102000/raw.transcript.txt

מריבון אחד לאחר, מפוגרום אחד לאחר ומאדמה אחת לאחרת מבלי שזו מעולם הייתה ביתו האמיתי. בשבוע שבו אנו מציינים את חג הניסים, מן הראוי לומר: הקמתה של מדינת ישראל כנגד כל הסיכויים ואיחודו של העם היהודי במולדתו מכל קצות תבל הם הנס של זמננו. חנוכה שמח. 

 הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. 


תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 

 לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 69) (ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התשפ"ב–2021; הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה – הארכת תוקף), התשפ"ב–2021; הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב–2021; הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 3), התשפ"ב–2021. 

 לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2595/24 וכלה בהצעת חוק פ/2620/24: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה (תיקון – אנשים עם הפרעות בתר-חבלתיות או בעלי מוגבלות המלווים בכלב שירות), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אופיר סופר; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וחקירת הפרקליטות), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אלי כהן ודוד אמסלם; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – ביטול כלובים בתעשיית הביצים), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (תיקון – ניכוי דמי שכירות ששולמו בעד דירת מגורים), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הגבלת אזור מגורים לעבריין מין שנשלח למעון), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חיבור חשמל מטעמים הומניטריים), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – התקנת מכשיר לבדיקת רמת אלכוהול), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, חיים ביטון, ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי, יעקב מרגי, מאיר פרוש, יעקב ליצמן, אורי מקלב, יצחק פינדרוס, בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, אבי מעוז, אופיר סופר, איתמר בן גביר, יואב בן צור ואורית מלכה סטרוק; הצעת חוק להנצחת זכרם של קורבנות הטבח בחברון, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, מיכל וולדיגר, יעקב ליצמן, מאי גולן, אורלי לוי אבקסיס, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אופיר כץ, משה אבוטבול, ינון אזולאי, אורית מלכה סטרוק, מיכאל מלכיאלי ויואב בן צור; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – לימודים אקדמיים לחיילים קרביים משוחררים במימון המדינה), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אופיר סופר; הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון – ביטול מועצת הצמחים), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין אזרחיים בשטח שגרירות בישראל), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יבגני סובה; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – ביטול פרק י'), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק להנצחה, מחקר ותיעוד של פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק יום לציון פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק להנצחה, מחקר ותיעוד של פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל נשיאת נשק), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אמיר אוחנה; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – היוון קצבה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת עידית סילמן, יעל רון בן משה, עלי סלאלחה, טטיאנה מזרסקי וצבי האוזר; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – חשיפת תנאי העבודה בין עובדים), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה (תיקון – אנשים עם מוגבלות המלווים בכלבי שירות), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, שירלי פינטו קדוש, יוראי להב הרצנו, אוסאמה סעדי, מאזן גנאים, מירב בן ארי, אלינה ברדץ' יאלוב, מיכל רוזין ומופיד מרעי. 

מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אורי מקלב ואחמד טיבי בנושא: המתנה ארוכה לקבלת מבחן נהיגה מעשי (טסט). תודה, אדוני. 


תודה רבה למזכירת הכנסת. 




 אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעות סיעות הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, התאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה בנושאים הבאים: ממשלה שמאפשרת לטרור להשתולל ברחובות צריכה להיות מוחלפת באופן מיידי. תנמק את ההצעה חברת הכנסת מאי גולן. 


 אינטימי משהו. 


 בבקשה, חברת הכנסת גולן. 


 אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים היום בימים הקדושים של ימי החנוכה, ימים שבהם אנחנו מתפללים לניסים בעם ישראל, ורבים רבים מעם ישראל מתפללים – כך הם מספרים לי – שתעבור הגזרה הקשה הזו מעלינו; הגזרה הזו בדמות הממשלה, שנותנת לכל עבריין שלא חלם להרים את הראש.

מחדלי הממשלה הם ארוכים, דווקא בזמן הכל-כך קצר שהיא קיימת, אבל אין לי הרבה זמן לומר את כולם, הייתי צריכה שעות כדי לדבר על כולם. כיוון שיש לי דקות ספורות, והגשתי בשם סיעתי הצעת אי-אמון בממשלה הזו בשם ביטחון אזרחי ישראל שהופר בצורה גסה, אני רוצה להתמקד היום ולשאול שאלה אחת מדויקת: את מי בדיוק הממשלה הזו מתכוונת לחבר לחשמל? בטוח לא את המתיישבים ביהודה ושומרון. נפתלי בנט לא נמצא כאן, אבל הוא בטוח לא התכוון אליהם. גם לא השר מתן כהנא, שנמצא איתנו כאן. הם הרי כבר לא המצביעים שלכם, נכון? אבל מי כן? מי כן? זו שאלה חשובה. אולי אלו שירו בסורוקה, או אולי אלו שירו בבית חולים מאיר, או אולי אלה שסוחרים בנשק ויורים ללא הבחנה ברחובות. אולי הם, הם הבייס שלכם, הם המצביעים שלכם. הגיוני, סך הכול, הם השותפים הטבעיים החדשים של נפתלי בנט; הם השותפים שלך לגנבת הדעת, הם השותפים שלך לגנבת הקולות; הם השותפים החדשים שלך לגנבת הביטחון של מדינת ישראל. מעניין מה השלב הבא, בנט, מעניין – בניית כבישים? שצ"פים אולי? תשתיות חדשות לעבריינים שמרשים לעצמם עכשיו להרים את הראש בכל פינה? בטח לא לאזרחים שומרי החוק מההתיישבות הצעירה. 

מה האבסורד? יש הרבה אבסורדים, אבל מה האבסורד העיקרי? שלך, נפתלי בנט, אני לא מאמינה. אבל למי כן? לווליד טאהא. ואללה, לווליד טאהא אפשר להאמין. הרי מה אמר חבר הכנסת ווליד טאהא אך לא מזמן? אני אצטט: אני מעדיף לא להתייחס לפרטי המתווה עם שקד, מכיוון שזה יספק חומר טוב לקיצונים לתקוף את הממשלה. עדיף שהדברים האלה יישארו רחוק רחוק מהתקשורת. השגנו – תקשיבו טוב – השגנו את מה שצריך לטובת האזרחים הערבים, וזה מה שחשוב. ככה אמר חבר הכנסת ווליד טאהא. ואללה, על ווליד אפשר לסמוך; על בנט לא, אבל על ווליד כאן. השאלה רק מה הבטחתם להם, השר מתן כהנא. מה הבטחתם להם? אולי לקחת נשק מבכירי צה"ל ולתת להם, אולי? מה? מה, תגידו מה הבטחתם להם, למרות ששום דבר באמת כבר לא יפתיע אותי. 

 אבל אתם יודעים, על השאלה הזאת הרי מה יענה ראש הממשלה הרופס נפתלי בנט? הרי הוא הולך, ככה, עם החליפה, מאולפן לאולפן הוא מגיע, באמת שורף את האולפנים, ומה הוא אומר? זה נתניהו אמר, זה נתניהו עשה, זה נתניהו הכשיר, זה נתניהו, זה נתניהו, זה נתניהו, זה נתניהו. כמו בובה על חוטים שמישהו מזיז אותה, ולמעלה קול אחד: נתניהו, נתניהו, נתניהו. עכשיו, אני שואלת, מר ראש ממשלה ללא עמוד שדרה מר נפתלי בנט, יש לך משהו אחר להישען עליו בעולם ההזוי הזה שאתה חי בו חוץ מראש הממשלה לשעבר ולעתיד, בעזרת השם, בנימין נתניהו? הרי אני יודעת מה הסיטואציות הייחודיות שמעניינות אותך. כל מה שמעניין אותך זה יח"צ, יח"צ תקשורתי. אתה מגיע לפוטין, אתה והאיש עם השקיות, ומה אתה שואל? איפה התקשורת? איפה התקשורת? שפוטין יחכה, לא ללחוץ לו יד, אבל איפה התקשורת? וככה אתה עובד. העיקר שיהיה יח"צ. אבל מה שאתה לא מבין, שהיח"צ הזה הוא לא מה שיישאר לדורות. לא את זה יזכרו ממך. יח"צ מתחלף ככה, אבל את הכתם המכוער שאתה תשאיר על המחנה הלאומי – את זה לעולם לא תוכל למחוק. לאן הידרדרת, נפתלי בנט? לאן הידרדרתם בימינה, לאן? אילת שקד, עד לאן עוד תידרדרי? מה לא מכרת? אנחנו הקיצונים? אתם עושים מה שהשמאלנים אפילו לא חלמו לעשות. אתם, שניסיתם רק לפני רגע, רק לפני דקה, להיות הימניים שעוקפים את נתניהו מימין. 

 אתה, נפתלי בנט, אתה הרמאי, אתה המושחת, אתה הנוכל ואתה השקרן. ואם למישהו יש עוד ספק או טענה בכינויים האלו, אז הבאתי במיוחד בשבילכם, לכל המצקצקים בלשונם, פרשנות שלא ניתנת לערעור. מהו נוכל על פי המילון, אתם יודעים? נוכל – אדם לא ישר, רמאי. מהי נוכלות על פי המילון? הונאה, הטעיה מכוונת של אדם או קבוצת אנשים הגורמת נזק למי שהטעו אותו. מצלצל לכם מוכר? מהו רמאי? אני אומרת גם, בשביל מי שיגיד רמאי. רמאי – משקר ומטעה כדי להשיג רווח לעצמו; שקרן; נוכל. זה על פי המילון. כך שאף אחד לא יכול להגיד כי לא אמת דיברתי. הכול אמת. אתה לא שקרן? אתם קוראים לעצמכם נורמליים? יום לאחר שנרצח אליהו קיי, השם ייקום דמו, אתה, בנט, יו"ר מועצת יש"ע, תחת שלטונך האפסי, הרופס – אתה שקפצת והיית נער גבעות מגבעה לגבעה – תחת שלטונך מתקיים דיון על מתנחלים שתוקפים לכאורה פלסטינים, עם אנשי שמאל הזויים, שקוראים להפעיל נשק ולעשות את העבודה עבור הפלסטינים. זה מה שקורה יום אחרי שנרצח אליהו קיי, זיכרון צדיק לברכה. אלה האנשים האלימים שמרימים פה את הראש – בזכותך. זו, נפתלי בנט, תהיה המורשת המפוארת שלך. כתם מכוער על המחנה הלאומי. אני אמשיך ואזכיר לך שזה מה שיישאר מהכהונה העלובה שלך. אחרי אלפיים שנות גלות – אחרי אלפיים שנות גלות יהודי הולך ברובע היהודי בעיר הקודש ונרצח רק בגלל שהוא יהודי, ולמוחרת הקואליציה החולה שלך מדברת על אלימות מתנחלים? תתבייש, נפתלי בנט. למרות שאני יודעת שאין לך ברירה, הצבא הפרטי שלך בתקשורת מאתרג אותך כדי שתמכור את המדינה בחדרי חדרים, ואתה, כמו ילד מתלהב, מסתובב עם החזה הנפוח עם השומרים שלך ומחייך חיוך מזויף לחברות הכי טובות החדשות שלך – המצלמות. הן החברות הכי טובות. 

 אתה חושב שאם תצטלם עם טלית זה יכפר על זה? אז יש לי חדשות בשבילך: זה לא. לא משנה כמה תיתן לשופרות שלך, העלובים, האובססיביים והחולניים, כדוגמת בן כספית, הביביפוב, הפוביומט – זה לא יעזור לך, מר בנט. ואם אין לך אומץ להתמודד עם המציאות, אתה מוזמן להתחפש, כמו שעשית בקמפיין שלך, ולצאת החוצה לראות מה באמת חושבים עליך ברחוב. מסתובב עם השיירה שלך, כולך גאה, ומוכר את המדינה לעבריינים. אתה חושב שאנחנו לא יודעים? 

 חתיכת פחדן, חוסם אנשים ברשתות. באיזו בועה אתה חי? הטוויטר שלך נראה כמו חשבון של מישהו בצפון קוריאה. תגיד לי, לכמה אנשים אתה משלם כדי שהם יחסמו עוד ועוד ועוד? הרי אתה יודע שחצי מדינה אתה לא יכול לחסום. מעניין כמה עולה למשלם המיסים כל הלשכה שלך, שכל היום חוסמת אנשים ומוחקת תגובות. 

ואם כבר עולה – תגיד לי, נפתלי בנט, כמה עולה השיפוץ שלך בבית? מיליון שקל לחודש בממוצע לשנה וחצי של כהונה. עשרות מיליונים לשפץ את הבית שלך ברעננה רק כי אתה לא רוצה לגור בבלפור. למה? כי אתה צנוע או כי אתה מפחד שנתניהו יבוא אליך בלילה ויעשה לך אבוללה עם הרוח שלו ששוררת שם? כל הסיפורים: העם שלי, העם שלי, אני אוהב את העם שלי – אתה לא אוהב את העם שלך, אתה אוהב רק את עצמך, אתה חושב שאתה דוד המלך, עם שיגעון גדלות. אבל יש לי חדשות בשבילך: לא יעזרו לך כל המחיקות, אני רק יודעת שאם ראש הממשלה לשעבר נתניהו – ולעתיד, בעזרת השם – שלח את המוסד להביא ארכיונים של האיראנים, אז אתה בטח תשלח את המוסד למחוק את הארכיונים שלך, את כל השקרים והבדיות שלך, בדמות הריצה המיוזעת שלך לערוץ 20 רק כדי לחתום על איזה פייק התחייבות מול המחנה הלאומי. לא נשכח לך לעולם, גם אם תפעיל צבא שלם שימחק את כל התגובות בטוויטר ובפייסבוק. 

את הממשלה הרעה הזו, שהתנתקה מהיהדות, מהמסורת, מהערכים היהודיים, צריך להפיל לפני שייגרם עוד נזק לדורות על גבי דורות, שאנחנו לא נוכל לתקן. כי אם ניכחד, חס ושלום, נפתלי בנט, גם מדינת ישראל לא תהיה יותר שלנו. אבל אולי אולי זה מה שאתה רוצה, אולי זו הפנטזיה הרטובה. תודה רבה, השר מתן כהנא, שהרמת את הראש. אני אזכיר לך שהיום כ"ט בנובמבר, ואנשי הציונות שהקימו את המדינה הזאת מתהפכים היום בקברם. כי אם היום, כ"ט בנובמבר, היה התאריך שבו הקימו את המדינה, היום אתה מחריב את המדינה כשאתה נותן לתומכי טרור להיות האנשים שמחזיקים אותך, שאומרים לך מה לעשות, שמפעילים אותך כמו בובה עלובה על חוטים. 

אני אגיד כך, בשם הנרות הקדושים של חנוכה: סורה חושך, הלאה שחור, סורה מפני האור. נפיל אותך, בעזרת השם, נפתלי בנט. נפיל את הממשלה הרעה הזאת, נחזור לשלטון, לשמור על העם היהודי מכל משמר. תודה רבה. 


תודה רבה. אנחנו נעבור לסעיף ג', כדי לחבר את שני הסעיפים לתשובה מאת השר לביטחון פנים: תוכנית הממשלה להכרה ברפורמים ולחלל את קדושת הכותל וחלוקתו, של יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה, התאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן להציג אי-אמון בממשלה על התנהלותה מול הרפורמים, על התנהלותה בכותל. אני רוצה בחג החנוכה הזה להתחיל במה שאנחנו אוהבים להתחיל, וגם, במירכאות, רבים משרי הממשלה המוזרה הזאת אוהבים לצטט – הרמב"ם. אז אנחנו נתחיל מהרמב"ם, הלכות חנוכה. הרמב"ם, פרק ג', הלכה א': בבית שני, כשמלכו יוון, גזרו גזרות על ישראל, וביטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם – יש כאלה שזה מוכר להם – ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטימאו הטהרות, וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים, והרגום והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים – וכפי שאמרת קודם – חזרה המלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, עד החורבן השני. 

נס עצום. חזרה המלכות לישראל אחרי מאתיים שנה. ממשיך הרמב"ם, לא מסתפק – הלכה ב': אבל כשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום – בכ"ה בכסלו – ונכנסו להיכל, ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד – והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה – בגלל הדבר הזה של השמן – התקינו חכמים שיהיו שמונת הימים האלו, שתחילתם בכ"ה בכסלו, ימי שמחה והלל; ומדליקין בהם הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות – להראות ולגלות הנס – וימים אלו הן הנקראין חנוכה, והן אסורין במספד ותענית, כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצווה מדברי סופרים כקריאת המגילה. 

השאלה ששואל את עצמו כל מי שקורא את זה וכל מי שאומר את "על הניסים" בתפילה – בשחרית, מנחה וערבית ובברכת המזון – היה פה דבר מדהים, קרה פה נס: ניצחו את האויבים, העמידו מלכות למאתיים שנה, לא ל-74 שנים – ומלכות, בלי שותפים; מלכות בית חשמונאי – על הנס הזה אין שום דבר, לא מעניין, לא רלוונטי. קרה משהו מוזר: היה פך שמן טהור – היה שמן שהוא לא היה טהור בחותמו של כהן גדול – אולי במסגרת הרפורמות היום יכלו לעשות שם שמן עם שלושה כוהנים מועמדים לכוהן גדול שהיו חותמים על השמן, לא היה צריך להגיע לכוהן גדול שיחתום על השמן. לקחו את השמן של הכוהן הגדול – ומבחינה הלכתית, דרך אגב, זה לא היה נצרך, יכלו להתמודד גם עם שמן אחר, אבל לא, השמן הזה דלק שמונה ימים, ועל זה אנחנו אלפיים וחמש מאות שנה, שמונה ימים בשנה – אתם יודעים, פסח זה שבעה ימים – שמונה ימים בשנה מדליקים שמן. מה עם הנס המופלא הזה שעם ישראל הצליח להתגבר על האויבים, רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים, רשעים ביד עוסקי תורתך? לא. גם בתפילה, מה אנחנו בסוף – "על הטהרה", באו "בחצרות קודשך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו", כמו שאומר הרמב"ם וכמו שמביאה הגמרא בשבת. 

לא מוזר לכם? והכי מוזר שזה גם חג שכולם – זה חג כללי – בישראל חוגגים. אז אני רוצה לגלות לכל מיני חברי כנסת שכל הזמן מזכירים: המתייוונים ששיתפו פעולה עם היוונים היו יהודים. היו יהודים טובים, יהודים נחמדים, יהודים פתוחים, פלורליסטים, רצו להביא קדמה, רצו להביא את תרבות העולם אל תוך העם הפנאטי הזה, שנשאר עם חוקים מיושנים מהר סיני, ורצו לעשות טוב לעם, לפתח אותם, לעשות להם תיאטראות, לתת להם אקדמיה קצת, משהו – שתהיה קצת חיות בעם הזה. 

 כמה פנאטים ממודיעין החליטו לגרום למרד – עזבו שהם ניצחו – והם נשארו עוד עם הפנאטיות הזאת עם פך השמן. ואנחנו היום נמצאים אלפיים ארבע מאות שנה אחרי, חוגגים את החג הזה כולם – מדליקים מנורות, אוכלים סופגניות, צועקים על המכבים.

אני מזכיר לכם, אלה אותם רפורמים שיש היום, לא השתנה כלום, עם אותם עקרונות, עם אותם דברים. דרך אגב, עם אותו מקום: הכותל המערבי, שהוא שריד בית מקדשנו, אותו מקום, לא השתנה כלום. כל מה שמבקשים זה עם חותמו של כהן גדול, לא של שלושה מועמדים לכהן גדול. רוצים כולה קצת לעשות כמו המסורת. על זה נלחמים, איך אתם יכולים בכלל להעלות על דעתכם, זה היה צריך להיות חג שאסור לקיים אותו. ונכון, היום עושים את זה יותר מתוחכם – כשרוצים לעשות "להשכיחם תורתך", לא אוסרים את לימוד התורה חס וחלילה, רק אומרים: בואו נגביל את זה לכמה עילויים, שלא יהיה יותר מדי. לא אוסרים חס וחלילה את ברית המילה, אלא פה היה איזה מישהו שהציע בשבוע שעבר שיעשו את זה בבית חולים בהליך כירורגי – למה צריך לעשות מזה טקס? הוא הציע את זה פה, פה בכנסת, לא במקום אחר. 

 וכשאמרו אולי – איך כותב הרמב"ם: פשטו ידיהם בממונם ובבנותיהם. כשרוצים לשמור על נישואי תערובת, אומרים לך פה בכנסת – איך קוראים לוועדה הזאת? לשירותים יהודיים, לשירותי דת, כך קוראים לוועדה הזאת פה בכנסת. מציעים לך, בוא נעשה את זה יותר קליל. תסבירו לי, רבותיי, מה ההבדל בין מה שכתב הרמב"ם אז למה שקורה היום? תנסו להסביר לאדם אינטליגנטי, נורמלי, על מה מדובר? על אותם פנאטים, אותם כללים, אותן בנותיהם. מה המתייוונים האלה רצו? קצת פלורליזם, קצת פתיחות. ובגלל זה אנחנו לא חוגגים את הנס של הניצחון על היוונים במלחמה; לא על זה – על פך השמן הטהור. בשביל שכל אלה יתבלבלו בסוף, אלפיים ארבע מאות שנה אחר כך. ודרך אגב, המלחמה הזאת נמשכת עד היום, כל פעם בוורסיה אחרת, אותה מינות ואותו דבר של לשים את האדם במרכז, ולא את האדם – את העולם הזה כמרכבה להשראת השכינה בעולם. על זה הוויכוח כבר אלפיים ארבע מאות שנה. בשביל שלא נתבלבל, אמרו לנו: מה תעשו בחנוכה? לא את חג הניצחון. אין ניצחון. חג על המנורה, מתחת לעשרה טפחים – ידעו – תדליקו שמה עם שמן בשביל לזכור את השמן הטהור, את פך השמן הטהור.

בפרפרזה אפשר לומר: בימי מרן שר התורה, בימי מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן, בימי האדמו"רים, עמדו עליהם ממשלה מעורבבת, שאני לא יודע של מי היא, שלטון כזה, קוראים לזה דמוקרטיה, של מלא אנשים, מלא ועדות, וביקשו לשנות. ביקשו לשנות את הכשרות; ביקשו לשנות את פך השמן הטהור בכותל המערבי; ביקשו לשנות את הגיור; ביקשו לשנות ברית מילה; ביקשו להגביל את לומדי התורה. והקדוש ברוך הוא יצילנו מידם, הצילנו מידם, כפי שהציל את אבותינו. הממשלה הזאת – נצביע עליה אי-אמון, ונשלח אותה להיסטוריה, לאיפה שהיו כל קודמיהם בתפקיד. תודה רבה.


 תודה רבה. השר מתן כהנא, בבקשה. אופיר סופר, דילגתי עליך כדי לאפשר לך, במקום לפסול את העלייה שלך לכאן. לא היית בזמן, אז דילגתי לסעיף ג', במקום לפסול אותך.


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הנוכחות שלנו בכותל אינה מובנת מאליה. אלפיים שנה חלפו בטרם הצלחנו לחזור אליו ועדיין הרבה אנשים רעים רוצים להרחיק אותנו מהכותל. אחד מהם רצח בדם קר את אלי קיי, השם ייקום דמו, שכל פשעו וחטאו היה רצונו להגיע לכותל המערבי. לא ניתן לשונאינו להפריד בינינו לבין הכותל. לא ניתן גם לעצמנו, באמצעות מריבות פנימיות מיותרות, להפריד ביננו לבין הכותל. הכותל חייב להיות – – –


 אבל ניתן להם לנהל דיון על איך מתנחלים, החברים שלך, פוגעים בפלסטינים. תגיב על זה, אבל תגיב על זה. 


 חברת הכנסת גולן, חברת הכנסת גולן.


 הכותל חייב להיות הבית של העם היהודי כולו, מקום של אחדות וחיבור, חיבור בינינו לבין עצמנו, וחיבור בינינו לבין אבינו שבשמיים. קיר אבנים עם לב אדם, קיר הדמעות של העם היהודי כולו, לא יכול להיות שטח מריבה. הכותל חייב להישאר מקום ממלכתי ומעל כל מחלוקת. הוא אינו זירה לכפיית הכרה בזרמים כאלה ואחרים. נעשה מה שנדרש כדי להחזיר את הכותל להיות מקום של אחדות. הכותל, כמו ירושלים כולה, חייב להישאר כגורם המאחד אותנו כעם וכאומה, ולא חלילה להפך. אני מתפלל שכל העם היהודי ירצה לבוא ולהתפלל סמוך למקום בית מקדשנו. כלום יש לנו גאולה גדולה מזו? 

לצערי, בשנים האחרונות המקום הפך למרחב של ריב ומדון, ויש מי שמלבים את האש מתוך חוסר אחריות ושיקולים פוליטיים צרים. כל זה לא יקרה במשמרת שלי. נדאג שירושלים תישאר גורם מאחד ולא מפלג. תודה.


 תודה רבה לשר כהנא. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מדי יום מתרחשים – סגן השר סגלוביץ', עכשיו אני רואה – אירועים קשים בחברה הערבית: רצח, אלימות, סכסוכים, פשיעה, אירועים לאומניים ושאינם לאומניים, בירושלים, בערים המעורבות, ביו"ש, בנגב ובגליל. הפשיעה הלאומנית והפשיעה הפלילית, שתיהן כאחת הולכות וגואות, הולכות ושוברות שיאים. וזה לא מתרחש במדינת עולם שלישי, לא באיראן, לא בלוב, גם לא בסוריה הקרובה. זה מתרחש כאן בישראל, מדי שבוע ושבוע, מדי יום ביומו. כמדינה יהודית, ודאי שאנחנו איננו יכולים להסכים להמשך הזלזול בחיי אדם, וגם ההתנהלות שלנו כמדינה חפצת קיום צריכה להיות כזו שצופה פני עתיד. 

אדוני היושב-ראש, ברוח חג החנוכה, חג הגבורה היהודית, אני מבקש לדבר על מוטיב מאוד מרכזי בחג, המוטיב של מעטים מול רבים. מוטיב שהשפיע מאוד על תפיסת הביטחון הישראלית. מוטיב שבעיניי מכיל שלושה מרכיבים מרכזיים. הראשון שבהם הוא האמונה בצדקת הדרך, השני שבהם הוא החוכמה לזהות מצבים בזמן, והשלישי, שנובע מהשני, זה לפעול בהתאם למצבים המשתנים. 

 אדוני היושב-ראש, אמונה בצדקת הדרך: אנחנו מדברים על זה שתורתנו היא בעצם היסוד, המסורת, הזיקה ההיסטורית, לא רק לחברון – זיקה היסטורית לשילה, זיקה היסטורית לירושלים, זיקה היסטורית לגליל ולנגב ולכל חבלי ארצנו. לצערי, לאחרונה אנחנו מזהים משהו בנרטיב שמשתנה, משהו בנרטיב שמתגלים בו סדקים ובקעים. אנחנו מזהים שיח שעבר משיח בין ימין ושמאל, על המורכבות של היותנו פה כיהודים או כישראלים, לבין שיח שמדבר על נרטיב פלסטיני במלוא מובן המילה. כל זה קורה, אדוני היושב-ראש, כן, גם בגלל תהליכים אחרים שמתרחשים בחברה, אך לא מעט, והרבה, בגלל שותפותה הקואליציונית של תנועת רע"מ, התנועה האסלאמית, המקבילה של האחים המוסלמים כאן בישראל. 

המרכיב השני שעליו אני רוצה לדבר זה היכולת שלנו לזהות מצבים מבעוד מועד, יכולת שהייתה נכונה לעם היהודי לאורך כל ההיסטוריה, אם זה כפרט, אם זה כקהילה, ואם זה כאומה. זה היה נכון בתקופת הגלות, זה היה נכון טרום הקמתה של מדינת ישראל, וזה היה נכון בתקופות מסוימות לאחר הקמתה של מדינת ישראל. היכולת לדעת ולזהות את הנקודה הזאת, את נקודת הזמן הזאת, ולזהות את שינוי המצב, היא זו שהבדילה בין אסון וטרגדיה לבין נס, בין תבוסה לבין ניצחון. 

כשלא זיהינו בטרם עת – בגלל שאננות, בגלל יוהרה, בגלל נאיביות, ואולי, אדוני השר, בגלל היעדר אומץ לבוא ולהביט למציאות נכוחה בעיניים ולהגדיר שכן, אנחנו כרגע במצב שהשתנה – הדבר הזה מקבל משמעות, וזה המרכיב השלישי שממנו אנחנו אמורים לפעול אחרת. אבל הדבר הזה מקבל משמעות, אדוני היושב-ראש, בין כ"ח באייר התשכ"ז, 1967, לכ"ח באייר תשפ"א. מהתאריך הזה אנחנו מבינים שכשנפתחת חזית בצפון, בדרום ובמזרח – יש לנו גם חזית מבפנים. וצריך לומר שבפעם האחרונה יהודה ושומרון לא עמדה במבחן. זאת אומרת, ביהודה ושומרון לא הייתה ההתעוררות, ואנחנו לא יודעים מה יהיה בסיבוב הבא.

 המשמעות של הדברים הללו, אדוני היושב-ראש, היא איך ממשלת ישראל, איך מדינת ישראל צריכה לפעול בהתאם לשינוי המצב הזה, בהתאם להרמת הראש שאנחנו רואים ברחובות, בהתאם לקרקע הפורייה שמגדלת לנו כאן גידולי פרא. ואין יום שעובר ללא אלימות בבתי חולים, ללא גנבה חקלאית, ללא פרוטקשן, ללא תקיפה על רקע לאומני, ללא חסימות כבישים, וללא כל מיני אירועים פרועים, ואנחנו פשוט לא יודעים מה זה הצונאמי הזה שקם עלינו ומאיפה הרוח הזאת שמנשבת ועזרה לו לקום.

 אדוני היושב-ראש, הדבר הזה מחייב אותנו לפעולות מונעות עכשיו, כבר עכשיו, אל מול המציאות, ולא סתם. ואני לא מתווכח בכלל אם אמר האלוף תורג'מן או לא אמר, אם הוא התכוון או לא התכוון, אבל כאיש צבא אני מבין את המשמעות של – כן, בהינתן שיש לנו גזרה בצפון, צריך להביא את הכוחות כמה שיותר צפונה, ולא תפקידו של הצבא להתמודד כרגע עם מה שקורה בוואדי עארה, או ברכס טורעאן-צומת גולני, או בכל מקום אחר. אני לא בטוח, אדוני סגן השר, שמשטרת ישראל מבינה – כשזה מופיע אצלה במשימות היום, לאחר שהשתנה המצב – שכן, זה חלק מתפקידה. אנחנו רגילים לכך שעולם ביטחון הפנים עסק בביטחון האישי, עסק בהיבטים הפליליים, והינה אנחנו רואים שמאירועי תשפ"א, משומר החומות – יכול להיות שהיו אירועים קודמים לפני כן, אבל אין ספק שאירועי שומר החומות שמו על השולחן ביתר שאת ובצורה מובהקת שביטחון הפנים מקבל גם מרכיב לאומני, שזה יכול לתפוס אותנו בעת חירום. זה מחייב אותנו לפעולות אחרות לגמרי, זה מחייב אותנו שהאסימון ייפול. הוא ייפול ביחס לצורת הפעלת המשטרה בעת חירום וביחס לאיך אנחנו מכינים כרגע את השטח. לצערי, עם כל המאמצים החשובים והטובים, כרגע נראה לי שאנחנו רחוקים מזה והאסימון עדיין לא נפל. תודה רבה.


 סגן השר, בבקשה. 



תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני קורא את הצעת האי-אמון כלשונה: ממשלה שמאפשרת לטרור להשתולל ברחובות צריכה להיות מוחלפת באופן מיידי. המגיש צודק, החלפנו. מה שקורה בהקשר של הפשיעה בחברה הערבית לא התחיל אתמול או שלשום. אתם צודקים. החלפנו, מה אתם רוצים? ממתי נעלמה לכם המראה? ובזה אני לא רוצה ללכת יותר אחורה, אני רוצה להתייחס קונקרטית להצעת האי-אמון, אבל כן חשוב לקרוא עוד פעם גם למציעה בשם סיעת הליכוד, ולהבין: כן, החלפנו. החלפנו כי הייתם פחות טובים, החלפנו כי אתם לא יודעים לעבוד, החלפנו כי אין לכם את כל אותם דברים שציין חבר הכנסת סופר בכל פתיחת דבריו. הוא דיבר על שלושה דברים, ושלושתם לא היו לכם הרבה שנים. הרבה מאוד שנים לא היו לכם. לא הבנתם מה צריך לעשות, לא זיהיתם בזמן ולא שיניתם בהתאם למה שזיהיתם. אתם הייתם. ועד כאן. נפסיק עם הלכות עבר כי האחריות היא עלינו. היא עלינו בחמישה החודשים האחרונים, ובחמישה החודשים האחרונים אני אגיד לכם מה עשינו, ואחרי שאספר לכם מה עשינו אני אבקש מכם לדחות את הצעת האי-אמון. 

 הממשלה הזו הוקמה ב-13 ביוני 2021. עמר בר לב מונה לשר לביטחון הפנים אחרי למידה קצרה עם החלטה סדורה לאיזה כיוון הוא רוצה ללכת. הנושא כאן הוא הנושא של הפשיעה בחברה הערבית, ואתייחס אליו, אבל זה לאו דווקא בנושא הזה – בכלל הנושאים כולם. הוכנה תוכנית במשרד במהירות ומומשה בתקציב המדינה, שאושר ב-5 בנובמבר פה בכנסת אחרי זמן ארוך, ארוך מדי, שלא היה תקציב כמו שצריך. וגם פה לא נלך להלכות עבר מדוע זה לא היה. אבל גם זה לא היה. 

בנושא החברה הערבית התקבלו בממשלה שתי החלטות, ואתמול בממשלה עברה גם ההחלטה לגבי החברה הדרוזית והצ'רקסית, וגם זה יותר מדי זמן לא עבר. התקבלו שתי החלטות. ואני שומע פה, גם בדיבור היום וגם באופן כללי – וזאת הזדמנות לומר, ההסתה הנמשכת שיש כנגד חבר הכנסת מנסור עבאס צריכה להיפסק. אם יש מחלוקת פוליטית, זה בסדר גמור, אבל צורת הדיבור, הדרך שבה מוצגים הדברים כלפי חבר כנסת אחד מהכנסת הזאת צריכה להיפסק. זאת הסתה. הסתה היא לא רק מה שקשור לעבירה פלילית, היא גם לתרבות השיח. אני אומר את זה בהקשר הזה, ואני אומר את זה בהקשר לכולם. אבל זו לא פעם ראשונה שאני רואה את זה כאן בכנסת. זה גם חלק מהסיפור, זה גם חלק מהשינוי. השיח צריך להשתנות. גם אם יש מחלוקת, ולגיטימי שתהיה מחלוקת, לא לגיטימית צורת הדיבור הזו. לא לגיטימית. גם אם זה חוקי, זה לא לגיטימי. לא הכול נמדד בין חוקי ללא חוקי.


– – – מה אמרת?


 אני לא דיברתי עליך, אני מדבר לחלל. ההסתה כנגד מנסור עבאס צריכה להיפסק. הוא שותף קואליציוני. הוא גם שותף קואליציוני שלי, הוא בעל ברית שלי להרבה מאוד דברים, בוודאי בפשיעה בחברה הערבית. 


– – –


ולכן אני אומר, התקבלו שתי החלטות לגבי החברה הערבית: החלטה מס' 550, שדנה בסוגיות תשתיתיות שקשורות לחברה הערבית. תוכנית ארוכה מאוד, עמוקה מאוד, לחמש שנים, שאני מניח שאם היא תגיע למימוש רב, יצטרכו עוד כמה תוכניות חומש להדביק את הפערים. אבל זה סיפור אחד. הסיפור השני הוא החלטת הממשלה 549. ל-549 יש שני ראשים. ראש אחד – תגבור מערכת האכיפה באופן משמעותי. זה הגדלת המשטרה, הגדלת החלקים בפרקליטות שעוסקים במאבק בפשיעה, הגדלת המאבק בפשיעה שקשורה לרשות המיסים, שהייתה פחות מדי נוכחת בחברה הערבית והיא תהיה נוכחת יותר. וכל הדברים האלה עברו באותו תקציב מדינה שלא עבר כבר זמן ארוך מדי, והם ימומשו. אז כששואלים את השאלה: מה קרה ומה קרה ומה קרה – לא היה, עכשיו יש.

על ה"עכשיו יש" אני רוצה לומר – מאחר שכולכם מכירים פה בכנסת, גם כאשר מאושר תקציב מדינה לוקח זמן עד שיגיעו השוטרים הראשונים מאותם 1,100 שוטרים שיצטרפו, ייקח זמן עד שיגיעו פרקליטים שהתווספו, ייקח זמן עד שיגייסו אנשי רשות מיסים נוספים, וכהנה וכהנה, וכל היחידות כולן. על פרק הזמן הזה שבין הקמת הממשלה ועד שיגיעו התקציבים, ב"עד ש-" הזה, פה נכנסה תוכנית נוספת, ויש צוות שרים ברשות ראש הממשלה נפתלי בנט, שעומד בראשה, מה שלא היה בעבר; לא היה, היו סיפורים ודיבורים, לא היה בעבר. הוא התייצב ואמר: אני עומד בראש הדבר הזה עם צוות השרים, ומכוח צוות השרים הזה אני פועל יחד עם המשרד לביטחון הפנים וכלל הגופים – כולם, לאו דווקא גופי האכיפה – בתוכנית ממוקדת לעבריינות לכל סוגיה בחברה הערבית. שם התוכנית הזאת הוא מסלול בטוח. מי שמחובר לתוכנית הזאת הם כלל משרדי הממשלה. מה שמדובר פה הוא שבתקופה הזאת, מעבר לתוכניות שקיימות – והן תוכניות משמעותיות מאוד במשרד לביטחון פנים שמוביל השר בר לב – מעבר לעניין הזה, יש פעילות שאני מוביל עכשיו, הפעילות הזאת מחברת את כל משרדי הממשלה. 

מדובר פה במבצע ממשלתי, כל משרדי הממשלה פועלים בעניין הזה בפעילות אופרטיבית, לא פעילות תיאורטית. נושא המכרזים כבר עבר שינוי. אתם רוצים לשמוע איזה שינוי? הכספים שעוברים גם ב-550 וגם ב-549 עוברים בדרך אחרת מאשר הועברו בממשלות קודמות, מתוך הבנה שיכול להיות שהם הגיעו לארגוני פשיעה. למה זה לא נעשה קודם? תעשו אתם תחקיר. אבל זה קרה. 

ושוק שחור, שמדובר עליו בצוות המנכ"לים – כשהוגשו המסקנות בשנת 2020, חוץ ממסיבת עיתונאים לא קרה דבר. עכשיו קורה דבר. אתם יודעים מי מוביל אותו? מוביל אותו מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב, והוא עושה שני דברים: להילחם בשוק השחור מצד אחד ולייצר אופק לאנשים נורמטיביים בחברה הערבית. ורשות המיסים פועלת בחברה הערבית. תיכנסו עכשיו, תראו איזו פעילות הייתה היום בכל רחבי הארץ, כולל היום בנצרת אצל עבריינים, דבר שהם לא עשו בזמן שאתם הייתם. ותראו כיצד המשטרה פועלת. היא פעלה טוב גם קודם, אבל מי יגיד לי כאן שהיא קיבלה רוח גבית? מי נתן רוח גבית למשטרת ישראל ולפרקליטות? מי נתן? הם עשו את זה בכוחם שלהם, כאשר דרג פוליטי מזנב בהם כל הזמן. זה מה שהיה. זאת המציאות. 

דיברת איתי, חבר הכנסת סופר, שאני מאוד מעריך. העלית את העניין הזה של פשיעה לאומנית; אני מדבר על פשיעה באופן כללי. פשיעה לאומנית צריכה להיות מטופלת, והיא תטופל. זה גם חלק מהתוכנית, ודאי שכן, אבל דבר אחד אי-אפשר לעשות, אי-אפשר לספר סיפורים שאין בהם ממש, ואני אומר לכם רק את הדברים שאנחנו עושים קדימה. די לדבר על מה היה בעבר, זה לא משנה. כולנו מדינה אחת, כולנו ארץ אחת, כולנו צריכים למגר את הפשיעה או לפחות להקטין אותה בצורה משמעותית. מה שאני עושה בטווח הנראה לעין הוא לעצור את ההשתוללות. הטיפול היסודי, העמוק, טיפול השורש, לא יהיה בתוך יום ולא בתוך יומיים, אבל הוא כבר התחיל. את זה אפשר לעשות רק כשיש אנשים שיודעים מה הם רוצים לעשות, אכפת להם ממה שהם עושים, יש להם את המוטיבציה, ובעיקר בעיקר בעיקר את הרצון האמיתי לעשות. 

 כן, והחברה הערבית שותפה, החברה הערבית לא עומדת מנגד והיא לא אויב. 21% ממדינת ישראל, הערבים, רובם ככולם, אני לא יודע להגיד באחוזים, אני מעריך שזה 99% פלוס משהו, הם אנשים נורמטיביים שצריכים לקבל יחס, שירות וביטחון אישי, שאנחנו צריכים לספק אותו. אנחנו, מדינת ישראל צריכה לספק אותו – –


אז הטענה היא שלא רצינו? רק להבין, הטענה שאנחנו לא רצינו?


 – – לא בדברי בלע – –


לא רצינו לעשות?


– – לספק אותו במעשים – –


אנחנו רוצים – – –


– – ואת זה אנחנו נעשה. ואני מבקש לדחות את הצעת האי-אמון המופרכת הזאת.


רק להבין את הטענה, אדוני. הטענה היא שאנחנו לא רצינו לעשות?


תודה רבה. חברת הכנסת שטרית, בבקשה.


רצינו שתהיה פשיעה? תגיד שלא עשינו טוב, אבל לא רצינו? רק להבין.


 תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, מה אומר ומה אגיד, לאט אבל בטוח אנחנו מאבדים את השליטה ואת הריבונות. לא ייתכן שבירושלים בירת ישראל אובדן המשילות יגיע למצב כה חמור שבו מתקיפים נהגי אוטובוסים בבקבוקי תבערה ואבנים. לא יכול להיות מצב שבו בכל יום שורפים ברמלה משאיות של יהודים, ובלוד בקבוקי תבערה נזרקים לגינות של תושבים, ויהודיות לא יכולות להסתובב לבד ברחובות העיר, ואין לילה שתושבי העיר לא הולכים לישון לקול צרורות הירי, ובבתי הבדואים בנגב האקדחים הם מוצר צריכה בסיסי, שנקנה מכספי הפרוטקשן שהם גובים. בעכו עסקים נשרפים, חלונות מתנפצים, ויהודים שנוסעים באופניים נזרקים לרצפה סתם ככה כי הם יהודים. ואתמול, בכביש 1, אדוני היושב-ראש, חבורה של אנרכיסטים מהמגזר הערבי חסמה ציר תנועה, לרגל מה? ליווי חתן, ומאות נוסעים סתם ככה התעכבו ולא המשיכו בנסיעתם. השבוע בשכונת שפירא בדרום, בדרום תל אביב, ילדי המסתננים זרקו אבנים על אחד מיועצי חברי הכנסת, סתם כך כי בא להם, כי הם משתכרים ברחובות, מרביצים, אונסים. ועוד לא דיברתי על ההשתלטות הפלסטינית בהתיישבות הצעירה בפרט ובהתיישבות בכלל. אבל אני לא מופתעת, כי יש לנו ממשלה שמוחזקת בגרון על ידי תנועת האחים המוסלמים. 

אבל אתה יודע מה, לא הכול נורא, הינה, תראו, ראש הממשלה החליפי דווקא כן הגיע לנגב, אבל לא בגלל שיש שם בחורות שמוטרדות מינית על ידי ערבים, לא בגלל אלימות ופשיעה, לא בגלל גנבות של בדואים, הוא הגיע לשם יחד עם נציג התנועה האסלאמית כדי לבדוק איזה יישובים ומבנים לא חוקיים ניתן להכשיר. הטרור ברחובות, הציונות בגסיסה, הפלסטינים אימפריה, האסלאם – לא לפי מעט ממה שאנחנו יודעים – היהדות טועה, הערבים נהנים, היהודים בוכים, חופש הפעולה של ישראל בגרעין האיראני – אין הפתעות. אדוני היושב-ראש, מה שאנחנו רואים זה אובדן משילות ואובדן שליטה. ואני שואלת את חברי סגן השר – הוא איננו כרגע, חבל מאוד. הוא היה כאן, אבל הוא הלך.


אני פה. אני פה.


לא, אתה השר. אני מדברת על סגן השר שכרגע עמד למעלה, מתן, ואני כל כך אוהבת את זה. אתה יודע, תמיד בשמאל יש כאלה שאומרים לימין איך הוא צריך להתנהג, אוקיי, מה הוא צריך להגיד – –


 משפט לסיום, בבקשה.


– – איך הוא צריך לנשום, אולי גם מה לאכול. אני מאוד אוהבת את היהירות וההתנשאות הזאת, שבאים ואומרים לנו איך אנחנו צריכים להתנהג.


כל אחד יעשה מה שהוא מאמין בו.


זה קבוע.


השר כהנא, תודה. חברת הכנסת שטרית, משפט אחרון, בבקשה.


אז ככה, אנחנו בני אדם כולנו, ואני זוכרת, אדוני היושב-ראש, שבוועדות דיברת מעומק ליבך, ואני מאמינה לך שעשית את זה מעומק ליבך. אני קודם כול מאחלת לך תמיד בריאות. אתה יודע למה? כי אתה לוקח דברים באופן אישי. אבל אתה יודע, עדיין זה שאומרים לנו איך אנחנו צריכים להתנהג – אנחנו באים עם הנשמה. 

 אתה יודע, אנחנו בחודש כסלו, אז חיבור של שתי מילים עם שגיאת כתיב: כיס ולב. הכיס נמצא פה בכנסת, כי הוא מעניק את התקציבים; הלב נמצא בתוך-תוכנו. אז בתוך תוכנו אנחנו צריכים לשמור על עצמנו, ודי עם ההתנשאות הזאת, איך אנחנו צריכים להתנהל.


כ"ט בנובמבר זה הכי חשוב.


חד-משמעית. תודה רבה, אדוני.


תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה, חנוכה היום. רוצים חברי הכנסת ללכת להדליק נר עם משפחותיהם. שלוש דקות. בבקשה.


כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, ברכת חנוכה שמח לכלל תושבי ואזרחי מדינת ישראל, אני מאחל שבעזרת השם חג האורים שבא עלינו לטובה ישמש נקודת אור בתוך כל אותו בליל חושך שאנחנו לצערנו נמצאים בו, ושהקדוש ברוך הוא יעשה לנו ניסים בימים ההם בזמן הזה. כמו באותם ימים שהיו אז ניסים ונפלאות, נזכה לניסים ונפלאות גם כיום, מאותן גזרות קשות שאנחנו רואים.

אני רק רוצה לבוא ולומר, מוריי ורבותיי, שהיום יש הרבה קשיים, אנשים גם לא יודעים ומתבלבלים על מה להתפלל, האם להגיד "על הניסים" או "על המיסים", מרוב שבאמת האזרח מקבל שורה כבדה של מיסים בכל תחומי החיים. אבל אנחנו בעזרת השם נמשיך הלאה את המאבק שלנו. המאבק שלנו זה מאבק צודק. למען העם היושב בציון נמשיך לעשות את כל עשייתנו. 

מאוד כואב הלב לראות כיצד מנסים בכוח אותם פקידים, אותם שופטים, אותם אנשים, לסתום את פיו של כל מי שלא מיישר איתם קו. את הדברים האלה ראינו גם כן בסוף השבוע, בניסיון המחפיר לסתום חלילה את פיו של מי שאמור לדבר על אותם דברים – הראשון לציון, הגאון הגדול הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל. כל כך מבזה ומבייש – כבוד שר הדתות, אני מאוד מצפה שלפחות בנושא שקשור למשרדך אולי תאזין קצת לדברים. גב' עידית סילמן, בבקשה, תאפשרי לשר, הוא השר התורן, להקשיב לנו, כי האנשים שבאים לפה באים לדבר. את השיחות – אחרי זה יש ישיבת סיעה, תעשי את זה.

אני רוצה לדבר. אני לא אמשיך לדבר אם השר לא יקשיב לי. מטרת הדיון היא שהוא יקשיב.


יש לו חלוקת שמע. הוא איש מוכשר. הוא יכול להקשיב. 


כן חלוקת שמע, בסדר גמור. גם כשהוא ידבר – – – 


 הוא טייס קרב. 


גם כשהשר ידבר, אנחנו נדבר כולנו עם חלוקת שמע. 


הוא טייס קרב. אתה יודע כמה חלוקת קשב יש לו? 


בסדר. הבנתי. הבנתי. חלוקת שמע. יכול להיות שאולי – – – 


יש לו חלוקת קשב. 


יכול להיות שזו גם חלוקת אוויר. כשטסים באוויר, כטייס, אז גם כן מקבלים עוד כמה השראות כששומעים עוד כמה דברים באוזניים. אבל לא משנה, תרצה – תקשיב, לא תרצה – לא תקשיב. ממילא גם אם תקשיב לא בטוח שתאזין. אלה שתי חלוקות דברים אצלנו. 

בכל מצב, כואב הלב ושותת הדם לראות שבנושא כזה כאוב, של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, שאמור לדבר על נושאים שקשורים במשרד הדתות – אם זה על כשרות; אם זה על גרות; אם זה בנושא של הכותל המערבי; אם זה חלילה בנושא של גיורים, דברים שחלילה רוצים לעשות רפורמות בנושא הזה, ובראשם השר שרוצה לעשות את הדברים האלה – מנסים לסתום את פיו, אז אני רוצה לבוא ולומר: אם זו המדיניות כלפי כל מי שרוצה לבוא ולדבר על דבר שהוא אמור לדבר, אז זו בושה וחרפה לממשלה, בושה וחרפה לכל אלה שמנצלים את זה כדי לסתום פיות לאנשים. הכי מצחיק זה – תארו לעצמכם ששופט, להבדיל מיליארדי הבדלות, שופט כדורגל צריך לבוא, לנווט את המשחק בתוך המגרש, והוא רוצה לבוא ולהגיד את עמדתו לגבי מה שנעשה. אומרים לו: לא, אתה תשתוק, אתה לא תדבר. מה זאת אומרת? זה התחום שלו.


תודה. 
משה אבוטבול (ש"ס): 

הראשון לציון ידבר ויאמר את דעתו גם בלי לפחד מפקידים כאלה ואחרים, אפילו שהם חושבים שהם נמצאים בשמיים כטייסים.


תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, כבר דיברת. יש לך מה להגיד? בבקשה.


– – –


כן, כי יש עוד שתי הצעות. 


עוד – – – ותשובה.


לכאורה, על פי התקנון, הוא יכול להתייחס לאחרות גם.


 אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר לך שנעלבתי מהשאלה. כמי שמכיר אותי כבר שנתיים בכנסת, לשאול אותי אם יש לי מה לומר זה מעליב. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך שזה מנפלאות הכנסת החדשה. אם יכול להיות ראש ממשלה עם שישה מנדטים, יכול גם אותו אחד להציג גם את האי-אמון וגם לנמק אותו. מה קרה? לא קרה כלום. זה על פי התקנון. אם הייתה הצעה אחת – לא; מכיוון שיש עכשיו שלוש הצעות – אז בכלל, אנחנו מסודרים. 

עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד לך שבניגוד לשר המשפטים סער, שהופתע מעמדתו של בנט בנוגע לאיכוני השב"כ אתמול בממשלה, אני לא הופתעתי. אני ממש לא הופתעתי, ואני אגיד לך למה, אדוני. כי בממשלה הקודמת עמדו פה כולם ותקפו את הנושא של איכוני השב"כ. אין לי ספק, אדוני היושב-ראש, שאתה זוכר את זה היטב – ויגיד לי אחמד טיבי אם אני טועה. אתה זוכר את הסיעות פה שתקפו את איכוני השב"כ ואת הדבר הנוראי הזה שהולכים לעשות ולהשתמש בשב"כ, ואת הדיונים המרתוניים מול האופוזיציה של הדבר הנוראי שקורה? וראה זה פלא. על השתיקה אני עוד אומר, דברים שרואים מכאן לא רואים משם; אבל אותם אנשים שתקפו היום עומדים בראש, והם מובילים בדיוק את אותו עניין.

מי היו אלה שדיברו פה בוועדות? אני דיברתי, דרך אגב, כנציג הקואליציה על סגירה הרמטית פתאום, בלי לטפל בנושא של בני משפחה, בלי לטפל בנושא של ועדת חריגים. עמדתי פה במליאה כנציג הקואליציה ותקפתי את הממשלה על העניין הזה, ופתאום אנחנו אתמול מגלים את אותו דבר. אתם יודעים שבמוצאי שבת הממשלה קיבלה החלטה אבל אין דרך להיכנס לוועדת חריגים, לא לבדוק, לא שום דבר? את אותם דברים בדיוק, ואנשים לא קמים ואומרים דבר ראשון, סליחה, מתנצלים, טעינו, יש דברים שאנחנו למדנו, יש דברים שאנחנו רואים. לא – חוזרים, כמו שאמרה מאי גולן קודם, מאולפן לאולפן: אבל נתניהו.

חבר'ה, לפחות מינימום של אינטגריטי – תתנצלו, תודו על האמת. והדברים שאתם מכריזים, אני אומר שוב – התברר פעם אחר פעם שבמה שאתם מכריזים אתם עושים בדיוק הפוך, ולכן הממשלה הזאת אינה ראויה לאמון. תודה רבה.


תודה רבה. חבר הכנסת שיין. 


אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רואה את הצעת האי-אמון מטעם סיעת הציונות הדתית, שיש בה לכאורה דאגה לציבור הישראלי, אבל יש בה רצון יותר מכול להקניט: ממשלת בנט-עבאס. בגלל ממשלת בנט-עבאס יש כאוס בחברה הישראלית ובחברה הערבית והאלימות גואה. אז הרי כולנו יודעים, זה לא סוד, שמדינת ישראל סובלת זה שנים רבות מבעיית אלימות ופשע גואים בחברה הערבית ובחברה היהודית. ממשלת בנט-לפיד – אנחנו נקרא לה – היא ממשלה שלקחה את המושכות לטפל בנושא, אחרי שנים רבות של הזנחה בכל התחומים גם יחד. שנים של הפקרות, בלי טיפול, בלי ממשל ובלי מוסדות מתפקידים.

מה היה לנו כאן? כי חייבים לזכור – מי שלא זוכר, נוטה לשכוח. אז מה היה לנו כאן באותן שנים? הפקירו את הגליל, הנגב נזנח, הפשיעה הערבית גאתה במשך שנים, ולפי כל הנתונים – אני מקריא אותם: לפי הפניות למוקד 100, מספר העבירות עלה ב-40% בתקופה הכי מהירה שהייתה אי פעם בהיסטוריה הישראלית. למה זה היה כך? מסיבות שונות: 1. כי הממשל הקודם פשוט זנח את ביטחון הציבור הישראלי; 2. התחלנו להיות מעורבים בפרשיות ראש הממשלה, שהשתרבב בהן הרס הממשל ממש: התקפה נחרצת על המשטרה; הרחקת המפכ"ל הקודם; השארת המשטרה ערום ועריה; התקפה על כל מוסדות האכיפה, אז למי בכלל יש זמן לדאוג לאלימות הפושה בחברה? למי יש זמן בכלל לדאוג לאלימות המחלחלת בכל מקום בישראל? ולכן הציניות – אין מקומה. הממשלה הזאת מתחילה בפעולה מתודית וכירורגית לטפל בנושא. 

שומר החומות במאי האחרון היה רק אילוסטרציה קשה למה שקרה כאן בהיעדר משילות – היעדר משילות וחוסר יכולת לפעול מול האלימות בחברה הישראלית הערבית, כמובן, בערים מעורבות, וגם בחברה היהודית – ברמה אחרת, כמובן. אנחנו גם ראינו שסמכות המשטרה ומנגנוני האכיפה שלה לגמרי לגמרי נהרסו מבפנים בגלל מה שקרה כאן עם ההתנהלות מול המשטרה. מומחי הביטחון הושתקו. מיליארדי שקלים – עכשיו אנחנו הוספנו, לעומת זאת, לשירות הבט"פ. תזכרו גם – דבר שלא מדברים עליו ולא נוטים לומר אותו: רק השבוע נחשפנו לכל הפרשיות שקשורות – – –


 משפט לסיכום. בבקשה. 


אני רק מסכם, אדוני. תן לי שנייה אחת לסכם. רק השבוע נחשפנו לכל העלילות האלה בתוך השב"ס, בעקבות הבריחה בכלא גלבוע. ומה גילינו? גילינו שראש הבט"פ הקודם, ארדן, הגיש דוח לנתניהו ולממשלה על האוטונומיה בבתי הכלא, על זה שיש להם דוברים, שמבשלים שם, שאין שום שליטה על כל המוסדות האלה. 


 משפט, בבקשה. 


ואפילו השר אוחנה ניסה להעלות זאת בפני הקבינט, כי הוצרכה החלטת קבינט, אבל נתניהו, ביבי, חשש. למה הוא חשש? פן יהיו מהומות בכלא ופן יהיו מהומות בשטחים. החשש ממהומות, חוסר המשילות, חוסר היכולת לגדוע בעודם באיבם את כוחות הפשע – –


תודה.


– – הביאו לידי כך שנסעתי לשלומי – ואני מסיים כאן – ועומד בפניי, ממש כשנבחרתי לכנסת, סגן ראש המועצה ואומר לי: חבר הכנסת שיין הצעיר, תראה מה קורה פה, ארגוני פשע שולטים בנו. יש לנו משימה אקוטית, לכולם – לקעקע את הפשע בישראל. וכל אלה שרוצים בציניות להאשים את ממשלת בנט-עבאס, זו פשוט חבורה שאין לה שום בושה, אנשים שפשוט מרוב תסכול מנסים – – 


תודה.


 – – לקעקע מקום שבעצם רק עובד ומנסה לשנות את המציאות העגומה שהשאירו לנו כאן, אחרי כל כך הרבה שנים של היעדר משילות, שחברי הליכוד עצמם ביקרו אותה. תודה.


 תודה. תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה.


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אתה יכול לעשות טיפה שקט?


חברת הכנסת שיר, חבר הכנסת פינדרוס, חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת שטרית. בבקשה שסדרנים ייגשו לשם. תודה.


מתחילים מהתחלה? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, חנוכה שמח לכולם. גם לדודי, חנוכה שמח. אני רוצה לספר לכם, חבריי, על מה שעושה ממשלת האחדות לעיר ואם בישראל – עיר ואם בישראל ששמה חריש, לכאורה עיר במרכז הקונסנזוס הציוני. כולנו כולנו, מימין ומשמאל, מסכימים על חשיבותה של העיר הזו ועל הצורך הציוני שהיא תמשיך ותגדל כפי שהיא גדלה בעשר השנים האחרונות – מהר וחזק – משום שכך היא הציונות: אנחנו בונים. נבנה ארצנו, ארץ מולדת, כי לנו לנו ארץ זו.

 והינה, חוק חריש התגלגל לידיו של יושב-ראש ועדת הפנים, הלוא הוא ווליד טאהא מהתנועה האסלאמית, ומה שאני ראיתי ביום חמישי בבוקר בוועדה בראשות ווליד טאהא היה מראה, אדוני היושב-ראש, שגרם לי לזעוק וכמעט לבכות, משום שהאיש הזה לקח את חוק חריש ואו שהוא יעשה בו וידוא הריגה או שהוא ייקח אותו כבן ערובה. מבחינתו ומבחינת חבריו – שהוא מילא את חדר הוועדה בהם, כמעט כולם ערבים תושבי האזור – העיר חריש היא נטע זר בלב אזור פלסטיני ערבי – ככה הם דיברו, חלק מהזמן בערבית, אגב – והיא לא צריכה לגדול, ובטח לא על חשבון ערביי האזור, משום שהקמתה והמשך גידולה של חריש הם – תקשיבו טוב – גזענות. גזענות. הינה חזרנו באחת, דרך יושב-ראש ועדת הפנים מהתנועה האסלאמית, לימים האפלים שבהם כינו את הציונות גזענות. זה מה שקורה בממשלה עם רע"מ. זה מה שקורה. התזמורת שגייס ווליד טאהא לחדר ועדת הפנים ניגנה את מנגינת השוויון, הקיפוח והדה-לגיטימציה להתיישבות יהודית, רמסה את הערך הבסיסי שעליו דורות של חלוצים ובוני הארץ נלחמו – ערך ההתיישבות. ואני מסתכלת, מתבוננת על יושב-ראש הוועדה, ושואלת את עצמי: איפה האנשים שמאחוריו? זה שהוא רוצה לרמוס את חריש, אני מבינה, אבל אתם, חבריי – –


 משפט לסיום, בבקשה.


 – – מתן כהנא, צביקה האוזר, אילת שקד – –


 בבקשה לסיים.


 – – ניר אורבך – את אחיי אנוכי מבקשת. איפה אתם ואיפה חריש? איך אתם מוסרים – –


תודה רבה.


– – את חריש לידיים של ווליד טאהא?


 תודה.


איך?


 תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.


– – – לשמוע – – –


כי אני צמוד לאינטרסים של הציבור שלי.


בבקשה.


מכובדי היושב-ראש, לפני ימים מספר כוח מוטס של משטרה הונחת בשבט אבו סבילה בכפר אבו תלול בנגב. הנחיתו כוחות של משטרה במסוקים. פהימתי? הנחיתו כוחות על ידי מסוקים ביישוב בתוך מדינת ישראל. בדרך כלל מדינה מנחיתה כוחות – לפי מה שכתוב ומה שמוכר – מעבר לכוחות האויב. מתייחסים לציבור הערבי בנגב כאל אויב. ואז היו להם הבטחות שזה לא יישנה. היום, שוב, כוחות תוקפים את שבט אבו סבילה, ויש פצועים. ראיתי תמונה של ילדה בוכייה. מה זה היחס הזה לערבים בנגב? מה זו האגרסיביות, התוקפנות הזאת, של ממשלת השינוי? למה היחס הזה? מישהו צריך להתעורר ולהפסיק את התוקפנות הזאת והיחס אל האזרחים הערבים בנגב כאל אויבים. מנחיתים מסוקים? והתוקפנות, נגד והפגיעה בהם והכול, גם פיזית – נורא ואיום. אני פניתי לשר לביטחון פנים בר לב בנושא הזה. אסור שבדבר הזה יעברו ככה לסדר-היום.

 הנושא השני, אדוני היושב-ראש: היום שוב נפגשתי עם נהגים מהדרום בגלל בעיות מחסום מיתר. קיבלו החלטה לגבי איסור תנועה בכביש וזה יצר בעיות קשות, בעיקר לנהגי המשאיות. יש כ-250 נהגי משאיות, ערבים ויהודים אבל לרוב ערבים, מהדרום, שמשתמשים במעבר הזה ונפגעו פגיעה קשה. שינו להם סדרי עולם. פניתי לשרת התחבורה מרב מיכאלי, והייתה לה תשובה טובה. היא אמרה שהיא חושבת שההחלטות על שינוי שעות הנסיעה בכביש, יש להן השלכות שליליות על התחבורה – שליליות – וזו לא החלטה של משרד התחבורה אלא של הצבא ומשרד הביטחון. לכן פניתי לשר הביטחון, כדי לפתור את המצב הזה, למצוא פתרון חלופי או להחזיר את המצב לקדמותו. נמשיך לטפל בנושא הזה. תודה, אדוני.


 תודה רבה. חבר הכנסת סלאלחה, בבקשה.


 אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, רציתי לדבר על נושא אחר אבל בשבוע האחרון היו דברים כואבים, ולכן החלטתי לדבר על עניין האלימות בחברה הערבית והדרוזית. מאז תחילת השנה 117 נרצחים בחברה הערבית, מתחילת השנה. אישה נרצחה בכפר מע'אר, בגיל 32, אימא לשלושה ילדים, לעיני בתה בת השבע; גבר נורה במקום עבודתו בכפר ירכא, באור יום. זה רק חלק קטן מאירועי הזוועה שמתרחשים כאן. מתי נעצור את תופעת שפיכות הדמים? עד מתי עבריינים ייקחו את החוק לידיים ויקבעו לנו את סדר-היום שלנו?

אני קורא למנהיגות הדתית, החברתית, הפוליטית, החינוכית, לקחת חלק: יחד עם כוחות הביטחון, עם המשטרה, עם ממשלת ישראל, לעצור את התופעה ההרסנית הזו. אני מגנה את מעשי האלימות בכל מאודי. האלימות היא מחלה ממארת, שיש לגדוע אותה מן השורש. זה צריך להתחיל בחינוך – וכמובן, הרתעה וענישה כבדה של המדינה. יש לממשלת ישראל וכוחות הביטחון את כל הכלים לפעול כדי להחזיר את הביטחון האישי לתושבי מדינת ישראל כולה.

אני קורא לאופוזיציה ולקואליציה לעבוד יחד למיגור תופעה הרסנית זו – –


 משפט לסיום.


– – שתביא ושהביאה צרות, בעיות והרס לחברה הישראלית כולה. תודה רבה.


תודה רבה. חבר הכנסת עבאס, בבקשה.


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, תהיתי אם אפשר, אדוני היושב-ראש, לנהל שיחה ודיון ענייני גם בנושאים שקשורים להצעות האי-אמון שמוגשות על ידי הליכוד, הציונות הדתית – טיפול לקוי של ממשלת בנט-עבאס בפשיעה בחברה הערבית ובאירועים הלאומניים ברחבי מדינת ישראל. מתי היו האירועים האלו, אדוני היושב-ראש? הם היו בצל ממשלתו של בנימין נתניהו. מתי תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית גאתה, וכל שנה, כל שנה שברנו שיאים חדשים: בפרמטר אחד, של מספר רציחות, היינו 30, 40, 50, ואז התחלנו לקפוץ מדי שנה? בצל ממשלתו של בנימין נתניהו. עד ששברנו בשנה שעברה את השיא של כמעט 120 רציחות בחברה הערבית.

מה עשה בנימין נתניהו? מה עשתה ממשלתו של בנימין נתניהו כדי להתמודד עם מיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית?
 

מה עשיתם אתם? אתם התנגדתם לתחנות משטרה – – –


תן לו, תן לו, חבר הכנסת קרעי.


אני אתן לך תשובה.


לפני שבאת לכנסת, אני הייתי יושב-ראש ועדת הפנים. עשיתי 20 דיונים. למה אתה משקר?


בסדר. דוד אמסלם – – –


 למה אתה משקר?


דוד, אני הייתי יושב-ראש של הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות – – –


תשאל את השייח', תשאל את אחמד טיבי.


במשך שנים, במשך שנים – – –


תשאל את אלה שהיו פה.


היית שנים בוועדת הפנים, נכון?


אמת. שלוש שנים.


קיימת שני דיונים. קיימת שני דיונים – לא מעבר לזה.


לא. הקמתי ועדה מיוחדת. הקמתי ועדה מיוחדת. 


עכשיו – לא, עכשיו – – –


הקמתי ועדה מיוחדת. אתה אומר לי את הנתונים? למה, אתה היית פה?


תודה.


למה אני מדבר על דיון ענייני?


אתה היית פה?


חבר הכנסת אמסלם.


ממשלתו של בנימין נתניהו – – –


דרך אגב, תדברו על עצמכם.


תאפשר לו לסיים, חבר הכנסת אמסלם.


תאפשר לי. מה קרה לך? למה אתם מפחדים לשמוע אותי?


הוא רוצה לספר לך שאנחנו לא בממשלה – – –


תקשיב. תקשיב.


חבר הכנסת אמסלם, תאפשר לו.


תקשיב. ממשלתו של בנימין נתניהו אימצה, אדוני היושב-ראש, מסמך שקוראים לו "מסמך מדיניות למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית". כתבו אותו – – –


מי הביא את המיליארד שקל לתחנות? אתם לא רציתם להקים אותן.


שנייה. ועדת המנכ"לים, ועדת המנכ"לים – – –


אתם לא – – –


 לא רציתם – – –


חבר הכנסת אמסלם, תאפשר לו לדבר.


– – –


אתה מפחד. אתה לא רוצה להקשיב. אתה לא רוצה להקשיב.


– – – לפני שלוש שנים אתם הייתם נגד הקמת – – –


אתה לא רוצה לנהל דיון ענייני.


אני?


כי אתה יודע שאני בא עם עובדות.


עובדה שאתה – – – שקרים.


אני בא עם עובדות.


 אתה פה – – – ומשקר.


אדוני היושב-ראש, ממשלת נתניהו אישרה את מסמך המדיניות, החלטה 852. אתם יכולים לבדוק את זה. מה כתוב במסמך המדיניות? בעצם, מסמך המדיניות הוא מסמך שבא לתאר את התופעה הזאת, ומדינת ישראל מודה במסמך הזה, לפי לשונו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שאי-אפשר עוד לדבר על משבר תרבותי, צריך לדבר על כישלון ממשלתי, כישלון ברמת מתן השירותים ומתן הפתרונות לחברה הערבית בכל התחומים.

אז המסמך הזה, שמבטא את עמדתה הרשמית של ממשלת ישראל, במיוחד של הממשלה שאישרה אותו, הוא מודה שבמשך שנים נכשלו – אתם יכולים לבדוק את זה. ולכן אני אומר, אנחנו צריכים לנהל דיון ענייני, רציני, ולא דיון פוליטי, לנגח אחד את השני. שנים על גבי שנים לא עשיתם את המוטל. ידעתם להרוס בתים בנגב אבל לא ידעתם לבנות.


אתם התנגדתם – – – איימן עודה הצביע נגד.


כל הזמן דיברתם על משילות, על שלטון החוק, ואתם רחוקים ממשילות ומשלטון החוק. ולכן, לפני שאתם באים לבקר את הממשלה הזאת, שסוף-סוף – –


משפט לסיום.


– – אימצה את התוכנית למיגור הפשיעה והאלימות והקצתה תקציבים ראויים לממש את התוכנית הזאת – אתם עכשיו באים להאשים אותה שהיא מפקירה את הביטחון האישי של האזרחים.

משפט אחרון, אדוני היושב-ראש.


מאז שאתם בממשלה נהיה – – –


חבר הכנסת קרעי, תן לו לסיים.


בדיוק. בדיוק. יותר טוב. יותר בטוח.


אנדרלמוסיה, הפקרות. אין דין ואין דיין.


יותר בטוח לאזרחי המדינה. לכולם.


תראה מה קרה בסורוקה.


תודה רבה. חבר הכנסת קרעי.


 – – –


משפט אחרון.


– – –


תמיד קשה לכם לשמוע אותי מדבר. בסדר.


בבקשה.


אדוני היושב-ראש, אנחנו אלה שביקשנו, או דרשנו, שמשטרת ישראל תתפקד בצורה ראויה ותילחם בפשיעה ובאלימות בתוך היישובים הערביים, אבל זה לא אומר שאנחנו, כנציגי הציבור הערבי, ואנחנו, כחברי כנסת או ככנסת ישראל, צריכים לקבל את תופעות הלוואי של המלחמה הזאת. המשטרה צריכה לפעול בהתאם לחוק, עם כבוד מרבי לזכויות אזרח כאשר היא פועלת. מה שהיה בנגב, במיוחד בשבט אבו סבילה, זה לא מקובל מבחינתנו. אפשר להיכנס, אפשר לחפש, אפשר לעצור אנשים, אפשר לשים את היד על אמצעי אמל"ח וכו', וסמים, אבל אי-אפשר להפחיד את הילדים. אנחנו ככה נאבד את האמון וכל התהליך הזה שוב יקרוס, ואז המשטרה תצטרך לחזור אחורה שני צעדים, ולא נזכה לשירות משטרתי הולם.


 תודה רבה.


 תודה.


תודה רבה. תם סדר הדוברים.




 לפני ההצבעה על הצעות האי-אמון, אני עובר לסעיף 3: דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר והשר לשעבר יוסף פריצקי. אבקש את חברי הכנסת לכבד בקימה את זכרו של חבר הכנסת לשעבר והשר לשעבר יוסף פריצקי. בבקשה לעמוד. 

(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר יוסף פריצקי, זיכרונו לברכה.)

 בבקשה לשבת.

פנינה, אלמנתו של השר פורז ובנו איתי – סליחה, פריצקי. אני מתנצל. פנינה, אלמנתו של השר פריצקי, ובנו איתי, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בחודש אוקטובר האחרון הלך לעולמו חבר הכנסת והשר לשעבר יוסף פריצקי, זכרו לברכה. פריצקי, שנולד בירושלים והיה עורך דין במקצועו, נבחר לכנסת החמש-עשרה מטעם מפלגת שינוי בשנת 1999. לפני בחירתו הוא היה פעיל ציבורי נגד כפייה דתית והיה שיתוף בהקמה וניהול תנועת עם חופשי. בכנסת כיהן בוועדת הכספים ויזם את חוק נציב תלונות הציבור על שופטים כדי להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט.

בשנת 2003 מונה לשר התשתיות הלאומיות ופעל להחדרת הגז הטבעי ולשינויים מבניים בחברת החשמל ובחברת מקורות. לאחר סיום כהונתו בכנסת המשיך לעסוק בנושאי אנרגיה ותשתיות, הן בתחום העסקי והן באקדמיה. בחודש אוקטובר האחרון הלך לעולמו לאחר מאבק ממושך וארוך במחלת הסרטן, והוא בן 66 בלבד. יהי זכרו ברוך.

 אני מבקש להזמין את שר האוצר ליברמן, בבקשה.


 אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, יוסף פריצקי נבחר לכנסת ב-1999, וגם אני, מה לעשות, נבחרתי בפעם הראשונה ב-1999. ואז עוד לא היה האגף החדש, ושנינו קיבלנו במסדרון חשוך – כשיורדים מלשכת יושב-ראש הכנסת לכיוון קומת הממשלה, מצד ימין יש מסדרון, ושנינו קיבלנו שם חדרים. אני קיבלתי חדר גדול אבל בלי חלון, סגור כמו כלוב, והוא קיבל חדר קטן ממול אבל עם חלון. ומאז אנחנו התחברנו, יצא לנו לא מעט לדבר, לשבת וגם לשמוע אחד על השני.

יוסף פריצקי נולד בירושלים ב-1955 והלך לעולמו ב-5 באוקטובר 2021 בטרם עת והוא בן 66. הוא גדל והתחנך בשכונת בית הכרם בירושלים, בנעוריו למד בתיכון ליד האוניברסיטה, עם גיוסו לצה"ל שובץ ככתב צבאי בגלי צה"ל, ולאחר מכן – כמש"ק חינוך בפיקוד המרכז. בשנת 1979, שבה למד לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, עבד כמפיק ועורך מוזיקלי בקול ישראל.

 ב-1996, עוד לפני היבחרו לכנסת, פריצקי ייסד את עמותת עם חופשי, שהזכרת, אשר עסקה בנושאי דת ומדינה, וכיהן כיושב-ראש שלה. כיושב-ראש העמותה פריצקי ניהל מאבקים נגד כפייה דתית ולמען אורח חיים ליברלי. באפריל 1999 הוא עתר לבג"ץ נגד ממשלת ישראל בדרישה לקבוע תוכנית יסוד, תוכנית ליבה, שתיושם בחינוך החרדי. המדינה הסכימה לעתירה, ועקב כך הכינה תוכנית ליבה בפעם הראשונה בישראל. 

עקב פעילותו הציבורית של פריצקי, ביקשו ממנו אברהם פורז ויוסף טומי לפיד להצטרף לרשימת שינוי לקראת הבחירות לכנסת החמש-עשרה, אף על פי שלא היה אז חבר במפלגה הזו. שני ראשי שינוי, שהחליטו לחרות על הדגל את המלחמה בכפייה הדתית, חיפשו פעיל ציבורי המזוהה עם המאבק ופנו לפריצקי. הוא הוצב במקום הרביעי ברשימה ונבחר לכנסת החמש-עשרה. בשנת 2003, לאחר הבחירות לכנסת השש-עשרה, מונה פריצקי לשר התשתיות הלאומיות בממשלתו של אריאל שרון. 

לאורך כל שנות פעילותו ראינו את האידיאולוגיה והערכים שהובילו אותו: פריצקי התנגד נחרצות לאי-גיוס חרדים לצה"ל, נלחם בכל כוחו כדי לשלב לימודי ליבה בחינוך החרדי, וכמו כן ניהל מאבק נגד סגירת בתי קולנוע בקניון אביב בסוף שבוע. אומנם פעילותו של פריצקי בממשלה לא הייתה ארוכה, אך הוא הספיק לעשות המון. הזכרת, אדוני היושב-ראש, את המאמץ שלו להחדיר את הגז הטבעי לכלכלה הישראלית, וגם הרפורמות והשינויים שהוא הוביל גם בחברת החשמל וגם במקורות. 

 עם השנים למדתי להעריך את חוש ההומור שלו ואת התיאבון הבריא שהיה לו. אני זוכר שלאחר דיוני תקציב – כמו שעברנו לא מזמן – ב-06:30 פגשתי אותו במסדרון כשהוא יוצא מהחדר, ואני אומר לו בנימוס: יוסף, בוקר טוב. הוא עונה לי: מעניין איזה בשר יהיה היום בצוהריים במזנון הכנסת. זה היה פריצקי, עם חוש ההומור ועם התיאבון שלו. מבחינה זו, הוא היה איש נעים הליכות. הוא ייזכר לעולם כאדם ציוני, ליברל, שחתר ליישם תפיסה ליברלית גם בנושא דת ומדינה וגם בנושאים כלכליים. אני מחזק את אשתו פנינה, את המשפחה, את הקרובים. יהי זכרו ברוך.


 אמן. תודה רבה לשר האוצר. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.


 מכובדי היושב-ראש, גב' פריצקי, פנינה, איתי הבן, רבותיי חברי הכנסת, אני שירתי עם השר לשעבר חבר הכנסת יוסי פריצקי, זכרו לברכה, כאן בכנסת. היינו מיודדים. אפשר לחלוק על דעתו של יוסי, אבל אי-אפשר לחלוק על העובדה שהיה אחד הפוליטיקאים הכי שנונים, עם חוש הומור מפותח, גם חוש הומור עצמי. אבל מלבד זה, הייתה לו השקפת עולם הומנית. הוא הסתכל על האחר – במקרה זה, על הציבור הערבי – כעל ציבור מודר שחייב בהעדפה מתקנת. אני רוצה לקרוא לך, אדוני, אחד מהסמ"סים האחרונים שהוא שלח לי: אחמד יקירי, אני מוכן לסייע לכם בשכנוע מצביעים לצאת ולהצביע, בהסעות וכיוצא בזה. כל קול אליכם הוא קול נטו נגד האספסוף הגזעני.

 הוא היה אמיץ, לא חשש ללכת נגד הזרם, לא חשש לומר את דעתו הנוקבת, המתגרה לפעמים, מתוך שכנוע פנימי עמוק. הוא היה שר לתשתיות לאומיות, התחיל את דרכו ברצ, נדמה לי, וגם כשהוא היה שר וגם כשהוא היה חבר כנסת וגם אחרי שהוא פרש מהחיים הפוליטיים שמרנו על קשר אישי, ישיר. השר ליברמן סיפר על אהבתו לאוכל, אז גם לי היה אומר: אחמד, מתי אתה לוקח אותי למסעדה בטייבה? אבל גם בשכם אפשר. יהי זכרו ברוך. 


 אמן. תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת רז, בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, פנינה, איתי, חברות הכנסת, חברי הכנסת – – –


 בבקשה שקט במליאה. תכבדו בבקשה את זכרו. תודה. 


 חברות הכנסת, חברי הכנסת, שרים, ראש הממשלה, יוסף פריצקי נולד בירושלים, כמונו, וגדל בירושלים. פגשתי אותו פעם ראשונה בפעילות שלו ברצ לפני כמעט 30 שנה. גיליתי אדם מוכשר, שמדבר בצורה ברורה ונחושה, אמיץ, לא חושש להביע את דעתו גם כשזה נגד חבריו, עם חוש הומור מהטובים שהיו פה בכנסת, חיקויים מעולים. 

נדמה לי שכבר בפעם הראשונה שפגשתי אותו, ופגשתי יחד עם אחרים, הבנו שיוסי פריצקי יהיה חבר כנסת. לא ידעתי שיהיה שר, ידעתי שגם במרצ זה פחות סביר – ידעתי שהוא יהיה חבר כנסת, זה היה ברור לעין. באמצע שנות התשעים, כפי שגם נאמר כאן, הוא הקים יחד עם שני חברים – ארנן יקותיאלי, זיכרונו לברכה, וזהבה גלאון, תיבדל לחיים ארוכים – את עמותת עם חופשי, שנאבקה לחופש מדת – חופש דת, אבל גם לחופש מדת, לליברליזם, לנישואים אזרחיים, לדברים אחרים שהזכיר פה השר ליברמן. אני חושב שדברים שאז היו כמעט בלתי אפשריים היום נראים הרבה הרבה יותר אפשריים בתחום הזה. אכן, הוא מאוד בלט בתחום הזה, וזו הסיבה – כפי שאמר השר ליברמן – שהוצע לו מקום בכנסת בשנת 1999 בשינוי. 

גם אני הייתי בכנסת החמש-עשרה יחד עם פריצקי. ישבנו בוועדת הכספים, ושם גיליתי גם את היכולות הכספיות המדהימות שלו, לצד מה שאמרתי קודם – השנינות, חוש ההומור, היכולת לחקות, ובעיקר אומץ הלב הפוליטי להגיד את מה שיש לו. לא כולם הסכימו איתו, הוא לפעמים גם אמר דברים שאני פחות קיבלתי לגבי חברי הכנסת החרדים, אבל אני חושב שכמעט כולם העריכו אותו. וראו מי מדבר היום כאן – אחמד טיבי, ליברמן ואני – קשת רחבה של אנשים בבית הזה, שהיו גם אז, עם כל האי-הסכמות – ולי בדרך כלל היו הסכמות אבל היו גם אי-הסכמות איתו. הוא ידע למשוך את תשומת הלב ואת האהדה כמעט של כולם.

 לאחר מכן הוא היה, כפי שנאמר, שר התשתיות שהכניס את הגז – אני קורא לזה גז המחצבים, לא גז טבעי – למשק הישראלי. אבל הוא צדק אז, משום שהגז אז, וגם קצת, טיפונת, עכשיו – אז כן היה גז מעבר, היום הוא הופך לאט-לאט לגז העבר, אבל אז בהחלט היה צורך להכניס אותו במקום פחם, במקום נפט. 

 בפעם האחרונה ששוחחתי איתו, אדוני היושב-ראש, הוא כבר היה חולה, ובדיוק בדרכו הוא ביקש ממני קשר לנסות להקים שדולה למען החולים, שדולה למען המאושפזים – דבר שלצערי הרב הוא לא זכה, ואולי כדאי שאנחנו נקיים את הצוואה הזאת בעתיד. תודה. 


 תודה רבה. יהי זכרו של יוסף פריצקי ברוך. 




 אנחנו ניגשים להמשך סדר-היום. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. 

 הצעת אי-אמון של סיעת הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו. הצבעה. 

הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.


בעד – 33, נגד – 42, לפיכך ההצעה לא עברה. 

אנחנו ניגשים להצעה השנייה, של הציונות הדתית. בבקשה לשבת, הצבעה. 

הצעת סיעת הציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 


 בעד – 33, נגד – 42, לפיכך הצעת האי-אמון של הציונות הדתית לא עברה. 

 אנחנו ניגשים להצעת האי-אמון השלישית. הצבעה. בבקשה. 

הצעת סיעות יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 


בעד – 33, נגד – 40, לפיכך הצעת האי-אמון לא עברה. הצעות האי-אמון נדחו. 


 [מס' כ/871; דברי הכנסת, חוב' ו', ישיבה 71.]


 אנחנו ניגשים להמשך סדר-היום – הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו במסגרת חינוכית או טיפולית), התשפ"א–2020. ההודעה נמסרה ביום 9 בנובמבר 2021. 

 בבקשה לשבת, אני ניגש להצבעה. הצבעה.

הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להחיל דין רציפות על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו במסגרת חינוכית או טיפולית), התשפ"א–2020, נתקבלה. 


 בעד – 57, לפיכך הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק העונשין עברה ותועבר לוועדת החוקה. לפרוטוקול, אנחנו נוסיף את השרה מיכאלי. הלחיצה שלה לא הסתייעה. 


 [מס' מ/1461; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 73; נספחות.]


 אנחנו ניגשים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ב–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, אדוני ראש הממשלה, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) )תיקון מס' 10), התשפ"א–2021, שבה מוצע להאריך עד ליום 31 בינואר 2022 – דהיינו בעוד חודשיים ימים – את תוקפם של חוק הקורונה, שעתיד לפקוע מחר, ושל חוק ההיוועדות החזותית. 

 חוק הקורונה, כידוע, הוא המסגרת החקיקתית המקנה לממשלה סמכות להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, ועל בסיס מצב חירום זה להפעיל מגוון כלים לשם התמודדות עם המגפה. הכלים שהממשלה יכולה להפעיל מכוח החוק כוללים בין היתר הגבלות על פעילות עסקים ומקומות ציבוריים, הגבלות על התקהלות, הטלת סגרים ומגבלות תנועה, הגבלות על היציאה מישראל והכניסה אליה וכן הגבלות חמורות רבות נוספות שמטרתן להגן על בריאות הציבור בישראל. מרבית המגבלות נעשות מכוח תקנות המותקנות על ידי הממשלה, המגיעות לאישור אחת מוועדותיה של הכנסת. 

הצעת החוק המקורית, שהונחה על שולחן הכנסת בידי הממשלה והוצגה כאן על ידי שר הבריאות, כללה בקשה להאריך את תוקפו של החוק לתקופה של שנה, עד ליום 31 בדצמבר 2022, ולתקנו בשורה של עניינים המוסדרים במסגרתו – – 


 חברי הכנסת, קצת בשקט. 


 – – וזאת על בסיס הניסיון שנצבר בהפעלתו מיום חקיקתו ועד היום. זאת בהמשך לבקשות הוועדה, בהארכת התוקף הקודמת של החוק, כי תיעשה חשיבה משמעותית על התיקונים שיש לערוך בו.

 אדוני היושב-ראש, מאחר שפרק הזמן שנותר עד למועד פקיעתו של חוק הקורונה לא מאפשר קיום דיון מספק ומקיף בתיקונים השונים הנדרשים בו, ומכיוון שוועדת החוקה מבקשת לבחון הכנסת שינויים נוספים בחוק בתיאום עם הממשלה שיאפשרו מן הצד האחד את ההתמודדות עם גלי התחלואה, אך מצד שני יטייבו את ההגנה על זכויות היסוד ויטייבו את האיזונים הקיימים בחוק הנוכחי, החליטה ועדת החוקה, והחלטתה אושרה כנדרש במליאת הכנסת, לפצל את הצעת החוק לפי סעיף 84(ב) לתקנון. 

 החלק הראשון של הצעת החוק שבו דנה הוועדה, והוא אשר מובא כעת לאישור בקריאה השנייה והשלישית, כולל רק הארכת תוקף קצרה של החוק למשך כחודשיים, וזאת כדי לאפשר לוועדה לקיים במהלך תקופה זו דיון משמעותי בתיקונים לחוק, שייכללו בחלק השני של הצעת החוק שפוצלה כאמור.

 הצעת החוק כוללת גם הצעה להאריך עד לאותו התאריך – 31 בינואר 2022 – את תוקפו של חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, שעתיד לפקוע ביומה האחרון של השנה הנוכחית, 2021. לפיכך, הארכתו נדרשת גם כעת, וכהשלמה לחוק המרכזי, חוק הסמכויות – לדחות ליום 1 בפברואר 2022 את תחילתו של ההסדר החדש שחוקק במסגרת חוק ההסדרים שעניינו הוראת שעה לקיום דיונים בהיוועדות חזותית שלא בקשר לקורונה, כך שלא תתאפשר בשלב זה חפיפה בין שני הסדרי ההיוועדות החזותית. 

 בדברי ההסבר להצעת החוק ובדיון שהתקיים בפני הוועדה הסבירו נציגי הממשלה מדוע יש להאריך את תוקפו של החוק ולהשאיר בידי הממשלה את הכלים שהוא מקנה להתמודדות עם נגיף הקורונה. ההתפתחויות של הימים האחרונים סביב התגלותו של וריאנט הקורונה החדש בישראל מוכיחות כי אין להותיר את הממשלה בלי הכלים הבסיסיים המותקנים בחוק לטובת ההתמודדות עם המגפה. חשוב לי להדגיש, ובכך אסיים, כי הצעת החוק מבקשת אומנם להאריך את תוקף החוק כפי שהוא, מבלי לערוך בו שינויים, אך זאת רק לפרק זמן קצר, ובמטרה לקיים דיון מקיף וממצה שיאפשר להביא לשיפור משמעותי בהסדרים ובאיזונים הכלולים בחוק, במיוחד בכל הנוגע לאיכות הפיקוח הפרלמנטרי ולתפיסה הכללית של מצב החירום שבו אנו נמצאים זה תקופה ארוכה. 

להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית כנוסח הוועדה, תודה.




 טרם המעבר לבקשות רשות הדיבור וההצבעה, הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.


 תודה, אדוני. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 24) (גרירת רכבים נטושים), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת איתן גינזבורג. תודה.


תודה רבה. 




 כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך ישנן בקשות לרשות דיבור.


– – –


אם אתה רשום. אם אתה לא רשום – – – זה לא דיון אישי.

  חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח. 


 היושב-ראש, רק רגע. מילה אחת לגבי רשות הדיבור, זה אנשים – – – הם לא נמצאים – – – 


היינו צריכים לבקש את רשות הדיבור בוועדה?


 האם זה בסמכות היושב-ראש להחליף, נניח, עם מישהו?


 זה, בדרך כלל, כשמגיעים להסכמות והבנות. 


 רציתי להגיד דבר תורה לחנוכה. 


מה נעשה? בוא, אולי תעמוד לך הזכות – – 


אולי מישהו ירגיז אותי?


– – אולי מישהו ירגיז אותך. 

חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; איתמר בן גביר – אף הוא אינו נוכח. יואב קיש, בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. 


 כבוד היושב-ראש, השר מתן כהנא, חברים, חברי הכנסת, אני חייב לדבר. אנחנו עכשיו מאריכים את תוקפו של חוק הקורונה, החוק ששר הבריאות הורביץ קרא לו "סוף הדמוקרטיה", והוא עכשיו מאריך אותו. אני רוצה לדבר על זה בהקשר של מה שמטריד עכשיו את מדינת ישראל – איכוני השב"כ. אני חייב לומר לכם, יושבים פה הקואליציה, חברים רבים מהאופוזיציה דאז יושבים היום בקואליציה. הם היו נגד בצורה מוחלטת – לא כולם, אני אומר שלא כולם, אבל אני מדבר על אלה, ביניהם שר הבריאות הורוביץ, ביניהם ראש הממשלה החליפי לפיד. הרי מה הם אמרו? הם אמרו שאיכוני השב"כ, דודי, אתה יודע למה חוק איכוני השב"כ? לשמור על שלטונו של ביבי נתניהו. זו הייתה המנטרה. להרוס את הדמוקרטיה. זה מה שאתם רוצים עכשיו לעשות בחזרה?


 אגב, כשלא היה חיסון, כשלא ידענו בכלל. 


 זה ברור.


 אתה מבין את החצופים האלה?


אנחנו התמודדנו בקורונה בלי חיסונים, בלי לדעת לאן זה הולך, אף אחד לא ידע איך להיערך לזה. השתמשנו בכלים. כן, אני אומר פה מעל הבמה הזו: חוק איכוני השב"כ הוא חוק טוב, הוא נכון, הוא נחוץ, והשתמשנו בו בצדק והצלנו מאות אנשים. עכשיו, כשהקורונה ירדה, עם הלחץ המטורף של אותם אנשים שלא הבינו מה שעשו, נאלצנו להפסיק את השימוש בו. אבל תראו מה קרה, תראו איך הגלגל התהפך. ברשותך, טיפה שקט.


חברי הכנסת והיועצים, נא לשמור על השקט. 


תראו איך הגלגל התהפך: ברגע הראשון שאתם חשתם באמת מה יכולה להיות סכנת הקורונה אתם הלכתם לאיכוני שב"כ, אתם הולכים למלוניות, אתם מפעילים מגבלות על נתב"ג – בדיוק, אבל בדיוק, הדברים שכשאנחנו עשינו אותם אתם קראתם לזה שמירה על שלטונו של נתניהו, סוף הדמוקרטיה. היום אתם קוראים לזה: אסטרטגיית בלימת הקורונה. 

אז אני אומר לכם, אנחנו נחשוף את כל השקרים שלכם, את כל הצביעות שלכם, את כל המהלכים שאתם עשיתם נגד הבריאות הציבורית של מדינת ישראל. בפופוליזם שלכם אתם פגעתם בביטחון הרפואי של מדינת ישראל. הייתם אופוזיציה חסרת אחריות, אופוזיציה מסוכנת למדינת ישראל, ואתם יודעים מה? ראש הממשלה דאז נתניהו לקח את ההחלטות הנכונות, כפי שמנהיג צריך לעשות. הוא שילם מחיר פוליטי. אנחנו שילמנו מחיר פוליטי בשביל לעשות את הדבר הנכון, בשביל לשמור על ישראל. התנהגנו באחריות, התנהגנו בקור רוח, ואתם צבועים, שקרנים.

דרך אגב, אני רק לא רוצה להכליל, היו כאלה שגם תמכו, נכון. אבל אנחנו יודעים טוב מאוד על מי אנחנו מדברים שהתנהלו בחוסר אחריות, שכל מה שהם קראו מפה זה היה שקר וכזב והם עשו את זה גם כשהם דיברו על נורבגים, והם עשו את זה גם כשהם דיברו על ממשלה פריטטית. אני אומר: כל אלה שקראו לנורבגים ואמרו שזה הדבר הכי מושחת שהם ראו, וממשלה פריטטית – כן, בני בגין, לא אמרתי שאתה, אבל ראש הממשלה שלך – – –


 הזכרת את שמי. 


לא הזכרתי את שמך. עכשיו אני מזכיר, כי התפלאת. אבל ראש הממשלה שלך יאיר לפיד, החליפי, החילופי, הוא אמר על הנורבגים שזה מושחת, הוא אמר על הממשלה הפריטטית "דיל בין גנבים". והוא בא והתיישב באותו כיסא והוא דיבר על איכוני השב"כ ואמר שזה חוק אנטי-דמוקרטי רק בשביל לשמור שלטונו על נתניהו. ועכשיו אתם מבינים מה האמת. עכשיו כל הציבור רואה כמה שקר וכזב היו בדברים שלכם. עכשיו כל הציבור רואה שאנחנו פעלנו נכון, אנחנו פעלנו מהנהגה ופעלנו בשביל לשמור על מדינת ישראל. 


 אני מבקש להגיב.


מה?


אני מבקש להגיב.


אתה לא יכול. למרות שיש לאחרונה תקנונים חדשים, את זה עוד לא הכניסו.


 הם עושים מה שהם רוצים. 


דודי, אני חייב לומר שיש דבר אחד שאני רוצה להתייחס אליו, וזה משהו שאולי קצת לא קשור, אבל איך דה-מרקר מעיזים לצאת בפוש שיאיר לפיד הוכיח שהוא דודי אמסלם?


אני מבקש להגיב על זה.


איך דודי אמסלם, שהוא, יש לו חברות ויש לו מילה, מול יאיר לפיד, שכל מה שעשה פה על הבמה הזו זה לשקר, זה לרמות? הכול הרי הפוך. והתקשורת, בטח, אותם ערוצים שמחבקים אתכם, את ממשלת השינוי, התקשורת הזו הולכת איתכם, אבל זה לא יעזור. אני מסיים את דבריי.


בבקשה.


אתם קוראים לעצמכם גיבורים גדולים אבל אתם שקרנים גדולים, אתם צבועים גדולים ואתם פחדנים גדולים, ואת זה אנחנו רואים כשאתם מביאים לפה את חוק איכוני השב"כ. תודה.


תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח. גילה גמליאל, בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בבקשה, גברתי.


אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, השר מתן כהנא, אני באמת רוצה לדעת איפה ההסברים שלכם לפארסה של איכוני השב"כ של אתמול. מה יש לכם לומר לציבור? איך אתם באים להסביר את כל הארכיון הזה, שפשוט מתפוצץ מהזעקות שלכם, רק מלפני שנה, על הפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות אדם כתוצאה מהפעלת איכוני השב"כ שאנחנו ביצענו כשמגפה עולמית פרצה, כשלאף אחד בכלל לא היה מספיק מידע? זוכרים איך הממשלה הזו בזמנו ניצלה באופן ציני את המצב, ובמקום לעזור לנו, כאופוזיציה אחראית, לטפל במשבר, השליתם את העם כאילו הינה, ממש עוד רגע, הגיע קץ הדמוקרטיה? אילו טענות מגוחכות, כאילו איכוני השב"כ היו במטרה לשמר את השלטון ולשלוט באזרחי ישראל על מנת לפגוע בזכויות האדם ולקחת הדמוקרטיה אלינו לידיים. 

ממשלת ישראל היקרה, כבר התרגלנו להתנהלות הצינית שלכם ולכך שכל דבר נעשה מפוזיציה, אם אתם באופוזיציה או אם אתם בקואליציה. איכוני השב"כ רק מצטרפים לרשימה כל כך ארוכה של הבטחות ושל עמדות שזרקתם לפח בשם הכיסא ובשם הפוזיציה. איך העזתם להוליך שולל את הציבור רק לפני שנה ולייצר מצג שווא של רמיסת זכויות כשאתם עושים בדיוק, אבל בדיוק, את אותו הדבר? אני מקווה שאיכוני השב"כ יאתרו גם את עמוד השדרה האידיאולוגי שלכם, שנותר מחוץ ללשכות השרים שלכם, ושתתחילו לפעול בצורה נכונה עבור הציבור. אבל אנחנו כאן באופוזיציה נהיה אופוזיציה אחראית, כי נעשה את מה שנכון לעשות. 

אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת, אני רוצה פשוט להראות עוד דוגמה בזמן שנותר לי, כיצד גם כאן – לצערי, כן – הממשלה הזאת הורסת כל חלקה טובה. לפני כשנה עשינו לא פחות מהיסטוריה לאחר שהחלטתי להחיל את חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים. אחרי 20 שנה של זיהום סביבה של הנחלים, של המרחב הציבורי, והפסד ישיר של הציבור בסך של כ-100 מיליון שקלים בשנה, הגעתי למשרד להגנת הסביבה והבהרתי: המזהם ישלם. זה לא סוד שהיו לחצים עצומים מקרב בעלי אינטרסים, אבל מה שעמד לנגד עיניי זה טובת הציבור וטובת איכות הסביבה. וזו דוגמה אחת לאיך נאבקים באמת במשבר האקלים. ולמה? כי בהחלטה שלי הפכתי את הפסולת למשאב – בכל מדינות העולם שבהן חל חוק הפיקדון אחוזי האיסוף והמחזור הם גבוהים ביותר ומגיעים לכ-90%. אבל בנוסף למה שלא הבינו 20 שנה הבנתי עוד דבר: שעל מנת שהחוק ייושם בהצלחה, המשרד להגנת הסביבה צריך לתת מענה הולם לתשתית האיסוף של הבקבוקים, תשתית מתקדמת, שתחליף את 24,000 הכלובים שמכערים את הנוף הציבורי של כולנו ותופסים מקום מיותר, ודאגנו להקצאה של 100 מיליון שקלים לטובת הצבת מכונות אוטומטיות לאיסוף בקבוקים במרחב הציבורי. 

והינה, לאחר שסיימתי – – –


וכמה יוצבו? 


עכשיו? זה בדיוק מה שיש לי עליו ביקורת. לאחר שסיימתי את תפקידי, לאחר שאתה, כיושב-ראש ועדת הכלכלה, ביחד עם חברי הכנסת, דאגתם גם כן לקבל את ההחלטה הנכונה יחד איתי, לתת להם שנה שלמה של היערכות, שנה שלמה של היערכות, הינה, הממשלה הנוכחית החליטה להקפיא את התקציב הזה. מי שיש להן אינטרס מובהק שלא יהיו מכונות אוטומטיות לאיסוף בקבוקים הן רק חברות המשקאות. ואותן חברות משקאות, שבמשך 20 שנה הרוויחו על גב הציבור מאות מיליוני שקלים, דאגו לזה שבסוף השרה להגנת הסביבה התקפלה – במילים אחרות, לא עמדה בלחצים – ודאגה, לצערי, ביחד עם הממשלה שלה, להוביל לזה שיהיה איסוף בקבוקים אבל יצטרכו ללכת שוב לסופר, ולחכות שם למזכירה שתקבל אותם, ולדאוג רק ל-50 בקבוקים בכל פעם. פשוט חרפה, פשוט מצב שבו האינטרס של הון-שלטון עובד שעות נוספות. אינטרס שהוא לא אינטרס ציבורי, זה מה שעומד מול עיני הממשלה הזו. ואלה דברים שאנחנו מדברים עליהם, כמה? מאבק ביוקר המחיה. כשיש הזדמנות להחזיר לציבור 100 מיליון שקלים בשנה, מה הם עושים? משחקים לידיים של בעלי ההון.


 נא לסיים.


 הציבור מוכן ובשל למחזור. כל מה שצריך זה לתת לו את הנגישות שהולמת לכך. ואני רוצה לומר לך שלצערי – אומנם זה חוק שקידמתי אותו, ובאמת הוא בשורה טובה, ואני רוצה להודות לך, כי אז היית יושב-ראש ועדת הכלכלה, ובהחלט סייעת בידי להוביל את זה – – –


ותבענו שתהיה פריסה ארצית של כל – – –


 אבל שיסבירו לנו כיצד המשרד להגנת הסביבה הולך להתמודד עם הכמויות העצומות של הבקבוקים שהציבור ירצה – – –


אז הינה, אני אומר לך איך הוא הולך להתמודד. אני אומר לך.


אני אשמח.


אם לא יהיו כלובים ולא יהיו המתקנים האוטומטיים שחשבנו וחשבת להציב בפריסה רחבה, מה שיקרה זה שאנשים לא ילכו לסופר, כי יש לזה תדמית חברתית מאוד נמוכה, והם ישליכו את זה לאשפה.


אז זה מה שאמרתי, ובגלל זה נערכנו, בגלל זה נתנו להם להיערך במשך שנה – – –


זה חמור מאוד, ואנחנו נדרוש דיון בוועדת הכלכלה על כך.


זה חמור מאוד. אני ביקשתי ולא קיבלו, אז עכשיו אנחנו נבקש ביחד ונגייס עוד כמה חברים, ואני מקווה שגם אלה מהקואליציה שבאמת אכפת להם, על מנת לזרז את התהליך הזה ולדאוג שהוא גם יצא אל הפועל. תודה רבה.


תודה. אורלי לוי אבקסיס, בבקשה, גברתי, ואחריה, אם יהיה כאן, שלמה קרעי.


אדוני היושב-ראש, מתי אני?


הודעה אישית, ידידי ומכובדי, אחרי ההצבעה, בעזרת השם. אם קרעי לא יהיה, אז אתי חוה עטייה. תני בראש, אבל. בבקשה, גברתי.


תודה לך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראה, אנחנו נמצאים כאן היום כדי לאשר את תקנות הקורונה, וכשאני נמצאת כאן מעל הפודיום ומסתכלת, אני חייבת לומר שעולה בי תחושה של דז'ה וו, מצד אחד; מצד שני, אי-אפשר להיות אדישים לסוריאליזם המשתקף מהסיטואציה, שבה אנחנו נמצאים היום בצד הזה של המתרס ורואים את מצעד הצביעות, האיוולת, שינוי הכיוון, ואם אפשר לומר מכבסת המילים, של החברים שחברים היום בקואליציה הזו. ולמה אני אומרת את זה? כי ברוב גדול אישרו השרים את איכוני השב"כ למאומתים, וכפי שאנחנו מבינים, הרבה מאוד מהם נושאים את הדגל של למה זה חשוב ואיך המציאות מורכבת. שמעתי את שר הבריאות ניצן הורוביץ מדבר על כך שהחיים מורכבים. 

 שמתי לב שבכל פעם שהשמאלנים – סליחה, החברים בקואליציה של השמאל – חוזרים בהם מעמדותיהם, פתאום הם מדברים על, לא יודעת, ניקח לדוגמה פונדקאות – אז פונדקאות אתית. לדוגמה, באירוע של שר הבריאות, שחשב שזה סוף עידן הדמוקרטיה, ואני תכף אצטט אותו, הוא מדבר היום על כמה החיים מורכבים וכשהחיים מורכבים אז כמובן שזה פתרון נאות. אנחנו שומעים את השרים עוטפים את עצמם במין מכבסות מילים אבל עם הרבה הרבה מאוד סבון, שקודם היינו צריכים אולי בשביל לחטא את עצמנו מנגיף הקורונה, אז היום אנחנו מגלים שהם אלו שדעתם משתנה לא רק מעת לעת, אלא ביחס למקומם בבית הזה. אם הם באופוזיציה אז הם תוקפים לא עניינית, אבל נדמה שהם מגיני הדמוקרטיה; וכשהם נמצאים בצד השני הם מסבירים למה הם צריכים לפעול כפי שהממשלה הקודמת רצתה והייתה אמורה ופעלה. למה זה ראוי, היום כשהם שם. אבל מדוע הם תקפו. 

אז אני רוצה לומר לך ששר הבריאות אמר אתמול בישיבת הממשלה לשרה זנדברג: איכוני השב"כ במתכונת הזו זה דבר סביר ומידתי. אז אני רק אזכיר לכם שקודם לכן הוא אמר, במרץ 2020, "מעקב, איכון וניטור של אזרחים תוך שימוש במאגרי מידע ובאמצעים טכנולוגיים מתוחכמים עלול לגרום פגיעה קשה בפרטיות ובחירויות האזרח הבסיסיות. משום כך אלה צעדים אסורים במדינות דמוקרטיות. גם במצב הנוכחי אין להפעיל אמצעים חודרניים שכאלו באופן גורף כלפי האזרחים". 

ואני אזכיר לך, כשהממשלה הקודמת עשתה זאת היינו בפני מגפה שאף אחד בעולם לא ידע את ממדיה, לא ידע איך להתגונן מפניה, לא היו לנו חיסונים, וגם אם כן, היינו בעיצומם של מבצעי החיסונים ושמרנו על האנשים. אבל בשמירה על החיים הותקפנו כאילו אנחנו באים עכשיו לעקוב אחרי כל אחד ואחד, אנשים מן השורה, וכאילו אנחנו מנהלים עכשיו איזשהו ארכיון של האח הגדול ואנחנו מגלים את סודי-סודותיו של כל פרט ופרט מאזרחי המדינה. 

צבועים. עוד אמר השר הורוביץ, אז חבר כנסת באופוזיציה: "משבר הקורונה הוא לא מסוג הסכנות שעונות למבחן המחמיר בחוק. הראיה היא שאף מדינה דמוקרטית אחרת לא מפעילה את שירות הביטחון שלה לצורך זה", ועכשיו אותו ניצן הורוביץ מבקש ואומר שזה מידתי וזה חשוב. יפה, אז תבקש סליחה על ההתקפות הקודמות. אבל אנחנו נמשיך עם ציטוטים של יושב-ראש האופוזיציה דאז והיום ראש הממשלה החליפי – או החלופי, עוד לא בדיוק החלטנו איך לקרוא להם – אז במאי 2020: חוק הקורונה יוביל לפגיעה בפרטיות הציבור. הוא ישמש כלי שרת בידי הממשלה למנוע מחאה. אין שום היגיון לתת לממשלה סמכויות כל כך רחבות לעשרה חודשים. זה כולל מעקבי שב"כ ואפשרות לאסור על הפגנות שאינן נוחות לממשלה. כך הוא אמר. 

כמו כן, השרה קארין אלהרר אמרה: "עשינו פעולות רבות לסיכול חוק המעקבים – – – יש לחץ מצד ראש הממשלה להעביר את החוק הגדול שמתיר מעקב בלי הגבלה". הם חשבו שבנימין נתניהו, ראש הממשלה שהיה, רוצה לעקוב אחרי האזרחים. אני שמעתי גם כאלו שרוצים להכניס להם שבבים. אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, היו פה חלק מחברי הכנסת, חלק מהשרים, שהכניסו שטויות לאנשים מן השורה בראש. שכל מה שקורה עם החיסונים זה כדי שנוכל לעקוב אחריהם ואחרי ה"אני מאמין" שלהם. 

גם אורנה ברביבאי לא סמכה על הממשלה, וגם היא חברה היום בממשלה שמעבירה את החוק הזה. היא אמרה – –


 נא לסיים.


 – – "אני מתנגדת בתוקף לשימוש בכלי לסיכול טרור כלפי אזרחים". כמו כן, מרב מיכאלי אמרה, "חוק איכוני השב"כ הוא לא משהו שאמור להתרחש במדינה דמוקרטית". והיא תקפה שם גם את גנץ וגם את אשכנזי – –


 תודה.


 – – ואמרה שהם נכנסים לממשלה כדי להגן על הדמוקרטיה, אבל עם כל יום שעובר הם הופכים את המדינה לפחות דמוקרטית. 

אז למה אתם הופכים את המדינה? תקשיבו, חבורת צבועים בממשלה: הגיע הזמן שתגידו, סליחה, טעינו, לא ידענו, פעלתם נכון. אבל אם אתם לא מתנצלים, לפחות תעמדו מאחורי ה"אני מאמין" שלכם. אה, שכחתי. זה נכון כלפי אנשים שיש להם "אני מאמין".


 תודה. 


 במקרה שלכם זה תלוי איפה הכורסה, האם היא בספסלי האופוזיציה, או סביב השולחן של הממשלה, שהופך להיות גדול וגדול מיום ליום. תודה רבה. 


 תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חבר הכנסת שלמה קרעי – איננו נוכח; חבר הכנסת גדי יברקן – איננו נוכח; חוה אתי עטייה? מאחר שהם לא נמצאים כאן, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק – – –


 רגע, רגע – – –


 רגע, רגע, את רוצה לדבר?


 כן, אני אדבר. 


אז בבקשה. לא היית פה. אתה רוצה לסכם, יושב-ראש הוועדה? תודה. 


 אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מחר נקיים בוועדת הבריאות של הכנסת דיון שביקשתי לקיים בדחיפות על סיפור שנחשף בעיתון ישראל היום בידי העיתונאי רן רזניק, על החלטת קופת חולים כללית להפחית את מינון התרופות האונקולוגיות לחולי סרטן. דרשתי לזמן את נציגי משרד הבריאות ואת בכירי קופת חולים כללית לתת תשובות על ההחלטה.

 מדובר בלא פחות משערורייה, שאליה מתנגדים רופאים בכירים. אדרוש תשובות מיידיות משר הבריאות, מנכ"ל משרדו ובכירי קופת חולים כללית. לכנסת ישראל אסור לאפשר לאף גוף רפואי להעמיד את שיקוליו הכלכליים לפני בריאות מטופליו.

 החומרה שבדברים באה לידי ביטוי בציטוטים שנתנו רופאים בכירים בכתבה, ואני מצטטת. "אונקולוגית בכירה אמרה לישראל היום כי 'זה מהלך מסוכן מאוד וחסר תקדים. לראשונה בישראל משרד הבריאות מאשר ומגבה מתן תרופה בניגוד מוחלט להנחיות המקובלות בעולם, מתוך שיקולים תקציביים של קופת החולים, וכל זאת כאשר החולים מופקרים שלא בידיעתם. אם חולה יקבל טיפול שלא נבדק במחקרים ובניגוד גמור לרישום, איך ניתן לדעת אם המחלה התקדמה בגלל המינון המופחת? מדובר בטיפול שמביא בחלק משמעותי מהמקרים לריפוי מהסרטן. יש כאן פגיעה קשה ובלתי מוסרית בסיכויי החלמה של חולי הסרטן בישראל'".

 אונקולוג בכיר הוסיף: "זו מעילה באמון הציבור ובביטוח הבריאות הממלכתי של מדינת ישראל, במשרד הבריאות ובקופות החולים. זהו צעד שעלול להתפרש כעברה המונית חסרת תקדים על החוק, בחסות הנהלת משרד הבריאות, וכפגיעה בחולים בישראל. זו פשיטת רגל מוסרית של משרד הבריאות שלא הייתה בתולדות מערכת הבריאות בישראל".

 אני ממשיכה ומצטטת. "שני שילה, מייסדת ומנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן הריאה, אמרה לישראל היום 'צר לי שמשרד הבריאות מעדיף את השיקולים הכלכליים על פני השיקולים הרפואיים. חולי סרטן ריאה בשלב גרורתי הם במצב רפואי מורכב ורגיש, וכל שינוי בקבלת ההחלטות של הרופא על אופן הטיפול עלול להיות גורלי עבורם. אף שניתן לערער על ההחלטה, אפשרות זו אינה סבירה, שכן מדובר בחולים שעלולים למות, וכל יום עבורם הוא משמעותי. אנו מצירים על כך שמשרד הבריאות יוצא כנגד ההחלטות שלו עצמו בסל התרופות וכנגד ההמלצות הרפואיות המקובלות בארץ ובעולם ופוגע בכך בסיכויים לתקווה של החולים ובני משפחותיהם. כעמותה, נשקול גם לפתוח בהליכים משפטיים על מנת לעצור את המהלך'. שילה כתבה גם בימים האחרונים למנכ"ל משרד הבריאות כי 'סרטן הריאה נחשב לגורם מוות מספר אחת מבין כל מחלות הסרטן. כאשר בעשור האחרון חל מהפך בטיפול בסרטן הריאה עם כניסתן של תרופות הפועלות דרך מערכת החיסון, לחולים רבים יש תקווה להארכת חיים, ואף להחלמה. אלא שלמרות הנגשת הטיפול המיטבי לחולים אלה, רבים מהם החברים בכללית מצויים בחוסר אונים. אנו חוזרים ומבקשים לא למנוע מחולים קשה את הטיפול המיטבי שלו הם זכאים, עקב אינטרסים כלכליים של הקופות וללא כל הצדקה רפואית'".

 מחר בוועדה אדרוש את התשובות לשאלות המטרידות העולות מהחשיפה. המהלך הזה של קופת חולים כללית חייב להיעצר. תודה. 


 תודה על הפרומו של מה שיהיה בדיון מחר. יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט רוצה לסכם. בבקשה, אדוני. 


 אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, אתייחס בקצרה. האזנתי בקשב לדברים שנישאו כאן מעל הדוכן, ודומני שנפלה טעות בידי חלק מהדוברים והדוברות. הצעת החוק שהניחה הממשלה, ובוודאי המהלך שמתכננת ועדת חוקה, הוא לא לשכפל את הצעת החוק שהונחה על ידי הממשלה הקודמת וחוקקה על ידי הכנסת הקודמת. אין בכוונתנו להיוותר עם אותה מערכת חקיקתית שבה לשיטתנו אין האיזונים הנדרשים בין סמכויות הממשלה לבין הפיקוח הפרלמנטרי. כבר בהצעת החוק הממשלתית, שהונחה עוד בטרם הפיצול, טרחה הממשלה הנוכחית להכניס שינויים חשובים בהיבטים שונים בחוק על מנת לחזק את הפיקוח הפרלמנטרי ועל מנת – – – 


 מ-24 שעות ל-48 שעות. 


 גם.


 אם הדיון בקבינט היה ביום חמישי בלילה או בשישי, מה זה נותן?


 הוויתור על השימוש, למשל, בסעיף הדחיפות. וחשוב יותר מכך – הביטול של הגדרת מצב חירום מיוחד, שכל-כולו התמקד בשאלה אם מותר להפגין נגד הממשלה או אסור להפגין נגד הממשלה. ואני לא אטול את זמנה של הכנסת בלעבור על השינויים שהוצגו על ידי שר הבריאות, וכבר הממשלה הנוכחית בהצעת החוק שלה הכניסה שינויים מהותיים לכל אורכו של החוק, והבקשה שלנו כרגע להאריך את תוקף החוק הנוכחי בחודשיים כל-כולה מיועדת על מנת לאפשר דיון מעמיק של נציגי הקואליציה ונציגי האופוזיציה בתוך הוועדה על מנת להוסיף עוד מערכות של איזונים ובלמים לתוך החוק. ולכן הצגת הדברים כאילו הממשלה הנוכחית והקואליציה הנוכחית מבקשות להיכנס לנעלי הממשלה והקואליציה הקודמות בכל מה שנוגע לחקיקת החירום של הקורונה – בין העמדה הזאת לבין ההצעה שהונחה על שולחן הכנסת על ידי הממשלה וההצעה שוועדת החוקה תניח על שולחן הכנסת בעוד חודשיים – אין בין הדברים דבר וחצי דבר. תודה. 


 תודה רבה ליו"ר ועדת חוקה. 

 אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ב–2021, בקריאה שנייה. הצבעה. 

סעיפים 1–3 נתקבלו. 


בעד – 16 חברי כנסת, מתנגדים – שני חברי כנסת. חבר הכנסת דודי אמסלם מודיע שהיה בכוונתו להצביע נגד. תודה. ההצעה אושרה בקריאה שנייה. 

אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. 

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ב–2021, נתקבל. 

זה לא עובד.


אנחנו נוסיף את כל מי שלא נרשם. נרשם, נרשם לך. רואים.

 בעד – 16, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ב–2021, אושרה ונכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל וכנסת ישראל. 




 יש הודעה אישית, לפני שאנחנו נועלים את המליאה. הודעה אישית של חבר הכנסת דודי אמסלם, בבקשה. 


אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כשעלה כאן יואב קיש, הוא ייחס – הוא בעצם התייחס לכך שקפץ איזה ציוץ כרגע בדה-מרקר שלפיד הפך להיות אמסלם בכל הנושא של הדירקטורים. אתם זוכרים מה זה הדירקטורים? אתה זוכר, הרב הרפורמי, מה זה דירקטורים? אז בוא אני אגיד לך, מר לפיד, עם כל הצניעות, אתה צריך עוד הרבה שנים ללמוד כדי להגיע להיות אמסלם: אתה צריך להשלים השכלה אקדמית, אתה צריך להרחיב את הידיעות שלך במסורת ישראל, בהיסטוריה של העם היהודי, בכלל בהשכלה כללית. הייתי מציע לך גם לטבול במקווה, ככה, בשביל הטהרה הכללית, ורק אחרי זה אולי תוכל לבוא ולהשתמש ולומר שאתה אולי דומה, או במשהו דומה, לאמסלם דוד.

אני רוצה רק להזכיר לך – אתה יודע, מר לפיד, אדוני היושב-ראש, יושב-ראש להקת הצבועים התקשר לפני שבוע לאקדמיה ללשון, אמר להם: אני מבקש להחליף את השם שלנו ללפיד הקטן. פוגעים בנו – בזה שאומרים ללפיד "צבוע", בעצם פוגעים בצבועים. הם אומרים: למה, על מה חטאנו? לכן האקדמיה באמת תתכנס. מר לפיד, אתה צבוע, סופר-דופר צבוע. אפילו הצבועים בעצם ביקשו להחליף את השם כדי להיות לפיד הקטן, ואתה לפיד הגדול. הרי רק אתה פרסמת סרטון כאילו אתה רמבו. בהתחלה חשבתי שמדובר – אמרתי – באיזה מפקד סיירת מטכ"ל, סיירת צנחנים, משהו: טיל נפל לי פה, קטיושה נפלה לי שם, עבר מעליי איזה מטוס קו סורי. אדון לפיד, יעקב פרי – לך צחצח לו את הנעליים היום, תבקש סליחה ומחילה. על מה בעצם הדחת את ראש השב"כ? על זה שהוא כתב ספר וציין איזה משהו – מפאת כבודו האישי – שאין לזה נפקא מינה להלכה בשום דבר. אתה מבין כמה אכזרי אתה? כמה צבוע? כמה צלופן, אתה כולך מלא קלקר. אתה לא מבין את זה? 

 עכשיו, אדוני, היות שבחנוכה אנחנו, אני רוצה להגיד דבר תורה, ברשותך. 


יש לך הזמן. 


 באמת נהדר, דבר תורה אחרי כל – – – דבר תורה. 


אנחנו רוצים לומר, הרי אנחנו עכשיו ב"על הניסים". אני רוצה להגיד לך, שר הדתות, תקשיב קצת לדבר תורה גם, ככה קטן, לפני שאתה הורס לנו את כל הדת במדינת ישראל. איך אמרת, אני חושק את פי כדי לא לפטר את הראשון לציון. אתה תפטר אותו? איך אתה מעלה על דל שפתיך מילה כזאת? לך תנשק לו את היד מחר, תגיד לו סליחה ומחילה על מה שאתה עושה לעם ישראל. 

 עכשיו אני רוצה לדבר על חנוכה. הרי אנחנו בחנוכה אומרים "על הניסים", ומה אנחנו אומרים ב"על הניסים"? לכאורה אנחנו מונים את הניסים שקרו לנו בחנוכה. אנחנו אומרים: "מסרת גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים". אז אני מבין שהיה נס גדול, גיבורים ביד חלשים. למה? מטבע הדברים הגיבורים צריכים לנצח את החלשים ולא הפוך. פה קרה נס, רבים ביד מעטים. גם זה נס גדול. למה? טבע הדברים הוא שהמעטים צריכים להפסיד בקרב. מה הקשר בין "רשעים ביד צדיקים"? אלא באמת מטבע הדברים הרשעים צריכים לנצח. מדוע? בגלל שאין להם קווים אדומים, אין להם מוסר, אין להם כלום. אתם ממשלה בלי מוסר, בלי כלום. שום דבר. אין ערכים, אין כלום. אבל חל נס גדול והצדיקים ניצחו. זאת אומרת, כשהצדיקים מנצחים זה אירוע שבעצם הוא נס בפני עצמו. 

לכן אני רוצה להגיד לך, השר כהנא, הרי אנחנו חוגגים את חנוכה בסופו של דבר על מה שקרה בבית המקדש. אדוני היושב-ראש, שמעתי אתמול דווקא וורט יפה: לכאורה בית המקדש לאחר בערך סדר גודל של 170 שנה נחרב, אז על מה אנחנו בעצם חוגגים? הרי לכאורה, חס ושלום, בוא נניח שעכשיו אנחנו חוגגים את חג העצמאות של מדינת ישראל, בוא נניח שמדינת ישראל, נניח בעוד 100 שנה, לכאורה, בוא נגיד, יקרה משהו ולא תהיה מדינה, בוודאי שלא נמשיך לחגוג את חג העצמאות. לכן היו כל מיני חגים שהתבטלו. כתוב בגמרא: מדוע חנוכה? בגלל שחנוכה לא בא להראות ולחגוג את בית המקדש, זה לא הרעיון. הרעיון הוא שחנוכה בא לחגוג ולהראות לנו, לכל הדורות, את הניצחון של הרוח על החומר.

 לכן, אדוני השר כהנא, אני מבטיח לך שעם ישראל, למרות שאתה שר הדתות ומתיימר עלק להיות דתי – בסוף בעם ישראל הרוח תנצח את החומר. הרוח תנצח את הבערות שאתם מצויים בה.


 תודה. 




 הודעה למזכירת הכנסת.


 תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה וקריאה שלישית, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 – הוראת שעה), התשפ"ב–2021, שהחזירה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. תודה.


תודה רבה. תודה רבה. 

תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ו בכסלו התשפ"ב, 30 בנובמבר 2021, בשעה 13:00. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:20.