diff --git "a/105801/normalized.transcript.txt" "b/105801/normalized.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/105801/normalized.transcript.txt"
@@ -0,0 +1 @@
+הישיבה המאה-וארבע-עשרה של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, ט"ו באדר א' התשפ"ב (16 בפברואר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 11 114. קרקעות כפר מנדא 11 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 11 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 11 שאילתות ותשובות 12 347. היערכות למעבר לרכבים חשמליים 12 יריב לוין (הליכוד): 12 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 13 שאילתות דחופות 14 110. נתוני עזיבת שוהים בלתי חוקיים מישראל 14 אופיר אקוניס (הליכוד): 14 שרת הפנים אילת שקד: 15 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 20 116. התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים מתחת לגיל האחריות הפלילית 21 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 21 סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: 21 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 24 איתן גינזבורג (כחול לבן): 26 99. ביטול הקמת תחנת הרכבת עמק חפר מנשה 28 דוד אמסלם (הליכוד): 28 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 28 ברכת יושב-ראש הכנסת ליושבת-ראש בית הנבחרים של ארצות הברית 34 היו"ר מיקי לוי: 34 שאילתות דחופות 36 99. ביטול הקמת תחנת הרכבת עמק חפר מנשה 36 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 36 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 37 אורי מקלב (יהדות התורה): 39 104. תחנת מטרו לבית לוינשטיין 43 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 43 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 44 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 48 משה אבוטבול (ש"ס): 53 115. כביש 6, יקנעם 56 יעל רון בן משה (כחול לבן): 56 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 57 יעקב אשר (יהדות התורה): 58 איתן גינזבורג (כחול לבן): 60 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 63 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 63 הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב 2021 63 פטין מולא (הליכוד): 64 הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב 2022 69 עלי סלאלחה (מרצ): 69 הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב 2022 72 מופיד מרעי (כחול לבן): 73 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 78 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 83 דוד אמסלם (הליכוד): 89 הצעת חוק ציון יום לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון, עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התשפ"א 2021 95 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 95 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 96 יואב קיש (הליכוד): 96 הצעת חוק העונשין (תיקון, ביטול סעיף העלבת עובד ציבור), התשפ"א 2021 98 גבי לסקי (מרצ): 98 הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ב 2021 103 נירה שפק (יש עתיד): 103 הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"א 2021 104 מוסי רז (מרצ): 104 הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ב 2021 105 נעמה לזימי (העבודה): 106 הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"א 2021 107 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 107 הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"ב 2022 108 מוסי רז (מרצ): 109 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 110 אבי מעוז (הציונות הדתית): 111 דוד אמסלם (הליכוד): 112 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 114 הצעת חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2022 116 יום טוב חי כלפון (ימינה): 116 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון, שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התשפ"א 2021 123 נעמה לזימי (העבודה): 123 הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון, הצבעת אנשי צוות אוויר), התשפ"ב 2021 126 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 126 הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב 2022 130 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 130 הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב 2022 134 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 134 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 136 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 139 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 142 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 145 הצעת חוק הכנסת (תיקון, חובת התייצבות בפני ועדות הכנסת), התשפ"א 2021 154 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 154 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 160 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 169 הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשפ"א 2021 169 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 169 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 170 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 174 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 189 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 189 הצעת חוק מענה טלפוני אנושי לאזרח ותיק (תיקוני חקיקה), התשפ"א 2021 193 יעקב מרגי (ש"ס): 194 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 197 יעקב מרגי (ש"ס): 204 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, פריסת תשלומים בעסקה מתמשכת), התשפ"א 2021 212 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 214 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 216 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 217 הצעת חוק איסור מתן כספים קואליציוניים, התשפ"ב 2021 225 אלי כהן (הליכוד): 225 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 237 אלי כהן (הליכוד): 240 הודעה אישית של חבר הכנסת רון כץ 246 רון כץ (יש עתיד): 246 הודעה אישית של חבר הכנסת ניר אורבך 259 ניר אורבך (ימינה): 259 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 267 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 268 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות עבודה מהבית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א 2021 268 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 268 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות עבודה מהבית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א 2021 275 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 275 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 276 הצעת חוק העונשין (תיקון, עונש מזערי בגין יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה), התשפ"א 2021 279 אופיר כץ (הליכוד): 279 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 283 אמילי חיה מואטי (העבודה): 283 אופיר כץ (הליכוד): 286 הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון, פקיעת אסדרה), התשפ"ב 2021 288 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 288 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 292 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 295 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"א 2021 302 חוה אתי עטייה (הליכוד): 303 הצעה לסדר-היום 304 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא סתימת פיות פוליטית, גסה ובלתי חוקית, של שר הביטחון, בתחנת השידור הציבורי גלי צה"ל 304 שלמה קרעי (הליכוד): 304 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 307 הצעות לסדר-היום 311 הדחת יעקב ברדוגו מהגשת יומן הערב בגל"צ ו"סתימת פיות" לציבור שלם 311 יריב לוין (הליכוד): 311 ינון אזולאי (ש"ס): 313 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 323 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 324 הצעות לסדר-היום 328 פגיעה ואפליה בתושבי הפריפריה, ביטול מתוכנן של הנחות בתחבורה ציבורית 328 אוריאל בוסו (ש"ס): 328 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 331 משה אבוטבול (ש"ס): 335 הצעות לסדר-היום 337 התוכנית הכלכלית של הממשלה מתעלמת מהחלשים ביותר ומהעצמאים הקורסים 337 שלמה קרעי (הליכוד): 337 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 342 יעקב אשר (יהדות התורה): 344 איתן גינזבורג (כחול לבן): 346 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 355 יעקב אשר (יהדות התורה): 367 הצעות לסדר-היום 379 האיום הביטחוני שבבנייה הפלסטינית הבלתי-חוקית סמוך ליישובים ישראליים 379 אלי כהן (הליכוד): 380 יום טוב חי כלפון (ימינה): 382 יוסף טייב (ש"ס): 386 צבי האוזר (תקווה ח��שה): 387 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 393 הצעה לסדר-היום 396 אימוץ הגדרת העבודה לאנטישמיות של ארגון International Holocaust Remembrance Alliance (IHRA) על ידי הכנסת, לצורך זיהוי של תקריות וגילויים אנטישמיים ומניעתם 396 צבי האוזר (תקווה חדשה): 397 השר במשרד ראש הממשלה אלי אבידר: 398 שאילתות ותשובות 400 438. מפגע סביבתי מסוכן ליד מודיעין עילית 401 יעקב אשר (יהדות התורה): 401 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 401 440. הנחיות צה"ל לחיילים שלא להסתובב רגלית ברמלה 403 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 403 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 403 522. זיהום שמורת נחל קנה על ידי פלסטינים 405 יום טוב חי כלפון (ימינה): 404 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 405 349. הריסות בתים בגדה המערבית 406 מוסי רז (מרצ): 406 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 406 325. הסתה בתוכני הלימוד של אונר"א 409 עמיחי שיקלי (ימינה): 409 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 409 315. עבירות תעבורה של החברה הערבית בדרום 410 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ, רשימת האיחוד הערבי): 410 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 411 439. המחירים שמשלמים אסירים עבור שיחות טלפון והמגמה לבטל את המכרז הדרקוני 416 משה אבוטבול (ש"ס): 416 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 417 403. טרור המתנחלים 419 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 419 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 419 526. הידבקות המונית של האסירים בכלא עופר ואשל 420 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 420 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 421 407. שימוש ברימוני הלם לפיזור הפגנות 422 מוסי רז (מרצ): 422 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 423 411. רישיון נשק לאדם עם רישום פלילי 425 מוסי רז (מרצ): 425 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 425 452. אלימות והצתות בשכונת שמעון הצדיק 427 עמיחי שיקלי (ימינה): 427 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 427 264. היערכות מערך הכבאות למצבי שרפה ביער יתיר 430 עמיחי שיקלי (ימינה): 430 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 430 434. אירוע לינץ' ברעננה 431 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 431 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 432 428. אירועים ביטחוניים ביישוב מעון 435 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 435 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 435 125. הר הבית 437 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 437 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 437 266. אירועי ירי ברמלה 441 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 441 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 442 319. חקירת רצח מיום 8 בדצמבר 2018 445 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 445 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 445 322. העברת כספים לחמאס 447 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 447 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 447 350. עמותות מטעם הרש"פ בירושלים 450 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 450 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 450 357. מחסום משטרתי בבקרים בכביש 9 452 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 452 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 453 379. סטטוס מעצרים של מבצע "שומר חומות" 453 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 454 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 454 380. הצתת אתר בנייה 457 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 457 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 458 387. תקיפת הסטודנטית באסמה מחאג'נה 458 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 458 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 459 410. פשיטה על ביתו של עימאד אלהוואשלה 459 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 459 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 460 423. סגירת תיק החקירה על הריגתו של מוסטפא יונס 461 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 461 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 462 506. מחאות תושבי הנגב 464 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 464 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 464 חברי הכנסת, היום יום רביעי, ט"ו באדר א' התשפ"ב, 16 בפברואר 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. על סדר-היום, שאילתות דחופות. בבקשה, חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה. רגע, חבר הכנסת לוין, חשבתי שזה מופנה לשר המשפטים, אני רואה ששרת התחבורה עדיין לא הגיעה. חבר הכנסת יריב לוין, אני מתנצל. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. בוקר טוב, סבאח אל-ח'יר גם לכבוד היושב-ראש. כבוד השרה, אנחנו מהבוקר ביחד. אז אנחנו ממשיכים. אני שואל בקשר לקרקעות בכפר מנדא. התוכנית להקמת בריכת מים אושרה בתחילת שנות השישים, וקרקע בשטח 280 דונם הופקעה, אולם לא מומשה ההפקעה. לאחר מכן המועצה המקומית פנתה לרשות המים בעניין. הרשות השיבה כי הרישום וההפקעה בוצעו ללא ידיעתם ושאין צורך בקרקע שהופקעה. ברצוני לשאול: 1. מדוע לא תבוטל ההפקעה לאלתר והקרקע תוחזר לבעליה? 2. מה עמדת משרדך בנושא? תודה. תודה רבה, חבר הכנסת סעדי, על השאילתה. הפקעת הקרקעות בכפר מנדא היא סוגיה מורכבת, שכוללת היבטים תכנוניים ומשפטים רבים. מבחינת משרד האנרגיה, הגורמים הרלוונטיים העוסקים בנושא הם רשות המים וחברת מקורות. אני ביקשתי לקבל את חוות דעתה המקצועית על מנת לבחון את הנושא. עד שלא תתקבל חוות הדעת, אני לא יכולה להוסיף פרטים בעניין. שאלת המשך. כבוד השרה, אנחנו עוד ברשימה המשותפת, כשהיינו כולנו ביחד, העלינו את הנושא הזה, ונפגשנו גם עם רשות המים, גם עם השר הקודם. אני מזכיר לך שלמרות שהפקעה היא מלפני 60 שנה, לא נרשמה אפילו הערת אזהרה בטאבו. אנשים המשיכו להתנהג כמנהג בעלים. 85 דונם מתוך ה-230 שייכים לעמותת אלתקוא, שהיא ווקף של כל התושבים בכפר מנדא, ונאמר לנו שלא מממשים את התוכנית הזאת. אפילו השר הקודם, שטייניץ, ביקש להקים ועדה על מנת שהוועדה תבחן ותבטל, אז מדובר בשנים, ואנחנו מבקשים לזרז את הטיפול בנושא הזה ולהחזיר את הקרקע לבעלים שלה. תודה, שוב, חבר הכנסת סעדי, אני מבהירה: עד שאני לא אקבל את חוות הדעת של הגורמים הרלוונטיים, אני לא אוכל להמשיך ולקבוע מדיניות בנושא הזה. צריך להבין, מדובר בשטח שאמורות להיות מוקמות עליו תשתיות. זו לפחות המטרה שלו. אם יובהר לי שלא יידרשו תשתיות נוספות, בהחלט אפשר להקים את הוועדה. תודה רבה. חבר הכנסת לוין, היערכות למעבר לרכבים חשמליים, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, להלן השאילתה. המעבר לרכב חשמלי חיוני להפחתת זיהום האוויר והרעש הנגרמים מרכבים המונעים בדלק. ממשלות רבות מאיצות את הקמת תשתיות החשמל הדרושות לצורך כך. ברצוני לשאול: 1. מהו הצפי בעשור הקרוב לגידול בביקוש לחשמל בשל המעבר לרכבים חשמליים? 2. מה נעשה כדי להבטיח שכושר ייצור החשמל לא יהווה חסם למעבר לרכבים חשמליים? תודה רבה, חבר הכנסת לוין. לפי הערכות משרד האנרגיה, הביקוש לחשמל בשנת 2030 כתוצאה מהרכב החשמלי יסתכמו בין 3 ל-4 טרה-ואט לשעה, שהם כ-4% מסך צריכת החשמל הצפויה בשנת 2030. התחזית מבוססת על הנחות של רשות החשמל לגבי מספר הרכבים החשמליים שייכנסו לישראל, יעילות הסוללה ומרחק נסיעה ממוצע לרכב. האתגר המרכזי הוא הסטת טעינת הרכבים משעות שיאי הביקוש ליתר שעות היממה שבהן ישנו הספק ייצור פנוי. רשות החשמל מקדמת כמה החלטות שכוללות תמריצים כלכליים, שיתמרצו ניצול אופטימלי ��ל תשתיות החשמל וימנעו צורך בהקמת תשתיות עודפות בעלות גבוהה. בכל מקרה, תחזית הביקוש לחשמל כתוצאה מהרכב החשמלי תילקח בחשבון בתחזיות ארוכות הטווח לביקוש לחשמל, שמהוות בסיס לקביעת תוכניות הפיתוח למערך הייצור. בהתאם להערכות שביצענו, כושר הייצור לא יהווה חסם למעבר לרכב החשמלי בעשור הקרוב. תודה רבה, כבוד השרה. קודם כול, אני שמח על התשובה. אני חושב שזה בהחלט עלול היה להיות חסם משמעותי, ואם את אומרת כאן שלא זה יהיה החסם, אז זו בוודאי בשורה חשובה. אני מוכרח רק להעלות עוד נקודה אחת שהיא בעיניי חשובה מאוד. אני חושב שהעיקרון של הניסיון להסיט את הביקוש לשעות הפחות-עמוסות הוא לא רק הגיוני אלא במקרה הזה הוא גם משתלב עם דפוסי השימוש הרגילים של אנשים, כי הרי הדרך הטובה ביותר להטעין את הרכבים האלה היא פשוט בשעות הלילה הפחות-עמוסות, כאשר אנשים נמצאים ברובם בבתים ויכולים להטעין את הרכב באין מפריע. אבל כדי שזה יקרה, ישנה עוד בעיה וישנו עוד חסם ענקי, והוא היכולת של לוחות החשמל בבתים, בעיקר בבתים משותפים, להתמודד עם העומס החדש הזה, שהיה בלתי צפוי. הלכה למעשה אני חושב שבכל הבתים המשותפים בישראל היום אין יכולת אמיתית לספק חשמל מלוחות החשמל של הבניין ליותר מאשר שניים-שלושה כלי רכב במקסימום בבתים משותפים לא גדולים, ואולי קצת יותר בבתים גדולים, אבל זה בוודאי אחוז קטן מאוד מסך הדיירים. אני ניסיתי לראות כמה עולה להחליף לוח חשמל. אין מחירון באתר חברת חשמל, לפחות אני לא הצלחתי למצוא. והשאלה היא מה נעשה בעניין הזה כדי להניע מהלך של אפשרות להחליף לוחות חשמל במהירות, במחירים ובעלויות יותר זולים? בכלל, כמה עולה דבר כזה? אז אני אומר, חבר הכנסת לוין, המטרה מבחינתנו היא שלא כולם יטענו את הרכבים החשמליים באותה נקודת זמן. אתה צודק כשאתה אומר שיהיה הכי נוח לכולם לטעון את הרכב החשמלי כשהם חוזרים הביתה. אם הדבר הזה ייעשה באמת, בעצם יהיה ביקוש שיא, מה שיקריס את המערכות. ולכן מבחינתנו הדבר המשמעותי שצריך לקרות הוא טעינה חכמה, דהיינו, שלא כולם יטענו באותה צורה, אלא שתהיה מערכת שתדע פשוט להעביר טעינה מרכב לרכב. הרי לא גומרים את כל הבטרייה בנסיעה ביום אחד, אז המטרה היא גם לא להעמיס בעלויות על תשתיות, כי אם נצטרך לספק את הלוחות האלה לכל בניין, אז צריך הספקי חשמל פי ארבעה, אלא פשוט טעינה שיודעת לוודא שעות מסוימות לכל רכב. אנחנו חושבים שזה הפתרון הטוב ביותר. אגב, בעולם זה הפתרון שהולכים אליו. תודה רבה. תודה רבה לשרת האנרגיה. שרת הפנים, בבקשה. חברת הכנסת וסרמן לא הגיעה? חבר הכנסת אקוניס. אני מתנצל. בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני שואל את שרת הפנים: על פי הפרסומים ידוע כי שוהים בלתי חוקיים ומסתננים עזבו מרצונם החופשי את מדינת ישראל. אני מבקש את הנתונים הבאים עבורי, ובאמצעותי, למליאת הכנסת ולאזרחי ישראל: 1. כמה יצאו, שרת הפנים, מרצון ולאן, לאילו מדינות, במספרים ובאחוזים, במהלך השנים 2021-2020? 2. מה הייתה עלות ההרחקה מרצון? כלומר, היקף המענקים והפיקדונות של אותם היוצאים. 3. ברשותך, כמה מתוכם עזבו מרצון בתיווך נציבות האו"ם לפליטים? תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה לך, חבר הכנסת אקוניס, על השאלה. זאת שאלה חשובה. בשנת 2020, לפני שנכנסתי לתפקיד, יצאו מרצון 728 מסתננים בסך הכול, מתוכם 81 חזרו לאריתריאה, 97 חזרו ישירות לסודאן ו-78 יצאו למדינות שלישיות ב��וחות אחרות באפריקה שחתומות על הסכם עם ישראל. בשנת 2021 המספר יותר מהכפיל את עצמו: בסך הכול עזבו את ישראל 1,514 מסתננים, אני אביא לך אחר כך, יהיה לך את הכול כתוב, מתוכם 78 חזרו לאריתריאה, 150 חזרו לסודאן, 141 יצאו למדינות שלישיות בטוחות והיתר למדינות אחרות, הרבה מאוד לקנדה. אני פועלת להרחיב את היקף היציאה מרצון בכל האפיקים, גם למדינות המוצא, כי אנחנו רואים שיש גם כאלה שחוזרים לאריתריאה ולסודאן, וגם למדינות שלישיות בטוחות, וכמובן גם למדינות אחרות במערב, וגם מול קנדה להגדיל את המכסה. מה הייתה עלות ההרחקה? סך עלות מענקי היציאה מרצון בשנים אלו הגיע לסכום של 27 מיליון שקלים. מדובר בהשקעה משתלמת ובעלות מינורית יחסית לעלות הקליטה שלהם פה לטווח ארוך. בנוסף, המסתננים פדו גם 23 מיליון שקל של פיקדונות שהופקדו עבורם על ידי המעסיקים שלהם, כמתחייב על פי החוק למניעת הסתננות. הסכום הזה מהווה תמריץ משמעותי, ומבחינתי הפיקדון זה דבר חשוב ביותר. בעניין נציבות האו"ם, כל המסתננים שעזבו את ישראל יצאו מרצון בסיוע היחידה ליציאה מרצון ברשות האוכלוסין וההגירה. הנציבות לא מעורבת בתיווך, זאת אומרת, אנחנו עובדים ישירות מול אלה שרוצים לצאת מרצון. אני אביא לך את המספרים המדויקים. בבקשה. קודם כול, תודה רבה על המספרים, ואני באמת אשמח לקבל וגם לפרסם כמובן את המספרים הללו. שרת הפנים, אם אני מבין נכון, לפי המספרים שאת הצגת כאן אנחנו במגמת עלייה של הרוצים לצאת מרצונם או פשוט מבקשים לעזוב את מדינת ישראל, אבל עדיין אנחנו מדברים על מספרים נמוכים יחסית. אם 728 ב-2020 ו-1,514 ב-2021 זה הנתון הסופי, כולל עד סוף דצמבר, זאת אומרת, אם אנחנו בסדרה חשבונית, אז לפי ההיגיון הזה, אנחנו אמורים להמשיך את קצב היציאה, נדמה לי, וזה יהיה בסדר אם תתקני, שאנחנו מדברים עדיין על 80,000 מסתננים שנמצאים? לא. מה פתאום? מה המספר הידוע היום למשרד הפנים? המספר היום זה פחות מ-40,000. גם קודמך בישיבת ממשלה הציג מספר. אני חושב שהמספר הוא יותר. זה מה שאנחנו יודעים, 40,000. זאת אומרת, מה שאתם יודעים זה 40,000. פחות. לדעתי זה 38,000. זה המספרים. את מדברת על 38,000 רק מהמסתננים מאפריקה או מסתננים מעוד מדינות? לא. זה רק מאפריקה, מסודאן ומאריתריאה בעיקר. יש עוד שוהים בלתי חוקיים. אני אתן לך דוגמה: יש כ-15,000 שוהים בלתי חוקיים מאוקראינה, אנשים שהגיעו עם אשרת תייר או שהגישו בקשת מקלט ונדחו, או שפשוט, אתה יודע, נשארו פה בצורה בלתי חוקית והם עובדים. מחלקת האכיפה של רשות האוכלוסין עובדת על מנת לתפוס אותם ולהרחיק אותם. יש גם מגיאורגיה, גם מאוקראינה, אבל זה ממזרח אירופה. כשאנחנו מדברים על מסתננים, אנחנו מדברים על אריתריאה וסודאן. אוקיי, אז אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש, אם נמקד רגע, ואני מייד אשאל את שאלת ההמשך, כ-38,000 מסתננים מאפריקה, ועוד מספר דומה, או פחות או יותר, יש יותר. מארצות אחרות. שוהים בלתי חוקיים. בדיוק. אז כמה זה בסך הכול בישראל? אני לא יודעת את המספר, אני לא זוכרת. אני אגיד לך, לכן עקבתי. אני אשמח, אדוני היושב-ראש, לקבל, זה יותר מ-40,000. ברור, זה מה שאני אמרתי. ברור. כשאני אמרתי 80,000 את תיקנת אותי במהירות, אבל את חידדת על 38,000 בדיוק. נכון. אני רוצה לשאול, אם תוכלי לפרט למליאת הכנסת, ובזה אני אסיים את שאלת ההמשך על התוכנית: מכיוון שאת ואני, בעניין זה לפחות, נכון. שותפים מלאים למדיניות של הרחקת מסתננים גם מאפריקה, ואני כאן אומר, שלא יבואו אחר כך בטענה: כל כניסה בלתי חוקית והסתננות לישראל מאפריקה או ממזרח אירופה, שתהיה גם מאמריקה הלטינית מצידי, זה לא מעניין, היא צריכה להיעצר על ידי חוק-יסוד: ההגירה, שדיברנו עליו אז כבר כשכיהנת כשרת המשפטים ולא הצלחנו לקדם את זה, לצערי. אם אפשר לפרט למליאת הכנסת על מדיניות ההגירה שלך, אם תרצי בכך, וגם העידוד של רשות האוכלוסין וההגירה בראשותך כשרת הפנים בשנים הקרובות. תודה. תודה רבה. אז ככה: ההגירה הבלתי-חוקית ממזרח אירופה, כעיקרון היא יותר פשוטה להתמודדות, בגלל שאנחנו יכולים פשוט להרחיק אותם לארצות המוצא. כשהייתי שרת משפטים ודרעי היה שר פנים עשינו נוהל מהיר להרחקה מגיאורגיה ואוקראינה, שאלה היו שתי המדינות שמהן בעיקר היו מגיעים לכאן תיירים ונשארים בצורה בלתי חוקית. בתקופת הקורונה הגיעו פחות כי לא היו טיסות. כעיקרון, אנחנו עובדים על הרחקה מהירה, גם לגיאורגיה, גם לאוקראינה, ובכלל למדינות מזרח אירופה. לגבי אפריקה, אנחנו עושים שני דברים: קודם כול, אני מנסה להגדיל את המכסה לקנדה, כי בקנדה באמת יש תוכנית מעולה לקליטה של אותם אנשים. הם באמת עושים שם דבר מדהים. קולטים אותם, יש גם הרבה מקום בקנדה. נכון, הם צריכים עובדים. אז אני מולם להגדיל את המכסה ולחדש את הקשר ולעשות אותו יותר אינטנסיבי עם המדינות השלישיות באפריקה. זה פחות או יותר האירוע. אני רוצה להגיד שבאמת, צריך להגיד בכנות, יש הגירה יותר גדולה ממזרח אירופה, ואיתם אנחנו פשוט צריכים להתמודד בהרחקה. מעלים אותם על מטוסים, זה משום שהגדר בגבול מצרים בלמה את הכניסה מאפריקה. הגדר והחוק. החוק, אנחנו יודעים, מ-2014 כבר כמעט אין כניסות, אבל אנחנו ממשיכים להוציא. יש כמובן לידות. זה המצב. זה דיון נפרד, הייתי מציע לעשות אותו באחת הוועדות, בעיקר מי סופג את העלות של הלידות. זה בעיקר בבית חולים ליס בתל אביב, אבל לא רק. גם באילת, ביוספטל. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אני רוצה להגיד גם שיש בודדים שנכנסים מלבנון, מהגרי עבודה, והם מוחזרים מייד. זה כרגע המצב. תודה רבה. רק שנייה, השרה, שאלה נוספת. שלום, גברתי שרת הפנים. זאת לא שאלה, זו אמירה. אני רוצה לברך אותך על ההחלטה החשובה שלך לשמור על עמק השלום ובעצם לקבוע שיש צורך לאזן בין הצרכים של הפיתוח והבנייה עם צורכי שמירה על הטבע. זה נכון גם בעניין המאבק במשבר האקלים, אבל גם בשמירה על זכויות הדורות הבאים, כדי שגם ילדינו וילדי-ילדינו יוכלו ליהנות מטבע. אני רוצה להודות לך, לברך אותך וגם לומר כל הכבוד לתושבי המקום שפגשת אתמול, שניהלו מאבק מעורר השראה כדי להציל את העמק. תודה רבה. נכון. אז רק מילה אחת בעניין הזה. אני באמת הייתי אתמול בעמק השלום. למי שלא יודע, זה אזור מקסים ליד יקנעם ונחל השופט. במשך כמה שנים שם גם התושבים וגם אנשים שסתם אוהבים לטייל נאבקים מול תוכנית בנייה שיש במקום. באמת אתמול החלטתי שצריך למצוא אלטרנטיבות אחרות, ויש אלטרנטיבות אחרות ליקנעם. חשוב שמצד אחד יקנעם תתפתח ותגדל, ויש שם באמת תנופה גדולה, ומצד שני, לשמור על הטבע שלנו, כי זאת באמת פנינת טבע ייחודית. זהו, תודה רבה. תודה רבה. כדאי היה לך להישאר עוד דקה לשמוע את זה. סגן שרת החינוך, בבקשה. חברת הכנסת וסרמן. כבוד היושב-ראש, סגן שרת החינוך, אני רוצה לשאול אתכם היום על התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית מצד תלמידים מתחת לגיל האחריות הפלילית. חוזר מנכ"ל משרד החינוך מנחה את בתי הספר להתמודד עם ��גיעות מיניות של תלמיד, בעצם כשהם מתייחסים רק לגיל 12 ומעלה, שזה בעצם גיל האחריות הפלילית, והוא אינו מחייב, למיטב הבנתי, את הרחקת הקטין הפוגע מן הנפגע, שוב, כשמדובר בקטין אחד כלפי קטין שני, אם הוא מתחת לגיל 12. למיטב התרשמותי אין התייחסות לסוגיות הבאות: 1. גיל הפוגע מתחת לגיל 12, כאמור, 2. מדיניות משרד החינוך לגבי הרחקת הפוגע בכלל, הילד הפוגע, מהמוסד החינוכי. רצוני לשאול: כיצד בעצם מרחיקים באופן מסודר ומוסדר את הילד הנפגע מהפוגע כדי למנוע הישנות של המקרה? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גב' וסרמן, חברת הכנסת. להלן תשובת המשרד: מדיניות משרד החינוך באירועי פגיעה מינית הינה בראש ובראשונה הפסקת הפגיעה ונקיטת אמצעים למניעת הישנותה. ההתמודדות עם אירועי פגיעה מינית בין תלמידים הינה תמיד בהיבט החינוכי-טיפולי, והתייחסות חינוכית זאת נכונה לכל הגילאים. במקרה של פגיעה שיש עליה חובת דיווח וגילו של הפוגע לכאורה הוא מתחת לגיל האחריות הפלילית, נעשית פנייה לעובד סוציאלי לחוק הנוער, המאפשר טיפול מתאים באמצעות חוק הנוער. אנחנו מדברים על אירועים שיש בהם פגיעה מינית, הטרדות מיניות. חשוב לחדד כי הנפגע והפוגע הינם תלמידי מערכת החינוך, והמטרה העיקרית היא להחזיר את שניהם לתפקוד מיטבי בכל המישורים על ידי מתן טיפול מתאים והכלתם במסגרת החינוכית תוך מניעת פגיעה חוזרת. הסעיף הזה הוא סעיף מאוד משמעותי, ואני אומר זאת כאיש חינוך ותיק. יש פעמים שאנחנו שוכחים שהפוגע ראוי לטיפול המרכזי, כן? אנחנו מטפלים תמיד בנפגע, בקורבן, וזה נכון לעשות זאת, אבל צריך לזכור: הפוגע, מן הסתם, סביר להניח, סוחב איתו חוויות על חווית שמצריכות טיפול יסודי. לכן המטרה היא להחזיר גם אותו בסוף למערכת נורמלית ומסודרת. בנוסף, אירועי פגיעה מינית הינם שונים ומצויים על טווח נרחב של אירועים. כדי לייצר תנאים של מוגנות ומניעת פגיעה חוזרת נבנית תוכנית מוגנות, אשר כוללת כמה אפשרויות: הצמדת איש צוות או חונך לילד הפוגע, השגחה בכל מתחמי בית הספר ובניית תוכנית מוגנות מותאמת למסגרת החינוכית ולמעורבים בפרשה. בכל מקרה של פגיעה מינית של תלמיד בתלמיד מתכנסת ועדה בין-מקצועית, וזה הדבר החשוב, חברת הכנסת וסרמן, אשר מטרתה לבחון את כל ההיבטים הנגזרים מתוך האירוע, כאשר ההפרדה וההוצאה מבית הספר נשקלות במקרים שבהם ההפרדה בין התלמידים באותו מוסד חינוכי ומוגנות התלמידים אינה מתאפשרת. אם לבסוף הוחלט כי המענה המיטבי בעקבות אירוע פגיעה הוא הפרדה בהעברת התלמיד הפוגע, לכאורה, למסגרת חינוכית אחרת, פועלים על פי חוזר מנכ"ל מיוחד. כדאי להתמקד בחוזר מנכ"ל: סדר נוהל ואורחות חיים בבית הספר. אעדכן אותך, וזה מחוץ לדברים הכתובים. אגיד לך שכראש עירייה, אשר שנים על שנים על שנים, עסק בעניינים הללו, וכמו שאת יודעת תמיד החזקתי את תיק החינוך בעיריית אילת, וגם כסגן ראש עירייה, היה לי נוהל שקראתי לו: נוהל אירוע חריג. נוהל אירוע חריג הובא ללשכת ראש העיר כמחזיק תיק חינוך. לא היה מצב שהיינו פוסחים, הגדרנו מהו נוהל חריג, ודאי וודאי אירועים מן הסוג הזה בהגדרה מוגדרים חריגים. ראש העיר, אני אומר את זה פה מעל הבמה, ראוי שגם ייקח אחריות, כשקורים אירועים מן הסוג הזה של הטרדות מיניות, של פגיעות מיניות, שאין ספק שהן מצריכות טיפול כירורגי מסודר וטיפול מערכתי. אם יורשה לי, אגיד שאין ספק שבעת הזו, רצית לומר משהו, גב' לנדה? אני לא ש��מעת אותו. תרשי לי רק להוסיף שאין ספק שבעת הזו, כאשר עברנו, כאשר אנחנו עוברים, את חוויית הקורונה, לצערי הגדול, על פי כל ממצא אנחנו יודעים להגיד שתופעות שכאלה רק קיבלו התעצמות, עוצמות יתר. בסוף כל המערכת צריכה להיות מחודדת ומְשׂוּדֶדת. זאת אומרת, אם אנחנו ניקח רק את בית הספר ונתייחס אליו כאל מוסד, מבלי לראות את מרחב הפעולה שבו נמצאים הפוגע והקורבן וביחד נטפל באירועים מן הסוג הזה, אז זה נועד לכישלון. לכן אני תמיד אומר: בית ספר הוא פלטפורמה חשובה מאוד, אבל בסוף צריכה להיות כאן קהילה שלמה שמתמודדת עם הפוגע ועם הקורבן. אני רוצה להדגיש את מה שנאמר בתשובה הכתובה. פעמים רבות, ואני אומר את זה שוב כעובד חינוך, פעמים רבות אנחנו ממקדים 100% תשומת לב בקורבן, ומתייחסים לפוגע רק במבט הענישה. אסור לפעול כך. צריך לראות את הפוגע כקורבן פנימי, שצריך לטפל בו, ומערכות שלמות צריכות, בסוף בסוף, לשקם אותו ולהכניס אותו למסלול. אני רוצה לומר ולסכם את תשובתי, שבהחלט המשרד רגיש, קשוב. אני יכול להגיד לך בוודאות מלאה שבעת האחרונה המשרד מחודד יותר בשל כל אותן חוויות שעברו כתוצאה מאירועי הקורונה. עד לכאן. ברשותכם, שאלה נוספת, שאלת המשך. קודם כול, אני מאוד מעריכה את התשובה שלך, המפורטת מאוד, כתמיד. במידה שבאמת בית הספר לא מעניק את הטיפול שאתה תיארת, אולי מחוסר ידיעה, או מחוסר כוח אדם, או מכל סיבה אחרת, מהי הכתובת בעצם לפניה ספציפית, במיוחד בעיר גדולה, כשראש העיר כנראה לא מתעסק בזה באופן ספציפי ואישי? אני אומר את זה שוב, מהניסיון שלי דווקא בצד המוניציפלי ופחות בצד של המשרד. אומר שבכל רשות מסודרת יש יחידות הרווחה שאמורות לעסוק בזה. זה צד אחד. הן שצריכות לדעת שיש אירוע כזה. היחידות הנוספות שצריכות לדעת מזה זה כל השרות הפסיכולוגי הייעוצי. בכל עירייה יש שפ"י, הם אמונים ומופקדים על כל תופעה שיש בה בעיה נורמטיבית, ופגיעה מינית ודאי וודאי. כמובן, ישנם אותם עובדים סוציאליים, שאמונים ומופקדים על טיפול בילדים שהם ילדים צעירים. המערכות יודעות לתת מענים. אם אני אתמצת את מה שאמרתי: האחד, השירות הפסיכולוגי הייעוצי, שנמצא מחוץ לגבולות בית הספר. הדבר השני, יחידות הרווחה שנמצאות מחוץ לגבולות בית הספר, ומן הסתם יש ממשק בין הפוגע לבין המחלקה. וכמובן, גורמי האכיפה, שאמונים ונדרשים לתת גם מענים גם לגילאים צעירים, ויש עו"סים שאמונים על העניין הזה. אבל אני אחזור ואומר את מה שאמרתי קודם לכן: באירועים שכאלה ראוי שקהילה שלמה תיתן את דעתה, בעיקר לאור מה שאנחנו רואים בעת האחרונה.  תודה רבה. תודה רבה לכם. חבר הכנסת יוראי. בבקשה, שאלה נוספת. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן שר החינוך, תודה רבה לך על ההזדמנות לשאול שאלה. אתה, להבנתי, אחראי על הנושא של החינוך הבלתי-פורמלי. במסגרת הזו, אתה ואני שותפים להשקפה שהחינוך הבלתי-פורמלי הוא ברצף בלתי אמצעי עם לחינוך הפורמלי, ובמקרים רבים הוא הרבה יותר חשוב מהחינוך הבלתי-פורמלי, הוא הפתרון לקורונה. בהקשר הזה, אני רוצה לשאול אותך. במסגרת הפורמלית יש דגש, או מתחילים לשים דגש, על לימודים אקלימיים, לימודי סביבה. השאלה שלי היא איך אתה רואה את הנושא הזה של לימודים סביבתיים, או את התפקיד של החינוך הבלתי-פורמלי בהטמעת אותם ערכים של הגנת הסביבה ומאבק במשבר האקלים. איך תנועות הנוער, ארגוני הנוער, איך החינוך הבלתי-פורמלי משתלב בה��נת הצעירים שלנו להיות אזרחים אחראים יותר, וגם לדרוש מאיתנו, נבחרי הציבור, לאמץ דפוסים של הגנה על הסביבה, ומאבק במשבר האקלים. תודה רבה. בראש ובראשונה, אני רוצה להודות לך, חברי, על הפעולה הנפלאה, הפעולות, שאתה עושה בתחומים הסביבתיים. שיתפתי אות בנושא המאבק בעקירת העצים, ואני חושב שזה מאבק נכון וחשוב מאין כמותו. יישר כוח. אתה יודע, חבר הכנסת יוראי, אתה מדבר על החינוך הבלתי-פורמלי, אני קורא לו: החינוך המעצים, זה השם החדש. לא עוד חינוך בלתי פורמלי, לא עוד חינוך משלים, אלא חינוך מעצים. אתה יודע שהעת הזו, שבה אנחנו מתמודדים עם תופעות הקורונה, אני אגדיר את זה כתקופת הרנסנס של החינוך הזה, כי פתאום ראינו מי יודע להיות מונגש לצרכים הקהילתיים, חברתיים, טיפוליים. אתה יודע, בעת ההיא, שוב, שימשתי כראש עיריית אילת, ואני זוכר את רשת המתנ"סים שלנו, איך היא הסתערה, כן, לתוך אותם בתים. להזכיר לכולם, היו סגרים במדינת ישראל בעת היא, איך רשת המתנ"סים ידעה להנגיש את עצמה לכל בית, לכל תלמיד, לכל מי שהוא חניך בתנועה. זה היה פשוט מרגש בצורה בלתי רגילה. בכלל, במסגרת התפקיד אני נמצא קצת פחות מחודשיים. אני יכול לספר לך, ולחברינו בכנסת ישראל, שאני פועל עכשיו בכל מרצי, שלדי וחלדי, כדי לקדם הצעת חוק שעניינה חוק חינוך חובה לחינוך המעצים. לא עוד חינוך שהוא חינוך של אסופה, יהיה, לא יהיה, מחליט ראש רשות שיהיה, ראש מועצה אחרת חושב אחרת, מנהל אגף חינוך חושב שאין צורך, מצמצמים, מבטלים. לא עוד. צריך שהחינוך הזה יהיה חלק ממערכת מחייבת. רוצה לומר שראש הרשות, או מנהל אגף החינוך שלו, אדוני היושב-ראש, יימדד על פי כמה פרמטרים, ובהם לראות איך כל תלמיד ביישוב משתתף בפעילות פנאי איכותי. יש משפט באילת שאומר: נער עסוק לא מעסיק. אוסיף ואומר יותר מזה, נער שעסוק בפעילות איכותית, תיכף אגע מהי פעילות איכותית, הוא גם תלמיד מצוין, והוא גם הופך להיות אזרח יצירתי, פורה וטוב במדינת ישראל. נפגשתי לאחרונה עם ראש הוות"ת, שהוא היה פעם מנהל בית ספר גבוה לרפואה, אתה יודע שהוא רופא. הוא אמר לי: אתה יודע, בחנו ואמרנו מיהו הרופא המושלם מבחינתנו. לאיזו מסקנה הגיעו? שאם הרופא הוא בוגר תנועת נוער, היה רשג"ד, הוא היה רכז בתנועת נוער, סביר להניח שהוא יהיה רופא מצוין. זה מתכלל את כל האמירה שלי על חשיבות החינוך הבלתי-פורמלי. עכשיו אני אגיד לך כמה דברים בנושאים הסביבתיים, ואין ספק שאתה נוגע בליבת האמירה, בעיקר אל מול אתגרי כדור הארץ, בגדול, שאנחנו עוברים בתקופה הזו. רק לאחרונה קיבלנו והתקדמנו עם אישור של הקמת ארגון נוער שנקרא "משמר החופים". הארגון הזה הוא ירוק במהותו. זה התחיל באילת, שוב, כשומרי המפרץ, מפרץ ים סוף, וזה המשיך היום ל-22 יישובים. כל יישוב שירצה לקנות את המודל שרץ באילת, עם המתודולוגיה שרצה באילת, יוכל לעשות זאת. אז אנחנו מייצרים ארגון חדש, שבני הנוער אשר בו פועלים למען שמירת החופים, למען שמירת הים והאקולוגיה הימית, וזו פעולה שהיא פעולה ירוקה פר אקסלנס. אני אגיד יותר מזה. מסגרות ותנועות הנוער חייבות, חייבות, להיות רגישות לצרכים הסביבתיים. למשל, כל ערך הטיולים. הרי ברור לכולי עלמא שערך הטיולים הוא ערך שנמצא, כמו שאתה יודע, בדברים הבסיסיים, גם של איכות סביבה, אבל גם של אהבת הארץ, וגם, בעיקר, של העצמת החניכים. מי עושה את זה בצורה הטובה ביותר? מי חווה את חוויית הטיול? זה מסגרות וארגוני הנוער. זה החלק ��ל החינוך המשלים. אני ואומר דבר נוסף, אולי אחרון מבחינתי, אספר לך שזה הדבר שכרגע אני משקיע בו את מרצי. את שומעת, יעל? הינה, יעל נמצאת פה. חברת הכנסת יעל היא היום מובילה את הנושא של ערי חוף במדינת ישראל. אני אספר לך אחד הדברים שאני עושה בעת הזו זה להשיב את אותו מקצוע שנעלם ממפת המקצועות במדינת ישראל, שקוראים לו מדריך קהילתי, מדריך נוער, עובד נוער וקהילה. אלה מקצועות שהתאדו. בעבר היו אלפים שכאלה. היום, במסגרת אותו חוק שעליו אני מדבר, שאני מאוד מאוד מקווה שנציג אותו בכנסת במושב הבא ואני בטוח שחברי הכנסת יסייעו לקדם אותו, זה בעצם להשיב את מי שאני מגדיר: שחקן נשמה של מערכת החינוך. אותו עובד נוער, עובד נוער וקהילה, בן אדם ששם את הצד הערכי ואת הצד של ההתנדבות, ואת הרוח של ארגוני ותנועות נוער, על המפה. ואני מאוד מאוד מקווה שהערים במדינת ישראל יימדדו לא רק על פי הישגי הבגרות, החשובים מאוד, אלא גם על פי פיתוח ערכי ההתנדבות, על יצירת אורח חיים שהוא אורח חיים שמפרגן לסביבה, על שעות פנאי משובחות ואיכותיות. אם נעשה זאת, מן הסתם אני חושב שנבנה מערכת שהיא מערכת עם חוסן פנימי אמיתי ואיכותי לתושבי מדינת ישראל, על מכלול המגזרים אשר בה. תודה רבה לכם. שאלה נוספת? כן. חבר הכנסת גינזבורג, שאלה נוספת? אדוני השר, סגן שר. סגן שר. סגן השר, סגן השר. אבל מי יודע, אולי גם שר בעתיד. אנחנו צופים לך גדולות ונצורות. אדוני השר, רציתי להעלות לפניך את כל סוגיית הלהט"ב במערכת החינוך. ראשית, שאלה מאוד בסיסית. לא שמעתי. לא שמעתי. כל סוגיית הקהילה הגאה במערכת החינוך. יש היום ילדים ונערים רבים שיוצאים מהארון במערכת החינוך. לצערי, מערכת החינוך עוד לא קבעה חוזר מנכ"ל שיאפשר לצוות החינוכי, שייתן להם כלים כיצד להתמודד עם אותם נערים ונערות שמתמודדים עם קשיים בזמן שהם יוצאים מהארון, כשהם עוברים תהליכים כאלה ואחרים. לכן אני שואל, ראשית, לאור העובדה ששמענו פה לאחרונה, גם פה, ולא פה, על ידי אחד מחברי הכנסת את הרצון שלו לתקצב טיפולי המרה, טיפולים נוראיים, טיפולים פוגעניים, הבל כזה הרבה זמן לא שמעתי, נורא ואיום. לאור זה, וכמו ששמענו, אם לילדה שיצאה מהארון תמהה כיצד מערכת החינוך נותנת לה גיבוי והכלה והבנה, מתי מערכת החינוך תפיץ חוזר מנכ"ל, כפי שמזמן היה צריך לקרות, בכל הנוגע להתנהגות ולהתייחסות לקהילה הגאה במערכת החינוך? תודה רבה. יקירי חבר הכנסת גינזבורג, אני אשיב לך בפעולה של עשייה דה פקטו. מזה תקיש את מה שצריך להקיש. אבל קודם כול, תיהנה מהילדים המדהימים שנמצאים כאן. אגיד לך שאחת הפעולות האחרונות, שביצעתי כראש עיריית אילת זה מינוי גם יועץ וגם רכז לאוכלוסיית הלהט"בים בעיר, על ידי מימון מסודר ומאורגן. כמובן, עם תמיכה בלתי מסויגת באיגי, שהיא תנועה שחיה נושמת ובועטת. עם הרוח הזו, שביצעתי בעיריית אילת, אני גם בא למשרד החינוך. אין ספק, אני אומר: אין ספק שצריך לעגן, למסד ולהכניס את זה לתוך תוכנית העבודה של משרד החינוך. אני אומר את זה בצורה שאני חושב שאין עליה, לפחות בהנהלת המשרד כפי שאני מכיר, עוררין והסתייגות. היה סמוך ובטוח שתמצא פרטנר מצוין לעניין הזה. תודה רבה. תודה רבה. שרת התחבורה, בבקשה. שרת התחבורה, בבקשה. ראיתי את שרת התחבורה בתוך המליאה. מישהו יכול לקרוא לה, בבקשה? שרת התחבורה, בבקשה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. בוקר טוב, אדוני. בוקר טוב לילדות וילדי מועצה אזורית חוף אשקלון. ברוכ��ת וברוכים הבאים. איך אתם יפות בלבן, חבל על הזמן. משהו משהו. מאוד מאוד הולם. בבקשה, חבר הכנסת אמסלם. אה, חבר הכנסת אמסלם. כן. אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, פנו אליי תושבים מעמק חפר לגבי רכבת עמק חפר מנשה. את שומעת? שומעת. בוודאי. יש שם באזור כ-100,000 תושבים, וכבר היה תכנון להקמת מסילה בתחנת רכבת אחיטוב, על תוואי המסילה המזרחית כחלק מתת"ל 22. זה נתן חזון לכל האזור. דרך אגב, שנים עובדים על זה. משרד התחבורה גם השקיע בזה בעבר המון כספים, עשרות מיליוני שקלים, אם לא יותר מכך. ופתאום, מהרגע שאת נכנסת למשרד, החלטת לשנות וללכת לבאקה אל-גרבייה ולעזור ליישוב הזה, או לחבר'ה הערבים, על חשבון החבר'ה היהודים שגרים באזור. אז אני רוצה לשאול את השאלות הבאות: 1. מדוע שינית את ההחלטה לאחר שהתכנון אושר? עשר שנים עבדו על זה, אם לא יותר, והושקעו עשרות מיליוני שקלים שהולכים לטמיון. אדוני, אתה מאפשר את הנאומים האלה בשאילתה, 2. גם הופקעו שטחים, אם את לא יודעת, אל תשיבי. הכי פשוט.  אני רק רוצה לדעת, אדוני היושב-ראש, אתה מפריע לי. תיצמד רק, בבקשה, לשאילתה. זו השאילתה. אני מקריא מהשאילתה. תודה. אז מה, אתה עכשיו אומר לי מה להיצמד? או שתכתוב לי מה להגיד, אז אני אגיד. הושקעו עשרות מיליוני שקלים בנושא, וההחלטה שלך שינתה את הכול, ובעצם זרקה את כל הכספים לטמיון, למרות שהיו דרגים מקצועיים, דרך אגב, כשהובילו את זה, אף פעם זו לא הייתה החלטה של דרג פוליטי. דרך אגב, התושבים ביקשו להיפגש איתך, ואת גם לא נענית לבקשתם. אני רוצה רק לספר לך שבבאקה אל-גרבייה, או איפה שאת רוצה להעביר את זה, אלו קרקעות פרטיות, וזה גם דורש כל מיני הפקעות, ואלה תהליכים שייקחו הרבה מאוד שנים. היינו רוצים לדעת מדוע ביצעת את העוול הנורא הזה, ומי קיבל את ההחלטה, ואם בכלל זה בסמכות שלך. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אמסלם. אני מודה לך שאתה מעלה את הסוגיה המאוד-מאוד חשובה הזאת. כל סוגיות התחבורה הציבורית, כמו שאתה יודע, הן אצלי בעדיפות עליונה. מאז כניסתי למשרד, שמתי את התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות. למעשה ממש עשינו היפוך פירמידה: אם עד היום במשרד התחבורה קידמו בעיקר את הרכב הפרטי, את כלי הרכב הפרטיים ואת כל הדרכים שהיו אמורות לאפשר לכלי רכב פרטיים, וכמו שראינו, הדרכים האלה לא מספיקות והן הפכו מהר מאוד לפקקים. כולם היום עומדות ועומדים בפקקים אי-סופיים, כי אין אלטרנטיבות של תחבורה ציבורית מספיקות. ספציפית, אני גם שמחה שאתה מייצג את תושבות ותושבי עמק חפר, אזור נהדר ונפלא עם ראש מועצה נפלאה, גלית שאול, שאיתה נפגשתי גם נפגשתי, לא פעם ולא פעמיים. ואני רוצה להגיד, שקט, בבקשה. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: לך יותר מזה: הם אכן סובלות וסובלים ממצוקה חמורה, בגלל שנים ארוכות של הזנחה. אני לא יודעת, אולי אתה מכיר את מי שהיו אחראים לזה, אבל שנים ארוכות שהאזור הוזנח גם מבחינת תחבורה ציבורית אבל גם מבחינת כבישים. הם במצוקה מאוד מאוד גדולה שם, ואנחנו עובדות ועובדים על הקלה כמיטב יכולתנו למצוקה הזאת. ספציפית, בוא נתחיל מהרכבת: קודם כול, צריך להגיד שרוב יישובי עמק חפר נהנים מהרכבת במסילת החוף הקיימת. רובם המכריע, נוח להם וטוב להם להשתמש במסילה הקיימת. מה שמשרד התחבורה בראשותי עושה זה לשפר את הנגישות לתחנות הרכבת האלה, כדי שיהיה להם באמת יותר קל, יותר קצר, יותר מהר ויותר נוח להגיע לתחנות האלה. אם יהיה צריך גם לחנות  לחנו��, אבל בעיקר לייצר נתיבים של התחבורה הציבורית אל התחנות, כלומר קישוריות אל תחנות הרכבת. בסוגריים אגיד לך שבמסגרת ההשקעה שלנו בעמק חפר החלטתי להאריך את הפיילוט של הדבר שקוראים לו קוויקר, שזה תחבורה גמישה, הפטנט הזה שאפשר להזמין באפליקציה את התחבורה הציבורית, למקום הכי קרוב שנוח לְךָ או לָךְ. למרות שהפיילוט הזה היה אמור להחליף את קווי התחבורה הסדירים בעמק חפר, החלטנו להאריך את הפיילוט: להמשיך להחזיק בעמק חפר גם את קווי התחבורה הציבורית הסדירים, ובנוסף את השירות של הקוויקר. המסילה המזרחית, כפי שציינת, תת"ל 22, תהיה תוואי נוסף למסילת החוף. מסילה במזרח מדינת ישראל, מתחנת חדרה צפון, לפי דעתי, תכף נוודא את זה, והיא תגיע דרומה. קודם כול, המסילה הזאת בעבודה מאוד מאוד אינטנסיבית, גם על ידי רכבת ישראל וגם על ידי חברת נתיבי ישראל. נעשה כל הפיתוח ונבנית המסילה. צריך להגיד, תחנת רכבת אחיטוב לא בוטלה, היא לגמרי נמצאת בתכנון. היא לגמרי נמצאת בתכנון, אבל מה שהוחלט, וזה בעקבות בדיקה שעשינו ומלקחי העבר: למדנו שתחנות רכבת הן הרבה יותר אפקטיביות כשהן נמצאות במוקדים עירוניים, ולא במרחבים שיש בהם פחות ציבור. בבאקה אל-גרבייה גרים וגרות 40,000 אזרחיות ואזרחים ישראלים באופן מיידי, בעוד שבאחיטוב אנחנו מדברות על 5,000 אזרחיות ואזרחים, תושבות ותושבים בסביבה. בכל מקרה, התחנה המיועדת היא במרחק שש דקות נסיעה. זה לא משהו שלא ישרת את האזור, להפך, הוא מיועד, זאת תחנה שקוראים לה באקה אל-גרבייה מאור, והיא לחלוטין מיועדת לשמש גם את המרחב הזה, משום שהיא מאוד קרובה. זאת אומרת, זה לנסוע שש דקות לכאן או חמש דקות לכאן. המרחק הוא אותו מרחק. ייתכן גם לחלוטין, שתחנת אחיטוב עצמה תיבנה בהמשך. אין שום מניעה. אבל מבחינת הקדימות, מבחינת סדר הפיתוח של התחנות, התחנה הזאת תפותח ותיבנה קודם לכן. אני רוצה לספר לך עוד משהו על תכנון במדינת ישראל. כפי שציינת, חבר הכנסת אמסלם, דברים תוכננו כבר לפני עשור, כמו שאמרת. זאת שיטה שמצאתי במשרד התחבורה, ואני מודה שהיא הפתיעה אותי. יש מין שיטה כזאת, שכאילו מוציאים כל מיני דברים לתכנון, ואז או מתקצבים אותם או לא מתקצבים אותם, או מתעדפים אותם או לא מתעדפים אותם. למשל, אחד הדברים שאני מחפשת עכשיו מקורות תקציביים לעשות אותו הוא כביש 65, אולי אתה מכיר אותו. כביש חשוב מאוד, שמשרת עשרות יישובים. הוא גם כביש מסוכן, צריך להגיד את הדבר הזה. לא זו בלבד שהוא תוכנן לפני יותר מעשור, אלא שכבר עכשיו הוא נמצא פעם שנייה בתכנון פרטני, מרוב שהתכנון ההוא כבר התיישן בזמן שהמציאות השתנתה, ואף אחד לא מצא לנכון בינתיים לסלול אותו. אני נכנסתי למשרד שיש לו צורת התנהלות כזאת, והיום אני מנסה לעשות סדר. קודם כול, תשמח לדעת שגם כביש 65 בתוך התוכנית האסטרטגית של החומש הקרוב, ואני מחפשת דרך להכניס אותו, כמו גם כבישים אחרים. תשמח גם לדעת שתוכנית החומש של הרכבת תוקצבה על ידינו ב-46 מיליארד שקל. אנחנו הולכות והולכים לפתח את הרכבת בצורה חסרת תקדים באמת, גם מבחינת מספר הקווים, גם מבחינת מספר התחנות, וגם, כמובן, הפרויקט הגדול והחשוב של החשמול, שהתחיל הרבה לפניי. לצערי הוא התקדם, עצלתיים זו מחמאה לאופן שבו הוא בעצם לא התקדם. בשנתיים האחרונות חלה האצה מאוד משמעותית בפרויקט הזה, שחייב להתקדם, למרות שהוא כרוך, לצערנו, גם בפגיעה בשירות פה ושם. אני עובדת מול הנהלת הרכבת על האצה נוספת, מאוד משמעותית, של פרויקט החשמול, כך שהוא יסתיים כמה שיותר מהר, ונוכל כמה שיותר מהר לעבור לרכבת לא מזהמת, נקייה, שקטה והרבה הרבה יותר שירותית לציבור. לסיכום, עמק חפר הוא בלב ובראש ובסדר העדיפויות שלנו. אנחנו עושות כמיטב יכולתנו לתת להם את השירות הטוב ביותר, וגם באחיטוב, בסופו של דבר, תהיה תחנה. ברשותך, שרת התחבורה, יש לי שאלת המשך, אם אפשר. לא, לא, לא, סליחה. יש סדר. זה לא נרשם, חברת הכנסת וסרמן. אבל מגיעה לי הזכות לשאול שאלה. אבל יש רשימה. לא, ממש לא. קודם כול, זכותו של חבר הכנסת אמסלם לשאלת המשך, ורק אחר כך יש שניים שתמיד נרשמים. ברשותך, השרה, אחרי שתהיה שאלת ההמשך, אנחנו נעצור. גברתי השרה, אני עוסק בתשתיות כבר למעלה מ-25 שנה, מכיר הכול. אני שמח שמרגע שבאת התחילו להתפתח במדינת ישראל תשתיות. אני רק רוצה לספר לך סוד קטן, שלתכנן אותן זה לוקח בדרך כלל בין עשר ל-15 שנים, כולל תהליכי הפקעה מורכבים וכו'. דרך אגב, כשאתה רוצה להוציא את זה, בדרך אתה עושה רה-תכנון. אתה עושה שיפור של התכנון, ולכן, אני שמח שלקחת לעצמך את הקרדיט על כל תשתית שמבוצעת היום במדינת ישראל, תשתית שמישהו ייצר אותה לפחות לפני עשר שנים. אז אני מודה לך, על זה שאת מחליטה היום, עושים מחר, הכול בסדר. על שאלתי לא קיבלתי תשובה, מעבר לזה שאת אוהבת בליבך את תושבי עמק חפר. לתושבי עמק חפר כבר תוכננה שם מסילה. דרך אגב, אם לא הייתה צריכה לעבור שם מסילה, גם לא היה תכנון למסילה. גם הושקעו כספים בסלילת המסילה. ומה שאת אומרת לי הוא שאת מעדיפה שהם ייסעו לבאקה אל-גרבייה, שבע, שמונה, עשר דקות, במקום שבאקה אל-גרבייה ייסעו אליהם. אז אני מריח מכאן, והם, התחושה שלהם, היא שהשיקול שלך הוא שיקול פוליטי פר-אקסלנס: בערבים אנחנו משקיעים, ביהודים אין צורך, לא מצביעים לנו. קודם כול, אני רוצה להגיד לך שההחלטה הייתה החלטה של גורמי המקצוע. וחוץ מזה, אני מאוד מאוד מודה לך על השאילתה. כאמור, עמק חפר מטופלת ותטופל על הצד הטוב ביותר. כן, אדוני. עזבי את הטלפון. סיימת את התשובה? אתה ביקשת שהיא תהיה משפט. כן, נכון. אם תהיה תוספת, אז אחר כך. בסדר. חבר הכנסת אמסלם, פשוט יכול להיות שתהיה לי תוספת לשאילתה, ואז, באדיבות היושב-ראש, הוא יאפשר לי לענות לך תשובה נוספת. אדוני היושב-ראש, מה עם המטרו? ברשות חברי הכנסת, נעשה הפסקה קטנטנה בשאילתות. אני מבקש שקט במליאה. חברי הכנסת, נא לתפוס את המקומות. בבקשה לשבת. בתאי המפלגות שקט, בבקשה. אודה לחברי הכנסת אם יתפסו את המקומות שלהם. תודה רבה לכולם. יושבת-ראש בית הנבחרים של ארצות הברית גב' ננסי פלוסי ומר פול פלוסי, חברי הקונגרס, כל חברי המשלחת האורחת הנכבדה מארצות הברית, ברוכים הבאים. שרים וחברי הכנסת, שגרירים, מזכירת הכנסת מלר-הורוביץ, מנכ"ל הכנסת סגל, תלמידי כיתות א' מבית הספר חופים בקיבוץ יד מרדכי, אורחים יקרים, אני שמח לארח בכנסת את יושבת-ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ננסי פלוסי ואת המשלחת המכובדת של חברי הקונגרס בביקור שמסמל את הברית המיוחדת בין שתי האומות שלנו. Madam Speaker and respected friends from Congress: we are proud to host you in Jerusalem and the Knesset, the heart of the Israeli democracy. הברית בין ישראל לארצות הברית מבוססת בראש ובראשונה על ערכים דמוקרטיים-ליברליים משותפים, ערכים שמכילים סובלנות ואת כבוד האדם, לצד מאבק בלתי מתפשר באנטישמיות ובגזענות על כל צורותיה. ידידתי הגברת פלוסי, שתי האומות שלנו מתמודדות גם עם האתגרים שמוצב��ם במאה ה-21 לדמוקרטיה הליברלית ולערכים המשותפים שלנו. בשנים האחרונות אנו עומדים מול תומכי תיאוריות קונספירציה ומפיצי ידיעות כזב הקוראים תיגר על האמת, על מוסדות המדינה, על הליכים דמוקרטיים ועל כל מה שמהווה בסיס משותף המאפשר לחברה להתנהל באופן המסודר שהכרנו. כשאין אמת אחת וכשאין בסיס משותף של הסכמה שעליו מנהלים את הדיון, אנו נותרים ללא ויכוח דמוקרטי, אמיתי ופורה, שימוש באלימות ככלי פוליטי, סכנה ממשית לדמוקרטיה. כשהאמת הופכת לאלטרנטיבה אחת מני רבות אנו נותרים עם בריונים שטופי מוח המנסים להסתער על מוסדות המדינה בכוח, כשהם בטוחים עד עמקי נשמתם שהם מצילי האומה. ראינו ביחד איתכם, בזעזוע, את המראות הקשים של המונים המסתערים על הקפיטול באלימות. זוהי נורה אדומה לכל הדמוקרטיות הליברליות בעולם, לסכנה הממשית שיש להפצת ידיעות כזב ותיאוריות קונספירציה. כי אם זה קרה בארצות הברית, זה יכול לקרות בכל מקום. גברתי היושבת-ראש, כנסת ישראל עומדת איתכם בהגנה על הדמוקרטיה ועל הערכים הליברליים היקרים ללב כולנו. אנו גאים בעמידתנו המשותפת איתכם ומזמינים חברי קונגרס נוספים למשכן הדמוקרטיה שלנו לדיון, לוויכוח, להחלפת דעות ולעבודה משותפת עבור שני העמים. גברתי היושבת-ראש, מאבקנו לחיים של שלום וביטחון במדינת ישראל רחוק מסיומו. זהו מאבק שלא בחרנו לנו אלא הוא נכפה עלינו בתוקפנות חסרת תקדים כלפי העם היהודי ומדינת ישראל, מדינה שמיום היווסדה חרתה על דגלה את החתירה לשלום והושיטה ענף של זית לכל עמי העולם. לצערנו, גם ברגעים אלו יש המתכננים ופועלים לתקיפתנו ולהשמדתנו. פעולותיה של איראן לפיתוח יכולות גרעיניות מטרידה את מנוחתו של כל אזרח ותושב בישראל. איראן היא מדינת טרור שכל מעשיה נועדו לזרוע הרס וחורבן בכל פינה שבה היא פועלת בעולם. תמיכתה האיתנה של ארצות הברית בביטחון ישראל לאורך כל ההיסטוריה זכורה לנו גם היום. כולנו כאן בכנסת ישראל במסר אחיד שאסור לאפשר לאיראן לפתח יכולות גרעיניות. לצערי, בנוסף לאיום האיראני, בשנה האחרונה גם חווינו התקפות טרור של מטחי רקטות, שנורו למרכזי אוכלוסייה בישראל ללא הבחנה על ידי ארגוני הטרור ברצועת עזה. לכבוד ביקורכם המכובד הזמנתי היום לכנסת תלמידי כיתה א' מיישובי עוטף עזה, שמצטרפים אלינו כאן, היום, במליאה. ברוכים הבאים. (מחיאות כפיים) בזמן שהצופרים הושמעו יומם וליל במרכזי ערי ישראל, ובפרט בדרום המדינה, ילדים אלה, ביחד עם משפחותיהם, רצו פעם אחר פעם למקלטים ולחדרי הביטחון כדי להגן על חייהם. זיכרונות מתוקים של ילדות במגרשי המשחקים הוחלפו לעד בזיכרונות של אימה ופחד. במהלך מבצע שומר החומות ירו ארגוני הטרור בעזה 4,360 רקטות ופצצות מרגמה. כ-12 אזרחים וחייל אחד נרצחו ושילמו בחייהם, ובהם ניצולת שואה בת 91 וילד בן חמש, צעיר רק בשנה אחת מהילדים שאיתנו כאן היום. הסיבה העיקרית שלא נרצחו עוד אזרחים בישראל במבצע האחרון בעזה נעוצה במערכת כיפת ברזל. בזכות מערכת הגנתית זו, הילדים האמיצים שהצטרפו אלינו היום נמצאים איתנו כאן היום. מערכת הגנתית זו היא פרי של שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית, וגם היא ממחישה את החשיבות של הקשר בין שתי המדינות. כיפת ברזל מגינה על גופם ונפשם של אזרחי ישראל. היא הצילה ומצילה את חייהם של הילדים שיושבים איתנו כאן ומאפשרת לתושבי דרום ישראל לקיים שגרת חיים מינימלית. גברתי היושבת-ראש, ביום הזה אנ�� רוצה להודות לך, בשם הילדים שיושבים כאן, בשם תושבי הדרום ובשמם של כל אזרחי מדינת ישראל כולה, על חבילת הסיוע שאישר בית הנבחרים בהנהגתך, לטובת הצטיידות של מדינת ישראל במיירטים של כיפת ברזל. (מחיאות כפיים) בחרתם לתמוך בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני טרור, בחרתם לעמוד לצידה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, בחרתם לעזור למדינת ישראל להציל חיים של אזרחים ושל כל ילדה וילד שנמצאים כאן באולם המליאה של הכנסת. גברתי היושבת-ראש ננסי פלוסי, בשמי ובשם כנסת ישראל אני רוצה להודות לך על הידידות העמוקה שהפגנת כלפי מדינת ישראל לאורך שנותייך הרבות בשירות הציבורי, ובראשן בתפקידך כיושבת-ראש בית הנבחרים. תודה רבה לך. (מחיאות כפיים) תודה רבה לך וברוכה הבאה לירושלים, בירתו של העם היהודי. ברוכה תהיי. תודה רבה לכם. (מחיאות כפיים) ממשיכות? שאלת המשך, שאלה נוספת. רגע, רגע, קודם יש לי את המשך התשובה. שרת התחבורה מתכבדת לעלות. שרת התחבורה מבקשת להמשיך בתשובתה. חבר הכנסת אמסלם, שרת התחבורה מבקשת להמשיך להשיב לך. חבר הכנסת אמסלם, הלכתי לוודא, ואכן, כמו שאמרתי לך, ההחלטה על בניית התחנה בבאקה, קודם היא החלטה שהתקבלה אצל גורמי המקצוע, אבל היא התקבלה בתקופתה של קודמתי בתפקיד השרה מירי רגב, השרה לשעבר מירי רגב. אני שמחה לתת את הקרדיט, כמו שציינת בצדק, על דברים שהתקיימו וקרו בתקופתם של אחרים, ואני גם שמחה לעמוד מאחורי ההחלטה הזאת. אני חושבת שזו החלטה נכונה, החלטה מקצועית, ראויה ונקייה, שהתקבלה, כאמור, בתקופתה של השרה רגב, ואני בחרתי להשאיר אותה על כנה ולהמשיך במתווה הזה ולפתח בהמשך את תחנת אחיטוב. תודה רבה. חברת הכנסת וסרמן, שאלה נוספת, בבקשה. בבקשה, חברת הכנסת וסרמן, שאלה נוספת. שרת התחבורה, כמי שעוקבת אחר הנושא של רכבת באחיטוב, חשוב לי לחדד את השאלה ובעצם לשאול: כבר חודשים ארוכים אני עובדת מול התושבים באזור עמק חפר. אמרת שיש שם כ-5,000 תושבים שזקוקים לתחבורה הציבורית הזאת, לא, את זה לא אני אמרתי. אנחנו מעריכים את זה בכ-100,000, כי למעשה מדובר על הרבה מאוד יישובים באזור כפרי שאין בו כלל חלופות של תחבורה ציבורית. מה שקורה זה שחבר'ה צעירים יוצאים בלילה, במקום שהוא מאוד מאוד קרוב לגדר, ונאלצים לקחת טרמפים משום שפשוט אין שום חלופה, לחלוטין, של תחבורה ציבורית. זאת נקודה אחת. הנקודה השנייה: איך אפשר לדבר על מסילה מרכזית כשהמסילה המרכזית הזאת, למעשה מדובר במשהו שיהיה מוכן, במקרה הכי אופטימי, בעוד עשר שנים. אנחנו מדברים על תחנת אחיטוב, שמתכננים אותה, הפקיעו אדמות מתושבים וכיוצא בזה, כבר למעלה מעשר שנים, וגורמי המקצוע גם דירגו אותה במקום הרביעי מבחינת המקום הנכון מכל הקריטריונים, מה השאלה? כדי שתהיה שם תחנה. השאלה היא: לאור העובדה שכן תהיה שם תחנה, תחנת הובלה, שזו החלטה מקצועית של משרד התחבורה, מדובר בלא עוד הרבה כסף כדי להפוך אותה גם לתחנה. ושוב, זה אחרי שהופקעו אדמות, ואנשים נותרו ללא מענה תחבורתי. תודה. אני שואלת ממש מדם ליבי, ובשם כ-100,000 תושבים, איך אפשר לתת מענה, כי אני לא מצליחה לקבל מענה ממשרד התחבורה. תודה. תודה. חברי הכנסת, אני מבקש: קצר, קולע, עם כל הכבוד. תודה. חברת הכנסת לנדה, קודם כול, תודה גם לך שאת כל כך עוסקת בנושא הזה וזה כל כך בדם ליבך, כמו שאת אומרת. אני בטוחה שהתושבות והתושבים מעריכים את זה מאוד, ובוודאי גם אני. ציינתי את 5,000 התושבות והתושבים בטו��ח המיידי, סמוך למקום שבו מיועדת התחנה להיות. ודאי שמבחינתי כל אזרחיות ואזרחי ישראל הם קהל היעד של התחבורה הציבורית, מבחינתי בשאיפה, וודאי שאני מעדיפה שכמה שיותר מהם באמת ישתמשו בתחבורה הציבורית, ואני פועלת לכך שתהיה תחבורה ציבורית שתוכל לתת מענה לכל הציבור הזה בעמק חפר ובכל מקום אחר בארץ. לעניין החלופות, אני חייבת לומר שלכן ציינתי שקיבלתי החלטה להשאיר בעמק חפר, בנוסף לקווים הסדירים, גם את הקוויקר, שבוודאי יכול לשמש בשביל להגיע למקום שבו יש תחנת רכבת. בכל מקרה, הרי ייקח זמן לבנות את המסילה המזרחית. לוקח זמן לבנות, לא משנה אם התחנה באחיטוב תהיה בשלב הראשון או בשלב השני. הפתרונות שאנחנו צריכות וצריכים למצוא כאן ועכשיו, עליהם אנחנו עובדות במקביל בלי קשר. בכל מקרה, אנחנו מדברות על תחנה שייקח כמה שנים לבנות אותה. ובכל מקרה, אני לא חושבת שאת לא מקבלת תשובה ממשרד התחבורה. אולי התשובה לא מקובלת על חברת הכנסת, או לא התשובה שהיית רוצה לשמוע, אבל התשובה היא תשובה מושכלת. וכאמור, כמו שעניתי לחבר הכנסת אמסלם, ההחלטה על הקמת תחנת הרכבת בבאקה, במרחק מאוד-מאוד קרוב, שמשרת לחלוטין את תושבות ותושבי עמק חפר, היא החלטה שהתקבלה על ידי גורמי המקצוע בתקופת השרה רגב. אני השארתי את ההחלטה הזאת על כנה, כי אני סבורה שהיא ההחלטה הנכונה. כך או כך אנחנו נמשיך ונחפש פתרונות לתושבות ותושבי עמק חפר, כולל קידום תחנת אחיטוב בעתיד. דומני, אדוני, שסיכמנו את הנושא הזה מכל צדדיו. תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. תודה רבה, גברתי. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, פורסם שצפויה להיות עלייה דרמטית במחיר התחבורה הציבורית בערי הפריפריה, גם הגיאוגרפית וגם החברתית, כגון טבריה, אופקים, קריית גת, רמלה, עפולה, מודיעין עילית, ביתר ואלעד, וגם ביטול ההנחה לאזרח ותיק. זה דבר אחד. הדבר השני, בנוסף, הכרמלית בחיפה אמורה להתחיל לפעול בעוד כחודש. האם יש כוונה להפעיל את הרכבלית גם בשבת, כשהצורך ממש לא ברור, במיוחד שגם האוניברסיטה וגם הטכניון, שהם המקומות המרכזיים שהרכבלית אמורה להביא אליהם את הנוסעים, לא פועלים בשבת? גם השכונות, שכונה כמו נווה שאנן, יש שם ציבור גדול מאוד שהוא שומר שבת, ולכן הרכבלית בוודאי תפגע ברגשות שלהם בצורה דרמטית, גם החוק לא מאפשר למשרד התחבורה לפתוח תחבורה ציבורית בשבת, אלא בקווים שהם קבעו בחיפה, חריג בחיפה, אבל רק קווים של שירות ציבורי שפעלו לפני 1991, וכמובן שהרכבלית, שאמורה להיפתח רק בעוד חודש, לא עומדת בקריטריונים. האם באמת זו הכוונה, לאור הנסיבות שמניתי אותן? תודה. תודה, אדוני. חבר הכנסת מקלב, קודם כול, אכן מדובר ברכבלית. לא בכרמלית, אלא ברכבלית. הכרמלית אכן לא פועלת בשבת כחלק מהסטטוס קוו בעיר חיפה, אבל הסטטוס קוו הוא שיש תחבורה ציבורית בשבת. הרכבלית היא כלי תחבורה חדש שייפתח, כפי שציינת, בעוד כחודש. הוא כלי תחבורה שהושקעו בו כ-350 מיליון שקלים, והוא לא מיועד רק להביא סטודנטיות וסטודנטים לטכניון ולאוניברסיטה, זה בפירוש יהיה שימוש מצוין ומשמעותי, אלא גם לאפשר תיירות בעצם, הוא מאפשר להגיע מהעיר התחתית למעלה, לכרמל. לכן אין שום סיבה שכלי התחבורה הזה לא יפעל כמו שפועלת תחבורה ציבורית בחיפה בשבת. לעניין פגיעה ברגשות, אנחנו בהחלט יכולות ויכולים להיכנס לדיון הזה. אפשר לדבר על פגיעה ברגשות של יהודיות ויהודים שמעוניינות להתפלל בכותל לפי אמונתן ונמנע מהן, אפשר לדבר על פגיעה ברגשות של נשים שנמנע מהן,  לעשות פרובוקציה בכותל. להתחתן כמו שהן מאמינות, בצורה שוויונית במדינת ישראל,  לנסות לקעקע את יסודות היהדות,  שלא לדבר על רגשות של ילדות וילדים שנולדו חס וחלילה במסגרת של חוסר יכולת להתגרש, לנשים מסורבות גט. כלומר, אני אישית חושבת שזכויות אדם אמיתיות כגון חופש תנועה וחירות אישית במעמד האישי וכו', הן יותר חשובות מרגשות, אגב, גם מרגשות שלי, כן? יותר חשובות מהמדינה היהודית. זה לא רגשות. אני לא מבחינה בין רגשות של אלה לרגשות של אלה. הרי מה זו מדינה יהודית בשבילך, גברתי השרה? אני מבחינה בין רגשות לבין זכויות. תספרי לנו פעם אחת מה זו מדינה יהודית בשבילך. וכך או כך, כמו שנאמר, אנחנו פשוט משאירות ומשאירים את הסטטוס קוו על כנו. משאירות ומשאירים. לעניין התעריפים, דברים שפורסמו, למה, לעניין התעריפים, לקחנו שטח של הערבים. למה אנחנו בארץ ישראל, לעניין התעריפים, מה שפורסם הוא קודם כול לא נכון. לא תהיה שום פגיעה, שום פגיעה, ואני אומרת את זה בצורה הכי חדה שאפשר לומר, לא תהיה שום פגיעה באוכלוסייה של האזרחיות והאזרחים הוותיקים בתעריפים בתחבורה הציבורית, בשום מצב. להפך, אנחנו מחפשות, וזה באופן כללי צריך להגיד: במשרד התחבורה ומשרד האוצר אנחנו עובדות ועובדים ביחד עכשיו על רפורמה בשימוש בתחבורה הציבורית, שחלקה יבוא לידי ביטוי גם ברפורמה בתעריפים. צריך לומר, אדוני היה סגן שר התחבורה, והוא ודאי מודע לעובדה שהיום יש מאות תעריפים שונים בתחבורה הציבורית, למה את לא אומרת, באופן לא עקבי, לא רציונלי, שלא מוסדר בשום צורה. אי-אפשר לדעת, היום באמת, כנוסעת את לא יכולה לדעת כמה יעלה לך להגיע ממקום למקום, כי זה תלוי בכל כך הרבה משתנים, שבאמת אין בהם שום עקביות. אלה דברים שרירותיים, או שנעשו משיקולים פוליטיים כאלה ואחרים לאורך השנים. משתנים, ולכן, הרעיון הוא להפוך את התעריפים לנגישים יותר, לכאלה שיתמרצו שימוש בתחבורה הציבורית, והמאמץ הוא לעשות רפורמה כזאת שבסופו של דבר תוזיל את השימוש בתחבורה הציבורית, אפשר להוריד, ותהפוך אותה ליותר נגישה ויותר בשימוש. אנחנו בימים אלה ממש יושבות ויושבים על המדוכה, וברגע שנחליט על הפורמט, על המודל הנכון באמת לטובת כל הציבור, אז אנחנו נחשוף אותו בשמחה רבה. תודה רבה. אבל כך או כך, רק לחזור ולהדגיש: ודאי שבשום מצב ובשום אופן לא תהיה פגיעה באוכלוסייה הוותיקה במדינת ישראל. תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, השאילתה הבאה: תחנה בבית לוינשטיין. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, השאילתה שלי היא לגבי תחנת מטרו לבית לוינשטיין. בתי חולים הם נקודות עניין בתוכנית המטרו, ולרובם ככולם תחנת מטרו קרובה. מדובר בצומת מרכזי בעיר, ובו שני בתי אבות וסניף יד שרה הגדול בשרון. ברצוני לשאול: 1. מדוע תחנת המטרו הקרובה ביותר תהיה רחוקה 1,200 מטר? 2. מהו הפתרון המוצע לנכים? תודה. תודה גם לך, חבר הכנסת כסיף, שאתה מעלה את הנקודה המאוד-מאוד חשובה הזאת. קודם כול, אני רוצה להגיד שנגישות היא דבר שהמשרד בראשותי משקיע בו מאמצים מאוד גדולים. לצערי, היום עדיין לא כל האוטובוסים במדינת ישראל מונגשים, ואנחנו עושות ועושים היום פיילוט באוטובוסים בין-עירוניים מונגשים עם מודלים שונים בשביל לראות מה המודל הטוב ביותר שיהיה הכי נוח והכי יעיל והכי באמת נגיש למי שזקוקות וזקוקים לתחבורה ציבורית מונגשת. אני רוצה גם להודות בהקשר הזה לחברת הכנסת שירלי פינטו, שהיא שותפה לדבר הזה, היא הביאה גם סכום מסוים בהסכמים הקואליציוניים לעניין הזה וגם באמת שותפה לעבודה על הדבר של הנגשה. כל פרויקט המטרו, כמו שאתה יודע, הוא בהתהוות, הוא בעבודה. התכנון איננו סופי, קודם כול צריך להגיד את הדבר הזה. התכנון פתוח עדיין, מונח על השולחן בוועדת התשתיות הלאומיות. ספציפית מה שאתה מדבר עליו, התחנה שאתה מדבר עליה, באמת הוגשו הרבה מאוד התנגדויות בעניינה, והדברים כרגע נמצאים בעבודה שמנוהלת על ידי חוקרת שמונתה על ידי המדינה, גב' תלמה דוכן, שחוקרת את כל ההתנגדויות וגם את כל האלטרנטיבות, ככה שבפירוש יכול להיות שיהיו שינויים. יש לגמרי מצב שיימצאו תוואי נכון יותר או פתרונות יותר נכונים. כך או כך, אני רוצה להגיד לך שמשרד התחבורה מחויב לכך שלא משנה, רגע, אני רוצה להגיד עוד מילה קודם. תכנון המטרו נשען על העיקרון שבא באמת להפוך את התחבורה הציבורית להיות רשת כזאת שאתה תוכל להגיע למקום מסוים עם המטרו ומשם מייד להתחבר או לרכבת כבדה או לרכבת קלה או לקווי אוטובוס או לתחבורה ציבורית נגישה או למוניות שירות או איזשהו כלי נוסף, בשביל שבאמת בכל מקום תוכל להתחבר למשהו שיביא אותך למחוז חפצך. כן, אבל מי שקשה לו ללכת, עדיף להקל עליו, ההתחייבות שלנו, בכל מקרה, מה שלא יהיה, כשתתקבל החלטה סופית, וזה דבר שמן הסתם עוד ייקח זמן, בכל מקרה, משרד התחבורה מחויב לייצר שאטלים ייעודיים מהתחנה הרלוונטית של המטרו למקומות, לבתי החולים או לבתי האבות הרלוונטיים, למה לטרטר את החולים? למה לא הפוך? שיהיו סמוכים לתחנה הזאת. השרה, אבל למה לא הפוך? למה לטרטר אותם? כמו שאמרתי, תחנת מטרו שהיא תעצור בבית לוינשטיין, ומשם עוד תחנות רשת. חד-משמעית, אני בטוחה שגם הדבר הזה נלקח בחשבון. שוב אני אגיד, היום תכנון המטרו הוא עדיין בעבודה. לשמחתנו, ותודה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שעומדת בראש ועדת התשתיות, שאתמול סיימה את העבודה בוועדה על חוק המטרו והעבירה אותו בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, זאת התקדמות משמעותית, עוד מעט תוקם רשות המטרו, שבאמת תעסוק באופן פעיל בקידום התכנון, אבל התכנון עדיין פתוח, וכמו שיש השיקול הזה, שהוא ללא ספק שיקול מאוד מאוד חשוב, ישנם שיקולים אחרים, הן טופוגרפיים והן של ייעול המערכת של התחבורה הציבורית. אני בטוחה שכל הדברים האלה יילקחו בחשבון, אבל אני אומרת שלא חשוב איפה בסופו של דבר תהיה התחנה, אנחנו, משרד התחבורה, מתחייבות ומתחייבים לייצר שאטלים מונגשים ייעודיים למקומות הסיעודיים או הטיפוליים,  שיהיו ברדיוס של התחנה הזאת. זה משנה את כל אורח החיים שלהם. שאלת המשך. אחרי שאלת ההמשך, חברת הכנסת שטרית, שאלה נוספת. זה באותו עניין. אז קטי קודם או אני? לא, לא. אתה, שאלת המשך. יש לך זכות בתקנון, חבר הכנסת כסיף. אמרתי שיש לך זכות ראשונים בתקנון. וואו, אני לא רגיל לזכות ראשונים. תודה, איזה יופי. תודה, גברתי השרה, על התשובה. בפרוטוקול של דיון שנערך בוות"ל, בוועדה לתשתיות לאומיות ביולי 2021, הצהיר ניר ספיר מנת"ע, נתיבי תחבורה עירוניים, את הדבר הבא, אני מצטט בקצרה, יש שאלה, אני לא נואם, אבל הוא אמר כך: חשוב להגיד, יש פה גם תוכנית שרכבת ישראל מקדמת, חברת-בת שלה, גם למסחר, פשוט להקים פה שני מגדלים בגובה 22 קומות עם חניון תת-קרקעי. סוף ציטוט. ניכר שהסיבה העיקרית, לפי הפרוטוקול, אני לא מייחס לך או למישהו שום דבר מעבר למה שנאמר, לפי הפרוטוקול, ניכר שהסיבה העיקרית למיקום התחנה רחוק מבית לוינשטיין היא האפשרות להקים שם מגדלים. ואני תוהה ושואל, האם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הישראלית מעדיפה נדל"ן ויזמים פרטיים על פני הנכים? תודה. אני לא מאמין שמפלגת העבודה תעדיף מרכז מסחרי על פני הנכים. אתה רוצה קודם את השאלה הנוספת של חברת הכנסת שטרית או, אני מעדיפה, כן. באותו נושא, בבקשה. אני מעדיפה, כי זה באותו נושא. גברתי השרה, גורמי המקצוע הם חשובים מאוד, אבל מי שמתווה מדיניות זה הממשלה, ואת עומדת בממשלה הזו. אני רוצה לומר לך, מחדליה של נת"ע מובילים את הקטסטרופה הבאה במדינת ישראל. המתווה של המטרו היה אמור להיות לאורך רחוב אחוזה. מה שכרגע נת"ע מתכוונים לעשות, כנראה בגלל המגדלים, זה לחצות את קו המטרו באמצע שכונה שנקראת שכונת 2005, שכונת הפרחים, מה שאומר חפירות, הריסות של בתים. מה שאנחנו נקבל זה את כפר שלם 2, עם בעיות שיגררו את הפרויקט הזה שנים רבות. ואפשר לפתור את הבעיה של חברי חבר הכנסת עופר כסיף, לגבי התחנה בלוינשטיין. במקור הנתיב של המטרו היה אמור לעבור ברחוב אחוזה, לחצות, להגיע לבית לוינשטיין, ומשם לרכבת הכבדה, לתחנה. את יכולה למנוע את זה, זה ביד שלך. זה הרבה יותר זול, זה הרבה יותר טוב, ושכונה שלמה לא תתפרק. מדובר בשכונה שלמה, אלפי דיירים שעומדים למצוא את עצמם מחוץ לבתים שלהם. תודה. תודה רבה לך, חברת הכנסת קטי שטרית. קודם כול, אני מאוד מאוד שמחה לשמוע שחבר הכנסת עופר כסיף הוא חברך. זה הדבר הכי משמח ששמעתי הבוקר. זה מתוך נימוס. מה? זה לא מה שאמרת לי בפרסה. מותר להיות חברים גם עם דעות פוליטיות שונות. אדרבה, ולכן זה מה שאמרתי. אדרבה ואדרבה, אני שמחה על כך. אני לא מופתעת. אני רק שמחה. אמרתי לו, אם הוא יעשה שינוי קטנטן, קטנטן, בראש, אנחנו נקבל אותו גם לליכוד. רק להסביר מה זה קטנטן, יש אמירה על הנכונות של אדם להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותו. תודה. בבקשה, השרה. תודה רבה. במקרה שלו, טיפולי המרה יכולים להיות חיוביים. גברתי השרה, ציטטת את גראוצ'ו מרקס, אז אני אומר: אני מרקסיסט של קרל, לא של גראוצ'ו. לא לבלבל, בבקשה. חברת הכנסת קטי שטרית, השינוי בתוואי המיועד של המטרו ברעננה, שציינת שנעשה, אכן נעשה בשנת 2019, לבקשת ראש עיריית רעננה, ואני לא יודעת, אבל, סליחה, גברתי, אנא ממך. בואי, אני עונה לך. הוא נעשה ב-2019 לבקשת ראש עיריית רעננה, אבל בעיקר הוא נעשה בשנת 2019. מי היה שר התחבורה בשנת 2019? מה זה משנה עכשיו? בואי נחשוב, בואי נחשוב. אבל מה זה משנה, השרה? מה זה משנה? בואי ניזכר שנייה מי היה בזמן שעשו את השינוי הזה בתוואי, לא אני. את מעדיפה מרכזים מסחריים על פני נכים. אני אומר את זה, לא אני. אבל אתם פיניתם בכפר שלם, תלמדו את הלקח. עכשיו אני רוצה לחזור על, את מעדיפה מרכזים מסחריים על פני נכים. רגע, תיתנו לה להשיב, היא עוד לא השיבה. חבר הכנסת כץ, דקה. אני רוצה לחזור על ההסבר. כשאני שאלתי אותה בפעם שעברה על פרויקטים בפריפריה שהיא מבטלת, קודם כול, אני רוצה להתייחס, אבל היא עוד לא הצליחה להשיב.  פרויקטים בפריפריה שהיא ביטלה, עכשיו פתאום היא אומרת "אנשי מקצוע". אבל היא לא הצליחה להשיב. מתי שנוח לך זה את, ומתי שלא נוח לך זה אנשי מקצוע. תודה. בבקשה להשיב. במפלגת העבודה מעדיפים מרכזים מסחריים על פני נגישות של נכים? חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, אתה יכול קריאת ביניים, אתה לא יכול לנאום. בבקשה. חבר הכנסת כסיף, את האמירה הפופוליסטית לגבי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שתעדיף נדל"ן על גבי רשמתי לפניי, אבל התשובה האמיתית היא כפי שנתתי אותה. התכנון איננו סופי, ההתנגדויות, כולל אלה של אנשי השכונה שהתנגדו בדיוק בגלל החשש שיחפרו מתחת לבתים שלהם, ההתנגדויות האלה נמצאות על השולחן. יש חוקרת שעובדת על הדבר. התכנון הסופי לא נקבע, כי הדברים ייבחנו, ומן הסתם עוד יגיעו לשולחני. הם לא הגיעו עדיין משום שהחקירה עדיין בעיצומה. כמו שאמרתי, לשמחתי, אנחנו מתקדמות בחקיקת המטרו, ואנחנו נתקדם בהקמת הרשות. תהיה סמכות שתרכז את העבודה על זה, וכשנגיע אני מקווה שכבר יגיעו עם תשובות נכונות וטובות. אם אכן נראה שיש התנגשות בין מסחר לבין זכויות נגישות, בואו נגיע לגשר הזה, כרגע אנחנו לא שם. אני מבטיחה לך. כמו שפתחתי ואמרתי, אני העליתי את החשיבות של הנגישות במשרד התחבורה למקום מאוד מאוד גבוה, ונעשית על זה היום עבודה מאוד רבה, ואני הראשונה להכיר בחשיבות של הדבר הזה. הדברים בעבודה. אם, חלילה, נראה שיש בעיה, נטפל בה. כרגע כל הדברים האלה נלקחים בחשבון. בואו נראה מה תהיה התוצאה. תלמדו את הלקח של כפר שלם. תלמדו את הלקח של כפר שלם. זה אותו מקרה. תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. לא לפנות דיירים מהבתים. כן, גברתי השרה. הרכבת של המטרו שאנחנו מדברים עליה, אני גם כן בא בעקבות פניות של תושבים שם, ברעננה, על כך שהתחושה היא קצת לא נעימה. אני רק אומר לך את זה, שהם חשים שבעצם מורחים אותם ושזה יהיה כמו הסיפור של תחנת, של תל אביב. אבל השאלה היא כזאת: הרי הרכבת הזאת אמורה לשרת את הציבור. הציבור של הנכים אמור להגיע לשם מהר, לבית לוינשטיין, ולא להסתרבל בכל מיני שאטלים ודברים שהופכים את זה פשוט למורכב ולמסובך. זה כמו, תסתכלי, גברתי השרה, תסתכלי, זה בדיוק כמו להגיע לאוזן בצורה כזאת, במקום בצורה ישירה לאוזן. זו התחושה של התושבים. אשמח אם תגיבי לי על זה. ועוד משהו ממש בקטנה, בקצרה. עוד משהו בקטנה, היות שבאמת אני רוצה שהציבור לא, חלילה, יוטעה. הצגת פה קודם, לצערי, כששאל חברי חבר הכנסת מקלב, שגם היה סגן שר התחבורה, כפי שציינתי. מצג שלדעתי הוא מצג שווא כשאמרת שהסטטוס קוו בחיפה מעוגן בחוק. אז אני רוצה לומר, לא אמרתי את זה. דקה. לא אמרתי את זה. החוק, אז אני רק מדגיש. אבל אני לא אמרתי את זה. אוקיי. אל תאמר דברים שאמרתי שלא אמרתי. אז תתקני. גברתי השרה תתקן, שנייה. לא, גברתי לא צריכה לתקן כי היא לא אמרה שום דבר לא נכון. אדוני אמר דבר לא נכון. אז בואי אני אגיד לך. אז אני אומר שהחוק, אדוני אמר שאני אמרתי משהו שלא אמרתי, אז אנא ממך, ככה זה נשמע. ככה זה נשמע, אנשים באו ואמרו. יכול להיות, אדרבה, לך זה נשמע. גש ובדוק למה. בדוק את עצמך, מה שנקרא. בדוק מדוע שמעת דבר שלא נאמר. גברתי השרה, גברתי השרה, אני אהיה מאושר אם את תגידי דברים יותר ברורים. אבל בכל מצב, אני אמרתי דברים מאוד ברורים, הם רק לא מצאו חן בעיני אדוני, ולכן הוא מייחס לי דברים שלא נאמרו. תודה, תודה. רק שנייה, אני רוצה להתמקד בשאלת ההמשך. בסדר, אני מתמקד בזה. אני רק אומר, אין פה שאלה. שהחוק אינו מבדיל בין חיפה לערים אחרות. ועדת הכלכלה הבהירה את זה למשרד לפני שנה, שאין שום סמכות חוקית לתת היתרים חדשים. אבל על זה נקיים ביום ראשון, אני והשרה, דיון מהיר, יש לנו בוועדת הכלכלה. רק רציתי לבוא, שהשרה תבוא קצת יותר, תודה. עם ידיעה שאנחנו קצת מבינים בנושא. תודה רבה. תודה רבה. בבקשה, השרה. אין מה לענות על שני הדברים. הם היו חזרה על דברים קודמים. תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, של חברת הכנסת בן משה. בבקשה. גברתי שרת התחבורה, כביש 6 במקטע מעין תות ליקנעם נמצא בעבודה כבר ארבע שנים. הקטע מהווה צוואר בקבוק בתוך כביש 6 לשני הכיוונים, ובמקום יש עומסי תנועה כבדים ביותר. אציין שמדובר בקטע כביש של 6 ק"מ ללא גשרים, ללא מנהרות, ללא חציבות. ברצוני לשאול: 1. ממה נובע העיכוב? למה קטע כביש כזה, של 6 ק"מ, נמצא בעבודה משנת 2018? 2. מה הצעדים שמשרדך נוקט מול החברה המבצעת? האם הוטלו עיצומים כספיים? 3. מה הצפי לסיום, והאם ניתן להקדימו? תודה. תודה רבה לך, חברת הכנסת, בן משה. לא, רון בן משה. רון בן משה. רון בן משה. אני מאוד מודה לך ואני מסכימה איתך לגמרי. אף אני נדהמתי, והתקוממתי על העובדה שהעבודות שם נמשכות כל כך הרבה שנים וגורמות באמת לתקלה מאוד מאוד גדולה באזור, בכל האזור, אגב, צריך להגיד. זה ממש מפריע לכל האזור, לא רק בתוך הכביש עצמו. נכנסתי לתוך העניין, והבנתי שהיו פערי תכנון ופערי ביצוע. כלומר, הקירות שצריך להקים שם הם מורכבים יותר מבחינה הנדסית ומבחינה ביצועית ממה שחשבו ותכננו מלכתחילה. איכשהו הייתה שם איזו התברברות. זה לא טופל כראוי, לצערי, לפני שבאנו ונכנסנו לעניין הזה. אני חייבת להגיד לך שאני אישית נכנסתי לעניין, המנכ"לית ישבה עם גורמי המקצוע. מה שקרה זה שסיכמנו: הקבלן מחויב לסיים את העבודות עד ספטמבר 2022, וככל שהוא לא יעמוד בסיכום או נראה שיש עיכובים בדרך שמאיימים על כך שהוא לא יעמוד בסיכום הזה, יש לנו סל של סנקציות שאנחנו לא נהסס להפעיל. אבל כרגע העדיפות העליונה מבחינתי היא לסיים במהירות האפשרית את העבודות ולפתוח באמת את הציר הזה באופן המיטבי. אפשר היה לתת קדימות להליכים משפטיים. מבחינתי, העדיפות הייתה לסיים את העבודות. אני מאוד מאוד מקווה שאכן הם יעמדו במה שהם התחייבו אליו ושלא נצטרך להגיע להליכים משפטיים, אבל אם נצטרך, חלילה, אז יש לנו באמת אמצעים רבים שנוכל לנקוט. תודה, גברתי השרה. אז אני מקווה באמת שבתוך שבעה חודשים אפשר יהיה לנסוע באופן חלק בכביש 6, גם תושבי הצפון, שמגיע להם השירות הזה אחרי עיכוב באמת כל כך ארוך. חד-משמעית. גם תושבות ותושבי הצפון, וגם מי שרוצות ורוצים להגיע לצפון ולא גרות שם, אולי הן בדרום, את יודעת. אדרבה. בהחלט. תודה. חבר הכנסת גינזבורג, שאלה נוספת? חבר הכנסת אשר? בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. וברשות כבוד היושבת-ראש, גברתי השרה, אני חוזר לנושא המטרו, ואגב, כחבר בוועדת תשתיות, גם מהאופוזיציה, תמכנו בעניין הזה של המטרו. שמחה לשמוע. כיף לדעת. היו כמה הסתייגויות חשובות שלצערי לא הצליחו להעביר אותן בוועדה, למרות שהייתה הסכמה שזה דבר נכון, אבל נראה בהמשך הדרך. אין ספק שהמטרו הוא דבר חשוב. אבל אני רוצה להיכנס לנקודה נוספת: הדבר הכי חשוב בהצלחה של המטרו זה החיבור לתחנות המשמעותיות של מסילות הברזל בערים הגדולות. יש תחנה שאמורה, תחנת ראש העין, אלעד, שמשרתת, אני רק רוצה לרשום, פשוט, את דבריך. כדאי. מתוכננת תחנת מטרו בסירקין, באזור של ראש העין, גם באלעד, אבל ראש העין זאת עיר ענקית היום, בהתפתחות, עם אזור תעשייה גדול מאוד, ואלעד, אזור התעשייה שאושר בתקופה האחרונה, מדובר על 1.5 מיליון מ"ר של תעסוקה שישרת את כל האזור. התחנה הזאת והחיבור הזה לראש העין חסרים מאוד. זה לא עוד בקשה לעוד תחנה, שזה יהיה קרוב לי למשהו כזה או אחר, זה המהות של המטרו. אז אני ח��שב שמדובר בעצם על הארכת המסילה ב-650 מ', עם כל השקלולים של זמני הגעה וכו'. יש חשיבות ענקית לכך שלא יהיה מצב שעיר כמו ראש העין או עיר כמו אלעד, על אזורי התעשייה הקיימים או המתוכננים שלהן, יהיו מנותקות ויישענו רק על קישוריות כאלה ואחרות, שהן גם טובות, אבל אם יש מסילת ברזל שיכולה להיפגש עם המטרו זה יהיה הצלחה של המטרו, ואם לא, זה יהיה חסר מאוד. אז נא תשומת ליבך לעניין. ואם יש לך תשובה לעניין, אשמח לשמוע. ואם לא, זה גם בסדר, כי אני רוצה את זה כשיעורי בית שלך. כפי שאמרתי בתשובה הקודמת לעניין המטרו  אדוני, אתה, כמי שעסק באמת בחקיקה, יודע שהתכנון הוא עדיין לא סופי, ושהוא עדיין נמצא על השולחן, גם הדברים האלה נשקלים. אני כמובן שוחחתי עם ראש עירית ראש העין, עם ראש העיר אלעד עדיין לא הייתה לי ההזדמנות, אבל אני בטוחה שזה יקרה בהמשך. ובכל מקרה, הדברים נשקלים, ואנחנו נטפל בהם בהמשך, אין שאלה. כל הדברים האלה יישקלו שוב ושוב. תודה רבה. תודה רבה. כעת אנחנו עוברים לחבר הכנסת איתן גינזבורג. שאלה נוספת. גברתי השרה, שלום. אדוני חבר הכנסת גינזבורג. אנחנו מפריעים? לא, לא. מאוד חשוב לי שתישאר כאן. מאוד.  נוכחותך נעימה לנו. מאוד. גברתי השרה, לפני זמן מה העליתי בפנייך שאילתה ביחס למהירות הנסיעה המותרת בכביש מס' 1 ושאלתי מדוע מהירות הנסיעה לא עולה מ-90 ל-100 קמ"ש. אין אדם שנוסע שם 90 קמ"ש, בכביש מס' 1, גם לא גברתי, אני מניח, או לא נהגך. והדבר הזה גורם גם לעוגמת נפש, גם לדוחות מיותרים, ובאמת היום, בעידן של היום, במכוניות של היום, ואחרי שהכביש כבר רחב, עם שלושה וארבעה נתיבים, אין שום סיבה. ואת ענית לי שעל פי המלצות משרדך, חוקרי תנועה. כן, כן, כן, יש כאלה ויש כאלה, ואני שמעתי גם שיש חילוקי דעות בין הגורמים המקצועיים, אבל אני לא איכנס לכך. את משאירה את זה, ואת מחליטה לא להעלות את זה ל-100 קמ"ש, למרות שזה בסמכותך. אז אתה חוזר ומעלה את השאילתה? לא. אלא? השבוע נסעתי בצפון בכביש מס' 77, כביש בעל שני נתיבים לכל כיוון, עם שוליים מאוד מאוד צרים, יותר צרים מאשר בכביש מס' 1, ושם מותר לנסוע 100 קמ"ש. יש אישור, ויש תמרורים של 100 קמ"ש. אז אני חוזר לשאילתה, גברתי, למה לא לבחון את אותן המלצות? ואני אומר לך שזה לא סביר. אין שום סיבה לא לבחון את הנושא הזה מחדש ולהפעיל את סמכותך ביחס למהירות הנסיעה שבכביש מס' 1. אז קודם כול אני זוכרת שהתשובה התייחסה לא לכביש ולרוחב הכביש ולרוחב השוליים, אלא לסיבוב הספציפי, כי הרי מדובר על מקטע מסוים, ודיברו שם על הסיבוב, למיטב זיכרוני. אני לא, איתן גינזבורג (כחול לבן): אני יודע מה שאלתי, גברתי. זה לא היה סיבוב. זה היה על הקטע שבו הכביש הופך מ-110 קמ"ש, כי זה כביש 6, ל-100 ול-90. ממקום מסוים הוא רק 90 קמ"ש, עד ירושלים. אני זוכרת שהתשובה נגעה לאיזשהו סיבוב, לאיזשהו משהו מסוג זה. התשובה נגעה לכך שמהקילומטר ה-26 זה הופך ל-90. זאת הנקודה היחידה שהייתה בשאילתה שלי ושל יואב. מקילומטר מסוים. ומה,  ויש שוטר שעוצר אותך כל שנייה. אתה מקבל תמיכה בלתי מסויגת פה מחבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני רואה. ומחבר הכנסת אשר. ומחבר הכנסת אשר, וואו. אז אם כך, תראה, חבר הכנסת גינזבורג, בפעם הקודמת נתתי לך את התשובה המקצועית. לא בחנתי את זה שוב, וגם לא אמרתי שאני אבחן את זה שוב. אבל לבקשתך, עכשיו, כשאתה מביא גם את הדוגמה הספציפית, אני מבטיחה לך, בכל זאת, לבחון את זה מחדש. רק אל תפגעו בכביש 77. שלא יהיה מצב הפוך. בסדר גמור. תודה ��בה. תודה רבה, כבוד השרה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים, התשפ"ב 2022. תודה. אנחנו עוברים לחקיקה. אנו מתחילים עם הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב 2021. יעלה וינמק ראשון חבר הכנסת פטין מולא, בבקשה. יש לך עד עשר דקות. גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, כבוד חבריי חברי הכנסת, בתקופת כהונתי כסגן שר במשרד ראש הממשלה בכנסת העשרים-ושלוש, בהנהגת הליכוד, פעלתי לקידום חוק-יסוד: עיגון מעמדה של העדה הדרוזית, בתיאום מלא עם ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה חבר הכנסת מר בנימין נתניהו, עם יו"ר הכנסת לשעבר חבר הכנסת יריב לוין, עם ראש העדה הדרוזית שייח' מואפק טריף ועם נבחרי ציבור לשעבר וחברי כנסת לשעבר, ועוד אנשי ציבור רבים, על מנת להעביר את חוק-היסוד ולקבל את תמיכתן של כל סיעות הבית דאז. לצערי החוק הזה לא הגיע לשולחנה של הכנסת העשרים-ושלוש מסיבות שאינן תלויות בי, עקב פירוק הממשלה ופיזור הכנסת העשרים-ושלוש. מייד לאחר שנבחרתי לכנסת העשרים-וארבע, ועוד לפני ולפני יישום החוק הנורבגי, הגשתי את הצעת חוק-יסוד: עיגון מעמדה של העדה הדרוזית, באותו הנוסח בדיוק שהתכוונתי להגיש בכנסת העשרים-ושלוש. חוק-היסוד: "מדינת ישראל מכירה במעמדה של העדה הדרוזית כעדה דתית ותרבותית ייחודית, הנוטלת חלק בבניינה של מדינת ישראל ובהגנה עליה. מדינת ישראל תאפשר לאזרחיה בני העדה הדרוזית לשמור על זהותם הייחודית, ותפעל לשימור המאפיינים הלשוניים, התרבותיים והדתיים של העדה, ובכלל זה הכרה בדגל העדה, בחגי העדה ובמועדיה. אזרחיה הדרוזים של המדינה זכאים לשוויון זכויות מלא. המדינה תפעל לפיתוח, הקמה וביסוס התיישבות דרוזית. תקציבים לעניין זה ייקבעו בחוק". אין לשנות את החוק הזה אלא בחוק-יסוד שהתקבל ברוב של 60 ורוב של חברי כנסת. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בני העדה הדרוזית, את הצעת החוק הזו הנחתי על שולחנה של הכנסת העשרים-וארבע ב-16 ביולי 2021, הצעת חוק שמספרה 2428/24, ובאותו חודש הגשתי הצעת חוק רגילה המשכית לחוק-היסוד. לאחר מכן, הגשתי בקשה לדיון בוועדת השרים לחקיקה על מנת לקבל פטור מחובת הנחה של 45 יום ולקבל את אישורה לחוק-יסוד זה ביום 22 בנובמבר 2021. ועדת השרים החליטה לדחות את בקשתי בארבעה חודשים. במילים אחרות: ידונו בה ב-22 במרץ 2022. חבריי חברי הכנסת, לאחר שהושבעו שני חברי הכנסת הדרוזים, חבר הכנסת מופיד מרעי וחבר הכנסת עלי סלאלחה, בעקבות החוק הנורבגי, ואני מברך אותם ומברך את העשייה שלהם, סיכמנו שיגישו את אותה הצעת חוק-יסוד ואותה הצעת חוק רגילה, ההמשכית, על כל סעיפי עיגון מעמדה של העדה הדרוזית, ועם אותו נוסח בדיוק, על מנת לקבל הסכמות של כל סיעות הבית, ולקבל את אישור ועדת השרים לתת סיכוי לשני החוקים החשובים לעבור ולקבל אישור ועדת השרים. חבריי הגישו אותן הצעות חוק בדיוק, כפי שאני הגשתי בכנסת הנוכחית. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ציבור דרוזי שרואה אותנו ושומע אותנו היום, השר חמד עמאר בחר לעשות מהצעת חוק-היסוד ומהעלאתה בפני ועדת השרים בישיבתה האחרונה, הון פוליטי וקרקס פוליטי בממשלת ישראל ובכנסת ישראל על חשבון הציבור הדרוזי. במקום להעביר את חוק-היסוד שהגשנו שלושתנו יחד, בחר ופעל השר חמד עמר להעביר את הצעת החוק של סיעת ישראל ביתנו. חבריי, מדובר באותה הצעת חוק בדיוק, שכבר עברה בקריאה טרומית, בתמיכתי ובתמיכת הליכוד ורוב גוש הימין, בכנסת העשרים-ושלוש, ביום 19 בדצמבר 2020, ברוב של 77 חברי כנסת, שבועיים מתחילת מערכת הבחירות לכנסת העשרים-וארבע. רבותיי, מדובר בהצעת חוק רגילה ולא בהצעת חוק-יסוד, הצעת חוק שאין בה שום דבר, שום, לא תקציבים, לא דתי, לא עדתי, לא אנושי, פשוט הצעה ריקה מתוכן, שנקראת: הצעת חוק ציון יום לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית. זו הצעה שנוגדת את כל ההבטחות של יו"ר מפלגת ישראל ביתנו השר ליברמן והשר חמד עמאר, ונוגדת לחלוטין את כל ההבטחות שלהם לעדה הדרוזית בתקופת הבחירות לביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ. כבוד השר חמד עמאר, למרות כל זה אתה לא תצליח לעצור אותי ולהעמיד אותי כנגד החברה הדרוזית, שאותה אני מייצג נאמנה, וששלחה אותי לכנסת בבחירות דמוקרטיות. חוק-יסוד עיגון מעמדה של העדה הדרוזית יעבור איתכם או בלעדיכם, מפלגת ישראל ביתנו, היום, או בעוד שנה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מונחת לפניכם הצעת חוק חשובה לבני העדה הדרוזית. בעבר נעשו למען העדה הדרוזית הרבה ניסיונות, אך הם היו חלקיים, היו זמניים, היו ארעיים ונקודתיים. כעבור יותר מ-70 שנה הגיעה העת לתת מעמד ראוי לחברה הדרוזית בתוך החברה והעשייה הישראלית, באופן קבוע תמידי ומלא. מאז שנות החמישים של המאה הקודמת הוכחנו כעדה עצמאית, עם חגים דתיים שלנו ובתי דין רבניים. הכרה כן, אך שוויון לא היה. אני חוזר: הכרה כן, אך שוויון לא היה. אני רוצה שוויון בחיי היום-יום שלנו, בתקציבים, בתכנון העתידי ובהכרה אזרחית. אנו רוצים שהצעירים שלנו ירגישו שווים החל מיציאתם מביתם, דרך בית הספר, וגם באוניברסיטה, ולא פחות בהשתלבות בעבודה, ירגישו שווים. נימוק וקריאת סעיפי החוק, שמונח על שולחן הכנסת המכובדת אדוני, גם מוסלמים ונוצרים ראויים לשוויון? בוודאי. אז למה החוק מתייחס, אתה, כחבר כנסת, מייצג את החברה המוסלמית והנוצרית. אתה מוזמן להגיש הצעת חוק. נתמוך בכל הכוח. נימוק וקריאת סעיפי החוק שמונח על שולחן הכנסת המכובדת, חבר הכנסת סמי אבו-שחאדה, בואו נקשיב. תקציב פיתוח וקידום היישובים הדרוזיים יעוגן בסעיף תקציב נפרד בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה 1985. די לתוכניות החומש, אנו רוצים להיות בגופו של כל תקציב במדינה. יש לחזק את הארנונה ברשויות המקומיות במגמה לחזק את התקציב השוטף, באמצעות בניית פרויקטים ממשלתיים ביישובים, לדוגמה תעשייה צבאית. מיליארד או שניים הם רק טלאי ולא טיפול יסודי. המדינה תפעל לפיתוח ולקידום תוכניות מתאר ופתרונות דיור בעבור בני העדה הדרוזית, ולהסרת חסמים הכרוכים בכך. העדה הדרוזית מנתה, בעת הקמת המדינה, כ-15,000 נפשות והיו להם 330,000 דונם קרקע פרטית. כיום העדה מונה 148,000 תושבים ונותרו להם 110,000 דונם פרטיים. מבקשים בנייה ופיתוח בקרקעות שנלקחו מאתנו. חוסר התאמה בין שטחי שיפוט, קווי בנייה ואדמות פרטיות. חוק איחוד וחלוקה קשוח מדי לבעלי חלקות קרקע קטנות. לדוגמה: במגרש של 350 מטר רבוע לא ניתן לקחת 30%. דרושות התחלות חדשות, כבישי טבעת מסביב לכפרים ואז שכונות חדשות, מודרניות ומתוכננות מראש, גם בקרקע שהופקעה בעבר וגם באדמות פרטיות, בדגש על בנייה רוויה לגבהים. שחרור ושינוי סטטוס קרקעות בסביבת הכפרים הדרוזיים, לרבות שמורות טבע. הסרת חסמים וזירוז הליכים בתכנון הכפרים על מנת להדביק את הפער הענק שנוצר. דרושה החלטת ממשלה להס��ת חסמים, כבוד השר גדעון, שר המשפטים. הביוב לא מושלם ב-40% כמעט משטחי הכפרים הדרוזים. הכבישים הצרים שרובם ללא מדרכות זועקים לשמיים. הממשלה תפעל להקמת יישוב עירוני בצפון המיועד למגורים, לתעסוקה ולשירותים לאוכלוסייה הדרוזית. הידעתם, גם בקרב בני העדה הדרוזית, ראשי הרשויות והציבור הרחב הדעות חלוקות בנושא הקמת יישוב דרוזי חדש, גברתי היושבת-ראש. מצד אחד, אם יוקם כזה יישוב, תיפתר בעיית הבנייה לטווח הרחוק בכל היישובים הדרוזים. מצד שני, מהחשש מחוסר הסתגלות של הצעירים והצעירות הדרוזים להתנתקות מכפריהם, קיים חשש לכישלון פרויקט זה. כבוד חבר הכנסת, אם מוסלמי גר ליד דרוזי ורוצה לעבור לעיר הדרוזית החדשה, זה בסדר? יבחנו את זה בחוק שיגובש. סוגיה נוספת, שראוי להדגיש אותה, הינה עשרות או מאות, חבר הכנסת, לסיים, בבקשה. זוגות דרוזים שכבר גרים בערים מעורבות, כבוד חבר הכנסת מהמשותפת. לאור האמור, אני בעד הקמת יישוב דרוזי חדש, כי בעיניי היתרונות גוברים על הדעות שפוסלות את הנושא. בעיניי, פרויקט זה יפתור את מרבית בעיית מחוסרי הדיור, תודה רבה. ובעיות התכנון ביישובים הדרוזיים. תודה רבה. גברתי, דקה. לא, אין דקה. משפט אחרון. המדינה תפעל לשילוב ולקידום בני העדה הדרוזית בשירות המדינה ובחברות הממשלתיות והתאגידים והגופים. משפט אחרון, בבקשה. לסיכום, למה מגיע לעדה הדרוזית חוק כזה? כי בזכות ולא בחסד אנו אזרחים נאמנים, כי בזכות ולא בחסד אנו אזרחי מדינה דמוקרטית, כי בזכות ולא בחסד אנו ממלאים חובות וראויים לזכויות. אנו גרים בפריפריה וראוי לחזק אותנו. טוב, תודה רבה, חבר הכנסת פטין מולא. הכפרים שלנו מדורגים במצב הסוציו-אקונומי 4 ומטה, ואנחנו זקוקים לשוויון. תודה רבה. חבריי חברי הכנסת מכל הסיעות, ימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה, אני קורא לכם ולכן להצביע ולתמוך בהצעת חוק חשובה זו. תודה רבה ובהצלחה. תודה רבה. כעת אנו עוברים להצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב 2022, של חבר הכנסת עלי סלאלחה, בבקשה. כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, הנחתי על שולחן הכנסת את חוק העדה דרוזית, שעולה היום לקריאה טרומית. החברה הדרוזית הוכרה על ידי ממשלת ישראל סליחה, אני מבקשת, מהתאים, בבקשה. חבר הכנסת אקוניס, בבקשה. תודה. יאללה, תשמע את אחיך הדרוזי. בבקשה. החברה הדרוזית הוכרה על ידי ממשלת ישראל כבר בשנת 57 במאה הקודמת, כעדה דתית, עצמאית, בהתאם לפקודת העדות הדתיות. הייחודיות של החברה הדרוזית במדינת ישראל נובעת מכך שבניה תמכו ותומכים במדינת ישראל. מאז הקמתה אנו נוטלים חלק אינטגרלי, אני מדבר אליכם, אנשי הליכוד. חברים וחברות, בואו נקשיב. חברת הכנסת מירי רגב. חברת הכנסת מירי רגב, בואו נקשיב. מה הבעיה? באתי להצביע בעד, מה את רוצה? בואי נקשיב, אני גם רוצה להקשיב. בואו נכבד את המעמד. כשחבר הכנסת פטין מולא, כולנו הקשבנו, אז חבר הכנסת עלי סלאלחה, נקשיב. תודה רבה. מטרת החוק היא שהמדינה תתקצב את פיתוח היישובים הדרוזיים, וזה יעוגן בסעיף תקציבי נפרד. המדינה תפעל לקידום תוכניות מתאר ולמצוא פתרונות דיור בעבור בני החברה הדרוזית, להסיר חסמים ולפתח את החינוך, התרבות ושאר תחומי החיים. תסבירו לי, חבריי היקרים, המזכירות, יש לו שלוש דקות, איך זה הגיוני ש-74 שנים החברה הדרוזית לא זוכה למעמד חוקי, שמסדיר את מעמדה במדינת ישראל? אנחנו צמאים לפיתוח תוכניות מתאר, הדור הצעיר שלנו חנוק. חנוק. כבר כמה עשורים ועדת התכנון לא מ��דמת היתרים לבנייה על הקרקעות הפרטיות ביישובים שלנו. המדינה מוציאה צווי הריסה על סך 300,000 ש"ח, לפי קמיניץ, וזה לא פייר וזה לא נכון לבני העדה היקרה. חוק קמיניץ וחוק הלאום הם חוקים מפלים. זאת דקירה בגב האזרחים, שנותנים למדינה הכול ומשרתים אותה. אני דורש מהממשלה להכריז על כל יישובי החברה הדרוזית כפרויקט לאומי, פרויקט שיקדם אותנו, שיצמצם פערים בינינו לבין החברה הכללית. החלום שלי, שהכפרים הדרוזיים יתפתחו וייראו כמו נהריה, כרמיאל ושאר היישובים היהודיים מסביבנו. הצעת החוק מביאה עימה בשורה, אומנם לא מספיקה, אנו שותפים בחובות אבל לא מקבלים את מלוא הזכויות, לכן הגיע הזמן, וראוי שנקבל שוויון מלא בחובות וגם בזכויות. חברים, הצגתי בפניכם רק דוגמה אחת מתוך מכלול גדול של חסמים לחברה הדרוזית. מדברים איתנו על אחים לנשק, ברית דמים, ברית אחים. אלה מושגים יפים, אך המציאות מוכיחה אחרת. תתעוררו לפני שיהיה מאוחר. השארתם אותנו מאחור. נכנסתי לכנסת למטרה אחת ויחידה, לשנות את המציאות המעוותת הזאת. החוק הזה הוא צעד קטן בדרך לשוויון מלא,  תודיעו באופן מסודר למזכירת הכנסת. תודיעו באופן מסודר. כן, תמשיך, בבקשה. אני רוצה להודות לחבריי ושותפיי חברי הכנסת מופיד ופטין על שיתוף הפעולה המלא בהגשת החוק. אני בטוח שזו רק ההתחלה שלנו למען החברה הדרוזית ולמען שוויון מלא. אני פונה לכל חברי הכנסת, מימין ומשמאל, אופוזיציה וקואליציה, ערבים וחרדים, לתמוך בהצעת החוק הזאת, שמטרתה היחידה היא להביא לשוויון מלא בחברה הישראלית. יחד עם זאת, אני מקדם בימים אלה הצעות חוק תחת הכותרת,  זו התשובה, זו התשובה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה, בוא נקשיב. חוק השוויון. חוק השוויון. מעל הבמה הזאת, אני רוצה לברך את כרואן חלבי, האתלטית הראשונה מהחברה הדרוזית, שקבעה שיא ישראלי חדש בריצת 1,000 מטר. גאים בך, ושתמשיכי להצליח ולשבור שיאים. אני שם לב לרחשי ליבם של הדרוזים. זהו צעד ראשון לקראת חוק-יסוד שיענה על שקיפותנו. תודה רבה, חברים. תודה רבה, חבר הכנסת עלי סלאלחה. ינמק את הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב 2022, חבר הכנסת מופיד מרעי, בבקשה. גברתי היושבת-ראש, שרים, כבוד השר חמד, השר בני גנץ, חברי הכנסת, מירי, פטין, אני רוצה להגיד, חברי הכנסת וחברות הכנסת המכובדים והמכובדות, אי-אפשר שכל אחד ואחד מכם ידבר עשר דקות, עם כל הכבוד. אנחנו לא מדברים עשר דקות, לי נתנו ארבע דקות. אני גם אשתדל לקצר. חברים, הצעת החוק, מבחינתי, התחלה סגירת מעגל והיא לא סגירת מעגל סופית. הצעת החוק מחזירה אותי ליולי 2018. בבית הזה ב-19 ביולי 2018 עבר בכנסת חוק הלאום. החוק יצר משבר חריף בין העדה הדרוזית לבין הממשלה והקואליציה. אנחנו, חוק הלאום. תפסיק, אתה מוכן לתת לי לסיים את הדברים? קמה זעקה בציבור והמשפחות השכולות, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, לא ייתכן שכל פעם מישהו עולה, ואתה, בוא נקשיב, בוא נקשיב. תכבד את המעמד  חבר הכנסת פטין מולא, סליחה, היה לך זמן די והותר. חבר הכנסת פטין מולא, אני מבקשת שכולם יקשיבו. בבקשה, חבר הכנסת מרעי. שיכבד את המעמד, חבר הכנסת אבו שחאדה, כשאתה תנאם אני אשיב לך ואני אכבד את הדברים שלך. אני אומר שחוק הלאום יצר משבר חריף בין העדה הדרוזית לבין הממשלה והקואליציה, וקמה זעקה בציבור והמשפחות השכולות, חיילים וקציני מילואים. מיותר לציין כאן, בבית הזה, מה התרומה של העדה הדרוזית למדינת ישראל. אני חושב שאנחנו אחרי זה ושהדברים מא��ד ברורים. כל הפניות שלי בזמנו, כיושב-ראש הפורום של ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות וראשי הרשויות, לפני החקיקה, לדון בחוק, נדחו. לאחר המשבר הוקדם צוות משא ומתן עם ראש הממשלה אז חבר הכנסת בנימין נתניהו, היום יושב-ראש האופוזיציה, שכלל את שייח' מואפק טריף, חבר הכנסת מטעם הקואליציה חמד עמאר, שהוא היום שר והיה מבין יוזמי החוק, השר איוב קרא, שתמך בחוק, חבר הכנסת לשעבר שכיב שנאן ונציגי ראשי הרשויות רפיק חלבי מדאלית אל-כרמל, ווהיב כביש מירכא ואני, כיושב-ראש ראשי הרשויות וכמייצג את הקצינים הבכירים ואת המשפחות השכולות. המשא ומתן הגיע למבוי סתום. בהמשך עלה הרעיון לחוקק חוק עיגון מעמדה של העדה הדרוזית או תיקון לחוק הלאום. המשבר במשא ומתן הביא לעצרת הגדולה בכיכר רבין, ב-4 באוגוסט 2018, מחאה שזכתה לתמיכה רחבה בציבור וגם ממנהיגי המדינה. שר הביטחון ויושב-ראש כחול לבן בני גנץ, לפני כניסתו לפוליטיקה, יצא נגד הפגיעה בדרוזים והתייצב לצידנו. שר החוץ יאיר לפיד, שהיה יושב-ראש האופוזיציה, התייצב לצידנו יחד עם בוגי ובני בגין, שבכלל הציע תיקון חוקתי לחוק הלאום, ורבים אחרים. ומאז הכנסת נכנסה לאי-יציבות פוליטית, ובכלל כל המדינה, שהתבטאה בארבע מערכות בחירות. הבעיה המרכזית של הדרוזים היא חוסר פיתוח של היישובים, תכנונית ותשתיתית. זה המפתח לכל ההתפתחות. כל התפתחות אחרת נובעת מהתפתחות תכנונית. על כן, חוק זה בא לוודא פיתוח שווה ליישובים בכל התחומים. מה שחל על יקנעם חל על דאלית אל-כרמל ועוספיא, מה שחל על נווה זיו או שלומי, יחול על ירכא ועל שאר היישובים, וכן הלאה עד לחורפיש ובית ג'ן. הגיע הזמן לשים קץ לכל צווי ההריסה והקנסות המינהליים, שנובעים מחוק קמיניץ ומחוסר תכנון. כיום, זה הדבר המרכזי שמעסיק את ראשי הרשויות. במקום לתכנן, עסוקים בקנסות. אנחנו בהמשך נדון בחוק-היסוד שהגשנו, ועד אז נעשה את התיקון החוקתי לכל העוולות של חוק הלאום. אני שמח שחבריי, פטין מולא מהליכוד ועלי סלאלחה ממרצ, הגישו הצעות חוק דומות כדי לאחד את כלל ההצעות, ולדון בהם בהמשך. אני מבקש מכל חברי הבית לתמוך בהצעת החוק ולהיות חלק מהשינוי. החוק יביא לחברה הדרוזית שינוי משמעותי במטרה אחת: לחזק את חוסנה של החברה הדרוזית, ולחזק את חוסנה הלאומי של המדינה. חבר הכנסת שחאדה, הגשנו הצעת חוק, בהובלה של חבר כנסת יושב-ראש סיעת כחול לבן איתן גינזבורג, להכניס את השוויון לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אני חתום על החוק. שיהיה שוויון לכולנו. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת מופיד מרעי. ישיב על הצעות החוק, לא, קודם כול אנחנו נעשה הצבעה. ירדנה. ירדנה? קודם כול נעשה הצבעה? מה שירדנה אומרת. אז ישיב במשולב, בבקשה, השר במשרד האוצר חמד עמאר.  החלטה שלך. לאשר לדבר. אה, אוקיי, אחר כך. זה רשום אצל ירדנה, אל דאגה. הכול רשום, אל דאגה. את ארבעתן הוא מסכם, לא? לא יודע. כל הארבע ביחד? סוכם שהוא ישיב על ארבעתן ביחד. לא כל הארבע ביחד? אני זוכר שכל הארבע ביחד. לא. סוכם שהוא ישיב על ארבעתן. חבר הכנסת פטין מולא, לאט-לאט. לאט-לאט. חבר'ה, תנו למזכירות הכנסת לעבוד. אכן, תנו למזכירות הכנסת לעבוד, הם יודעים הכי טוב מה לעשות. זה מה שסוכם, שהוא עונה על ארבעתן. זה לא הסיכום שהיה. זה לא הסיכום שהיה, גם כבוד השר לא בסדר. לא, גברתי, לא נכון, זה לא בסדר. רגע, לא הבנתי, פטין, מה הבעיה? היה סיכום שהוא יסכם על ארבע. זה מה שסוכם. שיסכם, שידבר חופשי. שילוב, שיסכם על שלוש, אחר כך שיסכם על שלו, אין בעיה. מי זה שלו? קושניר, זאת הצעת חוק של חמד. רק תסבירי להם למה אני לא עונה על ארבעתן ביחד, כי זה מפריע להם. על פי מזכירת הכנסת, מה שהודעתם לה זה מה שמתקיים, שבעצם  לא, לא, לא, גברתי, לא, זה לא נכון. סליחה. זה מה שירדנה מזכירת הכנסת אמרה, שבעצם מכיוון שלא הודעתם מלכתחילה. לא, מזכירות הממשלה ככה הנחתה. אז זהו. אז אנחנו נקשיב כרגע לשר, שישיב על שלוש הצעות החוק, ואחר כך תעלה ההצעה הרביעית, ואז הוא ישיב עוד פעם, וזהו. בבקשה, כבוד השר. זה עקום. עכשיו שלוש, ואחר כך עוד אחת. בבקשה, כבוד השר, בוא נקשיב. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, חברים, אם יש מישהו שיש לו משהו, שייגש למזכירות וידבר איתה. בבקשה, בואו נקשיב. הוא היה יכול להשיב על זה, בבקשה. חבריי חברי הכנסת, אני משיב על שלוש הצעות חוק. חשבתי שאני משיב על ארבעתן יחד, אבל גם אין לי בעיה לעלות עוד פעם ולהשיב. תעלה פעמיים.  אז מה שאני אעשה עכשיו, לפני שאני עונה, אני כאן ארד ואתן לחבר הכנסת אלכס, ואז אני אשיב על ארבע הצעות החוק ביחד. תודה רבה. אני יכול לרדת, נכון? אז אני אשיב על ארבעתן ביחד. לא, לא. הנחו אותנו ממזכירות הממשלה, וגם הלשכה המשפטית, שאלה שני נושאים שונים. אי-אפשר, זה הכול. זה שונה. שלוש, והרביעית שונה. שלוש אותו הדבר, והרביעית שונה. כי אני לא רוצה שיצביעו נגד. באמת, נו, די, אל תערבבו. הנחו אותנו, אני מבין שיש שלוש הצעות שונות. שלוש ההצבעות נפרדות ממילא. אין שום בעיה. אז מה? יש שלוש הצעות שונות. אלו שלוש הצבעות שמוצמדות ביחד, וכל הצעה היא שונה. ההצעה של חבר הכנסת אלכס קושניר היא שונה, לכן אני אשיב עליה לבד. תודה רבה. בבקשה. אבל קודם כול אני באמת רוצה להודות לשר המשפטים. אני אתחיל בשר המשפטים, יושב-ראש ועדת השרים לחקיקה, שאפשר שנעביר את הצעת החוק בוועדת שרים לחקיקה. חבר הכנסת, השר גדעון סער, תודה רבה. אחרי זה אני באמת רוצה להודות לחבר הכנסת פטין מולא על הצעת החוק. הוא לא חבר כנסת, הוא שר. חבר הכנסת. אז אני רוצה להודות לחבר הכנסת פטין מולא. פטין מולא הוא חבר כנסת, נכון? נכון. אני רוצה להודות לחבר הכנסת פטין מולא, לחבר הכנסת עלי סלאלחה, לחבר הכנסת מופיד מרעי, שהביאו את הצעת החוק החשובה הזאת. אני אנמק קצת את הצעת החוק ואת העמדה שלי, כי אני העברתי הצעת חוק בטרומית בקדנציה הקודמת המעגנת את מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות. הצעת החוק הנוכחית מדברת על תקציבים ועל פיתוח היישוב, והיא הצעת חוק מאוד חשובה. אבל אני רוצה גם להגיד לחברי חבר הכנסת פטין מולא, אני חושב, אתה העלית טענה כאילו שאני הורדתי משהו מסדר-היום של ועדת החוקה, או ועדת שרים לחקיקה; אין לי סמכות להוריד נושא מוועדת שרים. אתה יכול להתייעץ עם החברים שלך שהיו שרים, שהיו 12 שנים ברצף בוועדת החוקה. אין לשר סמכות להוריד נושאים ואין סמכות לשר להניח נושאים בוועדה. מי שמניח את הנושאים אלו הסיעות בכנסת, ולא אני. אבל זה סוכם איתך לפני. סוכם איתך לפני. לכן, אני חושב שהטענה שלך שאני לקחתי את הצעת החוק שלך והזזתי אותה הצידה היא טענה מוטעית. או שהטעו אותך או שלא הסבירו לך נכון את הנושא. אין לי סמכות כזאת. גם אם הייתה לי סמכות, הייתי משאיר. חבר הכנסת פטין. ואני תומך בכל הצעת חוק שתבוא למען העדה הדרוזית, אילחם בשבילה, אקדם אותה. אני אמרתי את עמדתי מאז שנכנסתי לכנסת. אני, כמו שאני אומר תמיד: אני לא משנה את הפנים שלי, את ההחלט��ת שלי, את הדעות שלי כל יום. מאז שנכנסתי לכנסת אמרתי שבאתי לקדם את העדה הדרוזית, ואני ממשיך באותו כיוון. הנקודה השנייה: אנחנו לא מזמן, רק לפני פחות משלושה חודשים, העברנו החלטת ממשלה חסרת תקדים למגזר הדרוזי לשנים 2021, 2022, 2023. אני אתן קצת סעיפים מהחלטת הממשלה שעברה, וכל הדברים האלה יבוצעו, יקודמו, ונביא את המגזר הדרוזי למקום אחר לגמרי. בחינוך אנחנו משקיעים 508.6 מיליון שקל בגליל ובכרמל ועוד 114 מיליון שקל בגולן. אלה סכומים גדולים, שיכולים לקדם מאוד את החינוך. 20222023-: בינוי ושיכון, 508 מיליון לגליל ולכרמל ועוד 81 מיליון לגולן, תחבורה, 387 מיליון לגליל ולכרמל ו-56 מיליון לגולן, תרבות וספורט, 180 מיליון שקל לגליל ולכרמל ו-20 מיליון לגולן. אני אמשיך ואגיד עוד ועוד סעיפים. לכן אני אסתפק בזה. גם אענה לחבר הכנסת אלכס קושניר, אבל אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. תודה רבה, כבוד השר. ביקשה להגיד דברים חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שמתנגדת. בבקשה, יש לך שלוש דקות. כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, חשוב לי לציין בתחילת דבריי שעקרון השוויון אמור להיות מוטמע כחוק-יסוד לכלל אזרחי המדינה, בהיותם אזרחי המדינה. אם המצב היה תקין במדינת ישראל, לא היה צורך לעשות חוקים, שדווקא מנסים להשיג שוויון ולהשיג זכויות אלמנטריות ובסיסיות לכל אחד. הבעיה עם החוקים שהוצגו עד עכשיו, לצערנו הרב, היא לאו דווקא הדרישה לשוויון ולאו דווקא הדרישה לזכויות בסיסיות, אלא העיקרון שמוציא את החברה הערבית הדרוזית מכלל החברה הערבית הישראלית, ומנסה, להפך, להעמיק את הקרע, חבר הכנסת פטין מולא, היה לך הרבה זמן לדבר.   ומדיניות הקרע, שעד עכשיו מדינת ישראל השתמשה בה נגד החברה הדרוזית, לא נכון, את טועה, חבר הכנסת פטין מולא, בוא נקשיב. חבר הכנסת פטין מולא,  חבר הכנסת, בבקשה, אני נתתי לך זמן. אני רוצה להדגיש: בחוק הלאום הגזעני, חבר הכנסת פטין מולא, בבקשה. אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה ראשונה. אשר לא הביא בחשבון, אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה ראשונה. אשר לא הביא בחשבון, ודווקא התייחס לחברה הדרוזית, אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה ראשונה, חבר הכנסת פטין מולא.  כחלק מהחברה הערבית. אני חושבת שהתגובה צריכה להיות, קריאה ראשונה. ללכד שורות עם כל אלה, חבר הכנסת פטין מולא, קריאה שנייה. שמתנגדים לחוק הלאום, חבר הכנסת פטין מולא, קריאה שנייה. ולדרוש את עקרון השוויון לכלל האוכלוסייה הערבית.  חבר הכנסת פטין מולא, קריאה שלישית, בבקשה. ואני מצפה גם מאנשי מרצ, קריאה שלישית.  חבר הכנסת פטין מולא, קריאה שלישית.  שדווקא יביאו חוק שיתעמת עם חוק הלאום, ולאו דווקא יעמיק את הקרע באוכלוסייה הערבית. בבקשה, צא מהאולם. צא מהאולם, בבקשה. חבל. תכף מצביעים על החוק שלך. חבל, חבל. לצערי הרב, במצב של מדינה דמוקרטית, צא מהאולם, בבקשה. תוציאו אותו מהאולם, בבקשה. חבל.  לא היית צריך לעלות על הדוכן ולבקש שוויון. זה היה אמור להיות מעוגן בחוק-היסוד. במקום זה המדינה שאתה מתחנן אליה לשוויון חוקקה חוק לאום, שגירש אותך,  מהאזרחות הישראלית ונתן לנו, לכולנו, לי ולך ולכלל האוכלוסייה הערבית, מעמד נחות במדינה, טוב, תוציאו אותו, בבקשה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, הזמן הסתיים. (חבר הכנסת פטין מולא יוצא מאולם המליאה.) וחבל שאתה צועק ככה במקום להקשיב. אולי תלמד משהו: על דיכוי ועל אי-שוויון נאבקים כולם יחד, תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.  ולא מסכימים למדיניות הפרד ומשול. חברת הכנסת, תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם ביקש להתנגד, בבקשה, שלוש דקות. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני בוודאי מסכים לעקרון השוויוניות. חבר הכנסת לוין, אני צריך את תשומת ליבך. אלי כהן. אני רוצה לדבר דווקא על פסק דין, שניתן אתמול נגדי בבית המשפט העליון. סגן השר שוסטר, שלושה שופטים, שלוש עתירות, אתמול, ישבו והחליטו: דוד אמסלם לא עובר פה. למה? לא בנו עליו. אני עתרתי נגד אלקין. אלקין, דרך אגב, קיבל מיליוני שקלים ולא החזיר אותם, מהבחירות ב-2018. כידוע, יש תרומה מותרת, 5,000 שקל, הוא קיבל מיליוני שקלים. לא החזיר אותם. אני יותר נגד מנדלבלוף, למה הוא לא פותח חקירת משטרה. בוודאי ובוודאי השר אלקין נמצא בניגוד עניינים. הרי הוא לא, היום הוא שר השיכון, יש אין-ספור אנשים שסוחטים אותו באיומים. הרי אם אלה שנתנו לו את הערבות היו רוצים את הכסף, הם היו תובעים אותו. אפילו לא תבעו אותו. מכאן אנחנו למדים שהם נתנו לו שוחד. ומה עונה לי בית המשפט העליון, השופטת וילנר והשופט עמית, אותו אחד שחתם נגדי גם על זה ברשות החברות וגם על זה שאין לי זכות עמידה, ובוודאי הגברת ברק? שמנדלבליט החליט לא לפתוח בחקירה פלילית. אבל על זה עתרתי. בדיוק על השחיתות הזאת של מנדלבליט, בגלל שהוא חבר שלו. על זה עתרנו לבית המשפט. ומה היא גם אומרת? זה נכון, אתה לא הבאת סימוכין שהוא לא בניגוד עניינים. רבותיי, אזרחי מדינת ישראל, מי שרץ לבחירות ראשי עיר יכול להיות בדיוק כמו אלקין: לקחת שוחד במעטפת של ערבויות ולא להחזיר. ואל תדאגו, אף אחד לא יבקש מכם כלום כל עוד אתם נמצאים במעמד של אלקין, וקוראים לכם אלקין ומהמשפחה הזאת של האלקינים. אבל אמסלם, זורקים אותו מהמדרגות בבית המשפט העליון. אני מציע, גברת וילנר, אל תפגעי באינטליגנציה שלנו ואל תעליבי אותנו. אל תחשבי שאנחנו טיפשים. ילד בכיתה ו' לא היה כותב פסק דין הזוי כזה. אני חושב שאת לא ראויה להיות שופטת אפילו לא בשלום, עם פסק דין כזה. אין בו שום היגיון, את לא יודעת מה את כותבת. אתם התכנסתם את, חיות וכל החבר'ה, והחלטתם: אמסלם דוד לא נכנס למוסד הזה. זורקים אותו ולא משנה מה יקרה. זה מוסד של אבא שלכם, של האליטה שלכם, של התרבות שלכם, של הערכים שלכם. אנחנו לא שם, תודה רבה. לא האמסלמים ולא הביטונים. בושה וחרפה. עלק בית המשפט העליון. אתם עוד בית המשפט העליון. איך אתם מדברים, תודה רבה, חבר הכנסת דוד אמסלם. דרך אגב, כשאמרתי על אותו שופט שהוא שתה בקבוק עראק, תודה רבה, חבר הכנסת דוד אמסלם.  אני מציע לכל הצופים שהם יחליטו מה שתתה הגב' וילנר. את בושה וחרפה לעם ישראל. תודה. ביקש להתנגד גם חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. בבקשה, חבר הכנסת עופר כסיף. תודה. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מתנגדים בעיקרון לחוק הזה, דווקא משום שאנחנו תומכים בשוויון אמיתי, זאת הסיבה, ואני אסביר, שוויון אמיתי לכל אזרחי המדינה, כמובן. דבר ראשון, זכויות זה לא עניין של מילוי חובות. זכויות זה דבר שמובנה במשטר הדמוקרטי. זכויות זה דבר שמגיע לכל אזרח בזכות ולא בחסד, תרתי משמע, מתוקף היותו אזרח, ולא משום שהוא מילא חובה או מגלה נאמנות או כל דבר אחר. כל הצעות החוק הללו, שמשותפות משום מה גם למרצ ולליכוד ולישראל ביתנו, אלה הצעות חוק שמחזקות את השיח האנטי-דמוקרטי, משום שהן מתנות זכויות במה שלכאורה נתפס  ואני מדגיש את המילה לכאורה, כחובה. לא ��מדו כנראה שיעורי אזרחות. לא פלא, גם ככה מלמדים בערך שעתיים בשבוע. כך שההצעה הזאת, לא משנה מאיפה היא באה, היא הצעה פסולה, משום שהיא אנטי-דמוקרטית. היא באה לשרת שיח שנותן, חבר הכנסת פטין מולא, הוצאתי אותך כבר פעם אחת. חבל. הסכמתי להחזיר אותך, חבר הכנסת פטין מולא, הסכמתי להחזיר אותך, אבל לא שתפריע עוד פעם. ההצעות האלה מוקצות מחמת מיאוס משום שהן באות לחזק שיח אנטי-דמוקרטי, שרואה בזכויות לא דבר מוקנה ומובנה במשטר אלא דבר שצריך לשלם עבורו. זה אנטי-דמוקרטי בעליל. זאת סיבה אחת. סיבה שנייה: ההבחנה בין העדה הדרוזית, שאנחנו דוגלים בשוויון מלא לה, לבין שאר האזרחים הערבים, היא הבחנה שמטרתה פוליטית, הבחנה של הפרד ומשול, כדי להחליש את המאבק לצדק ודמוקרטיה אמיתיים. לא בכדי חייבו את הדרוזים בשירות צבאי ב-1956, ושנה לאחר מכן הכירו בהם כעדה נפרדת, כדי להחליש את המאבק לדמוקרטיה, הפרד ומשול. תודה רבה, חבר הכנסת עופר. אני מבקש עוד 30 שניות. הפריעו לי בלי הפסקה. 30 שניות, יאללה, בבקשה. הדבר השלישי: כל מי שחושב שאפילו החוקים האלה יקנו זכויות ושוויון אמיתי לדרוזים, מעבר למה שאמרתי, זאת פיקציה, הוא חי באשליות. שימו לב, חברי הכנסת, לא, אין, אין. 30 שניות הסתיימו. אני מייד מסיים. יאללה, משפט אחרון. במאמר ב-1979 יונתן אופנהיימר כתב את המשפט הבא, ואני מסיים: ערבי גאה וישראלי נאמן,  אל תפריע לו, חבר הכנסת פטין מולא. תמשיך, תמשיך. הינו נזק כפול מבחינת האורתודוקסיה הציונית. ערבים גאים הם סיכון מדיני, על מה אתה מדבר?  וערבים נאמנים מערערים על, אתה מביא היום הצעת חוק שאתה, האקסקלוסיביות היהודית הציונית בישראל. אל תשלו את עצמכם, לא תזכו בשוויון אם לא תתמכו בשוויון לכולם. תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. נא לשבת. עוברים כעת להצבעה, הצבעה אלקטרונית, אז נא לשבת, בבקשה. אנחנו מצביעים על שלוש הצעות חוק בנפרד. מתחילים בהצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב 2021, של חבר הכנסת פטין מולא. מי בעד? מי נגד? ההצעה להעביר את הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב 2021, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. הצעת חוק העדה הדרוזית, של חבר הכנסת פטין מולא: 69 בעד, אחד מתנגד ואחד נמנע. ההצעה התקבלה, והיא תועבר לוועדת החוקה. אנחנו כעת מצביעים על הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב 2022, של חבר הכנסת עלי סלאלחה. אני מכריזה עכשיו על הצבעה. נא לשבת, בבקשה.  הייתה לך בעיה? ההצעה להעביר את הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב 2022, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. הצעת החוק העדה הדרוזית של חבר הכנסת עלי סלאלחה, בעד, 64, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני מכריזה שהצעת החוק התקבלה, והיא עוברת לוועדת החוקה. לגבי ההצבעה הראשונה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אתה הצבעת, זה מאושר. חברת הכנסת אורלי, הצבעת בהצבעה הראשונה? לפרוטוקול, בהצבעה הראשונה לא הספקתי. בסדר גמור. כעת אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העדה הדרוזית של חבר הכנסת מופיד מרעי. הצבעה, בבקשה. ההצעה להעביר את הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב 2022, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. הצעת חוק העדה הדרוזית של מופיד מרעי: 70 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. על כן, ההצעה התקבלה, והיא עוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט.  כעת אנחנו עוברים להצעת חוק ציון יום לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון, עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התשפ"א 2021, של חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי. ינמק חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מאוד מתרגש להציג את החוק הזה. קודם כול, ברמה האישית אני, כלוחם בצה"ל, לחמתי כתף אל כתף ולפעמים גב אל גב, עם לוחמים דרוזים ביחד, ולא היה שום הבדל ביני לבינם, ואני חושב שגם לא צריך להיות הבדל ביני לבינם באזרחות. אני מתרגש כפליים, כי אני מציג חוק שחברי השר חמד עמאר קידם בתור חבר כנסת, ונתן לי את הכבוד להמשיך לקדם אותו כשהוא התמנה לשר. השר חמד עמאר נלחם למען העדה הדרוזית במשך שנים רבות בכנסת, והצליח בנושא של ייצוג הולם של העדה, בנושא של הבטחת שוויון הזכויות של העדה, בנושא עיגון הזכויות של העדה הדרוזית בחוק, ורק כשהוא נתמנה להיות שר הוא קידם תוכנית מהפכנית של 3 מיליארד שקלים עבור העדה הדרוזית, עבור השנים2021, 2022 ו-2023. חבריי, אני לא ארחיב במילים, כי אני חושב שלא צריך להוכיח לאף אחד את הזכויות ואת החובות של העדה הזאת ואת ההישגים של העדה הזאת עבור עם ישראל ועבור מדינת ישראל. אני מברך את עלי, את מופיד ואת פטין על הצעת החוק שלכם, ואני מבקש להצביע בעד ולאחד אותן. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת אלכס קושניר. ינמק וישיב על ההצעה השר במשרד האוצר, השר חמד עמאר. בבקשה. חבר הכנסת אלכס קושניר, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני באמת רוצה להודות לחבר הכנסת אלכס קושניר. הודיתי גם לחברי הכנסת פטין, מופיד, עלי, ואני עכשיו מודה גם לחברי חבר הכנסת אלכס קושניר, שלקח את הנושא וקידם אותו. תודה רבה, אלכס. הצעת החוק הזאת עברה בכנסת הקודמת, כמו שאמרתי, מילה במילה, עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות. אני מבקש מכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. הצעת החוק באה לתת לעדה הדרוזית את הדבר המינימלי שהמדינה חייבת לה. תודה רבה. תודה רבה. ביקש להתנגד חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה. כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצבענו בעד שלושה חוקים למען העדה הדרוזית. בחוק הזה, המציע הוא אלכס קושניר. אלכס קושניר תוקע חוק בוועדת כספים אחרי שיש הסכמות קואליציה-אופוזיציה, וכל הוועדה חתומה עליו, על העלאת מגן מס רכישה לזוגות צעירים ומשפרי דיור. הוא עושה את זה מסיבות פוליטיות. אין שום קשר לשום חוק ממשלתי אחר שצריך להגיע. זה מה שסיכמנו. אתה מפר את הסיכום שלך. אתה פוגע בציבור, לא בי. עזוב שזה חוק שלי, ואתה רוצה לעשות פה איזה סיבוב, אתה פוגע בציבור, אתה פוגע בהבטחה שלך, אתה פוגע במילה שלך. הגיע הזמן שתבין שזה לא יכול לעבור בשקט. כל פעם שאתה תעלה להציע פה הצעת חוק, אני אזכיר לך את האירוע הזה, שאתה התחייבת שהחוק הזה יעבור מהר, אולי עוד לפני סוף השנה, שאנשים, תפנה אליהם, הקראתי פה פעם שעברה את השמות שלהם, הם ממשיכים לפנות ולשאול. נכון, יש חוק ממשלתי שאתה רוצה להעביר ואנחנו מתנגדים לו, אבל אין קשר. הדבר היחיד הוא שאתה מונע את התקדמות החוק שהתחייבת לו, אתה מפר את ההבטחה שלך לציבור ואת הסיכום של כל ועדת כספים. תודה רבה. כעת אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת, בבקשה. נא לשבת. ההצעה להעביר את הצעת חוק ציון יום לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון, עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התשפ"א 2021, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. אם כן, בעד, 47, נגד, ארבעה, אף נמנע. על כן, הצעת חוק ציון לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית, של חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי, מתקבלת, והיא עוברת לוועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו עוברים להצעת חוק העונשין (תיקון, ביטול סעיף העלבת עובד ציבור), התשפ"א 2021, של חברת הכנסת גבי לסקי. תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, חברת הכנסת גבי לסקי. תודה רבה, כבוד היושבת-ראש. ברכות. עוד לא יצא לנו. אכן, אכן. תודה רבה. כמו שאמרתי אתמול, אני יכולה להתחיל להתרגל לראות פה במה רק של נשים. תודה רבה. אז אני מברכת אותך מאוד. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתנגד. אתה כבר מתנגד? חברת הכנסת גבי לסקי, בבקשה, תמשיכי. האמת היא שאני מאוד מתרגשת לעמוד פה היום, מאחר שבמשך שנים, עד לא מזמן, עבדתי כעורכת דין, ותמיד שאלו אותי: למה את רוצה לעזוב את המקצוע ולהגיע לכנסת? ותמיד עניתי שהחלום שלי, במקום לעבוד כל פעם על תיק אחר, הוא להגיע לכאן ולשנות את המדיניות, לשנות את החוקים, וזה אחד החוקים החשובים לשינוי. בדרך כלל כשאנחנו עולים על הדוכן הזה, אנחנו עולים ועולות כדי להוסיף עוד סעיף לספר החוקים. אבל במקרה הזה, אני דווקא כאן כדי למחוק סעיף מספר החוקים. מדובר בסעיף 288 לחוק העונשין, הקובע עבירה של העלבת עובד ציבור, כבוד היושבת-ראש, יש מלא רעש. אפשר להשתיק את המליאה? אכן, מלא רעש. אני מבקשת במיוחד מהתאים, בבקשה, שקט. אנחנו צריכים להקשיב. בבקשה, התאים, בבקשה. בבקשה, תמשיכי. תודה. הצעת החוק היא בשורה גדולה למאות ואפילו אלפים של אזרחים ואזרחיות אשר מואשמים בעבירה הזאת מדי שנה, או שנעצרים, נחקרים, ובסוף לא מוגש כתב אישום כנגדם, אבל יש להם תיק פתוח על כל המשתמע מזה. ההצעה הזאת היא גם בשורה לחופש הביטוי וחופש המחאה במדינת ישראל. לאחר שנים של מאבק ומחאות הגיע הזמן שהמחוקק הישראלי ישמור על המפגינים והמפגינות מכל קצוות הקשת הפוליטית מהפללה מיותרת ויאפשר להם לצאת מבלי לחשוש מהעמדה לדין בגין עבירה זאת. העבירה של העלבת עובד ציבור נמצאת איתנו כבר מעל ל-200 שנה, ומקורה בקודקס הפלילי של נפוליאון משנת 1810. משם עברה העבירה למשפט העות'מאני, למשפט המנדטורי, ובסופו של יום הגיעה גם לחוק העונשין של מדינת ישראל. ההיגיון אשר עמד אז בבסיס העבירה הוא שעובד ציבור נחשב לידו הארוכה של המלך, ומי שמעליב את עובד הציבור, בעצם מעליב באופן ישיר את המלוכה. זה אולי היה נכון למאה ה-19, אבל בוודאי ובוודאי שאין מקום יותר לעבירה הזאת במאה ה-20. אני חייבת לומר, ויש להדגיש, כי אין המדובר בהצעת חוק שנועדה לפגוע בעבודת המשטרה או בעובדי ועובדות הציבור. להפך, החוק הישראלי מחיל מספר רב של הגנות אשר נועדו להגן על עובד הציבור בעת עבודתו. כך, למשל, עבירות הפרעה לעובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירות על איומים, הסתה, תקיפה. יש לנו גם את חוק איסור לשון הרע, שזה גם עבירה פלילית וגם אפשר להגיש תובענה אזרחית, ויש מספר רב של עבירות והגנות על עובדי הציבור. אך הסעיף שלנו יוצר דין שונה בין אזרח לבין עובד הציבור, ובין עובד הציבור לכל עובד אחר. וכאמור, דמו של עובד הציבור אינו סמוק יותר מהדם של כל אדם אחר. כבר בפסק דין אונגרפלד למעשה קיבלנו תמונה מהממת של למה החוק הזה צריך להתבטל. אנחנו מכירים בכך שיש בעצם שני סוגים של העלבות: יש את הקללות ואת הביטויים של השיח המעליב, המבזה, ויש גם ביקורת על השלטון. בפסק דין אונגרפלד, הרוב בפסק הדין אמר שבעצם יש לצמצם את העבירה כך שלא ייתכן שזה יחול על קללות למיניהן, ויש להשאיר רק את הנושא של הביקורת. ודווקא המיעוט אמר את ההפך: יש לצמצם את העבירה כך שזה יחול רק על הביקורת ולא על הקללות. בעצם שני הצדדים, גם הרוב וגם המיעוט, בפסק הדין הזה, קבעו בעצם שיש לצמצם את העבירה, כל אחד מסיבותיו הוא. מאוחר יותר הגיע לפתחו של בית המשפט העליון המקרה, בדיון נוסף, של פסק דין אליצור סגל נגד מדינת ישראל. בפסק הדין הזה עסק בית המשפט העליון בביטויים קשים ביותר שכתב מר אליצור סגל נגד הרב הראשי לצה"ל באתר האינטרנט של מנהיגות יהודית. בין היתר, כתב סגל על הרב הראשי לצה"ל שהוא מסייע לרצח, ומדובר באיסור ייהרג ובל יעבור, מסייע לגילוי עריות, איסור ייהרג ובל יעבור, מסייע לחילול שבת, איסור סקילה, מסייע לביטול מצוות יישוב הארץ, השקולה ככלל התורה כולה. די בזה ואין צורך להשלים את דמותו. זה מה שהוא כתב. ועל אף הביטויים הקשים, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור, זכרה לברכה, בחרה להעמיד במרכז פסק הדין את חופש הביטוי הפוליטי, וההרכב כולו, של תשעה שופטים, החליט לזכות את מר סגל. וכך אמרה הנשיאה: "אני סבורה כי יש לקבוע שכאשר הביטוי העולב נכלל בגדרו של חופש הביטוי הפוליטי, יש ליתן לו הגנה יתרה ולנקוט ריסון רב במיוחד בהחלת העבירה לגביו. קביעה זו הינה יישום פרטני של הכלל שעליו עמדתי לעיל, ולפיו ככל שעסקינן בביטוי המגשים בצורה מלאה יותר את הרציונלים של חופש הביטוי, כך תידרש פגיעה קשה יותר בכבודו של עובד הציבור כתנאי לתחולת העבירה". פסק הדין הביא לשינוי משמעותי באיזון שבין חופש הביטוי לעבירת העלבת עובד ציבור וגרם להפחתה משמעותית של מספר כתבי האישום המוגשים מדי שנה בגין העבירה הזאת. כך, לפי הנתונים שמסר המשרד לביטחון פנים בתשובה לשאילתה שהגישה יו"ר מרצ, חברתי ומורתי חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, בשנת 2012 הוגשו 1,441 כתבי אישום בגין העלבת עובד ציבור, בשנת 2013 הוגשו 1,255 כתבי אישום, ובשנת 2014 הוגשו 1,620 כתבי אישום. מתוך כתבי האישום האלה, העלבת עובד ציבור היוותה עבירה יחידה רק ב-131 עד 231 מקרים. נתונים אלה אף הוצגו בפסק הדין של הנשיאה נאור, וסייעו בהבניית ממדיה הרחבים של התופעה. מנתונים אלה ניתן ללמוד כי השימוש בעבירה הזאת נעשה, במרבית המקרים, כעבירה נלווית לעבירות אחרות. עם ביטול העבירה תוכל המשטרה להמשיך להעמיד לדין את מי שביצע עבירות כלפי עובדי הציבור בלי לצרף לאישומים עבירה ארכאית כזאת שפוגעת בחופש הביטוי. כיום, בעקבות שאילתה שהגשתי למשרד לביטחון הפנים, ניתן לראות את השפעתו הרבה של פסק הדין סגל. כך, בשנת 2019 הוגשו רק 54 תיקים בגין העלבת עובד ציבור כעבירה היחידה, והורשעו רק 14 אנשים. ב-2020 הוגשו רק 28 תיקים והורשעו שבעה אנשים. ב-2021 הוגשו 66 כתבי אישום, ועד עכשיו הורשע רק בן אדם אחד בעבירה של העלבת עובד ציבור. השינוי שהביאה הפסיקה הוא שינוי מבורך, אך אינו מספיק. גם כיום מאות אנשים מואשמים מדי שנה בעבירה הזאת ונגררים להליכים פליליים וארוכים. יתרה מזו, לא נעלם מעיניי העומס הרב שיש בבתי המשפט ובעבודה של רשויות אכיפת החוק. הם צריכים להקדיש את מרב זמנם לפשיעה חמורה, והעבירות האלה, יש לעשות להן דה-פליליזציה. תודה רבה. צריך לנקות את ספר החוקים של ישראל מעבירות מהסוג הזה. תודה רבה, חברת הכנסת גבי לסקי. תודה רבה. רק בגלל ההפרעות, אז עוד דקה, אם תרשי לי, היושבת-ראש. לא, לא. לא דקה. משפט אחרון, בבקשה. רק רציתי, קודם כול, להגיד תודות לכל האנשים שבעצם העמידו את החוק הזה עוד לפניי: לחברת הכנסת לשעבר זהבה ��לאון, לשר המשפטים גדעון סער, ואני רוצה להודות גם לצוות שלו על העבודה המצוינת, גם לחברי מוסי רז בעניין הזה. תודה רבה. אבקש גם לציין, אם יורשה לי, שבאמת מדובר בחוק חשוב, שמצד אחד בא להגן על חופש הביטוי, חברת הכנסת גבי לסקי, נא לסיים.  ועל הדמוקרטיה, בבקשה. תודה רבה. ומצד שני בא לפנות את מערכת המשפט כדי לעסוק בדברים החשובים. אני רוצה להודות גם עיתונאים ולפעילים שעסקו בדבר הזה שנים, ובכלל זה לעקיבא נוביק ולאיש התקשורת תם אהרון, שהעלו את הנושא הזה על סדר-היום הציבורי. תודה רבה. כפי שציינתי, חברת הכנסת גבי לסקי, תודה רבה. בזכותם אנחנו הגענו היום למעמד הזה. תודה רבה. וכפי שציינתי, תשובה והצבעה במועד אחר. כעת אנחנו עוברים להצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ב 2021, של חברת הכנסת נירה שפק וקבוצת חברי הכנסת, בבקשה. חברת הכנסת נירה שפק? הינה. בבקשה. תודה. כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, היום אני מתכבדת להגיש הצעת חוק להקמת ועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים. במדינת ישראל ישנם כ-600 אזרחים שהם בגדר נעדרים מאז קום המדינה. הם היו אמורים להגיע לביתם ולא חזרו בזמן סביר, ומקום הימצאם אינו ידוע. מדי שנה מצטרפים כ-20 אזרחים נוספים שהם בגדר נעדרים. משפחה שבה בן או בת המשפחה נעדרים, חרב עליה עולמה באחת, והיא נמצאת בחוסר ודאות קשה מנשוא, המקשה על המשפחה לתפקד ברמה היום-יומית. היעדרותו של אדם קרוב משפיעה על המעגל המשפחתי. ההיטלטלות בין תקווה לייאוש אינה קלה ומחייבת סיוע של אנשי מקצוע לצורך הצלת יתר בני המשפחה. העובדה שמצד אחד היקר מכול נעדר וכל מאמצי החיפוש העלו חרס, ומאידך אין כל מידע כי האדם הלך לעולמו, היא חוויה מטלטלת, יוצרת מצב סבוך בלא מעט תחומים, ובעיקר, בעיקר, מצוקה נפשית. משטרת ישראל מטפלת בחיפוש ובאיתור הנעדרים. עם זאת, קיימת בעיה בחוק בהגדרת מי המטפל ביתר זכויות בני המשפחה, מי מטפל בהתמודדות הקשה הניצבת בפניהם, מהו מערך התמיכה במשפחות הנעדרים. כשהכנתי את החוק, נפגשתי עם חברי עמותת "בלעדיהם", שאותה הקימה משפחת מיניביצקי, שבנה, דניאל, נעלם בשנת 2014 ואשר החליטה להקים עמותה של משפחות לתמיכה נפשית ועזרה הדדית, ליצור שיתופי פעולה בפן הרגשי, במצוקה הנפשית ובתחומים נוספים. בעמותה הזו מתנדבים פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, לצד משפטנים וחוקרים. אבל אני חושבת שכמו שבמדינות נאורות בעולם מצאו והקימו מערכת תמיכה רגשית, סוציאלית ומשפטית כדי להקל על המשפחה במציאות הקשה, ומערך התמיכה הזה בחו"ל מסייע למשפחה בבעיות נפשיות ובסוגיות משפטיות ובכל סוגיה אחרת, כך ראוי שבמדינת ישראל, החורתת על דגלה דאגה לכלל אזרחיה, אנו נדאג גם לחקיקה מתאימה, שתסדיר ושתגדיר את מעמדו של הנעדר, ולתמיכה וליווי למשפחות הנעדרים שממשיכות לחיות בשעתן הקשה. הצעת החוק שלי נועדה להסדיר שיתוף פעולה בין כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, באמצעות הקמת ועדה בין-משרדית שמטרתה לטפל בבני משפחות הנעדרים, בין היתר באמצעות קביעת נהלים שהוועדה עצמה תגבש. הצעות חוק זהות הונחו על ידי חבר הכנסת לשעבר איל בן ראובן ועל ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן וחבר הכנסת מוסי רז, וכמובן גם נעמה לזימי הצטרפה להצעה הזאת. אני מבקשת מכל מי שכאן, הצעת החוק הזאת מטפלת בנעדרים חילונים, דתיים, יהודים, ערבים, לכולנו פה יש את החובה לתמוך, בעיניי, במשפחות האלה. תודה.  תודה רבה. נעבור כעת להצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"א 2021, של חבר הכנסת מוסי רז. גברתי היושבת-ראש  אני כבר לא צריך לברך, פעם שנייה שאני מדבר כשאת יושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר, אני אנסה לא להכביר במילים, כי אני חושב שחברת הכנסת נירה שפק נימקה יפה. כשנבחרתי לכנסת הזאת, העשרים-וארבע, נפגשתי עם חברי האלוף במילואים, או יותר נכון בדימוס, וחבר הכנסת לשעבר איל בן ראובן, שהגיש את הצעת החוק הזאת בכנסות קודמות, נדמה לי שבכנסת העשרים, והכרתי דרכו את הבעיה הזאת של נעדרים. בסדר, המשטרה מחפשת אותם, אבל מה קורה בינתיים? מי עוזר למשפחות, מי מטפל ברכוש? ממש בעיה אחת גדולה. המשטרה מחפשת, גם המשטרה, כוחה מוגבל. היא מחפשת, אבל היא לא יכולה התוודעתי לבעיה הקשה הזאת. תשימו לב, אנחנו, אגב, מדינה מהטובות בעולם בזה. אם ישראלי נעדר בחו"ל, כולם מחפשים אותו, אנחנו מרימים את כל העולם. אם, חלילה, חייל נעדר, אנחנו מרימים את כל העולם כדי למצוא אותו, אפילו את גופתו, אחרי עשרות שנים, בצדק, אני אומר לא כביקורת. אם מישהו נעדר ונמצא אפילו בעזה, יהודי, ערבי, אנחנו זוכרים אותם ומנסים לפעול להבאתם. וכאן אנחנו שוכחים מהסיפור הזה, כי מדובר בנעדרים אזרחיים, שאנחנו לא יודעים איפה הם. הם, ככל הנראה, במדינת ישראל, קרה משהו. לכן צריך לפתור את הבעיה הזאת. לכן, מייד אחרי השיחה הזאת הנחתי את הצעת החוק. אני שמח שלאחר מכן גם חברת הכנסת נעמה לזימי הגישה הצעת חוק, ולאחר מכן גם חברת הכנסת נירה שפק, עם קבוצה של חברי כנסת. וזאת הזדמנות גם להודות לך, חברת הכנסת שפק, על הקידום, ועל כך שאת לא מרפה. את לא מרפה מהנושא הזה, זה ממש ממש חשוב. תודה על כך. אני חושב שאני מצטער על זה שבאופוזיציה לא רוצים לתמוך בהצעה הזאת. זאת טעות. אם לא נעביר אותה השבוע, נעביר אותה בשבוע הבא. אבל חבל, בינתיים יש משפחות שצריכות את העזרה שלנו כמחוקקים, צריכות שתקום ועדה בין-משרדית שתטפל בדברים האלה, וחבל שזה לא קורה. אולי עוד תתעשתו בדקות הקרובות. תודה. תודה רבה, חבר הכנסת מוסי רז. כעת אנחנו עוברים להצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ב 2021, של חברת הכנסת נעמה לזימי, שגם היא מוצמדת. בבקשה. חברת הכנסת נעמה לזימי, יש לך שלוש דקות. תודה. תודה רבה. קודם כול נגיד לך, נירה, כל הכבוד על המסע הארוך כדי להביא את החוק הזה לרגע הזה. אני זוכרת שאמרתי לך שזה אחד החוקים, גם אני התוודעתי לנושא הזה דרך חבר הכנסת לשעבר איל בן ראובן, וכשהבנתי שהמצב הזה מתקיים בכלל, זה היה נראה לי כמו עוול כל כך גדול וקשה מנשוא שאני ממש מודה לך שלקחת את הדבר הזה עד לרגע הזה, באמת, וצריך להגיד. וכמובן לחברי מוסי רז. ואני חושבת שאנחנו עושים פה המשך חשוב לחקיקה שהייתה נדרשת כבר מזמן. דמיינו שמחר בצוהריים אתם מקבלים שיחת טלפון שקרוב שלכם נעדר. מה עושים? בהתחלה תקבלו סיוע. החברים יתגייסו, יביאו לכם אוכל, ידאגו. תחשבו מה אפשר לעשות ותצאו לחיפוש אחר הקרוב. אבל מה יקרה אחרי שלא תמצאו אותו? כשתישארו לבד עם המצב הזה שאין לו באמת שם, אין הכרה, שאף אחד לא יודע איך להתמודד איתו? הצעת החוק הזאת מבקשת מהממשלה להקים ועדה בין-משרדית, שמטרתה טיפול בזכויות בני המשפחות של הנעדרים, ושתקבע אחת ולתמיד נהלים ברורים להתמודדות עם המצוקה של בני ובנות משפחותיהם. הוועדה תסדיר נהלים, זכויות, ירושה של רכוש הנעדר, תספק מערך ליווי ותמיכה למשפחות הנעדרים ותפתור סוגיות משפטיות של זכויות ��ני המשפחה על ידי חקיקה מתאימה. היא מבקשת להכיר ביום שאחרי אותה "התחלה" ומבקשת להגיד שאנחנו איתן בבלבול ובחוסר הוודאות שאנחנו רואים אותן בהם. לפי נתונים של המשטרה, מספר הנעדרים בישראל בשנים האחרונות די דומה. בשנת 2016 נעדרו 4,618 אנשים בארץ, בשנת 2018, 5,015, וב-2019 נעדרו כ-5,000 בני אדם בישראל. מתוכם יש בממוצע 20 30 נעדרים בכל שנה שלא נמצאים בכלל. ברוב המוחלט של המקרים הנעדרים נמצאים בטווח של השנה הראשונה, אבל אחריה הסיכויים למצוא אותם קלושים. היום יש קרוב ל-600 משפחות נעדרים מאז קום המדינה. "נעדרים ארוכי טווח" קוראים לזה. המשפחות נאלצות לחיות עם חוסר ודאות נוראי ועם חוסר אונים שחונק אותן. אנחנו שומעים על שברירי התקווה בתוך ים של חוסר ידיעה: משפחות לא מוכנות להחליף את מספרי הטלפון בתקווה שיום אחד הנעדר יתקשר, יש לי צמרמורת לקרוא את זה, ואחרות עוברות לגור ליד תחנת המשטרה בשביל להיות הכי קרובות לרגע שיקבלו את הבשורה שהנעדר חזר. יש משפחות שמקבלות שיחת טלפון על מציאת הנעדרים וכמה דקות לאחר מכן מגלות שזו טעות בזיהוי, שברירי תקווה שבכל פעם מתנפצים בים של חוסר ידיעה. תודה רבה, חברת הכנסת נעמה, אני רק אקרא את הקטע של אימו של שאול, שמתארת בשיחה עם לירן תמרי מ-ynet ירושלים את שבריר התקווה שלה: מה שמחזק אותי בהיעדרות של שאול הוא לשמוע את הילדים שלי מדברים בהתרגשות על יעקב אבינו שהתאבל במשך 22 שנה על בנו יוסף אבל יוסף נותר בחיים, ולא מת, ולכן יעקב לא שכח אותו. חשוב לי להעלות לתודעה את הנושא. אימא לא צריכה לדעת כיצד לפעול כשהבן שלה נעדר. זו לא סיטואציה נורמלית. תודה רבה לכם. תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי. אם כן, תשובה והצבעה במועד אחר. אנחנו עוברים להצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"א 2021, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאז שהגשתי את הצעת החוק הייתה פה גם הסאגה שכולנו ראינו בנפילת המסוק. אני חושב שהחוק עושה שכל והיגיון היום, בעידן הרשתות. בגלל שזה הנמקה מהצד, אני רוצה לקרוא נאום של אישה שבעלה נהרג, שדיברה בוועדת הפנים לפני חודשיים, כאן, בכנסת: "שלום וברכה, בפסח האחרון נסענו לטיול בצפון כמעט כל המשפחה, מלבד הבן הגדול, שלא היה איתנו. נסענו עם שני רכבים. באמצע הטיול, בשעה 16:00, השתחררנו מפקק בכביש 6, במנהרות יקנעם, זה נקרא. בעלי סטה מהכביש" ונכנס במנהרה. "את כל הדבר הזה אני רואה מהרכב שלי, כשנסעתי מאחוריו". "הבן שלי היה איתו ברכב. הבת שלי נפצעה קשה. זה היה מחזה נוראי. בשלב מסוים פינו את הבת שלי לבית החולים, ולחיים, זיכרונו לברכה, הזמינו מסוק, אני נשארתי עם שני הילדים שהיו איתי ברכב, ואז התחלנו לנסוע בעקבות האמבולנס, אלו רגעים שלא ניתן לתאר אותם, כל ההמולה שהייתה מסביב, כל החובשים והמון אנשים, אני ככה מחזיקה את הטלפון, לא יודעת מה לעשות עם עצמי והילדים שלי מאחורה כל הזמן שואלים אותי שאלות: אימא, מה קורה? אבא יהיה בסדר, נכון? אבא יהיה בסדר? ואז ככה, בזווית העין, אני קולטת באחת הקבוצות שקופצת הודעה, 'הרוג בכביש 6'". תודה רבה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. כעת אנחנו עוברים להצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"ב 2022, של חבר הכנסת מוסי רז.  לא. אנחנו מצביעים על זה. היא מוצמדת. דקה, בבקשה. אם מצביעים על החוק, אני מתנגד לזה. אם מצביעים, רשמתי. אם לא מצביעים, לא תוכל להתנגד. מצביעים, מצביעים. כן, גם חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. ג��רתי היושבת-ראש, חבר הכנסת פינדרוס נימק היטב, ואני מודה לו על הצעה הזו. מדובר כאן, אנחנו חיים בעולם שבו התקשורת היא מרגע לרגע וזה מאוד קשה לשלוט על מה שקורה בה. מצד שני, כחברה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שאנשים ישמעו על יקיריהם שנהרגו, או נרצחו בפעילות צבאית, או בפעילות טרור, שיקראו על זה ברשתות או באתרי החדשות. מספיק שיש לנו בעיה קשה מכיוון שיש תקשורת כל כך מיידית. הייתי לאחרונה אצל משפחות הטייסים שנהרגו בהתרסקות המטוס. ברגע שהם יודעים שהתרסק מטוס כבר החשד שם, כבר, הם יודעים שהבן טייס, ויש חשש שזה הוא. ברגע שקורה משהו כבר משפחות של חיילים יודעות שיש להן חייל באותה יחידה, כבר יש את הבעיה הזו, ולא צריך את אלה שעוד מוסיפים חטא על פשע. תודה רבה. אני רוצה להזכיר את חברת הכנסת לשעבר רחל עזריה וחברת הכנסת והיום השרה פנינה תמנו שטה, שהיו היוזמות הראשונות. אני חושב שכדאי שנתקדם עם זה יחד, קואליציה ואופוזיציה. תודה רבה, חבר הכנסת מוסי רז. ישיב בשם שר המשפטים השר חילי טרופר, בבקשה. צוהריים טובים, היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים של חבר הכנסת יצחק פינדרוס מבקשת להעביר לציבור את המסר החינוכי החשוב כי יש להמתין עם פרסום והפצה ברבים של שמותיהם של אנשים שנהרגו או נפטרו באורח פתאומי למשך כמה שעות. זאת, על מנת לאפשר לרשויות המוסמכות להודיע לבני משפחותיהם את הודעת הנפגעים בדבר פטירתם הפתאומית באופן ראוי ומכובד, ולמנוע הגעת בשורת איוב באמצעות פרסום ברשתות החברתיות או ביישומונים. בשיח הראשוני שנערך מול נציגי משרד המשפטים חבר הכנסת המציע גילה נכונות והבנה לצורך לצמצם ולתחום את הפגיעה בחופש הביטוי והשיח הציבורי, הגלומה מאליה בכל הצעה שעניינה הגבלה על פרסום. במסגרת זו, בנוסח האחרון שהועבר אלינו מוצע לקבוע עוולה נזיקית, המזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק עד סכום של 7,500 שקלים בגין פרסום של מידע מזהה על חייל צה"ל שנהרג או של אדם שנהרג בפעולת איבה, בתאונת דרכים או בתאונת עבודה. זאת, לפרק זמן של ארבע שעות מקרות האירוע או עד מועד מוקדם יותר, אם הודע דבר מותו בידי רשות מוסמכת, דהיינו, דובר צה"ל, דובר המשטרה, דובר ארגוני חירום והצלה, או בידי משפחת ההרוג. ההצעה מסייגת ומבהירה כי שיח ייחשב לפרסום אם נעשה לקבוצה נרחבת מעשרה אנשים, לרבות באמצעות האינטרנט, ברשתות חברתיות, במסרונים או ביישומונים. כמו כן, ההצעה מגבילה את הגדרת "מידע מזהה" לשמו, דרגתו, יחידתו או פרטים אישיים העלולים להביא לזיהוי של האדם. בית המשפט יוסמך לפסוק פיצוי גדול מהאמור בגין פרסום שיש בו כוונה לפגוע. ואולם הנפגע מהעוולה המוצעת לא יוכל לזכות בפיצוי בגין הפגיעה יותר מפעם אחת בגין אותו פרסום. מנגד, ביקש חבר הכנסת המציע להרחיב את תחולת החוק, במובן זה שאין הוא מצומצם לנפילתם של חיילי צה"ל או נפגעי פעולות איבה בלבד אלא הוא מתייחס למגוון רחב יותר של אירועי פטירה פתאומית, ובכלל זה בתאונות דרכים ותאונות עבודה. לאור מורכבותה של הצעת החוק זו, המבקשת להגביל את חופש הביטוי ואת השיח הציבורי והתקשורתי, ולאור תחולתה המבוקשת ביחס למגוון סיטואציות של פטירה פתאומית, המטופלות על ידי רשויות שונות, הצעת החוק מחייבת תיאום עם כמה משרדי ממשלה ורשויות, ובכלל זה משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי, משטרת ישראל ומשרד הבט"פ, אולי גם משרד הבריאות, בכל הנוגע להתנהלותם של מד"א וב��י החולים בהקשר זה. זאת, כמובן, בנוסף לתיאום עם משרד הביטחון וצה"ל לענייני חללי צה"ל ועם משרד הרווחה לעניין נפגעי פעולות האיבה. כמו כן, גם השיח מול משרד המשפטים עוד לא מוצה באשר לאפיונו של הפרסום כעוולה נזיקית, ההגנות מפני אחריות שכזו וכדומה. לאור חשיבותו של הנושא ורגישותה של הסוגיה, הממשלה רואה לנכון לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק ולהתנות את המשך תמיכתה בתיאום מלא עם כל המשרדים הממשלתיים והרשויות הנדרשות. נוכח האמור לעיל, תומכת הממשלה בהצעת החוק בנוסחה הנוכחי בקריאה טרומית זו. תודה רבה, כבוד השר. ביקשו להתנגד. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. תודה, גברתי היושבת-ראש. בהזדמנות זאת, פעם ראשונה, שיהיה בהצלחה. תודה רבה. סיפורה של שאילתה. לפני ארבעה חודשים בערך התנהל קמפיין בחוצות ישראל נגד אלימות המתנחלים. הקמפיין הזה פורסם בשילוט על אוטובוסים והקמפיין הזה פורסם בשלטים גדולים, ענקיים, על אחד מקירות בתי המלון בכניסה לעיר ירושלים. כתוצאה מזה, פורסמה כתבה בעיתון מקור ראשון. הפרסום הגדול שהיה על בית המלון בכניסה לירושלים, כתוב שם: אלימות מתנחלים, לא במשמרת שלכם. יש שם תמונה של שר הביטחון, תמונה של השר עמר בר לב. הפנייה היא אליהם, כדי שהם יפיצו בעולם שיש אלימות מתנחלים כביכול. כתוצאה מהקמפיין הזה מקור ראשון חשף שהאיחוד האירופי מעביר מיליון שקל לטובת קמפיין של הארגון שוברים שתיקה. כתוצאה מזה אני הגשתי שאילתה, ושימו לב, חבריי חברי הכנסת. ב-7 בנובמבר שאלתי שאילתה ישירה את שר החוץ. שאלתי אותו כך: 1. האם בכוונתך למחות כנגד האיחוד האירופי על התערבותו בענייניה הפנימיים של ישראל? 2. מה בכוונתך לעשות בנדון? המתנתי למעלה משלושה חודשים. ב-10 בפברואר קיבלתי תשובה סוף-סוף משר החוץ. מה הוא כותב לי בתשובה? "מניסוח השאילתה לא ברור לאיזה קמפיין השואל מתייחס ועל כן איני יכול להתייחס באופן ספציפי". שמים לב מה הוא כותב? אדוני שר החוץ, אתה, שלושה חודשים לקח לך כדי לא לשים לב, ואתה, לא ברור לך לאיזה קמפיין אני מתייחס ולכן אתה לא יכול להתייחס. אז לי לא נותר אלא לקבוע אחד מהשניים. או ששר החוץ לא מתמצא במה שקורה והוא לא שם לב למה שקורה במדינה, הוא לא שם לב למה שקורה בשלטי החוצות, או שהוא פשוט משקר. אני לא יודע מה משניהם יותר חמור ולכן אני אומר ששר החוץ הוא גם זה וגם זה. גם משקר לחברי הכנסת וגם אטום. הוא לא יודע מה קורה בסביבתו והוא לא מתמצא בסביבה. גברתי היושבת-ראש, אני מבקש ממך להודיע ליושב-ראש הכנסת שזה ביזיון כבודה של הכנסת, זה ביזיון כבוד עבודת חברי הכנסת. אני מביא את זה לתשומת ליבכם. שלושה חודשים לוקח לשר חוץ להשיב, תודה רבה. על השאילתה ולומר: אני לא יודע למה מתכוון השואל. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת אבי מעוז. ביקש להתנגד חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברתי גלית דיסטל, אלה שופטיך, ישראל. החונטה שיושבת בבית המשפט העליון, הבג"ץ של מרצ, אתמול הורידו לי שלוש ביחד, שלוש עתירות אתמול, כאילו אקראי. נכנסו לסידור עבודה, אמרו, אמסלם לא נכנס לפה. עכשיו, על מה הייתה העתירה? דרך אגב, לא אכפת להם להתבזות. לכתוב שטויות. אתמול אני רואה את הנשיאה חיות כותבת שטויות וגיבובי שטויות. על מה עתרתי? למה גנץ בעצם שנה וחצי מעכב את המינוי של מנכ"ל התעשייה האווירית, בן אדם שהוא לא מכיר אותו? השופט לוין, וחבר מרעיו בהרכב, שלא קוראים, רק חותמים, אומר שלי, כחבר כנסת, אין זכות עמידה. אני הייתי בשוק. הגשתי דיון נוסף. אמרנו, הרי, שהוא שתה בקבוק עראק. הגשנו דיון נוסף. ומה, אתמול, דרך אגב, אני מקבל מכלי התקשורת, לא דרך בית המשפט העליון, הם מודיעים לי דרך העיתון, רק אחרי 24 שעות אני יודע על זה, לא ידעתי שגם הם פוליטיקאים כאלה קטנים, עוברים על החוק, היא אומרת לי שהיא דוחה את העתירה. מדוע? ואללה, גם לא הבנתי את גיבובי השטויות שלה. לא נקבעה פה הלכה. אז מה נקבע פה? אם אמסלם דוד לא יכול לעתור כחבר כנסת, כעותר ציבורי, תגידו לי, מתי לא קיבלתם עתירה של הג'ינג'ים והאגודה הזאת ואלה ששם, כל השמאלנים. אתם מתפרנסים מזה. אתם מזמינים את זה מהם. אני, חבר כנסת, לא יכול לעתור? אני רוצה להציע לכם, סתיו שפיר.  אני רוצה להציע לך, גב' חיות: אל תחשבי שאנחנו אהבלים. במקום לכתוב קשקושי שטויות שאת עצמך לא מבינה את זה, תכתבי: מר אמסלם, אני לא סובלת אותך. אני לא סובלת לא את האמסלמים ולא את המכלופים, ואני לא אתן לכם פה סיוע, למה זה שלנו, ואתם לא שייכים לנורמות שלנו ולעולם שלנו. וזו האמת. לפחות את זה אני אוכל יותר להבין. אבל הדבר שהכי מרגיז אותי תמיד זה שחושבים שאני גם טיפש ואידיוט ומזלזלים בי. זה לא אמסלם דוד, את מזלזלת ב-70% מעם ישראל. כל אלה שלא נגמר השם שלהם ב"ביץ'". את לא סובלת לא את המכלופים, לא האמסלמים ולא הביטונים. ומה קרה אתמול? שלוש עתירות תוך שעתיים. יענו, הם עשו סידור עבודה בבוקר, היא אמרה להם, היום מנגבים את אמסלם מכל העתירות. דרך אגב, דרך העיתון, אני לא יודע. תודה רבה, חבר הכנסת דוד אמסלם. רק שנייה. ובשעה 18:00, ובשעה 12:00 עוד אחד, והכול, עד לפני שעתיים לא מגיע אפילו אליי. תודה רבה. אתם מבינים איך עובד המוסד המושחת הזה, שאתם אוחזים ממנו, נלחמים עליו? תודה רבה, חבר הכנסת. אז לכן, אני מציע לעם ישראל: כשאני אמרתי שהשופט לוין שתה בקבוק עראק, אתם, תגידו לי אתם מה שתתה הגב' חיות, מציע לכל אחד לבחור את המשקה. תודה רבה, חבר הכנסת דוד אמסלם. תודה. תודה רבה. ישיב למתנגדים חבר הכנסת פינדרוס. בבקשה. גברתי היושבת-ראש, אכן נימקתי מהצד כי הייתה הסכמה, אבל ברגע שעלו מתנגדים, אני חייב קודם כול להתחיל עם משהו אמיתי. אנחנו באופוזיציה, וכנראה היום גם בקואליציה, מנסים להיות אנושיים, אז צריך לומר את האמת. החוק הזה הוא של השרה פנינה תמנו שטה, שיצאה מהכנסת וביקשה ממני להגיש את החוק, כי היא לא הייתה חברת כנסת, היא נהייתה שרה עוד בשלהי הממשלה הקודמת. צריך לומר את האמת, ומגיע לה שאפו על הרעיון. במקביל, כמו שאמרתי, האלמנה גב' הר-כסף, גרמה לי לדמעות בוועדת הפנים כשהיא סיפרה את הסיפור שלה. אני מאוד מקווה שהחוק הזה יעבור בהסכמת הממשלה. יש עוד דברים שהם פתוחים עם הממשלה, אני מקווה שנגיע להסכמה על הכול. ברוב הדברים הגענו כבר להסכמה, על 90%. שבאמת נוכל למנוע צער של עוד אלמנה או צער של עוד בן או צער של עוד אבא שכול, והיה זה שכרנו, שהיינו אנושיים. אני מודה גם לשר גדעון סער, שבוועדת השרים קידם את העניין הזה. וכמובן, תודות לשרה פנינה תמנו שטה. תודה רבה לכולם. תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. עוברים כעת להצבעה. נא לשבת, בבקשה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"א 2021, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. נא לשבת, בבקשה. ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"א 2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. אם כן. תוצאות ההצבעה: בעד, 26, אין מתנגדים ואין נ��נעים, ועל כן ההצעה מאושרת. הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"א 2021, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס, תועבר לוועדת החוקה. כעת אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"ב 2022, של חבר הכנסת מוסי רז. ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"ב 2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. אם כן, תוצאות ההצבעה על איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"ב 2022, של חבר הכנסת מוסי רז: 21 בעד, אין נמנעים ואין מתנגדים. היא תועבר לוועדת החוקה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס פספסה את ההצבעה, לפרוטוקול.  הצעת חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2022, של חבר הכנסת יום טוב חי כלפון וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה במועד אחר או עכשיו? על שתי הצעות החוק הללו תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, חבר הכנסת יום טוב חי כלפון. מי אשם מהחרדים בהעלאת יוקר המחיה, החרדים האשכנזים או החרדים הספרדים? מי אשם בהעלאת יוקר המחיה? אמרת שהחרדים אשמים, גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בשנת 2022, קשה להאמין, אבל עדיין קיימת תופעה של אפליה על רקע עדתי, על רקע ארץ מוצא, במוסדות חינוך במדינת ישראל. מדי שנה עשרות ואפילו מאוד בנות ספרדיות חרדיות נדחות בידי מנהלי הסמינרים בחינוך העל-יסודי בחברה החרדית, שאליהם הן מבקשות להירשם. הן נדחות רק בגלל שהן ספרדיות. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. חבר הכנסת משה גפני. הן אינן מתחילות את שנת הלימודים כחברותיהן, ונשארות  לא, לא, חברים, אני רוצה שנקשיב, בבקשה,  אני רוצה, בבקשה, שנקשיב לחבר הכנסת כלפון. בבקשה. מה יש להקשיב? חבר הכנסת משה גפני, אתה שותף לקואליציה, אני יודע שאתה כועס, חבר הכנסת גפני, למה אנחנו אומרים לך האמת בפנים. אני יודע שאתה כועס. אני יודע שאתה כועס.  בבקשה, אני אעצור את השעון, אין בעיה. אין בעיה. אני אעצור את השעון. בבקשה.  אני יודע שאתה כועס, גפני, יש לך סיבה טובה לכעוס. הן אינן מתחילות את שנת הלימודים כחברותיהן ונשארות בבתיהן חודשים רבים.  בשנת הלימודים תש"ף, שנת הלימודים הקודמת, אתה שותף לקואליציה נגד החרדים. חברים, אני עוצרת את השעון. החרדים לא צריכים את העזרה שלך.  בנות ספרדיות מבני ברק נשארו בבית כי לא התקבלו, אני עוצרת את השעון ונותנת לו אקסטרה. בבקשה.  הכול בשביל הג'וב שלך.  לסמינרים. בושה. חברים, בימים אלה ממש מתנהל תהליך הרישום למוסדות, ולאחר פסח יתחילו להתקבל התשובות. וגם השנה אימהות ספרדיות לא יישנו בלילות בגלל שבנותיהן לא התקבלו. אבות ינסו בכל דרך להפעיל קשרים, פרוטקציות, לא כי הבנות שלהן לא מוכשרות או לא מתאימות אלא רק בגלל שהן ספרדיות. יבואו אליהם מאכערים. אחד האבות סיפר לי שמאכער אמר לו, תן לי 50,000 שקל ונסדר לך רישום. אני רוצה להבין, האם בגלל שילדה נולדה למשפחה ספרדית היא פחות חכמה או פחות מוכשרת משכנתה האשכנזית? האם בגלל שהשם של ילד הוא בוזגלו או כלפון הוא יהיה תלמיד פחות טוב מילד למשפחת רוזנברג או רוזנשטיין? אבא אחד סיפר לי אתמול שהוא הלך לבדוק מה קורה עם הרישום לבת שלו בשנה הבאה. מה ענו לו? מה אתה דואג לשנה הבאה? לא סיימנו לטפל בבנות של השנה הזו. כלומר, ברגע זה יושבות בבית בנות שאין להן שיבוץ כי הן ספרדיות. אני רוצה שתבינו, מקרים מוחשיים שקרו, שקורים: נערה מבני ברק, לא נזכיר את שמה כדי לשמור על פרטיותה, שלמדה ביסודי בבית יעקב עד כיתה ח', יש לה חברות טובות, הערכות מצוינות, ציונים מעולים. היא נרשמה לסמינר מוכר, שאם אני אזכיר את שמו כאן, חבריי מהמפלגות החרדיות, אלה שיצאו ואלה שבפנים, ידעו בדיוק על איזה סמינר אני מדבר. חברותיה האשכנזיות של אותה נערה בכיתה התקבלו כולן לאותו סמינר, אבל היא לא. מדוע? כי היא ממוצא ספרדי, כי היא לא נולדה להורים הנכונים. חבר הכנסת בן צור, זה נראה לך הגיוני? אם שם המשפחה של התלמידה אמסלם, שיושב פה, היא לא תתקבל. אבל אם השם שלה יהיה גפני או פרוש או פינדרוס, היא תהיה בפנים. אבל למעשה, חבריי בש"ס, אולי באמת לא אכפת לכם, כי אתם שייכים לאצולה, לאליטה. אתם שולחים את הילדים שלכם, וגם את הנכדים, מסתבר, למוסדות של האשכנזים, והם מתקבלים. הרי השתכנזתם כנראה. במקרה אחר, בת למשפחה ספרדית סורבה לסמינר למרות שכל הנתונים שלה היו מצוינים. הם הפעילו קשרים, המשפחה, והגיעו למנהלת הסמינר, שהודתה בפניהם ואמרה שהיא מתנצלת. הבת אכן מדהימה, מתאימה, אבל הם עברו את המכסה של 30% ספרדיות, ולכן נאלצים להשאיר אותה בחוץ. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית מנהל סמינר מוכר בירושלים סירב לקבל תשע בנות ספרדיות בטענה, אני מצטט, שזה יפגע באיזון. על איזה איזון הוא מדבר? הוא מדבר על אותן מכסות, על אותם 30%; מותר ספרדיות עד 30%. חלילה, שלא נעבור את הרף הזה. אתם צריכים להבין. מנהלי מחלקות חינוך ברשויות חרדיות יושבים יחד עם מנהלי המוסדות, ועוברים על המכסות. יש טבלאות. מסמנים את הספרדיות, מסמנים את האשכנזיות. ההפרדה והאפליה לא נעצרות ברישום. סיפרו לי שבצפת היה מקרה של שני סמינרים צמודים, אחד אשכנזי טהור והשני ספרדי, עם כמה בנות אשכנזיות, אבל ספרדי. הסמינרים צמודים, ובחצר הייתה בגדר משותפת. והיה כלל ידוע שאסור לבנות הסמינר האשכנזי לדבר עם בנות הסמינר הספרדי, שחלילה הספרדיות לא יקלקלו את האשכנזיות. לא מזמן פגשתי בבית כנסת יהודי שהכרתי את משפחתו עוד מצרפת, וגיליתי שהוא החליף את שם המשפחה הספרדי שלו, שם משפחה מרוקאי, לשם אשכנזי. למה? כדי לרשום את הילדים למוסדות החינוך. תגידו, אנחנו הספרדים צריכים להתבייש בשמות שלנו, בזהות שלנו, במשפחה שלנו? אז אני רוצה להבהיר, שיהיה ברור. המענה החוקי הקיים ממש לא מספק. אומנם קיים סעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, שקובע איסור אפליה, אבל הוא קובע את זה כעבירה פלילית, עם מונה של קנס, של מאסר. כמה כאלו ראיתם? אתם יודעים כמה קשה להוכיח עבירה פלילית? יש גם את סעיף 32 לחוק הפיקוח על בתי ספר, שאומנם נותן סמכות להוציא צו סגירה, אבל גם כאן, נראה לכם שמשרד החינוך סוגר מוסדות בהינף יד? זה כמעט ולא קורה. לכן הכלים הקיימים הם לא פרקטיים. הם דרסטיים, דורשים הליכים כבדים ומסובכים. צריך להביא פתרון קל וישים שבאמת יביא להרתעה ולמיגור התופעה, וזה בדיוק החוק הזה. שיהיה ברור, אין כיום הוראה פוזיטיבית בספר החוקים של מדינת ישראל, וגם לא בתקנות, המאפשרת שלילת תקציב ממוסד חינוך שמפלה על רקע עדתי. לכן צריך את החוק הזה. בימים האחרונים החברים מש"ס תוקפים אותי, אומרים שהחוק מיותר ופופוליסטי, ונאחזים באותו סעיף 5 לחוק זכויות התלמיד. אני רוצה להזכיר, הוא חוקק לפני למעלה מ-20 שנה, בשנת 2000, לא ראינו שב-20 השנים האחרונות התופעה מוגרה, והיא עדיין קיימת. אנחנו יודעים את זה. עובדה שהסעיף לא מספיק. אבל מה שמדהים אותי הוא שחברי כנסת מש"ס בעשור האחרון הגישו בעצמם הצעת חוק דומה, בכנסת השמונה-עשרה, התשע-עשרה, העש��ים. חבר הכנסת מרגי, שהיה יו"ר ועדת החינוך, בעצמו חתם על החוק הזה בדיוק, שהוגש על ידי חבר הכנסת מאיר כהן, שר הרווחה הנוכחי. חברים בש"ס, אז טענתם שלא יכולתם להצביע בעד בגלל משמעת קואליציונית, אז היה לכם תירוץ, היום אתם באופוזיציה, אין לכם תירוץ. תדאגו לציבור הספרדי שלנו. תצביעו בעד. חברי חבר הכנסת מרגי, כשסיים את תפקידו כיו"ר ועדת החינוך בחודש מאי 2020, התראיין ואמר, אני מצטט: "בנות ספרדיות נרמסות בגיבוי משרד החינוך ובשיתוף סיעת יהדות התורה". הוא אמר את זה אחרי שהוא ניהל מאבק, וייאמר לזכותו שהוא ניהל ממש מאבק כל השנים. הוא הגיע למסקנה שלמרות כל המאבק שהוא ניהל, עדיין יש אפליה ויש תופעה. אבל למה ללכת רחוק? חבר הכנסת בן צור מש"ס, הוא נמצא פה, הוא בעצמו הגיש לפני שלושה שבועות הצעת חוק, אני מקריא: שלילת תקצוב בשל אפליה. הוא בעצמו הגיש הצעת חוק כמעט זהה להצעה הנוכחית, והם טוענים שההצעה הנוכחית מיותרת. אז למה בן צור הגיש את זה לפני שלושה שבועות? חברי היקר מרגי, אתה צדקת אז. אל תטעה היום ואל תברח. הרי בשביל מה הוקמה ש"ס לפני 40 שנה? בדיוק בגלל זה, בגלל אפליה של בנות ספרדיות בסמינרים בירושלים. בגלל זה נסים זאב ויעקב כהן, זיכרונו לברכה, הקימו את ש"ס. 40 שנה עברו והתופעה עדיין קיימת. אז חברים, אל תיתממו. תופעת האפליה על רקע עדתי במדינת ישראל קיימת, חיה ובועטת, ולא רק במגזר החרדי. תודה רבה. עוד משפט, ברשותך, גברתי היושבת-ראש. בבקשה. אני אומר, זה לא רק במגזר החרדי, כי אני רואה את זה גם במשפחה שלי. אלה שעברו לצרפת מצפון אפריקה נהיו עורכי דין, רופאים, מהנדסים. אלה שעלו לארץ ישירות מצפון אפריקה הפכו להיות עובדי כפיים, פועלים. אין לי שום דבר נגד פועלים, אבל הם לא זכו לראות אוניברסיטה מקרוב. תודה רבה, חבר הכנסת כלפון. בצרפת יהודים מרוקאים הפכו להיות, פרסי נובל, תודה רבה.  כמו סרז' הרוש. בארץ מרוקאים מנצחים במאסטר שף. ולכן החוק הזה חשוב, חבר הכנסת, אני עצרתי את השעון בשבילך. אז בבקשה, לעמוד בזמנים. תודה רבה. ואני קורא לכם לתמוך בחוק הזה, ולשים אחת ולתמיד קץ לתופעת האפליה במוסדות החינוך. תודה רבה, גברתי. תודה רבה. מוצמדת להצעה הזו הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון, שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התשפ"א 2021. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. כבוד יושבת-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, קודם כול, יום טוב, אני רוצה להגיד לך כל הכבוד על קידום ההצעה הזאת. אם יש היום סמן מובהק למה שנקרא מאבק מזרחי, זה לגמרי אחד מהם, האפליה הבוטה הזאת, שמתקיימת באין מפריע. בשנת 2022 יש עדיין ילדים וילדות שלא מצליחים ומצליחות להירשם לבית הספר בגלל המוצא שלהם. זאת האמת העצובה, שאנחנו כחברה ומדינה צריכים וצריכות להתמודד איתה. רק מהשנה האחרונה אנחנו יודעים ויודעות על 30 מקרים של נערות ונערים, שבתי ספר סירבו לרשום ולקבל אל שורותיהם מהסיבה הפשוטה שהם לא מהמוצא הנכון. בדיוק כמו ועדות הקבלה בקיבוצים. לא מהעדה הנכונה, אני גם נגד ועדות הקבלה, את יודעת את זה, לא עם צבע העור הנכון. המקרים האלה עולים אלינו מהשטח, מופיעים בכותרות העיתונים, ולמרות שכולנו מזועזעות בכל פעם מחדש, בפועל שום דבר לא משתנה. גם לאחר עתירות לבית המשפט, לאחר פסיקות של שופטים והוראות ממשרד החינוך שאסרו בכל תוקף להפלות, ישנם בתי ספר ומרכזי חינוך שבמקום להפנים כמה הגישה שלהם פסולה ושגויה, פשוט נהיו מתוחכמים יותר. למה? משום שפתאום החלו הסמינרים ובתי הספר לערוך מבחני כניסה. מכיר את זה, יום טוב? למבחני הכניסה האלה יש קריטריונים מאוד מעורפלים ומאוד חשאיים, ובאורח פלא רק תלמידות או תלמידים ממוצא אשכנזי מצליחים לעבור אותם. את העיוות הנורא הזה צריך לעקור מן השורש. הוא אחד הסממנים המקוממים והמעליבים ביותר של הגזענות שקיימת בחברה הישראלית. הוא, כמובן, לא הסממן היחידי. נעמה, החוק חל גם על גלי צה"ל? החוק חל גם על גלי צה"ל? איך אתה מעיר על זה, אוריאל? בחייאת, זה כאילו, זה הדגל שלנו. בחייאת. נעמה, החוק חל גם על גלי צה"ל, שיש אפליה? אוריאל, תחיל אותו על גלי צה"ל, רק תצביע בעד. מה זה הדבר הזה? איך מסובבים הכול לכדי זה?  אוריאל, זה הלחם והמים שלכם. נו, מה קורה איתך? מה קורה איתך? אתה מעיר לי?  להצביע בעד, ואתם בעד, הגזענות היא רעה חולה, שפוגעת בנשים וגברים כל הזמן. היא פוגשת אותנו במערכת החינוך, בקבלה למקום העבודה, בפערי שכר, ובמקרים מסוימים, לצערי הרב, היא מביאה גם אלימות ומוות. מערכת החינוך היא בהחלט לא המערכת היחידה שצריכה לעבור תיקון עמוק ומשמעותי, אבל היא כן הראשונה. הגזענות כלפי ילדים ממוצא מזרחי או אתיופי היא גזענות שקל להתעלם ממנה, קל לטאטא אותה מתחת לשטיח או להמציא תירוצים מדוע היא לא קיימת. זאת גזענות שלא תמיד פותחת מהדורות חדשות או ישיבות ממשלה, אבל עבור הילדה או הילד שלא מוכנים לקלוט אותם לבית הספר בגלל מוצאם קשה לדמיין חוויה משפילה וכואבת יותר. אנחנו חייבות וחייבים לזכור שבשום אופן לא מדובר רק בבעיה אישית אלא בסוגיה מערכתית, שיש לפתור בצורה יסודית, שורשית ומבנית באמצעות מדיניות. הצעת החוק שאני מבקשת מכם להצביע בעדה היום מבקשת לעשות בדיוק את התיקון הזה, ולאפשר למדינה לשלול תקצוב מבתי ספר שיפלו תלמידות ותלמידים על רקע מוצאם. אין ספק שכדי למחות על הגזענות ולמחות אותה מהעולם צריך לעשות עוד דרך ארוכה, אבל אנחנו חייבים להתחיל במדיניות. כל עוד המדינה מוכנה לתקצב, ולתמוך במוסדות גזעניים ובשיטות פעולה גזעניות, כל ניסיון לחנך ילדים ונוער לסבלנות וקבלת האחר הוא עקר. מרגי, הוא עקר. אדוני היושב-ראש, בבית הזה יש כללים. נעמה, נעמה. היושב-ראש אישר לי. מאחר שאני מכיר בכנות שלך, אני, אני בחיפה נתקלתי במצב כזה. נתקלתי ונלחמתי עם המערכת העירונית. נלחמתי. הייתי חברת מועצת עיר. תני לי רגע לומר. ב-2018, בתקנה 10 בתקנות הרישום, שאנחנו הכנסנו, ועדת החינוך, באישורו של שר החינוך, שהיום היא ראש ממשלה, יש שלילת תקציבים ושלילת, אז למה חברך הגיש הצעת חוק לפני שבועיים? מרגי, לפני שבועיים. רגע. הוא טעה, הוא טעה, הוא טעה. אני שואל, למה לא אוכפים את זה? למה לא אוכפים את זה? חברי הכנסת, תשובה והצבעה יהיו במועד מאוחר יותר. אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון, הצבעת אנשי צוות אוויר), התשפ"ב 2021, של חברי הכנסת יבגני סובה, מירב בן ארי ורם שפע. בבקשה, חבר הכנסת יבגני סובה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרשו לי להתחיל ממשהו אחר. בזמן שליציע הכבוד ייכנסו טייסים במדים אני אעבור לחוק שבעצם בא לתקן את העיוות הזה ולאפשר לטייסים שלנו וגם לצוותי אוויר להצביע ביום הבחירות, או להצביע יומיים לפני הבחירות, בקלפיות שיוצבו בשדה התעופה. אני רוצה להתחיל דווקא מנושא בוער מאתמול ועד היום. אתמול היינו עדים למופע של האופוזיציה בוועדת הכלכלה. הדיון היה צריך להיות מוקדש לנושא של עסקים וסיוע לעצמאים, והג��עו חברים רבים מהבית הזה, בעיקר להשמיע ולא לשמוע את שר האוצר. אנחנו, הקואליציה והממשלה, מזה שמונה חודשים עובדים קשה ומנסים לתקן דברים שלא תוקנו במשך השנים. כמה דקות לפני שאני אעבור לחוק שאני מציג פה, אני רוצה להגיד כמה דברים חשובים לחבריי מהאופוזיציה. הממשלה הזאת, הקואליציה הזאת, בשמונה חודשים השקיעה קרוב ל-16 מיליארד שקלים בשלושה כיוונים עיקריים. הכיוון הראשון הוא סיוע לאוכלוסיות חלשות, מוחלשות ולחיילי צה"ל. אני אתן לכם דוגמה: העלאת קצבת הנכות, 2.7 מיליארד שקלים, תוספת להשלמת הכנסה, שנוגעת ל-250,000 קשישים שמקבלים השלמת הכנסה, 1.5 מיליארד שקלים, הגדלת מענקים לניצולי שואה, 300 מיליון שקלים, העלאת דיסרגרד לאזרחים ותיקים שממשיכים לעבוד, 300 מיליון שקלים, העלאת דמי קיום לחיילי צה"ל, שכולם מגינים עלינו, 900 מיליון שקלים. אני לא חושב שלמישהו יש מחלוקת על זה שעשינו דבר טוב כשהעלינו את דמי הקיום לחיילי צה"ל. הפרק הראשון מסתכם ב-5.7 מיליארד שקלים. פרק נוסף, שהוא גם סביב 6 מיליארד שקלים, זה התקציב החברתי, סיוע ממוקד. כשאנחנו באים לתקשורת ומנסים להגיד את זה, כל הזמן אומרים לנו: אין זמן, אין זמן. אז הינה, אני מנצל את הזמן הזה בשביל לספר את זה. תוכנית מיגון לצפון, 5 מיליארד שקלים, תוספת תקנים, מיטות ומכשור רפואי, 2 מיליארד שקלים, הגדלת סיוע לביטחון תזונתי, 110 מיליון שקלים, העברת אגף מעונות למשרד החינוך, קרוב למיליארד שקלים. ועוד תוכניות רבות, שמסתכמות ב-6 מיליארד שקלים. ועכשיו, הכיוון השלישי שאני רוצה לדבר עליו זה הצעדים להפחתת יוקר המחיה והגדלת הכנסה פנויה. אני אבא לשלוש בנות. כשהתחילה המחאה החברתית לפני עשר שנים, לא קיבלתי כאבא שום דבר, ואחרי המחאה קיבלתי שתי נקודות זיכוי במס הכנסה. כל כך שמחתי, כי אמרתי, סוף-סוף נתנו לי כאבא נקודות זיכוי על הילדה הראשונה, שנולדה לי לפני 11 שנה. הממשלה עושה היום צעדים דרסטיים דווקא לאותם אנשים שיש להם ילדים מגיל שש עד 12, שזה הנטל הכי כבד על הכלכלה הישראלית. ביטול היטל עובדים זרים, העלות של הפרויקט הזה היא 600 מיליון שקלים, ביטול מכסים בתעשייה ומזון  1.2 מיליארד שקלים, תוכנית נקודות הזיכוי עולה למדינה קרוב ל-2 מיליארד שקלים. בנוסף, כמובן, יש הגדלת מענק עבודה, שזה בעצם מענק תוספת למס הכנסה שלילי, שמסתכם ב-250 מיליון שקלים, הגדלת סבסוד לצהרונים באשכולות 4 ו-5, קרוב ל-150 מיליון שקלים, גם ביטול הבלו על הפחם, כי הפחם עלה בצורה דרסטית, כמעט 100% בכמה החודשים האחרונים, העלות של זה היא 600 מיליון. אתה מדבר כמו חמד עמאר. לא. אני מדבר על התוכנית ששר האוצר רצה להציג אתמול ולא נתנו לו להציג אותה. זאת ההזדמנות להציג את התוכנית. אתה יודע, כשהממשלה משקיעה, לפחות צריך להסכים על העובדות. אחר כך אפשר להתווכח. כל דבר זה סובייקטיבי, אבל עם עובדות אי-אפשר להתווכח, על המספרים. אז לסיכום, לפני שאני עובר לחוק הטיס ולחוק תיקון לבחירות, אני רוצה להגיד: יש מקום לביקורת, יש גם מקום להשמיע זעקה, אבל קשה להתבלבל וקשה להתווכח עם עובדות. אני לא זוכר שאי פעם הייתה ממשלה שבשמונת החודשים הראשונים השקיעה 16 מיליארד שקלים בנושאים שאני הזכרתי. ועכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה ברשותך, לעבור לנושא שלשמו התכנסנו. קודם כול, אני רוצה לבקש מערוץ הכנסת ומהבמאי של ערוץ הכנסת להציג את התמונה הנפלאה הזאת, אני מבקש שאתם תקומו. אפשר שהם יקומו לדקה? תקומו חברים, תקומו. הח��ר'ה האלה עזרו לנו, לי וגם למירב בן ארי, חברת הכנסת מיש עתיד, וגם לרם שפע ממפלגת העבודה, שלושתנו ביחד עם רון כץ, אנחנו מובילים בכנסת שדולה לקידום התעופה הישראלית. החברים הנפלאים האלה הם טייסים בחברות הישראליות. חלקם בוגרי חיל האוויר. יש פה גברים ונשים מכל החברה הישראלית. קודם כול, אני מודה לכם על זה שבאתם לכנסת. אתם יכולים לשבת. כן, כן. אני מודה לכם על זה שבאתם לכנסת. ב. אני מודה לכם על זה שנתתם כמה רעיונות, שחלק מהם אנחנו מצליחים ליישם וחלק מהם אנחנו נצליח ליישם. כשקיימנו את השדולה לתעופה, אחת השאלות הראשונות שנשאלה הייתה מה אנחנו יכולים לעשות בעבורכם כבר עכשיו, לא עם התקציבים, עם האוצר, מה אפשר לעשות? הם אמרו: יש דבר שמאוד מפריע לנו, שאנחנו לא מצליחים להצביע ביום הבחירות, כשאנחנו נאלצים להיות במיאמי, בתאילנד, באוסטרליה, באירופה וכו' וכו'. אז אמרתי: זה נראה לי דבר הכי לגיטימי שבן אדם שיודע שביום הבחירות הוא יצטרך להיות בחוץ לארץ בגלל שיש לו טיסה, ועד שהוא חוזר הוא לא יוכל לממש את זכותו הדמוקרטית, שצריך לעשות את התיקון הזה. כך נולד התיקון הזה לחוק הבחירות. אני מודה לכל מי שסייע בדבר הזה, כמובן איגוד הטייסים, שבראשו עומד קברניט מידן בר, תודה לך על הסיוע הזה. החוק, שאנחנו, כנראה, לצערי, לא כנראה, לצערי לא נצביע עליו עכשיו, אלא תשובה והצבעה יהיו במועד אחר, ואת זה אני מודיע לפרוטוקול, בא לתקן את הדבר הפשוט: כל מי שטייס או צוות אוויר, אם זה דייל, אם זה מכונאי, ונאלץ ביום הבחירות מתוקף תפקידו להיות מחוץ לגבולות המדינה, יוכל לממש את זכותו להצביע 48 שעות לפני הבחירות. הקלפיות יוצבו בתיאום מלא עם ועדת הבחירות המרכזית. הן יוצבו בשדות, אם זה בן-גוריון, אם זה עובדה, מאיפה שיש טיסות לחוץ לארץ, וכך יתאפשר לחברים הנפלאים האלה לבוא ולהצביע. יש לנו היום קרוב ל-600 700, נכון? 700 טייסים וכמה אלפים, כ-4,000 5,000 דיילים שעובדים בחברות הישראליות, ולכן אני אומר שהדבר הזה, שתואם וסגור גם מול שרת הפנים, גם מול ועדת הבחירות המרכזית, הדבר הזה, איפה, הם יצביעו בשדה. יהיה קלפי ייעוד לצוות האוויר, זה גם מה שהחוק אומר, לא מעטפות כפולות. חודשיים או חודש או לפני, אני לא נכנס כרגע לפרטים. חודש לפני, רשות התעופה האזרחית, שיודעת את המשמרות של האנשים האלה, תעביר את הרשימה של האנשים שאמורים להיות ביום הבחירות בחוץ לארץ מתוקף תפקידם, ואז יוציאו אותם מהרשימות, מהפנקסים לפי כתובת המגורים, וכך הם יוכלו לממש את זכותם בשדה. תודה. רון כץ, הזכרתי גם אותך. גם רון כץ הוא פעיל בלובי לתעופה. לכן אני פשוט נורא מצטער שאין אפשרות להצביע. אני מבין שחבריי מהאופוזיציה אפילו משתכנעים לתמוך בדבר הזה. אנחנו נצביע במועד אחר. אני שוב מברך אתכם, את הטייסים, הקברניטים, צוות האוויר, כל מי שעובד בעבורנו, כל מי שמטיס אותנו לחוץ לארץ. יש לנו עוד עבודה ארוכה לפנינו בשדולה. אנחנו יודעים שיש כמה בעיות, אנחנו ננסה לפתור אותן. אלה הדברים שנמשיך לעשות בכנסת, אבל את הדבר הקטן הזה נעשה בהקדם, ונוכל לתקן את העיוות הזה שלא אפשר לכם להצביע עד עכשיו, לחלק מכם, שלא נמצאים בארץ ביום הבחירות. שוב, אני מברך את כולם, ותודה לכל מי שסייע בהצעת החוק הזאת. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת יבגני סובה. שוב, תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום, דיון משולב על שתי ההצעות: הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב 2022, של חבר הכנסת אלכס קושניר. בבקשה, חבר הכנסת אלכס. אחריו כמובן, הצעה מוצמדת של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. מצביעים על זה? על זה כן. מזל שבצלאל פה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, יבגני, הצעת חוק מצוינת, אני מברך אותך. תודה, אלכס. איפה רון? גם אותך, רון. סליחה? הוא בכלל לא חתום על החוק, זה חוק של יבגני ושלי. זו מירב, שחייבת לקפוץ. ומירב בן ארי. ומירב בן ארי. ורם שפע. ורם שפע. ומי עוד? ואני. ומנסור עבאס. אחרי שסיימנו עם הקרדיטים, אני אעבור להצעת החוק שלי. תגיד שמנסור עבאס הוא בעד הטייסים, זה הכי חשוב. למה לא? מה, הוא לא טס? מירב, נו. מה, הוא לא טס? הוא גם טס. אמרתי, גם הוא. בוודאי שהוא טס. ברור. הזמן שלי אוזל. יש לך עשר דקות. האמת היא שאני לא אצטרך עשר דקות. חברת הכנסת מירב בן ארי, תירגעי קצת. היה לך משעמם עד עכשיו. כמעט נרדמת. אני רוצה שתתארו לכם מצב שבו אתם חותמים על חוזה לרכישת דירה. לצערי הרב, החלום הזה עוד מאוד רחוק מהרבה מאוד משפחות צעירות, חלקן מממשות את זה, אבל מותר לחלום. ואז אותו זוג חותם על חוזה הדירה הנחשקת, משלם מקדמה, פורס את העסקה לתשלומים, כל אחד לפי מה שהוא מצליח לסגור עם הקבלן. ואז מגיע מועד התשלום השני. הוא מסתכל על החוזה שלו, רואה מספר אחד, מסתכל על החשבונית שהוא צריך לשלם, רואה מספר אחר, לא כל כך מבין למה. אחר כך מסתבר שיש מדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה אמור לשקף את העלייה ואת ההתייקרות בחומרי הבנייה לצורך בניית הדירה. מסתכל אותו זוג ואומר לעצמו: אם המדד עלה ב-5%, אז אני צריך לשלם 5% יותר על עלות הבנייה. אבל מה מסתבר בפועל? בפועל מסתבר שהוא משלם לא רק על עלות הבנייה, אלא הוא משלם גם על עלות הקרקע. כי אנחנו יודעים, חבריי, שמחיר הדירה מורכב משני חלקים עיקריים: אחד זה עלות הקרקע והשני הוא זו עלות הבנייה. היות שעלות הקרקע כבר מגולמת במחיר, תכלס, אני לא רואה שום סיבה שהאדם או הזוג הזה ישלם את מדד תשומות הבנייה על כל המחיר. לכן הצעת החוק שלי אומרת דבר מאוד מאוד פשוט: בואו נפריד. עלות הקרקע זה משהו אחר ועלות מחירי הבנייה או עלות הבנייה זה משהו אחר. ולכן הצעת החוק שלי אומרת דבר פשוט, אדוני היושב-ראש, שמדד תשומות הבנייה יוצמד אך ורק לעלות הבנייה. יש נוסחה מאוד מפורטת בחוק, שיודעת לגלם ולבטא את רכיב עלות הבנייה בתוך מחיר הדירה, וככה אנחנו נעשה שני דברים: 1. התשלום על הדירה יהיה הוגן, ואנחנו רואים איך מדד תשומות הבנייה עולה בחודשים האחרונים; 2. זה יוזיל את מחירי הדיור. כשאנחנו מדברים על כך שהזוגות הצעירים רק יכולים לחלום על הדירות החדשות האלה, ואנחנו עדים לעליות המחירים שאנחנו רואים בזמן האחרון, הצעד הזה נועד להקטין את יוקר הדיור ולהוריד את מחירי הדיור. הצעד הזה לא בא לבדו. ממשלת ישראל, השר זאב אלקין, השר אביגדור ליברמן ואילת שקד הציגו תוכנית מאוד מאוד משמעותית, תוכנית ממשלתית שמטפלת בהיצע, שנוגעת בהיצע על מנת להוריד את יוקר הדיור. במסגרת חוק ההסדרים העברנו רפורמות שקשורות להורדת הרגולציה, שקשורות לתוכניות לשכירות לטווח ארוך, והצעד הזה בא להשלים את אותה רפורמה שהממשלה מקדמת. אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שההצעה הזאת נולדה במין שיחה כזאת בינינו, ואני מברך אותך על כך שאנחנו מגישים את ההצעות שלנו ביחד. אני רוצה לברך גם את השר זאב אלקין, אני רוצה שיקשיב. כן, השר זאב אלקין, בבקשה. אני אומר שאני רוצה לברך את השר זאב אלקין על זה שהסכים איתנו, עם הצעת החוק שלנו. הוא הסכים יותר מזה: הוא הסכים גם לקדם אותה כהצעת חוק ממשלתית, עם התוספות המקצועיות של משרד השיכון. אני חושב שהצעד הזה הוא מאוד מאוד חשוב, כדי לבלום את יוקר הדיור בישראל מצד אחד, ומצד שני לתת לזוגות הצעירים לשלם את המחיר ההוגן על הדירות שהם קונים. אז אני מבקש, כמובן, מחברי הכנסת להצביע בעד החוק הזה. אנחנו נמתין להצעת חוק ממשלתית, שתבוא בקרוב, נוכל למזג את זה ולקדם את זה יחד. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת אלכס קושניר. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' גם הגיש, הצמיד את הצעת החוק לחבר הכנסת קושניר. בבקשה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שזו באמת אחת ההצעות הנכונות וההוגנות ביותר, מצד האמת. מדד תשומות הבנייה השלים בשנה שעברה עלייה של כמעט 6%, בחודש האחרון 0.8% כמעט 1% נוסף. חברי אלכס קושניר דיבר על זה שפורסים דירה לתשלומים. אלכס, המצב היום עוד הרבה יותר גרוע: רוב העסקאות היום, למיטב ידיעתי, מבוצעות בשיטת 20/80. באים כביכול לקראתך: שלם 20% עכשיו, 80% עם המפתח. בין החתימה על החוזה לבין המפתח זה יכול לקחת שלוש וארבע שנים. קונים דירה על הנייר. עכשיו תיקח 80%, שהקבלן כאילו עשה לך טובה ודחה, אבל בפועל על ה-80% האלה אתה קופת החיסכון הטובה ביותר שיכולה להיות לו, אחרי ארבע שנים על מיליון או מיליון וחצי שקל. תוסיף עכשיו שרשור של 6% ועוד 6% ועוד 6% ועוד 6% בערך כמו משכנתה. אגב, עוד בעיה גדולה: הסכום הזה לא מכוסה על ידי המשכנתה. זאת אומרת, ההנחיות של בנק ישראל לתקרת המימון שמקבלים אנשים שזכאים למשכנתה זה אחוז מסוים, נדמה לי 65% או 70% אני לא זוכר כמה זה היום, השר ישלים אותי, 65% מסך מחיר הדירה הנקוב בחוזה. הדירה שלי 1.5 מיליון, ופתאום אני צריך לשלם 1.7 מיליון. הבנק לא נותן לי את ה-200,000 הנוספים האלה. לא כי הוא לא רוצה אלא כי הוא לא יכול, כי כבר לקחתי. שמתי את ההון העצמי המעט שהיה לי, מעצמי או מההורים, ועכשיו אני צריך את היתרה במשכנתה. הבנק לא נותן לי תוספת משכנתה, באחוזים, גם מהמדד הזה של תשומות הבנייה. אז זו הצעה שהיא נכונה חברתית ואמיתית, והיא יכולה להוזיל ביום אחד. אם מחירי הדיור סגרו עלייה של 12% בשנה החולפת, כך נדמה לי שפורסם אתמול או היום, בין 2% ל-2.5% חותכים ביום אחד בהצעה הזאת. אבל כפי שאמרתי, היא גם צודקת אמיתית. הייתה פה דילמה, אני מודה על האמת, מכיוון שאני מאוד נגד התערבות בכלל בשוק, ובטח בחופש החוזים. חופש החוזים הוא אחד מעקרונות היסוד של דיני החוזים, זה לא פשוט להתערב בחוק. אבל יש כאן שתי הנמקות: קודם כול, צריך לדעת שחוק המכר (דירות), כולו הוא סוג של התערבות והסדרה רגולטורית של השוק הזה, והוא נובע מהעובדה שבסוף יש כאן איזה א-סימטריה. אין פה כוחות שווים בין הקבלן הגדול, בטח בתופעה כזאת, שהיא לא עם קבלן ספציפי כך שאתה יכול לעשות סקר שוק וללכת לקבלן אחר שמצמיד למדד אחר. כל הקבלנים בשוק מצמידים למדד תשומות הבנייה. אז בסוף אני עומד, הלקוח הקטן, מול הקבלן הגדול, ואין לי יכולת להתווכח איתו, כי הוא יגיד לי: אין בעיה, אתה לא רוצה, אל תיקח. בהיקף הביקושים אל מול ההיצע שיש היום בשוק הדיור, אתה, אל תבוא, יבוא מישהו אחר. אין לי באמת יכולת להתווכח. אבל יותר מזה, יש כאן בסוף הטעיה, כי כשנכנס זוג צעיר לרכוש עכשיו דירה ואומרים לו שהחוזה מוצמד למדד תשומות הבנייה, זה "עושה לו שכל", הוא לא חושב שהוא צריך להתווכח. אנחנו נמצאים בעולם הבנייה, מה המדד הכי רלוונטי? מדד תשומות הבנייה. הוא לא חושב עכשיו שמדד תשומות הבנייה, כמו שאלכס אמר קודם, רלוונטי רק לרכיב עלות הדירה ולא לרכיבי עלות הקרקע, לרכיבי הרווח היזמי של הקבלן, של היזם. לכן פה אני חושב שההתערבות הזאת מוצדקת. אני כמובן מודה, אגב, אני חייב להודות קודם כול לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. אל תכעס שאני לוקח קצת מהקרדיט, מכיוון שחבר כנסת בליאק היה הראשון שהלך איתי על ההצעה הזאת והיה חתום עליה, כמובן, לשר השיכון, שמייד נענה, כל העסק הזה התעורר באיזושהי שאילתה שהגשתי, ובתשובה שלו הוא מייד נענה והרים את הכפפה, ולחבר הכנסת אלכס קושניר, שגם הגיש הצעה זהה. אני לא יכול בלי מילה אחת לסיום, קצת על כאב לב, על פוליטיקה. אני הגשתי את הצעת החוק הזאת בהתחלה יחד עם חבר הכנסת בליאק, וחתמו עליה עוד הרבה מאוד חברי כנסת פה, אבל מה לעשות, היא שלי ואני מהאופוזיציה, וחס וחלילה שניר אורבך ייתן פטור מחובת הנחה לחבר כנסת מהאופוזיציה. אז נאלץ חבר הכנסת קושניר לקחת את אותה הצעה ולהגיש אותה כדי שהקואליציה תוכל לתמוך בה, רק שבינתיים הפסדנו שבועיים-שלושה של אנשים, אני לא יודע כמה אנשים חותמים פה על דירות בשבוע, ששילמו. ואמרתי, רק בחודש האחרון 0.8%, כמעט 1% על המחיר הם יצטרכו לשלם ארבע שנים קדימה. יכולנו לחסוך את זה, חבל שחבר הכנסת אורבך לא הצליח להתעלות מעל הפוליטיקה הקטנה, אבל העיקר שזה קורה. כפי שאמרתי, תודה לשר אלקין, תודה לאלכס, תודה לוולדימיר. תודה לכל חברי הבית שהצטרפו וחתמו על ההצעה וגם יצביעו עכשיו בעדה. תקוותי, אדוני השר, שנעשה את זה מהר, כי בכל יום שעובר אנשים חותמים, מתחייבים קדימה, המדד עולה. זה נכון, זה צודק וזה נכון לשוק הדיור. תודה. תודה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. ישיב שר הבינוי והשיכון זאב אלקין. לא אמרתי תודה ליועץ הפרלמנטרי האגדי שלי, עדיאל מהצרי, שעבד על הניסוח, ועכשיו אנחנו מכינים יחד שורה של הצעות, שאני בטוח, אדוני השר, שאתה תקבל אותן. תודה. תודה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. השר זאב אלקין, בבקשה. כבוד היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, אני שמח להיות כאן ואני שמח לענות בשם הממשלה על שתי הצעות החוק, של חבר הכנסת קושניר ושל חבר הכנסת סמוטריץ' שהצטרפו אליהן הרבה מחברי הבית הזה, ממפלגות שונות, ולתמוך כאן במהלך שאני חושב שהוא מאוד מאוד צודק. בכלל, הגנה על זכויות רוכשי דירות זה אירוע חשוב שלא ניתנה לו מספיק תשומת לב בעבר. בדרך כלל רוכש דירה הוא חלש מול היזם והקבלן, ולכן הרבה פעמים הוא נאלץ לשלם סכומים מאוד מאוד משמעותיים, בגלל החולשה הזאת. למעשה, כדי להגן על החולשה הזאת נועד חוק מכר (דירות). חוק המכר. חברי הכנסת כאן מציעים כאן תיקון בחוק המכר, תיקון מאוד מאוד ראוי. אנחנו במשרד השיכון, כבר תקופה ארוכה, כמעט מאז שנכנסתי לתפקידי, עמלים על שורה של תיקונים לחוק המכר, והנושא של שינוי ההצמדה למדד תשומות הבנייה היה צריך להיות אחד מהשינויים המרכזיים. יש שם עוד שינויים משמעותיים, כמו למשל עיצום כספי על אי-עמידה בחובה המופיעה בחוק של הצורך לשלם 100% של שכר דירה במקרה של איחור במועד מסירת הדירה, ועוד שינויים נוספים. כשנולדה היוזמה מהכנסת, בחקיקה פרטית, ובאו אליי גם חבר הכנסת סמוטריץ' וגם חבר הכנסת קושניר עם ההצעה לקחת את הנושא של מדד תשומות הבנייה ולהתחיל לקדם את זה, כדי שנוכל לנוע בלי להמתין להשלמה שלנו על כל החבילה של התיקונים בחוק המכר, חשבתי שכך נכון וראוי לעשות. לפעמים יש פרקטיקה בין השרים, שכשיש חוק ממשלתי שהוא באמת בתנור והוא בדרך, אומרים לח"כים: אל תעבירו את הטרומית, חכו לממשלתית. בדרך כלל אני מנסה לנהוג אחרת. אני חושב שיש משמעות בתחילת התנועה לכיוון הזה, מה גם שמדובר באחד מהסעיפים המורכבים בתיקונים לחוק המכר, שאנחנו מדברים עליהם. עצם זה שאנחנו תומכים במהלך, ותכף אתייחס אליו, זה לא אומר שהנוסחה המדויקת ששניכם הצעתם זו תהיה בסוף הנוסחה הסופית. נצטרך לעבוד עליה בוועדה, כי כמובן יש סוגים שונים של בנייה, ובהתאם לזה עלויות שונות של הסוגים השונים, גם בהתאם לאזורים גיאוגרפיים שונים. לכן, הנוסחה הפשטנית שקובעת סכום אחד בלבד כאיזושהי דרך לחשב מה מתוך עלות הדירה היא עלות הבנייה, כמובן יכולה גם לעשות עוול במקרה הזה. צריכים מודל יותר מחודד. אנחנו נעבוד עליו ביחד, יחד עם התיקונים האחרים. גם הרעיון שמופיע בחקיקה, חברי הכנסת קושניר וסמוטריץ', להגביל את ההצמדה עד לתאריך המסירה, כפי שנקבע בחוזה המכר, אני חושב שזה רעיון נכון, וגם הוא היה אמור להיכלל במסגרת אותם תיקונים לחוק המכר, שאנחנו עמלים עליו בהצעת החוק הממשלתית. אני מניח שאנחנו נצטרך לקיים פה עוד עבודה משמעותית, גם על הסעיף הזה וגם על הסעיפים האחרים בתיקון על חוק המכר שאנחנו נביא לכנסת, אני מקווה מאוד בתחילת מושב הקיץ. אני חושב שתחילת קידום החקיקה הזאת זה אירוע מאוד מאוד משמעותי, שיאפשר לוועדה כבר להתחיל לחשוב ולדון על הנוסחה, בלי להמתין שיגיע כל החוק הממשלתי, ואז ברגע שהוא יגיע הוועדה תוכל להתרכז בדיון בסעיפים האחרים, ואז למזג אותם. זה כמובן יזרז את העבודה על החוק, כי בסוף התיקון הכי מורכב הוא זה, הנושא שאתם עוסקים בו, של צורת ההצמדה למדד תשומות בנייה. אני חושב שלא צריך להכביר מילים עד כמה המצב היום הוא בלתי צודק, כי בסופו של דבר אין שום סיבה שרוכש הדירה ישלם הצמדה על מרכיב הקרקע כשהוא שילם על הקרקע הרבה זמן מראש והחלק הזה לא עולה. אין שום סיבה שתהיה הצמדה על הרווח היזמי למשל. לכן, החוק הזה עושה צדק גדול. אני שומע טענות של הקבלנים והיזמים שטוענים שעצם חישוב מדד תשומות הבנייה הוא לא מעודכן והוא לא מביא בחשבון את כל ההתייקרויות, אבל זה כבר נושא מקצועי ללמ"ס. אם מישהו חושב שהמדד מחושב לא נכון, אז שיתכבד ויפנה ללמ"ס ויקיים דיאלוג על צורת חישוב המדד. כל עוד זה המדד הרשמי של מדינת ישראל, הצמדה של מרכיבים שלא התייקרו, אין לזה שום הצדקה בעיניי. אני שומע גם איומים שזה יביא בסוף להתייקרות הדירות, כי אז הקבלן והיזם יגלם מראש את מה שהרוויח היום על הצמדה לא הוגנת בתוך המחיר. גם האיומים האלה לא עושים עליי רושם גדול, כי לפי הקריטריון הזה שום חקיקה צרכנית אף פעם לא יכולה להועיל. תמיד אפשר להגיד שהמוכר יגלם את עלות החקיקה במחיר הסופי. בסוף, אנחנו נמצאים פה בשוק, ואף אחד לא נדבן, ולכן הקבלן והיזם לוקח מקסימום מחיר שהוא יכול על הדירה. לכן, עם התיקון הזה או בלי התיקון הזה, אם הוא יוכל לייקר את הדירות הוא ייקר את הדירות, אם הוא לא יוכל, והשוק יגיב בשלילה, אז בסופו של דבר שום דבר לא יקרה. אני חושב שהתיקון הוא נכון, למרות כל האיומים והלחצים שיש. אני גם שמח שהתיקון הזה מובא, ועל זה אני מברך אתכם, חבר הכנסת סמוטריץ' וחבר הכנסת קושניר, שאתם הצלחתם לגבש קואליציה מאוד מאוד רחבה בכנסת בעד התיקון הזה, הי�� חוצה את הגבולות הרגילים של קואליציה אופוזיציה, ולוקחת פנימה נציגים ממפלגות שונות. באמת הנושא הזה נוגע לכולם. אני צופה עוד לא מעט לחצים במהלך החקיקה סביב הנושא הזה, ואנחנו, כבר היו, אבל אין להם תשובות אמיתיות, כי, חבר הכנסת סמוטריץ', אתה יכול לנחש שאם היו עליך, היו שבעתיים עליי. אני עדיין נחוש בכוונה שלי לקדם את התיקון הזה, כי אני חושב שהוא עושה צדק גדול מאוד לאזרחים. אנחנו נעשה את זה ביחד. כפי שאתם יודעים, ועדת השרים לחקיקה קבעה תמיכה בהצעת החוק, בתנאי שהמציעים מקבלים על עצמם את התנאים הבאים, אז אנא, תקשיבו לי היטב, אני ארצה לשמוע את התשובה: 1. כמובן שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי הבינוי והשיכון, המשפטים והאוצר, 2. הצעת החוק, אחרי הטרומית, תמתין להצעת החוק הממשלתית שתוגש על ידי שר הבינוי והשיכון ולמעשה תוכפף לה, תיכנס לתוכה, כי כפי שאמרתי, זה אחד מהסעיפים בתיקונים לחוק המכר. אין לי ספק שאתם תתמכו גם בתיקונים האחרים, כי הם כולם באים מאותו היגיון: להגן על הרוכש, שהוא הצד החלש, מול היזם והקבלן, בדרך כלל במצב הזה של החתימה על החוזה. אם המציעים מאשרים את התנאים האלה של ועדת השרים לחקיקה, שניכם מסכימים, מאשרים. כן.  אז כמובן אני קורא לכנסת להצביע בעד הצעות החוק ולתמוך בהן. ביחד נעמוד מול כל הלחצים ונקדם את זה גם לסיום החקיקה. תודה רבה. תודה, השר זאב אלקין. ביקשה להתנגד חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר אלקין, האמת שעליתי לדבר בגלל שאתה כאן, אז אשמח אם אתה תקשיב. חשבתי שברגע שאת רואה הצעת חוק של, סמוטריץ', את אוטומטית מתנגדת. לא. אני עליתי לדבר כי אתה כאן. תשמע, חברי השר אלקין, אמרו לי,  זאב, זאב, חברי השר אלקין, אמרו לי שאתה אחראי לקואליציה, ואני רוצה לדבר איתך על הפרת, עדכנו אותך שעברו כמה שנים טובות מאז שאני הייתי אחראי לקואליציה בפעם האחרונה. תכף אנחנו נראה. אני רוצה לדבר איתך על הפרת הבטחה כפולה של הקואליציה: הפרת הבטחה של שמונה חודשים והפרת הבטחה של שמונה שבועות. הפרת הבטחה של שמונה חודשים זו הפרת ההבטחה של נפתלי בנט, שהבטיח להתיישבות הצעירה שהוא מסדיר אותה בישיבת הממשלה הראשונה בראשותו. עברו שמונה חודשים, זאב, ואיכשהו הקואליציה שאתה אחראי עליה לא הצליחה להסדיר את ההתיישבות הצעירה. 25,000 אנשים, נשים וטף, שעוברים חורף מאוד מאוד קשה, וההבטחה כלפיהם הופרה. אבל הפרת ההבטחה השנייה היא הפרת ההבטחה שהקואליציה התחייבה פה לפני שמונה שבועות. היה פה במליאה דיון על הסדרת ההתיישבות הצעירה לפני שמונה שבועות בדיוק, ובסוף הדיון האישי הזה, שדיברו בו הרבה חברי כנסת, היו שלוש הצעות סיכום, שלוש: הייתה הצעת סיכום שלנו, של החלק הימני באופוזיציה, שאמרה שצריכים להסדיר את ההתיישבות הצעירה מייד, הייתה הצעת סיכום של המשותפת, וחלק מחברי הקואליציה, סיעת רע"מ, הצביעו איתה, שהם דיברו על זה שכל ההתיישבות ביהודה ושומרון היא כל-כולה פשע ועבירה וכו', והייתה הצעה שלכם, זאב. עמד פה בפינה חבר הכנסת רם בן ברק, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, והבטיח שבתוך חודש יתקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון בראשותו, ובו הממשלה תגיע ותודיע מה קורה עם ההתיישבות הצעירה. לא עבר חודש, זאב, עברו חודשיים, עברו שמונה שבועות, לא ארבעה. דיון לא כונס, אין לכם מה להגיד. בכל שבוע אתם אומרים בתקשורת, שהינה הינה זה קורה, ועוד מעט, עוד מעט יחברו אותם לחשמל. מחר יהיה דיון ומוחרתיים יהיה דיון ואו-טו-טו זה קורה, וכלום, כלום, כלום. עכשיו, ידידי השר אלקין, אתה ידוע בתור בן אדם שיודע להילחם ויודע לקיים הבטחות. תסביר לי בבקשה איך קורה, תודה, חברת הכנסת.  שאנשים מחכים שמונה שבועות לדיון שבו הממשלה תבוא ותגיד, תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. מה היא עושה בעניינם. תודה. שמונה שבועות, ואפילו דיון לא כונס. ואמר לי רם בן ברק, תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. השלמת את התמונה, תאמיני לי. עוד משפט סיכום. אמר לי רם בן ברק בביקורו בחברון שהוא לא מתכוון לכנס דיון כזה. הוא לא מתכוון לכנס אותו. תודה לך. אז איזו מין צורה יש לכם, שאפילו את הדיון שאתם מבטיחים, אתם לא מסוגלים לקיים? תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. פעם ראשונה שאתה מתנגד,  סוף-סוף אנחנו עושים משהו טוב, ועדיין אתה מתנגד. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השר אלקין, השר כהן, אני רוצה לומר שהחוק הוא חוק טוב ולא הייתי מתנגד לו, אני אפילו אצביע בשביל החוק של בצלאל סמוטריץ', שאני מתנגד, אז אני צריך להפסיק אותך. אה, אני נגד בצלאל? כן. אה, אז אני לא אוכל להצביע בשביל בצלאל סמוטריץ'. בסדר. אבל אלכס קושניר, אתה בעד החוק של קושניר. לא, לא, לא, אז אני לא, הבאת את עצמך למצב שאתה תצטרך להצביע לבד. לא להצביע, אז זהו, אלקין, תצטרך למצוא איזה רעיון אלקיני, איך אני יכול להצביע לא בשביל קושניר ובעד החוק. בשביל מה? אני אגיד לך בשביל מה, אלכס. אלכס קושניר, חבר הכנסת אלכס קושניר, נולד בעיירה דרוהוביץ. בהחלט יכול להיות שאבותיו היו חסידים, ולא סתם חסידים, אולי אפילו חסידי בעלז, כי בדרוהוביץ היו הרבה חסידי בעלז. נכון. ולכן אני כל כך מאוכזב וכל כך כועס וכל כך כואב ביום פורים, פורים קטן, שאז אמרו: "ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים, ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם". הקומוניסטים והלאומנים התאחדו תמיד בטענה שהיהודים לא עובדים ושהחינוך היהודי לא מכין אותם לעבודה, ומלמד אותם פרזיטיות, ולכן אסור ללמד אותם תורה, ולכן צריך לעשות עליהם גזרות. והיום, השבוע, הממשלה הזאת, ליברמן. הממשלה הזאת החליטה, אתם אומרים "ליברמן", אבל אתם נותנים לו גב, לגזור גזרות על תינוקות שאימותיהם רוצות לצאת לעבודה ולפרנס אותם, שלא יקבלו הנחות רק בגלל שהאימהות שלהם חרדיות וההורים שלהם לומדים תורה. לזה אנו זוכים בארץ ישראל ולא אצל אחשוורוש, לא אצל הקומוניסטים. פה עושים גזרות על ילדים שהוריהם יושבים ולומדים תורה, הם לא יקבלו, גם אם הם עניים, הנחה בארנונה. ואני עוד זוכר את פאינה קירשנבאום, שעמדה פה ואמרה, היא הייתה הראשונה שהעלתה פה את הנושא הזה, ששני ההורים צריכים להיות עבדים, שלא יוכלו ללדת ילדים, שיצאו לעבודה שניהם, כי לא צריכים משפחות ברוכות ילדים, וזה דבר מסוכן. לראות בילדים, אדוני היושב-ראש, משפחות ברוכות ילדים זו הברכה של העולם, הם עושים הפוך ממש, שזאת הסכנה לעולם. ולכן אני אומר שבכל מדינה אחרת הייתה קמה התקוממות, התקוממות עממית, נגד ממשלה שעושה גזרות ספציפיות נגד אוכלוסייה מסוימת. כך זה התחיל עם הכלים החד-פעמיים, כך עם השתייה המתוקה, ועכשיו הגזרות והמיסים ושלילת ההנחות דווקא מאנשים חרדים. ואתם, הממשלה והקואליציה, כולם, נותנים יד לפשע הזה, ולכן אין לכם שום זכות ביום הפורים הזה לבוא ולהגיד שאתם מייצגים עם יהודי, מדינה יהודית. בושה וחרפה. אתם מייצגים את ההפך ממדינה יהודית. המדינה היהודית הייתה צריכה לחזק את המשפחות ברוכות הילדים, המדינה היהודית הייתה צריכה לחזק את העניים, לעזור להם בהנחות בארנונה, לעזור לאימהות, שהולכות לקבל 2,000 שקל בעבודה של כל היום, לשים את הילדים שלהן במעון. אז מדינה כזאת, שהולכת נגד הילדים היהודים, יכולה להיקרא מדינה יהודית? ועוד ככה, הכול עובר בשקט? ואני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, בעוד דבר. רוסיה של פוטין מאיימת עם 1,500 מטוסי קרב נגד אוקראינה, שיש לה 67 מטוסי קרב. זה, עוד סביר להניח שיש לו חוצפה לעשות את זה. אבל ממשלה של בקושי 61 שוללת את זכויותיהם של חצי עם לפחות, ויותר, ודאי של רוב העם היהודי, וחצי עם בכלל, כולל הערבים? אז ממשלה כזאת יכולה לגזור גזרות ולקחת אחריות על מלחמת אחים בפנים? מה אתם עושים, שיגדל פה דור שידע שאתם אויבים שלהם, שאתם שונאים שלהם, שאתם רוצים שהילדים האלה לא ייוולדו בכלל, ואם הם נולדים, להילחם בהוריהם? זאת מדינה דמוקרטית? אנחנו לא נסכים למדינה אנטי-דמוקרטית ואנטי-יהודית בשום פנים ואופן. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. אנחנו עוברים, לא, אלכס, מכיוון שהממשלה לא מתנגדת, ותומכת, אז אני לא יכול,  אוקיי, בסדר. בוא, תעלה, חבר הכנסת. חבר הכנסת אייכלר, זה נכון שנולדתי בעיירה קטנה במערב אוקראינה שנקראת דרוהוביץ, וזה נכון שהייתה שם חסידות בעלז, מה עם מס הרכישה שהבטחת ולא עשית? וזה נכון שהם, החסידים שם, עבדו קשה כדי לפרנס את עצמם ולמדו תורה וצמחו לחסידות מפוארת. עכשיו אני רוצה לצטט לך את מזכ"ל ה-OECD, שהיה כאן רק אתמול, שלשום. אני מצטט: ישראל חזקה, אבל בתוכה יש כמה "מדינות" שמפגרות הרחק מאחור. ולמה הוא התכוון? הוא התכוון לכך ש-50% שנייה, אתה בעד או נגד הבעד או נגד? ש-50% מהגברים החרדים בישראל עובדים, עובדים, וכל הכבוד להם. אבל יש עוד 50% אחרים, של הערבים? תתבייש. ולכן אני אומר לכם, חבר'ה, הדבר היחיד שאנחנו רוצים,  הוא שכל אזרח במדינת ישראל יהיה שווה זכויות ושווה חובות. מי שיוצא לעבודה, מי שמשלם מיסים, יקבל גם את מה שמגיע לו. אז למה נתת, אלכס קושניר (ישראל ביתנו): עכשיו, מה מציע שר האוצר אביגדור ליברמן? הוא אומר דבר מאוד פשוט, חברים: תלמדו תורה בישיבות, אבל חובת שעות הלימוד שלכם זה לא 40 שעות, זה 20 שעות. ולא פוגעים לכם בקצבה, רק אומרים: בזמן שמתפנה לכם, לכו לעבוד. תפסיקו עם האנטישמיות הזאת. למה אצל המוסלמים לא עובדים? ועוד משפט אחרון. אני לא יכול לא לחזור למקורות ולא להיזכר בכך שהרמב"ם ורש"י היו רבנים, נראה לי, יותר גדולים מכל גדולי הדור היום בישראל, אין לו זכות לשלול הנחות מאימהות עובדות. אתה מדבר על אימהות עובדות. ואני לא חושב שמישהו יתווכח איתי על הדבר הזה, והם עבדו במשרה מלאה. אבל אימהות עובדות. עבדו במשרה מלאה. אתם שוללים מאימהות עובדות את הזכות. אתם נלחמים נגד ילדים. עבדו במשרה מלאה. אחד היה רופא, השני היה מגדל ענבים, אם אני לא טועה. אז חברים, תירגעו. בסך הכול אנחנו רוצים שהציבור החרדי יצא מהעוני, יתחיל לעבוד ולהשתלב בחברה הישראלית, תודה רבה. אתם שולחים אותם לעוני.  ושביחד נחיה במדינה הזאת. זה הכול. אתם חצופים. ותתמכו, בבקשה, בהצעת החוק. תודה, חבר הכנסת אלכס קושניר. על המוסלמים אתה לא אומר שהם לא עובדים. למה אתה לא אומר את זה לערבים? למה? אתם נלחמים נגד, חברי הכנסת, קודם כול, אנחנו מצביעים על הצעתו של חבר הכנסת אלכס קושניר, הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, הצמדת מחיר הדירה למדד) רגע,  התשפ"ב 2022. רגע, רגע. לי אין, נא להצביע, בבקשה. רגע, רגע. אין גם לי זכות? אני כבר עברתי להצבעה, בצלאל. אבל, אני מתנצל, כבר עברתי להצבעה. נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב 2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היושב-ראש, הצבעתי בטעות במקום של ליצמן. אני רוצה להצביע בעד, אבל בעמדה שלי. אוקיי. בסדר. לא, לא, אתה לא צריך, בסדר. אוקיי, חברי הכנסת, חבר הכנסת יואב קיש, איתמר, בסדר. אני אציין את זה. לפרוטוקול אני אומר שהצבעתי בטעות. אני אציין את זה. שמחר לא תיפתח חקירה, כן, בסדר. חבר הכנסת איתמר בן גביר בטעות הצביע ממקומו של חבר הכנסת יעקב ליצמן. אנחנו כמובן פוסלים את ההצבעה הזאת. לא, לא פוסלים. אבל אני רוצה להצביע בעד. שנייה, שנייה. לא, לא צריך להצביע. זה בגלל שהשוטרים הרביצו לי אז, טוב, התוצאה לא משתנה. 39 חברי כנסת בעד, מתנגדים ונמנעים, אין. ההצבעה מתקבלת ועוברת, ועדת כספים. ועדת הכלכלה. יש הסכמה על ועדת הכספים. יש הסכמה על ועדת הכספים? כן. לא, לא, לא הסכמה. אוקיי, אז ועדת הכנסת, בסדר. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה השנייה, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. חברי הכנסת, נא לשבת, כדי שלא נצטרך לעשות תיקונים. נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב 2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 42 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. גם הצעתו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדה שתקבע ועדת הכנסת. כספים.  כספים? אוקיי, אז אנחנו מעבירים לכספים, ואז ועדת הכנסת תטפל בהצעה הראשונה. לא, הוא התנגד. חבר הכנסת ישראל אייכלר התנגד, אז העברנו לוועדת הכנסת.  אני גם מתנגד. להצעה של קושניר אני גם מתנגד. אני רוצה לוועדת הכנסת. אז שתי ההצעות עוברות לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. אנו עוברים להצעת חוק הכנסת (תיקון, חובת התייצבות בפני ועדות הכנסת), התשפ"א 2021. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. עשר דקות, אדוני. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה האמיתי. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני חייב לומר שמאוד מאוד מפתיע אותי, מאוד מאוד מפתיע אותי, איך הצעת חוק כזאת לא עוברת כאן בבית קואליציה ואופוזיציה כאחד. זאת הצעת חוק שגם בעולם החוץ-פרלמנטרי, כבר ב-2016, כשהיא הוכנה לראשונה, היא איחדה ארגונים חוץ-פרלמנטריים מכל קצוות הקשת הפוליטית, חלק גם סייעו ממש בניסוח וחלק תמכו. היא באה לפתור תקלה שאני חושב שרבים מהאנשים לא מבינים. היום, בכנסת ישראל, אין אף ועדה שיכולה לחייב עובדי ציבור להופיע בפניה. עכשיו, תגידו שזאת אשמת האופוזיציה שלא הקימה את הוועדה לביקורת המדינה. אוקיי, טיעון, שמענו, כי לוועדה לביקורת המדינה יש סמכות כזאת לזמן אנשים שלא מוכנים להגיע, לזמן, ואפילו להוציא צו הבאה במקרה הצורך, כאשר דנים בדוח של מבקר המדינה. מה קורה בוועדות האחרות? בסדר, הוועדה לביקורת המדינה, כשהיא תקום, אם היא תקום, זה עניין אחד. אבל בוועדות הכנסת הרגילות אנחנו נחשפים יום-יום לאירועים שדורשים התייחסות מעובדי ציבור, מעובדי מדינה. ואם הם לא באים, אז הם לא באים. ואם הם מתבקשים למסור מידע והם לא מוסרים, אז הם לא מוסרים. ואז נוצרת בציבור, ואני אפילו לא מדבר על סיטואציה שבה המסירה או האי-מסירה תלויה בשאלה פוליטית, מאיזה מפלגה אתה, מאיזה מפלגה הוועדה, מאיזה מפלגה השר. אם השר ה��א ממפלגה שאוהבת אותך, אז תקבל את המידע. אם המשרד הרלוונטי הוא משרד שמחרים אותך, מחרים אותך, כבר היו לנו מקרים בעבר של פקידים בכירים בשירות המדינה שהגיעו לוועדות והתעלמו מהיושב-ראש, זלזלו ביושב-ראש, החליטו שהם לא עונים לו על שאלות, לא עונים לחברי הוועדה על שאלות. כל מי שצופה במה שקורה בפרלמנטרים מסביב לעולם, ואני חושב שבהקשר הזה אפשר ללמוד גם מהפרלמנט הבריטי, מהפרלמנט הקנדי, מהפרלמנט האמריקני, יש דבר כזה, כמו שיש ביזיון בית המשפט, יש דבר כזה שנקרא ביזיון הפרלמנט. בוועדה של הפרלמנט בארצות הברית אתה בא, אתה נותן עדות, ככה גם מתייחסים לזה. יש לי כמה וכמה חברים שסיפרו לי שהם זומנו לעדות בפני הוועדה של הפרלמנט, בפני הוועדה של הסנאט. הם מתייחסים לזה, אומרים להם כשהם מתחילים להעיד, כמו שאומרים בבית משפט: אתה מתחייב לומר רק את האמת, ואם אתה תגיד משהו לא אמיתי, אתה חשוף לעונש כמי שנותן הצהרת שקר בבית משפט. אם בן אדם לא מתייצב, אפשר לחייב אותו להגיע באמצעות צו הבאה, אפשר להעמיד לדין על ביזיון פרלמנט, אפשר להטיל קנסות, אפשר להכניס למאסר, כך פועלים פרלמנטים. בסופו של דבר, לכל האנשים שיושבים פה, ולא משנה מאיזו סיעה הם, מאיזו עמדה ומאיזו תפיסה הם באים, יש אחריות ציבורית, אחריות ציבורית על כספי ציבור, אחריות ציבורית על התנהלותו של המינהל הציבורי. והחוק במדינת ישראל לא מחייב את עובדי הציבור להתייצב. יש סעיף שמאפשר, דרך תקנון הכנסת, לקבוע חובת התייצבות, אבל הסעיף הזה עוסק בעובדי מדינה. מה קורה עם שוטרים? שוטרים אינם עובדי מדינה. מה קורה עם עובדי חברות ממשלתיות? ואני אגיד יותר מזה: לפעמים אנחנו מנהלים דיונים פה גם בסוגיות שקשורות לשוק הפרטי. כמו שבבית משפט, אנחנו לא אומרים שבית משפט יכול לזמן רק עובדי מדינה למסור עדות, אלא שכל בית משפט יכול להוציא צו לכל עד בכל נושא, לפי שיקול דעת השופט היושב בדין, כי אנחנו מבינים שלבית המשפט יש תפקיד למלא. יש לו תפקיד לגלות את האמת, והוא צריך מידע בשביל זה. אז אנחנו נותנים את הסמכות הזאת לשופט, אבל לוועדה של הכנסת אנחנו לא ניתן את הסמכות הזאת לזמן אדם למסור מידע, להתייצב? אם ההתנגדות כאן היא בגלל שהצעת החוק הזאת הוצעה מכיוונה של האופוזיציה, אני מוותר על הקרדיט. אני מוכן לתת לכל אחד מהחותמים על ההצעה הזאת שבא מהקואליציה לבוא ולהציג את הצעת החוק הזאת כשלו, להציג אותה, ותתמכו. אני באמת ובתמים לא מבין איך פרלמנטרים, שחלקם פרלמנטרים מצוינים, לא מתייצבים ותומכים בהצעת החוק הזאת. הצעת החוק אומרת דבר מאוד פשוט: אנחנו ניתן לכל ועדה לזמן, אבל אנחנו חוששים, יש חששות מוצדקים, לפעמים יש יושבי-ראש ועדה שהם לעומתיים, יש יושבי-ראש ועדה שהם מתפרעים, הם לפעמים הסתכסכו, רוטמן, עזוב אותך. תגיד את מי אתה רוצה להביא לשמוע. או. תכף. תכף נדבר. יש יושבי-ראש ועדות שהסתכסכו עם שר מסוים או עם עובד ציבור מסוים, והם יתחילו לטרטר אותו ויתחילו להביא אותו שוב ושוב. לכן ההצעה קובעת מנגנון פשוט. היא אומרת: זימון שכזה יכול להיעשות רק בהחלטה של הוועדה ברוב חבריה. זאת אומרת שאנחנו יודעים שהזימון הראשוני, שמתניע את התהליך, חייב להיעשות בהחלטה מסודרת של הוועדה, שאומרת: אנחנו צריכים אדם מסוים, תגיע, תמסור לנו את המידע. זה מנגנון איזון ראשון, כדי שלא כל יושב-ראש ועדה יתחיל פה להתפרע. המנגנון השני אומר: זומן האדם, יכול השר לבוא ולהגיד: אני מתייצב במקום. את זה אנחנו לא משנים. אם השר מוכן לקחת אחריות על המעשה שנעשה במשרד שלו ומגיע במקום, בסדר גמור. אם לא יתייצב אותו עובד ציבור, לא יתייצב בפני הוועדה, רשאי יושב-ראש הוועדה, ושוב, בהחלטה שמתקבלת על ידי הוועדה, להטיל עליו קנס בגובה רבע משכורת. גבוה, אבל הכרחי. הקנס הזה גם יכול להיות מבוטל אחר כך, אם הבן אדם מתייצב. והסמכות גם להטיל, גם לבטל, גם להפחית, אם צריך, עוברת ליושב-ראש הכנסת, כדי לוודא, שוב, שזה לא שרירות לב של יושב-ראש ועדה, כפי שהוא רוצה. עכשיו, אנחנו נתקלים בבעיות האלה כל הזמן. מה קורה כאשר התרחש אירוע בספרייה הלאומית? הינה, שלמה, חיכית לזה, נכון? התרחש אירוע בספרייה הלאומית. נכון, מינו בן אדם עם הרבה מאוד שאלות על הליך המינוי. שלמה התייצב וניסה להבין איך קרה שמהאוכל יצא מאכל, מהתופר יצא סופר, או יותר נכון, ספרן. מה זה קשור אליי? לא קשור אליך, קשור לשלמה. האנשים שעשו את המינוי הזה לא חייבים דין וחשבון לאף אחד. עשינו בירור, קיבלנו תשובה רשמית. התייצב פה נציג משרד החינוך, ואומר: נכון שהגוף הזה מתוקצב על ידי מדינת ישראל, נכון שאתם תשלמו את המשכורת הזאת עכשיו הרבה שנים קדימה, כולל פנסיה תקציבית וכולל הכול. אבל כשתבואו אתם, חברי הכנסת, לשאול שאלות, אין תשובה.  מנדלבליט, לא חייבים לך תשובה. אלשיך ומנדלבליט עוד לא מסרו גרסה במשטרה, עכשיו אנחנו, שלמה, המטרה שלנו לשכנע את האנשים להעביר עכשיו את החוק, לא להפחיד אותם, חכה. יש לך, כל המנגנון הזה של אדם שמקבל כסף ציבורי אבל לא חייב שום דין וחשבון לציבור מתרחש נגד עינינו. קצינים בכירים במשטרה, יש לי עוד דקה ורבע. אה, אתה תצביע בעד? שכנעת אותי, זה לא אומר שאני אצביע. אני מבקש שיירשם בפרוטוקול ששכנעתי את ראש הממשלה, ועדיין, לא, בוא נישאר ממלכתיים. ועדיין ההצבעה לא תשתנה, שזו בעיה. בקיצור, אני ממליץ לחבריי בקואליציה ובאופוזיציה לחשוב על כבודו של הבית הזה, לחשוב על היכולת של כל ועדה מוועדותיו למלא את תפקידה כפי שהציבור שלח אותה לעשות, ולתמוך בהצעה. אני חייב לומר, לסיום דבריי, ויכול להיות שאם אקבל הנהון מהשולחן הנכון אז אבקש שיהיו תשובה והצבעה במועד אחר: נאמר לי על ידי יושב-ראש ועדת הכנסת שבכוונתו לקיים דיון בהצעות האלה ואולי לכלול אותן במסגרת תקנון הכנסת, כי יש סמכות במסגרת תקנון הכנסת לקבוע חלק מההסדרים האלו, לא כולם, חלק. יכול להיות שידרשו תיקוני חקיקה. לדעתי, הכתובת שלך היא יושב-ראש הכנסת. שמחה, למה לא להצביע עכשיו? שנייה, רק רגע. לא יהיה לך יום טוב יותר. שנייה, אני בודק. אל תבדוק, תצביע עכשיו. אי-אפשר, המליאה עכשיו. יש לנו רוב, שמחה. אבל מאחר שיש התחייבות שכזו, אם הייתי שומע אותה מנציג הממשלה, אז הייתי, אז בוא, בוא, שוקל לעשות תשובה והצבעה במועד אחר. אבל מאחר שאין כרגע התחייבות כזאת, בוא נשמע, קודם כול, את תשובתו של השר. אז יכול להיות שנשנה את דעתנו. תחליט כבר, נו. מה אכפת לך? תעשה מה שאתה רוצה. בבקשה, השר חילי טרופר, יש לך תשובה? בבקשה. בוא, תעלה. יש להם בעיות היום, אתה רוצה לעזור להם? השר חילי, עשר דקות. להבנתי, להבנתי, חבר הכנסת רוטמן, היה סיכום. חבל, אבל בסדר. ועדת השרים לחקיקה החליטה להמליץ לכנסת, חבר הכנסת רוטמן, להבנתי היה סיכום, חבל. לא היה סיכום. להבנתי היה סיכום, חבל. לא היה סיכום. חבר הכנסת רוטמן. טוב, ועדת השרים לחקיקה החליטה להמליץ לכנסת, כן, חבר הכנסת שמחה רוטמן, אולי תקשיב לתשובת�� של השר, ואז תחליט, בסדר? אז תחליט מה אתה רוצה לעשות. בבקשה. טוב, חבר הכנסת רוטמן, אם עד סיום דבריי תרצו לחזור לסיכום, בשמחה. ועדת השרים לחקיקה החליטה להמליץ לכנסת להצביע נגד הצעת החוק. זאת, מכיוון שההצעה לא מבארת מדוע אין די בכלים הקיימים בחוק כיום, ובשל הקשיים שמעורר המנגנון המוצע בהצעה, לגופו. א. שלא כמשתמע מדברי ההסבר של הצעת החוק, קיימות במסגרת הדין הקיים סנקציות בגין הפרת החובה להתייצב ולמסור מידע בהתייחס לעובדי הציבור, בוודאי בהתייחס לסוגים המרכזיים של עובדי ציבור. כך, למשל, נקבע בתקשי"ר, בחלק 43.3, שעניינו "ייצוג המשרד בפני ועדות הכנסת", כי הפרת החובה להתייצב בפני ועדה של הכנסת ולמסור לה מידע מצד עובד המדינה מהווה עבירת משמעת על כל המשתמע מכך. בהמשך לאמור נקבע בסעיף 127 לתקנון הכנסת כך: "(א) זומן אדם להתייצב לפני ועדה או נדרש למסור לה מידע לפי הוראות סעיף 123 ולא עשה כן, ולא נמסרה הודעה מראש כי חלים סייגים על מסירת המידע כאמור בסעיף 124, רשאית הוועדה להודיע על כך לשר או לראש הגוף שבאמצעותם ובידיעתם נעשה הזימון או נדרש המידע. (ב) לא הודיע מי שזומן, בהתראה הולמת מראש, על אי-התייצבותו או על אי-מסירת המידע, רשאית הוועדה, באישור יושב-ראש הכנסת, לפנות לנציבות שירות המדינה או לגורם אחר המוסמך לדון בתלונות בענייני משמעת, בבקשה להפעיל את סמכותם כלפי המוזמן, ואלה יודיעו לוועדה על הפעולות שנקטו בעניין. העתק הפנייה יימסר גם לשר או לראש הגוף כאמור". הצעת החוק אינה מבארת מדוע אין די בטיפול בכלי המשמעתי או המינהלי. לעניין זה יצוין כי מבירורים שנערכו במרוצת השנים שעברו, גם, אגב דיונים בהצעות חוק אשר ביקשו להחמיר את הסנקציות, אף כי בצורה שונה, עלה כי כמעט לא נעשה שימוש באפשרויות המפורטות בתקנון. על רקע זה, ובלא שהוצגה תשתית ממשית, אין מקום לקידום סנקציה מרחיקת לכת כפי שמוצעת עתה בהצעת החוק. יתרה מכך, ובהמשך ישיר לאמור בהתייחס לכלים הנזכרים לעיל, יש להוסיף כי ביום 5 במרץ 2018 קבע יושב-ראש הכנסת, ואני מצטט, "נוהל בעניין הפרת חובת ההתייצבות בפני ועדות הכנסת". נוהל זה מוסיף משמעותית על אפשרויות הפעולה שהיו קיימות עד לקבלתו, תוך שהוא מפקידן בידי גורמי הכנסת עצמה. לפי הנוהל תוקם ועדה בראשות יושב-ראש הכנסת לטיפול במקרים של אי-התייצבות בפני ועדות הכנסת, סעיף 2 לנוהל. בהתאם לסעיף 5 לנוהל תהיה רשאית הוועדה, אם מצאה כי לא היה צדק סביר לאי-התייצבות של נושא משרה או ממלא תפקיד ולאחר הליך שתקיים, להפעיל את הסמכויות הבאות, לרבות על תנאי, והכול בתנאים שתקבע ולתקופה שתקבע: א. לשלול את היתר הכניסה הקבוע של ממלא התפקיד למשכן הכנסת, או את ההיתר להיכנס למשכן עם רכב, ב. לאסור את כניסתו של ממלא התפקיד למשכן הכנסת, ג. לפעול כאמור ביחס לממונה עליו או לאדם, קבוצת אנשים מאותו משרד או גוף, ד. לפנות לאחראי על המשמעת בגוף שבו הוא עובד בקובלנה משמעתית נגד ממלא התפקיד, ה. להמליץ בפני נשיאות הכנסת או בפני יושבי-ראש ועדות הכנסת כי לא ייכלל בסדר-היום של הכנסת או של ועדה מוועדותיה נושא שמקדם המשרד או הגוף שנציגו לא התייצב בוועדה. על רקע נוהל זה, שהוא, כאמור, ממרץ 2018, על אפשרויות הפעולה הנוספות שנקבעו במסגרתו, והן אף אינן קלות, לא מבחינת עובדי המדינה ולעיתים אף לא מבחינת המשרדים, מתחדד ביתר שאת כי אין מקום לקידום הצעת החוק, אשר כאמור דברי ההסבר שלה אינם מתייחסים כלל לקשי��ם בעולם המעשה. המנגנון המוצע במסגרת ההצעה, על החובות והסנקציות שהוא מעמיד, הוא מנגנון מוקשה ביותר ובלתי מאוזן. הצעת החוק מבקשת להעמיד מסלול חדש וייחודי של שיפוט משמעתי-מינהלי של עובדי ציבור תוך הפקדת סמכויות לסנקציות פוגעניות ומרחיקות לכת, סנקציות כספיות משמעותיות, "עיצום כספי", כלשון ההצעה, וצווי הבאה בידי יושבי-ראש הוועדות בכנסת, כל זאת במסגרת של הליך מזורז, כאן ועכשיו, הנעדר ערובות דיוניות בסיסיות. כך, לפי המוצע יטיל יושב-ראש הוועדה, כעניין שבחובה, סנקציה כספית משמעותית על עובד ציבור שלא התייצב לדיון לאחר שזומן אליו בהחלטה של רוב חברי הוועדה, אלא אם כן קיבל פטור מאת יושב-ראש הוועדה, או אף אם עזב את אולם הועדה ללא אישורו של יושב-הראש. עובד זה אף יואשם בעבירת משמעת. בהקשר זה לא ברורה מן ההצעה כוונת הדברים, ובכלל זה אם הכוונה להליך לפני היו"ר או להליך משמעתי נוסף שלו כפוף העובד, שאז מתעוררים קשיים גם בהקשרים של סיכון כפול וכבילת שיקול הדעת של הגורמים המוסמכים לעניין ההליך הנוסף. הצעת החוק אינה מתייחסת לכל פרוצדורה המתקיימת קודם להטלת הסנקציה הכספית כאמור, ובכלל זה זכות טיעון מצד עובד הציבור, ועולה ממנה כי מדובר במהלך אוטומטי, המוטל "על חם" מצד יושב-ראש הוועדה, אף שהוא צד לעניין, כאשר לאחר מעשה יוכל עובד הציבור לפנות ליושב-ראש הכנסת בבקשה לעיין מחדש בהחלטה. יתרה מזו, לפי ההצעה יוסמך יושב-ראש הוועדה, אם ראה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שישנו צורך ממשי בהבאת עובד הציבור ואין די בהטלת הסנקציה הכספית, לצוות על הבאתו של עובד הציבור בדרך שתיקבע בתקנון הכנסת. מדובר בסמכות מרחיקת לכת, חריגה ופוגענית, אשר ברגיל היא עניין לערכאות שיפוטיות ולוועדות חקירה, ואינה טבעית או נדרשת למערכת היחסים שבין הכנסת לממשלה. גם אמצעי זה מוצע מבלי שמעוגנים התנאים להטלתו ולביצועו. יש לציין בהקשר זה כי גם סמכות הזימון הייחודית הנתונה לוועדה לענייני ביקורת המדינה, סעיף 18א לחוק מבקר המדינה, היא כזו שהפרה שלה מעמידה סנקציה פלילית ואינה מאפשרת כפייה בפועל של ההתייצבות. סמכות זו נועדה לאפשר לוועדה לזמן גם את מי שאינם פקידים, כלומר אזרחים, ובלבד שהם נשאו תפקיד בעניין שהדוח דן בו, ומכאן גם הצורך בסנקציה פלילית. נוסף על קשיים אלה קובעת ההצעה כי משהוזמן עובד ציבור לדיון בוועדה על פי החלטת רוב חבריה והתייצב אליו, רשאי חבר ועדה לשאול את עובד הציבור שאלות, ועל עובד הציבור חלה חובה להשיב על השאלות שנשאל אלא אם כן התיר לו יושב-ראש הוועדה שלא להשיב על השאלה. אם לא השיב עובד הציבור על השאלה יואשם בעבירת משמעת, ורשאי יושב-ראש הוועדה להטיל עליו סנקציה כספית. לא לגמרי ברור יחסה של חובה זו להשיב על שאלות חברי הוועדה, הנראית גורפת, לחובה להתייצב ולמסור מידע על פי הזמנת הוועדה לפי חוקי-היסוד, ובכלל זה תחולת החריגים הקבועים בהם. אף היקפה המעשי של חובה זו ומתי יוצאים ידי חובה זו אינו ברור. בהתאם, הניסיון למשטר תחום לא לגמרי מוגדר זה תוך שילוב סנקציות כספיות הוא כמובן מוקשה ובעייתי עד מאוד. לנוכח כל הטעמים שפורטו, ועדת שרים לחקיקה החליטה להתנגד להצעה, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת להצביע נגדה. תודה רבה. תודה, השר חילי טרופר. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה שמית, חברי הכנסת. מי ביקש? מי ביקש? הממשלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכנסת (תיקון, חובת התייצבות בפני ועדות הכנסת), של חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה, גברתי סגנית מזכירת הכנסת, נא להתחיל. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, אינו נוכח ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, בעד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, נגד אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, בעד יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, בעד גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, בעד צבי האוזר, אינו נוכח צחי הנגבי, בעד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, אינה נוכחת רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, נגד אחמד טיבי, אינו נוכח יוסף טייב, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, בעד אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד חברת הכנסת עידית סילמן, אינה נוכחת. לא. היא אמרה. נגד, נגד. היא כאן. (קוראת בשמות חברי הכנסת) עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, נגד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, בעד גלעד קריב, חברי הכנסת, חברת הכנסת קטרין, חבר הכנסת מיקי זוהר, חברי הכנסת, אתם עושים רעש באולם, אי-אפשר להמשיך ככה בהצבעה. חברי הכנסת, חבר הכנסת מיקי זוהר, חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה. יש לו יום הולדת היום, בחייך. בסדר, תנו לסגנית המזכירה לנהל את ההצבעה בצורה נכונה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, בעד יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, נגד ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, נגד אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, אינה משתתפת בהצבעה סגנית המזכירה תקרא בשמות חברי וחברות הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ניר אורבך, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח רם בן ברק, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת בנימין גנץ, נגד משה גפני, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח צבי האוזר, אינו נוכח ��יכל וולדיגר, אינה נוכחת אחמד טיבי, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח יאיר לפיד, אינו נוכח אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת שרון רופא אופיר, אינה נוכחת יובל שטייניץ, אינו נוכח האם יש חברי או חברות כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? אין. ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי, תוצאות. להלן תוצאות ההצבעה: בעד, 50 חברי כנסת, נגד, 53 חברי כנסת. ההצעה לא התקבלה. הודעה לסגנית מזכירת הכנסת, בבקשה. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת יואב בן צור כי הוא חוזר בו מהצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון, שלילת תקצוב בשל הפליה וקביעת אזורי רישום), התשפ"ב 2022, שמספרה פ/3067/24. תודה. תודה, גברתי.  בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה, עשר דקות. כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הצעת החוק שלי היא הקמת יישוב עירוני חדש. מאז שנת 1948 המדינה בנתה 940 יישובים חדשים, כולם לאזרחים היהודים, ואף יישוב לאזרחים הערבים. היא כן הכירה בכמה יישובים, גם בדרום, גם בצפון, אבל אלו יישובים קיימים שהייתה חסרה להם הכרה. אז היא הכירה בכמה יישובים אבל לא הקימה ולו יישוב ערבי אחד. מ-48' עד עכשיו גם מספר היהודים עלה פי עשרה וגם מספר הערבים עלה פי עשרה, אבל לא הקימו יישוב חדש לאזרחים הערבים. היישובים שלנו הפכו ליישובי בטון. אם עוברים במטוס מעל המדינה כל אחד מאיתנו יכול להצביע ולהגיד: זה יישוב של יהודים, וזה יישוב של ערבים. האזרחים הערבים איבדו את הכפר, אבל לא הרוויחו את העיר. העיר זה לא רק מספר תושבים, יותר מ-25,000 תושבים, העיר היא לא רק בתי דפוס, היא לא רק ספריות, היא לא רק מפלגות, היא לא רק אוניברסיטאות, היא לא רק בתי קפה של משכילים, העיר היא בעיקר הרוח האינדיבידואלית. ההבדל העיקרי בין הכפר לבין העיר הוא שבכפר שואלים בן מי אתה, ובעיר שואלים מי אתה. אין לאזרחים הערבים עיר של ממש במובן של הרוח האינדיבידואלית. אני קורא לחברות ולחברי הכנסת לקיים את הדבר הבסיסי ביותר. מאז 48' עד עכשיו המדינה הייתה אמורה להקים לא פחות מ-150 יישובים חדשים לאזרחים הערבים. יחד עם זאת, האם אני בעד בדלנות? האם אני בעד מקום רק לערבים ואחר רק ליהודים? מבחינתי עיר לכולם, גם לערבים וגם ליהודים. אני תומך בזה. אני עצמי גר בחיפה ואני בוחר לגור בחיפה, שהיא עיר מעורבת. אני בוחר בעובדה הזאת. יחד עם זאת, יש אפליה מבנית ועקבית מאז 48' עד עכשיו. לכן, הצעת החוק הזאת צודקת לחלוטין. אני קורא לכם לתמוך בהצעה הזאת. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. ישיב השר חילי טרופר, בבקשה. עמדת שרת הפנים להצעה פ/1585/24, הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש: הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי יוקם יישוב עירוני על קרקע בבעלות המדינה, במחוז הצפון, שייועד למגורים, לתעסוקה ולשירותים לאוכלוסייה הערבית. על פי המצב הנהוג היום, סליחה, עכשיו יותר טוב? למה שר התרבות ידבר נגד עיר? בושה.  אני עונה בשם שרת הפנים, לא שר השיכון. שרת הפנים, בתמיכת רע"מ. איפה שר השיכון? אבל לא, ההצעה היא לשרת הפנים, לא לשר השיכון. אני עונה בשם שרת הפנים, לא שר השיכון. איפה, לא יודע,  למה? קיבלת אותי,  הינה, אני באתי. לא נורא. אני אנסה להחליף אותה.  אל תנסה, לא, לצורך זה. אני מקווה שעכשיו ישמעו אותי טוב יותר. הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי יוקם יישוב עירוני על קרקע בבעלות המדינה במחוז הצפון שייועד למגורים, לתעסוקה ולשירותים לאוכלוסייה הערבית. על פי המצב הנהוג היום ובהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ההחלטה על הקמת יישוב חדש היא עניין שבמדיניות, והיא בעלת השלכות רחבות על היבטים שבאחריות של משרדי ממשלה רבים ושונים. על כן, מן הראוי כי תתקבל על ידי הממשלה או על ידי ועדת שרים מטעמה לאחר עבודת מטה מקצועית, בשיתוף כל הגורמים הנוגעים בדבר. הצעת חוק זו מבקשת לעקוף את הליך קבלת ההחלטה הקבוע בהנחיה לעניין ההחלטה העקרונית, הנתונה לסמכות הממשלה, בלי להתבסס ולהתקבל כנדרש, בהתאם לנוהל, על עבודת מטה מקצועית בשיתוף כל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר. אשר על כן, ובהתאם להחלטת ועדת השרים שהתקיימה ביום ראשון, אבקש מחברי הקואליציה להתנגד להצעת החוק הזאת. איפה חבר הכנסת עודה? אני אגיד לך, אומנם לא ספציפית על החוק, שאני חושב שדווקא החלטת החומש שהתקבלה לחברה הערבית, החלטה 550, אולי היא לא מקימה יישוב חדש, אבל יש בה פעולות משמעותיות שייטיבו עם החברה הערבית. אני לא חושב שיש פה מגמה למנוע את זה, אני חושב שיש פה רצון שהדברים יתקיימו בהליך המקובל. אתה יודע על הדברים שיש שם, וחוץ מהם יש גם דברים שקורים יחד איתכם, התיאטרון שיצא עכשיו. אתה יודע, זה שיש התנגדות למשהו מסוים כי הוא לא הלך בהליך המקובל, זה לא התנגדות להתפתחות או לפיתוח החברה הערבית, חלילה. בתרבות, אני חושב שאתה יודע, גם בשנה הזאת יצא קול קורא למוזיאון, לתיאטרון, לשלושה סינמטקים חדשים, לשלוש גלריות. זה רק בתרבות. בספורט, בדיוק אתמול ישבתי עם עיריית סח'נין. סיכמנו שם על בניית מתקני ספורט משמעותיים, קומפלקס של כדורגל, בריכת שחייה, אולי ראשונה ביישוב בחברה הערבית. לכן, כן חשוב לי להגיד לך, מה? זה בדואים. בסח'נין יש אגודת שחייה מאוד טובה, וברהט אנחנו מקווים להקים בית ספר לאומנויות ראשון בחברה הבדואית. יש גם החלטת ממשלה על החברה הבדואית. כלומר קורים פה כמה דברים משמעותיים מאוד בעיניי, גם בשיתוף איתך, אדוני היושב-ראש. לכן, אני הייתי מכניס לקונטקסט הזה. אולי בדקות שיש לי, מכיוון שהתחלתי לדבר על תוכנית החומש, אני כן אגיד, בהקשר רחב יותר של התרבות: קודם כול, לשמחתי, בשבוע-שבועיים האחרונים יש התאוששות של עולם התרבות. הוא חטף מכה מאוד חזקה גם בגל האומיקרון. אני שמח שיש סיוע מסוים, בעיקר לתרבות הנתמכת, שהולכת דרך סל תרבות, לאותם אומני ילדים, שבתקופה הזאת כמעט לא הופיעו. בכלל, הילדים הם אולי הנפגעים הגדולים בשנתיים האחרונות של הקורונה. לכן, המדינה העבירה 10 מיליון שקלים לסל תרבות, שבמסגרתו יוזמנו מאות מופעים, כבר הזמנו קדימה. האומנים כבר מופיעים, הכסף כבר משולם, וגם אלה שלא יכולים להופיע עכשיו יופיעו בהמשך. בנוסף, התקציב שהעברנו למוסדות, ההתניה הייתה, גם כלקח מגלים קודמים, שהמטרה היא שבסוף הכסף יגיע עד לאחרון העובדים, גם השכירים וגם העצמאים. לכן הכלל אומר: כל מוסד תרבות שקיבל תקציב לא יכול לפטר אף עובד שכיר. ולראשונה, אם בתקופה הזאת של גל האומיקרון היו לעצמאים ביטולים של מופעים, יש מחויבות להחזיר להם 50% מהעלות של הפגיעה. סך הכול, יחד, אני מקווה עם צעדים נוספים שהגיעו לעצמאים, שזה עניין רוחבי במשק, ובתוכם העצמאים בענף התרבות שנפגעו, אני מקווה שכך נוכל להושיט להם יד. בספורט אנחנו השנה, אולי, זו בעצם פעם ראשונה שמשרד התרבות והספורט נכנס לתוך תוכנית החומש לחברה הערבית, בעלות של מיליארד שקלים, גם משאבים של המשר��, גם משאבים תוספתיים של משרד האוצר, והם מיועדים בראש ובראשונה לבניית מתקני ספורט. יש לנו גם אתגרים גדולים עם הקרקעות בחברה הערבית. אנחנו עובדים יחד עם משרד הפנים ומשרד השיכון כדי לשחרר קרקעות, כי בסוף לא מספיק שיש הרשאה לבינוי, אלא המטרה היא שבסוף הם יוכלו לבנות. יש תופעה מאוד רחבה בשנים האחרונות שמתקבלות הרשאות, אבל לא תמיד יש יישום שלהן. המטרה שלנו היא כמובן ליישם. עד כאן. תודה רבה. אנחנו מבקשים הצבעה שמית. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה שמית על הצעת חוק של חבר הכנסת איימן עודה, הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש. אתה רוצה להשיב, בבקשה? שלוש דקות. כבוד שר התרבות חילי טרופר, כשאתה עונה לי שהבעיה שלך זה שזו הצעת חוק פרטית אבל הממשלה כן יכולה, אז אני פונה אליך: שאתם, הממשלה, תעשו, תעשו. אני אומר לך שפה אי-אפשר לטעות בסטטיסטיקה, זה מ-48' עד עכשיו. 940 יישובים ליהודים ואפס לערבים. זו מדיניות, מדיניות, זו לא טעות סטטיסטית. אני רוצה להגיד לך, מה ההבדל בין גישה ממשלתית לבד או ממשלתית בשיתוף עם הנהגת האוכלוסייה? עם הנהגת האוכלוסייה, כלומר, רוצים לבנות משהו שבאמת הקבוצה רוצה. למשל: במידה שלא, למשל מחליטים לבנות את טנטור ליד ג'דיידה אל-מכר, המטרה היא אחרת לגמרי. יש בעיה עם הדמוגרפיה בעכו, אז לא רוצים שעוד ערבים יגורו בעכו, אז שמים אותם בסלמס כזה, וקוראים לזה יישוב חדש. הכוונה היא אחרת לגמרי: גישה אזרחית, דמוקרטית, מה שבאמת באמת טוב לאוכלוסייה. כבוד השר, מה שדיברת על תוכנית החומש, את זה חווינו ואנחנו יודעים מה זה. אנחנו יודעים מה זה 922 ויודעים מהי תוכנית הבדואים בצפון 1480, והבדואים בדרום 2937, והדרוזים 959. אנחנו יודעים איך נותנים ביד ולוקחים ביד השנייה. צריך שינוי, שינוי הוליסטי, שינוי מעמיק בכל הגישה של הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית וכלפי המוחלשים בכלל. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת איימן עודה. אנחנו עוברים להצבעה שמית, לפי בקשת הממשלה. בבקשה, גברתי סגנית מזכירת הכנסת, הצעת החוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשפ"א 2021. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה בעד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, אינו נוכח ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, אינו נוכח ענבר בזק, נגד חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, נגד יואב בן צור, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, נגד מאי גולן, אינה נוכחת איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, לא משתתפת מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת צבי האוזר, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, אינה נוכחת רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, נגד אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, אינו נוכח בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, נגד אחמד טיבי, אינו נוכח יוסף טייב, אינו נוכח אלון טל, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, אינו נוכח מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, בעד אופיר כץ, אינו נוכח חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, אינו משתתף בהצבעה אני מקוזז. לא משתתף. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, אינו נוכח נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת \פטין מולא, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, אינו נוכח אבי מעוז, אינו נוכח אורי מקלב, אינו נוכח מנסור, מה אתה מצביע? תלוי מה הליכוד יצביע. עשיתי לכם תרגיל, בסדר? כן, עשיתי לכם תרגיל. אחלה תרגיל. כן, עשיתי לכם תרגיל, בסדר? זאת אומרת שהליכוד הוא זה שדואג לחברה הערבית? רציתם להצביע בעד, עשיתי לכם תרגיל. עכשיו ברחתם מהאולם, כל הכבוד לכם, בסדר. אתם לא דואגים לחברה הערבית. כן, כן, כן. עשיתי לכם תרגיל, בסדר? אתם יודעים מה התרגיל? הם רצו להצביע בעד החוק, כדי להביך את רע"מ. אמרנו להם שאנחנו נצביע בעד, הם ברחו. עכשיו הבנתם במשותפת שהם כל הזמן עושים לכם תרגילים? בבקשה. תמשיכו לשתף פעולה עם הליכוד ועם סמוטריץ' ועם בן גביר, תמשיכו, כל הכבוד לכם, בסדר? הינה, הם עכשיו ברחו. ברחו מהאולם.  הם יחזרו. הם יחזרו בצד השני. בסדר, די עם התיאטרון הזה. אז תצביעו בעד, נראה אתכם, תצביעו בעד. נראה אתכם מצביעים בעד. בסדר. נכנסתם? בואו תיכנסו. גברתי סגנית מזכירת הכנסת, תמשיכי. תמשיכי. לך, לך, לך, תבינו, תבינו, תבינו, בסדר? יש לכם שותפות עם הליכוד. כל הכבוד לכם. כל הכבוד.  בבקשה. (קוראת בשם חברת הכנסת) אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת כמה פילוג אתה עושה בעם הערבי? למה אתה עושה להם את זה? כן, בסדר. שב, שב, משה אבוטבול, שב, שב. מנסור, מה, לא, לא, בסדר. ראיתי אתכם מתרוצצים ומתאמים ויושבים ביחד. בסדר, בסדר. איך אתה, בבקשה, גברתי סגנית מזכירת הכנסת. בואו נמשיך. (קוראת בשם חבר הכנסת) יעקב מרגי, אינו נוכח חבר הכנסת יעקב מרגי, לא משתתף? אינו נוכח. בסדר. זה חלק מהתרגיל. חלק מהתרגיל, בסדר, ברור. איזה תרגיל? איזה תרגיל? (קוראת בשמות חברי הכנסת) מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' אינו נוכח אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יאללה, תצאו מהאולם, בבקשה. מה יאללה? צאו מהאולם, מה יש לכם לעשות עכשיו? צאו מהאולם, אין לכם מה לעשות.  לא הבנתי, אתה מזלזל בנו? יאללה? לא. מה זה: יאללה, תצאו מהאולם? האולם של אבא שלך? בבקשה, גברתי סגנית מזכירת הכנסת, תמשיכי. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, בעד גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו משתתף יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, נגד ג'ידא רינאוי זועבי, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד סגנית המזכירה תקרא בשמות חברי וחברו�� הכנסת שלא הצביעו. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, אינו נוכח ינון אזולאי, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, בעד אוריאל בוסו, בעד חיים ביטון, בעד דוד ביטן, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, בעד מאי גולן, בעד יואב גלנט, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, בעד צבי האוזר, אינו נוכח צחי הנגבי, בעד מיכל וולדיגר, אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד אחמד טיבי, אינו נוכח יוסף טייב, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד אלי כהן, בעד אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד תודה, חיים. בגללך. לא. בזכותי. חזרתם להצביע בזכותי. לא בזכותך. בגללך. בגללי, בסדר.  בסדר. אני מעריך את זה. חיים כץ בעד. (קוראת בשמות חברי הכנסת) חיים כץ, בעד ישראל כץ, אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, בעד יאיר לפיד, אינו נוכח אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, אינו נוכח אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת יעקב מרגי, בעד בנימין נתניהו, בעד אופיר סופר, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת עלי סלאלחה, אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' אינו נוכח חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שלמה קרעי, אינו נוכח מיכל רוזין, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, בעד עמיחי שיקלי, אינו נוכח האם יש עוד חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? חבר הכנסת אוחנה? חבר הכנסת אמיר אוחנה, בעד? (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, בעד אופיר סופר, בעד אמילי חיה מואטי, נגד  שנייה, שנייה, חברי הכנסת. שנייה. שנייה. יואב קיש, שב, בבקשה.  חבר הכנסת יואב קיש. שבו, בבקשה. שבו, בבקשה. מי עוד לא הצביע מחברי הכנסת? (קוראת בשמות חברי הכנסת) בצלאל סמוטריץ' בעד אורית מלכה סטרוק, בעד  אתה הצבעת. אמרת שאתה לא משתתף. אמרת שאתה לא משתתף. אמרת שאתה לא משתתף. אמרת שאתה לא משתתף. מה זה? מה זה? בבקשה. יש עוד חברי כנסת שלא הצביעו?  איך זה יכול להיות? לא נכון. לא נכון. אז אני ביקשתי, דיברתי עם אייל. אני מבקש שלא יסגרו את ההצבעה, היועץ המשפטי, זה הכול. אז חברת הכנסת מראענה. חברת הכנסת מראענה. חברת הכנסת מראענה. (קוראת בשם חברת הכנסת) אבתיסאם מראענה, נגד מי עוד מחברי הכנסת לא הצביע? תמה ההצבעה. אנחנו נחכה לתוצאות. שבו, חברי הכנסת. שבו. כן. חברי הכנסת, תשבו. טוב. שבו, בבקשה, חברי הכנסת. טוב. להלן תוצאות ההצבעה: 47 חברי כנסת בעד, 48 חברי כנסת נגד. ההצעה לא התקבלה. ותפסיקו עם זה. תפסיקו. אוה. אתם מבזים את הכנסת בהצבעה שלכם. הודעה של ועדת הכנסת. חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה. אדוני היושב-ראש, לפני שאני קורא את ההודעה, אני רוצה רק להבין מה היה פה עכשיו, כי אני ראיתי שאתה די מבין מה הלך פה. האם זה נכון שהליכוד והאיחוד הלאומי חברו למשותפת והצביעו במהלך יזום? כן, בוודאי. זה מה שקרה? טוב. תיאום מלא. עבודה משותפת. טוב. עבודה יפה. ברית אמיצה.  אתה מגדיר אותם תומכי טרור ואתה מצביע איתם במהלך יזום. יפה מאוד. ברית אמיצה. כל הכבוד לכם. יפה מאוד. יפה מאוד. אין עקרונות. אין ש��ם דבר. תרגילים ועוד תרגילים ועוד תרגילים. כל הכבוד לכם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להגיב. אדוני היושב-ראש, הוא תקף אותי, אני מבקש להגיב. הוא לא תקף אותך. הוא תקף אותי וחצי. אדוני, אם יש ליושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה, מי שיחליף אותי, יחליט, אבל הוא לא תקף אותך. תודה.  בישיבתה היום, כי הצעות החוק כמפורט להלן, יועברו לדיון בוועדות הבאות: ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב 2021, מ/1478, ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון, חוברת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), התשפ"א 2021, פ/1044/24, של חבר הכנסת גלעד קריב, ועדת הכספים תדון בהצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון, שינוי מועד יום ציון פועלם של אסירי ציון וקביעת פעולות לציונו), התשפ"א 2021, פ/296/24, של חבר הכנסת אלכס קושניר וקבוצת חברי הכנסת, ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון, הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין התגמולים), התשפ"ב 2021, פ/2871/24, של חבר הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי הכנסת, ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה דרך ייעודית לנסיעת שטח), התשפ"א 2021, פ/2056/24, של חבר הכנסת רם בן ברק וקבוצת חברי הכנסת. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, לא נקבתי בשם של אף חבר כנסת בהודעה שלי. תודה. אם הוא מנצל את ההודעה האישית שלו כיו"ר ועדת הכנסת לתקוף, המינימום זה לתת לנו יכולת להגיב. הוא עלה כיושב-ראש ועדת הכנסת לתת הודעה, לא בשביל לתקוף בפוליטיקה. מותר לנו להגיב? המינימום שבמינימום. אין טיפת הוגנות? אתם דורסים את הכול? הוא עלה למסור הודעה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת סמוטריץ', הבנתי. שלחת לי בקשה, אני צריך לשקול אותה ולהחליט. אתה לא יכול אחרי. זה עכשיו. ככה עובד התקנון. בסדר.  אתה דורס הכול. הוא יכול כיושב-ראש כנסת, לא, האמירה שלך שאני דורס הכול היא אמירה נחמדה, אבל זה מה שאתם עושים. היא אמירה נחמדה. אני לא בטוח שיש לה בסיס במציאות. הוא עלה להגיש הודעה כיושב-ראש ועדת הכנסת, לא כדי לתת נאום פוליטי ולתקוף יריבים. אדוני, מאה אחוז. תודה רבה. אם הוא תקף, אלף-בית זה לתת זכות להגיב. אלף-בית. תודה, אדוני. תודה. נעבור לבית. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק מענה טלפוני אנושי לאזרח ותיק (תיקוני חקיקה), התשפ"א 2021, של חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת מרגי. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מגיש היום בפניכם הצעת חוק שעניינה מענה אנושי בשירות טלפוני. אני קודם אומר לא מן הכתוב, כדי שנבין מה הרציונל של הצעת החוק: כיום, כל מי שנדרש לחייג למוסד ציבורי, עסקי, משרדי ממשלה, נדרש לחפש במבוך מאוד בעייתי, ללחוץ על השלוחה הנכונה, לנסות להבין מה השלוחה המתאימה, ואחרי זה אתה ממתין זמן, נצח, שזורק אותך שוב לתפריט הראשי, ורק בסוף שבעת מדורי הגיהינום של המענה הטלפוני, יש אפשרות לבחור במענה אנושי. מילא אנחנו, הצעירים, אנחנו שואפים שהטכנולוגיה תחלחל לכל בית, לכל אדם שיכול לנצל את היתרונות שלה, ויש לה הרבה יתרונות, אבל אזרחים ותיקים, גם בגלל מגבלה רפואית, אם זה בשמיעה, אם זה במוטוריקה עדינה, שכבר לא מתפקדת כמו שצריך, זמן ההמתנה, לא תמיד בקיאים בנבכי המענה הטלפוני, מתייאשים ומוותרים על זכויותיהם. לאחרונה יש גם מענה בוטי, למי שיודע, שזה רובוט. זו אפילו לא אפשרות, אתה צריך לדבר עם קיר. הוא אומר לך: לא הבנתי את תשובתך. אתה מנסה למצוא איזה תשובה לרובוט, ואחרי רבע שעה שאתה מתכתב איתו, הוא אומר: לא הבנתי, והוא מפנה אותך למענה אנושי. אנחנו, ניחא, אבל אזרחים ותיקים, מבוגרים? אנחנו מלכתחילה גוזרים עליהם לוותר על זכויותיהם. לעיתים זו פגיעה בבריאות, לעיתים בעלויות כלכליות נוספות. לכן נולד הצורך בהצעת החוק הזאת. אני אומר לכם, בהרהורים אישיים, בקדנציה הזאת הגשתי חמישה חוקים. לא פלא שהקואליציה, ועדת השרים, מתנגדת, מתנגדת בדרכה החדשה, האלגנטית: דחייה בחמישה חודשים, דחייה בשלושה חודשים. אבל כבר נמאס לי לשמוע חברי קואליציה שבאים אליי ואומרים לי: יעקב, אתה יודע מה, הצעת חוק הוגנת ונכונה וצריך שתעבור. אני רוצה ללמד מכאן את הקואליציה, את ועדת השרים, שיש טכניקה נוספת חוץ מליירט כל הצעת חוק של האופוזיציה. אם היא הצעת חוק עניינית, ויכול להיות שהיא לא מושלמת, אז באים במשא ומתן, ומפנים את תשומת הלב. ככה נהגנו כשרים, ככה אני נהגתי בכל אופן כשהייתה הצעת חוק. פניתי למציע. הייתי אומר לו: תקשיב, אפשר להכיל את הצעת החוק הזאת שלך אם הסעיף הזה לא יהיה, או אפשר להכיל את הצעת החוק שלך אם תתקן ותאמר. הטכניקה היחידה שהקואליציה הזאת מכירה זה לדחות הצעות חוק של האופוזיציה, במקרה הטוב אומרים: תחכו חודש-חודשיים, שנעתיק את החוק ונגיש אותו אנחנו. מילא הבושה אבדה ממקבלי החלטות, אבל עד כדי כך? עכשיו זה טובת האזרחים הוותיקים, פה זה עוזר לכלל האוכלוסייה. הצעת חוק שהיא גם במידה, ובמשורה, ומדברת בעד עצמה. ואני מתפלא. אני אומר לך, אני מתפלא. הייתי בטוח שלא תהיה התנגדות כאן. הרי יש אפשרות של מענה אנושי. הצעת החוק מבקשת, בסך הכול הכללי, שתהיה אופציה, שהפונה, ברגע שיקליד את תעודת הזהות והמערכת מזהה שהוא אזרח ותיק, היא תפנה לו אפשרות של מענה אנושי מיידי. למה לא? אני אומר לכם בכנות, אפילו מחשבה לא הושקעה בסירוב להצעת החוק. בואו, אני לא מתמרמר. פעם הייתי מתמרמר בכל יום רביעי כשהייתי מעלה הצעת חוק והקואליציה הייתה מיירטת אותה. הייתי מתמרמר. אני מודאג, כנראה איבדתי ציפיות בכלל. אני אומר לכם, רבותיי, היו מנהגים טובים בכנסת הזאת, היו כללים חשובים בכנסת הזאת. חבל. חבל שאנחנו מנחילים נורמות לא תקינות למי שיבואו אחרינו. הבית הזה ראוי לקצת קצת כבוד, להבנה, לשיתופי פעולה, להתעלות, לקצת רגעים של גדלות נפש. אני לא מבין. אני אומר לכם, פונים אליי אזרחים ותיקים, הם לא מאמינים שיש התנגדות, הם לא מאמינים שהחוק הזה לא יעבור. הם לא מאמינים, אבל למה? רבותיי, בינינו, בכנות, בכנות, מי נזקק למענה טלפוני ולא יצא לו שהוא התייאש? כמה פעמים חייגנו ואמרנו: לכל הרוחות, מורידים את השפופרת או מנתקים את הטלפון, ולא מתעסקים עם זה יותר? מילא אנחנו  מה עם האזרחים הוותיקים? מה עם אלה שחיים בבית בבדידות, ואין מי שיעשה בעבורם את השירות הזה? אנחנו פה מעבירים כל מיני חוקים: אזרחים ותיקים, הגדלת הבטחת הכנסה לקצבת זקנה למי שאין לו פנסיה, באהבה, האופוזיציה השתתפה. אני חושב שאזרח ותיק צריך לחיות בכבוד בארץ ישראל ולכן תמכנו. תמכנו בזה גם כשזה נגע ברובו לחלק מאוכלוסייה מסוימת שאפשר להצביע עליה, כי זה נכון. אבל מה לעשות, אנחנו תשעה חודשים ויותר במצב הפוליטי הזה והבגרות וגדלות הנפש מסרבות וממאנות לבוא. אני אומר לכם, רבותיי, חז"ל לא סתם אמרו "חכמים, היזהרו בדבריכם", כי הדורות הבאים ומי שיבוא אחר כך יאמץ את הנורמות האלה. מי מפסיד? לא האופוזיציה מפסידה. אני לא מפסיד בזה שאני לא אעביר היום את הצעת החוק. אני לא אסבול מזה אם לא אעביר את הצעת החוק היום. מי שיסבול ויפסיד מזה זה אותם אזרחים ותיקים, שימשיכו לשלם מינויים שרצו לבטל ולא הצליחו לבטל, רצו להזמין תור לרופא והתייאשו. אני מתפלא. יש אוכלוסיות עולים במדינה הזאת, לפחות עבורם, עבור הקשישים. עבור מי אני מבקש את הצעת החוק הזאת? עבור האזרחים הלא-יהודים, האזרחים הערבים, המיעוטים שיושבים בתוכנו, עם קשיי שפה. לכן, רבותיי, אני מבקש להתעלות ולהצביע בעד הצעת החוק הזאת. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. מי ישיב בשם הממשלה? אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה, בשם השרה לשוויון חברתי. השר חילי טרופר. עד שהשר יעלה אני אחזור על דבריי ואבקש מנציגי הממשלה, גם השרה ברביבאי וגם השר טרופר וכל מי שנמצא פה מהממשלה: זה בלתי נסבל ששרים אמורים להשיב על חוקים שלהם והם לא נמצאים כאן. זה לא בלתי נסבל. אם אין שר משיב, צריך לעבור להצבעה. אדוני, תודה. יש תקנון. לא, זה לא התקנון. מה בלתי נסבל פה? זה לא התקנון, מותר להם, אבל אני חושב שזה לא ראוי ששר תורן ישיב על כל הצעות החוק, שלא נוגעות למשרדו. איתן, אתה באמת צודק. זה בושה מה שקורה. אני העליתי את הנושא בנשיאות, ואני אמרתי את זה גם ליושב-ראש הכנסת, שאמר שהוא מטפל בזה. איתן, היושר שלך לפעמים שובר אותי. עכשיו מאפשרים, השרים, השר טרופר, השר טרופר. השרה ברביבאי, בבקשה. אני אמרתי את הדברים שאמרתי כי אני חושב שזה דבר שצריך להיאמר. אני מבקש מהשרים שנוכחים כאן להעביר את זה בישיבת הממשלה. לא יכול להיות ששרים, בגלל שהם נורבגים, ממאנים להגיע לכנסת, ואפילו לדבר הקטן, להשיב על הצעת חוק שנוגעת למשרדם, לא מגיעים ושולחים שר תורן. אבל זה לא קשור לנורבגים, זה ממש לא קשור. 350 שאילתות, 350 שאילתות. בדרך כלל שרים שאינם חברי כנסת לא מגיעים ולא משיבים. אני אומר את זה.   החלטה של יושב-ראש כנסת לא לאפשר את זה, אני הערתי את הדבר הזה, היה חשוב לי, אני לא מבין, אתם כועסים עליי? הם עסוקים, אדוני היושב-ראש. לא. אוקיי, אז אני אמרתי את הדברים האלה כדי שהשרים הנוכחים יעבירו את זה לחבריהם בישיבת הממשלה. בבקשה, גברתי. לדעתי אין מניעה בתקנון, אבל אני אעביר את המסר. ראשית, ההחלטה היא של היושב-ראש, אישית, פרטנית. ספציפית בכל ישיבה? כן, לכל הצעת חוק. בכל מקרה, יש פה גם עניין של כבוד כלפי הפרלמנט. הכלל הוא שהשר בא אלא אם יש לו נסיבות קיצוניות חריגות. לא הפוך. אני אעביר את המסר. גברתי השרה, גם אם זה לא מעוגן בתקנון, ואני אבדוק את זה, נראה לי שיש פה מין יחסי כבוד בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. אם מישהו, אחד המחוקקים, מעלה הצעת חוק, ראוי שהשר שמתנגד לכך בשם הממשלה, כי זה נוגע למשרדו, יבוא וישיב גם אם הוא מתנגד. ידידי אדון יושב-ראש הישיבה, אני מבטיחה להעביר את המסר. היא לא יכולה לבוא כי זה נוגע לאזרחים הוותיקים. תודה. חברים, נראה לי שהנושא עבר, וחזקה על שרת הכלכלה שתעשה זאת. הנקודה הובהרה. אני אעלה את זה בישיבה הקרובה. תודה. בבקשה, גברתי. אנחנו מאוד הקפדנו על זה לאורך שנים, ונתנו, אני הייתי פה ממלאת מקום שלך, כבודו, ועלו פה ודיברו שרים שדיברו בשם שרים אחרים. לעיתים נדירות. השר אמסלם, השר המקשר, נכון. היינו פה לא מזמן ובמקום הזה. היה שר מקשר בחלק מהמקרים, ותבדקי. אתם ממשלת שינוי וריפוי. מאה אחוז, לקחתי על עצמנו. אנחנו ממשלת השינוי והריפוי, ולפיכך אני אעביר את המסר לשרים. ריפוי בעיסוק. תודה. עכשיו נתחיל בתשובה. ריפוי בבזבוזים, בסופרים, בכיסאות, ברחפנים, בנסיעות, במטוסים. ככה אתם מתרפאים. למה ככה, אמסלם, המטוס הוא של ראש הממשלה, הוא לא שלנו. אתם מתרפאים ככה. לא אנחנו המצאנו את המטוס. במסז'ים. עשר דקות לרשותך, גברתי השרה. הצעת חוק מענה טלפוני אנושי לאזרח ותיק (תיקוני חקיקה), של חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי, מבקשת לקבוע כי במצב שבו מערכת לניתוב שיחות מזהה, לפי שיחה מזוהה או לפי הקשת פרטי הזיהוי, כי הלקוח הוא אזרח ותיק, הוא יופנה מיידית למענה אנושי בלי שיצטרך להקיש על כל מקש נוסף. ההצעה חלה על חברות אשר מחויבות בחקיקה לספק מענה טלפוני לפיה וכן על גופים ציבוריים. ועדת השרים לחקיקה התנגדה להצעת החוק. עמדת הרשות להגנת הצרכן היא כי ההצעה עלולה לפגוע באוכלוסיות האזרחים הוותיקים. זאת, שכן על פי הצעת המערכת תצטרך לזהות בשלב מוקדם כי מדובר באזרח ותיק, ולצורך כך העוסק יידרש לאסוף מצרכנים פרטים כגון תאריך לידה, גיל. איסוף מידע זה עלול ליצור מאגר מידע של אזרחים ותיקים אצל אותו עוסק. לפי הרשות להגנת הצרכן, הניסיון במהלך השנים האחרונות מלמד כי קיים מיקוד שיווקי של חברות מסחריות כלפי אוכלוסיות האזרחים הוותיקים, אשר כולל בחובו הטעיות, לחץ שיווקי וגביית כספים בסכומים גבוהים, אנחנו ראינו את כל התחקירים שנעשו בעניין. זאת לא רק אמירה מהפה החוצה, אנחנו יודעים שזאת אוכלוסיית יעד לפגיעה. ההצעה שלפיה עוסק יצטרך לזהות את הצרכן הפונה אליו כאזרח ותיק תביא, אם כן, לאיסוף מידע על הצרכנים וקטלוגם כאזרחים ותיקים שמועדים לפורענות. לגישתם, מדובר במאגר מידע העלול להגיע לידי גורמים שונים ולשמש אותם לצורך פניות ממוקדות דווקא לאוכלוסיית האזרחים הפגיעה ביותר. טעם נוסף להתנגדות הרשות להגנת הצרכן הוא כי בתיקון 57 לחוק הגנת הצרכן נעשה תיקון מקיף לעניין מערכות לניתוב שיחות, במטרה להבטיח צמצום של הניתובים עד להגעה לנציג שירות מקצועי אנושי הנוגע לפניית הצרכן. התיקון קובע, אם כן, כי הניתוב ייעשה לבחירת השירות, דהיינו, ביטול עסקה, בירור חשבון, תקלות טכניות ועוד, וכמו כן בחירת השפה ואזור גיאוגרפי, ככל שקיימת אפשרות כאמור, בוודאי בהקשרים של פריפריה, באופן שלאחר בחירתם של אלו יגיע הצרכן לנציג מקצועי שיוכל לסייע לו בפנייתו, כאמור, מענה אנושי. הוספת ניתוב נוסף לניתוב שנקבע בתיקון 57 עלולה, לגישת הרשות להגנת הצרכן, להביא לכך כי לאחר ההקשה של פרטי הזיהוי המזהים את הצרכן כאזרח ותיק דווקא, הנציג שיענה לשיחה לא יהיה נציג מקצועי הממוקד לעניין מסוים, ואותו נציג ינתב את הצרכן שוב לנציג אחר, מה שעלול לסרבל ולהאריך את זמן ההמתנה לנציג המקצועי. בהתאם לכך, עמדת הממשלה להתנגד להצעה זאת, ולכן אני מבקשת מחברי הכנסת להתנגד להצעה זאת. חברים, טוב. ספרי לנו על השפעת הפצצה האטומית על גידול התולעים בארץ. לא, אני אדבר על החיים בישראל ועל המשמעות של יוקר המחיה. למה, תן לדבר על תחום עיסוק שאנחנו עוסקים בו. אני רוצה לדבר על רפורמות היבוא שאנחנו מובילים במשרד הכלכלה והתעשייה בהקשר שבו רגולציה שנערמה לאורך שנים, ולצערי, הרבה מאוד רגולציה וביורוקרטיה, מחייבת אותנו לעשות שינוי. אז אני יודעת שהמשמעות של הורדת הרגולציה היא לא פשוטה, אבל בחוק ההסדרים כפי שהוא עבר עם הקמת הממשלה הזאת אפשר היה לראות, כחוט השני, את הרצון שלנו להוריד משמעותית את רמת הכולסטרול, אני קוראת לזה, בהרבה מאוד חוקים, שהצטברה לאורך שנים ויצרה עיוותים מובנים. במה בעצם תעסוק רפורמת היבוא, מה התכלית שלה? מהמקום שבו היום יבואן מגיע בשער, בשערי המדינה, ומעמיס בדיקה ספציפית, הוא נדרש, לפי רגולציה נתונה לבדוק כל מוצר אחד לאחד, לא משנה כמה זמן זה ייקח, לא משנה כמה השקעה תהיה בכך, אך בוודאי משנה שהעלות מתגלגלת אחר כך לצרכן. קבענו שבמקום בדיקה בשער תהיה מדיניות של הצהרה. אותו יבואן יצהיר על מקור הייצור, לא עוד אך ורק תקן ישראלי אלא הגדרה של התקן האירופי, מה שטוב לאירופים טוב גם לישראלים, ועל פי אותו תו תקן הוא יוכל להכניס מוצרים. אנחנו, אם אנחנו נוסעים לטייל בחו"ל, כשיכולנו עוד, יכולנו לקנות מוצר ספציפי לפי תקן אירופי, ואין שום סיבה בעולם שזה לא יהיה כך. ולפיכך, המשמעות היא שאנחנו עוברים מבדיקה בשער, אני מבקשת שמית. מבקשת שמית. אוקיי. אז אני רק אסיים, כי כבר נכנסתי לעניין. רגע, יש לי שאלה בעניין הזה. אם יש חברי כנסת שמאוד מתעניינים בעניין, אנחנו עוברים ממודל של בדיקה למודל של הצהרה. תבואו ותאמרו, אוי ואבוי, אם חלילה תהיה טעות שתפגע בבריאות הציבור, בבטיחות הציבור, איך נוודא? זהו. אז טוב ששאלתם. אנחנו מקימים כוח פיקוח ספציפית לעניין הזה, שיבדוק בשווקים. גם החקיקה בעניין הזה תהיה מאוד חמורה, מאוד מחמירה. בסך הכול אני מאמינה שאם אנחנו נעבור, לא, אני לא מאמינה, אני יודעת שככל שנעבור מהר יותר ממודל של בדיקה למודל של הצהרה, כפי שקיים במדינות הכי מתקדמות בעולם, בסך הכול נצליח להוריד את מחירי המוצרים, להגדיל גיוון, להגדיל כמות, ולהעביר את זה, לגלגל את זה לידי הצרכן עצמו. זה לא מספיק. קיבלנו עוד החלטות שונות, כמו יבוא מקביל וכו', על מנת להתמודד עם יוקר המחיה. גם התוכנית הכלכלית שהבאנו בשבוע שעבר מספרת את הסיפור של האופן שבו אנחנו ניתן מענה לעיוותים כפי שהיו בעבר כדי לשפר את הפתרון. גברתי השרה, מדוע זה לא חל על מוצרי קוסמטיקה, טואלטיקה, היגיינה, דאודורנטים, משחות שיניים? יופי של שאלה. מה ההבדל בין קולגייט בארץ לקולגייט בחוץ לארץ? לא מבין את זה עד היום. אני מודה לך על השאלה. אתה צודק. ודווקא אלה המחירים היותר-יקרים, ואנחנו יודעים שצריך לטפל בהם. נושא רפורמת היבוא בהקשרים של מוצרי מזון והיגיינה מובל על פי חוק על ידי שר הבריאות, ואני מקווה מאוד ששר הבריאות ייעתר לבקשתי להקדים את רפורמת היבוא שקשורה לעניין הזה. אני הבטחתי כל סיוע, לרבות פיקוח על אותם המוצרים כדי להוריד את המחיר. חד-משמעי, זה מתבקש. כבוד היושב-ראש, אני מבקשת לעבור להצבעה שמית. אם כך, חברי הכנסת, לפי בקשת הממשלה ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אבל לפני כן, זכות התגובה לחבר הכנסת מרגי. בבקשה. אדוני היושב-ראש, אתה מכיר אותי. כן. כן. שלוש דקות, לא פחות. גברתי השרה, אני לא יכול לבוא אלייך בטענות. את משיבה בשם השרה מירב כהן, שזה לא תמים שהיא לא נמצאת פה היום. אני לא בא ותוקף אותך.  השרה מירב כהן, זה לא תמים שהיא לא פה היום. זו הצעת חוק שנייה שלי שנוגעת באזרחים הוותיקים, שלא רק שהיא לא דואגת להם, היא גם מתנגדת לזה. והיא לא באה היום להגן על העמדה הזו. אני אגיד לך למה מה שנתנו לך להקריא קשקוש, כי אני בהצעת חוק לא מבקש להקליד נתונים של האזרח הוותיק. הרי רוב המערכות שנותנות שירותים, ��ש להן פרטים. אני אומר, איפה שיש פרטים, והמערכת מזהה, מערכת שמזהה תעביר למענה אנושי. למה לתת תשובות, לזלזל באינטליגנציה של הכנסת הזו, למה? יכול להיות שהחוק שלי לא מתאים, והוא פוגע, בא לתקן ונמצא מקלקל. אבל לפחות שהנימוק, שהתשובה לחברי הבית ולפרוטוקול ולדברי הימים של הכנסת יהיו קצת מכבדים, את עצמם. הצעת חוק לא מבקשת להקליד, לא מספר בנק, לא תעודת זהות. חבר הכנסת מרגי, אבל ברור לך שאתה מתרגם את הקבוצה הזאת כקבוצת ייחוס לפגיעה. לא. לא נכון. אני שואל אותך שאלה. אני מחייב מוסד ציבורי, ואותו מוסד ציבורי, אני מופיע אצלו, לדוגמה, הקשיש במוקדי החירום ללחצן מצוקה, יש את הפרטים שלו במערכת. הרי הוא רואה את הטלפון הזה מזוהה. הוא לא מוכר לו כלום. אני רוצה לבטל את המנוי. אני אזרח ותיק, לא מרוצה מהשירות, רוצה לבטל את זה. את מקשה עליי עם מענה טלפוני. אני אתייאש, אני אוותר, ואני אשלם עוד כמה חודשים דמי מנוי. הצעת החוק, גם אם היא לא מושלמת, יש בה כוונה להקל ולעזור לאזרחים הוותיקים. אז אני לא מבין את הלהט הזה להתנגד. את יודעת מה, הייתי מכבד, התרגלתי לנורמה: תדחה בשבועיים-שלושה, אנחנו נגיש הצעת חוק ממשלתית. אני לא מחפש קרדיט אחרי 20 שנה בכנסת. אני רק מצר על כך. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, לפי בקשת הממשלה. סגנית מזכירת הכנסת, נא להקריא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, בעד משה אבוטבול, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, בעד גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, אינו נוכח בנימין גנץ, בעד משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת צבי האוזר, אינו נוכח צחי הנגבי, בעד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, אינה נוכחת רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, אינו נוכח בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, נגד אחמד טיבי, אינו נוכח יוסף טייב, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, אינה נוכחת עידית סילמן? לא, היא נמצאת שם. עידית סילמן. חברת הכנסת סילמן. (קוראת בשמות חברי הכנסת) עידית סילמן נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, אינו נוכח איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, אינו נוכח יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר? חבר הכנסת קושניר, איך אתה מצביע? נגד. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלכס קושניר, נגד יואב קיש, בעד גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, בעד יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, נגד ג'ידא רינאוי זועבי, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח רם בן ברק, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, בעד מאזן גנאים, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת צבי האוזר, אינו נוכח מיכל וולדיגר, אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, אינו נוכח בועז טופורובסקי, נגד אחמד טיבי, אינו נוכח מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף, אינו משתתף בהצבעה מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, בעד יאיר לפיד, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, נגד מנסור עבאס, אינו נוכח מאיר פרוש, בעד גלעד קריב, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת יובל שטייניץ, אינו נוכח האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? חברת הכנסת דיסטל? חברת הכנסת דיסטל בעד. (קוראת בשם חברת הכנסת) גלית דיסטל אטבריאן, בעד האם יש עוד מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם ככה, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות, בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה. קיש בלחץ. לא, אני יודע שזה עבר. המליאה במתח. בעד, 50, נגד, 46, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק המענה הטלפוני האנושי לאזרח ותיק התקבלה, ותעבור להמשך חקיקה בוועדת הכלכלה של הכנסת. לוועדה לביטחון הפנים. יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, פריסת תשלומים בעסקה מתמשכת), של חבר הכנסת ישראל אייכלר וקבוצת חברי הכנסת  זה ירד? סליחה, אני טעיתי בהצעת החוק. הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק איסור מתן כספים קואליציוניים, של חבר הכנסת אלי כהן. אדוני, הודיעו לנו במזכירות שזה ירד. מה פתאום? טעות. ירד חוק אחר. חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה, אדוני, להציג את הצעת החוק. זה לא בסדר. אדוני, זה הסדר כרגע. בבקשה, חבר הכנסת כהן. זה לא ירד. חבר הכנסת אייכלר. זה לא ירד. לא הסכמתי. אדוני, סליחה, אני עובד על פי מה שנקבע במזכירות, על פי הודעת הסיעות. כרגע הנושא הבא הוא הצעתך, אדוני. תעלה לנמק. אם יהיה צורך, נעביר את זה בהצעה הבאה. בבקשה, אדוני. אדוני, זה לא נתון למשא ומתן. זה לא ירד. חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן. זה לא משנה. זו הייתה התוכנית. על זה דיברו איתי, ועל זה הסכמתי. איתן, תן לו. מה זה משנה? טעות של המזכירות, לא שלי. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, פריסת תשלומים בעסקה מתמשכת). אייכלר, בבקשה. חבר הכנסת אייכלר, חבר הכנסת אייכלר, אתה רוצה להציג את הצעת החוק? אני קורא לך כבר שלוש פעמים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה שיהיה ברור לכל הצופים ולחברי הכנסת מה היה פה. היו לי היום שתי הצעות חוק, והתבקשתי להסיר אחת מהן. הסרתי אחת מהן, והשארתי את החוק לפריסת תשלומים בעסקה מתמשכת. זו הייתה טעות של המזכירות, וזה טבעי וזה אנושי, אבל זכותי לעלות ולהציע את זה. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שלי מדברת על דבר פשוט שקורה לכל אזרח. אדם חייב כסף לחברת החשמל, לעירייה, לארנונה, בעסקה מתמשכת כלשהי, לגז, והוא בא לשלם. על החוב שלו יש ריבית. הוא בא לבקש פריסת תשלומים, ועושים לו פריסת תשלומים. מעלים לו בריבית דריבית, עסקת קרדיט. בכל חנות פרטית, כשאדם נכנס  אני רוצה לקנות מקרר ואני רוצה לפרוס לעשרה תשלומים, בדרך כלל הוא אומר לי: שישה זה בלי קרדיט, והשאר עם קרדיט. אבל בעיקר ברשויות, הרשות אומרת לו: לא, אדוני, אתה יכול לפרוס, אבל עם קרדיט. וזאת הריבית הכי גבוהה.  מדובר באנשים שאין להם איך לשלם, ולכן, כמה שהמצב במדינת ישראל קשה היום, בימים רגילים היו צריכים את החוק הזה, ובוודאי בכאוס הגדול של יוקר המחיה של היום. אני מבקש דבר פשוט, אני מבקש מכל חברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, אני לא מדבר מילה אחת פוליטיקה. כשנוצר חוב, בכל מקרה, הגיוני שאדם שצבר חוב ישלם ריבית, אבל על פריסת התשלומים, כשהוא בא לשלם, זו כבר ריבית דריבית של אכזריות גדולה מאוד. דווקא אדם שנשאר בחובות לא יוכל לעמוד בזה. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בחוק כדי שנקל מעט את העול המוטל על גבם השחוח של אזרחי ישראל שנאבקים בכאב עם המעמסה הכלכלית, שמביאה רבים לחרפה של ממש. זאת הצעת חוק שהיא זעקת כאב של כל קשי היום בכל העדות, בכל המגזרים ובכל האוכלוסיות. אל תירקו בפרצופם של אנשים מסכנים, תעזרו להם כדי שלא תהיה על פריסת התשלומים ריבית. זאת כל הצעת החוק. אני אודה לכם מאוד אם תצביעו בעד, גם בקואליציה וגם באופוזיציה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. ישיב על הצעת החוק, נמצא פה סגן שרת הכלכלה יאיר גולן? סגן שרת הכלכלה נמצא? שרת הכלכלה, את תשיבי על החוק? זה חוק שלכם. שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. נעבור להצבעה? איזה ברדק בממשלה הזאת, איזה ברדק. ממשלת ברדק. יואב, הצבעה. מזכיר הממשלה, תביא לה את הצעת החוק, שתדע על מה לענות. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך. אני אתייחס להצעת חוק הגנת הצרכן, שמדברת על תיקון פריסת תשלומים בעסקה מתמשכת, התשפ"א 2021. "בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א 1981, בסעיף 13ח, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום בעסקה מתמשכת, לרבות הפרשי הצמדה וריבית או קנס בשל פריסת תשלומים. לעניין זה, הפרשי הצמדה בריבית, כהגדרתם בסעיף 22יב". כיום, אם צרכן נקלע לחוב בעסקאות מתמשכות וברצונו לשלם את החוב בכמה תשלומים, העוסקים גובים ממנו ריבית על פריסת תשלום החוב. את צריכה איזה נורבגי שיעלה. גאווה למדינת ישראל. מטרת הצעת החוק היא למנוע ניצול מצבים שבהם הצרכן נקלע לחוב כספי. יש לציין כי צרכן שפיגר בתשלומים על עסקה מתמשכת מחויב כבר בריבית פיגורים ובקנסות על עצם הפיגור, ואין שום סיבה לגבות ממנו ריבית נוספת על עסקת התשלומים. זאת על פי המציע. עד כאן דברי ההסבר לחוק. הצעת החוק הזאת מבקשת לקבוע כי עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום התשלום, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית או קנס, בעסקה מתמשכת שבה הצרכן צבר חוב ומבקש לשלמו בכמה תשלומים. ועדת השרים לחקיקה התנגדה להצעת החוק. לעמדתי ולעמדת הגורם המקצועי במשרדי, מטרת ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם הרציונל של חוק הגנת הצרכן, שהינו צמצום פערי מידע בין הצרכן לעוסק, ולאפשר לו לבצע עסקאות מושכלות וללא לחץ שיווקי. בנסיבות שבהן צרכן מבצע עסקה, עליזה. עליזה. וצובר חוב בעקבות פיגור בתשלומים, אין מקום להתערב ולהטיל נטל רגולטורי נוסף על העוסק בעקבות נכונות שלו לבוא לקראת הצרכן ולאפשר לו לשלם את חובו באמצעות פריסת תשלומי החוב. אומנם יש הוראות בחוק הגנת הצרכן שדנות במצב שבו צרכן צבר חוב, אולם הן עוסקות רק בחובת היידוע לצרכן טרם יפעיל העוסק מנגנונים של הליכי גבייה, והן אינן מתערבות בעלויות שעוסק רשאי לגבות בעקבות חוב של הצרכן. זאת בוודאי במקום שבו הצרכן צבר חוב, ומדובר בתשלום נוסף בשל כך שהעוסק מאפשר לפרוס את החוב לתשלומים. לעמדת הרשות, יש להביא בחשבון כי לעוסק התחייבויות משלו ואין לעמדתנו מקום בנסיבות העניין להשית עליו נטל רגולטורי נוסף אשר מוצע בהצעה. תודה לשרת הכלכלה. חבר הכנסת אייכלר, אתה רוצה להשיב? בבקשה, שלוש דקות. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כל הכנסת והצופים ראו שכשהשרה עולה, היא לא יודעת על מה מדובר. הביאו לה את הפתק, ובפתק כתוב דבר מאוד מאוד לא ישר ולא הגון. אני מדבר על עסקים, עסקה מתמשכת, שרובם ככולם זה עם חברת חשמל, ארנונה, מים, דברים שהאזרח כל הזמן נזקק להם. לא מדובר פה באיזו חנות או בבעל עסק שמוכר איזה פריג'ידר לכמה חודשים. ומי שגורם לריבית דריבית הזו אלו הרשויות האלה. ועל זה לא נאמרה מילה אחת במשרד הכלכלה. והכי יפה שמשרד הכלכלה, שנועד לעזור לבעלי עסקים קטנים שיש להם חובות לעירייה, לארנונה ולחשמל או לאנשים פרטיים שיש להם חובות, אומר שזה יפגע בעוסק. מי זה העוסק? השליט. זו חברת חשמל, זו חברת המים, זה הארנונה. זה לא העוסק המסכן, כי בדרך כלל עוסקים פרטיים נותנים בעצמם פריסת תשלומים בלי קרדיט, גם כשאתה קונה בפעם הראשונה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה שחברי הכנסת ידעו שהשרה לא ידעה על מה היא מדברת. אני מדבר על הגנה על כל אזרח, בין שהוא ערבי ובין שהוא יהודי, מכל עדה שהיא, אצל כולם. זה בדיוק מה שהיא אמרה. לא, היא אמרה שמדובר בעוסקים פרטיים שעלולים להינזק, ולכן משרד הכלכלה לא מתערב. לא, מדובר פה בעיקר ברשויות, והן לא מסכנות. המסכן הוא האזרח שנקלע לחובות וצריך לשלם ריבית על התשלומים. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית על סמך חתימות של 20 חברי כנסת, אף שחלקם לא נמצאים במשכן. בבקשה, מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הייתי שואל גם את יושבי-ראש הכנסת לשעבר אם זה בסדר שמביאים חתימות של אנשים שלא נמצאים. איתן, אל תמציא לנו תקנון חדש, איתן. איתן, לא להמציא תקנון מחדש. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן ? דוד ביטן. מקוזז. מקוזז. אין דבר כזה מקוזז, אדוני. לא משתתף. הוא לא משתתף. ל�� משתתף. לא, לא נוכח. הוא נוכח, מה זה לא נוכח? אבל הוא היה כאן. איפה את רואה אותו? הוא לא פה. אמרו לי שהוא קוזז, רציתי לעזור לכם, שלא תחפשו אותו. אינו נוכח. (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד חברי הכנסת, חברי הכנסת, רק שנייה, גברתי המזכירה. חברי הכנסת, אנחנו לא יכולים לשמוע מה חברי הכנסת מצביעים. אנא, שבו במקומותיכם, שמרו על השקט ותאפשרו למזכירת הכנסת לבצע את עבודתה, ואל תכשילו אותה. השר חמד עמאר, חבר הכנסת בליאק, חבר הכנסת קושניר. חברי הכנסת בליאק, קושניר, זה מפריע, לא שומעים את חברי הכנסת. אנא. חברת הכנסת עטייה. עליזה בראשי, אנא, רדי בבקשה מהמדרגות. חברת הכנסת עטייה, אי-אפשר ככה. אי-אפשר ככה. אני רוצה שלא תעלי, זה מה שאני רוצה, שלא תעלי. בבקשה. בבקשה מזכירת הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, בעד יאיר גולן, נגד מאי גולן, אינה נוכחת איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, בעד גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, בעד צבי האוזר, אינו נוכח צחי הנגבי, בעד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, אינה נוכחת רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, אינו נוכח בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, נגד אחמד טיבי, אינו נוכח יוסף טייב, בעד אלון טל, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, בעד אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, אינו נוכח איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, בעד גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד אמיר אוחנה, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח נפתלי בנט, נגד קרן ברק, אינה נוכחת מאי גולן, בעד מאזן גנאים, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח צבי האוזר, אינו נוכח מיכל וולדיגר, אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו נוכח אלון טל, נגד יאיר לפיד, אינו נוכח אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, נגד מנסור עבאס, אינו נוכח גלעד קריב, נגד שמחה רוטמן, אינו משתתף בהצבעה שרון רופא אופיר, אינה נוכחת אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת יובל שטייניץ, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אם אין, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד, 49, נגד, 48, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה, אני מבקש בלי מחיאות כפיים, ותעבור לוועדת הכלכלה של הכנסת להמשך דיון. ועדת כספים. ועדת כספים. אם כך, זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק איסור מתן כספים קואליציוניים, של חבר הכנסת אלי כהן, הצעת חוק שמספרה 2690. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עובדי הסיעות מהקואליציה. סדרנים, סדרנים, אפשר בבקשה לסייע לי? אני לא יכול להשתלט מכאן. בבקשה, אדוני. תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כולנו זוכרים מי היה עומד ואומר מעל כל במה: איפה הכסף? אנחנו זוכרים מי הצטלם רק בקמפיין הבחירות האחרונות כשיש מאחוריו הר של כסף ושואל שוב את השאלה: איפה הכסף? אתם כמובן יודעים מי שאל את אותה שאלה. מי ששאל את השאלה זה יאיר לפיד, והוא זה שלקח לכם את הכסף. כן, יאיר לפיד לקח 2.4 מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים, 2.4 מיליארד שקלים, כסף שלכם, אזרחי מדינת ישראל, כסף של אלו שקמים בבוקר, יוצאים לעבודה, משלמים מיסים, כסף של העסק הקטן שחוסך שקל לשקל, שמשלם מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי. כן, לכם, לנו, הוא לקח את ה-2.4 מיליארד שקלים. לא רק לפיד. גם ליברמן, שעוסק כל היום בגזרות ובמיסים, גיבור גדול על העסקים הקטנים, גיבור גדול כנגד החרדים, אחד שמנסה לומר שהוא שומר על הקופה הציבורית. הוא, בתור שר אוצר אישר את הסכום הגבוה ביותר, הגבוה ביותר מקום המדינה, לכספים קואליציוניים, 2.4 מיליארד שקלים. בזמן שהוא לוקח את הכספים הקואליציוניים הוא גם מעלה את מחיר החשמל, המים, הארנונה וכן הלאה. בואו ניזכר מה אמר רק לפני שנה יושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר, כשהיא אישרה את אותו תקציב. ככה הוא אמר, הוא אמר שהכספים הקואליציוניים זה שוד של הקופה הציבורית בחסות הסכמים קואליציוניים. הוא קרא לזה שוחד בחירות, אבל עוד מעט אתם תשמעו שגם לעצמו הוא דאג לקחת כסף. אגב, אני שואל את אותו קושניר, שתמיד דיבר על אשקלון: אתה יודע כמה הטבות מס היה אפשר לתת לתושבי אשקלון? אגב, זו הצעה שאנחנו תמכנו בה, קואליציה ואופוזיציה, ואתה בתור יו"ר ועדת כספים כבר שנה, שנה, לא מביא את ההצעה לטובת הטבות מס לאשקלון. כמה ממ"דים היה אפשר לעשות בעיר אשקלון ב-2.4 מיליארד שקלים? חברים יקרים, ב-2.4 מיליארד שקלים היה אפשר לבטל את כל הגזרות והעלאות המיסים של הממשלה הזאת, לבטל את העלאת מחיר החשמל, לבטל את העלאת מחיר הארנונה, לבטל את העלאת מחיר המים, לבטל את העלאת מחיר הגז לבישול. היה אפשר לדאוג למחוסרי דיור לקורת גג, לתת עוד סיוע לבני נוער במצוקה. היה אפשר בחלק מה-2.4 מיליארד שקלים להוסיף כסף לטובת הנושא של סל התרופות ולהציל חיים של אנשים. אגב, מענ��ין לאן פתאום נעלמה התנועה לאיכות השלטון, ברגע שהכספים האלה ניתנים בחסות לפיד וליברמן. חשוב גם להיות הוגנים וחשוב להציג את התמונה במלואה. כן, גם בממשלות הימין לקחו כספים קואליציוניים. לקחו בערך מיליארד שקלים, משמעותית הרבה יותר נמוך, אבל גם אז בעיניי הכספים האלה היו מיותרים. אני מעולם מעולם לא שכחתי מאין באתי. אני באופן אישי לא לקחתי כספים קואליציוניים במשך שבע השנים, אפילו לא שקל אחד, אפילו לא שקל אחד. אני יודע מה זה משפחה שהפרוטה בכיסה חסרה, אני יודע מה זה שחסר הכסף לשלם את התשלומים של שכר דירה או לקנות קצת יותר אוכל. אפילו לא שקל אחד. אם שאלתם לאן הלך הכסף, לאן זה הלך? אז אם זה מעניין אתכם, חלק הלך לחיזוק מעמד המאמן. כן, יש עתיד, יאיר לפיד, חיזוק מעמד המאמן. לא לבני נוער, לא באמת לאלה שחסר להם, חיזוק מעמד המאמן. יש עתיד לקחו כסף לחתולים, 12 מיליון שקלים. כחול לבן לקחו 4 מיליון שקלים לשבת ישראלית, ממש ככה. קהילות רפורמיות, עוד 3.5 מיליון שקלים. לקחו מיליון שקלים לארכיון ציבורי. תנועות נוער סביבתיות, עוד 3 מיליון שקלים. אולי תנועה אחרת, היה מגיע לה לפני? אין דין ואין דיין, אין סדר עדיפויות ואין שום קדימות. אותו אלכס קושניר, אתם זוכרים אותו? 3 מיליון ליד בן צבי. למה? ככה, כי הוא רצה, כנראה יש שם איזה קומבינה או משהו כזה או אחר. נעמה לזימי, שדואגת לחלשים, למפעלי תרבות 1.5 מיליון. מה עם סל התרופות, לזימי? מה עם אלה שמחכים בתור לדיור הציבורי? ב-100 מיליון שקלים. והיו צריכים לתת. תמשיכי לתת לחתולים שלך, גברת. החתולים שלי, כנראה שהם, יותר ממך, זה יש עתיד. תמשיכי לתת לחתולים שלך.  בדיוק. לקחת 12 מיליון שקלים. כן, כן. זה לא כסף של אבא שלך. גם לא שלך. זה כסף של הציבור. זה לא של אבא שלך, הכסף הזה. זה דאגה לציבור. תתביישי לך. אנשים קמים בבוקר, אין לי במה להתבייש.  הולכים לעבוד. תתבייש אתה. תתבייש אתה. אנשים פותחים עסק, משלמים מיסים, לא בשביל החתולים שלך. תתביישי. זה יש עתיד, זה הפרצוף המושחת שלכם. ולכן, אלי, אלי, אתה היית שר הכלכלה. מה עשית, רון, זה הכסף. לבעלי חיים, בדיוק ככה. אלי, היית שר הכלכלה. תתביישי לך. תתביישי לך שזה הכסף. דיברתם ביש עתיד תמיד נגד הכספים הקואליציוניים. וזה מה שעשינו, באנו והצלנו את המדינה, הלאה.  אחרי שלוש וחצי שנים, תקציב. ח'טיב יאסין לוקחת יועצת לענייני מגזר ושלטון מקומי 5 מיליון שקלים. חברת הכנסת רון בן משה, לשיפוץ בית חולים 5 מיליון שקלים. מעניין למה. מי מימן, יש עשרות בתי חולים. למה בית חולים שהיא תקבע? יש סדר לקבוע בנושא הזה. ומי, כמובן, גדולי השודדים? אלה ששודדים את הקופה הציבורית. עידית סילמן, יושבת-ראש הקואליציה, 35 מיליון שקלים היא לקחה. היא בחיים שלה לא הרוויחה מיליון שקל, היא לוקחת כסף מאלה שקמים בבוקר ויוצאים לעבוד. אורבך, 50 מיליון שקל לוקח לטובת גחמות, לטובת קומבינות, לטובת שחיתות פוליטית. אבל אני רוצה לספר לכם דוגמאות של אנשים, ממי לקחתם: לקחתם מזאב, שמתקן דודי שמש. יואב קיש, אתה מכיר את זאב ניסים, שמתקן דודי שמש? לקחו ממנו. היה שר אוצר. מה היה כשכחלון היה שר אוצר, כמה כספים חילקתם אז? לקחו מלוחי, שיוצא כל לילה לפתוח, רון כץ, תתבייש לך, אתה חלק מהמושחתים. אתה היית יושב-ראש ועדת הרפורמות, אתה שאלת כל הזמן איפה הכסף. אתה היית יושב-ראש ועדת הרפורמות וכחלון היה שר האוצר. אתה שאלת ואתם לקחתם. תתבייש לך. איפה ראש המפלגה שלך? נעלם. איפה יאיר לפיד? עובד, עובד, מה שאתם לא עשיתם פה 12 שנה. איפה הוא נעלם? איפה הכסף? איפה לפיד? הוא עובד. תתבייש, מושחת. הוא עובד, יאיר עובד. מושחת. עובד, עובד. יאיר עובד. תנסה את זה פעם, לעבוד. ולכן, אני רוצה לומר לכם שלקחתם מזאב ניסים, שמתקן דודי שמש, לקחתם מלוחי, שקם כל לילה לפתוח את חנות הירקות שלו, לקחתם, מי זה זאב ניסים? אני צריך דוד שמש. גם את לוחי אתה מכיר. לקחתם ממוריס, שעובד בעמידר. תן כתובת, אני רוצה לצלצל. לקחתם מרוני, שמטפס על גגות בשביל לשים לאנשים רעפים, לקחתם מאיציק שצובע בתים, לקחתם ממישל, אגב, גם הוא איתנו, שהוא נהג מונית. כל אלה שאמרת איתנו. לקחתם מסנדרה, שהיא סייעת, לקחת ממאיר, שהוא עובד עירייה. לקחתם מכל משפחה בישראל יותר מ-1,300 שקל, אתה רוצה שאני אעלה לקרוא את הכספים הקואליציוניים שלך?  לטובת הגחמות שלכם. שקט, מושחתת. שבי בשקט. אל תגיד לי "שקט". המושחת זה רק אתה. מה זה "שבי בשקט"? מי אתה? ולכן אני רוצה להגיד לכם שיאיר לפיד, מה זה "שבי בשקט"? אתה אשם בשחיתות. יודע טוב מאוד איפה הכסף. אגב, הוא לא רק לקח כסף מהכספים הקואליציוניים. לא סתם הוא רצה לשים את גיסתו בקק"ל, כי הוא יודע טוב מאוד שגם שם יש כסף. ביחד עם כולנו, ביחד עם כחלון. זה המצאה שלכם. לא מתאים לך. אלי, אתה עושה צחוק מעצמך. הוא גם דאג לקחת כספים לצורך העניין מההסתדרות. אלי, אתה בחור רציני. יאיר לפיד, האחרון שיכול לייצג את מעמד הפועלים, אלי, אבל אתה בחור רציני.  הולך להסתדרות. מה יש לו לחפש בהסתדרות? אתה בחור רציני. ממש מעמד הפועלים קלאסי, לצורך העניין. מה יש לאח של דרעי לחפש בהסתדרות? באת עם כחלון, אלי, באת עם כחלון. אתה יודע כמה כספים, שקל אחד. אני לא מושחת כמוכם. אתה היית יושב-ראש ועדת הרפורמות. שקל אחד. אתה מושחת. היא לקחה 12 מיליון, זה, 30 מיליון. אני מושחת? אלי, כשאתה קורא לאנשים מושחתים לפחות תדע אל מי אתה מדבר. בצלחת. לכן, אני אומר לכם שכל הכסף שיאיר לפיד, גם בכספים הקואליציוניים, גם בהסתדרות, גם בקק"ל, הכול לטובת קומבינות פוליטיות. אגב, מה אמר לפיד? הוא אמר שהקואליציה הגדולה, המכוערת והמיותרת בתולדות המדינה רוצה את הכסף של האזרחים ומחלקת אותו אחד לשני. כן, אמר את זה לפיד. כמות הפוליטיקאים שלוקחים, כחול לבן, תחזיר אותה. ואני אומר ללפיד: אתה פוליטיקאי קטן, זה מה שאתה. ולכן אני רוצה לומר, נא לסיים, אדוני. אנחנו כבר מעבר לזמן. אני מסיים. לפיד אמר שלוקחים את הכסף של אלו שעובדים לטובת אלו שלא עובדים. לפיד אמר בעצמו: לוקחים כסף מאלו שאוהבים את המדינה לטובת אלו שלצורך העניין אוהבים את הקבוצה. זה מה שהוא אמר. אז אם לפיד אמר את זה, סימן שלפיד לא אוהב את המדינה. תודה רבה. לפיד, עוד שני משפטים. לא, משפט אחד, אדוני. אנחנו כבר הרבה מעבר. לפיד, אתה איש של סיסמאות, הוספתי לך זמן של ההפרעות. בלי עשייה. שני משפטים. עליך נאמר: אל תסתכלו בקנקן אלא במה שיש בו, ובקנקן הזה של לפיד יש 2.4 מיליארד שקלים. עכשיו, כשאנחנו יודעים איפה הכסף, אני שואל: איפה לפיד? הוא אפילו לא מגיע להצביע, לא באמת אכפת לו. הגיע הזמן לתת את הכסף למי שבאמת צריך. אני קורא לכם לשים סוף להפקרות בכספי ציבור ולהצביע בעד. תודה רבה. תודה לשר, לחבר הכנסת, השר לשעבר, חבר הכנסת אלי כהן. ישיב על הצעת החוק השר במשרד האוצר חמד עמאר. בבקשה. מה יש לך לענות, השר עמאר? נתתם כסף רק לחזקים. את החלשים השארתם בלי שקל. לקחתם כספים קואליציוניים. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. מה יש לך לענות? נתתם לחתולים ולא לאנשים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תמשיך להגיד "חתולים" עד מחר, אני לא רואה ממטר. לחתולים ולא לאנשים. חבר הכנסת קרעי, חברת הכנסת פרידמן. חברת הכנסת פרידמן, נא לשבת, בבקשה. חבר הכנסת קרעי, תודה. בבקשה. חבר הכנסת אלי כהן, ועדת השרים החליטה לדחות את הנושא בשלושה חודשים. אלי, ועדת השרים החליטה לדחות את זה בשלושה חודשים. האם אתה מעוניין לדחות או לא? שלושה חודשים, אתה רוצה? אני מוכן לדחות בשבועיים. שלושה חודשים. אתה רוצה? שלושה חודשים. אם אתה מוכן, לדחות את זה בשלושה חודשים. בעוד שלושה חודשים לא תהיו, בעזרת השם. הוא מוכן לדחות בשבועיים. ועדת השרים החליטה שלושה חודשים, לכן אנחנו לא יכולים. הנושא האמור מצוי בליבת העיסוק של משרד האוצר ושל שר האוצר במסגרת העבודה הממשלתית לחקיקה ולהוצאה לפועל של תקציב המדינה ולקביעת סדרי העדיפויות הממשלתיים. ההצעה מבקשת לשנות סדרי עבודה ממשלתיים ומקצועיים אשר מבוצעים באופן סדור שנים רבות בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה משנת 2015. בהתאם לכך, משרד האוצר ביקש לבחון את הצעת החוק ולקדמה רק בהתייעצות איתו ובהסכמתו, מתוך הבנה כי להצעת החוק עשויות להיות השלכות על תהליכי אישור תקציב המדינה ועל האפשרות של משרד האוצר להעמיד מסגרות תקציביות שעומדות בהתאם לסדרי העדיפויות שקובעת הממשלה. אחד הדברים, חבר הכנסת אלי כהן, אני רוצה להגיד לך, אני שמעתי את הנאום שלך. באמת נאום מאוד מרשים, מהלב, וחשבתי שאולי בממשלות הקודמות, בממשלות שהוביל הליכוד, ואתה ישבת בחלק מהן, וגם יושב-ראש המפלגה שהיית איתה, כחלון, היה שר האוצר, אמרתי: אם נאום כזה, מהלב, מהדהד, סימן שהחבר'ה לא קיבלו ולא חילקו, ובדקתי. בדיקה קצרה בדקתי, והתברר ששר האוצר חילק לחברי ועדת הכספים, לחברי ועדת הכספים מהקואליציה, 236 מיליון שקלים, בוועדת הכספים. חבר הכנסת אלי כהן, חבר הכנסת אלי כהן, 236 מיליון שקל. חבר הכנסת גפני קיבל מתוכם 80 מיליון שקל. אין מה לעשות, יושב-ראש הוועדה הוא המחליט שם, 80 מיליון שקל. בדקתי, אמרתי, יושב-ראש הוועדה, כן, יכול לקבל 80 מיליון שקל. אבל לפי הנאום שלך, אלי כהן, אסור לו לקבל שקל. שר האוצר, שהיית חבר אצלו במפלגה, לא היה צריך לחלק לו 80 מיליון שקל. וכמה אתם נתתם? 800 מיליון. השר חילק. ואתם אמרתם שאתם ממשלת שינוי, אתם צעקתם על הכספים הקואליציוניים. בדקתי כמה קיבל דוד ביטן, שגם הוא חבר ועדת הכספים ואז היה יושב-ראש הקואליציה. כמה הוא קיבל? 42 מיליון שקל. דוד ביטן, 42 מיליון שקל קיבל. בדקתי עוד חברי כנסת שקיבלו כסף. אמרתי, אולי אני, אמרתי, שניים, אה. יושב-ראש, כמה אני קיבלתי? אתה היית שר. אתה היית שר. היית שר, היית שר. אני פראייר, לא קיבלתי כלום. שאלה מכשילה, חבר הכנסת כץ. שאלה מכשילה. חבר הכנסת גפני, 80 מיליון, חבר הכנסת דוד ביטן, 42 מיליון, אבל לפיד שאל איפה הכסף. לפיד שאל, לא אנחנו.  ואמרתי, אולי כאן סיימנו. יושב-ראש קואליציה, מגיע לו, יושב-ראש ועדת הכספים, מגיע לו. ואז אני מבקש, אתם לקחתם יותר מכל הממשלות אי פעם. השיא זה שלכם. הממשלה הזו לקחה את שיא השיאים בכספים קואליציוניים. ומיקי זוהר, 40 מיליון שקל. אני אמשיך בהצעת החוק הבאה לדבר על חלוקת התקציבים. תודה רבה. תודה רבה לשר חמד עמאר. חבר הכנסת כהן, בבקשה, תרצה להשיב. אדוני, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, אנחנו עומדים לפני הצבעה שתראה באמת מי דואג לציבור ומי רוצה לחגוג ע�� חשבונו. אני רואה כאן את בועז טופורובסקי דואג שכולם יגיעו. הסיסמה שלכם מ-2012: איפה הכסף? מ-2012.  לקחתם את הסכום הגבוה ביותר מקום המדינה. אני אפילו שקל אחד לא לקחתי. אבל שימו לב מי באמת שולט בממשלה הזאת. התשובה ידועה. ברור שלא אתם. אתה לא קובע כלום. עד שמנסור עבאס לא נכנס, אתם לא שווים שום דבר. ומה קרה? שימו לב: החליטו רע"מ להחרים את ההצבעות היום, אבל להצבעה על הכספים הקואליציוניים הם מתייצבים, הם מגיעים. למה? כי הם קיבלו 53 מיליארד שקלים. אז על זה הם לא עושים חרם. למה אתה משקר? למה אתה משקר? אתה משקר. משקר. לדברים אחרים הם עושים חרם. אורבך, לקחת 50 מיליון שקל. אתה בחיים שלך לא הרווחת מיליון שקל. אתה משקר. משקר, תחזור בך. אתה משקר. אתה לא רק שקרן, אתה גנבת כספי ציבור. זה מה שעשית. אתה פשוט משקר. משקר. 50 מיליון שקל שלא שלך בכלל, אתה לקחת אותם. חבר הכנסת כהן. מה זה? כן, אדוני היו"ר. יש אנשים שקמים בבוקר לעבוד לא בשביל שאורבך יחלק אותם לחברים שלו בגרעינים. אדוני היושב-ראש, הוא אמר שגנבתי כספי ציבור. אתה יודע מה זה? יש אנשים שפותחים עסק, לוקחים הלוואות, לא בשביל, אדוני היושב-ראש, הוא אמר שגנבתי כספי ציבור. כן, כן. לקחת. גנבת כספי ציבור. גנבתי כספי ציבור? תזכור שאמרת את זה לפרוטוקול. זה לא כסף שלך. נגד החוק במדינת ישראל, דיברת לפרוטוקול. כן, כן, כן. לקחת. זה לא שלך. אתה עבדת בשביל זה? זה כסף של הציבור. לקחת אותו. ולכן, גם אתה לא קובע כלום. גם אתה בסופו של דבר חייל בממשלה של ראש הממשלה בפועל  אתה שוב עומד ומשקר. חבר הכנסת כהן, ולא פעם ראשונה, ולא רק על הבמה הזאת, גם בתקשורת. עומד ומשקר. משקר. זה מה שעשית. זה שלך? אתה עבדת בשביל זה? זה כסף שלך? אני רוצה לומר לך, אורבך: אתה חייל בממשלה של עבאס, כי אם עבאס לא היה נכנס להצביע הייתם מפסידים. ה-53 מיליארד? מאיפה הבאת את הסכום הזה, אז תתביישו לכם. כשאתה רואה את העסקים הקטנים שנפתחים, כשאתה רואה, אני בחיים לא לקחתי, אישרו אותם בתוכניות חומש. בשונה ממך, אורבך, לא לקחתי שקל אחד. אני יודע מה זה שחסר למישהו כסף. אני יודע מה זה מישהו שקם בבוקר לעבוד. אתה יודע. מה אתה יודע? אני יודע מי מרוויח שכר מינימום. בשונה ממך, שקל אחד לא לקחתי. לקחת 50 מיליון שקל לא שלך, לחלק למקורבים שלך. זה מה שלקחת. ישיבות, זה מקורבים? גרעינים תורניים? תגיד את זה, חבר הכנסת כהן, תגיד את זה למתפקדים שלך. גרעינים תורניים, ישיבות הסדר, אני? שקל אחד לא לקחתי. אורבך, אורבך, שקל אחד, שקל אחד, שקל אחד, שקל אחד לא לקחתי. תודה, תודה רבה, חבר הכנסת אורבך. 50 מיליון שקל, כאילו הכסף של אבא שלך, שקמת לעבוד בשבילו. לכן, אני קורא לכם להצביע בעד. הינה, הגיע נפתלי בנט, שחס וחלילה לא יגיעו. על מנת שיהיה כסף לעבאס. אותו נפתלי בנט, חבר הכנסת כהן, תודה. הוא הפריע לי כל הזמן. בסדר, אבל אתה דיברת איתו. חצי דקה, חצי דקה. לא, נא לסיים, בבקשה, אדוני. שתי דקות, עכשיו חצי דקה. ממש, מה שנקרא סוחר בדקות. שימו לב איך הגיע נפתלי בנט, שאמר שדואג לעסקים, לדאוג ולאשר כאן את ה-2.4 מיליארד כספים קואליציוניים. 400 מיליון שקל לקחה ימינה לקומבינות פוליטיות. תודה רבה, אדוני. תודה רבה. מי שבעד הציבור, שיצביע בעד. תודה רבה לחבר הכנסת כהן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה היא אלקטרונית. נא לשבת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור מתן כספים קואליציוניים, התשפ"ב 2021, לא נתקבלה. בעד, 19, נגד, 21, אין נ��נעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. הודעה אישית לחבר הכנסת רון כץ. בבקשה, אדוני. תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, הגיע הזמן לפוצץ את הבלון הזה, אנחנו כל פעם שומעים שמיליארדים של כספים קואליציוניים, ממי שהמציא את השיטה. שלוש שנים וחצי לא העברתם תקציב. ולמה לא העברתם תקציב? כי הכאוס הזה היה נוח לכם. אז הגיעה סוף-סוף מפלגה, שאלנו: איפה הכסף? אנחנו גם מנתבים אותו למקומות הנכונים. לנורבגי. הגיעה מפלגה שהוציאה את ישראל מהבוץ, ותמשיך לעבוד בעבור הציבור.  חברי הכנסת, אני מבקש לא להפריע. אנחנו מכירים את השיטה. חברת הכנסת לוי אבקסיס, אני מבקש לא להפריע. לוקחים נושא, מעצימים אותו, ועכשיו עושים אותו לב העניין. כולנו מבינים את הטקטיקה. מה התשובה? מה אתה עונה? מה אתה עונה? חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי. תודה. הציבור לא טיפש. הציבור חכם. לא יעזרו הפגנות ולא יעזרו בלבולי מוח ולא תעזור הכפשה של שנים מול מערכת שלטון החוק. אמרתם: נורבגי זה מושחת. אמרתם: כספים קואליציוניים זה מושחת, אמרתם, חבר הכנסת קרעי, תודה. חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר בפעם ראשונה. די, אתה לא מקשיב לי אפילו.  חבר הכנסת בוסו, ברוך הבא למליאה. אחרי כל זה, כל הצעקות האלה, עדיין שלטון החוק ינצח ועדיין יהיה סדר במדינה הזאת, והיחידים שלא רוצים סדר במדינה הזאת זה אתם. אתם לא רוצים שיהיה פה סדר. אתם רוצים להנציח את הכאוס הזה.  החברים שלכם, את כל החלשים הפקרתם, את העצמאים הפקרתם. ולמה אתם רוצים את זה? כי זאת הדרך שלכם לשלוט. חבר הכנסת קרעי, די. אז בואו פעם אחת תנסו למשול בצורה נכונה, בצורה טובה, בצורה מסודרת. אתם מדברים על כספים קואליציוניים, אתם לא מתביישים? לאיפה הכסף שלכם הלך? אף אחד לא יודע, תתבייש לך, אתה, אתה מדבר בלי לדעת בכלל, אתה מדבר, לאן הכסף שלכם הלך. הכסף של הממשלה הזאת הגיע דרך ועדת הכספים, בצורה מסודרת לסעיפים בבסיס התקציב. לחתולים, לחתולים. אתה רוצה לדעת לאיפה אני ניתבתי כספים? אתה מדבר בלי לדעת על מה אתה מדבר בכלל. לאוכלוסיות מיוחדות, לילדים בגיל הרך. לילדים בגיל הרך, לפיקוח על הגיל הרך ברשויות המקומיות.  מושחתים. חבר הכנסת קיש. בטח לא בעמידה. אי-אפשר ככה. חבר הכנסת קרעי, די. דאגתם לחברי מרכז? מה עשיתם? בואו, הגיע הזמן. מספיק להיות נחמדים, מספיק להיות רגועים, כי הגיע הזמן שיגידו לכם את האמת בפנים. כי מה לעשות? לי אתם לא יכולים לצעוק, כי אני יודע לצעוק יותר חזק.  חבר הכנסת קרעי, אני לא רוצה לקרוא אותך בפעם שנייה. אני לא רוצה לקרוא אותך פעם שנייה. ואיתי אתם לא יכולים לשחק את המשחקים. איך אתה יושב איתו בקואליציה? שקרן. חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. אני מכיר את החוק ויודע איך רשות בנויה. והינה, אני אומר לכם שוב, בשביל שיהיה ברור ויהיה טוב: הממשלה הזאת היא הממשלה, חברת הכנסת לוי אבקסיס, אני מבקש ממך. שהצילה את מדינת ישראל, היא ממשלה שהעבירה תקציב אחרי שלוש וחצי שנים. היא ממשלה שתחזיר, תשאל את האנשים ברחוב שאין, אין לך בושה? את אמון הציבור ברשויות החוק, למרות שאתם עובדים קשה מאוד גם מהאופוזיציה בשביל,  חברת הכנסת לוי אבקסיס, די.  לעשות דה-לגיטימציה לרשויות החוק ולשלטונות החוק. הציבור לא מאמין לכם. חבר הכנסת קיש, די. אבל זה לא יעזור לכם כי הצד הזה הוא צד חזק, והוא צד מגובש. והוא צד מלוכד. ראינו, ראינו, ראינו. מה זה מגובש. חבר הכנסת יואב קיש. ולא יעזור מה שתעשו. ולא יעזרו התרגילים. תגיד, אתה לא מתבייש? התחננתם להקים יישוב ערבי. לפני חצי שעה כולכם עמדתם פה והתחננתם שיספרו את הקולות שלכם בשביל להקים יישוב ערבי, ואחרי זה אתם תבואו ותדברו על מנסור עבאס. אתה גזען. אתה גזען. אתה נגד הציבור הערבי. מנסור עבאס הוא הבשורה של הציבור הערבי. מה אתם עושים? תחליטו כבר מה אתם עושים. תחליטו כבר מה אתם עושים. סוף-סוף הגיע בן אדם אחד שעושה סדר, נציג אמיתי, אתה גזען. חבר הכנסת קיש. אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. למה הפרת קיזוז? אתה מקוזז. למה הפרת קיזוז? אתה מקוזז. איך אתם, הצבעה? חברי הכנסת, מה זה? מה זה? אני יודע שיש פה נושאים מרעישים. אני יודע, אני יודע. אבל הגיע הזמן לעשות סדר ויישור קו פה. אני מקווה שזה קצת ירגיע את הצד הזה. תנוח דעתכם, נמשיך בעבודה שלנו. נמשיך לעשות טוב. אני מקווה שתהיה פה בינה לצד הזה, ואולי תתחילו קצת לעבוד, קצת להגיע לוועדות. לא כולם, שלמה, לא כולם. הציבור יבעט אותך, אל תדאג. אתם הפקרתם את הציבור שלכם. הגיע הזמן. הגיע הזמן שתבואו לעבודה. הגיעו הזמן שתבואו לעבודה. את העצמאים, נתתם הכול לג'ובים, לנורבגים. מושחתים. היום בבוקר, בואו, היום בבוקר בשעה 09:00 בוועדת הכלכלה היה דיון על משרד האנרגיה, תוכנית של משרד האנרגיה. אתם יודעים כמה חברי אופוזיציה היו בדיון הזה? מישהו רוצה לנחש? צודקים, אף אחד. לאחר מכן קיימנו עוד דיון, בעוד ועדה, והתקיימו עוד דיונים בעוד ועדות.  חברת הכנסת לוי אבקסיס. אתם יודעים כמה חברי אופוזיציה היו? אתם יודעים כמה חברי אופוזיציה היו? חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חברת הכנסת לוי אבקסיס. אבל עד איזה שלב אני צריך לקרוא בשמך כדי שאני אגיע למצב שבו אני קורא אותך בקריאה הראשונה? יש מצב כזה שאת תפסיקי להפריע? איתן, איתן, אני לא שומעת אותך, אני גם לא שומע אותך, רק שזה הפרעות. כולל, אני מבקש ממך לא להפריע. איפה היית בדיון על החיילים? איפה היית בדיון על החיילים? קריאת ביניים איננה נאום, גברתי.  פופוליסט כשליברמן, יש בלגן. איפה היית בדיון על החיילים? איפה היית? עוד פעם אני אגיד, שלמה: יש כאלה שכן עובדים באופוזיציה. אתה אחד הבודדים. אני מפרגן לך שאתה בא לעבודה. שלמה, אני מפרגן לך שאתה בא לעבודה. אתה לא באת, איתן, הזמן שלו נגמר. הזמן שלו נגמר אחרי שהפריעו לו. אז תוריד אותו, כמו לכולם. תודה רבה, אדוני. תודה רבה, אדוני. לא שמעתי, חיים, תירגע. לא שמעתי שנלחמת ככה חזק בצעקות, חבר הכנסת חיים כץ, לא שמעתי שנלחמת נגד הזמן שנתתי לאלי כהן כשהפריעו לו והוא המשיך לנאום כאן. למה נתת לו? אל תיתן לו. לא שמעתי. אז אני מבקש ממך, אדוני, אל תיתן לי ציונים על האופן שבו אני מנהל את המליאה. אל תעשה טובה. תודה. אתה נותן לאחד וגונב ל-30. כן, כן, נכון, נכון. אתה זוכר את ההצבעה. אתה זוכר את ההצבעה. תודה רבה, אדוני. אתה זוכר את ההצבעה. טוב, אני, חבר הכנסת כץ, נא לסיים את דבריך. זה הוא, הוא שהצביע. תזכור את ההצבעה. אני מבין שלומר את האמת מרעיש את האופוזיציה, אז עוד פעם אני אגיד, אבל למה אתה מדבר כך,  אני מזמין אתכם לבוא לעבודה. הכנסת היא מקום עבודה, ואם מישהו רוצה לתת ציונים, איתן, אתה הכי טוב שיש. תודה רבה, אדוני. הכנסת, שכל השנים, תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. הודעה למזכירת הכנסת? על כל השקרים שפלטת פה. אתה חושב שמישהו מאמין לכם? אתם יצאתם בהצבעה, הודעה אישית של חבר הכנסת ניר אורבך. אורבך, תתנצל על, זה היה תיקו, כי שניים, חבר הכנסת קיש, חברת הכנסת לוי, ני�� אורבך עשה טעות, אני עשיתי טעות, אני מתנצל. אני מקוזז עם חבר הכנסת בן צור ובטעות הצבעתי. אני מתנצל, אני לא מצביע יותר. לשמחתי זה גם לא השפיע על ההצבעה. גם מגן תלם הצביעה. אני מדבר על עצמי, אני מדבר על עצמי.  ועדיין, בשביל שזה יעבור, אתה צריך עוד, אתה לא יכול תיקו. טוב, היה פה חבר הכנסת אלי כהן שדיבר, ואני מצטער, זו לא פעם ראשונה שהוא לא אומר אמת, אז אני אומר את האמת עכשיו. אנחנו שמונה חודשים בממשלה, שמונה חודשים, קצת יותר, בקואליציה. אנחנו כולנו לומדים תפקידים חדשים, אנחנו לומדים להכיר ולעבוד עם אנשים חדשים, ובעיקר אנחנו לומדים כבר כמה חודשים על עשייה ללא הפסקה. חלק מהעשייה שלנו רואים וחלק מהעשייה שלנו היא מאחורי הקלעים. סיוע בקבלת החלטות או שינוי החלטות, עיכוב, זירוז, מה שצריך, אנחנו שם. אנחנו מקבלים החלטות ביחד למרות הקשיים ולמרות המחלוקות. אני איש ימין. תמיד הייתי איש ימין ותמיד אהיה. היית, היית. אבל אני גם איש של עם ישראל, ואני מאמין בכל ליבי שהחוט המשולש לא במהרה יינתק. אין ארץ ישראל בלי עם ישראל ובלי תורת ישראל, אנחנו הולכים רק ביחד. אם אין עם, בטח לא תהיה ארץ, ואם לא תהיה תורה, לא יהיו חיים. ואם אין רע"מ אין ממשלה, שכחת להגיד. אני איש ימין. תודה רבה, יריב, תודה רבה על ההערה. אני איש ימין בתוך קואליציית אחדות. באתי לעשות. האידיאולוגיה,  ואם אין האחים המוסלמים, היופי בקואליציה שלנו, היופי בקואליציה שלנו, ואם אין מועצת השורא אין ניר אורבך. היופי בקואליציה שלנו הוא שכל אחד יודע מהצד שלו מה הצרכים של עם ישראל. ומנסור עבאס מחליט על הכול. כל חלק בעם מקבל ייצוג הולם לצרכיו. חוץ מהליכודניקים. חוץ מהמזרחים. גם מי שבחר שלא להשתתף בקואליציה, ואני מקווה ומאחל שהם יבואו ויהיו חלק בקרוב, חוץ מהמזרחים והפריפריה. אנחנו מוחרמים. גם הם מקבלים את החלק שלהם. לא, לא, אנחנו בחרם. זה תלוי בבחירה של הנציגים שלהם בלבד. הפנקס האדום עם הכיפה. לכל אחד מאיתנו יש תמיד את הבחירה: האם להיות ולהשפיע באמת, או, או להגשים את כל הבטחות הבחירות או לשקר. חברת הכנסת דיסטל, או לעמוד מבחוץ, או לשקר. בחרתם לשקר. או לעמוד מבחוץ ולצעוק ולחשוב שכך אני מונע או מקדם דברים. איך אתם הייתם מחנכים את הילדים שלכם? לא לשקר. אני בחרתי והחלטתי להיות בפנים, וזה מה שאנחנו עושים. עכשיו זו גם תשובה לחבר הכנסת אלי כהן, שאני לא כל כך זוכר את העשייה שלו. אז בואו נראה באמת מה העשייה בתוספת התקציבית, בכספים הקואליציוניים האלה, שהוא עכשיו כל כך מגדף ומחרף, כספים שניתנו על פי חוק: העלינו את שכר המשרתות והמשרתים בשירות הלאומי-אזרחי אחרי עצירה של יותר מעשר שנים.  53 מיליארד, חיזקנו את הגרעינים הקהילתיים, המשימתיים והתורניים, אנחנו מחזקים את הערים המעורבות ומקימים את פורום הערים המעורבות. את הערבים בערים המעורבות. אנחנו משקיעים בתנועות הנוער ובכפרי הסטודנטים, משקיעים בעתיד שלנו. 53 מיליארד לעבאס. השווינו את תנאיה של בת שירות לאומי בודדה לחיילת בודדה, אנחנו מחזקים גם בתקציב וגם בפעולות את התרבות היהודית במדינה, הוספנו תקציב לישיבות ההסדר דרך משרד הביטחון, השקענו בתוכניות לנוער דתי-לאומי בסיכון, נתנו 9 מיליון שקלים לתקציב ישיבות ההסדר, לישיבות החרדיות ולישיבות הציונות הגבוהות, העלנו חזרה ל-1.175 מיליארד שקלים את תקציב תקנת הישיבות והמדרשות, אנחנו משקיעים ביועצות הלכה ובמדרשות התורניות לבנות, אנחנו משקיעים בסטודנטים שתורמים לקהילה בפרויקטים חברתיים, הם משקיעים בחברה ואנחנו משקיעים בהם, אנחנו שמים דגש על המשפט העברי במערכת המשפט, אנחנו מלווים את עמותת נצח יהודה, שכל כך הרבו עכשיו להכפיש אותה, עמותה שמלווה חיילים חרדים בצבא ובחיים האזרחיים. עמותה של בריונים פשיסטים. הכנסנו את החמ"ד לבסיס התקציב. חבר הכנסת כהן יכול אולי להתעניין, הליכוד חלם לעשות את זה שנים רבות. הם כבר לא יצטרכו לדפוק על הדלתות של הפוליטיקאים. גנבתם 80 מיליון שקלים מהמוכר שאינו רשמי. אנחנו משקיעים בחברה הישראלית, בציונות הדתית, ויודעים שההשקעה הזו חוזרת אלינו באמצעות חיזוק העם. הציונות הדתית, איזה חיזוק, יש לכם 4% תמיכה. הציונות הדתית, חברת הכנסת דיסטל, בואי תשמעי עכשיו מאיש הציונות הדתית,  ראש ממשלה, חברת הכנסת דיסטל, את גם עם הטלפון וגם צועקת עליו. איך זה עובד ביחד? הציונות הדתית שמה תמיד בראש מעייניה את ארץ ישראל. אף אחד לא מאמין לכם. בלי לוותר על ארץ ישראל, אנחנו משקיעים מעכשיו גם בעם ישראל. כשהחלטתי להיכנס לקואליציה ולהצביע בעד הממשלה, נא לסיים.  החלטתי לשים את החיבור בעם ישראל כמשימה ראשית בדרכי הפוליטית. אתה הדרת את כל המזרחים. איזה חיבור? חברת הכנסת דיסטל. חברת הכנסת דיסטל, דיברתי על זה בהתחלה, חברת הכנסת דיסטל. אנחנו שקופים לחלוטין. אנחנו שקופים. אנחנו לא קיימים. דיברתי על זה בהתחלה, וככל שאני מסתובב יותר בארץ, אני נחשף לכמה זה באמת קיים בחברה הישראלית, ואם זה קיים בחברה, אנחנו יכולים להצליח גם בכנסת. תודה. משפט אחד לסיכום: לכולנו אותה היסטוריה. כולנו באים מאותה מורשת, תרבות ומסורת. מה זה, נאום בחירות? לא הבנתי. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם ונמשיך לעבוד בשבילכם. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת ניר אורבך. הוא התכוון: באנו לעבוד עליכם ונמשיך לעבוד עליכם. הודעה למזכירת הכנסת. ברשות יושב-ראש הישיבה, הריני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229) (נגיף הקורונה החדש, הוראת שעה), התשפ"ב 2022, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. המלצה של הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: עדכון עלות בדיקה רפואית תקופתית. תודה. תודה רבה למזכירת הכנסת. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר היום, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות עבודה מהבית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש), של חבר הכנסת יצחק פינדרוס, יעלה ויבוא לנמק את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אורבך, אני אתייחס להצעת החוק שלי, וכהקדמה אני רוצה להתייחס למופע הצביעות שהיה כאן עכשיו. זה מופע צביעות בלתי נתפס, אגיד גם למה. אם, לצורך העניין, בממשלה היו חברים רק ניר אורבך וחבריו, וועדת השרים לענייני חקיקה הייתה מתנגדת לחוק הזה של אלי כהן, הגיוני. סיעת המפד"ל לדורותיה חייתה על כספים קואליציוניים מאז קום המדינה, עשתה מזה קריירה יפה, האמינה בזה, דחפה את זה, הייתה אלופה בזה, לקחה תמיד את הסכומים הכי גדולים, זה בסדר. אבל בממשלת שעטנז הזאת יש מישהו שהסיסמה שלו הייתה, קוראים לו לפיד, למי שלא יודע, שהוא הולך לבטל את זה. ומי עולה פה להגן על זה? רון כץ, והוא אפילו לא מתייחס. זה היה קמפיין הבחירות שלכם, זה היה הקמפיין הפוליטי שלכם. אתם זוכ��ים את לפיד? איפה הכסף?  הינה, יושב-ראש הכנסת מכיר את זה. איפה הכסף? מה זה הכספים הקואליציוניים? זה דבר נורא.  כספים. רון, נתנו לכם לנהל תקציב, נתנו לכם לנהל ממשלה, ואתם מתנגדים. אז אני אומר לך, כמי שהיה במפלגה, שאנחנו מתנגדים לזה. זו אחת מהשחיתויות הכי גדולות, לא רק של חברי הכנסת. יש לזה גורם, האוצר. איך הוא מחזיק חברי כנסת? אם אתה צודק, וחשובות ישיבות ההסדר, וחשובות תנועות הנוער, למה זה תקציב קואליציוני? מה זה קשור לפוליטיקאים? אם אתה צודק והגרעינים חשובים, וכפי שאמרתי בוועדה כשדנו על זה, הפיסטוקים לא חשובים, תכניסו את זה לתקציב. מה זו הסחיטה באיומים הזאת?  לא, אדוני, אתה יודע, עבדו עליך. רון, אני מחדש לך: עבדו עליך. עשו את זה תקציב קואליציוני לכל דבר ועניין. כמו שניר אמר, השיטה הישנה עבדה. העבירו כסף לכל סגן ראש עיר מהבית היהודי,  האוצר הציע את זה כמכונת סחיטה נגדנו, ואתה יודע את זה. אדוני היושב-ראש, תהיה כן, אתה יודע את זה, אנחנו מתנגדים לזה. מי היה יושב-ראש ועדת הכספים, סחטו אותו באיומים. סחטו אותו. 20 שנה. 20 שנה סחטו אותו? סחיטה באיומים. סחיטה באיומים. אמרו לו: תקשיב, אתה רוצה את החינוך החרדי בהשוואה? אתה רוצה את החינוך החרדי,  לא, אבל הוא לפחות לא הלך כלפי בחירות שהוא מתנגד. אתם הלכתם על זה. לא, אתה לא יכול ללכת ככה וככה. מה זה ככה וככה? לא הבנתי. אתה יודע, הדבר הצבוע הוא כשקם איש שזו האג'נדה שלו ועושה הפוך. יהדות התורה. לא הייתה פעם אחת שאתה יכול להגיד על סיעת יהדות התורה שהיא הלכה על אג'נדה כשהיא נכנסה לקואליציה. היא השאירה את האג'נדה בחוץ. אבל עכשיו אני רוצה לגופו של עניין, בשביל לא להפסיד את החוק, אתם המצאתם את התהליך הזה ושיפצתם אותו ושפצרתם אותו. תקשיב, זה גם חלק, אדוני השר ממשרד האוצר, הכספים הם כספים תוספתיים, לא קואליציוניים. על פי החוק, תוספתיים. זה כספי מאפיה של סחיטה באיומים והעברה למכובדים, ומי שרוצה, אני עומד מאחורי כל מילה שאני אומר ואני מוכן גם להגיד זאת, זו מאפיה. איפה גפני? לא פה. גפני חושב יותר גרוע מזה. אז למה הוא עשה את זה? הוא התנגד. הוא ניהל את זה. אני אספר לך, כשגפני בא ואמר שבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים צריכים לקבל 75%, חסרים 150 מיליון שקל, לא כשהוא בא ואמר שהוא רוצה, כל המוכרים שאינם רשמיים, הכנסייתיים, כולם, חסרים להם 75%. אמרו לו באוצר: זה בסדר, אבל זה כספים קואליציוניים, נקרא לזה. אמרנו להם: לא, עד ליל התקציב, וככה העבירו את זה. אבל זו לא הייתה אג'נדה פוליטית שלו. פה באו ונתנו רשימה: יד בן-צבי אתה רוצה שאני אספר לך מה קורה בעיריית ירושלים, כשהייתי ממלא מקום, כשהכספים האלה היו מגיעים לתקנת ירושלים? אתה מעדיף שאני לא אספר לך, תאמין לי, כי אתה מעדיף לא להיות נחקר על זה אחרי זה. תאמין לי. ואני אומר את זה פה, אתה רוצה לדעת מה עושים עם כל זה תבדוק למה לכולם פתאום יש יד בן-צבי, צינור? מה קרה? מה קרה? מה זה הצינור הזה? עזוב שמישהו בא ואומר: אני רוצה תנועות נוער באופן כללי, יאללה, סבבה, נשמע הגיוני, איך פתאום נהיו כל מיני תקנות כאלה וכאלה? אל תמשכו אותי בלשון, תאמין לי, זה יסבך פה הרבה אנשים. כמו ההסתדרות הציונית עכשיו. נכון, כי זה פטור ממכרז, אז אפשר לעשות ככה. והוא מזכיר לי: מי עמד ואמר שקק"ל זה שחיתות? מי שהיום, איך קוראים לזה, הוא ראש ממשלה חליפי. מי אמר את זה? מי צעק את האג'נדה שלו? איפה הוא היום? הכול התהפך? תאר לעצמך שאני הייתי הולך, נכנס לקואליציה ובתמורת זה סוגר את הישיבות, כי עכשיו אני בקואליציה, זה שווה לי. יש לך אג'נדה? תעמוד מאחוריה. תעמוד מאחורי האג'נדה שלך. התנגדת לצווים קואליציוניים? תעמוד מאחורי זה. פעם ראשונה יש מילה, בגדול, אני אומר לך עוד משהו: בסופו של דבר, התנגדת לראש ממשלה חלופי, מצצת את הדם של גנץ, יא חתיכת צבוע, לו אתה עושה אותו דבר. שנתיים מצצת לו את הדם, נאמת פה בפתוס על הרכבים, שלא תבלבל לי את המוח. זה ממש לא אותו דבר. ממש לא אותו דבר. זו הצביעות במיטבה. ועכשיו אני רוצה ללכת לחוק הזה, אדוני השר במשרד האוצר חמד עמאר. החוק הזה הוא חוק שהיה חלק בלתי נפרד ממסע הבחירות של ישראל ביתנו, ואתה יודע את זה. הדבר הזה קרה, ומה ביקשנו? תכניסו לוועדת הכספים, שיהיו בשליטתכם, עם תנאים שלכם. אני, ההצעה שלי, לא בגלל בקשה של מישהו: תקבעו אתם את התנאים, יש לכם בוועדת הכספים רוב מיוחס, שלא מגיע לכם על פי חוק, והוא קיים. מה מבקשים? הייתה קורונה במדינת ישראל, הייתה קורונה בעולם, לקחת את זה כהזדמנות, שאנשים לא יצטרכו לנסוע, שאנשים לא יצטרכו לעמוד בדרכים ויהיו לכם פקקים. אנשים יוכלו לעבוד מהבית. יש דברים שגילו שאפשר לעבוד בהם מהבית. אומר בן אדם שעובד מהבית: תכירו לי בהוצאות, אומרים לו: אי-אפשר. באה ישראל ביתנו, אתם. אמרתם, תעמדו מאחורי האידיאולוגיה שלכם. אדון לפיד, אמרת שאתה נגד כספים קואליציוניים? תעמוד. אדון לפיד, אמרת שאתה נגד ראש ממשלה חלופי? תתבייש לך, אל תיקח את זה. ישראל ביתנו, אמרתם אתם: בעד עבודה מהבית והכרה לצורכי מס על עבודה מהבית? תעמדו מאחורי זה. תעמדו במינימום מאחורי מה שאם מאמינים. תארו לעצמכם שהדבר הראשון של מפלגה חרדית שעולה לשלטון הוא הגשת חוק בעד תחבורה ציבורית בשבת, תאר לך. למה זה לא קורה? כי אנחנו, לפחות יש לנו איזושהי נאמנות למה שאנחנו מאמינים בו. עומדים פה במופע צביעות, פעם אחר פעם. תאמינו במה שאתם מאמינים, זה הדבר הכי הגיוני. זה לא דבר שיכול לחכות כי זה ניצול הזדמנות, עכשיו יש הזדמנות. הקורונה לימדה שיש דברים שאפשר לעשות מהבית, וזה יכול להוריד תחבורה ציבורית, זה יכול להוריד פקקים בכבישים, זה יכול להוריד דברים. תעודדו את הדבר הזה, זה אמור להיות אינטרס שלכם, אתם אמורים להיות חלק מזה. לצערי הרב, הודעתם לנו שאתם מתנגדים, בגלל אותו מופע צביעות. אין שום דבר שהחברים פה בקואליציה אמרו עליו קודם, אמרו שיעזרו לעצמאים, מצאו שתי נקודות זיכוי לאלה שעובדים עם ילדים מגיל שש עד גיל 12, עבדו על כולנו. גביתם 18 מיליארד שקל מס עודף בינואר, תורידו את המע"מ ב-2%, תורידו את מס הכנסה כללי ב-2%, תעשו פעולה אמיתית. במקום זה אתם מפברקים לנו כאילו תוכנית כלכלית. בושה למילים "תוכנית כלכלית" לקרוא לזה תוכנית כלכלית. תעשו משהו אמתי, ואתם יכולים. קחו את ה-18 מיליארד שקל, קחו 10 מזה, תורידו ב-2% תורידו 2% במע"מ, תורידו 2% במס הכנסה, ועוד לא הגעתם ל-10 מיליארד שקל שגביתם עודף. עוד לא הגעתם ל-10 מיליארד שקל שגביתם עודף. אתם יודעים שגביתם עודף, זה כבר קרה, זו אפילו לא תחזית. אין לכם את האומץ לעשות את מה שאתם מאמינים בו, לא מה שאנחנו, כאופוזיציה, מה שאתם, כקואליציה. אמרתם שתעזרו, חוץ מלהעלות מחירים, לגרום ליוקר המחיה, ולקרוא, פיקציה כזאת של שתי נקודות זיכוי למי שיש לו ילדים, בסוף יתברר שזה רק חרדים, תאמינו לי, מי שיש לו ילדים מגיל שש עד גיל 12, שני ילדים, רק להם ניתן נקודות זיכוי? מה זה, עבודה בעיניים? ז�� יעזור ליוקר המחיה? זה יעזור להעלאות הדלק? זה יעזור להעלאות החשמל? זה יעזור לטירוף שקורה בנמלים? זה יעזור? תביאו תוכנית כלכלית אמתית. אני שמח שלא למדתי ליבה, השר שלך מנסה לשכנע אותי ללמוד ליבה, כי יכול להיות שאם הייתי לומד ליבה, הייתי גם עם ראש כל כך עקום. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. השר עמאר, יש הצעה מוצמדת להצעה הזאת, של חבר הכנסת עופר כסיף. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף לנמק את הצעת החוק במסגרת זמן של שלוש דקות, ואז, השר, תשיב על שתי ההצעות ביחד. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, לעבודה מרחוק יש יתרונות רבים. קודם כול, יש תועלת לעובדים שחוסכים זמן מיותר בכבישי הארץ הפקוקים, ובנוסף, לפי מחקרים, היא מעלה את שביעות רצונם ממקום עבודתם ומשפרת את האיזון בחייהם בין עבודה, משפחה ופנאי. פחות עובדים שנאלצים לנסוע נסיעות מיותרות משמע פחות פקקים או צפיפות בתחבורה ציבורית, והפחתה משמעותית בזיהום האוויר הנגרם מרכב פרטי. עבודה מרחוק גם מגבירה את השוויון בין האזרחים הקרובים למרכזי התעסוקה לבין הרחוקים, אם בגלל מוגבלות מסוימת או בשל מגוריהם בפריפריה. לעבודה מרחוק גם יתרונות כלכליים גם למעסיקים ולשוק הפרטי. מחקרים מראים על עלייה בפרודוקטיביות של עובדים מרחוק, וגם המדינה תרוויח. אתן דוגמה מתוך מחקר של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה משנת 2020, בשיתוף, בין השאר, עם משרדי הסביבה והתחבורה, בשם "יישום מדיניות עבודה מרחוק בישראל" להכנסות אפשריות מעידוד עבודה מרחוק. כך כתוב במחקר, בין השאר: משרד האוצר ומשרד התחבורה העריכו בעבר, ב-2012 הכוונה, את הפסד התוצר נגרם הפסד שעות אדם בשל הגודש בכבישים ב-2% לפחות מהתוצר במדינת ישראל. הערכות עדכניות יותר, מ-2017, המשקללות את הפגיעה בתוצר, תוך התייחסות לפגיעה ברווחה ובשעות הפנאי, עומדות על כ-4% מהתוצר. אם חצי מיליון עובדים, שזה כשמינית ממניין העובדים במשק בשנת 2019, יעבדו יום בשבוע מהבית, התועלת התחבורתית השנתית צפויה להימדד ב-1.2 מיליארד שקל. למרות היתרונות הרבים לעבודה מרחוק וההכנסות הרבות הצפויות למדינה מעידודה, המצב כרגע הוא שאפילו בעת התפרצות מגפת הקורונה, כשנאלצים עובדים רבים לעבוד מרחוק, כל נטל ההוצאות הנוספות, כגון חשמל ואינטרנט, נופל עליהם. היות שזה אינטרס של כולנו לעודד את העבודה מרחוק, אני מעלה היום את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות עבודה מהבית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה). נא לסיים. התיקון יעודד מעסיקים לשלם לעובדיהם תוספת על ההוצאות הנוספות בעקבות עבודתם מרחוק בכך שיפטור את התשלום הנוסף ממס. תודה. חברי הכנסת, אנחנו צריכים לעודד את העבודה מרחוק, שתיטיב עם כולנו, ואני מצפה שתצביעו בעד. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. על שתי הצעות החוק תשיב שרת הכלכלה, גב' אורנה ברביבאי. בבקשה, גברתי. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק העוסקת בתיקון פקודת מס הכנסה והכרה בהוצאות עבודה מהבית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש, שאותה הגיש חבר הכנסת יצחק פינדרוס. פקודת מס הכנסה, וגם חבר הכנסת כסיף, שניהם. סליחה, וחבר הכנסת כסיף, כמובן, חיבור שתי ההצעות. פקודת מס הכנסה מכירה בהוצאות שהוצאו לצורך הפקת הכנסה בלבד. הפקודה מדגישה כי הוצאות הבית אינן מותרות בניכוי. עיקרון זה נקב��, בין היתר, בשל העובדה שלא ניתן להבחין בין הוצאות משק הבית השוטפות, ששימשו לצורכי עבודה, לבין הוצאות אחרות. קושי זה גובר במיוחד בשל העובדה כי במהלך התקופה המדוברת שהו מרבית בני המשפחה בבית. הצעת החוק הנוכחית מנוגדת לעיקרון הבסיסי הנ"ל, והיא בעלת משמעויות רחבות נוספות. ההצעה מטילה נטל ביורוקרטי משמעותי על המעסיק והעובד, בייחוד כאשר קיימת אלטרנטיבה לפיצוי העובד באמצעות העלאת שכר המוכרת בניכוי. בתקופת הקורונה עסקים רבים קיבלו סיוע על מנת להתמודד עם ההגבלות השונות, לרבות מענק הוצאות קבועות, מענק סוציאלי, הנחות בארנונה, חל"ת, מענק עידוד ושימור עובדים, ומענקים ייעודיים נוספים. סיוע זה גובש במטרה לתת מענה פשוט ויעיל על בסיס מערכת הדיווחים הקיימת. ההצעה הנוכחית עלולה לייצר עיוות במנגנוני הפיצוי הקיימים. לפי אומדן רשות המיסים, מדובר באובדן הכנסות המוערך בכ-400 מיליון שקל. עד כאן תגובת השר חמד עמאר, שאותה הקראתי. אני רוצה להגיד שני דברים בהקשר הזה. 1. אני כשרת הכלכלה והתעשייה, שעוסקת בהיבטים של זרוע העבודה וכל מה שנוגע לעבודה מרחוק, חושבת שנכון לקדם חקיקה בנושא העבודה מרחוק. אנחנו במציאות עבודה אחרת, ביחסי עובד מעסיק אחרים, ואין ספק שצריך לדון לעומק בכלל המשמעויות שנוגעות לעבודה מרחוק. אני עוסקת בזה, כדי לתת פתרונות שמותאמים לשוק העבודה. אם לא נתאים את עצמנו לשוק העבודה נמצא את עצמנו, תעבירו את זה בטרומית, בשינוי משמעותי. לא. בסוף אני אומרת שסיימתי להקריא את התגובה, ואני אומרת מה אני חושבת על עניין עבודה מרחוק, ולמה נכון שאנחנו כמשק נסתכל על העניין הזה, גם בהקשרים תחבורתיים, גם בהקשרים של מיצוי הפוטנציאל, גם בהקשרים של גמישות בתנאי העבודה. בעיניי זה נכון ומחייב. הייתה פה התייחסות שנגעה לסיוע שניתן בעבר לעסקים. אני חושבת שאנחנו עדיין לא נתנו תשובה מספקת לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון. ואני יכולה להגיד באחריות שיש הבנה שבימים הקרובים אנחנו נוכל לראות, על בסיס דיווחים שהתקבלו בדיווח העסקים, את היקף הפגיעה. ואני חושבת שברור לכולנו שצריך לייצר את המענה המותאם. לא התייחסתי בדברים שהקראתי כאן לאותה פעילות של העסקים שנפגעו בגל האומיקרון, כמובן, אלא בגלים הקודמים. תודה רבה. תודה רבה לשרת הכלכלה. תרצה להשיב, חבר הכנסת פינדרוס, או שנעבור להצבעה? הצבעה. הצבעה. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת במקומות, מי בעד? מי נגד? נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות עבודה מהבית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א 2021, לוועדת הכספים נתקבלה. בעד, 13, נגד, 12, אין נמנעים, אני מבקש מכם, חברי הכנסת, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק של חבר הכנסת פינדרוס התקבלה, ותעבור להמשך דיון בוועדת הכספים של הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק של עופר כסיף באותו עניין. חברי הכנסת, נא להצביע, ההצבעה החלה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות עבודה מהבית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א 2021, לא נתקבלה. בעד, 15, נגד, 17, אין נמנעים. אני קובע כי הצעתו של חבר הכנסת עופר כסיף לא התקבלה.  אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק העונשין (תיקון, עונש מזערי בגין יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה), של חבר הכנסת אופיר כץ. אני מזמין את חבר הכנסת כץ ��נמק את הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אפשר עזרה? חברי הכנסת, אנא, שמרו על השקט, בבקשה. תכבדו את חבר הכנסת כץ, הוא מציג את הצעת החוק. חבר הכנסת פינדרוס, אנא, שקט, בבקשה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, מבקשים את הגנתי, אז אני מנסה להגן. תודה, אדוני היושב-ראש. אני אוסיף לך את השניות האלה. תודה. אבן רוצחת: ב-2015 נרצח אלכסנדר לבלוביץ', זיכרונו לברכה, בערב ראש השנה, כשחזר מארוחת החג. שלושה מחבלים השליכו אבנים על רכבו, אלכסנדר איבד שליטה על הרכב, לקה בדום לב ומת. הם הואשמו בהריגה ולא ברצח. במאי האחרון מדינת ישראל חוותה זעזוע במבצע שומר החומות. במהלכו ראינו לינצ'ים אכזריים שבוצעו ביהודים, אלימות קשה וגם רצח של תושבים תמימים. ראינו איך זריקת אבן גורמת לאיבוד שליטה על הרכב, אירוע שבקלות היה יכול להיגמר ברצח. אבל לא מדובר פה על אירוע נקודתי, לא מדובר פה על משהו נדיר, מדובר פה על תופעה שמתרחשת כל יום. על פי דיווחים, רק בינואר האחרון היו מעל 150 פיגועי זריקת אבנים, צמיגים בוערים, בקבוקי תבערה, כל אלה מושלכים יום-יום על אזרחי ישראל, בעיקר באזור יהודה ושומרון וירושלים. לצערי, מהדורות החדשות לא מדברות על האירועים האלה, שמעמידים יהודים בסכנת חיים ממשית, אבל אם יש אירוע הפוך, חגיגה באמצעי התקשורת. תבינו לאיזה מצב זה הגיע: תושבים ביהודה ושומרון מנהלים רשת של קבוצת ווטסאפ בשביל לשאול כל פעם שהם יוצאים מהבית איפה יש זריקת אבנים ואם אפשר לנסוע דרך הכביש הזה או הכביש הזה. זאת מציאות בלתי הגיונית. נא לשמור על השקט במליאה, בבקשה. היום פרסם אלישע בן קימון בידיעות אחרונות שב-2021 היו 5,500 מקרי זריקות אבנים. 5,500 זריקות אבנים על יהודים בשנה אחת. פורסמו גם עדויות. הטראומה ממשיכה ללוות אותם. בשנה האחרונה זינקו הפניות של נפגעים מאבנים למרכזי חוסן. אתי כהן, אם לשישה מקריית ארבע, אמרה: אני עדיין בחרדה מאוד גדולה וסובלת מירידה בתפקוד היום-יומי. יש ימים שבהם אני לא יכולה לנהוג, יש לילות שאני לא נרדמת בהם. אנשים לא מבינים שיש לזה השלכות מעבר לצלקת בראש. בלתי נתפס מה שהם צריכים לעבור. אני ביקשתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על היקף התופעה ועל מיצוי הדין. תקשיבו טוב: במשטרה נפתחו מעל 7,000 תיקים בשש שנים, 95% מהתיקים הללו נסגרו, מתוכם רק 69 מהתיקים הסתיימו במאסרים, פחות מ-1%; מתוך 69 התיקים הבודדים הללו, 93% ממי שנכנסים לכלא נכנסים לפרק זמן של עד שנה בלבד. פשוט כלום ושום דבר. יושבים במדינת ישראל על ניסיון רצח, לא פחות מזה, פחות משנה בכלא. נתוני משרד הביטחון מהשנים האחרונות: כמות המקרים נשארת כל שנה בין 1,000 ל-1,500 מקרים, אך עם הזמן, משום מה, כתבי האישום יורדים. ב-2015 היו 909 כתבי אישום. שימו לב: ב-2018 רק 218, עם אותו מספר מקרים ירידה של 400%. 83 ממי שנכנסו לכלא, גם פה, ישבו פחות משנה. אני חוזר: על ניסיון רצח יושבים פה, במדינת ישראל, בסך הכול כמה חודשים. אז תגידו לי אתם: למה שמחבלים זורקי אבנים ובקבוקי תבערה יפסיקו לנסות לרצוח יהודים? הרי הפרקליטות ובתי המשפט מסדרים להם כמה שבועות או כמה חודשים של קייטנה בכלא עם תשלום מהרשות הפלסטינית, והם חוזרים לכפר כמו גיבורים. בשנת 2015, כדאי שאנשי ימינה יקשיבו לזה, קידמו גלעד ארדן ואילת שקד את תיקון מס' 120 לסעיף 332א בחוק העונשין, תיקון שהיה תקף כהוראת שעה למ��ך שלוש שנים וקבע עונש מינימום לאדם שהורשע ביידוי או ירי של אבן או חפץ אחר אל כלי תחבורה בגובה של חמישית מהעונש המרבי, עשר או 20 שנים. התיקון עבר כחלק מתגובת הממשלה לאירוע העצוב והמקומם של רצח אלכסנדר לבלוביץ' וטרור האבנים והסכינים שהיה כנגד יהודים באותה תקופה. הוא נועד לייצר הרתעה ולמגר מעשי טרור מסוכנים שכאלה. הוראת השעה הזאת פגה. הצעת החוק שמונחת לפניכם קובעת להפוך את הוראת השעה הזאת להוראת קבע. אני רוצה לפנות לאילת: את נלחמת על החוק הזה בשיניים, הבנת את החשיבות שלו, הבנת כמה מסוכן מה שקורה פה. מה ההבדל? היום יש הרבה יותר אירועים. למה עכשיו אתם לא מרימים את הכפפה ומטפלים בזה? חיי היהודים כבר לא חשובים לך? רוצים קרדיט, תביאו הצעה ממשלתית, העיקר שתעבירו את זה ושנשמור על האזרחים שלנו. למה עכשיו את מפקירה את בני עמך, אילת שקד? למה אתם מתייחסים לאזרחים הללו, שחווים טרור יום-יום, כאל שקופים? איך אתם יכולים להתעלם מזה? איך. אתם רואים שיש כאן בעיה חמורה עם בתי המשפט. למען השם, רק 1% נכנס לכלא. איתן, תעזור לי עם החברות שלך שם. אני חוזר: למען השם, רק 1% בלבד נכנס לכלא, וכמעט כולם יושבים רק פחות משנה על ניסיון רצח. איך הם יורתעו? תגידו לי אתם, איך? מי האמין שיגיע היום שבו נפתלי בנט, ניר אורבך, אלקין, האוזר, כל אלה יצביעו נגד חוק כזה. אתם מאתגרים את המושג נצח ישראל ברמה היום-יומית. זאת החובה שלנו לשמור על ביטחונם של אזרחי ישראל. אם החוק הזה לא יעבור, כל מי שמצביע נגד נותן פרס ולגיטימציה לזורקי האבנים. הם לא זורקים את האבן כמחאה, הם זורקים את האבן כדי לרצוח יהודים. כל מי שיצביע פה נגד, זה כאילו הוא עצמו זרק אבן על יהודים. וואו, וואו, וואו, וואו. ברור שאתה מתנגד, תומך הטרור הגדול מכולם. תודה רבה. תומך הטרור הגדול מכולם. השרה, את משיבה? בבקשה, השרה אורנה ברביבאי תשיב בשמו של שר המשפטים גדעון סער.  אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נאמר כאן "טרוריסט"? יושב-ראש הכנסת קבע שאסור להגיד "טרוריסט" ו"תומך טרור". אנא, כבדו את הנהלים. הוא תומך טרור. אני אגיד את זה עוד פעם: הוא תומך טרור. חבר הכנסת אופיר כץ. אל תצעק. תומך טרור, זה מה שאתה, עופר כסיף, אופיר כץ.  תומכי טרור. אני אגיד את זה עוד פעם. זה מה שרצית? לא שמעתי. תודה.  זה עדיין לא מחייב. זה לא תקנות. היא לא יודעת מה היא אמרה. לא משנה. ממתי ליושב-ראש סמכות לקבוע? לכן לא השתמשתי בזה. "הוא קבע" מיהו בכלל? תודה. השרה אורנה ברביבאי, בבקשה. תודה. אני אשיב בשמו של שר המשפטים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק העונשין (תיקון, עונש מזערי בגין יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת אופיר כץ, ידידי, שלום לך. ההצעה מבקשת לתקן את עבירת היידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה הקבוע בסעיף 332א לחוק העונשין, ולקבוע במסגרתה עונש מזערי של חמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, קרי שנתיים או ארבע שנות מאסר. עוד מוצע כי לבית המשפט הסמכות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחרוג לקולא מהעונש המזערי. בנוסף, מוצע כי עונש המאסר לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי. למעשה, עניינה של ההצעה הוא בחקיקה מחדש של הוראת שעה שנחקקה בשנת 2015 לתקופה של שלוש שנים, וכעת מוצע לחוקק אותה מחדש כהוראת קבע. הממשלה מתנגדת להצעת החוק. ראשית, יש להימנע ככלל מהשימוש בעונשים מזעריים, משום שהם לא מועילים בהגברת ההרתעה מביצוע העבירות וחותרים תחת עקרון האינדיבידואליות בענישה. בדוח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות השופטת בדימוס דורנר הומלץ להימנע ככלל מקביעת עונשים מזעריים, מאחר שנמצא כי החמרת ענישה, לרבות באמצעות עונשים מזעריים, נמצאה בלתי יעילה לקידום ההרתעה האישית או הכללית. המלצה זו של דוח דורנר מתבססת על מחקרים רבים שמצאו כי החמרת הענישה לא מקדמת את אלמנט ההרתעה או המאבק בפשיעה. מכיוון שמטרת הצעת החוק, לפי דברי ההסבר, היא להגביר את ההרתעה בביצוע העבירה, הרי שהתיקון המוצע לא ישיג את מטרתו. כמו כן, קביעת עונשים מזעריים אינה מתיישבת עם עקרון האינדיבידואליות בענישה, המעוגן בסימן א1 לפרק ו' לחוק העונשין. בהתאם להוראת החוק, מלאכת גזירת העונש נעשית תוך איזון בין חומרת המעשה לבין שיקולים נוספים, כגון נסיבותיו האישיות של הנאשם ואפשרויות השיקום העומדות בפניו, זאת, כדי להגיע לעונש ההולם אינדיבידואלית את אותו נאשם. שנית, בדברי ההסבר לאותו תיקון שההצעה מבקשת להחיות, שבמסגרתו נקבע עונש מזערי בהוראת שעה, הודגש כי השימוש בעונשים מזעריים הוא חריג ויוצא דופן, בייחוד מאז שנקבע בחוק העונשין המודל להבניית שיקול הדעת השיפוטי והענישה. מסיבה זו, נקבעה ההוראה כהוראת שעה בלבד באשר לחריגות התופעה של יידוי אבנים, ייחודה וממדיה. לפיכך, אין מקום לחוקק את אותה הוראה מחדש, על אחת כמה וכמה כהוראת קבע, מבלי שנמצאה לכך הצדקה בהתבסס על נתונים בדבר השפעות של הוראת השעה והמידה שבה היא השיגה את תכליתה. למעשה, בימים אלה משרד המשפטים פועל לייזום של מחקר שיבחן את ההשפעה של עונשים מזעריים בעבירות פליליות, כדוגמת אלו שבהוראת השעה שבענייננו, וזאת כדי לאפשר קבלת החלטה מושכלת בכל הנוגע לשימוש בעונשים מזעריים. נוכח כל האמור, הממשלה החליטה לדחות את הדיון בהצעה בשלושה חודשים, ואם ההצעה איננה נדחית, אזי להתנגד. תודה רבה. תודה רבה לשרה אורנה ברביבאי. אתה מעוניין? בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. גברתי השרה, אדוני היושב-ראש, אני לא מבין את העמדה של משרד המשפטים, שאומרת, אתה יכול להשתיק את תומך הטרור שם?  חבר הכנסת אבו שחאדה, למה? למה? אנחנו הולכים להפיל, בבקשה, אתה מפריע לו. תומך טרור, לא להפריע. לך תזרוק אבנים על יהודים, לך. בבקשה, אדוני, נא לא להפריע. גברתי השרה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אני אגיד לך למה אני לא מבין את העמדה של משרד המשפטים, שאומרת שעל פי דוח דורנר אין שום הרתעה בעונשי מינימום, לפני כמה חודשים שר המשפטים בעצמו קידם חוק על עבירות נשק בלתי חוקי עם עונשי מינימום, ואני הייתי בעדו, כן? לבוא ולהגיד שזה לא מייצר הרתעה ושזה לא יעיל, כשלפני חודשיים הוא הביא חוק כזה בעצמו, אני לא מבין את ההסבר הזה. אני אנצל את שתי הדקות שנותרו לי. אני רוצה להקריא פה את דבריה של אילת שקד, היא זו שהעבירה את החוק ב-2015, אחרי שהיא העבירה את הוראת השעה. היא אמרה כך: "היום נעשה צדק. במשך שנים מחבלים התחמקו מענישה ומאחריות. הסובלנות כלפי מחבלים מפסיקה היום. מיידה אבנים הוא מחבל, ורק עונש הולם יוכל לשמש גורם מרתיע, מעניש וצודק". אז אנחנו מבינים, אילת שקד, שהסבלנות כלפי מחבלים מתחילה היום, ואני רוצה לשאול: למה לפני חמש שנים היה חשוב לה להחמיר ענישה והיום לא? מה ההבדל? אולי היום מדובר באבנים אחרות? אולי אלה אבנים מפלסטלינה? אולי היום זה בכלל אבנים מנייר? או שזה אולי ��כלל אבנים מגומי? או שבכלל היום זה לא אבנים מה שהם זורקים עלינו? אולי הם זורקים על יושבי יהודה ושומרון פרחים ולא אבנים? מה גרם לאילת שקד לחוקק אז חוק כזה צודק ולהילחם עליו, והיום לחברי מפלגתה, להתנגד? גברתי יושבת-ראש הקואליציה, אולי את תעזרי לי בתשובה הזאת: למה אילת שקד דחפה, קידמה וחוקקה חוק כזה, והיום היא מתנגדת? מה גרם לחלק מחברי ימינה שנמצאים פה היום, ותקווה חדשה, שהיו אז חברי כנסת, להצביע בעד, והיום להתנגד? הם נשארו פה להתנגד לחוק הזה. הרי אין סיכוי ששיניתם את עמדתכם, אין סיכוי שהתושבים ביהודה ושומרון ובירושלים כבר לא חשובים לכם, נכון? לא, אולי יש להם משהו חשוב יותר, בגלל ששלמות הקואליציה, שמושתתת על תומכי הטרור שלכם, חשובה יותר מיהודים שחווים טרור יום-יומי. אני ממליץ לכם לעשות חשבון נפש. ואלו שענו קודם על ההצבעה שלנו, יש לי 15 שניות להזכיר לכם שהקואליציה שלכם מושתתת על אחד מהקואליציה שלכם, פה, שהלך והצטלם עם ראאד סלאח, זה שהטיף, הסית וגרם לרצח ישראלים. אתם לא יכולים להעביר פה חוקים בגלל שתומכי הטרור האלה לא נותנים לכם. תתביישו לכם. תודה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון, עונש מזערי בגין יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת אופיר כץ. הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון, עונש מזערי בגין יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה), התשפ"א 2021, לא נתקבלה. בעד הצעת החוק הצביעו תשעה, נגדה, 17, ולכן אני קובע שהצעת החוק לא עברה.  תודה רבה, אדוני יושב-ראש הישיבה. לפני שאני מדברת על הצעת החוק שלי, שבאה לעזור לעסקים הקטנים ולעצמאים, שכרגע באמת קורסים אחרי הטיפול הכושל של הממשלה בקורונה והיעדר המענקים הטוטלי, או התמיכה, או רשת הביטחון, השאירו אותם ככה לנפשם, מצאתי פה, אדוני היושב-ראש, טור דעה מקסים של אדון נפתלי בנט, האם תיאות להקשיב, אדוני היושב-ראש? שימו לב מה נפתלי כותב באתר גלובס בשנת 2019, לפני שהוא הפך לזיקית שמשנה את עורה ואת צבעה. "אתחיל מהסוף", כך אומר נפתלי בנט, "הקמת עסק עצמאי בישראל הפכה לטרחה בלתי נסבלת. אני יודע מקרוב. לפני כשני עשורים הקמתי חברה, ובהמשך ניהלתי חברה נוספת. גם אשתי, גילת, הקימה מפעל גלידות קטן בכפר סבא לפני מספר שנים. הקמת המפעל הייתה סיוט, ולא בכדי. נדמה היה כי המדינה, שאמורה לעודד צמיחה במגזר העסקי, די מתאמצת לפרקים, ואפילו יוצאת מגדרה, כדי להכביד על הצלחת המפעל". ממשיך בנט ואומר: "שובל ארוך של אישורים, הליכים ביורוקרטיים והתדפקות אין-סופית על דלתות כל רגולטור אפשרי" כך כואב נפתלי בנט את כאבו של האזרח היוזם, "הפכו כל שלב בתהליך למטרד בלתי נסבל: רישוי עסק, אישור משרד הבריאות, אישור המשרד להגנת הסביבה, אישור כבאות, אישור כשרות, אישור מכון התקנים, ועוד ועוד ועוד", מפליג נפתלי בנט. "ופסגת האבסורד, חלק מהדרישות סתרו זו את זו". ובכן, אני הפיה הטובה שבאה לעזור לנפתלי בנט ולשאר העצמאים בישראל, עם הצעת חוק שבאה בעצם לבטל את הרגולציות שמעיקות על העסקים הקטנים, על האיש הקטן שכל חטאו זה שיש לו יוזמה, דמיון, יצירתיות וחריצות לפתוח עסק שיעסיק גם אנשים אחרים. כבר 70 שנה העצמאים בישראל סובלים מרגולציות מטומטמות, סליחה על הביטוי, שרירותיות, חסרות בסיס, כאלה שנמצאות שם רק כדי לפרנס את הפקידים במשרדים, שמטילים חוקים בדיוניים, חסרי הסבר, חסרי היגיון, בדיוק כמו שנפתלי כותב פה, בדיוק כמו שנפתלי אומר כאן, והעסק נמשך. אז אני מגישה הצעת חוק שלפיה כל חמש שנים כל הרגולציות ייבדקו. אם זה רגולציות בריאותיות, בוועדת הבריאות. כל ועדה תבדוק את הרגולציות, והרגולציות שמקשות על האנשים העצמאים, שמקשות על פתיחת עסק, שמקשות על הישראלים במעמד הבינוני להקים מפעל קטן שהוא שלהם שמפרנס עוד אנשים, הרגולציות האלה יבוטלו. זו הצעת החוק שלי. תחת פיקוח פרלמנטרי. נורא פשוט. נורא נורא פשוט. מה הבעיה? נפתלי, הזיקית, שידע כל חייו להתקרצץ ולפרוט על נימי האזרח הישראלי, לדעת בדיוק איפה כואב ואז להתייפייף ולהראות: באתי לעבוד בשבילך, אני כמוך, לא פרנסה, לא מעניין, אתם, אזרחי ישראל, חשובים לי, אני לא נרדם בלילה מרוב דאגה לאזרחים מול השלטון המושחת והשרירותי, ובכן, אותו נפתלי, באותה ממשלה, לוקח את הצעת החוק שלי, שהוא עצמו כתב לטובתה טור בעיתון, מתייפייף ומתבכיין, ושולל. עכשיו, אדוני יושב-ראש הכנסת, איזו סיבה יכולה להיות לנפתלי ולממשלתו, בעידן הזה, שבו הם הפקירו, הפקירו: אפס רשת ביטחון, המציאו שאין סגר כדי שחס וחלילה לא יהיו פיצויים, השאירו עסקים מדממים שצריכים לשלם היום, מחר, בעוד שבוע לספקים שלהם עשרות אלפי שקלים כשלא היו לקוחות, ולא היו: למרות שליברמן משקר ולמרות שנפתלי משקר ולמרות שלפיד משקר, למרות שהם כולם משקרים, הבן אדם בשטח יודע שהוא כרגע בצניחה חופשית, איזו סיבה הייתה לכם, החבר'ה בקואליציה, להתעמר שוב בעסקים הקטנים, שלא עשו לכם שום דבר רע, שרק הבטחתם ונבחרתם על הכרטיס של העזרה להם, ולשלול הצעת חוק שלא עולה אגורה, כלום? לשלול רגולציות, זה הכול. אני רוצה לתת לכם דוגמאות לרגולציות שאני מדברת עליהן, כדי שתבינו. שאלת אותי, מר כץ, חבר הכנסת כץ, על מה אני מדברת. בשביל מה זה טוב. בוא תשמע, מר כץ, אתה תאהב את זה. הינה הרגולציות שממשלת נפתלי והקואליציה שבאה לעבוד בשבילכם, האנשים הנורמליים, האנשים מהמחנה הנכון, הינה מה הם רוצים שיישאר לאלון בן ה-24 שרוצה לפתוח בית קפה. שימו לב: הרגולציה תחליט מה יהיה צבע הקיר במטבח, הרגולציה תחליט איזה ריצוף ישים היזם הצעיר, הרגולציה תחליט שהוא צריך ככה וככה תאי שירותים, הרגולציה תחליט מה גובה התקרה, הרגולציה תחליט מה עוצמת התאורה ואיזו תאורה. אם, וזה קורה השכם והערב, היזמים הצעירים אלון או תומר או מירב או שרון בנו על פי תו תקן בריאותי עולמי את המטבח הבריאותי והחסכני ביותר לבית הקפה שלהם והם באים לקבל את הרישיון לעסק, בא הרגולטור, וזה קורה 10, 20, 30 פעמים ביום בכל הארץ, ויגיד להם: עכשיו תעקרו את כל מה שעשיתם, כמה עלו לכם המרצפות, 100,000 שקל? נא לעקור, לעמוד ברגולציה שמישהו כתב לפני 70 שנה. וכשעם ישראל כורע תחת הנטל, כשאתם הפקרתם את העסקים הקטנים לעצמם בלי שום רשת ביטחון, בלי שום דמי אבטלה, בלי שום פיצויים, בלי כלום, אבל כלום, ולהפך, כשאתם לוקחים מהם 20% ממה שנתניהו נתן, כשאין להם מאיפה לתת לכם, אין, אין, חברים, אין, החבר'ה האלה קורסים, אז גם ביטול רגולציות מלפני 70 שנה, גם את זה כואב לכם, לאשר. גם את זה. ואני רוצה שתבינו, אני רוצה שתבינו שם בקואליציה, אתם לא קולטים את הסיטואציה: עברתם את הרוביקון. העם לא איתכם. כל סקר מראה שגוש האופוזיציה מקבל מדי חודש עוד שני מנדטים. לא איתכם ולא עם ראש הממשלה שלכם. בואו תעזרו קצת. אתם יושבים באולם המפואר הזה, אתם נהנים מהתנאים ומהביטוחים ומהפנסיות. העניין איתי, שאני עדיין עצמאית בראש שלי, אני עדיין טרייה פה, והרגליים שלי זוכרות מה זה לכתת רגליים לכל מועצה אזורית על כל שלט, על כל מטף של כיבוי אש, להגיע לאולם ענק עם שולחנות מהגוני ועם פקידות שיושבות ומנשנשות גזר שנמצאות שם רק כדי שאני אוכל לתת להם פרנסה, אני יודעת מה זה לא לסגור את החודש עם שני ילדים בבית בתור אימא חד-הורית שצריכה להכניס אוכל למקרר, אני יודעת מה זה לשלם עשרות אלפי שקלים, כל פעם מכיוון אחר: אתה סוגר את הדלת, זה בא מהחלון, אתה סוגר את החלון, זה בא מתחת למרצפות, רגולציות על רגולציות על רגולציות, בלי רחמים, כדי לפרנס את המגזר הציבורי המדושן. ואתם לא נותנים להם להשתחרר. הרגתם אותם. הם לא סוגרים את החודש. אז אני לא מבקשת עכשיו פיצויים ואני לא מבקשת עכשיו חל"ת ואני לא מבקשת מזומן, אני לא מבקשת כלום, אבל תעזרו להם עם הרגולציות. כמה רעים, כמה רעים אתם יכולים להיות? מחוץ לבניין הזה יש אנשים אמיתיים, יש אנשים אמיתיים שלא סוגרים את החודש, הם נופלים. אנחנו ראינו אותם השבוע ממררים בבכי בוועדה ואת ליברמן לוגם תה אדיש ושריר בפנים שלו לא זז. לפחות אתם, אל תצביעו נגד. מה יקרה? נתתם לפפקטה ח"כית מהאופוזיציה להעביר חוק? יש פה אנשים אמיתיים שצריכים את זה. תעזרו. לא עולה כסף, לא עולה למדינה כלום. עזרה פשוטה. אני רוצה להסביר לכם איך העזרה הזו נראית, אולי זה ידבר אל ליבכם ופעם אחת לא תשימו את הפוליטיקה הקטנה בראש ובקדמת הבמה אלא את האזרח, שנבחרתם כי הבטחתם שתדאגו לו. פעם אחת. אחת. בזמן הקורונה, כשעבדתי בתאגיד, עשיתי סרטון על בחור בן 73, מומחה לגלידות שייעץ כל חייו לכל מפעלי הגלידות. הבחור הזה, במקום להיות לנטל על המדינה ולקבל קצבאות, ואללה, פתח יוזמה, זה מקסים, בן 73, פתח מפעל לגלידה אצלו במטבח. נא לסיים. שנייה אחת, עוד משפט. כל מה שהוא היה צריך זה מכונת גלידה, זה הכול. סגרו אותו. כי בן אדם אחד שמייצר גלידות, לרגולציות זה כמו מפעל. שרירותי לחלוטין. תודה. אז הינה בן אדם שעשה והצליח ונאלץ לסגור את הכול ולהפוך לנטל. את זה אני מבקשת מכם, מתחננת, מתחננת. לא בשביל, לא בשביל הימין, שימו ימין ושמאל בצד. מתחננת, תצביעו בעד. תודה, תודה. תצביעו בעד למען האזרח הקטן. תודה. תודה. אני מקווה שדברים שיצאו מן הלב ייכנסו אל הלב. מי משיב למציעה? בבקשה, גברתי. בבקשה, גברתי. כבוד יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב 2021, כדלקמן: הצעת החוק מבקשת להטיל על רשות האסדרה לפרסם בתוך שלוש שנים מיפוי של כל הוראות האסדרה הקיימות, לרבות תקנים לא רשמיים, עלות הציות לאסדרה ומידת פגיעתה בתחרות והשפעתה על יוקר המחיה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי אחת לחמש שנים תהיה חובה להביא את כלל הוראות האסדרה הקיימות, ובכלל זה תקנים לא רשמיים, לאישור הוועדה הרלוונטית מוועדות הכנסת ולהטיל על המאסדר הרלוונטי ועל רשות האסדרה לקראת הדיון להגיש לוועדה חוות דעת בדבר נחיצות האסדרה, המלצות לתיקונה, טיובה או ביטולה. שכנעת אותנו, אורנה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי אסדרה שלא תובא לאישור ועדה מוועדות הכנסת כאמור לעיל, תבוטל לאלתר. זאת כמובן תשובתי: חוק עקרונות האסדרה הינו חוק חדש אשר אושר במסגרת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) בנובמבר האחרון, ומסדיר לראשונה, באופן תקדימי בחוק מרכזי, את אופן עבודת הממשלה באשר לקידומה של רגולציה חד��ה ובאשר לאופן בחינתה של רגולציה קיימת. החוק, על המנגנונים הקבועים בו, ובהם אופן הבחינה של רגולציה קיימת, אושר לאחר עבודה ודיון משמעותיים ומעמיקים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תוך שנקבעו בו איזונים. יש לציין כי בעת הזאת אף טרם הגיע מועד הכניסה לתוקף של חלקים מהחוק, וחלק ממנו כבר יושם. הצעת החוק עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום 13 בפברואר 2022, והוחלט להתנגד לה. לאור האמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. אני רוצה להוסיף מילה מעבר למה שהקראתי פה. אני חושבת שעקרונית, להוריד רגולציה זה דבר נכון, כמובן, במידתיות ובאיזון. כל החלטה על החוק הממשלתי שהובא לדיון יצאה מתוך ההנחה שהצטברה רגולציה עודפת, בוודאי בנושא עסקים, ובוודאי בהיבטים של רישוי. אני יכולה לומר לך, חברת הכנסת דיסטל, שאני עוסקת בזה באופן אישי, לא רק במסגרת החוק הגדול של הורדת רגולציה, אלא מתוך אחריות לעסקים קטנים ובינוניים, ומתוך הבנה שהרגולציה שהצטברה לאורך השנים מחייבת שינוי. אנחנו רואים שינוי. אני רואה גם דרך מערך הדיגיטל הלאומי, שעליו אני מופקדת, מאמץ כביר לצמצם הרבה ולבנות את הממשק כדי, השרה, ברשותך, הרגולציה שקיימת ושהיא דיברה עליה ברובה, ביום-יום היא לא אצלך, לא על שולחנך. הרגולציה שמוטלת, שהשלטון המקומי מטיל, עניתי לגבי עסקים קטנים ובינוניים, כן. על העסקים הקטנים ביום-יום, היא כמעט, היא קטלנית. כן. אנשים מטפסים על קירות. לא מבינים. השקיעו. והדברים יצאו. לכן, אני מסכימה. יכול להיות שהחוק גורף. הוא לא גורף. לא. אני אומר, כולו מבקש לתחום בזמן. זה הכול. בפיקוח פרלמנטרי. לא, אבל המנגנון האוטומטי שאת מציעה, חברת הכנסת דיסטל, המנגנון. הוא מנגנון שלא יכול להיות מיושם, כשזה נוהל אוטומטי. אני חושבת שהצעת החוק, לא הצעת החוק, החוק שאנחנו קידמנו מביא איזון נכון יותר בין הצורך להוריד רגולציה לאופן שהוא ממומש בפועל. תודה רבה. תודה רבה. המציעה רוצה להשיב, בבקשה. עסקים נסגרים. ליברמן לא רוצה לפצות אותם. לא, לא. רק צמיחה בעסקים. ליברמן לא רוצה לפצות אותם. איך את נותנת לליברמן להשתלט פה על הממשלה, השרה ברביבאי?  חבל. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. גברתי שרת הכלכלה, הקשבתי לך ברוב קשב, כשכל מה שהיה לי בראש זה כורסאות בסך 30,000 שקלים בלשכה שלך. די. נו, באמת. מה לעשות? זאת האמת. זאת האמת. את לא תוכלי לשבת עליהן כי הן לא נרכשו. שנייה. שנייה. אוקיי. את לא תוכלי לשבת עליהן. הן לא נרכשו. אוקיי. יושבים פה אנשים עם פנסיות תקציביות שמנות מאוד. חבל. יכולת להיות אורחת של כבוד על הכורסאות האלה. חבל. יושבים פה אנשים עם פנסיות תקציביות שמנות מאוד, שמקבלים כרגע,  רון כץ, תודה. תירגע. סליחה. תודה. חבל. לא תוכלי לשבת עליהן. אני לא איכנס לפרטים ואשאל אותך מהי הפנסיה התקציבית שאת מקבלת בנוסף למשכורת ח"כית. אני גאה בפנסיה התקציבית שלי. אני עבדתי קשה בשבילה. אני אומר את הדבר הבא. השרה, תודה. מאוד קשה עבדתי. 33 שנה עבדתי. אני אומר כך, גברתי שרת הכלכלה. גם אני עבדתי יותר מ-33 שנה, ואין לי פנסיה, ואין לי דמי אבטלה, ולא קיבלתי שום דבר מהמדינה הזאת. לא, קיבלתי, והלוואי עליי, הלוואי עליי לקחת מנהרת הזמן ולחזור לגיל 20 ולהישאר בצבא כדי להשתחרר בגיל 40 עם פנסיה תקציבית. אלופה ראשונה בצה"ל. רון כץ, תודה. כשאת כשרת הכלכלה באה ואומרת לי שחוק פשוט, פיקוח פרלמנטרי, ולבדוק כל חמש שנים, זה כל מה שביקשתי, כל חמש שנים לבדוק רגולציות, את כנראה לא מבינה מה זה להיות עצמאי. זה גיהינום. זה הגיהינום בהתגלמותו. ואתם, המפלגה שלכם פרטה על נימי האזרח הבינוני. אתם יודעים: הקיסר הסגול מבלפור, המושחת עם הסיגר. איפה אתם ואיפה הוא? איפה המענקים שהוא נתן ואיפה מה שאתם נותנים? נאדה ביש גדא. יו"ר המפלגה שלך חוכר מטוסים, סגנית יושב-ראש הכנסת, תודה. חוכר מטוסים פרטיים. סגנית יושב-ראש הכנסת, תודה. גנץ חוכר מטוסים פרטיים. בסדר. פעם אחת. אתם מבזבזים כספים. כך היא אומרת לשרה, ופה יש חוק שיכול לעזור, שלא עולה כסף, ואתם חוזרים להתעמר. זה בלתי נסבל בעיניי. הלוואי, אתם יודעים מה, אני הולכת לקחת את הנאום הזה ולהפיץ אותו בכל כוחי כדי שהאזרחים יבינו כמה אתם רעים. אתם רעים. זה פשוט רוע. רוע מוחלט. תודה. תגידו תודה לליברמן. זאת החמלה, אמילי? תודה, חברי הכנסת. אמילי, זאת החמלה הסוציאליסטית? ליברמן? אני סוציאליסטית, Seriously now, ליברמן? ראש הממשלה מעביר תקציבים, לאזרחים, זה לא על חשבונו, די. די. תודה רבה. ואנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. ליברמן, ליברמן, ליברמן הוא הסוציאליסט החדש שלנו. הצעת חוק עקרונות האסדרה, הצבעה. תצעקו "נגד" יותר חזק. נגד, נגד האזרחים. למה לא? הרגתם אותם. אז עוד. תוסיפו עוד. נגד. בלתי נסבל מה שהולך פה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון, פקיעת אסדרה), התשפ"ב 2021, לא נתקבלה. בעד הצעת החוק הצביעו עשרה חברי כנסת, נגדה, 13. אי לכך, הצעת החוק לא עברה. אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום.  53, אבוטבול. חבר הכנסת אבוטבול, אצלי תהיה קריאה אחת. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"א 2021. זה כבר היה. זה היה. חברת הכנסת אתי חוה עטייה, בבקשה. אני מודיע מראש שתשובה והצבעה במועד אחר. יכולים לשחרר. תהיו בריאים. תודה. בבקשה. השרה יכולה, להישאר. אני, יש לי, חייב להיות שר במליאה בלי שום קשר. בבקשה, גברתי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, הצעתי המובאת לפניכם זכתה לפני כשעה וחצי לתמיכת רוב חברי הכנסת במליאה והוצגה על ידי המציעים חבר הכנסת יעקב מרגי וחבר הכנסת ינון אזולאי. הרגשתי שזה מוכר לי מאיזה מקום. ראית? חבל שלא שמעתי בקולך. אני מברכת על התמיכה. מדובר בהצעת חוק חברתית חשובה. כפי ששמעתם, היא תיתן מענה ותקל על האזרחים הוותיקים בהנגשת מענה אנושי בטלפון, דבר שכל כך חיוני עבורם. אני קוראת מכאן לשרים הנוגעים בדבר ולכם, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, לתמוך בתיקון להצעת החוק כאשר יועלה להצבעה. אין כאן שיקולי קואליציה אופוזיציה. המטרה המשותפת של כולנו היא להקל על האזרחים הוותיקים ולשפר את איכות חייהם. אנו עוסקים בנושא חברתי חשוב הנוגע לכלל האזרחים הוותיקים בישראל, שהם נדבך מרכזי בחברה הישראלית. תודה רבה. תודה רבה, חברת הכנסת אתי חוה עטייה. כפי שאמרנו, תשובה והצבעה במועד אחר. אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, הצעה לסדר-היום מס' 2053, בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא סתימת פיות פוליטית, גסה ובלתי חוקית של שר הביטחון בתחנת השידור הציבורי גלי צה"ל, של חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, צבא ההגנה לישראל, צה"ל שלנו, כמה אנחנו אוהבים אותו, תומכים בו, בחיילים, בקצינים ובמפקדים שלנו. לפעמים יש ביקורת, אפילו קשה, על התנהלות של הגורמים הבכירים שם. אבל יש לנו צבא אחד: צבא העם היהודי ובני בריתו, צבא ההגנה לישראל. כל יהודי ששומע "צה"ל", עומד גאה, מזדקף. הגוף היחיד שנמצא בקונסנזוס. בכל שבת, בפתיחת ההיכל, מברכים את חיילי צה"ל. לא את בג"ץ, לא את הממשלה, ואפילו לא את הכנסת, רק את חיילי צה"ל: "ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון ויקים בהם הכתוב: 'כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם'". עד שזה מגיע לגלי צה"ל, תחנה שאמורה הייתה להיות צבאית, אבל נושאת לשווא את שמו של צבא העם היהודי. עד לפני כמה שנים העלו שם לשידור אויבים ממש, דוברי חמאס, וכולם שם שתקו, בברנז'ה, העיתונאים ה"מכובדים" האלה. לפני כמה שנים נוצר שינוי קל. במקום התחנה נגד החיילים, החל איזון קל לכיוון הלאומיות: אמיר איבגי, ישי שנרב, יעקב ברדוגו ואחרים, שהעזו להשמיע קול אחר, קול ציוני, לאומי, ערכי. עכשיו, על אף העמדה העקרונית שלנו שאין מקום לתחנה צבאית במדינה דמוקרטית, איכשהו חיינו עם זה, עד שיתאפשר פוליטית לסגור אותה או להפריט. ואז הגיע מר גנץ, מיסטר קלין הפוליטי, כביכול. קלין? שחור משחור. אחרי שהצליח להימלט בעור שיניו ולטייח את פרשת המימד החמישי הגיע לפוליטיקה. ממש בשורה. מר גנץ, חברים, נבחר לכהן בתפקיד הרם והנישא של שר הביטחון של ישראל. הוא הצהיר שהוא מתכוון לסגור את גלי צה"ל, הצהיר וגם פעל בכיוון. אגב, לפני כמה שנים אם הייתי מעלה את הרעיון של סגירת גלי צה"ל, כל השמאלנים היו קופצים, אבל אחרי כמה שנים של משב רוח קטנצ'יק של ברדוגו ואחרים, פתאום לא הייתה להם בעיה עם זה שרוצים לסגור את גלי צה"ל, צבועים ממדרגה ראשונה. שידור ציבורי חשוב לכם, או השליטה שהייתה לכם קצת התרופפה, ולכן החלטתם לשבור את הכללים? בדיוק כפי שעשיתם בהקמת הממשלה הזאת נגד כל מה שהתחייבתם אי פעם. בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, גנץ וחבריו חשבו לפעול מפוזיציה ולסגור את גל"צ, אבל פתאום, לפני כמה חודשים, לאחר שהוקמה הממשלה החדשה הנוראית הזו, הכושי הפך את עורו. גנץ הבין שבמקום לסגור אפשר לנסות להפוך את זה למכרה זהב, וככה עשה, גברתי השרה. באוגוסט 2021, אני בטוח שאת לא היית עושה דבר כזה, הדיח את מפקד גלי צה"ל שמעון אלקבץ ומינה במקומו את גלית אלטשטיין לממלאת מקום מפקד גלי צה"ל, ללא מכרז, כבר תקופה מאוד ארוכה, חצי שנה. אגב, מדובר במישהי שבכלל לא שירתה בצה"ל, ויתרה מכך, תחקיר שפורסם אתמול בערוץ 14 על ידי עקיבא ביגמן מעלה חששות למרמה והפרת אמונים של אותה גברת בכך שהסתירה את העובדה שקיבלה פטור משירות בגלל נישואים, והיא סיפרה לכולם, כולל בכתבת יחצנות לוואלה לפני עשור, שהיא קיבלה פטור בגלל עודף בנות במחזור שלה ולכן לא גייסו אותה, דבר שבצה"ל מכחישים מכול וכול. מעניין מאוד למה היא הסתירה את סיבת הפטור המקורית שלה, נישואים. מה היה בנישואים האלה? המשך התחקיר הערב בכתבה בערוץ 14, למי שמעוניין. לגופו של עניין, כבר בנקודת הזמן הזו, כשגנץ התערב ומינה בלי מכרז, התרענו כי מדובר בידו הארוכה של גנץ שתערוך את השידורים והשדרנים הממומנים מכספנו, מכספי הציבור, על פי העדפותיו הפוליטיות. ואכן, ראו זה פלא, קצת אחרי המינוי עדכן גנץ את בכירי משרד המשפטים כי הוא נסוג בו מהכוונה לסגור את גל"צ. אתם יכולים לנחש למה? לי אין שום ספק שגנץ חזר בו כשהבין סופית שתחנת גלי צה"ל יכולה להפוך עבורו מאויבת למאהבת. ואכן, כך קרה. חודשיים בלבד לאחר הכנסה לתפקיד, החלה אלטשטיין במסע הטיהור הפוליטי המביש. ההוראה שקיבלה הייתה לטהר את התחנה מכל גורמי הימין שהטרידו את מנוחת שר הביטחון. בא��קטובר 2021 הגישה את ה"מנה" הראשונה והדיחה מתפקידו את אמיר איבגי, ראש מחלקת החדשות הימני של התחנה. למרות החשדות הכבדים שהיו לנו באותו זמן, אמרנו, אולי מקרה הוא. חד-פעמי, קורה. בימים האחרונים הבנו שזה לא מקרה, הוגדשה הסאה, והוברר לכול כי מדובר במסע טיהור פוליטי בגוף תקשורת ציבורי בשיטות המזכירות משטרים אפלים. גב' אלטשטיין החליטה להדיח את אחד המגישים והפרשנים הבכירים והמרכזיים ביותר בתחנה, יעקב ברדוגו, ככל הנראה במצוות שר הביטחון, שהותקף רבות על ידי המגיש, וכן הדיחה את המגיש ישי שנרב מרצועת הבוקר שלו, ובכלל הוא עומד לסיים. סיפורים נוספים שפורסמו, וכנראה שישנם עוד כאלו שלא פורסמו מחשש לשלומם, היו על סתימת פיות לכל מי שהעביר ביקורת על הממשלה. כך, סיפר יבגני, שהייתה לו תוכנית עם ליטל שמש, ציפורי לילה, שקראו אותם לסדר. אמרו להם: אין תוכנית, אתם מבקרים יותר מדי את הממשלה. לאור כל אלו, אדוני, נראה בבירור, כי גלית אלטשטיין היא הזרוע הביצועית של שר הביטחון בהתערבותו הפוליטית, הבוטה והמסוכנת בכלי תקשורת ציבורי. גם אם לא מדובר בעושת דברו, למרות ששמעתי שבהחלט הייתה ישיבה מיוחדת על ברדוגו, ואחרים אמרו "לא לנגוע", וגנץ התעקש להעיף מהתחנה. ככה שמעתי. עד כדי כך, ההיענות החריגה הזאת מעידה שהלכה למעשה הפכה גלי צה"ל לגלי צהל"ה, צבא ההגנה לממשלת ההונאה. כאמור, באופן עקרוני, רבותיי, את גל"צ והתאגיד צריך לסגור. אין שום משמעות או חשיבות לשידור ציבורי. אין שום סיבה שהציבור ישלם מכספו 800 מיליון שקל בשנה על שידור ציבורי, ודאי לא לתחנה צבאית בעידן הזה. יש לפתוח את שוק התקשורת לתחרות חופשית, לתת לתחנות אזוריות להפוך לתחנות ארציות ולהפסיק לממן שידורים פוליטיים כושלים. גלי ישראל, אגב, זה דוגמה מרהיבה לרדיו פרטי, מצליח ומשפיע. אבל כל עוד התחנה הזאת קיימת, גלי צה"ל, צריך אפילו מראית עין של איזון, לפחות מראית עין. וגנץ דואג להפך הגמור. בלי להתבייש ובלי למצמץ הוא מרוקן כל ימני מהתחנה: איבגי, שנרב, ברדוגו ואחרים. אין לנו חלק בתחנת שידורים פוליטית של גנץ וחבריו בממשלת ההונאה. לא נתראיין שם. מיליוני האזרחים שאותם הדרתם מהתחנה הזאת לא יאזינו לכם, לא יפרסמו אצלכם, עד שתהפכו להיות תחנה שולית וזניחה במרחב התקשורתי, שתיסגר בבושת פנים. אבל חברים, גנץ לא לבד. הוא רואה שר משפטים שהשתלט על התאגיד ואשתו מגישה שם חדשות או מגזין, וכולם שותקים. הוא רואה שהנדל ממנה את החברים שלו לרשות השנייה, וכולם שותקים. והוא אומר לעצמו: אם כולם חוטפים וכל דאלים גבר, למה שגם אני לא איהנה קצת ממנעמי השלטון? חברים, כל חברי הכנסת כאן שיצביעו נגד ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, יצביעו נגד עצמם. רוממות הדמוקרטיה בגרונכם אבל חרב פיפיות בידכם. כל השנים זעקתם על חופש הביטוי ועל הדמוקרטיה, אבל הינה, כאן אתם הולכים להצביע נגד האפשרות לבדוק ולברר את השחיתות ואת סתימת הפיות. בדיוק כמו שאתם עושים לוועדת החקירה הממלכתית על הריגול כנגד ראש ממשלה מכהן וכנגד אזרחי ישראל. אבל אין לי ציפיות מחבורת צבועים שמכרו את כל הערכים שלהם ואת האידיאולוגיה בנזיד עדשים. לעם יש ציפיות מאנשי אמת, מפוליטיקאים ישרים והגונים, והם יודעים שהם לא יקבלו את זה אצלכם, לצערי. הם יודעים את זה, ולכן יבואו בהמוניהם מחר, 19:30, לכיכר הבימה בתל אביב, להצביע נגדכם, נגד הממשלה הרעה הזאת ונגד סתימת הפיות שהיא מבצעת. אני אהיה שם, חבריי יהיו שם, ואני קורא לכולם לבוא לשם. תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. ישיב סגן שר הביטחון אלון שוסטר. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך, אדוני. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, שר הביטחון סבור שבשנת 2022 אין מקום לתחנת רדיו צבאית. לעת עתה אין היתכנות להוצאתה ממערכת הביטחון. זו סוגיה מורכבת וסבוכה, שלא כאן המקום להתייחס אליה. לאור זאת, תוקם בזמן הקרוב ועדת איתור למינוי מפקד קבוע לגלי צה"ל. במתכונת הנוכחית של התחנה שר הביטחון וגם אני עומדים על שני עקרונות, הסכיתו היטב: העיקרון הראשון, שהתחנה תתפקד תחת הקוד האתי שלה כתחנה ציבורית, ממלכתית ומגוונת. למה פיטרת את, איזה מגוונת? איזה מגוונת? תודה. תחנה שבסופו של דבר היא חלק מצה"ל חייבת להקפיד הקפדה יתר על כללים אתיים ועל ממלכתיות, הקשיבו היטב,  רק של השמאל. נא לאפשר לסגן השר להשיב לכם. ובכללם הפרדה בין דעה לבין ידיעה, וכמובן שימוש, על איזה גיוון הוא מדבר, היושב-ראש? עכשיו דיברת על חופש הביטוי. תן לו את חופש הביטוי.  וכמובן שימוש בשפה ראויה, מכבדת וחותרת לאמת. אז גם לפיד לא יכול להתראיין יותר? "החארות האלה" זו שפה ראויה? העיקרון השני, שר הביטחון קבע כי חיילים לא יעסקו בנושאים פוליטיים. זו דרישה בסיסית. מלבד קביעת שני עקרונות אלו, הסכיתו היטב, הסכיתו, הסכיתו.  לא הייתה, אין ולא תהיה לשר הביטחון הנוכחי מעורבות בקביעת תוכן השידורים או בקביעת זהות המשדרים אותם, וטוב שכך. שוסטר, אני מציע לך להגיד "למיטב ידיעתי". עוד תצא הקלטה מהישיבה, שר הביטחון לא ביקש, חבר הכנסת קרעי, תודה. תעזוב רגע את הדף, שוסטר. לא יבקש סיקור אוהד, ולאור המצב בתחנה הוא אף נמנע מלהתראיין בה, למרות שלפעמים הפסיד מכך. אני מבקש מכם, חברות וחברים, להתנגד להצעת החוק, להצעה לסדר-היום. זו לא הצעת חוק, הצעה לסדר-היום. אני מציע הצעה, תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא סתימת פיות פוליטית גסה ובלתי חוקית. בסוף יסתמו גם לכם את הפה. בבקשה, הצבעה. מי שבעד, בעד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. מי שנגד, מתנגד. בבקשה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. בעד ההצעה לסדר-היום הצביעו תשעה חברי כנסת, נגדה, 13 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע שההצעה לסדר-היום לא עברה. נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: הדחת יעקב ברדוגו מהגשת יומן הערב בגל"צ וסתימת פיות לציבור שלם, מס' 1942, 1943 ו-1956, של כמה חברי כנסת. הראשון שבהם חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, סגן השר שוסטר, אתה יודע, אתה באמת, אני לא חושב שמישהו יכול לחלוק על היושרה שלך ועל ההגינות שלך. אני מניח שגם לך היה קשה לקרוא את התשובה הזאת. שמע, אני אשאל אותך את השאלה, אתה יודע, מכיוון אחר לגמרי. תראה, שני אנשים מבקשים לעבוד בגלי צה"ל. אחד, יש לו תוכנית שהיא הכי מואזנת בתחנה, והדברים שהוא אומר מבטאים עמדות של מיליוני אנשים מכלל אזרחי ישראל, כל שכן לא מעטים מן החיילים, שזה אמור להיות הבית שלהם. האדם השני, במקרה הזה אישה, לא שירתה בכלל בצה"ל, לא חשבה שזה מספיק חשוב כדי לשרת, לא בהתנדבות ולא בשירות אחר. עכשיו אני שואל אותך, כמי ששייך למפלגה שמדברת כל כך, רק לא מזמן הבאתם את חוק הגיוס, דיברתם כאן על הצורך הזה שכולם יישאו בנטל וכולם יתגייסו, איזה מסר אתה מעביר לחיילים? איזה מסר? שמי שלא שירת בצ��א, אין שום בעיה, הוא יכול להיות מפקד התחנה בלי מכרז ובלי כלום, אבל מי שמבטא עמדות של רבים מהם, אותו מסלקים וסותמים לו את הפה. מה, תגיד, זה יכול להיות? זה מה שהציבור שהצביע עבור בני גנץ, לא הציבור שהצביע עבורנו, הציבור שהצביע עבור בני גנץ, זה מה שהוא מצפה? עכשיו תבינו, הימים שבהם דברים נעשו באופן חד-צדדי נגמרו. אני אגיד לך יותר מזה, אנחנו מותקפים על ידי הציבור שלנו כל הזמן, ואנשים אומרים לנו: תראו מה הם עושים, תראו מה הם עושים, למה לא עשיתם? והינה, אני אומר לך כאן, אני חושב שהרבה מאוד מהדברים בצדק לא עשינו, כי בכנסת, למשל, צריך שהוועדות ישקפו את הייצוג של הסיעות, ואוי ואבוי אם זה אחרת, ובתקשורת לא סותמים את הפה למי שמבקר אותך. אבל מרגע שאתם קבעתם את הכללים האלה, אין מצב שעליכם חלה מערכת כללים אחת ועלינו אחרת. אם זה המצב, אז אתה מבין שכשם שמהיום והלאה, תמיד, לאורך כל השנים, מה שיקרה הוא שסיעת האופוזיציה הגדולה תקבל מחצית מהייצוג שמגיע לה בוועדת הכספים, בוועדת הכנסת, בדיוק באותה צורה. מי שלא מוצא חן בעיני הממשלה המכהנת ימנה מפקד, מנהל, לא יודע מה, והוא ישלח את כולם הביתה, יעשה טיהור. ומה תגידו? הרי אתם עשיתם אותו דבר. אני אומר לך, סגן השר שוסטר, תראה, לפחות, לפחות, אם באמת יש גרם של כנות ויושרה שעדיין נותרה, אחרי שסתמתם את הפה ליעקב ברדוגו, שביטא, אני חושב, בצורה הכי עוצמתית, אמת שרבים רבים מאזרחי ישראל מאמינים בה ורוצים לשמוע אותה, לפחות לפחות תעמדו במילה שלכם ותסגרו את התחנה הזאת. הרי כולנו מבינים שאין מקום לתחנת שידור צבאית. אגב, אני אגיד לך יותר מזה: מדברים המון על שידור ציבורי, בזה, אדוני, אני אסיים. מדברים המון על שידור ציבורי, אני שואל אותך: מה זה שידור ציבורי? בשידור ציבורי צריכים להתקיים שלושה דברים: אחד, הוא ממומן על ידי הציבור, זה קורה גם בתאגיד השידור הציבורי וגם בגלי צה"ל. הדבר השני שצריך לקרות בו זה שיהיה בו ביטוי, שיהיה בו פלורליזם ויהיו בו תכנים שמשקפים את כלל הרבדים של החברה הישראלית בצורה מאוזנת ופתוחה לכולם. להתכנס לסיום. הדבר הזה לא קורה לא בגלי צה"ל ולא בתאגיד. הדבר השלישי שצריך להיות, והוא אולי הכי חשוב, שקודם כול יהיה ציבור שבכלל צופה ומאזין, אחרת בשביל מה שידור ציבורי? תודה. אנחנו יודעים שבתאגיד זה לא קיים, ובגלי צה"ל הייתה תוכנית הכי מואזנת, והורדתם משיקולים פוליטיים. תודה. אני חושב, אדוני סגן השר, שראוי שהדברים האלו יגיעו לאוזניו של שר הביטחון, ושיתקן את ההתנהלות הקלוקלת הזאת. תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ינון אזולאי, אף הוא מן המציעים. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, אחרי חבר הכנסת יריב אין הרבה מה להגיד, אמר את הכול בקצרה, קצר וקולע. סתימת פיות, סתימת פיות בגלי צה"ל. אמר פה קודם סגן השר, שאני מאוד מכבד אותו, שזאת לא הבמה להתייחס לזה. אני רק רוצה להזכיר לך, אדוני סגן השר, שלפני קצת למעלה משנה, כשאמר השר שלך, שר הביטחון, שהוא רוצה לסגור את התחנה, אני הגשתי שאילתה בעניין, למה לסגור את התחנה, הוא עלה ונתן פה, רון כץ, חבר הכנסת רון כץ. אוה, רגע, רגע, רגע, אורח הגיע. אלי אבידר, ברוך הבא. השר, השר. השר, השר, השר. רון, תחבק את הנורבגי שמבזבז כסף לציבור. תשמע, תקשיב. תגיד, ה-2 מיליון של השר, נגמר לך במשרד? כבוד השר, אני מבקש. כבוד השר, בוא, תיכנס, תכבד אותנו. תתחבקו, יא מושחתים. לא לא לא, תיכנס, כבד אותנו, כבוד השר. לא נעים, עד שרואים אותך. בוא נעשה סדר. בוא נעשה סדר. אם אתה יכול לשים את המסכה, כי אני כבר לא מזהה אותך בלי מסכה. מבזבז כספי ציבור, נורבגי. איפה טיילת, בשמונה החודשים האלה? יש לך כהניסט בליכוד שרוצה להיות נתן העזתי מבשר המשיחות, אבל הוא לא מספיק חכם. ידידי, מכובדי השר. שבתאי צבי. מכובדי השר, לא נהוג.  לא חכם. לא נהוג במעמד שלך. נא לשבת. יא מושחת, הוא אומנם גר ליד, אבל הוא לא נתן העזתי. נא לשבת. תברך אותו על חוק הקורונה. הממשלה שלו העבירה את חוק הקורונה, והוא יושב על הכיסא בממשלה, מה שאתה צודק, אתה צודק. איש העקרונות הגדול. איזה עקרונות. טוב, אני מבין שהשר אלי אבידר נכנס, וזה מעורר עניין, אז אני מבקש לאפשר. אני אוסיף את הזמן שלקחו לך. תגיד: השר בלי תיק, תגיד: השר בלי תיק. בבקשה, אדוני. תודה רבה. השר אבידר, אני אמרתי לך פעם, כשאני שאלתי בוועדת כספים על תקציב משרדך, אמרו לי שהוא 2 מיליון. לא. אני רק רוצה לדעת כמה נשאר לך, כי עוד מעט נגמרת השנה. אני רוצה להגיד לך שאני לא יודע על מה 2 מיליון, הם עשו את זה. לא יודע. כשאני שאלתי באוצר, זה מה שאמרו לי. אבל הטיסות לבד, עזוב, בסדר. אני חושב שצריך להעביר את זה לנתן העזתי של, תודה, תודה. תן לו תקציב. רק הקמפיין של הקורונה זה כבר יותר. אתה חתיכת בטלן, מושחת. חבר הכנסת קרעי. שר בלתי תיק. איך אתה מראה את הפרצוף שלך פה בכנסת. איך? חבר הכנסת קרעי, תודה. בושה. אתה חרפה. אתה חרפה לממשלה ולקואליציה הזאת. אתה כהניסט. אתה כהניסט. בושה. אתה חרפה, השר אלי אבידר. מהליכוד זרקו אותך מכל המדרגות, יא אפס. בבקשה, נא לכבד. לא, לא. נא לכבד, מה לכבד? הוא לא יודע, הוא לא מכיר, הוא מרעיב ילדים, טוב, בסדר. אבל לא "אפס" ולא זה.  הוא לוקח כסף על חשבון הציבור. על מה לכבד אותו? על מה? תודה. תודה. מרגי, הוא לא מכיר את המושג כבוד, אבל לא דבר כזה, אני אענה לו. כן. כשאתה אמרת על המשפחה שלי "משפחת פשע", זה כבוד? תודה. אני אמרתי את זה? אתה אמרת, כן. בוועדת החוקה של הכנסת. אני אמרתי את זה? כן. אתה אמרת. תתבייש לך. אתה אמרת. תודה. חבר הכנסת קרעי צדק. אה, הוא התכוון עליו, על ראש הוועדה, לא עליך. הוא התכוון, חבר'ה, אבוטבול, חבר'ה, משה.  בוקר טוב. תן לנו לסיים. תן לנו התקדם. אתה יודע מה זה בשביל משה? עשר דקות הוא לא עשה לנו רעש. משה. משה, עשר דקות. היושב-ראש לא מכיר מה זה עשר דקות שקטות שלך. אנחנו יודעים על זה. אתה יודע שאתה מאתגר אותי, אני מבקש. טוב, אני לא פה. טוב. בגלל שנשארו לי רק שלוש דקות, אני רק רוצה, לגבי ההצעה לסדר-היום, אדוני סגן השר. בעבר הגשתי שאילתה, וקודמך בתפקיד, השר לשעבר מיכאל ביטון, נתן לי פה תשובה באותו זמן עד כמה צריך, חשוב וכנראה צריך לסגור את הערוץ, את גלי צה"ל. ואני רוצה לצטט גם מה ששר הביטחון גנץ אמר, קודם כול אדם אמיץ: "ההחלטה שקיבלתי" להוצאת התחנה ממערכת הביטחון, "בהמלצת הרמטכ"ל היא עניין ערכי ולא תקציבי. התקשורת החופשית בישראל היא חשובה מאין כמוה, ואמשיך להגן עליה ולדאוג לעצמאותה, אולם קיום תחנה צבאית בצה"ל אינה סבירה בעת הזאת". אז השאלה היא מה זה בעת הזאת ומתי נגמרת העת הזאת. האם כשברדוגו יוצא מהתחנה זה כבר לא העת הזאת? סליחה, לא יוצא מהתחנה, האם כשמוציאים את ברדוגו מהתחנה, סותמים את הפה למאות אלפי מאזינים שהוא היה להם לפה, התוכנית המשודרת ביותר, המואזנת ביותר, האם זה נקרא שזה לא העת הזאת? האם המינוי של גלית אלטשטיין, מינוי ממלאת מקום שהיא מינוי פוליטי, האם זה נקרא העת הזאת, שבשביל זה אנחנו צריכים להשאיר את התחנה הזאת? האם ממלאת המקום הזאת, שהייתה פה, של אדון גנץ, האם זה בסדר? זה לא מינוי פוליטי? אז מה זה אם לא לסתום לנו את הפיות? אתם סותמים לנו פה, סותמים לנו בתחנה, סותמים לנו בכל דבר. אבל אני אומר לך דבר אחד, סגן השר: לנו לא תצליחו לסתום את הפיות. הפה שלנו נועד בשביל לדבר ולזעוק את זעקתם של הימנים, של המסורתיים, של החלשים, של עם ישראל, של רוב העם בישראל, שבחרו בנו ולא בחרו בכם. וזה שלקחתם פה את השלטון בצורה שאיננה, אני אומר לך, זו צורה שהיא לא הייתה אמורה, איננה דמוקרטית, ואתם ממשיכים להתנהג באי-דמוקרטיה. אתם נמצאים בדיקטטורה. אנחנו לא ניתן לכם את זה. ומילה אחרונה: יש מי ששידר עם ברדוגו, קוראים לו וילנסקי. להתכנס לסיכום, לאחר כל ההגדלות. אני אומר לך שאני מתכנס לסיכום. שתי דקות אחרונות. וילנסקי, ירון וילנסקי, שהיה משדר איתו ביחד. באותו יום, כששמעתי שברדוגו כבר לא שידר, לא שמעתי מילה אחת שאמר לאותו חבר באותו שידור. אבל אתה יודע מה, אני לא מאשים את וילנסקי, כנראה שהוא מפחד, כנראה שאתם מפחידים אותו. כשאתם מפחידים אותם אנחנו נדבר בשבילם. אנחנו, יש לנו את האומץ, כי אנחנו לא מפחדים, ואותנו לא תפחידו. תודה. תודה. אחרון המציעים, חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, יש פה בעיה, בעיה קשה. מצד אחד יש שיקולי עריכה של מפקד התחנה הצבאית בצפון קוריאה, שרק אצלנו ואצלם יש בכלל את המושג של תחנה צבאית, ואני מרגיש מאוד לא בנוח שאני בכלל מנהל את הדיון מעל בימת הכנסת, מה קורה בתחנה הצבאית של מדינת ישראל, בגלל שלמדינת ישראל לא צריך שתהיה תחנה צבאית בכלל, ואז ממילא לא תהיה השאלה איפה ישדרו ברדוגו או שדרן אחר, או איפה יהיה להם פתחון פה. יכול להיות שאולי יהיה צורך לנהל דיון, נקים אולי איזושהי תחנה, שמורת טבע, אגב, זה מה שקיים בארצות הברית. בארצות הברית יש איזשהו שידור ציבורי בדרך קצת עקומה, כדי שלשמאל גם יהיה קצת איפה לדבר, בגלל שמסכנים, מסכנים השמאלנים, אין להם איפה לדבר. אין להם עיתונים, אין להם תחנות שידור, אז מקימים להם לפעמים איזו שמורת טבע קטנה, שידברו שם אחד עם השני. אבל הסיפור הוא הרבה יותר בעייתי, כי זו לא שאלה של הדחה של אדם אחד משעה אחת במהלך היום. סתימת הפיות בגלי צה"ל, לימין בכלל, ובכלל סתימת הפיות שהולכת שם, היא צריכה להיות קריאת האזהרה שהתחנה הזאת צריכה להיסגר. לפני ברדוגו זה היה אראל סג"ל, ולפני אראל סג"ל זה היה רועי דן, ולפני רועי דן זה היה צמצום איזה שעת שידור של שניהם. וכששום דבר מהדברים האלה לא קרה, אז מפקדת גלי צה"ל החליטה שהיא סוגרת את השידור האחרון של תוכנית, שאם תשאלו אותי, היא בכלל לא הייתה צריכה להיות, אני לא אהבתי אותה אף פעם, סליחה. שמה "סטטוס קוו", איזו תוכנית סטירה. הם צחקו שם על מפקדת גל"צ, אז תוך כדי התוכנית האחרונה, שכבר הורידו אותה מהאוויר, כי היא מראש לא אהבה סאטירה, כי סאטירה קצת מפריעה לסותמי פיות בולשביקים, כבר הורידו את התוכנית, וזו כבר התוכנית האחרונה, לציין את זה שמורידים את התוכנית, אז גם התוכנית האחרונה, היא כיבתה עליה את השלטר באמצע, כי אוי ואבוי, קצת צחקו על מפקדת גל"צ. ואם נתוני האמת של ההאזנה וההקשבה היו באים לידי ביטוי והיו משקפים במשהו את הלכי הרוחות בעם יש��אל, אז באמת היה צריך אולי לעשות את אותה שמורת טבע קטנה לשמאל הישראלי, שייתנו להם שם קצת לדבר. נתוני ההאזנה לתוכנית של ברדוגו הראו איפה הציבור בישראל נמצא, וזה כנראה מה שמפחיד הכי הרבה את הבולשביקים סותמי הפיות. תודה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. ישיב סגן שר הביטחון אלון שוסטר. בבקשה, אדוני. יושב-ראש נכבד, חברי הכנסת, את דבריי אמרתי. אני רוצה רק לחדד שלוש-ארבע נקודות. שר הביטחון אכן סבור שאין מקום היום לתחנת שידור צבאית. נקודה שנייה, אני מסכים לחלוטין לגבי הצורך, אולי תעשה את זה בשלבים. אני מסכים לחלוטין לגבי הצורך והחובה לייצג את המגזרים והעמדות השונות. זהות השדרים והכתבים לא נקבעת בכנסת אלא בהנהלה מקצועית, ואין לאיש חזקה על לוח השידורים. הערה שלישית או רביעית, שגם בה אני לא רק מאמין אלא כתבתי אותה ברגע זה באמונה מלאה, לברדוגו, שלא הודח, הוצעה רצועת שידור שמאפשרת הבעת דעה במקום אחר, לא בערבוב בין דעה לבין ידיעה, עיין ערך הדברים הקודמים שהערתי על שני העקרונות שעל פיהם קבע שר הביטחון שיש לנהל בשלב הזה כל עוד התחנה נמצאת.  וההערה האחרונה ואולי החשובה: גם בדיון הזה ראוי לשמור על דיוק. תודה רבה. סגן השר, מה אתה מציע? הרי אם הוא היה איש עסקים, הוא היה משאיר את הרייטינג. הרי רייטינג מכניס כסף. הוא הציע לסגור את גלי צה"ל. אני מציע להעביר את זה לוועדת, מקום ראוי, ששם, אנחנו עורכים הצבעה כרגע על הצעה לסדר-היום. השר ללא מניעה, הוא לא מבקש להוריד את זה מסדר-היום. לכן, מי שיהיה בעד, יהיה בעד ועדה, ומי שיהיה, אחר כך נקבע. קודם כול, מי שיהיה נגד  נגד דיון בוועדה. אני מעביר את זה להצבעה. הצבעה.  לא מצביעים? אתה המציע. אתה לא יודע מה אתה רוצה? לא, אמרת להוריד מסדר-היום, לא להוריד מסדר-היום, בלבלת אותי עם השמות. ועדה, מה אתם רוצים? ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. בעד, תשעה. אין מתנגדים, אין נמנעים. מה, מה הצבעתם? לא נקלט. בעד. מיכל שיר, רצית לומר משהו? אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. רגע, לאיזו ועדה? לאיזו ועדה? אני חושב שהכי מתאימה ועדת החוץ והביטחון, אם זה צה"ל. הפנים. הפנים. ועדת הפנים. אני חשבתי, אולי ועדת הפנים אצל ווליד טאהא, הכי טוב. אני חושב שוועדת החוקה. אם יהיה ריבוי דעות, נעביר את זה לוועדת הכנסת. לא. לא. לא. הפנים. הפנים. החוץ והביטחון?  יאללה, אדוני היושב-ראש. יש לי ניחום אבלים להגיע אליו. יש לי עוד הרבה דברים לעשות, גם אני. ניחום אבלים זה לא אותו דבר. ועדת הכנסת תכריע. לא. שיהיה ועדת החוקה. ועדת החוקה. יש הסכמה על ועדת החוקה? אז ועדת החוקה. אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: אפליה של תושבי הפריפריה ופגיעה בהם, ביטול מתוכנן של הנחות בתחבורה ציבורית, של כמה מציעים, הצעות לסדר-היום מס' 1907, 1909, 1914, 1925, 1955 ו-2058. חבר הכנסת אוריאל בוסו, ראשון המציעים. אחריו  חבר הכנסת ישראל אייכלר, אם יהיה נוכח. שלוש דקות לרשותך, אדוני. אדוני היושב-ראש, גברתי שרת התחבורה, חבריי חברי הכנסת, שרת התחבורה, זו הצעה לסדר-היום ששייכת בדיוק אלייך, אז הנתונים חשובים. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר פורסם בדה-מרקר שביוזמה משותפת של משרד התחבורה ומשרד האוצר, יש תוכנית לבטל סובסידיה, שפועלת בעיקר בערים פריפריאליות. כמובן שהציגו את זה ישר נגד חרדים, נגד בני ברק, אזרחי ישראל. שר האוצר ליברמן, אין לו שום בעיה עם החרדים בא��פן אישי, ואת כל האש שלו כרגע הוא מסיט לכיוון החרדים בשביל לברוח מהבעיה האמיתית. יש לו בעיה עם כל אזרחי מדינת ישראל. זה הסיפור האמיתי של שר האוצר. אבל הוא כרגע אומר: חרדים, חרדים. אתה צודק. כמובן שיש לו את השנאה האמיתית לחרדים. זה לא שאין לו בעיה איתם. אבל כרגע הוא מתעסק בהם. זה לא שהוא נותן למישהו. והערבים. והינה, אני רוצה לומר לכם, מי הולך להפסיד מהסובסידיה? טבריה, ראש העין, בית שאן, קריות, חדרה, אום אל-פחם, רהט, ואדי עארה, עומר, חורה, אופקים, שדרות, ירוחם, דימונה, יבנה, באקה אל-גרבייה, קריית מלאכי, נתיבות, לא בני ברק. שרת התחבורה, לפחות המדיניות של מדינת ישראל עד עכשיו, להוסיף רכבות, לעודד תחבורה ירוקה, לעודד נסיעה בתחבורה הציבורית. אז אני רוצה לומר לכם, אזרחי ישראל, כנראה שלמשרד האוצר יש תוכניות אחרות. מס על הבלו והדלק, זה מכניס המון המון כסף לקופת המדינה, ולכן צריך מכוניות פרטיות. לאחרונה גם נכנס מס על הגודש. אז איך יכניסו כסף? רק עם מכוניות פרטיות שייכנסו. למרכז יש לנו מס גודש. מי נוסע בתחבורה הציבורית, ריבונו של עולם? אוכלוסייה מבוגרת, שהם לא רוצים להתנייד במכוניות, פחות זיהום. ואתה אומר להם: חבר'ה, את ההנחות והסובסידיה שאתם קיבלתם עד עכשיו, לא תקבלו. שר הפנים הקודם, הרב אריה דרעי, בכספים הקואליציוניים של ש"ס, כששואלים איפה כספים קואליציוניים: לקחו 700 מיליון שקל לסבסד ולהוריד את המע"מ על התחבורה הציבורית ועל המים. זה פעולות חברתיות. שרת התחבורה, את ממפלגת העבודה, שעד היום אמרו שהיא מפלגה סוציאלית, לעזור לחלשים ולכולם. מה נגיד לכל האזרחים הללו? עזבו את החרדים בצד. אנחנו כבר רגילים לקבל מכה אחרי מכה. לא ביטלו את ההנחות רק לבני ברק אלא לכל האוכלוסייה שנזקקת לתחבורה ציבורית. איך מסתכלים? הכול בחור של הגרוש? צריך להכניס עוד כסף? וצריך להבין, חבר'ה, זה נראה עוד כמה שקלים, 6 שקלים במקום 4.5 5, תחשבו על משפחה של ארבע-חמש נפשות, שזו התחבורה הציבורית. ומה אתה מוריד? את הצובר רב-קו, את כל ההנחות הרגילות. אנשים ילכו ברגל ונוריד להם. נוסף על כל העליות של מוצרי יסוד, הם ישלמו עוד 200 300 שקל בחודש בכל משפחה לתחבורה ציבורית. אנא מכם, תבדקו את הנתונים. תסתכלו על אזרחי ישראל ועל אותם נצרכים, תודה. נא לסיים. שיושבים וצורכים את התחבורה הציבורית, ותבטלו את הגזרה הנוראה הזאת. תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר, איננו נוכח, חבר הכנסת איתמר בן גביר, איננו נוכח, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אף הוא איננו נוכח, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אף היא איננה נוכחת. חבר הכנסת אוריאל בוסו, הצלת את המצב. תשיב להצעה לסדר-היום שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, השרה מרב מיכאלי. אפשר עמדה מהצד? זה לא מהצד. זה נקרא "דעה אחרת". מותר לי? חכה. נראה אם, אולי תסכים איתה? יש תהליך. לא בכל מקרה מתאפשרת הפרוצדורה של עמדה נוספת מהצד. לא, כי הוא מהמפלגה שלי. לא קשור. בבקשה, גברתי. טוב. אם אפשר, אני אשמח. תודה, אדוני. הם התחשבו בך, כל חברי הכנסת. על ניחום האבלים. לא, לא צחוק. אני מאחרת נוראות. קודם כול, אני מודה לך, כמובן, כפי שהודיתי הבוקר, אני חושבת שזה היה חבר הכנסת מקלב שהעלה את זה בשאילתה נוספת, להעלות לסדר-היום את הנושא החשוב הזה. אתה יודע שמאז כניסתי לתפקיד אני מקדמת בכל הכוח את התחבורה הציבורית, שהיא-היא הדבר היחיד שבאמת יתחיל לאזן את המצוקה המאוד-מאוד גדולה שאנחנו נמצאות ונמצאים בה בתחום התחבורה, ��באמת הוזנח. בוודאי התחבורה הציבורית הוזנחה לאורך שנים ארוכות מדי. עכשיו, התעריפים של התחבורה הציבורית היו אמורים לעלות החודש ב-8.7% עלייה מאוד משמעותית. יחד עם שר האוצר, זאת, אגב, עלייה אוטומטית, וכל שנה מתעדכן תעריף התחבורה הציבורית בהתאם לעליית מה שנקרא מדד תשומות התחבורה הציבורית, המרכיבים השונים של עלויות הנסיעה. קודם כול, רק לסבר את אוזנך: במדינת ישראל התחבורה הציבורית מסובסדת בממוצע ב-67%. המדינה משלמת 67% מעלות הנסיעה, והציבור משלמת רק את מה שנשאר מזה, 33%. העלייה האוטומטית הזאת, השנתית, הייתה אמורה לחול החודש. המדד הזה של תשומות התחבורה הציבורית עלה ב-8.7%. יחד עם שר האוצר הצלחנו לדחות את עליית המחירים הזאת. ואנחנו עכשיו עושות ועושים ביחד בחינה של כל התעריפים במדינת ישראל, ובוחנות מהו המודל הנכון יותר לתעריפים של תחבורה ציבורית שיהפכו את השימוש ליותר קל, ליותר נוח, ליותר נגיש, את היכולת שלנו לתת שירות יותר טוב באמצעות תעריפים מסודרים. ומדוע? משום שמסתבר שמאז קום המדינה בעצם לא נעשו חשיבה אסטרטגית או איזשהו תכנון של תעריפי התחבורה הציבורית במדינת ישראל. הצטברו המון המון עיוותים. א. המון תעריפים שונים. יש יותר מ-80 תעריפים שונים. לפעמים באותה עיר עצמה יש תעריפים שונים, ולפעמים יש אפליה ברמה של עיר ושכנתה, שיש ביניהן תעריפים שונים בלי שום סיבה הגיונית או רציונלית אלא באופן שרירותי, או שרידים של כל מיני לחצים פוליטיים, של פה הצליחו ושם לא הצליחו. ולכן, אנחנו מחפשות עכשיו את הדרך לעשות את הדברים בצורה הוגנת ויעילה, כזאת שתביא ליותר שימוש בתחבורה הציבורית, כזאת שתביא שירות יותר טוב לציבור, ושיצא מצב שבו ככל שאת משתמשת יותר בתחבורה הציבורית או אתה משתמש יותר בתחבורה הציבורית, ככה זה יותר משתלם לך. אני לא אחראית לפרסומים שיש בעיתונים. שום דבר מוסמך מטעמנו לא יצא בשום אופן. כן אגיד בצורה חד-משמעית שהפרסומים על פגיעה באוכלוסייה של האזרחיות והאזרחים הוותיקים, היא לא הייתה, לא תהיה, בשום מצב לא תהיה שום פגיעה באוכלוסייה הוותיקה במדינת ישראל, גם לא בילדים ונוער, גם לא באנשים עם מוגבלויות. זה משהו שבפירוש לא תהיה בו שום פגיעה. ואנחנו מחפשות גם דרכים להיטיב עוד יותר את התנאים שהם מקבלות ומקבלים בתעריפים. לגבי התעריפים הכלליים, כאמור, אנחנו מחפשות את המודל הנכון, כשהמחשבה היא להיטיב עם הציבור הכללי, ובוודאי להיטיב עם המשתמשות והמשתמשים, אלה שמשתמשים הרבה בתחבורה הציבורית. להפוך את התעריפים להיות פשוטים, נגישים וכמה שיותר משתלמים לציבור.  העבודה הזאת בעיצומה. למעשה ממש כשעליתי לפה, לדוכן, הייתי בזום של אחת הישיבות שלנו בנושא הזה. זה ממש מתהווה בימים אלה, וברגע שנחליט על המודל הנכון, תאמינו לי, אני אשמח לדווח על זה גם כאן. אם הבנתי את דברייך, גברתי, אתם תעדיפו ציבורים, לאו דווקא ציבור כקולקטיב. אדם שמשתמש תדיר בתחבורה הציבורית, אתם תדעו לזהות אותו, והוא יהיה זכאי לתעריף מוזל יותר? זה לא עניין של טכנולוגיה, זה לא יהיה אישי. המחשבה, כשאנחנו באות ובאים לתכנן את המודל של התעריפים, יש תעריף לנסיעה בודדת, יש תעריף חופשי-חודשי, יש תעריף לחופשי-יומי וכו'. לא פר קווים. לא פר קווים. שימוש אישי. שימוש, ויש גם מפות אזורים במדינת ישראל. גם זה מובא בחשבון, כמובן. אנחנו מסתכלות ומסתכלים בפירוש על דפוסי שימוש, ומביאות אותם בחשבון כשאנח��ו בונות את המודל הזה. אפשר, בבקשה? אלה לא שאילתות. רגע, יש כללים בכנסת. אומנם לאחרונה גרמנו לכך שהתבלבלו דברים. שב, שנייה. עמדה מהצד, אם אפשר. היא הייתה עומדת כאן ברצון רב ומשיבה לכם לשאלות. בואו נמצה את הפרוצדורה של ההצעה לסדר-היום. קודם כול, מה את מציעה? האמת, אני מציעה שפשוט יש לנו אופציה להעביר לוועדה. או דיון במליאה, שלא יקרה. אין צורך. אפשר להמשיך את זה בוועדה בשמחה. יש ועדה. מה אתה מציע, הצעה נוספת? חבר הכנסת אבוטבול כבר אמר גם בבוקר. יש לו דקה, דקה. דקה, לא יותר. דקה, דקה. לא נדלג על הפרוצדורה. אנחנו נעבור להצבעה אחרי זה. גברתי השרה, היא מאזינה? אני מאזינה, אני מאזינה. יש לך דקה. עד דקה. דקה. כמו נאום בן דקה. שיהיה מכובד. איש לא טען, חלילה, שתהיה פגיעה באזרחים ותיקים. אנחנו מדברים על העלאות אחרות לכלל הציבור. א. ב-1 באפריל צפויה להיכנס לתוקף התייקרות חדה של הנסיעה בתחבורה הציבורית, שכמותה לא נראתה בעשור האחרון, של 6.4%. זאת אותה עלייה אוטומטית. ב. עלייה נוספת, ביטול הנחת הערך הצבור של 20%, שניתנה בטעינת כרטיס הרב-קו. חבל שלא מקשיבים. ג. ערים בשכבה סוציו-אקונומית נמוכה קיבלו הנחות במינוי חופשי-חודשי וחופשי-יומי, ואת זה גם כן מבטלים. ד. גם תעריפי הרכבת הולכים לעלות, והציבור בכלל לא יודע מה הולך לקרות בעוד חודש וחצי. אני מבקש להעמיד את הצעת התעריפים החדשים להערות הציבור, אם ניתן. תודה. תודה. תודה, אדוני. אני חושבת שאמרתי בצורה מאוד מפורטת. השרה אמרה. כנראה שהיית עסוק בכתיבת השאלות לשרה. אבל היא השיבה, השיבה. תודה. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד, בעד המשך דיון בוועדה. בבקשה, הצבעה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. בעד הצביעו 11 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה לסדר-היום תועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה, נכון? אכן כן. אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: התוכנית הכלכלית של הממשלה מתעלמת מהחלשים ביותר ומהעצמאים הקורסים, מס' 1954, 2056, 2057 ו-2065, של חבר הכנסת קרעי וקבוצת חברי הכנסת. ראשון הדוברים, חבר הכנסת שלמה קרעי, ואחריו, חבר הכנסת איימן עודה. איפה הייתם 12 שנה? הוא לא פה. מה זה לא פה? זה שאומר "12 שנים". שמעת את השר עמאר? שלוש דקות, לרשותך.  של אלי אבידר. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אם היית מרשה לי, הייתי משמיע את ההקלטה של זה שעמד כאן קודם. אסור להקליט. אז אני רק אקריא במהירות את הציטוט שלו: אתה חבר במשפחת פשע. פושטק קטן. המשפחה השקיעה כסף ויצא אפס כמוך. פושטק קטן. המשפחה שלך מתביישת בך. ציטוט מלא של השר בלי תיק, שיושב כאן בירכתי המליאה, מבזבז את כספי הציבור. נורבגי. כשהעצמאים קורסים, באים, מתחננים, באים, משוועים לעזרה, אתם לא מפצים אותם. שפכתם כסף עם הליקופטרים רק על החזקים, רק על אלה שיש להם כסף. אלה נקודות זיכוי. אין לו השפעה על ליברמן. חבר הכנסת יעקב אשר. מה זה אין לו השפעה? הוא קיבל ממנו את הג'וב הכי מלטף בעולם: שר בלי תיק. שר בלי תיק.  חבר הכנסת אשר, אתה אמור לעלות לדבר. שר בלי תיק ונורבגי. אתה פשוט מיותר, אתה פשוט עצלן, אתה פשוט איש בזוי, שמבזבז את כספי הציבור. נכס, נכס, נכס. כל עוד אתה קיים, אני עובד קשה. מהליכוד זרקו אותך מכל המדרגות כשהתמודדת שם. אתה נכס, נכס. לא הצלחת בפריימריז. ברחת לליברמן, למפלגה דיקטטורית, ואתה, ביחד עם הבוס המושחת שלך, שאף אחד לא חוקר אותו, מעניין, ביקר את פאינה קירשנבאום, והבת שלה פתאום אומרת: אין כלום, אין לי תלונות על ליברמן. היא רועדת מפחד. אתם מתעללים באזרחי ישראל. אתם מתעללים בחרדים, בילדים שלהם, בנשים שלהם, בפריפריה. מרגי, מרגי, אני צריך לענות. את כל הכסף לקחתם לעצמכם. אתה יושב כאן, נורבגי. אני צריך לענות. איש מיותר, שר בלי תיק, כשיש במקומך נורבגי שיושב בכנסת ועושה במקומך את הכלום שאתה לא עושה במשרד שלך. אתה שר. אני אצטרך לענות. איך אתה לא מתבייש לשבת זחוח, לחייך, לצחוק כאן? מה אתה עושה? אתה קם בבוקר, הולך לים? קורא אותך, קורא אותך. מה, אתה מסתובב בחוף? אתה קם בשעה 12:00, בצוהריים? קורא את השטויות שאתה אומר כל היום. מה אתה עושה למען אזרחי ישראל? נהנה מהשפה הבזויה שלך. מבזבז להם את הכסף, אתה והבוס שלך דואגים לעשירים. מה שפעם היה: אין נאמנות, אין אזרחות, עכשיו זה הפך להיות: אין נאמנות לישראל ביתנו, אין פיצויים, אין כסף. תמותו ברעב. תלכו למזבלות, תחטטו בפחים. תאספו, תחפשו אוכל בפח שפג תוקפו. מה אכפת לי, אני שר בלי תיק, שמן מנחת, מדושן עונג, יושב ולא עושה כלום למען אזרחי ישראל. תתבייש לך, תתביישו לכם כל החבורה המרושעת הזאת. תודה לחבר הכנסת שלמה קרעי. יושב-ראש מטה הבחירות של הליכוד, תודה רבה שהפסדת את הבחירות. יעלה ויבוא חבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת איימן עודה, חבר הכנסת עודה, בבקשה, אדוני. השר אלי אבידר. אדוני, יש פה, רגע, אתה עוד לא שומע אותי. יש פה הישג היסטורי. תרשה לי לומר לך. הישג היסטורי. הבן אדם הפסיד את הבחירות לליכוד. שר יכול להתערב בדיון. לא נהוג ששר מרבה בקריאות ביניים. טוב, אבל זה שר בלי תיק. אתה מכשיל אותי, אדוני. זה שר בלי תיק, מותר הכול. אתה מכשיל אותי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, כבוד חברי הכנסת, שמעתם על מארי אנטואנט, שפנתה אל הציבור וביקשה ממנו לאכול עוגות אם אין לו לחם. זו בדיוק התוכנית הכלכלית החדשה של שר האוצר, שאפשר לקרוא לה תוכנית החצי שקל, או בעצם ממשלת החצי שקל. אבידר, זה חצי שקל, אתה רואה? חצי שקל תוספת לשעה. לא מציגים. לא מציגים מוצגים. לא עושים. אוקיי. מה יצא? מה יצא? יצא פחות מ-100 שקל בחודש. פחות. אני רוצה לשאול אתכם, לשאול את השרים, לשאול את הממשלה את השאלה הישירה ביותר, הפשוטה ביותר: האם האזרח מבחינה כלכלית מרגיש היום יותר טוב או יותר רע? אין שאלה יותר פשוטה ויותר כנה מהשאלה הזאת. אין, אין. אני רוצה לפנות לאנשים בעיירות פיתוח, השכונות של החרדים, הכפרים הערביים, שכונות עוני בערים הגדולות, ואני רוצה לשאול אותם את השאלה הפשוטה: מבחינה כלכלית, אתה מרגיש יותר טוב או יותר רע? אני בטוח שלא פחות מ-90% מהמוחלשים יענו לנו: אנחנו מרגישים יותר רע. לא פחות מ-90%. עכשיו קצת אידיאולוגיה. חברים, הצד הימני, האופוזיציה של היום, אני רוצה לשאול אתכם, לאן הכסף הולך? לאן? הינה, יש את עוגת הכספים, ואנחנו צריכים, כל אזרח פשוט צריך לשאול את עצמו: האם מדיניות של כיבוש עוזרת למצב הכלכלי של המוחלשים, או מדיניות של שלום? האם ההשקעה במה שנקרא ביטחון, או השקעה בדברים הבסיסיים ביותר של האזרח? לכן, כשאני קורא את תקציב המדינה, אני אומר שטובת העניים במדינה היא להיאבק למען השלום, למען השלום, כן, כן, ולהיאבק מול הטייקונים. הדרישה שלנו מאוד מאוד ברורה: אנחנו בינתיים 45 חברי כנסת, חתמנו על עצומה שקוראת להעלאת שכר המינימום ל-40 שקל לשעה, כלומר, 7,280 שקל בחודש שכר מינימום. זה 60% מהשכר הממוצע, זה הדבר המקובל, המ��וצע במדינות ה-OECD. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בגישה הזו, ועל שאר הדברים האידיאולוגיים שבהם יש בינינו מחלוקת, עוד ניאבק ביחד, תודה. אבל לפחות, הדבר הקונקרטי הזה, ללכת עליו. תודה רבה. תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יעקב אשר. אחריו, חבר הכנסת איתן גינזבורג, אם יהיה נוכח במליאה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר, אני לא אצטט כי אין לנו זמן. השר חמד עמאר, לא רק שאתה לא מקשיב לי, אתה גם לא נותן לשר השני להקשיב לי. אתה צריך לענות לי, אז לפחות תכבד את זה, לפני שתגיד "12 שנה הייתם פה". שר האוצר שלכם הזכיר בשבוע שעבר במסיבת עיתונאים את שאול אמסטרדמסקי. למה אתה יוצא, אלי? כי אתה מדבר אל שנינו, אז אני אדבר רק אליך.  ואני לא ממשרד האוצר. אז אני אדבר רק אליך. רק אליך. לא, דבר אליו, מה אתה רוצה ממני? לא, האמת היא שאתה היחיד שיכול להבין את הציבור החרדי, כי אתה יודע מה קורה לאחד שאיווט ליברמן רודף אותו ורוצה לחסל אותו. זה מה שהוא רוצה לעשות לילדים שלנו, זה מה שהוא רוצה לעשות לך, וגם עשה לך. אתה היחיד שיכול להבין את זה, חמד עמאר יבין את זה בעוד כמה שנים. חכה, גם זה יגיע. יעקב, אני נראה מודאג? האמת, כן. האמת, כן. אבל אני רוצה לומר משהו, ואני רוצה שתשמע. אני רוצה שתשמע. אתה יודע שאני את היכולות שלך מכיר ומוקיר. אומר שאול אמסטרדמסקי: רוצים לדעת איך תכננו את התוכנית הכלכלית? לא חודש קודם, השר חמד עמאר. אומר אותו אמסטרדמסקי, ששיבח אותו ליברמן: זה היה בארבע דקות בהליכה במסדרון. היא מלאה חורים והכול. ואז הוא אומר: בסופו של דבר, התוכנית הזאת, אומר אמסטרדמסקי, שאי-אפשר להתווכח על היכולות הכלכליות שלו, היא לא עוזרת להמון ישראלים שהחיים שלהם נורא יקרים פה, ויש לזה סיבה. אתה יודע מה הסיבה, חמד עמאר? אני אגיד לך מה הסיבה. שר האוצר ליברמן התאמץ במיוחד כדי לא להעביר כסף לחרדים. הוא אמר לפקידים שלו: תביאו לי תוכנית שהחרדים ייהנו ממנה הכי פחות. הכי פחות. ואז יצאה לו התוכנית העקומה הזאת, הרעה הזאת, שאנשים במעמד בינוני גבוה-יקבלו, וזה בסדר, אבל אלה במעמד בינוני נמוך לא יקבלו, והחלשים ביותר לא יקבלו, כי הם לא רואים את מדרגות המס האלה בכלל. הם לא רואים את זה בכלל. ואני אומר לאנשי התקשורת ולאחינו החילונים: תפסיקו לאכול את הלוקשים האלה. בכל פעם שמדד יוקר המחיה יעלה, יעלה מדד ההסתה נגד חרדים. וזו לא רק הסתה עם ת', אדוני היושב-ראש, זו הסתה עם תי"ו לצורך הסטה עם טי"ת. להסיט את הוויכוח מהכישלון נא לסיים. ומהכישלונות הללו ולהעביר את זה לכאן. ודבר אחרון, וחבל שהשר אבידר לא פה, אבל יעבירו לו את זה העוזרים שלו: זה מה שהוא עשה גם לשר אבידר. הוא ידע שהוא מוכשר, הוא ידע שיש עליו דעת קהל מצוינת, לא בחוגים שלנו. תודה. הוא הפך את כל העולם כדי שהוא יקבל את התפקיד הכי זוטר, הכי פחות טוב, גם אם זה בסוף יחבל להם, תודה. למפלגה שלהם. איש נקמן, רע, ובסוף המציאות הזאת תטפח לו על פניו, ואנחנו רואים את זה היום. תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה, אדוני, אחרון המציעים. אחריו ישיב השר במשרד האוצר חמד עמאר. בבקשה, אדוני. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ראשית, אני רוצה לדבר על ההצעה לסדר-היום, שביקשתי להצטרף אליה: התוכנית הכלכלית מתעלמת מהחלשים, מעצמאים הקורסים, כדי לומר, בואו נזכיר גם לחבריי המציעים האחרים מה עשתה הממשלה בשמונה חודשים: העבי��ה תקציב, דבר ראשון, מה שאנחנו לא הצלחנו להעביר, הממשלה הקודמת. רגע, רגע, בסדר, נו. לא הפרעתי לך. יעקב אשר, עכשיו דיברת, תאפשר לו, הוא עוד לא פתח את הפה. הוא עוד לא פתח את הפה. מה אכפת לכם? אני עוזר לו. אני עוזר לו. כפיים. העבירה 16 מיליארד שקלים לנושאים חברתיים, ואמנה חלק מהם: לאוכלוסיות מוחלשות, למעלה מ-5 מיליארד שקלים, לנכים, לניצולי שואה. העלו את השלמת ההכנסה לגמלאים, דמי קיום לחיילי חובה, ביטלו את הדיסרגרד, את דמי הקיום למשרתי שירות אזרחי. דברים חברתיים. וגם תקציב חברתי: סיוע ממוקד, למעלה מ-5 מיליארד שקלים למיגון הצפון, מה, הוא השר המשיב? מה, הוא המשיב? הוא גַיִס חמישי בהצעה שלי. ותקנים למיטות לרפואה, הגדלת הסיוע לביטחון תזונתי, מעונות יום, עובדי מינהל בתי חולים, צמצום פערים בחינוך. עם זה הולכים לסופר? עם זה הולכים לסופר? עם זה קונים אוכל? עם זה קונים אוכל? אני מבין שקשה לכם לשמוע דברים טובים. עם מיגון הצפון הולכים לסופר? קשה. אני לא מבין, אדוני. חבר הכנסת קרעי, עלית, דיברת. מה זה, הוא גיס חמישי. הוא הצטרף להצעה שלי והוא, את ההצעה? סליחה, הוא יכול. שיחליף את השר המשיב, שימוש בתקנון? תגיד לי, תן לי, תן לי, אני אגן עליך. תקשיב, תקשיב, קרעי, הוא אומר תמיד שאנחנו, אולי אתה לא מכיר את זה, אבל זה אכן מתבקש ומקובל, ואפשר להצטרף להצעה לסדר-היום גם כדי להביע דעה שונה משלך. אבל איתן תמיד תוקף אותי כשאני מנצל את התקנון בדרך הזאת. אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת איתן גינזבורג, אדוני היושב-ראש, אתה צודק, אבל מה יש לחמד עמאר להגיד? זה משהו אחר. זה חשבון פנימי בטח. חבר הכנסת, רבותיי. לקח לו את השקרים. שישאיר לו שקר קטן, רבותיי, אני מבקש לאפשר לו לגמור. אולי לקחתי כמה דברים מחמד עמאר, אתה לקחת לי את זמן הדיבור. בבקשה. אתה תקבל אותו בחזרה. פחות שקרים. בבקשה. אז ככה, אל תהיה הצנזור שלי. קרעי. קרעי. אני מבקש שתכיל את הדברים שאני אומר. אתה יכול להכיל אותם? גם אם אתה לא מסכים איתם. עם זה הולכים לסופר? חבר הכנסת קרעי, תן, אני? הוא מדבר אליי. לא, הוא לא פנה אליך, אתה מפריע לו. בזכות הקשר עם נורבגיה, נכון? יש לך בעיה עם זה? בבקשה. בבקשה. יש הרבה מאוד דברים טובים שהממשלה הזאת עשתה גם בנושאים החברתיים, אבל אחת הסיבות שרציתי להצטרף להצעת החוק הזאת היא שמכיוון שלצד הדברים המאוד-טובים שעשתה הממשלה הזאת, יש גם דברים שצריך להשתפר בהם. אני רוצה לדבר על אותם עסקים שבקצה, אדוני השר, ואמרתי את זה גם לשר האוצר, אותם עסקים שבקצה. אני יודע שמבחינת ענפים נתתם מתווים טובים לענפי התרבות, התיירות, זה לא מספיק, אפשר לדבר על זה. אבל יש מענה במתווים, יש מענה לעסקים, ואני יודע שנתוני המקרו טובים ב-2021 לעומת 2019, אני מכיר את הנתונים, אני מדבר על אותם אנשים שבקצה, אותם עסקים שלא נופלים בגדר שום ענף במשק, עסקים שהפדיון שלהם ירד ב-30%, 40%, 50%. אנחנו ידענו, רשות המיסים יודעת לגעת באותם עסקים ולתת להם פיצויים או מענק. אני מדבר על אלה, אדוני השר. על אלה צריך לדבר, צריך להתייחס אליהם, הם אנשים שקורסים. אלה עצמאים, אלה עסקים קטנים, שמעסיקים אנשים שלא נשארה להם עבודה. יש כאלה, אל תפריעו לי, בחייאת, מה יש לכם, באמת. זה קוטע את חוט המחשבה. חבר הכנסת טייב, תאפשר לו. לא, אני בא לחזק את מה שהוא אומר, אבל אתה מפריע לו. אתה מחזק אותו אבל זה מפריע לו. אבל שיגיד: אגף התיירות. אני אגיד מה שאתה רוצה להגיד? אלה אנשים שבסוף, בקצה, לא נופלים ��ל איזה מתווה או ענף ספציפי, אלה פשוט אנשים שעובדים, ובשנה הזאת היו מגבלות, תו ירוק, תו סגול, היו מבודדים, היו הגבלות טיסה, פתחו וסגרו שמיים. זה משפיע על עסקים, זה מגיע לאובדנות. לא רק בגל האומיקרון או גל הדלתא, גם בין הגלים היו מגבלות, וצריך לתת להם מענה. אז יכול להיות שיש ביניהם עסקים כושלים, שממילא היו צריכים להיסגר, יכול להיות. אבל בתקופה של הגבלות צריך לתת להם גם מענים, ולרשות המיסים יש את היכולת. עשינו את זה בממשלה הקודמת, עשינו את זה עד חודש יוני. אני פונה אליך, ממש במטותא ממך: תיגעו באותם מקרי קצה, תיגעו באותם עסקים קטנים ועצמאים שהפדיון שלהם ירד בצורה ניכרת. תפצו אותם, תנו להם מענקים, תנו להם לנשום. בשנת 2022, שהיא כבר שנה עם פחות קורונה, פחות אומיקרון, בואו, תתמודדו איתם אחרת, אבל לפחות תנו להם פיצוי מחודש יוני עד חודש דצמבר. זוהי בקשתי, ולכן הצטרפתי להצעה לסדר-היום. אני מקווה שחברי הכנסת, תודה. ואם הייתם קצת סבלניים, הייתם שומעים את הדברים, דברי הטעם. תודה. איתן, רק יש לי שאלה קטנה. אתה מכיר מישהו עם השפעה בקואליציה, אולי? תשאל אותו אחר כך, הוא יורד עכשיו מהפודיום. עוד משפט, אדוני. אני רק רוצה לבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, באמת, וזה לא קשור עכשיו לנאום שלי, אולי זה אפילו קצת כסגן יושב-ראש הכנסת. אני ממש מבקש מכם, כשאתם עולים לכאן,  חבל על הזמן. מה זה, זו תעמולה? תראה מי שמדבר. מי שמדבר? אתה, אלי כהן, השר לשעבר אלי כהן, אני אזכיר לך את ההתפרצות של אלעזר שטרן כשנתתי לך להתבטא ולא עצרתי אותך באמצע. אתה צודק. מרגי, אני יכול להגיד לך, אתה מתנהג בכבוד והדר לכולם, תודה. זה ייאמר לזכותך. ראוי שזה שמדבר ילמד ממך. תודה. תודה. אני כל יום לומד ממנו מחדש, ואני יכול רק ללמוד ממנו עוד ועוד. גם אני לומד ממנו. אדוני חבר הכנסת כהן, אני רק אומר לכם, כמי שעולים לכאן להתנגד לחוקים ולא מדברים בכלל על החוק, אדוני, וחברי הכנסת, אני מבקש מכם, אין לי בעיה עם זה, רק אל תעיר לנו ותעשה את אותו הדבר. זה מה שאמרנו. רק אם תוכלו מעת לעת פשוט רק להקשיב, לא להסכים, ולהכיל. תודה רבה. תודה רבה. ישיב להצעה לסדר-היום השר במשרד האוצר חמד עמאר. בבקשה, אדוני. אני אבקש דעה נוספת אחר כך. תלוי בתוצאה של הדיון. להכיל אתם יודעים טוב, את המתים, את העסקים הקורסים. חבל על הזמן. כן, חמד, מה עכשיו תשקר לנו? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להגיד לחברי חבר הכנסת איתן, אנחנו לא נפקיר אף אחד. אני מבטיח לך שלא נפקיר אף אחד. אני חייב להגיד לך, אדוני, אין להם זמן לחכות לכם, של דצמבר ושל ינואר, אני אומר לך, לא נפקיר אף אחד ואנחנו לא נפקיר אף אחד. תראו מה יש להם. תודה, תודה. נא לאפשר לשר להשיב. לפחות תגיד "בלי נדר". אדוני היושב-ראש, הצמיחה במדינת ישראל בשנת 2021 הייתה 8.1. העלייה הגדולה ביותר, זה בזכות ביבי. ב-15 השנים האחרונות. העברתם תקציב בסוף השנה, העלייה הגדולה, בין שלוש המדינות בעולם שהגיעו לצמיחה כזאת. בזכות מי? זו תעודת כבוד לממשלה, לכל הממשלה, לכל חלקיה. בזכות מי? תגיד בזכות מי. אני רוצה להגיד לכם שביום רביעי הוגשה תוכנית, אבל לפני שאני אתחיל ב"הוגשה תוכנית" בוועדת הכלכלה יודעים,  ביטול עובדים זרים, ביטול היטל על עובדים זרים, אני שמח שהשר יכול להתגבר על קריאות הביניים שלכם, אבל אני מבקש לא להפריע. אדוני היושב-ראש, אם אתה לא תפריע לי, אני אמשיך לדבר. אל תדאג. אני לא רוצה שתרגיש מקופח שאני לא מגן עליך. לא, אני לא מקופח, אל תדאג. עוברים צלילים לידי. ביטול היטל על עובדים זרים, חוק שהעברנו כאן, זה 600 מיליון שקל. 600 מיליון שקל, זה עוזר למסעדנים, זה עוזר לחקלאים, זה עוזר לבעלי אולמות. הם שילמו הרבה כסף על היטל על עובדים זרים, ביטלנו את זה, בעלות של 600 מיליון שקל. הוא לא מקופח, הוא מקפח. ביטול מכסים בתעשייה, במזון, בחומרי גלם, של הבנייה, של התעשייה, זה יוזיל את המזון, זה יוזיל את חומרי הגלם שצריך לבנייה, תספר את זה לאימהות בסופר. זה סיפורי סבתא.  זה יוריד את מחירי הדיור. זה בעלות של 1.26, העליתם מיסים. המכס הזה, שאנחנו הורדנו אותו, בחלק גדול מהמוצרים זה 12%, אדוני היושב-ראש. אז למה כולם בוכים? זה יהיה אפס. למה כולם בוכים? הממשלה הזאת עשתה את זה. אז למה כולם בוכים? למה כולם בוכים, נתנו נקודות זיכוי להורים, כל הציבור סתומים? לילדים בגיל 6 עד 12, בעלות של 2.1 מיליארד שקל. נקודות הזיכוי האלה יביאו 10,600 שקל בשנה למשפחות, למשפחות שבהן יוצאים לעבוד, יוצאים כל יום, עובדים, אותם אנשים שאנחנו רוצים לעזור להם. מה עם מי שעובד בשכר מינימום, בעל או אישה שיוצאים לעבוד. מה עם מי שעובד בשכר מינימום? לא נתתם לו כלום. הגדלנו, גם אלה שעובדות, ביטלתם להן את המעונות, הגדלנו סבסוד על הצהרונים באשכולות 4 ו-5. אבוטבול, תרגיע. תרגיע. אדוני היושב-ראש, מה עם אשכול 3? 1, 2, 3 מקבלים. משלמים 50 שקל. אבל התייקר, לך תבדוק, לך תבדוק. משלמים 50 שקל. אבל זה היה שלנו, אנשים שהעלו אותם לאשכול 4 ו-5 התחילו לשלם 300 שקל, אדוני היושב-ראש. זה היה שלנו, לא שלכם. נתנו להם 250 שקל בחודש, חסכנו להם. אני קיבלתי מאות טלפונים בנושא הזה, מאות טלפונים מהמשפחות הכי קשות. אבל העלו את האשכול שלהם ל-4 ו-5. בהרבה ערים, במקום שישלמו 50 שקל, זה עלה ל-250 שקל. 50 שקל, זה 2,500 שקל למשפחה. וואו, וואו. אבל אשכולות 2 ו-3 קיבלו את זה כבר. הגדלנו את מענק העבודה ב-20% וייקרתם להם,  זה 250 מיליון שקל. אלה אותם אנשים שיוצאים לעבוד. 60 שקל בחודש. הוספנו להם למענק העבודה, הגדלנו את זה ל-20% 60 שקל בחודש, תגיד כמה.  250 שקל. ביטלנו את הבלו על הפחם, בעלות של 600 מיליון שקל, לאותן משפחות, העליתם את החשמל,  שיוזיל את החשמל. הוזלנו את זה. הוזלנו את זה ב-3.5%, אדוני היושב-ראש, החשמל. אמרתם לכולם לא להעלות מחירים, העליתם את המים. תגיד לי דבר אחד שלא עלה, אחד. למה העליתם את החשמל? בחוק ההסדרים עשינו דברים שלא העזתם לעשות שנים. לא העזתם. העליתם מיסים, הרפורמות ביבוא, הריכוזיות, המונופולים שביטחתם. אנחנו הורדנו את זה. העלאות מיסים כל הזמן, קשה לשמוע מה שעשתה הממשלה הזאת בשמונה חודשים. קשה מאוד לשמוע. לאשכולות 1 3 לא נתתם כלום. כלום. סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, אותן משפחות שזקוקות, באנו ועזרנו להן. מה עזרתם? העלאת קצבת הנכות. אני זוכר את זה, שבע שנים הפגינו כאן. שבע שנים הפגינו כאן. באנו וסיימנו את זה ב-2.7 מיליארד שקל. עשינו את זה בשמונה חודשים. שבע שנים הפגינו, לא ראיתי אתכם פותרים להם את הבעיה. 2.7 מיליארד שקל. אנחנו לא רואים אותם עכשיו מפגינים, לא רואים אותם מפגינים. זה כמו שאמרת שעשר שנים לא העלינו את שכר החיילים, כלום, כלום, יעקב אשר, קריאות ביניים בישיבה. הוספנו תוספת לגמלאים, יעקב אשר, נא לשבת. לא קוראים בעמידה.  תוספת לגמלאים שמקבלים הבטחת הכנסה, לכל גמלאי שמקבל הבטחת הכנסה, ב-1.5 מיליארד שקל. עוד מעט הציבור, אנשים התקשרו אליי ואמרו לי: קיבלנו 550 שקל למשכורת, אותם קשישים. 250,000 קשישים קיבלו את זה. 250,000 קשישים. קשה לשמוע את הדברים האלה. עוד מעט הציבור ישלח אתכם לקבל קצבת הבטחת הכנסה. העלאת דמי קיום לחיילים, העלאת דמי קיום ב-50% לחיילים, בעלות 900 מיליון שקלים. אמרתם לא לפני 2023.  900 מיליון שקלים. אתם אמרתם לא לפני 2023, השר שלך. מה קרה, התקפלתם? ב-50% העלינו את זה, בעלות של 900 מיליון שקל. ב-2023. הגדלנו מענקים לניצולי שואה. עוד פעם, הענקנו, הגדלנו. הגדלנו את זה ב-300 מיליון שקלים. אף אחד לא מאמין לכם. אנשים שהיו מקבלים 4,500 שקל, קיבלו עוד 2,500 שקל. אף אחד לא מאמין לכם. הרגישו את זה, ראו את זה במשכורת שלהם. עובדים זרים, כל אחד ראה את זה במשכורת שלו, במענק שהוא מקבל. אף אחד לא מאמין לכם כבר. כל ניצול שואה קיבל את זה, לא מאמינים לכם. לא מאמינים לכם, וראה את זה. עשינו את זה. לא מאמינים. אתם ממשלה מנופחת. העלינו ב-50% למשרתים בשירות אזרחי לאומי. ב-50%. גם להם הוספנו, בעלות של 60 מיליון שקל. 100% מהשרים בלי תיק זה המפלגה שלך. 100%. 60 מיליון שקל, אותם אנשים שבאים והולכים לשרת את השירות האזרחי שלהם, את השירות הלאומי שלהם. אני אגע במיגון הצפון. מיגון הצפון היה החלטה של אביגדור ליברמן שר הביטחון. מה זה קשור עכשיו? הייתה החלטה על מיגון הצפון. מה הקשר? אף אחד לא קידם את זה, אף אחד לא עשה את זה. עם זה הולכים לסופר?  אביגדור ליברמן שר האוצר, והתוכנית מתחילה לעבוד, ב-5 מיליארד שקל לעשר שנים. עם זה קונים אוכל? 250 מיליון שקל הועברו למשרד הביטחון ל-2021. עם זה משלמים חשמל? התחילו לעבוד. התחילו לעבוד מ-250 מיליון שקל, מה זה קשור?  ועובדים. מה זה קשור לחלשים ולתוכנית הכלכלית?  תוספת תקנים, מיטות, מכשירים רפואיים ב-2 מיליארד שקלים לבתי חולים, הגדלת הסיוע לביטחון תזונתי ב-110 מיליון שקלים. הוא מקריא את כל השטויות, אתה רוצה שנכתוב את התקנון מחדש, אני אתאים אותו למה שאתה רוצה? שיגעון זה, העברנו אגף למעונות יום. ככל שתרים להנחתה, הוא ישיב לך, מה אתה רוצה. הוא בכלל לא מקשיב. אתה מרים לו להנחתות.  הוא לא אמר "ניצולי שואה" העברת אגף למעונות יום למשרד החינוך: מיליארד שקל. לא דיברתי על מיגון הצפון. מה הקשר? מיגון הצפון, אזרחים, פריפריה, שגרים שם. לא התייחסתם אליהם. עם זה משלמים חשמל? הייתה החלטה של שר הביטחון, ולא קידמתם. עם זה משלמים ארנונה? עם זה הולכים למכולת? חזר שר האוצר למשרד, קרעי. קרעי. חבר הכנסת קרעי, תבדוק אם לא קיבלת הודעת ווטסאפ מהבית. בבקשה, אדוני. עם זה הולכים למכולת? נפש אחת, סיוע לנכי צה"ל. חמד, ראינו את נכי צה"ל מפגינים. אני ראיתי אותם כאן בממשלות הקודמות. נפש אחת, מיליארד שקל. מה עשית בשביל, מיליארד שקל. משרד האוצר, משרד הביטחון. תודה לשר האוצר אביגדור ליברמן, תודה לשר הביטחון בני גנץ. ויווה. ויווה. עשו את זה. ויווה. עשו את זה. ויווה, איווט. ויווה. ויווה, איווט. 100% של השרים בלי תיק. הסכם לעובדי מינהל ומשק בבתי חולים. שבע שנים אף אחד לא התייחס אליהם, שבע שנים אף אחד לא חתם איתם הסכם. איפה, חתמנו איתם הסכם, 250 מיליון שקל. מה עם המתמחים? אחרי שבע שנים שלא היה להם הסכם. מה קורה עם המתמחים? שלא התייחסתם אליהם. 250 מיליון שקל. מה קורה עם, תוכנית לצמצום פערים בחינוך ב-300 מיליון שקל. חבר הכנסת יעקב אשר, מספיק כבר, תנו לו לסיים. תחוסו על עובדי הכנסת, לא על עצמכם. תקציב למאבק באלימות במשפחה,  ב-150 מיליון שקל. שר האוצר נכנס, שמע את אותן משפחות, ואישר להן 150 מיליון שקל, לפני שאושר התקציב. זה שר אוצר שעושה, לא רק מדבר. ויווה, ליברמן, ויווה. מאוד אוהבים אותו. אוהבים אותך, אביגדור. אישור הקמת שני בתי חולים: הייתה החלטת ממשלה קודמת על הקמת שני בתי חולים, אחד בצפון, אחד בדרום. לא נעשה כלום. כלום לא נעשה. בממשלה הנוכחית שר האוצר הקצה 70 מיליון שקל לתקציב תכנון. התחילו לתכנן, התחילו לעשות. יהיו שני בתי חולים, גם בדרום, גם בצפון. ואני אומר לכם, לכל אחד שדיבר כאן: אנחנו לא נפקיר אף אזרח במדינת ישראל.  הצמיחה הייתה 8.1%, צמיחה חסרת תקדים במדינת ישראל. זה בזכות הממשלה שלכם. במצב הנוכחי, עם קורונה, עם כל הדברים שהיו, הצלחנו להעביר תקציב, ואתם אמרתם וזלזלתם. יותר משנה וחצי המדינה הייתה בלי תקציב. קרוב לשנתיים. אמרתם שלוש וחצי שנים.  לא. אמרו שלוש וחצי, התקציב האחרון שאושר. אה. אה. אני אומר לך, שנה וחצי היינו בלי תקציב בכלל. אתה הראשון שאומר שנה וחצי. ואתם מבינים, חלק מכם שרים שיושבים כאן, יודעים מה זה שמדינה מתנהלת בלי תקציב. לכן, אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, מה שהחבר'ה יציעו ואיפה שהם רוצים לקיים דיון, אני אגיע לדיון הזה, אני בעצמי אגיע לדיון הזה. כל הכבוד. ואני אראה לכם מה אנחנו עשינו, ולא דיברנו. אל תפחיד אותנו. אל תעשה את זה, יכול להיות ששכנעת אותם. תודה. תודה רבה. אל תפחיד אותנו. אל תעשה את זה. אבוטבול, תודה. דיבורים כמו חול, ואין לאנשים מה לאכול. זה מה, חברי הכנסת, רוצים לשמוע את ההחלטה?  אנחנו עוברים להצבעה על העברה לוועדה. ועדת הכלכלה. כלכלה. כלכלה. אם ההצעה תאושר בהצבעה, זה יעבור לוועדת הכלכלה. הצבעה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. בעד העברה לוועדה הצביעו עשרה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה לסדר-היום תועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה. תודה רבה. תודה רבה לשר האוצר. תודה לו אתה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: האיום הביטחוני שבבנייה הפלסטינית הבלתי-חוקית סמוך ליישובים ישראליים, מס' 1971, 1972, 1974, 2044, 2066 ו-2067. אבידר, תלמד ממנו איך, אבוטבול. אתה לא לומד כלום. תכבד, אני באמצע הקראה, אתה לא שם לב.  הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: האיום הביטחוני שבבנייה הפלסטינית הבלתי-חוקית בסמוך ליישובים ישראלים. ראשון המציעים, חבר הכנסת מאיר פרוש, איננו נוכח, חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה. אחריו, חבר הכנסת יום טוב חי כלפון. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. תודה. אדוני היושב-ראש, גם את הזמן הזה אני מוכן שתוריד לי. אני שמח לומר לך, אדוני היושב-ראש, כי אתה מכבד את המוסד הזה, תודה.  בדרך, בהדר. באמת, זאת הדרך הממלכתית שאנחנו רגילים. אני באמת גאה שאחד כמוך יושב על תפקיד היו"ר, ואומר זאת בשמחה ובחפץ לב. תודה. תודה. בראבו, בראבו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כשנה, במסגרת תפקידי כשר המודיעין, קיבלתי טלפון להגיע לבקר את אביחי בוארון. אביחי, מפונה מעמונה שגר היום בעמיחי, אני מכיר אותו לא מעט זמן, והוא מספר לי על ההשתלטות העוינת שהולכת ומתרקמת על השטחים ביהודה ושומרון בכלל, על ידי פלסטינים, מתוך מטרה לבוא ולקבוע עובדות בשטח. כמובן שאמרתי שאין טוב ממראה עיניים. הגענו יחד וראינו באמת בשטח עצמו את כל אותן פעולות שמבוצעות מתוך מטרה אחת, לבוא ולקבוע עובדות שיפגעו במדינת ישראל ולמעשה ליצור מדינה בתוך מדינה. כתבנו דוח על ידי מיטב המומחים של משרד המודיעין, עם גורמים שונים, תוך עבודת שטח מקיפה, וזאת בהחלט הזדמנות לומר תודה גם לתא"ל (במיל') מרדכי כהנא, שכיהן באותו זמן כמנכ"ל המשרד, ולצוות שלו. לאחר ארבעה חודשים, הדוח הוגש לקבינט הביטחוני-מדיני, יש לו חלק מסווג ויש לו חלק שאינו מסווג. אני, ברשותכם, ארצה להקריא לכם חלק כמובן מהדוח שאינו מסווג. מה רשום בו: "כוונת הפלסטינים להשיג את יעדי המערכה הבאים: עיצוב מדינה בעלת רצף טריטוריאלי, יצירת רצף של שטח פלסטיני מיושב בין שטחי A ו-B המאפשר חיבור בין כלל חלקי יהודה ושומרון, ובינם לבין מזרח ירושלים, בקעת הירדן, ויצירת תנאים לחיבור בין המדינה הפלסטינית לאזורים בעלי רוב ערבי במדינת ישראל וההתיישבות הבדואית". כלומר, יש כאן מהלך מתוכנן, ברור, ואני אומר את זה מתוך דוח שנעשה על ידי אנשי מקצוע שמדברים על יהודה ושומרון, תוך יצירת רצף טריטוריאלי גם בנגב וגם בגליל, וזאת נקודה שאנחנו גם ראינו ונחשפנו אליה במסגרת הדוח. עוד, למעשה, אומרים ומציינים שם שחלק מהמטרות זה עיצוב המרחב ושחיקת רלוונטיות של עיצוב גבולות בשטח, בדגש, בדגש, על מובלעות שטח. מדובר בצורה ברורה על כוונה לפגוע במפעל ההתנחלויות, תוך מטרה ליצור רצף התיישבותי, מובלעות וניתוק ובידוד של התנחלויות. למעשה, הם מציינים בצורה מפורשת שחלק מהמטרות זה נישול ישראל מנכסים ביטחוניים, שחיקת האפקטיביות של הגדר הביטחונית ועוטף ירושלים ויצירת מציאות המקשה על בט"ש אפקטיבי במרחב, כל זאת תוך יצירת אילוץ על תנועה ישראלית במרחב, מפרוזדורי תנועה לנתיבים משניים, ומנתיבים לצירים מאוימים. ומי שרוצה, טוב שיעשה גם אם ילך ויבקר ויראה את הדברים בשטח עכשיו. למעשה, לא מדובר כאן בבנייה שנועדה לספק פתרונות דיור, אלא ההגדרה היא בנייה מדינית, שמשמשת כמכשיר מרכזי לתפיסת השטח. בנייה מדינית, זה מה שנעשה בתשתיות, זה מה שנעשה במובלעות, שנעשים שם לאורך כל הצירים וכל הפעילות. ולכן, אני, אדוני היו"ר, במסגרת הדוח הזה שהוגש לקבינט, ובמסגרת פנייה שלי גם לגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה ובמל"ל, טרם נעשה דיון בדוח למרות שהדוח החשוב הזה הוגש. אנחנו מדברים על פצצה מתקתקת, נא לסכם. בסדר גודל מאוד משמעותי, שחייבים לטפל בה, מתוך כוונה ליצור מדינה בתוך מדינה, מתוך כוונות לפגוע במדינת ישראל. לכן, אני אבקש, אדוני היושב-ראש, שיהיה דיון אישי בנושא החשוב הזה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אלי כהן. אני מבקש, יעלה ויבוא חבר הכנסת יום טוב חי כלפון, ואחריו, חבר הכנסת יוסף טייב. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, וברכות. כיף לראות אותך כאן. תודה. תופעת ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C היא תופעה רחבה, שהחלה למעשה ב-2009, עם פרסום תוכנית פיאד, פיאד היה ראש הממשלה הפלסטיני דאז. הוא הודיע מראש למה הוא מתכוון, מה הוא הולך לעשות, ולצערנו הרב, גם ביצע. מאז 2009 נבנו ביהודה ושומרון 40,000 יחידות דיור פלסטיניות בלתי חוקיות בשטח C, אותו שטח שאף לפי הסכמי אוסלו הוא שטח בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית. זאת תופעה מדינית רחבה. לפני כמה שבועות קיימנו דיון, בין היתר ביוזמתי, בוועדת חוץ וביטחון, בנושא הזה. למעשה, אנחנו רואים בעצם שתוכנית החלוקה, אותה תוכנית מ-1947, חוזרת, ובעצם קורמת עור וגידים מול עינינו, כשיש לנו פה מדינה ריבונית. אנחנו ציינו את פטירתו של הרב צבי יהודה קוק, זכר צדיק לברכה. בשנת 1967, ביום העצמאות, י"ט שנה למדינת ישראל. הוא עשה דבר תורה, והוא אמר: איפה חברון שלנו? איפה יריחו שלנו? איפה כל רגב ורגב? הוא ה��כיר את תוכנית החלוקה מ-1947, עד כמה הוא כאב את זה. שלושה שבועות לאחר מכן שחררנו את האדמות האלו, אבל מה קורה כאן? עכשיו יש השתלטות זוחלת, חוזרים לחלוקה, הפלסטינים משתלטים. זה ההיבט המדיני, שהוא חשוב מאוד, אבל ההצעה לסדר-היום גם מתעסקת בהיבט שאפילו החברים שלא מסכימים איתנו מבחינה מדינית, שהשטח הזה צריך להישאר לעד שטח ישראלי, יכולים להסכים איתנו שמבחינה ביטחונית יש כאן סכנה ממשית, כי אותם בתים, אפילו מבני ציבור, חלקם במימון אירופי, איפה הם בונים אותם? הם בונים אותם לאורך הצירים, ציר 60, ציר 90, חוצה שומרון, ולמעשה אלה אותם צירים שעליהם נוסעים המתיישבים היהודים. ולכן יש כאן סכנה, כי פתאום צה"ל צריך גם לטפל בהיבטים הביטחוניים. בתוך שטחי A ו-B, אנחנו יודעים, לצערנו הרב, שיש שם פעילות טרור וכו', אבל עכשיו גם שטח C, זה עוד אתגר, כי הם מתפרסים על כל הצירים, על כל השטחים האסטרטגיים בקרבת היישובים, ולכן צריך לטפל בזה, נא לסכם. וגם מי שלא מסכים לעמדות המדיניות שלנו, לעמדות הימין, חייבים לטפל בנושא הזה. מדובר בחיי אדם. תודה רבה. תודה רבה. אולי מנסור עבאס יטפל בזה בשבילכם. חבר הכנסת יוסף טייב, ואחריו, חבר הכנסת צבי האוזר. דבר עם מנסור עבאס, הוא חבר שלך, השותף. אכפת לך? אל תספר לנו סיפורים. מה לך וליהודה ושומרון, בוא.  מה לך ולהתיישבות, קרעי? מה אתה קשור להתיישבות? דבר עם מנסור. אתה יושב עם האחים המוסלמים בממשלה. קרעי, אתה יושב עם ביבי. קרעי, תודה. אתה חרפה לעדה התוניסאית, אתה. אתה העברת היום, חבר הכנסת כלפון, לא בעמידה. לא בעמידה. אתה בושה. אתה בושה. שיבוא איתך לסיור שם. אתה יושב עם האחים המוסלמים. נא לאפשר לחבר הכנסת טייב להשיב. יושב עם האחים המוסלמים, יבוא לסיור ביהודה ושומרון? שלמה, הוא מפחד לבוא לסיור. חבר הכנסת קרעי, תודה. תודה שאתה מקל עליי את העבודה. שלמה, אני חושב שבעניינים האלה, יוסף טייב, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. הינה יש לנו צרפתי אמיתי, ציוני, ערכי. אתה רואה, זה אמיתי. שלמה, אני חושב שבעניינים האלה אין עניין של פוליטיקות. אנחנו צריכים כולם יחד לדאוג לביטחון ישראל, לרווחת המתנחלים, אז בוא, את הפוליטיקה נשאיר לאחר כך. חברים, כבוד השר, אתם צריכים להבין שקיימת, זאת הבעיה, שאנחנו חושבים, וסומכים, ומתחנחנים, אולי יצא משהו מהשמאלנים, אבל לא יצא כלום. הם הלכו עם האחים המוסלמים, אל תצפה מהם לשום דבר. קיימת כרגע מערכת פלסטינית אמיתית שבאה ומשתלטת על שטחי יהודה ושומרון. בעצם מאז הקמת היישוב עמיחי בשנת 2018, י' בניסן תשע"ח, אנחנו רואים השתלטות פלסטינית, שבאה ומשתלטת על אותם שטחים בכל מיני אפשרויות: חקלאות, פיראטית, הייתי קורא לזה, בנייה בלתי חוקית. הדברים כאן נאמרו, הדוח שיצא בעקבות השר, שר המודיעין לשעבר השר אלי אביטן, אלי כהן, סליחה, אני חושב שהדוח הזה הוא חשוב מאוד. הדברים נאמרו. השר לשעבר אלי כהן מדבר על פצצה מתקתקת, וכך הדברים. ולכן אני רוצה מאוד לצמצם. אני חושב שהדברים נאמרו, וכולנו מסכימים עליהם. במילה אחת, במשפט אחד, אני אסיים: יש פה כוונה פלסטינית ליצור מדינה בעלת רצף טריטוריאלי, ועל ידי כך לפגוע בהתנחלויות, אבל לא רק. היא פוגעת גם בביטחון המדינה. בגלל חשיבות הנושא, ובגלל שלדעתי אני חושב שיש פה חשש גדול לביטחון לאומי, אנחנו דורשים דיון אמיתי בצורה יסודית סביב הנושא הזה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת יוסף טייב. יעלה ויבוא חבר הכנסת צבי האוזר, ואחריו, חבר הכנסת אחמד טיבי, אם יהיה נוכח במליאה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בקצרה: ישראל נסוגה במסגרת הסכמי אוסלו והסכמי חברון משטחי A נסיגה מלאה, הן בהקשר הביטחוני והן בהקשר של הסמכויות האזרחיות, ובשטחי B, בסמכויות האזרחיות. היא העבירה אותם לרשות הפלסטינית ונשארה בשליטה ביטחונית. שטחי C הם בשליטה מלאה של ישראל, והשטח הזה מכונה בעגה הבין-לאומית "שטח במחלוקת". לישראל יש תביעות משמעותיות, אמיתיות, מאז 1967, על השטח הזה. זו עמדה ישראלית. אלה בראש ובראשונה תביעות היסטוריות-תרבותיות, תביעות משפטיות על פי המשפט הבין-לאומי, תביעות בהקשר של ההתיישבות ובסוף גם תביעות בהקשר הביטחוני. אני יודע שהחברים אוהבים לדבר על ביטחון ראשון, אני בהקשר של יהודה ושומרון שם את זה על השולחן אך שם את זה בסדר הנכון. הפלסטינים מנסים לקבוע את תוואי הגבול העתידי בין מדינת ישראל לבין ישות פלסטינית, נכון להיום, הרשות הפלסטינית, באופן חד-צדדי בשטחי C. זה מנוגד להסכמים הבין-לאומיים, אני הייתי אומר שזו הפרה יסודית של ההסכם שעליו חתומים הפלסטינים, וזה מנוגד לאינטרס הליבה של מדינת ישראל לאורך כל השנים מאז 1967, בלי קשר לאיזה ממשלה ניהלה או איזה ממשלה כיהנה כאן במדינת ישראל. ולכן אני קורא לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר החוץ: גם אם בהסדר העתידי באשר לעתידו של השטח אין הסכמות, אין בין כל האישים שהזכרתי הסכמות בינם לביני, אני חושב שישראל צריכה לתבוע ולהחיל את החוק ואת הריבונות בשטחי C, אבל גם מי שאיננו חושב כמוני, נדמה לי שמשותף לכל אדם הגון ובר-דעת שישראל היא זו שצריכה לשלוט בתהליך. היא צריכה לקבוע את עתידם של שטחי C, הייתה לך הזדמנות לעשות זאת כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, ולא עשית את זה. תראה, חבר הכנסת קרעי, מי שפספס את זה זו ממשלה, נתניהו.  שניהלה את ענייני ישראל בשטחי C ב-12 השנים האחרונות. אני מוכן להראות לך את המפה של הבנייה הפלסטינית ב-2009, והמפה ב-2021. מה אתה עונה לעצמך, לא באתי לעשות חשבונות פוליטיים כאן. ביקשתי, חבר הכנסת קרעי, מספיק. יום טוב, מיותר. חבר הכנסת קרעי, מתחנן אני בפניך בשמה של ארץ ישראל, צריך אישור של ניסנקורן, אני צריך אישור של, כלום לא עשית. חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי, דורש ומבקש אני, ממך בשמה של ארץ ישראל, יום טוב כלפון, אתה מפריע לדובר. נורבגי, אל תפריע, ששש. שלמה קרעי. בבקשה, תודה. אתה עובד אלילים, רק ביבי. ביבי, ביבי, ביבי. אתה עובד אלילים של ביבי, אליו אתה מתפלל שלוש פעמים ביום, רק לביבי. ביבי, ביבי, ביבי, חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת קרעי, יהודה ושומרון לא מעניינים אותך וזה מעולם לא עניין אותך. אתה לא מגיע לציפורן של ביבי. חבר הכנסת כלפון, זו פעם אחרונה שאתה קורא קריאת ביניים. קרעי, מעכשיו אני קורא אותך לסדר. מנסור עבאס, ביבי. זהו, מספיק, די. חבר הכנסת קרעי וחבר הכנסת אשר, אני מניח שהקשבתם למה שדיברתי, לרבות פנייתי. אני מבקש מכם בשמה של ארץ ישראל: אל תזהמו נושא ליבה, נושא קדוש זה, במאבקים פוליטיים של היום-יום. אל תלכלכו את הקונסנזוס שיש כאן, ותתאפקו. יש מספיק, נושאים להתווכח עליהם.  הזדמנויות לבוא ולנסות לסנוט בי, ויש מספיק הזדמנויות שאענה לך. בשמה של ארץ ישראל אני מבקש להתאחד כאן, בלי קשר לכל מפלגה, אין זמן, הוא אמר שלא. אני מסיים כאן. כל מפלגה שיש לה הבנה באשר לאינטרס הליבה הישראלי מסכימה, כל נציג של מפ��גה,  שישראל צריכה לקבוע את תוואי הגבול. יש לזה הבנה מלאה בקואליציה הזאת, הייתה לזה הבנה מלאה בקואליציה הקודמת. אני מאמין ומקווה וקורא לאנשים האוחזים עתה בהגה להתנהל באחריות לאומית היסטורית, תודה. ולהבטיח שהנושא הזה נשאר בידי ישראל ואך ורק בידי ישראל, תודה רבה. תודה. ישיב על ההצעה לסדר-היום סגן שר הביטחון אלון שוסטר. בבקשה, אדוני. מנסור עבאס אמר שאתה צודקת, הוא,  את הנגב,  אתם לא רוצים, אתם לא רוצים, יעקב אשר,  צבי האוזר, בישיבה. חבר הכנסת האוזר, בישיבה. יום טוב כלפון, תודה. אני מבקש לאפשר לסגן השר. כבוד היושב-ראש וכל מי ששורד בשעות אלו, מילה אחת לחברי חבר הכנסת צבי האוזר, אני מסכים לחלוטין שהמחלוקת הרצינית והדיון הרציני שאנחנו חלוקים בו באשר לשאלת עתיד השטחים ביהודה ושומרון, מה, אני עוד לא הקשבתי, חכה רגע, יעקב אשר, לא שומעים, לא שומעים. הם לא נוגעים רק בסוגיות של ביטחון, אני מסכים לחלוטין. אני חושב שיש זירה של ערכי יהדות, ערכי דמוקרטיה וערכים ליברליים. בכל אחת מהזירות הללו יש דעות לכאן ולכאן, וכפי שאני תמיד אומר השלום הוא לא נחלתם של השמאלנים והלאומיות והפטריוטיות לא נחלתם של אנשי הימין. באשר לדיון, מפנים אנשים יהודים בתוך שניות, איזה ערך דמוקרטי זה? תודה. עכשיו נשמע מה הערך הדמוקרטי, שנייה. אני רוצה לומר לכם בקצרה כך: השאלה היא לגבי האיום הביטחוני בבנייה הפלסטינית הבלתי-חוקית בסמוך ליישובים הישראליים. הדיון הוא רציני, פעילויות האכיפה כנגד עבירות בתחום התכנון והבנייה בשטחי C ביהודה ושומרון מבוצעות על ידי יחידת הפיקוח והאכיפה של המינהל האזרחי, שעליו אנחנו מדברים מדי שבוע, בושה, אם תמשיכי להפריע, אז לא תוכלי להקשיב לדברי הטעם המופלאים שאני מוסר לך, אגב, מדי שבוע.  וזאת כחלק מחובתנו לשמור על הסדר הציבורי ועל שלטון החוק. אני רוצה גם לציין שאחד הנושאים שדורשים טיפול, ואנחנו עמדנו על כך, זה בדיוק תגבור יכולת האכיפה. בדיבורים בלבד, בוודאי לא פה, אי-אפשר ליישם את מה שראוי לעשות וזה לשמור על שלטון החוק, על הסדר ועל הביטחון. פעולות האכיפה מבוצעות באופן מאומץ בשוטף, בהתאם לסמכויות ולנהלים ובכפוף לשיקולים המבצעיים ולסדר העדיפויות, שעליו דיברנו לא פעם, ואם תרצו, אפשר בהמשך, בהזדמנות אחרת, לפרט. על מנת להגביר את אפקטיביות האכיפה, כפי שציינתי, סוכם על תגבור יחידת הפיקוח והאכיפה בתקנים נוספים. הדבר עוגן כבר בתקציב 2022, ואני אשמח אם הדיון יתקיים, דיון ראוי ביותר. תודה. אנחנו נעבור להצבעה. דיון אישי במליאה. אתם מעדיפים דיון במליאה. כן. דבר שאתה יודע שזה לא יתקיים. יכול להיות שהוא לא יתקיים. אוקיי, כרצון המציעים. אנחנו עוברים להצבעה. דיון אישי, ואתה בנשיאות תעזור לנו. סומכים עליך. מי בעד הכללת הנושא בדיוני המליאה? הצבעה. ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. בעד, 11 חברי כנסת. אין נמנעים, אין מתנגדים. אנחנו עוברים לנושא הבא, הצעה לסדר-היום בנושא: אימוץ הגדרת העבודה לאנטישמיות של ארגון International Holocaust Remembrance Alliance (IHRA) על ידי הכנסת לצורך זיהוי של תקריות וגילויים אנטישמיים ומניעתם, של חבר הכנסת צביקה האוזר, מס' 1903. בבקשה, אדוני. יהיו לו עשר דקות להסביר לך. לאלי אבידר בשנייה מסבירים. תראה, מאז שהתמנית לשר ללא תיק כמה תולים על הכתפיים שלך. עשר דקות לרשותך, אדוני. תודה רבה, אדוני יושב-הראש. חבריי חברי הכנסת, המעשה שהיה כך היה, הברית הבין-��אומית לזיכרון השואה, IHRA, הגדירה בשנת 2016 את האנטישמיות כדלקמן: אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים. ביטויים מילוליים וגופניים המכוונים כלפי יחידים, יהודים או לא יהודים, ו/או נגד רכושם, נגד מוסדות של קהילה יהודית ונגד האתרים הדתיים. הגדרת העבודה לאנטישמיות של ארגון IHRA היא מסמך המשמש לזיהוי של תקריות ושל גילויים אנטישמיים ברחבי העולם ומאפשרת, זו הצעה רגילה, לא דחופה. כשזו הצעה רגילה, אני עושה את זה למען הדורות הבאים, זה על מכסת הסיעה. לכן זה כמו הצעת חוק, עשר דקות. בבקשה, אדוני. ההגדרה הזאת מאפשרת לזהות תקריות וגילויים אנטישמים וגם למנוע אותם ברחבי העולם. לצד ההגדרה, כפי שקראתי אותה, הגדרה רחבה, נתן הארגון גם 11 דוגמאות קונקרטיות להיבטים ופעולות שיש לראותן כפעולות ועמדות אנטישמיות. אחת מן המופעים האלה, מן הדוגמאות האלה, היא אנטישמיות הקשורה לישראל, שכן הוגדר שביטויי האנטישמיות יכולים להיות גם מכוונים נגד מדינת ישראל כשזו נתפסת כקולקטיב יהודי, כמדינתו של העם היהודי. הרעיון הזה הוא ניסיון לסייע בהתמודדות עם האנטישמיות החדשה. הייתי מגדיר אותה, או כפי שהיא הוגדרה על ידי IHRA: שלב חדש בהיסטוריה הארוכה של האנטישמיות, ושימו לב, חבריי חברי הכנסת, המתאפיין באלימות מוגברת, בפעילות מוסלמית קיצונית ובהחרפת הביטויים האנטי-ישראליים תוך שימוש בסממנים אנטישמיים. הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA מאומצת לאחרונה יותר ויותר בעולם. יותר מ-600 ממשלות, ביניהן ממשלת ישראל, בהחלטת הממשלה 2315 משנת 2017, פרלמנטים, מועצות מקומיות, אוניברסיטאות, מועדוני ספורט, ארגונים חברתיים, תאגידים וגופים אחרים בכל רחבי העולם, 600 גופים, אדוני היושב-ראש, עד היום, אימצו את ההגדרה הזאת. במדינת ישראל, בהובלת משרד החוץ ומשרד התפוצות, פועלים יום וליל על מנת לשכנע גופים נוספים בעולם לאמץ את הגדרת IHRA לאנטישמיות. אני עצמי זכיתי לנסות ולשכנע חברי פרלמנט בהיותי מייצג את הכנסת בנאט"ו, לדבר ולהציג את אותה הצהרה ולנסות לשכנע גם אותם להוביל מהלך בפרלמנטים לאימוץ הגדרה אנטישמית. ואולם, חברים, ופה יש משהו קצת מוזר, הייתי מגדיר. לאחר שבדקתי, חקרתי ודרשתי עלה שהכנסת, הפרלמנט הישראלי, טרם אימצה את ההגדרה הזאת לאנטישמיות ולמכלול ההתנהגויות והרעיונות הכלולים בה, וזאת כאמור לצורך מעקב וקידום המאבק באנטישמיות בזירה המקומית והבין-לאומית. ומשכך, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מהכנסת לכלול את הנושא הזה בסדר יומה של הכנסת, וזאת על מנת שבהמלצת הסיכום של הדיון שנקיים כאן, במליאה, תאמץ סוף-סוף גם הכנסת, כנסת ישראל, את הגדרת העבודה של IHRA, הכוללת, כמו שאמרתי, מסמך מוביל, פורץ דרך, בשיח הבין-לאומי וביחסים הבין-לאומיים, המבהיר מהי אנטישמיות, וזאת כאמור בעזרת אותה הגדרה כללית ו-11 דוגמאות ממחישות. בכך נצטרף גם אנחנו, הפרלמנט של המדינה היהודית והדמוקרטית, לחבר פרלמנטים, ממשלות וארגונים, שעשו זאת באמצעות החלטה מאז שנת 2016. לכן אני מבקש מכם לתמוך בהצעתי להעביר נושא זה לדיון במליאה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת צבי האוזר, המציע. בבקשה, אני חושב שזו יוזמה ברוכה וזכינו אנחנו,  לא, אם אתה רוצה, עומדת לך הזכות. הממשלה תומכת. אתה רוצה להשיב, בוא תאמר את זה לפרוטוקול. הממשלה תומכת, שלא תהיה אי-בהירות היסטורית. שמישהו לא יחשוב שעשינו מחטף בשעה, למרות שחברי הכנס�� מוכיחים ערנות גבוהה. אדוני היושב-ראש, קודם כול זו זכות לעלות ולברך אותך. תודה, אדוני. הרבה זמן לא התראינו, הכבוד הוא לי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנטישמיות היא תופעה כלל-עולמית הפוגעת ביחידים ובקהילות יהודיות ברחבי העולם. בישראל היקפה והשלכותיה החמורות גדלות והולכות. לצורך המאבק בזירה המקומית והבין-לאומית אימצה ממשלת ישראל, בהחלטה מס' 2315, את הגדרת העבודה לאנטישמיות של הברית הבין-לאומית לשימור זכר השואה, IHRA. ממשלת ישראל ומשרד התפוצות תומכים באשרור החלטת הממשלה 2315 ובאימוץ הגדרות העבודה לאנטישמיות של IHRA על ידי כנסת ישראל ומברכים על היוזמה של חבר הכנסת האוזר. משרד התפוצות יבחן את הכלים העומדים לרשותו על מנת להביא בהקדם את ההחלטה לאישורה של הכנסת. לאור האמור, אני מציע שהכנסת תכלול את הנושא המוצע לדיון נוסף במליאת הכנסת. אנחנו נעבור להצבעה. תודה רבה, לפני זה אדוני, מילה אחת: אני רק רוצה להביע צער על זה שמתקיים פה לפעמים שיח מאוד אלים מילולית, שלא מכבד את הכנסת ואת אלה שיושבים בה. אני מבין שאנשים רוצים להיבחר בפריימריז וזה עוזר להם אבל יש גבול כמה אפשר לקחת דו-שיח לרמה ירודה כזאת. בואו נקבל כולנו על עצמנו למתן את השיח. תודה רבה. תודה רבה לשר אלי אבידר. אנחנו עוברים להצבעה, להעביר את המשך הדיון לצורך אימוץ ההגדרה למליאה. שוב, תודה לחבר הכנסת המציע. בבקשה, הצבעה. מי שבעד, בעד ההכללה בסדר-היום של המליאה. בבקשה. ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. בעד, עשרה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא ייכלל בדיוני המליאה. תודה רבה. המשך סדר היום, שאילתות. אנחנו עוברים בסדר-היום לסעיף השאילתות הרגילות. אנחנו נתחיל בשאילתה מס' 438, של חבר הכנסת יעקב אשר: מפגע סביבתי מסוכן ליד מודיעין עילית. ישיב לו סגן שר הביטחון לאחר הצגת השאילתה. אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, בכפר סמוך למודיעין עילית פועלת מזבלה פיראטית השורפת את הפסולת. מפגע זה מסכן את בריאותם של אזרחי ישראל ושל תושבי העיר ומהווה מטרד ריח בלתי נסבל. רצוני לשאול: כיצד בכוונת המשרד לפעול כדי להסיר את המפגע ולפקח שהמפגע לא יחזור להזיק? אני אציין שכבר סגרו אותו פעם אחת והוא נהרס פעם אחת ונבנה שוב. מדובר בעיר עם אלפי ילדים ועשרות אלפי אנשים שחייהם הפכו לגיהינום. תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בימים אלה נעשות פעולות לתגבור כוח האדם במינהל האזרחי, בין היתר לצורך אכיפת עבירות הגנת הסביבה, דיברנו על כך ועוד נחזור ונדבר. כוח אדם הוא מצרך נדיר במינהל, ולכן שמנו עליו דגש כל כך גדול. אני מקווה שאכן התקציב יופשר. במקביל לתגבור כוח אדם מקודמות פעולות למיגור תופעות השרפות בכמה דרכים. על מנת למנוע היווצרות של המפגעים מחד גיסא, ובמטרה לבנות תשתיות הולמות לטיפול בפסולת באזור יהודה ושומרון מאידך גיסא, שהרי אין אפשרות לצרוך, לחיות, בלי שתהיה פסולת, ומהפסולת צריך להיפטר, או לטפל בה בצורה ראויה, אנחנו מקימים אתרי סילוק פסולת מוסדרים ותחנות מעבר לפסולת. כן אנו מקדמים פרויקט מערך סיוע לשינוע פסולת במגזר הפלסטיני, לצד פעולות אכיפה שוטפות, אשר כוללות תפיסת משאיות שמשליכות פסולת באופן בלתי חוקי באתרים פיראטיים, כיבוי מוקדי שרפות פעילים, כפי שציינת, חבר הכנסת אשר, והחרמת משאיות שעוסקות בפעולות הפיראטיות, הלא-חוקיות, בזמן אמת במעברים. יצוין כי מרבית המפגעים מצויים בשטחי A ��-B, ומשכך אינם נמצאים באחריות הרשות הישראלית, שכן על פי ההסכמים, הסמכות האזרחית בשטחים אלו מצויה בידי הרשות הפלסטינית. עם זאת, ועל מנת למגר את התופעות ההרסניות שמשפיעות על איכות החיים, וגם על הבריאות, של ישראלים ופלסטינים, גורמי המקצוע במינהל האזרחי מקיימים פגישות עם הגורמים הרלוונטיים ברשות הפלסטינית במטרה למצוא פתרונות למניעת הישנות השרפות, לרבות הקמת תחנות מעבר בשטחי B, ואף ביצוע פעילויות אכיפה בשטחי B במידת הצורך ובמקרים חריגים. תודה. תודה רבה. שאלת המשך, חבר הכנסת אשר. אדוני השר, סגן השר. סגן השר, כן. תמסור דרישת שלום לשר. השאלה שלי הייתה על מקום ספציפי. ברור ששמחתי לשמוע סקירה שלמה על כל הדברים הללו, אבל אני חושב, הרי באופן טבעי לא אתה כותב את התשובה אלא הפקידים שאמורים לטפל בזה, ואני מדבר איתך על מטרד שכבר תקופה ארוכה מטריד את האנשים. אני הייתי שמח לדעת, כי הרי השאילתה הזאת לא באה בהפתעה לפני יומיים-שלושה מהנשיאות של הכנסת, זאת שאילתה שנשלחה כבר לפני כמה חודשים, ומן הראוי היה שנקבל תשובה ספציפית גם. במקביל, אתה יכול לתת גם את רוחב היריעה, אבל לגבי המקום הזה הספציפי ליד הכפר עילבין, שהוא שטח בשליטת צה"ל, הוא סמוך לעיר ואם בישראל עם למעלה מ-80,000 תושבים, והחיים שלהם בלתי נסבלים. זה לא קשור כרגע לא לפוליטיקה ולא ליהודים וערבים, כי ודאי שאם זאת הייתה עיר יהודית או שהיו עושים את זה בכפר יהודי, אז הייתי מתלונן אותו דבר. אני לא מסתכל אם אלו ערבים או לא ערבים. זה נכון שזה בשליטה של המינהל האזרחי, אבל הייתי שמח לקבל תשובה. ואם אין לך עכשיו, אני לא רוצה להתקיל אותך, אבל לקבל תשובה מתי יטופל המקום הזה באופן ספציפי לשאלה שלי. כמובן שגם שמענו את רוחב היריעה. תודה. אני רוצה לומר כך: ראשית, אתה צודק. שנית, אני משתדל מאוד, ואיתי היועצת הפרלמנטרית שלי, שמלווה אותי, לענות על השאלות. ואם התשובות שאני מקבל מאנשי המקצוע הן אכן לא מספקות, אני מבקש, אני מודה שכאן פספסתי. פה אני רואה שהדברים הם אכן מדברים באופן כללי. הכול נכון, הכול אמת. השאלה  על השאילתה. כן, כן, בהחלט. אני אבקש את התשובה לגבי המקרה הספציפי. תודה רבה. תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת שמחה רוטמן, סליחה, מן הצד. שאילתה בקשר להנחיות צה"ל לחיילים שלא להסתובב רגלית ברמלה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בתאריך 23 בדצמבר 2021 פורסמה בתקשורת הנחיית צה"ל שלא להסתובב רגלית ברחבי העיר רמלה. הנחיית צה"ל היא, כמובן, לחיילים. גם בהנחיה המתוקנת שפורסמה נקבע שהתנועה תיעשה ברכב בלבד. רצוני לשאול: 1. מי נתן את ההוראה? 2. כיצד היא עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל? טוב, הפעם, לשם שינוי, נעשתה בדיקה ספציפית, מה שנקרא, והתשובה מאוד פשוטה. זה נבדק מול הגורמים הרלוונטיים ונמצא כי לא הופצה הנחיה כזאת. ואני רוצה להוסיף שבתקופות מתוחות מעת לעת יש חידודי נהלים להגברת ערנות. לגבי רמלה, רגלית, לא מכירים. שאלת המשך? משמח מאוד, אבל לפחות בפרסום שהיה, שגם אליו הפניתי, היה אפילו צילום של השלט שנתלה בבסיס, למיטב זיכרוני. כך שאולי כדאי לחדד את הבדיקה. אבל אני שמח מאוד שלא ניתנה הנחיה כזאת, ואני מקווה שלא תינתן הנחיה שכזאת בעתיד, בשל העובדה שמדובר בסתירה חזיתית, לדעתי, לערכי צה"ל. תודה רבה. השאילתה הבאה, מס' 522, של חבר הכנסת יום טוב חי כלפון: זיהום שמורת נחל קנה על ידי פלסטינים, בבקשה. לא דילגת עליי, אדוני היושב-ראש? חלילה, מוסי. לא, לא. ��א, מוסי, אתה מופיע ברשימה לאחר חבר הכנסת השואל. אצלי זה מופיע לפני, אבל הכול בסדר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, זה חודשים רבים הביוב של הכפר הפלסטיני בידיא ושפכים ממפעל בטון סמוך זורמים לערוץ נחל קנה. למרות פניות חוזרות ונשנות של תנועת רגבים לרשויות, הזיהום ממשיך לזרום לנחל באין מפריע. רצוני לשאול: מדוע הרשויות, ובמקרה הספציפי כאן זה המינהל האזרחי, שתחת אחריות משרד הביטחון, אינן פועלות למען מניעת הזיהום, כולל הטלת קנסות ופתיחה בחקירה פלילית? תודה. קודם כול, יש להדגיש שהמינהל האזרחי רואה חשיבות רבה, כפי שאמרתי, ואני חוזר ואומר, במיגור מפגעים סביבתיים לסוגיהם, דיברנו קודם על עשן, ואנחנו מדברים עכשיו על קולחים או שפכים לא מטוהרים ברחבי יהודה ושומרון, ומשקיע משאבים רבים, כפוף לסמכויות ולדין באזור. באשר למקרה המתואר, יש לומר שהוא מוכר לגורמי האכיפה והרשויות ומטופל על ידם באמצעות כלי האכיפה המוכרים בחוק. יש לציין שבימים אלה, כפי שאני חוזר ואומר, נעשות פעולות לתגבור כוח אדם במינהל האזרחי, בין היתר לצורך אכיפת עבירות הגנת הסביבה. תודה. תודה. חבר הכנסת כלפון, אתה רוצה שאלת המשך? תודה רבה. שאילתה מס' 349, של חבר הכנסת מוסי רז: הריסות בתים בגדה המערבית. אדוני סגן השר, בחודשים האחרונים דווח פעמים רבות על הריסות וניתוקי מים בשטחים. ברצוני לשאול: 1. כמה ניתוקי מים של פלסטינים אירעו בשטח, לעומת שכניהם המתנחלים, בחמש השנים האחרונות? 2. כמה אישורי בנייה ניתנו לאלה לעומת אלה בחמש השנים האחרונות? 3. כמה הריסות בתים של אלה לעומת אלה היו בחמש השנים האחרונות? ובכן, חבר הכנסת רז, ביחס לשאלתך הראשונה, יש לציין כי ניתוקי מים מבוצעים כנגד גנבות מים מחברת מקורות באמצעות חיבורים בלתי חוקיים, וזאת ללא משוא פנים בין המגזר הפלסטיני למגזר הישראלי. בתוך כך אני מבקש להבהיר כי לרשויות האזור לא מוכרים מקרים מן העת האחרונה של גנבת מים מחברת מקורות במגזר הישראלי. להלן פירוט ניתוקי המים שחוברו באופן בלתי חוקי שבוצעו במגזר הפלסטיני: בשנת 2017, 1,581 ניתוקים, בשנת 2018, 1,449 ניתוקים, בשנת 2019, 925 ניתוקים, ב-2020, 512 ניתוקים, בשנת 2021, 374 ניתוקים. לשאלתך השנייה, להלן פירוט היתרי בנייה שניתנו למגזר הפלסטיני בשטחי C: בשנת 2017, שישה היתרים, בשנת 2018, חמישה היתרים, ב-2019, שני היתרים, ב-2020, עשרה היתרים, וב-2021, עשרה היתרים. ושלא בשולי הדברים, יש לציין כי בשנים אלו, 2017 עד 2021, אושרו גם 15 תוכניות מתאר במגזר הפלסטיני, עשר אושרו להפקדה וחמש אושרו למתן תוקף. בנוגע להיתרי בנייה שניתנו במגזר הישראלי, אני מבקש לציין כי בתחומי התב"ע ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון היתרי הבנייה ניתנים על ידי ועדות התכנון המקומיות במועצות האזוריות המקומיות ובעיריות, ולא על ידי המינהל האזרחי. ביחס לשאלתך השלישית, להלן פירוט הריסות בנייה בלתי חוקית, סליחה, לא קיבלתי תשובה על הישראלים. לא קיבלתי תשובה על המספרים במגזר הישראלי. במילים אחרות, אני מציע להפנות את זה למשרד אחר. אנחנו לא עוסקים בזה. אוקיי. באשר לפירוט הריסות בנייה בלתי חוקית במגזר הפלסטיני, ב-2017 היו 189 הריסות בנייה בלתי חוקית במגזר הפלסטיני, ב-2018, 161, מה זה המגזר הפלסטיני? סליחה? אני מבקש. הוא יסיים קודם את הדברים. אני חושב שדי ברור מהו בית שמוחזק על ידי ישראלים ובית שמוחזק על ידי פלסטינים באיו"ש. אמרת "המגזר הפלסטיני". אתה רוצה "החברה", "��ושבים", "אזרחים", מה? העם. עם לא מחזיק בית, אדם מחזיק בית. זה פלסטינים שמתגוררים בשטחי C. נכון. ב-2019, 232 הריסות, ב-2020, 290, וב-2021  297. להלן פירוט הריסות בנייה בלתי חוקית במגזר, בחברה, של אזרחים או תושבים ישראלים: ב-2017, 171, ב-2018  83, ב-2019, 48, ב-2020, 97, ב-2021, 88. תודה רבה. תודה רבה. נעבור לשאילתה מס' 325, של חבר הכנסת עמיחי שיקלי: הסתה בתוכני הלימוד של אונר"א. חבר הכנסת שיקלי אינו נוכח. אני מודה לסגן השר, ואנחנו נעבור לשאילתות המופנות לסגן השר לביטחון הפנים, אני כאן. אדוני סגן השר, עמיחי שיקלי הגיע. על הקשקש, מה שנקרא. נעבור לשאילתה. לאורך השנים הוצאו דוחות לגבי הסתה של מערכת החינוך של אונר"א ברשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ובירושלים. מערכת החינוך מעבירה תכנים של מימוש זכות שיבה באופן אלים. המינהל האזרחי אחראי לקשר עם הארגונים הללו, והוא יושב תחת משרד הביטחון. ברצוני לשאול: כיצד המשרד מתכוון לטפל בנושא? סגן שר הביטחון אלון שוסטר: לפי ההסכמים שעליהם חתומה ישראל, סוגיית החינוך במזרח ירושלים נמצאת באחריות הבלעדית של הרשות הפלסטינית. מדינת ישראל, באמצעות גופיה השונים, עומדת בקשר עם הגורמים הרלוונטיים ברשות הפלסטינית ובקהילה הבין-לאומית אך הנושא אינו נמצא תחת שליטה של מערכת הביטחון. יודגש כי ככל שמתבצעת עבירה פלילית, כמו הסתה לטרור, יש לגופים האמונים על כך בשטחי מדינת ישראל ובשטחים שמדינת ישראל משפיעה עליהם ושולטת עליהם הסמכות לפתוח בחקירה ולפעול במישור הפלילי והסיכולי. האם יש שיתוף כלשהו של מדינת ישראל עם אונר"א? אין לי מושג. אני מניח שיש פה ושם, אבל אני לא יודע. אני לא עוסק בזה. תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתות שעליהן ישיב סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ'. השאילתה הראשונה, מס' 315, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין: עבירות תעבורה של החברה הערבית בדרום. בתקופה האחרונה חלה עלייה דרסטית בדוחות על עבירות תנועה של החברה הערבית בדרום, שלא בצדק, רק בגלל היותם אזרחים ערבים, וגם יש נוכחות גדולה של ניידות משטרה הנמצאות ביישובים מאז התפרצות נגיף הקורונה. ברצוני לשאול: 1. מה מספר עבירות התעבורה שהאזרחים הערבים מקבלים ביחס לעבירות התנועה של האזרחים היהודים באזור? 2. אחת ממטרות השיטור הקהילתי היא להגביר את תחושת הביטחון ולשפר את חיי התושב, סליחה, השאילתה המונחת לפנינו היא אחרת. למה? 2. כמה דוחות עבירות תנועה, אה, סליחה, יש פה טעות בניסוח. בבקשה, תמשיכי. אני מתנצל. אוקיי. 2. אחת ממטרות השיטור הקהילתי היא להגביר את תחושת הביטחון ולשפר את חיי התושב. למה אין מתן שירותי ייעוץ והכוונה לתושבים בדרום בנושא עבירות התנועה בדרום? 3. בנוגע לדוחות עבירות התעבורה שהאזרח הערבי הפשוט שגר בדרום מקבל, כמה דוחות עבירה מתבטלים? בכמה מהם מוגשים כתבי אישום? עד כמה זה מוצדק לתת להם דוחות על עבירות תעבורה? אדוני היושב-ראש, חברתי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בפתח דברייך אמרת שזאת אכיפה לא שוויונית ואמרת שעושים את זה בכוונה. אז בואי נעשה רגע סדר בדברים, וכמובן אתן את הנתונים: מדובר על אכיפה שוויונית. מה לעשות, יש אנשים שעושים עבירות תנועה, ומה לעשות שיש הרבה עבירות תנועה, ויש בעיות בדרום. מה לעשות שזה התפקיד של המשטרה? עכשיו אני אתן נתונים. אני אתייחס לנטען. קודם כול, מבחינת התהליך, יש חלוקה היכן לאכוף יותר והיכן לאכוף פחות. בדרך כלל זה לפי ניתוח של כבישים אדומים, לפי תאונות דרכים. הסיבות: שעון החיים של התאונות, כלומר אכיפת יום, אכיפת לילה, הפרמטר של דת ומוצא לא רלוונטי לאירוע הזה, ולכן אמרתי את מה שאמרתי בפתיח. לגבי נוכחות מוגברת בתקופת הקורונה, ודאי שכן. הייתה נוכחות מוגברת בתקופת הקורונה. אנשים שוכחים: המשטרה לקחה על עצמה, והממשלה הטילה עליה את אחת המשימות שלא קיימת במשטרות אחרות בעולם, והיא הייתה צריכה לאכוף נוהלי קורונה לטובת חיי כולנו. וכן, גם ניידות התנועה אכפו בקורונה, ועצרו אנשים בדרכים כדי לראות אם מותר להם או אסור להם. זה נראה רחוק, אבל היה מצב שאסור היה לנסוע במקומות מסוימים, באזורים מסוימים, ולצאת מתחום מסוים לכולנו, ללא הבדל בין היכן שאנחנו גרים. באופן כללי, אני יכול להגיד דבר נוסף: אומנם עבר זמן מאז השאילתה, אבל מבחינתי, גם בתור מי שמתעסק באכיפה, בטיפול בפשיעה ובמאבק בפשיעה באופן כללי במדינת ישראל, ובדגש על האכיפה בחברה הערבית, תאונות דרכים, נהיגה פרועה בכבישים, התפרעות, סיכון אדם בנתיב תחבורה, אלה דברים שאני דוחף אותם מאוד. להפך, אני רוצה שהאכיפה תתעצם יותר ויותר נגד עברייני תנועה. חלק ממשילות זה לנהוג כמו שצריך. מפה אני אעבור לנתונים. לפי הנתונים, מינואר עד אוקטובר 2021 מספר הדוחות ברמה הארצית, עירוני ובין-עירוני, בכל האוכלוסייה היה 1,540,766 דוחות. אין הגדרה "ערבים" יש "יהודים" ו"לא יהודים". אבל בעיקרון הדוחות ללא יהודים עמדו על 39% מכלל הדוחות, שהם 414,000 דוחות, במחוז הדרומי, אחוז הדוחות שניתנו ללא יהודים עומד על 37% מכלל הדוחות, כלומר 67,596, בשנת 2020, ברמה הארצית והמחוזית, המצב היה זהה, וזה היה בערך 37% מכלל הדוחות. לגבי מבצעי תנועה משולבים, בנושא האכיפה לגבי פעילות מניעה, הדרכה, בטיחות בדרכים, בתי ספר, מש"קים קהילתיים, מדריכי זה"ב, בשנה האחרונה, בשל סגרים בכל הארץ, בלי קשר לחברה הערבית, הייתה פחות פעילות בתחום הזה, זה נכון. אני אגיד משהו כללי שלא נאמר פה בשאילתה, אבל חשוב להגיד: חלק מהעניין של הדרכה, תאונות דרכים, ובכלל נהיגה, זה לא במשטרת ישראל, זה גם בבתי הספר. את יודעת שבהרבה מקומות עושים את זה, יש מקומות שעושים יותר, ויש מקומות שעושים פחות. בכל מקרה, עוד נתונים נוספים שביקשת, ניסינו לבדוק בדיוק את הנתונים שביקשת. מספר הדוחות הכולל בשנת 2021 במחוז דרום הוא 76,973, ומתוכם בוטלו, הייתה שאלה פשוט על כמה בוטלו, 853 דוחות. מספר הדוחות בשנת 2021 לנהגים יהודים היה 42,500, ומתוכם בוטלו 547 דוחות, שזה 1.2%. מספר הדוחות ב-2021 במחוז דרום לנהגים לא יהודים היה 34,423, ומתוכם בוטלו 306 דוחות, שזה 0.8%. בעניין כתבי אישום, כי יש הבדל בין דוחות לבין הזמנות לדין, כשאתה אומר "לא יהודים", את מי זה כולל? פשוט אתה הפסדת את הפתיח. בפרומו לא היית. אמרתי, לא, אני שמעתי. כל מי שבהגדרה הסטטיסטית אינו יהודי. זה יכול להיות ערבים, זה יכול להיות עובדים זרים. כל מי שבהגדרה שלו איננו יהודי. זה מה שיש במחשב. זה כולל גם את הרוסים שיש ספק לגבי יהדותם? בכל מקרה, לעניין כתבי האישום, הזמנות לדין, בשנת 2021, אדוני, לא השבת. אתה תשאל שאילתה, אני אענה לך. בשנת 2021, במחוז דרום, סך כל ההזמנות לדין: נתון כללי, 2,658. אדוני, אני לא שואל בשביל, הזמנות לדין של נהגים יהודים, 36.7%; הזמנות לדין של נהגים לא יהודים, 63%. באופן כללי, אני אומר, חברת הכנסת אימן ח'טיב, הזמנות לדין הן בדרך כלל העבירות היותר-חמורות. העבירות היותר-חמורות הן בדרך כלל הזמנות לדין, זה לא ברירות קנס ודברים מהסוג הזה. אלה הנתונים הסטטיסטיים, כפי שביקשת אותם בשאילתה. אני חוזר להתחלה, אמרתי: אין אכיפה בררנית, יש אכיפה כלפי עברייני תנועה. יש עבריינים רבים באזור הדרום, יש התנהגות פרועה בכבישים, ואני אומר לך באופן אישי שאני עושה כל מאמץ להגביר את האכיפה במקום הזה על מנת כן לייצר אכיפה, חוק וסדר. תודה. תודה רבה. שאלה נוספת? בבקשה. בכל זאת, הנתונים מאוד קשים. השאלה מה באמת התוכניות שעושה המשטרה מבחינת הסברה וחינוך תעבורתי בנושא הזה. רק אכיפה ורק אכיפה, זה לא כל כך יעזור. וגם אנחנו רואים את הנתונים שהאחוז שמבטלים להם את העבירה הוא יחסית נמוך מאוד, גם בהשוואה לצד השני. לגבי הסברה, יש הסברה, היא נעשית בבתי הספר. לא כל דבר עושה המשטרה. לגבי חינוך לאכיפת חוק ולציות לחוק ולשמירה, בוודאי שלמשטרה יש חלק, אבל לא רק למשטרה. בתי הספר, הנהגים לא נמצאים בבתי הספר. החינוך לנהיגה צריך להתחיל בבתי הספר. מי שחושב שרק לקבל רישיון נהיגה, ואז מתחילים, זה לא מתחיל ולא נגמר שם. אנשים ואכיפת חוק זה משהו הרבה יותר רחב. זה מתחיל מאיך נוהגים, זה מתחיל מאיך נוהגים בפראות או לא בפראות בכביש, זה מתחיל באם שמים חגורה או לא שמים חגורה כשנכנסים לתוך יישוב. תרבות הציות לחוק היא משהו שבאופן כללי כולנו, כולל הבית הזה, צריכים לעסוק בו. המשטרה בוודאי ובוודאי עוסקת בו, ובשנה הזאת לפחות אני מקווה מאוד שעם ההתפתחות של השיטור העירוני, ולא רק השיטור העירוני, יש תהליך מאוד רחב ברשויות הערביות באופן מיוחד, אבל בכלל, גם בנושא של פיקוח עירוני. אם אני אפתח את הסוגיה, יש מקומות בארץ, לא מעטים, שאין בהם פיקוח עירוני, אין בחלק מהמקומות תמרורים, אין רישוי. הסיפור הזה של תנועה זה בכלל לא רק הנסיעה, זה גם החניה, זה לחנות במקום מותר, זה הסדרי חניה. יש פה עבודה גדולה שעושים גם עם הרשויות. ואני יודע מהדברים האחרים שאני מתעסק איתם שגם משרד הפנים עוסק בעניין הזה. אמור להיות בשבע רשויות ערביות במהלך 2023-2022, פרויקט תמיכה של משרד הפנים בפיתוח של מנגנונים פנימיים בתוך הרשויות המקומיות, ובוודאי שהמשטרה היא חלק מהעניין. בחלק מהרשויות הערביות, לפחות בשבע מהן, יהיה גם שיטור עירוני. זאת אומרת, העסק הזה יותר ויותר מתפתח. אבל בסוף, אני חושב, אם תשאלי אותי ברמה האישית, הנושא של ציות לחוק, או הבנה מה המשמעות של אכיפת חוק, או שמירה על חוק בחברה דמוקרטית, זה משהו שמתחיל בגיל הרך. אני חושב שבעניין הזה את אפילו יודעת את זה טוב ממני. אבל בוודאי ובוודאי אכיפה בסוף, כשזה מגיע לקצה, אני אומר את דעתי לגבי אכיפה בהקשר של התפרעויות בכבישים, צריכה להיות אכיפה מאוד מאוד אגרסיבית. אני כרגע דוחף מאוד לאכיפה מאוד אגרסיבית: הורדת רכבים מהכביש, רכבים לא תקינים, פסילות, פסילות ארוכות טווח. חייבים להחזיר את העניין הזה, כי בסוף אנשים מתים. תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה מס' 368, של חבר הכנסת שלמה קרעי. הוא נוכח? אינו נוכח. שאילתה מס' 439, של חבר הכנסת משה אבוטבול: המחירים שמשלמים אסירים עבור שיחות טלפון והמגמה לבטל את המכרז הדרקוני. רגע, זה הסדר אצלכם? כן, כי נמחקו השאילתות של אייכלר, בן צור, בן גביר וסעדי והוסרו מסדר-היום. אז רק שנייה, זה המופע השבועי שלי פה, עם איזה 30 שאילתות, אז רק שנייה, אני אמצא את, 439. המחירים שמשלמים אסירים עבור שיחות טלפון והמגמה לבטל את המכרז הדרקוני. אני בתאריך 20 בנובמבר 2019, כבר אז העליתי את הנושא, והשיב השר דאז, ד��מני שארדן, על השאילתה בנושא. השר הסכים שתעריפי שיחות הטלפון שמשלמים האסירים, כמו מעין טלכרט, בעלות של 14 אגורות לדקה, גבוהים, משום שהם נגזרים ממכרז ישן משנת 2010, והיה ויכוח בנוגע לתאריך סיומו. קודם כול, הבנתי שבכלל הסתיים התאריך של זה, אבל בכל אופן הבנתי שאם המדינה תבטל את המכרז היא תשלם פיצוי נמוך, שזה בערך כ-150,000 ש"ח. רצוני לשאול: 1. האם תם המכרז מ-2010? לדעתי, זה בטח כבר קרה. 2. האם פורסם מכרז חדש? 3. מה גובה הפיצוי אם המדינה הייתה מבטלת את זה? לי נאמר סכום מסוים, ואני רוצה לוודא את זה. 4. כמה משלמים כיום אסירים עבור שיחות? אני רק אציין, וזה לא קשור לשאילתה, שבכל אופן, למרות שהם אסירים, חז"ל אומרים: ישראל שחטא, אף על פי שחטא, חבר הכנסת אבוטבול, יש לנו כללים. אתה אחרי זה תוכל להוסיף את זה בשאילתת ההמשך. למרות שהוא חטא הוא ישראל, וצריכים גם לרחם ולדעת שקשר עם המשפחה זה חשוב. תודה רבה. אני אנסה לתת תשובה הכי ישירה שאני יכול. אני מסכים איתך שהסכום לשיחה הוא גבוה מדי אל מול מה שקרה. המכרז הזה עדיין בתוקף, ובשנת 2022, השנה הזאת, אמור להיפתח מכרז חדש. אני יכול להגיד לך שאני ראיתי את השאלה שלך, והאמת היא שפנו אליי עוד אנשים, גם פה בכנסת. אני באופן אישי דיברתי עם המנכ"ל של משרד לבט"פ, ואנחנו נשים עין על העניין, כדי שלא יחזור העניין הזה. לגבי כמה עולה לבטל מכרז, אני לא יודע, אבל המכרז הזה כבר לקראת סיומו. ב-2022 הוא הולך להסתיים. לא יבוטל עכשיו המכרז. בכל מקרה יוצאים למכרז חדש. נצטרך לראות שהמחיר יהיה מחיר הגון והוגן. בלי כל קשר לעניין, אני לא יודע מה היה ב-2019 או ב-2015, המכרז כרגע עדיין בתוקף, ואמור לצאת מכרז חדש ב-2022. אני יכול להבטיח לך, חבר הכנסת אבוטבול, שזו לא שאילתה ששמתי אותה בצד, ואני אעדכן אותך בהמשך. זה משהו שאני אטפל בו מול מנכ"ל המשרד, לראות שאנחנו עושים את המעשה הנכון. אפשר שאלת המשך? בבקשה. היות שסך הכול מדובר פה בכמות מאוד מאוד גדולה של שיחות וכל הדברים האלה, כפי שאני הבנתי, מדובר פה בסכום שלכאורה הוא מאוד זעום לביטול המכרז, וכבר מעכשיו צריך לעזור להם. הרי כל יום זה עולה להם כסף. מדובר על משהו כמו 100,000 150,000 שקל, שזה באמת שולי לנושא הזה. ועד שיפורסם המכרז, בינתיים הם משלמים הרבה כסף, אותם אסירים. לכן אני שואל: האם ניתן בכל אופן להיכנס בעובי הקורה, כי עד שיתחיל מכרז חדש ועד שיהיה זוכה ועד שזה, בינתיים חוגגים עליהם. היום משלמים גרושים על תוכנית מאוד גדולה, שאדם יכול ליהנות ממנה, אתה, אני, כולנו, אז למה האסיר צריך לסבול? חבר הכנסת אבוטבול, אני לא רוצה סתם לשלוף דברים. אני בדקתי לפני שבאתי לכאן מה האפשרות לעשות x, y, z. לא יבוטל מכרז עכשיו. מה שלא נעשה לפני שלוש שנים לא ייעשה עכשיו, כשאנחנו לקראת הוצאת מכרז חדש. אני כן אומר לך שהנושא הזה לא יהיה בדצמבר 2022, ואני מקווה לעשות את זה כמה שיותר מהר, שהמחיר יהיה הוגן. אני אשמח להתעדכן כשתהיה התפתחות. אני רושם לעצמי, בלי כל קשר, שאני אעדכן אותך. אתה פנית, ואני אעדכן אותך, בלי כל קשר לשאילתה. תודה רבה. שאילתה מס' 403, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה: טרור מתנחלים. יש לומר שסמי אבו שחאדה הוא תומך טרור בפני עצמו והוא קרא, על זה ששברו ליהודי את האף, אני מבקש לשמור על כללי הנימוס כאן. בבקשה. ביום שישי, 17 בדצמבר 2021, התקיפו בין 15 ל-20 מתנחלים את משפחת מוקבל בשעה 03:00, פצעו את אב המשפחה והרסו חלק גדול מהבית. ברצוני לשאול: 1. האם נפתחה חקירה? 2. מה בכוונת משרדכם לעשות כדי לשים קץ לטרור המתנחלים? תודה. האירוע שעליו אתה שאלת את השאילתה הוא אחד האירועים היותר-חמורים שאני ראיתי בתקופה אחרונה. הוא מטופל בכל העוצמה על ידי המפלג במחוז ש"י, עם סיוע של כל הגורמים. אני אומר לך, בלי כל קשר לשאילתה, שזה נושא שנמצא על סדר-היום. הוא יטופל. אני מניח ומעריך שהעבריינים, הפושעים האלה, ייתפסו. אני אומר לפרוטוקול: ונפתחה חקירה? בוודאי. אוקיי. יש עצורים? יש משהו? אני אמרתי, עוד פעם. נפתחה חקירה. נעשה את כל שאנו מסוגלים כדי לשים יד על הפושעים האלה. אבל אם היו עצורים, הייתי אומר. אמרתי: יש חקירה. מטפלים בזה במחוז ש"י, במפלג של פשיעה לאומנית. יטופל בכל העוצמה. אני ראיתי גם את הסרטונים. ראיתי גם חומרים. אני מבטיח לכם שנעשה כל מאמץ לשים יד על העבריינים האלה. תודה רבה. שאילתה מס' 526, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה: הידבקות המונית של אסירים בכלא עופר ואשל. תודה רבה, אדוני סגן השר. שומעים? כן. אמצעי התקשורת דיווחו על אחוז גבוה מאוד של אסירים שנדבקו, אסירים פלסטינים שנדבקו בקורונה. ברצוני לשאול: 1. כיצד קרתה הידבקות בקנה מידה זה בתוך בתי הסוהר הנעולים והמפוקחים? 2. מהי תמונת המצב כיום של החיסונים בקרב האסירים הפלסטינים? 3. איך מתכוון המשרד לפעול על מנת למנוע מקרה דומה בעתיד? תודה. אני אתן לזה איזה רקע לעניין, להיערכות בכלל בתחום הקורונה גם בכלל בתי הסוהר, עם כל האילוצים שישנם. אני חושב שגם פה חברי כנסת גם היו שותפים וגם היו נוכחים בוועדת חוקה בדיונים הגדולים: האם להוציא אסירים? מה לעשות עם ביקורי האסירים? כיצד לשמור? כיצד למנוע? בסוף בסוף המטרה המרכזית הייתה למנוע מצב של הידבקויות בתוך בתי הסוהר. מדי פעם היו התפרצויות. אני אתן בהתחלה תיאור עובדתי של מה שאני בדקתי לגבי שני בתי הסוהר שעליהם דיברת, ואני אתן איזו תמונה כללית לאחר מכן. בכל מקרה, אני יכול להגיד לכם שאחד הנושאים שמשתדלים כל הזמן לאזן, מצד אחד שלא יידבקו ומצד שני שיגיעו לבתי המשפט, שיוכלו להגיע להארכות מעצר, שיוכלו לבקר משפחות. זאת אומרת, יש פה כל הזמן איזשהו מתח מובנה בתוך הדבר הזה. וכל פעם מחדש הייתי נדרש, מתוקף תפקידי, גם לראות מה מספר האסירים שמגיעים, באיזו תמונה, וכל מי שהיה שותף, ואתם הייתם שותפים בוועדת חוקה לכל הדיונים: היוועדות חזותית, כל מה שליווה את העניין הזה, על מנת לעשות את העניין. לגבי מה שקורה בתוך שירות בתי הסוהר, אני מתחיל בבית סוהר אשל, בשאלה ראשונה, אגף 10. למעשה, כלל האסירים באגף חוסנו, למעט 12 אסירים שסירבו להתחסן. גם בבתי הסוהר, כמובן, אנשים שמחליטים לא להתחסן לא מתחסנים. 12 היו לא מחוסנים. היה אסיר, במקרה הזה, מאומת, לאחר שפיתח תסמינים. ואז החליטו לדגום את כל האגף. ברגע שיש אחד, אז מייד דוגמים את כולם. היו אז כבר 74 אסירים מאומתים בסך הכול. כלל האסירים בודדו למעשה עד ההחלמה. בחקר אפידמיולוגי שנעשה בתוך האגף הספציפי הזה לא ניתן היה להשיג בוודאות את מקור התחלואה. לא היה, זאת אומרת, לא איתרו בדיוק מאיפה הגיע מקור התחלואה. כלל האסירים החלימו, לשמחתנו ללא שום צורך בהתערבות רפואית אחרת. בבית סוהר עופר, אגף 22, זה אגף אחד מעורב שבו שוהים אסירים מאוכלוסיות שונות, עצורים ושפוטים. שפוטים בדרך כלל נמצאים. זה יותר קל, כי הם בדרך כלל לא זזים כל כך, למעט ביקורים. עצירים הולכים לבתי המשפט הלוך-חזור, הסיכון להדבקה יותר גבוה, ומצד שני צריך לאפשר להם גם כמובן לצאת. מגיעים עצורים לאחר שעברו תהליך סינון. עושים שתי בדיקות PCR, ואז הם נכנסים. זה התהליך לגבי כניסה של עצירים. העצורים ממשיכים לצאת מהאגף לצרכים שונים, חקירות, ונחשפים גם לסגל וגם לאסירים. באגף זה כלל האסירים מחוסנים למעט אסירים שסירבו לקבל חיסון. כלומר, כולם מחוסנים, מי שסירב, סירב. באירוע זה התגלו כמה אסירים מאומתים, ואז הוחלט לדגום את כל האגף. התגלו באגף 104 אסירים מאומתים. גם שם לא ניתן לקבוע בדיוק מה המקור. בכל מקרה, באירוע זה כלל האסירים החלימו. לא היה צורך בהתערבות רפואית. בגדול בשב"ס נקלטים בממוצע ביום 120 עצורים. כשאתה מקבל עצור, במקרים רבים העצורים מתקבלים והם לא מחוסנים. כלומר, בסוף, הוא מגיע, הוא לא מחוסן, לא רוצה להתחסן. הוא מגיע לבית המעצר. יציאת אסירים מגבולות בתי הסוהר יוצרת חשיפה, מצד אחד חשיפה מיותרת, מצד שני אלה גם זכויות שלהם, להגיע בית משפט, לעשות את הפעילויות האחרות. בגל החמישי, באומיקרון, צמצום התחלואה בתוך מתקני שב"ס היה מאתגר אפילו יותר, כי יכולת הדבקה היא הרבה יותר גבוהה בגל הזה. בכל מקרה, באשר להתפרצויות, למעשה, אנחנו מגלים את זה, בשב"ס מגלים זה רק אחרי שמישהו חולה. אתה לא כל היום וכל יום עושה כל הזמן בדיקות. בכל מקרה, הנתון להיום, אני רק רוצה לעדכן את תמונת מצב חיסונים באוכלוסייה של הביטחוניים, עכשיו אני מדבר, בלבד. אותו דבר שביקשת, אז אני מוסיף את זה. יש בסך הכול, מתוך השפוטים, יש מצבה של עצורים: 2,500 שפוטים, חיסון אחד בלבד, 56, שני חיסונים, 408, שלושה חיסונים, 1,646, 390 לא רוצים, 390 לא מחוסנים. עצורים: 1,824. חיסון אחד, 130, שני חיסונים,661, שלושה חיסונים, 494, לא חוסנו, 539. בסך הכול, יש לנו 929 היום עצורים ושפוטים שלא מחוסנים, כי הם לא מעוניינים להתחסן. כל מי שמעוניין להתחסן, אין שום בעיה להתחסן. שב"ס מחסנים את כולם. רק שירצו. גם, כמו שקורה באוכלוסייה מחוץ לבתי הכלא, אנשים פחות ופחות רוצים להתחסן. אלה הנתונים למעשה נכון להיום. כל מי שרוצה להתחסן, כמובן מחוסן. מבחינת שב"ס, הלוואי שכולם יהיו מחוסנים. זה מוריד כאב ראש מאוד גדול מכולם. כמו שמוריד כאב ראש מכולנו, אם כולנו נהיה מחוסנים. זהו. עד כאן. תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה, שאלת המשך? תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה 407, של חבר הכנסת מוסי רז: שימוש ברימוני הלם לפיזור הפגנות. אדוני סגן השר, בתאריך 17 בדצמבר המשטרה השתמשה באופן לא מידתי ברימוני הלם בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים נגד צעירים פלסטינים. אגב, אני גם רוצה להגיד שבכמה מקרים בשנה האחרונה הייתי נוכח בשימוש ברימוני הלם כלפי פלסטינים וישראלים. גם ביקרתי ישראלים שנפצעו והובהלו לבתי חולים. ברצוני לשאול: 1. מה הנוהל הקיים לשימוש ברימוני הלם בעת הפגנות והפרות סדר? 2. באילו מקרים נעשה שימוש כזה בשנה האחרונה? 3. איך בכוונתך לפעול כדי להקטין את השימוש בכלי הזה? טוב. אני אתחיל בכמה דברים נקודתיים לגבי השאלה, לגבי 17 בדצמבר. אנחנו מדברים ככה, שיחות צד, מעבר לשאילתה. ב-17 בדצמבר התקיימה באמת ברחוב קונדר 8 מחאה על ידי 70 פעילים על רקע מסירת צו פינוי נוסף למשפחת סאלם, המתגוררת בסמוך. במהלך המחאה, היה גם השייח' סברי, חסמו הפעילים ציר מעבר בשכונה. משטרת ישראל אישרה את החסימה הזאת, חרף הסגירה, חרף שיבוש התנועה ומרקם החיים בשכונה. בסמוך למקום, ואתה מכיר את זה טוב לפחות כמוני, יש גם שטח שהוא פרטי. והמוחים התחילו גם להיכנס לתוך השטח הפרטי הזה. כל אחד בזווית המסתכל, אם זה פרטי או לא פרטי, מבחינתנו, זה שטח פרטי שנכנסו אליו פנימה על ידי כניסה והצבת כיסאות. סירבו לפנות, חרף הוראות השוטרים. הגיעו גם גורמים נוספים. אני אומר ככה: הגיעו עוד גורמים. מוסי, לא אתה. הגיעו עוד גורמים. המשיכו בסידור כיסאות. בשלב זה, הורו, הייתה הוראה להוציא, לעזוב את המקום. היה זמן סביר של מספר דקות לפני שהיה שימוש בכוח. הכוחות נתקלו בהתנגדות אלימה אחר כך, היא כללה, בין היתר, השלכת כיסאות, ירי של זיקוקים בכינון ישיר לשוטרים, דחיפות וסירוב לעזוב את המקום. למקום הגיעו כוחות תגבור נוספים. ובהתאם למדרגי הפס"ד, פה אני חוזר על, אני אגיד משהו. כשעף עליך או לידך מתפוצץ רימון הלם, זה לא דבר סימפטי. לפעמים האלטרנטיבה יותר גרועה, הרבה יותר גרועה. בסופו של דבר, בכל האירועים האלה, גם אם לעיתים נפגעים וחבל שנפגעים, עדיף רימון הלם, אני אומר את זה כאן כמי שלא השליך כל כך הרבה רימוני הלם. אבל בכל זאת, עדיף רימון הלם מכל הדברים האחרים. במדרגי הפס"ד, ופה אני, זה נכון, קודם כול, לגבי הידע, ההחלטה על שימוש ברימוני הלם רק ברמה של ניצב משנה. רב-פקד לא יכול להחליט להשתמש ברימוני הלם. יכול להיות שתראה רב-פקד זורק רימון הלם, אבל לא הוא מקבל את החלטה על רימוני הלם. על פי מפקד מרחב, בוצע לא רק ברימוני הלם, בוצע גם שימוש באלות לעבר מתפרעים על מנת להשיב את הסדר הציבורי. עכשיו, תראו, בואו לא נספר לעצמנו סיפור. ואני פה, כשאני עומד פה בכובע הזה, אני רוצה להיות באמת לא בקטע של מפה ומשם. שייח' ג'ראח, או שמעון הצדיק, כל אחד יקרא לו איך שהוא ירצה, הוא מקום נפיץ מאוד. הוא לא היה ככה בעבר, דרך אגב. הוא לא היה. הוא נהפך נפיץ. ואני גם לא רוצה להיכנס לסיבות למה וכמה. נכון להיום, הוא אירוע נפיץ. ולכל צד, ולא משנה איזה צד, יש תלונות. כששני הצדדים מתלוננים, אני יחסית רגוע, ושני הצדדים מתלוננים תלונות קשות. והמשטרה נמצאת בתווך. וכן, חברים, כשיש התפרעות, יש שימוש ברימוני הלם ויש שימוש באלות, כי מדרג ג' זה אומר שכשיש התנגדות אלימה להישמע לשוטרים, יהיה שימוש בכוח. אני באופן אישי מעדיף שימוש בכוח כזה מאשר, חס וחלילה, להגיע לשימוש בכוח בנשק קטלני. אז נכון שרימון הלם זה לא דבר סימפתי. ולפעמים רואים תמונה, ורואים רק את הפיצוץ, ולא רואים מה היה בקצה השני של ההפגנה. וכל אחד נמצא בתוך אירוע, נמצא במקום שהוא נמצא, ובסוף המשטרה נמצאת בתווך, והיא נמצאת שם כל הזמן, בתנאים ממש לא פשוטים. לעצם שאלתך, ההחלטה על שימוש ברימוני הלם היא החלטה של מפקד מרחב. שימוש ברימוני הלם, כמו מכת"זית מהסוגים השונים, או הבואש, שעלה פה כמה וכמה פעמים בהקשרים אחרים, זה דברים לא סימפתיים, אבל מה שפחות סימפתי זה התפרעויות כאלה או אחרות. ולכן אני אומר שלגבי השאלה שלך של רימוני הלם, לצערי, כל זמן שתהיינה התפרעויות ושאנשים לא יישמעו להוראות שוטרים כדין, יהיה שימוש ברימוני הלם. נכון, צריך לעשות את זה בצורה מידתית, בשום שכל, לא לעשות שטויות בעניין הזה, ויכול להיות שהיו גם טעויות בעניין הזה. אין פה 100% בעבודת השיטור, וגם לא יהיה 100% בעבודת השיטור, אבל אני באופן עקרוני חושב שעדיף להשתמש ברימוני הלם על פני כל דבר אחר שיכול לפצוע וגם להרוג. זה יכול לפצוע, זה נכון, אבל הפציעות מרימוני הלם הן מידתיות יותר מאשר חס וחלילה אם מישהו שולף משהו כשהוא נכנס למצוקה. אני מנצל את ההזדמנות הזאת למי ששומע בבית ה��ה: יש הרבה מקומות טעונים במדינה הזאת. אני חושב שמה שאנחנו צריכים לעשות כנבחרי ציבור, לא שלא להביע את דעתנו, לא שלא להגיע, הוא להבין שהנוכחות שלנו במקומות מסוימים לא בדיוק מרגיעה את הרוחות. ואני קורא לכל באי הבית הזה, ללא הבדל דעה פוליטית, להסתכל על הדברים נכוחה ולראות שכולנו לא נהיה בסוף שבויים של קיצוניים שייקחו את כולנו לעברי פי פחת. זה באופן כללי, לא קשור לשאילתה. תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה מס' 411, של חבר הכנסת מוסי רז: רישיון נשק לאדם עם רישום פלילי. אדוני סגן השר, ראשית, אני מעריך מאוד את תשובתך הקודמת. אני חייב להגיד שלא הייתי באותו אירוע, אבל באירועים אחרים ראיתי דוגמאות אחרות. בתאריך 22 בדצמבר פורסם תיעוד של איתמר בן גביר שולף אקדח מול מאבטחים בחניון בתל אביב. כזכור, בן גביר הורשע שמונה פעמים, כולל בהחזקת חומר ותמיכה בארגון טרור. ברצוני לשאול: 1. האם אדם שהורשע בעבר יכול לקבל רישיון לנשק? 2. מדוע הדבר מותר? והאם זה מותר? 3. כיצד פועלת המשטרה להבטיח שהשימוש בנשק נעשה בהתאם לחוק? קודם כול, משהו כללי: בבדיקת בקשה לרישיון לכלי ירייה, שניתן על ידי המשרד לביטחון פנים, יש בדיקת מסוכנות פלילית על ידי משטרת ישראל, נכנסים לתוך המסופים, בודקים את כל הדברים, לפי הוראות של חוק כלי ירייה. זו בדיקה של כל מבקש רישיון נשק, ותנאי למתן הרישיון הוא באמת המלצה של המשטרה שלפיה לא נשקפת מסוכנות ממבקש הרישיון. המקרה הזה קצת שונה, כי לפי חוק כלי ירייה, כנסת ישראל היא רשות רישוי עצמאית, והמשרד לביטחון פנים ולאגף רישוי ופיקוח על כלי ירייה אין מעורבות בדרכי הרישוי שמבוצעות על ידי קצין הכנסת. חבר הכנסת איתמר בן גביר קיבל את נשקו האישי מקצין הכנסת, בהתאם לסמכות קצין הכנסת. אין מדובר ברישיון לכלי ירייה פרטי של האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד לביטחון פנים. פה אני אעצור. האם בהתאם להוראות של המשרד, לו הוא לא היה חבר כנסת, הוא היה יכול לקבל רישיון? אדם שהורשע בהחזקת חומר של ארגון טרור. אני אומר עוד פעם: כל מקרה לגופו. אני לא רוצה להביע דעה. אני לא זה שבודק את העניין. יש קריטריונים באגף לכלי ירייה. דרך אגב, יכול אדם עם רישום פלילי שיקבל רישיון לכלי ירייה, גם תלוי איפה הוא גר. יש מנעד של דברים, אבל אני לא רוצה לקבוע פה, ובטח לא לקבוע מסמרות. אני לא זה שיושב על קבלת ההחלטה, אבל זה מסודר מאוד. לא רק שזה מסודר, גם אם מישהו לא מקבל, הוא גם יכול לערער. זאת אומרת, יש סמכות שלמה מה לעשות עם כלי ירייה. יש המון בקשות כאלה, גם ערעורים וגם אחרים, אבל אני לא רוצה להכניס את עצמי למקום, כי לא קיבלו אותי, זאת אומרת, אני לא באגף כלי ירייה, אני לא יכול לתת את העניין. פה, במקרה הספציפי הזה, זה קצין הכנסת. אולי יקבלו אותך. אם אני אקבל המלצות, אז כן. נעבור לשאילתה מס' 264, של חבר הכנסת עמיחי שיקלי, היערכות מערך הכבאות למצבי שרפה ביער יתיר. אפשר לעבור לשאילתה הבאה שלי? כי אני לא רואה את זה כאן. יש פה טעות, כי מופיעות לי כאן שתי שאילתות אחרות לשר. נכון. מופיע לך: הפרעות ללוויות בנהריה. כן. פשוט יש שגיאה בשאילתה. בינתיים נעבור לשאילתה מס' 452, חבר הכנסת עמיחי שיקלי: אלימות והצתות בשכונת שמעון הצדיק. את זה יש לך. כן. זה וגם על הלוויות. נתחיל בזה, ואם נמצא את השני, תודה. בבקשה. כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, לפני כחודש נשרף רכבו של טל יושובייב, שבביתו גם היה ניסיון הצתה בשבת, תושב שכונת נחלת ��מעון. זו הייתה הפעם השמינית שהדבר נעשה. נראה כי מעשי הטרור והאלימות בשכונה ממשיכים באין מפריע, שכן המשטרה נעדרת מן המקום. רצוני לשאול: 1. כיצד פועל משרדך כדי להגביר את ביטחון התושבים בשכונה? 2. מהם המאמצים שהמשטרה עושה או תעשה במטרה ללכוד את החשודים במעשה? באמת היו כמה אירועים של הצתה וגם זריקה של בקבוקי תבערה על הבית. בעניין הזה, אני אלך מהסוף להתחלה. היו למעשה עצורים, יש שם עדיין, אני לפחות יודע שיש עצורים גם במקרה הזה וגם במקרי ההצתה. בכמה מקרים אחרים שהיו לפני כן היו חשודים שונים שנעצרו אי פה, אי שם, אבל בסוף לא הוגש לא הוגש כתב אישום, לא היו מספיק ראיות כדי להגשת כתב אישום. שאלת שאלה ספציפית, אז אני עונה תשובה ספציפית: יש שם מאמצים מאוד מאוד גדולים של המשטרה כבר תקופה ארוכה. זה לא נולד היום, זה לא נולד אתמול. בהקשר הזה, יש עצורים, היו עצורים. אני אומר עוד פעם: לא אצל כולם היה מספיק ראיות לכתב אישום. אני מקווה שאלה שנמצאים כרגע, נמצאים במעצר. גם נעשו חיפושים, נוספו עוד אמצעים וכו' וכו'. לגבי האירוע הזה, אני חושב שהאירוע הזה יגיע לכדי מיצוי משפטי, נקרא לזה כך. לגבי כל הדברים האחרים שמתרחשים שם, אתה יודע כמוני שהאירוע הזה זה אזור שאי פה, אי שם, יש גם תלונות על דברים נוספים שאני לא רוצה להיכנס לזה. אני רוצה לענות אך ורק על מה ששאלת אותי. אני יכול להבטיח לך שעושים מאמצים גדולים מאוד, מודיעיניים ואחרים, וגם מבצעיים. אני חוזר על מה שאמרתי קודם: ככל שייתנו למשטרה לעשות את העבודה בשקט, בלי להכניס את הדברים הנוספים, במידת האפשר, אני רק יכול להמליץ, כן ייטב. אני לא חושב שמה שקורה שם היום מוסיף. הנוכחות שלנו, באופן כללי, לא מוסיפה לרגיעה באזור הזה ולא מאפשרת עבודת משטרה איכותית יותר. איזה נוכחות? שוב. הנוכחות של חברי כנסת מכל הכיוונים, מכל הדברים, שמגיעים למקום הזה, לא עוזרת לעשות סדר. כמובן, כל אחד יעשה את מה שהוא מבין, אבל אני רק יכול להמליץ לחלל. תפקיד המשטרה הוא לייצר סדר במקום הלא-פשוט הזה, ולא רק במקום הזה, יש עוד כמה מוקדים נפיצים. אני יכול להבטיח לך שנעשה את מרב המאמצים על מנת שעבריינים באשר הם ייעצרו ויעמדו למשפט, יעמדו לדין וייתנו את הדין על מעשים חמורים, כמו המקרים האלה של תשע הצתות בתוך פרק זמן לא ארוך. היו גם אירועים קודמים בתקופות קודמות. שאלת מה נעשה, נעשה את המקסימום האפשרי מבחינה חוקית על מנת לא לאפשר שהדברים האלה יהיו שם. חשוב לי רק לומר שבעיניי מי שמנסה להצית בית משפחה על רקע לאומני הוא מחבל ולא עבריין. תשימו לב, אני חושב שאני משתדל, לאורך כל הדרך, לדבר על כל דבר במונחים, מאוד באנדרסטייטמנט, גם במקרה הזה. אני לא מתייג בשמות כאלה ואחרים. מבחינתי כל מי שמרים יד על מישהו הוא עבריין. אם יש מניע שמאחוריו יש דברים שצריך להוכיח אותם, אז יש סעיפים ספציפיים בחוק העונשין שבהם קוראים לדברים כמו שהם. אני כרגע לא לפה ולא לשם. משתדל לא להשתמש בטרמינולוגיה הזאת, גם כששואלים אותי. אני אומר את זה בכל תחום, אז גם בתחום הזה. תודה. אני לא יודע אם השר נערך לשאילתה מס' 264 או, יש פה עוד שתיים. יש פה גם את מערך הכבאות, שמופיע בנפרד, מערך הכבאות בשרפה וגם הפרעות ללוויות בנהריה. נכון. למה שהוא נערך, לזה נתייחס. אם זה על יער יתיר, כן. יש לך את זה? בבקשה. היערכות מערך הכבאות למצבי שרפה ביער יתיר: ביער יתיר אושרה הקמת טורבינות רוח לייצור חשמל, אשר מגביר�� את סכנות השרפות באופן משמעותי. הצפיפות של הטורבינות ומוטת הכנף שלהן עתידה להשפיע על יכולותיהם של מטוסי כיבוי להיכנס לאזור ולסייע בעת שרפות. רצוני לשאול: כיצד משרדך נערך לשינוי תוכנית הפעולה במרחב? אני אגיד משהו כללי. הקמת הטורבינה היא במסגרת של הליך תכנון ובנייה, ובו רשות הכבאות היא גורם מייעץ. הרשות לא קובעת אם הפרויקט יוקם או לא יוקם. היא נותנת חוות דעת מייעצת לרשויות. ככלל, כלל הסידורים של בטיחות באש בכבאות והצלה לעובדים הם לפי התקנים האמריקניים והאירופיים. בדרך כלל, מגיש הבקשה, במקרה הזה, אותה חברה מגישה סקר סיכונים באמצעות יועץ בטיחות אש שלה ואז מעבירים את זה לכב"ה. בין יתר הנושאים שדרושים הם מיקום, מאפיינים, מבנה פרויקט וגם מענה לתרחישים. כלומר, זה לא רק שרפות, גם פגיעת ברק, כל הדברים האלה. מה שהיה פה בפועל לגבי יכולת כיבוי מהאוויר, אני בדקתי מה המשמעות של העניין הזה. והתשובה שקיבלתי היא, וככלל, זה קיים בהרבה מקומות בארץ מאלף ואחד שיקולים אחרים, שבמקרה הזה קיימת מגבלת בטיחות לעבודה בקרבת טורבינות בטווח של 500 מטר מהכנפיים. אופן ביצוע העבודה ושיקולי הבטיחות נקבעים בעיקר על ידי הטייס המוביל. כלומר, לפעמים לוקחים גם סיכונים, אבל הטייס המוביל קובע, וטווח הבטיחות הוא 500 מטר לכלי טיס. לגבי העניין הנקודתי: למעשה הוגשה בקשה במהלך חודש מאי שעבר לבדיקת תוכנית הבטיחות בפרויקט. ב-6 במאי נשלחה ממחוז דרום התנגדות להיתר המלווה. כלומר, רצינו עוד סקר סיכונים, כיבוי אש רצו עוד סקר סיכונים. ב-6 בנובמבר 2021 היזם העביר סקר סיכונים, ולאחר התייחסות נוספת הועבר סקר מתוקן, ב-25 בנובמבר 2021. כעת יש בדיקה של סקר סיכונים על ידי אנשי מקצוע בכבאות והצלה ונראה מה יהיה בסוף. זה עדיין לא הסתיים, התהליך הזה. בכל מקרה, ללא ספק יש מגבלה של 500 מטר על כיבוי מהאוויר, אבל יש עוד מקומות. גם באזור הצפון, בגלל עניינים, פשוט שווה לשים לב לזה. מכיוון שזה חדש, התחום הזה, שלא ניקלע לסיטואציה שמטוסים לא פועלים במרחב בגלל זה. לא, זה משהו שלוקחים בחשבון, בייחוד עם כל ההיערכות הנוספת שיש, למשל החלטת הממשלה האחרונה לגבי אזורי חיץ וכדומה. בכלל, בכל הנושא של כיבוי מהאוויר יש מגבלות. גם באזור הצפון ליד גבול לבנון יש בעיה של הפעלה מהאוויר. אבל לוקחים את זה בחשבון וכב"ה בהחלט שמה על זה עין. מאה אחוז. תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה מס' 434, של חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק: אירוע לינץ' ברעננה. אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, השאילתה היא על הלינץ' ברעננה. בעקבות הלינץ' ברעננה, מופיע כאן מספר התיק במשטרה, פל"א 849402/2021 רצוני לשאול: 1. מדוע השב"כ לא מעורב בחקירה, למרות אופייה הלאומני? 2. מדוע הימ"ר לא מעורב בחקירה, למרות מספרם הרב של התוקפים? 3. האם יש עצורים או נחקרים מהמשתתפים בלינץ'? 4. אם כן, כמה? 5. אם לא, מדוע? 6. מדוע הנפגעים לא נלקחו לזהות את החשודים במסדר תמונות או במסדר זיהוי? תודה. נתחיל בניסוח השאלה. מראש אני צריך כאילו להבין שהיה פה לינץ'. אז קודם כול אני אומר: לא היה פה לינץ'. אז נתחיל עכשיו בעובדות. אני אומר עוד פעם: לפעמים אנחנו קוראים לדברים בשמות, ואז כשאתה אומר משהו ואתה נותן לו שם, אתה בטוח שאתה צריך לעשות סדרת פעולות אחריה. אחרי שראיתי את השאילתה ביקשתי לבדוק על מה מדובר. מעיון בתיק החקירה עולה שלא מדובר בלינץ'. לא מדובר על משהו על רקע לאומני. מעיון בתיק עולה כי המעורבים עובדים במקום כחודש, באותו מקום עבודה. לא עלו טענות על אלימות בעבר מצד העובדים במקום, לא היו עימות קודם או הבעת דעות לאומיות בין הצדדים. מדובר באירוע אלימות נקודתי בין אנשים. עוד יצוין כי כתוצאה מהקטטה נחבלו מעורבים משני הצדדים, בדרגות פציעה שונות. כל מי שהיה חשוד בביצוע עבירה פלילית נחקר תחת אזהרה, כאלה ואחרים. עבירות מסוג זה נחקרות במסגרת תחנת משטרה. לא כל אירוע אלימות, פה לא ימ"ר, לא ימ"ם ולא כלום. תחנת משטרה יודעת לחקור. לא מדובר בחקירה מורכבת שמצריכה טיפול של יחידות מיוחדות. בנוסף לכך, הרמה הממונה המרחבית עודכנה, כמובן. העניין מטופל בחקירה והיא תישאר במסגרת התחנה. אני אומר, בשולי הדברים, שזה תפס תאוצה. ביקשתי גם לראות איך זה הגיע ללינץ' אז ראיתי, בדקתי סקירת עיתונות. כשאני רואה שאילתה, לפעמים אני שואל מאיפה זה נולד. זה נולד מכל מיני סקירות עיתונות שהגדירו את המעשה הזה כלינץ'. לכן אני מבין את השאלה, אני רק מנסה לתת את התשובה. שאלת אם נחקרו אנשים. כן, נחקרו שישה חשודים תחת אזהרה, ושוחררו בתנאים מגבילים בסיום חקירתם. ברגע שזה יסתיים, בפרקליטות תביעות יחליטו על מי וכמה ולמה להגיש כתבי אישום. טופל כמו שצריך. לא לינץ' עבירה פלילית, חמור כשלעצמו. טופל. תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה מס' 428. לא לא לא, אדוני היושב-ראש. שאלת המשך? בוודאי. לרגע הייתי אופטימי. תהיה אופטימי שיש פה חברת כנסת שרוצה לשאול שאלות. זה מאוד אופטימי. אדוני סגן השר, כאשר יש עימות בין מספר שווה פחות או יותר של אנשים משני הצדדים, אתה יכול לקרוא לזה תגרה או כל דבר אחר. אבל כאשר המונים, עשרות אנשים, מתנפלים על שניים ומכים בהם ללא רחם באמצעות כלים שאינם מיועדים להכאה בדרך כלל, כלומר, כלי עבודה מכל הבא ליד, כאשר מצד אחד התוקפים הם בני לאום אחד, כלומר ערבים, ואלה שמותקפים על ידיהם, גם אם תאמר שכך או אחרת הם החזירו מכות, היו בנחיתות מספרית עצומה: הם שני יהודים והם נחבלים באופן קשה, אז אני חושבת שאפשר בהחלט לכנות את זה לינץ'. כשאתה אומר לי שרק שישה אנשים נעצרו, אני מניחה שבתוך השישה אתה מונה גם את שני היהודים, זאת אומרת, רק ארבעה מתוך עשרות הערבים שהתנפלו עליהם נעצרו, אז אני בעצם רוצה להבין איך קרה דבר כזה. למה לא לקחו, למשל, את השמות והתמונות של כל הפועלים הערבים שהיו באותו אתר בנייה שבו התבצע הלינץ' כן, הלינץ' הזה, ואפשרו לשני המותקפים לנסות לפחות לזהות אותם? אני לא מקבלת את התיאור הנינוח הזה, כאילו שמדובר בתגרה בין קבוצה מצומצמת לקבוצה מצומצמת, כי היהודים שהותקפו העידו על עשרות ערבים שהתקיפו אותם כשהם משתמשים בכלי עבודה מכל הבא ליד. אז אני מבקשת, אם אתה מוכן בבקשה לעיין מחדש בתיק הזה ולראות, לנסות לעשות בו סדר. חברת הכנסת סטרוק, את צריכה להבין, לטוב ולרע, אני כבר לא מעיין בתיקים. אני עונה על שאילתות. אני פונה לרשויות המוסמכות ואומר: בואו, תבדקו את העניין, ומקבל עובדות. אני מניח, הנחת העבודה שלי היא שהעובדות שנמצאות בתיק החקירה הן טובות יותר ממה שפורסם בעיתון. לכן, מבחינתי, אני נותן לך את התשובה. מה לעשות, היא תשובה יבשה, יבשושית, לא עיתונאית, לא צהובה. היא לא באה בכותרת, יש לי את הכותרות. תביני, אני בודק גם מאיפה, על מה זה הסתמך, ובסוף אני שואל את השאלה. שנייה. אני אומר עוד פעם: את מתארת תיאור שאני לא מכיר אותו. אני מכיר אותו מהעיתון. בתיק החקירה, מהתשובה שיש לי, אין את התיאור הזה. יש פה תיאור של אירוע שאיננו לינץ', איננו לאומני. יש פה תיאור של קטטה בין אנשים, חמור ורע. יוגש, אני מקווה, כתב אישום. זהו. יבש, אבל זה מה יש. זה אפילו חרוז. תיאור יבש של, תודה רבה. חברת הכנסת אורית סטרוק, שאילתה 428: אירועים ביטחוניים ביישוב מעון. מזכירות היישוב מעון מדווחת על שלושה אירועים חמורים, שנשלחו בדף נפרד ביחס לכל אחד מהאירועים: רצוני לשאול: 1. האם נפתחה חקירה? 2. איזה גורם מודיעיני פועל לפענח את תיקי החקירה? 3. האם נעצרו חשודים? 4. אם לא, מדוע? 5. האם הוגשו כתבי אישום? 6. אם לא, מדוע? עכשיו שאלת אותי שאלה יבשה, אני אתן תשובה יבשה. אז ככה, לגבי האירוע הראשון, תקיפה של תושב היישוב על ידי פלסטינים בגיבוי אנרכיסטים פרו-ערבים, הכותרת מהשאילתה: נפתח תיק חקירה, הוא מנוהל בתחנת משטרת חברון. נעצרו חמישה חשודים, שוחררו ממעצרם ב-2 בדצמבר 2021 על ידי בית המשפט. התיק עדיין בחקירה. האירוע השני, תקיפה באבנים של ילד תושב חוות מעון: נפתח תיק חקירה שנוהל על ידי תחנת משטרת חברון. נעצרו ארבעה חשודים פלסטינים, ושוחררו בהמשך על ידי בית משפט צבאי. התיק מצוי בתביעה הצבאית להמשך טיפול.  חדירה לתוך שני בתים ביישוב: נפתח תיק חקירה. טופל על ידי תחנת משטרת חברון. במסגרת האירוע נכנס חשוד פלסטיני לתוך היישוב במטרה לבצע עבירות רכוש. לאחר חקירה יסודית החשוד במעצר, גובשה תשתית ראייתית ובסיומה תשתית ראייתית, ובסיומה הוגש כתב אישום כנגד החשוד, לצד בקשה למעצר עד תום ההליכים משפטיים בעניינו. התיק מנוהל על ידי התביעה הצבאית. למעשה, בכל האירועים האלה היה טיפול, נעצרו חשודים, הם נמצאים בתביעה כולם. אחד מהם עצור עד תום ההליכים, היתר שוחררו בתנאים על ידי בית המשפט. שאלת המשך. אדוני, אני רוצה לשאול שאלה שנוגעת ליישוב מעון, וגם ליישובים רבים אחרים בהר חברון, קריית ארבע וחברון. דיברתי איתך על העניין הזה גם כאן במליאה במסגרת לא פורמלית. דיברתי על כך עם השר. לצערי, הנושא הזה לא נפתר. אתם, מתוך רצון טוב, החלטתם לשפץ את תחנת כיבוי האש בקריית ארבע. ולתקופת השיפוץ, שלפי הערכה של רשות הכבאות תהיה לפחות חודשיים, העברתם את תחנת הכיבוי לגוש עציון, כשהדרך במקרה טוב, כשהכביש פנוי ולא זורקים אבנים, לא זורקים בקבוקי תבערה ואין פקקים וכו', אורכת קרוב לחצי שעה. אנחנו מדברים על חיי אדם. מהמידע שיש לי, והעברתי אותו כבר לשר, כבר ב-5 בפברואר אותר מקום חלופי לתחנת הכיבוי, בקריית ארבע. זאת אומרת, עברו יותר מעשרה ימים, 11 ימים שבהם אפשר היה להחזיר את תחנת הכיבוי לקריית ארבע על מנת לאפשר הגעה בזמן מהיר במקרים של שרפה. אנחנו מדברים שוב על הצלת חיים. ואני שואלת אותך, אדוני סגן השר, האם תיאות לזרז את העניין הזה, כדי שהחוזה הזה ייחתם מחר בבוקר, ואנחנו כבר מחר נהיה עם תחנת כיבוי בקריית ארבע, עם זמן הגעה סביר למקרים של שרפה? תודה. אני אגיד לך, אכן נפגשנו במליאה, וראש המועצה כתב מכתב לשר, ובגלל שפנית אליי, עשיתי גם בדיקת צד. למעשה, הציעו מקום שהוא מקום שלא ניתן לשים שם תחנת כיבוי. ככל שיש מקום שמאפשר אפילו בצורה זמנית לעשות תחנת כיבוי, ודיברתי גם עם נציב כבאות והצלה, היא תהיה שם. המקום שבו זה הוצע, אלא אם כן אני לא מעודכן, זה נכון לאתמול,  שנייה, תראו, חברת הכנסת סטרוק, מה אני יכול לעשות יותר מזה? כותבים לשר, את פונה אליי, אני בודק באופן פרטני. אני נותן לך תשובה פה על הבמה בשליפה, אומר לך שהמקום שראש המועצ�� הציע הוא איננו מקום שאפשר לשים בו תחנת כיבוי. מה שצריך לעשות עכשיו זה שראש המועצה ידבר עם נציב כבאות והצלה. במקום לכתוב מכתבים, שידברו ביניהם ויראו איך הם פותרים את זה. אני אומר לך שאני כן התערבתי בעניין, והמקום שהציע ראש המועצה הוא מקום שאי-אפשר לעשות בו תחנת כיבוי. את רואה, אני אומר לך את זה בשליפה בלי דף, כי אני בדקתי את מה שביקשת ממני, למרות שיש גם מענה רשמי שקיבל ראש המועצה. יש מענה. הוא קיבל מענה כתוב. תודה רבה. שאילתה 125, של חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק: הר הבית. אומנם קצת מעליב, אנחנו מדברים על שאילתה שנשלחה בנובמבר. נאסרה כניסת יהודים להר למשך ימי חג הקורבן, ובנוסף נתלה שלט ענק של החמאס. רצוני לשאול: 1. מדוע בתשעה באב התאפשרה כניסת מוסלמים להר, ואילו בחג הקורבן לא מתאפשרת כניסת יהודים? 2. כיצד נתלה שלט של חמאס ללא מפריע? מדוע השלט לא הוסר? לגבי הר הבית, אני כבר כמה פעמים עניתי לכמה חברי כנסת על העניין. רובנו יודעים שבהר הבית יש הסדרים מיוחדים שנמצאים שם כבר תקופה ארוכה, והם לא ישתנו בתקופה הקרובה, ואני גם לא יכול לשנות אותם. במועדים מוסלמיים מסוימים כמו חג הקורבן, זה לא חדש, לא מתאפשרת בכלל כניסת מבקרים להר הבית. זה לא היום, זה לא אתמול, זו לא הממשלה הזאת, זו לא הממשלה הקודמת. לא מאפשרים ביקורים במהלך חג הקורבן. הדבר הזה הוא איננו חדש. לכן אני אומר, אי-אפשר להשוות בין הדברים כי זה לא חדש. זה לא קרה היום, זה לא קרה אתמול, אפשר להתווכח על זה, אפשר לנהל דיונים תיאורטיים, בשורה התחתונה זה מה שקורה בהר הבית. זה הסטטוס קוו שקיים שם כבר הרבה מאוד זמן. דבר נוסף לגבי השלט, לגבי אותו שלט שדיברת עליו, השלט של החמאס שנתלה בהר הבית. זה דבר שנעשה, למעשה, כשבמקום נכחו על פי הערכות באותו זמן למעלה מ-20,000 מתפללים. עם סיום התפילה כוחות משטרה הסירו את השלט, הוא נלקח על ידה מהמקום. בגין האירוע נעצרו שלושה חשודים המעורבים בתליית השלט. לאחר חקירה הם שוחררו משום שלא היו די ראיות נגדם על תליית השלט. אני אומר לכם, אנחנו לא נמצאים במקום שבו הכול טוטלי, כן או לא. היה שלט, ראו את השלט, להיכנס להר הבית כשיש 20,000 איש בפנים, המשמעות של זה היא משמעות בלתי סבירה בעליל בשביל להוריד שלט. הורידו אותו אחרי. פעלו בשכל. כך אני הייתי פועל אם אני הייתי שם גם. טוב שעשו כך ולא אחרת. תודה. שאלת המשך. אדוני סגן השר, אנחנו נשארים בירושלים, אבל במקום מקביל, שעכשיו אתם אוסרים כניסת יהודים אליו, קבר שמעון הצדיק, מקום שמגיעים אליו כ-1,000 מתפללים ביום, מקום שפוקדים אותו ופקדו אותו יהודים לאורך כל שנות הגלות. תחת שלטון זר ועוין יהודים המשיכו להתפלל בקבר שמעון הצדיק. ואני שואלת איך יכול להיות שהמשטרה מונעת כניסת יהודים לתפילה באתר הקדוש הזה? ואני גם שואלת, אדוני, איך יכול להיות שהשב"כ נכנס לתמונה של ההתקפות כנגד הבית של טל יושובייב רק אחרי שהבית שלו הוצת בפעם השנייה, לא אחרי הצתת הרכב השלישית והרביעית והחמישית והשמינית והתשיעית ולא אחרי הצתת הבית הראשונה. ואתה רואה שרגע אחד אחרי שהשב"כ נכנס לתמונה, צ'יק, היו לנו עצורים. למה היו צריכים לחכות לכזה אסון? ויותר מזה, אני רוצה לשאול: למה אנחנו צריכים את כל הבלגן שיש לנו עכשיו, חברת הכנסת סטרוק, שאלת המשך אחת. מסיימת בשנייה. למה אנחנו צריכים את כל הבלגן שיש לנו עכשיו בשטח, כשכל מה שצריך זה להביא שני שוטרים שיהיו שם, במקום הלשכה של איתמר בן גביר, ובא לציון גואל? שימו שם שני שוטרים, אתם אומרים שכל המזרח התיכון יבער. תודה. חברת הכנסת סטרוק. שימו שני שוטרים ותגמרו את הסיפור הזה. חברת הכנסת סטרוק, אני מבקש שבשאילתות הבאות שלך שאלת ההמשך תהיה שאלה אחת. תודה רבה. בבקשה. אני אגיד משהו כללי. תראו, אני תמיד שמח לקבל עצות. אני אוהב לקבל את העצות האלה, אני מקבל את העצות מפה ומקבל את העצות משם, ואלה אומרים לי מה צריך לעשות ואלה אומרים מה צריך לעשות. אני אגיד לכם משהו אחד: תעשו מה שהמשטרה אומרת שתעשו, יהיה יותר פשוט. כרגע, מה שקורה שם, בשמעון הצדיק, או שייח' ג'ראח, כל אחד וזוויתו, זווית שבה הוא רואה את המקום הזה, זה היה מקום שקט, הוא הפסיק להיות שקט, ואני לא נכנס לסיבות למה. דבר אחד בטוח, ואמרתי את זה גם קודם: כל מי שבבית הזה חושב שאם הוא יגיע למקום הזה ויספר בגאווה ובגאון על תפקידו ועל מה הוא חושב על העולם ואיך לעשות אותו, ובזה הוא יביא שקט ושלווה, הוא טועה. אנחנו לא נהיה שבויים של קיצונים מכל צד שהוא. יהיה שקט במקום הזה. אם צריך לסגור מקום, ייסגר מקום. אי-אפשר לגלגל עיניים לשמיים ולהגיד כאילו זה נחת מהעולם הבא, או מהעולם הזה. אני קורא לכולם, לכל חברי הבית הזה ולכל מי שנמצא, לגלות אחריות מינימלית לביטחון של כולנו. בסוף, מי שנמצא באמצע זה אותם שוטרים שממשיכים לשאול עליהם שאילתות כל הזמן. לא יכול להיות שמי שנמצא באמצע זה טל והילדים שלו, תודה רבה. שכמעט נשרפו חיים. הם אלה שנמצאים באמצע. חברת הכנסת סטרוק. ולמרות הכול, אני חושב שיהיה טוב אם כמה שפחות חברי כנסת יבואו לעשות סיבוב פוליטי שם, זה בריא. שיבואו שני שוטרים, כל הח"כים ילכו משם. תביא שני שוטרים, אנחנו הולכים, אני מוציאה משם את איתמר. איך אני איתך? תביא שני שוטרים. חברת הכנסת סטרוק, נראה לך שאני מנהל משא ומתן מה לעשות שם, איתך או עם בן גביר? ממש לא. לא, לא, אבל לא יכול להיות שאתה אומר, תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, שאילתה 266: אירועי ירי ברמלה. טוב, זה נראה לי שובר שיאים, זו שאילתה מאוקטובר. חברים, אני רוצה להגיד לכם משהו פה, אני לא מדבר אלייך, אני מדבר באופן כללי. אומרים לי פה "שובר שיאים". אני נמצא פה כמעט כל הזמן ועונה פה לשאילתות. חברי כנסת פה מבטלים בלי חשבון, ועם חוצפה בלתי רגילה אומרים: אולי תשלח לנו את זה בכתב, אחרי שאני מחכה כאן. אני לא מדבר אלייך. אני חיכיתי פה כל לילה, סליחה. ואני לא אמורה לקבל תשובה לאוקטובר עכשיו. אם לא היית אומרת, אני לא אגיד לכם כמה דחיות אני קיבלתי, ממך, מאחרים, אלף ואחת פעמים. אז אני מבקש, אומרים לי שזה מאוקטובר? אני מזכיר, לא לך, לאחרים, לא עלייך אני מדבר, בסדר? כולם מקבלים תשובות כל הזמן, פורמלי, לא פורמלי, שאילתות או שאלות באוזן. לא צריך להגיד: האם אנחנו מקבלים תשובות, אני אומר לכם: כולכם מקבלים תשובות. כולכם, פורמלי ולא פורמלי. אדוני סגן השר, המועד האחרון היה 7 בנובמבר, אנחנו קצת באיחור, אבל בבקשה, בואי נשמע את השאילתה. כן, וחבל שאין לי פה הרשימה שהעברתי ליושב-ראש הכנסת עם כמות השאילתות שלא קיבלתי עליהן מענה חודשים רבים. הנושא הוא אירועי ירי ברמלה. בלילה שבין שני לשלישי, 12 באוקטובר 2021, נורו יריות בנשק אוטומטי בשכונת עמישב ברמלה. בבדיקת המשטרה נמצאו גם רימוני יד. תופעה זו חוזרת על עצמה לצד יידוי אבנים ובקבוקים. רצוני לשאול: 1. האם הנשק אותר ונתפס? 2. האם נעצרו חשודים? אם לא נעצרו, מדוע? 3. האם החקירה מנוהלת על ידי צ��"מ או ימ"ר? 4. אם לא, מדוע? ב-12 באוקטובר בשעה 23:00 היו דיווחים על ירי שנשמע בשכונת עמישב. המשטרה שהגיעה למקום איתרה זירה של אירוע. היו שם שני רימוני הלם ותרמילי M16. התיק עדיין בחקירה, נמצא ביחידה לחקירת פשעים בתחנת רמלה. מהחקירה נעצר חשוד, אך לאחר כמה ימים הוא שוחרר על ידי בית משפט. בשלב זה הנשק שבו היה שימוש בירי לא נתפס. אלה העובדות נכון לעכשיו. רק בשביל התיקון, ב-28 בדצמבר, אדוני היושב-ראש, בשביל ניקיון הדעת פה, גם בשעות האלה, ב-28 בדצמבר הייתה אמורה להישמע השאילתה הזאת. אני הייתי כאן. חברת הכנסת סטרוק לא הייתה פה. תבדקו ביומנים. חשוב, תבדקו ביומנים, כי דברים שנאמרים כאן, חשוב שייאמרו, ואני גם אסיק את המסקנות שלי איך אני צריך להגיב על הדברים האלה. אין שיחות צד, הכול בשאילתות. אני רוצה לציין שסגן השר מופיע כאן בצורה תדירה. נדמה לי גם שהשאילתות המופנות למשרד לביטחון פנים, באופן יחסי זה המשרד שמאותגר בהכי הרבה שאילתות. רק להגיד, נכון, לא הייתי פה, היה לי בת-מצווה לנכדה שלי, סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': אני זוכר. ופעם ב- מותר לי, חברת הכנסת סטרוק, א. אני זוכר, ב. דיברנו, ג. להגיד לי עכשיו שאנחנו איחרנו בגלל שאת היית בבת-מצווה, נראה לי קצת רחוק, זה הכול. חברת הכנסת סטרוק, יש לי תחושה אינטואיטיבית שייתכן שהיית יכולה להעיר את אותה הערה על שאילתה אחרת, אבל בלי, בסדר, בואו נמשיך, בבקשה, לשאילתה 319. רגע, יש לי שאלה נוספת. יש לך שאלה נוספת. אבל אני מבקש רק שאלה אחת. אחת, בדיוק אחת. אני שמח. אני רק מציינת בכל זאת ש-28 בדצמבר הוא הרבה אחרי 7 בנובמבר. עכשיו אני רק רוצה לשאול, כיוון שאנחנו ברמלה, אולי תגלה לנו, בבקשה, אדוני סגן השר, למה עד לרגע זה השב"כ לא חוקר את תיק הרצח של דסטאו ביסט? למה? זה היה קצר מאוד. אני מבין שזו שאלה נוספת על השאילתה. את באמת חושבת שאני אענה על זה עכשיו? אני חושבת שהרבה אנשים רוצים לדעת. אוקיי. אני עניתי על שלוש שאילתות בהקשר הזה. חברת הכנסת סטרוק, שתי שאלות. חברת הכנסת סטרוק, את שאלת אותי את השאילתה הזאת כבר, ואם לא את, אז חברייך. אני עניתי כאן, גם המשפחה ישבה פה למעלה. אני הייתי כאן, ואת שאלת את זה, אז אני חושב שאת יודעת את התשובה, ואני לא אחזור על תשובות שנתתי כבר לפני חודשיים. אבל אז לא שאלתי למה השב"כ לא חוקר. תודה רבה. סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': ונראה לך שאם השב"כ לא חוקר אז אני אגיד לך פה שכן או לא? אנחנו נעבור לשאילתה 319, גם היא של חברת הכנסת סטרוק: חקירת רצח מיום 8 בדצמבר 2018. ביום 8 בדצמבר 2018 חוסל בתוך שטחי מדינת ישראל אחמד סלאמה, ככל הנראה על ידי שליחים של הרשות הפלסטינית, וזאת בשל מעורבותו במכירת קרקעות ליהודים. הרצח לא פוענח על ידי המשטרה. רצוני לשאול: 1. האם השב"כ היה מעורב בחקירה? 2. אם לא, האם לנוכח הטענות שמדובר בסיכול של הרשות הפלסטינית יאפשרו לשב"כ לחקור? תודה. אני אגיד משהו כללי פה שחוזר על עצמו לא רק אצל חברת הכנסת סטרוק, עם שאלות שונות אם השב"כ חוקר או השב"כ לא חוקר. אני אגיד את הכלל המאוד-פשוט, במקום שיש חשד למשהו לאומני, השב"כ חוקר. אני לא מוסר פרטים מה כן ומה לא, לא באיזה תיק כן ובאיזה תיק לא. זה לא עניין שקוראים להם והם באים, יש עבודה משולבת של משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי. אנחנו יודעים לעבוד ביחד, אנחנו עובדים ביחד, ולא אומרים כל מה שאנחנו עושים ביחד או לא עושים ביחד. ולכן גם בעניין הזה, לגבי עצם העניין, יש חקירה בתיק הזה. התיק הזה עדיין לא מפוענח, כמו, לצערי, תיקי רצח שלא מפוענחים בכלל מדינת ישראל. הוא נמצא בחקירה, וכשיהיו חדשות בעניין הזה כולם ידעו. תודה. אני שואלת שאלה נוספת, ברשותך. כן, בבקשה. התיק הזה מתכתב עם מקרים רבים שבהם ערבים, גם ערבים ישראלים וגם ערבים פלסטינים, נרדפים, נעצרים, מעונים, מעונים תחת חקירה של השב"כ הפלסטיני, ונרצחים, בשל מכירת קרקעות. בעצם אנחנו המדינה היחידה שבה מכירת אדמות ליהודים היא פשע, בגלל שכך החליטה הרשות הפלסטינית, ובאופן מפתיע, דווקא במדינה שלנו, שהשלטון הוא יהודי, אנחנו לא עושים שום דבר נגד הדבר הזה, נגד הרצחנות האנטישמית הזו של כל מי שמשתף פעולה עם מכירת קרקעות ליהודים. אני שואלת אותך, אדוני סגן השר, האם אתה מוכן להרים את הכפפה ולהתחיל להפעיל את המערכות כדי שישראל תיתן הגנה לאנשים שכל פשעם הוא מכירת קרקעות ליהודים? כי כרגע לא ניתנת להם שום הגנה  מענים אותם, מאיימים עליהם, שוחטים אותם, ואנחנו מתנהגים כאילו אנחנו לא רואים, לא שומעים ולא מסוגלים לעשות כלום. חברת הכנסת סטרוק, את קובעת כל מיני קביעות שאני לא יודע איך להתייחס אליהן. אני לא שותף לכל הקביעות שאת קובעת. את מדברת על עובדות שאני לא יודע אם הן עובדות. יש דברים שאת אומרת, כנראה יש לך ידע רב שלי אין. בכל מקרה, את שאלת שאלה לגבי תיק ספציפי, לגבי ימים ספציפיים, נתתי תשובה ספציפית. לגבי דברים כלליים על כל מיני דברים עקרוניים וכלליים וגדולים, אני בדרך כלל מחפש את הפרטים. הסיפורים הגדולים הם טובים לבית הזה. כשרוצים לנהל משהו אמיתי צריך לדעת על מה מדובר. כרגע שאלת שאלות כלליות, אין לי מושג על מה את מדברת. ברמה הכללית, בקריאת עיתונים, אני יכול להבין. אני לא יודע על התופעה, לא מכיר תופעת ענק כזאת כמו שאת מתארת אותה. חיברת את זה לשאילתה הזאת. אני אומר לך שיש פה תיק רצח שמטופל. שאלת אותי אם שב"כ מטפל, אמרתי לך שאני לא מתכוון להגיד מה שב"כ עושה, מה שב"כ לא עושה. בזה אני עניתי כמיטב יכולתי. תודה רבה. שאילתה 322, של חברת הכנסת סטרוק: העברת כספים לחמאס. אדוני סגן השר, פורסם כי כספים של עמותת 48 מועברים לחמאס. תלונה על כך הוגשה, ויש כאן מספר התלונה שהוגשה. רצוני לשאול: 1. איזה גוף חוקר את התלונה? 2. האם החקירה תכלול גם בדיקה של מועצת השורא ושל מפלגת רע"מ וחבריהן? 3. האם בוצעו חיפושים במשרדי העמותה? 4. אם לא, מדוע? קודם כול, שלא תחשבי שאני לא יסודי, אז אני אתן לך פה, קודם כול, התלונה נשוא השאילתה נחקרת במסגרת, המספר הוא אחר, 775851/21, לקח לי זמן לאתר את זה. לא כפי שהיה כתוב בשאילתה. היחידה החוקרת את התיק היא יחידה לחקירות הונאה מרכז. החקירה בעיצומה, אנחנו לא נתייחס לכל פרט מהחקירה הזאת וגם לכל הספינים שמלווים כל חקירה וכל דבר שמעורבבים בו כל מיני דברים. לכן הייתי מציע לא לתייג אנשים, לא לתייג מפלגות כמעורבות או לא מעורבות. דברים שאת לא יודעת, אל תגידי. זו ההמלצה שלי, זו לא הוראה שלי. אני לא נותן הוראות לחברי כנסת. ההמלצה שלי זה לדבר דברים דבורים על אופניהם ולא ללכת שבי אחרי ספינים. שאלת המשך? אני לא קבעתי שום קביעה, בסך הכול שאלתי שאלה. לא, את אמרת שזו מפלגת רע"מ, מועצת השורא. אני לא מכיר את זה. אני שאלתי. אני רק שאלתי: האם החקירה תכלול גם בדיקה של מועצת השורא ושל מפלגות, לא שאלת. אם את שואלת את זה, זו הייתה שאלה. אוקיי, אז התשובה היא: אין לי מושג על מה את מדברת, אני רק יודע שה��ישו תביעת דיבה על אלה שאמרו את זה. נחיה ונראה מה יהיה עם תביעת הדיבה הזאת. זה יהיה מעניין. טוב, בכל אופן, אני רוצה לשאול שאלת, לא, השתתפתי איתך בשיח של גזרי עיתונים, פשוט. אני רוצה לשאול שאלת המשך. בינתיים, עבר הרבה זמן, השאלה הזאת נשלחה ב-9 בנובמבר, היא הייתה אמורה להיענות ב-30 בנובמבר. אז בינתיים ב-2 בפברואר, לפני ימים ספורים, התראיין ראש העמותה הזאת, עמותה 48, לעיתון הארץ, ע'אזי עיסא, אנחנו בשאילתה אחרת או באותה אחת? אנחנו בשאילתה על עמותה 48. 322. אנחנו בשלב השאלה הנוספת. שאלה אחת, בבקשה. אני שואלת שאלה אחת, בהחלט. השאלה שלי אומרת כך: אחרי שע'אזי עיסא, ראש העמותה המדוברת, ראש עמותה 48, אמר לעיתון הארץ שהעמותה שלו עובדת בשיתוף פעולה עם עמותות בטורקיה שהן חלק ממארג ארגונים בין-לאומי, ואחרי שבאתר השב"כ שלנו, של מדינת ישראל, מופיע מידע מעניין ורחב על קואליציית הצדקה הבין-לאומית של האחים המוסלמים, האם החקירה בנוגע לעמותה 48 תיכנס גם להיבט הזה של קשריה של העמותה עם קואליציית הצדקה של האחים המוסלמים, הקואליציה הבין-לאומית? אני חושב שהייתי מאוד ברור. אני לא מדבר על דברים שקשורים לחקירה. מה שצריך לעשות בחקירה, יעשו בחקירה. תודה רבה. נעבור לשאילתה 350, של חברת הכנסת סטרוק, בעצם שאילתה אחרונה לערב זה: עמותות מטעם הרש"פ בירושלים. עמותות מטעם הרשות הפלסטינית בירושלים: עמותת החזון הפלסטיני משמשת זרוע ביצועית של הרשות הפלסטינית בתוך ירושלים לחיזוק הזהות הפלסטינית בתוך ירושלים, וזאת בסתירה לחוק היישום. לאחרונה האיחוד האירופי החליט לחלק דרכה כ-12 מיליון אירו לארגונים הפועלים למטרה זו. רצוני לשאול: 1. האם נפתחה חקירה נגד העמותה על הפרת החוק? 2. אם לא, מדוע? 3. מה בכוונתך לעשות? אני לא רוצה לקבוע פה מסמרות, אבל ביחס לכתבה שצורפה לשאילתה, היא עוסקת במימון וכספים שהועברו מהאיחוד האירופי לכמה גופים. על פניו המימון הוא לא בהכרח הפרה של חוק, למרות מה שאת אומרת. אם יתברר שכן, אז ישתמשו בסמכויות. אבל על סמך הכתבה הזאת אי-אפשר להסיק את המסקנה שהגעת אליה. מי שבודק את זה, יבדוק, ואם זה כך, יעשה את מה שנכון וצריך לעשות. תודה רבה. שאלת המשך? תראה, בשאילתה הייתי מוגבלת למילים של השאילתה, אז עכשיו אני אסביר את עצמי טוב יותר ואוסיף ואומר שבימים אלה, ב-9 בפברואר, פורסם שהאיחוד האירופי משקיע 3 מיליון שקל בפרויקטים של בינוי ושיפוץ בירושלים, בשיתוף פעולה עם משרד ירושלים ומשרד הבינוי והשיכון של הרשות הפלסטינית. עכשיו, אדוני סגן השר, יש חוק במדינת ישראל, שנקרא "החוק ליישום הסכמי אוסלו". לפי החוק הזה לרשות הפלסטינית או לארגונים שפועלים מטעמה או לזרועותיה או למשרדי הממשלה שלה אסור לפעול בירושלים. ומי שאחראי על אכיפת החוק הזה זה אתם, המשטרה. עכשיו, מה בעצם אתה מצפה, שאני אלך להגיש תלונה? מפורסם ברבים, בקולות קוראים של האיחוד האירופי, שהם מעבירים כסף לתושבים ערבים בירושלים דרך זרועות ביצוע כאלה ואחרות של הרשות הפלסטינית. זה כתוב בראש כל חוצות. מה צריך לקרות כדי שאתם כמשטרה תחקרו את זה ותעמידו לדין את מי שעוברים על חוק של מדינת ישראל? מה בדיוק צריך לקרות בשביל זה? אני, אורית סטרוק, אני צריכה ללכת למשטרה להתלונן? אני באמת שואלת. זה כתוב בעיתונים. לא רק בעיתונים, זה מפורסם בפרסומים רשמיים של האיחוד האירופי: בואו, קחו את הכסף ותקבלו אותו דרך הרשות הפלסטינית. מה עוד? אני חושב ��השאלה מובנת. השאלה מובנת, ואני אקח אותך למקום אחר, ואם התשובה מתאימה, טוב, ואם לא, גם טוב. בזמנו, כשהייתי במשטרה לפני הרבה שנים, אם הייתי קורא עיתונים ולפי זה פותח תיקים, להרבה אנשים הייתי עושה הרבה נזקים. אז אנחנו לא פותחים, המשטרה לא פותחת. שירות הביטחון גם הוא יודע לקרוא עיתונים, הוא רואה את מה שאת רואה והוא יקבל את ההחלטות הנכונות על הבסיס המקצועי. לא פותחים תיקים לפי עיתונים, ועם זה תחשבי מה שאת רוצה. אני מבין את הצורך שלך להעלות את העניין הזה. נתתי את התשובה הכי בהירה שאני מסוגל לעשות. אם יהיה בסיס לעבירה פלילית, הדברים יטופלו בתחום הפלילי ובתחום המינהלי. זהו. נכון לעכשיו לא עשו כלום, אבל אני מבין שכולם פה קוראים עיתונים ואני אומר בצורה הכי ברורה: לא פותחים חקירות לפי עיתונים. נקודה. אבל זה לא עיתון, אלה קולות קוראים של האיחוד האירופי שמזמינים את האנשים לבוא ולקבל כסף. אני חושב שנתתי את התשובה שאני יכול לתת, אנחנו לא מסכימים וזה בסדר. אני חושב שגם השאלה הייתה ברורה וגם התשובה הייתה ברורה. אני מציע לעבור לשאילתה 357, של חבר הכנסת איימן עודה: מחסום משטרתי בבקרים בכביש 9. כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר לביטחון הפנים, השאילתה מלפני כחודשיים, כתוב בה: מזה שבועיים המשטרה מציבה מחסום בכביש 9 לכיוון כביש 4 ללא סיבה ברורה. זהו כביש ראשי שעוברות בו אלפי מכוניות בבקרים וחסימתו גורמת לפקקי ענק ולעיכוב תושבי האזור בדרכם לעבודתם. רצוני לשאול: 1. מהי הסיבה להצבת מחסומים מדי בוקר בכביש 9? 2. האם יש צפי להפסקת המחסומים ופתיחת הכביש לתנועה סדירה בבקרים? אני אגיד משהו כללי גם לגבי 9, גם 57, לפעמים גם 85. יש כבישים שלגביהם יש התרעות ביטחוניות ונעשים מחסומי ביטחון במקומות האלה, בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות. בודקים שם רכבים, גם בכביש 57, גם בכביש 9. זה לא נעשה כדרך קבע, לדעתי בימים האלה זה לא נמצא, תלוי במצב הביטחוני באותה תקופה, בהתרעות הביטחוניות. אלה מחסומי ביטחון, הם פרוסים בהרבה מקומות בארץ. לפעמים זה באמת מקשה על התנועה ומייצר פקקים, מצד שני הביטחון של כולנו הוא חשוב ולכן באיזון הזה נעשים המחסומים האלה. זה לא קבוע. כלומר זה לסירוגין ועכשיו אין, כי התקשר אליי רופא מבאקה אל-גרבייה שעובד בהלל יפה, אמר לי: אני נאלץ לצאת בשעה 05:30 כדי להגיע בזמן לעבודה. אני גם תושב האזור, אני נוסע. גם אני עומד במחסומים, לא יורד אל השוליים. זה לא רק בכביש 9. כשיש התרעות ביטחוניות יש מחסומים ויש פקקים. זה המחיר של התרעות ביטחונית, לכולנו, אבל זה לא רק בכביש 9. אני יודע שאני אולי נותן לעצמי פה כדור ברגל, כי באותו זמן שזה היה ב-9, היה גם ב-57, היה ב-85 ובעוד מקומות בארץ. תודה רבה. שאילתה 379, של חבר הכנסת איימן עודה: סטטוס מעצרים של מבצע שומר החומות. כבוד סגן השר, אלפי אזרחים ערבים נעצרו במהלך מבצע שומר חומות. רצוני לשאול: 1. כמה אזרחים ערבים עדיין עצורים? 2. באילו עילות הם עצורים וכמה עצורים בכל עילה? 3. נגד כמה מהם הוגשו כתבי אישום? נכון להיום, יש 185, נכון ללפני כמה ימים, יכול להיות שזה לא מעודכן נכון להרגע, אבל יש 185 עצורים. מבחינת החלוקה של על מה הם עצורים, אז בחלק זה מעורב, אבל בעיקרון, תיאור העבירה באופן כללי: מרד והסתה למרד, 69, עבירות כלפי ביטחון, 116, יידוי אבנים, 81, השלכת בקבוק תבערה, שלושה, הסתה, אחד, התקהלות והתאגדות, 60, קטטות, שמונה, הסגת גבול, שישה, איומים, שניים, עבירות לנחלת מ��פט, 17, מטרד וחסימת, כבוד סגן השר, אתה מדבר במהירות, ואני רוצה להקשיב ולהבין מה ההאשמות. אוקיי, אני אגיד, יש 185 עצורים. אני אומר את הסעיפים המרכזיים, אבל יכול להיות שאותו עצור, יש לו כמה וכמה עבירות. זה יכול להיות גם על השלכה וגם על התקהלות וגם על המרדה. אבל אני אומר לך את הסוגים המרכזיים של העבירות שבגינן הם עצורים. למרות שזה יכול של כמה. ואגב, מאלפי עצורים? לא, לא, יש עכשיו 185 עצורים. לא, אבל השאילתה הייתה: אלפי אזרחים נעצרו. לא, לא, זה לא אלפי עצורים. השאלה היא נכון להיום מה המצב, ולכן אני מתאר את זה. על מרד והסתה למרד, 69, עבירות כלפי ביטחון, 116, התקהלות והתאגדות, 60, קטטות, שמונה, עבירות הנוגעות למטרד וחסימת דרך, 20, נגד הסדר הציבורי, 77, תקיפה והכשלת שוטר, 25, ניסיון לרצח, 17, גרימת מוות ברשלנות, שלושה, חבלה גופנית חמורה, 69, תקיפת עובד ציבור, אחד, תקיפה למעט עובדי ציבור, 32, תקיפה לשם גנבה, כנראה יש פה עבירות נלוות, גנבה, גם שמה היה. בסך הכול, מתוך כלל העצורים, אמרתי 185, נגד 179 הוגש כתב אישום. כבוד סגן השר, בפעם שעברה ענית לי שאתה לא יודע מה מספר הערבים ומה מספר היהודים העצורים. כן. אני מבקש לדעת את המספר של הערבים ושל היהודים. למשל, אצלנו בעיר חיפה, מי שהתנפל עלינו זה מתנחלים, ומלה פמיליה, אז כמה עצורים ערבים וכמה עצורים יהודים יש? אני אמרתי, עוד פעם, השאלה ששאלת אותי הפעם, אלא אם כן אני טועה, זה כמה אזרחים ערבים עדיין עצורים. אני מתייחס רגע לשאלה ששאלת. של היום. זה שאלת ההמשך שלו. אבל בכלל, אז, זאת הייתה שאלת ההמשך. אז זו שאלה נוספת. כמה עצורים ערבים וכמה עצורים יהודים יש? אז אני אומר, אני יכול להגיד לך כמה ערוצים ערבים, 185, שמהם ל-179 הוגשו כתבי אישום. לגבי עצורים יהודים, אני לא יכול לתת לך בשליפה, אבל בטוח הרבה פחות. היו הרבה פחות עצורים יהודים. לא נתבלבל. היו פחות. לפי תקנון הכנסת, זו שאלה אחת נוספת, אבל האמת, זה ממש מוזר, ממש מוזר, שכבוד סגן השר לביטחון פנים לא יודע כמה יהודים וכמה ערבים עצורים יש. אני מבקש ממך, אני רוצה לדעת. אני חושב שאפס יהודים וכולם ערבים. ככה אני חושב. טוב, לא, אבל שנייה רגע, שנייה, ברשותך. בבקשה. בפעם הקודמת, אני חושב שאתה זה ששאל, חבר הכנסת איימן, אתה שאלת, ונתתי תשובה מפורטת, כמה יהודים וכמה ערבים, זה היה לפני איזה חודש או חודש וחצי. נשאלתי עכשיו כמה עכשיו עדיין עצורים. נתתי תשובה עדכנית על כמה ערבים עצורים עכשיו. תרצה לדעת בהמשך כמה יהודים עצורים, אני מבטיח שאני אבדוק וארשום. אין לי נתון. הוא לא יכול לשלוף את זה ככה מהשרוול. אבל אני יכול להגיד לך, בשביל שלא נתבלבל, שיש הרבה הרבה פחות, כי היו הרבה פחות עצורים יהודים גם כך, כי הרבה פחות יהודים השתוללו ברחובות. זאת התשובה. אבל אני אתן לך את המספר בלי כל קשר. אני אביא לך את הנתון הזה. תודה. אבל עדיין אלפי, אוקיי, השאילתה הבאה, למרות שאני לא מסכים עם העובדות שהציג כבוד סגן השר. השאילתה הבאה, בבקשה. שאילתה מס' 380: הצתת אתר בנייה. בתאריך 5 בדצמבר 2021 הוצת אתר בנייה בבאר יעקב. במקום נמצא גרפיטי של סמל ארגון לה פמיליה עם מגן דוד, דבר המעיד על כך שמדובר בפגיעה על רקע לאומני. רצוני לשאול: 1. האם נתפסו חשודים? 2. מה הצעדים שנוקטת המשטרה לאיתור העבריינים? 3. מה הצעדים הננקטים למניעת פשעי שנאה כאלה או פשעי שנאה? חבר הכנסת עודה, בתיק הזה, לפחות פורנזית, נעשו כל הפעילויות. כרגע עדיין אין עצורים בתיק הזה ש�� ההצתה שהייתה שם, למרות שהיו שם גם הצתה וגם גרפיטי של לה פמיליה. אין עצורים. נאספו כל הפעילות, וכרגע כל הפעילות היא בעיקר בתחום המודיעיני. כרגע אין לנו עצורים בתיק הזה. חבל, אצל קבלן ערבי, עם עובדים ערבים, הפסיקו את העבודה בגלל מה שקרה שם, וחבל שאין חשודים. השאילתה הבאה, בבקשה. בבקשה, שאילתה מס' 387: תקיפת הסטודנטית באסמה מחאג'נה. כן. בתאריך 27 בנובמבר, באסמה מחאג'נה, סטודנטית לסיעוד, הותקפה בסניף מקדונלד'ס בהרצליה על ידי חמישה בני משפחה יהודים לעיני מצלמות. אין זה המקרה הראשון של תקיפת סטודנטים ערבים בערים יהודיות. רצוני לשאול: 1. האם נתפסו חשודים בעקבות המקרה? 2. אם לא, מדוע? 3. מה סטטוס הטיפול בפרשה? 4. מה משרדך מתכוון לעשות להגנת ערבים בערים יהודיות? קודם כול, על חקירת האירוע היו הרבה מאוד פעולות, וגם היה תיעוד מהמקום שם, של האירוע. זה בתוך מסעדה. ובן אדם, גם החשודה העיקרית  החשודה העיקרית במקרה הזה היא קטינה. מחומר החקירה עולה כי המתלוננת, שלמעשה עובדת שם במסעדה, הותקפה על רקע עימות בינה לבין הקטינה ובני משפחתה, שלא היו מרוצים מהשירות שקיבלו. בשלב זה של החקירה, לא נמצאו ראיות לכך שהמתלוננת הותקפה בשל מוצאה. במקרה הזה, אני לא מדבר על מקרים אחרים, על דברים אחרים, זה לא האירוע. זה אירוע של תקיפה שהיה בתוך מסעדה. למעשה, בהקשר הזה, חילופי הדברים בין המשפחה של הקטינה, למעשה, זה נחקר על ידי תחנת גלילות במהירות, במקצועיות. יש שם חשודים. בסיום החקירה יועבר תיק לתביעות להגשת כתב אישום אם יהיו מספיק ראיות, אבל למעשה כולם נחקרו בתיק הזה, באירוע הספציפי הזה. אבל אני אומר לך: ממה שאני הצלחתי לבדוק, לא מדובר על הרקע שאתה מדבר עליו. היה אירוע קשה גם כך של תקיפה של אותה עובדת, לא על רקע מוצאה, אלא על רקע דברים שקרו בתוך המסעדה. החשודה המרכזית היא קטינה. תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה מס' 410: פשיטה על ביתו של עימאד אלהוואשלה. כן. עימאד אלהוושדלה מהנגב, כן. בתאריך 21 בדצמבר 2021, לפנות בוקר, הגיע כוח רעול פנים ובלבוש אזרחי לביתו של עימאד אלהוואשלה מכפר קסר א-סיר, ללא צו חיפוש, תקף אותו בברוטליות ועצר אותו עם בנו. המשטרה הגיעה אחרי חצי שעה. רצוני לשאול: 1. מדוע לא הוצג צו חיפוש? 2. מדוע היה שימוש באלימות? 3. מי נתן את הוראת הכניסה לבית ללא צו ועם שימוש באלימות? חבר הכנסת עודה, אני גם בדקתי את השאילתה הזאת. הביצוע של המעצר היה מעצר עם צו. זה היה בכלל ביצוע של מעצר של הפללה אחרי הפעלה של סוכן סמוי. היה סוכן סמוי שאסף ראיות כנגד אותו חשוד. נכנסו לבית שלו עם צו. נכנסו שוטרים לתוך ביתו עם צו חיפוש וביצעו את המעצר שלו, אחרי שהופלל על ידי סוכן סמוי. זאת הייתה פעילות משטרתית מתוכננת. הכוח הוא כוח משטרתי ששייך ליחידה מיוחדת, ולכן הוא היה על אזרחי. הצוות, שוטרי היחידה המיוחדת, הגיעו ראשונים. לאחר מכן הגיע כוח משטרתי כחול. כל הסיפור היה עם צו. הצו הוצג לנשוא הבקשה. הצו הוכן מבעוד מועד, והשוטרים הגיעו לנשוא הבקשה והציגו את הצו כנדרש. זה לא על הדרך. זה מבצע מתוכנן שהיה לעצור אנשים שהופללו על ידי סוכן סמוי, ואני מקווה שיהיו עוד הרבה מאוד מעצרים כאלה של עבריינים על ידי סוכנים סמויים, כמה שיותר. שאלה נוספת, בבקשה. כבוד סגן השר, למה לא הוצג הצו? למה האלימות? כוח משטרתי, אבל, כבוד השר, אני רוצה לשאול, בבקשה. בבקשה. כוח משטרתי גדול, לפנות בוקר, אין אנשים, למה להשתמש באלימות? האם זה חלק מהמשילות בנגב? חבר הכנסת עודה, אני אומר עוד פעם: אני לא אוהב לדבר בכותרות גדולות. מדובר פה בחשוד שביצע עבירה ושהופלל על ידי סוכן סמוי. נכנסו אליו עם צו, הציגו לו את הצו. מה שחסר לך בנתון שאתה יודע, הוא גם תקף את השוטרים. הוא נעצר. הוא נעצר כמו שצריך להיעצר. אני אומר לך, אני מעודד את הפעילות הזאת בדרום, בצפון ובמרכז. עבריינים, סוחרי סמים, סוחרי נשק, צריכים להרחיק אותם מהחברה. המשטרה תעשה את העבודה שלה הכי טוב, הכי אגרסיבי שאפשר, מול העבריינים האלה. במקרה הזה, אני חושב שטעות בידך. הוצג צו. זה הפללה על ידי סוכן. אני מניח, אני לא יודע, שאותו אחד שפנה אליך עדיין עצור. תודה רבה. שאילתה מס' 423: סגירת תיק החקירה על הריגתו של מוסטפא יונס. כבוד סגן השר, מוסטפא יונס, לקוי בנפשו ומטופל פסיכיאטרי, נורה למוות על ידי מאבטחים בבית החולים תל השומר. התיק נסגר ביום 21 בדצמבר. רצוני לשאול: 1. מהן תוצאות החקירה? 2. מי נתן את הפקודה לירות? 3. מה ההנחיות לפתיחה באש נגד בעלי מוגבלויות? 4. האם היורה הושעה? 5. אם לא, מדוע? האירוע הזה היה באמת אירוע, כולנו ראינו אותו, או את חלקו, גם בזמנו כאשר הוא קרה,קשה. אבל אתן את התיאור, הוא יהיה קצת ארוך, אבל אני אתן את התיאור, כי זו שאלה חשובה. ב-13 במאי 2020 היה אירוע בבית החולים תל השומר, ועלה כי המנוח, מוסטפא יונס, שהיה ביחד עם אימו, איים בסכין על אדם מבוגר לאחר שזה העיר לו כי הוא אינו עוטה מסכה כנדרש. האירוע דווח לאיש ביטחון בבית החולים והוא החל בסריקות. הרכב שבו ישבו המנוח ואימו אותר במחסום ביציאה מבית החולים. איש אבטחה של בית החולים ניגש, והמנוח יצא מהרכב, תוך שהוא אינו נשמע להוראות המאבטח, ונראה שהוא שולף סכין שהייתה ברשותו, ובין השניים החל מאבק פיזי. למקום הגיעו שלושה מאבטחים נוספים, ומאבטח אחד התיז על המנוח פלפל, פעולה שלא הפסיקה את האירוע. המנוח הצליח לדקור פעמיים את אחד מאנשי האבטחה. מאבטחים שעמדו בסמוך ירו במנוח ירי שהביא למותו, לצערנו. האירוע התקבל במוקד המשטרה. מייד עם הקבלה, הגיעו לזירה, וכו' וכו', והיה תיק חקירה. מהעדויות עולה כי לא ניתנה כל הוראה לביצוע הירי, מסיבה פשוטה: עולה כי לאור הסיטואציה שבה נשקפת סכנת חיים מוחשית ומיידית לזולת, וזה התפקיד של המאבטחים, פעלו המאבטחים באופן עצמאי ובהתאם לנוהלי פתיחה באש. התיק נסגר, וב-17 באוקטובר החליטה פרקליטה במחוז תל אביב על גניזת התיק כנגד המאבטחים החשודים בירי בעילה של חוסר אשמה, זאת, בהתאם לתמונת הראיות שנאספה בתיק. יש הנחיה לגבי פתיחה באש כנגד בעלי מוגבלויות, אבל במקרה הזה, יש נוהל מסודר, קבוע, בנוהלי אג"ם. אני חייב להגיד לך, חבר הכנסת עודה, אומנם השעה מאוחרת: בסוף, כשרץ אליך בן אדם עם סכין, אתה צריך לעשות הכול להגן על הסביבה שלך. זה מה שהם עשו, ולכן התיק גם נסגר. היו כמה תנאים הכרחיים. המאבטח זיהה את היריב, אמצעי, זיהה כוונה מצד אותו יריב, נשקפה סכנה מוחשית ומיידית ונדרשה פעולה מיידית להגן על חיי המאובטחים. ואין גם דרך אחרת למנוע את הפגיעה. המאבטחים שביצעו את הירי לא הושעו, וזאת לאחר שחקירת האירוע העלתה כי המאבטחים שביצעו את הירי פעלו כדין. ראוי לציין שהייתה קבלת תמונה ראשונית של המקרה והיו גם לאחר מכן כמה ישיבות. היה חשוב לי גם דבר נוסף, בגלל השאילתה, ולכן גם ביררתי טרם המענה לך, חבר הכנסת עודה: למעשה, ראש מחלק תשאול מרחב דן מסרה, נציגי הפרקליטות במחוז תל אביב פלילי נפגשו עם נציגי המשפחה ועורכי דינם טרם גניזת התיק. במהלך הפגישה הוסברה להם סיבת הגניזה. ולאחר ביצוע הגניזה הם, כמובן, צילמו את התיק במלואו והגישו ערר למחלקת ערערים בפרקליטות המדינה. כלומר, ההחלטה של הפרקליטות הייתה, ציטטתי רק חלקים קטנים ממנה. היה חשוב שגם נפגשו עם המשפחה. החומר בידי המשפחה. הם הגישו ערר, זה עניין משפטי, שהם יצטרכו לקבל עליו את ההחלטה. אבל במקרה הזה, נכון לרגע זה, התיק נסגר כדין בחוסר אשמה כלפי המאבטחים. תודה רבה. שאלה נוספת: כבוד סגן השר, זה לא מוזר שירו על בן אדם בעל מוגבלות והיורה לא הושעה מהעבודה עד לסיום החקירה, למשל? זה לא מוזר? אתה שואל אותי שאלות על מוזרות. אני מדבר איתך על זה שהם נמצאים בעבודה מאחר שהתיק נסגר נגדם מחוסר אשמה. המקרה הוא מקרה כאוב. אבל בסוף, כשרץ אליך בן אדם עם סכין, אתה לא בודק כרגע מה מצבו, מוגבל או לא מוגבל. היו, לצערי, אירועים כאלה גם בעבר, לא תמיד יש את הזמן. אני לא עונה במקומם, אני עונה לך על שאלת המוזרות. כשרץ בן אדם עם סכין, אתה צריך להגן על הסביבה שלך. המקרה הוא מקרה עצוב. בכל מקרה נעשתה בו בחינת עומק, גם על ידי הפרקליטות, והם קיבלו את ההחלטה המקצועית שהם קיבלו על סמך שיקול דעתם המקצועית, ולא מתוך כל שיקול אחר. אני מקבל את ההחלטה המקצועית. אני לא אינסטנציה שיפוטית מעליהם. המשפחה קיבלה את החומר, יפנו למי שיפנו, ואם יקבלו החלטה אחרת, יקבלו החלטה אחרת. אבל כרגע, התהליך כולו באמת נחקר לעומקם של דברים. ולא פחות מזה, גם דיברו עם המשפחה. הדבר תמיד חשוב  גם במקרים כואבים, לדבר ולהסביר למשפחה. זה דבר שנעשה. תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה האחרונה לערב זה, חבר הכנסת עודה: מחאות תושבי הנגב. כבוד סגן השר, בתאריך 13 בינואר 2022 נקטה המשטרה כוחניות בפיזור הפגנות תושבי הנגב הערבים, כולל מעצרים המוניים. אני הייתי נוכח ואני עד למה שקרה. רצוני לשאול: 1. כמה נעצרו? כמה קטינים וכמה נשים? 2. אילו אמצעים ננקטו לפיזור ההפגנות? 3. מה סוג הגז המדמיע שרוסס ומתי הוא נכנס לשימוש? 4. מה היו ההנחיות לפיזור ההפגנות ומי נתן אותן? קודם כול, נתחיל במספר האירועים. בזמנו הוגשה בקשה על ידי עו"ד טלב א-סאנע לקיום מחאה של עד 500 איש במחלף מולדה. בבוקר המחאה בוצע סיור שטח יחד עם חבר הכנסת טלב א-סאנע, בהשתתפות מפקד תחנה ואנשים נוספים. סומן שטח המחאה. חזרו על התנאים בפני כולם. סומן שטח מספיק גדול, שיוכל להכיל את כל המשתתפים תוך שמירה על ביטחונם. הוסבר למגיש הבקשה כי המשטרה לא תאפשר חסימה של ציר 31, שהוא אחד מהצירים הראשיים בנגב. מגיש הבקשה קיבל את הדברים האלה ולקח אחריות על התנאים. סמוך לשעה 14:00 נערך כוח משטרה לקליטת המפגינים. לאחר כמה דקות החלו להתקהל מעל 700 מפגינים, ובהם צעירים ונשים. שוטרים הכווינו את הציבור להיכנס למתחם, ורובם נכנסו בהתאם להכוונה. כמה דקות לאחר הגעת אנשי ציבור ופוליטיקאים החלו קריאות של דוברים ברמקול שהוצב במקום אשר הלהיטו את הרוחות. הציבור שהתאסף במקום החל ביידוי אבנים, במוקדים בודדים, לכיוון השוטרים הפרוסים בהיקף ההיערכות. במהלך כל העת שוטרי סיור ובעלי תפקידים פעלו בהידברות וכיוונו את הציבור לחזור לתוך המתחם. לאחר חצי שעה, כאשר כמות המפגינים גדלה ויצאה מהתיחום שסומן, פנו נציגי המשטרה למגיש הבקשה בבקשה לשלוט בציבור. מגיש הבקשה לא השתלט על הציבור, ולאחר דקות מועטות פרץ כלל הציבור לציר 31 וחסם את תנועת הרכבי�� משני הכיוונים. מפגינים עצרו את השוטרים, חסמו את הכביש, הפחידו נהגים, טיפסו על מעקה ההפרדה, חסמו את הנתיב הנגדי, רכבו על גבי סוסים על הכביש בתנועה, ואחרים יידו אבנים לכיוון השוטרים. התקבלו דיווחים כי מתבצע יידוי אבנים לכיוון כלי רכב שנתקעו על כביש 31 עקב חסימת ציר. מדובר ביום חמישי אחר הצוהריים, עת הכביש עמוס ברכבים של עוברי אורח. הכוח היה בין כלי הרכב האזרחיים למפגינים, תוך סיוע בניידות תנועה, כרזו למפגינים את נוסח האזהרה הרגיל, ואמרו להם: תתפנו עוד עשר דקות. המפגינים המשיכו בהתפרעות אלימה תוך חסימת הכביש. לקראת סיום הזמן שניתן על ידי מפקד ההיערכות, החל יידוי אבנים וסלעים לעבר השוטרים. בתגובה החלו הכוחות להשתמש בכוח, באמצעים לפיזור מתפרעים, תוך צמצום היכולת לפגוע באזרחים. ציר 31 היה חסום לתנועה בשני הנתיבים במשך ארבע שעות עקב הפרות סדר ויידוי אבנים. מפגינים התפנו לשטח פתוח לכיוון דרום, וחלקו הארי התעמת עם כוחות המשטרה שעות ארוכות ביידוי אבנים. בוצע שימוש במכת"זי מים, רימוני הלם, כדור ספוג, גז מדמיע, וזאת רק לאחר התנהגות אלימה של המתפרעים ויידוי אבנים. שימוש באמצעים מתבצע באישור מפקד מרחב. יובהר כי מלכתחילה שימוש בכוח או אמצעים מתבצע רק לאחר התנהגות אלימה. במהלך ההתפרעות האלימה ויידוי האבנים על שוטרים נעצרו 15 בגירים, שלושה קטינים ואישה אחת, ומהם 11 נעצרו עד תום ההליכים ושמונה שחררו. דווחו כמה אירועים של יידוי אבנים על אזרחים בציר 31, אך לא דווח על פציעות. מתחילת ההפגנה ועד סיום אותו היום, ב-13 בינואר, טופלו בחקירות תחנת עיירות שמונה תלונות בדבר נזק כתוצאה מאירועי יידוי אבנים. סיום האירוע, בזירת האירוע, היה שש שעות מתחילת ההפגנה. אני אומר לחברי חבר הכנסת איימן עודה: היתרון שלכם עליי הוא שלעיתים אתם נמצאים שם. החיסרון שלכם עליי הוא שאתם לא באמת, לעיתים, רואים את כל התמונה כולה, כי בהפגנה או באירוע אתה יכול להיות במקום אחד, ובמקום שהוא 300 מטר ממך יהיה גם משהו אחר. לכן מה שאני אומר בעניין הזה, ואני אומר על שאלה ממוקדת ששאלת בסוף, אחרי כל התיאור שנתתי: אותם 15 בגירים ושלושה קטינים ואישה אחת שנעצרו, אם אני זוכר נכון, גם נלקחו להארכת מעצר ראשונית עוד באותו הלילה. באותו הלילה נלקחו להארכת מעצר. כפי שאמרתי קודם, 11 מהם עצורים עד תום ההליכים עד היום. 11 עדיין עצורים עד תום ההליכים. הוגש כתב אישום, והם עצורים. כבוד סגן השר, מחאה אזרחית לסוגיה, לדעתי לפחות, היא צודקת לחלוטין. צעירים נעצרו עד עכשיו, עד תום ההליכים. אני פונה לכבוד סגן השר: צריך לעשות את הכול, את הכול, בשביל להקל על הצעירים הללו. אני אומר לחברי איימן עודה: אני חושב שאני, אתה יודע שאני מתעסק היום עם הפשיעה בחברה הערבית, וזה חלק מהאירוע. זה לא רק האירוע. זה לא רק העניין של מחאה לגיטימית, מחאה לגיטימית. אני הראשון, כבוד סגן השר, יש הבדל תהומי בין אנשים שמתעסקים בפשיעה, ואני רוצה שאתה תצליח בתפקיד שלך, לא, אבל, לבין אנשים שנאבקים למען האדמה שלהם. הבדל עצום. אבל, איימן, אני אומר: אנחנו, לטעמי הם אנשים שיש להם עמדה פטריוטית שצריך לכבד אותה. אני מכבד כל אחד. אני פחות מכבד אנשים שזורקים אבנים, ואני פה בקול רם לכולם: מי שיזרוק אבנים, מי שיתקוף שוטרים, ייעצר עד תום ההליכים, לא 11, 100, לא 100, 1,000. בלי כל קשר, אתה ואני שותפים על מנת להחזיק חוק וסדר. מחאה, כן, ויכוח ציבורי, כן, לזרוק אבנים, לא. כל מי שיזרוק אבנים על רכב ייעצר עד תום ההליכים, אחת דינו. חבל שהמשטרה התנהגה בברוטליות שם, חבל. אני מאשים את המשטרה לגבי מה שקרה בנגב, ממש מאשים אותה, כי אני הייתי שם וראיתי שאין להם סבלנות לחכות עוד חמש דקות או עשר דקות. אחרת, הכביש לא היה נסגר לארבע, חמש ושש שעות. היינו מגיעים למתווה מסוים. אני יכול להגיד רק דבר אחד בהקשר הזה, ואני לא יודע מתווה או לא מתווה: אני יודע שמי שמרים יד על שוטר ייעצר. נקודה. תפקיד כולנו, כל נבחרי הציבור באשר הם, שהשוטר לא ירים יד על ילדים קטנים.  הוא להגיד לכולם שאנחנו רוצים מדינה אוכפת חוק ושומרת חוק. כולנו באותו צד, לא בשני צדדים של המטבע. טוב. תודה רבה. אדוני סגן השר, אני רק רוצה לציין, או להודות על התשובות המפורטות והקונסטרוקטיביות. אני חושב שהמוסד הזה של שאילתות הוא מוסד חשוב. הוא לא מן הפה לחוץ, וההתייחסות הרצינית ראויה לציון. תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ' באדר א' התשפ"ב, 21 בפברואר 2022, בשעה 16:00.
\ No newline at end of file