diff --git "a/1953/raw.transcript.txt" "b/1953/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/1953/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1851 @@
+ובאופן חד-פעמי נסכים שהיא תוכל להשליך על ישיבות הכנסת בצורה כזו שהיא משבשת את סדר-היום שלנו. הבנתי שהממשלה בחרה אתמול להתחיל בדיון על תקציב הממשלה, אבל לא טוב לבחור ימים שבהם הכנסת פעילה, מה עוד שהם עלולים לזלוג לימים נוספים שהכנסת פעילה בהם, בפרט כאשר מדובר ביום רביעי, שהוא יום חברי הכנסת מול הממשלה, ובו אם הממשלה אינה נמצאת אנחנו נמצאים במצוקת סדר-יום. 
+
+ אני אבקש מהממשלה לדאוג לכך שדבר זה לא יישנה, שכן במקרה שבו הממשלה תצטרך להשיב ולא יהיו משיבים וסדר-היום ישובש אנחנו ננעל את ישיבת הכנסת ובכך לא נאפשר לממשלה להביא את אותם דברים שהיא מבקשת בהם את הגושפנקה, את ההחלטה וההכרעה של הכנסת. שכן, עם כל הכבוד לממשלה, גם הכנסת, מתפקידה לעזור לממשלה בחובתה למשול ובחובתה לנהל את ענייני המדינה. לא יכול להיות שהכנסת תהפוך להיות איזה דבר שנגרר לענייני הממשלה. יש לנו שלוש רשויות, כל רשות מכבדת את האחרת, וכולנו מתכבדים בתוך עצמנו. מה עוד שבשיטה הפרלמנטרית, בדמוקרטיה הפרלמנטרית של ישראל, שאין פרלמנטרית יותר ממנה, כמובן, חברי הכנסת, השרים, הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות המפקחת מתערבבים אלה באלה. 
+
+אני מבין שבוועדת הכנסת התקיים היום דיון לא פשוט בנושא החזרת יכולת סגני השרים להשתתף בוועדות הכנסת כחברי כנסת מן המניין, דבר שהוא בעייתי לא מעט. בגלל זה שינינו אותו. אבל במצוקת העתים – שהיא מצוקת עתים לא של הממשלה הזאת; היא מצוקת עתים של כל הממשלות, שכן בדמוקרטיה הפרלמנטרית ממשלה מורכבת מתוך הכנסת, ולא נוכל להתעלם עוד מזאת, אבל נקפיד על כך שלא תהיינה זליגות כאלה, אשר יבטלו רשות אחת בפני הרשות האחרת. 
+
+חלילה, לא נבטל את הממשלה בגלל החלטות והכרעות כנסת חפוזות, ולכן אני מאפשר לממשלה לבקש ממני מפעם לפעם לדחות הצבעות אשר עלולות להביא את הממשלה לכלל מבוכה, אף-על-פי שבכנסת יש לה בהחלט רוב קואליציוני שמאפשר לה למשול. אבל לא יכול להיות שהממשלה תבטל את הכנסת ותהפוך את סדר-היום שלה למותנה בכך שהממשלה תואיל לבוא או לא תואיל לבוא. 
+
+אני אבקש מכבוד השר בני בגין להעביר זאת לממשלה. כמובן, גם נעביר את הפרוטוקול. 
+
+ אני מאוד מודה לסגן שר הביטחון, אשר הסכים לבוא ולהשיב על שאילתות. אנחנו פותחים מייד בשאילתות דחופות – שאילתא דחופה לשר הביטחון. אני מזמין את כבוד חבר הכנסת אופיר פינס.
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה עולה על הבמה, כבודו. כבוד השר וילנאי, שמשמש בקדנציה זו לזמן כסגן שר, אבל בשבילי אתה שר. השר וילנאי ישיב על שאילתא דחופה מס' 16 של חבר הכנסת אופיר פינס-פז בנושא הוצאת חיילות מהבקו"ם בזמן גיוס חרדים. אני מבקש מחברי חבר הכנסת פינס להקריא בדיוק את השאילתא. לאחר מכן יוכל להרחיב. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+ אדוני סגן שר הביטחון, ב-6 במאי 2009 – זה ממש עכשיו – ניתנה פקודה לחיילות המשרתות בבסיס קליטה ומיון שלא להתייצב ביחידתן מכיוון שבאותו היום גויסו חרדים. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם ההוראה ניתנה כתגובה לדרישה של רבנים?
+
+ 2. האם יגורשו חיילות מכל בסיס שאליו יגיעו חיילים חרדים?
+
+ 3. האם שירות של חיילים חרדים מועדף על פני שירותן של נשים?
+
+ 4. כיצד הצעד תואם את מדיניות צה"ל לשילובן המלא והשוויוני של נשים?
+
+
+ תודה רבה. אתה יכול לשבת. אחר כך תהיה לחבר הכנסת פינס אפשרות לשאלה נוספת, ושניים מהחברים שיבקשו ראשונים – גם הם יוכלו. בבקשה. 
+
+ כבוד היושב בראש, חברי חברי הכנסת, הצבא עוסק במגוון רב מאוד של אוכלוסיות שמשרתות בו, לא כפי שהיה מקובל בעבר. יש מערכת שלמה שמנסה להגדיל את היקף שירות החרדים בצבא על-ידי מסלולים מיוחדים, וכל זאת מתוך התחשבות והבנה לרגישויות של האוכלוסייה הזאת במסגרת הצבא. אנחנו מנסים לתת את המענה הראוי לכל אוכלוסייה ואוכלוסייה שבאה לשרת, על מנת לצמצם פגיעה אפשרית ולעשות את השילוב הראוי של הלוחמים, של החיילים האלה, במסגרת הצבאית.
+
+ במקרה שמעלה חבר הכנסת פינס לא ניתנה פקודה לבנות בבקו"ם שלא להתייצב ביחידתן. כן, יש הנחיה, שמתבצעת תמיד, שבשרשרת החיול, במקום שבו יש גם מגע פיזי, בבדיקות כאלה ואחרות, לא תימצאנה חיילות אלא חיילים בלבד, כפי שנכון שבשרשרת החיול של חיילות נמצאות חיילות ולא נמצאים חיילים. בשרשרת החיול – צילום רנטגן, טביעת אצבעות, צילום חלל הפה, עמדות חיסונים, תרומת מוח עצם, הלבשה – כל מיני תחומים שבמקרה של גיוס חרדים ההנחיה היא שנמצאים שם בנים בלבד, וזה מה שהיה גם במקרה הזה. 
+
+
+ חבר הכנסת אופיר פינס, שאלה נוספת.
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לסגן שר הביטחון על התשובה, ואני רוצה לומר שאני מברך על גיוס חרדים לצה"ל, כמובן. לצערי, עדיין המספרים זעומים וקטנים, ואני כן מציע להכניס בתוך המחשבה של שר הביטחון, של מערכת הביטחון, של הממשלה, את האפשרות לבטל את חוק טל או לצמצם אותו. אני חושב שהדבר הזה יכול לתרום לזה. 
+
+אני גם, כשלעצמי, בהחלט מציע – ואני בהחלט מקבל את הגישה שמתחשבת ברגשותיהם של אחרים ובאמונתם של אחרים ולוקחת את הכול בחשבון; אבל יש גם רגשות לנשים שמתגייסות לצה"ל ומשרתות בצה"ל. וגם להן יש אמונות. התחושה היא שכאילו, כדי שחרדים ישרתו בצבא צריך לייצר איזה שטח סטרילי – לא מבחינה ביטחונית אלא מבחינת המגדר הנשי. נראה לי בלתי סביר, לא מתקבל על הדעת. עובדה, אגב, שנשים נפגעו. איך בכלל הכתבה עלתה לאוויר? חיילות נפגעו מההוראה שהן צריכות להיות, או יכולות להיות בחופשה, ולא לשרת בבסיס.
+
+ חבר הכנסת פינס, אני פשוט רוצה שתוסיף, אבל אני רוצה לתהות: כשאתה התגייסת לצבא, ואפילו כשאני התגייסתי לצבא, לפני דורות ויובלות, היו כאלה ששאלו מדוע אני צריך לאכול כשר למהדרין, מדוע משבשים לנו פה את החיים – אנחנו לא צריכים לחכות. אמרנו: הואיל ואנחנו רוצים שאנשים שלא יאכלו אם לא יהיה כשר למהדרין – לנו, אותם אלה שלא שומרים תרי"ג מצוות אלא קצת פחות, זה לא מפריע לאכול כשר למהדרין. אבל אם אנחנו לא נאכל כשר למהדרין, הם לא יוכלו להתגייס. אותו דבר החרדים שמתגייסים. אם באות נשים, זה דבר שצריך להיות בתפיסת העולם – האם אנחנו רואים בדבר זה איזו החרמה של נשים או מבינים לרחשי לבם של האחרים. 
+
+
+ יפה. אבל מה שאני רוצה לשאול את סגן שר הביטחון, וזה בהחלט משתלב עם מה שאתה אומר: אני רוצה שחרדים ישתלבו ויתגייסו לצה"ל, ואני גם מבין שצריך להקל עליהם כדי שהדבר הזה יקרה. השאלה היא, האם צה"ל מביא בחשבון גם את הפגיעה בחיילות צה"ל? כשאתה רוצה לעשות מעשה טוב אחד, אסור שהוא ייעשה על חשבון דבר אחר. השאלה היא, האם הובאו בחשבון הדברים האלה, האם היתה ועדה, האם יש צוות שמלווה את זה? כי אני מבין שלא מדובר במקרה חד-פעמי, יש כאן תופעה. גם כשהתגייסו לנח"ל החרדי נתנו הנחיה דומה לנשים. זאת אומרת, יש כאן איזו הנחיה גורפת, איזו מדיניות, שאני לא בטוח שנשקלו כל ההיבטים שלה, בכלל זה בצד של חיילות שמשרתות בצה"ל – שגם כך, לצערי, הן ��א פעם מרגישות סרח עודף או לא בדיוק זוכות לממש את היכולות שלהן.
+
+ לכן השאלה שלי לסגן שר הביטחון היא, האם נעשית כאן עבודת מטה, שמביאה בחשבון גם את הפגיעה – את הצמצום עד המקסימום האפשרי של הפגיעה בחיילות, כדי לאפשר את גיוס החרדים, והאם כל הדברים האלה נשקלים, או רק העניין החרדי נשקל, והעניין של החיילות לא מובא בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות של צה"ל בהקשר הזה. 
+
+
+ בבקשה, אדוני סגן השר. 
+
+ אני חושב, קודם כול, שהיושב-ראש עזר לי בחלק גדול מהתשובה, ואני מודה לו על כך. הוא מזכיר לי שיום אחד הייתי עם פלוגת צוערים, וצוער, שלימים נעשה פרופסור במכון ויצמן, משדה-אליהו, מתעקש שצריך לתחם את המחנה בתחום שבת, ואנחנו – הגויים – לא מבינים מה הוא רוצה מאתנו. כולנו, רק בגלל ההערכה אליו, עושים את תחום השבת מסביב, כי – בלי להזכיר שמות – הוא רוצה את זה. והדיון הזה קיים תמיד. 
+
+ הצבא היום הוכיח שהוא רגיש לנושא החיילות, ולו רק בצורת השיבוץ שלהן. הרי יכול להיות תיאורטית מצב, ויכול להיות שזה המצב ואני לא בקי בו, שעל שרשרת החיול מפקדת סגן-אלוף או רב-סרן, אשה. בהחלט יכול להיות. טבעי גם שהיא תהיה שם, מבחינת המערך הצבאי. הצבא נוקט את הרגישות הראויה, ומחפש תמיד את האיזונים האלה, כדי שלא יהיה פתח להגיד: אז אנחנו לא נתגייס בגלל הדבר הזה. בשום פנים ואופן. כבודן של החיילות היום בצבא הוא כל כך עמוק וכל כך מוגדר, והן נמצאות בכל פינה ובכל מקום, שאי-אפשר שלא להתייחס, כמובן, גם לנושא של הבנות, כשאתה עושה את הדברים מהסוג הזה. 
+
+ אני חייב לציין, סתם כך, שאני מצר על כך שהחרדים לא מתגייסים באופן מלא, כפי שאתה מצר, ובצדק. הם צריכים להתגייס באופן מלא. הרי יש לנו היום מסלול של הנח"ל החרדי, ואנחנו מדברים כבר על גדוד מילואים – יש לנו היום גדוד סדיר; גם גדוד מילואים. יש לנו במערך הטכני של חיל האוויר, זה נקרא אצלנו "שחר כחול", ובמערכת של חיל המודיעין. אנחנו בונים מסלולים שמגדילים את גיוס החרדים, אבל בסוף בסוף, לצערי, זו טיפה בים. 
+
+
+ אתם לא מתכוונים לשקול את הנוהל מחדש?
+
+
+ לא צריך אותנו בשביל זה. יש שם אנשים נבונים, הם עוסקים בזה ביום-יום, הם רואים את זה. אני אעיר את ההערות האלה, אבל לא צריכים את ההערות, לא שלי ולא שלך, האמן לי. לא שאנחנו לא מוכשרים, הם פשוט יודעים לעשות את זה, והם מבינים את זה היטב. הם המפקדים שלהם.
+
+ אם יורשה לי, מתן, רק להעיר הערה. זה לא כדי לתת תירוץ לחרדים לא להתגייס, חלילה. החרדים רוצים להתגייס, רק אתה לא יכול להעמיד בפניהם מכשול שהם לא יוכלו להתגייס. כי לומר גם בעניין זה – הכוונות הן הרי טובות. אני מאוד מודה לסגן שר הביטחון ולחבר הכנסת פינס על העלאת נושא חשוב וסוגיה חשובה זו המעניינת את הציבור כולו. 
+
+ כבוד השר המקשר ישיב על שאילתא דחופה מס' 17 מאת חבר הכנסת מסעוד גנאים. גנאים או ע'נאים? 
+
+
+ ע'נאים, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ זהו, זו שירה. 
+
+
+ הצלת אותי פעם, אז תציל אותי מהגימ"ל לעי"ן הפעם. 
+
+
+ בוודאי. אז צריך לשים עי"ן עם נקודה, غ, או לכתוב רי"ש, לאלה שמתקשים בהיגוי השפה הערבית. זה ע'נאים, ולכן אני אומר: שאילתא דחופה מס' 17 מאת חבר הכנסת מסעוד ע'נאים בנושא: תוכנית שתהפוך את אגן העיר העתיקה ל"ממלכה מקראית". בבקשה, אדוני יקרא קודם את השאילתא כפי שהיא. 
+
+
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד השר, פורסמה תוכנית לכתר את העיר העתיקה בתשעה גנים לאומיים, תוך שינוי דרסטי של הסטטוס-קוו בעיר.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם אישרה הממשלה את התוכנית? אם כן – למה?
+
+ 2. מה היא מטרת תוכנית זו ואיפה ימוקמו הגנים?
+
+ 3. האם התוכנית תביא להריסת בתים?
+
+ 4. האם יש חשש – הכוונה, האם הממשלה הביאה זאת בחשבון – להתלקחות עם תחילת הביצוע?
+
+
+ חבר הכנסת גנאים, אני משיב בשם ראש הממשלה על השאילתא הזאת. 
+
+ 1. אכן, הממשלה הקודמת אישרה את התוכנית התקציבית הכללית של הפרויקט, ומינתה ועדת מנכ"לים הכוללת את מנכ"ל עיריית ירושלים, את הממונה על התקציבים באוצר ואת מנכ"ל משרד ראש הממשלה – עכשיו כבר יש גם מנכ"ל כזה – לוועדה שתעקוב אחר ביצוע התוכנית. הוועדה הזו מכינה את תוכנית העבודה הרב-שנתית ומאשרת אותה. 
+
+2. שאלת מה מטרת התוכנית. מטרת התוכנית היא לשמור על השטחים הירוקים שסובבים את אגן העיר העתיקה, לפתח אותם ולשמור אותם לטובת הדורות הבאים, על-פי תוכניות המיתאר של ירושלים שהתקיימו מאז ומעולם. במסגרת הפעילות בתוכנית, תתבצע פעילות לשיקום נופי, נטיעות, גינון, שילוט ופיתוח אקסטנסיבי. 
+
+ 3. שאלת אם התוכנית תביא להריסת בתים. התוכנית איננה עוסקת כלל בשאלת הבנייה הבלתי-חוקית בשלב זה, אלא עוסקת בשמירת השטח הפנוי שנותר, ומתן מענים של פיתוח השטח הפתוח והגנים הלאומיים סובבי חומות העיר העתיקה. הביצוע במתחם מתרחש זה כשלוש שנים.
+
+ 4. באשר לשאלתך, אין שום סיבה שבעולם להתלקחות מהסוג שתיארת. נהפוך הוא. אני מדגיש, התוכנית נעשית לטובת כלל האוכלוסיות המתגוררות במקום ומייצרת שטחים פתוחים מפותחים, אשר ישרתו ומשרתים את התיירות ואת תושבי המקום כאחד. קיים שיתוף פעולה מצוין עם אלה המתגוררים בסמיכות לאזורים, והדברים נעשים מתוך הסכמה הדדית והבנה כי האזור מהווה אוצר טבע נדיר ומיוחד, המהווה buffer zone בין העיר העתיקה, אתר מורשת עולמית, לסביבה הקרובה אליה, כמקובל בכל אתרי מורשת עולמית. תודה.
+
+
+ תודה רבה. עמ/9, נדמה לי – אם אני יכול לעזור לכבוד השר מידיעה אישית – עמ/9, שנוגעת לאגן העיר העתיקה, אושרה בשנת 1971 או 1972.
+
+הייתי בן שנה, אני מתפלא שאני לא זוכר את זה.
+
+
+אני לא בטוח אם אחד מהמוסדות הדתיים, כי אני לא רוצה להכשיל, היה בין המתנגדים או לא, אבל עמ/9, לפי החוק, חלה על ירושלים, אושרה ומאז היא קיימת, ולכן אני לא מבין מהו הסטטוס-קוו, אף-על-פי שאישרתי את השאלה כפי שביקש השואל לשאול.
+
+אדוני, שאלה נוספת ואחריה, באופן – – –
+
+
+ הוא לא חייב.
+
+
+ אתה לא חייב אבל זכותך המלאה.
+
+
+ רוצה.
+
+
+ אחריך שניים נוספים שהם מחברי סיעתך, שאני מאפשר להם משום שהתקנון מאפשר לשניים נוספים ובלבד שמסיעה אחרת אין מישהו שביקש. חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחריו – יושב-ראש הסיעה ומנהיגה, חבר הכנסת צרצור. בבקשה.
+
+
+ עוד שאלה: האם מה שקורה בסילואן, הריסת בתים, הוא חלק מהתוכנית הזאת?
+
+
+ כפי שהבהרתי, אני לא יודע בדיוק מה קורה בסילואן, אבל כל פעולה שמתבצעת על-ידי עיריית ירושלים במסגרת סמכותה, אין לה שום קשר או רלוונטיות לתוכנית שאתה שאלת עליה, והמטרה של התוכנית ששאלת, היא כפי שאמרתי, יצירת buffer zone ודאגה לדורות הבאים על-ידי פיתוח ושמירה של השטחים הירוקים שסובבים את אגן העיר העתיקה.
+
+
+ כבוד השר, בדרך כלל שומעים את כל השאלות ועונים.
+
+
+ אדוני מוזמן לנהל אותי כרצונו. אני עבדך הנאמן.
+
+
+ נכון. חשבתי שכאחד מחברי הכנסת המצטיינים, שבגלל זה הם גם היו לשרים, אתה יודע את הנוהל.
+
+ אבל זה הקריטריון היחידי למנות שרים, ההצטיינות.
+
+
+ אני לא יכול להתחייב על כך, ח��ר הכנסת אחמד טיבי, כי אחרת היינו צריכים למנות אותך מייד לשר, והדבר היה מעורר כמה בעיות. אחרת היינו צריכים למנות אותך לשר מייד.
+
+
+ אדוני היה יכול להביא את המלצתו זו בפני ראש הממשלה בצורה נחרצת יותר טרם הקמת הממשלה.
+
+
+ נדמה לי שראש הממשלה הוא זה שהמציא את הבקשה.
+
+
+– – –
+
+
+ כל זמן שמדינתנו תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית, אין מניעה למה שאמרת. יהודית ודמוקרטית.
+
+
+ לא נכון, רק לסגן ראש ממשלה.
+
+
+ לא, זה לפי תורת ז'בוטינסקי, אני לא יודע.
+
+
+ חשבתי שזו התורה שאדוני – – –
+
+
+ אם יסכים חבר הכנסת אחמד טיבי, למשל, לשמש ראש ממשלה במדינת היהודים והוא מוכשר לכך והציבור יבחר בו – מדוע לא? שער בנפשך שסיעת הליכוד היתה בוחרת במקום ראשון, כמועמדה לראש הממשלה, את חבר הכנסת והבה. האם היית מונע ממנו להיות ראש ממשלה? הוא היה צריך למנות אותך לשר. אנחנו היינו בהחלט תומכים.
+
+
+ אני חושב שהדיון הזה בעייתי גם לגביך וגם לגבי. אני מעדיף שנמשיך עם השאילתות.
+
+
+ בסדר. אני לא חייבתי לא את הממשלה ולא את השר. חבר הכנסת טלב אלסאנע.
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, הסוגיה שמעלים כאן היא העובדה שכנראה אין קשר בין הכישורים למינויים, ולכן הדרישה הזאת שמוכשר יהיה שר, אין לה סיכוי, כי כנראה השיקול הוא אחר. 
+
+אבל, אדוני, לפני שנדבר על ראש ממשלה ערבי, בואו נדאג לתושבי מזרח-ירושלים, שתהיה להם קורת-גג. אני שמעתי שכבוד השר אומר שמטרת התוכנית הזאת היא לדאוג לדורות הבאים. זה מצוין לדאוג לדורות הבאים, אבל גם לדאוג לדורות הקיימים. אנחנו יודעים שהמצב בירושלים המזרחית מאוד טעון, וכל נגיעה בנושא שנוגע להר-הבית ואל-חראם אל-קודסי – זה מאוד טעון מבחינה דתית וגם פוליטית. ההשלכות של התוכנית הזאת הן קשות, במיוחד שהשר אמר שהדבר נעשה תוך כדי הידברות ולא פירט, כי אנחנו יודעים שהווקף הוא האחראי מבחינת הפלסטינים. האם היו הסכמה והידברות עם הנציגים הפלסטינים בנושא שנוגע אליהם? אני מבקש את התייחסות השר לעניין הזה. תודה רבה.
+
+
+ אתה כנראה שוכח, חבר הכנסת טלב אלסאנע, שבזמן שירותו של יצחק רבין כראש הממשלה הוא הבטיח לחוסיין שהווקף מטעם ירדן יהיה אחראי, אז לא הבנתי – – –
+
+
+ לא, הוא שאל: הגורם המוסמך מצד הפלסטינים הוא הווקף, אז יש – – –
+
+
+ יש ויכוח גם על זה.
+
+
+ אם נדברנו עם הווקף?
+
+
+יש הרבה ויכוחים. חבר הכנסת צרצור – בבקשה, אדוני.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כולנו מודעים לעובדה שירושלים המזרחית היא חלק בלתי נפרד מהשטחים הכבושים, שעליהם חל החוק הבין-לאומי. האם אינך חושב שמה שאתם עושים ומה שאתם מבצעים בירושלים המזרחית הוא הפרה בוטה של החוק הבין-לאומי? היות, דרך אגב, שעצם קיומה של מדינת ישראל ניזון מהחוק הבין-לאומי, האם אינך חושב שמה שאתם עושים פוגע באופן ישיר בסיכויים להשגת שלום, היות שאתם יודעים שהפלסטינים לא יוותרו בשום פנים ואופן על כך שירושלים המזרחית תהיה בירת מדינתם העצמאית, ליד מדינת ישראל? תודה.
+
+
+ אז מה, הם לא רוצים שלום? חברי הכנסת, בעניין זה אסור לי, כיושב-ראש הכנסת, ובעניין זה אני כל כך חלוק עליכם. מה, הם כל כך לא רוצים שלום, הפלסטינים, עד כדי כך שהם אומרים שלא יהיה שלום בלי ירושלים? מה זה?
+
+
+– – –
+
+
+ הבנתי, אז הם לא רוצים שלום, זאת בעיה. בבקשה, כבוד השר ישיב, ואני אנהל את הישיבה.
+
+ במסגרת התיקונים של סגני השרים, האם אפשר לשקול להסמיך את יושב-ראש הכנסת גם להשיב על שאילתות או שאי-אפשר?
+
+
+ אני לא משיב על שאילתות.
+
+ לא, אבל זה יכול להיות רעיון לייעול עבודת – – –
+
+
+ הואיל ואני רואה את שני הצדדים, ודרך אגב, בשאילתות אני רואה את בעייתם של חברי הכנסת הערבים הישראלים – בעיה לא פחותה מהבעיות שאנחנו מתלבטים בהם לגבי מדינה יהודית ודמוקרטית. אין כל ספק שאם 61 חברי כנסת במדינה היהודית והדמוקרטית יבחרו באחמד טיבי או בצרצור להיות ראש ממשלה, הוא יהיה ראש ממשלה. רק אני לא בטוח שהוא יסכים להיות ראש ממשלה. כי אם הוא לא מסכים שירושלים היא בירת ישראל, והיא דבר שמהווה סכנה לקיום השלום – – –
+
+
+ אנחנו מדברים על ירושלים המזרחית.
+
+ שנינו יודעים שירושלים יש רק אחת. אחי, רעי וידידי, ירושלים יש רק אחת. יש מזרחה, יש מערבה – – –
+
+
+ ממש לא. יש שתיים.
+
+
+ 3,000 שנה יש רק ירושלים אחת, פתאום יש ירושלים המזרחית?
+
+
+ לא נכון, רק ירושלים 02.
+
+ מה היה לפני 1967?
+
+ "איסט אוף לונדון" זה מחוץ ללונדון? יהיה לונדוני כלשהו שיסכים לומר ש"איסט אוף לונדון" זה מחוץ ללונדון?
+
+
+ מדוע רק ירושלים 02 ולא 01?
+
+
+ תודה רבה. רבותי, אם אתם לא יודעים, הממשלה הואילה לבוא ולהשיב ביום לא קל לכבוד השר המקשר, חבר הכנסת והשר ארדן, שהוא גם השר לשמירה על הסביבה, והוא ישיב עכשיו על שאלותיהם של חבר הכנסת צרצור וחבר הכנסת אלסאנע.
+
+
+ רק שלא יתפרשו דברים לא נכון משתיקותי, אני לא בגישתך בעניין הזה – – 
+
+
+ אני יודע, התשובה שלי היתה על דעתי.
+
+ – – וגם אם אחמד טיבי יסכים להיות ראש ממשלה במדינה יהודית, החשש שלי היה שהוא יהפוך אותה חיש קל למדינה לא יהודית. ולכן, כפי שארצות-הברית מטילה מגבלות – – – 
+
+
+ האם אדוני היה מסכים שחבר הכנסת והבה, שהוא היה חבר הליכוד ועוד יהיה חבר הליכוד, אני מקווה – אם הוא היה זוכה במקום ראשון בפריימריס, אדוני לא היה מסכים שהוא יהיה?
+
+
+ אין לזה קשר באיזו מפלגה הוא חבר. אני חושב שהמטרה העיקרית שלנו היא אכן לשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל כדי שתמיד ייבחר כאן ראש ממשלה יהודי. איך לעשות את זה? על זה הדרך חלוקה והאמונה שונה מאחד לשני, אבל אני חייב להגיד לך שגם מפלגות שלא מזוהות עם הימין, כמו שינוי – היו חברי כנסת בתוכן שאמרו לי שאולי צריך לשנות בעתיד חוקי-יסוד כדי שראש ממשלה פה יהיה תמיד יהודי. 
+
+
+ אבל אז הם יגיעו למסקנה שיש ירושלים המזרחית. אנשי שינוי הסכימו שיש ירושלים המזרחית. השר בגין רוצה לומר משהו. 
+
+
+ אף-על-פי שהביטוי הזה שגור – מדינה יהודית ודמוקרטית – אני מציע לדייק. זו מדינת היהודים, מדינת העם היהודי, ויש בה מקום ושוויון זכויות מלא גם לבני המיעוטים. 
+
+
+ אבל, אדוני השר, הקולגה שלך, שהוא שר בממשלת ישראל, אפילו לא מעלה על דעתו שאתה חבר במפלגה שיש בה אנשים שהם לא-יהודים, ואם הם יזכו במקום ראשון במפלגה – הוא לא מוכן לקבל אותם כראש ממשלה. 
+
+
+ אני רוצה להזכיר לסגן השר והבה שיש גם כמה חברים שלא נמצאים כרגע בליכוד אלא נמצאים לידך ובמפלגתך, שחושבים כך. 
+
+
+ אני חושב שחבר הכנסת והבה רוצה את איוב קרא כראש ממשלה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ רבותי, כל הכבוד שהדיון הזה מתנהל ברוח טובה ובאווירה טובה, אבל ודאי שהוא טעון. 
+
+
+אני חייב להגיב. נכון שבעם היהודי יש זהות בין הלאום לבין הדת, מה שאני לא יכול להגיד על אנגליה, שהיא מדינה נוצרית, אבל ברור שאם אומרים על אנגליה שהיא מדינה נוצרית כי הרוב בה נוצרי, זה לא אומר שלמיעוטים בה אין זכויות שוויוניות. לכן, עצם העובדה שאתה מדגיש את זה נותן תחושה של מגננה, כאילו יש דברים בגו. זה שאומרים "מדינה יהודית", לא אומר שלאחרים אין בה זכויות אדם שוויוניות. 
+
+
+ אתה כבר משתמש בשם התואר "יהודי" ועל זה יכול להיות ויכוח לגבי האופי היומיומי – – – 
+
+
+ אני יכול להבטיח לך שאם הם לא היו מטילים ספק בזכותו של העם היהודי למדינה – – –
+
+
+ – – – חוזה המדינה, ותמונתו לפנינו, מדינת היהודים שייכת לעם היהודי, ואם נדייק, אני חושב – – – 
+
+ אני חושב שהשר אדלשטיין הוא זה שהופקד על – – –
+
+
+ כבוד השר, כשאומרים היום "עם ישראל", יש שתי אמירות: עם ישראל במובן האתני ועם ישראל במובן האזרחי. חבר הכנסת אחמד טיבי הוא חבר כנסת שנמצא בעם ישראל. עם ישראל זה העם האזרחי, העם הישראלי. מה תאמר? יכול להיות שהוא מתנגד לזה, אבל לא יעזור לו. 
+
+
+ הוא יכול לשיר "עם ישראל חי".
+
+
+ אם הוא מתכוון לעם ישראל במובן האזרחי. כמובן, על-פי ההלכה ועל-פי ההלכה בלבד נקבע מיהו יהודי. כשאנחנו אומרים היום "עם ישראל", כשהאפיפיור מגיע ואני אומר לו "עם ישראל" – עם ישראל זה אזרחי ישראל, זה העם בישראל, העם האזרחי. 
+
+
+ כדי לסיים ברוח טובה את הוויכוח הזה – – 
+
+
+ מי שיסיים זה רק השר. 
+
+
+– – אני מסיר את המועמדות שלי לתפקיד ראש הממשלה. 
+
+
+ אני ידעתי. אנחנו נתייעץ אתך לפני שנסכים להגיש את מועמדותך. 
+
+
+ נראה לי שהיתה פה דילמה לחלק מהנוכחים. 
+
+
+ אני מציע שוויון זכויות, לא לנסות לכפות את זה על חבר הכנסת טיבי. 
+
+
+ ומה עם דין התנועה?
+
+
+ תודה רבה, תודה רבה. 
+
+
+ אני רוצה להזכיר שפעם הססמה "או ביבי או טיבי" היתה ססמה שניסינו להלך באמצעותה אימים על הבוחרים, אדוני, רק כדי לזכור את ההיסטוריה. 
+
+
+ שניהם בכנסת היום. 
+
+
+ שניהם מאז בכנסת. 
+
+
+ בכל מקרה, אני רוצה לענות במשולב על השאלות. חבר הכנסת צרצור, אני מקווה שאתה זוכר שיש במדינה חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, ולכן אני לא מבין על אילו הנחות אתה מתבסס בכל מה שציינת. אני יכול להבין שזאת תפיסתך, ואולי אתה לא מכיר בחלק מהחוקים שהכנסת העבירה, וזה קצת סותר אולי דברים אחרים שאתה אומר כשאתה מתחייב לכנסת, אבל זה אחד מהחוקים. הפעולות בירושלים הן פעולות בשטח הריבוני של בירת מדינת ישראל כפי שהחליטה הכנסת. 
+
+אני עונה פה בשם משרד ראש הממשלה, ולתפיסת משרד ראש הממשלה – וגם הממשלה הקודמת, שאישרה את התוכנית – התוכנית הזאת מתבצעת בשיתוף פעולה עם תושבי המקום, שהם אלה שאמורים גם ליהנות. גם הדורות הבאים, אבל גם התושבים שחיים שם היום אמורים ליהנות מהפירות של התוכנית הזאת, שאמורה לפתח וליצור שם שטחים ירוקים, לעודד את התיירות ולהגדיל את מספר התיירים שמגיעים לאזור. ברור שגם הם יהיו בין הנהנים מפירות התוכנית הזאת, אבל בין זה לבין הסמכויות של עיריית ירושלים בתחומים של תכנון ובנייה ואיך עיריית ירושלים מפעילה את ריבונותה, אין קשר. אני אומר את זה שוב בשם משרד ראש הממשלה: אין קשר בין התוכנית הזאת לבין הסמכויות שמפעילה עיריית ירושלים. עד כאן תשובתי. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ אני מאוד מודה לשר לשמירת הסביבה, הוא השר המקשר. 
+
+
+ שמירת הסביבה? שם כזה עוד לא היה. 
+
+
+ איך קוראים לזה? הגנת הסביבה. אני מזמין את שר הבריאות, שהוא סגן שר אבל שר לכל דבר, חבר הכנסת ליצמן, להשיב על שאילתא דחופה מס' 18 של סגן יושב-ראש הכנסת יצחק וקנין בנושא: מאושפזים שומרי שבת הנאלצים לחלל שבת. בבקשה, אדוני. 
+
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני סגן שר הבריאות, חברי חברי הכנסת, פורסם כי צוות רפואי בבית-החולים בנהרייה אילץ חולה שומרת שבת לחתום בשבת, בטענה שהטיפול הרפואי מותנה בחתימתה. עד כה הוראת משרד הבריאות היתה להימנע מכך. 
+
+רצוני לשאול:
+
+1. האם נכון הדבר? 
+
+2. אם כן – מה ייעשה לבדיקת מקרה זה?
+
+3. מה ייעשה לרענון ההוראות? תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת וקנין. בבקשה, אדוני השר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני חבר הכנסת וקנין, 1–3. המקרה המתואר אינו מוכר למנהל בית-החולים, ואם תעביר אלינו פרטים במי מדובר, המקרה הפרטני ייבדק עד תום. 
+
+ בהיבט הכולל של שמירת השבת קיימת הנחיה בלתי משתמעת לשתי פנים לכבד את דתו של כל מטופל. חוק זכויות החולה מחייב גם קבלת הסכמה מדעת של כל מטופל טרם תחילת הטיפול. כאשר המטופל הוא שומר שבת קיימת הנחיה שרופא או אחות יבקשו מהמטופל הסכמה בעל-פה לאחר שהטיפול והסכנות שבו הובהרו לו. הסכמה זו מתועדת בגיליון החולה, בנוכחותו, על-ידי הרופא או האחות. החולה חותם בעצמו לאחר צאת השבת. לאור המקרה המתואר בשאילתא התחייב מנהל בית-החולים לרענן הוראות אלה בקרב צוותי הרפואה. 
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת וקנין. אם יש מישהו שרוצה עוד לומר משהו, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, האמת היא שאני ניזון מהכתבה שהיתה בעיתון "המבשר" ולא מידיעה ברורה שאכן הדברים היו בבית-החולים. לנו יש מזכיר סיעה מאוד חרוץ והשאילתות שהוא כותב מדי פעם, אפילו אנחנו לא יודעים עליהן, אלא רק כאשר הדבר הזה בסדר-היום. לגופו של עניין, אדוני סגן השר, אני חושב שיש פער בין ההוראות לבין יישומן בשטח, ופה סגן השר צריך לתת הוראה ברורה, לרענן ולתת תזכורת לכל בתי-החולים בנושא הזה. תודה. 
+
+
+ תודה, אדוני. בהחלט אני אעשה כדי לרענן את הנוהל ולקיים את החוק. עד כמה שידוע לי אין בעיות בזה, כי אני לא שומע על בעיות משום מקום. שוב, אם יהיה לך מידע על הבעיה הספציפית אני אשמח לטפל בה. תודה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה. השר כבר ירד. עבר זמנו, בטלה תשובתו. 
+
+
+
+ ["דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' 944.]
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, הואיל ושרים אחרים לא באו לענות בגלל העיסוק שלהם בתקציב המדינה במשרד ראש הממשלה, אנחנו נדחה את נושא השאילתות שאושרו למועד אחר. עכשיו ננצל את הזמן להזמין את סגן שר הביטחון להשיב על הצעה לסדר-היום שמספרה 277, של חבר הכנסת אריאל, בנושא: אפליה חמורה המתגלה בדוח המינהל האזרחי. 
+
+חבר הכנסת אריאל, אולי בשני משפטים מהצד תוכל להזכיר במה מדובר, משום שאנחנו גם בפרוטוקול וגם מצולמים מול פני האומה. אז כדי שהוא לא ישיב על דבר – – – 
+
+
+ אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני סגן שר הביטחון, חברי חברי הכנסת, תזכורת בדקה: מדובר על דוח – אני מדגיש: דוח – של המינהל האזרחי, שכפוף לשר הביטחון ישירות. הדוח הופק על-ידי המינהל האזרחי. עיקרי הדוח הם כדלקמן: בהנחיה מדינית-פוליטית יש התמקדות בפינוי ובהריסה של בנייה בלתי חוקית של יהודים, ישראלים, אזרחי מדינת ישראל, שהולכים לצה"ל ומשלמים מסים. יש התעלמות מסוימת – לא טוטלית, מסוימת – מהריסת בתים של פלסטינים שאינם אזרחי מדינת ישראל. האפליה הזאת אינה מקרית. היא מוכוונת מלמעלה. בעיני היא חמורה ביותר – – –
+
+
+ על כן הגשת הצעה לסדר-היום. 
+
+
+ – – – חמורה ביותר, ולכן ביקשתי לדון בזה. תודה ליושב-ראש על היענותו ותודה מראש על תשובת סגן השר.
+
+
+ישיב הממונה על העניין, סגן השר מתן וילנאי. בבקשה, אדוני.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רואה בי��יע אנשים שנראה לי שהם לוחמים, וצריך, כבוד היושב-ראש, להגיד מלה על זה שהם מכבדים אותנו בנוכחותם.
+
+
+ אנחנו נתחיל מייד את הישיבה המיוחדת שלשמה הם באו.
+
+
+ אני מטבעי רגיש לדברים האלה – מחינוכי, מעולמי. אני רגיש לדברים האלה, וכשאני רואה אנשים שלחמו – אני מניח לפי האותות שזה היה בצבא ברית-המועצות – זה מעורר כבוד וגאווה בכל יהודי, ובוודאי פה בכנסת ישראל, ותבורכו על כך. מהיכרותי את מלחמת העולם השנייה אני יודע באילו קרבות יכולתם להשתתף. אלה קרבות קשים בצורה יוצאת דופן. אני גם מכיר את המשקל של היהודים בצבא האדום של אותם הימים. 
+
+ לגבי ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אריאל – הטענה שלפיה קיימת מדיניות של אפליה כלפי התושבים הישראלים באיו"ש אינה נכונה, היא מופרכת מיסודה. לא קיימת אפליה, לא בהרס בב"חים – בנייה בלתי חוקית – של יהודים, ולא בהרס בנייה בלתי חוקית פלסטינית. ההוכחה הטובה לכך היא שבאופן קבוע אני עונה על שאילתות מדוע אתם לא הורסים, כמו של חבר הכנסת אריאל, ובאותה מידה על שאילתות מדוע אתם מאשרים בנייה כזאת או אחרת בהתנחלויות. אנחנו מנהלים באופן קבוע את הדיון הפוליטי הזה ומנסים כל הזמן למצוא את האיזון הנכון. 
+
+ במהלך השנה החולפת נהרסו 105 מבנים בלתי חוקיים יהודיים ו-111 מבנים בלתי חוקיים פלסטיניים. זה נראה ממש מאוזן. לאורך השנים, בצורה ברורה, נהרסו יותר מבנים פלסטיניים מאשר מבנים יהודיים. בצורה חד-משמעית. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני הסתכלתי על זה עשר שנים אחורה. 
+
+
+ כמה הפרות בנייה יש יותר באחוזים? 
+
+
+ הריסה מתבצעת לפי מערך שיקולים מאוד מורכב, וזה חלק מהתשובה על קריאת הביניים של חבר הכנסת אריאל. הדבר המרכזי הוא דיונים משפטיים שמונעים או מאפשרים הריסה כזאת או אחרת, גם בצד הפלסטיני וגם בצד הישראלי. רק לאחרונה אישר השר הריסת קרוב ל-100 בתים של פלסטינים שנמצאים על תוואי ביטחון שלנו והריסתם מתחייבת. אני מניח שזה יגיע גם לערכאות משפטיות וזה ייקח את הזמן שלו. 
+
+ברמה העקרונית, אנחנו לא עושים הבחנה בין פלסטיני לבין יהודי. התוצאה, גם כשהיא נראית לא טובה לצד כזה או אחר, נובעת ממערכת שיקולים שעיקרה הוא מערכת המשפט וההתערבות שלה והקצב שבו היא עוסקת בדברים האלה. עד כאן. 
+
+
+ לחבר הכנסת בן-ארי יש הצעה נוספת. חבר הכנסת אריאל יסביר לך שיש לך הצעה נוספת. 
+
+
+ השאלה היא אם יש – – – 
+
+
+ לך אין תשובה. חברך לסיעה יכול להציע הצעה נוספת. כבוד השר, אני מבקש לדעת את עמדת הממשלה. האם אתה מבקש להעביר את זה לוועדה או להסיר מסדר-היום? מה אתה מבקש?
+ 
+
+ לדעתי, להסיר מסדר-היום. למצער, אם חבר הכנסת אריאל מבקש להעביר את זה לוועדה – – 
+
+
+לא, הוא מבקש להעלות את זה על סדר-היום. 
+
+
+ – – לוועדת החוץ והביטחון. 
+
+
+אז אתה מסכים לוועדת החוץ והביטחון.
+
+
+ כן.
+
+
+ חבר הכנסת אריאל, האם אתה מסכים שזה יועבר לדיון בוועדה? 
+
+
+ אני מסכים שזה יועבר לוועדה. 
+
+
+ יש הצעה אחרת – רק להסיר מסדר-היום, אבל אתה יכול להשתמש בה באופן פורמלי כדי לדבר. בבקשה, חבר הכנסת בן-ארי. יש לך באופן פורמלי זכות לבקש להסיר את העניין מסדר-היום, אבל באופן פורמלי לבקש להסיר ולנמק את הדברים שאתה רוצה לומר. תאמר מה שאתה רוצה בקיצור.
+
+
+ חבל שסגן השר ירד – רציתי לחדד את שאלתו של חברי חבר הכנסת אורי אריאל. התשובה שהוא נתן נשמעת כלא עונה בכלל על השאלה. השאלה היתה: באופן יחסי, הפרות הבנייה ביישובי יהודה ושומרון לעומת הפרות הבנייה בקרב האוכלוסייה הערבית במקום – היא בלי שום יחס. השאלה לא היתה אם יש פה 105 ושם יש 117, אלא השאלה היתה – באופן יחסי, ולזה נוגע התחקיר. על זה לא קיבלנו תשובה. וזה – באופן ברור: באופן יחסי להפרות הבנייה, האכיפה כלפי היהודים היא עובדתית הרבה יותר תקיפה, ובאחוזים – הרבה יותר גבוהה. 
+
+
+ תודה רבה. השר לא צריך להשיב. אתה הצעת להסיר מסדר-היום באופן פורמלי. זה המקום היחיד שלחברי הכנסת מותר לבקש דבר אחד ולומר דבר אחר. 
+
+אנחנו עוברים להצבעה, רבותי. מי שבעד ועדה – מצביע בעד; מי שרוצה להסיר מסדר-היום – מצביע נגד. נא להצביע. רבותי, הצעת הממשלה היא להעביר לוועדה. מי שבעד – בעד, מי שנגד – נגד.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. 
+
+
+ 12 בעד, ארבעה נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה לחבר הכנסת אריאל.
+
+
+
+
+ רבותי, אני מזמין את שר התחבורה לעלות לדוכן ולהשיב על שאילתא בעל-פה של חבר הכנסת אברהם מיכאלי בנושא: פתיחת נמל התעופה להמראות ונחיתות לילה. בבקשה. 
+
+
+
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, פורסם וידוע שראשי הרשויות המקומיות שסביב נמל התעופה בן-גוריון מעלים את החשש, כי עקב ההחלטה לפתוח את נמל התעופה להמראות ונחיתות בלילות, ייגרם מטרד לאוכלוסייה באזור. 
+
+ רצוני לשאול: 
+
+ 1. האם אכן יש כוונה לשנות את המצב הקיים?
+
+ 2. מי יזם זאת ומדוע?
+
+3. מה ייעשה למניעת פגיעה בתושבי האזור?
+
+
+ אדוני היושב-ראש, זאת הפעם הראשונה שיוצא לי לשאת דברים מאז תחילת כהונתך. אני רוצה לברך אותך עוד פעם, ואני בטוח שתוסיף כבוד לכנסת ולמדינת ישראל. 
+
+
+ תודה רבה לאדוני השר. 
+
+
+ לגבי השאילתא, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, כיום, על-פי החלטת ועדת השרים לענייני פנים ושירותים מחודש יולי 1977, השעות שאסורות להמראה מנמל התעופה בן-גוריון בחודשי הקיץ הן 01:40 עד 04:50, ובתקופת החורף השעות הן 01:40 עד 05:50. 
+
+בהצעת ההחלטה של חוק ההסדרים, שהוגשה לחברי הממשלה על-ידי משרד האוצר ואושרה לפני שעה קלה, יש הצעה בדבר ניצול מיטבי של תשתית התעופה בישראל, ולפיה יוטל על שר התחבורה והבטיחות בדרכים לצמצם את ההגבלות על איסור המראות בשעות הלילה. זאת בשל החלטת ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה מפברואר 2009, הכוללת בין השאר תוכנית שיפוץ, שדרוג והארכה של אחד ממסלולי ההמראה והנחיתה בנתב"ג, מסלול 0321. על-פי דברי ההסבר שמצורפים להחלטה, בגלל השיפוץ המתוכנן באחד המסלולים בנתב"ג וסגירתו להמראות ונחיתות, יש צורך בהרחבת שעות הפעילות בשאר המסלולים, על מנת לעמוד בביקושי התעופה הקיימים ובהסכמי התעופה הבילטרליים הקיימים כיום. כמו כן, לצורך צמצום הפגיעה בתושבי האזור, יותרו בשעות הלילה המראות של מטוסים שקטים מדירוג 4 בלבד, העומדים במפלסי הרעש הנדרשים בפרק 4 של נספח 16 של ארגון התעופה האזרחי הבין-לאומי ICAO. 
+
+אני, כשר התחבורה, בדיונים שקיימתי עם שר האוצר הבעתי את דעתי כי לשינוי הזה יש פוטנציאל של השפעה לרעה על איכות החיים של תושבי האזור. ציינתי שזה מחייב דיאלוג והידברות עם ראשי הרשויות – כפי שאתה ציינת בשאילתא – בכל אזור נמל התעופה בן-גוריון, על מנת לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בתושבים. 
+
+ מתוקף החלטת הממשלה, שהטילה עלי את פתיחת הנמל בלילה להמראות, אני עומד לכנס בשבועות הקרובים את ראשי הרשויות באזור כדי לנסות לגבש ולמצוא פתרונות משותפים לצמצום הפגיעה. נוסף על כך החלטתי למנות צוות בקרה ומעקב בין-משרדי לבחינת התועלות וההשלכות הסביבתיות ארוכות הטווח של קידום הצעד המוצע, ואת הצורך בהגבלת שיעור הפעילות הלילית בהתאם לתמ"א 4.2. החלטה זו מופיעה על-פי בקשתי גם בהחלטת הממשלה.
+
+ תודה לכבוד השר. כבוד השר ימשיך להשיב על שאלה נוספת של חבר הכנסת מיכאלי. אין בקשות אחרות.
+
+
+ אדוני השר, קודם כול ברכותי על התפקיד החדש. אנחנו בפעם הראשונה רואים אותך פה על הבמה, משיב תשובות בשם משרד התחבורה. אני מאחל לך הצלחה.
+
+ אדוני השר, הסוגיה הזאת של רעש מנמל התעופה בן-גוריון בלילות – בלי שמתירים כרגע המראות ונחיתות בלילה, הרעש בלתי נסבל. אני, כתושב האזור, שגר באחד היישובים הסמוכים מאוד לנמל התעופה בן-גוריון – אור-יהודה – אומר לך, אדוני השר, שלא כל פעם כשיש המראות ונחיתות בלילה התושבים רצים ומתלוננים. הרעש הזה מונע מהילדים לישון בלילות. האם אדוני השר מביא בחשבון שכשזה יהיה בהיתר ובסמכות הדבר הזה יהיה בלתי נסבל? מדובר בעשרות יישובים באזור, אדוני השר. עם כל ההידברות שאדוני השר מנסה לנהל עם ראשי היישובים, האם יעלה על הדעת שמדינת ישראל תפגע במאות אלפי תושבים שנמצאים מסביב לנמל התעופה בן-גוריון? 
+
+
+ אני מודע לדברים. אדוני חבר הכנסת, אתה בצדק מעלה כאן את הנושא ואת הדאגה לאיכות החיים של התושבים בכלל, את הדאגה לילדים, לאחרים, למבוגרים ולכולם באזור. אני כפוף להחלטת הממשלה, אבל כפי שאמרתי אני אשמח אם כבודו יצטרף וייטול חלק בדיונים האלה. אנחנו ננסה שעל הדבר שייקבע תהיה אכיפה שכך זה אכן קורה, כלומר סוג מטוס מסוים, שעות מסוימות, דברים מסוימים. בעניין הזה תהיה אכיפה שתפתור חלק מהבעיות שקורות היום בפועל בלי שיש עליהן החלטות. אני מודה לך. אנחנו נעשה הכול כדי שבתקופה הנגזרת מהצורך להאריך את המסלול, שזה לטובת כל הנוגעים בדבר, הרעש יצומצם למינימום. תודה רבה.
+
+
+ אני מאוד מודה לשר התחבורה, שלמרות מצוקת הדיון בממשלה מצא לנכון לבוא ולהשיב על שאילתא דחופה, כמחויב על-פי התקנון. אנחנו מעריכים זאת מאוד. תודה. 
+
+
+
+ ["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 1063.]
+
+
+
+רבותי, בשעה 12:00 נתחיל את הדיון החשוב בישיבה המיוחדת של הכנסת לציון 64 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית. הואיל ויש לנו כשבע דקות, אני מזמין שני חברים להעלות את הנושא שאושר על-ידי הנשיאות כהצעות לסדר-היום שמספרן 310 ו-321. התשובה של שר הרווחה, שלא נוכח כאן עמנו, תהיה אחרי הדיונים. אנחנו נקיים בכל זאת דיון. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, אני מזמין אותך לעלות, בנושא: התעללות מינית בילדה בת עשר, ולאחר מכן – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. לכל אחד מכם עומדות שלוש דקות. אם תגלשו לעוד דקה אנחנו נאשר זאת. תביאו זאת בחשבון, כי אנחנו רוצים לסיים לאחר מכן את הדיון. בבקשה, כבוד חבר הכנסת מיכאלי.
+ 
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני וחברתי אורלי לוי אבקסיס מעלים פה נושא מאוד כאוב. זה נושא שפורסם, ואני עדיין לא מאמין שהוא אכן קרה. אני פשוט מאוד ניגש להיבט העקרוני של הבעיה – כיצד זה יכול להיות, אדוני היושב-ראש, שבעיה כזאת קיימת במערכת. זה לא משהו שצץ ביום אחד. המערכת משום מה כנראה לא טיפלה בדרך הנכונה. לאיפה אנחנו מידרדרים, אדוני היושב-ראש, שהילדים שלנו הולכים לבית-הספר והילדים האלה לא מוגנים? לא ייתכן, אדוני היושב-ראש, שמצב כזה של התעללות בילדה קטינה, בגיל עשר או 11, לא היה ידוע, כפי שמנסים, בהתחלה, כנראה, לומר בבית-ספר, או שהיה ידוע, והם אומרים שפנו להורים. אדוני, זה לא מקרה של הודעה פורמלית מינהלתית להורים שהילדה שלהם סובלת מבעיה כזאת או אחרת, או שהיא בעייתית בדרך כזאת או אחרת. זה נושא של פיקוח נפש, אדוני היושב-ראש. אם אני מסיק מזה על התנהגות – – – 
+
+
+ אני מבקש משלוש הסיעות בל"ד, רע"ם וחד"ש לא לקיים דיונים בין-תנועתיים במליאה.
+
+ אדוני, אם אני מסיק מההתנהגות הזאת, מהמקרה הספציפי הזה, שאני לא רוצה כרגע לשפוט – אני יודע שהסוגיה היא סוגיה מאוד רגישה, מאוד כאובה. אני לא רוצה לנקוט עמדה בשם משרד הרווחה, בשם משרד החינוך; אני גם לא רוצה כרגע לדחות את דברי ההורים, את מה שהם אמרו – אבל אני מתחיל פשוט מאוד לתהות עד היכן אנחנו מידרדרים, אם במערכת החינוך הגענו כבר לדרגה כזאת של אלימות. 
+
+ אני, אדוני היושב-ראש, מקשר לכתבה שפורסמה בסוף השבוע במוסף שבת של "ידיעות אחרונות", על בעיה שכנראה קיימת במערכת ואנחנו פשוט מאוד טומנים את הראש באדמה. יש היום בעיה של סמכות מורית. המורים איבדו, אדוני היושב-ראש, את הסמכות לנהל את בתי-הספר. מצד אחד אולי אנחנו דורשים מהמערכת להיות תקיפה, לטפל בבעיות. מצד שני, מה שאני מבין מאותה כתבה זה שהמורים היום חוששים ליטול סמכות, כי הם חוששים כל הזמן שיתלוננו נגדם ויביאו אותם לבירור משמעתי כזה או אחר. מצד אחר, יש זכויות לילד. זכויות לילד זה דבר שלפעמים עובר להפקרות. הילדים כנראה לא מפרשים את זה בדרך נכונה. אם מגיעים לאלימות כזאת בתוך בית-ספר, בנים מתנהגים כך לבנות בבית-ספר והם לא חוששים, כנראה יש פה איזו בעיה. כנראה כבר איבדו את המורא ואת הכבוד להנהלת בית-הספר, איבדו כבר את הכבוד למחנכת – שכנראה ידעה מהסיפור בעקבות תלונה של ילד שראה את המעשה. כיצד זה יעלה על הדעת שמקרה כזה מתחולל בבית-הספר והמורים לא מתפקדים? אנחנו פשוט צריכים לשאול, עד היכן אנחנו נידרדר? האם אנחנו בסוף צריכים באמת לחשוש, שהילדים שיגיעו לבית-הספר צריך להצמיד להם איזה אפוטרופוס שילווה אותם בתוך בית-ספר? 
+
+ ואדוני, זה בעצם המצב שמתואר פה בכתבה הזאת שפורסמה, והיא כנראה נכונה. אם יש ויכוח איך זה קרה, למה היא הגיעה למצב הזה, זה ויכוח אחר, אבל המערכת כנראה צריכה לעשות חשבון-נפש גדול, ואנחנו צריכים כולנו יחד לפקח על הדבר הזה. אנחנו ככנסת, כגורם הבכיר ביותר והמפקח על המערכת, רוצים לבוא ולדרוש מכל הרשויות – כמובן ממשרד החינוך, ממשרד הרווחה – כיצד זה יכול להיות שילדה כל כך קטנה, כבת 11, מידרדרת למצב כזה – ושלא יאשימו אותה בהסכמה. איך אפשר להעלות על הדעת שילדה קטינה בגיל 11 ביצעה את המעשים האלה בהסכמה? 
+
+לכן, אדוני היושב-ראש, זה נושא מאוד חמור. אני מבין שכבוד שר הרווחה ישיב לנו בעניין הזה, ואנחנו אחר כך נחליט כיצד אנחנו נמשיך לפקח על העניין הזה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אגבאריה הנכבד, אני רוצה להפנות את תשומת לבו – הוא חבר כנסת שבא לכנסת הזאת בפעם הראשונה, ויהיו עוד בוודאי הרבה פעמים – אין מדברים מאולם המליאה עם החברים. אני מבקש מהאורחים שם לא להישען, לא לעמוד. מי שאין לו מקום לשבת – למצוא לו מקום לשבת, אבל שלא יעמדו ויתכופפו לכיוון האולם. הדבר הזה אינו נהוג, וגם אינו ראוי. 
+
+חברת הכנסת לוי אבקסיס, בבקשה. גברתי, גם לרשותך עומדות הדקות הדרושות לך להעלות נושא קשה זה על סדר-היום של הכנסת. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת מיכאלי, כמו שציינת, האירוע הזה הוא באמת איר��ע יוצא דופן בחומרתו, והוא עלה לכותרות וחשף פרשה מזעזעת על ילדה בת עשר – אני אתקן אותך; כן, בסך הכול בת עשר – שהפכה לשפחת מין של קבוצת תלמידים בבית-ספרה ובקרבת מגוריה.
+
+תודו, אירוע מזעזע, אבל מזעזע לא פחות לגלות איך טופל המקרה על-ידי הגורמים האחראים. כדי להבין את חומרת המקרה ואופן הטיפול הרשלני בו, אני אעמוד על השתלשלות הפרשה המזעזעת כפי שדווחה בהרחבה בכלי התקשורת, ועוררה בקרב הורים רבים דאגה וחרדה לגורל ילדיהם. 
+ 
+הפרשה הקשה נחשפה בעקבות תלונה שהגישו ההורים למשטרה. אז התברר כי כבר בשנה שעברה הגיע להנהלת בית-הספר מידע על, ואני מצטטת, "התנהגות מינית חריגה" של הילדה עם ילדים אחרים. מה עשתה הנהלת בית-הספר בנדון? היא פנתה אל הורי הילדה, סיפרה באופן כללי ביותר על שאירע, הגדילה ראש והציעה להעביר את הילדה לבית-ספר אחר. תודו, טיפול כהלכתו.
+
+ שאלות רבות עולות מלימוד הפרשה, והראשונה שבהן היא אם הנהלת בית-הספר פעלה כראוי. אז להזכירכם, בסוף שנות ה-80 תוקן חוק העונשין ונוסף לו פרק שעסק במניעת התעללות בקטינים ובחסרי ישע. במסגרת תיקון זה נחקק סעיף 368ד לחוק העונשין, המטיל חובת דיווח על התעללות בקטינים. הסעיף קובע בין היתר כי קיימת חובת דיווח על כל פגיעה בקטין שבוצעה בתוך מסגרת חינוכית, גם כזאת שלא נעברה על-ידי האחראי על הקטין. נוסף על כך, יש חוזר מנכ"ל מיוחד א' מספטמבר 1997, שמפרט כיצד יש לדווח ולאילו גורמים יש לפנות, וברשותכם, אני אציין רק את הסעיפים הרלוונטיים: יש לדווח מייד לפקיד הסעד או למשטרה על חשד להתעללות בתלמיד; יש ליידע את מנהל בית-הספר על החשד ועל ביצוע הדיווח; המנהל ייוועץ בפסיכולוג, ביועץ או בעובד סוציאלי, או בכולם גם יחד, כיצד להמשיך בטיפול במסגרת בית-הספר; אין לחקור את התלמיד בשום פנים ואופן על מנת לא לחבל בחקירת המשטרה; קשר עם ההורים ייווצר רק בתיאום עם פקיד סעד; ניתן לבקש מפקיד הסעד מידע חיוני למעקב אחרי תלמיד שיש חשש כי הוא סובל מהתעללות. חברים, מהדיווחים הרבים בכלי התקשורת עולה כי הנהלת בית-הספר התעלמה באופן שיטתי מהסעיפים, ובעיקר מחוק חובת דיווח. 
+
+ לטיפול הלקוי של הנהלת בית-הספר התווסף גם הטיפול הכושל של רשויות הרווחה, שמייד עם פרסום הפרשה פנו אל ההורים, ומה הציעו? הציעו להעביר את הילדה למעון חירום של משרד הרווחה, בלי שטרחו כלל לראות את הילדה או לשוחח עמה. הפלא ופלא. מייד לאחר שההורים הסתייעו בעורכת-דין, הואילו גורמי הרווחה והחינוך פתאום להגיע לבית המשפחה. בבדיקות שערכו גורמי הרווחה, הודו אלו כי הילדה גדלה במשפחה נורמטיבית ולא נראה שסבלה מפגיעות או מהתעללות בביתה. אז איך ייתכן, אדוני, כבוד היושב-ראש, כי אותם גורמי רווחה, הם שהציעו, בטרם בדקו את הילדה, להעבירה למוסד? הרי כל עובד סוציאלי מתחיל יודע, או לפחות יוצא מנקודת הנחה, שטובת הילד היא קודם כול עם הוריו, אלא אם כן הוכח אחרת, ורק אז הוא מוצא מחזקתם.
+
+ אני שואלת: מהם הנהלים שעל-פיהם צריכות לפעול רשויות הרווחה לאחר שמתקבלת פנייה מבית-ספר? מדוע לא היה מעקב במהלך השנה אחרי הילדה ומשפחתה? מדוע לא הוצעו לה ולמשפחתה טיפול ותמיכה? והשאלה החשובה ביותר: כיצד משרד החינוך ורשויות הרווחה מתכוונים להפיק לקחים מפרשה זו?
+
+ זהו מקרה שהתפרסם, אבל, האם אנחנו בטוחים שזה מקרה בודד? מי יודע אילו עוד מקרים דומים מתרחשים או התרחשו, ואולי אפילו מתרחשים בעצם השעות האלה? אין אנו יו��עים. אין אנו יכולים לדעת. האם אפשר להיות שקטים במקרים מזעזעים כאלה? האם מישהו יכול להשיב לי שאין צורך לדאוג? האם יש פיקוח כלשהו בעניינים אלו? ואם כן, אנחנו לא רק זכאים, אנחנו חייבים לדעת.
+
+ אי-אפשר לעבור לסדר-היום בלי שהכנסת תקבל דוח מפורט ומסודר על אופן הפיקוח והמעקב, ומיהם הגורמים – אם ישנם כאלה – המופקדים על מעקב שכזה, על פיקוח שכזה. הרי אי-אפשר ולא יעלה על הדעת להבליג עד לכתבה חדשה נוספת – אני כבר מסיימת, כבוד היושב-ראש. מי יודע כמה מקרים כאלה קרו ואין אנו יודעים עליהם כלל, מקרים שלא הגיעו אפילו לאמצעי התקשורת.
+
+ ילדינו לא יהיו הפקר. ילדים קטנים מופקדים מדי יום על-ידי הוריהם בידי מורים, מנהלים, מחנכים, מפקחים. האם הם יכולים להיות שקטים? האם יש מישהו מוסמך שייתן להם תשובה? אבל בוודאי ובוודאי שאנחנו כחברי הכנסת תובעים תשובה. אנחנו לא נשקוט ולא ננוח בעניין זה עד אשר ידע כל הורה כי ילדיו נמצאים במסגרת שבה שומרים על ביטחונם.
+
+ אדוני היושב-ראש, מן הראוי שהכנסת תקיים דיון נרחב בנושא חשוב ורגיש זה. תודה. 
+
+ אני מאוד מודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ולחבר הכנסת מיכאלי. תשובת השר תינתן במועד מאוחר יותר היום. שר הרווחה נמצא בדיוני התקציב ויתייצב לאחר הישיבה המיוחדת. 
+
+ האם יושבת-ראש האופוזיציה מגיעה? כי אני מתחיל. 
+
+
+ כן, קוראים לה. 
+
+
+ היא מתחילה? 
+
+
+ לא. ראש הממשלה. ראש הממשלה נמצא. 
+
+
+ סמכותה היא סמכות נגזרת – – –
+
+
+ אני יודע. ראש הממשלה נמצא ונוכח באולם. רבותי חברי הכנסת, אנחנו מייד נתחיל את הישיבה המיוחדת. אני מזמין את כבוד ראש הממשלה ואת השר בגין לתפוס את מקומם ליד שולחן הממשלה בכנסת על מנת שנוכל לציין את היום הראוי. 
+
+ 
+
+
+
+יש לי הכבוד לפתוח ישיבה מיוחדת של הכנסת לציון 64 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית. 
+
+ מכובדי ראש הממשלה בנימין נתניהו, חברי הממשלה, חברי הכנסת, חברי הנהלת "יד ושם", חברי העמותה הפרלמנטרית לזכר השואה ולסיוע לניצוליה, נציגי המשרד לקליטת העלייה, ואחרונים יקרים – ותיקי מלחמת העולם השנייה מכל הארגונים, אורחים נכבדים, אנו מקבלים את פניכם, ותיקי הלוחמים, בחיבה ובהערצה גלויה ביום שבו אנו מציינים מלאות 64 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית. בלב מלא גאווה אנחנו חולקים לכם כבוד, הלוחמים היהודים הגיבורים שהשתתפו במערכה, ומביעים את תודתנו, בשם העם בישראל כולו, על תרומתכם לניצחון החשוב.
+
+היום הזה ראוי בהחלט לציון, משום שהוא איננו עוד ניצחון, משום שאיננו עוד הישג טקטי, או אפילו אסטרטגי. זו היתה נקודה ארכימדית בדברי ימיה של האנושות, שחותמה ניכר לטווח הארוך. היה זה ניצחון האור על החושך, ממש כפי שאמר שלמה המלך במגילת קהלת: וראיתי אני שיש יתרון לחוכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך. 
+
+ אלא שבאותן שנים אפלות רבים, רבים מדי, בחרו שלא לראות את האור. הם העדיפו את הסכלות, את הבערות, את השנאה ואת הגזענות, שהביאה כמובן לאנטישמיות, ולבסוף – את תרגומה המעשי: השפלה והרג שיטתי, מפלצתי, של יהודים באשר הם בשם תורות גזע מופרכות.
+
+ אין תיאור קולע יותר לליקוי המאורות הזה מאשר מילותיו של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, שנכתבו אומנם בהקשר אחר שנים אחדות קודם, אבל כבר היו אות אזהרה: "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם ולבבי סף דמעה / איכה דלותם פתאום, איכה חדלתם ישע".
+
+חברי וחברותי, משטר האופל הנאצי, הכתם הכבד הזה בתולדות האנושות, לא פעל במחתרת ולא בעת הקדומה. תורת הגזע ותעשיית המוות שגשגו כאן ועכשיו בעת החדשה, לעתים תחת עינם הפקוחה ולעתים תחת עינם העצומה למחצה של משטרים שהחשיבו עצמם נאורים.
+
+בודדים, אדוני ראש הממשלה, בודדים, גברתי יושבת-ראש האופוזיציה, התריעו בשער מפני האסון המתרגש. אחד כזה היה למשל המשורר היהודי-הגרמני היינריך היינה, שבחושיו החדים ידע לאבחן את הסכנה שבלאומנות הגרמנית, ושנים קודם לעליית המשטר הנאצי הזהיר: "בהישמע הרעם הגרמני ייפלו הנשרים מתים מן השמים, והאריות במדבריות של אפריקה הרחוקה יסתתרו במאורותיהם המלכותיות".
+
+ חברי הכנסת, 64 שנים לאחר שהעולם נשם לרווחה עם נפילת "הרייך השלישי", הסכנה טרם חלפה. האוויר שלנו הולך ומזדהם בהכרזות מחרידות קיצוניות שמקומן, כך קיווינו, לא יכירן בקרב האומות המתוקנות. הקולות היוצאים מטהרן ומדרבן, של אנטישמיות נוטפת ארס וקריאות להשמדת ישראל, הן-הן הסכנה המוסרית והממשית, לא רק על שלומנו אנו, כי אם על שלום העולם כולו. היום זה האתגר האמיתי של מדינות העולם החופשי, לצאת באופן ברור ונחרץ נגד כל אמירה כזאת, להחרים בלי היסוס ובלי הצטדקות כל מי ששותף בכל דרך למגמות האפלות בגרסת 2009 המאיימות להקדיר את שמינו.
+
+עוד טרם השואה תיאר ביאליק את זוועות המעשים, מעשי הטבח ביהודים, בפואמה "בעיר ההרגה": כי קרא ה' לאביב ולטבח גם יחד / השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט".
+
+נפילת גרמניה הנאצית היתה מפלת בן דמותו המודרני של עמלק, שהמסורת היהודית קבעה כלפיו יחס מיוחד, אמביוולנטי; זכור את אשר עשה לך עמלק: לשמר את הידע על אודות הצורר, ועם זה למחות מתחת השמים כל זכר לקיומו. 
+
+ לכן החוב המוסרי מוטל עלינו, כמו גם על יתר מדינות העולם – לא להניח אבן על אבן כדי לוודא שלעולם לא עוד.
+
+ יש לי הכבוד להזמין את ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, לשאת את דבריו. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, יקירינו הווטרנים, בכל שנה אנחנו מציינים את הניצחון על גרמניה הנאצית בשני תאריכים. אתם מתייצבים עם המדליות. אף-על-פי שאינכם עוד צעירים כל כך, אתם תמיד זקופים, ואני תמיד סקרן. אני תמיד שואל: מה המדליה הזאת? זה קרב אחד, זה יכול להיות קורסק, זה יכול להיות סטלינגרד, לפעמים משתחל משהו ממקום אחר – זה יכול להיות נורמנדי. אבל שורות-שורות של מדליות ועיטורים, וכל אחד מתאר קרב, וחלק מהקרבות האלה היו קרבות נוראיים, מן הקשים בתולדות האנושות. 
+
+אני תמיד עומד נפעם מהדרך המכובדת, המאופקת. אני תמיד רוצה לנסות לדובב אתכם שתספרו מה היה. אתם תמיד מצטנעים. אבל אני יכול להגיד לכם, שכילד קראתי על מעללי הגבורה שלכם. כצוער בקורס קצינים קראתי ספר שקוראים לו – ודאי גם חברים אחרים זוכרים – "אנשי פאנפילוב", וגם הרבה ספרים אחרים. אנחנו יודעים שבגבורתכם הצלתם את העולם כולו, ועוד יותר מזה – אנחנו יודעים שבגבורתכם הצלתם את העם היהודי. כי אם המפלצת הנאצית היתה מנצחת, העם היהודי היה נכחד. עמים אחרים היו שורדים, היו חיים תחת משטר של חושך, של אפלה נוראה, אבל היו שורדים. העם היהודי היה נכחד. ועל כן הגבורה שלכם הצילה את העם היהודי, ואפשרה כמובן את הקמתה של מדינת ישראל.
+
+כשאני אומר הגבורה שלכם, אני מתכוון קודם כול לחצי מיליון לוחמים יהודים בצבא האדום, ומתוכם 100,000 קצינים – זו פרופורציה מדהימה – ומתוכם 200,000 נפלו. רק להבין את העוצמה, את גודל הקורבן וההקרבה. 
+
+ אני גם רוצה לציין שבארץ היתה התגייסות של 40,000 צעירים עבריים – פה בארץ – לצבא הבריטי. זה היה מספר גדול מאוד, כמעט 10% מהיישוב. בעצם, שני הזרמים הללו, של יהודים בצבא האדום ויהודים ארץ-ישראלים בצבא הבריטי, יחד עם יוצאי המחתרות – הם יצרו את המסד של צה"ל. צה"ל בעצם נוסד על המסד של לוחמים יהודים בצבא האדום, של לוחמים עבריים בצבא הבריטי ושל יוצאי המחתרות. 
+
+
+ גם מצבאות אחרים.
+
+
+ וגם מצבאות אחרים, זה נכון, אבל אלה היסודות העיקריים שאנחנו מכירים ומוקירים אותם. אז יש פה סגירת מעגל, משום שהילדים שלכם, בעיקר הנכדים שלכם, משרתים היום באותו צבא הגנה-לישראל שהייתם ממניחי היסודות שלו פעמיים: בהגנה על העתיד של העם היהודי וביצירת המורשת הצבאית, שבעצם מאפשרת את קיומו של כוח המגן היהודי היום. 
+
+אני מזכיר את כוח המגן – אנחנו זקוקים לו יותר מתמיד. צדקת, אדוני היושב-ראש, כשאמרת ששנאת היהודים מתלקחת היום לא פחות מאשר בעבר, ובמידה מסוימת כמו בעבר. מה שמתברר בפרספקטיבה היסטורית הוא ששנאת היהודים לא הגיעה לשיא ונעלמה לאחר השואה. היא לא היתה אפיזודה חולפת; היא מלווה אותנו אלפי שנים, והיא לא נעלמה. היא פשוט נכבשה לכמה עשרות שנים, והיא חוזרת ופורצת. מה שהשתנה במצבנו, בעולמו של העם היהודי, זה לא היעלמות שנאת היהודים; זו היכולת של היהודים להגן על עצמם מפני השנאה הזאת.
+
+אני רוצה לומר לכם, במעמד הווטרנים הגיבורים שנמצאים כאן, שבאמת תרמו תרומה כל כך גדולה לאנושות ולעמנו: אני רוצה להבטיח לכם שלעולם לא נאבד שוב את כוח המגן של העם היהודי. אנו מחויבים לציווי הזה היום יותר מתמיד. שאו ברכה.
+
+
+אני מאוד מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ומתכבד להזמין את יושבת-ראש האופוזיציה, חברת הכנסת ציפי לבני. בבקשה, גברתי.
+
+
+מכובדי, יושב-ראש הכנסת, חברי הממשלה, חברי הכנסת, אחרוני הלוחמים בנאצים שיושבים אתנו כאן ונלחמו את מלחמתו של העולם החופשי, מלחמתו של העם היהודי, בנאצים, כנסת ישראל מציינת היום את יום הניצחון על הנאצים יחד אתכם, אחרוני הלוחמים, הווטרנים, אותם אמיצים שיצאו להציל את העולם מהרשע הצרוף שלא היה כמותו בהיסטוריה – הרשע המתוכנן, המדויק, רשע טהור, כאילו בשם הגזע הטהור. ובמלחמה ההיא, גם אם לקח לעולם זמן לקלוט את גודל הזוועה, גם אם רעש המפציצים איחר להגיע למחנות ולרכבות, במלחמה ההיא העולם התאחד, מזרח ומערב, משני קצוות האוקיינוס, הנפגעים, המאוימים ואלה שהבינו – אותה מנהיגות שהבינה בזמן אמת שאיום כזה הוא איום על האנושות כולה, ששנאה צרופה ורוע כזה לא נעצרים בגבול ולא באוקיינוס, הם סכנה לכולם.
+
+בצד הנהגה שקיבלה החלטות אמיצות היו חיילים שעזבו את בתיהם ואת משפחותיהם ויצאו לקרב על עתידה של האנושות, ובתוכם החיילים היהודים – אתם – שיצאו להציל את מולדתם, והצילו את בני עמם; אתם, הווטרנים, שחיים היום בתוכנו כאזרחי כבוד של המדינה הזאת, ישראל, שקמה מאפר השואה ונתנה את המענה הלאומי לעם היהודי כולו. 
+
+צריכים לומר את האמת: עד פתיחת שערי ברית-המועצות, עד שהגעתם הנה, עד שהלכתם אתם בגאווה ברחובות ישראל עם המדליות האלה על החזה, ישראל לא ציינה מספיק את היום הזה. לקח זמן עד שהציבור בישראל ידע לא רק להסתכל עליכם בחיוך של חיבה ואהבה גדולה, אלא גם לתרגם אותו להערכה עמוקה, מתוך הבנה של תרומתכם האישית להצלתו של העם היהודי. וזה עדיין לא מספיק. 
+
+מורשת הקרב של מדינת ישראל מתחילה עוד לפני הקמתה. זו מורשת הקרב של העם היהודי שנאלץ להילחם בכל החזיתות, בכל המקומות שבעולם, ומורשת הקרב שלכם נלמדת, וצריכה להמשיך להילמד, בכל בתי-הספר, בקורסי הקצינים, לשמש דוגמה גם לחיילי צבא-הגנה לישראל, הלוא הם הבנים והנכדים שלכם, באופן אמיתי או באופן סמלי. לא מספיק עשינו כדי לשמר את המורשת הזאת. אתר המורשת בלטרון עדיין נמצא בסבך הביורוקרטיה הישראלית, שגם היא צריכה להיות מתוקנת, מכל הסיבות הטובות שבעולם, אבל ודאי גם לעניין הזה.
+
+חשבתי, למה לא ציינו קודם את היום הזה וחיכינו, בעצם, לעלייה הגדולה מברית-המועצות? אולי משום שישראל היא מדינה למודת מלחמות וניצחונות, ואנחנו דווקא לא מציינים את סופם, אלא את תחילתם, ואולי משום שאנחנו סופרים ומחוברים פחות לניצחון ויותר לקורבנות שישראל שילמה כל השנים האלה. אבל נדמה לי שהתשובה הנכונה היא כי מדי שנה בחודשים האלה ישראל מציינת שני תאריכים חשובים, את יום השואה ואחריו את יום הזיכרון ויום העצמאות, כי מלחמת העולם השנייה תמיד נשארת בעינינו כשואה, לא כניצחון, ואולי הניצחון האמיתי הוא הקמתה של מדינת ישראל – יום העצמאות, כי הקמת מדינת ישראל היא הניצחון האמיתי על הנאצים, על הרוע ועל האנטישמיות. 
+
+ גם אם יש – ויש – מכחישי השואה היום, ויש אנטישמיות שמרימה את ראשה המכוער במקומות שונים בעולם, גם היום זו מלחמתו – וצריכה להיות מלחמתו – של העולם החופשי, מלחמתו של העולם היהודי, ומלחמתה של מדינת ישראל. היום אנחנו יכולים לומר, גם בשמחה וגם בגאווה: ישראל של שנת 2009 איננה אירופה של 1939; ישראל היא מדינה חזקה, והחוסן שלנו איננו רק כוחנו הצבאי – והוא קיים, אלא גם החוסן שלנו כחברה, הערכים שלנו, שעליהם אנחנו צריכים לשמור בכל מצב.
+
+ביום הזה התכנסנו כאן, התכנסה כנסת ישראל, כדי להצדיע, כדי לזכור את הניצחון ההוא וכדי להצדיע לכם, הלוחמים. תודה.
+
+
+תודה ליושבת-ראש האופוזיציה חברת הכנסת ציפי לבני. אני מזמין את השר יולי אדלשטיין לשאת את דברו.
+
+רבותי השרים, חברי הכנסת, גבירותי ורבותי האורחים, לאחר נאומו של השר אדלשטיין ייאלץ ראש הממשלה, בגלל עומס העבודה בנושא התקציב, להיפרד מאתנו ולעזוב את הישיבה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, גברתי יושבת-ראש האופוזיציה, שרי ממשלת ישראל, והעיקר – הווטרנים המכובדים והיקרים שלנו, היום אנחנו מציינים 64 שנים לאותו ניצחון היסטורי, ניצחון צבאי חשוב שכבר דובר בו רבות, אך בעיני, חברי חברי הכנסת, לא היה זה רק ניצחון צבאי חשוב; היה זה גם ניצחון מוסרי. קואליציה – כמעט אפשר לומר "לצערי" – שהעולם לא הצליח לייצר לא לפני ולא אחרי, אף פעם, נגד רוע מוחלט, רוע אבסולוטי, שאיים על העולם כולו, אבל כפי שכבר נאמר כאן על-ידי קודמי, איים להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. 
+
+אנשים מעמים שונים וממדינות שונות התגייסו והכריעו את החיה הנאצית. בתוך הלוחמים בצבאות השונים אכן היו כמיליון וחצי – אף אחד ודאי לא יודע את המספר המדויק – לוחמים יהודים. אכן, שיעור הקצינים והשיעור של בעלי אותות הגבורה הם באחוזים שלא עולים בקנה אחד עם כל פרופורציה אפשרית, איך שלא נחשב את זה. אותם לוחמים יהודים התגייסו קודם כול להגנת אותה מדינה שבצבא שלה הם שירתו, אבל גם, במודע או שלא במודע, יצאו להגן על עמם, ובמודע או שלא במודע, השפיעו על תהליך היסטורי שהסתיים בהקמתה של מדינת ישראל.
+
+אדוני היושב-ראש, אנחנו אכן, כפי שגם נאמר, לא תמיד השכלנו לזכות את עצמנו קודם כול, ואת הצעירים שלנו, במחזות מסוג זה שאנחנו רואים כאן היום. אני שמח מאוד שבשנים האחרונות, הודות לפועלם של כמה אנשים שיושבים כאן, באולם הזה, מקרב חברי הכנסת והשרים, סוף-סוף השכלנו להבין איזה אוצר יש לנו כאן במדינה, ואילו אנשים חיים כאן בתוכנו. אולי פעם או פעמיים בשנה הם אכן שמים את כל המדליות ואותות הגבורה על החזה, אבל רוב ימי השנה זה הקשיש שגר ליד, ואסור לנו, באמת, לשכוח מה אותם אנשים עשו למען עם ישראל ולמען המדינה הזאת.
+
+ כל מי שלפעמים מפקפק ואומר, אבל אצלנו הרי כמעט כל אחד, גם לצערנו, למוד סבל, שכול וקרבות, וגם יכול לקרוא לעצמו וטרן, צריך פעם אחת להשתתף במצעד הניצחון של הווטרנים בירושלים, בחיפה, בראשון-לציון, בנצרת-עילית ובכל עיר, ולראות איך מגיע צעיר ישראלי מצוי שעוצר באמצע הרחוב ומוחא כפיים ואיך מגיבים אנשים שלפני כמה שנים אולי לא כל כך היו מודעים לזה, ורצים עם פרחים לקראת הווטרנים. לכן, חברי חברי הכנסת, נראה שלפעמים יש גם שכר לפועלנו בכך שהבאנו את הדברים האלה למודעות של כלל ישראל.
+
+
+ כבוד השר, צדקה יושבת-ראש האופוזיציה. אנחנו, כילדים שנולדנו בזמן המלחמה, לא היינו מודעים. בשבילנו היו יום השואה והגבורה והבריגדה והפרטיזנים.
+
+
+אז הנה, אדוני היושב-ראש, ובזה גם אסיים: אני כאן רוצה לפנות דווקא לא לחברי הכנסת אלא לווטרנים היקרים שיושבים כאן ביציע. הם לא הפסיקו לפעול מיום שעלו לארץ. ההישגים שלהם הם לא רק בעבר. ואני – מי אני לקרוא להם, אני יכול רק להצדיע להם, אבל גם לבקש מהם להמשיך בפעולה הזאת, בפעולה החינוכית, לספר את הסיפור, ולא כפי שאמר ראש הממשלה – לסרב. קצת אולי אפילו נשתמש במלה "להשוויץ". יש במה להיות גאים. תמשיכו, כי הנכדים שלכם באמת כאן ממשיכים את הדרך שלכם, והם העתיד שלנו. תמשיכו בבתי-ספר, בחוגים, במועדונים ובעיריות, ולא רק ביום הניצחון, כי המורשת הזאת היא חשובה לא רק לכם, היא חשובה לכולנו, כאלה שמודעים לה יותר או מודעים לה פחות. היא חשובה לעתיד של כולנו כאן במדינת ישראל, שנדע שברגע האמת יהודים יכולים לקום, להגן על עצמם, להגן על עם ישראל, כפי שאתם עשיתם בגבורה שלא תתואר לפני 64 שנים. תודה רבה לכם – ספאסיבה ואם באלשוי.
+
+
+ תודה לשר יולי אדלשטיין. פעם נוספת אני מתנצל בשם ראש הממשלה, שמבקש לעזוב את האולם לצורך ניהול ענייני המדינה.
+
+רבותי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים. אני מזמין את ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מרינה סולודקין, בשם סיעת קדימה, ואחריה – את חבר הכנסת זאב אלקין, בשם סיעת הליכוד. בבקשה.
+
+
+וטרנים ובלוקדניקים יקרים, כל דור המלחמה, אדוני יושב-ראש הכנסת, שרי הממשלה, כנסת נכבדה, אני מאוד שמחה להיות כאן ועכשיו כאשר הכנסת בשמונה השנים האחרונות מציינת יחד עם כל מדינת ישראל את יום הניצחון על גרמניה הנאצית על-פי חוקי מדינת ישראל – אני מדגישה: על-פי חוקי מדינת ישראל. בכנסת הקודמת התקבלו החלטות וחוקים ששיפרו באופן משמעותי את מצבם של בני דור המלחמה, ותיקי מלחמת העולם השנייה, ניצולי השואה, ובעיקר את מצבם של אלה שכבר עברו את גיל 80.
+
+
+חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.
+
+
+ אפילו בתנאים של המשבר הכלכלי העולמי וסכנות ביטחוניות בלתי פוסקות, אני וחברי כנסת נוספים מתכוונים להמשיך במלאכה. אני סבורה שמלאכה מרובה מאוד לפנינו: 1. חייבים לזרז משא-ומתן עם ארצות המוצא של ותיקי מלחמת העולם השנייה, ניצולי השואה ופליטי השואה וכל דור המלחמה ולהחזיר לכם את זכויות הפנסיה מארצות המוצא. זה חשוב; 2. צריך גם לשכנע את הממשלה שלנו להפסיק לחשב את קצבאות המוסד לביטוח הלאומי כהכנסה של נכי המלחמה בנאצים המקבלים פנסיה ממשרד האוצר; 3. להעניק מעמד עם הטבות לפליטי השואה; 4. לשפר את המצב הכלכלי של כל נציגי דור המלחמה. בשביל זה חייבים לאשר תוכניות לבניית דיור ציבורי בשבילם. רצוי גם לא רק שלא לקצץ את קצבאותיהם אלא להיפך, להגדיל אותן. כתוצאה מכך יגדל כוח הקנייה של רבבות אזרחים של מדינת ישראל.
+
+הצעירים ביותר בין ותיקי מלחמת העולם השנייה הם בני 80 פלוס – – 
+
+
+חבר הכנסת דוד רותם, אתה עובר ממקום למקום. שב במקומך בבקשה.
+
+
+ – – ולכן אני פונה לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, לשר האוצר יובל שטייניץ ולשר הרווחה יצחק הרצוג וקוראת להם למצוא דרכים לשיפור מצבם בתחומי הדיור, הבריאות והשירותים החברתיים. זה חשוב מאוד.
+
+חייבים לזכור תמיד שללא ניצחונם על גרמניה הנאצית לא היתה קמה מדינת ישראל והעם היהודי היה מושמד כולו. כל מה שאנו עושים או עדיין עשויים לעשות למען ותיקי מלחמת העולם השנייה זהו כיסוי החלק המזערי בלבד של החוב הענקי שלנו, של העם והמדינה, שחייבים לכם.
+
+ברצוני להזכיר גם שכמה מהממשלות הקודמות התחייבו לממן את בנייתו של מוזיאון מיוחד בלטרון, מוזיאון שיוקדש לגבורת הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה. לצערי, התחייבויות אלה טרם מומשו. גם כאן אסור לנו למשוך את הזמן עוד. איסוף הזיכרונות של ותיקי מלחמת העולם השנייה חיוני מאוד לצורך שמירת הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי מהתקופה הקשה ביותר בהיסטוריה שלנו. 
+
+ (אומרת דברים בשפה הרוסית, להלן תרגומם לעברית: הכנסת עבדה, עובדת ותעבוד למען האינטרסים שלכם, וטרנים ובלוקדניקים יקרים וכל הדור שעבר את מלחמת העולם השנייה.)
+
+
+ תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת זאב אלקין. בבקשה. אני מבקש להקפיד על הזמנים. לרשותך חמש דקות. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, והעיקר ביום הזה – אתם, ותיקי מלחמת העולם השנייה, נכי מלחמת העולם השנייה, וטרנים, דאראגיי וטראני – וטרנים יקרים, היום הזה, הישיבה מיוחדת כאן בכנסת ישראל, בעיני אין אולי סמל ניצחון יותר גדול מזה. הם ניסו להשמיד אותנו. הם עשו הכול כדי להשמיד אותנו. אבל בזכותכם הם לא הצליחו. הם אינם. אנחנו כאן במדינתנו הריבונית, בבירתנו הנצחית, בירושלים, מציינים יחד אתכם את היום הזה בפרלמנט הישראלי שלנו. אם יש תמונה סמלית יותר טובה למה שאתם עשיתם – אני לא מכיר אותה – זו הישיבה הזאת והישיבות הדומות לה בשנים שקדמו.
+
+ כל האנושות, כל העם היהודי ומדינת ישראל חייבים לכם חוב עצום. ללא מה שעשיתם העם שלנו לא היה עובר את האימה הנוראה הזאת, את אימת השואה. ללא מה שעשיתם גם המדינה הזאת לא היתה יכולה לקום ולהתקיים. זה חוב עצום, ואני אומר את זה כאן גם כחבר הכנסת, גם כיהודי וגם כנכד לנכה מלחמת העולם השנייה, וטרן, אחד מכם, שהתגייס בזמנו, בגיל 17, עוד לפני שהיה מותר, כדי ללכת ולהילחם נגד האויב האכזר ביותר שקם מול העם הישראלי ומול האנושות לאורך הדורות. 
+
+ לקח זמן למדינת ישראל להבין שהיום הזה ראוי להיות יום ממלכתי מיוחד. בהתחלה, כשחלקכם הגעתם לכאן ובאתם באותו יום מיוחד, 9 במאי, עם הסמלים, וניסיתם לצאת לרחוב ולהסביר מהי המשמעות של היום, היו כאלה שהרימו גבה – יש מספיק חגים במדינת ישראל, למה צריכים להביא עוד יום חג אחד, שהוא חג מהמורשת הסובייטית שאתה הגעתם? אבל לאט לאט הבינה מדינת ישראל והבינה כנסת ישראל שקובעת את החקיקה, שהיום הזה הוא יום ניצחון גדול, שלפני שחוגגים אותו בברית-המועצות חייבים לחגוג אותו כאן, במדינת ישראל, במדינת העם היהודי, והוחלט לציין את היום הזה כיום ממלכתי, והוחלט – והתפתחה המסורת – לקיים את הישיבות האלה בכנסת, כדי לתת לכם את הכבוד ולשלם, ולו במעט, את החוב שכולנו חבים לכם. 
+
+הוחלט גם לקיים אירוע מיוחד ב"יד ושם". ועוד לא הסתיימה המלאכה, ואפילו בכנסת האחרונה, לפני קצת פחות משנה, עמדתי כאן, על הבמה, והודיתי לחברי הכנסת על כך שהחליטו – עוד סמל אחד של היום הזה, המצעד שאתם עושים ב-9 במאי בירושלים, להפוך אותו למצעד ממלכתי. אני שמח מאוד שהשנה, בפעם הראשונה, מדינת ישראל ארגנה את המצעד הזה, לא כי היא רצתה לעשות לכם טובה, ולא כי מישהו רצה לעשות לכם טובה, אלא כי זאת חובה על-פי חוק. המצעד שלכם והניצחון שלכם הם המצעד שלנו והניצחון של כולנו.
+
+ נעשה לא מעט בשנים שקדמו, אבל יש הרבה מאוד שעוד צריך לעשות להנצחת המורשת. הוזכר כאן כבר המוזיאון בלטרון, שמדברים בו רבות אבל צריך להביא אותו לסיום ולהפעלה. אבל זה לא רק מוזיאון בלטרון, שהוא פרויקט גדול וכולם מכירים אותו; המוזיאונים הקטנים שהקמתם בכל עיר ועיר, ותמיד הם מתקיימים בקושי, בדוחק, ובקושי מגייסים להם כספים, הם הנצחה ומורשת לא פחות מהמוזיאון הרשמי והגדול בלטרון, ואני מקווה שהמוזיאונים האלה ימשיכו לפעול ולפרוח וישמשו מקום להעברת המסורת הזאת לדור הצעיר. 
+
+ זאת לא רק חובת ההנצחה. נעשה, גם בכנסות הקודמות, וגם בכנסת האחרונה, לא מעט כדי לעזור לכם להתקיים – אתם, שכאן אתנו, ומצבכם הכלכלי, כולם יודעים את זה, רחוק מאוד מלהיות מספק ומזהיר. נעשה לא מעט, אבל יש הרבה יותר שצריך לעשות, וצריך לעשות את זה ולא לחכות, כי לצערי כל יום וכל שנה שאנחנו מחכים יש פחות ופחות פנים מוכרות שפוגשים ביום הזה, ואין זמן לחכות. מדינת ישראל צריכה לעשות הכול כדי לשלם את החוב המוסרי לכם. 
+
+ דבר אחרון: המסר שאתם מביאים אלינו, שאסור להתייאש בכל מצב, המסר שנלחמים מול האויב הקשה ביותר והאכזר ביותר גם כשנראה אולי שאין סיכוי, הוא מסר הכרחי לנו, לכל מדינת ישראל, למנהיגי מדינת ישראל, לכנסת כולה. לא מוותרים לאויב, לא נכנעים. בסופו של דבר עומדים על הדרך, והצדק מנצח, האנושות מנצחת, ועם ישראל מנצח, וחי את חייו. עם ישראל חי. על כך, תודה רבה לכם. 
+
+ (אומר דברים בשפה הרוסית, להלן תרגומם לעברית: את החוב שלנו לכם לא ניתן לשלם.)
+
+
+ תודה לחבר הכנסת זאב אלקין. אני מתכבד להזמין את שרת הקליטה סופה לנדבר. בבקשה. לרשותך חמש דקות. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, וטרנים, בלוקדניקים, ניצולי השואה, פרטיזנים, יושבי-ראש הארגונים, חלפו 64 שנים מאז ניצחו בעלות-הברית את גרמניה הנאצית, המפלצת שנולדה מתוך שנאה, מתוך פאשיזם, שאיימה על העולם כולו, שהפעילה מכונת השמדה כלפי העם היהודי. העם היהודי איבד שישה מיליונים מבניו. כמעט לא נמצא בית, משפחה, שלא ידעו כאב ושכול, שלא ראו כיצד ילדים ונשים, גברים וזקנים, מובלים כצאן לטבח, למשרפות, לתאי הגזים, לגיא ההרגה. היו אלו הימים החשוכים בהיסטוריה של העולם הנאור, שבהם מנהיג מטורף הפך את המדינה למכונת השמדה, ומתוך החשכה הנוראית הבליח אור. אתם, הווטרנ��ם והפרטיזנים, פעלתם, נלחמתם שכם אחד עם בעלות-הברית. אתם התייצבתם לדגל, אתם הייתם לפיד האור בחשכה. יותר ממיליון וחצי לוחמים יהודים, חיילים ופרטיזנים יוצאי מדינות אירופה וצפון-אפריקה, ורבבות מבני היישוב היהודי בארץ-ישראל יצאו למלחמה באויב האכזרי. 
+
+בשיר הניצחון, בהמנון הניצחון, כתוב: אמא, לא כולנו חזרנו. חצינו את כל אירופה, את חצי כדור-הארץ, כדי להגיע ליום הזה, יום הניצחון. (קוראת בית מתוך השיר בשפה הרוסית.)
+
+ כרבע מיליון חיילים יהודים נפלו במלחמה זו. כ-200,000 זכו בעיטורי גבורה. אתם, שהגעתם ליום הזה בשורות חסרות, בשיער לבן, גאים ועטורי מדליות ושבחים – אני עומדת כאן, בכנסת ישראל, ואני פונה אליכם. אתם, שנלחמתם, אתם, שהבאתם את הניצחון, אתם גיבורי המלחמה. כאן, במדינת ישראל, המנון הניצחון נשמע חזק יותר. כאן יודעים אנחנו מהן המלחמות ומהו מחיר הניצחון. וביום זה אנחנו מציינים אותו בכנסת ומחלקים לכם את הכבוד. 
+
+ עלינו לזכור שתופי המלחמה טרם נדמו. גם בימים האלה מתכננים אויבינו את השמדת מדינת ישראל. אבל לא עוד. עכשיו ניצבת נגדם מדינת ישראל, מדינה ריבונית בעלת צבא מהטובים בעולם. ואתם, שהבאתם להתמוטטות משטר הרשע, אתם הייתם המאיץ לבנייה של מדינת ישראל, אתם אחד היסודות של הבנייה של מדינת ישראל. 
+
+כאן, בכנסת ישראל, אני רוצה להזכיר לכולנו, שלפני כמה שנים החליטה ממשלת ישראל לחוקק את חוק זכויות הווטרנים. היתה לי הזכות להיות בין אלה שיזמו את החוק הזה, וגם אני סברתי שהוא מעט מאוד כפיצוי לכם, הלוחמים הגיבורים. 
+
+ ביום הזה, מכאן, אני קוראת לכל יהודי העולם להיות ערים לסכנה המתחדשת, העלולה להשמיד ולהרוס ולפגוע שוב. עלינו לקרוא ליהודי העולם ולומר להם: ראו במדינת ישראל את ביתכם, ראו במדינת ישראל את מדינת העם היהודי, ודלת פתוחה לקליטה של כל יהודי. 
+
+ ביום הזה אני רוצה להגיד לכם: אנו מצדיעים לכם, וטרנים, בלוקדניקים, פרטיזנים, גיבורי מלחמת העולם השנייה. אני מצדיעה ואומרת: תודה לכם, וטרנים, לוחמים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לשרה לקליטת העלייה סופה לנדבר. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה. לרשותך חמש דקות. אחריה יעלה חבר הכנסת אמנון כהן. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, קהל הווטרנים שיושב כאן באולם, ב-8 במאי 1945 הסתיימה מלחמת העולם השנייה, וזאת היתה מלחמת בני אור בבני חושך, על כל המשתמע מכך: ניצחונן של בעלות-הברית – ארצות-הברית, רוסיה, צרפת, בריטניה, מדינות העולם החופשי – מול גרמניה, איטליה ויפן. מעטים מאוד המקרים ההיסטוריים שאפשר, באופן כל כך ברור ונוקב, להצביע בהם על טובים ועל רעים, על כוחות האופל מול כוחות האור. בסופו של המאבק הזה, ואחרי ש-55 מיליון בני-אדם נרצחו, הושמדו ונהרגו, ניצחו במערכה הזאת בני-האור. בין הנספים, כמובן, שישה מיליוני יהודים, ובהם גם שני הסבים ושתי הסבתות שלי. 
+
+למלחמת העולם השנייה, לשואה ולתוצאותיה, יש השלכות כל כך רחבות וכל כך מכריעות על כל רכיב מרכיבי חיינו – האישי, המשפחתי, הלאומי, ההיסטורי, המוסרי. כשלעצמי, אלמלא מלחמת העולם השנייה ותוצאותיה, לא הייתי באה לעולם. גם ילדי לא היו באים לעולם. מן הסתם משפחתה של אמי לא היתה עולה לישראל; משפחתו של אבי אולי כן, שם כבר דיברו על ציונות, אבל הם לא היו נפגשים. כך גם אבי ילדי. כך שבמישור האישי, כל חיי, במידה רבה, עומדים בצל או באור ההתרחשויות של מלחמת העולם השנייה. כל השקפת עולמי נובעת ממנה. גם מי שהיה בא לאוויר העולם אלמלא ההתרחשויות ההיסטוריות האלה, לא היה יושב כאן, במשכן הזה, היום, ומדינת ישראל לא היתה קמה. לכן, כל מעשה ממעשינו, ומן הסתם גם מעשיהם של הדורות שיבואו אחרינו, יושפעו ממה שהתרחש שם.
+
+אני מעדיפה שלא לדבר בססמאות ולדבר על כמה תובנות שיש לי ביום הזה, והתובנות הן כמובן רבות ומגיעות לכל חלקי חיינו. אני רוצה להזכיר שמלחמת העולם השנייה פרצה אחרי משבר כלכלי קטסטרופלי, הגדול מסוגו בהיסטוריה המודרנית עד המשבר הזה שאנחנו ניצבים בו עכשיו. המשבר ההוא הוא שהוליד את הפאשיזם ואת הנאציזם ואת שנאת הזר, וליבה אותה לממדים שטניים ובלתי מוכרים, בקנה-מידה היסטורי. אחד הלקחים – אחד מני רבים – הוא שעוני ואבטלה וקושי מייצרים גם תופעות פוליטיות מאוד מאוד קשות. איש לא חסין מכך. גרמניה לא היתה פלנטה אחרת, היא היתה מדינה ממדינות אירופה. חיו בה אינטלקטואלים, פעלו בה איגודים מקצועיים. גם הם נתנו את הדין, עוד לפני שהגיע תורם של היהודים. ואנחנו תמיד צריכים לזכור את ההקשרים האלה, שאנחנו נוטים לעשות הפרדה ביניהם, בין ההקשר הכלכלי של חיים תקינים במדינה נורמלית לבין כל מיני תופעות קשות, גזעניות, פאשיסטיות. 
+
+ עוד דבר. חלק מהפלא האנושי, מהשיקום שבא אחרי מלחמת העולם השנייה, היה התודעה של המנצחים, שאחרי שניצחת ניצחון הירואי את כוחות הרשע, בכל זאת, אף-על-פי שמדובר בכוחות רשע, אתה לא מועך את אויבך שהובס. תוכנית מרשל היא תוכנית פלאית, שבה התגייסו כל מדינות המערב שניצחו, עם ארצות-הברית, בעלות-הברית, כדי לשקם את גרמניה, כדי לשקם את האויב שהובס, כדי לשקם את אירופה. אז, מתוך ההריסות, קמה גם מדינת הרווחה המודרנית, שהיום אנחנו נהנים מפירותיה; אותה מדינה שאיזנה בין הקפיטליזם הקיצוני, שהביא למשבר הכלכלי שקדם למלחמה, לבין הקומוניזם הבולשביקי, ויצרה את אותה מדינה שיש בה איזון בין המדינה לבין הסקטור העסקי; מדינה שלוקחת אחריות על חיי אזרחיה; שה-well being שלהם, שזכויות היסוד שלהם, הם חלק מאחריותה של המדינה. גם זה לקח שצריך לזכור.
+
+ לסיום, אדוני היושב-ראש, כבת לניצולי השואה, כבר אמרתי, מוראות השואה הן חלק מההוויה שלי – גם של ילדי, אגב, שנחשפים למורשת הזאת מהסבים והסבתות שלהם, וגם מההורים שלהם. אנחנו מרבים לדבר על "כצאן לטבח" ועל הנספים ועל הנרצחים, ובאמת ביום הזה אנחנו מכירים תודה לאותם מעטים שהיו הקול האחר, הפן האחר של המאבק בנאציזם. גם אתם, ידידי הווטרנים, גם הפרטיזנים, גם גיבורי מרד גטו ורשה, גם המורים בטרזין, שעד השנייה האחרונה, אף שהם ידעו שהם והילדים שהם מחנכים יובלו בסופו של דבר להשמדה, לא ויתרו על צלם אנוש והמשיכו לחנך את הילדים ברוח האמונות שבהן דגלו והאמינו. 
+
+ אני רוצה לספר, לסיום, סיפור אחד קצר של גבורה, וגם ממנו יש לקח. הסיפור הוא סיפורם של חברי המחתרת היהודית בקרקוב, חברים בתנועות הנוער הציוניות, שכאשר הוקם הגטו בקרקוב והיהודים הובלו לשם, ואחר כך באופן ברור משם למחנות ההשמדה, הקימו קומונה בלב הגטו של קרקוב והמשיכו שם לדבר על הרעיונות, גם הציוניים, גם המוסריים. הם המשיכו לקיים חיים של דיונים אינטלקטואליים ושל עתיד ושל תקווה בתוך כל הזוועה, וגם השיגו נשק ותקפו ברימונים בית-קפה שבו ישבו קצינים נאצים והכו אותם בתדהמה, וגילו את כל תעצומות הנפש שאדם יכול לגלות בתוכו כשהוא נמצא בלב המאפליה. ומה הניע אותם? הם י��עו שהם לא יביסו את המכונה הנאצית, ובכל זאת בשיחות ביניהם, שתועדו, הם אמרו שגם כשאתה יודע שאין לך יכולת להשפיע על המאורעות הגדולים או לשנות את גלגלי ההיסטוריה, גם אז אתה צריך להיאבק על מה שאתה מאמין בו, ולו בשביל שלוש שורות בהיסטוריה. כך הם אמרו. 
+
+ אני מאמינה שלכל אדם יש הפוטנציאל לכתוב לפחות שלוש שורות בהיסטוריה, לא לקבל את הדין אף פעם כמובן מאליו, להיות קשוב כל הזמן לעוולות מאוד קשות, שלפעמים אם לא שמים לב הן הופכות לדבר נורמטיבי. אני מקווה – אחת התובנות שלי היא – שלפחות אני אצליח לרשום את שלוש השורות שלי בהיסטוריה, כאן במשכן הזה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אמנון כהן. אחריו יעלה חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. אבקש להקפיד על הזמנים. בגלל אופי הדיון, אני לא עוצר את הדוברים. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד שרת הקליטה, חברי חברי הכנסת, אובז'אמי דאראגיי וטראני – וטרנים נכבדים ויקרים, בראשית דברי אני רוצה לומר שאני גאה לעמוד כאן בכנסת ישראל ביום הניצחון על גרמניה הנאצית מול נציגי הלוחמים, ותיקי מלחמת העולם השנייה, אשר הכריעו את החיה האנושית, גרמניה הנאצית. בכך הצלתם את שארית הפליטה, שארית היהודים באירופה, אשר היו במחנות ההשמדה, ובעצם כל האנושות חייבת לכם, הגיבורים, את הניצחון הגדול. 
+
+ העם היהודי עבר, לצערנו, במלחמת העולם השנייה שואה איומה, שבה הושמדו שישה מיליוני אנשים, נשים וטף, ובכללם כמיליון ילדים. אנו עם שידע הרג, חנק, שרפה ומיתות משונות של אנשים שלא חטאו, וכל פשעם היה אך ורק היותם יהודים. נוכחנו לדעת כי שנאת עם ישראל איננה תופעה חד-פעמית אלא שרשרת רצופה ועתיקה אשר לובשת צורות שונות מאז ימי פרעה במצרים, המן הרשע בפרס, נבוכדנצר מלך בבל בימי הבית הראשון והיטלר הגרמני, יימח שמו וזכרו, בגרמניה הנאצית.
+
+המלחמה בגרמניה הנאצית, על-ידי לוחמים יהודים, התקיימה מבית ומחוץ. מבית – 60-50 אלף פרטיזנים פעלו באוקראינה, פולין, ליטא, רוסיה הלבנה, יוגוסלביה, צרפת, בלגיה, איטליה ועוד. בשעה שהובילו אל תאי הגזים רבים מאחינו חסרי ההגנה באירופה, פעלו מן החוץ כמיליון וחצי יהודים אשר שירתו ולחמו בצבאות בעלות-הברית בכל החזיתות, ומתוכם, לצערנו, נפלו כ-230,000 חיילים יהודים במלחמת העולם השנייה, רובם שירתו בצבא האדום, ואתם גם דודי המנוח, אח של אבי, חננאל בן חפצי ואלעזר, וחבריו, שיצאו למלחמה מאסיה התיכונה, מאוזבקיסטן, קזחסטן וטג'יקיסטן.
+
+64 שנים חלפו מאז הימים הקשים שעדיין חרותים בזיכרוננו. לחמתם בתנאים קשים, סיכנתם את נפשותיכם כדי להביא לסיומו של שלטון הרשע שגבה חייהם של מיליונים מבני עמנו. רבים מכם קיבלו אותות הצטיינות על אומץ לבם. גבורתכם תירשם בהיסטוריה האנושית כתרומה משמעותית להצלתו של העם היהודי.
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת והגיבורים הווטרנים, גם בדורנו קם צורר, הלוא הוא נשיא אירן אחמדינג'אד, המכריז השכם והערב על הכחשת השואה ועל רצונו להשמיד את עם ישראל, והעולם רובו רואה, שומע ומחריש. רבים וטובים אינם מגיבים כלל על הצהרותיו השטניות, אלא להיפך; נותנים לו במה באומות המאוחדות בשווייץ להשמיע דברי נאצה והשמדה.
+
+המאבק על קיומו של העם היהודי בארץ-ישראל ומחוץ לה עדיין נמשך. צוררי העם היהודי עדיין ישנם, והאנטישמיות עדיין קיימת. אך עם זאת, הוכחנו בכל שנות קיומו של העם היהודי כי עם ישראל הוא עם נצחי, עם חי וקיים, ואין צורר שיוכל לנו. אשר על כן, חובה מוטלת על העם היהודי באשר הוא להיות מלוכד כאן, בארץ-ישראל, כעם חופשי בארצו, מתוך אהבה, אחווה, שלווה ורעות.
+
+ אתם, ותיקי מלחמת העולם השנייה אשר עליתם לארץ וחיים אתנו כאן, תרמתם תרומה מכרעת להצלתו ולקיומו של העם היהודי, בניצחון של בעלות-הברית על הנאצים ולניצחון האור על כוחות החושך. אין לנו אלא להצדיע לכם ולומר: אנו מעריכים את תרומתכם ומודים לכם על כל מה שעשיתם. אתם פעלתם למען האנושות כולה ולמען העם היהודי. עם זאת, נזכור את חבריכם שנפלו במערכה ולא זכו להגיע עד כאן.
+
+ דבר חשוב נוסף לפנינו, והוא אתגר חינוכי. מלחמת העולם השנייה היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של עם ישראל, ואתם, הלוחמים הוותיקים, חלק מלוחמי מערכות ישראל. קם לנו דור צעיר שעדיין אינו מכיר את סיפורי הגבורה של הווטרנים במלחמת העולם השנייה. סיפורי הגבורה שלכם הם חלק מתולדות עם ישראל. יש להנחיל לילדינו ולדורות הבאים פרקים חדשים נוספים בתולדות הגבורה של העם היהודי. עליהם לדעת על מורשת הקרב של הסבים והסבתות שלהם, שעלו למולדת ההיסטורית, כדי לשאוב מהם עוז וגבורה להמשך עתידנו כעם היהודי.
+
+ נמשיך לשאת תפילה אל צור ישראל וגואלו: "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל ואמרו אמן". (אומר דברים בשפה הרוסית, להלן תרגומם לעברית: ברכות לכל הווטרנים ולכולנו לרגל יום הניצחון.)
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אמנון כהן. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, ולאחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. לרשותך חמש דקות. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אורחים נכבדים, בארץ ובעולם מציינים בימים אלה את הניצחון על גרמניה הנאצית ואת סיומה של השואה האיומה שהושמד בה שליש מהעם היהודי. מציינים את סיומה של מלחמה שבה נרצחו בשם השנאה באכזריות ובסדיסטיות משפחות שלמות על נשיהן וטפן. קהילות שלמות חוסלו והובלו כצאן לטבח, בתוכן כל משפחת אבי המנוח ז"ל, שעלה בשנת תרצ"ג, וכך נשארתי נצר יחיד למשפחה מאוד ענפה ברומניה, ומשפחת אמי, כולם – סבים וסבות, אמהות, אבות, ילדים, נכדים ונינים, יותר מ-150 נרצחים.
+
+ נמצאים עוד היום חלק נכבד מניצולי השואה; מאות אלפי ניצולים עדיין חיים עמנו את הזוועה החרותה על זרועותיהם, אך זה לא מפריע לאלפי אנשים ברחבי העולם להסתובב ולהצהיר שבשבילם השואה היא עוד המצאה ציונית ותו-לא. אנשים עומדים ומכחישים את קיומה של השואה בכל פורום אפשרי – כותבים ספרים ומאמרים, מוזמנים לוועידות בין-לאומיות, כך שאפילו מדינה נאורה כמו שווייץ נתנה במה לגדול מכחישי השואה בימינו להשמיע את הזיותיו.
+
+ אותו מכחיש השואה, אחמדינג'אד של אירן, אינו מסתפק רק בהכחשת השואה, אלא עומד ומצהיר על כוונותיו לבצע שואה חדשה. הוא לא מסתיר את תוכניתו להשמיד את ישראל, אך העולם מתייחס להצהרותיו באדישות ובזלזול. אנחנו מקווים שהעולה על רוחו לא יעלה ולא יבוא ולא יהיה.
+
+ המצב היום בעולם הוא שאנחנו רואים שוב התפרצויות אנטישמיות, מאמרים רבי שטנה נגד העם היהודי, ואפילו במשבר הכלכלי העולמי, הגלובלי, "אשמים" יהודים. זאת אנחנו רואים מפעם לפעם בפרסומים. 
+ 
+ אני מכיר יהודים רבים מהציבור שלי בעולם שחוששים לצאת מביתם עם סממנים יהודיים. בתי-כנסת ומרכזים יהודיים חייבים להיות היום מאובטחים יותר מאשר כאן, בארץ. היהודים מוכים ומושפלים רק בגלל היותם יהודים. רק השבוע פורסם על בעל מלון באוסטריה שסירב להשכיר חדר למשפחה דתית מווינה בטענה ש"היהודים עושים צרות". קבוצה של ניצולי מחנה מאוטהאוזן המושמץ, ששרדו את התופת הנורא, חזרו למחנה מאוטהאוזן עם בני משפחותיהם ובניהם כדי להראות להם את הניצחון על גרמניה הנאצית, והותקפו שם, במקום הזה, על-ידי קבוצה של צעירים ניאו-נאצים בקריאות גנאי, עד כדי כך שנורו לעברם כדורי גומי שפצעו אחדים מהניצולים.
+
+ במקום שתקום קואליציה מקיר לקיר ותיאבק בהכחשת השואה, באנטישמיות ובכוונות הזדון של נשיא אירן, העולם עומד מנגד ושותק. 
+
+ אני רוצה לציין, אומנם הדבר הוא שולי, אבל לאחרונה היו גם בארץ תופעות אנטישמיות והיה נוער מסוים שפעלו בו קבוצות ניאו-נאציות ותאים אנטישמיים, כפי שקראתם בוודאי, שתקפו בתי-כנסת וריססו כניסות לבתי-כנסת בצלבי קרס. יהודים שעברו את כל מוראות השואה וזכו לעלות לארץ נאלצים להתמודד כאן שוב עם תופעות כאלה? איך ניתן לעבור על זה לסדר היום?
+
+אדוני היושב-ראש, הייתי במירון אתמול ושלשום, ל"ג בעומר. אני רוצה להודות שזה התנהל הפעם למופת, ואנחנו לא זקוקים להקים שוב ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא ל"ג בעומר במירון, כפי שהוקמה בכנסת הקודמת ועקב הבחירות לא המשיכה בעבודתה. הכול התנהל למופת. ראינו שם, להערכת המשטרה, קרוב לחצי מיליון יהודים, ששמחו וחגגו במירון. ראית שם ניצולי שואה, בניהם, בנותיהם, נכדיהם, נכדותיהם, ניניהם ונינותיהם, והם העדות האמיתית להתגברות על הנאצים ועל היטלר, ש"הפתרון הסופי" שלהם היה כפי שרואים עד היום בכתבות של ה"שטירמר". ה"שטירמר" מציג את היהודים כפי שיהודי חרדי כמוני נראה עכשיו כאן על הבמה. זאת הצורה שבה ה"שטירמר" מציג אותם בעיתונות. אם ראינו אתמול חצי מיליון יהודים רוקדים וחוגגים במירון בל"ג בעומר, זאת העדות האמיתית וזה הניצחון האמיתי על היטלר ועל הנאצים שנצח ישראל לא ישקר ולא יכזב. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מוזס. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת אורי אריאל. לרשותך, חבר הכנסת טיבי, חמש דקות. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, רבותי האורחים, רבותי חברי הכנסת, אין יותר טבעי מכך שהכנסת מתאחדת על כל סיעותיה כדי לציין את יום הניצחון על גרמניה הנאצית. מדובר בניצחון אוניברסלי על כוחות הרשע ששלחו עשרות מיליוני אנשים – יהודים, סובייטים, פולנים וצוענים – למוות נורא. זה לא היה מוות פשוט, זאת היתה תעשיית מוות, שהיא תולדה של אידיאולוגיית שנאה, גזענות וטיהור הגזע. 
+
+זה המקום וזה הזמן לזעוק את זעקתם של כל אלה שהיו ואינם עוד אתנו, את זעקת השארית שמתקשה, ובצדק, להשתחרר מתמונות המוות והזוועה ההן. אני מלא אמפתיה רבה למשפחות של קורבנות השואה באשר הן בעולם כולו, לרבות אלה שאתם אני חי באותה ארץ, באותה מדינה. 
+
+מכונה משומנת היטב, שהתבססה על הטיעון של צדקת האומה ועליונותה מעל כל ערך אזרחי או אנושי, דרסה בדרכה את הערך הנשגב שבערכים האנושיים – הזכות לחיים של עמים שלמים. 
+
+ הנאציזם, אדוני היושב-ראש, צמח שם, באירופה. מישל פוקו אמר כי אידיאולוגיה זו צמחה מתוך העידן המודרני. אני מוסיף: היא צמחה במערב ולא במזרח. אכן, פוקו צדק, אך הוא שגה שלא הצביע בכתביו על האשמה המוסרית של כל אלה ששמעו, שראו אך שתקו, בהנהגה אך גם בעם. האמת העצובה, אמרה חנה ארנדט, היא שרוב מעשי הרשע נעשים בידי אנשים שמעולם לא החליטו במודע להיות טובים או רעים. הבנאליות של הרשע. 
+
+אל האנשים הטובים בטבעם אני פונה ואומר: כוח רב משחית מאוד. כוחנות, לאומנות משיחית, פאשיזם וגזענות הם הדרכים למשוך אנשים על בסיס המוני כדי לתמוך במדיניות שלמעשה מיועדת למחוץ אותם, למחוץ את כולנו. 
+
+אין דבר יותר מטופש ויותר לא מוסרי מאשר הכחשת השואה. לשם מה? למען איזו מטרה בדיוק עושים זאת אלה שעושים זאת? אנחנו כאן בעידן של מימוש הזכויות להגדרה עצמית, לחופש, ולא של פירוק מדינות או עמים. יש לעמוד באומץ מול תופעות של הכחשת האחר, דיכויו, הכחשת השואה. מול הגזענות יש לעמוד בעולם, כאן ושם, שם וכאן. אני שמח וגאה שאני נמצא באותו צד שבו נמצאים אינטלקטואלים ערבים בולטים, שיצאו חוצץ נגד תופעות של הכחשת השואה במזרח התיכון ובמקומות אחרים בעולם – מחמוד דרוויש, אליאס ח'ורי, אדוארד סעיד, אליאס סנבר ואחרים. 
+
+זה המקום לשוב ולומר כי השואה אל לה להיות כלי בוויכוח הפוליטי, הפופוליסטי. אין למסחר אותה, אין לגחך אותה. השואה, אדוני היושב-ראש, היא הפשע הנורא ביותר נגד האנושות המודרנית, והנאציזם הוא הכלי הקר, המחושב שהוביל לפשע הזה. גזענות היתה החוט המקשר, שקישר בין קצותיה של האידיאולוגיה הנוראה הזאת. 
+
+כאן ועכשיו עלינו לעמוד ולזעוק בקול רם נגד כל תופעה של אפליה, של גזענות, של פוליטיקה של שנאה. הגזענות והשנאה לכל מה שהוא אחר, ערבי, הרימה ראש כאן בחברה הישראלית. גזענות הפכה מזמן להיות "מיינסטרים". ממשיכים לחבוט בקורבן ולנשלו מזכויותיו. מי שהיה קורבן של המוות הנורא ההוא, שהוא תולדה של שימוש לרעה בכוח, הכוח המוחלט, ההרסני, חייב להיות קשוב לזעקת האם השכולה שביתה נהרס וקבר את ילדיה, לכאב ולבכי של רופא שאיבד את בנותיו, לקורבן האחר, גם אם הוא הקורבן שלו, לרבות אם הוא קורבן שלו. על הטובים להשמיע את קולם ולא את שתיקתם הרועמת, כי בעת ההיא אנחנו נזכור לא רק את עוולות הרעים, כי אם בעיקר את שתיקת הטובים. 
+
+אדוני היושב-ראש, אלדוס הקסלי, הסופר הבריטי הנודע, אמר פעם משפט אדיר: העובדה שבני-אדם לא לומדים ממה שההיסטוריה מנסה ללמד אותם היא למעשה השיעור החשוב ביותר שאפשר ללמוד מההיסטוריה. ויקטור פרנקל, גם כן פילוסוף, אמר: מאז אושוויץ אנחנו יודעים למה האדם מסוגל. מאז הירושימה אנחנו יודעים מה עומד על המאזניים. זה הזמן וזה המקום לומר די לנשק להשמדה המונית, לפרק את כל האזור מנשק נורא זה, ולחזק את ידיו של הנשיא ברק אובמה בקריאתו לפיקוח ולבקרה כצעד ראשון לפרק את כל האזור ואת העולם כולו מנשק להשמדה המונית. 
+
+אדוני היושב-ראש, שוב, העובדה שבני-אדם לא לומדים ממה שההיסטוריה מנסה ללמד אותם היא למעשה השיעור החשוב ביותר שאפשר ללמוד מההיסטוריה. עמיתי חברי הכנסת, רבותי האורחים, בואו נקשיב להיסטוריה כדי לבנות עתיד אחר ואז לבטח פשע זה לא יישנה לעולם. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אורי אריאל. אחריו – חבר הכנסת דב חנין. לרשותך חמש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית איחולי לסגן היושב-ראש ובהצלחה רבה. אני בטוח שתצליח בכך. 
+
+אחרי 64 שנים של מלחמה נוראית, שהעם החופשי ניצח בה את העריצות, את הרודנות ואת הרצחנות, אני, אנחנו מצדיעים לכם. אתם אלה שהייתם שותפים בהובלה ובניצחון ההיסטורי על מלכות הרשע. במלחמה הזאת בתאי הגזים השמידו הנאצים את כל משפחת אמי, זיכרונה לברכה, נעמי לבית גולדברג. אין לי סבא ואין לי סבתא. ואתם, שנלחמתם, הצלחתם לעצור את המכונה הזאת. 
+
+ אני מצדיע לבריגדה היהודית שהצטרפה למלחמה ופעלה ככל יכולתה, ביניהם גם אבי, שייבדל לחיים ארוכים. הלכו צעירים רבים וטובים להילחם את מלחמת העולם החופשי, את מלחמתו של העם היהודי בצורר והיו שותפים לניצחון. 
+
+ אל נקמות ה', אל נקמות. הנקמה ניתנה לקדוש-ברוך-הוא. בני-אדם, בדרך כלל, אם נוקמים – נקמתם רעה היא, אבל כפי שכבר היטיב לבטא ידידי חבר הכנסת מוזס, זו נקמתנו. זו נקמתנו, זו נקמת העם היהודי. קמה מדינת ישראל, יש לה כנסת, יש לה ריבונות, יש לה חקיקה, יש לה חמלה, יש לה תורה, והיא עולה ופורחת. זו הנקמה שאנחנו כיהודים יכולים לעשות, ומצווה עלינו לחזק זאת. 
+
+ נמצא פה כעת האפיפיור, וגם הוא, כנראה, לא הבין לעומק את נקמתנו הפשוטה הזאת, האמיתית הזאת, ולא הצליח לעמוד ב"יד ושם" ולהביע סליחה בפני העם שכה רבים ממנו – שליש – נרצחו. 
+
+בעת השואה הגדולה, בעת המלחמה הגדולה, ההנהגה בישראל, למיטב הבנתי, לא פעלה די. ניסיתי פעמים רבות ללמוד מאיפה זה בא, ואי-אפשר לומר שההנהגה לא ידעה. נכון, הדברים היו מקוטעים, הם לא היו די ברורים. מהדברים שקראתי וניסיתי להבין, גודל השואה ועוצמת התהליך הזה היו כאלה שאנשים נאלמו דום. אינני שופט אותם, אני לא מבקר עכשיו. 
+
+בעיקר אני רוצה להגיד לממשלת ישראל, לכנסת ישראל ולעם ישראל: לעולם לא עוד. יש ממשלה, יש כנסת, יש ריבונות, יש עם ישראל, יש לו צבא וכוחות ביטחון. אין ולא יכול להיות איש בעולם שיאיים על המדינה הזו בשואה נוספת, וחובתנו לא לשתוק אלא לעשות ככל יכולתנו כדי שהתופעה הזאת תיעלם. בעיות מהסוג הזה צריך להרוג כשהן קטנות. 
+
+פעם נוספת אני מצדיע לווטרנים, לכל הלוחמים שלחמו את מלחמת הקודש הזאת, ואני בטוח שבעזרת השם נתגבר על כל שונאינו. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת ניצן הורוביץ. בבקשה, אדוני. לרשותך חמש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אורחים וטרנים שמכבדים אותנו היום בכנסת בנוכחותכם, אני גאה לדבר כאן היום בשמה של תנועה שלאורך כל השנים הקפידה, ועדיין מקפידה, לציין את יום הניצחון. בכל שנה, משנת 1959 ועד היום, אנחנו מציינים את יום הניצחון באירוע שמתקיים ביער הצבא האדום בהרי ירושלים, יער שניטע עוד בשנת 1950. אני שמח שבשנים האחרונות המודעות ליום הניצחון, לחשיבות העצומה שלו עבור האנושות ועבורנו, כיהודים וכישראלים, מתרחבת בחברה הישראלית וזוכה גם להכרה ממלכתית. 
+
+היום הזה הוא יום של ציון העבר. אנחנו מציינים ביום הזה ניצחון במאבק הגורלי ביותר שהתנהל בהיסטוריה האנושית, מאבק על עתידה של האנושות ועל עצם קיומה של האנושות. בשורה הראשונה נמצא קיומו של העם היהודי – נמצא קיומם של היהודים. הם היו הראשונים על הכוונת, אבל הם לא היו היחידים. אם מכונת ההשמדה הנאצית היתה מצליחה לנצח, האנושות כולה היתה משנה באופן נורא את פניה. 
+
+ המאבק הזה התנהל בחזיתות רבות; הוא התנהל בגטאות – כאשר מרדו בגטאות לא מרדו כדי לכתוב שלוש שורות בהיסטוריה. מרדו בגטאות כי הבינו שגם המרד הזה יכול להיות חלק ממערכה רחבה. מרדו בגטאות מכיוון שהבינו שגם לרתק כוחות גרמניים לגטו וילנה ולגטו ורשה זאת תרומה במערכה על ההצלה של עצמנו ושל העולם כולו. 
+
+ המערכה הזאת התנהלה בחזית המערב, בצפון-אפריקה, אבל היא בוודאי התנהלה קודם כול בחזית המזרח. אנחנו יודעים ש-90% מהצבא הגרמני, לאורך שנות מלחמת העולם השנייה, לחם בחזית המזרח. זו היתה הזירה שבה הוכרעה המלחמה. זה המקום שבו נעצר הצבא הנאצי לראשונה, בשערי מוסקבה, בנובמבר-דצמבר 1941. זה המקום שבו עמדה העיר הראשונה שהיתה במצור כל שנות המלחמה ולא נפלה, לנינגרד. זה המקום שבו התנהל קרב ההכרעה הראשון שבו הובסו הנאצים ובסופו מאות אלפים של חיילי הצבא המהולל, המפואר והמנצח, הוורמאכט הגרמני, נכנעו, סטלינגרד. זה המקום שבו התנהל קרב השריון הגדול ביותר בהיסטוריה, שבו נשברה המפרקת של הצבא הנאצי, בקורסק, בחזית המזרח, 1943. זו החזית שהסתיימה בסופו של דבר בתחילת חודש מאי 1945 בהנפת הדגל האדום על הרייכסטג הגרמני. 
+
+אורחים נכבדים, יש לנו חובת כבוד כלפיכם. יש לנו חובת הוקרה והערכה לקורבן, לסבל ולגבורה שלכם. יש לנו חובה להבטיח את זכויותיכם, את הקיום שלכם, קיום בכבוד בחברה הישראלית. 
+
+ביום הזה אנחנו צריכים לדבר לא רק על העבר, יש לקח לעתיד מהמלחמה הנוראה ההיא: הפאשיזם נוצח, אבל הוא לא נעלם. זו מחלה איומה שמאיימת להתפרץ, והיא יכולה להתפרץ בכל חברה אנושית. אין חסינות מוחלטת מפניה. ולכן צריך ערנות, וצריך מאבק. זה מעשה ידי אדם, מה שקרה שם, ובני-אדם היו יכולים למנוע את האסון הזה, היו יכולים למנוע את עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, בחזית אנטי-פאשיסטית רחבה שהיתה צריכה לקום כבר אז. היה אפשר למנוע את המדרון החלקלק של סובלנות וסבלנות כלפי פאשיזם וגזענות. היה אפשר למנוע את עליית הפאשיזם בספרד; היה אפשר למנוע את ההרס הנורא ואת החורבן האנושי, חסר התקדים, שהשואה היהודית היא חלק מרכזי ממנו.
+
+ ולכן, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מחויבים ביום הזה לא רק בהסתכלות אל העבר, אלא בחשבון-נפש אנושי ויהודי, בהסתכלות על העולם שלנו וגם על עצמנו, ולהבטיח לעצמנו: לעולם לא עוד. לעולם לא עוד במקומות אחרים, וחס וחלילה לעולם לא עוד גם במקומנו.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ואחריו – חבר הכנסת זבולון אורלב. לרשותך חמש דקות. בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה. ראשית, אדוני, ברכות על תפקידך. אני בטוח שתצליח. 
+
+ חברי הכנסת, וטרנים יקרים, חברים, חברות, יושבים פה אנשים – גם אלה ללא המדליות – עם עבר עשיר. דרך אגב, לא רק מברית-המועצות, חייבים לציין, אלא נציגי כוחות הלוחמים ובעלות-הברית ממדינות נוספות: אמריקנים, בריטים, צרפתים ורבים אחרים. אני רואה כאן, אם אני מצליח לזהות נכון את המדים, נציגים של כוחות ההגנה האווירית, אנשי שריון, חיל רגלים, צנחנים וטייסים, כולם מכוחות בעלות-הברית, רובם מברית-המועצות. 
+
+ חברים, יום הניצחון שאנחנו מציינים כאן היום בכנסת הוא אחד הימים החשובים ביותר, לא רק בהיסטוריה העולמית אלא גם כאן, במדינת ישראל. בעיני יום הניצחון חשוב ממש כמו החגים הלאומיים שלנו וימי המועד החשובים ביותר. 
+
+ אני יכול לומר מלה אישית ולהצטרף כאן לחברי שדיברו באופן אישי: גם אני לא הייתי עומד כאן לפניכם היום לולא הניצחון הזה על הנאצים. אבי נולד בוורשה בסוף שנת 1938, וכשהיה בן כמה חודשים פלשו הגרמנים לפולין. אמו – סבתי זיכרונה לברכה – נשאה אותו בידיה והלכה במשך חודש ימים, עברה את הגבול הסובייטי, ואחר כך הצטרף אליהם גם סבי זיכרונו לברכה. משפחת אבי שהתה במשך שש שנים במחנה עקורים, יהודים רובם, בצפון סיביר, בתנאים קשים מאוד, ובתום המלחמה, כאשר הצבא האדום שחרר את אירופה הכבושה, כבש את פולין, שחרר אותה מידי הנאצים, משפחתי היתה יכולה לחזור אל פולין, ולאחר מכן עלו לארץ. שאר המשפחה, שלא ברחה בזמן ונשארה בפולין, נספתה. מדובר על עשרות מקרובי משפחתי ממש. כך שכולנו כאן בעצם חבים לכם חוב עצום.
+
+ קודמי דיברו על הקורבן שהקריבו בעלות-הברית – ואולי כדאי להגיד עוד מלה אחת על ברית-המועצות בהקשר זה: 27 מיליון אזרחים סובייטים נהרגו במלחמת העולם השנייה; 15 מיליון – אם מחשיבים את המספר הכולל – חיילים, ועוד יותר מ-10 מיליוני אזרחים. בסך הכול 27 מיליון קורבנות סובייטים. זה מספר בלתי נתפס, וברור מדוע גם היום, יותר מ-60 שנה אחרי, בברית-המועצות – במדינות ברית-המועצות לשעבר, רוסיה והמדינות האחרות – היום הזה נחשב ליום החשוב בשנה. 
+
+ אתם הבאתם את המורשת הזאת לארץ, ואני חושב שיפה שאנחנו יודעים לכבד אותה. 
+
+ אני רוצה לקחת את כולנו חזרה לשנת 1942, השנה שבה גרמניה הנאצית ובעלות-בריתה, איטליה ויפן, הגיעו לשיא כוחן. הגרמנים הגיעו עד הוולגה, היפנים הגיעו ממש עד גבולות הודו, האיטלקים השתוללו באפריקה. ארץ-ישראל עצמה הרי עמדה בסכנה – הגרמנים והאיטלקים חצו את הגבול המצרי עד אל-עלמיין, בסוריה היו כוחות וישי של צרפת, אשר שיתפה פעולה עם הנאצים. בארץ הזאת עצמה היה חשש גדול שהנאצים יגיעו גם לכאן. 
+
+ אני חייב לומר לכם שבשנת 1942 הניצחון כלל לא נראה באופק. בעצם כל מדינות אירופה, להוציא את בריטניה, שיתפו פעולה עם הנאצים. גם מדינות ששמרו על נייטרליות, כביכול, נתנו יד להיטלר, כגון ספרד ופורטוגל הפאשיסטיות ומדינות אחרות. גם למדינות שלכאורה באמת לא לקחו צד, כמו למשל שווייץ, היה קשה מאוד להיכנס. אירופה כולה היתה חסומה בפני יהודים. מול אירופה כזאת, כבושה כולה, משתפת פעולה, פאשיסטית, עמדו באמת שלושה גורמים – כוחות האור: בריטניה, ארצות-הברית וברית-המועצות. 
+
+ בהזדמנות הזאת אני רוצה לומר משהו על מגמות נוכחיות שאני מזהה, גם באירופה ובמקומות אחרים, בעיקר בתחומי הספרות והמחקר, של ניסיון לעשות גזירה שווה בין גרמניה הנאצית לבין ברית-המועצות, לשים על אותו מישור את ההנהגות בברלין ובמוסקבה באותה עת ולצייר את שתיהן כהנהגות רודניות שבעצם שיתפו פעולה לפני המלחמה, לפני 1941, ויש ביניהן הרבה מן השווה. רבותי, לזה אסור לתת יד. הניסיונות האלה לשים את ברית-המועצות ואת גרמניה הנאצית על אותו מישור מטרתם לגמד את השואה ולהפחית מאחריותה של גרמניה הנאצית ומאחריותו של היטלר לשואה. אני תמיד אומר בהקשר זה שצריך לזכור מי הקים את אושוויץ ומי שחרר את אושוויץ. זאת צריכה להיות השורה התחתונה בסופו של הוויכוח הזה, גם אם בעיני אין כאן שום ויכוח. ולכל הניסיונות הרלטיביסטיים האלה צריך לשים קץ, ודאי כאן, במדינת ישראל. לולא היה הצבא האדום מגיע לברלין, לולא היה הצבא האדום משחרר את מזרח אירופה, לא היתה עמנו גם שארית הפליטה מאותה השמדה שניסו לעשות בנו הנאצים. 
+
+ רבותי, אני רוצה לסיים בבית מתוך אותו שיר ניצחון שהשרה סופה לנדבר קראה לכם ברוסית. היא קראה את הבית השני, ואני אקרא כאן את הבית הראשון, ובעברית. זה הולך ככה – דרך אגב, את שיר הניצחון כולכם מכירים, הוא נכתב בברית-המועצות במלאות 30 שנה לניצחון. המלים הן כמובן של ולדימיר חריטונוב, ואני אקרא את הבית הראשון: "יום הניצחון, כמה רחוק מאתנו היה יום זה / כמו אוד במדורה שהולכת וכבה / לאורך מרחקים שרופים ומאובקים / קירבנו את היום הזה ככל יכולתנו / זהו יום הניצחון / שריחו אבק שרפה / זהו יום חג / עם שיבה על הרקה/ זו השמחה / ובעין הדמעה / יום הניצחון / יום הניצחון". תודה רבה לכם. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת זבולון אורלב, ואחריו – חבר הכנסת סעיד נפאע. הוא יהיה אחרון הדוברים בדיון הזה. לרשותך חמש דקות. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, אנו מציינים היום ניצחון של העולם הנאור על העולם החשוך, על הנאצים, על מפלצות אנושיות המייצגות את הרוע החמור ביותר בתולדות האנושות. אנחנו מציינים היום כאן בכנסת ישראל גם הוקרה והערכה לאותם יהודים רבים, לאותו חלק מהעם היהודי שהיתה לו זכות להילחם ולהיות חלק מהניצחון על הנאצים. אנחנו אומרים לכם, הנציגים המכובדים שיושבים כאן היום בכנסת ישראל: תודה, הוקרה והערכה. ההוקרה הזאת כאן, בכנסת ישראל ובמדינת ישראל, היא אולי האות הגדול ביותר למופת הניצחון על הנאצים. 
+
+ אולם, מורי ורבותי, זהו ניצחון בקרב אחד. המערכה לא תמה. זהו קרב, חשוב ככל שיהיה, אבל עדיין לא ניצחון במערכה. עדיין איננו יכולים לנוח על זרי הדפנה. אף שחלפו 64 שנים מאז הניצחון על הנאצים, המערכה על קיומו בשלום ובשלווה של העם היהודי באשר הוא במדינת ישראל ובכל התפוצות עדיין עומדת כאתגר לאותם ארגונים, מדינות ומנהיגים הקמים עליו לכלותו. המערכה כנגד איומים להשמיד את מדינת ישראל, להרוג ולרצוח יהודים רק מפני שהם יהודים – איומים אלה לא פסו מן העולם. יש יותר מדי אנטישמיות שמרימה ראש בכל דור ודור, בכל מקום ומקום, ואין מספיק לוחמים בעולם המוכנים להיאבק לגדיעתה ולחיסולה. יש יותר מדי איומים פומביים בריש גלי מעל במות נכבדות של מנהיג אירן ועוד מנהיגי ארגוני טרור מוסלמי קיצוני להשמיד את מדינת ישראל ולפגוע ביהודים באשר הם. מאידך, אין מספיק פעילות בין-לאומית, נמרצת ונחושה כנגד איומים אלה. למה מחכים? 
+
+לפני יותר מ-64 שנים המתינו יותר מדי, האמינו יותר מדי. ממזרח וממערב. קיבלנו מלחמת עולם נוראית, ששואת העם היהודי במרכזה. האם העולם למד בתוך 64 שנים לקחים והסיק מסקנות? קשה להשיב בחיוב על השאלה הזאת. 
+
+ במת הכנסת היא הבמה המוסרית ביותר בעולם, שממנה ניתן לתבוע מן העולם להמשיך ולנהל מלחמת חורמה ללא שיעור כנגד מדינות וארגוני טרור החוזרים אל משנת הנאצים, פועלים למענה בריש גלי ומנצלים את חולשת העולם המערבי, התרבותי, הנאור, וגם המזרחי, כדי להפיץ את משנתם ולהמשיך ולנהל חשבון של חיסול עם העם היהודי.
+
+ מורי ורבותי, העם היהודי יודע מה זה זיכרון. בעם היהודי זיכרון זה לא ארכיאולוגיה, זה לא רק היסטוריה – לדעת מה היה בעבר. לעם היהודי יש זיכרון חי. בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. כל מה שאירע לנו, כל מה שהתרחש אתנו אנחנו חיים וחווים בכל דור ודור. בפורים ובחנוכה אנחנו מברכים "שעשית לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה". לכן יש ערך לזיכרון של הניצחון הגדול, ויש לכם תרומה חשובה בניצחון הזה. לכן אנחנו מוקירים ומעריכים. 
+
+ יש ערך אם העולם יודע להסיק מסקנות, לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים. אנחנו, מדינת ישראל, כנסת ישראל, העם היהודי כולו, צריך להעיר ולעורר את העולם כולו. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת סעיד נפאע, אחרון הדוברים. תודה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, יום הניצחון על הנאציזם צריך להיות יום מיוחד לכל בן אנוש. יום ה-9 במאי 1945 וכל 9 במאי לא יכול לעבור על מבין-עניין כאחד הימים. ביום זה נסתם הגולל על המלחמה הארורה הנקראת מלחמת העולם השנייה, שראוי היה שתיקרא "מלחמת השמדת עמים". 
+
+ צריך כל אדם מאתנו לפשוט את כל גלימותיו השונות, העדתיות, הדתיות, הפוליטיות והלאומיות ו"לגלום" רק גלימה אחת – גלימתו האנושית, ולהתייחס לעצמו כאל בן-אדם ותו-לא ולנסות ולראות את האחר מד' אמות אנושיות.
+
+אנו, בני שני העמים, חיים מציאות עם מורכבות קשה, כשהאחד מתקשה להטמיע את הנכונות להתקבל, השני מתקשה להטמיע את הנכונות לקבל, והרוב בשניהם רואה במאבק שביניהם כקיומי ושאין תקומתו של האחד אלא על חשבון תקומתו של השני. מציאות זו לא אחת מעמידה אותנו פנים מול פנים בפני חולשותינו כבני-אדם החיים על חולשותיהם החייתיות, מעמידה אותנו ברגעי שנאה האחד כלפי משנהו, כשכל אחד דבק בצדקתו ובצידוקיו.
+
+לי ולרבים מבני עמנו ואומתנו יש האמת שלנו, אמת האומרת שאין אנו שונאי יהודים, ומחלוקותינו, האך-טבעיות, לא בהכרח צריכות להיות תקומתיות. גם אם הן כאלה בעיני חלקים לא מבוטלים, הן לא צריכות להביא להכחשת שואת העם היהודי, הן לא צריכות להביא לקהות חושים. התוצאות הנוראיות של השואה הזו הן קטילת 50 מיליון איש, ביניהם שישה מיליוני יהודים שנקטלו בדרכים שלא ברא השטן.
+
+לכל אדם ימים בשנה החורתים בראשו זיכרונות לטוב ולרע שלא ישכחם, שהם אישיים, לאומיים ואנושיים. ה-9 במאי חרת בראשי את מראות מחנה ההשמדה זקסנהאוזן. מראות הצריפים עם מיטות עץ הדחוסות בקומות, מראות שבילי החצץ וניסוי הנעליים וזוגות הנעליים שהיו מונחים שם, מראות תאי הגזים, וגולת כותרתו – מראות המשרפות. ה-9 במאי חרות בראשי דרך "ראש האדם" מאחורי פרגוד במוזיאון ברלין בתוך מתקן זכוכית, ראש יהודי ששלח קצין נאצי כמתנת יום נישואין לאשתו. 
+
+צריך אדם ביום שכזה – יהיו מכאוביו אשר יהיו – לגלום את גלימתו האנושית, לראות את מכאובי האחר ולהזדהות אתם. בשמחתו יכול הוא לא להשתתף, אבל במכאוביו אסור לו לא להשתתף ולו כדי לשמור על צלם האדם שבנו.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת סעיד נפאע. תמה הישיבה המיוחדת של הכנסת לציון 64 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית. 
+
+ בשם ממשלת ישראל וכנסת ישראל אני מאחל לכם אריכות ימים ושנים, בריאות איתנה. חזקו ואמצו. תודה לכם.
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת אלקין. אני מודה לכל המשתתפים, לכל הווטרנים. תודה לכם. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהמשך לאישור הרכב הוועדות במליאת הכנסת ביום 4 במאי 2009, הריני מתכבד בזאת להודיע על איוש המקומות הפנויים בסיעות כדלקמן:
+
+ מטעם סיעת קדימה – בוועדה לקידום מעמד האשה יכהן חבר הכנסת שלמה מולה; בוועדת המדע והטכנולוגיה יכהנו חברי הכנסת שלמה מולה ורוברט טיבייב; בוועדה המיוחדת לפניות הציבור תכהן חברת הכנסת מרינה סולודקין.
+
+ מטעם סיעת העבודה – בוועדת המדע והטכנולוגיה יכהנו חברי הכנסת איתן כבל ויולי תמיר. 
+
+אני אבקש את אישור הכנסת לבקשה הזאת. צריך להצביע על זה. 
+
+ הצבעה, רבותי. אנחנו עוברים להצבעה על הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת. מי בעד? מי נגד? 
+
+הצעת ועדת הכנסת בדבר השלמת הרכב ועדות הכנסת נתקבלה.
+
+
+ שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההודעה אושרה. 
+
+
+
+
+
+ אני רוצה להמשיך בסדר-היום. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. 
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכ��דת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 9ב ו-9ג לתקנון הכנסת. תודה. 
+
+ תודה. 
+
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום: התגברות האלימות בחברה והקטטה ברהט – הצעות לסדר-היום מס' 312 ו-355. אני מזמין את חבר הכנסת טלב אלסאנע – אני מבין שחבר הכנסת טלב אלסאנע אינו נוכח. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת איתן כבל. רבותי, תשובה והצבעה במועד אחר. אם חברי הכנסת יתעקשו אנחנו נקיים את ההצבעה, אבל אני מבין שמוסכם עליכם שההצבעה תתקיים במועד אחר. 
+
+ לי אין בעיה, אדוני היושב-ראש. 
+
+ אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני מאחל לך הצלחה. אין לי ספק – מהיכרותי אתך – שתצליח בתפקידך. 
+
+חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אכן, נכון, חבר הכנסת טלב אלסאנע ואנוכי מעלים את ההצעה לסדר-היום בעקבות האירועים האחרונים, האירועים הקשים של האלימות ברהט, אבל רהט היא רק משל. גם אינני רוצה שמישהו יחשוב שכל בעיית האלימות עכשיו מסתכמת במה שקרה ברהט. מצאנו לנכון, לפחות אני, להעלות שוב ושוב – וזו איננה הפעם הראשונה שאני עומד כאן על הדוכן ונוגע בנושא הזה של האלימות ההולכת וגואה בחברה הישראלית – וזה הופך, לצערי, עם הזמן, לאותם דיונים שמעלים אותם – כי צריך להעלות אותם – כל הזמן. 
+
+ואני פונה הן אל השר הממונה, הן אל הממשלה והן אלינו, חברי הכנסת, אנחנו חייבים להירתם ולפעול בכל כוחנו נגד האלימות לסוגיה השונים. האלימות הזאת מתקיימת ברבדים השונים של החברה, ואין כאן עניין רק של יהודים-ערבים, דתיים-חילונים, עשירים-עניים. לצערנו, האלימות הגיעה, באופנים השונים שלה, כמעט לכל החלקים של החברה הישראלית. 
+
+אנחנו תמיד נוהגים לומר שהטיפול באלימות מתחיל בחינוך, ואכן, משרד החינוך כבר נושא על כתפיו הצרות את כל העניינים ואת כל הבעיות וכל החוליים של החברה הישראלית. ודווקא בעת הזאת, במקום לחזק את משרד החינוך – אני כאן באמת תומך בעמדתו ובמאבקו של שר החינוך גדעון סער, אבל זה לא מספיק לתמוך ולומר, מה גם שאני רוצה להזכיר לחברי שראש הממשלה, בהיותו חבר באופוזיציה, יושב-ראש האופוזיציה, הבטיח שהנושא המרכזי שיעמוד לנגד עיניו יהיה נושא החינוך. 
+
+אנחנו כולנו כאן חייבים להירתם ולפעול בכל כוחנו למיגור האלימות. אני אומר לכם את זה גם כאדם שמסתובב בכל רחבי הארץ – לא פעם אתה מוצא את עצמך במצבים מאוד לא נעימים, שאתה אפילו חושש להעיר כבר, חושש לומר משהו, כי תמיד אתה יכול למצוא את עצמך – אין לי ספק שכמעט כל אחד מאתנו נקלע לסיטואציה שאתה הולך עם המשפחה – – –
+
+ ידידי חבר הכנסת איתן כבל, אתה יודע, על זה נאמר "כל דאלים גבר". 
+
+ נכון, נכון, אבל זאת המציאות המתקיימת. לא פעם – אנחנו מכירים את זה – אם בכביש או בכל מקום אחר, שאתה עם המשפחה שלך, ורעייתך או אחד מילדיך אומר לך: אבא, תראה. אתה אומר: אל תגיד כלום, שלא יקרה גם לך מה שהוא רוצה לעשות לאחרים. אז מה, תתקשר למשטרה? ואתה מתקשר למשטרה, ל-100, מתחילים לתחקר אותך; עד שמסיימים את התחקיר, לך תחפש, אתה כבר רודף אחרי הרוח. 
+
+וזה בכל מקום. זו אלימות בבתי-ספר, כשלפעמים אתה שומע סיפורים על בתי-ספר שאתה לא יודע מה לעשות, מה לומר. 
+
+ולכן, חברי חברי הכנסת, אני חושב שזה נושא – כפי שאמרתי, חבר הכנסת טלב אלסאנע, כשלא היית כאן – הנושא של רהט הוא רק משל, אבל שאף אחד לא יחשוב שמדובר דווקא ברהט עצמה, אלא הנושא הזה נוגע היום בכל החלקים בחברה הישראלית, וחובת כולנו – ואני אומר את זה לך, אדוני השר, אין לנו את הפריווילגיה, באמת באמת הפריווילגיה – שהחברה הישראלית תעסוק באלימות בתוך עצמה. יש לנו כל כך הרבה עניינים לעסוק בהם, כל כך הרבה דברים להתמודד אתם, שבאמת חשוב וראוי שאם לא נדע קודם כול בתוך עצמנו, יהודים כערבים, דתיים כחילונים, להתגבר על העניין זה, אנחנו כנראה עלולים למצוא שמישהו אחר יתגבר עלינו. תודה. 
+
+אני מאוד מקווה שנדע כולנו להילחם בתופעה. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+ תודה לחבר הכנסת איתן כבל. הצעה זהה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לקדם בברכה תלמידים מבית-הספר "שעב". אהלן וסהלן. 
+
+גברתי היושבת-ראש, אני מברך אותך בתפקידך החדש ומאחל לך הצלחה.
+
+ תודה רבה.
+
+ כאשר מדברים על אלימות, אנו עדים לאלימות בתוך המשפחה, בין בני-זוג; אלימות בבתי-הספר – בין תלמידים, ואפילו מגיעים למצב שתלמידים תוקפים מורים, ואנחנו יודעים מהי חשיבות מערכת החינוך במלחמה בנגע הזה שהולך ומתפשט בחברה הישראלית. אנו רואים את האלימות ברחוב, בכל מקום, בכל פינה, רואים שהתופעה של אלימות – גם כן משפחות פשע; מדברים כאילו המשפחות האלה הן כמו משפחה שחיה ומעורה בתחום הפוליטי, וצריך לכבד את זה במקום להילחם בתופעה הזאת. 
+
+בין מערכות החוק ואכיפת החוק שמופקדות על ההתמודדות עם התופעה הזאת – המשטרה והמשרד לביטחון הפנים, ולדעתי, אפשר להגיד שהמשטרה נכשלה כישלון חרוץ בהתמודדות בתפקיד הזה. כאשר אנו רואים שלא פעם יש הרבה מקרי רצח שלא מפוענחים, הרוצחים לא מובאים לדין, רצח אחד מעודד רצח שני, אלימות מזמינה אלימות שנייה והופכת להיות מעגל של אלימות. יודעים שהיה מקרה רצח, מחכים לתגובה שתבוא, אבל איפה המשטרה שתשבור את המעגל הזה ובאיזו מידה היא אחראית למצב הזה?
+
+ בתקופה האחרונה היו כמה מקרים קשים מאוד, במיוחד המקרה בעיר רהט. לעתים קרובות המקרים הקשים האלה של אלימות מתחילים בדברים פעוטים – על חנייה, על מקום ישיבה באיזה מקום, או ויכוח על זכות קדימה, שמתפתח לעימות, ודקירה, ורצח. וברהט התחיל ריב בין תלמידים בבית-הספר, ובמקום שיסתיים בתוך בית-הספר זלג החוצה והגיע לריב בין משפחות ועשרות פצועים והרוגים. במהלך כל התקופה, שנמשכה יומיים, בעימותים, המשטרה כמעט לא התערבה, וכאשר היא כן התערבה, בתוך זמן קצר מאוד היא הצליחה להשתלט. 
+
+ולכן, אי-אפשר לומר שהמשטרה לא יכולה. השאלה היא אם היא רוצה, השאלה היא אם יש לה את כוח-האדם הדרוש, השאלה היא אם היא מגלה נכונות להתערב גם כאשר לפעמים יש מצבים מסוכנים. 
+
+הדבר הנוסף שצריך להעלות על סדר-היום הוא כמות הנשק הבלתי-חוקי הנמצא בידי האזרחים. מקורות הנשק האלה – חברי חבר הכנסת גדעון עזרא, אם מדינת ישראל וגורמי הביטחון היו יודעים שהנשק הזה מכוון לביטחון המדינה, כולנו יודעים איזה כוח היו מגייסים, באיזו מידה היו פועלים, באיזו נמרצות ושקידות, כדי להביא את האחראים לדין ולתפוס את הנשק הזה. מדוע לא עושים כך כדי לתפוס את הנשק הבלתי-חוקי שמזמין אלימות, וכל ויכוח מסתיים ביריות?
+
+ולכן האחריות היא אחריות משותפת, אחריות שלנו כחברה, אחריות שלנו גם להילחם בנגע הזה מבחינת הדו-שיח, לגלות סובלנות, לגלות נכונות לשמוע דעה אחרת; להתווכח, אבל בוודאי לא להעביר את הוויכוח לפסים של אלימות – – –
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ – – – האחריות היא של מערכת החינוך. הדבר האחרון – אחריות של מערכת אכ��פת החוק, אם בתי-משפט או המשטרה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת טלב אלסאנע. מכיוון שאין שר שישיב בסוגיה הזאת, אז יש באפשרותכם, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת כבל וחבר הכנסת טלב אלסאנע, להצביע – האם הנושא יובא לדיון במליאה או יוסר מסדר-היום? 
+
+
+ דיון במליאה. 
+
+
+ דיון במליאה. חבר הכנסת גנאים, אתה ביקשת הצעה אחרת?
+
+
+ לא.
+
+
+ לא. מתקיימת הצבעה אז אתה כן יכול. יש לך דקה. תודה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – –
+
+
+ גברתי.
+
+
+ גברתי. סליחה. אני מברך אותך על התפקיד החדש ומאחל לך הצלחה.
+
+
+ תודה רבה.
+ 
+
+ כל כך יפה, איך לא שמת לב?
+
+
+לא, זה קורה, זה בסדר, חברת הכנסת תירוש. תודה רבה.
+
+
+ עוד פעם – גברתי, חברת הכנסת רוחמה אברהם, בקשר לאלימות במגזר הערבי במיוחד, אני שאלתי את השר לביטחון הפנים לשעבר, חבר הכנסת דיכטר, והצבעתי על התופעה החמורה מאוד והמסוכנת – הנשק הבלתי-חוקי. הנשק הבלתי-חוקי חוגג בכפרים ובערים הערביות. הגיע הזמן שהמדינה תצביע על העניין ותציב אותו כעניין מסוכן מאוד, מסוכן לתושבים, לביטחונם, וגם מסוכן למדינה. תודה רבה.
+
+
+האם אדוני מציע להעביר את הנושא לוועדה או למליאה?
+
+
+ לאחת הוועדות – לוועדת הפנים. 
+
+
+ לוועדת הפנים. אנחנו נקיים הצבעה האם להעביר את זה – – –
+
+
+ לוועדת הפנים, הצבעה אחת.
+
+
+ הצבעה אחת. 
+
+ אנחנו נצביע על הנושא. בעד – לדיון בוועדת הפנים; נגד – להסיר מסדר-היום. בבקשה, נא להצביע. 
+
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+ בעד הצביעו עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובעת שהנושא יועבר לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. 
+
+
+
+
+
+ הנושא הבא על סדר-היום, הצעה מס' 298: כוונת הממשלה לשנות את הקריטריונים למינוי מנכ"לים במשרדי הממשלה. חברת הכנסת רחל אדטו, לרשותך עשר דקות. אני לא רואה פה שר שישיב. 
+
+
+ – – –
+
+
+תודה רבה. השר מגיע, את יכולה להתחיל.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בישיבת הממשלה בחודש אפריל 2008 התקבלה לראשונה החלטה שמספרה 3435 ונושאה היה: כישורי סף למנכ"לים במשרדי הממשלה. ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה מאומצת בת שנה שנעשתה בשיתוף עם נציבות שירות המדינה.
+
+והנה, חלפה רק שנה, ועם כינונה של ממשלת נתניהו השנייה התעוררו קשיים לא מבוטלים ליישם החלטה זו, מאחר ששישה מהמועמדים למנכ"לי משרדים לא מתאימים לתנאי הסף. מה עושה ממשלת נתניהו השנייה? ממנה ועדה בראשות שר המשפטים על מנת להפוך את ההחלטה על תנאי הסף ולהתאימה לדרישות השרים השונים אשר רצו לראות ביועצים פוליטיים כאלה ואחרים מנכ"לי משרדים. 
+
+ואכן, כצפוי, הוועדה בראשות השר נאמן קבעה: "לקביעות פורמליסטיות נוקשות אשר אינן מותירות מקום לשיקול דעת השר" – ומהן קביעות פורמליסטיות? קרי ניסיון מוכח של ארבע שנים בניהול בכיר, או במקרים חריגים 12 שנות ניסיון בתחום העיסוק של המשרד. כל אלה נחשבות קביעות פורמליסטיות נוקשות אשר יש לבטלן, וזאת במטרה להכשיר איש מפלגה או יועץ פוליטי נאמן להפוך להיות מנכ"ל משרד מקצועי החולש על מיליארדים. כלומר, אם אדם לא עמד בדרישות הסף של בעל ניסיון ניהולי מוכח, בואו נהפוך אותו לבעל "ניסיון מיוחד" ונכתירו כמנכ"ל.
+
+למען הגילוי הנאות אומר כי לשון ההחלטה החדשה אכן קובעת כי החריגים יצטרכו אישור מנומק של ועדת המינויים, וזאת בדומה להחלטה הקודמת. אך מה המשמעות של אישור מנומק כאשר הקריטריונים עצמם הונמכו והפכו להיות נזילים, והפרשנ��ת של "ניסיון מיוחד" יכולה להיות פרשנות רחבה. מהו אותו ניסיון מיוחד – האם הוא תלוי זמן? תלוי היקף? האם עיתונאי בדימוס הינו בעל ניסיון מוכח המכשירו להיות מנכ"ל משרד גדול המשפיע ישירות על חיינו?
+
+וכיצד בהינף יד, או הינף פה, נמחקת החלטה מנומקת קודמת, פרי עבודת מטה בת שנה, אשר לא היתה החלטה פוליטית, כי אם החלטה שראתה לנגד עיניה את טובת מדינת ישראל, בהבינה כי תפקיד המנכ"ל הינו התפקיד המרכזי בעבודת המשרד שעליו הוא ממונה, והצלחת המנכ"ל הינה הצלחת השר, וזאת לטובת מדינת ישראל?
+
+ ושוב, ממשלת נתניהו השנייה, בדורסנות ובחוסר רגישות מינימלית, מתאימה לעצמה את הכללים. למה הדבר דומה? למשחק הפעוטות שבו יש להתאים ולהכניס עיגול למשולש. ילד שלא מצליח לעשות את זה, מה הוא עושה? לוקח את המשחק, מטיח אותו ברצפה, שובר את המשחק, ובסופו של דבר הוא יצליח להכניס את העיגול למשולש, ואז הוא אומר: הצלחתי. כנ"ל ממשלת נתניהו – היא שוברת את החוקים על מנת להתאימם ולומר: הצלחנו.
+
+ אנו עדים להליך הרסני שבו ממשלת נתניהו השנייה מיום כינונה רומסת ברגל גסה את אושיות הדמוקרטיה. שינוי חוק-יסוד: תקציב המדינה היה הפעולה הראשונה של הממשלה, והיום בוועדת הכנסת נוכחנו בפעולה אנטי-דמוקרטית נוספת, והיא ניסיון לשינוי תקנון הכנסת על מנת לאפשר לסגני השרים לכהן בוועדת הכנסת. 
+
+רבותי, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ובניגוד לתקנון הכנסת, מבקשת הממשלה לשנות את החוקים על מנת להתאימם למצב הזוי שבו אין די חברי כנסת של הקואליציה שיכולים להשתתף בוועדות השונות. כל ילד לומד בבית-הספר כי העיקרון הדמוקרטי בישראל הינו הפרדת הרשויות. שיתוף סגני השרים, שנאמנותם נתונה לשר הממונה ולמשרד שאליו התמנו, בוועדות השונות הוא חציית קו גבול בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. 
+
+ זוהי תחילת המדרון החלקלק בהרס הדמוקרטיה במדינת ישראל. 
+
+ כלל זה של חציית הגבול נכון גם לשינוי תנאי הסף למינוי מנכ"לים במשרדי הממשלה. האם עולה על הדעת כי אותם שרים, לו עמדו בראש עסק פרטי משלהם, היו ממנים אנשים חסרי ניסיון להיות מנכ"לי העסק הפרטי? קרוב לוודאי שלא. כי הרי האחריות – הנזק הכספי הינו אישי במקרה כזה. אך כשמדובר בכספי הציבור ובאחריות שאינה אישית – כי הרי לא ניתן לפטר שר שאינו מתפקד – במקרים אלה ניתן כמובן למנות מנכ"ל חסר ניסיון, העיקר שיהיה מקורב לשר או מקורב למפלגתו, או בשל כל מחויבות עלומה אחרת. מנכ"ל חייב להיות מקצועי, ודוגמה לכך הינה מנכ"לי משרד המשפטים ומשרד הבריאות, שמאז ומעולם היו אנשי מקצוע ולא מנכ"לים פוליטיים. 
+
+מעל במה זו אני קוראת לראש הממשלה נתניהו ולחברי הקואליציה לשמור על דמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל ולא לנצל רוב קואליציוני נוכחי להרוס כל חלקה טובה.
+
+
+ גברתי חברת הכנסת אדטו, תודה רבה. מה את מציעה?
+
+
+ השר נמצא פה. מובן שאני מציעה לבטל לאלתר את ההחלטה הזאת.
+
+
+– – –
+
+
+לא על זה אני מדברת. אין לך זכות לומר. השאלה היא מה את מבקשת: דיון במליאה?
+
+
+ השאלה מה תהיה תשובת השר. אחרי תשובת השר?
+
+
+ אוקיי. נראה מה הוא משיב. יעלה ויבוא שר המשפטים יעקב נאמן. בבקשה.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת הנכבדים וחברת הכנסת ד"ר אדטו רחל – אני חייב גילוי נאות: אנחנו ידידים משכבר הימים. אז שלא יאשימו אותי כבר בניגוד עניינים. שמעתי את דברייך, ואני מוכרח לומר שהדברים שחברת הכנסת אדטו מודאגת מהם, מינויים פוליטיים, אני בוודאי מודאג מהם. ראשית, בהיסטוריה שלי – נתמניתי למנכ"ל ב-1979 בלי שהייתי חבר מפלגה כלשהי. גם כל המינויים האחרים שלי הציבוריים – בלי שהייתי חבר מפלגה.
+
+אני רוצה להסביר מה היתה הבעיה שראיתי בקריטריונים. הבעיה בקריטריונים שהממשלה הקודמת החליטה עליהם – דרך אגב, כמעט כל המנכ"לים של הממשלה הקודמת מונו שלא על-פי הקריטריונים – היתה שהקריטריונים קבעו נוקשות בלי להבחין בין משרד למשרד. אין דין משרד ראש הממשלה, שגברתי היושבת-ראש מכירה טוב, כדין משרד המדע, ואין דין משרד המשפטים או משרד הבריאות כדין משרד העוסק בענייני ספורט ותרבות. דרישה של ארבע שנים או שמונה שנים נראתה לי דרישה שלא ממין הטענה. אספר בדידי הווה עובדא: בשנת 1980, כשנדרשתי למנות מנכ"ל מקצועי למשרד האוצר, לקחתי את אחד המומחים הגדולים ביותר בתחום המימון הציבורי ובכלכלה, פרופסור באוניברסיטה. הוא לא עמד בדרישה של ארבע או שמונה שנים, והוא היה מנכ"ל מעולה במשרד האוצר; אחד המשרדים הקשים ביותר. לכן, קביעת קריטריונים נוקשים לא מצילה אותנו מהבעיות הקשות ומהרעות החולות שעליהן הצבעת, חברת הכנסת אדטו.
+
+מהו השינוי שעשינו? השינוי שעשינו – ואני רוצה להדגיש את זה – הוא שמחקנו את ה"ארבע שנים" ו"שמונה שנים", וקבענו, במקום האמירה "ארבע שנים" – אגב, יכול להיות מישהו ארבע שנים והוא גרוע מאוד, שיהיה ברור; עצם העובדה שקבעו כלל נוקשה של ארבע שנים אומר שכל מי שהוא ארבע שנים, הוועדה צריכה לתת נימוקים מיוחדים למה לא למנות אותו, והיא לא כל כך מכירה אותו. קבענו שהוא צריך להיות בעל ניסיון בתחום פעילות עיקרי של המשרד שבו הוא מיועד לכהן כמנכ"ל. הוא צריך להיות בעל הניסיון, והוועדה היא שממליצה לממשלה, אחרי שהיא בודקת כראוי, וזו ועדה ציבורית שמשתתף בה גם נציב שירות המדינה – – –
+
+
+אדוני השר, סליחה שאני מפריעה לך; כאשר אתה מגדיר "בעל ניסיון", השאלה הנשאלת פה היא אם אתה תוחם את זה בזמן. אדם שיש לו ניסיון של כחצי שנה, למשל, במשרד – האם הוועדה יכולה לכלול אותו ככשיר להיות מנכ"ל?
+
+
+גברתי היושבת-ראש, אני מודה על השאלה, כי בדיוק נתתי את הדוגמה; פרופסור באוניברסיטה בכלכלה בתחום המימון הציבורי, כאשר הבעיה העיקרית של המשרד היא מימון ציבורי, אין לו שום ניסיון בניהול – – –
+
+
+מי זה?
+
+
+ – – – והדרישה שהיתה שם – תפקידים ניהוליים – הוא לא היה בשום תפקיד ניהולי. לכן, אני פשוט מציע – – –
+
+
+ הוא היה מנכ"ל טוב?
+
+
+הוא היה מנכ"ל מעולה. לא טוב – מעולה.
+
+
+ מי זה?
+
+
+גם היום הוא משמש בתפקידים מאוד בכירים במשק.
+
+אני רוצה להדגיש שהתיקון שהוצע הוא על סמך הניסיון שנרכש. אני יכול להגיד לכם שכל המינויים שנעשו עד היום על-ידי הממשלה בראשותו של מר בנימין נתניהו עונים על הדרישות האלה.
+
+התיקון השני היה בסיפא לסעיף 2, סעיף (ב), שבה נאמר: נדרש בעל ניסיון מיוחד באחת מהדרישות האמורות. במקום להראות את השנים הוא צריך להיות בעל ניסיון מיוחד בתחום המשרד שבו הוא עומד לעסוק. שוב, זה מהטעם שאין משרד אחד דומה למשרד שני, והדרישות צריכות להיות מותאמות לכל אחד ואחד מהמשרדים.
+
+נקודה אחרונה – לא רק שנדרשת המלצה של הוועדה, אלא נדרש גם שיקול דעת של הממשלה כולה, והמינוי לא נעשה על דעת השר בלבד, אלא על דעת הממשלה כולה.
+
+ לפיכך אני מציע שהנושא הזה ירד מסדר-היום.
+
+
+אדוני השר, בכל זאת, כאשר אתה קובע ומגדיר "ניסיון", הרי לפרק הזמן בניסיון יש השלכה ל�� מבוטלת. אתה, כמובן, לוקח בשקלול את כל הנושא של הכישורים שלו וכו', אבל אני חושבת שלא קיבלתי מענה על שאלתי: כאשר אחד מהיועצים – נניח שהוא היה חצי שנה, ולאחר מכן אותו שר עובר משרד ורוצה לקחת את אותו יועץ ולמנות אותו למנכ"ל, האם פרק הזמן הזה הוא פרק זמן סביר בעיניך?
+
+
+אני לא רוצה לדון בשאלות תיאורטיות, כיוון שאני לא רוצה להביע דעה על דברים שלא בדקתי לעומקם. אני רק רוצה להגיד: תארו לכם שהיו קובעים ששר בממשלה צריך שש שנות ניסיון. אתן לכם דוגמה: שר האוצר שנתמניתי על-ידיו למנכ"ל, יגאל הורביץ, זיכרונו לברכה, היה שר אוצר מעולה. הוא לא היה בעל תואר אקדמי. הוא היה איש ישר מידות, עם יושרה ציבורית, והוא לא עמד בשום קריטריון. הוא לא היה מתמנה למנכ"ל, ואוי ואבוי לנו אם היו קריטריונים לשרים. האחריות של הממשלה, כשהיא ממנה מנכ"ל, ויש לפניה הקריטריונים שעליהם הצבעתי, שהוא צריך להיות בעל ניסיון בתחום הפעילות של המשרד, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. תודה רבה.
+
+
+ אדוני, אני מודה לך, אבל אני רואה שלחברת הכנסת אדטו יש מה לומר. חברת הכנסת אדטו, בבקשה תשאלי מהמקום, ואם השר ירצה להשיב – הוא ישיב.
+
+
+ אני כבר אומר שארצה להשיב.
+
+
+ תודה רבה, אדוני.
+
+
+אני עם חברת הכנסת אדטו לא יכול להיות במצב שאני לא משיב.
+
+
+ כן, היה פה גילוי נאות בתחילת הדברים.
+
+
+ לכן גיליתי שאני בעל עניין.
+
+
+ תודה. אדוני השר, הרי אם לא היתה הבעיה של אותם מנכ"לים – קיבלתי את כל ההסבר שלך מנוסח וכו', ואין לי גם שום דבר לגבי אלה שמונו למנכ"לים – הבעיה היתה: אלמלא היתה בעיה עם אותם אנשים שרוצים למנות, כי הם לא מתאימים, הרי לא היו מנסים ליישר ולהגמיש את הדבר הזה. הרי היה ברור שאותם אנשים שמנסים למנות למנכ"לים במשרדים – ואינני רוצה לפרט, אף-על-פי שיש לי רשימה של כולם, ו-CV שלהם – לא עוברים. אז עכשיו אומרים: אוקיי, הם לא עוברים את תנאי הסף – בואו נשנה את תנאי הסף.
+
+
+ מה שאלתך?
+
+
+ זו הערה, וזאת לא שאלתי כרגע. אני פשוט עונה ומעירה. הרי אנחנו מדברים לא על אלה שמונו, אלא על אלה שאמורים להיות ממונים, שברור לחלוטין שהם לא עומדים בתנאי הסף.
+
+
+ משנחרב בית-המקדש אני לא יודע למי נמסרה הנבואה, אבל אני רוצה להגיד דבר פשוט מאוד: אני, כחבר הממשלה, אקפיד על כך – ככל שזה נוגע למה שאני צריך לבדוק – שכל מי שאני אצביע בעד מינויו יהיה ראוי להתמנות למנכ"ל המשרד של השר המציע. תודה רבה.
+
+
+אנחנו סומכים על יושרך ועל כל פעולותיך. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ אפשר לקבל את זה בכתב?
+
+
+ זה נאמר בדברי הימים של הכנסת. גם בכתב.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה רבה.
+
+
+ מה מציע השר?
+
+
+ הצעתי להסיר את הנושא מעל סדר-היום ולסמוך על אלה שצריכים להחליט. דרך אגב, שרים צריכים לדעת שאם הם בוחרים מנכ"ל לא טוב יש להם בעיה אישית הרבה יותר גדולה. תודה.
+
+
+ אין ספק. חברת הכנסת אדטו, את מסתפקת בתשובת השר?
+
+
+ אני סומכת על יושרו של פרופסור נאמן.
+
+
+ אז – מסתפקת בתשובת השר.
+
+
+ לא לא. אני מבקשת להעביר את זה לוועדה לביקורת המדינה, לבדיקת הנושא הזה של השינוי.
+
+
+לא יכולה.
+
+
+ את העלית את זה, ואת לא יכולה לבחור להעביר את זה. חברים, סליחה. נכון שזאת הפעם הראשונה שלי, אבל אני קצת מנסה לשחות.
+
+אני אומר זאת כך: לך, כחברת הכנסת, יש זכות להעביר את הנושא רק לדיון במליאה, ואין לך שום אפשרות להעביר אותו לוועדה, אלא אם כן יהיה חבר כנסת אחר שיציע הצעה אחרת – – –
+
+
+ אני מוכן.
+
+
+– – – יהיה חב�� כנסת אחר שיציע הצעה אחרת ויישא דברים בפרק זמן של דקה.
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת בן-ששון, הצעה אחרת? סליחה, חבר הכנסת נחמן שי. בבקשה. יש לך דקה.
+
+
+ החזירו את בן-ששון לכנסת.
+
+
+ אתה רואה?
+
+
+ כבוד היושבת-ראש, מאחר שאני עשיתי טעות דומה כבר לפני כמה ימים, אני מייד מחלץ בשמחה את חברתי. למדתי את השיעור הזה, ואני יודע שמי שמציע יכול להציע רק דיון במליאה, ואז צריך להיחלץ לעזרתו.
+
+מקובלים עלי דבריו של שר המשפטים, אבל הייתי מזמין אותו גם כן – שיהיה על כך דיון בוועדה לביקורת המדינה. עבדך הנאמן היה מנכ"ל, ועמד בקריטריונים האלה, שהם לא בלתי קבילים, ולכן אני חושב שבכל זאת עדיף שיהיה דיון, בלי, חלילה, להטיל דופי בדבריו של שר המשפטים.
+
+
+לוועדה?
+
+
+הצעתי: לוועדה לביקורת המדינה, או שוועדת הכנסת תחליט לאיזו מוועדות הכנסת היא רוצה לנווט את זה, אבל בכל מקרה דיון בוועדה. 
+
+
+ כרגע ההצעה על סדר-היום, היא או להעביר לוועדה לביקורת המדינה, לפי חבר הכנסת נחמן שי, או להסיר מסדר-היום. 
+
+ אני עוברת להצבעה. בבקשה.
+
+
+ מי שמצביע בעד – – –
+
+
+ חבר הכנסת כהן, תודה. בבקשה, תן לי את ההזדמנות.
+
+מי שמצביע בעד – זה בעד להעביר לוועדה, ומי שמצביע נגד – זה להסיר מסדר-היום. בבקשה.
+
+
+
+
+
+
+ בעד הצדק.
+
+
+ הצדק צריך להיראות.
+
+
+ בעד עשיית צדק.
+
+
+ בעד – 7, נגד – 7. לפיכך, אני קובעת שהנושא לא יועבר לוועדה אלא יוסר מסדר-היום. אני מודה לך, חברת הכנסת אדטו, ולך, אדוני שר המשפטים.
+
+
+ – – –
+
+
+ זה גם נכון.
+
+
+
+
+
+
+חברי חברי הכנסת, תרשו לי. חבר הכנסת אמנון כהן, לפני שאני מזמינה אותך, נמצא אתנו השר בוז'י הרצוג.
+
+
+ יצחק הרצוג.
+
+
+ יצחק הרצוג. הוא אמור להשיב על ההצעה לסדר-היום של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס בנושא: התעללות מינית בילדה בת עשר. אדוני השר, בבקשה.
+
+
+ גם של חבר הכנסת מיכאלי.
+
+
+ נכון.
+
+
+ ושל חבר הכנסת מיכאלי.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, קודם כול, איחולי הצלחה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ את מילאת עד כה משימות רבות וחשובות, ואני בטוח שתמלאי גם את המשימה הזאת בהצלחה רבה וניכרת. באמת, מכל הלב אני מפרגן לך.
+
+
+אדוני, אני מודה לך מאוד.
+
+
+ לחברת הכנסת לוי אבקסיס וגם לחברי חבר הכנסת מיכאלי – מדובר כמובן בפרשת ההתעללות המינית בילדה בת עשר באשדוד. לפני שאקריא את התשובה הפורמלית אציין שבדקתי את המקרה באופן אישי. ההתרשמות שלי היא שלשכת הרווחה בעיר אשדוד טיפלה במקרה בצורה הטובה ביותר. מטעמי צנעת הפרט לא אפרט, רק אומר שהבעיה אותרה כבר לפני כמה שנים בילדה הספציפית, וההורים הוזהרו – והיה קשר עם ההורים. אני לא רוצה להוסיף מעבר לכך. אני חושב שלהטיל אשמה על שירותי הרווחה במקרה הזה זה לא נכון, אבל אתייחס גם לרמה העקרונית.
+
+לאחרונה נחשפה פרשה חמורה שבה נוצלה מינית ילדה בת עשר על-ידי ילדים בני גילה. ראשית עלי לציין כי בשל צנעת הפרט ורגישות האירועים אין אפשרות ולא ראוי לפרט את מכלול הפרטים והטיפול בפרשה מעל במה זו.
+
+ידוע לי כי הטיפול במקרה זה נבחן על-ידי גורמי המקצוע הבכירים ביותר של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ונמצא כי לא היה כל כשל בהתנהלות מערכות הרווחה. 
+
+ אשר להתנהלות המסגרת החינוכית וטיפולה באירועים הקשים, כדאי להפנות את השאלה למשרד החינוך. 
+
+ בכל אופן, ניתנה הנחיה ברורה להמשיך לבצע טיפול ומעקב שוטפים, לא לחסוך במשאבים, ככל שיידרשו, כדי לטפל באירוע באופן המקצועי ביותר והמיטבי בשל השלכותיו ורגישותו. דרך אגב, גם למשפחה הוצע המשך טיפול פסיכולוגי וטיפול מלווה.
+
+לעצם ההיבט העקרוני של הטיפול במקרים מסוג זה: יש מקרים מסוימים שבהם מאובחנת התעללות בקטינים, וההתרשמות המקצועית היא כי דרך ההתערבות הראשונית הנכונה ביותר לגביהם היא מחוץ לבית.
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת אורלי, אני אענה ואת תוכלי לשאול.
+
+
+ רגע. חברת הכנסת אבקסיס, תמתיני בסבלנות.
+
+
+ לשם כך ישנם מרכזי חירום. מרכז חירום הינו מסגרת טיפולית קצרת טווח, תומכת ומכילה, שהוקמה לצורך הגנה וטיפול בילדים נפגעי התעללות הן בתוך המשפחה והן מחוץ לה. אני מציע שפעם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת או הוועדה לזכויות הילד תבקר במקלט חירום שכזה. זה דבר שקשה להאמין, עד שאתה לא קורא או יודע, שיש בעיות כאלה. מלאכת קודש נעשית במרכזים הללו.
+
+ההערכה, הנתמכת במחקרים מהארץ ומהעולם, היא כי לילדים במצבי טראומה קשים אלו מומלץ להעניק טיפול כוללני במנותק מהסביבה הפיזית שבה נפגעו ובה מופעלים – –
+
+
+ חבר הכנסת אורי אריאל. תודה.
+
+
+– – עליהם לחצים וגורמי דחק שונים. כלומר, הרעיון הוא מייד לקחת את הילד, לתת לו מעטפת הגנה מלאה ולבחון את מה שעבר עליו. התהליך כולו נעשה בשיתוף ההורים ובהתייעצות עמם. ברחבי הארץ יש כיום עשרה מרכזי חירום כאלו, הנותנים מענה כוללני לכ-300 ילדים בשנה. רבותי, במקרים הללו – כשאני אומר שפרשה כמו של הילדה רוז פיזם יכולה לחזור על עצמה – אנחנו רואים שהיא כמעט חוזרת על עצמה ב-300 מקרים כאלה בשנה.
+
+ השהייה במסגרת זו נמשכת כמה חודשים, שבמהלכם נערכים אבחון והערכה מקיפים של מצב הילד ומגובשת תוכנית טיפולית מותאמת להמשך. חלק מהילדים חוזרים לביתם עם תוכנית טיפולית בקהילה, ומקצתם מופנים להשמה חוץ-ביתית.
+
+השיקול העיקרי המנחה את גורמי המקצוע הוא טובת הילד – ראיית רווחתו והיכולת להגן עליו בדרך המיטבית בהתאם לנסיבות.
+
+אלו השיקולים שהיו לנגד עיניהם הפקוחות של גורמי הרווחה גם במקרה האמור, גורמי המקצוע, שמסיבות מובנות לא יכולים לחשוף את כל מה שידוע להם, אבל כבר אמרתי שהיה תהליך של התרעה ואיתור מראש, ניסיון וניסיון, וכרגע לא היתה שום ברירה אלא להפעיל את המערכת הזאת.
+
+ כאמור, אני מזמין את חברי הכנסת אשר מתעניינים בתוכניות לטיפול בילדים ובנוער בסיכון לסייר במגוון המסגרות והשירותים שהמשרד מפעיל ולהתרשם מהשירותים הניתנים באהבה רבה לאוכלוסייה זו.
+
+אני מודה שוב לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שהיא יושבת-ראש השדולה לטיפול בילדים בסיכון, ואני בטוח שתוכלי ליזום סיור של השדולה. תרצו – הנהלת משרדי תיפגש אתך בקרוב ותבנה אתך תיאום עם השדולה. תודה רבה.
+
+
+ אדוני השר, תודה רבה. האם גברתי חברת הכנסת מסתפקת בתשובת השר, או שנעבור להצבעה?
+
+
+ אני רוצה רק להעיר הערה קטנה.
+
+
+ האם אדוני השר מוכן לשמוע?
+
+
+אני מוכן להקשיב. אני גם רוצה להציע, כמחווה לחברת הכנסת לוי אבקסיס, שהנושא יועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה – –
+
+
+ יפה מאוד.
+
+
+– – מהסיבה שאני רוצה שיבחנו. יש לה טענות לגבי התהליך. אני בעד שקיפות בתהליך.
+
+
+ מאה אחוז.
+
+
+בנושא הזה אולי היה ראוי שוועדה משותפת לוועדת הרווחה ולוועדת החינוך – – –
+
+
+ בסדר. אי-אפשר הכול.
+
+
+ – – – זו ועדת הכנסת. אני חושבת שמן הראוי שבאמת יהיה דיון בוועדה.
+
+
+ אוקיי.
+
+
+אם יהיה צורך יבואו גם גורמי החינוך. זה ברור. יהיה נציג משרד החינוך בוועדת העבודה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. 
+
+ אם ��ך, גברתי, נעבור להצבעה. בעד – ועדה, נגד – להסיר מסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+ תוצאות ההצבעה: שבעה הצביעו בעד, ולפיכך אני מעבירה את הצעותיהם של חברת הכנסת לוי אבקסיס וחבר הכנסת מיכאלי לדיון בוועדת העבודה והרווחה. אני מודה לכם. תודה רבה. 
+
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעות לסדר-היום שמספרן 303, 335, 339 ו-347. חבר הכנסת אמנון כהן יעלה ויבוא. לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ מי נציג הממשלה שישיב? כתוב לי – סגן שר האוצר. 
+
+ סגן השר יצחק כהן. הוא בדרכו? הוא ייעדר. אז אין לנו תשובת שר?
+
+ אז מי ייתן לנו תשובה?
+
+
+ האם חבר הכנסת אמנון מוכן להשאיר את הנושא על סדר-היום – או שפשוט תדחה את זה, כפי שעשינו. 
+
+
+ צריך לשאול את השותפים שלי, אם הם צריכים תשובה של השר או שנבקש שהדיון יהיה – – 
+
+
+ או שהתשובה תהיה בפעם אחרת. 
+
+ – – בנוכחותו של שר, שישמע את הטיעונים. אנחנו יכולים גם לבקש שזה יעבור לשבוע הבא, אם נחליט. מה שתחליטו. 
+
+
+ כנראה עבר עליהם לילה קשה.
+
+
+ אני מסכים, אבל אני לא רואה שרים שנמצאים פה. לכן אני אומר. 
+
+
+ מכיוון שהתחלנו בנושא הזה אני מציעה שתמשיך. 
+
+
+ עבר עליהם לילה קשה, עלינו עוברת שנה קשה. 
+
+
+ הפעם זה שנתיים. בסדר, אני מקבל.
+
+
+ אאפס לך את הזמן. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, לאחרונה התבשרנו כי האוצר גיבש תוכנית לחסוך מיליוני שקלים על-חשבון חיילי צה"ל שהפכו נכים. לפי הצעת האוצר, אגף השיקום של משרד הביטחון יטפל רק בחיילים שנפגעו בפעילות צבאית ממש, ואילו חיילים שנפגעו בעת שהיו מחוץ למסגרת הצבאית – דהיינו, נפגעו בעת חופשה או בדרך לצבא או ממנו – אלה יטופלו על-ידי הביטוח הלאומי. 
+
+שנדע – הטיפול מול הביטוח הלאומי לעומת מערכת הביטחון יש לו השלכות כלכליות קשות. שנדע. מבחינתנו הוא חייל לכל דבר, ואנחנו אפילו מכנים את החיילים "רכוש צה"ל" כל עוד הם משרתים בצבא-הגנה לישראל. ולא משנה מה תפקידם, ולא משנה באיזה יום בשבוע היו בחופשה, הם נקראים "רכוש צה"ל". וכאן רוצים להפריד בין אלה שנפגעים בפעילות מבצעית לבין אלה שנפצעו בדרך הביתה. אותו חייל שלפעמים נמצא בפעילות מבצעית בא לסוף שבוע הביתה, במוצאי-שבת הולך, נגיד, לאיזה בילוי. בזמן הבילוי קורה לו משהו. במקרה הזה רוצים שהטיפול – אם חס וחלילה קורה לו משהו – יעבור לביטוח הלאומי. רק שנדע, אלה שיטופלו על-ידי הביטוח הלאומי מקבלים את הנכות אחרי שיש להם 40% נכות, וחיילים שמוכרים כחיילים, כבר מ-20% הם נכללים בתהליך הזה של נכות. זאת אומרת – – – 
+
+
+ לפי ההצעה, חבר הכנסת כהן, גם אלה שנפצעו בפעולה קרבית, ונכותם פחות מ-40%, גם ילכו לביטוח הלאומי. 
+
+
+ זה נכון. מעבר להכרה בנכות שלהם יש להם כל מיני הטבות נלוות – למשפחות – את כל אלה הם רוצים להוריד. 
+
+גברתי היושבת-ראש, חיסכון בצבא-הגנה לישראל אולי צריך לעשות, אבל לא על-חשבון אלה שהולכים לצבא וחס וחלילה קורה להם משהו, וכתוצאה מפעילות כזו או אחרת הופכים, חס וחלילה, לנכים. גם ככה הם סובלים, המשפחות שלהם סובלות, ולפגוע להם בהכנסה המשפחתית, בתא המשפחתי – אני חושב שזה לא ראוי. 
+
+ אני חושב שאכן אפשר לחסוך בתחומים אחרים בצבא. למשל, במקום שלכל שני קצינים יהיה רכב, יהיה לכל שלושה קצינים רכב, בכך אפשר אולי לחסוך. אולי אפשר להפריט את נושא ההזנה, האוכל שניתן בבסיסי צה"ל, להוציא את זה לקייטרינג ולחסוך על-ידי כ�� – אחרי בדיקה כלכלית כמובן. אבל לא לפגוע בחיילי צבא-הגנה לישראל, שנותנים שלוש שנים, ממיטב שנותיהם, לטובת המדינה. 
+
+ המדינה חייבת לשמור על הצבא שלה, קרי חייליה, בעת שירות או חופשה כמקשה אחת. חייל יישאר תמיד חייל, 365 יום בשנה, 24 שעות ביממה, הן לעניין עונשין והן לעניין זכויות. על המדינה לדאוג בצורה שווה לכל חייליה. בריאותם של חיילי צה"ל, כל עוד חייל ייקרא שמם, תהיה הדבר האחרון שצריכים לקצץ בו. תודה. 
+
+
+ אני מודה לך, אדוני. בין לבין אמר לי השר יצחק הרצוג שהוא מוכן להשיב בשם הממשלה. אז יש שר שישיב. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה מטלון. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ התכוננתי לחמש, כי הנושא כבד. לפני שאת מודדת את זמני אני רוצה להגיד מלה אחת. פגשתי את סגן שר הביטחון פה הבוקר והוא אמר לי בשמחה רבה: העברנו את הנושא לתשובת משרד האוצר. אמרתי לו: זו עוד דרך להתחמק מתשובות אמיתיות של משרד הביטחון. לא מדובר פה על ענייני האוצר אלא מדובר פה על העניין הכי ערכי שאפשר לדבר עליו. אבל אתם, כהרגלכם, מתחמקים גם מכך. מרגע זה, גברתי, את יכולה למדוד את זמני. 
+
+
+ אאפס את השעון. אבל אני רוצה לעשות סדר: השר הרצוג, לאחר שעשינו תיקון בתקנון אתה לא יכול להשיב, רק השר האמור. 
+
+
+ הארה – – – 
+
+
+ מותר לך להעיר הארה באל"ף, בשמחה רבה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השר הרצוג, חברי וחברותי חברי הכנסת, לפני כשבועיים עמדנו כולנו, גם אני, נבחרי העם, ביום הזיכרון, ביום העצמאות. העלינו על נס בפני המשפחות השכולות, היתומים, הנכים, עד כמה כבד המחיר ששילמו ומהי תרומתם לתקומתה של מדינת ישראל, עד כמה חבה האומה לציבור החשוב הזה. והנה, חלפו להם כשבועיים ימים ואנו עדים לכך שכל אותם דברים הם מס שפתיים ומשוא פנים. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, בחוק ההסדרים מצאנו – והאמיני לי, מה שלא יחסוך כסף ויפגע מורלית קשות בעם בישראל – הצעה המבקשת להפריד בין דם לדם; בין אותם שנפלו או נפגעו בפעילות מבצעית לבין האחרים שנפגעו בתאונות אימונים או תאונות דרכים בדרכם לבסיס או בדרכם הביתה. האם טייס 16-F שהנחית את מטוסו נחיתת אונס ונפצע בתאונה ברכב שהסיעו לבסיס הוא נכה צה"ל או לא נכה צה"ל? האם חייל סיירת גולני שחלה במחלת סרטן העור כתוצאה מתנאי שירותו הוא נכה צה"ל או אינו נכה צה"ל או נכה ממחלה? האם אותה חיילת תמימה שנפצעה בתאונת רכבת בדרכה מהבסיס לביתה ונותרה משותקת לכל ימיה היא נכת צה"ל או אינה נכת צה"ל? איזו אם בישראל תסכים לקביעת קוד מחיר לחייו של בנה? לרגל שלו, שאיבד, לעין שאיבד, חלילה, או לכל איבר אחר בגופו? האם כנסת ישראל מוכנה לאמירה שאנחנו שומעים חדשות לבקרים, שהמשפחות השכולות, היתומים והנכים הם נטל כבד על המדינה? 
+
+ לסבר את אוזנכם, רק בשבוע שעבר שמעתי את דבריה של עובדת בכירה באגף השיקום, מול כיתת סטודנטים במכללה שבה אני לומד, שהשתמשה במלים כמו: הם נטל על המערכת; צריך לשנות את התפיסה שמגיע להם כל דבר. אולי כיסא הגלגלים שלי הוא נטל על תקציב הביטחון? אולי המתקן שמכניס לי את כיסא הגלגלים הוא גזלת הציבור?
+
+ לא רק זאת. אני מחזיק בידי מסמך פנימי של אגף השיקום, שבו ראש אגף השיקום מורה ליחידה לשירותים רפואיים להוריד את רמת השירותים הרפואיים לפצועים שנכותם טרם נקבעה, פצועים שעדיין יש לנו ממלחמת לבנון השנייה, שלא קיבלו אחוזי נכות סופיים, והם יקבלו שירותים ברמה שקופת-החולים נותנת. זה יעלה על הדעת? האם כנסת ישראל מוכנה לדבר הזה? 
+
+מסמך פנימי שאין לו מכותבים, רק לרופאים, לעובדים הביורוקרטיים באותה מערכת, שנהפכה לאטומה, קשוחה, קרה, מערכת בגסיסה, מערכת שלא חידשה את עצמה, לא לומדת תורות שיקום, תפיסות שיקום, ובמקום זה עוסקת בהיכן לקצץ, לקצץ ולקצץ – גם בשירותים הרפואיים, גם במתן זכויות למשפחות השכולות, גם לאלמנות, גם ליתומים ולנכי צה"ל. 
+
+רק השבוע, אתמול, התקיים דיון בוועדת העבודה והרווחה על אי-עדכון תגמולים למשפחות שכולות, לאלמנות ולנכי צה"ל מאפריל 2008 – והרי אנו במאי 2009. שמענו שם תירוצים מתירוצים שונים, גברתי. לכם, חברי הכנסת, אני יכול לומר שאלה לא תירוצים, זו מדיניות. זו דרך ההתנהלות של אגף השיקום ושל אגף התקציבים של משרד הביטחון. 
+
+ אנו עדים לתהליך קשה שיפגע במורל העם הזה, באמון הציבור במשרד הביטחון ובאגפי השיקום. רק השבוע קראנו על הייסורים שעבר סגן-אלוף אורן כהן – – –
+
+
+ חבר הכנסת מטלון, אתה כבר שתי דקות מעבר לזמן. נכון שזה נושא כואב וראוי שידובר עליו לא במסגרת של שלוש דקות, אבל כבר אפשרתי לך מעבר. תודה. 
+
+
+ אני מסיים בדוגמה אחרונה. – – – קראנו על הייסורים שעבר סגן-אלוף אורן כהן, פצוע גולני ממבצע "עופרת יצוקה", ועל ההתבזות שעבר בוועדה הרפואית. סגן-אלוף כהן הינו גיבור, ואף זכה להדליק משואה בחג העצמאות בזכות גבורתו, אך גם ממנו לא נחסכה ההתבזות בפני הוועדה הרפואית. 
+
+גברתי, הנאום שלי – לא שלוש דקות, לא 30 דקות ולא שלושה ימים יספיקו לספר לכנסת ישראל על העובר על המשפחות השכולות, היתומים, האלמנות ונכי צה"ל בעת האחרונה. תודה. 
+
+
+ אין לי ספק שלקחת על עצמך אחד מהנושאים החשובים ביותר בחברה הישראלית. כמי שמכירה אותך אוכל לומר שגם תצליח לעשות שינויים. אנחנו נעזור לך. אתה יודע, אתה בקואליציה. תודה רבה. 
+
+
+ אני מודה לך, גברתי היושבת-ראש. תודה. 
+
+
+ יעלה ויבוא חבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה. הגיע סגן שר האוצר כהן, ואני מבינה שאדוני ישיב על ההצעות לסדר-היום. אני מודה לך על שהגעת. 
+
+
+ אם גברתי מבקשת, אעשה כך. 
+
+
+ כך צריך היה להיות. תודה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, ראשית, ברכותי, גברתי סגנית היושב-ראש. הצלחה רבה לך ולכולנו. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ צריך להגדיר מה זה תקציב הביטחון, כי בתקציב הביטחון, כידוע, אם רוצים להגדיר את זה, יש משטרה, ויש צבא, ויש מוסד, ויש שב"כ, ויש ויש. אם מדברים, לצורך העניין, על משרד הביטחון, מדברים על תקציב של יותר מ-60 מיליארד שקל. מי שלא סופר את הסיוע האמריקני, כי זה לא נוח לו, ולא סופר את ההשתתפות המיוחדת בפרויקטים כמו טילים ואחרים – שיהיה בריא. כי השאלה, כמובן, היא אם קונים או מוכרים. המדינה צריכה לקצץ בתקציבה, אחרת, אם היא לא תקצץ בתקציב הביטחון, היא תקצץ במקומות אחרים, לא פחות כואבים. 
+
+ מי שאומר שאי-אפשר לקצץ בתקציב של 60 מיליארד שקל 1% בשנה, לא 5% – שיקום. ידידי חבר הכנסת מוץ מטלון, מי שאומר – ואני מדבר עכשיו כנכה צה"ל, חבר בארגון שאתה היית היושב-ראש שלו, ועשית את זה בכבוד – שאי-אפשר לקצץ בארגון נכי צה"ל 1% – שיקום. ואני יודע שיש לך בעיה, אבל 1% – אני אומר, כאחד שמקבל שם שירותים ומוקיר לא פחות מאף אחד אחר, לא יותר, את ארגון נכי צה"ל ואת נכי צה"ל בעיקר ונכי כל שאר כוחות הביטחון – אפשר. אני קובע – אני לא אומר – אפשר 1% לקצץ. זה נכון לגבי כולם. השאלה היא אם אפשר לקצץ 10%. לא, אי-אפשר, כי זו פגיעה בדברים הכי חיוניים למערכת הביטחון, קרי, לחיינו. 
+
+ השאלה היא מקום האיזון. אבל כשמשרד הביטחון והעומד בראשו, מר ברק, אומרים שאי-אפשר לקצץ דבר – זה לא נכון. אני אומר, ועומד על זה פה, כי אם לא יקוצץ בביטחון, גברתי חברת הכנסת, יקוצץ בטיפול בילדים. ואם לא בזה – יקוצץ גם בזקנים. 
+
+
+ שיקוצץ בטיסות במחלקת עסקים.
+
+
+ מי שחושב שהחיסכון יתבטא באיזה דבר שהוא סמלי, וצריך לתקן אותו, אני מסכים, הוא לא מביא כסף. אפשר להעביר את השרים ממחלקה זו – אני לא יודע איך קוראים לזה – למחלקה אחרת – – – 
+
+
+ דיברתי על אנשים במגזר הפרטי.
+
+
+ תודה. בכל מקרה, אני לא מביא עכשיו הצעות לקיצוץ. אביא תיכף הצעה אחת בלבד, שהיא גדולה מאוד, אבל אני רוצה לומר שיש צורך ויש מקום לקצץ בתקציב הביטחון. כמה – זה שיקול שצריך לעשות בפרטים בוועדות: בוועדת הכספים, בוועדה לתקציב הביטחון ובוועדת החוץ והביטחון, שאליהן ראוי להעביר את הדיון הזה, גברתי, ולקדם את הבחינה והבדיקה כך שהקיצוץ יהיה במקומות הנכונים. 
+
+ אביא רק דבר אחד – ובזה אסיים, גברתי – שיכול להביא למערכת, לממשלה, סדר-גודל של 300 מיליון שקל במכה אחת, וזה נושא גדר ההפרדה, חומת ההפרדה. אני יודע שיש על זה מחלוקת. הגדר הזאת מיותרת, מזיקה, ועולה הרבה מאוד כסף. היא עלתה כבר כ-10 מיליארדי שקל, ואם ימשיכו אותה אנחנו נגיע בסוף להוצאה של 14 מיליארד שקל. פרויקט מונומנטלי מטורף, סליחה על הביטוי. אחרי יעלה ודאי חבר הכנסת דיכטר ויסביר איך זה הדבר הכי חשוב. יש לנו ויכוח קשה. בכסף הזה אפשר לעשות הרבה יותר ביטחון, בלי הנזקים האחרים שנגרמים לסביבה ולכל הדברים האחרים. 
+
+ אני מקווה שהדיון בוועדת החוץ והביטחון יביא אותנו לאיזונים הנכונים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת, השר לשעבר, אברהם דיכטר. בבקשה. לרשותך, כמובן, שלוש דקות. בבקשה. סגן השר כהן משיב. כך הוחלט. אתה לא תעיר?
+
+
+ לא. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, סגן השר, חברי הכנסת, אני מתנצל על קולי. 
+
+
+ כאילו היית בדיון תקציב כל הלילה. 
+
+
+ אנשי כוחות הביטחון במדינת ישראל, אם אלה הפעילים ואם אלה הגמלאים, ללא ספק, הם, היו ויהיו, קבוצה ייחודית ומיוחדת בחברה הישראלית. גם הדרישה מהם וגם הציפייה מהפעילים ליטול סיכונים על עצמם היא דרישה קבועה, רצופה, נחרצת. הייתי אומר במלים שהן לא פראזה: הקבוצה הזאת של מערכת הביטחון יושבת על הברז הקיומי של מדינת ישראל. וככאלה, כמובן, נאסר עליהם להתאגד, ניטלה מהם זכות השביתה – ובצדק מוחלט. הם מעולם לא סגרו בסיס צבאי או תחנת משטרה כאיום על המעביד, על המדינה. הם לא מסוגלים להעלות בדעתם לנטוש את פקודיהם או את מפקדיהם, וכשזה קורה זה נחשב לעבירה שמטופלת בסנקציות מאוד מחמירות, עד כדי הכנסה לכלא בעקבות משפט. אבל הם יודעים שבתום עשרות שנים של שירות בכוחות הביטחון ממתין להם פיצוי מסוים, בדמות גמלה מכובדת ובטוחה, עם כללים מוסכמים – עם כללים הוגנים. 
+
+ אני חייב לומר, גברתי היושבת-ראש, שמאחר שגם אני גמלאי של כוחות הביטחון, לכאורה עלול להישמע משהו אישי. אבל אני חושב שאני מדבר פה בעבור קהל של למעלה מ-50,000 איש במדינת ישראל, קהל שגדל משנה לשנה. 
+
+ אמרתי שהכללים הם מוסכמים והוגנים, עד שמגיעה הממשלה הנוכחית ומחליטה שעוברים ממדיניות של הוגנות לעם למדיניות של הוגנות בע"מ, בעירבון מוגבל. כלומר, כשאותו איש כוחות הביטחון הוא עובד פעיל הוא מבין דבר אחד, וכשהוא הופך לגמלאי מסתבר לו שהכללים משתנים. וכדי להצדיק את העוול נזקקת הממשלה לגייס את האבסורד כדי להסביר איך לוקחים מנגנון הצמדה למדד קיים, גם בחברה כמו חברת "פיתוח ונכסים", רשות הנמלים, חברות הנמל, אותם גופים שכל אחד מאתנו יודע שבינם לבין כוחות הביטחון השוני רב על המשותף בהרבה מאוד מובנים – זכות השביתה, פרמיות, שבתות וחגים וכהנה וכהנה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, למעלה מ-50,000 גמלאים אנשי כוחות הביטחון עתידים להיפגע מהמהלך הבוטה, מהמהלך חסר האחריות שהממשלה הזו מנסה להוביל. הפער בין שכר פעילים לבין שכר מדד הוא כבר היום בין 1% ל-2%. על ציר של 20 שנה הוא יגיע להיקפים של 30%–40% שחיקה בשכר הגמלאים. ועל זה, כמובן, אפשר לגלוש ולדבר במונחים של אלמנות ומשפחות שיקירן נפל, וכאן גם כן לדבר במונחים של הצמדה למדד ושחיקה, ואני לא אוסיף על ההיבטים האלה, שהם קשים לכולנו. נגע בזה על קצה המזלג חבר הכנסת מטלון. 
+
+ הממשלה מאמינה שאת הגמלאים אפשר לסחוט כמו לימון. אין להם יכולת התנגדות, הרי לקחנו מהם את יכולת ההתאגדות. ועל מה נלין? הרי הממשלה הזו – כל התנהלותה בשערורייה עסקינן. 40 שרים וסגני שרים. חברת הכנסת לוי, דיברת על קיצוצים. ממשלה של 40 שרים וסגני שרים – לא צריך לעסוק במחלקה ראשונה. רק העובדה הזו, של ממשלה שרבע ממנה אין לה שום תיק, בתי"ו – – – 
+
+
+ אני דיברתי על המגזר הפרטי. 
+
+
+ זה חיסכון של מאות מיליונים בהחלטה פשוטה מאוד. מציגים פסאדה של סדרי עדיפויות על-ידי הגבהת ראש אחד על פני רעהו לצורך הצגה של סדרי עדיפויות, אבל ברגליים מקצצים 6.5% קיצוץ flat, וברור לכולם שמדובר לא בשקיעת משרדים, אולי אפילו בטביעה של משרדים. זו כמובן לא תוכנית כלכלית, זה לא תקציב חכם. 
+
+ אני אומר לך, גברתי היושבת-ראש, זוהי הישרדות של ממשלה. אגב, זה לא מקרה שהפרק האחרון של תוכנית "הישרדות" הולך להיערך בקיסריה. שם, כפי שאת יודעת, גר השורד האולטימטיבי, שעומד בראש הממשלה שעוסקת בהישרדות, ואני אומר לשורד הזה: קח את הרכב ארבע על ארבע ופרוש מהתוכנית, ואל תבנה הישרדות אישית והישרדות ממשלתית על גב העם. מדינת ישראל זה דבר ריאלי, זו לא תוכנית ריאליטי. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אברהם דיכטר. יעלה ויבוא סגן שר האוצר יצחק כהן, בבקשה. בבקשה, אדוני השר. סגן השר, סליחה. בשבילי אתה תמיד שר, אתה יודע. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, הבוקר אישרה הממשלה את תקציבה לשנים 2009–2010, עם הבנות ועסקת חבילה, עם כל הגופים במשק. 
+
+ לגופו של עניין, הקיצוץ במערכת הביטחון, ההפחתות שמציע משרד האוצר לממשלה במסגרת הצעת התקציב 2009–2010 – אגב, הכול בהסכמה ובהבנה עם שר הביטחון ועם הצמרת של משרד הביטחון והרמטכ"ל – נועדו לשמור על מסגרת ההוצאה ומסגרת המדיניות הפיסקלית האחראית הנדרשת, בייחוד לאור המשבר הכלכלי הפוקד את העולם. ההפחתות האלה, מטבע הדברים, מצריכות התאמה מצד משרדי הממשלה השונים. 
+
+
+ אז למה ש"ס לא מצביעה בעד?
+
+
+ אני אסביר לך. בסוף הדיון אני אסביר לך. תבוא אלי אחרי זה למזנון, אני אסביר לך. 
+
+
+ חשבתי שתשכיל אותנו, אנחנו בינתיים נחשוב. 
+
+
+ תחשוב מתי שרי ש"ס הצביעו בעד התקציב ב-20 השנים האחרונות. 
+
+
+ תזכיר לי מתי מפלגת העבודה הצביעה נגד התקציב. מפלגת העבודה עושה הרבה רעש, אבל מצביעה כמו "טאטאלע". 
+
+
+ חבר הכנסת חסון, יש לכם על מה להתדיין – – – 
+
+
+ ואני חשבתי שגמלאי משרד הביטחון מעניינים אתכם. 
+
+הצמדת גמלאות למדד היא מהלך הנעשה בקרב כל עובדי המדינה, ונחת�� לגביו סיכום עם ההסתדרות. במסגרת הסיכום יקבלו הגמלאים הפעילים פיצוי של 5%–12%, בהתאם לוותק, וקצבתם תוצמד למדד המחירים לצרכן ובכך תשמור על ערכה. סיכום דומה כולל לפיצוי מוצע גם לגמלאי מערכת הביטחון. הממשלה לא רואה סיבה להחרגת עובדי מערכת הביטחון מהסיכום החל על כל עובדי המדינה. 
+
+לגבי השאלה של מוץ, לגבי נכי צה"ל – ההחלטה גובשה בשיתוף עם משרד הביטחון. מוצע להקים ועדה ציבורית – דרך אגב, הבנתי שגם אתה היית מאוד פעיל. שר האוצר אמר לי שאתה ביקשת – – – 
+
+
+ אין שם נציגות לאגף השיקום – – – רק ביטוח לאומי – – – 
+
+
+ הבנתי ששר האוצר דיבר אתך והוא מתכונן עוד לשוחח אתך על העניין הזה ולראות איך למצוא פתרון. 
+
+
+האם סגן השר יהיה מוכן להעביר את הבקשה של חבר הכנסת מוץ מטלון?
+
+
+ מוץ לא צריך אותי, אבל בשמחה רבה. למוץ יש ערוץ תקשורת קבוע עם שר האוצר. 
+
+
+ לבקש שבוועדה אשר תוקם יהיה אכן נציג, כפי שחבר הכנסת ביקש. 
+
+
+ מי זה שר האוצר?
+
+
+ ד"ר יובל שטייניץ. 
+
+
+ מי זה הממונה על התקציבים?
+
+
+ רם בלינקוב, עדיין. מה, אתה עושה לי טריוויה?
+
+
+ אדוני, מבדיקה שנעשתה – – – 
+
+
+ סליחה, אני לא אפשרתי לך. אתה רוצה שאלה? 
+
+
+ בכבוד. 
+
+
+ תסיים את דבריך, ואחרי זה אאפשר לשאול שאלה, בשמחה רבה. 
+
+
+ מוץ, בהחלטה האמורה שגובשה בשיתוף עם משרד הביטחון מוצע להקים ועדה ציבורית שתבחן את אמות המידה לזכאות לסיוע באגפי השיקום. אני אעביר את בקשתך לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ואני בטוח שכשם שיש לך ערוץ תקשורת פתוח אתו, אתם תהיו בקשר בעניין הזה. אני אשמח מאוד שתגיעו להבנה גם בסעיף הזה. 
+
+
+ חבר הכנסת ביבי, בבקשה. 
+
+
+ השר לשעבר דיכטר, ואני מקווה שיהיה גם בעתיד, אמר בפירוש שהשחיקה היא בסביבות ה-40%, אם נפרוס את זה ל-20 שנה. ואתה מדבר להיפך, על תוספת של 5%. 
+
+
+ עד 12%.
+
+
+ אני מכיר מקרוב את הנושא הזה, הייתי ראש אכ"א של המשטרה. אם תפרידו את הנושא הזה של גמלאי משטרה ושב"ס מהצבא, אז השחיקה תהיה כמו שהשר לשעבר דיכטר אמר, שחיקה ל-20 שנה – קרוב ל-40%. מה יעשו גמלאים אחרי 20 שנה? איזו גמלה תהיה להם?
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ אני חוזר: במסגרת הסיכום עם ההסתדרות יקבלו הגמלאים הפעילים פיצוי של 5%–12%. אשמח מאוד אם תעביר אלי את הנתונים שאתה מדבר עליהם, ואנחנו נבדוק אותם. אוקיי? 
+
+
+ בשמחה רבה, אדוני. אם יורשה לי להמשיך את השאלה.
+
+
+ אם יש לך נושא אחר, אתה רוצה דקה מהצד להעלות, בבקשה. 
+
+
+ סיכום דומה לפיצוי המוצע – גם לגמלאי מערכת הביטחון. הם סיכמו לגבי הגמלאים שלהם, אבל הסיכום הזה יחול גם על גמלאי מערכת הביטחון. 
+
+אני לא רואה סיבה להחריג את עובדי מערכת הביטחון מסיכום שחל על כל עובדי המדינה. אין שום סיבה בעולם – הם גם עובדי המדינה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חברי חברי הכנסת – – –
+
+
+ לחוץ וביטחון.
+
+
+ מה מציע כבוד סגן השר? דיון בוועדת התקציב של ועדת החוץ והביטחון?
+
+
+ ועדה משותפת.
+
+ לא, יש פה כמה נושאים. אני מציע להביא את זה לוועדת הכנסת או לדיון במליאה.
+
+
+ לא, מדובר בוועדת – – –
+
+
+– – –
+
+
+ חברי חברי הכנסת, כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להעביר את הנושא לוועדה, ואם יש פה חבר כנסת אשר מציע לוועדה אחרת – זה יובא להכרעה של ועדת הכנסת.
+
+
+ בסדר. אז ועדת הכנסת תחליט.
+
+
+ מכיוון שהשר מציע להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון – – –
+
+
+ לא, לדיון במליאה.
+
+ אתה רוצה דיון במליאה. שאר המציעים – ועדת החוץ והביטחון. חבר הכנסת אריאל, דיון בוועדת החוץ והביטחון?
+
+
+– – –
+
+
+ חברי חברי הכנסת, כרגע ההצעה שמונחת לפתחנו היא או דיון במליאה, כפי שמציע סגן השר, או שנסיר את זה מסדר-היום, אלא אם כן יש למי מחברי הכנסת הצעה אחרת, ואז אני אאפשר את זה. חבר הכנסת מולה, יש לך הצעה אחרת?
+
+
+ לוועדת החוץ והביטחון.
+
+
+ לא, אתה אמור לדבר מהמיקרופון בצד ולומר מדוע אתה רוצה להעביר את זה לוועדה אחרת. אני רואה שלחבר הכנסת נחמן שי יש הצעה אחרת. בבקשה.
+
+
+בירכתי את היושבת-ראש. הפורום המתאים, ואני מקווה מאוד שיהיה אפשר לשכנע גם את השר בכך, הוא הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים, שעוסקת בתקציב הביטחון. זה פורום שמוסמך, שתקציב הביטחון פתוח לפניו, שכל השיקולים ידועים וגלויים לו. אם אפשר, אני חושב שיש להעביר את הנושא לדיון שם, והוא יידון גם בהקשר של תקציב הביטחון, כי בלאו הכי יהיה על זה דיון. לכן זה המקום הראוי לדעתי.
+
+ אנחנו מסכימים.
+ אם כך, ההצבעה תהיה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון או להסיר אותו מסדר-היום. סליחה – או למליאה או לוועדה. מי שמצביע בעד – למליאה; מי שמצביע נגד – לוועדה.
+
+ לפני ההצבעה אני רוצה לברך אותך על תפקידך כסגנית היושב-ראש. אני בטוח שבעזרת השם תצליחי. הרבה הצלחה, גברת.
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני עוברת להצבעה. בבקשה.
+
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
+
+
+ בעד דיון במליאה – 7, נגד – 12, אין נמנעים. לפיכך אני קובעת שהנושא יועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון. אני מודה לכם, חברי חברי הכנסת.
+
+
+
+
+
+ הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.
+
+
+ ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 9 לתקנון הכנסת. 
+
+ שתי החלטות של הוועדה לבדיקת חוזי שכירות ללשכה פרלמנטרית. תודה.
+
+ תודה רבה לסגנית מזכיר הכנסת.
+
+
+
+
+שאילתא לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה מאת חבר הכנסת יואל חסון. תעלה ותבוא סגנית השר אורית נוקד. בבקשה.
+
+ הוא לא צריך לשאול?
+
+
+ לא, הוא לא שואל. את עונה ישר.
+
+ ככה? לא להקריא את השאלות? אז איך ידעו האנשים על מה אני עונה? נראה לי שצריך לשאול, לא?
+
+ את יכולה להשיב: בתשובה על שאלתך הראשונה וכו'. אם את רוצה להזכיר את עניינה, את מוזמנת. השאילתא שמספרה 22: פתרונות תעסוקה למפוני גוש-קטיף. בבקשה.
+
+
+חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה
+ ביום י"ד בניסן התשס"ט (8 באפריל 2009):
+
+ הובא לידיעתי כי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה הגיש בזמנו הצעת מחליטים לממשלה בדבר מתן תקציבים ממשלתיים לגופים פרטיים המסייעים במציאת מקומות עבודה למפוני גוש-קטיף.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נכון הדבר?
+ 
+ 2. אם כן – האם קיבלה הממשלה את הצעת המחליטים?
+
+ 3. האם ניתנו תקציבים לגופים פרטיים המסייעים במציאת פתרונות תעסוקה למפונים, ואם כן – באיזה סכום?
+
+ 4. מה נעשה כדי לסייע במציאת פתרונות תעסוקה למפונים?
+
+
+ בהתייחס לשאילתא, אני רוצה לומר לך, חברי חבר הכנסת חסון, שב-8 במרס השנה קיבלה הממשלה את החלטה 4540, על-פי החלטת שר התמ"ת דאז אלי ישי, שעניינה פעולות לקידום תעסוקת מפוני חבל-עזה וצפון השומרון. בסעיף 6 של ההחלטה נקבע כי המקור התקציבי לביצוע ההחלטה ייקבע בין משרד התמ"ת למשרד האוצר. מאחר שביום קבלת ההחלטה טרם התקבל חוק תקציב המדינה לשנת 2009, לא נקבע עדיין תקציב לביצוע ההחלטה, ואנחנו מקווים שהנושא יוסדר עם אישור התקציב. אגב, נמסר לי ממינהלת סל"ע שהם יקדמו את הטיפול מייד לאחר אישור התקציב.
+
+ עד היום הממשלה השקיעה מיליוני שקלים בקידום תעסוקת המפונים. היא קיבלה כמה החלטות בעניין, שעיקרן תשלום דמי קיום למפונים בזמן הכשרה מקצועית, הטבה שאינה ניתנת למובטלים שאינם מפונים, מימון קורסים חוץ-ממשלתיים למפונים בתנאים מיטיבים בהרבה מהתנאים שניתנים למובטלים שאינם מפונים, יצירת מסלול תעסוקה ייחודי למפונים, ועוד.
+
+ אני חייבת לומר לך, היום – בלי שום קשר – היתה לי פגישה עם כמה מהמפונים, ועלו שם נושאים נוספים, שקשורים לנושא המעונות, דבר שיכול לעודד תעסוקת נשים, ובתום הפגישה אמרתי להם כמובן שאעשה הכול כדי לוודא שאותן הקלות שישנן היום תימשכנה גם בשנה הבאה.
+
+ בבקשה, חבר הכנסת חסון, אתה מוזמן לשאול שאלה נוספת.
+
+
+ גברתי סגנית השר, ברשותך, לא התייחסת לשאלותי: מה התקציבים שניתנו או שמתוכנן לתת לגופים פרטיים, מה התוכנית בכלל למציאת פתרונות תעסוקה לאותם מפונים, שרבים מהם לא מצאו מאז הפינוי את מקומם ולא מצאו מקום עבודה, האם ידוע לך אם בתקציב 2009–2010 יש מקור תקציבי למימוש הצעת ההחלטה בדבר סיוע ומציאת מקומות עבודה למפונים? תודה.
+
+
+ התשובה היא בדיוק אותה תשובה שניתנה על השאילתא. טרם הועברו תקציבים לגופים הפרטיים שמסייעים במציאת פתרונות תעסוקה למפונים. אגב, גם היום נפגשתי עם יושבת-ראש העמותה, והבטחתי שהנושא ייבדק. ודאי וודאי, חבר הכנסת חסון – – –
+
+ "טרם" – זה משום שתקציב המדינה עדיין לא עבר?
+
+
+ אני מאוד אשמח, חבר הכנסת חסון, וגם את, גברתי היושבת-ראש – וזאת ההזדמנות לברך אותך – אם אתם תהיו שותפים להעברה מהירה של תקציב המדינה.
+
+ גברתי סגנית השר, אני בטוחה שמכיוון שחבר הכנסת חסון לא קיבל את המענה על שאלותיו – ואני מניחה שהוא גם רצה פירוט – –
+
+
+ לא, הוא קיבל.
+
+ אני עוד לא סיימתי את שאלתי. – – האם גברתי תהיה מוכנה להעביר תשובה מפורטת יותר כאשר יעבור תקציב המדינה – כאשר תדעי הכול תעבירי לחבר הכנסת חסון בכתב?
+
+
+ ודאי. אבל אני חוזרת ואומרת: כחלק מהעזרה למפונים אני אשמח מאוד אם תעזרו לנו להעביר את תקציב המדינה.
+
+ אם זה היה תקציב אחראי, יכול מאוד להיות שהיינו עושים את זה, אבל בואו לא ניכנס לנושא הזה.
+
+ חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים אם ירצה השם ביום שני, כ"ד באייר התשס"ט, 18 במאי 2009, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה ושבת שלום לכולכם.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 16:00.
+
+
+
+