103250/raw.transcript.txt

היום יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ב, 28 בדצמבר 2021. אני מתכבד לפתוח את ישיבת מליאת הכנסת. 

 הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.


תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021. תודה.


 תודה רבה.




 נאומים בני דקה. בבקשה, הצבעה. בבקשה, חבר הכנסת מעוז.


– – –


 39. אבל אני רוצה לבקש, אדוני היושב-ראש – מתקיימים דיונים בוועדות, ובוועדת הפנים ובוועדת הכנסת יש עכשיו הצבעות.


 כן, אני אישרתי את זה. אם יש מישהו שיש לו שאילתה – זה מה ששאלתי עכשיו – יעצרו את ההצבעה באותה ועדה כדי שבעל השאילתה או חבר הכנסת שאמור לשאת את השאילתה יבוא הנה. 


או שאילתה או נאום בן דקה.


נדמה לי שאדוני לא היה איתנו לפנות בוקר. נשארו כאן חמישה-שישה חברי כנסת מהאופוזיציה לעומת 16 מהקואליציה. היה טרלול נוראי; דיברו על מגילת אסתר. זה בסדר. מ-05:00 עד 09:00 החזיקו כנסת שלמה, כשלא היה פה אף חבר כנסת מהאופוזיציה – – –


אני הייתי פה, אדוני. יצאתי מפה ב-08:00. אני יצאתי מפה ב-08:00.


 יכול להיות; כי אתה היית אמור לשאת דברים, נכון?


 הייתי גם לפני, גם אחרי.


אבל בשעה 09:00, בשעה 09:00, כשלא היה פה אף אחד, אחרון הדוברים מגיש לי הצבעה שמית. אמרתי: תמשוך את ההצבעה השמית, כי הציבור הגדול רואה שקוראים בשמו של חבר כנסת והוא לא נוכח. יש איזשהם גבולות שלא עוברים. הבוקר עברתם את זה. 


 – – –


 לכן אני אומר לכם, אם היינו חוסכים רק שעתיים מהבוקר והייתי יכול לשלוח חברי כנסת קצת לנוח ולתת לבניין הזה קצת לנוח, יכולנו לפתוח את הוועדות יותר מוקדם, ואז לא היה צורך בזה. מכיוון שהוועדות חייבות לעבוד, הוועדות יעבדו. אם יהיה צורך, נעבוד גם ביום חמישי. עד שהצלחתי לייסד את ועדת ההסכמות, אנשים ביטלו אתמול את ועדת ההסכמות. חבל.

חבר הכנסת מעוז, בבקשה.


 אדוני היושב-ראש, יש לי תשובה על דברי כבודו, אבל אני מעדיף – –


 אני אשמח, אני אשמח להשכיל.


– – נאום בן דקה, ולאחר מכן אני ארד לוועדה. פשוט בוועדה מתנהלת הצבעה עכשיו ואני צריך לנמק הסתייגויות.


 אז אני מבטיח לך שתרד לוועדה – באיזו ועדה מדובר?


 ועדת הפנים. 


נא לעצור את ההצבעות בוועדת הפנים עד שחבר הכנסת מעוז יחזור בחזרה לוועדה. זו הוראה חד-משמעית שלי: לא יתקיימו הצבעות בוועדות השונות כאשר חבר כנסת נדרש למליאה.


 זה כל מה שביקשתי – את ההבהרה הזאת מכבודו.


יש הוראה חד-משמעית שגם בהצעות לסדר-היום, כשחברי הכנסת יהיו חייבים להיות פה – יעצרו את הוועדה שהם אמורים להשתתף בה.


תודה רבה.


 בבקשה. חבר הכנסת פינדרוס, לא שמעתי.


שלי השאילתה הראשונה לשר לביטחון פנים, מייד אחרי היום המיוחד, ואני בוועדת הפנים.


 אז לכן ועדת הפנים תחכה לך, תעצור את דיוניה. בבקשה רק לוודא את זה, למרות שמזכירת הכנסת מוודאת את זה דרך מזכירת הוועדה. לא יתקיימו הצבעות בוועדות כשחבר כנסת נדרש לפה. אני הבהרתי את זה לכל יושבי-הראש.


 אבל מה שצריך עוד זה שלא יעבור תורי כשאני לא נמצא שם ולא ייתנו לי לנמק את ההסתייגויות שהגשנו.


 תחזור ואני אעמוד על זכותך לנמק את ההסתייגויות שלך. פשוט לא השארתם לנו ברירה מהיום בבוקר. יכולנו לחסוך כמה שעות.


 לא, אין לנו טענות. אנחנו משחקים במשחק דמוקרטי – – –


 לי יש טענות על הבוקר.


אנחנו משחקים משחק דמוקרטי, אדוני, אנחנו מנצלים את הכלים הדמוקרטיים שעומדים לרשותנו – – –


אני מכבד אותם ואני אעמוד על זכותכם לנצל אותם.


 נאום הנדסת תודעה מס' 39, והפעם על הסחות הדעת של ראש הממשלה בנט. רק הסתיימו ימי השבעה על הקדוש יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו, וממשלת השמאל, באטימות שלא נתפסת, אצה-רצה להרוס מבנים בישיבת חומש.

ראש הממשלה בנט אמר אתמול שהישיבה פונתה בעבר גם בממשלת נתניהו-סמוטריץ' ושעכשיו היא לא פונתה. זאת הנדסת תודעה משולשת – גם בניסיון המיתוג השקוף הזה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ', כאשר ידוע שכשסמוטריץ' כיהן כשר בממשלה, בנט היה שר הביטחון, וממילא הפינוי היה באחריותו, גם בשקר כאילו הרס בתי משפחות ופנימיות זה לא הרס של חלק מהישיבה, ובעיקר בכך שמדובר בניסיון להסיט את הדיון מההתנהלות הנפשעת של הממשלה, שמעניקה פרס לטרור כאשר דם הנרצח עודנו חם.

אני ממליץ לאזרחי ישראל שלא ליפול בפח הנדסת התודעה הזה ולהוסיף ולתמוך בחידוש היישוב והישיבה בחומש. תודה.


 תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה.


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי וחברות הכנסת, כמו שאני עושה בכל שבוע, גם הפעם אקריא ואציין את תאונות הדרכים הקטלניות שאירעו בשבוע החולף: ביום שלישי, 21 בדצמבר, נהרג רוכב אופניים, גבר בן 20, סמוך ליישוב תקוע. ב-23 בדצמבר נהרג הולך רגל בן 82 ברחוב בן-צבי בחיפה. ב-25 בדצמבר נהרגה הולכת רגל נוספת, אישה בת 60, בדרך אריאל שרון בנוף הגליל. עוד באותו היום נהרג צעיר בן 22 לאחר שהתהפך עם טרקטורון סמוך ליישוב גלעד.

ארבעה אנשים נהרגו בשבוע החולף, ועכשיו אנחנו לפני סוף שנת 2021, וכבר עכשיו אנחנו רואים עלייה של 20% לעומת השנה שעברה בקטל בכבישים. אנא מכם, סעו בזהירות. תודה.


 תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.


 אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, שוב אני מדבר על אלימות, וכנראה שאצטרך לדבר על זה כל שבוע. שוב מקרי אלימות בספורט, שוב ילדים מקבלים מכות, שוב נשים מפחדות להגיע למגרשי הספורט.

פניתי לשלושה שרים – לשר הספורט והתרבות חילי טרופר, לגדעון סער, שר המשפטים, ולמר בר לב, השר לביטחון פנים – אני מבקש, דורש ומתחנן, אני אומר את זה כל שבוע, שהכתובת על הקיר, לא מרוחה, כתובה מאוד מאוד ברור: יקרה מקרה של הרג במגרשי הספורט. אנשים מגיעים לשם, קבוצות אלימות – לא רוצה להגיד איזה קבוצה, כי זה מגיע כבר לכל הקבוצות, בכל מגרש. אין סיום של משחק ללא מקרי אלימות חריפים ביותר. זה לגבי הספורט. 

וזה מוביל אותי למה שהיה אתמול בבוקר. אני רוצה להגיד לאותם אנשים שאתמול גידפו וקיללו את חבר הכנסת בגין בבית שמש: אתם אנשים עלובים, ואתם צריכים להתבייש על ההתנהגות הזאת כלפי אדם שאנחנו צריכים רק להוקיר אותו. ההתנהגות הזאת לא מקובלת על אף אחד מחברי הכנסת במשכן הזה, אני בטוח, וחבל לי שראש האופוזיציה לא מגנה את האנשים שבדרך כזאת או אחרת הוא שולח אותם. תתביישו לכם.


תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.


אדוני היושב-ראש, קודם כול אני מסכים איתך על הנושא שצריך שיהיו אולי יותר במליאה. אנחנו יודעים שתמיד זה היה ככה, גם כשהיינו בקואליציה, גם כשהיינו באופוזיציה. לצערנו, כשזה קורה זה קורה מההרגשה שנובעת מזה שאולי דורכים עלינו, ולכן גם מהנאומים שלנו ומהפיליבסטרים, שאתה מכיר אותם טוב – זה נובע מתוך כאב ולא מתוך רצון להרע, חלילה, לאותם עובדי כנסת נאמנים וטובים, ואני בטוח שגם אתה לא באת להעיר על עצם זה. אבל זאת הערה חשובה – שידעו שכשאנחנו עושים פיליבסטר, גם בוועדות, זה בגלל דברים שכואבים לנו. 

אני רוצה רק ככה, שלח לי אדם דבר שהוא מאוד חמוד, וכדאי שנכיר אותו. אתה יכול להיות סופר-מוכשר, לייעץ לאחרים איך להתמודד עם רגעי משבר, אבל כשמגיע רגע האמת, הרגע שבו אתה פוגש את המשבר, אתה אובד עצות ולא יודע איך להתמודד בכוחות עצמך. וכן, כמו שבטח אנחנו רואים, אני מדבר על לא פחות מאשר על ראש הממשלה בנט והספר "איך לנצח את המגפה". תודה.


תודה רבה. ועדת הפנים, על פי ההוראה שלי יעשו הפסקה. חברי הכנסת יעלו לכאן ויעלו את ההצעות שלהם לסדר-היום. בינתיים, חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. אוה, לא, סליחה.




שבוע המודעות להתמודדות עם סמים ואלכוהול – הצעות לסדר-היום מס' 1203, 1360, 1372, 1380 ו-1381. חבר הכנסת רם שפע, ראשון הדוברים, בבקשה.


תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח ולציין פה במליאה את היום המיוחד לציון שבוע המודעות הלאומי להתמודדות עם סמים ואלכוהול. כיושב-ראש הוועדה בכנסת להתמודדות עם התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים, אני בוחר להוביל את היום הזה. קיימנו גם כמה דיונים, ולא בכדי חיברנו את אתגרי הצעירים בישראל לכל מה שקשור להתמכרויות ולסמים. 

אחת הסיבות שעשינו את זה היא כי אנחנו מבינים שמן הסתם הקורלציה לגילים הצעירים – גם אחרי צבא, אבל ודאי וודאי בני הנוער – היא מאוד גבוהה, וכמות ההתמכרויות שיש בגילים האלה היא ודאי גבוהה יותר מאשר של שאר חלקי האוכלוסייה. צריך להגיד שכל מה שקשור להתמכרויות מלווה באופן כמעט מוחלט במחלות נפש כאלה ואחרות – מה שאנחנו קוראים לו בעגה המקצועית "תחלואה כפולה", שזה גם התמכרות וגם אתגרים בהתמודדות עם הנפש. 

 ויש פה כמה חברות כנסת, צריך להגיד את זה, שביחד איתי מלוות ומובילות את התחום כבר הרבה שנים – זאת גם יושבת-ראש הקואליציה הנפלאה שלנו עידית סילמן, גם חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שראוי מאוד לציין את העבודה שלה בנושא הזה, וחברת הכנסת אמילי מואטי, שותפתי המופלאה לסיעה, יחד עם שרן השכל. כולן גם הגישו הצעת חוק שקשורה לאפשרות החשובה שסוף-סוף, בהמשך לתיקון של חוק הבריאות הממלכתי, שכל מה שקשור להתמכרויות יעבור לניהולן של קופות החולים, כדי שהקופות יוכלו לתת מענה גם לאתגר של ההתמכרות וגם לאתגר של ההתמודדות הנפשית. 

בסופו של דבר, כשאנחנו מסתכלים על מי שמתמכר ובעצם נפגש גם עם סוגים מסוימים של סמים – עם קנביס ועם סמים אחרים, ודאי עם אלכוהול – זה כמובן בני הנוער שלנו. מערכת החינוך – ואני אמרתי את זה גם פה, מעל הדוכן הזה – מערכת החינוך שלנו צריכה לעבור מהפכה, לא פחות, ואני בטוח ששרת החינוך מבינה את זה, וגם הצוות שלה, וגם המנכ"לית החדשה המצוינת שנכנסה לתפקיד, דלית שטאובר. המערכת צריכה להפוך ממערכת שעסוקה הרבה יותר מדי בלחלק ידע, בלשבח, ציונים ובלהעביר כל הזמן מידע, למערכת שמכינה את הילדים והילדות שלנו להתמודדות עם החיים. התמודדות עם החיים היא מיומנויות וכלים לשוק העבודה, אבל לא פחות מזה היא היכולת של בני הנוער שלנו לצאת מהמערכת החינוכית עם חוסן מנטלי וחוסן נפשי להתמודד עם החיים. 

 בטח בתקופת הקורונה, אבל גם, ודאי, בכל מה שקשור לשנים האחרונות, להתפתחות הטכנולוגית, אנחנו בעצם במצב שהנגישות של צריכה של סמים, בטלגרם, ושל אלכוהול וכמעט כל דבר היום היא הרבה הרבה יותר גבוהה ממה שהייתה כשאנחנו היינו ילדים, וגם אז – אנחנו לא היינו ילדים בדיוק באותו הזמן, אבל נניח. כן, גם השר בר לב, אנחנו לא היינו ילדים באותו זמן – – –


אני מחייך כשאתה אומר שהיינו ילדים באותו הזמן.


בכל זאת עברו כמה שנים מאז שהייתי ילד, אבל אני גאה להיות מהצעירים פה. 

 הנגישות היום היא באמת מאוד מאוד גבוהה, וזה מייצר מציאות שבה הכול קורה בגילים נמוכים יותר. בעבר חשבו שרק בתיכון האנשים מחפשים באמת לאן לברוח. היום אנחנו רואים את זה גם בחטיבה, ולפעמים אפילו ביסודי. מערכת החינוך שלנו חייבת להבין, ואני יודע שהם שם – וקיימנו היום דיון מופלא בעיניי; עשינו דיון על ההתמודדויות עם האתגרים, שבני הנוער, מועצת התלמידים, הובילו ביחד איתי – עומר שחר ישב ממש לידי – באמת כדי לשמוע מה הם מרגישים ואם הם מרגישים שהמדינה יודעת להתמודד. דיברו גם על אכיפה, השר בר לב, ועל הצורך הגדול כל הזמן לוודא שאותם אנשים בפיצוציות ובסופרים מבינים למי אסור להם למכור. אבל כולם ציינו שאכיפה זה כלי אחד; הכלי המשמעותי הוא ההתמודדות של מערכת החינוך. 

ופה גם חשוב לי להגיד, בכל מה שקשור לקנביס – אני, חברת הכנסת שרן השכל, חבר הכנסת טופורובסקי ועוד כמה פה חושבים שצריך להוביל שינוי מדיניות דרמטי במדינה ביחס להסדרת שוק הקנביס, אבל אנחנו מודעים היטב לכך שהרבה מאוד אוכלוסיות בחברה הישראלית יכולות להיפגע משינוי כזה, ולכן אנחנו מתכוונים לעשות את הכול, עם הרבה מאוד אחריות, ולהוביל תהליכים שמסדירים, שמטפלים בפשיעה, שמטפלים במה שקורה לנו בנגב, עם גידול אדיר, באמת אדיר ממדים, של אלפי דונמים של קנביס, שגם מגיעים לשוק השחור, עם חוסר הבנה, עם אפשרות להכניס כסף למדינה באמצעות מיסוי, עם אפשרות להבין שבני הנוער – ואת זה אולי הכי חשוב לי להגיד – צריכים לקבל מראש מהלך הסברתי גדול שמסביר את המשמעויות, שגם מסביר את הסכנות, מסביר את ההשפעות הפסיכו-אקטיביות שיש על המוח. את הדבר הזה אנחנו מתכוונים להוביל בשום שכל, ולא, סליחה, לרוץ לעזור לכמה סטלנים. אנחנו מאוד בעד לשנות מדיניות ולא לעצום עיניים, אבל אנחנו מאוד מאוד אחראיים, ונקווה שנצליח להוביל את זה. 

אני אסיים ואגיד שהשבוע בסיעת העבודה, אבל גם פה בכנסת, הייתה תערוכה נפלאה של צעירים ממלכישוע. הייתי שם לפני חודש ופגשתי סיפורים מדהימים. התרגשתי עד דמעות, לא כמטפורה, אלא באמת, בעיקר מבחורה שמולי היא הייתה חילונית אבל הסתבר שהיא יצאה בשאלה ממש שנה לפני זה. היא סיפרה על הלילות שלה ברחוב ושאף אחד לא ראה אותה, והיא כמובן מהר מאוד הידרדרה לכל מה שאתם יכולים לדמיין, עד שהיא כן הצליחה לשוחח עם אימא שלה, ששמעה על מלכישוע וסוג של זרקה אותה שם. מאז, בארבעה חודשים או בחצי שנה שהיא כבר שם, באמת חייה השתנו, והיא קיבלה את המעטפת, גם החברתית וגם המקצועית, הכי מרשימה שראיתי. כנ"ל בכפר איזון, שהייתי בו ממש בשבוע שעבר. 

 אז יש מערכות נפלאות במדינה, שיודעות להתמודד, אבל אני תמיד אגיד – ואני מסיים בזה – שהאתגר הכי גדול הוא איך מערכת החינוך מכינה את הנוער שלנו להתמודדות מנטלית, נפשית, עם החיים. החוסן הזה הוא מה שיאפשר להם לעשות הכול, גם בעולם התעסוקה, גם בשירות הצבאי וגם בכל דרך שהם יבחרו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לכם, חברי הכנסת. 


 תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. סימון, נכון, אחריה. 


 כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד השרה, כבוד השר, כנסת נכבדה, אנחנו עושים התעמלות היום – אנחנו יורדים, עולים, עולים, יורדים. 


 זה הכנסת, רצים במסדרונות. 


 כן, ברוך השם. 


 ולא ישנים. 


 ולא ישנים, נכון, מ-05:00 אמש. 


יכולנו ללכת לישון כבר ב-03:00. 


 כן. לא נורא, אבל הכול באמת באהבה. 

הקנביס הוא הסם הפופולרי ביותר בעולם. צעירים רבים מתנסים בשימוש בקנביס, בעיקר בגיל ההתבגרות והבגרות הצעירה. כ-10% מהם יהפכו למשתמשים קבועים ובין 20% ל-30% יהפכו למשתמשים מזדמנים. 

בישראל בעשור האחרון התפשטה כמו אש בשדה קוצים – כיום אתה יכול להזמין קנביס הביתה באותה קלות כמו משלוח פיצה; כל כך בקלות, שהוא יגיע עם השליח עד הבית. אני חייבת לומר שלפני כמה ימים הבת הקטנה שלי הראתה לי איך לפלאפון שלה מגיעות הודעות: בואי תרכשי קנביס, חוקי, הכול בסדר. ילדה צעירה. בעיניי – פסול לחלוטין.

למרות הרוגע והסוטול שמקבלים כתוצאה מהשימוש בקנביס, מעט מאוד מודעים לנזקים העצומים שעלול לגרום שימוש מתמיד בסם, במיוחד, במיוחד לילדים, נוער ומתבגרים צעירים. בטרם הממשלה הזו מחליטה להסדיר את שוק הקנביס בישראל – ואני מקווה שזה לא יעבור, אני מצטערת, חברי היקר רם שפע. אנחנו כנראה נחלוק על כך, ואולי אני גם בסוף אצליח – – 


 נחלוק ונעשה את זה בכבוד. 


 – – אולי בסוף אני אצליח לשכנע אותך, מי יודע. אתה יודע, אני לא מתייאשת. אתה יודע. אנחנו נמשיך להגיד את מה שאנחנו חושבים, למרות שאולי זו דעה לא מקובלת כל כך. בכל מקרה, אם וכאשר זה כן יעבור, אני ממש מתחננת: צריך להסדיר לפני כן, לעשות צעדים אופרטיביים המבטיחים כי הפגיעה תהיה מזערית ככל הניתן. אתה תסכים איתי ששימוש בקנביס בגיל צעיר הוא פגיעה בלתי הפיכה בלא מעט צעירים וצעירות, ילדים וילדות. זה עצוב. גם אני ביקרתי במלכישוע. אני ביקרתי גם ברטורנו. האמת היא ששנים רבות אני מבקרת במקומות האלה, וליבי נחמץ בקרבי. אז אני קוראת להקדים תרופה למכה, להכין את השטח, למזער את היקף ההשפעות ההרסניות שיש נוכח השימוש בקנביס, לפתח מענים טיפוליים להתמכרות ולפעול למען מניעה והסברה ברמה הארצית על הסכנות הבריאותיות והנפשיות בעקבות השימוש בקנביס. 

 אני רוצה רק לומר שחוק ארדן, שכבר נכנס לתוקף, קבע את אותם דברים בדיוק, ונאמר בו שיהיה מחקר מלווה, שתהיה הסברה, שיופנו כספים גם למניעה וגם כמובן לטיפול. אז קבע. אז נכון שכבר לא מעמידים לדין ונכון שעושים את הדברים יותר פשוט, כמו שאתם רוצים, אבל את הצד השני, שמצריך להכניס את היד לכיס ולשים אותו על הציבור ולמנוע את כל הנזקים – את זה המדינה אמרה שלא צריך לאכוף, למרות שזה כתוב בתוך החוק. אז אני ממש, אבל ממש מתחננת שאם וחלילה זה יקרה עם הלגליזציה, אנא, דקה לפני, תעשו, נעשה, את כל הדברים שבאמת יפחיתו את הנזקים הנוראיים שסם הקנביס גורם לילדים ונוער. 

 השפעות קצרות טווח לרעה של שימוש בקנביס, תופעות לוואי שכיחות ביותר של שימוש מזדמן בקנביס, הן חרדה והתקפי פניקה. יש עדויות שנהיגה תחת השפעה של קנביס מגבירה את הסיכון לפציעה ומוות בתאונות דרכים. במחקרי מעבדה נמצא כי קנביס גורם לפגיעה קצרת טווח בכמה יכולות תפקודיות, כגון קואורדינציה מוטורית ותפקוד ביצועי. במקרים מסוימים שימוש קצר מועד או אפילו חד-פעמי בקנביס עשוי להוביל להתפרצותה של הפרעה פסיכוטית ולהחמרה של הפרעה דיכאונית עד לכדי אובדנות פעילה. 

יש גם השפעות ארוכות טווח של שימוש בקנביס, וההשפעות האלה הן בעיקר על הפעילות הקוגניטיבית במוח. שימוש קבוע בקנביס עלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה ביכולת של הקשב, בזיכרון לטווח קצר ובלמידה, במיוחד – שוב, כמו שאמרנו – כשהשימוש מתחיל בגיל צעיר. צרכני קנביס שהתחילו לפני גיל 17 הראו ירידה בגודל המוח. נמצא קשר חזק בין שימוש בקנביס ובין עלייה בסיכון להפרעות בדרכי הנשימה. נמצא סיכון למשקל ירוד של יילודים לאימהות שהשתמשו בקנביס. משתמשים קבועים בקנביס הראו ירידה בעיבוד של רגשות וכן בעיות בתקשורת רגשית. 

אולי ההשלכות הקשות ביותר של שימוש בקנביס הן בנושא של בריאות הנפש. יש עדויות רבות ששימוש בקנביס יכול לגרום לפיתוח או להחמרה של הפרעות נפשיות שונות, ובהן חרדה, הפרעה דו-קוטבית, דיכאון ואפילו סכיזופרניה. יש עדויות רבות ששימוש בקנביס מגביר את הסיכון להפרעות פסיכוטיות קצרות מועד, הפרעה פסיכוטית קצרה, הפרעה סכיזופרנית ועוד רבות רבות. רבות ההשפעות הרעות שיכולות להיות לסם הקנביס. אני מסיימת. מחקרים מצאו שיעור גבוה של בין 40% ל-50% שימוש בקנביס אצל אנשים הלוקים בהפרעות פסיכוטיות. מחקרי אורך רבים הראו כי השימוש בקנביס מגדיל פי שניים את הסיכון ללקות בהפרעה פסיכוטית ובסכיזופרניה. 

לגליזציה עלולה לגרום להרס בלתי הפיך לנוער, דור שגם ככה מרגיש אבוד, דור שמחפש דרכים חדשות לברוח מהמציאות. כמו שקטינים אינם יכולים לקנות אלכוהול ובכל זאת מצליחים לקנות ולצרוך שתייה חריפה, הם גם יצליחו לשים את ידיהם על סמים, כל עוד תהיה לגליזציה. עלינו להבטיח את ביטחונם הגופני והנפשי של מיליוני אנשים בישראל. זו החובה שלנו לשמור עליהם – להעניק לילדים ונערים מסגרות וחיים מלאים כדי שלא יחפשו לברוח מהמציאות; לתת אוזן קשבת ועזרה נפשית; להקים מוסדות שיעזרו לטפל בהתמכרויות; לקיים סדנאות חינוכיות מגיל צעיר; לספק מעטפת מלאה שתעזור לאלפי אנשים למצות את הפוטנציאל הטמון בחייהם עד תום, כפי שמגיע להם. תודה רבה. 


 תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. 


 אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, השרה והשר, מכובדיי כולם, הכנתי פה דף, רם שפע, אדוני יושב-ראש הוועדה למניעת התמכרות לסמים ואלכוהול, אבל אני מחליט לקפל אותו ולדבר מהלב, כי יש לי סיפור אישי, ואני אף פעם לא דיברתי עליו, אבל היום הזה הוא חשוב. כי הנושא הזה של סמים ואלכוהול הוא מגפה עולמית, אבל במדינת ישראל הקטנה שלנו זה הפך להיות יותר הרג ממגפה. אני מדבר על הנושא של האלכוהול – אלכוהוליסטים, אלכוהוליזם. 

יותר מ-100,000 אלכוהוליסטים מסתובבים במדינת ישראל – אנשים שקופים שאנחנו לא יודעים שהם כאלה, רופאים, עורכי דין, אנשי הייטק, גם מסכנים ברחובות. אבא שלי היה כזה. אבא שלי היה רופא מרדים מאוד מפורסם באזור של מרכז ישראל, סגן מנהל בית חולים הלל יפה, אדם מאוד מכובד, אמיד, משכיל. ואבא שלי נפל לאלכוהול, ונפל חזק מאוד. ההורים שלי התגרשו והייתה תקופה מאוד קשה. וזה מה שקורה בעיקר לאלכוהוליסטים – הרגע הקשה, הטיזר הזה גורם לאנשים ליפול לטיפה המרה. ולמה הטיפה המרה יותר מסוכנת מהסמים? כי קל להשיג אותה. כי היא נמצאת בכל חנות. כי אפשר להתקשר ולהזמין את זה הביתה בארגזים שלמים, והיא נמצאת מול הפרצוף שלך, ואתה שותה מהבוקר עד הערב, כולל בלילה, ואתה הופך לבן אדם שהוא לא בן אדם. 

 ואני זוכר לילות שהייתי צריך להגיע ולפרוץ את הבית של אבא שלי, ד"ר דוידסון, אדם שכולם מכירים, להרים אותו מהרצפה, לשטוף אותו ולנקות אותו ולישון איתו בלילות ולדאוג שהוא לא ישתה, אבל הוא היה מחביא את האלכוהול במקומות – אתם לא יודעים איפה הם מחביאים את האלכוהול, במקומות שאתם לא תאמינו: מתחת לכיור, בתוך האסלה, במים. ואתה לא חושב שהוא שותה, אבל אחרי שעתיים אתה מבין שהוא שוב שתה, הוא שוב שיכור, הוא לא יכול לעמוד על הרגליים. 

זה לקח שנה, שנתיים, ויום אחד קיבלתי טלפון משחיינית שאימנתי אותה אז. היא אמרה לי: סימון, אני חייבת לדבר איתך, קרה מקרה נוראי, אתה חייב להגיע לרחוב כזה וכזה – זה היה בנתניה. אבא שלי נפל והגיע אמבולנס, ובאמבולנס הוא גנב את הספירט ושתה את הספירט וקיבל שם הרעלת קיבה נוראית. הוא היה מאושפז. אני החלטתי שאני לא ממשיך עם זה יותר ואני פשוט קשרתי אותו והכנסתי אותו לגמילה של חצי שנה ברמת גן, במקום מדהים, שלצערי גם הוא נסגר. ואתם לא יודעים כמה חסרים מקומות במדינת ישראל כדי להציל את האנשים האלה. ליוויתי אותו חצי שנה, שילמתי הרבה מאוד כסף. היו עשרה אנשים בקבוצה של אבא שלי: ארבעה רופאים, שני עורכי דין, ולא תאמינו, חבר כנסת לשעבר. זאת הייתה קבוצה מאוד מאוד מיוחדת. מתוך הקבוצה הזאת של עשרה אנשים, היום חיים שניים: אבא שלי – שאני גאה בו, ואני מספר את זה לא כי אני מתבייש בו, כי אני גאה בו שהוא 15 שנים יבש, והוא פעם בשבוע הולך לבתי ספר ומספר להם את הסיפור של החיים שלו, לא של הומלס מהרחוב, של רופא בכיר בישראל, של אדם שלא היה חסר לו כלום. הוא הולך ועוזר לאנשים, ואם אני שומע על מקרים כאלה, אני מקשר אותם לאבא שלי והוא עוזר להם, כי זאת הדרך לעזור לאנשים האלה. אני מספר לכם את זה כדי שלא תחשבו שהאנשים האלה הם סתם הומלסים ברחובות. הם יכולים להיות בכל מקום. אתם לא תדעו שהם שתיינים, לא תדעו שהם אלכוהוליסטים. הם כל הזמן יעשו את זה בגנבה. 

 המדינה שלנו צריכה להשקיע ולהשקיע הרבה יותר כדי להציל את האנשים האלה, כי אפשר להציל אותם. הם לא פושעים, הם לא גנבים, הם לא אנסים; הם אנשים חולים. זו מחלה כמו כל מחלה אחרת. אלכוהוליזם זה מחלה. 

 אני מבקש, רם, אדוני יושב-ראש ועדת סמים ואלכוהול – אני מספר את זה ואני שמח שאתה פה: צריך להעלות את זה, צריך לטרלל את מי שצריך לטרלל, כי צריכים להשקיע בזה משאבים ולהציל את האנשים היקרים האלה. תודה רבה לכם על ההקשבה, ותזכרו: הם לא שקופים, הם אנשים כמוכם וכמונו, ואנחנו צריכים לעזור להם. תודה. 


 תודה, סימון. זה לא ברור מאליו. ממש ריגשת אותנו. 


אני גאה בו. 


סיפור אישי, בהחלט אמיץ להגיד אותו מעל לבמה. 


אני גאה בו, אני לא מתבייש בזה. אם אתם תכירו את אבא שלי – הוא אדם מדהים. 


אנחנו נחכה שתיגמר ההתרגשות פה. 

 טוב, הייתה פה התרגשות. בבקשה, חבר הכנסת אבוטבול, אנחנו מוכנים לשמוע את דברי החוכמה שלך. חמש דקות לרשותך. 


 תודה רבה. ברשות יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת היקרים, השר, בלי ספק יש כאן התרגשות מיוחדת לראות שיש בסייעתא דשמיא גם סיפורים של הצלחה, סיפורים טובים שמצליחים, כפי ששמענו. כך שבאמת כל זמן שאנחנו יודעים שיש לנו הצלחה, הדיון הזה בשבוע המודעות הלאומי להתמודדות עם סמים ואלכוהול זה דבר שחשוב מאוד מאוד לציין, כי עדיין יש רעה חולה בכל המחוזות הללו, וצריכים לטפל ולהשקיע, כי זה לא פוסח על שום מגזר, על שום גיל ועל שום חברה. 

 זאת אחת הבעיות הקשות שמתמודדות איתן ממשלות ישראל לדורותיהן וגם אומות העולם, שגם הן לא יודעות איך לצאת מהקשיים האלה. כאשר אתה נחשף לאותה טיפה מרה, בהתחלה היא לא כל כך מרה – זו הבעיה – אבל לאחר מכן, כשאתה רוצה לצאת מזה, אתה יודע איפה זה נכנס, אתה לא יודע איך אפשר לצאת מאותה טיפה מרה או מאותם סמים, לא עלינו. אנשים מאבדים הרבה הרבה, הרבה מאוד. כבר שמענו על זמר שהיה מאוד פופולרי כאן בישראל ולצערנו הוא מת מאותם סמים קלוקלים, והוא אמר משפט מאוד חכם: היה לי הכול אבל לא היה לי כלום – כי בעצם הסמים כילו וכילו את כל הדברים הטובים שהיו בו. 

 לכן חובה ויש חשיבות מאוד גדולה שבשבוע הזה יגיעו לכמה שיותר אנשים שלצערנו נתפסו לאותו קטע קשה ולעודד אותם. יש תקווה לאחריתך – יש היום ברוך השם מוסדות של גמילה, מוסדות שיכולים לתת את אותה תקווה לאותם נערים, אותם צעירים ובוגרים שאיבדו כל טעם טוב בחיים ברגע שהם רואים שהם מכורים לאותו סם או לאותן "מכות אלכוהול", אני קורא לזה, שקשה מאוד להתנתק מזה. 

 חז"ל שואלים: מדוע נסמכה פרשת סוטה לפרשת נזיר? למה קישרה התורה כל דבר, אין דבר. אצלנו דורשים סמוכים – כל מה שסמוך אחד לשני, יש דרשה על זה. אז מדוע נסמכה פרשת סוטה לפרשת נזיר? מה הקשר? חז"ל מציינים ואומרים שכל הרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מן היין. כאשר רואים מה קורה בכל הנושא הזה של הבעיות והקשיים שיש עם עריות ודברים מהסוג הזה – עריות עם עי"ן, כמובן – לאחר מכן אומרים "אין אפוטרופוס לעריות", אבל כשבוחנים את תחילתם של הסיבות של אותן גילויי עריות, הכול מתחיל באותו יין. אז הרואה סוטה בקלקולה, ראה ממה זה התחיל – יזיר עצמו מן היין. 

 במדרש אגדה מסופר איך בכלל היין נוצר. אומרים שכאשר נוח, שהיה איש האדמה, נטע את הכרם, בתחילה, לאחר המבול, הוא שחט שם כבש, לאחר מכן אריה ולאחר מכן קוף ולאחר מכן, חוץ מכבודכם, חזיר. ואת הדם שלהם הוא שם בתוך הערוגה, כדי ללמד אותך שאחד ששותה רק כוסית אחת, אז בהתחלה הוא מרגיש עוד כבש; לוקח עוד כוסית – פתאום הוא מרגיש אריה: הינה, אני יכול, אני זה, מתנפח, מתרברב; לאחר מכן מתחיל להשתולל כמו קוף, אבל בכוסית הרביעית או החמישית הוא נופל שדוד כמו חזיר על הרצפה וצריכים לקנח ולנקות סביבו.

אני שמח שישנם מרכזי גמילה. בין אותם מרכזי הגמילה הללו, שאני זכיתי להכיר, סמוך לעירנו בית שמש, שם כיהנתי כראש עיר, ישנו מרכז רטורנו של טיפולים וגמילה בגבעת שמש. זה מקום נפלא ביותר, של ידידי הרב איתן אקשטיין, והם גומלים מסמים, מאלכוהול, מכל מיני דברים כפייתיים שאדם נמצא בהם, בעזרת השם, עושים שם עבודה נהדרת. רטורנו בספרדית זה פרסה – לחזור, לחזור אחורה. הם נותנים לאותו בן אדם לעשות אתחול לחיים שלו ונותנים לו כוחות חדשים איך להתמודד עם אותם יצרים, עם אותן כפיות בלתי נשלטות, עם אותם רפלקסים של לגשת לאותו בקבוק יין או לאותם סמים, לא עלינו. לכן באמת אני יודע שהם עושים שם עבודה נהדרת ברטורנו. זכיתי להכיר אותם, הייתי שם גם בביקורים ממלכתיים של שרים וחברי כנסת שהיו שם, וגם במסיבות של סיום שנת הלימודים – לראות את אותם בחורים, פרחים ממש, שבתחילת הדרך ראית איך שהם הגיעו ממש ללא תקווה, ללא שום חזון, ללא מעוף, וכאן הם קיבלו ארגז כלים איך לחזור לחיים חדשים. כך גם הם הצילו מאות נערים ונערות ובוגרים מכל העולם, ואני שמח שלרטורנו מגיעים מכל העולם ללמוד את השיטה. 

 בעזרת השם, אני רוצה לאחל לכל אלה שנמצאים במצב הקשה הזה של סמים – –


 תודה.


– – או אלכוהול או יין או כל דבר אחר: אל תאבדו תקווה. תתפללו לבורא עולם, תעשו את הגמילה, תצליחו, ובעזרת השם תחזרו להיות אנשים נורמטיביים, כי זו דרך האדם. תודה רבה.


תודה רבה. חבר הכנסת סעדי, בבקשה.


 אדוני היושב-ראש, כבוד השר, ראשית, אדוני היושב-ראש, באמת, אני רוצה לפנות אליך לשמור על הכבוד של המליאה. 

 
 – – –


 בדיוק, אני מדבר על שרון, כי אני ראיתי ושמעתי על מה היא באה בטענות. אי-אפשר שאנחנו – יש יום מיוחד, אנחנו מדברים, אחרי זה יש לנו שאילתות, ועד שמגיע התור לשאילתות שלנו, אומרים: יש דיונים. מה הדחיפות? אז תסתיים המליאה – מצידנו שיעשו את הוועדה עד מחר בבוקר. אנחנו לא מתלוננים על – – –


 לכן הופסקה.


 לא, לכן אני אומר. אבל בוא, תלך, נעשה הפסקה, תעשה את השאילתה, תחזור, תעלה – זה לא בסדר. יש מליאה? בזמן מליאה – אם יש מקרה, מקרים מיוחדים, מקרים חריגים, אפשר להבין, אבל אדוני היושב-ראש, החריג כבר הופך לכלל. כל פעם מאריכים, מאריכים. 


 חבר הכנסת סעדי.


 כן, אדוני היושב-ראש.


אני לא אומר בכוונה. יכולנו לגמור בשעה 05:00. הטרלול של חמש השעות האחרונות עבר כל גבול. מהאופוזיציה לא נשאר אף אחד חוץ מחמישה נואמים. ב-09:00 – – –


 למה לא נשאר אף אחד?


אמרתי חוץ מהנואמים. ב-09:00, ב-09:00, כשהיה סוף-סוף צריך להצביע, וכולם טרוטי עיניים, ויש חבר כנסת אחד מהאופוזיציה – – 


 לא, זה לא בסדר.


– – מצביע בעד – – 


זה לא בסדר.


– – מצביע בעד ומבקש שמית.


 זה לא בסדר. אני – – –


 אז איפה נחצו הגבולות של ההיגיון הבריא.


לא, אבל בסדר, לא, אני בא, גם כשיש התנהגות מצד האופוזיציה אני אומר את זה.


 אני משתדל לשמור על – – –


 אתמול, למרות שהיו חוקים חשובים לנו, כל חוקי שירותי ביטחון, בגלל שאני הבטחתי לחברתי אימאן קיזוז – היא באבל – אני לא באתי ולא השתתפתי. 


 נסעתי ב-06:00 בבוקר עד עראבה.


 עד עראבה? ב-06:00 עוד אין לך פקקים, אז זה בסדר. 


 ב-06:00, אבל הייתי ער עד 09:00 בבוקר – – – 26 שעות.


טוב שאתה לא נוהג, אז אתה יכול לישון ברכב. 

לפני שאני איכנס לעניין של היום המיוחד – עוד מעט חבריי יהיו בדרך לרואס, לערב אל-אטרש, שאני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אדוני השר לביטחון פנים, השר בר לב, לא יעלה על הדעת שמנחיתים כוחות עם שריוניות, עם מג"ב, עם משטרה, מסוק מלמעלה, מגיעים, ואיפה נוחתים? ליד בית ספר, כשהם בדרכם לעשות הריסות ולעשות ריסוס של שטחים חקלאיים בהוראה מקרן הקיימת.


 רק למתיישבים צריך ריסוס. 


 למה ליד בית ספר? אדוני השר לביטחון פנים, למה ליד בית ספר? 


 – – – הם גם שונאים אותנו.


ליד בית ספר מגיעים עם מסוקים, עם זה, עם זה? מה, הם לא יכולים לנחות ולבוא – חוץ מזה, למה אי-אפשר לדבר עם האנשים האלה כל הזמן, שלשום, היום? זה לא ממשלת השינוי, זה אותה מדיניות, אדוני היושב-ראש, אפילו יותר גרוע. אני אומר לך, אנחנו מקבלים מהנגב פניות וכולם מתקשרים וכולם שואלים. אנחנו לא רואים שום שינוי, חבר הכנסת עודה, לא באל-עראקיב, לא בתראבין; שינוי לרעה. שינוי לרעה.


 – – – אל תדאגו, הוא לא ייגע בכם. רק מתנחלים הוא שונא. הוא לא שונא אתכם.


ולכן אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אנחנו באמת, אנחנו פונים אליך שתיכנס – – –


 – – – 


אני לא מתייחס אפילו, אני לא רוצה להתייחס לדברים שלך.


חבר הכנסת סעדי, תמשיך, בבקשה. חבר הכנסת בן גביר, תאפשר לו.


 ליום המיוחד הזה, אדוני – חשוב מאוד כל העניין הזה של העלאת המודעות להתמודדות עם סמים ועם אלכוהול ולמנוע התמכרויות, אבל פה, בשעה שאנחנו מציינים את זה ועובדים על זה וחברי רם שפע מוביל את זה, ביד השנייה אנחנו באים ומחוקקים חוקים ורוצים לחוקק חוק על לגליזציה של הקנביס, על אי-הפללה. אחרי שלא הצליחו, אז עכשיו הביאו את זה בצורה, ככה, בעקיפין, בצורה של קנביס רפואי. ואני אומר לך, כל המומחים שלנו אצלנו בחברה הערבית אומרים, אדוני השר: זה ממכר, זה כרטיס כניסה לסמים יותר קשים, ולכן אני חושב שחשוב מאוד להעלות. שמענו באמת בהתרגשות את דבריו של חברי דוידסון, שדיבר באמת בהתרגשות על המקרה האישי שלו. כולנו מכירים מקרים אישיים של אנשים שנפטרו או שהם מכורים. משפחות נהרסו. חשוב מאוד להעלות את זה, אבל לא באותה נשימה להמשיך ולחוקק חוקים שיסייעו בצריכת סמים. 


תודה רבה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. 

 אנחנו עוברים לנושא הבא – שאילתות רגילות לשר לביטחון פנים. כן, סיימנו. 


 השר רוצה להתייחס לזה.


בבקשה. אני מתנצל, לא ראיתי, אני עייף קצת. בבקשה.


תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אנחנו מציינים השבוע את השבוע הלאומי להתמודדות עם תופעת השימוש בסמים ובאלכוהול, שבוע שמצוין מדי שנה בסוף חודש דצמבר. 

מגפת הקורונה הרחיבה בשנתיים האחרונות את השימוש בסמים ובאלכוהול לנוכח המצוקה שעוררה, הן בקרב בגירים והן בקרב בני נוער. על פי הערכות משרד הרווחה, למעלה מ-100,000 בגירים סובלים בישראל מהתמכרות כזאת. מתוכם בערך 12,000 מוכרים כמכורים לסמים ולאלכוהול ומקבלים מענה במחלקות לשירותים חברתיים. את קצה הקרחון של המשמעויות של התמכרויות אלו אנו פוגשים בשירות בתי הסוהר, שם ב-2020 דווח על 1,821 אסירים שהוגדרו כמכורים לסמים ולאלכוהול.

 לצערנו, אנו מכירים את התופעות האלה גם בקרב קטינים. בשנת 2020 טופלו במחלקות לשירותים חברתיים בתוכניות פרטניות או קבוצתיות 1,791 בני נוער בני 12–17 ביחידות ייעודיות לבני נוער שהידרדרו לסמים ולאלכוהול. הנתונים הללו מצביעים רק על חלקה הגלוי של התופעה ואינם משקפים את התמונה במלואה. אסור לנו, אסור לנו להתעלם מהעובדה המדאיגה כי מדובר בתופעה הנמצאת בעלייה קבועה, לצערנו, בעלייה קבועה, ובוודאי עלייה שקפצה קפיצת מדרגה בעקבות השנתיים האחרונות של הקורונה. והתמונה הזו מחסירה את אותם רבים הנשארים ללא מוצא, לכודים בהתמכרות קשה המרסקת את חייהם, ולא רק את חייהם כי אם גם את חיי הסובבים אותם. 
 
 בתוך אותה מציאות חיים קשה, הרשות לביטחון קהילתי, שהושבה למשרד לביטחון הפנים, הינה גורם מקצועי, מכווין ותומך, ואחת ממטרותיה העיקריות היא ההתמודדות עם תופעת ההתמכרות. הרשות משקיעה רבות בכמה תהליכים ופרויקטים קהילתיים: הכשרות מקצועיות בתחום לבעלי תפקידים ברשויות המקומיות, החל ממדריכי מוגנות – מדריכי המוגנות הם אותם מדריכים של הרשות לביטחון קהילתי, העיניים שנמצאות בבתי הספר העל-יסודיים, ומפנים את תשומת הלב של המורים והמנהלים לתופעות כאלה שקורות; נוסף לזה – מדריכים צעירים, רכזים קהילתיים, מאתרים, עובדים סוציאליים ועוד; הכשרה להתמודדות עם חומרים פסיכו-אקטיביים, ליווי ותמיכה, לצד סדנאות והכשרות להורים ברמה ארצית, מחוזית ויישובית. כמובן, חשובה גם ההכשרה והסיוע להורים להתמודד עם תופעות כאלה שקורות אצל הילדים שלהם.
 
 מטרת ההכשרות הללו היא להעניק כלים הן לגורמי המפתח בקהילה והן להורים להגברת הידע והיכולת לזיהוי ואיתור מוקדם, כי חלק גדול מהסיפור זה הזיהוי המוקדם – לזהות גם בגיר אבל בוודאי קטין שמתחיל להיכנס לעולם הזה. ברגע שאתה מזהה את זה זיהוי מוקדם, היכולת להתמודד ולשלוף ולהציל, גם את הבגיר, ובוודאי את הקטין או הקטינה, היא הרגע המכריע. אך חשוב לא פחות, כפי שציינתי קודם, זה מתן כלים להורים, ובאמת חיזוק כישורי חיים להתמודדות עם התופעות האלה. 

 כמובילה בתחום, הרשות לביטחון קהילתי מארגנת גם כנסים ארציים וימי למידה ממוקדים בתחומים הספציפיים האלה – בתחומים של קנביס, סמי אונס, תחלואה כפולה ועוד ועוד. העבודה היישובית מותאמת ונבנית על ידי מערכת מתו"ה – ראשי תיבות של מיפוי, תכנון והערכה. זו מערכת שעוסקת במיפוי, תכנון והערכה, ובעזרתה ניתן לבנות מערך עבודה יישובי מדויק יותר וחכם יותר. בנוסף, חשוב לציין שהרשות הלאומית לביטחון קהילתי מקיימת מגוון פעילויות המצריכות שילוב ידיים בהיבט של רווחה, חינוך, סיוע משפטי, וכולם ביחד צריכים ואמורים ויכולים ונותנים את המעטפת הנדרשת. 

 אני באמת שמח לבשר כי השילוב הבין-משרדי הזה הוא טוב מאוד. כמובן שתמיד אפשר וצריך לשפר, ואנחנו נשפר בהמשך. משרד החינוך שוקד על תוכניות הסבה והסברה ומניעה מגיל גן ועד תלמידי תיכון – כן, צריך להתחיל חלק מההתמודדות גם בגיל הגן. משרד הבריאות נותן מענה לאוכלוסיות קצה, לאלה שכבר מכורים ונמצאים בעולם הזה ומנסים גם בעזרת משרד הבריאות לצאת מהעולם הזה. גם צה"ל מוביל, בשיתוף עם הרשות לביטחון קהילתי במשרד, תהליך מקצועי ופיתוח אסטרטגיות מניעה בצבא. גם משטרת ישראל נרתמת לסייע להורים של בני נוער שהידרדרו והגיעו לחקירה ראשונה או שנייה במשטרה, וזה הזמן לעצור את זה, לעצור אותם ושוב להחזיר אותם לחיים נורמטיביים. יש עוד הרבה מאוד תוכניות בתחומי הרווחה והקהילה. 
 
 העשייה הנ"ל מצטרפת להיערכות לקראת שנת 2022, השנה שבאה עלינו לטובה, שבמסגרתה תורחב ההתמודדות עם תופעות ההתמכרות. בשנה הבאה, בשנה הקרובה, תתוקצב הקמתו של מרכז ניטור לאומי בתחום הסמים בהתאם להחלטת ממשלה 855 מנובמבר 2020. זה לזכותה של הממשלה הקודמת. מרכז הניטור יעסוק בארבעה תחומים מרכזיים: הראשון זה מסד נתונים מעודכן על בסיס מדדים אחידים שאפשר להשוות אותם; השני – ביצוע מחקרים, סקרים ופרסומים; השלישי – ייצוג המדינה ושיתופי פעולה עם גורמים לאומיים ובין-לאומיים; הרביעי – פיתוח כוח אדם בתחומי המדידה והמדדים. בנוסף, בשל הקושי להגיע לנוער בפריפריה, תחל תוכנית חדשנית של הרשות לביטחון קהילתי, שבה תופעל ניידת טיפולית שתעבור מיישוב ליישוב באותם מקומות שבהם בני נוער כבר נמצאים על הרצף של השימוש בסמים ואלכוהול ותסייע להם. 

העבודה שלפנינו עוד רבה, אך בשילוב זרועות של משרדי הממשלה ובהובלת הרשות לביטחון קהילתי, שהיא חלק מהמשרד לביטחון הפנים, אין לי ספק שאנחנו נשפר את היכולת ונצליח עוד יותר מאשר הצלחנו בעבר. המלאכה עדיין מרובה. תודה רבה. 


 תודה רבה לשר עמר בר לב.



 השר עמר בר לב, אתה יכול להישאר. אתה רוצה את החומרים? סגן השר ישיב על הכול? אוקיי, בסדר.

חבר הכנסת פינדרוס, חיפשתיך. בסדר, אתה הראשון. 


אני פה – – – בבוקר.


חבר הכנסת פינדרוס, נראה לי שאם היינו יושבים לתיאומי עמדות, היה פה יותר קל. 


– – –


מה הוא מחפש? ניתן לך מסכה חדשה. תביאו מסכה חדשה לשר, בבקשה. מסכה לשר לביטחון הפנים. ניתן לו חדשה. יופי. אני רק מבקש מחברי הכנסת להיצמד לנוסח השאילתה.

בבקשה, חבר הכנסת פינדרוס. 



 אדוני סגן השר, המכתב נשלח בכ"ו חשוון, 1 בנובמבר 2021. אני מזכיר את זה כי זו השאילתה, בעצם. 

 שני יהודים הותקפו בעיר העתיקה באירוע והחשודים בו נעצרו במקום, ולמרות זאת התיק נסגר, כי טרם אותרו החשודים, ונפתח מחדש רק בעקבות חשיפה תקשורתית.

ברצוני לשאול:

1. כמה מקרי תקיפה אירעו בעיר העתיקה וסמוך לה ב-2021?

2. בכמה מקרים התיק נסגר ובאיזו עילה?

 3. בכמה מקרים התיק נסגר למרות שנעצרו חשודים?


אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת פינדרוס, אני באמת אענה במפורט ככל הניתן. בשנת 2021 נפתחו 389 תיקים בגין אירועי תקיפה שונים במרחב דוד בירושלים. מתוך 389 האלה, נגנזו 90 תיקים, ו-21 אני יודע שגם בתהליך סגירה. גם לגבי העילות – עשיתי בדיקה איזושהי בדיקה קצת יותר עמוקה: 40 מחוסר ראיות; אחד – כי הנילון אינו בר-עונשין; 22 נסגרו בשל זה שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין; אחד נסגר משום שנסיבות העניין לא מתאימות לפתיחה בחקירה; 25 נסגרו בעילה של עבריין לא נודע. 

 מתוך 90 התיקים שנסגרו, ב-26 תיקים נעצרו חשודים, 16 נסגרו בשל חוסר ראיות וחמישה נסגרו משום שהם לא מצדיקים עניין ציבורי. חמישה תיקים נסגרו בעילה של עבריין לא נודע לאחר מעצר חשודים – גם זה יכול לקרות שעוצרים ומסתבר שהם זכאים ולא מעורבים, אז גם הם נסגרו. 

בדקתי עוד משהו, מאחר שאני יודע שאתה מתעניין בזה. ב-2021 אמרתי מה נפתח, אבל 121 כתבי אישום הוגשו מתוך 390 ומשהו שאמרתי קודם שנפתחו. אלה הנתונים המדויקים.


 שאלת המשך, אדוני היושב-ראש.


בבקשה.


אדוני סגן השר, אני אומר לך את זה גם בשיחות. האם אתם מודעים, כמשרד לביטחון פנים וכמשטרה, שהמשמעויות של התיקים האלה זה לא רק התיקים האלה אלא הם שמולידים בסוף את אירועי הטרור הקטנים ובסוף את הגדולים? רוב אירועי הטרור באזור העיר העתיקה – הרי זה לא התארגנויות בין-לאומיות או לאומיות אלא נקודתיות.


 א. קודם כול מודעים, ולכן בסופו של דבר איכות הטיפול שם היא איכות – יחסית למקומות אחרים, גם בגלל העובדה שהרבה מאוד מתועד ומצולם, והלוואי שבהרבה מקומות זה יהיה כך – היא מאוד טובה. לא רק שמודעים – נותנים לזה דגש מאוד גדול. לכן גם הנתונים שנתתי לך הם נתונים ממש מדויקים, "על המילימטר", ולכן זה נמצא על סדר-היום, בוודאי קודם כול של משטרת ירושלים, מחוז ירושלים ומרחב דוד.


תודה רבה.


תודה רבה. 

השאילתה הבאה, מס' 330 – חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה.



כבוד סגן השר, מוקד 105 נותן מענה על פגיעות ואיומים הנשקפים לילדים ברשת. המוקד אמור לתת מענה מיידי 24/7. העיתונאי עקיבא נוביק פרסם תיעוד שבו נראית שיחה בת 26 דקות שלא מקבלת מענה ונדרש להמתין זמן רב. בסופו של דבר השיחה נענתה רק לאחר 40 דקות.

רצוני לשאול:

1. מה משך הזמן המרבי להמתנה?

 2. מה מצבת כוח האדם במוקד?


 קודם כול, אני מנצל את ההזדמנות. מוקד 105, למי שלא מכיר, הוא אחד הדברים היותר פורצי דרך שיש בעולם לגבי שילוב של כל הרשויות לתת מענה, בעיקר בעיקר לקטינים ברשת, ואני מקווה שנצליח להגדיל את זה לתחומים נוספים. 

אחרי שאמרתי את הדברים הכלליים האלה, אני אתן עוד נתון אחד מעבר לכתבה של עקיבא נוביק, שגם אליה אני אתייחס, או לנתונים. זמן ההמתנה לשיחה נכנסת – הממוצע בשנת 2020 ו-2021 הוא 0.55 שניות, שבכל קנה מידה בין-לאומי, ארצי, זה נתון שהלוואי שכל הארגונים הממשלתיים יהיו מסוגלים לענות במהירות כזאת. 

אני אתן עוד התייחסות לעניין הספציפי שהעלית. באותו תאריך, ב-14 בנובמבר – ובדקתי את העניין הזה – בשעה 18:52 מי שהתקשרה היא נציגה של פורום סה"ר – פורום סה"ר זה סיוע והקשבה ברשת – על מנת לוודא שפוסט חירום שהיא שלחה למייל של המוקד התקבל על ידי המוקדנים ומטופל על ידם. באותה נקודת זמן היו כמה אירועי חירום שטופלו במקביל, אירועי חירום טלפוניים שחייבים לתת להם טיפול מיידי. המענה באמת היה ארוך מהרגיל, גם לדברי המתקשרת, שציינה במהלך השיחה שהיא רגילה שהמענה הוא מהיר יותר בדרך כלל. זאת אומרת, גם הפונה שפנתה יודעת שזה אחרת והיא לא הבינה למה היה פה עיכוב. המוקדנית גם ענתה לנציגת סה"ר, היא התנצלה על ההמתנה, היא הסבירה כי מטפלים במקביל בכמה אירועי חירום, היא עדכנה גם שהפנייה כבר התקבלה, כבר נמצאת בטיפול, וגם מסרה לנציגה מספר ישיר. 

 בכל אירוע שם יש עמדה ראשונית ועמדה אחורית של אחמ"ש שנמצא באותו מקום. זאת אומרת, היא קיבלה גם אם צריך להגיע. זה בסדר שיש ביקורת, ולכן אני גם נותן לכם את הנתונים המדויקים האלה, אבל אחרי התשובה שקיבלתי אני יכול להיות גאה ש-105 עובד כפי שהוא עובד. לגבי הנתונים שביקשת, אז מבחינת תקן מצבה, אנחנו עומדים היום על תקן מצבה של שלושה קצינים, 17 נגדים, שמונה אנשי שירות לאומי, 13 אזרחים ושלושה סטודנטים.


 כבוד סגן השר, כמה אזרחים אמרת? 


סליחה?


כמה אזרחים? לא שמעתי.


 13. חשוב לציין – ונחזור להתחלה – שזה באמת היה אירוע חריג. אמרתי שהנתון של שיחה נכנסת הוא 0.55 שניות, וזמן שיחה ממוצע – גם את זה ביקשתי שנבדוק, וזאת התשובה, למרות שלא שאלתם, אבל בדרך כלל זמן שיחה, כאשר מקבלים שיחה כזאת, הוא בערך 3.48. 

המוקד הזה הוא אחד המקומות היות-מפוארים שיש למדינת ישראל, ואני שמח על השאילתה. גם כאשר יש עיכוב, יש פה הסבר לכל דבר שהיה, גם לאותה נציגה של סה"ר, שעושים עבודת קודש.


 תודה, כבוד השר. בהחלט, אני חייבת לומר, בהחלט מוקד מבורך. כשהייתי בשירות הלאומי היו לנו בנות שעשו שם שירות, וביקרתי שם. באמת באמת מבורך. 

אני רק רוצה שאלת המשך. סגן השר אמר שמדובר באירוע חריג, כי היו כמה אירועי טיפול חירום במקביל. השאלה היא אם סגן השר יודע כמה פעמים קורה דבר כזה, כלומר, אם זה אחת לדור, ואז לא צריך לעדכן את מצבת כוח האדם, או שזה יותר שכיח.


 זה לא עניין של אחת לדור. גם באותו מקרה שהתקשרו, הפנו את אותה פונה למשהו אחר. גם אמרו לה שהאירוע בטיפול, זה לא מצב שהאירוע פה לא טופל. התלונה היא: למה חיכינו הרבה זמן. התשובה הייתה: זה הזמן שחיכינו, ונתנו לכם את הממוצעים, כמו בכל שירות. לעיתים יש אירוע חריג, ויש אירועים פחות חריגים, אז כנראה כשאני אומר ממוצע של 0.55 – כנראה לעיתים ממתינים ארבע או חמש דקות, ויש כאלה שמחכים גם עשר שניות. זה תלוי בטיב האירוע. בסופו של דבר אתה עושה ממוצע על מספר פניות, ולכן אני אומר: א. תשובה נקודתית, לעניין, לא הייתה שום בעיה עם האירוע הנקודתי; ב. נתתי לכם גם נתונים כלליים.


 תודה.


תודה רבה. 

 שאילתה מס' 331, חבר הכנסת אמיר אוחנה – לא מגיע, לכן עוברים לשאילתה מס' 225. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה.


לא מגיע, זה בוטל.



 אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, השרה – נדמה לי שראיתי אותה – כנסת נכבדה, השאילתה הזאת עוסקת באי-אכיפת החוק כלפי מסתננים. מתיעוד שהגיע ללשכתי עולה שמסתננים הרוכבים על אופניים חשמליים ללא טסט או עוברים עבירות תנועה, אינם מקבלים דוחות ממערכת אכיפת החוק, לעומת אזרחי ישראל, שעליהם בוודאי אוכפים את החוק.

 רצוני לשאול:

1. כמה דוחות תעבורה חילקה המשטרה למסתננים בשנה האחרונה?

2. האם יש הנחיה שלא לאכוף את החוק כלפי מסתננים?


 נתחיל בתשובה השנייה. ממש לא קיימת הנחיה לא לאכוף, ועכשיו אני אתן את הנתונים. בשנת 2019 הוגשו 3,148 דוחות, בשנת 2020 – 6,974 דוחות, ובשנת 2021, נכון ל-16 בדצמבר 2021, הוגשו 11,417 דוחות. 

 אני רק רוצה לתת פה דגש שהנתונים שאני נתתי, הנתונים האלה מציגים את כלל האכיפה כלפי הנתינים הזרים שאינם אזרחי ישראל. אני לא יכול מבחינה טכנית לדעת אם מקבל הדוח הוא עובד זר בעל אשרה, מסתנן, מבקש מקלט או תייר; זה כל האזרחים הזרים, אלה הנתונים.


יש לך מיפוי של המקומות – דרום תל אביב, לדוגמה, אילת, אשדוד – או שהנתונים הם רק נתונים כלליים?


זו, אני מבין, שאלת ההמשך.


כן.


א. הנתונים הם נתונים כלליים. אם היינו נדרשים לתת נתונים כאלה, אני לא בטוח שאפשר לפלח את זה בצורה הזאת במערכות המידע, אבל מאחר – – –


אדוני סגן השר, במערכת המידע של המשטרה אי-אפשר לפלח לפי אזורים? אתה ואני יודעים שכן.


איתמר, אני מזכיר לך דבר אחד קטן, אולי שכחת: זו לא שאלת המשך, זו שאילתה חדשה, אז תשאל, כי זו לא שאילתה שאפשר לתת עליה את הפילוח, בוודאי לא בשליפה.


אני בטוח שגם בלי לשאול שאילתה חדשה אתה יכול לברר ולהגיד לי את זה. אנחנו נפגשים כאן לא מעט.


אבל מאחר – – –


אם אתה צריך שאילתה, אני אגיש שאילתה, אבל זה מעניין וזה חשוב לכולנו.


חבר הכנסת בן גביר, הבן אדם האחרון שאפשר להגיד שהוא רוצה לגמור את מכסת השאילתות של חברי הכנסת זה אני. ביקשת ואני אנסה לעשות פילוח. בהזדמנות קרובה אני אתן לך תשובה.


תודה רבה.


תודה רבה. 

 שאילתה מס' 232, מאת חבר הכנסת בן גביר: הנפת דגל ישראל במערת המכפלה. בבקשה.



נכון. בנושא הזה, אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, גברתי השרה וכנסת נכבדה, אנחנו מדברים על יהודים שהגיעו למערת המכפלה עם דגלי ישראל. כוחות של מג"ב לקחו מהם את הדגלים והורו לסגור את המערה לתפילת יהודים עד שיוחרמו הדגלים.

 אז רצוני לשאול:

1. האם הנפת דגל מדינת ישראל היא פרובוקציה פוליטית?

2. באיזו סמכות החרימו את הדגל?

3. היות שאנחנו רואים גם מה קורה מהצד כשנכנסים ערבים למערת המכפלה, מדוע אין אכיפה על הכנסת דגלי האויב?


 חבר הכנסת בן גביר, דגל מדינת ישראל מונף בראש מערת המכפלה בגאווה לאומית, אם יורשה לי לומר. הנפת הדגל בתוך מערת המכפלה מתקיימת באופן קבוע. אפשר לראות את זה, כל מי שמגיע גם לטקסים, בחוץ, בפנים. מערת המכפלה היא אכן מקום מורכב ורגיש, ולכן כל אירוע, כל פרט, נבדקים. 

עכשיו נדבר לגופה של השאלה, לגופו של האירוע. האירוע שאליו התייחסה השאילתה – מדובר היה במה שנקרא יום "חריג יהודי", שבו המערה פתוחה רק ליהודים. ביום זה הגיע אדם כשהוא מחזיק דגל ישראל, וכוונתו הייתה להיכנס – ואתה מכיר טוב את המקום – לתוך אולם יצחק, הנמצא בצד המוסלמי, בזמן חריג וללא תיאום ואישור מטעמנו. על כן, לא אפשרו את זה, ובצדק לא אפשרו את זה. 

אני אומר לך עכשיו, מעבר למה שכתוב או נאמר: בדקתי; טוב שלא אישרו את זה. הדגל נלקח והושב לו מחוץ למערה. כאמור, במערת המכפלה מתנוססים דגלי ישראל בכל פינה, והמשטרה תאכוף כל פעילות שאינה מתואמת עימה ואשר יש בה חשש להפרת שלום הציבור וביטחונו. לכן, פה אני מתנגד לאמירה שלך בפתיח. דגל ישראל הוא הדגל של מדינת ישראל, הוא הדגל שלך והוא הדגל שלי, אבל במקום שהוא לא צריך להיות בגלל אותם כללים שנקבעו, הוא לא יוכנס. לכן, באותו יום, באותו אירוע, באותו מקרה, באותו פרק זמן, בדין נהגה המשטרה. זאת התשובה. 


 שאלת המשך. אדוני סגן השר, אני חושב שהטעו אותך, והטעו אותך כי אתה לא מכיר את המקום, כנראה.


 למה להעליב? למה אתה חושב שאני לא מכיר? 


 לא להעליב. אתה יודע כמה אני מעריך אותך. 


 למה לא מכיר?


 להעליב אותך?


 למה לא מכיר את המקום?


 קודם כול, אתה יודע שאני חושב שהיית אחד השוטרים המקצוענים במדינת ישראל. אתה יודע היטב מה אני חושב עליך. 


 אבל אני מכיר את המקום. לזה התכוונתי. 


 סליחה. אז אני לוקח בחזרה גם את הדברים האלה, אבל אני כן רוצה להשכיל אותך, בסדר? ננסח את זה ככה: אם "חריג יהודי" – רק יהודים נכנסים. "חריג יהודי" – בוא נסביר גם לצופים שצופים בנו – זה חג יהודי, ואז מערת המכפלה, נכנסים בה רק יהודים. אגב, יש גם "חריג ערבי", שרק ערבים נכנסים למערת המכפלה בחגים של המוסלמים. 

מה הבעיה? זאת אומרת, אם אתה אומר לי שנכנסים לאולם יצחק כשיש בו תפילה של ערבים והם רואים דגל, גם אז אני לא כל כך בטוח; אנחנו מדינה יהודית. אבל כשהאולם מלא רק ביהודים, למה לא להפעיל שיקול דעת ולהגיד: זה דגל שלנו, כולנו גאים בו – אני יודע שגם אתה? מה הבעיה בזה?


 אז זה בדיוק העניין. אנחנו הפעלנו שיקול דעת, ולא מכניסים לשם דגל ישראל, למקום הזה, לפי כללים שנקבעו לא היום ולא אתמול, לא לפני שבוע ולא לפני שבועיים. זה הכלל, זה הסטטוס קוו וזאת הדרך שבה נוהגים. לא היה פה שום חריג. ולכן אני אומר שמה שאמרת קודם, כאילו היה פה איזה שינוי מהמצב הנוהג ולא מאפשרים ללכת בגאון ובשמחה ב"חריג יהודי", להיכנס למערת המכפלה, זה פשוט לא נכון ברמה העובדתית. 


 תודה רבה. 

 אנחנו ניגשים לשאילתה הבאה, מס' 234, של חבר הכנסת בן גביר – תקיפת פעילת ליכוד. בבקשה. 



 אנחנו מדברים על אירוע שהתרחש ב-25 בספטמבר 2021 במהלך הפגנה כנגד חברת הכנסת עידית סילמן. ראש מטה מפלגת ימינה בחריש תקף באלימות את פעילת הליכוד חנה זרקא וגרם לה שבר ביד ימין ונקע ברגל. היא הגישה תלונה במשטרה, והחשוד עוכב לחקירה.

 רצוני לשאול:

 מה נעשה בעקבות התלונה שהוגשה ומה קורה עם החקירה?


 נכון להיום, אכן נפתח תיק ואכן הוא נמצא בחקירה. הוא הועבר לתביעה, וביקשו שם השלמות חקירה. ברגע שיסיימו, יקבלו את ההחלטה. 


 אבל זה הועבר לתביעה?


 כן. 


 תודה רבה. 

 אנחנו ניגשים לשאילתה הבאה, מס' 295, של חבר הכנסת איתמר בן גביר – תקיפת רועה צאן. בבקשה. 



 עוד אירוע חמור שאני מדבר עליו הוא באמת תקיפת רועה צאן סמוך לחוות מעון. ב-15 באוקטובר 2021 שמונה תוקפים חמושים באלות תקפו קשות קטין ישראלי, רועה צאן, סמוך ליישוב חוות מעון. הקטין פונה לבית החולים סורוקה עם שבר בידו. 

רצוני לשאול:

1. האם האירוע נחקר?

2. האם נעצרו חשודים?

3. האם משטרת ישראל מתייחסת לאירוע הזה כתקיפה על רקע לאומני? 

 אגב, זאת הערה על מה שאדוני אמר לפינדרוס. כלומר, יכול להיות שמגישים כתבי אישום, אבל אתה ואני יודעים שכשהמשטרה מייחסת מניע לאומני, זה כפל עונש, זאת התייחסות אחרת. הרבה פעמים תיק שהוא בשלום הולך לבית משפט מחוזי. זאת גם אמירה של המערכת, שלא תיתן לתקוף מישהו על רקע לאומני – אגב, יהודי או ערבי. 


 קודם כול, לגבי האירוע, באמת אירוע תקיפה, אירוע שנחקר. היה שם עצור אחד, והוא הגיע לבית הדין הצבאי ושוחרר. היו שם עוד כאלה וצריך לבצע את המעצרים שלהם. התיק נמצא בחקירה, ואני מניח שברגע שישימו יד עליהם, למעשה יוגש כתב אישום, בהנחה שיהיו מספיק ראיות. 

הדבר האחרון – לגבי לאומני–לא לאומני. מבחינת ההגדרה, ברגע שייגמר תיק החקירה, תתקבל ההחלטה לפי הראיות שיהיו בתוכו אל מול התלונה שהייתה, כמובן. 


 אני אגיד לאדוני משהו, וגם שמענו את זה בשומר החומות בוועדה לביטחון פנים, והופתעתי מאוד. הגישו כתבי אישום, אבל כששאלנו את פרקליטת מחוז ירושלים כמה מתוכם לאומניים, היא גמגמה ובסוף הסתבר שאף לא אחד. אני אומר דבר כזה, ושוב, אני יודע שכשהפרקליטות מגישה, זאת גם אחריות שלה, אבל יש כאן גם עניין של המשטרה. החקירה עצמה צריכה להיפתח באירועים כאלה על רקע לאומני. זה שונה – זה משנה את היחס אל התיק, זה משנה את היחס של השופטים. אני אומר לאדוני שאני לא נתקל בזה. מרביצים לחרדים בשער שכם, תוקפים יהודים שהולכים בעיר העתיקה, אינתיפאדת טיק-טוק, עושים כל מיני דברים, והמניע הלאומני חסר מן הספר. 


 אני אומר משהו כללי, שלא קשור לשאילתה הספציפית הזאת. לגבי ההחלטה אם לאומני או לא לאומני, הרבה פעמים היו אירועים – גם בעבר – כשזה התחיל, לא חשבו שהוא לאומני בכלל, והסתבר בחקירה לאחר מכן, והפוך, לכן צריך לראות את הראיות ולקבל החלטה. בוודאי, גם התלונה עצמה, הרקע שלה, מה שאומר המתלונן – זה משפיע. אני יכול להגיד לך לגבי התיק הזה שההחלטה תתקבל אחרי שיאספו את כל החומרים, וגם יעצרו את מי שצריך להיעצר או את מי שמחפשים אותו, ואז תתקבל ההחלטה. 


 תודה רבה. 

 שאילתה מס' 296, של חבר הכנסת איתמר בן גביר – ניגוד עניינים של יועץ התקשורת. 



 אנחנו מדברים על ניגוד עניינים של יועץ התקשורת למפכ"ל המשטרה. יועץ התקשורת אבי בניהו, המייעץ למפכ"ל המשטרה, תקף אותי כמה פעמים בכלי התקשורת – בלי למסור גילוי נאות, אגב, שהוא מייעץ למפכ"ל המשטרה. לגבי הכסף שהוא מקבל או לא מקבל, אני שמעתי הצהרה שלו בטלוויזיה לפני כמה ימים, והוא אמר: אני לא מקבל כסף. בן גביר סתם אמר, אני לא מקבל כסף. אז קודם כול – באמת לדעת אם ההצהרה הזאת נכונה. 

 בהנחה שההצהרה הזאת לא נכונה והוא מייעץ למפכ"ל בקטע התנדבותי, מה פתאום הוא מבקר חבר כנסת? ממתי יועץ של מפכ"ל, יועץ של מישהו מהדרג של המשטרה, מכניס את עצמו לעניין הזה של פוליטיקה? אגב, לא משנה אם הוא בעדי או נגדי. מה פתאום הוא תוקף אותי?


 השאלה השנייה תלויה בשאלה הראשונה – האם הוא מייעץ למפכ"ל. התשובה היא לא. הוא לא מייעץ למפכ"ל, הוא לא מקבל כסף מהמפכ"ל. זאת התשובה הרשמית. לכן, כל מה שקורה – אני רוצה להתייחס – אבי בניהו הוא בן אדם פרטי. מה שהוא אומר כלפי מישהו – במקרה הזה אתה או לא משנה, כלפי מישהו – זה עניינו מול אותו אדם שהוא מדבר עליו. אי-אפשר לערבב, אי-אפשר לעשות סלט מטבוחה מכל האירוע הזה. הוא לא מייעץ למפכ"ל. נקודה. 


 קודם כול, מטבוחה זה דבר טוב, אבל אני מסכים איתך שלא כאן. 


לא אמרתי שזה רע. אמרתי: אי-אפשר לעשות מזה סלט מטבוחה. 


אני לא עושה סלט מטבוחה. אני אומר לך שלפי המידע שלי – אני חושב שגם הוא העיד על עצמו – בשומר החומות הוא הלך ושוחח עם המפכ"ל והסביר לו איך לעבוד עם התקשורת. מה ההגדרה של "מייעץ"? אולי כאן הבעיה. אני לא יודע אם הוא יושב אצלו בלשכה כל היום וכל הלילה, אבל ברגע שהוא מרים אליו טלפונים ואומר לו: צריך להתנהל כך, צריך להתנהל אחרת, צריך לעשות א' וצריך לעשות ב', הוא יועץ לכל דבר. הוא לא חבר קרוב של המפכ"ל. גם אז, אגב, לך תדע מה הוא מנצל ומה הוא לא מנצל. זה מפכ"ל, ריבונו של עולם. 


 עוד פעם, אני אגיד משהו באווירה אינטימית, נעימה – פה אין הרבה אנשים ושקט: בכל פעם שיש שאילתה – לאו דווקא בשאילתה הזאת – אני גם בודק מעבר את כל הדברים. הרבה פעמים אני מסתכל ואני מוצא שחלק מהדברים נולדים מגזרי עיתונים, ולתקשורת יש חשיבות. נתקלתי גם בפרסום שהיה בעניין הזה. לכן אני אומר בצורה הכי ברורה: אבי בניהו איננו יועץ של המפכ"ל, הוא לא מייעץ לו. כולנו מדברים עם אנשים. תקשיב, בוא לא נהיה תמימים – כולם מדברים עם אנשים. ראשי ארגונים מדברים עם אנשים. אני חושב שזה יהיה לא נכון ולא אמיתי להגיד אחרת. אבל התשובה העניינית: הוא לא מייעץ למפכ"ל. 

במקרה הזה, אני שם לרגע בצד את האירוע הזה. עוד פעם, כשמדברים על ניגוד עניינים, אני לא רוצה להיכנס לעניין. אבי בניהו הוא אדם פרטי, ולכן אני אומר: כל הדברים האחרים – אל תעשה את הערבוביה הזאת. היא לא קיימת במציאות. 


 אדוני סגן השר, נראה לך הגיוני שאדם שמדבר עם המפכ"ל באופן קבוע, במסגרת קבועה – לא משנה. אני שוב אומר: זה לא יום חמישי ב-14:00; הוא מדבר איתו בראשון, שלישי, רביעי. 


 אבל אף אחד לא אמר על רקע – – – 


 אז אני שואל אותך: האם זה נראה לך הגיוני שהוא תוקף חברי כנסת?


 לא, איתמר, אני חושב – חבר הכנסת בן גביר, אני חושב שאין פה סיפור של רקע קבוע. אני אמרתי שהוא איננו מייעץ למפכ"ל. נקודה. לא קשור לסיפורים אחרים שקשורים לפגיעה באנשים אחרים. 


 תודה רבה. נראה לי שמיצינו את הנושא, חבר הכנסת בן גביר, עד תום ממש. סחטת אותו. 


 משתדל לשאול שאלות, אדוני. תודה. 


 תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה – 47. חבר הכנסת איימן עודה ביקש את התשובה בכתב. 

 אם כך, נעבור לשאילתה 144, של חבר הכנסת איימן עודה: איומי ראש עיריית לוד. בבקשה. 



 כבוד סגן השר יואב סגלוביץ', ב-12 ביולי, בתום כנס בנוכחות השר לביטחון פנים פה בכנסת, שבו השתתף מאלכ חסונה, ראש עיריית לוד התקשר אל מר חסונה ואיים על חייו ובפגיעה ברכושו, תוך קללות והשמצות.

 רצוני לשאול:

 1. האם בוצע בירור מול ראש העיר?

 2. כיצד המשרד מתכוון לפעול בעניין זה?


 אגיד משהו כללי. קודם כול, הוגשה תלונה על ידי מר חסונה בעקבות העניין הזה. בדרך כלל, ככל תלונה כנגד נבחר ציבור, זו לא החלטה מיידית. זה עובר לאגף החקירות והמודיעין, שם מתקבלת ההחלטה מי, מה ואיך. זה נמצא בטיפול. 


 כבודו יכול לדעת מתי נקבל תשובה? כי זה בסך הכול איום דרך טלפון, לא נושא כל כך מורכב וקשה, אז כמה חודשים זה צריך לקחת? דומני שכשהמצב הפוך – זה אבא של חלל, בן אדם שנהרג במאורעות הקשים ביותר. אם המצב היה אחר, אין לי ספק שהתשובה הייתה מאוד מהירה. 


 קודם כול אגיד משהו כללי, ברשותך, בלי כל קשר. קודם כול, אני מסכים איתך שאיום – בלי כל קשר למקרה הזה, איום על נבחר ציבור מקבל עדיפות, לא יעזור שום דבר. פה מדובר על תלונה כנגד נבחר ציבור, התלונה בגין איומים. 

בכוונה, בשביל לתת באמת הסבר, חבר הכנסת עודה, לתת באמת הסבר, כאשר מדובר על חקירתו של נבחר ציבור, צריך לבחון היטב אם יש תשתית מספקת לחקירה אל מול האירוע הזה. לא כל דיבור – אני אומר כללית, לא שמעתי מה היה באיום עצמו; לא כל אירוע, שיכול להיות לא סימפתי, לא אסתטי ולא נראה טוב, הוא אכן עולה בגדר עבירה פלילית, לכן בוחנים את זה; מרחיקים את זה מהתחנה הנוגעת – מי שמטפל בזה זה המטה הארצי במשטרת ישראל. 

התלונה עצמה הוגשה ב-12 ביולי. אנחנו נמצאים עכשיו לקראת סוף חודש דצמבר. אני מניח שלא ייקח עוד הרבה זמן עד שיקבלו את ההחלטה. יקבלו את ההחלטה –זו גם תהיה החלטה שתפורסם, זה לא מסוג הדברים שנסגרים בחדרי-חדרים. אני מבטיח לך, מאחר שגם נשאלתי בשאילתה, שאראה שהדברים האלה בסופו של דבר – לא משנה מה מבחן התוצאה, אלא במבחן התהליך תתקבל החלטה. 


 תודה רבה. אנחנו עוברים ל-155 – חבר הכנסת איימן עודה ביקש את התשובה בכתב. 

אם כך, נעבור ל-294, של חבר הכנסת איימן עודה: רצח שביעי בכפר בענה. 



 כן, רצח שביעי בכפר בענה. רביע חסארמה, שנרצח ביום 18 באוקטובר, הוא הנרצח השביעי בכפר בשנתיים האחרונות. הכתובת הייתה על הקיר, בגלל סכסוך דמים בכפר, אבל המשטרה לא סיפקה למשפחה הגנה כדי למנוע את הרצח. 

 רצוני לשאול:

 1. האם נעצרו חשודים ברציחות? 

 2. אם לא – מדוע?

 3. מה נעשה כדי למנוע את הרצח הבא בכפר בענה?

 4. מה משרדך מתכנן לעשות למניעת הרצח הבא?


 נתחיל בכמה דברים עובדתיים. האירוע הזה בבענה זה כבר הנרצח השביעי בשנתיים האחרונות בסכסוך קשה מאוד, ואני יודע שלא מעט אנשים גם ניסו להגיע לפתרונות כאלה או אחרים בין המשפחות שם. התיק שאתה מדבר עליו, התיק הספציפי הזה מטופל ביחידה מרכזית במחוז צפון והוא נמצא על סדר-היום במקום מאוד מאוד גבוה, גם לעצם העניין הספציפי הזה אבל גם בהתחשב בכל המעשים הקודמים, שגם הם נמצאים על סדר-היום. 

אזכיר שהסיפור התחיל בנובמבר 2019, ולמעשה שבעה האירועים האלה גבו, שבעה אירועים, תשעה נרצחים, תשעה נרצחים בשבעה מקרים, ומתוך כלל המקרים האלה היה אירוע אחד שפוענח ויש שם כתב אישום כנגד רצח משולש שנעשה גם כן באותו סכסוך. אני אומר לך, חבר הכנסת עודה, שהנושא הזה נמצא על סדר-יום של המשטרה, עמוק מאוד. אני יכול להגיד לך דבר נוסף, שהוא נמצא במידה מסוימת גם, אם אפשר לקרוא לזה כך, על סדר-יום אישי שלי אל מול מה שאני עושה כיום. 

 ברשות היושב-ראש, אני רוצה להרחיב בשתי מילים כלליות יותר, אחרי שאמרתי שהעסק הזה נמצא, לפחות מבחינתי ומבחינת המשטרה, בתשומת לב מאוד גבוהה. הנושא – ואני כן רוצה לשים את זה פה – הנושא הזה של נקמות דם באשר הן, בניגוד או בשונה מאירועים אחרים של סכסוכים, ארגוני פשיעה, כנופיות והדברים האלה, אלה דברים שבהם – אני אומר, בכל האירועים של ארגוני פשיעה, כנופיות, על הרקע הזה, רק המשטרה צריכה לטפל; אין לי שום ציפייה מאף אחד לשום דבר, רק המשטרה. זה תפקידה. אני כן אומר – ואני יודע שאלה דברים אולי לא פשוטים, ואני כן אומר אותם פה, ואולי גם נסכים על חלקם – שבנושאים האלה של נקמות דם, זה משהו יותר עמוק, וצריך לראות איך עושים טיפול הרבה יותר הוליסטי, ואני גם יודע שיש הרבה מאוד מאמצים. אני יודע שגם אתה לא פעם ולא פעמיים היית בניסיונות כאלה ואחרים. 

אני חושב – ואני מעלה את זה כרעיון, כמחשבה: אחד הדברים המרכזיים שמשפיעים לעיתים זה הדרך שבה זה מתקבל בתוך ציבור באשר הוא. אני חושב שהמשימה הגדולה של כולנו – המשימה של המשטרה לפענח, לתפוס; המשימה שבה אני כן צריך את השותפות של כלל הציבור – של חברי הכנסת, אימאמים, מנהיגים, ראשי רשויות, מנהיגי ציבור, עמותות, באשר הם: את האנשים האלה, את אלה שמעיזים, מרהיבים עוז בנפשם, בשם הדבר הזה שנקרא "סכסוך דם", לפגוע באדם – והיום, לצערי, הפגיעה היא כבר לא במעגל ראשון, לעיתים במעגל שלישי, אנשים בכלל לא יודעים – היא להוקיע, לבייש, לגרום לאנשים האלה להתבייש בתוך הקהילה. אני אומר את הדברים האלה כי דווקא פה גם אני רואה סוג של עבודה מעבר לעבודת המשטרה הרגילה – שהיא חייבת להיות, וחייבים להגיע לפענוח; גם השיתוף. 

 אני רוצה להגיד כמה מילים לחיוב על מה שקורה בזמן האחרון, ואני מדבר על מנהיגות הציבור הערבי. אני נותן את הדוגמה עכשיו מכמה דברים שקרו בזמן האחרון, כי אנחנו מדברים פה על בענה, אבל סכסוך דמים מלווה אותנו בהרבה מקומות בארץ. היה גם את סכסוך הדמים באום אל-פחם, שבסופו של דבר בא ראש הרשות המקומית – אני משבח אותו על זה – ד"ר סמיר ראש העיר בא ואמר: מי שלא יעשה את זה, אנחנו נחרים אותו. הוא אמר את הדברים שאני אומר, רק הוא אומר את זה בזווית אחרת, בזווית המנהיגות האזרחית. זה קרה. זה לא משנה את העובדה שהמשטרה צריכה לתפוס את הפושעים האלה שהרגו את האנשים. 

אותו דבר – אני יודע היום שבסכסוך קשה מאוד שהיה באבטין רק לאחרונה, גם היום הגיעו לאיזשהו – בתחום האזרחי, נקרא לזה. אבל המשטרה צריכה לתפוס אותם, והיום הוגש גם כתב אישום נגד מישהו שירה שם, באבטין, היום הוגש כתב אישום בבית המשפט בחיפה. בסוף זה שילוב. אבל בניגוד לכל יתר הדברים – וגם בנצרת אותו סיפור שהיה עם שרפת הבתים. זה משהו שפה אני רואה בכובע שלי כרגע, גם כסגן השר לביטחון הפנים וגם כמי שמוביל את המאבק הכולל בתחום הזה – אני משתף פעולה בכל התחומים, אבל גם בתחום הזה שיתוף פעולה. אני אומר לך, חבר הכנסת עודה, המשטרה – אבל אני גם ברמה האישית מגויס לגמרי, כי צריך לשבור את הפרדיגמה הזאת. אני מדבר על נקמות הדם. שם זה המקום היחיד שבו אני מבקש את הסיוע, את העזרה ואת החיבור. כל יתר הדברים – רק עבודת המשטרה. 

 לכן – אני חוזר לשאילתה: הסיפור של בענה יושב פה ויושב פה, ואני אומר: אנחנו חייבים להגיע לפיצוח, להגיע למצב שמפסיקים את זה, אבל כן להעמיד את האנשים לדין. אין חוכמות, האנשים צריכים לעמוד לדין, כי הם רוצחים. 


 כבוד סגן השר, אני אמור לשאול, אבל רק אמירה ואני מסיים. באמירה הזו אני אומר לך בצורה הברורה ביותר: אין שום דבר בעולם שמצדיק נקמה. אני מגנה בתוקף כל נקמה. מי שביצע – הוא ביצע, ואף אחד אחר מהמשפחה שלו לא, רק הוא, ומי שאמור לטפל בו זה רק המשטרה, רק בתי המשפט. נקודה. אנחנו נמצאים בשנה שיש בה מספר ההרוגים הגדול ביותר. זו אחריות המשטרה. 


 עוד פעם, איך אומרים, זה לא שיח בינינו. אני לא הסרתי את האחריות, אבל זה המקרה היחידי שברור לי שיש משמעות להוקעה החברתית, לביזוי של האנשים הרעים האלה, כי זה לא אחד ולא שניים, ולשים את התופעה הזאת על סדר-היום כדבר מגונה, שהאימאמים מגנים אותו, מנהיגי הציבור מגנים; לא רק מגנים אלא גורמים לאנשים האלה להתבייש ולא להגיע בקהלם, כל אחד בקהלו. את זה אמרתי כאמירה כללית. החובה שלי, החובה של המשטרה, ברורה לגמרי. זה המקרה היחידי שאני אומר: אני צריך גם את העזרה החברתית המשמעותית, ואני יודע שיש אותה.


 תודה רבה, סגן השר. שאילתה 303, של חבר הכנסת איימן עודה – הוא ביקש אותה בכתב, את התשובה. בבקשה, תרשום לך. תודה. 

אם כך, אנחנו ניגשים לשאילתה מס' 283, מאת חבר הכנסת סעדי. בבקשה.



אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, אני גם כאן על מנת לקצר, כי יש לנו גם ועדת פנים אחרי זה. אני ביקשתי שחלק מהשאלות יהיו בכתב, אז את 283 אני חושב שביקשתי בכתב.


לא, ביקשת את 304, אלא אם כן אתה רוצה לשנות.


לא, להפך, 304 לא. 


אז יכול להיות שנפלה טעות במזכירות. אז 283, סגן השר, בכתב.


אתה לא רוצה כבר שאני אתן את התשובה וזהו? 


 יש כאן מגמה, זה לא סתם.


אני כבר פה, עבדתי קשה.


אבל אני הרי מכיר את חבר הכנסת סעדי. יש מגמה למה בכתב.


מה? אפשר.


בבקשה.


אני אומר, שנינו פה, אז כאילו – – –


אז קדימה. אם לא אכפת לך, חבר הכנסת סעדי, נלך לפי הסדר. הוא ייתן לך את זה, כי זה כבר מצוי בידו.


אין בעיה. ביקשתי לחסוך.


אבל את הקבוצה האחרונה שביקשת, 306, 307 ו-308, נבקש מסגן השר בכתב, בסדר? על דעתך?


 אין בעיה.


אוקיי, אז סגן השר, 283, בבקשה.


אז עוד פעם זה קצת אולי בהמשך למה שהיה, דו-שיח או אמירות שלי לגבי מה שהיה קודם. הסיפור כאן – אני אענה ישר – הסיפור של מעשי הרצח זה אותו סכסוך דמים קשה מאוד שעדיין קיים בין משפחת ג'עו לבין משפחת אגבאריה. לפי מה שאני יודע, וגם אתה יודע, הגיעו שם לאיזשהו – בקטע הזה, אבל עדיין זה לא פוטר את העניין שצריך לגלות את מקרה הרצח. יש פעילות מאוד מאוד גדולה בהקשר הזה. לאו דווקא – לא לאו דווקא; מדובר פה על אדם ספציפי שאתה שאלת עליו. רק שאני אראה שאני לא מתבלבל – זה עורך דין, נכון?


לא, עורך הדין זה אחרי זה.


אוקיי. כל אחד חשוב. בעיקרון, הסכסוך זה סכסוך שמטופל בעצימות מאוד מאוד גבוהה בימ"ר. אני יכול להגיד שאני מניח שהוא מטופל ביחידה המרכזית של ימ"ר חוף עם הרבה מאוד מאמצים, ובחלק מהטיפולים אני הייתי מעורב ב-back, בחלק מהם, לא בחקירות אבל בכל הפעילות הנוספת שקורית באום אל-פחם שמתקשרת לעניין הזה. אנחנו מדברים פה למעשה על שישה מקרי רצח כבר באותו יום. מצוין פה אדם אחד, אבל זה שישה מקרי רצח סביב אותו סכסוך עקוב מדם. אני אומר לך, חבר הכנסת סעדי, שהדבר הזה מטופל, וגם אני באופן אישי בתוך האירועים האלה במובן היותר-רחב.


תודה.


תודה רבה. בבקשה, 304. 



זה על רצח של עאסם סלטי מעילוט, כבוד סגן השר, וגם לחברי איימן עודה הייתה שאילתה בדיוק באותו נושא, אבל הוא חייב לצאת לנגב עם חבריי ברשימה המשותפת, אז אני שואל: בתאריך 9 באוקטובר – – –


אני רק מקווה שאם אתם עכשיו יוצאים לדרום, חבריך מהרשימה המשותפת, לא יהיו לי שאילתות לשבוע הבא.


 כן. בתאריך 9 באוקטובר נרצח עאסם סלטי מכדור תועה כשישב במרפסת ביתו בכפר עילוט כתוצאה מקרב יריות שהתנהל שם. המשטרה, שהגיעה למקום באיחור, לא הצליחה להפסיק את קרב הירי ולא הצליחה למנוע את הרצח.

 ברצוני לשאול:

 1. מדוע המשטרה התעכבה בהגעה לקרב הירי?

 2. מדוע המשטרה לא הצליחה להפסיק את הירי לאלתר?

3. האם נתפסו חשודים? 

 4. אם לא – מדוע?


נתחיל מהסוף. טרם נעצרו חשודים. אני יכול להגיד לך שאחרי שאני קראתי את השאילתה גם עשיתי בדיקה יותר לעומק. זה התחיל באירוע של קטטה גדולה בין משפחות, שקרתה התפרעות של נוכחים במקום. הקטטה עצמה הייתה בשעה 19:52 ואז היה יידוי אבנים, בהתחלה בין המעורבים, בין שתי המשפחות. הירי – והיה כוח במקום, נשלח כוח למקום בשל הקטטה; הירי לא היה במקום הזה, הוא היה במקום אחר. הירי במקום האחר הזה, קורבן הירי הוא אדם – זו גם הזדמנות להגיד, אי-אפשר לנחם על זה – זה בן אדם תמים חף מפשע שישב במרפסת ביתו ולמעשה נפגע מכדור בבטנו ולאחר מכן נפטר מפצעיו. המשטרה כן הייתה במקום. היא לא הייתה במקום הזה, היא הייתה במקום של הקטטה, אבל אז היה ירי במקום אחר שקשור לקטטה, ומזה הוא נפצע ונהרג. לכן, אלה העובדות נכון לעכשיו. 

מבחינת הטיפול בתיק הזה, הדבר הזה נמצא למעשה בימ"ר צפון. היא נמצאת בהתקדמות גדולה. אני לא רוצה לפרט מעבר, אני גם לא יודע מעבר מתוקף תפקידי, אבל אני יודע שהיא נמצאת בהתקדמות גדולה. מדובר פה באמת בבן אדם חף מפשע שנפגע על לא עוול בכפו באירוע שלא קשור אליו בכלל; הוא קשור לאחת המשפחות אבל הוא לא קשור לשום אירוע, הוא ביקר במקום. אני מקווה מאוד שיהיו בשורות טובות, ואם כן – אני גם רשמתי לעצמי – גם כמובן למשפחה, אבל תדע מזה.


 תודה, כבוד סגן השר. באמת המקרה הזה, כמו שאמרת, היה מקרה של בחור בתחילת חייו, נשוי טרי. אנחנו היינו עם המשפחה שלו, עם אבא שלו. אפילו דיברתי איתך לפני – עוד מעט יש גם שאילתה על המנוח ג'יהאד חמוד מדיר חנא. שתי המשפחות האלה עושות הפגנות כל שבוע, ואני אפילו פניתי אליך בעניין הפגנה מול תחנת שפרעם. המשפחה לא מרפה ולא תרפה עד שבאמת תראה שהמשטרה מגיעה לפושעים האלה ושהם יקבלו את דינם. אבל אם המשטרה הייתה באירוע של יידוי אבנים, אז למה היה עיכוב עד שהיא הגיעה? אנחנו יודעים שעילוט היא לא – – –


לא, לא, חבר הכנסת אוסאמה, האירוע עצמו – היה מיקוד במקום שבאמצע קטטה גדולה מאוד עם יידוי אבנים וברדק אחד גדול. הירי שהיה לא היה באותו מקום, ועד שהגיעו לאתר בכלל את הזירה – הרי הוא לא נפגע במקום, הוא היה במרפסת ונפגע מכדור והיה צריך לראות מאיפה בכלל היה אירוע. אז זו לא הייתה אותה זירה, אלה היו שתי זירות שונות.


אבל אתה אומר שיש התקדמות, ואתה מקווה – – –


אני אגיד משהו יותר כללי, וזה מתייחס אולי גם לכל השאילתות. האירועים האלה – כל רצח הוא רצח, זה לא משנה כרגע מי זה, אבל אני אומר עוד פעם, אירועים שבהם נפצעים ונהרגים אנשים חפים מפשע, אני יכול להגיד לך שזוכים, לפחות בזווית שאני רואה את הדברים, לקשב אחר, כי זה אנשים שבסופו של דבר לא מעורבים בדבר, הם לא קשורים לדבר והם נפגעו. וזה לא המקרה היחידי. אתה אומר דיר חנא – יש גם בעילוט, בעוד מקומות היו מקרים כאלה. אני יכול הגיד לך שהם תחת קשב מאוד גדול, גם בכובע שלי בתוך מה שאני מתעסק מעבר לעניין הזה, אבל אני מבטיח לך, ודרכך גם למשפחה, שזה לא יורד מסדר-היום.


תודה.


תודה רבה. 

 נמשיך ל-272. בבקשה.


אדוני, השאלה היא בעניין רכבי הסעת האסירים והעצורים, מה שנקרא בלשון העממית ה"פוסטה", ותאי המעבר. בהמשך לדיון בוועדת הכספים בתאריך 12 באוקטובר, ברצוני לשאול:

 1. מדוע, על אף התחייבות שב"ס לטפל בבעיה, לא נכלל נושא הפוסטה ותאי המעבר בתקציב 2022-2021?

 2. האם יש אפשרות להקצות משאבים לטיפול בהסעות הכלואים, כאשר פעמים רבות נסיעה של שעתיים-שלוש אורכת 12 שעות וכוללת לינה בתנאים לא ראויים בתאי המעבר?


קודם כול, לגבי התאים – בסיכום עם אגף תקציבים, כך אני הבנתי, תוסף תוספת ייעודית לשיפוץ אגפי המעבר בפריסה רב-שנתית; זה לא יהיה הכול במכה אחת, אבל כן יטופל בפריסה רב-שנתית. העבודות מתוכננות להתקדם במהלך 2022, כלומר במהלך השנה הקרובה. 

יש פה דבר נוסף. מתבצעת גם עבודת מטה לבחינת תנאי השהייה של כלואים במעברים וגם פתרונות בדגש על השמה מיטבית, כלומר, ככל שנהיה יותר טובים ביכולת שלנו לעשות את ההעברות הנכונות לקראת הדיונים בבתי המשפט, יהיה פחות – בכלל כל העניין של טרטור ברחבי הארץ בפוסטה, שזה אירוע לא פשוט, קודם כול לעצורים והאסירים אבל גם מבחינת המערכת. לכן אני לא יכול להגיד לך שיהיה פה הכול במכה אחת, אבל זה כן נמצא היום באיזשהו תהליך אל מול שירות בתי הסוהר. הם מבינים את הבעיה והם רוצים לייצר פתרונות טובים יותר ממה שנתנו עד עכשיו, מתוך הבנת המצוקה וגם הצורך האמיתי.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 

 תודה, סגן השר. בוודאי לא במכה אחת, אף אחד לא מדבר על מכה אחת. אתה יודע שאני בתפקידי הקודם הייתי עורך דין, ועסקתי בנושא הזה שנים על גבי שנים. אני אומר לך, שנים, אם לא עשרות שנים, שאנחנו מדברים על העניין הזה של הפוסטה. אתה, גם בכובע הקודם שלך, כשהיית במשטרה, וגם יושב-ראש הכנסת, שהיה מפקד מחוז – העניין הזה של הפוסטה כל הזמן עולה, ואני לא רואה שיש התקדמות. אתה יודע ואני יודע ויושב-ראש הכנסת הנכבד יודע כמה סבל גורם העניין הזה של הפוסטה לאסירים ולעצורים, שיוצאים לפעמים בבוקר וחוזרים אחרי 20 שעות או לפעמים – אם מדובר בסופי שבוע, הם נשארים שישי-שבת במעבר באיילון, ושם אין תנאים בכלל, אפילו לא תנאים מינימליים. 


 אני יכול להגיד לך מה שהתקדם: א. יש בעיה, בוא נתחיל בזה; ב. לגבי המעבר או תאי המעבר, יש שיפור. היה שיפור גם במהלך השנים, גם מבחינת סוג הרכב, סוג הרכב שמעבירים. לצערי היו תקופות שגם לא היה מיזוג; היום כל הרכבים ממוזגים. זה גם לא כיסאות הברזל שהיו פעם שאתה ואני זוכרים. יש פה תהליכים של התקדמות. אני מבטיח לך שאני אשים עין גם על זה, אבל אחרי שדיברתי עם שירות בתי הסוהר, הכיוון שלהם הוא כיוון לעשות פה שדרוג מאוד משמעותי. 

 תראו, כל זמן שעדיין יש את הפיצולים – ואין מה לעשות, לפעמים יש עניין של הפרדות, וצריכים להפריד ארגוני פשיעה ולקחת ממקום למקום – המצב הוא שאנשים לא נמצאים באותו מקום, בית המשפט נמצא ליד, וזה לא ישתנה. מה שיכול להשתנות זה התנאים הנלווים, כלומר שתאי המעבר – – – 


 בזמנו היה פיילוט, של שר המשפטים הקודם – אפרופו כל החוקים של היוועדות חזותית והזום ודיונים דרך הזום –להביא את בתי המשפט, להביא שופט. פעם במגרש הרוסים היו מביאים שופט לתוך מגרש הרוסים, הוא היה יושב שם והיו מביאים את העצורים, לא היה צריך להוציא אותם אפילו. 


 חבר הכנסת אוסאמה, מאחר שאתה יודע את דעתי, אז אני אוריד את הכובע הרשמי של סגן השר לביטחון פנים. אתה יודע שדעתי היא שכך צריך להיות. נכון לרגע זה – – – 


 אני אביא את ההסתייגויות שהביא חבר הכנסת סגלוביץ' על החוק הזה. 


 לא, לא, אני לא מסתיר את דעתי. 


 אני מצטרף אליו. לפחות בנושא מעצרים הצלחנו להקים בית משפט בתוך מגרש הרוסים. 


 נכון, זה מה שאני זוכר. אני הופעתי בבית המשפט. 


 אני לא מסתיר את דעתי וגם לא את עמדתי. כך נכון וכך צריך. לצערי, גם בכובע שלי כאופוזיציה לא הצלחתי. אני לא משוכנע שבכובע שלי כקואליציה אני אצליח, אבל אין בינינו מחלוקת, לפחות לגבי שלושתנו, שכך צריך להיות. נעשה מאמץ להוריד את זה לשם. אני לא אסתיר את דעתי וגם לא מסתיר אותה. 


 תודה. 


 אנחנו ניגשים ל-285, בבקשה. 



כן, זה הרצח של עורך הדין, מה שהזכיר סגן השר לפני כמה דקות. בתאריך 11 באוקטובר 2021 נרצח עו"ד ע'אנם פהמי ג'בארין בן ה-43 מאום אל-פחם ביציאתו מהמסגד מירי של רוצח שחיכה לו וירה בו עם יציאתו מהמסגד. הוא מת לאחר מכן מפצעיו בבית החולים. 

ברצוני לשאול:

 1. האם נעצרו חשודים? 

 2. מדוע לא פוענח הרצח?


 קודם כול, לא נעצרו. עשו הרבה מאוד פעילויות חקירה מאומצות בתיק הספציפי הזה. גם אני באופן אישי הייתי – – – 


 היית בקשר עם המשפחה, אני יודע. 


 עם אחיו. 


 כן. 


בכל מקרה, אני אחלק את זה לשניים. הרוצח השפל עדיין לא הועמד לדין. אני כן שמח שקרה משהו; יכול להיות שחלק מהעצורים, על דברים אחרים, קשורים לעניין הזה, זאת אומרת, יש עצורים בתיקים אחרים, על דברים אחרים, ולא נמצאים כרגע באום אל-פחם. אבל התיק הזה כרגע לא מפוענח, זאת העובדה. אם אני יכול להתנחם במשהו אחד בינתיים, שיש כרגע שקט באום אל-פחם. גם זה – מדובר פה על סכסוך ארוך, עקוב מדם, בתוך אום אל-פחם. זה לא אומר שלא צריך להמשיך לנסות לפענח ולהגיע לרוצח השפל הזה. התיק מטופל בימ"ר יחד עם עוד קבוצת תיקים שקשורה לאותו סכסוך דמים קשה. 


 תודה, סגן השר. אני אומר לך שברגעים האלה כנראה יש ירי ויש פגיעה קשה, אנושה. יש ידיעות שמי שנורה ונפגע נרצח, אבל זה לא עוד – – – 


 עכשיו? 


 עכשיו, עכשיו, בכפר נחף. אם זה יהיה באמת רצח ולא פגיעה קשה, אנושה, אז זה הרצח ה-127. אנחנו עברנו את השיא שהיה בשנה שעברה, 113. חלק מההרתעה זה לתפוס את העבריינים האלה, כי ברגע שהעבריינים האלה, הפושעים האלה, הרוצחים האלה, לא ייתפסו, לא יועמדו לדין, לא ימוצה הדין ולא יישארו שנים על גבי שנים מאחורי סורג ובריח, אז כנראה שלצערנו אנחנו נמשיך לשאול את השאילתות האלה, ותאמין לי, אני לא רוצה לשאול שום שאילתה בנושא הזה. 


 א. אני יודע, שנינו פה ממש לא בוויכוח, כולנו באותו צד של המתרס – רוצים להחזיר פה שליטה וסדר ולהעמיד עבריינים לדין ולתת לאנשים שקט ושלווה. זה חלק מהתפקיד האישי שלי היום. אני כן חושב, מאמין, יודע, שהולך להיות או יתחיל להיות שינוי בעניין הזה. אמרתי קודם – לא שמתי לב אם היית נוכח, אני מתנצל, אבל בשאילתה אחרת אמרתי לחבר הכנסת איימן עודה שיש דבר אחד שאני יודע – שאני צריך פה משהו יותר רחב בנושא של נקמות דם. אני שם רגע בצד את ארגוני הפשיעה, סכסוכי כנופיות וכל הדברים האלה, ששם אני כרגע לא איש בשורה, אבל אני כן יודע ששילוב מערכות – מצד אחד אכיפה מאוד אגרסיבית ונוקשה של משטרה וגילויים, אל מול טיפול הוליסטי יותר בתוך החברה – יכול להביא להקטנת התופעה; אני לא יודע אם לחיסולה. 

 אני כן חושב שבשנה הקרובה שתהיה – אני מאוד מקווה שבתחום הזה לפחות יהיו פחות שאילתות. זה אומר פחות נרצחים, ואני אצטרך פחות לענות על דברים, כי כולנו נמצאים באותו צד. מבטיח לך שיהיה את השינוי הזה. 


 תודה. 


 286, בבקשה. 



 כן, לצערנו הרב זה עוד רצח. בתאריך 13 באוקטובר 2021 נרצח ג'יהאד חמוד בן ה-33 מדיר חנא, מירי. באותו מקרה נפצעו עוד שניים, והמנוח מת מייד. 

 ברצוני לשאול: 

 1. האם נעצרו חשודים? 

 2. מדוע לא פוענח הרצח? 


 קודם כול, לא נעצרו עוד חשודים בתיק הספציפי הזה, ודיברנו על אותו רצח שהיה בלוד. גם פה, אם אני יכול להגיד מילה, דיר חנא זה מקום שהיה מאוד שקט עד האירוע הזה; לדעתי, שנים קודם היה מאוד שקט. אני יכול להגיד לך שהוא במיקוד מאוד מאוד גבוה, אבל צריך להבין – אתה יודע את זה: זה תיק רצח. אומנם זה היה באוקטובר, זה נראה לפני המון זמן, אבל זה ייקח את הזמן שלו. אני יכול להגיד לך שהוא במיקוד וקשב מאוד מאוד גדול על מנת להגיע לממצאים ולהעמיד את העבריין לדין. 

אם אני יכול להגיד משהו נוסף, אני יודע מה המשמעות האדירה של העלאת אחוז הגילוי בתיקי הרצח בחברה הערבית, כלפי החברה הערבית, כלפי כולם. אני יכול להגיד לך שיש על זה דגש מאוד מאוד גדול של המשטרה, של הפרקליטות וגם שלי באופן אישי. 


 תודה. אני מכיר את המשפחה הזאת היכרות אישית. הייתי בדיר חנא. אתה יודע, זה כפר שכן שלנו ואני מכיר את המשפחה, את האבא, את האימא ואת כל המשפחה. מאז הרצח הם יומם ולילה – הפגנות מול המשטרה, הפגנות במקום הרצח, והם רוצים לדעת דבר אחד: מי רצח את הבן שלהם. באופן כללי אתה צודק: אם יש נקמת דם כמו במקרה באום אל-פחם – והיינו אצל ראש העיר סמיר מחאמיד, ואני מקווה שההודנה, הסולחה, היא בדרך ושסכסוך הדמים הזה, שהיה גם בטורעאן וגם במקרים אחרים, נצליח לשים לו קץ. אבל אם לא נצליח להעלות באופן משמעותי את אחוז הפענוחים, הרציחות יימשכו וכוח ההרתעה ילך ויקטן, כי הרוצחים הפוטנציאליים יראו שקל מאוד לרצוח, ואולי יש רוצחים שכירים, אז הם מקבלים גם גמול על זה, ואז הם אומרים: אנחנו לא נתפסים. צריך להעניש ביד קשה כל מי שחושב בכלל לקטול חיים. זה התפקיד של המשטרה, זה לא התפקיד שלנו ולא של אף אחד אחר. 


 צודק במאה אחוז, אני לא מטיל את זה על אף אחד, רק משתף אותך בעובדה הבסיסית שזה נושא מרכזי כרגע – גם העלאת אחוז הפענוח, ואפרופו, גם חלק מהצעות החקיקה שאולי אתה פחות אוהב ואני יותר אוהב, הן גם כן בכיוון הזה, אבל זה לדיון אחר. 


 נכון. תודה. 


 נותרו – – – 


 את השאר אני מבקש בכתב. ביקשתי בכתב. 


306, 307, 308, אם לא אכפת לך, סגן השר. 


 לפחות משהו, לגבי 307, רק שתדע – – – 


 אז אולי בוא נסכם אותו. בוא נטפל ב-307. בבקשה.



 בתאריך 20 באוקטובר 2021 נמצאה גופתו של אחמד עווד טאהא, בן 42, תושב כפר קאסם, ונמצאו סימנים של אלימות על גופתו. 

1. האם נעצרו חשודים?

2. מדוע לא פוענח הרצח?


 פניתי אליך על זה, כי אני חושב שזה אחד המקרים, לדעתי, שגם בשיחות שלנו פה במסדרון דיברת וגם הראית לי דברים מסוימים שקשורים לאירוע הקשה הזה. זה היה בטול כרם, נכון? אז יש, נכון לאתמול – אני חושב, אני מקווה שאני לא טועה – כרגע יש עצור באירוע הזה. אני לא יודע פרטים מעבר לזה, אבל יש עצור באירוע הזה, ומקווה שהאירוע יפוענח.


 מסיימים באופטימיות.


היה כדאי.


 האמת היא שקיבלתי את העדכון הזה היום כשהתכוננתי לתת לך את המענה, ובדקתי את הדברים.


תודה רבה. 


 אז החוב לחבר הכנסת סעדי נשאר – 306, 308. העירו את תשומת ליבי שלכאורה חבר הכנסת צריך – לא לכאורה; חבר הכנסת צריך להגיש את הבקשה בכתב, אבל אנחנו נדלג על הגשר הזה ואני אתווך בין שניכם.


 אפשר להגיש עכשיו בקשה בכתב.


 לכן אני אומר: אמירה עדיפה לפעמים. 


כן. תודה. תודה.


תודה לסגן השר על העבודה הקשה, גם בהחזרת התשובות. ליקוט החומר הוא לא פשוט.


 אם מותר להגיד מעל הדוכן: תודה לגילי.


 גילי, תודה רבה.




הודעה לסגנית מזכירת הכנסת, בבקשה.


 ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –

 לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הבחירות (דרכי התעמולה) (תיקון מס' 38), התשפ"ב–2021, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב–2021, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה.


 תודה רבה. 

 תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ב, 29 בדצמבר 2021, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:52.