diff --git "a/11373/raw.transcript.txt" "b/11373/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/11373/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,2030 @@
+תשע"א, 3 בחודש ינואר 2011, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת לשבוע זה. 
+
+ עדיין לא נמצא כאן השר המשיב על הצעות האי-אמון, אבל קודם כול יש לנו הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11) (פרסום תצלומו של נפגע או נפטר), התשע”א–2011, של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני; הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע”א–2011, של חברי הכנסת ציון פיניאן, יעקב אדרי ואופיר אקוניס. 
+
+ לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/2809/18 וכלה בהצעת חוק פ/2830/18 – הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הוספת נציגי ציבור למועצה, ניהול פרוטוקול ופרסום), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת איתן כבל, ניצן הורוביץ, גאלב מג'אדלה, זאב בילסקי, אורית זוארץ וגדעון עזרא; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – אישור על קבלת מסמכים לפטור מטעמי הכרה דתית), התשע”א–2011, מאת חבר הכנסת יעקב כץ; הצעת חוק חינוך לבריאות התלמיד, התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת יואל חסון, אריה אלדד, רחל אדטו ועפו אגבאריה; הצעת חוק המים (תיקון – תעריפים מופחתים לצרכן זכאי), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת מרינה סולודקין ושלמה מולה; הצעת חוק דיור סוציאלי במרכז הארץ, התשע”א–2011, מאת חברות הכנסת מרינה סולודקין ומירי רגב; הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (תיקון מס' 4) (תיקון – דחיית תחילה לעניין מכל משקה אלכוהולי), התשע”א–2011, מאת חבר הכנסת יצחק וקנין; הצעת חוק הקרימינולוגים, התשע”א–2011, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – מסירת פרטי גולש בידי ספק שירותי אינטרנט), התשע”א–2011, מאת חבר הכנסת מאיר שטרית; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – מנגנון איזון בקרנות פנסיה ותיקות שבהסדר), התשע”א–2011, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק לשכת עורכי-הדין (תיקון – הגנה על מתמחים), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת אורי אורבך וזבולון אורלב; הצעת חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי) (תיקון – דמי נסיעה למתנדב בשנת שירות), התשע”א–2011, מאת חבר הכנסת שלמה מולה; הצעת חוק יום המשפחה הלאומי, התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת אנסטסיה מיכאלי, אברהם מיכאלי וזבולון אורלב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לאזרח עולה ולקטין חוזר), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת יואל חסון וכרמל שאמה; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – איסור הפליה בפיקוח על מצרכי מזון), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת דב חנין ושלמה מולה; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – השקעה בשידורים ובהפקות בשפה האמהרית), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת יריב לוין וציון פיניאן; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – איסור על קנסות יציאה), התשע”א–2011, מאת חבר הכנסת אופיר אקוניס; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת התרעת שמע לנהג ולנוסע שלידו הלא-חגורים), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת רוברט טיבייב, כרמל שאמה, נסים זאב, יעקב כץ, ציון פיניאן, רוברט אילטוב וניצן הורוביץ; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – עסקה בחיוב מתחדש באמצעות סליקה סלולרית), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, כרמל שאמה, אורי מקלב, זאב אלקין, יריב לוין, מיכאל בן-ארי, אברהם מיכאלי, עמיר פרץ וגאלב מג'אדלה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון – תשלום בשל פינוי באמצעות מסוק), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת ישראל חסון, יריב לוין, נסים זאב, יעקב כץ, עמיר פרץ, איתן כבל, אורית זוארץ ואורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – עידוד לימודי הנדסה ומדעים), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת רוברט אילטוב, דוד רותם, זאב אלקין, פניה קירשנבאום, אלכס מילר, רוחמה אברהם-בלילא, כרמל שאמה, משה מטלון, ליה שמטוב, אנסטסיה מיכאלי, חמד עמאר, אופיר אקוניס, רחל אדטו, אמנון כהן, יעקב כץ, ציפי חוטובלי, רוברט טיבייב ודוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע, התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – מכירת נכסי חללי מערכות ישראל או חללי פעולות איבה וטרור על-ידי יורשיהם או יורשי יורשיהם), התשע”א–2011, מאת חבר הכנסת שלמה מולה. 
+
+דוח ביקורת של מבקר המדינה, של האגף לתפקידים מיוחדים. תודה.
+
+ תודה למזכירת הכנסת. 
+
+
+
+
+ רבותי, לפנינו שתי הצעות אי-אמון, האחת של סיעת קדימה והשנייה של סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד, המבקשות להביע אי-אמון בממשלה, ואני מזמין את חברת הכנסת, השרה לשעבר, רוחמה אברהם-בלילא, לבוא ולנמק את הצעת האי-אמון של סיעת קדימה, שכותרתה: ראש הממשלה מונע משיקולי שרידות פוליטית על חשבון הכרעות משמעותיות לגורל המדינה ואזרחיה, כלשון הבקשה שהוגשה להבעת אי-אמון. ישיב כבוד השר גלעד ארדן בתפקידו כשר המקשר. בבקשה, גברתי. 
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, גברתי יושבת-ראש האופוזיציה, אני אומַר, גם אדוני – – –
+
+
+ ראש האופוזיציה. 
+
+ ראש האופוזיציה. אני אומַר – – 
+
+
+ יושב-ראש יש לכנסת. 
+
+
+ – – גם אדוני ראש הממשלה, והכיסא ריק, כמו כל הממשלה הזו שלא באה לכאן. בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה, אני מקווה שהתעוררת. אני מקווה שהתעוררת באמת, שאתה ערני, שאתה מקשיב, שאתה בפוקוס – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה, שאיננו. תשמע, אני לא יודעת, אולי הוא באמת ישן שינה מתוקה. אני מקווה ששמעת חדשות וקראת עיתונים. אני מקווה ששמעת ואתה יודע על התפוסה הממוצעת של 100% בחדרי המיון ובמחלקות הפנימיות בבתי-החולים בישראל. 
+
+אדוני ראש הממשלה, כיסא ריק, האם אתה יודע שהתקציב שהגשת לבית הזה ושעבר בשבוע שעבר, ועליו הקואליציה הצביעה עם כל הכוח, הוא תקציב שאין בו אגורה שחוקה ומיותמת אחת לניהול ההתמודדות הלאומית להיערכות לרעידות אדמה? האם כאשר הכרזת, לצערי – שוב, לצרכים תקשורתיים בלבד – על העברת האחריות לרעידות אדמה למשרד הביטחון, האם התכוונת ברצינות? האם תקצבת את האחריות הזו? אדוני ראש הממשלה, האם עשית זאת מתוך דאגה או לצאת ידי חובה? אדוני היושב-ראש, הרי אתה יודע שהנושא היחיד שבו אין מודיעין מקדים הועבר לאחריות משרד הביטחון כאילו משימות לאומיות אחרות שמוטלות עליו – כמו השלמת הגדר במזרח, בניית גדר ההפרדה בדרום – הסתיימו? אדוני ראש הממשלה, האם תיקח אחריות לתוצאות ההרסניות והוודאיות של רעידת אדמה, שבוא תבוא, או שמא גם הפעם ביד אמן גלגלת את האחריות ממך והלאה? 
+
+בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה. אני מקווה שאתה ערני. האם יש לך מדיניות שחוצה אל מעבר ליום המחר, או ששוב תיכנע לכל רוח ולחץ שיוצרים דרמה? 
+
+אדוני ראש הממשלה, הבית הזה רוחש שמועות על עסקאות מדיניות למראית-עין. מתי בכוונתך לעדכן את השרים שלך ואותנו על אותו שליח זר, נושא דרכון דיפלומטי אמריקני, הוא אחד מתורמיך החשובים, הוא עושה גם בשליחותך אצל חלק משכנותינו, וכל זאת על מנת להסיח את תשומת הלב מהאתגר האמיתי, מהאתגר המדיני המשמעותי והדרמטי של השיח הציבורי הישיר עם הפלסטינים. 
+
+בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה, שאיננו – מתחת לפוך, כנראה קר לו. השלטים שלך ושל שר התחבורה עדיין מתנוססים בחוצות – רכבת העמק, מחלף אשדוד וגם נתיב הייסורים. על כולם התחייבת וחתמת את שמך. בינתיים הקרונות נשרפים, המדינה בוערת, ואתה מוביל את ישראל בכביש לשום מקום. 
+
+ בוקר טוב לך, אדוני ראש הממשלה. השפנים כבר לא יוצאים לך מהמגבעת. מטה הקסם התעקם וגם הגלימה הצטמקה בכמה מידות. האם ייתכן שאתה ישן טוב בלילה? האם עשית את הכול על מנת לדחות את הכנת העימות הקרב? האם התכוונת ביושר למלא את חובתך לשמירה על ישראל יהודית ודמוקרטית? 
+
+אדוני ראש הממשלה, הבוקר הזה הוא בוקר רע נוסף למדינת ישראל, והמוכשרים שבדובריך – אלה שהיו ואלה שעוד יהיו – לא יצליחו להקהות את התחושה שאין מנהיג בירושלים ואין, אין ממשלה בישראל. מזל שיש השר המקשר. 
+
+אדוני ראש הממשלה, אתה נמנע באופן עקבי מהכרעות מהותיות בכל התחומים. אתה נקרע ביודעין ובשמחה בין מדיניות ימנית רדיקלית של שר החוץ לבין ההישרדות של שר הביטחון. לא שמענו את קולך בסוגיית שכר המינימום וגם לא בסוגיית תמלוגי הגז; לא שמענו את קולך במחדל המתמשך של שירותי הכיבוי וההצלה בישראל, מחדל שנמשך כולו במשמרת שלך ובאחריותך. 
+
+אדוני ראש הממשלה, זהו עוד בוקר רע למדינת ישראל, עוד בוקר שבו מתדלקת הממשלה בראשותך את קמפיין השנאה והדה-לגיטימציה כנגד ישראל. הפכת מדיניות להצהרות, ממטוסים מעופפים וצילומים בצדודית מועדפת, כהרגלך. מעמדה של ישראל הגיע לשפל חסר תקדים. הפקרת את מדיניות החוץ, הפקרת את היחסים עם הגדולה שבבעלות בריתנו, הפקרת את הזירה המדינית ליוזמות של יריבים ושל בעלי עניין הפועלים כנגד האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. 
+
+תחת מדיניותך הכושלת איבדה ישראל את הלגיטימציה שהוענקה לגושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון. תחת מדיניותך נוספו עשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים. תחת הנהגתך, אדוני ראש הממשלה, שאיננו, מוקמת לנגד עינינו מדינה פלסטינית מוצהרת, הזוכה לגיבוי הולך וגדל של מדינות העולם, והכרסום במעמדנו נמשך. המדינה הפלסטינית הופכת לעובדה מוגמרת, ושוב ישראל לא משיגה דבר, אבל משלמת ביוקר.
+
+ בוקר טוב לך, אדוני ראש הממשלה, אני תוהה ממה אתה מרוצה כשאתה קם בבוקר. 
+
+
+ הוא לא. 
+
+
+ האם אתה מרוצה מתרגיל ההונאה של חוק האברכים, למשל? האם אתה מרוצה שסטודנט שסיים שלוש שנות שירות בצה"ל, ועתיד לשרת עוד 20 שנה במילואים, ממשיך להיות מופלה לרעה במדינה תחת הנהגתך? או אולי אתה מרוצה מכך שזו השנה השביעית השחונה בישראל, ומשרד האוצר ממשיך, בהנהגתך, גם השנה, לא לעמוד ביעדי ההתפלה, שעליהם הכריזה הממשלה בראשותך? אולי אתה מרוצה מכך שהסיכוי של זוג צעיר במדינת ישראל להחזיק דירה מתחרה עם יכולתו של אדם להגיע לירח? או אולי אתה גאה באלימות המשתוללת בבתי-הספר וכנגד הקשישים בישראל? 
+
+ אדוני ראש הממשלה, זה אולי בוקר טוב לך, אבל זהו בוקר פחות טוב ל-7 מיליון אזרחים, שהשלטון המקומי המספק להם את צורכי היום-יום, קורס לנגד עינינו. זהו יום לא טוב ל-7 מיליון אזרחים, שמשלמים מכיסם עבור מחדל המים של הממשלה. זהו יום רע ל-7 מיליון אזרחים שאין להם על מי לסמוך, אין להם על מי להישען ואין מי שימלא את חובתו כלפי המדינה.
+
+בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה. בכל זאת, חברי חברי הכנסת, יש כמה דברים טובים בבוקר הזה, תאמינו או לא. הממשלה מתחילה לקרטע, וסימנים ראשונים מעידים שאלה ימיה האחרונים של הממשלה בהרכבה הנוכחי. הציבור מתפכח. אפילו כתבים שהעניקו לך, אדוני ראש הממשלה, רשת ביטחון, מבינים שהיום אי-אפשר לשבת יותר מנגד. הצלחת לעורר ציבור שלם רדום, שאנן ומנותק, מתרדמתו. ואני מקווה, חברי חברי הכנסת, אני באמת מאוד מקווה, כאמא וכאזרחית במדינה הזאת, שיום יבוא ותקום מנהיגות חדשה בישראל. מנהיגות שתדאג שיהיה באמת בוקר טוב לעם ולמדינה, ולא רק לך, אדוני ראש הממשלה, למחפשי השררה בלשכתך, ולממשלתך. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא. אני מזמין את כבוד השר גלעד ארדן.
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה תענה על שניהם. ובכן, אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין, אשר ינמק את הצעות סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד להביע אי-אמון בממשלה, בכותרת: הממשלה מסוכנת לדמוקרטיה. השר גלעד ארדן ישיב, כשר המתאם וכשר המחליף את שר המשפטים, על שתי הצעות האי-אמון יחד.
+
+
+אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני הגעתי לדיון הזה בכנסת, אדוני היושב-ראש, מניחום אבלים, שיחד עם חברי, ד"ר חנא סוייד, עשינו בשעות הצהריים בביתה של ג'והאר אבו רחמה, אשה צעירה שנהרגה ביום שישי האחרון בעוד אחת מאותן הפגנות רבות, אחת לשבוע, שנערכות בכפר בילעין, נגד חומת ההפרדה. 
+
+תושבי הכפר נאבקים נגד החומה הזו בשני ערוצים. ערוץ אחד של הפגנות לא אלימות, שבהן משתתפים יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, גם מתנדבים בין-לאומיים, אחת לשבוע, ביום שישי בצהריים. ערוץ שני, ערוץ משפטי, שבו הלכו, בעזרת עורכי-דין – אגב, גם עורכי-דין ישראלים – לבית-המשפט העליון, בעתירה נגד אותה חומה שגוזלת חלק גדול מאדמות כפרם. 
+
+ לכאורה, אדוני היושב-ראש, הערוץ השני הצליח. בג"ץ החליט לשנות את תוואי החומה ולהחזיר לתושבי הכפר בילעין את רוב האדמות שנלקחו מהם. אני אומר לכאורה, אדוני היושב-ראש, כי בפועל לא קרה שום דבר. עברו שנתיים מאז הבג"ץ, החומה נשארה במקומה, משרד הביטחון מצפצף על בג"ץ – הנה אנחנו רואים את הקשר הראשון בין מה שאני אומר למצב הדמוקרטיה בתוך ישראל עצמה – משרד הביטחון מצפצף על בג"ץ, ההפגנות נמשכות, ולמרבה הצער, הדיכוי האלים והקיצוני שלהם, גם הוא נמשך. עם אש חיה, עם קליעי גומי, עם גז מדמיע בכמויות פנטסטיות. מאחד מרימוני הגז שנורו בעבר נהרג אחיה של ג'וואהר, בסאם. מציאות נוראה, מציאות מזעזעת, מציאות שאי-אפשר עוד להשלים אתה.
+
+הרוגים בשטחים, אדוני היושב-ראש, הם, לצערי הגדול, כמעט שגרה. השבוע נהרג עוד בחור צעיר – הוא לא נהרג בהפגנה, הוא בסך הכול רצה לעבור מחסום. בחור בן 21, שמו מוחמד דראגמה, נהרג במחסום הבקעה. התחקירים אומרים שלא היה לו נשק – הוא החזיק בקבוק ביד, כנראה בקבוק מים – ירו בו, ירו באוויר – – – 
+
+
+ נדמה לי שאמרו שהוא נתבקש לעצור ולא עצר. אני כמובן – – –
+
+
+ לא חשוב.
+
+
+ אני שוב אומר, אדוני היושב-ראש, כל מקרה בוודאי, בפני עצמו, יהיו טענות וטענות נגדיות, אבל המציאות שאני מדבר עליה היא מציאות של הרוגים ואנשים שנפגעים בכל שבוע. ואני אומר את הדברים האלה על מה שקורה בכיב��ש של השטחים כדי להדגיש שמי שחשב שאפשר יהיה לכבוש עם שלם ומהצד השני לקיים בתוך ישראל איזושהי בועה שבה תהיה דמוקרטיה ויהיו חירויות, ויהיה חופש ביטוי וחופש הפגנה – טעה. איך אמר פרידריך אנגלס? עם המדכא עם אחר אינו יכול להיות חופשי. ואנחנו רואים את זה. אינו יכול להיות חופשי. 
+
+ בעקבות מה שקרה בבילעין היתה הפגנה בתל-אביב, שם, למרבה המזל, לא נורו יריות ולא היה גם גז מדמיע, אבל המשטרה התנפלה – כבר בתחילת ההפגנה – באלימות, למשל, על חבר הכנסת לשעבר מוסי רז. עצרו אותו, נתנו לו סטירה. אני מניח שבכנסת יש נוספים שמכירים את חבר הכנסת לשעבר מוסי רז. אני מכיר אותו היטב. אם יש אדם לא אלים בעולם, זו הדוגמה. אתם רואים איך הנורמות האלה מחלחלות.
+
+ יונתן פולק, שהוא, אגב, אחד המשתתפים בהפגנות נגד החומה בבילעין, נעצר בשבוע שעבר, או נידון בשבוע שעבר, לעונש מאסר בפועל של שלושה חודשים, על זה שהוא השתתף בתל-אביב בהפגנת אופניים – יש בתל-אביב גם הפגנות אופניים – – –
+
+
+הוא לא מהצדיקים.
+
+
+אני אומר משהו על למה הוא נחבש בבית-הסוהר. אני דווקא חושב שהוא כן מהצדיקים, אבל לבית-הסוהר הוא נשלח בעקבות הפגנת אופניים שהיתה בתל-אביב, שהשתתפו בה פחות מ-40 איש. זה נכון – – –
+
+
+זה לא נכון, דב. הוא נשלח משום שהוא לא היה מוכן – – – עבודות שירות. 
+
+
+ מאה אחוז. נכון. הוא נשלח לבית-הסוהר מכיוון שהוא נידון לעונש מאסר, שהוא יכול היה לרצות אותו גם בעבודות שירות. הוא סירב לבצע את עבודות השירות והוא נשלח לכלא. גם עבודות שירות וגם בית-סוהר, זה בוודאי לא עונש למי שרוצה להפגין בצורה לא אלימה, בצורה, לטעמי, חוקית לחלוטין, בחוצותיה של העיר החשובה והגדולה, תל-אביב–יפו. 
+
+
+מי דן אותו למאסר?
+
+
+ בית-המשפט.
+
+
+בית-המשפט דן אותו למאסר. והנה, חבר הכנסת רותם – – –
+
+
+גם על בית-המשפט כבר יש לך טענות.
+
+
+ אתה רואה? גם לי יש טענות לבית-המשפט; לא רק לך, חבר הכנסת רותם. ואני אומר שגם לבית-המשפט מחלחלות אותן נורמות שמחלחלות בכיבוש ובבתי-המשפט של הכיבוש, ומגיעות, למרבה הצער, כן, גם לבתי-משפט בתוך מדינת ישראל הריבונית. 
+
+עמיתי חברי הכנסת, מה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה, זו – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ כבוד השר, כבוד השר. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה זו כמות שהולכת ומצטברת לאיכות חדשה. אנחנו היינו מדברים תמיד על מדרון חלקלק שאנחנו נמצאים בסכנה של החלקה בו. אדוני היושב-ראש, אני ברושם שאנחנו כבר נמצאים בצניחה חופשית. הגזענות הפושטת בחברה הישראלית היא גזענות שמחלחלת מלמעלה. היא מתחילה בדיבור הנורא על האוכלוסייה הערבית בישראל כסכנה דמוגרפית, כאויב מבפנים; זו הסתה שנמשכת בגלים של חוקים בעייתיים וגזעניים שמוצעים לכנסת, לצערי, לעתים בתמיכתה של הממשלה.
+
+ההסתה הזאת נגד ערבים, נגד זרים, נגד פליטים – אני ראיתי השבוע את המערכון ב"ארץ נהדרת", הוא היה מאוד חד בעניין התחרות שבין ליברמן וישי את מי צריך לשנוא יותר.
+
+
+ – – – היתה לפני שבועיים. 
+
+
+זה בדיוק מתאים לתוכנית בידור. 
+
+
+ חבר הכנסת זאב, לצערי, זה לא הצחיק. זה לא הצחיק כי זו פשוט המציאות. זו היתה סאטירה נוקבת אבל לא מצחיקה, כי הסתכלנו בטלוויזיה וראינו לא "ארץ נהדרת" – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, אתה מוותר על זכות הדיבור? אתה רשום פה אצלי.
+
+
+ – – אלא ראינו את דמותה האמיתית, העצובה והקשה של החברה הישראלית. ראינו את מה שאנחנו רואים במהדורות החדשות. אז דיברו בתוכנית על ליברמן ודיברו בתוכנית על ישי, אבל, חברים וחברות יקרים, לממשלה הזאת יש ראש ויש אחראי והראש הזה הוא בנימין נתניהו והוא נושא באחריות למה שקורה בממשלתו, לכל המסרים הבעייתיים, המסיתים, המסוכנים, שמתגלגלים מהממשלה הזאת למטה לתוככי החברה הישראלית, והם מתגלגלים. 
+
+ אנחנו שומעים על מכתב הרבנים, ועכשיו שומעים גם על מכתב הרבניות – ואיפה היועץ המשפטי לממשלה? כאשר רבנים שמקבלים משכורת מהמדינה עוברים לכאורה עבירה של הסתה גזענית, איפה נמצא היועץ המשפטי לממשלה? שומעים על בית-ספר שאוסר על התלמידים בו לדבר בערבית. זה מגיע, עמיתי חברי הכנסת, גם לרחובות שלנו בהפגנות מדאיגות – בת-ים, ירושלים – בגילויים של אלימות כלפי ערבים; זה מגיע מאותה גזענות גם להשתקה של יהודים, יהודים שחושבים אחרת – הקרן החדשה, האגודה לזכויות האזרח, החברה האזרחית, שחקני תיאטרון, אמני קולנוע, סופרים, האוניברסיטאות בישראל – כולם על הכוונת של התקפת הימין הקיצוני שתוקף בעצם את כל הדברים הטובים שקיימים ופעילים וטובים בחברה הישראלית.
+
+
+בחיסול מדינת ישראל.
+
+
+ שחקני תיאטרון, אמני קולנוע, סופרים, האוניברסיטאות בישראל, כולם על הכוונת של התקפת הימין הקיצוני שתוקף בעצם את כל הדברים הטובים שקיימים ופעילים וטובים בחברה הישראלית.
+
+
+כל מי שרוצה בחיסול מדינת ישראל – תקרא לזה בשמו.
+
+
+ עמיתי חברי הכנסת, לאיום על הדמוקרטיה שממשלת נתניהו מייצגת יש גם זרוע שנייה, וחשוב גם אליה לשים לב. הזרוע השנייה היא הזרוע הכלכלית-חברתית. אתם זוכרים בוודאי, עמיתי חברי הכנסת, שכשאריסטו כותב על דמוקרטיה הוא מנגיד דמוקרטיה לא לדיקטטורה, אלא דווקא לאוליגרכיה. דמוקרטיה, זהו המשטר שבו שולט העם, שולטים הפלבאים, שולטים האנשים הפשוטים. האלטרנטיבה לדמוקרטיה היא לא רק דיקטטורה אלא גם אוליגרכיה. המציאות הכלכלית-חברתית אצלנו היא מציאות של אוליגרכיה. איך אמר השופט האמריקני המנוח ברנדייס? הוא אמר: אתה יכול שיהיה לך ריכוז הכוח הכלכלי בידי מעטים, ואתה יכול שתהיינה לך חירויות פוליטיות, אבל אתה לא יכול את שני הדברים ביחד. 
+
+כשאנחנו נמצאים במציאות שבה הטייקונים מרכזים בידיהם את הכלכלה הישראלית, את השליטה בה, את העוצמה בה, ומהצד השני אנחנו רואים התקפלות של המדינה מהאחריות שלה לביטחון החברתי, לחינוך, לבריאות, לסביבה – ראו את האסון בכרמל. אנחנו רואים את הרפורמה בתכנון ובבנייה שממשלת נתניהו מקדמת, שהמטרה שלה להקל על נדל"ניסטים, על בעלי הון, לעשות כבתוך שלהם במרחב הכל-כך מצומצם שיש לנו ולהקשות על מי שרוצה להגן על הציבור, על ארגונים סביבתיים, על מתנגדים, על אלה שרוצים להגן על האינטרס הציבורי הרחב. 
+
+אנחנו רואים איך הממשלה הזאת תוקפת את המרחב הדמוקרטי לא רק בזרוע המוכרת של גזענות והשתקה, אלא גם בזרוע הפחות מוכרת, אבל לא פחות חשובה, של האיום על הביטחון החברתי ושל חיזוק הטייקונים ובעלי ההון למיניהם. 
+
+עמיתי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים במערכה גורלית. המערכה על החברה, המערכה על הדמוקרטיה בארץ הזאת היא מערכה שצריך לגייס אליה ועליה מחנה דמוקרטי רחב. המחנה הדמוקרטי הזה קיים בחברה הישראלית אבל הוא צריך לצאת החוצה, הוא צריך להתאחד, הוא צריך להבין שהחובה הבסיסית שלו היא לפעול יחד יהודים וערבים, החובה הבסיסית שלו היא לפעול יחד מעבר לחילוקי דעות אידיאולוגיים רעיוניים, מעבר להבדלי מסורות פוליטיות, מעבר להבדלים של גישות ומפלגות. צריך לייצר בחברה הישראלית מחנה דמוקרטי גדול ורחב שידע לעמוד יחד ולהעביר מסר אחר. אנחנו לא יכולים לוותר, אין לנו ארץ אחרת, והדמוקרטיה המוגבלת והמצומצמת שישנה אצלנו – אסור עליה לוותר. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. כבוד השר גלעד ארדן ישיב על שתי הצעות האי-אמון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, הייתי רוצה לפתוח בהערה או הצעה לשיפור, אדוני היושב-ראש, כיוון שפעמים רבות חברי הכנסת כועסים ובצדק על כך שגם אני כשר מקשר או שרים אחרים לא מכינים תשובה מעמיקה לנושאים שהם מבקשים להעלות. אני כמובן לא מתייחס בכך ליושבת-ראש האופוזיציה – לראש האופוזיציה – שעשתה לה מנהג קבוע, שלאחר שסיעתה מציגה את הצעת האי-אמון, היא נמלטת חיש מהר החוצה כדי לא לשמוע גם מה יש לנו לומר על מעשיה בעבר בממשלות ישראל. אבל אני חושב שבהחלט ראוי שהממשלה תדע לתת תשובה ולהכין את התשובה למעשיה ולתת דין-וחשבון לכנסת, אבל לשם כך לפחות צריך שהצעות האי-אמון ישקפו במשהו את מה שהסיעות מבקשות להציג, כשסיעה כמו סיעתו של – – –
+
+
+אבקש שבהצעת אי-אמון, כמו בשאילתא דחופה, בהצעת אי-אמון המבקשים יאמרו את ראשי הפרקים של הדברים – – –
+
+
+כן, כי כאשר סיעה כותבת שהיא רוצה להביע אי-אמון בגלל בעיות של גזענות כרגע במדינת ישראל, היא צריכה לציין על איזה אירועים היא רוצה לדבר, כדי שאם אני לוקח תשובה ממשרד המשפטים, אז אני גם אדע, מתוך כבוד לכנסת ולחברי הכנסת – – – 
+
+
+קודם כול, ההצעה שלך היא מצוינת, רק אני רוצה לציין שאם למשל היתה שאלת אי-אמון בנושא איכות הסביבה, בלי כל ספק לא היו יכולים להפתיע את אדוני.
+
+
+ זה נכון, אבל עדיין התקנון מאפשר לראש הממשלה לשלוח שר מקשר – – 
+
+
+ אין על זה ויכוח.
+
+
+– – שלא אמור להיות בקי בכל מעללי הממשלה, או הישגיה, לחלופין.
+
+ בכל אופן, אני שוב רוצה להתחיל ולענות על הצעות האי-אמון, והפעם במשולב. אני חושב שבכל שבוע באמת האופוזיציה שוברת שיאים חדשים של עלבון להבנת הציבור ולזיכרונו. מילא שסיעת קדימה, בנאומה של חברת הכנסת אברהם, כבר מאשימה אותו בפרוץ השרפה בקרון הרכבת, לא רק בכרמל, אני חושב שבשבוע הבא מן הסתם יאשימו אותו גם בהתחממות הגלובלית, או בעובדה שבישראל הטמפרטורות – אגב, אם האופוזיציה לא יודעת, הקיץ האחרון או השנה האחרונה תהיה כנראה אחת השנים הכי חמות מאז שנמדדו טמפרטורות בישראל, ואני לא בטוח שהאופוזיציה תשלול את העובדה שזה קשור לזה. 
+
+
+ אתה טוען שראש הממשלה לא אשם בזה?
+
+
+ אני לא יודע. אני בטוח שהאופוזיציה לא שוללת את הקשר. אם היא תטען, אני אשתדל לענות.
+
+
+ לשאלה זו הוא לא מוכן. הוא לא ידע שיטענו את השאלה הזאת.
+
+
+מה הממשלה עושה בעניין הזה?
+
+
+ או, היא עושה עשרות מונים יותר מכל ממשלה אחרת שהיתה קודם לכן.
+
+
+ דרך אגב, מתי נרכשו הקרונות – – –
+
+
+קדימה – – –
+
+
+ לא, אבל חברת הכנסת אברהם, כשאת לא היית כאן, גם האשימה את ראש הממשלה שהוא ישן כשפורצת שרפה בקרון הרכבת. דווקא הרעיון לנסוע ברכבת שאפשר יהיה לישון ולקרוא עיתון ולנוח – אז דווקא פה זה לא בעייתי. 
+
+אני רוצה להגיד לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, ולחברי חברי הכנסת, אני לא אומר את זה ברטינה לא על האופוזיציה ולא על התקשורת, אבל אין לי ספק שאם זו לא היתה ממשלת ליכוד, תנופת העשייה האדירה – אני לא אומר את זה בגוזמה, אני אתן כמה דוגמאות רק על קצה המזלג ��� תנופת העשייה האדירה של הממשלה הזו וקצב קבלת ההחלטות של אותו ראש הממשלה, שהאופוזיציה חושבת שאם עולים כאן כל שבוע ומשקרים כל פעם בסגנון אחר, פעם עם איזה מינוח כזה ופעם עם דימוי אחר, אז בסוף הציבור ישתכנע. אז יכול להיות שיש כמה עיתונאים שזה משכנע אותם, וזה תפקידה של העיתונות. אבל אני חושב שלציבור ברור – איך אומרים? ניכרים דברי אמת, וההיפך גם הוא נכון – כשאין דברי אמת. 
+
+אז ראש הממשלה, מאז כניסתו לתפקיד, מקבל כל הזמן החלטות, החלטות לא פשוטות. לא תמיד הן מושלמות. במשטר קואליציוני, שצריך רוב כדי למשול, לא תמיד ראשי ממשלה יכולים להחליט כל מה שהם רוצים, ואף אחד לא המציא את השיטה הזאת. דרך אגב, היה אפשר לשנות אותה, אם קדימה היו מגלים אחריות ממלכתית ומצטרפים לממשלה – אז יכול מאוד להיות שהיה אפשר גם לשנות את שיטת הממשל. 
+
+ אבל כשראש הממשלה – והרבה פעמים בניגוד לחלק ניכר ממפלגתו, כמוני למשל – נואם את נאום בר-אילן, או כצעד שאמור היה לבנות אמון, או להחזיר את הפלסטינים לשולחן המשא-ומתן, יוזם הקפאה מוחלטת, לצערי, של הבנייה בהתיישבות; או כשראש הממשלה מקבל החלטה לפנות באופן ישיר לנשיא ארצות-הברית בבקשה לחון את פולארד – מה ששום ראש ממשלה, גם לא מקדימה, לא עשה, לצערי, אפילו שגם אז חתמו כל חברי הכנסת כמעט על בקשה כזאת; כשראש הממשלה מקבל החלטה להשקיע את הסכום הנדרש כדי להקים גדר בגבולה הדרומי של ישראל; כשראש הממשלה מקבל החלטה להעלות את שארית קהילת הפלאשמורה, ברוך השם; כשראש הממשלה מקבל החלטה לשתף גם את העם ולהחליט – אם יהיה הסדר שכורך בתוכו נסיגות משטחים בריבונותה של ישראל, מחליט להעביר למשאל עם, כדי לא להרבות מחלוקת בעם, אלא לנסות לאחד את העם מאחורי ההחלטה – ואני ממש מציין כאן רק צעדים על קצה המזלג משלל ההחלטות שראש הממשלה מקבל. 
+
+אז לחזור על המנטרה השקרית והשטחית שכולנו רגילים במדינה לטפח – כן, מקבלים החלטות רק כדי לשמור על השרידות של הממשלה – נו, טוב, אז תמשיכו להגיד את זה כל שבוע. נגיע לתום חמש השנים. הכול בסדר. אבל השאלה שגם שואלים רבים בציבור היא איפה האופוזיציה; איפה האופוזיציה, באמת, שתייצר איזשהו סדר-יום אלטרנטיבי, שתציע פתרונות אחרים למהלכים שהממשלה מובילה. 
+
+ בדברים המהותיים האלה אין לאופוזיציה שום דרך אלטרנטיבית, ואפילו בנושא הבסיסי ביותר, הנושא המדיני-ביטחוני, שכל שבוע הם עולים כאן, וכל שבוע מאשימים את ראש הממשלה בכותרת השקרית שתמיד כמובן יותר נוח להאשים את עצמנו – הקיפאון המדיני.
+
+ ושוב אני אחזור ואומר, אני מחכה לחבר הכנסת הראשון מסיעת קדימה האמיצה שיעלה כאן ויגיד: אדוני ראש הממשלה, כדי להביא שלום לישראל, אנחנו דורשים ממך, מקדימה, למסור, או לוותר על הריבונות הייחודית של מדינת ישראל במקומות הקדושים, להכיר בזכותם של הפלסטינים לשיבת פליטים. 
+
+ אני מציע שסיעת קדימה תאמר מה בעקרונות שראש הממשלה הציג ומציג כל הזמן לא מקובל עליכם, איזה מהעקרונות שראש הממשלה דורש – ראש הממשלה הרי הכיר בזכותם של הפלסטינים למדינת לאום; ראש הממשלה מבקש הכרה במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; ראש הממשלה רוצה לשמור על ריבונותה של ישראל בירושלים המאוחדת; ראש הממשלה מביע התנגדות תקיפה לכניסת פליטים פלסטינים לשטחי מדינת ישראל. שתאמר סיעת קדימה באומץ מה מהעקרונות האלה לא מקובל עליה ומה לדעתה הוא העיקרון שעליו צריך לוותר כדי להביא את ��שלום המיוחל, ושתספר גם יושבת-ראש האופוזיציה מדוע לפני שנתיים, בפגישותיה הרבות בשם ראש הממשלה אולמרט כשרת החוץ, היא לא השתמשה באותה נוסחת קסם שהיתה אמורה להביא את השלום. 
+
+
+שר החוץ שלו מסכים? שר החוץ שלו יודע את כל מה שאמרת?
+
+
+ מי שקובע את המדיניות בכל ממשלה זה ראש הממשלה, כידוע לך, חברת הכנסת אדטו. וזה לא רלוונטי. 
+
+ כאשר תאמרו לנו מה הנוסחה שאתם, כמי שרוצים להיות אלטרנטיבה – היא זו שתביא את השלום, אנחנו נעמוד בבעיה, או ראש הממשלה לכאורה יעמוד בבעיה, מדוע הוא אינו משתמש באותה נוסחה. אבל אי-אפשר לאחז את עיני הציבור ולהגיד כאילו יש איזה פורמולה סודית שיושבת-ראש האופוזיציה ואתם מחזיקים בכיסכם, ואם רק העם יעשה שוב את הטעות ויחזיר אתכם לשלטון, מייד תשתמשו באותה נוסחה. למה לחכות? למה שחיים רמון יגיד לפלסטינים, לאויבינו המרים, להמתין עד אז? בואו תשתתפו בתהליך, אולי בשנתיים-שלוש-חמש שתחסכו, של האיבה בינינו לפלסטינים, על-ידי זה שתגלו לעם מהו אותו פטנט שיביא את השלום, גם ייחסכו כאן חיים רבים של אזרחים משני צדי המתרס. אני באמת מציע – – –
+
+
+אבל ביבי – – –
+
+
+ראש הממשלה.
+
+
+ סליחה, נכון – כבוד ראש הממשלה.
+
+
+ לא, ראש הממשלה. אני לא מגזים.
+
+
+ לא לא, בשיא הרצינות. כבוד ראש הממשלה – אתה צודק בהערה שלך – העדיף את השותפות הקואליציוניות על פנינו.
+
+
+את טועה, חברת הכנסת תירוש. הוא ממש לא העדיף אף אחד. הוא הזמין את כולם. אני עדיין זוכר את התמונות כיצד יושבת-ראש האופוזיציה והוא יושבים בפגישותיהם, כאשר הגברת לבני ביקשה רוטציה, ולא קיבלה אותה, ולאחר מכן זה כבר נפל על נושאים אחרים, ואני שוב חוזר ואומר, בידיעה מלאה ושלמה, שגם ברגע זה ממש ראש הממשלה ישמח מאוד אם הגברת לבני וסיעת קדימה ירצו להצטרף לממשלה. ואני באופן אישי אמרתי אפילו בכמה תוכניות טלוויזיה שברור לנו שיהיו לכך גם מחירים אישיים. אבל בשם הצורך היום בלכידות בעם, בחברה, ולקדם הרבה מאוד נושאים שקשה מאוד לקדם אותם כשהקואליציה איננה רחבה ומורכבת מכל המפלגות הציוניות – אז קשה מצד אחד לחסום את קיומה של ממשלה כזאת, ומצד שני לבקר את הממשלה שהיא לא מצליחה לקדם דברים שגם אתם לא הצלחתם, בדיוק מאותן סיבות, דרך אגב, אבל בדיוק מאותן סיבות.
+
+
+אתה כולל את ש"ס ואגודת ישראל במפלגות הציוניות?
+
+
+ לא. קודם כול, ש"ס היא כן מפלגה ציונית.
+
+
+ – – –
+
+
+לגבי המדיניות של אגודת ישראל – אני אתן להם להסביר את המורכבות של העמדה שלהם, שמצד אחד כך ומצד שני לא רוצים לכהן כשרים, אבל זה לא הנושא.
+
+ אבל מה שניסיתי להראות זה שראש הממשלה, בניגוד – – 
+
+ – – – לקח את הנוסחה של קדימה.
+
+
+ – – בניגוד לכל טענותיכם, כן מקבל כל הזמן החלטות, גם בנושאים המדיניים, גם בנושאים החברתיים – – 
+
+
+ – – – הפלסטינים – – –
+
+– – בטח ובטח בנושאים הכלכליים, ורק אמנה את זה ככותרות: הצטרפות ל-OECD; השקעות חסרות תקדים בתחבורה – 26 מיליארד שקל; חיבור צינור הגז סוף-סוף למפרץ חיפה, דבר שיוריד בעשרות אחוזים את זיהום האוויר; הצלת חוף פלמחים בניגוד לאינטרס של היזמים הנדל"ניים; עצירת קידומה של התחנה הפחמית באשקלון בניגוד לכל מה שקרה בעשור האחרון; אישור הצעדים הנדרשים לקידום מהפכת המיחזור; הקצאת 2 מיליארד ו-200 מיליון שקלים כדי לקדם תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה – – 
+
+
+ – – –
+
+
+– – הקצאת 800 מיליון שקל להעצמת אתרי מורשת לאומיים – –
+
+
+ �� – –
+
+ – – הכרעות בתחום הסלולר, בניגוד למה שאמרת, חבר הכנסת חנין – בניגוד לאינטרס של הטייקונים; הקמת ועדת-ששינסקי – בניגוד לאינטרס של הטייקונים. כל ההחלטות כמעט, בתחומים הכלכליים, היו בהתאם לאינטרס הרחב של עם ישראל ובניגוד לאינטרסים הצרים של מתי מעט. ואם היתה כאן הגינות – גם בכנסת וגם בעיתונות הישראלית – זה היה זוכה לא לפה ושם באיזה עיתון כלכלי, אלא זה היה מאפיין את כל העשייה של הממשלה הזאת שעוד לא מלאו שנתיים לכינונה.
+
+ולא בכדי, למרות כל הדמורליזציה שהבית הזה וגם התקשורת מנסים לייצר, כששואלים את אזרחי מדינת ישראל – לא דווקא מכאן, לא כשמכתיבים להם גם בשאלה את ההנחה הסמויה העגומה שמשפיעה על התוצאה, אבל כששואלים בסקרים בין-לאומיים, מסתבר שאזרחי מדינת ישראל מתייחסים לחיים כאן כאל אחד המקומות שהכי טוב בעולם – כולל גם בתוך העולם המערבי – לחיות בהם. אני רוצה לדקדק, אני לא מציין את הצמיחה הכלכלית שמבוססת על מדדים מערביים מטעים כמשהו שבאמת מאפיין הצלחה כלכלית. כי אני כבר הסכמתי לטענה שצמיחה לא בהכרח אומרת משהו על הפערים בין העשירים לבין העניים. ובוודאי שבתחום הזה יש לנו עוד עשייה רבה רבה לעשות, אדוני. 
+
+ בהקשר הזה דווקא רציתי לציין, אם כבר דיברו על פערים, כיוון שלא ידעתי על מה חבר הכנסת חנין ידבר, אז לפחות אנחנו מתקדמים בכל מיני צעדים. היום החליטה ועדת הכספים, בהמשך ליוזמה משותפת של חבר הכנסת אחמד טיבי ומשרד המשפטים, על השוואת תנאי השירות של הקאדים המוסלמים והקאדים מד'הב, הדרוזים, לתנאים של נושאי משרה שיפוטית אחרים במדינת ישראל. וזה שוב, לא כי אני רוצה לומר שהכול כבר ורוד והכול כבר טוב ואין פערים לתקן. לא, יש עוד פערים לתקן, וראש הממשלה כבר הקצה כמעט מיליארד שקלים גם לפעילות שהשר ברוורמן מוביל, כי בהחלט יש פערים תשתיתיים ביישובי המיעוטים במדינת ישראל, וחובתנו לתקן אותם ולהשלים את הפערים, בלי קשר לנאמנות של ההורים או של הסבא או הסבתא. לא רלוונטי. במסגרת זכויות אדם ואזרח, כל ילד וילדה וכל אזרחית ואזרח חייבים לקבל את אותם תנאים באופן שוויוני ממדינת ישראל, גם אם סבא שלו לחם נגד קיומה וכינונה של מדינת ישראל. זה לא רלוונטי למה שקורה היום במדינת ישראל. 
+
+ אבל מה שאני מנסה להראות, אדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת, שהכיוונים הם כיוונים שמוגדרים על-ידי הממשלה, הכיוונים הם כיוונים של צמצום פערים גם בין עניים לחלשים, גם בין מגזרים שעדיין יש בהחלט חוסר בתנאים שוויוניים כלפיהם, ובצדק נטענות טענות. אבל זה הכיוון. 
+
+
+הרי כל הדוחות – – – 
+
+
+ הכיוון הוא למעלה, הכיוון הוא חיובי, מתקבלות כל הזמן החלטות ויש עשייה, וזאת תהיה טעות קשה מאוד דווקא להקשיב לאותם אלה שכשקיבלו את ההזדמנות לא תיקנו את כל אותן עוולות שתיארתי. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני – – – 
+
+
+ לפני שאדוני מסיים, חברת הכנסת אדטו רצתה – – – 
+
+
+אני מוכרחה, מאחר שזה משודר. אני רוצה רק להעיר דבר אחד לגבי – יש לך כל הקרדיט, אני נותנת לך את כל הקרדיט לקידום הנושאים של חוף פלמחים, באר-טוביה – – – 
+
+
+ לא להיכנס לפרטים. מה השאלה? 
+
+
+ לא. מה, גם בקרדיטים שהיא נותנת לי? 
+
+
+ השר מרשה לך לציין את – – – 
+
+
+ אני לא הייתי נותנת את הקרדיט הזה לממשלה. אני בהחלט נותנת לך את הקרדיט. אבל דווקא באולם הזה יושבים דב חנין, ניצן הורוביץ – אנשים שאנחנו באופוזיציה בהגדרה, ואנחנו עזרנו לקדם את ��נושא הזה. כלומר, הנושא הזה, למרות הממשלה, למרות החלטת הממשלה. זה בהחלט לא היה בסדר העדיפויות של הממשלה. 
+
+
+אבל לשר מגיע קרדיט. אני אומר לך שלשר מגיע קרדיט. 
+
+
+ חברת הכנסת אדטו, זה לא שמכלל הן את שומעת לאו. 
+
+
+ חבר הכנסת הורוביץ, האחריות הקואליציונית חלה גם – – – 
+
+
+ בוא נגיד, חבר הכנסת חסון עשה הרבה יותר בחוק האריזות שעבר, מכל חבר כנסת אחר, כולל מסיעתי. אני לא חולק על כך. 
+
+
+זה בניגוד לעמדת הממשלה, הדברים האלה. 
+
+
+ אין מה לעשות. אי-אפשר שהנציגה שלכם תעלה ותציין המון עובדות שקורות ותגיד: זה במשמרת שלכם, ולכן האחריות היא עליכם. אז מטבע הדברים, כשאני כשר המקשר עולה להשיב, אז דברים חיוביים שקורים בזמן הממשלה, על אותו בסיס הגיוני שהאופוזיציה טענה, צריך גם אותם לייחס לפעילות הממשלה. אבל בוודאי שחברי כנסת רבים, ולצערי רובם אפילו מהאופוזיציה בקדנציה הנוכחית, תורמים רבות לקידום הנושא הסביבתי, ובלעדיהם יכול להיות שלא הייתי מצליח לקדם חלק מהצעדים. ועדיין כמעט בכל עימות שמגיע לממשלה בנושאים סביבתיים, בין אם זה חוף פלמחים או התחנה הפחמית או פליטות גזי חממה, זכיתי לגיבוי של ראש הממשלה מול שרים אחרים בממשלה ששמים את זה במקום פחות גבוה בסדר העדיפויות, ובסופו של דבר האי-אמון מתמקד קודם כול בראש הממשלה. וזה לא מפחית במאומה מהפעילות שלך בתחומי הבריאות, הגנת הסביבה, ושל חברייך, שרבים מהם אני מוקיר ומעריך את פעילותם, ואפילו כל מי שיושב כאן כרגע. אז בשם כל הפעולות והדרך והעשייה שציינתי, אני מבקש מחברי הכנסת לדחות שוב את הצעות האי-אמון. תודה. 
+
+
+ אני מאוד מודה לשר המקשר, השר לשמירה על הסביבה, השר גלעד ארדן. אנחנו עוברים לדיון הכללי הנובע משתי הצעות האי-אמון, וראשונת הדוברים היא חברת הכנסת מרינה סולודקין. ועדת הכנסת קבעה שלוש דקות, אני נותן ארבע דקות מראש, אבל לא יותר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר המקשר, חברי חברי הכנסת, צופים נכבדים, ממשלה זאת שורדת על חשבון האג'נדה הלאומית של מדינת ישראל. אני לא מתכוונת רק לכך שכל מסלולי פיתוח היחסים בינינו לבין העולם המוסלמי והערבי נמצאים במצב של הקפאה מוחלטת, עד מינוס 273 מעלות, כמו שאומרים absolute zero. 
+
+בתחום הכלכלי-החברתי, הממשלה לא רוצה או לא מסוגלת לקרוא את הכתובות שמזמן נמצאות על הקיר. אני מדברת על פערים חברתיים ענקיים ועל עוני הולך ומעמיק של חלק הולך וגדל של העם. ואני לא מדברת על אלה שלא עובדים, כגון חרדים או נשים ערביות. אני מדברת על אוכלוסייה עובדת. 
+
+ כבר לפני כמעט שנתיים הגיעו איגוד לשכות המסחר והמעסיקים – בעלי חברות כוח-אדם בתחום הניקיון – להסכמה בדבר העלאת שכר העבודה למנקות ומנקים ב-200 וקצת שקל לחודש. ומי התנגד למימוש הסכמה זו? שר האוצר יובל שטייניץ, באופן גלוי, ושר התמ"ת בנימין בן-אליעזר, באופן סמוי. כתוצאה מהתנגדות זאת הוקפא העניין. 
+
+ לאחר מכן הקואליציה עמדה על הרגליים האחוריות כדי לא להעביר את הצעות החוק להעלאת שכר המינימום במשק. וחשוב להדגיש שלקואליציה לא היה משנה אם הצעות חוק אלה הוגשו על-ידי חברי כנסת מהקואליציה עצמה או על-ידי חברי כנסת מהאופוזיציה. הצעות חוק של חיים כץ, שלי יחימוביץ ועמיר פרץ נבלמו בדיוק כפי שנבלמה הצעת החוק של מאיר שטרית, שהיתה הצעת חוק מתונה וסבירה. 
+
+ ותראו איזה פלא, בסוף השבוע שעבר חתמו ראש התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ויושב-ראש ההסתדרות עופר עיני על הסכם להעלאה דו-שלבית של שכר המינימום במשק. והם עשו זאת בלי ליידע מראש את שר האוצר. למרות שאינני חסידה של מהלכים עוקפי ממשלה וכנסת, סבורה אני שהם עשו את הדבר הנכון, כיוון שמעורבות הממשלה במקרה זה היתה בולמת את כל המהלך. 
+
+ ואם הממשלה לא רוצה להעביר הצעות חוק על העלאת שכר המינימום, כדאי שלפחות תתמוך בהצעת חוק מס עיזבון. במקום לחסוך על חשבון העובדים והגמלאים, במקום להטיל עליהם עוד ועוד מסים עקיפים ורגרסיביים, תגדילו מיסוי ישיר של העשירים. כמו כן חייבים לקצץ במימון הממשלה המנופחת, שלחלק ניכר משריה אין תחום פעולה מוגדר, ובמימון ההסכמים הקואליציוניים שמטרתם העיקרית להבטיח את הישרדות הממשלה והישרדות העומד בראשה. תודה רבה לכם. 
+
+ אבל, חברת הכנסת סולודקין, תדעי שמס עיזבון הוא מס שמטילים על בן-אדם פעמיים – פעם בחייו ופעם במותו, משום שכל כסף בעיזבון, כבר שולם עליו מס הכנסה. 
+
+
+ אבל יש מדינות מפותחות, כמו אנגליה וארצות-הברית, שיש בהן מס עיזבון, כי זה תרופה נגד אי-שוויון ועוני שהולכים וגדלים. גם במדינה שלנו, שהיתה בראשית דרכה מדינה חכמה, היה מס עיזבון עד 1981. אחר כך – אין. ועכשיו אנחנו נדהמים איזה פערים יש לנו. ומה שאני אומרת: עוני מחפיר של אלה שעובדים – זה בושה. 
+
+
+ הצרה היא שהם יעבירו את הכסף למקום אחר, שבו לא יהיה מס עיזבון. תודה רבה לגברתי. יש על זה ויכוח, כמובן, אם עושים רפורמה. 
+
+בבקשה, חבר הכנסת דודו רותם, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, המדבר בשם סיעתו, סיעת ישראל ביתנו. אחריו יעלה חבר הכנסת נסים זאב, ואם הוא לא יהיה כאן – חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס; אם הוא לא יהיה כאן – חבר הכנסת אחמד טיבי; אם הוא לא יהיה כאן – אורי אריאל, ואם הוא לא יהיה כאן – חנא סוייד, חיים אורון, אורי אורבך וג'מאל זחאלקה. אם לא יהיה אף אחד מכולם – אתה עולה אחריו. בבקשה, אדוני. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת – – 
+
+
+ נצביע – – –
+
+
+ – – בוקר טוב ל-23 חברי סיעת קדימה שכנראה עוד לא התעוררו ולכן הם לא נמצאים פה. אחר-צהריים טובים לכם. חמישה חברים מסיעה של 28 – זו הדוגמה שאתם רוצים לתת.
+
+
+ איפה הדוגמה שלכם?
+
+
+ סליחה, אני לא באתי לתקוף ולא תקפתי את ראש הממשלה עם "בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה" – – –
+
+
+ דרך אגב, אותה פרופורציה – ישראל ביתנו וקדימה הן באותה פרופורציה בדיוק – הם חמישה מתוך 28 והם שניים מתוך 15.
+
+
+ אדוני, אני לא הגשתי הצעת אי-אמון בממשלה ולא זלזלתי בראש הממשלה, שהוא עוד לא התעורר ונוח לו מתחת לשמיכה. אז מי שפוסל – כנראה במומו פוסל. זו הבעיה הגדולה. איפה אתם, רבותי אנשי קדימה?
+
+
+זה מזכיר לי את המורה שנוזף באלה שנמצאים בכיתה.
+
+
+זה באמת יום טוב למדינת ישראל, אני מוכרח לומר לכם. כי הציבור במדינת ישראל קם הבוקר ונתברר לו שקדימה איננה מנהלת את המדינה. וזה יום טוב. זה יום טוב מאוד אפילו.
+
+
+ תראה רק איזה תגבורת הגיעה. 
+
+
+ הוא רק דיבר.
+
+
+ אתם מדברים, רבותי, על מדיניות חוץ מופקרת. תגידו לי, מה היתה מדיניות החוץ שאתם ניהלתם כשהייתם בשלטון? ויתרתם בלי תנאי על גוש-קטיף והייתם גיבורים גדולים – אנחנו נעשה התנתקות וננצח. אחר כך המשכתם – – –
+
+
+ אתה היית בממשלת אולמרט, בניגוד למה שאני חשבתי.
+
+
+ אני הייתי בממשלת אולמרט כל זמן שהוא הלך בדרך הנכונה. כשהוא נסע לאנאפוליס, ואמרו לו: אל תיסע, הוא חזר בלי ממשלה. זה נכון. אבל בואו נזכור, כשאתם הייתם בשלטון מסרתם לפלסטינים מפה עם כל יהודה ושומרון, עם ירושלים – מה קיבלתם בשביל זה? כלום. 
+
+
+ ליכוד.
+
+
+ ליכוד. זה נכון.
+
+
+ ליכוד שמוכן עם ישראל ביתנו למסור את כל יהודה ושומרון, את כל ירושלים, ולהישאר רק עם דודו.
+
+
+ אל תבואו בטענות על מדיניות חוץ מופקרת. יש לנו שר חוץ שאומר בקול רם את מה שהוא מאמין בו, את מה שטוב ונכון למדינת ישראל, ובסופו של דבר, חברים, זה מה שהציבור חושב. הרי לא מה שאתם רציתם הציבור חושב, כי אילו הציבור היה חושב את מה שאתם רוצים הוא היה בוחר בכם.
+
+
+ נראה את זה בבחירות. מה זה "הוא היה בוחר"? הוא בחר.
+
+
+ הוא בחר. 
+
+
+ הוא בחר.
+
+
+ הוא בחר בכם לשבת באופוזיציה, ואני מציע שתחכו בסבלנות, כי הוא יבחר בכם פעם נוספת לשבת באופוזיציה. וזה לא נורא. תדעו לכם, לשבת באופוזיציה זה תפקיד חשוב מאוד – –
+
+
+ האופוזיציה מזככת.
+
+
+ – – תאמינו לי, זה תפקיד חשוב. 
+
+
+בלעדינו אין לך אג'נדה ליברלית. אין לך.
+
+
+ אין לי אג'נדה ליברלית. נכון, אין לי אג'נדה ליברלית. 
+
+
+ גיור זה אג'נדה ליברלית.
+
+
+ אני לא בעד – אני נגד זה שידברו על כיבוש, אני נגד זה שיטילו הכול על ההתנחלויות – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, לא כולכם. עם כל הכבוד. מי שעמד כאן ודיבר – דיבר על כך שצריך תהליך מדיני כמו שאתם רוצים. וזה לא יקרה. 
+
+
+ הרגעת אותנו, חבר הכנסת רותם. 
+
+
+ אני לא מתכוון – – –
+
+
+ אתה הרגעת אותנו.
+
+
+ חבר הכנסת זחאלקה – – – 
+
+
+ עם נאום כמו שלך – – –
+
+
+ חבר הכנסת זחאלקה, אני אוריד את זה מהזמן שלך. נתתי ארבע דקות, אבל לא יותר.
+
+
+ חבר הכנסת זחאלקה, אם הרגעתי אותך אני בבעיה קשה, כי לא התכוונתי להרגיע אותך. לא היתה לי שום כוונה כזאת. 
+
+
+ אבל ראש הממשלה שלך דיבר על תהליך מדיני בדיוק כמו שאנחנו אמרנו קודם. 
+
+
+ ולכן בא לו שר החוץ ואמר לו: אדוני, זה לא מקובל וזה לא יכול לעבור. והעובדה היא שזה לא עובר. רבותי, זה הכול – – –
+
+
+ שר החוץ בהחלט עומד – – – עם ראש הממשלה.
+
+
+ חבר הכנסת רותם, ויכוחיך עם הקהל – – –
+
+
+ אני לא מתווכח, אדוני. הם מתווכחים.
+
+
+ שמעתי, אז אני נותן לך דקה, ואל תענה לאף אחד מהם, ואני לא מרשה קריאות ביניים יותר. דקה.
+
+
+ לנושא הדמוקרטיה, רבותי. לראשונה אני שומע שכאשר בית-משפט דן אדם למאסר זה פגיעה בדמוקרטיה. אני שומע שלבוא בטענות ולהעמיד לדין את הרבנים והרבניות – זה דמוקרטי. אני חשבתי שחבר הכנסת דב חנין, כאשר הוא מדבר על דמוקרטיה, חופש הביטוי קיים אצלו, חופש האמונה הדתית קיים אצלו, שלטון החוק קיים אצלו. אבל זה לא קשור לדמוקרטיה מבחינתו. מבחינתו דמוקרטיה זה רק דבר אחד: תנו זכויות למצביעים שלי. זו לא דמוקרטיה. זה לא יעבוד במדינת ישראל, זה לא יקום ולא יהיה. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת רותם. אני מזמין את חבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+ עכשיו ממש תירגע, זחאלקה.
+
+
+ בוקר טוב לכם, חברי. 
+
+
+ כאילו אנחנו כתבנו את הנאום. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת רותם.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, איפה הבעיה שלנו?
+
+
+ קדימה, עכשיו מדבר חבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+ איפה הבעיה של מדינת ישראל, של העם היהודי? אנחנו רגילים להפריח ססמאות: "מדינה יהודית ודמוקרטית" – להעביר את זה בספר החוקים שלנו. ובזה אנחנו – שלום על ישראל. אנחנו בזה נהיה יהודים. הבעיה שלנו זה באמונה, באמונתנו על ארץ-ישראל. 
+
+ לפני שבוע, אדוני היושב-ראש, בוודאי אדוני מתפלל, כל שבת לפחות – "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אֹתה לאברהם, ליצחק וליעקב, ונתתי אֹתה לכם מורשה, אני ה'". זו ההבטחה הראשונה. אבל הפסוק ממשיך ואומר: "וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה". למה? מקוצר רוח ומעבודה קשה. עם ישראל היה באותו זמן תחת שעבוד מצרים. היה להם קוצר רוח, לא היתה להם סבלנות אפילו לשמוע את ההבטחה הזאת. מה קוצר הרוח שלנו? למה אנחנו קצרי רוח? למה אנחנו לא מאמינים? מה קרה לנו? 
+
+ אז כל ההיסטוריה שאנחנו רואים יום-יום – בואו ניקח את ההיסטוריה הקצרה שלנו – מאז שראש הממשלה אריק שרון החליט – בניגוד למצפונו – למסור את גוש-קטיף, מה קרה לנו? מה קיבלנו בתמורה? מה קיבלנו בתמורה להחזרה של דרום-לבנון? אז עכשיו אנחנו יכולים להמר ביהודה ושומרון? עם מי? עם מה? על מה? מה מובטח לנו?
+
+אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על נושא שהוא מאוד חשוב – הנושא של עקרונות היסוד למאבק נגד הדה-לגיטימציה של ישראל. היום יותר מבעבר אנחנו נמצאים תחת לחץ מסיבי של הקוורטט, וגם של המדינות הערביות המתונות, לאסור כל בנייה ביהודה ושומרון ומזרח-ירושלים, ובוודאי להסכים להקמת מדינה פלסטינית, כמו שראש הממשלה הצהיר, במסגרת פתרון של שתי מדינות לשני עמים. אפילו חברי קונגרס, ידידי ישראל, והשדולות למיניהן – כולם היום חושבים שצריכים לאמץ את ההחלטה הזאת ואת ההכרזה הזאת.
+
+אדוני היושב-ראש, אי-אפשר להתכחש לזכות היסוד של העם היהודי להכרה כילידים בארץ-ישראל. האו"ם אימץ את הנושא של הילידים עוד בשנת 2007. ואני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש, איך יכול להיות שאף ממשלה בישראל לא השכילה לדרוש את אותן זכויות של ילידים למען העם היהודי בשטחי ארץ-ישראל ההיסטורית, שזה יהודה ושומרון וירושלים המזרחית? איך יכול להיות? אם אנחנו לא מכירים בזכויות שלנו, אנחנו מצפים שאומות העולם יכירו בנו?
+
+ולכן, אדוני היושב-ראש, המאבק נגד הדה-לגיטימציה של ישראל מחייב קודם כול דרישה מהפלסטינים וארצות ערב לבצע את החלטות האו"ם בדבר השכנת תרבות של שלום. קודם כול להפסיק את ההסתה לשנאה ודה-לגיטימציה של מדינת ישראל, כנגד המדינה היהודית. הם לא מוכנים להכיר, אבל אנחנו יודעים שאפילו לכותל המערבי, למערת המכפלה, למורשת ההיסטורית הכי מפוארת של עם ישראל – חברון, קברי האבות, הם בכלל מתכחשים מכול וכול.
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ אמנת זכויות הילידים קוראת לממשלות לשלם פיצוי לילידים, וזה לא מחייב אותנו, אדוני היושב-ראש, לקיים אולי את הדרישה הפלסטינית שהם מבקשים את זכות השיבה. אני בעד לפצות אותם, ושאנחנו גם כן נפוצה בהתאם. זה צריך להיות במקביל. אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהזכויות שלנו, ההיסטוריות, במשך אלפי שנים.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השרה המייצגת את הממשלה, אני דווקא כן רוצה לתת אמון בממשלה, ולא רק בגלל החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה היום לעזור לזוגות צעירים מכל הזרמים, מכל החוגים, סוף כל סוף להגיע לאיזה מצב שיוכלו לצאת מהמחסנים ומהדיור התת-קרקעי ולקבל את חוקי ש"ס ויהדות התורה לתת הלוואות, משכנתאות, ולסבסד אותם. ואולי בכל זאת מכאן תצא איזו תשועה ובשורה לזוגות צעירים החיים היום וגרים בתנאים לא תנאים, ולכן ברכותי לראש הממשלה שהבטיח לי בשבוע שעבר שהוא הולך על זה. ואני מקווה באמת שביום רביעי נצליח להביא את זה ולהעביר כאן בקריאה טרומית ואחר כך בוועדת הכלכלה ובכל הוועדות – להביא את זה ל��די הגמר.
+
+מה שעדיין צריך לסדר כאן זה נושא העבודה. כל כך הרבה שומעים שרוצים לשלב את החרדים בעבודה – אגב, לטיבי יש ועדת חקירה פרלמנטרית על שילוב ערבים במגזר הציבורי. לנו אין הפריווילגיה הזאת. ואם במגזר הפרטי עדיין יש כמה חברות שהן "צדיקות בסדום", כמו שאומרים, המעסיקות חרדים, במגזר הציבורי אין כמעט ולו עובד חרדי אחד. כל הניסיונות להכניס חרדים לעבודה במשרדי הממשלה נתקלים בכל מיני סוגי התנגדויות.
+
+
+חבר הכנסת מוזס, אתה רוצה להתחלף, אני בוועדת הכספים היושב-ראש ואתם תיקחו את ועדת החקירה?
+
+
+ אני רוצה שבוועדה שלך, איפה שכתוב "ערבים", תוסיף: מקף – חרדים, כי גם בכנסת כאן, תראה, הגוש הזה זה גוש ערבים-חרדים, נכון?
+
+
+הערבים מאוד חרדים מהמצב.
+
+
+ חבר הכנסת טיבי, אם כל הסיעות הערביות – אני לא מחייב, כל אחד בדעתו – היו מתאחדות, הייתם בכל הוועדות. היו צריכים הציונים להחליף את תנאי הסף בכניסה לוועדת החוץ והביטחון, זה הכול. 
+
+
+ עוד פעם.
+
+
+ דרך אגב, היה חבר כנסת – – –
+
+
+ ד"ר טיבי, מספרים – – –
+
+
+ מאום-אל-פחם היה חבר כנסת, ידידנו היקר – – –
+
+
+ האשם מחאמיד.
+
+
+ היה בוועדת החוץ והביטחון.
+
+
+ האשם מחאמיד.
+
+
+ כן. האשם מחאמיד.
+
+
+ טלב אלסאנע.
+
+
+ טלב גם היה?
+
+
+ כן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גם אם היו מתאחדים, היינו שמים פרמטרים מעניינים חדשים.
+
+
+ כן. אני מוסיף לך מייד את הדקה וחצי.
+
+
+ מסיתים נגדנו, החרדים, שנצא לעבודה ולא נחיה על קצבאות, מנסים לכפות עלינו תרבות ואת תוכני הלימודים כדי שנלמד ליבה ויהיה לנו קל יותר ללמוד מקצוע ולצאת לעבוד, הגבילו את קצבאות הבטחת ההכנסה כדי שיצאו לעבוד, משנים את כללי הגיוס לצה"ל כדי להסיר חסמים ביציאה לעבודה, אבל כשרוצים לעבוד רואים שהדלת חסומה. 
+
+מדוח "מרכז אדוה" ומדוח-אונו אנחנו רואים שהראשון שזכאי לא להתקבל לעבודה זה החרדי. ויש סולם, אדוני היושב-ראש, חמור ביותר. הראשון שלא מתקבל זה חרדי, השני הוא אתיופי, השלישי הוא ערבי. יש סולם – מי שלא מתקבל. והדברים חמורים ביותר, וזה רק גורם לשסעים בחברה ומעמיק יותר את התסכול אצל אלה שבאמת התמקצעו.
+
+יש ארגון מאוד חשוב, "מפתח", של ה"ג'וינט", שעוסק בהשמת חרדים במקומות עבודה. 47% מהאברכים שהתמקצעו ויש להם מקצוע ביד לא מתקבלים לעבודה. אני לבד הרמתי טלפון לאחד מבעלי המפעלים החשובים אחרי שהיה אצלי נציג של הארגון הזה, "מפתח", והוא אומר שהוא במשא-ומתן להכניס, והוא רואה שהדלת סגורה. שאלתי אותו: מה קורה כאן? למה אתם לא יכולים להכניס קצת חרדים לעבודה? אז הוא אומר: תבין טוב, אתה צריך להבין שהאווירה כאן במשרד היא מתירנית, זה לא בדיוק יתאים לאברך הזה, לא בדיוק יתאים להם. רבותי, אנחנו כך לא נוכל להגיע לאף מקום אם ידאגו גם לרוחניות שלנו, אם ידאגו גם לזה.
+
+אני חושב שהגיע הזמן באמת שזה לא יהיה אחד בפה ואחד בלב, אלא להגמיש באמת את התנאים ולהביא לידי כך שיוכלו להתקבל למגזר גם חרדים, ושזה לא יישאר בתוכנית של "הכול דיבורים". תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מוזס, יושב-ראש סיעת יהדות התורה. אני מזמין את חבר הכנסת וסגן היושב-ראש אחמד טיבי לדבר בשם רע"ם-תע"ל.
+
+
+ד"ר טיבי, יש לי בשבילך סיפור, תבקש שאני אספר לך אותו.
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, תעשה. נו.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי – – –
+
+
+האם הסיפור הוא טוב או מעליב?
+
+
+ טוב. טוב. טוב. הוא טוב.
+
+
+ טוב מאוד.
+
+
+ אם חבר הכנסת אחמד טיבי מסכים.
+
+
+ אחרי שאני אסיים.
+
+
+ אחרי שהוא יסיים.
+
+
+זה משרת אותך, ד"ר טיבי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, היום בוועדת הכלכלה, כאשר דנו – איפה מוזס? אני רוצה לדבר על האפשרות והצורך לפעמים להכיר בציפור הנפש של האחר ולכבד אותו, להתחשב בו, בגלל שאדם אומר: זה ציפור הנפש שלי. היום בוועדת הכלכלה דנו בהצעת החוק שלי לפיצוי על עיכוב טיסות, ופנה אלי מספר פעמים וגם היום בוועדה חבר הכנסת מוזס – מה קורה אם העיכוב נובע מכניסת השבת. כלומר, מתקלקל מטוס, קורה משהו, והעיכוב נכנס אל תוך השבת; ב"אל על", כי רק "אל על" לא נוסעת בשבת. מה עמדתי לגבי אנשים דתיים? אמרתי: אני לא מתריס כנגד רגשות של אחרים. הרי המטרה היא לפצות נוסעים על עיכוב מכוון בטיסות של חברות מסחריות וצ'רטר, בעיקר של מספר שעות, אנחנו רואים את המחזות, ולכן, אני בהחלט, אמרתי לוועדה, מוכן להתחשב בדרישה הזאת של מוזס. אני מצפה מאחרים שיתחשבו בציפור הנפש של האחר, בעיקר כאן, כאשר מדובר בערבים.
+
+ אתה אומר את זה הרבה, שיש ועדה שדנה בקליטת ערבים. הוועדה הזאת קמה, חבר הכנסת מוזס, כי אין כמעט ערבים – יש רק 6.7% ערבים – בשירות הציבורי. השיעור שלנו הוא 20% – וזה שיעור מביך, מאוד דל, של ייצוג הציבור הערבי. היום, לשם שינוי, ולמען גילוי נאות, מופיע שר הרווחה, השר הרצוג, ושם הייצוג הוא 10%, שזה יישום החלטת הממשלה לפני היעד של 2012. מבחינתי זה לא ייצוג הולם, אבל מבחינתו הוא יישם את החלטת הממשלה. רבים אחרים עדיין רחוקים אפילו מ-10% או מ-9% או מ-8% או מ-7%.
+
+
+גם בדרגות הגבוהות?
+
+
+ ממש לא, וטוב שקלעת בול – שם אין כמעט ערבים בדרגים הבכירים, כמו בשאר המיניסטריונים ומשרדי הממשלה. זאת ההוכחה: לא מספיק שיהיה מספיק ייצוג – חשוב שיהיו בדרגים מקבלי החלטות, כלומר בדרג הבכיר.
+
+
+ כמו סגן מזכירת הכנסת.
+
+
+ בהחלט, והוא משפיע על סדר-היום ועל יישומו, בהחלט. אני מברך אותך, אדוני היושב-ראש, על ההחלטה ההיא ועל הכיוון.
+
+ האמת היא שלאחרונה הגזענות שוטפת את הערים במדינת ישראל מצפון לדרום ומדרום לצפון, ויש תחרות בין יישובים – צפת, בת-ים, אשקלון, הרבנים, נשות הרבנים – מי יקיים הפגנה, מי ידפיס כרוזים נגד העסקת ערבים, נגד התבוללות עם ערבים, נגד השכרת דירות לערבים. זה נשמע רע. אמרתי, ואני שוב אומר, כמה שזה כואב. ההיסטוריה היהודית, יש בה פרקים דומים. זה חמור שבעתיים כאשר זה בא מאנשים שלא קראו את ההיסטוריה שלהם, ואני לא רוצה להישמע סרקסטי או עוקצני, אבל באשקלון הכרוז היה – קראתי ב"וואלה": הערבים מדרדרים את הבנות שלנו לזנות. מה זה הרמה הנמוכה הזאת והנלוזה? יש זונות יהודיות, יש זונות צרפתיות, יש זונות אנגליות, יש זונות צ'כיות. מה – תמיד הזנות כאן חייבת להיות על רקע לאומי? על רקע הסכסוך? זונה היא זונה. זה מוח חולני, שאפילו את תחלואיך שלך אתה חייב להשליך על האחר. מה, זנות בצרפת היא על רקע אזרחי, כלכלי, הידרדרות, פער, עוני, פשע, ורק פה היא על רקע של גברים ערבים? זה כל כך מביך ומביש. 
+
+ אבל אני שם לב שהגל הזה שוטף את המדינה ואת הארץ ואין פוצה פה כמעט, בממשלה. יש חברי כנסת ויש שרים שמזדהים עם ההפגנות ועם האמירות האלה. אני חושב שהבית הזה מנפיק לנו מדי פעם אירועים, הצהרות, חוקים, שההפגנות האלה הן דברים מינוריים לעומתם. הכנסת הפכה להיות המקום הגזעני והנורא ביותר בחברה הישראלית. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמין את חבר הכנסת אורי אריאל. אחריו – חבר הכנסת חנא סוייד, בשם סיעת חד"ש. ארבע דקות גם למכובדי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, ראשית, אני רוצה לפנות לחבר הכנסת טיבי. היות שהבית הזה הוא גזעני, והמצב הולך ומידרדר, כידוע, אליבא דחבר הכנסת טיבי, אז הריני להודיע לחבר הכנסת טיבי שהדלת פה פתוחה לרווחה, ואפשר לעזוב את הבית הזה. אני משוכנע שלכבודו יש ממלא-מקום מצוין – אינני מכיר אותו. ודאי שהוא יותר טוב מאדוני, סתם, ככה, מן הסתם, ענווה, כך אתה היית מציג אותו, ואדוני מוזמן לעזוב את הבית הזה, בניגוד, נניח, לחבר אחר, שאומרים שהוא הודיע שהוא יעזוב, איני יודע מה נכון בעניין, חבר הכנסת אורון – אני לא אזיל דמעה אם אתה תודיע שאתה הולך. אני לא אעשה מזה פסטיבל, אבל זכותך ללכת. 
+
+ הבית הזה הוא דמוקרטי מאין כמוהו, ואתה יודע את זה. איך אני יודע שאתה יודע? כי אתה מסתובב פה באזור לעתים בלי רשות, לעתים נגד החוק, אבל אתה מסתובב, ואתה יודע שבמרחב שלנו הבית הזה, שאתה וגם אני ואחרים יושבים בו, בניהולו של היושב-ראש, הוא סופר-דמוקרטי.
+
+יש דברים שראוי להתריע עליהם – אני לא אומר שהכול בסדר, לא כך הדבר, אבל לפני שאני עובר לממשלה, אני אומר משפט אחד: מה שכתבו הרבנים, כתבו על דעת ההלכה. מי שרוצה להתווכח עם ההלכה מוזמן להתווכח, בעיקר כאלה שלא שייכים לאותה אומה, אז הם ודאי יודעים יותר טוב מהרבנים מה ההלכה אומרת. אני מחזק את ידי הרבנים, בסך הכול, ואם אדם אומר את ההלכה כפי שהיא הלכה, זה לא בהכרח סותר את החוק, וכל אזרח יחליט מה הוא עושה ולמה הוא נשמע.
+
+אני רוצה בזמן שנשאר לי, וזה מעט, לעבור לממשלה, ולמה ראוי, גברתי השרה, שראש הממשלה יבחר מועד לבחירות ונבחן את הדברים בבחירות. ראש הממשלה שלנו, של כולנו, גם שלי, לפי מה שנמסר לי, אמר היום בוועדת החוץ והביטחון שמבחינתו היה צריך לעשות הקפאה לעוד שלושה חודשים. למיטב ידיעתי, אפילו את, גברתי השרה לבנת, לא מסכימה עם הדעה הזאת. כך שמעתי אותך מתבטאת, לפי זיכרוני, לפני שלושה חודשים או משהו כזה.
+
+
+ נכון מאוד. זה לא אומר שאני מציעה ללכת לבחירות. בזה אתם תמיד חזקים.
+
+
+ אני הבנתי, אבל עדיין, ראש ממשלה בישראל שמציע להקפיא את אחיו, את אזרחי מדינת ישראל, מה שלא היה עובר בשום מקום בעולם, כי את ואני וכולנו פה היינו מתאחדים שזאת אנטישמיות, ושמקומה לא יכיר בכל מקום בעולם. רק פה, בארץ-ישראל, בכנסת ישראל, במדינת ישראל, בממשלת ישראל, אפשר לקבל החלטה כזאת? ואתם שותקים? לא בונים בירושלים. לא בונים בירושלים. לפי הנחיית ראש הממשלה, לא בונים בירושלים. ואתם שותקים. לא מאפשרים לאזרחים במדינת ישראל לקבל את מלוא זכויותיהם אם הם גרים ביהודה ושומרון. רק ביהודה ושומרון. לא בצנעא, לא במדריד, לא באלסקה, רק ביהודה ושומרון. ואתם שותקים. ועם זה אתם רוצים להמשיך? נו, אז את אומרת: לא נלך לבחירות. אז תתקנו. אפשר לתקן. יש מושג ביהדות: חזרה בתשובה. אפשר לקרוא לזה בשם אחר, אין בעיה. אגב, חזרה בתשובה זה לא דווקא בעניינים דתיים. אתם לא נותנים לבנות? אתם לא נותנים להרחיב את הבתים? אתם לא נותנים את המרפסות? ואתם שותקים? לכו הביתה. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת חנא סוייד.
+
+
+גם אתה. גם אתה שותף לזה.
+
+
+אני שואל אותך, מה אתה רוצה? אתה רוצה את קדימה?
+
+
+ חבר הכנסת אורי אריאל, סיימת את נאומך, עכשיו אתה רוצה קריאות ביניים? בישיבה. חבר הכנסת אורי אריאל, אני לא בטוח שההלכה יכולה לומר שהערבים הם אלה שמדרדרים את בנותינו – – – 
+
+
+ זה לא מה שהר��נים אמרו.
+
+
+ זה מה שאמר חבר הכנסת טיבי. היה איזה מין מנשר שאמר: שלא ידרדרו את בנותינו.
+
+
+ לא דיברתי על זה, ועדיין לא התייחסתי – – –
+
+
+חשוב מאוד שתאמר את זה. לא הערתי על עניינים אחרים – זכותך לומר כל דבר, כפי שזכותו של חבר הכנסת טיבי לומר, אבל נדמה לי שבעניין הזה כנראה לא הבינו אותך, וטוב שאמרת את אשר אמרת. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אינני מתרשם שההאשמות נגד הממשלה ונגד ראש הממשלה, שיש קיפאון מדיני, כל כך מזיזות לממשלה וליושב בראשה. אני חושב שהממשלה – ראש הממשלה אומר: תראו, יש כלכלה, דופקת טוב, 4.5% צמיחה, מצב ביטחוני שקט, היחסים עם ארצות-הברית הם יחסים סבירים. נכון, קצת מתח, אבל הכול הולך. למה, על מה אתם זועמים? אני  חושב שזה בעצם מה שהקואליציה וראש הממשלה חושבים. 
+
+אני בהזדמנות זו לא רוצה לקפח את התפקיד שנוטל שר הביטחון ביצירת הקיפאון הזה. השבוע התפרסם על קצת זעם, כעס, בארצות-הברית על התכמונים ועל התפקוד של שר הביטחון, ששם את עצמו כמתווך בין הממשל האמריקני לבין ראש הממשלה, וכל מיני הבטחות לא-הבטחות שהוא עושה וכאילו שהוא אביר התהליך המדיני. 
+
+אדוני היושב-ראש, אחת הטענות שמשתמשים בהן המתנגדים לשלום והמתנגדים למשא-ומתן זה שברק ב-2000 נתן את הכול לפלסטינים, לערפאת, והפלסטינים לא רוצים. לא קיבלו, הם לא רוצים, ולכן, זו הוכחה שהפלסטינים לא מעוניינים בשלום, כי הם לא קיבלו מה שברק נתן להם. אני זוכר שלפני חודש וחצי היה כאן דיון שאתה השתתפת בו בצורה נלהבת. מר ברק, מול הטענות של אחד מחברי הכנסת, נסים זאב, אומר: מה? אני לא נתתי ולא התכוונתי לתת שום דבר. ואתה חזרת על הדברים, ויש לי הפרוטוקול של הכנסת, שהוא לא נתן והוא לא התכוון לתת, אלא הוא רצה לבחון את הצד הפלסטיני, עד כמה הם מוכנים ללכת. 
+
+ואני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, שכנראה שר הביטחון, עכשיו כמו אז, חושב שיש לו עסק עם אהבלים. כל הזמן יש לו עסק עם אהבלים. הוא בוחן אנשים. בשפרדסטאון, עם הסורים, הוא רצה לבחון את הסורים, בקמפ-דייוויד הוא רצה לבחון את הפלסטינים, ועושה תכמונים ותרגולים ובסופו של דבר הוא רק בוחן אותם. הם אהבלים – וזה מתחבר גם לטענה, שתראו, בזמן של ממשלת אולמרט היה משא-ומתן, והיו גם התנחלויות. איך יכול להיות שבזמן אולמרט היה אפשר לנהל משא-ומתן, עם התנחלויות, ועכשיו אי-אפשר? והטענה הזאת היא טענה שלא תופסת שום דבר. 
+
+ אילו ממשלת נתניהו היתה אומרת היום: אנחנו מקבלים ואנחנו מוכנים להמשיך את המשא-ומתן שממשלת אולמרט ניהלה עם הפלסטינים באותו זמן, מאותה נקודה שהגיעו אליה, אילו הפלסטינים היו באים בטענות שאם אתם לא מפסיקים התנחלויות, אני הייתי אומר להם: תראו, זה לא לוגי, זה לא בסדר מה שאתם אומרים. אבל מכיוון שהממשלה הנוכחית – וראש הממשלה הנוכחי אומר: אני לא מסכים, אני לא – בשבילי מה שדיברו, זה הכול לא מקובל עלי, הטענה שלו שאפשר לנהל משא-ומתן ולבנות באותה עת היא טענה שלא תופסת, והיא לא נכונה, והיא לא לוגית. היא לא יכולה לעלות. אילו היה אומר: אני מקבל את התוצאות שהגיעו אליהן אז, ואני ממשיך באותה דרך, אני הייתי יכול להגיד: תראו, אז היו לי טענות נגד ההנהגה הפלסטינית, אבל לא נגד ראש הממשלה. 
+
+אבל הממשלה הזאת בעצם – בשותפות בין ראש הממשלה לשר הביטחון – מהתלת בהיגיון הפשוט גם אצל האמריקנים, גם אצל הפלסטינים, גם אצל הסורים, גם אצל העם, גם אצל חלקים בקואליציה, בממשלת ישראל, ול��ן הדרך הפוליטית המדינית של ממשלת ישראל הנוכחית לא תביא ולא תיקח אותנו ולא תקרב אותנו בשום פנים ואופן לשלום. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת חיים אורון. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדי שבוע ביום שישי מתקיימת ליד הכפר בילעין – אגב, לא מאוד רחוק מכאן – הפגנה ששותפים לה פלסטינים תושבי הכפר ואחרים, וישראלים. אני לא אכחיש, אני לא השתתפתי אף פעם, אפילו שאני משתתף בהרבה הפגנות, בהפגנה בבילעין, אבל, אדוני היושב-ראש, אם אני מבין מה קורה ברשות הפלסטינית, היא בעצם אימצה מהלך שיש בו שלושה מאמצים עיקריים: האחד, לדבוק ולחזור ולדבוק ברצון לקיים משא-ומתן מדיני עם מדינת ישראל כדרך לפתרון הסכסוך; השני, הקמת מדינה פלסטינית בכוחות עצמם, מהלך שמוביל סלאם פיאד בגיבוי אבו מאזן ואחרים; ולענייננו, ניסיון למנוע, ככל שזה תלוי בהם, היגררות של העימות בין ישראל ובין הפלסטינים לטרור. 
+
+ביום שישי האחרון השתתף לא אחר אלא ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד בהפגנה. מי שיודע יודע, ואני יכול להעיד – השתתפותו בהפגנה הזאת איננה מקרית, משום – וזה כבר על אחריותי – שהם רואים בדפוס הזה של העימות את הגבול של המאבק שהם רוצים לנהל, שככל שהוא קשה לחלק מהציבור הישראלי, כי הוא מתמודד בשאלת הגדר, שגם בית-המשפט אישר שלקחה שטחים גדולים מאדמת הכפר, הוא בתוך הכלים שהדמוקרטיה מעמידה – גם שלנו – לרשות מי שמתנגד לה. 
+
+בהפגנה ביום שישי – ואני לא רוצה עכשיו להיכנס למונחים רפואיים – בסופה של ההפגנה הזאת, ובאופן ישיר בגלל מה שקרה שם, נפטרה ג'והאר אבו רחמה, שהיא אחותו של באסם אבו רחמה שנורה לפני שנה וחצי. 
+
+ואני רוצה לשאול את ממשלת ישראל, מה אתם רוצים לערער במשולש הזה, הפלסטיני, שתיארתי? מה מפריע לכם בו יותר, הזעקה החוזרת ונשנית מצדם לנהל את הסכסוך במשא-ומתן? העובדה שהם בונים תשתית של מדינה פלסטינית, או אולי – ואני שם בינתיים סימן שאלה על ה"אולי" הזה – התחושה הקשה שכאשר הם מצליחים לנהל את המאבק בלי טרור, הם מצליחים? 
+
+
+ חבר הכנסת חיים אורון, נדמה לי שההפגנות בבילעין היו גם כאשר התנהל משא-ומתן. ההפגנות הן נגד הגדר, אותה גדר שבאה להגן, על-פי תפיסת הרוב במדינת ישראל, מפני התקפות על אזרחי ישראל. 
+
+
+ היא הנותנת. היא הנותנת – שההפגנות נגד הגדר, או מידת המאבק שהם מנהלים בכלים האלה היא חלק מתוך משולש, ואני לא במקרה שואל על המשולש, כי יש לי הרגשה שבתוך הוואקום שחבר הכנסת חנא סוייד, קודמי, דיבר עליו, של היעדר משא-ומתן, למישהו המשולש הזה, של לא טרור – אני בכוונה חוזר על זה, כי חלק מהישראלים – אני לא רוצה לומר שרוצים טרור, אבל כאשר יש טרור הם מבינים שלא צריך לנהל משא-ומתן. לא מבינים, אומרים: מה, עם טרוריסטים ננהל משא-ומתן?
+
+ כאשר הפלסטינים בונים לעצמם מדינה, למורת רוחם של חלק מהישראלים ולשביעות רצוני המלאה, זה מפריע לחלק מהישראלים. ואז יכול להיות שהאירועים שקורים בבילעין ביום שישי וחוסר היכולת שלנו להימנע ממצב שההפגנה הדמוקרטית הזאת תידרדר לאלימות שעולה בחיי אדם, מפירה למישהו את שיווי המשקל הזה. 
+
+ אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ואני אומר לחברי הכנסת, אנחנו על קרח דק מאוד. אנחנו על פתחה של תהום. אם אחד משלושת המרכיבים הללו יידרדר, נימצא במקום אחר. יכול להיות שכשנימצא במקום אחר, לחלק מהישראלים זה יהיה יותר פשוט. יהיה יותר פשוט, כי עם טרוריסטים לא מנהלים משא-ומתן. אלה שלא ר��צים לנהל משא-ומתן, קל להם במצב הזה. 
+
+ אבל לא אני אומר, לכאורה גם הממשלה הזאת אומרת שהיא חושבת שיש פרטנר. הפרטנר הזה זה גם סלאם פיאד שהיה בהפגנה ביום שישי. הוא הכי פרטנר. אנחנו אמרנו. אמרתי יותר מפעם אחת בחדר הזה, אם היו ממציאים פקולטה לראשי ממשלות פלסטינים באוניברסיטה בירושלים, סלאם פיאד היה יוצא תלמיד מצטיין. נכון, חנא סוייד? הוא היה תלמיד מצטיין. מי אתם רוצים שיהיה ראש ממשלה? אמירותיו הבוטות, לא כלפינו, לא באנגלית – בערבית, כלפי הטרור נשמעות כל פעם. והוא בא להפגנה הזאת, והיא צריכה להסתיים בהרוגים? היא צריכה להחריף כל פעם מחדש?
+
+יש פה ממשלה לא אחראית. יש פה ממשלה שלא יודעת לאן היא הולכת, וכשהיא לא יודעת לאן היא הולכת, היא מובילה אותנו למקומות של אסון גדול. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אורי אורבך, ואחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. יסיים חבר הכנסת וסגן השר איוב קרא, בשם הליכוד. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ידידי ג'ומס, אם יש שמחה אחת בלבי על זה שאתה פורש, זה רק שזאת שמחליפה אותך היא הרבה יותר נמוכה. בדרך כלל אני מדבר אחריכם ובכל פעם אני צריך להוריד את הדוכן. אני חושב שזאת הסיבה היחידה, אבל חוץ מזה, כמובן שאנחנו מקווים שתישאר אתנו עוד הרבה זמן.
+
+כשאני שומע אנשים ממרצ מגלגלים על לשונם את המלים "סלאם פיאד", כמו יהודי מאמין ששר "אני מאמין", כמו ציוני הדוק שמנגן את "התקווה" וימינו על חזהו – "סלאם פיאד", "איזו תקווה", "בית-ספר לראשי ממשלה", "כל עתידנו", כל הפתרון של שלום יהיה בזכות זה שיש להם – להבדיל – "לוי אשכול" כזה, איזה מישהו שהוא בסדר, שאפשר לעשות אתו עסקים – – – 
+
+
+הוא לא אומר שום דבר לא פרלמנטרי.
+
+
+ מה אתם חושבים, שסלאם יתפייד?
+
+
+ מה, אתה רוצה את נסראללה? את הנייה? מה, זה שהוא בסדר, זה לא בסדר? 
+
+
+ אני אצרף את התשובה בגוף השאלה שלי. כל התקוות האלה, כאילו הכול תלוי בזה שיש שם בן-אדם שהוא friendly, ידידותי לשלום, זאת האשליה הקבועה שאנשים בשמאל הישראלי מוכרים לנו כבר הרבה מאוד שנים. זה היה ערפאת עד שהוא אכזב – – – 
+
+
+ אם הוא לא friendly, אתם אומרים שאין עם מי לדבר. תחליטו. 
+
+
+אני אומר שאין עם מי לדבר. אני אומר, נכון, אין עם מי לדבר. 
+
+
+נכון – – – 
+
+
+ והוא צודק, אין עם מי לדבר, לא משנה מהו. לכן נוח לו יותר עם שיח' יאסין.
+
+
+ לכן מה שלא יהיה, זה לא בסדר. friendly, זה friendly. לא friendly, זה לא friendly. 
+
+
+ חבר הכנסת חנין, חבר הכנסת הורוביץ, חבר הכנסת אורון, אני מזכיר לכם כרגע שחבר הכנסת אורי אורבך מביע את דעתו לא את דעתכם. הוא מנסה, בין השאר, להתייחס לתקוותיכם, ואומר את דעתו. אני, במקרה, מכיר את סלאם פיאד באופן בלתי אמצעי. 
+
+
+ יכול להיות שמדובר באיש נחמד מאוד וחביב ואפילו שוחר שלום. המריבה, ונקודות המחלוקת, וקווי העימות, וחוסר הרצון שלהם להכיר בעצם זכותנו למדינה יהודית, והסירובים המסוימים שלנו, הם כל כך עמוקים שלא יהיה פתרון של שלום ושל מדינה פלסטינית בעתיד הקרוב. זה לא פוטר אותנו מניסיון לחתור לפתרון מדיני, גם אם הוא לא פתרון של שלום. אפשר להגיע להסכמים מסוימים, אפילו לא הסכמי ביניים, להסכמים מקומיים, להסכמים כלכליים. האשליה כאילו יש איזה ראש ממשלה שהוא נוח לנו כרגע ובזה אנחנו תולים את כל התקוות שלנו, היא אשליה שתתנפץ כמו שהאשליות הקודמות, התקוות הקודמות, התנפצו והפכו לאשליות. 
+
+היום שמעתי את ראש הממשלה ואת ראש האופוזיציה מתחרים ביניהם מי יותר תומך, מי היה הראשון שתמך ברעיון של שתי מדינות לשני עמים. ראש הממשלה אפילו סיפר – כך קראתי גם אחר כך מצוטט באתרי האינטרנט – שהוא, עוד בשנת 1995, בהיכל התרבות, אמר שהוא בעד מדינה פלסטינית מינוס, או משהו כזה. קמה וענתה ראש האופוזיציה ואמרה: לא, הרי בשנת 2002 נשבעת בשם ירושלים שלא תהיה מדינה פלסטינית. הוא אמר כן, והיא אמרה לא, וקדימה אומרת, אנחנו תומכים במדינה פלסטינית, ונתניהו אומר גם אנחנו, כמובן מפורזת. ממש כמו האיש הזה שמספר שהוא מילא כרטיס פיס והוא עומד לזכות במכונית. ואז הילד הבכור שלו אומר: ואני יושב לידך, אבא, באוטו. והבת אומרת: לא, אני יושבת ליד אבא. והם רבים – אני יושב – ובסוף האבא מתעצבן ואומר: תרדו שניכם מהאוטו. קדימה והליכוד מתחרים על סחורה שלא נולדה, על ביצה שלא נולדה, ועל דבר שלא הוכח שהוא איזה הצלחה מאוד גדולה. כאילו הרעיון של מדינה פלסטינית זה כבר מוסכם שהוא הפתרון הנכון, שזו הדרך הראויה לפתור כאן את כל המצוקות של האזור ושל מדינת ישראל, ולהיפטר מהכיבוש, ולתת להם חירות, ויהיה מזרח תיכון חדש, והכול יהיה בסדר, ויהיה שלום עם כל העולם הערבי, רק תהיה מדינה פלסטינית.
+
+ והוויכוח הגדול – ובזה אני מסיים – הוא לא על מדינה פלסטינית או המשך הכיבוש. הוויכוח הגדול הוא מה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם בשל האמונה שלנו. אני אומר בגלוי: בשל האמונה שלי בשלמות הארץ ובזכותם של היהודים ושל מדינת ישראל על כל ארץ-ישראל, יש מחיר, גם מוסרי, שאנחנו משלמים ועלולים לשלם. המחיר הזה עדיף עשרת מונים על המחיר שהשמאל מציע לנו כשתהיה – לשיטתו – מדינה פלסטינית. והשמאל עדיין לא דן במחירים הכבדים שאנחנו עלולים לשלם אם חלילה נלך לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אחריו – אחרון הדוברים, סגן השר איוב קרא. אני מבקש מהחברים להקפיד על הארבע דקות. אני נותן אותן ברחבה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הדברים שאמר חבר הכנסת אורי אריאל מעל הדוכן לפני מספר רגעים, לא יכולים להישאר בלי תגובה. אנחנו ציפינו שבכמה עניינים טעונים נשמע דברי נועם, אבל למרבה הצער שמענו נאום נוטף רעל. חבר הכנסת אורי אריאל הגדיל לעשות כשהוא לא מדבר בשמו הפרטי, אלא לא פחות ולא יותר – בשם ההלכה. היה חסר רק שעל אחד – שיגיד שהוא קיבל את נאומו מהשכינה. 
+
+ אני, כבוד היושב-ראש, לא מקבל מה שאמר חבר הכנסת אורי אריאל, שהוא מדבר בשם ההלכה. אני לא מקבל את עמדתו, כפי שאני קורא לכולם לא לקבל אם איזה שיח' מ"אל-קאעידה" מופיע ואומר: אני מדבר בשם ההלכה המוסלמית – הוא לא מדבר בשם ההלכה המוסלמית, וזכותו של כל אחד להגיד: אתה לא מדבר בשם האסלאם. וכאשר חבר הכנסת אורי אריאל, שאומר דברי גזענות בזויים, שפלים, מגונים, ואומר שהוא מדבר בשם ההלכה – זו ההלכה, תתווכחו עם ההלכה – לא תתווכחו אתו. הוא שם לנו מחסום: אל תתווכחו אתי, אני מדבר בשם ההלכה. ולא היא, כבוד היושב-ראש. 
+
+איך אני יודע שלא היא? כי אני שמעתי אנשים שמאמינים בהלכה, שמכירים את ההלכה – מאמינים לפחות כמוהו ומכירים אולי יותר ממנו, ויש להם עמדה מנוגדת בתכלית הניגוד למה שאמר חבר הכנסת אורי אריאל. ויש גם שכל ישר; כאשר אנחנו שומעים רבנים מוציאים פסקי הלכה – כביכול פסקי הלכה – שמונעים מכירת דירות או השכרת דירות לסטודנטים ערבים או לסטודנטיות ערביות, בשם: לא להשכיר לגוי. לפי מיטב ידיעתי אין בהלכה המלה "ערבים". לא מופיע המלה "ערבים", לפי ��יטב ידיעתי. מופיעה המלה "גוי" ו"יהודי". ההלכה מחלקת את העולם ליהודים ולא יהודים. 
+
+
+ לעומת הקוראן, שיש יהודים בו. 
+
+
+ הקוראן בא מאוחר, והוא מתייחס ליהודים בכל מיני אופנים, שאני לא רוצה להיכנס אליהם, אבל לפחות הם – – –
+
+
+ הוא מדבר גם על זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל, דרך אגב. את זה אני רק אומר לך כבקי בחלק – – –
+
+
+ טוב, אני בהזדמנות אתווכח אתך, אבל אני לא רוצה לסטות מהנושא העיקרי שלי. 
+
+
+ לך לקוראן, לסורה 5. 
+
+
+ אני רוצה להגיד דבר אחד: כאשר רבנים אלה אומרים לא להשכיר לגוי, הם לא מתכוונים לסטודנטים אמריקנים שבאים לשכור דירות כאן, הם לא מתכוונים לפנות שגרירויות זרות שקונות – ומוכרים, והם לא מתכוונים לאנשים שבאים לעשות עסקים בארץ. הם מתכוונים דווקא לערבים. ולכן זו גזענות שאינה שונה במאומה מגזענותם של חילונים אוכלי טרף. אין קשר להלכה בעניין הזה. בבקשה, תשימו את ההלכה בצד, היא לא חלק מהוויכוח הפוליטי. לא כל אחד יעלה כאן ויאמר – אני מדבר בשם אלוהים או בשם השכינה, ורוצה להשתיק את הוויכוח הפוליטי. מדובר בעמדה פוליטית. צריך לגנות עמדה גזענית שהגלימה שיישא מי שיישא – לא חשובה בעניין הזה. אני חושב שמדובר בעניין מוסרי, וחבר הכנסת אורי אריאל התגלה כאדם לא מוסרי בעליל. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת זחאלקה. אני מזמין את סגן השר איוב קרא, בשם הליכוד. גם לו ארבע דקות. ולאחר מכן תסכם את הדיון השרה לימור לבנת, או מי שהיא תמנה מהממשלה שיסכם את הדיון. מייד כשהשרה תסיים לדבר אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברתי השרה לימור לבנת, השרה לתרבות וספורט, ראשית כול אני רוצה לברך את יושבי היציע, שבאו ממתנ"ס תל-מונד – כדי לראות ולעקוב אחר פעילות הכנסת – בראשות ראש המועצה שלמה רצאבי. אני גם רוצה לברך בהזדמנות זו – אנחנו נמצאים בתקופה של סוף השנה הנוצרית, ואני רוצה לברך גם את העדות הנוצריות לרגל החגים, לרגל החג של כל עדה החוגגת זאת בנפרד, בתאריך אחר. 
+
+אני רוצה לומר שהממשלה הנוכחית קיבלה מדינה אחרי שתי מלחמות, פושטת רגל כלכלית, ביטחונית ומדינית, טילים ירדו על הדרום, טיווחו את הדרום, ומבקשים להחליף את ראש הממשלה ואת הממשלה הנוכחית, דבר שלא יעלה על הדעת. רק לפני שנה וכמה חודשים כל העולם היה במצב של פשיטת רגל, כל הכלכלה העולמית היתה בסימן שאלה גדול, ודווקא ישראל היתה המדינה שיצאה הכי מהר מהמשבר הזה, בזכות הממשלה הזאת, אשר קיבלה, בעצם, מדינה, אבסולוטית על סף פשיטת רגל. וזאת לא הפעם הראשונה שהממשלה בראשות הליכוד עושה הכול כדי להבריא את הכלכלה – וגם במחיר אלקטורלי, בראייה ממלכתית פרופר. חברים, יש 4.5% צמיחה השנה. זה לא דבר של מה בכך, זה לא קורה כל יום וגם לא קרה, צריך להוריד את הכובע בפני המדיניות הכלכלית. 
+
+אנחנו מסתכלים על הדרום ורואים שקט יחסי, ואני לא רוצה לפתוח את הפה, אדוני היושב-ראש, למישהו אחר, ואני קצת נזהר בהצהרות, אבל שקט יחסי, כאשר אנחנו יודעים מה היה בשדרות, מה היה באשקלון, ואפילו באשדוד, וכל מה שקורה עם המועצות האזוריות שם. גם מקניטים את הממשלה הזאת בנושא המדיני, ואנחנו יודעים מה היה בנושא המדיני – – –
+
+
+ אולי תשכיל אותנו מה היה בנושא המדיני – – –
+
+
+ במקום נושא מדיני, עם שלום, עם דרך של שלום, אנחנו בעצם קיבלנו שתי מלחמות שלומיאליות, שעדיין תוצאותיהן מהדהדות בכל זווית, בכל כיוון. הממשלה הזאת עשתה תוצאות, ועשתה פעולות אקטיביות. למרות עמדתי האישית, הנוגדת את המהלך להחזרת כפר רג'ר, היא ישבה עם האו"ם וניסתה לקדם את הסוגיה הזאת כדי לפתור בעיה עם לבנון, מה שאף ראש ממשלה בעבר לא נגע בו. 
+
+ בחזית הסורית – הובלתי מהלכים, בפעם הראשונה מול ראש הממשלה, מול שר החוץ, מול שר הביטחון, מול שר הפנים, והבאתי לכך שבעצם בשנה האחרונה אלפים ביקרו בסוריה, אדוני היושב-ראש. אנשים לא עוקבים, כי לא נעים לשמוע שאנחנו עושים את זה, ואם היה מישהו אחר עושה את זה היה שופר צעקה. הובלנו לכך שאנשים ביקרו בסוריה ביקורים הומניים. שלחנו גם משלוחים כלכליים של פירות לסוריה, ואנחנו גם ממשיכים את העשייה הזאת בחזית עם הירדנים. עשינו הרבה פעולות שקשורות להקלה, של ה-VIP ושל אנשים אחרים שעושים עסקים ועוברים דרך ישראל למקומות שונים בעולם. 
+
+ בחזית המצרית קיבלנו הכרעה – הלכנו להקמת גדר. אף ממשלה לא היתה מוכנה להקריב כל כך הרבה כסף כדי להקים מכשול כדי שלא ייכנסו זרים למדינת ישראל, ואנחנו עשינו. 
+
+התמודדנו יפה עם השרפה הגדולה בכרמל. ראש הממשלה עשה עבודה גדולה ומנסים להקניט אותו. ואתמול הוחלט לתת מענקים, כ-20 מיליון לעוספיא ו-16.5 מיליון לדאלית-אל-כרמל, ויכולתי להוסיף עוד דברים אחרים, אדוני היושב-ראש. 
+
+ לסיום.
+
+
+אני רק רוצה לומר לכם: אני הייתי מציע לאופוזיציה כולה להצטרף לקואליציה כי אין משהו אחר. גם אם תביאו את כוכב הדור, לא יוכל לעשות מה שעשתה הקואליציה.
+
+
+ אני מאוד מודה לסגן השר איוב קרא, אשר דיבר בשם סיעת הליכוד, לכן היה מוגבל בארבע דקות. אני מזמין לסיכום הדיון את השר ארדן, אשר לפי המלצת השרה התורנית לימור לבנת, הוא זה שיענה. היא כנראה העבירה לו את תוכן הדיון בצורה ישירה במסרונים כאלה או אחרים. 
+
+ "סמסים". 
+
+ "סמסים".
+
+ כן. "סמסים". 
+
+ "סמסים" נכנס לשפה העברית כמלה תקנית?
+
+
+ האמת שלפעמים אני מצטער שאין יותר נאומים של ראש האופוזיציה כדי להעשיר את השפה העברית במלים חדשות כמו ה"סמסים". אולי נמצא מלה קצרה לאימיילים, לדואר אלקטרוני, אולי, לא יודע. 
+
+
+ ברגע שהוא מסיים אנחנו מצביעים. 
+
+
+האם אני יכול להתחיל, אדוני היושב-ראש? יש איזו תקלה? – – 
+
+
+ אני לא יודע.
+
+ – – איזו שגגה?
+
+
+ האם נכון הדבר שלא שומעים צלצול? זה שלא שומעים זה עוד לא אומר שאין צלצול. 
+
+
+ – – –
+
+
+ מה פירוש? לא שומעים צלצול? זאת תקלה. זאת תקלה שצריך מייד לתקן אותה, כי בלי צלצול אני לא אוכל לקיים הצבעות. נא להודיע לחברי הבית בכריזה שהצבעה תהיה בעוד חמש דקות. יש צלצול או אין צלצול? אין צלצול. נא להזעיק את אנשי האחזקה כי היה פה קצר קודם לכן וייתכן מאוד שהוא השפיע. כבוד השר, בבקשה.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. אם כן, סיעת האופוזיציה הראשית, סיעת קדימה, באמצעות חברת הכנסת אברהם, הגישה הצעת אי-אמון – –
+
+
+ התעוררת, אני רואה, אדוני השר, בוקר טוב. 
+
+
+– – שבמסגרת השנינות השבועית מבית-מדרשם של היועצים האסטרטגיים של קדימה, פעם להשוות את הממשלה וראש הממשלה למכונית, פעם לעגלה, אז השבוע זאת היתה קריאת השכמה, נכון? 
+
+
+ בין היתר. 
+
+
+המוטיב שחזר לאורך כל נאומה של חברת הכנסת אברהם היה "בוקר טוב", ובו היא הסבה את תשומת לבו של ראש הממשלה – כל פעם על-ידי תחימת המשפט ב"בוקר טוב" – לכל מיני אירועים שלכאורה הם באחריותה של הממשלה, באחריותו של ראש הממשלה, והביעה – – –
+
+
+ – – – כבר תאשים את הממשלה הקודמת. 
+
+
+ – – – הביעה פליאה – – –
+
+
+ זה מה שכל הזמן אתם עושים.
+
+
+ אני אגיד לך, חבר הכנסת אפללו, כיוון שחברת הכנסת אברהם כללה אפילו את השרפה בקרון השבוע באחריותו של ראש הממשלה – – 
+
+
+ מה לעשות, הוא שכח – – –
+
+
+ אז של מי האחריות?
+
+
+ – – –
+
+
+ – – כי זה במשמרת שלו, אז היו כאן חברי כנסת שנזעקו להזכיר שמי שרכש את הקרונות זה חבר הכנסת מופז.
+
+
+ ממש לא. יש לך טעות. 
+
+
+ אז ככל שחסרים בהם פטישוני חילוץ או מטפים – – 
+
+
+ אתה גם בזה טועה. אתה טועה ומטעה.
+
+ – – או שפורצים בהם שרפות, גם בנושא הזה אין לאופוזיציה לבוא בטענות אלא אל עצמה – – –
+
+
+ יש לך אפשרות למשיכת זמן – – –
+
+
+ בוקר טוב לך, חברת הכנסת אברהם. בוקר טוב. ובכן, אני חושב שבעוד מספר ימים לא רב, אתר "ויקיליקס" יחשוף, הגברת אברהם, את כל צפונות המגעים שראש האופוזיציה, חברת הכנסת לבני, קיימה בעבר עם נציגי הרשות הפלסטינית בשמו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ואני חושב שהעם השוכן בציון, הוא כבר משתוקק ומחכה ומצפה לקרוא מהי הפורמולה הסודית שבה מחזיקה ראש האופוזיציה להבאת שלום והשכנתו לבטח – – –
+
+
+ אבל למה ראש הממשלה, תגיד? – – – מעניין מה ראש הממשלה, מה יש לו להגיד. 
+
+
+ מה אתם עושים, למה כל הזמן – – –
+
+ מכובדי וידידי המוערך על-ידי, חבר הכנסת אפללו, סיעתך הגישה הצעת אי-אמון והסבירה, כרגיל, שראש הממשלה לא עושה דבר פרט להישרדות ממשלתו, כאשר – – – 
+
+
+זה נכון – – –
+
+
+ לא יכולת להגדיר את זה יותר טוב. 
+
+
+ הוא עושה משהו? ספרו אם הוא עושה – – –
+
+
+ אני מתמצת את דברי ההבל והאי-אמת שלכם. 
+
+
+ חברת הכנסת רוחמה רוצה להעיר אותך. תתעורר, אדוני – – –
+
+
+ וטענתם שלמרות הקיפאון המדיני, שאנחנו אלה שגורמים לו, נדרשת קריאת השכמה, כי דבר לא נעשה ושום דבר לא עושים. אז אני תיארתי שוב בפרוטרוט, כמדי שבוע, כיצד ראש הממשלה – אפילו בניגוד לרבים מחברי סיעתו – נאם את נאום בר-אילן, קיבל את העיקרון של מדינה פלסטינית אם ייחתם בעזרת השם אי-פעם הסכם שלום אמיתי, יזם לצערי הקפאת בנייה כצעד בונה אמון שנועד להחזיר את ההנהגה הפלסטינית אל שולחן המשא-ומתן, ולמרות כל הדברים הללו והעקרונות שראש הממשלה מדבר עליהם פעם אחר פעם – של הכרה במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי כתנאי לסיום הסכסוך, התנגדות נחרצת לתביעת שיבת פליטים לתוך מדינת ישראל, שמירה על ריבונותה הבלעדית של מדינת ישראל בירושלים בירתנו – ושאלתי, ואני חוזר ושואל את חברת הכנסת אברהם, את חבר הכנסת אפללו ואת כל חברי סיעת קדימה, שטוענים שיש להם איזושהי נוסחה סודית להבאת שלום, שראש הממשלה, אם רק היה משתמש בה או אם העם היה עושה שוב טעות ומחזיר אתכם לשלטון, הייתם משתמשים בה – –
+
+
+ אנחנו נחזור לשלטון הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב, אל תדאג.
+
+
+– – אז אני שואל את ראש האופוזיציה ואתכם מה מהעקרונות האלה לא מקובל על קדימה. תבואו, תעלו באומץ, תגידו: אנחנו אומרים לך, ראש הממשלה – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – אתה צריך לוותר על ריבונותה של ישראל בירושלים, תוותר על הריבונות הבלעדית בכותל ובמקומות הקדושים, וכך יהיה שלום. תגידו את זה באומץ לציבור, אתם רוצים להיות אלטרנטיבה. בשם איזה עקרונות אתם מדברים אל הציבור ומנסים לשכנע את חברי הכנסת? 
+
+
+ השר ארדן, על איזה עקרונות אתם מדברים – – –
+
+
+ האם אתם לא מתנגדים לכניסת פליטים, חבר הכנסת מולה? 
+
+
+ כבוד השר. רק שנייה, נא לשבת. כבוד השר – – –
+
+
+ הרי אין לך – – – איפה כולם. 
+
+
+ אני חייל ממושמע, חבר הכנסת חסון – – –
+
+
+ כבוד השר. כבוד השר, ברשותך. 
+
+
+ תעשה הצבעה עכשיו אם יש לך אומץ. 
+
+
+ כבוד השר, אינני מפריע לך בשטף דבריך – – 
+
+
+ מה זה אם יש לך אומץ. בוא החוצה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – רק אני חייב להודיע. כבוד השר, אני חייב להודיע הודעה שהיא טכנית. לצערנו הרב, קרה איזשהו קצר ואין לנו את הצלצול, ולכן אני מבקש – – –
+
+
+ יש גבול לפיליבסטר.
+
+
+ אני מבקש – – –
+
+
+ זה לא פיליבסטר. היתה תקלה. 
+
+
+ חבר הכנסת חסון – – –
+
+
+ הממשלה שלכם – – –
+
+
+ מישהו מסיעתם ניתק את הפעמון. 
+
+
+ חבר הכנסת חסון. 
+
+
+ יש פה – – –
+
+
+ חבר הכנסת חסון. חבר הכנסת חסון, אני הרגע מודיע לכל באי הבית – אינני יכול לקיים את ההצבעה כאשר אין צלצול. לכן אני מבקש להפעיל כריזה ולהודיע לכל חברי הכנסת הנמצאים בבית שהכריזה תהיה גם בחדריהם, הם נקראים להצבעה, וברגע שהכריזה תתקיים, להודיע לי וחמש דקות יהיה זמן להצבעה. 
+
+
+ חבר הכנסת חסון, גם כרגע אין לכם רוב במליאה.
+
+
+ – – – להצביע, חבל על הזמן. 
+
+
+ היושב-ראש קובע, לא אני קובע. 
+
+
+ חבל על הזמן – – –
+
+
+ לא, לא, לא, אני לא אתן להצביע, ולו חבר כנסת אחד שיאמר שלא שמע שיש הצבעה, ולא בא להצביע – –
+
+
+ הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו – – –
+
+
+ – – בין שהוא מהאופוזיציה ובין מהקואליציה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ מה זה הדבר הזה. 
+
+
+ אני יכול להמשיך או – – –
+
+
+ – – –
+
+ יש אבל נוהג, בוא נאמר, הצלצול קורא להצבעה. אני יכול לבוא ולהודיע בכנסת שמהיום והלאה לא יהיה צלצול כי לא כתוב בתקנון, תהיה רק כריזה. יכולים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ בוודאי שצריך להיזהר, אבל עד היום נקראו חברי הכנסת להצבעה על-ידי צלצול. נבדוק ונראה, אבל צריכים ליידע את כל חברי הכנסת מה נוהגים, כי נוהג הופך למנהג, ומנהג הופך לחוק. 
+
+
+ – – –
+
+
+ לא. אם היה צלצול, זה אנחנו שומעים. זה שמישהו לא שמע את הצלצול זה לא הדבר החשוב. השאלה היא אם היה צלצול. 
+
+
+ לא היה. 
+
+
+ הונחו היסודות לעתירות העתידיות לבג"ץ על צלצולים עתידיים, ואפשר להמשיך בדיון, אדוני היושב-ראש.
+
+ובכן, האופוזיציה, בכל שבוע – שוב, במסגרת אמונתה כי העם איבד את זיכרונו וניתן, על-ידי חזרה על שקרים פעם אחר פעם, לנסות ולאחז את עיניו – נוטה כל שבוע לבוא ולטעון שהממשלה לא עושה דבר ורק מנסה לשמור על שרידותה. אז אני פתחתי וציינתי החלטות רבות וצעדים שראש הממשלה נקט ונוקט כדי לנסות ולקדם את המשא-ומתן המדיני. ציינתי החלטות רבות – תאמר לי, אדוני היושב-ראש, כשאתה מוכן שתהיה הצבעה.
+
+
+ההצבעה – אתה יכול עכשיו לדבר או לא, ההצבעה תהיה רק מרגע שתהיה כריזה, חמש דקות. או שיבואו אלי שני הצדדים ויאמרו: אפשר לקדם את ההצבעה.
+
+
+ אבל הקואליציה מוכנה להצבעה.
+
+
+ אני לא רואה פה אנשים רבים.
+
+
+ אולי יו"ר סיעת האופוזיציה תודיע שהיא מוכנה להצבעה.
+
+
+אין לכם רוב.
+
+
+ לא, אבל אי-אפשר כל הזמן להמשיך ככה, זה לא ייתכן.
+
+
+– – – אמר דברים מעוררים בהחלט, אבל – – –
+
+
+ אני לא רוצה שיאמר חבר כנסת אחד שהוא חיכה, ספון בחדרו – יש הסכמה? בסדר גמור. אם יש הסכמה – אני מודיע לכם שהודע לי – על-ידי יושב-ראש הקואליציה – שיש הסכמה בין האופוזיציה והקואליציה. חבר הכנסת פלסנר – – –
+
+
+ אבל מי באופוזיציה הסכים אתך? – לא, צריך להיות בר-סמכא מטעמם.
+
+
+ אדוני השר, ברגע שאתה – – –
+
+
+ חבר הכנסת פלסנר, אתה מוכן שתתקיים – – –
+
+
+ כבוד השר גלעד ארדן.
+
+
+הנאום שלך כל כך – – – ואין בו מענה ��שום דבר – – –
+
+
+ – – – לפחות באופן פורמלי, אין מניעה מצדי – ברגע שתחליט שסיימת את דבריך, לקיים את ההצבעה.
+
+
+אז כיוון שאדוני, אני כבר ציינתי את שלל הישגי הממשלה עוד טרם מלאו שנתיים לכינונה, ואת כל אותם צעדים רבים ומחדלים שלא נעשו בעבר אבל כן מקודמים בימי הממשלה הזו, ושוב, בזמן מאוד קצר, אני חושב שגם העם רוצה מאוד שלממשלה הנוכחית ייכונו עוד עלילות ומעשים רבים, ועל כן אני מבקש מהבית לדחות, כמדי שבוע, את הצעות האי-אמון. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לשר גלעד ארדן. רבותי חברי הכנסת, השרים וכל המצביעים באולם זה, מכאן ולהבא יש לנו, לאחר מכן, סדרה של חוקים, שאנחנו צריכים להצביע עליהם. אנחנו נעבור אותם כאשר כל יושב-ראש ועדה יציג בפני הכנסת את החוק, ולאחר מכן נעבור להצבעה, מבלי שנקרא לחברי הכנסת. כך שאני מודיע לכם שמרגע זה כולם צריכים להישאר במליאה, שכן לא נחכה לאיש. ברגע זה הודעה על ההצבעה נשמעה לכל סדרת החוקים אשר יובאו מייד לאחר הצבעת האי-אמון.
+
+ובכן, רבותי, אנחנו עוברים לסדר-היום, ועכשיו הצבעות על האי-אמון. להצעת האי-אמון הראשונה מטעם סיעת קדימה, שכותרתה: ראש הממשלה מונע משיקולי שרידות פוליטית על חשבון הכרעות משמעותיות לגורל המדינה ואזרחיה, כפי שנוסחה על-ידי סיעת קדימה ונומקה על-ידי חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא – מי בעד, מי נגד, מי נמנע? נא להצביע. בבקשה. נא להצביע. 
+
+הצעת סיעת קדימה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+
+ 29 בעד, 54 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון לא נתקבלה. 
+
+רבותי, אנחנו עוברים להצעת אי-אמון מטעם סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד, בנושא: הממשלה מסוכנת לדמוקרטיה, כניסוחן של הסיעות המציעות, שהן חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד, כפי שנומקה על-ידי חבר הכנסת דב חנין. נא להצביע. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעות חד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+
+ 25 בעד, 54 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון לא נתקבלה.
+
+רבותי, מחליפה אותי עכשיו סגנית היושב-ראש אורלי לוי אבקסיס, ואני מבקש – לא מודיעים על הצבעות, כולכם נמצאים כאן, והיא תנהל את הישיבה. הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת.
+
+
+ ברגע שיגיע יושב-ראש ועדת הכנסת, יריב לוין, אז הוא גם – אני מבקשת, באמת, את יושב-ראש ועדת הכנסת, יריב – חברי חברי הכנסת, כנראה שיש בעיה לא רק בצלצול, אז אני קצת ארים את קולי – חבר הכנסת יריב לוין, הודעה, בתור יושב-ראש ועדת הכנסת. הוא איננו כאן. אז נדלג ונעבור לנושא הבא בסדר-היום.
+
+
+ [מס' מ/518; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ג, עמ' 11279; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נעבור ונקרא ליושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם, שיעלה ויציג את הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 8), התשע"א–2011.
+ 
+
+ גברתי היושבת בראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת – – –
+
+
+ רגע, יש פה בעיה עם הכריזה. חברי חברי הכנסת – – 
+
+
+חבר הכנסת אלקין וחבר הכנסת פלסנר – – –
+
+
+ – – אני נורא מבקשת שקט.
+
+
+ כשהקואליציה והאופוזיציה מסתודדים, אני לא צריך לשמוע. 
+
+
+ אני בטוחה שכל חברי הכנסת רוצים להבין על מה הם מצביעים, אז נשמור קצת על שקט. בבקשה.
+
+
+על דעת ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא לפני הכנסת את הצעת חוק הפטנטים – – – 
+
+
+ יש בעיה לא רק עם הצלצול, כנראה.
+
+
+ הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 8) (ביטול חובת פרסום ברשומות). על-פי חוק הפטנטים, התשכ"ז–1967, יש לפרסם ברשומות שורה של הודעות ובקשות, וביניהן בקשות פטנט שהוגשו, בקשות פטנט שקיבלו ואושרו. במשך שנים התפרסמו הדברים האלה בילקוט הפרסומים, ביומן הפטנטים והמדגמים, שהיה חלק מן הרשומות.
+
+ההכנה גזלה המון זמן, ועד שהדפיסו את זה, דברים התעכבו, משום שהאפשרות להתנגד, טעונה שהדבר יתפרסם. בעקבות זאת החליט רשם הפטנטים לפרסם את ההודעות הללו באתר האינטרנט של משרד רשם הפטנטים. לאחר שלוש שנים התברר שיש בעיה חוקית בנושא, ועל כן החוק הזה הוא הוראת תשריר למצב שמתקיים. 
+
+ על-פי דרישות ועדת החוקה, הודיע מנכ"ל משרד המשפטים כי המדינה תחזיר לכל מי ששילם אגרות פרסום והפרסום שלו לא פורסם – יחזירו לו את האגרות. 
+
+ בנסיבות אלה אנחנו מבקשים לאשר את החוק, כאשר תחולתו היא רטרואקטיבית ל-1 בינואר 2009, וכל ההודעות שפורסמו באתר האינטרנט של הרשם בתקופה שיום התחולה ועד היום, יראו אותן כאילו פורסמו כדין.
+
+להצעת החוק אין הסתייגויות, ואני מבקש לאשר אותה בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
+
+
+אז נכון, כמו שציין יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, לחוק הזה אין הסתייגויות, אין מתנגדים, ואנחנו תיכף גם נעבור להצבעה, ברגע שחבר הכנסת רותם יגיע למקומו. להזכירכם: אין צלצול, לכן אנחנו – – –
+
+
+ – – –
+
+
+– – –
+
+
+אנחנו תיכף נעבור להצבעה, קריאה שנייה, על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 8), התשע"א–2010. 
+
+ הצבעה.
+
+
+סעיפים 1–18 נתקבלו.
+
+
+
+ 23 בעד, מתנגדים אין. אני קובעת שהחוק עבר בקריאה שנייה. 
+
+ עם אישורו של חבר הכנסת רותם אנחנו עוברים ישר לקריאה שלישית. 
+
+חוק הפטנטים (תיקון מס' 8), התשע"א–2011, נתקבל.
+
+
+
+ כצפוי, החוק עבר גם בקריאה שלישית. 23 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובעת שחוק הפטנטים (תיקון מס' 8), התשע"א–2011, עבר קריאה שנייה ושלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+ 
+לפני שנעבור לחוק הבא ניתן את זכות הדיבור גם ליושב-ראש ועדת החוקה, לברך על המוגמר. בבקשה, חבר הכנסת רותם.
+
+
+ גברתי היושבת בראש, רבותי השרים, אני רוצה להודות לחברי ועדת החוקה על המאמץ שהם השקיעו בחוק הזה, למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית, נעמה מנחמי, לשני, המתמחה, לדורית ואג, מנהלת הוועדה, שדחפה את החוק הזה ודאגה שהוא יעבור במהירות, ולחברי הכנסת שהצביעו בעדו. תודה רבה.
+
+תודה רבה. תודה רבה לדובר ולכל העוסקים במלאכה. 
+
+
+ [מס' מ/541; "דברי הכנסת", חוב' ג', עמ' 12842, חוב' ט', עמ' 14200; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 179), התשע"א–2011, קריאה שנייה ושלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, קודם כול אני רוצה לברך אותך. את פעם ראשונה מנהלת ישיבה? אה, לא? אבל – בסדר גמור, שיהיה לך בהצלחה בכל מקרה. 
+
+רבותי השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 179), התשע"א–2011. 
+
+הצעת חוק זו עברה בקריאה ראשונה כחלק מהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012. כיוון שההסדר המוצע הוא הקלה, והוא מוסכם על כל הצדדים הנוגעים בדבר, החליטה ועדת הכספים לפצל את ההצעה מתוך הצעת חוק ההסדרים ולהביאה בפני הכנסת בנפרד כך שתתאפשר הצבעה נפרדת על ההצעה.
+
+מוצע לתקן את סעיף 88 לפקודת מס הכנסה שמגדיר מהי קרן נאמנות חייבת ומהי קרן נאמנות פטורה. על-פי ההגדרה הקיימת כיום, סיווג הקרן נקבע לפי הסכם הקרן או התשקיף. המשמעות של סיווג הקרן כחייבת או כפטורה היא לעניין המועד והדרך שבהם חייבת הקרן בתשלום מס.
+
+בהצעה שבפניכם מוצע לקבוע כהוראת קבע שקרן נאמנות חייבת תוכל לשנות את סיווגה לקרן נאמנות פטורה באופן חד-סטרי. שינוי הסיווג ייעשה בהודעה של קרן הנאמנות החייבת עד 30 ימים לפני תחילת שנת המס והיא תהפוך לקרן נאמנות פטורה החל מהיום הראשון של שנת המס שבה הוגשה ההודעה. 
+
+ההצעה כוללת הוראות לעניין שינוי הסיווג, ולפיהן בעת שינוי הסיווג יראו את כל נכסי הקרן כאילו נמכרו ביום האחרון של שנת המס שבה הוגשה ההודעה ואת כל הכנסותיה כאילו התקבלו באותו יום, ומנהל הקרן ישלם את המס בשל הכנסות אלה בתוך 30 יום מיום ההודעה. לגבי בעל היחידה בקרן שיהיה חייב בעת המכירה במס רווח הון, יראו את היום האחרון של שנת המס שבה הוגשה ההודעה כיום הרכישה, ומחירה המקורי יהיה שוויה באותו יום. 
+
+זאת הצעה שהיא חלק, כפי שאמרתי, מחוק ההסדרים. הפיצול שלה מאפשר להם לתמוך, ומדובר בהקלה. להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות, ואני מבקש לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים.
+
+ כמו שנאמר כבר, אין הסתייגויות ואין מתנגדים, מה שאומר שאנחנו נעבור ישר להצבעה. 
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו.
+
+
+
+ בעד החוק – 20, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. 
+
+ באישורו של חבר הכנסת משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. 
+
+
+חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 179), התשע"א–2011, נתקבל.
+
+
+תוצאות ההצבעה: בעד – 25, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובעת שהחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 179), התשע"א–2011, עבר בקריאה שנייה ושלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+
+ [מס' מ/544; "דברי הכנסת", חוב' ו', עמ' 13528; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום. גם הפעם חבר הכנסת משה גפני יעלה – ויציג את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2011, לקריאה שנייה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, החוק הקודם היה חלק מחוק ההסדרים, החוק הנוכחי, שאני עכשיו מתכבד להציג בפני הכנסת, הוא חוק רגיל, הוא איננו בחוק ההסדרים. אנחנו כבר לא עושים את ההבחנות, כי מה שיכולנו לפצל פיצלנו בחוק ההסדרים, אבל זה חוק רגיל. החוק עניינו הקלות לתושבים חוזרים. 
+
+גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2011.
+
+סעיף 35(ד) לפקודת מס הכנסה קובע נקודות זיכוי לעולה חדש. כדי לעודד תושבים שעזבו את הארץ לחזור ולהתגורר בה, מוצע לקבוע במסגרת ההצעה שבפניכם כי נקודות הזיכוי שחלות על עולה חדש יחולו גם על תושב חוזר.
+
+תושב חוזר מוגדר לעניין זה מי ששב והיה לתושב ישראל בתקופה שמיום ג' בסיוון התש"ע, 16 במאי 2010, עד יום י"ד בתשרי התשע"ג, 30 בספטמבר 2012, לאחר ששהה מחוץ לישראל שש שנים רצופות.
+
+להצעת חוק זו אין הסתייגויות, לפיכך אבקשם לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת גפני. ברגע שתגיע למקום אנחנו נעבור להצבעה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2011. בבקשה.
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו.
+
+
+
+ תוצאות ההצבעה: בעד – 23, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
+
+ברשותך, חבר הכנסת גפני, נעבור לקריאה שלישית. אנחנו עוברים לקריאה שלישית של הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2011. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, חברים.
+
+חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2011, נתקבל.
+
+
+
+ולתוצאות: בעד – 26, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובעת שחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2011, עבר בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/555).]
+
+
+
+ נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א–2010, קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, חברת הכנסת אורית נוקד. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו התגבשה כחלק מהסכמות דיוני השולחן העגול שכללו את נציגי הממשלה, נציגי הסתדרות העובדים הכללית החדשה ונציגי מעסיקים. 
+
+דמי המחלה הם תשלומים סוציאליים שנועדו לאפשר לעובד ולבני משפחתו להתקיים שעה שנבצר מהעובד לעבוד עקב מחלתו. חוק דמי מחלה קובע הסדר מינימלי לתשלום דמי מחלה שעה שלא חל על עובד הסכם קיבוצי כהגדרתו בחוק או שאיננו זכאי להסדר מיטיב מכוח חוזה עבודה אישי. על-פי חוק דמי מחלה בנוסחו הנוכחי, עובד זכאי למחצית מדמי המחלה שנקבעו בחוק בימים השני והשלישי שנעדר מעבודה עקב מחלה, והחל מהיום הרביעי ואילך זכאי העובד למלוא דמי המחלה. דמי המחלה הקבועים כיום בחוק – כ-75% משכר העבודה שהיה מקבל העובד אילו לא היה נעדר מעבודה בשל מחלתו. 
+
+הצעת החוק מבקשת לקבוע כי דמי המחלה יהיו בשווי מלוא שכר העבודה. הצעת החוק תיטיב עם ציבור העובדים שמצבם הבריאותי לא אפשר להם להגיע למקום עבודתם ותגדיל את דמי המחלה שיקבלו באופן משמעותי.
+
+הצעת החוק היא נדבך נוסף במערכת חוקי עבודה שהממשלה מקדמת לרווחת העובד וליצירת מציאות תעסוקתית סוציאלית טובה יותר.
+
+אני מברכת על הצעת החוק – – –
+
+
+ רגע, שנייה אחת. חבר הכנסת אליעזר מוזס. 
+
+
+– – – למרות הרעשים. אי-אפשר לשמוע – – –
+
+
+רגע, רגע. חברים, חברים. סוף-סוף יש פה חוק, אני חושבת שכל באי הבית ישמחו לתמוך בו, חוק סוציאלי מדרגה ראשונה, ונכון והוגן. באמת אני רוצה לברך אתכם על כך. אבל אם חברי הכנסת לא יקשיבו, ולא רק זה, הם גם לא ייתנו לאחרים להקשיב, אנחנו נפספס פה את דבריה של סגנית שר המסחר והתעשייה.
+
+
+ אז האמת היא שכבר פספסו את רוב הדברים.
+
+לא נותר לי אלא לברך – –
+
+
+חבר הכנסת אליעזר מוזס.
+
+
+ – – על הצעת החוק, ולקרוא לכם להצביע עבורה. תודה.
+
+
+יש חברי כנסת שנרשמו לשאת דברים בהצעת החוק הזו. נתחיל עם חבר הכנסת אלכס מילר. חבר הכנסת אלכס מילר, לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, ברשותך, גברתי סגנית השר, אני רוצה לברך אותך. אני חושב שהחוק הזה מאוד חשוב. אומנם ביום-יום אנחנו לא כל כך שמים לב, אבל אני חושב שהחוק הזה כרגע הוא בשורה מאוד משמעותית לכל שכיר ושכיר היום במדינת ישראל, שהממשלה היום מוסיפה 25% על כל יום, על כל שעה של העבודה שלו כשהוא חולה. 
+
+רק אני מבקש, גברתי, לבדוק את האפשרות. לא צריך לשכוח שיש עסקים שהם עסקים קטנים, שבעקבות החוק הזה יצטרכו למצוא דרך לבוא ולקבל את ההודעה הזאת מספיק זמן מראש בשביל שיוכלו להיות מוכנים, כי התוספת היא תוספת משמעותית אחרי שהחוק יעבור קריאה שלישית, וצריך להתכונן גם לנושא הזה – שלא יצא מצב שהם פשוט לא יוכלו כלכלית להתמודד עם העניין הזה. אני בטוח שגופים אחרים כמו גופים ממשלתיים אין להם שום בעיה להת��ודד עם הנושא. אבל כל העסקים הקטנים שמחזיקים עובד אחד או שניים, שיוכלו באמת להתמודד עם זה בצורה נכונה.
+
+גם צריך לדאוג שהחוק הזה לא ינוצל לרעה. הרי אנחנו יודעים מה זה היום להוציא אישור מחלה, זה  לא כל כך בעיה, אז גם צריך לבדוק את האופציה הזאת. 
+
+ באופן כללי, אני באמת מברך אתכם, את המשרד. חוק חשוב מאוד וטוב. תודה רבה.
+
+
+אני מצטרפת לברכות. חבר הכנסת נסים זאב, אלא אם כן אתה רוצה להיות אחרון הדוברים פה. 
+
+
+אני אחרון גם כך.
+
+
+ לא, יש עוד בקשה של עוד שהצטרפו.
+
+
+– – – הם לא פה.
+
+
+ הם פה, הם פה. יש פה את סגן יושב-ראש הכנסת. חבר הכנסת נסים זאב, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+אז קודם כול, גברתי היושבת בראש, אני רוצה לברך את כל החולים שיהיו בריאים, ושיקוים בהם: "כל המחלה ששמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רֹפאך". אז שכולם יהיו בריאים ושלמים.
+
+באמת זה נשמע חוק מאוד חשוב שמוסיפים 25% לאותם חולים בימים הראשונים. אבל אני רוצה לומר לכם – הבעיה זה לא דמי המחלה, אלא אם יש בכלל מחלה. ומשהו מאוד מעניין – לפעמים עובד שוכח שהוא לא ניצל את ימי המחלה, ומגיע החודש האחרון לקראת סוף השנה, או לקראת סוף פרישתו, יש לו הצטברויות של ימי מחלה – זה משהו מאוד מעניין – ופתאום הוא חולה יום אחרי יום. מה קרה? ברוך השם, אין שפעת חזירים, אין שום בעיה. אבל פתאום הוא חולה. הוא חולה ברצף, הוא חולה פתאום, משתק את העבודה. והוא מביא. יש לו איזה רופא, רופא משפחה, שהם במקרה חברים טובים, והוא אומר: תשמע, אההמ-אההמ, אני גם קצת משתעל. מה לעשות? אני חולה הפעם. מה הוא יגיד לו – לא, שהוא לא חולה? הוא לא יכול חלילה וחס אפילו לחשוב שהוא לא חולה, כי אם הוא מצהיר?
+
+ אני רוצה לומר לכם, אני בוודאי בעד להרים את הנושא הזה של דמי המחלה, כי בסופו של דבר משלמים את הביטוח הלאומי כל חודש וחודש. אבל אני חושב צריך איזושהי בקרה לכל אלה שמחליטים שהם חולים כי הם החליטו שהיום הם צריכים לקבל חופש. ואני מכיר הרבה מקרים כאלה, וברוך השם יש לי גם כן עובדים. אני אחראי על מערכת מסוימת, ולפעמים מחליטים שמחר – מהיום מזמינים את היום שהם צריכים להיות חולים בו, וזה מאוד מעניין. יוצאים לשוק רגיל, עושים קניות רגיל, יש איזושהי תוכנית משפחתית, אבל מקבלים דמי מחלה.
+
+ אז אני מאחל לכל עם ישראל שיהיו בריאים ולא יצטרכו לא את דמי המחלה, ובוודאי שגם לא יהיו חולים. רפואה שלמה לכולם.
+
+
+אבל אני יכולה להסיק מהדברים שלך שאתה לא מתנגד לחוק.
+
+
+ לא – – –
+
+
+ רק רציתי להבהיר. אני מזמינה עכשיו את חבר הכנסת, סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מגלי והבה. בבקשה, סגן יושב-ראש הכנסת. לרשותך, שלוש דקות.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, השרים, חברי הכנסת, אין ספק שהצעת החוק שמובאת כאן היא הצעת חוק טובה. אני שמעתי אותך, סגנית השר, ובהתלהבות, בשולחן העגול, עם יושב-ראש ההסתדרות, עם, עם, עם. זאת אומרת, הממשלה הזאת יודעת רק דרך לחצים לפתור בעיות. אם לא היה שולחן עגול אז לא נחשוב על אלה שמגיעה להם חופשת מחלה.
+
+ ובמאת האחוזים, החוק הזה סוציאלי. לא צריך בשביל זה, וגם אני מניח ששר האוצר  לא יתנגד, וכולם לא מתנגדים, כי זה דבר חשוב. כמו שאמרה היושבת-ראש, אנחנו צריכים לדאוג לחלשים, וצריך לדאוג לאלה שמגיע להם. אבל שממשלה, מצד אחד, נותנת פה בדבר שלא עולה מאומה למשק – סגן השר כבר מסתכל עלי – ומכניסה את היד שלה עמוק לכיסם של האזרחים במסים עקיפים, במסים שמקשים על אלה שאין להם אפילו יכולת לסיים את החודש – זאת הבעיה שלנו, שאנחנו מדברים היום על 750,000 עובדים מהסקטור הציבורי ששליש מתוכם מתחת לקו העוני. אז מה באנו לעשות פה היום חוץ מלברך שבאמת יש איזה אור בקצה המנהרה שאנחנו מדברים על השוואת ומתן 100% ברמת המשכורת של העובדים – זה דבר מבורך. 
+
+ אנחנו מסתובבים ורואים. רק עכשיו סיימנו להצביע על התקציב, וראינו את כל אלה שהצביעו הצבעות שהם לא מיטיבים עם העם, לא מיטיבים עם השכבות החלשות. על כל אלה, אני ממשיך כל השנה להסתכל להם בעיניים, ולהגיד: אל תנסו לשחק עם האזרחים, ולהגיד: אנחנו נותנים לכם הטבה כזו או אחרת. כי כל מה שהיה עד עכשיו, גברתי היושבת-ראש, כמי שמכיר אותך בוועדות השונות שנלחמת למען החלשים, שנלחמת למען החד-הוריות, שנלחמת למען כל הציבור הזה, איך אנחנו נסתכל עליהם כשהממשלה האכזרית הזאת מכניסה יד עמוק לתוך הכיסים של האזרחים? והרשימה היא ארוכה.
+
+  לכן, אני אתמוך בחוק הזה. אבל לממשלה הזאת שהגדילה את המיסוי, שהקשתה על העניים ועל החלשים, אני לעולם לא אסלח. תודה, גברתי.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מגלי והבה. זה היה באמת אחרון הדוברים בנוגע לחוק הזה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה – הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א–2010. אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+
+סוף-סוף הממשלה עושה משהו חיובי, לפחות משהו אחד. 
+
+
+ סוף-סוף גם חברי הקואליציה יכולים לחייך כשהם מצביעים. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א–2010, 
+לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+
+ תוצאות ההצבעה: בעד – 21, נגד – אפס, ונמנעים – אפס. אני קובעת שהצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א–2010, עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/545).]
+
+
+
+הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 123) (השגה על קביעת דמי ביטוח), התשע"א–2010. יציג את הצעת החוק שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אני מצטרף למברכים אותך. חברי וחברותי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיפים 359 ו-372 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, כך שתינתן למבוטחים זכות השגה על החלטת פקיד גבייה ראשי בפני פקיד גבייה ראשי להשגה, בדומה למנגנון הנוהג בעניין זה לפי פקודת מס הכנסה. עוד מוצע כי על החלטה בהשגה כאמור יהיה אפשר לערער בפני בית-הדין האזורי לעבודה. 
+
+חשוב לציין שעל-פי סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי הקיים היו אמורות לקום ועדות שומה, שהיו אמורות להיות ליד כל סניף של המוסד, שהמועצה תמנה את חברי ועדת השומה, שמנהל הסניף של הביטוח הלאומי הוא שיקבע את התור שלפיו יכהנו חבריה, ושהחלטת ועדת השומה תהיה סופית, ושיקולים נוספים. 
+
+ בפועל ועדת השומה לא קמה. היא לא קמה מכמה סיבות, ובין היתר מכיוון שהיא חוקקה לפני הקמתו של בית-הדין לעבודה ונועדה לתת פתרון בעניין שלא ניתנה לגביו סמכות לשום ערכאה שיפוטית. כיום ההוראה הזאת איננה מיושמת, והואיל ולא מונתה ועדת שומה, אנחנו החלטנו לעשות שינוי מוחלט בנושא הזה. הבאנו את זה בפני מועצת הביטוח הלאומי, שכוללת עשרות אנשים ממגזרים שונים, לרבות ההסתדרות והמעסיקים, הוחלט לבנות את המודל החדש, שמוצע כאן, כך שתינתן למבוטחים זכות השגה על קביעת דמי ביטוח של פקיד גבייה ראשי בפני פקיד גבייה להשגה, בדומה למנגנון הנוהג בעניין זה לפי פקודת מס הכנסה. 
+
+ מוצע לקבוע שמי שערך את קביעת דמי הביטוח לא ידון בהשגה עליה, וכי הפקידים שיעסקו בהשגות על החלטות של פקיד הגבייה הראשי יהיו הפקידים ברמה הגבוהה ביותר בסניף המוסד הרלוונטי, ואולם השגה על קביעת דמי ביטוח של פקיד גבייה ראשי שהוסמך גם להיות פקיד גבייה להשגה תיעשה לפני פקיד גבייה להשגה אחר. ועוד מוצע – וזה מאוד חשוב – שיהיה אפשר לערער על ההחלטה לפני בית-הדין האזורי לעבודה. 
+
+לאור ההערות שקיבלתי מסיעת קדימה, שחששו שעלולה להיות סתימה בכך שיהיה פקיד גבייה אחד, אנחנו סיכמנו שלאחר ההצבעה היום ישבו נציגים מסיעת קדימה – ומי שרוצה להצטרף מוזמן – עם הנהלת המוסד לביטוח הלאומי, בברכתי, עם מנכ"לית המוסד, כדי לוודא שאכן יהיו פקידי גבייה להשגה בכמה אזורים בארץ. 
+
+ אני חושב שהדבר הזה מאוד מאוד יוסיף לשירות הניתן ללקוחות שחושבים שאין להם איפה להישמע – בעצם אין להם היום מקום להישמע. כך אנחנו גם מאפשרים להם ללכת לפקיד גבייה להשגה, כמקובל במס הכנסה, וגם להגיע בסוף לבית-הדין האזורי לעבודה, שזאת בפירוש חדשה טובה מאוד לאותם נישומים, אותם לקוחות של הביטוח הלאומי, שרוצים למצות את הערעור שלהם בנושאים הרלוונטיים, והם כמובן מה שנקרא "מבוטח" בחוק, בנסיבות שבהן עבר מסוג ביטוח אחד לאחר, למשל עובד לעובד עצמאי וכיוצא בזה, מבוטח או מעסיק, ומבוטח שלגביו עולות שאלות לגבי שכר עבודה ששילם לעובדיו, וכיוצא בזה, הכול מפורט בחוק. 
+
+ אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, ואנחנו לא נקדם אותה עד לאחר הדיון עם סיעת קדימה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לכבוד השר. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת גאלב מג'אדלה – הוא הרגע היה כאן, אני ראיתי אותו.
+
+
+ איננו, איננו. 
+
+
+ אוקיי, אז בינתיים אנחנו נעבור לדובר הבא, חבר הכנסת שלמה מולה. בבקשה. 
+
+
+ אוֹ...
+
+
+ מה קרה? שר האוצר לא שלח אותך לאיזו משימה? תמתין בסבלנות. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, קודם כול ברכות, גם אני. 
+
+
+ יש לך שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני סגן השר, אנחנו לא נדבר על ש"ס, לשם שינוי דווקא. 
+
+
+ חרדים, חרדים. 
+
+
+ לא על חרדים. הצעת החוק, אדוני השר – קודם כול, אני שמח לשמוע. אנחנו נשמח לשבת עם מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי כדי לקיים את הדיון. על פניו ההחלטה שלנו היתה להצביע נגד הצעת החוק, אבל מאחר שהתקיים שיח אתך ועם המנכ"לית, אין שום בעיה, אנחנו נהיה מוכנים לדבר על כך. כל עוד מדובר בשירות לאזרח, זה מקל את מצוקת האזרח, אין לנו שום בעיה. אנחנו לא קמים כדי להצביע נגד. אבל אני רוצה לנמק מדוע, אדוני השר, אנחנו מסתייגים מהצעת החוק כפי שהיא מוצעת, בעיקר. 
+
+ כל דיון שמגיע בסופו של דבר אל דן יחיד – המצוקה היא קשה מאוד. זאת אומרת, אני לא רוצה להטיל דופי, חס וחלילה, בעובדי הביטוח הלאומי המסורים, אבל לרוב, עובדי הביטוח הלאומי, יש להם נטייה לשמור על הביטוח הלאומי כנכס, כמקום עבודה שלהם, ופחות לתת שירות לאזרח. לכן, אם אתה מקים ועדה שיש בה גם נציג ציבור, רחשי הלב של שליח הציבור יהיו עם הציבור, לאו דווקא עם המוסד עצמו, שהוא המוסד שצריך לתת שירות לאזרח. יש שיקולים לכאן ולכאן. לכן אנחנו הסתייגנו, וכך בסופו של דבר הדיון – הוא יהיה דן יחיד. זה דבר אחד. 
+
+ דבר שני, מה פתאום דווקא במקום שבו יש חוק לא מקיימים את החוק, ואז הרבה שנים לא קיימו אותו, ועכשיו מוצאים פתרון כזה שמגיע רק על דן יחיד? זאת אומרת, הערעור יהיה על אותו פקיד הביטוח הלאומי בלבד. למה לא קיימ�� את הוועדה על-פי החוק הקיים? שלושה אנשים. כל אדם שיש לו הסתייגויות היה מגיע, היה מגיש את הבקשה שלו וכן הלאה. לכן, עם ההסתייגות הזאת אנחנו נבוא ונדבר עם מנכ"לית הביטוח הלאומי. אם אנחנו נשתכנע שזה לא מרע את התנאים של המבוטחים, לנו אין שום בעיה לתמוך בחוק. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת שלמה מולה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 123) (השגה על קביעת דמי ביטוח). אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 123) (השגה על קביעת דמי ביטוח), התשע"א–2010, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אני הצבעתי בטעות במקום אמנון כהן, לא במקומי. 
+
+
+ אז לפרוטוקול נגיד שחבר הכנסת אמנון כהן מודיע שבטעות הצביע במקום – – – 
+
+
+ יצחק וקנין. 
+
+
+ סליחה. חבר הכנסת יצחק וקנין מודיע שבטעות הוא הצביע במקומו של חבר הכנסת אמנון כהן. זה נרשם. 
+
+תוצאות ההצבעה: בעד – 16, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 123) (השגה על קביעת דמי ביטוח), התשע"א–2010, עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/552).]
+
+
+
+ הנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2010, קריאה ראשונה. יציג את החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. 
+ גברתי היושבת-ראש, אני מצטרף למברכים, שיהיה בהצלחה. חברי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180). אדוני יושב-ראש הכנסת – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – תיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180). אדוני לא חושב שהגיע הזמן לחוקק חוק מס הכנסה כחול-לבן? 
+
+ תגיד לי, כבר תיקנתם 179? 
+
+
+ 180.
+
+
+ עכשיו הגענו ל-180.
+
+
+ 180.
+
+
+ והכול בקדנציה הזאת?
+
+
+אני חושב – – –
+
+
+ נוסח חדש. תעשה נוסח חדש.
+
+
+ לא, חוק כחול-לבן. פקודת מס הכנסה. 
+
+
+ אותו דבר, זה נוסח – – –
+
+
+ זה עוד לפני העות'מאנים.
+
+
+ תעשה חוק מס הכנסה.
+
+
+ כחול-לבן.
+ אז באמת הנה, יש פה אפשרות, משרד האוצר – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש מברך על המהלך? על כל פנים, בינתיים אנחנו נגיש תיקון מס' 180.
+
+בהצעת חוק זו מוצע לקבוע מספר תיקונים בפקודת מס הכנסה הנדרשים לעניין מיסוי ריבית בהלוואות בין צדדים קשורים – חברה-אם–חברה-בת, מעביד–עובד, בין בישראל ובין כעסקה בין-לאומית. 
+
+ סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שקיבל הלוואה ללא ריבית או בריבית בשיעור נמוך משיעור הריבית שקבע לעניין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים, יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 3(ט) בידי מקבל ההלוואה. 
+
+מוצע לקבוע כי ההלוואה לא תכלול הלוואה שהיא עסקה בין-לאומית כמשמעותה בסעיף 85א לפקודה. קביעה זו היא קביעה מבהירה, שכן סעיף 85א לפקודה הוא חקיקה ספציפית לגבי עסקאות בין-לאומיות בלבד. 
+
+חבר הכנסת מקלב, אתה לא מקשיב, לא תדע על מה אתה מצביע.
+
+
+ – – –
+
+
+ שלא תצביע גם אתה בטעות במקום סגן שר – – –
+
+
+ סעיף 3(ט) לפקודה, לפי תיקון מס' 164 לפקודה, במסגרת סיום תחולת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), קבע כי הוראות סעיף 3(ט) לא יחולו על הלוואה שהיא "נכס קבוע" לפי תוספת ב' לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה–1985, בידי נותן ההלוואה. עם סיום תחולת חוק התיאומים אין עוד משמעות לקביעה זו, אך מוצע לקבוע כהוראת מעבר כי הוראות סעיף 3(ט) לא יחולו על שטר הון ואיגרת חוב אם היו "נכס קבוע" בידי נותן ההלוואה ביום 31 בדצמבר 2007 – יום סיום תחולת חוק התיאומים. 
+
+סעיף 3(י) לפקודה קובע כי חבר בני-אדם שנתן הלוואה בלא ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לעניין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה בידי נותן ההלוואה. 
+
+מוצע, אם כן, לקבוע כי הוראות סעיף 3(י) לפקודה יחולו רק על מתן הלוואה בין הצדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים. מוצע להגדיר "יחסים מיוחדים" בצורה רחבה, לרבות יחסים שבין אדם לקרובו וכן שליטה של אחד מהצדדים להלוואה בצד האחר או כשהצדדים להלוואה הם בשליטת אותו אדם, לבדו או ביחד עם אחר שהוא קרובו, או כשיש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על-פי הסכם בעניינים המהותיים של חבר בני-האדם, והכול במישרין או בעקיפין. 
+
+גברתי היושבת בראש, מוצע אם כן לתקן את סעיף 3(י)(11) ולקבוע כי הוראות סעיף קטן (י) לא יחולו על הלוואה שנתן אדם עד יום 31 בדצמבר 2007 אם ביום האמור לא חלו עליו הוראות סעיף 3(י).
+
+ סעיף 85א לפקודה קובע הוראות מיוחדות לעסקה בין-לאומית שמתקיימים בה יחסים מיוחדים בין הצדדים לעסקה שבשלהם נקבע מחיר, כך שהופקו ממנה פחות רווחים מאשר היו מופקים אילו נקבעו תנאי העסקה בין הצדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים. עסקה כאמור כוללת גם אשראי – הלוואה. 
+
+ מוצע למעט מהגדרת "אשראי" לעניין סעיף זה, הלוואה שהתקיימו בה כל אלה: 1. ההלוואה היא מבעל שליטה לחברה הנשלטת על-ידיו; 2. ההלוואה אינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי, למעט הפרשי שער בשל שינוי בשער מטבע חוץ; 3. ההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום תקופה של חמש שנים; 4. הפירעון נדחה מפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת נכסים בפירוק.
+
+הלוואות לתקופה ארוכה על-ידי בעל שליטה שאינן נושאות ריבית ואין אפשרות לפדותן לפני תום התקופה האמורה, יש לראות כהשקעה בחברה ולא כמתן הלוואה לחברה, ולכן מוצע למעט אותן מהגדרת "אשראי" לפי סעיף 85א.
+
+ כמו כן, מוצע לקבוע כהוראת מעבר כי בשנות המס 2008, 2009 ו-2010 לא יראו כאשראי לפי סעיף 85א לפקודה שטרי הון ואיגרות חוב שהונפקו עד תום שנת המס 2008 אם אינם צמודים למדד כלשהו ואינם נושאים ריבית או תשואה כלשהי. 
+
+מוצע לקבוע הוראה זו בחקיקה כדי לעגן הנחיה מקצועית שניתנה לעניין זה. 
+
+אבקש מכם, חברי חברי הכנסת, לאחר שהקשבתם קשב רב והבנתם את כל הנאום, לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים של הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, גברתי היושבת-ראש, מזכירת הכנסת. 
+
+
+ תודה רבה לסגן שר האוצר על ההסבר הנורא מנומק. אבל לפעמים כשמביאים יותר מדי סעיפים והתפלפלויות, יש לי תחושה שלא כולנו מצליחים לרדת לשורש הדברים. 
+
+ גם לחוק הזה נרשמו לדבר. שוב, סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, סגן שר האוצר, אנחנו רוצים באמת להגיע לחוק מס הכנסה כחול-לבן, אבל איך אתה מנסה להסביר לנו את כל המסים העקיפים שאתם מטילים על אזרחי ישראל? ומה עוד שאתה, אדוני, בא מהשכבות שמצבן הכלכלי כל כך קשה. אני מדבר כחבר ועדת הכספים – ראיתי כל החודש וחצי האחרונים את המלחמה שלנו בממשלה, כולל אפילו חברים בקואליציה, לא להכביד את היד על כיסו של האזרח. ולצערי הרב, כל הזמן אנחנו מצאנו את עצמנו נלחמים בטחנות רוח, שממשלה שלא חושבת על האזרח הפשוט, שממשלה מכבידה על השכבות החלשות. אני ראיתי את זה לאורך כל הדרך. מה דעת��ם על 40% של העלאת מחירי המים? אני רואה פה מפלגה גדולה, חשובה – ישראל ביתנו – שדואגת לעולים שאין להם איך לגמור את החודש, ופתאום כולם מגויסים כי צריך להצביע על חוק – – –
+
+
+ 40% ממשלת קדימה החליטה.
+
+
+ ידידי, ממשלת קדימה שנתיים לא בשלטון. אני מדבר על ממשלה שנמצאת כאן ומקבלת החלטות – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ כל אלה שמנסים כרגע להדוף את הכדור – לא יעזור לכם – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ זה קרה במשמרת שלכם. וכשזה קורה במשמרת שלכם, חברים – – 
+
+
+ זאת דוגמה לא טובה. 
+
+
+ – – כל אחד צריך לבחור. כשמישהו רוצה להוריד את מס הכנסה ל-33%, הגענו לאחרית הימים. אבל בין לדבר לבין לעשות המרחק הוא גדול. וכשאנחנו רואים אזרח שמשלם היום 14 שקל למטר מעוקב מים, גברתי, איך הוא יסיים את החודש? איך הוא יצליח לגמור?
+
+
+מי הקים את רשות המים, רק תזכיר לנו.
+
+
+ ואני רוצה להגיד לך, שוב, בשביל לתת לך את התחושה – מי שלא עושה, לא טועה. אז הממשלה היתה, ממשלות טעו. אני מדבר עליכם – – –
+
+
+זה גם תאגידי המים וגם מחירי המים. 
+
+
+ אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת פיניאן: אני מסתובב בשכונות בטבריה, שם למעלה, איפה שאתה מסתובב – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ נכון. ואתה רואה איך האוכלוסייה הזאת בוכה על כך שהיא לא מסיימת את החודש. 
+
+אני אמרתי קודם, ואני אסיים את הדברים שלי: תתחילו לחשוב, עם אוזן קשבת, על האוכלוסייה החלשה, ולא רק לאסוף עוד כסף בשביל הוצאות הממשלה דרך המסים והכיסים של האזרח המסכן. תודה רבה, גברתי.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מגלי והבה. יש לי הרושם שאתה מדבר באמת מה-DNA שלך, מדם לבך. אבל באמת, למען הסדר הטוב בוא נגיד שחלק מהחוקים שמעבירה הממשלה הזו התקבלו בשעתו על-ידי ממשלות קודמות.
+
+
+ אני אמרתי.
+
+
+ אנחנו נתקן, נתקן.
+
+
+ חבר הכנסת אלכס מילר, לרשותך יעמדו שלוש דקות על מנת לשטוח את טענותיך. בבקשה. 
+
+
+ – – – עוד שתי דקות.
+
+
+מה קרה, אלכס? – – –
+
+
+ לא קשור. אני יודע שמרוב ההתרגשות בקדימה היום – – –
+
+
+ – – –
+
+
+כן. כבוד סגן השר, אני פשוט רוצה להבין את הנוסח של החוק. אדוני סגן השר, אתה אתי? אם אני הבנתי נכון, מדבריך וממה שכתוב לנו מבחינת סדר-היום, נגיד שחברה שמקימים אותה – אדם שגר מחוץ לישראל, לא אזרח, מקים חברה עם אדם שהוא אזרח ישראל, חברה משותפת – ישראל – לא יודע – ישראל–רוסיה, ישראל–אנגליה, ואז מגישים בקשה להלוואה לבנק, או לכל גוף אחר – האם זה נחשב ליחסים מיוחדים, והאם הסוג של ההלוואה הזאת יקבל איזו הטבה במס לפי החוק הזה? כי אני לא ממש הבנתי מההסבר מי בעצם נהנה ומה זה יחסים מיוחדים. זאת השאלה. 
+
+ אני מקווה מאוד שכשאנחנו נגיע לוועדה תהיה התייחסות, כי אני חושב שזה אחד מהמצבים שמדינת ישראל כן יכולה להרוויח, כי בחלק מהמדינות המפותחות הריבית שלוקחים שם הבנקים מהחברות מאוד גבוהה, ואנחנו יכולים לשמש כמדינה שיודעת גם להרוויח מההיבט הזה, וגם שיתופי הפעולה המסחריים שיכולים להיות בעת הקמת חברות משותפות בתחום הפרטי עם מדינות אחרות יכולים לסייע בתחום הזה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אלכס מילר. עכשיו יעלה חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, וגם לרשותו שלוש דקות להסביר את עמדתו. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה, כמובן, מס הכנסה זה נושא מאוד מאוד חשוב, אבל אני רוצה לדבר על מין סוג של מס חדש שמוטל על החברה בישראל, ואני לא מתבייש לומר, על החברה היהודית. יש מושג שהפך להיות – מי שקורא לדוגמה עיתון "הארץ", כמעט כל מלה שנייה שם זו המלה "גזענות", "גזענות". גזענות שוטפת אותנו, אנחנו טובעים בגזענות, וכשאני עושה אחד ועוד אחד, חבר הכנסת נסים זאב, אני מגלה שכל מה שמריח ריח של יהדות, ריח של עם ישראל בארצו, קיבל היום את המתקפה הזאת שנקראת "גזענות".
+
+שמעתי פה קודם את חבר הכנסת דב חנין מרבה לצקצק בלשונו. אני ראיתי אותו, את דב חנין, מפגין מול שכונת שמעון-הצדיק כדי לגרש משם דווקא יהודים. זה לא גזענות, זה לא גזענות, אבל אם יהודים רוצים לשמור על המדינה היהודית שלהם כמדינה יהודית – זו גזענות.
+
+אני חייב לומר פה משהו מאוד ברור – – –
+
+
+הצעתי לך הצעה טובה השבוע, קח אותה.
+
+
+ מה?
+
+
+הצעתי לך השבוע הצעה טובה.
+
+
+ תיכף תבוא, תציע את זה פה. אני רוצה לומר, בהבדלה, במוצאי שבת, אנחנו מרימים את הכוס ומדברים על הבדלה. אנחנו אומרים: המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים. ההבדלה שלנו מן העמים היא חס ושלום לא להשפיל, לא לפגוע ולא שום דבר שדומה למישהו שרוצה להשוות. היא הבדלה מחייבת. היהודי מחויב – מחויב להמון דברים, ואגב, מחויב להרים את העולם כולו. אנחנו לא כאלה שאומרים: השערים שלנו סגורים. כל מי שרוצה להיות שייך לעם ישראל יכול לעשות את הדרך ולקבל את אותן מחויבויות, ולהיות שייך לעם ישראל. אנחנו לא בודקים בציציות הגנטיות שלו, חס ושלום. וכשאני שומע את המתקפות האלה יום-יום, אני מזהה אותה מגמה לחסל את המדינה היהודית בשם הזה של הגזענות. 
+
+ אז כל פעם כשאתם שומעים, רבותי, את המלה "גזענות", תלמדו שמדובר באויבי עם ישראל שמבקשים לחסל את המדינה היהודית באמצעים הפופוליסטיים האלה. אם יש גזענים, זה אלה שמוציאים דין מוות על מי שמוכר בתים ליהודים, אלה שאם חס ושלום בחורה שלהם תסתובב עם איזה יהודי, אני לא רוצה לקנא בה, מה יהיה גורלה – בלי מכתב רבנים ובלי מכתב רבניות, וגזענים זה חבר הכנסת אורון וחבר הכנסת דב חנין שמפגינים נגד שכונת שמעון-הצדיק, נגד יהודים שגרים שם – דווקא לגרש יהודים, עם ישראל ששב לארצו. 
+
+ ואני אסיים בדברים של גולדה מאיר, היא היתה פה ראש הממשלה. גולדה מאיר אמרה שכל בת ישראל או בן ישראל שמתחתן עם בן עם אחר מצטרף לששת המיליונים. אז מכתב הרבניות הוא גזעני? לאן הגענו? לאן הגענו? המאבק בהתבוללות הוא המאבק הכי אמיתי, הכי יסודי, של העם בישראל, ואנחנו צריכים להמשיך במאבק הזה עם כל צקצוקי הלשון של הגזענים האמיתיים. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ואני חייבת להודות שאנחנו נחזור לסדר-היום, להצעת החוק שהציע סגן שר האוצר, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2010. 
+
+ ומאחר שסיימו הדוברים לומר את דבריהם, אנחנו נעבור להצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2010, לוועדת הכספים נתקבלה.
+
+
+
+ אנחנו נעבור לתוצאות ההצבעה: בעד – 19, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2010, עברה קריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/554).]
+
+
+
+ הנושא הבא שלנו בסדר-היום הוא הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 11) (מתן מידע), התשע"א–2010, קריאה ראשונה. תציג את החוק סגנית השר לאזרחים ותיקים, חברת הכנסת לאה נס.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, שוב ברכות, חברי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 11) (מתן מידע), המובאת היום לפניכם לקריאה ראשונה, נולד�� מתוך הכרה בבעיה מהותית – אזרחים ותיקים רבים במדינת ישראל אינם מודעים כלל לזכויות שמגיעות להם, לזכויות אלמנטריות, של הטבות. 
+
+בשנת 2010 הגיעו למשרד לאזרחים ותיקים מעל 150,000 פניות של אזרחים ותיקים והסתבר שרובן, קרוב ל-70% מהן, דנו בדבר זכויות והטבות שאמורות להגיע לאזרחים ותיקים. 
+
+הצעת החוק הזאת הולכת לפתור את הבעיה הקשה של אזרחים ותיקים והולכת להיטיב את חייהם. רשויות המדינה וכל הגופים שנותנים שירות לאזרח הוותיק יצטרכו ליידע אותו באופן אקטיבי בדבר הזכויות וההטבות שמגיעות לו, ובכך יממשו את אותה מטרה נעלה, שזכויות והטבות שמגיעות לאזרחים ותיקים תתקבלנה, וניטיב את חייהם.
+
+אני חושבת שהצעת החוק הזאת הולכת גם להיות מהפכה בשירות לאזרח בכלל, וכמובן לאותה אוכלוסייה מיוחדת של האזרחים הוותיקים, של דור המייסדים של המדינה. לכן אני מבקשת מכם, כנסת נכבדה, לתמוך בהצעת החוק. תודה.
+
+
+ תודה רבה לסגנית השר, ואם הייתי, ככה, יורדת לסוף דברייך, הייתי רוצה שגם הביטוח הלאומי יאמץ את הצעת החוק הזאת ויעביר באופן אקטיבי לכל המבוטחים את כל זכויותיהם בכל שנה. 
+
+
+בדיוק. לכן אמרתי: המהפכה תתחיל עם האזרחים הוותיקים, ואפשר להמשיך – – –
+
+
+ אז אני מברכת. גם להצעת החוק הזאת נרשמו דוברים. חבר הכנסת בן-ארי, יש לך שוב שלוש דקות לבוא ולומר את דבריך ולדבר באיזה נושא שרק תבחר. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, גברתי סגנית השר לענייני גמלאים, אני רוצה לברך על החוק הזה. 
+
+
+ אזרחים ותיקים.
+
+
+ אזרחים ותיקים. תודה. תודה. 
+
+אני רוצה לברך על החוק הזה, שיש בו שני דברים מאוד מאוד חשובים.
+
+
+ אנחנו נדאג בוועדת העבודה והרווחה להעביר אותו מהר לקריאה שנייה ושלישית.
+
+
+ יפה. אני גם סומך עליך. כשאתה אומר שזה יעבור מהר זה אומר שזה יעבור יותר מהר ממהר. 
+
+
+אני יכולה להעיד על כך.
+
+
+אבל, ברשותכם, זמני קצר ואני רוצה לדבר על העניין. אנחנו חיים בעולם שהשם שלו "העולם שייך לצעירים". הזקן, מה שאנחנו קוראים "הוותיק" – אגב, זה לא מכובד להיות זקן? לא, אני לא זקן, אני לא אומר את הגיל שלי. אני אומר את הגיל שלי. כל שנה שאני, ברוך השם, זוכה לעוד שנה של חיים, אני אומר: ברוך השם, חסדי השם. יש כמה חברים טובים שלי – – –
+
+
+בוא נראה מה יקרה כשתגיע לגיל 40.
+
+
+ידידי היקר, עברתי את גיל 40. אני בן 47.
+
+
+ – – –
+
+
+די. די. אני יכול לומר פה בגילוי נאות, כל עם ישראל שצופה בערוץ-99 יכול לדעת דברים שפשוטים וידועים, אבל אני רוצה לומר עוד עניין: העולם לא שייך לצעירים. אנחנו למדנו ש"והדר זקנים שיבה", למדנו "והדרת פני זקן", למדנו: "ומזקנים אתבונן" – מהניסיון שלהם, מהחוכמה שלהם. אבל העולם שייך לצעירים מבחינה זו שלהם יש המרפקים, להם יש הידע בעולם המתחדש, והמבוגר או הזקן – הזקן, כשאני אהיה זקן, תקראו לי זקן. אפשר גם עכשיו – זקני הלבין, אפשר גם לקרוא לי זקן. אגב, המלה "זקן" בלשון חכמים היא זה שקנה חכמה, החכם. שבעים הזקנים, הכוונה היא: החכמים. אבל אנחנו נמצאים בסיטואציה ממסדית, שכשתובעים ממני משהו, מוציאים את נשמתי, וכשמגיע לי משהו, אני לעולם לא אדע מזה, והפקידות לעולם לא תגלה את אוזני, ואוצרות השייכים לציבור בדין, בחוק, לא מגיעים אליו. 
+
+לכן, מה שעשיתם עכשיו, גברתי סגנית השר לענייני אזרחים ותיקים, חוק האזרחים הוותיקים, אתם בעצם משיבים את אמון הציבור בממסד – אנחנו לא נגדכם, אנחנו נלחמים בעדכם, ועל כך ברכתי. אני מצדיע לזקנים, ואני מאחל לכולנו להיות זקנים בריאים, כל טוב.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי על השיעור המאלף הזה, ואני לא חושבת שיש אחד שלא יסכים לדברים. הייתי יכולה להוסיף עוד כמה ציטוטים: "בפני שיבה תקום" ו"אל תשליכני לעת זיקנה" וכהנה וכהנה. אני חושבת שהמקורות שלנו מקדשים את זה, ויפה, סגנית השר לענייני אזרחים ותיקים, שעשיתם את הצעת החוק הזאת. אני מאמינה שמוועדת העבודה, הרווחה והבריאות זה גם יגיע באמת בצורה מהירה לקריאה שנייה ושלישית פה.
+
+חבר הכנסת, סגן יושב-ראש הכנסת, גם אתה נרשמת לרשימת הדוברים. לרשותך שלוש דקות, אם תבחר בכך. 
+
+
+ מוותר.
+
+
+אז אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 11) (מתן מידע), התשע"א–2010, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+
+ אני מודיע לפרוטוקול – – – סגן שר האוצר.
+
+
+ תוצאות ההצבעה: בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 11) (מתן מידע), התשע"א–2010, עברה בקריאה הראשונה, ותעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
+
+
+
+
+
+ נעבור להודעה מטעם יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, וברשות חבר הכנסת אילטוב, אני אבקש להביא שתי הודעות של ועדת הכנסת שאינן מחייבות הצבעה, והודעה שלישית, שמחייבת הצבעה. 
+
+ההודעה הראשונה: ועדת הכנסת קבעה את הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וּועדת הכספים לצורך אישור תקנות בדבר קביעת הוצאות מרביות, על-פי סעיף 13(ג) לפקודת המסים (גבייה). מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט יכהנו חבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש, וחברי הכנסת אורי מקלב ומיכאל בן-ארי, ומטעם ועדת הכספים – חברי הכנסת ציון פיניאן, יעקב אדרי וזבולון אורלב. זכית, חבר הכנסת אורלב.
+
+ההודעה השנייה היא כי ועדת הכנסת החליטה היום להעביר לוועדת הכנסת עצמה את הצעת חוק לייעול האכיפה ולשמירה על ביטחון הציבור (חילוט וסמכויות פיקוח) (תיקוני חקיקה), התשע"א–2010 – מ/541, לאחר שאושרה בקריאה הראשונה.
+
+
+ [נספחות.]
+
+
+ וכאן ההודעה הנוספת, שבאה בהמשך להודעה הזאת, והיא מחייבת, אדוני היושב-ראש, הצבעה.
+
+בהמשך להודעה הקודמת החליטה ועדת הכנסת, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, להביא בפני הכנסת הצעה לחלוקת הצעת החוק האמורה לשתי הצעות חוק נפרדות ולניתובן כדלקמן: הצעה אחת תכלול את סעיפים 1–3, העוסקים בחוק המאבק בארגוני פשיעה, חוק איסור מימון טרור ופקודת הסמים המסוכנים. הצעה זו אנו ממליצים כי תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
+
+ ההצעה השנייה תכלול את סעיפים 4–6, המתקנים את חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות. הצעה זו תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
+
+ נוסח סעיף 7, שעניינו תחילה, יעבור לשתי הוועדות בקשר לסעיפים שהועברו אליהן, בהתאמה, ככל שתתקבל המלצת ועדת הכנסת. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת.
+
+ אנחנו מצביעים על הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, בדבר חלוקת הצעת חוק לייעול האכיפה ולשמירה על ביטחון הציבור (חילוט וסמכויות פיקוח) (תיקוני חקיקה), התשע"א–2010 – מ/541, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת.
+
+הצעת ועדת הכנסת בדבר חלוקת הצע�� חוק לייעול האכיפה ולשמירה על ביטחון הציבור 
+(חילוט וסמכויות פיקוח) (תיקוני חקיקה), התשע"א–2010, נתקבלה.
+
+
+
+בעד – 19, נגד, נמנעים – אין. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת אושרה.
+
+
+
+
+
+ הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון), התשע"א–2011, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; וכן הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 6), התשע"א–2011, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה.
+
+
+ [מס' כ/349; "דברי הכנסת", חוב' ד', עמ' 13120; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לסעיף 11: הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 39), התשע"א–2011 – קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת יצחק וקנין, סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה. אני מבין שזה במקום יושב-ראש ועדת הכספים.
+
+
+ אמת.
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 39), התשע"א–2010. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 39), התשע"א–2011. הצעת חוק זו מקורה בהצעת חוק פרטית שהוגשה על-ידי חברי הכנסת ישראל חסון, שי חרמש, עבדכם הנאמן, אברהם מיכאלי ואמנון כהן. הצעת החוק מבקשת לעגן בחוק פטור מדמי חכירה שנתיים למי שמחזיק בקרקע כדין ביישובים המצויים באזור קו העימות צפון ואזור רמת-הגולן ובאזור קו העימות הדרומי. 
+
+ החלטות מועצת מקרקעי ישראל קבעו כבר בעבר פטור מתשלום דמי חכירה לחוכר באזורים אלו, אולם החלטות אלו הוחלו רק על חוכרים שהתקשרו עם המינהל בחוזה חכירה מהוון לאחר תחילת תוקפן של ההחלטות. לגבי חוכרים ותיקים, לא חל הפטור האמור. 
+
+כדי לחזק את היישובים החקלאיים הוותיקים באזורי קו העימות החליטה ועדת הכספים לקבוע פטור מפורש לחוכרים באזורי קו העימות, אף אם הם התקשרו בחוזה חכירה לפני תחילת תוקפן של החלטות מועצת המינהל.
+
+הוועדה קבעה כי הפטור האמור יחול על כל מי שמחזיק כדין בקרקע, כולל מחזיק מכוח חוזה שכירות או מכוח חוזה הרשאה לשימוש בקרקע. עוד נקבע בוועדה כי לאור עמדת הממשלה הפטור האמור יינתן רק מיום תחילתו של החוק ואילך, ולא באופן רטרואקטיבי, כפי שהוצע מלכתחילה בהצעת החוק הפרטית. 
+
+להצעת חוק זו אין הסתייגויות, לפיכך אבקש לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. 
+
+ אני רוצה להודות אישית ליושב-ראש ועדת הכספים, מר משה גפני, שבאמת זירז את החקיקה בנושא הזה, ובאמת תודה. תודה לך, אדוני. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת וקנין.
+
+ היות שאין הסתייגויות אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. 
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו. 
+
+
+
+ בעד – 13, נגד ונמנעים – אין. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. 
+
+אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. 
+
+חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 39), התשע"א–2011, נתקבל. 
+
+
+
+ בעד – 12, נגד ונמנעים – אין. החוק עבר בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של המדינה. 
+
+
+ [מס' כ/199; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ו', עמ' 5518; נספחות.]
+
+
+ הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 124), התשע"א–2011, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 124), התשע"א–2011. את הצעת החוק יזם חבר הכנסת זבולון אורלב. זבולון אורלב הוא חבר כנסת שמעסיק – בהעסקה ברוכה – את ועדת העבודה והרווחה, ויוזמותיו והצעות החקיקה שלו עוזרות לציבורים נרחבים במדינת ישראל, ובייחוד לציבורים הנזקקים. אז תבורך. 
+
+ סעיף 148 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, קובע כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לנכות מקצבה של נכה עבודה דמי חברות בארגון של נכי עבודה, תשלום לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לקבוע כי המוסד יהיה רשאי לנכות מהקצבה של נכה עבודה גם דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר ארגון נכי העבודה, ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לכך מראש ובכתב. 
+
+ הצעה זו נועדה לאפשר לארגון נכי העבודה לסדר לחברים בו ביטוח סיעודי קבוצתי בתנאים טובים יותר מהתנאים שרובם הגדול יוכלו להשיג באופן פרטי, ולגבות את התשלום מהקצבה המשתלמת לנכה העבודה מהמוסד לביטוח לאומי, אם נתן לכך את הסכמתו. 
+
+ מוצע לקבוע שתי הגבלות בעניין חוזה הביטוח שבו יתקשר ארגון נכי העבודה: א. לעניין חיתום – כל חברי הארגון יוכלו להצטרף לביטוח הסיעודי, ללא חיתום. זה דבר גדול, מי שמבין בעניין – למעט אלו שהם במצב סיעודי ביום ההצטרפות לביטוח. ב. לעניין תגמולי הביטוח – המבטח ייתן תגמול מסוג פיצוי, ולא מסוג החזר הוצאות, כדי לאפשר תשלום למבוטח ללא קשר לזכויות אחרות הניתנות לו בהקשר של מצבו הסיעודי, וללא קשר להוצאות שהוציא.
+
+ מוצע להחיל את ההוראה הקיימת היום בחוק לעניין ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי, וכן את ההוראה המוצעת לעניין ניכוי דמי השתתפות בביטוח סיעודי גם על אלמן ואלמנה הזכאים לגמלה הניתנת לתלויים בנפגעי עבודה.
+
+ מוצע כי שר הרווחה והשירותים החברתיים יקבע בתוך 90 ימים מיום פרסום החוק – ופה זה המוקש, אני מקווה ששר העבודה והרווחה יתעורר, ואכן בתוך 90 ימים מיום פרסום החוק יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה בעבור דמי השתתפות בביטוח סיעודי. זה פחות מתקנות, אבל אפשר. 
+
+אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה, במיוחד לעורכת-הדין שמרית גיטלין-שקד, וכן לצוות הוועדה, על עבודתם המסורה ופעילותם לקידום הצעת החוק.
+
+ הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות. אני קורא ומבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. 
+
+ ובכן, חברי הכנסת, אנחנו ניגש להצבעה בקריאה שנייה. 
+
+סעיפים 1–3 נתקבלו. 
+
+
+
+ בעד – 12, נגד ונמנעים – אין. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
+
+ אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. 
+
+חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 124), התשע"א–2011, נתקבל. 
+
+
+
+ בעד – 11, נגד ונמנעים – אין. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית והחוק יירשם בספר החוקים של המדינה. 
+
+יוזם החוק, חבר הכנסת זבולון אורלב – אדוני רוצה? בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בראש ובראשונה ברצוני להודות ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת חיים כץ, שהשכיל בתבונה פרלמנטרית ובכושר מנהיגות לנווט את החוק באופן שזכה להסכמה מצד כל הגורמים, ומתוך הבנה מאוד עמוקה של החשיבות לסייע לנכי תאונות עבודה, שיוכלו לקבל הסדר של ביטוח סיעודי, שכן המצב הוא שהאדם הבודד, אף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותו, בגלל הסיכונים הרבים. מדובר ב-36,000 בגילים מתבגרים, חשופים לבעיות סיעוד, וההסדר שהציג היום יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, זה ההסדר שמאפשר – בעצם היום קבענו את המסלול – שיאפשר לנכי התאונות להיות מבוטחים. 
+
+אני כמובן רוצה גם להודות למנהלת הוועדה, וילמה מאור, לעורכת-הדין שמרית גיטלין-שקד וליועץ הארגון של נכי תאונות עבודה, ידידי יחזקאל ברנהולץ, שכבר בקדנציה הקודמת הביא לתשומת לבי את הבעיה וטרח ועמל רבות לשכנע את כולנו שהחוק הזה חשוב. נבצר ממנו להיות כאן אורח – הזמנתי אותו אבל נבצר ממנו – ואני רוצה מעל במת הכנסת להודות ליחזקאל ברנהולץ. 
+
+לא נותר לי אלא לקרוא לחברות הביטוח, ואני בטוח שחבר הכנסת כץ מצטרף אלי, שגם אם החוק הוא לא אובליגטורי, יואילו בטובן להגיש את ההצעות, כדי שיהיה אפשר להגיע לכל ההסדרים האלה. ושוב, תודה רבה לך, חבר הכנסת כץ. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת ציון פיניאן, אתה עומד על זה – לשמוע את דעתי בעניין חוק אזרחים ותיקים, כי ויתרת על זכות הדיבור? אני אומר לך כך: היחס שניתן לאזרחים ותיקים כאבות וכהורים – ייתנו לנו הבנים. 
+
+
+ על זה נאמר "מעשה אבות סימן לבנים".
+
+
+ איך שתנהג עם הוותיקים שלך, ינהגו אתך הצעירים שלך. זו דעתי, ולכן אני תומך בכל דבר שקשור בוותיקים, כי בלעדי הוותיקים לא היה עתיד לצעירים. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ רק מטבריה, או מטבריה צפונה, אתה מתכוון?
+
+
+ – – – 
+
+
+ הבנתי. 
+
+
+ [מס' כ/356; "דברי הכנסת", חוב' ט', עמ' 14202; נספחות.]
+
+
+
+ הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 44), התשע"א–2011 – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נולדה בימים קשים אחרי משבר הסאב-פריים. התברר לנו שגופים גדולים מנפיקים אג"חים, ובבוא התשלום לא משלמים את הכסף. אנשים שהפקידו את מיטב כספם, לא בהימור, באיגרות חוב, בהלוואות מהותיות לפתח עסקים, ביום הדין לא מקבלים את כספם והופכים להיות מסכנים ביחס לאותם בעלים. 
+
+הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת לתת מענה להתנהלות בעייתית של בעלי שליטה בתאגידים המנפיקים תעודות התחייבות שהם רוכשים בעצמם, ובעת שהתאגיד מגיע למצב שאינו יכול לפרוע את תעודות ההתחייבות, בין השאר עקב התנהלותם שלהם, הם מבקשים לקבל את חלקם בשורה אחת עם שאר מחזיקי תעודות ההתחייבות.
+ 
+ האמצעים הקיימים בדיני חברות, לרבות הוראת סעיף 6 לחוק החברות, שמעניקה לבית-המשפט שיקול דעת לדחות חובו של בעל מניות עד לאחר פירעון חובות הנושים במצב של תרמית נושים, אין די בו לטיפול במקרה המיוחד של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות התחייבות. מקרה מיוחד זה מגביר את המתח שבין בעלי השליטה בחברה לבין הנושים בה, שהרי לא זו בלבד שבעלי השליטה יכולים, גם בהתנהלות רשלנית בלבד, לדלדל את נכסיה של החברה באופן שיותיר למלווים שרכשו תעודות התחייבות רק חלק זעום, אלא שהם גם יבקשו להתחלק באותו נתח זעום עם אותם מלווים, מכוח העובדה שהם בעצמם רכשו בשוק ניירות הערך את תעודות ההתחייבות. קל וחומר כאשר הרכישה של תעודות ההתחייבות נעשית במחיר נמוך מערכן בעת ההנפקה, תוך השפעה על שוק ניירות הערך ואולי אף תוך היעזרות במידע שיש בידי בעלי השליטה.
+
+ בעלי השליטה מבטיחים בכך מצב של win-win עבורם – אם החברה תפרח, ייהנו הם בלבד כבעלי המניות. ואם החברה תיכשל, ייהנו הם שוב כשיעמדו בשורה אחת עם נושי החברה. 
+
+ כדי לטפל בבעיה מיוחדת זאת, מוצע כי במצב שבו תאגיד שהנפיק תעודות התחייבות ואינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו לפי תעודות ההתחייבות, לרבות במצב שהתאגיד נקלע להליכי פירוק וכינוס נכסים, ייפרעו החובות כלפי בעלי השליטה מכוח תעודות ההתחייבות שבידיהם רק לאחר שייפרעו החובות כלפי המחזיקים האחרים בתעודות ההתחייבות. 
+
+ הצעת החוק הזאת עברה בוועדה והיתה מוכנה לקריאה שנייה ושלישית. ואז באו משרד המשפטים וגופים בשוק ההון והגישו הערות. חשבתי שהם צודקים, הלכתי בתהליך ומשכתי את הצעת החוק חזרה לוועדה. משכנו את הצעת החוק חזרה לוועדה והתייחסנו לכל הטענות שהועלו. אדוני היושב-ראש, אתה זוכר מקרה שמישהו העביר בוועדה, בלי הסתייגויות, הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית ואחר כך הלך ומשך אותה חזרה, כי התברר לו שהוא טעה בכמה סעיפים? הוא אמר: אני לא רוצה חוק כזה, אני רוצה חוק שיעשה צדק. משכתי את הצעת החוק בחזרה לוועדה, עשינו דיון נוסף בוועדה בהשתתפות משרד המשפטים ועורכי-דין מסוימים משוק ניירות הערך ופעילים שמפעילים ומנפיקים אג"חים.
+
+ בעת שהצעת החוק חזרה לדיון בוועדה, לאחר התייעצויות רבות עם גורמים בשוק ההון ועם נציגי משרד המשפטים, ולאחר שקילת פניות שהגיעו מהציבור, נקבעו מספר חריגים. מטרת החריגים היא להבטיח כי כלל דחיית החובות לא יפגע בבעלי שליטה שפעלו מתוך ראיית טובת החברה ולא טובתם בלבד, לא יפגע בגופים שיש להם השלכה על כלל הציבור ולא יפגע ברצון לעודד השקעות, כאשר הן נעשות לטובת החברה או עולות בקנה אחד עם אינטרסים של כלל מחזיקי תעודות ההתחייבות.
+
+ כלל דחיית החובות לא יחול לגבי בעל שליטה שרכש את תעודות ההתחייבות עם הנפקתן – זאת אומרת, הוא נכנס עם כולם, לא בתור ספקולציה והוא יהיה כמו כולם – ובכך הזרים הון לתאגיד. כלל דחיית החובות לא יחול כשתעודות ההתחייבות מוחזקות בידי חברה-בת של התאגיד המנפיק, דהיינו כשההחזקה העקיפה בידי בעל השליטה נעשית לטובת התאגיד המנפיק. כלל דחיית החובות לא יחול כשתעודות ההתחייבות מוחזקות בידי גופים מוסדיים, דהיינו קופת גמל וביטוח, או בידי תאגיד בנקאי או קרן להשקעות משותפות בנאמנות, וזאת כדי למנוע פגיעה בהשקעות של הציבור הרחב.  כלל דחיית החובות לא יחול כשבעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות עבור אחר.
+
+ בנוסף נקבע כי ניתן להתנות את כלל דחיית החובות אם הדבר עולה בקנה אחד עם אינטרס של מחזיקים אחרים בתעודות ההתחייבות. כלל דחיית החובות לא יחול כשמחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים הסכימו לקבוע אחרת, וזאת בפשרה או הסדר שהושגו בהחלטה מיוחדת ברוב של 75%, או פשרה או הסדר שאושרו לפי סעיף 350 לחוק החברות, ובלבד שההחלטה תסתמך על קולותיהם של בעלי תעודות ההתחייבות האחרים, דהיינו לא תביא בחשבון את קולות בעלי השליטה המחזיקים בתעודות התחייבות.
+
+ דוגמה יפה אנחנו רואים ב"אפריקה ישראל". ב"אפריקה ישראל" היה הסדר חובות, היתה תספורת, המשקיעים הסכימו עם הבעלים על תוכנית הבראה. אתמול הודיע לב לבייב שהוא הולך לפדיון מוקדם של 1.080 מיליארד לבעלי האג"חים. הלכו עם בעל ההון שהשקיע בחברה על מנת לעזור גם לשמו הטוב וגם להחזיר לבעלי איגרות החוב את מה שהם עשו. הגיעו להסדר – הוא לא יצא נפגע והם יצאו נשכרים כשלא הלכו לפירוק החברה. אתמול הוא הודיע שתוך 21 יום הוא יעשה פירעון מוקדם של האג"חים במקום בעוד שנה וחצי. זו דוגמה: ראו, אפשר גם כך. 
+
+ אוסיף ואציין כי החוב לפי תעודת ההתחייבות עומד בעינו, אך כל עוד לא יעביר בעל השליטה את החזקה בה לידי אחר, הרי הוא יזכה לפרוע אותו רק אחרי מחזיקי תעודות ההתחייבות. בעת חדלות פירעון תתבטא דחיית החוב בכך שהחלק הרעיוני המגיע לבעל השליטה המחזיק בתעודות התחייבות, כנושה בין הנושים, יחולק בין המחזיקים האחרים בתעודות ההתחייבות. 
+
+ יודגש כי הצעת החוק אינה מונעת הלוואות בדרך אחרת של בעל השליטה לתאגיד, אך מבקשת לתמרץ את בעלי השליטה להביע את אמונם בחברה, באמצעות השקעה בה והזרמת הון לחברה, בין אם הון עצמי ובין אם בעת הנפקת תעודות ההתחייבות לראשונה, או באמצעות פעולות אחרות לטובת החברה שישכנעו את בעלי תעודות ההתחייבות האחרים לתת אמון בבעלי השליטה ולהסכים להתנות על כלל דחיית החובות.
+
+ לסיכום, הצעת החוק מתמודדת בצורה זהירה עם הבעייתיות המיוחדת שקיימת בנושא בעלי השליטה המחזיקים בתעודות התחייבות, שמאפייניו המיוחדים מחייבים לתת מענה מתאים מעבר למענים הקיימים ביחסים הרגילים שבין בעל מניה לנושים.
+
+ אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית, במיוחד לעורכת-הדין נועה בן-שבת, שנכנסה בעובי הקורה וישבה שעות על שעות עם משקיעים, עם מנפיקים ועם עורכי-דין משוק ההון, ועמלה רבות לקידום הצעת החוק. וכן לצוות הוועדה – המנהלת וילמה מאור, המזכירות אתי, ענת ומעיין, וכמובן לעוזרי הפרלמנטריים – אילת השחר ואילן, על עבודתם המסורה והחרוצה. 
+
+הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בנוסח שאישרה הוועדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש הוועדה.
+
+ אנחנו ניגשים להצבעה בקריאה שנייה. 
+
+
+סעיף 1 נתקבל. 
+
+
+ בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
+
+ אנחנו ממשיכים בהצבעה – הצבעה בקריאה שלישית. בבקשה. 
+
+חוק ניירות ערך (תיקון מס' 44), התשע"א–2011, נתקבל. 
+
+
+
+ הצעת החוק עברה – 11 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. חוק ניירות ערך (תיקון מס' 44), התשע"א–2011, נכנס לספר החוקים של המדינה. 
+
+ חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שלישי, כ"ח בטבת התשע"א, 4 בינואר 2011, בשעה 16:00. הישיבה נעולה. תודה רבה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 19:31.
+
+
+
+
+