diff --git "a/35761/raw.transcript.txt" "b/35761/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/35761/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,3946 @@
+חברי הכנסת, היום ג' באדר ב' התשע"ד, 5 במרס 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. 
+
+ כרגיל ביום רביעי, אנחנו פותחים בשאילתות דחופות. אני מזמין את השר לביטחון פנים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה בנושא: צלבי קרס על בית-כנסת בבאר-שבע. מי שישאל את השאילתה הוא חבר הכנסת מיכאלי. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, השאילתה היא של חבר הכנסת מרגי, אבל הוא חולה, ושיהיה בריא.
+
+
+ רפואה שלמה. 
+
+
+
+ אדוני השר, פורסם שצלבי קרס צוירו על קירות תלמוד-תורה בסמטת צקלג – אני מבין שזה שם הרחוב בבאר-שבע. המקרה, לפי הפרסום, נחקר במשטרה.
+
+ברצוני לשאול את אדוני השר:
+
+1. מה העלתה החקירה עד כה?
+
+ 2. כמה מקרים דומים אירעו בעבר?
+
+3. האם ברור למשטרה שציור צלבי קרס אינו סתם השחתת רכוש?
+
+
+ אדוני, תודה. השר ישיב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בראשית דברי – אני מבין שאתה מחליף את חבר הכנסת מרגי, אז אני אתן לך את התשובה ואני מבין שאתה תעביר לידיעתו – אני רוצה לגנות מכול וכול את התופעה המבישה של שימוש בסמלים נאציים בכתובות גרפיטי המרוססות על מקומות קדושים ומוסדות חינוך. המשטרה תעשה ככל יכולתה להביא למיצוי הדין עם מפרי חוק אלה, וזה לא בפעם הראשונה.
+
+1. בתאריך 12 בפברואר 2014 התלונן מנהל תלמוד-תורה "באר מים חיים" ברחוב צקלג 3 בבאר-שבע, כי כאשר הגיע בבוקר לתלמוד-תורה הבחין בציור של צלב קרס על שלט הכניסה לבית-הספר. בעקבות התלונה נפתח תיק חקירה בתחנה, והוא הועבר להמשך טיפול במחלק הנוער בבאר-שבע. התיק מטופל במישור המודיעיני.
+
+ 2. ידוע לנו על מקרה נוסף שאירע בבאר-שבע, ב-30 בדצמבר 2013 – כלומר מקרה שני – שבו הוגשה תלונה בגין ציור צלב קרס על קיר חיצוני סמוך לבית-הכנסת "בית משיח", הנמצא ברחוב רחבת השל"ה בבאר-שבע. גם בגינו נפתח תיק חקירה. גם תיק זה הועבר לטיפול וכרגע נמצא בעבודה, ועדיין נעשים מאמצים לאתר את מי שביצע זאת. יכול להיות שיש קשר בין השניים ויכול להיות שלא.
+
+ ב-27 בפברואר 2014 נעצר חשוד אשר נצפה מצייר צלב – צלב רגיל ולא צלב קרס – על קיר של בית-ספר דתי. הוא נחקר בגין עבירות של השחתת פני מקרקעין. למחרת שוחרר החשוד ממעצר, ותיק החקירה שנפתח נגדו הועבר לעיון והחלטה של הפרקליטות או התביעות. החשוד נחקר גם בגין האירוע נשוא השאילתה, שמדובר בה, אולם בהיעדר ראיות מספיקות תיק החקירה נסגר בעילה של חוסר ראיות.
+
+ 3. ידוע למשטרה כי לא מדובר בעבירה של היזק לרכוש, והעבירה בתיקים אלו היא השחתת פני מקרקעין. אין בחקיקה עבירה ספציפית המתייחסת לריסוס צלבי קרס. לפיכך, באירוע של ריסוס צלבי קרס סעיף האשמה הוא סעיף 196 לחוק העונשין – כאמור, השחתת פני מקרקעין.
+
+ אציין כי בגין כל אירוע של ריסוס כתובות גרפיטי – לאו דווקא ריסוס צלבי קרס – נפתח תיק חקירה על-פי סעיף 196, ולכן לא ניתן להפיק נתונים בגין ריסוס צלבי קרס בלבד. כלומר, אין סעיף נפרד לריסוס צלבי קרס בלבד.
+
+
+ מה זאת אומרת? גרפיטי פוגעני ולא כל גרפיטי, ולא אם מישהו צייר – – –
+
+
+ברור, ברור. היושב-ראש צודק וחידד את הנקודה. זה גרפיטי פוגעני. אבל אין סעיף בחוק שמדבר על ריסוס צלבי קרס בלבד. זו השחתת פני מקרקעין.
+
+כאשר מדובר בגרימת נזק, הרס או חילול מקום פולחן – בית-כנסת, מסגד וכיוצא בזה – נפתח תיק חקירה, לפי סעיף 170 לחוק העונשין, בגין עבירה של עלבון הדת. זה סעיף נוסף.
+
+מאחר שהנושאים – גם המקרה הזה וגם המ��רה הקודם, ויכול להיות שיש קשר בין שניהם – עדיין נמצאים בעבודה, בעיקר מודיעינית, אבל אין התפתחות בחקירה. אני ממליץ לחבר הכנסת להמתין. ברגע שיהיו חדשות, אני כמובן אדווח עליהן. תודה רבה.
+
+
+ תודה לשר. שאלה נוספת לחבר הכנסת מיכאלי. כמו כן, שאלות נוספות יש לחברי הכנסת יעקב אשר ויוני שטבון.
+
+
+ אדוני השר, תודה על התשובות שנתת לנו עד עכשיו. לפני הכול אני רוצה, בהזדמנות הזאת, להצטרף למברכים את השר, כממונה על המשטרה, על המבצע הגדול, שהמשטרה עזרה והשתתפה, בעצרת הגדולה שהייתה ביום ראשון. אני חושב, אדוני השר, שיש אירועים היסטוריים שאתה, כממונה על המשטרה, יכול להתגאות בכך שכשרוצים לעשות סדר בתיאום ובהסכמה, אפשר לעשות אפילו אירועים שמלכתחילה אולי חשבו שזה דבר שלא ייאמן ולא יעלה על הדעת שעצרת כזאת תעבור ללא תקלות, או באפס תקלות, כמו שאנחנו קוראים לזה.
+
+ אדוני השר, לצערנו, הרי התופעה הזאת – כפי שאתה גם תיארת במקרים – חוזרת. בעבר אדוני השר השיב לי ולחברי על כמה מקרים אחרים שהיו – בפתח-תקווה, ריססו צלבי קרס על בתי-כנסת בראשון-לציון. זה קרה גם בעבר. אדוני השר, השאלה – אולי הממשלה תיזום את זה ואולי אנחנו כחברי כנסת ניזום את זה – לעשות דברים מרתיעים בפגיעות מן הסוג הזה? כי מדובר פה בפגיעה באתרים קדושים. 
+
+ אני, אגב, לא מבדיל בין אתר קדוש יהודי לבין אתר קדוש לא יהודי. מי שפוגע באתרים קדושים – צריכים להבין שמדובר פה בפגיעה שהיא לא רק השחתת רכוש אלא הרבה מעבר לזה. אולי אותם ברברים שעושים את זה מנסים לגרות למלחמות אחרות – שאנחנו לצערנו גם ככה נמצאים בהן היום – ובכך מנסים אולי לפגוע בציבור ובדרך זו אולי הם מנסים להתנכל לו. אולי ליזום באמת חקיקה מיוחדת כדי שאנחנו נוכל להעניש אותם אולי ביתר קלות, במובן של הוכחות, כדי שהאחרים לא יחקו אותם ולא ינסו לעשות את זה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מיכאלי. חבר הכנסת יעקב אשר – בבקשה, אדוני. שאלה נוספת.
+
+
+ כבוד השר, אני רוצה לשאול, ולפני זה לבוא ולומר שהתופעה הזאת מדאיגה מאוד – וטוב שהגיע עכשיו גם שר החינוך; יכול להיות שגם הוא צריך לשמוע את הדברים האלה. אני מדבר גם אל השר, ובמיוחד אל הממשלה. התופעות האלה הן בדרך כלל הגלים הראשונים, ולאחר מכן יכולים להגיע לדברים נוספים. אני חושב – בסימן קריאה ולא בסימן שאלה – שאם אנחנו מדברים על צלבי קרס על תלמוד-תורה, זאת אומרת שזה כבר לא איזה מישהו שיש לו בעיה נגד הדת היהודית, שזה יכול להיות על רקע לאומני, אלא יכול להיות שזה מישהו יהודי שיש לו בעיה עם תלמוד-תורה, עד כדי כך שהוא מגיע לציור צלבי קרס על תלמוד-תורה.
+
+ ולכן אני חושב שהנושא חייב להיות על סדר-היום בצורה חריפה מאוד, ואולי זה חלק – לא אולי, בטוח שזה חלק מההסתה שיש נגד הציבור החרדי, נגד המושג של תלמוד תורה, כי היום במשוואה, מי שלומד תורה בעצם הוא כביכול בטלן או משהו מהסוג הזה; ולכן כקולקטיב, לממשלה, אני מציע להעלות את הנושא הזה בצורה יותר חריפה.
+
+ והשאלה הבאה והבקשה הבאה שלי, גם בעקבות כך וכמשלים לעניין הזה – לתת הנחיה לצוות החוקרים, אף שיכול להיות שבסופו של דבר לא תהיה פה ענישה חריפה מאוד כי החוק נותן חופש פעולה קטן מאוד, אבל דווקא מפני שאין, כדי למנוע את התופעות האלה שאנחנו מבינים כמה הן חמורות, לתת לצוות החקירה, שתהיה רוח המפקד שלך – ואנחנו יודעים שאתה יודע לתת את זה ולהעביר את זה כלפי מטה – שיש רצון להגיע לתוצאות בח��ירות הללו בצורה רצינית, לתגבר את צוות החקירה, לראות אם יש זהויות כלשהן בין המקומות השונים, שזה קרה בתקופה האחרונה, ועל-ידי זה נמנע את ההמשך, בעזרת השם. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת שטבון – בבקשה, אדוני. לאחר מכן השר לביטחון פנים ישיב לכולם.
+
+
+ אדוני השר, אדוני היושב-ראש, בהמשך לנושא שהועלה פה, אני אשמח לשאול לגבי מציאות שקשורה למשרדך, בהר-הזיתים. גם שם אנחנו חווים תהליך במקום קדוש, מקום שהוא קדוש לעם היהודי, מקום שהוא צופה על ירושלים. שנים יהודים חלמו להגיע למקום הזה, וגם שם נתקלים פעם אחר פעם, גם מחשש ביטחוני וגם מחשש של הסתה – אם על בתי-הקברות עצמם ואם על המקום עצמו. אני יודע, אדוני השר, שנעשו לאחרונה כמה פעולות מבצעיות בכל מה שקשור למזרח-ירושלים, אבל אם תוכל להתמקד בכל מה שקשור לאתר שנקרא הר-הזיתים. תודה.
+
+
+ בבקשה, אדוני השר. תודה לכל השואלים.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת מיכאלי, המבצע של משטרת ירושלים ביום ראשון היה אחד המבצעים הגדולים. אני הייתי שם, ליוויתי אותם, הייתה באמת עצרת מחאה גדולה ומרשימה. אני כמובן מאוד מעריך את משטרת מחוז ירושלים, היו תגבורים – קרוב ל-3,500 שוטרים העלינו – וכמובן, היינו בקשר עם המארגנים שהיו בקשר עם המשטרה. וזה עבד בצורה מושלמת, מתואמת, וזה באמת הביא כבוד גם למשטרה וגם למארגנים וגם למשתתפים שם. בהחלט אירוע גדול מאוד.
+
+אז אירוע כזה פחות מזכירים – אני מדבר כלפי המשטרה – מזכירים דברים אחרים, שיש אירועים אחרים, אבל לציין – בדרך כלל לא אוהבים לעשות את זה. אז אני עושה את זה מעל במה זו, ואני מודה לך, חבר הכנסת מיכאלי, שציינת את זה, כמו גם ידידך חבר הכנסת אשר, שלפני כמה ימים גם ציין את זה, ותודה לכם שאתם יודעים להעריך – – –
+
+
+ גם אני כתבתי – – –
+
+
+ גם אתה. – – – יודעים להעריך את עבודת המשטרה, ואני מאוד מעריך את הדברים.
+
+לגבי התופעה של צלבי קרס, מאחר שאנחנו מדברים כבר על כמה מקרים – זה לא המקרה הראשון, ואני עומד פה ועונה הרבה פעמים, פעם זה בבאר-שבע ופעם זה במקומות אחרים בארץ, זו לא הפעם הראשונה. אני עוזב רגע את הסעיף בחוק, את סעיף 196 בחוק, שלמעשה מאפשר פתיחת חקירה, אבל צריך לראות לא רק את השחתת פני המקרקעין, צריך לראות את התופעה – כפי שהתבטא יושב-ראש הכנסת, דברים חמורים מאוד, בעיקר במקומות דת, והדברים הם הרבה יותר חמורים.
+
+אני כבר הנחיתי, אני אומר את זה, כבר אז דיברתי גם עם אגף המודיעין, עם מחלקת המודיעין, וכמובן עם הספק, עם משטרת ישראל והמפכ"ל, לשים על זה zoom in בפנים ולהתמקד בתופעה הזאת. בימים הקרובים אעשה את זה שוב, לראות גם לגבי התופעות עצמן מה עוד ניתן לעשות מבחינה חקירתית, מודיעינית, ולראות אם יש קשר בין האירועים.
+
+ להבנתי, אני אומר – וטוב ששר החינוך נמצא אתנו פה – כנראה מדובר בעיקר בבני-נוער. זו ההערכה שלי, בני-נוער, אבל זה לא חשוב כרגע. ולכן, שר החינוך שומע אותנו ובהחלט יש גם מקום בצד החינוכי – – 
+
+
+ אני אתייחס – – –
+
+
+ – – ועמיתי שר החינוך כמובן גם יאמר את דברו. אבל בהחלט, אני רואה את זה יותר בהקשר של בני-נוער, ולכן זה גם עבר למחלק הנוער של באר-שבע, שמטפל בזה. אני לא אופתע אם אלה יהיו גם בגירים, דרך אגב, אני לא אופתע. 
+
+ אני מדבר על חומרת המעשה ועל החקירה, ואני אעקוב אחרי החקירה, לא רק לגבי התיקים האלה אלא לגבי תיקים אחרים. אני גם מניח – אני אומר לכם באחריות, אני מכיר את המשטרה – אני מניח שגם שם יהיו התפתחויות ויהיו גילויים. זה עניין של זמן שגם יגיעו לשם. אני כמובן אבקש סטטוס לראות להיכן זה מוביל. 
+
+חבר הכנסת שטבון, לגבי הנושא של הר-הזיתים, אני מלווה את זה כבר כמה שנים. ערכתי שם כמה ביקורים; לפני כשנה פתחתי שם נקודת משטרה, בכניסה להר-הזיתים. יש לנו עדיין זריקות אבנים, ניפוץ מצבות, פגיעה בתשמישי קדושה, כל מיני דברים שאנחנו מכירים, ואני מקבל טלפונים גם מחו"ל וגם מהארץ, שעדיין יש. אנחנו קיימנו דיון לגבי הר-הזיתים במזכירות הממשלה לפני כחודשיים, וגם הועבר תקציב – אני חושב שדיברנו על זה – הועבר תקציב מיוחד לעשות את המיפוי, גם של הגדרות וגם של המצלמות, ומרכז השליטה שיהיה על כל האזור שם. התוכנית הוצגה לי. לפני שבועיים-שלושה כבר הוצגה לי התוכנית. אני אישרתי את התוכנית, עכשיו צריך לסגור אותה. אני אוודא שזה ייגמר בימים הקרובים. יש גם כנראה קצת בעיות תקציב, אני מקווה שזה יימצא – לא רק במשרד אצלי – אבל בהחלט להדק את הנושא, גם של אבטחה, גם של מצלמות, כדי לתת ביטחון לאותם אנשים שעולים להר-הזיתים. הנושא מונח על שולחני. אני מקווה שבימים הקרובים גם שם תהיה התפתחות מעניינת. תודה רבה.
+
+
+ תודה לשר לביטחון פנים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ. אנחנו ממשיכים בשאילתות דחופות. אני מזמין את שר החינוך, חבר הכנסת שי פירון, לעלות לדוכן, ואם השר יבחר להשיב בכמה מילים לדברים שנשאלו בשאילתה הקודמת, ודאי שאין לנו שום בעיה עם זה. אבל בינתיים, אני מזמין את חבר הכנסת אראל מרגלית לגשת למיקרופון על מנת לשאול את השר בנושא: החופש הגדול ופתיחת שנת הלימודים תשע"ה. אז השר יעלה, וחבר הכנסת אראל מרגלית יקרא את השאילתה.
+
+
+ אני רוצה להתייחס לדברים הקודמים, אז אחרי השאילתה?
+
+
+לא. קודם כול חבר הכנסת מרגלית יקרא את השאילתה. אם תרצה להתחיל – –
+
+
+ מאה אחוז.
+
+
+ – – בתשובה לקודמיו ולא אליו מייד, אני מניח שהוא ישמח. 
+
+
+ בשמחה רבה. כן, אדוני. 
+
+
+
+ שלום לך, כבוד השר. עדכנת על הארכת שנת הלימודים בשבועיים, ודחייה – – –
+
+
+ שלושה.
+
+
+ שלושה, בפתיחת שנת הלימודים הבאה. נודע לי כי המערכת והרשויות המוניציפליות מצויות בחוסר ודאות די גדול ובלבול, וגם תסכול בנוגע למועדים, ומרבים מראשי הערים שאני דיברתי אתם – דיברתי עם 15 – הם מרגישים שאין נוהל ברור לגבי ההתנהלות והתקציב לחופש הגדול הקרוב. 
+
+
+ תודה. חבר הכנסת מרגלית יכול לשבת, השר יכול להשיב.
+
+
+ קודם כול, בפתח הדברים אני רוצה להתייחס, ברשותכם, לשאילתה הקודמת ולדבריו של חבר הכנסת אשר לשר לביטחון פנים. אני חושב שחשוב לומר את הדברים. 
+
+במדינת ישראל קיים היום ויכוח נוקב סביב סוגיית השוויון בנטל. אסור בשום צורה שהיא שהדיון הזה יגיע לנושא חשיבות לימוד התורה במדינת ישראל, מהותו וערכו; ואסור בשום צורה שהיא שמוסד לימוד אחד ייפגע בסממנים אנטישמיים נוראיים, שיש בהם כדי להרהר ולערער על כל טיעון הגיוני אחר, לקעקע את היסוד המוסרי שלו. ואני רוצה להביע זעזוע ושאט-נפש מפעולות מעין אלה, לקוות, להתפלל עד כמה שניתן, שיתבהר ויתברר שהן לא באות מתוך האוכלוסייה היהודית – – –
+
+
+ לא הבנתי, אדוני השר.
+
+
+ סליחה?
+
+
+ לא הבנתי מה שאתה אומר.
+
+
+ אתה לא היית כאן בדיון לפני כן, אז לא נורא, אני אסביר לך אחרי זה בשמחה.
+
+
+ את מי האשימו?
+
+
+ אני אמרתי, לא היית כאן לפני כן, אז אני אסביר אחרי. אמרתי, הייתה שאילתה על – – –
+
+
+ האשימו את המפלגה של ש�� החינוך. 
+
+
+ – – – אתה אומר שלימוד התורה הוא ערך חשוב.
+
+
+ האשימו את המפלגה של שר החינוך.
+
+
+ כן. אז אני אמרתי, אני אומר באופן ברור – אז אני מתמודד באופן ברור – אני אומר: אני מבין שגם כשמדברים בשבחו של לימוד התורה, יש לכם עניין לנצל את זה לאיזשהו סיבוב כזה או אחר. אני אומר דבר – – –
+
+
+ למה אתה – – – אלי באופן – – –
+
+
+ חבר הכנסת גפני, בבקשה. אתה יודע, יש לך יכולת – – –
+
+
+ – – – אני לא בטוח, כשמדברים על ערך של משהו, ואחרי זה מצביעים נגד זה, ופה בכנסת – – – 
+
+
+ חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני, שר החינוך – – 
+
+
+ אתם מצביעים נגד התורה.
+
+
+ – – שר החינוך, באישורי, ביקש בכמה מילים להתייחס לשאילתה האחרת. חבר הכנסת אראל מרגלית יושב בסבלנות, ממתין לתשובה של השר, אז זה לא המקום להפריע.
+
+
+אני ממתין לשאול אותו שאלה.
+
+
+ הוא ירד, הוא הבטיח להסביר לך באופן אישי, אין שום בעיה. יש לכם – שבוע אינטנסיבי לפנינו, יהיה זמן לשיחות. 
+
+
+ יכולים לדבר גם לא בשבוע – – –
+
+
+ בבקשה, אדוני השר. תודה.
+
+
+ אני בכל זאת מבקש להביע את אשר על לבי, למרות הערותיו, זעקותיו, צעקותיו וכו' של חבר הכנסת גפני. אני רוצה לומר, מעבר לדיון ולוויכוח – – –
+
+
+ קריאת ביניים לגיטימית.
+
+
+ לחלוטין.
+
+
+ חבר הכנסת גפני.
+
+
+ קריאת ביניים מנומסת אפילו, הייתי אומר.
+
+
+ בקריטריונים של הרב גפני זה מנומס מאוד. אבל בקריטריונים של חבר הכנסת חנין זה אפילו צעקני מדי. אבל תלמד משהו גם מחברי הכנסת בחד"ש, הרב גפני. בכל אופן, לגופו של עניין – – –
+
+
+ הלוואי שאתם, הסיעה שלכם, הייתם חברים כמו שאני וחנין.
+
+
+ואני וחנין.
+
+
+אני וחנין.
+
+
+ גם אני וחנין.
+
+
+זה בסדר.
+
+
+ אז לכן אני רוצה לומר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+בסדר. אני כבר לא סומך עליכם.
+
+
+ חבר הכנסת משה גפני – – –
+
+
+ נסגר הרישום למועדון.
+
+
+ חבר הכנסת דב חנין, יש לי בקשה אישית. אתה יכול לשוחח עם חבר הכנסת גפני במשך חמש דקות על משהו מעניין, שלא יפריע לדיון? אז אנא ממך.
+
+
+ משהו על חסידות חב"ד ויחסיה עם העולם הליטאי, משהו מההיסטוריה המשפחתית, זה יכול להיות מעניין. 
+
+בכל אופן, אני רוצה לחזור על הנקודה, ואף-על-פי-כן לחזור מייד לדברים של חבר הכנסת מרגלית. אני כן רוצה לומר: צריך להישמע מעל דוכן הכנסת, גם בהיבט היהודי, גם בהיבט החינוכי, שדברים כאלה לא צריכים להתבצע, וצריך לעמוד על חשיבותו וערכו של לימוד התורה בחברה הישראלית. זה בקשר לדברים הקודמים. 
+
+אדוני השר לביטחון פנים, נמצא את הדרך לשתף פעולה כדי לגבות את האכיפה וכדי לגבות את החקירה גם בעשייה חינוכית מקיפה, כדי למנוע תופעות מעין אלה והישנותן במקומות שונים בארץ. זה בקשר לשאילתה הקודמת. 
+
+ בהקשר של שאלתו של חבר הכנסת מרגלית: קודם כול – אני רוצה להתחיל מהסוף ואחרי זה לחזור להתחלה. חתמנו אתמול עם מרכז השלטון המקומי על ההסכמה, וביום ראשון, אם ירצה השם, תעלה הצעת מחליטים בממשלה, וביום שני, בלי נדר, הרצים יצאו דחופים, והחוזרים שמוכנים כבר חודשיים-שלושה ולא יצאו רק בשל חוסר הסכמה – אולי 15 ראשי ערים או עשרה או שמונה, זה לא משנה, דיברו אתך – אבל אנחנו מדברים עם מרכז השלטון המקומי, וכל עוד לא סיכמנו את הדברים עם מרכז השלטון המקומי – מרכז השלטון המקומי אישר את המתווה ביום חמישי האחרון. אנחנו חיכינו להם, לא הם חיכו לנו – וברגע שהמתווה אושר במרכז השלטון המקומי, מהרגע הזה ואילך אנחנו רצים קדימה. אנחנו מוכנים, כל הדברים עומדים מוכנים לשליחה.
+
+
+ ופורום ה-15 אתכם?
+
+
+ מרכז השלטון המקומי, כולל כל חברי הרשויות המקומיות. ביום ראשון זה עולה להצעת מחליטים בממשלה בהסכמה. אז אני חושב שאני אומר פה אמירות – כולל המועצות האזוריות – אני חושב שאני אומר אמירות מאוד ברורות. הדבר עבר את ההחלטה של הפורומים כולם ביום חמישי האחרון, סוכם אמש, בלילה, על דעת השרים הנוגעים בדבר – פנים, רווחה, תרבות וכו', תוגש הצעת מחליטים ביום ראשון. זה סיפור מאוד מורכב, אנחנו מוכנים כבר חודש לדבר הזה, העיכוב הוא לא במשרד החינוך, העיכוב הוא בגלל הרצון שלנו לייצר משהו עם שותפים רבים. יש לי תפיסה שאומרת שדברים כאלה צריכים לבוא בקואליציה רחבה, והמתווה סוכם. אמש פתרנו את השאלות האחרונות, וביום ראשון אני מקווה שזה יעבור בהצעת מחליטים. היה לי חשוב שנצא לדרך אחרי הצעת מחליטים ולא רק באיזה "פרויקט של שר החינוך", כדי לתת לזה עיגון של החלטת ממשלה ולהבטיח ככל שניתן את התמשכותה של התוכנית לאורך זמן. אז קודם כול, זה המשפט האחרון. 
+
+ ועכשיו, אחרי זה אני רוצה בכל זאת לחזור להתחלה. החלטנו השנה, כחלק משלושה מעגלים של חשיבה, לשנות את המבנה של שנת הלימודים במדינת ישראל. הסיבה הראשונה הייתה מה שאנחנו קוראים "בתי-הספר של החופש הגדול", תפיסה של "מחנכים מסביב לשעון", והגדרת אחריותו של משרד החינוך לתלמידים 24/7, ככל שניתן יותר ימים, לייצר רצף חינוכי ארוך. לא מדובר בקייטנות, אנחנו קוראים לזה בתי-הספר של החופש הגדול. בשנה הראשונה – זה ללא תקדים בהיקף, אדוני חבר הכנסת מרגלית – אנחנו מטפלים ב-220,000 תלמידים בכיתות א' וב'. בשנה הבאה נצרף את כיתות ג' וד', ובשנה השלישית נצרף את גני-הילדים וכיתה ה'. כך בתוך שלוש שנים, בהשקעה של 200 מיליון שקלים בשנה, תוספתית, בסיכום בין משרד החינוך למשרד האוצר; כך במתווה של שלוש שנים, נרחיב את שנת הלימודים בשלושה שבועות, כאשר הרעיון הוא שהקייטנות המתקיימות היום יעברו לחודש אוגוסט, ואז נייצר מעטפת חינוכית מלאה. השיקול הוא בראש ובראשונה חינוכי, תפיסת עולם חינוכית. 
+
+ השיקול השני הוא שיקול של שוויון. יש ילדים שכאשר שנת הלימודים מסתיימת ומתחיל החופש הגדול, ההורים שלהם לא לוקחים אותם לבריכה, ההורים שלהם לא יכולים לשלוח אותם לקייטנה. הקייטנות העירוניות שעולות סדר גודל של 1,600–1,700 שקלים, 1,500, לא יכולות להוות תחליף להורים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. ולכן התפיסה שאומרת: המערכת מייצרת שלושה שבועות שנקראים בתי-הספר של החופש הגדול, מוצאת נקודות איזון בין קייטנה ללמידה. הדבר הזה הוא בעיני דבר בעל משמעות גדולה. זאת הסיבה השנייה.
+
+ והסיבה השלישית היא צמצום הפער בין ימי העבודה לימי החופשה, שמהווה לחץ גדול על חלק גדול מציבור ההורים, ואנחנו רוצים לאט-לאט לנסות לצמצם את הפער בין ימי החופש לימי העבודה. שלוש הסיבות הללו הובילו לחשיבה על התוכנית הזאת.
+
+
+ התקצוב פר-תלמיד הוא מה?
+
+
+ אומר עכשיו. אנחנו כרגע מייצרים מצב שאשכולות 1–4 לא ישלמו שום דבר, זה יהיה חינם אין כסף כל שלושת השבועות, אבל תלמיד לא יכול להחליט יום כן, יום לא. כדי לייצר רצף חינוכי, המודולות הן של שבוע. תלמיד יכול להחליט שהוא בא לשבועיים מתוך השלושה או לשבוע מתוך השלושה – נגיד משפחה נוסעת לחופשה או משהו מהסוג הזה – אבל מהבחינה החינוכית זה לא יכול להיות יום כן, יום לא, זה חייב להיות במודולות של שבוע. פעם שנייה, עשירונים 5–7 ��שלמים בעצם סדר גודל של כ-450 שקלים, ועשירונים 8–10 משלמים סדר גודל של 600-550 שקלים. אנחנו מדברים על חסכונות בסדר גודל של מינימום – מינימום אני מדבר על העשירונים 5 ומעלה, בעשירונים 1–4 אמרתי שזה חינם אין כסף – על חיסכון של מאות שקלים למשפחה בישראל.
+
+ תקצבנו, אדוני, כדי שלא תהיינה אי-הבנות, את הסכומים באופן כזה שכ-1,500 שקלים מהתקצוב של כל קבוצה יהיה מוקצה לפעילות תרבות; תקצבנו חלק מהסכומים ליציאות החוצה, זה יבוא לידי ביטוי באופן חד יותר בכיתות ג'–ה', פחות בא'–ב'.
+
+
+ מה זאת אומרת יציאות החוצה?
+
+
+ יציאות החוצה זה בריכה, זה סיור. יש לנו שותפים רבים לתוכנית: מפעל הפיס, קק"ל, ארגון אמני ישראל ועוד קבוצה גדולה של שותפים, והמטרה היא באמת לייצר, שוב, לייצר איזו קואליציה שתביא לידי ביטוי את הדברים. אנחנו בוחרים נושא ערכי שבכל שנה יהיה אבן הבריח של השיח. השנה הנושא הוא משפחה, וכל שנה נגדיר באופן אחר את הנושאים, כדי שהעיסוק יהיה לימוד. אנחנו מזמינים מורים ופרחי-הוראה לעסוק, להיות המורים בשכר נוסף, תוספתי, מעין משכורת 13. בזה אנחנו מתקנים סוג של "עוול", אני אומר במירכאות כפולות, כי מורי התיכון, תמיד הייתה להם הכנסה נוספת מבדיקת בחינות הבגרות, ועכשיו אנחנו מייצרים גם אפיק של הכנסה נוספת למורי היסודי וחטיבות-הביניים. הם יוכלו להישאר בתוך המערכת ולקבל שכר תוספתי על העניין.
+
+ אנחנו עושים השנה – חוץ מהמספרים שאמרתי עכשיו, עוד 30,000 תלמידים, עוד 30,000 תלמידים מעשירונים 1–5 שהם בכיתות ג'–ה', ששם אנחנו לא אמורים השנה להפעיל את התוכנית, אבל כדי לצמצם פערים, ללכת לאוכלוסיות המוחלשות האלה כבר השנה – זה יחד, בשיתוף עם הקרן לידידות, שם אנחנו הולכים לפרויקט של קייטנות בקבוצות האלה, והדגש יהיה על לימודי האנגלית. יגיעו לכך בוגרי "תגלית" מארצות-הברית, יתארחו בארץ כ-200 בוגרים. יעברו הכשרה, הם עוברים את ההכשרה כבר עכשיו, החל מאפריל, בארצות-הברית. הם יהיו מורים לאנגלית בתוכניות האלה, משותף עם, כפי שאמרתי, "תגלית" ו"מסע", כדי להביא את הבוגרים חזרה לארץ. באוכלוסייה הערבית יהיה דגש על לימודי עברית באותם שלושה שבועות. 
+
+ זה פחות או יותר המתווה שאנחנו מציבים. מהרגע שהצעת המחליטים תעבור ביום ראשון, מהרגע הזה פעם ראשונה יצאו חוזרי מנכ"ל מסודרים, שהם כבר כתובים, כפי שאמרתי, במכתבים מפורטים לכולם. 
+
+2. יתרחשו מפגשים מחוזיים בכל מחוז ומחוז. התאריכים כבר נמצאים לפני, אם תרצה אחר כך תוכל לקבל אותם, שבהם כל מחוז ומחוז יוכל לקבל את כל הפירוט על איך זה מתרחש.
+
+ 3. נפרט באופן מדויק את כל הפרויקטים המצטרפים. לא פירטתי אותם בפניך, אבל אם תרצה אשמח להאריך. למשל, יש שיתוף של משרד החקלאות כדי לחלק פירות, לייצר תודעה של בריאות, לנצל את זה; ועוד שיתופי פעולה רבים ומגוונים, שתכליתם באמת להפוך את שלושת השבועות האלה – ראשית, לחוויה חינוכית גדולה; שנית, לחוויה של בילוי גדול, ושלישית, לאירוע שיש בו צמצום פערים ויותר שוויון. אלה פחות או יותר הדברים. תודה רבה. 
+
+
+ שאלה נוספת לחבר הכנסת אראל מרגלית. לאחר מכן, שאלות נוספות לחברי הכנסת גפני ומיכאלי. 
+
+
+ קודם כול, תודה רבה על ההבהרה. התחלת לדבר על זה שיתקיימו קייטנות ממלכתיות בבתי-ספר לכיתות א'–ב', וזה יתוקצב ב-160 מיליון שקל. הקרן לידידות שמה 40 מיליון, השלטון המקומי – 40 מיליון, ומפעל הפיס – 10 מיליון, משהו כזה, נכון? 
+
+
+ ומשרד הרווחה 10 מיליון. 
+
+
+ רק שנייה. השר ישיב אחר כך לכולם. קודם כול השאלות ואחר כך השר ישיב. 
+
+
+ אז מאז הפרסום, קודם כול, להרבה מבתי-הספר ולרשויות – מאיפה מגיע אליהם התקציב? לא ברור לחלק גדול מהם. באילו רשויות הפרויקט יופעל? מי יהיו המדריכים שישימו בתוכנית? אתה דיברת על חבר'ה מ"תגלית", אבל האם עוד? מה עושה רשות שאין ביכולתה לממן את הפעילות, כלומר מה היחס בין העלות לבין מה שמקבלים? 
+
+
+ אני מקווה שאני אזכור את כל השאלות. 
+
+
+ יש עוד שאלות. 
+
+
+ כן, אין בעיה. לענות עכשיו? 
+
+
+ לא, לא. אתה מחכה. זאת שאלה אחת. חבר הכנסת אראל מרגלית, אתה יכול לשבת במקום. חבר הכנסת גפני, בבקשה, שאלה נוספת. אחריו – חבר הכנסת אברהם מיכאלי. יש גם לך שאלה נוספת שהיושב-ראש הקבוע אישר לשניכם. אדוני השר ישיב אחר כך לכולם יחד, תשובה אחת על שלוש שאלות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, לפי התוכנית שאתה הצגת עכשיו, אם מדובר על תוכנית לטווח ארוך של לימודים רשמיים, אז יש פה קצת הפרטה של מערכת החינוך, משום שאתה הולך לגייס כספים ממקומות אחרים; אתה הולך לגייס כספים שהם אינם כספים רשמיים. אבל לא על זה עליתי לשאול. בסדר, אני מניח שאתה חושב על הדבר הזה, או שיכול להיות ששר האוצר לא מקציב לך מספיק כסף אז אתה צריך לחפש מקורות אחרים. לא על זה עליתי לשאול.
+
+מה שהולך לקרות בקיץ הזה – אם אכן התוכנית הזאת תאושר בממשלה ותתבצע; ואני לא מתנגד לה, להפך – יהיו ילדים במדינת ישראל שלא יהיו להם הקייטנות הללו; יהיו ילדים במדינת ישראל שחטאם היחיד הוא היותם ילדים חרדים. לראשונה יהיה שר חינוך במדינת ישראל שעושה תוכנית שעל פניה, כפי שתיארת כאן באריכות, היא תוכנית גרנדיוזית. זאת אומרת, יהיו ילדים שילכו לקייטנה לפחות בשלב הראשון או לכל המערכת שאתה אמרת, ויהיו ילדים שלא; שהם לא יזכו במדינת ישראל להיות חלק מן המערכת הזאת, ויצטרכו לשבת בבית. אנחנו מדברים על כיתות א'-ב'. 
+
+ אני גם רוצה להעיר לתשומת לבך, אדוני השר, אם אכן מדובר על תוכנית שהממשלה אמורה לאשר, יש חוק במדינת ישראל. החוק אומר שילדי הרשתות "החינוך העצמאי" ו"מעיין החינוך התורני" – סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב – יתוקצבו בשווה כמו כלל ילדי ישראל, אלא אם כן אתה תשיב אחרת, אז אני חוזר בי מכל מה שאמרתי. אם אתה תשיב כאן ותאמר שזה יחול רק על ילדי החינוך הרשמי, כלומר על ילדי החינוך הממלכתי ועל ילדי החינוך הממלכתי-דתי – ואתה אמרת גם החינוך הערבי – – –
+
+
+אתה הולך לפני התשובה?
+
+
+ רק תקשיב לי, זה הכול. אני לא מבקש ממך יותר מזה. 
+
+
+ בסדר. אתה יודע שאני מקשיב. 
+
+
+ יותר מדקה קשה לו להקשיב, כי זה רק דקה מהצד. 
+
+
+ אוה, אז בסדר, אני מסיים את השאלה. חוק יסודות התקציב קובע שחייבים לפעול בשווה, כמו לכלל ילדי רשתות החינוך, בשתי רשתות החינוך. אם הייתי במקומך ודאי הייתי עושה את זה לכל הילדים, גם לילדים שנמצאים במוכר שאינו רשמי, שגם הם ילדי ישראל, וגם הם מוכרים על-ידי המשרד. אי-אפשר לעשות אפליה כזאת. אבל תדע שאם זה כמו שזה התפרסם, בקיץ הולכים להיות ילדים מסוג א' וילדים מסוג ב'. זאת לא תוכנית כמו שאתה מתכנן כל מיני תוכניות אחרות; בפועל ילד ילך לבית-הספר וילד ישב בבית.
+
+
+ במקרה הזה יותר נכון להגיד ילדים מסוג ג'. הם הצביעו ג'. 
+
+
+ לא, מפני שיש שם גם כאלה שהצביעו למפד"ל או לבית היהודי, מפני שהם במוכר שאינו רשמי. 
+
+
+ וגם מרצ.
+
+
+ וגם מרצ. בסדר, יהיו ילדים שישבו בבית. אתה גם לא צודק לגבי ג', מפני ש"מעיין החינ��ך התורני" זה ש"ס – – 
+
+
+ נכון. 
+
+
+  – – אבל יש חוק. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אתה יושב-ראש או אתה שותף לשאילתה? 
+
+
+ יש מעורבות גם של יושבי-הראש. 
+
+
+ לא, רק שאלתי. 
+
+
+ שאר השרים שנמצאים פה יודעים שיש מעורבות רבה גם של היושב-ראש. כנראה אתה לא מספיק נמצא פה. 
+
+
+ טוב. נכון. 
+
+
+ חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב בראש, אדוני השר, אני רוצה דווקא להקדים לחופש הגדול, ולשאול אותך האם המערכת נערכת לחופשת פסח שהיא גם חופשה ארוכה. אנחנו יודעים שהילדים בחופשת פסח נמצאים ברחוב בדרך כלל ללא שום מסגרת, ללא קייטנות וללא השגחה כזאת או אחרת. האם המשרד מעודד את המוסדות לקיים פעילות חינוכית תורנית או כללית לילדים – שלא רק שמפריעים להורים, מסתובבים בין הרגליים, אלא גם עלולים להימצא בסכנת נפשות ברחובות? 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אברהם מיכאלי. בבקשה, אדוני השר. 
+
+
+ בתשובה על שאלתו של חבר הכנסת מרגלית, הכסף יעבור במסגרת הסכם דרך החברה למשק וכלכלה, שזה חלק מההסכמה בינינו לבין מרכז השלטון המקומי. לא הזכרתי, אדוני, בדברי הקודמים את השותפות של איגוד מנהלי מחלקות חינוך ותנועות נוער וכו'. לגבי השאלה, מי יעביר את הפעילות, יש מדרג. העדיפות הראשונה היא למורי בית-הספר שרוצים להישאר; העדיפות השנייה היא לחניכים ולתלמידי המכללות, הסמינרים והפקולטות לחינוך ולהוראה, וההשתתפות בזה תוכר להם כחלק משעות הסטאז' שלהם; המעגל השלישי זה בכירי בוגרי תנועות הנוער. אנחנו נמצאים בשיח עם מועצת תנועות הנוער. משם יבוא מאגר המדריכים. לגבי רשויות מקומיות שידן אינה משגת, כל המודל התקציבי נבנה באופן כזה שכל ראש רשות שירצה לבצע את זה, יש מבנה מדורג כדי להביא את הדברים לידי מימוש. זה לגבי שאלותיך. אני מעריך שעניתי על כולן. אם יש משהו ששכחתי, אנא הזכר לי. 
+
+ אני רוצה לפתוח את שאלתו של חבר הכנסת גפני; רק תקשיב לי. קודם כול, בסעיף השלישי האמירה על הפרטה היא לא מדויקת במקרה דנן, משום ששיתוף הפעולה הולך רק על כיתות ג'–ד' בשנה זאת, וזה לא חלק מליבת התוכנית. הרעיון הוא שהתוכנית כולה, ללא יוצא מן הכלל, תתוקצב על-ידי גורמי הממשלה. פשוט הכסף הזה הולך השנה רק לכיתות ג'–ד' – ה-30,000 – בניסיון שאנחנו עושים. הפיילוט הוא לגילאים הגדולים יותר ולא בליבת התוכנית, א'–ב'. זה ברמה הזאת.
+
+ לגבי העניין העקרוני שהעלית, אז תרשה לי לענות לך באופן הכי ישר והכי פתוח, כדרכנו. אתה יודע – – –
+
+
+ לא, אל תגיד – – – 
+
+
+ הוא רוצה להגיד לך ששר האוצר לא מאפשר לו. 
+
+
+ כדרכנו בעבר אולי. 
+
+
+הוא רוצה לומר לך שהבוס שלו לא נותן לו. זה הכול. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חברים, חברים. בבקשה, אדוני השר. 
+
+
+ "יודע דעת עליון", נאמר על אחרים, חבר הכנסת אשר. אתה יודע ואני יודע שהמטרה היא חיזוק החינוך הציבורי. זה לא נכון שזה נוגע לילדים חרדים; זה נוגע לכל מי שנמצא במסגרת המוכר שאינו רשמי: גם בית-ספר דמוקרטי וגם בית-ספר אנתרופוסופי וגם בית-ספר בשיטת מונטסורי ועוד שורה ארוכה של דברים. למשרד החינוך בהנהגתי, ללא שום קשר – – –
+
+
+ הם סובלים בגללנו. 
+
+
+ חבר הכנסת אשר, בבקשה. 
+
+
+ אני לא מציע לך לעסוק ברגשי נחיתות. אתה מספיק חשוב בעיני. אני חושב שאתה ואני יודעים את העניין, כי זה דיון שאנחנו מקיימים לא מהיום, ואת העמדות האלה הבעתי גם טרם היותי שר החינוך. תפיסת חיזוק החינוך הציבורי ללא הבחנה בשיטת החינוך ובעקרונות החינוך איננה עומדת לדיון. לכן, כאשר אנחנו עוסקים למשל ברשת כמו "מעיין החינוך התורני", ומגיעים להסכמות כאלה ואחרות – כאשר יש פיקוח, כאשר יש רגולציה, ללא פגיעה בנשמת החינוך ובאוטונומיה של החינוך, אז אפשר להחיל את הדברים האלה גם שם. הערה ראשונה. 
+
+המשימה היא חיזוק החינוך הציבורי. לכן יש היום חינוך ממלכתי חרדי, וכאשר הוא יעבור סף מסוים של מספר תלמידים גם לא יהיה 3א(ט). הסיבה ש-3א(ט) קיים היום היא העובדה שאין מספר מספיק של תלמידים. יש אופציה ממלכתית, אבל ברגע שהאופציה הממלכתית תלך ותגדל לא תהיה הצדקה חוקית, ערכית ומוסרית לסעיף הזה. 
+
+ אז זו קודם כול הערה אחת עקרונית. כמעט בכל דבר שאנחנו עושים היום אנחנו הולכים לחינוך הציבורי ולא לחינוכים אחרים, כי אנחנו רוצים לחזק אותו. אנחנו רוצים להפוך את החינוך הציבורי בישראל למערכת החינוך המובילה. זה העניין. זה הערך. לכן תוכניות רבות שאני מוביל במגוון רחב של תחומים, אני מכוון דווקא לאוכלוסיות האלה. 
+
+ אני אשמח מאוד אם כל בית-ספר חרדי שיהיה ברשתות שיגיעו לסיכומים ותיאומים עם המשרד, או בתוך החינוך הממלכתי-חרדי, יוכל לקבל את כל החבילה הזאת, ללא שום קשר להשקפת עולמם של הילדים ודרכי החינוך. לכן אני מציע באופן אמיתי: יש לנו מספיק ויכוחים ערכיים, זה לא נוגע לדבר הזה. 
+
+ אני כן אומר שאתה יודע – ופה אני לא מסכם אתך, כי זה לא בגללך זה בגללי; אני אומר "בגללי" בגלל הלב – שכשיש דברים שנוגעים, למשל, לחינוך מיוחד, והם לא צריכים להיות על-פי הסעיפים האלה, מכיוון שאני מבין שזה לא הוגן שילד שלומד בחינוך ברשתות לא יקבל את זה, כשאתה פונה אלי, גם כשמשרד האוצר, אדוני חבר הכנסת אשר, לא מסכים – הוא עושה "כן" עם הראש – לא מסכים, אני מכניס את היד לכיס של משרד החינוך כדי שלא יהיה ילד בישראל – אף שעל-פי החוק אני לא חייב, כי זה תמיד היה מיתרות ומהעברות ומכל מיני דברים כאלה – כדי שלא יהיה ילד בחינוך החרדי שאני לא "חייב", אבל אני חייב מוסרית, אני עושה את זה ומתקצב את זה, גם אם משרד האוצר לא מסכים. 
+
+ ואתה יודע, חבר הכנסת אשר, שכשיש איזו בעיה בתנועות נוער ואני עושה שינוי, גם אם אני צריך להכניס את היד לכיס ולהוסיף עוד כסף כדי ש"בנות בתיה" לא ייפגעו, אני מכניס את היד לכיס ומוסיף עוד כסף, אתה יודע את זה, מתקציבי משרד החינוך. אז לכן בואו, ברשותכם, כיוון שאתם יודעים שאני מנהל אתכם תמיד את השיח באופן מקצועי – – –
+
+
+ מה יהיה עם הנכד שלי בקיץ? זאת השאלה. 
+
+
+ אז אמרתי, חינוך ממלכתי – התוכנית הזאת נועדה לחזק את החינוך הציבורי. אני מזמין את הנכד שלך, שאני משוכנע שהוא ילד כישרוני, שסבא ידאג שהרשתות שיש לו השפעה עליהן יצטרפו – כמו שנעשים מהלכים במקרים אחרים – יצטרפו באופן כזה או אחר לחינוך הממלכתי החרדי הציבורי – – – 
+
+
+ זו דמגוגיה. 
+
+
+ זה לא דמגוגיה, הרב גפני. מה שאתה אומר זה דמגוגיה. 
+
+
+ אני אומר דמגוגיה? – – –
+
+
+ כן, משום – – – 
+
+
+ אבל הוא יהיה בבית. 
+
+
+ אבל למה אתה צועק?
+
+
+ מה לעשות, הוא יהיה בבית. 
+
+
+ טוב, לגבי שאלתו של חבר הכנסת מיכאלי. 
+
+
+ אתה הבאת רק את הדוגמאות שאתה באמת עוזר. אבל – – – 
+
+
+ אני יכול להביא לך עוד דוגמאות שאני עוזר, אם אתה רוצה. אתה רוצה שאתן דוגמאות על סמינרים? חבר הכנסת אטיאס יספר לך על הסמינר שחבר הכנסת נסים – – – 
+
+
+ בסדר, אבל הנכד – – – יישאר בבית. 
+
+
+אתה רוצה דוגמאות על הסעות בצפון? אתה אומר סתם, כי זה לא נוח לך.
+
+
+ אבל יש קבוצה שלומדת וקבוצה שלא לומדת. חיזוק – – – 
+
+
+ ילד הוא ילד הוא ילד. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני אשב אתך אחרי שאני אומר. 
+
+ לשר החינוך, במקרה הזה, ללא שום קשר למה שכולם רוצים לצעוק – שר אוצר, לא יודע מה, עניינים כאלה – יש השקפת עולם שהתחילה עוד הרבה לפני. אני חושב שמדינת ישראל צריכה חינוך ציבורי.
+
+
+ או לחזור בתשובה. 
+
+
+ וכל מי ששותף לחינוך הציבורי, השוויוני, צריך לקבל תקצוב, על הדבש ועל העוקץ. מי שבחר להיות במערכת שהיא לא ציבורית מקבל הרבה דברים שאנשים אחרים לא יכולים לקבל: הוא לא כפוף לארגוני מורים ויכול לבחור את המורים; הוא מסדר באופן אחר את שעות הלימודים; הוא יכול להחליט שתלמוד-התורה ילמד עד תאריך כזה ולא תאריך כזה. לבוא עכשיו בבכי תמרורים ולהגיד: אנחנו רוצים שכל מה שאתם מחילים על הגורמים האחרים תחילו גם עלינו, אבל אל תחילו עלינו את החובות, אל תגידו לנו מה ללמוד, אל תגידו לנו ליבה, אל תחייבו אותנו במורים עם תעודות וכו' וכו' וכו' – תרשה לי לומר, לא התרגשתי. 
+
+
+ ממש לא נכון.
+
+
+אם אתם רוצים – אני מזמין אתכם, חברים, אם אתם רוצים לנהל שיח אמיתי על שותפות כנה ומלאה של הציבורים שנמצאים במוכר שאינו רשמי – ואני חוזר ואומר: זה לא רק חרדים, גם דמוקרטים בחרו בדרך כזו, גם אנתרופוסופים בחרו בדרך כזאת. הם עשו את החשבון והם הגיעו למסקנה – – – 
+
+
+ – – – לחרדים אין פתרון אחר. 
+
+
+ אדוני חבר הכנסת משה גפני, יש, יש חינוך ממלכתי חרדי. אני מזמין אותך לשיח פתוח, שבו אני מתחייב – – –
+
+
+ בסדר, אבל אחרי החלטת הממשלה לא נדבר בכלל. 
+
+
+ – – – שבו אני מתחייב מעל בימת הכנסת שלא לפגוע לרגע בעקרונות ובערכים התרבותיים הייחודיים ובתפיסת העולם של בית-הספר. אבל קבל גם אתה על עצמך חלק מהערכים של החינוך הציבורי, ואז מערכת החינוך הציבורית תהיה חייבת לתת לך את הדברים שמגיעים לילדים בדין. לא הילדים הגיעו למצב שלא מקבלים. אתם, כמנהיגות פוליטית ורבנית, קיבלתם החלטה שאתם רוצים אוטונומיה, ולאוטונומיה הזאת יש מחיר. 
+
+
+ אדוני השר, אבל – – – 
+
+
+ אם אנחנו נרצה, הילדים שלנו לא יסכימו. 
+
+
+ סליחה, שנייה אחת. חבר הכנסת אשר, סליחה שנייה. 
+
+
+ הילדים שלנו לא יסכימו – – – לחופש, אתה לא תגיד להם במה להאמין ומה – – – 
+
+
+ מותר להם. חבר הכנסת אשר, הדבר האחרון שאני אומר לילדים זה במה – – –
+
+
+ יוותרו על החופש. ילמדו בחופש, בלעדיך – – – 
+
+
+ אז מצוין. חבר הכנסת אשר, אני לא מבין מה אתה צועק. כל מה שאמרתי בסך הכול היה: אם אתה רוצה להיות חלק מהשיח – על הדבש ועל העוקץ, זה הכול. אתה אומר: לא מדובשך ולא מעוקצך – נגמרה השאילתה. הכול בסדר. אין לנו ויכוח, זה זכותך המלאה. 
+
+
+ חבר הכנסת אשר, אני גם ויתרתי, אני גם לא מרשה לך. הייתה לי שאלה והוא אפשר לי, אבל מכיוון שיש התפרצויות אני מוותר גם על התוספת שלי. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ יש לך תשובה למיכאלי. לא, לא, אני לא יכול ככה. אני לא יכול לנצל את זה שאני יושב-ראש, אני לא אעשה את זה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, לא תשנה את דעתו. 
+
+
+ לא, אני כן חושב שיש שינוי, מפני שהתפיסה – – – 
+
+
+ וכי אתה תשנה את דעתך, הרב גפני?
+
+
+ לא, זאת לא שאלה של דעתו. 
+
+
+ וכי אתה תשנה את דעתך? 
+
+
+ עד היום, אדוני השר – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אגיד לך למה זה נקרא "לדעתך". מפני שעד היום – – – 
+
+
+ אל תהיה פטרון על 3,000 שנה. 
+
+
+ עד היום התפיסה הייתה שהחינוך – – – 
+
+
+ גם אני מייצג 3,000 שנה. אל תהיה פטרון על 3,000 שנה. אל תהיה פטרון. 
+
+
+ אגיד לך למה הוא חושב ששינית את דעתך. עד היום החינוך הממלכתי היה 100%, החינוך המוכר שאינו רשמי – 70%, 50%. היום הגעת למצב, לפי התוכנית הזאת, שיש מישהו שיש לו 100% ואחרים אפס: הם מקיימים לימודים; הם לא מקיימים בכלל. זאת השאלה. הם לא מקבלים את הכול, אז לא מקבלים את הכול, אבל – – – 
+
+
+ אבל הם מקבלים דברים אחרים. 
+
+
+ בשנת לימודים. לימודים, לימודים. להם אתה נותן 100% לימודים עוד שבועיים, ולהם אתה לא נותן שום דבר. 
+
+
+ אבל באותו זמן – – – 
+
+
+ חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת אשר, אני אסיים בדוגמה הבאה. כשאני משוחח אתך ואתה – – – 
+
+
+ אל תלמד מהבוס שלך. 
+
+
+ – – – עם גפני. עזוב, לא אתך, עם גפני. וכשאנחנו מדברים על העובדה שלמשל סל התקצוב לא משקף באופן אמיתי את מה שהוא צריך לשקף, ואנחנו מסכמים שאנחנו עוצרים את הדברים כי אנחנו לא רוצים שילדים יתוקצבו במה שלא מגיע להם, שזה כבר יהיה עלבון, אז אנחנו עושים את זה. אנחנו לא חושבים שדברים שמגיעים – רגע, חבר הכנסת אשר, תקשיב שנייה – לא יגיעו. כל מה שאני אומר זאת אמירה ערכית, תתמודדו אתה: למדינה יש חינוך ציבורי; היא מתקצבת את החינוך הציבורי. דרך אגב, תרשו לי לומר, במדינות אחרות חינוך לא ציבורי מקבל אפס תקציב, לא 55% ולא 30%. 
+
+
+ יש מדינות שבדיוק הפוך. 
+
+
+ יש מדינות שבדיוק הפוך, אבל – – – 
+
+
+ אנחנו מדינה יהודית. 
+
+
+ אז אני אומר עוד הפעם: אם הייתי חושב שחינוך ציבורי חרדי ימנע ממך להיות חרדי כדת ודין, היה דיון. אבל – מאפשר לך; אני מוכן לאפשר לך לקיים את בית-הספר שאתה רוצה בקריטריונים ציבוריים – עם פיקוח, עם מורים מורשים, עם תוכנית ליבה מינימלית – – 
+
+
+ יש קריטריונים. 
+
+
+ – – עם קבלה ללא אפליה בין אשכנזים לספרדים, עם יצירת מתווה. אז בואו, חברים – – – 
+
+
+ איפה יש מודל כזה שעובד?
+
+
+ אני לא יודע אם אתה מעוניין בוויכוח או לא. אם אתה לא מעוניין בוויכוח, אאפשר לך שלא יהיה ויכוח. אני לא יודע. אם אתה מבקש – – 
+
+
+ אני הבנתי שאין לך כבר טיעונים – אם זה אשכנזים וספרדים. 
+
+ 
+ – – שזה יהיה בלי הפרעות, אני אאפשר לך. 
+
+
+ אני מבקש. 
+
+
+ אדוני חבר הכנסת גפני, אני מבקש שהוא יוכל לשאת את דבריו ללא הפרעות. 
+
+
+ אני רוצה לראות שיושב-ראש המפלגה שלו יהיה ספרדי. 
+
+
+ תודה. יש לך תשובה לחבר הכנסת מיכאלי. 
+
+
+ הבנתי שאין לך – – – 
+
+
+ חבר הכנסת גפני. 
+
+
+ אשכנזים וספרדים. הבנתי – – – 
+
+
+ חבר הכנסת גפני, אל תאלץ אותי לעשות משהו שאני לא רוצה. 
+
+
+ מה עשו לך היום בבוקר שבאת ככה?
+
+
+ איך זה הגיע לפה? כדי שתהיה כותרת פופוליסטית?
+
+
+ חבר הכנסת גפני, השר מבקש להמשיך את דבריו. 
+
+
+ חבר הכנסת מיכאלי, ההערה שלך יותר מצודקת. אני חושב שלא נספיק להיערך לכך השנה, אבל אנחנו מדברים על כך שאנחנו צריכים לייצר תהליך. יהיו טעימות, מתוך תיאום עם ארגונים ותנועות נוער, לסוגיית פסח, במגוון רחב של תחומים: היערכות מיוחדת של הטלוויזיה החינוכית, הרשתות החברתיות – – – 
+
+
+ תגיד לו שהטעימות האלה לא יהיו לחרדים. 
+
+
+ הן יהיו לכולם דווקא. דווקא הטעימות האלה יהיו לכולם. 
+
+
+ הטעימות כן, אבל כשבאים לארוחה – – –
+
+
+ אשר, אתה לא ברשות דיבור. אשר, אתה לא ברשות דיבור. 
+
+
+ אתה יותר קשוח מיושבי-ראש ממפלגות אחרות. 
+
+
+ חבר הכנסת אשר. אתה לא רואה מה קורה מסביב. 
+
+
+ אני חושב שסיימתי להשיב, אדוני. 
+
+
+ אם כך, תודה רבה לך, אדוני השר. יש לך עוד שאילתה, אתה נשאר – – –
+
+
+ סיימת להשיב אבל אין לך תשובה. 
+
+
+ יש לך עוד שאילתה, של חבר הכנסת שמעון אוחיון. בבקשה, חבר הכנסת שמעון אוחיון, אתה יכול לגשת למיקרופון. הכותרת של השאילתה: פעילותו של ארגון "אמנסטי" במערכת החינוך. אני מבין שיש עוד שני חברי כנסת שביקשו, ותכף אאפשר לאחד מכם גם כן. 
+
+
+ זה ויכוח חשוב, אמיתי. 
+
+
+ על הסעיף הקודם עוד?
+
+
+ לא, יש עוד שלושה שהיושב-ראש הקודם אישר: של חבר הכנסת מסעוד גנאים ושל חבר הכנסת אייכלר, ואני אאפשר לעוד מישהו תכף. 
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, ארגון "אמנסטי" הפועל במערכת החינוך התפרסם בהטייתו הפוליטית ובדבריו נגד מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם משרד החינוך מודע לתוכני פעילותו של הארגון נגד מדינת ישראל וצה"ל במערכת החינוך? 
+
+ 2. אם כן – מה ייעשה להפסקת פעילותו במערכת החינוך? תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת שמעון אוחיון, שבכל שבוע מאתגר אותי מחדש בענייני חינוך משמעותיים ומרכזיים לכינון והצלחת החינוך בישראל. 
+
+ קודם כול, אני רוצה, חבר הכנסת אוחיון, להתחיל מהסוף; אחרי זה אני אעבור להתחלה. 
+
+ לאחרונה הודיע ארגון "אמנסטי" כי מפאת חוסר תקציב הם סוגרים את מחלקת החינוך בארגון, ולכן השנה הם עדיין נותנים מענה כלשהו לבתי-ספר שביקשו להשתתף בתוכנית. למען הגילוי הנאות, מדובר בשישה בתי-ספר בכל רחבי הארץ מתוך כ-160 בתי-ספר. השנה הם עדיין נתנו מענה לבתי-ספר שנרשמו, אך בשנה הבאה התוכנית לא תופעל, והדבר מפורסם כבר באתר של הארגון. אז זה, קודם כול, ברמת העיקרון, ללא קשר לסיפור. 
+
+ אבל אני רוצה בכל זאת, ברשותך, לומר שניים-שלושה משפטים על הסיפור הזה של "אמנסטי". אני לא שייך לאנשים שסבורים – אתה יודע, הרי יש לנו לא פעם ויכוח בעניין – אני מתנגד קודם כול לחקיקת חינוך בכל מה שנוגע לתוכניות. אני חושב שזה תפקיד של מערכת החינוך לכונן את עצמה, אם יום כזה או יום אחר – זה דיון ארוך בינינו, וכנראה לא אשנה את דעתי כל עוד אני השר. זה תפקיד חינוכי של המזכירות הפדגוגית, זה תפקיד חינוכי – אדוני, אני משיב לך, אתה יודע, בדרך כלל אני משיב על השאילתות שלך הרבה אחרי שכבר קראתי אותן בעיתון. זו שיטה כזו, בין שנינו. אז בוא, עכשיו יש לי ההזדמנות להשיב לך. אולי גם פעם אחת את התשובות שלי תעביר לעיתון. 
+
+
+פעם היה בתקנון הכנסת, אדוני השר, ששאילתות שהתפרסמו בעיתון לפני שנשאלו – –
+
+
+לפי זה לחבר הכנסת אוחיון לא היו אף פעם שאילתות. 
+
+
+ – – היו מבטלים אותן. אבל שינו את התקנון. 
+
+ זה לא נורא, אדוני השר – – – גם על הרפורמה קראנו. 
+
+
+ תמר, מה קרה? כל מה שביקשתי, שגם את התשובה שלי יפרסם. זה הכול. אני אסביר לך, אני אסביר לך, חברת הכנסת זנדברג, אני אסביר לך על האמירות השנויות במחלוקת שלך, אני אסביר לך. זה בסדר גמור לפרסם בעיתון. זה בסדר גמור. רק תסכימי אתי שההוגנות אומרת שכשאתה קורא בבוקר – ואני יכול להראות לך את זה באופן שיטתי – "נשלח מכתב לשר החינוך", והמכתב מגיע יום אחרי הכתבה, זה לא לעניין. את מסכימה אתי? 
+
+
+ – – –
+
+
+ את מוכנה להסכים אתי? את מוכנה להסכים אתי? במסגרת היושרה, חברת הכנסת זנדברג – רגע, רגע, שנייה, גברתי. נתתי לך להעיר, עכשיו תעני: במסגרת היושרה, את מוכנה להסכים אתי שלא הגון שתקרא משהו לפני שהוא מגיע אליך? 
+
+
+ במסגרת היושרה אני רוצה להזכיר שמה שחבר כנסת עושה, הציבור הוא חלק מזה. לפרסם בעיתון זה לא דבר שלילי. 
+
+
+ זו לא הייתה השאלה, ואני נורא נורא כואב את העובדה שגם כשהדברים נורא בהיר��ם, ישיבתך בצד הזה של האולם לא מאפשרת לך לומר "אתה צודק". 
+
+
+ אני הגנתי על הצד ההוא, סליחה. אולי – – – דווקא אני הגנתי עליו, אז אתה לא יכול להטיל ספק ביושרתי. 
+
+
+ לא, הנושא התחיל מהעיתון. 
+
+
+ אז אני רוצה, ברשותכם – אני אוהב את החיוך הזה, שמעון. אני רוצה לומר באופן החד ביותר: אני מתנגד לכך שמערכת החינוך תעסוק בהשתקת תוכניות. אני סומך על מנהלי בתי-הספר. מי שנבחר להיות מנהל בית-ספר הוא אדם אינטליגנטי, הוא יכול להחליט שהוא רוצה להעביר תוכנית של "אמנסטי" והוא יכול להחליט שהוא לא רוצה. תפקידי הוא להתוות את הערכים והעקרונות המרכזיים של מערכת החינוך, אבל מנהלי בתי-הספר אינם פיונים. מנהלי בתי-הספר הם אנשים שהגיעו לתפקידם כתוצאה מהעובדה שהם מבינים בחינוך, כתוצאה מהעובדה שיש להם חוט שדרה, כתוצאה מהעובדה שהם אחראים לחינוכם של מאות ילדים. העובדה, דרך אגב, ששישה מנהלים מתוך 160 בתי-ספר בחרו בתוכנית הזאת מעידה כאלף עדים שעל אף העובדה שאני מסכים אתך, ברמה הערכית והעקרונית, שאני לא כל כך אוהב את התכנים של התוכנית הזאת, כמו עוד תוכניות – כנראה התבונה נמצאת במוחם של חלק גדול מהמנהלים בישראל, והעובדה ששישה מנהלים נוהגים אחרת לא תגרום לי לנקוט שיטות שלא נראות לי דמוקרטיות וראויות, כדי למנוע מהשישה האלה. אנחנו, כמשרד החינוך, מדברים על האתוס של מדינת ישראל, מחזקים את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל נותנים למנהלי בתי-הספר לבחור תוכניות. 
+
+ בד בבד אני רוצה לומר: אתה, למשל, מדבר לא פעם – ואני מאוד אוהב את זה, דרך אגב, במקרה הזה באופן אישי אני מסכים – על חיזוק הזהות היהודית במערכת החינוך. יש בתי-ספר שבהם ההורים לא אוהבים את זה. יש בתי-ספר שבהם ההורים מרגישים לא נוח עם התוכניות האלה. גם שם אני אומר – יש מנהל בית-ספר, הוא מנהיג חינוכי, הוא נבחר לא רק כדי להעביר הודעות מהמטה לשטח; הוא נבחר כדי לייצר תפיסת עולם. לפעמים זה לצד הזה, לפעמים זה לצד הזה, ואנחנו צריכים להיות יותר נינוחים ופחות היסטריים מתוכנית כזו או אחרת. בסופו של דבר המערכת מצביעה ברגליים בתבונתה, ולכן התוכניות האלה לא נמצאות. 
+
+ ואני רוצה להגיד דבר שלישי. הוא קצת ציני, אבל הוא לא ציני, כי אני הולך לפגוש את האיש עוד כמה דקות, במקרה. התוכנית אושרה על-ידי ד"ר צבי צמרת. היא לא אושרה על-ידי איזה, אתה יודע – מאשימים אותנו בכל מיני נטיות – היא אושרה על-ידי יושב-ראש המזכירות הפדגוגית ד"ר צבי צמרת, בהיותו יושב-ראש המזכירות הפדגוגית. אני מניח, כמו ששנינו מכירים את האיש, שאם הוא היה חושב שלא ראוי שתוכנית כזו תהיה – הוא היה מבטל אותה. 
+
+
+ הוא היה מבטל את זה. 
+
+
+ הוא לא ביטל את זה. הוא אישר את זה. 
+
+
+לא, אם הוא היה – – –
+
+
+הוא אישר את זה. כן. שאלות נוספות? 
+
+
+ קודם כול, אדוני השר, אני שמח שצדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים – ש"אמנסטי" מפסיק את הפעילות שלו ביוזמתו. ובכל זאת, אני עושה את ההבחנה – – –
+
+
+ פעילות החינוך אמרתי. לא את כולה.
+
+
+ כן, כן, כן, אני מתכוון, לא מעניין אותי מה שהוא עושה במקומות אחרים. כרגע מעניין אותי מה שהוא עושה במערכת החינוך שלנו. זו הנקודה. 
+
+ ואני בא ועושה את ההבחנה בין דברים עקרוניים לבין דברים שנראים לי יחסית אזוטריים. השאלה, כש"אמנסטי" בא והוא קורא לארצות-הברית ולאיחוד האירופי למנוע כל סיוע לאספקת נשק לישראל – תראה איזו התערבות כאן. בכלל, מי שבא לעסוק בחינוך מתעסק בכלל בזכות קיומי, או בזכותי להתגונן. אני לא חושב שלאור הגילויים הללו יש בכלל מקום למחשבה לדבר אתו. אני בטוח שד"ר צבי צמרת, לו היה מודע לפעילויות הללו ולהתבטאויות, היה מייד מפסיק את הדברים הללו. 
+
+
+תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת מסעוד גנאים, שאלה נוספת. לאחר מכן – חבר הכנסת אייכלר. אני מבקש הפעם להקפיד על דקה. מן הצד. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, תחילה חשבתי שמי שישיב על דוח "אמנסטי" בקשר לכל מעשי צה"ל בגדה ובשטחים הכבושים יבוא ממשרד הביטחון, ולא שר החינוך. לא ידעתי שהקונוטציה היא חינוכית. 
+
+
+ לא. הקונוטציה היא רק חינוך, אדוני. 
+
+
+ כן, אני אשאל גם על חינוך. נו, חבר הכנסת אוחיון עשה רושם כאילו "אמנסטי" הוא ארגון חינוך. זה לא ארגון חינוך. זה ארגון עולמי לזכויות אדם – ובסוף אם מדינת ישראל רוצה רק לראות את עצמה ולא רוצה לדעת איך העולם רואה אותה ואת המעשים של צה"ל בשטחים הכבושים – שהצביע על כמה הרוגים וכמה פצועים, מהם ילדים; שלצה"ל "יד קלה על ההדק", כך כינו את זה. אם אתה לא רוצה לראות את זה, אתה הוא שמבודד את עצמך. 
+
+ אז שאלות חינוכיות, כבוד השר. אני חושב שזאת הזדמנות. הדוח של "אמנסטי" הוא הזדמנות לעורר ויכוח בכל בית-ספר, אם בשיעור אזרחות או בשיעורים אחרים, מאחר שהוא ביקורת על ישראל, ואנחנו רוצים ללמד, לחשוף את התלמידים לביקורת הזו ולעורר שיח פוליטי בנושא. אני חושב שלהפך, זו הזדמנות. אתה צריך לדעת את הדעה האחרת. זה – 1. 2. רק משפט אחרון. כבוד השר, אחרי המקרה בקריית-טבעון, שלח איגרת לבתי-הספר, ושם, פחות או יותר, אמר מה הם גבולות השיח הפוליטי או חופש הביטוי, והחריג את צה"ל. הכוונה – אמר שצה"ל הוא כאילו מעל לוויכוח. כאילו זה קו אדום. 
+
+
+ לא, לא. הוא החריג את עצם הלגיטימיות של צה"ל. הוא אמר, מותר לבקר את צה"ל, בית-המשפט מבקר את צה"ל, אסור לבקר את עצם הלגיטימיות של צה"ל. במחילה. 
+
+
+אבל כל הוויכוח של המורה התעורר – המוסריות של צה"ל. הוא אמר שצה"ל – – 
+
+
+ לכן אני חושב שהדיון שהוא עשה הוא בסדר. 
+
+
+ – – לא תמיד מוסרי. 
+
+
+ הוא בסדר, אין לי בעיה עם הוויכוח, הכול בסדר. 
+
+
+ טוב, תודה. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, שר החינוך שי פירון בחר להתייחס לשאילתה קודמת בעניין צלב קרס שציירו תלמידים או בני-נוער על תלמוד-תורה בבאר-שבע. אותו שר חינוך האשים רק השבוע בפומבי וברבים מיליון יהודים, אנשים, נשים וטף, שזעקו "שמע ישראל", שהם עתידים ליתן את הדין. אדוני שר החינוך, האם לא לימדו אותך שיש הבדל בין איש אופוזיציה או עיתונאי שמותר לו להגיד מה שהוא רוצה, לבין שר חינוך שלוקח את הכסף שלנו, של כל משלמי המסים, והוא אחראי גם לחינוך, ויש לו אחריות שילוחית לדבריו? ולכן ההסתה האנטישמית שלכם נגד הציבור החרדי, יש לה תוצאה מעשית בשטח – צלבי הקרס על בתי-כנסת ותלמודי-תורה. אז יש לך אפשרות להחליט: או שאתה מוכן להפסיק להסית ולרדוף ילדים חרדים, או להתפטר מתפקידך כשר החינוך. אתה לא יכול להיות גם שר החינוך וגם מסית המונים השולח נערים לנאץ חרדים באחריות שילוחית. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ זה חייב להיות לך ברור, כי אתה תישא באחריות היסטורית לכל התוצאות, אתה וחבריך, למה שיקרה ברחוב. היום, ברוך השם, עברנו עצרת גדולה, וזה עבר בשלום – –
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ – – אבל ברחוב אתם יוצרים אווירה כל כך עוינת, שאני לא בטוח שכשראש הממשלה מבקש לעשות שלום עם הפלסטינים הוא לא צריך לעשות קודם ש��ום בין היהודים, וכשהוא בא ומבקש מאבו מאזן – – –
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ עוד משפט, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ לא, לא.
+
+
+ – – – כשהוא מבקש מאבו מאזן להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. הגיע הזמן שכשאתה מדבר על חינוך ציבורי אתה תכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית שהחינוך הציבורי שלה הוא חינוך יהודי, על-פי תורתו, על-פי אמונתו, בדרך ישראל סבא.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ כל זמן שאתם לא מכירים במדינה יהודית – –
+
+
+ חבר הכנסת אייכלר, תודה. חבר הכנסת – – –
+
+
+– – אל תצפו שהפלסטינים יכירו במדינה יהודית.
+
+
+ חבר הכנסת אייכלר, תודה רבה.
+
+
+ תודה.
+
+
+ תודה. 
+
+
+ תודה. במענה על השאלה הנוספת של חבר הכנסת אוחיון, אני רוצה להבהיר שהתוכנית החינוכית של "אמנסטי" עוסקת בזכויות אדם. היא תוכנית עולמית. היא לא מתייחסת לבעיות מקומיות הנוגעות להתרחשויות בישראל אלא עוסקת בערכים של זכויות אדם באופן כללי, ואינני רואה שום סיבה שבעולם לפסול שיח שכזה, גם אם לארגון יש עמדות בתחומים אחרים שלא נעימות לאוזנה של מדינת ישראל. אני חושב שצריך להיות מספיק נינוחים לשמוע בצד אחד ביקורת ובצד שני לנהל דיון על ערכים שצריכים להיות משותפים לכולנו.
+
+אינני רוצה להתייחס לדוח "אמנסטי" באופן כללי, כי זה לא בתחום סמכותי, ואני גם לא מכיר את הדברים לעומק; אבל אני כן אומר שברמה העקרונית שיעורי האזרחות בשנים האחרונות עוסקים באופן מאוד מאוד מסיבי בסוגיות של זכויות האזרח. זה לא מספיק. סוגיית השוויון והיחס לכל אדם באשר הוא בישראל זקוקה לתיקון גדול. זאת בעיה חברתית מקיפה שמאפיינת את השיח במדינת ישראל. 
+
+אני לא יודע אם הייתה שאלה בדבריו של הרב אייכלר, לכן אני מתקשה להתייחס לדברים, אבל – – –
+
+
+ האם אתה מוכן להפסיק את ההסתה שלך? זו השאלה.
+
+
+ אבל אני אומר באופן הבא – אני אומר את זה בזהירות ובעדינות, ואם תרשה לי, אני הקשבתי לשאלתך ברוב קשב ולא קטעתי אותך באמצע. אם תוכל לשמוע את מה שאני אומר עד הסוף אני מאוד אשמח. אני מוכן שניקח שנינו ארבעה חודשים אחורה ונראה מה כתבו בעיתונים ובאתרים החרדיים עלי. רגע, אדוני, ביקשת.
+
+
+ – – – ואתה שר, זה ההבדל.
+
+
+ ביקשת. רגע. ביקשת. רגע, ביקשת. לא ברמה של הסתה, לא ברמה של ביקורת, ברמה של תיאורים, ברמה של מילים. אני לא אוהב, דרך אגב, להשתמש במילה "אנטישמיות", כי אתם מוזילים אותה פעם אחר פעם באופן כזה או אחר. אני לא משתמש בה בקלות גדולה כזאת.
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני, תן לי בבקשה לומר את דברי. אני מבקש ממך כי אלה דברים מאוד מהותיים. אני מדבר אליך עכשיו מלב כואב, כמו שאתה דיברת, אז תנסה להקשיב רגע אחד. מותר לנו לנהל את הוויכוח הזה. חלק מהיכולת שלנו להוריד את הלהבות זה להתווכח בדרך אחרת. 
+
+ עכשיו אני מדבר לא על ההתייחסות לעמדות שלי ולדעות שלי. על זה, כפי שאמרה חברת הכנסת זנדברג – זו חובתם של חברי כנסת וחובתו של ציבור, תבקרו כמה שצריך. אני דיברתי על הביטויים האישיים. על הביטויים האישיים. בוא נלך ארבעה, חמישה חודשים אחורה – לי היו אפס התבטאויות מסוגים כאלה ואחרים – ונבחן באיזה ציבור, ההתחסדות לבוא ולומר פתאום: אנחנו עד עכשיו נקטנו שפה נקייה, מעולם לא עסקנו לגופו של אדם, אף פעם לא דיברנו והסתנו כנגד מישהו. אדוני היקר, כשאני התארחתי בשבת בבית-וגן קיבלתי אבטחה צמודה, כי מישהו החליט שאסור לי להסתובב שם לבד. 
+
+ אז בוא, ברשותך, בוא נעשה את הדיון הזה לעומק. יש פה – – –
+
+
+ לא בגלל המילים, זה בגלל המעשים.
+
+
+חבר הכנסת פרוש, בבקשה.
+
+
+ לא, בגלל המעשים קיבלת.
+
+
+ חבר הכנסת פרוש, חבר הכנסת פרוש, בבקשה, תן לי לומר – – –
+
+
+ הוא מדבר – אתה עושה.
+
+
+ חבר הכנסת פרוש, אני מבין שקשה לך לשמוע. תן לי לומר את דברי. יש פה – האמן לי שאני אומר לך את זה מהמקום הכי עמוק – יש פה חריגה מפרופורציות של כולנו בתוך השיח סביב שאלת השוויון בנטל, שהיא שאלה ערכית, מוסרית, יהודית וציונית כאחד. וכולנו – אתה, אני – כולנו צריכים להירגע יותר. כולנו. יש אמירות שיכול להיות שאני אמרתי שהן אינן במקומן, אבל גם יש אמירות שאחרים אמרו שהן אינן במקומן, ושערי תשובה על "התחלקות" כזאת או אחרת לא ננעלו. 
+
+באופן עקרוני אני רוצה לומר שהאמירה הספציפית הזאת, עוד לא שמעת אותה. זה טיזר מתוך תוכנית ארוכה שטרם שודרה. כאשר תשמע את ההקשר הכולל של המשפט – אני מוכן להגיד מה אמרתי; אתה יכול לא להסכים אבל אני יכול להגיד מה אמרתי. כל מה שאמרתי זה – – –
+
+
+ אל תחזור על זה, עדיף.
+
+
+ אתה לא יודע מה אמרתי. אתה לא יודע מה אמרתי, כי אתה לא יודע את ההקשר. אתה יודע מה? אני אגש אחרי זה ואומר לך את זה בשקט, לצורך העניין.
+
+לכן אני אומר, אם אנחנו רוצים מצד אחד להיות מסוגלים לנהל דיון ערכי בשאלות שאנחנו יכולים להיות חלוקים בהן ומצד שני להיות מסוגלים לעשות את זה באופן אחר, חובת ההוכחה היא על שני הצדדים. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. אנחנו סיימנו את פרק השאילתות הדחופות.
+
+
+ [הצעת חוק פ/2019/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לחקיקה. הצעת החוק הראשונה שתידון היום היא הצעת חוק של חברת הכנסת עדי קול וקבוצת חברי הכנסת, הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – סמכות עניינית בתביעות כרוכות), התשע"ד–2013. ישיב בשם שרת המשפטים השר אורי אורבך. האם הוא נמצא? נמצא. בבקשה, חברת הכנסת עדי קול, בבקשה מהצד, יש לך הנמקה מהמקום. בבקשה. שינוי בסדר-היום.
+
+
+ החוק לא בעייתי, תקשיבו. חוק בתי-המשפט קובע ומסדיר לאיזו ערכאה תוגש תביעה אזרחית: לבית-משפט השלום, המחוזי או שמא לבית-משפט ייחודי – עבודה, משפחה ועוד. הצעת החוק מבקשת להסדיר מקרים שבהם אדם מעוניין לתבוע כמה סעדים שונים בגין נזק אחד. כך, לדוגמה, מקרה שבו אדם מגיש תביעה כנגד קבלן שהוא רכש ממנו דירה, ובתביעתו הוא מעוניין להגיע לשתי תוצאות: האחת – קבלת בעלות בנכס הנרכש; השנייה – קבלת פיצוי בסך 150,000 שקל בגין הנזקים שנגרמו לו מעיכובי הקבלן. תביעת בעלות – מקומה במחוזי; תביעה כספית בסכום זה – מקומה בשלום. המשמעות היא שהשלום והמחוזי ידונו שניהם באותו סיפור, ואף ייתכן שיגיעו לתוצאות שונות, כפי האמרה הידועה: "כשם שפרצופיהם אינם שווים כך דעותיהם אינן שוות". הצעה זו באה ליצור הסדר שיאפשר לדון, אם מדובר בתביעות מכוח אותו מקרה, בשתי התביעות באותה ערכאה. הרווח כפול: האפשרות לתוצאה שונה בכל ערכאה נעלמת וגם העומס על בתי-המשפט פוחת. 
+
+ הדבר המעניין בהצעה הזאת – ואני מבקשת להגיד את זה פה – שזו הצעה שיזם המתמחה שלי, בחור חרדי שעבד אתי בשנה האחרונה צמוד מאוד, לימד אותי המון על העולם החרדי, ועל כוח, ותעוזה, ונחישות, וכן, גם על דת: למדתי מה זה חוטי עירוב, שאסור לטלטל בשבת, וכל מיני דברים שלא ידעתי קודם. אני מאוד מודה לו על כך ומאחלת לו הצלחה, כי הוא התחיל השבוע את הסטאז' שלו בפרקליטות. אני גאה בו ואני תמיד אהיה כאן כדי לעבוד אתו. תודה.
+
+
+ תודה רבה. אנחנו אם כך נשמע את עמדת הממשלה. בשם שרת המשפטים – השר אורי א��רבך. לאחר מכן נעבור להצבעה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני קצת במלכוד מוסרי. אני מפנה את שרת המשפטים לעשות הסכמי שלום שאולי אני מתנגד להם ובינתיים אני נותן לה שירותי קריינות כאן. מי יודע אם לא בגלל זה שלא הכרחנו אותה להגיע הנה יקרה משהו.
+
+
+הבעיה היותר-גדולה היא שאתה יושב אתה, כיסא לכיסא. לא זאת הבעיה, שאתה עולה במקומה.
+
+
+ היית רוצה גם, אה? 
+
+ טוב, הצעת חוק בתי-משפט (תיקון – סמכות עניינית בתביעות כרוכות), התשע"ד–2013, מבקשת להסדיר שני עניינים.
+
+
+ אני מבקש להתנגד.
+
+
+ א. חלקה הראשון של ההצעה נועד להסדיר את הבעייתיות הנובעת מחלוקת הסמכויות בין בית-משפט שלום לבית-משפט מחוזי כאשר מדובר בתביעות בענייני מקרקעין. לפי החוק היום, בעל דין אשר הגיש תביעה במקרקעין וביקש בה סעדים שונים אשר האחד הוא בסמכות בית-משפט השלום והאחר בסמכות בית-המשפט המחוזי – גם אם נושאם אחד ומדובר באותה עילת תביעה – יהיה עליו לפצל, להגיש שתי תביעות נפרדות לפי הסעד שכל בית-משפט מוסמך לתת. הלכה זו מסורבלת מאוד ומביאה להתרוצצות מרובה של אותם בעלי דין ועדיהם בערכאות השונות ולבזבוז משאבים שיפוטיים, אף שמדובר באותה פרשה עובדתית.
+
+ הצעת החוק קובעת כי די בכך שאחד הסעדים בסמכותו של בית-המשפט המחוזי ושנושא התביעה אחד, כדי ששני הסעדים יידונו בבית-המשפט המחוזי יחדיו. הממשלה תומכת בחלק זה של הצעת החוק, שכן אין כל היגיון בכך ששתי תביעות שנושאן אחד יידונו בשני בתי-משפט שונים, דבר שאף עלול להביא להחלטות סותרות. 
+
+ בחלקה השני של ההצעה מוצע לתקן סעיף בחוק אשר מסמיך את בית-משפט השלום לדון בתביעה שכנגד לתביעה שהוגשה אם "נושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה שכנגד אשר יהיה". לפי ההצעה, בית-משפט השלום יוסמך להעביר את התביעה שבסמכותו לבית-המשפט המחוזי רק אם חלקה של התביעה שכנגד משמעותי. הממשלה מתנגדת לחלק השני של הצעת החוק, שכן התיקון המוצע מוסדר כבר בחוק, ואף מצמצם את המצב הקיים שלא לצורך. 
+
+ כאמור, לסיכום, הממשלה תומכת בסעיף הראשון של הצעת החוק בכפוף להסכמת משרד המשפטים בהמשך הליכי החקיקה ומתנגדת לסעיף השני.
+
+
+ ושאלו את המציעה ואמרה הן?
+
+
+ – – –
+
+
+ אז היא הסכימה לחלק שאתם מתנגדים.
+
+
+ אז אנחנו מצביעים על הסכמה לסעיף הראשון.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני השר, על שאתה ממלא את מקומה של שרת המשפטים. חבר הכנסת מיכאלי משך את ההתנגדות שלו, ואם כך, אנחנו יכולים לעבור מייד להצבעה. 
+
+ רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – סמכות עניינית בתביעות כרוכות), התשע"ד–2013, בקריאה טרומית. מי בעד, מי נגד ומי נמנע? 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – סמכות עניינית בתביעות כרוכות), התשע"ד–2013, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט, נתקבלה.
+
+
+ בעד – 33, מתנגד אחד, אין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – סמכות עניינית בתביעות כרוכות) תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשותו של חבר הכנסת דוד רותם, להכנה לקריאה ראשונה. 
+
+ חבר הכנסת מוזס הצביע בטעות נגד, הוא מבקש להודיע שהוא תומך בהצעה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/277/19; נספחות.]
+
+
+אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה על סדר-היום. חבר הכנסת מאיר שטרית נמצא? 
+
+
+ פה. 
+
+
+ חבר הכנסת מאיר שטרית, אתה מציע את הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – שיעור ריבית פיגורים), התשע"ג–2013. ישיב על הצעת חוק זו שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת אורי אריאל, בשם הממשלה. סליחה ששאלתי אם אתה נמצא, היה מדובר אולי לדחות אותה, אבל אתה נמצא. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי חברי הכנסת, כידוע, הכנתי שורה של הצעות חוק בתחום חוק המכר, במטרה להקל על המשפחות שקונות דירות בישראל. לצערי, אין בידינו לבטל את המע"מ על דירה ראשונה. נכון להיום, גם בלי הביטול של המע"מ, זוגות משלמים הרבה מאוד כסף לדברים אחרים שמכבידים על החיים שלהם. השבוע, לשמחתי, הכנסת העבירה בקריאה שנייה ושלישית שני חוקים שלי, ששותפים להם גם חבר הכנסת מקלב וחבר הכנסת וקנין ואראל מרגלית – – 
+
+
+ זכות היא בשבילי. 
+
+
+ – – שני חוקים מאוד חשובים, שמקלים על הזוגות הצעירים ועל המשפחות שקונות דירות חדשות. אחד מהם – הורדת שכר הטרחה של עורכי-הדין ברכישת דירה. אני רוצה להגיד תודה לשר השיכון אורי אריאל, שנמצא פה, על התמיכה הקבועה שלו בכל החוקים בנושא חוק המכר. לא היה אפשר לעשותם בלי תמיכה של שר השיכון. 
+
+ אני גם פונה לשר השיכון: עכשיו, כששני החוקים הראשונים כבר עברו קריאה שנייה ושלישית השבוע, ביום שני, עכשיו התקנות בידיך, ואני מקווה שתפתיע אותנו ותביא תקנות לוועדת הכלכלה במהירות המקסימלית, על מנת שנוכל לצאת לדרך והזוגות הצעירים ייהנו מההטבות הללו: 1. הורדת שכר טרחת עורכי-דין על רכישת דירה חדשה מ-1.5%–2% היום לסדר גודל של 5,000 שקלים או 0.5%, הנמוך מביניהם – זה צריך להיקבע על-ידי השר בתקנות; נוסף על זה, הזוג הצעיר גם חוסך בעקבות התיקון הזה, מאחר שהחוק קובע שהכסף אכן ישולם לעורך-הדין ולא לקבלן, ועורך-הדין יוציא חשבונית, כך שהחלק הזה גם יורד ממחיר הדירה ולכן לא ישלמו עליו מס רכישה. אז זו עוד הנחה של 5,000 שקלים בערך לדירה ממוצעת, שלא ישלמו מס רכישה על שכר טרחת עורכי-הדין, כי זה לא חלק מהדירה. 
+
+החוק השני שעבר הוא החוק של המפרט הטכני, שקובע שבעצם כשקבלן שמוכר דירה ייאלץ לרשום במפרט הטכני את המחירים של הפריטים העיקריים בבית, שהם: המטבח, כלי הסניטציה, כלים סניטריים, ריצוף, קרמיקה, נקודות תקשורת וחשמל. כך שאם אדם רוצה לוותר למשל על המטבח שלו, הוא לא רוצה את המטבח של הקבלן, הוא יזוכה במחיר האמיתי של המטבח. לא כמו היום, שכשאדם קונה מטבח מחייבים אותו ב-50,000 שקל, וכשהוא מבקש זיכוי מזכים אותו ב-2,000 שקלים. או אתה רוצה להוסיף נקודת חשמל – הנקודה הרגילה עולה 50 שקל; אם אתה רוצה לשנות את המקום שלה, 600 שקל. זה לפני הבנייה, לכן זה אבסורד. והחוק השני תיקן את זה. גם פה, משרד השיכון מכין תקנות שיפעילו את החוק. 
+
+ היום אני מביא חוק שלישי, שגם הוא נתמך על-ידי שר השיכון, וזה שיעור ריבית הפיגורים. אני לא יודע אם חברי הכנסת יודעים: כשאדם קונה דירה, כתוב לו בחוזה שהוא חייב לשלם כסף עד לתאריך מסוים. כתוב שאם הוא מפגר ולא משלם את הכסף בתאריך מסוים, מעמיסים עליו ריבית מטורפת. זה יכול להגיע גם ל-30%. זה מטורף לגמרי ואין לזה שום הצדקה. 
+
+בשוק הדירות יד שנייה, כאשר אדם מפגר בתשלום, יש שני כללים קבועים – אגב, כל עורכי-הדין עושים את אותו כלל בדיוק – 1. משלמים ריבית בסדר גודל של 12% לשנה; 2. הפיגור מתחיל להיספר רק אם היה בן שמונה ימים לפחות. במקרה של החוזים עם הקבלנים, פיגור של יום אחד הוא פיגור, וכבר אפשר להעניש את הדייר או את המשפחה. יכול להיות שבאותו היום הוא לא הצליח להוציא את הכסף מהבנק, לא הגיע, יכולות להיות אלף סיבות. אין סיבות, יש כלי בידי הקבלן לפעול נגד המשפחה או ה��וג הצעיר בצורה מאוד אגרסיבית ולא צודקת. אני חושב, רבותי, שצריך להפסיק את הטרטור הזה. 
+
+ולכן החוק שלי קובע, רבותי חברי הכנסת, שאם נקבע בחוזה המכר כי איחור בתשלום יזכה את המוכר בריבית פיגורים, לא יעלה שיעור הריבית על 12% לשנה. 1% לחודש זה הגיוני, זו ריבית מאוד נכבדה ותמריץ מספק לאנשים כדי שלא לפגר בתשלום. הדבר השני, סעיף 2 של החוק קובע: החובה לשלם ריבית פיגורים תחול מהיום השמיני לאיחור. זאת אומרת, על שמונת הימים, שבעת הימים הראשונים, אדם לא צריך להיחשב כמי שפיגר בתשלום. וזה לא באמת קריטי, לא הימים קובעים את הסכום, לכן גם אין הצדקה לענישה מוגזמת, שאחרי יום פיגור כאילו נפלו השמים. 
+
+ אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שבצנרת אצלי יש עוד שורה של הצעות חוק בתחום חוק המכר. אני רוצה לתת עוד שתי דוגמאות, אדוני היושב-ראש: 1. מעליות. אני בכוונה מביא את כל הדוגמאות האלה, להראות כמה מתעללים במשפחות צעירות, על לא דבר. כשאדם קונה דירה בבניין שיש בו מעלית – היום לרוב הדירות יש מעליות – מחייבים אותו להתקשר לחברת מעליות אחת, זו שהתקינה את המעליות. 
+
+
+אדוני, אתה יכול גם להגיד, לא רק זוגות צעירים, גם משפרי דיור. 
+
+
+ גם משפחות. אמרתי, משפחות. 
+
+
+ משפרי דיור, דינם לא פחות מהזוגות הצעירים. 
+
+
+ כל אחד. מחייבים את הדייר לשלם בעצם עבור מעלית לחברת מעליות מסוימת, על האחזקה. חברת המעליות בעצם חופשייה להעלות את המחיר כמה שהיא רוצה. יש לי מכתבים מדיירים שפשוט בוכים שהם לא יכולים להיחלץ מזה. אם הם מסרבים לשלם מסיבה כלשהי, כי נראה להם שהמחיר מופקע, מה עושות החברות? סוגרות את המעלית, ואז הדיירים נשארים בלי מעלית. מי יכול להחזיק מעמד בלי מעלית? זה נורא שזה לא מוסדר. ויש הצעת חוק שלי שקובעת שמותר לרוב הדיירים בבניין, אם הם מחליטים, להחליף את חברת המעליות תוך שנה. 
+
+ דוגמה נוספת, אדוני, דמי ניהול. כשאדם קונה דירה בבניין גדול – והיום זה המצב בהרבה בניינים – אתה מתחייב בחוזה; הדייר מתחייב לשלם לחברה מנהלת, חברת ניהול שהקבלן מקים, הוא שׂם שׁם את מי שהוא רוצה. אין הגבלה בסכום, חברת הניהול יכולה לקבוע את הסכום שהיא רוצה, ואתה חייב לעבוד עם אותה חברת ניהול שלוש שנים. ואני שואל, למה? למה שלוש שנים אותה חברת ניהול? אולי אפשר למצוא חברה שתעשה את זה בחצי המחיר? למה לשלם למישהו פי-שלושה? לכן החוק שלי מציע שאנשים יכולים, אם רוב הדיירים מחליטים, בתוך שנה יכולים להחליף את חברת הניהול לחברה אחרת. 
+
+ דוגמה שלישית ואחרונה, אני לא אאריך יותר – – 
+
+
+ לא, זה חשוב מאוד, זה מרתק. 
+
+
+ – – היום, כאשר אתה קונה דירה בבניין, ברוב החוזים שמוכרים בבניין חדש, אתה מוצא סעיף שאומר: כל השטחים הציבוריים, כל האחוזים העתידיים והשינויים וההשבחות שיהיו בעתיד על הדירה, על הבניין, שייכים לקבלן. אני שואל: ריבונו של עולם, מה זה שייך לקבלן? כל הדירות נמכרו לאנשים. אם מחר הוא מצליח לקבל הטבה, נגיד מהעירייה, להגדיל בעוד קומה – זה שלו. לדיירים אין זכות. כותבים שאין להם זכות ערעור, זה מופיע כמעט בכל חוזה. ואני שואל: למה? אדוני, אתה מוכר דירה לאדם – אתה מוכר את כל הדירה לדיירים: הקרקע שייכת לדיירים, הזכויות שייכות לדיירים, לא לקבלן, והקבלן צריך לתת לדיירים את כל הזכויות שלהם. היה ויש תוספת, הם צריכים לקבל את התוספת כי הם בעלי הקרקע. לא יכול להיות שקבלן ימכור בית וישאיר את הזכויות שלו. בדרך כלל, זכויות בגג הן שלו. 
+
+
+ תרשה לי להגיד לך שיש בדיחה יהודית, שאחד מכר לשני – אני יודע שאתה תאפשר לי. 
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ אחד מכר לשני דירה בבניין, אבל הוא אמר: דבר אחד אני משאיר – מסמר בסלון. 
+
+
+ מסמר של ג'וחא. 
+
+
+ מסמר בסלון. זה מה שקורה גם עם הקבלנים, משאירים מסמר אחד וכל היום נכנסים – – – 
+
+
+ בדיוק. זה מה שרציתי לומר. אתה, אדוני, לקחת את הדברים מפי. 
+
+
+ אנחנו מגישים ביחד חוקים. 
+
+
+ בשמחה. זה המסמר של ג'וחא. הוא משאיר כללים, שהשטחים הציבוריים שלו, הגג שלו, זכויות הבנייה, שיהיו בעתיד, שלו. לדייר שקנה את הבית ושילם על הקרקע אין זכויות. אז יש לי חוק, אדוני, שיבוא, בעזרת השם, בעתיד לכנסת, שקובע שקבלן לא יכול לקחת לעצמו שום זכות. הוא יכול לקנות דירה בבניין, הקבלן, זה בסדר, או שתיים, אם הוא רוצה, ויהיו לו הזכויות היחסיות של הדירות שלו בבניין, אבל לא מעבר לזה. אחרת, זה פשוט שוד לאור היום, ואני לא מבין למה אנחנו צריכים להסכים לזה או מישהו צריך להסכים לזה. 
+
+הנה, הבאתי כדוגמה, אדוני היושב-ראש, שורה של חוקים שייטיבו עם הדיירים, והחוק הזה ביניהם. לכן, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק זו ולהעביר אותה לוועדת הכלכלה, שנוכל להכין אותה, באמת, בעזרת השם, לקריאה ראשונה. 
+
+ אני רוצה להגיד תודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן, שקידם את שני החוקים הקודמים, ואני בטוח שיקדם גם את זה וגם את החוקים האחרים שעברו אליו ממני. אני מראש מודה לך, הודיתי לצוות שלך ולך על העזרה ועל התמיכה שלך, כי זה חשוב. זו עזרה לכל הזוגות הצעירים והמשפחות במדינה שקונים דירה. תודה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. הזמן נגמר והחוקים לא נגמרים, ברוך השם. כבוד השר, שר השיכון, חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, אמר לי פעם מישהו בוועדת שרים לחקיקה שאנחנו מתנכלים לאנשי התנועה כי יש איזה חשבון פוליטי, יש ויכוחים. לא היה ולא נברא. חבר הכנסת מאיר שטרית הוא עדי, כפי שהוא ציין כבר מעל הבמה. העניינים נבחנים עניינית, ומה שלטובת הציבור יעבור, ולא חשוב מאיזו מפלגה, גם אם זה מהאופוזיציה, וגם בזה עדים חברי מהאופוזיציה. ברגע שהחוק הוא חוק מתאים אני אצביע בעד, ללא חשבון קואליציה ואופוזיציה. יתרה מכך, אני לא מסכים שבמקומות שאני חושב שהחוק הוא מתאים ונכון, תגיד ועדת שרים לחקיקה: טוב, זה חוק חשוב, לכן הממשלה תגיש הצעת חוק והוא ימתין. אני תמיד דורש בוועדת שרים לחקיקה שאם שר אומר שהוא יגיש הצעת חוק, שיגיד זמן. אם עבר הזמן, תוגש הצעת החוק הפרטית. ועוד הפעם, לא חשוב אם זה מהקואליציה או מהאופוזיציה.
+
+ החוק שמציע חבר הכנסת מאיר שטרית, חוק המכר (דירות) (תיקון – שיעור ריבית פיגורים), הוא חוק נכון ומתאים. יש בו נושא מרכזי שהוא גובה הריבית, והוא בעייתי. הוא מצריך תיאום מיוחד גם עם שר האוצר וגם אתי, כשר הבינוי והשיכון, כי שערי הריבית הרי לא קבועים, הם משתנים, הם ניידים. הם יכולים לעלות, לרדת. לכן יש קושי לקבוע בחוק מספר, להגיד ולכתוב מספר קשיח. 
+
+ היות שמדובר בהצעה נכונה, החליטה ועדת השרים, החליטה הממשלה לתמוך בחוק, וכל זה בתיאום עם משרדי האוצר והשיכון. כן, מכובדי, חבר הכנסת מאיר שטרית, הוא אומר שכן. נוודא שהחוק הסופי הוא החוק המיטבי – לטובת הדיירים, לטובת הרוכשים. אנחנו בהחלט, אתם ואנחנו, נעשה מאמץ לזרז, ככל שזה תלוי במשרדי, נעשה מאמץ לזרז את קבלת החוק, יחד עם ועדת הכלכלה בראשות חבר הכנסת אבישי ברוורמן. אני מבקש מחברי הבית לתמוך בחוק. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני השר. אפשר לעבור להצבעה, חבר הכנסת מאיר שטרית? כן. 
+
+ אז אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – שיעור ריבית פיגורים), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת מאיר שטרית. בבקשה, הצבעה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – שיעור ריבית פיגורים), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ 47 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – שיעור ריבית פיגורים) אושרה ותועבר לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה ראשונה. 
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת שטרית.
+
+
+ [הצעת חוק פ/2098/19; נספחות.]
+
+
+ חברים, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד–2014, של חבר הכנסת נסים זאב. הנמקה מהמקום. אדוני, הנמקה מהמקום זה מה שנתנו. יש בעיה של מכסה. להצעת חוק מהמקום, מהמיקרופון, מהצד, דקה. יש גם להצעת חוק זו הצמדה, של חבר הכנסת דב חנין. 
+
+ אנחנו גם מקדמים בברכה את יוסף סגל, שהוא יוזם החוק, ורבים רבים מחברי הכנסת מכירים אותו ביוזמתו, של ארבע שנים, לחוק הזה – – –
+
+
+ יש לנו מכסה. 
+
+
+אבל כפי שזה מופיע אצלי זה הנמקה מהמקום, ואני לא יכול לעשות את זה.
+
+
+ על חשבון מכסה מותר לי עשר דקות.
+
+
+ תדבר בינתיים דקה ואני אבדוק את זה. יש לכם דקה לבדוק את זה, ואם לא, זה יהיה רק דקה. חבר הכנסת מיכאלי, אתה יכול לבדוק את זה?
+
+
+ אז מה, מותר לי.
+
+
+יש מכסה.
+
+ אין מכסה, יש כאן הנמקה מהמקום. אני נותן לך דקה. אם אין יותר מדקה, אני לא יכול לאפשר לכם יותר. אני מכבד אתכם, אבל אתה יודע – – –
+
+
+ זה מכסה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שהרבה פעמים אנחנו הבאנו הצעת חוק בהסכמת הממשלה, כאשר אנחנו מוותרים על הצעה לסדר-היום שמגיעה לנו, אנחנו משתמשים בהצעת חוק – כעשר דקות.
+
+
+לא. אדוני, אתה הרי יותר ותיק ממני ואתה הרי יודע שאם יש הצעות אחרות על סדר-היום ולקחו את זה על חשבון המכסה, הצעות חוק שבתמיכת ממשלה, יש הנמקה מהמקום. אין יותר מכסות, גם אם כולם תומכים וכל החוקים ברורים ומקובלים. זה מה שיש.
+
+ אני מבקש לפחות שלוש דקות, כי יש לי לומר דבר תורה דקה אחת. 
+
+
+ אני לא יכול לחרוג מהפרוטוקול, יש דקה. אם לא, שיהיה שינוי על-ידי מנהלי הסיעה, שיוכיחו שזה על מכסה.
+
+
+ אני מבקש מאטיאס שיבדוק, כי אני מדבר בחוק הזה על חשבון מכסה של הצעה לסדר-היום, ואני חושב שאני מדבר עשר דקות.
+
+
+ רבע שעה. תתחיל.
+
+
+ לא, זה שאתה נותן לי, אני מודה לך, אבל צריך לשכנע את היושב-ראש. תראה, לי מוכנים לתת אפילו שעה, השאלה על חשבון מי זה מגיע. 
+
+ אדוני היושב-ראש, בכל מקרה – – –
+
+
+ – – –
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביא את הצעת חוק הביטוח הלאומי, שבעצם באה לתקן עוול שנמשך עשרות בשנים, והתיקון בא לומר, ואני אומר את זה בקצרה, כי אני לא יודע לכמה זמן אני מוגבל, שיראו בילד – –
+
+
+ שתי דקות.
+
+
+ – – גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנו מוקדש ללימודים במוסד חינוכי, לרבות לימודים אקדמיים, לימודי הכשרה מקצועית ולימודים תורניים. זאת אומרת, אנחנו בעצם באים ואומרים, שכדי למנוע את האיפה ואיפה שהייתה עד היום, שיש סעיף, 238, שאומר שאם טרם מלאו לילד 20 והוא לומד במוסד חינוכי על-יסודי או שלומד להשלמת בחינות בגרות, הוא כן מקבל – בא החוק הזה לומר שמתקנים ואומרים: כל ילד שלומד במוסד חינוכי.
+
+אני רק רוצה להוסיף ולומר שהשאלה שנשאלת, מה נקרא ילד יתום – ואדוני השר, חשוב שתדע את זה. כתוב: "עושה צדקה בכל עת" – זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו, ומעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. ומה ההגדרה של יתום? הרמב"ם אומר בהלכות דעות לגבי יתומים: שלא ינהג בהם מנהג כל אדם וינהלם בנחת וברחמים גדולים. הרמב"ם מתייחס למי שמחנך אותם אומנות או כל לימוד, אחד יתום מאב ואחד יתום מאם. ועד מתי נקראים יתומים לעניין זה? עד שלא יהיו צריכים לאדם גדול להיסמך לו אלא עושה כל צורכו לעצמו, בעצמו, כשאר כל הגדולים.
+
+ ולכן, אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו רואים יתומים גם בני 19 ו-18, מתחת לגיל 20, שעדיין לומדים, הם עדיין היו אמורים להיות סמוכים על שולחן אביהם.
+
+אני רוצה להודות לכל אלה – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – שתמכו והביאו את הצעות החוק גם בעבר, גם בקדנציות הקודמות. גם אני, עבדכם הנאמן, הבאתי את הצעת החוק הזאת כמה פעמים. החברים שתמכו בהצעת החוק – – 
+
+
+ נא לסיים.
+ 
+
+ – – הם יעקב אשר, ישראל חסון, בעבר יצחק וקנין, אורית סטרוק, יריב לוין, אברהם מיכאלי; יש פה רשימה ארוכה, כולל ישראל אייכלר, שפעמיים – פעם אחת הביא את זה עם חבר כנסת מרגי ופעם אחת אתי. אני רוצה להודות לוועדת השרים, שבאמת, אחרי התלבטות קשה וארוכה – אורי מקלב זה בוודאי, הוא כל פעם היה דוחף, וודאי ליוסף סגל, שנמצא פה למעלה על הבמה – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – נמצא באיזה מקום, שכל הזמן היה בא, מבקש ומתחנן שהחברים יתמכו, כולל השר; חבר הכנסת מאיר שטרית שגם חתום על הצעת החוק. יש פה רשימה ארוכה, רבותי – –
+
+
+ תודה, אדוני.
+
+
+ – – אני באמת מתנצל אם אני לא מזכיר את כולם, כי אחרת אצטרך לעמוד פה עוד רבע שעה. תודה, אדוני.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת זאב. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1938/19; נספחות.]
+
+
+ מוצמדת להצעת החוק הזאת הצעת חוק פ/1938, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים) של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. הנמקה מהמקום. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה לך, אכן, הצעת החוק הזאת עושה צדק, ואני רוצה להצטרף לדברי חבר הכנסת זאב ולומר לכם, עמיתי חברי הכנסת: אין שום היגיון ואין שום הצדקה שילדים יתומים לא יקבלו קצבאות רק מפני שהם לומדים לא במקום המסוים, הנכון. מה זה משנה לעניין קצבאות יתומים אם הילד לומד באוניברסיטה או הילד לומד בישיבה או הילד אפילו לא לומד? מה זה משנה? ילד הוא ילד, וכל ילד שמגיעה לו קצבת שאירים צריך לקבל אותה. זה הנכון, זה הראוי, זה השוויוני, וטוב שהכנסת עושה היום את התיקון הזה. 
+
+אני מצטרף להערכה לוועדת השרים. דווקא בימים האלה, שבהם יש המון התלהמות והמון שנאת חינם, טוב שלפחות הצעת החוק הזאת עוברת. תודה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת דב חנין. ישיב במשולב על שתי הצעות החוק, המקורית והמוצמדת, שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן. בבקשה. לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה בנפרד על כל אחת מהצעות החוק. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני השר, אתה קרן אור ברוע שבו אנחנו מוקפים. 
+
+
+בחושך הגדול.
+
+
+בחושך הגדול.
+
+
+ זה שהוא מהדרום – – –
+
+
+ אני לא – – –
+
+
+ רק שזה לא יזיק לך – – –
+
+
+ אני חוזר בי, חוזר בי.
+
+
+– – –
+
+
+ לא, לא, זה לא יזיק. אבל אתם באור גדול, אתם באור גדול.
+
+
+ רק שזה לא יזיק לך.
+
+
+ אתם באור גדול. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת הנכבדים, חוק הביטוח הלאומי קובע את תנאי הזכאות לתשלום גמלת שאירים לילדים שהניח אחריו מבוטח שנפטר. יצוין כי המונח "ילד" מוגדר בחוק, וכולל בין היתר מי שטרם מלאו לו 18 שנים, או לא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנו מוקדש לסיום לימודיו במוסד חינוכי או שהוא נמצא במסגרת קדם-צבאית, וכן מי שטרם מלאו לו 24 שנים והוא בשירות סדיר, מי שמשרת בהתנדבות בשירות לאומי ועוד. 
+
+ החוק כפי שהוא מנוסח היום נועד לאפשר לתלמיד הלומד במוסד חינוכי על-יסודי, בהגיעו לגיל 18, להמשיך ולסיים את לימודיו בו, ולשם כך לקבל גמלת שאירים בתקופת לימודיו עד גיל 20. מטרת החוק היא לאפשר לסיים לימודים בסיסיים למי שלא הצליח לעשות זאת עד גיל 18 מכל סיבה שהיא. תכלית החוק היא סוציאלית: להעניק אף למי שהִנו בגיר בעיני החוק דמי מחיה – כאשר ההנחה היא שבשלב זה בחייו היה נזקק לתמיכת הורהו – לאור לימודים שהם חלק אינטגרלי בלימודים בסיסיים.
+
+ לאורך השבועות האחרונים, בעודי בוחן את החוק ופועל לאישורו, חרה לי מאוד האופן שבו אנשים רבים בוחנים את החוק. בניגוד לכספים אחרים המועברים למגזרים שונים – שאתם לעתים יש לנו ויכוח, לעתים ערכי וצודק – מקרה זה הוא מקרה סוציאלי ממדרגה ראשונה, ובא להיות לעזר ליתומים. במקרה זה תפקידי כשר הרווחה הוא להילחם למען האוכלוסיות החלשות הללו, ולא משנה מאיפה הם מגיעים ואיפה הם לומדים. 
+
+ לאור היות הצעת החוק ראויה, טובה מאוד, ועדת השרים החליטה לתמוך בה, כמובן בכפוף לתיאום עם האוצר ועם המוסד לביטוח הלאומי.
+
+ ואני רוצה גם לספר בנימה אישית: כשפגשתי את הבחור, סגל – אז פגשתי אותו בכנסת; בפעם השנייה זה כבר היה בביתי בדימונה. אני חייב לציין איך נחישות של אזרח פשוט יכולה לעתים לשנות סדרי עולם. אני מברך גם אותו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. 
+
+ אנחנו, אם כן, עוברים להצבעה בנפרד על שתי הצעות החוק. נצביע קודם כול על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד–2014, של חבר הכנסת נסים זאב וקבוצת חברי הכנסת.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד–2014, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ אם כן, בעד – 39, ללא מתנגדים וללא נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ומועברת כמובן לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד–2013, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד–2013, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ בעד – 42, ללא מתנגדים וללא נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), עברה. 
+
+ לפרוטוקול, חברת הכנסת איילת שקד וחברת הכנסת אורית סטרוק הצביעו בעד, תמכו בהצעה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/2228/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים עכשיו, חברים, להצעת חוק פ/2228/19, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר בייצוג בפני המוסד), של חבר הכנסת מיקי רוזנטל וקבוצת חברי הכנסת. יעלה חבר הכנסת מיקי רוזנטל להציג את הצעת החוק. ישיב עליה השר מאיר כהן, שר הרווחה והשירותים החברתיים. בבקשה, אדוני. בהצלחה. עד עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, שלום לשרים ולחברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפניהם תסייע למאות אלפי אנשים, למאות אלפי ישראלים, ותחסוך מהם הון תועפות. 
+
+ סביב הסוגיה של מי��וש זכויות רפואיות התפתחה תעשייה בהיקף של מיליארדים. רק בשביל לסבר את האוזן, נאמר לכם ש-250,000 ועדות רפואיות מתקיימות מדי שנה בביטוח הלאומי. די אם 10% מהאנשים פונים לסיוע חיצוני – אתם מבינים את היקף התופעה. מדובר באנשים שזוכים לקצבת ניידות, לקצבת נכות, וזקוקים לכסף הזה באופן אמיתי כדי להתקיים בחיי היום-יום שלהם – לתרופות, לעזרים רפואיים וכו' וכו' – אלא שבא גורם מתווך וגוזל מהם רבע מהקצבה. זה פשוט דבר שלא ייאמן. הצעת החוק שלפניכם באה להגביל את שכר הטרחה שאדם או חברה שמבקש לעבוד בתחום הזה של מימוש זכויות רפואיות רשאי לגבות. הצעת החוק מגבילה ל-8% בלבד את גובה שכר הטרחה. 
+
+ יש מי שיבוא ויאמר, ובצדק, שזה נוגד את חוק חופש העיסוק, וכיצד זה אנחנו מעזים להתערב בעסקיהם של בני-אדם. ובכן, לדבר הזה יש תקדים במדינת ישראל. למשל, חוקק חוק במדינת ישראל שנוגע למימוש זכויות של נרדפי הנאצים, של ניצולי שואה. גם אז, לנוכח הצרכים המיוחדים והנסיבות המיוחדות, הכנסת הגבילה את שכר הטרחה ל-8% בלבד. כך, בדומה, זה מתקיים לגבי אנשים שנפגעים חלילה בתאונות דרכים.
+
+ החוק שלפניכם הוא מידתי והוא פותר כמה וכמה בעיות: 1. הוא כאמור מונע את הגזל שהתרחש בתחום הזה, שאנשים נאלצו להפריש מקצבה שלהם סכומים ניכרים, עד רבע מהקצבה, בשעה שהם נזקקים לקצבה הזאת לצרכים הכי בסיסיים הרפואיים שלהם; 2. החוק מציע שבשעה שנפסקת הקצבה יופסק גם שכר הטרחה בגין אותה קצבה. והדבר השלישי – והוא חשוב ביותר – הצעת החוק אומרת שאי-אפשר לגבות מאדם כסף שהוא לא קיבל בפועל. הניסיון מלמד אותנו שאנשים נאלצו לשלם עשרות אלפי שקלים בבת-אחת בעוד שהקצבה עוד לא התקבלה בפועל, או התקבלה במינונים של כמה אלפי שקלים. אנשים נאלצו לקחת הלוואות בבנק וכו' וכו'. הצעת החוק מגבילה את הדבר הזה.
+
+אני רוצה להודות לשר הרווחה מאיר כהן, שתמך בחוק, עזר בניסוחו ועודד אותי מאוד. וזה לא פשוט; החוק הזה הוא באמת לא פשוט. אני כמובן רוצה להודות לחברי לחוק והשותפים שלי: חבר הכנסת חיים כץ, חברת הכנסת קארין אלהרר וחבר הכנסת אילן גילאון.
+
+אני מבקש מהחברים, מחברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק, שהיא כאמור טובה לבית ישראל ומסייעת לאנשים שהכי זקוקים לה. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת מיקי לוי, בהחלט חוק ראוי. אני מזמין את שר – – –
+
+
+ רוזנטל, רוזנטל.
+
+
+ מיקי רוזנטל. וואי, וואי, הסתבכתי. 
+
+שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן, בבקשה, ישיב בשם הממשלה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, הצעת החוק שבנדון מבקשת להגביל את שכר הטרחה הנגבה על-ידי גופים מתווכים לצורך הגשת תביעה לגמלה הניתנת לפי חוק הביטוח הלאומי לזכאים לכך. התיווך כולל ייצוג, ייעוץ או טיפול בהגשת התביעה, הערר או הערעור שהוגש בקשר לתביעה.
+
+הצעת החוק מבקשת לקבוע סכום מקסימלי עבור פתיחת תיק, וכן לקבוע כי מייצגים יהיו זכאים לשכר טרחה מקסימלי בשיעור של 8% מסך הגמלאות שלהן זכאי המבוטח בעבור תקופה של עד חמש שנים, בגין הטיפול בתביעה. עיקרון זה קיים זה מכבר בחקיקה, לדוגמה: חוק הטבות לניצולי שואה וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
+
+ מטרת התיקון היא להגביל את שיעור השכר שנדרשים פונים לשלם לגופים השונים לצורך ייצוגם בהגשת תביעה לגמלה לפי החוק. שכר זה מבוסס כיום, במקרים רבים, על שיעור מהגמלה שלה זכאי התובע.
+
+בנוסף, הצעת החוק קובעת כי בהגדרה "מייצג" נכללים, בין היתר, עורך-דין, רואה-חשבון, ידיד קרוב וכדומה. בהקשר זה ייתכן שיש מקום להבחין בין סוגי הייצוג וכן בטיפול שניתן בפועל בעניינו של כל תובע גמלה לצורך קביעת שיעור שכר הטרחה שנגבה.
+
+הצעת החוק, מיקי רוזנטל, היא אמיצה. מטרתה לאפשר לאזרחים לקבל שירותי ייצוג אשר יקלו עליהם במידה רבה את ההתמודדות עם הביורוקרטיה הקיימת, אך מצד שני היא מגבילה את התשלומים האדירים אשר חלק מהארגונים סוחטים מהאזרחים לאורך שנים רבות, ולעתים תוך ניצול חולשתם.
+
+אני מברך על ההצעה הזאת; כל הכבוד לך. החלטת ועדת השרים היא לתמוך בהצעת החוק, בכפוף לתיאום עם המוסד לביטוח לאומי ומשרד המשפטים.
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. נאפשר לך לחזור למקומך ונעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר בייצוג בפני המוסד), של חבר הכנסת מיקי רוזנטל וקבוצת חברי כנסת, בתמיכת הממשלה.
+
+ אני מבקש להצביע. ההצבעה החלה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר בייצוג בפני המוסד), התשע"ד–2014, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ בעד – 34, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר בייצוג בפני המוסד), של חבר הכנסת מיקי רוזנטל עברה – מזל טוב, מיקי – והיא תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאות.
+
+
+ [הצעת חוק פ/2041/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק 2041, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת זמן המתנה בשירות טלפוני), של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי כנסת. אני מבקש מחבר הכנסת כבל לעלות ולהציג את ההצעה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברותי וחברי חברי הכנסת, אציג זאת בקצרה: מוצע לחייב עוסק לתת שירות טלפוני חינם, הכולל גם מענה אנושי, לשם מתן מענה לכל פנייה של צרכן, ולא רק לפנייה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין או בשירות.
+
+אני רוצה לבוא ולומר שבעבר כבר הנחתי הצעת חוק שמטרתה לחייב גופים ועסקים שהאזרח נמצא אתם בקשרים ארוכי טווח, שבדיוק כמו שכשהוא הולך לקנות את המוצר, ידעו לענות לו בתוך דקה ולשאול אותו – מה זה בתוך דקה? הוא עוד לא מספיק, רק הוא לוחץ בכיוון של 1, אם אתה רוצה לרכוש מוצר, הם כבר עונים לך, ובדקה וחצי הם כבר אצלך בבית, מציעים לך את כל מה שאתה רוצה. אם יש לך איזו תקלה או בעיה – הם מכדררים אותך, אלוהים ישמור. לפעמים זה יכול להיות חצי שעה, שעה, ימים. בינתיים הם לא בדיוק עומדים בזה, ובחלק מהמקרים הם אפילו פירשו את החוק לשיטתם, כך שהם יענו רק על תקלות. זאת אומרת, אם אתה רוצה לברר מצב חשבון או כל עניין אחר שנמצא בהתקשרות ארוכת הטווח – לא עונים לך. ולכן, הצעת החוק הזו שהנחתי, ברשותכם, יחד עם החברים הבאים – חברי הכנסת דב חנין, מירי רגב, מאיר פרוש, יריב לוין, מאיר שטרית ואחמד טיבי – אמורה לעשות סדר בתוך התהליך הזה.
+
+בימים אלה גם נדונות בוועדת הכלכלה תקנות שבאות להשלים את המהלך הזה, כך שגם יושתו עונשים ברורים וחד-משמעיים על מי שלא יעמוד בכללים.
+
+ מילה אחרונה – תודה למשרד הכלכלה, לשר הכלכלה ולמנכ"ל משרד הכלכלה ולצוות שלו, על התמיכה הגורפת בחוק. תודה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת כבל. ישיב בשם הממשלה השר אורי אורבך. בשם שר הכלכלה. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שרוב החוקים כאן, גם אלה שאני הייתי שותף להם בכנסת הקודמת וגם החוקים האלה, אם היינו מתנהלים באופן מתוקן, היה צריך לגמור אותם בתקנות. לא צריך חקיקה ראשית בשביל דברים, שאני לא אומר שהם של מה בכך, אבל הם דברים שיכולים להיות בהכרח בסמכותו של המשרד הרלוונטי – במקרה הזה משרד הכלכלה. אבל כמו שאומרים בארמית, חבר הכנסת כבל, לא איכשר דרא – הדור לא כשר עדיין כדי לקבל את ההצעה הגאונית. שהמשרדים יעשו את מה שהם צריכים לעשות: באים ב-09:00-08:00, עד 16:00 אפשר להתקין תקנה, כולל ההפסקה המקובלת בין 14:00 ל-16:00. זה עומס כבד מדי, ואז אנחנו נדרשים לחברי כנסת חרוצים, כחבר הכנסת כבל, כדי שזה יהיה בחקיקה הראשית, ייכנס לספר החוקים ובעצם להיסטוריה הפרלמנטרית של מדינת ישראל. אין ספק שאתה לא רק מטביע חותם על ספר החוקים, ידידי, אלא גם סורט סריטה בהיסטוריה – ומהי השאיפה שלנו כמחוקקים מעבר לזה – ואני מברך אותך על כך.
+
+בכול אופן, לגופו של עניין, לגבי החוק שמציע לחייב עוסק לתת שירות טלפוני חינם, כפי שפירטת, הממשלה תומכת בהצעת החוק, בכפוף להתחייבות המציע להמשיך את הליכי החקיקה בתיאום עם משרד התקשורת, ולכן אנחנו מבקשים לתמוך.
+
+
+ תודה, אדוני השר. נאפשר לך לחזור, ואנחנו עוברים להצבעה.
+
+אם כן, ההצבעה החלה. נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת זמן המתנה בשירות טלפוני), התשע"ד–2014, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ אם כן, בעד – 31, ללא מתנגדים, ללא נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת זמן המתנה בשירות טלפוני), של חבר הכנסת איתן כבל, עברה ותעבור לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה ראשונה. 
+
+ מזל טוב, איתן.
+
+
+ אפשר להוסיף להצבעה?
+
+
+חבר הכנסת מיקי רוזנטל – להוסיף אותו כתומך להצעה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/2203/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים עכשיו לעוד הצעה של חבר הכנסת איתן כבל, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיום או שינוי תוכנית הטבות לצרכן). חבר הכנסת כבל, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי השרים, רשמים פרלמנטרים, חברותי וחברי חברי הכנסת, הצעת החוק הבאה ששותפים לה גם פנינה תמנו-שטה, איציק שמולי, דב חנין, משה מזרחי, עליזה לביא, דב ליפמן, ניצן הורוביץ ומירי רגב, בעצם באה להסדיר את מה שאנחנו מכירים – תוכנית הטבות לצרכן.
+
+ מוצע שעוסק המפעיל תוכנית הטבות לא יסיים את התוכנית ולא יערוך בה שינוי אלא אם כן מסר על כך הודעה מפורטת לצרכן מראש, כאשר הצרכן מסר לעוסק את פרטיו לצורך ההתקשרות; ולעניין תוכנית הטבות שלצורך מימושה אין צורך בפרטי הצרכן – אם מסר העוסק לצרכן מסמך שבו הוא מציין את מועד סיום התוכנית או שפרסם הודעה על מועד הסיום או על השינוי בבית-עסקו, באופן ברור ובמקום בולט. עוד מוצע כי במקרים שבהם הצרכן צבר זכויות במסגרת תוכנית ההטבות, העוסק לא יסיים את התוכנית ולא יערוך בה שינוי אלא אם כן נתן לצרכן, לתקופה שלא תפחת משנה מהמועד שבו נמסרה ההודעה על הסיום או השינוי, אפשרויות שונות למימוש הזכויות שצבר.  
+
+ חברותי וחברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת בעצם באה להסדיר את כל מה שאנחנו מכירים היום, את – איך זה נקרא? מועדוני לקוחות. היום כמעט כל גוף שמכבד את עצמו מקים לעצמו מועדון לקוחות. אבל מה? אין כללים ברורים שמסדירים את מערכת היחסים בכל הנושא של מועדוני לקוחות. אנחנו מכירים את הסיפור האחרון – ומשם גם בא הרעיון – של חברת "ישראכרט", שכל אחד מאתנו צבר – יש כאלה אלפי-אלפים – נקודות, ובוקר אחד הודיעו שהם משנים את התוכנית – אף שהם באמת האריכו, ובאנו בדברים והם נתנו הארכה נוספת. אבל הגיע הזמן – התופעה הזאת מבורכת, להקים מועדוני לקוחות, אבל הגיע הזמן להסדיר אותה בתוך כללים קבועים ומסודרים. 
+
+הצעת החוק הזאת – באתי בדברים עם משרד הכלכלה, ואני מודה גם לשר, ובראש ובראשונה למנכ"ל משרדו, שאתו באנו בדברים כדי להגיע להבנות ולהסכמות האלה. 
+
+ אני אודה לכם על תמיכתכם. תודה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת כבל. ישיב בשם שר הכלכלה השר אורי אורבך. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מה שיפה בכל מועדוני הלקוחות האלה זה שגם כשהם – חבר הכנסת כבל, המציע – גם כשהמועדונים האלה מבטלים את ההטבות וגם כשהם מוסיפים לך הטבות, הם עושים את זה באותה התלהבות: "מעכשיו יותר כוכבים", "מעכשיו פחות כוכבים"; בערך כמו שכשמייעלים את השירות זה בדרך כלל כשאתה צריך לעמוד בתור ארוך יותר, כי יש פחות פקידים בדלפקים. אז צריך באמת להוציא יקר מזולל ולבור את התבן מן הבר כדי לראות מה מיטיב אתך ומה מרע אתך. 
+
+ההצעה שלך, שמפעיל תוכנית הטבות לא יסיים את התוכנית ולא יערוך בה שינוי – אני מניח שהכוונה היא שינוי לרעה, כמובן – – 
+
+
+ נכון, בוודאי.
+
+
+ – – אלא אם מסר על כך הודעה מפורטת לצרכן מראש, כאשר הצרכן מסר לעוסק את פרטיו לצורך ההתקשרות; ולעניין תוכנית הטבות שלצורך מימושה אין צורך בפרטי הצרכן – אם מסר העוסק לצרכן מסמך שבו מצוין מועד סיום התוכנית, או שפרסם מודעה על מועד הסיום או השינוי בבית-עסקו, באופן ברור ובמקום בולט. עוד מוצע כי במקרים שבהם הצרכן צבר זכויות במסגרת תוכנית ההטבות, העוסק לא יסיים את התוכנית ולא יערוך בה שינוי אלא אם כן נתן לצרכן, לתקופה שלא תפחת משנה מהמועד שבו נמסרה ההודעה לסיום או השינוי, אפשרויות שונות למימוש הזכויות שצבר. 
+
+הממשלה תומכת בהצעת החוק, בכפוף להתחייבות המציע להמשיך את תהליכי החקיקה בתיאום עם משרד התקשורת, משרד המשפטים והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה.
+
+
+ תודה לשר אורי אורבך. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיום או שינוי תוכנית הטבות לצרכן), של חבר הכנסת איתן כבל. אני מבקש מהחברים והחברות להצביע. ההצבעה החלה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיום או שינוי תוכנית הטבות לצרכן), התשע"ד–2014, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ 40 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיום או שינוי תוכנית הטבות לצרכן) עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכלכלה להכנה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אנחנו נוסיף גם את חברת הכנסת קארין אלהרר כתומכת בהצעה. עוד מישהו? לא. 
+
+
+ כן, אני. 
+
+
+ וחבר הכנסת מיכאלי, בסדר גמור. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1475/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו חוזרים להצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – העלאת אחוז החסימה), של חברת הכנסת רינה פרנקל וקבוצת חברי הכנסת. הנמקה מהמקום. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשבוע הבא אנחנו מצביעים על חוק המשילות, שנועד לייצב את השלטון המרכזי במדינת ישראל. באותה נשימה, השלטון המקומי זקוק גם הוא ליציבות וליעילות ניהולית. 
+
+ הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הציפו שוב את הבעיות בניהול רשויות אלה. כיום עומד אחוז החסימה בבחירות המוניציפליות על 75% ממנדט. כתוצאה מכך, ביישובים קטנים דרוש מספר קולות מועט כדי לעבור את אחוז החסימה ולהשתלב כחבר במועצת היישוב. מצב זה מקשה על פעילותן של המועצות המקומיות.  
+
+הצעת החוק שלי, שכבר קיבלה את הכינוי "חוק המשילות המק��מי", מבקשת להגדיל את אחוז החסימה ברשויות מקומיות ל-150% המנדט. 
+
+ הצעת החוק באה לענות על צורך שעולה מן השטח. היא נולדה אחרי פגישות רבות עם ראשי רשויות וחברי מועצת עיר. שינוי זה ימנע מצב שבו מועצות ערים מנוהלות על-ידי מספר רב של מפלגות, שחלקן סיעות יחיד קטנות ולא יעילות, שלעתים משפיעות הרבה מעבר לגודלן. בנוסף, הוא ימנע מצב של קולות אבודים של מצביעים לרשימות שאין להן סיכוי. ההצעה תגביר את המשילות של ראשי הערים ומועצת העיר ותאפשר להם לנהל את העיר לטובת התושבים. 
+
+ תודה לוועדת השרים ולשר הפנים גדעון סער על התמיכה בחוק זה. אבקש את תמיכתכם בחוק שלי. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. יש לנו מתנגד, אבל הוא ידבר לאחר השר, כמובן. ישיב כמובן שר הפנים גדעון סער. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני הודעתי אחרי הבחירות לרשויות המקומיות שאני מתכוון להביא כמה שינויים בדיני הבחירות לרשויות המקומיות. את הראשון שבהם הבאתי, והוא עבר בקריאה ראשונה ועבר להכנה בוועדת הפנים, בנושא של החזרת יום השבתון ביום הבחירות לרשויות המקומיות; השני זה העלאת אחוז החסימה בבחירות לרשויות המקומיות. 
+
+המלאכה בעניין זה, כפי שאפרט, לא הושלמה במשרדי, אבל היוזמה הפרטית של חברת הכנסת רינה פרנקל הגיעה לוועדת השרים לחקיקה, ובתנאים שאני אציג החלטנו לתמוך, על מנת להעביר את המסר שלפיו, לדעתנו, נכון להעלות את אחוז החסימה בבחירות לרשויות המקומיות; לא בהכרח – אני מדגיש את זה – בשיעור שקבוע בהצעת החוק. 
+
+ הצעת החוק מבקשת לקבוע שאחוז החסימה בבחירות לרשויות המקומיות יהיה 150% המכסה, לעומת 75% מהמכסה כיום. המכסה מוגדרת בחוק כתוצאת החלוקה של סך הקולות הכשרים במספר חברי המועצה העומדת לבחירה. 
+
+ ההצעה נועדה להגביר את המשילות של ראש העיר ומועצת העיר ולאפשר להם לנהל את העיר בצורה טובה יותר, לטובת התושבים. 
+
+ כיום אחוז החסימה ברשויות המקומיות אינו אחוז חסימה כללי מסך הקולות הכשרים, כמו בכנסת, אלא משתנה מרשות לרשות על-פי גודלה ומספר חברי המועצה שבה. כך, לדוגמה, ברשויות מקומיות גדולות כמו ירושלים ותל-אביב, שבהן יש 31 חברי מועצה, המכסה היא כ-3.2% מסך המצביעים, ואחוז החסימה הוא כ-2.4%. על-פי הצעת החוק, אחוז החסימה ברשות כזאת יעמוד על 4.8% מהמצביעים. ברשויות קטנות, נניח אבן-יהודה או תל-מונד, שבהן יש 11 חברי מועצה, המכסה היא כ-9% מהמצביעים, ואחוז החסימה כיום הוא כ-8.8% מהמצביעים; על-פי הצעת החוק אחוז החסימה ברשות כזו יעמוד על כ-13.5% מהמצביעים. ברשויות קטנות אף יותר, דוגמת מטולה או ראש-פינה, יעמוד דה-פקטו אחוז החסימה על-פי ההצעה על 21.3%. 
+
+ לכן יש צורך, כאשר מדברים על הגדלת אחוז החסימה, באיזונים בין העיקרון של הייצוגיות לבין האינטרס של היציבות השלטונית או המשילות, כנושא שבמדיניות. ובמשרד שלי, בהמשך לאותה בקשה שלי אחרי הבחירות, נעשו ניסיונות למצוא את הדרך בנושא הזה, ונבחנו כמה אפשרויות – אני אציין כמה אפשרויות: מניעת אפשרות כהונה של סיעת יחיד, קביעת אחוז חסימה אחיד שנקבע כשיעור ממספר המצביעים ולא משתנה לפי גודל הרשות, לרבות שילוב ביניהם, ועדיין לא השלמנו את העבודה להגיע לנוסחה שתהיה ישימה מצד אחד ותיתן מענה מאוזן מצד שני, כנדרש.
+
+יש לנו כוונה להביא הצעת חוק ממשלתית, בשנה השנייה לכהונתי, בנושא הזה. לאור זה שאני חושב ומאמין שצריך להיות שינוי, הצעתי לוועדת השרים לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרו��ית, בתנאי – ולזאת צריכה להסכים המציעה; חברת הכנסת פרנקל, אני פונה אלייך בנושא הזה, כי לזה את צריכה להסכים – שהמשך הליכי החקיקה ייעשו בהסכמה אתי, ובמקרה שנגיש הצעת חוק ממשלתית, אם תוגש הצעת חוק ממשלתית לעניין זה, ואם לא, ונחליט ללכת בדרך שמתבססת על ההצעה הפרטית, בהסכמה אתי ועם משרד הפנים, כדי שהשינוי שיבוצע יהיה אחרי בחינה יסודית ואמיתית לשמירת האיזונים הנדרשים בין עקרון הייצוגיות לאינטרס היציבות השלטונית – לזה את מסכימה, על-פי שיחתנו, אבל אני אומר את זה לטובת הפרוטוקול, והמציעה מהנהנת – אבל המסר הוא בהחלט העלאת אחוז החסימה. 
+
+אני מודיע דבר נוסף, שהודעתי גם בוועדת השרים לחקיקה: בכוונתי להתייעץ עם סיעות הבית, לרבות סיעות באופוזיציה, בהמשך הליכי החקיקה, כדי לקיים דיאלוג בנושא הזה, שהוא נושא פוליטי מטיבו.
+
+ בתנאים האלה – בתנאים האלה – אני מביט לשם, לאזור הזה, שבו נמצא בדרך כלל יושב-ראש הקואליציה – –
+
+
+ טוב, תודה. בבקשה, אדוני.
+
+
+ – – כי אני מבין שבאופוזיציה יש רצון להתנגד.
+
+
+ נכון.
+
+
+ אז הם בכל מקרה ידברו אחרי. האם בכל זאת אתם רוצים שארחיב את טעמי התמיכה שלי? אני יכול להרחיב את טעמי התמיכה.
+
+ אני רוצה להסביר. אם אתם תפנו, בעיקר לראשי ערים גדולות, בנתניה, בתל-אביב, ותשאלו אותם איזו מציאות נוצרה בעקבות הבחירות המוניציפליות האחרונות, שהיה בהן אחוז הצבעה נמוך, דבר שאנחנו באים להתמודד אתו, וגם עם הסוגיה של החזרת יום השבתון, אתם תראו ריבוי של סיעות יחיד, והדבר הזה מקשה גם את הקמת הקואליציה העירונית, בשלב הראשון, ומצריך את הוויתורים לצורך זה, וגם על הניהול השוטף. 
+
+ אדוני שר החינוך, זו הצעה של חברת סיעתך, חברת הכנסת פרנקל, ומתוך זה שאני מסתכל על המליאה אני גם אומר מי כדאי שיישאר לשלב ההצבעה.
+
+יש בהחלט צורך, אם מסתכלים על האינטרס של התושבים, האינטרס של ראשי הרשויות והאפשרות לנהל את העיר, אדוני יושב-ראש הקואליציה – אדוני יושב-ראש הקואליציה, הוא אינטרס שבסופו של דבר בא לשרת את הטובה של תושבי אותה רשות מקומית. 
+
+ לכן אני מציע לכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית, עם הסכמת המציעה לתנאי שהצבתי, ועם כוונתי, שעליה הצהרתי כאן, לקיים דיאלוג בהמשך הליכי החקיקה עם נציגי הסיעות, לרבות נציגי האופוזיציה.
+
+
+ תודה, אדוני השר. חבר הכנסת משה גפני יעלה להתנגד. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר הפנים, ברוח הימים האלה, שהכנסת עוברת, של פירוק כל המערכת הדמוקרטית במדינת ישראל, הצעת החוק הזאת ראויה, ועל-ידי חברת כנסת שאני מאוד מכבד, רינה פרנקל, אבל היא מיש עתיד.
+
+ אדוני שר הפנים, לפני שאני ממשיך, לפחות היה משפט בדבריך שהזכיר שאנחנו בכל זאת בדמוקרטיה – שאתה בא להידבר עם נציגי המפלגות; וזה בסדר, אני מאוד מכבד את זה, זה מין קרן אור באפלה. אבל אני רוצה להגיד שבימים האלה, הולכים לבוא בשבוע הבא שלושה חוקים, שעל כל אחד מהם היה צריך דיון במליאת הכנסת לפחות שלושה-ארבעה ימים, ומביאים את זה בשבוע אחד, עם הצבעות, עם הכול; משתמשים בסעיף הדרקוני, סעיף 98, שהשתמשו בו רק כאשר הייתה מגבלה של זמן, כמו תקציב ודברים דומים – רק אז השתמשו בזה, כי אחרת הכנסת הייתה מתפזרת, האופוזיציה הייתה יכולה לדבר שלושה חודשים ולעבור את התאריך, ולכן היה צריך להגיע להסכמות. לא בחוקים האלה, שאף אחד מהם לא רלוונטי.
+
+ מה עכשיו באים ומציעים? – ומציעה את זה חברת כנסת מיש עתיד – מה באים ומציעים? באים ומציעים שבעירייה או במועצה מקומית, במקומות שבהם אנשים רוצים להתמודד על אופי היישוב שלהם, בדברים שהם לא מדיניות גבוהה, בדברים שנוגעים לחצר שלי, לכביש ליד הבית, למדרכה, לנושא האקולוגי או איכות הסביבה שאני חי בה – גם אני רוצה להתמודד עם זה, גם אני רוצה להיות חלק מן העניין. אני לא מקבל תגמול על זה שאני חבר מועצה או חבר עירייה. אני מביע את דעתי, אני שותף לעניין הזה. באים ואומרים: לא. אתה יכול – ושלא תהיה טעות, מי שעשה את החוק הזה לא עשה אותו בחינם, לא עשה אותו סתם, זה היה לאחר דיונים. אני לא יודע אם הגיע מצב שכל מה שהמייסדים עשו, מפרקים – לא לאפשר לאנשים להיבחר – –
+
+
+ נא לסיים. בבקשה.
+
+
+ באמת?
+
+
+ שלוש דקות נגמרו.
+
+
+ טוב, אז אני מסיים. – – להגיע למועצה, כאשר כל הזמן רוממות היציבות השלטונית בגרונם. 
+
+ מכיוון שאני צריך לסיים, אני מדלג על כל הדברים. אני רוצה להגיד לכם: הרוח הדיקטטורית הזאת נובעת מזה שיש שתי סיעות מרכזיות בקואליציה שמונהגות על-ידי דיקטטור; לפיד ביש עתיד, הוא קובע מי חבר הכנסת, מי עושה מה ומי מצביע מה – –
+
+
+  – – –
+
+
+ – – ואותו דבר בישראל ביתנו – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – איווט ליברמן מכתיב מי יהיה חבר הכנסת, מי יצביע מתי, איפה ולמה וכמה. ואת הרוח הזאת הם משליטים על הכנסת, ומנסים עכשיו גם ברשויות המקומיות. 
+
+ אני קורא לכולם להתנגד.
+
+
+ – – –
+
+
+ מי שחפץ בדמוקרטיה במדינת ישראל צריך להצביע נגד. תמשיכו לצעוק, כי אתם כאלה.
+
+
+  – – –
+
+
+ תודה, חבר הכנסת גפני. אנחנו נאפשר באופן חריג דקה התנגדות מהצד לחברת הכנסת זנדברג.
+
+
+ – – – 
+
+
+ זה בגלל אי-הבנה שהייתה פה, וזה דקה מהצד.
+
+
+ יש תקנון.
+
+
+ נכון, יש תקנון, ויש יושב-ראש ישיבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש – –
+
+
+ לא שמעתי שליושב-ראש הישיבה יש סמכויות לחרוג מן התקנון. 
+
+
+ – – אני רוצה להצטרף לדברים של חבר הכנסת גפני.
+
+
+ רגע, חברי הכנסת. היה בלבול, שגם אני אשם בו. אתה צודק, התקנון אומר שרק אחד יוכל – – –
+
+
+  – – –
+
+
+ אתה צודק.
+
+
+ אתה כפוף לתקנון – – –
+
+
+ והחלטתי לאפשר לה דקה מהצד. החלטתי לאפשר לה דקה מהצד.
+
+
+  – – – אתה אחר כך גם אומר שיש ליושב-ראש שיקול דעת – – –
+
+
+לא לא לא, זהבה, זה לא נכון. ליושב-ראש אין שיקול דעת, יש אחד לשר, שמנמק התנגדות, אבל בגלל המקרה המיוחד שהיה פה אנחנו נאפשר עכשיו לחברת הכנסת זנדברג דקה מהצד להתנגד. בבקשה.
+
+
+ קודם כול, ביקשנו מהנשיאות להבהיר כללים ברורים בנושא, כדי שלהבא לא תהיינה שאלות. 
+
+ באה מפלגה חדשה לכנסת, יש עתיד, מפלגה חדשה משנה סדרי עולם. ככה, בהינף יד, מנסים כאן למנוע ייצוג, במיוחד ייצוג מהמיעוט הלאומי בבית הזה, ואותו דבר מנסים עכשיו לעשות ברשויות המקומיות.
+
+חברות וחברים, הרשויות המקומיות – וחברי הכנסת מיש עתיד שהיו חברי מועצות ברשויות המקומיות – זה הביטוי של דמוקרטיה מקומית. זו הנגישות הראשונית של האזרח אל הנציגים שלו. 
+
+ ואני רוצה גם להזכיר את חברי המיעוט הלאומי, ערבים וערביות בערים המעורבות, שאם יש להם איזו אפשרות להגיע לייצוג במועצה – ביפו, בעכו, בחיפה, בכל אותן ערים מעורבות – זה דרך אחוז החסימה הנמוך. 
+
+ אני רוצה להזכיר את הרשימות העצמאיות. חברת הכנסת יפעת קריב, את התמודדת בעצמך, הובלת מהלך מרשים בעיר שלך. היית האישה הראשונה שנבחרה למועצה בעצמך, מהכסף שלך; הקמת את מטה הבחירות בבית שלך, במטבח שלך; הבאת נשים וגברים מהיישוב שלך להצביע בשבילך. אם היית מקבלת קצת פחות קולות לא היית נכנסת, והייצוג החשוב שאת הבאת – ובזכותו גם נבחרת כאן לכנסת – היה נמנע מאותן נשים ומאותו ציבור. 
+
+ זאת טעות לעשות את הדבר הזה. תנו לדמוקרטיה בשלטון המקומי להרים את קולה. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חברת הכנסת זנדברג. אני מקווה שהסעיף הזה יהיה יותר ברור מעתה למתנגדים. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשויות (בחירות) (תיקון – העלאת אחוז החסימה), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת רינה פרנקל וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – העלאת אחוז החסימה), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ בעד – 43, 26 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – העלאת אחוז החסימה), של חברת הכנסת רינה פרנקל, עברה, ותעבור להכנה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1404/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון – הרחבת הזכאות לחולים שנותחו לפני שנת 1980), של חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת דוד אזולאי. בבקשה.
+
+ עד שחבר הכנסת אזולאי עולה, אנחנו נברך פה מהמליאה את תלמידי נעל"ה מהפנימייה בנהלל. ברוכים הבאים לכנסת. 
+
+ אני חייב להגיד לכם בנימה אישית שאני למדתי בנהלל כשישה חודשים; זה מה ששרדתי עד שעפתי משם. זו הייתה חוויה מכוננת של לימודי חקלאות וארץ-ישראל היפה, ואני מקנא בכם שהצלחתם להיות בוגרים של הפנימייה הזאת. 
+
+
+ אתה צריך להגיד: גם בנהלל למדתי.
+
+
+ נכון, גם בנהלל למדתי, זה היה אחד מתשעה בתי-ספר שעברתי ב-12 שנות לימוד. אז אני באמת חלקתי אתכם שישה חודשים מחיי. תודה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, ההפך, אני דוגמה רעה. אמרתי שאני מקנא בהם שהם בוגרים. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי. עשר דקות לרשותך.
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה להעלות בפניכם את הצעת חוק לפיצוי נפגעי פוליו. 
+
+בקדנציה הקודמת עשינו בבית הזה מהלך חשוב: במשך שנים מנעו מאותם נפגעי פוליו פיצוי, ולשמחתי הרבה, יחד עם כמה חברי כנסת, העברנו שינוי, ובאמת הכנסנו קבוצה גדולה של נפגעי פוליו לפיצוי, והחוק הזה לשמחתי עבר.
+
+ אבל מה, באותם ימים נתבקשנו על-ידי האוצר להגביל לתאריך מסוים. אחרי שהחוק עבר הוצפנו בפניות מכל מיני אנשים שהחוק לא חל עליהם. אז איך כתוב, אדוני השר? נכון ש"אין המלאכה נקראת על שם גומרה", אבל יש גם אמרה אחרת שאומרת: "המתחיל במצווה אומרים לו גמור". היות שעבדך הנאמן – התחלתי בנושא הזה בקדנציה הקודמת, והייתה תמיכה של כל נבחרי הבית בנושא הזה, החלטתי יחד עם חברי חבר הכנסת יעקב מרגי להגיש את הצעת החוק הזאת, שבעצם אומרת שגם אלה שנותחו אחרי 1 בינואר 1970, שהם מופלים היום והם לא מקבלים פיצוי – להכניס אותם לתוך אותו תיקון, ובכך אני חושב שנעשה תיקון. 
+
+ ואני אומר לך, אדוני השר, כשטיפלנו בחוק בקדנציה הקודמת היה פחד גדול לאוצר שהולכים להוציא מיליארדים. בסופו של יום, כשהתחילו להכין את הרשימות, לא היה כצעקתה, ובאמת מספר האנשים שהיו זקוקים והיו צריכים ליהנות מאותה גמלה בסופו של יום לא היה גדול. ואני אומר לך, אדוני השר, גם פה המספר הוא לא גדול, וחבל מאוד להפלות קבוצה קטנה של אנשים שלא ייהנו מהחוק הזה כפי שהחלק הקודם נהנה מזה. אני יודע שעמדת השרים, ועדת השרים, היא נגד, אבל אני בכל זאת מדבר אל אותם אנשים שמכירים ויודעים מי הם נפגעי פוליו. למה להפלות אותם לרעה לעומת אותה קבוצה שאישרנו בקדנציה הקודמת?
+
+לכן, אני פונה לחברי, גם מהקואליציה, גם מהאופוזיציה, לתמוך בחוק הזה, מפני שאנחנו מתקנים עוול. 
+
+
+ חבר הכנסת פיניאן – – –
+
+
+ חבר הכנסת ציון פיניאן יחד אתי, שני חוקים נפרדים. 
+
+
+ הצבענו בעד.
+
+
+ נכון, קואליציה ואופוזיציה, וכל הפחד הגדול היה שאולי המספר גדול. ואם אדוני רוצה להזכיר את ציון פיניאן, למזלנו הטוב, ציון פיניאן, מה לעשות, היה חבר באותה מפלגת שלטון, והיה מיודד עם שר האוצר הקודם, והזכות של אותם נפגעים, נפגעי פוליו, בסופו של יום, היא שהביאה לכך שקידמנו את החוק. ואתה לא יודע; אני אומר לך, כל כך הרבה אנשים מודים לנו על מה שעשינו, על העוול הזה שתיקנו. אז נשארה עכשיו ממש איזה פסקה קטנה, לא הרבה אנשים. אני מציע, אדוני השר – – –
+
+
+ מה העלות?
+
+
+ אני לא נכנסתי כרגע לעלויות. אני לא יודע להגיד לך. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני אומר לך, מדובר במספר אנשים מצומצם. אני מניח ששר הרווחה, יש לו הכלים לבדוק את הנתונים האלה. אני מציע, בכל אופן, אני מבקש, אולי כדאי לעשות חושבים – – –
+
+
+אולי לא כדאי להצביע היום, לנסות לראות – אדוני שר הרווחה, אולי כדאי לא להצביע היום ולראות אם אפשר לפתור את זה, והוא ימתין לתשובתך. אני זוכר שאנחנו בזמנו הלכנו לכיוון הזה. אם אתה אומר שקטגורית זה בלתי אפשרי אנחנו נישמע לך, אבל נדמה שכדאי אולי לבקש – – –
+
+
+ אני בכל אופן פונה אל שר הרווחה: כל הצעה שתציע, אני מוכן לקבל אותה. 
+
+
+ אני אנסה לבדוק את זה מבחינה תקציבית.
+
+
+ מאה אחוז.
+
+
+ אדוני השר, אני מציע לא רק מבחינה תקציבית – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ בסדר. מקובל עלי. אמרתי: מקובל, ובלבד – כדי לקדם. קיבלתי את זה. אני מוכן לקבל את הצעתו של השר לדחות את ההצבעה על מנת שהנושא הזה ייבדק – –
+
+
+ נכון.
+
+
+ – – ואיך אומרים? כל עכבה לטובה בסופו של יום. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – את ההצבעה.
+
+
+ בהמשך לדברים האלה, דוחים את ההצבעה, ונקווה שיגיעו להסכמות. תשובה והצבעה במועד אחר. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1591/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק נציבי פניות הציבור בגופים ציבוריים, של חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת. אנא עלה לנמק את הצעת החוק. ישיב עליה השר אורי אורבך בשם שרת המשפטים. חבר הכנסת אזולאי – בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. ישיב השר אורבך בשם שרת המשפטים.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת והשרים, הצעת חוק נציבי פניות הציבור בגופים הציבוריים, התשע"ג–2013. זאת הצעת חוק שהוגשה על-ידי אברהם מיכאלי, נסים זאב, יצחק וקנין ויעקב מרגי.
+
+ הצעת החוק הזאת בעצם רוצה לעגן בחקיקה את המושג שנקרא פניות הציבור. המודעות וההכרה בחשיבותן של פניות ציבור במשך השנים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ מה?
+
+
+ הוא נציב הקבילות של – – –
+
+
+ כן, אבל אתה תשמע אותי עד הסוף ותבין. חבר הכנסת, אני מודה לך. אני יודע שאתה בקי בדברים האלה, ובהחלט אשמח תמיד על העזרה שלך, כפי שעשית קודם, וזה מקובל עלי. 
+
+ בשנים האחרונות גברה המודעות של הציבור לכל מה שנקרא הזכויות שלו. ככל שהביורוקרטיה מתגברת, האזרח זקוק לגוף קשוב. לדוגמה, מה קורה ברשויות המקומיות? ברשויות המקומיות מינו מבקר. בחלק מהרשויות המבקר משמש בעוד תפקיד. אז בעצם, יותר מזה – לפעמים הוא אפילו כפוף לראש העיר, ולא תמיד הוא יכול לעשות מלאכתו נאמנה. מה ��אני אומר בהצעת החוק הזאת זה לעגן בחקיקה את כל הנושא של מינוי נציב פניות ציבור בכל גוף שמוגדר גוף ציבורי. זה יהיה התפקיד היחיד שלו, הוא לא יהיה מסופח לשום תפקיד אחר, ואז בעצם אנחנו נותנים לו עצמאות, והוא יהיה חייב לדווח לממונים עליו – הוא יהיה כפוף גם למבקר המדינה – פעם בשנה הוא יצטרך להגיש דוחות לוועדה לביקורת המדינה ולראש הרשות הציבורית שאותה הוא מייצג. בעצם בכך אנחנו גורמים לכך שאין לו תלות, הוא לא תלוי באף אחד, הוא עצמאי, הוא יכול לטפל בצורה אובייקטיבית בפניות של הציבור. 
+
+ מאיפה בא לי הדבר הזה? בקדנציה הקודמת, כשכיהנתי כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור, גיליתי את הלקונה בנושא הזה, שאין בעצם בכל מוסד ציבורי – כל אחד עשה לעצמו דרך להגיד, יש גורם שמטפל בפניות ציבור. יש מקום אחד שזה העוזר של זה, יש מקום אחד שזה נוסף לתפקיד אחר. אני חושב שאם נחליט – וזה לא צריך לעלות כסף, מפני שבכל מקום אפשר למצוא את האיש שימלא את הפונקציה הזאת, ולתת מענה לכל אותם אזרחים – – –
+
+
+ רינו צרור ב"גלי צה"ל" הכי טוב, אני אומר לך. 
+
+
+ תדע לך, לא כל אחד יכול לגשת אליו לרדיו. שם הוא פותר בעיות, אני מסכים אתך. אני הייתי הופך את זה לממלכתי יותר. 
+
+
+ פעם זאת הייתה שלי יחימוביץ ב"קול ישראל". 
+
+
+ גם אז היא עשתה עבודה טובה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ לכן הצעתי, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק הזאת. לדעתי, היא הצעה טובה, הצעה ראויה, שבאה לתת מענה רחב לציבור, שמגלה היום יותר ויותר ערנות לזכויות שלו ולא תמיד יש לו הכתובת לפנות אליה. תודה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת. ישיב בשם שרת המשפטים השר אורי אורבך. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק נציבי פניות הציבור בגופים ציבוריים, התשע"ג–2013, מבקשת לקבוע שבכל גוף ציבורי ימונה נציב שיהיה ממונה על בירור פניות הציבור.
+
+אין חולק על העיקרון הכללי שלפיו יש לטפל בפניות הציבור ביעילות ובמהירות, אולם הצעת החוק אינה משתלבת עם חוקים והסדרים קיימים בעניין הטיפול בפניות הציבור. היא מוסיפה מנגנון מכביד על המנגנונים הקיימים, דבר שייצור דווקא סרבול ועיכוב בטיפול בתלונות האזרח. 
+
+המנגנונים הקיימים כיום לטיפול בפניות הציבור בגופים ציבוריים הם חיצוניים ופנימיים. המנגנון החיצוני הוא נציבות תלונות הציבור שהוקמה מכוח חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. נוסף על מנגנון זה, בארגונים אשר בהם קיים צורך במתן מענה לפניות הציבור קיימים מנגנונים פנימיים מתאימים. כך, בכל הקשור למשרדי הממשלה מוסדרת דרך הטיפול בפניות הציבור בפרק מיוחד בתקשי"ר. 
+
+בגופים מסוימים אף מונו נציבי תלונות ציבור מכוח חוקים ספציפיים. למשל, נציב קבילות הסוהרים ונציב קבילות השוטרים. פניות שעניינן תלונות נגד עובדים בשירות המדינה מטופלות במנגנון משמעתי המאפשר הגשת תלונות נגדם, לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963. פניות לקבלת מידע מרשויות ציבוריות מוסדרות באופן מפורט בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, אשר כל תכליתו הסדרת קבלת המידע על-ידי האזרח מרשויות השלטון, תוך יצירת איזונים בין האינטרס לקבלת המידע לבין אינטרסים אחרים. 
+
+ בהתייחס לנוהלי הטיפול בפניות ציבור – כך אני קורא בשם שרת המשפטים – קיימים נהלים כלליים לעניין המענה הן בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט–1958, והן בתקשי"ר. בניגוד להסדרים אלו, הצעת החוק קובעת נוהל קשיח, שלפיו תשובה על פנייה תינתן בכתב לכל המאוחר בתוך 60 ימים מיום קבלתה אצל הנציב. הצעת החוק אינה מביאה בחשבון מקרים שבהם יהא מוצדק לסטות מהנהלים הן לעניין מועד מתן התשובה והן לעניין הדיווח על הממצאים, אשר עשויים להיות מוגבלים משיקולי סודיות, פרטיות וכדומה. 
+
+מכל הטעמים האמורים, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. 
+
+
+ – – – הפיקוח, אני רוצה להעלות – – –
+
+
+ אחת הבעיות שעלו לדיון בוועדת השרים שדנה בעניין היא שלא שהממשלה לא רוצה פיקוח, היא אומרת שיש כבר מנגנוני פיקוח מתאימים, ומנגנון הפיקוח המוצע הוא בבחינת "ונוסף גם הוא על שונאינו". כלומר, פיקוח זה דבר טוב, אבל נדמה שלפעמים הפיקוח הזה הוא יותר פיקוח נפש מאשר פיקוח. מנגנונים שלמים שגם ככה לפעמים הם דשנים מדי מתחילים לעסוק בתכתובות ובעוד תגובות, ומתחילה להיות אנדרלמוסיה מנגנונית שלמה. 
+
+לכן, אני חושב שיש מה לשפר במנגנונים הקיימים של התשובות לפניות הציבור, אבל להוסיף עוד מנגנון, אני חושב שזה יהיה מיותר ולא יעיל. 
+
+ לכן, עם כל הכאב שבדבר, ועם הצער, אנחנו ניאלץ הפעם להצביע נגד ההצעה הזאת, ואני בטוח שתקבלו את זה בהבנה, כדרכה של אופוזיציה אחראית. 
+
+
+ תודה, אדוני השר.
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק נציבי פניות הציבור בגופים ציבוריים. נא להצביע. 
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק נציבי פניות הציבור בגופים ציבוריים, התשע"ג–2013, נתקבלה. 
+
+
+ תשעה בעד, נגד – 32. אני קובע כי הצעת חוק נציבי פניות הציבור בגופים ציבוריים, של חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת, לא עברה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1506/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק שיווי – שיווי? – עוברים לחוק שיווי זכויות האישה (תיקון – פנייה שוויונית בשילוט במקום ציבורי), של חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת. אני מבקש מחברת הכנסת זנדברג לעלות להציג את ההצעה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, קודם כול אני רוצה להכיר לך את חוק שיווי זכויות – – –
+
+
+ כן, חשבתי ששכחו נו"ן. 
+
+
+ לא לא, זה אחד החוקים הראשונים, שנחקק עוד בשנות ה-50 – –
+
+
+ למדנו משהו היום. 
+
+
+ – – ובעצם נותן את המסד לשיווי זכויות האישה בישראל. חוק מאוד חשוב. 
+
+אני רוצה להתחיל את דברי הנימוק שלי בסיפור. בטח גם אתם, חברי וחברותי, חברות וחברי הכנסת, מקבלים הרבה מאוד הזמנות להשתתף באירועים ולדבר בכנסים ובפאנלים, ולכבד בנוכחותכן ובנוכחותכם כל מיני טקסים ומקומות כאלה ואחרים. לפני כמה שבועות קיבלתי לידי הזמנה כזאת, שהצוות שלי נתן לי, ואמרתי שאני מסרבת להשתתף, אף-על-פי שהנושא היה מעניין וקשור לתחומי העיסוק שלי, ובהחלט ייתכן שהיה לי מה לתרום מבחינה תוכנית, אבל ההזמנה הופנתה אלי במילים: "חבר כנסת יקר". עכשיו, אני לא חבר כנסת, אני חברת כנסת, ואני חושבת שזאת לא טעות שולית, וגם לא מקרית, כמו שאני חושבת שזאת לא טעות שולית או מקרית שכאשר אני באה למשרד ממשלתי ובטופס מבקשים ממני: "חתום כאן", "סע בזהירות" וכו'. 
+
+ הצעת החוק הזאת באה לתקן את המצב הזה. היא באה – לפנות פנייה שוויונית, בכל מקום שהוא מקום ציבורי, בשלטים, בטפסים ובכל מקום שמוסד הציבור או המוסד הממשלתי פונה אל כלל האוכלוסייה, שכידוע לנו, כלל האוכלוסייה הוא גברים ונשים כאחד וכאחת. 
+
+עכשיו, אני יודעת איך זה נשמע לכם, כי פנו אלי, וככה, קיבלתי איזה טרוניה כזאת, שזה נשמע קטן, זה נשמע שולי, ולמה צריך את זה בכלל, ו"נו, באמת, אתן מנדנדות" וכו'. אני רוצה לספר לכם מש��ו בתור פמיניסטית. בתור פמיניסטית, משום מה, אף שאמר פרופסור ישעיהו ליבוביץ, זיכרונו לברכה, שהמהפכה הפמיניסטית היא המהפכה המשמעותית ביותר בתולדות האנושות, עדיין – אולי בגלל זה ואולי למרות זאת – נושאים פמיניסטיים שבאים לדאוג לשוויון זכויות לאישה משום מה תמיד נדחקים לתחתית סדר העדיפויות. תמיד יש דברים יותר חשובים: פעם זה הביטחון, פעם זה השלום, פעם זו הכלכלה, אדוני סגן שר האוצר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – גם הכלכלה חשובה, וגם הדיור חשוב, והכול חשוב. אבל כדאי שנפנים שעולם צודק לא יכול זה בלי זה. במילים אחרות, לא נוכל לדאוג לכל אותם דברים, לשלום, לכלכלה, לביטחון וכו', אם נשאיר 50% ולמעלה מזה, 51%, מאוכלוסיית העולם מאחור, ובטח ובטח לא אם נשאיר אותן שקופות, ואם נשאיר אותן – שזה בעצם אותנו – נעדרות ולא קיימות במרחב הציבורי.
+
+אתם יודעים ויודעות, יש במאבקים ציבוריים – כל מי שאי-פעם נאבק או נאבקה למען משהו – ידוע המשפט המפורסם: בהתחלה הם מתעלמים ממךָ או ממךְ, אחר כך הם צוחקים עליך או עלייך, אחר כך הם נלחמים בךָ או בךְ, ואז את מנצחת. אז נדמה לי שאותה הערה, ש"זה לא מספיק חשוב" ו"למה" ו"אל תנדנדו" ו"זה יותר מדי שולי", נמצאת בדיוק במקום הזה שבו צוחקים עלינו, מלגלגים: מה ולמה? ואת או אתה. הקרינו לי השבוע בתוכנית טלוויזיה כלשהי מערכון מאוד מצחיק של "החמישייה הקאמרית" שבו גבר מדבר בשפתו הגברית, בלשון זכר כמובן, ולאחר כל משפט שלו – יושבת לידו אישה, כמובן אישה מכווצת ומקופלת במושבה, והיא לא הדוברת המרכזית והיא לא מובילה את המערכון הזה, והיא רק דמות שולית שבכל פעם שהגבר אומר מילה היא מוסיפה את אותה מילה בלשון נקבה. הדבר כמובן מוצג בצורה מוגחכת, כאילו שוב אותן הנודניקיות כסרח עודף. אני חושבת שהקושי בהתקבלות באוזן, הקושי לשמוע אותנו עומדות כאן מעל הבמה ומדברות בלשון נקבה ומרגישות מודרות מביטוי בלשון זכר, שכביכול מופנה אלינו ואמור לכלול אותנו – הקושי הזה רק מראה עד כמה עמוק הושרשה בנו התפיסה השלטת, התפיסה ההגמונית. הרי לאישה היום זה טבעי לגמרי לדבר בלשון זכר ולהגיד "אתה מכיר את זה ש... וכו'" או "את יודעת איך זה, כשאתה נכנס לחדר לידה ואתה בצירים ואז מבקשים ממךָ להניק". זה נשמע עכשיו מצחיק, אבל אנחנו כולנו – אנחנו הנשים, אני פונה עכשיו לחברותי חברות הכנסת – התרגלנו לדבר בלשון זכר. בואו ונחשוב – עכשיו אני פונה לחברי חברי הכנסת – תחשבו איך הייתם מרגישים אם היו פונים אליכם בלשון נקבה: מה שלומךְ, חבר הכנסת מזרחי?
+
+
+ נהדר.
+
+
+ יש לנו אחת כזו בסיעה שעושה לנו את זה כל הזמן.
+
+
+ זה מצחיק, נכון? ואיך אתה מרגיש?
+
+
+ אנחנו רגילים לזה כבר. זה נטמע אצלנו.
+
+
+ יפה.
+
+
+ את צריכה לדבר על הסיעות האחרות, לא עלינו.
+
+
+ מה הציבור חושבת? מה הציבור חושבת?
+
+
+ הייתי מרגיש נהדר. תעשי את זה – – –
+
+
+ יפה. אז אני חושבת שהצרימה לאוזן, שכולנו מרגישות ובעיקר מרגישים, מראה בדיוק עד כמה כמעט טבעית התפיסה של כולנו, כולל אנחנו הנשים, את עצמנו כגברים. המקום שבו חברתכן לסיעה, חברת הכנסת מרב מיכאלי, אומרת לכם ש"הציבור חושבת" – הצרימה שבה זה מתקבל, ולעומת זאת הצרימה שבה לנו, כנשים, כבר קשה לנו ואנחנו לא יכולות לשמוע את עצמנו בלשון זכר, מצביעה על זה שאנחנו נמצאות ונמצאים ברגע כלשהו של שינוי.
+
+כל מי שעבר הגירה, ויש בכנסת הרבה חברות וחברים שהיגרו בין מדינות ובין תרבויות, מכירים את הרגע הזה שאת או אתה כבר לא שייכת במקום הישן אבל עדיין לא שייכת במקום החדש. ככה אנחנו מרגישות בשפה שלנו. אנחנו כבר לא שייכות לשפה הזכרית הבלעדית הישנה. קשה לנו למצוא בה את עצמנו. אבל השפה הנקבית, שפת הנשים החדשה, גם לנו היא עדיין לא יושבת טוב באוזן. זה רגע שבו אנחנו מוצאות את עצמנו – – –
+
+
+ – – – בין זכרי לגברי.
+
+
+ אני מדברת על לשון זכר בשפה העברית.
+
+זה רגע שבו אנחנו מוצאות את עצמנו כמו מהגרות בביתנו שלנו. את הרגע הזה אני מבקשת לתקן בספר החוקים, ביחד עם חברותי שחתומות על ההצעה הזאת. אנחנו מבקשות דבר פשוט: תנו גם לנו את השפה. תחזירו לנו אותה. מה לנו כי נלין על אפליה במקומות העבודה, בשכר, על ייצוג הנשים במוסדות הממשלה, כמו שראינו אתמול בדוח מבקר המדינה, אם מהשלטים במרחב הציבורי אנחנו נעדרות, אם הם לא פונים אלינו והם לא מדברים אלינו והם לא מדברים את שפתנו?
+
+"עברית קשה שפה", כמו שאומר המערכון. זו שפה שקשה לעשות בה את התיקון הזה. היא שפה מסורבלת. יש בה לשון זכר ולשון נקבה שונות זו מזו, יש בה הרבה סרבול להגיד: או-או, לשים סלאש שהוא תמיד נורא נורא מעצבן. אבל הניסיון מראה שאם רוצות, אז יכולות. קיימת גם שפה נייטרלית – –
+
+
+ – – – לשון נקבה.
+
+
+ – – ובמקום "עצור" אפשר לכתוב "נא לעצור". אני לא יודעת אם שמתן ושמתם לב שעל המכוניות שלנו מחברת השכרת הרכב שממונה על מכוניות חברי הכנסת, ובעצם על כל הרכב הממשלתי, כבר לא כתוב "איך אני נוהג?" וגם לא "איך אני נוהג/נוהגת?". כתוב: "איך הנהיגה שלי?". שמתם לב? תסתכלו על האוטו שלכם, על המדבקה שמודבקת לכם ולכן מאחור. כתוב: "איך הנהיגה שלי?".
+
+
+ תנסי פעם לטלפן למקומות האלה.
+
+
+ נו, זה היה כל כך קשה? זה באמת כל כך קשה לדבר בשפה שמכלילה את כולן וכולם? שבאמת עומדת מאחורי השאיפה שלנו לשיווי זכויות האישה, כמו שכתוב בספר החוקים הישראלי? זה התיקון שאני מבקשת לעשות.
+
+דווח לי – כי שוב, ועדת השרים לענייני חקיקה לא שקופה, ואז אנחנו לא יודעים מה היה שם, ואין פרוטוקולים – שההנמקות נעו בין ה"שולי" ל"יקר", כמו שתמיד קורה, בדרך כלל, באותה ועדה. אז אני רוצה לומר: זה לא יקר. זה פשוט מאוד, זה קל מאוד, זה זול מאוד, וכנראה שהעלות האמיתית היא עלות בנפילת האסימון ובהפנמה שהשפה כבר לא שייכת רק לחצי מאתנו אלא שייכת לכולנו. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חברת הכנסת זנדברג. זו בהחלט הצעת חוק ראויה מאוד. אני מזמין את השר אורי אורבך להשיב בשם שרת המשפטים.
+
+
+ יפה אמרת, חיליק.
+
+
+ מה?
+
+
+ הכנסת את עצמך.
+
+
+ אני מביע את דעתי מדי פעם. אסור לי, אבל מדי פעם.
+
+
+ יפה מאוד.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, הממשלה מתנגד להצעת החוק הזאת.
+
+
+ יש עלות כספית גבוהה מאוד.
+
+
+ היא מתנגד. הממשלה מתנגד להצעת החוק הזו משום שהיא הצעה מגוחכת, משום ששינויים בחברה ובשפה לא מתחילים מהצעת חוק.
+
+
+ דווקא כן. החוק למניעת הטרדה מינית שינה נורמות.
+
+
+ נכון. דוגמה מצוינת.
+
+
+ רגע, אני מדבר על שפה.
+
+
+ מדברים על חקיקה.
+
+
+ ודאי שחקיקה יכולה לשנות התנהגות, ולפעמים היא חייבת לשנות התנהגות כי זה אמצעי מספיק חזק כשיש משהו שהוא פרוע, שהוא דורש טיפול מיידי. אבל שינויים בשפה הם שינויים אטיים. ולהגיד "הציבור חושבת" זה מגוחך.
+
+
+ מישהו – – –
+
+
+להגיד, סליחה, "ראשת המפלגה זהבה גלאון" זה מגוחך.
+
+
+ סליחה, האקדמיה קבעה.
+
+
+ אז מה? האקדמיה קבעה, וזה מגוחך. היית מאמינה?
+
+
+תפנה לאקדמיה. מה הקשר?
+
+
+ גברתי, זה מגוחך.
+
+
+ ��ה זה קשור להצעת החוק?
+
+
+ זה שהאקדמיה קובעת – האקדמיה קובעת לפעמים דברים מגוחכים. אפילו בית-משפט, השם ירחם, קובע לפעמים דברים מגוחכים.
+
+
+ מה זה קשור להצעת החוק?
+
+
+זה קשור משום שלא כל דבר צריך – – –
+
+
+ למה צריך להגיד לי "חתום פה"? מה? מה קרה? למה לא יאמרו: "חתמי"?
+
+
+ אני מסביר. אני ממש באמצע. כמעט השתכנעתְ, ואז התפרצת. שפה יש לה הדינמיקה שלה. גם אם השפה היא גברית או זכרית במקורה, זה לא שאם יכתבו בשלט "ילדים חוצים, ילדות חוצות" יבוא השוויון.
+
+
+ אבל בספרי הלימוד יכתבו, ובשפה הרשמית יאמרו, ובכנסת ידברו, וזה יחלחל למטה.
+
+
+ לא יחלחל. יחדה ונגדה לא יתפוס פה גם עוד מאה שנה כשיגידו.
+
+
+כי זה באמת מטופש.
+
+
+ – – –
+
+
+ אני חושב ככה. לכן אני חושב שהעניין הזה של לאלץ בכוח בשלב הזה שינויים שקיימים גם בשפה וגם בעניינים אחרים באמצעות חקיקה, מוקדם מדי ולא יצלח. 
+
+ גם ההערות האלה – גם את בעצמך כשדיברת, כתבת: "מלגלגים עלינו, צוחקים עלינו", ולא "מלגלגים ומלגלגות עלינו" או לא "מלגלגות עלינו" בלבד. וכשאמרתְ – – –
+
+
+כי בדרך כלל המלגלגים הם גברים.
+
+
+ נכון. חכי, ידעתי שתגידי את זה. אבל גם כשאמרת "אתם יודעים ויודעות" כי רצית להיות קצת מרב מיכאלי, לא אמרת "אתם יודעים ואתן יודעות". למה? כי זה לא נוח – –
+
+
+ יש לי הצעה – שיהיה – – –
+
+
+ – – כי זה מציק לאוזן ולשפה, ואלה הרגלים שמנסים לאלץ את כלל הציבור, שאני כבר לא יודע אם זה זכר או נקבה, אף שיש כללים בעברית שהאקדמיה קבעה, שציבור זה זכר, ממשלה זו נקבה, אומה זו נקבה והכנסת זו נקבה, וזה בסדר שבשפה יש זכר ונקבה, ולא כל הדברים המשותפים הם גם זכר וגם נקבה. אותה אקדמיה גם קבעה כללים מסוימים. אבל הניסיון בכוח, בצורה כל כך מאולצת, לשנות את כל החברה באמצעות שלט הרחוב, נעבעך, לא יצלח, ולכן אני חושב שההצעה הזאת, לא רק שהיא לא מביאה את הדברים שאת מתכוונת להביא – היא עלולה להפוך את השפה לשפה עקרה, או עקר, או – כי יש זרימה טבעית, ואנשים לא צריכים, בגלל הפוליטיקלי-קורקט שלכם ושלכן לעצור כל רגע ולהגיד: אה, אומרים כך או אומרים כך? לכן גם העניין הזה של ראשת המפלגה, שבזמן האחרון מתגלגל, וכל אחד חושב שהוא ליברל ופמיניסט ומתקדם ונאור ומודרני אם הוא רק מתחכם ואומר ראשת האופוזיציה, ראשת המפלגה, ראשת הממשלה, כאילו הוא עשה איזה מעשה טוב של "הצופים" – זה מגוחך. יש לומר "ראש הממשלה" גם אם זו אישה, ו"ראש האופוזיציה", ואפשר להיות פמיניסט מוחלט גם אם לא עושים שינויים מאולצים בשפה. 
+
+ולכן, כיוון שכוחה של ההצעה הזאת הוא הצהרתי בלבד – מוצע לתקן את חוק שיווי זכויות האישה, שאינו כולל הוראה עונשית או קובע עוולה אזרחית בגין הפרת הוראה מהוראותיו, הממשלה מתנגדת להצעת החוק, או כאמור, מתנגד להצעת החוק, ואם תגידי שלוש פעמים "הממשלה מתנגד להצעת החוק", תביני כמה הצעת החוק הזאת היא מגוחכת. 
+
+
+ מבקשת להגיב? תודה, כבוד השר. בבקשה, יש לך עד שלוש דקות להגיב. 
+
+
+ אדוני השר, כמה קל לעמוד כאן, כגבר, אתה יודע – לפחות, את מינימום הענווה. כמה קל לעמוד כאן כגבר, שהשפה היא שפתו, שהממשלה היא ממשלתו, שהכוח בידיו, ששייך למקום ששולט בשירות הציבורי, באוניברסיטאות, בבתי-החולים, בשכר, שמנהל מלחמות ושגם קובע בשמנו שלא יהיה שלום – כמה קל לעמוד כאן ולהסביר לנו, הנשים, ובאמת, גם הארגומנטציה שלך נעה בין "זה מגוחך", לבין "יש שינויים, אבל החוק לא צריך לכפות". אז תחליטו – זה מגוחך או שזה לא מגוחך? 
+
+
+ זה מגוחך. 
+
+
+ אז אם זה מגוחך, יש לי חדשות בשבילך – עכשיו אנחנו בשלב המאוד-מעצבן, נדמה לי מדבריך שאף פעם לא השתייכת למיעוט מוחלש, אבל כמי שמייצגת מיעוט מוחלש בכמה וכמה זירות, אני רוצה להגיד לך:First they ignore you, then they laugh at you, then they fight you, then you win. אז אתם לא מצטרפים אלינו עכשיו, בשלב שבו אתם מלגלגים עלינו ומסבירים לנו שזה מגוחך, אנחנו ננצח אתכם בשלב הבא, שבו אתם תילחמו בנו, כי זה לא יעזור; השינוי, כמו שאתה עצמך הכרת בו בדבריך כאן, כבר התחיל. עכשיו יש לך הזדמנות, ובמשמרת שלך נקרתה ההזדמנות – האם אתה מצטרף לשינוי הזה, והאם אתה הופך את ספר החוקים לספר חוקים שמוביל שינוי כזה, כמו שקרה כמה וכמה וכמה פעמים בעבר, או שאתה משתרך מאחור, ומנופף בדגל המגוחך, וטועה בעברית, ואומר לשון נקבה על זכר ולהפך רק כדי להגחיך משהו שבתוך תוכך אתה יודע שהוא חשוב, ואתה גם יודע שהוא יקרה. אז תגיד עד מחר "הממשלה מתנגד". אתה יודע, דווקא אותם אנשים שמתקנים אותנו כל היום בעברית, ומסבירים לנו להגיד "שלוש" במקום "שלושה", וצוחקים על אלה שיש להם טעויות בעברית, דווקא הם עומדים כאן וטועים בעברית בכוונה כדי להוכיח שנקודה צודקת היא לא צודקת. שיבושם לך. השינוי הזה יקרה גם אם עכשיו תצביעו נגדו. תודה. 
+
+
+ תודה, חברת הכנסת זנדברג. אנחנו נעבור, אם כן – נאפשר לך לחזור – להצבעה על הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – פנייה שוויונית בשילוט במקום ציבורי). 
+
+ נא להצביע. 
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – פנייה שוויונית בשילוט במקום ציבורי), התשע"ג–2013, נתקבלה. 
+
+
+שבעה בעד, 33 מתנגדים ומתנגדות. הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – פנייה שוויונית בשילוט במקום ציבורי), התשע"ג–2013, לא עברה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2071/19; נספחות.]
+
+
+אנחנו עוברים להצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – לימודי יסוד ביהדות ומורשת ישראל בבתי-הספר), התשע"ד–2014, של חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, שמתבקש להגיע ולנמק את הצעת החוק. ישיב עליה שר החינוך שי פירון, בשם הממשלה. בבקשה, חבר הכנסת מוזס. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראשם שר החינוך הרב שי פירון, הצעתי, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – לימודי יסוד ביהדות ומורשת ישראל בבתי-הספר), שוועדת השרים לענייני חקיקה לא אישרה, וצר לי מאוד על כך, כי אם היה מדד לצביעות, הממשלה הייתה מקבלת את הניקוד הגבוה ביותר, כי הממשלה הזאת היא גיבורה על חרדים, אבל אינה מוכנה להחיל על עצמה, ולו במעט, את מה שהיא דורשת מהחרדים; בזמן שהיא מובילה מדיניות לכפיית לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים, ועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק להכנסת לימודי הליבה של יהדות במוסדות החינוך המערכתיים הרשמיים. 
+
+ אני אחכה עד ששר החינוך יתפנה שם. 
+
+
+ אדוני שר החינוך, זה מופנה אליך. תודה. 
+
+
+ אדוני שר החינוך, כלפי מוסדות החינוך החרדיים עומדת חובת לימודי ליבה באנגלית, מתמטיקה ועברית בהיקף שלא יפחת מ-75%. הצעת החוק המונחת לפניכם, מטרתה הטלת חובה ללימודי ליבה ביהדות במוסדות החינוך הממלכתיים בסך הכול בהיקף של 25%. אם מטילים על החרדים חובה ללימודי ליבה במקצועות חול של 75%, ואתה מכיר את המושג "ולא תהא כוהנת כפונדקית?", אז לפחות שיעמוד 25% בבתי-ספר ממלכתיים – קצת יידישקייט – יידישקייט, ולא בורות ועם-ארצות. 
+
+אני רוצה לספר לכם מה שהיה לי כאן, בקפיטריה, בהתחלת הקדנציה, כאשר שתיתי משהו ועשיתי ברכה, ככה בשקט. שואל חבר כנסת אחד את השני, בלי להגיד, חלילה, שמות: מה ממלמל הרב מוזס לפני שהוא שותה? אומר לו: מה זאת אומרת, הוא אומר ברכה. שואל אותו חבר הכנסת השני: מה, זה חופה כאן? בחופה הוא יודע שעושים ברכה. עד כדי כך המצב, שתדעו לכם. מסתובבים כיום אלפי צעירים בישראל – זה לא זר לך, שר החינוך – בוגרי מערכת החינוך הממלכתית, שאין להם ולו מושג קלוש במסורת ישראל והמורשת היהודית. מושגים בסיסיים ביהדות כמו שלושת הרגלים, מספר המצוות בתורה, מספר חומשי התורה, סדרי משנה – זרים לחלוטין. תלמידים אינם יודעים באיזה מועד חל חג השבועות, ובוודאי בתאריך העברי. חלקם לא מצליחים לקשר מועדים כמו תשעה באב, עשרה בטבת, שבעה-עשר בתמוז, מה אירע, מה זה, במה מדובר, מה פתאום צמים. גדלים כאן דורות של צעירים, במדינה היהודית, ללא מסורת ובבורות מוחלטת. 
+
+ לא היו לי ציפיות מהממשלה שתאשר הצעת חוק לימודי קודש מלאים בבתי-ספר, את זה לא ביקשתי. אבל את המינימום, 25% לימודי המסורת המנויים במטרות החינוך בחוק חינוך ממלכתי, שיאפשר שהתלמידים ידעו על בוריים לימודי תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית; זה הבסיס לכל ילד יהודי. ממשלות ישראל לדורותיהן הכירו בחשיבות הכרת המסורת ואף קבעו זאת בחקיקה, אבל לא לפי שעות – כמה שעות החובה. אני בא לומר, תן 25% מהשעות ללימודי יהדות. הבערות של תלמידי ישראל, שבקושי יודעים לומר "שמע ישראל", לצערי, לא מטרידה אותם כלל. הדבר היחיד שמעסיק היום את הממשלה ואת מרכיבי הקואליציה השונים הוא החרדים, כמו כל החוקים הדורסניים, ועל כל פנים, נושא הליבה, אי-ידיעת השפה האנגלית והמתמטיקה, זה מה שמדיר שינה מעיניהם. 
+
+שר החינוך מנמק את לימודי הליבה החרדיים – ושמעתי אותו מעל דוכן זה לא פעם אחת – כי חייבים לתת לתלמידים החרדים את הכלים שיסייעו להם להשתלב בעתיד בחברה ובעבודה. אני לא אכנס לכך שהוא יודע טוב מאוד שההישגים של התלמידים החרדים, אחרי שלמדו בישיבה – ואני יודע שגם השר ישב ולמד את הלימודים, לא רק את הלימודים הבסיסיים, אלא גם למד גמרא, רש"י ו"תוספות" וכל המושגים האלה – יודע שאלה משתלבים הכי מהר במכללות האקדמיות, בחברות ההיי-טק ובכל מקום שהם משתלבים, ועולים עשרות מונים על מקביליהם החילונים, שדגרו ודגרו על כל לימודי החול למיניהם. 
+
+אבל אם נקודת המוצא בלימודי הליבה היא דאגה לעתיד הילד, אותה דאגה, למה שלא תחול על בוגרי הממלכתי, לפחות בליבת לימודי היהדות? האם שר החינוך חשב על עתיד התלמיד החילוני, הגדל בור ועם-הארץ בנושאי יהדות לפני שהחליט להתנגד להצעת החוק? 
+
+האם חשבתם על המושג שראש הממשלה מבקש – וגם אתמול שמענו – שבראש ובראשונה אבו מאזן והפלסטינים יכירו במדינה הזאת כמדינה יהודית. ישאלו את הצעירים, אולי תסבירו לנו מה זה המדינה היהודית? קודם תכירו אתם מה זה מדינה יהודית. 
+
+ההיסטוריה של הלאום והעם משולבת במערכת החינוך. בכל מדינה כל תלמיד יודע בעל-פה את ההיסטוריה של מולדתו. רק כאן מתכחשים לעבר. 
+
+ אני הייתי רוצה לראות כמה תלמידים זוכרים בכלל את לימודי התנ"ך שלהם. אתה יודע מה, אני מוכן אפילו להתערב. הייתי כסגן שר החינוך ביישוב מסוים, והופעתי בבתי-ספר ממלכתיים, והייתי שואל שאלות מהתנ"ך, ואני מצטער לומר לכם שאפילו סיפורי התנ"ך גם לא ידעו וגם לא זכרו, כי לא שמים על זה דגש. מה יחבר נערים לארץ-ישראל ללא זיקה למסורת ישראל ומורשתו? מה יחבר תלמידים ללאום היהודי בלי ידיעה מינימלית של היסטוריית העם היהודי? 
+
+התנגדות הממשלה להצעת החוק כואבת וחורה לי מאוד, כי היא חושפת את צביעותה של הממשלה ומסירה מפרצופה את מסכת השקר. הדאגה של הממשלה אינה לעתידם של התלמידים החרדים, בדיוק כמו שאינה לתלמידים החילונים; לא לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדי מעניינים אותה, כמו שלא הבורות ביהדות במערכת החינוך הממלכתי, אלא אנחנו רואים שדבר אחד מניע את הממשלה הזאת – קעקוע ועקירת היהדות והמסורת מהמדינה. ככה יכפו על החרדים לימודי חול, ולחילונים לא יאשרו לימודי יהדות. כל שאר ההסברים הם כסות עיניים ולזות שפתיים.
+
+ואני רוצה לשאול אתכם – ושמעתי גם מחברי כנסת שהסכימו אתי כאן, חילונים – אדוני שר החינוך, השבוע התפרסמה באחד מהעיתונים הכלכליים תמונה של בית בפלורידה עם מכונית יפה בחוץ, לעומת בית ברחוב גורדון, של שני חדרים מתחת לעמודים, וזה אותו מחיר. ואז שאלו – גם כאן חברי כנסת חרדים הסכימו אתי, גם חברי כנסת חילונים – מה ימנע מהצעיר הזה, שאין לו זיקת קודש לארץ-ישראל, לא לרדת לצפון פלורידה ולגור בבית נפלא כזה? בשביל מה לו כל העניין הזה ששמו מדינת ישראל אם לא מכניסים בהם קצת יידישקייט, מידה של ביהדות?
+
+ אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת, ואני מקווה שהממשלה עוד תתעשת ותיתן ידה לעניין הזה. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מוזס. יעלה שר החינוך, השר שי פירון, וישיב על הצעת החוק.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי חבר הכנסת מוזס, סגן שר החינוך בעבר, אני מציין את העובדה שהיית סגן שר החינוך בעבר לא רק בשל העובדה שמדובר באחד מהתארים הנכבדים ביותר בעיני בחברה הישראלית, אלא בשל העובדה שאני מניח שגם אתה יודע שהתזה הבסיסית שעליה בנית את דבריך פשוט איננה נכונה, משום שהליבה איננה בחוק. אתה בא ואומר: מדוע הליבה היא בחוק ולימודי יהדות אינם בחוק? אני משוכנע, מתוקף היכרותי העמוקה אתך, כחבר כנסת מקצועי ובקי בפרטי הפרטים – אני משוכנע שאתה יודע שגם הליבה איננה בחוק. אז כמו שאומרים, למדנו בבית-המדרש, אז הדרא קושיא לדוכתא, ומגדל הקלפים שבנית התמוטט באחת, ולכן בעצם אין שאלה לדיון. 
+
+אבל כיוון שהתייחסת כל כך יפה ובאריכות, אני בכל זאת רוצה לענות לך ברמה העקרונית שתי תשובות. התשובה הראשונה – יש לי תחושה שפעמים רבות כשאתה וחבריך מדברים על לימודי יהדות, לכשתהיה חובת לימודי יהדות במערכת החינוך, ייתכן שתתנגדו ותרצו לחזור למתכונת הקודמת, משום שלימודי היהדות יש להם משמעות רחבה; אנשים חילונים, כשילמדו יהדות, אין הכוונה שהם יבואו דווקא לחסידות ויז'ניץ ויבקשו ממנה ללמוד יהדות על-פי רוח מסורת ויז'ניץ. אני מניח שהם יפנו, למשל, לחברת הכנסת רות קלדרון ויבקשו ממנה ללמד על-פי רוחה בבתי-ספר כאלה ואחרים. נשאלת השאלה, האם גם אז תתמוך בלימודי יהדות בבתי-ספר? האם גם אז, כאשר לימודי היהדות יהיו לא בדיוק ברוח, ולא בדיוק בטון, ולא בדיוק בתפיסה שאתה רוצה, האם גם אז תחשוב שלימודי יהדות במובן הרחב והמקיף שלהם הם בשורה גדולה לכלל הציבור? משום שיש לי חשד מסוים – ואני אשמח אם תתקן אותי אחר כך – שכשאתה מבקש שילמדו יהדות בבתי-הספר אתה לא מתכוון ללימודי היהדות, אלא אתה מתכוון ללימודי היהדות כפי שאתה תופס אותם. 
+
+והנקודה הזאת לא יכולה להיות בחברה דמוקרטית. ולכן הדיון בשאלה מה הם לימודי יהדות הוא דבר שהחברה הישראלית צריכה לעשות אותו, וזו הסיבה שאינני רוצה לקבוע דברים כגון אלה בחוק. חוק הוא מקום שיש בו הכרעה כלשהי של אמת ושקר, נכון ולא נכון, צודק וטועה. תוכנית לימודי ליבה בכלל, ולימודי יהדות בפרט, הם מסוג הדברים שצריך לנהל עליהם דיאלוג, הם מסוג הדברים שצריכים להיות מקצועיים נטו, ומסוג הדברים שצריכים לקבל פרשנות רחבה על-פי הרוח והיכולות ותפיסות העולם של כל קהילה וקהילה בישראל. 
+
+ אשר על כן, מאוד מאוד הייתי שמח אילו בתי-הספר בישראל היו מקדישים זמן ניכר כדי שלימודי היהדות יתפסו מקום נרחב בסדר-היום, אבל ראשית, אין זה מתפקידי לקבוע בחוק מהי יהדות; שנית – מהו ההיקף, מהו הסגנון, מהו האופי. 
+
+ ובהמשך לתשובה שכבר השבתי הבוקר, אני מאמין שכשאנחנו בוחרים מנהלי בתי-ספר אנחנו בוחרים מנהיגי חינוך. אחת הסיבות שבמסגרת התוכנית החדשה שאנחנו מובילים עכשיו אנחנו משאירים כ-30% מהזמן לבחירת מנהל בית-הספר היא כדי לאפשר לכל מנהל להביא את תפיסת עולמו, את תפיסת הקהילה, את צורכי הקהילה, לידי מימוש, ואני משוכנע שכאשר תיווצר חירות אוטונומית כזאת, מנהלים רבים יבחרו – ואני מברך על כך – בלימודי היהדות כאחת מהאופציות המרכזיות כדי באמת למלא את הזמן הפנוי הזה בדברים שנוגעים בשורשים. 
+
+ אין לנו ויכוח – אל תתבלבל לרגע, צביעות, שמַצביעוּת, כל מיני דיבורים כאלה – אין לנו ויכוח לרגע על החשיבות של לימודי היהדות. יש לנו ויכוח, כנראה, על מה זה לימודי יהדות, ויש לנו ויכוח על החובה שלי לתת לכל מנהל ומנהל ולכל קהילה וקהילה לבחור את דרכם ולנצל את השעות האלה כפי הבנתם. 
+
+לכן, אני תומך מאוד בלימודי היהדות ומבקש מהכנסת לדחות את הצעת החוק, משום שאני סבור שיש לתת למשרד החינוך, לשר החינוך, למנכ"לית המשרד, למזכירות הפדגוגית, לוועד החינוך, לקבוע את תוכני הלימודים, בלא מעורבות פוליטית. לא הייתי רוצה שיעברו בכנסת חוקים הנוגעים בתוכני הלימוד במדינת ישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה לשר החינוך השר שי פירון. חבר הכנסת מוזס, לרשותך שלוש דקות נוספות, אולי תצליח לשכנע את השר לגבי לימודי הליבה.
+
+
+ אדוני שר החינוך, מאוד מעניין שמה שזה לימודי ליבה – אתה יודע בדיוק מה זה ליבה: אנגלית, מתמטיקה, עברית – – –
+
+
+ תנ"ך.
+
+
+ תנ"ך. זה אתה יודע בדיוק. ובדיוק יהדות – אתה לא יודע איזו יהדות. אתה לא יודע על איזו יהדות סבא שלך חונך, סבא של סבא שלך; אתה לא יודע מה זה ישראל סבא; אתה לא יודע מה זה מורשת אבות; אתה לא יודע שיש הבדל – אני אומר לך אמרה חזקה מאוד של החזון אי"ש. כששאלו אותו על איזה זרם מסוים, איך הם מתנהגים, אז הוא אמר: יש הבדל בין אחד שמחזיק בכיס כסף מזויף לאחד שהוא עני ואין לו שום כסף בכיס. יש הבדל בין מזויף למשולל. מי שמשולל, אין לו מושג ביהדות – רחמנות עליו. אני מדבר על המשוללים בחינוך, ואתה בא ואומר לי: לא, אני אהפוך אותם לא למשוללי חינוך אלא למזויפי חינוך. תהפוך אותם לזייפני יהדות. מאוד מעניין איך שבזה בדיוק אתה לא יודע מה זה יהדות. מי כמוך – ואני יודע את ספרי היסוד שלך, כפי שאמרת לי: "נתיבות שלום", "שפת אמת" וכל הספרים האלה – אתה יודע בדיוק מה זו יהדות. ופה פתאום אתה לא יודע מה זה ללמד יהדות. 
+
+ ככה שמה שאני בא ואומר: אנא בטובך, באמת, אני לא רוצה לומר לך, זה שאתה אמרת לי שאמרתי "צביעות" על דברים כאלה – אתה יודע טוב מאוד שהתשובה שלך היא לא התשובה על מה שאני ביקשתי. אני אמרתי לך, יש בהצעת החוק שלי מה ללמוד: מסורת יהודית, תולדות עם ישראל – הדברים הבסיסיים. אני נתתי לך דוגמאות לכך שלא יודעים בכלל מה זה יהדות, מה זה יידישקייט, בוא נגיד כך. לבוא ולהגיד לי שאתה לא יודע מה זו יהדות? 
+
+ אני מאוד מצטער לומר ששר החינוך בא ואומר שיהדות היא מושג, וכל מנהל ומנהל ינהל כפי שהוא רוצה, כפי שהוא מבין; רק ביהדות החרדית – המנהל וגדולי ישראל לא יודעים מה זה חינוך. להם אנחנו ניתן עונש – יקבלו רק 30% מהתקציב אם הם לא ילמדו בדיוק מה שאני, שר החינוך, קובע. למה, לנו אין מנהלים כאלה מוצלחים כמו ועדות החינוך שלכם? אין לנו ועדות חינוך כאלה אצלנו? לא, נעניש אתכם, לא תקבלו, מבוטל חוק נהרי. חשמל, מים וניקיון צריכים להביא מהבית כדי לשלם – המגזר היחיד. 
+
+ וגם לא אכפת לך, שר החינוך, שבמזרח-ירושלים כל התלמידים לומדים את תוכנית הלימודים הפלסטינית, ב-100% תקציב שלנו, ובמרכזה הנכבה, והשואה היא המצאה ציונית. ושם – בסדר, יקבלו 100%. למה? כי "ירושלים המאוחדת". אבל אצלנו זו הפרדה מוחלטת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אליעזר מנחם מוזס. אדוני השר יוכל להשיב שוב. בדרך כלל התהליך הזה לא נעשה, אבל השר ביקש ואני מאפשר לשר. 
+
+
+ אני אומר מילה אחת, משפט קצר, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת מוזס, מי שמגדיר את הכסף של האחר ככסף מזויף, שלא יתפלא שאנשים לא רוצים להשתמש בשטרות שלו. עם כל הכבוד ועם כל ההערכה, אדוני חבר הכנסת מוזס – – – 
+
+
+ אני לא רוצה להשתמש בכסף המזויף שלהם – – – 
+
+
+ אדוני חבר הכנסת מוזס, אתה לא אחראי להגדרה של מהי יהדות, ואם אנחנו נלמד ביחד היסטוריה אני לא משוכנע מי משנינו מייצג יותר את מסורת סבא. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לשר החינוך, השר שי פירון. 
+
+אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – לימודי יסוד ביהדות ומורשת ישראל בבתי-הספר), התשע"ד–2014, של חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, קריאה טרומית. רבותי, מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – לימודי יסוד ביהדות ומורשת ישראל בבתי-הספר), התשע"ד–2014, נתקבלה. 
+
+
+ 31 מתנגדים, ארבעה בעד. אם כן, רבותי, הצעת החוק נדחתה, לא נתקבלה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1919/19; נספחות.]
+
+
+ הצעת חוק הנגשת רשת אינטרנט אלחוטית במוסדות ממשלתיים וגופים ציבוריים לציבור הרחב, התשע"ד–2013, של חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת נחמן שי, לרשותך עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, מאחר שנגזר דינה של הצעת החוק הזאת ליפול, כפי שהחליטה בטעות הממשלה, אני מרגיש משוחרר לומר דברים ברורים וחריפים בנושא הזה. 
+
+ נראה לי ששוב פועלים פה העצלנות המפורסמת והזלזול של הממשלה בציבור. אין לי ספק בכך שאם מישהו בממשלה היה באמת משקיע קורטוב של רצון טוב וקורטוב של הבנה מי מחזיק את מי במדינה הזאת – האזרחים את הממשלה או הממשלה את האזרחים – אז הוא היה יודע גם איזו החלטה לקבל פה. אבל מאחר שאנחנו עוסקים פה בפירמידה הפוכה, שבה הממשלה מחליטה בשביל אזרחיה מה טוב ומה לא טוב להם מתוך איזו תפיסה מוטעית של סדר העדיפויות הלאומי, כך אנחנו רואים גם בהצעת החוק הזו. 
+
+ אני רוצה להסביר מה הצעתי, כי זו הצעה פשוטה מאוד, הגיונית מאוד, נכונה מאוד וחיונית מאוד. כל אחד מאתנו, כנראה בבית הזה ורוב הציבור, משתמש ברשת האינטרנט. היום זה הכרח בל-יגונה, אי-אפשר בלי. חיינו זורמים, הייתי אומר, דרך הרשת הזאת במגוון גדול מאוד של נושאים ועניינים, החל בקניות, בנס��עות ובצרכנות למיניה, וגם בקשרים אישיים בינינו לבין עצמנו אנחנו משתמשים ברשת האינטרנט. ההצלחה שלה היא דבר שקשה היה לתאר, וקשה יהיה גם לתאר לאן הדברים האלה מתגלגלים.
+
+ מה רציתי? אני לא רוצה להרחיב, כי כל אחד מבין, זה כמעט מובן מאליו. מה רציתי? רציתי להנגיש לציבור הרחב את תשתית האינטרנט בבניינים ציבוריים שנועדו למתן שירות לציבור; להנגיש את הרשת הזאת ללא תשלום. כי מה קורה? אנחנו מתנהלים במרחב הציבורי הפתוח או נכנסים למקומות שונים כאלה ואחרים, ואנחנו נושאים אתנו את המכשירים שלנו – פעם אחת זה יכול להיות הטלפון הנישא, יכול להיות גם מחשב נישא מסוגים שונים, אני לא רוצה לקדם אף אחד מהם – ואנחנו רוצים להשתמש בהם. בחלק מהמקומות הגלישה חופשית, ואז אין לה עלות וכל אחד או אחת יכולים להשתמש בה ככל שירצו, וטוב הדבר. במקומות מסוימים הרשתות סגורות, אנחנו מקבלים את הסימן ואנחנו יודעים שאנחנו צריכים להשתמש בכמות הגלישה שקבענו לעצמנו. בחלק מהמכשירים מדובר בעלות גבוהה. 
+
+מה אני הצעתי? הצעתי שבמבני ציבור, במרחבי ציבור שממומנים או נתמכים על-ידי הציבור – ממומנים או נתמכים על-ידי הציבור – נוכל לגלוש באופן חופשי. זה אומר שכשאנחנו באים למשרד הפנים ועומדים בתור שעה או שעה וחצי – הגענו למשרד הפנים, לפעמים אפשר לעשות את זה באינטרנט; לפעמים, לפעמים לא – באותו זמן אנחנו רוצים לנצל את הזמן האבוד שלנו לצורכי עבודה, כמו שהססמה אומרת, ולגלוש. ואני מבקש ממשרד הפנים, שברוך השם ממומן מכספנו, שייתן לי את האופציה הזאת. זה פשוט מאוד – או שהרשת של משרד הפנים תיפתח או שתעמוד רשת לציבור. 
+
+ ואני אומר לכם שאני לא מציג פה איזו חזות שהיא חדשה לגמרי, כי היא מקובלת, בהרבה מקומות היא כבר מקובלת, זה לא פריצת דרך. הייתי נורא רוצה להציג משהו שעוד לא היה ולא קיים – הוא קיים. אני מניח שאתם יודעים שבירושלים אפשר לגלוש במרחב הציבורי, בחלק. בחיפה אפשר. בתל-אביב אפשר בכל המרחב הציבורי לגלוש חופשי, כי עיריית תל-אביב היא עירייה חכמה, היא מבינה שהיא רוצה לתת תנאי חיים הוגנים והולמים לתושבי תל-אביב. 
+
+ אחר כך הממשלה תקטר לנו למה עוברים לגור באזור המרכז – כי אזור המרכז יודע להציע. אני אומר: בואו נעשה את זה גם לא באזור המרכז.
+
+
+ אז מי משקיע בזה, נחמן?
+
+
+ העירייה השקיעה. אתה רוצה לדעת כמה זה עלה לעירייה? ההתקנה עולה כ-15 שקל לתושב, ואחזקה עולה בין שקל לשקל וחצי לשנה. אז אם יש לנו 400,000 תושבים באזור תל-אביב, זה עולה 400,000 שקל. ואני אגיד שגם אם זה יעלה מיליון שקל, זה לא יותר מדי. זה רק יותר מדי לממשלה שמסתכלת רק על הפרצוף של עצמה.
+
+
+ לא 400,000 שקל.
+
+
+4 מיליון שקל. לא, 400,000. אני אומר לך: שקל לאדם. והתקנה 15 שקל. יש פרסום רשמי של עיריית תל-אביב כמה עלה לה להתקין נקודות פתוחות של גלישה במרחב הציבורי.
+
+ עכשיו, אנחנו יודעים שבנקים כבר פתוחים, מקומות פרטיים פתוחים.
+
+
+ אז זה עולה 6 מיליון שקל להתקין, נגיד בגדול.
+
+
+ 15 שקל להתקין כפול 400,000. אתה עשית הרבה חשבונות בחיים שלך, תראה שזה מעט מאוד כסף. זה 6 מיליון שקל – 10 מיליון שקל. 
+
+ואנחנו מדברים על מגוון של מקומות ציבוריים – קופות-חולים. חלק מקופות-החולים כבר עשו את זה; אנחנו מדברים על אוניברסיטאות – חלק מהאוניברסיטאות כבר עשו את זה; או במבנים הציבוריים עצמם, או במבנים או במקומות שנתמכים על-ידי הציבור. וברוך השם יש לנו – למה שבאצטדיון כדורגל לא תהיה גלישה חופשית? מה קרה? המדינה מממנת את הכדורגל. למה שבתחנת משטרה, כשאנחנו יושבים שם שלוש שעות לחכות עד שיגיעו אלינו, לא תהיה גלישה חופשית? בטוח שניצב בדימוס מיקי לוי יודע מה קורה בתחנות משטרה.
+
+תשימו לב, הלוא התהליך כבר נמצא בהתקדמות. אני אומר לממשלה שאולי יש לה חזון. אני חושש מאוד שאין לה חזון, כי היא מסתכלת אחורה במקום קדימה. היא אומרת: אני רוצה להקל את החיים.
+
+ הסתכלתי מה קורה בחוץ-לארץ. למה לא ניסע לטייוואן? פרויקט בטייוואן שנקרא: iTaiwan – Government indoor public area free WiFi access. בטייוואן אפשר לגלוש באינטרנט בכל מקום. אולי אתם רוצים לנסוע למדינה אחרת, אולי אתם רוצים לנסוע להונג-קונג? בהונג-קונג יש פרויקט שנקרא Government WiFi free internet access. אולי יצא לכם, כי חם מדי במזרח הרחוק, לנסוע להלסינקי, שם הטמפרטורות יותר טובות, יותר נמוכות? בהלסינקי אתם יכולים לגלוש חופשי. זאת אומרת שזה לא דבר שהוא בלתי ניתן לביצוע. זה אומר שהעלויות הן עלויות סבירות. 
+
+ ועכשיו אני מסתכל על חבר הכנסת מאיר שטרית, כי הוא לא מאזין לי – חבר הכנסת שטרית, אתה אתי? חבר הכנסת שטרית, אני מדבר אליך. אתה הגשת בכנסת הקודמת הצעת חוק דומה. אם אתה זוכר, אתה עכשיו לא יודע על מה אני מדבר, אני מדבר על גלישה חופשית באינטרנט במרחב הציבורי. נכון? אני גם מזכיר את זה בהצעת החוק שלי, הגישה דומה. עשיתי אותה טיפה אחרת, אבל אני נותן את האשראי לידידי חבר הכנסת מאיר שטרית, הוא הציע את זה, ההיגיון הזה כבר היה קיים. 
+
+ אבל מאז הוא הולך ומוכיח את עצמו כל הזמן. יש לי רשימה ארוכה של מקומות במגזר הציבורי, בגופים נתמכים, שכבר עושים את זה. מה שרציתי, שהממשלה תקבע שכל אחד יוכל לגלוש בכל מקום שהוא מממן מכספו, הוא מממן והיא מממנת מכספם. זה חלק מהשירות הציבורי שאזרחי מדינת ישראל צריכים לקבל. 
+
+ עד עכשיו – דעתי, ועכשיו תשמעו את סגן השר מסביר למה אי-אפשר, ואחר כך אשיב לו כמובן. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נחמן שי. ישיב סגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת לוין, רק תשמע את מה שאני מקריא, דקה, ואחר כך תמשיך לדבר – אני מבקש לברך בתחילת דברי את צה"ל, את לוחמי שייטת 13, אשר השתלטו על ספינת סוחר שהפליגה מאיראן – ההשתלטות בוצעה 1,500 ק"מ דרומית לאילת – ומובלת בשעות אלה לנמל אילת. בספינה נתפסו טילים מתקדמים שיכולים להגיע לטווח של 200 ק"מ, והיו מיועדים לתנועת ה"חמאס" ברצועת-עזה. ברכות ללוחמי השייטת. עכשיו אתה יכול להמשיך לדבר.
+
+
+ – – – 
+
+
+ בבקשה?
+
+
+ אפשר להצביע עכשיו, אחרי ההודעה הזאת.
+
+
+ עכשיו כולם בהלם.
+
+
+ רעיון טוב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, התקנת אינטרנט אלחוטי בכל בניין ציבורי, כמוצע בהצעת החוק, צפויה להשית עלויות נכבדות ביותר על הגופים הציבוריים השונים, ובמיוחד על גופים ציבוריים בעלי מבנים רבים ברחבי הארץ, דוגמת רשות המסים – יותר מ-50 מבנים. העלויות הן גבוהות מאוד; רק ברשות המסים כ-4 מיליון שקלים. הנהלת בתי-משפט, יותר מ-20 מבנים, עלות – מיליון; משרד הפנים – יותר מכמה מיליונים, ועוד כהנה וכהנה – משרד הרישוי – הרשימה היא מאוד מאוד ארוכה. והשאלה הנשאלת, באמת מה סדר העדיפויות שאנחנו צריכים שיהיה מונח לפתחנו. 
+
+ לעלויות ההתקנה והתשלומים לספקי האינטרנט השונים יתווספו עלויות נלוות עקב שהות ממושכת-יתר של המבקרים במבני הציבור, והרי המגמה שלנו היא בכלל שלא יגיעו לשם, שיישארו בבית – – –
+
+
+ ברור, למה מ��יע להם?
+
+
+ – – – שיישארו בבית ושישלחו את הבקשות שלהם ואת הפניות שלהם דרך דפים מוסדרים.
+
+
+ אל תבואו.
+
+
+ הזכרת את תל-אביב. יושבת לידי חברת הכנסת מסיעתי, עדי קול, שאמרה: עזוב אותך, הרשת בתל-אביב קורסת, לא מסודרת, בעייתית. זה רק כתשובת אגב. 
+
+ כמו כן, למרות האמור בדברי ההסבר בהצעת החוק, לא ברור אם השירות הניתן לאזרח בהכרח ישופר עקב התקנת אינטרנט אלחוטי, מכיוון שהציבור אשר הגיע לקבלת שירות פרונטלי בחר לעשות זאת על פני פנייה לאתרי האינטרנט של הגופים השונים. 
+
+אם משרדי הממשלה רואים לנכון להקים מערכת אינטרנט אלחוטי, מתוך ראייה של שיפור השירות לאזרח, ביכולתם לבצע זאת במסגרת סדרי עדיפויותיהם, ולא באמצעות חקיקה ראשית. נו באמת, זה הדבר לחקיקה ראשית? 
+
+ ואני רוצה להוסיף, שמעבר לעלויות הנכבדות, לרוב האנשים כיום יש חיבור לפלאפונים ברמה של 3 ג'יגה-בייט, כך שנראה שהיום ההצעה באמת פחות רלוונטית; כמעט אין אנשים שאין להם טלפונים מתקדמים.
+
+ לאור האמור לעיל, אבקש מחברי הכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. תודה רבה.
+
+
+ תודה לסגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת נחמן שי – חבר הכנסת נחמן שי.
+
+
+ הוא מוותר, הסתפק – – –
+
+
+ לא, אם הוא מוותר, הוא יגיד. הוא ביקש להשיב אחרי התשובה. חבר הכנסת נחמן שי, תחליט אם אתה עולה. יש לך אפשרות של שלוש דקות נוספות, אולי תצליח לשכנע את הממשלה.
+
+
+ לא, לא קלטתי את כל הנתונים המסחררים של סגן השר לגבי העלויות, רק הבנתי שיש הרבה מבנים, למשל ברשות בתי-המשפט, והוא לא יוכל לאפשר את זה בכל מקום. 
+
+נקודת המוצא – קודם כול, כל גוף וגוף מהגופים האלה יכול לעמוד במטלה, אילו רק היה רוצה, ואילו רק היה חושב שהמשימה שלו היא לשרת את הציבור. אבל המשימה הזאת קיימת רק בתיאוריה, היא לא אמיתית, והיא בוודאי ובוודאי לא מטרידה את הממשלה הזאת. 
+
+זה שסגן השר אומר לי שאפשר לבוא – בכלל אנחנו לא רוצים שתבואו, אז שינסה. לא כל השירותים, ובחלק מהשירותים פה ושם התנסיתי, אפשר. בחלק גדול מהשירותים אי-אפשר לעשות את זה באינטרנט. אי-אפשר לעשות את זה באינטרנט. אתה צריך להביא את עצמך. בבית-משפט – בוודאי, בתחנת משטרה – בוודאי, בקופת-חולים – בוודאי, באוניברסיטה – בוודאי. אתה צריך לבוא. מה זה "תעשה באינטרנט"? הרופא רואה אותך באינטרנט? השופט שופט אותך באינטרנט? מה זה התשובות האלה שכותבים שם הגאונים שיושבים במשרד האוצר?
+
+
+ אני כתבתי את זה.
+
+
+ מה זה התשובות האלה? אני פשוט מתקשה להבין למה אנשים נבונים, אנשים נבונים, קונים את התשובות האלה שכותבים שם בשבילם, באים הנה ונותנים את התשובות וחושבים שהם ריצו את הציבור. לא רוצים לראות את הלבן בעיניים של האזרחים – זה אני מסכים – תדברו אתנו באינטרנט, אל תתקרבו אלינו בכלל. 
+
+ועוד יותר אתה אומר לי, דבר שחמור עוד יותר – רוב האנשים, אתה אומר, עשו להם חבילות. אלה שיש להם כסף עושים חבילות, אלה שאין להם כסף מחפשים את ה-WiFi. אתה כנראה לא מכיר אותם. תשאל את החברים שלנו פה שאין להם היכולת. הם הולכים, הם הולכים במרחב הציבורי עם המכשיר ביד שיקלוט להם WiFi. אתה ואני מפונקים. מחוברים, מפונקים, תקרא לזה איך שאתה רוצה. אנחנו יכולים לגלוש בכל מקום, אין לנו בעיה גם בחוץ-לארץ. 
+
+
+ 59 שקלים, חבילה מושלמת.
+
+
+לחודש. תכפיל את זה ב-12 תגיע ל-600. תגיע ל-600.
+
+
+האינטרנט זה – – –
+
+
+ אז אני אומר, לא במקרה בהרבה מקומות פתחו את ה-WiFi – כי מבינים שזה מסייע לאנש��ם ואז הם לא צריכים לגלוש את כל החבילה שלהם. גם אם יש להם חבילה הם לא צריכים לגלוש אותה. בקיצור, אתם רוצים מדינה לעשירים? אתם קוראים לזה "מעמד בינוני"? – תחיו במדינה שלכם.
+
+
+ נו, באמת. נו, באמת.
+
+
+ תודה.
+
+
+אתם עושים עוול לציבור שעשה טעות ובחר אתכם.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נחמן שי. 
+
+ אם כן, רבותי, עוברים להצבעה. הצעת חוק הנגשת רשת אינטרנט אלחוטית במוסדות ממשלתיים וגופים ציבוריים לציבור הרחב, התשע"ד–2013, של חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי כנסת. רבותי, הצבעה בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הנגשת רשת אינטרנט אלחוטית במוסדות ממשלתיים וגופים ציבוריים לציבור הרחב, התשע"ד–2013, נתקבלה.
+
+
+24 מתנגדים, שמונה בעד. הצעת החוק לא נתקבלה.
+
+
+
+
+ הצעה לסדר-היום 2870 של חבר הכנסת דב חנין: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפרטת מערכת הבריאות. חבר הכנסת דב חנין, לרשותך עשר דקות. מייד אחרי כן תשיב שרת הבריאות. עשר דקות לרשותך.
+
+
+ תודה לך. אדוני היושב-ראש, גברתי שרת הבריאות, אדוני השר לאזרחים ותיקים, עמיתי חברי הכנסת, גם יושב-ראש הכנסת אפילו נמצא אתנו כרגע באולם, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעתנו, הצעת סיעת חד"ש, להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לסוגיית הפרטת מערכת הבריאות. 
+
+גברתי שרת הבריאות, במערכת הבריאות שלנו יש רופאים מצוינים, יש אחיות מסורות. יש עובדים במשרדך, גברתי השרה, שהם באמת למופת מבחינת המסירות, ההקדשה והמקצועיות. וגברתי השרה, אני אומר את זה כאן מעל הדוכן הזה, יש למשרד הבריאות גם שרה מאוד מסורה לתפקידה, ואני מברך אותך על העבודה שאת עושה, ואני אומר את הדברים כדי להבהיר שאין פה לא מגמה לניגוח ולא מגמה להתקפה בוודאי. זו שרת בריאות שבאמת עושה כל שביכולתה כדי להגן ולחזק את המערכת הזאת. ולמערכת הבריאות בישראל יש גם הישגים, יש הישגים בהחלט, אבל יש בעיות, והבעיות הן בעיות עומק.
+
+ אני בצער אומר, יש היום יותר מדי סימנים רפואיים, ידידי ד"ר עפו אגבאריה, שמלמדים שמערכת הבריאות חולה. יש פרמטרים שמלמדים שמערכת הבריאות חולה. אנחנו רואים את זה בזמינות הבעייתית של התורים לרופאים; בתורים העצומים לניתוחים; בקשיים לקבל שירות רפואי בזמן ושירות ראוי; בעובדה שיש קושי במערכת ההכשרות הרפואיות. 
+
+ אתמול התקיים פה בכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסת יחימוביץ, כנס מאוד מרשים שבו באו, גברתי השרה, אנשים ממערכת הבריאות, ממגוון מקומות במערכת הבריאות, וסיפרו על הקשיים, על הבעיות, על המצוקות, החל מהמצוקות של הרופאים ועבור למצוקות בהכשרה של המתמחים. באמת זה היה כנס גם מרשים אבל גם מאוד מאוד מלמד. קיימת מצוקה של קופות-החולים, וקופות-החולים דוחות תשלומים לבתי-החולים, וזה יכול להביא למצב שגם בתי-החולים יעמדו במצב של קושי תזרימי וידחו גם הם תשלומים לספקים בהיקפים משמעותיים. 
+
+ ובעצם כל אותם סממנים מולידים נתון מאוד מאוד מדאיג שהוא האמון הציבורי במערכת הרפואה הציבורית – האמון הזה ירד לשפל חסר תקדים. בסקר שנערך לאחרונה דיווחו רק 50% מהנשאלים שהם בטוחים שיקבלו טיפול ראוי בעת מחלה קשה. זה נתון מדאיג. והנתון הזה מעלה את החשש שלא רחוק היום שבו חלק מהציבור, ובמיוחד דווקא ממעמד הביניים ומהמעמד החברתי-הכלכלי הגבוה, ישלם עבור מערכת הבריאות הציבורית שכורעת תחת העומס, כשהוא בעצמו לא בטוח שהוא באמת יקבל את השירותים המתאימים והראויים במערכת הזאת.
+
+ עמיתי חברי הכנסת, המצב שהגענו אליו לא קרה בטעות. הוא תולדה של מדיניות ארוכת שנים של ייבוש מערכת הבריאות הציבורית שהובלה על-ידי ממשלות ישראל, הייתי אומר בייחוד משנת 1998. זה תהליך מואץ שדחף את המערכת, את קופות-החולים ואת בתי-החולים, לעבר הרפואה הפרטית; תהליך שנטע בלב המערכת הציבורית גידולי פרא פרטיים שגורמים למסחורה ולהסחרתה: תשלומי ההשתתפות העצמית הולכים וגדלים; השר"פ – השירות הרפואי הפרטי – בחירת רופא בתשלום פרטי ושירותים פרטיים אחרים שניתנים בתוך בתי החולים הציבוריים; ולבסוף, ביטוחים משלימים שקופות-החולים עצמן מוכרות. 
+
+ אגב, זה היה מהלך משמעותי ומכריע, שכן הביטוח המשלים הוא היום צינור עיקרי שדרכו זורמים רופאים מהמערכת הציבורית אל מרכזי הרפואה הפרטיים. 
+
+ והיום אנחנו כבר נמצאים במצב מדאיג שבו מרבית הציבור בישראל מבוטח בביטוח משלים, ולמעלה משליש הציבור מבוטח גם בביטוח מסחרי – אלה הם ממדי ענק בקנה-מידה של העולם המערבי. המציאות הזאת מחזקת בקרב הציבור את הרושם שכדי לקבל שירות רפואי נחוץ באיכות סבירה אין מנוס מלהשתמש בשירותים כמו ביטוח פרטי, תשלום לרופא, ניצול קשרים מיוחדים, ואפילו – ואני אומר את זה בצער אבל גם זה כבר קורה במערכת הבריאות – אפילו תשלום שוחד. 
+
+ המצב הזה מתחבר לתמונה מדאיגה של פערים חברתיים שמתבטאים במיוחד בתחום הבריאות. שמונה שנות חיים ומעלה מבדילות היום בין תוחלת החיים של אזרח ישראלי שחי בעיר מבוססת לבין אזרח שחי בעיר ענייה. אומנם אין ספק – מקור הפערים החברתיים האלה הוא לא בשדה הבריאות; אבל במרחב הבריאות, נדמה לי שכולנו נסכים ששם נמצא הביטוי האכזרי ביותר: הקושי להגיע לרופא, הקושי לקנות תרופות, מחלות שלעתים לא מטופלות, ואפילו – אני אומר את זה בהרבה כאב – אפילו מוות מוקדם שסיבתו היא בעצם הפערים והעוני.
+
+ ולכן, גברתי השרה, אנחנו, לצערי, ניצבים על פי תהום. ההפרדה הזאת, של בריאות פרטית ובריאות ציבורית, היטשטשה לחלוטין. הטשטוש הקיים יוצר בזבוז משאבים, העמקת פערים ובמיוחד בלבול קשה של התודעה. מנגנוני השר"פ הם מתכונת ייחודית להפרטה. זו רפואה פרטית שיושבת ונשענת על התשתיות הציבוריות, ושר"פ אינו אלא הכנסה של שירותים פרטיים בכסף פרטי ללבו של בית-החולים הציבורי. אני מכיר את אלה שמקדמים את מהלכי השר"פ, אבל בין שהניסיון שלהם לקדם את השר"פ נובע מציניות ובין שהוא נובע מייאוש, ההצעה הזו רק מעמיקה את הבלבול ואת חוסר האמון של הציבור הישראלי במערכת הבריאות הציבורית.
+
+ לזה אנחנו צריכים להוסיף את השיווק האגרסיבי של ביטוחים משלימים וביטוחים פרטיים שהציבור נחשף אליהם יומם ולילה, שגם הוא משדר מסר: הבריאות הציבורית לא מספיקה, ואם אתה רוצה באמת לדאוג לעצמך ולמשפחתך, אתה צריך למצוא דרך לעקוף את הרפואה הציבורית.
+
+ התמונה של הנתונים ניתנת לסיכום במספר אחד, שהוא לדעתי המרכז של העניין. אם בשנת 1995 30% מההוצאות במערכת הבריאות היו ההוצאות הפרטיות, המספר הזה, של הוצאות פרטיות, עלה ל-40%. זה מספר מאוד מאוד גדול. 
+
+גברתי שרת הבריאות, את יודעת טוב ממני, כשרה שמופקדת על התחום הזה – – –
+
+
+ אדוני, חבר הכנסת דב חנין, מה תעזור ועדת חקירה פרלמנטרית? זו שאלה שצריכה להעסיק את ועדות הכנסת בדיון עם שרת הבריאות, אבל למה ועדת חקירה פרלמנטרית? 
+
+
+ אני מייד אגיע לשאלתך. תודה לך, חבר הכנסת ריבלין, על השאלה, אני מייד אגיע אליה. 
+
+א��י יודע, גברתי השרה, ואת יודעת טוב ממני, כשרה שבאמת מאוד מעורבת במערכת הזאת, שמערכת הבריאות הישראלית עומדת בתנאים מאוד לא פשוטים: יש מחסור ניכר בכוח-אדם ובציוד, יש עומס גדול על כתפי הרופאים והאחיות, והמצב הזה יוצר באמת את התורים הארוכים; הוא יוצר יחס טעון שיפור; הוא יוצר בעיות נוספות, אבל האפיק הזה, של הרפואה הפרטית והביטוח המשלים, עתיד לחסל סופית את מערכת הבריאות הציבורית. 
+
+אני אומר את הדברים מכיוון שזה כיוון שהוא לא רק מנוגד להיגיון, הוא גם מנוגד למגמת ההתפתחות בעולם. אפילו ארצות-הברית, שהיא מדינת הרפואה הפרטית – אגב, משם אנחנו יכולים ללמוד עד כמה הרפואה הפרטית גם עולה יותר וגם מייצרת פחות בריאות – אבל אפילו ארצות-הברית הגדולה עברה, בכאבים ובוויכוחים קשים, רפורמה שיצרה שם תשתיות של אחריות ציבורית – אחריות ציבורית לבריאות הציבור. 
+
+ ולכן, אנחנו נמצאים באמת בצומת, שהוא צומת של בחירה היסטורית, שבה צריך לבחור בין הצלת מערכת הבריאות הציבורית מהתפרקות לבין כניעה לאינטרסים כספיים שיעמיקו את ההפרטה. 
+
+עמיתי חברי הכנסת – אמרת, חבר הכנסת ריבלין, שהסוגיות נדונות בוועדות הכנסת. הן אכן נדונות, וכל ועדה של הכנסת עוסקת בחלקה. למשל, יש סוגיה של הפרטת אחיות בתי-הספר, שנדמה לי שאין ועדה בכנסת שלא דנה בה: הוועדה לזכויות הילד, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ואפילו ועדת הכלכלה וועדת הכספים. וכל ועדות הכנסת, כל אחת מהן בנפרד, הגיעה למסקנה שההפרטה הזאת היא מוטעית, שצריך להחזיר את אחיות בריאות הציבור למערכת הממלכתית הציבורית. הדברים לא קורים. הדברים לא קורים. 
+
+
+ תשיג רוב בכנסת – – 
+
+
+ לכן, כדי שיושג הרוב – – – 
+
+
+ – – יהיה לך קול אחד, שלי, בטוח. 
+
+
+ יפה, כבר יש לנו כמה. 
+
+
+ גם השרה התייחסה וחשבה שהמוסד של אחיות בית-הספר זה מוסד – – – 
+
+
+ נכון מאוד, חבר הכנסת ריבלין. ולכן אני אומר, ועדת חקירה פרלמנטרית היא כלי לגיבוש של חשיבה כוללת שלנו בכנסת. 
+
+ כאשר אני עומד על הדוכן הזה ואומר את דברי – – 
+
+
+ נא לסיים. 
+
+
+ אני מסיים. – – או אפילו כאשר אתה, חברי חבר הכנסת ריבלין, אומר את הדברים מעל הדוכן הזה, זה נשמע בצורה מסוימת – – – 
+
+
+ לפי הכלל של חבר הכנסת ריבלין אין שום צורך להקים שום ועדת חקירה פרלמנטרית. 
+
+
+ לא לא, יש חקירות שהן לא פוליטיות לחלוטין. 
+
+
+ תאונות דרכים פעם היה, אתה זוכר? 
+
+
+ ודאי. וגם זה לא עזר. 
+
+
+ אז ועדת הכלכלה יכולה – – – 
+
+
+ הייתה ועדת חקירה כי תאונות דרכים קורות לכולנו. חברת הכנסת יחימוביץ העלתה את הנושא במסגרת המערכת של הכנסת, יכול להיות גם במסגרת חקיקה. השאלה, מה תעזור פה ועדת חקירה פרלמנטרית? אנחנו צריכים למצוא אשם. 
+
+
+ לא לא, אנחנו לא בעניין של אשמים. 
+
+
+ טוב, רבותי, אני מבקש משפט אחרון, אחרת זה יהיה פה דיון. 
+
+
+ במערכת הבריאות חסרים כמה מיליארדי שקלים – – – 
+
+
+ ידידי חבר הכנסת ריבלין, יש עוד נושא, יש גם ועדת גרמן, שהיא ועדה מקצועית שעוסקת בנושא. 
+
+
+ אבל בנושא הסמים – בנושא הסמים עשינו ועדת חקירה פרלמנטרית. הרשויות המקומיות – – – 
+
+
+ חבר הכנסת חנין, נא לסיים. 
+
+
+ אני רוצה לסיים. 
+
+
+ היו לך עשר דקות, וזה מתמשך ומתמשך, אני לא יכול לאפשר את זה. 
+
+
+ אנחנו מפריעים לו. – – – חבר הכנסת ברכה, בנושא העיריות, בנושא הפנים, הקמנו ועדת חקירה. 
+
+
+חבר הכנסת ריבלין, זה לא ועדה שבסופה תולים מישהו או מעמידים אותו לדין, זה הזדמנות – – – 
+
+
+ אין מטרה פה לחפש את האשמים. המטרה בתהליך של ועדת חקירה פרלמנטרית, אדוני, חבר הכנסת ריבלין – – – 
+
+
+ רבותי, כולנו מבינים שהממשלה לא תיתן אפשרות להקים ועדת חקירה.
+
+
+ אולי כן, אנחנו עוד לא יודעים. 
+
+
+ אנחנו כל כך ותיקים פה, אני לא מבין מה, אפשר לחשוב שזה עניין של שכנוע. זה לא עניין של שכנוע. 
+
+
+אני אומר, המהלך הזה נועד לגבש הסכמות רחבות ככל האפשר בכנסת בסוגיה הזאת, שהיא גורלית לכולם, ואני מקווה שכשוועדת החקירה הפרלמנטרית תביא את ממצאיה ומסקנותיה, כולנו נצביע בעדה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. תעלה שרת הבריאות, השרה יעל גרמן. גם לשרה יש עשר דקות בהצעות מהסוג הזה. בדרך כלל לא מגבילים את השרים, אבל התקנון אומר לגבי תשובה – אני מקווה שהתשובה תהיה יותר קצרה, אז לא נצטרך להגביל, אבל אני לא אגביל את השרה, שיהיה ברור. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, התשובה תהיה קצרה ביותר, בהתאם לבקשתך. 
+
+
+ אני גם לא אגביל אותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברותי חברות הכנסת, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת דב חנין, סוגיית היחס בין המימון הפרטי למימון הציבורי, שזו למעשה המטרה שלשמה אתה רוצה להקים את ועדת החקירה, הרי, לראות מה היחס, או בלשון העם, לראות מה קורה עם השר"פ, זו המטרה – היא סוגיה מאוד מורכבת; יש לה היבטים מקצועיים, תפעוליים, כלכליים, ואולי בראש ובראשונה ערכיים. אך היא בראש ובראשונה סוגיה של מדיניות, הנתונה לסמכות הממשלה, והממשלה הנוכחית ניגשה לטפל בסוגיה הזאת במרץ רב, ברצינות ובתשומת לב. 
+
+הוועדה בראשותי היא אחת הדוגמאות לכך. היא מונה את טובי המומחים במערכת הבריאות, את טובי הנציגים של הממשלה ומחוץ לממשלה, של בנק ישראל ועוד. היא שמעה את כלל הגורמים המרכזיים במערכת, לרבות גורמים פוליטיים שביקשו להופיע בפניה. שמענו אותם בראש פתוח, ללא הטיות פוליטיות. והיא מתכנסת כרגע לישורת האחרונה, לקראת המסקנות. אין מדובר בסוגיה פוליטית, וצריך להימנע מלעסוק בה באופן שטחי או בסימון מטרות מראש. כאשר תסכם הוועדה בראשותי את מסקנותיה ונגיע ליישומן, אין לי ספק שחלקן יחייב תיקוני חקיקה, וככאלו הם יונחו על שולחן הכנסת ויהיה אפשר לקיים את כל הדיונים שמן הראוי שיתקיימו בנושא. 
+
+בשלב זה, דחיקת הנושא ממישור הטיפול והבחינה המערכתיים המקצועיים, כפי שזה נעשה בוועדה, אל המגרש הפוליטי, לא תסייע לליבון הסוגיות שעל הפרק, ואף תסיג את הדיון ותצמצם אותו למרכיבי בסיס ראשוניים, כפי שנוטים לדבר בצורה מאוד שטחית על מושגים כגון שר"פ, שהם רק חלק קטן מכל הבעיה, או ממכלול הבעיות שמערכת הבריאות ניצבת בפניהן. וכדומה גם, כותרות נוספות שנוטים לתת כיום למימון הציבורי ולמימון הפרטי. 
+
+ לכן, ומפני שלדעתי ועדת חקירה תמיד צריכה להיות פתרון קצה, ולא פתרון כלשהו כדי להגיע למטרה שמסמנים אותה מראש, אני סבורה שהקמת ועדת חקירה יוצרת מסלול מקביל לזה שהקימה הממשלה – ואנחנו. הפירוש הוא להתחיל מבראשית את כל המסע בדרך פחות סלולה ופחות מוצלחת, תוך הסטת משאבים מהערוץ המערכתי המקצועי לערוץ הפרלמנטרי. הממשלה היא שהניחה את הנושא על ראש סדר-יומה, והיא שתשלים את שהחלה בו. 
+
+אין לי ספק כי כשתושלם המלאכה, יהיה זה תחילתו, כפי שאמרתי, של דיון ציבורי פורה, אך לפחות כזה שיהיה שקול, מבוסס על מידע ועל עובדות. 
+
+ועדת חקירה פרלמנטרית כמוצע לא תסייע לקדם את הנושא, ולא את ענייניות הדיון הציבורי בו. ולכן אנו רואי�� בה חסרת תועלת, ולכן אנו מתנגדים להצעה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לשרה יעל גרמן, שרת הבריאות. אם כן, רבותי, אני אקבע את סדרי ההצבעה. רבותי, מאחר שהממשלה מתנגדת, מי שבעד – הוא בעד העברת הנושא לוועדת הכנסת, ומי שמתנגד – מציע להסיר את הבקשה להקים ועדת חקירה. אם כן, רבותי, מי שבעד – זה בעד הבקשה של חבר הכנסת דב חנין, להעביר את זה לוועדת הכנסת. מי שנגד – נגד, להסיר את זה מסדר-היום. 
+
+ מי בעד, רבותי? מי נגד?
+
+ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+ 29 מתנגדים, תשעה בעד. אם כן, רבותי, ההצעה הוסרה מסדר-היום.
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום מס' 2819, 2823, 2826, 2879 ו-2906 בנושא: העברת חלקים ממתחם הכותל לעמותת אלע"ד. ראשונת הדוברים – – –
+
+
+ למה לא את ההצעה שלי לסדר-היום?
+
+
+ חבר הכנסת טלב אבו עראר, אתה הראשון.
+
+
+ – – –
+
+
+ שלוש דקות לרשותך, אדוני.
+
+
+ מכובדי היושב-ראש, מכובדי השרים – – –
+
+
+רק רגע, חבר הכנסת. גברתי השרה, אמרת משהו ולא הבנתי לגבי – – –
+
+
+ לתת לי את האפשרות שעכשיו תהיה ההצעה שלי. אני אמרתי אותו דבר – – –
+
+
+ להקדים את ההצעה לסדר-היום – – –
+
+
+ לא, לא, זה בסדר. ביקשת שכרגע חבר הכנסת טלב אבו עראר יעלה. אתה ביקשת ממישהו אחר ואני ביקשתי – – – בסדר גמור.
+
+
+ שלוש דקות, אדוני, לרשותך.
+
+
+ מכובדי היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס, לדבר על הכותל. הכותל שמדברים עליו, שמו האמיתי – "חיט אל-בראק", קיר "אל-בוראק". הוא אחד הקירות של המסגד אל-אקצא. בתקופת המנדט הבריטי הקימה בריטניה, שהייתה אז בעלת הברית הראשונה של התנועה הציונית, ועדת חקירה. הוועדה הגיעה לפלסטין ופגשה את כל הצדדים והיא הגיעה לאמת היסטורית מוכחת כי קיר "אל-בוראק" הוא חלק אורגני ממסגד אל-אקצא, חלק בלתי נפרד, כי הוא הגדר הדרום-מערבית שלו. לא כותל ולא אחר. מסגד אל-אקצא, בשלמותו, הוא למוסלמים. 
+
+ ולכן אני תוהה ושואל, למרות התנגדותם הנחרצת של גדולי הרבנים בישראל, לפי ההלכה שאסור ליהודים להיכנס למסגד אל-אקצא. ולמרות התנגדותם של מיליארד וחצי מוסלמים, מירי רגב בוחרת לדון כמעט בכל שבוע בוועדת הפנים בסוגיית כניסת היהודים למסגד אל-אקצא, ואפילו מינתה היום, מוקדם בבוקר, ועדת משנה לנושא כניסת היהודים למסגד אל-אקצא. ואפילו היא מבקשת שתתאפשר כניסת יהודים בצורה חופשית, לשלוש שעות וחצי ביום, דבר שיבעיר את האזור ויגרום לשפיכות דמים. מתכוונת היא בזה, שהיא וחבר הכנסת פייגלין ואחרים כמוהם – לחלק את זמן הכניסה למסגד בין מוסלמים ויהודים, כמו במערת המכפלה, אל-חרם אל-אברהימי. 
+
+ הרי רגב ופייגלין הם חברים בקואליציה. האם הם פועלים בהנחיית ראש הממשלה? אם לא, אני פונה לראש הממשלה, שיורה ליושבת-ראש ועדת הפנים שתפסיק לשחק באש, ולשמור על הסטטוס-קוו במסגד. זה מה שאני מבקש, וכולי תקווה שראש הממשלה ייענה.
+
+ בנושא השני שבחרתי לדבר עליו, אני רוצה להתייחס למה שכתב שר החוץ הישראלי, ליברמן, בעמוד הפייסבוק שלו אתמול. כך אמר – –
+
+
+ חבר הכנסת טלב אבו עראר, אני נותן לך עוד דקה לזמן שלך.
+
+
+ אני מודה לך, אדוני. תודה. – – בית-המשפט במצרים החליט להוציא את תנועת "חמאס" מחוץ לחוק. אצלנו עדיין יושבים נציגים של ה"חמאס" בכנסת. ישראל ביתנו תמשיך לפעול כדי שגם כאן הם יהיו מחוץ לחוק. אני מסתכל ימינה ושמאלה, ולא ראיתי כאן חבר כנסת של "חמאס" או שנבחר על-ידי "חמאס" – –
+
+
+ אתה טועה, יש "חמאס" יהודי. אחד מהם שר הש��כון.
+
+
+ לא, אני מאמין שכל בוחריהם של הנציגים הערבים כאן הם תושבי ואזרחי מדינת ישראל והם נציגים של כל חלקי העם הפלסטיני. לא אתבייש בזה בכלל. לכן, דברים גזעניים כאלה, שיצאו מפיו של גזען מהגר פאשיסטי – אנחנו כאן מלפני שהוא היגר מרוסיה, נישאר כאן לנצח נצחים. אם לא טוב לו לחיות כאן, שיחזור לארצו. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת טלב אבו עראר. חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח באולם. אם כן, רבותי, אדוני השר, שר הבינוי והשיכון השר אורי אריאל, ישיב לדובר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, גברתי השרה, דבריו של חבר הכנסת אבו עראר, אם הם לא היו עצובים הייתי אומר לך שהם מצחיקים. אתה באמת חושב שאתה יכול לשכתב את כל ההיסטוריה היהודית בהינף יד או בהרמת קול מעל הבמה? הר-הבית, מקום בית-מקדשנו, שבו היו אברהם, יצחק, יעקב, דוד המלך. חלק גדול מהתנ"ך מדבר על הר-הבית, על המקדש, הבית הראשון, הבית השני. אתה חושב שאם תעמוד פה ותגיד דברי הבלים – –
+
+
+ – – – 
+
+
+– – אז זה יוסיף לך כבוד וייתן לך כוח כלשהו?
+
+ תחנך את החברים שלך.
+
+ חבר הכנסת טלב אבו עראר.
+
+
+ תשתוק רגע, הרי אני הקשבתי לך, תשתוק כבר.
+
+
+ חבר הכנסת טלב אבו עראר, אני חושב שהשר לא הפריע לך. זה לא מכובד מה שאתה עושה.
+
+
+ שיכבד – – –
+
+
+ אתה לא יכול להפריע לשר, זה לא מכובד.
+
+ תשמע, הרי הקשבתי לך קשב רב – –
+
+
+ אתה גם אמרת דברים והוא הקשיב למה שאתה אומר.
+
+
+ – – לא הסכמתי לאות אחת, לא למילה אחת; לאות אחת לא הסכמתי. עכשיו, תקשיב מה שאני אומר לך: אתה וחבריך לעולם לא תצליחו לשנות שעם יהודי, שזה מקום קודש–הקודשים שלו – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה יכול רגע לשתוק?
+
+
+ אדוני השר, תן לי. חבר הכנסת טלב אבו עראר, אני מבקש בכל לשון של בקשה, אל תיתן לי – – –
+
+
+– – –
+
+ אתה גם אמרת דברים שקשה לו לשמוע והוא הקשיב לך, הוא שמע אותך, ואני חושב שיושבת גם השרה, ואמרת גם על ליברמן והם לא ענו לך. אנא ממך.
+
+
+ – – מקום קודש-הקודשים. אבן השתייה שממנה נברא העולם לפי האמונה שלנו היא בהר-הבית, ואנחנו מתפללים אלפיים שנה לבניית בית-המקדש במהרה בימינו אמן. זה מה שאנחנו עושים. איך זה יקרה, מתי זה יקרה – אין לנו תשובה. על זה אנחנו מתפללים. זה בדיוק, התפילות האלה החזירו אותנו לארצנו אחרי גלות. זה מה שהחזיק את העם היהודי כעם אחרי שכבר אין יוונים ואין רומאים ואין מצרים, כולם נעלמו – העם היהודי פה, חזר, רוב בניו בארץ-ישראל, בארץ הקודש, ובעזרת השם יעלו עוד רבים וטובים.
+
+ נכון הוא, זה הדבר היחיד שאני יכול להגיד שהוא נכון בדבריך, שכל הרבנים אוסרים לעלות ולהיכנס לכיפת-הסלע. למה הם אוסרים? לא בגלל הדברים שאתה אומר – –
+
+
+ לא נכון. תגיד "אל-אקצא", אל תגיד "כיפת-הסלע" – – –
+
+
+ אני אגיד מה שאני רוצה, ואתה תשתוק לרגע. סליחה, היושב-ראש, אבל – – –
+
+
+ אל תגיד "כיפת-הסלע".
+
+
+ בסדר, אני לא אשתיק אותו יותר. אני אומר את דברי. הרבנים אוסרים להיכנס לכיפת-הסלע, למה? כי שם, לפי האמונה שלנו, נמצא מקום בית-המקדש, ובמרכזו, או בשיא קדושתו, קודש-הקודשים, אבן השתייה. ולכן אני, שעולה להר-הבית, באישור הרבנים שאני עובד אתם, לא נכנס לשם. זה נכון. למה אני לא נכנס לאל-אקצא? כי אתם לא מאפשרים להיכנס. אתם מאיימים במהומות, ברוב חוצפתכם. נמצאים במדינת ישראל ומאיימים במהומות. עכשיו, יש איזה שיח' אחד מהצפון – –
+
+
+ חצוף מי שמחפש פרובוקציות.
+
+
+ – – שבית-המשפט הכניס אותו – – 
+
+
+ חצוף מי שמחפש פרובוק��יות.
+
+
+ – – לשמונה חודשים – –
+
+ 
+ החוצפה שלכם – – –
+
+
+ – – לקלבוש.
+
+
+ חבר הכנסת טלב אבו עראר.
+ 
+
+ אם אני הייתי אחראי לזה, הוא היה נכנס לשמונה שנים – – 
+
+
+ – – –
+
+
+– – אבל בית-המשפט התחשב בו, הכניס אותו רק לשמונה חודשים. אני חושב שזה לא מספיק, אבל בכל אופן, אחרי שהוא קרא קריאות קשות נגד המדינה – –
+
+
+ זה גם לא מוצדק. 
+
+
+– – הוא נכנס – – – 
+
+
+ על לא עוול בכפו.
+
+
+ אני יודע, אתם מערערים על בתי-המשפט, אני יודע – – 
+
+
+ אתה אומר דברים שאסור לך – – – 
+
+
+אתה מערער על בתי-המשפט.
+
+
+– – בתי-המשפט זה כלום בשבילכם – – 
+
+
+ חברי הכנסת – – 
+
+
+– – הכנסת זה כלום בשבילכם – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – חברי הכנסת, אבו – – –
+
+
+ – – בואו אני אגיד לכם, אתם כלום של כלום, זה הכול.
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת עפו אגבאריה.
+
+
+מי שמערער על בית-המשפט זה אתה. אתה מדבר שמונה שנים – – –
+
+
+ עכשיו, ידידי, מי שאומר שלא מגיע לו לשבת אומר שבית-המשפט אין לו סמכות, ואין לו רשות – –
+
+
+ אתה אמרת שלבית-משפט אין סמכות.
+
+
+– – ובית-המשפט אכן הכניס אותו, וטוב שכך. וטוב שכך. 
+
+ עכשיו, האם ראש הממשלה צריך לתת אישור – לי, נניח, לעלות להר-הבית, או לעשות דיון במקום כלשהו? ראש הממשלה, אתמול, בנאומו באיפא"ק – אני רוצה לשבח אותו פה, אני מעריך שזה על דעת רוב מוחלט של חברי הבית – אכן הזכיר את זיקתנו לירושלים, הזכיר את דוד המלך, הזכיר את כל הדברים – לא את כל – חלק מהדברים שכתובים בתנ"ך על מחויבותנו, על מקום קודשנו. אתם – ואתה בעיקר, שמדבר פה על הכותל המערבי – – 
+
+
+ אל-אקצא לנא – – 
+
+
+ – – שריד בית-מקדשנו, אתה מדבר – – 
+
+
+ – – אל-אקצא לנא – –
+
+
+ חבר הכנסת טלב אבו עראר.
+
+
+ – – על זה כאיזה קיר, איזה קיר – –
+
+
+ אל-אקצא לנא – – –
+
+
+ – – שנמצא שם במקרה – – 
+
+
+ – – –
+
+
+– – איזה חוצפה יש לכם – – 
+
+
+אל-אקצא לנא.
+
+
+– – ואז אני מבין למה ליברמן אומר את מה שהוא אומר. אני מבין – אני לא הייתי כותב את זה כך. לא הייתי כותב את זה כך, אבל אני מבין למה הוא מגיע למסקנה הזאת. 
+
+ אחרי שאני שומע אותך, מצטרף ידידך המלומד, חבר הכנסת ברכה, ואומר: אצלנו אין "חמאס" פה, הוא מסתכל, חוץ מאחד. מי ה"חמאסניק" שהוא מצא? אני. 
+
+
+ זה נכון.
+
+
+ זכיתי, מהפרופסור ברכה, לקבל תואר חדש. בוא אגיד לך, במקום מתוקן היו מעיפים אותך, הרי, לכל הרוחות, אבל פה מתייחסים בסלחנות. יהודים הם ותרנים – –
+
+
+ מה זה המילים האלה? 
+
+
+ – – סלחנים – – –
+
+
+ מה זה המילים האלה?
+
+
+ אני אגיד לך מה זה המילים. איש כמוך – – 
+
+
+איזה מילים – – –
+
+
+ – – שיגיד לי, לשר בישראל – – 
+
+
+ זה מילים של פרחח מהרחוב, פרחח.
+
+
+ – – שאני "חמאסניק" – –
+
+
+ זה מילים של פרחח.
+
+
+ – – יעיפו אותו לכל הרוחות, ומייד.
+
+
+חבר הכנסת ברכה.
+
+
+ זה מילים של פרחחים.
+
+
+ חבר הכנסת ברכה.
+
+
+אתה לא תדבר לשר בישראל – –
+
+ 
+ שר?
+
+
+ – – בצורה כמו שאתה מדבר. 
+
+
+ שר?
+
+
+ כן, שר בישראל.
+
+
+  סר בסמ"ך אתה.
+
+
+ אתה תשתוק ותצא החוצה.
+
+
+ חבר הכנסת ברכה.
+
+
+ סר – בסמ"ך.
+
+
+ פשוט תצא החוצה.
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, אני קורא אותך פעם ראשונה.
+
+
+ סר – בסמ"ך. שר – – –
+
+
+ תלך לכל מקום שאתה רוצה, תלך מפה, אתה מיותר פה – –
+
+
+ – – – אתה.
+
+
+ אדוני השר, אדוני השר – –
+
+
+– – אנחנו מסתדרים בלעדיך פה.
+
+
+ – – למה להביא את האווירה למצב – – –
+
+
+אגיד לך – – –
+
+ 
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, אין לך – – –
+
+ 
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, זה לא מכובד. אני מכיר אותך – – –
+
+
+– – – שפה ירודה – –
+
+
+ אבל גם אתה מתבטא בצורה שלא ראויה.
+
+
+– – של פרחחים – –
+
+
+ הצורה הזאת שאתם – האחד אומר לשני – – –
+
+
+ – – של קטטות שקורות ברחוב, מה זה.
+
+
+רבותי, מהר מאוד אנחנו מגיעים לצורה של תרבות דיבור – –
+
+
+ שר, אומר. שר. 
+
+
+ – – לא ראויה. חבר הכנסת ברכה, אנא ממך, בוא נסיים את הסאגה הזאת. אדוני השר ישלים את תשובתו.
+
+
+אגיד את זה בשיא הפשטות.
+
+
+ יש לי שאלה.
+
+
+ חבר הכנסת טלב אבו עראר, מספיק. אתה רוצה שאני אוציא אותך? מה אתה רוצה? 
+
+
+ לא, יש לי שאלה.
+
+
+אתה לא יכול כל הזמן להפריע, ואני מתאפק.
+
+
+מה?
+
+
+ כמה אני יכול להתאפק?
+
+
+זה – – – של ליברמן. 
+
+
+ עם כל הכבוד לך, אתה לא יכול להפריע כל דקה לשר.
+
+
+אבל הוא לא ראוי לענות לנו.
+
+
+ אתה תקבע מי ראוי?
+
+
+לגבי ליברמן.
+
+
+ חבר הכנסת טלב אבו עראר, אתה לא תקבע מי ראוי, מי לא ראוי.
+
+
+ טוב.
+
+
+ אדוני השר ימשיך.
+
+
+ תודה, אני לקראת סיום. אני לא אענה על הקטע האחרון, בסדר? ברשותך. אני, אם מותר לי להעיר – אני חוזר על הערתי – שבמקום מסודר הוא כבר לא היה יושב פה. ככה לא מתנהגים, גם אם רגע כועסים, נניח, פעם אחת – לחזור על הדברים כמו שהם חוזרים עליהם. לעניות דעתי היה אפשר לוותר עליהם פה, אבל הם פה. בסדר. 
+
+לסיום אומר כך, המקום הכי קדוש לעם היהודי כל השנים מאז ולתמיד הוא הר-הבית, כך הוא יישאר. אין בזה יכולת של שינוי, גם אם מישהו היה רוצה, ולא קשור מיהו ומהו ומה דעותיו. ולכן, ישראל צריכה להמשיך בריבונות מלאה, ולחזק את ריבונות ישראל בהר-הבית. המציאות שבה הווקף מתנהל בהר-הבית לא ראויה לעם ריבוני, בטח לא לעם היהודי שחזר לארצו. ההתנהלות של המסיתים שם, ההתנהלות של אנשים שמתפרעים שם, כל יום כמעט, היא בלתי נסבלת. ראוי שראש הממשלה והשר לביטחון פנים יעשו שם סדר, לטובת כולם. ככה לא מתנהגים במקום קדוש – – –
+
+
+ אל-אקצא למוסלמים.
+
+
+תסלח לי – – –
+
+
+ אל-אקצא למוסלמים – – 
+
+
+ תסלח לי כבר, תשתוק, נו.
+
+
+אדוני השר. חבר הכנסת טלב אבו עראר.
+
+
+ – – לא ליהודים. זה למוסלמים – – –
+
+
+ טלב אבו עראר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. 
+
+
+ בסדר – – –
+
+
+ בכל מקרה – אני אסיים – בכל מקרה, אני מציע לא לקבור את הדיון. אדרבה, שיבואו לוועדת הפנים והגנת הסביבה. אני ודאי, אם אזומן, אגיע לדיון, נעשה שם דיון יותר רחב, יותר עמוק. אם החברים מוכנים לאשר את זה, בבקשה, שיעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה.
+
+
+ תודה, אדוני. תודה לשר הבינוי והשיכון. הבעת דעה אחרת – חבר הכנסת מוחמד ברכה.
+
+
+ – – –
+
+
+ מוותר, אדוני?
+
+
+ האיש הזה לא בר-שיח, ולכן אני לא רוצה – – –
+
+
+ טוב, מוותר. חבר הכנסת מיקי לוי, סגן שר האוצר.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש, אני יכול להעיד על עצמי שזו הפעם הראשונה שאני מגיב על דברים שלא במסגרת תפקידי, אבל באמת, חבר הכנסת אבו עראר – ואני לא מדבר מהפן הדתי, באמת, אני לא בא מהפן הדתי, אני בא מהפן ההיסטורי, שאותו אני מכיר היטב. ביליתי במקומות האלה הרבה מאוד שנים, בתפקידים שונים, ואני רוצה להגיד שלדברים שאמרת, היסטורית, ארכיאולוגית, אין אחיזה במציאות. ואני מדגיש, אני לא בא מהצד הדתי, אלא אני בא מהצד הארכיאולוגי – –
+
+
+ זה לא חדש.
+
+
+ – – שאני אפרט אותו בשתי מילים וחצי. לידיעתך, המסגד נבנה לפני כ-1,350 שנה. מתחת למסגד, למסגד אל-אקצא, מה שנקרא אל-אקצא הקדום, יש שלושה או שני חדרים עם כיפות, של מה שנקרא המבוא של מדרגות חולדה – אותן מדרגות מדרום להר-הבית – שאליו היו מגיעים המוני בית ישראל בעלייה לרגל, נכנסים פנימה וממתינים עד כניסתם לבית-המקדש. 
+
+
+ תודה.
+
+
+אם תיכנס למקומות האלה תוכל לראות למעלה מעשה אמן של אמן יהודי: רימונים, כפות עצי תמר, וכן הלאה וכן הלאה. הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו שם מדברים על בית ראשון – לפני כ-2,000 שנה, היסטורית, לא אגדה, ממצאים נוספים – – 
+
+
+ תודה, אדוני.
+
+
+ אני מסיים, אדוני.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – מלפני כ-3,000 שנה, מה שנקרא "אורוות שלמה". תיכנס לשם, בחלק הדרומי-מזרחי נמצאת גם כנסייה ותיקה, אות לכיבוש ישראל במסעי הצלבנים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לסגן שר האוצר חבר הכנסת מיקי לוי.
+
+אם כן, רבותי, מה ההצעה, רבותי? אדוני השר הציע לוועדת הפנים. יש מישהו שמציע הצעה אחרת, רבותי? לא. אם כן, נצביע, רבותי. מי בעד? 
+
+
+ – – –
+
+
+מליאה, מליאה.
+
+
+ מליאה. אוקיי. מי שמצביע בעד, רבותי, זה מליאה. מי שמתנגד, רבותי, זה ילך לוועדת הפנים, נכון?
+
+
+ אז נתנגד.
+
+
+ או שאני עושה שתי הצבעות?
+
+
+ מליאה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה מתעקש למליאה, נכון? אז אם כן, רבותי, מי שבעד מליאה – זה יהיה מליאה. מי שנגד – זה הסרה, להסיר את זה, כיוון שאין פה איזה משהו אחר, מליאה קודמת לכל דבר, רבותי. אם כן, רבותי, מי שבעד – זה המליאה. מי שנגד – זה הסרה. 
+
+ מי בעד, רבותי? מי נגד?
+
+
+ הרי זו הכוונה, להפיל את זה כדי שלא יקבל במה נוספת האיש הזה.
+
+ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+ שמונה מתנגדים, שלושה בעד. אם כן, הנושא הוסר מסדר-היום.
+
+
+
+
+ נעבור להצעות לסדר-היום מס' 2836, 2837, 2858, 2868, 2882, 2894 ו-2895 בנושא: הפגנת החרדים נגד החוק שיחייב גיוס של חרדים לצבא. ראשון הדוברים – חבר הכנסת נחמן שי. שלוש דקות לרשותך. ואחריך – חברת הכנסת מירי רגב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שתי הפגנות היו בירושלים או בישראל ביום ראשון האחרון. שתיים, לא אחת. ושימת-הלב העיקרית הלכה להפגנת החרדים בירושלים. שימת-לב הרבה יותר מצומצמת ניתנה להפגנה השנייה, ובעיני זה היה סמלי מאוד שמתרחשות שתי הפגנות; ובעיני היה גם חשוב שתהיינה באותו יום שתי הפגנות, כדי להמחיש את ההבדל בדרך שבה מתנהלת החברה הישראלית, סולם העדיפויות שלה ומי מקבל מה בישראל 2014.
+
+אני רוצה לדבר על ההפגנה של הקיבוצים. אני רוצה לדבר על כך שמאות – לא יותר – מאות אנשים עם כלי רכב, עם משאיות, יצאו מעמק יזרעאל וניסו – ולא פשוט היה – לנסוע לאורך כבישים מסוימים, התכוונו קצת להגיע לכביש 1 וכדומה. הדברים השתבשו. אבל מה הייתה כוונת העניין? כוונת העניין הייתה למחות על הקפאת הבנייה שכופה ממשלת ישראל על קיבוצים ברחבי הארץ זה שנתיים, ואשר מונעת מאלפי משפחות צעירות להקים בית בקיבוץ בישראל. 
+
+התנועה הקיבוצית תקועה, תקועה, במשא-ומתן שלה מול מינהל מקרקעי ישראל. בנובמבר כבר הייתה צריכה להתקבל החלטה – לא התקבלה. ראש הממשלה כינס את כל הצדדים, ראש הממשלה מבין משהו בנושא הזה, הזמין אותם, נתן שישה שבועות – גם זה לא הסתדר.
+
+והנה מתברר שהתנועה הקיבוצית, שהיא אחת מאבני היסוד של מדינת ישראל, שהיא התנועה שבאמצעות הקיבוצים ואחר כך המושבים – לא חלק ממנה, אבל חלק מאותה תנועה – קבעה את גבולותיה של מדינת ישראל ושומרת על החקלאות שלה – לא רק, גם תעשייה מאוד מתקדמת – אבל החקלאות שלה, שגם זה נכס וגם זה קשר לאדמה – אדוני היושב-ראש יודע למה הכוונה, לא ייבאו; אפשר לייבא הכול, אבל צר��ך לעשות בעצמנו – ושמקיימת ערכים חשובים וחיוניים בחברה הישראלית; גם אם זה לא מה שזה היה, זה עדיין הרבה יותר ממה שתקף בקבוצות אחרות – והיא נחנקת. היא נחנקת, והיא לא יכולה לנהל את התהליכים של שיוך הקרקע, והיא לא יכולה להסדיר את הצטרפותם של חברים חדשים ושל בנים שרוצים לחבור להוריהם ולבני משפחותיהם. את כל זה מדינת ישראל לא מאפשרת להם.
+
+כאן יש הצדק הכפול של מדינת ישראל: החרדים בירושלים, שהם הקבוצה שנותנת מעט ומקבלת הרבה – והלוואי שזה יתהפך – מול האנשים שנותנים הרבה ומקבלים מעט. והם צריכים לקבל יותר, כי אנחנו צריכים לשמור עליהם, כי אנחנו צריכים לשמור על אותם ערכים ועל אותה היסטוריה ועל אותה תרומה בלתי רגילה שהתנועה הקיבוצית תורמת.
+
+אני קורא מפה, מעל במת הכנסת, להיכנס אתם במהירות – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – למשא-ומתן ולסכם את הסוגיה הזאת. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נחמן שי. תעלה חברת הכנסת מירי רגב – אינה נוכחת. חבר הכנסת משולם נהרי, שלוש דקות לרשותך. ואחריך – חבר הכנסת יעקב אשר; אם לא יהיה – חברת הכנסת יפעת קריב; אם היא לא תהיה – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה; אם הוא לא יהיה – חבר הכנסת מרדכי יוגב, האחרון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ביום ראשון התקיים בשערי ירושלים אירוע מכונן שלא היה כדוגמתו מאז קום המדינה. לא היה אפשר שלא להתפעם מהמעמד האדיר של "בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל". אך לצערי, כגודל המעמד והצלחתו, כך גודל הכאב. מדוע היה צריך להוציא כמיליון איש, אישה וילד לרחובה של עיר? והתשובה היא: עוד לא הייתה ממשלה בישראל שנהגה בהפקרות ובחוסר אחריות והעזה להרים ידה בתורת ישראל ובקודשי ישראל.
+
+הגמרא במסכת תענית, בדף י"ח עמוד א', מספרת: "פעם אחת נגזרה גזירה על ישראל שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות. מה עשה יהודה בן שמוע וחבריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת, שכל גדולי רומי מצוין אצלה. אמרה להם: עמדו והפגינו בלילה. הלכו והפגינו בלילה. אמרו: אי שמים, לא אחים אנחנו? לא בני אב אחד אנחנו? לא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות רעות? ובטלום, ואותו היום עשאוהו יום טוב". כך מספרת לנו הגמרא על מעשה שהיה בימים ההם. והנה, אנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה דומה בימים האלה. ולא מדובר בגלות בני רומי אלא מדובר בגלות אחינו בני ישראל. תקופה קשה מאוד. 
+
+ המעמד הזה צריך לזעזע כל יהודי ויהודי, לא רק בארץ-ישראל אלא בכל העולם. אבל אנחנו גם צריכים לקוות שזה יביא להתעוררות אצל האנשים, שיתחילו להבין שאם אנחנו לא נהיה עם אחד אנחנו נתפרק, לא יעזור לנו שום דבר.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אנחנו רק צריכים לקוות ולהתפלל שיקוימו בנו דברי הנביא ישעיהו: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת משולם נהרי. יעלה חבר הכנסת יעקב אשר, ואחריו – חברת הכנסת יפעת קריב. אם לא תהיה – חבר הכנסת זחאלקה; אם לא יהיה – אחרון הדוברים.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לשתף אתכם בחוויה המכוננת שחווינו ביום ראשון בפאתי העיר ירושלים, באחד הרגעים המכוננים של עם ישראל שהיו כאן בארץ בתקופה האחרונה. 
+
+אדוני היושב-ראש, איפה עוד ראיתם קהל ענק של למעלה מ-600,000 איש מתקבץ ברחובה של עיר, בסדר מופתי ובצורה המכובדת ביותר, והציבור הזה עומד מתפלל וזועק "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד", וברגע אחד, כשמתחילה תפילת שמונה-עשרה של מנחה, משתררת דממה? היה אפשר לשמוע זבוב שעובר, ביחד עם כל מאות האלפים שעמדו שם. ולאחר שתמו התפילות וקיבלו עול מלכות שמים, פורצים ההמונים בשירת "אני מאמין באמונה שלמה", בשירה המונית שטרם נשמעה כמוה בהיסטוריה היהודית אולי מאז מעמד הר-סיני. 
+
+היו שם כולם, חברי חברי הכנסת. היו שם בחורי ישיבות, אברכי כוללים שתורתם אומנותם, בעלי מקצועות חופשיים העובדים לפרנסתם, וגם כאלה המשרתים בצה"ל או בשירות האזרחי, גם הם היו שם. כולם. וגם ציבור לא מבוטל, אולי הציבור האמיץ של הציבור הדתי-לאומי, היודע ומבין את ערכה של התורה. 
+
+אדוני היושב-ראש, ההמונים האלה לא הגיעו על מחאה כלכלית, הם לא הגיעו על מחירי קוטג', הם אפילו לא הגיעו על דברים שקשורים ללחמם, לפרנסתם. המכנה המשותף של כל ההמונים האלה – שהם מבינים את ערך התורה והם כולם באו למחות ולזעוק על ההכרזה המיותרת והפוליטית של הממשלה. 
+
+אני פונה אליכם, ממשלת ישראל, האם אתם חושבים שעל ציבור כזה אפשר לכפות? האם אתם חושבים שציבור כזה אפשר לחנך לפי השקפתכם? מי אתם שתחנכו אותנו בהשקפתכם? ציבור גדול כזה, ציבור בעל חסד כזה גדול, ציבור שתורם. כן, יש לו אמונה, יש לו אמונה בדבר שאתם לא יכולים להוכיח את ההפך, שהתורה והזכות שלנו – כאן. 
+
+עמד כאן קודם לכן שר השיכון ונופף לעבר חברי הכנסת הערבים. עם מה הוא נופף? עם התנ"ך. גם אתה, מיקי לוי, סגן שר האוצר, נופפת בתנ"ך. אבל זה אותו תנ"ך וזו אותה היסטוריה ששזורה בתנ"ך, בתורה; וזו אותה תורה – אני מסיים, אדוני – זו אותה תורה שאומרת: אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו, ונתתי שלום בארץ.
+
+אני רוצה לומר לציבור שרואה אותנו, לציבור שאיננו הציבור המאמין, שאולי קשה לו להבין את אורח חיינו: אל תיתנו ליאיר לפיד וחבר מרעיו לעבוד עליכם בעיניים. כל מטרת הכפייה והאגרסיביות הזאת היא מטרה פוליטית בלבד, שום דבר אין מאחוריה חוץ מיועצי תקשורת. 
+
+
+ תודה רבה. נא לסיים. 
+
+
+ ולכן אנחנו, כהוראת רבותינו, עשינו קידוש השם, ואנחנו נשמח מאוד לדעת שקידוש השם הזה יהיה מול חילול השם העצום שנעשה בהחלטותיכם. ובמקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת מרדכי יוגב – אחרון הדוברים. ואחריו ישיב על הדברים סגן השר, חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה. שלוש דקות. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, תודה, כבוד חברי הכנסת והנוכחים, הפגנת החרדים – כל בקשתי לכלל חברי הכנסת, מימין ומשמאל ומהמרכז, לשים את הלב להפגנה, ולא לעבור על-יד, כביכול לא קרה דבר.
+
+היו פעם טיעונים בשמאל על שהימין לא מבין אל-נכון את החומרה שברצח ראש הממשלה רבין. בעיני זה היה פשע חמור. הכרתי והערכתי את יצחק רבין וכאבתי את הירצחו. היו פעם טיעונים בימין על שהשמאל לא מבין עד כמה חמורה הייתה ההתנתקות, הרס יישובי גוש-קטיף וצפון השומרון, גירוש התושבים היהודים מבתיהם, שלמעלה מ-50% מהם עדיין לא שוקמו, שמונה וחצי שנים לאחר המעשה הנורא ההוא. בעיני זה היה גם פשע ומעשה חמור. המשותף בין האירועים הללו – שהיו אלה אירועים היקרים מאוד מאוד לחלקים משמעותיים מהעם, אירועים שגרמו לשנאת חינם, לשסעים ולקרעים עמוקים בתוכנו. 
+
+לימוד התורה הוא הליבה של עם ישראל. אמר רבי סעדיה גאון: "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". לציבור החרדי זו ציפור הנפש ומרכז כל עולמו. החוק שמכונה "שוויון בנטל", שראוי היה להיקרא "הזכות לשרת" – חוק שתכליתו ראויה, שהרי צריך שלא יהיה מי שפטור מלימוד התורה וגם שלא יהיה פטור מהשתתפות בהגנת ישראל. בעיני שתיהן מצוות חשובות. אני מאלה שבוחרים גם ללמוד וגם לשרת. 
+
+ אבל בניסוח של החוק, שהוא זה שהעלה את הכאב בציבור החרדי, יש דברים מאוד לא פשוטים. צר לי שמנסחיו ניסחוהו באופן שפוגע בעצם תכליתו – השתלבותם של בני הציבור החרדי בצה"ל ובמשק – באופן שאינו מתחשב בכמה בקשות של נציגי הציבור החרדי שהיו מועילות לתכליתו. גם נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרן ברק – דבריו צוטטו בהקדמה לחוק, באומרו שתכלית החוק תושג בהידברות ובהסכמות ולא בכפייה חקיקתית. 
+
+כל בקשתי לחברי חברי הכנסת: שימו לבכם להפגנה הגדולה. אל תתעלמו מאחיכם, מאחינו. לא בכפייה חקיקתית ננצח, ודאי שלא ביוהרה, כי אם בהידברות, בהסכמות ובאהבת כל אחד ואחד מישראל. שימו לבכם להפגנה הגדולה שהייתה ביום ראשון בשערי ירושלים. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מרדכי יוגב. ישיב לדברים ולדוברים חבר הכנסת מיקי לוי, סגן שר האוצר. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח ולומר שבהחלט היה מדובר במפגן מרשים של הציבור החרדי. זו הדרך למחות בצורה שקטה ומסודרת. רק דמוקרטיה כגון הדמוקרטיה הישראלית מאפשרת זאת, ובהחלט צריך להגיד על כך מילה טובה. 
+
+ההפגנה הזו מסמלת בעיני סוף עידן ותחילת עידן חדש – דווקא כזה, חבר הכנסת יוגב, של חיבור ושילוב האוכלוסייה החרדית בתוך החברה הישראלית. ההפגנה הזו היא ההוכחה להצלחתו של החוק ולשינוי ההיסטורי – זה 65 שנה – שהוא מוביל. 
+
+החוק הזה מאוזן: הדרגתי מצד אחד, אבל מוביל לכיוון ברור מאוד מצד שני. מכסות שעולות באופן משמעותי ומגובות בחוק, הממשלה אינה יכולה להתערב ולשנות. פטור ל-1,800 עילויים, תלמידי תורה מוכשרים – פי כמה וכמה מאותם 400 שבן-גוריון אישר. אי-עמידה במכסות בהחלט תפגע בתקציב של אותן ישיבות שתלמידים מצדן לא יגיעו להתגייס. אם לא תהיה עמידה, אז ב-2017 חוק שירות ביטחון יחול אוטומטית על כולם. 
+
+אין לנו כוונה לחנך, חבר הכנסת אשר, או לשנות את תרבותכם, ממש לא, אלא לשלב אתכם בשוויון בנטל – זכויות מול חובות. בהחלט אין כפייה בחוק הזה.
+
+חבר הכנסת יוגב, אתה יודע מה? אני מוכן לקבל גם את התיקון שלך, ושייקרא החוק "הזכות לשרת", אבל להוסיף פה עוד מילה, "ולעבוד" – "הזכות לשרת ולעבוד". 
+
+ וההידברות הזאת, כפי שביקשת אותה, נמשכת 65 שנה, ולא יצא ממנה דבר, ולכן הגיעה שעתו – – 
+
+
+ סגן השר, לא רציתי להתפרץ לדבריך – – –
+
+
+ – – נכון, הגיעה שעתו של החוק.
+
+
+ גם השר שלך יודע – – – פלסנר – – – וחבל.
+
+
+ זו ממש לא חקיקה כפייתית, זה לאחר כל כך הרבה שנים של הידברות, וניסיונות, וחוק טל, וחוק במסווה כזה וחוק במסווה אחר – ולא יצא שום דבר.
+
+
+ הכול פוליטיקה.
+
+
+ והגיעה עת החקיקה.
+
+
+ מזה יצא משהו, קרי כותרת בעיתון.
+
+
+ מיקי לוי, יש לך טעות, כבר עשו כברת דרך.
+
+
+ אנחנו מבינים מה המשמעות של השינוי הזה מבחינת החברה החרדית – – –
+
+
+ הרסתם את הכלכלה, ואתם הורסים גם את החברה בארץ.
+
+
+ אנחנו מבינים בהחלט מה המשמעות של השינוי הזה מבחינת החברה החרדית. זה הזמן לחבק את החבר'ה הצעירים האלה, ולא להילחם בהם.
+
+אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולקרוא מעל במה זו לבעלי עסקים – –
+
+
+ – – – שלך.
+
+
+ כן, תתפלא. – – לפתוח את הלב, ואת הדלת, לאותם הבחורים שמשוועים למקומות עבודה, שמרגע שהחוק יעבור, אותם אלה שישבו בישיבות רק מתוך הצורך שלא להתגייס יוכלו להשתחרר ולהשתלב במעגל העבודה. 
+
+ הקמנו ותקצבנו מרכזי הכשרה ייעודיים בערים החרדיות. אני קורא לבוגרי כלכלה וראיית-חשבון, חשבונאות, לבוא ולעבוד ברשות המסים. אני אישית הקצבתי לכך כ-30 תקנים אשר שוריינו עבור בחורי ישיבה שיענו על הכללים – בוגרי כלכלה וראיית-חשבון. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, סגן השר מיקי לוי. רק לפני שאנחנו ממשיכים, סגן השר, מה אתה מציע? להעביר את הנושא לאיזו ועדה? המציעים מעוניינים להעביר את הנושא לאחת הוועדות?
+
+
+ לוועדת שקד.
+
+
+ זו לא ועדה סטטוטורית. כן, איזו ועדה, המציעים? 
+
+
+ למליאה.
+
+
+ למליאה? אתם מעוניינים להעביר את זה למליאה?
+
+
+ועדת החוץ והביטחון.
+
+
+ ועדת החוץ והביטחון.
+
+
+ ועדת החוץ והביטחון. אני מסכים.
+
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. סליחה, חבר הכנסת יעקב אשר, אני מאפשר לך הנמקה מהמקום, דעה נוספת מה שנקרא. דקה בלבד.
+
+
+ אני רוצה לומר לידידי סגן שר האוצר, שאגב מכיר את הציבור החרדי טוב – כשהוא היה בשוק הפרטי, גם במשטרה – אני רוצה לומר דבר אחד. הוא אמר פה דבר, דיבר על לחבק את הבחורים הצעירים ולאפשר להם מקומות עבודה וכו'. רק – הוא יודע את מה שגם אני יודע, ואני כמעט שלושה חודשים במרדף אחריו ואחרי צוות משרדו – אדוני היושב-ראש, כדאי שתשמע – עם מאות בקשות של כאלה שכיום אין תורתם אומנותם, שלמדו, ובעלי תארים במקצועות שונים, שמנסים להתקבל – דב, אתה מפריע לי. דב, ברשותך, אני רק אסיים. דב, אני מדבר עם סגן השר – – –
+
+
+ אני רק עכשיו הצהרתי מעל הדוכן על 30 תקנים.
+
+
+ תן לי, בבקשה. אתה מדבר על 30 תקנים, כשאתה יודע טוב מאוד שכבר כמה חודשים העבירו לך קורות חיים. גם בנבחרת הדירקטורים כמעט אף חרדי לא נבחר, גם מאותם אלה שראויים, יש להם תארים, אחד לא התקבל לעבודה בשירות הציבורי, למרות הבטחותיך. 
+
+
+ משפט אחרון. תודה.
+
+
+אחד בפה ואחד בלב. אתם לא רוצים לחבק את הציבור הזה, אתם רוצים לחנוק אותו – –
+
+
+ חבר הכנסת אשר.
+
+
+– – כי אתה חושב שזה משרת אותך פוליטית.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ אין לי מה – – –
+
+
+ תבצע קודם את מה שאתה אומר.
+
+
+ תודה לך, חבר הכנסת יעקב אשר.
+
+
+ שטויות. שטויות במיץ עגבניות.
+
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. מי בעד? מי נגד? בבקשה. מי שבעד – בעד להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. עכשיו רק צריך לדאוג שיהיה יושב-ראש לוועדת החוץ והביטחון, והכול יסתדר.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
+
+
+ שמונה בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. ההצעה אושרה ותועבר לוועדת החוץ והביטחון.
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא, חברי חברי הכנסת: כוונת האוצר להעלות את גיל הפרישה – הצעות לסדר-היום מס' 2834, 2843, 2845, 2852, 2853, 2855, 2869 ו-2883. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עיסאווי פריג', ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. בבקשה. שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, סגן השר מיקי לוי, עכשיו דברי נוגעים במשרד האוצר, ולא הכי נוח והכי טוב לי לבוא עכשיו ולרדת ולציין את הטירוף בכך שמשרד האוצר חושב להעלות בקרוב – איך אומרים, הדיון הזה זה דיון התחממות, שעוד רבות ידובר בו, נדבר ונגיד – הרעיון המטורף, אני לא רוצה להגיד הזוי, כי בעיני הוא מטורף, להעלות – ועצם החשיבה להעלות את גיל הפרישה מ-67 ל-70, זה מסמן את קץ המחשבות. לחברים אין דרך וחשיבה, ומתחילים לייצר – איך אני אכנס בהם יותר ויותר.
+
+איך אומרים, בתשדירי הפרסומת מתג��ה חברת האשראי בעיקר – חברת האשראי שנותנת את "ויזה", את "ישראכרט" – שאצלה אפשר לקבל עמלות – נפנק אתכם, ניתן לכם. יש – חברת האשראי – פינוק, פינוק, פינוק. באו החברים ממשרד האוצר, עם הטייטל החשיבתי לחלוב, לחלוב, לחלוב – לחלוב את המסכנים, להרביץ למסכנים. הרי אין להם גב. נתנו להם עוד כאפה, עוד מכה, עוד זה. זאת השיטה.
+
+ תארו לעצמכם, מחלבת יטבתה, שמייצרת בעידן שלנו, מגיעה לאבסורד שאנחנו הופכים להיות המדינה שגיל הפרישה בה הופך להיות הכי גבוה בכל העולם. אם מתייחסים ל-OECD, בכלל זה עולם אחר. אני עברתי על כל מדינות ה-OECD, לראות את גיל הפרישה שם. אנחנו נמצאים במקום אחר. אנחנו נמצאים במקום אחר. 
+
+ תארו לעצמכם רצף שעובד 30 שנה, והוא מחכה לגיל הפרישה. הוא, בגיל 67, היום שהוא צריך לפרוש, צריך לתת לו עוד שלוש שנים עם כאבי רגליים. או עובד בניין שעבד 20 שנה, כשהוא מגיע לגיל 60 בקושי הוא סוחב, ולתת לו עוד לסחוב. תארו לכם עובד ייצור. 
+
+ אז מה קורה? מי נהנה מכל הפריבילגיה הזאת? יש סקטור שאני לא נוגע בו, שמותר לו – הפריבילגיה לצאת בגיל 45 לפנסיה. והסקטור הזה, זה לא סוד, זה לא סוד, אבל זאת פרה קדושה שאף אחד לא אוהב לנגוע בה.
+
+
+ חבר הכנסת עיסאווי – –
+
+
+ אני מבדיל. אני מסכם, אדוני.
+
+
+ – – זמנך תם, אז רק משפט אחרון.
+
+
+ אני מסכם.
+
+
+ נא לסכם.
+
+
+ אני מתכוון לביטחוניסטים למיניהם, שבגיל 45 חיים על פנסיה לכל החיים, פנסיה שמתחילה מ-11,000, 15,000, 20,000 שקל ומעלה. אז אני אומר לחברים ממשרד האוצר ולכל חברי, הגיע הזמן לנגוע ולהתחיל לטפל בפנסיה דרך הפנסיה התקציבית. די. תודה לך, אדוני.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת עיסאווי פריג'. 
+
+ אני רק רוצה לציין שמערכת הביטחון לא מפרישה 15,000–20,000 שקל בהתחלה. מניסיון.
+
+
+ זה לא הפרשה. אני מדבר על פנסיה, אדוני.
+
+
+ הסכום של משכורת כפול, הבנתי מה שאתה אומר. 
+
+
+ אני מדבר על משכורת.
+
+
+ תודה על התיקון. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. לאחר מכן – באסל גטאס. שלוש דקות. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, גברתי השרה, אדוני סגן השר, עמיתי חברי הכנסת, ההזדמנות הזאת היא הזדמנות שלנו להשמיע קריאה לממשלה להימנע ממהלך הרסני, מסוכן, פוגע, אנטי-חברתי ובלתי צודק, של פגיעה בפנסיות של אזרחי ישראל. 
+
+מה זה העלאת גיל הפרישה? אם אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש, על כך שאדם מבוגר יוכל, אם הוא רוצה, להמשיך במקום עבודתו, אני בעד זה. אני נגד הרעיון שאומר שבגיל מסוים צריך לחייב אנשים לפרוש. בן-אדם שהוא במיטב כוחותיו יכול בהחלט להמשיך בעבודתו, וטוב שימשיך בעבודתו, וזה דבר ראוי וזה דבר נכון – אם האדם חפץ בכך, זו זכות להמשיך לעבוד.
+
+ אבל, עמיתי חברי הכנסת, כאן עוסקים במשהו אחר; כאן עוסקים ברעיון של העלאת גיל הפרישה במובן הזה שאנשים לא יקבלו את קצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי, שאנשים לא יקבלו את החיסכון שהם חסכו כל ימי חייהם לפנסיה, וזה דבר חמור, זה דבר מסוכן.
+
+
+ אתה יכול להסביר למה לא – – –
+
+
+ מה זה העלאת גיל הפרישה? זה אומר שבמקום שבגיל 67 אתה תוכל לקבל קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי – אתה לא תקבל אותה בגיל 67, כי גיל הפרישה יעלה, תקבל אותה בגיל 69, 70, אולי בגיל 80, אולי בגיל 90. 
+
+
+ זה דחייה של – – –
+
+
+ ואתה ממשיך להפריש.
+
+
+ ואתה ממשיך להפריש, בוודאי. אתה ממשיך להפריש, וגם אם חסכת כספים במו-כספך, חסכת כספים בקרן פנסיה כדי שאם תצא לפנסיה תקבל סכום כסף מקרן הפנסיה, ואתה יצאת מהנחה שבגיל 67, אם אתה גבר, בגיל 62, אם את אישה, אתה תקבל את הכספים האלה שאתה חסכת, פתאום אומרים לך: לא, לא תקבל את זה. 
+
+ הדבר הזה הוא לא פחות משוד. זה שוד – להושיט את היד לכיסים של האנשים, לחסכונות של האנשים, ולהוציא את הכסף שלהם.
+
+ עמיתי חברי הכנסת, דבר כזה לא יכול לעבור. דבר כזה לא מתקבל על הדעת, דבר כזה לא הוגן, לא צודק, אין שום סיבה לעשות אותו. הדבר הזה גם – אם המהלך הזה יינקט, אחת הסכנות הגדולות שלו תהיה הפגיעה באמון של אנשים בחסכונות הפנסיוניים והפגיעה של האמון של האנשים בביטוח הלאומי. אם אפשר להעלות לך את גיל הפרישה, למה שאנשים יאמינו במנגנון הזה? הם מפרישים כסף, היום מעלים להם לגיל 68, מחר יעלו להם לגיל 75, בסוף יעלו להם את זה לגיל 120, אגב.
+
+
+ מה הפתרון?
+
+
+ יש, יש – – –
+
+
+ הפתרון הוא מאוד פשוט. 
+
+
+ אל תמהר לענות, זה לא טוב – – –
+
+
+ הפתרון – אדוני סגן השר, אני רוצה, באמת, בתשובה על שאלתך העניינית, לומר לך את הצעתי לגבי הפתרון. ההצעה הזאת כוללת שני מרכיבים. מרכיב אחד אומר – מי שרוצה לעבוד יוכל להמשיך לעבוד, בהחלט, יוכל להמשיך לעבוד ולהתפרנס מעבודתו. היום אנשים חיים יותר, ואם יש אנשים שיכולים לעבוד יותר שיעבדו יותר, למה לא?
+
+
+ זה אחד. מה הלאה? איפה הפער האקטוארי שייווצר?
+
+
+ אתה אחראי – – –
+
+
+ הלאה? לא לגעת – הפער האקטוארי שייווצר לא צריך לבוא על חשבון האדם והחוסך. החוסך לא יצר פער אקטוארי. הוא שילם את כספו באמונה שלמה לביטוח הלאומי – – 
+
+
+ – – – פער אקטוארי.
+
+
+ – – הוא שילם בכספו באמונה שלמה לקופת הביטוח, לקרן הפנסיה, לא הוא שצריך לשאת בפער האקטוארי. לפער האקטוארי יש תשובות טובות, אבל זה, אדוני היושב-ראש, בהזדמנות אחרת. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת באסל גטאס, ואחריו – חברת הכנסת גילה גמליאל. בבקשה.
+
+
+תשמע כמה הצעות, מיקי. תישאר. 
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ממעקב אחרי איך הממשלה הזאת עובדת – היא אימצה לעצמה שתי שיטות, או שתי אמונות, משונות מאוד. האחת היא – בתורת הכלכלה מלמדים, במיוחד במינהל עסקים, שבכל משבר יש הזדמנות. בכל משבר יש הזדמנות. הממשלה עשתה בדיוק ההפך, בכל הזדמנות יוצרת בעיה. היא רואה בגידול בתוחלת החיים, במקום דבר מבורך, ברכה – עושים מזה משבר, עושים מזה בעיה. איך פותרים, מה, הולכים ומקצרים את תוחלת החיים? לא, מקצרים אותה בדרך עקיפה, מעלים את גיל הפרישה. 
+
+האמונה השנייה – שהדבר הראשון בשביל לפתור כל משבר, שהיא רואה אותו כמשבר, הולכת לדבר הראשון, כאילו, שולפים מהמותן, הורגים, יורים בדבר הראשון. לא חושבים, לא מתכללים, לא עושים ראייה אסטרטגית של כל הדברים ויחד מגיעים לפתרון מורכב אולי, קשה ליישום אולי, אבל אמיתי וארוך-טווח. כמו שהעלו את המע"מ: היו צריכים עוד כמה מיליארדים – מעלים את המע"מ; עוד כמה מיליארדים – מקצצים בקצבאות ביטוח לאומי לילדים. כאן, ככה, יורים מכל הכיוונים. ובמקום לראות בדברים חיוביים הזדמנות, הופכים את זה למשבר. 
+
+למה הגירעון האקטוארי נוצר, כבוד סגן השר? בין היתר בגלל תוחלת החיים. אבל אם אתה מסתכל בדוח האקטוארי האחרון של הביטוח הלאומי, אתה רואה שיש המון סיבות אחרות – המון סיבות אחרות, ובהן המון שנים של אי-תשלום הפרשות מתאים של מעסיקים לביטוח הלאומי; בהן איך מנוהלים כספי הקרן של הביטוח הלאומי, שאינם. 
+
+ אני, ברגע ששאלתי את שר העבודה והרווחה על נושא הדוח של הוועדה לאיתנות פיננסית, ידעתי שמייד יתחיל בשיח הציבורי עניין גיל הפרישה, והתכוננתי לזה.
+
+אדוני, במקום לדחות את יציאתם של אנשים שעבדו וחסכו, ונתנו את הכול, מ-67 ל-68, או ל-69, או ל-70, לא יודע מה, ונשים מ-62 והלאה, יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות: א. להכניס מהר מאוד – אני מסיים בזה, אני לא מוכן לתת טיפים לממשלה חינם, אז אני נותן טיפ אחד או שניים, אם אתה רוצה. אחד – אתה מכניס מהר מאוד למעגל העבודה – – –
+
+
+ שני משפטים אחרונים.
+
+
+ תקצץ שנת שירות צבאי, אתה מכניס עשרות אלפים – – –
+
+
+ – – – שיבוא השלום ולא יעבדו עלינו.
+
+
+ ואתה יודע, זה לא פוליטיקה. זו הצעה רצינית, מיקי, זה לא הצעה פוליטית, אני לא בניגוח פוליטי עכשיו. אתה יודע שיש הצעות כאלה, ולא מבאסל גטאס מבל"ד, מכלכלנים ואנשי חברה וכלכלה מהמובילים בארץ. 
+
+ אתה רוצה עוד אחת? למה אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD? תעבוד קשה בשביל להכניס עוד מאות אלפים לכוח העבודה, אז הם יתחילו להפריש לך לביטוח הלאומי. 
+
+ לא לחפש את הפתרון הקל וישר להעלות את גיל הפרישה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת באסל גטאס. חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; חבר הכנסת אראל מרגלית – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהים צרצור, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, אם יהיה נוכח. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, גברתי השרה, רבותי חברי הכנסת, אני דווקא אתחיל מדוח שהתפרסם לאחרונה בנושא של העלאת גיל הפרישה, דוח "מרכז אדוה", ואני מצטט את הדבר הזה. הדוח אומר כך: "ההצעה להעלאת גיל הפרישה היא קטסטרופה לנשים בנות 60 פלוס. ההצעה תגזור על נשים קשות-יום להמשיך ולעבוד בעבודות שוחקות ביותר ובשכר נמוך מאוד". אני חושב ש"מרכז אדוה" הוא לא מרכז פוליטי, הוא לא מפלגתי, הוא מרכז מכובד, משכמו ומעלה, שהמחקרים שלו באמת זוכים במעמד גבוה גבוה בכל התחומים, בכל המגזרים, ועל כן צריכים לקחת את ההמלצה או את המסקנה של דוח "מרכז אדוה" בסוגיה הזאת ברצינות, ואני מאוד מקווה שהממשלה, וגם שר האוצר וגם משרד האוצר, יביאו את זה בחשבון.
+
+עכשיו, מה הקשר בין העלאת גיל הפרישה לבין מה שנקרא עלייה בתוחלת החיים? אם מעלים את גיל הפרישה של הגבר מ-67 ל-68, מה, הגבר בשנה הזאת הופך ליותר צעיר? יש לו יותר מרץ, יותר אנרגיה לעבוד יותר ויותר? אני חושב שהמצב, אפילו הביולוגי, של אנשים בגיל הזה, לא מאפשר באמת להעלות על הדעת מצב כזה. ומה הקשר בין העלאת גיל הפרישה של הנשים מ-62, כיום, ל-64, ואפילו ל-67? – ודיברתי עכשיו על המסקנות של דוח "מרכז אדוה". 
+
+ יתרה מכך, אין שום ספק שלתת לבן-אדם לעבוד עד גיל 68 במצב של הגברים, ו-67 במצב של הנשים, יביא לשחיקה שאי-אפשר להעלות על הדעת מה יהיו תוצאותיה ההרסניות, כבוד היושב-ראש. בואו נדמיין לעצמנו גבר שעובד, למשל, כמפעיל מנוף בנמל חיפה, ומבקשים ממנו לעבוד שם כמפעיל מנוף מעל גיל 67, עד גיל 68. איך אפשר לסמוך על גבר כזה, שכל חייו עסק בעבודה הזאת, נתן את כל נשמתו כדי להבטיח, מה שנקרא, ביטחון סוציאלי לו ולמשפחתו – איך אפשר לצפות מאדם כזה באמת לעבוד מעל הגיל שקיים היום? למה אנחנו לא מביאים בחשבון שבשלב הזה, בשנה הזאת, הוא יכול לעשות דברים שיכולים להיות סכנה מוחשית לאלה שעובדים לידו וגם לו עצמו? 
+
+דבר שני, העלאת גיל הפרישה יכולה להביא לאבטלה דרסטית ביותר בקרב אנשים מבוגרים ונשים מבוגרות. אבל מה הבעיה בקטע הזה? המצב הזה יכול להביא לכך שקבוצות גדולות מאוד, אוכלוסיות גדולות מאוד של נשים וגברים, נפלטות ממעגל העבו��ה ונאלצות או לחיות ללא הכנסה, כי עד שהם יגיעו לגיל של קבלת קצבת זיקנה הם יצטרכו לחכות עוד שנה, שנתיים, או שלוש או ארבע שנים, או שהם לא ימצאו עבודה וימשיכו לחיות על נדבות, פשוט מאוד יעמדו מול בתי-כנסת, או כנסיות, או מסגדים, ויבקשו נדבות. והדבר הזה, מדינה מתורבתת, מדינה שמכבדת את עצמה, לא יכולה לקבל אותו. או שהם יצטרכו לעבוד בעבודות זולות, ברמה נמוכה, שלא מתאימות לאדם שנתן את כל נשמתו למשק. 
+
+צריכים לשמור על כבודו של אדם, ועל כן אין מקום להעלאת גיל הפרישה בשום פנים ואופן. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אברהים צרצור. חבר הכנסת אראל מרגלית, ששמו הופיע ברשימה, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, העלאת גיל הפרישה – אין ספק שהיום יש הרבה מאוד דרישות, כי אנשים חיים יותר זמן, הם הרבה יותר יצירתיים בגילים יותר מבוגרים, ויש מן ההיגיון בכך שאנשים ימשיכו לעבוד בגילים יותר מאוחרים.
+
+ אבל מה שאנחנו מציעים – וההצעה שאני הצעתי, והיא כרגע בדיונים בוועדת השרים – זה ביטול חובת גיל פרישה. כלומר, מה שאני מציע – והצעתי את זה, ויחד עם השר לענייני גמלאים אורי אורבך אנחנו מנסים לעבוד על זה, מיקי לוי – זה להתחיל לאו דווקא מהחובה, אלא מהרשות. כלומר, אנחנו רוצים להציע שבעצם, אם אדם מגיע לגיל 67 ורוצה לפרוש, בסדר גמור, אבל היה והוא רוצה או היא רוצה להמשיך לעבוד, והיה ואדם ממשיך להיות יצירתי באותם גילים, אנחנו אומרים – בואו נבטל את חובת הפרישה.
+
+ עכשיו, ברור לי לחלוטין שזה לא בכל תחום; ברור לי לחלוטין שיש תחומים שבהם אתה צריך לעבוד עבודה פיזית, ויש קושי פיזי בעבודה. קודם כול, מותר לאדם להגיע לגיל הפנסיה ולפרוש, אבל יש הרבה מאוד תחומים שבהם אנשים רוצים ויכולים להמשיך לעבוד. תראה רגע מה שרת המשפטים ציפי לבני אמרה על השופטים, היא רצתה להאריך את זה עד איזה גיל? 73, נכון? תראו מה אנחנו רואים עם אנשי ציבור. אם יש חובת פרישה – הרי אנשי ציבור ממשיכים להיות יצירתיים ולעבוד אחרי גיל 67.
+
+ עכשיו, אני מבין שהמשק הישראלי מרגיש שהוא לא יכול עכשיו, כשתוחלת החיים כל כך עלתה, לשלם כל כך הרבה שנים קדימה. 
+
+אני אומר, בואו נתחיל מהרשות, ולא מהחובה. אני אומר, בואו נמצא את אותם תחומים – – –
+
+
+ כמה זמן?
+
+
+ רגע. אני אומר ככה: קודם כול, מותר לפטר אדם אם הוא לא מתפקד בגלל גילו. מותר, ואני רוצה לקבוע את זה בחוק. אם יש בעיה של תפקוד, אפשר לפטר. אפשר לגרום לו לפרוש. אפשר גם – מה שאני מציע בחוק שלי, שתהיה ועדה בראשות שופט בדימוס – בואו גם נמצא את דרך הביניים. הרי בכל כך הרבה מקומות אנשים מבוגרים רוצים להמשיך לעבוד, אבל נניח בחצי משרה, והם אומרים, תנו לי להמשיך. עכשיו, אתה רוצה שהם ימשיכו – בין שזה מורה יוצא דופן במשרד החינוך, ובין שזו מישהי שתורמת הרבה מאוד בתחום אחר – אני אומר, בואו נבטל את הדבר האוטומטי הזה, שאתה מגיע לגיל 67 והמעביד יכול פשוט להגיד לך ללכת הביתה. 
+
+שימו לב שהדבר הזה קורה כבר בצפון אירופה בכמה מדינות. שימו לב שהדבר הזה קורה בקנדה. 
+
+ עכשיו, מה קורה בעצם? מוצאים את עמק השווה, המעביד והעובד. העובד רוצה להמשיך ולעבוד ולהיות יצירתי – זה גם איכות החיים שלו, זה לא רק הפרנסה – – –
+
+
+ – – – דמי זיקנה, או לא? 
+
+
+ הוא ממשיך לקבל משכורת.
+
+
+ – – – שימשיך לעבוד עד 100 – – –
+
+
+ לא, אני אומר, הוא יכול להמשיך או היא יכולה להמשיך להיות עובד מן המניין.
+
+
+ מרצונו. 
+
+
+ אבל אז יקבל דמי זיקנה – – –
+
+
+ מי שמעדיף לא להמשיך – – –
+
+
+ הוא צובר את זה לאחר כך.
+
+
+ רק נא לסיים. בבקשה.
+
+
+ מאה אחוז. מה שאנחנו אומרים – ואנחנו הצענו לנסות יחד עם הממשלה לגבש פיילוט, כמו במדינות אחרות. אני מוכן לשבת עם האוצר, לשבור יחד את הראש ולמצוא חמישה סקטורים שנתחיל את זה בהם באופן ניסיוני – ביטול חובת גיל פרישה, ולתת לאנשים שרוצים לעבוד להמשיך לעבוד. 
+
+אני רק אגיד משפט אחד כללי: מדינה שלא תיתן הזדמנות למבוגרים שלה להמשיך לעבוד זו מדינה שתפשוט את הרגל. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אראל מרגלית. ישיב על הדברים סגן השר חבר הכנסת מיקי לוי. אין לנו עוד דוברים. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני אפנה לחבר הכנסת אראל מרגלית, שאני מעריך אותו מאוד על הדברים שהוא עשה בירושלים, ובהחלט יש לו ניסיון מוכח לעניין הזה. אני מקבל בכלל את ההצעה שלך, היא עושה שכל. 
+
+ אני בא ממקום שפורשים בו בגיל 57, והכריחו רופאים משטרתיים לפרוש בגיל 57, או חובשים, או אחראי משמרת ושומרי משמרת בבית-המעצר, או מקבלי קהל שבאים להגיש אצלם תלונה על גנבה. למה? לקחו את הארגון שהייתי בו כל כך הרבה שנים לבית-המשפט העליון, ובית-המשפט העליון פסק לזכותם, לשמחתי. הם נשארים – כל אלה שתפקדו ולא הייתה להם איזו קופת שרצים, אין שום סיבה שיצאו לפנסיה. החברה, שוק העבודה, הביטוח הלאומי, יכולים רק לקבל מזה דיבידנד, או בהחלט דברים עתידיים והשקעה עתידית. 
+
+ מאידך גיסא, יציאה מוקדמת לפנסיה מחייבת אותנו להכניס כאילו כפל עובדים, ואנחנו בבעיה. עדיף לייצר מקומות עבודה חדשים ולקלוט את אלה שאמורים ללכת. 
+
+ אבל צריך להבין – שלא לדיון אפילו, שלא לפרוטוקול – שאקטוארית אנחנו בבעיה כרגע. 
+
+ אבל עכשיו אענה כפי שאני אמור לענות. אקטוארית – וחבל שחברי הכנסת אינם פה – יש לנו בעיה עתידית שהילדים שלנו עלולים להיתקל בה, אולי אפילו מוקדם מהצפוי, ואולי כמה חברי כנסת צעירים ממני ב-20 שנה ייתקלו בה בבוא היום. ואנחנו, כמחוקקים בבית הזה, גם הרשות המחוקקת וגם המבצעת, מחויבים לתת את דעתנו על העניין. זו בעיה לא יותר פשוטה ולא פחות כבדה מכל בעיה אחרת שנמצאת כרגע לפתחנו, אם יוקר המחיה ואם נושא הדיור. חברים, זה ייתן לנו סטירת לחי בבוא היום, וצריך לטפל בזה. 
+
+ ואני מסכים עם מה שאמרת, לקחתי את הדברים שלך. בואו נתחיל מלמעלה, במצב ביניים כלשהו. זה גם לא מחייב הרבה. זה ייתן לי אפשרות לבדוק בעוד שלוש–ארבע שנים, לעשות איזו בדיקה, לא יודע, אפילו בטבלת "אקסל" פשוטה, מה יצא לי מזה, כמה קלטתי עם זה וכמה פער אקטוארי סגרתי בביטוח הלאומי. אני מבטיח שאני אביא את זה – – – 
+
+
+ אתם רוצים להעלות את גיל הפרישה?
+
+
+ הנה, מחוץ לפרוטוקול, מכיוון שהדברים שלו נשאו חן בעיני, באמת, ואני מאוד מעריך אותו, אז אני לוקח את מה שהוא אמר. אני מתחייב להעביר את זה הלאה. זה עושה שכל. 
+
+עכשיו לתשובה הרשמית, מה שנקרא. אנחנו לא אחראים לפרסומים כאלה ואחרים בעיתונות לגבי גיל הפרישה או נושאים אחרים. נושא גיל הפרישה לא מונח כיום על שולחנו של שר האוצר, וכפי שאמרה רק אתמול מנכ"לית משרד האוצר, הגברת אנדורן, האוצר אינו מתעסק בנושא זה בשלב זה. לא מתעסק בשלב הזה.
+
+אפשר לדבר על המשמעות של העלאת גיל הפנסיה ועל הגירעון האקטוארי, אבל, כאמור, כרגע, ממש ברגע זה, אני מתחייב במילה של יושרה שהנושא אינו מונח על שולחנו של שר האוצר. 
+
+ הרלוונטיות היחידה היא לא הדיון אם אנחנו מעלים או לא, כי אני אומר שאנחנו לא דנים; הרלוונטיות היחידה היא מה שאמר חבר הכנסת מרגלית לגבי המשמעות האקטוארית העתידית, מה אנחנו עושים. 
+
+אני מבטיח לך שכשיבוא שלום אשמח להוריד כמה מיליארדים לטובת השוק הזה. אשמח מאוד אם שנינו נהיה עדיין בכנסת. אני מקווה שזה יבוא במהרה בימינו, אמן. 
+
+
+ לא אמרתי מיליארדים, אמרתי נקצר את תקופת השירות. שנה קודם אתה מכניס – – –
+
+
+ אתה יודע שעדיין לא בא השלום ועדיין מדינת ישראל – – –
+
+
+ זה לא הכול – – – 
+
+
+ זה לא נושא הנאום שלי, אבל עדיין מדינת ישראל מאוימת, ורק הבוקר ראינו מה קורה עם טילים שנשלחו מאיראן לרצועת-עזה. אני לא רוצה להאריך את הדיבור על העניין הזה. 
+
+ אני מציע להסתפק בתשובתי, מכיוון שכרגע זה לא לדיון, אלא אם כן חברי הכנסת מעוניינים אחרת. אני מתחייב לקחת את מה שאמר חבר הכנסת מרגלית אלי הביתה, למשרד, לתת לאנשים שעוסקים בכך: בואו תבחנו. הרי זה לא עולה שום דבר. 
+
+
+ אנחנו נבוא להציג. 
+
+
+ זה רק לבוא, לגבש דעה, אפילו תקנת שעה של השר, ולצאת עם זה לדרך. אני מעביר את זה הלאה. תודה רבה. 
+
+
+מאה אחוז. תודה רבה. 
+
+
+ אני שואל את המציעים: האם אתם מעוניינים להסתפק בסיום הנוכחי? הכוונה שהנושא לא מתקדם לוועדה או לדיון נוסף במליאה, או שאתם כן מעוניינים להעביר את זה לוועדה. 
+
+
+ ועדת הכספים. 
+
+
+ אין כרגע דיון אצל שר האוצר. אני אבוא לוועדה ואגיד: אין דיון. אז מה תעשו? 
+
+
+ – – – אחרי הפגרה, אולי – – –
+
+
+ אין, אין כרגע דיון. הוא לא עוסק בזה. 
+
+
+ מסתפקים?
+
+
+ רק הערה אחת: יש כרגע ועדה ממשלתית שדנה בנושא של תעסוקת מבוגרים. אני מבקש שנעלה את הרעיון בוועדה, לדיון, יחד עם נציגים מהאוצר. 
+
+
+ מקובל. 
+
+
+ זה בסדר? אורי אורבך יושב בראשה.
+
+
+ טוב. רק לטובת הפרוטוקול והתקנון, אנחנו לא מעלים את זה עכשיו להצבעה. 
+
+
+ למה לא? 
+
+
+ אני מקבל את מה שאמר – – – 
+
+
+ יש פה חבר כנסת מציע שמעוניין – – – 
+
+
+ זו לא ועדה רשמית של הכנסת. 
+
+
+ כן, זו לא ועדה פרלמנטרית. זו ועדה ממשלתית. 
+
+
+ זה בנוסף. 
+
+
+ אז קודם כול שמענו מסגן השר שהנושא יעבור לוועדה בין-משרדית בממשלה; זה דבר ראשון. דבר שני, לגבי הנושא פה: האם אתה מעוניין, כמציע, להעביר את הנושא לוועדת הכספים? קיבלתי. 
+
+אנחנו נצביע עכשיו אם הנושא יועבר לוועדת הכספים, כן או לא. מי שבעד, בעד ההעברה; מי שנגד, נגד. בבקשה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. 
+
+
+ שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יועבר לוועדת הכספים. 
+
+
+
+
+ חברי חברי הכנסת, לפני שאנחנו ממשיכים, יש כאן הודעת מזכירות הכנסת על הצעות חוק. בבקשה. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 35), התשע"ד–2014, שהחזירה ועדת הכנסת; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 40), שהחזירה ועדת הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 109), התשע"ד–2014, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+ אנחנו נמשיך בסדר-היום. הצעות לסדר-היום בנושא: פגישת ראש הממשלה נתניהו ונשיא ארצות-הברית אובמה, מס' 2856, 2860, 2872, 2876, 2874 ו-2884. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה. סגן השר שמשיב בנושא הוא סגן השר אופיר אקוניס. האם הוא – טוב. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני יומיים חולקו פרסי האוסקר בטקס רב-רושם – מה קורה?
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, בבקשה. אתה מוזמן להמשיך. 
+
+
+ לפני יומיים, אדוני היושב-ראש, חולקו פרסי האוסקר בטקס רב-רושם. הלוליינות הארטיסטית של ראש הממשלה לא תזכה אותו בפרס אוסקר כלשהו, אבל יכול להיות שיום אחד הוא יתפוס לו איזה מקום בהוליווד. כמובן, לפי ההתנהלות שלו, הוא לא יתפוס מקום בהיסטוריה. 
+
+ האיש הזה עובד על גרירת רגליים וגרירת זמן, ובמקום להתקדם בתהליך המדיני הוא מתקדם בתהליך ההתנחלותי, עד כדי כך שהתוודענו לפני יומיים לכך שאחוז העלייה בהתנחלות, לא היה כדוגמתו, במהלך החודשים שבהם התנהל המשא-ומתן – 123%. זה בעצם מסגיר את הכול, אדוני היושב-ראש. זה בעצם אומר את הכול לגבי ראש הממשלה ויחסו לתהליך השלום. 
+
+אבל הוא הגדיל לומר, בביקורו בארצות-הברית, שמדינת ישראל היא המדינה הכי הומנית בעולם. אני יודע שהיא הומנית, כי אני יודע שאין בעיה של מיליוני פליטים שנמצאים מחוץ למולדתם; אין בעיה של כיבוש שנמשך עשרות שנים, גם ברצועה וגם בגדה; אין מתקפה יומיומית כמעט על המקומות הקדושים ועל חופש הפולחן וחופש הדת; אין הפצצות בעזה; אין התנחלויות של גזלת קרקעות וכריתת עצים. מדינה הומנית למופת, ורואים את זה יום-יום, הפלסטינים רואים את זה יום-יום על בשרם. 
+
+ ראש הממשלה אמר דבר נוסף, שהיחסים עם האמריקנים הם במצב של מין גן-עדן, ירח דבש שלא היה כדוגמתו. זה בעצם מסגיר את העמדה של האמריקנים, שהאמריקנים יישרו קו, או בעצם מראש היו באותה עמדה של ראש הממשלה נתניהו, וכל התהליך של המשא-ומתן והתיווך שלהם היה מראית עין, כדי לשאוב או כדי לספוג את הזעם בעולם הערבי, בעידן המחאה החובקת את העולם הערבי; לשאוב או לספוג את הזעם ולייצר דמה, תהליך מדיני מזויף.
+
+ כשהאמריקנים בעצם מציעים בסופו של דבר שבית-חנינא תהיה בירת פלסטין, שבקעת-הירדן לא תהיה חלק מהמדינה הפלסטינית, שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית, ועשרה גושי התנחלויות יישארו בשליטת ישראל או בריבונות ישראל, בעצם אני לא יודע איזה מדינה תצא מזה. זו לא מדינה, זה אפילו לא מראית עין של מדינה. זה לא שום דבר שיכול לענות על הדרישות הבסיסיות של העם הפלסטיני – אני שומע אתכם, את שניכם, מה אעשה.
+
+
+ אני מצטער. בבקשה. 
+
+
+ ואני רוצה באמת בשתי מילים להתייחס לנושא של הדרישה להכרה במדינה היהודית. בהסכמי אוסלו הפלסטינים ואש"ף הכירו במדינת ישראל כמדינת ישראל. למה המציאו בימי אנאפוליס, בימי ממשלת אולמרט, את ההכרה בישראל כמדינה יהודית, ועכשיו בימי נתניהו, ההכרה בישראל כמדינת העם היהודי? הרי ההכרה המדינית קיימת, ההכרה ההדדית קיימת מ-1993–1994. 
+
+ אבל בעצם עצם הדרישה הזו באה כדי לחסל כל אפשרות להגיע להסכם שלום. כי מה משמעות הדבר? משמעות הדבר שאם ההכרה היא בישראל כמדינת העם היהודי, קודם כול זה לאמץ את הציונות כאידיאולוגיה של התנועה הלאומית הפלסטינית. זה דבר שלא יכול להיות. שנית, זה בעצם לבוא ולהגיד שאין שום בסיס לזכויות הפליטים ולפתרון בעיית הפליטים על-פי החלטת האו"ם 194.
+
+
+ משפטי סיום – –
+
+
+ כן. וזה אומר – – –
+
+
+ – – כי הארכתי את הזמן.
+
+
+ כמובן. וזה אומר שהאזרחים הערבים הפלסטינים, אזרחי מדינת ישראל, הם אזרחים במדינה שהיא מדינתו של העם היהודי, ולכן באופן קבוע ומקובע הם אזרחים דרגה 2, דרגה 3, דרגה 4 וכו' וכו'. זו בעצם המשמעות. 
+
+והאיש הזה, ראש הממשלה, הולך לאמריקנים ואומר: למה אבו מאזן – אני קורא לו להכיר בישראל כמדינה יהודית. אבו מאזן ויאסר ערפאת הכירו במדינת ישראל, נקודה. מה שנדרש עכשיו, שמדינת ישראל תכיר במדינה פלסטינית בגבולות 67', ותכיר באחריות שלה ליצירת בעיית הפליטים הפלסטינים, מיליוני הפליטים הפלסטינים.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ זו השאלה שעומדת ליישום ולדיון, ולא מהותה ואופייה של מדינת ישראל.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שהיא אחרונת הדוברים.
+
+
+ שלי, את מוכנה לפני?
+
+
+ כן.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ תודה לך.
+
+
+ בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנצל את הזמן שהוקצב לי כדי לדבר על אירוע שהתרחש היום בוועדת הכנסת ואשזור בדברי גם את נושא הדיון הזה. זה יתחיל מסעיף תקנוני שלרוב הציבור לא אומר שום דבר. הסעיף הזה, קוראים לו סעיף 98 בתקנון הכנסת. בדיון בהצעת חוק תקציב המדינה ובמקרים אחרים יוצאים מן הכלל, קבעה הכנסת, רשאית ועדת הכנסת לקבוע סדרי דיון מיוחדים, לרבות קביעת מסגרת הדיון וזמני הדיבור. זה נשמע כל כך תמים. מה המשמעות של הסעיף הזה, שהוקדש אך ורק לשעות חירום ולמקרים מיוחדים ביותר? לשלול בעצם מהאופוזיציה בפרט ומהכנסת בכלל זכויות בסיסיות שיש למחוקק שמייצג את הציבור בישראל לטעון את טיעוניו, להתווכח, להציג נתונים, להציג עמדות שונות, לבקש הצבעה שמית כדי שאנשים ידעו מי הצביע מה. כל הדברים האלה נשללים באמצעות אותו סעיף, ואת הסעיף הזה החליטה היום ועדת הכנסת, ברוב דורסני קואליציוני – – –
+
+
+ הסעיף של פוטין, אנחנו קראנו לזה.
+
+
+ לא שמעתי את הדברים.
+
+
+ הסעיף של פוטין.
+
+
+ סעיף של פוטין. זה חבר הכנסת מיכאלי אמר, אני מצטטת אותו.
+
+
+ אני אחראי לזה.
+
+
+ חבר הכנסת אברהם מיכאלי מש"ס קורא לזה סעיף של פוטין. 
+
+ עכשיו, אני יכולה להבין עתות חירום, אני יכולה להבין למה מכניסים לתקנון סעיף כזה, באמת, למקרים יוצאים מן הכלל. על מה הוחלט להפעיל את הסעיף הזה היום? על שלושה חוקים, שכל אחד מהם, כל אחד מהם הוא אתנן קואליציוני לשותפות הקואליציוניות. שום חירום. ללפיד – את חוק הגיוס, שכבר רוקן לחלוטין מתוכן, ולהערכתי, ואני אפרוס את זה בבוא הזמן, לדעתי הוא יוריד את שיעורי הגיוס בקרב החרדים. את זה מחילים לתוך סעיף 98 – חירום. לליברמן – את חוק המשילות ואת העלאת אחוז החסימה, עוד מתנה לשותף קואליציוני. גם על זה מחילים סעיף חירום, סעיף 98 למקרים מיוחדים. אין גבול בכלל? וזה לא הכול. גם חוק משאל עם – מתנה לבנט, עוד שותף קואליציוני. נושא ראוי לדיון, משאל עם. אבל עכשיו, דחוף, עם סעיף 98, כדי לתקוע בעין כאן ועכשיו – בתהליך המדיני ובארצות-הברית ובג'ון קרי ביחד – עכשיו, זה מאוד מאוד דחוף להחיל את סעיף 98?
+
+ הדבר הזה, אני יודעת שיש כאן הרבה פראזות, מעל הדוכן; השימוש הציני, הדיקטטורי, הדורסני, בסעיף בתקנון כדי לשלול מהכנסת ומהאופוזיציה את כוחה, הסעיף הזה מעולם – מעולם – לא הופעל במקרים כאלה, מעולם.
+
+
+ משפט סיום, בבקשה.
+
+
+יש כאן חציית גבול. הוא הופעל, אגב, אדוני היושב-ראש, בהתנתקות, שאני בטוחה שאתה, להשקפותיך, התנגדת לה בכל לבך. אבל שנינו נודה שמדובר באקט מאוד מאוד דרמטי, ההתנתקות, הרבה יותר דרמטי משלושת הסעיפים האלה. אז הופעל סעיף 98. בהסכמי אוסלו הוא הופעל. בטח יש עוד כמה דוגמאות שנאזם בדר יכול לתת. אבל על זה, על שלוש נתינות שוחד קואליציוני? 
+
+אני אסיים את דברי, אדוני היושב-ראש, בציטוט מראש הממשלה המנוח מנ��ם בגין, מנהיג הליכוד, שהיה, אגב, יושב-ראש האופוזיציה למשך התקופה הארוכה ביותר בישראל: אנו משוכנעים, הוא אמר, כפי שעינינו רואות ברחבי תבל, שבלי אופוזיציה אין דמוקרטיה. בלעדיה עצם חירות האדם נתונה בסכנה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. חבר הכנסת אחמד טיבי, שהוא גם אחרון הדוברים, בבקשה. נא להקפיד על הזמן. בבקשה.
+
+
+ מכובדי היושב-ראש, שמעתי כמו כולנו את נאומו של ראש הממשלה מול מרכז הליכוד בארצות-הברית, איפא"ק, ולא התרגשתי.
+
+
+דני דנון לא היה שם.
+
+
+ היו אחרים. ראש הממשלה התנהל כאילו הוא מדבר בפני מרכז הליכוד. אבל אפילו במרכז הליכוד הוא לא היה זוכה למחיאות כפיים כאלה כמו מנציגי התמימות האמריקנית.
+
+ זה היה נאום של masterpiece בפרופגנדה, תעמולה. לא הסברה, תעמולה. הוא פתח, נדמה לי, בבית-חולים לפצועים הסורים. הוא אומר: הקמנו בית-חולים מיוחד לפצועים הסורים. ואחר כך הוא אמר: אנחנו מטפלים בילדים הפלסטינים. ובכן, יש מי שכבר הפציץ בסוריה ופצע אנשים; יש מי שכבר הפציץ בעזה ופצע המון ילדים, חלקם נהרגו. כך שנדמה לי שראש הממשלה שכח שהוא גם הפציץ בתי-חולים בעזה. לא היה נעים לומר את זה מול איפא"ק. הקים בית-חולים מיוחד לפצועים הסורים?
+
+ למה ממשלת ישראל מסרבת להקים בית-חולים ביישוב ערבי כלשהו מאז 1948 ועד היום? אין בית-חולים ממשלתי ביישוב ערבי – לא בנצרת, לא בגליל, לא במשולש ולא בנגב. יש סיבה? אם זה הנדיבות ורוחב הלב, איפה הם נעלמו כשמדובר באזרחים ערבים שיש להם צרכים?
+
+ עכשיו, הוא דיבר על השמירה על ביטחון ישראל, ואז מייד נזכרתי במה שעשו פקחי המינהל האזרחי, ששומרים על ביטחון מדינת ישראל, שהחרימו – תקשיב – נדנדה וקרוסלה, תרומה של ממשלת איטליה, של הילדים מחאן-אלאחמאר, ליד ירושלים המזרחית. תקשיב טוב: החרימו נדנדה וקרוסלה. היות שמדובר בשמירה על ביטחון, המחשבה הראשונה שעולה היא שהילדים הפלסטינים ישתמשו בנדנדה כדי לשלוח טילים לעבר תל-אביב. אחרת איך אפשר להסביר? אתם הרי יש לכם מוח יוקד אינטליגנציה, שלא כמו עמים אחרים. בטח יש סיבה. סתם ככה להחרים קרוסלה ונדנדה?
+
+
+ והקרוסלה – מה? 
+
+
+הקרוסלה – – –
+
+
+ אחמד, מי שנכווה ברותחין נזהר – – –
+
+
+ נכון. לכן עדיין נבדקת הסיבה האמיתית להחרמת הקרוסלה.
+
+עכשיו, הוא דיבר גם על אהבתו היוקדת לנוצרים לאחרונה – – –
+
+
+ אדוני, אתה רוצה עוד דקה? אני נותן לך.
+
+
+ אני חושב שזה מחויב המציאות, אדוני.
+
+
+ כן כן, מחויב המציאות.
+
+
+ תודה רבה. – – – על האהבה הפתאומית לנוצרים שצצה, לפחות תקשורתית, ואז הוא שכח להגיד לאיפא"ק על המורה שהושפלה בנמל התעופה באילת, גברת שחאדה – היא נוצרייה – אפילו שהיא נוצרייה. הוא שכח להודיע לנציגי איפא"ק שתושבי אקרית ובירעם, אחרי שגורשו והוגלו, יש החלטת בג"ץ, ובכל זאת הם לא הוחזרו ליישובים שלהם. הוא שכח להודיע ש"תג מחיר" פוגע לא רק במסגדים אלא גם בכנסיות. הוא שכח להודיע שיש אזור בירושלים המזרחית שככל שעובר כומר שם, יורקים עליו. יהודים יורקים על אנשי הדת הנוצרים. הוא שכח להודיע.
+
+עכשיו הוא מדבר על מדינת העם היהודי, וקרא לאבו מאזן להכיר בעובדות ההיסטוריות. אז אני רוצה להודיע לראש הממשלה: אנחנו פה למרות ולפני העובדות ההיסטוריות שלו. הפלסטינים שנולדו כיום, הפלסטינים אזרחי המדינה ביפו, לא הגיעו לכאן בספינה או במטוס – –
+
+
+ נא לסיים, אדוני.
+
+
+ מייד. אני מודה לך. – – אתם יודעים למה? (אומר דברים בש��ה הערבית, להלן תרגומם: ליפו לא היו מגיעים בספינות, יפו הייתה לפני הים.) לא במטוסים, לא בספינות, ולכן, כאשר מדברים על עובדות היסטוריות, כדאי לדייק.
+
+
+ נא לסיים, אדוני.
+
+
+ עכשיו – ובזה אסיים, אדוני, ואני מתנצל על שהארכתי ב-25 שניות – הוא אומר שמדינות משוועות לקשרים עם ישראל. אז למה פתאום יש חרם, וראש הממשלה הקדיש שליש מהנאום שלו ל-BDS? הוא אמר שה-BDS הם פארסה. אם הם פארסה, איך זה שאתה הזעת בנאום, השתדלת והקדשת כל כך הרבה מילים בנאום בארצות-הברית ושדרגת אותם? כי כנראה החרם על ההתנחלויות ותוצרת ההתנחלויות, שהוא חרם מוסרי, ולא רק פוליטי – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – היה במקום. תודה, אדוני.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אם כן, רבותי, מאחר שאין תשובת שר, אנחנו נצביע בעד דיון מליאה או הסרה, כפי שאני מבין. אין לנו משהו אחר.
+
+
+ אפשר להעביר את זה – – –
+
+
+ אם יש מישהו שיציע.
+
+
+ אני מציע להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון. 
+
+
+ לא, לא.
+
+
+ לא?
+
+
+ לא.
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ אם כן, המליאה.
+
+
+ מליאה.
+
+
+ אוקיי, רבותי, מי שבעד – זה מליאה, ומי שנגד – זה הסרה. רבותי, מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+ שמונה בעד, אחד מתנגד. אם כן, הנושא יידון במליאה באחת מישיבותיה הקרובות.
+
+
+
+
+ הודעה לסגן מזכירת הכנסת.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת הכנסת בדבר סדרי דיון מיוחדים בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בהצעות החוק האלה: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון); הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 62), התשע"ד–2014; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד–2014; הצעת החוק שירות לאומי אזרחי, התשע"ד–2014; והצעת חוק-יסוד: משאל עם. תודה.
+
+
+ תודה לסגן מזכירת הכנסת.
+
+
+
+
+ נעבור להצעה לסדר-היום מס' 2880, בנושא: סכנת פיטורי עובדים וסגירת מתפרת "העצמאות" במצפה-רמון ומפעל נעלי "בריל", של חבר הכנסת משה גפני – וגם חבר הכנסת יוני שטבון. שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – מי משיב על ההצעה הזאת? 
+
+
+ סגן שר הביטחון דני דנון. אני מקווה שהוא תכף יגיע.
+
+
+בקדנציה הקודמת היו מפעלים רבים שמשרד האוצר ומשרד הביטחון רצו לסגור או שהפעילות שלהם בעניין גרמה לכך שהמפעלים עמדו להיסגר. היה מפעל "פרי הגליל", שהיה מפעל עוגן בחצור-הגלילית, היה תע"ש, על אלפי עובדיו, והיה "נגב טקסטיל" בשדרות. אנחנו, בוועדת הכספים, לא נתנו שזה יקרה. כמה שדיברנו עם השרים, כמה שדיברנו עם אנשים שעוסקים בעניין הזה, הפקידות הבכירה, הם אמרו: אי-אפשר להעביר כסף ל"פרי הגליל". אז קיימתי ישיבה של ועדת הכספים במפעל בחצור-הגלילית. הועבר להם כסף. המפעל נשאר ומתקיים, על מאות עובדיו, והיום יש בו מחלקות נוספות. אותו דבר היה עם תע"ש. אנחנו לא נתנו שהמפעל ייסגר. אותו דבר היה גם עם "נגב טקסטיל", גם עם נעלי "בריל" וגם עם מתפרת "העצמאות" במצפה-רמון.
+
+עכשיו אני רוצה להגיד לכם מה שקורה עכשיו. "נגב טקסטיל" בשדרות נסגר. 120 העובדים בנעלי "בריל" אמורים לקבל מכתב פיטורין בשבוע הבא, להיות מוזמנים לשימוע ולקבל מכתב פיטורין. מתפרת "העצמאות", שיש בה בין 30 ל-40 עובדות – המפעל עומד להיסגר. מה שהיה בקדנציה הקודמת הוא שברגע שמשרד הביטחון הודיע – – –
+
+
+ אדוני, אני חייב לשבח. מכיוון שחברת הכנסת שלי יחימוביץ יושבת פה, היא ראויה לכל הערכה על חלק מהדברים שהיא עשתה דווקא בנושא הזה, של המתפ��ות, והעדפת תוצרת ישראלית. אני חושב שהחקיקה שהיא עשתה – –
+
+
+ נכון.
+
+
+ – – ומה שעשית בקדנציה הקודמת בוועדת הכספים – – –
+
+
+ נכון.
+
+
+– – – אחרת היינו רואים גל פיטורין הרבה יותר גדול ממה שאנחנו רואים היום.
+
+
+ נכון. אני רציתי לומר את זה בהמשך.
+
+
+ לחבר הכנסת גפני יש חלק מאוד גדול – – –
+
+
+ כן.
+
+
+ כן כן.
+
+
+ רציתי לומר את זה בהמשך. אנחנו גם – – –
+
+
+ שותפים.
+
+
+כן. מה שקרה הוא שגם הייתה החקיקה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ששינתה את פני הדברים באופן דרמטי, וגם העובדה שאני באתי בוועדת הכספים ואמרתי שאם משרד הביטחון לא ימשיך את העבודה עם המפעלים הללו, אני מפסיק את ההעברות למשרד. ואז דיבר אתי מנכ"ל משרד הביטחון דאז אודי שני, והחזירו את העבודה, והפועלים עובדים.
+
+מה שקורה עכשיו הוא שזאת הממשלה הכי אכזרית שקמה אי-פעם למדינת ישראל. הממשלה הכי אכזרית. פשוט לא מעניין אותה לא מהעובדת המסכנה במצפה-רמון שזה מטה לחמה, לא מעניין אותה מהאנשים שעובדים בנעלי "בריל", ולא האנשים שעובדים ב"נגב טקסטיל". אם המשבר של "פרי הגליל" היה נופל היום, המפעל היה סגור. פשוט לא מעניין אותם. הם יושבים בחגיגות; שר האוצר יושב בחגיגות על כל מיני – או שר בממשלה אצלו, במפלגה שלו, מקבל בונוס שלא יתואר, שאפשר להחזיק עם זה הרבה עובדים במפעל רגיל – – –
+
+
+ אני מוסיף לך עוד דקה.
+
+
+ הוא מקבל בונוס מבנק מסוים היות שהוא היה שם היושב-ראש. פשוט ממשלה של עשירים שבעים, של אנשים שלא מכירים בצערם של עובדים ועובדות בפריפריה – במפעלים לא רק בפריפריה, אבל במפעלים שזה הלחם שלהם.
+
+אני רגיש לעניין הזה – ובזה אני מסיים – אני התחלתי את הפעילות הציבורית שלי כאשר נסגר מפעל "אופ-אר" באופקים, שהיה מפעל עוגן, ואז אני הייתי הולך למשפחות שעבדו שם, והייתי אצל משפחה וראיתי שהמקרר ריק. הבעל נמצא במרכז אופקים, האישה נמצאת בבית. הייתי ביום שישי, אין להם אוכל לשבת. משפחה עם ילדים ששני בני-הזוג עבדו ב"אופ-אר". אז בעלי "אופ-אר" קיבלו את מה שהם קיבלו מהמדינה בתור עידוד לבוא לשלוש שנים, קיבלו את העידוד, קיבלו את הכסף, המשיכו להיות יותר עשירים, עשו תכנוני מס, ובסופו של דבר המפעל נסגר ואנשים נשארו בלי כלום. 
+
+זאת ממשלה אכזרית, שלא מפריע לה שנעלי "בריל" ייסגר, לא מפריע להם שמתפרת "העצמאות" במצפה-רמון תיסגר, לא מפריע להם ש"נגב טקסטיל" נסגר. הם בחגיגות שלהם והם צריכים מהר לעבור מן העולם. אין הסבר לתופעה הזו. בקדנציה הקודמת מפעלים לא נסגרו. הכנסת עמדה על דעתה, ולא עזר, לא לפקידים ולא לאף אחר. היום הכול פרוץ, וצריך להפיל את הממשלה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת משה גפני. יעלה חבר הכנסת יוני שטבון. גם לך, חבר הכנסת שטבון, שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, את הנושא של סגירת מפעלים בפריפריה, בדגש על מפעל נעלי "בריל", אני גם במושב האחרון מלווה, ליוויתי, ועדיין, עד לפני יומיים. אני בקשר, ישירות, גם עם העובדים עצמם, גם עם המנהל עצמו של המפעל, וגם בדין ודברים מול מנכ"ל משרד הביטחון, ואכן התהליך הוא לא פשוט, כמו שהזכיר לפני כן חבר הכנסת משה גפני.
+
+ אני רוצה קודם כול לדבר על התפיסה. נראה שהתפיסה, אדוני היושב-ראש, של חוסן כלכלי, זה מושגים של היצע וביקוש; למצוא איזו נקודת שיווי משקל כלכלית כזאת שאפשר לשים אותה בטבלאות, להתעסק במושגים כלכליים מכל מיני פרדיגמות, תפיסות, שהביאו אותן מכל מיני מקומות, ולהגיד: אם עכשיו יש עלות מול תועלת, התועלת גוברת על העלות – זו הנקודה הנכונה ששם יש חוסן כלכלי למדינה או לחברה. כך נבחנים הדברים. 
+
+אני טוען שזו בעיה מוסרית חמורה. ולא רק בעיה מוסרית חמורה, זו גם בעיה תפיסתית כלכלית חמורה. כי מי שחושב שהוא יכול להסתכל, לדוגמה, על 120 עובדים שנמצאים במפעל בפריפריה, כמו נעלי "בריל", ולחשוב שאם עכשיו אני מוציא את זה לארצות-הברית ושם אני מרוויח עוד כמה שקלים, עוד כמה דולרים, ככה החברה הישראלית וכך השוק יהיה יותר מאוזן – וכן מתפרת "העצמאות" בפריפריה וכו' – שוכח שיש משתנה נוסף, חוץ מהיצע וביקוש ועלות ותועלת: יש אנשים. יש אנשים בנקודת הקצה, שמחר בבוקר הם צריכים להגיד לעצמם איך הם חיים, כמו שנאמר פה קודם, איפה הלחם והחלב שלהם במקרר. ובתוך כל המשתנה הזה שנקרא עלות–תועלת, היצע וביקוש וכל מיני מושגים כלכליים, צריך להכניס מושג נוסף והוא חוסן חברתי. חוסן חברתי הוא מרכיב משמעותי בחוסן כלכלי. כשחברה אולי מרגישה שיש כניסה של כספים מבחוץ ומבפנים, ואולי אולי זה משפיע על מחיר הקוטג' בכל מיני מספרים, אבל בסוף, בנקודת הקצה, יש כאלה שאין להם עבודה מחר בבוקר, גילאי 50 או 60, וזו בדיחה אחת גדולה להגיד שפה זה נקרא חוסן כלכלי.
+
+ אני בקשר, ישירות, אדוני היושב-ראש, גם עם סמנכ"ל משרד הכלכלה, שאמון על התחום של תעשייה כחול-לבן, בנושא, ואנחנו נשתדל – ואני אומר פה "נשתדל" כיוון שעד עכשיו, לצערי, אני אומר את זה פה בכנות, לא הצלחנו למנוע לחלוטין; כן הצלחנו להשעות ולהשהות את סגירת אותם מפעלים שנמצאים בפריפריה. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יוני שטבון. אם כן, רבותי, אין תשובת סגן שר.
+
+
+ למה?
+
+
+ אתה רוצה שאני אענה במקומו? אני מוכן. כן, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, דעה אחרת או הצעה אחרת.
+
+
+ דעה אחרת.
+
+
+ כן, הבעת דעה אחרת.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, מכיוון שהנושא הזה כבר מציק הרבה מאוד זמן, ואני לא רוצה שזה יגיע למצב של דיונים במליאה, כי לא נוכל להוציא מזה תוצאה מעשית כלשהי, אני הייתי מבקש להעביר את זה לוועדה. אפילו הייתי מעביר את זה לוועדת המדע, ששם כבר התחלנו באיזו סוגיה להתייחס לזה – –
+
+
+ כן.
+
+
+ – – ונביא מזור לאותם המפעלים שהזכרנו פה. תודה.
+
+
+תודה.
+
+
+ אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, להעביר לוועדת כספים.
+
+
+ ועדת כספים. רבותי, כספים? טוב, אברהם מיכאלי מסכים לוועדת כספים?
+
+
+ אני הייתי – – –
+
+
+ תסכים, תסכים.
+
+
+ מסכים. אוקיי, ועדת כספים. 
+
+ אם כן, רבותי, אנחנו נצביע. מי בעד? מי שבעד זה לוועדת כספים, מי שנגד זה להסיר מסדר-היום. מי בעד, רבותי? מי נגד? 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
+
+
+ שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יועבר לוועדת הכספים להמשך דיון.
+
+
+
+
+ הודעה לסגן מזכירת הכנסת.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת זבולון קלפה, רוברט אילטוב ויעקב ליצמן בנושא: נוהל שר האוצר החדש (אגף החשכ"ל) להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה. תודה.
+
+
+ תודה לסגן מזכירת הכנסת.
+
+
+
+
+ אנחנו נעבור לנושא האחרון, הצעה לסדר-היום מס' 2888 של חבר הכנסת טלב אבו עראר: מצב שירותי הבריאות ביישובים הערביים הבדואיים בנגב. שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת טלב אבו עראר.
+
+
+ שלוש או עשר?
+
+
+ עשר. כן, זו הצעה רגילה. רבותי, נכון, צודק, אדוני. זה כבר מעודכן לעשר דקות. 
+
+
+ איפה השרה? שהש��ה תגיע.
+
+
+ אנחנו נבקש שהשרה תגיע.
+
+
+ עדיף שנמתין או מה?
+
+
+ שרת הבריאות אמורה להגיע – אפשר לבדוק, בבקשה, המזכירות? טוב, אני רק רוצה להסביר, מבחינת הפרוטוקול, שאין חובה שהשרה תהיה נוכחת או תשיב על הדברים. שרת העלייה והקליטה נמצאת פה, נוכחת באולם, אתה מוזמן להתחיל לדבר. בבקשה, עשר דקות.
+
+
+ מכובדי היושב-ראש, מכובדתי השרה, חברי חברי הכנסת, מצב שירותי הבריאות ביישובים הערביים הבדואיים בנגב. אפשר לומר שכבוד השרה מסורה לתפקידה ואנחנו מאמינים שיש לה כוונות טובות ורצון טוב לשפר את המצב, ויש מקום לשיפור המצב הבריאותי בקרב התושבים הבדואים בנגב. ואני מנסה לשים דגש על כמה נקודות חשובות שאנחנו מעלים כאן ושהן חסרות לנו. 
+
+ יש לבדוק את עניין הקצאת התקנים וההצטיידות במה שקשור למרפאות "שירותי בריאות כללית" במגזר הערבי הבדואי בנגב ובמיוחד ביישובים הלא-מוכרים. יש לציין כי לאחר תלונות חוזרות ונשנות הובהר לנו כי ישנו מחסור אדיר ברפואה יועצת ברוב מרפאות אלו, בדגש על רופאות ורופאי נשים. כמו כן, יש מחסור אדיר במתן שירותי רנטגן, CT ואשפוז-יום בריכוזי האוכלוסייה הגדולים כגון לקיה, שגב-שלום, חורה, ערערה בנגב וכסייפה, נוסף על יישובי המועצות האזוריות נווה-מדבר ואל-קסום. מאחר שמדובר באוכלוסייה קשת-יום הסובלת מהיעדר תשתית נוחה לתחבורה הציבורית, עולה קושי אדיר בנגישותם לשירותים אלו בבאר-שבע וביישובי הסביבה. על כן, יש חשיבות עליונה לנסות ולהנגיש חלק משירותים אלו לאוכלוסייה. 
+
+צורך אחר שעולה מהשטח הנו היעדר תקשורת נכונה בין המטופלים למטפלים, מבחינת השפה. על כן, הריני לפנות כדי לנסות ולדאוג, במידת האפשר, שנותני השירות יהיו דוברי השפה הערבית, ולו ברמה חלקית, שתאפשר הבנת המטופל. 
+
+ רצוי כי משרד הבריאות ישקול בכובד ראש עידוד תעסוקת מקומיים בצוות המינהלי במרפאות, בעובדי קבלן ובמטה, כדי לתרום ולו מעט לצמצום האבטלה באזורים אלו. 
+
+יש מחסור במרפאות ועומס רב על הרופאים. ביחס לגודל האוכלוסייה, מספר הרופאים שם קטן, מספר המרפאות גם קטן. מספר רב של מרפאות הן במבנים יבילים – הנה, כבוד השרה הגיעה. 
+
+
+ אני מתנצלת, ממש מתנצלת. 
+
+
+ זה בסדר, מקובל. – – – מספר רב של מרפאות הן במבנים יבילים, ואף צריך לבדוק את כשירות המבנה היביל, מבחינת תקינות. יש לנו מחסור רב, גברתי השרה, במרכזי אם וילד. אי-פרסום מכרז למתן שירותי בריאות ביישובים הנ"ל מקשה על התושבים שם. אשפוז-יום ביישובים הבדואיים כמעט אין. אין בתי-מרקחת ברוב המרפאות. המרפאות שלנו ביישובים בנגב פועלות במגזר עד השעה 16:00 וצריך להפעילן בשעות הלילה, אחרי חזרת תלמידי בתי-הספר, דבר שימנע היעדרויות תלמידים מבתי-הספר. צריך להוסיף עבודת מוקדי הלילה – שעובדים. מוקדי לילה – חסרים הרבה מוקדים. אין מוקדי מד"א ביישובים הבדואיים, ובמקומות שיש, הם לא פועלים בשעות הלילה, דבר שמקשה על התושבים, ואז הם נאלצים לפנות לערים הסמוכות, לבאר-שבע, לדימונה. 
+
+יש מחסור עצום בצד ההסברתי לציבור הערבי הרחב, ויש לעשות מאמץ להרחיב זאת, במעורבות של מומחים דוברי השפה הערבית. 
+
+ יש לבנות תוכנית מיוחדת לקידום מצב הבריאות במגזר בכלל, ובפרט בכפרים הבלתי-מוכרים. 
+
+ אני באמת מאמין שכבוד השרה, שהיא מסורה לתפקידה ועבודתה, תעשה שינוי. אני לא יכול להגיד שהמצב שם על הפנים, אלא המצב שם – יש מקום לשיפור. המחסור קיים שם בנקודות שהזכרתי. 
+
+ יש לנו גם מחלה שמתפשטת בצורה רחבה, מחלת הסרטן, באזורים דימונה, ירוחם, ערערה-בנגב, ערד, כל הסביבה. אל תתפלאי, מכובדתי השרה, לשמוע שאולי – אם קראתי נכון, לפני יותר מעשר שנים, שהסיבה העיקרית שם היא הקמ"ג שם, מזרחה לדימונה. למחלה הזאת עדיין אין טיפול. יש הרגעה פה ושם, הקרנה, אני לא יודע איזה טיפול מקבלים שם, אבל תרופה שתסכל את המחלה הזאת עדיין לא נמצאה. 
+
+בואו נדבר על מרכז שיקומי בדרום. בצפון יש מרכז שיקום. במרכז יש, אבל בדרום – אני נציג של כולם שם, לגבי דברים שחסרים לכולנו, ערבים ויהודים. מרכז שיקומי בדרום, אין. יש לנו, ברוך השם, הרבה תאונות דרכים שם, וכל הנפגעים שם, אחרי תאונות דרכים או דברים אחרים, נאלצים לנסוע צפונה כדי להיכנס למרכז השיקומי. דיברנו על זה גם עם שר הרווחה, שאני מעריך אותו מאוד, ואני כולי תקווה שכבוד השרה גם תסייע בקטע הזה, להקים כמה שיותר מהר מרכז שיקומי לתושבי הנגב, יהודים וערבים. תודה רבה לך, גברתי. 
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת טלב אבו עראר. תשיב על הדברים שרת הבריאות, חברת הכנסת יעל גרמן. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שני חברי, בסדר, חבר הכנסת טלב אבו עראר – – – 
+
+
+ ידענו שאת בדרך. לא עזבנו את המליאה. 
+
+
+ אמרתי: שני חברי. גם חבר הכנסת מיכאלי, חברי הטוב, אני מאוד מודה לך.
+
+ נכון, אין מרכז שיקומי בדרום, ואנחנו בהחלט נותנים על כך את הדעת: בהתחלה נוסיף מיטות, אבל אין ספק שצריך יהיה להקים מרכז שיקומי. אתה צודק, זה לא קשור לערבים ויהודים, זה קשור לכל אוכלוסיית הדרום, ערבים ויהודים גם יחד. 
+
+לגבי מגן-דוד-אדום, אתה יודע שגם ביישובים יהודיים קטנים אין בכל מקום מגן-דוד-אדום. אני יכולה לספר לך שאני כיהנתי כראש העירייה של הרצלייה, אז היה לנו אומנם מרכז של מגן-דוד-אדום בתחילת דרכי, אבל לאחר מכן הוא נסגר ונשארה שם רק ניידת, ניידת טיפול נמרץ. היא חלשה גם על האזור של רעננה וגם על שלנו, ואנחנו היינו ביחד 150,000 תושבים. כך שלא ניתן לשים מרכז של מגן-דוד-אדום בכל יישוב. זה פשוט בלתי אפשרי. 
+
+ אני כן מודעת לבעיה של מגן-דוד-אדום, שהוא לא נכנס לאותם יישובים ערביים, בעיקר ליישובים הבדואיים, שאין שם דרכים סלולות, כי הניידות של טיפול נמרץ לא נכנסות לשבילים לא סלולים, וזו בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. 
+
+ אין ספק שיש עוד דברים שצריך וחייבים לשפר, כמו שאמרת. אבל תרשה לי גם לומר מה כן נעשה. אני דווקא סבורה שבשנים האחרונות נעשה הרבה מאוד, והמדינה השקיעה הרבה מאוד דווקא ביישובים הבדואיים, מבלי להתחשב, דרך אגב, אם הם מוכרים או לא-מוכרים. כאן אני גם יכולה לומר לך, בהיותי ראש עיריית הרצלייה, היה לנו איזה כפר שהוא לא היה מוכר, לא בדואי, יהודי, שהתיישבו שם, מעברה. במשך שנים התיישבו ולאחר מכן לא הסדירו את ההתיישבות. לא הייתה שם תב"ע – – – 
+
+
+ היה מחובר לחשמל? 
+
+
+ כן, היה מחובר לחשמל, אבל לא היה מחובר לכבלים בהתחלה. 
+
+
+ אצלנו המרפאות לא מחוברות לחשמל אלא על-ידי גנרטור. 
+
+
+ כן, אתה יודע שכולנו פה חושבים שיש צורך לעשות זאת. מה שאני רוצה לומר, שבאותו כפר, כפר-רשף, לא אפשרו לי לסלול, לא דרכים, לא כבישים, ולא לבנות, כי לא הייתה שם תב"ע, אז לא היה אפשר. בלי תב"ע, בלי תוכניות בניין עיר מאושרות, לא היה אפשר לעשות שם שום דבר. 
+
+ברשותך, אני אמנה חלק מהדברים שהמדינה עשתה: המספר הכולל של מרפאות ורופאים עצמאים בקרב יישובי הבדואים והפזורה הנו 51, על-פי הפירוט הבא: ביישובי הקבע קיימות 27 מרפאות כלליות ו-11 מרפאות של רופאים עצמאים, תשע מרפאות בתהליך של הקמה ועוד ארבע מרפאות בכפרים הלא-רשמיים. המרפאות הנמצאות בשטחי הערים בהתיישבות הבדואית, כולן מצוידות בהתאם לסטנדרטים של מרפאה במרכז הארץ, כולל המרפאות ביישובים הלא-מוכרים. כולן ממוחשבות – ואני ביקרתי בהן, כפי שאתה יודע, לא פעם ולא פעמיים – ומצוידות בכל הציוד הדרוש למרפאה הראשונית בקהילה ובפריפריה. חשוב לציין כי מרפאות אחרות בקהילה, בבאר-שבע, עומר, מצפה-רמון ודימונה, גם הן נותנות שירות לציבור הבדואי, כמו לשאר תושבי המקום. 
+
+ בתחום טיפות-החלב שציינת, האמונות על רפואה מונעת, מתן חיסונים ומעקב אחר נשים הרות, הרי שהשירות בקרב האוכלוסייה הבדואית ממש אינו נופל מזה הניתן בכלל הארץ. אין שירות טיפת-חלב בכל יישוב בארץ, וזה נכון לגבי יישובים יהודיים קטנים, כפי שציינתי, אבל ביישובי הבדואים קיימות 27 טיפות-חלב, שמונה מהן ביישובים הלא-מוכרים. לאחרונה הוקצו כספים להקמת שלוש טיפות-חלב חדשות אשר הקמתן מטופלת על-ידי המועצה המקומית אבו-בסמה. כמו כן, כמעט בכל טיפת-חלב במגזר הבדואי נמצאות מגשרות.
+
+
+ אבו-בסמה – – – כביש, והשנייה – – –. למה את מתכוונת באבו-בסמה?
+
+
+בסך-הכול אבו-בסמה, ואם אתה רוצה אתן לך במדויק.
+
+
+– – –
+
+
+ כן, בסך-הכול. אני, אישית, ביקרתי במרפאה שאני יודעת שכרגע בנייתה הסתיימה ומה שחסר זה רק קטע כביש של 200 מטר שאנחנו מחכים שיסללו אותו, ואנחנו שנינו נפתח את המרפאה.
+
+ אחיות – לפני שנים מספר היה מחסור באחיות בטיפות-החלב שבקרב האוכלוסייה הבדואית בשל קושי באיוש תקנים, כמו שאתה יודע. משרד הבריאות הכשיר אחיות בדואיות – ראיתי רבות מהן – בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון, ואחיות אלה נקלטו בטיפות-חלב, כך שכיום מספר התקנים מתאים למספר התינוקות והאימהות המטופלים בטיפות-חלב.
+
+חיסונים – שיעור כיסוי החיסונים גבוה; יותר גבוה מאשר בשאר הארץ, מעל 95%. למרבית החיסונים, אחוז גבוה יותר, כמו שאמרתי, במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי. לדוגמה, כיסוי החיסון של הפוליו עומד על 96%, בהשוואה ל-95% במגזר היהודי. כיסוי החיסונים בקרב ילדי בתי-הספר דומה לממוצע הארצי. לדוגמה, כיסוי חיסון הפוליו הניתן בכיתה ב' הוא 95%. בנוסף, הוכנסו חיסונים חדשים לשגרת החיסונים, ובהם החיסון נגד נגיף ה"רוטה", שגורם למחלת מעיים בעיקר בקרב הילדים הבדואים, ואנחנו הכנסנו את זה דווקא בדרום, ויש מקומות שזה נמצא רק שם, החיסון הזה נגד ה"רוטה". 
+
+נוסף על כל אלה, משרד הבריאות פועל בנושאים הבאים בקרב האוכלוסיות הבדואיות: תמותת תינוקות – מופעלת תוכנית לצמצום תמותת תינוקות בהיקף של 900,000 שקל. העשרת קמח – כידוע לך, אנחנו מפעילים פרויקט מיוחד במאפייה ברהט להעשרת קמח בחומצה פולית ובוויטמינים כדי להוריד את המומים המולדים של ילדים בדואים. זה פיילוט וזהו מבצע שנעשה רק ברהט, ואחרים מקנאים בו. ייעוץ גנטי – מתוכנן פרויקט בתחום הייעוץ הגנטי, מכוון וייעודי לחברה הבדואית, זאת בשיתוף עם בית-החולים "סורוקה" ובעלות של כמיליון שקלים לשנה. המטרה היא להגיע למשפחות שבהן המוטציות הגנטיות ייחודיות, חלקן על רקע נישואי קרובים. יש פעילות מיוחדת של אשפוז-בית במסגרת קופת-חולים כללית, שהורחבה גם לרהט, לקיה ותל-שבע. הטיפול כולל מתן שירות אשפוז-בית, מעקב אחר מטופלים ברמת סיכון גבוהה ומניעת אשפוז והתדרדרות בקרב חולים. מרפאות סוכרת – קופת-חולים כללית מפעילה מרפאת סוכרת בערים כסייפה, רהט ותל-שבע. נוסף על הטיפולים הניתנים במרפאות של הקופה, קופת-חולים כללית מספקת שירותי רפואה באמצעות ניידות המגיעות פיזית לאוכלוסייה בפזורה הבדואית. כך, לדוגמה, בתחום רפואת שיניים, הקופה מפעילה שירותים לילדים עד גיל 12. בנוסף, הקופה מפעילה שירות אולטרה-סאונד גינקולוגי ומיילדותי נייד, שבמסגרתו פועל רופא נשים במשרה מלאה, המגיע לפזורה הבדואית לביצוע אולטרה-סאונד מיילדותי גם בטרימסטר הראשון – בשלושת החודשים הראשונים וגם בשלושת החודשים האחרונים להיריון.
+
+ לסיכום, לאוכלוסייה הבדואית ניתנים שירותי בריאות נרחבים ומקצועיים באמצעות משרד הבריאות, המספק שירותי אם וילד, וכן באמצעות קופות-החולים המספקות שירותי רפואה אחרים, וזאת באמצעות הנגשה פיזית ותרבותית המותאמים לאוכלוסייה עצמה. ועדיין, אין זה אומר שאין צורך להשקיע. יש צורך ונמשיך להשקיע. תודה.
+
+
+ תודה רבה לשרת הבריאות. את מציעה להעביר את הנושא למליאת הכנסת או לוועדת הרווחה?
+
+
+ מה אתה מציע?
+
+
+ אני מסתפק.
+
+
+ תודה רבה לשרת הבריאות ולחבר הכנסת טלב אבו עראר על העלאת הנושא.
+
+תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום שני, ח' באדר ב' התשע"ד, 10 במרס 2014, בשעה 11:00, בכפוף להחלטת ועדת הכנסת. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 16:44.
+