diff --git "a/1056/raw.transcript.txt" "b/1056/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/1056/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1038 @@
+היו, היו עליות וירידות.
+
+
+ לא, תסלח לי. סבא שלי סיפר לי מה היה המצב בשנות ה-30 וה-40; הספקתי לשמוע ממנו – פי-אלף יותר טוב מהיום מבחינת היחסים בין שני העמים.
+
+ אני יכול להבטיח לך רק דבר אחד – בעוד עשר שנים – אני לא יכול להבטיח לך, כי אני לא יודע איפה אהיה, אבל אני מבטיח לך שבכל מקום שבו אהיה, אתמוך בכל אוכלוסייה שיש לה תרבות ייחודית שלה, כי זאת גאוותה. אנחנו צריכים לחזק את זה ולא לטשטש. להיפך, אסור שהם יתבוללו. צריך לתת להם גאווה וזקיפות קומה בתרבות של האבות שלהם, שהם אוהבים, רוצים ומאמינים בה. אני באתי ואמרתי שהמשרד הזה יטפח את כל התרבויות, מהלדינו ועד היידיש, ובתוך כך גם את התרבות הערבית. 
+
+ עכשיו לשאלת חבר הכנסת המכובד שיח' מסעוד גנאים. כפי שהספקת להכיר אותי – לא באופן אישי, אלא באופן ציבורי – לדעתי אין יותר חשוב מלדבר ישר, בכנות וביושר. אין תחליף לזה. כבוד למדינה, ולנו כאוכלוסייה – 20% מאוכלוסיית המדינה שאנחנו חלק אינטגרלי שלה. ירצו – אלה שלא ירצו, לא ירצו, אלה שירצו – בקצוות – שיהיו בריאים עד מאה-עשרים-וארבע. אנחנו רוצים להיות כאן רוב המאמין בחיים המשותפים, רוב מוביל לבניית עתיד בנינו כאן, יחד, בארץ האבות שלנו, בארץ של העם היהודי, שהיא מדינת ישראל. אין תחליף ליושר ולאמת, ואין קיצורי דרך. 
+
+ אני באתי לתפקיד במחשבה צלולה, בידיעה ברורה שזה אחד הדברים ששאפתי אליהם הרבה שנים – כדי להיות שותף להכרעה בנושא העתיד שלי ושל החברה שלי. זה יכול להיות רק בממשלת ישראל, ברשות המבצעת. אבל אני אגיד לך גם את האמת: קשה להיות שר ערבי בתקופת מלחמה, ובמבצע עזה האחרון היה עוד יותר קשה, כי זאת היתה מלחמה נגד אזרחים. אם אני לא טועה, במלחמת ששת הימים לא נהרג אף אזרח אחד בשלוש החזיתות. היתה מלחמה, שהאומה הערבית נחלה בה כישלון, מפלה גדולה – היה מישהו שאמר "נאכסה" – אני לא מתכוון לטשטש שום דבר. אם לא נדע לבקר את עצמנו, ואם לא נדע להגיד מה אנחנו רוצים, קודם כול מעצמנו, לא נוכל לבקר ולדרוש מאחרים. 
+
+ זאת היתה מלחמה קשה, שהרבה אזרחים ואזרחיות, ילדים ותינוקות קיפחו בה את חייהם. דעתי עליה ידועה, היא לא סוד. נתתי לה ביטוי באופן הסביר ביותר, כדי שלא לפגוע במחנה השלום, במחנה החיים המשותפים, של המאמינים שגם תקופה קשה, גם תקופת מלחמה, היא מבחן מנהיגות: מה נאמר ומה נעשה. 
+
+ קשה להיות שר ערבי מוסלמי ולשבת אל שולחן הממשלה ב"עופרת יצוקה". אני מאמין שהמלחמה הזאת החזירה לנו – בצער רב ובדרך הקשה – את המחשבה הצלולה, שאין תחליף לשלום; רק דיאלוג, רק משא-מתן על בסיס שתי מדינות לשני העמים, בכבוד, בחיים ובשגשוג, הוא ערובה לביטחונה של מדינת ישראל ולהקמת מדינה פלסטינית לעם הפלסטיני. אני לא מכיר עוד אופציה. לדעתי זאת הדרך היחידה להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל ואת הקמתה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.
+
+  ולכן – אני מודה לך על השאלה; זאת האמת שלי, אתה אני הולך, כי אני מאמין בה, ואני אמשיך להוביל את מה שאני מאמין בו. אבל אני מקווה שכולנו גם למדנו מהמלחמה הזאת – כי צריך לזכור שאני, גם כאזרח, לא יכולתי להשלים עם מצב שבו שמונה שנים אזרחי ישראל בדרום הארץ לא יוכלו לחיות את חייהם. חבר הכנסת מסעוד גנאים, אתה יודע שהטילים האלה, שהגיעו מעזה, פגעו באינטרס הפלסטיני לא פחות משפגעו בדרום ישראל, והם לא מענה ולא תשובה לטובת העם הפלסטיני. ולכן, אחרי מחיר כבד – סבל של שמונה שנים ב��רום ישראל וסבל שלנו, מחיר כבד של העם הפלסטיני, הגיע הזמן שנשכיל להבין שאין דרך אחרת מלבד שלום, פשרה ודיאלוג בינינו. 
+
+ חיינו יחד 500 שנה בספרד, בתור הזהב, ואנחנו יכולים לחזור לזה. אני לא צריך להגיד לחבר הכנסת ריבלין מה הרמב"ם אומר על התקופה הזאת. זאת תקופה שכולנו גאים בה. בשבוע הבא תצא משלחת של בני-נוער יהודים וערבים לספרד, בתמיכת המשרד שלנו, משרד המדע, התרבות והספורט, לראות איך אבותינו חיו שם בכבוד 500 שנה. זכיתי לביקורת מצד עיתון "הארץ" על זה שאני תומך בפרויקט להבאת בני-נוער יהודים וערבים לספרד, להיות שם, לראות את המורשת, איך חיו שני העמים. אני גם הודיתי לעיתון "הארץ" שנתן לי את החשיפה. 
+
+ חבר הכנסת מיכאלי, אני רוצה להודות לך על המחמאות בתחילת דבריך. אני מסכים אתך. אין היום פרויקט יותר חשוב מהחזרת מדענים. ואנחנו, בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה, בפרויקט משותף, בתקציב משותף, בתוכנית משותפת, פועלים בהתאם. אני רואה בזה ברכה לנו כחברה ישראלית. 
+
+ לגבי כחול-לבן, לא אוכל להגיד לך, להשיב לך. לא עסקתי בזה. אני מניח שהמשרד שלנו, כל אחד בתחומו – מינהל, מדע, ספורט – ככל יכולתו, מה שאפשר, עסק בזה. אבל אני יכול להגיד לך שהדיונים שאתה מעיד עליהם בוועדת המדע והטכנולוגיה – הייתי ונשארתי נאמן למדע, למדענים ולחברה הישראלית בכל מה שקשור לכך.
+
+ עכשיו, לגבי חבר הכנסת מכובדי ניצן הורוביץ. אני אומר לך את האמת: נקלעתי לבעיה הזאת, זה טבעי ביותר שזה יהיה על סדר-יומנו, וכשר קיימתי שלוש שיחות עם שר המשפטים – כי המפתח אצלו, לצערי הרב; משרד המשפטים מתנגד לכל מה שנוגע ליוצרים, שנים רבות. יש ויכוח קשה בעניין הזה. ניסינו להתמודד עם זה, הסתייענו באמ"י, ארגון אמני ישראל. ניסינו להתמודד עם זה, המפתח לא אצלנו. לא תמיד מצליחים, צריך גם להודות: לפעמים גם לא משיגים. אבל אני מסכים אתך על כל מלה ואני מקווה שהמשרד, בקדנציה הזאת – חברת הכנסת ליה שמטוב וחבריה מישראל ביתנו – יעלו את הנושא של היוצרים, כמו הנושא של היידיש, על סדר-יומם, ובחשיבות עליונה. 
+
+ למה משרד המשפטים מתנגד? לא הבנתי.
+
+
+ יש ויכוח. 
+
+
+ לא ניכנס לזה עכשיו. לא ניכנס לזה עכשיו.
+
+ הנושא מורכב, לא הצלחנו לשכנע – שר המשפטים השתכנע, אצלו מתנגדים. 
+
+
+ כבוד השר, אני מתנצל. אתה מסיים?
+
+
+ כן. אני רק רוצה לומר למכובדי, חבר הכנסת מסעוד גנאים: אני גם מסכים אתך שלא צריך להיכנס לחלוקה הפנימית העדתית, הדתית, באוכלוסייה הערבית, כי זה לא ראוי, אבל נשאלתי, ואני צריך להשיב. 
+
+ עכשיו לגבי "בני סח'נין" – אני אומר לך שלא תרמתי להם, כי אני, בתור שר הספורט, לא יכול לתרום לקבוצה. אנחנו יכולים לסייע להם במסגרת התקנות, הקריטריונים וועדת התמיכות – וסייענו.
+
+
+ כבוד השר, אני מאוד מבקש, אתה נשאת מלים נרגשות, ולא רציתי אפילו להעיר באמצע הערה הכי קצרה.
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ אתה חורג כבר הרבה מאוד ממסגרת הזמן, אז – – –
+
+
+ אני מתנצל.
+
+
+ ואתה לא יורד מהבמה. 
+
+
+ אני מתנצל, רק אני מבקש שאלה שלא השבתי להם, התשובות ישנן – – 
+
+
+ לא, תראה, אני מבקש – – –
+
+
+ – – ואני אשמח לעשות את זה בשיחה אישית, עד שנמסור את המשרד ביום רביעי הבא.
+
+
+ לא, לא, לא. לא, אני לא רוצה שזה יהיה תקדים שלא תשיב. אני רוצה שתשיב, אבל בקצרה. 
+
+
+ בבקשה. אז לגבי "בני סח'נין" השבתי, לגבי הספריות, הקמנו – לא רק יישמנו את חוק הספריות והטלנו סנקציות על אלה שגובים דמי חבר, יותר מזה. ולגבי הספריות שהיו ��סרות ביישוב הערבי – לא רק הקמנו שמונה, עודדנו עשרות ספריות חדשות לקום, כי אני מאמין שהקריאה היא דבר חשוב מאוד בחיינו. המהפך והמהפכה בתרבות, אם אפשר, מתחילים ביום שנקרא ספר במקום לפצח גרעינים. 
+
+ הדבר האחרון שאני רוצה להשיב עליו הוא שיפור ההשקעה המדעית בטכנולוגיה. בתקציבים הדלים של המשרד לא נוכל לרשום לפנינו את ההתמודדות עם הנושא הזה. אני חייב לומר את האמת. משרד המדע, התרבות והספורט – למינהל המדע שלו חסרים הרבה תקציבים כדי למלא את המשימות – – –
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ זה צריך תקציב נוסף. יש עוד סיבוב, אדוני היושב-ראש?
+
+
+ כן.
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה. אחריו חברת הכנסת – אני חייב לקרוא לך פניה קירשנבאום. אני חשבתי על האתגר ששמת בפני, ובמזנון אני אקרא לך פאינה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ רבותי, כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, השר מג'אדלה, בספרד זה היה כיבוש, ולכן הוא נחל בסופו של דבר מפלה, וזה גורלו של כל כיבוש, ויפה שעה אחת קודם.
+
+ זה עתה התבשרנו מפי כבודו, שמשרדו הצליח לגייס מול האוצר 95 מיליון שקלים לפעילויות השונות בסקטור הערבי. היה ראוי אולי – או, אני מבקש לשמוע מכבודו – מה האחוז של הסכום הזה מתוך מה שחסר במגזר הזה.
+
+
+ לא, לא הבנתי. סליחה.
+
+
+ זו שאלה רטורית.
+
+
+ הרי יש חוסר משווע במגזר הערבי בכל התחומים שכבודו מופקד עליהם.
+
+ נכון. 
+
+
+ אתה בישרת לנו ש-95 מיליון שקל הצלחת לגייס. 
+
+
+ נכון.
+
+
+ השאלה היא: הסכום הזה, המגויס, 95 המיליון, ראוי לשמוע מכבודו כמה הוא מהווה מסך כל הצורך של המגזר הזה בתחומים האלה. 
+
+ עכשיו – הדברים אולי מופנים יותר לחברת הכנסת תירוש. באמת צורם לאוזניים לשמוע את החלוקה הזאת של דתות. מעניין למה לא שמענו גם לגבי הדרוזים. למה לא נאמר מה קורה שם? אני אומר את הדברים האלה, כי הרי בסופו של דבר הכפרים, ברובם המכריע, הם משותפים. ואני לא מכיר פעילות סקטוריאלית אלא באחוזים מאוד נמוכים. לכן כל תמיכה שתינתן, אני חושב שהיא תינתן לפעילות הזו, הפעילות המשותפת הזו, ולכן באמת זה צורם לאוזן לשמוע את הדברים האלה.
+
+ הנקודה השלישית: אני זוכר שכבודו התארח גם בבית-ג'ן. וכשאני מדבר על בית-ג'ן – אותם דברים שאני אומר על בית-ג'ן יכולים להיות נכונים לכל כפר אחר, מלקיה בדרום ועד פסוטה בצפון. ברוב הכפרים האלה עומדים להם בנייני מתנ"סים שוממים שעלו מיליוני שקלים. אני בדקתי ונודע לי שזה תחום של משרד החינוך, אבל בכל אופן, היות שמשרדו מופקד על הפעילות הספורטיבית, מה משרדו תרם בנושא הזה? כאשר ידוע לנו – ושוב אני אביא דוגמה מבית-ג'ן – שבכפר שיש בו 12,000 תושבים אין מגרש כדורגל, כאשר עשרות צעירים משחקים כדורגל בכל מיני קבוצות. כפי שאמרתי, הדוגמאות האלה שהבאתי נכונות לחלק גדול של הכפרים הערביים. 
+
+ רציתי מאוד לשמוע מכבוד השר התייחסות לכל שאלה ושאלה. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת פניה קירשנבאום, ואחריה – חבר הכנסת אבישי ברוורמן, ואם הוא לא יהיה – אז חבר הכנסת מקלב; בבקשה להיות מוכן, להתקרב לכיוון המיקרופון. כן, בבקשה. 
+
+
+ תראה, אדוני השר – שמעתי את הנאום הנרגש שלך, ותהיתי לרגע אם אני נמצאת בפרלמנט של שבדיה או בכנסת ישראל. כי כתשובה לנאום שלך, הדבר היחידי, אני יכולה לענות לך בדברי ראש הממשלה לשעבר, גולדה מאיר. היא אמרה שהשלום בין ישראל למדינות ערב יהיה אפשרי – – –
+
+
+ גברתי, סליחה.
+
+
+ אני אשאל שאלה.
+
+
+ אני מבקש: הדברים שנאמרו נאמרו אגב תשובה, אני גם הבאתי בחשבון שהשר מג'אדלה הוא השר הערבי הראשון, והוא דיבר על דברים שכולנו מבינים אותם ויודעים אותם, והם נאמרו מהלב ונפלו על לבבות החברים כאן. אני מבקש, כרגע זה לא הנושא הזה לדיון.
+ 
+
+ זה לא הנושא, אבל כש"חמאס" יורה טילים מתוך חצרות בתי-ספר ואנחנו מגיבים, אז אי-אפשר לבוא אחר כך בטענות אלינו, ובזה רציתי לסיים.
+
+
+ אף אחד לא בא בטענות, גברתי, באמת.
+
+
+ לשאלות. דיברת הרבה על כל מיני מגזרים ועשית עבורם רבות. אני רוצה לדבר על תחום הספורט. אנחנו יודעים, וגם המחקר המקיף שעשה משרד הקליטה לקראת האולימפיאדה הראה, שיותר מ-50% מהספורטאים שייצגו את מדינת ישראל הם יוצאי ברית-המועצות או חבר העמים דוברי רוסית. ברור שפוטנציאל רב מאוד גלום בספורטאים אלה, אך היום יש כ-500 עמותות שמטפלות בספורטאים יוצאי חבר המדינות, ואף אחד מהם לא מקבל תמיכה או מעמד רשמי. כדי לקבל תמיכות הם צריכים להפוך להתאחדות. התנאים להקמת התאחדות הם כאלה שאי-אפשר בעצם – הם לא יכולים להגיע לרמה הזאת. מה אתה יכול להגיד ומה אתה יכול לעשות כדי שנוכל לפתח – כדי שהייצוג שלנו באולימפיאדה יהיה יותר מכובד? מה אתה יכול לעשות כדי לתמוך במאמנים שהגיעו ולא מסוגלים ולא יכולים היום לעבוד לפרנסתם ולעזור לספורטאים שלנו לייצג אותנו? 
+
+
+ תודה, אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת אבישי ברוורמן. אני מבקש שחברי הכנסת שאני קורא בשמותיהם יתקרבו למיקרופונים. 
+
+
+ אדוני שר המדע, התרבות והספורט ידידי גאלב מג'אדלה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש לי הערה ויש לי שאלה. ראשית, זכיתי, כיושב-ראש ועדת הכספים, לעבוד עם השר מג'אדלה, ולמען האמת הכרתי גם את שרי המדע – במיוחד את שרי התרבות – מיובל נאמן ועד היום. שני דברים שאני רוצה לציין – קודם כול להודות לך על חלקך במאבק המשותף שניהלנו על תקציב תרבות, שיהיה – בהסכמה עם האוצר – רב-שנתי, וגם במאבק על העזרה בקולנוע. אני רק רוצה שתוודא, ואולי תגיד לנו, שהממשלה הבאה אומנם תעמוד בהסכם הזה, שסגרנו בו על תקציב של גידול מבחינת התרבות לשנים הקרובות. זאת לא רק שאלה רטורית, אלא אני חושב שגם הכיסא הזה – כדאי שבאמת יתייחס אליה. 
+
+ דבר שני, בנושא תקציב המדע, ואתה אמרת – כבר אמרתי בעבר, ואמרתי את זה לידידי חבר הכנסת בני בגין, שאני מניח שיהיה שר, שבעיית המדע בישראל לא נפתרת על-ידי משרד המדע, וכבר שנים רבות אני שואל מדוע צריך בכלל משרד מדע בישראל. כי אמר השר מג'אדלה, ואמר יפה: תקציב כזה זעום. הלוא אנחנו מדברים כרגע על פוטנציאל להביא מאות מדענים צעירים מהרווארד, מסטנפורד ומשיקגו לישראל; המשבר בארצות-הברית, שהוא המשבר החמור ביותר מאז שנות ה-30 – והבדלתי את זה אלפי הבדלות, אמריקה הגיעה להיות מעצמה מדעית כשעלו הנאצים לשלטון והיהודים הגרמנים הגיעו לאמריקה, בהם אלברט איינשטיין שאתם זוכרים, ואמריקה היתה למעצמה מדעית. 
+
+ יש לנו שלוש שנים, וזה לא התפקיד של משרד המדע עם התקציב הזעום שלו; זה התפקיד של ראש הממשלה הבא, עם תקציבים – ואני אומר שוב: בעיית המדע בישראל מוזנחת, מכיוון שזה לא תפקיד משרד המדע. משרד המדע הוא משרד עם תקציב זעום, והוא אינו יכול לפתור את הבעיות האלה, ואמר את זה השר מג'אדלה כשחבר הכנסת – נדמה לי – הורוביץ שאל שאלות כאלה. 
+
+ שאלה אחרונה: גם אניי מאוד התרגשתי מדברי חבר הכנסת מג'אדלה בתשובותיו על המאבק לשלום, ואני אומר לך שוב, אדוני היושב-ראש, גם אתה לא עצרת – אני חושב שהבית הזה התברך; יש לי לפעמים מחלוקות עם השר גאלב מג'א'דלה, הלוא במפלגתי יש הרבה מחלוקות, כמו שאתה יודע, ואני אומר לכם שזו היתה תעודת כבוד למדינת ישראל – שהיתה צריכה לעשות את זה כבר מזמן – שיש בה שר ערבי שעשה מלאכתו נאמנה, גם ספג ביקורת – יש כאלה שלא הסכימו אתו – ולכן אני אומר לך, השר מג'אדלה, הוספת כבוד למדינת ישראל ולמגזר הערבי כמובן, ואני מקווה שגם הממשלה הבאה – ואני לא יודע עדיין את חלוקת השרים, היושב-ראש מיקי איתן, כי אני מבין שזה לא סופי – צריך לחשוב שגם בממשלה הבאה ימשיכו לכהן שרים מהמיעוטים, כי אנחנו כיהודים יודעים שמדינה שבה יש 20% מיעוטים, טוב שיהיה בה גם שר מהמיעוטים. תודה רבה. 
+
+
+ אני מודה לך מאוד. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. 
+
+
+ אדוני השר, לא אתעכב בדברי על החלק הפוליטי של פעולתך בקדנציה האחרונה. אני דווקא רוצה להגיד כמה משפטים על החלק המקצועי, שבו השקעת את רוב זמנך, ועשית זאת בהצלחה רבה. אני גם רוצה לציין את החלק המיוחד שהשקעת במגזר החרדי. לא רק ה"שכר שיחה נאה", אלא ההבנה לכך שגם הציבור החרדי דורש תרבות, שגם לו יש צורך, ועשית את זה מתוך נכונות. פיתחת, השקעת, הכנסת אנשים חרדים למועצת התרבות, למועצת הסופרים, מינית גם יועץ מיוחד – יכול להיות שאם היית ממנה אותו גם על שפת היידיש זה גם היה מקדם את העניין; הוא מבין בזה, הוא יודע את זה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אבל אני רוצה לציין, ולציין במיוחד, ולהציף את זה, את מה שציינת בדבריך, שאולי היה מובלע: העיקר הוא ההבנה שבתכנים מתערבים אנשים שמבינים. זאת היתה ההבנה, זה היה הבסיס הנכון לשיתוף פעולה, שעד היום לא היה, ודאי שלא בצורה שאתה הובלת; ההבנה שבתכנים של ציבור שדורש – ציבור מיוחד שדורש תרבות צריך גם מישהו שיבין מה הוא צורך, ואת התכנים הוא יקבע. 
+
+ כמו שציינת, למגזר הערבי יש צורך במשאבים ובתקציבים, וגם לציבור החרדי, אף שהוא קניין גדול של תרבות, והוא צמא לכך, עדיין החלק שלו בתקציב הרבה הרבה יותר קטן מהחלק שלו באוכלוסייה, וזה דבר שצריך לתקן – צריך להגדיל אותו.
+
+ אדוני היושב-ראש, אני חושב שהתועלת בדיונים האלה שיזמת, ואתה שומר עליהם ומנהל אותם נכון, היא לא רק לצורך מה שהיה בעבר; זה חשוב מאוד גם כמסר לעתיד. לא צריך שר שמגיע ממיעוט כדי שיבין וירגיש את הצורך של מגזרים אחרים, ומה שהם צריכים, דורשים ומבקשים. תודה. 
+
+
+ אני מאוד מודה לך. 
+
+
+ אני יכול לחזור למקום? אלו דברי ברכה, ואני בצום.
+
+
+ צום קל. 
+
+
+ הדין בסידור הזה שונה בין חברי כנסת שיש להם שתי דקות לשאול, ואז הם יכולים להתיישב – הם לא אמורים להיות בדיאלוג עם השר, ובין שני חברי הכנסת שקיבלו מכסת זמן גדולה יותר, והוחלט שהם עומדים, מתוך כוונה שהם ישוחחו עם השר וכולנו נוכל ללמוד. לכן גם שני אלה נבחרים על בסיס ההיכרות שלהם עם הנושאים שהשר מדבר עליהם – שני חברי הכנסת שמקבלים את השיחה עם השר, את ה"פינג-פונג" עם השר. בבקשה, אדוני השר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לחברי הכנסת השואלים. אני מאוד מעריך את ההתעניינות שלהם ואת רצונם. לשאלה של חברי חבר הכנסת סעיד נפאע: 95 מיליון ש"ח לשלוש שנים – ההסכם עם ראש הממשלה, סכום שמתחלק ל-35 מיליון ש"ח לשנת 2008, 35 מיליון ש"ח לשנת 2009 ו-25 מיליון ש"ח לשנת 2010, זה תקציב שנועד לאפשר מדיניות של תיקון עיוותים ולהבטיח מדיניות של העדפה מתקנת, מחוץ לתקציב המשרד, כי לא ראוי שניקח מציבור מסוים וניתן לציבור אחר. דאגנו לתוספת תקציב כדי להבטיח מתן תשובה על עיוות – תיקון עיוות של שנים רבות.
+
+  זה לא מספיק. להערכתי – מבדיקה ראשונית אני יכול להגיד לך שצריך בכל שנה תוספת תקציב של 75–80 מיליון ש"ח לאוכלוסייה הערבית; בכל שנה נדרשת תוספת תקציב בין 75 מיליון ש"ח ל-80–85 מיליון ש"ח. אי-אפשר לעשות את זה בשנה-שנתיים. לדעתי צריכה להיות תוכנית של עשור כדי להבטיח מתקני ספורט, גופי תרבות ורשתות מחקר שיעסקו במחקר שנוגע לאוכלוסייה הזאת וגם תורם לה. 
+
+ אנחנו לא מדברים על מחקר מדעי שאתו אנחנו מתכוונים להתחרות עם CERN. אנחנו מדברים על מחקר בתחום הגנטי למשל, בתחומים שנוגעים לנו בחיי החברה הערבית. זה יכול לתרום רבות לפיתוח המחקר המדעי, כאשר יש לנו רשתות מחקר שעוסקות בזה. עשינו את זה בשני מקומות – במכללת אלקאסמי ובגליל – לתת תשובה לילדים שלנו, לכיתות חטיבת הביניים, לבוא ולהתחכך במדע באמצעות מחקר ולשאוף לכך שבבוא היום הילד יגיד שהוא רוצה להיות מדען; לא רק כדורסלן, כדורגלן, רוקח, עורך-דין או רואה-חשבון, אלא גם שחקן תיאטרון וגם מדען. את זה נוכל לעשות רק כאשר ילדינו יתחככו עם התחומים וייגעו בהם. 
+
+ לגבי המתנ"סים – לצערי הרב, אני מסכים אתך. חברת המתנ"סים בנסיגה גדולה, והיום היא מממנת רק את תקציב מנהל המתנ"ס. מה יועיל שמנהל מתנ"ס מקבל שכר ואין לו פעילות שוטפת ותקציב? זה לא התחום שלי אלא של משרד החינוך, אבל אנחנו חייבים, כציבור, לתת את דעתנו איך אנחנו נפעיל את המתנ"סים לטובת הקהילה שלנו. זה אפשרי, אבל בלי לשחרר את המדינה מאחריות.
+
+
+ כבוד השר, יש לך עוד ארבע דקות וחצי, אבל עוד שלושה חברי כנסת שמחכים לתשובות.
+
+ לגבי חבר הכנסת מקלב – אני מקווה שאני מבטא את השם נכון – – –
+
+
+ כן, נכון מאוד. 
+
+
+ הוא קרוב של הרמטכ"ל מקלב. 
+
+
+ אני מסכים אתך שאסור לנו להתערב בתכנים. התכנים שייכים לאנשי המקצוע, אבל אנשי המקצוע צריכים לדעת שאנחנו קובעים מדיניות והמדיניות צריכה לבוא לידי ביטוי בביצוע, בראייה המקצועית של התכנים. אני לא אתערב לקהילה החרדית בשאלה איזו תרבות היא צורכת והיא רוצה, אבל אני כן אקבע שלפי המדיניות שלי צריכה להיות תרבות לחרדים, תקציבים ותקנות שיתנהלו על-פי תבחינים ונהלים תקינים, ויעשו אותם חרדים, לא אנשים מטעמם. אני מסכים אתך על זה במאה אחוז, כי אני סבלתי מזה שנים רבות, כאשר מחלקות ערביות ניהלו את חיי על-ידי חברים יהודים שידעו לדבר ערבית. למה, אני לא יכול לנהל את עצמי יותר טוב מיהודי שמדבר ערבית? לכן, אני מסכים אתך שזו מדיניות שצריכה להיות כך, וצריך להפריד בין המדיניות לבין התכנים והמקצוע.
+
+ אני מודה לחבר הכנסת אבישי ברוורמן. בהזדמנות זו שניתנה בידי, אני רוצה להודות לך מקרב לב על שיתוף הפעולה בוועדת הכספים בכל מה שקשור לתקציב התרבות – לתקציב הקולנוע וגם לתקציב הנוסף לאוכלוסייה הערבית בהיקף של 95 מיליון שעבר אצלך בדקה ה-91. זו הזדמנות טובה להודות לך מקרב לב. תודה על הכול. 
+
+
+ מה עם השאלה שלי?
+
+
+ את במקום מכובד. חברת הכנסת קירשנבאום – אני מקווה שלא טעיתי, קשה להגיד את זה, אבל אני לומד את זה. לגבי ספורטאים עולים, אני אפתיע אותך. את יודעת ששר שנוסע לאולימפיאדה לוקח אתו יועץ תקשורת, לוקח אתו עוזר. במקום שני עוזרים לקחתי אתי מתעמלת רוסייה, עולה חדשה, שפסלו אותה בדקה התשעים אחרי שהיה לה כרטיס ביד, ולא יכולתי לשאת את עוגמת הנפש שהיא ומשפחתה עוברות, וכן לקחתי אתי שחיינית ��רבייה מטייבה. 
+
+ הקמתי ועדה לטיפול בעולים כדי למנף את תרומתם של העולים לספורט הישראלי. אני יודע מה תרומתם והשתדלתי לעשות כמיטב יכולתי למען הציבור הזה, כציבור שזקוק לעזרה, ומפני שאני מחשיב אותו, כמו את הציבור הערבי וכמו את הציבור החרדי, כציבור שזקוק להעדפה מתקנת. עשיתי זאת – לא בהצלחה גדולה.
+
+ לגבי 500 העמותות, לדעתי יש כאן אי-הבנה. יש חוק ישראלי לגבי עמותות. עמותה לא תוכל לקבל תקציב אלא אם כן נרשמה כעמותה ועברה שנתיים עם ניהול תקין. אם היא רוצה להיות עמותה לספורט, היא יכולה להצטרף לאחד ממרכזי הספורט הקיימים – "הפועל", "בית"ר", "מכבי", "אליצור" – כדי לקבל תקציבים על-פי חוק. אני חושב שצריך לבדוק כאן משהו, ואני ממליץ לך להעביר אלי את כל הנתונים, את כל הפרטים, במסמך מסודר, ואני אפעל באמצעות מינהל הספורט שלנו כדי שהם יקבלו טיפול ומענה. 
+
+ אם איני טועה, אדוני היושב-ראש, עניתי על שאלות ארבעת חברי הכנסת המכובדים. אני רק רוצה לומר, חברת הכנסת קירשנבאום, אני מסכים שהמאמנים זקוקים להרבה תמיכה, אבל הם כמו האמנים וכמו היוצרים וכמו האמנים הוותיקים במדינת ישראל שלצערי רעבים ללחם. יש היום אמנים ותיקים וזקנים שרעבים ללחם ואינם יכולים לחיות בכבוד. לצערי הרב, זו אמת שצריך לומר אותה. 
+ 
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך מקרב לב על היוזמה שלך להביא בפני כנסת ישראל את פעילות המשרד שלנו. ניתנה לי הזדמנות חשובה לשמוע את ההערות והשאלות של חברי הכנסת. אני מקווה שהשתדלתי, בסיוע חברי מהמשרד, לעשות את תפקידי על הצד הטוב ביותר. יושבים ביציע מנכ"ל המשרד גל דאי וראשי המינהלים – תרבות, מדע, ספורט, קשרי חוץ. אני גאה בעובדי המשרד, אני גאה במשרד, אני גאה בעשייה שלנו לטובת החברה הישראלית כולה. השתדלנו לעסוק בתיקון עיוותים ובהעדפה מתקנת לאוכלוסיות חלשות, לגליל ולנגב. אני מקווה שהמדיניות הזאת תימשך, כי זה לטובת החברה הישראלית לסגור פערים, כדי שנוכל להגיד לבנינו שעשינו את הכול כדי להבטיח להם חברה שראוי לחיות בה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. גם אני רוצה לומר לך תודה על פעילותך ולאחל לך – אני מבין שבכנסת הקרובה אנחנו לא ניפגש כאן, אבל ניפגש בעשייה. 
+
+
+ בכנסת הבאה.
+
+
+ לא מוכרחים להיות רק בכנסת. העשייה חשובה לא פחות מהישיבה כאן. אין לי ספק שאתה תמשיך ותעשה לפי מצפונך, על מנת שמדינת ישראל תהיה מדינה חזקה ויחיו בה בשוויון יהודים וערבים אזרחים של מדינת ישראל, וכל אחד ואחד יקבל אותה כמדינה שבה הוא יכול להגשים את כל שאיפותיו, גם האישיות וגם התרבותיות, הדתיות והקולקטיביות האחרות. תודה רבה. 
+ 
+
+
+
+
+ רבותי, הודעה למזכיר הכנסת.
+ 
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת בפועל, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת סיכום עבודת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האזנות סתר. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה למזכיר הכנסת.
+ 
+
+
+
+ עכשיו אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: נאומי בכורה של חברי הכנסת. חמש דקות לכל חבר הכנסת. חבר הכנסת דני דנון, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, ראשית ברצוני להודות לך על היוזמה לאפשר לחברי הכנסת החדשים לשאת דברים לפני הכנסת. נכון, אומנם מדובר רק בחמש דקות, אבל זה זמן ראוי. מה שלא נאמר על הדוכן בחמש דקות לא נאמר גם בשעה. 
+
+ ברשותך, אני אציג בפני הכנסת והציבור את כוונותי ועקרונותי בכנסת הקרובה. הרעיון הנשגב שמניע אותי והביא אותי עד הלום מתמצה במלה אחת בודדה ופשוטה, ושמה: ציונות. זה הרעיון שאותו אני מתכוון לקדם במלוא המרץ במהלך הכנסת הקרובה, רעיון שהפך למציאות בזכות פועלו של נביא הציונות, חוזה הציונות, בנימין זאב הרצל, שתמונתו מתנוססת בגאווה על הקיר מאחורי.
+
+ ציונות – שהביאה את סבי, נסים דנון זכרו לברכה, לעלות ארצה עם אשתו וילדיו, להגיע למעברת שער-העלייה, ולמרות כל הקשיים לומר בכל יום תפילה ולהודות על כך שזכה לקחת חלק בתקומת העם היהודי בארץ-ישראל. ציונות – שאותה ספגתי בבית אבי, יוסף דנון זכרו לברכה, שפציעתו האנושה במהלך מרדף בבקעה רק הגבירה את אהבתו ומסירותו למולדת. ציונות – המבוססת על הכרת הארץ, אהבת הארץ וחיזוק הגאווה הלאומית. 
+
+ כמי שפעל שנים רבות בסוכנות היהודית, בתנועת בית"ר, לחינוך לציונות ולחיזוק הקשר בין העם היהודי לארץ-ישראל, ברור לי לחלוטין שאהבת הארץ אינה עוברת בירושה. עדיין לא פוענחו הגן והקוד הגנטי שמעבירים את הציונות לדור הבא. הקניית ערכים לאומיים-ציוניים לדור העתיד היא הפרויקט הלאומי החשוב ביותר. נכון, יש לנו אתגרים כלכליים, ביטחוניים, נדון בהם, נתווכח עליהם – אבל ללא דור עתיד צעיר שמאמין בזכותו של העם היהודי בארץ-ישראל לא נצליח בשום אתגר שיעמוד בפנינו. לכן, אני מתכוון בכנסת הקרובה לפעול ולהתמקד בנושא חשוב זה, לחיזוק משמעותי של הפן הציוני במערכת החינוך. 
+
+ לא ייתכן שמרבית בני-הנוער החילונים – לא הדתיים-הלאומיים אלא החילונים – לא יגיעו לירושלים עד אשר הם יתגייסו לצבא-הגנה לישראל; לא ייתכן שתולדות עם ישראל, תולדות הציונות, יילמדו באיזו מסגרת מצומצמת מאוד לבגרות, ובסופו של יום התלמידים שמתגייסים לצבא – או לא מתגייסים – לא יבינו מושגי יסוד בציונות; לא ייתכן שסמלי המדינה שעליהם גדלנו יהפכו לכלי ריק וחסר משמעות. אני מאמין שניתן, אני מאמין שאפשר וצריך לשנות. זוהי עבודה קשה. צריך, בצורה מקצועית, לרענן ולהעביר את הציונות לדור הבא. 
+
+ כל מי שלמד את תולדות הציונות זוכר שהמחלוקות הפוליטיות הקיימות בבית הזה היו תמיד. גם היום עדיין קיימות שתי אסכולות מרכזיות לגבי הדרך להגיע לשלום ולביטחון. קיימת התפיסה הפשרנית, המאמינה שעל-ידי ויתורים, נסיגות, ויתור על ריבונות בירושלים – נגיע לשלום ולביטחון. מנגד, התפיסה של המחנה הלאומי, שאני נמנה עמו, מאמינה בקיומו של "קיר הברזל", שטבע זאב ז'בוטינסקי. "קיר הברזל", דהיינו כוח עמידה מוסרי, צבאי ולאומי. 
+
+ לפני 16 שנה נחתמו הסכמי אוסלו, שאושרו גם בבית זה. מיום חתימת הסכמי אוסלו ועד היום כל ניסיון פשרה, כל התקפלות מדינית, הובילו לפגיעה במדינת ישראל. רק לפני שלוש שנים וחצי – לאחר הצבעה דמוקרטית, אומנם, בכנסת זו – פונו מבתיהם 9,000 יהודים, אזרחים ישראלים. נהרסו 22 יישובים בגוש-קטיף וארבעה יישובים בצפון השומרון. צעד דרמטי זה נועד – והכוונה של מי שהוביל אותו היתה – לשפר את המצב הביטחוני ולשפר את התדמית של ישראל בעולם. בפועל, מה קיבלנו? איפה אנחנו נמצאים היום? מבחינת המשפחות, הם חיים כפליטים בקרבנו עד עצם היום הזה. מבחינה ביטחונית, טילים עדיין נופלים במרכזי אוכלוסין – באשדוד, באשקלון וביבנה. מבחינת התדמית הבין-לאומית, אחרי המבצע האחרון התדמית רק נפגעה. 
+
+ בכנסת הקרובה אני מתכוון לפעול בצורה נחושה לחיזוק ההתיישבות בארץ-ישראל, לחיזוק מעמדה של ירושלים כבירתו המאוחדת של עם ישראל ולסיוע אמיתי ומהיר למפונים שחיים בקרבנו ומשלמים יום-יום, שעה-שעה, על הטעויות של ממשלות ישראל בעבר.
+
+ בשנת 1901 כתב זאב הרצל ביומנו: "כאשר תקום פעם מדינת היהודים, ייראה הכול זעיר ומובן מעצמו. אך אולי ימצא היסטוריון ישר, שבכל זאת היה זה דבר-מה, כאשר עיתונאי יהודי מחוסר אמצעים, ובמצב השפלות העמוק ביותר של עם ישראל, בימי האנטישמיות המזוהמת ביותר, הפך סמרטוט לדגל ואספסוף ירוד לעם, המגן על הדגל הזה בקומה זקופה".
+
+ אני מאמין שגם היום על כולנו לפעול במושגים של ציונות יומיומית, ציונות של פעולות קטנות המשפיעות על המכלול; ציונות של מתנדבי שנת שירות, ציונות של מורים, ציונות של הורים, ציונות שלנו, אישי הציבור, בראש ובראשונה, שצריכים להבין שבעבודה קטנה וסיזיפית מביאים את השינוי – פה ובוועדות הכנסת, בנאומים קצרים וארוכים, בהתוויית דרך על-ידי פעילות רצופה, יומיומית, לחיזוק הציונות. 
+
+ לסיום, הרשו לי לצטט מהשיר "הנדר" אשר כתב ראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקי: "גיוס:/ ביום שירות אני כמוט נחושת, / כגוש ברזל ביד נפח ושמו ציון. / חרשני כרצונך – מגל, גלגל, חרושת / או חרב ופגיון".
+
+
+ תודה רבה ובהצלחה. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ חבר הכנסת דני דנון מסיעת הליכוד, בהצלחה. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה.
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ביראת כבוד, בהתרגשות ובתקווה כי אצדיק את האמון שניתן בי, אני מבקש לשאת דברים ראשונים מעל במה זו. 
+
+ ב-18 שנות פעילותי הציבורית ידעתי מאבקים לא מעטים. גם בימים טובים וגם בימים קשים, גם כאשר מצאתי את עצמי נאבק נגד הזרם, נגד רוחות רעות שנשבו בעוצמה רבה, הלכתי בדרכי, נאבקתי על האמת שלי. בכוונתי לנהוג כך גם בעת כהונתי בבית הזה. גם כאן אמשיך ואעסוק בנושאים אשר לשם קידומם נבחרתי, המהווים עבורי את מהות שליחותי הציבורית. 
+
+ ארץ-ישראל יקרה לי. זכותנו על הארץ הזאת, כולה, היא בלתי מעורערת. זוהי זכות אבות, העוברת בירושה מדור לדור. אין אני רשאי ליטול אותה מילדי, וחובתם להנחילה לילדיהם. 
+
+ עלינו להישיר מבט אל המציאות. לא שתי מדינות לשני עמים מבקשים אויבינו. מבוקשם אחר לחלוטין – לא פחות משלוש מדינות הם מבקשים לעצמם; שלוש מדינות לספק עם אחד. האחת – ירדן; השנייה – מדינה ביהודה, שומרון, עזה והבקעה; השלישית – הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, תוך מימוש הזכות המדומה לשיבה. 
+
+ אני מאמין כי זכותנו להתיישב ולחיות בארצנו עדיפה אלף מונים על מקסמי השווא של שלום ורגיעה מדומים. כולנו חפצי שלום, אך ההגעה אליו מחייבת סבלנות ועמידה איתנה על עקרונותינו, כי לנו הארץ הזאת, לנו ולא לאחרים. 
+
+ אדוני היושב-ראש, עם ישראל יקר לי לא פחות משיקרה לי ארצו. חבר הכנסת לשעבר יעקב שמאי, אביה של אשתי יפעת, הורני דרך ברורה בעניין זה. אל לנו להישאר אדישים למצוקתן של השכבות החלשות. חובתה של המדינה להעניק לכל אזרח כלים והזדמנות הולמת כדי לחיות חיים של עשייה ולהתקיים בכבוד. 
+
+ נושא זה הוא מורכב מטבעו והיבטיו רבים. בחרתי לעסוק בכנסת זו דווקא בהיבט אשר לא זוכה לתשומת הלב הראויה: התחבורה הציבורית. זמינותו של שירות זה, כמו גם מחירו, משפיעים באופן ישיר הן על איכות החיים של הנזקקים לו והן על אפשרויות התעסוקה העומדות בפניהם. הטיפול המקיף שאני מבקש לבצע בתחום זה הוא מנוף חשוב שיסייע לצמצום הפערים ההולכים וגדלים בחברה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל היא לא רק מדינה יהודית, היא גם מדינה דמוקרטית, אלא שאנו עדים לתהליך מתמשך ומסוכן של היפוך היוצרות, אשר מובל בעקביות על-ידי ראשיה של מערכת המשפט. לא עוד מדינה יהודית אשר תחת כנפיה מתקיימים חיים דמוקרטיים, אלא מדינה דמוקרטית אשר מתקיימים בה, במידת האפשר, גם חיים יהודיים. 
+
+ יש לבצע מהפכה של ממש במערכת המשפט. לא הכול שפיט, ושופטים המחזיקים בעמדות קיצוניות הסותרות ערכים בסיסיים המשותפים לרוב העם אינם כשירים להכריע בשאלות ערכיות, שהן עניין של מדיניות והשקפת עולם.
+
+ בל נטעה, מערכת המשפט חשובה לכולנו. אין הכוונה, חלילה, להרוס את המערכת, כפי שמנסים לצייר זאת המושכים בחוטים. ההיפך הוא הנכון. אני מבקש להשתתף במאמץ להציל את מערכת המשפט מידי חלק מראשיה, אשר שכחו זה כבר מושכלות יסוד בשיטה הדמוקרטית, ובפסיקותיהם הם מפוררים את יסוד השיטה – עקרון הפרדת הרשויות.
+
+ חברות וחברי הכנסת, בכוונתי ליזום שורה של מהלכי חקיקה אשר יאפשרו את שיקום מערכת המשפט, את איזונה ואת השבת אמון הציבור בה. אפעל על מנת להחזיר את מערכת המשפט למסלול הציוני הקלאסי, כך שבמשוואה יהודית ודמוקרטית יקבל הצביון היהודי של המדינה את משקלו הראוי והמכריע.
+
+ מערכת המשפט זקוקה גם למהפכה של ממש בהתנהלות היומיומית באולמות המשפט, באופן שבו נדונים ענייניו של האזרח הפשוט, שהם כל עולמו. אציע לקבוע כללי פרשנות מחייבים בתחומים משפטיים שונים אשר ישקמו את הוודאות המשפטית וימנעו הידיינויות מיותרות. אגיש הצעת חוק אשר תחייב ניהול רציף של הליכי שמיעת ראיות, דבר שיביא לייעול ההליך השיפוטי וימנע עינויי דין ואת עיוותי הדין הנובעים מהם. אפעל לגיוון ההרכב האנושי של מערכת המשפט על כל חלקיה, לרבות באמצעות שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובהליכי מינויים במערך הייעוץ המשפטי לממשלה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, יש לנו מדינה עצמאית, פורצת דרך בתחומים רבים, אשר הישגיה המדעיים ידועים בעולם כולו. כהונה בכנסת ישראל, בפרלמנט שלנו, היא זכות גדולה. הורי, גאיל ואריה לוין, חינכו אותי לפעול בנחישות אך בענווה. תקוותי כי אצליח ללכת בדרך זו וכי אשכיל במעשי לתת ביטוי הולם למכלול הערכים שעליהם חונכתי – ערכים יהודיים השזורים בהיסטוריה המפוארת של עמנו. 
+
+
+ חבר הכנסת יריב לוין מסיעת הליכוד, בהצלחה. אני מזמין את חבר הכנסת אורי אורבך, בבקשה.
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש סמליות מסוימת מבחינתי בעובדה שהנאום הראשון שלי הוא בתענית אסתר, כי הציונות הדתית, שאני נמנה עם בניה, נדמית בעיני כאסתר המלכה. היא מודעת לגודל השליחות, אבל קצת חוששת ממנה. היא חשה לפעמים שאך במקרה היא נקלעה לבית המלך. היא נעה בין שאיפות מלכות לבין הרגשה – אם תסלחו לי על הביטוי – שזה גדול עליה.
+
+ ואולי הציונות הדתית היא בכלל שילוב של אסתר המלכה מהמקורות שלנו ושל היפהפייה הנרדמת מהספרות העולמית. בניה ובנותיה של התנועה שלנו הם חלק משמעותי מכל תחום מחיינו, אבל מסתובבים בתחושה קבועה של נמיכות רוח, בהרגשה שאנחנו לא זוכים להכרה כפי ערכנו.
+
+ אנוכי הקטון רוצה להיות מאלו המעירים את היפהפייה הנרדמת שלנו, שלפעמים היא יפהפייה נדהמת – נדהמת שלא אוהבים אותנו, נדהמת איך זה שפתאום עוקרים יישובים שאנחנו בנינו בעמל רב, בכשרון ובזיעה, איך זה שלא אומרים לנו תודה על מי שאנחנו.
+
+ זו יפהפייה נרדמת שלפעמים נרדמת בשמירה, לא מבינה שבלי מאבק על רוח העם הזה לא נוכל לעמוד במבחנים הגדולים. אנחנו צריכים להביא לביטוי פוליטי, ציבורי ותקשורתי את התנועה שנשענת על יהדות, על ציונות ועל דאגה לזולת. אנחנו צריכים שהבית היהודי שלנו יהיה אכן בית שדלתותיו פתוחות לכולם, גם לאלו שהם לא בדיוק בדיוק כמונו; להחזיר לבית הזה את המסורתיים ואת החילונים אוהבי יהדותם, וכמובן את הדתיים שרוצים ייצוג ראוי לעולמם.
+
+ בכנסת ישראל ארצה לפעול בנושאים הקשורים לחינוך, לתרבות ולמסורת. אני משוכנע שבלי חינוך אין לנו ארץ-ישראל, בלי מסורת אין לנו עם ישראל ובלי קרבה בין דתיים לחילונים ובין איש לרעהו בכלל – אין לנו חלילה מדינת ישראל.
+
+ אני רוצה לפעול ברצינות וברוח טובה למען הנושאים האלה, להביא את עיסוקי הקודמים בתקשורת לביטוי פרלמנטרי, ללמוד מניסיונם ומחוכמתם של אחרים, חברי החדשים, ולמצוא את המכנה המשותף, בלי לוותר על מה שהוא רק שלך.
+
+ אדוני היושב-ראש, בשבוע הראשון בכנסת הקמנו, חבר הכנסת איתן כבל ואני, את השדולה לקשרי דתיים וחילונים. נפעל בה יחד עם עוד חברי כנסת שכבר הצטרפו, לאו דווקא בסוגיות הליבה אלא בסוגיות החיבה. לא נהסס להתווכח, אבל לא נחשוש גם להסכים.
+
+ אפעל בכנסת, בעזרת השם, לחקיקת חוקים של שכל ישר והיגיון בריא. נשמיע בתנועה שלנו, הבית היהודי, עם עמיתי הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ וחבר הכנסת זבולון אורלב, קול של יהדות מודרנית שרוצה שותפות ולא רק עימות, שיודעת כי חינוך ליהדות איננו פריווילגיה של החינוך הדתי אלא מצרך יסוד גם בחינוך הממלכתי.
+
+ אנחנו נפעל למען מפעלי ההתנדבות והשירות הלאומי ולחיזוק מעמדה של האשה, גם הדתית; נזכיר שההשכלה הגבוהה ולימוד התורה אינם בתחרות אלא בהשלמה; נדגיש מחויבות לתרבות וליצירה; נשמיע קול אותנטי של אהבת תורה ויראת שמים, בלי להיכנס לבונקר פיזי ונפשי. אנחנו בין אחים ובין אזרחים כמונו. אנחנו מבינים מה משמעותו של כוח פוליטי, אבל זוכרים שחוץ מכוח יש גם הבנה ושכנוע ופשרה והסכמה, ואפילו הומור פה ושם – אף-על-פי שהפעם לא ערבבתי את זה. 
+
+ בכנסת זו נוכל לומר, בשם המחנה הדתי והלאומי, עוד משהו חשוב: אנחנו לא צריכים לקבל לגיטימציה מספינאים, מיחצנים ומאנשים שגילו את אור השלום ואחוות העמים פתאום. אם הם חושבים להצטרף לממשלה כדי "להלבין" אותנו, כדי להיות המבוגר האחראי ששומר עלינו, מוטב שיישארו עם תחושת הגדלות המזויפת שלהם באופוזיציה. הרי אלו אנשי מחנה השלום החדשים שאך אתמול שרו בבית"ר "שתי גדות לירדן" והיום הם שרים שתי מדינות לשני עמים, ממש באותה התלהבות. נשארה להם רק המלה "שתי" מכל האידיאולוגיה. משתי גדות לשתי מדינות. שתי השקפות הפוכות לאותם אנשים. מדברים קדימה ומחפשים איך לברוח אחורה, מהר. אנחנו נישאר נאמנים לארץ-ישראל שלנו, השלמה.
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אבי אהרן, זיכרונו לברכה, הגיע מגרמניה בשנת 1935 כילד, ובשנת 1948, בקרבות תש"ח, כבר השתתף בקרבות בלטרון. אמי פנינה, תיבדל לחיים ארוכים, ברחה מפולין לרוסיה במלחמת העולם ועלתה ארצה בספינה "תיאודור הרצל", שגורשה על-ידי הבריטים לקפריסין. כאן הם הקימו בית ומשפחה רבת-פנים. זה סיפור רגיל של תקומת ישראל, שכמותו יש מאות אלפים בגרסה כזאת ובגרסה אחרת. אני בטוח שכל אחד מחברי הבית הזה שידפדף בסיפור חייו שלו, בסיפור משפחתו, ימצא את הגרסה שלו לקיבוץ גלויות ולבניית המדינה; המון סיפורים קטנים ששזרו פה ביחד סיפור אחד גדול מאוד. 
+
+ בכנסת יש ימים רבים שהם ימי קטנות, ימים שבשגרה. אני מקווה שגם בימים הקטנים, ואפילו בימים ��קטנוניים, נזכור שאנחנו פועלים בשירותם של רעיונות גדולים של הורינו וסבינו, שעלו כדי להגיע אל מנוחה ואל נחלה.
+
+ נזכור שאנחנו רוצים לבנות מדינה וחברה מתוקנות יותר. לו רק נזכור מה שאסתר אחת, נערה משבט בנימין הקטן, זכרה – לכל אחד מאתנו יש תפקיד חשוב, ואם לעת כזאת הגענו לאן שהגענו, רווח והצלה לא יעמדו משום מקום אחר. בעזרת השם נעשה ונצליח.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אורי אורבך מסיעת הבית היהודי, בהצלחה. חבר הכנסת זאב בילסקי יחתום את סדרת נאומי הבכורה שלנו להיום.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני מודה ל-15 הצדיקים שנמצאים פה. ספרתי ורשמתי לעצמי כל אחד. אני חייב לכם.
+
+
+ למי אתה מודה?
+
+
+ אני מודה ל-15 הצדיקים שיושבים פה כדי לשמוע את הנאומים.
+
+
+ אנחנו כנסת בהרצה, אז התחלנו עם 15 – תתרגל לעשרה, חמישה, שניים.
+
+
+ אני שם לב שגם שולחן הממשלה מתמלא, אז גם זה בהחלט דבר שאני זוכר אותו ומניח שזה באופן אישי לכבודי, אז אני עוד יותר מעריך את זה. 
+
+ אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, קודם כול אני נרגש להיות פה ולשאת את נאום הבכורה שלי. אבל אני קצת נבוך בימים האחרונים. כל פעם כשאני מסתובב פה, אדוני היושב-ראש, אפילו הסדרנים ככה מסתכלים עלי במידה של רחמים, אתה יודע, כאלה ששואלים אותי – בעצם, בילסקי, מה אתה עושה פה? מה היה רע לך שם? מה הביא אותך? כל אחד מנסה לחפש מניעים נסתרים בדרך שלי לפה. אני לתומי סברתי, אדוני היושב-ראש, שאני באמת עושה צעד נפלא בחיי כשאני לאחר מאמץ מגיע לפה – ואדוני יודע איזה מאמץ אנחנו צריכים להשקיע כדי להגיע לפה; חשבתי שכל אחד יתמוך בי ויבין את מניעי כדי להגיע למקום הזה. ואני מוצא את עצמי כל יום מתנצל מחדש על שעזבתי מקום כל כך נוח והגעתי לפה. 
+
+ אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני חשבתי על זה הרבה והחלטתי להקדיש את שלוש הדקות שנשארו לי כדי להגיד לאדוני היושב-ראש שאולי משהו לא בסדר כאן. איך זה יכול להיות שאנחנו, שכל העם סומך עלינו שאנחנו נחוקק את החוקים, שאנחנו נשמור על הממשלה – למה אנשים מסתכלים עלי ואומרים: מה קרה? למה הוא עשה את הדרך הזאת? 
+
+ אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני סיפרתי לראש הממשלה ששרת – שרתוק – היה ראש ממשלה, ולאחר שסיים להיות ראש ממשלה, היה יושב-ראש הסוכנות – איזה כבוד. היום אני חושב שהגעתי לפה, ואני רוצה להאמין, אדוני היושב-ראש, שאני הגעתי למקום שיהיה באיזה מקום פסגת הפעילות הציבורית שלי. הייתי ראש העיר רעננה, פעלתי שם בדרכו של הרמב"ם, חיפשתי תמיד את שביל המיצוע, את דרך הזהב לחבר את כולם; השתדלתי לעשות את זה בסוכנות היהודית. עכשיו אני מגיע לפה, ולדבר אחד אני מתפלל – שלא יקרה מה שאומרים לי שיקרה לי. אומרים לי, בילסקי, אתה תשתנה. ואני אומר לכם כאן ועכשיו, אדוני היושב-ראש, אני לא אשתנה.
+
+
+ אולי לטובה.
+
+
+ הלוואי. 
+
+ אני שמעתי את נאומו של שר הפנים כשסקר את פעילות משרדו, וישבתי פה בנאמנות. אגב, יש איזה בונוס לחבר כנסת מצטיין שיושב ושומע את כל הנאומים. שמעתי עכשיו את נאומו של שר המדע, התרבות והספורט ושמעתי לפני כן את נאומו של הקודם. אתה יודע, שר הפנים זה דבר קרוב לי, אני מכיר את שר הפנים; היה ראש רשות, איש דינמי. אם תסתכל על 20 הדקות של הנאום שלו, רוב הנאום שלו הוקדש לדברים שהוא רצה לעשות ולא הצליח. הוא לא הצליח לעשות את הזיהוי הביומטרי, לא הצליח לעסוק בעניין מכבי-האש, לא הצליח לעשות איחוד רשויות. תראה איפה אנחנו נמצאים. יכול להיות ששם נעוצה הסיבה לכך שאנשים מסתכלים עלי ברחמים כאלה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, קצת קשה לי לבוא אליך – כי אתה מייד כשהתיישבת פה התחלת לעשות שינויים, הצלחת לעשות דברים שאולי יעלו את קרנו של הבית הזה. אבל אני אומר לכם, אני באמת מקווה שכולנו יחד נצליח להביא לכך שמשהו ישתנה פה במדינה; שאנשים ירצו להיות חברי כנסת וירצו להיות בממשלה לא רק כדי להיטיב עם סקטור כזה או אחר, אלא כדי להביא את מדינת ישראל שתגיע לאן שהיא צריכה להגיע. אני בדקתי: מ-1996 התחלפו פה 12 שרי אוצר, 11 שרי מדע, עשרה שרי תחבורה – אדוני שר התחבורה, אני צודק? בערך, משהו כזה. אפילו שרי משפטים – תשעה שרי משפטים התחלפו פה. אני ראיתי את השר בוז'י הרצוג יושב פה, ובעיניים כלות מתחנן שכאשר האבטלה עוברת את ה-7%, לפחות נצליח לאשר משהו לטובת אותם מובטלים – גם את זה אנחנו לא מצליחים. הוא התחנן בוועדה המסדרת; הוא בא לפה, הוא ביקש, אולי נעשה את זה בוועדת הכספים, אולי נביא בוועדת אחרת. כולנו יודעים שיש מובטלים ולא מצליחים לעשות את זה; חוק לאנשים עם מוגבלויות – לא מצליחים לעשות את זה. מה קרה פה? אנחנו עם בחירה? אנחנו עם סגולה? בואו נראה את זה פה מהבניין הזה.
+
+ אדוני היושב-ראש, הרב קוק אמר שבית שני חרב בשל שנאת חינם. עוד הוסיף הרב קוק ואמר שבית שלישי ייבנה בשל אהבת חינם. אני מקווה שכולנו יחד לפחות נתחיל את הדרך כדי להיות ראויים לדבריו של הרב קוק ולהתחיל לסלול את הדרך לבניינו של הבית השלישי. תודה רבה לך.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת זאב בילסקי מסיעת קדימה – בהצלחה.
+ 
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: פיגוע הדריסה בירושלים – הצעות דחופות לסדר-היום מס' 69, 74, 76, 77 ו-82. ראשון המציעים, חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת דב חנין. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, פיגוע הדריסה האחרון בירושלים – שוב טרקטור, שוב ניסיון להרוג באזרחי ישראל – שב ומעלה את השאלה האם ניתן והאם צריך להגיב מייד בהריסת בתי מחבלים או באטימתם.
+
+ השאלה היא שאלה מורכבת, משום שצריך לבחון שוב ושוב את השאלה אם אפשר להרתיע מחבלים שכמעט כולם הם מחבלים מתאבדים, לפחות מבחינת המוכנות שלהם. הרי גם אם הוא לא מתפוצץ עם חגורת נפץ כמעט ברור לו – אולי גם לשולחיו, אם יש כאלה – שהוא כנראה לא יחזור בחיים מפעולתו זו. 
+
+ אני סבור שאפשר להרתיע מחבלים, גם מחבלים מתאבדים; אם לא את כולם, לפחות את חלקם. אם המחבלים הללו ידעו שהמשפחות שלהם לא יוכלו לשוב ולהתגורר בבית, יצטרכו לוותר על ביתן, שהבית שממנו יצא המחבל המתאבד ייהרס או ייאטם, אולי יופקע לצורכי ציבור, אפילו לצורכי הציבור של השכונה שבה הם מתגוררים, אבל המשפחה לא תוכל להמשיך להתגורר בביתה – אפשר שיש בכך אלמנט שירתיע חלק מהם שישקלו פעם נוספת אם לצאת לפעולה של רצח וזריעת הרס. אולי לא את כולם, אולי את חלקם. אולי אפילו אחד אפשר יהיה להרתיע. אבל אם נציל בדרך הזאת לפחות אדם אחד, אולי יותר, ראוי יהיה לשוב ולבחון את האפשרות הזאת שאנחנו זנחנו אותה, לא כי אנחנו משוכנעים שהיא לא עובדת, אלא משום שהביורוקרטיה הכרוכה בכך, המכשלות המשפטיות הכרוכות בכך, התהליך הארוך במידה אין-סופית – מייאשים עוד לפני שיוצאים לדרך.
+
+ אבל יש עוד היבט אחד שראוי לבחון – העוול. מה עם העוול? הלוא מה אשמה המשפחה בכך שמביתה יצא רוצח? יש עוול. אבל כבר היה מדינאי יהודי שבשאלת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל אמר: יש עוול גדול ועוול קטן. עוול גדול מאוד יהיה אם לא ננסה אפילו למצות את כל האפשרויות כדי למנוע מעשה רצח, כדי להרתיע אפילו רוצח אחד מלצאת לדרכו; עוול קטן יהיה אם משפחה שממנה יצא הרוצח תחפש בית אחר לגור בו. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת איתן כבל. אני מאוד מבקש שלקראת סיום דבריו – שלוש דקות – תתקרב כבר למיקרופון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, פיגוע הדריסה שהיה בירושלים הוא כמובן אירוע קשה. אנחנו גינינו, ואנחנו מגנים תמיד, כל פגיעה באזרחים.
+
+ עמיתי חברי הכנסת, הפיגוע הזה הוא פיגוע שצריך לעורר אותנו להרבה מאוד מחשבה, וקודם כול על מה שקורה במזרח-ירושלים, מה קורה עם תושבי מזרח-ירושלים. הפיגוע הזה מעיד, קודם כול, על כך שרמת המתח והזעם של פלסטינים במזרח-ירושלים לגמרי לא ירדה. והנה, אל הקלחת הרותחת ממילא הזאת מחליט ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, לצקת דלק נפיץ במיוחד, כאשר הוא מודיע על כוונה להרוס 88 בתים במתחם שכונת אל-בוסתן בכפר סילואן, צמוד לחומת העיר העתיקה. ההחלטה הזאת כבר עוררה תגובות נזעמות וחריפות, מוצדקות, גם במזרח-ירושלים וגם בגדה המערבית – הרשות הפלסטינית הכריזה על שביתת מסחר בגדה. יש גם תגובות בין-לאומיות קשות וחריפות.
+
+
+ אתה מצדיק את הבנייה הבלתי-חוקית בגן-המלך?
+
+
+ אבל אתה יודע היטב, אדוני, חבר הכנסת אלדד, שבמזרח-ירושלים – – 
+
+
+ 3,000 שנה אף אחד לא – – –
+
+
+ – – אין שום אפשרות בכלל לבנות בנייה חוקית – –
+
+
+ אז אתה מצדיק?
+
+
+ – – מכיוון שעיריית ירושלים, אחרי סיפוח ירושלים המזרחית בידי ישראל ב-1967, לא אישרה שם תוכניות מיתאר. לכן, ערבים במזרח-ירושלים לא מסוגלים לבנות בנייה חוקית בכלל. לכן, האי-חוקיות שבסיפוח מזרח-ירושלים התגלגלה באי-חוקיות של חוסר היכולת של פלסטינים לבנות בתים לעצמם במזרח-ירושלים.
+
+
+ אתה מצדיק? – – – שלא כחוק.
+
+
+ אבל, חבר הכנסת אלדד, הרי ברור לך לגמרי שהבעיה בכפר סילואן – – –
+
+
+ תעצור שנייה. חבר הכנסת אריה אלדד, אני מנסה להבין מה אתה אומר, ואני לא מצליח. אני רק מביא את זה לתשומת לבך, כי אני מניח שגם בפרוטוקול הדברים לא נשמעים. אפשר לקרוא קריאות ביניים – ואני בעד קריאות ביניים – אבל קצרות, ובזמן שאפשר להקשיב להן. בבקשה.
+
+ הבעיה של הבתים הערביים בשכונת אל-בוסתן איננה שהם נבנו ללא היתר, כי כמו שגם חבר הכנסת פרופסור אלדד יודע היטב, באותה שכונה יש בניין גדול שנבנה על-ידי מתנחלים יהודים לגמרי ללא היתר, והוא ממשיך להיות שם ללא היתר ואין שום כוונה להרוס אותו. הבעיה היא לא היתר או חוסר היתר. הבעיה היא מדיניות שמטרתה לבצע טרנספר של האזרחים הפלסטינים שחיים במזרח-ירושלים מהשכונות שלהם. זו מגמה חמורה ומסוכנת. זו מגמה שתצית את המצב במזרח-ירושלים לא פחות ממנהרת הכותל בזמנה.
+
+ לכן, עמיתי חברי הכנסת, זו ההזדמנות להתריע מכאן, מעל במת הכנסת, בפני ראש העיר ירושלים, בפני ממשלת ישראל, בפני הממשלה המיועדת העתידית, להימנע מהמעשה הקטסטרופלי הזה של הריסת 88 בתי מגורים בשכונת אל-בוסתן. צריך מדיניות שונה לחלוטין במזרח-ירושלים. צריך להפסיק לדחוק החוצה את התושבים הערבים שחיים במזרח-ירושלים. אי-אפשר להמשיך לשמור על אנשים כל כך רבים במצב של העדר זכויות פוליטיות ואזרחיות מצד אחד, כי בפועל הם חיים תחת כיבוש – –
+
+
+ אתה אמור לסיים.
+
+
+ אני מסיים. – – להציע להם לפנות את שכונותי��ם, כביכול מרצון, תמורת מגורים בשכונות אחרות, לשמור אותם במצב של חוסר יכולת לבנות בתי מגורים כחוק, עם מצוקה חברתית, כלכלית וחינוכית מאוד קשה, עם מערכת חינוך מאוד מופקרת, מופלית לרעה ומופקרת לרעה.
+
+
+ בבקשה, משפט סיום.
+
+
+ לכן, אדוני היושב-ראש, האירועים של השבוע האחרון צריכים להשמיע קול של אזעקה וקריאה לכולנו. הגיע הזמן להתייחס אחרת לגמרי לירושלים המזרחית – להתייחס אליה היום בצורה הוגנת ונכונה – –
+
+
+ חבר הכנסת דב חנין, עליך לסיים.
+
+
+ – – כדי שבעתיד העיר הזאת תוכל להיות באמת עיר של שלום לשני העמים, עיר של שתי בירות לשתי המדינות שתהיינה בארץ הזאת.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת איוב קרא.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני יכול להגיד לך רק מלה טובה על ניהול העניינים עד עכשיו. זה לא רע.
+
+ חברים יקרים, הקשבתי לחברי חבר הכנסת דב חנין, ואני רוצה לומר כאן, שעם כל הכבוד, אין קשר בין הדיון של היום על פיגוע הדריסה בירושלים ובין נושא הבנייה בעבור המגזר הערבי במזרח-ירושלים. צודק חבר הכנסת דב חנין בנושא הבנייה, שם נדרשת התייחסות אחרת, אבל זה לא הנושא, כי הנושא היום הוא פיגוע הדריסה בירושלים. אני אומר שאת זה צריך לגנות בכל לשון של גינוי, ללא שום קשר לסיבה. כשמנסים להרוג אנשים, ולא משנה איפה, לא צריך לחפש סיבות. אדוני היושב-ראש, בסופו של דבר, כשאנשים מתים, כבר לא משנה בכלל מה היתה הסיבה, ודאי וודאי כשמדובר בהרג מקרי, אקראי, כלומר שאדם קם ויוצא לפגוע באנשים, לא משנה מי. אנשים שקמים בבוקרו של יום, יוצאים כל אחד לעבודתו ולשגרת יומו, ומוצאים את עצמם באופן אקראי נידונים למוות, בכלל משנה אם זה כי ראש עיריית ירושלים קרא או פועל להריסת בתים? ייתכן שהוא צודק וייתכן שלא. יש לי עמדה בעניין. אני סבור שלא ניתן המענה הנכון – ואני אומר זאת בלשון עדינה – לצורך בבנייה בעבור ערביי מזרח-ירושלים, אבל אינני מוכן, בשום פנים ואופן, לנסות לקשור את זה לדיון על פיגוע הדריסה, ולהעלות בכלל סיבות למעשה הזה. אין מה לחפש סיבות. 
+
+ כל אחד מאתנו – ימין, שמאל, ערבים כיהודים – צריך לעלות לכאן ולגנות את המעשה הזה. גם התופעה – אדוני היושב-ראש, אם אינני טועה, זה ניסיון הדריסה הרביעי השנה בירושלים, שאינו משויך לשום פלג או קבוצה. זה דבר שצריך להוקיע.
+
+ דרך אגב, חבר הכנסת אלדד, באופן אישי אני מתנגד להריסת בתים. אני מאלה שלא מאמינים בענישה קולקטיבית. היא מעולם לא עזרה בשום מקום, ואין סיבה שהיא תתחיל לעזור דווקא עתה. וגם מי שכבר החליט ליטול את חייו, אני מניח שעשה את כל החשבונות – כאלה ואחרים. האיש כבר החליט ליטול את חייו, במה תאיים עליו, שתהרוג אותו? תקווה שתצליח להרוג אותו לפני שהוא יבצע את הפיגוע.
+
+ לכן באתי לעמוד כאן ולומר: קודם כול, ברכות למי שעצר את הפיגוע שהיה עלול להיות פיגוע קשה. שנית, יש לגנות בכל תוקף כל ניסיון לפגוע באזרחים, באשר הם. זה הדיון, וזה מה שצריך לומר היום. תודה.
+
+
+ תודה רבה. ישיב למציעים השר לביטחון הפנים אבי דיכטר. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי הכנסת שהעלו את ההצעות הדחופות לסדר-היום, ביום חמישי, 5 במרס, בשעה 13:00, פגע טרקטור נהוג בידי מחבל בניידת תנועה של משטרת ישראל שעמדה על המדרכה ברחוב גולומב פינת שדרות בגין לאחר שטיפלה במקום באירוע של תאונת דרכים.
+
+ לאחר הפגיעה הראשונה ��גע הטרקטור בניידת פעמים נוספות, דחף אותה לרוחב הכביש וחבט אותה בדופן אוטובוס שעמד בנתיב תנועה נגדי. לאחר חבטה זו החל הטרקטור לנוע לאחור, ככל הנראה במטרה לצבור תנופה לקראת פגיעה נוספת בניידת, ואולי בכלים נוספים. 
+
+ ניידת של יחידת התיירות של משטרת ישראל התקרבה אל הצומת בנתיב תנועה נגדי, הבחינה בפגיעת הטרקטור בניידת השוטרים, והשוטרים בניידת התיירות הבינו מייד כי מדובר בפיגוע טרור. באותה שעה היו בניידת התיירות שוטר ומתנדב. שניהם יצאו מהרכב, התקדמו במהירות לעבר הטרקטור, השוטר שהגיע לטווח ירי מהטרקטור, כשזה נע לאחור, פתח באש לעבר הנהג, הוא נע לצדו השני של הטרקטור, ירה לעבר הנהג מהצד השני, לאחר מכן המתנדב הוסיף ירייה משלו; נהג מונית שהגיע למקום ירה אף הוא כמה כדורים עד שהשוטר חדל אותו. הטרקטור נעצר וניידת סיור של משטרת ירושלים, שהגיעה גם היא למקום, שוטר שהיה בה ירה גם הוא כמה כדורים מנשק אוטומטי. 
+
+ בשלב הזה האירוע הסתיים תודות לתגובתם המהירה של השוטרים ונהג המונית שהזדמנו למקום, חתרו למגע ופעלו בנחישות ובמהירות כדי לנטרל את המפגע. אגב, אדוני היושב-ראש, אני אישית שוחחתי עם השוטר שירה ראשון, אדם מבוגר, אבל איש מקצועי לעילא ולעילא, בעברו סייר במשטרה, שקול, קר רוח, ונוסף לכול הוא גם מדריך ירי, כך שמחבלים צריכים לדעת עם מי לא מתעסקים.
+
+
+ חשבתי שבגילי, ועוד מעט אולי גם בגילך, להגיד: מבוגר אבל בעל ידע, זה קצת פגיעה בניסיון, במוניטין ובידע המצטבר שרכשנו ברבות השנים.
+
+
+ לא, חס וחלילה. למרות הכול, כשאנחנו רואים שוטר מבוגר יחסית, הוא כבר מעל 20 שנים במשטרת ישראל, פועל במיומנות – לשמחת כולנו האירוע צולם, כך שאפילו אפשר לנתח אותו מבחינה מקצועית – אתה רואה שוטר עומד בעמדת ירי מדויקת, כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע, לפגוע במחבל ובמחבל בלבד; בשיקול דעת קר, חודל את נהג המונית שיורה. גם מניסיוני הדל – התנהגות מופתית, מקצועית, אזרחית. כל מלה נוספת רק יכולה לדייק בצורה טובה יותר בתיאור של פעילות השוטר הזה וסך כל השוטרים. ולשמחתנו, כפי שאמרתי, רק הפעילות הזאת הביאה להפסקת הפיגוע.
+
+ שני השוטרים שהיו בניידת המשטרה שנפגעה נפצעו קל, לשמחתנו. כמה פצועי חרדה מקרב אזרחים שהיו באזור הובהלו לבית-החולים. המחבל עצמו נפצע פצעים אנושים, ומת לאחר מכן מפצעיו, לאחר שהובהל לבית-החולים.
+
+ המחבל עצמו, פלסטיני, יליד 1983, נשוי, אב לילד, התגורר בשכונת בית-חנינא בירושלים. השכונה הזאת נמצאת משני עברי הקו המוניציפלי של ירושלים. 
+
+ למחבל עצמו אין היתר שהייה בישראל. בשנת 2008 פנו המחבל ובני משפחתו למשרד הפנים כדי להסדיר את שהייתם בישראל, מכוח החלטת הממשלה 2492, בעניין מעמדם של שוהים בלתי חוקיים במזרח-ירושלים השוהים בה תקופות ממושכות, והקמת גדר הביטחון בירושלים פגעה לטענתם במרקם חייהם. בקשת המשפחה טרם הוכרעה על-ידי משרד הפנים. בינואר האחרון עתרו המחבל ונוספים מבני משפחתו לבג"ץ בדרישה לקבל היתר שהייה קבוע בישראל, בהתאם להחלטת הממשלה האמורה. 
+
+ המחבל עצמו – לא ידוע על שיוך ארגוני שלו ואין לו הרשעות פליליות קודמות. 
+
+ מעבר לכך, חקירת האירוע עדיין בעיצומה, יש שני עצורים נוספים, ומבוצעות פעולות חקירה שונות על-ידי מערכת הביטחון.
+
+ לעניין ההצעות שהציעו חברי הכנסת לעניין הטיפול במשפחתו של המחבל – ובכן, ככל שיימצא כי מישהו מבני משפחתו של המחבל היה מעורב בתכנון או בביצו�� הפיגוע או ידע על הכוונה לבצע פיגוע ולא דיווח לרשויות, יינקטו נגדו כמובן הצעדים המתבקשים, בהתאם להוראות החוק.
+
+ בדומה לפיגועים במתווה דומה שהתרחשו בירושלים בשנה וקצת האחרונה, תיבחן גם אפשרות לנקוט בעקבות האירוע צעדים מינהליים לשם הרתעת מפגעים פוטנציאליים מפני ביצוע פיגועים כאלה או אחרים. צעד מינהלי יכול להיות באמצעות החרמה, הריסה או אטימה של בית. כל הדברים האלה מצויים בסמכותו של מפקד צבאי, מכוח תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945.
+
+ בשנת 2008, לאחר הפיגוע הרצחני בישיבת "מרכז הרב", ב-6 במרס, היו לאחר מכן בעיר ירושלים עוד שלושה פיגועי דריסה במתווה דומה לפיגוע שהיה בשבוע שעבר. 
+
+ אם אנחנו מנתחים את הפיגועים הקודמים, או ליתר דיוק את הפעולות בהקשר המדובר בפעמים הקודמות, ובכן, בעקבות הפיגוע שהתרחש בישיבת "מרכז הרב" ב-6 במארס לפני שנה, חתם מפקד פיקוד העורף על צו החרמה ואטימה על חלק מן המבנה שבו התגורר המפגע. כנגד צו זה הוגשה עתירה לבג"ץ שנדחתה ביום 5 בינואר 2009, והאטימה של שתי קומות וארבע יחידות דיור במבנה הזה, ששימש למגורי המפגע – האטימה הזאת בוצעה ב-19 בינואר השנה.
+
+ בעקבות פיגוע דריסה אחר באמצעות טרקטור, שבוצע ברחובות שרי-ישראל ויפו בירושלים ב-2 ביוני 2008, חתם מפקד פיקוד העורף על צו החרמה והריסה של הבית ששימש למגוריו של המפגע. כנגד הצו הוגשה עתירה לבג"ץ, הדיון בעתירה צפוי להתקיים מחרתיים כאן בירושלים. 
+
+ בעקבות פיגוע שלישי של דריסה באמצעות טרקטור, שבוצע ברחוב המלך דוד ב-22 ביולי 2008, נשלחה מטעם מפקד פיקוד העורף התראה למשפחת המחבל בדבר כוונה להחרים ולהרוס את הבית, זאת במסגרת הליך שימוע המבוצע טרם קבלת ההחלטה בדבר החרמת בית והריסתו. בעקבות ההתראה הוגשה השגה על-ידי משפחת המחבל, והליך הבחינה של אותה השגה טרם הסתיים.
+
+ בפיגוע הדריסה שהתרחש בכיכר צה"ל באמצעות מכונית, להבדיל מטרקטור, אבל לא להבדיל בנזקים, ובוודאי לא בפוטנציאל הנזק, ב-22 בספטמבר 2008, עבודת המטה לבחינת האפשרות להשתמש בסנקציה מינהלית כנגד בית מגוריו של המחבל צפויה להסתיים בימים הקרובים. 
+
+ ראוי לציין שאטימת ביתו של המחבל שביצע את הפיגוע בישיבת "מרכז הרב" בוצעה לאחר שנים אחדות שבהן מדינת ישראל חדלה להשתמש באמצעים מינהליים מסוג זה כנגד מחבלים.
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מציע להמשיך את הדיון בנושא בוועדת החוץ והביטחון, כי בכל אופן יש פה נושא שראוי לעסוק בו.
+
+
+ תודה. אני מודה לך מאוד. תישאר בבקשה עוד דקה, כי אולי תהיה עוד התייחסות שלך. חבר הכנסת דב חנין, אתה מסכים להעביר לוועדה?
+
+
+ דיון במליאה. 
+
+ אתה רוצה במליאה. חבר הכנסת אורי מקלב. 
+
+
+ אני לא בהצעה הזאת, אני מציע את ההצעה הבאה. 
+
+
+ חבר הכנסת איתן כבל. 
+
+
+ ועדה. 
+
+
+ חבר הכנסת אריה אלדד. 
+
+
+ ועדה. 
+
+
+ אתה הצעת להעביר לוועדה?
+
+
+ לוועדת החוץ והביטחון. זאת האכסניה הנכונה. 
+
+
+ שני חברים הציעו בהסכמתך להעביר לוועדה. מה אתה אומר לגבי ההצעה של חבר הכנסת דב חנין, למליאה?
+
+
+ האמת היא שחבר הכנסת דב חנין לא עסק בכלל בפיגוע ובמחבל, הוא עסק ב-side issue שלא רלוונטי להצעות שהועלו כאן. 
+
+
+ תודה. יש לנו מציעים אחרים. מה ההצעה של חבר הכנסת אגבאריה?
+
+
+ יש לי הצעה אחרת – אני מציע להשאיר את ההצעה של חבר הכנסת דב חנין במליאה. 
+
+
+ הוא בעצמו הציע במליאה. זאת זכותו. אם כך, מה אתה מציע?
+
+
+ את ההצעות האחרות. 
+
+
+ תחשוב טוב מה שאתה אומר. 
+
+
+ אני רוצה להגיד משהו לכבוד השר.
+
+
+ אם אתה מציע שההצעה של חבר הכנסת איתן כבל או של חבר הכנסת אריה אלדד, אחד משניהם, תעבור לדיון במליאה, בבקשה. אתה יכול להציע את זה אם אתה אכן חושב שהן ראויות להיות נדונות במליאה. תבחר אחת משתיהן ותציע. אתה לא יכול לגבי שתיהן. 
+
+
+ אני הצעתי שההצעה של איתן כבל תידון במליאה. 
+
+
+ תנמק. 
+
+
+ אני רוצה להגיד לכבוד השר בקשר לפיגועים. קודם כול, אני מגנה את הפיגועים שיכולים לפגוע בחפים מפשע בכל מקום, אם בירושלים ואם בשפרעם. 
+
+ יש חברי כנסת, כפי שאמר כבוד השר, שמציעים לאטום בתים או להרוס בתים, בצורה של ענישה. היינו עדים לזה שכאשר היו הפיגועים בירושלים, הראשון והשני, היתה התנגדות של מקומיים ונעשה וידוא הריגה של המבצע. האם הדבר הזה בא לידי ביטוי לגבי העונש שקיבלו למשל האנשים בשפרעם?
+
+
+ לפנים משורת הדין השארתי את השר כאן, אולי הוא רוצה להתייחס. לא מתחיל כעת דיון. הזכות שאתה מקבל היא להצעה של דקה אחת. הצעת להעלות את הנושא של איתן כבל למליאה. לשר אין אפשרות להתייחס לכל השאלות שאתה שואל. לכן אני מבקש בזה שתסיים את דבריך. אני מסכם שאתה מבקש שההצעה של איתן כבל תעלה למליאה. 
+
+
+ אני מבקש שיהיה אותו דין לגבי המפגעים בירושלים ובשפרעם. שלא תהיה איפה ואיפה. 
+
+ 
+ הדברים האלה נאמרו אגב הדבר הזה, אבל השר לא יכול להתייחס עכשיו. טעיתי, השר רצה לגשת למושב שלו ולשבת. אני מודה לך בשלב זה. שב, ואז יהיה יותר קל להמשיך, כי מתייחסים כרגע לשאלות חדשות שאין להן מקום בסדר הדיון שלנו כרגע. 
+
+ חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה. מה ההצעה שלך?
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אולי תתאזרו בסבלנות, כי אנחנו חברי כנסת חדשים.
+
+
+ לכן אני מסביר דברים שבדרך כלל לא מסבירים אותם. 
+
+
+ הבנתי שאני יכול להעלות בדקה הצעה חלופית לכל הצעה לסדר-היום, שלא לדבר על אותו נושא אלא על נושא אחר, שהוא לדעתי חשוב מאוד וניסינו להעלות אותו, וזה עניין מפעל "עוף העמק". 
+
+
+ יש תורה שבכתב ויש תורה שבעל-פה. על-פי התקנון אתה צריך לדבר על העניין שבסדר-היום, ואני צריך להעיר לך אם אתה לא מדבר לעניין שבסדר-היום. בדרך כלל אנשים מבקשים את ההזדמנות הזאת, זאת הזדמנות טכנית, לדקה אחת בלבד, ואתה צריך להציע משהו שיצדיק את הדקה שלך. התורה שבעל-פה אומרת, שחברי הכנסת משתמשים בזה. למרות מה שהם אומרים – אני מבקש להסיר הצעה מסדר-היום, או אני מבקש להעלות למליאה, דקה אחרי זה הם אומרים: השתכנעתי שלא, והם משתמשים ברשות הדיבור. אבל מאחר שאנחנו מתחילים את הכנסת, אני רוצה שלפחות בהתחלה ננהג על-פי התקנון. יש לך דקה, בדקה הזאת אתה יכול לנמק מה אתה רוצה. קודם תגיד מה אתה רוצה. 
+
+
+ אני רוצה להעלות פה את זעקתם של – – – 
+
+
+ לא, מבחינה טכנית. מה הסיבה שאתה עולה כעת לבקש הצעה אחרת?
+
+
+ הסיבה שלי, משום שאני חושב שהעניין של מפעל "עוף העמק" הוא חשוב מאוד, מדרגה ראשונה. אם אתה אומר אחרת, אני שמח מאוד ללמוד מוותיקי חברי הכנסת. 
+
+
+ אולי הטרמינולוגיה לא מובנת. נעשה את זה בניחותא ובסבלנות. כשאומרים "הצעה אחרת" הכוונה היא לא נושא אחר שאתה יכול לדבר עליו. כשחבר הכנסת מגיש הצעה לסדר-היום, זה בתוך ההגדרה, הצעה לדיון במליאה. אם מקבלים החלטה לקיים דיון במליאה ואם השר מסכים, אז יש הצעות אחרות. מישהו אחר יכול להגיד: הצעה אחרת היא להסיר מסדר-היום, הצעה אחרת היא להעביר לדיון בוועדה. לגבי הנושא שעולה לסדר-היום יכולות להיות שלוש הצעות: 1. לקיים דיון במליאה, וזה מעצם ההצעה שחבר הכנסת מציע; 2. להעביר לוועדה; 3. להסיר מסדר-היום. כרגע המצב הוא שיש לנו הצעה אחת שהציעו להעביר למליאה, והצעה אחרת שמדברת על מליאה, כפי שחבר הכנסת חנין ביקש, והצעה אחרת שחבר הכנסת אריה אלדד הסכים שתעבור לוועדה. אתה צריך לבקש לעשות משהו עם אחת מההצעות. 
+
+
+ חשבתי רק להעלות נושא אחר. 
+
+
+ אבל לא מה שאתה חושב קובע. יש תקנון. 
+
+
+ אז אני מוותר. תודה רבה. 
+
+
+ אני מודה לך. תודה רבה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. ניקח קודם את ההצעה של חבר הכנסת דב חנין, כי שני האחרים הסכימו לוועדה, ונצביע עליה. חבר הכנסת דב חנין מציע לקיים דיון במליאה. לכן מי שיצביע בעד, פירושו של דבר דיון במליאה. מי שיצביע נגד, פירושו של דבר הסרת הנושא מסדר-היום. מי בעד? מי נגד? 
+
+
+ההצעה שלא לכלול את הנושא שהעלה חבר הכנסת דב חנין בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ שישה נגד, ארבעה בעד. אני קובע שההצעה הוסרה מסדר-היום. 
+
+ עכשיו נצביע על הצעתו של חבר הכנסת איתן כבל. מי שיהיה בעד, יהיה בעד העברת הנושא לוועדה. מי שיהיה נגד, יהיה בעד הסרת הנושא מסדר-היום. נא להצביע. 
+
+ ההצעה להעביר את הנושא שהעלה חבר הכנסת איתן כבל לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
+
+ בעד – 12, נגד – אין. אני קובע שהנושא יעבור לוועדה. 
+
+ אנחנו עוברים להצעה השלישית, הצעתו של אריה אלדד. מי בעד ומי נגד? מי שבעד יהיה בעד העברת הנושא לוועדה, מי שנגד יהיה בעד הסרתו מסדר-היום. נא להצביע.
+
+
+ההצעה להעביר את הנושא שהעלה חבר הכנסת אריה אלדד לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
+
+ בעד – 7. נגד – 4. אני קובע שההצעה תועבר לדיון בוועדה.
+
+ 
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצורך בהיערכות מוגברת של משטרת התנועה בערים שונות בפורים – הצעתו של חבר הכנסת אורי מקלב, שמספרה 84.
+
+ אדוני השר, בזמן שהוא עולה, אנחנו אישרנו את ההצעה הזאת בתקווה שאם יהיו עוד דברים כלשהם שאפשר לעשות מהיום למחר אז זאת הצעה דחופה, תוכל לצאת מפה עם הערות והצעות מעשיות. בבקשה, חבר הכנסת מקלב
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אם יש משמעות להצעה דחופה לסדר-היום בכנסת, הרי שההצעה שאני מעלה בפניכם עתה, לדעתי, היא הדוגמה הטובה לכלי הפרלמנטרי המיוחד הזה שניתן לחברי הכנסת כדי להעלות לדיון נושאים, אירועים, לא רק אחרי שקרו אלא עוד לפני כן, כדי שניתן יהיה להיערך לקראתם כראוי. 
+
+ ייתכן שבמקרה רגיל היה אפשר להסתפק בשאילתא דחופה. אולם, מכיוון שהדבר לא התאפשר השבוע ונוכח דחיפות הנושא, העליתי אותו כהצעה לסדר-היום. 
+
+ לגבי מה הדברים אמורים? בעוד שעות ספורות, כאשר יחגוג עם ישראל את שמחת הפורים, תיחסם, לדוגמה, הכניסה לעיר בני-ברק – על-ידי מישהו שחוסם את העיר בכוונה תחילה? לא. חבר הכנסת גפני דיבר אתי קודם, והוא אומר: אני ממהר להגיע לבני-ברק. תיכף אני לא אוכל להגיע מכיוון שמגיעה שעת קריאת המגילה והפקקים מתחילים. למה הם מתחילים? הדבר קורה מדי שנה בגלל עומס תנועה עצום, ומעבר של רבבות בני-אדם ממקום למקום. הנסיעה בעיר תהיה קשה, ומעבר מחלק אחד לשני עשוי להימשך זמן רב. צמתים, כבישים, הופכים לבלתי עבירים, ואין מי שימנע את הדבר מראש. 
+
+ מחזה דומה יתרחש בעוד 24 שעות בירושלים, בעיקר בשכונות מסוימות, וגם זה קורה שנה אחר שנה. עשרות אלפים מגיעים לירושלים לחגוג את חג פורים. אבל שמחת פורים שהם מקווים למצוא בה הופכת מהר מאוד לסיוט של נוסעים התקועים שעות בפקקים. המעברים בין השכונות קשים מאוד, הכניס�� והיציאה מהעיר בלתי אפשריות. וזה לא רק עד מוצאי-פורים בשעה שבע בערב. זה יכול להימשך עד אחת-עשרה ועד שתים-עשרה בלילה. וכאמור, הדבר חוזר מדי שנה בשנה. 
+
+ מדוע התופעות האלה קורות? הסיבה פשוטה: כל אירוע ציבורי מטופל מבחינת הסדרי תנועה, חסימת כבישים, שינוי כיווני התנועה ועוד על-ידי הגוף המארגן אותו, מי שמזמין את האירוע, וכתוצאה מכך יש היערכות משטרתית מקצועית, שינוי בהסדרי תנועה, הכוונת תנועה, ונמנע סבל כמה שאפשר, במידת האפשר, מאלפי נהגים. אבל, כשזה מגיע לימי הפורים אין גוף מארגן, והאחריות לתנועה ולהכוונתה נופלת בין האחראים – משטרה, עירייה. אין אחריות של מישהו מסוים, אין חשיבה מקצועית, והנושא לא מקבל את הטיפול הנכון, וכפי שאמרתי קודם, בתוך שעות ספורות נוצרים עומסי ופקקי תנועה עצומים, נחסמים צמתים וכבישים.
+
+
+ תודה. 
+
+
+ חצי דקה. ויש לזה השלכות לא רק על – – – 
+
+
+ עוד מעט יגיע פורים, אנחנו לא נספיק אפילו לטפל בבעיה.
+
+ כנהפוך הוא, באווירה של פורים, תן לי עוד דקה.
+
+ המשמעות של הדבר הזה היא שאלפי אנשים לא באים לבקר את ההורים, לא עושים את שמחת החג ביחד, אלא נשארים בביתם – ללא שום הגזמה. 
+
+ אדוני השר, ימי הפורים חשובים לא פחות מכל ביקור של אישיות ממלכתית או אירוע ציבורי אחר שהמשטרה מודעת ודואגת, וזוכרת לגייס מאות שוטרים, אלפי שוטרים. גם בחג הפורים, במיוחד בערים שרגישות לדבר הזה, שבהן זה מתבטא באופן מיוחד, חשוב להקפיד על הסדרי התנועה, חשוב שהמשטרה תיערך בהקדם. ואם זה יביא הקלה למאות-אלפי אזרחים הרי שבאנו על שכרנו.
+
+
+ תודה רבה. בבקשה, אדוני השר.
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אורי מקלב, חג הפורים חל השנה בימים שני, שלישי ורביעי. היום תענית אסתר, פורים מחר, שושן פורים ברביעי. יום חמישי – חזרה ללימודים מחופשת הפורים. במציאות הקיימת בישראל, גם הרגילה וגם הביטחונית, יש סביב פורים לא מעט מוטיבציה בין יתר הדברים. זה לא רק עניין של תנועה סבירה, אלא יש גם דברים נוספים שמשטרת ישראל נדרשת להתמודד אתם – האיומים הביטחוניים, ההתרעות על פיגועים; לצערנו, גם ניסיון משנים עברו לשבש את שגרת הפורים. ומעבר לעובדה שפורים הוא חג, כפי שכולנו יודעים, שבו גם מתחפשים – דבר שדורש היערכות מיוחדת כשלעצמה – יש תנועה ערה מאוד במרכזי קניות, ביקורי משפחות כפי שאמר חבר הכנסת מקלב. ובכלל, גם העיסוק בצעצועים מסוכנים שכולנו יודעים היטב באילו היקפים הוא נפוץ במדינת ישראל, רוכלות בתחום הזה, מחייבים גם את משטרת ישראל, מעבר להורים כמובן, לדאוג לכך שהילדים שלא תמיד מודעים לסכנה שבשימוש באותם אמצעים פירוטכניים, להתמודד עם זה גם ברמה הפרטנית וגם ברמת החנויות או המקומות שבהם מוכרים את הדברים האלה. 
+
+ כמובן, יש מקומות שהריכוזים הם חריגים מבחינת גודש האנשים, אם קריאת המגילה בכותל ואם במקומות נוספים, שבהחלט מחייבים התנהלות שונה של משטרת ישראל כנדרש במקומות ספציפיים. 
+
+ בכל מקרה, לסוגיה הפרטנית שהעלה כאן חבר הכנסת מקלב – צריך לזכור, לא מדובר בדבר שמאפיין את פורים בלבד. מפאת אי-נסיעה בשבת או בחג חסכת מעצמך, חבר הכנסת מקלב, הרבה מאוד תמונות דומות, אולי אפילו קשות יותר, שאפשר לראות בהרבה מאוד סופי שבוע, בעיקר בשבת אחר-הצהריים, בלא מעט מקומות בארץ, וכשהפריחה פורחת ותנאי מזג האוויר מאפשרים לעם ישראל בהמוניו לנסוע. מה לעשות? משטרת ישראל מתפקדת ברוחב כבישים נת��ן. היא לא עוסקת בהרחבת הכבישים, לא בכניסה לבני-ברק ולא בסמטאות ירושלים בערב חג. ההצעה וההמלצה הן תמיד לעשות את הדרך בתחבורה ציבורית ולא בעשרות כלי-רכב אחרים שהם בסופו של דבר אלה שפוקקים את העיר.
+
+ ההיערכות של המשטרה היא מתיחה ממש עד לקצה סדר הכוחות שהמשטרה יכולה להציב, שזה גם בנושא התנועה, אבל לא רק בנושא התנועה. למעשה, משטרת ישראל במהלך היערכות פורים נמצאת בדרגה אחת מתחת לשיא המתיחה שמשטרת ישראל יכולה להיות בה. אגב, כדי להקל על משטרת ישראל במשימותיה, היא פנתה לשר הביטחון וביקשה להטיל סגר בימי החג על שטחי יהודה ושומרון, כדי לאפשר ליותר שוטרים לשמש בפעילויות אחרות, ולא להתמודד עם כניסה של שוהים בלתי חוקיים משטחי יהודה ושומרון, דבר שרק מעצים ומגביר את הסיכון לאזרחי ישראל, ובוודאי לילדי ישראל בתקופה הזו של החג, אף שזה לא פוטר את המשטרה מהרבה מאוד עיסוקים סביב בתי-כנסת ומקומות אחרים שבהם שמחת הפורים היא בעיצומה, תהלוכות עדלאידע וכיוצא בזה.
+
+ אגב, משטרת ישראל גם נערכת ביום חמישי בבוקר, עם החזרה ללימודים – תמיד החזרה ללימודים, מהיבטי התנועה, היא דרגה אחת בעייתית יותר. ילדים חוזרים משגרת הפורים באווירת חופש, והזהירות היא קצת פחותה משהיא ביום-יום. 
+
+ ולכן, בנושא הזה המשטרה יכולה לעשות הכול בתנאים הקיימים, היא לא יכולה, לצער כולנו, לא להרחיב את הכבישים, לא לסתום צירי תנועה ראשיים. 
+
+ לכן אני חושב שבנושא הזה אין לי אלא לאחל פורים שמח, ואני מציע להסתפק בדברי, אדוני היושב-ראש.
+
+ תודה רבה. אולי – בהעדר פתרון, יש לי איזה רעיון בשבילכם. אולי כמה בני ישיבה אחראיים יתחפשו לשוטרי תנועה ויבצעו את המשימה. 
+
+
+ בפורים לא הייתי נותן לאף אחד – – –
+
+
+– – –
+
+
+ טוב. אנחנו לא נכנסים. תראו, חברים, גם תשובה כזו הוא תשובה. אומר השר: אני לא מוצא לנכון, אני לא יכול להיערך לזה וזה לא בקריטריונים. אבל אפשר יהיה להיאבק על זה אחר כך, במקומות אחרים.
+
+ השר מציע שתסתפק בדברי תשובתו בשלב זה. האם אתה מסכים?
+
+
+ מסכים.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ 
+
+
+ רבותי, אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעות לסדר-היום מס' 78 ו-80: אלף ימים לחטיפתו של גלעד שליט והכוונה לשחרר מחבלים "עם דם על הידיים", נוכח המשך ירי ה"קסאמים" בדרום. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ואחריו – חבר הכנסת אילן גילאון. שני מציעים, ולאחר מכן תבוא תשובת השר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה לאלה שנוכחים כאן היום בדיון החשוב הזה. אנחנו נאמר היום בתפילת המנחה של יום התענית: עננו ה' עננו ביום הצום הזה, והתפילה שלנו היום תתרכז בלב הדואב והכואב על אלף ימים לשהייתו של גלעד שליט יקירנו, אהובנו, בבור השבי.
+
+ אני חייב לספר סיפור אישי. בשבת האחרונה יצאנו מהמקום הבטוח שלנו בקרני-שומרון, הלכנו לאזור עוטף-עזה. אחרי סעודת השבת ודברי התורה, מבצע להלין את הילדים – ויש, ברוך השם, כמה וכמה, וכולם קטנים; זה ישן כאן וזה ישן כאן, זה על מזרן וזה על מיטה. הלכנו לישון את שנת הלילה, אמרתי: סוף-סוף לילה בלי פלאפונים, לא יעירו אותי בשש בבוקר, לא לאריה גולן ולא לאף אחד אחר, נוכל לישון עד שבע בבוקר. אבל בשש בבוקר, להפתעתי, אדוני היושב-ראש, העיר אותי ה"צבע אדום". ואז אני פוקח את עיני ואני אומר: רגע, מה עושים עכשיו? איזה ילד אוספים קודם? לאן בכלל הולכים? 
+
+ טוב, זה לקח כבר יותר מ-15 שניות כל השיקול הזה. לאט-לאט התאספו הילדים, ואני שאלתי את עצמי את השאלה מה עשו מאות אלפים, כמיליון אזרחי ישראל באותה שעה. האם אלה שחווים את זה יום-יום, שעה-שעה, בשולי אותם אירועים קשים שהביאה עלינו מה שמכנים "ההתנתקות", הגירוש, האסון הגדול הזה שהביא עלינו – שהכניס לשבי למעלה ממיליון אזרחי ישראל שנתונים בשבי יום-יום, שעה-שעה, לילה אחרי לילה, של ילדים שמרטיבים במיטותיהם. זה מה שהביא לנו אותו לילה קשה, אותו מהלך נורא ואיום של התנתקות, של גירוש, של בריחה מעזה, של התקפלות. ובשולי הדברים יש הפרשה הקשה והכואבת, רבותי, פרשת גלעד שליט. 
+
+ פרשת גלעד שליט, שכמו שאמרתי קודם, שמדירה שינה מעינינו כולנו, פגעה אנושות בנו, פגעה בכל החברה הישראלית. אנחנו לא יכולים לסבול את הרעיון שחייל צה"ל נמצא בשבי. האויב האכזרי שלנו מבין את החולשה שלנו, ומבקש להוריד אותנו על הברכיים. לצערי הרב, אני לא יכול להגיד שעומדת מולו מנהיגות שיודעת לעמוד זקופת קומה ולהראות לו, לאויב, שלא היה לו שווה. שלא יהיה לו שווה לנגוע בחייל צה"ל או לחטוף אותו. 
+
+ אני רוצה לומר בעניין של שחרור המחבלים: זה מפתה. הציבור בישראל כל כך רוצה לראות את גלעד שליט, שהחשיבה היא קצרת מועד, החשיבה היא לא לאורך טווח. החשיבה לא מביאה בחשבון את האסונות – וזה יהיה אסון דו-ראשי. קודם כול, שחרור המחבלים יפגע בכושר ההרתעה שלנו, יגרום לכך שאותם מחבלים – כמו שראינו בעסקת ג'יבריל. למעלה מ-180 אזרחים נרצחו על-ידי מחבלים ששוחררו בעסקת ג'יבריל, ועומדים להשתחרר עכשיו פעם אחת נוספת, כדי לרצוח עוד פעם יהודים. האם ליהודים האלה אין פנים? האם אין להם שמות? היכן החשיבה הנואלת לשחרר את החבורה הזאת? היכן החשיבה הנואלת לקחת מחבלים רוצחים ושוב פעם לשלוח אותם? וזה צד אחד של התמונה. 
+
+ הצד השני – למה לנו להגביר את התיאבון – – –
+
+
+ רק לפני שאתה עובר לצד השני, תביא בחשבון שזמנך תם. אבל אני אתן לך במשפט, משפט וחצי, לסכם את הצד השני. 
+
+
+ דקה, אפשר? ברשותך, אני חדש. אני ויתרתי על נאום הבכורה, אז אני לוקח מנאום הבכורה שלי. 
+
+
+ אתה צריך להתרגל, דווקא בגלל זה. 
+
+
+ טוב, אני אסיים.
+
+
+ אבל אני לא הקפדתי. אני נותן לך משפט או שניים.
+
+
+ אני אסיים. רבותי, צריך להחזיר את גלעד שליט הביתה, אין שאלה. לא באופן הזה שעוד חיילים ייחטפו. אנחנו צריכים להוריד את האויב על ברכיו. היתה אפשרות במבצע "עופרת יצוקה", שהפך להיות מבצע "עופרת חלולה", לצערנו הרב. היתה אפשרות כזאת וזה לא בוצע. רשויות הביטחון יודעות את הדרך. לו נתקלה מצרים בכזה מצב, היא היתה בתוך חמש שעות משחררת את החייל שלה הביתה, בחזרה. אנחנו לא נהגנו כך. אני מקווה שננהג כך ולכולנו ולכל אחינו בני ישראל יהיה: "ליהודים היתה שמחה ואורה וששון ויקר". תודה רבה ופורים שמח.
+
+
+ אמן. חבר הכנסת אילן גילאון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, השר לביטחון פנים, שר הבריאות, חברותי וחברי חברי הכנסת, יש כאן ספר שנכתב על-ידי גלעד שליט בגיל 11, וכמה שזה סמלי שהוא נשאר דגיג – – –
+
+
+ חבר הכנסת אילן גילאון.
+
+
+ כן?
+
+
+ אתה – – –
+
+
+ אני לא אמור להראות את הספר.
+
+
+ לא, זהו. אתה – – –
+
+
+ רציתי לומר שהוא נשאר – – –
+
+
+ הספר הזה, נגיד, גבולי, כשאתה מצטט ממנו, אבל לא כשאתה – – –
+
+
+ בסדר. ולא לצורכי מסחר, כמובן.
+
+
+ רק נסביר אם אנחנו כבר – יש סעיף בתקנון שאוסר על חברי כנסת להציג מיצג כלשהו, חפץ כלשהו, מעל הדוכן.
+
+
+ בסדר. אז אנחנו הבנו ואנחנו מקבלים.
+
+ הרעיון המרכזי היה לומר שגלעד שליט, כפי שהוא כתב בגיל 11, נשאר הדגיג הקטן והתם בים של הרבה מאוד כרישים והרבה מאוד צלופחים, הייתי אומר, באזור הזה. והנה עוד מעט 1,000 ימים. אני חושב שזו הגרסה היותר מקאברית של "אלף לילה ולילה", אלף ימים, אלף לילות, 24,000 שעות, כל שעה ללא קץ, וכולם עולים ואומרים כמה חשוב לשחרר את גלעד שליט.
+
+ אני רוצה את שתי הדקות האלה להקדיש לאדם אחד בלבד, לראש הממשלה אהוד אולמרט, ולומר לו שזו לא רק הצעה דחופה מאוד לסדר-היום, אלא זו קריאה נואשת, מתחננת, אליך. אתה, שרוב האחריות עליך, שלא סיימת את הדבר הזה ביומיים הראשונים. אבל אז היית בתקופה החזקה שלך, הקשוחה שלך. אמרת שאתה לא מוכן לדבר עם ה"חמאס", כי אז אפשר היה להחזיר את הילד, כנראה, במחיר הרבה-הרבה יותר זול.
+
+ אומר לך, אדוני ראש הממשלה: מייד, עכשיו, קום, צא, עשה מעשה, ותמלא את רצונם, לא רק של ההורים שיושבים שם, בחוץ, ליד הבית שלך, ומחכים שתביא להם את הילד, אלא גם של הקבינט האימפוטנטי שלך, שכל הזמן דן ודן. הרי אמרת אחרי המבצע בעזה, שאנחנו, יש לנו מנופים חדשים כדי לקבל את גלעד שליט הביתה. כך אמר אהוד א', כך אמר אהוד ב', והנה, לא מנופים ולא זבובים, כי המנוף היחיד, שאנחנו יודעים אותו, הוא רשימת האסירים, שאכן יש להם דם על הידיים. אני אומר לך, אדוני: שיהיה לך האומץ, תיקח את הרשימה ותחזיר אנשים עם דם על הידיים ועם דם על הציפורניים ודם על האוזניים. אלה האסירים שיושבים פה ואוכלים על-חשבון מדינת ישראל והתפקיד שלהם הוא להיות פיקדון עבור הילד הזה שנמצא שם. משום שאנחנו, האומה כולה – לא רק המדינה – נמצאת במצב בלתי אפשרי, של ילד חי-מת בצורה כזאת. 
+
+ צריך לגאול את האנשים מהמצב הבלתי-טבעי שקיים כאן כבר קרוב עוד מעט לשלוש שנים, ואת זה אני יכול להגיד בשם כל אבא – וגם לי יש היום ילד בצבא – ששולח את הבן שלו. אני יודע שעם חלק מהאנשים האלה נצטרך שוב להילחם בשדה הקרב, וחלק מהם גם לא יהיו שם – – – 
+
+
+– – – 
+
+
+ שמעתי אותך מזיל פה דמעות תנין על גלעד שליט. אמרת שצריך לשחרר אותו, אבל איך אתה חושב שצריך לשחרר אותו? כנראה באיזו פשיטה של החברים שלך על המקום שהוא נמצא בו. 
+
+ אני אומר, אדוני ראש הממשלה, אני אישית – אני לא יודע מה יעשו אחרים – מוכן למחול על הכול בסעיף שלך, לשכוח את הכול, אם אתה תירשם בהיסטוריה, ביום הקרוב הזה, ביומיים הקרובים האלה, לפני שיכונן ביבי נתניהו את ממשלתו – כנראה גם הוא רוצה שתוציא לו את הערמונים האלה מתוך האש, וכנראה גם כל השרים האחרים שלך, שלא מעזים לעשות את זה. קחו את הרשימה, תחזירו את האנשים, תנו להם בתור "פור" עוד כמה, בתור מתנה אני אומר לכם, ותגמרו אחת ולתמיד את האפיזודה הכל-כך אומללה ועצובה הזאת, הבלתי-טבעית בחיים של האומה. אתה צריך לעשות את זה, משום שדמו של הילד הזה בראשך. כי יכולת לעשות את זה בימים הראשונים ולא עשית. הנה יש לך אפשרות להירשם אחרת. לא באמצעות "ראשונטורס" ולא באמצעות מרכז ההשקעות, אלא בזה שתחזיר את הילד הביתה עכשיו, ב-24 שעות הקרובות, ב-72 שעות הקרובות. ואני מבטיח לך שאני אסגוד לך על כך ואמחל על הכול, ואומר שבמקום שעומד האיש שהחזיר את גלעד שליט הביתה לא יעמוד גם הצדיק הכי גדול. הנה, אני אומר לך, קח, אדוני ראש הממשלה, עשה מעשה אמיץ ותשיב את הילד לביתו כפי שהיית אמור לעשות כבר מזמן. 
+
+
+ תודה רבה. ישיב למציעים השר לביטחון הפנים בשם ראש הממשלה. 
+ 
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, חברי הכנסת אילן גילאון ובן-ארי, אני מבין היטב ומכבד את רצון חברי הבית להביא את נושא גלעד שליט לדיון כאן, במליאת הכנסת, אבל אני מצפה מכם להבין שדיון כזה לא בהכרח מסייע להביא את גלעד שליט הביתה. אני יכול לומר לך, חבר הכנסת גילאון, אני עוסק בנושא הזה 38 שנים, מאז היותי בן 18 – בהצלת חיים ובהבאת בנים הביתה, בחלק מהמקרים לשמחתי חיים, במקרים אחרים, לצערי, לא בחיים – – – 
+
+
+– – – 
+
+ חבר הכנסת גילאון, אתן לך להגיד משהו מהמקום אם תרצה, אבל הנושא הוא כל כך כבד, בואו נתייחס אליו בצורה ראויה. 
+
+
+ אני אומר לך, אילו היית חבר כנסת חדש, שלא מיומן במסורות הבית, הייתי יכול לעבור לסדר-היום על החיבור שעשית בין שני דברים שאסור לנו לחבר. אבל אני רוצה להתרכז בנושא גלעד שליט. אני חושב שלא יהיה נכון, ובוודאי לא יהיה אחראי, לעסוק כאן בסוגיית הזמן או בסוגיית מה שנקרא המחיר שמדינת ישראל נדרשת לשלם כדי להביא את גלעד שליט הביתה. ראש הממשלה אהוד אולמרט הבהיר לא אחת כי נעשים דברים שהם מעל ומעבר כדי להביא את גלעד שליט הביתה חי, בריא ושלם, ואני משוכנע שכל אחד מחברי הבית – גם אתה, חבר הכנסת גילאון – יודעים את זה ידוע היטב. הממשלה הנוכחית והקבינט הנוכחי – ותרשה לי להתקומם על התארים שבחרת להוסיף לקבינט; אני אחד מחברי הקבינט ואני גאה על כך – גם הממשלה וגם הקבינט, גם בימים שנותרו לכהונת הממשלה הזאת, ימשיכו לפעול בשקט, ימשיכו לפעול בנחישות, כדי להביא את גלעד שליט הביתה, גם להורים – לנועם ולאביבה, גם למשפחה, גם לחבריו החיילים, וגם לנו, לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. 
+
+
+ אדוני השר, תישאר כאן בבקשה, כי אתן לו חצי דקה, ואם המציע השני רוצה להתייחס – בן-ארי, לא? תודה. בבקשה, חבר הכנסת גילאון. תתקרב למיקרופון.
+
+
+ כשהולכים על בהונות, או, כמאמר המשורר, מצמצמים את עצמם לנקודה קטנטנה שלא להטריד את הממלכות, ואני כל הזמן שומע שעושים דברים "מעל ומעבר" – אני מבקש, אדוני השר, אל תעשו מעל ומעבר; קחו את הרשימה, תמלאו את השמות, תשלחו אותם באוטובוסים ותביאו את הילד הביתה. אל תעשו מעל ומעבר ואל תגידו שכל מי שטוען את זה לא מבין בנבכי עבודת הקבינט. הרי בסופו של דבר אתם מבינים שזה המחיר שתשלמו ולכן הזמן רק יהיה בעוכרינו. 
+
+
+ זאת דעתך. תודה. בבקשה, אדוני השר. אתה יכול להשיב. 
+
+
+ עם כל הכבוד שאני רוחש לך, חבר הכנסת גילאון, תרשה לי לומר לך – לא אתה ולא חברי כנסת אחרים מחויבים יותר מהממשלה, משרי הממשלה, להחזרת גלעד שליט הביתה, ולא מדובר פה במטה קסמים שיחזיר את גלעד שליט הביתה, אלא במהלכים שהם יותר מורכבים – תרשה לי לומר לך – מרבות מהעסקות שנעשו בעבר כדי להביא בנים הביתה. אני משוכנע שבתוך תוכך אתה יודע את זה היטב. לא מדובר פה בתן וקח ונגמר הסיפור; לצערנו המצב פה הרבה יותר מורכב, ודווקא בגלל המורכבות שלו, ודווקא בגלל החשש שכל עיסוק ציבורי לא מוסיף סיכוי להחזרתו, אלא במקרה הטוב הוא לא משנה ובמקרה הרע הוא מפחית את הסיכויים להחזרתו, ולכן נדמה לי שגם "עופרת יצוקה" – גם המבצע הזה, שבאמת, מבחינת צה"ל היה מבצע הירואי, על כל המאפיינים שלו, גם הוא, בשלל המטרות שהיו בו, בין השאר נועד ליצור תנאים נוחים יותר כדי להשלים את המהלך של החזרת גלעד שליט הביתה. וכשהמהלך הזה לא מגיע לידי סיום בלוח הזמנים שרצינו זה לא תמיד בגלל חוסר עשייה, אלא לעתים בגלל בעיות אחרות, שלא נכון, נדמה לי, לעסוק בהן כאן במשכן הזה. 
+
+
+ אכן, נכון. במשכן הזה אולי כן, אבל לא בפורום הזה. אדוני, תודה רבה לך. הצעה נוספת – חבר הכנסת מולה, בבקשה. 
+
+ אדוני היושב-ראש – – – 
+
+
+ רגע אחד. כבוד השר, הצעת להעביר לוועדה?
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הצעתי להסתפק בדברי. אני חושב שהנושא הזה – מבחינה מקצועית, ואולי גם מבחינות אחרות, אבל בראש ובראשונה מבחינה מקצועית – הוא לא נושא שדנה בו ועדה בכנסת. אני ממליץ להסתפק בדברי. 
+
+
+ כבוד השר, אני רוצה לומר לך משהו; הערתי קודם, כי אני מצווה על כבודה של הכנסת: הכנסת מפקחת על עבודת הממשלה, וגם נימוקים של ביטחון – גם ביטחון ברמות הגבוהות ביותר הוא תחת פיקוחה של הכנסת. לא של המליאה, לפעמים לא של ועדה, אבל גם במקרים האלה, יש ועדות משנה ויש סידורים נוספים. לכן אני לא מקבל את זה שאתה תאמר שזה לא מתפקידה של הכנסת. הציבור בחר את חברי הכנסת ותפקיד הכנסת לפקח על עבודת הממשלה. אין נושא שהוא מחוץ לפיקוח הכנסת. אבל כפי שאמרתי, מבלי לפגוע בביטחון, יש לזה סידורים, יש לזה פורומים, ואתה יכול לומר שזה יהיה לא במליאה וגם לא במליאת ועדה. הדבר הזה יכול להיות מקובל. אם נושא עובר לוועדה – גם שם, בסמכותו של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון להעביר את זה לטיפולן של ועדות אחרות או להשתמש בסמכויותיו ולמצוא לעניין הזה פתרון. 
+
+ לסיכומה של הנקודה, זה לגיטימי בעיני שתבקש, וזו גם זכותך, שיסתפקו בדבריך, לאור הנסיבות, בלי התוספת הזאת שזה לא מתפקידה של הכנסת.
+
+ אדוני היושב-ראש, התכוונתי לוועדות הכנסת – ואני חייב לומר מניסיוני הרב מאוד בישיבות ובדיונים של ועדות הכנסת, אבל מהצד השני של המתרס, של הצד המקצועי, המבצעי – אני לא זוכר שוועדת כנסת עסקה בהליכים מבצעיים מעין אלה שאנחנו מדברים בהם כאן. ולכן, לדעתי, לא נכון להעביר את זה לוועדת כנסת, גם לא לוועדת משנה של הכנסת. אני חושב ואני ממליץ להסתפק בדברי בנושא הרגיש הזה. 
+
+
+ בסדר. חבר הכנסת מולה, בבקשה. 
+
+
+ אדוני השר, אני חושב שאי-אפשר לומר שהממשלה לא עושה מאמץ כדי לשחרר את גלעד שליט, אבל במבחן התוצאה הממשלה נכשלה בהבאת גלעד שליט הביתה. אנחנו יודעים שיש אצלנו יותר מ-10,000 אסירים פלסטינים, ואני לא חושב שזה המקום לקבוע את סוג האסירים שהממשלה צריכה לשחרר, אבל אני חושב שיש גם כאלה בבית הזה שיש להם הצעות הזויות. 
+
+
+ מה ההצעה שלך?
+
+ אני מציע שהכנסת תסתפק בהודעת השר. 
+
+ טוב, זה שכלול של התקנון. אתה לא יכול להציע דבר כזה. אני לא אהיה מורה לתקנון, את זה אני אספר לך אחר כך ולא אחזיק עכשיו את כולם. בוא נאמר שתיקח את אחת משתי ההצעות של החברים כאן ותציע הצעה אחרת ממה שהם הציעו. הם הציעו להעביר למליאה והשר בתגובה מציע להסתפק בדבריו. אתה יכול להציע או להסיר או להעביר לוועדה. 
+
+
+ אני מציע להעביר לוועדה. 
+
+
+ לצורך העניין נניח שאתה מציע להעביר לוועדה את ההצעה של גילאון. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. קודם אני אשאל את חברי הכנסת שהציעו את ההצעה – אחד מהם כבר הלך. חבר הכנסת גילאון, אתה מבקש שזה יתקיים – – – 
+
+
+ במליאה. 
+
+
+ בסדר. חבר הכנסת בן-ארי כבר הלך. טוב, צריך להעיר לו שזה לא מכובד שהוא מעלה הצעה בנושא כל כך חשוב – – – 
+
+
+ הוא חשב שאין הצבעה. 
+
+
+ בכל מקרה, אני משאיר את ההצעה שלו כאילו היא למליאה. אדוני השר, הם לא מסכימים להסתפק בתשובתך. אם אתה עומד על כך, המשמעות היא שאתה מציע להסיר את הצעותיהם מסדר-היום. 
+
+
+ אני מציע להסתפק בדברי. 
+
+
+ טוב, נעבור להצבעה. אני רוצה להבהיר שנצביע על כל הצעה בנפרד, למרות ההערה של המזכיר – והיה לי אתו ויכוח על כך ואני חושב שעכשיו התחזקתי בדעתי שצדקתי – היושב-ראש רשאי לאחד הצעות, אבל הוא לא חייב. אני חושב שראוי שיושבי-ראש יצביעו על כל הצעה בפני עצמה, אבל זה לימים כתיקונם. ההצעה הראשונה היתה של חבר הכנסת בן-ארי. אנחנו נצביע עליה בצורה הבאה: מי שמצביע בעד, מצביע בעבור דיון במליאה. מי שמצביע נגד, מצביע להוריד אותה מסדר-היום. 
+
+ נא להצביע. 
+ההצעה שלא לכלול את הנושא שהעלה חבר הכנסת מיכאל בן-ארי בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ חמישה נגד, שלושה בעד. ההצעה ירדה מסדר-היום.
+
+ ההצעה השנייה היא הצעתו של חבר הכנסת אילן גילאון. בעד – זה לקיים דיון במליאה, נגד – להסיר מסדר-היום. 
+
+ההצעה לכלול את הנושא שהעלה חבר הכנסת אילן גילאון בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+ שישה בעד, חמישה נגד. ההצעה תידון במליאה. אני מודה לכם מאוד. תודה רבה, כבוד השר, על התשובות. 
+
+ 
+
+ 
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, שהוא הנושא האחרון בסדר-היום: החרפת המחסור במיטות האשפוז בבתי-החולים בישראל – הצעות לסדר-היום שמספרן 66, 72 ו-86. אני מזמין את חברת הכנסת מרינה סולודקין, ראשונת המציעים. אחריה – חבר הכנסת עפו אגבאריה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום חמישי, 5 במרס 2009, פורסמה בעיתון "הארץ" כתבתו של רן רזניק, שבה מתוארים ממצאי הדוח של משרד הבריאות בנושא מחסור במיטות אשפוז בישראל. הממצאים קשים והם מעידים על כך שמספר מיטות האשפוז ל-1,000 נפש בישראל כמעט שלא עלה משנת 2000. אדרבה, מספרן ל-1,000 נפש אפילו ירד בחמש השנים האחרונות. 
+
+ משרד הבריאות מציין, ובצדק, שהצבת מיטות אשפוז במסדרונות ובחדרי אוכל של בתי-חולים פוגעת באיכות הטיפול הרפואי. הצפיפות יוצרת סיכון רב יותר של התפשטות זיהומים ומחלות מידבקות בקרב המאושפזים. נוכח הממצאים המדאיגים הללו, לא ברור מהו התפקיד של משרד הבריאות עצמו בתכנון מערכת הבריאות בישראל, לרבות התאמת מספר מיטות האשפוז לגודל האוכלוסייה, בהתחשב ברמת הילודה – שבישראל היא בין הגבוהות בעולם המערבי – ממדי העלייה והעלייה המתמדת בתוחלת החיים. 
+
+ לצערי, אין בישראל משרד ממשלתי שתפקידו לתכנן מדיניות כלכלית-חברתית לטווח ארוך ולטווח בינוני. כבר הדגשתי פעמים רבות בעבר, שבהעדר משרד כזה, המשרדים הפועלים בתחום הכלכלי-החברתי, וביניהם גם משרד הבריאות, חייבים לעסוק, בין היתר, גם בתכנון ארוך-טווח. לא רק שמשרד הבריאות אינו פועל כך, במהלך הקדנציה האחרונה הוא בלם את כל התוכניות להוספת מיטות חדשות ולבניית בתי-חולים חדשים ברחבי הארץ. הדוגמה הבולטת ביותר היא המכרז לבניית בית-חולים חדש באשדוד. 
+
+ העדר תכנון ארוך-טווח, התנהלות בלתי מקצועית של משרדי הממשלה, בראשם משרד האוצר, אינטרסים של קבוצות צרות של אליטות מקצועיות המנוגדים לאינטרס של המדינה ושל העם – במקרה הזה, רופאים בכירים בבתי-חולים קיימים – פוגעים בהתפתחות התקינה של מערכת הבריאות בישראל. אציין שמערכת הבריאות שלנו היא מן המתקדמות ביותר, אך העדר התכנון וראייה קצרת-טווח עלולים להוריד ממעמדה ומיוקרתה.
+
+ לכן אני קוראת לממשלה החדשה לערוך רפורמה בשיטת הממשל שמטרתה צריכה להיות, בין היתר, הקמת מערכת לתכנון ארוך-טווח בכל התחומים החשובים, לרבות בתחום הבריאות. חייבים גם לחזק את המועצה הלאומית לכלכלה בתור גורם תכנוני ראשי. תודה רבה לכם. 
+
+
+ תודה רבה. אני מודה לך מאוד. בבקשה, חבר הכנסת עפו ��גבאריה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לברך את הנשים – חברות הכנסת, עובדות הכנסת, הנשים בישראל – לרגל יום 8 במרס, יום האשה הבין-לאומי, שבסופו של דבר התחלנו לחגוג אותו גם פה, במדינת ישראל. אני רוצה לברך גם את הילדים ואת כל עם ישראל בפורים, ואת המוסלמים ביום הולדתו של הנביא מוחמד. 
+
+ אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר פורסמו בעיתון "הארץ" שתי כתבות מדאיגות, שאמורות להדליק נורה אדומה ולהדיר שינה מעינינו. 
+
+ בכתבה הראשונה מצוטט בכיר במשרד הבריאות המתריע כי המחסור הקיים ברופאים מרדימים בבתי-החולים מסכן חיי אדם. מהכתבה עולה כי איגוד הרופאים המרדימים הציג בשנה האחרונה לפני משרד הבריאות נתונים שלפיהם חסרים לפחות 200 רופאים מרדימים בבתי-החולים. לטענת האיגוד, המחסור ברופאים מרדימים אינו מאפשר ביצוע הרדמות בניתוחים באופן בטיחותי ומגדיל את האפשרות של טעויות וכשלים בביצוע הרדמות. 
+
+ למי שלא יודע – מחלקת ההרדמה היא בכלל מעין עמוד שדרה של כל בית-החולים. בכל הדברים, הן אלה שמתחילים בחדר מיון והן אלה שמסתעפים אחר כך לכל המחלקות הכירורגיות, יש השתתפות כלשהי של מרדימים – בקבלת חולים מטראומה, בהחייאות למיניהן בחדר מיון או אחר כך במתן שירות נאות בחדרי הניתוחים. מובן שמחסור ברופאים אלה פוגע בעצם בתפקודו של כל בית-החולים – לאו דווקא במרדימים בלבד, ומי כמונו יודע, אנחנו חיים עכשיו בצרות כאלה שאנחנו באמת צריכים את המומחים האלה, שעושים עבודה לתפארת, כך שאם אנחנו מאבדים אותם אנחנו עלולים לאבד חיי אדם. כמה פעמים היו ועדות חקירה על כל מיני דברים – שלא היה מרדים במקום, או כשלים כלשהם, במיוחד במערכת הזאת. 
+
+ זו מערכת מאוד יקרה לבית-החולים, ואני חושב שיש מקום באמת לא רק לחשוב בכובד ראש, אלא לתת מענה מהיר ביותר, בתמריצים ובכל מיני תוכניות, כדי לעודד רופאים ללכת למחלקה הזאת. 
+
+ מהכתבה השנייה עולה תמונה של מצב לא פחות מדאיג, ולפיה מחריף המחסור במיטות אשפוז בבתי-החולים. לדעתי, מחסור במיטות אשפוז בבתי-חולים פוגע תמיד בראש ובראשונה בשכבות החלשות. מי משלם תמיד את המחיר? הפריפריה והשכבות החלשות, כי לפי כל מערכת הבריאות של היום, אנשים מבוססים, שגרים במרכז הארץ, אולי יש להם אפשרות לקבל טיפול. קודמתי, חברת הכנסת סולודקין, אמרה את המספרים, וכמה זה באמת חמור כאשר אדם מגיע לבית-חולים ואין אפשרות לקבל אותו שם. כולנו זוכרים את הזקנה מהמסדרון. היום, באמת, אם אתה רואה שאין אפשרות אפילו לאשפז אנשים – והאנשים שלא מגיעים לטיפול, דווקא הם מהשכבות החלשות – זה גורם לא רק לטעויות בטיפול, אלא גם לזיהומים שעלולים לעבור מאחד לשני, ובין האנשים המאושפזים בבית-החולים אתה לא יכול להקפיד על היגיינה נכונה ועל מתן שירות טוב ורפואה נכונה. 
+
+ תודה רבה. אני מאוד מודה לך על דבריך המקצועיים. 
+
+ אני רק רוצה לסכם. אני חושב שעל משרד הבריאות והממשלה בכלל לעשות לילות כימים כדי לתקן את המצב הזה ולהוציא את בתי-החולים ממצוקת האשפוז, ויפה שעה אחת קודם. 
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת סעיד נפאע. 
+
+ תודה. 
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, חבר הכנסת אגבאריה הזכיר את מה שתכננתי אני להזכיר בתחילת דברי. נדמה לי שכולנו זוכרים את הביקור של ראש הממשלה לשעבר, שר הביטחון דהיום, בבית-החולים בנהרייה, ומאוד כאב לו מצבה של אותה זקנה שאושפזה במסדרון של בית-החולים. אבל נראה ששר הבי��חון, או מר ברק בזמנו, גם בתפקיד ראש הממשלה, לא הצליח להתגבר על הבעיה הזאת, וגם היה עסוק בדברים אחרים. 
+
+ האמת היא שכשהתכוננתי להצעה הזאת, וניסיתי להשתמש במילון העברי שיש לי, לא מצאתי מלים כדרבונות יותר מאלה שפורסמו בנושא הזה, ואני אקרא אותן. אנחנו קוראים ש"מחריף המחסור במיטות אשפוז בבית-החולים, שמביא לפגיעה קשה באיכות הטיפול והשירות הרפואי ולאשפוז בתנאים בלתי הולמים במסדרונות המחלקות הפנימיות ובחדרי אוכל במחלקות. כך על-פי נתונים רשמיים שמפרסם היום משרד הבריאות. עוד עולה מהנתונים, כי בשמונה השנים האחרונות חלה ירידה של 11% ביחס בין מיטות האשפוז לאוכלוסייה". ועוד: "מהנתונים עולה כי הצפיפות שנוצרת עקב החוסר במיטות האשפוז יוצרת סיכון רב יותר של התרחשות טעויות בטיפול הרפואי והידבקות בזיהומים קשים שעלולים להיות קטלניים". 
+
+ פרופסור גבי בן נון אומר: "שיעור מיטות האשפוז ביחס לאוכלוסייה בארץ הוא מהנמוכים במערב. הנתונים מראים כי השהייה הממוצעת בבתי-החולים קצרה מאוד, התפוסה היא מהגבוהות בעולם, ומגמה זו רק תלך ותחריף". "נתוני משרד הבריאות" – שכבודו עומד בראשו, כאמור – "מראים כי חלה ירידה תלולה של 47% בשיעור מיטות האשפוז בבתי-החולים הפסיכיאטריים". מזכ"ל ההסתדרות הרפואית, עו"ד לאה ופנר, אמרה: "ירדנו מתחת לקו האדום, שהוא אחד הגרועים בעולם. ברור גם שהמחסור לא שווה בכל הארץ, והמחסור באזורי הפריפריה בצפון ובדרום הוא להערכתנו גדול הרבה יותר".
+
+ אני שואל, כבוד השר, איפה סדר העדיפויות, אם רק לפני שבוע אנחנו "מתבשרים" שהולכים לבנות 73,000 דירות בהתנחלויות? תודה.
+
+ תודה רבה. אני מאוד מודה לך. כבוד השר, בבקשה.
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, להלן עובדות. אחר כך תרשו לי להוסיף שני משפטים בעקבות השאלות. 
+
+ שיעור המיטות, משך ימי האשפוז והשהייה הממוצעת בבתי-החולים במדינת ישראל נמוכים בהשוואה למדינות אירופה, ברם שיעור תפוסת המיטות גבוה מאשר במדינות מערב-אירופה. 
+
+ במדינת ישראל קיימות 14,300 מיטות אשפוז. ללא המיטות הפרטיות קיימות 13,850 מיטות אשפוז במדינת ישראל. יש לציין שמשנת 2001 נוספו רק 290 מיטות. משך האשפוז הממוצע בישראל הוא ארבעה-חמישה ימי אשפוז רגיל. שיעור התפוסה הממוצע באשפוז הכללי בבתי-החולים במדינת ישראל הוא 96% – כממוצע ארצי. 
+
+ ראוי לציין שבתקופות תחלואת השיא – דצמבר, ינואר, פברואר: שפעת, דלקת ריאות, וירוסים, דרכי נשימה וכו' וכו', חודשי החורף – שיעור התפוסה הממוצע גבוה מ-105%. אנחנו יודעים שזה 105%. יש אפילו בתי-חולים שהגיעו ל-120% ול-125% באותם חודשים קריטיים במהלך השנים. האם בשביל שלושה חודשים צריך להיערך? אני אתייחס לזה.
+
+ בשנת 2000 היו במדינת ישראל 2.22 מיטות בעבור כל 1,000 נפש. דרך אגב, זה לא רחוק מהממוצע במערב-אירופה, בכל מדינות ה-OECD, כי גם שם, עקב השיפורים הטכנולוגיים, המדעיים והרפואיים והתקדמות הרפואה בעולם – גם אנחנו בתוכה, ובצורה הכי מצוינת שיכולה להיות – גם שם רמת האשפוז ירדה. המיטות פחתו, אבל לא בממדים כמו שאצלנו. 
+
+
+ אפשר להעיר משהו? דיברת על מספרים – – – 
+
+
+ אחר כך. כבוד היושב-ראש ינחה אותי. 
+
+ בשנת 2004 ירד מספר המיטות ל-2.10 ל-1,000 נפש. בסוף 2008 אנחנו עומדים על 1.98 מיטות ל-1,000 נפש, וזה לא טוב. אמרת "נורה אדומה", ואני מסכים אתך. 
+
+ על-פי החלטת הממשלה, לפחות עד 2010 לא מתוכננת תוספת מיטות, פרט ל-85 מיטות נוספות בבית-החולים "הלל יפה" בחדרה, בבניין ה��דש – מעבירים את בית-החולים ומוסיפים 85 מיטות.
+
+ אי-תוספת מיטות – ואתם צודקים, רבותי חברי הכנסת – וגם תפוסה ממוצעת של קרוב ל-100%, מוסיפות עומס ניכר על הצוות הרפואי, הסיעודי, הפארה-רפואי, שגם לו אין תוספת תקנים, וגורמות אשפוז בתנאים בלתי נוחים, בלשון המעטה. הזכרת פרוזדורים. כל זה עקב התבגרות האוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים ועלייה בשיעור הטיפול והאשפוז באוכלוסייה הקשישה מעל גיל 75. 
+
+ יש מחלקות שבהן המחסור במיטות בולט, למשל מחלקות פנימיות ומחלקות ילדים, בעיקר בחודשי החורף, כפי שהזכרתי קודם. מיטות טיפול נמרץ ומיטות לטיפול בפגיות – כבר בשבועות האחרונים, בעקבות דיון תקציבי מוקדם שהתקיים השנה, אנחנו מתגברים את הפגיות כמעט בכל בתי-החולים, וגם נוספו כמה מיטות טיפול נמרץ בכמה בתי-חולים.
+
+ על-פי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תגדל האוכלוסייה במדינת ישראל עד שנת 2015 ב-900,000 אזרחים ותמנה 8.2 מיליוני תושבים. לאור כל זאת נעשתה במשרד הבריאות עבודה – בניגוד למה שאת אומרת, חברת הכנסת סולודקין, כאילו אין תכנון ואנחנו מתעלמים. הרי מעל במה זו זעק עבדכם הנאמן חמס לא אחת, ואמר שהציג לפני הממשלה ולפני האוצר תוכנית עבודה ותוכנית אופרטיבית לשנת 2015 ולשנת 2020; לא רק של מספר המיטות, אלא באילו מחלקות ואילו מקצועות להוסיף לכל בית-חולים ובית-חולים ובכל מקצוע ומקצוע. התוכניות ישנן, הן הונחו על שולחן הממשלה – הונחו על שולחן האוצר, אבל אולי בגלל שמה הטוב של מדינת ישראל ורמת הרפואה שלה, שהיא מהמשובחות ומהטובות בעולם, לא כדאי להשקיע – וזה אסון. אנחנו מתריעים כבר שלוש שנים. כבר הצגנו את התוכניות האלה. הן קיימות. להגיד שאנחנו מתעלמים, אין לנו תכנון ואנחנו לא מכינים את עצמנו? עד כאן.
+
+ מה עם מבחן התוצאה? מבחן התוצאה – שמונה שנים.
+
+
+ נעשתה עבודה במשרד הבריאות, בשיתוף משרד האוצר, כדי לתכנן את הצורך הנדרש במיטות אשפוז לאמצע העשור הבא. אני כבר אומר את זה חד-משמעית: אנחנו צריכים 2,500 מיטות לשנת 2020, ולא 1,000 או 1,200 מיטות, כדי להגיע לממוצע של 2.3, 2.4, 2.5 ל-1,000 נפש.
+
+ אשר לנושא הרופאים המרדימים – יש מקצועות באמת מיוחדים שיש לנו בהם מחסור ברופאים, אבל גם כאן הדבר הזה קיים; אני שמח לבשר שרק אתמול התקבלה החלטה בממשלה לגבי הקמת פקולטה חמישית לרפואה, אשר אולי בעוד כמה שנים – בטווח הזה שאנחנו מדברים עליו – תאפשר לתגבר את כוח-האדם הרפואי בבתי-החולים, בעיקר בפריפריות הצפונית והדרומית. 
+
+
+ מה עם בית-חולים באשדוד?
+
+
+ ידעתי שתבוא השאלה הזאת. להגיד שאנחנו מעכבים או בולמים את העניין באשדוד – אני מבקש את סליחתך, חברת הכנסת סולודקין. אני רוצה להגיד לך שהיום הנושא נמצא אצל חשב משרד האוצר, ולא במשרד הבריאות, שכבר מכין את המכרז לבית-חולים באשדוד. 
+
+
+ זה כבר עשר שנים בהכנות.
+
+
+ אבל לא רק באשדוד. מדובר כאן בתוספת של 2,400 מיטות. עד להקמת שניים-שלושה בתי-חולים נוספים במדינת ישראל – וזה הצורך ב-2015 וב-2010 – יש בתי-חולים שאפשר להוסיף בכל אחד מהם 150–200 מיטות, וזה היה יכול להיות ישועה זמנית עד שיקומו שלושה או ארבעה בתי-חולים נוספים. 
+
+ זה המצב. אני מקווה ומאמין באמונה שלמה שהזעקה הזאת נשמעת מעל כל במה, בכל מקום ובכל משרד שצריך לשמוע אותה, והממשלה הבאה ושר הבריאות הבא יעשו את מיטב יכולתם כדי להביא ישועה בנושא הזה של אשפוז ורופאים.
+
+ משפט אחרון, בנושא הרופאים המרדימים, חבר הכנסת אגבאריה. נכו�� שיש מחסור ברופאים מרדימים, אבל הם לא חסרים בבתי-חולים פרטיים. לך לבתי-החולים הפרטיים, ל"אסותא", ל"מדיקל סנטר", לבית-חולים פרטי זה או אחר אחר-הצהריים. שם אין מחסור ברופאים מרדימים. הם צריכים לעבוד עד השעה 15:00 או 16:00 ברפואה הציבורית, שם הם מקבלים משכורת. אבל ממשלת ישראל, מדינת ישראל, משרד הבריאות – הרשות הממלכתית אינה יכולה להרשות לעצמה לשלם משכורות – אפילו למרדימים, עם כל ההטבות, התנאים, התורנויות וכו'; אינה מסוגלת ואינה מורשית לשלם משכורות של 60,000, 70,000 או 80,000 ש"ח לרופא מרדים לחודש; ייקחו אותנו לבית-הסוהר. 
+
+ לכן, רבותי, הנושא הזה בדמנו; הנושא הזה בראש דאגתנו. ישבתי פעמיים עם המרדימים, ואני יודע ורוצה לחדש לכם דבר אחד, אף שהארכתי: בארצות-הברית אחיות מוסמכות מדופלמות, אקדמאיות, עוסקות גם בסיוע בהרדמה. סליחה, אדוני. הרופאים המרדימים אינם מוכנים לשתף פעולה בזה, ולו מעט. הצענו להכניס אחיות לסייע למרדימים בחדרי ההרדמה ובחדרי הניתוח, והם מתנגדים לחלוטין. זה מונופול שהם רכשו לעצמם, ואנחנו נאבקים בעניין הזה. לא כך סתם בחינם שר הבריאות בילה שלוש שנים בתפקידו הנוכחי, הוא עסק גם בדברים האלה. 
+
+ אם הנושא הזה אומנם יקרום עור וגידים – גם נושא התקציבים, גם הנושא של יישום הצעות משרד הבריאות לתכנון הנראה לעין וגם קצת רחוק מהעין, אני מאמין באמונה שלמה שהרמה שלנו לא תרד, ואנחנו נמשיך בשיפור ובהטבה לתושבי מדינת ישראל בנושאי האשפוז בבתי-החולים. תודה רבה לכם.
+
+ אני מאוד מודה לך, כבוד השר בן-יזרי. אתה מציע דיון בוועדה או להסתפק בדבריך? 
+
+ אני בעד להביא את הנושא לוועדת העבודה והרווחה – –
+
+
+ שתקום.
+
+
+ – – כי זה נושא כבד וכדאי לדון עליו בוועדה.
+
+
+ בסדר גמור, יפה מאוד. בשם הכנסת, יכול להיות שזאת ההזדמנות האחרונה להיפרד ממך. אני מאוד רוצה להודות לך על פעילותך, על מסירותך, על אורחות התנהגותך ועל היחסים האישיים. שיהיה לך בהצלחה. כמו שאמרתי לקודמך שהיה בסטטוס דומה – ניפגש בהמשך העשייה בשטח. תודה.
+
+ ניפגש – – –
+
+ שם אנחנו לא רוצים להיפגש.
+
+
+– – –
+ רק אם חס וחלילה יקרה לנו, אז לפחות שהם יעזרו לנו. 
+
+
+ – – –
+
+
+ בכל מקרה, אני פונה עכשיו למציעים הצעות נוספות. ויתרת? תודה רבה.
+
+ יש לנו הצעה להעביר את הנושא לוועדה – האם חברי הכנסת המציעים מסכימים? מסכימים. מסכימה חברת הכנסת סולודקין? מסכימה. יש שתי אפשרויות: מי שתומך בהעברת הנושא לוועדה יצביע בעד; מי שרוצה להתנגד – יצביע נגד, ואז הנושא ירד מסדר-היום. 
+
+ נא להצביע.
+
+ ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+ ובכן, אני קובע: בעד – 8, נגד – אין. אני קובע שהנושא "החרפת המחסור במיטות אשפוז בבתי-החולים בישראל" יועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כאשר היא תקום. 
+
+ בינתיים אני רוצה לבשר לכם על כך שהשלמנו את סדר-היום. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום חמישי, ט"ז באדר התשס"ט, 12 במרס 2009, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 15:03.
+
+