104477/raw.transcript.txt

הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה וקריאה שלישית, הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. 


 תודה. 




 נאומים בני דקה. כל חברי הכנסת המעוניינים – הצבעה, בבקשה. חבר הכנסת מעוז, אתה לחצת? אתה תהיה הראשון עד שהרשימה תצא. בבקשה. 


תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 42, והפעם – על השר לפיד ועל הממשלה המחברת. אתמול אמר השר לפיד, ואני מצטט: "הקמנו ממשלה שמחברת את החברה הישראלית ומייצרת אחדות בעם, במקום כל הפיצולים, השסע וההסתה"; עוד הנדסת תודעה מבית לפיד, שמדבר נגד השסע וההסתה, ובמקביל קורא לסיעה שלנו, הציונות הדתית: מפלגה אנטי-ציונית. ממשלה מחברת? בלי חרדים, בלי דתיים-לאומיים, בלי מסורתיים ובלי רובו של עם ישראל. ממשלה שמייצרת אחדות – נכון, אבל עם תומכי טרור, עם זריקת חרדים למזבלה, עם כינוי מתיישבי חומש "תתי-אדם", עם ריסוק הזהות היהודית של המדינה ועם פגיעה בלומדי תורה. הממשלה הכי אנטי-יהודית והכי אנטי-דמוקרטית מאז קום המדינה. 

אני ממליץ לחבריי חברת הכנסת עידית סילמן וחבר הכנסת ניר אורבך לפקוח עיניהם ולהחליט עם מי הם רוצים אחדות וחיבור, עם תומכי הטרור ועם לפיד או עם רובו של עם ישראל. תודה. 


תודה רבה לך. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. ביום ראשון בצוהרי היום שוחחתי עם ענבר, מדקרת סינית ומטפלת אלטרנטיבית. היא סיפרה לי שבשלושת השבועות האחרונים היא הרוויחה בסך הכול 600 שקלים. שאלתי אותה למה, והיא הציגה לי הודעות מלמעלה מ-15 מטופלים אשר ביטלו את תורם בשלושת השבועות האחרונים. ולמה הם ביטלו? בידודים, מאומתי קורונה, חשופים למאומתים. אז ממה ענבר מתקיימת בשלושת השבועות האחרונים? מ-600 שקלים בלבד. 

 אחרי השיחה איתה הלכתי להסתובב בעיר שלי, נתניה. השעה לא הייתה מאוחרת. התעצבתי מאוד לגלות שמרבית החנויות, הבארים, המסעדות, היו כבר סגורים, הקניונים – שוממים מאדם. שוחחתי עם מורן מהדרך. מורן היא אימא גרושה, והיא סיפרה לי שבשבועיים האחרונים הבן שלה הקטנצ'יק, שחר, נכנס פעמיים לבידוד, בגלל הגן. הוא בילה רק פעם אחת בגן בשבועיים האחרונים. אז איך היא מצליחה לעבוד? ובכן, היא לא מצליחה לעבוד. אז אומנם בשלושת השבועות האחרונים המצב החמיר, אבל הוא ככה כבר מאוגוסט. 

החל מאוגוסט, ובהשקת התו הירוק, הבריכות, חדרי הכושר, עולמות הילדים, התיאטראות – כולם סופגים הפסדים. בהתחלה שתקו כי לא היה להם כוח להמשיך להילחם, הם דמיינו שזה יעבור, אבל עכשיו כבר אין להם את הכוחות לזה. אז החלטתי לעלות כאן היום ולנאום בשמם, להשמיע את קולם ולזעוק אליך, אדוני שר האוצר, אליך, ראש הממשלה: בואו נעניק להם תקווה. הבטחנו להם תקווה – בואו נקיים. תודה רבה. 


 תודה רבה. חבר הכנסת בן צור, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת טופורובסקי. 


 אדוני היושב-ראש, מכובדתי השרה, חבריי חברי הכנסת, גברתי המזכירה, הבוקר נפגשתי עם מנכ"ל חברה בין-לאומית גדולה שמעסיקה רק בארץ כ-3,000 עובדים, שמשקיעה מאות מיליונים בתוך מדינת ישראל. הוא אומר לי שהוא כולו מאוכזב מההתנהלות של המדינה בעת הזאת. 3,000 עובדים הוא נאלץ לפרנס, לא רוצה לפטר. הוא גורר הפסדים של 200 מיליון שקל בשנה כתוצאה מההליך הזה, הוא אומר – ואין מענה. הוא אומר: לפחות בממשלה הקודמת התייחסו אלינו, פיצו אותנו, דיברו איתנו. כאן – יוק, אין כלום. אף אחד לא מדבר, אף אחד לא מנסה לעזור, אף אחד לא מנסה לסייע, לומר משהו; אולי, נאמר, בהפחתת ארנונות של בניינים שלמים סגורים? 

הוא ביקש מאוד שאני לא אחשוף את החברה, כי החברה היא בין-לאומית. יש להם עסקים באנגליה – שם הם קיבלו פיצויים בלי לדבר, בגרמניה – שם הם מקבלים פיצויים בלי לדבר. הם מקבלים פיצויים כי הם מבינים את מה – הוא אומר: נכון, אין סגר, אבל תסתכל, זה סגר. הסגר הזה, שהוא סגר לא מוכרז, הוא סגר בפועל. והוא אומר: לצערי – ואני מצטער על מה שהוא אומר – אנחנו כנראה לאט-לאט ניאלץ לחסל את העסקים שלנו בישראל, לשלוח 3,000 עובדים הביתה. 

 אני קורא לממשלה הזאת, לשר האוצר, שלכאורה נראה אטום: אנא, התעוררו. 


 תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת רוטמן. 


 תודה, אדוני היושב-ראש. השרה, חבריי חברות וחברי הכנסת, מזכירת הכנסת, גם השבוע אקריא את השמות ואת פרטי תאונות הדרכים הקטלניות שאירעו בשבוע החולף בדרכים. ביום חמישי, 13 בינואר, נהרג צעיר בן 27 בכביש 5, סמוך למחלף ברקן. היום נהרגה הולכת רגל בת 70 ברחוב העצמאות ביבנה כאשר אוטובוס פגע בה. רק לפני שבוע וחצי עשינו דיון בוועדת המשנה על הפגיעות הרבות מהרכבים הכבדים וראינו עד כמה יש מחדלים בתחום. היום היו גם שמונה פצועים בתאונה בכביש 1 ועוד פצוע בתאונה בעפולה. כל יום יש פצועים, פצועים קשה, וכמעט כל יום הרוגים, וההרגשה היא שהנושא לא מטופל מספיק טוב. אנחנו לא נוותר עד שנראה שיפור. תודה רבה. 


 תודה רבה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אבוטבול. 


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום התעוררנו לחשיפה של עיתון כלכליסט על כך שמשטרת ישראל משתמשת בתוכנה לחדירה לטלפונים של אזרחים ללא צו, ללא בית משפט. אחר כך מתארים את האירוע בתור חלק מהתיק המודיעיני, והאדם עצמו אפילו לא יודע מה מקור המידע, לפעמים אפילו לא בית המשפט ואולי אפילו גם לא התביעה. אני חושב שהדבר הזה מזעזע בכל קנה מידה. אנחנו פה בכנסת – אגב, ללא קשר לקואליציה ואופוזיציה – מחוקקים חוקים רבים שמטרתם הגנה על זכויות נאשמים וחשודים, ובזמן שאנחנו מסדרים את הכניסה הראשית לפגיעה בזכויות אדם, משטרת ישראל, לפחות לפי הפרסום, נכנסת מהחלון ועושה זאת בניגוד לחוק. הדבר הזה חייב לקבל טיפול בעדיפות הגבוהה ביותר. 

ואני רוצה לומר מעבר לזה שלצערי לבית המשפט העליון יש חלק באירוע, והחלק של בית המשפט העליון באירוע וברוח הנושבת ממנו – שהשופט אלרון היה בדעת מיעוט בעניין החיפוש בטלפונים. הוא אמר שחיפוש בטלפונים שנעשה באופן לא חוקי צריך שלא יהיה ניתן להכשיר אותו בשלב מאוחר יותר, וצריך לפסול את תוצאותיו ובכך למנוע מראש את הפגיעה בפרטיות על ידי המשטרה באופן שמנוגד לחוק. עמדתו לא התקבלה, הוא נשאר בדעת מיעוט, ובית המשפט העליון, פעם אחר פעם, נמנע מלהגיד אמירה ברורה לרשות החוקרת, למשטרת ישראל ולרשות התובעת, לפרקליטות: אם אתם תפרו את הכללים, אנחנו נמנע את הצגת החומרים הללו בבית המשפט. לא העכבר גונב אלא החור גונב, ומי שלא סותם את הפרצה קורא לגנב, ואני קורא לנו, לכל הסיעות פה בבית, לסתום את הפרצה הזאת בחקיקה אם בית המשפט לא יעשה זאת.


תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. אחריו, אחרונת הדוברים – חברת הכנסת סלימאן. 


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בצאת השבת התוודענו לשתי בשורות מכאיבות: האחת – על אימון בשבת בבוקר של קבוצת בית"ר ירושלים, והשנייה – על הודעה לתקשורת שהוציא במהלך השבת דוברו של ראש האופוזיציה בעניין ועדת החקירה לפרשת הצוללות. חילולי השבת המיותרים הללו פוגעים ביום הלאומי של עם ישראל ובחוקת תנועת בית"ר, שבה נקבע כי בית"רי לא יחלל שבת בפרהסיה. 

 כבר אז הבינו שללא שמירת השבת במרחב הציבורי לא תוכל ישראל להיקרא מדינה יהודית. בזמן שבשמאל מנסים למחוק את דמותה היהודית של המדינה ולהפוך אותה למדינת כל אזרחיה, על המחנה הלאומי להקפיד ביתר שאת על שמירת המסורת והערכים, שמבדילה אותנו מהשמאל האנטי-דתי. זוהי חרפה לעם ישראל, ומצופה מכל חברי הכנסת המסורתיים בליכוד להשמיע את קולם בנושא. 

כיושב-ראש השדולה למען שמירת השבת אני פונה מכאן ליושב-ראש הליכוד נתניהו לחדול מפרסום הודעות לתקשורת בשבת, ומבקש לקרוא לסדר את הדובר של הליכוד, שהוציא מקבוצת הדוברות של הליכוד את העיתונאי שמואל קרמרסקי רק משום שהעז למתוח ביקורת על הפרסום בשבת. תודה רבה.


 תודה רבה. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה.


גם היושב-ראש של הכנסת גדל על ברכי תנועת בית"ר, כך שהדברים מכוונים לכולנו. תודה רבה. 


תודה. צריך להגיד על הערכים, כי זה הכי חשוב. מקובל.


ערכים זה טוב. אני שומר על כבוד המדינה היהודית.


כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, החשיפה היום בכלכליסט לא צריכה להפתיע אותנו. המשטרה של מדינת ישראל מנהלת מעקב לא חוקי על אזרחיה, בלי פיקוח משפטי, בלי צווי בתי משפט. הם חודרים לטלפונים של אנשים, של פעילים פוליטיים, של אנשי ציבור, בעזרת תוכנות זדוניות. 

 ההרגשה שהישראלים מרגישים באופן כללי הבוקר היא ההרגשה שמלווה את הפלסטינים כל חייהם; לא רק הפלסטינים מעבר לקו הירוק, שבינתיים מוחקים אותו, אלא גם הפלסטינים אזרחי המדינה. אנחנו, שבינינו היו מי שקיבלו הודעות אזהרה במאי – האזהרות היו לטלפונים של האנשים: אנחנו יודעים שבשעה הזו השתתפת בהפגנה הזו. תיזהר הלאה. אלו הודעות שהגיעו לאנשים ולאחר מכן הם זומנו לחקירות. זה אומר שהטלפונים שלהם היו במעקב. יש הרבה צעירים ערבים שמקבלים הזמנות לחקירה על סמך זה שהם מעבירים הזמנות להפגנות מדי פעם, כלומר, הטלפונים שלהם תחת מעקב. הכלים של הכיבוש נכנסו לתוך מדינת ישראל, והמשטרה והשב"כ, לצערי, משתמשים בהם. צריך להפסיק את המעקבים הלא-חוקיים האלה, אבל גם צריך להפסיק אותם בשטחים הכבושים. תודה.


תודה רבה. 


 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1498).]


 אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. את הצעת החוק תציג השרה תמר זנדברג בשם שר האוצר. בבקשה.


אדוני היושב-ראש, חברות וחברים, קודם כול, אני רוצה לנצל את הבמה – ראיתי בדיוק את ירדנה מלר, מזכירת הכנסת היקרה, נכנסת לאולם, ואני רוצה רגע של נוסטלגיה, מכיוון שירדנה בקרוב תיפרד מאיתנו. זו הזדמנות גם לברך את המחליף ולאחל לו הרבה הצלחה. אבל בכל זאת, ירדנה, אני באמת רוצה לחזור לפעם הראשונה שדרכתי בכנסת שלא בביקורים מטעם בית הספר. זה היה בשנת 2003. הגעתי לעבוד עם חבר הכנסת דאז והשר לשעבר רן כהן. מבחינתי, הוא באמת מורי ורבי והאיש שאני מרגישה שאני חבה לו את זה שאני עומדת כאן עכשיו בתפקיד שאני נמצאת בו. החדר שלנו היה בקומה 2, בקומת הממשלה, ממש בפינה עם החדר של הוועדה לביקורת המדינה בניהולה של ירדנה מלר. הסגנית שלה, עובדת הוועדה, הייתה לאה, שהיום מנהלת ועדת הפנים. רן לדעתי בדיוק סיים את הקדנציה שלו כיושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, שהוא החזיק בה לפני כן. ובאמת, העבודה עם ירדנה ועם הצוות שהיא גיבשה סביבה, שחלקו המשיך איתה לאורך כל הדרך – אני חייבת לומר שהציבור שצופה בנו, רואה אותנו, חברי הכנסת, השרים, רואה אותנו צועקים. רואה אותנו – כל מה שהוא רואה, לא משנה, לא נכביר עכשיו ברגע מרגש וחגיגי זה, אבל אתכם, באמת בהנהגתך, ירדנה, לאורך כל הקריירה המקצועית, המצטיינת, הייצוגית, הערכית והחשובה שלך פה בכנסת. השירות שנתת לנו, וכתוצאה מזה לציבור, העבודה המסורה שלך – באמת שכל עובדות ועובדי הבית כאן כולם אוהבים, מעריכים ומוקירים. מבחינתי האישית, כיועצת פרלמנטרית, אחר כך כחברת כנסת והיום כשרה – באמת את דמות מופת ומשרתת ציבור נאמנה, מסורה. ואני רוצה באמת לנצל את ההזדמנות הזו, שבדיוק ראיתי אותך נכנסת ובדיוק אתמול נבחר המחליף שלך, להודות לך בשם כולנו, לדורותינו, מה שנקרא, ובשם כלל הציבור הישראלי, ולאחל לך המון המון הצלחה. אני בטוחה מהיכרותי איתך שאת לא עוזבת ואת תמשיכי להיות כאן חלק מעולם הבית הזה. אבל באמת ברמה האישית והציבורית – תודה, כל הכבוד ובהצלחה. 


תודה, ירדנה. קריאת ביניים: תודה.


 ועכשיו הצעת חוק – סליחה, אני נבדקתי הבוקר – הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7). אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, התבקשתי להציג הצעת חוק זו בשם משרד האוצר. הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007, קובעת כי מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרה של 241,080 שקלים חדשים. 

"קו עימות דרומי" מוגדר בחוק כך – פתח ציטוט: "היישובים אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד שבעה קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה – – – וכן יישובים ואזורים נוספים כפי שיקבע שר האוצר בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שמתקיימים בהם אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה, בשל סמיכותם לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה". ההטבה פקעה בסוף שנת 2021. השיקולים הביטחוניים שהתקיימו לגבי האזור בעת חקיקת החוק עדיין מתקיימים. לפיכך מוצע להאריך את ההטבה בארבע שנים נוספות החל משנת 2022. אנו מבקשים שההצעה תידון בוועדת הכספים. תודה.


 תודה רבה לשרה זנדברג. רשימת דוברים: חברת הכנסת סטרוק – איננה; חבר הכנסת גפני – איננו; חבר הכנסת פינדרוס – איננו; חבר הכנסת גלנט – איננו; חבר הכנסת בוסו – איננו; חבר הכנסת בן צור – היה פה, איננו; חבר הכנסת מעוז – איננו; חבר הכנסת רוטמן – איננו; חבר הכנסת קיש – איננו; חברת הכנסת דיסטל – איננה; חברת הכנסת מגן – איננה; חבר הכנסת מרגי – איננו; חבר הכנסת אייכלר – איננו; חבר הכנסת מקלב – איננו; חבר הכנסת אוחנה – איננו; חבר הכנסת עודה – איננו. חברת הכנסת שְׁפָּק, שְׁפֶּק.


שְׁפָּק.


שְׁפָּק. אמרתי טוב, מה? 


– – –


בבקשה.

 נירה שפק (יש עתיד): 

אז ראשית, ככה לא קשור להצעת החוק אבל חשוב לי באמת, אתמול לא כולנו הספקנו לברך – דובר על ירדנה – אז אני מצטרפת, בהחלט. ואני רוצה גם להרחיב את זה, כי אתמול היה יום חגה של הכנסת, ומאוד חשוב לי להגיד תודה לכל עובדי הכנסת, שנמצאים כאן לפנינו ואחרינו, נערכים באדיבות ונמצאים, ולא תמיד אנחנו זוכרים. אז אני חושבת שזה הזמן להגיד לכם, לכל מי שפה וכל מי ששומע, תודה. 

ועכשיו, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – –


רק עכשיו אני מפעיל.


– – את הנושא של הארכת הטבות המס לתושבי שדרות והנגב המערבי יזמתי, ולשמחתי שר האוצר מצא זאת כדבר דחוף ונכון, כולל הארכה בארבע שנים, שיש לזה משמעות – מאשר להארכה חד-שנתית או דו-שנתית. 

הטבות המס באמת הוארכו עד שנת 2025. המילים "הטבות מס" קצת מצחיקות, כי כאילו, על מה נותנים לנו הטבות? על מה, על המצב הביטחוני? על האיום עלינו? אני נורא רוצה – גבי, אהלן. הטבות המס האלה הן מאוד חשובות כדי ליצור גם יציבות וחוסן נפשי וגם ביטחון כלכלי. בסוף התנאים שעומדים בפני תושבי עוטף עזה, או "תושבי העוטף", כמו שאנחנו נוהגים לקרוא לעצמנו, שנמצאים תחת איום תמידי, הם מאוד חשובים. הוראת השעה הזאת, שקובעת שבאמת מי שגר באזור קו עימות דרומי יהיה זכאי לזיכוי מס בשיעור של 20% מהכנסתו – ופירטה השרה את התקרה ואת הכול – הארכת ההטבה הזאת מוערכת ב-90 מיליון שקל, ולוואי שלא נצטרך לה עוד. 

ההטבה ניתנת – וחשוב לי להדגיש את זה – ליישובים שנמצאים בתחום 0–7 קילומטרים. ומה קורה עם תושבים שב-7–100? 7–50? 7–200? יש כאלה שיבואו ויגידו שאין לזה גבול. ואני מפה אומרת שאני מתכוונת להמשיך ולפעול בנושא, כיוון שבעיניי יש קריטריונים שהם מאוד חשובים. 

 יישובים שנמצאים – ששייכים למועצה אזורית של עוטף עזה ובתי הספר שלהם הם בתוך 0–4 קילומטרים, זאת אומרת שאותו ילד ואותה ילדה מ-07:00 בבוקר ועד 15:00-16:00, ולפעמים עד 18:00, כי גם מרכז החוגים נמצא באפס עד ארבע, הם חיים ונושמים את האיומים של 0.–4 מרכז החיים שלהם הוא ב-0–4, אם זה קופות החולים, אם זה הבנקים, וכל המוסדות הסטטוטוריים. הכבישים שנכנסים אליהם, לתוך היישובים שלהם, עוברים ב-0–4. לכן אני חושבת שנחוץ מדרג לזה, ואני התחייבתי שאני אעשה עבודה בנושא, וזה יהיה השלב הבא שלנו לעניין הזה. 

אני מודה לשר האוצר וליושב-ראש יש עתיד ושר החוץ יאיר לפיד, שפעלו לקידום הוראת השעה. אנחנו עושים את זה בהליך מזורז כיוון שכדי לקבל את ההטבה הזאת ב-1 בפברואר היא חייבת להיות מוזנת, ורשות המיסים התחייבה שנסיים אותה עד אז. אז אנחנו היום בקריאה ראשונה, ואני מאמינה שנצליח לגמור את זה בזמן, כמו שביקשנו. אז תודה לכל העוסקים בזה, ולוואי שלא נצטרך לה. 


 תודה רבה. חבר הכנסת אשר – איננו. חבר הכנסת לוין, בבקשה. 


תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חברות וחברי הכנסת, אנחנו אכן מאריכים בהצעת החוק הנוכחית הוראת שעה והסדר שבעצם נקבע בממשלות הקודמות, שהוביל ראש הממשלה לשעבר נתניהו, הסדר שנועד באמת לחזק את יישובי קו העימות בדרום הארץ. אבל צריך לומר שההסדר הזה הוא מרכיב, מרכיב חשוב, אבל לא מרכיב יחיד בסל שלם של דברים שנעשו, נעשים, וצריך להמשיך לעשות כדי לחזק גם את שדרות וגם את היישובים שנמצאים באזור העוטף. 

אני חושב – ונדמה לי שחברת הכנסת שפק יכולה להעיד על כך מההיכרות הבלתי-אמצעית והאישית שלה באזור – שדווקא בתקופות הכי קשות מבחינה ביטחונית האזור חווה שגשוג ופריחה, וביקוש, ביקושים של אנשים שמבקשים להגיע ולהתגורר שם. אני חושב שהדבר הזה הוא דבר מדהים, והוא מעיד גם על הרוח האיתנה והחזקה של אנשים, אבל הוא בהחלט מעיד שמערך התמריצים והסיוע שניתן פועל את פעולתו ועוזר, ולכן, ללא ספק, המשך המערך הזה הוא חיוני. 

ואני גם מוכרח לומר, אני חושב שהעובדה שההצעה היא להאריך את הוראת השעה בכמה שנים ולא רק בשנה אחת היא חשובה, משום שהיא נותנת ביטחון והיא משדרת שמדובר באמת באיזושהי מדיניות עקבית ולא במשהו שבא ויכול לחלוף. במובן הזה אני חושב שצריך לברך על הדברים. 

יש עדיין גם לא מעט דברים שצריך להשלים. אני מוכרח לומר שאני מרגיש שלפחות בסוגיה אחת היו כאן הרבה מאוד הבטחות שלא קוימו – ולא נמצא כאן יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת קושניר, שאנחנו מאחלים לו כמובן בריאות, אבל אני חושב שהגיע הזמן לטפל בסוגיה של העיר אשקלון, שלא מקבלת את מה שמגיע לה ותושביה לא מקבלים את מה שמגיע להם חרף העובדה שהם באמת עומדים בקו החזית. אני מקווה שבדרך הזו של הצעת החוק הזו נלך גם בעניינם בשורה של נושאים ונתקן ונשפר גם את העניין הזה. תודה.


תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה – איננו; חבר הכנסת בן גביר – איננו; חבר הכנסת כסיף – איננו; חבר הכנסת טיבי – איננו. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה.


כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול עלו חברי כנסת אחד אחרי השני, וביניהם גם חברות כנסת, ודיברו על מה שקרה בשבוע שעבר בנגב. אני רק שומרת לעצמי קצת ליהנות מהספק ולהגיד ש-95% מאלה שדיברו לא היו בנגב כאשר זה קרה. הם נתנו לעצמם את הזכות לעלות ולספר כאילו הבעיה היחידה היא שרוצים לנטוע עצים, והערבים האלה, הבדואים האלה, לא אוהבים עצים, הם נגד נטיעות, כאילו זהו הסיפור בתוך העסק הזה. 

ביום חמישי שעבר כשהתקיימה ההפגנה בשעה 15:00 אני הייתי בנגב. אני הלכתי להשתתף ולהיות לצד הציבור שנאבק על האדמה שלו ועל הבית שלו ועל המקום שלו, איפה שהוא נולד ואיפה שהמשפחות שלו נמצאות כבר מאות שנים. הנטיעות המאוד-תמימות שמדברים עליהן הן נטיעות כדי לשים את היד על הקרקע וכדי לגרום לערבים הבדואים שנמצאים שם – כדי להדיר אותם מהקרקע שלהם ולהדיר אותם מהבתים שלהם. אלה לא נטיעות מאוד תמימות.

הגעתי בשעה 15:03 דקות לצומת, איפה שהייתה אמורה להתקיים ההפגנה. ירדתי מהאוטו, הלכתי אולי עוד שלוש דקות ברגל כדי להגיע למקום שבו עמדו האנשים, והאנשים עמדו, ונכון, חסמו כביש. ביג דיל. כולם מדברים על איך הערבים הבדואים חוסמים כבישים. למה מה קרה במדינה הזו לפני הבחירות האחרונות ואחרי הבחירות האחרונות? אנשים לא חסמו כבישים? כאשר יוצאים להפגנות לא חוסמים כבישים? בג"ץ לא נתן אפשרות ואמר שיש אפשרות לאנשים לחסום כבישים? היה סיכום עם המשטרה לחסום את הכביש לעשר דקות, לאפשר את זה.

 תוך דקה אחת, כבוד היושב-ראש, עמד שם קצין וקרא להתפזר. אני הולכת ארבעה צעדים – כבר המטירו עלינו גז מדמיע. אני בעצמי נחנקתי ולא יכולתי ללכת ולא הצלחתי לפתוח את העיניים, אבל אני לא חשובה. היו שם ילדים וצעירים ונשים. ראינו מראות של שוטרים מתנפלים על ילדים ועל בנות, מכים בהם, בועטים בהם ולוקחים אותם למעצר, ועוד היום בשעה 03:00 היו צריכים לעשות מעצרים באבו תלול. נכנסו, פרצו לבתים ועצרו ילדים קטנים.


 משפט לסיכום, בבקשה.


 אני מזהירה מהמצב הזה שבו הממשלה הזו שמה לה למטרה את הערבים בנגב. אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק ולהשמיע קול מאוד ברור: אי-אפשר להכפיש ציבור שלם, לדכא אותו, להכות בו, לעצור אותו, לקחת לו את האדמה, ואחר כך לצייר אותו כעובר על החוק.


 תודה רבה. חברת הכנסת רגב – איננה; חבר הכנסת פרוש – איננו; חברת הכנסת יאסין – איננה; חבר הכנסת כץ – איננו; חבר הכנסת כהן – איננו; חבר הכנסת סופר – איננו; חבר הכנסת לנדה – איננה; חבר הכנסת קושניר – איננו; חבר הכנסת סובה – איננו; חברת הכנסת ברק – איננה; חברת הכנסת וולדיגר; חבר הכנסת ארבל; חבר הכנסת יברקן; חבר הכנסת מולא. חבר הכנסת סעדי, בבקשה.


 תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, אחרי שבוע של בידוד בבית, זה הנאום הראשון שלי.


(אומר בערבית: השבח לאל שאתה בריא.)


 אהלן, אהלן, אבו אל-טייב. תודה, אדוני היושב-ראש, על שהתקשרת והתעניינת בשלומי אחרי שנדבקתי בקורונה. (אומר בערבית: השבח לאל. חזרנו, ותמיד טוב יותר לחזור. המצב הבריאותי טוב מאוד, השבח לאל, ואני מאחל החלמה לכולם. תדאגו לבריאות שלכם.)

 אדוני היושב-ראש, אני בשבוע הזה לא הייתי בנגב, כמובן, בגלל שהייתי מרותק בבית, אבל עקבתי אחרי כל מה שקרה. אני חושב שמה שקורה בנגב, עם המשך הפעילות הלא-מובנת של המשטרה – אמרה חברתי עאידה שהיום היו באבו תלול, והיו בסעווה, והיו בתל א-סבע, אבל את לא אמרת שעצרו ילד קטין בן תשע שנים. אדוני היושב-ראש, אתה היית מפקד משטרה. בן תשע שנים. באו אליו ב-03:00, והוא עשר שעות היה בתחנה. הוא שוחרר ומאז הוא בטראומה, לא מדבר, לא מתפקד. מה זה? זה ביטחון המדינה?

אני שואל את הממשלה הזאת ואת השר לביטחון הפנים ואת סגן השר לביטחון הפנים – או שזה מה שאמרה אילת שקד, שהפעם אנחנו דיכאנו את ההפגנות בצורה ובאמצעים שלא היו אפילו בממשלה הקודמת. למה היא התכוונה? למה היא התכוונה? שמה, הכניסו יחידות ללוחמה בטרור נגד ציבור אזרחים מפגינים?


 – – – 


אז נגיד שחסמו את הכביש. מה קרה? זה היה בסיכום, איך שאמרת, שזה היה בסיכום עם המשטרה לעשר דקות, ותוך כמה שניות התחילו לפזר את זה באמצעים כמו רימוני גז, רימוני הלם – –


רחפנים.


 – – רחפנים שהטילו רימונים לפזר על אזרחים שבאו למחות. מה קרה? איפה אנחנו חיים? זו ממשלת השינוי? 

ולכן אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שמאז אותו אירוע הגיעו לעשרות, ליותר מ-100, כמעט 150 עצורים, חלקם עצורים כבר שבוע. מאריכים – בית משפט השלום משחרר, המשטרה מערערת ובית המשפט המחוזי מאריך את המעצר. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, צריך לשים קץ למדיניות הזאת ולשחרר את כל העצורים לאלתר.

 לעניין החוק, אדוני היושב-ראש, אני מבין שהממשלה – השרה זנדברג, מוסי, גבי – השרה רוצה להאריך בארבע שנים את הטבות המס. אבל אתם יודעים שאנחנו הבאנו הטבות מס לחלק גדול מהיישובים הערביים בצפון, ואז אמרו: אנחנו מאריכים את זה רק בעוד כמה חודשים כי השר גדעון סער רוצה להביא חוק שיעגן את הטבות המס ואת עקרון השוויון. אתם מביאים את החוק הזה לארבע שנים לשדרות וליישובי עימות, שזה כולל חלק מהיישובים בדרום, אבל חלק זה לא, והיישובים בצפון שזוכים להטבות מס, עוד חודש, עוד חודשיים לא מאריכים להם. אז אם מביאים חוק להאריך הטבות מס בארבע שנים, תאריכו גם לכל היישובים שזכו וזוכים להטבות מס, שימשיכו וייהנו מהטבות מס לעוד ארבע שנים.


 תודה רבה. חבר הכנסת ליצמן – איננו.

 אם כך, ניתן לגשת להצבעה. בבקשה לשבת במקומות. הצבעה.

ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב-2022, לוועדת הכספים נתקבלה.


 בעד – שבעה, אין מתנגדים, שניים נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה ראשונה, ותועבר להמשך טיפול לוועדת הכספים. תודה רבה.




אנחנו ניגשים להצעת החוק השנייה בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 230) – בבקשה?


– – –


את יכולה להציג את זה?


– – –


בבקשה, בואי. אנחנו לא נחכה.


– – –


אנחנו פה.


אין בעיה, בסדר גמור. נשנה את סדר-היום בהתאם. גם כך וגם כך הוא לא יספיק להגיע, אבל ננסה. את שלנו נעשה. בואי נראה שכל חברי הכנסת – כולם פה? אם כך, נתחיל בשאילתות.


 חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, שאילתה מס' 259: חילול בית קברות יוספיה בירושלים המזרחית. 



כבוד השרה תמר זנדברג, הגשתי את השאילתה לפני חודש וחצי, לכן היא מתחילה ב"אתמול". אתמול כוחות הביטחון ביצעו עבודות חפירה בבית הקברות המוסלמי יוספיה תוך חילול קברים. 

 רצוני לשאול:

 1. מה מטרת החפירות?

 2. האם נשקלו חלופות למניעת החפירות וחילול הקברים? מהן?

 3. מה ההנחיות שניתנו לכוחות הביטחון? מי האחראי להן?

 4. האם נשקלו ההשלכות המדיניות של העמקת הכיבוש בירושלים המזרחית ופגיעה בסיכויים לשלום צודק?


 תודה רבה. בבקשה. 


 תודה, חבר הכנסת עודה. התשובה היא שלאחר בירור מעמיק מול רשות הטבע והגנים, מנהל המרחב והפקחים באזור המדובר – התשובה היא שהם אינם מכירים עבודות חפירה בבית הקברות בתקופה האחרונה, ובפרט ביום האמור בשאילתה. 


 – – –


 לא מכירים עבודות בזמן הזה. אכן בוצעו עבודות בעבר – – –


– – –


 לא מכירים עבודות בתאריכים האלה. אכן בוצעו בעבר עבודות לפיתוח שטח ציבורי פתוח שנמצא סמוך לבית הקברות והיה במצב של הזנחה קשה, אך עבודות אלה הסתיימו כבר בתחילת נובמבר. 

אני חייבת לומר שבזמנו, בתחילת נובמבר, עם הפרסומים בעניין ועם פניות של כמה חברי כנסת אליי, אני פניתי ודיברתי ושוחחתי לא פעם עם המנכ"ל הקודם של רשות הטבע והגנים כדי לוודא – א. שלא תהיה פגיעה באף אחד מהקברים; ב. שרשות הטבע והגנים תפעל ברגישות מול האוכלוסייה הפלסטינית, תמנע עימותים ותנהג בכבוד. אחרי כמה ימים של עימותים אני וידאתי שכך היה בהמשך העבודות, שכאמור, הסתיימו בחודש נובמבר, ואיננו מכירים עבודות נוספות שהתבצעו במקום מאז. 


 שאלת המשך, חבר הכנסת עודה. 


 – – –


לא, אבל בזמן שהוא שאל זה כבר היה – – –


 – – – השאילתה?


 השאילתה הייתה בדצמבר, והעבודות הסתיימו בתחילת נובמבר. 


 קצת מוזר. בכל זאת שאלה פוליטית: מה דין ירושלים המזרחית מבחינת כבוד השרה? האם היא אזור כבוש שאמור להשתחרר, כמו שאני מאמין, או שיש לה עמדה אחרת? 


 אוקיי, תודה על השאלה. 


– – –


 היא רשאית שלא לענות כי היא לא יודעת. זה לא היה בגוף השאילתה. 


 לא, אדוני היושב-ראש – – –


 זו שאלה שלא אנשי המקצוע עונים עליה. 


 אם נגיע למצב שאנחנו לא יודעים את התשובה על השאלות האלה, אנה אנו באים בפוליטיקה הישראלית?


 אם מותר לי להגיד, אני יודע את התשובה היטב. 


 בדיוק. כולם יודעים את התשובה היטב. אני חייבת לומר שיושבים כאן גם חבריי ממרצ, ועמדתנו לא השתנתה: אנחנו תומכים בפתרון שתי מדינות לשני עמים ושתי בירות שיהיו בירתן. אנחנו מתנגדים לבנייה או לשינוי בשטח שיפגע בסיכוי לעתיד הזה, גם אם הוא מורכב וקשה ואנחנו לא יכולים לראות אותו מחר בבוקר. זאת הסיבה שאנחנו גם מתנגדים לתוכניות בנייה במקומות מסוימים. 


 חשבתי שזאת הסיבה שאתם יושבים תחת נפתלי בנט. 


 אגב, גם זאת הסיבה שאנחנו יושבים בקואליציה, שהיא באמת קואליציה מגוונת באופן חסר תקדים מבחינה פוליטית. אנחנו לא יכולים להגשים את החזון המדיני הזה במסגרת הקואליציה בעת הזאת, אבל זה לא משנה את תמיכתנו בו. בכלל, אני חושבת שבאזור שאנחנו חיים בו כמעט לא צריך עמדה פוליטית על מנת – בסוף עתיד של שלום לשני העמים שיסיימו סכסוך ארוך שנים ויחיו זה לצד זה בשלום, בשגשוג ובביטחון זה עתיד שכולנו תומכים בו, ומוטב שיגיע מוקדם מאשר מאוחר. תודה. 

 בעצם יש לי עוד שאילתות.


 שאלה נוספת? 


 לא, הוא כבר שאל שאלה נוספת. 


 – – –


 חבר הכנסת עודה, זה נגמר לך. 


 – – –


 אתה רוצה בבאה? מאה אחוז. 

 חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שאילתה מס' 336 – מטמנת עברון. 



 כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, מטמנת עברון ממוקמת צפונית-מזרחית לכפר מזרעה, וזה שנים רבות המטמנה גורמת לזיהום אוויר כבד לסביבה ולתושבי הכפר. למרות שב-5 בנובמבר 2019 הוגש כתב אישום חמור נגד המטמנה ובעליה, המטמנה ממשיכה לפעול ולגרום לזיהום אוויר חמור מאוד. 

 ברצוני לשאול:

 מה עושה משרדך להפסקת הזיהום על ידי המטמנה? מדוע לא תופסק פעילותה לאלתר?


אוקיי, אז אני אענה שאתר עברון הוא אתר לפסולת מעורבת אשר מפוקח על ידי המשרד להגנת הסביבה באמצעות תנאים המפורטים ברישיון העסק של האתר.

אכן, כפי שצוין בשאילתה, הוגש בעבר כתב אישום נגד האתר ובעליו, ולאחר עבודה מאומצת של המשרד להגנת הסביבה, כתב האישום הסתיים בהרשעה בגין עבירות סביבתיות והאתר נקנס ב-600,000 שקלים. 

 אני חייבת לומר שממש לפני כחודש, לדעתי, הייתי שם במקום, וראיתי גם את האתר וגם אתר חדש, מתקדם יותר, לטיפול בפסולת שנבנה סמוך. בשנתיים שחלפו מאז האתר עובד בהתאם לתנאים שקבע המשרד, ממשיך להיות מבוקר ומפוקח על ידינו, ואף הקים מתקן ייחודי וחדשני לטיפול בתשטיפי המטמנה – מתקן תשטיפים ספרדי שהחליף את הטכנולוגיה הקודמת, שהיוותה מקור פוטנציאלי לזיהום אוויר ולמפגעי ריח. 

יחד עם זאת, בחודשים האחרונים התקבלו במשרד תלונות חדשות בעניין מפגעי ריח הפוגעים בתושבי הכפר מזרעה שבקרבת המטמנה, כפי שציינת. בעקבות התלונות הוחלט על תגבור מסיבי של הסיורים באזור המטמנה וסביבתה שכללו סיורים שוטפים, מבצעי פתע וסיורים תגובתיים על תלונות נקודתיות. הסיורים נעשו הן על ידי פקחי המשרד והן על ידי פקחים מאיגוד ערים וסביבה גליל מערבי. בסיורים שנעשו לא נמצאו מוקדים אחרים לריח, בניגוד לטענות שהעלה מנהל האתר, ומשכך העריכו גורמי המקצוע כי אכן מקור מפגעי הריח הוא בכיסוי לא מספק של הפסולת באתר. לאור זאת מרכזת הפסולת במחוז צפון של המשרד ערכה סיור במטמנה כדי לוודא כי המטמנה אכן עומדת בתנאי רישיון העסק שנקבעו לאתר, ובמהלך הסיור לא נמצאה חריגה. 

מפגעי ריח מהווים מטרד קשה, ומשרדי מפעיל את מלוא הכלים העומדים לרשותו כדי למגרם במהירות האפשרית. אומנם טרם אותר מקור הריח, אך אנו ממשיכים לעקוב אחר פעילות האתר באמצעות זרועות הפיקוח של המשרד, הכוללים את צוות הפיקוח של מחוז צפון, מפקחי המשטרה הירוקה ומפקחי איגוד ערים גליל מערבי. 

 ראוי לציין כי אומנם מטמנת עברון מהווה כיום פתרון מרכזי לפסולת מעורבת של יישובי הגליל המערבי, ועל כן במצב התשתיות הנוכחי אין היתכנות לסגירתה, אך נפח ההטמנה הפנוי במטמנה צפוי להיגמר בסוף 2023, ואז פעילות האתר עתידה להסתיים. 

בהזדמנות זו אדגיש כי עם כניסתי לתפקיד הצבתי את תחום הפסולת בלב נושאי המיקוד של המשרד. אני חייבת לומר שזאת בפרט בתוכנית שלנו לחברה הערבית, כפי שגם אתה יודע, ושוחחנו על זה גם בפגישות. אני חושבת שנושא הפסולת בחברה הערבית הוא נושא שאני זיהיתי מהשטח. לא שחשבתי על זה לבד בלילה בעצמי; זיהיתי אותו במפגשים עם נציגים, עם רשויות, עם תושבים בחברה הערבית כנושא שהוא הבעיה מס' 2 שמטרידה את אזרחי החברה הערבית אחרי הפשע והאלימות. אם על בעיית הפשע והאלימות בחברה הערבית כל אחד מאיתנו שמע, ובעיית הפסולת והניקיון זאת הבעיה השנייה בחשיבותה אחריה, אז אפשר להבין כמה היא חשובה ומשמעותית, לכן היא נמצאת במוקד תוכנית החומש החדשה שלנו.

 אנחנו עובדים לפי אסטרטגיית פסולת – כללית, לכלל המדינה – יציבה וארוכת טווח, כדי להעביר אותנו מעידן ישן של הטמנה לעידן של כלכלה מעגלית, מחזור והפרדה במקור. מדובר בתהליך רחב היקף שבסיומו נעבור מהטמנה של 80% מהפסולת המיוצרת בישראל להטמנה של 20% בלבד, דבר שמן הסתם ישפיע מאוד גם על אתרי ההטמנה והטיפול בהם, בייחוד על הטיפול בפסולת האורגנית, שמייצרת את רוב מפגעי הריח, ואגב, גם את פליטות גזי החממה. כל הדבר הזה, כאמור, יקבל מיקוד מיוחד בתוכנית של החברה הערבית, ואני מצפה לשיפור משמעותי בטיפול בתחום הפסולת כבר בתקופה הקרובה, החל מהשנה הקרובה ובשנים הקרובות. 


 תודה, גברתי השרה, על התשובה המפורטת מאוד. אכן, אני יודע שהיית בביקור לפני כחודש. אני הייתי צריך להתלוות אליך לביקור הזה בג'דיידה-מכר ובאזור שם. 

 נכון. 


אבל איך שאמרת, שזה גורם לנזקים ולמפגעים גם בריח וגם בסביבה, זה משפיע לא רק על מזרעה אלא גם על כל היישובים הסמוכים. אם באמת עד סוף 2023 זה אמור להסתיים, אני מבקש לתת עדיפות לבחינת המקור של המפגעים האלה ולשים להם קץ. אני אומר לך, פשוט אי-אפשר לחיות עקב המפגעים האלה, וזה באמת גורם גם למחלות. 

 לעניין הפסולת באופן כללי, אמרת שהיו לנו פגישות, ואנחנו מעלים את הנושא הזה גם בביקורים שלנו במועצות, ובאמת צריך לעשות תוכנית על מנת להגיע לפתרון הבעיה הזו. 


 בהחלט. תודה. נעשה כך. 


 תודה רבה. 

השאילתה הבאה – 292, של חבר הכנסת לוין: שירותים ציבוריים בתחנות דלק. בבקשה. 



 תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, להלן השאילתה:

תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואתיים בתחנות דלק), התש"ל–1969, קובעות שבכל תחנת דלק חייבים להימצא שירותים ציבוריים תקינים הפתוחים בכל שעות פעילות תחנות הדלק.

 רצוני לשאול:

1. אילו פעולות פיקוח נעשו בעניין זה במהלך שנת 2021?

2. האם קיים מפרט מחייב לתחזוקת השירותים וניקיונם, ואם אין – מדוע לא נקבע מפרט כאמור?


 תודה על השאילתה. אני חייבת לומר שבעקבות השאילתה הזו למדתי משהו חדש על פעילות משרדי שלא ידעתי עליו בתקופת הכהונה. הפיקוח על תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואתיים בתחנות דלק), התש"ל–1969, מצוי באחריות המשטרה הירוקה והמשרד להגנת הסביבה. בעבר תקנות אלה היו נאכפות על ידי מתן הודעות תשלום קנס, ובשנת 2021 לא בוצעה אכיפה בעניין זה. 

 המשטרה הירוקה פועלת בהתאם לתוכנית העבודה השנתית, בכפוף למדיניות ונוהלי האכיפה של המשרד. ריבוי משימות האכיפה הפלילית ומורכבותן מחייב תיעדוף משימות בין עברות שעוצמת פגיעתן באינטרסים המוגנים ונסיבות ביצוען משמעותי או אקוטי לבין עבירות אחרות. תיעדוף המשימות כאמור מביא בחשבון גם סמכויות אכיפה מקבילות של רשויות אחרות; כך למשל לרשויות המקומיות במקרה זה סמכות מקבילה לאכוף עבירות סביבתיות רבות שעוצמת פגיעתן נמוכה באופן יחסי, ובפרט התקנות האמורות. 

אנשי המשטרה הירוקה עושים לילות כימים למניעה ואכיפה של הפרות סביבתיות חמורות ומסכנות חיים, ובכללן אתרי פסולת בלתי חוקיים ושרפת פסולת, היווצרות מפגעי זיהום אוויר חמורים, זיהום מקורות מים, אי-טיפול בחומרים מסוכנים והתמודדות עם עבריינים כבדים ומשפחות פשע סביבתיות. 

 אני רוצה לציין בהקשר הזה, גם בהמשך לשאלה הקודמת, ספציפית את הנושא של שרפות הפסולת, שהפכו לנושא מיקוד עבורנו, עבור האכיפה הסביבתית, גם בגלל הנזק המאוד-מאוד היקפי שהן מייצרות, גם במפגעי ריח, ריח שרפה. אני בטוחה שרבים מחברי הכנסת שיושבים פה מקבלים פניות מתושבים מהצפון, מהדרום, מהמרכז, מקו התפר, מאזור המזרח, בנושא שרפות הפסולת, שבאמת קיבלו תגבור משמעותי גם בנושא הטיפול במניעה, מה שנקרא, במניעת ההשלכה, אבל גם בנושא האכיפה; ולציין ששרפות הפסולת הפכו גם, אדוני היושב-ראש, לגורם זיהום אוויר מס' 1 במדינת ישראל בדוח המפל"ס, שזה פליטות מזהמות לסביבה, של המשרד להגנת הסביבה בשנה הקודמת. שרפות פסולת הפכו לגורם זיהום אוויר מס' 1 במדינה, יותר מהתעשייה, יותר מהתחבורה. זו מציאות מטורפת. הרבה מאוד ממאמצי האכיפה שלנו מופנים לשם. 

 באשר לשאלתך השנייה, חבר הכנסת לוין, התקנות שהן נשוא השאילתה מפרטות את סטנדרט התחזוקה הדרוש לתאי השירותים, וקובעות כי תחנת הדלק וכל המתקנים שבה, ובכלל זה בתי השימוש, יוחזקו תמיד במצב נקי. סליחה, נבדקתי הבוקר, אני חוזרת ואומרת. הטלת הקנסות וגובהם נעשית בהתאם לסוגי העבירות המפורטות בתוספת בצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואתיים בתחנות דלק), התשס"א–2001. 


 שאלת המשך. 


 תודה, גברתי השרה, אבל אני חייב להודות – קודם כול, ניתן לך לנשום רגע.


לא, בסדר. סליחה.


אין בעיה. אבל אני באמת מוכרח לומר, גברתי השרה, שהתשובה מאוד מאכזבת, כי אני חושב שהדבר הזה – את יודעת, הוא נשמע אולי לא הדבר שהכי נוח לדבר עליו, ואולי לא עושים קריירה ציבורית מפוארת מטיפול בו, אבל הוא נושא שמטריד כל אחת ואחד מאזרחי ישראל שסובלים מהעניין הזה. אני יכול לומר לך שכשכיהנתי כשר התיירות, זה גם היה דבר שפגע מאוד בחוויית התייר, שמטבע הדברים הסתובב בדרכים ונזקק לשירותים בתחנות דלק. מצב השירותים בתחנות הדלק הוא באמת מתחת לכל ביקורת, כנראה משום שהם יודעים שאף אחד לא אוכף, ואין שום סיבה, בראייתם, להתאמץ יותר מדי. אני חושב שזה באמת מפגע נוראי שפוגע באיכות החיים של כולנו. מי מאיתנו לא נוסע ומי מאיתנו לא נזקק לשירותים כשהוא בדרכים? אגב, כשמדברים על הנושא, זה לא רק ניקיון. אני חושב שזה גם מספר מספיק של תאי שירותים, ושזה גם, בימים אלה, כשאנחנו בתקופת מגפה, סבון או דברים אלמנטריים שצריכים להימצא בכל תא שירותים כזה. 

 לכן, גברתי, קיוויתי שאולי בעקבות השאילתה הזאת תהיה איזושהי החלטת מדיניות. אני לא מציע להפנות את כל משאבי המשרד לטיפול בעניין הזה, אבל נלך, נעשה איזשהו מבצע, נעשה איזשהו מיפוי. אגב, צריך לומר גם שזה סוג של דבר שלהבדיל מעבודה למשל בשטחים פתוחים, שאני מניח שיותר קשה לעשות אותה בשעות של חשכה או בלילה, זה סוג של פעילות שאפשר לבצע 24 שעות ביממה, כי השירותים האלה אמורים להיות פתוחים בכל שעות היום והלילה. אני הייתי מבקש ממך בכל זאת לעשות שירות גדול לכלל אזרחי ישראל ולתיירים שעוד יגיעו לכאן, להקדיש לעניין הזה איזושהי מידה של משאבים ותשומת לב ולעשות כאן איזשהו מאמץ גם לחייב סטנדרט ברור בנושא הזה, וגם לאכוף ולוודא. הרי זה לא בשמיים. עם קצת אכיפה וכמה פעולות כאלה, הרי הדברים האלה יסתדרו מייד. אני אשמח אם בכל זאת תשקלי לעשות משהו בעניין הזה. 


 אוקיי, אז באמת תודה. אני באמת אמרתי בפתיח שאני מודה שבעקבות השאילתה למדתי על משהו שלא ידעתי שהוא באמת באחריותנו. כמובן שכל שאר הדברים שתיארתי כאן, לרבות שרפות הפסולת ודברים אחרים, הם באמת דברים שלא נותנים זוהר מיוחד בעיסוק בהם, אם לזה ניסית לרמוז, אבל בכל זאת הם מאוד מאוד חשובים. 

בעקבות השאילתה ובעקבות הדברים, אני בהחלט מתכוונת – אני רואה שזה מקום שיש גם סמכות כפולה עם הרשויות המקומיות ועם השלטון המקומי. ברשותך, בוא נסכם שאפילו יחד איתך, אני אבקש אצלי מהמשטרה הירוקה – יחד עם נציגות השלטון המקומי והשלטון האזורי, שאני מניחה שהרבה מתחנות הדלק נמצאות בתחומיה – לפחות בכבישים הבין-עירוניים, ששם אולי אותם תאי שירותים נדרשים יותר, לעשות איזשהו מפגש משותף, לחלק משימות, לבדוק מה המצב, מי עשה שם אכיפה בפעם האחרונה, ליישר קו בין כל הגופים האוכפים ולראות איך אפשר לתת על זה זרקור לתקופה מסוימת לאיזשהו מבצע כדי באמת לספק את התנאים המתאימים, וגם להראות שהנושא לא זנוח ושהשירות החשוב הזה מסופק לכלל אזרחי המדינה. 


 תודה רבה. 

השאילתה הבאה גם היא של חבר הכנסת יריב לוין – 346, עידוד המעבר לרכבים חשמליים. בבקשה. 



 תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, ממשלות רבות בעולם מעודדות מעבר לרכבים חשמליים כדי לצמצם את זיהום האוויר והרעש הנגרמים משימוש במכוניות המונעות בדלק. ישראל אינה מעודדת מעבר זה, ולאחרונה פורסם שהממשלה מתכוונת להטיל מס נסיעה על רכב חשמלי.

 רצוני לשאול:

 1. מה עושה משרדך לעידוד המעבר?

 2. כיצד בדעתך למנוע הטלת מיסים על רכבים חשמליים?


אוקיי, אז באמת תודה על השאילתה. בניגוד לשאלה הקודמת, זה כמובן נושא שאנחנו עוסקים בו רבות ויש בו באמת עשייה רבה. אני רוצה לפרט. המשרד להגנת הסביבה רואה בתחבורה חשמלית אמצעי חיוני לשיפור איכות האוויר בערים, לצמצום פליטות גזי חממה, לצמצום מטרדי הרעש בערים ולצמצום השימוש בנפט בישראל.

טענתך כי ישראל אינה מעודדת מעבר לרכבים חשמליים אינה נכונה, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות. כבר בימיה הראשונים של הממשלה הנוכחית קידמנו יחד עם שותפינו – משרדי התחבורה והאנרגיה – כמה החלטות ממשלה משמעותיות לטובת קידום המעבר לרכבים חשמליים, ובכלל זה החלטה 171 למעבר לכלכלה דלת פחמן וההחלטה 542 לקידום תחבורה נקייה ודלת פחמן. החלטות ממשלה אלו כוללות יעדים משמעותיים. כך למשל נקבע כי החל משנת 2026 כל האוטובוסים העירוניים החדשים אשר יירכשו יהיו רכבים נקיים. עוד קבעה הממשלה יעד ל-2030 להפחתה של 95% מפליטות גזי החממה מרכב חדש, שמשמעותו בפועל שהחל משנת 2030 כמעט כל רכב פרטי חדש שיובא לישראל יהיה מאופס פליטות. 

אבקש להוסיף כי אנו רואים בתחבורה הציבורית את אמצעי הניידות העיקרי המקיים ביותר, ולכן הצבנו את חשמול התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות. בהתאם, המשרד להגנת הסביבה מסייע ברכש של יותר מ-300 אוטובוסים עירוניים חשמליים בתקציב של למעלה מ-80 מיליון ש"ח; כמחציתם נמצאים בשימוש כבר היום. בעניין זה אוסיף כי בשבועות האחרונים הוצאנו הוראות מחייבות ל-18 מפעילי תחבורה ציבורית שלפיהן החל משנת 2026 כלל הרכש של האוטובוסים העירוניים יהיה של אוטובוסים מאופסי פליטות. ההוראות נקבעו בהתאם לסמכות המשרד מתוקף סעיפים 16 ו-41 לחוק אוויר נקי. 

כצעד משלים לכך, המשרד מסייע למפעילי התחבורה הציבורית ולחברות ההסעה במימון רכישת אוטובוסים מאופסי פליטות, ועד כה הסתכמו התמיכות שהעניק המשרד ב-87 מיליון ש"ח עבור אוטובוסים עירוניים, ובשנה הקרובה יתמוך המשרד גם ברכישת אוטובוסים בין-עירוניים מאופסי פליטות. 

אני חושבת, חבר הכנסת לוין, לפחות מההיסטוריה המשותפת שלנו, שבאמת עידוד התחבורה הציבורית הוא נושא שגם קרוב לליבך, אז בהחלט צריך לברך על המהלך הזה של להתחיל, מה שנקרא, "תחבורה ציבורית תחילה" – גם בעידוד שלה וגם בעידוד המעבר לתחבורה חשמלית. 

כחלק מהחלטות הממשלה שהתקבלו בחודשים האחרונים, הוטל גם על משרדי ממשלה אחרים לבצע פעולות נדרשות שמטרתן הסרת חסמים למעבר לתחבורה ציבורית חשמלית. כך, הוחלט על מעבר צי הרכב הממשלתי לרכבים המונעים באמצעות חשמל, נקבעו תמריצים למעבר למוניות חשמליות, הוחלט על הסדרת תשתיות טעינה במבנים חדשים, בבנייני מגורים קיימים ובחניוני משרדי הממשלה ונקבעה הארכת הפחתה בשווי שימוש למטרות מס על רכב חשמלי צמוד עד לשנת 2025. 

אשר למיסוי רכבים חשמליים, אדגיש כי עמדתי ועמדת גורמי המקצוע במשרד היא שאין להטיל מיסי נסיעה על כלי רכב חשמליים וכי יש להאריך את הוראות השעה הקובעות הטבות במיסי הקנייה לרכב חשמלי. בימים אלה אנו מקיימים בנושא זה שיח שוטף מול שר האוצר ומשרד האוצר, אשר הוא הגורם המוסמך לקבוע מדיניות בנושא תמריצים ומיסוי, ואין לי ספק שגם הוא יתגייס למטרה. 


תודה, גברתי השרה. ראשית, אני בהחלט רוצה לברך על העמדה החד-משמעית שהבעת כאן בעניין הזה. אני חושב שבהרבה מובנים נפלה בחלקך זכות ענקית. זו באמת מהפכה אדירה, אדירה, עוצמתית, ששוטפת את העולם בגל גדול, ואת, כמי שבעת הזאת מופקדת על המשרד להגנת הסביבה, בעיניי יכולה להוביל אותה ולשאת את הדגל שלה בתוך הממשלה. זה נכון שהנושא הוא מורכב, כי הוא באמת בסמכויות של כל מיני משרדים, בכל מיני היבטים. אני בהחלט גם מתרשם שלפחות בתחום התחבורה הציבורית אנחנו כבר נמצאים באיזשהו תהליך מואץ של כניסה לעניין הזה, ועל זה אני בוודאי מברך, וזה לא מובן מאליו. 

 אני מיקדתי יותר את השאלה שלי בנושא הרכב הפרטי, כי שם אנחנו עדיין רחוקים מאוד בהרבה מאוד מובנים. קודם כול הנתונים המספריים הם אחוזים בודדים ממכירות הרכב השנה הנוכחית: 300,000 כלי הרכב שעלו על הכביש, כמעט כולם, למעט אלפים בודדים, הם רכבים שאינם רכבים חשמליים. אם נוסיף אפילו את הרכבים ההיברידיים וכו', עדיין אנחנו נמצאים רחוק רחוק מהנתונים שיש בהרבה מאוד מדינות מתקדמות אחרות בעולם. גם התשתיות שלנו – אני אתן לגברתי רק דוגמה: אם היה יעד שנקבע על ידי משרד האנרגיה, יעד להצבת עמדות טעינה עד סוף 2021, אנחנו נכנסים ל-2022 כאשר בקושי 35% מהיעד הזה של הצבת עמדות טעינה ציבוריות מומשו הלכה למעשה. נדמה לי שזה אומר המון על הקצב שבו הדברים נעשים. 

 בעיקר בעיקר אני חושב שצריך כבר עכשיו לשבת ולתת מענה לסוגיה אחת: אם באמת רוצים לדחוף אנשים למעבר לרכב החשמלי, קודם כול – ולא יעזור שום דבר – זה צריך להיות משתלם; זה צריך להיות משתלם גם בהיבט עלויות השימוש השוטף וגם בהיבטי הקנייה, כאשר קונים. זה טוב, למשל, שאגרת הרישוי יותר נמוכה – זו גם פעולה שבהחלט נעשתה, והיא חשובה. בעניין הזה אני חושב שהעמידה האיתנה שלך אל מול הניסיונות להטיל מס נסיעה ולמצוא כל מיני פטנטים כדי שבסוף – אם מותר לי אולי להרחיב בעוד משפט: הרי מה שאנחנו רואים עכשיו ברכבים ההיברידיים, אנחנו רואים עכשיו שמה שקורה הוא שכל עוד מספר הרכבים הוא מאוד מאוד קטן, אז נותנים הטבות, כי אומרים: בסדר, ניראה יפים ואיך אומרים, תומכים בסביבה ירוקה, אבל בסוף זה לא עולה כסף אמיתי לממשלה. ברגע שזה רק קצת מתרחב, מייד כבר באים ואומרים: בוא נצמצם את ההטבות ונקטין, והפעם היה פטנט חדש: בואו נקטין את ההטבה להיברידי ונגדיל לחשמלי, רק שכחו להגיד שהיברידי יש המון וחשמלי כמעט אין. 

 לכן בסוף צריך לתת מענה לסוגיה אחת – שכלי הרכב המזהמים הם פרה חולבת של כסף לאוצר המדינה. זה כסף שבסוף איכשהו צריך אותו, וצריך לחשוב ולמצוא פתרונות נכונים כדי ליצור מצב שכדי לשמר את הדבר הזה לא תיבלם המהפכה הכל-כך גדולה והירוקה והסביבתית הזו כאן, וברור שצריך לטובת הדבר הזה למצוא מקורות הכנסה אחרים. אבל כדי שזה יקרה, צריך קודם כול לעמוד איתן ולומר: רבותיי, אנחנו מפנים משאבים לעניין הזה, אנחנו מעודדים את זה בכל ההיבטים, ואנחנו רוצים לייצר מצב של מעבר ולא מצב שברגע שהמעבר חוצה כמה אחוזים בודדים, אנחנו מייד מריעים את התנאים ומחזירים את כל העניין אחורה. 


תודה, חבר הכנסת לוין. אני בהחלט מצטרפת לדבריך. אני רוצה לומר שבתור מי שאחראית או מעורבת או שותפה ללא מעט הכנסות מדינה השנה, דווקא בכיוון הסביבתי, בין שזה המס על הכלים החד-פעמיים ובין שזה מס הפחמן, אני בהחלט מסכימה איתך שמדיניות המיסוי צריכה לייצג גם עמדות סביבתיות – לאן אנחנו רוצים ללכת, כלומר, למסות את הפעילות המזהמת ולהיטיב עם הפעילות הנקייה, וגם כך בתחום הרכב. אני בהחלט מסכימה איתך שלא יעלה על הדעת שאנחנו כמדינה נתעשר מהזיהום שפוגע בבריאות שלנו, של אזרחינו, ושלא מאפשר לנו גם לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות. 

החלטות הממשלה שציינתי כאן במענה בהחלט נוגעות גם לרכב הפרטי, גם בתחום היבוא, הטבות המס, וגם בתחום התשתית, כלומר פריסת עמדות טעינה בבתים, בבנייה חדשה, בחניונים, במשרדי הממשלה וכו'. אני בהחלט מסכימה איתך שנושא הטבות המס הוא נושא מרכזי. אנחנו עובדים על זה. ממש לא מזמן אישרנו את הנושא של הטבת הרכב הצמודה. רצו להפסיק אותה כבר בסוף 2023 והארכנו אותה עד 2025, בין היתר כדי לתת ודאות לאותם ציי רכב שצריכים את ההסתכלות של שנתיים ושלוש קדימה. אנחנו בעיצומה של עבודה גם בנושא הקנייה, גם בנושא הטבת מס במס הרכישה של אותו רכב. 

אני רק אגיד שלמיטב הבנתי, נושא המיסוי של הנסועה לא בא למסות רכבים חשמליים. הרציונל הכללי שלו, ככל שאני מבינה אותו, הוא למסות באופן כללי את הנסועה הפרטית כדי לעודד את המעבר לתחבורה הציבורית. אבל, אבל, בשלב הזה, כמו שאמרתי, אנחנו, המשרד להגנת הסביבה, מתנגדים באופן נחרץ למיסוי של הרכב החשמלי. אנחנו חושבים שאנחנו עוד רחוקים מאוד ממצב שנוכל להגיע – בוודאי לא על הרכב החשמלי, ולייצר את התיעדוף לרכב המזהם. אנחנו בהחלט עובדים בעבודה משותפת עם משרד האוצר על הנושא הזה. בשני הנושאים האלה, האחרונים שציינתי, עדיין לא סיימנו. חלק מהנושאים השלמנו, אבל נמשיך לעבוד גם על מה שלא. תודה. 


 תוך כדי שאני מזמין את השר מאיר כהן, אם יורשה לי, אני חפרתי לשר יובל שטייניץ רבות בקדנציה הקודמת. בתוכנית יש 2,000 נקודות טעינה. 2,000. אין ספק שיש שתי מגבלות לכל הסיפור של הרכב החשמל: המיסוי – ואסור להטיל מס על נסועה. אסור. הציבור לא יעמוד בזה.


חשמלי.


על חשמלי – אסור. הציבור לא יעמוד בלהתחיל לעשות רישום קילומטרים או מטסט לטסט. היום לחשמליים לא צריך טסט כל שנה, צריך כל חמש שנים, כי אין שם תקלות. לכן, צריך לבדוק עם משרד האנרגיה היכן עומדת התוכנית, ולא לוותר לשר האוצר ולרשות המיסים. אסור.


 היושב-ראש, אני יכול לעדכן שהתוכנית עומדת ברף שמתוך כ-2,200 עמדות טעינה שהיו אמורות לקום עד סוף 2021, קמו 897, אם אני זוכר את המספר המדויק, כלומר כ-35% בקושי מהיעד שנקבע. 

אני אומר לאדוני יותר מזה: יש בעיה עוד יותר קשה, והיא דווקא בתחום הטעינה הביתית בבתים משותפים, כי מה שקורה הוא שלוחות החשמל בבתים המשותפים לא יכולים לקלוט את קיבולת החשמל שצריך כדי לספק אפילו לשניים או שלושה דיירים בבניין לא גדול או לחמישה-שישה בבניין יותר גדול, חשמל; אני לא מדבר לכל דייר. לכן זה מצריך היערכות של חברת החשמל, איזשהו סבסוד של החלפת הלוחות. זה מבצע גדול שמדינה צריכה להיערך אליו. אגב, יש מדינות בעולם שעושות את זה. 


אתה צודק במאה אחוז, אני מסכים איתך לחלוטין. 


 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1490).]


אנחנו נמשיך בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 230) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן. בבקשה. 


 אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, גברתי השרה, על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל וההתמודדות עם השלכותיו בפן הכלכלי ובפן החברתי, תוקן חוק הביטוח הלאומי ונקבעה הוראת שעה ביחס לתקופה שהסתיימה ביום כ"ז בטבת התשפ"ב, 31 בדצמבר 2021. הוראת שעה זו קבעה כי המוסד לביטוח לאומי יתייחס לדמי אבטלה כאל הכנסה מעבודה או ממשלח יד, וזאת לעניין קצבאות נכות כללית, אזרח ותיק, שאירים, הבטחת הכנסה ומזונות. 

הגדרה זו משמעותה – עד הוראת השעה, סכום דמי האבטלה שאדם קיבל קוזז מהקצבאות שהזכרתי בצורה של שקל מול שקל. מאז הוראת השעה קוזז סכום דמי האבטלה בצורה מקילה, בדומה לקיזוז של שכר עבודה. דבר זה חסך פגיעה משמעותית בזכויותיהם של רבים וסייע להם רבות לעבור את תקופת הקורונה בשלום. לנוכח זה שהשלכותיו של נגיף הקורונה טרם חלפו, ובפרט לנוכח ההתמודדות עם גל האומיקרון בימים האלה, הצעת החוק שאני ושותפי שר האוצר מניחים כאן היום מציעה להאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת של שנה, מיום כ"ח בטבת התשפ"ב, 1 בינואר 2022, עד יום ז' בטבת התשפ"ב, 31 בדצמבר 2022. לצורך מימון ההוצאות המחויבות, על פי הצעת חוק זו יוקצו 70 מיליון שקל מתוך המסגרת התקציבית המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. 

 חברות וחברי הכנסת, מדובר בסיוע סוציאלי חשוב לאלו שזקוקים לכך יותר מכול, בפרט בימים שבהם אנו מתמודדים עם גל האומיקרון. אדגיש כי הטבה זו תורגש עוד יותר לאחר שהעלינו את הדיסרגרד בצורה משמעותית בתקציב האחרון לאזרחים ותיקים, לבעלי מוגבלויות ולמשפחות יחידניות. 

 אני מבקש להודות לשותפי להצעת החוק, שר האוצר, על נכונותו לקדם את החוק החשוב הזה, ולמנכ"ל הביטוח הלאומי וליו"ר ועדת העבודה והרווחה חברת הכנסת אפרת רייטן על מסירותם לקידום המהלך. 

 אני קורא מכאן להעביר את החוק בקריאה הראשונה ולקדם אותו ככל האפשר. תודה רבה. תודה, אדוני.


תודה רבה לשר. חברת הכנסת סטרוק; גפני; פינדרוס; גלנט. בוסו, חבר הכנסת בוסו, בבקשה.


 אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אתמול התקיימה כאן הצבעה שלמעשה העירה את הבית, העירה גם את השיח הציבורי, סביב נושא שלאורך שנים – ואני אמרתי כאן מעל בימת הכנסת שאני קורא לזה חוק פופוליסטי; שאין כאן מטרה אמיתית לשוויון בנטל אלא יש מטרה לתפוס נושא עם אג'נדה, נושא שמביא קולות לצד אחד וכלי ניגוח לאורך שנים, בלי שוויון אמיתי. שאלו אותי היום גם בתקשורת: רגע, מה המטרה? אם לא יהיה חוק, יגייסו את כולם? הרי צריך בסופו של דבר לתת מענה לבג"ץ. מה, אתם לא רוצים חוק? אנחנו רוצים את אותה הסתכלות שהייתה לדוד בן-גוריון ב-1951: לא לכפות אורח חיים על ציבור שלם; לא לנסות לשנות אותנו. 

היום ראיתי כותרת באחד העיתונים ששר התקשורת יועז הנדל נתן תשובה לבג"ץ על עתירה נגד הקווים הכשרים, והוא אמר להם: אני מטפל בנושא הזה במענה על עתירה של הגופים הרפורמיים, שעתרו נגד הקווים הכשרים. מה זה קו כשר? זה קו שאין בו הודעות סמ"ס, אין בו קליטה. לילדים שלנו יש קו כשר, לחברת הכנסת אזולאי יש קו כשר, לכולם במשפחות. אנחנו רוצים לצמצם את אורח חיינו, בראייה שלנו, בצורך, בלי הודעות סמ"ס, בלי אינטרנט, בלי שום דבר אחר. משלמים על זה בזול, קונים מכשירים מאוד ממוקדים, ואנחנו צריכים לתת תשובה למה – האם זה חוקי או לא חוקי.  

מחר מישהו יעתור למה צריך חמש מזוזות בבית, ואני לא יודע, ואחד השרים יענה לבג"ץ: אני אבדוק ואני אתאים את החוק לפי הדבר הזה. למה להיכנס לנו לתוך אורח החיים? הניחו לציבור שלם שמעוניין. ואני אמרתי – והיום הלכתי לשני בתי מדרשות לראות. בית מדרש שוקק חיים של 200, 300 אברכים, הם מקבלים 1,800, 2,000, 2,200, 1,500 שקל בחודש, הם מאושרים. אין כאן איזה משהו. וכפי שאמר אתמול יושב-ראש ש"ס – הוא חבר קבינט, שר, חבר כנסת הרבה מאוד שנים, אבל לשבת וללמוד 18 שעות ביממה בבית המדרש הרבה יותר קשה מכל דבר אחר. אבל עושים את זה באמונה. הניחו לסולת הטהורה הזאת במדינת ישראל להמשיך ללמוד תורה. אל תיתנו מכסות, אל תיתנו סנקציות, ואין ספק שכך אפשר להמשיך לקיים את המדינה כמדינה יהודית. תודה רבה.


 תודה רבה. חבר הכנסת בן צור – איננו; מעוז; רוטמן; קיש, דיסטל; תלם; מרגי; בזק, חברת הכנסת בזק? תודה; אייכלר; מקלב; אוחנה; עודה; אשר; יריב לוין, חבר הכנסת לוין; אבו שחאדה; כסיף; טיבי, סלימאן; רגב, פרוש; יאסין; כץ; כהן; סופר; לנדה; קושניר; סובה; ברק; וולדיגר; יברקן; ארבל; מולה; סעדי, חבר הכנסת סעדי – איננו; ליצמן. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.


תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, קודם כול מילה טובה לחבר הכנסת יריב לוין, שלא נמצא פה. אפשר להגיד מקצת שבחו של אדם שלא בפניו. אדם שהיה יושב-ראש הכנסת נמצא בשאילתות, נמצא בנאום בן דקה – באמת צריך לפרגן לו. אני בטוח שגם אתה תהיה כזה, אדוני היושב-ראש.

אדוני השר, הערה קטנה: קודם כול, במה שהצגת אמרת: אנשים בעלי מוגבלויות. פעם אמרתי דבר כזה. בא אליי אדם עם מוגבלות ואמר: אם הייתה לי בעלות על המוגבלות, הייתי זורק אותה ממני, אז "עם מוגבלות" ולא "בעלי מוגבלות". אני יודע שאתה בדרך כלל מקפיד, אבל – – –


הייתי אומר: עם צרכים מיוחדים. 


או צרכים מיוחדים, גם זה נכון. 


 אנחנו באמת נקפיד שזה יהיה "צרכים מיוחדים". 


צרכים מיוחדים זה הדבר הנכון ביותר. 


הייתי בסיור ביישוב ערבי וראש העיר אמר לי: אנחנו קוראים לאנשים האלה "האנשים המיוחדים שלנו".


"אנשים מיוחדים" – טוב.


 העיקר שכבר לא אומרים "נטולי יכולת".


 כן. אז לגופה של הצעת החוק. הצעת החוק חשובה מאוד, ואיך אני יודע שהיא חשובה? אגב – – –


למה?


 היא עברה בוועדת הכספים עוד בקורונה, והייתי חבר בוועדת הכספים, וגם היושב-ראש היה חבר. הארכנו את הוראת השעה, וכשראיתי שמסתיימת הוראת השעה הגשתי אותה לוועדת השרים, ולצערי דחו לי אותה. ואם ועדת השרים דחו לי אותה – הצעת החוק מונחת לפניי – אולי, באחד כזה, אני לא יודע. לכן אני בא ואומר – ודיברתי איתך לפני כן – יש פה אולי שינויים שרציתי, הוראה קבועה. אבל כמובן תמיד אני אומר: כשיש הצעה טובה, אני מוכן להיצמד לממשלה. דיברתי גם עם עידית סילמן, דיברו עם בועז, דיברתי איתך, כבוד השר. וההצעה הזאת הגיעה, אגב, לפני שהיה תזכיר בכלל, לפני שבכלל הרימו את זה. זה משהו שכשראיתי מייד הגשתי, גם דיברתי על זה בוועדת הכספים. לכן אני אשמח מאוד שאהיה שותף לדבר כזה טוב, שותף מלא. כמובן, אצביע גם עכשיו בעד, ואשמח שגם אתם תהיו שותפים להצעה שלי. תודה רבה וברכות על ההצעה הזאת.


 תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. 

 אם כך, ניגש להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 230), בקריאה ראשונה. הצבעה.

ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 230) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.


 בעד – תשעה, אין נמנעים, אין מתנגדים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 230) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה הראשונה ותעבור להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה.


כספים, אם אפשר.


כספים. אם כך, יירשם בפרוטוקול שהצעת החוק תועבר לוועדת הכנסת לקביעה באיזו ועדה היא תידון.




הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.


 ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 15), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.


 תודה רבה למזכירת הכנסת. 

 תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ז בשבט התשפ"ב, 19 בינואר 2022, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:22.