diff --git "a/11508/raw.transcript.txt" "b/11508/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/11508/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,2545 @@
+שני, ה' בשבט התשע"א, 10 בחודש ינואר 2011 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת לשבוע זה.
+
+הודעה למזכירת הכנסת – בבקשה, גברתי.
+
+
+ תודה. 
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 39) (מניעת פגישת אסיר עם עורך-דין מסוים), התשע”א–2011. 
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 20) (הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים), התשע”א–2011, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3) (הגבלה על הקניה או העברה של זכויות במקרקעין לזרים), התשע”א–2011, של חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 31) (הפעלת מעלית שבת), התשע”א–2011, של חברי הכנסת אורי אורבך, חיים אמסלם ואיתן כבל.
+
+לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/2831/18 וכלה בהצעת חוק פ/2845/18 – הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הטבה לעובדי כפייה), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת זבולון אורלב וזאב בילסקי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להכרה במרכז הארגונים לניצולי השואה בישראל, התשע”א–2011, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת מי שיש לו חוב של ארנונה או אספקת מים להיבחר), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת סעיד נפאע וזאב בילסקי; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת שלמה מולה ואורית זוארץ; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד ייצוג לצעירים), התשע"א–2011, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – הארכת שעון הקיץ), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת דליה איציק, זבולון אורלב, ציפי חוטובלי ויוחנן פלסנר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שירותים לאזורי תעשייה), התשע”א–2011, מאת חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – מעון יום שיקומי ייעודי לילדים עם אוטיזם), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אילן גילאון, זבולון אורלב, עמיר פרץ, אלכס מילר ומיכאל בן-ארי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות עבודה של אם עובדת), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת דליה איציק וחיים כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, חיים אורון ואילן גילאון; הצעת חוק הפיקוח על איכות המזון במוסדות חינוך והגנה על בריאות התלמיד, התשע”א–2011, מאת חבר הכנסת דני דנון; הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – העדפת משפחה מדרגה ראשונה כמשפחה אומנת), התשע”א–2011, מאת חברת הכנסת מרינה סולודקין; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – סייגים לחסינות), התשע”א–2011, מאת חברת הכנסת מירי רגב; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – חבר המושבעים), התשע”א–2011, מאת חבר הכנסת נסים זאב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי לנפגעי שרפה), התשע”א–2011, מאת חברי הכנסת פניה קירשנבאום, ליה שמטוב ואמנון כהן וקבוצת חברי הכנסת. תודה.
+
+ תודה למזכירת הכנסת.
+
+
+
+
+
+ יש לנו איזושהי בעיה קטנה, כבוד שר המשפטים. השר המשיב אינו נוכח, וכמצווה על-פי התקנות – השר ברוורמן פה, אנחנו פותחים את ישיבת הכנסת בהצעת אי-אמון ואין בלתה. זאת אומרת, לא יכולי�� להעלות שום דבר אחר, השר ברוורמן נמצא פה.
+
+ בפנינו היום שתי הצעות אי-אמון בממשלה: האחת של סיעת קדימה והשנייה של סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד – להביע אי-אמון בממשלה. ההצעה של סיעת קדימה תנומק על-ידי סגן יושב-ראש הכנסת, סגן השר לשעבר מגלי והבה, בכותרת: הקיצוץ של ממשלת נתניהו בתקציבי המגזר הדרוזי והצ'רקסי. בבקשה, אדוני, חבר הכנסת מגלי והבה. השר נמצא פה ושומע את דבריך ואתה מוזמן לעלות לבמה ולנמק את הצעת האי-אמון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, האורחים הנכבדים, נציגי הרשויות המקומיות של הכפרים הדרוזיים והצ'רקסיים, כשאני עומד כאן ומגיש אי-אמון בממשלת נתניהו, ממשלת ישראל – ובמקרה זו פעם ראשונה בתולדות הכנסת שמוגש אי-אמון בנושא קיצוץ התקציב לדרוזים ולצ'רקסים – אני מרגיש שאני מדבר מגרונם של אלפי הדרוזים והצ'רקסים, תושבי מדינת ישראל, שמרגישים את עצמם, ככל שהמדינה מתקדמת בגיל – הגענו ל-62 שנים – אנחנו רואים עד כמה הקיפוח, זעקת הקיפוח שלהם בכל תחומי החיים מגיעה ומשמיעים אותה לנו, כנציגי ציבור, לכל מי שמבקר במגזר הזה. 
+
+כחבר ועדת הכספים החלטתי – אומנם התקציב עבר לפני שבועיים, אבל החלטתי להגיש אי-אמון בשביל להביא את הזעקה הזאת לבית-המחוקקים במדינה הזאת, כי מהממשלה הזאת אין לנו הרבה תקוות, כפי שהתברר עד עכשיו. כשהחלטתי להביא את זה לדיון, אני יודע גם כמה הממשלה הזאת, האוצר, היה אכזרי בקיצוץ התקציב בסעיפים השונים שנוגעים למגזר הדרוזי.
+
+ כשאנחנו מדברים, אדוני, גם אתה בין הוותיקים – ב-1987 הוחלט על חוק השוויון לאזרחי מדינת ישראל הדרוזים והצ'רקסים. החקיקה הזאת חודשה ב-1991 ורק ב-1996 החליטו לתת סיעוף תקציבי לתקציבי הבסיס לדרוזים ולצ'רקסים. אני הייתי מעדיף לדבר על כל אוכלוסיית ישראל, אבל היום אני ממקד את האי-אמון בנושא הזה, מסיבה אחת פשוטה – זו אוכלוסייה, דרך אגב, שהרבה מאזרחי ישראל שרואים אותנו ומסתכלים עלינו יודעים כמה האוכלוסייה הזאת נתנה ותורמת ומוכנה להקריב את עצמה למען המדינה הזאת, וכמה הממשלה הזאת כפוית טובה. אנחנו רואים את זה. הדור הזה, של לבוא ללטף אותנו על הכתף ולהגיד: חברים, מה שמגיע לכם אתם תקבלו, ואנחנו רואים שזה לא מגובה אלא מקוצץ – האכזבה יותר גדולה.
+
+ כשאני מסתכל ורואה את סעיפי התקציב, אנחנו מדברים על קיצוצים באחוזים בלתי נסבלים. אני מדבר על 34.8% קיצוץ בתקציב הבסיס של המגזר הדרוזי והצ'רקסי, מבלי להיכנס למצב הרשויות המקומיות, מבלי להיכנס למצב הפיתוח, השיכון, וכל מה שקורה במגזר הדרוזי. 
+
+ כשאנחנו מדברים על תוכניות, אדוני יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה הרי תמיד מקשיב, היו ראשי ממשלות. היה יצחק רבין, זיכרונו לברכה, שהחליט לעשות תוכנית חומש למגזר הדרוזי, והיישום שלה התחיל בממשלה הראשונה של ביבי נתניהו; היא נוצלה עד השקל האחרון. היתה ממשלה שלנו, של ראש הממשלה שרון, שהחליטה לעשות תוכנית תלת-שנתית – ואני מדבר על סכום של 475 מיליון ש"ח – שגם נוצלה עד תומה. ב-2006, אדוני יושב-ראש הכנסת וחברי חברי הכנסת, זוכרים פה חברי, ב-31 ביוני 2006, למרות הקיצוצים – –
+
+
+ 30 ביוני.
+
+
+ 30 ביוני, נכון. – – החליטו להקצות תוכנית תלת-שנתית שתיתן מענה בשלוש שנים לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית בכל תחומי החיים: אם זה בשלטון המקומי, אם זה בתחבורה, אם זה בשיכון. עד סוף שנת 2008 לא הצליחו לסיים את התוכנית הזאת. ניצלו 187 מיליון ש"ח מתוך התקציב הזה, ובאה אותה ממשלה והחליטה להאריך, לתת ארכה, עד 2011, כדי לנצל את התקציב הזה. 
+
+כשבאנו לאשר ולהסתכל מה בעצם התקציבים שהוסיפו לנו הממשלות, ממשלת נתניהו, קיבלנו את התשובות: אתם תקבלו את השארית של אותה תוכנית, ינסו ליישם אותה. וכשאנחנו באים ובודקים הלכה למעשה בתוך תוכניות התקציב, אנחנו רואים, אדוני היושב-ראש, תמונה מזוויעה כשאנחנו מדברים על החינוך. כשאנחנו מדברים על החינוך, אדוני היושב-ראש, אתה רואה כיצד אנחנו ירדנו מקרוב ל-20 מיליון שקלים – כאילו ראו קצת שינוי בתוצאות, בהישגי החינוך, אז אמרו: בואו נוריד את התקציב.
+
+אנחנו פונים לשר האוצר ולשר החינוך. אומרים: אל תדאגו, הסעיפים האלה יוכנסו לתוך התקציב בתוכנית חמש-שנתית שתתחיל אחרי שאושר התקציב. מאיפה ההבטחות האלה, מי יעמוד בהן? מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אני לא יודע בראשות כמה ועדות הוא כבר עומד, הוא מתכנן תוכנית חמש-שנתית שהוא יקצה לה תקציב. מאיפה, אני לא יודע – – –
+
+
+ יבואו מהמיליארד שקל קיצוץ רוחבי שרוצים לעשות עכשיו. כל המיליארד שקל יהיה לטובת הדרוזים והצ'רקסים.
+
+
+ וכשאנחנו רואים, לצערי הרב, את התוצאות המעשיות, אנחנו רואים כמה שהזניחו אותנו ומחקו אותנו. הבטחות, אני עוד לא ראיתי – יושב פה שר אוצר לשעבר ושר פנים לשעבר. אדוני, אולי תגיד לנו, על הבטחות אתה יכול לבנות תקציב, שהן ישפרו את מצבן של הרשויות המקומיות? 
+
+
+ אצל נתניהו אפשר – – –
+
+
+אותן 14 רשויות מקומיות שיש לנו, דרך אגב, כולן בגירעון תקציבי – בגירעון תקציבי שלא אשמים בו אותם ראשי רשויות שנבחרו. הם באו, מצאו גירעון תקציבי קיים, והגירעון הזה הצטבר. ואותם ראשי רשויות, כשאנחנו מסתכלים עליהם, עושים כל מה שביכולתם להחזיק את עצמם. 
+
+ וכשאנחנו מדברים על התוכניות שלהם ומענקי האיזון שהובטחו להם, הרי קוצצו 52% ממענקי האיזון לכלל היישובים בארץ. והמשמעות, שאותם יישובים – אין להם אזורי תעשייה, אין להם מקורות הכנסה, כולם עברו תוכניות הבראה כפי שמתחייב בחוק, כולם עומדים בגביית הכספים כמו שצריך, כמו שמתחייב. 
+
+יושב פה יושב-ראש מועצת בית-ג'ן, היישוב שלי, שמגיע קרוב ל-80% בגביית מסים, 80%, אבל תשאלו אותו שאלה אחת – איזה פרויקט נעשה מאז עד היום ביישוב בית-ג'ן? מאומה. דרך אגב, יושב פה מזכיר המועצה הדתית של המגזר הדרוזי, היה להם תקציב – 2.5 מיליון שקלים. הוא צריך לתת שירות לכל הדרוזים בישראל ב-2.5 מיליון שקלים. כשאני מדבר על היישובים הצ'רקסיים – יושב פה נציג היישובים הצ'רקסיים – פנינה של יישובים. תראו, היום אפילו פרויקט אחד לנשמה, שיכול להגיד: הנה, עשיתי משהו, הוא לא יכול. הוא בקושי מסיים – – –
+
+
+ איפה סגן השר קרא? איפה סגן השר קרא? 
+
+
+ – – – תצטט את הנתונים של מרכז המחקר של הכנסת. 
+
+
+ איפה סגן השר קרא? 
+
+
+ באוסטריה. 
+
+
+ הבעיה שלנו, דרך אגב – אני פניתי וניסיתי "לגנוב סוסים" עם יושב-ראש ועדת הכספים, ערב התקציב. אמר לי: בוא נפנה לנציגים שלכם בקואליציה. אם היו עושים שריר, אולי זה היה מזיז משהו, אבל מתברר שכנראה כשאתה בשלטון ואתה לא דואג לאוכלוסייה ששלחה אותך, זו התוצאה.
+
+והדבר החמור ביותר, חברי חברי הכנסת, כשאנחנו מדברים על מצב השיכון והזוגות הצעירים – היום, דרך אגב, אני מזמין את כל חברי הכנסת לבוא בימי א', כשחיילים חוזרים לבסיסים שלהם, ורואים את האוטובוסים מסיעים את החיילים, וחוזרים הביתה אחרי שלוש שנות שירות. 
+
+ניקח את היישוב דאלית-אל-כרמל, קרוב ל-18,000 תושבים. כמה מגרשים חולקו בשנה האחרונה? שניים. כמה מגרשים חולקו בירכא, שיש שם ועדה קרואה? שמונה. כמה מגרשים חולקו בבית-ג'ן? אפס. למה? כי אפילו בשנה שעברה נתנו לחייל צה"ל, היה פצוע מ"עופרת יצוקה" – – –
+
+
+ אטיאס יפתור את הבעיה...
+
+
+וכשאני רואה את הנתונים האלה, בטח אני גם יודע מה התשובה – תיכף יעלה השר ברוורמן ויגיד: יש לנו תוכניות, אנחנו מבטיחים לכם, אנחנו רוצים לתת לכם. אני יודע גם מה התשובה. הרי בוועדת הכספים אנחנו אישרנו לו תקציב למשרד שלו, 20 מיליון שקלים ללשכה שלו, ו-8 מיליון שקלים לחלק תקציבים לכל המגזר הערבי, ואולי לתת ליישוב אחד או שניים – – –
+
+
+ – – – קיבלת תשובה ביום רביעי האחרון, שמעת בעצמך את התשובה, שהם לא מתכוונים לתת – – – 
+
+
+ אני יודע, אבל אני גם אומר לכם – אין בעיה של תקציב במדינה הזאת וכסף, יש בעיה של סדר עדיפויות. וסדר העדיפויות של הממשלה הזאת – למחוק אותנו מעל המפה. ככל שאתה – – –
+
+
+ עובדה. יש חבר כנסת, אף חבר כנסת לא – – –
+
+
+ למה שיהיו? את יודעת מתי נראה אותם? כשמתקרבות הבחירות או כשיש פריימריס, יבואו ויטיילו ביישובים שלנו ויגידו: תצביעו לנו. אבל זה נגמר. האנשים שלנו כבר מבינים עניין. מי שלא ייתן להם, מי שלא יטפח אותם – ואנחנו מבקשים בזכות, לא מבקשים נדבות. 
+
+
+ איפה חמד עמאר? 
+
+
+לא יכול להיות. אדוני היושב-ראש, כמה פעמים פניתי אליך בנושאי המגזר, ונלחמת להשיג, אבל זה לא שיטה. אם בבסיס התקציב שלנו אין מי שידאג לנו, אנחנו נגיע למצב שגם אין לנו תקציבים ואין מי שיחשוב עלינו. 
+
+ נכנס יושב-ראש ועדת הכספים עכשיו ואני רוצה להודות לו, כי, אדוני היושב-ראש ויושב-ראש ועדת הכספים, אתה זוכר שקיצצו לנו בבסיס התקציב את 64 מיליון השקלים שנשארו מהתוכנית התלת-שנתית. ביקשנו שיחזירו את זה, ולא היו מוכנים להחזיר. עשינו רוויזיה. בזכות הרוויזיה שאני עשיתי – ותמך בי יושב-ראש הוועדה – הצלחנו לקבל מכתב הבטחה מיושב-ראש אגף התקציבים במשרד ראש הממשלה ש-52 מיליון שקלים, יחזירו אותם. מאיפה הכסף הזה? זה מאותה תוכנית תלת-שנתית שהממשלה שלנו עשתה.
+
+הממשלה הזאת – עם הבטחות אנחנו יכולים לחיות, ועם הבטחות אנחנו יכולים כל הזמן ללכת לבנק ולפרוט את זה. ראשי הרשויות שנמצאים פה – הגיע גם ראש מועצת דאלית-אל-כרמל; קודם דיברתי עליך, אדוני כרמל נסראלדין, אמרתי ששני מגרשים חולקו לחיילים משוחררים בשנה שעברה אצלך. והבעיה של השיכונים, דרך אגב, במקומות שלנו מקצים מגרשים, אבל אף אחד לא יכול לעמוד במחירים. למה? כי ביטלו את מענקי האיזון, ביטלו את מענקי המקום שהיו נותנים אותם במשכנתאות וגם ביטלו את התקציב לתשתיות, לבניית תשתיות לאותם מגרשים מיועדים לבנייה.
+
+חייל משוחרר לא יכול לעמוד במחיר של 300,000 שקלים לפני שהתחיל לבנות את הבנייה שלו – לשלם את הפיתוח, לשלם את המגרש, לשלם את ההתחברות לתשתיות. אז מגרשים בודדים אולי יהיו קיימים, אבל אף אחד לא יכול לבנות בהם. ואני רוצה להזכיר לך, אדוני, אותן החלטות חשובות שהחליטו – – –
+
+
+ הרי המגרש הוא לא עם תשתיות, הוא עם ערך שלילי. 
+
+
+ נכון. ודאי שהמגרש ללא תשתיות הוא עם ערך שלילי. ואם תיקח את היישוב חורפיש, דרך אגב, נתנו להם שם במדרון, כשעלות המגרש היא פי כמה, כי בשביל לבנות וליישר את הקרקע שם אתה צריך גדר כזאת שעולה לך אולי במחיר הדירה שאתה רוצה לבנות. ולמי? לאותם זוגות צעירים, לאותם חיילים משוחררים – – –
+
+
+ טרסה צריך ��בנות. 
+
+
+ טרסות, נכון. 
+
+
+ קיר תומך. 
+
+
+ וצר לי שחוץ מהשר ברוורמן, שיגיד לי – הוא מסכים אתי בכל מה שאני אומר, הוא יבטיח לי כל תקציב – כשהממשלה פה, ממשלה אטומה, שלא חושבת לא על העניים, לא על החלשים, כי מי שמקצה מיליארדים לתוכניות ולא חושב על האנשים החלשים, ולא חושב על העדות האלה שנתנו את היקר להן כדי שיוכלו להרגיש אזרחים, לראות את האור בקצה המנהרה, ומיום ליום המצב שלנו נעשה הרבה יותר גרוע, בכל התחומים – – –
+
+
+ אני אתן לך עוד שתי דקות כי הפריעו לך.
+
+
+ תודה. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, היום, כשאנחנו באים ומסתובבים ביישובים, והאזרחים לא מבחינים בין חבר כנסת מהקואליציה לחבר כנסת מהאופוזיציה, מפנים אלינו את אותן הטענות ואומרים לנו: אתם לא יכולים להמשיך ולהיות נציגי ציבור כאן בבית הזה אם לא תשמיעו את זעקתנו על הקיפוח ועל הזלזול בכל ההתייחסות לתקציבים. 
+
+כי מי שרוצה להבטיח ומי שלא רוצה לקיים – אני שומע את כאבם של ראשי הרשויות, אני שומע את כאבם של אנשי הדת הדרוזית, אנחנו נפגשים מדי פעם ונפגשים בישיבות. כל תפקידם של ראשי הרשויות, אדוני, הפך להיות: כיצד להבטיח שהמשכורת תשולם בסוף החודש. אני בכוונה לא נכנסתי לפרטים, כמה הם מסובכים, ואיזה חוסר תקציבי יש. ואפשר לפתור, אדוני, את בעיית המגזר הדרוזי והצ'רקסי; בכלל, את כל הבעיות של היישובים האלה. אני ראיתי כמה מיליונים, לאן הלכו. 800 מיליון ו-600 מיליון. עיני לא צרה, לא בחרדים ולא באף אזרח אחר, אבל אותו מקבל החלטות, אותו שר אוצר, אותו ראש ממשלה, יכול להגיד: אני לא אתן לאוכלוסייה הזאת ליפול מתחת למים; אני לא אתן לאוכלוסייה הזאת, שנותנת לי את הכוח. 
+
+אני אביא נתון שאולי אזרחי ישראל, לא כולם מכירים אותו, אבל חלק מהחברים שלי, שרים לשעבר, אנשי ביטחון לשעבר, יודעים אותו: בגיוס האחרון, 83% בגיוס במגזר הדרוזי – והצ'רקסי. אני לא שוכח – 59% מהם הולכים ליחידות קרביות. מה יגידו אחר כך אותם חיילים שבאים הביתה? אין לי איפה לבנות, אין לי מקום עבודה, אין לי אזור תעשייה. קיפוח וקיפוח וקיפוח. 
+
+ ואני לא פוטר מאחריות אף אחד מחברי הכנסת של הקואליציה, כי הם אישרו את התקציב הזה, והיו אתנו בדיונים, והיו אתנו בכל המקומות האלה. אני יודע שהאי-אמון הזה מגיע, ובצדק, לממשלה הזאת, שבגללו היא תקום ותלך ותעזוב אותנו. אולי יבוא מישהו שידע – שיש לו החמלה, שיש לו הרצון לעזור לשכבות החלשות, לעזור לאוכלוסייה שנתנה – אמרתי, אני, פעמים רבות, כקצין בצבא, שמופיע בכל במות העולם, שמוכן להקריב את עצמי ואת חיי למען מדינת ישראל, אז מה מדינת ישראל, אדוני ראש הממשלה נתניהו, מוכנה לתת לאוכלוסייה שלי? רבים מאותם חברים שלי, שמסתכלים עלי, רואים: הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת. אבל אני אומר לממשלה הזאת: את צריכה ללכת. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+כי אתם לא עוזרים שום דבר להישרדות של הממשלה, פה הבעיה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מגלי והבה. כבוד השר ברוורמן ישיב על הצעת האי-אמון בשם ממשלת ישראל. 
+
+
+תודיע שאתה מתפטר, ברוורמן. 
+
+
+ שמה?
+
+
+ שהוא מתפטר.
+
+
+ אחרי שאתם תומכים בתקציב כזה, כמו – – –
+
+
+ בבקשה.
+
+
+אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, ידידי ראשי הרשויות, דרוזים, צ'רקסים, אנשי דת דרוזים, אני רוצה לפתוח – קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני מזועזע היום מהדברים שקורים במדינת ישראל. שמעתי את דבריו של שר החוץ אביגדור ליברמן, ולא יעלה על הדעת ששר חוץ יסית נגד ערבים – – 
+
+
+סליחה, אתה חבר בממשלה?
+
+
+ – – נגד ארגוני שמאל, ויפעל לסתום את פיו של כל מי שלא מוצא חן בעיניו. זהו אחד הרגעים המבישים של ממשלת ישראל. רק הבוקר שמענו כי באינטרנט – –
+
+
+ מה הוא אמר?
+
+
+ – – מופצים איומים ברצח על המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן. 
+
+
+בקואליציה או באופוזיציה – אדוני השר, איפה אתה?
+
+
+ מדובר בחצייה של כל הקווים האדומים – – –
+
+
+של הממשלה הזאת.
+
+
+ חברי הכנסת, הוא משיב על הצעת אי-אמון שלכם. אי-אפשר – אמרתם פעם אחת, בסדר. אבל אם אתם רוצים להפריע, אני פשוט אוציא אתכם מהאולם.
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת טיבייב, אני מאוד מכבד קריאת ביניים. גם חבר הכנסת אפללו בקי בנושא זה. קריאת ביניים היא קריאת ביניים, אי-אפשר הפרעה. בבקשה, אדוני.
+
+
+ על משטרת ישראל למצוא את המסיתים ולמצות אתם את מלוא חומר הדין. העיתוי של הדברים איננו מקרי. יש כאן גל מסוכן של שנאת האחר, רדיפת השונה והשתקה של כל מי שדעתו שונה. המרחק בין סרטון שמתגלגל באתרי האינטרנט לבין רצח בדם קר הוא קטן מאוד. לא רק שכבר היו דברים מעולם, אני רוצה להפנות את תשומת לבכם למה שהיה לפני כמה ימים בארצות-הברית, כאשר מסיתים בימין הקיצוני האמריקני התירו את דמם של אנשים במפלגה הדמוקרטית, וראיתם מה קרה לחברת הקונגרס היהודייה האמריקנית. אל לנו להתעלם מכך שמי שהעז לקרוא לרצוח את שי ניצן עושה זאת בטענה כי הוא אינו נחוש לחקור את ארגוני השמאל, חבר הכנסת חסון, באותה מידה שבה הוא חוקר את ארגוני הימין.
+
+
+ – – –
+
+
+ קריאה זו היא חלק בלתי נפרד מאותה רוח רעה הנושבת מתוך הבית הזה, שהביאה בשבוע שעבר להקמת ועדת החקירה לבדיקת ארגוני השמאל.
+
+
+עוד לא, עוד לא.
+
+
+ עדיין, בקריאה טרומית. תודה, אדוני שר האוצר לשעבר חבר הכנסת בר-און.
+
+חברים יקרים, כנסת ישראל אינה בית-דין שדה, ולא מתפקידה לחקור ולסתום פיות. בזמן האחרון נרקם בבית הזה תמהיל גזעני, מקארתיסטי, חוצה מפלגות, המסכן את עתיד החברה כולה ואת עתיד מדינת ישראל. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מכיר אותך שנים רבות, אנחנו חלוקים בנושא חלוקת הארץ, אבל אני יודע שאתה ליברל-דמוקרט. אני קורא לך לפעול בכל האמצעים – –
+
+
+מה הקשר לתקציב, אדוני השר, מה התקציב?
+
+
+ – – למנוע את הקמתה של ועדת החקירה. 
+
+
+זה נכון. מה עם התקציב?
+
+
+ זוהי השעה להחזרת השפיות – – 
+
+
+ תתפטרו, תתפטרו.
+
+
+– – בתוך הבית הזה, ויפה שעה אחת קודם, וכאן חלק בהובלה שלך.
+
+
+בכוחך להחזיר – תחזיר. 
+
+
+ חברת הכנסת רוחמה אברהם.
+
+
+ רבותי, אני חוזר לנושא שאמרתם.
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת כץ.
+
+
+כל אחד מאמין שהשפיות רק אצלו.
+
+
+ חבר הכנסת נסים, שכחתי לקרוא בשמך.
+
+
+ כל אחד מאמין שהשפיות רק אצלו נמצאת. מה לעשות.
+
+
+ בסדר. אבל הוא אומר – הוא נמצא על הדוכן. אין צנזורה בכנסת.
+
+
+ ידידי חבר הכנסת אפללו, אני חוזר לנושא התקציב, אבל אני חושב שגם אתה, ואני מכבד אותך, כששר חוץ במדינת ישראל – אני הייתי ביום חמישי ושישי בכינוס בין-לאומי של ייעוץ ל-G20 בפריס, עם שרים, כלכלנים, וגם דבריו של שר החוץ שם, עוד לפני שדיבר היום, מוציאים את דיבתה של ישראל רעה. וכששר החוץ משווה את ארגוני השמאל לארגוני טרור היום – חבר הכנסת חסון שאל אותי – בדבר הזה, כמו שקרה לגבי שי ניצן, הוא מתחיל לפעול כאן באותו צורה מסוכנת, שמסכנת את הדמוקרטיה הישראלית. 
+
+
+תתפטרו. תתפטרו.
+
+
+הבית הזה חייב שתהיה – – – ולכן – אני אתייחס לנושא המקצועי, אבל אני בא עכשיו – בנושא הזה, רבותי, הכבוד שלנו, וזה לא משנה אם אתה בליכוד, או בחד"ש, או בקדימה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+אני אענה לך על זה, אדוני. אני מכיר אותך עוד מאופקים, אני יודע שאתה חבר כנסת מצטיין, אמרתי – אבל קרה פה דבר, וניצלתי את שתי הדקות שלי להתייחס אליו. ואת כל קריאות הביניים שלך תוכל לומר אחר כך. תודה לך. אני חוזר, אכן, לנושא המקצועי.
+
+
+סגן השר איוב קרא חזר, עכשיו אפשר לעשות הכול.
+
+
+אשריך, אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ ברוך הבא, איפה היית – – –
+
+
+ רבותי, רבותי, אומנם השר לא מוגבל בזמן, אבל הוא גם רוצה להשיב על הצעת האי-אמון, והיו לו דברים שהוא רצה לומר אותם.
+
+
+ – – – ליברמן – – –
+
+
+ אני רק רוצה להפנות את תשומת לבך, אדוני, לכך שהממשלה, באמצעות סגן שר החוץ, הביעה את עמדתה פה.
+
+
+ אני רק רוצה להוסיף: אני רואה פה במקרה גם את השגריר הצרפתי, שנמצא כאן, ואני יודע היטב מה שהיה באמת – החוכמה שיוצאת עכשיו מפריס לגבי מדיניות חדשה, שבה לא יהיה רק הדיון של פריבטיזציה של הרווחים וקולקטיביזציה של ההפסדים, ואני שמח שגם אתה נמצא פה.
+
+אני בא עכשיו לנושא של הדרוזים והצ'רקסים. על שלושה חטאי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו. תרשה לי – – –
+
+
+ שלושה מה?
+
+
+ על שלושה חטאי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו.
+
+
+ – – – דמשק.
+
+
+ דמשק, אתה צודק. יש פה מישהו שעובד עם סוריה. כן.
+
+
+ יש "על שלשה פשעי דמשק".
+
+
+ יפה. אני קודם כול עומד פה מול אחי – – –
+
+על כל פשעים תכסה אהבה, אדוני.
+
+
+אדוני, באת היום במצב רוח מאוד יצירתי. 
+
+
+ קולך כארי – – –
+
+
+ רבותי, אנחנו עוסקים כרגע – עם כל הכבוד לכם, אנחנו עוסקים כרגע במצבה של העדה הדרוזית והצ'רקסית בישראל. אני חושב – באים אנשים מחוץ לעיר לשמוע דבר שחברכם העלה, אנחנו רוצים ומצפים לשמוע את מה שהשר אומר. לא כדאי – אבל מה הדבר הזה? תנו לו לדבר מלה. הוא עוד לא התחיל לדבר, הוא דיבר קודם על דברים שעמדו לו על לבו, זו זכותו.
+
+
+ רבע שעה מדבר, אבל לא על – – –
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
+
+
+ תודה. 
+
+
+כבוד השר, אפשר לשאול שאלה?
+
+
+אדוני חבר הכנסת בר-און, תן לי לומר – דברי חכמים בנחת נשמעים – – –
+
+
+ ביקשתי לשאול אותו שאלה.
+
+
+ אני רשמתי לעצמי ואני אתן לך.
+
+
+תודה.
+
+ אני קודם כול רוצה להוריד את מסך הצביעות מעל כנסות ישראל. החטא כלפי אזרחי ישראל הדרוזים והצ'רקסים יושב על כל הממשלות – אלה שיושבים פה ואלה שמתחלפים וחוזרים. אין ספק שממשלות ישראל לא עשו את מה שהאזרחים הנאמנים שיושבים כאן, היה מגיע להם. ואני ישבתי בממשלה, אני הייתי בעבר יושב-ראש ועדת הכספים, כשידידי השר בר-און היה שר האוצר, ולכן בוא לא נשחק את המשחק הזה לגבי הדרוזים והצ'רקסים, שפתאום קרה דבר. 
+
+ לכן, בוא נתייחס כרגע לנתונים. כי אחד הדברים שבהם המשחק הפוליטי בישראל הפך להיות כל כך רדוד – שכל מי שמחליף כיסא יורד בחמת זעם על השני כאילו הוא פושע גדול, וכשהוא מתחלף הוא מחליף את התקליט. אני חושב שכל ראשי הרשויות שיושבים פה למעלה, ואנשי הדת, יודעים שההזנחה שהיתה והבעיות שקיימות הן תוצאה של כמעט – חלק גדול מממשלות ישראל, רובן, להוציא בצורה משמעותית את רבין. היו שינויים על פני זמן, ולכן אני רוצה להתייחס לשינויים. רק דיבורים לא עושים שום דבר, ואחד הדברים שאני מקווה שבממשלה הבאה – אני מקווה שנהיה יחד בממשלה הבאה – בממשלה הבאה, שתשונה שיטת השלטון – – 
+
+
+גם בממשלה הזאת.
+
+
+ – – תשונה שיטת ��שלטון, כדי שיהיה בו משטר יותר אפקטיבי לחלוקה, כולל שינויים במינהל – תפתור חלק מהבעיות, כי אלה שיושבים כאן למעלה יודעים שאלה שישבו כאן יחזרו כאן, והנאומים הם לא כל הדבר. 
+
+עכשיו אני בא לגבי התוכניות הספציפיות, כי דווקא בממשלה הזאת, דווקא ממשלת נתניהו, שיש לי ביקורת עליה בהרבה דברים – למשל היה לי ויכוח עם ידידי השר בר-און, שאני מכבד ומעריך – – –
+ 
+
+אבל אתה בפנים, מה זה "ביקורת"?
+
+
+ אני ישבתי בממשלות הקודמות וראיתי – חלק מכם ביקרתי גם כן. אנחנו במשטר מאוד משונה בישראל. למשל, אני חשבתי שהיו צריכים להרחיב את מסגרת התקציב – לא בצורה משמעותית, כדי להוסיף תקציבים מסוימים. היתה לי מחלוקת עם שר האוצר, לא הצלחתי. דווקא בממשלה הזאת הצלחנו לשכנע לכיוון שבו הקצאת התקציבים וחלק מהנושאים, כולל בנושאים האלה – יותר משמעותי. זה הכול. לכן אני בא ואומר עכשיו דברים ספציפיים לפרוטוקול, כי בסופו של דבר זכות הצעקה ננצרת בכנסת, אבל הפרוטוקול רושם את הדברים גם בעבר וגם היום.
+
+אבל אני מסכים לחלוטין עם דבריו של סגן השר לשעבר מגלי והבה, שלגבי כל הדברים שלא נעשו צריכים לעשות הרבה הרבה יותר. גם במקומות הקיצוץ יש לי הצעות איפה לקצץ, וגם אמרתי אותן בעבר, גם לשר האוצר הקודם.
+
+
+התקציב עבר לפני שבוע. אי-אפשר לקצץ מאפס.
+
+
+ אפס תקציב – – –
+
+
+ תוכנית ה-800 מיליון, אני רוצה להסביר דווקא לציבור שיושב כאן, מכיוון ששמענו רבות על עשרות מיליארדים שהוקצו על-ידי הרבה ממשלות לכל המקומות. חולשתן של כל ממשלות ישראל שהן מכריזות והן חלשות בביצוע, והדבר הזה לא שונה מרוב הממשלות. לכן החלטנו ללכת על תוכנית מתוחמת של 800 מיליון שקלים ל-13 יישובים – – 
+
+
+איזה יישובים? איפה הדרוזים והצ'רקסים?
+
+
+ – – ל-13 יישובים שיש להם מאסה קריטית של 20,000–30,000, שיש להם ראש עיר או ראש מועצה נבחר – יושב פה ידידי כרמל, אני רואה אותו, נמצא כאן, והוא חלק מהתוכנית. אני לא רואה את וג'יה כיוף, הוא פה? 
+
+
+ אל תשאל את היציע.
+
+
+ סליחה, תודה. אני לא כל כך אמון על הפרוטוקול כמוך, ואני מודה לך. 
+
+
+ אז אני מסביר.
+
+
+ 13 יישובים, התוכנית מחולקת בין ארבעה משרדים ביצועיים שונים: בתמ"ת – דגש על פיתוח אזורי תעשייה, הרחבת אזורי תעשייה קיימים, הכשרות מקצועיות ועידוד יזמות. תחבורה – בדגש על תחבורה ציבורית, הפעלת קווים ובניית תחנות. בינוי ושיכון – תוכניות מפורטות. זו פעם ראשונה שיש החלטה במדינת ישראל, שלא היתה מעולם, שבה שכנענו את משרד השיכון והמינהל – כי אחת הטענות של יהודים שאינם מבינים כלל, כאשר יהודים מתקיפים אותי אישית, ורבים אחרים שאומרים: תגידו לי, למה אתם מתנגדים להריסת בתים אצל הדרוזים, אצל הצ'רקסים, אצל הבדואים, וגם אצל חלק מהערבים? אם בתל-אביב בונים לא כחוק, מותר להרוס? והתשובה שלנו היא שלצערי חלק מהדברים שרוב אזרחי ישראל היהודים, להוציא חברי כנסת שבקיאים, לא מבינים, שכל ממשלות ישראל לא התקדמו בתוכניות המיתאר לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. סוף כל סוף עכשיו מגיעים ל-80% – ב-80% מהיישובים – תוכניות מיתאר. אבל אחרי תוכניות מיתאר יש כסף לתכנון מפורט.
+
+ – – –
+
+
+ מכיוון שברשויות אין כספים לתכנון מפורט – –
+
+
+ תסלח לי, זו זריית חול בעיניים, ומה שאתה בא הנה – נותן נאום בחירות, עם כל הכבוד.
+
+
+ – – פעם ראשונה הועברו כספים לתכנון מפורט – – –
+
+ זה לא נכון. אתה אומר דבר לא נכון.
+
+
+ מאיפה אתה ממציא את זה?
+
+
+ אתה חושב שזה לא נכון. תהיה לך הזדמנות, חבריך ייתנו לך לדבר, תעלה אחריו, כאשר יגמרו ונתחיל את הדיון הכללי – – –
+
+
+אי-אפשר להטעות את הכנסת. אפשר לא לדעת. אני מניח, לטובתו – – –
+
+
+ חבר הכנסת בר-און, ברגע שנדמה לך שלא נכון, אנחנו צריכים להפסיק את ישיבת הכנסת? תראה לי איפה זה כתוב בתקנון, אני מייד אפסיק.
+
+
+לא ביקשתי להפסיק. זכותי למחות. 
+
+
+ למחות זה בסדר, אבל מספיק.
+
+
+מה אפשר להסביר עם תקציב אפס?
+
+
+ חבר הכנסת טיבייב, עוד יש זמן עד שתהיה בר-און. אתה בדרך הנכונה.
+
+
+אני אשאר כל הזמן טיבייב.
+
+
+ מה שאני מרשה לבר-און אני לא יכול להרשות לך, כי אז כבר לא תהיה ייחודיות לבר-און.
+
+
+ בבקשה, חברים, תנו לו לענות. אחרי זה תוכלו להשיב לו. 
+
+
+אני רוצה להבין את זה – – –
+
+
+ – – – על שר החוץ – – –
+
+
+ אני אומר לך כך, משפט: אתה אמרת דברים, חבר הכנסת מגלי והבה אמר דברים, והשר הבין, והוא עונה לו כפי שהוא מבין. זה שאתה לא מבין זאת בעיה, בעיה – או שלו או שלך. אבל זאת לא יכולה להיות הבעיה של הפרלמנט בישראל או של עם ישראל, חבר הכנסת טיבייב. אני מעריך מאוד שאתה לא מבין מה הוא אומר, אבל זה מה שהוא יכול. אל תבחר בו בפעם הבאה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ זה הכול. מה קרה? מה, אתם חושבים שכל מה שאתם אומרים מבינים?
+
+
+את הנאום שהוא אמר כששר החוץ לא היה פה – הנה שר החוץ פה. 
+
+
+חבר הכנסת אפללו. דרך אגב, מה שאתה אומר – כולם מבינים אותך, אבל לא תמיד מה שאני אומר כולם מבינים. ואני אומר כל כך פשוט. 
+
+
+ אני חושב – מבינים אותך יותר מדי.
+
+
+ אני אומר כל כך פשוט. בבקשה, אני מבקש לא להפריע לשר.
+
+
+ לאחרונה נערכו ביישובים השונים פורומים כלכליים בהובלת הרשות לפיתוח כלכלי לאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית שראש הממשלה העביר לאחריות שלי, ונקבעו התקציבים למסגרות השונות, ואני מפרט. היישוב – אני מדבר על מע'אר, דאלית-אל-כרמל, עוספיא, שפרעם, ששם 20% דרוזים. בתמ"ת, בתעשייה והמסחר במע'אר – 6.2 מיליון. דאלית-אל-כרמל – 6.65 מיליון. עוספיא – 2.25 מיליון. שפרעם – 16.5 מיליון. תחבורה במע'אר – 0.97 מיליון. דאלית-אל-כרמל – 0.93 מיליון. עוספיא – 1.3 מיליון. שפרעם – 0.6 מיליון.
+
+
+מה עם בית-ג'ן, ירכא, חורפיש? יש עוד יישובים. 
+
+
+ אני אתייחס. 
+
+
+יש עוד יישובים. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חבר הכנסת טיבייב, חברת הכנסת זוארץ, אין זו ישיבת ועדה. בישיבת ועדה תוכלו לשאול את השר שאלות. פה הוא עונה. אתם לא יודעים שהוא מוגבל בעשר דקות? אני לא מתכוון להגביל אותו, אבל זה בלתי אפשרי. הרי אחרת אנחנו נוכל לקיים פה ישיבה של שעות. לא יכול להיות שכל מלה שהוא אומר, אתם – – – 
+
+
+ חברת הכנסת זוארץ, אני אומר לך את האמת, הבן שלי, שמסתכל על ישיבות הכנסת, אומר לי: תגיד לי, חינכו אנשים לדבר ואנשים להגיב, למה מתנהגים ככה בכנסת?
+
+
+ אין דבר, אין דבר. אני ארגיע את הבן שלך. בחור נבון ביותר – – – 
+
+
+ תודה רבה. אני ממשיך. דיברתי על התחבורה והשיכון. מע'אר – 11.6 מיליון, דאלית-אל-כרמל – 21.2 מיליון, עוספיא – 4.74, שפרעם – 26. ובנושא הבט"פ למע'אר מוקצב 2.14 מיליון, לדאליה – 1.54, לעוספיא – 1.24, לשפרעם – 2. בנוסף הוחלט להעביר תקציב של 6 מיליון הן לדאלית-אל-כרמל והן לעוספיא לפיתוח התיירות במקום, בדגש על שיפוץ העיר העתיקה שלהם. 
+
+חשוב לציין כי 135 מיליון מהתקציב הכולל של התוכנית טרם חולקו, כך שיש סיכוי טוב שהתקציבים של יישובי הדרוזים עוד יגדלו. 
+
+ אני בא לנושא של מלגות לסטודנטים דרוזי��. 
+
+
+ הסכומים שהקראת, כבוד השר, הם סכומים שכבר הוקצבו להם, או שהם – – – 
+
+
+ בתוכנית של החלוקה – – – מלגות לסטודנטים דרוזים – – – 
+
+
+אבל זה שלושה יישובים מתוך ה-40. 
+
+
+ אני אתייחס גם לאחרים, חבר הכנסת מגלי, אני אתייחס גם לאחרים. 
+
+מלגות לסטודנטים דרוזים. בשנה שעברה התקציב עמד על 1.7 מיליון שהקצינו, השנה – 2.2 מיליון, בשיתוף עם משרד החינוך, מתוכו מיליון מתקציבנו שהוקצה. 
+
+לגבי יום החייל הדרוזי, בשנה שעברה התקיים יום החייל הדרוזי ביוני, בשיתוף עם האגודה למען החייל. תקצבנו אותו ב-240,000 שקל מתוך תקציב כולל של מיליון. גם השנה כוונתנו לתמוך, אך טרם קבענו תקציב ומועד לאירוע.  
+
+מימון מתקני ספורט בכלל, באוכלוסיית המיעוטים והדרוזים בפרט. זהו מהלך משותף שלנו ושל משרד התרבות והספורט, ואני מודה לשרה לימור לבנת על עזרתה ותמיכתה. בין היישובים שיוקצו להם תמיכות בתקציב עכשיו, ב-2011, למתקני ספורט, ישנם יישובים דרוזיים רבים: בית-ג'ן, כסרא-סמיע, פקיעין, ירכא, מע'אר, סאג'ור, דאלית-אל-כרמל, עוספיא, מע'אר, שהוא יישוב מעורב, ושפרעם, כמו שאמרתי 20% מהתושבים הם דרוזים. סך הכול ההשקעה של משרדים אלו ביישובים הדרוזיים לתוכנית עומדת על כ-2 מיליון. 
+
+מרכזי צעירים – "יוניסטרים". מרכז "יוניסטרים" הוא מרכז שמכשיר בני-נוער למנהיגות עסקית מהפריפריה. זהו מהלך משותף עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ואני מודה לידידי סילבן שלום על עזרתו. בכוונתנו להקצות תקציב של כמיליון שקלים לתוכנית הזאת למשך שלוש שנים, שתתפרס לשישה יישובים שונים, לפחות אחד או שניים יהיו דרוזיים. 
+
+ מרכזי מחקר ופיתוח באוכלוסייה הדרוזית. יש פעילות משותפת עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד המדע. הקצינו 360,000 שקל לשנתיים, 180,000 שקל לשנה הקודמת ו-180,000 שקל לשנה זו. 
+
+ועכשיו לשאלתך, חברת הכנסת ידידתי היקרה אורית זוארץ, לגבי התוכנית הרב-שנתית הנוספת לפיתוח יישובי האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. בשנת 2006 עברה התוכנית הרב-שנתית, שהיתה ממוקדת בפיתוח יישובי האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, בסך כ-450 מיליון שקלים. תוכנית זאת הובלה בעבר על-ידי משרד ראש הממשלה. התוכנית – כמו שציינת, או מישהו צעק פה בקריאת ביניים – התוכנית הסתיימה למעשה בסוף שנת 2010, אך התקבל אישור חריג להעביר את התקציב הנותר, בסך 52.338 מיליון, לשנת 2011. 
+
+בתום חלוקת התקציב לשנה הזאת – ואתה תבדוק, כי אתה הלוא אחד מהחברים המובילים בוועדת הכספים – בתום חלוקת התקציב לשנת הזאת, התוכנית ננעלת סופית. הכסף יגיע ליעדו בשיעור של למעלה מ-90%, וזאת בזכות המעקב של משרד ראש הממשלה ושל ראשי הרשויות. יש כמובן להמשיך ולחזק, ולכן בימים אלו, והדברים יהיו ממש בחודשים הקרובים ומוקדם, עובדים על תוכנית רב-שנתית חדשה שתהיה מוכנה תוך כמה חודשים, תובא להחלטת הממשלה, שלוקחת את אותם היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים להמשך התוכנית. 
+
+אני מסכם ואומר שמה שנעשה לגבי האזרחים הדרוזים והצ'רקסים, וגם הערבים, איננו מספיק ואיננו נכון. אבל כשאני משווה – ואחד הדברים, יש לי את העת. אני למדתי על פני שנים מה נעשה כאן. יש פה שיפור. השיפור לא מספיק, הוא לא צודק והוא מחייב שינוי, אבל השיפור הזה – חשוב גם שייאמר. כי ברגע שמבטלים כל מה שנעשה כהוא זה, ברגע שאנשים פועלים ממצפונם בדרך הטובה ביותר תחת המגבלות – אין ספק שגם אני רוצה לשנות את המשטר בישראל – וזו כבר לא שאלה של עבודה או ליכוד או קדימה – לשיט�� ממשל שתחלק דברים אחרת, שיהיו לה ביצועים יותר טובים. על זה, אני חושב, מערכת הבחירות גם תצטרך לתת את הדעת. אני מודה לך מאוד, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה. אני רוצה רק ללמד את חברי הכנסת שהם חברי ועדת הכספים, שכאשר אנחנו, חברי הכנסת, עומדים בפורומים שבהם צריכים לאשר ולהעביר תקציבים, כפי שהשר מוגבל בהחלטות הממשלה, אנחנו יכולים לעשות זאת. עזרנו לא למעט מהעיירות והערים הדרוזיות והצ'רקסיות, וגם לערים אחרות מעורבות של מוסלמים רבים, דרוזים ונוצרים, ויכולנו להם. עשה זאת חבר הכנסת מגלי והבה, יחד עם חבר הכנסת ליצמן כיושב-ראש הוועדה, יחד עם חבר הכנסת ברוורמן כיושב-ראש הוועדה, יחד עם גפני היום ועם חיים אורון ושלי יחימוביץ. יכולנו להם בוועדת הכספים, ואכן אני חושב שהעבודות האלה לא צריכות להיות רק בקריאות ביניים, אלא גם בעבודה יומיומית של הכנסת. משום שכפי שהיטיב לומר זאת השר, יש כאן הזנחה של 63 שנים, ואנחנו צריכים מהר מאוד לסגור את הפער בין אזרחי ישראל השונים, בוודאי אלה שמשרתים אתנו בצבא. יש זכויות ליוצאי צבא שלא באות לידי ביטוי באותן קבוצות, וכולנו מכירים בכך רק לא עושים את המוטל עלינו, כפי שאמר זאת השר ברוורמן. 
+
+אנחנו עוברים להצעת האי-אמון השנייה, של חברי הכנסת של חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד, אשר תנוסח ותוגש על-ידי חבר הכנסת זחאלקה – שהוא בזמן האחרון פעיל מאוד בהתרסות כלפי הממשלה – והיא בכותרת: העלאת מחירי המים והבלו על הדלק והנסיעה בתחבורה הציבורית. בשל כל אלה מבקשות הסיעות להביא לידי אי-אמון בממשלה. בבקשה, אדוני. ישיב כבוד השר יצחק כהן, סגן שר האוצר. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אנחנו – סיעת בל"ד, סיעת חד"ש, סיעת רע"ם-תע"ל – מגישים הצעת אי-אמון היום בנושא שלדעתנו לא זכה לתהודה מספקת ולא לדיון ציבורי מספיק, וזה עניין העלאת המחירים. יש מדינות בעולם שבהן כשמעלים מחירים נערכות הפגנות סוערות ברחובות, וזה גם באזור שלנו וגם באירופה ובמקומות רבים בעולם. העניין של העלאת מחירים הוא נושא שנוגע לכל אזרח ואזרח, במיוחד כשמדובר במוצרים בסיסיים שאין כמעט אזרח או אזרחית שהעניין לא נוגע לו. 
+
+ אני רוצה בכוונה להפריד את עניין המים משאר הנושאים, כי מים זה לא עוד מוצר. מים זה לא עוד משהו שאדם צורך. אין מצרך – לאחר אוויר באים מים, או אפילו שניהם באותו מעמד. אפילו בכתבים הקדושים של כל הדתות כמעט, היקום מתחיל ממים, והתחלת החיים זה מים, ואין חיים בלי מים. לכן, לא מדובר בעוד מצרך שאתה נותן אותו – איך אומרים? – למשחקי השוק שיקבעו את המחירים שלו, וחס וחלילה שאנשים לא יצרכו את המים בגלל העלות שלהם, או שהצריכה של המים תכביד בצורה לא פרופורציונלית ולא מידתית על משפחות רבות. 
+
+ לכן, דבר כזה אסור להשאיר לפקידים בתאגידי המים החדשים – שהם יקבעו את המחיר. הם יעלו את המחיר. שנת 2010 הסתיימה, כבוד היושב-ראש, בהעלאה של כ-40% במחירי המים, והביאו לנו בסוף השנה, מה שנקרא נחמה פורתא, של ביטול או דחייה של העלאה של מחירי המים ב-2.7%, שהיתה צריכה להיות בינואר זה, בחודש זה. אבל זה יבוא. הכוונות הן להעלות עוד ועוד את מחירי המים. 
+
+תאגידי המים – מועצות מקומיות רבות ועיריות רבות שאמרו: אנחנו רוצים להיפטר מהעניין הזה ושזה ילך לתאגידים. היום בוכים כולם, ויש קונסנזוס בשלטון המקומי שלא ככה מטפלים בעניין הזה. העלאת מחירי המים היא שיחת הרחוב היום. כמעט בכל מקום, אנשים שקיבלו את הודעת התשלום למים – הממוצע הוא אולי 40%, אבל בשיחה, כל אחד מאתנו דיבר עם אזרחים, ואמרו לו: אני משלם עכשיו פי-שניים; יש כאלה שאמרו. וכמובן זה דבר חמור ביותר שמעלים את מחיר המים בצורה כזו. 
+
+ זה פוגע בעיקר – ואנחנו נחזור על הדבר הזה גם אם זה נשמע שאנחנו חוזרים על עצמנו – זה פוגע בעיקר בשכבות החלשות. אנחנו אומרים את זה כל שבוע, כי מדיניות הממשלה לפגוע בשכבות החלשות, או פוגעת בשכבות החלשות. ויש העלמת עין. רוצים לסדר את הכלכלה, רוצים ככה, רוצים ככה. בסופו של דבר, בסופו של יום, מי שמשלם את המחיר תרתי משמע זה השכבות החלשות. כשיפסיקו לפגוע בשכבות החלשות, השר כחלון, אנחנו נפסיק לדבר על זה. אנחנו לא ראינו שום צעד שיסייע לשכבות החלשות. 
+
+ הדבר היחיד שמטפלת בו הממשלה, וגם אני חושב שזה חשוב מאוד שכולם ידעו את זה, זה הרפורמה במסים והמס השלילי – שחלק מהעובדים ירוויחו אולי כמה מאות שקלים בעקבות הרפורמה הזאת. אבל אם לוקחים את כל הרפורמה הזאת – ההנחות שניתנו לעשירים הן גדולות מאוד. אין מה להשוות לרווח הקטן שהרוויח האדם הקטן. הורדת מס מעסיקים, המגמה הכללית – ופה קבור הכלב, אם אפשר להתבטא כך – המגמה הכללית היא לצמצם את המסים הישירים שהם פרוגרסיביים, שגובים מהעשירים יותר מאשר מהעניים, בסופו של דבר, ולפצות את ההכנסות ממסים דרך מסים עקיפים: מע"מ, בלו על דלק, בלו על סיגריות, על אלכוהול – כל המסים האלה שהם בעצם רגרסיבים, ועניי הארץ משלמים מהם את עיקר הנטל. 
+
+ כמובן, אדם שיצטרך לשלם מע"מ, ובלו על דלק, ועל סיגריות, ועל כל מיני מוצרים, נגיד 200 שקל בחודש, והכנסתו, כבוד היושב-ראש, היא 5,000 שקל, אז זה 4%. אם האדם, הכנסתו היא 10,000 שקל זה 2%, ו-20,000 שקל זה 1%. זה שום דבר. וכמובן התשלומים הם יותר גדולים. מדובר, אם אנחנו נסכם את זה בצורה נכונה, זה יגיע ל-1,000 שקל למשפחה, לאדם שמרוויח 5,000, וזה מגיע ל-20%, ואז זה הולך ויורד ככל שעולים בסולם ההכנסות. 
+
+ ככה העלו את הבלו על דלק. והעלאת מחירי הדלק היא לא בגלל העלאת המחירים של הדלק. חלק קטן מזה – העלאת מחירי הדלק. חלק הארי של זה העלאת הבלו. וכבר קבע בג"ץ באחת הפסיקות האחרונות שלו שצריך להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על המסים העקיפים, ובעיקר בעניין הבלו. זה לא נדון מספיק בכנסת, ואנחנו צריכים לחפש דרך איך להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על המסים העקיפים. באים כאן דיונים – איך אומרים – מרתוניים על שינויים במסים הישירים, וחגיגות, ונאומים על הבמה. ובסופו של דבר – איך אומרים – בצעד קטן, מהיר, זריז, הממשלה – איך אומרים – תוחבת את ידה לכיסים של האזרחים, וסוחבת כסף דרך המסים העקיפים, וזה לא נדון מספיק. 
+
+אנחנו עומדים במצב שבו המחירים של הכרטיסים לרכבות יעלו ב-3%, מוניות ב-4%, מוצרי חלב למיניהם ב-3%. אלו העליות שאנחנו עומדים בפניהן. הדלק עלה כפי שראינו, המים עלו כפי שראינו. העליות האלה, כולן, אם מסכמים אותן – אנחנו לא ראינו שיש חלוקה צודקת בנטל. המסים האלה והעלאות המחירים האלה פוגעים דווקא בשכבות החלשות שממוקמות בעיקר בפריפריה וביישובים הערביים. ולא יכול להיות מצב שבו הממשלה תתהדר בכך – – –
+
+
+יש הרבה שכבות חלשות בערים הגדולות.
+ יש גם. אני מכיר – – –
+
+
+במספר אבסולוטי אפילו יותר מאשר – – – 
+
+
+ אני מכיר את העניין מקרוב, כבוד היושב-ראש. רק אנחנו חגגנו את ביטול מס – – –
+
+
+האמת – מה שאמרת והדגשת, ופה יושב אחד מהשרים היותר חברתיים, שהיחס בין השכר שמש��כר העשיר ומשתכר בן השכבה החלשה, באותם מוצרים שאתה מדבר עליהם – היחס בין משכורתו לבין הצורך שלו לקנות את הלחם, את החלב, או להשתמש בתחבורה ציבורית, הוא לאין שיעור יותר גדול מאשר של אדם שמשתכר בשכבות העליונות.
+
+
+ נכון. זה העניין, זה העניין. ולכן אני חושב – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא, לא, לא. אבל הם משלמים על בנזין. גם היום – – 
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא, לא, לא. אבל הם משלמים על בנזין. גם היום – – 
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא, לא, לא. אבל הם משלמים על בנזין. גם היום – – 
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא, לא, לא. אבל הם משלמים על בנזין. גם היום – – 
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+זה, בסדר. אבל – – –
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא, לא, לא. אבל הם משלמים על בנזין. גם היום – – 
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+זה, בסדר. אבל – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא, לא, לא. אבל הם משלמים על בנזין. גם היום – – 
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+זה, בסדר. אבל – – –
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא, לא, לא. אבל הם משלמים על בנזין. גם היום – – 
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+זה, בסדר. אבל – – –
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+– – יש להם רכבים, והם משלמים על בנזין.
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא, לא, לא. אבל הם משלמים על בנזין. גם היום – – 
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+זה, בסדר. אבל – – –
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+– – יש להם רכבים, והם משלמים על בנזין.
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא, לא, לא. אבל הם משלמים על בנזין. גם היום – – 
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+זה, בסדר. אבל – – –
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+– – יש להם רכבים, והם משלמים על בנזין.
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+להיפך, כל אלה בשכבות העליונות הם עם דיאטה. הם לא שותים חלב, לא אוכלים לחם. הם בדיאטה.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא בדיוק ככה, לא בדיוק ככה. כי מה – – –
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+לא, אני מדבר על השכבות החזקות, לא על החלשות.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+הבנתי, הבנתי.
+
+שר התקשורת משה כחלון:
+
+– – – לא באוטובוס, ולא ברכבת. לא תפגוש אותם.
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+לא, לא, לא. אבל הם משלמים על בנזין. גם היום – – 
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+זה, בסדר. אבל – – –
+
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
+
+– – יש להם רכבים, והם משלמים על בנזין.
+
+היו"ר ראובן ריבלין:
+
+ההכנסה הפנויה שלהם היא הרבה יותר גדולה. זה בטל – – – 
+
+בחשבון הכלכלי גם הצריכה. אם, נגיד, משפחה עשירה צורכת קצת יותר מים, בסופו של דבר מבחינת האחוז של מחיר המים למשפחה עשירה – הוא הרבה יותר קטן. את זה אומרים כל הכלכלנים, זה לא המצאה שלי. דרך אגב, בכל העולם. אבל – – –
+
+ אדוני היושב-ראש, הוא צודק – מגובה ההכנסה.
+
+ אני חושב, כבוד היושב-ראש – – –
+
+
+– – – הם אוכלים את ההכנסה. כל 4 אגורות, כל 4 שקלים, הוא דבר שהוא חלק של אחוז אפילו מההכנסה.
+
+אני, בסופו של דבר, רוצה לסכם בכך שיש להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי. צריכים למצוא דרכים בעניין המסים הישירים. ואני חושב שהגיע הזמן – דובר על כך שמשק הבית צריך להיות משק סגור. בסדר, משק סגור. אבל העלאת המחירים מחייבת התערבות ממשלתית, ואפילו סובסידיה ממשלתית על המים. צריך להתייחס למים בנפרד משאר המוצרים. בסופו של דבר מדובר במים, לא במשהו אחר. תודה רבה. 
+
+
+ אבל המגמה במים היא לחסוך. אבל עד כמה אפשר? אתה יודע, היה אחד שהיה לו חמור; אמר, למה יאכל ויעבוד? שיעבוד בלי לאכול. יום ראשון – אני רוצה לומר לך – עבד ולא אכל, היה בסדר גמור, יום שני היה קצת פחות טוב, יום שלישי כבר נפל מהרגליים, ביום הרביעי – מת. אמר אותו פלאח, ואללה, עד שהתרגל לא לאכול – מת. 
+
+
+ לפחות את הסל הבסיסי של מים צריך לסבסד. 
+
+
+ אני מבין מה שאתה אומר.
+
+
+ – – – שתייה. גם כשלא שותים מתים.
+
+
+ אנחנו, יש לנו גם עירוניים וגם פלאחים. אפילו באום-אל-פחם. בבקשה, כבוד השר יצחק כהן ישיב בשם הממשלה בתפקידו כסגן שר האוצר. בבקשה, השר כהן.
+
+
+ הוא מסכים אתי, אבל הוא מחויב – – –
+
+
+ מה שירד זה מחירי השיחות הטלפוניות, ואם חושבות החברות שהן יתחכמו, השר כבר יש לו פתרון להתחכמויות שלהם. 
+
+
+ זה אנחנו – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת אי-אמון – העלאת מחירי המים והבלו על הדלק והנסיעה בתחבורה הציבורית. נוכח התועלת למשק מהפנמת העלויות החיצוניות בצריכת דלק ובייצור חשמל, ונוכח הצורך לעמוד ביעדי התקציב לשנים 2012-2011, בהחלטת הממשלה מיום 16 ביולי 2010 הוחלט לתקן את צו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס"ד–2004, ולהעלות את הבלו המוטל על בנזין, סולר וכו' ב-20 אגורות לכל ליטר בשנת המס 2011 וב-20 אגורות נוספות לכל ליטר בשנת 2012. עד כאן – עובדתית – בסדר?
+
+ועדת הכספים אישרה את צו הבלו על הדלק (הטלת בלו) ב-27 בדצמבר 2010. תוספת ההכנסות לשנת 2011 מוערכת בכ-1.3 מיליארד שקל וב-2012 גם כן – ב-1.3 מיליארד שקל נוספים. 
+
+בנושא תעריפי המים: תעריפי המים בישראל עלו בשנה האחרונה ב-33%. בהתאם להחלטת מועצת רשות המים ובסיוע משרד האוצר נמצא פתרון להתייקרות בתעריפי המים שכניסתה לתוקף היתה צפויה ב-1 בינואר 2011, המביא לכך שתעריפי המים למגזר הביתי לא יעלו כלל. מחירים אלה משקפים את עלות אספקת המים ומבטיחים את ביצוע ההשקעות הנדרשות במשק המים, הנמצא במשבר חמור. כמו כן, שיקוף מחיר מים ריאלי לצרכן מביא לצריכת מים יעילה ולחיסכון הנדרש מצרכני המים בעת משבר.
+
+לגבי מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית, על-פי החוק תעריפי הנסיעה באוטובוסים מתעדכנים ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה בשיעור עליית המדד. ממועד עדכון התעריפים האחרון בחודש ינואר 2010 עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. העלאת התעריפים שאושרה לאחרונה בשיעור ממוצע של 3% באה בעקבות עליית המדד כאמור, וכן כשלב ראשוני לקראת יישום רפורמה בתעריפים בגוש-דן. ההתייקרות כאמור אינה נובעת מהתייקרות מחירי הדלק, שלה ניתן מענה במסגרת הסכמי הסובסידיה עם מפעילי התחבורה הציבורית. 
+
+בנושא הצעדים לצינון שוק הנדל"ן: חבר הכנסת זחאלקה, המצב בשוק הנדל"ן, ובייחוד הקושי של צעירי ישראל להגיע לדיור בר-השגה, מחייב טיפול ארוך-טווח. בחודש נובמבר החליטו ראש הממשלה, שר האוצר ושר השיכון על סדרת פעולות ורפורמות במטרה להקל רכישת דירות ולהילחם בעלייה במחירי הדיור. הצעדים יקלו על זוגות צעירים וחיילים משוחררים לרכוש את דירתם הראשונה. 
+
+השלב הראשון כולל שלושה צעדים שמטרתם להביא לגידול בהיצע הדירות בתקופה הקרובה: הצעד הראשון ברפורמה הכוללת הוא הנחה של 15% ממחיר רכישת הקרקע במכרזים של מינהל מקרקעי ישראל לקבלנים שישלימו בנייה של לפחות 80% מכמות הדירות בפרויקט בפרק זמן שלא יעלה על 30 חודשים. הצעד השני הוא הפחתת מס השבח ההיסטורי על קרקעות מ-45% ל-20%. ההנחה תינתן כהוראת שעה בשנת 2011 בלבד, ובתנאי שהבנייה על הקרקע תסתיים בתוך 30 חודשים. הצעד השלישי הוא מתן אפשרות לרשויות המקומיות לגבות באופן ישיר את היטלי הפיתוח מהקבלנים לצורך בניית מוסדות ציבור ושטחי ציבור. חסם זה מקשה על הרשויות להנפיק היתרי בנייה וכך מתעכבים פרויקטים למגורים. 
+
+במסגרת הצעדים המוצעים וכהשלמה לצעדים אלה הציגו במחצית חודש דצמבר שר האוצר ושר השיכון צעדים נוספים שיתרמו להגדלת היצע הדירות ולמיתון עליית המחירים בשוק הנדל"ן למגורים: 1. הגדלת שיעור מס הרכישה על דירות השקעה, שאינן דירתו הראשונה של הרוכש, בשנים 2011–2012, בהתאם למפורט להלן: ערך דירה – 1 מיליון ש"ח, משיעור המס הקיים, 3.5%, יעלה ל-5%; ערך דירה מ-1 מיליון עד 3 מיליון ש"ח – שיעור המס הקיים – 5%, שיעור המס החדש – 6%; ערך דירה 3 מיליון ומעלה, משיעור המס הקיים, 5%, יעלה ל-7%. הגדלת המס על המשקיעים אומנם לא מייצרת דירות חדשות לשוק אך מטה את ההיצע לכיוון הזוגות הצעירים על חשבון המשקיעים ותורמת למיתון עליית המחירים. ליישום צעד זה נדרשת חקיקה מהירה וההעלאה תחול מיום 1 בינואר 2011. 
+
+ מתן פטור נוסף ממס שבח על דירות השקעה: מס שבח על דירת השקעה כיום הוא בשיעור כ-20% מהשבח הריאלי שנצבר בתקופת ההחזקה של הדירה לגבי דירות שנרכשו לאחר 7 בנובמבר 2001. עם זאת, בחוק מיסוי מקרקעין נקבעו כמה פטורים ממס שבח, שהשכיח ביניהם הוא הפטור במכירת דירת מגורים שמזכה אחת לארבע שנים, גם אם המוכר הוא בעלים של דירה נוספת. מצב חוקי זה, על אף הצדק שבו, מעכב כניסת דירות לשוק, מאחר שבעלי הדירות נאלצים לחכות ארבע שנים בין מכירה למכירה, משיקולי מס. 
+
+ כדי להגדיל את היצע הדירות בשוק הוחלט לקבוע כהוראת שעה לשנים 2011–2012 מתן פטור נוסף ממס שבח במכירת שתי דירות השקעה נוספות מעבר לדירה המזכה בפטור כבר כיום, ובלבד ששווי הדירה הנמכרת אינו עולה על סכום שייקבע. לאחר מכן יוחזר המצב החוקי הקיים כיום. ליישום צעד זה נדרשת חקיקה, אולם הפטור יחול מיום 1 בינואר 2011. 
+
+שני צעדים אלה מצטרפים להחלטה נוספת, שכבר קיבלה מועצת מקרקעי ישראל ואישר שר האוצר – השבת קרקע חקלאית: כיום יש 12,000 יחידות דיור זמינות לבנייה על קרקע חקלאית, מחציתן באזורי הביקוש. על אף הזמינות של הפרויקטים אין אפשרות לקדמם עקב התנגדות החקלאים להשיב את הקרקע למִינהל. כדי לתמרץ את החקלאים להכניס את הקרקעות האמורות לשוק, ובכך להגדיל את היצע הקרקעות, קבעה מועצת מינהל מקרקעי ישראל כי כל חקלאי שישיב את הקרקע למינהל מקרקעי ישראל יקבל בשנים 2011–2012 פיצוי שבין 19,000 ש"ח ל-46,200 ש"ח לדונם. נוסף על כך יוכל החקלאי לרכוש 20% מהקרקע במחיר מלא בפטור ממכרז במרכז הארץ ו-25% מהקרקע באזורי עדיפות לאומית. לאחר אישור שר האוצר נכנסה ההחלטה לתוקף ביום 15 בדצמבר 2010. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני חושב שהממשלה עושה לא מעט בכל התחומים שדיברנו עליהם, כולל הצעתו של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לאי-אמון. אני חושב שזאת תשובה שיכולה לשכנע גם את ג'מאל זחאלקה לתמוך בממשלה ולהצביע אמון בממשלה. תודה רבה, חביבי. תודה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ להצטרף לממשלה אפילו.
+
+
+ וגם להצטרף לממשלה. אני חושב שמשה כחלון יקבל אותך בברכה.
+
+
+ תודה רבה לסגן שר האוצר יצחק כהן. אנחנו מתחילים את הדיון הכללי. ראשון הדוברים – נציג סיעת קדימה, חבר הכנסת אריה ביבי. לרשותך לא עומדות שלוש דקות אלא חמש דקות. כך יהיה גם לחבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה. השלושה הראשונים נמצאים באולם, וגם חבר הכנסת נסים זאב או מיכאלי, ואחריו מוזס, מסעוד גנאים – נמצא באולם. שיימצא, אבל, רק כשיקראו לו.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני לא מבין, האם הכול הצגות? האם הכול פוליטיקה?
+
+
+ האמת, כן.
+
+
+ אבל – הכול הצגות? עלה כאן שר, ברוורמן, ואני מאוד מכבד אותו, פרופסור, כל הכבוד לו. ומה הוא בעצם אמר? הוא תקף שר שלו שיושב בקואליציה, את שר החוץ תקף כאן. במקום להשיב על נושא של דרוזים, הוא העדיף לתקוף את שר החוץ. אז הכול – באמת, אני לא מבין את זה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ ובכל זאת הוא הקדיש – – –
+
+
+ אתה הרבה יותר זמן ממני בפוליטיקה.
+
+
+ בכל זאת הוא הקדיש גם זמן לתשובה.
+
+
+ אדוני, אותו שר, מר ברוורמן, שהוא פרופסור, שהוא גם מומחה לענייני דרוזים וערבים כנראה, הוא פה נתן מספרים. ומה הוא אומר? – אני לבית-ג'ן הקצבתי 0.9, זאת אומרת 900,000 שקל. לזה הקצבתי 0.6. אדוני היושב-ראש, הייתי רוצה שאנחנו נשאל את כבוד השר כמה עולה קילומטר ביוב, כמה עולה קילומטר כביש אספלט – 3.5 מטר, ל-600 מטר? כמה עולה חצי ק"מ מדרכה? מדרכה של 1.5 מטר, חצי ק"מ. אני יכול להגיד לך מה העלויות. אני הייתי בסרט הזה. זה רחוק מאוד מהמספרים שהוא בכלל אמר. הוא דיבר על 800 מיליון. 800 המיליון האלה, אני כבר לא – ההבנה שלי – זה כבר מעבר להבנה שלי. 800 מיליון האלה, דיברו לגביהם על הכיבוי, 800 המיליון האלה דיברו על בינוי. אדוני השר, אולי אתה יודע לאן בדיוק 800 המיליון האלה – איפה הם?
+
+
+ה-800 של מה?
+
+
+ מה?
+
+
+ של מה 800? לא הקשבתי.
+
+
+ אני לא יודע. פה נותנים מספרים – גם אני לא יודע, כי זה לא רשום בספר התקציב, זה כל העניין.
+
+
+על איזה 800 הוא מדבר?
+
+
+ הוא מתכוון ל-800 – – –
+
+
+של מה, של הכיבוי?
+
+
+ אני לא יודע. גם אני לא הבנתי.
+
+
+ הוא דיבר על המגזר הצ'רקסי והדרוזי.
+
+
+ הצ'רקסים והדרוזים – 800 מיליון. מאיפה הביאו 800 מיליון? תאמין לי, לא יודע.
+
+
+ אדוני השר – – –
+
+
+הוא לא דיבר על הצ'רקסים והדרוזים – 800 מיליון. זו תוכנית של 800 מיליון שקל למגזר הלא-יהודי – – –
+
+
+ הבנתי. הבנתי. אתה יודע מה, עכשיו הבנתי. חבל שאתה לא היית למעלה.
+
+
+אם אתה רוצה – – –
+
+
+ אבל הוא הזכיר מספר מספרים למקומות עצמם. השאלה – – –
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד היושב-ראש – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי – – –
+
+
+ – – אם חבר הכנסת ביבי רוצה הבהרות, אפשר לקרוא לשר.
+
+
+ תוסיף לי עוד דקה, אני מבקש, כי אני רואה פה – – –
+
+
+ אפשר לקרוא לשר.
+
+
+אדוני היושב-ראש, מכובדי היקרים – – –
+
+
+אתה יושב ואתה לא מקשיב לו ואחר כך – – –
+
+
+ חבר הכנסת מג'אדלה, אני אאפשר לך לענות לו במקום השר.
+
+
+ אני, תאמין לי, הקשבתי לו טוב מאוד. אני הקשבתי לו ולא פספסתי מלה אחת.
+
+
+ אני אאפשר לך לענות.
+
+
+ אני לא פספסתי מלה אחת. אדוני היושב-ראש, אומרים: מי שאין לו זמן לחברים, יבוא יום ולחברים לא יהיה זמן בשבילו. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אנחנו הולכים ומאבדים את העדה הדרוזית והצ'רקסית. מדברים פה הרבה: אנחנו אחים לדם, אנחנו חברים, אנחנו בני-דודים. אני רוצה לומר לך, כמי שמכיר אותם וחווה אתם הרבה חוויות, גם במשמר הגבול, גם במשטרה, גם בשירות בתי-הסוהר. אני זוכר, כשהייתי קצין מבצעים צעיר, יום-יום בבית-פוריק נהרגו לנו אנשים, ואותם אנשים, חלקם היו דרוזים, חלקם היו יהודים, חלקם היו בדואים, חלקם היו צ'רקסים. אם אתה זוכר, אדוני, בצידון, צור וצידון, הבניין שהתפוצץ – חלקם הגדול היו דרוזים. אני לא רוצה להזכיר את הכרמל, מה שקרה שם, שנשרפו גם דרוזים.
+
+ אני רוצה גם לומר: נגמרו הימים האלה – – –
+
+
+ גם דרוזים, גם מוסלמים.
+
+
+ גם מוסלמים, גם דרוזים, גם יהודים. 
+
+
+ היו חמישה דרוזים – – –
+
+
+ והיו גם שניים נוצרים. אני מכיר, אני הייתי אצל המשפחות. אני הייתי אצל כל המשפחות כמעט. 
+
+אדוני, נגמרו הימים האלה שאנחנו יכולים לבלף אותם. נגמרו הימים האלה שאתה הולך למוכתר ואתה סוגר עניין. נגמרו הימים האלה שאתה הולך לראש החמולה וסוגר עניין. נגמרו.
+
+
+ טוב שכך.
+
+
+ וטוב שכך. היום יש אינטרנט, יש טלוויזיה, הם רואים את השכנים. ומה קורה? במקום שאנחנו ניקח אותם ונעטוף אותם ונחבק אותם, אנחנו עושים בדיוק ההיפך. תראה כמה מועצות דרוזיות, צ'רקסיות וערביות נמצאות כעת, בימים האלה, עם חשב ממונה ותחת ועדה קרואה. אני רוצה לומר לך, מעל 19 מועצות כאלה. זה, לדעתי, אות שלא מביא לנו כבוד. אנחנו באמת צריכים להתייחס אליהם כאל אנשים שמבינים בדיוק כמונו. הם כמונו והם באמת אחים שלנו ואנחנו צריכים לעזור להם ולעמוד על המשמר שלא יסדרו אותם.
+
+אני מקווה שראש הממשלה והשרים יתעוררו לנושא הזה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת ביבי. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת מג'אדלה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, אדוני היושב-ראש, באמת אני רוצה להודות לחבר הכנסת מג'אדלה על שהעלה את הנושא לסדר-היום. אותו נושא העליתי בהצעה לסדר-היום לפני קרוב לחודש ימים, ודיברתי על הקיצוץ בתקציב של המגזר הדרוזי, גם שלחתי שאילתא לשר החינוך וקיבלתי תשובה משר החינוך. 
+
+ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שמעתי את חבר הכנסת מג'אדלה ואמרתי: אולי קיבלנו את המצב הכי טוב של העדה הדרוזית והממשלה הנוכחית הרסה כל חלקה טובה במגזר הדרוזי. אבל אני רוצה להגיד לאנשי קדימה: חודשיים אחרי שהממשלה הושבעה מועצות דרוזיות יצאו לשביתה וישבו מול משרד ראש הממשלה. אני הסתובבתי ביישובים, ישבתי עם עובדי מועצות, ישבתי עם ראשי רשויות, 12 ו-18 חודש עובדים במועצות לא קיבלו משכורות, גירעונות במועצות, לא פינו אשפה וגם הביוב היה בכבישים. אצלי בבית התקיימה ישיבה עם ראשי רשויות, עם שר החוץ אביגדור ליברמן. ישבנו אתם, ואחרי זה שר החוץ ישב עם ראש הממשלה, עם שר האוצר. שלושה-ארבעה ימים אחרי זה הגיעו להסכם והוזרמו 360 מיליון שקל. אני ישבתי עם ראשי הרשויות, רק בשבת אמרו לי: אנחנו שילמנו את כל המשכורות, אנחנו לא חייבים משכורת אחת לעובדים שלנו. חבל שחבר הכנסת מג'אדלה, שהיה נוכח אתי בשיחה, לא יושב ושומע את זה.
+
+ראש רשות אמר שהוא קיבל 70 מיליון שקל – אבו-סנאן. ראש מועצת אבו-סנאן אמר: קיבלתי 70 מיליון שקל, אני לא חייב משכורת אחת. הייתי חייב 18 משכורות בממשלה הקודמת. 
+
+ואני אומר לך: לא הכול טוב בממשלה הזאת. אנחנו היום לא במצב הכי טוב. אם ניקח חלקות לחיילים משוחררים, שזה נושא שנוגע לכל חייל משוחרר, וברוך השם אחוז הגיוסים בעדה הדרוזית הוא הכי גבוה. כשאנחנו מדברים על 83% גיוס, זה אומר שכמעט כל בחור שמגיע לגיל 18 מתגייס לצבא, ומי שלא מתגייס, או שיש לו בעיה רפואית או שהוא דתי. 
+
+
+ הכי חשוב שבקריאה למילואים האחוז הכי גבוה הוא בדרוזים. 
+
+
+ גם בדרוזים, ואותם בחורים צעירים, העלות של המגרש שלהם היום קרובה ל-150,000 שקל, כאשר אנחנו יודעים שמצב העדה הדרוזית הוא הכי קשה. מפרנס יחיד, שהמשכורת הממוצעת שלו 5,000 שקל – לבוא ולשלם 150,000 שקל? אני רוצה להגיד לכם, 150,000 שקל – לא מוכנים שיקבלו הלוואה על זה, או משכנתה. הם חייבים לשלם במזומן 150,000 שקל, אחרת מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון לא מחלקים להם את החלקה. הם חייבים לשלם במזומן והם לא יכולים להביא את 150,000 השקל. 
+
+לכן, הנושא של חלקות לחיילים משוחררים זה נושא שנוגע לכל אחד ואחד וצריך לבוא ולפתור את הבעיה הזאת ולגמור עם הבעיה הזאת ולהוזיל את החלקות. אני דיברתי עם שר השיכון, גם ישבתי אתו בישיבה, והוא דרש 20 מיליון שקל בשביל להוריד את זה ל-50,000 שקל. הוא אמר: אני צריך 20 מיליון שקל סבסוד למשרד השיכון, אני מוכן לרדת ל-50,000 שקל, ויש אפשרות להוריד את זה ל-50,000 שקל. 
+ 
+בדקתי ניצול תקציבי במשרד השיכון, מצאתי שהניצול התקציבי של משרד השיכון פחות מ-50%. כמעט 4 מיליארד שקל לא נוצלו במשרד השיכון בשנת 2009. ואנחנו מדברים על 4 מיליארד שקל. אנחנו מדברים על 20 מיליון שקל, ובכך לפתור אחת ולתמיד את הבעיה עם החיילים המשוחררים. אחת לשנתיים צריך להקצות 20 מיליון שקל ואז נפתור את הבעיה של החיילים המשוחררים. 
+
+אבל, אדוני היושב-ראש, באמת הגיע הזמן שנפסיק לדבר על משכורות ולשלם משכורות במגזר הדרוזי. הגיע הזמן שנפסיק לדבר על חלקות וחיילים משוחררים. אני רוצה לדבר על תיאטרון, אני רוצה לדבר על ספורט, על תרבות. זה חסר. חסר לי תיאטרון אצל הדרוזים. על זה אנחנו לא יכולים לדבר. אין לנו. לדבר על דברים שמעבר ליום-יום, שאני צריך להילחם. ואני אומר לך, מאז אני בכנסת אין נאום, אין נאום במליאה – בכל נושא שדיברתי, הכנסתי את הנושא של העדה הדרוזית. אפילו בוועדה אני הכנסתי את העדה הדרוזית – –
+
+
+ הפריעו לך, אני נותן לך עוד דקה. 
+
+
+ – – כי כאב לי. כאב לי הנושא וראיתי את החשיבות, גם החשיבות הלאומית, בנושא של קידום העדה הדרוזית. ואני יודע שיש אהדה מקיר לקיר בבית הזה, אבל כשאנחנו מגיעים למעשים, כמעט שאין. כמעט שאין. 
+
+ יש כמה נקודות חשובות היום במגזר הדרוזי: חיבורי חשמל לבתים, שיש לנו קרוב ל-7,000 בתים לא מחוברים לחשמל בגלל האי-הרחבות של תוכניות המיתאר שנים רבות, ואני אתן לכם דוגמה: עוספיא – משנת 1969 לא הורחבה תוכנית המיתאר של היישוב. בית-ג'ן – מ-1974. בגלל הבעיה של הרחבת תוכניות המיתאר נוצר מצב שאנשים רוצים לבנות את הבית שלהם, הולכים, בונים את הבית שלהם, ואין להם חיבורי חשמל. דיבר אתי רק אתמול בחור צעיר, קצין בצה"ל בדרגת רב-סרן. אומר לי: אני עכשיו נמצא בגבול עזה, וקיבלתי הודעה – היה לו חשמל זמני – מחברת חשמל שביום שלישי הזה מנתקים אותי מהחשמל. 
+
+ זאת בעיה שאנחנו צריכים לפתור אותה – בעיה של חלקות לחיילים משוחררים, ולהתחיל לקחת את הנושא של העדה הדרוזית כפרויקט לאומי. המדינה יכולה ��יש לה היכולות להרים ולהגיע לשוויון מלא של העדה הדרוזית. תודה רבה. 
+
+
+ אני מודה לחבר הכנסת חמד עמאר. הדובר הבא – סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה מסיעת העבודה. לרשותך חמש דקות. אחריו – חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, יכולתי לתת כמה עצות לשכני, חבר הכנסת חמד עמאר. אני אעשה את זה בארבע עיניים, לא מהדוכן, ביודעי שכל מה שהוא אמר אמת ונכון, רק אני הייתי מציע שקודם כול – צדקה מתחילה בבית. קודם כול תשכנע את ישראל ביתנו שישימו את נושא העדה הדרוזית על סדר-יומם. 
+
+
+ תבדוק במשרדים של ישראל ביתנו ותראה את העבודה של ישראל ביתנו במגזר הדרוזי. תבדוק. אני מציע לך לבדוק. הלוואי שכל המשרדים היו עובדים במגזר הדרוזי כמו המשרדים של ישראל ביתנו. 
+
+
+ אני נתתי לך עצה.
+
+
+ אז אני בדקתי. 
+
+
+ שקודם כול ישימו את זה על סדר-יומם, לא רק במשרדים שלהם. 
+
+
+ אולי לפני שאתה מדבר ועולה על הבמה – – – 
+
+
+ לא רק במשרדים שלהם. אני מתכוון לסדר-יומה של המפלגה. מפלגה שיודעת לשכנע את הכנסת להקים ועדת חקירה – החלטה אומללה, חשוכה כזאת – יכולה המפלגה גם לעשות הישגים בעדה הדרוזית. 
+
+
+ הם לא המפלגה היחידה, אני רוצה להזכיר לך. היו שתי מפלגות. 
+
+
+ התור שלך עוד מעט יבוא. לא שכחתי אותך. 
+
+
+ אני ממתין בכיליון עיניים. 
+
+
+ אתה יש לך נתח. בחמש דקות יש לך נתח לא מספיק צנוע. 
+
+
+ אני אוסיף לך שתי דקות. 
+
+
+ תראה, אפשר לעמוד כאן ולהיות שמח שהכנסת אישרה ועדת חקירה, כי זה בומרנג הנוסע נגדכם. עוד לא יבש הדיו על הנייר, שמעתם את הקונסולים מה הם אמרו, שמעתם את יהדות העולם מה אמרה. שמעתם את זה יפה מאוד, איך אתם הולכים לבודד את ישראל בעולם. מה הדמגוגיה הזאת? עניין הכסף שמגיע לעמותות של הימין הרבה יותר חמור מעניין הכסף שמגיע לעמותות שתומכות בשמאל ובזכויות האזרח. 
+
+
+ הוועדות הן לכל הארגונים, אדוני. 
+
+
+ אתה, כל מה שאתה מפריע עכשיו, אתה מוסיף זמן. גם אתה, גם שלה וגם שלו. תחשב את שלושתכם, תוסיף זמן. 
+
+
+ קיבלת את זה. 
+
+
+ כי אני יכול להחליף אותך עוד מעט, אני אעשה אותו דבר. 
+
+
+ אין שום בעיה. בתור סגן יושב-ראש אתה זוכה ליחס – – – 
+
+
+ אני אומר לך – עשיתם פרופגנדה אחת גדולה, רק חיזקתם את העמותות האלה, עכשיו הן יקבלו יותר כסף, ובודדתם את ישראל בעולם. ומי מוביל את זה? המפלגה של שר החוץ של מדינת ישראל, כביכול, השר שצריך לפתוח את הדלתות של המדינה בעולם. לא רק שהוא לא פותח, הוא נועל דלתות של המדינה בעולם. ביום שלישי אנחנו נדבר בהצעה שלי לסדר-היום על העיצומים של עובדי משרד החוץ. במקום להתעסק עם עובדי משרד החוץ ולהטיב את מצבם, שלא יחזרו מכל העולם עניים ויפסיקו את שירותי החוץ – עושה מסיבת עיתונאים ומתעסק לי עם ההצעה של ההחלטה של הכנסת להקים ועדת חקירה. אתה מתאר לעצמך שמישהו יבוא לוועדת חקירה שלך? לא יבואו. 
+
+
+ אתה תהיה חבר בה. אני מציע לך. 
+
+
+ אני לא אהיה חבר בה. אני אהיה חבר בה לחקור את הימין. שם אני מוכן להיות. 
+
+
+ הכול ייבדק, הכול ייבדק. 
+
+
+ ואני מודיע לך, לא יבואו לוועדה שלך גם אם תשלח להם הזמנה מכובדת על נייר יקר ותתקשר אליהם אישית בתור סגן יושב-ראש הכנסת שיש לך כבוד גדול. לא יבואו. הנה, אני מודיע לך: לא יבואו. ואתם שמתם את הכנסת ללעג, שהם גם לא יבואו, וגם בודדתם את ישראל בעולם וגם עשיתם דמגוגיה זולה. ואני אומר לך, אזרחי ישראל היהודים מתחילים להתפכח, מתחילים להבין שיש פה – אני כיניתי אותו לפני שבועיים, לא רוצה לחזור על המלה שאמרתי לפני שבועיים כאן על ישראל ביתנו, כי המלה הזאת עושה בי חלחלה. המחלה שלה עושה בי חלחלה. 
+
+מה אתם חושבים? מתפארים לי כאן: הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. חסר שתגידו: הדמוקרטיה היחידה בעולם. איזה דמוקרטיה? שחוקרת עמותות שהכול שקוף אצלן, הכול נמצא בשקיפות באתרים?
+
+
+ אני מוסיף לך דקה. 
+
+
+ בשביל לעשות דמגוגיה לאזרחי ישראל היהודים? את מי זה משרת? לפעמים, אתה יודע מה? אני מתפלא. אני אומר, תאמין לי, יש בצד השני אנשים ששמחים על התופעות האלו, ואני לא רוצה להרחיב. 
+
+לכן, אני מציע לך ולחברה שלך שיזמה את הצעת החוק השנייה, קחו את זה בחזרה, תשמרו על כבודה של הכנסת, אולי תצילו קצת מהכבוד שפגעתם בו, תצילו את זה, ואני חושב שיפה שעה אחת קודם. תאמין לי. אם יש משהו לא בסדר, לא תקין, יש משטרה בישראל. מה, גם בשר שלכם אתם לא מאמינים? השר לביטחון פנים הוא שר של ישראל ביתנו, אתם לא מאמינים לו? הוא מופקד על מערכת שהוא לא יכול לנהל אותה?
+
+
+ אבל למה החשש הזה? אם הכול בסדר, מה החשש?
+
+
+ מי אמר לך שחוששים. תהיה רגוע, אף אחד לא חושש. 
+
+
+ אני רואה את זה. 
+
+
+ שמעת אותי אומר מלה אחת שמישהו חושש? אמרתי לך: אתם מבודדים את ישראל, אתם הקמתם את יהדות העולם הפרגמטית, השפויה, נגדכם. לא אמרתי "חוששים". אף אחד לא מפחד מכם ולא מוועדת החקירה. אני רק רוצה להיות במדינה שיש בה ערכים דמוקרטיים אוניברסליים ולא דיקטטורה ודמגוגיה. זה הכול. דודו רותם, אני מציע לא להגיב, מספיק הגיבו החברים שלך. 
+
+
+ אף אחד לא הגיב. 
+
+
+ הוא קרא לשר מרגי. 
+
+
+ לכן, אני מציע, אדוני היושב-ראש, אני מנצל את ההזדמנות שאתה יושב כאן, תמצא את הדרך הראויה לקחת בחזרה, אתה והחברה שלך, את ההצעות. תודה רבה. 
+
+
+ תודה. אחרי שנחשוף את האמת אנחנו נמצא את הדרך. אני מודה לסגן היושב-ראש, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת נסים זאב מסיעת ש"ס. 
+
+ נסים, שוואיה שוואיה. 
+
+עלא מַהלַכּ.
+
+
+ מותר לך לדבר גם בערבית. 
+
+
+ כן, אני יודע, זאת השפה השנייה. אנחנו גאים בשפה הזאת. 
+
+
+ זאת שפה רשמית ואתה יכול את כל חמש הדקות גם בערבית. 
+
+
+ הלוואי שיכולתי. 
+
+ אדוני היושב-ראש, פשוט לא ייאמן, השערורייה הבין-לאומית על איזה מלון, "שפרד"?
+
+
+ היה, היה כבר. 
+
+
+ היה, היה בעבר. כל העולם גועש ורועש. ותרעש ותגעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו. מה קרה? מה קרה, אדוני? אני, עוד כשהייתי בעיריית ירושלים – אני הייתי בוועדת התכנון והבנייה, ואני זוכר שאותו הנדיב, מוסקוביץ – שבתכנון המקורי, אגב, זה היה הרבה יותר מ-20 דירות כפי שזה קיים היום. 
+
+
+ רק 22 דירות. 
+
+
+ 22 היום, אבל בתכנון המקורי זה היה הרבה יותר, כמעט כפול. ובגלל ההתנגדויות החוזרות ונשנות צמצמו את מספר הדירות, כדי לא להרגיז מישהו, חלילה וחס. מדובר בלב-לבה של ירושלים. אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש – אנחנו עדים יום-יום – כשקונים ערבים דירות, למשל בגבעה-הצרפתית, במזרח-תלפיות, ואני רוצה לומר לך שיש בניינים שלצערי הרב מתרוקנים מתושבים יהודים, כי אולי זה סגנון אחר, זה תרבות שונה, ואנשים לפעמים בורחים, בלית ברירה. זה קיים בכל מקום, אגב, בעולם. גם בארצות-הברית, כשבאים היהודים – מעניין – הכושים בורחים. לא שמישהו מסלק אותם, אבל ככה זה קורה. אוטומטית. וכשבאה אוכלוסייה אחרת בעולם – לא בגלל גזענות. יש מי שיכול לחשוד בגזענות. בגלל התרבות. 
+
+
+ בישראל, כשנכנסים אתיופים למקום מסו��ם, אז בורחים הלבנים. 
+
+
+ לא, כשבאים סודנים. 
+
+
+ לא, אתיופים, לא סודנים. 
+
+
+ כשבאים סודנים, וכשבאים – הייתי אומר – פליטים, בהחלט, אני חושב שהם מציקים מאוד לאותם תושבים באותן שכונות בדרום תל-אביב, ואנחנו עדים לזה. זה לא בגלל גזענות. אני חושב שזה טוב, טוב מאוד, גם לכם וגם לנו, וגם לחרדים. 
+
+
+ זה בגלל צבע העור. 
+
+
+ אדוני, אתה יודע שיש ערים שלמות שהן רק של חרדים. זה בגלל גזענות? אני רוצה לומר לך, כאשר בתכנון המקורי חשבו על ביתר-עילית, אף אחד לא חשב בהתחלה ששם תהיה אוכלוסייה חרדית. כשדיברו על מודיעין גם כן לא חשבו. כשדיברו על עמנואל – אני אומר לך, על עמנואל – אני זוכר את התקופה של עמנואל. 
+
+
+ בביתר-עילית, תאמין לי, ידעו מראש שזה עיר שנבנית לחרדים. 
+
+
+ ביתר-עילית יכול להיות, כי מלכתחילה אמרו: איך אפשר להשאיר כל כך הרבה חרדים בירושלים? חרדים עליך ישראל. צריכים לדלל קצת את החרדים, צריך לפזר אותם. האיום הזה של החרדים בכל מקום מהווה סכנה, סכנה קיומית על הציבור הכללי, ולכן יכול להיות. אבל – זה יד מכוונת. 
+
+אני יכול לומר לך שאף אחד מהחרדים לא הרגיש שהוא מופלה לרעה או שזה בגלל גזענות. צריך להבין, יש תרבות שונה, יש אורח חיים שונה, ולא כל דבר זה בגלל שנאת האחר, כפי שרוצים להציג את זה פה. 
+
+עכשיו, למעשה, על מה מדובר? אדוני היושב-ראש, 25 שנה עיריית ירושלים יושבת על התכנון הזה. המקום נרכש כבר לפני כמעט 30 שנה, עד שזה הגיע לבשלות, ועכשיו כל העולם, אפילו ראש הממשלה – הבנתי שהוא קצת, בחצי פה, מתנער, כי הוא מבין שיש לחץ בין-לאומי. 
+
+
+ לא. הוא הודיע היום שיש זכות לבנות בירושלים, בלי כחל ושרק. 
+
+
+ אז אני שמח מאוד לשמוע את זה, וחשוב שהאמירה הזאת תיאמר, כי, חלילה וחס, אם אנחנו נסוגים, או נרתעים, אז אנחנו אבדנו – כולנו אבדנו. שיהיה ברור. מה שיקרה, אנחנו לא נוכל לבנות בירושלים המזרחית, הם נכנסים לירושלים המערבית. בוא תראה כמה דירות נרכשו כבר בשכונות שעכשיו אני הזכרתי. אני יכול לומר לך, כמעט – מאות של דירות, אני לא אומר לך את זה בהגזמה. אז מה קרה? אז יש איזה 20–30 דירות שנמצאות – אולי כמה בתים בשיח'-ג'ראח? בשמעון-הצדיק? הכול שם בבעלות יהודית בטאבו. זה דבר אחד. 
+
+ הדבר השני שאני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, אני שמעתי באיזו להיטות השר ברוורמן מדבר על ישראל ביתנו, על הגזענות, על הפאשיזם. אני לא יודע מה קרה, הוא ערבב את מה שנאמר על שי ניצן – ממש מין בשאינו מינו. אני לא יודע איך הוא עשה מזה – אומרים בערבית – מישמש? חיבר את הדברים. השר ברוורמן עמד פה, אולי שמעת, חבר הכנסת דוד רותם, ודיבר מלים מאוד קשות על השר אביגדור ליברמן. 
+
+
+ אתה לא הבנת מה הוא אמר?
+
+
+ אני יכול לומר לך שהוא חירף וגידף. אני לא יודע מה הוא אמר. 
+
+
+ נא לסיים. הוא דיבר על השר ברוורמן. 
+
+
+ השר ברוורמן, שתקף את השר ליברמן. 
+
+
+ דוד, בקואליציה האחד לא מבין את השני, אתה מבין? אתה לא מבין אותו, הוא לא מבין את ליברמן, הוא לא מבין את ברוורמן. ככה זה. 
+
+
+ אז אני רוצה לומר לך – אני יכול לומר, החיבור בין הדברים – ממש לא לעניין. לא במקום. אני חושב שכולנו חושבים שההסתה נגד שי ניצן באמת צריך, הייתי אומר, בכל תוקף, באמת, לא רק להתנער, אלא באמת, אני חושב שזאת הסתה פרועה. אבל בין זה לבין מה שאמר השר ליברמן לגבי כל הנושא של תמיכה בארגוני השמאל, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, זה בדוק שמי שמממן אותם זה ארגוני טרור, ואמר את זה השר ליברמן, הייתי אומר, בשפה הפשוטה שלו, העממית שלו, ואנחנו צריכים לחבר את הדברים, שיש הסתה פה והסתה שם, וכולם עליהום. 
+
+דבר נוסף, ואני בזה מסיים. ההסתה נגד השר אלי ישי במשך חודש ימים, להדביק לו את 44 ההרוגים, זה חלק ממערכת ההסתה שקיימת. אבל מעניין: כשהימין תוקף זה נראה פה אסון, וכשהשמאל מדבר זה דבר שברור מאליו שאנחנו צריכים לשמוע ולשתוק. אז לא כך הם פני הדברים – לא כך הם צריכים להיות. 
+
+
+ תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס מסיעת יהדות התורה. אחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, ידידי הרב יעקב מרגי, השר לענייני דתות, הרב נסים זאב, קודמי בנאום, אני רוצה להתחבר לדבריך, שאמרת שהציבור החרדי, שלחו אותם למודיעין-עילית ולביתר-עילית ועכשיו לנצרת-עילית. אני אמרתי באחת הוועדות בכנסת שהציבור החרדי הוא הפלמ"ח של הדור הזה. אתה יודע מה זה הפלמ"ח? פלמ"ח זה ראשי תיבות של "פקק לכל מיני חורים". איפה שרוצים לסתום, כדי למנוע, מסיבות שונות ומשונות – שולחים את החרדים. עכשיו מדברים על נצרת-עילית, מדברים על לוד. חרדים. כל מקום, חרדים, וזה רק כדי להתחבר לדבריך, קודמי, הרב נסים זאב.
+
+אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר בנושא ייקור הדלק. בספר איוב, כשמסופר על השליחים שבאו לבשר לו את – – –
+
+
+ איוּב או איוֹב?
+
+ אמרתי איוֹב.
+
+ הוא לא אמר איוּב.
+
+
+ בספר איוֹב, כשמסופר על השליחים שבאו לבשר לו על הצרות שנחתו עליו, הפסוק מתאר זאת במלים: "עוד זה מדבר וזה בא". אזרחי ישראל, במיוחד בקרב השכבות החלשות, חיים בתקופה האחרונה בתחושה דומה. עוד בטרם מתאוששים מעליית מחירים אחת, כבר מתבשרים על השנייה. רק בתקופה האחרונה עלו מחירי הירקות, המים, הארנונה, החשמל, ועכשיו הדלק, ובעקבותיו גם התחבורה הציבורית. ושוב החשמל – נציג חברת החשמל אמר בוועדת הכספים שייקור ייצור החשמל ייפול על כתפי הצרכנים.
+
+ההחלטה להעלות את המס על הדלק היא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. רק לא לפני הרבה זמן, כאשר העלו את המס על הדלק, טענו שמדובר בצעדי חירום כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי הגלובלי. לא כן עכשיו, כאשר המשבר, לכל הפחות בארץ, מאחורינו. איזו הצדקה יש להעלאת מחירים זו?
+
+אז מה אומרים? שזה תמריץ לנסוע בתחבורה הציבורית. אבל מה לעשות שגם התחבורה הציבורית ממונעת באמצעות דלק ולא באמצעות מים. אני חושב שאפילו התחבורה הציבורית היתה נוסעת על מים, לאור ההתייקרויות היה מאוד יקר לנסוע בתחבורה הציבורית.
+
+עלייה במחירי הדלק פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות ובמעוטי היכולת. המחירים שעלו רק מקשים עליהם עוד יותר. למה אנחנו מצפים, לעוד דוח עוני של הביטוח הלאומי, שיראה שנכנסו למעגל העוני עוד משפחות? מדוע לא לדחות בשנה-שנתיים את ההפחתה על מס חברות? הרי 0.5% מזה נותן את כל הסכום הזה. מהי הקלות הזאת לגשת ישר לכיסי האזרחים? ושוב, תחבורה ציבורית לעודד? איזו תחבורה ציבורית יש לנו? אין יום שלא מתקבלות תלונות מאזרחים על מצב התחבורה הציבורית – צפיפות באוטובוסים, אי-עמידה בלוחות זמנים וטענות מכאן ועד להודעה חדשה.
+
+רק בסוף שבוע שעבר, לאחר השרפה ברכבת והוצאת מחצית מהקרונות משימוש היינו עדים לקטסטרופה שהתרחשה בתחנות. אז איזה תחבורה ציבורית אנחנו חושבים לעודד בזה שבאים ואומרים: אנחנו נייקר את הדלק למכוניות פרטיות? מצער מאוד ששוב, במקום להיטיב עם החלשים, האוצר מיטיב דווקא עם העשירים.
+
+אנ�� חושב שהפתרון צריך להיות להחזיר את הפיקוח על מחירי המים והדלק לכנסת; לקבוע פיקוח פרלמנטרי על גובה המס המוטל על הדלק. לא ייתכן ששיעור מס של 60%, מהגבוהים בעולם, זה יהיה שיעור המס היום בארצנו, כאשר הראשונים שיסבלו מזה הם המשפחות ברוכות הילדים ואלה שנמצאים ממש במעגל העוני, כי הם הצרכנים הגדולים ביותר של דלק, הן לחימום, הן לבישול, הן לחשמל ולכל הדברים האלה, ושל מים. אני חושב שהגיע הזמן שהכנסת תיקח לעצמה את הפיקוח על הנושא הזה. תודה רבה.
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מוזס. הדובר הבא – חבר הכנסת מסעוד גנאים. בבקשה.
+
+
+ פלמ"ח – – –
+
+
+ פלוגות מחץ. אתה יודע, חבר הכנסת מוזס. פלוגת מחץ – פלמ"ח. זה גם מתאים לחרדים היום.
+
+
+ היום זה פלוגות מחץ חרדי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, האמת היא שכאשר תחילה אני שומע את חברי חברי הכנסת הערבים הדרוזים, אחינו, מדברים על מצב היישובים הדרוזיים, אני מעלה שאלות ותוהה. כל בוקר וערב, אדוני היושב-ראש, הראשון שבחברי הכנסת מהימין – מטיפים לנו, חברי הכנסת הערבים, החברה הערבית: אם אתם תעשו את החובות שלכם, לשרת בצבא, כל הזכויות, קומפלט, מגיעות לכם. מה אני שומע מחברי חברי הכנסת הערבים הדרוזים? מה אני קורא? שהמצב של היישובים הדרוזיים והרשויות הדרוזיות אפילו יותר גרוע מהמצב של הכפרים והערים הערביים.
+
+
+ הוא אמר את זה? לא שמעתי.
+
+
+ לא, זה משתמע. הוא לא יגיד את זה, אבל כאשר – אפילו מגרשים – יש כאלה שהולכים לצבא לא מתוך אמונה, שרוצה להגן ולהילחם. לא, פשוט, אין לו כסף, והוא רוצה איזה מגרש כדי לבנות. אפילו זה אין בכפרים הדרוזיים. איפה הפגם, אדוני היושב-ראש? אני חושב שהפגם הוא בכל העיקרון הזה – להשתית את כל העיקרון של האזרחות על העניין של הזכויות והחובות, זה לא נכון. אני אזרח. מעצם היותי אזרח מגיעות לי כל הזכויות שיש. ומה ששמעתי היום, ומה שאני יודע גם מתוך סיורים – שכל העיקרון הזה קורס, מנופץ, על פתחו ועל דלתו של כל כפר דרוזי שאני מסייר בו.
+
+אדוני היושב-ראש, נקודה שנייה: בשבוע שעבר, כאשר העלית עם חבריך מישראל ביתנו את העניין של ועדת החקירה הפרלמנטרית, שלתוצאות שלה לא מחכה שר החוץ – הוא לא חיכה, הוא כבר יודע שארגונים אלה, האגודה לזכויות האזרח, "עדאלה", אלה סייעני טרור נטו. היום הוא אמר. אז מה הצורך בוועדת חקירה? יש כבר החלטה, אתם יודעים את הכול. 
+
+ אז לפני שבוע, אדוני היושב-ראש בעצמו, כאשר עמד להציג את העניין, אמר שעד שהם מקבלים מסעודיה, מקטאר, אני לא יודע מאיפה – הלוואי, אדוני היושב-ראש. הלוואי שהיינו, כחברה ערבית, כאזרחים ערבים – הלוואי שנקבל סיוע כספי ממדינות כדי לפתח את היישובים שלנו, שבגלל מדיניות האפליה של הממשלה עד היום המצב שלהם גרוע מאוד, וכולם יודעים. הלוואי שיש, אבל אין. אני יכול להגיד לך שאין שום סיוע, לצערי הרב. הלוואי שנסיכויות המפרץ היו מסייעות לנו.
+
+
+ אני יודע אחרת. הוועדה תבדוק ותראה.
+
+
+ אני אשמח אם תביא לי כל הוכחה שהיא, וגם את הכסף, בטח.
+
+
+ את הכסף לא, את הנתונים כן.
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, האמת שיש מפלגות שמתנהגות כמו בֵּית – כל יום יש שיגעון מסוים. בריאיון ל"הארץ" יש – מנהיגת הימין בצרפת, החזית הלאומית, מרין לה-פן, אומרת, כאשר הכתבת מ"הארץ" אומרת לה על המצב בישראל, אומרת לה: תסתכלו במראה. אנחנו גזענים? תסתכלו על עצמכם במראה. אם אנחנו בצרפת היינו מדברים אלפית ממה שאתם אומרים על הזרים ו��ל האחרים היו זורקים אותנו לכלא.
+
+ אדוני היושב-ראש, מי שעושה את הדה-לגיטימציה של ישראל – אלה שכל יום מחוקקים חוקים גזעניים, וגם הכיבוש. ומי שאמר את זה על הכיבוש, אדוני היושב-ראש, זה לא אחר מאשר שר הביטחון אהוד ברק. שר הביטחון, בסיור שערך בבית-ספר בבית-חשמונאי, אמר: האיום של הדה-לגיטימציה נגד ישראל לא פחות בעייתי מאיום "חמאס". אנו שולטים על עם אחר כבר 43 שנה ואין לזה אח ורע בעולם. זה שר הביטחון שאמר. 
+
+אדוני היושב-ראש, בסוף, כל מה שאנחנו רואים – מחוקי גזענות והסתה ורדיפה ופאשיזם – זה מעיד על סוגם של הפוליטיקאים בכנסת הזו וגם במדינה. ועל זה אני רוצה לצטט את ש"י עגנון, ובזה אני מסיים. הוא אומר, תסתכל: "החכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על-ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהיגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם". וטיפשים כנראה לא חסר בממשלת ישראל. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. אם יוכח שאכן אין כסף סעודי, אני מתחייב, חבר הכנסת גנאים, להתנצל בפני המליאה. אבל אני מצפה גם ממך שאם יוכח שכן מגיע לפה כסף סעודי – – –
+
+
+ להתנצל על מה? 
+
+
+ אם יוכח שלא מגיע כסף סעודי, אני וחברי נבוא ונתנצל, אבל אם יוכח – – 
+
+
+ תביאו הוכחה.
+
+
+ – – שאכן מגיע, אני מצפה ממך לבוא וגם להתנצל על דבריך. 
+
+
+ הכסף אני רוצה. להיפך – – –
+
+
+ חבר הכנסת אריה אלדד מסיעת האיחוד הלאומי, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, לגופן של הצעות האי-אמון היום צריך לומר כי אכן יש קיפוח לא פשוט במגזר הדרוזי ובמגזר הצ'רקסי – קיפוח שמאפשר לגורמים לאומניים קיצוניים במגזר הערבי לחדור ליישובים דרוזיים ולגרום לכל מדינת ישראל לצפות בתופעות כפי שראינו לפני כשנה בפקיעין, שבה גירשו באלימות קשה כמה משפחות יהודיות שביקשו לשבת שם. והקיפוח של עדות שמשרתות בצה"ל ונאמנות בלא סייג למדינת ישראל עלול לגרום למדינת ישראל לאבד את העדות הללו לטובתם של שונאי ישראל. 
+
+אני גם יכול לתמוך בטענות שהעלו הסיעות הערביות בהצעת האי-אמון שלהן על העלאת מחירי המים והבלו על הדלק, אבל אני אמנע מכך אפילו בשל הסיכוי התיאורטי שחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה עלול להרכיב ממשלה בישראל, ולכן אני לא אתמוך בהצעה הזאת. 
+
+אבל יש נושא אחד דחוף מאוד שעלה בימים האחרונים, ולו היתה לאיחוד הלאומי אפשרות להעלות הצעות אי-אמון מדי שבוע, היינו מעלים אותו כסיבה נכונה להביע אי-אמון בממשלה, והעניין הוא מחדליה של הממשלה ואי-התערבותה בחרם הערבי החדש שבא לידי ביטוי בשבועות האחרונים במכרזים ובחוזים שחותמים יזמי העיר הערבית רוואבי עם חברות ישראליות. חברות שמבקשות להשתתף בבניית העיר הערבית נדרשות לחתום על חוזים שבהם הן מתחייבות לא לקנות ולא לספק שירותים ממה שהם קוראים ירושלים הכבושה, רמת-הגולן הכבושה, הגדה המערבית הכבושה. 
+
+והכנסת תצטרך לבוא ולומר את דברה – גם בדיון ציבורי וגם בחקיקה – שמי שמעדיף את הכסף של יזמי רוואבי, צריך יהיה להחליט. אם הוא רוצה את הכסף של אויבי ישראל הוא לא יוכל לקבל כסף ממדינת ישראל. "איטונג" תצטרך להחליט אם היא רוצה להקים את רוואבי או את עיר הבה"דים בנגב, וכל ספק וכל חברה ששותפה לבניית העיר הערבית וחותמת על חוזים שבהם היא מוכנה להפלות אזרחי ישראל, להפלות יישובים יהודיים, לא לקנות מהם מוצרים ושירותים – היא עושה את זה רק בשביל כסף; ברור לי שהיא לא שותפה לאידיאולוגיה. אבל אם היא עושה את זה בשביל כסף, שתחליט איזה כסף היא רוצה ושתעשה את החשבון הכלכלי שלה, כי היא עלולה ללקות בדיוק במקום שבו היא רוצה להרוויח – בכיס. 
+ 
+והבית הזה יוכל לדאוג לדבר הזה. ומי שחושב שהחרם הזה ייעצר ביהודה ושומרון ולא יזלוג לתחומי "הקו הירוק", מוזמן להקשיב בימים אלה לטלוויזיה הפלסטינית, שמשדרת תשדיר שירות נוגע ללב של ילד שבא לחנות ומבקש תפוצ'יפס ישראלי. והוא שומע ברקע יריות של חיילים, כנראה ישראלים, ואז הוא משנה את בקשתו לתפוצ'יפס פלסטיני. ולהווי ידוע לכל הכסילים שחושבים שהחרם הזה ייעצר ב"קו הירוק", שתפוצ'יפס מיוצר בשער-הנגב הכבוש ולא בברקן ולא באריאל ולא במעלה-אדומים ולא בירושלים הכבושה ולא ברמת-הגולן הכבושה. 
+
+ולפיכך, צריך שיהיה ברור שהחרם הזה הוא נגד מדינת ישראל, הוא לא ייעצר בשום מקום, הוא יפגע בכל אזרחי מדינת ישראל, בכל התוצרת שלה, וצריך גם לדעת שמי שעומד מאחורי המיזם הזה של רוואבי, בשאר אל-מצרי, מנסה בימים אלה ממש – – –
+
+
+ באשיר. באשיר.
+
+
+ באשיר. באשיר אל-מצרי. תודה על התיקון, אדוני היושב-ראש. – – – מנסה בימים אלה ממש לקנות שכונה יהודית בירושלים, שכונת "נוף ציון", שיש בה היום 100 יחידות דיור ועוד 250 מתוכננות. ומי שמבין שהמהלך הוא לא מהלך כלכלי אלא מהלך פוליטי שבא לקעקע את מדינת ישראל, יפתח את עיניו ויראה, ויבין שבנק ישראל יצטרך לעמוד במבחן הזה, אם הוא מוכר את איגרות החוב של "נוף ציון" לבאשיר אל-מצרי או לקבוצה של משקיעים יהודים שמציעים אותו מחיר, כדי למנוע השתלטות ערבית עוינת על לבה של ירושלים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לאדוני. חבר הכנסת עפו אגבאריה, חד"ש, בבקשה. חמש דקות לרשות אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כמובן אני אצביע בעד שתי הצעות האי-אמון – גם בגלל המצב של היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, אבל לא מאותו מבט של המציע אלא ממבט אחר, וגם בגלל העלאת מחירי המים. 
+
+אבל אני אתחיל מתשובתו של השר ברוורמן, התשובה על הגזענות שאנחנו חווים בימים האלה, מה קורה בעולם. והוא הביא את הדוגמה, מה שקרה בארצות-הברית, ארגוני ימין – ו"מסיבת התה" שכולם יודעים, והרבה גורמים במדינת ישראל היללו את מסיבת התה הזו, שזה הימין הקיצוני בארצות-הברית, ואנחנו היינו עדים גם למשלחת – – –
+
+
+ אתה מתכוון לארגון "מסיבת התה". 
+
+
+ ארגון "מסיבת התה", כן, כמובן, הימני. שהם ארגנו את כל הקמפיין נגד השלטון בארצות-הברית. 
+
+ והחבירה של הימין הישראלי לימין מאירופה – לא מזמן ביקרו משלחות של מפלגות ימין מאירופה בארץ, והחבירה הזו של הימין הישראלי לימין האירופי, זה מצב מסוכן. זה נכון שהימין האירופי יש לו המצע הזה האנטי-אסלאמי שמתהולל עכשיו באירופה, אבל אני מזהיר שזה לא לזמן ארוך. כולם זוכרים שהימין באירופה בזמנו הוא זה שהיה נגד, לא האסלאם אלא נגד היהודים; בזמנו. והחבירה של הארגונים או של מפלגות הימין בישראל למפלגות הימין באירופה זה דבר מאוד מסוכן. ורק לא מזמן, אני זוכר, כשדיברו על מפלגתו של היידר, ועל מפלגתו של לה-פן, פתאום הם חברים טובים של מפלגת ישראל ביתנו, והם מבקרים אצלם ובאים, ושר החוץ מקבל אותם. 
+
+אני חושב שהדבר הזה כל כך מסוכן, שזה לא ייגמר שם. אנחנו פשוט ראינו מה היתה התוצאה של ההסתה בארצות-הברית, ואת מי הרגו, ומי אלה האנשים, ואנחנו רואים את זה כל יום ושומעים את ז�� כבר בימים האחרונים בעיתונות, איך ההסתה לגזענות הובילה לרצח של חברת סנאט אמריקנית. תזכרו מה שהיה לפני הרצח של רבין. זה מה שמוריד את צלם הדמוקרטיה והאנוש מהחברה הישראלית ומהממשלות הישראליות. 
+
+ לכן אני חושב שצריך שעה אחת קודם לחשוב על הדברים האלה, ולא לתת לדברים האלה לקרות, כי הגזענות סוחפת, ומי שעומד בראש הדברים האלה, לצערי הרב, זה שר החוץ, ולא פחות מזה, גם בשתיקה, או לפעמים גם בעידוד, ראש הממשלה. 
+
+לגופו של עניין, להצעת האי-אמון של חבר הכנסת מגלי והבה, שבסוף אמר שהכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת – – –
+
+
+ מה, אתה מצטט?
+
+
+ אני מצטט את חבר הכנסת מגלי והבה, שאמר את הדברים האלה, אבל הוא הוסיף, שהכושי לא ילך. אז הוא מכיר בזה שהם הכושים. והם לא ילכו. אבל מה קורה פה? אנשים שכרכו את גורלם בגורל מדינת ישראל, כפי שהוא אומר, לא מקבלים שום דבר. אז מה רוצים מהאוכלוסייה הערבית? מבקשים מאתנו: תבואו ותעשו שירות לאומי. אז אני אומר שאנחנו לא נהיה משרתים לאומיים.
+
+
+שירות אזרחי.
+
+
+ שירות אזרחי, אבל זה כאילו שירות לאומי. אז: אנחנו לא נהיה משרתים. בגלל זה, בואו, אל תדרשו מאנשים דברים שאתם לא יכולים לקיים. עובדה, שמהאנשים – – –
+
+
+ עפו, בכל הידידות, משרתים בשירות לאומי זה לא מהשורש "משרתים".
+
+
+לא, אני קושר את זה.
+
+
+בסדר, אבל – – –
+
+
+ אז מה שרוצים, את השירות הלאומי – זה משרתים. כי הם לא רוצים שהאנשים ישרתו את עצמם. זה – יהיו משרתים. לזה אני מתכוון.
+
+דבר אחרון – עוד לא נגמר. אז דבר אחרון, אני אדבר על המים.
+
+
+אתה מדבר דברי טעם, אז אתה לא מרגיש בזמן.
+
+
+ אז אני רוצה לדבר על המים עכשיו, ולא על השירות הלאומי.
+
+
+ אני אתן לך עוד דקה.
+
+
+ אז עוד דקה על המים. אני חושב שהעלאת מחיר המים והתאגידים – זה באמת גנבה לאור יום מהשכבות החלשות. ידוע שיש קשר בין מים, אש ותרופות. בלי מים אי-אפשר לחיות. בלי אנרגיה, בלי אש, שאתה יכול להכין אוכל, לחמם את הבית, גם אי-אפשר לחיות. גם בלי תרופות אי-אפשר לחיות. אבל מה משותף לכולם? שכשאתה מקבל אותם בכמויות ובמינון הנכון, הם עוזרים. אבל כשהם עולים על גדותיהם, גם המים, גם האש וגם התרופות, הם יכולים לרצוח. אז כשאנחנו מעלים כל כך את מחיר המים, וכשאנחנו לא נותנים את האפשרות לשכבות החלשות באמת ליהנות מדבר אחד, שזה גם המים וגם האנרגיה, וגם התרופות, אנחנו מוצאים את עצמנו, בממשלה הזאת, נלחמים על הדברים הבסיסיים לשכבות החלשות. ותזכרו: את שלושת הדברים האלה, הדברים שאנחנו נלחמים עליהם, כדאי לא להעלות את מחיריהם, ולהיפך, להוזיל את המחירים, כדי לשרת את האוכלוסיות – –
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ – – הנזקקות בכל מדינת ישראל. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת זבולון אורלב; הבית היהודי – מפד"ל החדשה.
+
+
+עשר דקות.
+
+ בבקשה. 
+
+אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אתה רואה, תחסוך עבירה על התקנון – אדוני השר, אתה עולה לפה בימי שני, ואתה שואל את עצמך, על מה בדיוק לדבר, על ההצעות לסדר-היום? על מה שקורה פה כל יום? על מה שקרה בכנסת? אני אעיר שלוש הערות, בשלושה נושאים. 
+
+הנושא הראשון זה ההצעה לסדר-היום. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, מצוקת הדרוזים היא ההוכחה הניצחת עד כמה אנחנו לא אומרים אמת לעצמנו ולציבור כאשר אנחנו קושרים את האפליה כלפי הציבור הזה בשאלת הנאמנות. הנאמנות היא תמיד האליבי של פטריוטים מעוותים. אין מחלוקת על נאמנותה של העדה הדרוזית. למה עולים פה כל שבוע חברי כנסת מהעדה הדרוזית ואומרים: תראו, תעשו השוואה – בין בית-ג'ן ובין כפר-ורדים, בין חורפיש ובין מקום אחר. התירוץ, האליבי, שזה נובע מהעובדה שלא ברור – למה צריך – איזו עובדה לא ברורה?
+
+אנחנו, ידידי שר התקשורת, במבחן הבסיסי של רוב במדינה, שהוא ריבון, נכשלים כל יום מחדש. והעדה הדרוזית טבועה על מצחנו יום-יום. כי כל התירוצים – אני לא חושב שצריך להפלות גם מי שאיננו משרת בצה"ל, ואני לא חושב שצריך תעודת נאמנות משום אזרח, אבל מה שקורה עם העדה הדרוזית מראה שכל ההנמקות הללו הן סתם, הן לא אמיתיות, כי לכאורה אין שום נימוק.
+
+הערה שנייה, על שיאים בלתי אפשריים, אדוני היושב-ראש, של טמטום, ואני בכל זאת מחפש את הבן-אדם – תציל אותנו מזה. מי המטורף שמסכים להוריד בית של ארבע קומות, ברוחב של 70–100 מטר, בלבה של ירושלים? ועוד אומר: זה פסק-דין, זה בית-משפט. אני האחרון שיעמוד פה וידבר נגד ביצוע פסקי-דין. הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים עכשיו יהיה סכסוך על נדל"ן? אתם מביאים עלינו תביעות לבית-הדין הבין-לאומי בהאג, עם פסקי-דין שיסמנו בתים בירושלים. זה היה הבית שלי, וזה היה הבית של אבא שלי, וזה היה הבית של אחותי, כולל המקום שעליו עומדת הכנסת. אתם לא מבינים מה קורה? עד כדי כך קצרה בינתכם? מי היה בעל הבית בשיח'-ג'ראח ומתי קנו אותו? ואז עושים מה שרוצים. זה מהות העניין בחוק התכנון והבנייה? גודל המרפסת? יכול להיות ששם נגמרת הראייה של ראש הממשלה, בשאלת הרחבת מרפסות, אז שילך מפה. 
+
+ אבל הכול נופל עלינו. לקח לכם שבוע – האיחוד האירופי אומר היום: אנחנו שולחים משקיפים לשמור על היהודים שאיבדו את שפיות הדעת. אתם איבדתם את שפיות הדעת, והעולם יודע איך להתנהג – היה פעם מושג של מדינות מטורפות. אתם נכנסים לנישה של מדינה מטורפת.
+
+
+הוא היחיד הנורמלי בממשלה.
+
+
+לכן אני מדבר אתו, עם מישהו אחר אני אדבר עוד?
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש – –
+
+
+ – – – 
+
+
+– – הערה שלישית.
+
+
+ חבר הכנסת מיכאלי, אני מאוד מצטער, אם ש"ס רוצה התייעצות סיעתית – לא במליאה. אתם מפריעים למנהיג מרצ לדבר. אז אנא מכם.
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אף אחד שלא יעצום את עיניו. נפל דבר בכנסת הזאת בשבוע שעבר. ההצבעה על ועדת חקירה פרלמנטרית לגופי השמאל היא סיפור חדש, פרק חדש בסאגה ארוכה. אני מבין, ישנה מפלגה שכנראה יש לה ייעוץ רציני, היא עושה הרבה סקרים. אגב, היא הראשונה, לא בארץ ולא בעולם, שיודעת שהמבער של שנאה הוא פחד. אין מנגנון יוצא מן הכלל – לאסוף קולות. תראו את כל אירופה. הם בעצם פוחדים, האמן לי, הם מרגישים שהקרקע נשמטת מתחת רגליהם. איך אמר אריה אלדד עכשיו – יהיה חרם רק על אלה שבונים בגדה? יהיה גם חרם על "הקו הירוק", אתם מביאים את זה עלינו.
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ ואז אתם באים לפה, ותראה, עברו חמישה ימים, כבר לא הנייה בוגד, כבר מיקי איתן הבוגד. איך אמרו עליהם היום: אתם שטינקרים, אתם "פיינשמקרים". הם הבוגדים.
+
+
+ מתקרנפים.
+
+
+ הם הבוגדים. מי שיעז לא להיות בקו שלהם יהיה בוגד, אל תתבלבלו. אם אתם עוד לא הבנתם את זה – לקח ארבעה ימים, והיום כבר אמר מנהיג המפלגה שעם כל הערכה שלי שהוא עלה מברית-המועצות, אבל ברית-המועצות לא יצאה ממנו. ברית-המועצות לא יצאה ממנו – הוא יצא ממנה.
+ 
+
+ נא לסיים.
+
+
+ ואז לקח ארבעה ימים – זה כבר לא ערבים, זה כבר לא השמאלנים, עכשיו זה אתם. אתה לא עמדת על דעתך, אני מתפלל שדעתך כדעתו של מיקי איתן. אבל אם לא, אתה בשלב הבא, אל תתבלבל, כך זה היה בכל מקום בעולם, כך זה גם יהיה פה. שום דבר אנחנו לא ממציאים, לבטח לא הם. המסלול הזה של שנאה, של חשדנות, שנובע מפרנויות ומפחד לעמוד על מה שבאמת שלך, ולהאשים כל מי שלא מקבל אותך בתור בוגד, פושע, שנחקור אותו. 
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב, מנהיג מפד"ל החדשה, בבקשה. אני מקווה שתיארתי נכון. בבקשה. עומדות לרשות אדוני חמש דקות, תוספת דקה לחיבה האישית אליך. בבקשה, אדוני.
+
+
+ – – –
+
+
+אתה רוצה להצטרף למחנה שלו, חיבה אישית? ניתן לך. אדוני, בבקשה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, באמת, תודה רבה לך. חבר הכנסת אורון, אני לא תכננתי לדבר בסוגיה הזאת.
+
+
+ כבוד שר האוצר לשעבר, פה זה לא טיילת, אדוני. אנא תפוס מקומך. תן למנהיג המפד"ל החדשה לדבר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, זה שר האוצר לעתיד.
+
+
+ לא תכננתי לדבר בסוגיה הזאת – – 
+
+
+ בבקשה, אדוני.
+
+
+ – – אבל בעקבות דבריך אני חייב לומר דבר אחד: כשאתה בוחן מי עשה מהפכים ושינויים דרמטיים בהתנהלות שלו כלפי זהותה היהודית של המדינה, כלפי מעמדה כמדינה יהודית, אני חושב שהשמאל או ארגונים מסוימים בשמאל עשו דברים שמעולם לא עשו אותם. מעולם ארגוני שמאל לא היו שותפים לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל בעולם. מעולם ארגוני שמאל לא נתנו ידם כדי להעמיד מנהיגים וקצינים של צה"ל לדין במדינות העולם; מעולם. אני חי קצת בציבוריות הזאת, ואני חושב שמה שקרה כאן זה שארגונים מסוימים, שממש חותרים תחת אושיות קיומנו, על כל פנים לדעתי, ומה שלא היה בעבר, הם צריכים לעשות חשבון נפש עד להיכן הגענו ומדוע הגענו.
+
+אדוני היושב-ראש, עכשיו אני רוצה להתייחס לדבר שהתכוונתי לדבר עליו, והוא המשך ירי המרגמות, ה"קסאמים" וה"גראדים" כלפי אזור עוטף-עזה. לצערי, הנושא לא עולה לסדר-היום באופן משמעותי. אני חש שיש שחיקה שגורמת לאי-ודאות, והופך להיות מעין הרגל שאנחנו מוכנים לחיות אתו, שהטרור האסלאמי מעזה יורה את המרגמות, את ה"קסאמים" ואת ה"גראדים", אנחנו מעת לעת נוקטים איזו פעולת תגמול של חיל האוויר, מפציצים מנהרה, מחרטה, איזה מחסן או איזה דבר אחר. זהו. ויש איזה תג מחיר, ולמחרת שוב זה ממשיך – כמובן הטרור האסלאמי קובע את סדר-היום: מתי יורים, כמה יורים, להיכן יורים ואיזה סוג תחמושת הם יורים.
+
+אני חושב שהדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת, ונראה כמו סרט שחוזר על עצמו לתקופה, לשנים הרעות שלפני "עופרת יצוקה". ואני שואל את עצמי, למה אנחנו צריכים להמתין עד שתהיה "עופרת יצוקה" מס' 2? אני, אגב, מסתפק בעופרת רגילה, לא בעופרת יצוקה. אני חושב שגם עופרת רגילה יכולה לפתור את הבעיה הזאת. אני חושב שנעשה גם טובה לטרור הפלסטיני אם לא נמתין להסלמה שתחייב את מדינת ישראל לעשות "עופרת יצוקה 2" במהדורה חדשה. ואני קצת תמה על כך שהמוח היהודי, המוח הישראלי, לא מספיק יצירתי – – –
+
+
+ יהודי או ישראלי?
+
+
+ ישראלי. 
+
+
+יש הבדל בין יהודי לישראלי.
+
+
+ גם יהודי וגם ישראלי. אנחנו פה גם יהודים וגם ישראלים. 
+
+
+לא, יש ישראלי כמוני שהוא לא יהודי.
+
+
+ אבל אמרתי שיש מוח יהודי, יש עם יהודי שיש לו מוח עם – – –
+
+
+ לא, אני לא חולק על זה.
+
+
+יש גם עם ישראלי מוכשר מאוד, לא פחות מוכשר, בהחלט. לכן, אמרתי גם יהודי וגם ישראלי.
+
+
+עכשיו זה ברור.
+
+
+  אני מכבד אותך, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה. זה הדדי.
+
+
+ אני מכבד את כל אזרחי המדינה באשר הם. אני מתפלא שהראש היצירתי הזה לא יודע לתת את המענה הרא��י, את המענה היותר נכון כדי למנוע את ההסלמה שאנחנו יודעים – – –
+
+
+ סגן השר, ההתקהלות, של יותר משלושה אסורה.
+
+ אני הפרעתי לו, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ אז השר לשעבר מפריע.
+
+ – – – אתה תהיה שר בעתיד. 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+– – – כדי למנוע את התוצאה הידועה מראש. זה קרה בלבנון, זה קרה ברצועת-עזה. כבר אין לנו כאן ויכוח טריטוריאלי עם הטרור הפלסטיני בעזה. אין ויכוחי גבול, אין התנחלויות. מדינת ישראל לדעתי חטאה חטא כבד מאוד בפינוי יישובי גוש-קטיף, אבל זאת מציאות – יש גבול בין-לאומי מוכר על-ידי כולם, וחרף זאת אנחנו נמצאים במציאות שהיא בלתי אפשרית, שאף מדינה בעולם – – 
+
+
+ אני מוסיף לך דקה.
+
+
+תודה רבה. – – לא היתה מוכנה להסכים לה. גם אמרנו את הדבר הזה אחרי הנסיגה מלבנון בשנת 2000. אמרנו את הדבר הזה גם אחרי מלחמת לבנון השנייה בגבול הלבנון, ושם עדיין לכאורה יש טענות כאלה ואחרות בענייני גבולות בכפר רג'ר, ואולי גם בחרמון באיזה מקום. על כל פנים, ברצועת-עזה כל הסכסוך הטריטוריאלי לא קיים. אלא מה? קיים מאבק על עצם הקיום שלנו, על עצם הלגיטימציה שלנו – לחיות במדינה יהודית ודמוקרטית, שזוהי זהותה. 
+
+ ולכן, אני חושב שהואיל והסכסוך הוא סכסוך אידיאולוגי, הוא סכסוך ערכי – על עצם הקיום של מדינת ישראל, אסור לנו להמשיך ולדרדר ולאפשר לטרור הפלסטיני לדרדר את המצב הזה, ומוטב היום לתת את אותה תגובה לפעמים מוגזמת על מה שקורה היום, מאשר לתת תגובה סופר-מוגזמת לאחר שהפלסטינים, הטרור הפלסטיני יעצים את הירי, וטובה שעה אחת קודם.
+
+
+ תודה לאדוני. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. אחריו – סגן השר איוב קרא. נא להתכונן. בבקשה, אדוני. חמש דקות לכבודו. חבר הכנסת שאמה-הכהן, רק הגעת – אתה מפריע? בבקשה, אדוני. חמש דקות לכבודו.
+ כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בספרו "הנסיך" מונה מקיאוולי דרכים להגיע לשלטון. אחת הדרכים – והוא עושה פרק מיוחד – אנשים שהגיע לשלטון בדרכים שפלות. תוך שפלוּת.
+
+
+ נא לשבת. דודו.
+
+
+בערבית "נד'אלה". 
+
+
+ צודק.
+
+ מפריע סדרתי בזמן האחרון. מה קרה לך? בבקשה.
+
+
+ הא קובע גם שאין אחד שהגיע לשלטון בדרכים שפלות בלי שהיו כאלה שעזרו לו להגיע לשלטון בדרכים השפלות שלו. יש כאלה שהתקרנפו והעלימו עין, יש כאלה שרצו אצו לשתף פעולה אתו, ובעצם תמיד היו רבים שעזרו לו. 
+
+היום אנחנו שמענו את שר החוץ הישראלי, מר אביגדור דוברמן, יוצא במתקפה נגד עמותות של זכויות אדם. הוא הספיק להעביר בכנסת הצעה להקים ועדת חקירה נגד ארגונים שפועלים למען זכויות אדם – ישראל ביתנו, 15 חברי כנסת, והיו רבים – והיה רוב שתמך בהצעה שלו. 
+
+היום בוועדת הפנים, למרות התנגדות מפורשת וכתובה ומנומקת של השב"כ, הצליח דוד רותם להעביר בקריאה ראשונה בוועדת הפנים הצעת חוק לשלילת אזרחות במקרים של עבירות טרור, או בגידה, או עבירות אחרות. דרך אגב, הצעת החוק הזאת לא חלה על יגאל עמיר. לא היתה הצעת חוק אחת שישראל ביתנו, שיש להם עשרות הצעות חוק – לא אחת – לשלילת אזרחות, אף אחת מהן לא אמרה לשלול אזרחות מיגאל עמיר. חבר הכנסת רותם, כשנשאל בעניין הזה אמר: יגאל עמיר לא טרוריסט, לא בגד, לא ריגל. ולכן החוק לא יחול עליו. 
+
+יש טירוף מערכות. היום בוועדת הכלכלה היה דיון איך להטיל חרם על חברות ישראליות – – –
+
+
+שמחרימות חברות ישראליות.
+
+
+ – – – איך להטיל חרם על חברות ישראליות שיעבדו בגדה המערבית בבניית עיר פלסטינית. בשורה התחתונה אתה רוצה להטיל חרם. טירוף מערכות. 
+
+
+זה המציאות.
+
+
+ועדת החקירה שהוחלט עליה, תספק – ותקל על כל מי שרוצה להילחם במדיניות של ממשלת ישראל. באופן דמגוגי הימין קורא לכל ביקורת על ממשלת ישראל דה-לגיטימציה של מדינת ישראל. זה, איך אומרים? דמגוגיה למתחילים. בשיעור הראשון של דמגוגיה מלמדים את התרגיל הזה. אם מישהו עושה לך ביקורת, אתה אומר: אתה רוצה לחסל אותי. פעם קראו לזה אנטישמיות, עכשיו דה-לגיטימציה של מדינת ישראל. גם לאנשים שנלחמו כל חייהם למען שלום – – 
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ – – של שתי מדינות, אומרים: אתה עושה דה-לגיטימציה, כי אתה מבקר. רוצים – הימין הישראלי רוצה להיות מורם מכל ביקורת, ולהשליט שלטון של טרור, טרור מחשבתי על החברה האזרחית בארץ. 
+
+אני חושב שהגיע הזמן שהכנסת לא תהיה כנסת ביתנו בצלמו ובדמותו של הפאשיסט ליברמן.
+
+
+חבר הכנסת זחאלקה, אני רוצה להבהיר דבר אחד: לא צריך לקרוא לאנשים בשמות גנאי. אני לא מדבר על "פאשיסט", או דברים כאלה, שזה דברים שהפרלמנטריזם – אבל "דוברמן" זה לא פרלמנטרי.
+
+אבל אני רוצה לומר לכל חברי הכנסת, אנחנו ביררנו הרגע, מזכירת הכנסת ואני, כאשר מישהו בהליך של הצעת אי-אמון מרצה את טענות האי-אמון, הוא לא יכול להשתתף בדיון. אתה השתתפת, לא הפסקנו אותך, אבל לפי התקנון – אני מזמין אתכם לעסוק בתקנון בפרק הדן בהצעות אי-אמון, ושם כתוב שאדם שהגיש את הצעת האי-אמון והרצה את טענות האי-אמון בשם עשרה חברי כנסת אינו יכול להשתתף בדיון הכללי בשם סיעתו. אבל זה כמובן מאחורינו כבר.
+
+אני מזמין את חבר הכנסת סגן השר – – –
+
+
+אדוני היושב-ראש, אני דיברתי על הצעת קדימה, לא על הצעה שלי.
+
+
+אה, אתה דיברת על הצעת קדימה. אבל – הואיל והוועדה – זה מאוד חכם, אני מוכרח לומר – כפרלמנטר, מאוד חכם. יחד עם זה, הואיל וועדת הכנסת החליטה על דיון משולב, אתה לא יכול, כמו שחבר הכנסת מגלי והבה לא היה יכול.
+
+
+ – – – העלאת מחירי המים.
+
+
+ לא לא, נתנו לך, קודם כול. היושב-ראש מג'אדלה נתן, ואנחנו נאמנים לכל יושב-ראש שהחליט החלטה. תודה רבה. חבר הכנסת וסגן השר איוב קרא – בשם הליכוד. בבקשה, אדוני.
+
+ – – – היושב-ראש קיבל רשימה שחבר הכנסת זחאלקה – – – 
+
+ אתה צודק במאה אחוז. אני אומר, אתה – – –
+
+
+ אני פועל בשליחות המזכירות.
+
+
+בוודאי ובוודאי. אנחנו רק ביררנו, כי באמת בהצעות אחרות או בקריאות ראשונות יכול להשתתף גם בדיון סיעתי, וכאשר יש דיון סיעתי – יכול, אבל עם זה, הוא לא יכול לעשות שימוש בהצעת אי-אמון – להיות גם נואם או משתתף בדיון הסיעתי. בבקשה. אנחנו מצלצלים, ודאי ודאי. נא לצלצל.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רק לפני פחות משנתיים קיבלנו מדינה בפשיטת רגל, הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה – כן, אדוני שר האוצר לשעבר – מבחינה כלכלית, מדינית, ביטחונית.
+
+
+  פשיטת רגל זה אתה, פשיטת רגל שאתה עומד על הדוכן. זה פשיטת רגל. זה פשיטת רגל.
+
+
+ אנחנו בתוך המשבר הגלובלי הכלכלי בעולם הצלחנו במשך השנה האחרונה להביא למצב שאפילו צמיחה של 4.5% בכלכלה בישראל, בניגוד לכל התחזיות. ובאים, אחרי כל פשיטת הרגל הזאת, ומנסים לשחק ולעשות סיבוב – – 
+
+
+ פשיטת הרגל זה שאתה מייצג את ממשלת ישראל. זה פשיטת רגל.
+
+
+ – – על הדרוזים, ועל הצר'קסים, וכאילו זה מה שנשאר לעשות.
+
+אם האי-אמון היה על תוכניות מיתאר, על תיעוש, על הבאת מפעלים, על חיבורי חשמל, אם היה דיון כאן על תיעוש הכפרים הללו, שסובלי�� מאבטלה גואה, אף אחד לא היה כאן, בצד הזה, שאני נמצא בו – – –
+
+אנחנו, במסגרת מה שדיבר קודמי, השר ברוורמן, עשינו הכול כדי שתהיה תוכנית לכפרים בכרמל, והם החליטו, מטעמים שאתם, להיות חלק מהתוכנית של ברוורמן. והוא ציין את המיליונים שהוא חילק במסגרת התוכנית הכוללת של 800 המיליון, כמה הם קיבלו. אפילו שבאנו בהצעה אחרת, להביא ל-80 מיליון, תוכנית מיוחדת ליישובים הללו, הם העדיפו להיות חלק מהתוכנית של ברוורמן, והעדיפו אותה על תוכנית אופרטיבית של הממשלה לגבי היישובים דאליה ועוספיא.
+
+ כל הממשלות, חברים, אשמות בכל מה שקרה בכפרים הללו. אי-אפשר להסתכל כאילו הממשלה הזאת היא הבעיה, היא הסיבה לכל המצב הזה. רק לפני שנתיים היתה ממשלה אחרת, שיושבת מימיני. אני שאלתי עכשיו, לפני כמה דקות, את האחראי לחינוך הדרוזי אם יש קיצוץ בתקציב החינוך הדרוזי. מה ענה פארס? הוא אמר לי: אין שקל קיצוץ. מדובר בפקיד הכי בכיר במשרד החינוך. שקל אין קיצוץ. שאלתי את משרד ראש הממשלה, ונעניתי על-ידי הדרג המקצועי פרופר, ש-52 מיליון שקל מהתוכנית 412, שהוקצתה למגזר הדרוזי – 52 מיליון שקל יוקצו בחודשים הקרובים לטובת היישובים הדרוזיים, ואין שום קיצוץ בתוכנית הזאת. אדרבה, התוכנית הזאת היא היחידה למגזר הדרוזי שבעצם נוצלה כמעט עד תומה. 
+
+חברים, אם היו באים ואומרים שיש בעיה לחיילים המשוחררים, יש מחירים מופקעים, יש מחירים גבוהים, וצריך ביחד, לעשות יד אחת לזה, היינו בריש גלי עומדים ועושים הכול כדי שזה יקרה, גם בניגוד לדעתה של הממשלה. לצערי הרב, יצאנו בממשלה הזאת לדרך, כאשר כל הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות פושטות רגל. היו רשויות כמו חורפיש, בית-ג'ן ואחרות, שעשרה חודשים, 15 חודשים, לא שילמו משכורות. יצאנו להסכם שדווקא האופוזיציה ניסתה לטרפד אותו, והבאנו למצב של תשלום 350 מיליון שקל כיסוי גירעונות ושוטף; מה שלא היה בהיסטוריה. ואחרי שחתמנו על ההסכם, היו שושבינים אחרים שבאו וחגגו על יד ההסכם הזה, כאשר תוך כדי המשא-ומתן ניסו לטרפד את ההסכם הזה. והיום רוב ראשי הרשויות כבר שילמו את כל המשכורות של הרשויות הללו; מה שלא היה. השאירו לנו אדמה חרוכה, לצערי הרב. כן, ניסיתם לעשות הכול כדי שההסכם הזה לא יצא אל הפועל, וגם דאגתם לפרסם שזה הסכם גרוע, בעוד כל ראשי הרשויות היו מרוצים מכך. 
+
+ אני רוצה לומר שמשרד החינוך בשנה האחרונה הקצה מיליונים של שקלים חדשים לחיילים משוחררים במלגות שהן לסטודנטים. מיליונים. 
+
+
+ – – – 
+
+
+הוא שקרן. 
+
+
+ אני הייתי בטקס יחד עם השר ברוורמן, ועשו ביחד טקס גדול לטובת המלגות הללו. 
+
+
+למה אתה משקר? 
+
+
+ – – – 
+
+
+ היום אנחנו רואים שגם בהחלטת הממשלה החדשה כל חייל משוחרר, אדוני היושב-ראש, יכול ללמוד חינם שנה.
+
+
+ אני נותן לך עוד דקה, כי הפריעו לך.
+
+
+אדוני, כל חייל דרוזי יכול ללמוד במכללות של הגליל בחינם שנה ועוד שנה. המחלקה להכוונת חיילים משוחררים יכולה לכוון ולשלם את העלויות, כך שהוא יוכל לעשות תואר בחינם. ואני לא אמנה את מה שהיה עם שר התחבורה, שביקר בכל היישובים באופן ממלכתי ודאג לתקציבים לרשויות הללו, ושר החינוך והשר סילבן. אני, אדוני היושב-ראש, עשיתי בבית-ג'ן, כן בבית-ג'ן, שיש בה שני חברי כנסת – עשיתי שם הפרויקט היחידי בעשרות השנים האחרונות. 
+
+
+שקר, שקר, אתה משקר בכנסת.
+
+
+ עשיתי מרכז לצעירים הדרוזים, היחידי בארץ, בתוך בית-ג'ן, בטקס יפה מאוד, כאשר שני חברי כנסת מהוללים יושבים שם, לא ע��שים שום דבר. 
+
+
+לא נכון. 
+
+
+ ואני רוצה לומר לך, גם השרה לימור לבנת נתנה תקציבים לטובת הדבר הזה, ושר המשפטים שהביא שלושה תקנים חדשים לקאדים מד'הב בשנה האחרונה. והדבר הכי חשוב – הצלחנו לתת עצמאות לכל הרבנים, האימאמים הדרוזים, אחרי 62 שנים. אחרי 62 שנים. והם יקבלו משכורות בחודש הבא. אנחנו מצהירים על זה בריש גלי. 
+
+
+– – – 
+
+
+ לכן השימוש הציני של קדימה ושל ציפי לבני בדרוזים הוא פתטי. אין לו שום משמעות. הוא פתטי. אני אומר לכם, לא יעזור לכם שום דבר. אתם פשטתם את הרגל, יש לכם חוצפה לדבר. אם הייתם באים בדברים ענייניים לכאן, היינו עומדים בריש גלי ותומכים בכל דבר לדרוזים. אבל לפחות ברוורמן, השר ברוורמן, אמר שהממשלה הזאת היא יותר טובה מקודמתה, והוא היה בה. 
+
+ לכן, אדוני היושב-ראש, אני יכול לומר לך שבעיקרון הממשלה הזאת תמשיך לפעול, תמשיך לעשות. עשינו ואנחנו עושים גם בקשרים המיוחדים, ההומניים, עם סוריה. ואתה יודע, הוצאנו בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות, אלפי אנשים לביקורים הומניים בסוריה. אנחנו גם דאגנו להגדלת מכסת התפוחים שיוצאת לסוריה. ולכן אי-אפשר לבוא, לזרוק סתם פוליטיקה. אין. יום אחד אומרים שיש מכתב, אדוני היושב-ראש, יום אחד אומרים שהכול בסדר, ויום אחר אומרים שזה לא בסדר. כל זה פוליטיקה. לא בבית-ספרנו. אנחנו נמשיך עם הממשלה הזאת. ראש הממשלה איתן. מי שירצה לרכוב בעגלה הזאת, היא ממשיכה לדהור, וכמובן אנחנו נעשה מה שטוב לעם ישראל. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. האם יש מישהו משרי הממשלה שרוצה לסכם את הדיון? ובכן, הממשלה לא רוצה לסכם את הדיון. אני מבקש מכל חברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. אני מבקש מכל חברי הכנסת, מכל שרי הממשלה, לשבת במקומותיהם, שאם לא כן הם לא יוכלו להצביע בזמן. 
+
+ רבותי, לפנינו שתי הצעות אי-אמון. הצעה אחת היא הצעת סיעת קדימה להביע אי-אמון בממשלה, שכותרתה: הקיצוץ של ממשלת נתניהו בתקציבי המגזר הדרוזי והצ'רקסי, כפי שנומקה על-ידי חבר הכנסת מגלי והבה. רבותי חברי הכנסת, רבותי חברי הממשלה, אדוני ראש הממשלה, שר האוצר, נא להצביע – מי בעד האי-אמון? מי נגד? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעת קדימה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+
+ ובכן, 34 בעד, בעוד 54 נגד. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעת קדימה לא נתקבלה. 
+
+אנחנו עוברים להצעה של סיעות בל"ד, חד"ש ורע"ם-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל הכותרת: העלאת מחירי המים והבלו על הדלק והנסיעה בתחבורה הציבורית, כפי שנימק חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. רבותי, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעות בל"ד–חד"ש–רע"ם-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+
+לא להפריע בזמן ההצבעה. 31 בעד – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת רגב, את לא שמעת מה אני אומר? חבר הכנסת חסון, לא מפריעים בזמן ההצבעה – אתם לא מבינים את זה? 
+
+
+ כל אחד פה מרגיש שהוא אחראי למים. 
+
+
+ ואתה אחראי לדלק? 
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, מה זה? מה זה? 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חברת הכנסת מירי רגב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. 
+
+
+ חברת הכנסת רגב – – – 
+
+
+ חבר הכנסת חסון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. 
+
+ובכן, בעד הצעת האי-אמון – 31 חברי כנסת, נגד – 55. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעות בל"ד, רע"ם-תע"ל וחד"ש לא נתקבלה. 
+
+
+ [מס' מ/541, פ/2304/18; "דברי הכנסת", חוב' ג', עמ' 12842, חוב' ה', עמ' 13413; מושב שני, חוב' ל"ה, עמ' 11925; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. אני מזמין – להצגת הצעת חוק המקרקעין לקריאה שנייה ושלישית – א�� יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אזולאי, להציג את החוק. אין הסתייגויות לחוק, נכון? אה, יש הסתייגויות. בסדר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כול לברך אותך – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – בתפקידך כסגן יושב-ראש הכנסת. זאת פעם ראשונה שאני עולה לנאום ואדוני נמצא.
+
+
+ סליחה, אבל זאת כבר הפעם השנייה.
+
+
+ לכן אמרתי, אתי זאת פעם ראשונה, ולכן אני מרשה לעצמי לברך אותך ולאחל לך בהצלחה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון), התשע"א–2011 – אפשר לקבל שקט?
+
+
+ בבקשה. חברי הכנסת, מי שרוצה לדבר – עד שיושב-ראש ועדת הפנים יסיים להציג את התיקון לתמ"א 38, שזה דבר חשוב ביותר – – –
+
+
+ רבותי, תמ"א 38 באמת נושא חשוב.
+
+
+ אגב, זה בנושא הדיור, חברת הכנסת רגב.
+
+
+ נכון.
+
+
+ בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון), התשע"א–2011, נדונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לאחר שעברה קריאה ראשונה במסגרת חוק ההסדרים ופוצלה ממנו. במהלך הדיון בוועדה שולבה לתוך הצעה זו הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת זבולון אורלב באותו עניין, הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון – הקלת התנאים לאישור תוכניות חיזוק), התש"ע–2010.
+ 
+מטרתה של הצעת החוק היא הסרת חסמים לאישור תוכניות חיזוק בתים משותפים, על מנת להרחיב את השימוש בזכויות הניתנות במסגרת תמ"א 38 לחיזוק מבנים. הצעת החוק מבקשת לקדם מטרה זו תוך פגיעה מינימלית בזכות הקניין של הדיירים המתנגדים לפעולות החיזוק. לצורך כך מרככת ההצעה את אפשרות הפנייה למפקח על בתים משותפים באופן שיאפשר חיזוק הבניין על אף התנגדותם של חלק מהדיירים. 
+
+ ההצעה עושה זאת בשני אמצעים. אמצעי אחד הוא מנגנון של ההחלטה לאשר בקשה להיתר. מנגנון זה מאפשר לפנות למפקח ולאכוף עבודות חיזוק על דיירים המסרבים לכך בלא צורך לשלם את כל התשלומים הכרוכים בהוצאת היתר. משמעות הדבר היא כי בעקבות התיקון יידרשו הדיירים או היזמים לשלם תשלומים אלו רק לאחר שתושג ודאות לגבי זכותם לביצוע עבודות החיזוק. נוכח התנאים שנקבעו לאישור בקשה להיתר, הם יוכלו להתחיל בביצוע העבודות בתוך פרק זמן קצר יחסית. 
+
+ האמצעי השני הוא הסרת המגבלה על מספר הדירות שאפשר להוסיף במסגרת עבודות החיזוק, על-פי החלטה של המפקח. עד היום רשאי היה המפקח לאשר בקשה לחיזוק, ובלבד שמספר הדירות החדשות שנבנו לא יעלה על שליש ממספר הדירות בבניין, שעה שתיקון 2 לתמ"א 38 מאשר במקרים רבים בניית מספר דירות גדול יותר. למגבלה זו עשויה להיות השפעה ממשית על כדאיות העסקה. התיקון מבקש להסיר גם חסם זה, ובכך לעודד יזמים רבים יותר לפעול במסגרת תמ"א 38. 
+
+ להצעה זו נוספו שתי הסתייגויות, ואני מבקש לא לאשר את ההסתייגויות ולתמוך בהצעה זו כנוסח ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ אני מודה לך, יושב-ראש ועדת הפנים. הסתייגויות של חבר הכנסת אורלב?
+
+
+ – – –
+
+
+  מוותר. אדוני יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אורלב מוותר על ההסתייגויות.
+
+ אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה – הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון), התשע"א–2011. אנחנו מצביעים. נא להצביע. 
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו.
+
+
+
+ 43 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, ואחד שבחר להיות נוכח ו��א להצביע. 
+
+יושב-ראש הוועדה, אנחנו עוברים לקריאה שלישית. בבקשה. 
+
+חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון), התשע"א–2011, נתקבל.
+
+
+ ובכן, הצעת החוק המקרקעין נתקבלה בקריאה שנייה, וגם בקריאה שלישית, שהיתה עכשיו. חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון), התשע"א–2011, בלשון העם: תמ"א 38. 
+
+חבר הכנסת אורלב, לך היתה הצעת חוק פרטית שאוחדה עם ההצעה הממשלתית, ואתה מבקש לומר כמה דברים. לאחר מכן, אדוני יושב-ראש הוועדה, אם תרצה להודות, נאפשר לך.
+
+
+אדוני היושב-ראש, אני שמח שהכנסת אישרה פה-אחד את החוק, אבל צריך לומר את האמת: הלכנו רק כברת דרך מעטה. אם אנחנו רוצים שתמ"א 38 תוכל לבוא לידי ביטוי מלא צריך להוריד את הרוב הדרוש היום מ-66% ל-51% ולהעדיף את הערך של מניעת פיקוח נפש על הערך של זכויות הקניין. והדבר השני – צריך לוותר על סוגיית החנייה, כי בערים הגדולות, אם ידרשו חנייה על כל תוספת דירה, לא תיבנה שום דירה. עד היום, אגב, שופצו רק 190 בתים מכ-50,000 בתים שזקוקים לחיזוק נגד רעידות אדמה וגם נגד מתקפות טילים. ויש עוד פרטים.
+
+על כן אני יכול לומר שחבר הכנסת אזולאי, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, שאני מודה לו מקרב לב על שקידם בדחיפות, בעדיפות גבוהה, את החוק וניווט בתבונה ובשכל טוב – אנחנו נגיש יחד הצעה מתוקנת להשלמת המערך של תמ"א 38, כדי שנהיה בטוחים שעשינו הכול כדי לחזק את הבתים. 
+
+ כאמור, אני מודה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דוד אזולאי, ולמנהלת הוועדה יפה שפירא, ליועצת המשפטית איריס פרנקל-כהן, ולידידי הטוב, עורך-הדין יצחק נטוביץ, שהיה סגן ראש עיריית גבעתיים ועורר את כל העניין, הכין את כל החומר, עשה עבודה טובה, אבל כמוני גם הוא היה רוצה שנשלים את המלאכה בהצעת חוק נוספת. תודה רבה. 
+
+
+תודה. אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת אורלב. יושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה.
+
+ עכשיו יהיה קל יותר לקיים את תמ"א 38. זו הזדמנות טובה, חבר הכנסת אזולאי, לפנות לראשי רשויות שמשום מה מעכבים כל פעם. אני מכיר כמה מהם שפשוט לא מקדמים את הדבר הזה. לנושא הדיור זה דבר חשוב ביותר. 
+
+
+ אדוני, אני רוצה קודם כול להגיד יישר כוח לידידי חבר הכנסת זבולון אורלב על היוזמה להצעת חוק, שבאמת באה לתת מענה הולם, ואני מקווה שבעקבות התיקון הזה, שעשינו, אכן ראשי ערים יאפשרו הרחבת מבנים. זה באמת פתרון גם לקבלנים היום. אם עד היום היתה בעיה שזה לא היה משתלם לקבלנים, אני חושב שהתיקון הזה מאפשר הגדרת מספר המבנים ודברים אחרים. עשינו צעד גדול. 
+
+ אני לא יכול לא לברך את יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת רובי ריבלין, שבאמת בעניין הזה – אני חייב להגיד את זה – זה עוד הוכחה של פיצול שמראה עד כמה העניין חשוב. אדוני היושב-ראש, אני מתאר לעצמי שאם הנושא הזה היה בחוק ההסדרים היתה לנו עוד שורה, היינו מצביעים. ככה קיימנו על כך דיון בוועדה, צירפנו את הצעת החוק של זבולון אורלב, הרחבנו, תיקנו, שיפרנו, ואני יכול להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שבסופו של דבר הוצאנו מתחת ידינו הצעה ראויה, שאני מאמין שתביא לתנופה ברשויות המקומיות ולבנייה של דירות נוספות כדי לחזק את המבנים במסגרת תמ"א 38.
+
+אדוני היושב-ראש, לסיום, אני רוצה להודות לאיריס פרנקל-כהן, שבאמת עשתה עבודה יוצאת מן הכלל בעניין הזה, למנהלת הוועדה יפה שפירא, לכל הצוות הנפלא של ועדת הפנים שלאורך כל הדרך עושים עבודה טובה. חזקו ואמצו. תודה רבה.
+
+
+ תודה. אני מודה לך, יושב-ראש ועדת הפנים. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/557).]
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, קריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר יצחק כהן. אני מבין, המזכיר, שנרשמו לארבע הסתייגויות או ארבעה דוברים. כלומר, הסתייגות דיבור. אנחנו נשמע אותם לאחר מכן.
+
+ אני מקווה שהחוק שעבר פה, סגן שר האוצר, בקריאה השנייה והשלישית, לגבי תמ"א 38, יהיה נדבך נוסף במאבק שלנו להוזלת מחירי הדיור. דבר חשוב ביותר. בבקשה, סגן שר האוצר. 
+
+
+ יישר כוח ליושב-ראש הוועדה, מר דוד אזולאי.
+
+ הצעת חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה) – הצעת חוק הבנקאות היא תיקון לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, והיא מהווה מעין תיקון משלים לתיקון מס' 13 לחוק הידוע המכונה בכינויו "תיקון מראני". נוסח הצעת החוק תואם בין משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד המשפטים.
+
+לפני שאגיע לתיקון הנוכחי, כמה מילות הקדמה על התיקון "המקורי", המכונה "תיקון מראני". מטרתו העיקרית של תיקון מראני היתה להרחיב – – –
+
+
+ זה המנכ"ל? סליחה. מראני זה היה מנכ"ל משרד האוצר?
+
+
+ מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, כן. לפני יורם אריאב.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ מטרתו העיקרית של תיקון מראני היתה להרחיב את הפיקוח והבקרה על תאגידים בנקאיים, בין השאר באמצעות פיקוח על המחזיקים באמצעי שליטה או השולטים בתאגיד בנקאי. הצורך בתיקונים אלה עלה בעקבות הכוונה למכור את אחזקות – אחזקות המדינה בבנק לאומי לישראל בע"מ, באמצעות שוק ההון, ובהתאם להמלצות הוועדה שמינה שר האוצר, בראשותו של מנכ"ל המשרד בזמנו, מר אוהד מראני.
+
+מכירות אחזקות המדינה בבנק לאומי לישראל עשויה להפוך את הבנק למה שמכונה "תאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה" – מצב שבו שיעור ההחזקה של כל אחד ממחזיקי אמצעי השליטה בבנק אינו עולה על 5%, ועל כן אף אחד מהם אינו חייב בהיתר לפי סעיף 34(ב) לחוק הבנקאות.
+
+הצורך בתיקון שלפנינו עלה במסגרת בחינה נוספת של התאמת חוק הבנקאות (רישוי) ופקודת הבנקאות למסגרת הפיקוח הנדרשת במקרה של תאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה. עיקר התיקון נוגע לאופן הצעת הדירקטורים בתאגיד בנקאי כאמור, מינוים וכהונתם, תוך איזון בין זכותם של המחזיקים באמצעי השליטה להציע מועמדים לכהונה כדירקטורים ולפעול לבחירתם, לבין הרצון למנוע שליטה בפועל בתאגיד הבנקאי ללא קבלת היתר.
+
+לבקשת בנק ישראל, במסגרת הצעת חוק זו יש כמה תיקונים נוספים בחוק הבנקאות (רישוי) בנושאים שונים.
+
+אבקש מכם, חברי חברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
+
+מה מציע החוק?
+
+
+בבקשה?
+
+
+ מה החוק מציע?
+
+
+ אני הסברתי.
+
+
+ מה?
+
+
+ הסברתי.
+
+
+לא הבנתי?
+
+
+ "הצורך בתיקון שלפנינו עלה במסגרת בחינה נוספת של התאמת חוק הבנקאות (רישוי) ופקודת הבנקאות למסגרת הפיקוח הנדרשת במקרה של תאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה" – אוקיי? – "עיקר התיקון נוגע לאופן הצעת הדירקטורים בתאגיד בנקאי כאמור, מינוים וכהונתם" – – –
+
+
+מה ההצעה?
+
+
+– – – את השיטה ואת הדרך – "תוך איזון בין זכותם של המחזיקים באמצעי השליטה להציע מועמדים לכהונה כדירקטורים ולפעול לבחירתם, לבין הרצון למנוע שליטה בפועל בתאגיד הבנקאי ללא קבלת היתר."
+
+
+ אני לא מבין. 
+
+
+ מה שאני מציע – – –
+
+
+הקראת פעם שנייה. חבר הכנסת שטרית לא שמע טוב או לא הבין או משהו, כי נדמה לי שהפסקה הזאת כבר הוקראה, חבר הכנסת שטרית.
+
+
+ כן. על ��ל פנים, אני מציע לחבר הכנסת מאיר שטרית להשתתף בוועדת הכספים כמשתתף קבוע.
+
+
+ ירצה – ישתתף, אדוני הסגן, לא ירצה – לא ישתתף. בכל מקרה, הוא רשום כאן להסתייגות.
+
+
+ רק שיצביע בעד.
+
+
+ אדוני המזכיר, אנחנו מדברים על הסתייגויות דיבור.
+
+
+– – – יש הסתייגויות?
+
+
+ סליחה, נכון. דיון. 
+
+
+ דיון.
+
+
+ נכון, אתם צודקים, אנחנו בקריאה הראשונה. בבקשה, חבר הכנסת יעקב כץ. יעקב כץ לא נמצא. חבר הכנסת אורי אריאל – לא נמצא. חבר הכנסת אורון. חבר הכנסת אורון, אתה ביקשת לדבר? חבר הכנסת אורון, אתה ביקשת לדבר בדיון הזה.
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, לא, אם הוא מעדיף להישאר, אין בעיה. חבר הכנסת אורון, בבקשה, ואחר כך חבר הכנסת מאיר שטרית. לא נרשמו יותר חברים. אני מודיע שאחרי דבריו של חבר הכנסת שטרית אנחנו עוברים להצבעה. אתה יכול להמשיך לדבר. איך שאתה רוצה. הוא מעדיף לדבר על הדוכן, בבקשה. חמש דקות. סליחה, שלוש דקות. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת פה על שולחננו, עניינה להסדיר מצב של בנק ללא גרעין שליטה.
+
+
+מה?
+
+
+ בנק ללא גרעין שליטה. ואני מכיר את הסיפור הזה כבר כמה וכמה שנים, ואני זוכר פעמים – שר האוצר לשעבר שטרית ודאי זוכר אותן – שבאו ואמרו לנו: שמים וארץ, אין דבר כזה בנק בלי גרעין שליטה. אנחנו מתחילים את הסיפור מגרעין השליטה. ואם אין גרעין שליטה, לא מוכרים את הבנק, ואז לא נותנים לאף אחד לקנות יותר מ-5%, כי ברגע שהוא מגיע ל-5% הוא צריך אישור מבנק ישראל, ברגע שהוא מגיע ל-10%, יש לו רשיון לניהול הבנק, ואז הוא שולט בבנק. השתכנעתי.
+
+אחר כך באו ואמרו: לא, יש לנו פטנט יותר טוב. אנחנו נפזר את המניות של בנק לאומי בציבור. באו שר האוצר דאז בנימין נתניהו והחשב הכללי דאז ירון זליכה ושכנעו את הוועדה שזה מה שצריך לעשות. אני אומר: צדקה עשה אתנו הקדוש-ברוך-הוא, מישהו אומר: אולי טעות, ואיכשהו ראש הממשלה שרון אמר: עצרו את הסוסים האלה. מה, השתגעתם? נפזר את המניות, לאן הן ילכו? מה יקרה אתן? והעסק מת. אחר כך היתה ועדת דודו מילגרום וכן הלאה. אני לא רוצה להאריך בעניין.
+
+ואגב, אני כבר אומר פה: אני לא הולך להצביע נגד החוק הזה, אבל אני שואל את השאלה המהותית: מה מפריע לממשלת ישראל שיישאר בנק אחד, בנק לאומי, בלי שאחד מהאנשים החזקים במשק ישתלט עליו? אחר כך נקיים פה דיון על הריכוזיות. ואחר כך, בדיון על הריכוזיות, מי שירצה להשתתף בו, נדון האם זה טוב שיש בעלות צולבת. מישהו מחזיק נכס פיננסי ונכסים ריאליים – אתה בוועדה שלך ראיתם גם – ופתאום נוצרה בעיה.
+
+אומרים לי: עדיף שלטון של בעל שליטה על שלטון פקידים. פעם זה היה גליה מאור ואיתן רף, ועכשיו זה גליה מאור ודוד ברודט ודירקטוריון נבחר.
+
+אגב, בוויכוח ההיסטורי הגדול – – 
+
+
+ נראה לי, שאתה בכל זאת רוצה שתי דקות נוספות.
+
+
+ אני כבר מסיים.
+
+
+ אוקיי.
+
+
+ – – בכל זאת היתה לנו, אדוני שר האוצר לשעבר, חלקת מבחן. שני הבנקים הגדולים התנהלו בשני פורמטים שונים: האחד פרטי עם גרעין שליטה, עם בעל-הבית, והשני, ישמור האל, ציבורי או סמי-ציבורי. התוצאות לאורך השנים שבהן מדובר מובהקות. מובהקות. אז למה צריך למכור עכשיו? אומרים לי: המדינה תקבל 2 מיליארד שקל ותוריד בחובות. אני מציע להם הצעה כבר במקום: במקום 2 מיליארד שקל לשנה אחת, 200 מיליון שקל כל שנה, עשר שנים. אותו דבר. לא, האידיאולוגיה – חייבים להפריט, ובשביל להפריט את זה, צריך את המנגנון שמופיע פה.
+
+
+ תודה. אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת אורון. חבר הכנסת שטרית, ואחר כך אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה. שלוש דקות, אדוני. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מאחר שהצעת החוק מעלה את הנושא של גרעין שליטה והיכולת למנות דירקטורים, ההצעה מציעה לפסול את האפשרות ששני אנשים שיש להם מניות של בנק, שביחד יכולים לחבור למנות דירקטור – לפסול מהם את האפשרות הזאת, כיוון שזה ייצור מצב שמאחר שלאף אחד מהם אין 10% מהמניות, כי הם לא מקבלים היתר מהנגיד – שלא יהיה מצב ששני בעלי 5% יחברו ביחד וימנו דירקטור, חלילה וחס, מטעמם, בלי היתר של הנגיד. 
+
+ אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש: אני קצת תוהה על הממשלה ועל עמדותיה בעניין זה. להווי ידוע שהממשלה עשתה את חוק החברות החדש, שקובע: אקוויטי שווה לזכות הצבעה, שאנשים צריכים לקבל זכות הצבעה לפי האקוויטי שלהם, ובצדק, מן הדין ומן הצדק, ועל זה היו דיונים רבים בכנסת, שאנשים, לפי כמות האחזקות שלהם יהיה להם כוח הצבעה. וראה זה פלא – בנק לאומי הוא דוגמה קלאסית איך המדינה מטרטרת בן-אדם שמחזיק 9.9% מהמניות של בנק לאומי – ואני מדבר על שלמה אליהו, שנלחם הרבה מאוד שנים כדי לקבל זכות למנות דירקטור בבנק. יש לו 10% מהבנק, והמדינה מחזיקה גם כן 10%. היא ממנה את כל הדירקטורים, לו אין מה לומר. אם זה צדק אני לא יודע מהו צדק כלכלי. 
+
+ אני חושב שזאת התעמרות בשוק הפרטי וביכולת של אנשים להשקיע במדינת ישראל. איזה סיבה יש למדינה להגיד לדירקטור, לאדם שמחזיק 10% כמעט ממניות הבנק, שהוא לא קיבל היתר, מבחינתו, למנות דירקטור. וראינו, אגב, את מה שהתרחש בתקופה של מינוי היושב-ראש החדש של בנק לאומי והדירקטורים החדשים, כיצד המדינה, בתרגילים על תרגילים, מנעה מינוי דירקטורים על-ידי אנשים חיצוניים, שיש להם החזקה במניות לא פחות מהמדינה, בכוח השלטון. אני חושב שזה פסול, ואני חושב שהמדינה צריכה לשחרר את עצמה מניהול בנקים. בעניין הזה אני לא מסכים עם חבר הכנסת אורון. 
+
+
+ הוא הציע רק בנק אחד להשאיר, אני חושב. 
+
+
+ כבר לא נשארו בנקים אחרים בידי המדינה חוץ מבנק לאומי. אני מציע שגם את הבנק הזה המדינה תמכור, ובצדק. המדינה לא צריכה להחזיק בנקים. שייתנו לשוק הפרטי לפעול באופן חופשי, יוציאו את המניות למכרז, יקנה אותו מי שיש לו את כמות הכסף הגדולה ביותר, אחרי שייבדק על-ידי בנק ישראל, יראה שהוא כשיר לנהל בנק, וייתנו לשוק הפרטי לעבוד. 
+
+אני רוצה לומר לחברי הכנסת, בעולם כולו חברות ענק, אתם יודעים מי מנהל אותן? אנשים שמחזיקים 0.5% מהמניות של החברה, כי זה החלק הכי גדול בחברות גדולות כמו "ג'נרל מוטורס" ואחרות, אז עדיין זה מתנהל, אבל שם לא יכול לקרות מצב שמנהלי החברות ימשכו שכר של מאות מיליונים כשהחברה פושטת רגל, כי אז המניות שלהם נופלות לרצפה. רק בארץ זה אפשרי, ולצערי גם פה, אדוני היושב-ראש, הממשלה התנגדה להצעת חוק שלי להגביל את שכר הבכירים אם החברה שלהם לא מרוויחה, ששכרם יהיה מותנה ברווח ובחלוקת דיווידינדים לבעלי המניות. אז יש הצדקה למנהל להגיד: אני מצליח, החברה שאני מנהל עושה כסף, לכן גם מגיע לי תגמול ראוי. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ לכן אני חושב שהמדינה בעניין הזה טועה, ואני קורא לממשלה להפסיק להתעמר בשוק הפרטי, ולתת להם אפשרות – אכן – למנות דירקטורים. 
+
+
+ אני מאוד מודה לך. תודה, חבר הכנסת שטרית.
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011 – קריאה ראשונה. בבקשה. 
+
+ההצעה להעב��ר את הצעת חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, לוועדת הכספים נתקבלה. 
+
+
+
+ 24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, עברה בקריאה ראשונה, והוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק, לפי תקנון הכנסת, היא ועדת הכספים. הדיון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית עובר לוועדת הכספים. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/556).]
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 11), התשע"א–2011 – קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק סגנית השר גילה גמליאל, חברת הכנסת גילה גמליאל, במקום שר המשפטים. בבקשה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מטרתו של החוק המוצע לייעל את מנגנון הגבייה ולספק כלים נוספים למרכז לגביית קנסות. הכלים הקיימים כיום בידי המרכז לגביית חובות אינם מספקים מענה הולם להתמודדות עם חייבים המשתמטים מתשלום חובותיהם. 
+ 
+הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ימונה רשם מרשמי ההוצאה לפועל, אשר יוענקו לו ביחס לחייבי המרכז לגביית קנסות הסמכות להטיל הגבלות מסוימות על חייבים והסמכות למנות כונס נכסים, בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל; הגבלות כגון הגבלת החייב מלצאת את הארץ, הגבלת חייב מלקבל או להחזיק דרכון ישראלי או רשיון נהיגה, והגבלתו מייסוד תאגיד.
+
+ההגבלות האמורות יוטלו תוך איזון עם הזכויות של החייבים, ובהתקיים התנאים המצטברים שלהלן: החוב הפסוק או החובות הפסוקים – במצטבר – של החייב עולים על 5,000 ש"ח; חלפה שנה מיום שהומצאה לחייב דרישה נוספת לתשלום בהמצאה מלאה; החייב לא הגיש בקשה לפריסת חוב, דחיית מועד תשלומו או הפחתת תוספת פיגורים, או שבקשתו נדחתה, או שהחייב לא עמד, ללא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו.
+
+ נוסף על כך מוצע להחליף את ההסדר הקיים כיום בחוק המרכז, שלפיו מנהל המרכז רשאי לפנות לבית-משפט שלום לצורך מינוי כונס נכסים לנכס של החייב ולקבוע כי במקרים המתאימים יהיה אפשר לפנות לרשם המרכז בבקשה למנות כונס נכסים, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים – במצטבר – עולים על 50,000 שקלים. על הליך כינוס הנכסים יחולו ההוראות החלות על כינוס נכסים בהוצאה לפועל, בשינויים המחויבים.
+
+ אנו תקווה כי הכלים האמורים ישפרו את מנגנוני האכיפה והגבייה ויספקו מענה הולם להתמודדות עם השתמטות החייבים מתשלום החובות למדינת ישראל.
+
+ לפיכך אבקש מחברי וחברות הכנסת הנכבדים והנכבדות לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה, ולהעבירה להכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+
+ תודה. אני מאוד מודה לך, סגנית השר חברת הכנסת גילה גמליאל. חבר הכנסת יעקב כץ – לא נמצא; חבר הכנסת אורי אריאל – לא נמצא. חבר הכנסת שטרית, פשוט – חבריך נרשמו, אך אינם נמצאים, אז אתה עולה במעלה הרשימה. 
+
+
+ אולי שיישאר למעלה וזהו?
+
+
+ לא לא. שלוש דקות, בבקשה. אדוני השר פלד, אני מאוד מודה לך על הרעיונות.
+
+
+ הם ממהרים הביתה, יוסי. 
+
+
+ לא, אנחנו בסך הכול בקריאה ראשונה. אחר כך יהיו הסתייגויות בקריאה שנייה ושלישית.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני תומך בהצעת החוק, אבל אני בכל זאת עולה לדבר, כיוון שאני הייתי היוזם של השינוי והמהפכה בהוצאה לפועל, בתור שר המשפטים, ב-2001.
+
+
+ אני מודה, אני הייתי אז יועצו. 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ הוא באמת האחראי למהפכה. 
+
+
+ והחוק הזה עבר קריאה ראשונה בכנסת, ולצערי מת, עד שחזרתי שוב למשרד המשפטים, להחליף את רמון, ואז שוב הבאתי אותו לקריאה ראשונה בכנסת, ועבר, והפעם באמת ��חוק התקדם בוועדה והגיע למה שהגיע, ואני רוצה לומר כמה דברים לגבי העניין הזה. 
+
+המטרה בכל הרעיון של החוק, שאני יודע שהרבה נלחמו נגדו, היא להפסיק את גן-העדן לחייבים שיש במדינת ישראל. היום גם זה אבסורד, שיש מצב בהוצאה לפועל שאדם יכול להגיע מחוב של 4,000 שקל – ואני מדבר על תיקים אמיתיים – לחוב של 4 מיליארד שקל. מדוע? מכיוון שבבתי-משפט, הרשמים של ההוצאה לפועל היו חותמים אוטומטית על כל הוצאה לפועל; גם אם יש בה 100% ריבית ליום, הם מאשרים. אז אוטומטית החוב קופץ וקופץ, וברור שאף אחד לא יכול לגבות את הכסף הזה. 
+
+נודע לי אז, אדוני היושב-ראש, לתדהמתי, שיש יותר ממיליון תיקים פתוחים בהוצאה לפועל, עם חוב מצטבר שעלה על טריליון שקל. זה הרי טירוף. ועכשיו, מי נהנה מהעניין? כל עורכי-הדין, בתי-המשפט, רשמים של העיקולים, מחסנים של העיקולים, והדבר הוא אבסורד. נגיד שאדם חייב למישהו 5,000 שקל, והוא לא שילם, ופונים להוצאה לפועל ומעלים את החוב עוד ועוד, מגיע ל-100,000 שקל. הוא לא יכול לשלם. שולחים לו רשם. הרשם עובד בית-המשפט, שהיה כותב: הייתי בבית, בדקתי, יש לו טלוויזיה, ומחשב, ומקרר, ואת זה הוא מציע לעקל. הרשם עולה כסף, על שליחת הפקיד הזה – נותנים לו משכורת נוספת, ומחייבים – יעני – את החייב, שהוא ישלם, אבל הוא לא יכול לשלם את החוב המקורי. אחריו מביאים מעקל, שאמור להוציא את הציוד מהבית בכוח. גם זה עולה כסף. הקבלן הזה – גם את זה מחייבים כאילו את החייב, אבל לחייב אין כסף. הוא לא יכול לשלם, הרי, גם את זה. 
+
+בסדר, באו, לקחו את המקרר, את הטלוויזיה, הלכו למחסן. האיש נשאר בלי מקרר, בלי טלוויזיה, אבל הוא לא משלם את החוב, כי הוא לא יכול לשלם. אין לו כסף. זה לא הועיל לאף אחד שום דבר, במיוחד שהסכומים היו ענקיים. מה הרעיון בתיקון? הרעיון בתיקון הוא שלא יהיו רמאים. הרי למה אנשים פעלו בצורה כל כך אגרסיבית? כי החייב היה אומר: אין לי כסף לשלם, ובא לבית-משפט ואומר: אדוני השופט, אין לי. והשופט לא יכול לדעת אם יש לו או אין לו. הוא עושה לו תחקיר, אבל הוא אומר: אין לי, אני מסכן, לא מרוויח כלום, אני מובטל, אין לי במה לשלם. השופט אומר: פושט רגל, תשלם 100 שקל לחודש על חוב של מיליון שקל. הוא בחיים לא יגמור את זה. 
+
+החוק בעצם יוצר כלים בידי המרכז לגביית קנסות לפעול נגד החייב בצורה כזאת, שהוא רשאי להיכנס לכל מאגרי המידע. אדם לא יכול להגיד: אין לי כסף, אם מוצאים שחשבון הפלאפון שלו לחודש הוא 1,000 שקל, ואם מוצאים שהוא מחזיק רכב שהעלות שלו חצי מיליון שקל. הוא לא יכול להגיד: אני מסכן ואין לי כסף לשלם. אז מצד אחד בודקים את החייב – לראות באמת שחקירת האמת תהיה אמת, אם יש לו יכולת לשלם או אין לו יכולת לשלם, כי אם יש לו, אין סיבה שלא ישלם. 
+
+
+ תודה, אדוני. 
+
+
+ אני מסיים כבר – ב. החוק גם נוקט אמצעים נגד אנשים שיש להם יכולת לשלם והם לא משלמים. הוא יכול לעכב את יציאתם מהארץ, הוא יכול למנוע מהם לקבל רשיון; המון דברים אחרים הוא יכול למנוע מהם ולפעול נגדם. אבל מצד שני הוא עוזר גם לאנשים שחייבים להם כסף לקבל את הכסף שלהם, מדוע? כי ההוצאה לפועל היום, על-פי החוק, יכולה לפעול בעצמה, לא באמצעות עורך-דין, לגבות חובות עד 50,000 שקל. 
+
+עכשיו, תראו את ההבדל: אם אדם חייב 5,000 שקל ובאה אליו ההוצאה לפועל ואומרת: שמע, אתה חייב את הכסף? הוא אומר: כן. אז תשמע, נגיע אתך להסדר, תשלם 5,000 שקל ועוד 100 שקל. האיש ילך לשלם, אבל אם אומרים לו: תשלם 100,000 שקל במקום 5,000, בח��ים הוא לא ישלם. הרעיון הוא ליצור מצב שההוצאה לפועל תפעל ותגבה כסף בעבור אנשים שחייבים להם כסף, אבל לא בעלויות ענקיות שהיו בעבר. 
+
+ אני שמח שהחוק הזה אכן מתקדם. החוק הזה, כמו שאני התרשמתי מהנתונים שכתובים בו, מסמיכים פה בעצם את הרשמים לעשות הרבה מאוד פעולות שבעבר השופט היה עושה. זה מזרז תהליכים, מקל, ואני מקווה באמת שזה יביא למצב שבו אנשים לא יהיו חייבים, או שהחובות האלה יצטמצמו למינימום. 
+
+
+ תודה. אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת שטרית. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחר כך – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ואחר כך אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת זאב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התורה אומרת: וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך. אחר כך: אל תיקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלוהיך וחי אחיך עמך. את כספך לא תיתן לו בנשך ובמרבית לא תיתן אוכלך. זאת אומרת, המבחן של האדם בזמן שיש לו חבר שנמצא במצוקה, ונותן לו הלוואה, לא לקחת ממנו נשך ואת הריבית. ואחרי זה כתוב: וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד. 
+
+ מורי ורבותי, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם: החוק הזה הוא חוק בעייתי ביותר מבחינה חברתית. אומנם, חבר הכנסת מאיר שטרית עשה מזה איזה חוק כל כך חשוב, איזה רעיון גאוני שלו באותה תקופה. מה החוק הזה בא ואומר? החוק הזה בא ואומר: נותנים היום יותר כוח לעקל את הנכסים של אותם מסכנים, של אותם חייבים. ואני רוצה לומר לכם: היום האכזריות כלפי החייבים. לדוגמה, אנשים שחייבים ארנונה, למשל, ונכים שמקבלים קצבת נכות, בגלל ההוצאה לפועל באים ולוקחים להם את אותה קצבה ואין להם לחם לאכול בבית. זה מעשים בכל יום. מה אנחנו אומרים? מעבר לקצבת נכות שלוקחים מאותם הנכים, גם אפשר לעקל את הבית שלהם. אם זה מעל 50,000 שקל, יש רשם מיוחד לנושא הזה. אני לא חושב שהנושא הזה יעמוד במבחן חברתי. הוא בעייתי ביותר. 
+
+ אני מאמין שהנושא הזה יבוא לוועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם. אני מאוד מבקש ממך ואני פונה אליך. סליחה, דוד רותם, אני מבקש ממך, ידידי, את הנקודה הזאת אני מעלה כי אני יודע על הרבה מקרים של נכים, שלקחו להם את קצבת הנכות מפני – – 
+
+
+  – – – 
+
+
+ – – שהיו חייבים ארנונה. 
+
+
+ חבר הכנסת רותם, זה יבוא לוועדה והוא יגיד את זה ואז תענה לו. 
+
+
+ אתה יודע מה? גם הצעת החוק שהבאתי לוועדת השרים והשבוע זה ירד, לצערי הרב, בעניין הקנסות, שלא יוכלו הפקחים לקנוס נכים שחונים בחניות ציבוריות אסורות והמשטרה תקנוס – ביקשתי שזה יעבור למשטרה ולא לפקחי העירייה, והממשלה דחתה. אני רוצה לומר לך שיש כ-5,000 נכים בכיסאות גלגלים שבגלל חוב על דוח חנייה הגיעו למצב שבאו לעקל להם גם את הבית. אז לא לזלזל. גם את הרכב עיקלו להם, את הרכב של הנכות שיש להם. רכב נכים. 
+
+
+ אי-אפשר לעקל את הרכב. אי-אפשר. 
+
+
+ אי-אפשר? אני אומר לך שזה קיים. 
+
+
+ תודה. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ אני אומר לך שזה קיים, ואם זה לא היה קיים אותה קבוצה של נכים לא היתה פונה אלי להעביר את החוק, לא היו מתחננים לשר לביטחון פנים שבכל זאת יסכים לקחת את זה תחת חסותו. 
+
+
+ תודה. אני מאוד מודה לך. תודה לך. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה; אחרון הדוברים, ואחר כך אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כמעט מפתה אותי לדבר על העניין הזה עצמו, כי הייתי במבנה של ההוצאה לפועל, ולפי המבנה העשוי שיש והעושר שנשקף משם, למדתי על ההתנהלות של המקום הזה, על אף החשיבות של ההוצאה לפועל, ולא פעם צריך להציל עשוק מיד עושקו. 
+
+ אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר, לא פחות חשוב, שאני חושב שמטריד רבים רבים מהציבור בישראל, במיוחד לאור תוכנית ששודרה בטלוויזיה, אם אינני טועה בסוף השבוע שעבר, כפי שקיבלתי מהמון המון אנשים, תוכנית ששודרה ב"מבט שני" באחד מערוצי הטלוויזיה, אינני בקי בזה, וסקרה את משפטו של זדורוב, מי שהורשע ברצח תאיר ראדה. 
+
+לא פעם עליתי פה על הבמה ושאלתי שאלה נוקבת, ואני עדיין מחכה לתשובה ממישהו שייתן תשובה על הדבר הזה: לפני שש-שבע שנים נרצח החייל אולג שייחט. נמצאו רוצחיו, שחזרו את הרצח. שחזרו את הרצח. אני אומר שוב – הם שחזרו את הרצח. היתה להם טעות קטנה, הם אמרו שהם ירו בראש והוא נמצא ירוי במקום אחר או משהו כזה, אבל זה לא הטריד את מנוחתו של השופט, כמובן לא את מנוחתם של התובעים, שהיו צריכים בסופו של דבר להשיג את התיק, והנאשמים או החשודים נשלחו אחר כבוד למאסר עולם. תשעה חודשים עברו והתמזל מזלם של אותם "רוצחים" ונמצאו הרוצחים האמיתיים. בשקט-בשקט נפתחו דלתות בית-המאסר ואמרו לרוצחים ששחזרו: לכו הביתה. ואמות הספים לא הזדעזעו, שאנשים חפים מפשע, בגלל הודאת עצמם, ישבו במאסר עולם. 
+
+ויש תחושה, ויותר מתחושה, שמה שנעשה במשפט זדורוב זה אותו העניין בדיוק. מדובר בבדלי ראיות חסרי בסיס המבוססים על הודאה עצמית. 
+
+
+ למה לא הגשת הצעה דחופה לסדר-היום? 
+
+
+ הנושא הזה כבר עלה כמה פעמים, וחברת הכנסת מרינה סולודקין מעלה את הנושא הזה בצורה מאוד מאוד מכובדת. 
+
+
+ בהחלט נושא חשוב. 
+
+
+ וזה חשוב מאוד. 
+
+
+ בהחלט. נכון. 
+
+
+ ואני חושב שהתוכנית השנייה של "מבט שני", שתשודר השבוע ביום רביעי, כפי שקיבלתי דיווח, תחשוף נקודות נוספות. ואני חושב שאנחנו לא יכולים לישון בלילה, וזה לא קשור אם זה יהודים, ערבים, גויים. משפט עוול גורם לכך שהשמש לא תזרח בבוקר. תודה רבה. 
+
+
+ אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת בן-ארי. אם אינני טועה, התוכנית הזאת, שאתה מדבר עליה, היתה בערוץ הראשון. 
+
+אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 11), התשע"א–2011, בקריאה הראשונה. נא להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 11), התשע"א–2011, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 
+
+
+
+ תודה. בעד – 15, אין מתנגדים, ונמנע אחד. ההצעה עברה בקריאה הראשונה והיא מועברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/556).]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה האחרונה על סדר-היום: הצעת חוק החברות (תיקון מס' 14) (ייצוג בני שני המינים בדירקטוריון חברה ציבורית), התשע"א–2011. תציג את הצעת החוק סגנית השר, חברת הכנסת גילה גמליאל. בבקשה, גברתי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפניכם היום תיקון לחוק החברות הציבוריות, שעניינו הגדלת ייצוגן של הנשים בדירקטוריון של חברות ציבוריות. החוק היום קובע כי אם בעת מינוי דירקטור חיצוני בחברה ציבורית, כל חברי הדירקטוריון הם בני אותו מין, החברה תמנה דירקטור חיצוני שהוא בן המין השני. מטרת הסעיף בחוק היתה שיפור הליך בחירת הדירקטורים והכוונת החברה לבחינת מלוא מאגר הכשרונות בציבור. המצב בפועל, שעל-פי-רוב בעל ובעלת השליטה ממנים בחברה דירקטוריות שהן בנות המשפחה שלהם או שהם פשוט בעלות תפקידים בחברה. המצב הזה הביא לכך שנשים רבות, ברוכות כשרונות וראויות, כלל לא מסוגלות לפר��ץ את תקרת הזכוכית ולהגיע למוקדי קבלת ההחלטות.
+
+התיקון המוצע היום בחוק, כבוד היושב-ראש, מוסיף ומדגיש כי כאשר ממנים דירקטור חיצוני, אין להתחשב בבעלי שליטה או במקורבות אליהם. וכתוצאה מכך, תמיד תהיה אשה אחת לפחות, שהיא ממאגר הכשרונות של הציבור.
+
+ כשנכנסתי לתפקידי – – –
+
+ סגנית השר, יש לי שאלה.
+
+
+ בתום דברי.
+
+
+אם יורשה לי – – –
+
+
+ בתום דברי.
+
+
+בסדר. זה לא שעת – – –
+
+
+ אני אגיד לך למה.
+
+אולי אני אענה לך בדברי, אז חבל.
+
+
+נא להמשיך. אדוני, זו לא שעת שאלות לסגנית השר.
+
+
+כשנכנסתי לתפקידי כסגנית שר לקידום נשים, צעירים וסטודנטים במשרד ראש הממשלה, שמתי לעצמי למטרה לדאוג שכמה שיותר נשים יגיעו למוקדי קבלת ההחלטות בממשלה, בכנסת, בשלטון המקומי ובמגזר העסקי. המטרה הזאת הוצבה מתוך אמונה כי ריבוי נשים במוקדי קבלת ההחלטות ישפיע לטובה על השיח הציבורי ועל התפקוד של הגופים שבהם הן נמצאות. חשוב לציין כי נוסף על כך, נוסף על השאיפה לשוויון, שילוב נשים בתפקידים מובילים משרת מטרות חשובות לא פחות. הרצון ליצירת מאגר כשרונות רחב – כדי לקדם את הכלכלה. חשוב שנושאי משרה בעסקים מובילים ייבחרו מתוך מאגר כשרונות רחב ככל האפשר ולא רק מתוך מעגל גברי מסורתי של שיטת "חבר מביא חבר", מה שלצערי קורה היום בפועל.
+
+יש הפוטנציאל של החשיבה הקבוצתית. בדירקטוריונים הומוגניים, המורכבים מדירקטורים בעלי רקע וניסיון שווים, יש חשש ממשי לחשיבה קבוצתית. גיוון מגדרי עשוי לתרום לדיון פורה יותר בדירקטוריון. הבנת הלקוח – נשים מייצגות נתח גדל והולך של הצרכנים בשוק. דירקטוריונים מגוונים מבינים טוב יותר את הצרכן. אם אנו מסתכלות ומסתכלים על שוק עבודה תומך משפחה, יש לשאוף לשוק עבודה תומך משפחה, מה שיתאפשר רק כאשר יהיה מגוון מגדרי בקרב מקבלי ההחלטות, גיוון שיאפשר להבין את הצרכים הייחודיים של בעלי המשפחות.
+
+במקומות רבים בעולם כבר ננקטו מזמן יוזמות חקיקה שונות אשר מטרתן לשלב נשים בדירקטוריונים, לא רק מתוך דאגה לשוויון אלא על מנת לשפר את ביצועיהן הכלכליים של החברות. זה עשור הנושא עולה מדי פעם בכנסת ישראל ולצערי תמיד נתקל באטימות מוחלטת. 
+
+מתוך הפקת לקחים מניסיון העבר החלטתי הפעם ליצור פורום רחב אשר יגיע להסכמה על נוסח מוצע, ורק לאחר מכן להעלות את התיקון להחלטת הכנסת. בפורום השתתפו נציגי משרד המשפטים, נציגת הרשות לניירות ערך, עמותת כ"ן, שדולת הנשים, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האשה, רואת-החשבון איריס שטרק, שיזמה את הנושא. ד"ר לאה פסרמן-יוזפוב מהקריה האקדמית אונו ואיגוד החברות הציבוריות. ישבנו על המדוכה והצלחנו להגיע למסקנות, וזאת גם הזדמנות להודות לכל אחת ואחת מהנשים הללו על תרומתן לתיקון החוק. תודה אישית נוספת לשר המשפטים יעקב נאמן על שיתוף הפעולה.
+
+התיקון המובא לכאן הערב מקובל על כל אלה שהוזכרו לעיל. הוא מייצג הסכמה רחבה שנוצרה במהלך מפגשים ודיונים רבים במהלך כל השנה האחרונה. הנוסח הזה מאזן בין הרצון לקדם ייצוג הולם לנשים לבין הניסיון לאפשר חופש לחברות במינוי הדירקטורים שלהן. בעבר, גם בחברות הממשלתיות היה תת-ייצוג לנשים. כיום, לאחר שתוקן החוק, ובנוסף, התווספה החלטת ממשלה אשר הגדירה 50% כיעד לייצוג נשים בחברות הממשלתיות, נשים היום מהוות 43% מכלל הדירקטורים בחברות הממשלתיות. בנוסף, הקמנו מאגר של נשים, שלהן פוטנציאל להיות חברות דירקטוריון, על מנת שברגע שהחוק יקודם, יהיה מאגר מוכן לכלל בעלי ובעלות השליטה של החברות הציבוריות של נשים איכותיות, שיכולות לבוא ולממש את הפוטנציאל שלהן כחברות בדירקטוריונים השונים.
+
+אני סמוכה ובטוחה כי תיקון זה לחוק יוביל למהפכה חיובית גם בדירקטוריונים של החברות הציבוריות לא רק בפן של הייצוג הנשי אלא גם מבחינת תפקוד הדירקטוריון והחברה. כל המחקרים בעולם מעידים על כך שככל שיש יותר נשים בדירקטוריונים של חברות, התפוקות של אותן חברות טובות יותר. בסופו של תהליך, אני מאמינה, כי לתיקון החוק הזה תהיה השפעה חיובית לא רק על מעמדן של נשים במדינת ישראל אלא גם, ובעיקר, על תפקוד ושגשוג המשק הישראלי. אני מודה לכם.
+
+
+ תודה רבה לך, גברתי. שניים נרשמו – חבר הכנסת בן-ארי ואחר כך חבר הכנסת דוד רותם – ואחר כך נעבור להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
+
+
+ – – –
+
+
+את עוד לא נרשמת. עליזה עוד לא נרשמה לדיבור. שמעתי – – –
+
+
+ אבל היא לא מפסיקה לדבר.
+
+
+ ממתי עליזה צריכה להירשם?
+
+
+אבל לא פה. אבל לא כאן. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השעה היא 19:30, ובשעה הזאת בבתים עם ילדים משכיבים את הילדים לישון. בבתים רבים יש שוויון בין המינים – – –
+
+
+ אתה רוצה לקרוא שיר ערש?
+
+
+ אני רוצה לקרוא שיר ערש, כן, בהחלט. זאת היתה הכוונה שלי ולא בציניות. יש שוויון בדרך כלל בין המינים: אחד עושה מקלחות, השני את ארוחת הערב. אבל יש אזור אחד בארץ שבשעה הזאת, עכשיו, מכוונים את הילדים לכיוון הממ"ד. ילדים מפוחדים שכבר מרטיבים כמה לילות מבקשים שוב לישון בחדר יחד עם ההורים, בחדר הממ"ד, ולהצטופף שם. לפני כמה שנים היתה פה ממשלה וחברי כנסת שהובילו לאסון לאומי והקימו כאן מדינת מחבלים על צווארה של מדינת ישראל, על בתיהם של אזרחי ישראל. ומדי פעם יש שקט, ומדי פעם יש טפטופים. אבל אני רוצה לומר לכם, כדי שילדים יפחדו לא צריך הרבה. רבים מחברי, כולנו מגדלים ילדים ויודעים שמספיק שילד בן שנתיים רואה תרנגול שהוא לא ראה קודם כדי שיפרוץ בבכי בלתי מובן לחלוטין למשך שעות. קל וחומר כשנופלים טילים בסמיכות אליו, כשיש פחד בסביבה ואין ועדת חקירה. 
+
+ כשהאנשים האלה מגיעים לכל מיני אזכרות, אף אחד לא צועק עליהם וצורח עליהם. זה לא אולי הם אשמים. הם אשמים. הם הביאו לאסון הזה. ולא רק שהם לא מכים על חטא, הם מובילים אותנו לאסון נוסף. לא נשלוט על עם אחר, אומר פה האיש החכם מהממשלה, הידוע – לא מוכר שעם שולט על עם אחר 43 שנה. תלמד היסטוריה. יש עמים ששולטים עליהם הרבה יותר מ-43 שנה, וחוץ מזה שאין פה עם. אין פה שום עם. לא היה עם פלסטיני, ולא יהיה עם פלסטיני, ולא נמציא פה יש מאין.
+
+ אבל מה אתה רוצה, בכוח הקמת מדינת מחבלים אחת, להקים מדינת מחבלים נוספת? שלא רק תושבי אשדוד וצפונה יצטרכו ערב-ערב להתמודד עם התינוקות ועם הילדים, עם הפחדים שלהם, אלא גם תושבי כפר-סבא וראשון-לציון ובת-ים? 
+
+אז מתי נתפכח ונבין שקודם כול – לפני העניין של שוויון בין המינים, והוא חשוב – האחריות שלנו כלפי ילדינו תהיה אחריות. תודה רבה.
+
+
+ תודה. אני מאוד מודה לך. בבקשה, חבר הכנסת דוד רותם. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי סגנית השר, אין ספק שהצעת החוק הזאת מבוססת על רעיון מצוין. מי כמוני, שאני הכתרתי – קיבלתי יושב-ראש אצלי בבית, וזה אשתי – אז לא צריך בשביל זה חוק. 
+
+
+ אתה הכתרת אותה או – – –
+
+
+ לא, לא. היא אישרה לי – – –
+
+
+ אישרה לך להיכנס הביתה.
+
+
+ להיכנס הביתה. 
+
+ ��בל אני, יש לי בעיה משום שיש לי הרגשה שהממשלה לא מתאמת בין החוקים שלה. אני עומד להצביע בהכנה לקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק החברות (תיקון מס' 12) (ייעול הממשל התאגידי). על-פי הצעת החוק הזאת, בכלל הדירקטורים החיצוניים ייבחרו על-ידי המיעוט, זאת אומרת אלה שאינם בעלי השליטה. יהיה צריך 51% מבעלי המיעוט כדי לבחור דירקטור חיצוני. איך אפשר להכתיב למיעוט את מי הוא יבחר לדירקטור? אז אם אתם אומרים "זה לא יהיה מישהו שקשור לבעל השליטה" – אז החוק הזה כבר פותר את הבעיה. אבל אם אתם רוצים להבטיח שיהיו נשים – זה לא פותר את הבעיה, כי תהיה סתירה בין שני החוקים. 
+
+
+ אני אענה. אין סתירה. 
+
+
+ לכן, אני חושב שעם כל הברכות שנתת למשרד המשפטים ולכולם – אני לא בטוח שהם תיאמו בין החוקים. תודה רבה.
+
+
+ אני אענה על זה – – –
+
+
+ טוב, תטפל בזה בוועדה שאתה עומד בראשה. את רוצה להשיב, בבקשה. אחר כך אנחנו נעבור להצבעה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, עוד מעט נצטרך חוק שגם הגברים – – – להם זכות בדירקטוריון.
+
+
+ אבל תחכה עוד שנתיים. 
+
+
+ בבקשה, גברתי סגנית השר.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שוב, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דודו רותם, הערת כאן נקודה חשובה וניתן את ההסבר עליה. השינוי שעבר בוועדת החוקה ומוצע לקריאה שנייה ושלישית מדבר על כך שהמיעוט שדיברת עליו יקבל מבעל, בעלת השליטה את ההמלצות והם יצטרכו לאשרר את אותן המלצות, ולא סיטואציה אחרת. ומכיוון שכך, הדרישה היא שבעל השליטה לא יוכל להציג מי מבין מקורבי או מקורבות המשפחה או עובדת אצלו, ועל כן זה נותן עדיין את המענה. 
+
+אני מודה על ההערה, ורוצה לציין שאת החוק אני מבקשת להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה.
+
+
+ ודאי. גם לפי התקנון, הוועדה המוסמכת היא ועדת החוקה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק החברות (תיקון מס' 14) (ייצוג בני שני המינים בדירקטוריון חברה ציבורית), התשע"א–2011 – קריאה ראשונה. בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 14) (ייצוג בני שני המינים בדירקטוריון חברה ציבורית), התשע"א–2011, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+
+ ובכן, בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה להכנה לקריאה השנייה והשלישית לוועדת חוקה, חוק ומשפט.
+
+
+
+
+ הודעה לסגן מזכירת הכנסת. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 182), התשע"א–2011, שהחזירה ועדת הכספים. 
+
+כמו כן, הנני מתכבד להודיע כי חבר הכנסת אילן גילאון מבקש להסיר את שמו מהצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הלוואה והשתתפות בהחזרי משכנתה ברכישת דירה באזור פיתוח), התש"ע–2010, שמספרה פ/2542/18. תודה.
+
+
+ אני מודה לך, המזכיר.
+
+ובכן, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ו' בשבט תשע"א, 11 בינואר 2011, בשעה 16:00. לילה טוב. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 19:35.
+