diff --git "a/12776/raw.transcript.txt" "b/12776/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/12776/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1074 @@
+תשע"א, 15 בחודש מרס 2011 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. 
+
+ בבקשה, אדוני סגן מזכירת הכנסת. הודעה. 
+
+
+ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת:
+
+ הסכם פטור מאשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים ובדרכוני שירות עם ממשלת המדינות הפדרטיביות של מיקרונזיה והסכם פטור מאשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים ובדרכוני שירות עם מועצת השרים של בוסניה והרצגובינה. 
+
+מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בנושא: מצבם של הארגונים העוסקים בנושא התרבות הערבית, הצעתם של חברי הכנסת מסעוד גנאים ומוחמד ברכה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. אנחנו מפתחים את הקשרים שלנו עם ארצות העולם.
+
+
+ בבקשה, רבותי חברי הכנסת, היום כמובן יום שלישי, ואנחנו מתחילים בנאומים בני דקה. כל מי שרוצה להשתתף, נא להצביע, כדי שאוכל לקבוע את סדר ההצבעות. היום ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת דוד רותם, ואחריו – חבר הכנסת מגלי והבה. אנחנו עושים רוטציה במקומות. בבקשה, חבר הכנסת רותם. ראשון. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מבקש היום לדבר על שירה, שירה כהן. שירה כהן היא אותה צעירה שעומדת כאן, מאחורי המליאה, ודואגת לנו לקפה, ולתה, ולכיבוד, בשעה שאנחנו יושבים פה שעות ארוכות. שירה כהן היא עובדת קבלן, ובעוד ימים ספורים היא עומדת להיות מוצאת לחופשה עד תום הפגרה, והדבר הזה יחזור על עצמו בפגרת הקיץ, ובפגרת החורף, ובכל פעם שיש חגים, משום שההסכם שנעשה בין הכנסת ובין הקבלן מאפשר את הדבר. 
+
+אדוני היושב-ראש, אפשר להעלות את מחיר הארוחה ב-2 או 3 שקלים, ולאפשר לכל העובדים האלה לקבל את שכרם גם בתקופה שאנחנו בפגרה. אי-אפשר לומר להם: רבותי, כאשר הכנסת בפגרה אתם לא תקבלו שכר, ואני מבקש מאדוני לפעול בעניין. 
+
+
+ תודה רבה, אני רק רוצה להשיב על זה. אנחנו דאגנו כבר פעמים רבות – רק רוצה לומר – אין לנו יכולת לקבוע יחסי עובד ומעביד עם אותם אנשים הנמצאים פה במסגרת שהגיעה לכנסת, שאם כך יהיה הדבר, כמו עם העוזרים הפרלמנטריים, שזאת משרת אמון, אם כך יהיה הדבר וכל מי שיהיה תחת כיפת הכנסת יקבל מעמד של עובד, אנחנו נקבל פה אלפי עובדים, והאבטלה הסמויה והביקורת הציבורית כלפי תקציב הכנסת יהיו רבות. הדברים האלה עומדים לנגד עינינו. אני גם הנחיתי שבהסכם הבא, שעומד להיחתם בקרוב, יהיה מצב שבו נתנה תנאי, שבו גם נקבע את הסובסידיה שהכנסת תיתן, שכל העובדים של הקבלן, כפוף לכך שהוא ירצה שהם יהיו עובדים שלו – יהיו בשירות כל ימות השנה, 12 חודשים. נשתדל לעשות זאת, נביא גם לתשומת לבך. 
+
+ יש בעיה רצינית ביותר שכל אחד מחברי הכנסת – אתה הצעת הצעה יפה, שכל אחד מחברי הכנסת וכל אחד מעובדי הכנסת, ההצעה שלך רק מחייבת אותך, ואני כמובן מוכן להצטרף אליה, אין לי בעיה, גם אם אני לא אוכל, לשלם 2 שקלים ליום כדי שיהיה לאחרים שכר; רק הדבר הזה, אין לו גבול ואין לו שיעור, משום שבסופו של דבר כל אדם שנמצא כאן, במרחבנו, בסופו של דבר אנחנו נדאג לו, מייד אנחנו נצטרך לדאוג לאחרים. לא שאני רואה רעה בדאגה לאחרים, רק הדבר הוא בלתי אפשרי לחלוטין, שכן אין יחסי עובד ומעביד. 
+
+ עם מנהלי הסיעות הגעתי בשנת 2006 למצב שבו עם חברי בנשיאות, אז, כשהייתי בכנסת השש-עשרה, הבאנו לידי כך שכאשר מנהל סיעה יימצא במצב שבו הוא היה מנהל סיעה של 40, ופתאום ימצא את עצמו מנהל סיעה של 12, לא ייפגעו זכויותיו. שינו זאת באמצעות איזשהו אקט שהיה חקיקתי, בעזרתו של השר מיקי איתן. אם נתחיל לשמוע את טענותיו של כל עובד, הרי חברי הכנסת, לבם רחום וחנון, הם שומעים טענה, רק אין – קצרה ידי מלהושיע, כי אחרת נהיה במצב שבו לא נוכל להושיע. 
+
+ אני רק אומר, אנחנו, עם הקבלן הבא – הוריתי והנחיתי את מנכ"ל הכנסת, שבהסכם הבא יהיה מצב שבו אנחנו נבטיח שהעובדים הנמצאים בכנסת ובמסגרתה לא יוצאו לחופשה על-ידי בעל הזיכיון. יחד עם זה, מה יהיה אם הוא יפטר אותם? 
+
+
+ אדוני, אם אנחנו נוסיף – – –
+
+
+ נדון בזה במסגרת הוועדה שלך. אני לקחתי לתשומת לבי. אבל אתה יודע – אני מאמין לך כשאתה אומר 2 שקלים. 
+
+
+ אני חושב – – –
+
+
+ אני בטוח בתום לבך ואני בטוח שאתה צודק בכל מה שקשור אליך. אני מוכן לצרף את קולי אליך, אני בטוח שגם סגן ראש הממשלה מרידור לא יהסס. אבל יחד עם זה, אני אומר לך שלא כך הדבר. אני בטוח, יש כאלה שכך, יש – לומר דברים, זה לא דבר שהוא בעל ערך של התחייבות שבו אני יכול לקבוע תקציב. זה דבר לא פשוט. 
+
+רבותי, חבר הכנסת מגלי, פשוט – אני עניתי לחבר הכנסת רותם, כי אני יודע שכל אחד הוא פטרון לכל אחד מהעובדים הנמצאים. אני ואתה יחד הכנסנו הנה עובדים רבים שהיו באמת אצל עובדי קבלן, והפכנו אותם לעובדים כי הם היו עולים חדשים, אם מברית-המועצות לשעבר או אם מאחינו האתיופים. 
+
+בבקשה. חבר הכנסת מגלי והבה, ואחריו – חבר הכנסת נפאע. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את הכנסת ואת היושב בראשה על שני אירועים שהיו השבוע. האירוע הראשון, אדוני היושב-ראש, קבלתן כאן, במשכן הכנסת, של 40 סטודנטיות דרוזיות מצטיינות ממכללת תל-חי, והייחודי בביקור הזה – אותן סטודנטיות, מממנות להן את הלימודים קרן רוטשילד וקרן קיסריה, בשיתוף עם מכללת תל-חי. שמענו אותן, ראינו אותן, וראינו בהן את האור ואת העתיד של החברה הדרוזית, במיוחד במקצועות הייחודיים שהן לומדות ושהן יכולות להיות עתיד פני החברה הדרוזית. 
+
+ הברכה השנייה שרציתי להתייחס אליה, אדוני היושב-ראש, גם לכנסת וגם לעומד בראשה, הכנסת ה-YouTube במסגרת הטכנולוגיה או המדיה האלקטרונית החדשה. היום היינו בהשתלמות, כמה מחברי הכנסת, וגם היושב-ראש השתתף, והצלחנו סוף-סוף להתחבר ל"גוגל" ול-YouTube, שיכול להיות האמצעי הטוב ביותר לקשר הבלתי-אמצעי בין הבוחר לנבחר, וזה יום גדול לכנסת ישראל. 
+
+ ועל שתי הברכות האלה, שירבו – – –
+
+
+ אדוני סגן היושב-ראש וסגן השר לשעבר, אם היינו שומעים למאיר שטרית כבר שש שנים היינו עם זה. 
+
+
+ אז על דברים טובים צריך לברך, ואני מודה לך, אדוני. 
+
+
+מאה אחוז, תודה רבה. חבר הכנסת נפאע, ואחריו – חבר הכנסת נחמן שי. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, תודה רבה, עמיתי, בדרך כלל אנו עומדים פה על הדוכן ומוחים על כל פגיעה בפלסטינים, רכושית או גופנית, ולא אחת במלים קשות; עושים את זה כחובה וכזכות. היום חובתנו להוקיע, לגנות את הרצח הנפשע שאירע באיתמר. מלים אלה אנו אומרים לא כדי לרצות מישהו, או מאן דהוא. אנו אומרים אותן כי מעשה נפשע זה, עושהו אינו שייך לחבר בני-האדם, תהיינה סיבותיו אשר תהיינה ויהיה דחפו אשר יהיה. אנו אומרים זאת כי הערכים שעליהם גדלנו סולדים ממעשים זוועתיים שכאלה. בכך אין אנו יוצאים מן הכלל, כי מעשה זה מנוגד לכל ערך אנושי. לכן, גם אם המבצע צורתו צורת בן-אנוש, אין הוא יכול להיות שייך לבני-אנוש. הוא יצור זר, גם חיה אינו, כי תפגע בחיות אם תדמה אותו להן. 
+
+תנחומי למשפחה, ולעמיתי כולם, כנצ��גים, אני תקווה – או אנו תקווה – שלא פושעים אלה ולא פושעים אחרים יקטלו את התקווה שאנו נוכל לחיות ביחד, על אף כל חילוקי הדעות וניגודי הזכויות הנטענות. אם יקטלו אותה, אזי הם ניצחו. בואו לא ניתן להם לנצח.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת נפאע. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת לוין.
+
+
+ אני רוצה להקדיש את 60 השניות הבאות לאדם שאיננו, איציק שביט, זכרו לברכה, שבשבוע הבא נציין 30 יום למותו. מעטים ידעו עליו, אבל הוא נגע בחייהם של מאות אלפי ישראלים. הוא היה ממגייסי התרומות החשובים והגדולים ביותר למען ישראל. במרוצת שנות פעילותו אסף למעלה מ-2 מיליארד דולר. בשקט ובתקיפות ידע להגיע למאות תורמים ברחבי העולם, בעיקר מצפון-אמריקה, ולשכנע אותם כי מדינת ישראל, ובעיקר השכבות המוחלשות בה, תושבי הפריפריה, שכונות המצוקה והעולים החדשים, ראויים וזקוקים לעזרתם. הוא הקים בתי-ספר, מתנ"סים, מעונות-יום, בתי-כנסת, בריכות שחייה ודיור מוגן לקשישים.
+
+אך מעל לכול כיוון את עזרתו לחינוך בפריפריה, למכללות בעמק-יזרעאל ובעמק-הירדן ולמכללת "ספיר". בעשור האחרון, כאשר ישראל היתה שרויה בשתי מלחמות, הגביר שביט את פעילותו במסגרת הפדרציות היהודיות של צפון-אמריקה, ועיקר הסיוע הופנה לאזורים שהוכו במלחמה ולרבים אשר חייהם השתנו בעקבות מטחי הרקטות. 
+
+ זהו סיפור על ישראלי אחד צנוע אשר מעשיו ידברו בשבחו עוד שנים הרבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת לוין – בבקשה, אדוני. ואחריו – חבר הכנסת אמסלם.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, ראשית אני רוצה להצטרף לברכות בעניין המיזם של ה-YouTube. אני חושב שזה באמת חשוב. תודתנו לכל העושים במלאכה, בראשותו של מנכ"ל הכנסת. אני חושב שזאת בהחלט בשורה. 
+
+אני מבקש להתייחס לפרסומים שהיו בעניין התקדמות בדיוני הוועדה שמינתה הממשלה כדי לבחון את יישום המלצות דוח-גולדברג לעניין הסדרת נושא ההתיישבות הבדואית בנגב. אני בהחלט סבור שצריך למצוא פתרון הולם לעניין הזה, אבל הפתרון הזה צריך להיות – כאן אני חושב שאין טוב מהשר דן מרידור כדי לפנות אליו ולומר לו זאת – צריך להיות במסגרת החוק ותוך שמירה על שלטון החוק. הפתרון לא יכול להיות פרס לעבריינים. לא יכול להיות אפיק ותקדים שבו מי שפלש לקרקעות, בנה באופן בלתי חוקי, באופן שיטתי לאורך שנים, נהג באלימות כלפי מי שבא לפנות אותו, התעלם מצווים שיפוטיים, בסוף ימצא עצמו עם הקרקע ועם פיצויים. אני חושב שחובתנו בכנסת לעמוד בעניין הזה על המשמר. תודה.
+
+
+ אני רק רוצה להעיר לך שכל נושא הבדואים הוא על-פי סקר קרקעות, על-פי תצלומי אוויר. אני שמח מאוד שגם חבר הכנסת טלב אלסאנע נכנס לתמונה על מנת לשכנע גם את האזרחים הבדואים, אזרחי ישראל, שצריך להביא לסיום של הפרשה הזאת. תאמין לי שמדינת ישראל עומדת – גם הדוח שעל-פיו מתקדמים. היום פעם ראשונה המדינה גם מציגה איזה פתרון. הלוואי שנגיע למצב שבו אנחנו נביא לידי השלמה של בעיה לא פשוטה.
+
+
+ פתרון צריך, אבל בהתאם לחוק ותוך שמירה על שלטון החוק ובאופן שלא יקפח מגזרים אחרים.
+
+
+ אנחנו המחוקקים, זה יהיה בהתאם לחוק. 
+
+
+ בוודאי. 
+
+
+ אנחנו, חברי הכנסת, נעמוד על המשמר, זה בדיוק מה שאמרתי.
+
+
+ לפעמים יש חזקה נוגדת של 25 שנה, כמשפטן אתה יודע את זה. יש כל מיני. תשמע, אל תחזיק אנשים רשעים לפני שאתה – – – 
+
+ לא, לא, לא. 
+
+
+אני מקווה מאוד שגם המנהיגות הבדואית בישראל תג��ע למצב שבו באמת נקיים כבר את הדיון ונביא לידי סיום את הפרשה הזאת. בבקשה, חבר הכנסת אמסלם, ואחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי הכנסת, לצערנו ולשברנו, שוב בימי אדר, החודש שנהפך להם מיגון לשמחה, הדברים מתהפכים, ובשבת היום-טוב הפך לאבל. במנחה של שבת קראנו בפרשת צו: "זאת תורת העֹלה. היא העֹלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבֹקר", ולא ידענו כי בליל שבת עלו כעולה תמימה זוג הורים ושלושה מילדיהם הרכים על מזבח שיבת ציון והיאחזותנו בארץ נחלת אבות. 
+
+ יש לעשות הכול כדי לבוא חשבון עם המרצחים פראי האדם, אך אני תמה, אדוני היושב-ראש, על התגובה של אישור בנייתן של 500 יחידות דיור ביהודה ושומרון, החלטה שאמורה להתקבל בלי שום קשר לאירוע הקשה. עלינו לומר בפה מלא כי הבנייה בארץ אבותינו אינה רק פועל יוצא של פיגועים ושל אלימות המופעלת נגדנו, אלא היא חלק מסדר-היום של מדינת ישראל ומימוש זכותנו ההיסטורית, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים והמדיניים שלנו ועל חתירה מתמדת לשלום.
+
+יהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות, ישועות ונחמות. 
+
+
+ תודה רבה. אין לבנייה בישראל תג מחיר, היא זכות. או שיש כאלה ששוללים את הזכות.
+
+
+ היא לא זכות, היא חובה. 
+
+
+ אני מסכים אתך. אצלי כל זכות היא חובה, מאה אחוז. רבותי, חבר הכנסת גנאים, ואחריו – חבר הכנסת בן-ארי, ואחריו – חברת הכנסת רחל אדטו. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הפשע שקרה באיתמר ורצח הילדים, שמעורר סלידה ושאט נפש בקרבו של כל בן-אדם שיש בו טיפת רגש אנושי – הגינוי הזה ודברי התיעוב לפשע לא באים כדי להיראות טוב בעיני אף אחד ולא להתייפייף לפני אף אחד, אלא תחילה הם באים כדי להוכיח לעצמנו שאנחנו עדיין בני-אדם. בעיני ערבי טוב הוא ערבי בן-אדם. בעיני יהודי טוב גם הוא יהודי בן-אדם.
+
+הדבר השני, אני חושב, אדוני היושב-ראש, שנעשה עוול לאסלאם, על-ידי אלה שמנסים להציג אותו כאילו הוא בעל פנים קרימינליות, כאילו הוא מצדיק רצח והרג על שמאל ועל ימין. אני לא מכיר אסלאם כזה. אני מכיר אסלאם הומני, אנושי, סובלני, שיש אפילו לצבא שלו קוד אתי, שקבע הח'ליפה הראשון אבו בכר; כאשר הצבא האסלאמי יצא להילחם ברומאים בסוריה, הוא הנחה אותם: אל תהרגו אשה, זקן וילד. זה האסלאם שאני יודע. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת בן-ארי, ואחריו – חברת הכנסת רחל אדטו.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השבת, פרשת צו, יקראו בבתי-הכנסת, כמו בכל שבת שלפני פורים, את פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק". על כן נקראת בשבת הזאת פרשת זכור. 
+
+כבר אלפי שנים עם ישראל זוכר את אותו עמלק המזנב, המגיע לשולי המחנה ופוגע ב"נחשלים אחריך", את אותו עמלק שאנחנו מצווים לגביו "מחה תמחה את זכר עמלק", את אותה רשעות בלתי מובנת, בלתי מוסברת, רשעות לא אנושית. הוא לא בא בחזית, הוא לא בא מול הפנים, הוא בא מאחור, מזנֵב.
+
+אני רוצה לומר דבר אחד נוסף חשוב בעניין הזה של הזיכרון. אנחנו לומדים מהזיכרון גם ממלחמת משה בעמלק, גם ממלחמתה של אסתר המלכה בעמלק. אומר משה ליהושע: "מלחמה לה' בעמלק מחר". כשמגיעה אסתר לאחשוורוש, והוא אומר לה "עד חצי המלכות ותעש", היא באה אל המשתה ואומרת לו "ומחר אעשה כדבר המלך", כי לעם ישראל יש מחר, ולעמלק יש רק היום.
+
+ואני אומר לכל המשפחות השכולות, לעם ישראל הכואב: עם כל הכאב, עם כל הצער, אנחנו, יש לנו המחר, ואנחנו, בעזרת השם וישועתו, נגיע לניצחון עם ישראל, לעוז עם ישראל. תודה רבה.
+
+
+ חברת הכנסת אדטו, ואחריה – חבר הכנסת טלב אלסאנע. אחרון המצביעים – אחרי זה מתחילים באלה שהוספו – זה טיבייב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום 1,724 יום מאז שגלעד שליט יושב בכלא בעזה. השתתפתי היום בשעה 11:00 – הגעתי לכיכר פריס לעמוד שם בחמש דקות הדומייה. אני לא מביעה דעה מה צריך ואם צריך לשחרר וכמה צריך לשחרר. ברור לי לגמרי שהנושא הזה טעון ונתון בידיו של ראש הממשלה, שיקבל את ההחלטה. אבל החשיבות הגדולה להיות שם היתה כדי להזדהות עם המשפחה המופלאה הזאת, שיושבת בחורף, בגשם ובקור, ולא יוצאת משם, ולא מגיעה לביתה כבר יותר מחמישה חודשים, ורק לעמוד שם, ולראות את ההמונים שבאו לחזק את ידיהם, זה היה קטע של החובה שלנו למעשה לעמוד להגיד: אנחנו תומכים בכם. הנקודה היא שצריך בשלב מסוים גם לעשות מעבר לזה. אבל החשיבה היום, שאנשים יצאו לרחובות, יעצרו רגע ויגידו: הילד הזה, שנשלח על-ידי המדינה, הוא 1,724 ימים שם, ולא נראה שום דבר באופק – זו אמירה מאוד חשובה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. אנחנו גם בכנסת הפסקנו לחמש דקות את ישיבות הוועדות. כולנו הזדהינו עם הזעקה של העולם כולו, שצריכה להיות מופנית. הבעיה היא בעיה לא פשוטה.
+
+
+ נכון.
+
+
+ חשמל באצבעות ידיך, חבר הכנסת טיבייב. בבקשה.
+
+
+ בחור מחשמל.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני כמובן משתתף בברכות על היוזמה לגבי YouTube. בזמנו גם ביקשתי ממך את הסדנה לגבי "פייסבוק" וקיבלתי את האישור שלך, כמובן.
+
+אבל כמו תמיד, אני הולך לדבר על הנתונים הקשים של ההרוגים והפצועים בתאונות הדרכים בשבוע האחרון. יום חמישי – הולך רגל בן 50 נהרג ונהג אופנוע בן 17 נפצע קשה. יום שישי – בן 62 נפצע קשה. שבת – פצוע אנוש ופצוע קשה בהתהפכות רכב. יום ראשון – הולכת רגל בת 76 נפצעה קשה וגבר בן 35 נפצע קשה. יום שני – נהג בן 40 נהרג בהתהפכות רכב, אשה בת 52 נהרגה. יום שלישי – הולך רגל בן 40 נהרג. מאז קום המדינה נהרגו 30,972 מאזרחי מדינת ישראל. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת טיבייב. חבר הכנסת טלב אלסאנע, אחריו – חבר הכנסת מג'אדלה, ואחריו – חברת הכנסת אורלי לוי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להשתתף בצער משפחת פוגל. רצח הוא רצח הוא רצח, והמעשה שנעשה הוא מעשה חייתי, שלדעתי כל בר-דעת, כל אדם שיש בו צלם אנוש, צריך להתנגד לו בלי שום היסוס, בלי לגלות שום הבנה למעשה נפשע ונתעב כזה. והעוצמה של אדם, וגם עוצמתו של העם הפלסטיני, למרות המצבים הקשים – שמר על התנהלות סבירה. המעשה הזה נוגד את ערכי האסלאם, את ערכי העם הזה, ואנחנו מגנים אותו בכל תוקף.
+
+הדבר השני שהתרחש השבוע הוא אסון הטבע שפקד את יפן, שמצביע על הצורך בהירתמות בין-לאומית, של עמים, כדי להתגייס ולהיאבק נגד פגעי טבע, שאין לדבר על כך שעם אחד יכול להתמודד. זה דבר חוצה עמים, חוצה גבולות, זה מחייב את האנושות כולה להתמודד כנגד אסונות מסוג זה, וגם מצביע על כך שגם המדע, טמון בו פוטנציאל הרס; ההתפתחות המדעית – כורי האטום, והשימוש בהם לצורכי ובשירות האנושות, יכולים גם להפוך להיות מקור של דאגה לכל העמים. לכן, ברגעים כאלה כולנו תפילה למען העם היפני, ומקווים שהוא יצא מהאסון הזה יותר מחוזק. תודה רבה.
+
+
+ כן, הלוואי שהיו דברים שהיינו יכולים להתגונן בפניהם באופן מוחלט. פתאום אתה רואה דברים – כמי שכבר היה 72 שנה בעולם הזה, לפני הצונאמי הזה ולפני רעידת האדמה, פשוט אי-אפשר – זה כמו המבול שקראנו עליו בתורה. פשוט דבר – מה שלא היינ�� עושים, איך אנחנו נתגונן בפני דבר כזה?
+
+חבר הכנסת מג'אדלה – אדוני, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אחריה –חבר הכנסת פלסנר, ואחריו – חבר הכנסת מאיר שטרית. אחר כך אנחנו נפתח את יום המדע. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, עמיתי חברי הכנסת, היום אני מעלה בפניכם – ואולי, חבר הכנסת לוין, תיתן לי הקשבה דקה מזמנך – הבעיה המרכזית האמיתית של האוכלוסייה הערבית היא תכנון ובנייה. אומר לך את זה מי שעמד בראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, מידיעה. ראש הממשלה שרון, בזמנו, כאשר עמד על היקף הבעיה – שמע ממני את הבעייתיות שלה, הקציב 40 מיליון שקל להכנת תוכניות מיתאר ליישובים הערביים. בפרק זמן של שנה וחצי, כמעט 26 יישובים ערביים הגיעו כמעט לתוכנית מיתאר. 
+
+אנחנו לא ניכנס לסוגיה סבוכה זו, אבל אני אומר בוודאות לך ולחברי חברי הכנסת: הקורבן הוא זה שמשלם את המחיר. האזרח שראש המועצה שלו, הוועדה המקומית שלו והוועדה המחוזית שלו לא העמידו לרשותו תוכנית מיתאר, ומחזיק במגרש בנייה – אין עליו הפקעה, לא יכול לבנות, ולכן הוא בונה בנייה לא מורשית, והוא גם משלם אחר כך קנס, וגם הריסה. הוא הקורבן, והוא היחידי שמשלם את המחיר. כדאי שתדע. לכן, אדוני היושב-ראש, אם בנושא הזה משרד השיכון ומשרד הפנים ישלבו ידיים לדון בבעיה הזאת – יכולים להביא לנו ברכה גדולה.
+
+
+תודה רבה. בכמה מקומות, מכיוון שלא רצו בנייה רוויה, חבר הכנסת מג'אדלה – אתה היית גם בממשלה, ולפני כן בוועדה – מכיוון שסירבו לבנייה רוויה אנחנו נתקלנו בכמה בעיות. כמו שאמרת, המועצה המקומית – – –
+
+
+– – –
+
+
+ לא, אנחנו נקיים על זה דיון אם תרצה.
+
+
+מקבל. מקבל.
+
+
+ מאה אחוז. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אחריה – חבר הכנסת פלסנר. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו כמעט על בסיס קבוע נפגשים פה, במליאת הכנסת, ומתלוננים על הפרטות שיצאו מהבית הזה, ומבכים אותן חדשות לבקרים. אחת מההפרטות הידועות לשמצה היא הפרטת אחיות בית-ספר, והניסיון היום להחזיר את הגלגל אחורה – זה כמעט בלתי אפשרי.
+
+היום – אני רוצה לנצל את היום הזה כדי להעיר בטרם יהיה מאוחר; נפגשנו היום, בוועדה לזכויות הילד, בניסיון חצוף של משרד האוצר להכניס לנו, ככה, בדלת האחורית, הפרטה נוספת, שאם לא נבין אותה אנחנו נבכה שוב, והפעם לא נוכל לחזור אחורה. באותו חוק הפיקוח על המעונות יש סעיף שבעצם בא להפריט את הפיקוח של משרד הבריאות על כל שירותי הבריאות הניתנים לילדי הגן והמעונות. כל זאת בניגוד לעמדת משרד הבריאות, בניגוד לעמדתו של סגן שר הבריאות. אמר שם היום נציג משרד הבריאות, בוועדה, שאם יקרה כדבר הזה, משרד הבריאות מסיר אחריות לביטחון בריאות ילדינו. אז בואו, בטרם נבכה, נעצור את הגלגל, כי אחרי ששחררנו את הסוסים קשה מאוד להחזיר אותם לאורווה. תודה. 
+
+
+ בהחלט, ואת תעמדי על המשמר, כחברה מאוד פעילה בוועדה הזאת. תודה רבה. חבר הכנסת פלסנר – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מאיר שטרית. אם יש מישהו באולם שירצה לדבר ולא דיבר, יוכל לקבל גם את זכות הדיבור. לא אמנע מאיש שנמצא כאן להביע את דעתו בדקה. בבקשה, חבר הכנסת פלסנר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת – א. גם אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב-ראש, על השקת ערוץ ה-YouTube. זה ערוץ תקשורת חשוב, עדכני, שם היום מתנהלת המדיה, וברור שגם אנחנו צריכים להיות. האתגר עכשיו, הכדור הוא בידיים שלנו באמת לעשות בזה שימוש. 
+
+אני גם רוצה, כהערה שנייה, לברך את חברי חברי הכנסת מהמפלגות – אני לא יודע אם אפשר לקרוא להן "מפלגות ערביות", כל אחד בטח קורא לזה בשם אחר – שמייצגות בעיקר את הציבור הערבי, על הגינויים החד-משמעיים והברורים אל מול הפיגוע הזה. אני חושב שהאחריות שלנו כאישי ציבור, דווקא ברגעים כאלה, זה לגלות איפוק ולברך על גילויים כאלה ולא לנסות לעשות תחרות של הכללות כמה כל הצד השני הם מפלצות. 
+
+לסיום, אדוני היושב-ראש, בהקשר של האירוע הקולוסלי, המונומנטלי, הענק, האסון הגדול שקורה עכשיו ביפן: אנחנו לא יכולים לגלות שוויון נפש. באמת, ממדים – עשרות אלפי הרוגים, יכול להיות שתהיה לזה השפעה קשה על הכלכלה העולמית. אז גם לעם היפני ולממשלה היפנית, להעביר מכאן, בשם אולי הכנסת, את ההשתתפות שלנו בקשיים שלהם ולהציע את עזרתנו. 
+
+ אבל גם אי-אפשר להתעלם מהלקח האחד שרלוונטי לנו, שאנחנו יודעים שאנחנו מתגוררים על השבר הסורי-אפריקני ושרעידת אדמה כאן לא תתרחש בהסתברות אלא השאלה היחידה היא מתי. ואולי זה סוף-סוף יעורר אותנו להתחיל להיערך כמו שצריך למה שצפוי להתרחש גם אצלנו. תודה רבה.
+
+
+ אני שמח שכיוונתי לדעתך. אנחנו שלחנו לפרלמנט היפני מכתב שבו נאמר שכל הכנסת משתתפת בצערו של העם היפני באסונו הכבד, שהוא כמעט בלתי מובן. בבקשה, חבר הכנסת שטרית, ואחריו – חבר הכנסת בן-סימון. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית, גם אני מברך אותך על השקת ערוץ ה-YouTube לכל חברי הכנסת. אני חושב שזה חשוב מאוד. זה כלי שנותן אפשרות לחבר הכנסת להביא מידע בצורה ישירה, בלי עריכה של אף אחד בדרך, לכל אלה שצופים בו.
+
+אבל אני עליתי כדי להעלות נושא אחר או בעיה אחרת, אדוני היושב-ראש. כמי שנסע רק לאחרונה לחוץ-לארץ אני מתרשם, בעיקר בעקבות הדיון בבג"ץ בעניין זה, מהקשיים העצומים שעומדים בהם הנוסעים לחוץ-לארץ ממדינת ישראל, ביציאה משדה התעופה. לצערי הרב, אומנם הערתי את הדברים לשר התחבורה – בכניסה לשדה התעופה, בתהליך הבידוק הביטחוני של תיקי היד והבגדים, גם אצלנו עברו, כמו בחוץ-לארץ, כמו בארצות-הברית, לחברה פרטית שעושה את הבידוק הזה. התוצאה – עומדים מאות אנשים בתור, במהלך שנמשך בין חצי שעה לשעה, בהמתנה רק להיכנס לאולם. כמי שנסע שם, שהיה בנסיעה הזאת, עמדתי בתור כמו כולם וראיתי שעמדות הבידוק בעצם מאוישות רק בחלקן הקטן. הרוב לא מאויש, ולכן נוצרים תורים ענקיים. קראתי לאחד העובדים שם וביקשתי שיקרא למנהל. המנהל הגיע, ואמרתי לו: למה אתם לא מפעילים את כל העמדות? אנשים מחכים בתור יותר משעה. הוא אומר: אין לנו אנשים. אמרתי: אדוני, אם אין לך אנשים אל תעבוד פה. מה זאת אומרת אין לך אנשים? יש כל העמדות כדי להקל על אנשים לעבור. הוא אמר: בוא, אני אעביר אותך. אמרתי: לא, אני לא רוצה לעקוף – – – 
+
+
+ איפה? בלוד או בחוץ-לארץ? 
+
+
+ בלוד, לא בחוץ-לארץ. אמרתי לו: אל תעביר אותי, אני עומד בתור. אתם חייבים להפעיל את העמדות. 
+
+ לצערי, אני אומר בצער, ראיתי את זה לא פעם אחת אלא כמה פעמים. זה חוזר על עצמו. אני חושב שהדבר הזה מחייב טיפול. אני לא זוכר בזמני שהיה דבר כזה. בכלל, כל הבידוק הזה עבר – – –
+
+
+ תבקש דיון דחוף בוועדה, איזו שאתה רוצה, ונקיים דיון. 
+
+ מאה אחוז, אדוני. אני מעיר את תשומת הלב, כי אנשים פשוט סובלים והם לא יכולים לעשות כלום. הם עומדים חסרי אונים. 
+
+
+תגיש לנשיאות בשבוע הבא בקשה לדיון דחוף. נעביר את זה מייד לוועדה הייעודית. מה זה? איזה מין דבר זה?
+
+
+ תודה רבה. סבל נוסף. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת בן-סימון – בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, דווקא ביום המדע הבין-לאומי, יום הולדתו של איינשטיין, מתבקש לחשוב על התקף הזעם הזה של הטבע, שסילק ערים שלמות, וכמעט בממדים תנ"כיים. חזרנו כאילו לימי התנ"ך, והלקח שלמדתי מהצפייה האובססיבית במסך ובממדי ההרס הוא צניעות. בעצם, קומתך קטנה לעומת העוצמות האלה שהטבע מפעיל. אתה פתאום מקבל איזושהי פרספקטיבה אמיתית על מה מתבזבזים לפעמים חייהם של אנשים, בוויכוחים ובמריבות, כשבמכה אחת, בהתקף אחד, מסולק עולם שלם. 
+
+ ואפילו דווקא היום, ביום המדע הבין-לאומי, עוד לא מצאנו תשובה להתקף זעם של מי שיושב למעלה או מי שיושב לידו. ולכן אני אומר, הלקח, לפחות שלי, הוא איזושהי צניעות לעומת הטבע. כלומר, כל הוויכוחים שלנו, כל העוצמות שאנחנו מקדישים, לפעמים קטנות לעומת איזה מהלך שלוקח כמה שניות ומשנה עולם מקצה אל קצה. זה, פחות או יותר, מה שרציתי לשתף אתכם. תודה רבה. 
+
+
+ כן. יש כאלה שקוראים לזה "האלוהים שבמרומים" – הדתות, ויש כאלה שאומרים "איתני הטבע". זה דבר שהוא נשגב מבינתנו, פשוט. כולם יחזרו לאותו מקום, לגור שם. תודה רבה. 
+
+ חבר הכנסת אריאל, האם ביקשת לדבר? כי אתה היחידי כאן באולם. תודה רבה. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. אדוני סגן ראש הממשלה, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, אנחנו מציינים היום את יום המדע הלאומי, שנקבע על-פי תאריך יום הולדתו של אלברט איינשטיין, גדול המדענים היהודים ומענקי המדע שידע העולם.
+
+ רבותי, במידה לא מבוטלת, המדע הישראלי נמצא בחזית העולמית. בשיאם הגיעו ההישגים בתחום זה לתודעת הציבור הודות לפרסי נובל שזכו בהם חוקרים ישראלים – האחרונה שבהם היא הפרופסור עדה יונת, שזכתה בפרס נובל לכימיה, ועמה עוד שורה של חוקרים. זהו רק ביטוי לכך שיתרונה של ישראל הוא בעיקר באיכות אנשיה, באיכות חוקריה ומדעניה. אומנם, לשמחתנו, בשנה החולפת התברר כי ישראל התברכה גם במשאבי טבע, אולם עדיין, לפי שעה, לא על כך תהיה עיקר תפארתנו. 
+
+ התחום המדעי, ראוי לו שיתפוס מקום נכבד בהוויה הישראלית, ולו בשל היותו גורם מכריע ההופך אותנו למה שאנחנו: לא רק בעלי עליונות ביטחונית, לא רק מעצמת היי-טק, וכבר מזמן לא רק עם הספר. יכולות הפיתוח והמחקר הן שמשדרגות אותנו, בסופו של יום; הן הערך המוסף, והשקעה בהן היא שעושה את כל ההבדל בין מדינה המשתרכת מאחור למדינה מובילה, שהיא מודל לחיקוי. 
+
+ ההון האנושי, רבותי, הוא עדיין המשאב המרכזי שיש בידינו, וראוי שיום המדע יהווה תזכורת לכך שאין זו מתת שמים בלבד. כדי להוסיף ולהישאר בחזית ההישגים המדעיים, גם בעולם של פיתוחים מואצים ופורצי דרך, עלינו להציב את ההשקעה בתחום זה של המחקר המדעי במקום גבוה בסדר העדיפויות, כדי שלא נמצא את עצמנו בפיגור, כפי שהתריעו לא אחת ראשי האוניברסיטאות – ומתריע גם היום השר למדע שלנו בממשלת ישראל, דניאל הרשקוביץ – בוודאי אחרי אותן מדינות, שהתברכו במחצבים טבעיים ובנתונים גיאוגרפיים רבים ומשובחים משלנו.
+
+יש, לשמחתנו, לא מעט גופים שנטלו על עצמם את המשימה לקדם את הידע והמחקר בקרב בני-הנוער – כמו בתחום ההצטיינות במתמטיקה, תוכנית שזוכה להצלחה רבה, או בקידום הסקרנות והעניין של נער שוחר מדע. יש לחזק את הגופים האלה, כמי שיש ביכולתם לקדם את הדור הצעיר אל קדמת ההצלחה המדעית, ואין צורך להסביר עד כמה הדבר נחוץ בעידן שלנו, שבו עולם המושגים של רבים מהצעירים נמצא הרחק הרחק מתחומי הידע והמחקר.
+
+ על כן, המאמץ החינוכי והלימודי הנדרש כדי להגיע להישגים גדול מתמיד. אני משוכנע שיום זה יעלה גם הוא את תרומתו להגברת המודעות לנושא משמעותי זה.
+
+ אנחנו נקיים דיון בנושא ציון היום הלאומי למדע, במסגרת הצעות לסדר-היום מס' 5319, 5335, 5397 ו-5407, של חברי הכנסת מאיר שטרית, רוברט טיבייב, דניאל בן-סימון ורוברט אילטוב. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת מאיר שטרית. אני לא מגביל אתכם בזמן, כי בוודאי תדברו רק על נושא המדע, וכל אחד ידבר בהתאם.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – 
+
+
+ מובן שישיב שר המדע דניאל הרשקוביץ.
+
+
+ – – אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על העמדת הנושא על סדר-היום. אני חושב שחשוב מאוד לציין את יום המדע, שבעצם הוחל לראשונה על-ידי השר לשעבר, שר המדע לשעבר מתן וילנאי, שכשהיה שר המדע קבע את יום המדע בתור היום – – –
+
+
+יום הולדתו של איינשטיין.
+
+
+ יום הולדתו של איינשטיין – עכשיו מלאו 132 שנה להולדתו. אני חושב שטוב עשה שר המדע מתן וילנאי שעשה את זה ליום המדע, כי המדע לא זוכה, לצערי, לתקשורת טובה. המדע סובל מסקס-אפיל מאוד נמוך – הוא לא מבוטא בתקשורת, ולכן גם הציבור מורחק מהמדע, ולא רק הציבור, אלא גם הפוליטיקאים, כי כידוע, מי שקובע את סדר-היום זה התקשורת, לצערי הרב, ופוליטיקאים לא מטפלים בתחומים המדעיים, כי זה לא עומד על סדר-היום הציבורי. 
+
+ מדע הוא דבר חשוב ביותר. המדע הוא הבסיס שעליו נבנתה כלכלתה של מדינת ישראל. איינשטיין, שהוא באמת אחד מגדולי המדענים שהיו בעולם אי-פעם, מבסס תמיד את עמדותיו על ראייה לעומק, וראייה ארוכת טווח, ותפיסת עולם מדהימה, והוא קבע בזמנו – כחסידה של מדינת ישראל ותומך של מדינת ישראל, וכזכור הוא סירב לבקשתו של בן-גוריון אחרי פטירתו של פרופסור ויצמן – – 
+
+ להיות נשיא.
+
+
+ – – להיות נשיא המדינה. הוא אמר שהוא חושש שהכנסת תקבל כל מיני החלטות שיהפכו אותו לחסר אונים, ולכן הוא סירב להיות נשיא המדינה. אבל הוא אהב את המדינה, הוא תמך בה, וחשב שתפקידה של מדינת ישראל – היא צריכה להעמיד בראש סדר העדיפויות הלאומי שלה את המדע, את התרבות, את ההבנה – להיות אור לגויים ואור לעולם, כי הוא חשב אז שזאת ההצדקה האמיתית לקיומה של מדינת ישראל. הוא האמין בזה באמת בכל לבו, כך הוא פעל. הוא תרם את כל כתביו, אגב, אדוני היושב-ראש, לאוניברסיטה בירושלים, שהוא מאוד תמך בה ועזר לה. והיום האוניברסיטה בירושלים עושה צעד יוצא מן הכלל, היושב-ראש, האוצר של כתביו ושל כל עיזבונו של איינשטיין לאוניברסיטה בירושלים – פרופסור חנוך גוטפרוינד – הם הולכים להעלות עכשיו, עושים מבצע יוצא מהכלל ומעלים לאינטרנט את כל כתביו של איינשטיין, ופותחים אותם לכל הציבור בעולם, שיוכלו לראות ולהסתכל בכתבים שלו. 
+
+ כמי שביקר במוזיאון הזה, וראה חלק מכתבי היד של איינשטיין, אני מוכרח להגיד שאתה עומד נדהם מול, בעצם, כתיבה ביד, בעט, על ניירות פשוטים, את תורת היחסות, והנוסחה הפשוטה שהוא עשה, 2E = mc – הוא הראשון שחשב על זה שאפשר להפוך מאסה לאנרגיה, ולמרות העובדה, אגב, שהוא זה שהמציא את הנוסחה הזאת, שעל בסיסה בעצם נבנה נשק אטומי, הוא כל חייו הסתייג מהנשק האטומי וכל חייו הסביר, מאז המצאתו של הנשק האטומי, שהוא, לא היה לו שום קשר לייצור הטכנולוגי שלו. הוא הסתייג, ואני רוצה, אדוני היושב-ראש, לקרוא ציטוט אחד מדבריו בעניין הזה, שמבטא את עמדתו בעניין הזה. הוא כתב – אחד הציטוטים שלו – הוא אומר: כיום ברור להחריד שהטכנולוגיה שלנו עלתה על כושרנו לאנושיות. אני חושב שזה מבטא בצורה הקולעת את עמדתו לגבי השימוש ביכולת הטכנולוגית להשמדת עם ולהשמדה המונית, ולכן הוא הסתייג גם מהנשק האטומי, שהנוסחה שלו בעצם היתה הבסיס – על בסיסה הקימו את הפצצה הראשונה, שהוטלה על יפן, על הירושימה ועל נגסקי. 
+
+ וכשאומרים את זה היום – אני אומר בלב כואב ובצער, לנוכח מה שהתרחש ומה שמתרחש ביפן, לאסון הנורא, שמוכיח לנו פעם נוספת שהאדם, עם כל המדע, עם כל הממצאים ועם כל היכולות שלו, הטכנולוגיות, הוא חסר אונים לחלוטין מול הטבע; כשהטבע מרים ראש, וכשהטבע תוקף, כל חוכמתנו והטכנולוגיות שלנו מתבלעות באחת. 
+
+ יפן היא מדינה מאוד מתקדמת מבחינה טכנולוגית, מאוד מסודרת, היתה ערוכה לרעידת אדמה יותר טוב, לדעתי, מכל מדינה אחרת, כי היו לה בעבר רעידות אדמה גדולות, והם נערכו בהתאם, ולמרות זאת אנחנו רואים את גודל האסון. ואם הרעידה לא זעזעה, הצונאמי שיצא בעקבות הרעידה שהיתה בתוך הים שטף את היישובים שם. הוא הרס יישובים שלמים, וההערכות היום על מספר ההרוגים הם בסדר גודל של עשרות אלפים. מה שמראה, מוכיח, את מה שנאמר בתנ"ך: מרבה דעת מרבה מכאוב.
+
+
+ מכאוב.
+
+
+ ככל שאנחנו יודעים יותר ולומדים יותר, אנחנו יודעים כמה אנחנו יודעים מעט מאוד. וגם היום, עם כל ההתפתחות המדעית, אנחנו יודעים שאנחנו רק מגרדים את קצה קצהו של השטח. עדיין, אם אפשר לחשוב על כדור-הארץ במונחים של מאות אלפי שנים, אז כל הציוויליזציה הזאת התפתחה ב-100 השנים האחרונות, שזה אולי הפרומיל של הפרומיל של קיומו של האדם. כל הציוויליזציה התפתחה ב-100 השנים האחרונות, ומתוך 100 השנים האחרונות, אם לוקחים רק את עשר השנים האחרונות – אז מה שהתפתח בעשר השנים האחרונות הוא פי כמה וכמה מכל מה שקרה ב-90 השנים הקודמות, ומי יודע מה יוליד העתיד; קצב הפיתוח הולך וגובר בצורה פנטסטית, כיוון שכרגע בפיתוח לא רק אנשים חושבים, גם מכונות, מחשבים בכושר חישוב פנטסטי, שאי-אפשר להעלות על הדעת, בכיוונים חדשים שאף פעם לא היו על הפרק בכלל, כמו ננו-טכנולוגיה. 
+
+אדוני היושב-ראש, בשבוע הזה ועדת המדע חוגגת את יום המדע. אתמול הוועדה ביקרה יחד עם שר המדע באוניברסיטה בירושלים, במכון למדעי המוח, וראינו שם את העבודה בנושא הננו-טכנולוגיה. אני מוכרח להגיד לך, אמרתי למדענים בתום הסיור שאני פשוט מקנא בהם – כל יום שהם הולכים לעבודה לשם, ואני בא הנה – כי הם נפתחים בפני עולמות מדהימים פשוט, מדהימים, בלתי הגיוניים, ומי שלא מכיר את הנושא – פשוט קשה להאמין שאפשר להגיע לממדים האלה של פיתוח ושל טכנולוגיה. 
+
+ושוב, מדינת ישראל, תמיד אומרים שהיא היתה מדינה לא מבורכת, או מקוללת, כי אין לנו נפט, ואין לנו מינרלים, ואין לנו מחצבים. ואני תמיד אומר, אדוני היושב-ראש, שזה ברכה ולא קללה. כי נתאר לעצמנו שהיינו מוצאים את הגז, ואולי עוד נפט, כמו במדינות ערב – לא היינו צריכים להתאמץ, לא היינו צריכים לעבוד, הנפט היה מזרים כסף, אנשים היו חיים בבטלה ובעצלנות ובלי ראש לחשוב. דווקא העובדה שהגענו למדינה שלא מצאנו בה נפט, ולא מינרלים, היינו צריכים להוציא מים מן הסלע, ולכן – זה מה שיצר אצלנו את האינסנטיב ואת היכולת לחשוב מחוץ לקופסה, את היכולת, באין אמצעים וכלים, לחפש דרכים חדש��ת ולפתח מדע בצורה פורצת דרך מול כל העולם כולו. והמדינה הקטנה הזאת שלנו, אדוני, עומדת בשורה הראשונה בעולם בפיתוחים מדעיים; אין – יש מועדון של שמונה מדינות בעולם שמסוגלות לייצר לוויין ולשלח אותו לחלל בעצמו, וישראל היא אחת מהן. המדינות האחרות הן מדינות קטנות, לא נחשבות: ארצות-הברית, סין, צרפת, אנגליה.
+
+
+ רוסיה.
+
+
+ רוסיה.
+
+
+ אנגליה לא שם.
+
+
+ אנגליה לא שם. רוסיה. אתה צודק, רוסיה. ובכן, יש ישראל והודו, נדמה לי. מדינה קטנה שמסוגלת לעשות את זה, ועושים את זה לא מהיום; ישראל עושה את זה כבר הרבה מאוד שנים – מה שמראה את היכולות של המדינה הקטנה הזאת. הכול מדע.
+
+ועוד דבר אחד – איינשטיין לא רק האמין במדע, הוא גם האמין באלוקים, לפי מיטב שיפוטי. כשאני קורא ציטוטים שלו, אני יכול לציין עוד שניים שלושה ציטוטים, שוודאי לא מזיק שאלוהים עומד לצדנו לפעמים, כי אחרת מי יודע איך היינו גומרים את השנים הללו. ואיינשטיין כותב: "היהדות הוכיחה שהאינטלקט הוא הנשק הטוב ביותר הקיים בהיסטוריה – – – מחובתנו אנו, היהודים, להציע לעולם את ניסיוננו העצוב בן אלפי השנים, ותוך נאמנות למסורת המוסרית של אבותינו להיות חיילים במאבק על השלום, שכם אחד עם הכוחות הנעלים ביותר בכל החוגים התרבותיים והדתיים". הוא כותב עוד, אדוני: "העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו. לא בגלל אנשים שעושים רע, אלא בגלל אלה שלא עושים שום דבר בעניין". זאת אומרת, אסור לעמוד מן הצד ולראות שעושים רע למישהו ולא להרים ראש, ואנחנו מנוסים יותר מכל עמי העולם יחד, כי ראינו איך שליש מעמנו נשמד ממש בהשמדת עם מוצהרת, גלויה, לאור יום ובלילה, יום-יום, במשך שנים, והעולם עמד מנגד ושתק.
+
+דבר אחרון, כשאמרתי שאיינשטיין מאמין באלוהים – אני רוצה לקרוא ציטוט אחרון שלו, מבחינתי, ציטוט נוסף שלו, האחרון שאקרא היום. הוא כתב: "הכול נקבע מראש, ההתחלה וגם הקץ, על-ידי כוחות שאין לנו שליטה עליהם. הכול נקבע מראש, לחרק ולכוכב. בני-אנוש, ירקות ואבק כוכבים – כולם רוקדים לפי מנגינה מסתורית, הנשמעת ברקע מפי חלילן נעלם". אני חושב שזה מבטא, שוב, את תפיסת עולמו של איינשטיין. 
+
+ אדוני היושב-ראש, בשבוע המדע, לא רק שהיינו אתמול במכון – באוניברסיטה בירושלים בביקור, אנחנו היום מעלים את זה במליאה, ומחר יש יום שלם שאנחנו נותנים אפשרות לנוער – יש תחרות מדעית שנמשכה כל השנה, ומחר הם יבואו לכנסת, אנחנו מארחים אותם בוועדת המדע; בערב מחלקים פרסים למצטיינים בהשתתפות נשיא המדינה, ואם אני לא טועה, גם יושב-ראש הכנסת ושר החינוך. אנחנו מחלקים בערב פרסים למדענים הצעירים המצטיינים. 
+
+זה העתיד שלנו, והאמת היא שהמדע יוצר תקוות גדולות לעם הזה ולעולם כולו, בכל התחומים. רק לאחרונה – אתם יודעים שמחלת הסרטן אוכלת בכל פה באוכלוסייה העולמית. היום כמעט אחד מכל חמישה בעולם עלול לחלות בסרטן. והתרופות שמתפתחות בכיוון הזה, לאורך שנים, למרות השקעות של מיליארדים, לא כל כך מצליחות, כיוון שהן, התרופות האלה, אדוני – אולי פה רק דקה על מדע: התרופות שמטפלות בסרטן מכוונות להרוג תאים שמתחלקים מהר. מדוע? כי תאי הסרטן מתחלקים מהר. זו הסיבה שכאשר אדם מקבל טיפול כימותרפי, לא רק נהרגים אצלו תאי הסרטן, אלא נהרגים כל התאים בגוף, גם הבריאים, שמתחלקים מהר. למשל השערות. לכן השיער נופל, כי השיער גדל מהר. אז התרופה הכימותרפית מפילה את השערות. כנ"ל – חך. בפה נוצרים פצעים. זו הסיבה. כיוון שה��ך – התאים שם מתחלקים מהר. כדוריות דם לבנות ואדומות, שמתחלקות מהר, גם שם נפגעים בצורה קשה ביותר.
+
+ זאת אומרת, הבעיה בטיפול בסרטן: איך אתה יכול לטפל ולהרוג את תאי הסרטן בלי לפגוע באמת בתאים בריאים. בטיפול הקיים היום, הנוכחי, ברוב מחלות הסרטן, לוקחים את הסיכון. אומרים: אין דבר, שייפגע השיער, שייפגע הדם, שייפגע החך, שיהיו פצעים, שיהיו כאבים, אבל עם הזמן, אם האיש יתרפא, הוא כבר ישתקם.
+
+המוטו החדש הוא לחפש תרופות שלא הורגות תאים בריאים, רק תאי סרטן. ולאחרונה נוצרה תקווה: במכון ויצמן שני מדענים – אחד מהם ד"ר ליאור נסים, שעשה את עבודת הדוקטורט שלו במכון, והשני זה פרופסור רועי בר-זיו – עלו על איזשהו פיתוח חדש, מדהים, לגבי הסיכוי לרפא סרטן בעתיד. הם פיתחו בעצם מין התקן, אפשר לומר התקן קטן, זעיר, ננו, שעליו יש רצף של DNA, כמו שלושה מתגים. ומכניסים אותו לגוף. הרעיון הוא שההתקן הזה יעבור בגוף, וכל תא שהוא תא סרטני יזוהה על-ידי ההתקן הזה, והוא יחסל את התא הסרטני. ההתקן הזה כבר פעל במעבדה על רקמה ששמו במעבדה. הפעילו את ההתקן, והוא הרג רק את תאי הסרטן, ולא הרג את התאים הבריאים לחלוטין. כמובן, יש דרך ארוכה לעבור מפה עד לתוך גוף האדם – מבחנים קליניים, מול חיות ואחרות – עד שיגיעו לריפוי סרטן בצורה הזאת. אבל זה נותן תקווה. אז הנה, שוב, דבר קטן אומנם, אבל פיתוח שיכול לשנות את העולם מבחינת הטיפול במחלות הסרטן. היכולת לטפל בתאים סרטניים ולהרוג אותם – שם גם אפשר לכוון, אגב, את העוצמה של המתגים הללו: שיהרגו כל תא סרטני, או אפילו תא שהולך להיות סרטני יחוסל. אפשר לכוון את המתג הזה, וזה דבר, פיתוח מדעי פרופר, של מדינת ישראל.
+
+אתה יודע, אדוני היושב-ראש, כאשר הייתי במועצת אירופה, במסגרת הכנס של "אאורקה" – אתה יודע שיש נטייה בעולם להחרים את ישראל. אז אני, בצחוק, אמרתי: חברים, תראו, אם אתם רוצים להחרים את ישראל, אני אתן לכם עצות טובות איך להחרים אותנו. יש לכם דרך נורא פשוטה לעשות את זה: תזרקו, קודם כול, את כל המחשבים שלכם לפח. למה? כי כל המעבדים פותחו בישראל. אל תשתמשו בשום דבר שפותח בישראל – תזרקו את הסלולריים לפח, כיוון שהטכנולוגיה הסלולרית פותחה בישראל. אל תסכימו, אף פעם, שרופא יבדוק אתכם באמצעות הגלולה שבולעים – איך זה נקרא? Given Imaging, שבולעים ורואים את המעי. לא, תתעקשו על זה שהרופא יבדוק אתכם דרך האחוריים שלכם, תתעקשו, באמצעות אנדוסקופיה. תתעקשו. הם פשוט צחקו. 
+
+ הרעיון היה להראות להם, שכמעט – בכל כך הרבה פיתוחים שהעולם משתמש יום-יום, ישראל מעורבת. אז אמרתי: בבקשה, אתם רוצים להחרים אותנו? תורידו את הכול, תשימו בפח, ואז תוכיחו לישראל שאתם מחרימים אותנו. כמובן שנאמרו הדברים בצחוק ואנשים צחקו, אבל זה מבטא את התפיסה שמדינת ישראל פורצת דרך בעולם בתחום המדע. לזה התכוון איינשטיין כשאמר שמדינת ישראל צריכה לתת דוגמה לגויים. לתת לגויים מענה מדעי ותרבותי גדול מאוד. 
+
+לדעתי, חובתנו להמשיך בקו הזה. ומדינת ישראל צריכה להעמיד במקום הראשון בסדר העדיפויות הלאומי את המחקר המדעי, את הפיתוח המדעי והטכנולוגי, כי זה גם העתיד הכלכלי שלנו וגם העתיד האנושי שלנו: להיות באמת, כמו שהתכוונו חז"ל, להיות אור לגויים. תודה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת רוברט טיבייב, ואחריו יעלה חבר הכנסת דניאל בן-סימון. עוד שלוש דקות תחליפו. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, חברים יקר��ם, היום אנחנו מציינים יום חשוב מאוד, יום המדע הלאומי. לא מזמן גם ציינו 20 שנה לעלייה הגדולה מברית-המועצות, ואני רוצה ממש לשבח, מעל הבמה הזאת, את העלייה הגדולה, שהביאה אתה המון מדענים משכילים – ולצערי, רק חלקם הקטן ממשיך לעסוק בישראל במדע ובמחקר, וחלקם הגדול, שוב לצערי, מצאו את עצמם מחוץ למחקר. ראיתי באופקים אחד מהדוקטורים, מומחה לטילים, עובד בסופר. מנקה. זה ממש כואב לראות את המצב הזה וזה לא מקרה אחד. יש, לצערנו הרב, המון מקרים, ואנחנו, כמדינת ישראל, לא משתמשים בכוח הענק ובפוטנציאל האדיר של האנשים האלה. 
+
+ אני מצר על העובדה כי ישראל אינה משקיעה תקציבים במחקר ובפיתוח, אדוני היושב-ראש. הביטחון הוא חשוב, חשוב מאוד, אך המדע חשוב לא פחות. כמו שאמר פרופסור רוג'ר קורנברג, שביקר בישראל לאחר שזכה בפרס נובל בכימיה: ישראל לא רק דורכת במקום, אלא אפילו נסוגה לאחור. 
+
+ התקציבים יורדים, הרבה מאלו שעושים דוקטורטים בחוץ-לארץ מעדיפים ואפילו מייחלים להישאר בחוץ-לארץ ולעבוד שם במקום לחזור ארצה. כי הם יודעים דבר פשוט: שלא יהיו להם פה תקנים או תקציבים. התופעה המסוכנת הזו נקראת בריחת מוחות. גם אלו שלא סיימו פה אוניברסיטאות, שהגיעו משם, גם אלה שנולדו פה, מעדיפים לברוח לחוץ-לארץ ולעבוד שם. אלה אנשים שאחרי קבלת התארים המתקדמים שלהם לא מוצאים מקומות עבודה פה, במדינת ישראל, ומחפשים את עצמם בחוץ-לארץ. הם יוצאים למצוא את החלום האמריקני, לרוב מוצאים אותו מחוץ לישראל, בעיקר בארצות-הברית ובקנדה. שם המשכורות יותר גבוהות, יש תקנים רבים יותר, תקציבי מחקר שונים לחלוטין. אנחנו מאבדים את מיטב המוחות הצעירים של ישראל, שמאוד נחוצים לכלכלת ישראל. העתיד של מדינת ישראל נוטש אותה, אולי מכיוון שהוא מרגיש שהמדינה נטשה אותו. 
+
+ המדינה צריכה לעשות חישובים טוב טוב, ולנקוט תוכנית פעולה מורחבת על מנת שצעירים מבריקים ומשכילים ירצו להישאר כאן ולהשקיע את כוחותיהם כאן ולא בחוץ. תנאי המחקר חייבים להיות מתאימים, התגמולים חייבים להיות הולמים, התמריצים חייבים להיות הוגנים, על מנת שדווקא אלה שגרים בחו"ל ירצו לבוא לישראל ולחקור כאן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת רוברט טיבייב. אני מזמין את חבר הכנסת דניאל בן-סימון, ואת חברי, סגן היושב-ראש, מגלי והבה, לבוא להחליף אותי. אתה יכול להרחיב.
+
+
+כן. תודה רבה על העצה, אדוני היושב-ראש. 
+
+חברי הכנסת, הצטרפתי לוועדת המדע כתוצאה ממשבר שהיה במפלגה שלי. ועדה שהיתה יחסית מיותמת והצטרפתי אליה, ונפלתי בדיוק שבוע לפני יום המדע הלאומי או הבין-לאומי, כך שישר נכנסתי לתוך – ואתמול, ביום הראשון, התיישבנו באוניברסיטה העברית – אכן, מאיר, במחלקה למדעי המוח, והרגשתי שהמוח שלי נמס, לא הבנתי כלום. כל התיאורים האלה, על הפעילות האנושית, ועל הקדמה המדעית – פרופסור הרשקוביץ, ישבת שם, אתה בטח הבנת את כל מה שהיה שם. אנחנו לא הבנו, אדוני היושב-ראש, איך אדם עיוור אמור לראות; התברר – הראו לנו איזה ניסוי חדש, שבעזרת האוזניים הוא ישמע קולות שיציירו לו את המציאות כפי שאנחנו רואים אותה. אמרתי: עד פה, תודה רבה, אני הולך. יש גבול למה שאפשר לעכל. ובעצם, כלומר – באמת, זה היה שיעור בצניעות, שיעור נוסף בצניעות, למרות הדברים החשובים שנעשים פה. 
+
+ יחד עם זאת, במחלקות קטנות, קטנות תקציב, אבל עם אמונה גדולה, נעשים דברים יוצאים מן הכלל, ובניגוד לחוכמה היהודית שאומרת: במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור. נכון, כבוד הרב שטרית?
+
+
+ זה נכון.
+
+
+והמדע – המדע הוא אנטיתזה לתפיסה הזאת, שצריך להצטנע בפני דברים גדולים, כי זו המהות של המדע: לחקור במה שמופלא ממך, כדי לפענח אותו. ואם תרצו – הוזכר פה אלברט איינשטיין, שצריך להזכיר שיותר ממה שהוא היה יהודי הוא היה יהודי הומני – הומני, וכל מי שקורא אותו, חוט של הומניות עובר דרך כל הכתבים שלו, כולל בקבלת פרס נובל, כולל באיגרת האחרונה שהוא כתב לפני שהוא עצם את עיניו. זאת אומרת, אפשר להגיד, מי שציין את זה אתמול: יהודי הומני, ואולי זה לא מקרי, והוא אמר דווקא בהקשר הזה: The most beautiful thing we can experience is the mysterious – דווקא המופלא ממך, דווקא המסתורי, ראוי להיחקר.
+
+ולכן אני אומר: זה יום חגיגי, יום שמח, ויש חלק גדול למדינת ישראל בפיתוח המדעי, במחקר – שוב, אני רק שבוע בוועדה הזאת, ואני רק נוגע בקצה קצהו – אבל אי-אפשר אורות בלי צללים, ואני רוצה לדבר על כמה צללים שקשורים למחקר המדעי, ולתחושה – דיברתי עם כמה מדענים שעוסקים במחקרים החשובים האלה בכל מיני תחומים, ושוב, אי-אפשר להגיד היום "אני ביולוג", "אני פיזיקאי", "אני מתמטיקאי"; למדתי, השר מרידור, שהכול כל כך מתמזג זה לתוך זה, שחוקר צריך להבין גם בביולוגיה, בפיזיקה, בכימיה, במתמטיקה, ואולי – – –
+
+
+ רב-תחומי.
+
+
+ רב-תחומי. לכן, העניין הזה של הרב-תחומיות, כלומר, אני לומד פיזיקה, אבל ישאלו אותך, מה כתב הרמב"ם, כלומר גם מדעי הרוח, ומדעי החברה, הם חלק מאותה גישה, שאפשר לקרוא לה "בן-אדם אינטלקטואל", זה אדם שנוגע בכל תחום ויכול לו. לכן אין תחום אזוטרי, או בודד, אלא בעצם זה דורש את היכולות, ועל זה אני רוצה לדבר, אדוני שר המדע, ומי כמוך יודע.
+
+שאלתי חמישה-שישה חוקרים מה הבעיה מספר אחת. אמרו לי: הוראת המדעים. אמרתי: סליחה? אמרו לי: אנחנו מגדלים דור שלא עומד בסטנדרטים של חקר המדע באוניברסיטה, במיוחד במקומות כמו הטכניון או מקומות אחרים. זאת אומרת, אין תשתית שנותנת לתלמיד להגיע לטכניון, ללמוד, להיכנס לתחום של מחקר ולהרגיש בבית. יש איזשהו חסר בבתי-הספר התיכון בישראל, ביכולת שלהם לעשות משהו שעשו כנראה בשנות ה-50 וה-60. אני לא יודע מי היה פה באותה תקופה, אבל התברר שאלה שלמדו בשנות ה-50 וה-60 – הם קיבלו פרס נובל לאחרונה. כלומר, מה יהיה אתנו בעוד כמה שנים? יכול להיות שאנחנו לא נוכל – לא נעמוד בקריטריונים של היכולת של אותם תלמידים בשנות ה-60 וה-70 להיות מצוינים במתמטיקה ובפיזיקה, לשלוח להם את המורים הכי טובים בכימיה, ביולוגיה, ואז להיות בעשירייה הראשונה בעולם בתחומים האלה, ולפעמים לראות כותרת כזאת באחד העיתונים: ישראל במקום החמישי והשישי בתחום המתמטיקה, או בתחום הפיזיקה, או בתחום המדעים. גם לאדם חסר אמונה, זה נותן איזו תחושה של גאווה.
+
+
+ ישראל במקום אחרון בעולם, אחרון בהפרש שתי ספרות מהמקום שלפני האחרון.
+
+
+ אני אומר, זה דבר שצריך להדאיג. כלומר, אתה צודק, כבוד השר לשעבר. כלומר, הידרדרנו-הידרדרנו, ואנחנו – קראתי – אחרי מלטה, בין פקיסטן לעוד מדינה. עם כל הכבוד, אין לי שום התנשאות כלפי אף מדינה, אבל איך הגענו למקום הזה? איך הגענו למקום הזה, שבו ישראל בעצם משתרכת במקום ה-45 מתוך 50 או 60 מדינות? ואדוני שר המדע, זו משימה לאומית. אני לא יודע מה התוחלת של הממשלה הזאת, אם זה היה תלוי בי היא היתה מסיימת אתמול, אבל אם יש לך זמן לעסוק בזה בשנתיים הבאות – – –
+
+
+בגללכם, בגלל העבודה אין לנו – – –
+
+
+ סליחה שדיברתי, אני מתנצל.
+
+
+ תן לנו להישאר במדע, אילטוב.
+
+
+ אילטוב, אילטוב, אני מתנצל שהורדתי את הרמה של הדיון.
+
+
+לא – – – בחינוך.
+
+
+ אנחנו?
+
+
+ הרי זה במצטבר, זה לא עכשיו קרה.
+
+
+ חבר הכנסת אילטוב, עדיף שנישאר במדע, כי לא נתחיל לחפש מי אשם פה.
+
+
+זה בדיוק המדע. 
+
+
+ לא לא לא, תסלח לי. תסלח לי.
+
+
+ כמעט 30 שנה המפלגה האומללה שלי לא היתה בשלטון, כך שצריך לתת לה בכל זאת איזה – והיא היתה דווקא בתקופה שדן מרידור התחנך פה, יצא ממנו בן-אדם. תראה את הרמה של האיש הזה. ולכן אני אומר שצריך להצטנע. היתה תקופה טובה, פרופסור הרשקוביץ למד בתקופה של מפא"י, בטוח שהוא לא קרוב למפא"י, אבל אתה יכול להעריך – נכון? – את ההשקעה שהיתה פה בחינוך, ובמדינת הרווחה, ובשוויון, עד שמישהו בא, ואני לא רוצה להגיד מי, וקלקל.
+
+
+העולים החדשים...
+
+
+ שום דבר לא אישי פה, הכול לטובת העניין.
+
+
+נגיד שזה קצת פשטני.
+
+
+ אנחנו ביום המדע, אנחנו משתדלים קצת להוריד את הווליום.
+
+
+שם זה התחיל.
+
+
+ זה חשוב, נכון? לכן אני אומר, כדי להתכונן לדיון הזה, ואתה רואה שבעצם מרצים, אלה שקיבלו פרס נובל, אומרים שמקבלים סטודנטים שאין להם הכשרה, יכולת, לעסוק באופן מלא במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה; יותר מזה, הם מדברים על עילגות, על חוסר ידיעה, על חוסר תרבות. ואני אומר: מה זה? אז אמרו תמיד שהיהודים הם הכי טובים, יש בהם יכולת ללמוד, כי הם היו בגלות. כלומר הלמדנות הזאת היא תוצאה ישירה מכך שאתה לא צריך לנהל מדינה. זה תפקיד לא רע, להיות יהודי באמריקה, בגרמניה, בשבדיה – יש מי שמנהל את המדינה. ברגע שהיהודי קיבל עליו את עול הממלכתיות, ירדה הרמה שלו. 
+
+
+ תודה.
+
+
+זהו? אתה מסיים? עוד לא סיימתי.
+
+
+ אוקיי.
+
+
+ היושב-ראש הקודם אמר שהזמן בידינו, אלא אם כן אתה חושב אחרת.
+
+
+ היום הוא יום חשוב. הנושא שאנחנו מעלים הוא – –
+
+
+ אני תיכף מסיים.
+
+
+ – – אוקיינוס. אם אתה רוצה, אז – – –
+
+
+ לא לא, אני פשוט קיבלתי רמז מהיושב-ראש הקודם: תאריך, ולכן אם אתה מרגיש שאני מגזים, אני יורד עוד שתי דקות.
+
+
+ לא לא.
+
+
+ עוד שתי דקות.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ולכן אני אומר – אני רוצה לצטט את פרופסור צ'חנובר, שאמר: "אני רואה קשר הדוק בין שקיעת הרוח הישראלית לבין שקיעת המדינה. בלי מדעי הרוח ומדעי יהדות מפותחים לא יתקיים מדע איכותי כלשהו". וזה אדם שקיבל פרס נובל. צריך לומר, כנראה הוא יודע על מה הוא מדבר, וקראתי לאחרונה שבנושא של מדעי החברה, מדעי הרוח, כמעט אין תקציבים, אין פנייה של סטודנטים ללמוד מקרא, ללמוד לשון צרפתית, ספרות אנגלית.
+
+
+ אתה יודע, חבר הכנסת בן-סימון, זה מטריד מאוד, כי אחד היעדים של התקציב הדו-שנתי, אמרו עליו: התוספת התקציבית הענקית שהולכת להשכלה הגבוהה; ואם אתה מגלה לנו עכשיו שחלק מהמקצועות האלה נעלמים, אז לאן הולך הכסף? זו שאלה שגם – – –
+
+
+ את זה צריך לבדוק. את זה צריך לבדוק.
+
+
+ זה דיון חשוב שאנחנו צריכים – – –
+
+
+ זה דיון חשוב. שוב, זה לא סוד – – –
+
+
+ 7.5 מיליארד שקל קיבלו בתקציב הדו-שנתי הזה, שמתחלקים לשלוש מנות.
+
+
+ השר יבוא, יענה לנו, אבל – – 
+
+
+ אדוני שר המדע, אתה צריך לתת לנו תשובה לאיפה הכסף הולך.
+
+
+ – – היו אזהרות, היו אורות אדומים שנדלקו על ירידת ערכן של מחלקות – פשוט מחלקות בתחום הרוח. והאדם הישראלי, שהוא רנטבילי מטבעו, רוצה להרוויח, אומר: איפה כדאי לי ללמוד? לא רק כי אני יהודי, אלא כי אני רוצה לחיות טוב, אז או נלך למדעי המחשב, או נלך למשפטים – עקב הביקוש וההיצע, המחלקות הרוחניות והחברתיות כמעט איבדו את המקום שלהן. אז אני אומר: יכול להיות שפה המדינה צריכה להתערב, כי כמו שאמרנו, אין עליית קרנה של מדינה במדעים מדויקים בלי היכולת הרוחנית הזאת.
+
+לכן אני אומר, ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש, שצריך להיות גאה ביום המדע הלאומי והבין-לאומי, למרות המגבלות שהתגלו במדע באסון שפקד את יפן, ובאמת, אתה עדיין רואה קטסטרופה בקנה מידה תנכ"י, שמוחקת את היכולת של המדע לחולל פלאים. 
+
+אז אני אומר, לגבי הצללים, צריך לעשות, אדוני השר, כדי לתת לפחות תקווה שבעוד 30 שנה יהיה פרס נובל. ולגבי האורות לא צריך להוסיף, ראינו אותם בשנים האחרונות. תודה רבה לכם. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דניאל בן-סימון. אני מזמין את חבר הכנסת רוברט אילטוב. לאחר מכן יעלה שר המדע ויענה לכל המתדיינים. בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד שר המדע, ראיתי פה את יושב-ראש ועדת המדע, הוא כנראה יצא. בראשית דברי אני רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת בן-סימון בנושאים הפוליטיים כרגע, לא קשור למדע. במשך אותן 30 שנה מפלגת העבודה היתה בשלטון, היא מעולם לא ירדה מהשלטון, ורק עכשיו יצאה לאופוזיציה כמפלגת העבודה. לכן, תיק החינוך היה אצלכם וטיפלתם בנושאים האלה, ויש לכם אחריות לכל מה שאמרת. לא צריך להפיל את זה על אלה שבאו, אלה שעלו, אלה שהחליפו, לכולנו יש פה אחריות. זה בנקודה הפוליטית. 
+
+ אבל אני רוצה לדבר על מדע, לשם כך התכנסנו פה עכשיו. חשוב לציין שהמדע הוא אחד המרכיבים של שרשרת המזון של ההיי-טק הישראלי, שהוא בעצם חוד החנית של הכלכלה הישראלית ומהווה כ-50% מהיצוא הישראלי. מה שחשוב לציין, גם לדבריו של חבר הכנסת רוברט טיבייב, שדווקא בתעשיית ההיי-טק נקלטו מהנדסים מחבר העמים בצורה הטובה ביותר, והם מהווים 22.5% מסך העובדים בהיי-טק כמהנדסים, כחוקרים, והם נותנים את המשקל הסגולי שלהם בכל הנושא הזה בצורה מכרעת, מגיעים לתפקידים בכירים מאוד. עדיין, אין הרבה חברות סטארט-אפ עם החבר'ה האלה, אבל התהליך הזה כבר התחיל, הוא עובד. אני מעריך שיהיו עוד כמה "גרינים" כמו סרגיי גרין, הוא ממוצא יהודי רוסי, חי בארצות-הברית, אבל בטח יהיו כמה "גרינים" כאלה פה בישראל, שיקימו תעשיות עתירות ידע. אני מעריך שמדינת ישראל תתברך בעלייה הזאת. 
+
+
+– – – 
+
+
+ תתברך בעלייה הזאת עוד יותר. אבל אני רוצה לדבר על הבעיות הקשות עד כה של המדע הישראלי. אנחנו מזהים – אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת בן-סימון – שרמת הלימודים בבתי-הספר, שהיא בשרשרת המזון של המדע, נמוכה מאוד מאוד. אנחנו נמצאים בתחתית הטבלה ברמת החינוך בבית-ספר. הבגרויות שלנו לא מי יודע מה, רמת הבגרויות יורדת והציונים עצמם יורדים. 
+
+אני מעריך שאם נמשיך כך, ייפגעו התשתית והעליונות המדעית של מדינת ישראל, ועל כך אני מתריע בכל מקום. אני חושב שההשקעה פה מתחייבת. אנחנו חייבים לקחת את הדבר הזה, לעקוב אחר הדבר הזה, לדרוש גם מהמורים, גם מהתלמידים, דרישות גבוהות יותר, לתת להם הכשרה מקצועית מתאימה יותר, כך שנוכל לעודד את החבר'ה ללכת ללמוד מדעים מדויקים. 
+
+אני מעריך שיש כשל מערכתי חמור מאוד בכל הקשור לתקצוב ותכנון של לימודי השכלה גבוהה. פה יש לנו בעיה קשה מאוד, שרוב החבר'ה הולכים ללמוד עריכת-דין. היום כל משרה של פקיד זוטר, עורך-דין מגיש את קורות החיים שלו, כי הוא לא מוצא עבודה, וזה אחרי כמה שנים של לימודים, כשהמדינה משתתפת ומממנת ומסבסדת לימודים באוניברסיטה, והמצב הוא בלתי נסבל מהבחינה הזאת. ומצד שני, חסרים מהנדסים, חסרים רופאים, חסר שלב הביניים הזה, שבסופו של דבר ממנו מתפתחים המדענים שמביאים אותנו לאותה עליונות מדעית וטכנולוגית בעולם המערבי והמפותח. כן, נכון, היתה עלייה והיו מהנדסים, אבל עכשיו אין עלייה ואין מהנדסים ואין רופאים ועדיין אין מדיניות ברורה בות"ת – בוועדה לתכנון ותקצוב – בנושא מדעים מדויקים. אין עידוד של המדינה לסטודנטים, ששולחים אותם ללמוד את המדעים האלה. 
+
+אני הגשתי הצעת חוק חיילים משוחררים, שתעודד את השכבות המוחלשות, ברמה סוציו-אקונומית נמוכה – ודווקא מי שהתנגד לזה זה ות"ת – ללכת ללמוד מדעים מדויקים והנדסה. כי כבר עכשיו חסרים לנו, גם מהנדסים בתחום ה-IT וגם רופאים וגם מהנדסים בתחומים אזרחיים אחרים. לצערי, בנושא הזה התנגדה דווקא ות"ת. היא טענה שאני מתערב בעבודה שלה. אבל לא הייתי מתערב אם העבודה היתה נעשית כראוי.
+
+לכן, אנחנו מתפארים הרבה פעמים בכך שהעליונות המדעית שלנו חשובה לנו והיא מקדמת אותנו, אבל היום אני מזהה כשל חמור, ואם לא נטפל בכשל הזה, בעוד עשר, 15 שנים החזון של מעצמת המדע הישראלית ירד לטמיון, וההון האנושי זה הדבר היחיד שיש למדינת ישראל. 
+
+לכן, כבוד השר, אני חושב שיש פה צורך לעשות פעולות מערכתיות בין-משרדיות בנושא הזה, לבנות תוכנית מסודרת לטווח הרחוק, כך שנוכל להמשיך ולטפל בנושאי חלל, רפואה, מדע ודברים אחרים. ובעזרת המדע אנחנו כן יכולים להביא את מדינת ישראל לכותרות בפן החיובי בעולם, להוריד את נושא הדה-לגיטימציה מסדר-היום ולעשות לגיטימציה למדינת ישראל דווקא מהנקודה הזאת. 
+
+עכשיו יצא דוח "מקינזי", הייתי שמח אם תעיין בו, בכל הנושא של Internet Economy, כלכלת אינטרנט ישראלית. אתה תראה שם שהתשתיות שלנו לא עומדות בסטנדרט של מדינות מפותחות, אנחנו בסטנדרט של מדינות מתפתחות. זה פוגע בכלכלת אינטרנט. אנחנו יכולים להכפיל את זה, זה יכול להכפיל את מספר מקומות העבודה. זה יכול לעזור מאוד לעסקים קטנים, יש היבטים רבים מאוד. 
+
+לכן, כבוד השר, צריך ללכת על בדיקת הנושא הזה בצורה מערכתית, לבחון את כל ההיבטים. אני חושב שיש לנו כשל בנושא של תכנון ותקצוב, ואני מקווה מאוד שהנושא הזה יטופל כראוי. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת רוברט אילטוב. אני מזמין את שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, ידידי השר, חברי חברי הכנסת, אנחנו מסיימים כל תפילת עמידה, גם ברכת המזון, בכמיהה לשלום. אני דווקא רוצה להתחיל מכאן: עולמנו מורכב מעמים שונים, דתות שונות, תרבויות שונות, מנהגים שונים. והשוני הזה הוא לא אחת הבסיס לקונפליקטים. אנחנו יודעים שההיסטוריה של עולמנו היא היסטוריה של קונפליקטים. הרב קוק, כשהוא דיבר על קונפליקטים, דיבר על אחד הקונפליקטים הראשונים בעולמנו, קונפליקט מר שהיה במשפחה, כאשר עשרה אחים, בניו של יעקב, קמו להרוג את אחיהם, את יוסף – בסוף הם לא הרגו אותו, אבל מכרו אותו לעבדות. ואמר הרב קוק שכל הקונפליקט בין יוסף לאחיו התחיל בגלל ארבע מלים. וארבע המלים הן: "ולא יכלו דברו לשלום". כשאין יכולת לדבר, יש מלחמות. 
+
+יש שפה אחת שמגשרת על ההבדלים בין עמים, בין תרבויות, בין דתות, בין מנהגים. יש שפה אוניברסלית אחת, וזוהי שפת המדע. אני זוכר שכאשר כמתמטיקאי הצעתי מחקר משותף עם חוקרים סינים – אני איני מבין סינית, הם לא מבינים עברית, לצערי הם גם אנגלית לא הבינו, אבל במתמטיקה הבנו אחד את השני. יש שפה אחת שמגשרת על ההבדלים, וזו שפה שכשאתה משוחח בה, כולם נהנים. לא רק שני הצדדים שמשוחחים, אלא העולם כולו, ולכן זו באמת שפת השלום. 
+
+היום באמת נבחר כיום המדע – בעצם אתמול היה יום המדע, כפי שהזכיר ידידי חבר הכנסת מאיר שטרית, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, הוא יום ההולדת של איינשטיין, יום ההולדת ה-132. אגב, הוזכר כבר שבאמת, תורת היחסות, היה לה חלק חשוב מאוד – לא בפיתוח פצצת האטום, אלא בכלל בחקר האטום; פיתוח פצצת האטום זה תולדה של התובנות הפיזיקליות בחקר האטום, וכאן נגיד שאיינשטיין, שבזכותו אנחנו יודעים איך לפרק את האטום, אמר – אגב, היום הדברים מקבלים איזה משנה תוקף לנוכח האסון שמתחולל בכורים הגרעיניים ביפן – הוא אמר, וזה מוסר גדול: קל יותר לפרק את האטום מאשר לפרק דעות קדומות. אז הנה עוד תרומה לשלום. 
+
+בכל אופן, בואו נדבר על המדע בישראל. מדינת ישראל היא מעצמה מדעית וטכנולוגית. עכשיו, כשאני אומר "מעצמה", אני לא מתכוון רק למעצמה יחסית, יחסית לגודלנו, אני לא מדבר רק על מעצמה מקומית. מדינת ישראל היא מעצמה אוניברסלית. 
+
+ הזכיר חבר הכנסת שטרית, ואני אביא את זה באמת כדוגמה, אבל אפשר להביא דוגמאות כמעט בכל תחומי המדע – מדינת ישראל שייכת למועדון אקסקלוסיבי של פחות מעשר מדינות בעולם, של מעצמות חלל. מדינה נקראת מעצמת חלל אם יש כל היכולות בתחום החלל, החל ביכולות שיגור, דרך ייצור לוויינים – הן המעטפת והן המתעד, דהיינו מה שהלוויין עושה בתוכו, וכלה בתקשורת ובעיבוד המידע שמתקבל מן הלוויינים. כפי שהערנו, בריטניה הגדולה אינה שם, גם קנדה אינה שם. בכל אירופה יש רק שתי מדינות בעלות היכולות האלה. גרמניה אינה נמצאת שם. מדינת ישראל נמצאת שם, אבל לא רק במקום טוב באמצע; יש תחומים, חברי חברי הכנסת, שמדינת ישראל היא המובילה בעולם. יש טכנולוגיות, טכנולוגיות חלל, שלנו יש, ולענקית בחלל – 80% ממה שקורה בחלל זה אמריקני, הרוסים הם השניים, עם פחות מ-6% – אין. חלק מהטכנולוגיות האלה הן אפילו טכנולוגיות שעדיין חסויות. 
+
+בכל אופן, מדינת ישראל היא מעצמה מדעית וטכנולוגית, ומה שקורה זה לא רק החלל – אגב, החלל משקף את מרבית מדעי הטבע, אבל כאמור, במדעים כולם, כולל מדעי הרוח.
+
+איך הגענו לכך? כפי שהזכירו קודמי, אומנם היום אנחנו מדברים על מרבצי הגז, אבל מדינת ישראל היא מדינה שאוצרות הטבע שלה, בוודאי עד היום, היו דלים מאוד, אבל יש לנו הון עיקרי חשוב, משאב חשוב, וזהו ההון האנושי. גם ההון האנושי – אחד מידידי, שני חברים שלי קיבלו לפני שש שנים פרס נובל בכימיה, הפרופסורים הרשקו וצ'חנובר, ופרופסור צ'חנובר נשאל פעם, באחת ההרצאות שהוא נתן; הוא אמר: אנשים שואלים אותי מה מקצועי בחיים. צריך להבין שהוא למד תחילה רפואה, אחר כך עשה דוקטורט בביו-כימיה, ובסוף הוא קיבל פרס נובל בכימיה. אז – מה מקצועך? הוא אמר: אני במקצועי תייר. שאלו אותו: מה פירוש תייר? אז הוא אמר: אני תייר בעולמו של הבורא, בעולמו של הקדוש-ברוך-הוא. אני תייר בעולם, מנסה להבין את פלאי הטבע. אגב, איננו חוקרים במופלא מאתנו, אבל אנחנו פשוט מנסים להבין, ומקווה שאם אצליח להבין, אוכל ליישם את ההבנות שלי כדי לעזור לעולם. 
+
+ באמת עם ישראל הוא עם של תיירים, הוא עם של מדענים, אבל זה לא הכול. אחד הדברים שמאפיינים את המדענים הישראלים, את העם היהודי כולו, זה יצירתיות, מקוריות, הייתי אומר חשיבה מחוץ לקופסה. ובדבר הזה, הייתי אומר, כמעט שאין לנו מתחרים. 
+
+ המצב הזה מועצם כיום בגלל התפתחותו של המדע. צריך להבין, לאן הולך היום המדע? אנשים שואלים לאן הולך המדע – אולי המהפכה הגדולה ביותר שאירעה במדע במאה ה-20 היא התפתחות כוח המחשוב. אני זוכר שבזמנו, לפני כ-35 שנה, כאשר שירתתי ביחידה מסוימת של חיל המודיעין, היה סוד מדינה לומר שביחידה הזאת יש מחשב. זה היה ממש – מי שגילה את העובדה הזאת עבר עבירה על ביטחון המדינה.
+
+
+ יחידת הממר"מ היתה סודית. 
+
+ לא, זה לא ממר"מ. אז זו היתה יחידה של מודיעין. לא רק זה, אני זוכר את היום שבו קיבלנו ביחידה את המחשבIBM 3033 Multiprocessor . זה מחשב שהצריך אולם בערך כגודלו של האולם הזה, אדוני היושב-ראש, אגב, עם המון סידורים – היתה רצפה צפה, כיוון שהיה סידור של קירור מים מתחת, והיתה שם פליטת חום נוראה, וכו' – זה היה המקבילה של מחשב-העל. היום באייפון שלך, אדוני היושב-ראש, יש יותר כוח חישוב משהיה באותו מחשב-על של לפני פחות מ-40 שנה. 
+
+ זאת ועוד, עם התפתחות כוח המחשוב – היום זה לפחות פי-מיליון ממה שהיה אז – התפתחו גם הרשתות – הרשתות והתקשורת האלקטרונית. הדבר עשה אולי את עיקר המהפכה. תראו, נער הייתי גם זקנתי – אני מקווה שאני לא כל כך זקן, אבל עדיין אני יכול להביא מההיסטוריה שלי. כדוקטורנט בטכניון לפני כ-30 שנה, כששמעתי על מאמר שפורסם בגרמניה, ורציתי לקבל עותק, כי הדברים היו נוגעים לעבודת הדוקטורט שלי, הפרוצדורה היתה כזאת: היית יורד לספרייה, היו שם גלויות מוכנות, מודפסות, היית צריך רק למלא, היו שולחים את זה בדואר אוויר לגרמניה, ונניח שדואר אוויר היה לוקח קרוב לשבועיים, והיית מקווה שהנמען שם יהיה נחמד מספיק גם הוא לשלוח לך בדואר אוויר, ואז במקרה הטוב בתוך חודש המאמר היה בידיך. היום אתה ניגש לאינטרנט. היום כל מאגרי המידע, כל העיתונים המדעיים, פחות או יותר, רובם ככולם, ומאגרי מידע אחרים, כולם ממוחשבים. היום לא רק שיש לך הכול בהישג יד, אלא אתה יכול להשתמש בכלי חיפוש. למשל אני מחפש מילות מפתח. אז הייתי צריך לקרוא את כל המאמר כדי לגלות שהוא לא רלוונטי לגבי. 
+
+ לכן – הדברים האלה הביאו להתרחבות אדירה של בסיס הידע. ההתרחבות האדירה הזאת של בסיס הידע – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ אין, אין אף לא אחד. 
+
+ כל אחד נגיש – – –
+
+
+ הכול, הכול נגיש. אבל להתרחבות הזאת של בסיס ידע ישנו גם חיסרון אחד: אף מדען היום אינו יכול להקיף הכול. כשידעו מעט, יכולת לדעת מה שחשבת אז שהוא הכול. כשידעו הרבה, כשיודעים הרבה, אף אחד לא יכול להקיף הכול. 
+
+ואז התפתחה תופעה של היצרות תחומי ההתמחות. פעם היה מתמטיקאי; אחר כך כבר הבדילו בין אלגבריסט לבין טופולוגיסט; אחר כך בטופולוגיה, בין טופולוגיה בממד גבוה לממד נמוך. אולי אני מדבר סינית לגבי חלק מהאנשים, בואו ניקח מעולם הרפואה.
+
+הרמב"ם היה רופא – בידוע, הרופא של מלך מצרים, רופא המלכות. אם ישאלו: הרמב"ם, איזה רופא הוא היה – אף-אוזן-גרון? רופא עיניים? התשובה: הוא היה הכול, לא היתה הבדלה. הוא היה רופא, הוא היה מן הסתם אפילו גם רופא שיניים אז, הוא היה כירורג, וכו'. לימים, בגלל התרחבות בסיס הידע, רופא שמתמחה באף-אוזן-גרון כבר לא מבין בעיניים – אגב, אף-על-פי שהם קשורים בתעלות – שלא לדבר על אורתופדיה, מה לו ולאורתופדיה? 
+
+אבל היום, השבוע למשל הופיע מנכ"ל משרדי עם אצבע חבושה כדבעי. מסתבר שנתגלה איזה זיהום באצבעו, וכמובן ניתח אותו מומחה לאורתופדיה של כף היד, כי אם היה הולך לאורתופד רגיל, אז הוא כבר חסר אונים.
+
+היצרות של תחומי הידע, כי היום בכל תחום אנחנו יודעים יותר. תגידו: יופי, אז יש מומחים גדולים יותר, אבל עם זה בא חיסרון אחר, והחיסרון הוא שאנשים מאבדים את התמונה הכללית. נכון שאורתופד כף היד ינתח את האצבע יותר טוב מכולם, אבל הוא לא מבין בכליות. כל מי שקצת רפואה בקודקודו יודע שנמק באצבע יביא תוך 24 שעות לקריסה של הכליות, ולכן מאבדים את התמונה הכללית. 
+
+המדע היום מפצה אומנם, המדענים היום מפצים על כך ביצירת קבוצות עבודה בהתפתחות המדעים הרב-תחומיים. היום, האחד יודע שהוא צריך לשתף פעולה עם השני. ולכן, כשאני הייתי סטודנט בטכניון, למתמטיקאי ולביולוג כמעט לא היתה שפה משותפת, ומה לכימאי ולמהנדס החשמל? היום תמצא את המתמטיקאי עם הביולוג עם הכימאי עם הפיזיקאי עם מהנדס החשמל במכון לננו-טכנולוגיה, או במכון למדעי המוח, שם תמצא גם את הפסיכולוג ואת הנוירולוג, נוסף לכל אלה, ואת הנוירוכירורג.
+
+היום אנחנו לומדים לשתף פעולה. היום במדעים הרב-תחומיים, כשמתחילים לעשות קומבינציות, ברגע שמדברים על קומבינציות וצירופים, השמים הם הגבול, כאן צריך רק הרבה דמיון. כאן פתאום מתגלה הכוח שלנו בחשיבה מחוץ לקופסה – היכולת לחשוב בצורה מקורית את מי לחבר עם מי. ואגב, מי שלמשל יבדוק את התפתחות הננו-טכנולוגיה, מסתבר שהננו-טכנולוגיה היא בעצם המצאה מקורית ישראלית, שהיום הולכת בעולם כולו. לכן, אותה יכולת יצירתית, מקוריות, היא באמת נותנת לנו את הכוח, ולכן מדינת ישראל, במידה מרובה – או זו אחת הסיבות העיקריות להיותנו מעצמה מדעית וטכנולוגית.
+
+ הוזכר כאן גם הדלק, דהיינו הכסף. איני שוכח את הדלק, אבל הפעם אתחיל דווקא מחצי הכוס המלאה. אף-על-פי שנוח – וגם אני טוען שלא מושקעים מספיק משאבים, צריך לראות דברים בפרופורציה. בדרך כלל, השקעה של מדינה במחקר ופיתוח נמדדת לפי האחוז מהתוצר הלאומי הגולמי שהמדינה משקיעה במחקר ופיתוח. מדינת ישראל מובילה במקום הראשון בעולם, אדוני היושב-ראש: מדינת ישראל משקיעה קרוב ל-5% מהתל"ג במו"פ, מחקר ופיתוח – אגב, מחקר ופיתוח אזרחי, אני לא כולל את הצבאי, ושם יש לנו השקעות לא מבוטלות. השניים הם השבדים, ומייד אחריהם האמריקנים, עם 3.7%, זאת אומרת אנחנו מדברים על הפרשים גדולים. 
+
+יבוא אדם, יגיד: אוקיי, אבל אבסולוטית. אבסולוטית, נומינלית, אנחנו השניים בעולם בהשקעה לנפש, אחרי השבדים. אנחנו משיגים את האמריקנים. נכון שהאומה האמריקנית גדולה יותר, אז לכן המספר הכולל הוא גדול יותר, אבל ההשקעה לנפש היא הגדולה ביותר. זו חצי הכוס המלאה.
+
+איני מתעלם מחצי הכוס הריקה שהזכירו חברי. ההשקעה בעשור האחרון – או נכון, עד לפני שנתיים מדינת ישראל קיצצה מיליארדים, בעשור האחרון, מתקציב המוסדות להשכלה גבוהה. יש עכשיו שינוי מגמה. יש שינוי מגמה, ואנחנו מברכים מאוד על השינוי הזה. אין הקומץ, כמובן, משביע את הארי. כמובן עדיין צריך, צריך להשקיע יותר. צריך להשקיע הרבה יותר – הרבה יותר במחקר הבסיסי, הרבה יותר, באמת, באותן פקולטות שמטבע הדברים הן נפגעות יותר, כמו מדעי הרוח ומדעי החברה. 
+
+באמת, ידידי חבר הכנסת בן-סימון, אומַר רק – אני לא יודע, אומנם, צרת רבים חצי נחמה, יאמר מי שיאמר נחמת שוטים – אבל זאת צרה כלל-עולמית. מטבע הדברים בכל דבר אנחנו יודעים שבחברה המערבית הביקוש וההיצע משחקים תפקיד, ובוודאי במדינה חופשית. ולכן ההשקעות בפקולטות שאינן תורמות לתל"ג, מטבע הדברים הן קטנות יותר. וצריך, וצריך להשקיע עוד מיליארדים, והרבה יותר. 
+
+צריך להשקיע במערכת החינוך. מערכת החינוך שלנו, הוזכרו תחלואיה. אומנם איני שר החינוך, אני לא בטוח ששם השאלה היא רק שאלה של משאבים; לדעתי השאלה היא שאלה של גישה. כי מי שמסתכל, מערכת החינוך במשך יותר מעשור הפכה להיות מערכת חינוך פופוליסטית. 
+
+מערכת חינוך פופוליסטית, זה מזכיר לי, אני זוכר, בזמנו – אני מעריך שיש כאן עוד חברי כנסת שזוכרים את תוכנית הסאטירה "ניקוי ראש". היתה שם עצה כלכלית יוצאת מן הכלל. אני זוכר, כשמדינת ישראל עברה מן הלירות לשקלים, 10 לירות היו שקל אחד, אבל אחר כך 1,000 שקלים ישנים הפכו להיות שקל חדש אחד, נכון? זה היה בימים של אינפלציה של כ-400% בשנה. ואז אני זוכר שהם שאלו בתוכנית הזאת: אם עוברים מ-1,000 שקלים ישנים לשקל חדש אחד, זה מקטין את האינפלציה? הרי זה לא משנה את האינפלציה. הציע מי שהציע שם: אני מציע לעשות שינוי אחר; האינפלציה כ-400%? בואו נקרא ל-100% ישנים – 1% חדש, ואז הורדת את האינפלציה ל-4%, נכון? פשוט. מתמטיקה פשוטה. 
+
+ אבל את הפופוליסטיקה הזאת במידה מרובה מדינת ישראל עשתה בנושא מערכת החינוך. אם ההצלחה של בית-ספר או ההצלחה של החברה נמדדת באחוזי הצלחה בבגרות, איך אתה מעלה את האחוזים? יש שתי דרכים. או שאתה מעלה את רמת החינוך, או שאתה מוריד את הרף – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – ואז הורידו את הרף. למשל, אחת ההמצאות – אגב, פטנט ישראלי ייחודי – שיטת המיקוד. שיטת המיקוד שאומרת – אני לא מכיר את הדבר בעולם, לפחות במתמטיקה – מחליטים שהפעם מוותרים לך. אז אתה למשל חייב לדעת נפחים אבל אתה לא חייב לדעת שטחים. אני לא יודע איך אתה מחשב נפח בלי לדעת לחשב שטח, אבל זה פשוט כמו קפיטריה. את הקפיטריה בטבריה אתה יכול לבנות מהקומה העליונה, אבל בית רגיל אני לא יודע איך אתה בונה כשאתה מוותר על קומות. 
+
+ באמת, פופוליזם של מערכת החינוך. אני חושב שמערכת חינוך באמת נבדקת לפי הישגים, אבל לא כשאתה מוריד את הרף אלא כשאתה מעלה את רמת הלימודים. אין ספק שאנחנו צריכים לעשות את הדברים האלה. 
+
+ דובר על התופעה של בריחת מוחות. אגב, אני אצטט את ראש ממשלתנו. הוא אומר שהצרה שעם המוחות בורחות גם הידיים, הרגליים, דהיינו כל הגוף הולך, לא רק המוחות עוזבים. בריחת מוחות, או יאמר מי שיאמר "הברחת מוחות". גם פה יש שאלה של תקציבים, ואגב, הנתונים הם מדהימים. מדינת ישראל – אני זוכר שבנאום הראשון שלי מעל בימה זאת ציינתי את העובדה שמדינת ישראל מסבסדת את כלכלת ארצות-הברית ב-3 מיליארד דולר. איך? הכשרת מדען עולה למדינה בערך, בממוצע, כמיליון דולר, אם מסתכלים על כל מערכות השירות. כאשר קרוב ל-3,000 מדענים ישראלים פועלים בארצות-הברית, מתמטיקה פשוטה: 3,000 מדענים – 3 מיליארד דולר אנחנו השקענו, ארצות-הברית קוטפת. 
+
+
+ – – – צריך גם לקזז מזה את העלות שלומדים בה ישראלים באוניברסיטאות האמריקניות.
+
+
+ הם משלמים, הם משלמים במיטב כספם, אבל מה עוד? שימו לב; היי-טק. מדעי המחשב, אדוני היושב-ראש, במחלקות המובילות בארצות-הברית – אתה יודע מה אחוז המדענים הישראלים בין חברי הסגל הבכירים במחלקות המובילות? 32.8%. כל חבר סגל שלישי במחלקה מובילה במדעי המחשב בארצות-הברית הוא ישראלי. בכלכלה – כ-28%; בכימיה – 12%; בפיזיקה – 9.6%. פירושו של דבר שאת פירות ההשקעה שלנו קוטפים אחרים. כמובן, פה יש שאלה של הקצאת משאבים. אני שמח שגם פה מדינת ישראל השיקה תוכנית – תוכנית מרכזי המצוינות, שבאמת יוצרת, שוב, שינוי מגמה מסוים, אבל עדיין אין הקומץ משביע את הארי. 
+
+אז הנה, לא פטרנו את עצמנו מהתייחסות לצללים שהזכירו קודמי. יחד עם זאת, בואו נחזור לחצי או יותר מחצי הכוס המלאה. מדינת ישראל היא מעצמה עולמית מדעית וטכנולוגית. ואם גם נתייחס לגודלה, ואם נתייחס לכל הצרות שאתן היא צריכה להתמודד, זו תופעה, הייתי אומר, שאין לה אח ורע באוכלוסיית העמים, ועל הדבר הזה אין ספק שאנחנו צריכים לברך. 
+
+ולסיום, אחרי שאנחנו מברכים על הדבר, ואחרי שבאמת, ביום המדע הלאומי אנחנו מתהדרים בדבר הזה, עכשיו נחזור לפרופורציה, או לאותה צניעות – שמעתי במקום אחר מידידי פרופסור צ'חנובר, שציטט את זוכה פרס נובל דייוויד גרוס, שזכה – כשצ'חנובר קיבל את פרס נובל בכימיה דייוויד גרוס קיבל את פרס נובל בפיזיקה – מדען אמריקני, יהודי אמריקני, ואז אמר דייוויד גרוס, שאלה מעניינת: אנשים שואלים, האם גם בעוד 100 שנה יהיה פרס נובל? כאן אין הכוונה לחשש שמא קרן פרס נובל לא תשקיע היטב את הכספים והכספים ייגמרו. בהנחה שהכספים יהיו, האם גם בעוד 100 שנה יהיה על מה לתת פרס נובל? אגב, שאלה שהרבה מהפילוסופים של המדעים עוסקים בה. והתשובה היא בוודאי: כן. הוא אומר: ככל שאנחנו מגלים יותר, אנחנו רואים שאנחנו יודעים פחות. 
+
+הנה, לדוגמה, היום הזכיר יושב-ראש ועדת המדע את המלחמה בסרטן. אגב, אני אתן עשר שניות על מדע; פרס נובל של הרשקו וצ'חנובר, שקיבלו על גילוי ה-Ubiquitin, בין היתר כיוון שזו נחשבת אולי פריצת הדרך הגדולה ביותר בדרך למיגור מחלת הסרטן, כי היא הביאה באמת לפריצת דרך אדירה. בכל אופן, לפני 100 שנה אנשים לא מתו מסרטן. אתה יודע למה, אדוני היושב-ראש? תוחלת החיים היתה 40 שנה או פחות. מחלת הסרטן, סטטיסטית – סטטיסטית – היא מחלה של גיל מבוגר יותר. נכון שיש גם ילדים, אבל זה מאוד נדיר. זו מחלה שבדרך כלל, סטטיסטית, תוקפת אנשים בגיל מבוגר יותר. אנשים לא הגיעו לגיל של מחלת הסרטן. אנשים מתו לפני גיל 40, בדרך כלל מזיהומים. ואז התגלתה האנטיביוטיקה, והדבר הזה מיגר את מרבית הזיהומים, האריך באופן דרמטי את תוחלת החיים, אבל אז חיכתה לנו מחלת הסרטן. ואנחנו כולנו מקווים שמחלת הסרטן – – 
+
+
+ הגיע אלצהיימר. 
+
+
+ – – היא בדרך למיגור. ואז תוחלת החיים מתארכת, אבל אנחנו יודעים שמעבר לפינה מחכות לנו המחלות הניווניות של המוח, אלצהיימר, מחלות ניווניות אחרות, ושם, איך אומרים החבר'ה, אין לנו – כמעט אין לנו מושג ירוק. אנחנו שם ממש כסומים – – – 
+
+
+ – – – הפנסיה. 
+
+
+ זו בעיה אחרת, כן. לא לא, אז – כשיתחילו – אז נעלה את גיל הפנסיה ל-105. 
+
+
+ אדוני השר – – – 
+
+
+ פעם נגיע לכך שעד מאה-ועשרים זה פחות. 
+
+
+הם פשוט לא מבינים על מה אתה מדבר. הם הציעו הצעה לסדר, אבל – – – 
+
+
+הוא מדבר בשם עצמו. 
+
+
+ אם כן, מחלות – אלצהיימר ודומיה. ולכן אנחנו מתקדמים, אבל אז אנחנו רואים עד כמה אנחנו לא יודעים. 
+
+ נסיים אולי באמירה הנפלאה של אלברט איינשטיין, שכפי שצוין – 132 שנים להולדתו. אמר אלברט איינשטיין – שימו לב: המדע שלנו, כל המדע שלנו, כשהוא נמדד אל מול המציאות, הוא פרימיטיבי וילדותי. שימו לב: אל מול המציאות הוא פרימיטיבי – אבל זה הדבר היקר ביותר שיש לנו. 
+
+אדוני היושב-ראש, המדע הוא אולי הדבר היקר ביותר שיש לנו, למדינת ישראל, ובל נשכח כמובן את תורתנו וערכינו, ואנחנו מאחלים למדינת ישראל שתמשיך לשמר את מעמדה זה, להיות אור לעולם כולו. תודה. 
+
+
+ אדוני השר, תודה על הדברים המאלפים. אתה מציע שנסתפק, או שאתה רוצה שיהיה דיון?
+
+
+ תראה, המדע – אם נרצה לרדת לעומקי הדברים, אני חושב שנצטרך להקדיש את כל השנים הבאות לעיסוק במדע, אז בואו – יעסקו המדענים במדע, והכנסת תחזור לעבודתה הרגילה. 
+
+
+ אוקיי. תודה. אומנם, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ביקשת הצעה נוספת.
+
+
+ עמדה נוספת. 
+
+
+או זה נקרא בעצם "עמדה אחרת". מכיוון שהשר הסתפק, או רצה שלא נעסוק רק במדע, שנחזור לשגרת הכנסת, אלא אם כן אתה אומר: אני חייב להעיר את הערותי, ובלעדיהן היקום לא ימשיך – – – 
+
+
+ יש לי משהו חשוב. 
+
+
+ אני מניח. בוא – יש לך הזדמנויות. יש כמה הצעות חוק לקריאה ראשונה. 
+
+
+ אבל יש לי משהו חשוב ומאוד מעניין, אדוני היושב-ראש. משהו קצר מאוד. 
+
+
+ אבל אני ככה עובד בניגוד לתקנון. אבל יש הצעות חוק שתוכל להשתתף בהן. 
+
+
+ כן, אבל אני רוצה משהו להוסיף. 
+
+
+ תשמע, יש הרבה חברי כנסת שאפשר ללכת אתם לפנים משורת הדין. אבל אני אקל אתך הפעם ואני אלך לפנים-לפנים משורת הדין. בבקשה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, אני מודה לך, ואני אעשה את זה אכן קצר. אני מאוד מברך על יום המדע. לצערי, יום שלא יהיה כאן בכנסת זה יום הצווארון הכחול. במדינת ישראל יש צווארון כחול גדול, אבל אנחנו מחנכים את ילדינו כולם להיות מדענים, כולם צריכים לעבור את מבחני המיצ"ב. לי יש – כמו להרבה מכם – יש כמה ילדים, אחד מתאים לו להיות מדען, השני מתאים לו להיות נגר. וכדאי שמדינת ישראל תדע שמקצועות של עבודות הכפיים, צריך לשים אותם גם כן במוקד העשייה שלנו ובמוקד החינוך שלנו, ולא להתייחס כל הזמן ולהפוך את כל הילדים הנגרים – להפוך אותם למדענים, כי אז נגיד שאנחנו נכשלים במבחני המיצ"ב. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, אני רק מעיר שזה שיש יום המדע זה לא אומר שמחנכים את כולם להיות מדענים. כמו שביום האשה – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אמרתי לך, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, שהלפנים משורת הדין אתך תמיד – תודה, בכל אופן. בואו נסתפק ונתקדם בסדר-היום. 
+
+
+ [מס' כ/323; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ"ט, עמ' 10175; נספחות.]
+
+
+ אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם. הוא יציג לנו הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18), התשע"א–2011, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבר הכנסת בן-ארי, אני רציתי רק להעיר לך הערה אחת – יש לך טעות. היום להיות נגר זה מדען. אין הבדל בין מי שמייצר טיל ומי שמייצר ארון. שניהם צריכים להבין הרבה. 
+
+
+לא חולק על זה. 
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18), התשע"א–2011. על-פי הדין הקיים, הוראות חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962, הנוגעות לתנאי הכשירות של קאדי מד'הב, ובייחוד ההוראה הנוגעת לטיב הכשרתו, אין בהן כדי לתת מענה הולם לתנאי כשירותם של מועמדים לתפקיד שיפוטי נכבד זה. מטרתה של הצעת החוק היא לקבוע תנאי כשירות ברורים יותר, וזאת בהקבלה לדין הקיים בבתי-הדין הרבניים ובבתי-הדין השרעיים. 
+
+ ראשית, מוצע להגדיר בצורה ברורה יותר את תנאי הכשירות הנדרשים לפי הדין הדתי הדרוזי, ולקבוע כי רק דרוזי המקיים אורח חיים דתי במשך תקופה של חמש שנים ��פחות, ויש לו נגישות הן לכתבי הדת והן לכתבי הפרשנות של העדה הדרוזית – כי בעדה הדרוזית, גם מי שיש לו גישה לכתבים לא תמיד יש לו גישה לכתבי הפרשנות – יהיה כשיר לשמש קאדי מד'הב. שנית, מוצע לקבוע כי תנאי מתנאי הכשירות למינוי כקאדי מד'הב יהיה כי המועמד הוא בעל תואר בוגר ממוסד להשכלה גבוהה שהוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. כמו כן, על המועמד להיות בן 30 לפחות ובעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי מד'הב במדינת ישראל. בנוסף על הדרישות האמורות, ייבחן המועמד בכתב על ידיעותיו בתחומי הדין הישראלי הרלוונטיים לכהונתו.  
+
+ הצעת החוק היתה יוזמה של חבר הכנסת חמד עמאר, ואליו הצטרפו כל חברי הכנסת בני הדת הדרוזית מכל סיעות הבית. הצעת החוק תואמה עם ראשי העדה הדרוזית, אשר בירכו עליה. להצעת החוק לא מצורפות הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, בנוסח המוגש על-ידי הוועדה.
+
+אני רוצה להודות באופן מיוחד לחברי הכנסת מהעדה הדרוזית מכל המפלגות, כולל אותך, אדוני היושב-ראש, שסייעו להגיע להבנות וסייעו להעברת החוק. תודה לעורך-הדין אלעזר שטרן, היועץ המשפטי לוועדה, על קידומו של החוק ועל הבאת הצדדים לתובנות שאני לא בטוח שהם היו מגיעים אליהן בלעדיו. תודה למנהלת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, המנהלת הוותיקה ביותר בבית הזה, דורית ואג, שאם לא הלחץ שלה אנחנו היינו אפילו היום מחכים עוד שעה עד שהיינו מעלים את הצעת החוק. תודה רבה. 
+
+
+ תודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת דוד רותם. אנחנו נאפשר לו להגיע למקומו. כיוון שהצעת החוק הוגשה ללא הסתייגויות, אנחנו כמובן נצביע בקריאה השנייה, ולפי רשות מהיושב-ראש גם נעבור להצבעה בקריאה שלישית. אז אני אחכה לחבר הכנסת דוד רותם שיגיע למקומו. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה, חברי חברי הכנסת – הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18), התשע"א–2011.
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו. 
+
+
+ בעד – 9, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק עבר בקריאה השנייה. 
+
+ ואנחנו עוברים לקריאה שלישית. 
+
+חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18), התשע"א–2011, נתקבל. 
+
+
+בעד – 9, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18), התשע"א–2011, עברה בקריאה שלישית, ואני מברך את כל אלה שסייעו. 
+
+ אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר לברך בשם המציעים, ועד שיגיע, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – יש לי אליך הערה. כיוון שהצעת החוק עברה בקריאה השלישית ואני בטוח שהכוונות הן טובות, היינו מעדיפים שהמינויים שהולכים להתבצע – היו אמורים להתבצע לפי הצעת החוק, ולא לאחר שכבר נעשה מיונם, והעמדתם למשרה שיפוטית מאוד גבוהה הלכה לפי החוק הישן. וזו הערה שצריך לקחת אותה בחשבון, שהיינו צריכים למהר קצת או להמתין עם המינויים. אבל אני מאוד מודה לך, בכל אופן. בבקשה, חבר הכנסת עמאר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להודות לכולם על הצבעתם ועל העברת החוק. מי שלא חי במגזר הדרוזי לא יודע את חשיבותו של חוק זה; אדוני היושב-ראש בטח יודע את החשיבות של החוק הזה. הדין הדרוזי התבסס על חוק שחוקק בשנת 1962 ולא נתן את השירות שאמור היה לתת לאזרח ולתושב הדרוזי במדינת ישראל. אנחנו נמצאים בשנת 2011, ואני חושב שהצעת החוק הזו – החוק הזה רק יעזור ויקדם. 
+
+אני רוצה בהזדמנות הזו להודות לחברי חבר הכנסת יריב לוין, שהוא שו��ף להצעת החוק והציע אתי את הצעת החוק. אנחנו שותפים בכמה הצעות חוק שנוגעות למגזר הדרוזי, ואני מקווה שנצליח גם לקדם אותן. אני רוצה להודות לחברי הכנסת הדרוזים וגם ליושב-ראש, שהיה שותף בהצעת החוק והשתתף בדיונים בהצעת החוק; גם לחבר הכנסת סעיד נפאע, גם לסגן השר איוב קרא, שהיה כל הזמן אתנו בחוק הזה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, שראה את חשיבות החוק הזה וגם קיים פגישות מעבר לישיבות הוועדה עם נכבדים דרוזים, שמע את דעתם, כמו שהבטיח בוועדה, שגם יֵשב אתם, והוא ישב אתם, ובאמת תודה רבה לך. לצוות הוועדה, לרכזים, למנהלת הוועדה דורית, ליועצים המשפטיים סיגל ואלעזר, וכמובן אני רוצה להודות לחברי יריב לוין, על השותפות שלו בחוק. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חמד עמאר, וגם לך מגיעות הברכה והתודה על העברת החוק החשוב הזה. 
+
+
+
+
+ אני מזמין את חבר הכנסת יריב לוין להציג, וגם לך מגיעה תודה – בעצם הודעה. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כבוד סגן ראש הממשלה, חברות וחברי הכנסת, הודעה מטעם ועדת הכנסת. 
+
+ אני מתכבד להודיע בזאת על איוש חבר בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל ועדת החוץ והביטחון לפי סעיף 4(ה) לחוק האזנת סתר – במקום הפנוי של ועדת החוץ והביטחון יכהן חבר הכנסת שאול מופז. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יריב לוין. 
+
+
+[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/374).]
+
+
+חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 27) (ניכויים בעד פעילות רווחה), התשע"א–2011, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, חיים כץ ויצחק וקנין – קריאה ראשונה. תציג לנו את הצעת החוק חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק היא של חברי הכנסת חיים כץ, יצחק וקנין ושלי, הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 27) (ניכויים בעד פעילות רווחה). מדובר בהצעת חוק שבאה לתקן הצעת חוק נרחבת שחוקקתי לפני כשנתיים, תיקון 24 לחוק ההגנה על השכר, תיקון אשר הרחיב את חובת הפירוט של תלוש השכר שמקבל העובד ממעסיקו כך שהתלוש יהיה ברור לעינו של העובד ויהיו כלולות בו כל זכויותיו, כל התשלומים המגיעים לו בדין, כל מה שנוכה ממנו, ימי החופשה הצבורים שלו, ימי החופשה שעוד נותרו לו. החוק הפך את התלוש לנגיש וקריא לעובדים, ואף הפך את חובת ההוכחה בבתי-הדין לעבודה, כך שעובד שבא לתבוע את מעסיקו לא תהיה חובת ההוכחה עליו אלא על המעסיק. יש היגיון בדברים, כיוון שכאשר ימלא המעסיק את חוק התלוש – או בשמו הרשמי: תיקון 24 – לא תהיה לו שום בעיה להוכיח את טיעוניו בבית-המשפט. 
+
+אחרי כניסת החוק לתוקף קיבלנו הערות מכמה וכמה ארגוני עובדים כי ההגנה שהענקנו כאן לעובד יכולה להיות במקרים מסוימים בעוכריו, משום שהיא מונעת הן ממעסיק והן מוועד עובדים לנכות משכרו של העובד בעבור קרנות סיוע הדדיות, פעילויות רווחה ותרבות וכן הלאה, דברים חיוביים, שהעובד רוצה ומעוניין בהם ומעוניין להשתתף בהם. לפיכך התיקון הזה בחוק בא לאפשר ניכוי סכום קצוב ממשכורתו של עובד, כפוף לכמה תנאים שתכליתם להגן על שכרו – שייגבו על-ידי ועדי העובדים בעבור פעילויות רווחה ותרבות, שהעובד או בני משפחתו ישתתפו בהם, כמובן בהסכמתם של העובדים. 
+
+ יש הסכמת ממשלה, ואני מבקשת מחברי לתמוך בחוק. תודה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. נרשמו כמה חברי כנסת להתדיין בקריאה הראשונה על הצעת החוק. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב כץ, אם יהיה כאן, וחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אם יהיה כאן. אם לא, נעבור להצבעה ונמשיך בסדר-היום. בבקשה. שלוש דקות לאדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מובן שהגנה על שכר העובדים היא דבר מבורך, חיוני, שאנחנו נתמוך בה.
+
+אני רוצה לדבר גם כן היום על הגנה על אחד הדברים החשובים ביותר לנו, עולם הערכים שלנו, זה הגנה על ארץ-ישראל.
+
+השבוע ביום חמישי, י"א באדר, נציין שוב את יום נפילתו של יוסף טרומפלדור בתל-חי, והירצחם של עוד שבעה מחבריו. יום י"א באדר נחשב כבר יותר מ-90 שנה כיום תל-חי. בתרבות העכשווית שלנו, של "האח הגדול", ו"החנונים", וכן הלאה, לצערנו הרב המורשת הזאת נשכחת. 
+
+יוסף טרומפלדור, שהיה חייל בצבא זר, החליט לבוא, אחרי שכבר היה גידם בידו, ולהגן על הארץ הזאת, ולהילחם עליה, ולומר: פה בארץ הזאת אני כבר לא אהיה זר. בארץ הזאת – הוא כותב במלים האלה: אם תפרוץ מלחמה בארץ-ישראל, בוודאי יכתירוני שם בתואר מפקד, אף-על-פי שאני מוכן לשרת שם גם כחייל פשוט. הן שם נהיה בבית, לא אצל זרים. מאמין אני, יום יבוא, ואני עייף ומיוגע, אשקיף בשמחה ובגיל על שדותי שלי, בארצי שלי, ולא יאמר לי איש: לך לך מזה, זר הינך בארץ הזאת. ואם יאמר לי איש כך, בכוח ובחרב אגן על שדותי וזכויותי. ואם אפול בקרב, מאושר אהיה, אדע לשם מה אני נופל. כך כותב יוסף טרומפלדור טרם עלייתו ארצה.
+
+כידוע, באותו מבנה, באותו מתחם שהם גרו בו בתל-חי – באו לשם כוחות של האויב הערבי ואמרו שהם מחפשים צרפתים, באמתלות שקר נכנסו, וברגע שהם פגשו את הבחורים הצעירים המתיישבים באצבע-הגליל, פתחו לעברם בירי שנגמר בנפילתם של כמה וכמה מחבריו של יוסף טרומפלדור, שעל שמם נקראה לימים העיר קריית-שמונה – על שם אותם שמונה נופלים.
+
+השבוע, כשהייתי בלוויה של הקדושים, פגשתי חבר שסיפר לי על הבת המאומצת שלו, שלומדת בכיתה עם תמר, תמר פוגל, אותה בת שהפכה להיות גיבורה על-כורחה השבוע. הוא מספר לי: היא סיפרה לבת המאומצת שלי לפני שבועיים – היא לומדת אתה בכיתה – היא סיפרה לה לפני שבועיים שהיא חלמה שההורים שלה מתו. אז אמרה לה אותה ילדה, ולילדה המאומצת קוראים רבקה – להורים שלה קראו בנימין וטליה כהנא. גם הם נרצחו. רבקה ניצלה, גם היא היתה באותה התקפת ירי של שלושה מרצחים, ששלח אותם מרואן ברגותי, לפי הדיווחים של השב"כ – ירו על רכב ובו זוג הורים וחמש בנות, מששת הילדים שלהם, ובה נהרגו ובנימין וטליה כהנא. ובאותה כיתה היא לומדת, שוב, עם ילדה שהיא לא רק יתומה מאב ומאם, אלא גם שכלה את שלוש אחיותיה. 
+
+מחיר הדמים שאנחנו משלמים על המאבק בארץ הזאת הוא מחיר דמים כבד מאוד, אבל העוצמות שאנחנו לוקחים הן אותן עוצמות שהניח בנו יוסף טרומפלדור, אדוני היושב-ראש, שלימד אותנו, באותם משפטים עזים, שאנחנו יודעים שאין לנו ארץ אחרת, שזה הבית שלנו, ואנחנו לא נופלים בארצות נכר.
+
+אני רוצה מהמקום הזה לשלוח לילדי איתמר, לתושבי איתמר, לאנשים האלה, שיודעים שכול ונפילות של חבריהם, לצערנו הרב, בצורה בלתי מתקבלת על הדעת – החוזק שלכם, העוצמה שלכם היא העוצמה של עם ישראל. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אני מזמין את הדובר הבא, ולצערי – אני אקריא את שמותיהם: חבר הכנסת יעקב כץ, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לא נמצאים פה. 
+
+ אם כך, חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 27) (ניכויים בעד פעילות רווחה), 
+התשע"א–2011, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ בעד – 9, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק הגנת השכר (תיקון מס' 27) (ניכויים בעד פעילות רווחה), התשע"א–2011, עברה בקריאה ראשונה ותועבר להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. מובן שהוועדה שתדון בהצעת החוק היא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/376).]
+
+
+חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת החוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 21) (הארכת רשיון לעובד זר בתחום הסיעוד), התשע"א–2011, קריאה ראשונה. יציג לנו את הצעת החוק חבר הכנסת דוד אזולאי, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. כמובן, אם נרשמו עוד דוברים אז גם, ואם לא – נצביע על הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה להודות ליושב-ראש הנהלת הקואליציה זאב אלקין, ליושב-ראש הכנסת חבר הכנסת רובי ריבלין וליושב-ראש האופוזיציה, שניאותו לאפשר לי להעלות ההצעה הזאת היום לקריאה ראשונה, כדי שנוכל לגמור אותה לפני סוף מושב החורף. להצעה זאת שותפים חברי איתן כבל, עמיר פרץ, דב חנין ויעקב כץ. זו הצעה שהייתי אומר ומגדיר אותה מעשה חסד עם אותם חולים סיעודיים, שלפעמים, לצערנו הרב, נגזר עליהם לסבול. בהצעת החוק הזאת אנחנו יכולים, במעט מאוד, לעזור להם. 
+
+ הדברים הגיעו לידי כך שלא פעם נתקלתי בבקשות של אנשים שפנו וביקשו – הם מסתדרים עם העובד הזר שלהם, הם מבקשים להאריך לו את השהות, אבל החוק לא מאפשר, כי הוא עבר את המכסה, ואז התוצאה היתה שהיו נאלצים להיפרד – העובד סובל, והמעסיק, שהוא הסיעודי, גם הוא סובל, או שלפעמים, מחוסר ברירה, מעסיקים את אותו עובד זר בצורה בלתי חוקית. 
+ 
+לכן חשבתי לנכון למצוא איזושהי דרך על מנת לפתור את הבעיה הזאת בכך שתוקם במשרד הפנים ועדה בראשות שופט שתבדוק כל מקרה לגופו של עניין, והיא תמליץ לשר אם לאשר הארכתו של החוזה לעובד הזר. וגם פה הגבלנו את זה: הוועדה והשר לא יכולים לתת כמה שהם רוצים. גם פה תוגבל המכסה למשך שנה על-ידי השר. כלומר, גם המקרים ההומניטריים האלה יוגבלו לתקופה מסוימת, ויכול להיות שבעוד שנה, אם נראה שהמצב באמת – יש דרישה ויש היענות והעסק הזה עובד כמו שצריך, אז יצטרכו להגדיל את המכסה. בשלב זה אני חושב שטוב נעשה אם נגביל, על מנת להראות שיש כאן איזשהם בקרה ופיקוח, ולא לכל דכפין נותנים את האפשרות הזאת. 
+
+ יחד עם זה, אני מאוד מקווה שאם נצליח להעביר את החוק הזה עוד במושב הנוכחי, נוכל לבוא בבשורה לאותם אנשים שזקוקים לשירות הזה, ונוכל להגיד: תרמנו להם, ולו במעט, במצוקה הקשה שבה הם שרויים. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+תודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. נרשם מתדיין אחד, אלא אם הוא רוצה לוותר – לא. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה, ולאחר מכן נעבור להצבעה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת דוד אזולאי, מכובדי, יש לומר; הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו, בספרו החשוב ביותר, "מסילת ישרים", בין יתר ספריו החשובים, כשהוא מדבר על החסידות, על דרגת החסידות, יש לו שם פרק שנקרא: משקל החסידות. ואם אני רוצה לומר את הדברים במשפט וחצי: על כל חסידות מישהו משלם את המחיר. אם אני מתנהג בחסידות מסוימת ומשהו מסוים אני לא עושה, ומישהו אחר צריך לעשות את זה במקומי, אז אני, בתור חסידות גדולה שלי, גורם למישהו אחר נזק, אני גורם למישהו אחר מעמסה. לכן, אומרים לכל חסיד: אם אתה חסיד, תהיה על חשבונך. אל תהיה חסיד – חסיד זה מה שעושים מעבר. חסד זה מעבר למצופה, מעבר לנורמל. זה המושג של חסד. זו ההגדרה של חסד. חסד זה לא צדק. 
+
+אני רוצה להפנות את תשומת לבך לצרה צרורה, של המחיר של זרים שנכנסים לארץ באמתלאות כאלה ואחרות, ובין היתר באמתלה הזאת. אני לא נגד בואם של עובדים סיעודיים, אבל אני אומר – ואני גם הצעתי הצעת חוק כזאת, שאני מקווה שתונח על שולחן הכנסת בקרוב – שכל העובדים הסיעודיים האלה צריכים להיות בגיל שבו מרכז החיים שלהם הוא בארץ אחרת. הם באו לכאן לשנתיים, לשלוש, ואם נרצה להאריך – לארבע שנים. ואנחנו יודעים שבתום ארבע השנים הוא יחזור למקום שממנו הוא בא. 
+
+ אגב, הדברים האלה, אנחנו רואים אותם בארצות שהן פחות או יותר מפותחות, שבאים עובדים סיעודיים מן הסוג הזה מארצות אירופה, כמו הונגריה ואחרות, ובאות בדרך כלל נשים מבוגרות. הן עושות פה העבודה מסורה ביותר – ואני מכיר – הן שולחות את השכר שהן מרוויחות, וזה פי כמה וכמה ממה שהן מרוויחות בארצן; שולחות את הכסף הזה למשפחותיהן, לילדים שלהן, לנכדים שלהן. ובתום התקופה שהן עשו חסד עם אותו אדם שצריך לעשות אתו, הן חזרו לארצות מוצאן.
+
+מה שאתם עושים עכשיו, אתם גורמים לכך – באות לפה בחורות צעירות, מנפאל, מהפיליפינים, מהודו. פתאום ארץ מפותחת, ארץ רווחה, מאוד נחמד. מהו הגבול? כשאני נמצא בלשכה שלי בשכונת התקווה ואני שומע כל פעם את המחיר הכבד שאנחנו משלמים בגלל כל מיני מניפולציות של כל מיני צדיקים פה, שמביאים לפה ומכשירים פה אלפים, אלפים, אלפים של פולשים. ואנשים בוכים, מיררו את חייהם, הפכו להיות זרים בארצם. אז היא באה צעירה, היא תכיר פה בחור נחמד – אולי כזה, אולי אחר – תביא ילד לעולם, ותגיד: מגרשים פה ילדים; עם כל המניפולציות, הם זכו באוסקר.
+
+ לכן, אני אומר לך, אדוני חבר הכנסת דוד אזולאי: אני איאלץ עכשיו להתנגד לחוק, ואני מעריך שזה יבוא אליך, לאחר מכן, לדיון, ואני רוצה שאנחנו נדאג לכך שמדובר באנשים שאנחנו מאריכים להם, אבל החיים שלהם ומרכז הכובד שלהם אינם כאן אלא בארץ מוצאם. הם יעבדו פה לפרנסתם, ירוויחו אותה בכבוד ויחזרו למקומם. תודה רבה. 
+
+
+תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. 
+
+אם כך, חברי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת החוק. חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 21) (הארכת רשיון לעובד זר בתחום הסיעוד), התשע"א–2011 – קריאה ראשונה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 21) (הארכת רשיון לעובד זר בתחום הסיעוד), התשע"א–2011, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ בעד – 6, מתנגד אחד. אני קובע שהצעת החוק, כפי שהקראתי אותה, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 21), אושרה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
+ 
+
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים, לפי הסדר שלנו, להצעות לסדר-היום. הצעה לסדר-היום בנושא: סקר ה-BBC שלפיו ישראל היא מהמדינות השנואות בעולם, שמספרה 5369, של חבר הכנסת דניאל בן-סימון. ישיב לו, כמובן, שר ההסברה והתפוצות, חבר הכנסת יואל אדלשטיין. בבקשה, חבר הכנסת בן-סימון. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, הדיון הזה נועד לאתמול, אבל הוא נדחה להיום, ולכן אני מתנצל אם זה גרם להטרדה כלשהי.
+
+אני מביא את הנושא הזה, לא כי זה סקר של ה-BBC, אלא ה- BBCכמטאפורה על היחסים שלנו עם העולם. מכיוון שאתה שר ההסברה, אני חושב שחשוב שנדע על איזו קרקע אנחנו עומדים ואיך נתייחס לעו��ם בעתיד, איך אנחנו מתייחסים אליו היום, והאם אפשר לוותר על העולם. ומכיוון שאתה שר ההסברה, יש לך משימה יוצאת דופן. מעשה שעשית אתמול או שלשום יש לו השלכות; מעשה שלא תעשה יהיו לו השלכות, כי אנחנו כרגע בסכסוך עם העולם. ותודה: לא חשוב מה הנסיבות, ישראל נמצאת בסכסוך עם הקהילה הבין-לאומית, רובה. ולכן הסקר של ה-BBC הוא מטאפורה לאיזשהו מצב קלוקל שיש בינינו לבין העולם, ולדעתי לא כך צריך להיות, אפשר לתקן אותו. זו לא קללה. זה לא משהו דטרמיניסטי, שמדינת ישראל מוקפת אויבים וצריכים לעשות הכול כדי להדוף את העולם.
+
+אני רוצה לתת לך דעה שלי, אישית, שאני בטוח שהיא מייצגת את הכיוון הפוליטי שאני בא ממנו – אני לא מתכוון, אדוני השר, לגשר על ההבדלים בינינו. כל אחד מביא אתו את המטען האישי, הפוליטי, הרוחני, החברתי, המשפחתי, הכול. ונקלענו למצב שמעיק על כולנו, וזה המצב שהמדינה הזאת, שעמלו עליה כל כך קשה, שנמצאת במאבק קיומי, שמוקפת אויבים ומדינות שחורשות רע בכל מקום, היא הגיעה למצב שהיא מואשמת במצב הזה. 
+
+כלומר, אתה מבין? התפיסה הזאת, שלך ושל רבים שיושבים בצד השמאלי שלי, מפה, שרואים את ישראל כקורבן – היא נתפסת בעולם כמי שאשמה במצב שאליו נקלעה. ואני אומר לך שזה לא מצב דטרמיניסטי. אני זוכר מצבים אחרים. אני זוכר מצבים אחרים, גם בשנות ה-50 וה-60 וה-70, בתקופה שבה אתה ואני עלינו לארץ. עצם העובדה – ישראל היתה מקום שבאמת נהרו אליו. במטוס שבו הייתי היו 300 צעירים מכל העולם. עזבו משפחה, עזבו תרבות, עזבו שפה, כדי לבוא לפרויקט הזה. הלכו לקיבוצים, הלכו למושבים, והיתה תחושה שאין לאף אחד אחר בעולם, וזה שפה, בניגוד למקום אחר, אתה בונה מדינה. 
+
+ לאלה מהמשפחה שלי שנשארו בצרפת או במרוקו, אין להם דבר כזה. לי יש. אני שותף להקמת מדינה. והתחושה הזאת רשומה לכל אחד מאתנו בתעודת הזהות שלו, כי באנו למדינה לא מוכנה, אבל עם איזשהו רעיון, ואתוס, וצדקת דרך. ושמנו את מיטב האנשים שלנו, אם אתה זוכר, בחלון הראווה של ישראל, שייצגו אותנו בעולם, כי החשבנו את העולם כמקום חשוב. שמנו את האנשים בעלי היכולת הכי טובה להיות שגרירים, להיות שרי חוץ, כי העולם הצטייר כפרטנר של ישראל. מיום הכרזתה של המדינה ועד לשנים האחרונות, העולם היה אתנו. ואיפה העולם לא היה אתנו? 
+
+
+ מה קרה? – – –
+
+
+ לדעתי, לא בגלל מה שאנחנו, אלא שאני באמת חושב – ושוב, זו דעה פוליטית שלי, שהיא שונה משלך, וזכותו של כל אדם, ולכן אנחנו יושבים משני צדי המתרס. אני באמת חושב, השר אדלשטיין, שהעולם עדיין אוהב אותך, מעריך אותך ומעריץ אותך, והוא רק כועס על חלק מהדברים שאתה עושה. הוא כועס, וראש הממשלה יודע את זה. זאת הסיבה שלפני שנה הוא התייצב בבר-אילן ואמר "אני מקבל את צו העולם". אני הייתי שם. אתה לא היית שם. אתה נגד שתי מדינות, אבל אני ראיתי את ראש הממשלה הזה, ואני אומר לך שישבתי מולו, והוא אמר: "אני מקבל את העניין". ההתנגדות של העולם היא לא על היותך יהודי – לא יהודי מאמין, לא יהודי עולה, לא יהודי מיישב ולא יהודי שיוצר – אלא על חלק מהמעשים, שאנחנו חייבים לתת עליהם דין-וחשבון. ואני אומר לך שחייבים לתת עליהם דין-וחשבון, ואני שמח שהתובנה הזאת, שהיתה נחלה של חלק מהמפה הפוליטית, נכנסה לתוך חלק מהמחנה שיושב לשולחן הזה, כולל השר שיצא עכשיו, כרגע, מפה, השר דן מרידור. אולי בבוא היום זה יבוא גם אליך.
+
+ומה אני אומר? אני אומר שהיחס לישראל הוא תלוי מדיניות, ואני זוכר – ואני זוכר שמנחם בגין, גדול הנצים בעולם, כרת שלום עם מצרים – תשמע, אני לא יודע איפה היית, אבל רחובות המדינה, במיוחד בדרך מבן-גוריון לירושלים, בתוך ירושלים, מאות אלפי אנשים עמדו ונופפו בידיהם, אדוני היושב-ראש. היה אקט יוצא דופן. לפתע האיש הזה, שנתפס כאיש שמחרחר מלחמה, עשה שלום עם מצרים, ושינה את פני המדינה. אקט אחד, וזה שינוי דרמטי. הוא נסע לארצות-הברית אחרי זה והתקבל כמו גיבור – "טיים מגזין", "ניוזוויק" וכולם – כי העולם אוהב אנשים שמשנים את המדיניות, שמוכנים לזוז מצד לצד. אם תעשה את זה, זה גם יקרה לך. זה נכון.
+
+
+ זו המלה הראשונה שאני מסכים לה.
+
+
+ מה זה עכשיו, משא-ומתן?
+
+
+ לא. אני מנסה – – –
+
+
+ לא. הוא רצה שיהיה משהו שאני מסכים אתו מאה אחוז. אם אני עכשיו עובר לשמאל – – –
+
+
+לא לא לא, לא לזה התכוונתי. אדוני השר, אני אומר – – –
+
+
+ הוא רוצה אותך ימין – – –
+
+
+אם אתה עובר לימין, אתה – – –
+
+
+ לא. הוא רוצה אותך ימין – – –
+
+
+ אדוני השר, אני מדבר אתך בנימה ידידותית. אנחנו באווירה אינטימית, כמעט מועדון לילה פה, ואפשר לדבר חופשי כדבר איש – באמת, בצורה של לא ימין ולא שמאל. לכן, זה לא עניין של קריאות ביניים. זה עניין של אמונה, ואיך הגענו למצב הזה.
+
+אני אומר לך שאני מסתובב בעולם, כפי שאתה מסתובב, ואני מדבר את השפות כפי שאתה מדבר. אני פשוט מתחלחל מול העובדה שאנחנו מאבדים מדינה אחרי מדינה. לא יכול להיות מצב כזה שאין לנו כניסה לבית הלבן. לא יכול להיות מצב כזה שאין לנו כניסה לאנגלה מרקל, שצועקת על ראש הממשלה. לכן, אני מעריץ את מעשי ההסברה שלך, אבל הם כמו עלה נידף ברוח שסוחפת את המדיניות שלנו למקומות אחרים.
+
+ חוץ ממנחם בגין, אני זוכר שהיה אוסלו, שאפשר לקבל אותו או לא לקבל אותו – אדם שעשה, יצחק רבין, והייתי בין אלה שהיו בהלוויה שלו, והיו קרוב ל-90 ראשי מדינות שבאו לחלוק כבוד לאדם שנרצח על דעותיו. ראיתי את אריאל שרון חודש-חודשיים אחרי ההתנתקות, ולא חשוב מה יצא ממנה – הגיע לארצות-הברית, ואני אומר לך – ראשי מדינות התחרו זה בזה לא כדי לפגוש אותו, כי הוא היה עייף. בספטמבר 2005, חודש אחרי ההתנתקות, הוא הגיע לניו-יורק, אדוני היושב-ראש, והתקבל כמו יוליוס קיסר, ורצו רק להצטלם אתו, כי העולם אוהב את המנהיגים האלה, וגם אוהב את ישראל עושה שלום.
+
+לכן, אני אומר לך שבמצב כזה, כשהמדיניות הישראלית מתקדמת לכיוון הנכון, אתה חוזר להיות בן התפנוקים של העולם. כשאתה נכנס עם הראש בקיר, אתה נתקל בקיר. ואתה כרגע נכנס עם הראש בקיר.
+
+לכן, אני אומר לך: אני לא יודע מה ראש הממשלה הולך לעשות. הוא אומר שיש נאום מדיני. אתה יודע על זה משהו? יכול להיות שהוא יבוא ויגיד דברים דרמטיים. אבל דע לך, אתה לא תקנה את העולם בכל מיני טריקים כאלה, של תמונות כאלה ואחרות, זוועתיות כמו שהן זוועתיות, כי אנשים הם אינטליגנטים. יש פה סכסוך שלא נפתר, הסכסוך הוותיק ביותר בעולם.
+
+יש לך פתרון? תגיד אותו. תעמוד פה עכשיו ותגיד אותו, ונדע ונלך כולנו לציבור עם זה. אבל אתה לא יכול ללכת לציבור עם איזו פשרה כלשהי, כי אתה חייב לבוא עם פתרון. לכן, היעדר הפתרון מביא לכך שהעולם כועס עליך, כי אתה תקוע. אתה תקוע. אנחנו תקועים. הדור שלנו תקוע. וכל האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, ואולי הפרשנים כבר מדברים על האינתיפאדה הבאה – ואתה תקוע. לכן אני אומר לך שהבעיה היא לא מה תאמר, איך תאמר, באיזו שפה תאמר ובאיזו אנגלית, אוקספורדי��, של קיימברידג' או של NYU – אלא זה המעשה. המעשה ירחיק אותך והמעשה יקרב אותך.
+
+העצה שלי לך – יש לך תפקיד קשה, וקשה לי לשמוע חברים ולקבל מיילים שכועסים עלינו, כי זה באמת מקום שאתה רוצה להיות צודק כל הזמן. אני אומר לך את זה בשיא הידידות – ייתכן שההיסטוריונים יאמרו שאתה צודק, שצדקת בדרך הסרבנית שלך; ייתכן שצדקתי וייתכן שגם טעיתי, אבל שתדע, שהיחס לעולם הוא תלוי ההתנהגות שלך. מה אתה אומר? קשה להבין את זה?
+
+
+ זה יפה, מה שאמרת.
+
+
+ זה פשוט ככה. יש מדינות – יש מדינות שהעולם לא אכפת לו איך הן מתנהגות. אבל אתה יושב במקום כזה שכל תנועה שלך יוצרת גלי צונאמי מדיניים בכל העולם.
+
+ולכן אני אומר לך, אדוני השר, בצניעות: תחשוב לא רק איך להסביר את המדיניות, אלא איך לייצר רעיון חדש. כשאתה נוסע לניו-יורק ומדבר עם היהודים, ואתה נוסע למקומות אחרים, תגיד להם: אתם יודעים מה, יכול להיות שאנחנו נשנה. וזה לא אקט רופס, לא אקט אנטי-יהודי ולא אקט אנטי-משהו. זה אקט ישראלי פטריוטי גם לשנות דעה.
+
+
+ לסיכום.
+
+
+ אתה בא ממחנה ששינה פה ושם דעה. לכן, אדוני השר, אני אומר לך שזה זה. זה לא ה-BBC. זה לא שהעולם שונא אותנו, אלא העולם כועס. לכן, הוא רוצה שתבוא עם משהו יצירתי, כדי לשנות את התמונה. תודה רבה לך.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דניאל בן-סימון. אני מזמין את שר ההסברה והתפוצות חבר הכנסת יולי אדלשטיין. אדוני, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, אדוני המציע, קודם כול, אני שמח מאוד על הצגת הדברים, כי אני כבר חשבתי שהשיחה שלנו – וודאי שאני חס ושלום לא רואה בזה שום מטרד, הנושא שהעלית הוא נושא חשוב מאוד, אתמול לא הסתייע, אז היום נדון עליו. אמרתי שאני שמח על הצגת הדברים, כי חשבתי שאתה באמת ברצינות תתחיל לנתח יחד אתי את הסקר הזה של ה-BBC. כי אז הייתי אומר לך, תסתכל על הסקר. הלוואי שהנתונים של, למשל, מדינות "בלתי חשובות" כמו ארצות-הברית או רוסיה, היו קובעים בשביל הסקר. שם התמיכה בנו מצוינת. איפה הבעיה ומה גורר אותנו כלפי מטה? אינדונזיה, סעודיה, מה עוד שם – לוב, אני כבר לא זוכר בדיוק את רשימת המדינות איפה שהאחוזים – הרי סטטיסטיקה, כולנו מבינים, אפשר לשחק אתה. אני מקווה שאתה תסכים אתי שגם אם נעמוד על הראש כולנו, ונעשה פירמידות, האחוזים באינדונזיה ובסעודיה לא בדיוק ישתנו לטובה.
+
+לכן בוא ונדבר באמת מה קורה עם התדמית, ואיך לשנות אותה. הצגת תיאוריה מעניינת – אני מכיר אותה – שאומרת: אם תעשו מדיניות נכונה, התדמית תשתנה לטובה. הבעיה שלי עם התיאוריה הזאת, כפי שגם דרך אגב משתמע מדבריך, היא שהיא פשוט לא עובדת.
+
+ תיקח את הדוגמה, למשל, הנושא המפורסם שאומרים – כי נוח לאנשים מסוימים להציג את זה כך: כל הצרות שלכם זה הכיבוש. מזה הידרדרתם, מזה הגעתם. אמרת לי עכשיו, ואני מסכים אתך במאה אחוז: לא היו ימים יפים לישראל כמו סוף שנות ה-60, תחילת שנות ה-70. זאת אומרת, לאחר שלכאורה – ואני אומר את זה ודאי במירכאות, אני לא משתמש במלה הזאת – "כבשנו" את, עוד הפעם, "השטחים" – – –
+
+
+ באותה תקופה עוד האמינו שאנחנו רוצים לעשות שלום.
+
+
+ אה, יפה מאוד. זאת אומרת, שהגענו עם חבר הכנסת נחמן שי כבר לתובנה אחת, שכנראה לא עצם המעשה של so called כיבוש, זה מה שגרם לבעיות.
+
+
+ נכונות לעשות שלום – זאת היתה – – –
+
+
+ ב-1968, כשכולם פה עמדו ושרו "נאצר מחכה לרבין, איי-איי-איי" ו"שארם-א-שיח', חזרנו אלייך שנית", ו"אנחנו נעבור", וטא-טא-טא – אני לא ב��וח שהשירים האלה מבטאים את הנכונות לשלום, אלא אם אני ממש נכשלתי בהבנת הנקרא.
+
+
+ זה היה ב-1967. ב-1968 הפסקנו לשיר.
+
+
+ הפסקנו לשיר – כן, כי שרנו כבר שירי זלזול, אפילו לא שירי ניצחון. אבל יחד עם זה, אני אומר, נתת דוגמה הרבה יותר כואבת, ואני זוכר אותה. מה אמר לי לא פעם אריאל שרון, כשעוד ניסה לשכנע אותי בצדקת מעשיו? אמר: חייבים לעשות משהו, תראה לאן אנחנו מידרדרים, צריכים לעשות איזה מהלך, זה יוציא אותנו מן הבידוד, זה יוציא אותנו, תראה איך אנחנו ניראה בעולם, וכן הלאה, וכן הלאה. אני מסכים אתך, נראינו טוב בעולם. אני זוכר שכולם רצו להצטלם עם אריאל שרון. כמה? שבועיים, חודשיים. הביזנס הזה של קניית זמן – הרי אתם מגנים אותו כל הזמן. אתם אומרים: נתניהו מנסה לשחק על זמן, לקנות זמן. 
+
+ ההתנתקות – אתה יודע מה, אני לא מאמין שאדם אינטליגנטי באמת חשב שההתנתקות תצליח. אני לא יכול להאמין; לא יכול להאמין שמישהו עם כושר ניתוח בסיסי חשב שהתנתקות יכולה להצליח. אבל אמרו: טוב, היסטריה, צריך לעשות משהו, בואו נעשה איזה מעשה. אנחנו בבידוד, לוחצים עלינו, צריך לצאת מזה – עשו. התוצאה היתה ידועה מראש, וגם כרגע היא כבר מאחורינו – היא לא מאחורינו, היא עדיין מתגלגלת. בשנת 2009, כפי שאתם יודעים – דווקא במקרה יושבים פה שני ח"כים שמאוד מתמצאים בחומר – שנת 2009 היתה הכי גרועה ב-20 השנים האחרונות. למה 20? כי ב-20 השנים האחרונות נמדד מה שנקרא מדד האנטישמיות ברחבי העולם. לא היתה שנה כמו שנת 2009. אז איפה הפריחה והצמיחה והחיבוקים? 
+
+כשהמעשה לא מבוסס על שום דבר מציאותי ועל שום תיאוריה שיכולה להתקיים אלא על היסטריה לעשות משהו כי אנחנו בבידוד ולוחצים עלינו, אז זאת התוצאה; לא יכולה להיות תוצאה אחרת, מן הניתוחים המעטים שאני יכול לעשות.
+
+ולכן, אני מסכים אתך שקיימת בעיה. הבעיה היא, כמו שלפחות אני משוכנע, לא במדיניות של ישראל – וכאן, גם אם ראש הממשלה, בנסיבות אלו או אחרות, לא יסכים אתי. אני חושב שהבעיה לא בכך שאין לי פתרון להציג לך כרגע מן הבמה. הבעיה, של-120 חברי כנסת שיושבים כאן, ולכל הפרופסורים שיושבים בכל האוניברסיטאות בארץ, ולכל הקולגות שלך לשעבר, העיתונאים – אין שום פתרון מיידי להציג כאן. יש נסיבות כאלה, יש צמתים בהיסטוריה, ואנחנו צריכים להתרגל לעובדה הזאת, שאין פתרון מיידי. 
+
+והדוגמה, עוד פעם: בדרך כלל בנאומים בכנסת בשלוש דקות או אפילו בעשר דקות לא מתפלספים; אני אתן לך דוגמה שאתה דווקא, כאיש רוח ומי שמכיר את הדברים, תבין. אני תמיד, כשמתחילים להסביר לי שצריך מייד למצוא פתרון, אני שואל: תגידו לי, מה דובצ'ק ב-1968 בצ'כוסלובקיה עשה לא נכון? מה הוא עשה לא נכון? הוא היה מנהיג. הוא לא היה איזה פועל ניקיון, הוא היה מנהיג. הוא התכוון לטוב, הוא רצה שהעם שלו יחיה בחופש. העולם היה אתו, הוא לחם למען אידיאה נעלה. מה הוא עשה לא נכון? רק היתה בעיה אחת קטנה: הנסיבות הבין-לאומיות לא נתנו שום היתכנות למהלך הזה.
+
+
+ רוסים.
+
+
+ רוסים, שמוסים, איך שלא תקרא לזה. הנסיבות הבין-לאומיות של ברית-המועצות ומזרח-אירופה באותה תקופה לא אפשרו – לא 1956 בהונגריה, ולא 1968 בצ'כוסלובקיה, ואפילו פולין בסוף שנות ה-80 ממש כבר – בתחילת שנות ה-80, סליחה – ממש הכי קרוב. ודובצ'ק, ברוך השם אני אומר, לא הוצא להורג; היה טבעי ב-1968 להוציא אותו להורג. הוא 20 שנה השקה את הוורדים שם בגינה שלו, בעיירה ששכחתי את שמה. אחרי 20 שנה הוא יצא מן הבית, והוא פתאום ראה שכל מה שהוא רצה שייעשה ב-1968 נעשה ב-1988 – 20 שנה בול. 
+
+מכל מה שאני אומר לא משתמע, חס ושלום, אני גם מקווה שלא חושדים בי שאני מציע ש-20 שנה, כפי שאומרים בלועזית "נשב על הידיים". לחפש פתרונות – כן. לעשות דברים שמקרבים אותנו לשלום – כן. לעשות דברים שמרחיקים אותנו מן השלום כמו התנתקות, ואני מקווה שמבינים שזה הרחיק אותנו מן השלום – כי גם אם מחר אבו מאזן יחתום אתנו מכל הלב, מה נעשה עם עזה? אז לכן אני אומר, צעדים אפשר לעשות; להתרגל לעובדה שמחר שום קוסם לא יביא פתרון – גם צריך. בינתיים אמרתי: לחפש פתרונות – כן. לעשות דברים נכונים – כן. שיתופי פעולה עד כמה שאפשר – כן. 
+
+ובתחום ההסברה, ואתה יודע שאני שמתי את זה למטרה, ובכוחותי הדלים מנסה לעשות את זה. ולפעמים חוטפים – איך אומרים במדינתנו? פטיש חמש קילו – בעברית הקלוקלת, כן? אז חוטפים, למשל, את הטבח הנורא שקרה באיתמר, ובמקום לעסוק בדברים שרוצים לעסוק בהם, עוסקים בפיגוע ובתמונות ובדברים האלה. 
+
+ אבל ביום-יום כולנו צריכים להציג שלמרות הקונפליקט ולמרות הבעיות – "צריכים", סליחה, זאת לא המלה, רצוי שנציג; אני לא שר ההסברה של מדינות שמחייב מישהו לעשות משהו. אבל רצוי שכולנו כישראלים נציג את ישראל כפי שכולנו מכירים אותה, וכל מי שחושב, ואני חוזר ואומר, כל מי שחושב – אתה אמרת: העולם מבין שיש קונפליקט. העולם לא יודע. 99.9% בעולם, אין להם מושג מהי מדינת ישראל. איך אני יודע? כי עכשיו מתקיים שבוע האפרטהייד, ולפני שבוע האפרטהייד שלחנו משלחת. ולצערי, יושב-ראש הישיבה הזאת לא היה יכול, מסיבות משפחתיות, להצטרף אלי. הזמנתי אותו יחד אתי להיות באיזה אירוע, כי אין פה עניין של אופוזיציה וקואליציה, כולנו כאן באותה סירה: אף אחד מאתנו לא רוצה לחיות במדינת אפרטהייד.
+
+הגיעו צעירים, סטודנטים בוגרי אוניברסיטאות צעירים, עולי אתיופיה, ערבים, דרוזים, נציגי הקהילה ההומו-לסבית – מגוון של אנשים ממדינת ישראל הגיעו לקמפוסים בארצות-הברית. אני מתבייש לצטט לכם מה שאלו אותם. לא מתבייש בשבילם, מתבייש בשביל השואלים. כשעולה מאתיופיה נשאלת: מאיפה את? והיא אומרת: אני מתל-אביב. את לא יכולה להיות מתל-אביב. למה אני לא יכולה להיות מתל-אביב? אני מתל-אביב, אני ארכיטקטית בתל-אביב, אדריכלית בתל-אביב. לא, את לא יכולה, את שחורה. בחורה ערבייה מנצרת נשאלת: מאיפה את? מישראל. אה, זאת אומרת, את יהודייה-ערבייה? Arab-Are you Jewish? ככה שואלים אותה: את ערבייה-יהודייה? היא אומרת: לא, אני מוסלמית. היא אומרת: מוסלמית, איך את מישראל? אלה דברים מתועדים, אני לא המצאתי אותם על מנת להשיב לך להצעה. וזה קרה בשבוע שעבר, זה לא קרה לפני x שנים. וזה קרה באוניברסיטאות בארצות-הברית, לא באיזה חור לא יודע איפה.
+
+אז לכן אני אומר: חברים, פתרונות – הייתי מאוד שמח אילו הייתי יכול לעמוד כאן, אולי אז הייתי גם ראש ממשלה. הייתי שולף פה איזה פתרון בר-קיימא, והייתי מציג לכולם. לצערי, אני מאוד מסופק אם כל אלה שאומרים שיש להם פתרון, באמת יש להם פתרון ביד.
+
+לכן, במקום לשבת ולקטר, יש לכולנו מלאכה לעשות. אנחנו עושים אותה. אני מאוד אשמח אם כל 120 חברי הכנסת, בהנחה שרוצים לחיות במדינה מתוקנת, במדינה לא שנואה, כפי שאתה אמרת, אז גם יעשו יחד אתנו את המלאכה, ובעזרת השם כולנו נצליח.
+
+אדוני היושב-ראש, מלה פרוצדורלית. אם רוצים להמשיך בוועדה – מה שהמציע מעדיף. אני ערוך עם התשובות.
+
+
+ אתה מסתפק בדברי השר או – – –?
+
+
+ – – –
+
+
+ להסתפק, אין בעיה. 
+
+
+ אוקיי. מכיוון שהמציע מסתפק בדברי השר, אין עמדה אחרת, אבל אם בעמדה שלך, וגם של אנסטסיה מיכאלי, יש תרומה בנושא הנדון, אני אאפשר לכם, וגם השר ישמח. אז ראשון הדוברים – נחמן שי; כי שמעו אותך, ואני מניח שיהיה להם מה להציע לנו.  
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, אני לא אאריך. אני אומר ככה: בצד המדיני אנחנו איבדנו את החזון ואת המחשבה לאן אנחנו רוצים ללכת, אדוני השר, ולכן איננו יכולים גם להסביר, כי אין לנו מה להסביר. זו הבעיה. אנחנו, גם עמיתי, גם אני, גם חברת הכנסת יחימוביץ וגם אתה, נוסעים הרבה. נוסעים, פוגשים, שומעים, קולטים – זו הבעיה; שואלים אותנו: לאן אתם הולכים? גם יושב-ראש הישיבה יודע – לאן אתם הולכים? מה אתם רוצים לעשות? זאת נקודה שצריך לקום ולומר סוף-סוף. אני מאמין שצריך להכריז ולבצע תוכנית שלום, שתביא להסדר. אולי זו לא המחשבה של הממשלה, אבל בכל אופן, זה חסר. 
+
+
+ היא תוביל לעוד מלחמה, כמו כל תוכניות השלום עד עכשיו. 
+
+
+ העולם מצפה מאתנו לנהוג בדרכי שלום ולחפש שלום. 
+
+הדבר השני שאני חושב שאנחנו עושים ופוגעים בעצמנו זה שאנחנו לא מדגישים את הערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל, כולל מתוך הבית הזה. דמוקרטיה היא ערך כל כך מרכזי וחשוב היום בעולם, ומפה, מהבית הזה, ולא רק, אנחנו פוגעים במו-ידינו ביסודות הדמוקרטיה שלנו, ואנחנו לא יכולים להתייצב ולומר: אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון וכן הלאה. זו נקודה – אתה יושב ליד שולחן הממשלה, אתה צריך לעסוק בעניין הזה. 
+
+הדבר השלישי הוא מה שקרוי העוצמה הרכה שלנו. היום צה"ל יירט ספינה. עשה את זה בצורה מושלמת, אני מניח שעשה את זה על-פי כללי המשפט הבין-לאומי. מצוין. אנחנו טובים מאוד בזה. אנחנו צריכים ליירט את הספינה של הדה-לגיטימציה, את הסרט שהוקרן אתמול בבניין האו"ם בניו-יורק. זה היירוטים של העוצמה הרכה. הם שונים. כאן אני גם לא רואה את המחשבה, גם לא רואה את התכנון, לא רואה את האמצעים, לא יודע כמה הממשלה מוכנה לתת לך. במקום 20 סטודנטים לאנגליה תשלחו 500 סטודנטים, זה לא יעלה מי-יודע-מה יותר. גם את ה-20 אתה לא שולח, הם מתנדבים. 500 ישראלים שיצאו להילחם באפרטהייד. 
+
+
+ לא לא, יש תוכניות של מתנדבים, אני – – – 
+
+
+ אני יודע, אתה היית עכשיו בניו-יורק עם קבוצה. היום פגשתי קבוצה אחרת. להשקיע בזה לא עולה יותר מאשר הפעולות הצבאיות שאנחנו עושים, וזה ייתן תוצאות שיסייעו לנו בסופו של דבר גם כדי להסביר את הפעולות הצבאיות. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נחמן שי, גם על התרומה לדיון. חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אומנם אין לנו כאן פורום מאוד רחב, כמו שדניאל בן-סימון חברי אמר, יש לנו כאן מועדון לילה. אני חשבתי שאני – – – 
+
+
+ לא, תסלחי לי, אין לנו פה מועדון לילה, יש פה כנסת עם חברי כנסת ושר בכיר בממשלת – – – 
+
+ תרשה לי להגיב. אני עומדת כאן לא בשביל לבזבז את זמני. תרשה לי לסיים בבקשה. 
+
+
+ לא, את תגידי מה שאת רוצה, רק אני, כיושב-ראש הישיבה, אני מנהל ישיבת כנסת ישראל, בנוכחות שר בממשלת ישראל וחברי כנסת מכובדים. תודה. 
+
+
+ אז אני מאוד מצטערת שהתעוררת רק עכשיו ולא אמרת והגבת בצורה כמו שהגבת עכשיו בזמן שדניאל בן-סימון היה על דוכן הנואמים ואמר בדיוק אותו דבר, ואני פשוט חוזרת. תגובתך היא קצת – – – 
+
+
+ אז תחזרי לפרוטוקול, כי אני מוכן לחזור על מה שהוא אמר. הוא אמר: יש פה אורות לילה. ל�� אמר "מועדון לילה".
+
+
+ אז אני אבדוק את זה. אבל אני אומרת שזה גם פגע בי קצת, ובנוכחות של שר. 
+
+ אני רוצה להגיד שאומנם אין כאן הרבה מאוד אנשים, אבל יש לנו הרבה מאוד צופים בערוץ הזה, וחשוב לומר כמה דברים בנושא של ההסברה של מדינת ישראל. אני מודה על התגובה של שר ההסברה, ואני רוצה להזכיר כמה עובדות של ההיסטוריה של מדינת ישראל. ב-1974, בתאריך מאוד מיוחד, שברוסיה נחשב כיום של צחוק – 1 באפריל, הוקם משרד ההסברה בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, במסגרת של פעילות ההסברה, יחד עם משרד החוץ, והוא עבד אך ורק שנה אחת. והוא גם נסגר באותו יום, יום של צחוק, ב-1 באפריל, ב-1975. אז אני עוד לא נולדתי, דרך אגב. 
+
+ אני מאוד שמחה שעברו שנים, ורק ב-2009 הוקם משרד ההסברה, בשיתוף פעולה עם משרד החוץ, עם לשכת הפרסום הממשלתית, עם העיתונאים, ואני מברכת על הפעילות של השר שעושה בעצם התחלת הדרך – בניית תשתית לעתיד של מדינת ישראל. 
+
+ כשאנחנו כאן דנים בנושא של ההסברה בכל העולם, אני שמחתי מאוד לקרוא אתמול בכל כלי התקשורת של מדינת ישראל, ששר ההסברה נתן הוראה לפרסם תמונות של הנרצחים ביישוב איתמר. אני הייתי היום שם. ביקרתי עם שר החוץ אביגדור ליברמן. ביקרנו במקום, בבית הזה, שנרצחו שם ילדים קטנים, חמישה אנשים – ילדים קטנים, innocent children, innocent family. ואנחנו ראינו גם את ההורים שלהם. נסענו – – 
+
+
+ אנשים חפים מפשע. 
+
+
+ – – וביקרנו את אמא ואבא, חיים וצילה, ושמענו את העובדות. וזה אנשים שהם בעצם – בזכותם אנחנו לומדים מה זה נאמנות למדינה, מה זה אהבת המדינה ואהבת הארץ היהודית. וכשאנחנו מדברים על חוקים, אנחנו מחוקקים חוקים מאוד משמעותיים. שמעתי כל מיני הצעות של חברי הכנסת, שאסור לפרסם תמונות עם דם, אסור לפרסם תמונות שהן מאוד מאוד קשות לצפייה, בכל העולם. אני חושבת שהשר יולי אדלשטיין עשה מעשה מאוד מאוד אמיץ.
+
+אני, כחברת הכנסת, מקבלת מאות מיילים ביום, ואני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת, שהאימיילים האלה מגיעים מהרבה מאוד ארגונים שמאלניים, ולא רק ממדינת ישראל – ולצערי יש כאלה הרבה מאוד, שעובדים ופועלים כאן – אלא מכל העולם: מגרמניה, משווייץ, מארצות-הברית; יש הרבה, יש יותר מ-180 מדינות בכל העולם, ויש לנו 56 מדינות בערך, שהן מאוד מאוד בעד מדינות אחרות, חוץ ממדינת ישראל. כשאני רואה השוואות בתמונות של העולם שלנו, תמונות של צער של העולם היהודי, שעבר שואה, וליד אותן תמונות – אני יכולה להראות את זה, זה אצלי במחשב, לצערי אצלנו זה לא מצגת, זה בסך הכול כנסת של מדינת ישראל – כשראיתי את זה ביום חמישי בשבוע שעבר היה לי מאוד קשה לצפות בתמונות האלה. רואים תמונות של ילד שהוא כמעט מת, ויש דם, וזה היה בזמן של מחנות ההשמדה. ועכשיו מראים תמונות של אותם ילדים ערבים, שישנים, צובעים בצבע קצת, אדום, וזה תמונות שהן לא אמיתיות, הן לא משקפות את האמת. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ ועכשיו אני אומרת שאנחנו חייבים לקחת על עצמנו את הסיטואציה של הרצח באיתמר, וללמוד ממנה, ולא רק מהסיטואציה הזאת. כשיש לנו הרבה מאוד חברי פרלמנט כאן, 120, אנחנו יכולים להתאחד, לאסוף כל האינפורמציה של כל חברי הפרלמנט בכל העולם ולעבוד מולם, אחד מול אחד, לשלוח את זה לבלוגרים בכל העולם, וגם לעיתונאים בכל העולם – זאת עבודה חשובה מאוד, ואני מברכת את השר על פעילותו. תודה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. 
+
+
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אם כך – יש הודעה ליושב-ראש הכנסת, ואני אקריא אותה. 
+
+ הריני להודיעכם כי לפי סעיף 124 לתקנון הכנסת החליטה ביום 15 במרס 2001 ועדת הפנים והגנת הסביבה לחדש את דיוניה בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 96), התשע"א–2011 – ט' באדר ב' התשע"א, 15 במרס 2011.
+
+
+
+
+ הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 3), התשע"א–2011, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה. 
+
+
+ תודה למזכיר. 
+
+ חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, י' באדר ב' התשע"א, 16 במרס 2011, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. תודה לכם. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 18:50.
+
+
+
+