diff --git "a/19220/raw.transcript.txt" "b/19220/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/19220/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,2007 @@
+ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
+
+ 
+תוכן העניינים
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
+מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4
+הצעות סיעות קדימה, העבודה–מרצ וחד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 6
+1. העמקת הפערים החברתיים והמשך הפגיעה במעמד הביניים ובשכבות החלשות; 6
+2. אוזלת ידה בתחום המדיני, החברתי והכלכלי; 6
+3. האיומים במלחמה מצד שרים בממשלה 6
+אריה ביבי (קדימה): 7
+זהבה גלאון (מרצ): 12
+שר האוצר יובל שטייניץ: 15
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 29
+השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: 33
+מגלי והבה (קדימה): 37
+נסים זאב (ש"ס): 38
+שלי יחימוביץ (העבודה): 42
+משה גפני (יהדות התורה): 44
+מוחמד ברכה (חד"ש): 50
+אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 54
+אריה אלדד (האיחוד הלאומי): 55
+אורי אורבך (הבית היהודי): 56
+חנין זועבי (בל"ד): 57
+אופיר אקוניס (הליכוד): 59
+שר האוצר יובל שטייניץ: 63
+הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 7) (תיקון), התשע"ב–2012 68
+אלכס מילר (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 69
+הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 38), התשע"ב–2012 71
+שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: 72
+ישראל אייכלר (יהדות התורה): 73
+הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 23) (פינוי פסולת בניין), התשע"ב–2012 75
+השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: 76
+ישראל אייכלר (יהדות התורה): 78
+דב חנין (חד"ש): 79
+מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): 81
+נסים זאב (ש"ס): 82
+השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: 87
+הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 88
+יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת): 88
+הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 23) (זכאי שבות), התשע"ב–2012 89
+אברהם מיכאלי (ש"ס): 89
+מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): 94
+נסים זאב (ש"ס): 96
+הצעות לסדר-היום 98
+ציון יום השלטון המקומי 98
+היו"ר ראובן ריבלין: 98
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 100
+מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 100
+הצעות לסדר-היום 100
+ציון יום השלטון המקומי 100
+חנא סוייד (חד"ש): 101
+גאלב מג'אדלה (העבודה): 102
+פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו): 105
+מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): 108
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 110
+שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: 113
+ 
+
+
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, חברות הכנסת, באין שר עדיין, היום יום שני, כ' בשבט התשע"ב, 13 בפברואר 2012 למניינם, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. 
+
+ הודעת למזכירת הכנסת – בבקשה, גברתי.
+
+
+ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 135), התשע”ב–2012, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. 
+
+לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 38), התשע”ב–2012.
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 106) (חובת התקנת חיישן בטיחות), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7) (שינוי הרכב ועדת ערר וערעור על החלטותיה), התשע”ב–2012, של חברת הכנסת מרינה סולודקין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 21) (איסור הפליה בשל גיל), התשע”ב–2012, של חברי הכנסת זאב בילסקי ודב חנין.
+
+ לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/4018/18 וכלה בהצעת חוק פ/4048/18 – הצעת חוק הכנסת (תיקון – חובת פרסום מידע הנמסר בידי שדלן), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ, חיים כץ, ציון פיניאן, דב חנין ודוד אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מינוי מבקר שאיננו תושב העירייה), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על אספקת מים ושירותי ביוב), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי; הצעת חוק הקולנוע (תיקון – הצהרת נאמנות), התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת מיכאל בן-ארי; הצעת חוק הפיקוח על חקירות שוטרים והוראות לעניין מעצרם (תיקוני חקיקה), התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת אריה ביבי; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – ביטול החוק), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – חפיפה בין מועד החיוב למועד הוצאת החשבונית), התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק נציבות זכויות הילד, התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ביטול תיקון מס' 39), מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי; הצעת חוק המפלגות (תיקון – חובת רישום כמפלגה), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת יריב לוין, עתניאל שנלר ודניאל בן-סימון; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (הסדרי ראייה רחבים) (הוראת שעה), התשע”ב–2012, מאת חברות הכנסת זהבה גלאון, פניה קירשנבאום, מירי רגב ואורית זוארץ; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול תיקון מס' 98), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת חנין זועבי וג'מאל זחאלקה; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – ביטול תיקון מס' 40), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – אי-שלילת שירותים חיוניים), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת אורי אריאל, אורי מקלב, מיכאל בן-ארי וציפי חוטובלי; הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (ביטול תיקון מס' 8), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אחריות מעביד שהוא קבלן כוח-אדם בענף הבניין), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת מירי רגב ואריה ביבי; הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון – הפחתת הסכום הבסיסי למקבל אישור שקיבל החלטה על פירוק מרצון), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת רוברט אילטוב, משה גפני, דוד רותם, אלכס מילר, אברהם מיכאלי, זאב אלקין, איתן כבל, אריה ביבי, ציון פיניאן, כרמל שאמה-הכהן, פניה קירשנבאום, ליה שמטוב, רוחמה אברהם-בלילא, זאב בילסקי, דורון אביטל, חמד עמאר, משה מטלון, עינת וילף, יריב לוין, רוברט טיבייב ואמנון כהן; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – תוספת מענק לפדויי שבי קשישים), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת זאב אלקין, דוד רותם, אברהם מיכאלי, עינת וילף ויריב לוין; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – חובת גיוס), התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת מאיר שטרית; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שירות אזרחי), התשע”ב–2012, מאת חברת הכנסת עינת וילף; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – חלוקת ערכות מגן), התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת נחמן שי; הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שוטרים, התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת אמנון כהן, אורי מקלב, זאב בילסקי, דוד אזולאי, יצחק וקנין, אורי אריאל, רוברט טיבייב, יעקב כץ, דני דנון, מיכאל בן-ארי, משה גפני, כרמל שאמה-הכהן, אברהם מיכאלי, יריב לוין ומירי רגב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיעור דמי הביטוח למבוטח שאין לו הכנסה), התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק מס ערך מ��סף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת שי חרמש וציון פיניאן; הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון – תוקף הרשאה לחציבה באבן), התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת רוברט אילטוב; הצעת חוק הטבות לתאגידים בתחום השיקום והסיעוד, התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הצעת חוק וחקיקת משנה המפחיתות מתקציב רשות מקומית), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת שי חרמש וציון פיניאן; הצעת חוק העזרה הרפואית הבסיסית, התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק מזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שאינו יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת עמיר פרץ, אורית זוארץ ואחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק נציבות תלונות אסירים, התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת אמנון כהן, אורי מקלב, דוד אזולאי, יצחק וקנין, זאב בילסקי, אריה ביבי, איתן כבל, אילן גילאון, מסעוד גנאים, חנין זועבי, ישראל אייכלר, אריה אלדד, אברהם מיכאלי, משה גפני, יריב לוין, שלי יחימוביץ, דב חנין, יעקב אדרי, אורי אריאל וגאלב מג'אדלה.
+
+מסקנות הוועדה לענייני ביקורת המדינה בעקבות הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת שלמה מולה בנושא: אי-יישום דוח מבקר המדינה מס' 61ב בנושא אגף הדיג; מסקנות הוועדה לענייני ביקורת המדינה בעקבות דיון מהיר בנושא: פעולות רשויות מקומיות במגזר הלא-יהודי להגברת הבטיחות בדרכים שבתחומן, הצעת חבר הכנסת חמד עמאר; וכן מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בנושא: שביתת מורי קבלן, הצעת חברי הכנסת עינת וילף, ניצן הורוביץ, מסעוד גנאים, דב חנין, איתן כבל ואורית זוארץ. תודה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+ עדיין לא נמצא השר המשיב, שהוא סגן שר האוצר. אבל יש לפנינו שלוש הצעות – שר האוצר עצמו מגיע, בסדר. לכן נפנה להצעות אי-אמון, שלוש במספר, שיש בשבוע זה. הראשונה שבהן היא הצעת אי-אמון מטעם סיעת קדימה, שנושאה: ממשלת נתניהו מעמיקה את הפערים החברתיים וממשיכה לפגוע במעמד הביניים ובשכבות החלשות. יציג את הצעת האי-אמון חבר הכנסת אריה ביבי, שאותו אני מזמין. 
+
+הואיל ואין שר, אתה יכול לבקש ממני להכריז על הפסקה, או שאתה יכול לדבר ככל אשר יעלה על דעתך. אבל אני מודיע, אולי הממשלה לא מבינה זאת, הכנסת היא לא תוכנית כבקשתך. אם השר לא יבוא, אנחנו גם נתייחס לחוקים שהוא מבקש באותה היענות כפי שהוא מכבד את פתיחת הישיבה.
+
+ לפי החוק, על סדר-היום, סעיף ראשון הוא תמיד הצעות אי-אמון ותמיד הממשלה משיבה. ודאי שצריך להיות פה גם שר תורן. השר התורן הוא חבר הכנסת השר יובל שטייניץ, שהוא גם המשיב. זאת אומרת הוא לא בא כשר תורן, ולעומת זאת, הוא גם לא בא כשר משיב.
+
+
+ אני יכול למנות את בילסקי למשל?
+
+
+ זה לא רעיון כל כך גרוע.
+
+
+ אם זה היה על סדר-היום.
+
+
+ אותך אני אמנה כסגן.
+
+ חבר הכנסת ביבי, אתה יכול לדבר בלי שהשעון מופעל, ואני מבקש לטלפן למזכירות הממשלה.
+
+ אדוני, אני מעדיף שהשר יגיע לפה.
+
+
+ תודה רבה. אתה יכול לחכות. אני מכריז על הפסקה לחמש דקות.
+
+(הישיבה נפסקה בשעה 16:04 ונתחדשה בשעה 16:06.)
+
+
+ חבר הכנסת ביבי, כשתודיע לי שאתה מוכן אני אחדש את הישיבה. אדוני מוכן. אני מחדש את ישיבת הכנסת. רבותי, הצעת אי-אמון של סיעת קדימה שנושאה: ממשלת נתניהו מעמיקה את הפערים החברתיים וממשיכה לפגוע במעמד הביניים ובשכבות החלשות. חבר הכנסת ביבי. ישיב שר האוצר. בבקשה. 
+
+
+ אדונ�� יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, בראשית דברי אני רוצה להביע תנחומים לאשתו של השגריר, השגריר בהודו, שנפצעה היום. אני רוצה לחזק את ידי הממשלה, אדוני שר האוצר, ואני רוצה לומר לך בשם סיעתי, סיעת קדימה, אנחנו מחזקים את ידי הממשלה בכל הנושא הזה של מלחמה בטרור, היכן שהוא יימצא, אם בקצה העולם הזה או בקצה העולם האחר – לרדוף אותו עד חורמה. אין פה קואליציה, אין פה אופוזיציה – אנחנו בנושא הזה חד-משמעיים. 
+
+אני רוצה גם לומר, אדוני היושב-ראש, שהחזית היא לא רק בסביבות המעגל הקרוב של הגבולות, החזית הפכה להיות גם במעגל הבינוני והרחוק. בזה אנחנו יחד עם הקואליציה, שותפים.
+
+ אדוני היושב-ראש, היום הסתובבו ראשי ערים פה במשכן הכנסת; היו הרבה ראשי ערים. אני רוצה לומר, אני מביע אי-אמון בממשלה בשמם של כל ראשי הערים שהיו פה. אני אומר לך, היום, להיות ראש עיר במדינת ישראל, זו משימה כמעט בלתי אפשרית, מלבד מספר ראשי ערים, מר בילסקי, שהם ראשי ערים של ערים עשירות. 
+
+ מה קורה כאן? קורה מצב שהממשלה נותנת לעשות "מצ'ינג" בעיר מסוימת, לעשות מדרכות, והעיר צריכה להיות שותפה ב-30%, ב-40%. אבל דווקא ערים שהמצב בהן בעייתי, אין להן הכסף הזה לשלם. אז מה קורה? הם נענשים פעמיים. פעם אחת שאין להם מדרכות, ופעם שנייה שאין להם הכסף. זאת בעיה אחת.  
+
+אני אתן לך עוד דוגמה, מה קורה עם ראשי הערים. יש בעיית דיור. הממשלה רוצה לפתור את בעיית הדיור, אבל מה היא עושה? היא לא מתייעצת בכלל עם ראשי הערים. היא הולכת מעל לראש שלהם, וישנם שטחי אדמה באותן ערים שהממשלה בעצם קובעת לראש העיר איך לבנות, מה לבנות. זאת אומרת, כאילו מישהו בא אליך הביתה ואומר לך איך לחנך את הילדים שלך, או אם אתה צריך בבית מרפסת או לא צריך מרפסת. 
+
+הדבר הבא בנושא ראשי הערים – אתה יודע מה, אתמול הייתי עם בילסקי, עם חבר הכנסת בילסקי, סליחה מכבודך, ויושב-ראש ועדת הפנים. הלכנו לכיבוי-אש בראשון-לציון. ואני אומר לך, אחרי השרפה, אחרי שנה שכל העולם התקומם, ששם דווקא צריכים להיות כל הדברים מסודרים אחרי שנה – מה ראינו? ראינו שנציב כיבוי-אש יושב עם המזכירה שלו ומנותק בכלל מכל המדינה, מכל הארץ. שאלנו את מפקד כיבוי-אש במחוז תל-אביב: אדוני, אתה מדבר עם הנציב? הוא אומר: מה פתאום? אתה מדווח לו? אומר: מה פתאום? אדוני, אנחנו מדברים שנה אחרי השרפה. 
+
+הדבר היותר מקומם – ואנחנו נחזור לראשי הערים – שמצד אחד דיברנו על ה"מצ'ינג", מצד שני אנחנו אומרים שהאוצר נותן למשרד הפנים, ששר הפנים יש לו תקציב שלו שהוא יכול גם לתת לעיריות, והאוצר יכול לתת פה ושם תקציבים לעיריות, והוא יודע, האוצר, ואחרים יודעים מה מצב העיריות. והנה, מה עושים? העבירו את כיבוי-אש לביטחון פנים, אבל העיריות ימשיכו לשלם לכיבוי-אש במשך שבע שנים. אז מה עשינו? מה הועילו חכמים בתקנתם? האם לזה אנחנו פיללנו?
+
+
+איך המכשור, קשר וכו'?
+
+
+ חכה רגע. תראה, אם את הכול אני אגיד, אז ייגמרו לי עשר דקות רק בכיבוי-אש. אני גם רוצה להגיע לנושאים אחרים, אדוני חבר הכנסת יעקב, ראש עירייה לשעבר. גם אתה ראש עיר, ואתה יודע מה זה שדווקא בערים – תראה, אני הייתי ב"שבתרבות", ואני הולך לשבתות-תרבות. וכששואלים אותי על כיבוי-אש, אני אומר: גם שר האוצר וגם שר הפנים אומנם היו במשמרת, אבל נושא כיבוי-אש היה מקדמת דנא. ופה יש ראשי ערים שיושבים, והם יכולים להגיד לך מה זה. אנשי כיבוי-אש לא קיבלו אצלי בלוד, כשאני הייתי יושב-ראש ועדה קרואה – שבעה חודשים לא קיבלו משכורת. אז איך אתה רוצה שהוא יתעסק בכיבוי, אם שבעה חודשים לא קיבל משכורת? והיום, הכי אבסורד, שהוועד לא מדבר עם מנכ"ל המשרד לביטחון פנים. אמרתי להם אתמול: תשבו עד שיצא עשן לבן. עדיין מבקר המדינה לא העביר את הדוח. כל המדינה גועשת, ואנשים לא יושבים. אתה יודע מה, כאילו אני חי במקום אחר. כאילו לא שירתּי במדינה הזאת כל חיי. באמת. ופתאום אתה רואה דברים שהם ממש מעצבנים והם יוצאים מכל פרופורציה. 
+
+השלטון המקומי – אני חייב לחזור לשלטון המקומי, ואני רוצה לומר דבר אחד, ויתקנו אותי אלה שהיו בשלטון המקומי. אדוני, הממשלה יושבת עם ההסתדרות; אין לי בעיה עם זה. יושבת עם הטייקונים; אין לי בעיה עם זה. אבל למה הממשלה, כשהיא עושה משהו, לא קוראת לראשי הערים, שהם בעצם – אתה יודע מה, אני פעם אמרתי שלהיות מפקד מחוז בתל-אביב צריך לדעת – מכייס עד רוצח. ראש עיר במדינת ישראל, הוא צריך לטפל – – – 
+
+
+גם הוא צריך לדעת. 
+
+
+ – – – הוא צריך לטפל מהביוב. אתה יודע מה, בשעה 02:00 נפל עץ באחד הבתים, בשעה 02:00 התקשרו אלי, אמרו: אדוני ראש העיר, נפל עץ ליד הבית שלי, מה עושים? זאת אומרת, ראש העיר מטפל בכל הבעיות – ביוב, מים, כבישים, אגרת זה, אגרת הוא, הכול, הכול – והממשלה לא יושבת אתו? ריבונו של עולם, לא מתייעצת אתו? איפה אנחנו חיים? 
+
+אנחנו חייבים לעשות איזה תהליך מסוים, שהוא תהליך משנה מציאות. באמת. אתה יודע מה, לפעמים במשטרה, וזה נכון גם לכל דבר, כשחקירה נתקעת מורידים את כל הצוות, שמים צוות חדש, שיבדוק את הכול מההתחלה. 
+
+
+וכשהמדינה נתקעת? 
+
+
+ אני חושב, אדוני שר האוצר, חייבים לחשוב על משהו כזה. משהו משנה מציאות. משהו להגיד: אוקיי, אתה יודע מה, בן-אדם לפעמים נשאר 20 שנה באותו מקום, הוא לא רואה עצים בדרך, ואחד שנסע בפעם הראשונה, הוא פתאום מגלה פה עץ, שם רכבת. אולי אפשר, לגבי ראשי הערים, לעשות את המשהו הזה. 
+
+אתה יודע מה, אדוני, אני גם מתעסק בגמלאים קצת, והתעסקתי בגמלאי המשטרה, ואני מלווה אותם. ואני כמעט פעמיים בשבוע, פה בכנסת, ותשאל את האנשים, מגיעות שתי קבוצות של גמלאים, בין 50 ל-60 איש. פעמיים בשבוע, באופן קבוע פה. ואני אומר לך, הגמלאים של המשטרה והצבא איכשהו עכשיו בסדר, הגענו לשלב שהם בסדר. אבל גמלאי המדינה, ריבונו של עולם, אתה מסתכל – דליה, תשימי לב אלי. 
+
+
+תני צ'אנס לאריה. 
+
+
+ אתה מסתכל על גמלאי המדינה, אתה מדבר על 750,000 גמלאי מדינה. אתה יודע כמה הם מקבלים? 2,200 שקל. אני רוצה לראות אפילו אם אנחנו – אתה יודע מה, זה מה שאני נותן למושיק הבן שלי כל שבוע, ואם נחבר את הכול ביחד, בחודש זה הרבה יותר מ-2,200 שקל. אפילו אם אנחנו נעשה פליק-פלאק לאחור, עם שפגאט, לא נוכל להתקיים עם 2,200 שקל. ו-2,200 שקל נותנים לבן-אדם שצריך תרופות וצריך עזרה כזו ועזרה אחרת, וכל החיים שלו הבן-אדם הזה שילם ביטוח לאומי. 
+
+
+ לא. 2,200 הוא לא מקבל רק מביטוח לאומי. בכלל. 
+
+
+ לא, לא, לא. זה הסך הכול, אם אנחנו נשקלל את הכול ביחד, הוא ואשתו, מקבלים 4,400 שקל, פלוס מינוס. כ-2,200, בסדר? אל תתפוס אותי במלה, אם זה 2,207 שקל. אדוני, זה באמת – האנשים האלה שילמו לביטוח לאומי מיליונים. מיליונים שילמו לביטוח לאומי. אם ניקח את כל המיליונים והמיליארדים ששילמו לביטוח לאומי, אז האנשים האלה היו צריכים לקבל הרבה יותר, ואנחנו מגיעים ל-2,200 שקל. 
+
+אדוני, גם בגללם וגם בגלל האחרים אני מביע אי-אמון בממשלה. אני חושב שהממשלה צריכה לעשות סוויץ', לבדוק את עצמה טוב – אני יודע שאתה מסתכל על השעון; אל תשכח שחיכיתי לשר, ומגיע לי עוד עשר דקות לפחות – לבדוק את עצמה טוב, ואז לתת לאזרח מה שמגיע לו. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אריה ביבי שנימק את הצעת האי-אמון של סיעת קדימה. אני מזמין את זהבה גלאון על מנת שתנמק את הצעת האי-אמון של סיעות מרצ והעבודה, שנושאה: אוזלת ידה של הממשלה בתחום המדיני, החברתי והכלכלי. אני מזמין – אני יכול להגיד – יושבת-ראש מפלגת מרצ או תנועת מרצ? 
+
+
+ יושבת-ראש מרצ.
+
+יושבת-ראש מרצ – לעלות לבמה ולנמק את הצעת האי-אמון מטעם תנועתה-סיעתה ומטעם תנועת העבודה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, סיעת מרצ מגישה אי-אמון בממשלה על רקע הפרעה אובססיבית. אנחנו חושבים שלממשלת ישראל יש אובססיה, והאובססיה הזאת – ואני הולכת לנמק – האובססיה הזאת היא ההתנחלויות. 
+
+אני רוצה לומר, אדוני יושב-ראש הכנסת, שאחרי הקיץ האחרון, אחרי מחאת ההמונים, חשבנו שממשלת נתניהו תשפר את חיי אזרחי המדינה. אבל אני רואה שנבצר מממשלת נתניהו לעשות את זה, למלא את תפקידה, כי היא עסוקה מבוקר עד ערב להקים לעצמה מדינה נפרדת בשטחים, מדינה שעומדת להגשים את הפנטזיות המשיחיות שלה. ראש הממשלה, כנראה, לא יכול להחליף את העם, אז הוא מנסה להחליף את המדינה. כל הזמן אני רק שומעת איך ממשיכים לבנות עוד יותר בשטחים, איך מרחיבים את ההתנחלויות, איך מסייעים להתנחלויות, איך גונבים אדמות, איך משקרים לבית-המשפט. ואני רואה את חברי הכנסת בכנסת הזאת, חברי הכנסת של הקואליציה – אני אפרוט או אתן תיכף כמה דוגמאות, איך הם מגישים הצעות חוק בסיטונות שבאות לקבע, לספח את ההתנחלויות או להמשיך את תחזוק ההתנחלויות. מה שמטריד אותי זה שהממשלה עושה את זה בעיקר על חשבון כל נושא אחר; על חשבון כל דבר, אבל בעיקר על חשבוננו. 
+
+תראו מה הממשלה לא עושה: למשל, היא לא קולטת את עובדי הקבלן בשירות המדינה כי הממשלה טוענת – אין כסף; הממשלה לא נותנת כסף לתוספת תקנים לרופאים מתמחים, והתשובה היא אותה תשובה – אין כסף; לעדכון קצבאות הזיקנה – גם אין כסף; לביטול תשלומי ההשתתפות העצמית על תרופות – אין כסף; להעלאת שכר העובדים הסוציאליים ודאי שאין כסף; ולעובדי מקצועות הסיעוד – גם אין כסף; למערכת ההשכלה הגבוהה ולסבסוד שכר הלימוד – אין כסף; לטיפול בנפגעות תקיפה מינית – גם אין כסף; ולהגברת תדירות התחבורה הציבורית – גם אין כסף. הבעיה הגדולה והמשמעותית שבגינה יצאו בקיץ האחרון לרחובות, פתרון מצוקת הדיור ולבניית הדיור הציבורי בישראל – גם אין כסף. 
+
+עכשיו, זה מקומם שהממשלה הזאת לא מקצה כסף לדברים האלה, אבל מה שמקומם שבעתיים הוא שלהקלות מס לבנייה בהתנחלויות יש כסף, ועוד איך שיש כסף; לכבישים ליהודים בלבד שיובילו לווילות עם הגגות האדומים – יש כסף, ועוד איך יש; למועצות אזוריות בשטחים שמממנות חמ"לי "תג מחיר" של הטרור היהודי – יש יופי של כסף; לגנבת מים, לסתימת בארות, להריסת תשתיות ביוב של פלסטינים שמפריעים לנוף של הגגות האדומים – יש כסף בשפע, חברי חברי הכנסת. 
+
+שימו לב מה קרה לנו כאן בשנים האחרונות: מעבר ל"קו הירוק" קמה מדינת רווחה סקנדינבית. שבדיה זה בכלל לא בצפון אירופה – שבדיה משתרעת בין פסגות לבית-אל; נורבגיה זה בכלל בין קריית-ארבע לתקוע. לממשלה הזאת יש כסף להתנחלויות – –
+
+
+ שבדיה זה כאן. 
+
+
+ – – להתנחלויות יש הכול. כל משאבי החקיקה מופנים רק לשם. שימו לב, חברי חברי הכנסת, מה עבר כאן בשבועות האחרונים, מה עלה כאן בשבועות האחרונים. ככה זה חמק מתחת לרדאר שלנו; הקואליציה הצביעה, וזה חמק.
+
+אני רוצה לתת לכם יבול חלקי של חוקי סיפוח ונישול שהונחו על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה והובאו לכנסת הזו: החוק הראשון, חוק הגזל להכשרת בנייה על קרקעות פרטיות של פלסטינים, מה שנקרא "חוק ההסדרה" – הצעת חוק שעומדת בסתירה לפסיקות בג"ץ וגם לדין הבין-לאומי, הצעה שמבקשת לתת הכשר לגזל של אדמות או של קרקעות פרטיות שהבעלים שלהן הם פלסטינים. זאת הצעה שאמורה לעלות בקרוב לדיון במליאת הכנסת; חוקי האפרטהייד – החלת החוק הישראלי על כל היישובים היהודיים בשטחי יהודה ושומרון. כמובן, רק על היישובים היהודיים, כדי שהפלסטינים ימשיכו להיות נטולי זכויות – שימו לב לחוק הזה. 
+
+ואני רוצה עכשיו לציין בפניכם ארבע הצעות חוק של חברי הקואליציה, שעברו: חוק המוזיאונים – נדמה לי שזה אורי אריאל. החלת חוק המוזיאונים ביהודה ושומרון – כמובן, רק ביישובים יהודיים; החלת חוק התכנון והבנייה על יהודה ושומרון; החלת חוק הגנים הלאומיים על יהודה ושומרון; והצעת חוק עם איזה שם מופרך, שכשראיתי את ההצעה הזו לא האמנתי למראה עיני: הצעת חוק התפתחות טבעית בערי יהודה ושומרון, שיחייב את המדינה בפרסום של מכרזי בנייה למגורים ברשויות הגדולות בשטחים; והצעת חוק אחרונה – חוק לסיפוח של כביש 443. בכביש הזה לא עוקפים מכוניות, אלא עוקפים בסיבוב את פסיקת בג"ץ. מה שתיארתי כאן או פירטתי בפניכם זו רק רשימה חלקית. 
+
+ הדבר האחרון, אדוני היושב-ראש. היום פורסם שהשר בני בגין שעומד בראש ועדה שמינתה הממשלה – אני מניחה – או שמינה ראש הממשלה, הגיע לפשרה בנוגע למאחז מגרון. בג"ץ קבע שעד 31 בחודש צריך לפנות את מאחז מגרון. ניסו להגיע לפשרה. אם אתם שואלים אותי, חברי חברי הכנסת, זו פשרה רקובה. ממשלה שמנהלת משא-ומתן עם פורעי חוק על קיום החוק. איפה נשמע כדבר הזה בכלל? האם הממשלה היתה מנהלת משא-ומתן עם שודדי בנקים? עם גנבי מכוניות? עם פורצים? זה מה שעשו אותם פורעי חוק בשטחים – הם הקימו מאחז בלתי חוקי שבג"ץ קבע שיש לפנות אותו, וממשלת ישראל מתנהלת אתם ומציבה פשרות. זה הרי בלתי מתקבל על הדעת. באיזו מדינה מתוקנת זה היה קורה, שהשלטון מנהל משא-ומתן עם מי שמפר את שלטון החוק? 
+
+שודדי קרקעות בשטחים, חברי חברי הכנסת, זה כבר בכלל סיפור אחר. ומה שמקומם, שנוצרו כאן שתי מערכות חוק נפרדות: מערכת חוק למתנחלים; בכלל, המתנחלים הם הילד המופרע של הגן שאף אחד לא מעניש. לכל הילדים אסור להרביץ – רק לו מותר; לכל הילדים אסור לגנוב – רק לו מותר. עולה בדעתכם שאם מישהו היה מקים עכשיו איזה מאחז או בונה בנייה בלתי חוקית באיזה יישוב, היו מנהלים אתו משא-ומתן להעתקת היישוב הזה למקום אחר? זה מתקבל על הדעת? האם זה הגיוני במדינה מתוקנת? איך זה יכול להיות שלמי שחי מעבר ל"קו הירוק" מארגנים, מקבעים הסדרי פשרה אחרים, שונים מאלה של מי שחי מהצד השני של ה"קו הירוק"? 
+
+אדוני היושב-ראש, אני הצגתי כאן בפני חברי חברי הכנסת למה אין לנו אמון בממשלת נתניהו. אנחנו חושבים שצריך לדאוג לרווחה. לנו בכלל יש סדר-יום אחר. לנו במרצ – ואני מציעה את ההצעה הזאת גם בשם מפלגת העבודה – חשוב יותר לפתח את ישראל. לא חשוב לנו עכשיו להמשיך לבנות את שבדיה בין בילעין לנעלין או בין פסגות לבית-אל. מדינת רווחה נו��ח שבדיה צריכה להיות בתחומי מדינת ישראל. אנחנו רוצים לשנות את סדרי העדיפויות באופן שזה יביא לצדק חברתי, לצדק חלוקתי. אנחנו רוצים לקיים כאן מדינת רווחה מודרנית. לנו חשוב השוויון – שוויון של כל בני האדם ללא הבדל דת, גזע, מין, מגדר, נטייה מינית. חשוב לנו להיות קשובים ולתת ביטוי לרחשי הלב של הציבור, כפי שזה בא לידי ביטוי במחאה בקיץ האחרון. ממש ממש לא חשוב לנו, או אנחנו מתקוממים – אני אנסח את זה ליתר דיוק – על כך שהממשלה הזו היא קשובה, אבל היא קשובה רק לקבוצה אחת: היא קשובה רק לקבוצה אחת שהוקמה עבורה מדינת רווחה מעבר ל"קו הירוק". 
+
+ לכן, אדוני היושב-ראש, לנו, לסיעת מרצ, אין אמון בממשלה הזו. 
+
+
+ תודה רבה. את דיברת דברים לא קלים על אנשים אשר יש הרואים אותם כהולכים לפני המחנה, כי הציונות היתה מראשית דרכה מדיניות מתנחלת. על כך זחאלקה יכול להרצות לך בהרחבה. אבל כמובן כאן בכנסת כל אחד יכול לומר את כל אשר עולה על דעתו. כדאי רק פעמים לא לדבר בלשון הכללה.
+
+כבוד שר האוצר, השר שטייניץ, ישיב על שתי הצעות האי-אמון, גם הצעתה של סיעת קדימה, שמשום מה המשמיע לא מצא לנכון לשמוע את השר, כפי שהשר, לצערי הרב, איחר לשמוע אותו, וגם הצעת סיעות מרצ והעבודה, וחברת הכנסת גלאון נמצאת פה. אדוני השר, אתה לא מוגבל. בבקשה.
+
+
+ היא ביקשה שכל אחד בנפרד, שהוא יענה, כל אחד מהם בנפרד.
+
+
+ הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו, והוא כאן מייצג את הממשלה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה. אני רוצה לפתוח ולברך את החברה זהבה גלאון על ניצחונה בבחירות הפנימיות של מרצ. היא יושבת-ראש מרצ – גברתי. אני גם, אדוני היושב-ראש, חושב, לאור הנאום של חברת הכנסת גלאון, שמרצ לא טעתה, כי בנאום הראשון שלה כיושב-ראש מרצ היא הצליחה כל כך לעצבן ולהרגיז אותי, ואני בטוח שרבים אחרים, אז זה בהחלט מעלה, כן? אז בהחלט – – –
+
+
+ אני לא התרגזתי הפעם.
+
+
+ מה?
+
+
+ לא התרגזתי – – – 
+
+
+ לא, אני התרגזתי גם בשבילך. אבל זה בסדר. זה תפקידה אולי של אופוזיציה, ככה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ ואין לי ספק שזהבה תכניס מרץ למרצ, כי היא הכניסה אפילו מרץ לנאום שלי מרוב הדברים הלא-נכונים שהיא אמרה. אבל היא אמרה את זה עם מרץ. אז, זהבה, ברכה והצלחה בתפקידך. דברים נכונים יותר או נכונים פחות – לא חשוב כרגע. המון ברכה.
+
+ועכשיו, אדוני היושב-ראש – אה, יש יושב-ראש חדש – אני רוצה להגיב, קודם כול, על נאומה של חברת הכנסת גלאון, ובעצם על שתי הצעות האי-אמון. אז קודם כול, אני רוצה לפתוח, ואני מצטט מהצעות האי-אמון עם קיצור. הצעת האי-אמון של קדימה אומרת: מדיניות הממשלה מעמיקה את הפערים החברתיים. הצעת האי-אמון של מרצ והעבודה אומרת: מדיניות הממשלה רומסת את זכויות העובדים.
+
+
+ לא, שינינו את זה, שינינו.
+
+
+ אה, זה מה שהיה כתוב על הלוח. לא, לא חשוב.
+
+
+ גם זה נכון.
+
+
+ לא חשוב. אל תדאגי, אני אתייחס גם לדברייך על ההתנחלויות. אל תדאגי.
+
+
+ כבוד השר, כדי לדייק: רומסת ברגל גסה.
+
+
+ אני קיצרתי, אדוני היושב-ראש. קיצרתי.
+
+
+ היושב-ראש צדק – – –
+
+
+ אני צריך להקפיד על הפרוטוקול.
+
+
+ אוקיי. אז קודם כול, מדיניות הממשלה, קדימה אומרת, מעמיקה את הפערים החברתיים. מה לעשות? יש נתונים, יש גם אמת. והאמת היא שבשנת 2010, לפי נתוני הביטוח הלאומי והלמ"ס, פעם ראשונה אחרי כמה שנים שהפערים החברתיים קטנו, ומדד ג'יני ירד, ושיעור העוני בכלל בישראל בשנת 2010, לפי הנתונים הרשמיים – ואני משוכנע שזה גם בשנת 2011 – שיעור העוני בישראל הצטמצם.
+
+
+בשברי אחוזים.
+
+
+ לא מספיק, עדיין יש יותר מדי עוני. אבל בשנה השנייה לכהונת ממשלת נתניהו, שיעור העוני הצטמצם והפערים ירדו. קודם הם עלו, בתקופת ממשלת קדימה, אבל בתקופת ממשלת נתניהו הם ירדו. אלה הנתונים הרשמיים. אז מדיניות הממשלה מעמיקה את הפערים החברתיים – אני קובע חד-משמעית, מדיניות הממשלה מצמצמת פערים חברתיים, ותיכף אגע בזה עוד.
+
+אומרת חברת הכנסת זהבה גלאון, או הצעתה: מדיניות הממשלה רומסת את זכויות העובדים. אני רוצה להזכיר לך, גברתי, שרק אתמול במהלך, בהסכם עם ההסתדרות, עם יושב-ראש ההסתדרות עופר עיני, קבענו שכ-100,000 עובדי שמירה וניקיון במגזר הציבורי יקבלו יותר זכויות, יותר זכויות ממה שהחוק מבטיח להם, מהמינימום. הוספנו זכויות רק אתמול בבוקר בהסכם עם ההסתדרות. 
+
+ מה הוספנו לאותם 100,000 עובדים חלשים? הוספנו להם לפנסיה. הגדלנו את תשלומי הפנסיה שהם יקבלו, וגם קבענו שהם יקבלו פנסיה מהחודש הראשון, ולא לאחר חצי שנה או תשעה חודשים. זאת אומרת, דאגנו לזכויות העובדים. הוספנו עוד זכות שלא כתובה בספר החוקים. העובדים האלה גם יקבלו קרן השתלמות. אני כבר לא מדבר על תוספת בשכר. עובדים שעד היום לא היו זכאים, לא היתה להם זכות לקרן השתלמות, אתמול חתמנו על הסכם שעובדי השמירה והניקיון יקבלו גם חיסכון של קרן השתלמות על חשבון המדינה דרך המעבידים שלהם. קבענו גם שתהיה להם זכות לאכול באופן מסובסד בכל אותם מקומות שיש ארוחות מסובסדות לעובדים הרגילים. זו תוספת זכויות או רמיסת זכויות? 
+
+קבענו – רק אתמול בבוקר, גברתי, עשינו תיקון. את יכולה להגיד שהוא לא מספיק, שהיה צריך לתקן עוד. אבל אין ספק שבהסכם של אתמול הוספנו זכויות, ולא גרענו זכויות. זה לא רמיסת זכויות, זה דאגה לזכויות ותוספת זכויות יותר ממה שהיה קודם. 
+
+לכן, שתי ההצעות מופרכות, כי יש גם בסוף בסוף, יש גם אמת. יש דברים שאפשר לראות כך או אחרת, אבל כשיש נתונים כל כך ברורים, אז לומר את הדברים האלה אין זה נכון.
+
+אמרת, יושבת-ראש מרצ הנכבדה, שלממשלה הזו יש אובססיה עם ההתנחלויות. אני חושש שלך ולתנועתך יש אובססיה נגד ההתנחלויות.
+
+עכשיו, אני מוכרח להגיד לך – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ רגע, רגע. אני רוצה שתקשיבי לי טוב טוב.
+
+
+– – – זו מסקנה לוגית מבריקה.
+
+
+ דוקטור לפילוסופיה.
+
+
+ עכשיו, אני רוצה לומר לגברתי, אתם יכולים להתווכח על שאלת השטחים והשלום וכמה ואיפה אפשר לוותר, ואיפה גבולות הביטחון, ואיפה גושי ההתיישבות. מותר שתהיה לכם עמדה אחרת משלנו. העמדה שלנו מאוד ברורה: גושי ההתיישבות, בקעת-הירדן, ירושלים במדינת ישראל גם לעת שלום. העמדה שלך קצת שונה. אבל בלי קשר לוויכוח הזה, אם יהיה הסכם – סיפור אחר. כל עוד אין הסכם לבוא להציק, להטריד, לגנות, לבקר ציבור שלם בישראל, ציבור של אזרחי ישראל, כ-300,000 – – –
+
+
+אל תתבלבל. ביקרתי אותך ואת הממשלה.
+
+
+ כן, כן. אבל – – –
+
+
+ ביקרתי אתכם שהקמתם מדינת רווחה בין ג'נין לנעלין, בין פסגות לבית-אל.
+
+
+רגע, רגע. תיכף – זהבה, אני אענה לך. אני שמח שגם אני מצליח להרגיז אותך. זה הדדי.
+
+
+ לא, אתה לא מרגיז אותי. אני מחבבת אותך.
+
+
+ יפה, זה הדדי. אבל – – –
+
+
+ רגע, רגע, רגע – פרופורציה.
+
+
+ – – – סיפור אהבה – – –
+
+
+  – – – אותי.
+
+ סיפור האהבה הזה התחיל, עם כל הניגוד התהומי בעמדות, כשהיינו שכנים בחדרים בכנסת – – 
+
+
+ אתה לא חייב לפרט, אתה לא חייב, אתה לא חייב – – –
+
+
+ – – וא��י לעתים שכחתי את המפתח. והייתי רעב וצמא, אז זהבה לפעמים בנדיבותה הסתכלה טוב, היא ראתה שאין כיפה ואני לא מתנחל, נתנה לי לשתות וגם איזה עוגייה – –
+
+
+ – – –
+
+
+ זה לא מימיכם המשותפים ב"שלום עכשיו"?
+
+
+ – – –
+
+
+ – – ואני מאוד מוקיר את זה, עד היום. 
+
+
+ חיסל לי את כל השוקולדים – – –
+
+
+וחוץ מזה, היא היתה אצלי אורחת קבועה ורצויה בוועדת החוץ והביטחון. נתתי לה כל פעם איזה דקה וחצי.
+
+
+ אתה לא חייב להמשיך בפירוט.
+
+
+ יש פה איזה חיבוק אהבה יותר מדי חזק.
+
+
+ היא רק נבחרה ליושב-ראש מרצ, מה אתה עושה?
+
+
+ – – – של מזלות.
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה רוצה להרוג אותה, אז תחבק אותה.
+
+
+ זהו. אם הייתי אומר עליה את כל הדברים האלה קודם, יכולתי להבטיח את בחירתה. 
+
+
+החברות הזאת מקלקלת לה.
+
+
+ טוב, אבל לענייננו, אני אומר לך, גברתי, היחס שלכם להתנחלויות לא הוגן; לא הוגן ברמה האזרחית והדמוקרטית. יושבים שם אזרחי ישראל. את יכולה לחשוב שבחלק מהמקומות הם לא צריכים לשבת. הם יושבים שם כחוק, נשלחו על-ידי ממשלות ישראל. צריך לדאוג להם וליישובים שלהם כמו שדואגים לכל יישוב אחר, בלי קשר לוויכוח המדיני, הפוליטי, על הגבולות הסופיים, על גבולות הקבע של ישראל. 
+
+אני גם קובע כאן שהתמונה שניסית לצייר כאילו ההתנחלויות הן על חשבון יתר אזרחי ישראל איננה נכונה. לפחות בשנים האחרונות ההשקעה הממשלתית, או של גופים ציבוריים אחרים בהתנחלויות, היא לא יותר גדולה מאשר ההשקעה בנגב, בגליל, בכל מקום אחר.
+
+
+ בטח.
+
+
+להיפך, במידה רבה היישובים – גם בגלל ההקפאה שהיתה, עשרה חודשים, גם מסיבות אחרות – מקופחים בשנים האחרונות. היישובים ביהודה ושומרון, ברמת-הגולן – אני שמח שהממשלה הזאת, גם אני כשר האוצר וגם הממשלה כולה, הצליחה וחייבת לדאוג למנוע או לפצות על הקיפוח הזה את ההתנחלויות.
+
+עכשיו, אמרת, גברתי, כך – אני מצטט כמעט ישר, כי עד שלקחתי עט את כבר רצת בנאומך – אמרת: לקצבאות הקשישים אין כסף; להשכלה הגבוהה, לאוניברסיטאות ולמכללות אין כסף; לעובדים החלשים אין כסף. נדמה לי שאמרת – תקני אותי אם טעיתי במשהו: לגליל, או לכבישים בגליל ובנגב אין כסף, ולחינוך אין כסף.
+
+
+ יש ולא ידעתי?
+
+
+ כן. 
+
+
+– – –
+
+
+אז אני אגלה את אוזנייך. קצבאות הקשישים בתקופת הממשלה הנוכחית גדלו באופן משמעותי. במצטבר לזוג קשישים – זוג קשישים היום מקבל, בחישוב שנתי, בין 3,600 ל-3,800 שקל יותר – אני מדבר על זוג – מאשר בתקופת הממשלה הקודמת, כי אנחנו הגדלנו את הקצבאות. עכשיו, הייתי שמח להגדיל גם עוד יותר, יכול להיות שבעתיד יצטרכו להגדיל עוד, אבל עשינו צעד משמעותי של הגדלת הקצבאות והעוני בקרב הקשישים ירד. העוני בקרב הקשישים ירד, לפי הנתונים הרשמיים, בשנת 2010 – למה? כי מסוף שנת 2009 הגדלנו את הקצבאות. והעוני, אחוז העוני בקרב הקשישים בישראל, ירד, ואני מקווה שימשיך לרדת. אז – לקשישים יש כסף. 
+
+ להשכלה הגבוהה אין כסף? אני רוצה להגיד לגברתי שלפני שנה, יחד עם שר החינוך, הודעתי על רפורמה היסטורית בהשכלה הגבוהה בישראל, באוניברסיטאות ובמכללות. זה לא היה פשוט. אבל אנחנו הולכים להשקיע מעבר לתקציב הרגיל – שימי לב טוב – מעבר לתקציב הרגיל ומעבר לגידול הטבעי, תקציב נוסף של רפורמה אדירה באוניברסיטאות, במכללות, במכוני המחקר; רפורמה שתשפר את רמת ההוראה ורמת המחקר בישראל, רפורמה שבה ייקלטו אלפי פרופסורים ודוקטורים חדשים, גם צעירים מהארץ וגם ישראלים חוזרים מחו"ל – כמעט 8 מיליארדי שקלים. הוספנו לתוכנית רב-שנתית 8 מיליארדי שקלים לרפורמה שכמוה לא היתה בהשכלה הגבוהה, בהיקף שלה, זה 30 שנה. ולכן אני אומר, להשכלה הגבוהה יש כסף, ונתנו כסף כמו שלא נתנה אף ממשלה להשכלה הגבוהה זה עשרות שנים. 
+
+לעובדים החלשים אין כסף? אין ממשלה בעולם המודרני והמפותח כולו שהוסיפה וחיזקה את העובדים החלשים בשלוש השנים האחרונות כמו הממשלה הזאת. ואני אזכיר רק חלק מהדברים: קודם כול – וזה צעד קטן יחסית, אבל גם משמעותי – ככל הידוע לי, אנחנו הממשלה היחידה במערב שהעלתה מאז המשבר הגלובלי בשלוש השנים האחרונות – כשכל העולם בטלטלה נוראית, במשבר נוראי – שהעלתה את שכר המינימום, בשתי פעימות: מ-3,850 ל-4,100 זה כבר עלה, ול-4,300 מאוקטובר. ביוון אתמול הורידו את שכר המינימום ב-20%. קיצצו לחלשים ביותר, ולעובדים חדשים הורידו את שכר המינימום – כאלה שנכנסים – ב-30%. ישראל, ככל הידוע לי, היא המדינה היחידה בכל אירופה – נגיד שאנחנו רואים את עצמנו כחלק, באיזה מקום, מאירופה – שהעלתה את שכר המינימום בתקופת המשבר.
+
+ יתירה מכך, אחרי 15 שנה של דיבורים, דיבורים ודיבורים על מס הכנסה שלילי – דיבורים של אופוזיציה, דיבורים של ממשלות, דיבורים של קואליציה, דיבורים של שרי אוצר – אנחנו עושים מס הכנסה שלילי. מס הכנסה הפוך. וממש עכשיו, בשבועות האלה, בתקופה הקרובה, עובדים חלשים שהם הורים לילדים מקבלים עבור 2011, על חשבון המדינה – מהמדינה, מרשויות המס – תשלומים בסך אלפי שקלים – עובדים חלשים שהם הורים לילדים – אלפי שקלים למשפחה. בתנאים מסוימים זה גם יכול לעבור את 10,000 השקל, שזה תרומה חזקה מאוד לעובדים החלשים. ועל כל זה נוסף הצעד השלישי, המהלך של אתמול – תוספת ניכרת גם לשכר, אבל בעיקר לפנסיה, קופת השתלמות, קרן השתלמות, להבראה, לזכויות, מתנות לחגים, לעובדי הקבלן בשירותים וניקיון. 
+
+ אני אומר לך, אני גאה שאנחנו הממשלה היחידה במערב כולו שהוסיפה, בכמה צעדים משמעותיים, שכר, ותנאים סוציאליים, ומס הכנסה שלילי, לעובדים החלשים בישראל. יש בזה תרומה גם למוטיבציה לצאת לעבודה, בישראל בכלל ובמגזר הערבי והחרדי בפרט.
+
+לגליל ולנגב אין כסף? אין ממשלה שהשקיעה כל כך הרבה מיליארדים – עשרות מיליארדים בתוכנית רב-שנתית – בכבישים ורכבות, בחיזוק הקשר בין הפריפריה למרכז, כבישים ורכבות לגליל ולנגב, וויתרה על מיליארדים של הכנסות ממסים בחוק עידוד השקעות הון לחברות גלובליות, חברות יצוא, חברות היי-טק ולא היי-טק – גם תעשיות מסורתיות – שילכו – מסורתיות – לגליל ולנגב. 
+
+גם חינוך חינם מגיל שלוש – גם לזה היה לנו כסף. 
+
+ אז הכסף לא גדל על העצים – –
+
+
+ מאיפה זה בא אבל?
+
+
+ – – ואין כסף כחול הים, אבל במסגרת התקציב שהתאפשרה לנו, ובמסגרת האילוצים, הצלחנו למצוא כסף לכל הדברים הללו, ולהוסיף כספים, ופירטתי רק חלק מהדברים. 
+
+מה הסוד? למה אנחנו הממשלה המערבית היחידה – היחידה באירופה וצפון אמריקה – שמעלה שכר מינימום, שנותנת לעובדי שירותים וניקיון פתאום פנסיה מוגדלת וקרן השתלמות ותוספת שכר מעבר לשכר המינימום, שנותנת מס הכנסה שלילי – עכשיו, באמצע המשבר, מחילה מס הכנסה שלילי; מה הסוד? 
+
+ היום היתה לנו פגישה מסכמת, אדוני היושב-ראש, עם משלחת קרן המטבע הבין-לאומית, ואני מצטט מה שהם אמרו, וזה גם בדוח הרשמי שלהם: שבזכות הצמיחה החזקה, בזכות העובדה שהמדיניות הממשלתית התקיפה הצליחה להחזיר את המשק ��ישראל במהירות, אחרי המשבר של 2008–2009, לצמיחה גבוהה, של כמעט 5%, גם ב-2010 ו-2011. בזכות העובדה שהממשלה הצליחה לעודד השקעות במשק – בזכות זה מתאפשר לנו, בשיקול דעת, במחשבה תחילה, בתכנון ארוך טווח ובלי לפרוץ את מסגרות התקציב, להשקיע בחינוך ורווחה, בנגב ובגליל, במשפחות צעירות ובעובדים חלשים, בקשישים, בחינוך חינם לילדים מגיל שלוש, ברפורמה ענקית באוניברסיטאות ובמכללות לטובת הסטודנטים, לטובת העתיד של מדינת ישראל, העתיד החברתי, התרבותי והכלכלי.
+
+הצמיחה, פירותיה הם בדיוק הדברים הללו; הצמיחה מגיעה לאזרחי ישראל דרך מס הכנסה שלילי, דרך התוספת לפנסיה של עובדי השמירה והניקיון, דרך קרן ההשתלמות של עובדי השמירה והניקיון, דרך הגדלת תשלומי הפנסיה שלהם, דרך חינוך חינם מגיל שלוש לילדינו – צעד שלא היה אף פעם, ועכשיו מתחיל, בספטמבר – חינוך חינם מגיל שלוש לכל ילדי ישראל, לכולם, ללא יוצא מן הכלל, דרך הרפורמה העצומה באוניברסיטאות לטובת הסטודנטים, המרצים, ההשכלה הגבוהה, הרמה המדעית, התרבותית והטכנולוגית בישראל. 
+
+ כל אלה הם פירות הצמיחה, שרק היום קרן המטבע הבין-לאומית אמרה – צמיחה על שום מה, בישראל? מה תרם לכך שבישראל הצמיחה גבוהה בהרבה מבכל מדינות המערב והאבטלה נמוכה יותר? אני מצטט ממה שנאמר היום, גם במסיבת עיתונאים, על-ידי יושב-ראש משלחת קרן המטבע פיטר דויל. הוא ציין במיוחד שני דברים: המשמעת התקציבית והשמירה הקפדנית על מסגרות התקציב של הממשלה גרמו לכך שישראל נראתה מקום בטוח ויציב יותר והדבר הזה הזמין השקעות חדשות במשק ויצר צמיחה; והדבר השני שהוא ציין זה התקציב הדו-שנתי הייחודי של ישראל, שלפי קרן המטבע גרם ליציבות, הביא ליציבות הכלכלה בשיא המשבר ואפשר לה לחזור לצמוח, והביא גם להגדלת האפקטיביות של התכנון התקציבי ושל ההוצאה התקציבית.
+
+הצמיחה טובה לא רק למדינת ישראל, אלא גם לאזרחיה. אני רוצה לקבוע, אדוני היושב-ראש – יש עובדות; כולנו רואים מה קורה באמריקה ואירופה, בשאר העולם המפותח: האבטלה הגבוהה, שלשמחתי קצת ירדה, טיפה, עכשיו בארצות-הברית; הבעיה הקשה של היעדר השקעות מספיקות במשקים באמריקה ובאירופה; הקיצוצים הרחבים בתקציבי הרווחה והחינוך בכל רחבי אירופה כמעט; האבטלה הגבוהה ברוב מדינות אירופה, שעברה את ה-20% ביוון ואת ה-20% בספרד, ששם צעיר שגומר אוניברסיטה או תיכון אין לו סיכוי למצוא עבודה; אנחנו רואים את המהומות ביוון – אתמול קיצצו את הפנסיה ואת שכר המינימום ביוון.
+
+כדאי גם, לפעמים, לראות את חצי הכוס המלאה ולהבין שכאן, למרות המשבר הגלובלי, למרות הטלטלה העולמית, למרות הסבל – האנשים יצאו באתונה בצורה כזאת נואשת לרחובות בגלל הסבל, כי שם באמת יש טרגדיה – – 
+
+
+זה גם פה יהיה.
+
+
+– – ירידת רמת חיים דרמטית של כולם.
+
+
+עוד נגיע לזה.
+
+
+ כאן המצב שונה, לשמחתי. לא שהכול טוב, לא שהצלחנו לתקן את הכול ולשפר את הכול, אבל ישראל במגמה של צמיחה גבוהה, של הורדת האבטלה, של הגברת ההשקעות במשק, של פיתוח הנגב והגליל, של חיזוק ההשכלה הגבוהה, של חיזוק החינוך, של חיזוק העובדים החלשים, ועל כל הדברים האלה יש מקום לקצת פרגון, אפילו מטעם האופוזיציה, לקצת הכרת תודה, לקצת אמירת אמת כלפי הממשלה הנוכחית, ממשלת בנימין נתניהו. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני מאוד גאה להיות חבר בממשלה ולהיות שר האוצר של המדינה היחידה במערב שמשקיעה, בתקופת המשבר הזה, השקעות נוספות, מעבר למה שהיה ��קובל בעבר, כל כך גדולות, בחינוך, בהשכלה גבוהה, בחינוך חינם מגיל שלוש, בפריפריה, בכבישים וברכבות, בעובדים החלשים – בעובדי השמירה והניקיון, בהגדלת שכר המינימום, במס הכנסה שלילי, בקצבאות, בתוספת לקצבאות הקשישים. 
+
+ כולנו, אזרחי מדינת ישראל, יכולים להיות גאים בהצלחה הזאת. כשאנחנו רואים מה קורה באמריקה, מה קורה באירופה, כדאי שנאמר את האמת, ונדע – לפעמים, עם כל זה שיש הרבה דברים שצריך לשפר אותם, ואת העוני – העוני עוד גדול מדי, צריך להקטין אותו, רק התחלנו, הוא במגמת הקטנה, גם בזכות כל הצעדים האלה של מס הכנסה שלילי וחיזוק העובדים החלשים, אבל אנחנו רק בתחילת הדרך – אבל כדאי לראות גם את חצי הכוס המלאה. וכשמסתכלים על העולם ועלינו, ללא ספק יש פה חצי כוס מלאה, ויש כאלה שיאמרו גם שלושת-רבעי כוס מלאה.
+
+אני מציע לכנסת לדחות את הצעות האי-אמון האלה, ואני מציע לאופוזיציה לבחור בפעם הבאה נושאים אחרים וניסוחים אחרים, כדי שהדברים ייראו יותר סבירים מבחינת מה שמועלה כאן. תודה רבה.
+
+
+תודה לשר האוצר, חבר הכנסת שטייניץ. 
+
+ לפני שאני מזמין את הדובר הבא יש לי שתי ברכות. הראשונה – לחברת הכנסת זהבה גלאון, שנבחרה ליושבת-ראש מרצ. אני חושב שחברת הכנסת גלאון היא לוחמת ידועה ועקבית לשלום ולזכויות אדם, ואני מאחל לך הצלחה, באמת.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+הברכה השנייה היא לאורחים שבאו אלינו היום לכנסת, תושבים מיישובי המועצה האזורית דרום-השרון ומג'לג'וליה והאזור, שבאו גם כן להתריע על מפגע סביבתי ותברואתי ועל גזלת קרקעות לפרויקט שאמור לפגוע באחת הריאות הירוקות במרכז הארץ. אני רוצה לברך אתכם ולאחל לכם הצלחה. אני לא יודע אם כל הכנסת שותפה לאיחולים האלה, אבל אני בהחלט – – 
+
+
+ אנחנו אתך.
+
+
+ – – חושב שרבים רבים תומכים במאבק שלכם, מה גם שכאן מתחברים תושבים יהודים וערבים בני אותו אזור – – 
+
+
+יפה מאוד.
+
+
+ – – שמוצאים לנכון להיאבק על עתיד בניהם, על הייעוד האמיתי של הקרקעות שלהם ועל הצורך בשמירת ריאה ירוקה במקום כל כך צפוף. אז – ברכות עוד הפעם. 
+
+ברצוני להזמין את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה כדי להציג את הצעת האי-אמון השלישית, שכותרתה: האיומים במלחמה מצד שרים בממשלה, שמוגשת בשם סיעות בל"ד, רע"ם-תע"ל וחד"ש. בבקשה, חבר הכנסת זחאלקה. הדיון יתקיים על כל שלוש הצעות האי-אמון יחד.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, חברת הכנסת גלאון – גם אני בין המברכים אותה בהיבחרה. אני בטוח שהיא תעבוד במרץ ותכניס – – –
+
+
+במרצ היא כבר עובדת.
+
+
+ אז היא תכניס גל-און למרצ. היא תכניס גל-און למרצ.
+
+
+ וגם גיל-און למרצ.
+
+
+ תודה, אדוני.
+
+
+ יש חשיבות גדולה מאוד לקולה של חברת הכנסת גלאון בעניין זכויות אדם, נגד הכיבוש, נגד ההתנחלות. 
+
+ הנושא שאני רוצה לדבר עליו הוא איומי המלחמה של שרים בממשלה, שזה בעצם לא רק שרים, ואני, מכיוון שזה אי-אמון אני אומר "שרים", אבל מדובר במפקדים בצבא, מפקדים לשעבר, מומחים למיניהם, מומחים – איך אומרים – רציניים, ומומחים בגרוש, הכול. 
+
+יש, איך אומרים, חגיגה של איומי מלחמה נגד אירן. גם המתריעים הם בין המפחידים. כשאני שומע אנשים שאומרים: אסור; אנחנו מזהירים מפני תקיפה של אירן, זה מכניס יותר חרדה, כי בעצם הם אומרים: אנחנו יודעים, ואנחנו שמענו קולות כאלה, שיש מטורפים בממשלה שיכולים לתת את ההוראה לתקוף את אירן ולהצית מלחמה אזורית.
+
+ ראשית, אני לא יודע מה מצבו של המפעל הגרעיני באירן; כל שבוע אני שומע הערכה אחרת – של אמ"ן, של המוסד, של לשעברים למיניהם, בכנס הרצלייה, של השר יעלון, של השר ברק, של ראש הממשלה, של אובמה, של שר – כל אחד וההערכה שלו. זה לא העניין, העניין העיקרי הוא איומי המלחמה. 
+
+אקדים ואומר שהאינטרס של עמי האזור, כל עמי האזור – שלא יהיה נשק גרעיני במזרח התיכון. אני מתנגד לכך שלאירן תהיה פצצה גרעינית, אבל באותה מידה אני מתנגד לפצצות גרעיניות קיימות שיש היום במדינת ישראל, על-פי פרסומים זרים, כמו שאומר הטקס – במלים של הטקס. 
+
+ברור שאם לא היום אז מחר, אז מחרתיים, ואם יפציצו את הכור בעירק, ומחר יפציצו כור באירן – כל עוד יש בישראל נשק גרעיני, sooner or later – מחר או מחרתיים, אחת ממדינות האזור תנסה לפתח נשק גרעיני. זה לא יכול – הזמן למונופול, שרק ישראל יהיה לה נשק גרעיני, הולך ואוזל. ואם לא אירן, אז מצרים, ואם לא מצרים, אז סוריה, ואם לא סוריה, יכול להיות ערב-הסעודית בעוד עשר שנים. זה טריגר לפיתוח של נשק גרעיני באזור, שהוא סכנה. אני מתריע. אני חושב שזו סכנה איומה. 
+
+ממשלת ישראל טוענת ושרי הממשלה טוענים עם קריצת עין: כל האופציות פתוחות. ואני אומר שהם לא דוברי אמת. לא כל האופציות פתוחות. ישנה אופציה שהיא פסולה מראש, שזה פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. ממשלת ישראל מתנגדת לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. מתחכמים ואומרים מאז שנות ה-80, שישראל בכלל מוכנה לחתום על ה-NPT – על האמנה הבין-לאומית למניעת הפצה של נשק גרעיני – רק אם יהיו הסכמי שלום עם כל המדינות באזור, כולל אירן. 
+
+ למה אני אומר מתחכמים? כי הם אומרים: אנחנו נחתום אם יהיה הסכם שלום, אבל בסעיף השני אומרים: אנחנו לא מוכנים להסכם שלום עם כל עמי האזור. אז המסקנה שלא חותמים. זה, איך אומרים – לוגיקה פשוטה. אם אתה אומר, B יתקיים אם יתקיים A, כלומר תהיה חתימה אם יהיה הסכם, ובסעיף השני אתה אומר לא יהיה הסכם – תיכף אסביר איך אומרים לא, יש אלף דרכים להגיד לא – אז אתה אומר: אני לא חותם. 
+
+הדבר השלישי שצריך להגיד אותו, ואת זה לא אומרים, שאם ישראל לא חותמת על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ומסכימה לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, אז יש בעיה, והיא שמדינות אחרות ירכשו בצורה זו או אחרת – ולמדינות רבות, לא רק לאירן, דרך אגב, יש מדינות אחרות באזור שיש להן היכולות המדעיות, ואתה יודע מה, הכלכליות, והן יכולות לפתח נשק גרעיני. ויש להן דרכים אפילו להשיג אורניום ממדינות ידידותיות להן. 
+
+אז במקום לבוא היום ולהגיד שממשלת ישראל מוכנה לחתום על האמנה הבין-לאומית למניעת הפצת נשק גרעיני – אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? אפילו הסעיף הראשון אני מוכן להסכים לו: ישראל תחתום לאחר שיהיה הסכם שלום אזורי. בבקשה, היא הנותנת, תעשו חבילה אחת. 
+
+יתקיים השנה בהלסינקי, בפינלנד, כינוס בין-לאומי לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, וממשלת ישראל יכולה לשלוח שליח לשם ויגיד: אנחנו מציעים עסקת חבילה. אנחנו מקבלים את יוזמת השלום הערבית, שהיא, דרך אגב, יש הסכמה של מדינות מוסלמיות עליה, כולל אירן, אז אפשר להגיע להסדר, ואחר כך לבוא לפירוז ולחסוך חרדות, ולחסוך סכנות. כי אנחנו נמצאים באזור פרוע. יכול להיות, נשק גרעיני זה לא רק לאחסנה באזור. והיו דברים מעולם, והיו שרים בממשלת ישראל שאיימו להשתמש בנשק גרעיני. 
+
+אני רק רוצה להזכיר נשכחות, שהתקיימו דיונים בממשלת ישראל, שאם יהיה נשק ביולוגי – אם עירק תירה נשק ביולוגי או כימי על ישראל, ישראל תגיב בנשק גרעיני. כמובן, הקשר בין נשק כימי לנשק גרעיני, זה קשר בין אחד לעשרה מיליון, המסוכנות של הנשק הזה לא יותר גדולה מהפצצה רגילה. אבל על זה דיברו ונשבר טבו שעל זה לא מדברים. 
+
+הרבה פעמים אמרו לנו: ישראל תשתמש בנשק גרעיני רק כאשר תהיה סכנת חיים וסכנת קיום. אז אנחנו לא סומכים על ממשלת ישראל, ובממשלת ישראל יכולים להיות אנשים מטורפים, ואני לא אומר את הדבר הזה – יש אנשים בכירים מאוד בישראל שאומרים את הדבר הזה, ואפילו לא מדברים על העתיד, מדברים על מה שיש היום, שהזוג ברק ונתניהו הם לא בדיוק שיא השפיות. אז יש סכנה, וסכנה גדולה מאוד. 
+
+כשמדברים על כל האופציות הפתוחות, יש אופציה, שדרך אגב, היא האופציה הכי ריאלית שיש, הכי הגיונית שיש, הכי אפשרית שיש, שהיא לא צריכה לא מטוסים, לא הפצצות – פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. עכשיו יגידו: האם אירן מסכימה? לפחות בהצהרות כן. אדוני השר, מאז שנת 1974, כאשר אירן הסכימה או הצביעה בעד פירוז המזרח התיכון בהחלטה של האו"ם. אני לא החסיד של המשטר באירן, אני מתנגד לו, זה לא העניין – אני מדבר עכשיו על העניין הגרעיני. 
+
+
+ – – – שיעים, אנחנו סונים. 
+
+
+ קריאות ביניים מותר, אבל בישיבה.
+
+
+ אירן הצהירה שכן. בבקשה, תבחנו את זה. אני אומר לכם, כל המדינות באזור, כל מדינות ערב – מצרים, סוריה, ירדן, לבנון, עירק, ערב-הסעודית, תימן, ומדינות המפרץ, ומדינות צפון-אפריקה, כל העולם הערבי מסכים לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני.
+
+ ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לצטט כותרת גדולה שהיתה היום ב"ידיעות אחרונות": אחד מבכירי המשפטנים בעולם אומר: לישראל יש זכות משפטית לתקוף באירן. אני קראתי את הכותרת: אחד מבכירי או גדולי המשפטנים בעולם. ומי זה? אלן דרשוביץ. דרך אגב, הוא משפטן גדול, אין ספק, אבל הוא מטורף. אם ממשלת ישראל רוצה לשמוע לו, אז הנה, השר יעלון, הוא פרסם מאמר משותף עם המשפטן הלבנוני שיבלי מאלאט, ואת זה השר יעלון לא יודע. הוא הציע שיהיה הסכם שלום על בסיס גבולות 67' – אתם מאוד אוהבים את אלן דרשוביץ, אז תאהבו גם את המשפט הזה שלו. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אני מזמין את המשנה לראש הממשלה, השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון, להשיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נאמרו פה לא מעט דברים, בלשון המעטה לא מדויקים, אבל אין לי כוונה לעבור משפט-משפט ולהתמודד אתו, להתמקח עליו או להפריך אותו. 
+
+ אני רוצה להסביר בקצרה את תפיסת ממשלת ישראל, את מה שנקרא האיום האירני. גם השאלה כפי שהיא מנוסחת איננה משקפת את מדיניות ממשלת ישראל באשר לאיום האירני.
+
+אנחנו מדברים על משטר באירן שהשבוע ציין 33 שנה למהפכה, משטר שהביא לשינוי המדיניות האירנית באשר למדינת ישראל, כי למדינת ישראל עם המשטר הקודם, עד 1979, היו יחסים דיפלומטיים, יחסים כלכליים, יחסים אפילו חמים. מה שהשתנה, זה לא שמדינת ישראל או ממשלת ישראל שינתה את גישתה לאירן והכריזה עליה כאויב, אלא קם משטר באירן שהכריז שצריך למחוק את ישראל מן המפה. ולכן השינוי חל שם, מה גם – מדובר במשטר של מדינה שבעצם איננה חולקת סכסוך טריטוריאלי כלשהו עם מדינת ישראל, אלא פשוט קוראת למחיקתה מן המפה. זה לא עזה, ולא יהודה ושומרון, זה למחוק את ישראל מן המפה. 
+
+ ובעצם המשטר הזה, שלא רק אומר, גם עושה, הלך ובנה קודם כול יכולות, על בסיס של ארגוני טרור, כדי לתקוף את מדינת ישראל, אבל לא רק את מדינת ישראל. ונכון, "חיזבאללה" הוקם כדי לתקוף את מדינת ישראל, אבל גם כדי להשתלט על לבנון ולהפוך אותה לרפובליקה אסלאמית שיעית, והסיוע של אירן ל"חמאס" או ל"ג'יהאד האסלאמי" הפלסטיני הוא כדי לתקוף, להשתמש בהם כשליחים, כ-proxies, כסוכנים, כדי לתקוף את מדינת ישראל, אבל גם בניסיון להפוך את הרשות הפלסטינית לישות אסלאמית – בהצלחה חלקית, כרגע בעזה – ישות אסלאמית, "חמאסטן". 
+
+אבל, זה לא נוגע רק למדינת ישראל, שהמשטר מגדיר אותה ה"שטן הקטן". "השטן הגדול", על-פי המשטר הזה, הוא אמריקה, והמונח "אמריקה" הוא לא רק ארצות-הברית; המונח "אמריקה" זה הציוויליזציה המערבית, וגם בזה המשטר הזה לא רק אומר, גם עושה. 
+
+כשהמשטר הזה מממן ומסייע לגורמים שונים באפגניסטן, זה לא בגלל ישראל, זה קודם כול כדי לא לאפשר אפגניסטן יציבה, אבל כדי לפגוע באינטרסים אמריקניים או של המערב. כוחות הקואליציה שם הם כוחות ממדינות מערב שונות שמסייעים לאפגניסטן להתמודד עם האסלאם הקיצוני שם, לייצב שם משטר, ככל האפשר רפובליקה דמוקרטית, וכן הלאה וכן הלאה, והמשטר האירני מסייע לגורמים שונים כדי לא לאפשר את זה, נגד המערב והאינטרסים שלו. 
+
+ומה לגבי עירק? אותו הדבר – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – מסייעים גם לשיעים וגם לסונים להרוג אלה את אלה; כשהיו שם כוחות קואליציה – להרוג כוחות קואליציה, לפגוע בכוחות ביטחון עירקיים, כדי לא לאפשר עירק יציבה. וגם בבחריין, הסיוע של המשטר האירני לשיעים בבחריין נגד משטר פרו-מערבי זה לא בגלל ישראל, אפילו לא בגלל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שיש כאלה שטוענים שהוא מקור האי-יציבות במזרח התיכון. קשקוש. זה אינטרס אירני לצבור כוח ולהפוך להגמוניה אסלאמית שיעית במזרח התיכון. 
+
+ וזה נכון גם בתימן, בסיוע למיעוט החותי, השיעי, וגם לגורמים סוניים שם, שמוכנים לקרוא תיגר על המשטר. וזה נכון היום גם בסוריה, בסיוע המסיבי לבשאר אל-אסד לטבוח בעמו, כן, מול הסונים, שוב. לא קשור לישראל, לא קשור לסכסוכים – לסכסוך הערבי או הסכסוך הפלסטיני או איך שלא נקרא לזה, אלא אינטרס אירני. 
+
+וזה נכון, דרך אגב, גם באמריקה הדרומית. החיבור בין אירן, המשטר האירני, למשטר בוונצואלה, שפתח את הדלתות לפחות לחמש מדינות ALBA בדרום-אמריקה ואפשר לאירנים לבסס תשתית טרור – שכבר הכתה בנו בארגנטינה פעמיים, ב-1992 וב-1994, וכמעט חיסלה את השגריר הסעודי בוושינגטון לאחרונה – פיגוע שסוכל. זה המשטר האירני, שהיום גם שלח את זרועותיו לניו-דלהי ולגאורגיה – לטביליסי, בניסיון לפגוע בדיפלומטים ישראלים. מכאן נאחל החלמה מהירה לרעיית הדיפלומט הישראלי שנפצעה – מקווה שלא קשה מדי – בפיגוע הזה. זה המשטר האירני. 
+
+ולכן, הניסיון להציג פה איזה משהו שישראל שואפת לאיזה מלחמה מול אירן, לא מיניה ולא מקצתיה. 
+
+ ואנחנו נלחמים, נלחמים היטב בסוכנים – בשליחים של האירנים – אם "חיזבאללה", אם ארגוני הטרור הפלסטיניים למיניהם, שכל אחד מהם יש לו גם סדר-היום שלו אבל במקרה הזה פועל גם לעתים בשליחותם הישירה של האייטולות בטהרן. 
+
+ובמצב הזה, לחשוב שהמשטר הזה, שכבר היום מנסה ליישם תפיסת הגמוניה של אסלאם שיעי בעולם, לא רק במזרח התיכון – שבידיו תינתן יכולת גרעינית צבאית, זה סיוט לא רק לישראל, ולכן גם אנחנו יוצאים נגד אלה שטוענים: העניין הזה הוא בין אירן לבין ישראל. אם יש כאלה שאומרים את זה במערב, זה בניסיון להתחמק מהתמודדות עם העניין, כי "השטן הגדול", כאמור, הוא הצ��וויליזציה המערבית, אמריקה.
+
+וברור לחלוטין שאם למשטר הזה תהיה יכולת גרעינית צבאית, אז כן, יהיה כאוס גרעיני במזרח התיכון, כי כבר ארבע-חמש מדינות הודיעו שבמצב כזה הן לא תוכלנה לשבת בצד – מה שהן לא אומרות היום. למרות כל מיני ניסיונות, על-פי מקורות זרים, לייחס לנו וכו', הן לא אומרות את זה היום, כי למדינת ישראל מתייחסים כאל מדינה אחראית, אבל למשטר האירני מתייחסים כאל איום. תשאלו בריאד, תשאלו בכוויית, תשאלו בבחריין, תשאלו בעומאן, בקטאר, בירדן, ברבת-עמון – תשאלו איך רואים את האיום האירני. 
+
+ולכן, קודם כול זה עלול להביא לכאוס גרעיני. אחר כך, אם המשטר הזה פועל היום כדי לחתור תחת משטרים שמחוברים איכשהו למערב, ומנסה לפגוע באינטרסים מערביים במזרח התיכון, רק צריך לדמיין מה הם יעזו לעשות כאשר תהיה להם מטרייה גרעינית, או חס וחלילה ינסו להפעיל פצצה מלוכלכת באיזה מקום – זה המשטר האפוקליפטי המשיחי הזה, הלא-קונבנציונלי. 
+
+וכמובן, אם חס וחלילה יש להם יכולת גרעינית צבאית, אני מעריך שכמה משטרים במזרח התיכון יצטרכו לחשוב פעמיים איפה הם ממוקמים, ואכן, מהר מאוד נראה פה הגמוניה אירנית שיעית שתהפוך לסיוט לא רק למדינת ישראל, לכל המשטרים הסוניים באזור, ובוודאי לאינטרסים של מדינות אירופה, ארצות-הברית, אוסטרליה, קנדה, נקרא לזה מדינות העולם החופשי. 
+
+במצב הזה אין ספק שממשלת ישראל חושבת שצריך למנוע יכולת גרעינית צבאית מהמשטר האירני, ואנחנו מדברים על זה כבר משנות ה-90 – אני מעיד כראש אמ"ן לשעבר – משנות ה-90. 
+
+החדשות הטובות הן שהיום אין ויכוח בין קהילות המודיעין במערב – מה שהיה בעבר, כולל ב-2007, הדוח האמריקני של מה שנקרא ה-NIE – אין ויכוח על זה שמה שנראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, שוחה כמו ברווז, עף כמו ברווז, זה ברווז, ואפילו הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית – –
+
+
+ מגעגע כמו ברווז – – –
+
+
+ – – סוף-סוף אישרה את זה שבאירן יש פרויקט גרעיני צבאי. על זה כבר אין ויכוח. וגם העולם התגייס, ונשיא ארצות-הברית אומר: צריך למנוע מאירן יכולת גרעינית צבאית. אומרים את זה בנוסח כזה, בנוסח אחר – ואנחנו מסכימים. 
+
+והשאלה – מה עושים; גם אנחנו אומרים – פעולה צבאית חייבת להיות הדבר האחרון. אני, דרך אגב, כאיש צבא לשעבר, אומר – זה נכון בכל דבר. אם יש דרך אחרת לפתור בעיות, פעולה צבאית, מלחמה בוודאי, זה הדבר האחרון.
+
+אבל את המשטר באירן צריך להביא מהר בפני הדילמה של פצצה או הישרדות של המשטר. וכשהמשטר הזה יעמוד בפני הדילמה – כפי שעמד בה ב-2003, בלי לירות בכלל – אותו חמינאי, אותו מנהיג עליון, בעצם החליט להקפיא את הפרויקט לשנתיים. למה? כי הוא חשב שהוא עלול להיות המטרה של השלב השלישי של המתקפה האמריקנית. הוא חשב, וגם מועמר קדאפי בלוב חשב אותו הדבר – על ראשי שני הגנבים בער הכובע – ומועמר קדאפי בלוב ויתר על הפרויקט הגרעיני הצבאי בלי ירייה אחת, כדי למנוע מארצות-הברית, עם כוחות הקואליציה, לתקוף אותו. וחמינאי החליט להשעות את הפרויקט למשך שנתיים. זאת אומרת, כשזה מגיע לשאלה של פצצה גרעינית או הישרדות, הוא בחר בהישרדות, ואנחנו טוענים שאפשר לשחזר את זה, אבל כדי לשחזר את זה העולם צריך להתאחד – בבידוד מדיני של אירן, בסנקציות כלכליות חריפות שיעמידו את המשטר הזה בפני דילמה אמיתית של הישרדות – על בסיס כלכלי – או המשך הפרויקט הגרעיני הצבאי, וכמוצא אחרון, אם אין ברירה, רק אז להגיע לעימו�� צבאי. זו המדיניות של הממשלה. 
+
+ לכן, הדיבורים על ממשלה לא אחראית, דיבורים אחרים, הם ממש לא ראויים. אנחנו נוקטים מדיניות מאוד ברורה. הלוואי שצדיקים מלאכתם תיעשה בידי אחרים, אבל מנגד, אנחנו מתכוננים כאילו "אם אין אני לי מי לי". תודה. 
+
+
+ תודה למשנה לראש הממשלה. אנחנו מתחילים עכשיו בדיון, דיון סיעתי. לכל סיעה שלוש דקות. אני מודיע, מי שיבוא תורו ולא יהיה במליאה לא יקבל לפנים משורת הדין. חבר הכנסת מגלי והבה הראשון. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, ממלא-מקום ראש הממשלה, חברי וחברותי כאן – את האמת, אני רוצה להביע אי-אמון בממשלה היום, ואני שמח שנמצאים פה גם ממלא-מקום ראש הממשלה וגם יושב-ראש הישיבה, כי הוא היה עד לכמה מן הדברים שאני הולך לציין אותם. היה היום, אדוני, דיון בוועדה לקליטת אקדמאים במגזר הציבורי – אקדמאים ערבים, הכוונה. הדיון שהתקיים היום הוקדש לנושא אלימות במגזר הערבי ואלימות בכלל כאשר ציינו שם – אחת הסוגיות שכואבת לכל מי שמאמין שצריך להיות כאן ביטחון ושקט לאזרחי המדינה – חוסר היכולת של המשטרה לפענח מקרי רצח, במיוחד אלה שקורים באזור מסוים, ואני מדבר על אזור ראמה וסביבותיה. 
+
+מעל 21 אנשים נהרגו, רובם צעירים, מהם בלילה, מהם באמצע היום. בצומת דרכים, אדוני היושב-ראש, בא מישהו עם נשק, עם אקדח, והורג אזרח בפני אשתו ואמא שלו והתינוק שלהם. ומקרי הרצח האלה חוזרים על עצמם. לפני שבועיים היה רצח אכזרי של צעיר במשפחה נהדרת, שכל מה שהיא עושה, היא מחנכת את ילדיה ועובדת למען פרנסתם. נהרג עוד צעיר ומאומה לא קרה. 
+
+והמשטרה אומרת: זה אלימות ואנחנו רוצים לטפל באלימות הזאת. כולנו מסכימים שצריך לטפל, אבל אם לא מפענחים, זה רק הבטחות שאי-אפשר לדרוש אפילו אמצעים בשבילן. וצר לי להגיד שכשזה קורה במקומות אחרים, כשרוצים לפענח אז מצליחים ומהר. 
+
+מכאן אני רוצה, אדוני היושב-ראש, ברשותך, לנצל את הדקה שנותרה לי לסוגיה אחרת, שהיא גם כן – הממשלה המבולבלת הזאת אחראית לה. שר הפנים עמד כאן יותר מפעם אחת ואמר לנו – נמצא פה חבר הכנסת חנא סוייד, שתמיד הקשה על שר הפנים ושאל אותו ואנחנו הצגנו את הבעיה יותר מפעם אחת – בתים שנבנו באזורים שמיועדים להיות מאושרים בתוכנית המיתאר, היתה הבטחתו של שר הפנים יותר מפעם אחת: לא ייהרסו. לצערי הרב, אנחנו רואים שהמדיניות הזאת ממשיכה. ושר המשפטים – עדיין רק ביום חמישי האחרון, אדוני היושב-ראש, הגישו שני צווי הריסה לשני בתים בירכא באזור שאמור להיות חלק מתוכנית המיתאר, באזור שהולך להיות מאושר לבנייה. 
+
+אז איפה הסתירה? כששר הפנים אומר: לא צריך לגעת בבתים האלה, ושר המשפטים אומר: כן צריך לעשות. ומוציאים צווים, צווי הריסה. ולכן, אדוני ממלא-מקום ראש הממשלה, אולי הישועה תבוא ממך, ולעשות סדר בדברים. מדיניות הממשלה צריכה להיות אחת, והיא לא להרוס בתים באמת שנמצאים במרחב שמתוכנן לתוכנית מיתאר שהולכת להיות מאושרת. המטרה היא לא להעניש ולהשתמש באלימות נגד אזרחים, אלא לפתור את הבעיה. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת רוברט אילטוב לשאת דברים בשם סיעת ישראל ביתנו – הוא לא נמצא. אני מזמין את חבר הכנסת נסים זאב מסיעת ש"ס. בבקשה, אדוני; שלוש דקות. אחריו – חברת הכנסת שלי יחימוביץ. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על כמה נושאים ממש בקצרה. קודם כול, הנושא שמופיע בהצעה פה: ממשלת נתניהו מעמיקה את הפערים הח��רתיים, ממשיכה לפגוע במעמד הביניים. אדוני היושב-ראש, כמה אפשר להעמיק? מעמיקה. "עמוק עמוק מי ימצאנו". תחשוב שהממשלה הזאת כל היום יושבת והיא רק מעמיקה. כל היום יושבת איך להעמיק יותר ולהרחיב ככל שניתן את הפערים החברתיים בשכבות החלשות, במעמד הביניים. ממש הזוי. אני חושב שהממשלה הזאת היא הממשלה היחידה שעד היום עשתה מעל ומעבר ושמרה על היציבות הכלכלית מול הסערה במדינות העולם. 
+
+הנושא שכל כך הדאיג את זחאלקה, חבר הכנסת, הנושא של הגרעין האירני. אני רוצה לומר לך, אני בזמנו, בזמן השאה, אני זוכר שהיינו מפצחים גרעינים שהגיעו מטהרן. עכשיו צריכים לפצח גרעינים מסוג אחר. מה לעשות. 
+
+
+לא, גם ב"אירנגייט" פיצחת גרעינים. בעסקת "אירנגייט" פיצחת גרעינים. 
+
+
+ והגרעין הזה מאיים על העולם כולו. זה גרעינים מסוג אחר. אתה לא יכול – מה הדמיון הזה? באמת, חבר הכנסת זחאלקה, אתה מאמין שאם לישראל לא היה היום – אני לא יודע אם יש, אין לי מושג – לא היה לישראל גרעין אז אירן לא היתה חותרת לפצצה גרעינית? מה, אתה באמת? במקום שתדאג לטהרן, תדאג באמת לשכנים שלנו פה בסוריה, שטובחים בהם כל יום בעשרות ומאות. תקים פה קול זעקה מעל הדוכן הזה. נשמע את הקול שלך. אולי אסד ישמע אותך סוף-סוף. 
+
+
+ אתה מדבר כמו "אל-קאעידה" היום. 
+
+
+ נכון, מה לעשות?
+
+
+ אתה ו"אל-קאעידה" בדיוק אומרים – – –
+
+
+ אני "אל-קאעידה" יהודי ואני רוצה שתלמד ממני איך להגן על המוסלמים שלך. 
+
+
+ תעזוב מה אני אומר – – –
+
+
+ אתה צריך לנצל את הבמה הזאת וקצת לעזור למוסלמים שאתה צריך לייצג אותם פה, לערביי ארץ-ישראל. 
+
+
+ – – – שהיום מדבר בדיוק כמוך. 
+
+
+ הפעם אני רוצה לדבר על הדבר הכי חשוב – אין לנו זמן. טוב, אני לא אדבר. 
+
+
+ לא, אני אפצה.
+
+
+ אם תיתן לי שתי דקות אני אדבר. 
+
+
+ לא, שתי דקות לא, אבל דקה כן. 
+
+
+ אני רוצה לספר על השוד הגדול של בנות ישראל, שנחטפות מתחת ידינו. כתוב בתורה: בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות וכלות אליהם כל היום, ואין לאל ידך. אני רוצה לומר על בנות, בנות 14 ו-15 שנעדרות מבתיהן במשך שבועות וחודשים, ובסופו של דבר נמצאות באיזה כפרים ערביים. אחת מהן השבוע, שמופיעה בעיתון, נמצאת בקלנסואה. על ראשה יש רעלה, היא התאסלמה, היא מוסלמית, היא כבר לא מדברת עם ההורים שלה. ומי חטף אותה? גבר נשוי, נהג משאית. 
+
+ ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אם אנחנו לא נשמור על בנותינו, אם אנחנו לא נשמור על החוק פה במדינת ישראל – תתאר לך שהיו חוטפים איזו נערה והיא נמצאת בשטחים ולא יודעים מה עלה בגורלה. מדינת ישראל היתה רועשת וגועשת. 1,000 בנות כל שנה נחטפות מתוך המשפחות האלה, והמשטרה – ואני מסכים אתכם – היא לא מסוגלת להוציא את הבנות הקטינות האלה, להחזיר אותן להוריהן. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ ולכן, אני מסכים שישנה תרעומת כנגד משטרת ישראל שלא מסוגלת לעשות בכפרים הערביים, במשפחות, ואנחנו רואים רצח לנגד עינינו. אני רוצה לומר לכם, זה סוג של רצח מסוג אחר וגם המשטרה אין לאל ידה לעשות. וחבל מאוד. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת זאב. אני מזמין את חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ואחריה – חבר הכנסת משה גפני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להבין למה הממשלה והאוצר עומדים ומתנגדים בכל כוחם לשיפור תנאיהם של עובדי הקבלן ולקליטת חלק מהם בשירות הציבורי, כאילו הם אמורים להיות אנטגוניסטים לרצון שבני-אדם יוכלו להתפרנס כאן בכבוד ושלא תהיה עבדות במדינת ישראל. 
+
+ איך ��משלה, איך משרד אוצר, מרשים לעצמם בכלל להיות בצד הזה של המתרס, שאומר: לא רוצה אני, לא מסכים, לא אקלוט עובדים לשירות הציבורי, לא אעלה את שכרם של העובדים העניים שבעניים? למה אנחנו מקבלים את זה כמובן מאליו שיש כאן התגוששות בין ההסתדרות לבין האוצר, כאילו מדובר בשני צדדים של המתרס? 
+
+ זה לא אינטרס של המדינה להקטין פערים? זה לא אינטרס של המדינה להפסיק את העבדות הזאת של קרוב למיליון בני-אדם שהמעסיקים שלהם לא רק שלא משלמים להם את השכר ישירות, אלא לקבלן שגוזר קופון על ראשם, אלא גם לא יודעים בכלל מי הם? הם לא יודעים איך קוראים להם, הם לא יודעים מתי נולד להם ילד, הם לא יודעים מתי הם מתים, כי אם הם ימותו יבוא אחר במקומם. כי הרי העובד לא מועסק בכלל אצל המעסיק, הוא חלק מחבילת שירותים – חלק מחבילת שירותים – והחבילה הזאת תינתן, ואחת היא מי העובד. לממשלה מוסרית אין עניין להילחם בתופעה הזאת, והיא מקשה את לבה, ואז היא מואילה ונותנת עוד משהו ועוד משהו רק כשמאיימים עליה ממש בהשבתה כללית של המשק?
+
+  אני רוצה לספר לכם סיפור קטן, שנזכרתי בו שוב ושוב על רקע הטיעונים הצבועים של האוצר ושל שלוחיו כאילו הם בכלל רצו כל הזמן לדון על עובדי הקבלן ועל קליטתם, אבל הקפיאו להם את המשא-ומתן ולא רצו לדבר אתם. לפני קרוב לשנתיים חוקקתי את אחד החוקים היותר-מגוחכים, לפחות על-פי שמם: חוק הזכות ליציאה לשירותים. 
+
+ תשאלו למה צריך בכלל לחוקק חוק כזה, הרי אדם שרוצה לצאת לשירותים יוצא לשירותים. אבל מתברר שההעסקה באמצעות קבלנים הביאה לזה שעובדי קבלן פשוט לא יצאו לשירותים, כי נאסר עליהם. וכך ראינו למשל קול-סנטר שלם, עם 50 עובדים שיושבים ליד עמדות ומועסקים אצל נותן שירותים, ולא בתאגיד שבו הם עובדים בפועל, וכשהם רוצים לצאת לשירותים פשוט לא נותנים להם לצאת, כי מדובר על עלות הרי, ואם 50 עובדים – כל אחד מהם יצא לעשר דקות הפסקה לשירותים, זו עלות מאוד גבוהה, זה זמן נורא יקר, אז לא נותנים להם לצאת לשירותים. אז הם לא שותים מים, כדי שלא יצטרכו לצאת. ואם הם יוצאים, הם צריכים להכניס את הכרטיס כדי שינכו להם את זה אחר כך מהשכר.
+
+ אז חוקקנו חוק, כמה חברי כנסת – חבר הכנסת יצחק וקנין מש"ס, חבר הכנסת שלמה מולה ואנוכי – על הזכות ליציאה לשירותים: שיהיה מותר לעובד לצאת לשירותים; לעובד הקבלן, כן? כי בדרך כלל אלה עובדי הקבלן שנאסר עליהם הדבר הבסיסי הזה, של לצאת לשירותים; ושלא ינכו לו מהשכר; והסעיף השלישי – שהטריף את האוצר – אמר שתהיה גם חובת התקנת מתקן שירותים נאות בקרבת מקום, ושהחובה – שימו לב למהפכה – לא תחול רק על הקבלן, היא תחול גם על מזמין השירות. 
+
+ כאן האוצר נעמד על הרגליים האחוריות, ושר האוצר שטייניץ איים שהוא יגיש ערעור שיפיל את החוק, ואם הוא לא יצליח להפיל את החוק הוא יקפיא אותו בחוק ההסדרים. למה? כי החובה על התקנת מתקן שירותים נאות חלה על מזמין השירות, וזה עלול – חס וחלילה, רחמנא ליצלן – להביא לידי זיקה בין מזמין השירות לבין אותו עובד קבלן. אתם מבינים את הרשעות ואת האטימות ואת האנרגיות שהושקעו כאן?
+
+ למרבה המזל – לפעמים שר ההיסטוריה עושה חסדים קטנים – למרבה המזל, ברגע שהיתה אמורה להיות מוגשת ההסתייגות על-ידי שר האוצר שטייניץ, הוא נעלם מהמליאה. כנראה גם הוא היה צריך לשירותים. ואז יושב-ראש הקואליציה זאב אלקין אמר: אני לא מוכן להילחם בשבילו. הוא לא נמצא כאן – תעבירי את החוק ככה. והח��ק עבר – מעשה נסים – ונוצר הקשר הדל הזה בין מזמין השירות לבין התקנת מתקן שירותים. 
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ זאת רשעות, זאת אכזריות, זה דיכוי, זה זילות כבוד האדם, וזה גם לא כלכלי, כי עם כל כך הרבה עובדים עניים שאין קורת גג לראשם, והם לא מצליחים לגמור את החודש, ואין להם כושר קנייה, והם מגדלים ילדים עניים, איפה תהיה כלכלת ישראל? ואיפה הערכים הבסיסיים שאנחנו רוצים שהמדינה תיכון עליהם?
+
+
+ שקט, רבותי.
+
+
+ אני בטוחה שהנושא שלך יותר חשוב, חבר הכנסת זחאלקה. לפחות על-פי עמדתך.
+
+
+ נא לסיים, חברת הכנסת יחימוביץ.
+
+
+אתמול הושג הסכם בין ההסתדרות לבין האוצר. זה הסכם שמשפר את תנאיהם של עובדים רבים וגם קולט עובדים רבים לשירות המדינה. זה צעד ראשון במהפכה גדולה. השינוי האמיתי וקץ העבדות ייכונו רק כשתתחלף הממשלה הרעה הזאת ותוחלף בממשלה סוציאל-דמוקרטית, שתדאג באמת לאזרחי המדינה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת יחימוביץ. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אחרי חבר הכנסת גפני – חברת הכנסת עינת וילף. אחרי חבר הכנסת גפני חבר הכנסת מוחמד ברכה, ולא עינת וילף.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר המשנה לראש הממשלה, לפני כמה שבועות בנאום שלי – נדמה לי גם במסגרת אי-אמון – אמרתי על העיתונאי נחמיה שטרסלר שהוא אנטישמי. אני מבקש להתנצל על כך. אני פגשתי אותו אתמול; פגשתי אותו במסגרת סיור של מערכת "הארץ", שדוברי ירח טוקר הביא – לסיור בבני-ברק. היו שם כולם, חלק גברים, חלק נשים, בין יתר האנשים היה שם נחמיה שטרסלר, ואני שמעתי שהוא מאוד נעלב מהעניין הזה, די בצדק, ואני מצאתי חובה להתנצל שם, ואני הבטחתי לו שאני אתנצל גם כאן. 
+
+ אז אני מתנצל כאן, ואני לא חוזר ממלה אחת ממה שאמרתי עליו, חוץ מ"אנטישמי"; מלה אחת: שהילדים החרדים מקבלים שעות עד 16:00, ויש להם הזנה, ולא צריכים לשלם, ולא צריכים – זה פשוט לא להאמין שאנחנו מדברים על אותו ציבור, אותם אנשים, אותם פרשנים, אותם ילדים – לא חוזר בי אפילו ממלה אחת. אני חוזר בי מהמלה "אנטישמי". הוא לא אנטישמי. אנטישמי צריך – – –
+
+
+ בהגדרה הוא לא.
+
+
+ בהגדרה הוא לא יכול להיות אנטישמי, ואני חוזר בי מהעניין הזה. אבל אני עכשיו רוצה – – –
+
+
+ זה נכון, הוא רוצה להנציח גם עוני של ערבים – –
+
+
+ כן כן, בסדר, בסדר.
+
+
+ – – זה לא ייחודי ליהודים.
+
+
+ עכשיו אני רוצה להגיד לכם, היות שאני התחלתי בעניין הזה, אני רוצה לספר לכם מה היה. אנשים באו למקום שהם ככל הנראה גם לא הכירו. באו גברים ונשים והיו בטוחים שעל הנשים שם מישהו יירק. לפחות. אם לא יירק, לפחות יצעק להן משהו. הם היו בישיבת "פוניבז'". קיבלו אותם בכבוד מלכים. אגב, זה לא היה ביקור ממוסד, זה היה ביקור ספונטני. מי שידע מזה זה רק הדובר שלי. אני ידעתי, הוא עדכן אותי, אבל האנשים לא ידעו. והם באו והתקבלו בכבוד בכמה מקומות. 
+
+ הם היו במקום שיש בו מפעל היי-טק שנשים עובדות בו. האורחים שאלו את האשה: בעלך עובד? אז היא אמרה לו: בעלי לומד. אז הם אמרו לה: אבל המאזן גורם לכך שגברים לא עובדים. היא אומרת: אין בעיה, אני מוכנה לעבוד רק כדי שבעלי ילמד, שיהיה תלמיד חכם; אם הוא לא יהיה תלמיד חכם, מה פתאום שאני אצא לעבוד? שהוא יעבוד, אני רוצה לגדל את הילדים. אשה אינטליגנטית, מקבלת משכורת טובה שם, במפעל היי-טק, אומרת: אני רוצה שבעלי יהיה תלמיד חכם.
+
+אני רוצה שתדעו, אני אומר את זה באמת בתמצית לבי: אנחנו צריכים להידבר. אני ראיתי איך שאנשים לא מכירים. לא יודעים. אגב, הם היו בישיבת "פוניבז'" בדיוק כשהישיבה הפסיקה ללמוד. זה 2,000 תלמידים שהפסיקו ללמוד – מצבו של הרב אלישיב החמיר, והם כולם הפסיקו את הלימוד והתחילו לקרוא פרקי תהילים. היו שם כאלה שממש התרגשו מהעניין הזה. לא חשוב, אני לא נכנס לזה.
+
+ אני רוצה להגיד לכם שבעבר, חבר הכנסת בן-סימון, לציבור החרדי היתה בעיה. היו כאלה מהציבור החרדי שהלכו לרעות בשדות זרים; היתה השכלה, היו אנשים שאנחנו אמרנו שהם אפיקורסים, אבל אנשים ברמה, אנשים – היה עם מה להתמודד. והיו כאלה שהלכו אליהם. היו אנשים שבאמת היו ברמה אינטליגנטית מאוד גבוהה. חלקנו עליהם, אנחנו גם היום חולקים עליהם, אנחנו חושבים שהם לא בסדר, אבל הרמה היתה גבוהה. 
+
+ אתם אומרים לנו כל הזמן: תהיו כמונו, תלמדו את הליבה, תתחנכו כמו שאנחנו מתחנכים. מה אתם מציעים לנו? – מה שתציעו לנו, אגב, האמת אצלנו, לא אצלכם – מה אתם מציעים לנו? תרבות "האח הגדול"? מה אתם מציעים לנו? מה העגלה המלאה – שעליה אמר ה"חזון אי"ש" שזה אצלנו, ואתם העגלה הריקה – מה העגלה המלאה שלכם? מה אתם מציעים לנו, מה? אתם מציעים לנו רמה אינטליגנטית גבוהה? תבואו לבית-ספר חרדי, בנים ובנות, תעברו במקביל. תבואו, בואו נראה, בואו נעשה תחרות. האם אתם צריכים ללמוד מאתנו או שאנחנו צריכים ללמוד מכם? אתם צריכים להשתלב אצלנו או שאנחנו צריכים להשתלב אצלכם? הרי כולנו אנשים שפחות או יותר יודעים מה שנעשה, זה לא מה שהיה פעם. מה התרבות שאתם נותנים לנו, תרבות ה"פייסבוק"? מה אתם נותנים לנו? מה אתם אומרים לילד חרדי או לילדה חרדית? מה אתם אומרים להם? תשתלבו, תלמדו כמו שאנחנו.
+
+אני מרצה בבתי-ספר תיכוניים חילוניים. אני נמצא בבתי-ספר. היות שפני לשלום, ואני רוצה הידברות, אז אני לא רוצה לדבר יותר מדי – – –
+
+
+אני מצטער, אני צריך ללכת לראות את "האח הגדול".
+
+
+ אתה לא צריך לראות את "האח הגדול", בגלל שאתה עושה את "האח הגדול" בהסתדרות. עזוב. 
+
+החלק הזה – תבואו ותראו. תבואו תראו איך נראה בית-ספר חרדי, איך לומדת תלמידה חרדית, איך לומד תלמיד חרדי, ובואו נלך לראות איך לומדים אצלכם. גם אני לא עושה הכללות.
+
+
+ נא לסיים. בבקשה.
+
+
+ אני מסיים, אני מסיים.
+
+
+ כבוד היושב-ראש של ועדת הכספים.
+
+
+ אני מסיים, אני מסיים. איזו תרבות אתם מציעים לנו? פעם היתה לנו בעיה, היינו צריכים, אדוני היושב-ראש, אדוני שר האוצר, היינו צריכים להתמודד עם בני-הנוער אצלנו, בגלל שהם רצו ללכת. היו פילוסופים, היתה השכלה, היתה רמה של אפיקורסים שחלקנו עליהם, אבל באמת היה קשה להתמודד. היום לא קשה לנו להתמודד. אף אחד מאצלנו לא רוצה ללכת לחינוך החילוני. מה אתם מציעים? להתחיל להגיד את כל התוכניות, מה שמסתכלים? שלוש שעות, שמעתי היום ברדיו, יושב נער ומסתכל. אצלנו הנערים לא מסתכלים בזה. אין לנו.
+
+
+אין לכם טלוויזיה בבית?
+
+
+ אין לנו טלוויזיה כמו שאצלך. אני לא אומר, יש גם פילוסוף אצלכם, יש גם כאלה שאין להם טלוויזיה. אני מדבר על הכלל, בלי הכללות. הילדים אצלנו לומדים, מתחנכים, יראת שמים. אגב, לומדים גם את מקצועות החול.
+
+
+גם אצלנו לומדים, מתחנכים, יש להם אידיאולוגיה, יש להם השקפת עולם, הם מאמינים בדרך.
+
+
+ מאה אחוז.
+
+
+באמת, גפני. 
+
+
+ מאה אחוז. מאה אחוז.
+
+
+אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך.
+
+
+ חברת הכנסת שלי יחימוביץ, לא הייתי נואם את הנאום הזה, אם אני לא יושב פה כבר שנה שלמה ומקבל מוסר מכולם.
+
+
+לא ממני.
+
+
+ לא ממך, מסכים. את יודעת מה, לא דיברתי אלייך. 
+
+
+ נא לסיים. בבקשה.
+
+
+ אם לא הייתי מקבל מוסר שנה שלמה: אתם פרימיטיבים, אתם לא יודעים, אתם לא אינטליגנטים, אתם לא משכילים, אתם לא שום דבר. לא הייתי אומר. אני מכבד את הדרך שלכם, מאה אחוז. את אומרת שיש אידיאולוגיה, אני לא מתערב בזה, אף פעם לא התערבתי. שיפסיקו להטיף לי מוסר, מספיק עם זה, אני אחיה את חיי. אתם אמרתם כל השנים: חיה ותן לחיות. אל תטיפו לי מוסר, בגלל שאתם תיטלו קורה מבין עיניכם לפני שאתם אומרים לי מה לעשות.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. אנחנו לא במשחק, גפני.
+
+
+אתה ועוד איך במשחק, אתה חבר ועדת הכספים.
+
+
+ לא במשחק שלך ושלהם.
+
+
+לא, זה הכול כסף...
+
+
+ הבנתי. הבנתי. שר האוצר פה, אל תטעה.
+
+
+דווקא היה לו נאום חוצב להבות, נאום טוב, אבל לא צריך להסכים עם הכול.
+
+
+ בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני חייב להודות שלשר האוצר היה נאום, לא חוצב להבות, אבל נאום נוקב, ומבחינתו אפשר לראות אותו כנאום מוצלח. ואחד הסימנים של ההצלחה, שר האוצר, בנאומו הוא המבוכה של האופוזיציה הראשית שלא ידעה מה להגיד. ולדעתי אין לה מה להגיד, כי אתם שותפים לאותה שיטה כלכלית. אז נכון, ישראל רושמת אחוזי צמיחה טובים, קרוב ל-5%, זה נכון. אבל שר האוצר לא ממשיך למשפט הבא – לאן הלכו האחוזים האלה.
+
+
+גם אחוזי אבטלה נמוכים.
+
+
+ אחד-אחד. לאן הלכו אחוזי הצמיחה? מי הרוויח? לאיזה כיסים הלכו? הוא יודע, ואני יודע ואתם יודעים שאלה שהפיקו תועלת מהצמיחה היפה והנאה, אלה לא האנשים החלשים והמוחלשים. שר האוצר דיבר על אחוזי אבטלה נמוכים, נכון, הסטטיסטיקה מדברת – 5.3% – – – 
+
+
+ הרב גפני, אני דאגתי שיקשיבו לך כשאתה נאמת כאן נאום מבריק.
+
+
+אני מתנצל.
+
+
+ 5.3% – – –
+
+
+ אתה יכול לשבת. אין הדרת נשים, אתה יכול לשבת.
+
+
+ לא – – –
+
+
+אתה מחזיר לי את זה.
+
+
+ בבקשה. מחזיר לך ועוד איך.
+
+
+ כשעושים את הפילוח של אותו אחוז של אבטלה, אתה יכול למצוא, אדוני שר האוצר, אחוז של אבטלה בקרב היהודים שהוא כ-4%, אבל בקרב הערבים במדינת הערבים שבתוך ישראל, שממשלות ישראל הקימו אותה במדיניות של אפליה, אחוז האבטלה בקרב הערבים הוא מ-15% עד 20%. ועל אף זאת מדברים כאן על – אתה מפריע – – –
+
+
+ שר האוצר – –
+
+
+ לא רק שאתה לא מקשיב, אתה גם מפריע.
+
+
+ – – הוא מדבר אליך.
+
+
+אני מקשיב, יש לי שתי אוזניים, לא אחת.
+
+
+ מדובר על העוני, אדוני השר. אחוז העניים ירד בכמה מאיות אחוזים. ושוב, כשעושים את הפילוח רואים שיש כמה אלפי משפחות יהודיות שעלו מעל לקו העוני, ועוד אלפים רבים של ערבים שירדו מתחת לקו העוני. זאת אומרת, פתרת בעיה מסוימת, אבל העמקת בעיה אחרת, בעיית האפליה. בעיית האפליה שהיא נהוגה באופן שיטתי על-ידי כל ממשלות ישראל, כולל הממשלה שאתה חבר בה, אדוני שר האוצר. 
+
+ ובוא נסתכל, למה ללכת רחוק? נסתכל על אותו מאבק שניהלה ההסתדרות סביב העניין של עובדי הקבלן. על מה התעקשת, אדוני, במהלך המשא-ומתן? על שני דברים בעיקר. הדבר הראשון – –
+
+
+ – – –
+
+
+ בעיקר. גם בדברים אחרים, יכול להיות. לא הייתי בתוך המשא-ומתן.
+
+– – שגם אם עובדי הקבלן יקבלו זכויות, לא תהיה להם זכות שביתה. זאת אומרת, אין להם זכות למאבק חברתי. והדבר השני, שההסכם יכלול את המספר המועט ביותר של עובדי קבלן, וזאת התוצאה אכן. אני יכול לברך על עצם המאבק, אני יכול לברך על עצם הנגיעה בעניין בשוק העבדים הזה, שנקרא "עובדי קבלן בתוך מדינת ישראל", שאנשים משמשים כעבדים במכונת הכלכלה. 
+
+אתה בא לספר לנו שנציגי קרן המטבע הבין-לאומית שמחים? בטח, הם, יש להם שיקולים, כשבתוך השיקולים שלהם האדם הוא בורג כדי לשרת ערכים, כביכול כלכליים. הכלכלה אמורה לשרת בני-אדם ולא בני-אדם אמורים לשרת כלכלה או מושגים נשגבים כביכול, שאותם קפיטליסטים שאתה משרת אותם והממשלה שלך משרתת אותם, קובעים לנו כאילו כערכים. הערך הוא האדם. 
+
+ אם אנשים ומאות אלפי אנשים יצאו לרחובות על העניין של הדיור – אם יש דבר כזה, אתם נכשלתם; אם יש עוני דיפרנציאלי של ערבים ושל יהודים, גם עוני, גם דיכוי גזעני וגם דיכוי מעמדי, אתם נכשלתם; אם יש אבטלה בשיעורים מסוימים של קרוב ל-20% בתוך האוכלוסייה הערבית, אתם נכשלתם; אם יש בעיה של הפשרת קרקעות לבנייה, אתם נכשלתם. לכן תביא מספרים – יש לך 5%, מצוין, 5% צמיחה, 5.3% אבטלה – על פניו זה נראה מצוין. הכישלון שלך הוא לא המספר 5 או 5.3, אלא אותו אדם ועוד אדם, ועוד אדם, עד האדם ה-200,000, שחיים מתחת לקו העוני, ועל זה צריך להביע אי-אמון בממשלה שלכם.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת ברכה, אתה חוזר למקום שלך. חברת הכנסת עינת וילף, בבקשה. 
+
+
+ היא לא פה.
+
+
+ אחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, כאשר מדברים על בעיות החברה הערבית, ואנחנו עושים את זה כמעט שבוע אחרי שבוע בהצעות אי-אמון, אי-אפשר לדלג על הנושא המדאיג ביותר את החברה הערבית, והוא נושא האלימות והתפשטות הנשק.
+
+היום קיימנו יום עיון, בהשתתפות חסרת תקדים. אני רוצה להודות לכל מי שהשתתף, לראש הממשלה, יושב-ראש הכנסת, שר האוצר, שר החינוך, השר לביטחון פנים, המפכ"ל, חברי הכנסת מכל הסיעות, ובעיקר למשפחות הקורבנות ולמומחים. אני חושב שהדברים שהשמיעה סיהאם אגבאריה מאום-אל-פחם, שבעלה ושני בניה, אחמד ומחמוד, נרצחו בתוך הבית, לפני ארבעה חודשים, נגעו בלב של כולנו, ריגשו את כולנו. 
+
+ הקריאה שלה היתה: אני רוצה ביטחון אישי; היא לא יכולה לחזור אל הבית, היא לא מתגוררת בבית זה ארבעה חודשים, אלא היא לנה אצל השכנים, מחשש שמא הרוצח, שעדיין מסתובב חופשי, אדוני השר, יבוא ויתנכל לה, או למי מבניה, והסכנה הזאת היא סכנה אמיתית.
+
+נסקרו שם נתונים – אנחנו אומנם 20% מהאוכלוסייה, אבל לצערי הרב, לפי נתוני המשרד לביטחון פנים, ב-2011 יותר מ-60% מהמעורבים במעשי רצח באים מהיישובים הערביים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ ב-2011 בלבד. השיעור היה נמוך יותר קודם. יש ירידה בפשיעה – בשיעור הפשיעה הארצי, אבל יש עלייה בקרב הערבים, יותר אירועי ירי וכדומה. אני בזמנו יזמתי, אדוני השר, חוק למניעת ירי במקומות ציבוריים, התקהלויות, לרבות חתונות. לצערי הרב המשטרה לא אוכפת את החוק הזה, המעניש ביתר שאת את מי שיורים בחתונות. היו קורבנות. 
+
+דיברנו על רצח נשים. שמחתי מאוד על הודעתו של המפכ"ל, רב-ניצב יוחנן דנינו, בעקבות הערה שהשמעתי, שהם לא משתמשים יותר בביטוי "רצח על רקע חילול כבוד המשפחה". המלה "כבוד" לא תוזכר. אמרתי שאי-אפשר להשתמש במלים בעלות קונוטציה חיובית ברצח נשים – לא כבוד ולא רומנטיקה. הוא אמר שלאחרונה יש הוראה, שמתקיימת – לא יותר שימוש במלה "כבוד", אלא רק "רצח במשפחה". אני בהחלט מברך על כך, כי יכולה להיות קונוטציה חיובית מקלה כאשר אתה משתמש בביטויים חיוביים. 
+
+ אדוני היושב-ראש, הנושא הזה הוא הנושא המדאיג ביותר את הציבור הערבי כיום. יום העיון הזה, שהיה רב-משתתפים, לא יהיה אירוע יחידי – הוא לא אירוע יח��די; כל החברה הערבית זועקת, מקיימת פעילויות בנושא של מאבק באלימות. 
+
+השמענו זעקה כאן, בכנסת, בנוכחות ראש הממשלה; היו הבטחות, גם לתקציבים, גם לפעילות, כדי לאסוף את הנשק, וזאת הדרישה, גם של הנהגת הציבור הערבי, אבל גם של הציבור הערבי בכללותו. יהיה המשך תוכנית פעולה ליום העיון הזה, ואני מקווה ששיקולי תקציב לא יהיו מחסום בפני הצלת חיי אדם. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת טיבי. רשות הדיבור לחבר הכנסת אריה אלדד. אחריו – חבר הכנסת אורי אורבך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בשעה זו מסתיים מסע הלווייתו של אחד מגיבורי ישראל, אהרן דוידי, שנפטר בשבת. 
+
+ דוידי של הצנחנים, של פעולות התגמול בשנות ה-50, של קרב תמד וקרב המיתלה, וכיבוש שארם-א-שיח' בששת הימים וההגעה לתעלת סואץ. תת-אלוף, קצין צנחנים ראשי, מפקד שתמיד הסתער בראש חייליו, מעוטר גבורה, ואדם צנוע ועניו מאוד, בורח מהתהילה, וגם ספרא וסייפא אמיתי, למדן ומלומד; את הדוקטורט שלו הוא עשה הרחק משדות הקרב, באוניברסיטת לונדון, וכל שידוע לי לא במסלול ישיר לדוקטורט, אלא בעמל אקדמי אמיתי של שקדנות ומחקר, והוא הרצה באוניברסיטת תל-אביב על תרבות דרום-מזרח אסיה. דוידי היה נאמן לעם ישראל ולארץ-ישראל עד יום מותו, ולאורו נלך. 
+
+לעניין הצעת האי-אמון – שמעתי מקצת דבריה של חברת הכנסת זהבה גלאון, ואכן, כדבריו של שר האוצר אחריה, מרצ סובלת מאובססיה בנושא ההתיישבות והיישובים היהודיים ביהודה ושומרון. שלוש דקות או דקה וחצי כבר לא יספיקו לניתוח התופעה הזאת, של אנטי-ציונות הולכת וגוברת בקרב השמאל הרדיקלי בישראל, אבל השורה התחתונה היא המחייבת. כש"שלום עכשיו" יוצאת למאבק להחריב יישוב בארץ-ישראל, היא צריכה להביא בחשבון שבסוף הדרך, בסוף המסלול המשפטי שהיא מובילה כדי להחריב יישוב, יהיו לנו שני יישובים, ואם היא סבורה שהיישוב שהיא רוצה להחריב הוא בלתי חוקי, היא חייבת להביא בחשבון שבסוף המסלול יהיו שני יישובים כשרים למהדרין וחוקיים. גם זה ראוי שהשמאל הישראלי יביא בחשבון, ועל כן הוצאתי היום הודעת ברכה על פשרת מגרון המסתמנת, והבעת תודה ל"שלום עכשיו" על מאמציה בפיתוח ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל. אם הם ימשיכו כך, עוד יהיו לנו הרבה אלוני-מורה, כמו שאמר אביו של השר בגין, שהוביל את הפשרה הזאת. תודה רבה.
+ 
+
+ תודה. חבר הכנסת אורי אורבך. אחריו – חברת הכנסת חנין זועבי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, במגרון מסתמן הסדר. מסתמן הסדר במגרון, ויוצאים מהמקומות שלהם – לא נגיד מלה אחרת – כל בעלי החרון הקדוש, שאומרים, איך זה ייתכן, איך אפשר למצוא פשרה? שמענו את נאומה של חברת הכנסת גלאון, באיזה חרון קדוש – פשרה? 
+
+יבנו עכשיו שני יישובים, מסתבר. לא רק שלא יהרסו אחד, את מגרון, אלא שניים ייבנו. יישוב קבע אחד מסודר כחוק, עם כל הנהלים והסדרים, והמקום שייעזב יתמלא לצורך צרכים אחרים. 
+
+ אתה רואה את התאווה לראות דחפורים עולים על יישוב, כאילו אין דבר אחר בעולמם של אנשים אלא להרוס יישוב. מילא וניחא אם הממשלה היתה לקראת הסדר מדיני, וצריכים, או רוצים, או חייבים, התחייבו, לעקור יישובים, כפי שהיה בהתנתקות, ששם זה לא היה הסכם אלא החלטת הממשלה. אבל כאן הריבונות הישראלית נשארת. אבל אנשים רבים בשמאל הפכו את עקירת היישובים למטרה בפני עצמה. לא ככלי שנועד להקים מדינה פלסטינית, כדי לא לשלוט על עם אחר. הם רואים בעקירת יישובים כשלעצמה מטרה, הנאה. כמעט לפעמים אני חושב שיש אנשים שבבית, כשהם באים, הם מכניסים איזו קלטת וידיאו או דיסק כדי לראות D9, דחפורים הורסים בתים. הפֶטיש הזה, זה עצמו מביא להם טעם בעולמם. 
+
+ ואני אומר שהנה באו העותרים מ"שלום עכשיו" וממקומות אחרים – באו לקלל ונמצאו מברכים; באו להרוס את מגרון בכל מיני טענות ותואנות שווא, והנה עכשיו מגרון תיבנה לא הרחק משם, והאתר הקיים גם הוא ייכון. 
+
+ובכלל, אעיר עוד הערה לאנשים שלא אוהבים פשרות בנושאים אחרים גם. ראינו אתמול הסדר בנושא חברתי-כלכלי-תעסוקתי, בעניין עובדי הקבלן, ואנחנו נראה בחצי השנה הקרובה הסדר או פשרה בעניין חוק טל. ותמיד יש את אלו שאומרים: היה לא תהיה, ייהרג ובל יעבור; איך זה מישהו מעז למצוא פשרה, הסדר, הבנה, ויתור? אנשים שמדברים בנושאים אחרים על ויתורים מפליגי לכת, על נסיגות עתירות קילומטרים, פתאום כשיש איזה ויתור, איזה פשרה, איזה הבנה בתוך החברה הישראלית, בין מעסיקים למועסקים, בין מתנחלים לממשלה, בין חרדים למדינה – פתאום כל החרון הקדוש שלהם יוצא ואי-אפשר לעצור אותו. 
+
+ ולכן אני אומר לסיום: רבותי, גבירותי, תרגיעו. מדינה וחברה אומנם בנויות על הכרעות, אבל ההכרעות צריכות לבוא בעקבות הסדרים. וההסדר במגרון – הסדר טוב הוא. יישוב חדש ייבנה, ויישוב אחר ייבנה בהמשך, ובא לציון גואל. 
+
+
+ תודה. חברת הכנסת חנין זועבי. אחריה – אחרון הדוברים, חבר הכנסת אקוניס. לאחר דבריו תתקיים הצבעה, כמובן, אלא אם כן הממשלה תבקש להגיב. ולכן נא לראות בדברים האלה מעין דרבון לאלה שאמורים לבוא ולהצביע, כי אנחנו לא נמשוך את הזמן. שלוש דקות לכל סיעה, אז יהיו שלוש דקות לכל סיעה. בבקשה, גברתי. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, תודה, חברי הכנסת, כידוע לכולם יש גם הרבה הערכות שאירן עוד רחוקה מלייצר פצצת אטום; גם אם יש לה פוטנציאל עתידי לכך. מי שקרוב יותר, או מי שכבר מחזיק בנשק גרעיני, זאת ישראל. ואם יש משוואה שלפיה לא נלחמים במי שיש לו נשק גרעיני, או יכולת לפיתוח נשק גרעיני, אלא שנאבקים במי שמחליט לעשות שימוש בכוח, אז על העולם למקד את תשומת לבו לא רק במה שמתרחש באירן, אלא גם במה שקורה כאן בישראל. 
+
+ שרים ורמטכ"לים למיניהם הם אלה שגרמו למלחמות רבות במזרח התיכון. הם אלה שמכניסים את האזור למצב מתמיד של כוננות למלחמה. הם אלה שממשיכים ומאיימים לתקוף. פה ממשיכים מדיניות, קו מדיניות עיקש של סרבנות לשלום, עד להכנסת האזור כולו, כולל את תושבי המדינה, למצב של חרדה. 
+
+ישראל והמערב מנסים להגן על האזור מפני הגמוניה שיעית. מי ביקש מהשרים פה לשמור על האזור מהגמוניה שיעית? מי בכלל ביקש לדבר גם בשם האזור, או לקבוע מה לטובתו? באמצעות מה שומרים על האזור, על-ידי רצח מדענים? האם ישנו פשע גדול יותר מאשר לרצוח מדענים? שומרים על האזור על-ידי זה שמפציצים בטהרן, מתנקשים בדובאי, חודרים לשמי דמשק וביירות? ככה שומרים על האזור?
+
+
+ איפה אתם, צבועים? למה את שותקת – בדמשק?
+
+
+שדה הקרב של ישראל הוא לא עזה או הגדה המערבית, אלא אלה הם רק מתחמי אימונים וניסויים. שדה הקרב האמיתי הוא כל העולם הערבי, במיוחד המזרח התיכון הערבי. לשמור על האזור מהגמוניה שיעית ולמסור את האזור – למה? למי? לכוחנות? ליוהרה ישראלית? לפחות יש לנו כאן הודעה ברורה, שמטרתה של ישראל אינה רק להשמיד את כוחה הגרעיני של אירן, אלא גם את ההגמוניה האירנית. על זה נלחמים. 
+
+אבל יש לי גם שאלה: רק מההגמוניה השיעית האירנית מפחדים? מה עם התנועות האסלאמיות הסוניות? גם מהן פוחדים, לא? מה עם משטרים חילוניים דמוקרטיים באזור? מהם גם פוחדים, אולי הכי הרבה מהם. גם ממהפכות שמחזקות דמוקרטיה מפחדים. גם מפצצות גרעיניות מפחדים. גם משלום מפחדים. אז ממה ישראל לא פוחדת? אולי תגידו לנו, אולי תגידו לעולם, אולי תגידו לאזור, ממה ישראל לא מפחדת. אם משלום היא מפחדת, מיוזמות שלום היא מפחדת, ממלחמה היא מפחדת, מהגמוניה שיעית היא מפחדת, מ"האחים המוסלמים" היא מפחדת – – 
+
+
+ נא לסכם. 
+
+
+ – – ממהפכה דמוקרטית באזור היא מפחדת – אני מסיימת – מדינת ישראל, ממשלות ישראל, השרים בישראל מפחדים מכל דבר, כי הממשלות בישראל מסוגלות לראות את העונש שיהיה אולי על מעשיהן, אבל לא מצליחות לראות איפה הן חטאו. רוצים להתחשבן עם אירן, צריכים להתחשבן עם אירן. אז נפתח את סוגיית הגרעין במזרח התיכון – – –
+
+
+ תודה. 
+
+
+ משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. נפתח את סוגיית הגרעין במזרח התיכון לדיון ציבורי, לדיון עולמי כולל. ויש לדרוש עכשיו מישראל, בשיא כוחה, להתפרק מנשק גרעיני. מה שנדרש כאן באמת הוא פירוז מגרעין של המזרח התיכון כולו וסיום שיגעונה של הכוחנות. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אופיר אקוניס, אחרון הדוברים. אם ירצה השר שטייניץ לסכם, יסכם. כמובן, נא לקרוא לכולם להיכנס לאולם, כי מייד לאחר שהשר שטייניץ יסכם, והוא הרי כבר דיבר אז הוא ידבר רק לעניין, אנחנו כמובן נעבור להצבעה. לכן – לקרוא לכל חברי הכנסת המבקשים להשתתף בהצבעה להיכנס לאולם. חבר הכנסת אקוניס, בבקשה. לרשותך עומדות שלוש דקות מלאות. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, תודה, אי-אפשר שלא להתייחס לדברים של חברת הכנסת זועבי, שמרבה להטיח האשמות בישראל, אבל מעולם לא שמענו אותה מגנה טבח נוראי – נוראי – שמתרחש כל יום בסוריה. פשוט, אולי פעם תגני, אולי. אבל זה קשה לך, אני מבין. זה קשה. זה קשה. 
+
+
+מי שטבח ראשון בסורים זה אתם. 
+
+
+ אנחנו, כזכור, אשמים בכול. 
+
+
+ הוא לא שמע. את ההאשמות שלי אתה לא שמעת. 
+
+
+ בבקשה, בבקשה. אל תדבר אתם, אז לא יענו לך. 
+
+
+ אדוני, אני מבקש להמליץ כאן לחברי הכנסת על סרט שצפיתי בו בימים האחרונים, סרט קולנוע בשם "אשת הברזל". הסרט, אדוני, מספר את סיפורה של ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר. מומלץ במיוחד. ובין אם אוהבים אותה ובין אם מזדהים עם מדיניותה או שחולקים עליה, על דבר אחד אין מחלוקת – על מנהיגותה, על העמידה האיתנה על עקרונותיה, על הערכים שלה. מנהיגות, אדוני היושב-ראש, זה שם המשחק גם בבית הזה. להוביל את המדינה על-פי המנדט שניתן לנו על-ידי הציבור ועל-פי הדרך. וזו בדיוק הסיבה, אדוני, שהממשלה הזו זוכה לאמון הציבור, ובדיוק הסיבה שהאופוזיציה, דווקא האופוזיציה הזאת, זוכה לאי-אמון. זה נכון שפורמלית אתם אלה שמגישים אי-אמון, אבל האי-אמון הציבורי הוא דווקא בכם. ואני חייב להודות – – –
+
+
+מי שאמר שאתה חי בסרט כנראה צדק. 
+
+
+אני חייב להודות שכל הצעות האי-אמון, אדוני, בעניין הכלכלי-חברתי והמדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה, דווקא ביום שבו מדינה שכנה, יוון, נחלצת בעור שיניה אולי מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, זה דבר מאוד אירוני. וזו כמובן מצטרפת לשורה ארוכה של מדינות שמכונות סוציאליסטיות, או בישראל – – – 
+
+
+ יוון קיבלה החלטה, היא עדיין לא נחלצה. 
+
+
+ נכון. אמרתי "בעור שיניה", ואני מקווה שכך יהיה. המדינה הזאת, אדוני, יוון, מצטרפת לשורה ארוכה של מדינות שמכונות סוציאליסטיות, ובישראל חברתיות, קשרו לעצמן את התואר הזה, חברתיות, ובפועל הביאו להנצחת העוני, לגידול באבטלה, לחוסר תחרות במשק, לריכוזיות קטלנית בכלכלה. שמעתי את נאומיהן של חברות הכנסת המכובדות שלי יחימוביץ וזהבה גלאון, יושבות-ראש מפלגות באופוזיציה. הריכוזיות הקטלנית ביותר היתה כאשר התפיסה שלכם שלטה במשק, ואז לא היו כמה וכמה אנשים ששלטו במשק בחוסר ריכוזיות, היתה ריכוזיות אחת. 
+
+
+לא מרצ, רק מפלגת העבודה. 
+
+
+ היתה גם העבודה וגם מרצ. אבל יותר מפלגת העבודה בעניין הזה. 
+
+ הריכוזיות של הממשלה – זה היה משק מאוד ריכוזי. ויותר גרוע מהריכוזיות – – –
+
+
+ המפלגה שבנתה את המדינה היתה מפלגת העבודה, ולא מרצ, אתה יודע. עם כל הכבוד. 
+
+
+בצורה מאוד ריכוזית, בוודאי. 
+
+
+ הצמיחה אז היתה הרבה יותר גבוהה מאשר – – –
+
+
+ טוב, תודה רבה, חברת הכנסת יחימוביץ. 
+
+
+ – – –
+
+
+ הוא עונה לך, חברת הכנסת יחימוביץ. רק הוא עונה לך – את דיברת – – –
+
+
+הכול היה מרוכז, אדוני, הכול היה מרוכז בידי גוף אחד – הממשלה. ואתם מציעים לחזור לכלכלה המיושנת והחנוקה שבה כמה פוליטיקאים וראש ההסתדרות שלטו. זה לא יקרה בממשלה שלנו, שמעודדת תחרות, מורידה מחירים, מזניקה את המשק שצומח בכמעט 5% ומורידה את האבטלה למספר דומה. יש כזאת כלכלה בעולם? לא בימינו. בכמה מדינות באירופה, שחלקן קידשו בעבר את התפיסה שלכם, שאתם נימקתם כאן, התפיסות הסוציאל-דמוקרטיות, המכונות "חברתיות", היום הן זנחו את התפיסה הזאת – הן משגשגות, פורחות, צומחות, לא מדרדרות את המדינה שלהן – כמו חלק מהרעיונות של חברי וחברות הקואליציה. 
+
+ אתם מדברים ומדברות על צמצום פערים. מה המדיניות שלכם עושה למען צמצום פערים? הרי לא נקפתם אצבע – – –
+
+
+ תודה רבה. נא לסיים. 
+
+
+ הרי לא נקפתם אצבע כדי לצמצם פערים. ואנחנו, אדוני, כאשר מניחים מסילות ברזל – מצמצמים פערים; כאשר נותנים חינוך חינם – מצמצמים פערים; כאשר פותחים את שוק הסלולר לתחרות – מצמצמים פערים. מנהיגים מדיניות אחראית, לא פופוליסטית, זו סגירת פערים. 
+
+
+ נא לסיים. 
+
+
+ הדבר היחיד, אדוני, שנדמה לי שהאופוזיציה מצמצמת בו פערים, זה המספרים היורדים של המפלגות שמייצגות היום את האופוזיציה הזאת. הם ימשיכו לדבר על צמצום פערים, ואנחנו, אדוני, נמשיך לעשות.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אקוניס, סגן יושב-ראש הכנסת. כבוד השר, אם אתה רוצה – אם לא, אנחנו עוברים להצבעה ישר. אתה רוצה – תבוא לסכם. השר שטייניץ תמיד מקצר בדבריו, לכן תהיו מוכנים להצבעה מייד לאחר שהוא מסיים את אמירותיו. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הערתך על קיצור הדברים, אני אשתדל לא לחזור על כך. 
+
+
+ ודאי, מה זה. 
+
+
+ לא, לא אקצר יותר. אני מודה לך. 
+
+
+ אדוני, כל זמן שהוא מדבר לעניין, הוא מקצר. 
+
+
+ זו פרשנות מעניינת. 
+
+
+ ודאי, מה זה, אדם חייב לומר את הדברים שהוא מחויב בהם. אנחנו לא למדנו לעשות פיליבסטרים. בבקשה, אדוני. נא לסכם. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שמעתי חלק מהנאומים. שמעתי למשל את נאומו של חבר הכנסת מוחמד ברכה. 
+
+
+ ברכה לא דיבר. אה, כן.
+
+
+ לא יודע, דיבר או לא דיבר, אבל אני שמעתי. 
+
+
+ כן, אתה צודק. 
+
+
+ הוא לא אמר שהוא דיבר, הוא אמר שהוא נאם. 
+
+
+ הוא צודק. בוויכוח הכללי הוא דיבר, נכון. 
+
+
+ דיבר ברכה, וכשברכה מדבר, קשה לא לשמוע. ואני מוכרח להגיד לך, חבר הכנסת ברכה, הדברים שאמרת מטעים, אינם מדויקים, בלשון המעטה. הציבור הערבי נהנה מפירות הצמיחה כמו הציבור היהודי. ראשית, גם במגזר הערבי האבטלה היתה במגמת ירידה, גם ב-2010 וגם ב-2011. אלה הנתונים. אני מאוד שמח על כך שהצלחנו להוריד את האבטלה למרות המשבר – בכל המגזרים; גם בציבור היהודי, גם במגזר הערבי. אני גאה על כך. 
+
+ אני רואה את תפקידי כשר האוצר להתניע צמיחה, ולייצר מקומות עבודה, ולעודד השקעות במשק, גם לטובת אפשרויות התעסוקה ורווחתם של אזרחי ישראל הערבים. זה יאפשר להוריד את העוני במגזר הערבי, וזה יחזק לא רק את המגזר הערבי, אלא גם את כלכלת ישראל. יש פה פוטנציאל אדיר, ואנחנו פועלים לממש אותו. 
+
+ אני רוצה גם לומר לך נוסף על כך, שאנחנו עושים פעולות מיוחדות כדי לעודד את השתלבותם של ערביי ישראל בכלכלה, כדי לעודד חברות היי-טק וחברות טכנולוגיה עילית לשלוח שלוחות למגזר הערבי בגליל, בגליל התחתון ובנגב. יש תמריצים מיוחדים לדברים האלה, שניתנו בתקופתי כשר האוצר, ואני מאוד מאוד מקווה ומאמין שאנחנו נצליח במשימה הזאת. בינתיים, בשנתיים האחרונות יש עלייה בהשתתפות בכוח העבודה גם של ערבים, גם של חרדים בישראל. אני מקווה שאתה כמוני מברך על כך. 
+
+ אני דיברתי עם כמה ראשי ערים וראשי רשויות ערבים, במגזר הערבי, והם אכן אישרו לי שגם אצלם הם מרגישים ירידה באבטלה, צמיחה, שגשוג של עסקים. לכן – המגזר הערבי נהנה מהצמיחה ומפירותיה. 
+
+עכשיו, כשאנחנו מעלים את שכר המינימום, או כיש מס הכנסה שלילי לעובדים חלשים, או כש-100,000 עובדי ניקיון ושמירה מקבלים תוספת שכר ותנאים סוציאליים כולל קרן השתלמות, רבים מהם הם גם ערבים. לכן, המגזר הערבי נהנה מהמדיניות הכלכלית של הממשלה, ומהצמיחה. היא מכוונת לכולנו. 
+
+ זה שיש עדיין פערים זה נכון, אבל זה לא יכול להסתיר את העובדה שמה שעובר על אזרחי רוב מדינות המערב – ובמיוחד על אזרחים של מדינות שכלכלתן נחשבה חזקה מאוד, כמו יוון, כמו ספרד, כמו איטליה, כמו פורטוגל, כמו אירלנד – לשמחתנו לא עובר על אזרחי ישראל, ולא עובר גם על אזרחי ישראל הערבים. 
+
+גם צעדים כמו חינוך חינם מגיל שלוש הם צעדים שיהודים וערבים כאחד נהנים מהם, וטוב שכך. בצדק. אני שמח וגאה על כך. 
+
+ אני אומר לך, חבר הכנסת ברכה, אני שר האוצר של יהודים וערבים, של חילונים וחרדים, של מרכז הארץ ושל הפריפריה. של כולם. אנחנו זה שלוש שנים בקרב מגן על כלכלת ישראל. קרב אמיתי. העולם הכלכלי מתרסק לנגד עינינו. ואנחנו מנהלים קרב מגן על צמיחה גבוהה, על אבטלה נמוכה, על השקעות במשק, על שמירה על דירוג אשראי ואפילו על העלאתו, ואזרחי ישראל הערבים נהנים מהמדיניות הכלכלית של הממשלה הזאת, מהצלחותיה, ממה שהיא עושה בחינוך מגיל שלוש, בכספים שהיא משקיעה בהשכלה הגבוהה, בכספים שהיא משקיעה בכבישים וברכבות לנגב ולגליל, בכספים שהיא משקיעה בחיזוק העובדים החלשים, במס הכנסה שלילי, בקצבאות קשישים, במערכת הבריאות ובכל תחום אחר. וכך נכון, וכך צריך להיות. 
+
+אני שמעתי גם חלק מנאומו של חבר הכנסת גפני, יו"ר ועדת הכספים. נאום מבריק. יש משהו בביקורתו על חלק מאורחות החיים והתרבות במדינת ישראל. אני לא הייתי דוחה את כל ביקורתו החשובה של חבר הכנסת גפני על הסף; גם אני אינני מאושר מצפייה של שעות בטלוויזיה – של בני נוער; גם אני סולד, גם אם זה לפעמים מאוד מפתה ומושך, מתוכניות כמו "האח הגדול". אני חושב שתוכניות כאלה ממש מזהמות את האווירה הציבורית, התרבותית והרוחנית במדינת ישראל, גם אם לפעמים קשה לא לראות דברים כאלה כשהם מזדמנים לעין. 
+
+יש מקום לביקורת גם על החברה החילונית, אדוני היושב-ראש; אנחנו צריכים לחזק את הערכים, את היהדות, את התרבות בחברה החילונית. ויש מקום לביקורת גם על החברה החרדית; אנחנו צריכים לחזק את הערכים של השתתפות במשימה החשובה של הגנת המדינה הזאת, של שמירה על ביטחונה, וגם של השתתפות בכוח העבודה ובפרנסה של החברה החרדית. 
+
+אני רוצה לסיום לומר: שתי הצעות האי-אמון, שהאחת טענה שהממשלה מרחיבה את הפערים החברתיים בישראל והשנייה שהממשלה רומסת את זכויות העובדים, הן מופרכות מבחינה עובדתית. בתקופת הממשלה הנוכחית, ממשלת נתניהו – יש נתונים. 2010 – שנה ראשונה שפערי העוני, הפערים החברתיים קטנו. העוני בקרב אוכלוסייה בישראל ירד ב-2010, המגמה השתנתה. העוני בקרב הקשישים ירד, בקרב הילדים, בקרב הערבים ובקרב היהודים. ולזכויות העובדים החדשים אנחנו דואגים. רק אתמול נתנו ל-100,000 עובדים חלשים בהסכם עם עופר עיני וההסתדרות פנסיה מוגדלת, קרן השתלמות, תוספת שכר, ארוחות מסובסדות במקום העבודה. יזמנו מס הכנסה שלילי לעובדים החלשים. הממשלה הזו דואגת לחלשים בחברה, וזה מסתמן בנתונים, גם בשכר של החלשים שעלה בעקבות העלאת שכר המינימום ומס הכנסה שלילי, וגם בנתונים על ירידה בפערים החברתיים ומגמה של ירידה בעוני בישראל. 
+
+אנחנו נמשיך להגן על כלכלה חזקה, צמיחה גבוהה. באמצעות הצמיחה הגבוהה אנחנו גם יכולים להיות היחידים בעולם המערבי שדואגים לעובדים החלשים שמשפרים את שכרם, שדואגים לחינוך, שדואגים לפריפריה, וכך נמשיך לעשות.
+
+אדוני היושב-ראש, הצעות האי-אמון הללו מופרכות מן היסוד. ממשלת ישראל, ממשלת נתניהו, תמשיך לשמור על הכלכלה כדי שהיא תוכל להמשיך לדאוג לחינוך ולחברה של כלל אזרחי ישראל. תודה רבה.
+ 
+
+ תודה רבה. הנה, אתם רואים, השר אמר את אשר היה צריך לומר. נא לשבת, כולם.
+
+רבותי, אתמול בשעה 19:46 הגיש לי השר מתן וילנאי, חבר הכנסת, הודעה על כוונתו להתפטר מהכנסת שתיכנס לתוקפה מחר בערב ב-19:46.
+
+
+  – – –
+
+
+ כמובן חבר הכנסת והשר וילנאי היום נחשב לחבר כנסת לכל דבר שכן התפטרותו, אם לא יחזור בו, תיכנס לתוקפה רק מחר בשעה 14 דקות לפני 20:00.
+
+ לא, לא. אנחנו לא מוכנים. בשום פנים ואופן – – – 
+
+
+רבותי, רבותי, לפנינו שלוש הצעות אי-אמון אשר הוגשו על-ידי הסיעות השונות, ואנחנו נצביע על כל אחת ואחת מהן בנפרד. הראשונה היא הצעת אי-אמון מטעם סיעת קדימה בנושא: ממשלת נתניהו מעמיקה את הפערים החברתיים וממשיכה לפגוע במעמד הביניים ובשכבות החלשות, כפי שנומק על-ידי חבר הכנסת אריה ביבי. רבותי, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. לא להפריע.
+
+הצעת סיעת קדימה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+ 33 בעד, אין נמנעים, 43 נגד. הצעת אי-האמון של סיעת קדימה לא נתקבלה. 
+
+אנחנו עוברים להצעת אי-אמון מטעם סיעות מרצ והעבודה בנושא: מדיניות ממשלת ישראל הרומסת ברגל גסה את זכויותיהם של העובדים, כפי שנומקה על-ידי יושבת-ראש תנועת מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. נא להצביע.
+
+הצעת סיעות מרצ-העבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+32 בעד, 45 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעות העבודה ומרצ לא נתקבלה.
+
+ואנחנו עוברים להצעת האי-אמון מטעם סיעות בל"ד, רע"ם-תע"ל וחד"ש בנושא: האיומים במלחמה מצד שרים בממשלה, כפי שנומקה על-ידי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעות ב��"ד–רע"ם-תע"ל–חד"ש להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ 11 בעד, 46 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעות האי-אמון לא נתקבלו – הצעת האי-אמון של סיעות בל"ד, רע"ם-תע"ל וחד"ש. תודה רבה.
+
+
+ [מס' מ/646; "דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' ; נספחות.]
+
+
+רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 7) (תיקון), התשע"ב–2012, קריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט אלכס מילר. בבקשה, אדוני. להצעת חוק זו אין הסתייגויות. לכן, ההצבעה תתקיים מייד לאחר שיושב-ראש הוועדה ירד מהדוכן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ רבותי, מי שרוצה לנהל שיחות חולין שיעשה את זה לא באולם. שנייה, שנייה, אלכס. חברי הכנסת, השרים.
+
+
+ טוב, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אתחיל?
+
+
+ כן, בבקשה.
+
+
+תודה. אדוני היושב-ראש, הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 7) (תיקון), התשע"ב–2012.
+
+תיקון מס' 7 לחוק הספורט שהתקבל ביולי 2011 קבע כללים שיחולו על התאחדויות ספורט ואיגודי ספורט במטרה להבטיח את התנהלותם התקינה, האתית והשוויונית ואת עמידתם בדרישות המינהל התקין, השקיפות והשמירה על טוהר המידות. זאת, מכיוון שמדובר בגופים בעלי מונופול על פעילות בענפי הספורט השונים שלפעולתם יש אופי ציבורי ושחלקם אף מקבלים סכומים ניכרים מכספי ציבור.
+
+ תחילתו של תיקון מס' 7 לחוק הספורט נקבעה ליום ו' בטבת תשע"ב, 1 בינואר 2012. ארגוני הספורט עשו מאמצים כדי לעמוד בדרישות עד למועד זה, ואולם הם נתקלו בקשיים לעמוד בחלק מהתנאים הקבועים בהוראות החוק העוסקים במינוי השופטים בדימוס לעמוד בראש בתי-הדין הפנימיים העליונים.
+
+לפיכך מוצע לתקן את הוראות התחילה של תיקון מס' 7, ולקבוע שתחילתו של סעיף 11(ו) לחוק הספורט כפי שתוקן בתיקון מס' 7 לחוק העוסק במינוי השופטים לראשות בתי-הדין הפנימיים העליונים תהיה ביום י' בתמוז תשע"ב, 30 ביוני 2012, ומועד התחילה של שאר סעיפי תיקון מס' 7 ייוותר בלא שינוי.
+
+ברצוני להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין מירב ישראלי, למתמחה שלה שמרי סגל, למנהלת הוועדה הגברת יהודית גידלי ולצוות הוועדה, ולעוזרים שלי מרינה, אודי וטליה.
+
+להצעת החוק, אדוני, לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הבית לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח שהביאה הוועדה. תודה רבה, אדוני.
+
+
+תודה ליושב-ראש ועדת החינוך.
+
+רבותי, כאמור, להצעת החוק הזו אין הסתייגויות, ועל כן אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על חוק הספורט (תיקון מס' 7) (תיקון), התשע"ב–2012, בקריאה שנייה. כל הסעיפים לפי הצעת הוועדה בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו.
+
+
+ ברוב של 25 תומכים, ללא מתנגדים ונמנע אחד – הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
+
+אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. מי בעד? מי נגד? בבקשה, רבותי.
+
+חוק הספורט (תיקון מס' 7) (תיקון), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+ 24 תומכים, ללא מתנגדים, נמנע אחד. הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 7) (תיקון), התשע"ב–2012, אושרה בקריאה השלישית.
+
+ אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 23) (פינוי פסולת בניין), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר להגנת הסביבה השר גלעד ארדן.
+
+
+ – – – לא פה, לעבור הלאה.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/654).]
+
+
+ טוב, אנחנו נעבור לסעיף הבא. תשמעו, בקצב הזה אנחנו נסיים – או, יולי פה. אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 38), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. היא קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק השר יואל אדלשטיין. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, אני מתכבד להציג את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 38), התשע"ב–2012. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 38), שגיבש משרד המשפטים, עוסקת בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לסיים דיון ובנושא רציפות הדיון בהוצאה לפועל.
+
+ראשית, מוצע להסמיך רשם ההוצאה לפועל שיצא לקצבה או שפרש מכל סיבה שהיא, לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שנסתיימה תקופת כהונתו כרשם ההוצאה לפועל, בדומה לסמכותם של שופטים לסיים דיונים שהחלו לפני פרישתם.
+
+הצורך בסמכות זו נדרש במיוחד בעת הזאת, שכן בסוף חודש פברואר יעברו רשמי ההוצאה לפועל הוותיקים, שמונו לפני תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, לשמש כרשמי בית-משפט בלבד. מדובר בקבוצה גדולה של רשמים ותיקים, וקיים חשש שבתום תקופת המעבר ייוותרו בהוצאה לפועל הליכים רבים שהטיפול בהם יופסק בשל מעבר הרשמים הוותיקים לבתי-המשפט. העברת ההליכים למתן ההחלטה על-ידי רשמי הוצאה לפועל חדשים שיתמנו במקום הרשמים הוותיקים עלולה לגרום לאי-סדר במערכת ולעיכוב ארוך ומיותר במתן ההחלטות.
+
+נוסף על כך מוצע לקבוע כי במקרה שנמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים דיון שהחל בו, יוכל כל רשם אחר להמשיך מהשלב שבו הפסיק קודמו ויוכל לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון, או שצורפה אליו, כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות. סמכות דומה נתונה לשופטים לפי תקנות סדר-הדין האזרחי. הצעה זו תמנע סחבת הגורמת סבל מיותר לצדדים ותבטיח את יעילותם של הדיונים בהוצאה לפועל.
+
+אשר על כן מתבקשת הכנסת הנכבדה לאשר את הצעת החוק האמורה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
+ 
+
+ תודה, אדוני השר. אנחנו עוברים לדיון. נרשמו שניים, וזהו, ואני סוגר את הרשימה. חבר הכנסת נסים זאב ראשון. מוותר. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. הדובר היחיד, ואחר כך אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה, כאמור. בבקשה, אדוני.
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, זה לא יהיה הבא, כי אנחנו נחזור לחוק שפספסנו. בבקשה, אדוני. שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רציתי לדבר על ההופעה, היום, של ראש הממשלה בוועדה של חבר הכנסת אחמד טיבי. היתה לו הופעה מאוד מכובדת בעניין של בלימת האלימות ברחוב הערבי, ואני לא האמנתי למשמע אוזני, שמדינת ישראל כל כך הפקירה את האזרחים הערבים כל כך הרבה זמן ולא דאגה לביטחונם האישי. 
+
+אבל בדיבורים, כשהוא סיפר שם על 4 מיליארד שקל שהוא השקיע במגזר, ו-270 או משהו מיליון שקל בתעסוקה, אני ממש אמרתי לעצמי, מזל יש לערבים, לערביי ישראל, שאינם נמצאים בקואליציה עם ראש הממשלה, ולכן הוא לא יכול להתעלם מהם, הוא לא יכול להתנער מהם, כמו שהוא עושה לגבי הציבור החרדי, כאשר הוא נסחף אחר האווירה התקשורתית העוינת ואחר מפלגות האופוזיציה, שאותן אני מבין, והוא מונע גם את התעסוקה, חוסם – לא רק הוא עצמו, כל הממשלה חוסמת כל אפשרות של יהודי חרדי לקבל איזושהי משרה במגזר הציבורי, על-ידי דרישות של תארים אקדמיים, שאינם מכירים בלימודים תורניים ובחינוך תורני, על-ידי מניעת דיור, פתרון לנושא הדיור, שזועק לשמים, והוא יודע את זה – מצוקת הדיור נוראה, אנשים אין להם איפה לגור. וכאשר בא שר השיכון ועשה קריטריונים שאני לא יודע איך הם יעזרו לציבור החרד��, אז כבר יצא "עליהום". וראש הממשלה, לא זו בלבד שלא מחה אל מול ה"עליהום" הזה, אלא כל המערכת השלטונית איננה נותנת פתרון למצוקת הדיור. וכך אני אמרתי לעצמי, חבל שאתם לא בקואליציה, חבר הכנסת ברכה. בלי להיות בקואליציה זכיתם, ברוך השם. הלוואי שיקיים את ההבטחות האלה.
+
+ טוב, זה לא הזמן לנתח את המספרים. זה עגום בהרבה ממה שאתה חושב.
+
+
+ אז אני לא – אבל אני מדבר על מה שהוא סיפר. אני לא מדבר על מה שקורה בפועל בשטח. על זה אני מאמין לכם יותר. 
+
+אבל לגבי הגישה הזאת, שהוא מתנער ועושה את תוכנית ההתנתקות מן הציבור החרדי להוכיח לתקשורת שהוא לא יאריך את הסדר "תורתו אומנותו", כאילו שאין לו הסכם קואליציוני וכאילו ש-60 שנה לא היתה הבנה שלימוד התורה זה חלק מהמערך הביטחוני של עם ישראל, ואותו דבר לגבי כל הדברים האחרים – הוא עומד פה בט"ו בשבט, מדבר נגד הדרת נשים, כאילו שהנושא הזה של הדרת נשים – ביום שבו נרצחה אשה בתל-אביב – זה הדבר החשוב ביותר. זה לא אומר ראש ממשלה שיש לו בקואליציה אנשים שבמידה מסוימת כל הדרת הנשים, כססמה, מכוונת נגדם.
+
+ולכן, אדוני היושב-ראש, אני בא ואומר לראש הממשלה: לא תהיה תפארתך על הדרך הזאת של התנתקות מן הציבור הדתי, של התנתקות מן הציבור החרדי, של התנתקות מציבור המתנחלים, ולנסות למצוא חן בעיני בוחרי קדימה ולפיד – ובעיני בוחרי קדימה ולפיד אתה לא תמצא חן במילא. אם אתה לא תשמור על הבסיס שלך, אדוני ראש הממשלה, אם אתה חושב שבאופן אוטומטי, מכיוון שגברת לבני מסיתה נגד הציבור החרדי בדיבורים נוראים – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, היא אמרה בטלוויזיה, גברת לבני, שהציבור החרדי לא שותף לשום דבר טוב במדינה: לא בכלכלה, לא בצבא. הם רק שותפים כשמקימים ממשלה, לבוא ולדרוש את ליטרת הבשר. כך היא אמרה, את הביטוי השיילוקי הזה – את זה אומרת ראש המפלגה הגדולה בכנסת – ליטרת הבשר הם באים לדרוש. ואף אחד אפילו לא מחה. אז ביבי נתניהו בונה על המצב הזה, שגברת לבני עומדת בראשות קדימה, אז בוודאי יש לו את החרדים, הוא יכול להתעלל בהם.
+
+
+ תודה, אדוני.
+
+
+ אני ממש מסיים עם זה. אני אומר גם לגברת קדימה – אני לא יודע אם היא תנצח או לא – מי שירצה לחיות בשלום עם הציבור החרדי ימצא אותנו נכונים, אבל מי שחושב שדמו וכבודו של הציבור החרדי יהיה הפקר – היה לא תהיה. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת אייכלר. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 38), התשע"ב–2012. ההצבעה החלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 38), התשע"ב–2012, 
+לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ הצעת החוק התקבלה ברוב של 15 חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים, והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט – היא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/653).]
+
+
+אנחנו חוזרים להצעת החוק הקודמת – הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 23) (פינוי פסולת בניין), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. השר להגנת הסביבה חבר הכנסת גלעד ארדן – בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, אני מודה לך גם שאתה מאפשר לי להציג את הצעת החוק – אני מתנצל שאיחרתי – כי בכל זאת מדובר בהצעת חוק חשובה.
+
+ אדוני היושב-ראש, השלכת פסולת בניין ברשות הרבים היא בעיה רחבת היקף, ואם יורשה לי לומר, היא הפכה אפילו למכת מדינה. השלכת פסולת בניין ברשות הרבים הפכה להיות אחד המפגעים הבולטים ביותר שהציבור הרחב חשוף להם; ערוצי נחלים וצדי דרכים בכל רחבי הארץ מלאים בערימות של פסולת בניין שפונו שלא כחוק על-ידי קבלנים ומובילים שונים. אפשר לראות את זה, לדוגמה, מי שנוסע בכביש 6, ובעוד מקומות רבים נוספים.
+
+מדי שנה נוצרים בישראל כ-7.5 מיליון טונות של פסולת בניין, לרבות עודפי עפר. עם זאת, לאתרי פסולת מוסדרים מגיעים כ-2.5 מיליון טונות בלבד בשנה, ושאר פסולת הבניין, חברי חברי הכנסת, 5 מיליון טונות פסולת בניין בשנה, מושלכת בשטחים פתוחים, בשדות ובצדי דרכים. יכול להיות שחלקה גם מועבר באופן בלתי חוקי ליהודה ושומרון, לשם השלכה, או הטמנה בלתי מוסדרת. כל הפעילות הזאת יוצרת מפגעים סביבתיים חמורים, לרבות זיהום מי תהום, הרס שטחים פתוחים, הרס שמורות טבע ופגיעה בערך הקרקע.
+
+תהליך האיסוף והפינוי של פסולת הבניין והטיפול בה הוא תהליך מורכב, הכולל משתתפים רבים, בהם התושבים, קבלני בנייה וקבלני שיפוצים, משנעי פסולת בניין, בעלי מפעלי מיחזור או אתרי סילוק פסולת בניין, וכמובן הרשויות המקומיות. במצב הנוכחי, חלקים רבים ממערך זה אינם מוסדרים באופן מלא, והמעקב והבקרה על אופן הטיפול בפסולת הבניין לוקים בחסר. את התוצאה, כפי שאמרתי, אפשר לראות, לצערנו, ברחבי המדינה. 
+
+ התיקון המוצע לחוק שמירת הניקיון, שאני מציג אותו בפניכם היום, נועד להתמודד עם כשלים אלה באמצעות הטלת חובה על הרשות המקומית לפנות את פסולת הבניין שנאצרה בכלי אצירה ייעודי בתחומה, בדומה לתהליך שמתבצע היום באיסוף ופינוי של הפסולת הביתית המעורבת, כמו שהרשות המקומית מפנה אותה מתחת לכל בניין, או ליד כל בית כשהפח מלא. הצעת החוק בעצם קובעת שתהיה חובה ברורה לקיים תהליך דומה גם לגבי פסולת הבניין שמצטברת בשטח הרשות המקומית. אבל לצד הטלת החובה על הרשות המקומית החוק בעצם גם מחייב את הרשות לגבות תשלום עבור שירותי פינוי הפסולת, כדי לאפשר לרשויות המקומיות לעמוד בעלויות הכרוכות בהסדרת נושא זה ולהבטיח את היתכנותו של המנגנון הכלכלי לפינוי הפסולת. 
+
+שיעור התשלום המדויק שהרשות המקומית גובה ייקבע בהתאם לתוצאות מכרז שהיא תערוך כל שלוש שנים לכל היותר, ולא יחרוג מטווח הסכומים הנקובים בתוספת השנייה לחוק, למעט אם שיעור התשלום נקבע בחוק עזר מטעמה. כלומר, הרשות המקומית יכולה גם, על-פי חוק עזר, לקבוע תעריף אחר מזה שיצא במכרז, אם יש שם איזשהן עלויות ייחודיות לפינוי הפסולת. 
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק המוצע הוא נדבך נוסף במהפכת הפסולת שהמשרד מוביל ומצטרף להסדרים קיימים ועתידיים בנושא, דוגמת חוק האריזות, הקובע אחריות מורחבת על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים, ותיקון מס' 9 לפקודת המכרות, אשר מטיל חובה על בעלי מחצבות למחזר שיעור מסוים מכמות חומרי החציבה המופקים במחצבה. 
+
+אני רוצה להזכיר שלאור הגידול הגבוה – שיעור הגידול הגבוה – באוכלוסייה במדינת ישראל יש כמובן גם צורך הרבה יותר גדול ממדינות אחרות בעולם, באופן יחסי, לבנות מבנים חדשים, בין אם אלה דירות או מבני עסקים, ולכן יש כאן גם יותר הצטברות של פסולת בניין, שאנחנו חייבים לוודא שהיא נאספת ומשונעת באופן מוסדר לאתרי פסולת מוסדרים ולא מושלכת ומזהמת את המדינה. 
+
+וצריך לזכור שכאשר מאפשרים את אותו תהליך של השלכה וזיהום, שוב, מי שנפגע ממנו בעיקר אלו השכבות החלשות, כי איפה משליכים את זה? לא משליכים את זה בתל-אביב, משליכים את זה בפריפריה, משליכ��ם את זה באזורים אולי פחות מיושבים, ואז כמובן גם נוצרים מפגעי זיהום אוויר, כי אותן ערימות פסולת בניין גם מייצרות חלקיקים נשימתיים מזהמים, וגם עודף תחלואה מוגבר באותם אזורים. 
+
+ולכן חייבים בעצם סוף סוף להסדיר מנגנון מסודר שיוודא שהרשות המקומית גובה מהקבלן שבונה בשטחה את העלויות שהוא יוצר כדי לפנות את הפסולת שלו ולטפל בה באופן מוסדר, ולאחר מכן היא זו, בעצם, שגם בוחרת את קבלני השינוע, או מי יטפל בפסולת ויוביל אותה למקום מוסדר, בין אם להטמנה בין אם למיחזור. 
+
+ לכן אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעבירה לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
+
+
+ תודה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון. רשימת הדוברים סגורה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ישראל אייכלר. אחריו – חבר הכנסת אורי אריאל, ואם הוא לא יהיה – לא לא, אני רשום, אני לא יכול לדבר מכאן ואני לא אדבר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כשמדברים על 800 מיליון שקל, נדמה לי, שהממשלה החליטה להשקיע בים-המלח, וכשמדברים על קצירת המלח בים-המלח, שצריכה לעלות עוד מיליארד שקל על חשבון חברת "כימיקלים לישראל", אני שואל את עצמי, ריבונו של עולם, איפה אנחנו חיים? יש פה שתי מערכות – מדינה אחת שאין לה כסף לתת כמה מיליונים בודדים לילדים יתומים, ומדינה אחרת שיש לה להשקיע בתיירות ובים-המלח. 
+
+אם זה מביא תיירות – אני הייתי רוצה לדעת אם אדם פרטי, משקיע פרטי מארצות-הברית, שהיה משקיע מיליארד ו-800 מיליון שקל בים-המלח, מתי הוא מוציא את ההשקעה שלו חזרה, כמה שנים הוא צריך להשקיע, להרוויח, וכמה תיירים הוא צריך להביא, כדי להוציא את ההשקעה הזאת. זאת מדינה שיש לה כסף או מדינה שאין לה כסף? 
+
+ אני יודע שיוון – אתמול היו הפגנות גדולות ביוון, כי יוון פשטה את הרגל. למה היא פשטה את הרגל? כי מצד אחד היא נכנסה לגוש היורו, מצד שני אנשים שם היו כנראה כולם עובדי השירות הציבורי, או משהו כזה, והיא פשטה את הרגל.  
+
+מדינת ישראל רק השבוע חתמה על הוצאה של עוד קרוב למיליארד שקל לעובדי קבלן – ומי כמונו בעד לעזור לעובדי הקבלן, כי אנחנו האנשים שאינם נמנים עם הוועדים החזקים ואלה שיש להם משרות לכל החיים בשירות הציבורי, אז ודאי שאנחנו רוצים את טובת עובדי הקבלן – השביתה עצמה עלתה מיליארד וחצי שקל, עוד מיליארד שקל לטובת עובדי קבלן, לפני כמה חודשים מיליארד שקל למען הרופאים, ועוד לפני כשנה כמה מיליארדים לעובדים סוציאליים, שאגב לא מקבלים משכורת גבוהה. אבל, בהוצאה הכוללת זה הוצאה גדולה של מיליארדים. אז פה שופכים מיליארדים, ובצד השני אין כסף לדברים הבסיסיים והפשוטים ביותר. איפה אנחנו חיים? 
+
+
+ למה אתה מעמיד את זה מול זה? למה כסף לעובדים הסוציאליים,שבלאו הכי ההסכם אתם מחפיר פשוט – – – 
+
+
+ אני אומר, העובד הסוציאלי היחיד, באמת זה מחפיר והיו צריכים לעזור לו, אבל כאשר עובד סוציאלי היום אין לו שום תקציב לעזור לאנשים, וכל תקציבי הרווחה קוצצו בצורה מדהימה, ורוב תקציבי הרווחה זה למשכורת לעובדים סוציאליים, מה הועילו העובדים הסוציאליים בעבודתם? אני יודע שעובדים סוציאליים פונים עכשיו לעמותות חרדיות, רובם הגדול, אגב, שיתרמו לאנשים שהם צריכים לטפל בהם. חס וחלילה, אני בעד העובדים הסוציאליים.
+
+
+ לכן לא צריך לומר "שופכים מיליארדים", אלא צריך לגייס מיליארדים לדברים שאתה מבקש.
+
+
+ העובדה היא שמדינת ישראל מוציאה כל שנה קרוב ל-400 מיליארד שקל, ולדברים החשובים והטובים ביותר אין. ים-המלח – ים-המלח רוצה לשתות מיליארדים, 800 מיליון שקל; זה מאוד חשוב, ואני לא באתי חס וחלילה לערער. אם היה לנו כסף לפתח את ים-המלח, אוהו, היום אנחנו יודעים שאנחנו במצב של – יוביל חמצו לים-המלח, כי אדם – אין להם מה לאכול, הוא הולך לפתח לי את ים-המלח. 
+
+יש עוד דבר לגבי איכות הסביבה, שאני לא טוען שאני מבין בזה, אבל שמעתי שהחשמל עולה יותר כי אנשי איכות הסביבה רוצים שישתמשו בדלק יותר מזוקק, ולא במזוט ודברים כאלה. אני בעד שחס וחלילה לא ניחנק פה מ –, אבל אם האזרח צריך לשלם 7 שקלים לדלק, היה אפשר לעשות בחומרים יותר זולים, ואני לא יכול להרשות לעצמי לוקסוס של לנסוע בבנזין יותר מזוקק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה, אדוני. חבר הכנסת אריאל – לא כאן. חבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יעקב כץ, ואם הוא לא יהיה – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. ואחרון הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר להגנת הסביבה, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את השר להגנת הסביבה ואת משרדו על הצעת החוק הזאת. החוק שעוסק בפינוי פסולת בניין הוא חוק חשוב, עוסק בבעיה סביבתית מטרידה, מזיקה, בעייתית, עם השלכות מרחיקות לכת. ההשלכות הן לא רק השלכות ישירות ונופיות, ההשלכות הן גם השלכות על בריאות, על מי תהום, על הסביבה שלנו במובנים העמוקים והמשמעותיים ביותר. 
+
+הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק נכונה. הרעיון הבסיסי הוא רעיון של טיפול במקור, הפעלת הרשויות המקומיות לצורך הטיפול הזה וגם מימון הטיפול של הרשויות המקומיות באמצעות מנגנונים של המזהם משלם. מי שצריך לשאת בעלויות של פסולת הבניין זה אלה שמייצרים את פסולת הבניין הזו. זה עקרון המזהם משלם, וזה עיקרון שאנחנו אימצנו בכנסת בחוק המזהם משלם המפורסם, שאימצנו אותו עוד בקדנציה הקודמת.
+
+אני מברך על החלת העיקרון הזה, ואני מברך גם על סעיף 9 לחוק שמוסיף את פרק ז'1 לחוק העיקרי, והוא פרק העיצומים הכספיים. עיצומים כספיים, עמיתי חברי הכנסת, או עיצומים מינהליים, זה אחד החידושים המרכזיים של חוק המזהם משלם – מנגנון אכיפה מהיר ויעיל שלעתים יכול לחסוך הליכים משפטיים. הוא לא בא במקום ההליך הפלילי, אבל הוא מייצר מנגנון כלכלי אפקטיבי, מהיר ורב-עוצמה. 
+
+עיצומים כספיים על הפרות של חוק שמירת הניקיון (פינוי פסולת בניין) יכולים להגיע לסכומים גבוהים במיוחד שבין 50,000 ל-100,000 שקלים. וסכומים כאלה, כאשר הם מוטלים לא כקנס אלא כעיצום מינהלי, יש בהם הרתעה מאוד חזקה ומאוד אפקטיבית כלפי עבריינים. אני מברך על כך. אני חושב שמנגנון העיצומים המינהליים הוא דרך מרכזית שצריך לפתח אותה ולקדם אותה בחקיקה הסביבתית, גם בתחומים שבהם היא עדיין חסרה.
+
+ונקודה שבה הייתי, עמיתי חברי הכנסת, מציע לתקן את החוק – ואני כמובן אנסה לעשות את זה במסגרת הדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית – זה הסייג שנמצא כרגע בחוק בנוגע לתחולת החוק על מערכת הביטחון. אדוני היושב-ראש, אין שום סיבה שאחרי כל כך הרבה שנים מערכת הביטחון תמשיך ותתנהל כמדינה בתוך מדינה. גם במערכת הביטחון צריכים להיות כפופים לחוקים הסביבתיים הכלליים של מדינת ישראל. גם מערכת הביטחון לא יכולה לייצר ולזרוק פסולת בניין באופן שמזיק לסביבה ולבריאות של כולנו. אני מניח שהסייג הזה לגבי מערכת הביטחון איננו יוזמה של המשרד להגנת הסב��בה. אני מניח שזה אילוץ או דרישה של מערכות הביטחון כדי שהחוק יוגש כהצעה ממשלתית. אני מקווה שבמהלך הדיון בוועדה אנחנו נוכל לשכנע שהאופן שבו הסייג הזה מנוסח כרגע הוא רחב מדי, גורף מדי, לא נכון, מוטעה. אין שום סיבה להחריג את מערכת הביטחון בצורה כל כך רחבה מחובות הסביבה, הבריאות והחיים של כולנו. בסופו של דבר ישראל חייבת להיות מדינה שיש לה צבא ולא צבא שיש לו מדינה. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת חנין. רשות הדיבור לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+
+היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, ישבתי היום בוועדה המיוחדת שהתכנסה בעניין של הפשיעה במגזר הערבי, זעקה מאוד מאוד גדולה שאנחנו שמענו את הנתונים שלה כאן לפני שבועות אחדים, וכולנו הזדעזענו מהאחוזים הגבוהים בתחומי פשיעה שונים, הן בהחזקת כלי ירי, הן במעשי רצח, הן במעשי שוד, והזעקה הזאת היום הגיעה מתוך המגזר עצמו. ואני רוצה, ברשותכם, להתייחס אל הדברים.
+
+ישב שם בראש הישיבה חבר כנסת שלפני כמה שבועות עמד על איזו במה – אני לא יודע איפה, אבל רואים את זה בסרטון שכולנו יכולנו לראות – והילל ושיבח את המקריבים הגדולים, את השוהדא, את הרוצחים הגדולים של היהודים, נתן להם את מעלת ההקרבה הגדולה ביותר. כשאתה הולך ומשבח מעשי רצח, או כמו שאמר לי שוטר יום אחד בנחל עירון, הוא אומר לי: כל כתיבת דוח תנועה פה בכביש, לא בתוך אום-אל-פחם, לא בתוך מושרייפה, לא בתוך הכפרים מסביב, בכביש – זה אירוע ביטחוני. אז אנחנו מבינים לאן הדברים מגיעים. 
+
+האם ישנה אכיפה בתחום המס? מס ערך מוסף? בתחום ההוצאה לפועל? איך הגענו עד הלום? ועל זה משום מה לצערי לא דיברו. דיברו על דברים חמורים אחרים – שאין פענוחים של מעשי רצח, שאין מיגור של העבריינות. אבל מאיפה כל זה מתחיל? זה מתחיל מאמירות שנאמרו על-ידי הח"כים שהיו שם במקום. אמרו להם: שירות אזרחי, אמרו: לא, מה פתאום? אנחנו נעשה את השירות האזרחי איך שאנחנו רוצים. שאלתי שם: מה זה פה, מדינה בתוך מדינה? 
+
+אם אנחנו מדברים על אכיפת חוק, מדברים על אכיפת חוק על הכול. מדברים שמנהיגי המגזר בעצמם אומרים: זה תשלומי ארנונה, זה תשלום מס כחוק, זה רשיונות בנייה ורשיונות אחרים, זה גם בדברים האחרים, אבל מישהו פה רוצה את הדברים באופן חלקי. אין אכיפת חוק באופן חלקי, או שיש חוק או שאין חוק, וצריך להבין שבחברה אי-אפשר רק לקבל, צריך גם לתת. 
+
+ לא צריך רק לטעון: אנחנו כך וכך אחוזים משוק העבודה. צריכים לקבל בשוק העבודה, אבל גם צריכים לתת, ואת זה לצערי הרב לא שמעתי לא מראש הממשלה שיושב ליד אותו אחד מעודד רוצחים ולא משר האוצר. אנחנו צריכים לדעת שבחברה יש לתת ויש לקבל, מי שנותן מקבל, מי שלא מקבל – איך ייתנו לו? תודה רבה.
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחרון הדוברים. השר ארדן, אתה תרצה להשיב?
+
+
+חוץ מדב חנין – עוד לא היו פה איזה טענות ענייניות. 
+
+
+ לא, אני שואל.
+
+
+ בינתיים לא.
+
+
+ אוקיי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, אני רוצה להזכיר לך שחבר הכנסת אחמד טיבי אמר שהוא מוסיף כבוד גדול לכנסת ישראל. והוא הוכיח את זה. תסתכל, האם היה דיון, האם זכור לך בדיון שראש הממשלה, כל כך הרבה שרים, כל כך הרבה נכבדים, כל כך הרבה המונים, באים לכבודו של אחמד טיבי? אני לא בטוח אם מוחמד ברכה, חבר הכנסת, ידידנו, היה עושה את אותה ישיבה, היו באים כל כך הרבה נכבדים.
+
+
+מאיפה לך?
+
+
+ אני אומר לך שלא. מבטיח לך.
+
+
+ מה קרה? למה?
+
+
+  אתה טועה.
+
+
+אחמד טיבי חבר שלי, מה קרה?
+
+
+ בסדר.
+
+
+ אז למה – – –
+
+
+ אבל אחמד טיבי – –
+
+
+ נו – – –
+
+
+– – הוא ממש מיוחד, מעל כולם. תראה, כשהוא עושה ישיבה, ראש הממשלה בא לכבודו, כולם באים לכבודו.
+ 
+
+ כשהוא לא מדבר על השהידים, כשהוא לא מדבר על הרוצחים, מדבר דברים ענייניים, אז ראש הממשלה מגיע. כשהוא מדבר על השהידים הרוצחים, אז יכולים להוציא אותו מפה.
+
+
+ אני – – –
+
+
+ על מי אתה מגן עכשיו? על אחמד טיבי או על ראש הממשלה?
+
+
+ על ראש הממשלה.
+
+
+ אה, טוב, אז בסדר, אני – – –
+
+
+– – – היו – – –
+
+
+ טוב, רבותי, הפרק הזה הסתיים. תמשיך, אדוני. 
+
+
+ אני אגיד לך שבלעם כתוב עליו: ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה. הוא שלח כמה שיותר כדי לשכנע את בלעם – כמה שהוא מצדיק את הבקשה שלו, וזה מה שקורה בכנסת שלנו. כשאחמד טיבי בא ואומר: אני מכבד, הוא מוכיח את זה בעליל – הנה, אני מכובד, כולם באים אלי – כולם מצדיעים לך, אחמד טיבי, אתה אחלה, מַא פִיה מִתְלַכּ. עכשיו אני רוצה לומר לך משהו – – –
+
+
+ כדאי לעזור לו בנושאים שהוא מעלה, ולא – – –
+
+
+ בסדר, אנחנו לא מזלזלים בנושאים. אנחנו מכבדים אותו – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – תראה, מגיע לו גם כבוד אישי, מה אני אגיד לך. מגיע לו.
+
+
+ למה אתה מקלקל? יש פה הופעה מסוימת, הוא צריך לסיים אותה. למה אתה רוצה שהוא יהיה ענייני וכו'? בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, לגבי הנושא, ה-garbage שיש במדינת ישראל, הזבל והפסולת – אדוני השר, אני רוצה לומר משהו בעניין הזה. בכל רשות מקומית היו מייעדים איזשהו שטח, והקבלן לוקח, עם המשאיות שלו. אם הוא נתפס כשהוא זורק את הפסולת במקום כזה או אחר, יש עליו קנס גבוה, וחל עליו ממש – אני יודע, הקנסות הגיעו לאלפי שקלים, והקנס הזה, אני חושב, רק לאחרונה שילשו אותו אפילו. מה שקורה בעצם, אתה בא ואומר שהרשות המקומית, היא תפנה את הפסולת, היא תעשה את העבודה, ואז הנטל, על מי יחול? על כלל הציבור. ואני אומר שזה לא נכון, הרי אתה מדבר – קבלנים שבונים, הם צריכים לפנות, כי הרווח של הקבלן צריך לחול – חלק מההוצאות שלו זה הפינוי של הפסולת. אם הרשות המקומית מפנה, אז הוא נהנה מכך, כי הוא חוסך, ואז כל החלוקה של פינוי הפסולת, זה חל על אחרים גם כן. 
+
+ אני מבין, כשאתה מדבר על שני-השלישים – אני מבין את זה – על שני-השלישים, שבעצם נמצאים בצדי הדרכים ובנחלים, ורק שליש – שזה 2.5 מיליון טון – נמצא בעצם בתוך המסגרות, הרשויות המקומיות מקצות את אותם שטחים לפינוי הפסולת – –
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ – – אבל בתוצאה, בשורה התחתונה, אתה מטיל על האזרח – כי זה על הכלל – שכולם יהיו שותפים לפינוי הפסולת, ואני לא חושב שזה נכון. אני חושב שצריכים להטיל את זה על אותם קבלנים, על אותם אנשים – – –
+
+
+ חבר הכנסת, לא קראת את הצעת החוק. יש מנגנון של גביית תשלום תמורת הפינוי. 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ טוב. תודה, אדוני.
+
+
+ אני רוצה תשובה לעניין הזה. 
+
+
+ אתה רוצה להשיב? בבקשה, השר להגנת הסביבה. 
+
+
+ – – –
+
+ אם הוא רוצה. הוא יכול לא להגיב. 
+
+ השר רוצה להגיב. 
+
+
+ חבר הכנסת זאב, כנראה לא הסברתי כהלכה; הצעת החוק לא נועדה לקבוע שום עלות תוספתית על הרשויות המקומיות, אלא מה שקורה היום – יש איזשהו הסדר, שהוא לא מעוגן בחקיקה ראשית, שאומר שהרשות המקומית לא תיתן טופס 4, כלומר היא לא תאפשר לאכלס את הדירה לפני שהיא תוודא שמי שבנה בית, או קבלן שבנה בניין, הסדיר את כל הטיפול בפסולת ו��עביר אותה לאתר הטמנה מוסדר, או למיחזור, או לכל מקום, רק שהיא לא נותרה בשטח או הושלכה.
+
+מה שקורה, כיוון שזה לא מעוגן בחקיקה, ברשויות המקומיות אין אחידות; זה תלוי – רשות מקומית ש – לדוגמה – יש לה עובד וחצי, וזה קורה הרבה פעמים ברשויות של מיעוטים, אין לה באמת אגף רישוי מוסדר שיכול לוודא שהתהליך הזה קורה. 
+
+ בעצם, כדי לוודא שזה יקרה – וכפי שאמר חבר הכנסת חנין, הציבור כולו לא צריך לשאת בעלויות הבנייה ופינוי הפסולת של קבלן שבנה כדי להרוויח, אז אנחנו אומרים, יש פה תהליך דו-שלבי. כיוון שהרשות, יש לה חובה לפנות, היא עכשיו חייבת, בחוק, לגבות מכל קבלן שבונה – כמה שעולה לה הפינוי של הפסולת; שזה ייגמר ביניהם, ולא שעכשיו יהיו לי בשנה 5 מיליון טונות פסולת בניין, להתחיל לריב עם המינהל או עם האוצר מאיפה לממן – או שזה נשאר בשטח ומייצר מפגעים, או שמוצאים תקציב, שזה על חשבון כלל הציבור, שלא בהכרח קנה דירה מאותו קבלן, אבל הציבור משתתף בפינוי של הפסולת של אותו קבלן ספציפי. 
+
+ אנחנו אומרים, אתה בונה כקבלן להרוויח כסף – תפאדל, תרוויח, אבל תתמחר גם את העלות של הטיפול בפסולת שלך, ולא שהיא תמצא את דרכה אחרי זה להיות מושלכת ברשות הרבים. זה הרעיון. 
+
+
+ תודה. 
+
+ רבותי, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה – הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 23) (פינוי פסולת בניין), התשע"ב–2012. נא להצביע על הצעת החוק בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 23) (פינוי פסולת בניין), התשע"ב–2012, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ ברוב של 19 חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים, אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה. החוק שהצבענו עליו עובר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. 
+
+
+
+
+ הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, ואחר כך – בבקשה, חבר הכנסת מולה, סגן היושב-ראש. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברות וחברי הכנסת, כבוד השר, ועדת הכנסת קבעה כי ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: הקמת צוות משפטי לבחינת סוגיית הקרקעות ביהודה ושומרון, הצעת חבר הכנסת אריה אלדד.
+
+
+ יש הצבעה על זה? 
+
+
+ לא, אין צורך. 
+
+
+ אין צורך בהצבעה. אוקיי, תודה רבה, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת. 
+
+
+[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/438).]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 23). מי מציג? 
+
+
+ יושב-ראש ועדת הפנים, לא?
+
+
+ בבקשה, אדוני חבר הכנסת אברהם מיכאלי יציג את הצעת החוק. 
+
+
+ – – –
+
+
+ מאה אחוז. מאה אחוז. מצוין. בבקשה, אדוני, תציג את הצעת החוק, ואחר כך אנחנו נמשיך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, ברוך הבא לכיסא.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ אדוני השר שלא נמצא באולם – – –
+
+
+ למה באמת אין שר? 
+
+
+ – – –
+
+
+אה, יולי, סליחה. 
+
+
+ אנחנו מתנצלים. 
+
+
+ ועוד איזה שר. 
+
+
+ אמרנו. אמרנו. 
+
+
+ נבהלתי שפיטרו אותי – – –
+
+
+ אולי השר החשוב ביותר בממשלה הזאת.
+
+
+ מתנצלים בפני השר על כך שפגענו בכבודו ולא ראינו אותו. 
+
+ חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 23) (זכאי שבות), התשע"ב–2012. אדוני היושב-ראש, מדובר פה בהצעת חוק שבאה בעצם לעודד תיירים וזכאי שבות שמגיעים לארץ לפי חוק הכניסה לישראל, ואנחנו בעצם, בחוק החשוב הזה – – –
+
+
+ האמת היא, היה עדיף אם היו עושים עלייה, זה היה מעשה ציוני ממדרגה ראשונה, אבל – – –
+
+
+ בוודאי, בוודאי, אבל אדוני מכיר את האילוצים שיש – ���
+
+
+ נכון.
+
+
+ – – לאחינו, שהם יכולים כל יום לעלות לישראל, ואנחנו תמיד מתפללים ומעודדים אותם שיעלו לישראל – –
+
+
+ נכון.
+
+
+ – – אבל לפעמים באים לפה מסיבות משפחתיות, הן לצורכי עבודה, לפעמים באופן זמני, והן לצורכי לימודים, באופן זמני, אבל אנחנו תמיד מקבלים ב"הסבר פניך לתייר" – אז זכאי שבות, הוא מחר יעלה, זאת התקווה שלנו.
+
+לכן, אם לפי המצב הנוכחי, אדוני היושב-ראש, התייר זכאי שבות – אני לא מדבר כרגע על תייר שהוא תייר ממדינה זרה ולא רצויה – תמיד תיירים טובים רצויים, אבל זכאי שבות הם אחינו, הביאו אותם פה לארץ, אדוני היושב-ראש, לפעמים הביורוקרטיה גרמה לכך שהם הגיעו למצב של עייפות, שאחר כך אפילו לעלות לארץ כבר לא רוצים. 
+
+אז מדובר פה בשתי קבוצות – גם התיירים וגם התושבים הארעיים שמגיעים לארץ, גם כן לאותן מטרות זמניות, כשעד עכשיו כל הזמן היתה אפשרות שהם יאריכו את זה מדי שנתיים, וכרגע, בחוק הזה, אנחנו בעצם מאפשרים לתייר עד חמש שנים להיות פה בצורה נוחה, כששר הפנים יכול להאריך להם עד חמש שנים את תקופת השהייה שלהם כתייר, ולא יצטרכו לבוא למשרד הפנים – הוא ובני משפחתו – ולהאריך כל פעם את אשרת התייר, וגם לגבי זכאי שבות, כל הארכה יכולה להיות עד חמש שנים. 
+
+ואני חושב שאנחנו בעצם בתיקון הזה עולים על אותן בעיות ביורוקרטיות שלצערנו יש עוד מספיק, יש עוד הרבה; מי שמסתובב בלשכות של משרד הפנים ורואים כמה התורים ארוכים שם בשביל לפתור כל מיני דברים ביורוקרטיים כאלה. אני חושב שבכך הכנסת קשובה, והממשלה בסוף תמכה ועודדה בסוף את קידום החוק הזה. אני מברך על כך שיושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת אמנון כהן – הוא לא מקשיב.
+
+
+ כן, אדוני. 
+
+
+ הוא שם את הנושא בסדר-היום באמת בצורה נמרצת – –
+
+
+ זה חשוב ביותר. 
+
+
+ – – והביאו את זה לאישור בקריאה ראשונה. אני מודה למזכירת הכנסת שאפילו אפשרה לי להקדים את הדיון הזה ממחר להיום, מהסיבה שאיני יכול להציג את זה מחר. אני מבקש מהכנסת באמת לתמוך בחוק חשוב כזה, שבו אנחנו בעצם מעודדים פה גם תיירים וגם תושבים ארעיים שיכולים להיכנס לישראל ולשהות בישראל בסבר פנים יפות. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. מאחר שהצעת החוק היא הצעת חוק לקריאה ראשונה, אבל אין – – –
+
+
+ זה לא תקציבי ולא שום דבר.
+
+
+ לא תקציבי. אין נרשמים. 
+
+
+ אני נרשמתי.
+
+
+ אתה נרשמת?
+
+
+ הוא לא נרשם, הוא לא נרשם. 
+
+
+ אני נרשמתי לכל ההצעות – – –
+
+
+ תמחק את כולם, הם לא צריכים לדבר. 
+
+
+ – – – אני אקצר. 
+
+
+ נכון, נכון, נכון. אני מתנצל. יש. כן, בהחלט כן. אני מתנצל בפניך, חבר הכנסת נסים. ישראל אייכלר – איננו, אורי אריאל – איננו, מוחמד ברכה – אינו נמצא, דב חנין – איננו, מיכאל בן-ארי – איננו. אתה לא רשום. 
+
+
+ תגיד לי, אני שקוף? 
+
+
+ מיכאל בן-ארי, סליחה, סליחה. סליחה, מיכאל, סליחה, סליחה. 
+
+
+ כזה שמן. היו רוצים, היו רוצים. 
+
+
+ אנחנו לא נקפח אותך. אתה תדבר, תקבל את זמנך. 
+
+
+ היו כמה שהיו רוצים שאני אהיה שקוף. 
+
+
+ לא, לא, לא, לא. בוא, בוא. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אני אנצל את הבמה הזאת גם לדבר על החוק עצמו שהוא חשוב, וגם – חזרתי לפני שעה קלה מהלוויה של גיבור ישראל, תת-אלוף אהרן דוידי, שנפטר בשבת והובא היום למנוחות במרכז הארץ. בדרך שמעתי את מכובדי, פרופסור אלדד, מדבר על הגיבור, גיבור ישראל שזכה גם לעיטור העוז, שלחם במלחמות ישראל בגבורה כמפקד נועז. כמי שכל חבריו די��רו על אומץ הלב ועל התפיסה הבלתי שגרתית שלו של שדה הקרב ושל פעולות ופעולות התגמול, אם זה פעולת קיביה, מבצע אלקיים, מבצע "עלי זית", הפשיטה בעזון ודברים אחרים. הגיבור הזה הובא למנוחות. 
+
+לצערנו הרב, גיבורי ישראל הללו לא זוכים לאיזה מין סוג של סיקור תקשורתי. שמעתי שאתמול היו ב"אח הגדול" 45% צפייה באנשים שמעולם לא היו גיבורים ולא יהיו גיבורים. אני רוצה לספר לך, שאלו פעם ילדה אחת בקריית-ארבע: את רואה את "האח הגדול"? אז היא אמרה: אני לא רואה אותו, הוא כל הזמן בישיבה. אבל יש, לצערנו הרב, מכל עשרה אנשים 4.5 אנשים שצופים בזה במקום לראות את גיבורי ישראל האמיתיים שנלך לאורם. אז זה דברים לזכרו של אהרן דוידי.
+
+ועכשיו לחוק עצמו בדקה וחצי שנותרו לי. החוק הזה, חבר הכנסת מיכאלי, הוא חשוב לאין ערוך. הוא חשוב מפני שאנחנו מדברים במיוחד על צעירים שמגיעים לכאן, שהתפיסה של ההורים שלהם היא שהם צריכים לבוא לכאן ולחזור הביתה לאחר מכן למקומות הגלות שלהם. במיוחד מדובר על התפוצה היהודית בארצות-הברית, ואני מכיר מקרים לא מעטים כאלה, שהקשיים שעושים להם כאן באשרת תייר גורמים לכך שהם עוזבים את הארץ הרבה יותר מהר, ואת המשך הלימודים שלהם עושים שם והם מתחילים שם קריירה. 
+
+ואנחנו שומעים שיש בכל שנה 150,000 יהודים מתבוללים. אנחנו מאבדים מעם ישראל כל שנה 150,000, והחוק הזה, שמאפשר ומאריך את השהייה ואת האפשרות לשר הפנים להאריך את השהייה, יכול לגרום לכך שאותם צעירים יהיו עוד כמה שנים בארץ, ישתלבו, ובסופו של דבר ישתקעו. וכמו במקרים רבים אחרים, הם יהיו סוג של נעל"ה – נוער עולה לפני הורים. באים הילדים, נושאים נשים או מתחתנים – נשים נישאות – מולידים ילדים, ואז ההורים המבוגרים, כשהם רוצים לבוא לראות את הנכדים שלהם, באים לכאן ומשתקעים אף הם. וזה ממש ובא לציון גואל וקיבוץ גלויות. 
+
+לכן, החוק הזה חשוב, ואני מברך על החוק הזה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. אפילו עמדת בלוח הזמנים. 
+
+
+ מה?
+
+
+ אני אומר, עמדת אפילו בלוח הזמנים. טוב, אז אנחנו עוברים להצבעה. נחכה עד שתגיע למקומך. רגע, חבר הכנסת נסים זאב, האחרון. סליחה. האמת היא, אתה היית רשום אצל ירדנה. בסדר גמור.
+
+ לא, זה רשימה שונה. 
+
+
+ בסדר גמור. הלאה, הלאה, לך קדימה. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש – –
+
+
+ אמנון.
+
+
+ תגיד תודה רבה – – –
+
+
+ אמנון. 
+
+
+ – – עד שש"ס מעבירה איזה הצעת חוק, לפחות החבר שלו מהסיעה רוצה לברך אותו. זו זכותי וגם חובתי. לכן, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק היא חשובה. אני חושב שיש פה סיוט לאלפים ורבבות – אני לא מגזים – בכל שנה, שנאלצים לנסוע ולחזור רק כדי לעמוד בחוק שמגביל אותם לשנה אחת. 
+
+עכשיו, למה זה גורם? מעבר לעוגמת הנפש, שהיו צריכים לעמוד בשדה התעופה בחזרתם הביתה לארצות-הברית או לאירופה, וזה לא משנה, מקבלים קנס כאילו הם עבריינים בכלל. זה פשוט לא יאומן. אנחנו, במקום לעודד, להביא את הצעירים לפה, למדינת ישראל, אנחנו בעצם דוחפים אותם חזרה הביתה. ולכן, הצעת החוק – אגב, אני רוצה לומר לכם במספרים. בישיבת "מיר" פה, בבית-ישראל, יש אולי כמעט 3,000 אנשים כאלה, שהם אמריקנים. באים באלפים כל שנה. ואני חושב שהם תורמים הרבה מאוד.
+
+
+ תורמים למשק, תורמים למשק. 
+
+
+ גם למשק, ודאי למשק. קודם כול זה המשק, מה זה? תורה זה בסדר, אבל גם משק, כי אנחנו צריכים אנשים שקונים, שמבזבזים, שיודעים להביא פרנסה בכבוד, ואנשים נשואים. זה בעלי משפחות גם. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהצעת החוק הזו, שמי שזכאי על-פי חוק השבות להיות ישראלי במדינת ישראל, חשוב שגם יוכל לשהות במדינת ישראל. 
+
+ודבר נוסף אני רק רוצה לומר, שגם יש הרבה, הייתי אומר, תרעומת קשה על כך שלפעמים גם מאלצים ישראלים, בגלל החוק הזה, לחייב אותם להירשם, אותם טוריסטים, כישראלים, והם לא רוצים. וזו זכותם. ואני אומר, תמיד הוויכוח הזה, שאדם כשבא כתייר ורק בגלל שהוא שהה מעבר לזמן שלו הוא נרשם כישראלי, זה דבר שאני חושב שהוא לא טוב. כי אתה, כשאתה כופה על האדם להיות אזרח ישראלי בכוח, אני לא חושב שדבר שלא נעשה מתוך רצונו של האדם ונעשה בכפייה – זה אזרח טוב. זה לא אזרח טוב. תודה. 
+
+
+ טוב, מאה אחוז, תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה, ונחכה לך עד שאתה תגיע למקומך, חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. 
+
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 23) (זכאי שבות), התשע"ב–2012, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 10, אין מתנגדים. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 23) (זכאי שבות), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה. היא תועבר להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. 
+
+
+
+
+ נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: ציון יום השלטון המקומי – הצעות מס' 6879, 7547, 7551, 7602, 7610, 7615 ו-7621. אני מזמין את יושב-ראש הכנסת. 
+
+ תודה רבה, אני לא יכול לנאום משם. 
+
+ובכן, נושא הדיון הוא ציון יום השלטון המקומי. היום אירחנו כאן את ראשי הרשויות בפורומים שונים. 
+
+ישנה בעיה עמוקה במסורת הפוליטית בישראל, בעיה שהחריפה בשנים האחרונות. חברי הכנסת נבחרים היום בעיקר בשל חזון לאומי ובשם אג'נדה מדינית-ביטחונית שמייצגת את מפלגתם. משום כך הם עסוקים בקו השבר המסורתי שבין שמאל לימין, והם למעשה כמעט אינם נדרשים או אינם מתפנים לנסח סדר-יום ברור בנושאים חברתיים ומקומיים; יחסי פריפריה ומרכז, מצוקותיהן של מועצות אזוריות ומקומיות, דילמות עירוניות ועוד מתקשים היום לצוף למעלה בסדר-היום הישראלי.
+
+מובן שאין כוונתי לכך שנושאים בעלי אופי מקומי אינם עולים על שולחן הכנסת, אך הרכיב המקומי והאזורי, שהוא קריטי לחיים ציבוריים תקינים, שהוא קריטי לטיפול עמוק ורלוונטי בנושאים חברתיים וכלכליים, אינו מיוצג כראוי בכנסת.
+
+מכובדי, עד לקבלת התיקון לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, שהתקבל בכנסת השלוש-עשרה, בשנת 1995, היו ראשי עיריות וראשי מועצות מקומיות יכולים לכהן גם כחברי הכנסת. כך התבסס קשר הדוק בין הכנסת לשלטון המקומי, וממילא הסוגיות והדילמות המקומיות זכו לחשיפה גדולה יותר. עד אז שורה של ראשי עיריות כיהנו בפועל גם כחברי הכנסת, ובכך ייצגו את שולחיהם באופן כפול: כחברי מפלגה וכראשי עיר. ואולם התיקון הרצוי לחוק גבה גם מחיר לא רצוי: בעקבותיו נפגעו החשיפה והדיון בצרכים המקומיים ונפגע הקשר הישיר והבלתי-אמצעי של נבחרי הציבור עם שולחיהם. יש כאן מולי ראש עיר וממלא-מקום ראש עיר, חבר הכנסת חנא וחבר הכנסת נסים זאב, שהיו נציגים מעולים ומצוינים גם כאשר היו גיבורים מקומיים.
+
+עד היום, 15 שנה אחרי חקיקת החוק, מגיעות אלי פניות מראשי ערים ומועצות מקומיות המבקשים לבטל את התיקון האמור בחוק חסינות חברי הכנסת. ראשי ערים אלה תובעים לפתוח מחדש את שעריה של כנסת ישראל להתמודדותם היומיומית של ראשי ערים ורשויות מקומיות. הם סבורים, ואני מסכים עמם, שהדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר לקדם את השלטון המקומי עוברת בכנסת. 
+
+ למען הסר ספק, אני מתנגד לניסיונות להחזרת הגלגל אחורה. חברות בכנסת היא מה שנקרא בלעזfull time job. משרה מלאה. אני מאמין שעבודתה של הכנסת כרשות המחוקקת נפגעת כאשר עובדים בה למחצה, לשליש ולרביע ושלא מתוך מחויבות מלאה. מצד שני, מביש ופסול שראשי עיריות נאלצים לנהוג כאחרוני השתדלנים כאשר הם צריכים את עזרת הכנסת.
+
+אבל אני מאמין שיש פתרון אחר לבעיה זו, שכרוך בשילוב אזורי לבחירות לכנסת. הדבר יגביר את מחויבותו של הנציג האזורי לקהל שולחיו ויבטיח מתן פה וקול גם לאינטרסים מקומיים שבתוכם שלובים וכרוכים ממילא אינטרסים חברתיים-כלכליים. בחירות ארציות אזוריות הן הדרך הנכונה לתקן את הכנסת בלי להרוס אותה; לאזן בין השלטון הארצי לשלטון המקומי. כנסת עם רכיב אזורי תהיה כנסת מקומית יותר וחברתית יותר, כנסת שבה הפריפריה, הפערים החברתיים, התשתיות הלאומיות, השירותים הציבוריים, חלוקת העוגה התקציבית, תחום הדיור והמינהל לא יידחקו עוד לשולי סדר-היום בשם הסכסוך המדיני-ביטחוני. ערך הייצוגיות יישמר והיציבות השלטונית תחוזק. 
+
+ השינוי המבני הזה מבטיח כי נושאים לאומיים ואסטרטגיים – תחרות הנמלים, שדות התעופה, אזורי פיתוח וסביבה – ייבחנו בכנסת מנקודת המבט הלאומית, הארצית והמקומית גם יחד. כנסת אזורית לא תחליף את השלטון המקומי אלא תעזור לו להיות עצמאי יותר ויעיל יותר.
+
+
+
+
+
+ בינתיים, הכרזה למזכירת הכנסת. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 27), התשע"ב–2012, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.
+
+
+
+
+בבקשה, אדוני. נדמה לי שאין הגבלת זמן, או שיש עשר דקות?
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית כול אני רוצה לנצל את ההזדמנות לברך את אנשי השלטון המקומי, את ראשי הרשויות, שביקרו היום כאן בכנסת והשתתפו בדיונים שונים סביב העניין של השלטון המקומי. אני רוצה לאחל לשלטון המקומי בכלל ולראשי הרשויות בפרט – אנשים אלה שנמצאים בממשק המיידי עם האזרחים – הצלחה בקידום היישובים שלהם ובפיתוח השירותים שהם מגישים להם.
+
+לדעתי, אדוני היושב-ראש, הנושא המרכזי בתפקוד הרשויות המקומיות, ושבמרכז העניין לגבי השלטון המקומי, הוא הנושא של אי-שוויון והנושא של פערים שמפרידים ומבדילים בין רשויות חלשות לרשויות חזקות, כאשר הרשויות החזקות הן בדרך כלל הערים הגדולות שנמצאות במרכז הארץ והרשויות החלשות הן הערים והמועצות המקומיות והיישובים הבינוניים שנמצאים בדרך כלל בפריפריה.
+
+קיים הבדל ניכר בהכנסות ובתקציבים העומדים לרשות שני הסוגים של הרשויות המקומיות: לערים הגדולות, במיוחד במרכז הארץ, יש משאבים עצמיים, יש מקורות הכנסה עצמיים מארנונה או ממקורות אחרים – מאזורי תעשייה, ממרכזי שירותים של בנקים ושל חברות ביטוח שממוקמים בהן, במרכז הארץ, בעיקר בעיר תל-אביב כמובן, אבל לא רק, לעומת היישובים בפריפריה, שאין להם מקורות הכנסה עצמיים, ואם יש להם אזורי תעשייה הם קטנים ופריפריאליים, והם לא נהנים מהכנסות רציניות. כך נוצר פער בין הרשויות החזקות לרשויות החלשות בארץ.
+
+ולצערי הרב, החקיקה שאנחנו מעבירים כאן בכנסת מגדילה ומנציחה את הפערים האלה, כאילו שאנחנו משלימים עם העובדה שיש שני סוגים של רשויות מקומיות, רשויות חזקות ורשויות חלשות. 
+
+ ואני רוצה כאן להציע, אדוני היושב-ראש, מנגנונים איך לטפל בעניין הזה, איך להיאבק בתופעה של האי-שוויון, איך להיאבק בתופעה של הפערים הנוצרים – הנפערים – בין שני סוגי הרשויות המקומיות, הרשויות המקומיות והרשויות החלשות. 
+
+ והמרכיב הראשון במה שאני מציע זה כמובן התקצוב מצד השלטון המרכזי, מצד הממשלה; צריך להגדיל את מענקי האיזון, או תקציבי האיזון, שהשלטון המרכזי, הממשלה, בתקציב השנתי שלה, מעמידה לרשות השלטון המקומי. במקום לנהל מאבק כל שנה וכל תקציב נגד הקיטון, נגד הנגיסה בתקציבי האיזון, אנחנו צריכים לקבל, או ליצור, מנגנון שיש בו גידול אוטומטי של מענקי האיזון לרשויות המקומיות, עם העיקרון שנקרא "מקסימין", כלומר לתת את הנתח הגדול יותר לרשויות החלשות יותר, כדי לעזור להן להשתוות מבחינת הפיתוח ומבחינת השירותים שהן מגישות לאזרחים שלהן. זה המנגנון הראשון.
+
+ המנגנון השני הוא המנגנון של חלוקת עושר יזומה, על-ידי חקיקה – אני הצעתי חוק כזה: משרדי הממשלה וחברות ממשלתיות, אדוני היושב-ראש, משלמים כל שנה יותר ממיליארד וחצי שקלים, יותר מ-10% מההכנסות של הרשויות המקומיות מארנונה; משרדי הממשלה משלמים 10% מסך הכול לרשויות המקומיות. ומי זוכה בהכנסות האלו? מי זוכה בנתח הארנונה הגדול הזה? כמובן הערים הגדולות, כי משרדי הממשלה והמשרדים של חברות ממשלתיות גדולות ממוקמים באותן ערים גדולות, ולכן הארנונה הולכת לקופה של אותן ערים שמצבן הוא טוב, על-פי הגדרה הוא טוב, והרשויות שנמצאות בפריפריה לא זוכות כמעט בשום חלק מהארנונה השמנה הזאת של משרדי הממשלה, שהממשלה משלמת לרשויות החזקות. ואני מציע ליצור מנגנון – אני הצעתי הצעת חוק שעדיין ממתינה להחלטת האוצר ולעמדת האוצר לגביה – ליצור מנגנון של חלוקת העושר הזה, חלוקת הארנונה הזאת, שהממשלה על זרועותיה השונות משלמת לרשויות המקומיות.
+
+והמנגנון השלישי שאני מדבר עליו, אדוני היושב-ראש, זה דווקא להביא לכך שחברות ממשלתיות, שמנסות לברוח מתשלומי ארנונה, גם כשיש להן מתקנים בפריפריה, להביא לשינויי חקיקה כך שהן ישלמו ארנונה לרשויות המקומיות בפריפריה. בשבוע שעבר היה יום "מקורות". אני הצעתי שחברת "מקורות", שיש לה מתקנים פרוסים בכל הארץ, לרבות כמובן בפריפריה – חברת "מקורות" שהיא חברה ממשלתית, עושה כל מה שהיא יכולה על מנת לא לשלם ארנונה לאותן רשויות בפריפריה. אני מציע, והצעתי בשבוע שעבר ביום "מקורות", שדווקא את החברות האלה – ויש דוגמאות רבות כמובן, אין לי זמן להזכיר אותן כאן – דווקא לא לתת לאותן חברות, אלא ליזום שהן ישתתפו במאמץ והן ישלמו ארנונה גם לרשויות החלשות.
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה, אדוני. הדובר הבא הוא חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. בבקשה. בבקשה, גאלב. ואחריו – חברת הכנסת פאינה קירשנבאום. בבקשה, אדוני. אני מראש נותן חמש דקות כדי לא לגלוש. בבקשה לעמוד בלוח הזמנים. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אני ממש מצטער, אנחנו מקיימים דיון על השלטון המקומי, אתה לא רואה שום נוכחות – סליחה?
+
+
+ כן, כן.
+
+
+ אנחנו לא רואים שום נוכחות של נציגי השלטון המקומי. בוודאי הייתי שמח גם אם היה שר הפנים כאן. אני לא מדבר על שר תורן – –
+
+
+ השר אדלשטיין.
+
+
+ – – אני מדבר על שר הפנים. זו בעצם תמונת המצב. זה לא נעים לומר את מה שאמרתי ב-2005, כיושב-ראש ועדת הפנים, אבל התמונה כאן מצלמת אותם דברים מאז 2005.
+
+השלטון המקומי, מתייחס אליו השלטון המרכזי כאל בן חורג. אני לא מצליח להבין מאיפה זה בא. זה הבית של כולנו.
+
+
+ – – –
+
+
+ סליחה?
+
+
+כממזר, לא כבן חורג.
+
+
+ אני לא רוצה לומר את המלה "ממזר", כי היא מלה לא יאה. לא יאה לומר אותה לכנסת, אבל אני אומר את זה בעדינות – בן חורג. 
+
+ אני לא יודע מאיפה זה בא. למה אנחנו עושים את זה? 
+
+חוק השלטון המקומי נמצא שנים רבות על סדר-יומה של הכנסת. המענה האמיתי להסדרת מעמד השלטון המקומי, סמכויותיו, יחסי הגומלין בינו לבין השלטון המרכזי, כל הנושאים שמנה חבר הכנסת חנא סוייד לפני, ועוד הרבה דברים שונים ומשונים לא יכולים לקבל מענה אמיתי ורציני אם לא יהיה חוק השלטון המקומי.
+
+למי זה מפריע? כבוד השר, למי זה מפריע שיש לנו שלטון מקומי משגשג וטוב? למה זה רע לנו כממשלות? מה שורש הרע? הרי חברה שאין בה שלטון מקומי יציב, משגשג, מצליח – אין שום תקומה לחברה כזאת. מה זה השלטון המקומי? זה הבית שלי, שלך, של כולנו. אנחנו בתפקיד הכי בכיר. ראש הממשלה בסופו של יום חוזר לבית. למי זה מועיל שהשלטון המקומי שלנו, מטילים עליו מטלות ולא מתקציבים אותו, תובעים ממנו דרישות ולא מסייעים לו? קשה להבין, אולי בתשובה של שר הפנים נזכה לקבל תשובה. למה אנחנו עושים דבר כזה לאוכלוסייה שלנו?
+
+שלטון מקומי מבוסס, משגשג, יציב, זו ברכה לכולנו. זה הבית שלנו, זו החברה שלנו. לכן אני לא מאמין שהנושא הזה, נושא השלטון המקומי, אנחנו יכולים לטפל בו טיפול אמיתי לטובת האוכלוסייה שלנו, לטובת החברה הישראלית, אם לא נסדיר את זה בחקיקה ראשית של חוק השלטון המקומי. ואני לא מוכן לרדת לסמטאות – בעיית הארנונה, בעיה כזאת, תקנות אלה. זה נושא שמחייב חקיקה ראשית, חוק השלטון המקומי, אחר כך נוכל כולנו לומר, כל אחד מאתנו תרם את חלקו לטובת האוכלוסייה שלו, לטובת החברה הישראלית כולה, אבל הנושא הזה לא יכול להימשך כך.
+
+אני זוכר שהייתי יושב-ראש ועדת הפנים, אמרתי לשר הפנים: אתם אגף באוצר – – –
+
+
+מי זה היה אז?
+
+
+ רוני בר-און.
+
+
+סתם רציתי לדעת.
+
+
+ אחרי זה אמרתי את זה לאופיר פינס. הם נפגעו, נעלבו. אחר כך אמרו לי: אתה צודק, אנחנו מחלקה באוצר; לא אגף באוצר, מחלקה באוצר. מאז שפורז כיהן כשר הפנים הוא דרדר את המשרד הזה והפך אותו – אני לא רוצה להגיד לך למדור באוצר, אבל מחלקה, נסתפק בזה. לא יכול להיות שמשרד הפנים, אחד המשרדים החשובים, שמטפל באוכלוסיית ישראל כולה, על כל גווניה, בכל הנושאים ששייכים לה, יהיה במצב כזה. 
+
+
+ נא לסכם.
+
+
+זה העורף האמיתי שלנו, זו החזית של השלטון בישראל מול האזרח, והייתי שם חמש שנים בתור חבר מועצת העיר ואני משוכנע בזה. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אני מבקש להזמין את חברת הכנסת פאינה קירשנבאום. אני יודע שהיא עוסקת הרבה בנושא הזה במפלגה שלה וגם בפעולתה היומיומית. בבקשה, גברתי. גם לך – חמש דקות.
+
+ 
+ כבוד היושב-ראש, תודה רבה, קודם כול, על המלים החמות. חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מסכימה לגמרי עם מה שאמר חבר הכנסת גאלב מג'אדלה לפני. אחד הפתרונות המשמעותיים בבעיה של השלטון המקומי – והיום אנחנו מציינים פה בכנסת את יום השלטון המקומי – הוא קידום של החקיקה. הדבר המפתיע ביותר הוא שאנחנו כאן, במדינת ישראל, עדיין חיים לפי החוק המנדטורי, שעליו בנינו טלאי על טלאי. זו החקיקה שיש לנו, כאשר בבריטניה הגדולה כבר מזמן החוק שונה, חודש, והם ח��ים לפי כללים אחרים לגמרי. אצלנו עדיין אין שום הסדרה בין שלטון מרכזי לשלטון מקומי בהגדרת הסמכויות הברורה, ואני מבקשת לקדם את החוק הזה מהיום הראשון שהגעתי לכנסת. פניתי פעמים רבות לשר הפנים, שטוען שהוא דואג לשלטון המקומי, בבקשה להחיל דין רציפות על חוק שכבר נדון בכנסת, על חוק שכבר קודם, ואם יש צורך בשינויים – – –
+
+
+ איזו כנסת זה היה?
+
+ בכנסת הקודמת.
+
+
+בקריאה ראשונה זה עבר.
+
+
+ בקריאה הראשונה זה אפילו עבר. ואני אומרת, אם יש צורך לעשות שינויים, התאמות נוספות, אנחנו כאן מחויבים לחוק הזה, ובואו נלך ונקדם את החוק הזה. 
+
+מכיוון שראיתי שהחוק קצת, מה שאנחנו אומרים בשפת האם, "תקוע", אז ניסיתי גם להגיש חוק חוזר, דומה. לא הצלחתי. ואם אתה, כבוד היושב-ראש, ואחרים יעזרו, אני אשמח. אני חושבת שזה באמת אחד הדברים החשובים, הסדרה של כל הנושא. 
+
+ואני אביא את הדוגמה, כי כל עוד אין הסדרה, הכול נופל על השלטון המקומי. כמו שאנחנו יודעים, על רוב הדברים אנחנו מחליטים כאן בכנסת, או בממשלה, בהרמת יד. כמה קל לנו להרים יד ולהצביע על החוק כאשר את הנטל הכלכלי שלו, בעצם אנחנו לא מרגישים פה, כי מישהו שם משלם. מישהו שם זה השלטון המקומי.
+
+אנחנו מחליטים למשל לפטור מארנונה עוד איזושהי אוכלוסייה, ואולי זה חוק צודק, אבל מי מפצה את הרשות המקומית על ההטבות שאנחנו נותנים? אנחנו חייבים לתת פתרון ודעה לעניין הזה. אנחנו מחליטים על שינוי סדרים בעבודה של העובדים הסוציאליים, בהגדלת תקנים או בשינוי תוספת שכר. מי משלם את תוספת השכר הזו? כמובן השלטון המקומי. האם אנחנו דואגים לפצות את השלטון המקומי? הכול נופל בסופו של דבר על הכתפיים של השלטון המקומי. 
+
+מה זה השלטון המקומי? זו בדיוק החזית שלנו, שעומדת בפני האזרח במדינת ישראל. זו החזית שנותנת לו שירותי חינוך, בריאות, רווחה, ובעצם אנחנו מקצצים בשירותים החיוניים ביותר. איפה אנחנו מקצצים? לא במרכז הארץ, לא ברשויות העצמאיות, שממילא יכולות לשרוד, אלא דווקא אצל החלשים, אלה שנמצאים במצוקה כלכלית, בתעסוקה וכל מה שקשור. 
+
+אם אנחנו ניסע יחד לירוחם למשל – הייתי שם לפני שנה – אני אומרת לכם, אין להם שירותי רפואה. יש להם קופת-חולים שנסגרת בשעה 19:00, ואין שום רפואת חירום, כי הרשות לא מסוגלת להחזיק את חדר המיון הקדמי או איזשהו שירות אחר. בואו נראה עוד שירותים אחרים – האזרחים שלנו נפגעים. האם אנחנו כאן, חברי כנסת, לא אחראים כלפי האזרחים שלנו? האם אנחנו לא צריכים לפתור את הבעיה הזו? 
+
+ אנחנו העברנו פה חוק – היום דיברנו – חינוך חינם מגיל שלוש, באמת חוק חשוב מאין כמוהו. אנחנו התנגדנו, אנחנו חושבים שהחוק צריך להיות עד שעה 16:00, אנחנו חושבים שזה צריך להיות לא מגיל שלוש אלא מגיל אפס אולי – אבל מה עשינו כדי לממן את החוק הזה? עשינו קיצוץ רוחבי בכל המשרדים. מי נפגע מזה? שוב אותה אוכלוסייה במצוקה, כי בערים המרכזיות אף אחד לא נפגע. הקיצוץ בעיקר בא במענקי האיזון, בתמיכה, ברשויות החלשות, בפריפריה.
+
+ כל מה שאנחנו אומרים, אם אנחנו רוצים להיטיב באמת עם האזרח ועם השלטון המקומי, שמטפל באזרח בשמנו, אנחנו חייבים למצוא פתרון.
+
+ אני חוזרת לנושא, שהוא חשוב מאין כמוהו, וזה הנושא של מיצוי כושר ההשתכרות בנושא של הדיור. שוב אנחנו כאן מקבלים החלטות בשביל השלטון המקומי, ואנחנו אומרים מה יהיו סדרי העדיפויות בדיור בר-השגה, בלי להתחשב בצרכים של השלטון המקומי, בלי להתייעץ אתו. כשאני אומרת כושר השתכרות, אני אומרת שזה חייב להיות תנאי סף לקבלת דיור בר-השגה, וכמובן שהתנאים האלה חייבים להיות מתואמים עם השלטון המקומי. זה יעזור להם להביא אוכלוסייה חזקה, אוכלוסייה שמשתכרת, אוכלוסייה שעובדת, אוכלוסייה צעירה. 
+
+ אני חושבת שאנחנו חייבים לעבוד יד ביד עם השלטון המקומי ולעזור להם לקדם את מדינת ישראל ליעדים הבאים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך. האמת היא, רשויות בפריפריה, גם אין להם אזורי תעשייה, גם לא יכולים לגבות ארנונה, בצורה כזו הם נפגעים פעמיים. גם מקצצים להם במענקי האיזון, גם אין להם אזורי תעשייה, גם האבטלה גואה. בסופו של דבר, בפריפריה, מי נמצאים, הרשויות הערביות, הרשויות הדרוזיות, עיירות הפיתוח, זאת אומרת בסוף, בסוף, בסוף, אתה מגיע לאותה נקודה של האוכלוסייה הפריפריאלית. 
+
+הדובר הבא הוא חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. בבקשה, אדוני. אני חושב שהצעת החוק הזו, שאת מדברת עליה, חברת הכנסת פניה קירשנבאום, אולי כדאי להעביר אותה בקונסנזוס של כל הבית הזה. אני חושב שהנושא של השלטון המקומי, שבוער, בלי קשר לשום זהות פוליטית, אני גם לא חושב שזה עולה כסף; זה עולה אולי קצת בסמכויות של שר כזה או אחר. אבל בסופו של דבר, זה רק יהיה טוב לאזרח.
+
+
+חבל לזרוק דיונים שכבר היו. הכי טוב היה להחיל עליו דין רציפות ולהמשיך מאותה נקודה. 
+
+
+ נכון. בבקשה, אדוני. גם לרשותך חמש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנושא הזה של הרשויות המקומיות חוזר כאן לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה. אני רוצה לדבר על כמה דברים שדיברו עליהם קודם, אני גם מסכים עם דברים עיקריים ממה שאמר פה קודם חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בעניין של חלוקת ההכנסות מהארנונות בצורה שוויונית בין ערים חזקות לבין פריפריה.
+
+אבל אני רוצה לדבר על חטא שלנו פה, על אחד מהחטאים שאנחנו חוטאים פה, וקודם הזכירה את זה גם חברת הכנסת פניה קירשנבאום. כמעט מדי שבוע, בשורת החוקים שאנחנו עוברים עליהם, יש קבוצה של חברי כנסת שמבקשת לעשות הנחה בארנונה לקבוצת אוכלוסייה כזו או אחרת.
+
+אני אתן דוגמה. לפני כמה זמן, אני לא זוכר מתי זה היה, לפני חצי שנה או שנה, באה הצעת חוק לפטור את האקדמיה ללשון העברית מארנונה. אתה יכול להתנגד, חבר הכנסת בן-ארי? האקדמיה ללשון עברית. אבל אמרתי להם: רבותי, אני מתנגד. אומרים לי: מיכאל, אז לפחות אל תהיה פה. אמרתי: לא, אני מתנגד. אני מתנגד לא בגלל שאני נגד הנחה לאקדמיה ללשון העברית, אני נגד זה שאנחנו כאן מחליטים בשביל תושבי עיר מסוימת – תישאו בנטל הזה והזה. 
+
+ אם מדובר ברצון לאומי להטיב עם קבוצת אוכלוסייה, עם מוסד כזה או עם מוסד אחר, ראוי שכל פרשת ההנחה בארנונה תעבור למדינה. זאת אומרת, כל אזרחי ישראל יישאו בנטל. אם זה לנכים, אם זה לנכי צה"ל, אם זה למשפחות חד-הוריות ואם זה למוסדות כאלה ואחרים, אם לסטודנטים. לא יכול להיות שעיר שיש בה, נאמר, אנחנו נותנים הנחה ליוצאי צבא בחמש השנים הראשונות – עיר שמצטיינת בזה תקבל קנס. זה אחד הדברים שאנחנו צריכים קודם כול לומר לעצמנו במישור הזה.
+
+עכשיו – לממשלה, אחד הדברים הוא הרצון להיטיב עם הציבור. אז אומרים, בסדר, אנחנו נישא ב-70% מהנטל והרשות תישא ב-30% מהנטל, ב-25% מהנטל. שואלים ראשי הרשויות: המן הגורן או מן היקב? מהיכן אוציא את ההוצאה הנוספת? היכן אני אקצץ?
+
+ אם זה עכשיו בעניין של עובדי הקבלן, והעניין של עובדי הקבלן הוא חשוב, הוא בנפשנו, כי זו פצצת השהיה, הרי בסופו של דבר זה יתפוצץ בפנינו. מה שקורה היום ביוון, יקרה פה בעוד 15, 20 שנה, שהאנשים האלה יישארו ללא פנסיה, ללא תנאים, ללא בית. זה יתפוצץ לנו, וכדאי לטפל בזה עכשיו. אבל יחד עם זה, אתה הולך ומטיל את זה על הרשויות. שהם יישאו בנטל הזה? ואם זה בעניין של ועדת-טרכטנברג, העניין של בניית מעונות וגנים. כאן שואלים שוב ראשי הרשויות, מנין? למה זו לא נשיאת נטל של האוצר? נשיאת נטל טוטלית של האוצר. האוצר צריך להחליט – אני מסוגל לשאת בנטל הזה, או לא מסוגל לשאת בנטל הזה.
+
+להפיל שוב על ראשי הרשויות ובמיוחד, הנפגעים העיקריים, זה לא ראשי הערים של ראשון-לציון, תל-אביב והרצלייה. הם לא נפגעים. הם לא נפגעים, הם מקסימום, משהו בטיפת שמנת שהם לא מרגישים, נוזל להם. מי הנפגע העיקרי? הנפגעים העיקריים הם רשויות בפריפריה, שהם, הצרכים שלהם, או ההוצאות שלהם גדלות וההכנסות שלהם נשארות אותן הכנסות, כשמענקי איזון מכורסמים. 
+
+ לכן, זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת. לא יכול להיות שהאוצר מעמיס על המשא של ראשי הרשויות – לא רציתי להשתמש בביטוי של חמור שנושא ואז בסופו של דבר הוא כורע, כי אני חושב שאין שום השוואה. ראשי רשויות עובדים קשה, נאלצים להתמודד עם עשרות אם לא מאות נושאים ביום ולכבות שרפות וליזום יוזמות ולפתח את העיר ולספק את הצרכים. ברוב הערים, ברוב הרשויות, זה המצב. אנחנו צריכים לשבח אותם.
+
+מלה נוספת, אני חושב שזה מכבר היה צריך לתת לראשי הרשויות, כשהם נבחרים, איזה סוג של מעמד ברמה הלאומית. איזה סוג של מעמד ברמה הלאומית. אני אתן סתם דוגמה, בדברים שהם סמליים – בעוד כמה זמן יסתיימו שנות כהונתו של נשיא המדינה שמעון פרס. מי יבחר את הנשיא הבא? 120 חברי הכנסת שכאן, שזה דבר שלטעמי הוא דבר לא נכון. היה צריך להרחיב מאוד מאוד את הנושא הזה, של בחירת הנשיא; אני לא אומר לעשות בחירות כלליות, אבל יש עוד כמה בעלי תפקידים ובעלי משרות חשובים במדינה, שהיינו רוצים לשמוע את דעתם, ודאי אנשים שהם נבחרי העם. הם נבחרים – הם נבחרים, הם עומדים לבחירות, והיה ראוי שגם זה בבחינת לתת להם סוג של מעמד. 
+
+ בוודאי כשהאוצר בא ליטול מהם – צריך שתהיה להם האמירה שלהם, צריך שתהיה הנציגות שלהם, צריך שיהיה איזה סוג של השפעה שלהם בעניין, ולא להנחית עליהם את זה בבוקר אחד ולהגיד להם: זו המטלה וזו המשימה שיש עליכם. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. הדובר הבא הוא חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. בבקשה, אדוני. גם לרשותך חמש דקות. האמת היא, אני לא הבנתי איך חבר הכנסת מיכאל בן-ארי הגיע מהנושא של השלטון המקומי לבחירת הנשיא, אבל – – – 
+
+
+ אז אני אסביר לך. 
+
+
+ טוב. 
+
+
+אמרתי שצריך לתת לראשי הרשויות – שיהיה מעמד ברמה הלאומית – – – 
+
+
+ לבחור את הנשיא. טוב, הבנתי. בבקשה, אדוני. אחר כך יבקשו סגני ראש העיר, אחר כך חברי מועצת העיר, לך תדע איך זה ייגמר. בבקשה, אדוני. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הדילמה בין שלטון מרכזי לשלטון מקומי קיימת בכל מקום בעולם. יש חלוקת תפקידים זו או אחרת, יש מקומות שיש ריכוזיות יתר, יש מקומות שיש פחות ריכוזיות; פה בארץ – איך אומרים – פעם ככה, פעם ככה. אבל הפרדוקס הגדול של השלטון המקומי הוא שהממשלה גובה מסים מהאזרחים, והיא צריכה לספק להם שירותים. הממשלה מעבירה חלק מהשירותים האלה לשלטון המקומי, אבל לא דואגת לממן אותו מאותם מסים שהיא גובה מהאזרחים. 
+
+יש מקומות בעולם שהגבייה של המסים, החלוקה – לא צריך רק לדבר בלשון של חלוקה של סמכויות, אלא בחלוקה של המסים בעוגה הציבורית. ולצערי הרב אני שומע לפעמים לשון של שרים בממשלה, שרי אוצר ושרי פנים, כאילו אם יישוב מסוים מקבל מענק איזון, עושים לו טובה – עושים לו טובה – ויישוב שלא מקבל מענק איזון הוא בסדר. אז אני חושב שאפשר לצמצם את מענקי האיזון, או להשאיר אותם – הרי מה קרה כאן? התהליך של העשור האחרון הוא תהליך של מצד אחד צמצום בהעברות הממשלתיות לשלטון המקומי, מענקי איזון ודברים אחרים, והרחבה של השירותים. כלומר השלטון המקומי צריך לתת יותר כשבקופה שלו יש פחות, וזה יצר עיוותים. 
+
+הנה, למשל, השר אדלשטיין, אביא לכם דוגמה אחת. יש תקציב של הרווחה לצרכים מיוחדים, שזה משפחות שמתקשות לקנות תיק לילדים – עובדים סוציאליים, מטופלים, מצבים קשים, וזה מגוון, ואכן משרד הרווחה מעביר את הכסף. אבל לאן הולך הכסף? ברוב הרשויות החלשות הכסף הולך להסעות לבית-חולים. כמעט כל הכסף. אני דיברתי עם עובדים סוציאליים, אומרים לי: נכון, מעבירים לנו כסף, אבל אנחנו, כלשכת רווחה, צריכים לממן 50% מעלות העברה של חולה – לאלה שזקוקים לדיאליזה, או חולים אונקולוגים – הם צריכים לממן 50%, ו-50% משרד הבריאות. אז כל הכסף – אני מכיר רשויות שכל הכסף של הרווחה לא מספיק לכסות את העניין היחיד הזה, וכל העניינים האחרים לא מטופלים. ואז זה יוצא – מי אמר שהרשות המקומית צריכה לממן את העניין הזה? למה לא משרד הבריאות? זה חלק מחוק ביטוח בריאות ממלכתי. זו דוגמה אחת. 
+
+דוגמה שנייה: עד תחילת שנות ה-90, אדוני היושב-ראש, על המבנים הממשלתיים לא שילמו ארנונה. באמצע שנות ה-90 החליטו שעל מבנים ממשלתיים משלמים ארנונה. אבל מה לעשות שהמבנים הממשלתיים ממוקמים ברובם בערים המבוססות? אז פעם אחת בחוק ההסדרים קרה שהממשלה הביאה חוק טוב, שאומר שהארנונה הממשלתית תחזור לקופת האוצר, והאוצר יחלק אותה לפי עקרונות של צדק חברתי לכל הרשויות. ובאיזו קלות, בלחץ קטן, לא יאומן איך הממשלה נסוגה והתקפלה מהחוק הזה. רק, איך אומרים, צייצו שני ראשי ערים, אמרו: זה לא טוב – מייד האוצר התקפל. 
+
+
+ טוב. 
+
+
+ אני הבאתי את החוק הזה, גם עמיתי חנא סוייד. זה חוק מעולה. זה חוק שיש בו היגיון גם. אני לא יכול – אז תמקם לי את המבנים הממשלתיים ביישובים החלשים. אני לא צריך לשלם פעמיים, פעם אחת שאין מבנים ממשלתיים ביישובים החלשים, במיוחד ביישובים הערביים, ואנשים צריכים לנסוע לחיפה, או לתל-אביב, או לנתניה, או לחדרה, לקבל שירות – והמבנה הזה הוא במקרה, הוא לא של השלטון המקומי. הם יקבלו את חלקם, אבל לא כל העוגה הולכת אליהם. זה דוגמה אחת. דוגמה שנייה, רק שתבין, אני – – 
+
+
+נא לסיים. 
+
+
+ – – אני מביא כמה דוגמאות, שאפשר – צעדים פרקטיים. הצעד הפרקטי האחרון שאני דיברתי עליו זה העניין של ארנונה על חוצה-ישראל. זה עסק לכל דבר. הם מרוויחים היום פי-שלושה ופי-ארבעה מהתחזית של הרווח שלהם, והם לא משלמים ארנונה. אבל הממשלה נתנה להם פטור. אתה מדבר על פטור של הכנסת?
+
+
+ אתה מדבר על כביש 6?
+
+
+ כביש 6, כן, זה עסק, ביזנס. היכן שזה עובר, הוא צריך לשלם ארנונה. אנחנו דורשים זאת. היום ראשי הערים בכל האזור דורשים את זה, גם יהודים וגם ערבים. 
+
+
+ טוב, מאה אחוז, אדוני. 
+
+
+ אז אני חושב שיש כמה צעדים שהממשלה צריכה לעשות כדי, איך אומרים, לעזור לרשויות החלשות. הימנעות מדבר כזה היא כמו פעולה; אתה אומר לראש העיר: לך לעזאזל, אנחנו לא רוצים לעזור לך. איך אומר��ם – שיהיה לך יותר חובות. אני חושב שהגיע הזמן לתקן את המצב הזה. בסופו של דבר העיריות מטפלות באוכלוסייה החלשה בפריפריה, פנים מול פנים, ובדרכן הם צריכות להיות מנוף לא לשחזור העוני וליצירה מחדש של העוני, אלא ליציאה ממעגלי העוני ומעגלי השוליים של החברה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. בשם שר הפנים ישיב השר יולי אדלשטיין. בבקשה, אדוני, אתה לא מוגבל בזמן, אבל אנחנו – – – 
+
+
+ 40 דקות יספיקו. 
+
+
+ מאה אחוז. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, אני מאוד שמח על הנוכחות שלך כאן, אדוני היושב-ראש, אתה לפחות רבע מכלל חברי הכנסת שנמצאים כאן כרגע. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ חברים, יש לי בוודאי תשובה, התייחסות של משרד הפנים, אבל אני הייתי רוצה להתייחס לשתי נקודות שהעלו כאן החברים. אחת, גם גאלב מג'אדלה, גם פניה קירשנבאום, וגם אולי דוברים אחרים, העלו את הנקודה של חוק השלטון המקומי. רק לעדכן אתכם שהיום בישיבת הסיעה שלנו הופיעו ראשי מרכז השלטון המקומי, כולל מר שלמה בוחבוט, ודאי שניתנה לו זכות הדיבור, והוא התייחס בדיוק לנקודה הזאת, פנה גם לראש הממשלה בנושא הזה. לא יכולים לתת תשובה מוסמכת בעניין, אבל אני מקווה שדבריו לא נפלו על אוזניים ערלות ובאמת תהיה איזושהי התקדמות; מה גם שמדובר גם בהצעות להחיל רציפות על חוק שכבר עבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. יכול להיות שתחול גם בעקבות היום שהתקיים כאן בכנסת, אדוני היושב-ראש, איזושהי התקדמות. עוד פעם, אני לא הגורם המוסמך לקבוע אם וכאשר. 
+
+ דבר שני – ואני שמח על ההתייחסות דווקא של אחד מן הדוברים, של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, לנושא של הצעות החוק, כי היתה לי בהתחלה איזושהי תחושה לא נוחה של מאבק מאוד עיקש, כאן, לטובת השלטון המקומי וראשי רשויות, אבל כחבר שמקפיד גם להופיע בדרך כלל בוועדת השרים לענייני חקיקה אני חייב לומר שכמעט אין לנו ישיבה שלא מופיעה עוד איזושהי הצעת חוק, ומילא, חברי חברי הכנסת, היה רק מדובר בנכי צה"ל או במעוטי יכולת – לא, גם מוסדות כאלה ואחרים לפטור מארנונה, וכבר נאמר, באמת, האקדמיה ללשון עברית, שוודאי כמורה לעברית בעברי אין לי דבר וחצי דבר נגדה, אבל בכל זאת יש גבול, ומצד שני לומר, טוב, שהאוצר יממן את כל זה. זה גם לדעתי – אמרו פרשני כדורגל: ככה לא בונים חומה, אז: לא ככה בונים תקציב. 
+
+
+ לא שר האוצר, אז בטח לא – – –
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, גם אתה היית מסכים שבתי-הכנסת – – –
+
+
+ אני לא יודע, אדוני היושב-ראש, אני אפילו כרגע לא מתייחס – – –
+
+
+ – – – בתי-כנסת וכל מיני מקומות – – –
+
+
+הנחות בארנונה – – –
+
+
+ כן, תאמין לי, אדוני היושב-ראש, אלף ואחד חוקים, כל מה שהדמיון רק יכול להעלות. 
+
+
+– – – מאוד נזהרים, תאמין לי. 
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ חברי הכנסת, אני מתכבד בשם שר הפנים להשיב למציעים, להתייחס לכמה נקודות. 
+
+ חיינו האזרחיים, כברור לכולנו, מתנהלים בעיקרם במרחב הרשות המקומית. הבית שלנו, מערכת החינוך שבה לומדים ילדינו, חיי הקהילה והתרבות שלנו, מערכת הרווחה, הגינון הציבורי, כל אלה מתחוללים בתחומי הרשות המקומית שבה אנו חיים. 
+
+ משרד הפנים מחויב מכוח החוק לעסוק בהסדרת ההתנהלות של השלטון המקומי, והוא עושה זאת תוך מודעות להשפעה הרבה שיש לרשות המקומית בקביעת איכות החיים של אזרחי ישראל ובהבנה של האחריות הכרוכה בעיסוק בסוגיות מעצבות חיים אלו. 
+
+ השלטון המקומי, המופקד על מתן שירותים מוניציפליים ישירים, משמש גם זרוע מבצעת עבור השלטון המרכזי למתן שורה ארוכה של שירותים לאזרחי המדינה. התהליך שלו אנו עדים בתחום זה הוא שיותר ויותר שירותים עוברים להפעלת השלטון המקומי בתחומי רווחה, איכות הסביבה, חינוך, היערכות לחירום, קליטת עלייה ועוד. בתהליך זה, המבטא את יכולתן הגבוהה של הרשויות המקומיות, משרד הפנים רואה חובה לעצמו לשמור על מסגרת של שיתוף פעולה הוגן בין השלטון המרכזי למקומי באופן שמתן השירותים בתחום הזה יהיה מגובה בהקצאת משאבים נאותה. 
+
+השלטון המקומי ומשרד הפנים שרויים בימים אלו בקידום מהלכים של רפורמה בתחומים שונים: קידום החקיקה של הצעת חוק העיריות המגבשת רפורמה בנושא הרשויות המקומיות, אשר כוונתה להעניק ביזור סמכויות לרשויות המקומיות המנהלות את ענייניהן ביעילות, מתוך הכרה בחשיבותה של הרשות המקומית במדרג הדמוקרטי והמינהלי. מנגד החוק מאפשר פיתוח מכשירי בקרה והתערבות כדי למנוע בעוד מועד את קריסתן הכלכלית והארגונית של רשויות מקומיות. דוגמה נוספת: הרפורמה בתכנון ובנייה, אשר מטרתה לקצר ולפשט את הליכי התכנון והבנייה בישראל ולהבטיח מענה תכנוני איכותי לפיתוח הלאומי.
+
+לצד הרפורמות האלה הצליח משרד הפנים לתת ביטוי תקציבי הולם לפעילותו של השלטון המקומי, ויחד עם משרד האוצר ובסיוע הארגונים היציגים של השלטון המקומי – מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות – הביא להגדלת המסגרת התקציבית העומדת לרשות השלטון המקומי בכמיליארד שקל נוספים. 
+
+ביצוע כל המהלכים הללו מושתת על איכות מקצועית ורמה ניהולית גבוהה של עובדי הרשויות המקומיות. לכן משרד הפנים רואה בפיתוח ההון האנושי בשלטון המקומי משימה מרכזית ופועל להוסיף ולחזק את התמיכה המקצועית בפעולתן של הרשויות המקומיות, ויחד עם השלטון המקומי לבסס את תשתית ההדרכה והפיתוח המוניציפליים, המאפשרת מקצועיות ומינהל תקין ואחראי ברשויות המקומיות. 
+
+במסגרת זו המשרד שוקד על קידום התהליכים לייצוב, פיתוח והבראה ברשויות, ובכלל זה פיתוח כלים חדשניים לטיפול ברשויות חלשות ורשויות בפריפריה, במתכונת רב-תחומית הכוללת התייחסות להיבטים כספיים, ארגוניים וניהוליים ולהיבטי פיתוח כלכלי, כדי לעודד צמיחה ברשויות. 
+
+אני מברך את המשתתפים בדיון זה, הנותן לנו הזדמנות להאיר ולהבליט את תחום השלטון המקומי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. האם להסתפק בתשובת השר, או שאתם רוצים – – –
+
+
+ מה שחברי הכנסת יציעו. 
+
+
+ מה, גאלב מג'אדלה, אתה מבקש? 
+
+ נסתפק. 
+
+
+ להסתפק. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי מסתפק. תודה רבה. אכן מסתפקים בתשובת השר, ולכן אין הצבעה.
+
+תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"א בשבט התשע"ב, 14 בפברואר 2012, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 20:05.
+
+
+
+
+