diff --git "a/5058/raw.transcript.txt" "b/5058/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/5058/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1476 @@
+הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 8) (זכאות להטבות למי שאינו זכאי לגמלה להבטחת הכנסה בשל הכנסה מפנסיה), התש"ע–2009, של חברי הכנסת חיים כץ ומרינה סולודקין. 
+
+לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/1830/18 וכלה בהצעת חוק פ/1855/18 – הצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון – ניסויים בקופים), התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – זכאות לתעודת משרת מילואים פעיל), התש”ע–2009, מאת חברי הכנסת זאב בוים, אופיר פינס-פז ורוני בר-און וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק דיווח לוועדת החוץ והביטחון על פעילות אגף השיקום ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון (תיקוני חקיקה), התש”ע–2009, מאת חברי הכנסת ישראל חסון, משה מטלון, חיים כץ, איתן כבל ויריב לוין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון – גוף פרטי), התש"ע–2009, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות לרוצח ילדים), התש”ע–2009, מאת חברי הכנסת כרמל שאמה, משה מטלון, אריה ביבי ואריה אלדד; הצעת חוק מועמדות ובחירת עובד מדינה לכנסת ולגוף בוחר (תיקוני חקיקה), התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המים (תיקון – פיקוח על תעריפי מים), התש”ע–2009, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אדרי, אורי אורבך, אורי אריאל, מגלי והבה, יצחק וקנין, שי חרמש, שלי יחימוביץ, אמנון כהן, חיים כץ, אורי מקלב, ציון פיניאן ומירי רגב; הצעת חוק נישואין וגירושין, התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת אופיר פינס-פז; הצעת חוק הספרייה הלאומית (תיקון – פטור ממס), התש”ע–2009, מאת חברי הכנסת זבולון אורלב ומנחם אליעזר מוזס; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת התקנת מערכת סולרית לייצור חשמל במבנה עסק), התש”ע–2009, מאת חברי הכנסת ציון פיניאן ושי חרמש; הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון – תאונה שבה מעורב אופנוע), התש”ע–2009, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לשוטרים בתפקידי חקירה ומודיעין) התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – סיוע לחסרי דירה), התש”ע–2009, מאת חברי הכנסת אופיר פינס-פז ושלי יחימוביץ; הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – הסדרת עיסוקים הנוגעים לבעלי-חיים), התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת אופיר פינס-פז; הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – הגברת האכיפה בדיני עבודה), התש”ע–2009, מאת חברי הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) (חובת סימון סוכרים ושומנים במזון), התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת יעקב כץ; הצעת חוק הביקורת הפנימית (תיקון – יישום המלצות הוועדה הציבורית לבחינת חוק הביקורת הפנימית), התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק עדכון תגמולים לנכי צה"ל ולמשפחות חיילים שנספו במערכה (תיקוני חקיקה), התש”ע–2009, מאת חברי הכנסת חיים כץ ומשה מטלון; הצעת חוק המים (תיקון – חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במפעלים ובמבנים המשמשים גופי ציבור), התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מס קנייה (טובין ושירותים) (תיקון – הפחתת מס על רכב), התש"ע–2009, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון – עונשין), התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת אופיר פינס-פז; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על ריבית ורווחים מחיסכון ארוך טווח), התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק המת"ל – מורה מאבחן ומטפל בתפקודי למידה במערכת החינוך, התש”ע–2009, מאת חברי הכנסת רונית תירוש וזבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת לבישת מעיל ממוגן ברכיבה על אופנוע), התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת זאב בוים; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הרכבת נוסעים על אופנוע), התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת זאב בוים; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת אמצעים אלקטרוניים למניעת נעילת אדם ברכב), התש”ע–2009, מאת חבר הכנסת יעקב כץ וקבוצת חברי הכנסת. 
+
+ עוד אודיעכם כי חברת הכנסת רונית תירוש מבקשת להסיר את שמה מהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010 (תיקון מס' 2) (התליית ההיטל בשל צריכת מים עודפת), התש”ע–2009. תודה. 
+
+
+ תודה לסגנית מזכיר הכנסת. 
+
+
+
+
+ לצערי הרב, אדוני המשנה לראש הממשלה, אם אתה לא מתכוון להשיב על הצעת האי-אמון, השר המשיב לא נמצא ולא נוכח באולם. 
+
+
+ מי השר המשיב? 
+
+
+ סגן שר האוצר. לכן אני מזמין את חבר הכנסת מאיר שטרית להתחיל ולדבר. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ זאת הפעם היחידה שלא הצלחת להפתיע אותי, אתה רואה? אני בטוח שהיית מתנדב להשיב. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אם מותר לי להזכיר לכם, זאת פעם ראשונה אחרי הרבה הרבה זמן שהממשלה מגיעה בזמן. 
+
+
+ לפני כולם. אפילו לפני יושב-ראש הכנסת. זה עניין של חינוך ומוסר. 
+
+
+ צריך לשבח את המשנה. 
+
+
+ זה נקרא זמ"מ, זמן מטרה. 
+
+
+לא רציתי לעשות דבר שעלול לקלקל את השורה. אם כי אני בטוח שאת המשנה לראש הממשלה אי-אפשר כבר לשנות, זה לא יעזור. 
+
+חבר הכנסת שטרית, אתה יכול להתחיל לדבר. אני לא מונה את הזמן עד אשר חבר הכנסת יצחק כהן או השר המשיב ייכנס. בינתיים אתה יכול לדבר על החוק הביומטרי, אם אדוני רוצה. 
+
+
+חשבתי שנדבר היום על החוק הביומטרי.
+
+
+חשבת ולכן אני נותן לך הזדמנות. 
+
+
+ בשבוע הבא. 
+
+אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, שמענו בדאגה שראש הממשלה חולה. אז קודם אני מאחל לו רפואה שלמה. אני יודע שאם יש שפעת עדיף לקחת היום עוד "אקמול" אחד, עוד כוס תה, לא למהר לצאת מהבית עד שבאמת מבריאים, כי זה יכול להיסחב אחר כך לתקופה יותר ארוכה. אז איחולים להחלמה מהירה. 
+
+
+ כולנו מצטרפים, כמובן. 
+
+
+ כן. אנחנו מאחלים לו החלמה מהירה אבל אנחנו לא מרוצים מהממשלה שלו; לא מרוצים מהממשלה שלו ומהפעילות של הממשלה, בעיקר בנושא של הדאגה לשכבות החלשות במדינת ישראל.  
+
+ אני אומר את זה, אדוני, בצער, מכיוון שבכל היבט שאנחנו מסתכלים, החלטת הממשלה הזאת על התקציב הדו-שנתי גרמה לפגיעה מאוד חמורה דווקא בשכבות החלשות וחיזקה את השכבות החזקות דווקא. זה אנטיתזה למה שממשלה שרוצה לדאוג לחלש אכן דואגת. אדוני היושב-ראש, אתה נמנה עם החיילים של תנועת ז'בוטינסקי שמאמינה בצדק חברתי כמבוא לגאולתו של עולם. כי היה ברור גם לז'בוטינסקי בזמנו, שאם לא דואגים לחלש שבתוך החברה, בדאגה וברגישות – – 
+
+
+ בראשית ברא אלוהים את האדם. 
+
+
+ נכון. – – אז בסופו של דבר משלמים על זה מחיר כולם, לא רק האיש החלש אלא גם האנשים החזקים. איש לא יכול להישאר בד' אמותיו ולחשוב שאליו זה לא יגיע. זה מגיע לכל מקום – כמו שאנחנו רואים. איפה שאנחנו נוגעים, אדוני היושב-ראש, יש בעיה. 
+
+נתחיל בדוגמה אחת, מים. היום ראיתי שהממשלה ��גישה הצעת חוק לקריאה ראשונה לתיקונים מסוימים שנעשו על-ידי ועדת הכספים בנושא הגזירה הנוראית של מחירי המים. התקנה הבאה, או החוק שמגישים, שבא בעצם לתקן כמה נקודות לטובת האזרחים, שאפשר לדחות את הדיווח עד סוף דצמבר ולא כמו שהוחלט בהתחלה – יש נקודות אחדות. אבל צריך לזכור שההחלטה הזאת שמציעים היום בהצעת החוק – זה היה כרוך בהחלטה של ועדת הכספים שהתקבלה על העלאת מחיר המים מינואר לכל האוכלוסייה. לאוכלוסיות החלשות הרי זה מכת מוות. האוכלוסיות החלשות – אדוני היושב-ראש, תקרא לפי הנתונים ותראה שהם היום לא אוכלים, מוותרים על אוכל כדי לקנות תרופות. עכשיו מוסיפים להם את מחיר המים? למה? במדיניות הכי עניות בעולם, שאין לממשלה כלום, שהתל"ג שם הוא אפס ביחס לישראל, המים לאנשים חופשיים, במחיר הגיוני, סביר. כי מים, אין חיים בלי מים. לכן אמרו שהתורה דומה למים, כי בלי מים אין חיים ובלי תורה אין חיים. אנשים לא יכולים לחיות בלי מים. 
+
+אדוני היושב-ראש, פעם כבר צעקתי על הבמה, היום אני לא אתרגז. אז צעקתי על הבמה על החוק הזה, בתקופת חוק ההסדרים. אמרתי שאני לא מסוגל להבין את הממשלה. מכל הצרות בעולם, מה, נראה לכם שזה הפתרון היחיד לטפל במים, להטיל על הציבור גזירה שהוא לא יכול לעמוד בה, תשלומי עתק? אין לזה שום הצדקה, שום הצדקה. 
+
+ עכשיו מחירי המים עלו, זאת פגיעה אחת. הפגיעה השנייה, כזכור, הממשלה הרי החליטה על תוכנית חמש-שנתית לקיצוצים במס הכנסה, למס חברות ומס יחידים. אדוני בטח קרא לאחרונה, כמוני, שה-OECD, שישראל מאוד רוצה להצטרף אליו, מבקר בחריפות את הממשלה על המדיניות שלה לגבי קיצוצי המסים. אנחנו לא חיכינו ל-OECD בשביל להגיד את זה. כבר בדיון על חוק ההסדרים העליתי את זה בצורה הכי נרחבת, פה מעל הבמה הזאת. 
+
+איך יכול להיות שממשלה שנמצאת בבעיה תקציבית לאור המשבר הכלכלי בעולם, מחליטה להפחית את המסים בהיקף של 70 מיליארד שקל לחברות וליחידים במשך חמש שנים ובאותו זמן היא מעלה מסים אחרים שדופקים את העניים, כמו את מס ערך מוסף שכבר העלו ב-1%? איך זה הולך ביחד? הרי ממילא, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שחלוקת ההכנסות שנבעה מהצמיחה הקודמת, שנעשתה, אני אומר, תודות לנתניהו – הוא היה שר האוצר ואני הייתי אתו באוצר ולכן אני לא מתכחש, הייתי שם אתו ועשינו צעדים מאוד דרסטיים כדי לשקם את הכלכלה. אני חושב שהצלחנו והכלכלה צמחה בארץ. אבל אני מדגים את התוצאות – גם על זה היה לנו אז ויכוח באוצר; כשהוא התחיל עם הפחתות המסים, אני התנגדתי להן. היה אז עודף כסף? אמרתי: נכון, אם יש עודף כסף, בוא נחזיר חובות עם הכסף הזה, ודרך זה נקטין את תשלומי החובות לתקציב – – – 
+
+
+אם אתה מחזיר חובות אז אתה לא יכול להשקיע ברווחה. 
+
+ אני יכול, אני אסביר איך. אם אני מקטין חובות לאומיים של התקציב, אתה מפחית את תשלומי הריבית והקרן. 
+
+
+דווקא בעניין זה, בר-און היה הכי מאוזן. 
+
+
+ אתה מפחית את התשלומים על הריבית והקרן, ובכסף הזה אתה מגדיל בעצם את תקציב המדינה למה שאתה רוצה, בלי לחרוג ממסגרת ההוצאה. ב-2003 החובות הלאומיים של ישראל היו 107% תל"ג. כשהממשלה הזאת קיבלה את התקציב, החובות הלאומיים של ישראל ירדו ל-75% או 72%, אני לא זוכר – – – 
+
+
+ 78%. 
+
+
+ לא טעיתי הרבה, 78% תל"ג. זה פער, בין 78% ל-107%, של 29% תל"ג. זאת אומרת, 29% תל"ג זה 29 מיליארד דולר פחות חוב. 29 מיליארד פחות חוב, אתה משלם לשנה 3 מיליארדי דולר פחות החזר חובות. לכן התוצאה היא שאתה יכול להוסיף את הכסף הזה לתקציב המדינה השוטף, לצרכים שאתה רוצה. פה הולכים לקצץ פעם נוספת במסים ועוד 70 מיליארד שקל. וזה אבסורד.
+
+
+ כבוד המשנה לראש הממשלה, הכנסת היא לא תוכנית כבקשתך, זאת אומרת, הכנסת פועלת לפי החוק ולפי התקנון. אנחנו מצווים ביום שני להתחיל כל סדר-יום של הכנסת. אם הגישו הצעות אי-אמון, סיעות האופוזיציה, או כל סיעה בכנסת, אנחנו חייבים קודם כול לקיים את העניין הזה. צריך שהשרים יגיעו בזמן. אנחנו עכשיו השחתנו כבר 12 דקות, כאשר השר אינו נמצא כאן. השר יצחק כהן היה צריך להיות כאן, והוא איננו. זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת.
+
+
+ נמצאה האבדה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ כבוד השר כהן, המשמש כסגן שר האוצר, אני יודע שאדוני, זמנו יקר, אבל אנחנו לא משחיתים את זמננו כאן. הכנסת עובדת לפי לוח-זמנים.
+
+
+שמעתי את כל ההרצאה שלך – –
+ 
+
+ לא ידעתי שאתה פה, אני שמח ששמעת, אני לא צריך לחזור עליה פעם שנייה.
+
+
+ – – מפני שאני אוהב אותך.
+
+
+ אהבתנו ההדדית אינה נוגעת לנושא, אנחנו חייבים שנינו להקפיד, זה על כבודה של הממשלה וזה על כבודה של הכנסת. אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת מאיר שטרית, שגם הוא היה במשרד האוצר, התחיל לשאת את הנאום האומר מדוע מבקשת סיעת קדימה להביע אי-אמון בממשלה בשל הפגיעה הכלכלית בשכבות החלשות על-ידי ממשלת נתניהו. מרגע זה אני אתן לו עשר דקות, על מנת שהוא יוכל לשכנע את אדוני מה להשיב לו. הוא יאמר זאת מעל הבמה כמובן. מרגע זה אנחנו מתחילים. בבקשה.
+
+ אני חוזר, אם כן, אדוני לקיצוצי המסים. כאמור, מקצצים עכשיו 70 מיליארד שקל בחמש שנים במסים ליחידים ולחברות, בתקופה שבה יש קושי גדול לממן את הצרכים הבסיסיים הדחופים של האוכלוסיות החלשות, בתקופה שבה גובים מאזרחים מיליארד שקל לשנה על המים; הרי זה אבסורד. ואדוני היושב-ראש, כשבודקים בתום התקופה של הצמיחה הכלכלית מה קרה לאוכלוסייה, הנתונים מראים בבירור, כשאתה מנתח את התוצאות של הכלכלה והצמיחה הכלכלית, שהיתה חלוקה מעוותת של ההכנסות – שני העשירונים העליונים באוכלוסייה, המצב שלהם השתפר מאוד מאוד; שלושת העשירונים מתחתם, מצבם השתפר מעט או נשאר אותו דבר; חמשת העשירונים התחתונים, מצבם הורע. זאת אומרת, כל חמשת העשירונים התחתונים באוכלוסייה, מצבם נהיה רע יותר, הם נהיו יותר עניים, הם לא היו שותפים לרווחה הכלכלית ולצמיחה ולפירות הצמיחה, הם לא נהנו ממנה. למי שלא היתה דירה קודם, היום לא רק שאין לו דירה, יש לו חובות יותר גדולים. מי שלא יכול לשלוח את הילד שלו לאוניברסיטה, גם עכשיו הוא לא יכול לשלוח, מצבו נהיה עוד יותר קשה.
+
+
+הפחתת המסים היא לשכבות העליונות והמבוססות.
+
+
+ ודאי, זה מה שאמרתי קודם. מס הכנסה בכלל ככלל הוא מס פרוגרסיבי, זאת אומרת, המצב הוא שבו כל מי שמרוויח יותר – – –
+
+
+ שלושת העשירונים התחתונים לא משלמים מס הכנסה.
+
+
+ נכון, לכן אמרתי שמצבם – – –
+
+
+ – – – שני העשירונים התחתונים עד החמישי.
+
+
+ מצבם הורע, כי הם לא היו שותפים בכלל לפירות הצמיחה, הם גם לא מרוויחים שום דבר נוסף. זו בדיוק הבעיה.
+
+אדוני, הרי דיברתי על זה על הבמה עשרות פעמים, אין אפשרות להוציא את האנשים ממצב המצוקה כל עוד אנשים עובדים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני. אם אדם לא עובד, אני מבין, הוא לא עובד, אין לו פרנסה, הוא יכול להיות עני. אבל אם אדם עובד "פול טיים ג'וב" במשרה ונשאר עני, זו תעודת עניות למדינת ישראל. והדרך היחידה – אני אחזור על זה כמו קאטו עוד אלף פעם – להוציא אותם מקו העוני, זה להביא לכך שמי שעובד, לא יהיה עני. ואפשר לעשות את זאת, אדוני, רק בדרך אחת: הפעלת מס הכנסה שלילי.
+
+הממשלה שלנו התחילה בזה – לא מספיק רחוק – כי 500 שקל לא ישנו את מצבה של משפחה. לי יש עמדה שהרציתי עליה המון פעמים פה, החל מהנאום הראשון שלי בכנסת ב-17 במאי 1981, ומאז עשרות פעמים פה. הרציתי בעניין של מס הכנסה שלילי והסברתי על-פי תורת ז'בוטינסקי מה זה מס הכנסה שלילי. זה בעצם הבטחה של חמשת המ"מים לכל אדם. מה בעצם ז'בוטינסקי אמר? הוא אמר כך: המדינה צריכה לדאוג למינימום של קיום – – –
+
+
+ חבר הכנסת סילבן שלום בתפקידו הקודם באופוזיציה ניסה להעביר גם הוא את החוק, והיה לו ויכוח לא קטן עם אנשי – – –
+
+
+ בסוף צירפתי אותו.
+
+
+ בוודאי ובוודאי, אבל בכל זאת לפי גרסת הממשלה המצומצמת, ולא לפי הגרסה המרחיבה שחבר הכנסת שטרית מנסה היום לבוא ולומר לממשלה הזאת.
+
+
+ שיש לה הזדמנות.
+
+
+הגרסה של הממשלה היתה מצומצמת, משום שמי שקיבל מס הכנסה שלילי, רצה לקבל קצבאות ילדים. תיכף נשמע את זה מעל הדוכן. הם אלה שמנעו מס הכנסה שלילי כעידוד ליציאה לעבודה.
+
+
+ייאמר ששר האוצר ביקש להרחיב את מס ההכנסה השלילי מטעמי עידוד יציאה לעבודה, אבל היה סירוב נמרץ.
+
+
+ בזמנו גברתי עסקה בנושאי מדינת ישראל במשרד החוץ, ואני ישבתי כל הזמן בוועדת הכספים, מהרגע הראשון, לא כדי לשמור על הממשלה, כדי לשמור על – –
+
+
+ על הכסף.
+
+
+ – – על המדינה. דרך אגב, הייתי היחיד ששמר על הכסף בשביל האוצר.
+
+
+ גם חיים אורון.
+
+
+  אני וחיים אורון, זה נכון. אבל סך הכול הוויכוח על מס הכנסה שלילי היה ויכוח לא קל בין האנשים שהיו באופוזיציה אז לבין הממשלה, ואת היית המשנה לראש הממשלה. בבקשה. 
+
+
+ ממלא-מקום. 
+
+
+ ממלא-מקום, עוד יותר טוב.
+
+
+תאמין לי שאני זוכרת.
+
+
+ אדוני המשנה, ממלא-מקום, יותר טוב מ– – –
+
+
+זה הג'וב היחיד שבממשלה הזאת לא מאויש. הג'וב היחיד. הוסיפו עשרה ג'ובים ואת הג'וב הזה לא השאירו.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הרי דווקא כשיש ממשלת ימין שראשה בא מתנועת ז'בוטינסקי אולי זו הזדמנות פז, כי הוא מכיר את התזה הזאת שלי להפעיל מס הכנסה שלילי בהיקף הרחב כמו שהתכוון גם מי שיזם את הרעיון בזמנו.
+
+הרי מה ז'בוטינסקי אומר? הוא אומר שהמדינה צריכה לדאוג לצורכי המינימום של קיום בכבוד, זאת אומרת, שאדם לא יהיה עני. והוא מנה חמישה צרכים, שהוא קרא להם "חמשת המ"מים". אני זוכר, אדוני היושב-ראש, שהיה שר אוצר מן הליכוד, שחשב שחמשת המ"מים זה מכוניות, מקררים, מקלטי טלוויזיה, מכונות כביסה וכן הלאה. זו לא הכוונה.
+
+הכוונה של ז'בוטינסקי היתה – הוא אמר: חמשת המ"מים זה מורה, מלבוש, מרפא, מעון ומזון. בעברית פשוטה: חינוך, בריאות, שיכון – דיור – בגדים ומזון. ותמיד אמרתי מעל הבמה הזאת, ואני חוזר על זה, אפשר לעשות חשבון כמה עולה לתת לנפש אחת בארץ את הקיום שלה בכבוד לחודש. לשם המשל נאמר שהעלות הזאת היא 1,000 שקל לחודש לנפש. כל מה שאני אומר: אדוני, יש לו שני ילדים, והוא עובד ומרוויח 30,000 שקל לחודש, לבריאות. אתה זקוק למינימום – – –
+
+
+ יש לי ארבעה.
+
+
+ סתם דוגמה.
+
+
+ ארבעה זה לא פחות.
+
+
+ בהחלט. אדוני זקוק ל-4,000 שקל מינימום לחודש כדי לקיים את משפחתו בכבוד, לא להיות בעוני. לבן-סימון, יש לו חמישה ילדים, והוא עובד "פול טיים ג'וב", והוא מרוויח אחרי עבודה מלאה, "פול טיים ג'וב", רק 5,000 שקל לחודש. זו משכורת לא רעה, אבל יש לו שבע נפשות, הוא צריך מ��נימום 7,000 שקל לחודש. מה שהצעתי, שהמדינה במקרה שלו, במקום לקחת ממנו מס הכנסה, היא תוסיף למשכורת שלו 2,000 שקלים, ואז לא משנה איפה הוא עובד, איזה מקצוע יש לו, כמה ילדים יש לו; רק דרישה אחת אני דורש ממנו, רק אחת, והיא חינוכית ומאוד קריטית – שאם הוא בריא הוא יעבוד, לא מעניין אותי במה. 
+
+העניין של חינוך לבטלה, שאנשים היום לא עובדים ולא רוצים לעבוד, כי אפשר לחיות – מסתבר – בלי לעבוד. המצב היום, שהממשלה ממשיכה אותו, שכדאי לא לעבוד, שיותר כדאי לא לעבוד – דיברתי על זה עשרות פעמים, שמקבלי קצבאות היום לפעמים מקבלים בנטו, נשאר להם ביד יותר כסף ממי שעובד שמונה שעות ביום, אז למה שילכו לעבוד – כיוון שמקבל הקצבה זכאי להטבות נוספות מעבר לקצבה, כגון פטור מארנונה כללית, השתתפות בשכר דירה של משרד השיכון, אי-תשלום על ילדי בית-ספר. אנחנו מחנכים דור שלם לא לעבוד.
+
+אדוני היושב-ראש, אני זוכר באהבה ובגעגועים את ההורים שלי, יחד עם רבים אחרים, שבשנות ה-60 היו הולכים מכות בלשכות העבודה כדי לקבל 12 יום עבודה, לא משנה במה – בייעור, בבטון, בכבישים, ועבדו בכל כוחם. הדבר היחיד שאדם יכול לקבל כשאפסו כוחותיו היה קצבת סעד. אבי אמר: אני אמות ברעב, ולא אקח קצבת סעד, כי יש עניין של כבוד עצמי. אנשים היו עובדים במדינה הזאת. 
+
+תשמע מספר מרתק: עד 1973, אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל שילמה קצבאות, בערכים של שנת 2003, בסך הכול 190 מיליון שקל. בשנת 2003 המדינה שילמה, באותם ערכים, 53 מיליארד שקל. הרי המדינה לא גדלה עד כדי כך. אבל המדינה השתגעה ומשלמת מה שאין לה. ויצרנו גוש שלם של אנשים שחי על קצבאות; אפרופו חוק ביומטרי, חלקם כאלה שבכלל לא אזרחי ישראל. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אגיד לך היום משהו, אולי פצצה: לפי בדיקתי, הביטוח הלאומי משלם קצבאות של אמהות חד-הוריות ל-16,000 נשים פלסטיניות מוסלמיות חד-הוריות, שמרכז חייהן בשכם, בחברון ובבית-לחם. ומעניין שיולדים ילדים כל שנה. אני עוד לא ראיתי אשה מוסלמית חד-הורית שיולדת ילדים כל שנה ונשארת בחיים, אבל שם אפשר. בביטוח הלאומי זה אפשר. ומשלמים קצבאות ל-116,000 ילדים שלהן. זה לבד עולה בביטוח הלאומי מיליארד שקל לשנה, והחוק הביומטרי ישים קץ לזה מייד, כיוון שכשאדם יצטרך תעודה ממשית, שהוא לא יכול לזייף אותה, כדי להראות שהוא קיים, ואוטומטית הקצבאות האלה ייעלמו מהאופק. מיליארד שקל פחות לשנה.
+
+
+ החוק הביומטרי הוא חוק להגנת ביטחון המדינה, אני מבין.
+
+
+ בכל מדינה מתוקנת, כשנותנים קצבאות, האדם שמקבל את הקצבה מתייצב עם תעודה מזהה, ואומר: אני פה. אנחנו המדינה היחידה שלא צריך להתייצב אצל אף אחד, שבכלל לא צריך להזדהות. בכל מדינה מתוקנת. גם מקבלי השילומים מגרמניה צריכים כל חודש להתייצב בבנק ולהראות תעודה מזהה, ואם הם לא יכולים – מיופה כוח עם אישור נוטריון.
+ 
+
+ פעם בשנה.
+
+
+ אני הצעתי, אז כשהייתי באוצר, לעשות פעם בשנה, שאדם יבוא לבנק הדואר ויזדהה, ואם הוא לא יכול לבוא, שפקידי ביטוח לאומי ילכו אליו הביתה פעם בשנה ויראו שהוא חי, שהוא קיים.
+
+
+ המספרים שאתה הבאת פה הם אמיתיים?
+
+
+ אמיתיים. מה, אני ממציא אותם מההפטרה? אני אומר לך, בינתיים הממשלה ממשיכה, תסלח לי, בעיוורון מוחלט, להמשיך לפגוע בחלשים שממילא אין להם ממה לחיות. היא לא משנה את מס ההכנסה השלילי, אבל מקצצת במס ההכנסה לעשירים, מקצצת במס ההכנסה לחברות ולעשירים. 
+
+ למה צריך לקצץ במס ההכנסה לעשירים ולחברות? וזה לא שקל או שניי��. 70 מיליארד שקל. והיא העלתה את מס ערך מוסף ב-1%, ומי אוכל אותה? העניים. למה? מס ערך מוסף מוגדר כמס רגרסיבי, כי אתה משלם אותו מס, לא משנה אם אתה מרוויח 100 או 10, ואם שנינו קונים לחם, ואני מרוויח 100 ואתה 10, אתה משלם על כל המשכורת שלך 18% מס. כשאמרת, אדוני היושב-ראש, בצדק, ששלושת העשירונים התחתונים לא מגיעים לסף המס, אתה צודק, אבל כולם משלמים מס ערך מוסף. 16.5% על מלוא משכורתם. אתה תמצא שלפעמים זה יותר מאשר אם אני משלם מס הכנסה 10% או 15%. איזו הצדקה יש לזה? אם רציתם להפחית מסים, תפחיתו מס ערך מוסף, לא מס הכנסה. לא היה קורה שום אסון אם היו, למשל, קובעים שמוצרי מזון בסיסיים ייהנו ממס ערך מוסף אפס, אם כבר רוצים לעזור לחלשים. זה היה עזרה ממשית לחלשים בכסף קטן יחסית.
+
+
+ אז היית מבקש להחיל את החוק הביומטרי על כל בעלי הדוכנים וחנויות המכולת.
+
+
+ אין בעיה. החוק הביומטרי צריך לחול על כל האוכלוסייה. 
+
+ אבל, אדוני היושב-ראש, הרי זה לא רק מס ערך מוסף ולא רק מס הכנסה. שמעתי על הרפורמה הגדולה בבנייה, במינהל. אמרתי על הבמה, ואני אחזור על זה: אנשים עשו רפורמה בלי שיש להם מושג ירוק איך נראה המינהל ואיך הוא עובד. מה, כבר ראינו את הדירות יוצאות לבנייה? ראינו בנייה של דירה כלשהי? ראינו זוגות צעירים שנכנסים יותר מהר לדירות? בינתיים מחירי הדירות מטפסים לשמים, הזוגות הצעירים הולכים ומתרחקים מהיכולת שלהם להגיע לדירה. הנייר סובל הכול, אין שום בעיה. הביצוע הוא מאוד רחוק מהמציאות, כי לא פועלים נכון לתקן את המצב. זוגות צעירים בישראל תפוסים בגרונם, לא יכולים להגיע לדירה, והמרחק ביניהם לדירה הולך ומתרחק. 
+
+ עכשיו, יש לזה פתרונות – שוב, פתרונות שעשינו אותם, לא ביצעו אותם, אבל הממשלה יכולה לבצע אותם. חוק דירות להשכרה, למשל, שיוציאו 100 מגרשים לבניית דירות להשכרה; לתת אפשרות לזוגות צעירים לקנות דירות. אם כבר מדברים על רפורמה בתכנון ובנייה ורוצים לעזור לחלשים, אדוני היושב-ראש, שיאלצו את הוועדות המקומיות לבנות בניינים שבהם יש גם דירות של חדר אחד, שניים, שלושה, ולא רק ארבעה וחמישה חדרים ומעלה, כשהדירה עולה מיליונים, כי זוגות צעירים לא יכולים לעמוד בזה. זוג צעיר רוצה לבנות דירה, לקנות, בהתחלה דירה של שני חדרים, כי זה מה שהוא יכול; יחיה שם חמש שנים, יעבור לדירה יותר גדולה. היום ראשי ערים אומרים: אין דבר כזה, רק דירות חמישה חדרים, כדי ליצור מסננת, ששום אדם חלש, חלילה וחס, לא יגיע לדירות שלהם. זה אבסורדום, זו אכזריות, והממשלה צריכה להתערב בזה, לא לתת לעבור על זה לסדר-היום.
+
+ אדוני, אני יכול להרחיב, אבל זמני נגמר, ואתה היית מאוד נדיב כלפי, אז לא ארחיב. לצערי, הממשלה הזו פוגעת פגיעה אנושה באוכלוסיות החלשות, ואנו מציעים שהממשלה תתקן את דרכה. אם היא רוצה אמון של הציבור, תתקן את דרכה ותדאג לחלשים, כי זה התפקיד של הממשלה, לדאוג לחלשים. החזקים מסתדרים לבד. להיפך, אצל החזקים הכלל הוא שעדיף שהממשלה תתערב מה שפחות. אומרים: שר אוצר טוב הוא מי שמסוגל להתאפק לא להתערב בשוק. זה לחזקים. החלשים – שר אוצר טוב זה מי שמתערב ופועל כדי לתת תשובות לאוכלוסיות החלשות.
+
+
+ עכשיו נתת את הכלל, עכשיו תפרט את השמות.
+
+
+ זה אתה תעשה.
+
+
+ אני בהחלט הייתי לוקח את הנאום שלו, מדפיס אותו ונותן אותו לחברי קואליציה שיהיו בעתיד חברי אופוזיציה, כדי לנאום זאת לפני כל ממשלה בממשלות ישראל. כולנו דואגים יותר מדי לשכבות החלשות כשאנחנו באופוזיציה. אבל זאת השקפת עולמו. האמינו לי, בעניין זה יש לי ניסיון. שמעתי בפעם הקודמת את הנאומים האלה מהצד האחר של המתרס, כאשר רק התחלפנו, אבל כולנו צריכים לדאוג לזה. הרי בסופו של דבר זה או אתם פה ואנחנו שם או אנחנו שם ואתם פה, וצריך להבין שצריך לדאוג לנושא הזה. 
+
+כבוד השר יצחק כהן, סגן שר האוצר, ישיב בשם הממשלה לבקשתו של חבר הכנסת מאיר שטרית בשם סיעת קדימה להביע אי-אמון בממשלה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שר האוצר לשעבר, השר בוגי יעלון, חברי חברי הכנסת, כמה שאתה צודק, אדוני היושב-ראש. אני זוכר שהיתה לנו מדיניות חברתית עד 2003, אני זוכר את השר מאיר שטרית מגיע לוועדת הכספים ב-2003; אתה יודע מה, מאיר? לא אזכיר לך. היושב-ראש כבר הזכיר, אז אני לא אזכיר.
+
+
+ השר שטרית בזמנו, היו לו ויכוחים בממשלה, אני זוכר. 
+
+
+ קשים מאוד, היו גם ויכוחים בוועדת הכספים. על כל פנים, אדוני, אתה צודק: כשמחליפים מקומות, קואליציה–אופוזיציה, מתחלפים הנאומים. על כל פנים, מפלגות חברתיות ישנן גם בקואליציה. ישנה מפלגה חברתית אחת שדאגה לכל הנושאים האלה שעכשיו השר שטרית העלה, במקרה זו מפלגה שאני חבר בה, מפלגת ש"ס, חברה בממשלה. ואני אפרט לכם, רבותי, את אותם מיליארדים שחולקו, תקציבים של 2009–2010, והתוכנית הכלכלית. 
+
+אז ככה, נתחיל לפי הסדר. אני מבקש מחבר הכנסת יצחק וקנין לעקוב אחרי. אם אני טועה, שיתקן אותי. בתוכנית הכלכלית לשנים 2009–2010 נקבעה תוספת לקצבאות הזיקנה והבטחת הכנסה. סך הכול עלות התוספת: 155 מיליון. אתה רושם, איציק? סך הכול התוספת לקצבאות זיקנה 450 מיליון – מנסים להחזיר טיפה ממה שקוצץ ב-2003, בכוחותינו הדלים, אבל בעזרת השם, אנחנו מצליחים. אז התוספות לקצבאות הבטחת הכנסה: 155 מיליון ש"ח; התוספות שהחזרנו לקצבת הזיקנה: 450 מיליון ש"ח. סך הכול: 600 מיליון ש"ח במונחים שנתיים לשנת 2009. בשנת 2010 – תוספת נוספת לקצבאות הזיקנה, השלמת הכנסה, בסך 360 מיליון ש"ח. ב-2011, בעזרת השם, עוד תוספות, מדרגה נוספת בסך 360 מיליון ש"ח. 
+
+ ילדים – כולנו ראינו מה קרה לקצבאות הילדים ב-2003. ובכן, בתוכנית הכלכלית לשנים 2009–2010 הוחל במתן תוספת של 100 ש"ח לקצבת הילדים, לילדים במיקום השני עד הרביעי. החל מחודש יולי 2009 ניתנו תוספות לילד השלישי והרביעי. העלות: 230 מיליון שקלים. במונחים שנתיים – למעלה מ-400 מיליון שקלים. בשנת 2010 תינתן תוספת, בעזרת השם, לילד השני ולילד השלישי. העלות: 700 מיליון שקלים לקצבאות הילדים. 
+
+
+ השר מרגי. 
+
+ 
+השר מרגי, תרשום את התוספות שהחזרנו, אתה לא רושם. 
+
+
+ השר מרגי, עם כל הכבוד, אתם יושבים בשורה הראשונה, זה מאוד מפריע לנואם. 
+
+
+ קיבלתי, אדוני. 
+
+
+ בשנת 2011, בעזרת השם, תינתן תוספת לילד השני, ובכך תושלם העלייה במדרגות לכל הילדים. העלות: למעלה מ-1.2 מיליארד ש"ח, ועוד היד נטויה. 
+
+אבטלה – במסגרת התוכנית להאצת המשק שאושרה בכנסת ניתנו הקלות בזכאות לדמי אבטלה. תקופת האכשרה קוצרה מ-12 חודשי עבודה מתוך 18 חודשים אחרונים לתשעה חודשי עבודה מתוך 18, ומקנה זכאות מופחתת לדמי אבטלה. העלות השנתית, אדוני היושב-ראש: 100 מיליון ש"ח. 
+
+מעונות ומשפחתונים – החל משנת 2010 יתווסף למערכת מעונות-היום והמשפחתונים תקציב של כ-200 מיליון ש"ח. תוספת התקציב תשמש, בין השאר, לסבסוד צהרונים, הרחבת מערכת מעונות-היום והמשפחתונים והעמקת הסבסוד ברמות הכנסה מסוימות. בנוסף, החל בשנת הלימודים התשע"א, ספטמבר 2010, יתווספו עוד 320 מיליון ש"ח שישמשו לבינוי ��עונות-יום, להגדלת מספר המשפחתונים ולהרחבת המערכת באופן כללי ולהרחבת הסבסוד בצהרונים לגילאי שלוש–חמש בכל הארץ. 
+
+טיפות-חלב – החל מ-2010 יבוטלו האגרות של טיפות-חלב בעלות של עוד 40 מיליון ש"ח. 
+
+אדוני, גם השנה שילמנו מס הכנסה שלילי של 2008: 80 מיליון ש"ח. 
+
+ אני חושב שהממשלה הזאת, שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, ראש הממשלה, שרי הממשלה, יש להם ראייה חברתית אחרי שראו מה שקרה בקיצוצים הנוראיים שהיו ב-2003. מתחילים להחזיר עטרה ליושנה. אני חושב, אדוני, שלא צריכים לתקוף את הממשלה על המדיניות החברתית שלה. להיפך, צריך לשבח אותה, ואני מבקש לדחות את הצעת האי-אמון. תודה רבה. 
+
+
+ אני מאוד מודה לשר יצחק כהן, סגן שר האוצר. 
+
+
+אמרתי, אדוני היושב-ראש, היד עוד תהיה נטויה, בעזרת השם, כך גם המשק יצמח, ובא לציון גואל. 
+
+
+ אדוני אולי ישיא לי עצה, כנציג הממשלה כאן בנושא האוצר. עכשיו יש לי אמון שחבר הכנסת ברכה יביא בשם סיעות חד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד הצעה בנושא חינוך, והשר המשיב הוא שר החינוך. מה אעשה כדי שאתה לא תענה על הצעת האי-אמון הזאת, והמשנה לראש הממשלה לא יענה על ההצעה הזאת? המשנה לראש הממשלה, בדקה ל-16:00 ישב כבר על מקום מושבו כדי לאפשר את פתיחת הישיבה. איזו עצה אתה משיא לי, לעשות הפסקה, לקיים אי-אמון בלי הממשלה? מה לעשות? האם הדבר הזה ייתכן? יש לנו סדר-יום בכנסת ואנחנו רוצים לסיים את סדר-היום בנחת. הנה השר הגיע. שר החינוך בדרך כלל מקפיד, לכן התפלאתי. הוא לא ידע שאתה תישא נאום כל כך – מה שנקרא בערבית "מוכתסר מופיד" יעני, קצר ולעניין. 
+
+אני מזמין את חבר הכנסת מוחמד ברכה להביע בשם סיעות חד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד אי-אמון בממשלה ולנמק את האי-אמון בנושא המשבר העמוק במערכת החינוך הערבית והצורך בתוכנית מקיפה לגישור על הפערים. ישיב מכובדנו שר החינוך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אנחנו רגילים להגיש הצעות אי-אמון ולומר דברים כלליים על-אודות הנושא. אני היום לא נושא נאום שגרתי של חבר אופוזיציה – גם כחבר אופוזיציה, אבל כמי שעוסק בענייני החינוך במשך עבודתי בכנסת זה שנים, וכמי שעומד בראש התנועה הפוליטית המרכזית בקרב הציבור הערבי, הכוונה לחד"ש, וכמי שנמנה עם קו שדוגל בדו-קיום על בסיס של שוויון ובאינטגרציה אזרחית מלאה ובכיבוד ושמירת הייחוד והזהות והנרטיב של הציבור הערבי במדינת ישראל, וכמי שרואה בחינוך את המנוף המרכזי לקדמה חברתית וכלכלית והמכשיר המרכזי לשוויון מלא ולדמוקרטיה וכתשתית הפורייה ביותר למימוש אזרחות אמיתית, אני מגיש, אדוני השר, בפניך – אמרתי לך כבר ביום רביעי האחרון – תוכנית לטיפול בחוסר השוויון המשווע ובחוליים שמהם סובלת מערכת החינוך הערבית זה עשרות שנים. 
+
+המתכונת של הגשת התוכנית במסגרת הצעת אי-אמון בממשלה נובעת מהעובדה שמערכת החינוך הערבית סבלה במשך שנים ממדיניות אפליה מכוונת של ממשלות ישראל לדורותיהן. לכן אפשר לראות בהצעת האי-אמון הזאת הצעת אי-אמון בהגינות של הממלכתיות הישראלית במשך שנים. 
+
+השאלה, האם אני תולה תקווה דווקא בממשלת הימין הנוכחית? האמת היא, לא במיוחד, אבל ממשלה היא ממשלה של כלל האזרחים. אבל אני, אדוני היושב-ראש, נשען על העובדה שעל אף חילוקי הדעות הפוליטיים עם שר החינוך, חבר הכנסת סער, אי-אפשר שלא להתרשם שהשר, בשיתוף מנכ"ל משרדו, פרופסור שושני, שוקדים רבות להצלחת מערכת החינוך והוא מקדיש את הזמן ואת המרץ, ולדעתי יש רק להעריך אותו, למען תפקודה הנאות של המערכת. 
+
+
+אני יכול להעיד שכך הוא חונך. 
+
+
+ במקום שאני חונכתי גם כן מתייחסים באותו אופן. 
+
+
+ מאה אחוז, לא באתי להתריס.
+
+
+ על כן, אדוני השר, אני מצפה לתשובות ענייניות מעל הדוכן, אבל גם בהמשך הדרך. 
+
+ נתחיל מהצורך בהבטחת ספסל לימודים ראוי לכל תלמיד. המחסור בכיתות לימוד במערכת החינוך הערבית בכללותה, אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מגיע לכ-9,300 כיתות. אני עשיתי חישוב. על-פי תוכנית החומש שאושרה בימי הממשלה הקודמת, שבה ניתנה העדפה מתקנת למערכת החינוך הערבית, זאת אומרת, במסגרת תוכנית החומש נתנו 39% לציבור הערבי, מדובר על בניית 8,000 כיתות בחמש שנים וכו'. אני עשיתי חישוב, אדוני היושב-ראש: כדי לסגור את הפער, המחסור בכיתות לימוד אנחנו זקוקים ל-53 שנים על-פי ההעדפה המתקנת שנהוגה היום. 
+
+על כן אני מציע למשרד החינוך ולשר החינוך, שתוכנית הבינוי במערכת החינוך תתבצע בשתי תוכניות נפרדות: האחת, בנייה לקליטת הריבוי הטבעי בכל שנה, והשנייה, לסגירת הפערים על-פי לוח זמנים. לוח זמנים, הכוונה שיהיה לזה סוף, שיגידו: בעוד חמש שנים, בעוד שבע שנים, בעוד עשר שנים נסיים את המלאכה הזאת. הדברים לא אמורים רק לגבי המחסור בקרב הציבור הערבי אלא לגבי המחסור בקרב הציבור בכלל, אבל המחסור הוא בעיקר בתוך מערכת החינוך הערבית. 
+
+הבנייה בכל מערכת החינוך תהיה על בסיס מיפוי נקודתי ועל-פי הצורך – – – 
+
+
+ 53 שנה – החישוב מביא בחשבון את הגידול הטבעי העודף? 
+
+
+ כן. החלק של מערכת החינוך הערבית יוצא 1,600 ומשהו כיתות בכל שנה. הצורך בבניית כיתות לריבוי הטבעי הוא קרוב ל-450. אז ההפרש, כדי לסגור את הפער, תחלק 9,300 – – – 
+
+
+ זה ברור, סגירת פער. אז אתה לוקח, כי אמרת שהגידול הטבעי צריך להקפיד עליו כל שנה ושנה. 
+
+
+ אני מציע שלא לעשות הכול בתוכנית אחת. המדינה חייבת לבנות כיתות לתלמידים שיתווספו, נשים את זה בצד. כל תלמיד שנוסף למערכת יודע שיש לו ספסל לימודים. ואחר כך: תוכנית לסגירת הפער בזמן קצוב – חמש שנים, שבע שנים, עשר שנים; אבל שנדע שבסופו של תהליך אין לנו מחסור בכיתות לימוד. 
+
+צריך גם להביא בחשבון, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, את הצפיפות בכיתות. היום ממוצע הצפיפות בכיתה במערכת החינוך הערבית הוא 35 תלמידים, ובמערכת החינוך העברית הממוצע הוא 29. זה הבדל עצום. זה הבדל עצום באפקט מצטבר. 
+
+הנקודה השנייה – אדוני השר, צריך לקבל החלטה עקרונית על השקעה שווה בכל תלמיד. על-פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אדוני היושב-ראש, המציאות הנוכחית היא שהמדינה משקיעה 823 שקלים בתלמיד הערבי מול 3,200 בתלמיד היהודי. זה דבר שזועק לשמים, והוא בהחלט מביא לפערים בחינוך ובסופו של תהליך גם מביא לדירוג העגום של ישראל בכל מחקר בין-לאומי בנוגע לחינוך. 
+
+3. הנושא של תשלומי ההורים – יש ליישם, ואני מציע לשקול את זה בכובד ראש, אדוני השר, את הרעיון שמתרוצץ בכנסת זה שנים רבות ועל שולחנה יש כמה הצעות חוק בנדון, כולל אחת שלי, אבל גם של חברי כנסת אחרים מסיעות אחרות, והוא לגבות את תשלומי ההורים – או נקרא לזה מס חינוך – על-ידי הביטוח הלאומי. כפי שנהוג שם, הגבייה תהיה על-פי מפתח סוציו-אקונומי, כך שכל האזרחים יישאו בנטל החינוך, אבל לתלמידים יוגשו שירותים שוויוניים, אחידים, ולא ייווצר מצב שתלמיד נאלץ להיעדר ביום שבו גובים את הכסף בשביל הטיול. הוא לא יהיה בכיתה וגם לא יהיה בטיול, שלא לדבר על דב��ים אחרים כמובן. 
+
+הנקודה הרביעית, אדוני – ועל זה דיברנו לפני כמה ימים – אני מציע שכל תלמיד בישראל יחויב ללמוד בתיכון ארבע יחידות לימוד בשפת האם שלו. אני גם מציע לפנות למל"ג – המועצה להשכלה גבוהה – להעניק בונוס לנרשמים לאוניברסיטאות על יחידות לימוד שפת האם. אני שואב עידוד מהגישה של השר כשהציג סקירה בוועדת החינוך לפני פתיחת שנת הלימודים, כשהוא עמד על קשר הדוק בין ידיעת שפת האם לבין ידיעת המקצועות האחרים או ההצלחה במקצועות אחרים. זה דבר שלדעתי הוא נחוץ ופשוט, הוא לא אמור לעלות הרבה. 
+ 
+5. ברוב בתי-הספר הערביים לומדים, אדוני, חמישה ימים בשבוע, ללא יום חינוך ארוך. זאת אומרת, התלמיד הערבי מקבל פחות שעות, ואני אפרט בהמשך. אני לא יודע אם בסופו של דבר תתקבל החלטה על שבוע לימודים של חמישה ימים בכל מערכת החינוך, אבל זה קיים במערכת החינוך הערבית. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, אני מציע לעבור ליום חינוך ארוך, אבל לא רק בהחלטה מכנית, שבמקום שהילדים יישארו עד 13:00 או 14:00, הם יישארו עד 16:00. היה יישום כזה באחד הכפרים, בכפר-כנא, אבל לא הכניסו לזה שום תוכן, לא כיתות, לא מורים, לא תוכניות העשרה, שום דבר, ולכן זה נכשל. לכן ההחלטה הזאת לא צריכה להיות החלטה מכנית. 
+
+6. צריך לקבוע לוח זמנים עם תאריך יעד לסיום יישום חוק חינוך חינם לגילאי שלוש וארבע. החוק הזה חוקק לפני עשור, נדמה לי, ואני שמח וגאה על כך שהסיעה שלנו היא שהובילה את זה באמצעות חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי. אני חושב שהגיע הזמן ששר החינוך יקבע שבשנת כך וכך אנחנו פורסים את התוכנית הזאת על כל הארץ. הגיע הזמן, מספיק. זה לא רק נושא של חינוך ערבי או חינוך עברי, זה גם נושא של עבודת נשים, זה נושא של יצירת תשתית טובה יותר למערכת החינוך. אני חושב שאין מחלוקת על החשיבות של יישום החוק הזה, אבל הגיע הזמן שדווקא אתה תיטול את הדגל ותגיד: אני קובע כך וכך שנים, כך וכך זמן, כדי שהחוק הזה ייושם במלואו.
+
+הנקודה השביעית – אני מציע, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, להקים מועצה פדגוגית לענייני החינוך הערבי, שתייצר שיתוף פעולה – זה לא בדלנות – בין משרד החינוך לבין מנהלים ומחנכים ורשויות מקומיות ואנשי ציבור ערבים בקביעת תוכנית הלימודים הערבית, גם מבחינת הערכים וגם מבחינת סדר העדיפויות, תוך דגש על הייחוד הלאומי והתרבותי. אי-אפשר להסתכל על תוכניות הלימודים כאילו יש המלה "נכבה", השר הזה שם את המלה "נכבה" והשר השני מוציא את המלה "נכבה", כאילו גמרנו את כל העיסוקים במערכת החינוך וזה מה שנשאר. יש להתייחס לנושא הזה ברצינות. 
+
+לדעתי, מועצה כזאת, נוסף על מה שאמרתי, תיתן את הדעת והאמצעים לסגירת הפערים בהישגים הלימודיים. היום ממוצע ההצלחה בבגרות במערכת החינוך הערבית הוא 31%, מול 59%. ממוצע ההישגים במבחן הפסיכומטרי הוא 450 נקודות בקרב התלמידים הערבים, לעומת 560 בקרב התלמידים היהודים. הגשתי הצעה לביטול הפסיכומטרי בכלל, אבל כל זה קשור בתשתית החינוכית, אבל גם במבנה המבחן. גם העמידה בתנאי האוניברסיטאות – הפער הוא ש-70%–75% מהתלמידים הערבים עומדים בתנאי הקבלה לאוניברסיטה, מול 85%–90% מהתלמידים היהודים. אלה מספרים רשמיים של מדינת ישראל שאי-אפשר להתווכח עליהם. 
+
+צריך גם להתייחס למחסור בשעות השילוב, כ-10,000 שעות; המחסור בשעות ההוראה – 4,000 שעות; המחסור בפסיכולוגים חינוכיים – כ-200 תקנים; יועצים חינוכיים – כ-250 תקנים; קציני ��יקור סדיר – 300 תקנים. 
+
+אדוני השר, בימי השרה יולי תמיר הוקמה ועדה משותפת של משרד החינוך וועדת המעקב לענייני החינוך הערבי והתקבלו המלצות והחלטות, ואתה מודע להן. כבר בחודש יולי הם נפגשו אתך והציגו את ההמלצות. אלה מסקנות משותפות של המשרד שלך ושל האנשים שעובדים בשטח. אני מציע שתאמץ ותיישם את המסקנות האלה. 
+
+הנקודה השמינית והאחרונה, אדוני היושב-ראש, היא הצורך ביצירת מסגרת. זה דווקא לא נכון לגבי החינוך הערבי, אלא לגבי כל מערכת החינוך. הכוונה ליצירת מסגרת של עירוב קהילה והורים ורשויות ומועצות תלמידים – כפי שאמרתי, זה נכון לגבי המערכת כולה – למיגור תופעות של אלימות, אלכוהול וסמים בבתי-ספר ובקרב בני-הנוער בכלל. היום היה דיון בוועדת החינוך, ולפני כמה שבועות קיימנו דיון בעניין הזה בוועדה למלחמה בנגע הסמים. פשוט תופעות של אלכוהול בקרב נוער. ישראל תופסת את המקום השני בעולם המערבי בשתיית אלכוהול עד שוכרה. העניין הזה אינו פוסח על שום שכבה, על שום קבוצת אוכלוסייה. יכול להיות שבקרב הרוסים והאתיופים התופעה יותר עמוקה ויותר קשה, אבל בעניין הזה יש שוויון מוחלט בין כל התלמידים ובין כל בני-הנוער שלנו. לכן יש מקום לבחון גם את הסוגיה הזאת – האלימות הורסת לא רק את האדם, את הנער, את התלמיד, אלא הורסת את המערכת כולה. 
+
+אלה ההצעות הצנועות שיצאו אחרי עבודה והתייעצות. אני מבקש מאוד ששר החינוך, מערכת החינוך ומשרד החינוך יאמצו לחיקם את העניינים האלה, את הנקודות האלה, וכמובן על כל נקודה יהיה מקום ויהיה צורך לקיים דיון ממצה וארוך ומקיף ועמוק, אבל אני חושב שאם הכוונה היא ללכת להצלת מערכת החינוך, והנתונים שאנחנו רואים בכל מיני מחקרים בין-לאומיים – התמונה העגומה – לא יישנו, אני חושב שיש לקחת ולהתייחס בחיוב לתוכנית הזאת שאמרתי. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. כבוד שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, ישיב להצעת סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אפתח באיחולי חג שמח – היום זה היום האחרון של עיד אל-אדחא – לאזרחי ישראל הערבים. 
+
+
+ המוסלמים והדרוזים.
+
+
+ וגם הדרוזים. אני מניח שכולנו עשינו את זה גם באופן אישי, ואני מנצל את ההזדמנות לברך את האזרחים המוסלמים והדרוזים ביום חגם, שבעצם הערב מסתיים. 
+
+ הנושא שהעלו הסיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד הוא נושא אמיתי, הוא נושא שמאוד מטריד אותי והוא כמובן הנושא הכי חשוב אולי במגזר הערבי, אבל לפי דעתי הוא בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידה של ישראל, על החברה בישראל ועל הכלכלה הישראלית. 
+
+ואני חייב לומר שיש עבודה אדירה לעשות בנושא הזה, אדוני היושב-ראש. ואני חייב גם לומר שכאשר אני לומד את הנושאים, שבחלקם נגע חבר הכנסת ברכה, אני מנסה לחשוב גם על דרכים חדשות, כי להשתמש רק בדרכים שנוסו בעבר בעניין הזה – ואני רוצה לומר שכן, משרד החינוך ושרת החינוך הקודמת היו ערים לנושא והשקיעו משאבים, ואני גם עוקב אחרי הביצוע בנושאים האלה, אז אני יודע לומר שמושקעים משאבים. אבל במקרה הזה אני לא יכול להגיד שרק – המשאבים הם חיוניים, הם קריטיים, אבל לא רק השקעת משאבים יכולה להביא להתקדמות. כי במקרים מסוימים, אני רואה במקומות מסוימים השקעה של משאבים וירידה בהישגים, וזה מחייב אותנו לשאול שאלות יותר עמוקות. 
+
+אולי נתחיל גם באיזו מלה אופטימית, כי בסך הכול, בנתוני מבחני המיצ"ב שהצגנו ביום שלישי שעבר ��התייחסו לשנת הלימודים תשס"ט, שנה שעברה – ואני פתחתי את מסיבת העיתונאים שקיימנו באומרי שאומנם בזמן המבחנים אני הייתי שר החינוך אבל רוב שנת הלימודים תשס"ט שרת החינוך היתה קודמתי, השרה יולי תמיר, ואני חייב לומר שהמגמה של שיפור – שיפור, הייתי אומר מדוד – בכל מקצועות הדעת שנבחנו בסך הכול, של מתמטיקה, מדעים, שפת אם ואנגלית, בסך הכול זה קיים גם בקרב התלמידים דוברי הערבית; לא בכל המקצועות, יש הבדלים כאלה ואחרים, הדבר שצריך להדאיג אותנו זה העומק של הפערים. אבל אני מוצא לנכון לציין שהיה שיפור מסוים בהישגים. הוא חייב, כמובן, להיות שיטתי, הוא חייב להיות קבוע, הוא חייב לכלול את כל המכלול של ההישגים שאנחנו מודדים – ואנחנו ראינו למשל שבנושא הזכאות לבגרות היתה ירידה בפעם האחרונה – וכמובן, את המבחנים הבין-לאומיים כאשר אנחנו ניגשים אליהם. 
+
+אני יכול לציין בצורה די סכמטית – ואני לא חושב שזה הדבר הנכון ביותר – את המהלכים שאנחנו מבצעים, כי מתבצעים מהלכים גדולים. השנה יש תוספת מאוד משמעותית במגזר הערבי בהשקעה במקצועות הליבה, בעיקר מתמטיקה, מדעים ושפת אם; יש בהחלט השקעה בתחום הבנייה, יש גם השקעה בתוכניות להעלאת אחוזי הזכאות לבגרות, אבל נראה לי שיותר נכון היום להתחיל לחשוב או להתחיל לדבר על דברים ייחודיים. 
+
+אני רוצה לומר שלכנסת היתה זכות לפני שבוע, כאשר ועדת החינוך תיקנה את צו יום חינוך ארוך ותיקנה עוול שלפיו הרשות המקומית היחידה במדינת ישראל שהיתה מחוץ ליום חינוך ארוך היא אבו-בסמה. והדבר הזה תוקן, ובעצם הוא מתחיל להתבצע ממחר עד 1 בספטמבר שנה הבאה, בהיקף שהוא די משמעותי. כל היישובים שבפזורה שהם תחת המועצה אבו-בסמה ייכנסו גם ליום חינוך ארוך וגם למפעל ההזנה. אני חושב שזה דבר חשוב שנעשה. 
+
+ יישר כוח. 
+ תודה. אני חושב שזיהינו בעיה מרכזית בכלל, שכמובן רלוונטית למגזר הערבי – לא רק למגזר הערבי – וזה הפערים. מבין כל המקצועות – גם מי שיסתכל על הנתונים האחרונים של המיצ"ב, הפער הגדול ביותר הוא באנגלית, הפער המתרחב ביותר הוא גם באנגלית, וההיקף של השיעורים הפרטיים שהתלמידים לוקחים, הכי גדול, הוא באנגלית, יותר מאשר במתמטיקה.
+
+בעקבות זאת קיימנו ישיבה. אני הנחיתי את המנכ"ל לגבש תוכנית שתיושם החל מתחילת שנת הלימודים הבאה, שעיקרה השקעה שונה או דיפרנציאלית בתחום של האנגלית, דהיינו שבתי-הספר החלשים מבחינה סוציו-אקונומית יקבלו תגבור. בוודאי הדבר הזה, תהיה לו משמעות רחבה מאוד במגזר הערבי, על מנת לצמצם פערים באנגלית, כי אני חושב שהיום זה כרטיס הכניסה במידה רבה לשוק העבודה ולכלכלה המודרנית, ואני רואה בזה דבר מכריע.
+
+הנחיה נוספת שמתבצעת עכשיו, שנוגעת אך ורק למגזר הערבי – או לדוברי ערבית, לפחות – ואני חושב שהיא חשובה מאוד, היא נוגעת לבחירת המורים. נכון להיום, קודם כול כולם יודעים שיש היצע מאוד גדול של מורים במגזר הערבי לעומת משרות פנויות. במובן המקרו-כלכלי זה מחייב אותנו לחשוב על נתיבים אחרים למוביליות חברתית, נוספים, ובמובן של מערכת החינוך אני רואה בזה הזדמנות, מכיוון שכאשר יש לך היקף כזה של מועמדים, הדבר שאנחנו היום צריכים לבצע זה לוודא שהמורים החדשים שנכנסים למערכת הם המורים הטובים ביותר. הרבה יותר מסובך לנו לעשות את זה במגזר היהודי, ששם הביקוש וההיצע שווים, אף-על-פי שעכשיו הנתונים האחרונים היו שפעם ראשונה הביקוש להוראה התחיל לעלות השנה, ואני רואה בזה דבר מאוד חשוב. 
+
+ אבל פה אנחנו הולכים להכניס מבחנים בשפת אם, בשפה הערבית, למורים, כמרכיב בשקלול של קבלת המשרה. אף-על-פי שהיום זו תוכנית – בוא נגיד על-פי מחשב, אפשר להגיד – אבל אני חושב שהרבה יותר חשוב לדעת מה רמת המיומנות בשפת האם לתלמידים מאשר כמה שנים המורה נמצא ב-waiting list, שזה גם דבר חשוב מבחינת האדם עצמו, אבל אם אנחנו נדע לטייב את כוח-האדם בהוראה שנכנס למקצוע – ואנחנו יודעים כבר, ואנחנו יודעים את זה מכל מבדק, שהבעיה האסטרטגית, שגם עמד עליה חבר הכנסת ברכה בדבריו, היא שליטה בשפת אם. אגב, גם במגזר העברי, ועוד יותר במגזר הערבי, ששם גם יש הפער בין השפה המדוברת לשפה הספרותית. 
+
+ אני חושב שזה מהלך שיכול להיות מאוד משמעותי. שוחחתי על כך כמה פעמים רק בשבוע החולף עם מנכ"לית ראמ"ה – המרכז להערכה שלנו, שהוא גוף גם עצמאי, כידוע – שעמלה בימים אלה להכין בהקדם האפשרי, כי זה צריך להיות מבחן תקף, ואני מאוד מאוד מקווה – כמובן, גברתי היושבת-ראש, לא על-חשבון התקפות המדעית שלו – אבל אני מאוד מקווה שהמבחן הזה, נוכל להשתמש בו כבר לקראת שנת הלימודים הבאה, כי אני חושב שזו תהיה בשורה מבחינת מערכת החינוך הערבית. 
+
+אני גם רוצה להתמודד עם כמה בעיות שלא התמודדו אתן בעבר, ואני חושב שהן חשובות, מבחינת האקלים הבית-ספרי. יש בעיה קשה ביותר, שאני יכול לתת עליה גם תשובות שהקריאו בעבר, שבכניסה לבתי-ספר ערביים אין שמירה, ואין שמירה מכיוון שהבסיס של השמירה היה בסיס של פח"ע או סיכון של פח"ע. אבל נדמה לי היום, שברמת האלימות שמשתוללת במערכת החינוך בכלל, והיא לא פוסחת על המגזר הערבי – וזה עלה גם בשיחת העבודה האחרונה שהיתה לי ביום חמישי האחרון עם ראש העיר נצרת, אבל זה עולה בהרבה מאוד שיחות. 
+
+ אני רוצה, והנחיתי גם את מנכ"ל המשרד, לעבוד מול המשרד לביטחון פנים, לנסות לקדם פתרון לבעיה הזאת, כי אני חושב שהיא מאוד יכולה להשפיע. היא לא רק הביטחון במובן הרחב שלו, של התלמידים, שלא יכניסו סכינים, היא יכולה להשפיע על הסביבה הלימודית בצורה משמעותית. 
+
+יש נושא הבינוי, שחבר הכנסת ברכה התייחס אליו בהרחבה. אני חייב לומר שהוא קשור לבעיה הרבה יותר רחבה, שאולי אני אגע בה בסוף, של המשאבים התקציביים. אני חושב שבמשאבים התקציביים הקיימים, יש התקדמות מאוד משמעותית. מי שלא יודע, במסגרת תוכנית החומש, מתוך 8,000 כיתות הוקצו 3,125 כיתות למגזר הערבי. רק כדוגמה, כי אני עוקב אחרי זה, מה מתבצע, בתי-ספר בחינוך על-יסודי שאושרו עקרונית להקמה רק בארבעת החודשים האחרונים: שתי חטיבות עליונות באום-אל-פחם, חטיבת ביניים בבאקה-ג'ת, חטיבה עליונה בנצרת, חטיבת ביניים ומפת"ן בטירה. אני יכול לתת עוד דוגמאות – כפר-ברא, פורידיס, כפר-מנדא, יפיע, טורעאן – ואני מתרשם שמי שבמשרדי מופקד על זה דואג להתקדמות מהירה על-פי התקציבים הקיימים.
+
+אם אנחנו רוצים, ואני מאוד רוצה, לבצע מהלכים בכיוון שציין חבר הכנסת ברכה, חייבים ללכת בתקציב 2011 – זאת הכוונה שלי, וזה דבר שהממשלה תצטרך להכריע בו, לשנות את סדר העדיפויות הלאומי. נכון, בכל המהלך האחרון לא נפגע תקציב הבינוי שלנו, גם כמעט לא נפגע התקציב הכללי, או הוחרג במידה רבה מהקיצוץ הרוחבי. אבל אם רוצים לעשות שינוי אסטרטגי, אמיתי, מהותי, שיאפשר לנו להתמודד עם המדינות המתקדמות בעולם, שההשקעה התוספתית שלהן בחינוך היא פי כמה וכמה ממדינת ישראל והיא מייצרת מאסה שונה לחלוטין של השקעה לתלמיד, אנחנו לא נוכל לעמוד על ההיקפים של המשאבים הקיימים. ובסופו של דבר הדבר הזה יפגע בחברה ובכלכלה בישראל. חייבים להגיע, להשקיע בחינוך בתקציב 2011.
+
+ובין הנקודות שבוודאי נצטרך לשקול – גם על כך שוחחתי עם שר האוצר. לצערי, אין לי בשלב זה הסכמה של האוצר ללכת לכיוון שהזכיר חבר הכנסת ברכה, ויש לי על זה הרבה שיחות עם יושב-ראש ועדת החינוך, של אימוץ דוח-לנגרמן, שנוגע בעצם לנושא תשלומי ההורים והעברת הנטל הזה באמצעות הביטוח הלאומי. אני חושב שזה פתרון צודק ונכון. אני מקווה שנצליח להגיע להסכמה גם בנושא הזה. עדיין לא הגענו להסכמה בנושא הזה.
+
+
+ אתה יכול לסבר את אוזננו, למה שר האוצר מתנגד?
+
+
+ אני לא רוצה, חבר הכנסת ברכה, כרגע להיכנס לזה, כי אני לא רואה בזה תשובה סופית, וביקשתי ממנו לקיים דיון בנושא הזה עם יושב-ראש ועדת החינוך, ואני חושב שהוא ייעתר. אני חושב שזה יהיה דבר שכל אזרחי ישראל ינשמו לרווחה אם הוא יתבצע.
+
+אני מתכוון לקיים בזמן הקרוב ישיבת עבודה בנושא של החינוך במגזר הערבי, עם ניסיון לנגוע בכמה שיותר מאפיינים ייחודיים, בעיות ייחודיות. אני חייב להגיד לך, חבר הכנסת ברכה, ואני בטוח שאתה מכיר את זה: למען היושר האינטלקטואלי, הדבר הזה לא נתון כולו בידינו, מכמה בחינות. קודם כול, ציינת נתונים של השקעה כספית ממוצעת. אני מניח שהנתונים האלה משקפים גם נתונים של השקעה מצד הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות היום – בוודאי המבוססות, אבל לא רק המבוססות – משקיעות בחינוך, והרשויות הערביות לא יכולות – או לא משקיעות בפועל – את אותם סכומים. הדבר הזה גורם להעמקה של הפערים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ בתחום החינוך.
+
+
+ לא, אבל זו לא מסגרת של שאלות ותשובות, אדוני השר – – –
+
+
+ לא, אני – – –
+
+
+ אתה עונה פה תשובה מפורטת וזה חשוב מאוד – –
+
+
+ לא, אני אומר – – –
+
+
+ – – ואני מניחה שבחלק מהשאלות שתישאל בעוד כשבועיים, תישאל שאלות נוספות.
+
+
+ אבל אם השר מוכן לענות, אז למה – – –
+
+
+ סליחה, כי זו לא מסגרת של שאלות ותשובות, ואם את לא מכירה את התקנון אז מן הראוי שתלמדי אותו. סליחה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. כן, אדוני השר.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, זה דבר שצריך לראות איך מתגברים עליו. אז חלק מההתגברות – אם ציינתי קודם שאני רוצה להשקיע באנגלית באופן דיפרנציאלי, אני אישרתי גם בשבוע שעבר הרחבה משמעותית של תוכנית לעידוד קריאה שאני הולך להפעיל באופן דיפרנציאלי, בבתי-ספר חלשים. כי יש פה שתי סכנות, חבר הכנסת ברכה. אם אני אגיד: המימון יהיה מימון דיפרנציאלי, משרד האוצר יקפוץ על זה, מייד יסיר מחלק ענק, מרוב אזרחי ישראל, בעצם, ששייכים לרשויות – אלה לא רשויות מבוססות, אתה רואה את הטבלאות למי מתכוונים – אבל ל-80% מהתלמידים בפועל ייקח חלק מהתקציב, שגם יתגלגל על הרשויות המקומיות, וימשיך תהליך שמתבצע כבר שנים של גלגול נטל החינוך מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, וה"רווח", אם בכלל, ברשויות החלשות, יהיה זניח לעומת ההפסד. לכן, פה צריך להיות מאוד מאוד זהירים. אבל מה שאני אשתדל זה להיכנס כמה שאני יכול יותר להשקעה שהמטרה שלה היא צמצום הפערים.
+
+יש בעיה נוספת שצריך לשים על השולחן. מינוי מנהלים, כפי שאתה יודע, בבתי-ספר יסודיים, הוא במידה רבה או כמעט מוחלטת בשליטת משרד החינוך. בבתי-ספר על-יסודיים – בשליטת הבעלויות, בדרך כלל הרשויות המקומיות. אם רשות מקומית או אם ראש רשות מקומית בוחרים מנהל – בוא נגיד את זה בעדינות – לא הטוב ביותר שיכול להיות, מטעמים לא ענייניים, מה שהמערכת הממלכתית תשקיע, גם בהשקעה של משאבים וגם בדרכים אחרות, הוא לדעתי בטל בשישים. כי מי שמרים את המוסד החינוכי ומי שמוריד אותו, במידה רבה מאוד זה הניהול. אז אם קודם נתתי תשובה איך אנחנו הולכים ליישם שיפור של כוח ההוראה, עדיין אין לי תשובה בעניין של הניהול. יש רשויות מקומיות – – –
+
+
+ אני יכול להציע לך שיפור? 
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ סליחה.
+
+
+ אבל הוא הציע אי-אמון ויש לו איזה רעיון שאולי – – –
+
+
+ בסדר, אבל תעשה את זה בקצרה. הצגת את האי-אמון שלך במשך עשר דקות, אני מניחה, אז משפט, בבקשה.
+
+
+ רק משפט. חשוב שדיון בכנסת יהיה גם חי. 
+
+יהיו שתי מערכות סינון. מערכת סינון של משרד החינוך, שיגידו: בתוך השלושה האלה, כפי שעשו עכשיו לגבי היועץ המשפטי. נגיד: מהשלושה האלה תבחרו אחד. שתהיה האפשרות לרשות המקומית לבחור, אבל שהפרמטר המקצועי ייקבע על-ידי משרד החינוך. 
+
+
+ אני מוכן לאמץ את הדבר הזה. אני רוצה לבחון את זה, אני רוצה לדבר עם השלטון המקומי, אני חושב שזה משרת את אזרחי ישראל, ובין הדברים שאני בודק – אגב, שוחחתי על העניין הזה עם אחד מחברי הכנסת שהוא חבר ועדת החינוך, שכרגע לא נמצא באולם, אבל לפי דעתי, אם נדע לשפר את רמת הניהול ונדע לשפר את רמת המורים, התקדמנו מאוד, הרבה יותר – ולא שאני מזלזל בשאלת המשאבים, ניתחתי אותה קודם – מאשר לו טיפלנו רק בסוגיית המשאבים.
+
+אני רוצה לסכם. לא צריך בכלל – אני מתייחס לפתיח של הדברים. אני מודה לחבר הכנסת ברכה על דבריו במישור האישי, אבל אני רוצה לומר לך: לא צריך להיכנס בעניין הזה לנושא פוליטי. אזרחי ישראל הערבים הם אזרחים, לילדים שלהם מגיע עתיד בדיוק כמו לכל ילד אחר במדינה. זאת הכוונה שלי, זאת גם הכוונה של הממשלה. אני יודע שראש הממשלה מחויב לזה. היה לו מאוד מאוד חשוב בפתיחת שנת הלימודים להיות גם בבית-ספר במגזר הערבי, מאותם טעמים – בשפרעם, בעירך. הייתי אתו שם. אני מאוד מקווה שנוכל בסוף הקדנציה הזאת לבוא ולהצביע על כך שחל שינוי לטובה, כי המגמה הנוכחית היא באמת לא מגמה טובה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, אסיים את דברי, כי אני עושה את זה ויושב-ראש הכנסת תמיד מעודד אותי: אם אני נמצא על דוכן הכנסת, אם יכול להיות לי עדכון בענייני משרדי שהוא קשור, שהוא לא התפרסם קודם אבל אני יכול לפרסם אותו לראשונה על בימת הכנסת, יושב-ראש הכנסת מאוד מעודד אותי בזה. 
+
+
+ אני אמשיך באותה מסורת, אדוני השר.
+
+
+ תודה, גברתי. אם כך, אני מבקש לעדכן את הבית. בדיוק לפני שעליתי לכאן, זאת אומרת, לפני פחות מחצי שעה בחרה מועצת החמ"ד החדשה ברב אבי גיסר ליושב-ראש מועצת החמ"ד – החינוך הממלכתי-דתי. זה אחרי תקופה שמועצת החמ"ד היתה בלי יושב-ראש. עכשיו אנחנו גם נלך לבחירת מנהל מינהל החמ"ד, וזה מאוד חשוב. כי בין הדברים שחשובים לי, זה לחזק את החינוך הממלכתי-דתי, שגם הוא מתמודד עם קשיים לא מבוטלים. עד כאן העדכון. 
+
+
+ אני מודה לך, אדוני השר, על תשובתך המפורטת. לפני שאני אזמין את חבר הכנסת אורי אריאל – עוד דקה, ברשותך. 
+
+ חברי חברי הכנסת, הדף שנתלש אתמול מלוח השנה ציין תאריך משמעותי בתולדות העם היהודי – כ"ט בנובמבר. ביום הזה, לפני 62 שנים, הכריעה עצרת האומות המאוחדות בעד הקמת שתי מדינות בארץ-ישראל, מדינה יהודית ובצדה מדינה ערבית. היהודים הגיבו על הבשורה בשמחה ובהתלהבות. התגובה הערבית היתה שלילה מו��לטת של התוכנית. הם הודיעו כי ימנעו את ביצועה בכוח צבאי. "מה שנכתב בעט שחור ייכתב בדם", הזהירו הערבים הפלסטינים. 
+
+ העם היהודי לא קיבל אז מדינה, הוא קיבל רק סמכות בין-לאומית להקים אותה. "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף", אמר המנהיג הציוני ולימים נשיאה הראשון של המדינה, חיים ויצמן. ואכן, למחרת היום החלה המלחמה הקשה, מלחמת השחרור. 
+
+ הדרמה באו"ם, שלוש שנים לאחר השואה הסתיימה בהחלטה של אומות העולם, שהעם היהודי ראוי לא פחות מעמים אחרים לחירות ולעצמאות. רוב מדינות אירופה, שעל אדמתה התחולל האסון הגדול בתולדות העם היהודי, תמכו בהצעה. את הכף הכריעה ההיענות המפתיעה של גוש המדינות הלטינו-אמריקניות. עם מדינות אמריקה הדרומית שתמכו בהקמת מדינה יהודית נמנית פרו, שבמערב היבשת. 
+
+מאז אותה הצבעה שומרת פרו על ידידות רצופה עם ישראל. לאביו של נשיא פרו הנוכחי, אלאן גרסייה פרז, היה בשעתו קשר אישי הדוק עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון ועם גולדה מאיר. בחג העצמאות ה-60 של מדינת ישראל ערך נשיא פרו נשף רב משתתפים בארמון הנשיאות, ובו הוחלט שפרו תציין את היום החשוב הזה באירוע מיוחד בפרלמנט לכבוד מדינת ישראל כל שנה. 
+
+ואכן, בבירה לימה נערך גם השבוע אירוע מיוחד לציון החלטת עצרת האו"ם בדבר הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל וחלקה של פרו בהכרעה ההיסטורית. כמי שעומדת בראש אגודת הידידות של ישראל ופרו, אני שמחה לבשר על כך לחברי הבית. בהזדמנות הזאת, אני מודה לחברי אגודת הידידות בפרלמנט הפרואני, המונה 24 חברי פרלמנט מכל הקשת הפוליטית, על האירוע שנערך השבוע ועל יוזמות ואירועים נוספים רבים שנערכים לכבוד מדינת ישראל. תודה רבה להם. 
+
+אני מתכבדת להזמין אותך, חבר הכנסת אורי אריאל, להציג את האי-אמון בשם סיעתך. תודה. 
+
+
+ גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, ראשית, איחולי החלמה מהירה לראש הממשלה. לא יודע אם זה וירוס דיפלומטי, אם זה, חס וחלילה, שפעת החזירים, או שמא הצטננות מההקפאה העמוקה. בכל מקרה, כך או כך, רפואה שלמה לראש הממשלה עם שאר חולי ישראל, ושיחזור אלינו במהרה, כדי שיוכל להמשיך לתפקד.
+
+אבל לא תפקוד כמו שהוא מתפקד היום. אפשר לומר כבר בתחילת הדברים שראש הממשלה הקודם אולמרט כשל, אבל ביבי נכנע. נכנע לכל רוח מצויה, מהטרור, נכנע לכל לחץ של השמאל, נכנע לאמריקנים, נכנע לכל אחד – תוכנית כבקשתך. לגויים – יש אמירה כזאת, שלגויים יש את היהודים שלהם, וליהודים יש את המתנחלים שלהם. אם אתה רוצה לפגוע בהם, תפגע בכיסם. 
+
+ למה ראש הממשלה, שיהיה בריא, צריך לאמץ את הנוסחאות האלה? רק הוא יודע. בעצם, לא רק הוא, גם מי שתמך בו, או תומך בו, גם הם כנראה יודעים. רק אנחנו קטונו מלהבין.
+
+ ראש הממשלה, שמתפאר שהרפורמה הכי חשובה היא בחוק התכנון והבנייה – השר בני בגין, לא תצטרך עוד ללכת לבקש רשיון לסגירת מרפסת – מביא עלינו, על תושבי יו"ש: על כל סגירת מרפסת, נצטרך ללכת לראש המינהל האזרחי. הוא על דעת שר הביטחון וראש הממשלה, יבחן את זה, לא אומר יאשר את זה, שמא נרגיז את הפריץ. אם נרצה להוסיף חדר, כי נולד ילד, או האבא הזקן בא, השר יעלון, נצטרך לפנות לראש המינהל האזרחי. אתה בטח תתמוך בזה, יש לך לב טוב. האם לראש המינהל האזרחי יש זמן לטפל באלפי פניות כאלה? אולי. 
+
+ למה הייתם צריכים להביא אותנו לזה? בטח תהיה תיכף תשובה מנומקת היטב. ונבין למה ראש הממשלה שקורא למתיישבים ביש"ע "אחי", חוזר על זה פעם אחר פעם. למה הוא האיש שפוגע בהם הכי קשה מכל ראשי הממשלות שהיו לפניו, ללא שום ספק?
+
+אם אמרנו שאולמרט כשל, אז גם אפשר להגיד שביבי נכנע. זה לא הפרזה, זה תיאור מצב. אבל יש בשורה, חברי הכנסת, ומי שרואה אותנו, יש בשורה, השרים וחברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש. פגשתי את ראש עיריית ירושלים ואמרתי לו: תגיד, איך אתה יושב בשקט כשראש הממשלה מקפיא את הבנייה בירושלים? שהרי הוא אומר, התיישבות זה דבר אחד, "אחי", כן, הם "אחי". אלה שאני מרביץ להם כל היום הם "אחי", אבל ירושלים היא לא בעסק. הוא אמר לי, לא נכון. אמרתי לו, אדרבה, ילמדנו רבנו, מה התחדש? הוא אמר לי, ראש הממשלה אישר להוציא 400 יחידות במכרז בשכונת רמות בירושלים. אמרתי לו, אתה בטוח? הוא אמר לי, אורי, מאה אחוז. אמרתי לו, אני שמח שטעיתי. ביוצאי מהישיבה, שאלתי מישהו שמבין בזה במינהל. הוא אמר לי, אני לא מכיר, לא הוצאנו. אמרתי, משהו לא יכול להיות. 
+ 
+יכול להיות שביבי אומר למישהו דבר אחד ועושה דבר הפוך? הייתכן דבר כזה במקומותינו עם ראש ממשלה? שיהיה בריא. התקשרתי עוד פעם. אמרו לי: זה נכון, אתה לא הבנת. המציאות היא, שבדיון שהיה הוא אמר שהוא מאשר להוציא 400 יחידות דיור ברמות, אבל זה עוד לא יצא. אמרתי: טוב, למה מחכים? אולי השרים יודעים. שאלתי: ומה יהיה על פסגת-זאב, סגן השר פרוש? יש שם מכרז שהוא מעכב, בהנחיה אישית הוא מעכב אותו. אמרו לי: זה הוא לא אישר. ילמדונו רבותינו מה ההבדל בירושלים בין פסגת-זאב לשכונת רמות. האמינו לי, שכל מה שאמרתי אלה הן עובדות; לא הערכות, לא שום דבר, פשוט עובדות, שאם הייתם רוצים, מן הסתם גם אתם הייתם יכולים לקבל אותן, כי עובדה שאני קיבלתי אותן. 
+
+ אבל נתניהו נכנע. ראש ממשלה הכי חלש שהיה לנו נכנע לביטול המע"מ על הירקות. נכנע. בכל דבר הוא נכנע, חלש. למה הממשלה לא עוזרת לו להחליט החלטות נכונות? הממשלה יודעת. נכנע לאובמה, נכנע לאבו מאזן, נכנע ל"חמאס", נכנע לטרור, נכנע לעסקת שבויים שמביאה אסון על מדינת ישראל, ואתם שותקים. לא מדויק, חלקכם מדברים ומסבירים עד כמה זה טוב. חידוש מעניין, מרתק. כפי שכבר נאמר: אין רגע דל. לא משעמם במקומותינו. על זה אי-אפשר להתלונן. 
+
+ תגידו: אבל ראש הממשלה לפחות דואג לביטחון המתיישבים – כי הרי ברור שעם שחרור המחבלים, אם הדבר הזה יצא אל הפועל, על דעת השב"כ, על דעת הערכת מצב של פיקוד המרכז, היישובים יהיו באיום יותר גדול. תגידו: אבל ראש הממשלה לפחות דאג למיגון האוטובוסים ביהודה ושומרון, דבר שהוא הבטיח לפני ארבעה חודשים? התשובה היא: לא. תגידו: הוא נתן תקציב לפיקוד העורף להגנת המרחבים סביב היישובים? לא. אפילו לא שקל. מדוע לא תעסקו גם בנושא הזה, מכובדי השרים, שבידכם הדבר להחליטו? הרי לא חסר לכם מידע. אני לא חושב שזאת הבעיה. ואם חסר, מועצת יש"ע תעביר, אני מוכן להעביר. מישהו יעביר לכם, רק תשאלו. אבל, לא. 
+
+נאמר שראש הממשלה מאוד רוצה להוכיח ל"אחיו", כפי שהוא מכנה אותם, שהוא דואג להם, מייד היה מטפל בכל המפונים. אולי אתם, השרים, יודעים על משהו שהשתנה בחצי השנה האחרונה שאני לא שמעתי? אולי תאירו את עינינו, אולי בעצם אני אפנה אל חבר הכנסת אילן גילאון. הוא אישית – אני אומר את זה בהערכה רבה, באמת – אישית מנסה לקדם כמה דברים שנוגעים למפונים, מתוך חברות, הרגשת אחריות. אתה יודע על משהו שקרה שאני לא שמעתי עליו? הוא לא עונה, אני אגיד לכם. הוא יושב לידי. זה לא קרה. בוגי, זה לא קרה. אתם הנעתם את ראש הממשלה שזה כן יקרה? אולי אני ��א יודע, תספרו לנו איך דואגים לאחינו. 
+
+האם טופל העניין של בניית הכיתות לילדי המתיישבים ביהודה ושומרון? אני אעדכן אתכם. במשך חודשים שר הביטחון לא מאפשר לבנות כיתות אף-על-פי ששנת הלימודים, כידוע לכולם, מתחילה ב-1 בספטמבר. עוד שבעה חודשים, לצורך העניין, בסדר? שישה חודשים. ביום רביעי אתם דנתם בממשלה ואישרתם את ההקפאה הארורה הזו, ביום חמישי הוצאתם את הצווים, וכדי להראות לנו שהוא לא כזה רע, אז הוא אישר בערך רבע מהכיתות. כן, הוא חתם, אני מעדכן אתכם, על רבע. כי הוא מתעמר בנו ובילדינו, ואתם שותקים. לא שמעתי אחד מכם קם באופן ציבורי ומוחה על המציאות הזו, ששר ביטחון בישראל, מה שהוא עוסק בו זה לאמלל את הילדים באיזה מגזר. למה לא תקומו? מאיפה החוצפה הזו? כמה עזות מצח יש לכם? אתם השתגעתם? תסלחו לי על הביטוי הזה. אף אחד מכם לא יקום ויגיד: לא יהיה דבר כזה במדינת ישראל? 
+
+דיבר פה ברכה, וענה לו שר החינוך שלא נמצא פה, ואמר: אני מסכים אתך, לא תהיה מציאות שלא יהיו לכם כיתות. בסדר, אין תקציב. יש בעיות של קרקע, אלף בעיות. ואתם, אף אחד לא קם. אף אחד לא קם. מה קרה לכם? מה קרה לנו? אין ערבות הדדית, פסה הרוח היהודית? אין רחמנות? השם ישמרנו ויצילנו. מה זה הדבר הזה? מאיפה ההתנהגות? אורוול, אם הייתי יכול לדבר אתו, הייתי שולח אותו לראש הממשלה ללמוד אצלו כמה שיעורים פרטיים איך אומרים דבר אחד אבל עושים בדיוק ההיפך. ואתם שותקים. איך זה? רק תסבירו איפה הנשמה, איפה הרוח? עזבו את הכיתות, יסתדר בלעדיכם. עזבו את הבנייה, יירשם לכם כדיראון עולם. אבל הנשמה, קצת נשמה יהודית לא נמצא ביחד?
+
+
+ ולסיום – – –
+
+
+ ראש הממשלה, בנאומו לפני שבוע, ביקש קצת ממלכתיות. פנה לאופוזיציה, כי היא זעקה לעברו כמה זעקות. דיבר על ממלכתיות, ראש הממשלה הזה, שהסביר שאנחנו לא פראיירים לפני הבחירות. איפה יש עוד פראייר כמו האיש הזה? על משקל השיר הידוע. רק נותן, לא מקבל דבר. אבל לא דברים אישיים. הכול זה בשם המדינה ועל-חשבון המדינה. אבל אתם, אף אחד לא יקום, כי אתם תיתנו לו תמיכה גם בהצבעת האי-אמון הזו. אבל אני מקווה שאתם תמצאו דרך אחרת. אני לא אמרתי נואש, אני מכיר את רובכם. אני מקווה שיהיו האומץ והרוח הנכונה כדי שכולנו נהיה אכן אחים. תודה.
+
+
+ אני מודה לך, חבר הכנסת אורי אריאל. ישיב על הצעת האי-אמון השר בני בגין, בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת אורי אריאל, נאמנים פצעי אוהב. אני מודה לך על הדברים הרציניים, אף שכללו דברי כיבושין, גם אישיים. אני מבין את זאת. אין הדברים פשוטים. אומר, בניגוד למה שנעשה מקובל, כי דברים שרואים מכאן רואים גם משם. ולהיפך, דברים שרואים משם רואים גם כאן. וכבר היו דברים מעולם, ודברים שראו משם, מחוץ לממשלה, לא ראו מכאן, ליד שולחן הממשלה. 
+
+ממשלה בדרך כלל יודעת, אך איננה כול-יודעת. מבינה, אך איננה מבינה הכול. חברי הכנסת ואזרחים מתעניינים, יודעים הרבה. אלא מאי? על הממשלה מוטלת האחריות לביצוע, לעתים בתנאים לא נוחים, ולהחליט, לעתים בתנאים לא קלים.
+
+על-פי התנאים הידועים לכולנו, על-פי הבנתי, ועדת השרים לביטחון לאומי קיבלה בשבוע שעבר החלטה נכונה; כואבת, אך נכונה. הרקע ידוע לכול, אין סודות כאן. לפני כחצי שנה שמענו מעבר לים, וגם ממקום לא כל כך רחוק, מן הדרג הגבוה ביותר במדינה ידידה טובה, חשובה, את האמירה שאין לה יסוד, שליהודים אין זכות לחיות, לבנות יישובים, בכל חלקי ארצם, כולל בשומרון וביהודה. שמענו מסקנה מן האמירה חסרת היסוד הזאת, דרישה להקפאה מוחלטת של כל בנייה בשומרון, ביהודה ובירושלים; מוחלטת, ללא כל יוצא מן הכלל, לא גידול טבעי וכן הלאה – גם באמירות שלא היו משופעות בנימוס בין-לאומי. אף לבנה, על שום נדבך. כך ניתן היה להבין, וכך הבינו זאת גם השכנים שלנו. 
+
+חברי חברי הכנסת, לא יכולנו, איננו יכולים ולא נוכל לקבל את שתי הקביעות האלה. רוב גדול בבית הזה איננו יכול לקבלן, ואני מבקש להביע צער על כך שעדיין גורמים רמי דרג ודובריהם חוזרים על קביעות אלה גם לאחרונה. הדבר איננו מועיל גם למטרותיהם המוצהרות, אולי להיפך. 
+
+
+אתם נתתם אישור לזה, מה אתה מספר סיפורים פה? אתם נתתם אישור לזה. 
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, תודה. 
+
+
+ אתם נתתם את הגושפנקה לרשעות הזאת. 
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, תודה. 
+
+
+ צדיקות בלשון. 
+
+
+ הזכירה היושבת-ראש לפני דקות אחדות את החלטת האו"ם מ-1947. נקבעו גבולות בהחלטה ההיא. 
+
+
+באותו יום חתמתם.
+
+
+לא היתה בהם קדושה, אין בהם קדושה, אין נוהגים על-פיהם. 
+
+
+באותו יום חתמתם על ההקפאה. באותו יום. 
+
+
+ נקבעו קווי שביתת נשק ב-1949, כעבור שנתיים. לא היתה בהם קדושה, אין בהם קדושה. זהו קו אפיסת הכוחות של הצבאות. מאז 1967 ועד היום – 300,000 יהודים בשומרון וביהודה, למרות כל הקשיים. 
+
+ בהחלטת ועדת השרים לביטחון לאומי מיום רביעי בשבוע שעבר שני מרכיבים. האחד קשה, מייסר – – 
+
+
+אכזרי, אכזרי, מרושע.
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. 
+
+
+אכזרי ומרושע. אכזרי ומרושע. 
+
+
+ הוא לא יפסיק. צריך לנהל פה דיון תרבותי. 
+
+
+ זה פרלמנט, זה בסדר. 
+
+
+ בסדר, לא צריך כל רגע לצעוק, עם כל הכבוד. 
+
+
+ אפשר להבין. 
+
+– – המסב ויסב בעשרת החודשים הקרובים קשיים ליחידים, גם למשפחות, גם לקהילות. אך החלטת ועדת השרים לביטחון לאומי מיום רביעי שעבר כוללת עוד מרכיב, בסעיף 4, ללא כל התניה: "עם תום ההשעיה הממשלה תשוב ליישם את מדיניות הממשלות הקודמות בנושא הבנייה ביהודה ושומרון". וכאשר הממשלה – לא בטוח שהדברים יהיו קלים – כאשר הממשלה, בעוד עשרה חודשים, ללא התניה נוספת, תבצע גם את הסעיף הזה בהחלטת ועדת השרים לביטחון לאומי, נעשה זאת על יסוד זכותנו הטבעית וההיסטורית בארצנו, כולל בשומרון ויהודה, ונשוב לבנייה בקצב ובמספרים גדולים יותר מאלה שהיו מנת חלקנו גם בשנה, שנה ורבע האחרונה. 
+
+
+זה מה שסיפרתם בבחירות לבוחרים שלכם. זה מה שסיפרתם. חבורה של רמאים.
+
+
+ על כן, גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, על יסוד שני החלקים של החלטת הממשלה – – 
+
+
+זה מה שסיפרתם. 
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, שמענו. תודה. 
+
+
+ זה בסדר, זה בסדר, אני יכול להבין. אנחנו לא ממהרים. כל היום לפנינו.
+
+ – – אני אבקש מן הכנסת לדחות את הצעת האי-אמון הזאת. 
+
+
+אני מודה לך, אדוני השר. כעת אנחנו נעבור לדיון בהודעות סיעות. לכל דובר יש הזכות לשלוש דקות. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אריה ביבי, בבקשה. אחריו – סגן השר מאיר פרוש. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, נכבדי חברי הכנסת, אני אתחיל בסיפור קטן. שמעתי קודם את חבר הכנסת מאיר שטרית, שדיבר על המים. אני ישבתי בעיריית אור-יהודה עם ראש העיר. אנחנו יושבים, דופקים בדלת, נכנס בן-אדם. אז ראש העיר אומר לו: כן, נאג'י, מה אתה רוצה? אומר לו: אתה מכיר אותי? אומר לו: כן. מה אני שותה בבוקר? אומר לו: ויסקי. מה אני שותה בצהריים? אומר לו: ליקר. מה אני שותה בערב? אומר לו: עראק. אומר לו: תגיד לי, מה 1,500 בשביל המים? מי שות�� מים בכלל? 
+
+זה מה שקורה לאנשים מעוטי יכולת. כנראה שכחנו כמה דברים. אני מזמין אתכם בימי שישי לפתח-תקווה, ואתם רואים שם אנשים זקנים מחטטים בפחי אשפה. אני מזמין אתכם ביום שישי לפתח-תקווה, כשסוגרים את השוק בשעה 14:00, אתם רואים אנשים אוספים את העגבניות הרקובות ואת המלפפונים ושמים, כי אין להם כסף. 
+
+ אבל אני אלך אתכם למקום אחר. אני אלך אתכם למקום שלעניות דעתי – אף-על-פי שמי שמנכ"לית שם היא אחת שהיתה פקודה שלי – אני אומר לכם שהביטוח הלאומי זה המקום הכי רשע שיכול להיות במדינת ישראל. עוד לא נתקלתי בעוינות כזו. דרך אגב, מינו שר לענייני שיפור השירות לאזרח. שם הוא צריך לבדוק. יש שם תורים מפה ועד להודעה חדשה. שינסה אזרח לשלוח פקס. קודם כול מתקשרים. החברה שמתקשרים אתה היא בכלל לא חברה ששייכת לביטוח הלאומי, זאת חברה חיצונית. וכשמתקשרים שם עונים לו: כן, אדוני. הוא כביכול רוצה להציג את הבעיה, אומרים לו: תשלח פקס. מתי מקבלים את תוצאות הפקס? אחרי שבועיים. נניח הוא רוצה לדבר – – – 
+
+
+– – – 
+
+
+ הוא רוצה לדבר על נושא הפקס, אומרים לו: אדוני, אנחנו בסך הכול חברה חיצונית, אנחנו לא יכולים לענות לך. אין שם עם מי לדבר. מדברים בשפה אחת בלבד, עברית. זה בסדר גמור, בן-גוריון היה שמח מאוד, אבל מי בעצם פונה לביטוח הלאומי? פונים אנשים, אפילו לא יודעים את השפה, אנשים זקנים. אני מוכן לעשות עוד דבר, אני מוכן להביא את הטפסים של הביטוח הלאומי לכאן, ואני מוכן להתערב שמ-120 חברי כנסת, אולי עשרה איש כאן ידעו – ואנשים נאורים – לכתוב מה שהביטוח הלאומי רוצה. כל שכן לא הזקנים האלה, המסכנים, שהם לא יודעים לא רק את השפה, הם לא יודעים מה רוצים מהם. 
+
+אני גם הייתי רוצה שמישהו מהמסכנים האלה, שבדרך כלל אמורים לקבל את הקצבה שלהם, שהם מגיעים והם רוצים את הקצבה שלהם – דוחים אותם מחודש לחודש. יש דוגמאות של זקנים שעשרה חודשים לא קיבלו משכורת, לא קיבלו את הכסף והם לא יודעים למה. 
+
+
+– – – 
+
+
+אדוני, אין כמוך הרי. 
+
+לסיום, גברתי, חבל שיש לי רק שלוש דקות, יכולתי לדבר הרבה על הנושא הזה, על הביטוח הלאומי ועל העוולות.
+
+
+ אני מניחה שיהיו לך הזדמנויות רבות, ואתה תעשה את זה כפי שאתה יודע לעשות. 
+
+
+ אני אודה לך – ועל העוולות הרציניות שנגרמות עקב הממשלה. עם כל הכבוד לממשלה, בנושא העוני היא לא מביאה כבוד. 
+
+אני מכאן, כמו כולם, רוצה לאחל לראש הממשלה בריאות שלמה ושיתקן את העוולות. 
+
+
+ אני מודה לך, חבר הכנסת אריה ביבי. יעלה ויבוא סגן השר מאיר פרוש, בבקשה. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. בבקשה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מאז החלטת הקבינט בממשלת ישראל על הקפאת הבנייה אני מקשיב לקולות המתיישבים, והם זועמים, הם נסערים והם מאוכזבים. 
+
+שאלה אחת בפיהם: האומנם ההתיישבות בארץ-ישראל היא המכשול לשלום? האם לאחר העקירה האומללה מגוש-קטיף לא יצאנו לשתי מלחמות? לשאלות הללו שותפים גם רבים מאזרחי המדינה. הם גם שואלים: האם המתיישבים הם האחראים לסכסוך הישראלי–הערבי? והרי ידוע לנו שלא. אם כך, מדוע מתעללים בהם? גברתי היושבת-ראש, לי, כמו לרבים, אין תשובות על השאלות האלו. 
+
+ לשאלות האלו אני רוצה להוסיף גם שאלות משלי: האם נכון שלא רק ה"חמאס" אלא גם ועידת ה"פתח" אישרה בוועידה האחרונה את נוסחת ההתנגדות המזוינת לכיבוש? האם אין בנוסחה זאת כוונה ברורה ומוצהרת להמשך הטרור בעתיד נגד מדינת ישראל? האם מישהו מהם מוכן להכיר בישראל, גם בגבולות 67'? והאם יש בכלל סיכוי שהם יוותרו פעם על תביעת זכות השיבה? אלה הן שאלות אמיתיות. 
+
+עמיתי חברי הכנסת, אלה שאלות אמיתיות, שאותן כולנו חייבים לשאול. ולאן, אם כן, מובילה אותנו הממשלה באותה החלטה אומללה, הקפאת הבנייה? את מי זה משרת ואת מה זה משרת?
+
+גברתי היושבת-ראש, הרי כיום גם בארצות-הברית נשמעים כבר קולות של ביקורת חריפה נגד הלחצים המופעלים על-ידי הבית הלבן. כיום ברור גם שם שהמדיניות האמריקנית, המדיניות של בעלת-בריתנו הגדולה, נכשלה מהשלב הראשון, כי עצם התביעה המוזרה מן ההתחלה להקפאת כל הבנייה היתה שגיאה. אנחנו, עמיתי חברי הכנסת, לא קיבלנו שום תמורה מאבו מאזן בעקבות החלטת הקפאת הבנייה. הוא גם לא ממהר ולא ימהר לחזור למשא-ומתן, וכל המחוות לא יועילו. לכן אני שואל: מדוע אנחנו היינו צריכים להגיע לאותה החלטה אומללה? 
+
+ אני אומר שההחלטה הזאת זה שבר על מה שקורה לנו כאן בימים האחרונים. איך אומר הנביא ירמיהו? "שבר על שבר", וצרה גוררת צרה. כי פעם השתמשנו במינוח של "אסירים עם דם על הידיים", אבל עכשיו, בעסקה הנרקמת לשחרור גלעד שליט מן השבי, מדובר כבר בשחרור אסירים שטובלים בדם עד האוזניים. מדובר בשחרור מחבלים כבדים, שביצעו את הפיגועים המזוויעים ביותר, ושחרורם של אותם אסירים הרי יעניק תקווה לכל רוצח פוטנציאלי, והרי זה יעביר מסר ברור שכדאי ואולי אפשר ואולי גם מותר לרצוח יהודים, כי בסוף ישחררו אותך. זה מעיק וזה מדכא. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, החוכמה היהודית קובעת, חז"ל קובעים: אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהם. דהיינו, כאשר יש מחיר סביר ומקובל עבור בן-אדם, אסור לשלם יותר. זהו אכן, כמו שאמרתי קודם, שבר על שבר. אבל אנחנו מקווים שהממשלה הזאת תפעל עם יותר תבונה. אכן, אנחנו מתפללים. בספר משלי נאמר: "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן". אנחנו צריכים לקוות שכך תנהג בעתיד ממשלת ישראל. קצת, קצת ביותר תבונה. 
+
+
+ אני מודה לך, סגן השר. יעלה ויבוא חבר הכנסת דניאל בן-סימון. בבקשה. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. בבקשה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מראש אני מבקש סליחה מחברי בן-ארי ואורבך, שדברי לא ינעמו לכם. מראש אני מבקש סליחה, אבל אני חושב שההחלטה של השבוע שעבר של הקבינט היא החלטה מצוינת. היא רק התחלה של תהליך, לא שבר אלא איחוי קרעים בעם, ואני מקווה שהיא רק ההתחלה. 42 שנים אחרי מלחמת ששת הימים אנחנו סוף כל סוף מגיעים ליום השביעי. הדילמה היא דילמה קשה כשאול, האם אנחנו מסבכים או אנחנו נפרדים? אני דווקא שמח שבממשלת ימין שבראשותה עומד בנימין נתניהו, הדילמה הזאת, שלא כל אחד יכול לפתור אותה, דווקא מגיעה למיצוי, וראש ממשלה בימין ממשיך את דרכם של אריאל שרון ושל מנחם בגין ובעצם מקבל את ההחלטות שהיו צריכות להתקבל כבר מזמן. 
+
+לכן אני אומר לך, בן-ארי, אל תיקח את זה באופן אישי. חבר הכנסת בן-ארי, זאת החלטה חשובה, והיא רק התחלה של תהליך איחוי הקרעים בעם. אני אומר לך ואני אומר לחברי אורי אורבך: 42 שנים אחרי, המשחק נגמר. המשחק נגמר. העולם, שהיה סבלני כלפי השליטה הישראלית, איבד את סבלנותו. עליך לבוא עם תשובות מעבר לספר התנ"ך. אתה חייב לעולם הסבר מדוע אתה שולט על אוכלוסייה כל כך גדולה נגד רצונה. מעבר לטיעונים התנ"כיים – – – 
+
+
+זה רק המשחק המוקדם. 
+
+
+אבל מה אתה מסביר, למה אתה שולט בשיח'-מוניס? איך אתה מסביר? איחוי הקרעים בעם, עוד אחד שמוליך שולל. תגיד לי, איך אתה שולט בשיח'-מוניס בלי תנ"ך?
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת בן-ארי. 
+
+
+ איך אתה שולט בשיח'-מוניס בלי תנ"ך?
+
+
+ ולכן קיוויתי – – – 
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, אתה אמור הרי לדבר עוד מעט. חבר הכנסת בן-ארי, אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה. 
+
+
+ האויב כאן. גם לתל-אביב הוא קורא כיבוש, ואתה משקר לעצמך. 
+ חבר הכנסת בן-ארי, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה. 
+ אתה משקר לעצמך. כיבוש הם קוראים גם לתל-אביב. גם ליפו. אתה משקר לעצמך. 
+
+אם אפשר להוציא אותו, גברתי, אני אשמח. 
+
+
+ הוא נרגע בזמן. 
+
+
+ אני מקבל את זה באהבה. אני יודע על הכאב ואני מעריך את מה שעובר עליך, אני באמת מבין אותך. אבל כל צד עובר את הכאב הזה, תלוי מתי. כשהקימו התנחלויות צד אחד בציבור כאב ועכשיו כשמורידים אותן אתה כואב, ובצדק, כי אנחנו סוף כל סוף מגיעים לרגע האמת, לא רק של החברה הישראלית אלא של הציונות. ולכן אני אומר, אני שמח שדווקא בנימין – לכן אני שמח שהמטלה הזאת – – – 
+
+
+ציונות של חורבן, ציונות של חורבן. מה לך ולציונות? מה לך ולציונות?
+
+
+חבר הכנסת בן-ארי, אני קוראת אותך לסדר פעם שלישית. נא להוציא אותו, בבקשה. 
+
+ איפה אתה ואיפה ציונות? אתה ציונות אתה? אתה הרס וחורבן אתה. ציונות, חתיכת אופורטוניסט. 
+
+
+ נא להוציא אותו, בבקשה. תצא בבקשה להירגע. תודה. 
+
+
+אתה מדבר על ציונות? מי אתה בכלל. חתיכת ציונות. אתה ציונות אתה? חצוף. 
+
+
+ נא להוציא אותו, סדרנים. תודה. 
+
+
+ חצוף. 
+
+(חבר הכנסת מיכאל בן-ארי יוצא מאולם המליאה.)
+
+
+ אני מוסיפה לך עוד דקה, חבר הכנסת בן-סימון. 
+
+
+ תודה רבה. מראש אמרתי שהדברים לא ינעמו לאוזניו. לא ידעתי שהוא יוצא החוצה אבל הוא הוצא אחר כבוד וטוב לצאת למען הציונות, לפחות שלו. 
+
+לכן, אני אומר: הגענו לרגע האמת. דן מרידור, מי כמוך יודע, שאם אנחנו מחוברים לעולם, אנחנו צריכים להיות קשובים לעולם ולא לחיות בתוך בועה בתוך עצמנו. אני שמח שבנימין נתניהו, נפלה עליו המטלה הקשה הזאת לבוא עם משהו שקודמיו לא הצליחו לעשות. אני מאוד מעריך את זה. אני נתתי לו אשראי, למרות מה שנכתב עליו בתקשורת. אני מאמין שהכהונה השנייה היתה סימן שהאיש מוכן לעשות מהלכים שלפניו לא יכלו לעשות. אני מאוד מקווה שבעקבות ההקפאה הזאת יבואו דברים נוספים, כדי שסוף כל סוף נרפא את הפצע הזה, שמדמם בתוכנו כל כך הרבה שנים ושולח זרועות אימתניות לחינוך, לחברה ולכלכלה ולכל דבר. אני מייחל, באמת אני מייחל, גם מבחינה דתית וגם מבחינה הלכתית, שנעשה יותר שלמות עם העם מאשר שלמות הארץ. היא היתה זיוף מהתחלה והיא נשארה זיוף גם בסוף. תודה לכם. 
+ 
+
+ אני מודה לך, חבר הכנסת בן-סימון. יעלה ויבוא חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, לא חלמתי שחבר הכנסת בן-סימון יכול להרגיז מישהו מהחברים פה בכנסת. איש עדין, נעים הליכות, אבל חד לשון, ולפעמים דבריו מחודדים כל כך שאפילו יורים חצים אולי במי שלא חושב כמוהו. אבל זו הדמוקרטיה, וצריך להבין שלכל אחד יש דעה משלו.
+
+צריך למעשה להבין מה מניע את ראש הממשלה להכריז על הקפאה לעשרה חודשים. כאילו היינו עד עכשיו בתקופה של תנופת בנייה, ועכשיו אנחנו עושים איזה רוורס. את מי ראש הממשלה באמת רוצה להרגיע? אם את הפלסטינים, כבר נוכחנו לראות שעקירת 25 יישובים בעזה ובשומרון הפכה ל"יודנריין", והעקירה בעצם סללה את הדרך לעליית ה"חמאס" לשלטון – יותר הברחות, יותר מנהרות, יותר ייצור ושיגור של טילים ליישובי הנגב, ולמעשה הביאה את מלחמת "עופרת יצוקה". 
+
+צריך לזכור שעוד לא היה ויתור גדול יותר מבשנת 2000, כאשר ברק הסכים לוותר גם על ירושלים. ומה קרה אחרי שברק כמעט הגיע למשא-ומתן? אני זוכר שבוועדת החוץ והביטחון תמיד הוא בא ואמר: אני לא עושה משהו ביניים, או שיש הסכם סופי והכול ברור, מה הם רוצים ואיפה התחנה הסופית מבחינתנו ומבחינתם לגבי היכולת שלנו לתת והפלסטינים שיהיו מוכנים לוותר, אם בכלל – אנחנו חייבים לעשות הסכם אחד ויחיד, וזה הסכם השלום, אין משהו של עוד פעימה כזו או אחרת. ומה בעצם קרה? קיבלנו אינתיפאדה משנת 2000, עם עשרות רבות של מתאבדים, עם מאות של הרוגים. 
+
+הבעיה היא שאובמה רואה בהתנחלויות שורש העוינות הערבית כלפי מדינת ישראל. ועלינו לזכור שבשנת 1967, כשהמלחמה נפלה עלינו, בעצם הכול היה בידיים של הפלסטינים, והם הכריזו מלחמת השמד נגד מדינת ישראל. עבד אל-נאצר אמר שהוא מוכן להקריב מיליון ערבים, העיקר שהוא יגיע לאותה מטרה, לזרוק את היהודים לים.
+
+ואני רק רוצה לשאול, גברתי היושבת בראש, ואני אסיים. אנחנו לא יכולים לחיות באשליה. למה אנחנו יכולים לקבל במדינת ישראל, בתוך "הקו הירוק", 1.4 מיליון ערבים, והם חיים בתוכנו? מדוע 300,000 יהודים לא יכולים לגור ביהודה ושומרון? אם באמת הם רוצים שלום, אם הם חפצים בשלום, אני חושב שצריך להיות דבר מקביל למה שקיים בתוך "הקו הירוק" גם מעבר ל"קו הירוק", ואז ניווכח לראות שהם באמת חפצים בשלום ורוצים שלום.
+
+ אני מודה לך, אדוני. הדובר הבא, חבר הכנסת מוץ מטלון, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני בעצם בא להודות לממשלת ישראל שבאומץ לב דחתה את הערעור שהגישו בנושא הפטור משירות צבאי לבנות. 
+
+ כאן אני מבקש בעצם לפנות אל המפלגות החרדיות ולומר לכן: התנגדותכן לחוק לא מובנת לי. יתר על כן, גם להתנגד וגם לא להציע פתרון חלופי, או הצעה איך להיאבק בתופעה של ההתחמקות משירות בצה"ל, יותר מקוממת מאשר לא מובנת. האם אתם נותנים לגיטימציה לאזרחים או לאזרחיות לעבור על החוק? מדובר פה על בנות חילוניות, המתחזות לדתיות מתוך ידיעה שזה המוצא שלהן להשתחרר מצה"ל. אני לא מבקש לפגוע בבת דתייה, כי אם רק באותן מתחזות. אני חוזר ומדגיש, כפי שאמרתי בנאומי בעבר: אין כאן פגיעה בסטטוס-קוו ובבנות ישראל, אלא במאבק נגד אלה המבקשות להתחמק משירות שהוא חובה, ובעיני גם זכות גדולה לשרת בצה"ל.
+
+משיחות ומפגישות רבות, גברתי היושבת-ראש, חברי, אני יכול לומר לכם כי עם ישראל בשל עתה יותר מאשר תמיד להיאבק בתופעת ההשתמטות. היום עם ישראל יודע יותר מאשר בעבר לחייב את השוויון בנשיאה בנטל. הקרקע, רבותי, פורייה, וזאת גם לאור הנתונים החמורים של המבנה הדמוגרפי ושל המשתמטים מצה"ל, הן בקרב הציבור החרדי ולצערי הרב גם בקרב הציבור החילוני. מחובתנו כמחוקקים לדאוג שלא תימצאנה כל מיני פרצות כדי לחמוק משירות צבאי.
+
+שמעתי את דבריהם של כמה שרים אתמול, כמו השר עוזי לנדאו, השר גדעון סער ואחרים, אשר מעודדים בפני עצמם ומעידים על כך שמה שנמנעו מלומר בעבר – דברים נאמרים היום באומץ לב ציבורי ובגלוי.
+
+בהזדמנות הזאת אני רוצה לברך את ראש הממשלה על החלטתו להיות מעורב בנושא זה באופן אישי, ועל מינוי מזכיר הממשלה לרכז ועדה שתביא את המלצותיה לגבי אכיפה של החוק. 
+
+בואו נתחיל להילחם בתופעת ההשתמטות, כי יש לנו עם אחד, צבא אחד ומדינה אחת. תודה.
+
+ אני מודה לך, חבר הכנסת מוץ מטלון. לפנים משורת הדין, אני מבינה את כאבו של חבר הכנסת בן-ארי, ואני מזמינה אותך לדבר. בבקשה. לרשותך, אדוני, שלוש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הדבר האחרון שאני מבקש לעורר פה זה את רחמיו של מישהו, אינני זקוק לרחמיו של איש. אני מייצג – אומנם במיעוט כאן במקום, ואולי גם במיעוט בעם – אני מייצג רוח גדולה מול אובדן רוח. הרב קוק אומר שעם ישראל עובר בגלות ארבע מיתות בדין, כשהמיתה האחרונה היא מיתת החנק, כשהחנק, גברתי היושבת-ראש, הוא החנק של הרוח, שאנחנו רואים אותו כאן, במקום הזה ובצד הזה. 
+
+יש גם רשעה לא קטנה של מי שפה התיימר קודם לדבר בשם ציונות, שהייתי שמח שהיה עומד פה יום אחד והיה מספר על המעש הציוני שלו בתולדות חייו, שהיה מספר מה לו ולציונות. מה שמניע אותו זה סוג של רשעה – אני אחריב את מפעל חייכם, אני אחריב את התנ"ך שבו אתה מנפנף. לא.
+
+אבל אני רוצה לדבר היום לא אליכם, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר אל העם ולומר להם: יקירי, אהובי, הגזירה הקשה הזאת, המרושעת הזאת, האכזרית הזאת, האווילית, זה לא לעשרה חודשים, השר בגין, שלא נמצא כאן, זה לא עניין של חודש ולא של עשרה חודשים. מי שמערער על הילד שלו שזה ילד שלו, ליום אחד, הילד הזה הוא כבר לא ילד שלו. וממשלה שמערערת על הארץ הזאת, שהיא ארצה, שהיא מולדתה ואין לעם אחר זכות בה, היא בעצם ויתרה, ואת זה הבין מי שהתיימר קודם לדבר בשם הציונות, חבר הכנסת דניאל בן-סימון. 
+
+הוא מבין את זה, האויב מבין את זה. לצערי, גם נתניהו, גם ראש הממשלה מבין את זה, אבל אנחנו כבר דיברנו על זה קודם. ככל שנתניהו נכנע יותר, בעולם בזים לו יותר – העולם המערבי והעולם הערבי. הם לא זזו מעמדתם ולו כהוא-זה. מבדח לשמוע כל פעם את נציגי ה"חמאס": מדינת ישראל לא מתגמשת. אפשר לחשוב כמה הם מתגמשים. אבל, רבותי, זה לא העניין.
+
+הגזירות הן גזירות מוכרות – גזירה, ועוד מעט חנוכה, כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל, זה בעצם האמירה שנאמרת כאן. כתבו לכם על קרן השור: אין לכם חלק בארץ-ישראל. ואגב, מי שאומר שלא נהיה בשכם ובחברון, גם לא יהיה, בטח לא בירושלים, אבל גם לא יהיה בתל-אביב ובת-ים, לא יהיה בשום מקום אחר, כי אין לנו שום זכות על הארץ הזאת, חבר הכנסת בן-סימון, אם אנחנו לא מנפנפים בתנ"ך, שאתה מזלזל בו כל כך. 
+
+אבל למרות הגזירות של "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", למרות הגזירות של הספר הלבן ולמרות הגזירות של לא לבנות ולא לעלות לארץ, לעם ישראל יש רוח יותר חזקה. כשאני שואל את עצמי מי מאחורי, אני רואה רוח עצומה. חבר הכנסת עמיר פרץ היה אתנו בסיור של ועדת חוץ וביטחון, והוא אומר: מאיפה יש לכם כאלה עוצמות? והוא יודע שלנו יש עוצמות שלכם אין בהן כהוא-זה. יש אובדן רוח, יש מחנק של רוח, אבל לציבור שאני בא ממנו, שאתם מתאכזרים אליו, מתעללים בו התעללות קשה – ההתעללות של ההקפאה היא התעללות קשה, היא תפגע בנו קשות, אבל היא לא תהרוג אותנו, היא לא תמגר אותנו. היא בטח לא תגרום לנו לעזוב את הבית.
+
+היה פה הסכם אוסלו, שהביא 40,000 רוצחים. מיטב חברי בני בריתי נרצחו מ-40,000 כלי נשק שחילקתם להם, חבריך, שהיו פה בממשלה ממפלגת העבודה; מיטב חברי. לא נטשנו, התגברנו. הייתי היום בתקוע. תקוע לפני עשר שנים מנתה 100 משפחות. היום יש בה 500 משפחות. בתוך כמה שנים, אני אומר לך, חבר הכנסת בן-סימון, יהיו שם לפחות 2,500 משפחות, ואתה תישאר עם הציונות שלא היתה לך אף פעם. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת בן-ארי. הדובר הבא – חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת אילן גילאון. בבקשה. לרשות אדוני שלוש דקות, בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, אדוני המשנה לראש הממשלה, עמיתי חברי הכנסת, הנה ממשלת ישראל החליטה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות. האומנם הגיע לציון גואל, וסוף-סוף אותו מפעל בעייתי, מנוגד לחוק הבין-לאומי, מנוגד לאינטרס הישראלי, מנוגד לאינטרס השלום, האומנם אותו מפעל מגיע לנקודת עצירה? הלוואי, עמיתי חברי הכנסת, אבל רחוק מאוד מהמציאות, חברי, חבר הכנסת בן-סימון.
+
+ לפני שמתפעלים מההחלטה הזו, בואו נחזור אחורה ונראה. לפני שבע שנים ממשלת ישראל – אגב, ממשלת ליכוד בראשותו של אריאל שרון – קיבלה החלטה מפורשת, שאני מצטט אותה, שממשלת ישראל מתחייבת להקפיא כל פעילות התנחלותית, לרבות – – –
+
+חבר הכנסת גילאון, סגן שר הבריאות, שומעים את דבריכם עד לכאן, אז בבקשה. תודה.
+
+
+ ממשלת ישראל החליטה ואפילו התחייבה בפני הקהילה הבין-לאומית, במפת הדרכים, אני מצטט שוב: להקפיא כל פעילות התנחלותית לרבות גידול טבעי. עוד התחייבה ממשלת ישראל, אני מצטט: לפרק לאלתר מאחזים שהוקמו מאז מרס 2001. ממשלת ישראל התחייבה למסור לממשלת ארצות-הברית בהקדם את סימון הגבול הקיצון, מה שנקרא הקו הכחול של כל התנחלות. ההתחייבויות האלה שנתנה ממשלת הליכוד בראשותו של שרון לא התבצעו, לא התקיימו, לא מתקיימות, אין כוונה לקיים אותן. עמיתי חברי הכנסת, זה משחק בכאילו, שבו מנסים גם לרמות את העולם וגם, חבר הכנסת בן-סימון, לרמות את דעת הקהל בישראל. זו הבעיה הגדולה. 
+
+הפלסטינים, אגב, באותו מסמך של מפת הדרכים מתחייבים גם כן בשלב המיידי של הפעולה שישראל התחייבה בו להקפיא כל פעילות התנחלותית לרבות גידול טבעי. הפלסטינים התחייבו להשליט חוק וסדר בשטחי הרשות, ומבצעים את זה בשטחי הגדה המערבית. מה ממשלת ישראל עכשיו עושה? כאילו מקפיאה התנחלויות, אבל במקביל ישנה תנופת בנייה בירושלים רבתי, אותה ירושלים מים אל ים, מהים התיכון עד ים-המלח. בנוסף משלימים את בנייתן של 2,500 יחידות דיור שבמבצע חומה ומגדל החדש בהתנחלויות בנו להן תשתיות כדי שאפשר יהיה להגיד שרק משלימים את בנייתן. בנוסף בונים, כמובן, בתי-ספר, בתי-כנסת, מוסדות ציבוריים, כי, כמובן, יש גידול טבעי של אוכלוסיית המתנחלים, שהוא גידול טבעי ללא אח ורע בעולם. לכן עם כל החלטות ההקפאה למיניהן, עמיתי חברי הכנסת, מספר המתנחלים בשטחים, למעט בירושלים, הוכפל מ-166,000 ב-1997 עד למעלה מ-300,000 השנה. 
+
+לכן, עמיתי חברי הכנסת, כאשר ממשלת ישראל מקבלת את ההחלטה שהיא מקבלת, צריך לומר לה: דברו אל העם הזה אמת. אתם רוצים להתנחל? תגידו את זה. אתם רוצים להמשיך בבנייה בכל רחבי השטחים? תאמרו את זה. למה לרמות את העולם? והכי חשוב – למה לרמות את הציבור הישראלי? תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. הדובר הבא, חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אורי אורבך. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, השר יעלון, חברי וחברותי חברי כנסת, אני מבקש בשלוש הדקות הבאות להתייחס רק לאי-אמון השלישי. ממילא אני תומך בשתי הצעות האי-אמון הראשונות, האחת של קדימה בנושא המצב הכלכלי-החברתי בארץ והשנייה בנושא קיפוח החינוך הערבי. אני דווקא רוצה להידרש להצעה השלישית, כי זו הצעה שסיעתי תימנע בקשר אליה, ויכול להיות שבנסיבות אחרות היא אולי אפילו תומכת. 
+
+ שאלו פה – מה קרה? אני בהחלט, מתוך נקודת המבט האופטימית שלי תמיד חשבתי שטעות שנמשכת 42 שנים לא צריכה להימשך עוד 42 שנים. בנושא של התהליך המדיני אין ימין ושמאל. יש לראות נכוחה את האינטרס של מדינת ישראל ויש לא לראותו. מדבר אלייך אדם, ואני כשני חברי האחרים, הסיעה, אחת ה"בנימיניות", הקטנות בכנסת, אנחנו פטריוטים ישראלים שאפילו אוהבים את ארץ-ישראל. עד כדי כך אוהבים אותה, שאנחנו מוכנים להסתפק בחלק ממנה, כי אנחנו באמת מאמינים בנצח ישראל. 
+
+אי-אפשר להתעלם מהתהליך שקורה אצל ראש הממשלה, אצל שריו וממשלת ישראל, ואני מתייחס אל התהליך הזה כאילו לא קיימת אותה חזית של מדיניות כלכלית-חברתית אסונית מבחינת מדינת ישראל בעניין החלוקה של העושר הלאומי. אבל התהליך המדיני, ככל שיתקדם, כך נתמוך בראש הממשלה. הנה, ראש הממשלה באחת השיחות אמר לי, מדוע איננו נותנים לו קרדיט. ואני מעוניין בהחלט לתת לראש הממשלה קרדיט – לא שאני שבע רצון לחלוטין מהחלטת ההקפאה, אבל אנחנו שבעי רצון מדבר אחד – מזה שנבחרה כאן דרך שאיננה באה לרצות את הקואליציה, אלא מזהה כאינטרס לאומי את הקמתן של שתי המדינות. 
+
+ אני אומר את הדברים האלה כמי ש-40 שנה השתייך לתנועה, שכאשר הוא אמר את הדברים הללו, נחשב כסכין בגב האומה, כבוגד. אני זוכר שעל הדברים שביבי היום אומר אותם – אני מקווה שהוא גם מתכוון לעשות אותם – נשלחנו לרוסיה בחזרה, והיום לא יגידו את הדברים האלה, כי יכולה להיות אי-הבנה בנושא, באיזה סיעה מדובר.
+
+לכן, אני רוצה לברך היום – אל תפחדו, השר יעלון, לעשות את מה שיש לעשות, כי בסופו של דבר הפתרון יהיה אותו פתרון, כאן יהיו שתי מדינות, וחלום ארץ-ישראל לא צריך להסתיים, אבל הוא יהיה בשתי ישויות מדיניות נפרדות. האנשים שיושבים בשטחים, המתנחלים, אחי, רובם אנשים שהגיעו תחת אחריות ממשלתית, ומקומם לגור, בגדול, זה באשדוד, בראשון, באשקלון, בנגב ובצפון. 
+
+ אבל הדינמיקה הזאת – ואני גם קורא לאבו מאזן ולרשות הפלסטינית: גם אם אינכם חושבים שההקפאה הזאת היא הקפאה מושלמת, גם אם יש ממנה דליפות, בואו לייצר דינמיקה, בואו לפתח דברים שיכולים לקרות במהלך של משא-ומתן ואינם יכולים לקרות כאשר יש הקפאה בהידברות. בסופו של דבר אפשר יהיה להגיע להסכמות בין שני צדדים הרבה יותר בשיחות ובמשא-ומתן מאשר בהקפאה של הדברים. 
+
+אם לומר דבר מהמקורות, והוא הדבר האחרון, כי נדמה לי שסיימתי את זמני, גברתי, אני חושב שהאנשים נבראו בצלם ולכולם משותף דבר אחד: כולם רוצים להרבות שמחה ולהמעיט כאב, ואנחנו צריכים תמיד לחפש את השותפים האמיתיים שלנו. ועדיין אבו מאזן והרשות הפלסטינית הם השותפים האמיתיים לאינטרס הציוני-הלאומי של מדינת ישראל. 
+
+לכן, אני אומר לראש הממשלה: תתאמץ עוד קצת ולך בכוחך זה, בשם סיעתי ובשמי, ואנחנו, ככל שיהיה תהליך שלום, נתמוך בו, בלי הבדל ובלי קשר לשאר הנושאים שעל הפרק. תודה רבה. 
+
+
+ אני מודה לך, חבר הכנסת גילאון. יעלה ויבוא חבר הכנסת אורי אורבך, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת כרמל שאמה. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. 
+
+
+גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני נאנח בצער ובהזדהות, כל כך הרבה פעמים קיוו פה, הנה, או-טו-טו, רק נקפיא, רק נשב, רק נדבר, ויבוא שלום עלינו ויהיו כאן שתי מדינות. אשליה מתחזה תמיד בתחילת דרכה לתקווה. אבל מדובר באשליה. הפלסטינים לא יחדשו את המשא-ומתן כל כך מהר בגלל הפיתיון, אבל גם אם הם כן יחדשו, זה�� פיתיון מורעל, פיתיון לא ראוי, כי אני מתנגד, כי אנחנו מתנגדים להקפאת ההתיישבות ביהודה ושומרון, גם אם מדובר בהשעיה בלבד ובעוד עיכוב בבנייתה של ארץ-ישראל ובדחיקתו של חזון שתי המדינות. 
+
+אמרתי לא פעם ואני אומר את זה שוב, שראש הממשלה, שוודאי רוצה הסכם מדיני, גם אם הוא לא מאמין בו, הוא קורץ פעם לפה, פעם לשם. הוא קורץ לנשיא האמריקני אובמה ואומר לו: הנה, אני מסדר לך עכשיו הקפאה, אני מנסה להתניע את המשא-ומתן. אני אסתדר עם המתנחלים האלה. ובעין השנייה הוא קורץ למתנחלים האלה ואומר להם: אל תדאגו, לא יצא מזה שום דבר, הרי אי-אפשר לסמוך על הפלסטינים, או נכון יותר, אפשר לסמוך שהם ישבשו הכול. קורץ לכאן וקורץ לשם, אבל מי שמסתכל עליו מקדימה רואה מצמוץ. מי שקורץ בשתי עיניים בעת ובעונה אחת – רואים מצמוץ. וההקפאה הזאת של הבנייה בארץ-ישראל שלנו, ביהודה ושומרון שלנו, אדוני ראש הממשלה, היא מצמוץ, ואנחנו מתנגדים למצמוצים בבנייתה של ארץ-ישראל. 
+
+אמר השר יולי אדלשטיין, שר בממשלה, שאל את ראש הממשלה כהאי לישנא; הוא שאל אותו: אדוני ראש הממשלה, אם יתפוצץ צינור בבית שלי בגוש-עציון, לא אוכל לתקן אותו? השר יולי אדלשטיין לא נמצא פה, אבל אני אומר לו, כבוד השר: אתה תוכל לתקן את הצינור בבית, אבל יש צינור אחד שאי-אפשר לתקן, קשה מאוד לתקן, זה הצינור שמחבר בין הליכוד לבין ארץ-ישראל, זה הצינור שמחבר בין תנועת ז'בוטינסקי המפוארת להתיישבות בשטחי ארץ-ישראל ששוחררו ב-1967. רבותי בליכוד, יש לכם סתימה, יש שבר בצינור המחבר בין ארץ-ישראל השלמה לבין הליכוד. 
+
+
+– – – 
+
+
+ בינתיים צריך לשחרר כמה סתימות בממשלת הליכוד, והסתימה והקיבעון והקיפאון וההקפאה, אלה הדברים שאי-אפשר לתקן כל כך בקלות. ומרוב תמרונים, מרוב קומבינות ומרוב פחד וחשש ממה יגידו ומה יאמרו, אנחנו נשארים בלי בנייה ביהודה ושומרון. גם אם זה באופן זמני, הזמני הזה עלול להפוך למשהו קבוע. מרוב תמרונים, אדוני ראש הממשלה, מר נתניהו, עלולים עוד לקרוא לך בנימין תמרוניהו. כל הזמן מתמרנים, ואין השקפת עולם סדורה שאומרת: עד כאן, לא להקפאה, לא לשבר בצינור הזה, המחבר בין הליכוד לבין ארץ-ישראל. תודה. 
+
+
+ אני מודה לך, חבר הכנסת אורי אורבך. אחרון הדוברים, חבר הכנסת כרמל שאמה, בבקשה. 
+
+
+ ערב טוב, גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעות האי-אמון שמונחות אחת לשבוע באופן אוטומטי הן דבר שקודם כול פוגע בעצם מוסד הצעות אי-האמון, יותר מאשר באמון בממשלה. היטיב לבטא את זה בתחילת דבריו חבר הכנסת ברכה, שאמר: אנחנו רגילים להגיש הצעות אי-אמון ולהגיד דברים כלליים. אלה מלים שאמר חבר הכנסת ברכה היום. לצערי, הכלי הזה, שהוא הכלי הדמוקרטי מספר אחת, לא מנוצל למטרתו האמיתית. 
+
+ ראשון הדוברים, שהציג את הצעת האי-אמון מטעם סיעת קדימה, היה חבר הכנסת מאיר שטרית. חבר כנסת רב-ניסיון, רב-חוכמה הייתי אומר, לצערי, שלא כשמו, שאמור להאיר, הוא טשטש יותר, יותר בלבל, יותר הטעה, וטען כנגד מדיניותה הכלכלית של מדינת ישראל וממשלת ישראל. 
+
+
+אתה יודע מה המדיניות בכלל? 
+
+
+ חבר הכנסת פלסנר, אני אף פעם לא הפרעתי לדבריך. הוא דיבר כנגד קיצוץ המסים. כשמטילים מסים, הצד הזה רועש וגועש. כשמקצצים במסים, גם רועש וגועש. אז איפה הבעיה? תגידו מה המדיניות שלכם, חבר הכנסת פלסנר: אתם בעד הפחתת מסים או אתם בעד הטלת מסים? אי-אפשר להיות נגד אוטומטי. 
+
+
+ איזה מסים הפחתתם בדיוק? 
+
+ חבר הכנסת בדיוק דיבר עליה��, אני מפנה אותך אליו – תוכנית רב-שנתית של הפחתת מסים. 
+
+ חבר הכנסת שטרית גם השתלח ברפורמה במינהל מקרקעי ישראל. הוא טען שמי שעשה את הרפורמה אין לו מושג ירוק בנושא מינהל מקרקעי ישראל. הוא טען ושאל: אילו דירות נבנו בעקבות הרפורמה? היש משפט לא חכם יותר מהמשפט הזה? האם מישהו הבטיח שחודש לפני תאריך היעד של תחילת יישום הרפורמה, 1 בינואר 2010, תיבנה דירה כלשהי בזכות הרפורמה? אז למה לדבר בססמאות ולמה לדבר באשליות? הרפורמה בממ"י והרפורמה בתכנון ובנייה, הבאה עלינו לטובה, הן רפורמות לטווח בינוני וארוך, הן לא רפורמות שהבטיחו למישהו משהו מחר בבוקר. לכן דבריו של חבר הכנסת מאיר שטרית הם דברים בעלמא, חסרי יסוד, חסרי בסיס, שכל מטרתם לנגח ולקנטר את הממשלה ואת העומד בראשה. 
+
+בעיית השכבות החלשות, שאותה כל כך כאב חבר הכנסת שטרית בשם סיעת קדימה, היא בעיה שאנחנו נלחמים בה ומצווים להילחם בה, אבל לא בטוח שנפתור אותה לגמרי, לעולם. אנחנו יום-יום, לא בפופוליזם, מנסים למצוא פתרונות, מנסים להיטיב את מצבם, והתרופה הכי טובה – לא תרופת פלא ולא תרופת קסמים – להיטיב עם השכבות החלשות, זאת תמיכה עקבית במשק הישראלי ובכלכלה הישראלית. 
+
+מספיק לבחון כמה מאירועי החודש האחרונים, כדי לקבל אינדיקציה על המגמות במשק ועל הפירות של המדיניות הכלכלית של שר האוצר ושל ראש הממשלה. התאחדות התעשיינים פרסמה רק היום שבשנה הקרובה היא צופה צמיחה של 4% בתוצר הכללי ושל כ-8% ביצוא. אלה נתונים מרשימים ביותר. 
+
+ סוכנות הדירוג הבין-לאומי "פיץ'" סבורה כי ישראל היא בין ארבע המדינות היחידות בעולם בדירוג A שתצא מהמיתון, יחד עם מועדון כלכלי מכובד בראשות סין, בחריין ופולין. ואני מצטט מדבריהם: מדיניות כלכלית טובה הפכה את כלכלת ישראל לחסינה יותר לזעזועים. 
+
+ שיעור האבטלה, חברי מקדימה, שאין אינדיקטור טוב ממנו להטבה במצבן של השכבות החלשות, שהרי לרוב מי שמובטל אלה השכבות החלשות – שיעור האבטלה ירד ברבעון השלישי של שנת 2009 ל-7.8%. זה עדיין הרבה מאוד, זה עדיין יותר מדי, אבל זו מגמה חיובית – ומגמה חיובית כנגד המגמה הרעה העולמית. זה אומר פרי נוסף של מדיניות האוצר והממשלה.
+
+מדינת ישראל, לאחר שנים רבות, תהפוך בחודשים הקרובים לחברה מלאה ב-OECD. זהו גם הישג והבעת אמון בכלכלה הישראלית. לא יעזור כמה הצעות אי-אמון אתם תגישו לגבי המשק ולגבי המדיניות הכלכלית; העולם, מהמערב עד המזרח ודרך הארגונים הבין-לאומיים מביעים הבעת אמון מלאה במשק הישראלי. 
+
+ה"וול סטריט ז'ורנל" משבח את נתניהו ואת הנגיד פישר ואת מדיניות האוצר, ואומר: הנ"ל סייעו לישראל להימלט מהמשבר הכלכלי. מה עוד אתם צריכים, חברי מקדימה, כדי להגיד פעם אחת מלה טובה על הממשלה, כדי להגיד פעם אחת מלה טובה על מדיניות הממשלה, על העומד בראשה, על השרים שעובדים קשה מבוקר עד ליל? 
+
+עוד סימן, אם חסר לכם, חברי מקדימה – והכול מהימים האחרונים, לא הייתי צריך לעשות חיפוש בהיסטוריה של השנה האחרונה; הכול מהשבועיים האחרונים. עוד סימן להתאוששות כלכלית זה ירידה בצ'קים החוזרים ללא כיסוי. למי בדרך כלל חוזרים צ'קים ללא כיסוי? לשכבות החלשות שכורעות תחת הנטל. אבל המפקח על הבנקים דיווח לנו לפני ימים מספר שסכום הצ'קים החוזרים ללא כיסוי צנח ב-24% בתוך שנה וירד לפחות מחצי מיליארד בחודש ספטמבר. 
+
+על שוק ההון הגואה אין צורך להוסיף. את פירותיו כל עם ישראל קוטף. "מריל לינץ'", עוד חברה בי��-לאומית בעלת מוניטין, אומרת למשקיעים הזרים בסקירה: יש לנו בשבילכם חמש סיבות טובות למה להשקיע בישראל עכשיו. לא מחר, עכשיו. ואתם, חברי באופוזיציה, לא מוצאים אפילו סיבה אחת מה טוב בכלכלת ישראל, אלא מחפשים רק – לא למצוא את הרע – להמציא את הרע. יש הבדל בין למצוא, לחפש ולהתמקד ברע, לבין להמציא את הרע, כי אין כמעט דבר רע במדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל. 
+
+חברי באופוזיציה, אתם נוטים להשתלח בראש הממשלה כמעט בלי הבחנה. אחת ההאשמות המרכזיות היא שראש הממשלה חסר יכולת לקבל החלטות. כמה החלטות אתם מצפים מראש ממשלה שיקבל על מנת שיעמוד במבחן שלכם? ההחלטה על הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, ההחלטה על התקציב הדו-שנתי, ההחלטה האחרונה על ההקפאה – אלה החלטות מימין ומשמאל, החלטות אמיצות של מנהיג. אפשר להתווכח על טיבן, אי-אפשר להתווכח על עצם קבלתן. אבל אני יכול להסכים אתכם ולומר שהוא אכן לא מקבל החלטות. הוא לא מקבל את ההחלטות שאתם הייתם רוצים שהוא יקבל. אתם הייתם רוצים שהוא יקבל החלטות רעות לו ולממשלתו, אבל הוא מקבל החלטות טובות והציבור מצביע יום אחר יום בעלייה בתמיכה בממשלה ובמדיניותה. 
+
+לכן, אדוני היושב-ראש, אין לנו אלא לדחות את הצעות האי-אמון אחת לאחת ולקוות שיוגשו במשורה ובמידה, כי זהו הכלי מספר אחת של הדמוקרטיה ואל לנו להשתמש בו עם יד קלה על ההדק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה לסגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת שאמה. רבותי, נא לשבת, השרים, חברי הכנסת. לפנינו שלוש הצעות אי-אמון. 
+
+ אנחנו נצביע עכשיו על הצעת סיעת קדימה להביע אי-אמון בממשלה בנושא: הפגיעה הכלכלית בשכבות החלשות על-ידי ממשלת נתניהו. השר אדלשטיין, השר ליברמן, אני מודיע לכם שאני עורך הצבעה. בבקשה, נא להצביע. מי בעד האי-אמון? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעת קדימה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+ ובכן, 25 בעד, 44 נגד ונמנע אחד – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ סגן ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק מודיע שבטעות הוא הצביע בעד האי-אמון. אני שומע, ואינני משנה את ההצבעה. זו דוגמה טובה – כאשר אני לא אשנה את ההצבעה בזמן קריטי, אני אביא את הדוגמה הזאת.
+
+
+ סוף-סוף שר הביטחון לא טעה. 
+
+
+ הואיל והוא הודיע, אין הדבר מחייב אותו להתפטר וזה גם לא מחייב אותי לשנות את ההצבעה. זה הכול. 
+
+ובכן, הצעת האי-אמון של סיעת קדימה לא נתקבלה. 
+
+אנחנו עוברים להצעת סיעות חד"ש, בל"ד ורע"ם-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בנושא: המשבר העמוק במערכת החינוך הערבית והצורך בתוכנית מקיפה לגישור על הפערים. רבותי, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+הצעת סיעות חד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+
+ 22 בעד, 45 נגד ונמנע אחד. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעות חד"ש, בל"ד ורע"ם-תע"ל לא נתקבלה. 
+
+אנחנו עוברים להצעת סיעת האיחוד הלאומי להביע אי-אמון בממשלה בנושא: הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון והפגיעה בילדים ובאזרחי מדינת ישראל. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
+
+הצעת סיעת האיחוד הלאומי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+
+ שניים בעד, 42 נגד ו-16 נמנעים. אני קובע שהצעת סיעת האיחוד הלאומי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+
+ [מס' כ/235; "דברי הכנסת", הכנסת ה-17, מושב שלישי, חוב' ל"ז, עמ' 18537.]
+
+
+רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף השלישי בסדר-היום: בקשת ועדת הכנסת להחיל דין רציפות על הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 36) (צמצום החסינות בפני חיפוש בשל עבירת ביטחון), התשס"ח–2008. יציג את הבקשה יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין. 
+
+מי מהסיעות שמבקשת להתנגד להצעה זו תגיש התנגדות בתוך 14 יום למזכירות הכנסת. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בהתאם לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, אבקש להודיעכם כי ועדת הכנסת החליטה כי ברצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 36) (צמצום החסינות בפני חיפוש בשל עבירת ביטחון), התשס"ח–2008, שפורסמה בחוברת מס' כ/235.
+
+הצעת החוק, שהציע בכנסת הקודמת חבר הכנסת עתניאל שנלר, עוסקת בסיוג החסינות בפני חיפוש, המוענקת לחברי הכנסת בקשר לעבירות ביטחון, ובהתאם לתנאים המפורטים בהצעה. 
+
+ החלטת ועדת השרים היתה כי אין לממשלה עמדה ביחס להחלת דין הרציפות על הצעת החוק.
+
+ בחלוף שבועיים תובא הצעת ועדת הכנסת להצבעה במליאה. תודה.
+
+ תודה רבה. ובכן, זאת היתה הודעת ועדת הכנסת, המבקשת להחיל דין רציפות על חוק חסינות חברי הכנסת(תיקון מס' 36) (צמצום החסינות בפני חיפוש בשל עבירת ביטחון). בעוד שבועיים, אם תהיינה התנגדויות, אנחנו נצביע אם להחיל דין רציפות אם לאו. 
+
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/288).]
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, אני עובר להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 2) (התליית ההיטל בשל צריכת מים עודפת), התש"ע–2009, של חבר הכנסת אמנון כהן – קריאה ראשונה. אדוני הנכבד יעלה ויבוא וינמק. 
+ 
+ לדיון בקריאה ראשונה בהצעת חוק זו נרשמו ארבעה דוברים: חבר הכנסת אורי אריאל, חבר הכנסת גדעון עזרא, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת נסים זאב וחבר הכנסת – – –
+
+ דב חנין רוצה, אחרון. 
+
+ אחרון. יסכם וישיב בשם המציעים חבר הכנסת מקלב. בבקשה. 
+אדוני היושב-ראש, תודה, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, כבוד יושב-ראש ועדת הכספים, הרב משה גפני – – –
+
+ יושבי-ראש הוועדות הנכבדים, אי-אפשר לקיים דיון בין הוועדות כאשר חבר הכנסת אמנון כהן מופיע כאן מעל במת הכנסת. 
+ אדוני היושב-ראש, ממשלות ישראל לא השכילו להתפיל מים או לדאוג בשל חוסר מים במדינת ישראל בזמן. כתוצאה מכך נאלצנו בחוק ההסדרים האחרון להסכים לחוק – חוק מס הבצורת. אכן, המצב הלאומי מבחינת מים במדינת ישראל הוא קשה ביותר. חוקקנו אותו בחוק ההסדרים והוא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, ונכנס לתוקף מ-15 ביולי 2009.
+
+אדוני היושב-ראש, אזרחי מדינת ישראל היו בוגרים וחסכו מים בתקופת הקיץ, ואנחנו ראינו לנכון – כחברי ועדת הכספים ואלה שהובילו את החוק – שבתקופת החורף אנחנו יכולים להקפיא את החוק. גם התגלו כמה בעיות תוך כדי הכנת החוק, גם הציבור פנה אלינו ואמר שיש שם כמה בעיות, ואנחנו מתקנים את הבעיות הללו. אם לאחר ההקפאה, חס ושלום, לא תהיה שנה עם הרבה גשמים, נצטרך להפעיל אותו מחדש. 
+
+ראשית, הצעת החוק מאריכה את המועד שבו על הצרכן הביתי לדווח על מספר הנפשות שמתגוררות בביתו עד סוף שנת 2009 – – 
+
+ הצרכן הביתי נהיה הצרחן הביתי. 
+ – – במקום עד יום 21 בנובמבר 2009, כי גם כך ראינו שהציבור לא הספיק לעדכן את עצמו, את רשות המים ואת הרשויות המקומיות בכל מקום איך זה עובד. לכן, אנחנו ביקשנו לתקן את ההצעה, שעד סוף השנה הקלנדרית יוכלו להמשיך לדווח על מספר הנפשות שגרות באותו משק-בית, כאשר גרות כמה נפשות באותו בית. 
+
+ הנושא השני שעלה ואנחנו מתקנים אותו – אם החוק היה פועל, ואם הוא יו��על לאחר ההקפאה, אז לכל משק-בית לפי החוק המוצע מגיעים 12 מטרים מעוקבים. אנחנו חשבנו לנכון שצריך להגדיל את זה ושזה לא מספיק. אנחנו מגדילים את זה ל-16 מטרים מעוקבים מינואר, לאחר ההקפאה, אם נצטרך להפעיל את החוק בהמשך. 
+
+התיקון השלישי מדבר על כך שאנחנו רצינו בחוק המקורי להגדיל את מכסת המים לנכים. בפועל, קרה מצב שיותר מדי טרטרו את הנכים. לכן, במהלך יישום החוק התברר כי בשל ביורוקרטיה הנכים לא מצליחים ליהנות מתוספת המים האמורה, וכן שחלק מהנכים לא נכללים בגדר החוק. לפיכך, אנו מציעים כעת לתקן את החוק ולקבוע כי הנכים יהיו זכאים לתוספת המים בלי אישור רופא שהם זקוקים לתוספת המים, והאישור היחיד שהם יידרשו להציג הוא אישור על נכותם. 
+
+ כמו כן, מוצע בהצעת החוק לכלול גם ילדים שהם נכים, גם נכים סיעודיים, נכים מעבודה, וגם נכה שזכאי לקצבת זיקנה. כל זה בא לתקן את החוק, כי בהגדרה הקודמת היו צריכים להביא אישורים, ורופא קופת-החולים תמיד אמר: אני לא יודע להגיד אם הצריכה שלך יותר גבוהה, יותר נמוכה, כי אני לא מומחה בנושא הנכים.
+
+הנושא הרביעי, אדוני היושב-ראש, שאנחנו רוצים לתקן – מדובר על כך שצריכת המים של צרכן ביתי מחושבת לפי צריכתו האישית וצריכתו המשותפת בבניין עם מונה משותף. זאת אומרת, יש לך שעון ביתי, שאתה צורך, ואתה התייעלת ואתה חוסך – אבל יש בבניין גם שעון משותף, ושם למעשה אתה לא כל כך אחראי. 
+
+ אבל מה קורה? על מנת שדיירים שצריכת המים האישית שלהם נמוכה לא יישאו בתשלום היטל או בתשלום היטל גבוה בשל הצריכה המשותפת בבניין שבו הם מתגוררים, החליטה הוועדה לקבוע – זה בתיאום גם עם רשות המים – כי בחישוב צריכת המים החודשית של הצרכן תיכלל רק מחצית מהצריכה המשותפת. גם פה אנחנו מתקנים – לא את כל הצריכה, כי אנחנו לא יכולים להטיל את הגזירה הזו על אותם הצרכנים שבתוך משק-הבית חוסכים מים, אבל בצריכה המשותפת – 50% מהצריכה הם משלמים, ורק העודפת תיחשב כעודף. 
+
+נושא אחרון – הנושא של ההקפאה, שעליו דיברתי: אנחנו מבקשים בחוק הזה מינואר 2010 ועד 15 באפריל 2010 להקפיא את חוק היטל הבצורת. לאחר מכן ובתקופה הזאת אנחנו נבחן – גם רשות המים תבחן – כמה גשם ירד, וכמובן, כולנו צריכים להתפלל לקדוש-ברוך-הוא שירדו גשמי ברכה. ואם, בעזרת השם, כך יהיה, אז יכול להיות שההקפאה תימשך גם לאחר מכן, כמובן במידה שירדו מספיק גשמים בעקבות כך. 
+
+הצעת החוק הזו היא הצעה חשובה, שמטרתה להקפיא את ההוראות בדבר היטל מים לתקופת החורף, שאנו מקווים שיהיה חורף גשום, כך שיתאפשר לנו בעתיד לוותר בכלל על היטל המים האמור, אולי אפילו גם לבטל את החוק, במידה שיהיה צורך. מכל מקום, עד לבוא הגשמים, יש בהצעה כמה תיקונים שנועדו להקל על האזרח במהלך יישום החוק. 
+
+לפיכך, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה וכן שנוכל להביא כבר מחר – זה כבר נמצא בסדר-היום במידה שזה יאושר היום – להכנה לקריאה השנייה והקריאה השלישית בוועדת הכספים. 
+
+ אני רוצה להודות לייעוץ המשפטי של הוועדה ולצוות הוועדה, שבאמת פעלו בשיתוף אתנו. למדנו את הדברים, והיו המון פניות – גם דרך מיילים, גם דרך פניות, דרך ארגונים, דרך ארגוני נכים – התאסף המון חומר ועבדנו אחד-אחד ללמוד את זה, על מנת שנוכל לתקן ולהקל על האזרחים את הגזירות הקשות שהיו. אני רוצה להודות גם ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת גפני – – –
+
+ הוא שומע, הוא שומע, אל תדאג.
+
+ א��ך הוא יכול לשמוע כשהוא מדבר עם שר הדתות של מדינת ישראל? 
+
+ הוא שומע, הוא שומע, הוא שומע. 
+
+ הוא לא שומע. הם מדברים על המועצות הדתיות, איך הוא יקשיב?
+
+ חבר הכנסת גפני, אתה לא שומע אותו אבל אל תשמע את הטלפון. 
+
+ – – – לשמוע את השר. 
+ רמת-השרון, בא על תיקונו? 
+
+ אני גם רוצה להודות לחבר הכנסת מקלב, שהיה שותף פעיל בוועדה – גם בצוות, גם בהכנת החוק – וכמובן, כבודו גם יסיים את הדיון לאחר מכן לפני ההצבעה. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+ הוא ישיב למתווכחים על החוק. 
+
+ תודה. 
+
+ ראשון הדוברים – חבר הכנסת אורי אריאל, ולאחריו – חבר הכנסת גדעון עזרא. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, נכון עשה ידידי חבר הכנסת אמנון כהן, ואתו שאר המציעים, ביניהם גם אנוכי הקטן, בהצעת החוק הזו, שהיא תיקון מסוים – לא מספיק, שלא נטעה ולא נתבלבל – כי בכוונת הממשלה, עוד הם מוותרים על דבר אחד, להכניס לכל עם ישראל מחירים קבועים כאלה, שמס הבצורת יחוויר לידם. אז אני – בהכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בטח נעסוק בזה; אני מקווה שיהיו לכולנו הבינה, החוכמה והדעת לתקן את התיקונים הנדרשים בכל ההיקף ובכל התחומים הנדרשים, כי המס הזה שהוא מס בצורת, כשמו כן הוא, מס שנועד למלא את קופת האוצר, ולא כדי לחסוך מים. אזרחי ישראל הוכיחו בעבר – בזמנו של השר רפול, שר החקלאות – שהם יודעים לחסוך בלי קנסות. הקנסות שכרגע מסבירים לנו שעוזרים לחסוך, נועדו להשלים את החסר בקופת האוצר בהיקף של מיליארד שקל, והעניין הזה מיותר, לא צודק, לגבי אנשים מסוימים הוא אפילו אכזרי, כי אין להם לשלם את התוספת הזו, מגיעים עד כדי פת לחם ובלי מים.
+
+באותו זמן שמוגש פה החוק הזה שנקרא חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 2) (התליית ההיטל בשל צריכת מים עודפת), ממשלת ישראל בראשות נתניהו מתלה את הזכות של יהודים לבנות ביהודה ושומרון, מכובדי היושב-ראש. ואין קול ואין זעקה, לא כאשר מפסיקים את בניית הכיתות ולא כאשר מפסיקים את הבנייה. מה שנאמר שאולמרט כשל, צריך לומר שביבי נכנע. ראש הממשלה שלנו, שלי, שלכם, נכנע נוכח האיומים. נכנע לאובמה, נכנע לטרור, יצא פראייר, כמו שאומרים. מה שהוא הבטיח לכולם, אמר: אני לא כמו אולמרט, אני לא פראייר, זה נכון. הוא לא פראייר, הוא האבא של הפראיירים. הוא המציא אותם בכלל. אבל הוא מתגאה בחוסנו, בעמידה זקופה, ובאותו זמן זוחל אל ה"חמאס" כדי לשחרר אסירים בעסקת שליט הנוראה; ולבי לבי עם משפחת שליט אבל העסקה היא נוראה.
+
+לא זאת אף זאת, מכובדי היושב-ראש. הוא, בעצה אחת עם שר הביטחון, לא מאפשר לבנות כיתות. כיתות לילדים. ילדים רכים בכיתה א'. עכשיו, כדי להראות שהדברים הם לא הקפאה מוחלטת, כן, הוא חתם על כמה כיתות.
+
+
+ אני לא יכול להפסיק אותך.
+
+
+ זה בסדר, אני מסיים, מכובדי היושב-ראש.
+
+
+ אני לא אפסיק אותך.
+
+ 
+ עכשיו, האם קם מישהו, נניח – שואל את ידידי, חבר הכנסת נסים זאב – האם מישהו מכם זעק זעקה? האם תוכל אולי לזעוק זעקה? לא עד עכשיו, מכאן ואילך. מה עושים חברי כנסת שנראה להם שיש עוול כלפי יהודים? 
+
+ שר החינוך הסביר פה שהוא לא יפסיק את הבנייה של כיתות בית-ספר לערבים, והוא צודק. אני חושב שהוא צודק. שר הפנים ושר המשטרה לא מפסיקים את בניית בתי-הספר – ויתקן אותי שר החינוך אם אני טועה – בכפרי הבדואים הלא-מוכרים. אין להם תב"ע, אין להם רשיון – גפני, אתה מפריע לי. תודה. גפני, אתה מפריע לי. תודה – בכפרים הלא-מוכרים אצל הבדואים, שאין תב"ע, אין אישור ואין כלום, משרד החינוך נותן. נותן מבנים יבילים, נכון, לא מבני קבע. אבל ביהודה ושומרון לא. שמה, מכיוון שהאזרחים משרתים בצה"ל, הם משלמים את מסיהם, הם מוכנים לעשות כל דבר שצריך למען המדינה, אז ראש הממשלה נכנע, והוא ימרר את חייהם ובאותו זמן יקרא להם: אחינו. כי אחינו, רצוי להרביץ להם מעת לעת. כדי שיראו מי בעל-הבית. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת גדעון עזרא, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מברך באופן כללי על הצעת החוק, אבל יש לי כמה הערות. ההערה הראשונה שלי היא על השטחים הציבוריים. הסכנה של נזילות בשטחים הציבוריים יותר גדולה מהסכנה של נזילות בשטחים הפרטיים. והעובדה שאנחנו מקלים ראש דווקא לגבי השטחים הציבוריים, לפי דעתי עלולה לגזול הרבה מאוד מים. אני לא מדבר רק על השטח הציבורי שסמוך לבית, לשעון המרכזי של הבית, אני מדבר גם על השעונים של הרשויות באשר הם. ובזבוז שם זה בזבוז של אלפי קובים, ואין הבדל בין מים שנשפכים מהברז בבית לבין מים שנשפכים מצינור על מדשאה מסוימת. זו הערה ראשונה.
+
+ הערה שנייה – חבר הכנסת אמנון כהן, אני לא יודע אם יצא לך או לא יצא לך. אני חושב שהציבור היה מקבל בהבנה הרבה יותר גדולה אם הכסף של מס הבצורת היה מיועד להמשך השקעות בתשתיות מים – – –
+
+
+ יש לנו התחייבות שהאוצר מתקצב את התפלות המים ואת הכול. 
+
+
+ יש התחייבות?
+
+
+ כן.
+
+
+ היא פורסמה?
+
+
+ לא, בסדר, אבל – – –
+
+
+ אני חושב שחשוב לפרסם, משום שלפי דעתי הציבור יבין את הדברים בצורה הטובה ביותר. 
+
+הערה שלישית – אני מבין שמחירי המים יתייקרו החל מ-1 בינואר, ולא רצו שתהיינה שתי התייקרויות ביחד. אבל אין לפי דעתי הבדל גדול בין בזבוז מים בחודש ינואר לבין בזבוז מים בחודש מאי או יוני או יולי. להיפך, ייזקקו למים בחודשים ההם הרבה יותר מאשר במהלך החורף, ואני מאוד מקווה שהחורף לא ישפיע עלינו ונחשוב שיש לנו עוד מים. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת גדעון עזרא. חבר הכנסת נסים זאב – אלא אם כן אתה רוצה להיות אחרון.
+
+
+ אחרון – אורי מקלב.
+
+
+ מקלב הוא בשם המציעים.
+
+
+ כן.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני מברך את היוזמים, אמנון כהן ואחרים, שיזמו את הצעת החוק. מובן שאם הממשלה לא היתה נותנת דעתה לכך ומסכימה, אז היו יכולות להיות הצעות מכאן ועד להודעה חדשה, ולא היתה לה תמיכה. אבל זה יצא מתוך זעקת הציבור. אנחנו חשנו שהציבור מרגיש שהוא נגנב – אני אומר את זה כפשוטו – כאשר מחירי המים התחילו להגיע לממדים חסרי תקדים, ואפילו הייתי אומר שמחיר החלב, עוד מעט, יהיה שווה למים, ואולי גם משקאות משכרים. אני לא יודע. אין כבר מחיר למים, כאשר מי שהיה רגיל לשלם 400 שקלים צריך לשלם 2,500 – וזה לא מקרה אחד או שניים. 
+
+ אנשים לא יכלו לעמוד – עכשיו השאלה, אדוני היושב-ראש, צריך להבהיר בצורה הברורה והמפורשת ביותר: מה קורה עד 1 בינואר? אנשים לא יודעים: כן נשלם? האם ההיטלים עד התאריך הזה, שוברי התשלום שנשלחו או נשלחים במהלך החודש האחרון, והקרוב, בדצמבר – איך האנשים צריכים לנהוג? חבר הכנסת גפני, אני רוצה לומר לך שאני מקבל טלפונים מאנשים, אזרחים, והם לא יודעים איך להתייחס לעניין הזה, ואין הבהרה גם מצד הרשויות המקומיות.
+
+דבר נוסף, אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ מה, הצעת החוק מבטלת?
+
+
+ לא, היא לא מבטלת. יש פה בלבול, והאזרח לא יודע איך להתייחס. האם לשלם את מלוא התעריף או לא? חשוב שתהיה הבהרה. או שיש כאלה שמחכים לשובר נוסף, אגב, שיבהיר את הצעת החוק. 
+
+ דבר נוסף, אדוני היושב-ראש, אני חוזר ואומר ומבקש: חייבים להקים את ועדת ההנחות. הרי גם באפריל מחירי המים עדיין גבוהים ביותר. אנשים שהם חסרי אמצעים, שמצבם הכלכלי קשה, אינם יכולים לעמוד בנטל של התשלומים הגבוהים האלה. חבר הכנסת אורי מקלב יודע את ההיסטוריה שלנו בעיריית ירושלים. היתה ועדה שהיתה מורכבת מעובדים סוציאליים, אנשי מקצוע, יועץ משפטי. אבל בסיכומו של יום היינו דנים בפרט ובאותן משפחות, והיינו נותנים הנחות למי שמגיע לו על-פי דין. אני חושב שגם במקרה הזה אין מנוס. אם רוצים להעלות את מחירי המים בצורה כזאת, שגם אחרי, הייתי אומר, ההתליה הזאת, בסופו של דבר המחירים עדיין יהיו גבוהים ביותר – אז צריכים להקים ועדת ההנחות בכל רשות ורשות. אני מקווה שיהיה גיבוי גם ממשרד הפנים. 
+
+
+תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, בבקשה. ולאחריו – חבר הכנסת דב חנין. תסיים חברת הכנסת סולודקין. 
+
+
+ – – –
+
+
+ מאיר שטרית לא רשום אצלי. 
+
+
+ רשום. 
+
+
+ יהיה רשום מייד אחרי גפני. 
+
+
+ – – –
+
+אתה היית צריך להיות עכשיו, רק לא עדכנו אותי.  
+
+
+ – – –
+
+
+ בחוק זה אתה לא רשום, אבל אני אשמח מאוד להוסיף אותך. 
+
+
+חבר הכנסת גפני, איפה עומד התיקון לחוק – – – 
+
+
+ אתה, אבל, יכול לדבר גם כיושב-ראש ועדה. בבקשה.
+
+
+ נתתי שאמנון כהן יפתח ומקלב יסכם. 
+
+
+
+ יש לך פררוגטיבה.
+
+
+ לא, זה בסדר גמור. 
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, רבים התקשרו אלי לאחר שהגעתי להסדר עם הממשלה לגבי הנושא של הקפאת היטל הבצורת, ושאלו אותי את השאלה הזאת: איך הסכמת להקפיא את היטל הבצורת תמורת העלאת תעריפי המים בינואר? הרי היטל הבצורת – אנחנו בוועדת הכספים, הצוות שהיה, אמנון כהן ואורי מקלב ורבים אחרים שישבו ימים ולילות על העניין, שינו את החוק המקורי של הממשלה על היטל הבצורת. שינו את זה לגבי נכים, שינו את זה בכמות הקובים שיש לכל משפחה, שינו את זה לגבי ילדים, וזה בסך הכול הוראת שעה. בשעה שתעריפי המים שעולים ב-1 בינואר, זה דבר קבוע וזה לכולם, זה לא משנה, קשישים ונכים וילדים והכול. 
+
+אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לומר כאן מעל הדוכן: אין קשר בין שני הדברים. מה שהולך לקרות בינואר הוא שתי הוצאות, או שתי גזירות, שהיו מוטלות בעניין של המים על הציבור, בלי קשר בין האחת לשנייה. הראשונה התקבלה לפני שנתיים בממשלת קדימה, בחוק ההסדרים, והובאה לוועדת הכלכלה. הובא פרק שהוציא מהכנסת את העלאת תעריפי המים, ואפשר לרשות המים, לגוף לא נבחר, להעלות את תעריפי המים כרצונו. הם החליטו להעלות את תעריפי המים ב-50% ב-1 בינואר 2010 – אין קשר להיטל הבצורת.
+
+ אנחנו, בקואליציה הנוכחית, עשינו את היטל הבצורת, שאני טענתי – אמר לי חבר הכנסת אורי מקלב בעת הדיונים: תדע לך שזו הולכת להיות הגזירה הכי קשה בכל חוק ההסדרים, אבל פחות קשה מהנושא של העלאת תעריפי המים. 
+
+אנחנו באמת שינינו, כפי שאמרתי, עד שהתחלנו לקבל את החשבונות; ידענו, שום דבר לא הפתיע אותנו: תאגידי המים לא היו ערוכים לכך, העיריות לא היו ערוכות לכך. ביקשו מהנכים אישורים, והם הלכו לקופת-חולים – קופת-חולים סירבה לתת אישור, היא אמרה: אנחנו לא מבינים במים. התאגידים לא ידעו מה לגבות ואיך לגבות. ואז באתי למשא-ומתן עם מנכ"ל משרד האוצר, עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עם הרפרנטים במשרד האוצר, עם השר עצמו. הגענו להסכמה שבעצם יוקפא היטל הבצורת מ-1 בינואר, לא כפי שהופיע פה בחוק בקריאה טרומית. זה לא רטרואקטיבי, מ-1 בינואר זה יוקפא. אנחנו, בעזרת השם, אם מליאת הכנסת תאשר את זה היום כאן, אנחנו מחר בבוקר מתכנסים לדון, להכין את זה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יהיה דיון קשה לגבי מה יקרה ב-15 באפריל, מי מוסמך להמשיך את ההקפאה ומי מוסמך לבטל את ההקפאה. כמובן, יצטרכו אישור להמשך הביצוע, יצטרכו את האישור של ועדת הכספים. 
+
+ לגבי העלאת תעריפי המים, אין לי הסכמה עם הממשלה. הנחתי הצעת חוק של ועדת הכספים, כל חברי ועדת הכספים חתומים על זה. אגב, גם חבר הכנסת מקלב שהוא איננו חבר בוועדת הכספים, אבל אנחנו קיבלנו אותו כאורח כבוד; הוא היה חבר ב"הגיחון", הוא איש מקצוע בעניין הזה, באמת, הוא תרם רבות מאוד לעניין הזה, והוא חתום גם על החוק. הממשלה לא מסכימה, היא מבקשת לקיים אתנו דיון על העניין הזה. אני מסיים.
+
+ואני אומר לכם, ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש. יש ויכוח בין הכנסת לממשלה, מה זה מים. האם מים זה כמו "קוקה-קולה", שקונים בקיוסק ומשלמים את מלוא המחיר? או שמים זה מצרך חיוני, שמדינה מתוקנת ומסודרת צריכה לספק לתושביה ולסבסד אותם. החשבונות שאנשים מקבלים בשכונת הארגזים בתל-אביב, במעלות, באופקים, בכל המקומות הללו, זה פשוט קורע לב. 
+
+
+ אדוני – – –
+
+
+ אני מסיים. אני מבקש ממליאת הכנסת לאשר את החוק הזה. אנחנו מחר נכין את זה לקריאה שנייה ושלישית, ואנחנו נתקדם גם בנושא של תעריפי המים, שזה נושא אחר לחלוטין. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מאיר שטרית, בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. פשוט אני – נשמט מהרשימה. אחרי חבר הכנסת דב חנין – חברי הכנסת מרינה סולודקין ואיתן כבל. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, קודם כול, אני מודה לחבר הכנסת גפני על ההבהרה. אנחנו כאופוזיציה תומכים בהצעת החוק הזאת שמוגשת, כי היא מתקנת במידת מה את הנזק הנורא שנגרם בגין הגזירה של היטל המים ומשפרת במידה מסוימת, קטנה, את מצבם של האזרחים; בוודאי זה ראוי לברכה. אנחנו נתמוך בחוק הזה.
+
+ אבל, אדוני היושב-ראש, אני עליתי בעיקר כדי לדבר על החלק השני, של ייקור המים, ולא חשוב מאיפה באה היוזמה; יוזמה רעה. אני אסביר את זה במלים פשוטות, אדוני היושב-ראש. כל אחד מהיושבים פה יבין אם יקשיב. 
+
+מה הממשלה רוצה לעשות? היא רוצה לבטל את היטלי המים והביוב כשמקימים בניינים חדשים; לפטור את האנשים מהיטלי מים וביוב, ולהעמיס את ההיטלים הללו על הצריכה השוטפת של המים. זו חוכמה מאוד ישנה של פקידי האוצר, אני מכיר אותה הרבה שנים. אבל היא, תסלחו לי, חוכמה מטומטמת, אין לי מלה אחרת להגיד, ואני אסביר מדוע. 
+
+קח דוגמה מעיריית תל-אביב. "מגדלי עזריאלי", אדוני היושב-ראש, שילמו היטל מים וביוב כדי לבנות את שלושת המגדלים – 18 מיליון שקל. את הכסף הזה העירייה מקבלת מראש כדי לתת רשיון בנייה, כי אחרת לעירייה אין יכולת לעשות את העבודות ולהביא אליהם מים וביוב למקום. אם נשאר עודף, זה נכנס ל"פול" של העירייה, לצורך טיפול ברשת המים הארצית. עכשיו, אילו היה החוק קיים, היה יוצא מצב ש"מגדלי עזריאלי" היו משלמים אגרת מים לאורך עשר שנים – 3 מיליוני שקלים. איפה נעלמו 15 מיליון שקל שהם שילמו? מי היה משלם אותם? אזרחי תל-אביב. לא צריך להיות חכם גדול בשביל להבין.
+
+
+ והעירייה תממן בינתיים את – – –
+
+
+ היא לא תוכל, זה בדיוק הבעיה. יש פה שלוש בעיות. קודם כול, העירייה, לא יהיה לה כסף לממן את עבודות התשתית בשביל להביא את המים והביוב.
+
+
+ מה שאתה אומר הוא נכון. זאת שערורייה. 
+
+
+ אתה צודק, זו באמת שערורייה. בגלל זה עליתי. 
+
+
+ – – – יעלה בעוד שקל – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בגלל זה אני עליתי, להגיד שזו שערורייה. לא רק זאת, כאשר אדם בא לבנות בית ואתה דורש ממנו את ההיטל מראש, יש לך כסף ביד, ואתה יודע, זה בטוח. אחרת, אין לו רשיון. אבל אם אתה נתת לו לבנות, מי אמר שתצליח לגבות מהכסף הזה – – –
+
+
+ מה הגיון האוצר בעניין זה – – 
+
+
+ אין שום היגיון. הרי לא צריך להיות חכם גדול – – –
+
+
+ – – חוץ מאשר להיטיב עם הקבלנים?
+
+
+ שום היגיון. 
+
+
+ זה פשוט, אני לא יכול להגיד, זה טיפשות. 
+
+
+ זאת שערורייה. 
+
+
+ טיפשות מוחלטת, ואני מקווה שחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה לא ייתנו יד למהלך המטומטם הזה. אני חושב, אדוני היושב-ראש, זה פשוט עוול. כי יטילו על האזרחים – אתה יודע מה המשמעות של זה, אדוני היושב-ראש? בדקתי. פירושו העלאת מחירי המים ב-60%–90%.
+
+ תגידו, מה, אתם השתגעתם? נראה לכם נורמלי? שוב, לפגוע בדבר הכי פשוט שיש לאדם – לשתות מים. שמעתי הבוקר, אדוני היושב-ראש, את חבר הכנסת אריה ביבי, שסיפר שהוא ישב אצל ראש המועצה ביהוד ושתה קפה. אזרח דפק בדלת, נכנס וניגש לראש העיר ואמר: תסלח לי, אדוני ראש העיר, אתה מכיר אותי? הוא אמר: כן. הוא שאל: מה אני שותה בבוקר? אומר: קוניאק. מה אני שותה בצהריים? אומר: ויסקי. מה אני שותה בערב? הוא אומר: עראק. הוא אומר: אז מאיפה אני אקבל 1,500 שקל חשבון מים? מה, אני שותה מים? 
+
+אני שואל, ריבונו של עולם, מים זה מצרך כל כך בסיסי, חיוני, יסודי. 
+
+
+ יהיה בר מיוחד, ברז סגור – – –
+
+
+ כן. אני אומר: רבותי, אני אומר לחברי הכנסת, קואליציה, אופוזיציה, זה לא עניין קואליציה–אופוזיציה. זה עניין של שכל ישר. להפיל את הוצאות הפיתוח של בניינים חדשים על האזרחים שהם ישלמו את זה, זה פשוט דבר שאסור שיקרה, ואסור שייעשה. יש לזה השלכה חמורה ביותר. 
+
+
+ – – –
+
+
+ בסדר, בסדר. 
+
+
+ אז מה?
+
+
+ הוא אמר – – –
+
+
+ מה זה משנה מי עשה את העוולה, צריך לבטל אותה. אמנון, מה זה משנה מי עשה את העוולה? צריך לבטל אותה. תהיו אתם חכמים, תבטלו אותה. אנחנו נתמוך בכם.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת שטרית.
+
+
+ – – –
+
+
+ ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו תומכים בחוק המוצע. אמנון, אנחנו תומכים בחוק שלך. מה אתה רוצה? אנחנו תומכים בחוק הזה.
+
+
+ לא, אני אומר שהחוק ההוא – – –
+
+
+ טוב, טוב, הוא סיים את דבריו. אין זמן לקרוא לו קריאות ביניים.
+
+
+אנחנו תומכים בחוק הזה, ואני מקווה באמת שתהיה יוזמה לבטל את הדבר הזה כי אנחנו ניאבק נגד זה. לא יודע מי עשה את זה. אני מודיע לך, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע מתי זה עבר. אם זה עבר בזמן שישבתי בממשלה אז זה גם "נון" שלי. יכול להיות שלא הייתי בישיבה. אני בחיים לא הייתי מסכים כשר הפנים שיוטל על הרשויות המקומיות דבר כזה. לא היה עולה על דעתי, אפילו יתהפך העולם. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע שנפעל ביחד לבטל את הגזירה הנוראית הזאת.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מאיר שטרית. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חברת הכנסת מרינה סולודקין.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, החוק שהנחנו, ועדת הכספים, היום גם מבטל את מה שמאיר שטרית אמר. זה משולל היגיון. אישרה את זה הממשלה. 
+
+
+זה לא היגיון, זה שערורייה, מה זה?
+
+
+ שערורייה ממש, אין הסבר לדבר.
+
+
+ ��פילו דב חנין, אם היה ראש עיריית תל-אביב, היה מתנגד.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, לא רק כראש עיריית תל-אביב בפוטנציה, אלא גם כחבר כנסת אני כמובן מתנגד. אני מסכים לגמרי עם דבריו של חבר הכנסת שטרית בעניין השערורייה הנוראה, באמת השערורייה הנוראה שבהטלת היטלי הפיתוח על גבם של האזרחים. היטלי הפיתוח למים וביוב בעצם מבוטלים, וזה מועבר באופן ישיר לצרכן הביתי ומועמס על כל אזרחי ישראל. זה מהלך שהוא לא רק מאוד רגרסיבי מבחינת האפקט החברתי שלו, הוא גם מאוד מסובך לניהול. הוא יוצר מנגנון מאוד בעייתי לא רק לשלטון המקומי, אלא גם למערכות המים בכללותן. הוא מסבך מאוד את המערכת.
+
+אבל, אדוני היושב-ראש, אני טוען שלדבר הזה יש הסבר. ההסבר הוא מאוד מצער, אבל הוא ההסבר האמיתי. זה לא קרה במקרה, וזה לא רק טעות, וזה גם לא רק טיפשות, חבר הכנסת שטרית. ההסבר הפשוט של הדבר הזה הוא אינטרסים. ישנם גורמים במדינת ישראל שבהחלט יש להם אינטרסים בבנייה, והם מנסים להקל מעליהם את ההיטלים כדי לאפשר להם לבנות. זה לא אסור, אגב. אבל זה גם בהחלט לא בסדר כאשר את ההיטלים האלה מנסים לגלגל על שכמו של הציבור הרחב. ולצערי הגדול, ממשלת ישראל בנקודה הזו נכנעה לאינטרסים צרים על חשבון האינטרס הכללי. 
+
+כיוון שבנושא הזה נראה לי שיש פה, לפחות בבית, הסכמה מאוד רחבה להסיר את רוע הגזירה הזו של ביטול היטלי הפיתוח והטלתם על הציבור הרחב אני רוצה, עמיתי חברי הכנסת, להקדיש את יתר הדברים שלי לשני היבטים אחרים במהלכי המים המתוכננים.
+
+עמיתי חברי הכנסת, מה שהולך לקרות ב-2010 בתחום המים הוא אסון. היום תעריף א', התעריף הנמוך, התעריף הבסיסי למים הוא 8 מטר מעוקב לחודש למשפחה, ועל הכמות הזאת כל משפחה משלמת על כל מטר מעוקב 4.11 שקלים. אחרי שהרפורמה תעבור, אדוני היושב-ראש, המחיר הכולל למים – אגב, כולל ביוב – יהיה 9.47 שקלים למטר מעוקב, 9.47 שקלים בכמות הבסיסית שבה המים הם ללא ספק מוצר בסיסי.
+
+
+ – – – 16% לחודש – – –
+
+
+ לא, לא. היום זה 8 מטר מעוקב לחודש, 16 לחודשיים. 
+
+
+ – – – זה קצת יותר גבוה – – –
+
+
+ יפה, נכון. חבר הכנסת מקלב, אתה צודק. מעל לשכבה הזאת יש לנו עוד שכבה. מעל התעריף הבסיסי של 4.11 שקלים יש לנו שכבה של 5.6, שזה עוד 7 מטר מעוקב לחודש. עכשיו מוצע לבטל כליל את התעריף השני. גם הכמות הבסיסית, מאוד מצטמצמת, ותעמוד על 2.5 מטר מעוקב לנפש. זאת אומרת, משפחה שיש בה שתי נפשות, זוג אנשים מבוגרים שגרים בבית ייוותרו עם 5 מטר מעוקב בלבד.
+
+
+ יותר גרוע ממס בצורת.
+
+
+ זה הרבה יותר גרוע ממס בצורת. מס הבצורת, בכנסת היה ויכוח קשה עליו, התייחס לכך שמי שמשתמש בהרבה מים ייענש על זה, ומי שמשתמש בכמות המים הבסיסית לא ייפגע. מה שקורה כרגע זה שפוגעים בדיוק הפוך – באנשים שבאמת משתמשים במים כי הם חייבים את המים, ואין להם שום דרך אחרת. בכמות הבסיסית פוגעים. גם מצמצמים את הכמות הבסיסית, וגם מעלים את מחירה בצורה מאוד דרמטית.
+
+אדוני היושב-ראש, אני חושב שהנושא הזה מחייב באמת בירור מאוד רציני בכנסת. יש לנו לפעמים מצב שבו כמו בחוק פרקינסון, לזירה נזרק נושא כלשהו, כולם מתעסקים בו, ואחר כך מסירים אותו מסדר-היום, ובמקומו בא משהו הרבה יותר משמעותי, הרבה יותר מקיף, הרבה יותר קבוע, הרבה יותר כולל. אבל הוא עובר בשקט, כי כולנו התעסקנו בהיטל הבצורת.
+
+
+ לסיים.
+
+
+אדוני היושב-ראש, נקודה אחרונה לסיום. היה דיון בוועדת הפנים של הכנסת, היתה לי הזכות לעמוד בראש הדיון ��זה. בדיון הזה שמענו דבר מאוד מעניין מצד פקידי האוצר. בעוד שכל הזמן הם סיפרו לנו שההפרטה נועדה להנמיך את מחירי המים, להפחית את מחירי המים לצרכן, הפעם הם הציגו לנו, בצורה – אני חייב להגיד, מאוד כנה וישירה – חישוב אחר. הם אמרו לנו: עכשיו יש לנו תאגידי מים, תאגידי המים האלה חייבים להרוויח. ואם הציבור יצמצם את צריכת המים שלו, אדוני היושב-ראש, ואני אומר דברים שנרשמו בפרוטוקול, אנחנו נעלה את המחירים. זה מה שנאמר לנו.
+
+
+ אנה אנו באים?
+
+
+אם הציבור יהיה חסכני ורציונלי, אנחנו נעלה את מחירי המים. אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה דוגמה איך אנחנו מגיעים – במהלכים שאנחנו עושים – לתוצאה ההפוכה ממה שאנחנו רוצים להגיע אליו. גם מבחינה סביבתית, גם מבחינה חברתית, אנחנו רוצים לחסוך במים – אסור לנו לייצר מנגנונים שאם הציבור חוסך, אנחנו מענישים אותו בהעלאת מחירים. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת מרינה סולודקין. אחריה – אחרון הדוברים, חבר הכנסת איתן כבל. יסכם את הדיון חבר הכנסת מקלב, שאחר כך גם יחליף אותי על הדוכן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי כנסת, אני חושבת שטוב עשה חבר הכנסת אמנון כהן שהציע את החוק הזה, וגם הציע לי לחתום על החוק הזה מפני ששנינו שייכים לקהילה של יוצאי חבר המדינות שבה כמעט שליש מהאנשים הם מתחת לקו העוני. וכל העלאת התעריפים של המים, וכל העלאת המחירים של המצרכים הבסיסיים – זה פוגע בראש ובראשונה באנשים האלה.
+
+אבל אני חושבת שהצעד של החוק הזה הוא פתרון חלקי לבעיה שהממשלה – אני לא רוצה לדבר על משרד האוצר; כל הזמן אומרים לי, פקידי האוצר. מי הם פקידי האוצר? הם עושים את דברה של הממשלה. אז בגלל זה, הממשלה היא שמקבלת החלטות לא נכונות. בחוק ההסדרים שאנחנו ראינו היו כמה החלטות מאוד מאוד לא נכונות. ההחלטה הראשונה היא העלאת מחירי הפירות והירקות, ואנחנו בכנסת ביטלנו את המס הזה, הלא-צודק. ודבר שני, העלאת תעריפי המים. לא יכולנו, לא הצלחנו לעשות את זה. ועכשיו רואים לא רק את הטיפשות, אלא פגיעה חמורה בכל האוכלוסייה של מדינת ישראל. אם אנחנו רוצים בזמן הבצורת לחסוך מים, אז אנחנו חייבים לתת לציבור תמריצים לחסוך במים. אבל לא להעניש את הציבור על השגיאות שכל ממשלות ישראל עשו.
+
+ אני חושבת שכאן כל המבנה שלנו – בעיות ארוכות-טווח כאילו לא רואים בממשלות. ביטלנו את משרד הכלכלה, נשאר רק משרד האוצר, ומשרד האוצר יודע מה לעשות – לחסוך בכסף בכל הדרכים האפשריות. משרד הכלכלה היה צריך לתכנן איך אנחנו יוצאים מהבעיה הזאת שיש לנו, בעיה אקוטית. ואני אגיד לכם, התביישתי מאוד, הייתי לפני שמונה שנים במלטה, באיזו משלחת ישראלית, ושם גיליתי שבמלטה כל המים מהתפלה, וזה היה לפני שמונה שנים. להשוות את מלטה למדינת ישראל אי-אפשר, כי אנחנו יותר מפותחים. אז מי לא מקבל את ההחלטות הנכונות? אנחנו. בגלל זה אני פונה לממשלה וגם לחברי הכנסת. בטח שאנחנו תומכים בחוק הזה, אבל זה רק פתרון חלקי. חייבים לראות ולחשוב על בעיות ארוכות-טווח, כמו בצורת. תודה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. חבר הכנסת איתן כבל, ואחריו יסכם חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שרים נכבדים, יש פה מצב כזה – הצעת החוק הזאת היא במקומה, ועוד איך. אבל כשאנחנו עוסקים בשאלה של החוק הזה, נראה לי כאילו הסוסים כבר ברחו מן האורווה. זאת אומרת, אנחנו עוסקים במאבק של אתמול. זו האמת. אנחנו עומדים כאן, וחתמנו ותמכנו, וכבר אף אחד לא עוסק בשאלה הזאת. במידה מסוימת יש מי שיאמר שבכלל כל זה היה תרגיל מבריק של האוצר, שמעולם הוא לא התכוון להטיל היטל. הוא שלח אותנו, כולנו, להתעסק, לרוץ אחרי ההיטל, כשמעולם הוא לא התכוון בכלל לשים היטל. כי עכשיו, אם נביא לכאן להצבעה ונשאל את חברי הכנסת מה הם מעדיפים, כולם יאמרו: מעדיפים את ההיטל, לא את ה-40%. יש כאן אבסורד מטורף. וכולנו מברכים האחד את השני על החוק, וזה בסדר, חבר הכנסת מקלב, ובוודאי סייעתי לאמנון כהן ותמכתי. ואורי אריאל וכל החברים היקרים התכבדו במלחמה של אתמול, שעליה כבר לא ייכתב כלום. 
+
+
+זה יהיה בתיקון בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. 
+
+
+ לא, אני אומר את זה מבלי, חס וחלילה – אנחנו נעביר ואני אתמוך, ונשארתי גם כדי לתמוך – אלא לומר לכם שבלי משים הסיטו אותנו מהקרב האמיתי, שהוא העלאה של 40%, שזאת העלאה שאינני זוכר – ואם יש כאן מישהו שרוצה לתקן אותי – שהיתה בבת-אחת במצרך בסיסי, אחד מהמצרכים היותר בסיסיים, מים – מה יותר בסיסי ממים? – שמעלים אותו במכה אחת בכ-40%. וכאן כבר אין שאלה של ימין או שמאל, יש כאן שאלה של חברה שלמה, איפה היא עומדת. מישהו בדק כמה אנשים היום יכולים לעמוד בתשלום המים? נכון, אני מאלה שחושבים שצריך לעשות הקפדה גדולה בנושא המים, במובן הזה שבחלקים לא קטנים, אדוני היושב-ראש, מבתי ישראל מים הוא אומנם מצרך בסיסי, אבל הוא יותר מבסיסי. מבזבזים אותו כמו שהם רוצים. אבל מפה ועד להעלות ולהעמיד את המחיר על עוד 40%? 
+
+אדוני היושב-ראש, אתה חבר במפלגה השלטת היום. ואני שואל את עצמי לגבי כל אותן אוכלוסיות שפעם אחר פעם תומכות במפלגת השלטון. הם יכולים לכתוב את העמודים הכי רבים של "יורים ובוכים". הרי מי ייפגע מזה? בראש ובראשונה זה אותן שכבות שתומכות בראש הממשלה ובממשלתו. ואנחנו לא לפני בחירות, ואינני אומר את זה עכשיו באיזה סוג של התרסה לפני בחירות. אלא אני אומר, חברים יקרים, ציבור שמאזין ומקשיב, פקחו את עיניכם. אני מקווה מאוד, אף שאנחנו נתמוך ונעביר, אבל במידה מסוימת, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, שהאוכלוסייה שאתה מייצג – אני מקווה לא רק את הליטאים, גם את החסידים – – – 
+
+
+אני מייצג את כל הציבור. 
+
+
+ זה ברור לי, אני קראתי על זה. אומר לך שנושא המים והעלאת התעריפים ב-40% – אם על זה לא עושים משבר – זה לא אתה, זה נושא שוועדת הכספים צריכה להתאחד ולומר לא באל"ף רבתי. תודה.  
+
+
+ תודה. חבר הכנסת אורי מקלב, נא לבוא ולסכם את הדיון. כמסכם הדיון אתה לא תלוי בזמן, אבל כמובן, האנשים משוועים ורוצים להצביע. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה נכון שאנחנו דנים בחוק הקפאת היטל הבצורת, אבל החברים התייחסו גם לנושא של הרפורמה במים. אדוני היושב-ראש, אומנם נכון, הפעם אפשר להסכים לכל מה שדיברו כאן בבית, כל אחד מחברי הכנסת, כולל מה שאתה אמרת, היושב-ראש, כל אחד מההיבט שלו וכל אחד מההסתכלות שלו. אבל הנושא הזה של הרפורמה במים זה נושא חדש, ונכון שזה אולי כבר שנתיים בתהליך, אבל לכנסת זה אף פעם לא הגיע. זה לא שמישהו דן ונרדם פה. הממשלה הקימה רשות מים, נתנה סמכות, לרשות המים בכלל אין אף נבחר ציבור, החברים שם הם אנשי מקצוע עם עוד שני נציגים של שני השרים הרלוונטיים, והם החליטו. יהיה שימוע. לכן אנחנו היום עומדים במצב של חוסר אונים, ואמרה נכון חברת הכנסת סולודקין, אנחנו ביטלנו את המע"מ על הירקות, אנחנו צמצמנו עכשיו את מס הבצור��; עכשיו אנחנו נתבזה עוד פעם. במיוחד אנשים שהם בהנהלה, שלא חושבים קודם. 
+
+
+ הציבור לא יבין – – 
+
+
+ הציבור לא יבין ולא יסכים. 
+
+
+ – – הכנסת פה כולה פועלת בעדנו, וזה מה שיוצא.
+
+
+ יותר מכך. אני אומר לך איפה האבסורד. האבסורד, שגם אנשים לא מבינים. אומרים רשות המים, בוועדת הכספים אמרו את זה פעמיים, שלוש פעמים: אתם יודעים למה אנחנו צריכים עכשיו להעלות את מחיר המים? מכיוון שאנשים חסכו במים, בגלל מס הבצורת, אין תעריף ג', אין התעריף היקר, חברות המים מפסידות כסף, לכן אנחנו צריכים להעלות את מחיר המים. זה הרי אבסורד מאין כמוהו. אנשים חסכו, אין היום מחירי מים גבוהים לספקי המים, ולכן.
+
+אבל, אנחנו צריכים לגשת לחוק הזה, להקפאת מחיר המים. בעצם, אדוני היושב-ראש, יש כאן שני היבטים לחוק, שתי משמעויות לחוק. ההיבט הראשון זה נושא של הקפאה, שההקפאה תחול מינואר עד אפריל, ואחר כך אני מקווה שהיא תבוא לוועדת הכספים להמשך אישור הנושא, בתקווה שאם תהיה שנה ברוכה לא יצטרכו לחדש אותה. 
+
+ אבל צריך להבין גם איך הגענו להקפאה. זה לא עבר בקלות. קודם כול, הצהירו גם רשות המים וגם שר האוצר וגם פקידי האוצר, שחוק מס הבצורת לא בא להגדיל את הכנסות המדינה. זה גם בתשובה על שאלתך, חבר הכנסת עזרא, שאתה שואל לאן הולך הכסף. אבל, במקור הוא לא היה חוק שבא להגדיל את הכנסות המדינה וגם לא לשפר את התשתיות של המים וגם לא לעשות רישומים חדשים, מספר נפשות, לעשות רוויזיה בכל חברות ספקי המים. זה גם לא תלוי אם תהיה שנה ברוכה או שנה שחונה. זה תלוי בדבר אחר, רק בדבר אחד – לשנות את הרגלי צריכת המים של תושבי מדינת ישראל. זאת היתה מטרת החוק. גם לא לצמצם באופן שיצטרכו להשתמש במים מאוד מאוד במשורה, אלא שאנשים לא ישתמשו באופן בזבזני, אנשים ישתמשו במה שהם צריכים. קבענו 4 קוב, 5 קוב לנפש, ולנכים נתנו הרבה יותר, כדי שאנשים לא יבזבזו מים. 
+
+ היום נמצאים במדינת ישראל במצב שאם היעד היה 10% חיסכון במים, אנחנו נמצאים היום ב-15%. דהיינו, הגענו ליעד הזה. למה? בגלל שתי סיבות. אני מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת אורי אריאל, שההסברה זה גם חלק, אבל זה לא העיקר. השילוב הזה שהיה, הסברה עם היטל הבצורת – אנחנו היום יכולים לבוא גם לכנסת, וגם הממשלה הסכימה בסוף שאנחנו יכולים לבוא ולהגיד: בואו נקפיא ונראה. מכיוון שמה שאמר חבר הכנסת כבל – אנחנו הצבענו, ונכון שהצבענו על זה. היינו צריכים להצביע, כי אם לא היינו מצביעים בעד מס הבצורת – לא ידענו את ההשלכות אבל לא היינו יכולים היום לבוא ולהקפיא את זה, בגלל מה שקורה במדינת ישראל למשק המים. משק המים היום במצב קשה. משהו היו צריכים לעשות. כל מה שהיינו עושים היה קשה. אם החליטו בדרך הזאת, היו צריכים לעשות את החוק הרבה יותר פרטני, כמו שעכשיו בא לתיקון. 
+
+אז לכן הנושא הזה של להקפיא את המים, זה עכשיו הזמן שאנחנו הולכים לעשות אותו. חשוב לציין שאזרחי מדינת ישראל גילו קולקטיביות, גילו אחריות. אנשים חוסכים במים, גם כאלה שלא עוברים את סף מס הבצורת. הרגלי צריכת המים השתנו, אנשים משתמשים פחות במים ובצורה הרבה יותר מתונה ובצורה יותר חסכנית, אף-על-פי שלא מחר הוא צריך לשלם את מס הבצורת. יש לו מספר נפשות, הוא לא עובר את זה, כי יש פה אחריות. זה נהפך לאיזו שעת חירום, לאיזו אחדות שאנחנו רגילים לה בשעת חירום בנושא של המים, שעת חירום של משק המים, וזאת הבגרות.
+
+ הנושא האחרון – בחוק הזה יש כמה תיקונים. אם חס וחלילה ��צטרך לחדש את מס הבצורת, נתגלו לנו כמה ליקויים, כמה לקונות בחוק. הלקונה הראשונה שהיתה, שידענו אותה מראש, זה הנושא של הנכים על כל היבטיו. צריכים להביא אישור מרופא, שזה לא היה רלוונטי. אנשים התבזו, לא יכלו ולא רצו לתת להם, כמו שאמר חבר הכנסת גפני. קופות-החולים מנעו מהם לקבל את האישור שהם צריכים. חולים סיעודיים – שלא חשבנו על זה מראש; ילדים נכים, שלא נכנסו לתוך המכסה של נכים, והגדלנו להם עכשיו, לא רק מכסה אחת של 5 קוב, הם מקבלים פי-שלושה. יש עוד דברים: חולים נכים שנכנסו לגיל הזהב ולא היו בחוק, גם הם נכנסו. 
+
+כמו כן, היו לנו כמה נושאים מרכזיים – הגדלת המכסה לגרעין משפחתי, שזה דבר חשוב. היו 12 קוב ואנחנו הגדלנו את זה ל-16 קוב, שזה מאוד משמעותי למשפחות שהן גרעיניות, אפילו יכול להיות של נפש אחת או של שתי נפשות, שהיו מקבלים רק 12 ועכשיו הם יקבלו 16 קוב. 
+
+ כמו כן, בחוק הזה יש תיקון מאוד מאוד חשוב, שחל כבר מעכשיו, גם אם מס הבצורת לא ייכנס לתוקף. דהיינו, אפשר לתקן את מספר הנפשות גם עד ינואר, ולא מה שהיה בחוק המקורי, שאם לא תיקנו עד היום הם היו מחשיבים להם את זה כמו נפש אחת. זה גרם לאנשים להוצאה ולמס בצורת, שגדל באופן דרמטי. היום מתחשבים במה שמופיע בחשבון המים של כל בן-אדם ולא מסתכלים על מה – גם אם הוא לא תיקן, הוא ישלם עדיין כמו מספר הנפשות שבבית, למינימום ארבע נפשות. 
+
+אני מודה גם כן שנושא הסטודנטים לא בא לידי ביטוי. אנחנו גם יודעים שזאת לקונה. יש סטודנטים שלדוגמה גרים ברחובות ולומדים בירושלים. היום, כדי לקבל את מכסת המים הם צריכים להירשם שהם גרים בירושלים. הם היו צריכים ללכת למרשם התושבים ולרשום את עצמם בירושלים כדי לקבל את המכסה. אומרים להם בעיריית רחובות: תשמע, קיבלת מלגה כתושב רחובות, אתה כבר לא תושב רחובות, אז אנחנו מבטלים לך. דברים כאלה שקשה לנו להתמודד אתם. בעיות קשות שנוצרות בעקבות חוק שלא מסתכלים על כל ההשלכות שלו, אבל זה קיים.
+
+ משפט אחרון, אדוני היושב-ראש: לא היה קל לשנות את החוק הזה. היו פה הרבה שותפים, ודאי אנשי המקצוע שישבו. לשנות כל חוק זה בעייתי, אבל החוק הזה במהותו הוא מאוד מאוד מורכב. הסעיף הזה נמצא בסעיף הזה, הניסוחים מאוד קשים. גם עורכי-דין ומשפטנים ותיקים בבית הזה אמרו שדבר כזה לא קורה כל יום, ולכן היו בעיות קשות. ישבו על זה באמת הרבה ימים, על כל תג, חברי הכנסת, וכמובן יושב-ראש ועדת הכספים, שנתן את כל הגיבוי, חבר הכנסת אמנון כהן וחברים אחרים. עכשיו הכול מוכן ומזומן כדי להצביע בעד החוק. תודה. 
+
+תודה רבה, תלך למקומך. רבותי, חברי הכנסת, חבר הכנסת כהן, אנחנו מתכוונים להצביע על החוק שלך, לא כדאי שהקול שלך ייעדר בין התומכים. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה, רבותי חברי הכנסת. אנחנו מצביעים על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 2) (התליית ההיטל בשל צריכת מים עודפת). נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? קריאה ראשונה. 
+
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 2) (התליית ההיטל בשל צריכת מים עודפת), התש"ע–2009, לוועדת הכספים נתקבלה. 
+
+18, ח"י, בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור מייד לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חזק וברוך. 
+
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/463).]
+
+
+רבותי חברי הכנס��, אני מזמין את שר המשפטים לבוא ולהציג את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 107) (התחייבות להימנע מעבירה) לקריאה ראשונה. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההצעה המובאת היום בפניכם היא הצעה לתקן את סימן ה' לפרק ו' של חוק העונשין, שעניינו מנגנון ענישה הקרוי: התחייבות להימנע מביצוע עבירה. עיקרו של התיקון המוצע הוא בהבהרה כי הטלת התחייבות כזאת אפשרית גם מקום שבית-המשפט מחליט שלא להרשיע את הנאשם על אף הקביעה כי הוא ביצע את העבירה – אפשרות המנויה בסעיף 71א(ב) לחוק. 
+
+בנוסף, התיקון מבהיר כי אין אפשרות להטיל אמצעי ענישה זה על עד או על מתלונן במשפט, בהתאם לעיקרון שענישה מוטלת רק על מי שאשמתו הוכחה כדין. 
+
+ במסגרת השינויים המוצעים, הוכנס גם עדכון של מנגנוני הגבייה והערעור ביחס להטלת ההתחייבות על הנידון. 
+
+רבותי חברי הכנסת, תיקון החוק המונח לפניכם מבקש לענות על קשיים שונים שהתעוררו במהלך יישומו על-ידי בית-המשפט ולהבהיר את כוונת המחוקק בכל הנוגע למנגנון ענישה זה. 
+
+ אני מבקש מחברי כנסת הנכבדים לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לשר המשפטים. רבותי, חבר הכנסת גדעון עזרא ביקש להשתתף בדיון ואין מלבדו אדם אשר נרשם לדיון. אם לא יהיה והשר לא ירצה להשיב, אנחנו נצביע מייד לאחר דבריו של גדעון עזרא. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש המתחלף, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני בהחלט בעד חקיקות מהסוג הזה, אבל, אדוני שר המשפטים, מהניסיון שלי, המעקב של בתי-המשפט בכלל על תשלום קנסות כאלה ואחרים, לפי דעתי הוא לוקה ולוקה מאוד. אני מוכרח לומר לך שצריך לעשות רוויזיה. כשר להגנת הסביבה ראיתי עד כמה הוא לוקה. יותר מזה, ראיתי עד כמה הוא לוקה במשרד המשפטים או במערכת, כאשר אדם צריך להתייצב לכלא בתאריך מסוים ואף אחד אפילו לא יודע אם הוא מקפיד על התאריך כשהוא מגיע, כן מגיע או לא מגיע. 
+
+לפי דעתי, אם יהיה פיקוח של משרד המשפטים על כל החלטות בתי-המשפט, כך נשפר את היכולת שלנו ונגביר גם את המלחמה שלנו בעבריינות. 
+
+ אני מציע, שמעבר לחקיקה הזאת תהיה גם הקפדה מינהלית על העשייה הנדרשת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת גדעון עזרא. 
+
+ אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד החוק? מי נגד? 
+
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 107) (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ע–2009, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 
+
+
+
+ בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהחוק אושר בקריאה ראשונה, ויעבור לוועדת חוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
+
+
+ 
+
+
+הודעה למזכיר הכנסת. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת הכספים לגבי: 1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 27 והוראת שעה), התשס"ט–2009; 2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 2), התש"ע–2009, אשר מתקן את הצו האמור בפסקה 1. 
+
+ ההחלטה האמורה תקבל תוקף בתום שבעה ימים מיום הנחתה האמור, אם לא יודיע חבר הכנסת לפני כן על רצונו שהכנסת תבטל אותה. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני המזכיר. 
+
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/460).]
+
+
+ הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 9), התש"ע–2009 – אדוני שר המשפטים, בבקשה, אפשר להציג את החוק. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, בו' באייר התשס"ח, 11 במאי 2008, החליטה ��ממשלה על הפרדת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ממערכת בתי-המשפט ועל הקמתה של יחידה ארגונית עצמאית, שתהיה כפופה לשר המשפטים. 
+
+ נוכח ההפרדה ממערכת בתי-המשפט והקמת היחידה העצמאית, עלה הצורך לתקן את חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995, ולהתאימו למצב החדש. התיקון המוצע מתייחס לשני סעיפים בחוק כפי שאפרט להלן. 
+
+ התיקון הראשון מתייחס לסעיף 2(א) לחוק. סעיף זה קובע כי מנהל המרכז לגביית קנסות יהיה כפוף למנהל בתי-המשפט. לאור ההפרדה מבתי-המשפט מוצע לבטל את כפיפותו של מנהל המרכז למנהל בתי-המשפט.
+
+התיקון השני מתייחס לסעיף 5ג לחוק. סעיף זה מקנה סמכות לעורך-דין שהוא עובד הנהלת בתי-המשפט ושמונה על-ידי שר המשפטים לעניין זה, לפטור חייב מתשלום תוספת פיגורים שהתווספה לחוב. מאחר שעובדי היחידה אינם עובדי הנהלת בתי-המשפט, מוצע לתקן את הסעיף ולהקנות את הסמכות הקבועה בו לעורך-דין שהוא עובד מדינה שמונה על-ידי שר המשפטים.
+
+הממשלה מבקשת את תמיכת הכנסת בהצעת החוק בקריאה הראשונה, ולהעבירה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לשר המשפטים. חבר הכנסת גדעון עזרא.
+
+
+מוותר.
+
+ חבר הכנסת אורי אריאל, כדובר יחיד ודובר אחרון, ולאחר מכן ניגש להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת אריאל.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שמביא בפנינו שר המשפטים, השר נאמן, היא ראויה. רק ברצוני, השר נאמן, לשאול שאלה מעשית שיכולה להתעורר בימים אלה. נניח לרגע, רעיונית, היפותטית, שאלפי תושבים ביהודה ושומרון ילכו לבנות את בתיהם. אנשים, יש ילדים, הם גדלים, רוצים לבנות בית לילדיהם, אבל הממשלה לא מאשרת להם. מונעת בכוח שרירות. לפי חוק, מה שנקרא אצלנו, מי שמכיר את המושג, "נבל ברשות התורה", יש מושג כזה. הכול כשר ועדיין זה מעשה נבלה מאה אחוז, לא פחות ממאה אחוז נבלה, גם טרפה. 
+
+אני רוצה לשאול את השר: נניח שאלפי אלפי יהודים, כל אחד יאחז בבלוק, יניח אותו אחד על גבי רעהו כדי לבנות את הבתים לילדיהם. או נניח אני אתן לך דוגמה: שר הביטחון הבטיח לחגית ריין, אמא של רב-סרן בניה ריין, השם ייקום דמו, שנהרג במלחמת לבנון – הוא הבטיח לה – השר ארדן, תשמע מה השר ברק הבטיח לאמו השכולה של רב-סרן בניה ריין. הוא הבטיח לה שרחוב קטן בקרני-שומרון, 22 יחידות דיור, ייקרא על שמו. הוא יאפשר לבנות את זה. זה בתוך תוכנית המיתאר, הכול כשר. היה גם קבלן שזכה במכרז. מטעמים טכניים הוא לא ניגש. עכשיו דורש שר הביטחון לחדש את הרשיון. הבטיח להורים שהוא יאפשר את זה, כי זה על שמו של בנם שנפל. היום הוא לא מאשר להם את זה, הוא מתעלל בהם, מתעמר בהורים השכולים, גם זאת כנראה מצווה. 
+
+נניח שכל קרני-שומרון ילכו לבנות את הרחוב הזה – אז תצטרכו הרבה פקידים, הרבה פרקליטים שיגישו את התביעות, ואחרי זה הרבה תובעים, שילכו לבתי-המשפט, ואחרי זה יהיו אולי קנסות. אז הפקידים, לא שלכם, אלה לפי החוק החדש, יהיו במקום אחר. האם זה הובא בחשבון בעת הגזירות שגזרתם, והאם שר האוצר יקצה לזה כוח-אדם מיוחד, לאותם אלה שרוצים לבנות את בתיהם ביהודה ושומרון? תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת אריאל, גם על העמידה בלוח-הזמנים. אתה רוצה להשיב?
+
+
+בנושא הזה צריך להישאל שר הביטחון ולא שר המשפטים.
+
+
+ לא. לא. זו שאלה מעשית אצלך. מה אתה שולח אותנו לאחרים? אתה יכול לעמוד ולענות על הבעיות. אל תשלח אותנו לאף אח�� – – –
+
+
+ בכל אופן, לטענת שר המשפטים זה באחריות שר הביטחון.
+
+
+שר הביטחון ראוי לכל מה שייאמר עליו רעה – – – ועדיין אתה יכול לענות.
+
+
+רבותי, תודה רבה לכם.
+
+ אנחנו עוברים להצבעה, וכפי המקובל בהצבעה אין הפרעה. הצבעה על הצעת חוק זו – בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 9), התש"ע–2009, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+
+ בעד – 11, אין נגד ואין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק זו תידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. 
+
+ רבותי החברים, הגענו לסיום ותם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום שלישי, י"ד בכסלו התש"ע, 1 בדצמבר 2009, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 19:36.
+