102769/raw.transcript.txt

ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
 
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
נאומים בני דקה 8
היו"ר מיקי לוי: 8
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 9
מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 10
סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 11
בועז טופורובסקי (יש עתיד): 11
משה ארבל (ש"ס): 12
אבי מעוז (הציונות הדתית): 12
נירה שפק (יש עתיד): 13
משה אבוטבול (ש"ס): 14
קרן ברק (הליכוד): 14
אופיר כץ (הליכוד): 15
עלי סלאלחה (מרצ): 17
הודעת ועדת הכנסת 19
עידית סילמן (בשם ועדת הכנסת): 20
השלמת הרכב ועדות הכנסת 20
עידית סילמן (בשם ועדת הכנסת): 20
הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31 והוראת שעה), התשפ"ב–2021 20
שר הביטחון בנימין גנץ: 21
הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מבחן הכנסה), התשפ"א–2021 22
אופיר כץ (הליכוד): 22
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 23
יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 24
מאיר פרוש (יהדות התורה): 28
משה ארבל (ש"ס): 30
אופיר סופר (הציונות הדתית): 31
קרן ברק (הליכוד): 33
אוריאל בוסו (ש"ס): 34
משה אבוטבול (ש"ס): 35
שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 36
ינון אזולאי (ש"ס): 41
אופיר אקוניס (הליכוד): 43
יעקב אשר (יהדות התורה): 44
הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11) (מימון מקום לבידוד מטעם המדינה), התשפ"ב–2021 48
סגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: 48
אורי מקלב (יהדות התורה): 49
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 51
אוריאל בוסו (ש"ס): 53
אופיר כץ (הליכוד): 55
זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): 56
שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 58
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב–2021 63
מירב בן ארי (יש עתיד): 63
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 65
סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 66
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב–2021 66
שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 68
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 88
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 92
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 96
 


 חברי הכנסת, היום יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ב, 20 בדצמבר 2021. אני מתכבד לפתוח את ישיבת המליאה. 

 הנושא הראשון – הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. 


 תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –

  לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11) (מימון מקום לבידוד מטעם המדינה), התשפ"ב–2021; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 16) (חידוש אוטומטי של הנחה בתשלומי ארנונה), התשפ"ב–2021.

לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/2707/24 וכלה בהצעת חוק פ/2788/24: הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – מימון ניהול ההליך המשפטי), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת הזכות להיבחר בשל כתב אישום), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון – ליווי משפטי בשפת חשוד שהוא קטין), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק למניעת עיגון מנישואין, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דיווח שנתי או חצי שנתי לסוגי נכסים), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לסטודנטית לאחר לידה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק לביטול הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון – טיפול בליקויי בנייה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, סמי אבו שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פרסום מכרז באתר האינטרנט), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת שרון רופא אופיר, יבגני סובה, יוסף שיין, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שיבוץ עובדי הוראה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, אימאן ח'טיב יאסין, מאזן גנאים ומנסור עבאס; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – מסגרת שיקומית מזנות), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – רכיבי שכר העבודה לעובדים זרים), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת צחי הנגבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – גני ילדים ומעונות יום), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מספר השופטים בבית המשפט העליון), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – החלטה מקדמית לפי תוכנית החיזוק), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניה במקום ציבורי למשתמשים בעגלת ילדים), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – טיפול בפסולת בניין), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אלון טל; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – גידור ומתקני בטיחות בבריכה), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסד רפואי בחג הפסח), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון – הפחתת אחוז הריבית ברשויות המקומיות), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – הנפקת תעודות בגרות), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, אימאן ח'טיב יאסין, מאזן גנאים ומנסור עבאס; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – ימי מחלה נוספים בשל מחלת ילד), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, נעמה לזימי, מוסי רז, דסטה גדי יברקן, ג'ידא רינאוי זועבי, רם שפע, אימאן ח'טיב יאסין, גלעד קריב, מיכל שיר סגמן, ווליד טאהא, אוסאמה סעדי, עאידה תומא סלימאן, אבתיסאם מראענה, גבי לסקי, ענבר בזק, עידית סילמן, ניר אורבך, אפרת רייטן מרום, איתן גינזבורג ועופר כסיף; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס בגין תרומות לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הגבלת כהונה שלישית לראש רשות), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מחלת תינוק), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, אוריאל בוסו, מאי גולן, קטי קטרין שטרית, יעקב מרגי, פטין מולא, חוה אתי עטייה, מאיר פרוש, אופיר כץ, מיכאל מלכיאלי ואורי מקלב; הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות אונקולוגיות שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים) (תיקון – פיתוח אילת), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת שרון רופא אופיר, יבגני סובה, אלכס קושניר, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק להקמת אוניברסיטה ערבית ביישוב ערבי, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ על ידי בני הזוג), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק חובת הכללת אזהרה בפרסום טיפולי המרה לשינוי נטייה מינית, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – איסור התניית היתר בהתקנת מקומות חניה ובניצול חלק קיים משטח דירה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת ערעורים של המדינה על פסקי דין פליליים), מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור שבוע העבודה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – התרעה על עסקה לשירותי חניה באמצעות רדיו טלפון נייד), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (תיקון – אמצעי תשלום להחזר דמי פיקדון), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – השהיית הליך ואי-נקיטתו לשוהות במקלטים לנשים מוכות), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק קרקעות כנסייה, התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק החברות (תיקון – מינוי דירקטורים מטעם העובדים), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, מוסי רז, אוסאמה סעדי, עופר כסיף וג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אופיר אקוניס; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – ביטוח פנסיוני לחייל משוחרר), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת שרון רופא אופיר, יבגני סובה, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים קטנים ובינוניים באזור פריפריה במכרז), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת יעל רון בן משה, מופיד מרעי, ענבר בזק, אופיר סופר ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק עמדות טעינת רכבים חשמליים בתחנות דלק, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת יריב לוין וגילה גמליאל; הצעת חוק נישואין וגירושין, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת חוק פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת חקלאית, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הודעה לחייב בטרם הגשת בקשה לביצוע משכנתה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – הכרזה על קיום מונופולין ואיסור על מחיר מופרז וטורפני), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת זכויות סוציאליות לאדם שהורשע ברצח או ניסיון לרצח על רקע לאומני), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת גבי לסקי, מיכל רוזין, מוסי רז, אימאן ח'טיב יאסין ונעמה לזימי; הצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשר משפחה (הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף הוראת השעה ואישור בקשה מטעמים מיוחדים), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הממשלה (תיקון – אישור הכנסת להסכם מדיני), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה מתקנת לנכי צה"ל), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום למצית נכס ציבורי), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת יום טוב חי כלפון, צבי האוזר, מיכל וולדיגר, שלמה קרעי, ניר אורבך ושירלי פינטו קדוש; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת תשתית ועמדת טעינה לרכב חשמלי), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג הולם לנשים בכנסת), התשפ"ב–2021, מאת הכנסת שרון רופא אופיר, יבגני סובה, יוסף שיין, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – איסור ביטול גיור), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין ומשקאות אלכוהוליים בחנות גדולה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – עדכון כתובת לצורכי בחירות), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוראות לעניין עקרת בית), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לעקר בית), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הוועדה לבחירת שופטים), מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר מינימום), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק הגבלת פעולות אנשי דת בלתי מורשים בצבא הגנה לישראל ובמשטרת ישראל, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, דסטה גדי יברקן, אורית מלכה סטרוק, בצלאל סמוטריץ' ואופיר סופר; הצעת חוק חיבור בתים בהתיישבות הצעירה לחשמל, התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – התקן בטיחותי על דלת מרחב מוגן דירתי), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-שלילת זכאות לקצבת שאירים בשל הכנסה מפנסיה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום לקשיש מעל גיל 80 שמשתלמת לו גמלה להבטחת הכנסה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פנקס שכר, תלוש שכר וגיליון אלקטרוני), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת חוק לייעוד הכנסות מדינה ממס קנייה המוטל על כלים חד-פעמיים ומשקאות מתוקים, התשפ"ב–2021 , מאת חברי הכנסת אופיר כץ, אלי כהן, חיים ביטון, ישראל כץ, דוד ביטן, אורלי לוי אבקסיס, ינון אזולאי, אוריאל בוסו, משה אבוטבול, יעקב אשר, אופיר סופר, בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר וחוה אתי עטייה; הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לתושבי הפריפריה בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק-יסוד: החקיקה והגבלת ביקורת שיפוטית על חוקים, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת זאב בנימין בגין; הצעת חוק הגנה על כספי ציבור (איסור מימון ומתן שירותים למאחזים בלתי מורשים), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין. 

כמו כן הונח על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של הונדורס בדבר העסקה בשכר של בני משפחה של חבר משלחת דיפלומטית או נציגות קונסולרית. 

 עוד הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת נעמה לזימי, ינון אזולאי, ג'ידא רינאוי זועבי, עופר כסיף ושלמה קרעי בנושא: עמלות כספומטים פרטיים.

 מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ענבר בזק, מוסי רז, יעל רון בן משה, אבתיסאם מראענה, לימור מגן תלם ושירלי פינטו קדוש בנושא: טיפול המדינה בתופעת הימצאות ילדים מקצבי נדבות בצמתים בצפון הארץ וברחבי המדינה בכלל. תודה. 


תודה רבה למזכירת הכנסת. 




 המשך סדר-היום – נאומים בני דקה. כל מי שרוצה, בבקשה להירשם. חברי הכנסת, עד אשר הרשימה של המבקשים לנאום נאום בן דקה תגיע, כמה דברים לי אליכם. חבריי חברי הכנסת, לאחר התייעצות עם גורמי המקצוע, לנוכח התפרצות זן האומיקרון בישראל ובכנסת, קיבלנו שורה של החלטות מגבילות ראשונות שיאפשרו לכנסת להמשיך לפעול גם במצב תחלואה שתטפס ותלך. ההחלטות מפורטות במסמך שהוציא מנכ"ל הכנסת גיל סגל.

 ברצוני לציין כי בשלב זה הוחלט על ידי שלא לחלק את המליאה ולא להעלות חלק מחברי הכנסת ליציע העיתונאים וליציע הכבוד באופן קבוע. אבקש מחברי הכנסת להקפיד הקפדה יתרה על עטיית מסכות בכל רחבי המשכן, בדגש על מליאת הכנסת, ולהימנע מהתקהלויות ומהסתובבויות מיותרות ברחבי המליאה. כמו כן, בשל מספר חברי הכנסת המבודדים, נוהל הצבעת חברי הכנסת יותאם ויתבצע באופן יחידני על פי קריאה.

 בהתאם למצב התחלואה נקבל החלטות נוספות, אם נצטרך. אני מבטיחכם כי אעשה כל שביכולתי על מנת לאפשר לכנסת לתפקד באופן רציף, בוועדות ובמליאה, למען הציבור בישראל. בבקשה, אנא הקפידו על עטיית מסכה ואנא הימנעו מהסתובבויות מיותרות. הזן הזה זריז, מהיר, ואנחנו מבקשים להקפיד כדי שלא להידבק. תודה רבה לכם. 

 בבקשה, חברת הכנסת וולדיגר. בבקשה, מיכל. 


 כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד השר, כנסת נכבדה, אז ככה: ט"ז בטבת היום, ויש לי יום הולדת.


 מזל טוב.


 בריאות.


 תודה רבה. קודם כול, רציתי – אומרים שמי שיש לו יום הולדת, יש כאלה שאומרים שיש לחתן או כלת יום ההולדת כוח מיוחד, שלברכה שלו יש כוח מיוחד, שהוא יכול יותר להשפיע. אני מתכבדת מהבמה הזאת לברך בראש ובראשונה את אחותי התאומה, שנולדה 35 דקות אחריי, במזל טוב. אני לא יודעת אם היא שומעת, אבל אם כן, אז הינה, מזל טוב לה. 

 אולי לפני כן ויותר חשוב זה לאחל, ולבקש מבורא עולם שישמור על המדינה שלנו, שהמדינה שלנו תמשיך להיות מדינה יהודית, לא מדינת כל אזרחיה. כן, אני מאחלת ומתפללת שנראה את הטוב בכל דבר, שנצליח לתת לכל תושבי המדינה ביטחון – ביטחון אישי, ביטחון סוציאלי, ביטחון ציבורי, שנוכל לנסוע כאן לבטח ולגור בכל מקום ולא להתבייש בדגל שלנו ולא בלאום שלנו; שנמשיך לצעוד קדימה ולא ללכת אחורה. אני מאחלת למדינה שלנו עוד הרבה הרבה שנים טובות של ביחד, של אחדות, של אהבה, וכמובן – ביטחון ושלום. תודה. 


 אמן. תודה רבה. מזל טוב. חברת הכנסת ברק. 


 אופיר יכול לדבר לפניי?


 בבקשה?


 אני לא – – –


חבר הכנסת מלכיאלי. 


 אני לא מאבדת את הזכות, כן?


לא, לא. 


 תודה, אדוני היושב-ראש. במשך כמעט חצי שנה השר לשירותי דת מתן כהנא משמיץ מעל כל במה אפשרית את עובדי משרד הדתות ואת השרים לדורותיהם, בוודאי השרים מטעם תנועת ש"ס. אתמול יצא סקר שבדק 23 משרדים. המשרד לשירותי דת, זו הפעם הרביעית או החמישית, מקבל ציון גבוה. קופץ לו השר כהנא ואומר: אני מכיר את עובדי המשרד. מעריך; מאירים פנים. 

 אני רוצה לומר לך, מתן כהנא, תעודת הכבוד הזאת ניתנה על שנה קודמת, כשעוד היית שייך למחנה הימין. לך תבקש סליחה משרי ש"ס לדורותיהם, שבמשך חודשים אתה משמיץ אותם על התנהלות, על גנבות, על השמנת. תעודת ההוקרה שמשרד הדתות קיבל – זה שמור לשרי ש"ס: הרב אזולאי, זיכרונו לברכה, חבר הכנסת לשעבר וקנין והשר אביטן. אל תתהדר בדברים שלא שלך. תעשה הכול בשביל לא להזיק, כי זה מה שאתה עושה. 


תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה. 


אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בסערה הזאת שאנחנו עוברים עכשיו – וכולנו דואגים לבתים שלנו ולילדים שלנו לחום – זו הזדמנות טובה לחשוב מחדש על כל השיח הפוליטי והדיון שקורה מסביב לחוק החשמל ולעשרות אלפי האזרחים שהמדינה מונעת מהם חשמל. עכשיו אין להם תנור חימום, אדוני היושב-ראש, ואין להם מזגן, ואין להם בכלל חשמל לדברים הבסיסיים, לא רק היום – בחיי היום-יום. השרה, שרת הפנים, שאמורה לדאוג להם, כמו לכל בני אדם, לזכות בסיסית במאה ה-21 – אנחנו פה מדברים על חשמל בסך הכול, אדוני היושב-ראש, חשמל, דבר בסיסי. בכלל, צריך לנתק אותו, כפי שהצענו במשותפת, מכל ענייני התכנון. השרה, שהתגאתה בזמנו, בתעמולת הבחירות שלה, שבשבילה פשיזם מריח כמו דמוקרטיה, מבצעת בדיוק את הבושם הזה של הפשיזם אצלה במדיניות של המשרד – –


משפט אחרון. 


– – וממשיכה להתעקש לא לספק שירות בסיסי לאזרחים הערבים – אדוני, אני מתעקש – לאזרחים הערבים במדינה, והם צריכים להיאבק; אנחנו צריכים לנהל מאבק במדינת ישראל על חשמל במאה ה-21. תודה, אדוני. 


תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. בבקשה תקפידו על הזמן. 


 תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, קודם כול, מיכל וולדיגר, מזל טוב לך ולאחותך. רק טוב. 

 ביום שישי, 17 בדצמבר, נהרג גבר בן 40 בתאונת דרכים בכביש 806, סמוך ליישוב עילבון. זה ההרוג היחיד בששת הימים האחרונים. שלא תחשבו שהמצב השתנה איכשהו; השבוע עוד לא נגמר, יש לנו עד מחר, ועדיין אנחנו עם 354 הרוגים מתחילת השנה – עלייה של 21%. 

 אנחנו עכשיו בעיצומה של הסופה כרמל, ואני רוצה לנצל את הבמה הזאת בשביל להגיד לכולם: אנא סעו בזהירות. היזהרו. שנייה של חוסר תשומת לב בכביש יכולה לשנות לרעה את החיים שלכם ושל הסובבים אתכם. תודה. 


תודה רבה. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ביולי 2017, בזמן לוויית שלושה מחבלים, אמר ראאד סלאח מול אלפי אנשים אמירות קשות מאוד, ועל מעשיו ואמירותיו הוא קיבל והורשע בשלושה כתבי אישום – הוא פרסם דברי שבח, אהדה ועידוד למעשי טרור, תמיכה והזדהות עם טרור, ועל פי תוכנם של הפרסומים והנסיבות ישנה אפשרות ממשית שמעשיו הביאו לעשיית מעשי טרור. 

היום, חבר קואליציה – כן, אדוני שר המשפטים גדעון סער, אני יודע שאתה לא חי בשלום עם זה, אבל חבר קואליציה שלך, וגם אתה, אדוני היושב-ראש, היית מפקד מחוז ירושלים וראית טרור מהו – הלך וביקר בביתו את השייח' ראאד סלאח. סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת קובע אמירה ברורה לגבי תמיכה בטרור ועידוד טרור. אני לא יודע איך אתם שמים את הראש על הכרית בלילה ואתם ישנים טוב כאשר חבר קואליציה הולך ותומך בטרור. במוצאי שבת, כשהם לא הלכו לשם, הוצאתי הודעה ממלכתית ומכבדת לחברי רע"מ, שכיבדו את עצמם ואת הקואליציה ואת הממשלה הזאת ולא הלכו לעודד את ראאד סלאח. היום זה נפרץ. חבר הכנסת מאזן גנאים עשה מעשה חמור. תודה רבה.


 תודה רבה לחבר הכנסת ארבל. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. 


 תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת התודעה מס' 36, והפעם על הטרור הערבי. שוב ושוב אנחנו שומעים בתקשורת ומפוליטיקאים חסרי אחריות דיבור על טרור הבודדים, טרור הסכינים, טרור הבלונים ועוד כל מיני ביטויים מכובסים. גם המניעים שמספרים לנו, הסיבות לטרור, הם מגוונים, מאהבות נכזבות דרך בעיות בקשר מול ההורים, וכמובן – מצב כלכלי. הגדילו לעשות השבוע בהנדסת תודעה ועיוות התודעה: יש גם אלימות מתנחלים שמביאה לטרור הערבי. די לעיוות התודעה. יש טרור אחד, וזה הטרור של אויבינו שגרים בארץ ישראל ובמאה השנים האחרונות, ללא הפסקה, עושים כל שביכולתם כדי לפגוע בכמה שיותר יהודים, מתוך מחשבה שכך יצליחו לסכל את שיבת ציון ולגרש את העם היהודי מארצו. אני ממליץ לתקשורת ולפוליטיקאים להפסיק לרקוד על הדם, ולאזרחי ישראל – לאטום אוזניהם מהנדסת התודעה הזאת ולהסתכל במציאות נכוחה. תודה. 


 תודה רבה, חבר הכנסת מעוז. חברת הכנסת שפק, בבקשה. 


 בחרתי לשתף ולספר היום על תוכנית שהגעתי אליה. מצד אחד אני מאוד גאה בה, ומצד שני, אני חושבת שאנחנו חייבים להיות בה. אני לא יודעת כמה מכם מכירים את התוכנית "פותחים עתיד", אבל במסגרת הסיורים שלי הצלחתי להיות מופתעת שאפילו בעוטף עזה יש דברים שאני לא מכירה. 

תוכנית "פותחים עתיד" היא תוכנית של הסוכנות היהודית. היא מטפלת בנוער בסיכון ב-37 יישובים בעזרת גברים ונשים שעוברים הכשרה להיות נאמנים ולתמוך בצעירים האלה, בעיקר בבית הספר היסודי. הם נותנים להם תמיכה אישית, חברתית, לימודית ומשפחתית גם בשעות בית הספר וגם אחר הצוהריים. לכל נאמן ונאמנה כזאת יש 16 תלמידים שהם מטפלים בהם. אני התרגשתי בשבוע שעבר לשמוע מורים שמסבירים לי כמה קשה להם להגיע לכל ילד וכמה הנאמנים האלה עוזרים לתווך. פגשתי אימא שעברה טרגדיה של ילדה שנפטרה ולא הצליחה להיות פנויה לילדים שלה, ובעזרת אותה נאמנה, שהייתה צמודה אליה, הילדה הצליחה להשתלב חברתית בכיתה ולהגיע להישגים, אפילו שנשרה. 

אני מאוד גאה בתוכנית הזאת, גאה בה מאוד, ובמה שזה עושה, אבל אני שואלת: איך תקציב כזה לדבר כל כך נפלא ממומן אך ורק על ידי יהדות התפוצות? אז קודם כול, תודה ליהדות התפוצות, תודה לנאמנים ולנאמנות, ואני חושבת שיש לנו חשיבה לעשות על ההשתלבות שלנו. תודה. 


 תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, ואחריו – חברת הכנסת ברק. 


 ברשות היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולנו יודעים שאנחנו במאבקים לא פוסקים בכל הדבר שקשור לרוחניות, לדברים שקשורים לצביונה של מדינת ישראל, אז אני רוצה רק להודות על הידיעה האחרונה, שחב"ד מצטרפת למאבק נגד מסירת הכותל לרפורמים, דבר שבשבוע שעבר נגזר אצלם בתוך מפגש שהיה, חוב קדוש למנוע ככל שביכולתנו פגיעה בכותל. זה לא שייך לשום פשרה, וזה ממש לקראת המאבק שאנחנו אמורים לקדש, שראש בית הדין העליון של חסידי חב"ד וזקן רבני ארץ ישראל, הגאון הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, פנה לכל נציגי היהדות הדתית והחרדית, גם בכנסת, למנוע בכל מחיר כל פשרה בנושא הכותל המערבי עבור הרפורמים. במכתבו כותב הרב שחוב קדוש למנוע מסירה של חלק הכי קטן ממקום מקדשנו כדי לחללו בעניינים שהם הפך הקדושה, ולא שייך כאן שום פשרה וכיוצא בזה, רחמנא לצלן. בהמשך כותב הרב נגד כת הרפורמים: מספיק חורבנות גרמו לעם ישראל, וחוב קדוש לעשות כל שביכולתנו למנוע פגיעה בקודש, וחוב לכל מי שיכול לעשות הכול כדי למנוע חילול הקודש. 

כך נכנסו אליו, אל הרב הגאון, ראשי מרכז ליב"ה, ובראשם המנכ"ל אורן עיני, שנלחמים ברפורמים, בכל מה שקשור לזהות היהודית בארץ ישראל, שוחחו איתו ארוכות, עם הרב, על הניסיונות של הרפורמים, שהתגברו בתקופה האחרונה, להכניס את התכנים שלהם, לקעקע כל דבר שבקדושה. הרב חיזק את ידיהם על הפעילות המבורכת, ואנחנו כמובן שמחים שעוד כוח מצטרף אלינו להילחם על הדבר הקדוש הזה, שזה הכותל המערבי. תודה רבה. 


 תודה רבה. חברת הכנסת ברק, בבקשה.


 זה הכי קרוב לשאילתה שהייתי מציגה לך, אדוני היושב-ראש. התחושה שלי היא שמה שקורה היום בכנסת זה אחד הצעדים החמורים ביותר שיכולים להתקיים. אנחנו נמצאים בעוד אירוע מביש ומצער של הרס הדמוקרטיה ושל סתימת פיות האופוזיציה. אנחנו נמצאים במצב שבו כל מדינת ישראל פתוחה. אני חוזרת מכנס באילת שבו כל האולמות מלאים במאות אנשים. רק בסוף השבוע הזה היה גם פסטיבל של מוזיקה קלאסית של מאות אנשים בגילים הכי מסוכנים שנמצאים ביחד בחדר אחד מראשון עד חמישי, מחמישי עד שבת. כל בתי המלון מפוצצים, חדרי האוכל מפוצצים באנשים, אלפי אנשים, הופעות, אירועים, חתונות, כנסים – הכול הכול הכול עובד. אבל איפה לא עובד? איפה הכניסו את התו הירוק המחמיר היחיד בכל מדינת ישראל? כאן, בכנסת ישראל. אין הוראות של משרד הבריאות. רופא הכנסת וקצין הכנסת אינם מוסמכים. כל מדינת ישראל עובדת, חיה ונושמת; אנחנו היחידים שסגורים כאן. 

 והשאלה שלי היא אחת ויחידה: אוקיי, ראיתם שאנחנו, חלקנו פה, אלה שיושבים פה חרוצים ומגיעים גם לוועדות הכנסת, אבל ישנם אנשים שלא מגיעים לוועדות הכנסת. הדרך היחידה שלהם לקידום האג'נדה, לקידום האידיאולוגיה שלשמה הם נבחרו על ידי הציבור, היא על ידי השדולות. ראיתם שאנחנו מסוגלים לקיים שדולות לקידום אג'נדה ולקידום אידיאולוגיה, ראיתם שזה עובד, ראיתם שאנחנו עושים זה, ועושים את זה מצוין, והחלטתם: לא, עד כאן. נסתום את הפה של האופוזיציה גם בפעולה הפרלמנטרית היחידה של האופוזיציה, שאלו השדולות, כנסים מיוחדים, דיונים מיוחדים. גם את זה סגרתם לנו. 

באופן אבסורדי, כנס שאני הייתי צריכה לעשות, עם 300 מוזמנים ומנחים ותערוכה, שהיה אמור להיות פה, באודיטוריום הכנסת, יכול היה להתקיים כאן, שני מטר מכאן, בבנייני האומה, ללא הפרעה. מי שאני רוצה, כמה שאני רוצה, כמה מוזמנים שאני רוצה – שם אני יכולה לקיים; פה בכנסת לא.


 תודה רבה.


יושב-ראש הכנסת החליט שהוא סוגר. בימים הכי – כשכל מדינת ישראל הייתה סגורה, הכנסת עבדה. הכול היה סגור, הכנסת עבדה. עכשיו כל המדינה פתוחה והכנסת סגורה. 

אני חושבת שזה הרס הדמוקרטיה, ואני מציעה לכם לחשוב על זה שוב. תודה.


 תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ.


קרן, שכחת את הכנס של יש עתיד – 400 אנשים בחלל סגור.


יש עתיד – מותר להם הכול. גם אתה יכול, אבל פה בכנסת יסגרו לך את הפה.


זכותו לעשות מה שהוא רוצה. הוא נבחר בבחירות דמוקרטיות, יאיר לפיד. 


מיקי, מיקי – – – לדמותו של המאבק.


 אופיר, חבר הכנסת כץ, אתה מוכן?


כן. אני רוצה לעדכן על – – –


בבקשה.


אני זוכר שלפני חודשיים או שלושה אמר שר האוצר אביגדור ליברמס שלא יהיו העלאות מיסים, שזה הכול פיקציה של האופוזיציה. בינתיים, בוועדת הכספים כמעט כל מה שאנחנו מתעסקים בו זה אך ורק העלאות מיסים. היום הגיעה העלאת מיסים על שמנים ודלקים, ואני שאלתי בדיון את אנשי רשות המיסים – בסופו של דבר אף אחד מאיתנו בוועדה לא מומחה למתכות או לדלקים מסוימים; שאלתי: בסוף, תכל'ס, איך זה מגיע לאזרח? מה הוא ישלם יותר? כמובן שהם לא ענו לי. לא יודע מאיזו סיבה, אבל לא נתנו לנו דוגמאות מהסוג הזה שזה יפגע בכיס של האזרח. 

 ואז עלתה נציגת חברת חשמל, ושאלו אותה על ההשלכות של אותו מס שמטילים עכשיו על שמנים ודלקים, והיא אמרה באופן חד וברור שברגע שהצו הזה עובר, מחירי החשמל במדינת ישראל יעלו. המס הזה שהם הולכים לעשות ישפיע על כל בית במדינת ישראל. מרגע שאביגדור ליברמס מעביר אותו אצלנו בוועדה, כל אזרח ישלם תשלום חשמל הרבה יותר גבוה. זו ממשלת השינוי. תודה. 


תודה רבה. חבר הכנסת סלאלחה.


אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מצאתי לנכון היום לברך את המרצה היית'ם שאהין מהכפר בית ג'ן על כך שנבחר למרצה מצטיין הצטיינות יתרה טכנית במקצוע הנדסה אזרחית. לצד זאת מצאתי לנכון לברך ילד מהכפר ג'ת שבמשולש שייצג את מדינת ישראל בתחרות בתי ספר תיכוניים במקצוע מאוד מאוד חשוב וקיבל מקום חמישי במדעי המוח לתיכוניסטים. הוא הביא כבוד למדינת ישראל. 

עם זאת, אני רוצה גם לשתף אתכם בבעיה של מחסור במגרש כדורגל לילדי הכפר בית ג'ן. הכפר בית ג'ן מונה 13,000 תושבים; 5,000 ילדים, אין להם מגרש כדורגל זה 15 שנה. זה לא נשמע הגיוני. למה? שמורת טבע לא מאפשרת ולא נותנת, וגורעת עשרה דונם ממגרש כדורגל לילדי הכפר בית ג'ן. זה מצער מאוד, ואני חושב שיש לעשות הכול על מנת לשנות את המצב הזה ולאפשר ל-5,000 ילדים שכן יהיה להם מגרש כדורגל, ועוד השנה. תודה רבה. 


תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, בטרם נמשיך – עדכון בדבר פעולות משכן הכנסת בשבוע הקרוב, ועדת הכנסת, מליאת הכנסת, הרבה מאוד נושאים. אחד הנושאים, מפגשים ואירועים – לא יתקיימו אירועים או מפגשים בכנסת. 


 את זה אנחנו יודעים. הוא רק שאל למה איפה ואיפה.


רק שלא אני חתום על זה.


 מי חתום?


חבר הכנסת יריב לוין והמנכ"ל סחרוביץ'.


 לא היו חיסונים אז. 


 תודה רבה.


 לא היו חיסונים אז, והמדינה הייתה סגורה כולה – – 


 תודה רבה.


– – ואנחנו פתוחים.


 הבנתי.


 עכשיו המדינה פתוחה ואנחנו סגורים.


אנחנו ממשיכים בסדר-היום.


 מתעלמים מזה שאז לא היו חיסונים.


 לפני כן – הודעה. 


 הכול היה סגור ורק הכנסת הייתה פתוחה.


 חברת הכנסת ברק, את מפריעה לי.


 – – – הכנסת הייתה סגורה, והיו חיסונים.


 מה קרה? מה קרה?




הודעה מטעם ועדת הכנסת. חברת הכנסת סילמן, בשם יושב-ראש הוועדה, בבקשה.


היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן:

ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק איסור שימוש בחקירה של מי שנפגע מינית, בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, פ/1860/24, של חברת הכנסת מיכל רוזין. 

ועדת הכספים תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ב–2021, פ/2271/24, של חברי הכנסת מיכל שיר סגמן ובועז טופורובסקי. 




היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי חברת הכנסת שרן מרים השכל תכהן כממלאת מקום קבועה בוועדת הכספים ובוועדת ביטחון הפנים מטעם סיעת תקווה חדשה. אלה ההודעות. תודה.


תודה רבה לחברת הכנסת סילמן. 


 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1480).]


אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31 והוראת שעה), התשפ"ב–2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הביטחון בנימין גנץ, בבקשה. 


אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31 והוראת שעה), התשפ"ב–2021. מטרתו של החוק שאני מביא בפניכם היום היא להקטין את התלות בין הכנסת הנכה מעבודתו, ככל שישנה כזאת, לבין תגמולי המחיה שאותם הוא מקבל וזכאי לקבל.

התיקון שמשרד הביטחון מבקש לקדם היום בשיתוף עם ארגון נכי צה"ל יוביל לשינוי מהפכני במבחני ההכנסה. הוא יקל באופן משמעותי על היכולת של נכי צה"ל לקבל תגמולים, לצאת לשוק התעסוקה ולשפר את שיקומם תוך הקטנת הביורוקרטיה. במרכזו של התיקון אנו מבקשים לקבוע כי הכנסות שאינן מעבודה, ובכלל זה קצבאות שונות שזכאים להן נכי צה"ל מהביטוח הלאומי, כגון פנסיות ומקורות הכנסה נוספים, לא יובאו בחשבון במסגרת בחינת הזכאות לתגמול למחיה. במילים פשוטות, המטרה היא לתת את התגמולים בלי קשיים ובלי ביורוקרטיות מיותרות.

אנו מבקשים גם לאפשר לנכי צה"ל לצאת ולעבוד ועדיין לקבל תגמולי מחיה עד לשכר הממוצע במשק. כל זאת – מתוך תפיסה שיקומית שמעלה על נס עידוד ושילוב של נכי צה"ל בחברה הישראלית ובשוק העבודה. זהו צעד שממשיך את המהלך שיזמנו במסגרת רפורמת "נפש אחת" – לבטל את התלות בין קבלת קצבה חלקית לבין עבודה כדי שכמה שיותר מנכי צה"ל יצאו לעבוד. התיקון לחוק שעליו נצביע היום ישנה מציאות עבור אלפים מנכי צה"ל, והוא אבן דרך ברפורמת "נפש אחת" שאנו מקדמים בשנה האחרונה ושתוקצבה במסגרת תקציב המדינה על ידי הממשלה הנוכחית, ועוד לפני כן על ידי הממשלה הקודמת, בתקציב ייעודי. "נפש אחת" היא רפורמה שמטרתה לתת גב ולתמוך באילו שהקריבו מגופם ומנפשם למען ביטחון המדינה. זוהי רפורמה שיש לה אמירה חברתית משמעותית, ויש בה גם צורך ביטחוני של שמירה על אתוס השירות.

 צעדים נוספים רבים נעשים בימים אלו למען נכי צה"ל, והראשון שבהם, שעליו החלטתי מייד אחרי המקרה הטרגי של איציק סעידיאן – שנאחל לו בריאות טובה – הוא לא לבחון את עברם של לוחמים שנפגעו בקרב. אנחנו שלחנו אותם לקרב ואנחנו נעמוד מאחוריהם אחרי הקרב. אנחנו מבצעים רפורמה גדולה בשירותים המשלימים, במסלול ירוק לפוסט-טראומטיים, בהפעלת מוקד 24/7 ובקיצור שער הכניסה.

חברים, עבודה רבה עוד לפנינו, וחלקה יצריך חקיקה וגם את הסיוע שלכם, חברי הכנסת מכל צידי הבית. מכובדיי, כל השינויים במבחני ההכנסה לתגמולי המחיה מוגשים עתה כהצעה להוראת שעה לשנה. במקביל אנו מקדמים את יישום המלצות הוועדה בראשות תת-אלוף במילואים ראם עמינח, שעיקרן קביעת תגמול חדש במקום תגמולי המחיה הקיימים כיום, שיינתן לפי הפגיעה בכושר העבודה עקב הנכות וללא תלות במבחני ההכנסה או בשאלה אם הנכה עובד בפועל. לצד זאת אנחנו מייצרים מנגנון שיתוף פעולה והעברת מידע מרשות המיסים לצורך פישוט התהליכים, וממשיכים כל העת להנגיש את השירות לנכי צה"ל באמצעים שונים ולעשות זאת בדחיפה אליהם. נושא השירות והיחס כלפי הנכים ימשיך להיות הדגל של רפורמת "נפש אחת", והוא חשוב לא פחות מהתגמולים עצמם.

 אני מבקש להודות לצוות במשרד הביטחון בהובלת המנכ"ל וראש אגף שיקום נכים, שעובד כל הזמן על הרפורמה הענקית הזו, ולארגון נכי צה"ל ולעומד בראשו, עידן קליימן, על שיתוף הפעולה. תודה גם לכל משרדי הממשלה השותפים לקידום כלל מרכיבי הרפורמה החשובה הזו – לביטחוננו, לכם, חברי הכנסת, ולסולידריות הישראלית בכללותה, שכל כך חסרה לנו בכלל ובתוך הבית הזה בפרט. תודה.


תודה רבה לשר הביטחון.


 [הצעת חוק פ/220/24; נספחות.]


להצעת חוק זו מוצמדת הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה.


אדוני היושב-ראש, אל תפריע.


 אני צוחק על האירוע הקודם שמאשימים אותי.


אדוני השר, היום קיים אי-צדק בחוק. נכי צה"ל והצמודים להם, אלו אשר איבדו את יכולתם להתפרנס, זכאים לתגמולים שונים, אך כיום, כאשר נכה מקבל הכנסה ממקורות נוספים, מתעורר קושי, קושי גדול בקבלת התגמולים. קבלת התגמול בליווי הכנסה נוספת לרוב מלווה במחיר של קיזוז הכנסתם, כולה או חלקה, מהתגמול שהם אמורים לקבל. כלומר, נכי צה"ל המקבלים תגמולי מחיה נאלצים להסתפק בתקציב מחיה מצומצם מאוד ואינם יכולים להגדיל את הכנסתם מעבר לסכום מסוים. 

מבחן ההכנסה חסר היגיון. אילו הנכה לא היה נפצע ומאבד את היכולת להתפרנס בכוחות עצמו, ההכנסות השוטפות שלו היו כוללות גם את ההכנסות מעבודתו וגם את ההכנסות ממקורות נוספים שהוא זכאי להן. הכנסות נוספות של אדם, ובמיוחד של נכה צה"ל ונלווים, לא אמורות לשמש תחליף להכנסות הבסיסיות. הצעת החוק הזו באה לבטל את עקרון מבחן ההכנסה ומבטיחה כי נכי צה"ל שאינם יכולים להשתכר בכוחות עצמם יוכלו לחיות בכבוד. אני מברך אותך, אדוני שר הביטחון, על הרפורמה שאתה מקדם עוד מהממשלה הקודמת ועל הצעת החוק הממשלתית שהבאת לפה. אני מבטיח לך שבכל מה שקשור לנכי צה"ל אנחנו נסייע ונתמוך.

ידוע לי כי עובדים על רפורמה רחבה, אך הצעד המיידי של החלת החוק עד שהרפורמה תהיה מוכנה הוא מבורך ונכון. בעצם ההצמדה אני מתחייב להיות כפוף להצעת החוק הממשלתית ולהתאים את נוסח ההצעה שלי להצעה שלכם. אנחנו עושים פה היום משהו טוב ונכון: דואגים למי שדאג למדינה שלנו, מסייעים להם לחיות חיים טובים יותר, להתפרנס בכבוד ולהשתלב טוב יותר בחברה הישראלית. נכי צה"ל הקריבו, הם הקריבו למען המדינה. אנחנו צריכים להפסיק לתת לנכי צה"ל לרדוף אחרי מה שמגיע להם בזכות, והגיע הזמן שאנחנו נרדוף אחרי נכי צה"ל כדי להעניק להם את מה שמגיע להם. אנחנו צריכים להקל עליהם ולא להקשות עליהם. תודה רבה.


תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון משולב בהצעת החוק ובהצעת החוק המוצמדת. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אייכלר, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת פינדרוס. ננסה לצמצם את הזמנים בגלל הסערה ההולכת וקרבה.


 אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אין צורך לומר שלדעתי כל חברי הכנסת, או רובם, יסכימו להצעה הזאת בבחינת טוב מאוחר מאף פעם לא, ולכן זה דבר חשוב מאוד. אנחנו נתמוך בזה. 

 אדוני היושב-ראש, אנחנו שמענו היום שהכנסת החליטה שצריך לחזור לכלים חד-פעמיים בגלל היגיינה, וזה מאוד מאוד הגיוני. אבל, אדוני היושב-ראש, באותה שעה שאנחנו מבינים שחברי הכנסת והשרים צריכים לשתות בחד-פעמי בגלל היגיינה, בגלל האומיקרון, אנחנו צריכים להקפיא מייד את המס שמר ליברמס – קראו לו, אופיר, קראת לו מר ליברמס – הטיל על כלים חד-פעמיים. כשראש הממשלה בנט מזהיר את אזרחי ישראל לשמור על ריחוק וכללי בריאות, אין שום סיבה שדמם של חברי הכנסת והשרים יהיה יותר מאשר של ילדים קטנים. בבניין הכנסת סגרו את הישיבה במזנונים וחייבו את המפעילים להשתמש אך ורק בכלים חד-פעמיים, ולילדים בגנים, בבתי הספר ובבית יגזרו מיסים גבוהים על שימוש בכלים חד-פעמיים. הגל החמישי של הקורונה כבר כאן, אומרים לנו, והאפידמיולוגים מזהירים כי זה מידבק יותר. במשפט אחד: צריך להקפיא את הצו להגדלת המס על כלים חד-פעמיים עד יעבור זעם. 

 לעצם המס הזה אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שבפרשת השבוע אנחנו לומדים שכשהגיעו בני ישראל למצרים – "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאֹד מאֹד וַתִּמָּלֵא הארץ אֹתם". לא שבני השבט העבריים היו גדולים יותר במספרם מאשר המצרים, אבל ראו אותם בכל מקום. ואז אמר מלך מצרים: "הבה נתחכמה לו פן ירבה" – יש יותר מדי ילדים יהודים בארץ מצרים. והמדרש אומר שהם אמרו "פן ירבה", ורוח הקודש אומרת "כן ירבה", ולכן, "וכאשר יענו אֹתוֹ כן ירבה וכן יפרֹץ וַיָּקֻצוּ מפני בני ישראל". 

עצם התזה שבמדינת היהודים, שבקושי קמה על עפרם של שישה מיליון יהודים, ומתוכם מיליון ילדים, יש יותר מדי ילדים, זה דבר מזעזע מאוד. אני זוכר שהיה פה איזה חבר הכנסת שאמר להוציא את המילה "משפחות ברוכות ילדים", והחליף את זה ב"משפחות מרובות ילדים" – כולם הזדעזעו. היום, לפחות בתקשורת, זה הפך למעין דבר מוסכם שיש יותר מדי ילדים. הגזרה הזאת של המס על החד-פעמי, אם היא הייתה באה מהחוגים הירוקים, שכל הזמן עסוקים בסביבה יותר מאשר באדם, הייתי מבין. אבל כששר האוצר, שאין לו שום רגישות לשום דבר, בוודאי שלא לסביבה, עושה את זה, אז זה ממש בבחינת "וַיָּקֻצוּ מפני בני ישראל". לכן אני מבקש שלפחות בזמן הקורונה ולפחות עכשיו, כשהכנסת החליטה שאסור לשתות אלא בחד-פעמי – להקפיא מייד את הצו נגד הכלים החד-פעמיים. תודה רבה. 


 תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אין ספק, כפי שאמר קודמי: חוק ראוי, חוק נכון, חוק טוב. אני גם מקווה שהחוק הממשלתי יוצמד יותר למה שהציע אופיר כץ ופחות שאופיר כץ יוצמד למה שהציעה הממשלה, כי הנושא של מבחן הכנסה והאיסור על אדם למצוא עוד דרך להכניס כמה שקלים הוא לא הגיוני ולא נכון. אנחנו מכירים את זה, ואני מקווה שזה יהיה. 

 אבל אני רוצה להתייחס לפרשת השבוע. אנחנו בתחילת פרשת שמות. אומר הפסוק: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". אומרים חז"ל בגמרא בעירובין, רש"י מביא אותו על המקום: מה זה מלך חדש אשר לא ידע את יוסף? חלקו שני אמוראים, רב ושמואל. רב אמר שנתחדשו – אחד אמר ש"התחדשו גזרותיו" ואחד אמר "מלך חדש". הגמרא לא אומרת מי אמר מה, אבל אחד אמר שהמלך החדש, זה היה מלך חדש, קם מישהו חדש, ומאן דאמר, אחד מהאמוראים אמר: לא, הגזרות שלו התחדשו. מה זה אומר? שלא ידע את יוסף. אומר רש"י במקום: עשה את עצמו לא יודע. 

 אדוני היושב-ראש, מכובדי השר וחברי הכנסת, אנחנו נמצאים באיזשהו מופע שאנחנו באמת מנסים להבין איפה אנחנו נמצאים. אנחנו מנסים להבין איפה נמצאים. נמצאים שרים, חברי כנסת, ממשלה, שהצהירו ואמרו דברים לגמרי הפוכים, לא דומים. אתה יודע מה, גם אחרי שמונו אמרו דברים לגמרי אחרים. עמד פה ראש הממשלה ביום השבעתו ודיבר אל הציבור החרדי: אני אשמור עליכם. כפי שאמרתי גם בשבוע שעבר, לא הייתה הצבעה אחת, אחת, שנוגעת במשהו לסייע לציבור החרדי, שראש הממשלה אפילו התקזז. הגיע לפה, עוד טרום תקופת הקיזוזים, ונעמד כאן. 

 אדוני היושב-ראש, אני גם זוכר את מופע האימים, מופע אימים שהיה פה כשראש האופוזיציה, ראש הממשלה בעבר במדינת ישראל – היה כזה אדם – הגישו בקשה לפטור אותו ממס על המכונית המוגנת. היום הגיעה בקשה כזאת לוועדה. הייתי לבד שם, אני והיושב-ראש. אף אחד לא הגיע. אני זוכר שלושה ימים דיונים, כל התקשורת כולה התגייסה. אתה בטח זוכר את הדיונים בוועדת כספים. היה דיון – – 


 הצבעתי בעד. 


– – ער. 


 הצבעתי בעד. חשבתי שזה נכון. 


 אבל היה אז דיון מאוד ער, אם אתה זוכר. 


 נכון. 


 היום – שקט, דממה בדיון על זה. שקט, דממה בוועדת הכנסת, כאילו כלום לא קרה. איפה הדרמה? איפה הבעיה הכלכלית שהולכת להיווצר למדינת ישראל?


 יש תקדים. יש תקדים. 


 יש תקדים. 


אנחנו הצבענו בעד. 


 כאילו כשיש תקדים הכול נהיה שקט. 


לא, להזכיר לך שהצבענו בעד הורדת המס. 


 אחרי שלושה ימים של מופע, של מלחמות – – 


 לא יודע, שלושה ימים. 


– – שכל התקשורת התגייסה אז על הדבר הזה – אני עוד זוכר את הכותרות האדומות בידיעות אחרונות, ממש דרמה – היום עבר הכול בשקט ובשלווה. אף אחד אפילו לא הגיע. 


 חשבנו שאז – – – 


יתרה מזה, עמדו כאן, ועמדו גם בבחירות, וצעקו פה נציגי ימינה על הנושא של ההתיישבות ביהודה ושומרון, ההתיישבות הצעירה, על הנושא של חוק ההתנתקות, שאוסר לעלות לצפון השומרון, עמדו וצעקו פה בפתוס וניהלו מאבק אימתני. קול דממה דקה, שקט מוחלט. הכול מותר. אדוני שר הביטחון בטח זוכר, בממשלה הפריטטית הקודמת, כשהליכוד הייתה לו עמדה ולכחול לבן הייתה עמדה, היה דיון, היה דיון ציבורי, היו אפילו ויכוחים, לפעמים אפילו עלו הטונים, אבל מישהו הציג איזושהי עמדה. היום – קול דממה דקה. אין כלום. הכול בסדר, הכול עשר מעלות – – 


 משפט לסיום, בבקשה. 


– – שמאלה, הכול עשר מעלות ימינה. אומרים חז"ל: "ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף" – עשה את עצמו לא יודע, לא זכר. אבל זאת הנחמה שלנו. משפט סיום, אדוני היושב-ראש: זאת הנחמה שלנו. כשעברנו בכור ההיתוך במצרים, הלכנו בשביל ללמוד את הדבר הזה. אני מציע לכולנו ללמוד בדיוק ממה שקורה היום, זה כור ההיתוך. כן, כל הדיבורים האלה – יש להם משמעות יום אחר כך. תודה רבה. 


 תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. 


 צריך לזכור שגם ב"ונתנה תוקף" נאמר קול דממה דקה יישמע. 


 אוה, יפה. 


 אתה רואה, סוף-סוף מגיע שר ביטחון תלמיד ישיבה, יודע גם ללמד אתכם. 


נכנסנו לאווירת כיפור. 


 לא, הוא צודק. 


ברוך השם. מה אתה רוצה? התחלה טובה. 


 בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, לכאורה, כשאתה קורא את הצעת החוק שהוגשה כאן על ידי השר, והצטרף אליה גם חבר הכנסת אופיר כץ, הרי אין סיבה להתנגד ואין סיבה גם לקחת את הזמן של הכנסת. בכל אופן, למה אני עולה? אני עולה לדוכן כדי להביע כאב ולהביע צער ולומר דברים שאמרתי גם בשבוע שעבר. סיפרתי בשבוע שעבר שלפני שנתיים, אחרי סבב א', כאשר הליכוד חשב שהוא הולך להקים ממשלה, וכבר נתנו ליהדות התורה לנהל משא ומתן עם פקידי האוצר – ואנחנו הרי ידענו שאין כסף בקופה, מחכים כבר שיהיה תקציב, וזה לא קל לתת דברים חדשים, מבקשים עוד כספים ועוד כספים. אמרנו: בואו נתמקד ונבקש שילד חריג, בעל צרכים מיוחדים במגזר החרדי, יקבל כמו ילד במגזר הכללי. בכלל, ילד לא צריך להיות אשם. גם אם הוא לומד תורה הוא לא צריך להיות אשם אם אבא שלו שולח אותו לשם. למה שהוא לא יקבל את המינימום שהמדינה נותנת לילד? אבל לפחות ילד חריג בעל צרכים מיוחדים – שהמדינה תיתן כסף במגזר החרדי לילד החריג כמו שנותנים לילד במגזר הכללי, הממלכתי. והתשובה הייתה שאין כסף. אמרתי בליבי: כל פעם שהכנסת תדון כאן בעניין של אנשים בעלי צרכים מיוחדים זה מצווה לעלות ולומר את זה. 

 רבותיי, אנחנו, יהדות התורה – אני מתאר לעצמי שגם ש"ס – חווינו את ההשפלה הזו שפקידי האוצר באים ואומרים לך: אתה מייצג ציבור, והציבור שלך, יש לו גם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, חריגים – הם לא יקבלו כסף כי אין כסף. אין כסף? הרי אנחנו יודעים שיש כאלה באוצר שבאג'נדה שלהם הם חושבים שהם צריכים לחנך את הציבור החרדי. הם לא כאלה שחושבים שהם צריכים להקים ממשלה עם הימין, שהוא יותר קרוב למסורת, ולכן צריכים לחבל, צריכים להכניס מקלות בגלגלים, וכך הם נוהגים לעשות. 

אז אתה יכול לחשוב – הטיעון המרכזי תמיד היה, אצל אלה מהשמאל: כי החרדים לא משרתים בצבא. אדוני שר הביטחון, החרדים לא משרתים בצבא. למה צריכים לתת להם כסף? היום יש ממשלה שחלק מהמרכיבים שלה הם מפלגת העבודה, שלא רצתה לשבת עם החרדים בשלטון; מרצ, שלא רצו לשבת עם החרדים בשלטון; יש עתיד, שלא רצו לשבת עם החרדים בשלטון. למה? כי שוויון בנטל. איך אמר יאיר לפיד? שוויון בנטל. היום הממשלה הזו פשוט עומדת על רע"מ, שלא רק שהם לא משרתים, הם גם מדברים בציבור שלהם על לא לשרת בצבא, ובכל אופן עשו איתם הסכם על 53 מיליארד שקלים. אז היכן האיפה והאיפה? מדוע ככה לבעוט, לפגוע בציבור החרדי?

 ודרך אגב, אני רוצה לומר לך, אדוני השר – לא רציתי לעכב אותך; חברת הכנסת מיכל רוזין עיכבה אותך היום עם התפיסה שלה – מי אומר, אדוני השר, שזה מתחלק: יהודים זה דין אחד, זה מתחלק באומות, וכשזה בא לאומה הערבית – לא. יש יהודים שיאמרו לך שאם אין להם אפשרות לשבת וללמוד, אל תספור אותם כחלק ממך. אל תספור אותם. כל אחד אומר: זה חשוב לי. יש כאלה שחשובה להם המדינה לפני הכול, ויש כאלה שיגידו לך: קודם כול תורת חיים, התורה שלנו לפני הכול. אצלנו בציבור החרדי יש כאלה שיגידו לך שאם אתה לא יודע לתת לכל מי ששר הביטחון נותן לו דיחוי – לשר הביטחון אין סמכות – –


 תודה רבה.


 – – אל תספור אותי, אל תכליל אותי באלה שאתה מחלק להם. 


 תודה רבה. 


 ולכן, כשאתה הולך לחשוב על הדברים האחרים, חשוב שגם נדבר. תודה. 


 תודה רבה. שרת החינוך מארחת את הילדה ליאן, שהוחרמה בבית הספר בבאר שבע, יחד עם אימה. אנחנו מחזקים אותך ומקבלים אותך בברכה, ואני משבח את שרת החינוך על המהלך הזה. את צריכה להיות חזקה. בשמי, בשם חברי הכנסת, אנחנו מאחלים לך הצלחה ומחזקים אותך. בהצלחה. 

חבר הכנסת ארבל, בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, איסור הלבנת פני חברו נמנה כאחת מתרי"ג המצוות, וכך כתב הרמב"ם בספר המצוות: האזהרה שהוזהרנו שלא לבייש זה את זה, ועוון זה הוא שקוראים אותו מלבין פני חברו ברבים. האיסור חל לא רק במעמד הרבים אלא אפילו בצנעה, במעמד שני אנשים בלבד, כפי שכתב הרמב"ם בהלכות דעות – שאסור להכלים את ישראל, וכל שכן ברבים. מקור האיסור נמצא בדיני תוכחה. הרואה את חברו שחטא או שהולך בדרך לא טובה, מצווה להחזירו למוטב, שנאמר: "הוכח תוכיח את עמיתך". אלא שהמשכו של הפסוק: "ולא תִשא עליו חטא". כך נדרש בספרא: יכול אפילו מוכיחו ופניו משתנות, תלמוד לומר – "ולא תשא עליו חטא". כלומר, הציווי – שגם כאשר אדם מוכיח את חברו, עליו לעשות זאת באופן שלא יבייש את החבר. ממעשה תמר ויהודה למדנו שנוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. 

 רבנו אשר, אחד הראשונים, הרא"ש, במסכת פאה כתב: כי חפץ הקדוש ברוך הוא יותר במצוות שיעשה בהן גם רצון הבריות מבמצוות שבין אדם למקום. אחד היסודות העיקריים במצוות שבין אדם לחברו הוא כבוד חברים ואהבת רעים, כמו שלמדנו בירושלמי במסכת נדרים: ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה. בתלמוד ירושלמי במסכת דמאי מסופר על רבי פנחס בן יאיר, שקרע את הנהר ועבר בתוכו בחרבה. אמרו לו תלמידיו: אנחנו יכולים לעבור? אמר להם: מי שיודע בעצמו שמעולם לא הלבין פני אדם בישראל, רק הוא יוכל לעבור. 

אדוני היושב-ראש, בסעודת ליל שבת בביתי ישבתי לשוחח עם ילדיי המתבגרים, והם אמרו לי: אבא, אנחנו מכירים אותך בעשייה ציבורית הרבה מאוד זמן. הביוש הזה שעשית לשר הביטחון ולחברת הכנסת יעל רון בן משה לא מתאים לך. התלבטתי איך להגיב. באותה שנייה אמרתי: ילדיי, אתם צודקים, טעיתי. לכן אני עומד כאן, באותה במה ובאותו מקום, ומבקש לתקן – להישיר אליך מבט, אדוני שר הביטחון, ואלייך, חברת הכנסת יעל רון בן משה, ואליך, אדוני יושב-ראש הכנסת, ולומר: סליחה, טעיתי. כי ב"בין אדם לחברו" יש יותר "בין אדם למקום" מאשר ב"בין אדם למקום". תודה רבה. 


 תודה רבה. מעריכים את זה בהחלט, מאוד. מודה ועוזב ירוחם, איך שאומרים. יפה מאוד. חברת הכנסת בן משה – כל הכבוד, ראוי להערכה. תודה רבה. 

 חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח. חבר הכנסת סופר, בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שר הביטחון, חבר הכנסת ארבל, האמת היא שרציתי להתחיל בברכות לשר הביטחון, אבל לקחת עכשיו את התפקיד הבכיר בעניין של הברכות. אני רוצה לברך אותך על המעשה שעשית, ואני חושב שהדבר הזה חיוני בימים אלו בכנסת, כי בסוף אנחנו צריכים כן איכשהו לראות איך אנחנו מתניעים את העגלה הזאת לכיוון אחר. 

חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך על חוק שבעיניי מתקן עוול היסטורי; חוק שעושה צדק עם המון מלוחמי צה"ל, עם המון מנכי צה"ל, שמאפשר להם לצאת בעצם מאיזושהי מלכודת דבש שהם מצויים בה, באיזושהי דילמה פנימית שמאוד מקשה על השיקום שלהם. 

אדוני כבוד השר, אני חושב שהחוק הזה הוא נכון, הוא ראוי, והוא בהחלט מהווה מרכיב משמעותי ברפורמה החשובה שאתה מוביל. כנראה היום זה גם יום של בשורות בכל מה שקשור לטיפול בפצועי צה"ל, בנכי צה"ל, וגם הוועדה – הבשורה על הוועדה, שאני מקווה שימיה לא יהיו ארוכים מדי, קצרים, ושפעולתה תהיה תכליתית ועניינית. כפי שפורסם, הרי כל העבודה כבר נעשתה, ובאמת הכוונה היא לסיים את הסוגיה הזאת של הטיפול בצוללני השייטת ובצוללנים הנוספים במהרה. אז גם על זה, כבוד השר, אני רוצה לברך. אני חושב שהדבר הזה חשוב, משמעותי, מהווה אמירה ערכית כלפי הלוחמים שמתגייסים מדי תקופה, ואנחנו צריכים בסוף להזכיר לכולנו שתפקידנו לדאוג להם.

אני רוצה גם לברך את חברי חבר הכנסת אופיר כץ, שהגיש את ההצעה בנדון. אנחנו בעזרת השם כולנו נצביע עליה באופן חיובי. 

בשבוע שעבר סיירתי במחוז ירושלים, ביקרתי באגף במחוז ירושלים. אני רוצה לספר לכם שבוודאי פגשתי אנשים מסורים, פגשתי אנשים שמאוד מאוד עסוקים בשיקומם של נכי צה"ל. אני יודע שאם נשאל נכי צה"ל רבים הם יתארו מציאות הפוכה, ובגלל זה גם הוקמה רפורמת "נפש אחת". אני רוצה שהדברים שאני אומר עכשיו, כבוד השר, יהיו "אין מזרזין", בבחינת "אין מזרזין אלא למזורזין". 

יש פער שמאוד מאוד בלט לי – הפער של כוח האדם. האנשים שם קורסים תחת הנטל, ואני חושב ששני דברים יכולים, מה שנקרא, לתת כאן פתרון בעניין הזה. הדבר האחד זה המכרזים הקיימים, שבנוהל הרגיל כנראה שייקח עוד חודשים ארוכים עד שבאמת יצליחו לאייש שם את המשרות. יכול להיות שצריכים למצוא דרך משפטית – ואני יודע שזה מסובך במדינתנו – לזרז את התהליכים האלה. אני לא יודע אם יש כזה פתרון משפטי, אבל אני חושב שכדאי לנסות לעמול על פתרון משפטי שיקצר את תהליכי האיוש, ונוכל לאייש יותר תפקידים, וממילא גם לטפל ביותר אנשים בתקופה קצרה. 

הנקודה השנייה שנראה לי שנכון לדבר עליה, והיא אמירה יותר ערכית – אני לא בטוח שכולם יזדהו איתה, אך בעיניי – אני חושב שאנחנו צריכים לייצר בידול ואנחנו צריכים לייצר תיעדוף ואנחנו צריכים לבכר את הלוחמים. אנחנו צריכים לייצר איזושהי היררכיה. גם אם אנשים יתקפו אותי על האמירה הזאת, אני אומר שההיררכיה צריכה להיות כזאת שאנשים שנפצעו בעקבות אירועי לחימה, אנשים שהם לוחמים, יקבלו טיפול מיוחד – בלי לפגוע באחרים, אבל כן, אנחנו צריכים להעלות את הלוחמים על ראש שמחתנו. 

 ברכות לך, כבוד השר, וברכות לנכי צה"ל ולחברי חבר הכנסת אופיר כץ. תודה רבה. 


תודה רבה. אתה חייב לי עוד שלוש דקות, כי לא יכולתי להפסיק אותך. תודה רבה, חבר הכנסת סופר. חבר הכנסת מעוז – איננו; חברת הכנסת מיכל, בבקשה – איננה; חבר הכנסת בן צור – איננו; חבר הכנסת ליצמן – איננו; חבר הכנסת ישראל כץ – איננו; חברת הכנסת דיסטל – איננה; חברת הכנסת סילמן – איננה. חברת הכנסת ברק, בבקשה. 


כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אמשיך בדיוק מהמקום שהפסקתי קודם. אני, דרך אגב, לא מתכוונת להרפות מזה – יום-יום, שעה-שעה, בכל ריאיון, בכל ועדה, בכל נאום, מבוקר עד ערב. המקום הזה, כנסת ישראל, זה מעוז הדמוקרטיה. כשכל מדינת ישראל הייתה סגורה – אופיר, תקשיב לי, זה חשוב – לא היו חיסונים, היה סגר מוחלט, הכול היה סגור וחשוך, בתי מלון סגורים, חתונות סגורות, מופעים סגורים, מסעדות סגורות, בתי עסק סגורים, כשהכול היה סגור, כנסת ישראל תפקדה. היא הייתה פתוחה, עם מעט מאוד מוזמנים, בוועדות הגבילו את האנשים ולא היו כנסים. היה מספר אנשים מצומצם שיכלו להזמין. 

יושב-ראש הכנסת, אני לא רוצה לחשוב שאתה מנסה לעשות מניפולציה, אבל אתה הקראת הוראות שניתנו על ידי מנכ"ל הכנסת ויושב-ראש הכנסת בימים שהיה סגר מוחלט, כשכל המדינה הייתה סגורה, הכול היה סגור, שום דבר לא היה פתוח. היו הוראות תו ירוק, תו סגול – כל מה שהיה צריך להיות סגור היה סגור ומה שהיה יכול להיפתח היה תחת התנאים האלה. כך פעלו אז. לא היו חיסונים, לא היו תרופות, לא היה כלום. מה לעשות? הרי איתי אי-אפשר להתווכח על עובדות, לא בראיונות ולא בשום מקום אחר. אנחנו, הליכוד, לא היינו בשלטון בתקופה שבה כבר היו לנו חיסונים. אנחנו קנינו את החיסונים, כולל הבוסטר, אנחנו ייצבנו את הכלכלה הישראלית, אבל אנחנו לא היינו פה כשהיו חיסונים. 

מה שקורה היום זה שכל מדינת ישראל פתוחה: בתי המלון פתוחים, חדרי האוכל בבתי המלון פתוחים, המסעדות פתוחות, הכל-בואים פתוחים, הקניונים פתוחים, המופעים פתוחים, מופעים של אלפי אנשים, משחקי כדורגל פתוחים, כנסים פתוחים, חתונות של אלפי אנשים – הכול פתוח. המקום היחיד שסגור זה הכנסת. עכשיו, אני לא מצליחה להבין, הרי אנחנו חברי הכנסת מהאופוזיציה שאין לנו זכות הצבעה בוועדות, כי אתם פירשתם את התקנון בצורה כזאת שאסור לנו להצביע. אבל אם אני הייתי היועצת המשפטית של הכנסת או של ועדת הכנסת הייתי מפרשת אחרת וכן הייתי נותנת להצביע. זה עניין של פרשנות, ואתם החלטתם שאנחנו לא מצביעים, אז הדרך היחידה של האופוזיציה לקדם אידיאולוגיה ולקדם אג'נדות זה שדולות. 

 ראיתם שלא הצלחתם לסרס אותנו, ראיתם שלא הצלחתם לסתום לנו את הפה, אז סגרתם לנו את הבמה היחידה: את השדולות, את הכנסים, את האירועים. אני באופן אישי בניתי על כנס. חודשיים אני עובדת עליו, חודשיים אני עובדת על כנס; מביאה תערוכה שאלוהים יודע כמה זמן לקח לי להביא את התערוכה הזאת, באחד הנושאים הכי חשובים – חטופי תימן – ואתם סגרתם לי את זה ככה, כאילו כלום. אם אני מעבירה את הכנס הזה לפה, לבנייני האומה – אין לי בעיה לקדם אותו. 


 משפט לסיום, בבקשה.


 אבל אתם סגרתם לי אותו. למה? כי הפכתם להיות גם הרופאים, גם המנתחים, גם הפסיכולוגים. הכול אתם לבד. אין פה החלטה של מדינה. כל המדינה פתוחה, רק כנסת ישראל סגורה, וזאת הדרך שלכם לסתום לנו את הפה. 

 בכל נאום שלי, בכל מקום, בכל ריאיון אני אגיד את זה, ואני מציעה לכם להתעשת על עצמכם ומהר.


 תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת וסרמן – איננה; חבר הכנסת קושניר – איננו; חברת הכנסת אוחנה – איננו; חבר הכנסת בוסו – איננו. חבר הכנסת עודה – טוב, הוא היה בחוץ, לא ראיתי. הסתכלתי על מקום מושבך.


אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, היחידה לשיפור השירות הממשלתי פרסמה אתמול את איכות השירות של היחידות הממשלתיות לשנת 2020, וכאן המקום שאני רוצה לברך את שר הפנים הקודם, הרב אריה דרעי, כי רשות האוכלוסין יצאה כמעט במידה הגבוהה ביותר, ואת השר הקודם, השר לשירותי דת הרב יעקב אביטן, והשר הרב דוד אזולאי, זיכרונו לברכה. אלו שרים שאומרים מעט ועושים הרבה.

 כיום נמצא שר במשרד לשירותי דת שאמר: לא היה 73 שנה שר כמוני ולא יהיה. מתברר שבסוף, איכות השירות ומתן השירות במשרדים הללו, שהיו באמת מופקדים בידיה של תנועת ש"ס, בניגוד לתדמית שמנסים להגיד – שהיה שם מפעל ג'ובים, ועשו שם את כל הדברים בניגוד לרצון הציבור – שביעות רצון הציבור נמצאת במדרג הגבוה ביותר בשני המשרדים הללו. זה הזמן שלו להגיד תודה לשרים הקודמים ולמי שנתן את השירות. 

 אדוני היושב-ראש, אני גם רוצה להצטרף – ליאן הייתה אצלי במשרד, הוזמנה אליי היום לכנסת עם אביה ואימה. שמעתי את הסיפור ממנה, מכלי ראשון, ואחת הטענות של האימא ושלה היא שעד שזה לא הוצף בתקשורת אף אחד מהצוות הניהולי לא ראה לנכון לעשות משהו עם הסיפור הזה, והגרוע יותר – שאמרו לה: הכלי היחיד שיש לנו זה להשעות לשלושה ימים מבית הספר את אותן ילדות, יותר גרוע מהכול – שעד עכשיו היא לא חזרה לבית הספר. שאלתי אותה: למה? היא אמרה שעדיין היא מקבלת איומים, והחברה הדירה אותה. שאלתי: איזה פעולות נעשות כרגע בבית הספר של הצוות הניהולי, החינוכי והמקצועי במקום? לתת הסברה, לשים אותה בראש סדר העדיפויות, את אותה תלמידה, ולא דווקא את אותן ילדות שדאגו לביוש הנורא שעשו לה. 

ועל כן אני שמח ששרת החינוך קיבלה אותן, לתת לה גם את הרוח הגבית, את הביטחון האמיתי. אני מתכונן אפילו לפנות אל אותן תלמידות שעשו את השיימינג, שהן בעצמן יעלו באותן פלטפורמות סרטון התנצלות, לקרוא לתלמידה לחזור לבית הספר ולדעת לחבק אותה. והכי חשוב – ליאן אמרה לכל הילדים והילדות במדינת ישראל: אל תסתמו את הפה. כי מתברר שהיא תקופה ארוכה עוברת שיימינג ועוברת הצקות כאלה ואחרות, ועד שזה לא הגיע לכאלה פסים, היא פחדה לדבר. מה עם אותם ילדים וילדות שעדיין מפחדים לדבר ועוברים את השיימינג? 

 משפט אחרון – אני רוצה לנצל את כך ששר הביטחון נמצא כאן. שמענו והתבשרנו שלאחר השבעה של יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו, יש כוונה אולי לפנות את חומש. אנא מכם, אל תיתנו פרס לטרור. זה בדיוק מה שהם רצו. אתמול הלכתי לנחם. אבא, אימא, אלמנה, ילד קטן ו-11 אחים ואחיות יושבים אבלים על כך שהוא בסך הכול רצה להתיישב בארץ ישראל בהיותו יהודי. תודה רבה.


 תודה רבה. חבר הכנסת עודה – איננו; חבר הכנסת כסיף – איננו. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה.


כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, ראשית, אני רוצה לומר שכמובן אנחנו מברכים על הצעת החוק החשובה הזאת ולברך את ידידי היקר, חבר הכנסת אופיר כץ, על החוק הנפלא הזה, וגם ידידי אופיר הצטרף לדברים החמים. כי באמת היינו עדים לתופעה המבישה והמביכה, לראות את אותם אנשים חשובים מארגון נכי צה"ל, אם זה את ידידי עידן קליימן, יושב-ראש הארגון, או את אבי לרמן, המנכ"ל של הארגון, מגיעים לוועדת העבודה והרווחה ומתחננים על נפשם – עבור מי? עבור אותם אנשים שמגיע להם, אותם אלה, נכי צה"ל, שמסרו את עצמם, או יותר מדויק מסרו את גופם למען העם והמולדת, כדי שאנחנו נוכל בעזרת השם לחיות טוב במדינת ישראל, כדי שנוכל ללמוד טוב תורה במדינת ישראל ולהצליח בכל העניינים הכלכליים והחברתיים של המדינה. אז אנחנו כאן ודאי תומכים, ומחזקים את החוק החשוב הזה.

אני רוצה כמובן לציין את זה שהייתי שם בביקור וראיתי את העבודה המסורה של המתנדבים, ויש עוד ארגונים טובים שעושים טוב לאותם נכי צה"ל. חשוב לחזק אותם, וזו באמת המטרה כאן בחוק החשוב הזה.

אני רק רוצה באמת באותה הזדמנות, במעבר חד – הנביא ירמיהו אומר: "קרא דגר ולא ילד עֹשֶׂה עֹשֶׁר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל". תמיד לא הבנתי למה הפנייה הקשה הזו בסוף, "באחריתו יהיה נבל", שבעצם מאמץ הנביא לאותם אלה שגונבים הישגים, שזה סוג של נוכלות ורמאות, לקחת הישגים ששייכים לאנשים אחרים, לבוא לשים את אותן נוצות ולהתפאר בהן. 

זה מה שראינו לאחרונה עם אותו מעשה מביש של שר הדתות, שפשוט יוצא דוח שמפאר ומשבח את שר הדתות הקודם שהיה, הרב יעקב אביטן, ומשבח את שר הפנים הקודם שהיה, כך בדירוג של משרדי הממשלה, והוא בא ועוטה את זה על עצמו כאילו שמדובר על תקופתו. בקושי הוא נמצא חצי שנה, והדוח מתייחס לשנת 2020. אז אני עכשיו מתחיל להבין בדיוק מה הקשר, כשרואים את החריפות של הנביא שאומר, שבסוף "ובאחריתו יהיה נבל". למה יהיה נבל? כי כשמתגלה השקר, כבוד השר, שר הדתות, תביא בחשבון שאנשים לא עיוורים ולא טיפשים ויודעים על מה מדובר. אתה מנסה לנכס לעצמך דברים שלא קשורים אליך. זו בושה וחרפה.

אבל זה גם שוב מוכיח מעל הכול שהממשלה הזאת מנסה לקחת קרדיטים של אחרים. תתחילו לפעול בעצמכם, תביאו הישגים משלכם. תפסיקו להתבטל. תראו שאתם יודעים ליצור הישגים משלכם, ולא כל פעם לטפוח על דברים שעשו קודמיכם, ובראשם ראש הממשלה הקודם, מר בנימין נתניהו – בעצם למי שגם לא אוהב לשמוע את השם הזה. תודה רבה.


תודה רבה. חבר הכנסת סעדי – איננו; חבר הכנסת ביטון – איננו; חברת הכנסת סטרוק – איננה; חבר הכנסת טיבי – איננו; אבו שחאדה – איננו; אשר – איננו. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אחת מהפעולות הפרלמנטריות הראשונות שעשיתי הייתה לפנות אליך, אדוני היושב-ראש, ולבקש ממך שלא תפלה את הכנסת לרעה לעומת המצב הנוהג בשאר המדינה בעניין הקורונה. כתבתי לך מכתב, ואליי הצטרפו חברי כנסת רבים אחרים, ואני שמח שבעקבות אותה פנייה אחר כך פרסמת, נתת פומבי לדברים, חזרת בך, שינית את ההחלטה, תיקנת את ההחלטה, התאמת אותה ללוחות הזמנים, לא משנה באיזה ניסוח נגיד את הדברים.

אני מבין שאנו עומדים כנראה בפתחו של גל אומיקרון שמידבק אולי יותר. אבל גם מבחינת הנראות וגם מבחינת המהות, לא ייתכן שהכנסת, מבצר הדמוקרטיה הישראלי, תושבת פעילותה יותר ממה שנהוג בחוץ. אפשר לבוא ולדבר על כל מיני סייגים שמתאימים לכנסת, להקל על הכנסת כדי לא לפגוע בתהליך הדמוקרטי. לא ייתכן שאם אני רוצה לקיים כנס בבניין ממול אני יכול לעשות את זה, ונמנע ממני כחבר כנסת לקיים כנס כאן.

לכנסת, בניגוד להרבה מקומות אחרים, לא ניתן להיכנס אלא בתו ירוק. לכנסת, בניגוד – אז זה התפרסם, חברי הכנסת כולם מחוסנים בכל החיסונים הנדרשים, כך התפרסם, כך נעשתה אז הבדיקה. בנוסף – וזו נקודה שאני נותנת את הקרדיט כמובן לחברתי קרן ברק, שהסבה את תשומת ליבי לכך – בין היתר בגלל משבר הוועדות שעדיין לא נפתר, וגם זה דבר שמונח לפתחך, אדוני – – –


 לא לפתחי.


מונח, מונח לפתחך. אתה כיושב-ראש הכנסת יכול לעשות הרבה מאוד כדי לפתור אותו, ולצערי זה לא נעשה. 


 זו האשמת שווא, חבר הכנסת רוטמן. זו האשמת שווא. אינך מודע לכל המהלכים. אני מתנצל שהפרעתי לך. בבקשה.


 אין בעיה. זו הערת צד. אני רק יכול להגיד לך, מהיכרותי עם פעולות הכנסת בעבר, שכאשר יושב-ראש כנסת רואה מציאות לא מקובלת ומשתמש בכל כוחו כדי למנוע אותה, הוא מצליח לעמוד גם נגד כוחות מאוד מאוד מאוד חזקים, ואני מחזק את ידיך כדי שתעשה זאת.

בכל מקרה, ההגבלות על הכנסת – נוצר מצב שכביכול חברי הכנסת מופלים לרעה לעומת מה שקורה בחוץ. אני יצאתי היום מבידוד שככל הנראה, אלמלא הייתי חבר כנסת, לא הייתי נכנס אליו. שוב, לא הפריע לי – זה היה בידוד בן יום, עשיתי שתי בדיקות ויצאתי ממנו – אבל יש חברי כנסת אחרים שלא נמצאים פה היום בגלל אקסטרה צעדי הזהירות. אני מכבד את הצורך לשמור מפני התפרצות בבניין הכנסת. אני יודע שנמצאו מאומתים, אני יודע שנמצאו אנשי משמר; כל זה לא יכול להוות עילה לפגיעה בעבודתה התקינה של הכנסת ולפגיעה בעבודת הוועדות. אנחנו צריכים להחיל על עצמנו את הכללים – – – 


 והשדולות.


אפילו לא מדייק, אבל בסדר.


והשדולות והכנסים.


לא, לא, לא. לא "ו", אלא אין שום פגיעה בעבודת הוועדות.


בעבודת הוועדות, כאשר אתה מגביל את מספר האנשים שיכולים להיות בחדר ועדות וחלק מנציגי הממשלה מגיעים בזום, נפגעת עבודת הוועדות.


לא אמרתי את זה.


 כן אמרת.


זה בכללים. זה מה שהתפרסם, אדוני היושב-ראש. 


 תבדוק. יושב-ראש ועדה יכול להזמין חמישה נציגי ציבור וחמישה עובדי ממשלה.


 נו, אז זה מוגבל.


היום בדיון הקורונה היו בחדר – היו הרבה מאוד אנשים שלא היו בחדר ולא יכלו להגיד את דעתם בגלל שהם לא יכלו להיכנס, בגלל ההגבלה של אולם נגב, האולם הגדול בכנסת.


למה? אתה יודע? 


 בגלל ההנחיה.


אתה לא יודע אפילו.


  מה עם השדולות – – –


 בסדר, הבנתי. חבר הכנסת רוטמן, אני מתנצל שהפרעתי לך. יש לך עוד חצי דקה. 


אני אסיים במשפט. אני אסיים במשפט, אדוני היושב-ראש. אני מבקש: "ולא תהא כוהנת כפונדקית" – אין שום הצדקה להחלת סטנדרט מחמיר יותר על הכנסת ממה שנוהג בחוץ. הסמכויות שניתנו ליושב-ראש הכנסת ולמנכ"ל הכנסת לקבוע נועדו להקל על מה שנוהג בחוץ ולא להחמיר, ואני מבקש שתעשה בהם שימוש כך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.


טוב, אז אני אומר לך שהמסמך יישאר על כנו. 139 אנשי כנסת, עובדים, נמצאים מחוץ למשכן. קשה מאוד. אנחנו מנסים בכל כוחנו לנהל את המליאה – – – 


 סתם הם בחוץ. אתה החלטת. הם לא חולים.


 זה בידודים. 


אל תפריעו לי, בבקשה.


 הם לא חולים, זו החלטה שלך.


אלה הבידודים, זו החלטה של רופא מחוזי. 


חבר הכנסת רוטמן, תודה רבה לך.


תודה רבה, אדוני היושב-ראש.


גם להשיב בניחותא לא יכולתי, אז תודה. 

 חבר הכנסת כהן – איננו; חבר הכנסת מלכיאלי – איננו; חבר הכנסת קרעי – איננו; חברת הכנסת תלם – איננה; מולא – איננו; גולן – איננה. חבר הכנסת אזולאי.


 כן, אדוני.


בבקשה.


ברשות אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – – –


 השוטר אזולאי.


חבר הכנסת אבוטבול, ראשית, אני באמת רוצה לברך את חברי החרוץ חבר הכנסת אופיר כץ. זה לא החוק הראשון שמתחיל ומתקדם שאתה יוזם אותו. מבחינתי, אתה היוזם, כי אני יודע עד כמה זה קרוב לליבך, ועל כן אני מברך אותך שזה גם יתקדם מהר ולא ייתקע. אבל זה אחד משיתופי הפעולה החשובים למען נכי צה"ל. אגב, גם אני ביקרתי בארגון, ואני חושב שזה ארגון – ארגון נכי צה"ל, שזה אחד הארגונים, אבל הוא הגדול שמוביל – ארגון חשוב מאוד, ןצריך לעזור ולסייע לו.

לצערי, אנחנו חייבים לעבור למציאות הקשה שאנחנו נמצאים בה: ממשלת ישראל, ממשלה רומסת ודורסת. ראינו אתמול את בנט – מסיבת עיתונאים בשעה 20:00. אגב, נראה לי שהוא צחק על נתניהו אז כשהוא היה עושה את זה בשעה 20:00.


 צחק, צחק.


צחק על נתניהו.


 פה, איפה שאתה עומד, הוא צחק.


 בדיוק.


כן.


הוא גם היה סוגר את נתב"ג למוטציות. כל מה שהוא אמר שהוא לא יעשה ויעשה – בדיוק הפוך כל דבר קורה אצלו. 

אבל אני רוצה להתחבר באמת למסיבת העיתונאים שלו, שהוא, אתה יודע, הוא הסתכל באמת – הישיר מבטו למצלמות, רק שהוא לא ידע לאיזו מצלמה להישיר מבט, ולכן זה מה שקרה איתו. פשוט עומד ראש הממשלה ומייעץ לעם ישראל הצעות, שכמו שראינו עם אשתו – אה, סליחה, דנה ויס ביקשה לא להזכיר את המשפחה בשנת 2021, אז אני לא אזכיר. אבל אנחנו רואים את ראש הממשלה שעומד ומציע לעם ישראל: תעברו לעבוד מהבית. הצעה – תשמע, אני רוצה להגיד לך, קודם כול, הוא חייב לקחת על זה פטנט רשום. זו פעם ראשונה שמציעים דבר כזה. אבל, אדוני נפתלי בנט, אני מתחבר לדברים שלך, ראש הממשלה, ואני אומר לך: אתה צודק, צריך לעבור לעבוד מהבית. 

 ממשלת ישראל הכושלת, תעברו לעבוד מהבית. ואפילו אם לא תעבדו, עם ישראל יסלח לכם. אז תעברו לבית ותעזבו את הממשלה הזאת ורק תעשו טובה למדינת ישראל. תודה רבה.


תודה רבה לך.


תודה רבה. חבר הכנסת גלנט – איננו; יברקן – איננו; רגב – איננה; סמוטריץ' – איננו. חבר הכנסת אקוניס.


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאחר שעל הדוכן הזה, כאן, פה ממש, לגלג ובז וביטל נפתלי בנט את מסיבות העיתונאים של קודמו בנושא הקורונה, הוא כינס אתמול, אדוני היושב-ראש, מסיבת עיתונאים מיוחדת; לא רק שהיא לא הייתה מיוחדת, היא הייתה מיותרת, מסיבת עיתונאים מיותרת, מיותרת ומביכה, שהפגינה חוסר מנהיגות שמשליך על כל הציבור. אדוני היושב-ראש, זוהי ממשלה שלא מסוגלת לקבל החלטות בנושא היסודי ביותר – חיי אזרחיה. תחליטו כבר, תחליטו, תצילו חיים. 

אבל אין לכם יכולות. שר המשפטים – אין יכולות. אם בנט ממליץ לא לטוס לחו"ל ובתוך 72 שעות טס בעצמו לחו"ל, מה צריך הציבור להבין, אדוני היושב-ראש? אם שר האוצר מתדרך שבכל מקרה לא תהיה כל עזרה ממשלתית, לא מענקים, לא דמי אבטלה – אני חייב להגיד לך, אדוני, באיזה סוג של רוע, של נבזות; אני יכול לתאר את ליברמן יושב בחדרו כאן, לא רחוק, אפוף עשן סיגרים וצוחק עם פקידי משרדו, שאגב, גם בעבר התנגדו למענקים. ומה הפלא? ממשלה מעופפת, כל הזמן בחו"ל – עכשיו הם לא יכולים, אבל כשאפשר היה – מנותקים מהציבור ומתעמרים בציבור. 

שערוריית משרד החינוך, אדוני היושב-ראש, בראשות השרה והמנכ"ל המפוטר – אני שמח ששר המשפטים נמצא כאן – לא מעבירים נתונים לממשלה. שר המשפטים, האם הדבר הזה תקין? האם זה חלק ממינהל תקין? האם זה בכלל חלק מן האפשרות שיכולה שרה בממשלה – טוב, היינו בסיפורים שלא מעבירים נתונים לממשלה לפני כמה עשורים, סיפור אחר, הוא נגמר בוועדות חקירה; שר המשפטים, בוועדות חקירה זה נגמר, וגם כאן תהיה חקירה רצינית מאוד, יסודית מאוד. לא מעבירים נתונים לממשלה.


השר.


חברי הכנסת, חברי הכנסת, זו לא ממשלת ריפוי, זו ממשלת חולי; ממשלה בתרדמת, בקומה, שמובילה רק לדבר אחד: סגר מלא כבר בחודש ינואר. הם לא עושים כלום, ולכן זה יגיע, לדאבון הלב. 

החוק הזה, אדוני היושב-ראש – ובכך אני מסיים – חוק הנכים, שאושר בתקציב מיוחד בשלהי הממשלה הקודמת, זה חוק טוב, זה חוק ראוי, שעושה לכוחותינו צדק היסטורי. אנחנו תמיד צריכים להתייצב לימינם של כוחותינו. אנחנו ודאי ננהג כך ונתמוך בחוק החשוב הזה. תודה, אדוני היושב-ראש.


תודה רבה. חבר הכנסת אשר, בבקשה.


תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה דווקא להמשיך בנקודה שאמר אותה קודם – אני כבר לא זוכר מי, אבל אתה ודאי זוכר, אדוני היושב-ראש – ולנצל קצת את ההפוגה היום בלחץ כאן במליאה, ולומר לך – אמר פה חבר הכנסת, אני לא זוכר איזה, שבסופו של דבר הרוחות הרעות שנושבות היום בכנסת זה לא רק אופוזיציה–קואליציה, זו באמת הרגשה שמישהו מנסה – ואני חושב שהדבר הזה לא יסתיים ולא יגיע לסיומו עד שבאמת הדבר הזה יטופל – ההרגשה הזאת של הוויכוח על הוועדות ומסביבן. אני רוצה לומר לך באופן אישי, מאחר שאנחנו בארבע עיניים, אז אני אגיד את זה. אני מכיר אותך ומוקיר אותך לא מהיום ולא מאתמול. אני יודע כמה ממלכתי אתה, ואני יודע גם כמה רגיש אתה. אני חושב שמה שקורה היום, שלא מאפשרים לך – לטעמי, ככה אני רואה את זה, ואני אומר את זה כל הזמן – להגיע באמת להסכמות עם האופוזיציה על דרכי עבודה סבירות ונורמליות והגיוניות – אתה חוטף את הביקורת כאן, ולא בצדק. אני אומר את זה – ולא בצדק. 

אני רק מקווה ומתפלל שהאנשים בממשלה ובקואליציה יאפשרו לך לנהל את הגוף הממלכתי הזה כמו שאתה יודע לעשות. אתה יודע לעשות הרבה דברים, אבל הנושא הממלכתי חשוב לך. לי כואב לראות את כל הדברים שקורים מסביב, אבל אני אומר לך מידיעה אישית: זה לא ייפתר אם הדבר הזה לא ייפתר, וחבל, וכאן אני שם נקודה.

הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו – בגלים הראשונים של הקורונה הייתי חלק מניהול הקרב, מה שנקרא, בוועדה, ועדת החוקה, חוק ומשפט, לילות וימים ארוכים ארוכים. אבל אני רוצה לומר בכנות: אין מה להשוות את מה שקרה אז למה שקורה היום; אין מה להשוות קודם כול אובייקטיבית בהרבה מאוד דברים – מדינה בלי חיסונים ובלי שום דבר, והתמודדה. אבל כשאני רואה את ההתנהלות, כשאני רואה את מסיבת העיתונאים, כשעולה ראש ממשלה וממליץ לנו המלצות – ואני בטוח שהוא היה שמח לבוא ולתת החלטות. בממשלה הקודמת היו אנשים – הייתה ממשלה פריטטית, בעייתית, קשה, אבל היו אנשים, היו מנהיגים, אמרו את דעותיהם, התווכחו, שמענו את זה עד לכאן.


מדויק.


הם התווכחו – – –


מדויק.


הם התווכחו לגופו של עניין, לגופן של החלטות, אבל היו החלטות בסוף – –


כל הכבוד.


– – והיה ביצוע בסוף.


פה שרים בורחים – – –


פה אני רואה את בנט מנסה לרקוד, לרקוד – –


מצוין.


– – כדי לא להכעיס את זה, לא להכעיס את ההוא. ועל מי הוא יכול להיות חזק? לא על חבריו בממשלה; על הציבור: תעשו ככה, תעשו ככה, ואנשים מבולבלים, אנשים לא יודעים. 

אני כן משבח אותך על מה שאתה עושה פה בכנסת, כי אנחנו דוגמה אישית, אבל תלך לרחוב, תשאל את האנשים מה קורה, מה ההגבלות, מה מותר, איך מותר, מה אסור. המצב גרוע? המצב טוב? אין, אתה לא יודע. וגם חוסר הבהירות – הרי מה שמחזיק אותם לא לתת הגבלות מסוימות – כל היום אומרים: סגר, סגר. אנחנו ביקשנו סגר? בין סגר לאי-סגר יש גם הגבלות נקודתיות, אבל אתה יודע למה לא עושים אותן? כי ליברמן לא רוצה שזה יעלה כסף. אני רואה את זה במו עיניי. אני לא העברתי החלטות בוועדת החוקה כשלא ידעתי שמיקי לוי ואחרים עובדים בוועדת הכספים במקביל על חבילת הפיצוי. לא היה. זה מה שמונע, זה מה שעוצר, וכל מיני דעות – כן שב"כ, לא שב"כ.

 חבר'ה, תריבו פעם אחת, יצאו כל ההקלטות מהממשלה, כמו שהיה בימי השר גנץ ונתניהו, יצאו כל ההקלטות, אבל היה ויכוח, והוויכוח הוכרע, ותושבי ישראל קיבלו הכרעות והוראות, לא המלצות. המלצות זה טוב כשמישהו בא, מה שנקרא, לכוס קפה. תודה רבה, אדוני.


 לא יכולתי לעצור את הלהט, אז אתה חייב לי איזה שלוש דקות בערך, חבר הכנסת אשר.


גם הלהט וגם התוכן.


– – – אני חייב לך, אדוני.


 תודה רבה. חברת הכנסת אבקסיס – איננה; מרגי; גמליאל; ביטן; חבר הכנסת דרעי; חברת הכנסת יעל רון בן משה – מוותרת; חבר הכנסת סובה – איננו; חבר הכנסת גפני – איננו; חבר הכנסת אמסלם – איננו; חבר הכנסת עבאס – איננו; חבר הכנסת לוין – איננו. אם כך, נזמין את השר לדברי סיכום. מוותר. 

אם כך, חברים, אנחנו ניגשים לשתי הצבעות: הצבעה אחת על הצעת חוק הנכים, שהציג שר הביטחון בנימין גנץ, ולאחר מכן ההצמדה – החוק של חבר הכנסת כץ. הצבעה.

ההצעה להעביר את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31 והוראת שעה), התשפ"ב–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.


אם כך, בעד – 21, נגד – אין, אין מתנגדים. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך חקיקה בוועדת העבודה והרווחה. 

אנחנו עוברים להצבעה השנייה, בבקשה.

ההצעה להעביר את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מבחן הכנסה), התשפ"א–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.


 אם כך, 21 בעד, אין מתנגדים. גם ההצעה המוצמדת עברה, ותעבור לוועדת העבודה והרווחה לדיון משותף ומשולב. בהצלחה. ראוי בהחלט.


[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1486).]


עוברים להמשך סדר-היום – הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11) (מימון מקום לבידוד מטעם המדינה), התשפ"ב–2021, לקריאה ראשונה. היא קיבלה פטור מחובת הנחה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. יציג את הצעת החוק סגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה. בבקשה, סגן השר.


 אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אני אעלה לפה שוב עוד מעט, כי אנחנו כנראה בהסכמות היום, אז רק להגיד לחבר הכנסת ארבל, שכבר יצא החוצה, שהוא עשה פה כבוד גדול. אני חושב – לנוכח האירועים האחרונים שקורים פה בכנסת בחצי השנה האחרונה, האירוע הזה הוא אירוע שריגש אותי בצורה יוצאת דופן. המקרים האלה שקורים בין אדם לחברו הם לא מובנים מאליהם. אז ברכות היום לאופוזיציה ולחברי לאופוזיציה משה ארבל, שידע לחזור פה אחרי סיפור של הילד שלו, וגם ברכות לחבר הכנסת אופיר כץ, שמעביר חוק היום. כשאפשר לעשות דברים בהסכמות, אז ברוך השם, דברים טובים קורים, ואני מקווה שככה הדברים יימשכו בבית הזה.

 חבריי וחברותיי חברי הכנסת, מונחת בפני הכנסת הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11) (מימון מקום לבידוד מטעם המדינה), התשפ"ב–2021. חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"א–2020, אשר נחקק בחודש יולי 2020, הוא התשתית החקיקתית העיקרית שמקנה לממשלת ישראל את הכלים להתמודדות עם האתגר המיוחד שפשט בישראל ובעולם כולו – פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות הנגיף SARS-CoV-2, הגורם למחלה COVID-19, ועם תוצאותיה מסכנות הבריאות.

סימן ד' לחוק קובע נסיבות שונות שבהן ניתן לחייב אדם שחזר לישראל ממדינה אחרת או שאין לו מקום בידוד ראוי, לשהות בבידוד במלונית או באכסניה מטעם המדינה. בסעיף 22א לחוק נקבע בהגדרה "מקום לבידוד מטעם המדינה" כי מדובר ב"בית מלון או אכסניה שנקבעו בידי המדינה כמקום המיועד לבידוד במימונה". מוצא לבטל את הדרישה כי מקום לבידוד מטעם המדינה יהיה בהכרח במימונה של המדינה, ולהסמיך את הממשלה לקבוע בתקנות או בהכרזה מקרים שבהם השהייה במקום לבידוד מטעם המדינה תהיה במימון השוהה במקום לבידוד כאמור.

בשל האמור, ובהתאם להחלטת הממשלה, אבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11) (מימון מקום לבידוד מטעם המדינה), התשפ"ב–2021. תודה רבה.


 תודה רבה לסגן השר. חבר הכנסת מעוז – איננו; חבר הכנסת אייכלר – איננו. מקלב, בבקשה. חבר הכנסת אורי מקלב.


 מכובדי היושב-ראש, תודה רבה. מכובדי השר, חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בהוראת חוק בנושא הקורונה, והיינו בטוחים שבאים לכאן לדבר על סמכות מיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה, בטח באים להגיד לנו איך אנחנו יכולים להוסיף לנו סמכויות, כדי לדעת באמת, בגלל התפרצות האומיקרון: אנחנו עכשיו נעשה דברים שלא עשינו עד עכשיו, למשל תו ירוק – זה נקרא שאנחנו עכשיו – והיה מתנהל כאן ויכוח, כן נכון, לא נכון לעשות. היה מתנהל איזה ויכוח, ונכון לעשות את הוויכוח הזה.

 מה אנחנו רואים? מה עומד לפנינו? אם שמנו לב לדברי סגן השר בנושא הזה של הצעת החוק הזאת, אנחנו לא מממנים בידודים, ויש לנו את האפשרות, אף שאנחנו רוצים לחייב מישהו, אנחנו רוצים לחייב אזרחים לשהות בבידוד; לא יספיק מה שהוא אומר: אני רוצה להיות מבודד בבית. אתה צריך ללכת למלונית, אבל לא אנחנו נשלם את זה.

אז באופן כללי אנחנו התרענו, וגם בזמן התקציב דיברנו על זה שאין שום כסף בתקציב – אני מתכוון סכומים באמת כמו שצריכים להיות – כדי להתמודד עם הקורונה. ואם עכשיו אנשים יאבדו את מקומות העבודה, אם בתיירות, אם במקומות אחרים שאנחנו צריכים, גם בענפים אחרים, אין ספק שהדברים האלה ימנעו, יהיו לזה השלכות, ואנחנו נגביל את האנשים. לא יהיה מימון לאנשים. אפשר להפוך את האי-מימון ואת חוסר הכסף – מה שאנחנו צריכים לשלם מס לעבאס או למקומות אחרים, אנחנו צריכים לשלם, אפשר להגיד את זה, אפשר לקרוא לזה בכל מיני שמות, אבל האמת היא שבגלל שאין כסף, אנחנו ניצור את זה ונעטוף את זה בגלל שלא צריך, שאנחנו לא מממנים. 

ואנחנו עדים לכך שאנחנו נמצאים בהתפרצות חזקה מאוד, אבל החשש הגדול של אזרחי מדינת ישראל הוא שאין מי שמוביל את המאבק, ולא רק שאין מי שמוביל את המאבק – גם הממשלה עצמה לא מובילה את עצמה. אם הממשלה לא יודעת לקבל החלטות לבד, במחלוקות שבתוך הממשלה אין מי שמכריע, יש רק מי שנכנע, אני חושב שזה מאוד מאוד פתטי, מאוד מאוד עצוב ומבדח, שעומד ראש המשלה ומכריז מה הוא חושב שצריך לעשות ואיך צריך לעשות – צריך לחסן ילדים וצריך לעשות תו ירוק ולהיכנס להגבלות – והוא לא מסוגל לבצע את זה. 

 זאת בעיה אמיתית של משילות. יכולות להיות מחלוקות בממשלה, וראש הממשלה יכול להכריע ולצדד בצד אחד, אבל כשראש הממשלה אומר מה הצד שלו, מה הוא חושב, מה מערכות הבריאות חושבות, מה המערכות המקצועיות חושבות והוא לא מסוגל לבצע את זה – אם זה לא היה שלנו, אפשר היה להתבדח. כמו שאומר נער עמד וכולם צחקו עליו, נער שהשתטה, והיה אחד שעמד בצד ולא צחק ולא שמח. שאלו אותו: למה אתה לא נהנה מההשתטות של הנער הזה? הוא אמר: אם זה לא היה שלי, גם אני הייתי צוחק, אבל מה לעשות שזה שלי, הנער הזה, אז זה עצוב לי. ומה אנחנו יכולים לעשות שאנחנו רואים את זה ואנחנו לא יכולים לצחוק, אבל זה פוגע בנו. 

אמר ראש הממשלה כשהיה באופוזיציה: אנחנו נביס את הקורונה בתוך ארבעה שבועות. ארבעה שבועות ייקח לנו. אני לא רוצה לא לשכה, לא כיבודים, לא רוצה שום תואר של שר. יש לי את המרשם – אנחנו נעשה את זה בארבעה שבועות. יש לך עכשיו גם לשכה וגם שר וגם ראש ממשלה חלופי ויש לך מכוניות, ויש לך כמה לשכות, יכול להיות, אולי, גם כן, ואתה לא מצליח לעשות את זה. ואתה הסברת: כי הציבור יבוא. הציבור לא בא. אין אמון לציבור. אני רוצה להגיד ממקום של אמת – אני נמצא עם האופוזיציה. אני משתתף בהרבה מהישיבות של ועדת חוקה, ובאים לשם רוב החוקים של ההגבלות. אפשר לבדוק – אני לא מתנגד לכל דבר בגלל שאני באופוזיציה. אנחנו שותפים, ביחד מנסים – נמצא כאן חבר הכנסת בגין, שגם הוא שותף בהרבה מהדיונים – אנחנו מנסים לשפר. אנחנו לפעמים גם מנסים להחמיר. אנחנו בסופו של דבר גם הצבענו בעד חלק מהחוקים האלה, מההגבלות האלה, אבל זה בגלל שאנחנו חושבים שזה באמת אמיתי. לא צריך להיות כאן קואליציה ואופוזיציה, אבל כשהשיקולים שאתה רואה, כשאין עם מי לעבוד, אין מי שבאמת מוביל ואין באמת שקיפות בנתונים, ומשחקים עם הדברים, ואי-אפשר להעביר בחינוך, וכל שר חושב אחרת וכל אחד מוביל אחרת – זה גורם לחוסר אמון בציבור. אחרי זה מתפלאים למה לא רוצים לחסן ילדים. אין כאן לא את התקציב ולא את היכולת באופן אמיתי להתמודד עם זה, ואין מי שאוסר את זה.

 אני באמת רוצה לאחל לראש הממשלה החלופי – משפט אחרון – יאיר לפיד על הזכייה הגדולה שלו, לאחר מאמצים ולאחר מאבק קשה, שהוא נבחר כיושב-ראש תנועת יש עתיד, כיושב-ראש התנועה או המפלגה יש עתיד. הוא נבחר – באמת, לא היו לו מתמודדים, וזה חשוב מאוד, אבל לאחד כזה אני כן רוצה להגיד שלבוא ולהתנגד לתו ירוק, ושהדברים, הוויכוחים האלה יוצאים מתוך הממשלה, זה גורם לחוסר אמון בציבור. תודה.


 תודה רבה. חברת הכנסת תלם – איננה; כסיף – איננו; כהן – איננו; אבו שחאדה – איננו; וולדיגר – איננה; בן צור. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה.


 אדוני היושב בראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, רק לפני כמה שבועות עליתם לכאן כמו במסדר, אחד אחרי השני, וחגגתם ביהירות את הניצחון על הקורונה. ניצחתם את הגל הרביעי בלי יום אחד של סגר. חגגתם עד כדי כך שאילת שקד ציינה בטוויטר: קורונה זה פייק. חגגתם למעלה מ-1,800 הרוגים אז, ועוד הלך וטיפס, למרבה הצער; כן, ספיחים של אותו גל רביעי. חגגתם כמעט קריסה של מערכת הבריאות, במחירים קשים ששילמנו בכל תחומי הבריאות כתוצאה מהעומס הגדול על מערכת הבריאות ועל בתי החולים. עמדנו כאן אז, אני באופן אישי, והזהרתי שאנחנו על סיפו של גל חמישי. קורונה עובדת בגלים, לכן קוראים לזה גל. גל, טבעו שהוא בא והולך, בא והולך. וההצלחה איננה בזה שהגל מסתיים, מכיוון שהוא מסתיים. יש איזשהו טריגר שמרים את הגל: בגל הרביעי זה היה הווריאנט הזה של הדלתא יחד עם היחלשות המערכת החיסונית; עכשיו זה הזן החדש, שגם החיסון מועיל פחות כלפיו. ניהול נכון של גל נקבע בהתאם לגובה הגל ומה המחירים הכבדים שאנחנו משלמים כשהגל הזה נמצא בשיאו, לא בעובדה שהוא יורד בסוף, כי כל גל, מטבעו כגל, עולה ויורד; השאלה היא לאיזה גבהים הוא מגיע ומה המחירים שהוא גובה מאיתנו. 

הזהרנו אז שהיהירות הזאת וההתעלמות הזאת מגובה הגל ומחיריו תביא אותנו לגבהים עוד הרבה יותר גבוהים בזנים הבאים, והינה, זה קורה עכשיו. וראש הממשלה, במסיבת עיתונאים היסטרית ומבולבלת, מודיע אתמול לציבור שלשם אנחנו הולכים, ומה הוא עושה מול זה? כלום. והסיבה היא פשוטה: כאשר אנחנו הזהרנו שראש ממשלה עם שישה מנדטים זה לא דמוקרטי, לא הזהרנו רק מאיזה היבט רעיוני, תיאורטי; זה לא בסדר, זה נוגד את רצון הציבור. הזהרנו שזה לא יכול לעבוד. ראש ממשלה לא יכול להיות לוביסט, לא יכול להיות איזה אינטגרטור כזה שמנסה לשכנע. אין בישראל היום ראש ממשלה. יש אולי תואר, יש איזו שיירה, יש גינוני כבוד; אין מנהיג שמסוגל לקבל החלטות, שיש לו איזו סמכות טבועה מתוקף היותו ראש ממשלה שמביאה לשיתוף פעולה ולציות של יתר שותפיו.

 נכון, בשיטה הפרלמנטרית שלנו, אדוני היושב בראש, אין ראש ממשלה שהוא כל-יכול; תמיד הוא תלוי גם בשותפים הקואליציוניים שלו וצריך להידבר ולהגיע להסכמות. אבל כשראש ממשלה הוא איש המפלגה הגדולה ביותר, מפלגת שלטון, ונבחר כדי להיות ראש הממשלה, יש לו סמכות טבועה. לכולם ברור שהוא ראש ממשלה והוא מקבל החלטות. אין יכולת לבנט לאכוף שום החלטה, לא על שרת החינוך, שרוצה או לא רוצה חיסונים בבתי הספר, לא על שר האוצר, שרוצה או לא רוצה לתת פיצוי, לא על שר הבריאות, שרוצה או לא רוצה הגבלות, או על שר החוץ, שרוצה או לא רוצה תו ירוק בקניונים. והתוצאה היא בלבול, השתהות בקבלת החלטות, זיגזג – מקבלים החלטות, מבטלים החלטות; עושים מסיבת עיתונאים כדי לא לומר כלום. 

 לשדר היסטריה לציבור ולבקש מהציבור לקחת אחריות – אדוני היושב בראש, אני כבר מסיים – ונכון, הציבור חייב לקחת אחריות, כי בסוף אלה החיים שלנו, של היקרים לנו ושל עם ישראל כולו. יש לנו אחריות לעם ישראל כולו. צריך להתחסן, צריך לחסן את הילדים, צריך לשמור על היגיינה, לחבוש מסכות, לשמור על ריחוק, להימנע מהתקהלויות, אבל גם הממשלה צריכה לעשות את הצעדים שלה, והיא לא עושה, כי אין ממשלה. איש הישר בעיניו יעשה, והתוצאה, אדוני היושב בראש, זה שאין אמון לציבור, כי הוא רואה את הזיגזג, הוא רואה את ההשתהות, הוא רואה את הוויכוחים, את חוסר המנהיגות, וכשאין אמון אז אין שיתוף פעולה וחוזר חלילה. 

אני אומר לך, אני אומר לכל חברי הבית הזה ואזרחי ישראל: זה לא חשוב מאיזה צד אתם – זאת ממשלה מסוכנת, כי אם זה עובד ככה בקורונה, זה עובד ככה ביחסי החוץ והביטחון והכלכלה. כל אחד מהווקטורים האלה צריך מנהיגות קוהרנטית – –


 תודה. 


 – – עקבית, שיודעת לקבל החלטות ושכולם מתכנסים סביבה, כי יש לה סמכות, כיוון שהוא ראש ממשלה. בנט התמודד, אגב – אני נזכר בזה עכשיו ומסיים – התמודד על ראשות הממשלה, העמיד את עצמו כמועמד – קיבל בעיטה. הציבור הישראלי זרק אותו מכל המדרגות עם שישה או שבעה מנדטים. הוא התמנה באיזה קומבינה פוליטית הזויה לחלוטין, והוא לא באמת ראש ממשלה. אני מוטרד מאוד מהגל החמישי, מעוצמתו, מגובהו וחלילה מהמחירים הכבדים שנשלם עליו, וכך גם מהגלים הבאים, ולכן טוב יעשה אם יפנה את מקומו ותקום כאן ממשלה – –


 תודה.


 – – שבראשה עומד ראש ממשלה לגיטימי, שנהנה מאמון הציבור, יכול לקבל החלטות ולזכות לשיתוף פעולה ולאמון של הציבור. תודה.


 חבר הכנסת סמוטריץ' חייב לי שתי דקות.


 תודה שלא הפסקת. 


 חברת הכנסת ברק – איננה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה.


 אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת סמוטריץ', הגיע הזמן אולי שמר נתניהו יפנה את כיסאו מראשות הממשלה.


 מר נתניהו?


 ראש הממשלה יפנה את כיסאו וייתן למר נפתלי בנט להיות ראש ממשלה לארבעה שבועות ולהרוג את הקורונה – ככה הוא אמר. אז אנחנו מחכים לארבעת השבועות הללו.


 הוא לא אמר מתי מתחילה הספירה.


 עוד לא התחילה הספירה.


 ארבעה שבועות לדלתא, ארבעה שבועות לאומיקרון, ארבעה שבועות – כל הזמן יש עוד וריאנטים. עכשיו הוא צריך עוד ארבעה שבועות.


טוב, עכשיו זה על חשבוני. 

אדוני היושב-ראש, אנחנו עכשיו נמצאים בהצבעה על אחד מסעיפי הקורונה: מימון, מלונית, על חשבון מי, לא על חשבון מי. אזרחי ישראל צריכים בסופו של דבר לתת אמון בממשלה כדי לקיים את ההנחיות. ואתה אומר לעצמך: אין בעיה, אנחנו רוצים לדעת שמתקיים בממשלה דיון מקצועי עם אנשי מקצוע ממשרד הבריאות, מהמל"ל, ממשרד ראש הממשלה, מכל הגורמים המקצועיים, ובסופו של דבר מתקבלת החלטה. נכון, ישנם שרים שהתנגדו או לא התנגדו, אבל כשמתקבלת החלטה בממשלה זה מגיע לכנסת, והחוק הזה עובר ככתבו וכלשונו.

בשבוע שעבר, למשל, ראינו דוגמה הכי קטנה: ראש הממשלה דיבר על תו ירוק, כן צמידים, לא צמידים בקניון – זה לא משנה מה דעתנו – ואז חבר הכנסת אביר קארה, שהציג כאן את חוק הקורונה, אמר: אני לא נכנס למליאה להצביע עד שמורידים את זה מעל הפרק – והינה, זה ירד מהפרק. מספיק חבר כנסת אחד. ואז אתה אומר לעצמך: ריבונו של עולם. לפני כן אמרתם: יש פה עניין מקצועי, כל כך רציני, מציל חיי אדם. לא לכל ההחלטות שהיו בכנסת הקודמת הסכמנו, אבל ידענו שאם מתקבלת החלטה, ככה צריך לעשות, כי זה הדבר הנכון לאזרחי מדינת ישראל. כשהשר אריה דרעי קיבל החלטה, בלב קשה, לסגור בתי כנסת, הוא עמד בחזית מול המיקרופונים וחטף אש מהמחנה שלו, אבל הוא הבין שכך צריך לעשות. אז עכשיו, מה אתה אומר לאזרחי ישראל? מקבלים החלטות לסגירת השמיים – סגרו את השמיים בלי לקבל החלטה אמיתית.

בשבוע שעבר אחותי הגיעה ממיאמי עם גיסי לחתן את הבת שלה. הם אזרחי ישראל במקור, אז יש להם פחות בעיה, אבל הם ראו שהשמיים עומדים להיסגר, אז הם כבר הגיעו ביום שישי, והכלה הגיעה היום, וביום שלישי תהיה החתונה; ממש מעכשיו לעכשיו, איך אומרים, יציאת מצרים בשביל לבוא להינצל. ואז אני מקבל במקביל כל יום טלפונים של סבא וסבתא ודודים ואנשים שרוצים לבוא לברית, רוצים לבוא לחתונה. אין בעיה, אני אפנה למשרד החוץ, למרשם האוכלוסין, למשרד הפנים, ואשאל: מה הקריטריונים שאני אתן להם בשביל לאשר? אין שום דבר מוסדר ומוגדר. לכן אני אומר, לפני שאתם מבקשים אמון מאזרחי ישראל בשביל לקיים את ההנחיות, דבר ראשון, תיתנו דוגמה אישית, ודבר שני, תראו באמת מי עומד מאחור. אבל ככה זה כשבאמת אין לך מאחור ממשלה.

ואדוני היושב-ראש, נקודה אחרונה. הגשתי בקשה לדיון מהיר בוועדת החינוך לגבי נושא מלגת טלדור – ואני שמח ששרת החינוך נמצאת פה – שהופסקה באחת, מלגת טלדור למימון לימודי חינוך. סטודנטים רבים נכנסו ללימודים בזכות המלגה הזאת, וסטודנטים רבים ינשרו מהלימודים לאחר שהמלגה הזאת תופסק. לא קיבלתי תשובה. העברתי גם פנייה ישירה, וציפיתי שהנושא הזה יאושר לדיון מהיר בוועדת החינוך – הוא נושא כל כך טריוויאלי – ולהפתעתי, הוא לא אושר. תודה רבה לך, היושב-ראש.


תודה רבה. חבר הכנסת עודה – איננו; ליצמן – איננו; חבר הכנסת אקוניס – איננו; אשר – איננו; סטרוק – איננה; סלימאן – איננה. אופיר כץ, בבקשה. חבר הכנסת אופיר כץ.


אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני ציפיתי לראות את נפתלי בנט מתמודד עם משבר הקורונה. הרי בואו, מדובר פה באיש שכתב את רב-המכר "איך לנצח מגפה". ציפיתי לראות איך הוא יתמודד אחרי שהתראיין תחת כל עץ רענן על היכולת היוצאת-דופן שלו להוציא את המדינה מהמשבר תוך שלושה-ארבעה שבועות. ציפיתי, ותופתעו – התאכזבתי. אבל מילא הדבר היה מסתכם רק באכזבה שלי – זה היה זה בר-התמודדות – אבל מדובר פה על שגרת חייהם של אזרחי ישראל; מדובר פה על בריאותם של אזרחי ישראל.

אם חשבתם שדיברנו סתם כשאמרנו שלראש ממשלה עם שישה מנדטים אין כוח להוביל מדיניות, אם גיחכתם כשאמרנו שבשביל הכיסא וההישרדות הפוליטית שלו הוא יצטרך להתקפל, אז הינה, אנחנו מקבלים את ההוכחה. המדינה בבלגן, העסקים בהיסטריה, האזרחים מבולבלים: תו ירוק, תו סגול, תו סגול כהה, תו סגול בהיר, כן קניונים, לא קניונים, צמידים, טבעות – פשוט כאוס. אותו בנט, שלגלג על מסיבות עיתונאים בשעה 20:00, וגם היה לו פה איזה חיקוי כושל כזה, מכנס אתמול מסיבת עיתונאים, ובאמת, אחד הדברים ההזויים היה לראות את חוסר הקשר בין השאלות שהוא נשאל לבין התשובות שהוא ענה. מנותק, האיש.

שרים בכירים – אצלנו שרים נאבקו להיות בתוך קבינט הקורונה, להיות מעורבים, לקבל החלטות, לקחת אחריות. פה יש שרים בכירים שמעבירים חוקים לברוח מקבינט הקורונה, לא להיות במוקד מרכז ההחלטות, בורחים מאחריות. זה מה שמחפשים לעשות פה – להתבטל.

והקורונה זה לא המחדל היחיד שלכם. השתתם בחודשיים האחרונים כמויות אדירות של מיסים על אזרחי ישראל: גודש, משקאות ממותקים, חד-פעמי, אינטרנט, רכישת דירה, דלקים, ממיסים, שמנים, פחמן – על כל דבר הטלתם מיסים. אתם החלטתם שאת הכיסאות שלכם ואת הג'ובים שלכם יממנו האזרחים, ובמי התמקדתם? בחלשים, בחרדים, בפריפריה. אין כמעט פרויקט תחבורתי שהיה אמור להיות בפריפריה שהשרה פה לא ביטלה. הטלתם מיסים שידעו שיפגעו בהם קשות. למה? כי זו המהות של הממשלה שלכם – לדרוס את כל מי שהוא לא אליטה. אבל הבלוף שלכם נחשף, ואתם מובילים ליוקר מחיה, ולא רק להם אלא לכל אזרחי ישראל. בגלל החובות של טייבה והמיליארדים למנסור יהיה יקר פה לכל אזרחי ישראל.

 היום בוועדת הכספים, בדיון על – איך לא – מס דלקים שהביא שוב שר האוצר אביגדור ליברמס, שאלתי את אנשי רשות המיסים איך המס הזה ישפיע על אזרח בסוף, בכיס שלו. הרי אם יש הכנסה של מיליארד שקלים מהמס הזה, איך זה בא לידי ביטוי? מי משלם את זה וכמה? מרשות המיסים לא ידעו לענות לי; אני לא יודע אם לא ידעו או שבחרו לא לענות, אני לא יודע, אבל לא נתנו לי תשובה. ואז מעלים את נציגת חברת החשמל, והיא נשאלת על עמדת חברת החשמל על מס הדלקים, והיא אומרת באופן ברור וחד: המס הזה יביא לעליית מחירי החשמל, כך שכל אזרח במדינת ישראל, מרגע שהצו הזה עובר, ישלם יותר על חשמל. זה מה שאתם יודעים לעשות – לפגוע באזרחים, להעלות את יוקר המחיה. תודה.


תודה רבה. חבר הכנסת פרוש – איננו; פינדרוס – איננו. חבר הכנסת בגין, בבקשה.


אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר שמעתי את זעקתו של איש הנתון במצור ושוועתו עלתה השמיימה. בצר לו הוא פונה בבקשת עזרה לאומות העולם הדמוקרטיות בשפה האנגלית המובנת למנהיגיהן. אביא אותה בפניכם.

ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו העלה לטוויטר בשפה האנגלית ביום חמישי – – –


 לא, לא. זה בסדר, כי הוא הגיש שאילתה ולא אישרתי אותה, אז אני ביקשתי שיאזין לך. בבקשה, חבר הכנסת בגין, תחזור שתי שורות אחורה. אני אאפשר לך.


ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו העלה לטוויטר בשפה האנגלית ביום חמישי, לפני ארבעה ימים, 16 בדצמבר 2021, בשעה 10:27, את ההודעה הזאת – וראויים דבריו בתרגום לעברית להירשם מילה במילה בדברי הכנסת לדורות, וכך אמר: אני כאן, בכנסת, הפרלמנט של ישראל, שהוא מגדלור הדמוקרטיה בשטח נרחב מאוד, אבל המגדלור הזה בסכנה, כי הממשלה הנוכחית בישראל רוצה להעביר שלושה חוקים שיכבו שלוש חירויות בסיסיות בדמוקרטיה. הראשונה היא החירות לבחור את מנהיגיך. הם רוצים להעביר חוק שימנע מהאנשים המסוגלים לנצח אותם בבחירות, כמוני – כלומר, כמוהו – להתמודד, ולשלול ממיליוני ישראלים את זכותם לבחור את הנהגתם.

 החוק השני שהם רוצים להעביר הוא להתערב בחופש הדיבור ברשתות החברתיות. אתם יכולים לדמיין את זה? הרשתות החברתיות הן שוק הדעות של רעיונות. זו כיכר העיר, המקום שבו מחליפים מחשבות מתחרות, ערכים, רעיונות. אבל הם רוצים לסגור את זה. למה? כי שוב, הם אינם רוצים כל תחרות. הם רוצים להשיג מונופול על כל השיח הפוליטי כדי להישאר בשלטון. 

 החירות השלישית שבה הם רוצים לפגוע היא הזכות לפרטיות. הם עומדים להעביר חוק שמתיר לשוטר להיכנס לביתכם ללא צו שופט. כל אחד יוכל לעשות זאת. הם יוכלו לחפש בבתיהם של יריבים פוליטיים. זה אפילו איננו מדרון חלקלק; זו תהום, זהו הגרנד קניון. הזכויות היסודיות של דמוקרטיה פשוט נקברות, במורד הנחל הן זורמות ונעלמות. 

עכשיו הוא מתאר מאמר באקונומיסט שמתאר את נפילת הדמוקרטיות בצעדים פקידותיים קטנים, והוא ממשיך: אבל כאן אנחנו מדברים על משהו הרבה יותר גרוע. אנחנו מדברים כאן על חקיקת חוקים שלמעשה מוחקים לחלוטין את הזכויות הבסיסיות ביותר בדמוקרטיה, כדי לקיים מפלגה מסוימת או קבוצה מסוימת בשלטון. זה מתועב, ואני – כלומר הוא – נושא את קולי נגד זה, כי אני חושב שזה ישפיע על כל הדמוקרטיות האחרות. כולכם, השותפים לערכים אלה, שאו את קולכם נגד זה לפני שיהיה מאוחר מדי, כי מה שנעשה כאן יעבור במהירות רבה אליכם.

 עד כאן, אדוני היושב-ראש, דברי ראש האופוזיציה בישראל. כדבר הזה, אדוני, לא היה. עליי להודות שמר נתניהו ביצע את הקטע הזה באנגלית עשירה, מצוינת, ובאופן הרבה יותר דרמטי ממני כאן. ותחרד תבל כולה ומוסדות הארץ ירעשו. 

על פי ההיגיון של דבריו, אולי בסרטון הבא הוא יקרא גם להחרים את ממשלת ישראל, בטרם תתמוטט כאן הדמוקרטיה, חלילה. זה כבר לא יפתיע. לאן יכול עוד אדם לגלגל את עצמו, לדרדר את עצמו? המחזה הזה עוד ייכתב. תודה, אדוני היושב-ראש. 


 תודה רבה לחבר הכנסת בגין. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. 


– – –


חבר הכנסת בוסו, הוא רק תרגם מאנגלית לעברית. 


 אבל חשבתי שהוא בא להזדעזע מהתמונה של מאזן גנאים עם ראאד סלאח. זה יותר מזעזע – – – 


 חבר הכנסת בוסו, תודה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חבר הכנסת, חברי חבר הכנסת בגין, אני ידעתי כבר מזמן שלחברי תקווה חדשה, אם מוציאים את המילה "נתניהו" מהלקסיקון, אין נאומים, אבל לא ידעתי שאתם הולכים להעתיק נאומים שלמים מביבי. 


ללכלך על ישראל בחו"ל מקובל עליך? 


 אני ידעתי שבלי המילה "נתניהו" אין נאומים, אבל לא ידעתי שאתם רוצים להעתיק את כל הנאומים שלו. 

אדוני היושב-ראש, האמת היא שתכננתי לעלות לדבר מעט על משהו אחר, אבל מאחר שהזעזוע מהשחרת פניה של מדינת ישראל בעולם מאוד נוגע לחבר הכנסת בגין, ואני יודע שזה תחום שמאוד קרוב לליבו, ובצדק רב – כנ"ל, שמעתי שגם לבועז זה מפריע – לכן אני מאוד מאוד מתפלא מדוע קולם נאלם דום כאשר השר לביטחון פנים מאמץ קמפיין אנטישמי נגד מדינת ישראל, מדבר על אלימות מתנחלים, והם שותקים. 


אני התראיינתי ואמרתי שזה לא מקובל עליי. 


יישר כוח, יישר כוח. 


מה שנתניהו אמר באנגלית מקובל עליך? 


הדברים שנתניהו אמר לא מקובלים עליי? אני מסכים איתם. 


כשאומרים את זה בחו"ל. 


העובדה שהוא אמר אותם באנגלית?


באנגלית, לאזרחי – – –


אני אוכל להתייחס לזה בעוד שנייה. 


לא רק שהוא אמר באנגלית, לא רק שזה נאמר באנגלית – הוא אמר שדריסת הדמוקרטיה בישראל תגיע לכל הדמוקרטיות האחרות. כזאת הוצאת דיבה על ישראל לא הייתה. 


 אדוני שר המשפטים, אני חייב לומר שבניגוד לכמה מסיעות הקואליציה, אני בדרך כלל משתדל לעשות את נאומיי בעצמי ולהזכיר את נתניהו בנאומיי פחות, אבל כל אחד ובחירתו הוא. אני עוסק בדברים שיש לי לומר. 

לכן, אני אומר, מאוד התפלאתי כאשר, בניגוד לחשש מנזק עתידי מנאומים, כאן כבר קפצו כל הגורמים ברשות הפלסטינית כמוצאי שלל רב על אמירתו חסרת האחריות של השר לביטחון פנים על אלימות מתנחלים ועשו בה שימוש לטובת קמפיין של החרמת ישראל ושל החרמת ההתנחלויות. אז אני מציע, אולי תאכלו קצת גלידת בן אנד ג'ריס ותיזכרו איפה באמת הפגיעה במעמדה של ישראל בעולם. אולי תוך כדי אכילת גלידה אתם תיזכרו. 


אנחנו לא קונים אותה. 


לא, לא. את גלידת בן אנד ג'ריס בישראל. 


 בישראל קונים. 


 בישראל – חובה, כי זה בן אנד ג'ריס – – – 


יצרן ישראלי. 


בדיוק. יצרן ישראלי שעומד כנגד מאמצי ה-BDS. 

עוד נקודה שחשבתי שתזדעקו, וזה בכלל ז'אנר מאוד מעניין של קואליציה, שעושה כינוס דחוף כדי לבקר את ראש האופוזיציה. זה באמת ז'אנר מאוד מעניין. אני חשבתי לתומי שכחבר קואליציה תגיד איזו מילה קטנה, אתה יודע, על חבר הקואליציה שהלך והצטלם עם ראאד סלאח. לא יודע, חשבתי שבזה תעסיקו את עצמכם, בתומכי הטרור שלכם מבפנים, ולא בקואליציה שתפקידה לבקר את האופוזיציה. 


– – –


 חבר הכנסת טופורובסקי, הוא כבר דקה מעבר. אל תפריע, בבקשה. 


 אתם התבלבלתם מעט בתפקידה של קואליציה במדינת ישראל., משום מה אתם חושבים שתפקידה של הקואליציה הוא לבקר את האופוזיציה, ולא שתפקידה של הקואליציה הוא קודם כול לעשות עבודה טובה במה שהם עושים – את זה אתם פחות מצליחים לעשות – ויותר לבדוק שנושאי המשרה מטעם הקואליציה, דהיינו השר לביטחון פנים וחברי סיעת רע"מ, לא משתפים פעולה עם קמפיין אנטישמי נגד מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 


 תודה רבה. סגן השר קארה יצא, אני מניח, ואין מי שיסכם. 

 אם כך, אנחנו ניגש להצבעה על הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. בבקשה לשבת. הצבעה. 

ההצעה להעביר את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11) (מימון מקום לבידוד מטעם המדינה), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 


תודה רבה. שבעה בעד, אין מתנגדים. לפיכך, הצעת החוק תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. 


 מעמד האישה. 


 מעמד האישה? הצעת החוק תעבור לוועדת הכנסת. אתם רוצים? 


אני ראיתי שלניר משעמם. הוא לא קובע דיונים – – – 


חבר הכנסת רוטמן, אין לי בעיה, אבל כשיש הסכמה – לא נהוג. 


זה פשוט כי אני רואה שניר לא מכנס מספיק דיונים בחוק על חומש. 


אבל כשיש הסכמה – – –


אין לי בעיה. 


אין בעיה. אנחנו נעביר אותה לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת היא הוועדה המוסמכת לקבוע לאיזו ועדה היא תגיע. 


[מס' מ/1398; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 73; חוב' י"א, ישיבה 85; נספחות.]


 שלום, חברי הכנסת. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב–2021, לקריאה שנייה ואחר כך קריאה שלישית. תציג את החוק יושבת-ראש ועדת ביטחון הפנים חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. 


 תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראת שעה) – אני מתכבדת להציג בפניכם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שיזמה הממשלה. 

 בשנת 2017 ניתנה פסיקת בית המשפט העליון בעניין הצפיפות בבתי הסוהר, ובה נקבע כי מרחב המחיה לאסיר בתאו צריך לעמוד על 4.5 מ"ר לפחות. הממשלה נקטה כמה צעדים ליישום הפסיקה: בינוי, שבחלקו יסתיים במהלך השנה הקרובה, הרחבת השימוש בחלופות מעצר וחלופות מאסר, וכן הרחבת השחרורים המינהליים, שבהם עוסקת הצעת חוק זו. 

השחרור המינהלי ככלי לריווח מקומות הכליאה מעוגן בפקודת בתי הסוהר מאז 1990. החוק מסמיך את נציב בתי הסוהר לשחרר אסירים לפני תום תקופת מאסרם לתקופות הקבועות בחוק. משנת 2018, כחלק מהצעדים שנקטה הממשלה ליישום פסיקת בג"ץ, תוקנה פקודת בתי הסוהר, ונקבעו בה תקופות שחרור מינהלי מורחבות כהוראת שעה לשלוש שנים. הוראת שעה זו הוחלה על כלל האסירים למעט על האסירים הביטחוניים, שלגביהם נותרו על כנן תקופות השחרור המינהלי הרגילות. 

מאחר שבינוי האגפים ומתקני הכליאה החדשים טרם הושלם, ביקשה הממשלה להאריך את תוקפה של הוראת השעה אך לצמצם את היקפה. ראשית, מוצע בהצעת החוק להקשיח את התנאים שבשלהם יוכל אסיר להשתחרר בשחרור מינהלי אוטומטי, ללא בחינת ועדת השחרורים. מאז 2011 קובע החוק כי אסירים שנגזרו עליהם מעל ארבע שנות מאסר ישתחררו בשחרור מינהלי רק אם קיבלו גם שחרור על תנאי, לאחר שוועדת השחרורים בחנה את עניינם באופן פרטני. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי הוראה זו תחול גם על אסירים שנגזר עליהם עונש של שלוש שנות מאסר ומעלה, שעד היום השתחררו בשחרור מינהלי באופן אוטומטי. הסדר זה מוצע כהסדר קבוע ללא קשר להוראת השעה בעניין השחרור המינהלי המורחב. 

אשר לשחרור המינהלי המורחב, מוצע לקבוע שני שינויים מרכזיים: התיקון האחד נוגע לאסירים שהורשעו בעבירות מין, אלימות במשפחה ואלימות חמורה. לגבי אסירים אלה מוצע לקבוע מדרג ביניים, שלפיו אם נגזרו עליהם פחות משלוש שנות מאסר הם יהיו זכאים לשחרור המינהלי המורחב רק אם ועדת השחרורים בחנה את עניינם באופן פרטני ומצאה שהם מתאימים לשחרור מוקדם. לגבי אסירים שהורשעו בעבירות אלה ולא שוחררו בשחרור מוקדם יחולו תקופות השחרור המינהלי הרגילות. 

אזכיר כי בכל מקרה, לגבי אסירים שהורשעו בעבירות מין ואלימות ונגזרו עליהם שלוש שנות מאסר ומעלה, אם נמצא כי אינם מתאימים לשחרור מוקדם, אסירים אלה לא ישוחררו בשחרור מינהלי בכלל. מאחר שנוצרו שלוש קבוצות של אסירים לעניין השחרור המינהלי – אסירים ביטחוניים, מורשעים בעבירות מין ואלימות ויתר האסירים – קבענו כי אם אסיר הורשע בעבירות שנכללו ביותר מקבוצה אחת, תקופת השחרור המינהלי שלו תיקבע לפי הקבוצה המחמירה ביניהן. 

 תיקון שני שביצענו נוגע לאסירים שנגזרו עליהם בין 18 ל-36 חודשי מאסר. לפי בדיקת שירות בתי הסוהר, תקופות השחרור המינהלי שהיו קבועות עד כה במסגרת הוראות השעה היו כה ארוכות, עד כי אסירים רבים העדיפו להימנע מהליך שיקומי שהיה מקנה להם ניכוי שליש ולהסתפק בשחרור המינהלי. כדי לתמרץ את האסירים לבחור בכל זאת במסלול הכולל הליך שיקום, מוצע לצמצם את תקופת השחרור המינהלי המורחב לגבי אסירים אלה. 

במהלך הדיונים בהצעת החוק – חברת הכנסת וולדיגר, תשמעי את זה. בשבילך. במהלך הדיונים בהצעת החוק עלו עוד כמה סוגיות שטרם סיימנו את הדיון בהן: גיבוש החלופות הנוספות לשחרור המינהלי כאמצעי לריווח מקומות הכליאה, הודעה מקדימה לנפגע העבירה על השחרור המינהלי הצפוי – מה שביקשת, גם את וגם אורית סטרוק – בתוך זמן סביר בטרם השחרור, ותחולת ההסדר כלפי מי שמרצה מאסר כתחליף לקנס שהוטל עליו. 

מאחר שהוראת השעה פוקעת היום – היום בלילה, ב-24:00 – ויש חשיבות רבה בהארכתה ובתחילת יישומם של הסייגים שתיארתי, החלטנו לנצל את הצעת החוק ולאשר בשלב זה את הארכת הוראת השעה, בשינויים שפירטתי. בצד זאת, אישרנו את הארכת הוראת השעה בשבעה חודשים בלבד, עד סוף יולי 2022, ולא בשלוש שנים כפי שביקשה הממשלה. במהלך החודשים הקרובים נמשיך לדון בוועדה בסוגיות שטעונות ליבון, ובמהלך דיונים אלה נבחן גם את הצורך בהארכה נוספת של הוראת השעה. 

אני רוצה להגיד תודה לחברי הכנסת מהאופוזיציה, שמגיעים באופן קבוע לדיונים בוועדה לביטחון הפנים, והיום, אחרי דיונים ארוכים – שעשיתי אותם בעיקר מתוך הבידוד – הסכימו לבוא לקראתנו, הבינו את חשיבות השעה, שהיום בלילה פוקעת הוראת השעה, ולכן הסכימו להסיר את ההסתייגויות שלהם ולהצביע על החוק כנוסח הוועדה. מה שכן – ולכן גם פניתי לחברת הכנסת מיכל וולדיגר, שהייתה פעילה בוועדה – אנחנו ממשיכים את הדיונים בתוך הוועדה כדי להגיע להסכמות, כי ככה צריכה להתנהל ועדה בכנסת. גם אם חברים או לא חברים, אם מגיעים חברי כנסת מהאופוזיציה ומעלים נושאים חשובים, אנחנו צריכים להיות קשובים, והבטחתי להם את זה, וזה מה שיקרה. ואני מתחייבת מעל הדוכן – אני יודעת שיש חברי כנסת מהאופוזיציה שמאוד פעילים בנושא, ואנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי להגיע להסכמות. ולכן, אני מודה להם מאוד על הסרת ההסתייגויות – כך יכולנו להעלות את החוק. אני רוצה להודות במיוחד גם לחבר הכנסת בני בגין – בגין, תודה רבה, גם על הפעילות שלך בוועדה והעלאת הנושא. אני יודעת שהגענו איתך להסכמות, ואני מודה לך על זה. 

אני קוראת לחברי הכנסת להבין את גודל השעה: הוראת השעה מסתיימת ב-24:00. אני הגעתי לפה רק כדי שהחוק הזה יעבור, כי יש לו חשיבות עליונה, כי יש משפחות שלמות שמחכות ויודעות שהשחרור המינהלי – ואנחנו כחברי כנסת צריכים להצביע בעד ולאפשר לשב"ס להמשיך תוך כדי שאנחנו ממשיכים את הדיונים בוועדה לביטחון הפנים. הבנתי שיש בקשות רשות דיבור, אז תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני קוראת לכם לתמוך ולהצביע בעד. תודה. 


תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי.




 הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.


 ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 

 לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק גיל הפרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב–2021, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 150), התשפ"ב–2021, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. 

עוד אבקש להודיעכם כי על פי סעיף 96 (ה)(2) לתקנון הכנסת, עקב המינוי של חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי לסגן שר ביום ט' בטבת התשפ"ב, 13 בדצמבר 2021, הוא הודיע כי חברת הכנסת מיכל שיר סגמן תהיה היוזמת של הצעות החוק שמספרן פ/155/24, פ/2157/24, פ/2317/24, פ/2651/24 ופ/2652/24 במקומו.

כמו כן, על פי סעיף 96(ה)(1) לתקנון הכנסת, הצעות החוק שמספרן פ/2484/24 ופ/2495/24, שהוגשו מטעמו כמציע יחיד, הוסרו מסדר-היום, ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. תודה.


 תודה, גברתי המזכירה.




 אנחנו מתחילים עם רשימת הדוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מיכל וולדיגר.


נתנו להם בקשות רשות דיבור והם הסירו את ההסתייגויות. אלה בקשות רשות דיבור.


 שעה-שעתיים, לא הרבה.


 יש לך 55 דקות.


 לא, לא, אינני מתכוון לנצל 55 דקות, אדוני היושב-ראש.


כמה אתה רוצה? בבקשה.


 שמחה.


 כן.


 – – –


 שחרר אותי מינהלית, תן לי לדבר. תן לי לדבר.


– – – 


 אל דאגה.


 אנשים מחכים להשתחרר – – –


 אני משחרר אותך עוד שנייה לאיפטאר, שנייה.


 תן לנו להצביע וללכת.


 שמחה, על החשבון שלך.


תדע לך שהם באו במיוחד. אני רק אומרת שהרבה בזכותם אנחנו מצליחים להעביר את החוק הזה.


 כבר יכולנו להיות אחרי.


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהנושא שאני רוצה לדבר עליו הוא לעשות איזושהי הכנה – או יש שיגידו פרומו – ליום רביעי, אבל אני לא יכולתי שלא להתייחס להודעות שהודיעה מזכירת הכנסת על סגן השר. סגן השר מאיר יצחק הלוי, זו כמובן הזדמנות טובה לברך אותו, אבל אני רוצה להזכיר לכולנו שהוא נכנס לתפקידו מתוך איזושהי טענה – אני בכלל תמה לעצמי כיצד כל מיני גופים שעוסקים באיכות שלטון או במינהל תקין, קולם נדם בהקשר הזה, אבל הוא נכנס לכנסת מתוך איזושהי תפיסה, שאני מכבד אותה ומעריך אותה, וכשהיא נכתבה אפילו שחור על גבי לבן בהצעת החוק חשבתי שיש בה ממש – ששר מתקשה להקדיש את זמנו לעבודה הפרלמנטרית, ועל כן צריך לאפשר לו להכניס במקומו חבר כנסת שיעשה את העבודה הפרלמנטרית. ועכשיו לקחת את אותו חבר כנסת, מה שמכונה "חבר כנסת נורבגי", למנות אותו לסגן שר ולהודיע ברוב טקס – תודה רבה, גברתי – על כך ששמו נגרע ממציעי הצעות החוק, הוא איננו יכול לקדם הצעות חוק, הוא איננו יכול להציע הצעות חוק חדשות, הוא איננו יכול להיות שותף בעבודת הכנסת בשום צורה ודרך כמעט, ולמען האמת גם בעבודת הממשלה הוא די מוגבל, כי סגן שר – כידוע אין לו זכות הצבעה בממשלה. למעשה, יש פה איזשהו – אולי השלב הבא – ואני זורק פה רעיון, אדוני שר המשפטים. מקורותינו מדברים על "ערבך ערבא צריך" – הערב שלך זקוק לערב מטעמו. אז אני אומר, אולי נורבגך נורבגי צריך; נעשה נורבגי לנורבגי, נורבגי בריבוע, כדי שחס ושלום סגן השר מאיר יצחק הלוי לא יהיה בטל מעבודת סגן השר בגלל שהוא ח"כ שאיננו עושה עבודת ח"כ נורבגי במקום שר שעליו הוא התפטר.


 אנחנו מתייחסים למה שאתה אומר. לא התייחסת לנתניהו באנגלית. 


אני אמרתי באופן עקרוני שאני לא מתייחס לנתניהו. אני מתייחס – – –


אנשים שנואמים נגד מדינת ישראל באנגלית.


תפקידי באופוזיציה – אופוזיציה זה מלשון oppose, להתנגד. למה מתנגדים באופוזיציה? לקואליציה. 


זאת אומרת, אם חבר – – –


התפקיד של הקואליציה איננו להתנגד לאופוזיציה, התפקיד של הקואליציה הוא לקדם את מדיניותה. התפקיד של האופוזיציה הוא להתנגד. אני חייב לומר שבאמת מפתיע מאוד כיצד קרה, כיצד קרה – – 


 – – –


 – – שהממשלה, הקואליציה – –


 סמל מדינה נגד מדינת ישראל?


 – – הקואליציה וגם התקשורת, המעצמה השביעית, מאז חילופי השלטון הגיעו למסקנה שתפקידם הוא לבקר את האופוזיציה. זה באמת חידוש ישראלי, ואולי באמת, אולי לזה – – –


 – – – דמוקרטיות העולם להתגונן מפני הרס הדמוקרטיה הישראלית. 


אולי לזה התכוון אדוני ראש האופוזיציה כאשר הוא קבע שהדבר יאיים על הדמוקרטיה בכל העולם. אני אגיד לך למה. 


 לא רוצה לפגוע באוסאמה סעדי, אבל הוא הזכיר לי – – –


כי החידוש הישראלי – בועז, אני מנסה לענות לך. החידוש הישראלי של חוקי פייסבוק וחוקי חיפוש, שאני מתנגד להם ואמרתי את דעתי בעניינם כבר פעמים רבות, הם – – –


שניהם לא חידוש, לא בישראל ולא בעולם. 


 זה חוקים של נתניהו. נתניהו היה יותר קיצוני. 


 החידושים – – –


לא בישראל ולא בעולם, אבל גם השקרים שלכם הם כבר לא חידוש. 


טוב, אני לא תכננתי לנצל את כל ה-55 דקות, אבל אם תתעקש, אדוני השר, אני אעשה זאת. 


 לי זה לא מפריע, אני בתורנות מליאה. אתה תדבר, מישהו אחר ידבר – –


 אין בעיה. 


 – – אחת היא מבחינתי. 


אין בעיה. אני אתייחס גם לזה, ברשותך, אדוני השר, אבל אני רק אומר שהחידושים הללו, כפי שאומר שר המשפטים, הם אומנם חידושים, ויש איתם בעיות, אבל – – –


 לא, לא. אני אומר שהם לא חידושים, לא בארץ ולא בעולם, וגם השקרים שלכם הם לא חידושים. אתם כל הזמן משקרים. 


שנייה, תכף נתייחס, תכף נתייחס.


מה עם נבחר ציבור – – 


רבותיי – – –


 – – שפונה לחו"ל – –


אדוני היושב-ראש, אני מבקש את ההגנה.


 – – ואומר שישראל – – –


 אדוני היושב-ראש.


 למה אתה מתחמק – – –


אני מנסה לענות לך אבל אתה לא נותן.


– – –


בועז, אני מנסה לענות לך. אני אומר, הסכנה מחוקי החיפוש והפייסבוק שמקדמת סיעת תקווה חדשה, כבודה במקומם מונח, אבל הסכנה האמיתית לדמוקרטיה בישראל ובכל העולם זה שמא חס ושלום הדמוקרטיות בעולם יאמצו את השיטה הישראלית החדשנית של התקשורת ושל הקואליציה לבקר את האופוזיציה. רק במשטרים שאינם דמוקרטיות השלטון רואה לעצמו את התפקיד להילחם באופוזיציה, וזו סכנה באמת מאוד גדולה ליסודות הדמוקרטיה בישראל ובעולם.


 תרשה לי לשאול אותך אחרת. אם תפנה – יש לך הרבה זמן דיבור – אם תדבר באנגלית לתקשורת זרה, האם תדבר נגד מדינת ישראל? האם עולה על – – –


 מה תקנון הכנסת אומר לגבי שיחות באנגלית מעל הדוכן? זה מותר או שזה רק בעברית ובערבית, אדוני היושב-ראש?


– – –


 מה הקשר? עוד פעם אתה מתחמק. 


 לא. בערבית גם מותר?


 מותר – – –


ובאנגלית לא. 


עוד פעם אתה מתחמק מהשאלה. עוד פעם אתה עושה אוסאמה סעדי. 


 מה אתה רוצה?


אז אני אבקש ייעוץ משפטי אם מותר לדבר באנגלית מעל הדוכן. אבל אני אינני מתכוון לפנות כרגע באנגלית, ולו רק בגלל מגבלות הז'אנר. אני כן רוצה להגיד שהביקורת שמופנית מהקואליציה לאופוזיציה, בעיניי איננה במקומה. אני באמת ממליץ שכקואליציה תתמקדו בהסתה לטרור שחבריכם בקואליציה עושים – –


 האם כשבצלם – – –


 – – ושתתמקדו בהשחרת פניה של ישראל – –


 בצלם – – –


 – – השחרת פניה – – –


ארגון אחר, ארגון בצלם, משחיר את מדינת ישראל בחו"ל. זה בסדר מבחינתך?


אבל מי הרים את הקמפיין שלו, בועז? מי שהרים את הקמפיין שלו זה השר לביטחון פנים שלך. הוא הרים את הקמפיין של בצלם. 


 כלומר זה לא בסדר שבצלם – – –


 הוא הרים את הקמפיין.


 זה לא בסדר שבצלם משחיר את מדינת ישראל?


אבל אתה מבין מה המשמעות שהשר לביטחון פנים שלך – – –


 אפילו על בצלם אתה לא מוכן, אפילו על בצלם אתה לא מוכן להגיד ביקורת. 


 אתה מבין מה המשמעות שהשר – – –


זאת אומרת, אתה בעד בצלם.


אתה מבין מה המשמעות שהשר לביטחון פנים של מדינת ישראל לוקח את קמפיין הכזב שבצלם עושה במימון אירופי ומפיץ אותו ברבים? אתה מבין את הנזק שבזה? אתה יודע שכל זמן שאתה לא מתייחס לנזק הזה, קשה לי לקבל את הכנות שבה אתה מתרגש ושמתרגש חברך שחזר אלינו, חברך לקואליציה חבר הכנסת בגין – קשה לי לקבל את הכנות שלכם מדאגתה לתדמיתה של ישראל בעולם כאשר חברי הקואליציה שלכם משתפים פעולה עם קמפיין אנטישמי נגד ישראל.


 אני מדבר על צביעות.


זה קשה לי לקבל את הכנות. 


 אני מדבר על צביעות, אבל אם אתה מקבל את הצביעות – – –


 אני אומר לך בכנות, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה מבין אותי.


אם אתה מקבל את הצביעות שלך ושל – – –


 חבר הכנסת בועז טופורובסקי, אנחנו נשמח תמיד לשמוע אותך, אבל – – –


 אתה רשום? אתה הסתייגת, בועז?


 – – –


 אני אצטרך להוסיף לו זמן, כי – – –


 איזה זמן, איזה זמן. 


 יש זמן.


שמחה, יאללה.


 יש לך עוד 47 דקות.


 אין בעיה, אני בסדר. 


– – –


אין בעיה. האמת היא, אדוני השר, שלא תכננתי להתייחס לסוגיה הזאת, אבל מאחר שביקשת, אז אעשה זאת. 

החוק שאתה מקדם על חיפוש ללא צו, לא היה כדוגמתו בתולדות מדינת ישראל. אינני מכיר כדוגמתו במדינות אחרות בעולם, ואני מתייחס דווקא למה שאתה כתבת ברשת הטוויטר לפני ארבעה ימים. כתבת שהחוק, חוק החיפוש ללא צו שופט, שהופץ על ידי ממשלת ישראל כאשר ציפי לבני הייתה שרת המשפטים ובנימין נתניהו היה ראש הממשלה – אתה כתבת שהנוסח הוא לא מאוזן, והרבה יותר – ציטוט: לא מאוזן, הרבה יותר קיצוני מהחוק שהבאתי השבוע כחלק מהמערכה נגד הפשיעה בחברה הערבית. בחוק של ביבי זה בלי אישור קצין משטרה, ללא תיעוד וכהוראה קבועה בחוק. וכהוכחה לטענה הזאת שמת צילום ממורקר מהחוק, רק שאתה שמת את סעיף 20 ומרקרת את סעיף 20, ומה לעשות שכל הסייגים, לרבות הסייגים בנוגע לתיעוד, לרבות הסייגים בנוגע לגורם המוסמך להורות על החיפוש, מופיעים בהמשך החוק.


גם הוראת שעה – – –


 מופיעים – שנייה, שנייה.


 אני שואל אם גם הוראת שעה מצאת, או שהוצעה הוראה קבועה.


קודם כול נעבור שלב-שלב, אדוני השר.


 לא – – –


אדוני השר, שנייה. אני מבטיח לך, אני אגע בכל נקודה. דבר ראשון, הסייגים, לרבות חובת התיעוד המפורטת, מופיעים בחלק הכללי. החלק הכללי בסעיף 38, סעיף 39, סעיף 40 לחוק – אתה מרקרת אך ורק את סעיף 20 מתוכו – הסייגים הללו של חובת התיעוד וגם לגבי הגורמים המוסמכים להורות מתי קצין ומתי לא מופיעים בהמשך החוק. 

 לגבי הוראת שעה, זה השטר ושוברו בצידו. כמובן שכאשר מציגים חוק שהוא הסדר כולל – אגב, חס ושלום שלא יצא מפה שאני חושב שהחוק שקודם בזמנו על ידי שרת המשפטים ציפי לבני היה חוק טוב. לא רק שאני לא חשבתי שמדובר בחוק טוב, גם מי שהיה אז – – –


קודם כול, אני אוהב את הדרך שבה אתם מבדילים בין שרת המשפטים לבין הממשלה. אבל יש לי שאלה אליך: לא ביקשו עליו דין רציפות בממשלה שלאחר מכן? לא ביקשו עליו דין רציפות?


 אדוני השר, אדוני השר, תשים לב – – – 


 אני שואל. 


 אני אענה לך על הכול. 


 לא, אמרת "חסר תקדים". עד עכשיו רק אמרת שהיה תקדים, רק שהתקדים היה בהוראת קבע ולא בהוראת שעה. 


 אדוני השר, האם החוק שהוגש על ידי הממשלה של בנימין נתניהו – כדי שתהיה מבסוט – כששרת המשפטים הייתה ציפי לבני ולאחר מכן שרת המשפטים הייתה אילת שקד, האם החוק אמר שאפשר לחפש ללא תיעוד? אתה צייצת שאפשר ללא תיעוד. האם החוק הזה אפשר את זה ללא תיעוד – כן או לא? התשובה היא לא. אז חובת התיעוד מפורטת בחלק הכללי של אותו פרק שאותו החלטת שלא למרקר. האם אין שם הגבלה לגבי מי מוסמך להורות על זה – רק קצין, לא רק קצין? גם זה מופיע בחלק אחר של החוק, שאותו לא מרקרת. 

עכשיו לגבי הוראת השעה. אכן, החוק ההוא איננו הוראת שעה. דווקא בגלל היותו הסדר שלם ומפורט, עם פרקים רבים שעוסקים גם בהגבלות על שיקול הדעת, גם בהוראות רבות אחרות שמופיעות באותו הסדר כולל ושלם, לא היה צריך הוראת שעה. 


 אז תקדים מצאת. בניגוד למה שאמרת – – – 


 לא, לא מצאתי תקדים ללא תיעוד. לא מצאתי ללא תיעוד. לא מצאתי תקדים. 


 לא, להוראה – – – 


 עד כאן לגבי הציוץ. אני מתייחס לחוק ולא לציוץ. הציוץ שהעלית אינו נכון. עכשיו לגבי החוק. 


 אמרת שלא היה תקדים, לא בארץ ולא בעולם. 


עכשיו לגבי מה שאני אמרתי. עד עכשיו לגבי הציוץ שלך – עכשיו לגבי מה שאני אמרתי. החוק שאתה מראה מדבר על חפץ הקשור לעבירה – שמותר לחפש כאשר יש חשד סביר לחפץ הקשור לעבירה, העשוי לשמש ראיה לביצוע העבירה. זאת אומרת, נדרשים שני תנאים. האמת היא שיש פה טעות בהגדרה בחוק וכפילות, כי חפץ הקשור – – – 


 למה לא תגיד מעל הבמה שהצעת לי להחיל את זה רק בחלקים מסוימים בארץ? 


 לא, לא, זה לא מה שהצעתי. אני אגיד מעל הבמה. אתה רוצה שאני אגיד מעל הבמה מה שאמרתי? אני אגיד. 


 הצעת להחיל את זה – אולי רק על ערבים, היית מוכן. 


 אדוני השר, יש לי יתרון: יש לי זיכרון מאוד מאוד חלש, ולכן אני לא יכול למסור גרסאות שונות בכל מיני אירועים; יש לי אותה גרסה שעליה אני חוזר בכל מקום. אני אמרתי לך שאם המטרה היא איסוף נשקים, המנגנון לאיסוף נשקים הוא הכרזה אד-הוק בצו על אזור מסוים לזמן של 24 עד 48 שעות, לאחר שיש עליו מידע מודיעיני, ורק שם לבצע את מבצע איסוף הנשקים. לא להחיל את החוק על אזורים מסוימים בארץ; זה דבר שמעולם לא הצעתי ולא אמרתי. אמרתי – – – 


 עכשיו אמרת את זה.


מעולם לא אמרתי. 


 עכשיו אמרת את זה עוד פעם. 


 לא, לא, אמרתי – – – 


עכשיו אמרת את זה עוד פעם. אמרת "בצו", לא "בחוק", אבל באופן דיפרנציאלי. 


 אדוני השר, אני מאוד מדויק בדבריי. אמרתי שאם הרצון והרציונל בחקיקת החוק הוא לצורך מבצע של איסוף נשקים, הדרך לעשות זאת היא להוציא צו, להסמיך את השר, מבחינתי – את השר לביטחון פנים או שר המשפטים או שילוב כלשהו של שניהם – להכריז על אזור מסוים, על בסיס מידע מודיעיני, בצו, לתקופה קצרה וקצובה של 24–48 שעות, לצורך המבצע, ואז לעשות שם את החיפוש. לא לאפשר פגיעה גורפת – – –


 בלי צו של שופט. 


 לא לאפשר פגיעה גורפת, לא לאפשר פגיעה גורפת בכל בית בישראל. זו הייתה אמירתי, מאחוריה אני עומד, ואמרתי אותה גם בוועדת החוקה. אני לא אמרתי לך שום דבר בשקט שלא אמרתי לפרוטוקול בוועדת החוקה, ואין – – – 


 אבל אתה מציע – – 


לא אמרתי בשום שלב – – –


 – – להחיל באופן דיפרנציאלי על אזורים שונים בארץ.


 לא אמרתי בשום שלב לחוקק אותו על אזורים בארץ. יש הבדל מאוד גדול בין הסמכה לקבוע צו על בסיס מידע מודיעיני לבין לחוקק חוק על אזור מסוים בארץ. זה שני דברים שונים לחלוטין, כידוע לכל משפטן, ואדוני משפטן. 

 אבל עכשיו אני אגיד דבר נוסף. החוק שהיה בזמנו – שוב, שנתקע, וטוב שכך, על ידי הכנסת, בין היתר בגלל הקשיים שאנחנו מדברים עליהם כעת – החוק הזה, שהכנסת לא התקדמה בחקיקתו בדיוק בגלל הקשיים הללו, אומר: יש חשד סביר כי במקום מצוי חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע העשוי לשמש ראיה לביצוע העבירה. כאן זה מראה קצת את הבעייתיות של הניסוח, בגלל שההגדרה בחוק לחפץ הקשור לעבירה מסוג פשע כוללת בתוכה גם את "העשוי לשמש ראיה לביצוע העבירה", ולכן יש פה כפילות. אבל המשמעות הפשוטה של הסעיף – תקלה בניסוח של מי שניסח את הצעת החוק הממשלתית הזאת – המשמעות הפשוטה של הסעיף היא שכדי להיכנס למקום אתה צריך שיתבצעו שני דברים: שיש שם חפץ שהוא קשור לעבירה, והוא גם עשוי לשמש ראיה. דהיינו, לצורך העניין, חיפוש אקדח; דהיינו, לצורך העניין, חיפוש כלי רצח מסוג אחר או כלי עבירה אחר או סמים או דברים כאלה, שהם – – 


 לא, פשע חמור – – – 


 – – שהם חפץ הקשור לעבירה העשוי לשמש ראיה. מופיעים שני תנאים בסעיף הזה בחוק, אחרת אתה מייצר כפילות שלא ברורה בחוק. שנייה, אדוני השר, תן לי לסיים. 


 עבירות פשע חמור ועוד עבירות של פרוטקשן ונשק בלתי חוקי. 


 לא, אני מקריא מהצעת החוק הישנה, לא מהצעת החוק שלך. 


אה, הישנה. 


 שאתה טענת שכבר הייתה. הרי אתה טענת, אדוני השר, אתה טענת שטענתי שמעולם לא היה חוק כזה במדינת ישראל היא טענה מופרכת. אז לכן – – – 


 קודם כול, יכול להיות שהצופה לא יודע שגם היום יש עילות בחוק שמאפשרות כניסה לבית פרטי בלי צו חיפוש. 


 ארבע עילות. 


 יש ארבע עילות, אבל אתם מספרים לעם ישראל את אגדות עלי באבא – – 


 לא, אנחנו – – – 


– – וחושבים שכולם אידיוטים. 


 אדוני השר, נכון – – – 


אז יש לזה תקדים בארץ ובעולם. 


 לא, לא, לא. כאשר יש סמכות לכניסה לבית ללא צו בארבע עילות ואתה מוסיף עילה חמישית, העילה החמישית שאתה מוסיף – עליה אנחנו דנים. אנחנו לא דנים על מה שיש בחוק קודם לכן, אנחנו דנים על העילה החמישית, והעילה החמישית שלך, בניגוד לעילות הקיימות: גם כאשר לא התבצע פשע זה מכבר וגם כאשר האדם עצמו והבית שאליו אתה נכנס – יכול להיות שאין שם חפץ הקשור לפשע והאדם שנמצא שם לא היה מעורב בכלל בפשע, אלא אתה נכנס לרשות הפרט של אדם בגלל שלדעתך יש שם איזושהי מצלמה שאתה רוצה להחרים. העוון החמור שבגינו אתה מתפרץ לבית ללא צו הוא שאדם התקין מצלמה בביתו. זה העוון החמור שבגינו זכות הפרט שלנו נרמסת ללא צו שופט, והדבר הזה, אין לו תקדים. אני לא מכיר תקדים לו בעולם. יכול להיות שיש, אבל אני לא מכיר תקדים לו בעולם, אני לא מכיר תקדים לו בישראל, והצעת החוק הזאת עושה את זה. 

 בהצעת החוק הזאת, גם חפץ שאיננו קשור לפשע, אם הוא רק יכול לשמש ראיה, אתה כולל בתוכה. הצעת החוק הזאת, מאחר שהיא לא צמודה בעקביה להוראה של פסילה גורפת של ראיות שהושגו למטרות אחרות – דמיין לעצמך סיטואציה: אדם מחזיק בביתו מצלמה שמצלמת את המרחב הציבורי. נכנס שוטר – למרות שהאדם לא פשע ולא חטא במאומה, התרחש איזשהו פשע במרחב הציבורי – נכנס השוטר אליו לצורך החרמת המצלמה. תוך כדי שהוא נכנס לצורך החרמת המצלמה, הוא רואה איזושהי ראיה לעבירה אחרת. אולי אותו אדם מחזיק עציץ קנביס, חברתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר, אולי הוא מחזיק בבית עציץ קנביס, ונכנסת לבית כדי להחרים מצלמה, ומאחר שהכניסה שלך הייתה מותרת, אתה תעמיד אותו לדין למרות שזו בכלל עבירה מאוד קלה, אבל הכניסה שלך הייתה בהיתר, והחוק שלך לפסילת ראיה לא נותן מענה לזה. לכן יכול להיות מצב שהחיפוש הזה יוכשר מלכתחילה. 

 החוק מלא חורים. צריך לתקן אותו. צריך לתקן אותו בהידברות, אבל לא באמצעות הפצת מידע כוזב. וכן, לבוא ולהגיד שבעבר בהצעת החוק הממשלתית לא הייתה חובת תיעוד זה אמירה לא נכונה; לבוא ולהגיד שלא הוגבל מי שמוסמך לתת את צו החיפוש זה לא נכון. החוק הזה, של החיפוש ללא צו, הוא חוק מאוד מאוד בעייתי – הוא פוגע בזכויות אזרח, הוא פוגע בחופש הפרט. הדבר הזה צריך להיות מוגבל ותפור היטב לבעיה שאותה אתה מעוניין לפתור. אם אתה מעוניין לפתור את בעיית המצלמות – תפתור את בעיית המצלמות; אם אתה מעוניין לפתור את בעיית חיפוש הנשקים – תפתור את בעיית חיפוש הנשקים. אל תיתן צ'ק פתוח למשטרה. ומאחר שבכל זאת, כאשר יש דו-שיח ביני לבין אנשי תקווה חדשה, פטור בלא נתניהו כנראה אי-אפשר, אני חושב שמה שנחשף לנו כעת לגבי התנהלותה הסופר-תקינה של משטרת ישראל במשפט נתניהו – אני רוצה לחשוב שאתה לא מהאנשים שחושבים שאפשר לתת צ'ק פתוח למשטרה והיא לא תנצל אותו לרעה. 

ונקודה אחרונה חביבה – ותראה, אדוני היושב-ראש, איך אני אקצר את 55 הדקות שנתת לי ברוב נדיבותך.


 זו זכותך.


 תודה רבה.


 – – –


כן כן, נקודה אחרונה, ופה אני רוצה – לצערי, אני לא רואה פה באולם את חברי מפלגת העבודה ואת חברי מפלגת מרצ, שגם קשורים לנושא שדיברתי עליו קודם לכן עם שר המשפטים, לגבי החיפוש, ולא ברור לי כיצד הם הצביעו בעד הדבר הזה. אבל גם כפרומו ליום רביעי, הצעת חוק שבוועדת השרים לחקיקה נדחתה בשישה חודשים – שבעצם כל מי שמבין במה מדובר יודע שלמעשה הפירוש הוא להתנגד; אין משמעות לדחייה של שישה חודשים, מאחר שאחרי שישה חודשים ניתן להעלות את ההצעה בכל מקרה פעם נוספת – הצעת החוק לשקיפות חוות הדעת המוגשות לוועדת שרים לחקיקה. מדובר בהצעת חוק שבאופן עקבי ושיטתי הגישו אותה – לא תמכו בה, הגישו אותה – חברי כל סיעות הבית. סיעת מרצ, כבר ארבע כנסות, בתחילת כל כנסת מגישה אותה, חותמים כל חברי הסיעה; הגישו אותה אילת שקד, חברת ועדת שרים לחקיקה; הגישה אותה מרב מיכאלי, חברת ועדת שרים לחקיקה; הגישה אותה תמר זנדברג. הגישו אותה כמעט כל חברי הכנסת הוותיקים.


מרב מיכאלי לא חברה בוועדת השרים לחקיקה.


מרב מיכאלי איננה חברה? אז סליחה. אבל נציגי מפלגתה חברים?


 מאחר שאתה מקפיד – – –


אז תודה על התיקון, אדוני השר. מאחר שזו הוועדה שלך אתה מן הסתם בקי. תודה על התיקון.

הגישו אותה כמעט כל חברי הכנסת הוותיקים, שאינם נורבגים וחדשים, של סיעות הקואליציה, ולמרות זאת נראה שדברים שרואים מכאן לא רואים משם, ובשנייה שהם החליפו מקומות – האמת היא שאני תמה קצת על אילת שקד. היא לא החליפה מקומות, היא הציעה את זה כשהיא הייתה בקואליציה, אבל כנראה שגם – טוב, האמת היא שאני לא מתפלא על אילת שקד, קבלו ביטול. הם החליפו מקומות, ופתאום הצעת החוק שהם עצמם הגישו פעם אחר פעם אחר פעם – הם מתנגדים לה.

אז אני חושב שאולי השקיפות בוועדת שרים לחקיקה הלכה בדרך כל הארץ, בדרך כל בשר, בדרך שבה הלכו הכספים הקואליציוניים שחברי יש עתיד כל כך התנגדו להם עד שהם היו בקואליציה; בדרך שבה הלכו הגבלת מספר השרים ל-18 שרים ועוד כל מיני הבטחות בחירות ולפני-בחירות של חברי הקואליציה. וכנראה שהיא הלכה בדרך כל בשר יחד עם ההבטחה – ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש – עם ההבטחה שהייתה שאתה לעולם לא תהיה ראש הממשלה; שלא יקימו ממשלה עם מפלגת רע"מ, מפלגת תומכי הטרור. למרות שהייתה הבטחה כזאת, גם היא הופרה. כנראה שהשקיפות בוועדת שרים לחקיקה הופרה גם היא.

ואדוני היושב-ראש, אני מתנצל שאני נאלץ לקרוא בפניך למפלגה שלך מפלגת תומכי הטרור, אבל חבר מפלגתך הצטלם בגאווה עם השייח' ראאד סלאח אך היום או אתמול, כך שלמעשה אפילו את הברירה הזאת לא הותרתם לי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.


חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה.


כבוד יושב-ראש הישיבה, כבוד השר, כנסת נכבדה, אז אצלי זה יהיה יותר קצר, לא כזה ארוך. אני כן רוצה לדבר על שני נושאים, האחד זה הפרעות אכילה, ואני רוצה לדבר על הדבר הזה כי כבר במשך חודש אני מנסה לעזור לאימא – – – 


 משלים לך ל-55 דקות.


לא לא לא, אל דאגה, אתה יכול להמשיך את אותו שעון, אני לא אגיע אפילו לחצי שעה. זה בסדר, אפשר להירגע.

בכל אופן, אני מלווה משפחה, זוג הורים שיש להם בת בת 16, והם מרגישים שמשהו לא טוב קורה עם הבת שלהם כבר זמן ממושך, ולפני כחודש וחצי, חודשיים, הם אף דיברו עם העובדת הסוציאלית של בית הספר שבו היא לומדת, וגם שם העובדת הסוציאלית התריעה ואמרה שהיא חוששת שהמצב של הבת לא טוב – אנורקסיה, חשש גבוה להידרדרות, והיא חייבת, חייבת מענה.

אתם יודעים, המצב של הפרעות אכילה במדינת ישראל הוא לא טוב, בוודאי לנוכח הקורונה. לפחות על פי הנתונים שיש בידי, מספר הפניות למיון ולמרפאות שעוסקות בהפרעות אכילה – ולצערי הרב אין מספיק כאלה – גדל פי שלושה בגלל הקורונה. בכלל יש בארץ בסך הכול שני בתי חולים שיש בהם מחלקות ייעודיות להפרעות אכילה, וההמתנה כדי להתקבל אליהן היא חצי שנה, שזה פשוט קטסטרופה, סכנת נפשות אמיתית.

בקיצור, הלוואי שזה היה רק שם, כי אותה משפחה שפנתה אליי ואני עוזרת ומסייעת לה, ולצערי הרב גם ידיי קצרו מלהושיע – אחרי שהם קיבלו את הדיווח מהעובדת הסוציאלית הם לא ישנים ולא נחים, וניסו לחפש פסיכיאטר. הפנו אותם מבית הספר לפסיכיאטר לילדים ונוער שמתעסק עם הפרעות אכילה. הלכו לקופות, קופות החולים, שאמורות לתת לנו את השירות הזה, חיפשו וחיפשו בכל אזור מגוריהם, וגם שם, כשהם לא מצאו, הלכו למרכז הארץ. פשוט לא הצליחו לאתר אלא המתנה של חצי שנה. אבל חצי שנה אי-אפשר להמתין, כי כל עיכוב עלול להיות סכנת חיים. המצב באנורקסיה הוא לא טוב, היכולת להשתקם ולהירפא היא מאוד קטנה, וככל שמקדימים לטפל בה כך ייטב.

הם פנו גם לשוק הפרטי, אבל גם בפרטי הם לא מצאו אלא המתנה הכי קצרה של ארבעה חודשים. פנו אליי. אני פניתי – באמת יש לי לא מעט מכרים וחברים שהם פסיכיאטרים, וביקשתי את עזרתם: תנו לי בבקשה שמות של פסיכיאטרים, גם בשוק הפרטי. חיכיתי יום, חיכיתי יומיים, וכמה מחבריי הפסיכיאטרים חזרו אליי עם אותה תשובה בדיוק: אין לנו מענה. שתפנה לדיאטנית, שתתחיל שם, ותוך כדי כך יהיה אפשר לקבוע תור.

אז טוב, התחלנו בחיפוש אחרי דיאטנית, אבל גם זה לא היה כזה פשוט. רק אתמול הודיעה לי האם שהם מצאו דיאטנית באופן פרטי, שילמו לה, אבל הדיאטנית אמרה: המצב של הבת לא טוב, היא צריכה ללכת למרפאה להפרעות אכילה. היא שלחה אותם למרפאה להפרעות אכילה – אין מספיק כאלה בארץ. המרפאה שהם הצליחו להגיע אליה והתור שם היה הכי קצר זה ארבעה חודשים מהיום. אני לא יודעת אם מי מכם מבין מה הכוונה ומה זה אומר, מה המשמעות של להמתין ארבעה חודשים לתור למרפאה להפרעות אכילה אצל בחורה בת 16. זה באמת באמת סכנת נפשות. 

אז כן, אני רוצה – ופה אני אקצר ואני אעבור לנושא הבא – אני קוראת שוב לממשלת ישראל, למדינת ישראל: חברים, יש לנו כאן בעיה אקוטית עם בני נוער. זה העתיד שלנו. אפשר לטפל בזה. אנא, טפלו בנושא של הפרעות אכילה, שיהיו לנו גם מענים בבתי החולים, אבל בוודאי ובוודאי מענים בקהילה – יותר פסיכיאטרים, יותר מרפאות יום, יותר מקומות ומסגרות שאפשר לטפל בבעיה הזאת, ואפשר לטפל בה. אנחנו פשוט עוצמים עיניים, לא מטפלים. סכנת נפשות.

הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו הוא הצעת החוק שאנחנו עומדים ממש להצביע עליה, של חברתי יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים מירב בן ארי. אני כמובן אצביע בעד, אני חושבת שזאת הצעת חוק חשובה. אני כן רוצה להעלות כאן שתי נקודות שלצערי הרב לא נכנסו להצעה הזו. אני מאוד מקווה שהן ייכנסו בעוד שבעה חודשים, כשהצעת החוק הזו – לא הצעת החוק – – –


 בכוונה גם עליתי למליאה – – –


 שמעתי, מירב, שמעתי, ואני מודה לך על כך. אני חושבת שזה חשוב, ולכן אני רוצה להדגיש את שתי הנקודות האלה.

הנקודה הראשונה שחסרה בהצעת החוק הנוכחית היא ההודעה המוקדמת, ואני אסביר. האסיר נכנס לכלא כי כך פסק בית המשפט. זה לא פרס שמגיע לו, זה לא שליש על התנהגות טובה, כי זה חוץ מזה. אחרי שהוא קיבל שליש על התנהגות טובה, קבע בג"ץ את מה שקבע – שצריך תקן של כמה מטרים לכל אסיר – ובתי הסוהר לא יכולים להכיל את כל האסירים האלה. לכן יוצאים האסירים נשכרים מזה שאין מקום, ולכן משחררים אותם. האסיר היה אמור – זה לא שאני עכשיו גורעת מזכותו – הוא היה אמור להיות בכלא עוד x חודשים, והמדינה משחררת אותו כי אין מספיק מקום על פי התקן שנקבע. 

 אבל מה שקורה זה שנפגעי העבירה שנפגעו בידי אותו אסיר לא מקבלים שום הודעה על כך. אני רוצה למקד את הנושא במיוחד בנפגעי ונפגעות עבירה מינית. הצעירים הללו, בדרך כלל הפוגעים, נמצאים במרחב הקרוב אליהם, ואז, בלי הודעה מוקדמת, לא מודיעים להם כלום – במקרה הטוב מודיעים להם שבוע או שבועיים אחר כך, אבל גם זה לא קורה – הם פשוט הולכים ברחוב או בחדר המדרגות והם פוגשים את הפוגע שפגע בהם, וזה פשוט שערורייה. כלומר, על הדרך שאנחנו רוצים לדאוג לאסירים כי הם צריכים תקן כליאה, אנחנו פוגעים באותם נפגעים שנפגעו מהעבירות הללו, וזה לא יעלה על הדעת. צריך לשלוח הודעה מוקדמת לאותם נפגעי עבירה כדי שיתארגנו וידעו מה הולך לקרות, כדי שיתמודדו עם המציאות הזאת. 

 עכשיו, נפגעי עבירה, לא רק הם אלא גם בני המשפחה, לכאורה הם רוצים בשחרור, אבל לא תמיד, כי לא מעט – ואני מכירה את זה בעיקר מתחום בריאות הנפש, תחלואה כפולה, התמכרויות – הרבה פעמים המשפחה, בצר לה, כי אין לה לאן לפנות, מגישה תלונה נגד הבן או הבעל או האח או האחות – לא משנה כרגע מה – על כך שהם מפחדים, כי הבן אדם לא מקבל טיפול והוא אלים, ואחרי שמצאו אותו כשיר לעמוד לדין מכניסים אותו לכלא. עכשיו, בבית הכלא הוא אמור לעבור סוג של שיקום כזה או אחר, סדנאות לבלימת כעסים ועוד כהנה וכהנה. מה שקורה הוא שאותן משפחות שיודעות שכרגע הבן נמצא בכלא חצי שנה, שנה, פתאום מודיעים להן כרעם ביום בהיר: היום הוא משתחרר, עוד שעה הוא משתחרר. רגע, מה הוא משתחרר? אין לו פתרון דיור, אין פתרון תעסוקה, אין כלום. לאן הוא ישתחרר? איך נתמודד עם זה? – המצב הזה הוא מסוכן, וצריך לפתור אותו על ידי הודעה מראש לפחות. 

הדבר השני, סליחה – תודה, כבוד היושב-ראש, יש פה בקבוקים ולא ראיתי.


 אין בעיה. 


 הדבר השני זה תוכניות שיקום. האסירים הללו, שאמורים היו להיות בכלא עוד כמה חודשים, היו אמורים לעבור שם סוג של שיקום כזה או אחר, ואז הם משתחררים לקהילה בלי שום תוכנית. העובד הסוציאלי ברשות המקומית לא יודע על זה בכלל. אין שום דרך לבוא ולהביא אותו ולהגיד לו: אוקיי, תקשיב, אתה צריך לעשות את זה; בוא, תבוא אלינו לבדיקות כאלה ואחרות. פשוט כלום. Out of the blue הוא מגיע לקהילה, לא משוקם, עלול לפגוע שוב, והדבר הזה מוביל לדלת מסתובבת, שאותם אסירים יחזרו שוב לבית הכלא ובדרך יפגעו בקהילה.

ולכן מה שביקשתי – ואני באמת אמשיך להגיע לוועדה של חברתי מירב כדי לדאוג לכך שזה ייכנס לתוך התיקון הבא – שמי שמשוחרר מינהלית, א. יצטרכו להודיע כשבוע מראש למשפחה ולנפגעי העבירה; ב. שהאסירים הללו יצטרכו לקבל תוכנית שיקום כזאת או אחרת. כמובן שאפשר להתנות את זה שאם רש"א תחליט שהוא פטור מתוכנית שיקום אז כמובן, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לא יצטרכו לתת לו תוכנית שיקום, אבל באופן רגיל וברור הוא יצטרך לקבל תוכנית שיקום, כי בלי זה לא יהיה אפשר לשחרר אותו. תודה רבה. 


 תודה רבה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. תודה רבה. חברי הכנסת, יש עוד חברי כנסת? חבר הכנסת אוסאמה סעדי; חברת הכנסת עאידה תומא, את רוצה לדבר? 


 אני אדבר. 


חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. 


 ואחריו אני. 


כולם מדברים על חשבונו של שמחה רוטמן. 


לא, לא, לא, לא, אדוני היושב-ראש, יש לנו זמן משלנו.


 הינה, יש לך 20 דקות. 


 רק 20?


 כן. 


אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בוועדה אצל היושבת-ראש מירב הגשנו הסתייגויות לחוק הזה, ואני אסביר לחבריי מה זה החוק הזה. זה חוק, כבוד היושב-ראש, שנכנס לתוקף ממרץ 2022 עד יולי 2022. כל החוק הזה, שאנחנו כבר קיימנו עליו כמה דיונים, זה לארבעה חודשים, אבל מה? למעשה הוא בא לפגוע בזכויות אסירים. אדוני השר, שר המשפטים, אני קראתי את המכתב שלך לראש הממשלה, וזה בדיוק מה שאמרתי בוועדה. 

החוק הזה של השחרור המינהלי המוגבר, מי שהביאה אותו זה הממשלה, המדינה, זה לא אנחנו. אתם באתם ואמרתם: אנחנו לא יכולים לעמוד בבג"ץ שטח המחיה, להבטיח שטח של 4.5 מ"ר לכל אסיר; אנחנו לא נוכל לבנות בתקופה הקרובה בתי סוהר, ולכן אנחנו מחפשים חלופות. ואז הבאתם חלופה – לי הייתה הצעת חוק פרטית, אדוני שר המשפטים, על עבודות שירות משישה חודשים לתשעה חודשים; אתם הבאתם את החוק הזה, שדיבר על שחרור מינהלי מוגבר, שמי שנשארה לו תקופת מאסר, משתחרר, וזאת על מנת לעמוד בפסיקת בג"ץ. עכשיו, מה עושים כאשר המדינה לא עומדת בפסק דין בג"ץ, על אף שבג"ץ, חברי אבו שחאדה, נתן לה ארכה אחת וארכה שנייה וארכה שלישית, ועכשיו נתן לה, לפי בקשת המדינה, עד סוף 2022, אבל המדינה מצהירה שעד סוף 2022 היא תעמוד רק ב-80% מבתי הכלא? ואני שאלתי, ואני שואל כאן, אדוני היושב-ראש: הכיצד? אם מדינת ישראל לא בונה בתי סוהר חדשים, אין בינוי חדש – אולי חוץ מהתכנון של הרחבת כלא מגידו – אין בנייה חדשה, כיצד יגיעו ל-80% ? לא 100%, 80%. 

אתם יודעים מה הפתרון – עיר אוהלים. זה מה שקורה בכלא אנצאר, קציעות, אל-נקב: בונים עוד אוהלים ועוד אוהלים לאסירים הפלסטינים הביטחוניים, שמים אותם, ואז אומרים: הינה, יש 4.5 מטר. אבל תארו לעצמכם עכשיו, אדוני היושב-ראש, במזג אוויר כזה, להיות עכשיו באוהל בקציעות – איזה תנאים אלה? ועכשיו, אדוני שר המשפטים, אתה כתבת, ואני בירכתי על זה שאתה כותב: מדינת ישראל צריכה לבנות, והיא לא ערוכה לקיים פסק דין של בג"ץ. 

אז במקום שיבואו ויגידו: אנחנו מנסים, יש לנו חלופות, אנחנו ננסה – עכשיו מביאים לנו את החוק הזה, שמצמצם עוד ועוד את השחרור המינהלי. קודם כול הם מורידים את זה מארבע שנים לשלוש שנים, אדוני שר המשפטים. שאלתי בוועדה: למה? זה היה ארבע שנים? ארבע שנים, אדוני היושב-ראש, זאת אומרת שמי שנגזר דינו ומרצה עונש מעל ארבע שנים אז הוא צריך לעבור לוועדת השחרורים, ואם ועדת השחרורים – ועדת שליש, מה שאנחנו קוראים – מנכה לו שליש, אז הוא מקבל את השחרור המוגבר. מתחת לארבע שנים לא צריך. עכשיו מורידים את זה לשלוש שנים. 

 ומה עשו עכשיו? עשו הבחנה בין אסירים פליליים רגילים לבין אסירים ביטחוניים. למה? הבג"ץ של שטח המחיה דיבר על כלל האסירים – כל אסיר מגיע לו שטח מחיה של 4.5 מטר. למה? כאשר המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, השופט רובינשטיין, הלך וביקר בבתי הכלא, גם בבתי הכלא הביטחוניים, הוא אמר: פסק הדין הזה יחול על כולם. עכשיו עשו הבחנה, וההבחנה הזאת לא חוקתית. אדוני שר המשפטים, יש בג"ץ על העניין של ארגון עדאלה שתוקף את ההבחנה הזאת בין אסירים פליליים לאסירים ביטחוניים. אבל אני אומר: בשטח מחיה – למה צריך? מה, זה אסיר וזה אסיר. זה מגיע לו 4.5 מטר וזה צריך בתוך מטר, בצינוק, בזינזאנה? 

 עכשיו ניסו גם לעשות החרגה – על זה תדבר חברתי עאידה תומא – על עברייני מין ואלימות במשפחה, שצריך להחריג אותם. אנחנו אמרנו: כמובן שקודם כול שלום הציבור הוא החשוב, אבל אין הבחנה פה. מה שהבנתי – זה רק הקשחה בלי הבחנה, אבל את זה אני משאיר לך, עאידה. 

 עוד דבר: הרי הענישה, אדוני היושב-ראש, מטרתה היא גם הרתעה, נכון, אבל גם שיקום, וכאשר לא משקמים את האסיר שנכנס ומרצה את התקופה שלו, אז הוא יחזור לעבריינות. יש תופעה כזאת של – איך זה נקרא, בני בגין, "רצידיביזם"? אמרתי נכון? 


 מועדות.


 מועדות, אבל בשם הידוע "רצידיביזם". 


  שור מועד. 


 כן. ואז חוזרים על מעשה העבירה. אבל אתם יודעים שלאסירים ביטחוניים אין שיקום? אין אפילו תקנות. ואני כבר שנים, אדוני היושב-ראש, מאז המשותפת הראשונה, פניתי פעם אחר פעם, פעם אחר פעם: תתקינו תקנות. אז אין תקנות, אין שיקום, ואז האסיר בא לוועדת השליש – אומרים לו: הבקשה שלך נדחית כי לא עשית שיקום. איך הוא יעשה שיקום אם אין שיקום? ואז מענישים אותו פעם שלישית: אנחנו לא נותנים לך את השחרור המינהלי המוגבר כי לא עמדת בוועדת שליש. כמה פעמים אפשר להעניש על אותו מעשה? אנחנו יודעים שיש מאסר; אחרי זה, לריצוי מאסר, בשב"ס צריך את אותם תנאים לכולם. צריך לתת אפשרות לשיקום. כאשר המדינה לא נותנת אפשרות לשיקום, אי-אפשר להעניש את אותו אסיר: אתה לא הולך לשיקום ולכן לא נותנים לך שליש וגם לא שחרור מינהלי מוגבר. 

מי שעשה את השחרור המוגבר זה המדינה. כאשר המדינה לא מיישמת פסק דין של בג"ץ, כאשר המדינה מצהירה בריש גלי שהיא לא תוכל לעמוד בפסק דין של בג"ץ ולהבטיח שטח מחיה של 4.5 מטר, כאשר המדינה, בני בגין, לא נותנת לאותו אסיר אפשרות להשתקם, היא לא יכולה לבוא בניקיון כפיים ולהגיד: אני נותנת לך הזדמנות להשתקם, ואם אתה לא משתקם אז אתה לא מקבל את התמריץ של שחרור מינהלי מוגבר. 

 לכן אנחנו מתנגדים והגשנו הסתייגויות, אדוני היושב-ראש – לא הסתייגויות למען הסתייגויות אלא הגשנו הסתייגויות מהותיות. אמרנו: קודם כול שהמדינה ושהשב"ס יעמדו בפסק דין שטח המחיה. אם המדינה תבטיח את המינימום של שטח מחיה לכלל האסירים, אז היא יכולה לבוא ולהגיד: אני נותנת תמריצים לקבוצות כאלה, לקבוצות אחרות, מי שעומד בשיקום, מי שלא עומד בשיקום. דבר שני, ביקשנו ששב"ס יאפשר שיקום לכלל האסירים, ואז אתה יכול לבוא לאסירים ולהגיד להם: מי שמבקש שחרור מינהלי, ועדת שליש, מי שמבקש שחרור מוגבר, הוא צריך להשתקם. אבל כאשר המדינה לא מקיימת את חובתה, היא לא יכולה להעניש את האסירים. 

 נקודה שלישית וחשובה – בג"ץ נתן ארכות למדינה, אדוני היושב-ראש, לקיים את פסק הדין של שטח המחיה. ואז המדינה באה ואמרה: יש לנו הצעת חוק לשחרור מינהלי, אנחנו עובדים על זה. אדוני היושב-ראש, בג"ץ אמר למדינה: בחוק שאתם תחוקקו, תכניסו את תקן הכליאה ותורידו אותו. היום, סמי אבו שחאדה, עאידה, תקן הכליאה הוא 14,000. זה כבר כמה שנים 14,000, לא משתנה. למרות שהמדינה לא עומדת בבג"ץ שטח המחיה, לא מורידים את זה. הדיון הראשון, אדוני היושב-ראש, בוועדת הפנים, בראשות המנוח סעיד אלחרומי, חברנו, אללה ירחמו, היה על תקן הכליאה. הוא ואני ואמרנו: אבל הבטחתם להוריד את זה ל-13,750, כדי שאנשים ישתחררו, ולרווח את שטח המחיה. אמרו לו: ממשלה חדשה, תן לנו להתארגן, תן כמה חודשים. חברנו המנוח נתן הזדמנות למשרד לביטחון פנים, ואז הביאו את הצעת החוק הזאת, והיה בתוכה שתקן הכליאה לתקופה הזאת שאנחנו מדברים בה, תקופה של ארבעה חודשים, יעמוד על 13,750, ואז, בנוסח האחרון שאנחנו מקבלים בוועדה, פתאום, אדוני היושב-ראש, הסעיף הזה יורד. אני בא ושואל: למה? זה חלק מההסכמות בבג"ץ. התחייבתם לבג"ץ, אתם באתם עם הסעיף הזה של 13,750. והם אומרים: אנחנו נביא את זה בצו בהמשך – נכון, בני בגין? השר רוצה לחשוב. 

 אני אמרתי ואני אומר מעל הדוכן הזה, וניפגש עוד ארבעה חודשים, חברי בני בגין, ונראה שתקן הכליאה שיביא השר לביטחון פנים – – – 


 זה דיון מחודש ומורחב.


 דיון מחודש ורחב, אבל אתה תראה שתקן הכליאה, אני אומר לך, יעמוד על 14,000. כי שמענו את הצליל של נציגת השר לביטחון פנים. אם יש דיון מורחב, אדוני היושב-ראש, וכולה לארבעה חודשים, מה הבעיה להכניס תקן כליאה עד יולי 2022 של 13,750? מה, ישתחררו עוד כמה מאות שנשאר להם שבוע, שבועיים, שלושה, חודש, חודשיים? אלה כבר יסכנו את שלום הציבור, יסכנו את ביטחון המדינה? עוד חודש הוא משתחרר, עוד חודשיים הוא משתחרר, עוד שלושה חודשים הוא משתחרר. ואני לא מקל ראש. כאשר המדינה תמלא את חובותיה, היא יכולה לבוא בטענות ובדרישות, אבל כאשר המדינה לא ממלאת את חובותיה והתחייבויותיה, אז או-טו-טו הוא משתחרר, והוא משתחרר בלי שיקום. מה המדינה הרוויחה? אם היה שיקום והוא יוצא עם שיקום, חוזר למוטב – אנחנו רוצים שכולם ישתקמו בתוך בתי הכלא ולא יהיו מועדים ולא יחזרו על מעשי עבריינות, אכן, אבל זה לא קיים, ואתם יודעים שזה לא קיים, ואין אפשרות שזה יהיה קיים בקשר לאסירים הביטחוניים, אז לא צריך לשחק במילים. 

 ולכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, הגשנו שלוש הסתייגויות מהותיות. אלו ההסתייגויות. אנחנו חושבים שכל עוד המדינה לא מקיימת את פסק הדין של בג"ץ בעניין שטח המחיה, כאשר המדינה לא מקיימת ולא מתקינה תקנות לשיקום כלל האסירים וכאשר אין תקן כליאה בתוך החוק, אנחנו לא יכולים להסכים לחוק הזה.


 תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. 20 דקות.


– – – פחות מעשר דקות. לא חייבים 20 דקות.


עד 20 דקות.


אני לא אדבר 20 דקות, לא לדאוג. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אני מסכימה לדברים שהעלה חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי גם בנושא של האסירים הפלסטינים, שמגיע להם יחס שבנוי על יחס של זכויות אדם אפילו כשהם אסירים. כאשר בג"ץ החליט מה שהחליט הוא החליט על כל בני האדם שנמצאים בתוך בתי הכלא הישראליים. הוא דיבר על תנאים מינימליים שזוכים להם האסירים בכל העולם, בלי להתערב בזהות של האסירים האלה או בעבירות שהם עברו.

לצערי הרב, זה לא מה שקורה, וזה לא היחס שהמדינה מנסה כאילו תוך כדי יישום ההחלטה. הרי ההחלטה של בג"ץ התייחסה לשטח המחיה, וזה דבר שאם מדינת ישראל לא הייתה מוצאת את הפתרון של השחרור המינהלי היא הייתה צריכה להרחיב את מתקני הכליאה הנמצאים במדינת ישראל כדי לאפשר את שטח המחיה שקבע בג"ץ. 

נוסף לזה, אני הייתי רוצה להתייחס לנושא אחר, שטיפלתי בו מאז שהתחיל כל הנושא של שחרורים מינהליים, בקשר לאנשים שנמצאים או מרצים את עונשם על עבירות אלמ"ב ועבירות מין. בעבירות אלמ"ב ובעבירות מין – איפה השר?


 – – –


את לא שרה. לפי התקנון צריך שיהיה שר. עם כל הכבוד, אני לא התכוונתי לכלום – –


הינה, השרה פה. 


– – אבל התקנון מדבר על שר.


הינה, השרה שאשא ביטון.


 עאידה, השרה פה. היא יושבת כאן.


השרה שם, השרה שאשא ביטון.


הינה, היא פה לידי.


וואו, בכלל לא זיהיתי. זה בגלל המסכה, כבוד השרה. 

 כאשר אנחנו מדברים על אסירים שמרצים את עונשם בעניין עבירות אלמ"ב ועבירות מין, אלו עבירות שכולנו יודעים שהן עבירות רצידיביסטיות מדרגה ראשונה, שבני האדם שנעצרים ואפילו נכנסים לבית סוהר יוצאים וחוזרים לאותה עבירה במהירות רבה. מה גם שאלו לא עבירות רכוש, זה לא שמזיקים לרכוש או גונבים בית; אלו אנשים שעלולים לרצוח, שעלולים להזיק גופנית ונפשית לנשים רבות, ויש הרבה דוגמאות על שחרורים של אנשים שחזרו, גברים, ורצחו את נשותיהם. כאשר אנחנו מדברים – היו ב-2019, רק כדי שתבינו, 900 אסירי אלמ"ב ששוחררו בשחרור מינהלי, 900, והרוב המוחץ שלהם לא עברו שום שיקום או טיפול בבית סוהר לפני שהם שוחררו. אנחנו מכניסים אנשים שיכול להיות אפילו שהשחרור שלהם התבצע כמה חודשים אחרי העבירה שהם ביצעו, הם עדיין במצב של כעס ורתיחה בגלל העובדה שהאנשים בחיים שלהם התלוננו והכניסו אותם לבית סוהר, וזה עלול להיות רצפט מאוד ברור להחמרה ברמת האלימות שהם מבצעים. 

אני חושבת שהדרישה הייתה – והיו לי כמה פניות גם לשר לביטחון הפנים הקודם, חבר הכנסת אמיר אוחנה, וגם לשר המשפטים עכשיו, מר גדעון סער – ביקשתי מהם להחריג את האסירים על עבירות מין ועבירות אלמ"ב. נכון שהחוק הפעם כאילו מקשיח, מצד אחד הוא מרחיב את היריעה לאנשים שהם מתחת לארבע שנים, אבל מצד שני, במקום להחריג אותם ולהגיד: אנשים שביצעו עבירות מין או עבירות אלמ"ב לא יכולים להשתחרר לפני שהם עברו איזשהו תהליך שיקומי, אנחנו רק באים ואומרים שהם לא ישתחררו באופן אוטומטי אלא שוועדת החריגים תדון במקרה שלהם. זה טוב, כי זה לפחות עכשיו עושה מנגנון השהיה. מה שהיה בעבר זה שהיו משחררים אותם באותו יום שהמכסה – הם הגיעו לתור שמשחררים אותם, ואז היו מגיעים לשטח, מגיעים למקום שבו נמצאת הקורבן שלהם, בלי שיהיה לרשויות זמן להודיע.

אני מקווה שנגיע למצב שבו ההקשחה היא לא בפרוצדורה אלא בעצם העובדה שאנשים כאלה, אפילו אם משחררים אותם שחרור מינהלי – ואני יודעת שיש תהליך במשרד המשפטים. היום בצוהריים נכחתי בדיון באוניברסיטה שהתקיים סביב כל הנושא של שיקום עוברי חוק, ואני יודעת שיש ועדה – – –


 – – – גם בהסכמות אתם – – – תצביעו נגד, תלכו נגד ההסכמות. ככה גם אנחנו נהיה עם הסכמות איתכם, כמו עם הקיזוז עם שירלי.


אנחנו יודעים שיש צוות בתוך משרד המשפטים שדן בכל הנושא, גם של שיקום וגם של חלופות למאסר, וחלק מזה גם מתוך גישה שאומרת שעבריינים צריכים לעבור איזשהו שיקום, אבל גם כפתרון לחלופות מאסר בגלל החלטת בג"ץ. 

אני חושבת שהיה מן הראוי לעשות עוד הגבלות על אסירים שהם אסירי אלמ"ב או אסירים על עבירות מין, לעשות עליהם עוד הגבלות ברגע של שחרור מינהלי, כמו ללכת לטיפול, כמו להיות במאסר על תנאי – יש הרבה חלופות – אבל לשחרר, אני לא בטוחה שוועדת החריגים באמת תרד לפרטי הפרטים. היא תהיה תחת לחץ של שחרורים בגלל החלטת בג"ץ, ולצערי הרב, שוב נראה שהמדינה משחררת לרחוב, משחררת לבית אנשים אלימים שעוד לא השתקמו, שעוד לא עברו את הטיפול שהם צריכים לעבור, ואני חושבת שנשלם על זה מחיר מאוד כבד כאזרחיות וכאזרחים. 


תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. האם יש עוד חברי כנסת שמעוניינים לדבר? אוקיי, אז יש סיכום? כן, חבר הכנסת בני בגין מסכם? הוא מוותר? הוא מוותר? טוב, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. בקריאה שנייה, סליחה. 


שנייה.


 את רוצה לסכם?


 לא.


אוקיי, אז בואו נשב, בבקשה, חברי הכנסת. אתם מושכים, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, את ההסתייגויות?


– – – זה מה שרציתי להגיד לך.


אני בא לסכם.


– – – הסתייגויות.


מושכים, מסירים את כל ההסתייגויות. אנחנו עוברים ישירות – ברשותכם, חברי הכנסת, תודה רבה לכם. אוקיי. הוגשו להצעת החוק הסתייגויות, ואומנם אחר כך הוסרו, אבל אני חייב להקריא את השמות של חברי הכנסת המסתייגים:

קבוצת סיעת הליכוד: חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס: חברי הכנסת אריה דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואוריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה: חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הרשימה המשותפת: חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי ועופר כסיף; קבוצת סיעת הציונות הדתית: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית מלכה סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר.

 ההסתייגויות הוסרו. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. חברי הכנסת, מכיוון שכל ההסתייגויות הוסרו, גם אלו של המשותפת, שנמצאים כאן, אנחנו מצביעים על הצעת החוק בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. נא להצביע.

סעיפים 1–5 נתקבלו.


13 חברי כנסת בעד, שלושה מתנגדים. הצעת החוק עוברת בקריאה השנייה. 

 אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב–2021. נא להצביע.

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב–2021, נתקבל.


13 חברי כנסת בעד, שלושה מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב–2021, התקבלה, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל.

חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ב, 21 בדצמבר 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 19:23.