diff --git "a/12360/raw.transcript.txt" "b/12360/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/12360/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,879 @@
+, Welcome to our shrine of democracy, the parliament of Israel, the Knesset of Israel. Welcome to Jerusalem, the capital of Israel, welcome to Israel. You're most welcome.
+הודעה לסגן מזכירת הכנסת. 
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 6) (איסור הצבת מכונות מכירה), התשע"א–2011, של חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת. 
+
+ כמו כן, הונחה על שולחן הכנסת החלטתה העקרונית של ועדת האתיקה בעניין הפרת הסכם קיזוז. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+ובכן, רבותי, היום יום שלישי ואנחנו מתחילים בנאומים בני דקה, ולכן מי שרוצה להשתתף בהצבעה, נא להצביע. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, ואחריה – חבר הכנסת יואל חסון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני כמה ימים נתמנה ראש עיר חדש בלוד. אף-על-פי שמדובר בעניין מקומי, כולנו יודעים שזה גם עניין לאומי. לוד היא עיר במרכז הארץ, נלחמת על עתידה – אם להיות עיר פשע, עוני או הזנחה, או להיות עיר אחרת, של איכות חיים, שנהנית מהמקום הנפלא שלה. תוצאות המאבק הזה נוגעות לכולנו. אם שיקום לוד יצליח, יהיה גם סיכוי לשיקום יפו, עכו, ערד, נצרת-עילית, בית-שאן, נתיבות, שדרות, אופקים וכל עיר אחרת מסוג זה. 
+
+ אני רוצה לאחל הצלחה למאיר ניצן בתפקידו החדש. הוא היה ראש העיר ראשון-לציון, שם גרתי, והוא הוכיח את עצמו המון שנים. הוא יצליח במקום שקודמיו כשלו. שלא יירתע ושלא יתייאש מול הקשיים הניצבים מולו, ושיזכה לכל התמיכה הנדרשת ממשרדי הממשלה ומרשויות המדינה השונות. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון – בבקשה, אדוני. ואחריו – חבר הכנסת עפו אגבאריה. אני יודע, כל שבוע הוא הפוך מהקודם. חבר הכנסת יואל חסון – בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כידוע לכם, אני מקדם הצעת חוק שנועדה לקצר את תקופת הצינון שנהוגה היום בחוק בנוגע לקצינים בכירים שמשתחררים משירות הביטחון. אני סבור שעלינו לאפשר לאנשים איכותיים – לדוגמה, ואתה דיברת עליו, אדוני, הרמטכ"ל היוצא גבי אשכנזי – להתמודד לכנסת. מחוק הצינון נראה כאילו חברי הכנסת מונעים דווקא מאלה שתרמו עשרות שנים מחייהם לביטחון ישראל להתמודד. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני רוצה להפנות אותך לסקר שנערך אתמול בעמוד ה"פייסבוק" של אתר Ynet. בסקר השתתפו כ-1,700 אנשים, ורוב מכריע שלהם, 84%, קראו לאפשר לגבי אשכנזי להתמודד באופן מיידי. אדוני היושב-ראש, אני סבור שנתוני הסקר הזה, ודברים נוספים, וגם ההיגיון הבריא, מעידים שהצעת החוק שאני מציע היא צודקת, ראויה, ואני קורא לכנסת לקדמה. 
+
+
+אני רואה שגם בעניין זה יש כבר משאל עם. זאת אומרת, אנחנו נעביר למשאל עם כל שאלה. 
+
+
+ זו רק דוגמה. 
+
+
+ תראה, אני התנגדתי לחוק שידוע בשם "חוק יואל חסון", שבו אמרו שכל שבעה חברים יכולים לפרוש מסיעה ולא שליש. אמרתי שלא משנים את כללי המשחק בזמן המשחק. כל רמטכ"ל וכל אלוף – – – 
+
+
+ זה קרוי "חוק מופז". 
+
+
+ זה לא חשוב, זו מטאפורה, כי יואל חסון לעולם לא יעזוב את סיעתו, לא יעלה על הדעת. אז אני אומר שהדברים האלה הם דברים שאנחנו משנים. הסברתי אתמול לרמטכ"ל, שהיה אורח של הכנסת ואורח בלשכתי, שלא צריכים לפגוע בחוקה הלא-כתובה של מדינת ישראל בצורה שהיא לא מחייבת. דרך אגב, הייתי היחידי, כשהיינו בסיעה משותפת, במפלגה משותפת, שאמר: בשביל מה שלוש שנים, לא מספיק שנה וחצי? לא מספיק שנה? אבל אלה הם דברים שהיום אנחנו יכולים לבוא ולחוקק שיחולו מהכנסת הבאה, כי אחרת אנחנו ניצור מצב שבו יש חוק לגופו. 
+
+
+ זה נושא לדיון, אני לא שולל אותו. 
+
+
+אתה העלית את זה לדיון, רק אני עונה לך. לא אמרתי שאמרת איזה דבר כפירה. חבר הכנסת עפו אגבאריה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אמסלם. 
+
+ 
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום בשעה 16:30 מתקיימת בכנסת, באולם "נגב", ישיבה של השדולה נגד גזענות. זאת השדולה שהוקמה רק בכנסת הזאת, שלצערי הרב לאחרונה החקיקה הגזענית ותופעות הגזענות בה תופסות מקום והמפלס שלהן עולה. 
+
+ יש עמותה "מורשתנו – הצהרה דמוקרטית", ועוד 22 עמותות אחרות, שעשו עבודת מחקר וראו שיש עלייה בהצהרות הגזעניות בכלי התקשורת בשפה הרוסית. היות שאני דובר רוסית אני שומע את הרדיו והטלוויזיה בשפה הרוסית ואני גם קורא את העיתונות הרוסית הכתובה – – – 
+
+
+ לא כל יום, זה רק פעם אחת בחודש. 
+
+
+ לא להפריע בנאומים בני דקה. 
+
+
+ זה לא משנה, זה לא משנה, נדבר. 
+
+
+ לא, לא, אדוני צריך לסיים.
+
+
+אוקיי. אני חושב שהדבר הזה מאוד חשוב, ואני קורא לחברי הכנסת שעדיין יש להם איזשהו יחס כזה לדמוקרטיה, שיבואו וישתתפו אתנו במפעל הזה. תודה. 
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם – בבקשה, אדוני. ואחריו – חבר הכנסת בן-ארי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ההפיכה בלוב הצליחה לדחוק לשוליים את המאבק על כשרותם של גיורי צה"ל, ובצדק. אל לה למדינה לעסוק במחאות משונות הבאות ממי שמצהיר שאין לו חלק ונחלה אתה ומי שרואה בה לעתים גם אויב. חבל שיש חוגים אחרים, שאינם כאלה, שנגררו וגררו אתם אחרים לעניין הזה. 
+
+ מכתב ההבהרה שניתן כביכול על-ידי מרן הרב עובדיה יוסף לא נחשף – הוא ניתן, לא כביכול; הוא לא נחשף – ולגבי תוכנו יש השערות כאלה ואחרות, אך אין בכוחו של מכתב זה, החדש, יהא תוכנו אשר יהא, כדי לשנות את האישור המוחלט והברור שנתן הרב עובדיה לגיורים הנעשים בצה"ל לאור דרכו ההלכתית במשך עשרות בשנים. למשכתבי ההיסטוריה ההלכתית לא יעזור: הכול כתוב ומתועד על ספר וגיליון. אין איש שיכול באמת לערער על כשרות הגיורים האלה. 
+
+ למתגיירים, צאצאי יהודים, אני אומר: מזרע ישראל באתם. גם אם אתם עוברים לעתים קשיים, אף עינוי דין, בסופו של יום, בגמר הליך הגיור, תחזרו לצור מחצבתכם ותהיו חלק בלתי נפרד מעם ישראל. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת בן-ארי, ואחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים, שבפעם האחרונה הוא היה אחרי האחרון. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, פרשת השבוע שלנו, פרשת ויקהל, ממשיכה את פרשיות המשכן, והמיוחד בה – שלאחר שתי הפרשות שבהן היה ציווי מה לעשות, כאן יש התיאור של העשייה עצמה, ותיאור מאוד מאוד מפורט. הרמב"ם, בהקדמה שלו לפירוש המשנה, מגדיר שני סוגים של נביאי שקר, וזה בעצם שני סוגים של עבודה זרה: אחד, מי שאומר ללכת להשתחוות לשמש או לאיזה פסל, זה עבודה זרה. אבל יש עוד עבודה זרה – שאני אומר, לעבוד את אלוקי ישראל אבל בדרך שהקדוש-ברוך-הוא לא ציווה. נגיד לשמור שבת לקדוש-ברוך-הוא אבל ביום ראשון, או כל דבר אחר, גם זו עבודה זרה; לעשות עגל זהב ולהגיד "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים", גם זו עבודה זרה. הפרשה שלנו מלמדת שכשהקדוש-ברוך-הוא מצווה משהו, יש לעשות את זה בדיוק כמו שהוא ציווה, ולא איך שנראה לי או נראה למישהו אחר. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. בבקשה, אחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואחריו – חבר הכנסת אייכלר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום רציתי להביע את הזעזוע שלי ושל כולנו מהרצח הנתעב והברברי שהיה לפני כשבוע בעיר רהט, שבו נרצח הנער קייס אבו סיאם על-ידי שני נערים בני 16 מאותו בית-ספר, שהם בעצם חבריו, או מכירים אותו. 
+
+ בית-הספר הזה שלמד בו קייס הוא בית-ספר מיוחד, וביקרתי בו לפני כחודש. יש להם חזון לשנות את כל המציאות, את כל הנורמות, ולגרום לפיתוח במנטליות של האנשים שם ולחנך לדור חדש. אני חושב שהרצח הזה מחייב אותנו – "אותנו", בהתחלה כחברה ערבית, ואת כולנו כחברה – לחשבון נפש וביקורת, ובאמת לדעת מהם ממדי הרצח והאלימות האיומים. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת מג'אדלה.
+
+
+ איזון. איזון. איזון.
+
+
+ הוא היה אחרי.
+
+
+ זה מטעמי איזון.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת – – –
+
+
+ סליחה, סליחה, סליחה, אתה צודק. עמיר פרץ ובן-סימון. נכון, אתה צודק. אז עמיר פרץ, אמרתי. חבר הכנסת, בבקשה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתנצל ממש שבחרתי לדבר בנושא הכי מדובר, ואין לי מה לחדש בו, אבל כבר אמר "מסילת ישרים" שהשכחה מצויה דווקא בדברים הכי ידועים, ולכן צריך להזכיר אותם שוב ושוב – וזה עניין תאונות הדרכים. 
+
+בוועדת הכלכלה עלה היום מסמך של מרכז המחקר של הכנסת, ולפיו חלה עלייה של 11% במספר ההרוגים בשנת 2010, בניגוד לירידה שהסתמנה ב-2009. שמעתי שם אם שכולה שנאנחה לשמע הסטטיסטיקות, והבנתי כי עבור משפחת הנפגע בתאונת דרכים – הסטטיסטיקה של עליות וירידות לא עוזרת להם ממש.
+
+ולמעשה אגע בפרט אחד מקומי, ואולי אפשר לתקן קלקול גדול: לפני כחודש החליטו בירושלים להעתיק את כל תנועת האוטובוסים מרחוב יפו הצר לרחוב אגריפס, הצר עוד יותר. על-פי נתונים של "איחוד הצלה", מאז אירעו ברחוב הזה 15 תאונות בין אוטובוסים להולכי רגל. ואני שואל את עצמי ואתכם, מי אחראי למחדל? 15 אנשים נפגעו – אומנם לא היו הרוגים, אבל גם פציעה היא דבר קשה – האם מישהו ייתן את הדין על כך? האם מי שהחליט על כך יקבל את המשכורת על חשבון הציבור ולא ייתן את הדין? 
+
+אני קורא לשר התחבורה לבדוק את העניין לעומק שוב. מתוך מאות הסדרנים שעומדים בתוואי הרכבת הקלה, אולי כדאי להפנות כמה סדרנים לרחוב אגריפס העמוס, ולהציל את ירושלים מהפקק ומתאונות דרכים. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ אני מאוד מודה לחבר הכנסת אייכלר. והזמנתי את חבר הכנסת עמיר פרץ, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את כל מי שנמצא ביציע, אבל באופן מיוחד את הנכים שהגיעו הנה היום. 
+
+ אין לי ספק שהנאומים בני דקה נותנים לנו הזדמנות להביע את עמדתנו בנושאים שונים.
+
+אני דווקא הייתי רוצה להתייחס למצב בבתי-חולים. לא מזמן התוודענו לכך שבכמה מבתי-החולים, בעיקר בצפון, נאלצים להוציא חולים מהמחלקות אל המסדרונות, מכיוון שנחתם הסכם עקרונות בין האחיות – ארגון האחיות, בראשותה של מי שהיתה חברת כנסת, אילנה כהן – לבין האוצר, שקובע כמה מיטות, כמה חולים יהיו בכל מחלקה ומחלקה. וכולנו יודעים מה המצוקה, וכמה המראה משפיל, וכמה זה מעליב כשנכנסים לחדר כשהאחד נמצא בצמוד לשני, אי-אפשר לשמור על מעט הפרטיות ברגעים הכי קשים של אדם. ועכשיו דוחקים את האחיות לפינה, אומרים להן: יש הסכם, אבל בואו נראה אתכן, אתן, האחיות הרחמניות, עושות פעולות שהן פגיעה באותם חולים. 
+
+ אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהכנסת צריכה לקרוא מכא�� לאוצר, לראש הממשלה: אל תביאו את המצבים האלה שבהם אחות צריכה להתלבט בין להמשיך ולטפל כפי שהיא היתה רוצה, לבין לעמוד על שלה ועל זכויותיה וגם על זכויות החולה. תודה.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת עמיר פרץ. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת השיח' אברהים צרצור.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, לבי היום עם אזרחי ניו-זילנד, קורבנות רעידת אדמה, הרוגים, פצועים, וביום הזה, אדוני היושב-ראש, צריך לומר בבירור ובדאגה: מדינת ישראל איננה ערוכה לרעידות אדמה. יש לנו בעיה קשה של חומרים מסוכנים ומפעלים מסוכנים שאיננה מטופלת כראוי; יש לנו מבנים ציבוריים שאינם עומדים בתקנים מתאימים כדי לעמוד ברעידות אדמה; יש לנו בתי-מגורים שאין להם פתרון. תמ"א 38 בפריפריה לא כדאית כפתרון, ואז צריך לייצר פתרון אחר של מערכת ציבורית שתיתן תשובות לתושבי בית-שאן, לתושבי קריית-שמונה, לאזורים שהם בסכנה אבל אין בהם להרחבה כדאיות כלכלית. וגם בעירי, תל-אביב–יפו, שבה דווקא תמ"א 38 כדאית לביצוע, העירייה תוקעת מקלות בגלגלים ולא עושה את מה שדרוש כדי לאפשר לאזרחים לשפץ את בתיהם וגם לחזק אותם. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת שיח' אברהים צרצור.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, על רקע התעקשותה של מדינת ישראל להרוס את הכפר הבלתי-מוכר אל-עראקיב פעם אחר פעם, פנינו במכתב, יחד עם כמה חברי כנסת, לשתי דמויות משפטיות במדינת ישראל.
+
+
+יכול להיות שגם בונים אותו פעם אחר פעם אחרי שהורסים.
+
+
+ מה?
+
+
+ יכול להיות שגם בונים אותו פעם אחר פעם אחרי שהורסים.
+
+לא מפריעים בנאומים בני – – –
+
+
+ ישראל הורסת, לצערי הרב, ולא בונה. זאת הבעיה.
+
+
+ חבר הכנסת אברהים צרצור, זה נאומים בני דקה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ נא לא להפריע. אני מתחיל עכשיו את הדקה. בבקשה.
+
+
+ על רקע המדיניות הזאת פנינו, יחד עם כמה חברי כנסת, לשתי דמויות משפטיות במדינת ישראל, העומדות בראש שני מנגנונים משפטיים – הראשון, מבקר המדינה, והשני, היועץ המשפטי לממשלת ישראל. הפנינו את תשומת לבם להערה של שופטת בית-המשפט המחוזי, המפנה את תשומת לב הקק"ל והמינהל: לא ליצור מציאות במקום שנקרא אל-עראקיב – שלא יאפשרו בעתיד פתרון כזה או אחר.
+
+קיבלנו שתי תשובות מוזרות, כבוד היושב-ראש, מנוגדות האחת לשנייה. תשובתו של מבקר המדינה אמרה: אכן זאת הערה כבדת משקל, ואני אעשה כמיטב יכולתי כדי להפנות את תשומת לבם של הקק"ל והמינהל שיבצעו הלכה למעשה את התוכן של ההצעה הזאת. היועץ המשפטי של ממשלת ישראל, לצערי הרב, בניגוד לדעתו של מבקר המדינה, שלח לנו מכתב שבו הוא אומר שכתוצאה מנתונים שהוא מנה במכתבו – הוא אמר: אני לא מוצא מקום להתערבותי. זה דבר מקומם. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת השיח' אברהים צרצור. חבר הכנסת טיבייב – בבקשה, אדוני. ואחריו – חבר הכנסת דניאל בן-סימון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, לאחר שקיימתי היום ישיבה ראשונה במסגרת הוועדה למאבק בתאונות הדרכים, אני מביא לכם את כל הנתונים של מצב ההרוגים והפצועים בשבוע האחרון: יום שלישי – בן 20 פצוע קשה, פצוע קל, ילד בן חמש נדרס ופונה לבית-חולים; יום חמישי – בן 31 נפצע קשה בראשו, הולכת רגל בת 86 נפצעת קשה, רוכב אופניים בן 16 נפצע קשה, ילד בן שבע נפצע קשה; נער בן 17 נהרג כאשר חצה כביש, רוכב אופנוע בן 24 נפצע קשה, רוכב אופנוע בן 36 נהרג; יום שבת – הולך רגל נפצע קשה, רוכבת אופניים בת 17 נפצעה קשה, צעירה בת 20 נהרגה, נהג רכב פרטי נפצע קשה; יום ראשון – – –
+
+
+ קשה לי להפסיק אותך, כי אני לא רוצה להפסיק, אבל בפעם הבאה אני מבקש לגרום שזה יהיה נאום בן דקה. אני לא רוצה להפסיק.
+
+
+ אוקיי. מקום המדינה נהרגו 30,962 אזרחי מדינת ישראל. תודה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+תודה לחבר הכנסת טיבייב. כל אדם זה עולם ומלואו, וקשה לי, אבל פעמים אנחנו לצערנו ולמגינת לבנו – ובאמת, לאסוננו, הרשימות יכולות לארוך הרבה זמן. אני מזמין את חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, ואחריה – את גאלב מג'אדלה. דניאל בן-סימון קודם. מי שקראתי לו – קראתי. אחרי דניאל בן-סימון, חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, ואחריה – גאלב מג'אדלה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שבוע עמדתי פה והכיתי על חטא על כך שהתחלפו היוצרות, ושר החוץ שנבחר כמפלגה שלישית משאיר רושם כאילו הוא שולט במדינה. דיברתי על זה לפני שבוע ואני רוצה לחזור בי, לאור החלטת הליכוד אתמול לבטל את הגרוטסקה הזאת שנקראת ועדות חקירה, שהיתה ממיטה בושה על המדינה ברחבי העולם והיתה מציגה אותנו כאחת המדינות שעשינו מאמץ גדול כדי להתרחק מהן.
+
+לכן אני אומר, לפני שבוע הזהרתי את ראש הממשלה פן יהפוך לאדם פיקטיבי ביחסים שלו עם שר החוץ. אני שמח שהעוול הזה תוקן אתמול וחסך מאתנו – ולא רק מאנשי האופוזיציה אלא מהמדינה, מהאנשים הנאורים – את המראה הזה של אנשים מופיעים בפני ועדת חקירה על רקע פוליטי ועומדים לדין או למשהו אחר. ולכן אני אומר, אני מודה על התבונה שנפלה בתוך מפלגת השלטון, ואני מקווה שהיא לא תהיה תבונה רגעית ותימשך לאורך קדנציה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, ואחריה – חבר הכנסת גאלב מג'אדלה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ערכתי ביקור מדהים בחברון, במערת המכפלה, ביום חמישי שעבר. הרגשתי צורך לחלוק את תחושת התעלות הנפש שחשתי במקום זה, במיוחד כלפי אותם תושבים שחיים שם כשומר ישראל. 
+
+רציתי לחזק את ידו של שר החינוך, שמבקש שתלמידי בית-ספר יגיעו לשם. אני רואה כחובה של כל יהודי בעולם להגיע למקום הזה, על אחת כמה וכמה אלה שנולדו כאן. 
+
+ אם כבר יש שם שומרי ישראל, כמו שאני קוראת להם, תושבי חברון, הגיע הזמן שאנחנו נבנה את גג הזכוכית שהם מבקשים כל כך הרבה זמן. אין סיבה שאנחנו נפקיר את התושבים האלה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת ברקוביץ. אני מזמין את חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, ואחריו – את חבר הכנסת אורי אורבך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית אנחנו מברכים את האורחים שלנו, וברשותך, אני רוצה, בהמשך לשבוע שעבר – יישוב, 4,322 תושבים, שאין לו דואר – היום התבשרנו שבבענה שמול כרמיאל, ליד דיר-אל-אסד, 7,500 תושבים, "בזק" לא מתקן יותר משלושה חודשים קווי טלפון ואין רשת אינטרנט. כל המאמצים של הרשות המקומית והעומד בראשה, עבאס טיטי, ומהנדס המועצה מוסטפא – מ"בזק" עכו עד "בזק" חיפה עד "בזק" תל-אביב, לא הועילו. שלושה חודשים לא מתקנים טלפון בבתים. יותר מ-200 בתים בבענה לא מחוברים לטלפון, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת. גם אין תשתית של רשת אינטרנט. זה יישוב בגליל, 7,500 תושבים, 2,100 תלמידים לא מחוברים ב-2011 לאינטרנט, ויותר חמור מזה – שלושה חודשים "בזק" לא מטפלים.
+
+
+ "בזק" מחויב בשירות אוניברסלי. הוא מחויב בשירות. אני מסכים אתך.
+
+
+ אתה אומר את זה בתור שר תקשורת לשעבר.
+
+
+ נכון. אין לו שום שיקול דעת. הוא חייב – – –
+
+
+ לא אחרי ההפרטה.
+
+
+ גם אחרי ההפרטה, האמיני לי. תודה רבה לחבר הכנסת מג'אדלה. חבר הכנסת אורי אורבך, אחריו – ציפי חוטובלי, ואחריה – חבר הכנסת הורוביץ. חבר הכנסת אורבך, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לאחרונה אני מוצא את עצמי פה רץ בבקרים מוועדה לוועדה כדי לעמוד בקצב של שתי מפלגות הימין, ישראל ביתנו והליכוד – מי יותר מתנכל, או דואג למדינה, או מתנכל לשמאלנים, מתנכל לערבים. ואני מצביע בעד בדרך כלל, כי בסדר, הקואליציה, ואני גם בעיקרון תומך בזה שצריך שנהיה פטריוטים והכול יהיה בסדר. רק שבאותה התלהבות שהמפלגות האלה, ובעיקר הליכוד, תומכים בכל מיני הצעות, יומיים אחר כך, שעתיים אחר כך, חודש אחר כך הם חוזרים בהם, כי זה לא מסתדר. אני רוצה לחשוב לבד. נכון שאני מהקואליציה, אבל לפחות כשמחוקקים ומעלים את ההצעות, שלא יתלהבו עד כדי כך, כי אחר כך, בקול ענות חלושה הם חוזרים בהם. 
+
+אני מציע לשתי מפלגות הימין הפטריוטיות, שהן יותר ימניות ממני ויותר פטריוטיות ממני, שבמבחן הגדול שיהיה על ארץ-ישראל, כשחלילה תקרעו, או אתם תקבעו לקרוע את אדמת ארץ-ישראל ולמוסרה בידי זרים – נראה את הפטריוטיות הגדולה שלכם אז. אתם עכשיו מפצים על הפטריוטיות, על רגשי הנחיתות והאשמה שלכם ועל חוסר הימניות שלכם במרדף אחרי הרוח, בכל מיני חוקונים קטנים שהם יותר סמליים, וגם הסמליות הזאת ריקה מתוכן. אל תחזירו, אל תמסרו את אדמת ארץ-ישראל, אל תעקרו יישובים, בזאת בלבד תיבחנו.
+
+
+ תודה רבה. בכלל, טוב להיות עקביים, כי זה קשה מאוד. עם הגיל זה מגיע, תאמין לי, חבר הכנסת אורבך. הזמנתי את חברת הכנסת חוטובלי, ואחריה – חבר הכנסת ניצן הורוביץ.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מסכימה עם חברי חבר הכנסת אורבך שצריך להיות עקביים. אנחנו, בוועדה לקידום מעמד האשה, משתדלים בעקביות, מדי שנה, לעקוב אחרי הנושא של פיטורי נשים בהיריון ונשים שעוברות טיפולי פוריות. לצערי הרב, גם השנה פוטרו מאות נשים, 561 במספר – שקיבלו היתר לפטר אותן – למרות שהן בהיריון או בטיפולי פוריות. אני רוצה לומר שהנתון אולי הכי מפתיע שהגיע לוועדה השנה, היה שבמסגרת אותן נשים יש פסיכולוגיות, רופאות שיניים, מורות, נשים שמועסקות במסגרת תהליך ההפרטה הבלתי-נגמר בכל מיני עמותות שהן למעשה חברות כוח-אדם.
+
+אני רוצה לומר שאנחנו בוועדה נפעל כדי לתקן את העוול הנורא הזה שנשים שרוצות פשוט לתרום לעם ישראל על-ידי זה שהן אמהות טובות, מפוטרות ממקום עבודתן רק מסיבה אחת – שהן תורמות לעניין הזה של הקמת משפחה כשהן בהיריון או בתקופה של טיפולי פוריות. התופעה הזאת חייבת להיפסק.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת חוטובלי. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ואחרון הדוברים – אלא אם כן טעיתי במישהו שביקש – חבר הכנסת רוני בר-און.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, אנחנו, חברי הכנסת, יש לנו עוזרים פרלמנטריים. לכל אחד יש שני עוזרים. יושבים כאן עורכי-הדין, תיכף יציינו כאן את יובל הלשכה, וזה מתרחש תחת הרושם הקשה של התאבדותו של השופט בן-עטר, שכרע תחת העומס. 
+
+כפי שאנחנו, אני – אדבר בשם עצמי – מתקשה לראות כיצד אני יכול לתפקד בלי עוזרים פרלמנטריים, כך אני לא מבין כיצד שופט בישראל יכול לתפקד בלי עוזר משפטי. עוזר משפטי הוא מקצוע חשוב וחיוני. העובדה שבמערכת שלנו כמעט אין לשופטים עוזרים משפטיים, גורמת להם לכרוע תחת הנטל.
+
+אני נזכר בימי כמתמחה אצל שופטת בתל-אביב, שלא היו לה חיים פרטיים, שאת לילותיה הקדישה לפסקי-דין. משפחתה נפגעה מכך, חייה הפרטיים, ואני חושב שזו לא דרך רא��יה. אני חושב שכפי שאותנו כחברי הכנסת מציידים בעוזרים, כך שופטים בישראל זכאים לעוזרים משפטיים; לא מתמחים, אלא עוזר משפטי, איש מקצועי שמכיר את השופט, עובד אתו לאורך השנים ויכול באמת לסייע לו. זה קיים כמעט בכל מדינה מערבית וזה חייב להיות קיים גם אצלנו.
+ 
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. חבר הכנסת רוני בר-און, בבקשה. אם יש מישהו באולם שלא ניצל את זכותו לדבר בנאומים בני דקה, יש לנו עדיין שתי דקות, אז אם מישהו רוצה, ירים את ידו ונאפשר גם לו. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לספר סיפור. הוא עוסק בשעון, והוא לא ייקח יותר מדקה. בבית סבא היה תלוי שעון על הקיר, אורלוגין עתיק, ומאז עמדתי על דעתי השעון עמד, מעולם הוא לא הלך. הוא מוטל אצלי בבית עכשיו, הוא לא הולך עד היום. כששאלתי את סבא בשביל מה צריך שעון שלא הולך, אמר: אל תדאג, פעמיים ביממה הוא מראה את השעון הנכון. 
+
+
+ המדויק.
+
+
+ ועל כך אני רוצה לברך את ראש הממשלה. בכל הדרכים שהוא מוביל אותנו, בכל הכיוונים – כל יום כיוון הפוך – אתמול סוף-סוף הוא הלך בכיוון הנכון והוא ביטל את הבושה, את הכלימה שהכנסת הזאת היתה עוטה על עצמה אם היתה מגיעה למליאה הצבעה על ועדות החקירה הפרלמנטריות, והוא הציל את 23 חברי הליכוד והפך גם אותם ל"פיינשמקרים". היה ברוך, ראש הממשלה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת רוני בר-און. רבותי, האם יש מישהו שעוד רוצה לדבר? ובכן, אנחנו סיימנו את הנאומים בני הדקה. אני מודה לכל 19 חברי הכנסת אשר השתתפו בחלק זה של סדר-היום.
+
+
+
+
+ אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: ציון יובל ללשכת עורכי-הדין בישראל – הצעות לסדר-היום מס' 5143, 5144, 5145, 5147, 5148 ו-5149. אנחנו נפתח דיון זה.
+
+אדוני שר המשפטים יעקב נאמן, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, אדוני ראש לשכת עורכי-הדין עורך-דין יורי גיא-רון, ראשי לשכות עורכי-הדין מרחבי הארץ ומרחבי העולם, אורחים יקרים, חברי הכנסת הנכבדים, אנחנו מציינים היום מלאות 50 שנה לפעילותה של לשכת עורכי-הדין בישראל. 
+
+ בניגוד לדימויו הישן, המקצוע הזה, שגם אני נמניתי עם האוחזים בו, כבר מזמן איננו נחלתה של אליטה, והלשכה אינה מתפקדת כגילדה מקצועית סגורה, כפי שיש הנהנים לסנוט בה.
+
+גם בין היושבים כאן, בתוך הכנסת, הולך ועולה בעקביות מספרם של בעלי ההשכלה המשפטית, ולא בכדי. בסיס הידע והניסיון שמקנה העיסוק המשפטי מצייד את הפרלמנטר בארגז כלים משמעותי בבואו לעסוק בסוגיות ציבוריות מרכזיות, הבאות לידי ביטוי, בחלקן הגדול, בדברי חקיקה ובשאלות חוקתיות.
+
+אכן, ישנם חילוקי דעות בשאלה החשובה עד כמה נכון לבצר את גבולות הכניסה למקצוע או לאפשר את הרחבת גבולותיו. הגידול במספר עורכי-הדין הוא בעיני מגמה מבורכת כשלעצמה, שאיננה פוטרת איש מלדון ברצינות בדרכים להמשך שמירה על הרמה המקצועית, שלה ראויים כלל האזרחים, הלקוחות.
+
+ביום הזה ראוי להדגיש את מקומה החשוב של הלשכה ושל רבבות חבריה בשיח הציבורי והדמוקרטי. דווקא נוכח הסדקים המאיימים לכרסם בזהותה היהודית והדמוקרטית של המדינה ונוכח הביקורת העקבית על מערכת המשפט, ובפרט על בית-המשפט העליון, ללשכה נודע תפקיד חשוב בהשמעת קול ברור בדבר חשיבות מעמדן של שלוש הרשויות במבנה הדמוקרטי שלנו, תוך איזון מלא ותוך שמירה על הגבולות שבין הרשויות.
+
+על הלשכה להיות שותף מרכזי בדיון בסוגיות היסוד הבוערות שלנו כחברה יהודית ודמוקרטית. עליה לשמש מודל לאפשרות קיומה של שונות, תוך שמירה על גבולות גזרה ברורים ומוסכמים. אני משוכנע במקום החיוני של לשכת עורכי-הדין ושל חבריה בשמירה על יסודות הדמוקרטיה ובשותפות הבכירה שלה, של הלשכה, בניהול השיח הציבורי בישראל.
+
+אנחנו מאחלים מכאן היום ללשכה וחבריה המשך עשייה פורייה ואיכותית לקידום עשיית הצדק והמשפט בישראל ולקידום חוקי מדינת ישראל, ובעתיד הקרוב, אם ירצה השם – לחוקה בישראל למען כל אזרחיה ולמען שלמות הדמוקרטיה שלה.
+
+כבוד השר, האם אדוני רוצה לפתוח או רוצה לסיים, יענה לכולם? אם אתה משאיר לשיקול דעתי, אתה תסכם. ראשון הדוברים, חבר הכנסת רוני בר-און, בבקשה. אחריו – יריב לוין. אני לא מגביל מראש את חברי הכנסת בזמן, אבל כולם ייקחו בחשבון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, יושב-ראש הלשכה יורי גיא-רון, אנשי הוועדים, חברי המועצה הארצית, הוועד המרכזי, נבחרי הלשכה, בכירי הלשכה, סגל העובדים הנאמן של מינהלת הלשכה, ברוכים אתם ביום חגכם, ביובל 50 שנה ללשכת עורכי-הדין. לו רק מחצית מעורכי-הדין ו/או המשפטנים המכהנים בכנסת היו מכבדים את האירוע הזה ואת יום חגם שלהם, הכנסת היתה נראית קצת יותר מלאה, אבל גם בטובים שבאו די לנו.
+
+הלשכה חוגגת יובל, והיובל במקורות הוא לא רק חג למתן הקלות, הוא גם זמן לחשבון נפש, וזמן שנועד לפתוח דף חדש.
+
+מדינת ישראל מחזיקה בשיאי עולם – לא רבים, אבל כמה, נדמה לי שכולם בתחום המשפטים. בעורכי-דין פר-קפיטה – אלופי העולם; במספר המשפטים הנפתחים – אלופי עולם. זה לא רק הגן המתדיין שלנו אחראי למצב. אני חושב שבידינו, בידי הלשכה, הדרך, האפשרות, החובה לשנות את המצב. דווקא בגלל שהלשכה היא מהאיגודים המקצועיים הגדולים במשק – אולי היחיד ככזה שהוא בעל הכרה חוקית, ארגון מקצועי סטטוטורי, בעל מעמד עצמאי וחזק שכמעט אין דומה לו בארגונים האחרים; מחד גיסא מאגד את כל העוסקים במקצוע, ומאידך גיסא אוסר על אלה שאינם חברים בלשכה לעסוק במקצוע – דווקא בשל כך, מוטלת על הארגון הזה החובה לנהל את העוצמה המיוחדת הזאת, את העוצמה הברוכה הזאת, בתבונה ובזהירות רבה.
+
+ודאי שהיא צריכה לעשות כן בתוך תחומי המקצוע, במקצועיות, באתיקה, אבל העוצמה הזאת מחייבת את הלשכה, את חבריה, את המינהלות ואת ההנהגה להסתכל לא רק פנימה אלא גם החוצה. גם החוצה משמע בתחום האחריות החברתית, ופה ראוי לציין שתי מפעלות גדולים של הלשכה: האחד – מפעל "שכר המצווה". ואתה, אדוני היושב-ראש, שחרד לאינטרס הירושלמי, יכול להיות גאה, כי בעניין הזה נכון הפסוק "מציון תצא תורה". את הפרו-בונו הראשון בלשכת עורכי-הדין התחלנו אנחנו, בוועד המחוזי, בעת כהונתו של עורך-דין יוסי תוסיה-כהן, חברי הטוב, כשפתחנו לשכה בבית-הספר "סליגסברג" והתחלנו שם את התהליך שהפך עכשיו לנהר שופע, מפואר, אדיר ממדים, באמת משהו שראוי להשתבח בו, ועל כך אנחנו, נבחרי הציבור, צריכים להסיר את הכובע בפניהם של קברניטי הלשכה ואלה שעושים במלאכת הקודש הזאת.
+
+דבר שני, חשוב אולי לא פחות – צוות הפיקוח על מתקני הכליאה. היה לי הכבוד כחבר הוועד המרכזי להיות אחד משלושת הראשונים שקיבלו מה שקראנו אז "תעודת שופט מבקר בבתי-סוהר", שניתנה, דומני, על-ידי השר לביטחון פנים, כשבדקנו מה קורה עם האסירים. אז התחיל השיח הציבורי הגדול, שהביא אפילו את נשיא בית-המשפט העליון אז, פרופסור אהרן ברק, לומר על בית-המעצר בירושלים שזה מתקן שצריך להרוס אותו; הוא לא מתאים לא למגורי אדם, אפילו עצירים, ואפילו לא לבהמות. והיום הנושא הזה הוא נושא חשוב מאוד בפיקוח על זכויות – זכויות פרט, זכויות אדם – גם אם הם אנשים שניטל מהם החופש לתקופה כזאת או אחרת.
+
+צריך לטפל בנושא הנגישות של בתי-המשפט – עניין שדנו בו לאחרונה בסמינר שהשתתפתי בו, שנוהל על-ידי לשכת עורכי-הדין. הוא מעלה עניינים חשובים ומציע פתרונות יפים.
+
+התרומה שהלשכה צריכה לתת לחוסן של המערכת המשפטית, לעניינים של שלטון החוק, במיוחד – אולי במיוחד מה שהלשכה צריכה היום לעסוק בו הוא מצבה המדיני הרעוע של מדינת ישראל בעולם והתרומה של לשכת עורכי-הדין, על הפורומים הרבים שהיא משתתפת בהם, כאשר גם בתחומי היחסים הבין-לאומיים המשפטיזציה מתחילה להשתלט. אני חושב שהעובדה שיושבים פה אורחים מחוץ-לארץ, הלשכה אורחת ומתארחת – מערכת יחסי הגומלין הזאת חשובה, חשובה מאוד לישראל; הביקורים והאכסניות שבהן אנחנו מתארחים – דווקא בימים האלה אני חושב שהתרומה של הלשכה בעניין הזה יכולה להיות וצריכה להיות גדולה. 
+
+אני חושב שבפתח היובל השני שלה, הלשכה צריכה לעסוק בנחישות אבל גם באומץ, ולהסתכל בעצמה ולבחון בעצמה לא מעט טעויות שנעשו, והיום אנחנו ניצבים בפני מציאות לא פשוטה. שאלות מהסוג של הצפת המקצוע – כן, אני מכיר את הטענות על הפגיעה בזכויות יסוד של חופש עיסוק וחופש חינוך, אבל כולם יודעים שהמצב לא טוב, וזה מחייב דיון בנושא הלא-סגור של המכללות, של רמת עורכי-הדין היום, של תקופת ההתמחות ושל הפיקוח על ההתמחות. כל הדברים האלה, שמביאים לאותה "מלחמה" על הפרנסה, התחרות הקשה – הייתי אומר שהמלה "קשה" במובן הזה של התחרות בין עורכי-הדין היא מלה מאוד רכה. כל אלה, אני רואה בהם גורמים מרכזיים בירידת הרמה המקצועית, כן, גם לריבוי ההתדיינות ומה שמביא לסחבת בבתי-המשפט – אוהבים להגיד "התמשכות הליכים", אבל נדמה לי שזה כיבוס מובהק של המלה "סחבת"; מה שמביא לצדק מאוחר, וכבר נאמר לא פעם בבית-המשפט, שצדק מאוחר הוא צדק מעוות. 
+
+ ולשאלה שעלתה פעם ופעמיים ושלוש, אני חושב שצריך לדון בה בכובד ראש – אם לא הגיעה העת לשאוב מעולם ההתעסקות ברפואה את הנושא של ההתמקצעות ושל המומחיות בתחומים שונים. לא כל עורך-דין צריך ו/או יכול, ו/או כדאי שהוא יעסוק גם בזה וגם בזה וגם בזה וגם בזה, וגם יופיע בבית-משפט וגם ייתן עצות וכל הדברים האחרים. אלה דברים שצריך לדון בהם. 
+
+לסיכום, אני מבקש, ודווקא ברוח הימים האלה – אולי לא רק רוח הימים האלה אבל רוח המושב האחרון של הכנסת – לקרוא לממשלה ולכנסת להדיר את רגליהן מהתערבות בענייניה הפנימיים של לשכת עורכי-הדין. הניסיון שנעשה השנה, דווקא בשנת בחירות למוסדות הלשכה, פעם אחת בהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת כרמל שאמה, שזכתה לתמיכת הממשלה, אדוני השר, ואני שמח שהשכל גבר והיא נעצרה – – 
+
+
+היא לא נעצרה. 
+
+
+ – – וגם בהצעת החוק הפרטית שלי, שביוזמת הממשלה כמובן נדחתה גם על-ידי הכנסת. פעמיים הצעת חוק, אחת נועדה לפגוע בפריפריה ואחת נועדה לעזור לפריפריה, אחת נועדה להביא לייצוג ראוי בלשכה, השנייה לעוות את המציאות הייצוגית בלשכה. 
+
+אני מציע לכנסת ולממשלה לתת ללשכה, בעניינים האלה, לנהל את ענייניה, כפי שהכנסת לא נוהגת או משתדלת לא לנהוג בעניינים פנימיים של הממשלה רגל גסה. כך לפחות היה מקובל, שהממשלה אינה נוהגת רגל גסה בענייניה הפנימיים של הכנסת. אני מציע לכולם להרגיע ולהירגע ולהשאיר לכל אחד לעשות בתחומ�� את שהוא יודע, ודאי יותר טוב מאשר – אני לא אומר מרביתנו, אני אומר כולנו. תודה רבה לך. 
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת יריב לוין – בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת בר-און עשה כאן נאום על לשכת עורכי-הדין ולא הזכיר את המגאפון אפילו פעם אחת. 
+
+
+ את מה? 
+
+
+ את המגאפון, לא הזכרת אותו אפילו פעם אחת. אני אעשה את זה במקומך. 
+
+
+נדמה לי שאתה זה שלא השתמש בו. מי השתמש בו, אתה זוכר? 
+
+
+ אני זוכר, לכן אני מתפלא שלא הזכרת. אל תדאג, אני אזכיר את מי שהשתמש בו, מבטיח לך. 
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד השר, ראש לשכת עורכי-הדין, עורך-דין יורי גיא-רון, חברי הוועד המרכזי, המועצה הארצית, ראשי ועדי המחוזות וחברי הוועדים, נשיא "להב", עובדיה המסורים של הלשכה, אורחים נכבדים, חברות וחברי הכנסת, אנו מציינים היום מלאות יובל 50 ללשכת עורכי-הדין ומוקירים את תרומתה של לשכת עורכי-הדין לבניינה של מערכת המשפט הישראלית. אדוני היושב-ראש, זאת תרומה עצומה שאין לה תחליף והמשתרעת על תחומים רבים ומגוונים. 
+
+תרומתה של הלשכה מורגשת מדי יום ביומו כאן בכנסת, כאשר אנחנו שומעים את עמדותיהם המקצועיות של נציגיה בהתייחסם לחוקים ולתקנות המובאים לאישור הכנסת. העמדות שאנחנו שומעים מפרות את הליכי החקיקה ומאפשרות ליישם לקחים ותובנות שהם תוצאה ותולדה של הניסיון המעשי והייחודי שנרכש על-ידי אלפי עורכי-דין המתמודדים מדי יום עם היישום של החקיקה ועם המגבלות והצרכים שהיא מכתיבה, ומכאן גם יודעים אולי יותר טוב מכולם היכן נכון לשנות ולתקן. 
+
+ללשכה נציגים בוועדות הבחירה של שופטים, דיינים, קאדים מד'הב, קאדים ושופטים צבאיים – נציגים שמבטאים את קולם של עורכי-הדין, אשר אף בעניין זה יודעים, מכוח ניסיונם והופעותיהם בבתי-המשפט, לאמוד את הדרוש מאלה המבקשים להתמנות לכהונות רמות של שיפוט או כדיינים. 
+
+הלשכה עוסקת בהכשרתם של הבאים בשערי המקצוע ובהעמדת מערך רחב של השתלמויות, המעלות את רמתם המקצועית של עורכי-הדין. בד בבד היא מקיימת מערכת ענפה של כללי אתיקה ושל שיפוט משמעתי שיש בהם כדי להבטיח את טוהר המקצוע וכדי לספק לציבור הגנה ראויה מפני עורכי-דין שמעלו בשליחותם. 
+
+בצד תפקידיה הממלכתיים הרבים של הלשכה משמשת הלשכה גם כאיגוד מקצועי עבור חבריה וכגוף המקיים פעולות רווחה ואף סיוע לחברים הנקלעים למצב של מצוקה. כן, הלשכה היא איגוד מקצועי, גם עורכי-הדין זקוקים לאיגוד מקצועי, בוודאי במציאות הנוכחית של המקצוע. 
+
+כאשר הצטרפתי לפני כ-15 שנה לשורות לשכת עורכי-הדין, קיבלתי את מספר הרשיון 19128. היום, אדוני השר, רשיון מס' 57982 כבר ניתן.
+
+
+ המספר שלי הוא – – – 
+
+
+אני לא אנסה להתחרות, לא ברשיון של אדוני ולא של כבוד השר ולא של חבר הכנסת רותם, אבל אני יכול לומר, לפחות בהתייחס לנקודת הזמן שבה אני קיבלתי את הרשיון שלי, בשנת 1996, אז הצטרפתי לכ-20,000 עורכי-הדין שהתקבלו לשורות המקצוע ב-48 שנותיה הראשונות של המדינה, ואליהם נוספו כ-38,000 עורכי-דין בתוך 15 שנה. זהו מצב מסוכן, שלא תהיינה טעויות, הוא פוגע בראש ובראשונה בשירות הניתן לציבור. הוא מביא, בין היתר, גם להצפה של מערכת בתי-המשפט בהליכים משפטיים שראוי היה להימנע מהם. 
+
+אדוני השר, אני חושב ששנת היובל של לשכת עורכי-הדין חייבת להיות שנת מפנה בעניין הזה. זו העת להביא למליאת הכנסת הן את הצעת החוק הממשלתית והן את הצעת החוק הפרטית שגובשו על מנת להאריך את תקופת ההתמחות ולשדרג את ��ערך ההתמחות. עלינו לשקם את כבודו ומעמדו ואת איכותו של המקצוע, והדבר אינו סובל דיחוי נוסף. 
+
+אדוני היושב-ראש, מכובדי, הצעת החוק הראשונה שיזמתי כאשר נבחרתי כאן לכנסת, וזכתה לאישורה של הכנסת – – – 
+
+
+ חבר הכנסת לוין, כמה זמן אתה עשית התמחות?
+
+
+ שנה. 
+
+
+ יצאת עורך-דין מצוין. 
+
+
+ לא בטוח. אתה יודע, על זה לא הייתי – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, זה לא קנה מידה. אומרים על – – – 
+
+
+ אני יודע, אני יודע. אני לא שאלתי אותו שאלה שאני לא יודע את התשובה עליה. אני אף פעם לא שואל שאלות כשאני לא יודע את התשובה. 
+
+
+אדוני, אומר לך שיכול להיות שאם הייתי עושה שנתיים הייתי עדיין עורך-דין מצוין.
+
+
+ אין לי כל ספק. כל יום אנחנו לומדים, כל יום אנחנו לומדים. 
+
+
+אני מוכרח לומר שהבעיה היא בעיה אמיתית. היא בעיה קשה והיא מחייבת פתרון, בעיני – פתרון מיידי. 
+
+ הצעת החוק הראשונה שיזמתי וזכתה לאישורה של הכנסת, נכנסה לספר החוקים, עיגנה בחקיקה את חובתה של לשכת עורכי-הדין להעניק סיוע משפטי למעוטי יכולת. אישורה של הצעת החוק, אשר הושג בזכות עבודה משותפת עם ראש הלשכה, עורך-דין יורי גיא-רון, היווה עבורי גם סגירת מעגל אישי: לפני כ-12 הקמנו, קבוצת עורכי-דין צעירים בראשית דרכם המקצועית, את סיעת מח"ץ, שפעלה במוסדות לשכת עורכי-הדין ופועלת בהם עד היום. התחלנו אז את פעילותנו וראינו כבר אז, בתחילת הדרך, ולמרות כל הקשיים שהיו לנו כעורכי-דין בראשית דרכם, את הצורך והחובה של הלשכה לגלות מעורבות חברתית כתנאי למעמדה וליכולתה להשפיע ולחזק גם את המקצוע ואת העוסקים בו. 
+
+ כאשר כיהנתי כסגנו וכממלא-מקומו של ראש הלשכה לשעבר, ד"ר שלמה כהן – וכאן אני מקיים – אשר בהנהגתו הנחושה יצא אל הדרך פרויקט הסיוע המשפטי של הלשכה, פרויקט "שכר מצווה", זכיתי אף אני להיות שותף לבנייתו, ואני שמח על כך שהמלאכה הזאת הושלמה, כאשר הפרויקט עוגן במארג העשייה שבה חייבת – לא רשאית אלא חייבת – לשכת עורכי-הדין לעסוק על-פי חוק. זו הזדמנות גם להודות ולברך את כל אותם מתנדבים רבים, שבזכותם הפרויקט הזה צומח, ואני משוכנע, ימשיך לצמוח ולהציל אלפי אנשים מדי שנה.
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בדברי אלה הבאתי רק מקצת מעשייתה הענפה של לשכת עורכי-הדין ומתרומתו המיוחדת של ציבור עורכי-הדין לחברה בישראל. ראוי כי נזכור זאת כאשר מושמעים רעיונות המבקשים להביא לפירוקה של הלשכה, להחלשתה או להלאמת חלק מסמכויותיה. עצמאות הלשכה וחוסנה חיוניים לעצמאותו של המקצוע. אין אנו רוצים כי עורך-הדין המגן על לקוחו מפני המדינה יהא נתון למרותה ולשיפוטה בעניינים משמעתיים ומקצועיים כאחד. חוסנה של מערכת המשפט הישראלית, וכפועל יוצא חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, תלויים גם, ובמידה חשובה ומכרעת, במידת עצמאותם של עורכי-הדין בעבודתם, במידת עצמאותו של המקצוע ובמעמדה העצמאי והחזק של לשכת עורכי-הדין. חובתנו, אם כן, לשמר עצמאות זו, לחזק את הלשכה ולקיים שיח ושיתוף פעולה הולם עם מוסדותיה ועם ראשיה. 
+
+ מכובדי, אני מברך את כל העושים במלאכתה החשובה של לשכת עורכי-הדין ומאחל לכם המשך עשייה פורייה, למען עורכי-הדין, מערכת המשפט והציבור כולו. 
+
+
+ אני מאוד מודה לחבר הכנסת יריב לוין, ואני מזמין את חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – את חברת הכנסת שלי יחימוביץ.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, יושב-ראש לשכת עורכי-הדין, עורך-הדין יורי גיא-רון, נציגי הלשכה, נבחריה, עובדיה, ברכות לכולכם, ברכות לכולנו ביום יובלה של לשכת עורכי-הדין. 
+
+לשכת עורכי-הדין בישראל היא מוסד ייחודי ומיוחד. זהו שילוב יוצא דופן בין התאגדות מקצועית לבין רשות ציבורית. מוסד שיש בו גם ממד חזק של אוטונומיה, אבל יש לו גם סמכויות על-פי דין. איזון מאוד עדין, שהצליח להישמר לאורך שנים ושחובה עלינו להמשיך לשמור עליו. בעניין הזה אמר דברים יפים ונכוחים חברי חבר הכנסת יריב לוין. אני לא אחזור על הדברים שאמר, אני רק אצטרף אליהם. אצטרף גם לדבריו של חברי חבר הכנסת רוני בר-און בעניין חובתנו בכנסת לשמור על לשכת עורכי-הדין מכל ניסיון לפגוע באוטונומיה שלה ולהתערב במנגנוניה הפנימיים בצורה מזיקה. 
+
+אבל, עמיתי חברי הכנסת, השאלות שלשכת עורכי-הדין צריכה לבחון ביום יובלה הן שאלות רחבות יותר. הן לא רק השאלות שנוגעות לעבודתה של הלשכה עצמה כמוסד, ואפילו לא רק השאלות שעומדות בפני עורכי-הדין כקבוצת בעלי מקצוע. חשבון הנפש, חשבון היובל, שהלשכה מחויבת לעשות היום ועורכי-הדין צריכים לעשות היום, הוא חשבון רחב יותר, שנוגע למצבה של החברה הישראלית, למקומה ולאתגרים שעומדים בפניה. 
+
+ כולנו יודעים שהחברה הישראלית היא חברה שעברה משפטיזציה, והמשפטיזציה הזאת היא, בין היתר, ביטוי לחולשה מאוד גדולה של המערכת הפוליטית. לא אנשי המקצוע בתחום המשפט יכולים לתת תשובה לחולשה הזאת; זה אתגר גדול ורחב שעומד בפני החברה הישראלית בכללותה, אבל המצב הזה מציב בפני המשפט ובפני אנשי המשפט אתגרים רציניים וכבדים במיוחד. 
+
+אתחיל מאחריותו של המשפט. אחריותה של מערכת המשפט במצב שבו החברה הישראלית נמצאת היום היא אחריות כבדה מאוד. וזו אחריות מורכבת, נוכח הביקורות הרציניות על החולשות המבניות של מערכת המשפט: הביקורת הידועה על מידת שמרנותה של מערכת המשפט; הביקורת הידועה על מידת אי-השוויון שיש במערכת המשפט. כולנו רגילים לומר שכולם שווים בפני הדין. האומנם? האומנם דמותו של המשפט זהה כאשר מדובר בעשיר וכאשר מדובר בעני? נוכח אופיה זה של מערכת המשפט – ואני לא ארחיב בעניין הזה – האחריות שמוטלת על המשפטנים היא כבדה ורצינית במיוחד.
+
+ אחריות כבדה מונחת על בתי-המשפט, והאחריות הזו, גם היא נעשית מורכבת וקשה יותר כאשר בתי-המשפט עברו ועוברים עדיין דיאטה רצחנית, שהיא חלק ממדיניות כוללת של צמצום המערכות הציבוריות, צמצום השירותים הציבוריים. במערכת המשפט אנחנו רואים את התוצאות של המדיניות הפוגענית הזו בצורה קשה וחדה. נמצא אתנו יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת רותם, ובדיון האחרון שוועדת החוקה קיימה בעניין הזה, בהשתתפות נציגי השופטים, נאמרו דברים נוקבים, אני חושב שעל דעתם של רבים מאוד מחברי הבית – אני מניח רוב חברי הבית – בעניין הצורך, החיוניות, להפסיק את הדיאטה הרצחנית הזו ולתגבר את מערכת המשפט כדי שתעשה את התפקידים הרבים שמוטלים עליה. 
+
+ ומבתי-המשפט ומאחריותם של בתי-המשפט אני מגיע לאחריותם של המשפטנים. למשפטנים בחברה שעברה משפטיזציה כזו ישנה אחריות גדולה במיוחד. יש להם כלי רב-עוצמה, ואת הכלי הזה הם צריכים לדעת לנצל. הם צריכים לדעת להשתמש בכלי הזה לתועלתה של החברה. כולנו למדנו בפקולטות למשפטים על עצמנו, עורכי-הדין – – – 
+
+
+ לא כולנו. 
+
+
+ אני אומר לאורחים רק, רק לאורחים. חברת הכנסת יחימוביץ היא תוספת מעולה לדיון הזה, ואני שמח שלא כולנו פה עורכי-דין – אם כי, כמו שא��ר חבר הכנסת יריב לוין, זה זמני. בקצב הנוכחי עוד מעט נהיה כולנו. 
+
+בכל מקרה, אנחנו למדנו, עורכי-הדין שבינינו, שעורכי-הדין אמורים להיות officers of the court. הייתי רוצה שהחינוך המשפטי שלנו יהיה כזה שנראה את עצמנו גם, במובנים רבים, כ-officers of society. כשאנחנו מסתכלים על התפקיד הזה שלנו במבט רחב, אנחנו חייבים לומר כמה מלים על המשבר של הדמוקרטיה הישראלית, על האיומים ההולכים ומתרחבים על המרחב הדמוקרטי שלנו – נושאים שנמצאים במרכז סדר-יומה של הכנסת, במרכזם של עימותים קשים שנעשים בכנסת, שקל מאוד לפתור אותם כעימותים פוליטיים, אבל הם לא עימותים פוליטיים רגילים, כי הם נוגעים לא בשאלות של איזו מדיניות אנחנו צריכים לנהל, אלא בשאלות של איך נראים כללי היסוד של העבודה שלנו. 
+
+האיומים על המרחב הדמוקרטי מציבים בפני המשפטנים שני אתגרים. אתגר אחד הוא האתגר של הגנת החירויות הליברליות. זה האתגר המוכר יותר לכולנו – זכויות דיבור, מחאה, הפגנה, פעילות, זכויות שמבחנן הוא, כמובן, לא במצבים המוסכמים, אלא דווקא במצבי המחלוקת הקיצוניים, כאלה שנמצאים בחברה הישראלית. כאשר הדיבור מקומם והמחאה מרגיזה, זה זמן המבחן של החירויות הליברליות והיכולת שלנו להגן עליהן. אבל דמוקרטיה איננה יכולה להסתכם רק בחירויות ליברליות; דמוקרטיה צריכה לתת מענה גם לזכויות חברתיות. 
+
+כתבתי לפני שנים רבות מאמר ביקורת על חיבורו הקלאסי של דה טוקוויל "הדמוקרטיה באמריקה", ונתתי לו את הכותרת: "אבל מהי דמוקרטיה בעולמה של פועלת טקסטיל?" אני מציע לכולנו לחשוב על השאלה הזאת מאוד ברצינות כשאנחנו מדברים על דמוקרטיה. כי אם הדמוקרטיה לא אומרת שום דבר לפועלת הטקסטיל בחייה, זו כנראה דמוקרטיה מאוד נכה, מאוד חלקית ומאוד חסרה. 
+
+דמוקרטיה – אנחנו למדנו מאריסטו – נבחנת לא רק מול דיקטטורה. הניגוד של דמוקרטיה אצל אריסטו הוא אוליגרכיה. האם אנחנו יודעים להגן על החברה הישראלית ועל הדמוקרטיה הישראלית מפני לחצים אוליגרכיים רבי-עוצמה שמופעלים בחברה הישראלית, וגם במערכת הפוליטית הישראלית, כולל אפילו בכנסת? זו שאלה גדולה. 
+
+אני מאוד מברך על פרויקט "שכר מצווה" של לשכת עורכי-הדין. אני מאוד מברך את חבר הכנסת לוין על החוק הראשון שהוא חוקק – שבינתיים התווספו לו חוקים רבים, שלא לכולם הסכמתי – אבל החוק הזה הוא חוק חשוב וראוי, ואני חושב שהעובדה – – – 
+
+
+בהיותו משפטן דגול, הם כולם היו בתחום הדמוקרטי. 
+
+
+ אני מקווה כך. אני מאוד מברך את הלשכה, שידעה להוביל את היוזמה הזאת, ואני חושב שחשוב שהיוזמה הזאת תמשיך ותתפתח. עם כל החובות והמנגנונים שהחוק מייצר, בסופו של דבר ההצלחה של ביצוע הדבר הזה תלויה בהרבה רצון, בהרבה התגייסות ובהרבה שכנוע של הרבה מאוד עורכי-דין. הפרויקט הזה חשוב, כי הוא מסמן את אחריותה של הלשכה, את אחריותם של המשפטנים, לתקן במשהו את סוגי האי-שוויון הרבים שקיימים בחברה שלנו וקיימים גם במשפט שלנו.
+
+אני רוצה לסכם ולומר, אורחים נכבדים, ציבור עורכי-הדין הגדול במדינת ישראל, שאני דווקא חושב שהעובדה שחינוך משפטי נעשה כל כך אוניברסלי היא ביטוי חיובי, היא נותנת עוצמה לחברה הישראלית. אני לא בטוח שכל מי שלומד משפטים צריך להפוך לעורך-דין. אני חושב שחינוך משפטי הוא כלי שיכול לסייע לאנשים במגוון של דרכים להתמודד עם הדרישות והצרכים של החברה המודרנית. אבל האתגרים, המשימות שעומדים בפנינו, המשפטנים בחברה הישראלית היום, כבדים, רציניים. יש לנו אחריות, יש לנו תפקיד. אני מאחל לכולנו, אני מאחל לכם, אני מאחל לחברה הישראלית, שלשכת עורכי-הדין ועורכי-הדין בישראל יוכלו לאתגרים הגדולים האלה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. אני מזמין את חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ואחריה – חבר הכנסת אברהם מיכאלי. אחריו ישיב השר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, יושב-ראש הלשכה יורי גיא-רון, נשיא "להב" יהודה טלמון, היועץ המשפטי של הכנסת ידידי איל ינון, ועדים, ראשי הלשכה, אני מברכת אתכם במלאות יובל לייסודה של לשכת עורכי-הדין. נגזר עלי לייצג את המיעוט באולם הזה אשר לא למד משפטים ואינו נכלל באוכלוסיית עורכי-הדין. 
+
+בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדאמס, או באחד מהמשכיו, מוצגת תזה חלופית כיצד שגשגה ונולדה האוכלוסייה האנושית על פני כדור-הארץ. ובכן, מתברר שהתיאוריה שלפיה מוצאו של האדם מן הקוף אינה אלא שגויה, לפי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". ביום מן הימים, בכוכבים האחרים, בחר המין האנושי להיפטר מכל המקצועות המיותרים על פני הכוכבים האלה, ועל ספינת חלל אחת גדולה העמיס עורכי-דין, עיתונאים, פוליטיקאים, אנשי יחסי ציבור, נפרד מהם לשלום והשאיר על פני הכוכבים האחרים אך ורק מקצועות יצרניים, ומאותה ספינת חלל קם המין האנושי בכדור-הארץ. זאת התיאוריה החלופית. אבל כמי שבימי חייה עסקה בשני עיסוקים ששייכים לאותה קבוצה המכונה לעתים בלתי יצרנית – עיתונאית בעבר וחברת כנסת בהווה – אני חייבת להודות שאם יש מקצוע אחד שחשבתי לעצמי שלו יכולתי לבחור בו כמשלח יד, ואיכשהו התגלגלו הדברים כך שלא הזדמן לי לבחור בו, הוא מקצוע עריכת-הדין והמשפטנות, שהוא בעיני אחד ממשלוחי היד – יותר ממשלח יד, מדובר בשליחות של ממש לעתים – שהייתי רוצה לעסוק בו. 
+ 
+אנחנו חיים במציאות מאוד מורכבת, מרובת רבדים, הן ברמה הפילוסופית, הן ברמה הפוליטית, הן ברמה הכלכלית, הן מבחינת מעמדו של אדם ומיהו בחברה שהוא חי בה. המציאות המורכבת הזאת יוצרת סיטואציה שבה לפרשני המציאות יש תפקיד מרחיק לכת, ואתם, במידה רבה מאוד, פרשנים של המציאות, מתווכים שלה וסוכנים שמייצגים גישות שונות בסיטואציות שונות. לגזור גזירה שווה על כל עורכי-הדין זה דבר בלתי אפשרי, מכיוון שיש סוגים כל כך רבים וכל כך מגוונים של מי שעוסקים במקצוע החשוב הזה. הם מייצגים אוכלוסיות כל כך שונות, תפיסות עולם כל כך שונות, של מהו הכוח בחברה, בידי מי נמצאת השליטה, למי שייכות הזכויות או למי מגיעות הזכויות – האם הן שייכות לציבור הרחב כולו או רק לקומץ שיכול להרשות לעצמו ליהנות משכירת שירותיהם הטובים של עורכי-הדין הטובים ביותר. ולכן, במציאות המורכבת הזאת, סוג הפרשנות שאתם נוטלים על עצמכם, ולפיה אתם בוחרים לחיות את חייכם המקצועיים, מעצב את דמותכם. 
+
+גם כמחוקקת בכנסת לא הייתי יכולה לחוקק בלי המשפטנים השותפים להצעות החוק, ממשרדי הממשלה, מהלשכה המשפטית בכנסת, מההסתדרות ומהעמותות החברתיות. אני חבה תודה גם לחברי עורכי-הדין במשכן הזה, שתמיד תמיד, גם אם דעותיהם שונות מאלה שלי, הפרשנות שלהם מוסיפה נדבך, מדויק, אחר, מאירה באור חדש את החקיקה ותורמת רבות לדיוני ועדות הכנסת ומליאתה. 
+
+ הדוגמה הטובה ביותר נמצאת כאן לשמאלי בדמותו של יושב-ראש הכנסת רובי ריבלין. נכנסתי לכהונתי כחברת הכנסת בשנת 2006, זה היה אחרי התבוסה המוחצת של הליכוד בבחירות; נותרו רק 12 חברי כנסת מסיעה גדולה ומפוארת, ומטבע הדברים חלק גדול ממי שהיו במפלגת השלטון והיו שרים התהלכו בבית הזה קצת אובדי עצות וחסרי דרך וחיפשו את מקומם; אחרי השררה שבשׂרות, מה כבר יעשו בוועדות הכנסת הרגילות. אבל נפלה לידי הזכות להיות בוועדת הכספים כאשר לשמאלי יושב אדם שהיה גם יושב-ראש הכנסת וגם שר, ולא היתה לו שום בעיה לבוא מדי בוקר לוועדת הכספים ולנעול אותה מדי ערב תוך שהוא משרת את הציבור באמונה ורותם את כישוריו – את כישוריך, אדוני היושב-ראש, סליחה שאני מדברת אליך בגוף שלישי. 
+
+
+ אני לא יכול להתערב, כי אני מנהל את הישיבה. 
+
+
+– – – ורותם את כישוריך המצוינים כעורך-דין להיות פרקליטו של הציבור, מייצגו של הציבור, סניגורו של הציבור. וראיתי את העבודה הזאת בפעולה, עד כמה הכלים המשפטיים, כשהם ניתנים בידיים של מחוקק חרוץ ומסור, עד כמה הם מועילים לציבור ועד כמה הם מועילים לחברה, וזאת בעיני באמת דוגמה ומופת.
+
+ עורכי-דין, יש להם תפקיד משמעותי ביותר בחברה. שומה עליהם להיות חוד החנית בחתירה לשוויון, להגינות, לשלטון החוק. עצם הרגישות לעוולות והכלים להתמודד עם עוולות ולתת מענה בכלים מודרניים ועדכניים, שבאים מהתחום של הכוח – לפעמים מהתחום של הכוח אל העולם של החולשה – עצם היכולת הזאת כבר נותנת בידיו של עורך-הדין כלים שאין בידיו של אדם שאין לו הכשרה משפטית. לכן, בעיני, עורכי-דין שנוטלים על עצמם שליחות ציבורית שחורגת מגדר עשיית הממון עושים מעשה חשוב ואפילו נאצל. בעיני, מעשה נאצל הוא לעורכי-דין לשרת בשירות המדינה, למשל. 
+
+לא מזמן הסתיימה שביתת הפרקליטים: 860 אנשים מוכשרים, חרוצים, שנותנים את חלבם ואת דמם בתנאים בלתי אפשריים לטובת הציבור, במשכורות זעומות ביותר או לכל היותר בינוניות, שנקטו צעדים ארגוניים כדי להשיב לעצמם את הכבוד התעסוקתי המינימלי. לשמחתי, השביתה הזאת הסתיימה בבוררות, שככל הנראה סופה יהיה טוב והיא עומדת להסתיים בימים אלה. אבל לקחת על עצמך להיות פרקליט בשירות המדינה – מדובר במשימה קדושה; בהגנה על שלטון החוק, על האינטרסים של המדינה, על חיזוק המדינה. יש כאן שליחות, ואני מכבדת את מי שבוחר לעבוד בשירות המדינה. 
+
+אני גם מכבדת מאוד את מי שבחרו בחיים משפטיים מקצועיים שאינם רק חתירה לממון אלא גם סיוע לחברה וניסיון לשנות את פני המציאות. אני רוצה לציין שלושה חברים שלי שמלווים את העבודה הפרלמנטרית שלי במסירות; אני מתייעצת אתם בעניינים אידיאולוגיים ומשפטיים כאחד שנוגעים לתחום החקיקה והם משפיעים עלי רבות. האחד הוא העורך-דין יובל אלבשן, שבחר בחיים של עורך-דין קהילתי, בדומה למה שעשה בשעתו נשיא ארצות-הברית היום ברק אובמה – עורך-דין קהילתי שבוחר לשרת יום-יום את החלשים ואת הנדכאים ביותר. עורך-דין נוסף שהוא יד ימיני בחקיקה לטובת זכויות עובדים הוא ערן גולן, אדם צעיר ומוכשר, שגם הוא יכול היה לעשות ממון רב אבל בחר להקדיש את עצמו לטובת עובדי קבלן והעובדים המנוצלים ביותר. ועורך-דין גלעד ברנע, שהוביל את העתירה בעניין הפרטת בתי-הכלא. שלושה אנשים שהם שותפים שלי לדרך, ואני מנצלת את ההזדמנות הזאת להודות להם באופן אישי. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אין מוחאים כפיים בכנסת. בדרך כלל לא מוחאים כפיים כי חברי הכנסת יכולים לקבל ברצינות את מחיאות הכפיים. בבקשה, חבר הכנסת מיכאלי. כבוד השר ישיב. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני שר המשפטים, חברי חברי הכנסת, חברי עורכי-הדין, ברכות לרגל יובל ה-50 של לשכת עורכי-הדין. בכמה מלים, לשכת עורכי-הדין אכן הוקמה בשנת 1961, כגוף אוטונומי שמוסדותיו העיקריים נבחרים בבחירות דמוקרטיות על-ידי כלל עורכי-הדין, על-פי חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א–1961, וזאת על מנת שתאגד את עורכי-הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטוהרו של מקצוע עריכת-הדין. 
+
+ הלשכה היא באמת תאגיד והיא עומדת לביקורת מבקר המדינה ולביקורת חבריה. הלשכה עברה, לפני הקמתה כלשכה סטטוטורית ב-1961, פנים שונות, ולבסוף, כאשר הוקמה כלשכה עצמאית כפי שהיא היום, כבר כמעט 50 שנה – אנחנו כרגע 50 שנה, אז זה שנת היובל – דואגת לחבריה לייצוג, לפעילות, למשמעת. אנחנו כחברים בלשכת עורכי-הדין יודעים, ומלווים את פעילותה של הלשכה ושל ראשיה, כל אחד לפי הוותק שהוא צבר שם, ורואים במקצוע של עריכת-הדין, כפי שהגדיר את זה בזמנו שר המשפטים דאז פנחס רוזן: הזרוע השלישית של עשיית הדין והצדק לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת.
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד לנו, מצד אחד, לציין את חג היובל של לשכת עורכי-הדין, אבל כפי שחברי קודם הזכירו, זאת באמת הזדמנות גם להסתכל לא רק על עשייתה המבורכת של הלשכה, אלא באמת היכן אנחנו צריכים לשים לב לדברים שקורים בשטח. והדברים, לצערנו, בשנים האחרונות, בולטים בצורה לא חיובית כל כך, ואני אעמוד על שני דברים שאני רוצה שנשים לב אליהם ביובל הבא.
+
+ נושא המתמחים הוזכר כאן על-ידי חברי, ואי-אפשר להתעלם מהעובדה שמצד אחד המכללות וגם האוניברסיטאות היום קולטות כמויות של סטודנטים למשפטים. השכלה משפטית היא ברוכה מאוד, אבל הציפייה שיש לכל סטודנט שהיום נכנס ללימודי משפטים היא שבשלב של גמר הלימודים הוא ייכנס להתמחות ולאחר גמר ההתמחות יתקבל כחבר לשכת עורכי-הדין. בואו נשים לב ונחדד את העובדה המתסכלת של אותו סטודנט שמגיע כבר לשלב של ההתמחות; כמה קשה לו, קודם כול, למצוא מקום להתמחות.
+
+
+ כמה מנוּעי התמחות יש בארץ? אתה יודע, חבר הכנסת מיכאלי?
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, כדי להתקבל היום להתמחות, ולא משנה באיזו מסגרת, אם מסגרת פרטית או מסגרת ממשלתית, סטודנט עובר תלאות של גיהינום, ואנשים נרשמים לפעמים שנתיים לפני להתמחות, ועושים כל מיני – – –
+
+
+ כמה מנועי, כמה אנשים יש בתור, שגמרו – – –
+
+
+ כל שנה מוסמכים 1,500, אפילו יותר – 2,500. 
+
+
+ מנועים אין, אדוני. למה? כי בסוף, לצערנו, הפתרונות שהמתמחים מוצאים כדי להיכנס להתמחות הם לא תקינים והם לא כשרים תמיד, ואני חושב שהרבה מאוד מתמחים היום נכנסים להתמחות בדרכים לא דרכים, העיקר כדי לסיים את ההתמחות. 
+
+ולכן צריכים אנחנו לחשוב על כך – – –
+
+
+ אבל ההתמחות היא בפיקוח של לשכת עורכי-הדין. הרי לא יכול אדם לבוא ולומר: עשיתי התמחות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, זה על הנייר. 
+
+
+ עורך-דין יכול להמחות, זאת אומרת לאמן, אחד או שניים.
+
+
+ – – – את הצעירים שם.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, על הנייר הלשכה מפקחת. הרי בפועל אי-אפשר לפקח על אלפי סטודנטים שנכנסים להתמחות, ולכן אני מציין את זה בכאב לב ביום החג הזה, כדי שנשים לב לאותם סטודנטים, שבאמת חלק גדול מהם משקיעים הרבה מאוד כסף והרבה מאוד זמן בשביל להשלות את עצמם שהם נכנסים להתמחות במשפטים, ובסוף, בדרך לא דרך, הם מתקבלים להתמחות, ומה קורה אחר כך? אנחנו רואים היום מה המצב בשוק העבודה כעורך-דין, ומגיעים לעורכי-הדין הצעירים שסובלים היום.
+
+ כדי להתקבל לעבודה סבירה ב��שרדים פרטיים או במשרדי ממשלה – אדוני היושב-ראש, אני העליתי זאת בכנסת כבר כמה פעמים: תנאי הקבלה במשרדי הממשלה, כמה בנציבות שירות המדינה היום מקפידים ומקשים על עורכי-דין צעירים להתקבל במערכות השונות של הממשלה. ובסוף אנחנו רוצים שיגדל לנו דור עתיד, דור המשך של משפטנים טובים. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, אין ספק שלשכה חזקה היא הכרח. אנחנו רואים את זה פה בכנסת, שאין דיון בחקיקה – במיוחד כחבר ועדת חוקה אני יכול להעיד על כך – אין דיון בחקיקה שלשכת עורכי-הדין לא באה, ולא מתייצבת, ולא מציגה את עמדתה בצורה נחרצת. ולפעמים אני אומר, אפילו האיפכא מסתברא של חקיקה הכי הגיונית שבכנסת מחוקקים, לשכת עורכי-הדין תורמת את חלקה, ולשכת עורכי-הדין היא שותפה פעילה ובכירה בחקיקת החוקים.
+
+אני מאחל ללשכה, אדוני היושב-ראש, שאנחנו בכנסת ישראל קודם כול נחוקק חוקים טובים, ושיתוף הפעולה שבין כנסת ישראל כמחוקקת לבין לשכת עורכי-הדין כמסייעת לחקיקה תמיד יהיה לא רק ברוך, אלא גם לכיוונים חיוביים, הן חברתיים והן לשימורה של הדמוקרטיה במדינת ישראל.
+
+
+ תודה רבה. יש לי הכבוד להזמין את שר המשפטים לשאת את דבריו, וכמובן גם להתייחס לדברים שהעלו החברים.
+
+בכנסת ישראל מכהנים 25 חברי כנסת בעלי השכלה משפטית. נדמה לי שכולם גם היו, או נמצאים, בלשכת עורכי-הדין.
+
+
+ כמה יש?
+
+
+ 25.
+
+
+ 20%.
+
+
+ אבל הם לא היו פה.
+
+
+ אה. 
+
+
+ אם הם היו פה האולם היה – – –
+
+
+ יש 40 תלמידי ז'בוטינסקי. באזכרה שלו באים 40 לאזכרתו. עשו חוק שאנחנו צריכים לעשות אזכרה.
+
+
+ אם לא היו מתקיפים אותם הם היו באים. אני מכיר אחד שאם לא היו מתקיפים אותו הוא היה בא.
+
+
+ אני לא בא בטענות, אני רק באתי ואמרתי.
+
+
+ זה במקרה מי שעשה את החוק.
+
+
+ חברים, אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ בכנסת כרגע נמצאים למעלה מ-40 חברי כנסת, והחברים היום – כן, בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת רובי ריבלין, ראובן ריבלין, גילוי נאות – חברי לספסל הלימודים בפקולטה למשפטים בירושלים – –
+
+
+ מודה באשמה.
+
+
+ – – חברי הכנסת הנכבדים, חבל שכל כך מעט חברי כנסת נוכחים עכשיו באולם, כי הדיון הזה, כפי שהדגישו חברי הכנסת שדיברו, יש לו חשיבות רבה לעבודתה של הכנסת, בסיוע של עורכי-דין בכל הוועדות.
+
+היועץ המשפטי לכנסת עורך-דין איל ינון, ראש לשכת עורכי-הדין עורך-דין יורי גיא-רון, חברי הוועד המרכזי, חברי מועצת לשכת עורכי-הדין, עורכי-דין מן השורה שאני מכיר אותם פה – חלק גדול מהם. אני גם מודה באשמה – נשארתי חבר לשכת עורכי-הדין גם לאחר הצטרפותי לממשלה. 
+
+אני רוצה בראשית דברי לומר איזה דבר תורה שרלוונטי לדיון ולדברים שהושמעו פה היום. ביום הזה שבו הכנסת מציינת 50 שנה להקמת לשכת עורכי-הדין, ביום חגיגי זה אני רוצה לפנות לפרשת השבוע, לפרשת ויקהל, פרשה אשר בה מצווים בני ישראל לבצע את מלאכת המשכן במדבר. מילת המפתח המופיעה בפרשה הזאת הרבה פעמים היא המלה "לב": "חכמי לב", "חוכמת לב" וכיוצא בזה. המונח "לב" מופיע גם לגבי חושן המשפט. הכתוב מדגיש וחוזר ומדגיש שחושן המשפט – המשפט צריך להיות על הלב: "והיו על לב אהרן – – – ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד". מהו החיבור בין לב למשפט שהתורה מדגישה? לכאורה הדברים תמוהים, שהרי בדין אנחנו רגילים לשכל, לשיקול הדעת. אלא שבדין צריך גם רגש, בדין צריך שיהיה גם לב. יש לתת לכך חשיבות רבה. 
+
+ הרמב"ם מדגיש את הצורך שמי שעוסק בדין יהיו בו תכונו�� חשובות כגון ענווה, אהבת הבריות, עין טובה ונפש שפלה. עלינו, בכנסת בכלל והעוסקים בעריכת-דין בפרט, לזכור תמיד את המעלות החשובות הללו, את הלב כיסוד להבנת המשפט וליישום המשפט. 
+
+ אין מקום שבו הצורך בייעוץ משפטי בא לידי ביטוי יותר מבית-המחוקקים, וחברי הכנסת שהופיעו – כולל חברת הכנסת הנכבדה שאיננה משפטנית והדגישה את זה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ – הדגישו את הסיוע שהמשפטנים נותנים לכנסת בעבודתה. יושב-ראש הכנסת הזכיר שלמעלה מ-20% מחברי הכנסת הם משפטנים. כל הליך חקיקת החוקים מלווה באופן רצוף על-ידי הלשכה המשפטית של הכנסת ועל-ידי משפטנים מלשכת עורכי-הדין ומכל מיני גופים אחרים שמסייעים לכנסת בעבודתה. 
+
+ היום אנחנו 50 שנה לאחר שהכנסת חוקקה את חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א–1961, חוק שנתן ללשכה מטלות רבות מאוד. כפי שהדגיש חבר הכנסת יריב לוין, רק השנה הוספה מטלה שהלשכה מילאה בהתנדבות, של סיוע למעוטי היכולת. אני רוצה להדגיש שכאשר נחקק חוק לשכת עורכי-הדין בשנת 1961, אלה היו השנים הראשונות, כשמוסדות המדינה עדיין לא היו מגובשים דיים, וזה היה אחד החוקים שיצרו תשתית ציבורית ועקרונות לתפקוד של לשכת עורכי-הדין. טוב שהכנסת הסיקה באותם ימים שיש צורך לאחד את שני הגופים שעד אז עסקו בנושא: המועצה המשפטנית, שהיתה גוף סטטוטורי עוד מתקופת המנדט, ולשכת עורכי-הדין, שהיתה גוף וולונטרי. 
+
+אני כן רוצה להדגיש סעיף שעדיין הלשכה לא עומדת בו. מקום מושבה של הלשכה הוא בירושלים. אדוני יושב-ראש הלשכה, כאשר ביקשת ממני להופיע בלשכה אמרתי: אני אופיע רק איפה שכתוב בחוק – שמקום מושבה של הלשכה הוא בירושלים. 
+
+חקיקת חוק לשכת עורכי-הדין על-ידי הכנסת מעידה על כך שמדינת ישראל, גם באותם ימים שעסקנו בבניית המדינה ומוסדותיה, הבינה את הצורך החשוב בהגנה על האזרח ובייצוגו הבלתי-תלוי על-ידי עורכי-דין. חוק לשכת עורכי-הדין מכיל בתוכו את האיזון הראוי בין כלל הרשויות ואת היכולת להביא תחת קורת גג אחת את מקצוע המשפטנים במדינת ישראל. 
+
+פעילותה של הלשכה רבה: מתן סיוע משפטי לנזקקים ללא שכר בפרויקט החשוב "שכר מצווה", כפי שכבר הודגש כאן, החלק הנכבד של הלשכה בחקיקה, ייצוג ציבור עורכי-הדין בדיוני החקיקה בכנסת, יוזמות לשמירה על כבוד המקצוע, ומעל לכול – החברות החשובה של נציגי הלשכה בוועדות לבחירת שופטים ודיינים. רק ביום שישי האחרון היתה ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים, ונציגי הלשכה לקחו בה חלק חשוב ומיוחד. לאחרונה גם, כפי שהודגש פה, הסיוע לנזקקים הוסף במפורש לחוק, אף-על-פי שהלשכה קיבלה על עצמה את הסיוע הזה בהתנדבות, וטוב שהדבר נכנס לחוק, כדי שנדע שזו אחת המטרות החשובות ביותר של הלשכה.
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לשכת עורכי-הדין צעדה כברת דרך מיום כינונה לפני 50 שנה, הביאה תמורות רבות למקצוע חשוב זה, אך עלינו לפעול רבות כדי שהיא תוכל להמשיך בפעילותה המבורכת, ולשם כך דיברו חברי הכנסת הנכבדים על כמה נושאים שחייבים לעסוק בהם. 
+
+ חבר הכנסת רוני בר-און דיבר על תקופת ההתמחות וריבוי עורכי-הדין, על התמקצעות במקצוע. אחד התפקידים האחרונים שמילאתי בלשכת עורכי-הדין, לפני הצטרפותי לממשלה, כיהנתי כיושב-ראש ועדה שעסקה בנושא ההתמחות וחובת עורכי-הדין לעבור השתלמויות מקצועיות, והאפשרות שעורכי-דין, לאחר מילוי תנאים שייקבעו, יוכלו לקרוא את עצמם – דיברת על זה – מומחה לענף זה או למומחה ענף זה. אני לא ��ואה דרך שעורך-דין יוכל להיות מומחה לכול. מומחה לכול זה מומחה לכלום. אתה מראה לי: רק הקדוש-ברוך-הוא מומחה לכול. זה נכון. תודה רבה שהזכרת לי את זה, חבר הכנסת רוני בר-און.
+
+
+ אגב, הוא השופט העליון היחיד, כי אחרים הם שופטי בית-המשפט העליון.
+
+
+ על זה עוד יש ויכוח.
+
+
+ חברי לשכת עורכי-הדין משמשים דוגמה ומופת לאזרחי מדינת ישראל כמי שמייצגים את מערכת המשפט. אני שמח שציבור עורכי-הדין במדינת ישראל, במקצועיות רבה, גם מנהל את השיפוט המשמעתי בתוך הלשכה ושומר על כבוד המקצוע ועל מערכת המשפט, שתקבל ייצוג של עורכי-דין ברמה גבוהה. 
+
+אין להתעלם מהבעיות שחברי הכנסת הנכבדים העלו. חבר הכנסת יריב לוין דיבר על הארכת תקופת ההתמחות. אני, בעוונותי הרבים, עשיתי שנתיים התמחות, ותראו מה קרה לי. איזה אסון... גם יושב-ראש הכנסת הנכבד עשה בזמנו שנתיים התמחות. התמחיתי אצל כבוד השופטת מרים בן-פורת, שתחיה ותאריך ימים. התמחיתי במשרד עורכי-דין, ולא קרה שום אסון כתוצאה מזה שעשיתי התמחות שנתיים, וגם שילבתי באמצע השנה לימודים לתואר מוסמך במשפטים, בתחום מקצועי.
+
+חבר הכנסת דב חנין דיבר על הצורך לתגבר את מערכת המשפט, את מערכת השפיטה. אין ספק שזו אחת הבעיות המרכזיות שלנו, המצב של תיקים התלויים ועומדים, ואני בכוונה משתמש במלים "תלויים ועומדים", כי המשנה, בפרקי אבות, פרק ה', מדברת אלינו ואומרת שחרב באה לעולם בשל עינוי הדין, וחייבים בנושא הזה – ויושב-ראש ועדת חוקה, שכרגע לא נמצא פה, התחיל בדיון, ואני מקווה שיימשך.
+
+חברת הכנסת שלי יחימוביץ, אומנם את עדיין לא עורכת-דין – אני מדגיש את המלה "עורך-דין", כי לפי הקצב פה בכנסת יכול להיות שתצטרכי להמיר את דתך ולהיות עורך-דין – אבל אין ספק, וכאן אני בא לנקודה המרכזית: חינוך משפטי הוא חשוב ביותר, גם אם מישהו לא ממלא את התפקיד של עורך-דין שמופיע בבתי-המשפט או מייעץ ללקוחו, ולכן הריבוי הגדול של לומדי משפטים במדינת ישראל, בצורה שאין לה אח ורע בשום מדינה בעולם, הוא רצוי. מצד שני, אין זה רצוי ואין זה ראוי ואין זה מוסיף – מספר עורכי-הדין שרשומים כחברי הלשכה. משום שהמספר הזה, ואני אדבר על זה הערב גם באירוע המיוחד של לשכת עורכי-הדין בירושלים, הוא בלתי סביר לחלוטין וגורם לתקלות רבות ולהורדת רמת המקצוע. וכאן יש צורך לעשות שינויים, שלא אתעכב עליהם ברגע זה, אך יש לפעול בנושא הזה.
+
+ חבר הכנסת אברהם מיכאלי, הבעיה אינה מציאת מקום התמחות; הבעיה היא רמת ההתמחות והפיקוח על ההתמחות – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה צודק, והא בהא תליא. אבל אני מדגיש: לא כל מי שגמר את הפקולטה למשפטים צריך להיות חבר בלשכה ולשמש כעורך-דין. זה אחד הדברים שבתפיסה צריך לשנות.
+
+
+ חוק חופש העיסוק מאפשר לו, כמובן. לא נעשה סלקציה.
+
+
+ אסיים, אדוני היושב-ראש, בדברי תודה לחברי הכנסת שהעלו את הנושא, ולך, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תרשה לי, כבוד השר, לומר לך בקשר להערתך שמקום מושבה של לשכת עורכי-הדין הוא בירושלים, שהייתי לימים שר התקשורת בישראל, ואמרתי למנהל הדואר: אתה לא יודע שלפי חוק הדואר – גם למנהל הבזק, שלפי חוק הבזק, ההנהלה המרכזית צריכה להיות בירושלים. אמר: ראה, יש אמירה בתל-אביב האומרת כך: If you want to be holy, stay in Jerusalem, but if you want to become a human being, come to Tel-Aviv. לאמור: אם אתה רוצה להיות קדוש, תהיה בירושלים; אם אתה רוצה להיות בן-אדם – תהיה בתל-אביב. יש פה כל כך הרבה בני-אדם בירושלים, חברים. אפשר לבוא לירושלים. יש פה גם בני-אדם.
+
+
+ הממשלה מוכיחה ההיפך – יש היום משרדי ממשלה שיושבים בתל-אביב.
+
+
+ אני מוכרח לציין את שר המשפטים, שלא מקיים – אלא אם קוראים לו – אבל הוא לא מקיים ישיבות בלשכתו בתל-אביב.
+
+
+ לשבת בירושלים – – –
+
+
+ דור דור ודורשיו. נדמה לי שכל ממשלות ישראל חוטאות בעניין.
+
+
+ הדבר הראשון שעשיתי בבואי למשרד המשפטים – ביטלתי את לשכת שר המשפטים בתל-אביב. אין מדינה בעולם שבמרחק שעה נסיעה מעיר הבירה שלה יש לשכות שרים. כשהייתי שר האוצר העברתי החלטה בכנסת, שחוץ משני משרדי ממשלה, שהמרכז שלהם הוא בתל-אביב, בעצם בתל-אביב ובבית-דגן – משרד הביטחון ומה שנקרא אז משרד החקלאות – אין לנהל לשכות שרים מחוץ לירושלים. אבל זה לא נושא שנוגע ללשכת עורכי-הדין. אני מקווה שלשכת עורכי-דין תמלא את החוק כפי שצריך.
+
+
+ תודה רבה לשר המשפטים.
+
+
+ אדוני, משפט אחד – בתודה לכל עורכי-דין במדינת ישראל שעושים שליחות נאמנה לשמירת מדינת ישראל כמדינת חוק ומשפט, כדי שהצדק ילין בה.
+
+
+ תודה רבה לשר המשפטים. עד כאן בנושא ציון יובל, 50 שנה, ללשכת עורכי-הדין. אני עושה הפסקה לדקה, ונמשיך בסדר-היום. תודה רבה לכל חברי הלשכה בארץ ולכל האורחים. 
+
+ Welcome to Jerusalem, welcome to our shrine of democracy, our parliament, the Knesset of Israel, and welcome to Israel.
+
+
+
+
+ אני מתכבד לחדש את ישיבת המליאה של הכנסת. הצעות לסדר-היום בנושא: גלעד שליט בשבי למעלה מ-1,700 ימים – הצעות מס' 5097, 5118 ו-5127 של חברי הכנסת איתן כבל, דוד אזולאי ויואל חסון. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מי השר המשיב?
+
+
+ אין תשובת שר.
+
+
+ זה סימבולי.
+
+ 
+אה, מה שנקרא שיח – – –
+
+
+ שר המשפטים משוחרר מתשובה. 
+
+
+ על זה נאמר: המשכיל בעת ההיא יידום.
+
+
+ כן, אבל זה חמש שנים שהמשכיל דומם. 
+
+
+ צריך לעשות, לא לדבר.
+
+
+ נכון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני דווקא רוצה להתחיל במקום שבו אמר שר המשפטים, ידידי, את דבריו, שבעת ההיא המשכיל יידום. כך גם אני סברתי, וגם עתה אני סבור שבעת ההיא המשכיל יידום. 
+
+
+ צריך לעשות מעשים.
+
+
+ נכון, אבל זה בדיוק חלק מהבעיה. הרי איך זה עובד כאן? אזרחי מדינת ישראל מסתכלים כלפי ירושלים ואומרים: יש על מי לסמוך. אוקיי, לא בכל דבר יש על מי לסמוך, אבל בביטחון, אתה יודע, יש נטייה אצלנו אזרחי המדינה להסתכל כלפי ירושלים ולהגיד: עם כל הבעיות בביטחון, יש לנו על מי לסמוך. אנחנו, חברי הכנסת, אלה שיושבים בוועדת החוץ והביטחון ואלה שיושבים בוועדות המשנה, נותנים תחושה לחברים שלא נמצאים בוועדת החוץ והביטחון ולאלה שלא נמצאים בוועדות המשנה, שלכאורה יש על מי לסמוך. אבל בפועל, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חלפו להן חמש שנים, ואומרים לנו: בעת ההיא המשכיל יידום. עכשיו זו לא העת. הנה, יושב פה ידידי וחברי יושב-ראש הכנסת, שכשלפני כמה חודשים ביקשתי יחד עם כמה חברים להעלות את הנושא לדיון, לפחות להעלות אותו על סדר-היום, התשובה היתה: ובעת ההיא המשכיל יידום. 
+
+ מה קורה? הרי אני משוחח, אני מברר, הרי אני מודע לכך שהשתיקה יפה, אבל בסופו של עניין, כשאתה יורד לעומקם של דברים, ברור לך שאם לא יקום קול זעקה והארץ לא תזעק ותרעש – כי יש כאן שאלה לא פשוטה. גם אני הייתי שם, אדוני השר, חברי חברי הכנסת. לפני כשנה היתה לי התלבטות גדולה מאוד בשאלה הנוגעת לפדיון שבויים מן הסוג הזה. תקופה ארוכה סברתי, ואמרתי – כולל כאן מעל הבמה – שהקושי העצ��ם שעומד בפני מקבלי ההחלטות בפדיון שבויים מן הסוג הזה, בוודאי ובוודאי לנוכח ההיסטוריה שלנו, מעמיד את מקבלי ההחלטות בפני דילמות מאוד קשות. 
+
+
+ חבר הכנסת כבל, הרמב"ם פוסק להלכה שמצוות פדיון שבויים היא מצווה רבה, היא מצווה חשובה ביותר. 
+
+
+ נכון. אז נכון שאני הגעתי למסקנה – כלומר, ידעתי את הרמב"ם, אבל הרשיתי שם לחלוק עליו. בעניין הזה, למרות הכול – – –
+
+
+ הוא לא התווכח אתך.
+
+
+ למרות הכול, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, עברתי מהפכה מחשבתית מאוד לא פשוטה מבחינתי והגעתי למסקנה שאם לא יקום קול זעקה, ואם אנחנו, חברי הכנסת – ואני משתגע מכך שבדיון כזה – שוב, אני לא שופט אף אחד למה הוא כאן ולמה הוא לא נמצא, אבל הנושא הזה צריך להיות נושא שכל חלקי הבית יודעים להתאחד סביבו. 
+
+ אני אומר לכם, חברי חברי הכנסת, המחשבה שגורלו של גלעד שליט יכול להיות חס וחלילה כגורלו של רון ארד איננה נותנת מנוח. אני סבור שגם בנסיבות האלה, תוך כדי לקיחת סיכונים לא קטנים, יש בכוחה של מדינת ישראל לשאת את המחיר. אנחנו מספיק חזקים כדי לעמוד בכל האתגרים האלה. חייבים לראות את גלעד בבית, וחשוב שזה ייעשה כמה שיותר מהר. 
+
+ הגיעה העת שראש הממשלה, שיותר מכל אחד אחר זה מונח לפתחו, יקבל את ההחלטה האמיצה. תודה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת נסים זאב יחליף את חבר הכנסת דוד אזולאי. בבקשה. 
+
+
+ אדוני יושב-ראש הכנסת וממלא-מקומו הסגן, תודה לך, אני חושב שהנושא חשוב מאוד. עם ישראל נמצא יחד עם המשפחה, כולנו מזדהים עם הכאב יום-יום, שעה-שעה, המשפחה שמתגעגעת. 
+
+אני רוצה לומר לכם, אדוני היושב-ראש, הסיפור של יונתן פולארד, במשך 25 שנה, כאשר למעלה מ-20 שנה אנחנו יודעים שהממשלה לא ניסתה אפילו לדבר על זה באופן פומבי, כי אמרו שעצם החשיפה, עצם הדיבור, יכול להזיק. שמעתי את זה לא פעם, כמעט כל שנה; אני כבר 12 שנה בכנסת. הנושא הזה של יונתן פולארד עולה מדי פעם, ותמיד נאמר לנו שעדיף שלא נאמר דברים, שכדאי לדבר עליהם יותר בסתר, כאילו יש פה איזה מתן בסתר. וככה שנה אחרי שנה, עד שבסופו של דבר החשיפה האחרונה בעצם באה ואמרה שיונתן פולארד לא ראוי לעונש הכבד הזה. שמענו את זה מסגן שר ההגנה האמריקני, שאמר את זה מפורשות. שמענו את זה מבכירים שונים בעולם שהיו מעורבים בפרשה, וגם סוף-סוף נשמעה אמירה מפי ראש הממשלה בנושא הזה. 
+
+אני רוצה לומר לכם שבמשך שנים אנחנו רואים את המשפחה שעושה כל מאמץ. בעצם כמעט כל עם ישראל, כולו, מאוחד עם המשפחה הזאת, מרגיש את הכאב העצום, את הגעגועים. כולנו רוצים לראות את השחרור של גלעד שליט. אני מכיר את הסוגיה פחות או יותר מוועדת החוץ והביטחון, שמדי פעם דנה בסוגיה הזאת, ויש שיקולים לכאן ולכאן. התמורה שצריך לתת בגין שחרורו של גלעד שליט ומה זה יביא מבחינת התוצאה העתידית כלפי – יש כאלה שחוששים שזה יביא גל של פיגועים, שזה יביא מוטיבציה לפיגועים. אבל אני אומר שבכל זאת המשפחה רוצה לדעת מה באמת נעשה, איזה סוג של משא-ומתן, באמת רציני, ראש הממשלה מוביל בעניין הזה. 
+
+אנחנו מבקשים מראש הממשלה – – 
+
+
+ נא לסיים. 
+
+
+ – – להמשיך לעשות כל מאמץ כדי להביא את גלעד שליט הביתה. אני אסיים בפסוק: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברִנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון ונסו יגון ואנחה".
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת נסים זאב. לעניין ההערה שלך, שמעתי וגם קראתי שבמשפחת שליט התחרטו על השקט שהיה בתחילת הדרך. הם אמרו במפורש: אם ��יינו פועלים בתחילת הדרך כפי שאנחנו פועלים עכשיו, ייתכן שהמצב היה שונה. 
+
+בבקשה, חבר הכנסת יואל חסון, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, חברי הכנסת, הסוגיה היא סוגיה מורכבת, היא סוגיה עמוקה, ויש לה השפעה אסטרטגית דרמטית על מדינת ישראל. צריך לומר את זה וכולם גם יודעים את זה. נעשו טעויות רבות בעניין של גלעד שליט מרגע הנפילה בשבי ועד היום. אגב, טעויות שהיו גם של הממשלה הקודמת וגם של הממשלה הזאת. והטעויות האלה, אין ספק, כולנו היום, והכי חשוב, משפחת שליט וגלעד שליט עצמו, משלמים את המחיר על הדבר הזה.
+
+ישראל צריכה בעתיד, ללא ספק, לבוא ולהגדיר הגדרות ברורות וחד-משמעיות כיצד היא פועלת בזמן אמת כאשר חייל נופל בשבי. בזמן אמת חייב להיות נוהל ברור כיצד ממשלת ישראל מתנהלת, ואני חושב שהרגעים הראשונים היו הרגעים הקריטיים, ושם לדעתי בוזבז זמן יקר, שהיה יכול לשנות את המציאות שאנחנו נמצאים בה היום, אבל לגבי גלעד שליט לא ניתן להחיל את הדברים האלה היום.
+
+אתה לא שמת לי זמן או שעבר לי הזמן?
+
+
+ השעון שלי הזמן.
+
+
+ פשוט לא ראיתי פתאום – – –
+
+
+אני מאפשר לך דקה יותר.
+
+
+תודה רבה. אין ספק שהיום, בעקבות הסיטואציה ולאן שהגענו עם גלעד שליט, לא ניתן להחיל עליו היום עקרונות שכולנו שותפים להם: כניעה לטרור, משמעויות של ויתורים חד-משמעיים, שחרור מחבלים; כל הדברים האלה, שהם באמת החלטות קשות, כבדות משקל, ואני באמת לא מקנא באף ראש ממשלה שצריך לקבל אותן. אבל אני חושב שלאן שהגיע עניין גלעד שליט – לא ניתן היום להחיל את זה עליו; ניתן להחיל את זה בהמשך. 
+
+היום נדרשת הכרעה קשה, חד-משמעית, שמחייבת להביא, לדעתי, לממשלה, ברגע שיתחדש המשא-ומתן – וגם צריך לומר בכנות, המשא-ומתן לא תמיד תלוי בנו, לא תמיד הצד השני בכלל מעוניין במשא-ומתן. אבל כאשר יהיה משא-ומתן ותהיה הצעה על השולחן, אני מצפה מראש הממשלה להביא את ההצעה הזאת להכרעת שרי הממשלה, גם אם ההצעה היא קשה, גם אם להצעה יש משמעויות, ושממשלת ישראל תקבל את ההחלטה על-פי שיקול דעתה. אבל שתתקבל החלטה, שיבואו ויקבלו החלטות, ושנוכל – אני מקווה, בעזרת השם, שזאת תהיה ההצעה לסדר-היום האחרונה בעניין גלעד שליט. אולי, אתם יודעים מה, אולי שההצעה לסדר-היום הבאה תהיה הצעה לסדר-היום שתציין את חזרתו למדינת ישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת דב חנין. נוסף לרשימת הדוברים חבר הכנסת מיכאלי – אחרון הדוברים. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, עמיתי חברי הכנסת, אחרי 1,700 ימים, מה עוד נותר לומר? הלב כואב על גלעד שליט – – –
+
+
+ אני, ברשותך – סליחה, אני אאפשר לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אני רוצה לומר לכם, יש לי מגבלה, אבל עם זאת אני אאפשר. אבל אחרונת הדוברים – חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אחרי 1,700 ימים, מה נותר לנו עוד לומר? הלב כואב כשאנחנו חושבים על אותו בחור צעיר, ש-1,700 ימים ו-1,700 לילות נמצא במצב שאנחנו אפילו לא יודעים לתאר אותו. האם אנחנו יכולים לתאר לעצמנו איך נראה היום של הבחור הזה? איך עוברות עליו הדקות? איך נראה הלילה שלו? 
+
+הלב כואב על משפחתו של גלעד – ההורים, בני המשפחה האחרים. אבל, עמיתי חברי הכנסת, במובנים אחרים כואב הלב על כולנו. משהו בחברה הישראלית התקלקל באופן יסודי אם אנחנו יכולים בכלל לנהל דיון כזה אחרי 1,700 ימים.
+
+עמיתי חברי הכנסת, אחרי 1,700 יום לא מספיק עוד לדבר בצורה כוללנית ולא מספיק עוד לדבר דיבורים של השתתפות בצער ובכאב של גלעד, של משפחתו ושל אחרים. היום צריך לומר דברים ברורים: את גלעד צריך להחזיר הביתה, ואת גלעד ניתן להחזיר הביתה, במסגרת של עסקה לחילופי שבויים ואסירים. זו הדרך היחידה האמיתית, המעשית, האפשרית, להחזיר אותו לחיק משפחתו, וזו הדרך שצריך ללכת בה. זו הדרך שצריך ללכת בה.
+
+אנחנו אומרים את הדברים האלה מאוחר מאוד. 1,700 ימים כאלה ו-1,700 לילות כאלה הם 1,700 ימים יותר מדי ו-1,700 לילות יותר מדי. אנחנו אומרים את הדברים האלה מאוחר מאוד. אני מאוד מקווה שלא נגיע למצב שבו יהיה מאוחר מדי.
+
+אני שומע את מומחי הביטחון, וגם הם כנראה הגיעו למסקנה שלא יקרה שום נזק ושום אסון כתוצאה מעסקה כזאת. ואני מציע, עמיתי חברי הכנסת, שאנחנו, בעקבות ההצעות הדחופות האלה, נקיים דיון במליאת הכנסת, ושהדיון הזה יתקיים בהחלטה ברורה של קריאה חדה, ברורה ופשוטה לממשלת ישראל לעשות את מה שצריך, לעשות את מה שחייבים, כדי שגלעד שליט יחזור הביתה. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת חנין. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה. אגב, חבר הכנסת חנין, ממה שאני זוכר, מה שמונח כרגע, ההצעה שמונחת כרגע על שולחן הממשלה זו אותה הצעה שהיתה מונחת על שולחן הממשלה הקודמת. ונאמר על-ידי התקשורת הפלסטינית לא מזמן, של "חמאס", שזו ההצעה, והיא בעינה, ואין לנו עניין להיכנס לשום משא-ומתן על הצעות אחרות. אם אתה מדבר על דברים ברורים, אז זה דברים ברורים. בבקשה, חבר הכנסת מיכאלי.
+
+
+ אדוני היושב בראש, תודה, ותודה ליושב-ראש הכנסת, שמאפשר לנו לדבר על נושא כה רגיש וכה חשוב לכלל עם ישראל, לכלל אזרחי ישראל, ובמיוחד למשפחת שליט, שהם באמת הסובלים העיקריים, יחד עם הבן היקר גלעד, שנמצא במקום שלצערנו לא יודעים אפילו איפה הוא, והסבל והצער שגלעד עובר – אף אחד מאתנו היום לא יכול לתאר ואף אחד מאתנו לא יכול להבין. 
+
+לכן, מצד אחד, אדוני היושב-ראש, אנחנו בתסכול. אנחנו, כנציגי ציבור, משתדלים תמיד לבוא ולסייע בדבר שניתן לסייע. וכשאני פוגש את ההורים של גלעד, כמה פעמים, אני די מתבייש כלפיהם ואומר להם: אני לא יודע מה נוכל לעשות יותר שלא עשינו עד עכשיו, מבחינת החלטה. כי אני לא מקנא בראש הממשלה ואני לא מקנא בממשלת ישראל שצריכה לקבל החלטה מול משא-ומתן לא נורמטיבי, לא צפוי, וכל הסחיטה שמתנהלת במחיר כה יקר, כשמצד אחד בחור שלנו, שהוא שווה כל אדם שלא נעלה על דעתנו מבחינת המחיר לשחרר אותו, אבל מה לעשות, יש גם שיקולים ביטחוניים שגם הממשלה הקודמת וגם הממשלה הנוכחית נאלצות להתמודד אתם; וקל מצד אחד לתקוף את הממשלה, קל מצד אחד להגיד לראש הממשלה: תעשה, תעשה, אבל מי שאמור לקבל את האחריות כלפי מדינת ישראל, כלפי עם ישראל, זה ראש הממשלה. וכשהאבא ענה לי פעם אחת בצורה כזאת: אם אתם כבר אומרים לי ככה, שאתם לא יכולים לעשות יותר, מה אני כבר אגיד – אדוני היושב-ראש, אני די התביישתי. אבל מה לעשות, אנחנו בדילמה גדולה.
+
+אנחנו בדילמה של מחיר מול מחיר, ולצערנו כנראה ממשלת ישראל וראש הממשלה לא יכולים עד הרגע הזה לאפשר את אותו מחיר גבוה שדורשים הצד השני שלנו. ואני לא רוצה כרגע להגדיר אותם, לא רק כחסרי אנושיות, לא רק כאנשים שאין להם לב – לבוא ולספק לנו מדי כמה זמן לפחות נתונים על תנאי החיים שלו; עד ששחררו קלטת אחת לפני כשנה פלוס, וגם אז בדברים שלא ידענו בסוף מה קורה עם גלעד. 
+
+ אנחנו, ככנסת ישראל, אין ספק שאנחנו צריכים לשים את הדבר הזה על שולחננו מדי יום, להעלות את הנושא מדי יום, אבל שלא ישתמע מזה שאנחנו נלחצים, אדוני היושב-ראש, ושמישהו ינצל את האנושיות שלנו, את ההתחשבות שלנו – – 
+
+
+תודה רבה. נא לסיים.
+
+
+ – – בכך שידרוש מחירים גבוהים יותר כדי לשחרר את גלעד. ואני מאחל למשפחה ומתפלל שיראו את גלעד מהר מאוד בבית, יחד עם כולנו, ונשמח, בעזרת השם, בשובו. אמן.
+
+
+תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. אחריה – אחרון הדוברים, חבר הכנסת עמיר פרץ. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אם יש עניין שמעורר בי רגשי אשם בכל פעם מחדש, הרי זה עניינו של גלעד שליט. נכון שהדבר לא בידי ונכון שראשית כול הוא נתון בידיו של ה"חמאס" ואחר כך בידי ראש הממשלה ושר הביטחון, אבל בכל זאת, המחשבה על כך שאנחנו קמים מדי בוקר, מגדלים את ילדינו וחיינו נמשכים כרגיל שעה שהנער הזה, שכבר איננו נער, יושב בחדר סגור, כלוא, רחוק ממשפחתו ומי יודע מה עובר עליו – המחשבה הזאת טורדת מנוחה והיא מכאיבה.
+
+ זה לא דבר שאני נוהגת להגיד. עוצמת ההזדהות שלי ושל רבים אחרים עם בני משפחת שליט היא מאוד מאוד גבוהה, לא רק בשל אצילותם ועדינותם והליכותיהם, שהן כל כך מעוררות הערכה וכבוד, אלא גם כיוון שכולנו חושבים בו בזמן על הילדים שלנו, וגם, ואולי בעיקר, משום שהדבר נוגע בשורש האתוס המכונן שמאפשר את חיינו כאן, במדינה הצעירה הזאת.
+
+ בבסיס האתוס הזה ובבסיס האתוס הצה"לי, שבגללו אנחנו שולחים את ילדינו לצבא, למרות שאנחנו יודעים שהם מסכנים את חייהם, הידיעה הברורה שאם הנער, הבחור, ישכב פצוע בשדה הקרב, כי אז יעשו מפקדיו כל שביכולתם כדי לחלץ אותו משם. הם לא יעמדו עם מחשבון ויחשבו את ההסתברות כמה יעלה החילוץ שלו ואיזה מחיר נשלם, כי הידיעה שחייבים לחלץ פצוע, גם תחת אש, היא ידיעה מכוננת, שמאפשרת את המשך השירות בצה"ל, שכל כולו נתינה. אם לא תהיה הידיעה המכוננת הזאת, ייפגם אותו אמון. 
+
+אותו כלל בדיוק חל לגבי מי שנופל בשבי האויב – המדינה, הצבא, כולנו מחויבים לעשות הכול כדי לשחררו. אני מודעת לסוגיית הדיון על המחיר, ואני לא אוהבת את השימוש במלה מחיר. המלים "מחיר" ו"עסקה" אינן שייכות לדיון הזה. אנחנו לא מדברים על סחורה ומחירה. אנחנו מדברים על עניין קדוש, יסודי ובסיסי הרבה יותר. בסופו של יום, אם היה מותר להשתמש במלה מחיר, המחיר שתשלם החברה הישראלית על אי-שחרורו של גלעד שליט יהיה כבד מנשוא, הרבה יותר מכל מחיר אחר. 
+
+ אני מתפללת ומייחלת ומקווה גם שתהיה בידי הזכות להיות במקום שבו אוכל להשפיע על כך שגלעד יהיה בחיק משפחתו בקרוב. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת עמיר פרץ – אחרון הדוברים.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד השר, חברי הכנסת, אין בכלל ספק שהיינו מצפים שבהצעה לסדר-היום מסוג זה ודאי שיעמוד כאן נציג ממשלה מוסמך, שר הביטחון, ראש הממשלה, ויאמר את הדברים, גם אם הם רגישים, גם אם אנחנו משתדלים להימנע מלומר דבר כזה או אחר, כדי שחלילה לא נגרום נזק לדיונים שמתקיימים, אם מתקיימים. כיוון שגם אני יכול להיות אחד מאלה שמעורים בפרטים, אז בוודאי גם אני אמנע, אבל יש מה לומר.
+
+ צריך לבוא לציבור, צריך להביט במשפחה, ואני אומר זאת כמי שחולם על הרגע שגלעד שליט יחזור הביתה כהשלמת מעגל, מכיוון שלצערי הרב האירוע הזה, אחד האירועים שהשכימו אותי קום בבוקר, כשהודיעו לי כשר הביטחון שהיתה חטיפה, שהיתה חדירה דרך המנהרה, וזה בוודאי אחד הבקרים שלעולם לא אשכח.
+
+אבל, חברי חברי הכנסת, הרי אנחנו ידועים מה עומד על סדר-היום. אי-אפשר כל הזמן לבוא ולהגיד: אנחנו מתפללים, אנחנו מברכים. גם אני מוכן להתפלל, אבל צריך לומר באומץ: האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר? האם הוויכוח הזה על שחרור מחבלים עם דם על הידיים הוא ויכוח שקיים? מי שלא אומר מעל הבמה: אני מוכן שישחררו מחבלים עם דם על הידיים תמורת שחרורו של גלעד שליט, לא אמר כלום. אמר דברים, בסדר, כולנו מאוד מזדהים עם כאבה של המשפחה.
+
+ אבל אני אומר לכם דבר יותר חמור: נכון שכל אחד מדמיין בעיני רוחו את הרגע הזה שבו יגיעו האוטובוסים עם אלפי האסירים לתוך רצועת-עזה, וה"חמאס" יעשה שם מצהלות שמחה ויעשה שם פסטיבלים, ואנחנו כולנו כישראלים נביט על התמונות האלה ולבנו ייקרע מכאב. זה נכון. אבל אני אומר לכם עוד דבר: ה"חמאס" כתנועה, כארגון טרור, משתמש במשא-ומתן הבלתי-מסתיים הזה כדי להחזיק את עצמו כארגון מדיני. יש גורמים רבים בעולם שלא היו נפגשים עם ה"חמאס" אם לא היתה שאלת גלעד שליט. יש גורמים רבים בעולם – – –
+
+
+יש לו בגלל זה אינטרס לסיים את זה?
+
+
+ אני מציין נקודה. אני חושב שאתה צודק שבמידה מסוימת ל"חמאס" כרגע יש שתי דילמות: א. כל עסקת אסירים תעמיד אותו מול האסירים שלא שוחררו. ברור לו לחלוטין שיהיו משפחות רבות בתוך עזה, בתוך יהודה ושומרון, שיבואו בטענות, מול אותן משפחות שבוודאי יהיו שייכות לאותן צהלות שמחה. 
+
+אבל מה שנכון הוא, שאנחנו יודעים על מה מדובר. זה לא מצב, חברי חברי הכנסת, שמחר ארגון ה"חמאס" מוסיף רשימה על רשימה על רשימה. מדינת ישראל, בצדק, מתנגדת למספר מסוים – ולא אציין מספרים – של מחבלים, לא רק עם דם על הידיים, שמשמשים סמל במאבק הפלסטיני, שיש להם משמעות בעצם שחרורם. אין מצב שמישהו יוסיף אנשים. 
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ ואנחנו צריכים לומר באומץ: מחיר שחרורו של גלעד שליט הוא כבד מנשוא, אבל מחיר הישארותו, שהוא כורך בתוכו גם איבוד אמון מול צעירים שרוצים להתגייס לצה"ל, גם משבר עמוק שפוקד את מדינת ישראל וגם המשך חיזוקו של ה"חמאס" כארגון מדיני ולא רק ארגון טרור, זה מחייב אותנו שבמקרה הזה מצוות פדיון שבויים היא מצווה שאם נעשה אותה, אנחנו מדינה מספיק חזקה כדי להתגבר על כל אותן תוצאות קשות שיהיו לנו – גם העמידה מול הפסטיבלים בעזה, גם כאב הלב שיהיה לנו, וגם אולי תוספת חיזוק מסוימת לטרור. אנחנו נדע לטפל בהם. אני אומר לכם זאת, מדינת ישראל מספיק חזקה כדי לשאת ולעמוד בעסקת שליט. תודה.
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, עמדה אחרת.
+
+
+ השר – – – משיב.
+
+
+ השר לא משיב.
+
+
+אני מבקש לומר משהו – – –
+
+
+ בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, נשיאות הכנסת, שאתה שותף לה, החליטה, לאחר שחברי כנסת רציניים כמו כבל, כמו חבר הכנסת חסון וחבר הכנסת אזולאי, ביקשו להעלות על סדר-היום נושא, שאנחנו ידענו שהממשלה מבקשת שלא להשיב עליו מהטעם הפשוט שהוא יכול לפגוע בעצם הדיונים הרשמיים, הלא-רשמיים, המתקיימים והלא-מתקיימים בנושא גלעד שליט. הם ראו בהבעת עמדה מעל במת הכנסת דבר שיכול לחבל. שר הביטחון לשעבר, כאשר עמד פה, הביא את כל הדילמות, ואם היינו שואלים אותו: אם אתה שר הביטחון כרגע, האם אתה יכול לתת תשובה שתענה לבקשה להצעה לסדר-היום? היא היתה תשובה מסויגת ביותר. 
+
+יחד עם זאת, אני חשבתי שהכנסת לא יכולה להימנע מקיום הדיון, ובידיעה שהממשלה לא תשיב, יהיה שר מטעמה שישמע את כל הדברים ויעביר לממשלה את הדין-וחשבון על הדברים שנאמרו כאן. חשבתי שחשוב מאוד, ושכנסת ישראל לא תוכל לדחות בקשה של חברי כנסת העוסקים בעניינים אלה, ואשר כמו כל חבר כנסת דואגים לאזרח ישראלי שנמצא בשבי האויב, לחייל. לכן בחרנו אני ואתה, יחד עם חברינו בנשיאות, להעלות את הנושא על סדר-היום.
+
+אני מציע לחברים לא להצביע. בכל רגע שיבקשו חברים להעלות לסדר-היום, אסכים להעלות את זה לסדר-היום. לא צריך שנקבע איזה דיון מתריס כלפי הממשלה בעניין זה.
+
+
+ זאת אומרת, אם הבנתי אותך נכון, אנחנו נסתפק בדיון ללא החלטה וללא הצבעה. תודה רבה.
+
+
+ בכל עת שחבר הכנסת כבל יבקש – – –
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת בן-ארי, עמדה אחרת.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זו לא עמדה אחרת, זו עמדה נוספת בעניין הזה. אני חושב שבבית הזה יש, לצערי כמעט, קונסנזוס שלם על הלב הבוער והדואג והחרד לשלומו של גלעד שליט; לשלומו, והתקווה והרצון לעשות כל דבר כדי להשיבו. אני רק אומר שהמלה "כל מחיר" חייבת להיות במובן הזה שכמו שאמרו אלה שדיברו לפני, אם זה חבר הכנסת עמיר פרץ, שהאויב שלנו ידע שהוא משלם על הפיגוע הנורא הזה, על רצח של חיילינו, על חדירה לשטחנו. ברגע שאנחנו הולכים לכיוון של "אנחנו רק נשלם כל מחיר", ואנחנו לא מדברים על כך שהוא ישלם מנה אחת אפיים, לצערנו הרב, אנחנו מזמינים את החטיפה הבאה, את הפיגוע הבא, את הפגיעה הנוספת בחיילינו. יחד עם זה שאומרים לשלם כל מחיר – וכבר שמענו הרבה הרבה ביטויים של קצינים, של ראשי אמ"ן, של רמטכ"לים וכו', לגבי הביטוי הזה "כל מחיר". אני כרגע לא אכנס לדיון. אנחנו בדיון קונסנזואלי, ואני לא רוצה להיכנס לזה, אבל צריך לומר: האויב חייב לשלם – הוא – כל מחיר; הוא צריך לשלם מנה אחת אפיים, כדי שיצא לו החשק לנגוע בשערת ראשו של חייל מחיילינו. תודה רבה.
+
+
+ אם הבנתי נכון, הצעת יושב-ראש הכנסת מקובלת על המציעים.
+
+
+ כן.
+
+
+ יש שני מציעים, חבר הכנסת כבל וחבר הכנסת חסון.
+
+
+ מקובל עלינו.
+
+
+ לכן לא תהיה הצבעה, וגם אין החלטה.
+
+
+
+
+ הודעה לממלא-מקום מזכירת הכנסת.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) (תיקון מס' 3), התשע"א–2011, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה.
+
+
+ תודה לממלא-מקום מזכירת הכנסת. 
+
+מכובדי חברי הכנסת, אדוני השר, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, י"ט באדר א' התשע"א, 23 בפברואר 2011, בשעה 11:00. הישיבה הזאת נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 18:13.
+
+