diff --git "a/1310/raw.transcript.txt" "b/1310/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/1310/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1438 @@
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לציין שהירידה הזאת של 13% היא ירידה ריאלית, על אף הגידול בנסועה – הקילומטרז' שעושים כל כלי הרכב במדינת ישראל – ועל אף הגידול שחל במספר הנהגים וכלי הרכב – אנחנו מודדים את היקף הירידה מדידה ריאלית, וברצוני לומר שלמרות העלייה בנסועה, במספר כלי הרכב ובמספר הנהגים, בכל זאת ירדנו ב-13% באופן ריאלי בשלוש השנים האחרונות יחסית לשלוש השנים שקדמו להן. 
+
+אני רוצה, ברשותכם, לתאר את הפעולות המרכזיות שעשינו. ראשית הכנו תוכנית אסטרטגית רב-תחומית למאבק בתאונות הדרכים, כחלק מהמדיניות שהובלתי, שלפיה אפשר לקבוע יעדים ומדדים במאבק בתאונות הדרכים. יזמנו הכנת תוכנית אסטרטגית רב-תחומית ורב-שנתית, ויש לנו היום תוכנית רב-שנתית, לחמש השנים הקרובות, והיא משמשת לנו גם פלטפורמה למעקב אחר יישום התוכנית ומעקב שוטף – יומיומי, שבועי – בראשותי, של פורום הבטיחות בדרכים עם כל הגורמים הרלוונטיים. 
+
+ 2. כפי שאמרתי, הקמנו את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, העברנו את חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ואני מקווה שבעתיד היא תשופר, ובפרק זמן של כשנה הקמנו רשות פעילה אשר עומדת בחזית המאבק בתאונות הדרכים ועושה למעשה את התכלול של כל אותם גורמים.
+
+ 3. השקענו בתשתיות של בטיחות בדרכים. אני יכול לומר שבשלוש השנים האלה העברנו היקפי השקעה של יותר מ-2 מיליארדי ש"ח ישירות לתשתיות התחבורה לבטיחות בדרכים בכל חלקי הארץ, בתחום העירוני, בתחום הבין-עירוני ובתחום המסילתי. נוסף על כך העברנו תקציב של קרוב ל-700 מיליון ש"ח לכל מה שקשור למוקדי סיכון. כשאני אומר "העברנו תקציבים" – אלו תקציבים שביצענו בפועל בתחומים הללו. 
+
+מיפינו את כל מוקדי הסיכון; זאת תפיסה חדשה, שחודרת עכשיו גם לתחום העירוני, בדגש על הבין-עירוני, ובתחום המסילתי. מצאנו את אותם מקטעי כבישים וצמתים מסוכנים במיוחד והעמדנו את התקציבים לתיקונם. אנחנו יודעים לומר היום שמסתמנת ירידה של 30% במספר התאונות שאירעו במוקדים אלה, מהם ירידה של 50% במספר התאונות הקטלניות במוקדים שטיפלנו בהם. זה רק אומר שהצוות הבין-תחומי – הבין-משרדי – שהוקם איתר נכון את המוקדים האלה. 
+
+ תחום מרכזי נוסף בתשתיות הבטיחות הוא ההפרדות המפלסיות, ולאלה העברנו התחייבויות בסך 2.5 מיליארדי ש"ח, כדי לבטל את הסיכונים הנובעים ממפגשי כביש-מסילה. עקב הפעילות הממוקדת בהפרדות המפלסיות – שבהן קודם כול קיצרנו את התהליך הסטטוטורי, האצנו את תהליכי הביצוע וגם הצבנו אמצעים טכנולוגיים שהתקנו במפגשי המסילה – התוצאה היא ירידה לאפס הרוגים במשך שנתיים רצופות באותם מוקדים של מפגשי דרך-מסילה. וכידוע לכם, עם כניסתי לתפקיד היתה התאונה המחרידה במפגש דרך-מסילה בכפר-יהושע. מאז נכנסנו לתהליך מואץ בתחום הזה, ואני חושב שהתוצאות בבטיחות בתחום המסילתי מדברות בעד עצמן. 
+
+ נתיב נוסף היה ייעול הטיפול המשפטי. אנחנו מעבירים – או מקציבים – למערכת השיפוטית במדינת ישראל – למערכת בתי-המשפט – כ-10 מיליוני ש"ח מדי שנה לשם העסקת שופטי תעבורה, כדי לטפל בעומס התיקים. מתקיים קשר הדוק עם מערכת המשפט, ויחד עם הנהלת בתי-המשפט יזמנו את פרויקט "תיקים אדומים", שמטרתו זירוז הטיפול בתיקים החמורים, קיצור משך הזמן שבין העבירה לעונש וחיזוק ההרתעה. יש לנו עוד כברת דרך ארוכה לעשות בתחום הזה.
+
+ הקמנו, לראשונה בישראל, מרכז מידע שמאפשר להעמיק את ההבנה בכל הקשור לתאונות הדרכים וגורמיהן. לרשות הציבור יעמדו נתונים איכותיים על תאונות הדרכים ועל הנסיבות שלהן ויהיה אפשר להפיק תועלת רבה מבידוד הגורמים המרכזיים להתרחשות תאונת דרכים.
+ 
+ כוחות ההצלה – זה עיסוק חשוב מאוד. לשעה הראשונה שלאחר תאונת דרכים קטלנית חשיבות מכרעת ביכולת של כוחות ההצלה להחזיר אנשים מעולם המתים. זוהי "שעת הזהב". הושם דגש רב בתמיכה בכוחות ההצלה, מתוך כוונה להציל כמה שיותר חיים בשעת הזהב. 
+
+ בתחום ההסברה – לאורך כל השנה מתקיימות פעילויות הסברה ממוקדות. מדי רבעון אנחנו קובעים תוכנית הסברה שרלוונטית ליעדים שהגדרנו לאותה תקופה. אני חושב שעשינו מאמץ להעלות את מודעות הציבור ולשנות את התודעה של הנהג ושל הולכי הרגל על הכביש. בשנה האחרונה התמקדנו באוכלוסיות הולכי הרגל, נהגי כלי הרכב הדו-גלגליים והמגזר הערבי. השקענו מאמצים גדולים מאוד בתחום הזה, ואני אומר, כפי שאני אומר ברוב התחומים – עדיין יש עוד הרבה מה לעשות. 
+
+ רפורמה בלימודי הנהיגה – מצאנו כי תוכנית לימוד הנהיגה הנוכחית איננה מספקת ואיננה מעניקה כלים להתמודד עם המציאות האמיתית על הכביש. יזמנו הקמת מרכז לימודי נהיגה, ביצענו פיילוט שירכז במשך שנה את לימודי הנהיגה העיוניים והמעשיים, ועליו ארחיב בהמשך. 
+
+ אנחנו מדברים היום על מעבר לרשיון נהיגה מדורג. הנתונים מראים כי יש עלייה תלולה במספר התאונות הקטלניות בקרב צעירים לאחר תקופת הליווי. הדבר מלמד על הצורך להאריך את תקופת הליווי, אך יותר מכך נדרש מעבר לרשיון נהיגה שיתקבל בשלבים. התשתית החקיקתית מוכנה להגשה לכנסת, ואני תקווה כי הכנסת הזאת, במושב הבא שלה, תסיים את הליכי החקיקה הנדרשים. 
+
+תוכניות ייעודיות לאוכלוסיות שונות – דיברתי על זה קודם, אמרתי שאנחנו מטפלים באוכלוסיות שזיהינו בהן עלייה רצופה במספר התאונות, והתוכניות הייעודיות האלה בלמו – עד כדי הורידו – את התאונות בקרב מגזרים. 
+
+טיפול בנהגים בפסילה ובנהגים מועדים – זוהי תוכנית שאנחנו פועלים בה בשיתוף עם משטרת התנועה ועם משרד המשפטים. יצאנו למבצע משולב – הורדה מהכביש של נהגים הנוהגים עם רשיון שלא בתוקף או בשלילת רשיון, ומבצע להורדת נהגים עם גיליון הרשעות כבד המלא בעבירות חמורות. בסוגיה האחרונה צריך בית-המשפט להכריע בקרוב, שכן הועלו טענות נגד המידתיות של המהלך, ואני תקווה כי בית-המשפט העליון יראה לנגד עיניו את החשיבות המכרעת של הורדת נהגים מסוכנים מהכביש ואת התרומה שיש בכך לביטחון של ציבור הנוסעים והולכי הרגל. 
+
+חיזוק משטרת התנועה – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתקצבת חלק גדול מאוד מהפעילות של משטרת התנועה, כ-100 מיליוני שקלים מדי שנה, מפורטים לתקנים לרכישת ציוד, למימון שוטרים מיוחדים – הסטודנטים שבשנתיים האחרונות משתתפים אתנו במלחמה בתאונות הדרכים – וסך כל הפעילות המשותפת מתבטאת בשורה התחתונה ב-2 מיליוני מפגשים של שוטר-נהג. זה דבר שאנחנו מודדים, הצבנו אותו כיעד וגם השגנו אותו, וגם כאן צריך להשקיע לא מעט מאמץ נוסף כדי להגדיל את מספר המפגשים, כי למפגשים האלה יש חשיבות מכרעת, ויש יחס ישיר בין היכולת להפחית את מספר התאונות ובין רמת האכיפה בכבישים. 
+
+ הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשיתוף עם משטרת ישראל, קובעת את עבירות האיכות, ועקב כך יש אכיפה מוגברת כשמדובר בעבירות המוגדרות כאלה: נהיגה בשכרות, חצייה באור אדום ו��היגה בשלילה.
+
+ אנחנו משקיעים גם במערכת החינוך. המדיניות שלי היתה לאורך כל הדרך – ואף תמכתי בחקיקה ברוח זו – כי משרד החינוך חייב להעלות מדרגה במאבק בתאונות הדרכים. הדרך היחידה שאני מכיר להפוך מקצוע משעה מהנה לשעה פורייה היא קביעתו כמקצוע חובה בתעודת הבגרות. אני גאה על כך שכיום ביותר מ-98% מהתיכונים נושא הזהירות בדרכים הוא מקצוע שמחייב ציון פנימי בתעודת הבגרות ותנאי לקבלת התעודה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתקצבת את כלל הפעילות במערכת החינוך בסדר-גודל של 40 מיליון שקלים להעשרת לימודי הזהירות בדרכים, ואני רואה בכך פעילות חיונית ביותר, שכן בסופו של דבר החינוך לזהירות בדרכים מתחיל עוד הרבה לפני הנהיגה בפועל. 
+
+ כבוד השר, הוספתי לך עוד שתי דקות, זמן הפרעות, ומכסת הזמן שלך כבר עברה. אני אוסיף לך עוד – תגיד לי – – –
+ כמה זמן יש לי עוד?
+
+ קיבלת רבע שעה נטו עד עכשיו. אתה עוד נשאר אתנו הרבה, תהיה לך עוד אפשרות לדבר, אבל תתכנס לסיים את החלק הזה בשתי דקות, ואחר כך עוד תהיה לך אפשרות להשלים ממילא. 
+
+
+ עוד לא התחלנו לדבר על המשרד, בינתיים דיברתי רק על הבטיחות, אבל אני אשתדל. 
+
+ לכן אני מבקש שתעבור על הדברים בראשי פרקים. ישאלו אותך שאלות ותוכל אחר כך להגיע שוב לכל נושא. תודה.
+
+
+ אני רק אסיים את נושא הבטיחות, ואומר לסיכום הנושא – התיאור המפורט של כלל הפעילות לבטיחות בדרכים היה הדגל המרכזי שהנפתי במשרד, והצגתי גם את התוצאות. 
+
+בנושא התקציב אני רוצה לומר שבשלוש השנים האחרונות הוצאנו בפועל כ-20 מיליארד שקלים, ולמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יש היום 50 מיליארד שקלים הרשאה להתחייב לחמש השנים הקרובות לכל תחומי הפעילות שלו. 
+
+בפרויקטים התשתיתיים – ברכבת ישראל, בתחום התשתית המסילתית, בנמלי ישראל – הכנו תוכנית מקפת, תוכנית-אב. 
+
+ בתחום הבטיחות בתעופה אני חייב לומר כמה משפטים, שכן הנושא הזה עלה כבעיה, ולמדינת ישראל אומנם היתה בעיה, עדיין יש בעיה, שאנחנו בדרך לפתרונה. התעופה הישראלית היא מקרה מורכב של איכות ומצוינות של ההון האנושי – אך הזנחה מתמשכת של מערכות. אני מצאתי, עם כניסתי לתפקיד, מציאות שבה הקימו טרמינל בעלות של כמה מיליארדים, אבל לא טיפלו בנושא התעופה במדינת ישראל בגישה רב-תחומית. כל התחומים שקשורים לשדה, למגדל, למערכות המכ"ם הקרקעיות והאוויריות, להכשרת פקחים – בכל התחומים הללו למעשה לא התקדמנו בעשרות השנים האחרונות, גם לא בתחומי החקיקה, כי חוק הטיס הוא מהשנים הראשונות של המדינה. 
+
+אני מצאתי לנכון להקים ועדה – ועדת-לפידות – שיצאה לדרך ולמעשה מיפתה את כלל הנושאים שקשורים לבטיחות התעופה במדינת ישראל. על בסיס הביקורת הזאת היו ביקורת ודיווח של רשות התעופה האזרחית האמריקנית, שלכאורה הורידה את מדינת ישראל מהקטגוריה הראשונה לקטגוריה השנייה. אני רוצה לומר כאן באופן מאוד מאוד ברור, אדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת, שבפועל מדינת ישראל מעולם לא היתה בקטגוריה הראשונה. היא היתה אולי בקטגוריה אחרת, אבל היא לא היתה בקטגוריה הראשונה, וכל הפעילויות שהוצאנו לפועל בשנה וחצי האחרונה, על בסיס הדוח של ועדת-לפידות, אכן יביאו את מדינת ישראל, עוד בשנה הזאת, למציאות של הקטגוריה הראשונה. 
+
+ אני, עקב הדוח של ועדת-לפידות והדוח של ה-FAA, החלטתי לכנס פורום בטיחות תעופה חודשי; הקצבנו 2.6 מיליארדי שקלים להשבחת תשתיות הבטיחות של התעופה וגם לכל סוגיית החקיקה, והיום אנחנו נמצאים למעשה במציאות שונה – עם רמת בטיחות טובה, אבל עדיין לא בסטנדרטים בין-לאומיים בכל מה שקשור לחקיקה, לאכיפה ולרגולציה. 
+
+אני מקווה ומאמין שבתהליך שמוביל היום ראש רת"א – רשות התעופה האזרחית – האלוף במילואים גיורא רום, עוד בשנה הזאת נוכל לקבל את החותמת של הקטגוריה הראשונה, אבל מעבר לכך, נוכל לומר שכלל התשתיות שלנו בנושא התעופה והבטיחות נמצאות פחות או יותר באותה רמה, כדי להגביר את הבטיחות בכלל ואת הסטנדרטים הבין-לאומיים בפרט. 
+
+יצאנו גם לטיפול ברדיו הפיראטי, שלהזכירכם, עד לפני כשנה היה בעיה מאוד מאוד מרכזית בתחום התעופה – בהפרעה לפקחים. צוות בראשותי ישב על המדוכה ועסק בזה במשך תקופה ארוכה, והצלחנו ליצור מסכת של הרתעה עד כדי הסרת התופעה הזאת מסדר-היום. 
+
+יצאנו במהלך של פתיחת השמים לתחרות והוספנו עוד מובילים נקובים לכמה יעדים בעולם: ניו-יורק, פריס, לונדון, רומא, מילנו, מדריד. נוסף על כך אישרנו בתקופה האחרונה תחומים נוספים וגם יצאנו לסדרת דיונים בכל סוגיית הסכמי התעופה שלנו – עם מדינות אירופה ועם מדינות נוספות. 
+
+
+ אני חושב – – –
+
+ יש כאן לפנינו עוד שורה של נושאים – בזה אני אסיים – של רפורמה גדולה שעשינו במינהל התנועה – רישוי ורכב, שיפור השירות לאזרח. יצאנו בצעדים שמשרתים יותר טוב את הציבור במתן השירות – פתיחת משרדי רישוי נוספים, רשיון נהיגה חדש, מערכות של ESP שנעשו מערכות חובה לבטיחות משנת 2010; השקעה גדולה מאוד בתחבורה הציבורית, ותכנון והקמה – אנחנו בתהליך – של רשת ארצית, על בסיס מטרופוליני, של תחבורה ציבורית, שיפור השירות באמצעות תחרות, פיקוח ואכיפה, וכמובן קידום מואץ של מערכות משולבות להסעת המונים, בעיקר במרכז הארץ, בצפונה ובדרומה.
+
+לבסוף אני רוצה לומר שנעשו גם פעולות חקיקה, באמצעות הוועדות השונות, בעיקר ועדת הכלכלה, והשקעה במגזר הלא-יהודי. בשלוש השנים האחרונות, אדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת, השקענו בצורה מסיבית גם ברשויות של המגזר הערבי. אני חושב שהתוצאות, גם של התשתיות וגם הורדת הקטל בדרכים, מצביעות על כך. 
+
+ לבסוף, אני רוצה להודות לחברי ממשרד התחבורה – למנכ"ל, לסמנכ"לים ולכל עובדי המשרד, וכמובן לכל אותם גורמים שסייעו לי להשיג את היעדים האלה שסקרתי בפניכם בקצרה. 
+
+
+ אני מאוד מודה לך, כבוד השר, על שהתחשבת גם בבקשתי ודילגת על מספר לא מבוטל של דפים. נראה לי שאם לא הייתי עומד על כך והיית קורא את כל הנאום היית שובר את השיא שלי בנאום הארוך ביותר בכנסת.
+
+ לא, זה היה מסתיים בעוד רבע שעה, אבל אינני יכול שלא לכבד את בקשת היושב-ראש. 
+
+
+ אלה כללי המשחק. ועוד הערה קטנה בטרם נעבור לחבר הכנסת גלעד ארדן: פקודת הטיס היא לא מתחילת ימיה של המדינה, אלא מתחילת ימיו של המנדט, בשנות ה-20. צריך לחשוב איזה מטוסים היו בשנת 1927 כשנחקקה פקודת הטיס, שלא שונתה עד היום.
+
+אני מזמין את חבר הכנסת גלעד ארדן להתייצב. חבר הכנסת גלעד ארדן נבחר לייצג את הכנסת על רקע ההתמחות שלו במשך עבודתו כיושב-ראש ועדת הכלכלה וחבר ועדת הכלכלה בנושאי משרד התחבורה. חבר הכנסת גלעד ארדן ינהל דו-שיח עם השר. הוא יישא את דבריו, יקשיב לתשובות, יענה פעם נוספת. יש לך חמש דקות להתחיל ואחר כך יתנהל פה דו-שיח. זה עדיף על מתכונת של נאום. זה ילך בסדר, אני אומר לך מניסיון של דיאלוגים כאלה שהתנהלו בעבר. בבקשה. 
+
+
+ או שלא הובהר נכון או שלא הבנתי שמדובר בדיאלוג שהוא מהצד. אם אפשר, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס ברצף לאורך כחמש דקות לדברים שנשמעו כאן מפי שר התחבורה והבטיחות בדרכים ולאחר מכן ינוהל הדיאלוג בהנחייתך. 
+
+
+ בהחלט, ככה זה הולך. ואם תצטרך עוד דקה, תקבל עוד דקה או שתיים. 
+
+
+ מאה אחוז. תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני בהחלט חושב שמשרד התחבורה הוא אחד המשרדים החשובים והמרכזיים ביותר למדינת ישראל, גם בהשפעה שלו על חיי אדם, וכמובן גם בהשפעה שלו על כלכלת ישראל. אני רוצה לומר לשבחו של שר התחבורה – ואני אומר פה את הדברים בצורה הכי גלויה ועל השולחן – שאף שהיה ברור לכול כשהוא קיבל את תפקידו שזה לא היה התפקיד שהוא רצה לקבל, למרות זאת הוא בהחלט הבין את חשיבות המשרד וניסה כמיטב יכולתו לשים את נושא המאבק בתאונות הדרכים בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל. ולכן הביקורת שלי, שבאה מתוך מעקב צמוד אחרי הפעילות של משרד התחבורה, אינה ביקורת שמופנית דווקא אישית אל שר התחבורה, אלא על ההתנהלות של משרד התחבורה כמשרד ועל ממשלת ישראל האחרונה כמי שבעצם קובעת בהתנהלות שלה מה סדר העדיפויות שלה אל מול אזרחי המדינה.
+
+ בראש ובראשונה אני רוצה לומר לכבוד השר, שאני לא מוכן להתרשם מהנתון של הירידה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים. עם כל הכבוד, אני בטוח שגם השר לא יודע היום לשים את האצבע מה הפעולות הספציפיות, אם בכלל, שגרמו לירידה בכמות ההרוגים. דוח-שיינין לדוגמה מראה שמספר ההרוגים במדינת ישראל ביחס לקילומטרז' שהרכבים במדינת ישראל נוסעים, גבוה ב-65% מבמדינות המתקדמות. כששר התחבורה נכנס לתפקידו באמצע שנת 2006, כבר בסוף שנת 2006 היתה ירידה של 4% או 4.5% במספר ההרוגים. נדמה לי, שוב, שכמו ששר התחבורה לא ייקח אחריות לכך שב-2008 היתה עלייה במספר ההרוגים מול 2007, קשה גם לתת לו את הקרדיט האישי על הירידה ב-2006 לאחר חצי שנה בתפקידו. 
+
+ ניתן אולי יותר להסתכל על ההתקדמות שחלה בשנים האחרונות, גם בבטיחות הפסיבית של כלי הרכב, כריות אוויר, ABS וכן הלאה וכן הלאה, וגם בהתקדמות של הרפואה במדינת ישראל, שהיום אמבולנס שמגיע לאירוע של תאונת דרכים, יש סבירות הרבה יותר גבוהה שהוא יצליח להציל חיים של אדם שבעבר הוא לא היה מסוגל להציל. 
+
+ אני מציע שכולנו ננסה להתמקד בגורמים שאותן ועדות מקצועיות הצביעו עליהם לאורך השנים כגורמים לתאונות דרכים ובהם משרד התחבורה היה צריך לטפל. אנחנו צריכים לבחון, ככנסת שמפקחת על משרד ממשלתי, אם הליקויים האלה תוקנו או לא תוקנו. 
+
+ בכל הכבוד, ושוב, אני מנסה לומר את הדברים בצורה הכי ממלכתית, אני חושב שמשרד התחבורה, בכשלים המרכזיים ביותר, שעליהם הצביעו ועדות על ועדות שהם הגורמים העיקריים לתאונות דרכים, עדיין לא חל השינוי הדרמטי. שוב, אני אומר לשבחו של השר שאכן הוא זה שחתום על הקמתה של הרשות הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים, וכמי שגם בודק ובדק את הביצוע של תקציבי משרדי הממשלה, אין ספק שמשרד התחבורה בתקופתו היה לו ביצוע תקציבי גבוה מאוד, אולי הגבוה ביותר ממשרדי הממשלה של התקציבים שהועמדו לרשותו. 
+
+עד כאן, ומכאן אני אצביע על הדברים – – – 
+
+
+ סליחה, חבר הכנסת גלעד ארדן. חבר הכנסת כרמל שאמה. חבר הכנסת כרמל שאמה, אנחנו מפריעים לך? חברת הכנסת סופה לנדבר.
+
+
+ סליחה, אדוני, אתה צודק. 
+
+
+ חבר הכנסת מילר. עוד שנייה אחת, זה לא על חשבונך. 
+
+
+ השעון לא נעצר מהרגע הראשון שאדוני העיר. 
+
+
+ אתה תק��ל את כל הזמן הזה בחזרה, אבל אני רוצה שגם יקשיבו לך. בבקשה. 
+
+ אני אנסה כעת לעבור ביעף על הדברים המרכזיים שלא בוצעו בפעילות משרד התחבורה בראשותו של השר מופז. קודם כול, החטא הקדמון והעיקרי הוא שאותה ועדת-שיינין, שהשר דיבר עליה, ועדת המומחים שהמלצותיה אושרו פה אחד בממשלת ישראל, רק רבע מהמלצותיה יושמו. היום, יותר מארבע שנים לאחר אישור המלצות ועדת-שיינין, כאשר אותה רשות לאומית, שהדבר המשמעותי ביותר שהיה צריך להיות בהקמתה הוא העצמאות שלה, העצמאות של רשות לאומית חזקה, שיכולה לא רק להיות גוף מייעץ שמזרים כספים למשרדי ממשלה, אלא גוף שמפקח וקובע סטנדרטים בטיחותיים בכל משרדי הממשלה שיש להם רלוונטיות לבטיחות – לצערי, אותה רשות לאומית קמה כרשות מסורסת, שפקידי משרד התחבורה הצליחו כמעט לעקר אותה לחלוטין מתוכן; המלצות רבות שהוועדה המליצה שיינתנו אותן סמכויות לרשות, כמו הסמכות לסגור כבישים שהיא רואה אותם כמסוכנים. ההמלצות של ועדת-שיינין היו שהרשות הלאומית החדשה תוכל לחקור לעומק תאונות דרכים במקביל למשטרת ישראל. משטרת ישראל בודקת רק מי אשם בתאונה, משטרת ישראל לא בודקת אם יש ליקוי תשתיתי באותו מקום שגורם שוב ושוב לתאונות, והיא לא מוציאה צוותים של מומחים ומהנדסים בתחום הזה. אלה רק דוגמאות על קצה המזלג. אותן סמכויות לא ניתנו לרשות הלאומית החדשה. 
+
+ השר נוהג להגיד שהאויב של הטוב הוא הטוב-מאוד, והוא העדיף להתחיל עם הטוב ולנסות לשפר אותו. היום, בדיעבד אני אומר שהאויב של הטוב הוא גם הרע כשלא ממשיכים ומקדמים את הטוב לטוב-מאוד. אז היום באים פקידי האוצר ואומרים – הרשות הלאומית החדשה לא מביאה את התוצאות שאנחנו קיווינו שהיא תביא ולכן אפשר לפגוע בתקציבה, אף שהיא לא מביאה תוצאות כי באופן שהקימו אותה היא מסורסת, ולא מתאפשר לה באמת להציל חיי אדם בצורה שניתן היה להציל. 
+
+ הנושא השני הוא הטיפול בנהגים המקצועיים, קרי נהגי אוטובוס, נהגי משאיות. בכל שנה נהרגים בכבישי המדינה כ-60 בני-אדם כתוצאה מפגיעות של כלי רכב כבדים. בשלוש השנים האחרונות, לצערי, כמעט לא חלו שינויים בתחום הזה של הטיפול בנהגים מקצועיים: לא שונתה ההכשרה הניתנת להם, לא נבדקות העבירות הקודמות של אותם נהגים מקצועיים, וכתוצאה מכך אולי יש למנוע את העסקתם. לא רק ששעות הנהיגה שלהם – דבר שהתפרסם בימים האחרונים – לא צומצמו, כדי שלא יעלו על הכביש נהגים עייפים שעלולים לגרום לתאונות, אלא שמשרד התחבורה, בשונה מהמגמה באירופה, ניסה לאשר תקנות, תקנה 168, שעוד יאריכו את שעות הנהיגה של נהגים מקצועיים, נהגי רכב כבד. לשמחתי, ועדת הכלכלה לא הסכימה לאשר, כמובן, את התקנות האלה.
+
+ נושא נוסף בתחום הבטיחות בדרכים – העבריינות הסדרתית. השר ציין את זה. אותם נהגים שעושים עבירות חוזרות, פעם אחר פעם, אינם נהגים נורמטיבים; אותם אנשים שמוכנים לעבור באור אדום, על פס הפרדה לבן, לנהוג בשכרות, ועושים את זה לאורך שנים. נהגים כאלו, שהמשרד היה צריך ליזום טיפול מיוחד בהם, מעקב, הורדה מהכביש, החרמת כלי הרכב שלהם – השר מסתתר מאחורי בעיות חוקתיות, בית-המשפט העליון. נכון שאולי היו בעיות ביישום של צעדים שהמשרד רצה לנקוט, אבל, אדוני השר, אף אחד לא מנע ממשרד התחבורה להוביל חקיקה ראשית לטפל בעבריינות הרצידיביסטית, דבר שכן נעשה על-ידי חברי כנסת, שגם אני הקטן בתוכם, ובחודש-חודשיים הקרובים אמור להתפרסם דוח מבקר המדינה, די חריף, שימתח ביקורת קשה על התנהלות משרד התחבורה בכל הנוגע לעבריינים הסדרתיים.
+
+ גם שיטת הניקוד החדשה, שאדוני השר, אתה הצהרת לפני שנתיים – – –
+
+
+ חבר הכנסת ארדן, אתה חייב להגיע לסיום.
+
+
+ בסדר. שיטת הניקוד החדשה עדיין לא אושרה בכנסת ואפילו לא הוגשה, וגם הקיצוץ שמשרד האוצר מנסה לקצץ ברשות הלאומית, למרות המצב, לא שמענו מספיק את קולך ולא נאבקת ממש כדי למנוע אותו.
+
+אסיים בשתי נקודות אחרונות; אני מבין שתהיה לי עוד אפשרות. אדוני השר, זה נכון שנושא הבטיחות בתעופה סבל מפיגור של שנים רבות. אבל חשוב לומר, שחברי הכנסת יבינו – לא מדובר בבעיה תקציבית. ה-FAA שבדק כאן בשמונה בדיקות שונות את רשות התעופה האזרחית, והיא נכשלה בכל שמונה הבדיקות, קבע שהבעיות נוגעות אך ורק לחוקים או לרגולציות הכרחיות, כלומר מומחיות טכנית, נוהלי פיקוח, כוח-אדם מיומן. ועדת הכלכלה אישרה לך להעלות אגרות, תקציב רת"א הוכפל בשנת 2008, היה דוח-לפידות כבר שנה לפני כן. למרות כל זאת לא הוגש חוק טיס עדכני, לא הוגשו תקנות, כל החקיקה היא עדיין אנכרוניסטית, ואין שום סיבה הגיונית לכך שמשרד התחבורה לא עבד יום וליל בנושא כל כך משמעותי לחיי אדם, עד שדירוג הבטיחות יעלה מחדש.
+
+ הנושא האחרון – וקיצרתי וגם ויתרתי – הוא נושא התחבורה הציבורית. במדינה כל כך קטנה וצפופה כמו שלנו, עתיד הבטיחות בדרכים ועתיד הכלכלה ואיכות הסביבה תלויים קודם כול בהתפתחות של התחבורה הציבורית. אתה אמרת פעמים רבות שאנחנו זקוקים לתחבורה ציבורית זולה, מהירה, נקייה וזמינה, וזה לא פחות חשוב. ואם זה כך, אדוני השר, אני שואל אותך, מדוע משרד התחבורה לא רק שלא קידם – הוא תקע את המשך פתיחת קווי התחבורה הציבורית לתחרות, וזה אף שוועדת-סדן, שאתה הקמת, גם היא המליצה להמשיך את פתיחת התחרות בתחבורה הציבורית. מדוע תנופת הפיתוח ברכבת ישראל נעצרה, שלא לומר אפילו חזרה אחורה – קו תל-אביב–ירושלים עדיין תקוע, עיכובים ברכבת הקלה בירושלים – – –
+
+
+ בשלב הזה בלי דוגמאות. רק נקודה לסיום.
+
+
+ טוב. והנקודה האחרונה היא עידוד, וזה לא רק ביצוע הפרויקטים, זה גם המסר לציבור, שאנחנו רוצים להעביר את הציבור מהמשך רכישת רכבים חדשים והמשך הזיהום והגודש בכבישים לשימוש בתחבורה הציבורית, שהוא לא יהיה שימוש רק של מי שחייב ושל שכבות חלשות. בכל הפעילות המערכתית הזאת משרד התחבורה לא טיפל כלל וכלל. זה נעשה כמעט אך ורק על-ידי חקיקה פרטית בכנסת, אם של חברי הכנסת חנין וגדעון סער ואחרים לעודד תחבורת אופניים, או שאפשר יהיה להוביל אופניים ברכבת ישראל למי שרוצה לנסוע למטרופולין ולהשתמש שם באופניים; אם אכיפה בנתיבי תחבורה שמיועדים לתחבורה ציבורית, שכולנו רואים שאין שם שום אכיפה; אם חניונים – – – 
+
+
+ משפט סיום, בשלב הזה.
+
+
+ – – – גם לגבי הרפורמה בנמלים, שיש לה השפעה דרמטית על כלכלת ישראל, וגם בעניין הזה הוקמה ועדת-טוניק על-ידי השר. המשרד בהחלט ידע להקים הרבה ועדות, ולא קרה שום דבר. עובדי הנמלים התחילו שביתה, המשרד התקפל. 
+
+ דבר אחרון שאני רוצה לומר – להקים ועדות זה דבר חשוב. השר השכיל להקים ועדות, וועדות של אנשים מקצועיים, ואני יכול רק לשבח אותו על כך. אבל צריך לזכור שחוץ מלהקים ועדות צריך גם בסופו של דבר ליישם את מה שאותן ועדות אומרות, וליישם את זה בדחיפות, כי מדובר כאן בחיי אדם ובכלכלת המדינה.
+
+
+ תודה רבה. אתה נשאר שם. אם תרצה, במידת האפשר, תוכל גם להעיר תוך כדי דבריו של השר, אבל אני סומך על שיקול דעתך שזה ייעשה בצורה של שיחה ולא התפרצות. תהיה לך אפשרות להגיב גם תוך כדי תשובתו, אם אתה מוצא לנכון שיש מקום להעיר הערה קצרה. בבקשה, כבוד השר.
+
+
+ ראשית, אין בחירה יותר טובה מחבר הכנסת ארדן על מנת לגעת בנושאי תחבורה ובטיחות, כי הוא באמת עוסק בזה באופן אמיתי, אינטנסיבי וראוי לכל שבח. אני יכול לומר את זה על שלוש השנים שבהן אני מכהן בתפקיד שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שחבר הכנסת ארדן באמת מאוד פעיל ומעורב בכל הנושאים של הבטיחות וגם בכל נושא התחבורה, ועל כך אתה ראוי לכל שבח, ודעתי עליך ידועה בעניין הזה. אני מקווה שיגיע היום שתוכל להשפיע באופן ישיר על הנעשה – – –
+
+
+– – –
+
+ אני אומר את זה מהיום הראשון שאני בתפקיד.
+
+
+ אני רוצה לומר שלאחר הביקורת העניינית של חבר הכנסת ארדן, אני חושב שהשבחים שהוא קיבל מהשר מעידים גם עליו וגם על השר, שחרף הביקורת אמר את הדברים, ואני חושב שזה אחד הדברים היפים שאני חווה כאן, מהמקום שבו אני נמצא.
+
+
+ הדבר השני שאני רוצה לומר, הוא שאף שלא רציתי את התפקיד, התייחסתי אליו ברצינות. נכון, ראיתי בתפקיד הזה תפקיד מאוד רציני, אני חושב שזה משרד מרתק עם דיסציפלינות ועולמות תוכן מאוד חשובים ומעניינים. קודם הפריעו לי להשלים את המשפט – אני מאחל לך, חבר הכנסת ארדן, שיום אחד תוכל לעמוד בראש המשרד הזה ולהוביל אותו למחוזות חדשים.
+
+ באשר לנושאים שקשורים לתחום הבטיחות, ראשית, אני אחראי לכל נושא הבטיחות בשלוש השנים האחרונות, לטוב ולרע. כל אותן תאונות שקרו וכל אותן תוצאות קשות מאוד, הן היו תחת אחריותי וסמכותי, וכל אותם תחומים ושיפורים שנעשו בשנים הללו גם כן.
+
+ הפעולות שבעיני הובילו לתוצאה הזאת – אני מציע לא לזלזל בה, אני מקווה מאוד שמי שיבוא אחרי בשלוש השנים הבאות או בארבע השנים הבאות יוכל להוריד עוד, כי התוצאות כבר משליכות גם לרבעון של השנה הזאת.
+
+
+ סליחה. חבר הכנסת בן-ארי, אני רואה את זה, אני נותן לך דקה לדבר, אבל צריך להפסיק עם זה באיזה שלב. תודה. ועוד חבר כנסת שמפנה את הגב, חנין. זה מאוד לא נעים לראות את הגב. תודה. בבקשה.
+
+
+ אני חושב שכלל הפעילות שלנו בתחום הזה של הבטיחות משליך גם על השנה הזאת. אנחנו בשנת 2009, נכון להיום 38% פחות יחסית לתקופה המקבילה אשתקד, ואחרי התוצאה הזאת אני אומר שאסור לבדוק את זה נקודתית וצריך לבדוק את זה רב-שנתית. רב-שנתית זה 13%, ואי-אפשר להתווכח עם התוצאה הזאת. אמרתי קודם – כל מה שקרה בתקופה הזאת הוא באחריותי.
+
+ מהן הפעולות הספציפיות שבאמת הביאו לירידה הזאת – יש שורה ארוכה מאוד, אבל אני הייתי מתמצת אותן בשני תחומים, שהם אולי לא תחומים מדידים. האחד הוא הנחישות לעשות את זה. כל שבוע בשלוש השנים האחרונות, כל יום ראשון, מתקיים פורום בטיחות, שיושבים בו כל האנשים שמעורבים בנושא. והשני, הנחישות שלנו לפעול בתחום הזה באופן רב-תחומי, לנתח את התהליכים, להוריד מטה את מספר התאונות ולהציל חיים – לדעתי, הנחישות הזאת, יחד עם הגישה הרב-תחומית ושילוב הזרועות עם כל הגורמים, הם בסופו של דבר הנושא המרכזי. אבל אם הייתי בכל זאת צריך להצביע על שני תחומים – הייתי אומר שהשיפור בתשתיות, אותם 20 מיליארד שקלים שהושקעו בפועל; וכל מי שנוסע היום ברחבי הארץ רואה את כלל הפעילות בתשתיות, מהצפון עד הדרום. הדבר השני הוא היכולת שלנו לאתר את מוקדי הסיכון ולהגביר בהם גם את האכיפה וגם את שיפור התשתיות, לצד כל הצעדים הנוספים. 
+
+ לגבי ועדת-שיינין, אני מודה, זאת תפיסת עולמי: בשנת 2006, באותו הקיץ, כשנכנסתי לתפקיד, לא היה אפשר להעביר את מה שחבר הכנסת ארדן מבקש להעביר היום או ביקש להעביר אז. הלוואי שיכולנו. אני הגעתי למסקנה שמה שאפשר להעביר נעביר, נתקדם עם זה, ובשנים שיבואו אחר כך ניתן לרשות הזאת את העצמאות שהיא באמת זקוקה לה. היא עדיין לא עצמאית לחלוטין, וגם התקציב שלה נמצא מעת לעת בסימן שאלה. 
+
+ בסוגיית התקציב אני יכול לומר שאני לא מסתכל רק על התקציב של הרשות; ההסתכלות שלי היא רב-תחומית, ועל כלל התקציב של משרד התחבורה, ואני יכול לומר שמתוך אותם 20 מיליארד שהוצאו בשלוש השנים האחרונות, קרוב ל-4 מיליארדים הושקעו ישירות בבטיחות, אם על-ידי רכבת ישראל, מע"צ וגופים נוספים, כמו "נתיבי איילון" או החברות שעוסקות בפיתוח התשתיתי – "מוריה" בצפון, "נתיבי איילון" במרכז ובאזור ירושלים. אותן חברות עשו את המירב והמיטב כדי להגיע להסדרה של תשתיות התחבורה הציבורית. 
+
+הטיפול בנהגים מקצועיים הוא מלאכה לא קלה, אבל גם כאן מדובר בתהליך ארוך מאוד. אני מודה שלא הצלחנו להעביר את תקנה 168 בדרך שאני חושב שהיה נכון להעביר אותה; לא התכוונו להוסיף לנהגים שעות עבודה, אלא להפריד בין שעות עבודה לשעות מנוחה. 
+
+כאן אני רוצה לומר כמה משפטים על הנהגים המועדים. המערכת המשפטית לא רואה עין בעין – גם בתוכה, כשאתה מגיע לשופט תעבורה באזור ירושלים או באזור תל-אביב, יש להם דעות שונות לגבי הנהגים המועדים, אותם נהגים שיש להם גיליונות הרשעות ארוכים. אנחנו הורדנו מהכביש כמה עשרות נהגים כאלה בשנת 2008; גם עכשיו אנחנו ממשיכים במלאכה הזאת, למרות חילוקי הדעות עם המערכת המשפטית, וצפויה הכרעה של בג"ץ בסוגיה הזאת, אם הסמכות, על-פי תקנה שמוקנית לשר התחבורה, לאחר שימוע להוריד את אותם נהגים, או לשלול מהם את רשיונם ולהעמיד אותם למשפט, היא אכן רלוונטית – מידתית – או לא. אני מקווה מאוד שבג"ץ יגיע למסקנה הזאת כמה שיותר מהר. אנחנו עשינו בסוגיה הזאת מאמצים גדולים, יחד עם המערכת המשפטית, אבל בעיקר עם המערכת האכיפתית של אגף התנועה, ואני חושב שהתוצאות הן הרתעה גבוהה ממה שהיה בעבר, אבל עדיין לא מספקת כדי להוריד מהכביש נהגים מועדים ונהגים שנוהגים ללא רשיון. גם כאן עשינו פעילות רחבה מאוד, וגם הפעילות הזאת נמשכת בשנת 2009.
+
+ בנושא בטיחות התעופה – האמינו לי שאני מכיר את המערכות האלה של ארגונים גדולים שמתקשים לנוע כאשר גם מי שנמצא בראשם וגם איכות האנשים בהם לא מספיקים כדי לתת פתרון לבעיה. אני מצאתי רשות תעופה אזרחית שמאוישת ב-40 תקנים לעומת 100 אפשריים; היום יש כ-90 תקנים שמאוישים בטובי האנשים, ולמעשה בשנה וחצי האחרונה עובדים על חוק הטיס באופן מאוד מאומץ. החלטנו להמתין עד שגם ה-FAA – – – 
+
+כבוד השר, אני רוצה לבקש – זה לא עוד רבע שעה. עכשיו יש לך רק עוד חמש דקות.
+
+ אני אעמוד בזמן.
+
+ אתה לא תוכל לעמוד בזמן, כי הזמן כבר עבר, אבל אני אתן לך עוד שתי דקות. רק לפני כן אני רוצה לומר שמדדתי זמן גם לשיחה שמנהלים שם חברת הכנסת גילה גמליאל וישראל כץ. זה שבע-שמונה דקות הם מדברים שיחה מאוד עניינית. למה אי-אפשר לעשות את זה בחוץ על כוס קפה? 
+
+
+ אנחנו נזכרים בימים הטובים עם שר התחבורה.
+
+
+ לא, אתם לא מקשיבים למלה. אני הסתכלתי ועקבתי, ואמרתי, מתי זה ייגמר? לא רציתי להפסיק אותו באמצע כדי להעיר לכם, א��ל אם כבר עצרתי אותו – – –
+
+
+ דיברנו על העתיד.
+
+
+ מדברים דקה, שתי דקות – בסדר; אם יותר, יש שם כוס קפה, יושבים על כוס קפה ומדברים, אין שום בעיה. תודה.
+
+ אני אסיים, ברשותך, ואומר שהתהליך של שיפור נושא התעופה האזרחית במדינת ישראל היה בלתי נמנע. אני חוזר ואומר: בפועל מדינת ישראל מעולם לא היתה בקטגוריה הראשונה בסטנדרטים הבין-לאומיים – בניירת אולי כן, אבל בפועל היא לא היתה. אנחנו נגיע לסטנדרטים האלה השנה; זאת ההערכה של אלוף במילואים גיורא רום, שעומד בראש רת"א, והצוות המיומן שעכשיו עובד אתו. 
+
+תחבורה ציבורית – אין לנו זמן להרחיב ולהצביע על כל הפעילויות שנעשו, אבל אנחנו הפרטנו הרבה מאוד קווים ואשכולות נוספים נמצאים בתהליך סופי. 
+
+ הדבר האחרון שאני רוצה לומר – הקו לירושלים אכן התמהמה, אבל החלטה עליו נפלה. אני קידמתי את הקו לירושלים, גם סטטוטורית וגם בפועל, עד מודיעין, ואני מאמין שבתוך כמה שנים הקו הזה – 28 דקות מבירת ישראל למרכז הארץ – יופעל. 
+
+ בנושא ועדות, אדוני היושב-ראש, אני מאמין גדול מאוד בבחינה מקצועית בלתי תלויה, ולכן נכון שהיו כמה ועדות – אולי אפילו מספר גדול של ועדות – ואנחנו יישמנו את ההמלצות של כל הוועדות שהוקמו. יש ועדות שיישום ההמלצות שלהן הוא תהליך, והתהליך הזה, בעזרת השם, יסתיים בשנה הזאת ובשנים הבאות. אני חושב שההחלטות שהבאנו בעקבות ההמלצות של חלק מהוועדות קיבלו גם את החותמת של ממשלת ישראל, למשל תוכנית-האב לנמלי ישראל, תוכנית-האב לשדות התעופה במדינת ישראל ושורה ארוכה מאוד של החלטות שהתקבלו בעקבות ההמלצות של אותן ועדות שהוקמו בשלוש השנים האחרונות. עד כאן. 
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ לא נחזור על כל הדברים, אני רק רוצה להתייחס בקצרה לשלוש נקודות בדבריו של השר. בעניין עידוד התחבורה הציבורית, אני לא חושב שנשמעה בדבריו של השר תשובה על כך שהמשרד לא המשיך לדחוף את פתיחת קווי התחבורה הציבורית לתחרות. אבל אני חושב שכל אזרח במדינה וכל מי שנמצא פה בהחלט יכול לומר שהוא לא חש במהפכה תפיסתית; אם כולנו מבינים שעתיד המדינה תלוי בעידוד התחבורה הציבורית, בכך שבמקום שאנשים יקנו עוד ועוד רכבים, גם אנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות רכב יעברו להשתמש באוטובוס או ברכבת. לא יכול להיות שרק חברי הכנסת מטפלים בתלונות של אזרחים על איחורים חוזרים ונשנים של רכבת ישראל, על שירות, על עומס, על צפיפות באוטובוסים, ובמגזר החרדי ובכל מיני מקומות. כל הדברים האלה הגיעו כל הזמן אך ורק מתוך הכנסת, הם לא באו ממשרד התחבורה, אדוני השר. 
+
+הדבר השני הוא בנושא הרשות הלאומית. אני רוצה להזכיר לשר שלפני שלוש שנים היה רוב בוועדת הכלכלה למתן סמכויות ועצמאות לרשות הלאומית, לרבות סגירת כבישים, לרבות חקירת תאונות דרכים. רוב חברי הכנסת, גם אנשים מסיעתו של השר – רונית תירוש ואחרים – תמכו בכך, וגם באפשרות לכפות על משרד החינוך, בחקיקה ראשית, שלימודי בטיחות בדרכים יהיו תנאי לגשת לבחינות הבגרות. לצערי, משרד התחבורה – הממשלה, על-ידי הסתייגויות ממשלתיות, סירסה מחדש את חוק הרשות הלאומית כפי שיצא תחת ידיה של ועדת הכלכלה.
+
+ הנושא השלישי והאחרון – –
+
+
+ אולי תן לו לענות, שיהיה דיאלוג. אחר כך תעבור לנושא הבא. 
+
+
+ נושא שלישי ואחרון, הטיפול בתאונות הדרכים וההתייחסות הנקודתית. אמרתי את מה שאמרתי על נהגים עבריינים סדרתיים, אבל בוודאי כאשר מדינת ישראל היא השנייה בעולם – היא ��ל כך גרועה – במספר הולכי הרגל שנהרגים בה מכלל ההרוגים בתאונות הדרכים, ולא נעשה שום מאבק נקודתי והתמקדות של המשרד. אתה דיברת על תשתיות, ובהחלט ניתן היה לחוש בתנופת תשתיות, בסלילת כבישים לא חדשים. לא בטוח, דרך אגב, שזה הדבר שנדרש למדינת ישראל לעשות בכסף הזה. אולי שדרוג תשתיות הבטיחות בכבישים הקיימים נדרש יותר. אבל ודאי שלגבי תשתיות הולכי-רגל, מעברים עיליים, מעברים תת-קרקעיים, גדרות הפרדה, מעברי חצייה ושדרוג הסביבה הבטיחותית שלהם – לכל הדברים האלה כמעט שלא היתה התייחסות אמיתית, ובשנה האחרונה חלה עלייה במספר ההרוגים מקרב הולכי הרגל. 
+
+ אני מקווה שהממשלה הקרובה – ואני לא בטוח בכך, דרך אגב, כי אני לא אומר שממשלת הליכוד בעבר הרחוק עשתה משהו יותר טוב – אני באמת מקווה שהממשלה הקרובה תשכיל להבין, שבתחום התחבורה חייבת להיות מהפכה, אבל שלא רק משרד התחבורה ושר התחבורה הוא הלוחם היחיד שלה, אלא שהדבר הזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות של כל משרדי הממשלה, כי המאבק בתאונות הדרכים, כמו שנהוג לומר, הוא מולטי-דיסציפלינרי, והוא נוגע כמעט לכל משרדי הממשלה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת גלעד ארדן. אני מאחל לך שתהיה לך אפשרות להיות לא רק נאה דורש, אלא גם נאה מקיים. 
+
+השר ישיב על דבריו של חבר הכנסת גלעד ארדן, ואחר כך, כדי שזה יהיה ישיר יותר, על דבריו של חבר הכנסת יריב לוין. 
+
+
+ אני מקבל את העיקרון שהתחבורה הציבורית, בסופו של דבר, חייבת להיות בליבת העיסוק והקידום שלנו. רק צריך לזכור שהתחבורה הציבורית – הקידום שלה נעשה, ואנחנו קידמנו באופן משמעותי גישה שקרויה "גישה מטרופולינית", גם של תכנון, גם אכיפה וגם ביצוע. אנחנו מתחילים היום את המטרופולין המרכזית במדינת ישראל, מטרופולין תל-אביב. זה ייעשה כך גם לגבי חיפה ובאר-שבע. אנחנו הולכים לקדם באופן מואץ ביותר. בשלוש השנים האחרונות עבדנו על כך גם בתחום הסטטוטורי, גם בתחום של התוכניות שלנו לקדם מערכות משולבות להסעות המונים. הושלמה תוכנית מיתאר ארצית לקווים של המערכות האלה. צריך לזכור שיש צורך בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. אנחנו עתידים לקדם מערכות BRT ו-LRT, שהן בסופו של דבר יובילו למהפכה בתחבורה הציבורית, גם באזור ירושלים, גם בחיפה, גם "הקו האדום" בין פתח-תקווה לבת-ים, שהוא יהיה קו של LRT – Light Rapid Transit . גם באזור באר-שבע מתוכנן קו של BRT. "הקו האדום" בין פתח-תקווה לבת-ים יהיה הקו הראשון שלמעשה יצא לדרך, ויש בו גם משום תרומה לכלכלה במדינת ישראל, שכן זוהי הנחה של תשתית עתירת כוח-אדם, ויש בה להעסיק כ-10,000 איש. הקו הזה כבר מוכן לביצוע, ואני מקווה מאוד שבשנה הקרובה נצא לביצוע שלו. כנ"ל "הקו הירוק" בין צומת חולון לאוניברסיטת תל-אביב הנמצא בשלבים מאוד מתקדמים, ו"הקו הוורוד". אני יכול להוסיף על "הקו הסגול" שהוא מאזור יהוד לבקעת-אונו, "הקו הכחול" שהוא בין צומת ביל"ו עד צומת חולון, ועוד קווים נוספים, שהם כולם בתוכניות האצה עד כדי יישום של "הקו האדום", שאני מקווה מאוד שאכן יצא לדרך בשנה הקרובה, ואין שום סיבה שלא, כי כל החסמים הוסרו. למעשה, התשתיות מוכנות ליציאה לדרך, לאחר ההסדרה שהיתה ארוכת שנים. 
+
+ לגבי הרשות הלאומית, אני רוצה לשאול רק שאלה אחת, וגם לענות עליה: האם הרשות הלאומית של היום טובה משהיתה לפני שלוש שנים? אני חושב שהתשובה היא חד-משמעית. האם יש עוד מה לעשות? התשובה היא כן, ואני מקווה מאוד שהתהליכים האלה אכן יימשכו. 
+
+ אני חושב שהטיפול בתאונות הדרכים בנושא הזה של הולכי-רגל, יש בו עשייה רבה מאוד, אף-על-פי שהנתונים אכן מצביעים על עלייה, וזה משתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא, שיש ירידה מאוד משמעותית בנפגעים בתחום הבין-עירוני. מתוקף כך החלק היחסי של התאונות העירוניות הוא יותר גבוה. הסיבה השנייה – השינוי המשמעותי שבוצע בתחום העירוני – אותם מטות בטיחות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שפועלים ברשויות. וכל מי שרוצה לדעת על איכות פעולתם ומידת תרומתם לבטיחות בדרכים צריך לשאול את ראשי הרשויות על מידת המעורבות של הרשות והתוכניות ויישומן והתקציבים שמגיעים לאותם מוקדים שדיברנו עליהם, כמו הולכי-רגל, תשתיות בטיחות באזור בתי-ספר ושאר דברים. 
+
+ אני חושב שתנופת הביצוע שקיימת בתחום העירוני היא גדולה מאוד. אנחנו הולכים להשקיע, גם בתוכנית האצה שכבר אושרה, היקפים גדולים מאוד בתחום העירוני, והדברים האלה – כבר רואים אותם בשטח בשנה הזאת. התחלנו בהם בשנה החולפת ויראו אותם בוודאי בשנים הבאות. יש לנו רצון עז להוריד גם את מספר הנפגעים בתחום העירוני בקרב הולכי הרגל. הנתונים הם אכן מאוד קשים, אבל צריך להסתכל על התמונה הכוללת. התמונה הכוללת מצביעה באופן חד-משמעי, שבשלוש השנים האחרונות, גם בתחום הזה של הנפגעים בקרב הולכי הרגל יש ירידה, והירידה הזאת היא ירידה ברורה מאוד. אני יכול להציג לכם את הנתונים ולומר שבתחום של הולכי הרגל, בשלוש השנים של הממשלה הזאת מול שלוש שנים מקבילות בעבר, יש ירידה של 14% יותר מהירידה הכוללת. ואם המגמה הזאת אכן תימשך, אין לי ספק שנוכל להתמודד גם עם האסונות שקורים בקרב הולכי הרגל בכל רחבי הארץ. הנושא הזה עלה לסדר-היום לפני כשנה, ואנחנו במגמה של טיפול מואץ בכל מה שקשור גם להסברה, חינוך ומודעות, גם לאכיפה וגם לתשתיות, ובכללן הסוגיה הזו של מעברי חצייה, שנמצאת כרגע בפיילוט מאוד מואץ במסגרת התוכנית של 2009. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת לוין. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני מבקש לשאול מדוע מופלים לרעה על-ידי משרדך מאות אלפי נוסעים, שנוסעים מדי יום במוניות השירות. הנסיעות האלה לא מסובסדות, נהגי המוניות שהם נוסעים בהן אינן מקבלים שום סובסידיה, לא להצטיידות ולא אחרת. ולא רק זה, אלא שגם מטילים עליהם מגבלות והגבלות, מפריעים להם לקבל קווים נוספים, מונעים מהם לעשות שימוש במוניות גדולות יותר וכן הלאה. בעניין הזה אני חושב, כבוד השר, שיש צורך לתת תשובה לא רק לציבור הנוסעים, אלא גם לאותם נהגים ולאותו ציבור גדול שמתפרנס מהענף הזה. הייתי שמח לנסות להבין ולדעת מה עומד מאחורי המדיניות התמוהה הזאת, על פניה, של המשרד. 
+
+ הנושא השני שאני מבקש לשאול עליו – יש בעיה קשה מאוד של תחבורה ליישובים קטנים. מטבע הדברים קשה להכניס ליישובים כאלה אוטובוסים גדולים בתדירות גבוהה. לבעיה הזאת יש גם פן ביטחוני, משום שיש יישובים שלמים, בעיקר אגב ביהודה ושומרון, שמבוססים למעשה על נסיעה בטרמפים, בהעדר שירות תחבורה ציבורית זמין. רציתי לדעת, האם משרדך עושה משהו בעניין הזה, האם יש תוכניות כלשהן לאיזו רפורמה שתאפשר הגברת התדירות של התחבורה ליישובים כאלה, אולי באמצעות שימוש בכלי-רכב קטנים יותר, ובכך תיתן פתרון הולם גם לתושבים האלה, שרבים מהם נמצאים כמובן ביישובי פריפריה. 
+
+ הנושא השלישי, נושא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כבוד השר אמר כאן, שהתשובה על השאלה אם חל שיפור ברשות הנוכחית לעומת הקודמת היא ברורה מאליה. אני חושש שלהבנתי התשובה היא שלא חל שום שיפור, אולי ההיפך הוא הנכון. בתחילת התקופה שבה קמה הרשות היינו עדים לניסיונות מצערים לקבוע כל מיני מינויים שלא תמיד היו הכי מקצועיים, והייתי שמח לשמוע במה כבוד השר סבור שהמצב השתפר, משום שאנחנו לא רואים את זה לא בסטטיסטיקה ולא באופן התפקוד של הרשות היום.
+
+
+ תודה. כבוד השר, יש לך שתי אפשרויות; או שאני אתן לך עכשיו שתי דקות להשיב לו ישירות, או שתשמע – – –
+
+
+קודם אני אשמע את כולם.
+
+
+ לא את כולם, חלק, כי כולם זה יהיה יותר מדי. נעשה את זה בשני סבבים.
+
+
+ כל מי שרוצה.
+
+
+ חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני רוצה להתייחס לסוגיה אחת בלבד, אבל בכמה שאלות. אני רוצה להתייחס לסוגיה ששנים רבות סבלה מפיגור בישראל. לא באשמתך, אגב, ואנחנו שמחים שבשנים האחרונות הפיגור הזה כבר מצטמצם. אדוני השר, ממשלת הליכוד קבעה שלכל יישוב שבו יותר מ-50,000 תושבים תחובר מסילת ברזל ותוקם בו תחנת רכבת. נדמה לי שבתקופת כהונתה של ממשלת קדימה הרכבת, אדוני השר – חברי חבר הכנסת גלעד ארדן כבר הזכיר את זה – נבלמה, תרתי משמע. אני רוצה לשאול אותך, מה עשיתם בשלוש השנים האחרונות כדי לקדם את ההחלטה של ממשלת הליכוד לחבר כל יישוב שיש בו יותר מ-50,000 תושבים לרשת מסילות הברזל? 
+
+מה נעשה בנושא הקו לאילת? אני חושב שבתקופה שבה אנחנו עומדים להיכנס למיתון מסוים במשק ולפיטורים, הקמת הקו לאילת – חוץ מהרעיון הנכון, שאם אינני טועה התקבל כבר בסוף שנות ה-60, להקים קו כזה, ולא בממשלתך כמובן, אתה היית אז במקומות אחרים – האם נעשה משהו? אם אינני טועה, גם בנושא הזה ממשלת הליכוד הקודמת החליטה לקיים בדיקה מסוימת של הקו לאילת. מה נעשה בתחום הזה? אגב, אפשר להעסיק עשרות אלפי ישראלים בבניית הקו הזה. זה בנושא הקו לאילת.
+
+ וכמובן, הקו לירושלים, אדוני השר; איפה הוא עומד, והאם בתחנת "בנייני האומה" יעלו בקרוב נוסעים מקומת הקרקע, שבה מתוכננת תחנת רכבת בשנה הבאה, בעוד שנתיים או בעוד שלוש שנים, או האם הם לא יעלו לעולם, אדוני השר?
+
+
+ תודה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחרון בסבב הזה – חבר הכנסת איוב קרא.
+
+
+ כבוד השר, עובדים שמועסקים בשמירה במפגשי רכבת קיבלו הודעה על מכרז חדש, שבו רק מי ששירת שירות צבאי יכול לעבוד במפגשים האלה. יש עובדים רבים שלא שירתו בצבא, ולכן הם בסכנת פיטורים, וזה כמובן תנאי שמפלה עובדים ערבים, גם מועמדים וגם כאלה שעובדים כיום. שאלתי לכבוד השר היא אם הוא מודע לעניין, מה עמדתו ומה בכוונתו לעשות כדי שלא תהיה אפליה לרעה של העובדים הערבים ברכבת.
+
+ שאלה שנייה, אדוני השר, היא בנושא חוצה-ישראל. אני חושב שזאת שאלה שמעניינת את כלל האזרחים במדינה – בעניין הרגולציה של משרד התחבורה מול חברת "חוצה ישראל". החוק בנושא חוצה-ישראל קובע חד-משמעית שאסור שחברת "דרך ארץ" תפיק רווחים מריבית ומקנסות המוטלים על האזרחים. הריבית והקנסות צריכים להיות מנותבים להוצאות גבייה ולטיפוח הנוף בלבד. אני יודע – הנושא נדון כמה פעמים והעליתי אותו כמה פעמים – שיש חילוקי דעות בין הרגולטור של משרד התחבורה לבין החברה. המצב הוא שהחברה גובה עוד ועוד קנסות, מגיע סוף השנה ואף אחד לא יודע לאן הכסף הולך – מהן הוצאות הגבייה? האם הוצאות הגבייה מנופחות? מה ההוצאה על טיפוח הנוף? בסופו של דבר יוצא שחברת "דרך ארץ" – אני יודע על 2007 – מפירה את החוק. במקום להוריד את הקנסות לאזרחים – במקום, אולי, אם מגיעים לחצי שנה ויודעים – הרגולציה של העניין הזה פרוצה לגמרי, כי איך אפשר לפקח ולדעת שהם לא גבו יותר מדי? ומה נעשה בכסף אם הם גבו יותר מדי? האם בשנה שאחריה יש הורדת סכומי הקנסות? אדוני השר, נושא זה צריך להיות ברור לחלוטין. יש כאן פרצה שקוראת – אני לא רוצה לנקוב בשם המפורש – אבל להפרה של החוק.
+
+
+ תודה רבה. אחרון השואלים בסבב הזה, חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שאלתי הראשונה: זה תקופה ארוכה, אולי כבר שנים, אמור להיפתח קטע של כביש 6 מצומת עירון לאליקים, וכל פעם שומעים סיפורים סביב אי-פתיחה שלו.
+
+
+ 2 באוגוסט 2009.
+
+
+ זה היה ב-2 באוגוסט 2008.
+
+
+ לא, זה היה צריך להיות בסוף השנה, והקדמנו את זה ל-2 באוגוסט השנה.
+
+
+ השאלה השנייה: מה קורה בצומת כפר ראמה? ליד כפר ראמה פיתחו את כביש 85 מכרמיאל ועד צומת שבע. בצומת ראמה לא השכילו להעמיד רמזור, וכבר נהרג שם חבר הכנסת לשעבר שפיק אסעד, זיכרונו לברכה. כמעט כל יום יש שם תאונה, וכמעט כל שבוע, בממוצע, יש הרוג בצומת הזה, והפקקים סביבו – כל מה שקורה מבחינה תחבורתית באזור הזה מצדיק לכל הדעות שיקימו סוף-סוף רמזור, כדי שיהיה אפשר לעבור בבטחה את הצומת הזה. איפה זה עומד, אדוני השר?
+
+
+ כבוד השר, יש לך עכשיו – – –
+
+
+ אם יש שאלה דומה, שנשאלה קודם, אפשר לשאול אותה עכשיו כדי שהשר יענה לכולם? זה חוסך אחר כך.
+
+
+ אם יש שאלה דומה, היא כבר נשאלה, השר יגיב. אני לא אתחיל לבדוק עכשיו. אתה בסבב השני של השואלים; אם יגיע זמנך ותחשוב שהתשובה כבר ניתנה, אני לא חושב שתשאל שוב את אותה שאלה – או שתשאל שאלה אחרת או שתוותר על זכותך. אני לא יכול עכשיו להוסיף שואלים על בסיס דמיון בשאלה, כי אני לא יודע – אם יש דמיון, אם זה דמיון אובייקטיבי או דמיון סובייקטיבי.
+
+
+ אתה לא סומך על מה שאני אומר.
+
+
+ אני מבקש מכבוד השר להשיב.
+
+ ראשית, לשאלות של חבר הכנסת יריב לוין. שילוב המוניות הוא במסגרת תוכנית כוללת של התחבורה הציבורית. זה מחייב את המוניות לפעול בהתאם לרשיונות ולשילוב שלהן עם מערכות תחבורה ציבוריות נוספות, כמו אוטובוסים. דאגנו גם להסדרים של חברות באזורים מסוימים. אני יכול לומר שהיו לנו פניות מהאיגודים השונים – כי יש כמה איגודים של חברות המוניות – ונעשו סידורים מיוחדים בעיר ראשון-לציון ובמקומות אחרים. כל סידור כזה דורש את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים, לא תמיד האישורים הללו ניתנים, אבל אנחנו מאוד מאוד קשובים לבקשות ולקשיים, לעתים, שיש במערכת הזאת. בסופו של דבר צריך למצוא את האיזון בין כל המערכות של התחבורה הציבורית.
+
+ לשאלתך בנושא תחבורה ליישובים קטנים – יש יישובים שבהם, על-פי ניסיון השנים וגם על-פי הבדיקות שנעשו, פשוט אין ביקוש לתחבורה הציבורית, ועל כן אין תחבורה ציבורית אליהם. יישובים שמבקשים תחבורה ציבורית – למרות המחויבות שלנו לבדוק אם זה כלכלי או לא, בתקופתי המשרד עשה – כמדיניות – את המקסימום כדי לספק תחבורה ציבורית למקומות הללו, ואני מקווה שהמדיניות הזאת תימשך. 
+
+לגבי הרשות הלאומית – אינני מוכן להגיב כאן על מינוי כזה או אחר. אני מזמין אתכם ללכת ולבדוק את כל המינויים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, החל מיושבת-ראש הדירקטוריון הגברת זיוה פתיר, דרך המנכ"ל מר יאיר דורי, עד אחרון העובדים של הרשות; כל המינויים האלה נעשו כדין וכחוק, האנשים שפועלים ועובדים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים הם אנשים מצוינים, ולא הייתי רוצה שמישהו מבין חברי הכנסת יטיל בהם דופי מבלי שבדק לעומק או שיש לו חלילה הוכחות כלשהן. אני מאוד ממליץ בתחום הזה להיות מאוד זהירים ולא לפגוע בכבודם של משרתי ציבור.
+
+לגבי השאלות של חבר הכנסת אופיר אקוניס, אני יכול לומר את הדברים הבאים: בשלוש השנים הללו, בשלוש השנים האחרונות, התקציב של רכבת ישראל רק גדל. סללנו 300 ק"מ מסילה בשלוש השנים הללו, ויש היום תהליך מואץ גם במסילה לדרום, הקו של אשקלון–באר-שבע דרך נתיבות, שדרות, אופקים. פתחנו את הקו נתב"ג–מודיעין. הושלמה קשת לוד–נתב"ג, הושלם הקו הפרברי עד כפר-סבא וכרגע מתבצעות עבודות השלמה שלו. פתחנו תחנות רכבת בחלקים שונים של הארץ, ביניהן תחנת להבים-רהט, תחנות ראשון-לציון, קריית-אריה, מודיעין מרכז, מודיעין, לוד-גני-אביב. יש פה שורה ארוכה של תחנות שנפתחו, והכפלות המסילה, גם לבאר-שבע וגם לצפון, וגם הקו לירושלים שיואץ בשנה הזו, מוכיחים על פעילות בתחום המסילתי. 
+
+ אני לא זוכר תקופה שבה הפעילות הזו היתה במשולב עם נושא הבטיחות, שכן בעבר סללו כ-10,000 ק"מ מסילה, אבל לא דאגו לכל הנושאים הבטיחותיים. לא היו הפרדות מפלסיות, לא היו קטרים מתאימים, והשנה אנחנו משלימים כ-33 הפרדות מפלסיות, קיבלנו בתוכנית האצה עוד 350–400 מיליון שקל להפרדות מפלסיות נוספות, וכפי שאמרתי קודם, 2.5 מיליונים רק בהפרדות המפלסיות. הרבה מאוד טכנולוגיה שימשה בהקמת מפגשי דרך–מסילה שמנעו תאונות בשנתיים האחרונות. בשנת 2007/08 לא היתה לנו אף תאונה במפגשי דרך–מסילה הודות לפעילות האינטנסיבית גם של ההפרדות המפלסיות וגם של טכנולוגיה של מכ"מים ומצלמות שהצבנו במקומות הללו. 
+
+לכן, אותה החלטה שהוזכרה כאן לגבי כל יישוב מעל 50,000 תושבים היא אכן החלטה שזה היעד, אבל אני לא רואה את זה מושלם בחמש עד עשר השנים הקרובות; יידרש תקציב גדול מאוד לביצוע תוכנית מערכתית שקיימת.
+
+אנחנו רוצים בחזון של קווי המסילה במדינת ישראל לראות את הקווים הבאים: את הקו לדרום, את הכפלת המסילה לבאר-שבע, את קו פלשת, את הכפלת המסילה לצפון, את הקו לבירת ישראל, ובעתיד תימשך הנסיעה בין ירושלים לתל-אביב 28 דקות. 
+ 
+
+ מתי?
+
+ 2012 נכון להיום. אני רוצה לומר שהאצתי את התהליך עד מודיעין, שכולל פתיחה של שתי תחנות, במודיעין מרכז ומודיעין מערב, וכן השלמת המסילה ותהליכים סטטוטוריים שהתחלנו בהם כבר לפני שלוש שנים וחיכינו לאישור של האוצר שניתן לאחרונה, בסוף השנה שעברה, לגבי התקציב שהוא של כ-6 מיליארדים לקטע הזה בין תל-אביב לירושלים .
+
+ בנוסף אנחנו מקדמים סטטוטורית שני קווים מאוד מאוד חשובים – הקו של עכו–כרמיאל, שאני מקווה מאוד שגם לו יימצא התקציב על מנת לסלול אותו; הקו הנוסף הוא הקו של חיפה–בית-שאן. אני רואה בחזוני את הנמלים של חיפה ואשדוד הופכים להיות נמלים מרכזיים, שהם למעשה יהיו השער למזרח בהובלה של סחורות מאגן הים התיכון בואכה חיפה ואשדוד, ומסילה שמתחברת למסילה מבית-שאן לגשר שיח'-חוסיין ומובילה סחורות מזרחה לירדן, ואם ירצה השם יום אחד לעירק ועוד מזרחה מכך. לכן אנחנו שוקדים בעדיפות עליונה על הקווים הללו.
+
+גם הקו לאילת נמצא בטווח של תוכנית-האב לשנים הבאות. אנחנו מקדמים אותו תכנונית. אינני יכול לומר בוודאות שהיום הקו שמגיע עד נחל-צין והקו המסילתי – זה עוד 198 ק"מ עד אילת – אינני י��ול לומר שהוא עומד לפני הקו לירושלים ושני הקווים לצפון, אני מקווה מאוד שנוכל בעתיד להגיע גם לזה.
+ 
+ לגבי קטע 18, אנחנו זירזנו את התהליכים. הקטע בין צומת עירון לצומת יוקנעם היה למעשה תקוע במשך למעלה משנתיים בגלל סוגיות שקשורות בקברים. מצאנו את הפתרון לזה לפני כשנתיים וחצי, זה עלה לנו כסף אבל מאז נמצא הפתרון העבודה שם נעשית בקצב מאוד מואץ. התאריך היה סוף שנת 2009 – ביקשתי להאיץ את העבודה. אני מבקר שם אחת לחודש וחצי; במקרה אהיה גם מחר בביקור בקטע 18. 
+
+ הקטע הזה ישנה את כל אורחות הנסיעה שלנו לצפון ולמרכז. זה קטע של למעלה מ-20 ק"מ בנוף יפהפה, תוך שמירה על כל סוגיית הנוף בישראל. הקטע הזה יסתיים ואני מקווה מאוד שייפתח. זהו תאריך היעד ויעמדו בו לפי נקודת הזמן שבה נמצא הפרויקט בעת הזו. ב-2 באוגוסט – אתה יכול לרשום לך, 2 באוגוסט 2009, הקטע הזה נפתח, ואני מקווה מאוד שהוא יביא בשורה לאזרחי מדינת ישראל.
+ 
+אם אפשר לומר עוד מלה על כביש 6, בשלוש השנים האחרונות הוספנו לו שני קטעים בדרום, בואכה צומת להבים, והתוכנית היא להגיע לצומת הנגב עוד לפני האכלוס של עיר הבה"דים בצומת הנגב, ולצפון הקו עד שלומי – – – 
+
+ בלי תשלום – – – 
+
+
+הקו עד שלומי. ואני מקווה מאוד שנוכל להשלים את הזרוע הימנית של כביש מס' 6, שהיא צומת יוקנעם, צומת המוביל, צומת עמיעד, ומשם התחברות לכביש 90, שאנחנו עובדים עליו, לתוך אצבע-הגליל. אני מקווה שזה ייכנס לתוכניות העבודה של החומש הבא. לחומש הזה אנחנו חייבים להשלים את הקו עד צומת הנגב, את הקו לכיוון אזור נהרייה, כך שחוצה-ישראל – אני קורא לו מחבר-ישראל – אכן יפעל וייתן את השירות כנדרש.
+
+לגבי צומת כפר ראמה, אינני יכול לענות על כל צומת וצומת במדינת ישראל, אבל אני יכול לומר לך שטיפלתי בנושא הזה. אנשי המקצוע שלנו שבדקו את הפתרון התחבורתי לצומת ראמה הגיעו למסקנה שסוגיית הרמזור היא אכן נכונה. ניתן לזה בינתיים פתרון אחר, של שיפור מקומי בצומת, ואני מקווה מאוד שלא ירחק היום וגם הרמזור יגיע לצומת ראמה.
+ 
+
+ תודה רבה. יש עכשיו סבב נוסף של שואלים. חבר הכנסת דני דנון, בבקשה.
+
+
+ סליחה אני מצטער, לא עניתי לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אני רוצה לומר את הדברים הבאים לגבי שני הנושאים. ראשית, הסוגיה של הצבת שומרים, מאבטחים, יקראו לזה איך שיקראו במפגשים, זו החלטה מקצועית של אנשי הבטיחות ברכבת ישראל. אינני יודע אם זה משום העובדה שהגיעה עוד טכנולוגיה שמחליפה בצמתים מסוימים כוח-אדם או משום החלטה אחרת. אבל ההנחיה שלי לרכבת ישראל היא לא לחסוך אף אגורה בכל מה שקשור לבטיחות במפגשי דרך–מסילה. אני מוכן לבדוק את הסוגיה הזו עוד היום, האם יש שינוי במדיניות.
+
+
+ סליחה, חבר הכנסת ארדן, מהרגע שהפסקת לדבר שם המשכת לדבר מפה ללא הפסקה, קודם בשלישייה, עכשיו בשניים – – – 
+
+ בנושא הקנסות, אני רוצה לומר לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שבשנה שעברה הורדנו 30% מסך הקנסות והפנינו אותם להשקעה, כלומר בשנה שעברה הורדנו את הקנס ב-30%, וכל סוגיית סכומי הקנסות, וההשקעה של מה שהצטבר ב"חוצה ישראל", או ב"דרך ארץ", נמצא בטיפול המנכ"ל, והוא מכריע בזה בכל רבעון. אני מניח שגם ברבעון הזה תתקבל החלטה. יש מעקב רבעוני אחר ההוצאות של "חוצה ישראל", כמו שנעשה לגבי חברות אחרות בסוגיות האלה, לכן גם בתחום הזה אני מאמין שהמעקב יימשך. 
+
+
+ תודה. חבר הכנסת דני דנון, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הצטערתי לראות שלפני כמה שבועות הצטרפה ישראל לרשימה של מדינות אקזוטיות-מה, כמו זימבבואה, גינאה, איי סיישל ועוד רשימה ארוכה, שהמשותף להן הוא דירוג בטיחות הטיסה. ההחלטה הזאת, שבעצם הורידה את דירוג רמת הבטיחות של ישראל מקטגוריה א' לקטגוריה ב', יש לה השלכות רבות מאוד. אני יודע שהמשרד שאתה עומד בראשו טיפל בזה, ויש חוק שטיפל בנושא בשנת 2005, אבל בפועל היום המצב הוא – קודם כול במישור הביטחון של הטסים בשמי ארץ-ישראל, לפי בדיקות שנעשו, אנחנו מדורגים בתחתית הדירוג. זה מטריד אותי קודם כול כמי שלאחרונה לא טס הרבה, אבל אמון על ביטחונם של אזרחי ישראל, שנית, בגלל הדימוי של מדינת ישראל, שנפגע בעקבות הירידה בדירוג, ושלישית, יש פה פגיעה כלכלית קשה, הן בכניסת תיירים למדינה והן פגיעה במוביל הלאומי, "אל על", כי יהיו השלכות על טיסות "אל על" ליעדים אחרים עקב הורדת הדירוג. 
+
+ אני רוצה לקבל בבקשה תשובה – ראשית, למה הגענו למצב שבו אנחנו נמצאים בקטגוריה אחת עם זימבבואה ועם גינאה, ושנית, מה נעשה כדי לתקן את זה מייד. 
+
+
+ תודה רבה. נדמה לי שהנושא הזה עלה כבר פעמיים בדיון היום, אבל בבקשה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יוחנן פלסנר. 
+
+
+ שני נושאים, אדוני. נושא אחד, שענית עליו באופן חלקי, הוא נושא עובדי הרכבת. שיגרתי לך מכתב לפני כמה ימים בנושא הזה, שפורסם ב-Ynet על-ידי הכתבת שרון רופא; פנו אלינו עובדים, ויש מסמך, אדוני, של תנאי חדש להמשך העבודה: הצגת אישור שחרור מצה"ל – ל-260 עובדים. כלומר, ל-200 מהם הודיעו שאם אין להם אישור שחרור מצה"ל הם יפוטרו. התנאי הזה הוא עבירה על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, והוא גם עבירה על הוראת היועץ המשפטי לממשלה, ולכן פניתי אליך במכתב ישיר. על פניו מדובר בעבירה על החוק. 
+
+ הנושא השני – בטייבה, לאחר 13 נאומים שלי בכנסות השונות, חבר הכנסת ריבלין – בנושא הרמזור – ואדוני השר ער לכך – נאום הרמזור המפורסם. אגב, יש רמזור. זה נגמר ב-13 נאומים, ולא היו 20, כי יש רמזור. אגב, נדמה לי שהתחלתי את זה, אדוני השר, כשאפרים סנה היה שר התחבורה. אני לא בטוח, אבל נדמה לי שגם בתקופה של יצחק מרדכי עליתי ונאמתי כאן. אחר כך אני לא יודע מי היה, ובתקופתו של השר מופז הרמזור הותקן, לאחר שביקרנו יחד בשטח. 
+
+היתה בעיה נוספת, באזור תחנת הדלק ובאזור התעשייה. יש שם כניסה מסוכנת, והיא לא מוסדרת, ליד השכונה של הבדואים תושבי טייבה. תאונות דרכים רבות נגרמו בכניסה הזאת, הלא-מוסדרת, ונשאלת השאלה מה משרד התחבורה מתכוון לעשות כדי לחסוך בחיי אדם. 
+
+
+ תודה רבה. אני פונה בבקשה לרביעייה כאן; האזור הזה הוא לא בית-קפה. חבר הכנסת צחי הנגבי, אני מאוד מבקש. אתם מדברים ללא הפסקה. אפשר – אני בעד דיבורים; אולי גם תסללו את הדרך לכך שקדימה תצטרף לממשלה, אבל יש תנאים יותר נוחים. 
+
+
+ גמרנו את ההסכם. 
+
+
+ נו, אבל למה כאן? יש מקום לעשות את זה בניחותא, למה אנחנו צריכים להפריע למלאכה כל כך חשובה?
+
+
+הסעיף הראשון: היושב-ראש הזמני יהיה קבוע. 
+
+
+ קודם כול, היושב-ראש הוא לימינך. תמיד היושב-ראש הוא לימינך, חבר הכנסת צחי הנגבי. אבל באמת, אני מאוד מבקש. תודה רבה. אני גם לא יכול להעיר לחדשים כשהוותיקים נהנו כאן מחסינות כל כך מופלגת. בבקשה, כבוד השר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אינני יודע אם נהוג לחזור על דברים שכבר אמרנו, אבל מפאת כבודו של חבר הכנסת דני דנון אומר את הדברים. 
+
+
+ בראשי פרקים, ורק מה שנראה ��ך חשוב במיוחד. 
+
+
+ בפועל מדינת ישראל מעולם לא היתה בקטגוריה הראשונה בנושא בטיחות התעופה האזרחית. אני, כשנכנסתי לתפקידי וראיתי את צבר הנושאים והבעיות, החלטתי להקים ועדה, וגם הצגתי את הממצאים של הוועדה בפני ממשלת ישראל. זה דוח שהפקתו לקחה כשמונה חודשים לוועדה מאוד מיומנת, בראשות האלוף במילואים עמוס לפידות, והוצגה בו שורה של בעיות, שהן בעיות מצטברות, שיותר מ-50-40-30 שנה לא טופלו כיאות, בגישה רב-תחומית, אלא טופלו באופן מאוד מאוד ממוקד בנושאים חלקיים. 
+
+משעה שהדוח הזה יצא, כל העולם התעניין בו. הגיע אלי – בכבודו ובעצמו – שגריר ארצות-הברית בישראל, ואמר שה-FAA מבקש ללמוד את הדוח. אמרתי לו: אינני מתכוון להסתיר אותו, תבוא ותסתכל. הם באו, למדו את הדוח, ומשעה שהם למדו את הדוח – וזה היה דוח נוסף על דוחות שהיו, לפחות שניים בתקופה שאני מכהן כשר התחבורה והבטיחות בדרכים – הם הגיעו למסקנה שהדוח הזה מצביע על נושאים של חקיקה, כפי שתיקן אותי היושב-ראש – שמשנת 1928 לא שונתה. כיוון שאין רגולציה, וחסרה מערכת הפיקוח המתבקשת מתוקף הרגולציה, אנחנו לא יכולים להיות בקטגוריה שכאילו בפועל היינו בה. 
+
+ זה לא אומר שהטיסה במדינת ישראל לא בטוחה. אני מצהיר מעל הבמה הזאת שבטיחות הטיסה במדינת ישראל לא נופלת מזו של הרבה שדות תעופה – כוונתי לנמל התעופה בן-גוריון – במערב, גם בארצות-הברית ובמדינות אירופה. אבל יש כמה נושאים שבהם אנחנו לא עומדים בסטנדרטים בין-לאומיים. 
+
+לפני שנה וחצי לקחתי את דוח-לפידות – עוד לפני שה-FAA הודיע באיזו קטגוריה אנחנו מדורגים בעקבות הדוח הזה – והקמתי פורום בטיחות תעופה במשרד התחבורה, ובמשך שנה וחצי עבדכם הנאמן ישב בראשו מדי חודש בחודשו, עם תוכנית רב-שנתית שמיפתה את כל הנושאים, החל בחקיקה, דרך הארכת מסלולים קיימים, מגדל פיקוח, מערכת מכ"ם קרקעית, שילוב מערכות בקרה אוויריות, וכלה בהכשרת פקחי טיסה והבאת סימולטור לאימונם כאן בארץ. היום הם מתאמנים בחו"ל. כל התהליכים הללו נעשו בהיקף תקציבי של כ-2.6 מיליארדי ש"ח לחומש. 
+
+ האמן לי, זו תוכנית סדורה, שכאשר ה-FAA ראה אותה הוא אמר: אנחנו מברכים עליה, נשתתף בתוכנית הזאת ונעשה את כל המאמצים כדי שעוד השנה נכריז על קטגוריה ראשונה. 
+
+
+ השנה?
+
+
+ כן, בסוף 2009. זאת ההערכה של ראש רת"א. אני מקווה מאוד שנקבל את ההכשר של קטגוריה ראשונה. לומר לך שזה נושא אחד או שניים? לא. מדובר כאן בכ-25 נושאים, חלקם לא מופיעים בדוח של ה-FAA, חלקם חייבים להיות פועל יוצא של הרצון שלנו להגיע לסטנדרטים בין-לאומיים. אנחנו נמצאים בתהליך מאוד מאוד מואץ. סיימנו את ניסוח חוק הטיס החדש, ה-FAA ביקש לבדוק אותו, ואנחנו אכן בתהליך של בדיקה אתו כדי שזה יהיה בסטנדרטים בין-לאומיים. אני מקווה שהחוק יונח במשרדו של שר התחבורה והבטיחות בדרכים עוד בסוף החודש הזה, או בתחילת החודש הבא, והוא יובא לאישור הכנסת הבאה. משעה שזה יצא לדרך – – –
+
+
+ ה-FAA בודק את חוק הטיס הישראלי?
+
+
+ לא לא, הם פנו אלינו וביקשו לראות אם מה שהכנו עומד בסטנדרטים בין-לאומיים. הרי לא תרצה שנעבור את כל המסכת הזאת של החקיקה ובסוף הם יגידו לנו: רבותי, סעיפים א', ג' וה' לא עומדים בסטנדרטים בין-לאומיים. ברגע שהם פנו אלינו אמרתי שאני מוכן לשתף פעולה אתם – עם צוות שהגיע לארץ והוא שותף לכל התהליך שהתחלנו לפני כשנה וחצי. 
+
+ אני אומר לכם פה שזה תהליך מאוד מאוד סדור. לצערי הרב, משעה שהשקיעו בטרמינל את אותם 5 מיליארדים – זה היה לפני 15 שנה כשיצאו עם זה לדרך – ולא ראו ראייה רב-תחומית להשקיע בכל אותם תחומים שאמרתי קודם, נוצר המצב הזה. אני חושב שבסופו של דבר זה יעשה טוב למדינת ישראל ולתעופה האזרחית שלה. זה לא אומר שהיום הבטיחות של התעופה האזרחית במדינת ישראל נופלת מזו שבמערב. 
+
+
+ תודה.
+
+
+ לגבי הנושא של עובדי הרכבת – תוך כדי הדיון כאן בדקו בדיקה נוספת. מדובר במכרז חדש. איפה חבר הכנסת אחמד טיבי?
+
+
+ אני פה.
+
+
+ כן, מדובר במכרז חדש שיש בו נדבכים חדשים של תוספת דרישה של יוצאי צבא מטעמים של מקצועיות ועידוד השירות הצבאי. לא מדובר בפיטורי העובדים הנוכחיים. ובכל מקרה, אני הבטחתי שאני אבדוק את הנושא הזה, ואני אבדוק אותו.
+
+ ולגבי הרמזור בטייבה – הרי קידמנו את זה אחרי הרבה שנים שלא הצליחו לקדם את זה, ואני מקווה שגם אזור תחנת הדלק יוסדר.
+
+ תודה רבה. שני שואלים נוספים ואחרונים: חבר הכנסת יוחנן פלסנר, ואחריו – חבר הכנסת סעיד נפאע.
+
+
+ אדוני השר, תודה רבה על הסקירה. אני גם הייתי עד לאורך השנים למחויבות שלך לנושא הבטיחות בדרכים. אני חושב שלא היה אירוע ציבורי אחד שנכחתי בו ואתה היית בו ולא פירטת גם את ההישגים, וגם את העבודה בתחום.
+
+ אני רציתי להתייחס לסוגיה אחרת, לנושא פרויקטי התשתית. זה עלה כאן באיזשהו הקשר. אני רוצה בהתייחסות שלי לחדד את הקשר בין פרויקטי התשתית והמשבר הכלכלי. לפי צ'רלי סלומון, סמנכ"ל תכנון כלכלי במשרדך, ערכם הכולל של הפרויקטים המעוכבים, פרויקטי התשתית, אם התשתיות של היסעי המונים, תשתיות כבישים – ערכם הכולל הוא כ-20 מיליארד שקל. מובן שחלק מהפרויקטים מבוצע בשיתוף עם המגזר הפרטי, וחלקם מעוכב בגלל קשיים בהשגת מימון, וחלקם בגלל סיבות אחרות. וכמובן שמדובר בחלק מהפרויקטים המשמעותיים ביותר – כביש 9, 531, ואני גם פניתי בנושא הזה בעבר למשרדך, 551, "הקו האדום" בתל-אביב, והפרויקט שקשור ברכבת הקלה, פרויקטים תיירותיים בדרום, ויש רשימה ארוכה. 
+
+ כמובן, יש ערך של טווח ארוך לשיפור של הפרויקטים התחבורתיים, ערך מבחינת היסעי המונים, תשתיות תחבורה, ערך למשק בהשקעה, וכמובן בטווח הקצר זה יכול לסייע לנו להתמודד עם המשבר, להתמודד עם האבטלה. והשאלה הספציפית שלי: האם נבחן כל אחד מהפרויקטים ביכולת שלו, או לפי הפוטנציאל שלו להתמודד עם המשבר? האם יש תעדוף של הפרויקטים מבחינת הפוטנציאל שלהם לייצר מקומות עבודה, לייצר מקומות עבודה בפריפריה? אני רק אתייחס לדברים של ד"ר משה בקר, אחד ממומחי התחבורה, שטען שלא נעשית שום עבודה שמביאה בחשבון את ההיבט הזה, כמובן בהנחה שבממשלה החדשה, אחרי שישקיעו בקצבאות, ויתר ההשקעות הפוליטיות, יהיה גם רצון לקדם את הנושאים הללו.
+
+ ושאלה אחרונה בעשר שניות בנושא הפינוי המוסק – איפה עומדת הסוגיה הזאת? להבנתי, היום קיים פינוי מוסק במדינת ישראל רק 12 שעות ביממה, ורק באזור הצפון, ומעבר לכך אין פינויים מוסקים בשל הבעיות שאנחנו כבר העלינו ושוחחנו עליהן. היכן זה עומד?
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת סעיד נפאע.
+
+
+ תודה. כבוד השר, השאלה נשאלה למעשה, וזה לגבי הצומת המזרחי של כפר ראמה. אבל תשובת כבודו לא רק לא מספקת, אלא במידה מסוימת אפילו מפליאה. אני כתבתי לכבודו בתחילת השנה שעברה. בידי נמצאת תשובתו של כבוד השר, שבאופן המפורש ביותר הבטיח שהצומת הזה אכן יוסדר בסוף שנת 2008. עכשיו אני שומע שהגורמים המקצועיים ממליצים על רמזור הצומת. ומאי��ך, כבודו אומר שנעשו שם שיפורים. כבודו, אני גר שם. אני כל יום עובר שם. במשך השנים, לפחות בשלוש-ארבע השנים האחרונות, לא נעשה שם דבר. הצומת הזה משרת, כפי שידוע לכבודו, קרוב ל-100,000 איש, החל ממעלות בצפון, וסח'נין בדרום, ורק במרחק כמה מאות מטרים ממנו, למושב אולי בן 500 תושבים, הצומת סודר שם למופת. וכבודו יכול לתאר לעצמו מה אנשים אומרים כאשר רואים את האפליה הזאת קיימת רק במרחק של 500 מטר. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. בבקשה, כבוד השר.
+
+
+ ראשית, לגבי אותם פרויקטים ב-20 מיליארד שקל – הם לא מעוכבים. הם עומדים בסדר העדיפויות, חלקם לסקטור הפרטי, וחלקם יתמודדו על תקציבי ההאצה שהמשרד קיבל לתוכנית ראשונית שכבר יצאה לדרך, ואני מקווה שתהיה גם תוכנית של האצה נוספת.
+
+  לפני כעשרה ימים קיימנו פורום של כל המנכ"לים ויושבי-ראש הדירקטוריונים של המשרד על מנת לראות מהו פוטנציאל ההשקעה האפשרי לשנת 2009/10 בהינתן תוספת תקציב. מיפינו סדר-גודל של למעלה מ-12 מיליארד שקל שבהם הקריטריונים לקביעת ההשקעה באותן תשתיות על מנת לסייע לכלכלה בישראל, לצמיחה, למניעת אבטלה, היו הקריטריונים הבאים: ראשית, זמינות. איזה מהפרויקטים האלה זמין? שכן כל אחד מהם, מאותם פרויקטים שהזכיר חבר הכנסת יוחנן פלסנר, נמצא ברמת זמינות שונה. אז הקריטריון הראשון הוא זמינות. הקריטריון השני הוא עתירות כוח-אדם. איזה מהפרויקטים הללו יש לו יכולת לתת תעסוקה ליותר עובדים במדינת ישראל, בשעה שהאיום המרכזי על כלכלת ישראל בשנתיים הקרובות הוא האבטלה. לכן, סיכמנו את הנושא הזה של עתירות כוח-אדם כנושא שני, וכנושא שלישי, כמובן, התרומה לתחבורה ולבטיחות בדרכים. כל הפרויקטים הללו נבחנים על-ידי הפרמטרים שציינתי, והם יעמדו כל אחד למבחן בגובה התקציבי שיהיה בתוכנית ההאצה הנוספת מעבר לזאת שכבר יצאה לדרך.
+
+ לגבי הפינוי המוסק – אני דחפתי לעניין הזה במסגרת אותה "שעת זהב" שדיברתי עליה. היתה חברה אחת שנכנסה לתחום, פתחה מוקד אחד לפיילוט בשנת 2007. משעה שהפיילוט הזה הצליח, פתחנו מוקד שני. אני יודע שכרגע הסוגיה הזאת נמצאת בדין ודברים בין אותה חברה – ואני לא רוצה כרגע לנקוב בנתונים – לבין מגן-דוד-אדום, שכן התקציב שאנחנו מעבירים לנושא ההצלה מועבר ישירות למגן-דוד-אדום על מנת שהוא יגדיל את הזמינות שלו ואת היכולת שלו לתת סיוע באותה "שעת זהב" שדיברתי עליה קודם. 
+
+ לגבי שאלתו של חבר הכנסת סעיד נפאע, כפר ראמה – אכן הצומת הזה, כפי שאמרתי קודם, עומד בקריטריונים של מוקדי הסיכון, ואני קודם סקרתי ואמרתי שאחת הפעילויות המאוד-מבורכות שלנו היתה שהצלחנו לאתר באופן נכון בשיתוף פעולה עם כל הגורמים שאחראים לבטיחות בדרכים את אותם מוקדי סיכון בתווך הבין-עירוני והעירוני. צומת כפר ראמה הוא אחד ממוקדי הסיכון שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יטפל בהם בשנת 2009. אני אכן הנחיתי, אינני יודע אם סיכמנו שזה יסתיים ב-2008. ייתכן מאוד שהוא נמצא בתוך הרשימה של 2008, אבל לא הגיע לכדי ביצוע. אני מוכן לבדוק את זה שכן, מודה ומתוודה – יש כמה אלפי צמתים במדינת ישראל, אני לא בקי בסטטוס שלהם בעל-פה. אני צריך לבדוק את זה. משעה שזה עלה פה, העוזרים שלי העבירו לי שאני הנחיתי שזה יהיה במסגרת מוקדי הסיכון. 
+
+ מאז שנת 2006 אנחנו משקיעים מדי שנה כ-200 מיליון ש"ח מהתקציב של מע"צ בשורה של מוקדי סיכון – בין 30 ל-60 מוקדי סיכון במדינת ישראל, וצומת כפר ראמה אומנם נמצא, בהנחייתי, ברשימת מוקדי ��סיכון, והטיפול בו ייעשה עוד השנה. 
+
+
+ אני מודה מאוד לשר התחבורה שאול מופז. היית אתנו כאן קרוב לשעתיים. קיבלנו תשובות, אולי לא בכל מאת האחוזים, אבל אין מאה אחוזים. פעם נוספת אני מודה לך, ומאחל לך הצלחה בתפקידיך הציבוריים הבאים. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשני נאומי בכורה של שתי חברות הכנסת, שתיהן מישראל ביתנו – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. שתיהן חברות כנסת חדשות, ויש להן אולי מכנים משותפים נוספים. אני מבקש מחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס לשאת את דבריה. בהצלחה. 
+
+דרך אגב, זה לא נאום ראשון אבל זה נאום בכורה. אני זוכר שאת טבילת האש הראשונה כבר עשית במסגרת יום האשה הבין-לאומי. בבקשה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לרוב חברי הכנסת, אלה שקדמו לנו וודאי גם לנו, לכל אחד ולכל אחת דחף שהניע אותו להגיע אל בית-המחוקקים. מלבד המעמד, שהוא חשוב כשלעצמו, נשאנו בלבנו משהו שקשה לבטא; חלום, מעורבות, אכפתיות, כל אחד והתחום הקרוב ללבו. התחומים הם רבים ומגוונים, כי בעצם הבית הזה דן ומכריע בנושאים הקובעים את חיינו במכלול ובכלל, החל בשאלות קיומיות: ביטחון, יחסי החוץ של המדינה, כלכלה וחברה – בכל אלה באות לידי ביטוי השקפות עולם, עמדות, אידיאולוגיות, המשפיעות ומניעות את חברי הכנסת בדיונים ובהכרעות. למשקיף מן הצד נדמה לפעמים כי על אחדות מהן אי-אפשר לגשר. אך יש תחום הנוגע לרבים מאתנו, ואף מכריע את גורלם, את עתידם, את מעמדם ב"יש" הגדול הזה, הנקרא "החברה בישראל". כוונתי היא למידת הרגישות וההכרה של כל אחד ושל כולנו יחד בהתייחסותנו לאלה שנגזר עליהם לחיות בשולי החברה. אין להתכחש לכך שעל-פי רוב רגישות זו באה לידי ביטוי מוחשי יותר אצל אלה המכירים מקרוב את המציאות שבה ילדים נזקקים גדלים – ילדים שהגורל התאכזר אליהם, שכל חטאם הוא שנולדו למשפחות עניות. 
+
+אני מכירה את הילדים האלה; צמחתי וגדלתי אתם. ילדים עם שמחות קטנות, עם חלומות, ילדים שאינם יודעים – לא הם ולא הוריהם – מה צופן להם העתיד, ומפאת מצבם הם גם אינם מצוידים בכלים שעושים את האדם מוכן ומסוגל להתמודד עם החיים. יש ולפעמים למעטים מהם מבצבצת קרן אור, אך לעומתם רבים הם הילדים בשכונות ובפריפריה המתהלכים בצל, בצלה של המצוקה; גורלם ידוע מראש, ואיננו משתנה, לא בגאות ולא בשפל. בעת צמיחה כלכלית נוהגים לגלגל את האשם אל הוריהם, ובעת משבר התשובה ידועה מראש: "אין מאיפה לתת".
+
+אז במה מדובר? בשירותים חיוניים שבלעדיהם ילדים אלה צוללים לא רק אל מעמקי החברה, אלא לצערי הרב גם לתהום הנשייה. 
+
+האם לאחר כל השנים שבהן תלאות אלה עוברות בירושה הפיקה המדינה את הלקח? התמודדה עם הבעיה? הביאה לצמצומה? נכון, לא אחת אנחנו מתבשרים על תוספות כאלה ואחרות, ואני לא מזלזלת בכך. אני אפילו מברכת, ואולי זה גם המקום לברך את השר בוז'י הרצוג, שלא נמצא אתנו, על פועלו בתחום. אבל בכל זאת, איך ייתכן שהמצב עוד הולך ומחמיר? זו לא יכולה להיות תעלומה בחיינו, אז בואו נבדוק מה המצב לאשורו. 
+
+על-פי הנתונים, יותר מ-300,000 ילדים ובני נוער נמצאים בסיכון, ויותר מ-800,000 ילדים חיים מתחת לקו העוני. וכאילו לא די בכך, מדוח שפרסם משרד הרווחה והשירותים החברתיים אנו למדים כי הפער והמחסור המתמשך במשאבים באים לביטוי באי-קבלת שירות ו/או בתור המתנה ממושך, ומותירים רבים במצבי סיכון ומצוקה חריפים. 
+
+ אתן לכם כמה דוגמאות: 345 נערים ממתינים לשיבוץ במעונות לנוער עובר חוק. 295 נערות ממתינות לטיפול ולשיקום במעונות לנערות. 659 ילדים ממתינים לחקירות בגין פגיעות מיניות ואלימות מצד אחראי. היום חשפה המועצה לשלום הילד נתונים חדשים ומצמררים הרבה יותר על התמוטטות מערך חקירות הילדים. פה מדובר כבר ב-1,322 ילדים הממתינים לחקירה בנושאי פגיעות מיניות. אנחנו מדברים גם על חודשיים המתנה לקבלה לטיפול במרכז לאלימות במשפחה, ועל שישה עד שמונה חודשי המתנה לקבלת תסקירי פקידי סעד לסדרי דין. 
+
+
+ סליחה, חבר הכנסת יובל שטייניץ, אולי לא שמת לב – זה נאום בכורה, ואנחנו משתדלים להקפיד, במיוחד בנאומי הבכורה, לתת לחברי הכנסת אפשרות לומר את דברם, לפחות בשלב הזה, ללא הפרעות ובהקשבה מסוימת. אני מודה לך מאוד. 
+
+
+ נוסף על כך אנחנו מדברים גם על שישה עד שמונה חודשי המתנה לקבלת תסקירי פקידי סעד לסדרי דין, ועל עלייה של מאות אחוזים במספר הילדים והבוגרים על רצף האוטיזם הזקוקים למענה. 3,000 ילדים נכים אינם נקלטים במועדוניות, בהעדר מכסות. ל-300 ילדים נכים אין מכסות שיאפשרו את שילובם במעונות יום, ולצערי הרב זה רק קצה הקרחון. 
+ 
+באותו דוח אנחנו מתבשרים עוד כי המשבר הכלכלי יחריף את המצב במידה ניכרת: גידול באבטלה יביא לגידול מהיר במספר העניים החדשים הפונים לסיוע כלכלי ולהעמקת הפערים החברתיים; היחלשות מערכות התמיכה תוביל להחמרה בתופעות חברתיות, ובהן היקפי האלימות וחומרתה, אלימות במשפחה, ילדים בסיכון וגירושין. כל זה במקביל לירידה ביכולתן של רשויות מקומיות חלשות לספק שירותים חברתיים. הפערים הולכים וגדלים, חברים.
+
+מחקרים מלמדים שעלייה של 1% בשיעור האבטלה מלווה בעלייה של קרוב ל-40% במספר הדיווחים על ילדים בסכנה ובסיכון במשפחה. הנתונים האלה מזעזעים. 
+
+אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בנושא זה אסור שמחסום אידיאולוגי או מפלגתי יעצור בעדנו מלשתף פעולה לתיקון המצב הנורא הזה. זעקתם של ילדים אלה חייבת להדהד באוזני כולנו. הישועה לא תבוא להם לא מעמותות, עם כל הכבוד, ולא מפילנתרופים. ולראיה, רק אתמול התבשרנו בכתבה בערוץ הראשון כי עמותת "לילך", המספקת שירותי צהרונים לילדים בסיכון גבוה, אשר פועלת באזור תל-אביב, ועיקר תקציבה הוא מתרומות, תיאלץ להפסיק את פועלה בשל המשבר הכלכלי וחוסר היכולת להמשיך לגייס תרומות. עקב כך ימצאו את עצמם כ-140 ילדים בסיכון גבוה ברחובות, על כל המשתמע מכך. 
+
+ואני רוצה לשתף אתכם – נפגשתי היום עם חברי העמותה. שמעתי את הסיפור. גיליתי שאף אחד לא ייכנס לנעליים של העמותה הזאת. בינתיים אין תוכנית. ברגע שהם יפסיקו לפעול, הילדים האלה יהיו ברחוב. הם לא ייקלטו במסגרת אחרת שהמדינה תומכת בה, כי פשוט אין מסגרת כזאת, ולכן אנחנו צריכים להתגייס ולמצוא פתרון לבעיה הזאת. לצערי הרב, הסיפור הזה, של עמותות שקורסות, הוא לא נדיר; זה דבר שקורה יום-יום, ובעיקר בעתות משבר.
+
+ הטיפול בילדים אלה הוא חובתה הבסיסית של המדינה, וחובתנו אנו. 
+
+ כמי שבאה מתחום התקשורת, אני לא מתכחשת לעובדה שהיתה ללחם חוק לכל פוליטיקאי, וכוונתי לאמירה או לעמדה המזכה בכותרת בעיתון. על-פי רוב היא נוגעת לנושאי חוץ וביטחון, לשערורייה כזאת או אחרת או לביטויים חריגים בין חברי הכנסת. דוגמה לכך בכותרות הראשיות בעיתונות היום, ו"מעריב" משמש דוגמה נחרצת. הנושא שבחרתי לגעת בו איננו נמנה עם נושאים אלה. הוא איננו מזכה בכותרות. לא אחת הוא לא יותר מעלה כותרת, מוזכר אולי עם פרסומו של דוח מזעזע ככל שיהיה, המתווסף לזה שקדם לו.
+
+עלינו לזכור ולהזכיר כי יש עוד פנים למראה: פרצופה האמיתי של החברה הישראלית. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, בהצלחה לחברת הכנסת אבקסיס. אני מזמין את חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי לעלות לדוכן ולשאת את נאום הבכורה – לאט לאט, נאפשר להם לסיים גם את החיבוקים. זה נקרא "סערה בכוס מים". 
+
+זה סימן טוב. בינתיים היא לא נשברה, זה כבר טוב. 
+
+ עוד דקה אחת. רבותי חברי הכנסת. בבקשה.
+
+ אדוני היושב-ראש, גבירותי ורבותי, חברי הכנסת, אני גאה לעמוד כאן בכנסת ישראל ולשאת את נאום הבכורה שלי מעל דוכן מכובד זה. 
+
+פעמיים נולדתי. בפעם הראשונה לפני 33 שנים – ברוסיה, בסנט-פטרסבורג. בפעם השנייה, כאשר החלטתי לבנות כאן את חיי ולקשור את גורלי בגורל מדינת ישראל. עברתי מסלול ארוך כדי להיות יהודייה בארץ הקודש – להיקלט בארץ עם תרבות אחרת, עם שפה אחרת, עם אנשים אחרים, לסיים תהליך גיור שנמשך שלוש שנים וחצי, ללדת ולגדל ילדים. צברים. אני רואה בזה משימה, ובמעשה הזה גם מחויבות לאומית. 
+
+ לצד המסלול האישי אני חיה גם את המסלול הלאומי ואת המאבק של כולנו על היותנו עם חופשי, חזק, בטוח, גאה, מבוסס, משגשג ועצמאי בארצנו. בכל שעה משעותי במשכן הזה – גם כעת, כשאני ניצבת מולכם לראשונה מעל הדוכן הזה – אני זוכרת כי זכות גדולה נפלה בחלקי לתרום את תרומתי למפעל המפואר של מדינת ישראל. 
+
+אומרים לי לפעמים כי אני חברת הכנסת הראשונה שהתגיירה, אם לשבעה, והראשונה שתלד בהיותה חברת הכנסת. על כל אלה אני עונה: לא תקדימים אישיים באתי לקבוע, אלא תקדימים בתחום החקיקה ובייצוג אוכלוסייה – אוכלוסיות שמשוועות לעוד פה שידבר בשמן. 
+
+לא הגימיקים והפיקנטריה עומדים לנגד עיני אלא תרומה ממשית לחברה בישראל. אני מקווה כי ילדי הפרטיים יהיו, בעזרת השם, אזרחים נאמנים ויתרמו תרומה משלהם למדינת ישראל. זו נתינה צנועה שלי, וחשוב עוד יותר מכך הוא עידוד נשים ומשפחות לגדל דורות חזקים ולספק לילדיכם ולילדים שלהם תנאים טובים וכלים מתאימים להצליח ולהצטיין. זו הדרך לחזק את עמנו, וכל מי שיכול צריך לראות את עצמו מגויס למשימה חשובה זו. 
+
+מפלגת ישראל ביתנו ואביגדור ליברמן, היושב-ראש שלה, חרתו על דגלם הצבת פתרונות אמיצים ועמדות ברורות בנושאים העקרוניים לעתיד המדינה ולביטחונה. מפלגה זו אינה שוכחת שרבים מהאזרחים במדינת ישראל מצפים מהמדינה וממוסדותיה לעזרה בפרנסה, בדיור, בחינוך ובביטחון האישי שלהם. הטיפול באותם אנשים אינו רק מעשה של חסד ואנושיות אלא גם מעשה חוכמה ומחשבה לעתיד. 
+
+ חובתנו היא לחזק את הפרט, שכן חיזוק היחיד הוא הדרך לחזק גם את סביבתנו. זוהי גם הדרך של ישראל ביתנו, אשר דאגה כי בהסכם הקואליציוני שהיא חתמה עליו יהיו מלבד העקרונות המדיניים, גם סעיפים חברתיים מרחיקי לכת. אם ייושמו הסעיפים האלה, כמובטח, הם יפרצו דרך בקידום סוגיות בעלות ערך רב לחברה הישראלית היום ולחוסן המדינה בעתיד. 
+
+בין ההישגים שרשמנו אפשר לציין התחייבות לפטור מלא משכר לימוד של שלוש שנים לחיילים משוחררים בכל מוסד אקדמי; הכרה של המדינה בנישואים – גם אם שני בני-הזוג אינם מוכרים כיהודים על-פי ההלכה; הקלה בתהליך הגיור; תגבור של פעילות קליטת העולים והקצאת עוד משאבים למטרה זו בשנה הקרובה, ועוד שורה ארוכה של הישגים חברתיים. 
+
+חוסן האומה תלוי בחוסן החברה, ומי שדואג לעוצמ��נו ולביטחוננו חייב לשאוף לתנאי חינוך טובים לכל ילד ולתנאי חיים הולמים לכל אזרח. עלינו לדאוג שקשישים יוכלו להזדקן בכבוד; שילדים יוכלו להתפתח, להיות אזרחים שומרי חוק; שעולים חדשים ייקלטו באופן אשר יאפשר להם להפרות ולהעשיר את סביבתם ולא להיות נטל עליה; שבני מעמד הביניים יוכלו לעבוד ולהתפרנס בכבוד; שמשפחות חד-הוריות יזכו לתמיכה שהן זקוקות לה; שלנכים יוענקו הכלים אשר יאפשרו להם לתרום ולהשתלב, ונשים יקבלו את ההזדמנות למצות את הפוטנציאל הטמון בהן. 
+
+אני מתחייבת שזו המנה הראשונה במשימה שקיבלנו עלינו ובעשייה למען חיזוק החברה הישראלית. זו שליחותי האישית בכנסת. 
+
+ולסיום, אני מאחלת הצלחה לכל חברי הכנסת החדשים וגם לוותיקים בפעילות פרלמנטרית פורייה ועניינית. אני מקווה שהכנסת הנוכחית תפעל מתוך אחריות לאומית ורגישות חברתית ותהיה בעלת תבונה לשלב בין השתיים. שיהיה פסח כשר ושמח לכולנו, וכל טוב. תודה רבה. 
+
+ אמן. אני מודה לחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי ומאחל לה הצלחה. 
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת בפועל, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 31), התשס"ח–2008 – מכונות ומכשירים מכניים, ציוד חשמלי, מקליטים ומפיקים לקול, לתמונה ולקול לטלוויזיה וחלקים ואביזרים של פריטים כאלה – – – 
+
+
+ חברי הכנסת, אתם מקבלים הודעה על הנחת צו חשוב על שולחן הכנסת, זה ייקח כמה שניות, אבל תשומת לב. בבקשה.
+
+ צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה) (מס' 2), התשס"ט–2008 – קלטות; צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 29), התשס"ח–2008 – מצבר לרכב; צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 2), התשס"ט–2008 – תערובות דגים, מחליפי חום באמצעות לוחות; צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשס"ט–2009 – אגוזי מקדמיה; צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשס"ט–2009 – תבלינים שונים; צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 19), התשס"ט–2009 – טובין אחרים לטלוויזיה; צו היטלי סחר (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה) (הוראת שעה), התשס"ט–2009. תודה.
+ 
+
+ תודה רבה. אולי תאמר לנו מה המשמעות של הנחת הצווים האלה על שולחן הכנסת.
+
+
+ המשמעות היא שהכנסת תצטרך להצביע על הצווים האלה בשבוע הבא. 
+
+
+ ובכן, הצווים הונחו השבוע. חברי הכנסת המעוניינים יוכלו לעיין בהם וההצבעה תתקיים בשבוע הבא. תודה רבה. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת שטייניץ, אפשר לשבת. חבר הכנסת חנין. 
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: המלצת ועדת החוץ והביטחון הזמנית בדבר הארכת תוקף ההכרזה על מצב חירום. יהיה כאן דיון ובעקבותיו הצבעה. כפי שאתם יודעים, מדינת ישראל, מתוקף החוק, נמצאת במצב חירום. תוקף ההכרזה אמור להתחדש מדי שנה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הזמנית, הוא בוודאי יבהיר את המועדים המדויקים ואת הרקע. בבקשה, חבר הכנסת צחי הנגבי. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, ראשית, על-פי המסורת, אני צריך לפתוח בדברי ברכה לנאום הבכורה של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. אני זו השנה ה-21 בכנסת, ודבר אחד עוד לא זכיתי לעשות וזה לברך חבר כנסת חדש שדיבר לפני, אז אני שמח לברך את אנסטסיה ולאחל לה הצלחה. היינו יחד באותה מפלגה תקופה – – – 
+
+
+ היית צריך לברך שתיים. 
+
+ כן, אבל היא היתה צריכה לברך את אורלי. 
+
+
+ לא, היא לא היתה צריכה. הנוהג הזה היה מותאם בזמנו כשחברי כנסת היו עולים מדי פעם בנאומים רגילים לסדר-היום. כאן, כשאנחנו עושים רצף של נאומי בכורה, אנחנו מוותרים לחברי הכנסת החדשים על ברכה לחדשים. 
+
+ בכל זאת אני לא פטור מלספר שלפני חודשים מספר, אדוני היושב-ראש, התבקשתי לחנוך אולם אגרוף בתל-אביב, על איזה גג, מאוחר בלילה, בעשר בלילה, של "מכבי תל-אביב" – זה הקשר – שפתחו מחלקת אגרוף. אני רואה את אחד המתאגרפים, ממש מיומן ומקצוען, לא מכיר אותו אישית, ולאחר מכן, בגמר הטקס, הוא מגיע אלי ומספר לי שהוא פגש אותי בכל מיני אירועים, כי הוא בעלה של אנסטסיה מיכאלי. אז אמרתי לו: הו, יש לך זמן להתאמן באגרוף, בעשר בלילה, אני יודע שיש לכם שבעה ילדים. הוא אומר לי: קודם כול, שמונה, אשתי בהיריון, אבל חוץ מזה אני לוקח את הילדים אתי. ואז הוא קרא לשני חבר'ה צעירים, שגם הם היו מתאגרפים, אני לא כבר זוכר בני כמה הם. בקיצור, המשפחה של אנסטסיה היא משפחה לוחמת גם בתחום הספורט ולא רק בתחום האידיאולוגי. 
+
+
+ אני מבין שבתור מתאמן באיזו אמנות לחימה הרגשת הזדהות מיוחדת. 
+
+ בכל מקרה, לבחון את היכולות שלי מולם לא רציתי, אבל זו היתה חוויה. 
+
+את אורלי אני אברך כמי שזכה להיות במחיצת המשפחה, האב והאחים, לאורך עשרות בשנים. אני בטוח שגם את תילחמי על מה שאת מאמינה, עם הרבה אמונה והרבה להט. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני המליאה את ההמלצה של ועדת החוץ והביטחון הזמנית בשבתה כוועדה לבחינת הצורך לחזור ולהכריז על מצב חירום לפי פרק שביעי 1 לתקנון הכנסת. הסיפור הוא פשוט: למעשה, הוסמכנו על-ידי הוועדה המסדרת של הכנסת לדון בנושא הזה, אף שעל-פי החוק מי שצריכה לדון בהארכת תוקף של מצב החירום זו ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, שהיושב-ראש הזמני גם היה היושב-ראש שלה ומכיר היטב את המתכונת הזאת. מכיוון שלוח הזמנים דחק ונדרשה פעולה מהירה, כנראה לפני המועד שבו תוקם ועדת החוקה, חוק ומשפט, הוועדה המסדרת החליטה שהנושא הזה יידון בוועדת החוץ והביטחון. 
+
+
+ – – –
+
+
+ כן, זה לאחר בחינה של הלשכה המשפטית של הכנסת. 
+
+
+ הוועדה הזמנית מוסמכת לדון בכל דבר – – –
+
+ נכון. בכל מקרה, מובן שאנחנו לא פעלנו בסגנון המסורתי ולא הארכנו את התוקף בשנה בגלל הנסיבות הללו, מכיוון שחשוב באמת שגם חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט יהיו מעורבים בסוגיה הזאת, כי זאת סוגיה שאיננה ביטחונית בלבד, זו סוגיה בעלת משמעויות קונסטיטוציוניות, משפטיות וערכיות. לכן ההארכה שאנחנו מבקשים מהכנסת להאריך היא בסך הכול של ארבעה חודשים. 
+
+ אני אומר בקצרה רקע לדברים: עד 1996 שרר בישראל מצב חירום באורח קבע. לפי חוק-יסוד: הממשלה, שנכנס לתוקף באותה שנה, וגם לפי חוק-יסוד: הממשלה נוסף שהיה בשנת 2001, נקבע כי הכנסת מדי שנה בשנה חייבת לדון ולאשר או לדחות את הבקשה להכריז מצב חירום. בכל מקרה תוקף ההכרזה יכול שיהיה פחות משנה, הוא לא יכול להיות יותר משנה. זה שינוי יסודי שבשעתו הממשלה הסכימה לו, הכנסת יזמה אותו. תוקפו של מצב החירום הנוכחי עומד לפוג בעוד שבועיים, ב-31 במרס 2009, ועל כן, כאמור, הפרוצדורה הזאת כבר החלה עוד בימי בין המצרים האלה שלפני ממשלה חדשה.
+
+ הכנסת חוקקה לאורך כל השנים האחרונות חוקים שמטרתם למעשה להביא לכך שתבוטל הזיקה בינם לבין מצב החירום. זהו תהליך שמשרד המשפטים מופקד עליו ועמל עליו כבר הרבה מאוד שנים. התהליך הזה מתארך מטעמים מובנים; הפרוצדורה אינה פשוטה, היא מורכבת, אבל כל קדנציה ואפילו כל שנה בתוך קדנציה של כנסת יש התקדמות, למעשה כשלב הכרחי בדרך לסיום מצב החירום. גם במהלך העשור האחרון היה לחץ גדול של הכנסת, גם של בית-המשפט העליון, שעדיין תלויה ועומדת בפניו עתירה בסוגיה הזאת. חלה התקדמות בהליכי החקיקה וחוקים רבים כבר עברו את המסננת הזאת ובוטלה הזיקה בינם לבין מצב החירום. גם בשנה האחרונה, הכנסת היוצאת, הכנסת השבע-עשרה, אישרה שני חוקים מסוג זה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, ועל המדוכה תעמוד בקרוב מאוד הצעת חוק נוספת, שכבר עברה בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, והממשלה הודיעה לנו בוועדה שהיא מתעתדת לבקש את החלת דין הרציפות על החוק הזה. הליכי החקיקה האלה לא הושלמו והוועדה שלנו החליטה להיענות לבקשת הממשלה ולהמליץ לכנסת להאריך את מצב החירום. 
+
+לא נענינו לבקשת הממשלה להאריך את מצב החירום בשנה כאמור, והחלטנו להאריך את התוקף בארבעה חודשים, כדי לאפשר, מרגע שתקום ועדת החוקה, חוק ומשפט, דיון משותף של ועדה משותפת של שתי הוועדות הללו. לכן הבקשה שלי מן הכנסת היא לאשר את הארכת תוקף מצב החירום עד ליום כ"ה בתמוז התשס"ט, 17 ביולי 2009. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה ליושב-ראש של ועדת החוץ והביטחון הזמנית, חבר הכנסת צחי הנגבי. בהערה אישית אני רוצה לשבח את הוועדה ואת העומד בראשה על כך שאישרו את התוקף לארבעה חודשים בלבד. אני רוצה שחברי הכנסת יהיו מודעים לעובדה שברגע שהם מצביעים עבור הארכת התוקף של שעת-החירום הם מחוקקים, הם מאריכים דינים שונים רבים שהם לא מודעים להם בכלל, להיקף של כל הדינים שחלים אוטומטית עם תקופת מצב החירום. כלומר, יש דינים מסוימים, שברגע שאין מצב חירום הם אמורים להיות בטלים. ברגע שאנחנו מאריכים את תקופת החירום אנו מאריכים את תוקפן של הנורמות המשפטיות האלה, ולצערי הרב, בלי מספיק מודעות, בלי מספיק בחינה. אני מכיר חלק מהדינים שאנחנו מאריכים – אני לא בטוח שעם הצדקה, ואני שמח שההארכה עכשיו היא לארבעה חודשים, ומקווה מאוד שוועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון ימריצו עוד יותר את משרד המשפטים, כדי שדינים שאין להם שום קשר למצב החירום, ורק כתוב מכוח החוק שהם מוארכים עקב מצב החירום, יופרדו מהצרכים הלגיטימיים הברורים של מדינת ישראל, שבהחלט יכולים להיות נובעים משאלות של מצב חירום. 
+
+בכל מקרה אני מודה לכם מאוד, ואפתח את הדיון. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח. חבר הכנסת זבולון אורלב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הדיון הזה מתקיים כיוון שמחד גיסא יש כאן סתירה בין שני ערכים מאוד יסודיים ומאוד בסיסיים – הזכויות הדמוקרטיות וההתנהלות הדמוקרטית אינן עולות בקנה אחד עם הסמכויות שמצב חירום נותן כלפי פרט וכלפי קהילות בשורה רחבה של נושאים, ולכן יש בחינה מאוד מדוקדקת ומאוד זהירה מתי, איך ואיפה להחיל מצב חירום.
+
+ מאידך גיסא אני חושב שאין צורך להיות רמטכ"ל, ולא צריך להיות מומחה גדול בביטחון, כדי להבין שמדינת ישראל עדיין נתונה, לצערנו הרב, בסכנות ובאיומים מבית ומחוץ בסוגיות שונות. רק השבוע – אתמול – נמנע פיגוע גדול מאוד, ולצערנו אנחנו צריכים לנקוט אמצעים שדמוקרטיה צריכה כדי להתגונן ולהגן על עצמה, ולנקוט את האמצעי הזה, של מצב חירום, שמאפשר לרשויות המוסמכות לנקוט את כל האמצעים כדי שהדמוקרטיה הישראלית תוכל להגן על עצמה.
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מכהן בכנסת כבר כמה שנים, וכל פעם אני עד לבקשה הזאת, שנפסיק כבר עם הריטואל הזה של הכרזה זמנית, ונסדיר את הדבר הזה בצורה מסודרת וקבועה. רק בגלל זה ביקשתי את רשות הדיבור, כדי לעלות ולמחות כאן את המחאה הכבדה של חברי הכנסת ושלי, כדי שמי שצריך לחוקק את החוק הזה – משרד המשפטים, הממשלה – יחוקק אותו, ויסדיר אותו כך שיוכל לעמוד בכל המבחנים – גם בבג"ץ, ונהיה נקיים כלפי אלוקים ואדם וכלפי אומה שלמה, שאנחנו מתנהלים באופן ראוי ובאופן מסודר מול כל האיומים. אני מקווה, אדוני, שגם חברי הכנסת שיבואו אחרי יצטרפו למחאה ויצטרפו לתביעה ולדרישה, כדי שזאת תהיה אולי ההארכה האחרונה – ואני לא רוצה להיות תמים, אז ההארכה לפני האחרונה, ואני מקווה שבמהלך כנס החורף הבא נוכל להשלים את החקיקה הזאת. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ולאחר מכן – חבר הכנסת חנא סוייד.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בהסכמה עם דבריו של קודמי, חבר הכנסת אורלב. הגיע הזמן שנשלים את השינוי שיאפשר לכנסת ישראל ולמדינת ישראל להשתחרר מהמצב הלא-נורמלי הזה, שאנחנו משתמשים לרעה ברעיון של מצב חירום ומחילים על מדינת ישראל פעם אחר פעם הוראות של מצב חירום שאין להן שום קשר לא עם מצב חירום ולא עם צרכים ביטחוניים.
+
+ אדוני היושב-ראש, אני חושב שהתנהלות הכנסת בנושא הזה ראויה לביקורת קשה. עברתי על רשימת החיקוקים שתלויים במצב חירום עוד לפני הדיון הקודם, לפני הפעם הקודמת שהכנסת הקודמת האריכה את מצב החירום. העבודה שצריכה להיעשות היא עבודה מכובדת, אבל ממש לא בלתי אפשרית, ואני ממש מתקשה להבין למה אנחנו פעם אחר פעם חוזרים לטקס הזה של הארכת מצב החירום וזילות, בעצם, של רעיון של מצב החירום. הרי במדינת ישראל, למרבה הצער, יש מצבים שהם מצבי חירום; יש מלחמות מיותרות, שהן בהחלט מצבי חירום.
+
+
+ – – – 
+
+
+ חבר הכנסת ריבלין, אני אומר – אותם מצבי מלחמה, מצבי חירום אמיתיים, דווקא בהם, למרבה הצער, לא מחילים נורמות שמאפשרות לפצות עובדים על נזקים שנגרמים להם, שמאפשרות לפצות עסקים קטנים, כי אנחנו הפכנו את הלא-נורמלי לנורמה. אצלנו מצב החירום הוא המצב הקבוע, ולכן אנחנו לא נערכים ולא נותנים תשובות; לא נותנים מענה חברתי, לא נותנים תשובות אמיתיות על מצבי החירום שכן מתקיימים.
+
+ לכן, אדוני היושב-ראש, אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לפנות אל חברי הכנסת ולומר לכל אחד ואחת מאתנו, שזו ההזדמנות להביע את מחאתנו על התמשכות המצב הזה. אני קורא לחברי הכנסת להצביע נגד הארכת מצב החירום הפעם. אני חושב שהצבעה כזאת תעביר מסר משמעותי וחזק לכל גורמי החקיקה הרלוונטיים, שיאפשר באמת להביא את המצב הבלתי-נסבל הזה לידי סיום.
+
+ עמיתי חברי הכנסת, אנחנו לא יכולים לשאת את שם החירום ואת שם הביטחון לשווא. יש בעיות ביטחון ויש בעיות של חירום, אבל השימוש בתיבות האלה כדי לסלק מסדר-היום נושאים, כדי לערפל את הדיון, הוא לא רק פגיעה בדיון עצמו – הוא לא רק פגיעה במערכת הדמוקרטית; הוא לא רק פגיעה בנורמות חברתיות. הוא לא רק – כמו שאדוני היושב-ראש אמר בצדק – חקיקת חבילה שלמה של חוקים, שחלק גדול מהחברים שנמצאים פה לא מספיק מכירים אותם; ואין לי טענות אליכם, עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שמעמידים אתכם במצב בלתי אפשרי. אני חושב שאתם, כמחוקקים, צריכים להתקומם נגד המצב הבלתי-אפשרי הזה. 
+
+
+ זאת חקיקה ממשלתית.
+
+
+כן. זאת לא רק פגיעה במערכת הדמוקרטית, בנורמות וביכולת שלנו, חברי הכנסת, לחוקק באופן נכון ומידתי חוקים שאנחנו בוחנים אחד-אחד ומגיעים למסקנה שהם ההסדרים הראויים. זה שימוש לרעה, זילות של המושג "חירום", של המושג "ביטחון", שימוש לרעה במושגים האלה. השימוש הזה מאוד רווח בחברה הישראלית, אבל לדעתי נכון שלפחות הכנסת תשים לו סוף. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו – חבר הכנסת עפו אגבאריה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש בכנסת סוגים של דיונים שכבר הפכו לשגרה, ויש מטבעות לשון קבועים שמתלווים אליהם. למשל, כשמתפרסם דוח העוני, אנחנו עולים אחד אחרי השני כדי לומר כמה זה נורא וכמה זה קשה, אבל אחר כך, אחרי שהדוח הזה נגנז, מחכים לדוח הבא ואומרים את אותם הדברים. כנ"ל אחרי, חס וחלילה, תאונת דרכים קשה; עולים לדוכן ואומרים כמה קשה מצב הדרכים, ודברי ביקורת כלפי משרד התחבורה וכבישי המוות. הארכת התוקף של הכרזת מצב החירום היא סוג של דיון שמתלווים אליו מטבעות לשון קבועים, ואנשים, גם מהימין וגם מהשמאל, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, אומרים כמה שזה לא תקין וכמה בלתי אפשרי להמשיך עם הנוהל הזה. אבל זה מתנהל, ואנשים מצביעים בסוף על-פי הקונסנזוס הקיים במפלגות הציוניות בעיקר, על העניין הזה שכולם מצטלבים ונעמדים דום ומצביעים "בעד", והכול עובר הלאה. 
+
+אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן להפסיק עם הנוהג הזה. כשמדברים על חקיקה, כפי שדיבר חברי חבר הכנסת אורלב, אני כמובן יוצא מנקודת השקפה אחרת; שכשמדברים על חקיקה שתקבע או תייסד את הצרכים של המדינה בעתות חירום או בעתות כלשהן, אני חושב שהמבחן הנורמטיבי שצריך להיות נר לרגליהן של הממשלה ושל הכנסת הוא המבחן של הדמוקרטיה. ההכרזה על מצב חירום היא ההכרזה האולטימטיבית לקעקע את הדמוקרטיה על-ידי הצבעה אוטומטית של הקונסנזוס בכנסת. זה דבר שלא יכול להימשך בפרלמנט – מקום שאמורים לחוקק בו חוקים. הרי אנחנו הרשות המחוקקת, לא שום דבר אחר – בעיקר. גם דברים אחרים, סליחה. 
+
+מצב החירום הוא לא מפני שהמדינה נמצאת בסיכון. אני חושב שמצב החירום הוא בגלל מדיניות של ממשלות ישראל שמייצרות את הסיכונים האלה. הסיכונים האלה הם המשך של כיבוש של עם שלם, וזה יוצר בהחלט מצב חירום; התנחלויות וגזלת אדמות זה יוצר מצב חירום – זה בידיה של הממשלה, לא בידיו של שום גורם אחר; המצור על עזה זה לייצר מצב חירום; לגזול את פת הלחם, זה ליצור מצב חירום.
+
+
+– – –
+
+ לפני יומיים היתה הכרזה על ירושלים – בירת התרבות הערבית, שזה נושא מוסכם על כל העולם הערבי. אז אני לא מבין למה השר לביטחון פנים צריך לבטל אירועים – אירועי תרבות. דבקה מהווה סיכון למדינת ישראל? אבל תשמעו את ההודעה שיצאה מהשר, שהוא החליט לדכא – הוא השתמש במלה "לדכא" – באופן נחרץ כל פעילות שמתקשרת להכרזת ירושלים כבירת התרבות הערבית. "לדכא", לא פחות ולא יותר – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – לדכא להקת דבקה? לדכא ספר שירה? לדכא יצירת אמנות? מה לדכא? איזה מין מושגים?
+
+
+ – – –
+
+
+רגע, שנייה. חבר הכנסת שנלר, תאמר את דברך. רק שנשמע.
+
+
+ כל מה שרציתי להגיד, שההסבר מדוע צריך הכרזה על זמן חירום היום נובעת בדיוק ממה שעכשיו אמרת.
+
+
+ אתה דואג – – –
+
+
+ ציור מהווה איום על הקיום שלך?
+
+
+ ממה אתה פוחד?
+
+
+ ספר ש��רים מאיים על הקיום שלך? להקת דבקה מאיימת על הקיום שלך? להשתמש במלה "לדכא", לא פחות ולא יותר? 
+
+ חבר הכנסת ברכה, אפשר לדבר בנחת, ואני אתן לך אפשרות לנצל את הזמן.
+
+
+ אני שואל את עצמי, איזה אוצר מלים – – –
+
+
+ רגע אחד. הרי יש לך כבר ממילא את היתרון שאתה עם המיקרופון, וחבר הכנסת צריך לדבר משם – – –
+
+
+ הוא לא צריך לדבר, הוא קורא קריאת ביניים – – –
+
+
+ אז לא צריך לצעוק. הוא שאל שאלה. גם חבר הכנסת רובי ריבלין רוצה לשאול שאלה, ואני אשמח מאוד – – –
+
+
+ אני לא רוצה להתריס, אני רוצה לשאול שאלה אינפורמטיבית. האם עלה על דעתו של מישהו להכריז על טולדו כעיר התרבות הערבית?
+
+
+ לא. מסיבה פשוטה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה רוצה גם תשובה? ההכרזה יוצאת מהליגה הערבית, וההכרזה הזו נודדת מבירה לבירה ערבית אחרת. בשנה הקודמת היא היתה בדמשק. אני לא יודע איפה היא תהיה בשנה הבאה, אבל השנה היא בירושלים המזרחית, בירתה של המדינה הפלסטינית שקום תקום. בניגוד לדעתך ובניגוד לדעתם של רבים כאן. אבל היא קום תקום, ובירתה תהיה ירושלים המזרחית, וירושלים המערבית תהיה בירתה של מדינת ישראל – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ ברכה – – –
+
+
+– – על אפכם ועל חמתכם.
+
+
+ – – –
+
+
+ אבל אתה יודע כמה אתה חלש כשאתה בא וצועק על עצם העובדה שאנשים רוצים למלא אקט תרבותי? באמת תרבותי. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני לא שומע את חבר הכנסת אלדד. 
+
+
+ מה קורה פה?
+
+
+ ה"חמאס" נולד מארגוני צדקה, חבר הכנסת ברכה. בארגוני צדקה, סיוע לנזקקים – כך נולד ה"חמאס". 
+
+
+ אני אפנה אותך למקורות ותעקוב איך קם ה"חמאס". אולי תשאל כמה חברים בבית הזה איך קם ה"חמאס". 
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, רבותי, חילוקי הדעות הוצגו, אנחנו לא נפתור אותם כרגע. הנושא מאוד טעון, ואני מבקש לסיים, כי זמנך תם. אפילו תם פעמיים.
+
+
+ אני מודה לך, אדוני. תודה.
+
+
+ אני מאוד מודה לך. הדובר הבא – חבר הכנסת עפו אגבאריה, ואחר כך – חבר הכנסת אריה אלדד.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני באמת לא מבין מדוע 61 שנה צריך לשרור במדינה מתוקנת מצב חירום, היות שאנחנו ידענו מה זה מצב חירום וסבלנו מזה אולי יותר מכולם בזמן הממשל הצבאי. מצב החירום נמשך אצלנו כמה שנים – משהו כמו 15–16 שנה. אז עד היום המצב הזה לא הולך ולא משתנה, וכל פעם אנחנו חיים את החיים האלה, ואנחנו לא רואים שמשהו משתנה לגבי האוכלוסייה הערבית. 
+
+ביוני 2008, אחרי מה שהיה במלחמת לבנון השנייה, היה כינוס של רשויות מהצפון בנצרת עם השר עמי אילון המופקד על נושא העורף, כדי לבדוק מה קרה אחר כך במצבי חירום – האם באמת האוכלוסייה הערבית היתה מוכנה למצבים כאלה ומה היו הלקחים. ראינו שבמלחמה הזו האוכלוסייה הערבית שילמה מחיר די גבוה גם בנפש וגם ברכוש. אז אני שואל, האם מצב החירום הוא רק לגבי האוכלוסייה היהודית או גם לגבי האוכלוסייה הערבית? אני גר באום-אל-פחם, אחד הריכוזים הגדולים ביותר במגזר הערבי, ואין לנו אפילו מקלט אחד; אין לנו מיגונים, אין לנו תשתיות כמו שצריך. אז על איזה מצב חירום? רק בשביל החקיקה? אני חושב שהגיע הזמן לשנות את זה. 
+
+ אני רוצה גם לדבר על העניין הכי מדובר עכשיו בתקשורת, העניין של אום-אל-פחם. איך יכול להיות שבמדינה כזו מתוקנת יש אנשים שבאים לקרוא תיגר על אנשים שלווים, מכניסי אורחים, שמבקרים אצלם המון יהודים כל יום הן לשיווק והן לעבודה והן כדי לבקר את החברים שלהם? פתאום מישהו בא ונזכר ואומר שאין דגלי המדינה. אני חוש�� שרבים מכם היו באום-אל-פחם והיו במועצות המקומיות ובעיריות הערביות. אני חושב שבכל עירייה יש דגל המדינה. אז מה זה אומר? זה אומר שאלה אותם אנשים שבית-המשפט העליון פסל אותם ב-1984 כדי שהם לא ייכנסו לאום-אל-פחם, ולא ייכנסו לכנסת – זה הרשימה של כהנא. וממשיכי דרכו נכנסו דרך החלון, ובית-הדין הגבוה לצדק נתן להם את האישור לבוא ולהתגרות באנשים.
+
+
+ מכיוון שמצעד הגאווה היה בירושלים, אז המקום – – –
+
+ מה זה שייך? אנחנו לא הומואים, גברת.
+
+
+ אבל זה היה – – –
+
+
+ אם את אומרת שהם הומואים ורוצים לעשות מצעד גאווה של התימהונים באום-אל-פחם, אז בבקשה. אז מה זה שייך?
+
+
+ – – –
+
+
+ הוא בא לבדוק אם יש באום-אל-פחם עוד דגל של המדינה או שהוא רוצה ממני הכרזה שאני אהיה ציוני? גם ככה אתם לא מקבלים מישהו. 
+
+
+ – – –
+
+
+ גם עכשיו שמענו על הגיור שנמשך שלוש שנים וחצי, ואני לא יודע מה יהיה הסוף שלו. 
+
+
+ אתה מדבר אתי בתור רב?
+
+
+ אז אני חושב שדבר כזה – והתנהגות גזענית לשמה של האנשים האלה, שבאים להטריד את האנשים האלה – אני חושב שהכנסת צריכה לגנות אותו. 
+
+
+ חבר הכנסת אגבאריה, אני רוצה להזכיר לך, אנחנו מדברים על מצב החירום. 
+
+
+ נכון, גם זה מצב חירום. 
+
+ אבל גם גלשת, וזמנך עבר. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לך. 
+
+
+ חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, די הרבה זמן לא היה דיון שכמעט כל החברים שהשתתפו בו הסכימו שהחוק מיותר, לא צודק, לא נכון, ורובם יצביעו בעדו. אבל זה חלק מהאנומליות שאנחנו חיים בהן. 
+
+ יש שני סוגי התייחסות לנושא ארץ-ישראל. יש אנשים, ואני ביניהם, שאומרים: ארץ-ישראל שייכת לעם ישראל על-פי תורת ישראל, ויש כאלה שאומרים: תעזוב תורה, תעזוב היסטוריה, הביטחון – הבעיה שלנו היא בעיה ביטחונית. אפשר להקים מדינה פלסטינית, אי-אפשר להקים מדינה פלסטינית – אסור להקים מדינה פלסטינית, כי יש לנו בעיה ביטחונית: תקום שם מדינת טרור. 
+
+
+ יש עוד סוג, שאומרים על-פי צווי חירום. 
+
+
+ זה יעבור להם. תאמין לי, חבר הכנסת ג'ומס, אלה שאומרים שמדינה פלסטינית היא דבר טוב, זה יעבור להם. זה באמת עניין של זמן. 
+
+
+ זאת מחלה שלא ניתנת לריפוי. זה לא ניתן לריפוי. 
+
+
+ בכל מקרה, אלה שאומרים "על-פי תורת ישראל" גם אומרים: לא תישא שם ה' אלוהיך לשווא, ואלה שאומרים "ביטחון, ביטחון ביטחון, הכול ביטחון", צריכים להגיד באותה מידה: לא תישא את שם הביטחון לשווא. אבל החוק הזה, שאנחנו הולכים להצביע בעדו היום, באמת הולך לשאת – חבר הכנסת חנין אמר את זה – את שם הביטחון לשווא. כי בשם הביטחון הזה אנחנו מאשרים צווים בעניין פיקוח על פטרוזיליה, והולכים לאשר כל מיני צווים שאינם שייכים כלל לביטחון. 
+
+
+ דגים. 
+
+
+ דגים. שרידים מנדטוריים שמשרדי ממשלה שונים, לא מטעמי ביטחון אלא מטעמי עצלות – מותר להגיד את האמת: אם במחלקות המשפטיות של כל אותם משרדי ממשלה היו באמת טורחים ומתקנים פלטפורמות משפטיות ענייניות, מזמן לא היינו צריכים לתלות על העץ הזה של הביטחון את התקנות בענייני דגים ופטרוזיליה. אבל העצלות, אין מה לעשות, כלומר, באמת היום אנחנו אנוסים על-פי הדיבור, והיום באמת לא תהיה לנו ברירה אלא להאריך את זה בארבעה חודשים נוספים, אבל יכול להיות שהכנסת הזאת, אולי ועדת החוץ והביטחון הבאה, תודיע לנציגי המשרדים הממשלתיים השונים שבפעם הבאה אנחנו עלולים לפרק את כל 150 התקנות התלויות על העץ הביטחוני הזה ולחייב אותם להביא אותן א��ת-אחת להצבעה כאן. 
+
+
+ תבקש מהממ"מ ומהמחלקה המשפטית. 
+
+
+ להביא 150 תקנות – זה יהיה יום עבודה שלם, ובסוף יסתבר להם שבסוף היום הזה יישארו להם 20, 25, אז אולי כדאי להקדים רפואה למכה ולפרק את החבילה מבעוד מועד?
+
+
+ סליחה שאני קוטע אותך, אם מותר לי. 
+
+
+ ודאי שמותר לך. התקנון של הכנסת מתיר לך. 
+
+
+ אבל בכל אופן, למען העניין – כי אתה באמת נוגע בשורש העניין – נדמה לי שחלק מהדברים קשור גם במעשה חקיקה, כי בגוף החוק כתוב: בהיות מצב חירום, כך וכך וכך. זאת אומרת, לא תעזור רק בחינה של הצו, אלא יידרש שינוי חקיקה. אז אי-אפשר ביום אחד לשנות את כל החוקים שמתייחסים – – – 
+
+
+ ודאי שלא. אבל אם יהיה איום שביום אחד החוק עלול ליפול, כי כולם כאן לא יבינו למה זה צריך להיות קשור בזה, אולי יטרחו מבעוד מועד. יש ארבעה חודשים לעשות מאמץ, והחוק מפוזר בין כמה משרדי ממשלה, ומשרד המשפטים הוא לא הפלטפורמה המובילה. הם מנסים לתקן את זה; כבר תיקנו את ענייני התעבורה הימית, למשל, אבל בקצב הזה זה ייקח 150 שנה – חישבנו – כי כל תקנה לוקחת שנה.
+
+
+ זה עדיין הוד מלכותו, לא הוד מלכותה. 
+
+
+ או שזה הוד מלכותה, עוד מימי ויקטוריה, אינני יודע. 
+
+
+ בימי ויקטוריה הם לא היו פה. 
+
+
+ הם לא היו, אבל הם התכוונו – הם כבר התכוננו. 
+
+על כל פנים, יש חוקים ותקנות שבאמת כרוכים בענייני שעת-חירום, וראוי אולי לקשור אותם, אבל גם אז אפשר לתקן, באומץ ציבורי רב, כי לפעמים, אם מי שחושב שמעצר מינהלי כן דרוש בסיטואציה של האיום הביטחוני על ישראל – – – 
+
+
+ לזה יש חוק ישראלי נפרד, שיצא מתקנות ההגנה. 
+
+
+ ועדיין מעצרים מינהליים תלויים בזה. באו אנשי משרד הביטחון והסבירו לנו בוועדה, שהמעצרים המינהליים עדיין תלויים בתקנות שעת-חירום. לכן אם צריך – ויכול להיות שצריך – שיהיה מספיק אומץ ציבורי להגיד למה בשעה מסוימת נכון להקריב מקצת מזכויות הפרט בשביל ביטחון המדינה. אבל אז זה באמת יהיה ביטחון המדינה ולא פטרוזיליה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. אני מדלג על אלה שאינם. לא אקרא את שמותיהם. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני – באופן מפתיע, בתקופת בין השמשות, כשעדיין אין ממשלה – רוצה להתחבר לחבר הכנסת אלדד, ואפילו להציע הצעה. בדרך כלל בדיון הזה, שחוזר ונשנה פעם בשנה, סיעת מרצ היתה מציעה במקום שנה – חצי שנה. אני לא יכול להציע פחות מארבעה חודשים, אבל אני מציע הצעה אחרת, אדוני היושב-ראש, לפעולתך עכשיו. בואו נאשר את ארבעת החודשים הללו ברוב של קול אחד, ונגיד לממשלה שזאת הפעם האחרונה. 
+
+ כי הרי כולם יודעים – כל אחד יכול לספר את הסיפורים שלו – פעם גם הייתי שר החקלאות והייתי צריך לטפל במכסות חלב. אמרו לי: תגיד, אתה מטורף? אתה תערער את ביטחון המדינה, כי מכסות החלב זה צו פיקוח על המחירים, שנשען על תקנות שעת-חירום. מי בכלל ייגע בתקנות שעת-חירום עכשיו? 
+
+ ופה מנה כבר חבר הכנסת אלדד 150 צווים. אגב, אני כל הזמן שומע "150 צווים", וכל פעם אומרים שחלק כבר הורידו. אז כמה היו בהתחלה? אני לא יודע אם זה 150 צווים או 200, אבל כל השימוש בשעת-חירום לא שייך לעניין. חלק הוא ביזיון משפטי, חלק הוא רשלנות, וחלק הוא נוחיות בליבה של כמה צווים, שלמישהו נוח שהם יישארו במתכונת הזאת. החיבור של שלוש המוטיבציות האלה מביא לדבר ששום מחוקק נורמלי לא יכול לתת לו יד. 
+
+ הרי לא עשינו פה סקר אצל אף אחד, מי מאתנו יודע מה הוא מאריך עכשיו. אף אחד מאתנו לא יו��ע מה הוא מאריך. חיפשתי, השליתי את עצמי, אמרתי לסדרנים, למזכיר: תנו את הרשימה. הוא אמר: אין נייר, אין כלום. אני רוצה את הרשימה, לדעת על מה אני מצביע. אף אחד לא מגיש את זה – מה כן, מה לא. 
+
+
+ זה חוק הסדרים נוסף – –
+
+ זאת לא הפעם הראשונה שאני נואם את הנאום הזה פה. 
+
+
+ – – בהבדל שבחוק ההסדרים אתה יודע על מה אתה מצביע. 
+
+
+ אני אומר לך, אדוני היושב-ראש – ואני אומר את זה דווקא לך, גם כי אני קצת מכיר אותך ואני חושב שאתה אוהב משחקים כאלה – בואו נגיד לממשלה – אני לא יודע איזו ממשלה תהיה, בינתיים כרגע אין ממשלה; זאת כאילו ירייה באוויר. 
+
+
+ בראשות ברק. 
+
+
+ בראשות ברק. בואו נגיד לממשלה בראשות ברק: הפעם הכנסת אישרה לכם את זה; הרי בסוף יהיה לזה רוב פה. אני אצביע נגד, אבל אני אפילו מוכן הפעם להיות הקול האחד שבגינו יהיה רוב, אבל שכולם יבינו שזאת הפעם האחרונה. משום שאם לא יבינו ברצינות שזאת הפעם האחרונה, אנחנו נתכנס פה בעוד ארבעה חודשים, ויסבירו לנו שצריך להאריך את זה בעוד שנה, ואנשי משפט יודעים שיש כמה מכשלות קשות במתכונת הזאת. מעבר לוויכוח שאנחנו מנהלים פה, ואני אולי קצת דיברתי עליו בחיוך, כי הבעיות הגדולות, חבר הכנסת ברכה, של שעת-חירום, או של הגדרה מהי שעת-חירום או מהו אזור חירום בתקופת מלחמה – ראינו מה קרה במלחמת לבנון השנייה ומה קרה בעוטף-עזה. שם המבנה לא שלם, אבל כל הערימה הזאת, שאנחנו שמים פה על השולחן, מונחת חדשות לבקרים, קצת מעצלות, קצת כי אולי אין פה שום דבר שכאילו נוגע. אז בואו נגיד לממשלה – איזו שתהיה: תעצרו ותעשו סדר. 
+
+
+ תודה רבה. מאחר שהפנית אלי אתגר – בינתיים אני קורא לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחר כך – חבר הכנסת סעיד נפאע. חבר הכנסת אורון, עד שהוא יתפוס את מקומו, ההצעה שלך כרגע לא תניב דבר. יש לנו דבר מאוד מאוד פרקטי. אמר יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הזמנית, חבר הכנסת צחי הנגבי, שהוא מבקש הארכה בינתיים רק לארבעה חודשים. תקום ועדת חוקה, תקום ועדת חוץ וביטחון קבועה, הם יקימו צוות משותף על-פי תקנון הכנסת לקראת הדיון בעוד ארבעה חודשים; אני מציע לך להופיע בפני הוועדה הזאת, אני גם אהיה שם להעיר את הערותי ולומר להם: תעשו סדר. אין לנו למי לפנות, אנחנו המחוקקים, מה אנחנו צריכים כאן לפנות לכל מיני גורמים? זה בידינו.
+
+
+ האם אדוני מתכוון להיות שר המשפטים?
+
+
+ לא, אם אני אהיה שר ואם אני אהיה חבר כנסת, אני מניח שכאדם שמתייחס לנושא הזה במשך שנים רבות, הוועדה תסכים לשמוע חמש דקות מה שיש לי לומר בעניין. בבקשה, חבר הכנסת זחאלקה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מה שמונח בפנינו היום, אפשר לתקוף אותו מכל מיני כיוונים, אחד מהם, שאין לך דבר יותר קבוע מהזמני, וגם הארכה לתקופה של פחות משנה – היינו בסרט הזה; וגם הארכה ברגע האחרון, גם בסרט הזה היינו. מה שחוזר על עצמו בכל פעם ופעם הוא שאין לנו המצב הראוי של מה שקרוי well informed decision; כלומר, שחברי הכנסת, וזה לא המקרה היחיד בכנסת, אינם מדווחים בצורה הראויה על מה שהם מצביעים ומה משמעות הצבעתם. מה שביקש חבר הכנסת צחי הנגבי, לא בשמו אישית, אלא בשם ועדת החוץ והביטחון – תאשרו ואחר כך נדון. זה מה שמוצע כאן בפנינו.
+
+מה שקומם אותי יותר מכל דבר אחר זאת הטענה, שאני לא יודע אם היא נובעת מבורות או מחוסר ידיעה, או שאני לא יודע איך לקרוא לזה – שבכל פעם עולים חברי כנסת לדוכן ומשתמשים במושג "דמוקרטיה מתגוננת". ובכן, אולי פעם אחת חברי ��נסת שמשתמשים בביטוי הזה ידעו מה הם אומרים. דמוקרטיה מתגוננת זה לא שבאים לכאן ובוכים, זו צדקנות. הם מהווים הרוב בכנסת, ומדברים בשם דמוקרטיה מתגוננת. דמוקרטיה מתגוננת זה הגנה על המיעוט ולא על הרוב, בשם הטירניות של הרוב. הם משתמשים בטירניות של הרוב כדי לדכא מיעוט.
+
+
+ הדמוקרטיה שהיא של כל העם – אפשר להגן גם על הרוב. אפשר להגן על הרוב.
+
+ אדוני, אני מדבר על מה משמעותו האמיתית של המושג, מתי הוא חוקק.
+
+
+ דמוקרטיה מתגוננת זה לא זכויות המיעוט.
+
+
+ מר ריבלין, מר ריבלין, תאמין לי שאני יודע מה שאני אומר. ואתה יודע שאני יודע מה שאני מדבר.
+
+
+ בדמוקרטיה הרוב קובע גם כשזה לא מוצא חן בעיני, ובדמוקרטיה הרוב מגן על עצמו.
+
+
+ תנו לו להתקדם, באמת.
+
+
+ אני מדבר על המושג של דמוקרטיה מתגוננת. שיגידו: אנחנו הרוב, אנחנו קובעים, אנחנו רוצים לדכא את המיעוט, יש לנו זכות של הרוב, אבל שלא ידברו בשמה של דמוקרטיה מתגוננת. דמוקרטיה מתגוננת נולדה – – –
+
+
+ לשמור על הזכויות זה לא לדכא.
+
+
+ אתה רוצה להקשיב? אחר כך תלך, תלמד בספרי ההיסטוריה.
+
+
+ חבר הכנסת זחאלקה, אני נותן לך – – –
+
+
+ אבל לא נותנים לי.
+
+ רגע, אני נותן לך להגיד מה שאתה רוצה. אם אנחנו כבר מקיימים דיון, תהיה סבלני. אולי אתה טועה, אולי הוא טועה. הוא יגיד מה שיש לו להגיד, תהיה סבלני כלפיו, או שאתה רוצה שאני לא אתן לאף אחד להתייחס, זאת זכותך, אני אגיד לכולם – – –
+
+
+ בדרך כלל, כשהייתי שם וניסיתי לשאול, אמרת: אל תפריע להם.
+
+
+ אף פעם. אף פעם.
+
+
+ עכשיו אתה מגן על זכותם להפריע, בסדר.
+
+
+ אף פעם אחת לא הייתי מעז להגיד דבר כזה.
+
+
+ אמרת כמה פעמים.
+
+
+ לא אמרתי אפילו פעם אחת.
+
+
+ תעיין ב"דברי הכנסת".
+
+
+ לא ננהל עכשיו התחשבנות.
+
+
+ אדוני, דמוקרטיה מתגוננת – – –
+
+
+ סליחה, שאני עוצר אותך. אני מציע, אם אתה רוצה שלא יקראו לך קריאות ביניים, בבקשה. אני ליברל, אני בעד קריאות ביניים. בבקשה, תאמר את דבריך, אני אעצור כל אחד שיקרא.
+
+
+ אני לא נגד קריאות ביניים, אני האחרון שיהיה נגדן, אבל שיהיו קצרות, שיהיו מסודרות ובתור, וכל אחד לחוד, לא ביחד.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, המושג דמוקרטיה מתגוננת בא להגן על המיעוט. המושג נולד בחוקים של גרמניה הפדרלית כדי למנוע מצב שבו הרוב יכול לפגוע בזכויות המיעוט. זאת המשמעות האמיתית של דמוקרטיה מתגוננת. רוצים כאן לשנות את המשמעות שלו, זה סיפור אחר. יש כאן פרשנים בכנסת שעושים שימוש – אני לא רוצה להשתמש במלים גדולות – לרעה במושג, שישתמשו במושגים אחרים. כשאתה בא למישהו שקצת מבין בעניינים האלה, נגיד מוונצואלה או מזימבבואה – – 
+
+
+ דוגמה טובה מאוד.
+
+
+ – – או מאוסטריה או מפולין או מצרפת או מבריטניה ואתה אומר "דמוקרטיה מתגוננת", הוא קורא את "דברי הכנסת" וחושב שהכנסת כל הזמן עוסקת בהגנה על המיעוט, כאשר המצב הפוך לגמרי. לפגוע בזכויות מיעוט בשמה של דמוקרטיה מתגוננת, זה שיא האבסורד. זה שיא האבסורד.
+
+אני מסכם את דברי ואומר שאין הבדל אם זה מצב קבוע או אם זה מצב זמני, כאשר הזמני הוא קבוע. אנחנו כאן עולים לריטואל קבוע. יש רוב בכנסת בעד החוק הזה, מעבירים את החוק הזה, וזה עובר בכל פעם. מה ההבדל? שאנחנו עושים ריטואל כאן בכנסת. אין שום הבדל.
+ 
+
+ זה קורה בעוד המון חוקים אחרים.
+
+
+ דבר שני, צריך להבין שמצב חירום מטבעו נועד לשלילת זכויות, וכאן נעשה שימוש סיטוני בשלילת זכויות אזרח בשם מצב החירום. לא שמעתי מישהו שטוען – – –
+
+
+ איזה זכות?
+
+
+ שלילת זכויות אדם. אני יודע שזה זר לך, אני יודע שיש לך אלרגיה למושג של זכויות אדם.
+
+
+ הוא רק שאל שאלה. למה ישר לתקוף אותו?
+
+
+ ואני עונה תשובה. עכשיו תן לי לענות, אני יודע מה הכוונה שלו. כשהוא שומע את המלה "זכות", זה מעורר בו חלחלה. 
+
+כבוד היושב-ראש, אני מוחה על השימוש במושג של דמוקרטיה מתגוננת. אני שוב מוחה. אני מציע לכולם ללכת ללמוד, אני רואה שיש מחאות מכל מיני כיוונים.
+
+
+ מכל הבית.
+
+
+ בסדר. אם אתה נגד זכויות מיעוט ואתה לא חושב שהדמוקרטיה צריכה לגונן על המיעוט, סליחה. זו בעיה שלך – – –
+
+
+ חבר הכנסת זחאלקה, באמת. חבר הכנסת זחאלקה.
+
+
+ זו בעיה שלו.
+
+
+– – –
+
+
+ זו בעיה שלו.
+
+
+ חברים.
+
+
+ הוא לא טועה – – –
+
+
+ אתה חושב שאתה היחיד שחושב שהוא טועה. האמן לי, אתה לא היחיד – –
+
+
+ אני לא טועה.
+
+
+ – – והוא טועה בגדול.
+
+
+ אני מציע לכולם ללכת ללמוד את ההיסטוריה של דמוקרטיה מתגוננת; מי שלא יודע, זה בעיה שלו.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת סעיד נפאע – איננו. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
+
+
+– – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אני אומר לך שזה לא כך. אני מוכן להתערב עם כל מי שנמצא כאן.
+
+
+ אם יש גיס חמישי בתוך מדינה – – –
+
+
+ יש מי שבשם כבוד האדם וחירותו רוצה לפגוע ברוב.
+
+
+ אם יש פאשיסטים – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש – אולי תפסיק להתווכח פה, זחאלקה, מספיק.
+
+
+ רגע, רגע, רגע. זה כבר התפקיד שלו.
+
+
+ אני רואה שאדוני נותן לו את כל הבמה, כבר למעלה משש דקות.
+
+
+ אני מאחל לך שבעוד שתיים-שלוש קדנציות אתה תוכל למלא את התפקיד הזה, ואז זה יתנהל יותר טוב. בינתיים צריך להמתין.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תבקש מכולם לפתוח אנציקלופדיה, לראות מה זה דמוקרטיה מתגוננת.
+
+
+– – – נשארת דמוקרטיה מתגוננת.
+
+
+ היום אף אחד לא דיבר על זה.
+
+
+ אורלב דיבר על זה.
+
+
+ דמוקרטיה מתגוננת – בפעם שעברה הבאת את הנאום.
+
+
+ אדוני היושב-ראש – זחאלקה, תפסיק להפריע, באמת.
+
+
+ חברים, מה שבטוח, אנחנו נגד דמוקרטיה משתוללת. בבקשה. 
+
+ זחאלקה, רק תשמע משפט אחד על דמוקרטיה מתגוננת, שאתה העלית. אדוני היושב-ראש, מה לעשות שהמציאות היום היא שהמיעוט הזה, שזחאלקה מדבר עליו, מאיים על הרוב, והרוב צריך להתגונן. הטרור בעולם הוא במיעוט, אבל הוא מאיים על העולם כולו, אז על איזו דמוקרטיה הוא מדבר? אנחנו המאוימים, מדינת ישראל מאוימת תחת טרור פנימי וחיצוני. אז לא נשלה את עצמנו. 
+
+הבעיה, אדוני היושב-ראש, היא לא ההכרזה על מצב החירום, אלא עצם המצב, שאנחנו עדיין במצב חירום. זאת הבעיה שלנו. מי האמין, רק לפני עשר שנים, שהיינו חושבים לרגע שצריך לשים איש ביטחון בכל גן-ילדים, בכל בית-ספר, בכל מסעדה, בכל אוטובוס, ליד כל טרקטור שנוסע בכביש צריך ללכת איש ביטחון, איש משטרה ללוות אותו. לאן הגענו? אנחנו עדיין במלחמת העצמאות. התחלנו אותה לפני 60 שנה, ועדיין אנחנו ממשיכים ונלחמים על קיומנו, שלא נשלה את עצמנו; אין פה שום ביטחון. הביטחון הולך ופוחת – הביטחון האישי, הביטחון הכללי. הניסיון לפגוע – הפיגוע שאם חלילה וחס היה יוצא לפני כמה ימים, במוצאי שבת – רצו פה להרוג ציבור שלם, לפגוע בעשרות ובמאות אנשים, אזרחים שלווים בקניון בחיפה. זה לא מזכיר לנו את מצב החירום? אנחנו באמת לא במצב חירום? 
+
+אני רק רוצה לומר שהבעיה היא שמי ששומע שאנחנו עדיין במצב חירום – ואני מתכוון לחברי הכנסת הערבים, שמפריע להם הנושא של מעצרים מינהליים, אני רוצה להרגיע אתכם; אני, בוועדת החוץ והביטחון, שאלתי אם יש עדיין עצורים מינהליים ישראלים, ערבים או יהודים – נכון להיום, אמרו לי, אין אפילו אחד. אם מדובר על פלסטינים – – –
+
+
+– – –
+ אז אני אומר לך, אין ישראלים, זאת התשובה שקיבלתי בוועדה. אולי יש בודדים, שמי שנתן את התשובות המקצועיות אולי לא ידע עליהם. אני רוצה לומר, שבעיקר מדובר על פלסטינים, 200 עד 300 מקסימום, שיש נגדם מעצרים מינהליים.
+
+ אני רוצה לומר, ולהזכיר לכולם, שרק בשנה שעברה דנו באופן מאוד רציני, גם בוועדת החוקה, והעלינו את ההצעה, שאולי צריך לבצע מעצרים מינהליים נגד העולם התחתון. תראו מה שקורה היום – כל שבוע אנחנו שומעים על רצח של אחד או שניים. אין ביטחון היום במדינת ישראל, והטרור שמשתולל היום, לא פחות, אולי עוד לפני הטרור האסלאמי שיש במדינה הזאת, הוא הטרור של המאפיה, של העולם התחתון. אולי הגיע הזמן לעשות מעצרים מינהליים גם נגד אותם – הייתי אומר – טרוריסטים ששייכים לעולם התחתון. היה פה דיון, היו כמה דיונים, גם בוועדה, והעלו את ההצעה הזאת, ואני חושב שאנחנו עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים מכדי לקבל החלטה בנושא הזה. 
+
+אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש – ובזה אני מסיים, אני מבין שזמני תם – אני חושב שבעוד ארבעה חודשים נעמוד פה שוב, ושוב נבקש הארכה. לא צריך להתרגש. הכותרת לא צריכה להרגיז את חברי הכנסת. צריך לדבר מהותית. אני יודע שבאופן רציני המחלקה המשפטית לוקחת נושא-נושא ומעבירה לגופים שאמורים לטפל בו. נכון, חלק הוא בנושא החלב, כמו שאמר ג'ומס, חלק בנושא החיטה, ויש נושאים אחרים, אבל בסך הכול יש רצון לתקן. לא צריך לעמוד עם סטופר ולומר – נותנים ארבעה חודשים, אלה ארבעת החודשים האחרונים; אלא אם כן רוצים להתעלם מהתקנות שקיימות וצריך לעבוד עליהן כמה שנים. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש – שאלתי, ברחל בתך הקטנה. אמרו שהם זקוקים לכמה שנים כדי להביא למצב שבו כל התקנות לשעת-חירום ייכנסו ויעוגנו בחוקים רגילים. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת עתניאל שנלר, ואחריו – חבר הכנסת רובי ריבלין.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כן, מצב חירום, הרבה שנים. אי-אפשר שלא יהיה מצב חירום כאשר האסלאם הקיצוני מאיים. אי-אפשר שלא יהיה מצב חירום כאשר אנחנו רואים את מה שקורה באירן, ומה שאנחנו רואים ב"חיזבאללה", ואת האסלאם הקיצוני הפועל בתוך הרשות הפלסטינית. כן, מצב חירום – כאשר מחבלים מבית, כאשר מסיתים מבחוץ ומבית, כאשר מחנכים נגד מדינת ישראל ולהשמדתה, מבחוץ – ותרשו לי – לעתים גם מבית. לכן אנחנו במצב חירום. מה אתם נרעשים מכך? צריך לחוקק חוק להחזיר אותו? נכון, צריך לעשות את זה. למה כל העניין נועד? כל העניין נועד לתת לנו כלים להגן על עצמנו פיזית, להגן קיומית, אז מה אתם נרעשים? 
+
+ האם הכלים הקיימים בתקנות היום אינם ראויים, שחבר הכנסת נסים זאב צריך לבוא לכאן ולהסביר שאין מעצרים מינהליים? חבר הכנסת זאב, אם יש הצדקה למעצרים מינהליים – לממש את זה. ממה אנחנו מפחדים?
+
+ באים וצועקים – זכויות, פוגעים בזכויות. שאלתי שאלת תם – איזה זכויות? במענה שמעתי שאני לא מבין. טוב, גם זה סוג של תשובה. אינני חושב שמישהו פוגע בזכויות של אחד מאזרחי ישראל; אני חושב שהכנסת מגינה על זכויות במדינת ישראל.
+
+
+ תרשה לי – – –
+
+ רגע, עצור שנייה. אתה מוכן שהוא ישאל שאלה?
+
+ ודאי, חברי חבר הכנסת ברכה, אפילו ארכיב משקפיים כדי לראות אותך היטב.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+  ההגדרה של מצב חירום, מטבעו, באה כדי לשלול זכויות לכל דין ולכל דעה, גם לגביך, אתה לא צריך להתקומם על ההגדרה הזאת, אחרת למה צריך להגדיר?
+
+
+ זאת שאלה מצוינת, והייתי מבקש רשות גם לענות. חבר הכנסת ברכה, אני מציע לעשות דיל; בוא ננסה, בקדנציה הקרובה של הכנסת השמונה-עשרה – סימן ח"י – נעשה מאמץ שכל אזרחי ישראל, על תפיסתם האידיאולוגית, הציונים ואלה שאינם ציונים, יהודים וערבים, כולם יקבלו על עצמם משימה, שאפשר להתווכח, אבל לעולם, לעולם, לא לתת משענת, או עידוד, לדברים שיכולים לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל. אז כמובן לא נצטרך לשום דבר. 
+
+זאת אף זאת; אני מציע שבחוק, שוודאי יחוקקו אותו, ובקדנציה הקרובה אין לי ספק, כי הרי המועמד להיות שר הביטחון יחוקק את זה "כברק חצו", ויזכה ודאי גם להרבה מאוד סיוע של "יובלי סער", שהתנגדו – צעקו בקדנציה הקודמת למה זה לא חוקק, ודאי שהיום, כשהם יהיו בהגה השלטון, הם ודאי יעזרו לחוקק את החוק. אז אני מציע לדאוג שכל אזרחי ישראל, על כל היבטיהם, לא יופלו חלילה וחס, ויהיו בעלי שוויון זכויות מלא, כמו שזה היום, ולא תהיה טענה של העדר זכויות. 
+
+אסיים ואומר: אני ממש מייחל, מקווה ומתפלל – יש דברים שבאמת צריך להיזהר בנגיעה הפוליטית בהם. הביטחון הוא לא משחק פוליטי; הביטחון הוא משחק קיומי. כאן צריך לחפש את המכנה המשותף של כל אזרחי ישראל, על כל השקפותיהם השונות, וצריך לכבד את כל ההשקפות. 
+
+ לכן אני מצפה שהחוק הזה ייתן מענה לאותן טענות חשובות שהעלו חברי הכנסת שאינם מגדירים עצמם ציונים לצד חברי הכנסת שמאמינים שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו, הבית הלאומי של העם היהודי במדינה דמוקרטית ציונית בארץ-ישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת עתניאל שנלר. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אורי אריאל. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, אני מחויב בתשובה לחבר הכנסת ברכה. מצב חירום היה בארץ לפני 1967, לפני שהיינו ביהודה, שומרון ועזה, לפני שנקראנו בפיך "כובשים", אלא אם כן התכוונת שאנחנו כובשים מאז 1948. 
+
+ מצב החירום מחייב אותנו, בבחינת דוגמה שונה בתכלית המזכירה לי אותו אדם שבא לפסיכיאטר וטען לפניו שהוא סובל מרגשי נחיתות. הפסיכיאטר בדק אותו, כמעט 40 סיאנסים, ולבסוף הושיבו ואמר לו: אדוני, יש לי בשורה מאוד טובה בשבילך. אינך סובל מרגשי נחיתות, אתה פשוט נחות. 
+
+ אנחנו, במצבנו, נמצאים במצב של נחיתות המחייב אותנו בשימוש בהכרזה על מצב חירום, אבל לא על-ידי עשיית מצב החירום לדבר שהופך להיות פארסה. 
+
+
+ משל ונמשל למשל ונמשל אחר: מצב חירום אפשר לייצר. מדינת ישראל מייצרת מצב חירום ואחר כך מכריזה על מצב חירום. כמו ההוא – – – 
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, אין לי כל ספק שאם אבות אבותי, לפני 200 שנה, לא היו מחליטים לעזוב את וילנה ולבוא לירושלים, לא היה מצב חירום היום. אין לי ספק שאם הציונות לא היתה מגבשת תורת חיים האומרת שקיומו של העם היהודי הוא רק בארץ-ישראל, לא היה מצב חירום. אבל מצב החירום נובע מכך – ואינני יודע מה היה קורה אם הייתי ערבי – – –
+
+ – – –
+
+ אני רק אומר שאני יודע שאני כציוני, כיהודי השב לארצו מתוך אמונה מלאה שאין מוסרית יותר מהתנועה הציונית, אשר השיבה עם לארצו במקום שרק בו הוא יכול לחיות בשלום ולממש את עצמו גם בתור עם וגם בתור בן-אדם, ואני רק משתדל, במקום שבו אני רוצה שיתייחסו אלי כבן-אדם, להיות בן-אדם.
+
+
+ אתה אומר שלהיות כובש זה ה��ורל של העם היהודי. 
+
+
+
+ רובי, גם להב וגם ירושלים, בשתיהן היתה מלחמה. השאלה היא איפה עוברת הפשרה. הפשרה שלי עוברת בגבולות 67'. 
+
+
+ אני כרגע נמצא בוויכוח רעיוני עם חבר הכנסת הנכבד – אני אומר "נכבד" מתוך הכרה ואמונה שחבר הכנסת הנכבד, יושב-ראש סיעת חד"ש, הוא חבר הכנסת מוחמד ברכה, מדבר על עניין רעיוני. הוא אומר: "כיבוש". אני אומר לך: אני לא כובש. אני במצב חירום כי אחרים חושבים שאני כובש והם הכריזו עלי מלחמה. יש עדיין כאלה אשר באו"ם לא מתביישים לקום ולומר מול חברה בחבר העמים, חברה באומות המאוחדות, שצריך להשמיד אותה ואין לה זכות קיום. אולי המדינה היחידה שיכול מישהו לההין ולומר זאת מעל במת האו"ם – שאין זכות קיום לחברה באומות המאוחדות. 
+
+עכשיו אני רק רוצה לומר את מה שהיושב-ראש התחיל בדבריו ובזה אסיים, כי לשם כך באתי הנה, רק דבריו של חבר הכנסת ברכה חייבו אותי במתן תשובה לדילמה שנמצא בה חבר הכנסת אורון. 
+
+
+ – – – 
+
+ כן, אתה יש לך דילמה, סיסמוגרף המוסר אצלך מתעתע לפעמים, כי אני לא מבין מה ההבדל בין חברון לירושלים. 
+
+
+ חבר הכנסת ריבלין – – –
+
+
+ אני עוד מעט אבקש הודעה אישית, רובי.
+
+
+ אתה יכול. 
+
+ כבר קיבלת את זכות התגובה. 
+
+
+ לפי סעיף 77ז, נדמה לי או 78. 
+
+אני מבקש רק לומר דבר אחד, אני מציע שבמקום שנמתין פעם נוספת למשרד המשפטים, שבעוד ארבעה חודשים יבקש מאתנו עוד שישה חודשים, על מנת שבעוד שנתיים הוא יבוא לומר לנו – שאנחנו נבקש מהאמצעים העומדים לרשות כל ועדה בכנסת, והוא הממ"מ שלנו, שיכין לנו את כל החוקים הנלווים. יש ביניהם כאלה שדמיוני להכניס אותם לתוך תקנות ההגנה לשעת-חירום. זה דבר דמיוני. זה לא רק שימוש לרעה, זה מבייש את הדמוקרטיה שלנו. אני מציע, הואיל והממשלה, כנראה יש לה עיסוקים אחרים – ואני מדבר על כל ממשלות ישראל – שהכנסת, שיש לה הכוח והיכולת, תפעיל את הממ"מ שלה, תביא את הרשימה בפני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ויושב-ראש ועדת החוקה, ואנחנו נגבש עמדה ונאמר לממשלה: זה ראי וקדשי. תודה רבה. 
+
+
+ אני מאוד מודה לחבר הכנסת רובי ריבלין. יש לי רושם שהיושב-ראש הבא הקבוע של הכנסת יכניס כנראה שינוי במסורת הזאת. 
+
+
+ תעביר לו את הפרוטוקול. 
+
+
+ אני אעביר לו את הפרוטוקול, כן. אני משוכנע שלפחות, אם לא יהיה שינוי מהפכני, יהיה שינוי במגמה, כי התבשרנו כאן שנאמר בוועדה, חבר הכנסת ריבלין, שזה ייקח כמה שנים. אתה תמיד אומר, כמה זה 100, 200. כמה שנים. אז אני מקווה שייקח כמה חודשים ולא כמה שנים. 
+
+ בבקשה, חבר הכנסת אורי אריאל. אחריו – חבר הכנסת שלמה מולה, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. אין חברים נוספים. אם יש מישהו, אצרף אותו עכשיו, וזה בגלל העובדה שאנחנו מסיימים היום מוקדם את סדר-היום. אם אין, אנעל את רשימת הדוברים. אז הרשימה נעולה. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אם מותר לי לבקש ממך, אולי תואיל להפסיק את הדיון. הרי אין פה שר, אין פה סגן שר. הכול מתנהל בצורה שמבזה את הכנסת. עכשיו לך יש הזדמנות, אתה יכול לעשות מהפכה. באה לידך ההזדמנות, אולי תנצל אותה. 
+
+
+ לא, יש פה מועמד, זה בסדר.
+
+
+– – – 
+
+ יש איזה 34 שרים בממשלה המהוללת הזאת, אבל אין אחד מהם שנוכח: לא שר המשפטים – – – 
+
+
+ הם צריכים לעזוב את המשרדים שלהם. 
+
+
+ לא רוצה להשתחרר מזה. חבר הכנסת הנגבי, עצם זה שהם אינם פה, זה כי אתה הבטחת להם, כמו גם אחרים, שהחוק הזה יעבור by hook or by crook – עלי, מה שנקרא. החוק המבייש הזה והמשפיל הזה איננו ראוי שאתה תציג אותו. עם כל הכבוד שהעבירו שני חוקים במשך קדנציה שלמה, מתוך כל החוקים הקשורים, כאשר מדובר – – –
+
+
+ בשנה האחרונה?
+
+
+ בשנה האחרונה הועברו שני חוקים בלבד, כאשר לוח זמנים להמשך, אין דבר מחייב לאף אחד על שום דבר. זהו. באים, מאשרים את זה פה כלאחר יד, ואני אכן לא אצביע, חבר הכנסת אריה אלדד, אף-על-פי שיש מצב חירום. לא אצביע בעד החוק הזה, ואני מציע גם לחברים אחרים לנהוג כך. למה אתם צריכים להיות שותפים לשערורייה הזאת? כי משתמשים בשם ביטחון, אז נגמר כל העניין?
+
+החוק הזה, שסעיפים רבים לו, ושהובטח – לפחות בוועדה שאני ישבתי לפני שנים מספר – שוודאי, עכשיו מתלבשים על זה, הרי זה הכול עשיית רמייה וצחוק מחברי הבית. זה לא משנה, הם מתחלפים. אבל המשפטנים לא מתחלפים. 
+
+ הביקורת היא גם עלינו, הרי אנחנו לא נקטנו צעד בעניין הזה. אז אולי אפשר לבקש במטותא מחברי המכובדים, חברי הכנסת, לנקוט עמדה היום? חבר הכנסת ריבלין, זה בסדר, יעבירו לך את הפרוטוקול בעוד שבועיים, בעזרת השם. הרי אנחנו נהיה אז בפגרה, כי ננוח מעמל היום לאחר הדיונים המתישים פה במליאה, ובעוד כמה חודשים ימנו ועדה, ודרכה של ועדה, כידוע, היא לדחות את זה לשנה-שנתיים-שלוש. למה להמשיך בביזיון? מה חטאנו?
+
+ אולי הכנסת בתחילת דרכה תשנה דבר? מה לא בסדר בזה? מה, בגלל הבטלנות של עורכי-הדין בכמה משרדים? בגלל המכשלה של הממשלה, שזה לא מעניין אותה ואפשר להמשיך? ולמה להמשיך? 
+
+ אני מציע לכם, חברי, בנחת, להימנע – מי שלא יכול להצביע נגד – כמוני, כי אכן יש מצב חירום, ותואיל הממשלה לעשות מאמץ מיוחד, ולהביא כמה חוקים מייד לוועדת החוץ והביטחון הזמנית, ותואיל להביא לוח זמנים מחייב לשינוי החקיקה הזאת מיסודה, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. אני מודה מאוד לחבר הכנסת אורי אריאל. עכשיו חבר הכנסת שלמה מולה, ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת אחמד טיבי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה, בראשית דברי, להעיר הערה על דבריו של חבר הכנסת ברכה. אני חושב שהביקורים או התהלוכה של ברוך מרזל מחר באום-אל-פחם היא פרובוקציה מיותרת שלא מכבדת אף אחד. גם להגיד שהליגה הערבית הכריזה על ירושלים כבירת התרבות, בעיני זה סוג של פרובוקציה. אני לא הייתי עובר על זה לסדר-היום.
+
+ אבל הנושא שאנחנו דנים בו, אדוני היושב-ראש, הנושא של הכרזת שעת-חירום, מצב חירום למדינת ישראל 60 שנה, ואנחנו, חברי הכנסת, באים לאשרר דה-פקטו את ההכרזה הזאת, אני חושב שיש בזה דבר בלתי מוסרי, ואני חושב שדווקא אתה, אדוני היושב-ראש, שכל הזמן מטיף בכנסת ישראל כדי לחוקק חוקה – זה היה הפתרון האמיתי, ולא להביא כל פעם, כל חצי שנה או כל שנה, חוקים שבאמת מתריסים בכנסת ישראל. 
+
+ אני דווקא הייתי מאוד מעוניין לשמוע את חבר הכנסת דן מרידור, שהוא באמת בין אנשים רבים מאוד שעשו מאמצים רבים ודאי לחוקק את חוקי-היסוד – חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אני הייתי רוצה שהוא יאמר את דברו, יבוא ויגיד דווקא היום, בדיון כזה, שההכרזה הזאת בעצם לא מכבדת את כנסת ישראל.
+
+ אני אגיד לכם יותר מזה: אני דווקא חושב ששעת-חירום – היום יש שעת-חירום כלכלית, ואני הייתי חושב שדווקא בשעה כזאת כן צריך להכריז שעת-חירום כלכלית. במקום זה, מה הממשלה המתהווה עושה? מחלקים כספים לישיבות, לקצבאות ילדים.
+
+
+ זה לא קשור. 
+
+
+ רגע, אדוני.
+
+
+ זה נתון לפרשנות – – –
+
+
+ לכן אני אומר לכם – דווקא שעת-החירום האמיתית היא שעת-חירום כלכלית. 
+
+ זה לא סותר. כרגע נושא הדיון הוא – – –
+
+
+ אתה חושב שזה לא סותר. אני חושב שזה סותר. 
+
+ תראו, כל דבר אצלנו – הכול זמני. גם בחוק ההסדרים; הכנסת מחוקקת חוקים, ויש חוק ההסדרים, למה לא? זה אנטי-דמוקרטי. והכול בסדר אצלנו. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני חושב – אני בכל אופן אצביע נגד.
+
+
+ זאת הצעה שהגיעה מיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.
+
+
+ אדוני, גם אם היא הגיעה מוועדת החוץ והביטחון מותר להגיד למשרד המשפטים: תגישו הצעת חוק מסודרת, בואו ניפטר מהדבר המחפיר הזה של 60 שנה. אפשר לבוא – שיביאו חוקים, בואו נתווכח עליהם. אבל לא יכול להיות – אף אזרח בישראל היום לא יבין על מה אנחנו מדברים. כל הזמן אנחנו מדברים על שעת-חירום, אין שעת-חירום. יש עצלנות של פקידים, שלא מביאים חוקים. אנחנו לא יכולים להיות גושפנקה למצב הזה, לעשות צחוק מעצמנו. 
+
+ לכן, אדוני היושב-ראש, בעיני הסיטואציה הזאת – המצב הזה לא יכול להימשך. אני אצביע נגד. אם אנחנו לא נצביע נגד, אף אחד לא יביא חוק שיסדיר את המצב שאנחנו נמצאים בו, שבעיני מבזה את כנסת ישראל. תודה רבה.
+
+
+ זאת עמדת הסיעה שלכם, שלמה? 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
+
+
+ תודה, אדוני. 
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, יש שני חוקים אנכרוניסטיים, שרוב חברי הכנסת יודעים שהם כאלה, ובכל זאת, מכוח האינרציה, הם תמיד עוברים, וברוב מרשים, מסיבי. האחד הוא חוק ההסדרים, שכל חברי הבית, מימין, משמאל, מלמעלה, מלמטה, יודעים שהוא חוק לא ראוי, וכל הזמן, מכל הסיעות, מנסים לבטל את הגזירה הקשה של חוק ההסדרים, שיש בה – – – 
+
+
+ וכולם נואמים בגנותו – – –
+
+
+ בגנותו, בגנותו. יש כאלה שיזמו חוקים כדי לבטל אותו ובסוף הצביעו בעדו. גם זה קורה בכנסת – בלי להזכיר שמות, כי מחר הם עלולים להיות שרים או סגני שרים בוועידה המתכנסת.
+
+
+ – – –
+
+
+ זה היתרון שלך, שלא תהיה שר. אתה – – –
+
+
+ ולכן תמוה הדבר שיש תופעת העדר – חשוב לכלכלת ישראל, אי-אפשר בלי חוק ההסדרים, ואז כולם מרימים ידיים אף-על-פי שהם לא משוכנעים. כך גם הצו הזה; אני כבר עשר שנים בכנסת, וכל פעם יש רוב לחוק הזה. אבל עולים אנשים אמיצים אל הדוכן, ומדברים בצורה מאוד משכנעת – מאוד משכנעת – נגד החוק הזה; למה אסור שיהיה חוק כזה. בכל זאת עברו כמה עשרות שנים מאז הקמתה של מדינת ישראל, והיא ממשיכה להציג מצב של חירום, ותוך כדי כך היא מעבירה חוקים ותקנות דרקוניים, אנטי-דמוקרטיים בעליל. 
+
+ טוב אמר חבר הכנסת ריבלין, שרצוי שיובאו לכאן החוקים המתבקשים מהכרזת מצב החירום הזאת, כדי שחברי הכנסת ידעו כמה החוקים האלה הם גרוטסקיים, דרקוניים, בלתי מתקבלים על דעתו של אדם סביר. אבל משום מה תופעת העדר מרימה יד, כי בכל זאת מדובר במשהו עם הילה ביטחונית. אתה מתאר לעצמך – פעם בקדנציה הקודמת כמעט היה הפרש של יום; אמרו שאם זה לא יעבור עכשיו, מחר יתבטל מצב החירום. היה מצב של היכון בבית הזה. אנשים נכנסו כמעט להלם, שמא מחר יתבטל מצב החירום. מה לא עשתה הממשלה אז? 
+
+
+ – – –
+
+
+ הכנסת חייבת להחזיר כבוד לעצמה, אדוני היושב-ראש, על-ידי אמירת "לא" לדברים שהם דרקוניים, ורבים – ונציגים של כל הסיעות – אומרים: די כבר, קצה נפשנו. נמאס, זה הגיע עד פה. 
+
+ חבר הכנסת מולה, שמעתי את דבריך – איך השווית ביקור של כהניסטים פרובוקטיבים באום-אל-פחם במטרה לגרש את תושביה, או להרוס את בתיה, לאירוע תרבות; אירוע תרבות של פלסטינים – – –
+
+
+ איזה אירוע תרבות? חבל על הזמן שלך, ועם כל הכבוד – – –
+
+
+ אני מדבר על תרבות, למה אתם מתערבים? למה אתם מתערבים כשאני מדבר על תרבות?
+
+
+ איך נעצרו אנשים באירוע תרבות?
+
+
+ אני אגיד לך איך נעצרו אנשים. בדיוק שאלת, ואני אענה לך, חבר הכנסת דנון.
+
+
+ – – – מכבסת מלים – – –
+
+ רגע, רגע, חבר הכנסת טיבי, עצור שנייה. רגע אחד, חברים, שנייה אחת. אתה רוצה להגיד משהו, חבר הכנסת דנון? אתה מוכן שהוא ישאל שאלה?
+
+
+ שאל, בבקשה, אדוני.
+
+
+ בבקשה, תשאל.
+
+ איך נעצרו אנשים באירוע תרבות? באירועי תרבות שאני הולך אליהם לא נעצרים אנשים על-ידי משטרת ישראל. 
+
+ תודה, תעצור, עכשיו אתה יכול להשיב. בבקשה.
+
+ שאלה מבריקה – איך נעצרים אנשים באירוע תרבות. השר מוציא תקנה שאומרת: אני מורה לדכא כל פעילות במסגרת אירועי התרבות שהכריזה הרשות הפלסטינית במזרח-ירושלים. זו ההוראה של השר. עכשיו זה מונחת למפקד המחוז, לממ"ז; הממ"ז מנחית את זה לממ"ר; הממ"ר מנחית את זה למפקד בשטח, ולמפקד בשטח יש שוטרים. להם יש אלות ביד. השוטרים עם האלות מגיעים לאירוע שבו רוקדים – נשים פלסטיניות רוקדות.
+
+
+
+ רגע אחד. חבר הכנסת טיבי, אם אתה רוצה שגם יקשיבו, אנחנו אומרים: דברי חכמים בנחת נשמעים. 
+
+
+ אני לא יכול להיות בנחת מול הטענות האלה, אני אומר לך בהן צדק. 
+
+
+ אתה מפסיד את יכולת השכנוע שלך, אתה מוותר עליה מראש. 
+
+
+ אני אשתדל, אני עושה מאמצים רבים, כבר כמה שנים אני מנסה. יש אנשים שזה hopeless case. 
+
+
+ בלי פגיעות אישיות. 
+
+
+ זה פגיעה אישית? כשאני לא מצליח לשכנע את חבר הכנסת אלדד, זו העלבה? הוא גאה על זה שאני לא מצליח לשכנע אותו. 
+
+ על כל פנים, רבותי, יכול להיות שלא אמרו לכם מה זה כולל, הכרזה על יום תרבות, או בירת התרבות: שירה, ריקודים, נאום של ראש העיר בנצרת ונגינה על עוד. חבר הכנסת ברכה ואני השתתפנו בבית-לחם בהכרזה הגלובלית ששודרה לכל העולם, ובדיוק זה מה שהיה. עכשיו אני לא מיתמם. זה קורה בירושלים המזרחית, שמבחינתי, מבחינת העם הפלסטיני, היא שטח כבוש. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אתם רשאים לחלוק על דעתי, אבל למה הממשלה שכבר הסכימה בששת החודשים האחרונים, חבר הכנסת ריבלין, לוותר על מה שקרוי "השכונות הפלסטיניות בירושלים", חוששת מריקודים במזרח-ירושלים? למה? הרי ויתרתם במשא-ומתן על השכונות האלה בששת החודשים האחרונים, והפלסטינים לא קיבלו את ההצעה הלא-נדיבה הזאת – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ אתם מוותרים מראש על שועפאט, על בית-חנינא, ומפחדים משירה וריקודים בשועפאט ובית-חנינא? זה לא צביעות?
+
+
+ חבר הכנסת אחמד טיבי, אני מודה לך מאוד. אנחנו כבר רחוקים מאוד ממצב החירום או קרובים מאוד למצב חירום חדש. אז אני מבקש, משפט סיום ונעבור להצבעה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אגב, אני גאה שהשתתפתי באירועים האלה. היו אירועי שירה ותרבות מרשימים ביותר, הם שודרו לכל העולם. זו הסיבה שגם חבר הכנסת ברכה וגם אני עונדים כאן סיכה של יום התרבות של ירושלים המזרחית בירת התרבות הערבית. תודה רבה. 
+
+
+ שכנעת שנצביע בעד החוק. 
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, ברשותכם, חצי הערה אישית. פתחתי את הדיון כמי שמבקש להעיר לחברי הכנסת שהכרזה על שעת-חירום היא מעשה שמהווה בעצם מעשה חקיקה, באשר היא מאריכה את תוקפם של דינים שונים שאנחנו לא יודעים את היקפם ואת מהותם. אני רוצה לסיים את דברי בנימת אזהרה, שגם ביטול שעת-החירום מהווה ביטולם של דינים שאנחנו לא יודעים מה טיבם ומה משמעותם. ולכן אני חושב שהארכה בארבעה חודשים – ואני חוזר ואומר, המהלך של הוועדה הזמנית של חוץ וביטחון להערכתי היה מהלך נבון, כי הוא משאיר את הכדור בידי הכנסת. התקנון יאפשר לנו להקים את הוועדה המשותפת לוועדת חוקה וועדת חוץ וביטחון, היא תוכל לבחון את כל הדברים שנאמרו פה, היא תוכל לבחון במה הדברים בדיוק אמורים והיא תביא את המלצתה בפני המליאה בעוד ארבעה חודשים, אם אכן נאשר את ההמלצה הנוכחית של ועדת חוץ וביטחון להאריך את התוקף בארבע חודשים בלבד. 
+
+ אני מכריז בזה על הצבעה. הוועדה תתקיים בצורה הבאה: מי שמצביע בעד מצביע בעד קבלת המלצת ועדת החוץ והביטחון, שמזכיר הכנסת הביא אותה ואקריא אותה כלשונה: "בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק-יסוד הממשלה ועל-פי הצעת הממשלה, מכריזה הכנסת על מצב חירום עד ליום כ"ה בתמוז התשס"ט, 17 ביולי 2009". מי שמצביע בעד, מצביע בעד ההכרזה עד לתאריך שנקבע. מי שמצביע נגד, מצביע עבור ביטול מצב החירום החל ב-31 במרס. מי בעד? מי נגד? בבקשה. 
+
+
+ההמלצה בדבר הארכת תוקף ההכרזה על מצב חירום נתקבלה.
+
+
+ 32 בעד, נגד – 7, נמנעים – 2. 
+
+ רבותי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שלישי, כ"ח באדר התשס"ט, 24 במרס 2009, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 19:36.
+
+