diff --git "a/41804/normalized.transcript.txt" "b/41804/normalized.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/41804/normalized.transcript.txt"
@@ -0,0 +1 @@
+הכנסת, לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/1/20 וכלה בהצעת חוק פ/440/20, הצעת חוק פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת חקלאית, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עמר בר-לב, הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון, החרגת הכנסה מעבודה או ממשלח-יד ממבחן ההכנסה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון, הצעת חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי גבעת-עמל, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון, הגנת שכר בעת מצב מיוחד בעורף), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס חברות דיפרנציאלי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג', זהבה גלאון ומיכל רוזין, הצעת חוק העונשין (תיקון, פנייה למוקד חירום והצלה בקריאת שווא לעזרה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עמר בר-לב, הצעת חוק העונשין (תיקון, פנייה למוקד חירום והצלה בקריאת שווא לעזרה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, ריסון גידול הרפואה הפרטית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת יעל גרמן, יאיר לפיד, חיים ילין, יואל רזבוזוב ומיקי רוזנטל, הצעת חוק שקיפות אינטרסים כספיים וגילוי עניינים של חברי הכנסת והשרים, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, הכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת זהבה גלאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק חובת הדיווח של מוסדות פיננסיים על כספים ללא דורש, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עמר בר-לב, הצעת חוק שכר מינימום (תיקון, העלאת שכר המינימום), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, גמלת סיעוד לשוהה במוסד סיעודי), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הוספת חומר קנבוס כחומר בעל תועלת רפואית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון, הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון, סידור חלוף ארעי), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עמר בר-לב, הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון, מענק לרוכשי דירה ראשונה בפריפריה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת גילה גמליאל, ז'קי לוי, מכלוף מיקי זוהר, נורית קורן, דוד ביטן ואורן אסף חזן, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון, חופשת אבהות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג ואילן גילאון, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, תקרה לתשלום עבור תרופות למשפחה שבה יותר מאדם אחד חולה במחלה כרונית), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק בית-המשפט לענייני משפחה (תיקון, בני-זוג מאותו המין), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג, הצעת חוק בית-המשפט לענייני משפחה (תיקון, בני-זוג מאותו המין), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון, מוות במרשם רופא), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק זכויות החולה (תיקון, איסור פעילות מסחרית בבית-חולים), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עמר בר-לב, הצעת חוק העונשין (תיקון, פרסום מודעות שעולה מהן הפליה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, זהבה גלאון, עיסאווי פריג', תמר זנדברג ומיכל רוזין, הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון, התאמת תוכניות ישנות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון, הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, זכות להחלפת חברת ניהול), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עמר בר-לב, הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, זכות להחלפת חברת ניהול), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק למדיניות לאומית לשמירה על שטחים פתוחים, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון, הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת מאיר כהן ויאיר לפיד, הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון, פיקוח על מחיר גז טבעי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון, הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון, פיקוח על מחיר גז טבעי), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון, עידוד לימודי נהיגה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עמר בר-לב, הצעת חוק אנרגיה מתחדשת, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון, הצעת חוק אנרגיה מתחדשת, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, איסור גביית עמלה ברכישה אלקטרונית), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, איסור גביית עמלה בעסקה שבוצעה באמצעות האינטרנט), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון, מעצר מפרי צו הגנה), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימוביץ, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק שכר מינימום (תיקון, עוולה נזיקית וקובלנה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת חוק לימוד חובה (תיקון, הוספת סייעת בגני-ילדים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת גילה גמליאל, מכלוף מיקי זוהר, יואב קיש, נורית קורן, דוד ביטן, דוד אמסלם, נאוה בוקר ואורן אסף חזן, הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, תסקיר גישה ובטיחות בנתיבי תנועה ציבוריים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, אשפוז סיעודי), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק להגנה על האגן הצפוני של ים-המלח, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון, הצעת חוק הממשלה (תיקון, ועדת שרים לענייני חקיקה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק שכר נשיא המדינה וראש הממשלה, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון, גמלה לבני-זוג), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימוביץ, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק איסור הפליה בדיור, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, זהבה גלאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, מימון שירותי בריאות נוספים לאוכלוסי��ת מסוימות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק הדיור הציבורי (זכות לדירה ציבורית), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת חוק הדיור הציבורי (זכות לדירה ציבורית), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פרסום דוחות מבקר עירייה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון, סיוע ריאלי בשכר דירה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון, פעילות ציבורית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', אילן גילאון, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, הגדלת סכום קצבאות הילדים), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר, הצעת חוק הקמת קרן לחלוקת הכנסות המדינה ממס הבלו, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון, ערבות מדינה לדירה יחידה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון, הארכת התקופה המרבית למאסר כפייה), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת מיכל רוזין, תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק לחינוך נגד גזענות, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', אילן גילאון, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון, טיפול נפשי לילדים נפגעי אלימות במשפחה), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג, זהבה גלאון ומיכל רוזין, הצעת חוק גיל פרישה לאישה (תיקוני חקיקה), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימוביץ, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון, זכאות לגמלה בתקופת שהייה במקלט לנשים מוכות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון, הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון, זכאות אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, אורלי לוי אבקסיס, דב חנין, מיקי לוי וקארין אלהרר, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון, חובת סינון אתרים פוגעניים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק זכויות ושירותים לילדים ובני-נוער עם קשיים נפשיים, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון, מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון, איסור על התקשרות קבלנית להעסקת עובדים), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון, איסור על התקשרות קבלנית להעסקת עובדים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון, מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון, החרגת הכנסה מעבודה או ממשלח-יד ממבחן ההכנסה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת מאיר כהן ויאיר לפיד, הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון, איסור גביית דמי כניסה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, זהבה גלאון ומיכל רוזין, הצעת חוק חניה לנכים (תיקון, דמי חניה לנכה בחניון), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק שמאי ביטוח, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון, איסור הפליה בפיקוח על מצרכי מזון), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', אילן גילאון, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק זכויות החולה (תיקון, הפחתת כאב בעת מתן טיפול רפואי לקטין), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק מס קנייה (טובין ושירותים) (תיקון, פטור ממס על מכשירי טלפון סלולרי ומחשבי לוח), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, קצבת תלויים וקצבת זיקנה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק השתלת אברים (תיקון, שינוי ברירת המחדל), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תיקון, תשלום עד גיל 22), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימוביץ, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק הדיור הציבורי (פתרונות דיור עבור ממתינים לדיור ציבורי), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, עיגון זכאות לשירותים לילדים עם אוטיזם), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון, דבר מה נוסף), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק קבלה, מסירה ושיתוף של מידע על קטין או בן משפחתו, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, הקמת קרן למימון תרופות לאזרחים ותיקים מעוטי יכולת), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, פיצול דירות) (הוראת שעה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, קצבת נכות לעקרת-בית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון ודב חנין, הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון, פטור מארנונה לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון, הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (תיקון, הטלת הגבלות בשל עיכוב ביצוע תוכנית לדיור לאומי), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון, הסדרי טיעון), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, הכפלת קצבת הילדים בחודשי החגים), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון, הפליה מחמת מראה והתניית רישיון עסק באיסור הפליה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכויים שאין להתירם), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון, איסור פגיעה בתנאי עבודה של עובד שחלה הגבלה על פיטוריו), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון, איסור הגבלת גיל בהרשמה למוסד להשכלה גבוהה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון, איסור הגבלת גיל בהרשמה למוסד להשכלה גבוהה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עבדאללה אבו מערוף, עאידה תומא סלימאן ויוסף ג'בארין, הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון, הבטחת פלורליזם דתי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק פדיון הטבת חניה לעובד לשם צמצום שימוש ברכב פרטי, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, אישור הכנסת לשינוי בשיעור המס), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון, איסור מכירת פרוות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון, קביעת סימני כשרות מוסכמים על מוצרי מזון), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק המים (תיקון, הוספת נציג ציבור לעניין איכות הסביבה למועצת רשות המים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק המים (תיקון, הוספת נציג ציבור לעניין איכות הסביבה למועצת רשות המים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון, הגבלת מרווחי שיווק על ירקות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון, ביטול המאגר הביומטרי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, הטמנת תשתיות בחוף הים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק להסדרת הבטיחות ותנאי המחיה בדירות להשכרה, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון, חופשת לידה לבנות-זוג מאותו המין), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, מיכל רוזין, תמר זנדברג ודב חנין, הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון, ביטול הפטור ממס שבח לתושב-חוץ), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק להסדרת תקופת השכירות ולהגבלת העלאת דמי השכירות של דירות למגורים, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר, הצעת חוק להסדרת האחריות לתשלום שכר טרחת עורך-דין בשוק השכרת דירות למגורים בישראל, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר, הצעת חוק להסדרת האחריות לתשלום דמי תיווך בהשכרת דירה למגורים, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר, הצעת חוק להסדרת חובות משכיר ושוכר בהשכרת דירה למגורים, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר, הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות טבח כפר-קאסם, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', זהבה גלאון, אילן גילאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון, שידורים בשפה הערבית), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון, ריבית על יתרת זכות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', אילן גילאון, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון, ריבית על יתרת זכות), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת איציק שמ��לי, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון, ריבית על יתרת זכות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון, פשעי שנאה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון, חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', זהבה גלאון, אילן גילאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון, איסור הפרדה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון, הגבלת הוצאות גבייה, ריבית פיגורים ושכר טרחת עורך-דין), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון, איסור הפרדה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק אמנת הפליט להסדרת מעמד מבקשי מקלט ופליטים בישראל, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, שמירת היריון חלקית), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת מיכל רוזין, תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק דמי הבראה, התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בילדים, התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, הדרכה בתנועת-נוער כעבודה מועדפת), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק החברות (תיקון, ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק החברות (תיקון, ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא ודב חנין, הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון, הגבלת כהונתו של ראש הרשות), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק לימוד חובה (תיקון, הגבלת מספר התלמידים בכיתה בבית-ספר יסודי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת גילה גמליאל, יואב קיש, מכלוף מיקי זוהר, נורית קורן, דוד ביטן, דוד אמסלם, נאוה בוקר ואורן אסף חזן, הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד ועפר שלח, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, אשפוז סיעודי), התשע''ה 2015, מאת חבר הכנסת איציק שמולי, הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (כתב ברייל), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון, חובת מסירת הודעה בדבר כניסה, יציאה ושחרור של נידון ממעון נעול), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון, חובת מסירת הודעה בדבר כניסה, יציאה ושחרור של נידון ממעון נעול), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת דב חנין, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון, הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק העמותות (תיקון, אגודות עות'מאניות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק העמותות (תיקון, הסדרת מעמדן של אגודות עות'מאניות כעמותות רשומות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון, איסור הפליה במוסדות חינוך והחלת אחריות אישית על מנהלי בתי-ספר), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון, איסור הפליה במוסדות חינוך והחלת אחריות אישית על מנהלי בתי-ספר), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון, השתתפות בשכר הלימוד), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת איציק שמולי, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (עידוד נשים בעסקים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, דב חנין ומיקי לוי, הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון, הזכות להיבחן בבחינת בגרות ללא תשלום), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון, פטור משכר לימוד לסטודנטים מתחת לקו העוני), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק הכנסת (תיקון, תחילת תוקף החלטות שכר), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חובת דיווח ליחידים), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (תיקון, השוואה בין עובד בשכר חודשי לעובד בשכר לפי שעה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מיכל בירן, הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון, נקיטת אמצעים בידי מעביד), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק המרכז למורשת הערבים בישראל, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', זהבה גלאון, אילן גילאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, זכאות לדמי אבטלה לעובד שהתפטר לשם טיפול בילדו), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק חברון ובנותיה, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מרדכי יוגב, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, מס בשיעור אפס על לחם ומים), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת איציק שמולי, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מענק לעובדים בחברות ממשלתיות במסגרת הליך הפרטה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון, ביטוח פנסיוני בקופת גמל ממלכתית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת מיכל בירן ועמר בר-לב, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, הארכת תקופת הזכאות לקבלת פיצוי בגין פגיעה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון, ייעוד תשלומים לרכישת חלקת קבר), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, שינוי תקופת אכשרה לקבלת דמי לידה לסטודנטיות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוצאות בגין התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות במקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון, שעת היעדרות לעובדת שעתית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת ע��יזה לביא, דב חנין, מיקי לוי וקארין אלהרר, הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון, חישוב ניצול ימי חופשה בעת פדיון חופשה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מיכל בירן, הצעת חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי גבעת-עמל, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הרשויות המקומיות (דירות מקלט), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס לדמי הבראה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק מעלה-אדומים, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מרדכי יוגב, הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון, הזכות לפיצויי התפטרות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק גוש-מנשה, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מרדכי יוגב, הצעת חוק חופש הבחירה במזון מן הצומח, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון, הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון, חשיפת תנאי העבודה בין עובדים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מיכל בירן, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, הרחבת הזכאות לביטוח אימהות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, משה גפני, שי פירון, דב חנין, מיקי לוי וקארין אלהרר, הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון, חופש הביטוי וההתארגנות של סטודנטים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון, הצעת חוק גוש-עציון, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מרדכי יוגב, הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון, זכות למגורים בדירה ציבורית לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק הגנת השכר (תיקון, תשלום שכר עבודה בעת הכשרה, התלמדות או התמחות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק גוש-אריאל, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מרדכי יוגב, הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון, איסור דרישת מידע ביומטרי מעובד או מדורש עבודה), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון, ייצוג הולם לנשים במועצות הדתיות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא ושי פירון, הצעת חוק גוש-מערב-השומרון, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מרדכי יוגב, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון, איסור הפליה בשל אי-מסירת מידע אישי), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון, הגנת שכר בשעת מצב מיוחד בעורף), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק בקעת-הירדן, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מרדכי יוגב, הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון, חישוב הכנסה לנכה נצרך ונכה נזקק), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק גוש-לב-השומרון, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מרדכי יוגב, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון, גישה לספרייה של מוסד להשכלה גבוהה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא ודב חנין, הצעת חוק היטל על דירת מגורים ריקה באזור היצע דירות מגורים נמוך, התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק גוש-מרכז-בנימין, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מרדכי יוגב, הצעת חוק שוויון בחינוך, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון, ביטול התמיכה הכספית במרכזי הספורט), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון, תנאי זכאות מיוחדים לנכים ולעיוורים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, מחלה יתומה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, מחלה נדירה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הגנה על זכויות עובדים בהתקשרויות גופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון, אחריות לתשלום דמי תיווך), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס להכנסות קשיש וניכוי הוצאות שכר דירה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון, מניעת כפל תשלום בגין ניהול חשבון עובר-ושב), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון, מגבלה על שינוי שם), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק מתן אפשרות להתקשרות עם גופים ציבוריים ותאגידים נותני שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת סתיו שפיר, אורי מקלב, אילן גילאון, שי פירון, נחמן שי, שלי יחימוביץ ואראל מרגלית, הצעת חוק חובת מתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עפר שלח, הצעת חוק חובת שימוע לעובד, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר-שלם), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר-שלם), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר-שלם), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון, שוויון וחופש ביטוי ומחשבה), מאת חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת חוק-יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון, הכרעה דחופה בנוגע לילד להורים בהליכי גירושין), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון, שינוי הגדרת עבריין מין והוספת מגבלות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק-יסוד: חופש הדת והמצפון, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון, מינוי מבקרים רשמיים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק הפרשנות (תיקון, הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עפר שלח ויעל גרמן, הצעת חוק הפרשנות (תיקון, הגדרת הפליה על רקע ��טייה מינית או זהות מגדר), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עמר בר-לב, הצעת חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון, ביטול כריכה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק הפרסומות (איסור ביזוי נשים בפרסומות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג, הצעת חוק חובת פרסום בערבית בגופים ציבוריים, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון, נוהלי כשרות וגופים המספקים שירותי כשרות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת עליזה לביא, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון, ביטול החוק), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק לתיקון פקודות העיריות (הסדרת מבנים לתנועות-נוער), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', אילן גילאון, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון, ביטול החוק), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, דב חנין, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון, גמלה לבני-זוג), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, דב חנין, מיקי לוי וקארין אלהרר, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (טיפול בפסולת רפואית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק הארכת מועדים (תיקון, שירות לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עמר בר-לב, עפר שלח, יעקב פרי, איתן כבל, נחמן שי, אראל מרגלית ואיציק שמולי, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, סימון מקום הייצור על-גבי טובין), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, עבודה בחינוך וסיוע להוראה או בטיפול בילדים כעבודה מועדפת), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון, הקמת תשתית חיבור לרשת אינטרנט אלחוטית במקלטים שביישובי קו העימות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון, פירוט תשלומים אחרים בחוק התקציב, מעון רשמי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק שכר מינימום לחיילים בשירות סדיר, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון, שירות בני ישיבות הסדר), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עמר בר-לב, עפר שלח, יעקב פרי, איתן כבל, נחמן שי, אראל מרגלית ואיציק שמולי, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קביעת מדרגות מס נוספות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון, אישור מליאת הכנסת לשינויים בתקציב בסכום העולה על 50% מהסכום המקורי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק סל הקליטה (תיקון, זכאות יוצאים לשאלה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, פטור מתשלום דמי ביטוח לעקר-בית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, א��לן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק להסדרת מינויים בשירות החוץ, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (זנים תעשייתיים של קנבוס), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק העונשין (תיקון, חובת פיצוי נפגע עבירה וחובת הנמקה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון, הצעת חוק דמי מחלה עבור מלווה לבדיקה רפואית (תיקוני חקיקה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק החזרתם של תושבי אקרית ובירעם לכפריהם, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור (תיקון, חובת מיחזור בבית-עסק גדול), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון, שעות מנוחה למי שהועסק במנוחה השבועית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, יוסף ג'בארין, עאידה תומא סלימאן ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (תיקון, הבטחת פיצוי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק העונשין (תיקון, איסור עריכת טיפולי המרה לקטין), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת יעל גרמן, חיים ילין, יואל רזבוזוב, מיקי רוזנטל, נחמן שי, דניאל עטר, מירב בן ארי, קארין אלהרר, רויטל סויד ועפר שלח, הצעת חוק קירוב לבבות במערכת החינוך, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', זהבה גלאון, אילן גילאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, תושב ששהה מחוץ לישראל בשל לימודים אקדמיים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, אי-שלילת זכאות לקצבת שאירים בשל הכנסה מפנסיה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק שאריות מזון בצבא הגנה לישראל, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג, הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון, מתן פיצויי פיטורים עקב העתקת מקום מגורים לבני-זוג ידועים בציבור), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, תמר זנדברג ודב חנין, הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון, ביטול הגבלת ההוצאה התקציבית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, פטור מתשלום ארנונה לאזרח מגיל 80), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת נחמן שי, אילן גילאון, מיכל בירן, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס ורבין, איתן כבל, אראל מרגלית, סתיו שפיר ושלי יחימוביץ, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון, רצון החולה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, ביטול תשלומי השתתפות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רו��ין ותמר זנדברג, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (זכאות עובדי בית-חולים לקבלת שירותי רפואה במקום עבודתם), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק הסדרת הטיפול באריזות (תיקון, איסור מכירת מוצר באריזת גופייה לא מתכלה או באריזת שירות חד-פעמית), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, יעל גרמן, יאיר לפיד, מיקי לוי, קארין אלהרר, חיים ילין, יואל רזבוזוב, עפר שלח, מאיר כהן ויעקב פרי, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון, איסור הפליה בשל הובלת עגלת ילדים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג, הצעת חוק הנגשת רשת אינטרנט אלחוטית במוסדות ממשלתיים וגופים ציבוריים לציבור הרחב, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת נחמן שי, מיכל בירן, איילת נחמיאס ורבין, איתן כבל, יואל חסון, אראל מרגלית, אילן גילאון, סתיו שפיר ושלי יחימוביץ, הצעת חוק גוש-מודיעין, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מרדכי יוגב, הצעת חוק פטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית למתנדבים לשנת שירות (תיקוני חקיקה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת נחמן שי, קסניה סבטלובה, איתן כבל, אראל מרגלית, אילן גילאון, סתיו שפיר ושלי יחימוביץ, הצעת חוק פטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית למתנדבים לשנת שירות (תיקוני חקיקה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון, הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק יום לציון המאבק בעוני, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עבדאללה אבו מערוף, עאידה תומא סלימאן ויוסף ג'בארין, הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון, הגשת תובענה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון, קיצור הדרגתי של שבוע העבודה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון, הגבלת שעות עבודה במקצועות מסכני חיים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הסדרי עבודה גמישה, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון, שוויון בזכאות לבני-זוג מאותו המין), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון, שוויון בזכאות לבני-זוג מאותו המין) התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק דיווח על מצב הבטיחות בבתי-הספר בישראל, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עבדאללה אבו מערוף, עאידה תומא סלימאן ויוסף ג'בארין, הצעת חוק לעידוד בנייה בת-קיימא (תיקוני חקיקה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (הוראות לעניין הבטחת דיג בר-קיימא), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, העלאת קצבת זיקנה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חובת איסוף סמי מרפא), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק הגנת הסביבה (יחידה סביבתית ברשויות ציבוריות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק הגנת הסביבה (יחידה סביבתית ברשויות ציבוריות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הבטחת זכויות הפנסיה של מורים עולים, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק זכויות החולה (תיקון, קביעת זכות לטיפול מקל והסמכת בא-כוחו של מטופל לסרב לטיפול רפואי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק זכויות החולה (תיקון, קביעת זכות לטיפול מקל והסמכת בא-כוחו של מטופל לסרב לטיפול רפואי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק אמות המידה לזכאות לסיוע מאגפי השיקום והמשפחות במשרד הביטחון (תיקוני חקיקה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עפר שלח, עמר בר-לב ומיקי רוזנטל, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, תשלום רטרואקטיבי של גמלאות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון ואילן גילאון, הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון, חופש אקדמי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עבדאללה אבו מערוף, עאידה תומא סלימאן ויוסף ג'בארין, הצעת חוק שירות המילואים (תיקון, מטרת שירות המילואים), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עפר שלח, הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (תיקון, ביטול החוק), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק האגודות העות'מאניות (רישום ופיקוח), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עפר שלח, הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון, הזכות לפיצויי פיטורים בעת סיום יחסי עבודה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, שירותי בריאות נוספים לשוהים במוסדות לילדים ונוער בסיכון), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק הרישום למוסדות להשכלה גבוהה, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עבדאללה אבו מערוף, עאידה תומא סלימאן ויוסף ג'בארין, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון, איסור קשירת חשבונית חודשית לכל מכשיר אלקטרוני או מוצר נלווה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון, טיפול באמצעות בעלי-חיים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, שירותי בריאות לתלמיד), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, ייעוד מענק אשפוז בשל לידת פג למחלקת פגים בלבד), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק הנחה לחיילי צה"ל בשירות סדיר בדמי נסיעה בתחבורה ציבורית, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת עפר שלח, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, שירותי בריאות לתלמיד), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק מסגרות חוץ-ביתיות לקטינים נזקקים, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק עמדות שמירה לעובדים בענף השמירה והאבטחה, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון, מענק ביטוח פנסיוני), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק סיוע לילדים הסובלים ממחלה כרונית במוסדות חינוך, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, שירותי בריאות לתלמיד), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון, פיצוי בגין אי-מתן מנוחה שבועית), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, ביטול הסייג לזכאות לגמלת סיעוד), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון, קביעת כשירות לשחרור על-ידי בית-המשפט), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון, תוספת הוראה וסל שירותים מיוחדים לתלמיד משולב), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק הכנסת (תיקון, קיצור תקופת הפגרה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון, תשלום שכר עבודה לעובד שנעדר עקב סגירת מוסד הלימוד של ילדו), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הסדרת תקנים ייעודיים למחלקות לטיפול נמרץ ומיוחד ביילודים במוסדות רפואיים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון, זכאות להטבות הניתנות לזכאים לגמלת הבטחת הכנסה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון, הקמת מרכזי מיצוי זכויות), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, זכאות לתלוש מזון בעד ילד הנמצא מתחת לקו העוני), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק להבטחת תשלום שכר עובדים, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, אישור ועדת הכספים), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק להבטחת תשלום שכר עובדים, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות לתשלום גמלאות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי ריבית על משכנתה וסיוע ברכישת דירה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור זיכוי מס), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, חובת הצגת מחיר מומלץ של ירקות), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון, העמדה לדין משמעתי במקרה של שלוש תלונות מוצדקות בעלות אופי דומה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק הגנת השכר (תיקון, תשר ודמי שירות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת מיקי לוי, מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, חובת נוכחות מתורגמן בדיוני ועדה רפואית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק תאגידי מים ו��יוב (תיקון, צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, העלאת שיעור ההנחה בעד תרופות לאזרחים ותיקים), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון, שימוש בכספי ארנונה על מבנה מגורים שאינו בשימוש), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר, הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון, הגבלה על השקעות בחברה שערכה הסדר חוב), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון, הטבת מס למפעל מועדף באזור פיתוח א' שמייצא בתוך ישראל), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, ביטול השתתפות עצמית באשפוז סיעודי מורכב), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון, הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה והשמירה על האם הנושאת), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת יעל גרמן, חיים ילין, יאיר לפיד, מיקי רוזנטל, נחמן שי, טלי פלוסקוב, מירב בן ארי, קארין אלהרר, רויטל סויד ועפר שלח, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, הגשת דין-וחשבון מקוון), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון, חובת שימוש במסמכים ממוחשבים), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לאכיפת רישום רכב הרשום במדינת חוץ לאחר תום תקופת הפטור), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עבדאללה אבו מערוף, עאידה תומא סלימאן ויוסף ג'בארין, הצעת חוק שוויון בחינוך, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עבדאללה אבו מערוף, עאידה תומא סלימאן ויוסף ג'בארין, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מינוי מבקר עירייה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (אלימות שוטרים ושינויים ארגוניים), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון, הטלת חובות לשם מניעת הטרדה מינית במוסד חינוך), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת מיכל רוזין, תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון, הטלת חובות לשם מניעת הטרדה מינית במוסד חינוך), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון, הטלת חובות לשם מניעת הטרדה מינית במוסד חינוך), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון, ייצוג הולם לנשים בוועדות ציבוריות ברשויות המקומיות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, דב חנין ומיקי לוי, הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון, ייצוג הולם לנשים בוועדות ציבוריות ברשויות המקומיות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג, הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון, ייצוג הולם לנשים בוועדות ציבוריות ברשויות המקומיות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, משלוח התראת תשלום לצרכן), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, משלוח התראת תשלום לצרכן), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני, הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון, ייצוג הולם בחברות קבורה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא ודב חנין, הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון, פנייה שוויונית בשילוט במקום ציבורי), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג, זהבה גלאון ומיכל רוזין, הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון, ביטול החוק והוראות מעבר), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת איציק שמולי, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון, חופשת לידה לבן-זוג של סטודנטית), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת מיכל רוזין, תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון, מחירי מוצרי מזון בסיסיים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת גילה גמליאל, דוד אמסלם ואורן אסף חזן, הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון, רחבות התפילה בכותל המערבי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא ושי פירון, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, היתר הניתן לפי תוכניות ישנות), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון, הוספת גופים שעליהם ניתן להגיש תלונה ועובדים נוספים הזכאים להגנה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק לימוד חובה (תיקון, יועץ חינוכי בכל מוסד חינוך), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק לקידום דיור בר-השגה, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק לקידום דיור בר-השגה, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מכשיר MRI בכל בית-חולים עם חדר מיון), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק שימוש חוזר במים אפורים, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון, הסדרת עשיית כתובת קעקע בגופו של קטין), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק חובת גילוי נתונים בדבר דרגת בטיחות בפרסומת של כלי רכב, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת אראל מרגלית, רויטל סויד, סתיו שפיר ודב חנין, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון, מגורים הולמים), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון, יום זיכרון ממלכתי), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת יריב לוין, הצעת חוק שכר מינימום (תיקון, שכר אחיד לעובד צעיר), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק האזרחות (תיקון, התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות מכוח חוק השבות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, מימוש מרשם בכל בית-מרקחת), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת גילה גמליאל, יואב קיש, ז'קי לוי, נורית קורן, דוד ביטן ואורן אסף חזן, הצעת חוק להגבלת כהונת ראש רשות מקומית (תיקוני חקיקה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק להגבלת כהונת ראש רשות מקומית (תיקוני חקיקה), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הנחה לקטינים בתשלום דמי נסיעה בתחבורה ציבורית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', אילן גילאון, זהבה גלאון ותמר זנדברג, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הנחה לקטינים בתשלום דמי נסיעה בתחבורה הציבורית), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת דב חנין, הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון, איסור הפליה בפיקוח על מצרכי מזון), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק רכישת מפעלים בידי עובדיהם (מקרים מיוחדים) (תיקון, הרחבת תחולה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק לחצן מצוקה לקשיש, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון, הנחה בארנונה לסטודנטים ששירתו בצבא הגנה לישראל, בשירות לאומי או בשירות לאומי-אזרחי), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק שנת שירות, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת אראל מרגלית, דניאל עטר, רויטל סויד, יחיאל חיליק בר, נחמן שי, מיכל בירן וסתיו שפיר, הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון, תוכניות למניעה, חילוץ ושיקום מעוני), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון, הגבלת הדרישה לוויתור על סודיות רפואית מדורש עבודה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, פטור לתרופות שאינן כלולות בסל בריאות), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון, שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון, מהלך עסקי אסור של קמעונאי או ספק), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון, תפעול מקוואות טהרה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת עליזה לביא, הצעת חוק הנחה לנכים בתחבורה ציבורית, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון, רצון החולה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק זכויות החולה (תיקון, מסמכי הסכמה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, פטור מתשלום עבור שמירת מקום ישיבה בתחבורה ציבורית), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה מקרן השתלמות לרכישת דירה ראשונה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק הסדרת מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה מקרן השתלמות לאחר לידה או אימוץ), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (הרכב מועצה מקומית תעשייתית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון, הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הגבלת משך כהונת מועצה או ועדה ממונה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון, הגדרת אלמן ושכול), התשע"ה 2015, מאת חברת ה��נסת מרב מיכאלי, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פרסום התקציב באינטרנט), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון, משך כהונת רב עיר), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון, משך כהונת רב עיר), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון, דין משמעתי לרבני ערים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון, הבטחת ייצוג הולם למגזר הלא-יהודי), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, עאידה תומא סלימאן, עבדאללה אבו מערוף ואיימן עודה, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, שיעור מס מופחת על מוצרי מזון בסיסיים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון, תשלום פיצויי פיטורים למתפטר לצורך לימודים אקדמיים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון, תוספת זקיפה ומדרג), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון, הקצאת תקציב שנתי לתרבות והאמנות), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון, ביטול עמלות על שירותים בסיסיים בחשבון עובר-ושב), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק הספורט (תיקון, הקצאת כרטיסי נוער), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת דב חנין, הצעת חוק מיסוי רווחי תוצרים מים-המלח, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון, איסור הפליית מועמדים או סטודנטים), התשע"ה 2015, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון, הצעת חוק להגברת התחרות בתחום האשראי (הפרדת הבעלות בחברות כרטיסי האשראי מהבנקים) התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת גילה גמליאל, יואב קיש ואורן אסף חזן, הצעת חוק העונשין (תיקון, הפרת אמונים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, שי פירון, יעל גרמן, מאיר כהן, עפר שלח, יעקב פרי, חיים ילין, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, עליזה לביא ומיקי לוי, הצעת חוק העונשין (תיקון, מרמה והפרת אמונים), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק איסור פרסום גזעני, הסתה לגזענות ורישום גזעני במסמכי תאגיד, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, זהבה גלאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (הסכמי קדם-נישואים), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק שכר מינימום (תיקון, הצמדת שכר המינימום למדד המחירים לצרכן), התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת איציק שמולי, הצעת חוק כהונתם של ראשי גופים ביטחוניים, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון, העדפת טובין ממוחזרים), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין, הצעת חוק העונשין (תיקון, ניעור וטלטול פעוט), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון, הוספת סמכות בנושא דתו של המאומץ), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון, העדפת טובין בעלי תו תקן ירוק), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פרי��' ומיכל רוזין, הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון, ביטול המאגר הביומטרי), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון, כפיית גט), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין, הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון, המועד הקובע להגנת אמת הפרסום), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון, אימוץ על-ידי אזרח ישראלי), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון, ביטול תנאי דת), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון, ייצוג הולם), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים) (תיקון, ביטול החוק), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג, הצעת חוק ההתיישנות (תיקון, התיישנות תביעות שעניינן עבירות מין), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק ההתיישנות (תיקון, התיישנות תביעות שעניינן עבירות מין), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, הזכות להפסקת שירות מתמשך), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (תיקון, אישור המעסיק על סיום העבודה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת חוק עידוד בניית דירות להשכרה (תיקון, פטור ממס רכישה), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת אראל מרגלית, יחיאל חיליק בר, נחמן שי, רויטל סויד ודב חנין, הצעת חוק הביטוח הלאומי (חישוב דמי לידה למבוטחת עצמאית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, דב חנין, משה גפני, שי פירון, מיקי לוי וקארין אלהרר, הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון, גמלה לאלמנה שנישאה מחדש), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק הרשויות המקומיות (העדפה במכרזים לתושבי רשות מקומית המצויה בתחום אזור עדיפות לאומית), התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת אראל מרגלית, עמר בר-לב, יחיאל חיליק בר, מיכל בירן, רויטל סויד וסתיו שפיר, הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון, סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף, הצעת חוק העסקה ישירה של עובדי הוראה, התשע"ה 2015, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, פיצויים לדוגמה בשל חריגה מזמני המתנה במוקד שירות טלפוני), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק התקשרות חינם לגופים ציבוריים, התשע"ה 2015, מאת חברי הכנסת נחמן שי, אילן גילאון, מיכל בירן, איתן כבל, אראל מרגלית, סתיו שפיר ושלי יחימוביץ, הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון, דין התפטרות עקב הטרדה מינית או התנכלות כפיטורין), התשע"ה 2015, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי. עוד אודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם אשרור תיקונים לחוקת ארגון התיירות העולמי (UMWTO). כמו כן, אבקש להפנות את תשומת לבכם, כי אתמול הועברו אליכם בדואר אלקטרוני ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין סיעת הליכוד לסיעת כולנו בראשות משה כחלון ובין סיעת הליכוד לסיעת יהדות התורה. תודה. תודה למזכירת הכנסת. מכובדי, אני שמח לפתוח את כנס הקיץ הראשון של הכנסת העשרים. אני מאחל לוותיקים ולחדשים שבכם כאחד כנס פורה ומעניין, כנסת מוצלחת ורבת-הישגים, ולא פחות חשוב, אני מייחל שהיא תתנהל באופן ראוי, מכובד ומכבד. שגם אם תהיה בינינו מחלוקת, שלא תהיה זו איבה. שגם אם תהיה לנו ביקורת, היא תהיה בונה ולא הורסת. שגם אם נטיח דברים, יהיה זה לגופו של עניין ולא חלילה לגופו של אדם. שגם בעת שנדון ונתווכח, לא תהיה חלילה יד איש באחיו, גם במובן המטפורי של הביטוי. מכובדי, כנס זה נפתח לאחר מערכת בחירות קשה ומקוטבת שחווינו כולנו, משמאל ומימין. לצערי, אמון העם בבית-המחוקקים הולך ונשחק עם השנים. ככל שהאמירות מקצינות, הפגיעה בדמוקרטיה גוברת. עם זאת, אני חייב לומר שאני גאה באזרחי ישראל, שעל אף מערכת הבחירות המאוסה ועל אף הסלידה שהיא הביאה עמה, הפעם הלכו להצביע בהמוניהם. לטעמי, הצבעתם הייתה מעין מתן אשראי לנו, נבחרי הציבור, ולכן עלינו חלה שבעתיים חובת ההוכחה כלפי ציבור הבוחרים, כדי להפוך את הצבעתם להצבעת אמון. חברי חברי הכנסת, אמש נרשם פרק עגום בדברי ימיה של החברה הישראלית. הלב נחמץ בראותנו את המאבק של אחינו יוצאי אתיופיה, שהחל כמחאה לגיטימית והתגלגל, לצער כולנו, לאירועים אלימים. אני קורא לצדדים כולם להרגיע את הרוחות ואת גובה הלהבות. את טענות המוחים בדבר אלימות ואפליה, ככל שישנן, יש לברר ביסודיות ואף לתקן, וטוב עשו הממשלה ומשטרת ישראל שהחלו כבר בתהליך הזה. יש לאפשר את חופש הביטוי ביד רחבה, אולם מרגע שהוא הופך לשיסוי, לאלימות ולאנרכיזם, לא רק שאין לתת לכך יד, אלא יש לנקוט נגדם יד קשה. הבה נישמר מכל משמר שלא להגיע למלחמת אחים, כי חוששני שאנחנו נמצאים כבר ממש על הסף. מדינת ישראל היא מפעל מרשים של קליטת עלייה, בואו נשמור עליו מכל משמר. שיהיה לכולנו קיץ מוצלח ומלא הישגים. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. לאלה שמשתתפים בזה בפעם הראשונה, אני אסביר שאנחנו מפעילים את מנגנון ההצבעה רק לצורך ההרשמה. אפשר ללחוץ על הכפתור ולהירשם, להקפיד על זמן של דקה, ליד אחד המיקרופונים באולם, ולדבר על כל מה שיש על לבכם ועל כל מה שאתם רוצים לחלוק אתנו ועם עם ישראל. אני מפעיל את ההצבעה לצורך ההרשמה, נא להירשם. אורך הנאומים, כל נאום דקה, אורך כל הפרק, חצי שעה. נא להקפיד על הזמן. חברי הכנסת, אנחנו תכף נלך לפי הדף. בינתיים אציע לחבר הכנסת איציק שמולי לפתוח, ואחריו ידבר חבר הכנסת מקלב. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי וחברותי חברי הכנסת, קודם כול ברוכים הבאים, והלוואי שנעשה טוב לעם ישראל ולמדינת ישראל בשנים הקרובות. אי-אפשר שלא להתייחס למה שהיה אתמול בתל-אביב. גם אני הייתי בהפגנה. אני חושב שאתמול הרבה מאוד אנשים צעירים במדינה שמו מראה מול הפרצוף של כולנו. על גזענות, ידענו שיש תופעות כאלו בחברה הישראלית, על אלימות, על התנכלות, על הפשטות בקרנות של רחובות, אלה תופעות שאני לפחות לא הייתי חשוף להן. אני חושב שכולנו מחויבים לחשבון נפש, לשאול את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות מכאן, מבית-המחוקקים, כדי למנוע תופעות מכוערות כאלו בעתיד. אני חושב שטוב יעשה הב��ת הזה אם יתכנס סביב הצעה משותפת, גם של הקואליציה המתגבשת וגם של האופוזיציה המתגבשת, ויתמוך בהקמה של ועדת חקירה, או ממלכתית או פרלמנטרית, שתחקור לעומק גם את הכשלים של הקליטה של האוכלוסייה הישראלית יוצאת אתיופיה, של כל הממשלות, וגם תבדוק באופן ממוקד את הטענות הקשות בדבר האלימות. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת שמולי. בינתיים הנשיאות, שבמקרה הזה זה היינו אני וסגני, חבר הכנסת יצחק וקנין, אישרנו דיון במליאה ביום רביעי, במסגרת סעיף 55, קרי דיון אישי. ידברו בהתחלה המציעים, ולאחר מכן כל חבר כנסת שירצה יוכל להירשם ולדבר על הנושא הכאוב הזה, שכבר הזכרנו. חבר הכנסת מקלב, בבקשה, אדוני. אחריו, חברת הכנסת יעל גרמן.  רשימת הדוברים, אם אפשר. רשימת הדוברים, אם אנשי המחשוב יוכלו לשים אז זה יהיה נהדר. אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, אני רוצה לבקש, לאחל לכנסת כולה, גם שתהיה כנסת מוצלחת וגם שיהיה מושב פורה. אתה הזכרת בדבריך, אדוני היושב-ראש, את ההפגנה ואת המחאה של העדה האתיופית, וכולנו באמת מזועזעים מכך שהם צריכים להגיע למצב של אלימות. כולנו דוחים אותה, אבל הרגשנו כאן כולנו שיש משהו פנימי מאוד שמביא אותה, משקעים עמוקים שהתפרצו בעקבות מקרי אלימות של המשטרה. ואנחנו, באמת צריך לעשות כל מאמץ כדי להשקיט את הרוחות. אבל אני קצת מודאג מהשקטת הרוחות רק בהגדרה של כיבוי שרפות ולא במשהו הרבה יותר מהותי. לא נסתפק, אסור להסתפק בכך שאנחנו עכשיו רק ננמיך את גובה הלהבות, אנחנו עכשיו נשב, ראש הממשלה ישב. כי יש כאן בעיה: יש בעיה של אפליה, יש בעיה של הסתה נגד הציבור הזה, וזה בולט מאוד באלימות המשטרה נגדם, ובחינוך ובדיור. ויש עוד מגזרים במדינה, אם המגזר הערבי, ואם המגזר החרדי, שסובלים מהסתות תמידיות וסובלים מאפליות, אם בדיור, אם במסגרת קבלה לעבודה, גם באלימות המשטרה. ביטויים כמו "מנשקי המזוזות" ו"משתטחים על קברים", או ביטויים כמו של פרופסור יזהר אופלטקה, ש"יבוא יום והצעירים הציונים יפרעו את החוב מהחרדים בכוח הנשק הצה"לי" זה דבר שאסור לו להישמע, זה עניין שאנחנו צריכים למחות עליו ולטפל בו באופן שורשי. תודה. תודה לחבר הכנסת מקלב. חברת הכנסת יעל גרמן, ואחריה, חבר הכנסת עמיר פרץ. אדוני היושב-ראש, חברותי חברות הכנסת, חברי חברי הכנסת, אין אף שר, אבל זה בסדר, אני מקווה. סגן השר מייצג, בסדר, טוב. "הדם שלנו טוב רק למלחמות", זו הייתה הססמה וזו הייתה הכותרת שזעקה אתמול מכל האקרנים ובהפגנה הסוערת, שכמוה לא ידענו כבר שנים, של בני העדה האתיופית. ולא סתם הייתה הכותרת הזאת. מה למעשה הכותרת הזאת אומרת? הכותרת הזאת באה ואומרת: אנחנו טובים לגיוס, אנחנו טובים למלחמות, אבל אנחנו לא טובים כאשר מדברים על שוויון, ואנחנו לא טובים כאשר באים לתרום דם. אני חושבת שהבית הזה, וכולם יודעים שעד היום לא נותנים לבני העדה האתיופית לתרום דם. רק לפני פחות משנה חברת הכנסת לשעבר פנינה תמנו-שטה ניסתה ורצתה לתרום דם פה, במוסד הזה, וסירבו לקבל את דמה. כשרת הבריאות אני הקמתי לפני יותר משנה ועדה שתשב על המדוכה ותבחן את שני הנושאים, גם את תרומת הדם של האתיופים וגם את תרומת הדם של ההומוסקסואלים. הוועדה מסרה את המלצותיה. ואני מבקשת, אני חושבת שכולנו צריכים לדרוש שההמלצות של הוועדה ייושמו מייד וממחר יהיו רשאים בני העדה האתיופית שנמצאים כאן יותר מעשר שנים, והכוונה למרבית בני העדה האתיופית החיים בארץ, לתרום דם. בכך מדינת ישראל תכפר על חלק קטן מהעוול שנעשה לבני העדה האתיופית במשך שנים. תודה לחברת הכנסת גרמן. חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה, אדוני, ואחריו, חבר הכנסת אבו עראר. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אין בכלל ספק שהתחושה היא של שבר עמוק שנחשף לעינינו, שבר של עדה שלמה, שבר שבלי ספק כל מי שינסה להיתמם ולומר שהוא לא צפה אותו באמת כנראה חי בעולם אחר. אבל אני רוצה לומר שאני מכיר התנהגות ראש ממשלה, יש ראש ממשלה לפני בחירות וראש ממשלה אחרי בחירות. אז אין לנו ספק שבנימין נתניהו הוא אחד מאנשי התקשורת הטובים בישראל, וה"ביבי-פרס" עובד שעות נוספות, אין ספק בכלל. אבל, אדוני ראש הממשלה, ציפינו שהפעם תקבל החלטות ואחר כך תעשה את ההצגה התקשורתית. לצערי הרב, כנראה ראש הממשלה לא משתנה. הוא בטוח שבמפגש כזה עם קצת ליטופים הוא אכן גם יצליח למכור איזה דבר חסר ערך לעדה האתיופית. ואני אומר לעדה האתיופית, תעמדו על שלכם, כי ה"ביבי-פרס" הפך ל"ביבי-בלוף", ואסור לקנות אותו. תודה לחבר הכנסת עמיר פרץ. חבר הכנסת אבו עראר, ואחריו, חבר הכנסת מאיר כהן. חברי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו במגזר הערבי מתלוננים על מצוקת דיור אדירה, ולכן, למדינת ישראל ולממשלת ישראל יש פתרון, שהוא, להרוס את בתיהם של הערבים. זה הפתרון המוצע כנגד מצוקת הדיור. ולכן, מדיניות הריסת הבתים במגזר הערבי הפכה להיות תופעה: ברחבי הנגב, ברמלה, בלוד, בדהמש, בכפר-כנא, בכל מקום שיש שם יישוב ערבי ממשלת ישראל יודעת להרוס, ולא יודעת לבנות. אומנם הרבה הרבה שמענו על תקציבים המוקצים למגזר הערבי, אבל כנראה זה מיועד להריסה, ולא לבנייה. אנחנו גם יודעים שמדיניות זו היא הפרה בוטה של זכויות האדם, ונושא שפוגע קשות במשפחות, שהדבר הזה מותיר אותן ללא קורת גג, בשמש, גם בקור. בחורף הורסים במגזר הערבי. מדיניות זו פוגעת גם באמון בכל מערכות המדינה שאמורות לשמור על זכויותיהם של האזרחים הערבים. ולכן מדיניות כזאת, אם תימשך, תוציא את המגזר הערבי מגדר היציבות, מהשקט. אי-אפשר להמשיך עם מדיניות זו ולהשלים. ולכן אני פונה לממשלת ישראל שעומדת לקום, ואני, דרך אגב, אודה לליברמן אם יישאר בחוץ, מהחוץ, וככה תיראה אולי ממשלת ישראל יותר יפה, יותר טובה למגזר היהודי, ולנו לא ישתנה כלום. אבל ליברמן, ננסה אותו באופוזיציה. תודה רבה. תודה, תודה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, אדוני, ואחריו, חברת הכנסת ענת ברקו. אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, התבשרנו זה עתה על כך שמפלגת ישראל ביתנו לא מצטרפת לקואליציה ותשרת את אזרחי המדינה מספסלי האופוזיציה. אכן, יש לברך על כך שוויכוח עקרוני על דרך הוא שהכריע, ולא חלוקת תיקים. יש לברך על כך שעוד מפלגה ראתה את מכירת החיסול של ערכי המדינה על מזבח הפוליטיקה הצרה והדוחה שמוביל ראש ממשלתנו ירום הודו. אנחנו צופים יום-יום במכירת החיסול של המדינה למפלגות החרדיות, ואני שמח שעוד מפלגה אומרת: די לביזיון. אני פונה אליך, משה כחלון, אל תיתן יד למכירת החיסול, אל תיתן יד לפגיעה בשוויון בנטל, אל תיתן יד להגדלת הממשלה, אל תיתן יד לעצירת התהליך החשוב והמבורך של הצטרפות חרדים למעגל העבודה, אל תיתן יד לעצירת לימודי הליבה. משה כחלון, שר האוצר המיועד, קום התייצב לפני ראש הממשלה ומנע ממנו את מכירת סוף העונה בפתחה של עונה. זכור, אזרחי המדינה צופים בך. תודה לחבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת ענת ברקו, ואחריה, חבר הכנסת חיליק בר. יוצאי אתיופי�� הם בשר מבשרנו. כולנו נחשפנו לסיפורי הסבל והגבורה של העולים, נשים, זקנים וטף, שצעדו ברגל לארץ-ישראל, חשופים לפגעי הטבע והאדם. יצאו מגדרם הן בגין והן שמיר במאמץ לאחדם עם עם ישראל לאחר שנים כה רבות של גלות. אתמול שמענו זעקת כאב שהייתה אצורה בקרבם מפלחת את שמי תל-אביב. למה? עלינו לזכור כי 91% מבני העדה האתיופית מתגייסים לצה"ל. מספר המתגייסות מבנות העדה גדול ב-50% משיעורי המתגייסות האחרות. מיטב הלוחמים ביחידות המובחרות הם ממוצא אתיופי. בחירתם הטבעית היא לשרת בחוד החנית של צה"ל. אחד המפקדים הבכירים בצבא הגדיר אותם "תותחים", גם בפן הפיזי, הם מעולים בספורט ובמקצועות הלחימה, חבר'ה טובים. מה קרה? איך הגענו למצב הזה? מרות המשפחה הפטריארכלית נחלשה, והמנהיגות הדתית הטבעית אף היא אינה זוכה להכרה הולמת. עלינו לפעול להשוואה מתקנת הן בתודעה הציבורית וביחס האישי והן ברמה הפרקטית, בכל תחומי החיים. רבים מבני העדה מתגייסים בשנים האחרונות לשורות המשטרה, וזו מגמה מבורכת. מצופה מהמשטרה לפעול ברגישות יתר ולהימנע ככל האפשר מהכתמתם של צעירים בסטיגמות הרישום הפלילי על כל משובת נעורים. עם זאת, יש לדחות מכול וכול ביטויי אלימות וונדליזם. עלינו למצות את הפוטנציאל העצום הטמון באחיותינו ואחינו יוצאי אתיופיה לטובתם ולטובת המדינה. תודה, אדוני היושב-ראש. תודה לחברת הכנסת ברקו. חבר הכנסת חיליק בר, ואחריו, חבר הכנסת אחמד טיבי. מכובדי היושב-ראש, לפני שלוש שנים בדיוק הפגינו האתיופים, הקהילה האתיופית, מחוץ לבית ראש הממשלה. הייתי אז חבר מועצת העיר ירושלים. יחד עם רועי פולקמן הלכנו כמעט יום-יום, דיברנו אתם. הם ישבו שם שבועות וחודשים ארוכים, בשקט, בנימוס, בענווה, בציונות ובפטריוטיות הידועה שלהם, התחננו, בכו, אף אחד לא יצא אליהם, אף אחד לא דיבר אליהם, אף אחד לא שמע אותם. זה היה מחוץ לבית ראש הממשלה, ואני מזכיר שזה היה אותו ראש ממשלה. הם היו באמת הכי מנומסים ואדיבים שאפשרי להיות. חבל שבמדינה מפותחת ומפוארת כמו שלנו האוזן נפתחת רק כאשר יש מראות כאלה ולא כאשר יש באמת מצוקה שמביאים אותה עד לפתח ביתו של ראש הממשלה. אני מקווה שיחד עם האוזן שנפתחה היום לכולנו במדינה, ייפתח גם הלב של ראש הממשלה ושל ממשלת ישראל. ובנושא הזה אני גם רוצה להגיד לידידי משה כחלון: אני זוכר את ההבטחה האמיצה שלך שלא לשבת בממשלת 61 חברי כנסת, כי היא ממשלה שתהיה קטנה, סחטנית, לא יציבה, שתהיה רעה לעם ישראל. עמוד במילה שלך, אתה איש של מילה, אל תצטרף לממשלה הרעה הזאת. תודה, אדוני. תודה לחבר הכנסת בר. חבר הכנסת טיבי, ואחריו, חבר הכנסת פרי. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך את חברי הכנסת החדשים, לרבות חברי הכנסת הלא-גזענים שבכנסת הזאת. ואם מדברים על גזענות, אני רוצה לדבר על מה שהתרחש אתמול. אין ספק שגזענות היא תופעה שפלה, גם אם היא על רקע של צבע עור או על רקע של שיוך לאומי ואתני. אני ער למצוקה, לזעם, לכעס, של כל קהילה, של כל קבוצה, האתיופים במקרה זה, כאשר הם קורבן של גזענות ישראלית טיפוסית. אני גם ראיתי את הכיסוי התקשורתי של הסטירה או המכה שקיבל החייל האתיופי מהשוטרים. זה היה נורא. זה היה מעליב, זה היה משפיל. אני גם ראיתי את ההפגנה שבה נסגר הציר המרכזי בתל-אביב במדינת ישראל, כביש איילון. ומנקודת מבטו של מפגין ערבי, אני רוצה לומר לכם שחלומו של כל מפגין ערבי אתמול היה להיות אתיופי לשעתיים: לסגור את ציר איילון, להתעמת עם השוטרים, להפגין, לזעוק, ולהישאר בחיים. כי, תודה. כי אתמול לא היו צלפים, אדוני היושב-ראש, כמו שהיו באום-אלפחם, לא היו צלפים כמו שהיו בנצרת, לא נהרגו אנשים, לא ח'יר חמדאן, לא סאמי, ברהט, לא גנאים, בסח'נין, או ג'בארין באום-אלפחם. מותר להפגין, אפשר להכיל את ההפגנה, בתנאי שאתה לא מפגין ערבי. תודה. נדמה לי ששר החוץ לשעבר ליברמן עדיין לא אמר: אני קורא להחרים את כל החנויות של האתיופים שהשתתפו בהפגנות של אתיופים. מעניין. יש הבדל. תודה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת יעקב פרי, בבקשה, אדוני, ואחריו, חברת הכנסת זהבה גלאון. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ברכותי לכינוס המחודש. בשבוע שעבר היינו עדים לכשל ערכי אשר עתיד לפגוע בכל החברה הישראלית, באמצעות שורה קצרה בהסכם קואליציוני ארוך ויקר סיכמו הליכוד ויהדות התורה על פגיעה ערכית ואישית בציבור הבוחרים שלהם. ביטול חובת הגיוס, ולמעשה הניסיון לרוקן מתוכן את חוק השוויון בנטל, הם בגידה בציבור הבוחרים של שתי המפלגות. הליכוד, אשר רוב מוחלט של בוחריו משרת בצה"ל, מכר את עקרונות שירות המדינה בתמורה לעוד כיסא בממשלה הבאה. בוחרי הליכוד נוכחו לדעת כי על-פי תפיסת הליכוד והעומד בראשו, בנותיהם ובניהם המסכנים את חייהם למען המולדת שווים פחות מקבוצה שלמה בחברה הישראלית, המונה כמיליון איש. הם גילו כי החרדים לא צריכים לשרת את המדינה, ואילו הם, כן. הציבור החרדי, אשר מצפה לשיפור בתנאי חייו, גילה כי נבחרי הציבור שלו בחרו להפסיק תהליכים אשר היו מביאים למהפכה חברתית של ממש בחברה החרדית, מהפכה שתשפר את תנאי החיים ותקטין את ממדי העוני. תודה. חברותי וחברי לאופוזיציה, אסור לנו לוותר, עלינו להילחם כדי למנוע את החזרתה של מדינת ישראל לאחור, עלינו להילחם למען השוויון בנטל. תודה, אדוני. תודה לחבר הכנסת פרי. חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה, גברתי. אדוני היושב-ראש, מה שראינו אתמול זה לא איפוק, זה לא דיאלוג עם הקהילה האתיופית. מה שראינו אתמול זו מדינה שמכריזה מלחמה על האזרחים שלה, מדינה שבה מפגינים, גם אם הם נוהגים באלימות, אני לא מגבה אלימות כמובן, שבה משטרה מפעילה כדורי ספוג, רימוני הלם, רימוני עשן, או כל מה שלא היה שם, ומפעילה אלימות. זו לא משטרה שמכילה הפגנה, זו משטרה אלימה, הגיע הזמן להגיד את זה. זו משטרה אלימה נגד כל הקבוצות המודרות באוכלוסייה, וראינו את האלימות שלה אתמול כשגל האלימות הזה, הטריגר שהקפיץ את הפיוז לבני העדה האתיופית, ליוצאי אתיופיה, היה אותה אלימות משטרתית שראינו בסרטון. אומנם האלימות המשטרתית היא רק טריגר אחד, אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים לשנים של הסללה על רקע גזעני, של profiling גזעני, אנחנו עדים לשנים של מעצרים של משטרה כלפי קהילה שמבקשת להשתלב כאן בחברה. אז פתאום כולם נזעקים, אוי-אוי-אוי, קפץ להם הפיוז, הם היו אלימים. נכון, המליאה הזאת לא יכולה לתת יד לאלימות, אבל יותר חמור מזה, המליאה הזאת צריכה לקרוא לבדק-בית במשטרת ישראל, שהיא אלימה, מכה, צדה בני-אדם. היום זה האתיופים, מחר זה האריתריאים מבקשי המקלט, ומחרתיים זה הערבים. תודה. תודה לחברת הכנסת גלאון. חבר הכנסת שרון גל, ואחריו, חבר הכנסת חיים ילין. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מצטרף לברכות על כינונה של כנסת חדשה. רק, מה שלא מפתיע אותי זה שאחרי 21 דקות, אומנם כנסת חדשה, אבל הצביעות היא אותה צביעות כמו בכנסת הקודמת, ואני מתכוון בדברי, אני רוצה להתייחס במשפט אחד לדברים של חבר הכנסת אחמד טיבי. אני הייתי שם, בצומת אום-אלפחם, כאשר זרקו אבנים כדי להרוג שוטרים, כאשר ירו על שוטרים כדי להרוג אותם, כאשר זרקו בקבוקי תבערה.  אל תשווה, ואל תטיף לנו מוסר, בהחלט יש הבדל בין המקרים. ולעניין הזה אני רוצה להוסיף, אדוני היושב-ראש, המעשה הראשון של יושב-ראש הרשימה הערבית המשותפת אחרי כינון הכנסת הוא ללכת לבקר לא אחר מאשר האסיר הרוצח מרואן ברגותי. זהו המסר החדש. המסכה נקרעה הרבה יותר מהר ממה שחשבנו כולנו. רוצח שהורשע ברצח של חמישה ישראלים, וכותב איימן עודה בפייסבוק שלו מייד אחרי המפגש המרתק עם רב-המרצחים, וכדאי שהציבור ידע: "נפגשתי היום עם המנהיג הפלסטיני מרואן ברגותי, היה מפגש מרגש, גם חילופי הרשמים והחוויות וגם השיחה עם מנהיג השותף לי בעמדותיו הפוליטיות". תודה. זהו חבר הכנסת איימן עודה, למי שהעז להתבלבל במהלך הקמפיין. תודה. תודה לחבר הכנסת שרון גל. לא הבנתי, חבר הכנסת ילין, אתה לא מעוניין לדבר? יש לי עשר דקות נאום. בסדר, זה בהמשך, זה לא כרגע, אבל אתה פשוט לחצת גם כדי להירשם כאן. אין בעיה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני, ואחריו  חבר הכנסת עפר שלח. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בישיבה הראשונה של הכנסת אני רוצה לאחל הצלחה, הייתי רוצה להגיד: לכל חברי הכנסת החדשים, אבל אחרי ששמענו את מי שדיבר לפני, אני מאחל הצלחה לכל אלה שנר לרגליהם עקרונות הסובלנות, הכבוד, השוויון, הצדק, ולא השקר והגזענות. אני מאחל הצלחה במיוחד לחברי הכנסת של הרשימה המשותפת, איימן עודה, עבד אל חכים חאג' יחיא, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, עאידה תומא, ד"ר עבדאללה אבו מערוף, ואני מזכיר לכולנו: העם בחר אותנו לא כדי שנהיה מעליו, אלא משרתיו. תודה. תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת עפר שלח, בבקשה, אדוני, ואחריו, חברת הכנסת סתיו שפיר. אדוני היושב-ראש, סעיף 33 להסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה עוסק בחקיקת השוויון בנטל. המנסחים של המסמך הזה ידעו שבניגוד להכרזות הריקות שלהם אי-אפשר לבטל את הסנקציות הפליליות, שזה מונח מופרך כשלעצמו, ולכן הם עשו מה שעושים פחדנים, הם המציאו פטנט וכתבו, ואני מצטט: "החוק יתוקן באופן שיכלול מתן סמכות לשר הביטחון, לפי שיקול דעתו המקצועי". בסעיף נוסף מדובר על הורדת גיל הפטור לשיעור גדול מבני הישיבות על-ידי הכשרה צבאית מינימלית במסגרת פלוגות שדה והכשרת שלב ב'. למי שלא מבין, תרשו לי לפרש, מדובר במעשה תכמנות, שבמסגרתו ימציאו סוגי כאילו-שירות לחרדים, ואם גם אז הם לא יבואו, שר הביטחון, בואו נזכיר: האיש שבידיו מופקדת הסמכות המוסרית לשלוח את בנינו לקרב, יחליט שעדיין אין להטיל עליהם חובת גיוס, בניגוד למוסר, למשפט ולחקיקה שהוא עצמו ניסח במסגרת ועדת פרי והצביע בעדה בכנסת הקודמת. אני לא פונה לחברי הכנסת, לליצמן ולגפני, יש לי מהם אפס ציפיות, אני גם לא פונה לראש הממשלה, יש לי ממנו עוד פחות ציפיות. אני פונה לרב-אלוף במיל' משה יעלון, שר הביטחון, בוגי, או לכיסא הריק שבו הוא לא יושב: שותפותך להסכם המגונה הזה שוללת ממך את הסמכות המוסרית למלא את תפקידך. המסמך, וכל מי ששותף לו, חותר תחת ערכי היסוד שמכוחם אנחנו נוטלים מהצעירים שלנו את שנות חייהם היפות ביותר ומטילים אותם אל מול פני הסכנה. אין לי ספק שזה לא יעבור בבית-המשפט, אבל ביום שבו תציג את התיקון המתוכנן, צה"ל לא יהיה יותר צבא העם, ואתה לא תוכל יותר להיות שר הביטחון. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת עפר שלח. חברת הכנסת סתיו שפיר. אחריה, חבר הכנסת אילן גילאון. כבוד היושב-ראש, תודה, אני מצטרפת לברכות לחברי הכנסת החדשים, ומבקשת אולי גם, בהזדמנות זו, שאנחנו כחברי הכנסת נחיל על עצמנו בראש ובראשונה כללים, שאחד מהם יהיה לעשות את העבודה הקשה ביותר והנחושה ביותר למניעה של גזענות, הסתה ואפליה בחברה הישראלית. חברים, אני השתתפתי אתמול בשעות הראשונות של ההפגנה שערכו צעירי הקהילה האתיופית, וראיתי הפגנה מאוד מרגשת שחברו אליה בני-נוער ממכינות קדם-צבאיות ומשנת שירות ומתנועות נוער, ואזרחים טובים שפשוט באים ואומרים: ישראל שלנו, ישראל שהיא לא גזענית, ישראל שהיא של כולם, שבה כל אזרח מקבל שוויון בתקציב, שוויון בזכויות ושוויון במערכת החינוך, ושוויון בגישה לדיור, ושוויון למול החוק, זאת ישראל שלנו. אבל לבוא פה ולדבר ולהצהיר ולהשתתף בתמונות ממלכתיות עם אותם נציגים של הקהילה האתיופית, בזמן שאנחנו מתכחשים לפעילות האמיתית שעושה הממשלה הזו ביצירה של גזענות, בהתעלמות מוחלטת מהזעקה של ציבורים שלמים בחברה הישראלית שמופלים לרעה, שסבלו מהסתה לא רק לאורך השנים, אלא ממש במערכת הבחירות שיצאנו ממנה לפני שבועות ספורים, הסתה אמיתית מצד פוליטיקאים, מצד הממשלה הנבחרת. בדבר הזה אנחנו חייבים להילחם בכל הכוח. ועכשיו הפתרון צריך להיות במדיניות, לא בתמונה ממלכתית: מדיניות שתכניס תוכנית למלחמה בגזענות לכל בית-ספר בישראל, מדיניות שתקפיד על כללים נוקשים ביותר למניעה של אפליה בתקציב ובכל מקום שבו אנחנו נוגעים. תודה רבה. תודה לחברת הכנסת סתיו שפיר. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה, אדוני. אחריו, חבר הכנסת זוהיר בהלול. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברור שהייתי אתמול שם, בהפגנה של יוצאי אתיופיה, כי בתודעה שלי אני נמצא בכל מקום שיורים כדורי הלם, בתודעה שלי אני אתיופי, ובתודעה שלי אני ערבי, ובתודעה שלי אני מוגבל, ובתודעה שלי אני הומו, ובתודעה שלי אני עובד קבלן, כי הייתי אתמול עם האחים האתיופים שלי שהם החלשים במעמד הפועלים, אנשים אשר אפשר לומר עליהם שקליטתם מביישת את העלאתם. הבעיה המרכזית, אדוני היושב-ראש, היא שלנו יש בכל דור, פעם את ואדי-סאליב, ופעם את "הפנתרים", ועכשיו את האתיופים, ואנחנו איננו לומדים דבר באחריות של מדינת ישראל כלפי אזרחיה. לכן המעשה שיש לעשות, אדוני, זה לתבוע סל קליטה חדש ומחודש לאחים שלנו מאתיופיה וללכת לחלוקה שהיא אוניברסלית והוגנת מחדש. הזכות של כל אזרח במדינה היא להגיע למחוז חפצו בצורה מכובדת ועצמאית, זו כל הנגישות כולה. הגורם מספר אחת לנגישות, אדוני, זה בני-האדם. אנחנו יכולים לחוקק על כל חוק בכנסת הזאת, למעט חוק שהאנשים יהיו בני-אדם. תודה לחבר הכנסת אילן גילאון. חבר הכנסת זוהיר בהלול, בבקשה, אדוני. אחריו, חבר הכנסת איוב קרא. אדוני היושב-ראש, במילותי הדקלרטיביות הראשונות בכנסת ישראל, הנני להכריז שאני מוותר על כל זהויותי ביום המיוחד הזה, אני מוותר על היותי ערבי, מוותר על היותי ישראלי, מוותר על היותי פלסטיני, אני היום אתיופי לכל דבר, ואם בכך יש תרומה צנועה, אז הנני מגיש אותה לאחים ולאחיות האתיופים. אני אומר לכם, אחי ואחיותי האתיופים, Welcome to the club, Welcome to the ספרדים, ערבים, מוגבלים, נשים, שחורים, נמוכים ועילגים. מה לעשות שהמדינה הזו מפקיעה מעצמה את האמרה הכל-כך חשובה "נאה דורש, נאה מקיים"? המדינה הזו מעצבת את פני הדורות הבאים באופן מדדי: הילדים חייבים לעבור פסיכומטרי, מבחני פיז"ה, מיצ"ב וכו', אבל ממשלת ישראל נכשלת במבחן הבגרות הבסיסי שלה שהוא לכבד את השונה. הכיצד יכול להיות שב-2015 אנחנו נזכרים בימים המטורפים שבהם ואדי-סאליב היה מלחמתו של הספרדי, וב-2000, מלחמתו של הערבי על גאוותו ועל קיומו? אז אות הקין הזה, מי יסירו אם לא אתם, חברי הכנסת וחברות הכנסת? זה המבחן הראשון שבו אנחנו נתבעים לקבוע אם אנחנו ראויים לכבוש את הכיסאות הללו כדי להגן על השונה, והפעם על האתיופי והאתיופית. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת בהלול. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה, אדוני. אחריו, חברת הכנסת תמר זנדברג. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו בפתיחת המושב החשוב הזה, והכנסת המכובדת הזו, שאני מברך את חבריה אחד-אחד כאן. אני רוצה לומר שאנחנו לצורך העניין היום כולנו אתיופים. אין אחד שלא מזדהה עם העדה האתיופית הנפלאה. הייתי בין הבודדים שבאו לכיכר מלכי-ישראל, ואני חושב שזה היה דבר נכון לעשות מכיוון שיש סטיגמטיזציה, לצערי, אצל קבוצה מסוימת במדינה הזאת. צריך לקרוא לילד בשמו וצריך להילחם בכל סטיגמטיזציה: אין נסיכים במדינה הזאת, יש עקרון השוויון וצריך לכבד אותו, ואין זכות למדינה שלא מכבדת את חוקי-היסוד שלה. ככה צריך להסתכל על הדברים, ומי שבעצם רואה שחור וחושב שזה שחור מצרים, לצערי הרב יבין מהר מאוד שהאש יכולה גם להגיע אליו ולכלוא אותו. לכן אני מחזק את ידי חברי אברהם נגוסה וידי כל האתיופים הנפלאים שקרובים לבית הזה: אנחנו אתכם, אוהבים אתכם, חוצה מפלגות, חוצה ממשלות, קונסנזוס אמיתי. יישר כוח על מה שאתם עושים. תודה. תודה לחבר הכנסת איוב קרא. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה, גברתי. אחריה ידבר חבר הכנסת אברהם נגוסה. אדוני היושב-ראש, תודה, כולם על הגזענות ועל החיבוק, ואני רוצה להצטרף לחברתי חברת הכנסת זהבה גלאון ולדבר על הסיבה לכך שהגזענות הזאת במקרה הזה היא כל כך חמורה. הסיבה טמונה באלימות המשטרתית. רימוני הלם, גז מדמיע, כדורי ספוג, פרשים ואלות, התזת מים ומשאית "בואש" כל אלה אמצעים שהשתמשו בהם אתמול במרכז העיר הגדולה בישראל. חברות וחברים, האלימות המשטרתית היא אולי האלימות החמורה ביותר והמסוכנת ביותר, מפני שהיא אלימות שמופנית מהממסד אל עבר האזרחים. זאת האלימות המערערת ביותר, מפני שהיא מופנית מצד מי שאמורים לשמור עלינו אל אלה שזקוקים יותר מכול להגנה ולאותו חיבוק שדיברו כאן עליו לפני. ולכן שמענו בימים האחרונים, החל בקריאות החמורות והמסוכנות ביותר שההפגנה לא הייתה לגיטימית, או לא חוקית, ואני רוצה לדייק ולציין: אין הפגנה לא חוקית, אין מחאה אזרחית לא חוקית. אולי לא מורשית, אולי לא תואמה, היא בטח ובטח לא הייתה לא חוקית, מפני שקשה מאוד להשתמש במושג הזה. ודבר שני, החיבוק הזה, שכולנו רוצים לתת היום, חייב להתחיל מלמעלה, הוא חייב להתחיל מהממשלה, הוא חייב להתחיל מהמוסדות. אי-אפשר לדבר על אותם עשבים שוטים ועל אותם אנרכיסטים כפי שכבר שמענו, ועוד רגע יאשימו את עמותות השמאל, כי גילינו שזה עובד, וזאת הדרך היחידה שבה אפשר לעשות דה-לגיטימציה לציבור. אני רוצה לדבר על האלימות המשטרתית הממוסדת, על המדיניות שלא ראינו, לא בפעם הראשונה, וככל הנראה, אם לא נעשה טיפול שורש אמיתי, גם לא בפעם האחרונה, האלימות הזאת שמופנית ממוסד אל עבר אזרחים. צריך להיות שינוי מדיניות כולל שחייב להתחיל מלמעלה, אחרת בדיוק כמו בש��רו של הנזיר המפורסם, זה התחיל מערבים, אחר כך זה האתיופים, ואחר כך זה כל אחת ואחד מאתנו. תודה. תודה לחברת הכנסת זנדברג. חבר הכנסת אברהם נגוסה, ואחריו, חברת הכנסת קארין אלהרר. אדוני היושב-ראש, תודה, חברי הכנסת, המפגינים ביום חמישי האחרון ואתמול, רובם הם ישראלים, הם נולדו בישראל, הם גדלו בישראל, ואין להם ארץ אחרת. אלימות היא לא דרכנו, הם רק רצו להביע את זעמם המוצדק והלגיטימי במדינת ישראל. אנחנו רוצים להיות ישראלים שווי זכויות וחובות כמו כל אזרח אחר במדינת ישראל. האלימות המשטרתית כלפי החייל דמאס היא רק הקש ששבר את גב הגמל, הבעיות יותר עמוקות, בתחום התעסוקה, שאקדמאים לא משתלבים, בתחום החינוך, שיש 80% בכיתות לימוד נפרדות, 100% בגני-ילדים אנחנו רואים בשכונות. אלה הבעיות העמוקות. אני שמח, ראש הממשלה קיים דיון יסודי עם נציגי המפגינים וראשי הקהילה ונציגי משרדי הממשלה היום  אני באתי משם, כדי לטפל בבעיות מהשורש. אנחנו, חברי הכנסת גם, אני מקווה, נתאחד יחד במשימה הזאת כדי למגר את התופעות, כדי לשלב את העולים בחברה הישראלית וגם להילחם באלימות משטרתית. תודה. תודה לחבר הכנסת אברהם נגוסה. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה, גברתי, ואחריה, חברת הכנסת קסניה סבטלובה. אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברים, עוד לפני הבחירות, אחרי שפוזרה הכנסת, התבשרנו, כל מדינת ישראל, ששכר המינימום יועלה, וזו בשורה מצוינת לכל אזרחי מדינת ישראל. הבעיה הייתה שיש חלק, אולי לא הקולני ביותר, אולי לא נתפס כחשוב ביותר, אבל הוא קיים, אנשים עם מוגבלויות, שקצבת השר"מ שלהם, הקצבה שאמורה להעסיק אנשים שיעזרו להם בפעולות היום-יום, לא עלתה. התקיים דיון בוועדת העבודה והרווחה בראשות חבר הכנסת חיים כץ, וניתנה הבטחה שלטונית שאנשים עם מוגבלות לא יצטרכו לממן מכיסם את גובה העלייה ושמדינת ישראל, ראש ממשלת ישראל ייתן את השיפוי, ואפילו הוקצה הכסף. הצטערתי מאוד לגלות שעד היום, חרף העובדה ש-1 באפריל עבר או חלף, אנשים נאלצו לממן מכיסם את ההפרש בשכר. אנחנו היום כבר אחרי 1 במאי, וזה אומר שתי משכורות. אני קוראת מפה לראש הממשלה, שכרגיל לא נמצא, שמכהן היום גם כשר האוצר וגם כשר הרווחה, לפעול, ולא לחכות לממשלה החדשה, לפעול שכבר מחר יינתן פתרון, כי אני שומעת גם ממשרד האוצר וגם מהביטוח הלאומי שזה עדיין לא נסגר, ואנחנו עדיין צפויים לוויכוחים ולריבים, על גבם של מי? על גבם של אנשים שלא מסוגלים ללכת לשירותים לבד. אני מאוד אשמח  אני למעשה אבקש מראש הממשלה לפעול לאלתר. זה בידיים שלו, וזה על מצפונו. תודה לחברת הכנסת קארין אלהרר. הנשיאות אישרה היום את ההצעה לסדר-היום שלך ושל חבר הכנסת מיקי רוזנטל והיא תידון כאן במליאה. אנחנו מקווים מאוד לשמוע תשובה מפורטת של הממשלה על הנושא הזה ביום רביעי הקרוב. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה, גברתי. אחריה, חבר הכנסת דב חנין. שלום וסלאם לכל חברי הבית ולכל הנוכחים כאן. החודש הוא חודש מאי, ומדינת ישראל מתקיימת, יש לומר בקושי, בלי ממשלה, בלי תקציב, ועם ראש ממשלה שמשום מה חושב שאפשר להתערב ברגע האחרון, בעצם לא להתערב אלא לנסות לכבות שרפה שכבר פרצה וכבר קצת מאוחר מדי לנסות להשתלט עליה. ככה קרה במשבר של בני העדה האתיופית, ישראלים ממוצא אתיופי, שזעקתם נשמעה היטב, רק לא היה מי שרצה לשמוע. זה לא נכון לומר שהתקשורת לא סיקרה, היא סיקרה את זה, ואנחנו שמענו וראינו את הבעיות. כנ"ל גם לגבי הבעיות במגזר הערבי ובעצם בכל מגזר שהוא במדינת ישראל. אנחנו יודעים על הבעיות האלה, רק אין מי שישמע בראשות הממשלה. אז אם היום אנחנו לא נטפל בנושאים הדחופים, כמו סדר-יום מדיני שנעדר היום, אין לנו סדר-יום מדיני, אין לנו אופק מדיני, ובהסכמים הקואליציוניים אין אף מילה כתובה שאומרת בעצם לאן אנחנו הולכים: שתי מדינות לשני עמים? מדינה אחת לשני עמים? שום מדינה לאף עם? בעצם, כן, לאן אנחנו הולכים? אנחנו חייבים להתעקש לשמוע מראש הממשלה בכבודו ובעצמו, שיגיד לנו לאן אנחנו הולכים, לאן הוא לוקח את מדינת ישראל. כפי שזה קרה בדיוק עכשיו עם המשבר במגזר האתיופי, זה יהיה מאוחר מדי אם תפרוץ כאן עוד אינתיפאדה, אם תהיה פה עוד התלקחות, בין שזה יהיה בצפון, בין שזה יהיה בדרום ובין שזה יהיה במגזר הערבי, כאן במדינת ישראל. אנחנו חייבים לדבר על הדברים האלה עכשיו, ולהציף את הנושא הזה עכשיו, יחד עם הנושאים החברתיים שכל כך חשובים לכולנו. תודה. תודה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו, חבר הכנסת עיסאווי פריג'. אדוני היושב-ראש, תודה, בדברי הפתיחה שלך אתה אמרת, אדוני היושב-ראש, שמראות הלילה בתל-אביב היו קשים, וזה נכון, אבל התמונות של הפגנת היום בתל-אביב, שקדמו ללילה הזה, היו מבחינתי, אדוני היושב-ראש, מקום אמיתי לתקווה: אנחנו ראינו ציבור גדול שקם על זכויותיו, קם על כבודו, קם על מעמדו, יצא לרחוב כדי להשמיע קול שהממסד מסרב לשמוע. זאת הייתה תמונה מעודדת. חבל ואסור שהפגנה כזאת משמעותית תסתיים באירועים כל כך קשים כמו שראינו בתמונות הלילה, עם פצועים, עם עצורים, עם רימוני הלם וגז מדמיע בלב תל-אביב. את זה צריך לחקור עד הסוף, כולל את הטענות הקשות שמגיעות אלי על הפעלת סוכנים סמויים של המשטרה בתוך המפגינים כדי לייצר פרובוקציות. צריך לחקור את זה. אבל צריך לחקור לא רק את אירועי אתמול, אלא את כל מסכת האפליה וההשפלות, לא רק של המשטרה אלא של כל רשויות המדינה כלפי יוצאי אתיופיה. אדוני היושב-ראש, יש אצלנו מחלה מסוכנת, יש לה שם, גזענות. הייחוד במחלה הזאת הוא שהיא פוגעת לא רק באלה שמותקפים בשורה הראשונה, היא עלולה לחסל בסופו של דבר את כל אלה שחולים בה. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת עיסאווי פריג' בבקשה, אדוני. אחריו, חבר הכנסת באסל גטאס. פרובוקציות, לא? אדוני היושב-ראש, חברים, חברי חברי הכנסת, להתחיל את המושב עם אזכור המחלה והנגע ששמו גזענות, זה לא מקריות. לא גילינו את אמריקה, שיש לנו את המחלה הזו. רוב חברי הבית החליטו להתייחס לנושא, להוציא מהכלל את חבר הכנסת גל, שהחליט להיות דבוק לרוח המפקד ולדבר בסגנון. מה לעשות, אנחנו חברה וציבור שיש לו מחלה, הגזענות. כולנו דיברנו, אין לי מה להוסיף על זה. גם הטכנולוגיה עכשיו באה ושירתה את המחלה הזו. האשם הוא הסרטון. מה לעשות, יש טכנולוגיה ששמה הסרטון. הסרטון בכפר-כנא הביא לכך שמח"ש סגר את התיק, כי הקורבן הוא שונה. הסרטון אצל החברים, האחים שלנו, האתיופים, הביא להשעיה. הקורבן החליט בשביל מח"ש מה לעשות. כל המציאות הזו, דיברנו עליה והיא הייתה ידועה לנו. בסוף, אדוני היושב-ראש, אומר מילה אחת. אני מרבה לראות כדורגל בטלוויזיה. יש באופ"א קמפיין נגד הגזענות, די לגזענות. לפני כל משחק ליגת אלופות, נכון, שלח? "די לגזענות", עם כל הדמויות השונות והערים. ויום למחרת, מה אנחנו מקבלים כאן? מאמן כדורגל גזען בכותרת, קהלים שונים בארץ ממשיכים, אז מה? דיברנו, אז מה? עשינו קמפיינים. חברים, די עם המלל, די עם הנאומים. בואו נעשה. תודה, אדוני. תודה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. חבר הכנסת גטאס, בבקשה, אדוני, ואחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת ישראל, מה אתי? נו, חשבתי שצריך להירשם על מנת לדבר. נרשמתי. חבר הכנסת פריג' דיבר על טכנולוגיה. הטכנולוגיה לא רשמה שאת נרשמת, אבל אם נרשמת, אני סומך על דברייך ואאפשר לך. בבקשה, חבר הכנסת גטאס. אחריו, חבר הכנסת אייכלר, ואחריו, חברת הכנסת רוזין. אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, אחרי שנודע שראש הממשלה עומד לפגוש את החייל המוכה, כתבתי בטוויטר: מה ההבדל בין קורבן ערבי של אלימות משטרה לבין קורבן אתיופי של אלימות משטרה? שהאתיופי, למחרת הוא פוגש את פני ראש הממשלה, הערבי למחרת פוגש את פני אלוהים. זה בערך ההבדל. כל קורבנות המשטרה שלנו מאז אוקטובר 2000, 51 במספר, נהרגו. אסור, לדעתי הערכית והמוסרית, לדרג גזענות. כל סוג של גזענות הוא מגונה ומוקע, ובכל זאת גזענות על רקע צבע העור היא לדעתי הסוג השפל ביותר. היא לא צריכה לא תורת גזע, לא סכסוך דמים או איום, היא קשורה לשנאה הבסיסית ביותר של השונה והאחר. רבותי בני העדה האתיופית, חברת המהגרים הלבנה תמשיך להיות גזענית כלפיכם גם אם תשרתו בגולני או בקרבי. כור ההיתוך לא יעזור לכם כי הוא לא ישנה את צבע העור שלכם. לא תהיו לבנים, ואני מקווה שאתם גם לא רוצים להיות לבנים. הדרך להתגבר על הגזענות היא לבצע תהליך עמוק וארוך של דה-קולוניזציה של החברה הישראלית, ולכן אתם צריכים להיאבק יחד אתנו נגד הכיבוש ולמען השלום, שלום אמיתי וצודק שישחרר את העם הערבי הפלסטיני וישחרר את הישראלים מגזענותם האינהרנטית. תודה. תודה לחבר הכנסת גטאס. חבר הכנסת ישראל אייכלר. אחריו, חברת הכנסת מיכל רוזין, ואחריה, חבר הכנסת חמד עמאר, ובזה אנחנו בטוח נסיים היום. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ברכות לכל חברי הכנסת החדשים וגם לוותיקים. מה שראינו אתמול בהפגנת יוצאי אתיופיה מוכיח כי אנחנו קרובים הרבה יותר לאנרכיה, למה שקורה במזרח התיכון במדינות אחרות, ממה שנדמה לנו, כשאנחנו חושבים שאנחנו יושבים בווילה בג'ונגל. ואנחנו מתריעים על זה הרבה פעמים. ציבור של 130,000 אזרחים, יש להם בקושי נציג אחד בכנסת. זה לא בריא, לא להם ולא למדינה. הם חשים נרדפים, ואני, כבן המיעוט החרדי, מזדהה עם התחושה הזאת, כי אמש נפצעו בהפגנת האתיופים 41 שוטרים. כולם מבינים שהם מחו על אלימות המשטרה נגד חייל ממוצא אתיופי, שבמקרה צולמה. אבל מה קורה לרבבות אזרחים שמוכים, מושפלים, בידי שוטרים, בידי פקידים, שלא מצולמים? מה קורה בהפגנות כשמסתירים את האלימות המשטרתית ומדגישים את אלימות המפגינים דווקא? כלי התקשורת משתפים פעולה עם המשטרה, להראות רק מה שעושים השוטרים, בעיקר בהפגנות של חרדים ומתנחלים, אבל אף פעם לא תראה מה עשו למפגינים. אני זוכר את הפגנת חצי המיליון נגד בית-המשפט העליון לפני שנים רבות. השופטים חששו, והציבו חיילים חמושים על בניין הבג"ץ, כשנשקם שלוף נגד המפגינים. אני בטוח, אדוני היושב-ראש, שאם היו 40 שוטרים פצועים בהפגנה חרדית אלימה, הייתה התקשורת דורשת לפצוע לפחות 100 חרדים. לכן אני אומר: אנחנו מזדהים עם מאבקם, אנחנו נגד אלימות, אבל טוב שיש מצלמות, וצריך להביא מצלמות לכל פינה, שלא יוכלו לעשות במחשך מעשיהם, אלימות משטרתית. תודה. תודה לחבר הכנסת אייכלר. חברת הכנסת רוזין, בבקשה, גברתי. אחריה, אחרון הדוברים, חבר הכנסת עמאר. רבים פה דיברו על ההפגנה אתמול, והכירו באפליה ובאי-שוויון. אני רוצה לתת לכם קצת מספרים: למעלה מ-133,000 יוצאי אתיופיה, שיעור המשפחות העניות בקרבם, כמעט 40%; האבטלה בקרב הצעירים, כמעט 30%; שיעור חסרי השכלה תיכונית, שוב, כמעט 30%; נתוני הגיוס לצה"ל, דרך אגב, 90%, אבל מתוכם נושרים למעלה מ-20%; וכשבודקים את הנכלאים בכלא צבאי אנחנו מגיעים לכך שלמעלה ממחצית מהם הם ישראלים ממוצא אתיופי. ואי-אפשר שלא להגיד מילה על האלימות המשטרתית שהייתה אתמול. לכאורה כולנו הזדעזענו, גם אני, באמת, מהשימוש המטורף, באמת, באמצעים הבלתי-נתפסים שהיו שם, של רימוני הלם ושל כדורי ספוג וכל האמצעים, הזרנוקים והדברים הנוראיים שבאמת לא ראינו מעולם, אבל בכל זאת אני רוצה להזכיר לנו שככה זה כנראה כשאתה נהיה אדיש ועוצם עיניים לאלימות כלפי תושבים בפריפריה, כלפי אזרחי ישראל הערבים, כלפי מבקשי מקלט, תושבי ירושלים המזרחית, וכמובן נגד פלסטינים בגדה המערבית. אז קו מאוד דק מפריד במקום הזה, ואלימות היא אלימות היא אלימות, וגזענות היא גזענות היא גזענות. תודה. תודה לחברת הכנסת רוזין. אחרון הדוברים כאמור, חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לאחל לכולם בהצלחה. לפני שבועיים החליטו ראשי הרשויות הדרוזיות לצאת למאבק בגלל אי-העברת תקציבים לרשויות. כידוע לכולם, המועצות הדרוזיות לא מובאות בשום תקציב, לא במשרד השיכון, לא במשרד הרווחה. הם מסתמכים על תוכניות חומש. ומה נעשה, תוכנית החומש האחרונה הסתיימה בסוף שנת 2014. הממשלה אישרה 189 מיליון שקל לשנת 2015. אנחנו בחודש מאי, ועד עכשיו לא העבירו שקל אחד למועצות. שקל אחד לא הועבר למועצות, ואני לא יודע איך הם מתקיימים עד עכשיו. הבנתי שאישרו להם עכשיו 50 מיליון שקל, וצריכים להעביר להם את זה עכשיו. עשיתי חישוב קטן: 16 יישובים שאתה צריך להעביר להם 50 מיליון, לחלק את זה לחמישה, ואני עוד לא יודע מתי יעבירו להם את ההעברה, יצא לכל יישוב 3 מיליון שקל. אני לא מבין איך יכולים עם 3 מיליון שקל, חמישה חודשים להתארגן ולהסתדר עם ההוצאות. לכן אני קורא לשר האוצר החדש שיושבע בקרוב, אני קורא לראש הממשלה, לאשר את 189 מיליון השקלים, אני קורא להם לאשר את התוכנית שעבדנו עליה בממשלה הקודמת, 2.4 מיליון שקל. אנחנו חייבים להגיע למצב שראשי רשויות דרוזים לא יצאו למאבק. אני לא רוצה שיצאו למאבק כי אני רוצה שיקבלו את הכסף. תודה. תודה לחבר הכנסת עמאר. חברי הכנסת, אני מבקש שתשבו, ואנחנו נכבד את סבב הדוברים הבא. עד כאן נאומים בני דקה. אני מאחל לעצמי ולכנסת העשרים שגם בעוד שבועות מספר וחודשים מספר תהיה היענות כזאת לנאומים בני דקה. אנחנו עוברים לנאומי בכורה של חברי הכנסת. עד עשר דקות לכל דובר, אני מבקש להקפיד, לא נעים לקטוע דובר בנאומו הראשון. ברוב המקרים יש גם חברי כנסת ותיקים שמבקשים לברך את מי שנאם את נאום הבכורה שלו או שלה, ואנחנו נאפשר במסגרת שלוש דקות לברך את הנואמים. הלכנו בסבבים לפי גודל הסיעות, לכן הדובר הראשון יהיה מסיעת הליכוד, חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. לאחר מכן יתייחס לדבריו ויברך אותו חבר הכנסת דני דנון, שגם הוא מסיעת הליכוד. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, ברשותך, אני חייב לומר לך קודם שאני שמח,  שאני שמח לראות שהרוב המוחלט של חברי הבית הזה כואבים את כאבם של בני העדה האתיופית, ואני עוד יותר נרגש, אגב, להיות חבר כנסת של הליכוד, מהסיבה הפשוטה: מפלגת הליכוד היא המפלגה שיזמה את הבאתה של העדה לארץ, מפלגת הליכוד היא המפלגה הראשונה שתיקנה עבור הקהילה האתיופית את סל הקליטה שלה, ומפלגת הליכוד היא גם המפלגה היחידה שיש לה נציג של הקהילה האתיופית בכנסת. מובן שיש מה לתקן ויש מה לשפר, וראש הממשלה כבר התחיל לעסוק בעניין הזה, אבל הכי חשוב שהדוברים הנכבדים שהתבטאו בנושאים הללו לא ישכחו את דברם יום אחרי שההפגנה הזאת תישכח, אלא שיהיו מחויבים לדברים שהם אמרו. חברי חברי הכנסת, ובעיקר אתם, שולחי, עם ישראל, הוכחתם כי אתם אוהבי העם והארץ והמסורת היהודית, שלמרות ניסיונות כאלה ואחרים להשפיע על תוצאת הבחירות, נתתם בנו אמון ושלחתם אותי יחד עם חברי לליכוד לשרת אתכם, לייצג אתכם ולקדם את הרעיונות והערכים החשובים לכולנו. במעמד מרגש זה אני חש יותר מתמיד בחסרונם של הורי היקרים, אלי ודינה זוהר, זיכרונם לברכה, אשר נטעו בי את רוח השליחות הציבורית ואת המחויבות למדינתנו היקרה. אבי ז"ל נהרג בתאונת דרכים כשהייתי רק בן חמש. הוא היה עבורי מודל לחיקוי. אני שמח שיש לי זכות להמשיך בדרכו. הרי אין דבר אשר מסב יותר נחת להורים מלראות את בנם ממשיך את מורשתם. בביקורי בבית-העלמין אני אומר לאבי: השתדלתי ללכת בדרכך, ניסיתי להשלים במקומך את כל מה שלא הספקת. נבחרתי למועצת העיר, כיהנתי כיושב-ראש תנועת הליכוד בקריית-גת וכסגן ראש העיר שלה, ועכשיו, ברוך השם, גם כחבר הכנסת. אני בטוח שאתם, אימא ואבא, אי-שם בעולם האמת, גאים בי ומתפללים להצלחתי, ובעזרתו של הקדוש-ברוך-הוא, שומרים ודואגים שאצליח למלא את השליחות העצומה שהוטלה עלי. בתקופה זו, בין חג הפסח לחג השבועות, אנו קוראים בפרקי אבות. שמעון הצדיק, שהיה משיירי הכנסת הגדולה, מקור שמו של הבית הזה ממש, היה אומר: על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים. חברי חברי הכנסת, שלושת היסודות הללו הם לב-לבה של העשייה הציבורית. התורה, ממנה אנו שואבים את זכותנו על הארץ הזאת, שכן היא מקור ההשראה למדינת ישראל כמדינה יהודית, והעבודה  היא הגורם המהותי והחשוב ביותר עבור עם ישראל, כי ללא עבודה קשה לא היינו מצליחים להקים מדינה כזאת מדהימה, שתסב לנו כל כך הרבה גאווה בתחומים רבים, כמו טכנולוגיה, מדע, רפואה, ומעל הכול הביטחון, שחשוב כל כך למדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, ועל גמילות חסדים, הרי מהי השליחות שלנו בכנסת כנבחרי העם אם לא לפעול בכל יום ובכל שעה למען עם ישראל? כוחה ועוצמתה של חברה נמדדים בסיוע ובעזרה לחלש, ובגמילות החסדים שלה. עברנו מערכת בחירות סוערת שגרמה לפילוג בעם בשל התבטאויות לא ראויות, בלשון המעטה, מצד אלו המתקשים לקבל את הכרעת הרוב. בימים האחרונים נחשפנו למחאה מוצדקת של אחינו, בשר מבשרנו, בני העדה האתיופית, המוחים בכאב נגד תופעות גזעניות כלפי העדה, שאין להן שום מקום במדינתנו היהודית והדמוקרטית. תפקידנו כעם, כנבחרי העם, הוא להביא לאיחוד השורות. ואנצל במה מכובדת זו ואצא בקריאה ובמסר ברור: ההיסטוריה מלמדת אותנו שכוחנו באחדותנו, פילוג בעם היהודי הביא בעבר לאסונות כבדים, ואל לנו לשחק לידיהם של אויבינו במלחמות פנימיות בינינו לבין עצמנו. לכן, זה הזמן להתלכד חזרה, זה הזמן להתכנס כעם מאוחד, כעם ישראל. עם כניסתי לכנסת הנחתי על שולחנה את הצעת החוק הראשונה שלי. חשבתי שזו ההצעה הכי ראויה שאני כחבר הכנסת צריך להגיש, מהסיבה הפשוטה, ואגב, הצעת החוק שלי מדברת על הימנעות של קבוצות ספורט מלשחק ביום השבת אם הן לא רוצות בכך, וכך תינתן בעצם הזכות לשומרי מסורת רבים במדינת ישראל לקחת חלק בתרבות הספורט שלנו. עשיתי זאת מסיבה אחת פשוטה, כי דעתי ברורה: אין מקום לכפייה חילונית במדינת ישראל, והזכות לשמור את השבת צריכה להינתן לכל אדם וגוף במדינתנו. נופפנו בספר התנ"ך ובזכותנו ההיסטורית על הארץ הזאת, והיום יותר מתמיד אני בתחושה שיש חשיבות עליונה לשמירה על המסורת והצביון היהודי במדינת ישראל. הכנסת הבאה תתמודד עם אתגרים לא פשוטים, בתחום המדיני-ביטחוני, ובעיקר בתחום הכלכלי-חברתי. בבחירות האחרונות העם בישראל הבהיר באופן ברור שהוא סומך על הליכוד ועל ראש הממשלה בנושא הביטחוני, אך יחד עם זאת הייתה אמירה ברורה של עמנו, המצפה מאתנו לטפל באופן מעמיק ויעיל במשבר הדיור וביוקר המחיה. זו חייבת להיות מטרת-העל שלנו. אחרת לא נצדיק את הבחירה. וכנציג מחוז הנגב בסיעת הליכוד וכמי שגדל והתחנך בנגב, ברורה לי האחריות הגדולה המוטלת על כתפי לטפל בסוגיות הבוערות של הנגב והפריפריה בכלל, ובעזרת השם, כך אעשה. אני מקווה ומצפה מחברי הבית הזה שיפעלו בניסיון מתמיד לעשות טוב למען הציבור, בלי לחשב כל הזמן משמעויות פוליטיות של כל מהלך. חברי חברי הכנסת, רק לפני שנתיים עמדו כאן, על בימה זו, חברי כנסת חדשים, כולם מלאי רצון טוב וחדורי מוטיבציה, שהבטיחו לשנות, להקל ולדאוג לכם, הציבור ששלח אותם. נפלאות הדמוקרטיה הישראלית גרמו להתפזרותה של הכנסת התשע-עשרה, ועמה התפזרו לכל עבר רבות מן ההבטחות. אני סמוך ובטוח שבעזרת השם הכנסת הקרובה תשלים את ימיה, וכולנו תקווה שיחד נצליח להגשים את היעדים שהצבנו לעצמנו. הרווח הנקי של הצלחה זו הוא שלכם, אזרחי ישראל. אני רוצה לסיים בברכת עשייה פורייה, שיתוף פעולה בין חברי המשכן הזה, ובשם השם נעשה ונצליח. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת דני דנון לברך את הנואם על נאום הבכורה שלו. חבר הכנסת דנון, רשות הדיבור שלך. מכובדי יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, אני שמח לברך את חברי מיקי זוהר בפתח כנס הכנסת ולאחל לכל חברי הכנסת החדשים מושב מוצלח, פורה, ענייני, מרתק. מיקי, הכניסה שלך לכנסת היא רוח חדשה לא רק לליכוד אלא גם לכנסת. אני, בעבר קראו לנו צעירי הליכוד, אבל גם זה עובר, המושג צעירים, ואני שמח לראות חבר טוב בן 35 שמגיע מקריית-גת, נכנס בגאון ובהדר לכנסת ישראל ומביא אתו גם את הרוח החברתית של הליכוד. יצא לך, מיקי, לנאום לראשונה היום, היום שבו אנחנו מציינים את זכרו של בנימין זאב הרצל, ואנחנו נשמע בהמשך את נאומיהם של יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה ויושב-ראש האופוזיציה. אבל בתנועה שלנו, בליכוד, גדלנו גם על הרצל וגם על ז'בוטינסקי, שטבע את המושג חמשת המ"מים, מחויבות חברתית אמיתית שקובעת לדאוג לאזרח הפשוט במזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. ומיקי, אני חושב שאתה, שבא מקריית-גת, גדלת בקריית-גת, תוכל לעשות רבות בתחום החברתי. קחו לדוגמה את השבוע האחרון. מדברים על שיכון, על דיור. נמצא אתנו שר האוצר לעתיד משה כחלון. מיקי, אתה כבן קריית-גת, שבונים היום בקריית-גת, יודע מה זה בנייה בפריפריה. ראינו את המראות הקשים של אחינו יוצאי אתיופיה, וכולנו פה, ד"ר נגוסה, מזדהים אתם ונפעל לצמצום הפערים. אבל, מיקי, אתה כבן קריית-גת עסקת כחבר מועצה וכסגן ראש העיר בשילוב יוצאי אתיופיה בעיר שבאת ממנה, ולכן אני בטוח שאתה תשתלב. עצה אחת במובן האישי: אנחנו עוסקים פה בנושאים ברומו של עולם, בעתיד עם ישראל, ארץ-ישראל, עתיד העם היהודי, אבל דווקא הנושאים הקטנים, שאני קורא להם "הציונות היומיומית" הנאומים בני דקה שעכשיו ראית בפעם הראשונה, השאילתה בימי רביעי, הצעה לסדר-היום, הצעת חוק, הנגיעות הקטנות שאתה עונה לפנייה של האזרח הקטן הציונות היומיומית זה הדבר שאפשר להשפיע בו המון, וכמי שמכיר אותך, אני בטוח שתעשה זאת. יצא לי, לצערי, להיות בהלוויה של אמך בקריית-גת. אני יודע כמה היית גאה אם היא הייתה פה היום. אבל היא גאה בך ואנחנו גאים בך ואוהבים אותך. שיהיה בהצלחה, מיקי. תודה לחבר הכנסת דני דנון. אני מתכבד להזמין לנאום הבכורה את חברת הכנסת רויטל סויד. עשר דקות לרשותך. אנחנו לא עוצרים בנאום הראשון ולא מפריעים בנאום הראשון, אז ככה, גם אם תחרגי, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נרגשת אני לעמוד היום כאן על דוכן הנואמים בכנסת ישראל. נרגשת אני לא רק מפאת היות זה נאום הבכורה שלי, אלא מפאת ההכרה והתובנה על עוצמתה וחשיבותה של השליחות המוטלת על כתפי. לראשונה הנני מייצגת ציבור, את אזרחי מדינת ישראל. נושאת אני עמי לשליחות זו את המטען הערכי-תרבותי שספגתי בבית ילדותי ואת מורשתו של העם היהודי. מידות וערכים אלו הובילוני במידה רבה למעמד מכובד זה היום. אבי מורי, יוסף מימון, איש צנוע וישר דרך, אשר עלה ארצה בגיל 14 מטריפולי יחד עם יהדות לוב, ילד כחול עיניים עז מבט, אשר התייתם מאמו בגיל צעיר וגידל לתפארת את חמשת אחיו. בגיל 22 מונה אבי למנהל בית-ספר. הציונות ותחושת השליחות כמחנך היו לו לטבע ראשון. וכמו עבור אלפי תלמידיו, גם עבורי שימש הוא עמוד תווך ומקור השראה. אמי מורתי ברוריה, אשת חסד ונתינה, מורה ומחנכת, בת למשפחת קסטל, אשר גורשה ב-1492 יחד עם יהדות ספרד המפוארת. משפחת קסטל ניצלה מציפורני האינקוויזיציה ומסכנת השמד של האנוסים. הם הגיעו לחופי ישראל והתיישבו בעזה. משהגיעו הידיעות על התקרבותו של צבא נפוליאון לאזור, נמלטו לחברון. במאורעות תרפ"ט, לאחר שנרצח הרב קסטל, החליטו סבה של אמי ומשפחתו לעבור מחברון לעיר חדשה, חדרה. הם יישבו אותה והיו לאחת ממשפחות מייסדי העיר. שם נולדתי אף אני, בבית דתי ציוני. השילוב של העולים החדשים שהגיעו למדינה המתהווה והמשפחה השורשית שמאות שנים היוותה את היישוב היהודי בארץ, היה האדנים שעליהם גדלתי. מבית ילדותי בחדרה ספגתי את היכולת להכיל ולהבין את שני צדי המתרס. חונכתי לראות מעבר למחלוקות ולקווי השוני. למדתי שאין ערך עליון יותר מהשוויון בין שווים, הסולידריות והערבות ההדדית. נדמה היה כי לאורך השנים צלחה מלאכת הגיבוש והאחדות, אך החודשים האחרונים, כמו ימים אלו ממש, מלמדים כי השיח הגזעני לא נדם. נהפוך הוא, בימים אלו, כאשר מטיחים אנו זה בזו הטחות אשר האוזן אינה יכולה לשמוע והדעת אינה יכולה להכיל, כאשר שד רע ומר פורץ שוב לשיח הציבורי, מבקשת אני לומר די. די לחוסר הסובלנות ולכוחנות, די לפלגנות ולשנאת האחים. דע מנין באת, אך לא פחות חשוב, דע לאן אתה הולך. אל כנסת ישראל מגיעה אני הישר מעולם המשפט. אהבתי את מערכת המשפט, היא הייתה עולמי במשך 23 שנים. שלטון החוק במדינת ישראל הוא אבן הראשה שעליה כל אחד ואחת מאזרחי ואזרחיות המדינה מניחים את ראשם. אזרחי ישראל הולכים לישון בבטחה מדי לילה מתוך ידיעה ברורה כי בהקיצם תיוותר מדינתם מדינה הרואה כערך עליון את כבוד האדם וחירותו. אלו עוגני יסוד, והם יונקים את כוחם מהיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. מצויים אנו בעידן שבו יש המבקשים לערער על עצמאותה ויציבותה של מערכת המשפט, עידן שבו יש המבקשים להצר את צעדיו של בית-המשפט העליון. אל לה לרשות המחוקקת להפר את האיזון העדין אך הברור בינה לבין הרשות השופטת, אל לה לתת יד לפגיעה במוסד השפיטה המגן על כל אחד מיחידי החברה. אלו ימים שבהם תפקודה העצמאי של מערכת עשיית הצדק חיוני יותר מתמיד. תחת זאת, ניצב שלטון החוק בפני רדיפה הולכת וגוברת. בית-המשפט העליון הנו שומר הסף של הדמוקרטיה הישראלית. נדרשת "כיפת ברזל" שתעצור את ההשתלחות במערכת המשפט, שתשמר את עצמאות שיקול דעתם של שופטיה. בימים אלו יוצאת מבית זה בת-קול המאיימת על שלטון החוק. אדוני ראש הממשלה, צר לי שאינך נמצא כאן היום לשמוע את דברי המחוקקים בפנייתם הראשונה אל בוחריהם. מכובדי, הנני קוראת לכם להקשיב לדברים הבאים אשר מצאתי לנכון לצטט, ואביא אותם מפי אומרם, דברים שנאמרו בעבר אך הנם אקטואליים יותר מתמיד. אני מצטטת: "עליונות המשפט, למה? יש וישאלונו, בשם ה'דמוקרטיה' כמובן, כלום זה דמוקרטי שחמישה או שבעה או 11 אנשים, אשר לא נבחרו על-ידי העם, יוכלו לבטל על-ידי החלטתם הקרויה 'פסק-דין' החלטה שנתקבלה בצורת חוק על-ידי נבחרי העם? זוהי שאלה מדיחת דעת. הדמוקרטיה המוצגת על-ידי מי שהציג את השאלה הזאת, אינה אלא סילוף המושג 'שלטון העם'. למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר" ממשיך הכותב, "יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית-הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של 'עליונות המשפט' קביעת חירויות האזרח כ'חוק-היסוד' או 'חוק עליון', ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של חוק". מכובדי, התדעו מי חתום על הדברים הללו? אין אלו דבריו של יצחק רבין המנוח, אין אלו דברים שנכתבו על-ידי השופט אהרן ברק או על-ידי מי משופטי בית-המשפט העליון בהווה או בעבר. דברים אלה נאמרו על-ידי ראש הממשלה מנחם בגין, זכרו לברכה, בחיבורו "השקפת חיים והשקפה לאומית", שהבין שעצמאות בית-המשפט איננה משקפת אינטרס של צד זה או אחר של המפה הפוליטית. לא שמאל, לא ימין ולא מרכז. אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, מה היה חושב מנחם בגין אילו ראה שהחלשת מעמדו של בית-המשפט העליון חקוקה בריש גלי בקווי היסוד של הממשלה החדשה שהנך מקים בימים אלו, על-ידי מפלגת השלטון שהייתה מפלגתו? עליך, אדוני ראש הממשלה, מוטלת האחריות לדאוג לשוויון לאזרחי המדינה, ללא הבדל דת גזע ומין. היום, לצערנו, יש להוסיף גם ללא הבדל של צבע. כמי שהייתה חלק ממערכת עשיית הצדק, אני מתחייבת היום: לא ניתן לכם לפרק את הדמוקרטיה, לא ניתן לכם לפגוע בבית-המשפט העליון, לא ניתן לכם להסית ולהפלות חלקים מהציבור. אני עומדת כאן כשליחת ציבור, ומבטיחה לשמור על כור היתוכי ומחצבתי, אשמור עלייך בכל כוחי ואגן עלייך מפני אלו המנסים לחבל בך, לצמצם את כוחך ולהחלישך. בשנותי במערכת המשפט נחשפתי גם לרבדיה של החברה הישראלית, שירותי בה זיכה אותי במפגש יומיומי עם בני-נוער, בני מיעוטים, חרדים, חילונים, בוגרים וקשישים. מהם למדתי שיעורים רבים ומשמעותיים על איכותה של החברה, על הצורך לשמור על מרקמה העדין. את משימת השמירה הזאת, הדבקות בערכי השוויון ואהבת העם והארץ, מביאה אני לתפקידי כחברת הכנסת. השנה האחרונה הייתה שנה מורכבת מאוד לשיח הציבורי בישראל. חודשי הקיץ ומבצע "צוק איתן" איחדו אותנו כעם הנלחם, בזכות, על ביטחון אזרחיו. עבור מיטב בנינו היה זה הקיץ האחרון. משפחות שלמות, חרב עליהן עולמן. טולטלו שלוותם וביטחונם של יישובים שלמים. עבורי, כאם אשר בנה הבכור השתתף במבצע "צוק איתן" למדתי לראשונה חרדה תהומית מהי. במקביל, באותה תקופה, החל בעיקר ברשתות החברתיות שיח של הקצנה אלימה, מסיתה וגזענית, שיח אשר הלך והתעצם בתקופת הבחירות והוכיח שהדמוקרטיה, הסובלנות והפלורליזם שלנו, כל אלו מצויים בשבר עמוק, אולי אפילו עמוק יותר ממה שידענו. לנגד עינינו נחשפו, לרבות בימים האחרונים, תהליכים המסכנים את כור ההיתוך של החברה הישראלית, את ליבת חיינו כאן יחד. אפשר לחלוק על דרכי המאבק, ואני מתנגדת בכל דרך לגילוי אלימות בכלל ונגד שוטרים בפרט ולחתירה תחת שלטון החוק, אולם אסור לנו להתעלם מקול הזעקה של אחינו בני העדה האתיופית. יש לומר את האמת, אחינו בני העדה האתיופית לא החלו במחאה שלהם השבוע. אפלייתם נמשכה במשך שנים, אך קולם לא נשמע. בני הבית הזה יודעים היטב, זעקתם הציבורית של בני העדה הגיעה באיחור. אין להוקירם רק על במות הצל"שים ובימות הזיכרון. עלינו להביע התנגדות נחרצת לכל גורם או אדם שיתרום בדבריו לפילוג, להסתה ולגזענות, ולהחמיר בענישה נגד כל הנוקטים אלימות על רקע גזעני. עלינו לקיים חשבון נפש עמוק ומקיף, ולהבין שאם יש לקח מרכזי מזעקת הכאב הנוכחית, הרי הוא שהגזענות עדיין חיה בקרבנו. זו משימתם של חברי וחברות הבית הזה, לפעול למיגורה. אל לנו לגדל את הדורות הבאים באקלים של אלימות, פלגנות ושנאת חינם. יבוא יום, ואין הוא רחוק, שיקום דור שלא יכיר כלל אפשרות של שיח אחר. אין לנו נכס יקר יותר מהפסיפס הייחודי המרכיב את החברה שלנו. אם לא נוודא שכל בנינו ובנותינו יקבלו את מקומם וייהנו משוויון מלא, לא נדע שלום וצדק עם עצמנו ולא שלום עם זולתנו. זהו בדיוק האקלים שאנסה לייצר בשרתי את הציבור כחברת הכנסת. בכוונתי לשמש גשר, חוט מקשר, בין כל גוני החברה, דתיים וחילונים, ערבים ויהודים. רב המשותף בינינו על השונה. לא סמוק יותר דמם של אנשי המרכז משל אנשי הפריפריה, של האתאיסטים משל מנשקי המזוזות או הקמעות, של מי שצבע עורו כהה משל זה שצבע עורו בהיר, של דתיים משל חילונים, של מסורתיים משל חרדים, תהא ארץ מוצאם אשר תהא. אני קוראת לחברי ולי, נציגי הציבור, להיות מובילי המחנה בשיח חברתי מתון, שיח אשר מכבד את האחר, החושב שונה ממנו, באשר הוא. רק כך נוכל ליצור מדינה מתוקנת עם ערבות הדדית וסולידריות. מי ייתן וימים אלו יהיו סוף לפלגנות, סוף לשנאת חינם, סוף לשנאת האחים, הקץ להסתה ולגזענות, הקץ לשיח האלים. כאישה שפרצה דרך בתחום גברי, אפעל לסייע לנשים לכבוש מעוזים חדשים. יחד עם כל חברותי חברות הכנסת נמשיך בתהליך העצמה ופריצת תקרת הזכוכית עבור נשים, ובאותה נשימה נפעל למען נשים רבות אשר לא עלה בידן להתרומם מעל רצפת הבטון. התחלתי את דברי בתיאור כניסתי למשכן. באתי לכאן כאמור בהתרגשות, בחרדת קודש, ויש לומר שגם עם תמימות. אני מאחלת לעצמי ולעמיתי חברי הכנסת החדשים שנזכה לא לאבד תמימות זו. מי יודע, אולי גם נדביק בה את חברינו הוותיקים. אאחל שלא נאפשר לעשייה צינית לכרסם בנו, בעשייה שלנו למען הציבור, בדמותו וייעודו של הבית הזה. עלינו מוטלת החובה לשקם את אמון הציבור בנבחריו, ואעשה כל שלאל ידי, יחד עם חברי וחברותי מהבית הזה, לתרום לשיקום אמון זה. במרכז המראה הלאומית משתקפת דמותנו, נבחרי הציבור. השיח שנייצר כאן האחד כלפי השני וכלפי שליחותנו ישפיע במידה רבה על השיח בין רובדי וגוני החברה שאנו מחויבים לה כשליחיה. כל ישראל אחים. כל אזרחי ישראל שווים. וכדברי הנביא מלאכי, פרק ב' פסוק י': "הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו". אני מבקשת להודות למשפחתי, להורי, לבעלי מאיר ולארבעת ילדי, ירין, ניתאי, אדל ועילאי, שתמיכתם בדרכי החדשה מרגשת אותי בכל פעם מחדש. היא חומר הבעירה שמתדלק את עשייתי ומפיח בי כוחות לעשייה. אני רוצה להודות לחברי לסיעה, לחברי ולבוחרי ממפלגת המחנה הציוני ולאזרחי ישראל על האמון שנתנו בי. אין לי צידה יקרה יותר לדרך החדשה שבה אני הולכת מהאמון הזה שנתתם בי. אעשה כל שביכולתי להיות ראויה לו. אני נושאת תפילה להיות שליחה נאמנה, ומתוך אחדות פנימית ושלום עם שכנינו תתקיים בנו הברכה, ונהיה "לאלפי רבבה". תודה. תודה לחברת הכנסת רויטל סויד. אני מאחל לך בשמי ובשם כל חברי הכנסת, בכל אשר תפני, תשכילי ותצליחי. תודה. תודה, אדוני. יברך אותך חבר הכנסת משה כחלון. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותי, אם אפשר, חברת הכנסת סויד, לשחרר את,  חברת הכנסת סויד, אני שמח לעמוד פה, חבר'ה, אם אתם עושים ככה לחברי הכנסת, מה תעשו לשרים?  אני שמח לעמוד פה ולברך את חברת הכנסת סויד, רויטל סויד, שיש לנו כמה דברים משותפים. קודם כול, גם היא טריפוליטאית, וזה חשוב. שנינו מגיעים מחדרה, וגם זה חשוב. המשפחה של רויטל, כפי שהיא אמרה, מהשורשיות, מהוותיקות, ממקימות העיר חדרה. אנחנו כילדים הכרנו את המשפחה הזאת, הערכנו אותה, ולפי הפירות אתם יכולים לדעת מה היה בערוגה הזאת. אבל לא פחות חשוב, מאיפה רויטל מגיעה. רויטל מגיעה ממערכת המשפט. רויטל סויד, אני חושב שאין כמעט מי שלא מכיר אותה בארץ, בתחום המשפט דווקא. היא עורכת-דין מובילה בתחום, פורצת דרך. הדבר היפה והמרכזי שאני רואה: רויטל ויתרה על חיים נוחים. רויטל ויתרה על קריירה משפטית, ואני לא מכיר רבים במדינת ישראל שהיו מוותרים על זה. היא ויתרה על חיים נוחים, והחליטה שהיא מגיעה לכנסת. היא התמודדה בפריימריז של המחנה הציוני, נבחרה למקום גבוה, והיא פה אתנו היום. רויטל, את אמרת לי שלשרת זו זכות. שאלתי אותך, אחרי שהיא נבחרה התקשרתי לברך אותה, שאלתי אותה: רויטל, מה את צריכה את זה? אני הייתי שם, אני יודע, זה לא מי יודע מה. אז היא אמרה לי: לשרת זו זכות, חיכיתי לזה הרבה שנים. ואני רוצה לומר לך שאת צודקת. את צודקת, לשרת את מדינתך, את אזרחי מדינת ישראל, את עמך, זו באמת זכות, שלא עומדת לכל אחד ולא לכל אחת. זו זכות גדולה. שוב, זה לא קל, זה תובעני, יש מקומות שמרוויחים בהם משכורת יותר טובה, המשכורת גם מגיעה בזמן, הכול בסדר. אבל להגיע ולשבת פה, בבית-המחוקקים, להשתתף בוועדות ולקדם נושאים, באמת, לקדם את הנושאים שדיברת עליהם: שלטון החוק, שוויון, גשר בין הפלגים, שברוך השם לא חסרים לנו בארץ הזאת, אני חושב שזו זכות גדולה, ואי-אפשר להחליף את זה, רויטל, בכלום, לא במספרים כאלה בכסף ולא בשום הישג משפטי, ואת תראי את זה. זה נכון. ואני אומר לך, כולנו פה אומרים כמה קשה, ותוקפים אותנו, ומבקרים אותנו, וזה לא קל, ומשמיצים אותנו, בסוף, אני חושב, כ��דם מאמין, שבורא עולם בוחר מי האנשים שיובילו את הילדים שלו. אני מאמין בזה. גם הבוחרים, כן, אנשי הפריימריז, אבל גם בורא עולם. אין לי ספק שהכישורים שלך, רויטל, באמת יביאו ברכה לפה. אין לי ספק שהיכולות שלך יתרמו המון. כאחד שמכיר את הכנסת, אומנם זה גם נאום הראשון שלי, אבל לא הבכורה, בקדנציה הזאת. אין לי ספק שבאמת הנוכחות שלך פה, ההשתתפות שלך פה תהיה ברכה ותהיה לתועלת גדולה לציבור בישראל. אתמול חזינו במחזה לא נעים, ואני מניח שיש פה ממש הסכמה מלאה. אני מדבר על ההפגנה של אחינו יוצאי אתיופיה. באמת היו פה כמה צדדים, ואי-אפשר להגיד, ואף אחד לא יכול להגיד, שהכתובת לא הייתה על הקיר. אני לא רוצה להאריך בזה יותר מדי, אבל אי-אפשר לא לדבר על זה. רבותי, צריכים לומר את האמת: מדינת ישראל, ואני לא מאשים ממשלה זו או אחרת, נכשלה בטיפול בקליטה של יהדות אתיופיה. עדה שקטה, ציונית, ערכית, שהגיעה לכאן באמת על הכמיהה לירושלים, על הכמיהה לארץ-ישראל, ומוצאת את עצמה פה במאבקים יומיומיים של, איך הוא אמר, הבחור: מה ביקשנו? תכירו בנו, אנחנו פה, אנחנו חלק מכם. מה ביקשנו? לא ביקשנו כלום, לא ביקשנו ג'ובים, לא ביקשנו תפקידים, לא ביקשנו מכסות, רק תכירו, אנחנו חלק מהעם הזה, אנחנו חלק מהמדינה הזאת. והוא צודק. אני, מצד שני, לא יכול לקבל את האלימות. אבל שומעים אותם, אני צפיתי הבוקר בטלוויזיה, בתוכניות הבוקר, וראיתי את המרואיינים ממוצא אתיופי, מה אני אגיד לכם? השפלתי עיניים. השפלתי עיניים, אמרתי: מה, מה לעשות, האנשים האלה צודקים. והם לא אשמים, מי שאשם זה הגזענים אצלנו, שכל יום, אתם יודעים, ככה צצים ופורחים. מי שצריך טיפול זה לא קבוצת עולי אתיופיה, זה הקבוצה שלנו פה, הגזענים שלנו, שמדירים פה אוכלוסיות שלמות. אבל אני מקווה שבאמת אנחנו נגיע ליום הזה, רויטל, כמו שאמרת, שנדע להכיר, נדע לכבד ונדע להבין שלכל אחד יש פה המקום שלו, בלי קשר לצבע, למין, לארץ המוצא. היום, לצערי, התבשרנו שכפי הנראה נלך לממשלת 61, תעמוד במילה שלך, משה, תעמוד במילה שלך. אתה התחייבת, רבותי, רבותי, רבותי. אני מצטט: לא אשב בממשלת 61 ח"כים, עכשיו תהיה איש של מילה. חבר הכנסת חיליק בר. תהיה איש של מילה, תהיה איש מילה. אחמד טיבי, אתה עוד חי? התחייבת. חבר הכנסת חיליק בר, אנחנו עדיין במסגרת שלא מפריעים לנאומים. לא, לי זה בסדר. לא, אני רוצה שהוא יהיה איש של מילה, נכון שחבר הכנסת כחלון הוא ותיק, מכנסות קודמות, אבל, זה מתוך הערכה למשה. חיליק, אתה יודע מה, נגיד שאני לא אלך, אז מה יקרה, נו? בחירות. נו, ומה יקרה בבחירות? הטובים ינצחו, בעזרת השם. שמע לי, עזוב את זה. אני אמרתי בעבר ואני אומר גם היום: ממשלת 61 היא ממשלה לא טובה, היא ממשלה צרה, בטח מול אתגרים, בטח מול המשימות שמחכות לנו. אני באופן אישי, אחרי שחתמתי על ההסכם, אני טיפה כבול, אבל אני אשוחח עם ראש הממשלה. שוחחתי גם עם ידידי אריה דרעי עכשיו, שגם, הכנסת אותי עכשיו לבוץ. לא, חס וחלילה. אתה עוד לא חתמת, רבי אריה. רבי אריה, ממה נכנסת לבוץ, מזה שאמרתי לך "ידידי"? לא. רבותי, אנחנו לא עושים הסכם קואליציוני, אני ממש מצטער. שלוש דקות לברכה, אנחנו מאריכים את זה יותר מדי. מה? רק שלוש דקות? אם אפשר לקצר כמה שאפשר, ככה נוציא אותך מהבוץ מהר. תשמע, אני חשבתי שחברי הכנסת ירצו לדעת מה אני הולך לעשות, אבל אם זה, אדוני היושב-ראש, תן לו, אני יודע שזה מעניין אותך, חבר הכנסת עמיר פרץ, אני יודע, אבל זה לא הזמן. עמיר נותן לי מהזמן שלו. אדוני היושב-ראש, הוא אומר דברים כל כך מעניינים, תן לו לדבר. אני יודע, אבל זה לא, אני יודע שזה מעניין, תשאירו את זה להרכבת הממשלה. בסדר. אין לי ספק שראש הממשלה יפעל להרחיב את הממשלה, כי גם הוא יודע, מהשיחות שלי אתו, שממשלת 61 היא ממשלה בעייתית, ממשלה צרה. אל תבנה על זה, אל תבנה על זה. אני בטוח שראש הממשלה יעשה את זה, יקרא לסיעות נוספות, אולי ישכנע את ליברמן לחזור ולקיים ממשלה של יותר מ-61. תודה רבה. רויטל, מזל טוב. איזה כיף להגיד: חברת הכנסת רויטל סויד. תודה לחבר הכנסת משה כחלון. אני מתכבד להזמין לנאום הבכורה את חבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת עודה, עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השנה היא 2025, תוכנית העשור למלחמה בגזענות ובאי-שוויון נשאה פרי: מאות-אלפי מועסקים ערבים חדשים השתלבו בשוק הפרטי, בהיי-טק ובשירות הציבורי, הפערים החברתיים בין האזרחים הערבים והיהודים הצטמצמו פלאים והכלכלה משגשגת לטובת כל התושבים; היהודים לומדים ערבית, הערבים שוקדים על העברית, תלמידים יהודים וערבים מתוודעים לגדולי אנשי הרוח והוגי הדעות של שני העמים, היישובים הערביים זכו לתוכניות מתאר שחוסכות מתושביהם את מפח הנפש של הריסת בתיהם, במוסדות השלטון ובדירקטוריונים, במשרדי הממשלה ובבתי-המשפט אפשר לפגוש אנשים מכל שדרות החברה, פלסטין חוגגת את עצמאותה, ישראל ופלסטין מקיימות קשרי תרבות, תיירות ומסחר שהתבססו לאחר הכרה הדדית והסכמה על פתרון צודק לסכסוך ארוך השנים. כל זה קרה רק אחרי שהשכלנו להבין כי האינטרסים האמיתיים של שני העמים משותפים, שניהם מבקשים את ברכת החיים. זו אינה רק משאלת לב, בכוחנו לעשות זאת. אנחנו יכולים להעמיק את התהום בינינו, ואנחנו יכולים לבחור בחיים. אדוני היושב-ראש, בתחושת שליחות אני עומד כאן כנציג הרשימה המשותפת, על 13 נציגיה, המשקפים את פניה המגוונות של החברה הערבית ואת שותפינו היהודים במאבק למען השלום והדמוקרטיה. לפני חודש צעדתי מירושלים יחד עם נציגי הכפרים הלא-מוכרים בנגב. יצאנו מהכפר הלא-מוכר ואדי-אלנעם. בשנות ה-50 ריכזה המדינה את כל תושבי הכפר במקום אחד, ומאז הם מתגוררים סמוך לאתר הפסולת הרעילה רמת-חובב, ללא חשמל, ללא ביוב וללא מים. בוואדי-אלנעם פגשתי את סאלם בן השש, שעם רדת החשכה אין לו אלא לבהות באורות הבוקעים מהרפתות בקיבוצים ובחוות הבודדים מסביב. עמיתי חברי הכנסת, נסו לבחון רגע את המציאות דרך עיניו של סאלם. הביטו במציאות גם דרך עיניו של מג'ד, סטודנט ערבי באוניברסיטת תל-אביב, שלא עולה בידו לשכור דירה. נסו לדמיין את טריקת הטלפון כאשר מבחינים במבטא שלו או כאשר שומעים את שמו. ראו את המציאות דרך עיניהם של עימאד ואמל, זוג ערבי צעיר המחפש בית. 700 יישובים חדשים בנתה המדינה מאז הקמתה, 700 יישובים יהודיים, ואף לא יישוב ערבי אחד במשולש ובגליל. לרוב היישובים הערביים הקיימים אין תוכניות מתאר מעודכנות, ואני תוהה: היכן אמור הזוג הערבי לגור? באוויר? שימו עצמכם במקומה של היבה, נערה מלאת חיים שזה עתה סיימה את התיכון ומחפשת עבודה בקניון. במודעה שצדה את עינה היא גילתה שהדרישה מופנית ליוצאי צבא בלבד. האם דרושה מיומנות צבאית כדי למלצר? אלה הם בני הדור המשכיל ביותר שקם לציבור הערבי, אך הדלתות נטרקות בפניהם שוב ושוב. בשם סאלם מוואדי-אלנעם, בשם מג'ד הסטודנט, בשם עימאד ואמל, בשמה של היבה, בשמם ובזכותם אני מתייצב כאן. בשם מרואן ברגותי. סליחה, לא מפריעים בנאום הראשון, חד וחלק. רואים שאתה חדש. רבותי, אל תחממו את האווירה, אני לא אתן לאף אחד להפריע. עמיתי חברי הכנסת, אני עומד מולכם כנציגו של מיעוט לאומי, שהמדינה ממאנת בעקשנות לקבל אותו כפי שהוא מגדיר את עצמו. אני מכיר בעל-פה מאות שירים של מחמוד דרוויש, סמיח אלקאסם ותופיק זיאד, וזכיתי לקרוא בספריהם של אמיל חביבי ומוחמד עלי טאהא, אף שלערבים אסור ללמוד אותם בבית-הספר. האם לא הגיע הזמן שנקבל את התכנים שלנו בדלת הראשית של מערכת החינוך? גבירותי ורבותי, השפה הערבית היא שפה רשמית. היא נמצאת בשלטי רחוב בתל-אביב כחלק מהמרחב, וראו זה פלא, הדבר לא הביא חורבן על דייריו של אף רחוב. הכרה בזכויות הלאומיות אינה גורעת משאר האזרחים. נהפוך הוא, היא מעשירה את המרחב שאנחנו חיים בו. נמשיך לדרוש להכיר בנו כקבוצה לאומית הזכאית לשוויון מלא, אזרחי ולאומי, וניאבק על כך. אדוני היושב-ראש, אני חש הזדהות עמוקה עם סבלם של היהודים במשך דורות רבים. אני מרגיש את המועקה הרובצת על בני העם היהודי הנעוצה בעברו, ואני מבין את החרדה שיהודים רבים חשים. אינני מקל בה ראש. אך סבלם של היהודים אינו מצדיק עוול או אפליה כלפי האזרחים הערבים, וגם לא את המשך השעבוד של העם הפלסטיני בשטחים הכבושים. בזמן ששרי הממשלה מעמיקים את הכיבוש, פוגעים בזכויות הבסיסיות של העם הפלסטיני ומעבירים את כספי המסים שלנו להתנחלויות במקום לשכבות המוחלשות, יש מי שדורשים שחברי הכנסת הערבים יפסיקו לדבר על הכיבוש. יש אפילו מי שמבטיחים שמצוקותינו כמיעוט יזכו לאוזן קשבת אם רק נמלא פינו מים בנושא הזה. ואני שואל אתכם, חברי הכנסת, איך אני יכול להחריש מול הגורל הטרגי של בני עמי בגדה, בעזה ובמחנה הפליטים ירמוכ? הטרגדיה הפלסטינית נמשכת יום-יום, שעה-שעה, וישראל עודנה מתכחשת לאחריותה ביצירת המצב הזה. לא נעצום עין נוכח המתרחש סביבנו ולא נחדל לחתור לחירות, לצדק ולפיוס. זכותנו וחובתנו, כפלסטינים וכאזרחי מדינת ישראל, להתייצב מעל כל במה ולקרוא: שלח את עמי. גם אחינו זכאים לחירות. האדמה היפה הזו טובה לכולנו, ערבים כיהודים. אם נהפוך אותה לשדה קרב היא תקיא אותנו, אם נזרע יחדיו זרעים של עתיד היא תברך אותנו בכל פירותיה. חברי חברי הכנסת, בנעורי נפעמתי מהמאבק העממי של העם הפלסטיני באינתיפאדה הראשונה והובלתי הפגנות סולידריות בחיפה. בן 15 הייתי כשקיבלתי זימון לחקירה בשב"כ. תחילה לא הבנתי את פשר הדבר, חשבתי שזכיתי באות כבוד ונמלאתי גאווה. אט-אט התברר לי האסון. חקירה רדפה חקירה. התחלתי לחשוד בכולם, ובתוך כך התנתקתי מחברי ונותרתי לבדי. אילולא הורי, פאטמה ועאדל, היושבים היום ביציע, אינני בטוח שהייתי מחזיק מעמד. מי שהיה אז ראש השב"כ הוא היום עמיתי כאן. אני פונה אליך בראש מורם, כאדם אשר לא שכח ולו ליום אחד את הנער הצעיר מלא הלהט והתקווה מחיפה שחייו כמעט נהרסו בגלל השב"כ, חרף העבר אני פונה אליך ומצפה ממך להיות שותף אמיץ למען קידום השוויון והדמוקרטיה לכל האזרחים. מכאן אני פונה לאזרחים הערבים שהעניקו לנו את קולם ואמונם: סבינו וסבותינו היו בני דור הנכבה. (אומר משפט בשפה הערבית, להלן תרגומו: כמו העשב הירוק הצומח בין חגווי הסלעים.) הורינו היו בני הדור שנאבק ושרד בצל הקיפוח והאפליה. הדור שלנו ישיג את השוויון. אחי ואחיותי, אח'וואתי ואח'וותי, ההיסטוריה לימדה אותנו כי אל לנו לחשוש שזהותנו הלאומית תיטשטש. האימפריה העות'מאנית גמרה אומר לשלול את זהותם הערבית של נתיניה הערבים ולהפוך אותם לטורקים ורדפה כל סממן ערבי וכל אינטלקטואל, סופרים ומשוררים ערבים הועלו לגרדום. אך ההישג הטורקי בקרב הערבים הסתכם באימוץ מילת הלעג הטורקית "טוז". האם גם אתם שומעים את רעם הצחוק של ההיסטוריה? בתקופת הממשל הצבאי בישראל ניסו לפגוע בגאוותנו הלאומית. על כך כתב המשורר המהולל מחמוד דרוויש: סג'ל, אנא ערבי, תרשום, אני ערבי. אחי ואחיותי, אל תיכנעו לייאוש ולחוסר האמונה. (אומר משפט בשפה הערבית, להלן תרגומו: אני סמוך ובטוח בהשתייכותנו הלאומית.) הזהות שלנו איתנה ואנחנו נגן עליה, ויחד עם זאת נשתלב ונשפיע. הגאווה והזהות הלאומית אינן שוללות את הרצון להיות חלק מכלל החברה במדינה. אחי ואחיותי, אח'וואתי ואח'וואתי, התחלתי ב-2025, ואני יודע שבשנת 2015 המצב שונה לחלוטין. אנו צועדים במסע ארוך, יהיו בו לא מעט מהמורות ומכשולים. יהיו מי שיטילו בנו דופי, יהיו מי שיתפללו לכישלוננו, אבל קשיים לא ירתיעו אותנו ולא ישברו את רוחנו. יחד, שלובי זרועות, נמשיך במסענו. המגדלור המוסרי שלנו, כוכב הצפון, מנחה אותנו, כי דרכנו צודקת, דרכנו ראויה. אדוני היושב-ראש, אני, איימן עודה, לא מהווה איום, כמו גם חצי מיליון האזרחים שנתנו לנו את קולם, אדוני ראש הממשלה. כל אזרח צריך לשמוח בהצבעה של האזרחים, להיות גאה בכך שהם נהרו לקלפי חרף המדיניות שראש הממשלה מוביל. הקולות הללו תובעים את זכותם לשוויון אזרחי ולאומי, להם ולכל אזרחי המדינה. אספת העם באתונה העתיקה פשטה את הרגל, לא בגלל אויב חיצוני. היא התפוררה בגלל חוק האוסטרקיזם, שאִפשר את גירושם של חברי פרלמנט בגלל דעותיהם בהצבעה דמוקרטית. וכאשר האוסטרקיזם היה כלי פופולרי, הפרלמנט האתונאי איבד את כוחו המוסרי. היום, כשהרוב מקדם את חוק החרם, חוק העמותות, חוק הנכבה, חוק האזרחות, חוק ועדות הקבלה וחוק בג"ץ, אנחנו נמצאים בעידן האוסטרקיזם הישראלי. זו איננה רק עריצות הרוב, זו רדיפה. בכנסת הקודמת דיברו ראשי המפלגות על פוליטיקה חדשה, אבל המשיכו להוביל את הפוליטיקה הישנה, רוויית השנאה והשיסוי. התשובה שלנו, אחריותנו המוסרית, היא העמידה לצד כל הקבוצות המוחלשות, לצד האתיופים, המזרחים, החרדים, הרוסים, עובדי הקבלן, מחוסרות הדיור. גם לצדם של אלה שחונכו לחשוש מפנינו ולשנוא אותנו. כן, לשנוא אותנו. גם הם גם אנחנו ראויים לשוויון. אי-צדק במקום אחד הוא איום על הצדק בכל מקום, אמר מרטין לותר קינג. חברי הכנסת, בין בני משפחתי הנרגשת ביציע יושב גם בני אסיל. מחרתיים ימלאו לו ארבע. אסיל קרוי על שם דודו אסיל עאסלה, אחי אשתי, שנורה למוות בגיל 17 בכפר עראבה באירועי אוקטובר 2000, בעת שחיפש מחסה במטע זיתים ולא איים על איש. האחראי לא נשפט, והצדק עדיין לא נעשה. אנחנו נרדוף את הצדק ונדאג שהוא ייעשה וייראה. כשנולד בני, בדיוק בתאריך שבו נולד דודו, ראינו בזה סימן. החלטנו לקרוא לו אסיל, כסמל לבחירה שלנו בחיים. הרי יהיה אשר יהיה, בנינו ונכדינו ימשיכו לחיות יחד בארץ הזאת, ערבים ויהודים. אין לנו ברירה אלא לבחור בחיים. הבה נבחר בחיים. תודה לחבר הכנסת איימן עודה. יברך אותו חבר הכנסת ישראל אייכלר. רבותי, אני מבקש, גם מהדוברים, להשתדל להתמקד בעשר דקות, וגם המברכים, לא יותר משלוש דקות. חבר הכנסת אייכלר, תעלה ותישא את דבריך. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לראות את ראש השב"כ מתחבק עם איימ�� עודה.  לשעבר. לשעבר, לשעבר. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת החדשה, ביום הראשון לכינוסה של הכנסת העשרים, כמנהג המקום, שחברי הכנסת הוותיקים מברכים את חברי הכנסת החדשים, אני מתכבד לברך את יושב-ראש המפלגה הערבית המאוחדת, חבר הכנסת איימן עודה, על בשורת השוויון החברתי והאזרחי שהוא מציע לכל אזרחי הארץ, ללא אפליה וללא מלחמה. חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת עודה, הצלחת לבלבל את כל אלה שציפו שתקום ותכריז מלחמה על רקע לאומני ושלילת זכות הקיום של העם היהודי בארץ-ישראל. אני חייב לומר שכשביקשתי לברך אותך עדיין לא הלכת לברך את המחבל שיושב בכלא, ואני מסתייג מהדברים שאמרת שם, אבל בכל זאת אני מבקש לברך אותך בשפתך (מברך בשפה הערבית). לא הבנו. תרגום.  ביידיש, ברכות לאיימן. הלוואי שהוא יוכל ליצור שלום חברתי בין כל אזרחי הארץ, בני אברהם אל-ח'ליל. הנה בא יושב-ראש רשימה ערבית מאוחדת בת 13 מנדטים ומציע יחסי שלום חברתי ואזרחי בין כל יושבי הארץ. אני חושב שמדובר פה בבשורה. מדובר במפלגה השלישית בגודלה בכנסת, שהיא בעצם ועד-הבית המשותף של כל יושבי הארץ הזאת. גם אנחנו, המפלגות החרדיות, אנחנו 13, חברי ש"ס ויהדות התורה. בחרתי לברך אותך, חבר הכנסת עודה, שנצליח לפעול יחד למען כל אזרחי הארץ, ובעיקר אותם אזרחים שסובלים ממה שקורה כאן בארץ. דווקא בימים שבהם המדינה בוערת באש השנאה בין החזקים היושבים על ג'ובים בווילה שבג'ונגל, ויש אפליה משפטית והסתה תקשורתית נגד המיעוטים הרבים שאין להם גישה לתקשורת ולמערכת המשפט, בא איימן ומציע יחסי שלום ואזרחות טובה ללא הבדל בין אתיופים לרוסים, מרוקאים ופולנים, חילונים וחרדים, יהודים וערבים. הוא מציע להיאבק יחד נגד הקיפוח ובעד כל המיעוטים המודרים והמנודים והמופלים לרעה, הן בתעסוקה והן בזכויות האדם השונה שאינו מוצא חן בעיני הפקיד, השוטר, הקצין, השופט, השליט, המקומי והארצי. מעבר לחילוקי הדעות ולהבדיל בין האמונות והדתות והעמים, העדות והשבטים, המרכיבים את המדינה הקטנה ביותר במזרח התיכון, אנחנו כולנו חייבים לחיות כאן יחד. קיים היום פער כלכלי וחברתי אדיר בין אנשים שהם חסרי אונים, שקורסים תחת עול המסים ויוקר המחיה. מדינה דמוקרטית, חברי חברי הכנסת, חייבת להתייחס לכל אזרחיה בהגינות ובכבוד, כמו שאמרתי, לאתיופים, לחרדים, למתנחלים, למזרחים, לעולים חדשים ולאזרחים הערבים שומרי החוק. בעצם כולנו כאן מיעוטים. מיליוני אזרחים עניים ובינוניים עובדים במגזר הפרטי, מפרנסים במסים העקיפים והישירים אליטה השולטת במגזר הציבורי. וגם בתוך המגזר הציבורי יש הפליות בין בעלי שכר מינימום לבין בעלי משכורות עתק בלי לתת תמורה לאגרה. אני רוצה לצייר לך עכשיו, איימן, מה שקורה בימים האלה, גלי ההסתה הגזעניים בתקשורת נגד הציבור החרדי, כאשר הם השיגו ביטוח סיעודי לקשישים, קצבאות לטיפולי שיניים לילדים, וסך הכול הם רוצים להיטיב עם כל אזרחי הארץ. הגיע הזמן להקים מדינה דמוקרטית שמתייחסת לכל אזרחיה בכבוד וברצון טוב, והם חיים ויחיו יחד על האדמה הזאת. יש מדינות כאלה בעולם, בארצות-הברית, באירופה. הגיע הזמן להילחם יחד נגד ההסתה והדיכוי המשפטי והמשטרתי והתקשורתי. צריך לעשות זאת במסגרת החוק דווקא, ובחקיקת חוקים לבלימת האלימות השלטונית. כי שלטון אלים מסוכן למדינה יותר מאזרחים אלימים. נגד אזרח אלים אפשר להפעיל כוח סביר שיש בידי המדינה, ולעצור אותו ולבלום אותו. אבל מה יעשה ��זרח, איך הוא יתגונן מפני שלטון אלים ואכזר? איך הוא יכול? הוא חסר אונים מול העריצות של פקידים שמוסתים על-ידי תקשורת עוינת. רבותי, אני רוצה לסיים באנקדוטה מעניינת. הכנסת התשע-עשרה חוקקה חוק אנטי-דמוקרטי של העלאת אחוז החסימה לארבעה מנדטים לפחות, חוק שגורם להשתקת קולם של מאות-אלפי אזרחים ושולל את ייצוגם במפלגות מיעוט. אמרו שרוצים לחסל את שלוש המפלגות הערביות שנעו סביב אחוז החסימה, אבל אזרחי הארץ הערבים מונים כמיליון ו-200,000 נפש, וזה אינטרס של המדינה שהם יהיו מיוצגים, ואם הם לא היו מתאחדים, המפלגות הערביות, כמעט שלא היה להם ייצוג בכנסת. המפלגות הערביות התאחדו לרשימה אחת ועלו ל-13 מנדטים. אדוני היושב-ראש, דווקא המפלגות החרדיות לא השכילו להתאחד, ואיבדנו חמישה מנדטים. אני מברך את כל חברי הכנסת, החדשים והוותיקים, שיבינו וישכילו להנחיל את הטוב והראוי לכל אזרחי הארץ, ונגיע ליום שבו יהיה "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". מברוכ, איימן. תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חברי הכנסת, קודם כול אבקש מחברי הכנסת לשבת, בקשה צנועה. אבקש מחברי הכנסת לשבת. חברת הכנסת חוטובלי, סגני שרים לפי ההגדרה הם גם חברי כנסת, לפי החוק, אז נא לשבת גם כן. חברי הכנסת, אנחנו עושים הפסקה בנאומי הבכורה על מנת לציין על-פי החוק יום לזכרו של בנימין זאב הרצל. לפני זה אנחנו רק צריכים למלא את חובתנו ולציין את שמות חברי הכנסת לשעבר שהלכו לעולמם במהלך הפגרה ולכבד את זכרם, ואנחנו אכן נעשה זאת. חברי הכנסת, במרוצת פגרת הכנסת הלכו לעולמם כמה חברי כנסת לשעבר: גדעון בן-ישראל, חיים קורפו, נאדיה חילו, מאיר כהן אבידב וולִיד צאדק. אבקשכם לקום ולכבד את זכרם בדקת דומייה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.) נא לשבת. אני מבקש להעלות כאן במשפטים ספורים את זכרם: חבר הכנסת לשעבר גדעון בן-ישראל הלך לעולמו מעט אחרי התפזרות הכנסת התשע-עשרה, והוא בן 91. הוא היה פעיל ב"הגנה", לחם לצד הבריטים בבריגדה היהודית וכיהן מטעם מפא"י בכנסת הרביעית ובחלק מהחמישית. הוא עסק רבות בנושא זכויות עובדים, בהסתדרות ומחוצה לה. חבר הכנסת והשר לשעבר חיים קורפו, שהלך לעולמו בגיל 94, היה בצעירותו איש האצ"ל. קורפו כיהן מטעם הליכוד מהכנסת השביעית עד הכנסת השתים-עשרה, כ-23 שנים שבמהלכן כיהן כשר התחבורה במשך כהונתן של לא פחות מארבע ממשלות. לאחר מכן שימש כיושב-ראש רשות שדות התעופה. חברת הכנסת לשעבר נאדיה חילו הלכה לעולמה בגיל 61 בלבד לאחר מחלה. הייתה חברת הכנסת הערבייה הנוצרייה הראשונה שכיהנה בכנסת. היא כיהנה בכנסת השבע-עשרה מטעם סיעת העבודה-מימד, וגם מחוץ לכותלי משכן הכנסת העלתה תרומתה בפורומים שונים לדו-קיום יהודי-ערבי בישראל. חבר הכנסת לשעבר מאיר כהן אבידב נפטר בגיל 89. היה פעיל באצ"ל ולאחר מכן בתנועת החרות. הוא נבחר לכנסת השמינית מטעם סיעת הליכוד, כיהן במשך ארבע כנסות והיה בין היתר סגן יושב-ראש הכנסת. את השם אבידב הוסיף לשם משפחתו לאחר ששכל את בנו דב. חבר הכנסת וסגן השר לשעבר וליד צאדק חאג'-יחיא, שנפטר בגיל 79, היה מורה ומחנך. הוא כיהן מטעם סיעת מחנה של"י בכנסת התשיעית, ומטעם מרצ בכנסת השלוש-עשרה ובכנסת הארבע-עשרה, שבה כיהן כסגן שר החקלאות. יהי זכרם ברוך. רבותי, כזכור לכולנו, במהלך פגרת הכנסת הלך לעולמו גם חברנו אורי אורבך בעודו שר מכהן. את הידיעה על פטירתו קיבלנו בעיצומה של ישיבת פגר�� שקיימנו בשלהי הכנסת הקודמת. היות שהוא נפטר, כאמור, בעת כהונתו, כנהוג במקרה כזה אנחנו נקדיש לזכרו ישיבת אבל מיוחדת בתיאום עם משפחתו. תודה. רציתי עם עוזרי הנאמנים, כשיביאו לי את הנייר המתאים, לציין גם את זכרו של ידיד ישראל גדול שהובא היום לקבורה בפולין, השר לשעבר בממשלות פולין השונות פרופסור ברטושבסקי, שהיה מניצולי השואה במושגים שלנו, היה אסיר באושוויץ כלוחם של "ארמייה קריובה". כמי שהיה לו הכבוד והעונג להכיר אותו בפועלו בפורומים הבין-לאומיים השונים, אני יכול להעיד גם באופן אישי שהיה מדובר בידיד ישראל אמיתי, שלא פספס הזדמנות לשפר את הקשרים עם מדינת ישראל, להילחם בתופעה של האנטישמיות, להילחם בכל המדיניות האנטי-ישראלית שלפעמים נתקלים בה ברחבי אירופה בפרט וברחבי העולם בכלל. אני גם רוצה לציין את נוכחותו של שגריר פולין בישראל אתנו כאן, מר יאצק חודורוביץ. אנחנו מודים לך, אדוני השגריר, על כך שבאת לכבד יחד אתנו את זכרו של שר החוץ של פולין לשעבר. אחזור על כמה קווים לדמותו במהלך ציון יום הרצל. אני מתנצל על הפיצול בדברי. חברי הכנסת, אנחנו נעבור לציון יום הרצל. נתכבד גם לשמוע את דברי ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, ומטעם האופוזיציה ידבר חבר הכנסת יצחק הרצוג. אדוני ראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, חברי הממשלה, חברי הכנסת בהווה ובעבר, בני משפחתו של הרצל, יושב-ראש הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, מר אברהם דובדבני, וחברי ההנהלה שנמצאים אתנו, יושב-ראש קרן היסוד, חבר הכנסת לשעבר מודי זנדברג, יושב-ראש המועצה הציבורית להנצחת זכרו של בנימין זאב הרצל, פרופסור אריאל פלדשטיין, וחברי המועצה, אורחינו היקרים, לרבות חיילים, מכובדי כולם, אנחנו פותחים כעת דיון מיוחד לכבודו ולזכרו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה. לפני 11 שנים אושר כאן החוק לציון זכרו ופועלו, ואנו מקיימים את הדיון בסמיכות ליום הולדתו העברי, י' באייר. תיאודור הרצל, שהלך לעולמו ב-1904, היה שילוב נדיר בין הוגה לבין פועל, בין תיאורטיקן, עיתונאי ופובליציסט לבין דיפלומט, עסקן ואיש מעשה. הוא אתגר את הרגלי החשיבה לגבי המושגים אוטופיה ומציאות, הוא הצליח להעמיד למבחן כמעט חסר תקדים את משמעותו של חזון, והוכיח שמושג זה אינו חייב להיות רק משאלת לב לאחרית הימים, אלא שאפשר וצריך לתרגם אותה גם לתוכנית פעולה קונקרטית. בספרו "מדינת היהודים" כתב הרצל: "במשך ימי גלותם, האפלה כחשכת ליל, לא חדלו היהודים מלחלום את החלום הנשגב הזה, לא פסק פיהם מלקרוא ברגש: 'לשנה הבאה בירושלים'. עתה הגיעה העת להראות כי בא החלום ויהי לאידיאה בהירה ומאירה כאור יומם". לאחר שהושפע עמוקות ממשפט דרייפוס, ואולי קצת בדומה למה שנאמר על גדול המנהיגים היהודים בכל הדורות משה רבנו, לא יכול היה עוד לראות בסבלם של אחיו והחליט לעשות מעשה. בכך לא רק כתב את סיפור חייו, אלא סובב את הגה ספינת ההיסטוריה היהודית בת-זמננו ושינה אותה לבלי הכר. הרצל שאב ממקורותיה עתיקי היומין של היהדות, גם אם בחר לתת לה לבוש חדש, ארצי ומעשי. הוא ראה היטב במו-עיניו לאן הובילה את העם הזה הגלות הממושכת, הכפיפות המתמדת לשלטון זר, והבין שאין עוד תוחלת בחסדי האומות, כי לא נוכל לאורך זמן לחסות תחת גפנם ותאנתם של עמי העולם, וכך כתב בעניין זה: "בתום לבבנו ניסינו להתערב בגויים, שכנינו, בכל מקומות מושבותינו, ולהיות כמוהם לבלי השאר בידינו מכל אשר לנו רק אמונת אבותינו בלבד, אך דחו אותנו בשתי ידיים. לשווא נעמול תמיד להיות אזרחים נאמנים, ולפעמים גם יתר על המידה. לשווא נקריב חלבנו ודמנו ככל יתר עם הארץ. לשווא נתאמץ להרים קרן ארצות מושבותינו בחכמות ובמדעים ולהרבות כבוד עושרן במסחר וקניין". אכן, זו ככל הנראה נקודת ההכרעה: ההכרה בכך שהמאמץ להיות כמו כולם במדינות נֵכָר לא יועיל לנו לטשטש את זהותנו היהודית ואת שייכותנו המובנת למדינה ולריבונות משלנו. לפני 118 שנים, ב-1897, כשייסד את הקונגרס הציוני הראשון, כתב על כך את המשפט המכונן: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים. אם אומר זאת בקול היום, יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, ודאי בעוד 50 שנה, יודו בכך כולם". קשה לנו להעלות על הדעת אישים רבים בתולדותינו, אולי מאז ימי הנביאים, שהצליחו להרחיק כך ראות ואף לבטא בקול רם את חזונם מרחיק הלכת בלי שייחשבו, כפי שאנחנו נוהגים לקרוא לזה היום, להזויים. חברי הכנסת, נדמה לי שלא בכדי התמונה היחידה התלויה כאן באולם המכובד הזה היא תמונתו של הרצל, כי לציונות היו מנהיגים רבים, מהם מדיניים ומהם רוחניים, אולם חוזה של ממש, מהפכן אמיתי, היה לה רק אחד. ראוי הוא בנימין זאב הרצל שנמשיך לשאוב ממנו השראה. יהי זכרו ברוך ותהיה מורשתו הציונית המפוארת נר לרגלינו. תודה. לפני שאזמין את ראש הממשלה, אחזור לדברים לזכרו של ידיד ישראל, השר לשעבר בממשלות פולין, פרופסור ברטושבסקי. ברטושבסקי היה ממייסדי תא המחתרת הפולני "זיגוטה", שפעל במלחמת העולם השנייה להצלת יהודי פולין, והוכר על-ידי מוסד "יד ושם" כחסיד אומות העולם. כמי שהיה בעצמו אסיר באושוויץ, הקדיש פרופסור ברטושבסקי חלק נכבד מחייו להנצחת זכר השואה. הוא יזם את הקמתה של קרן אושוויץ-בירקנאו, Auschwitz-Birkenau Foundation, שמטרתה לשמר את אתר מוזיאון אושוויץ בעזרת תרומות ממדינות העולם. במשך שנים רבות עמד בראש המועצה הבין-לאומית של אושוויץ ושיתף פעולה באופן הדוק עם מוסדות ישראליים, ובכלל זה עם "יד ושם". פרופסור ברטושבסקי ביקר בישראל פעמים רבות, והקפיד לשמור על קשר עם עמיתיו הישראלים גם בשנים שבהן לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. כך היה כאשר כיהן כשר החוץ של פולין ולאחר מכן כשר במשרד ראש הממשלה. תמיד חיפש דרכים לסייע להעמיק את הקשר בין שני העמים. ימים ספורים לפני מותו עוד הספיק לכבד בנוכחותו אירוע שהתקיים בוורשה לכבוד יום העצמאות של מדינת ישראל, שאליו הגיע מלווה בראש ממשלת פולין, הגברת אווה קופאץ'. מותו הוא אובדן גדול לא רק לפולין ולמדינת ישראל, אלא לחברה האנושית כולה, אשר איבדה קול מוסרי שלא היסס להשמיע את דבריו גם כאשר שילם מחיר אישי כבד. כנסת ישראל מרכינה את ראשה בהערכה ובהוקרה עמוקה לזכרו של השר, פרופסור ולדיסלב ברטושבסקי. דמותו רבת ההשראה ופועלו למען העם היהודי לא יישכחו מעמנו. יהי זכרו ברוך. חברי הכנסת, אני מתכבד להזמין את ראש ממשלת ישראל, חבר הכנסת בנימין נתניהו, לשאת דברים לזכרו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. מכובדי יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין, שרים, חברי הכנסת הוותיקים והחדשים, בני משפחתו של הרצל, אורחים נכבדים, הרצל תרם לתקומת עמנו בשלושה מישורים מרכזיים: ראשית, הוא זיהה בבירור את סכנת האנטישמיות הרצחנית והציע לה פתרון קונקרטי: הקמת מדינת יהודים. שנית, הוא היה המדינאי הראשון של עמנו בזמן החדש שהבין והשתמש במנופי לחץ בשדה הבין-לאומי: הפנייה לאינטרסים מחד גיסא והפנייה לתחושת הצדק מאידך גיסא. שלישית, הוא קרא לשלב בפיתוח מדינת היהודים, לכשתקום, את המורשת העתיקה של עמנו ואת הקדמה הטכנולוגית והמדעית בקו הראשון של האנושות. במישור הראשון, זיהוי הבעיה והפתרון, כמי שהיה עד לאנטישמיות הגואה באירופה, שהעמידה מיליוני יהודים בסכנה חסרת תקדים, הרצל הבין שהפתרון היחיד לבעיה הוא הקמת מדינת לאום שתוכל לקלוט את היהודים הנרדפים. משאלתו לא התקיימה במהלך חייו הקצרים, וגם לאחר מותו יחלפו עוד ארבעה עשורים וחצי עד שיוגשם החזון של מדינת היהודים הריבונית. במובן הזה שילמנו מחיר עצום על פטירתו של חוזה הציונות, מחולל הציונות, רק שמונה שנים אחרי תחילת פעולתו, בגיל 44. ממשיכיו לא פעלו בזמן, ואיחרנו, כאומה, את המועד במחיר חיים של ששת המיליונים, אחינו ואחיותינו שנספו בשואה. הדיאגנוזה של הרצל הייתה מדויקת, גם הפתרון שהציע. הוא אומנם הגיע מאוחר, אבל לא מאוחר מדי לעתיד עמנו. בכל אופן, לקח זה ניצב לנגד עינינו במלוא בהירותו גם היום: מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שלא לזהות סכנות שמתקדרות באופק. זיהוי הסכנות ואיומים בעוד מועד וההיערכות לקראתם הם צעד מקדים והכרחי להתמודדות אתם. במישור השני, הפעולה בשדה הבין-לאומי, להרצל היה נשק כפול. הנשק העיקרי היה קודם כול האמונה העזה והעמוקה במוסריות התביעה שלנו כלפי האנושות, לאפשר לעם היהודי להקים בית לאומי בארצנו ולעצב את גורלנו במו-ידינו. את הפנייה הזאת הפנה הרצל לדעת הקהל הכללית במדינות רבות. אבל הוא גם הבין שביסוד היחסים המדיניים עומדים אינטרסים, ועל כן ביקש לכונן ברית של אינטרסים עם קובעי המדיניות במערכת הבין-לאומית. זו הייתה הדרך שלו, זה גם היה הסוד שלו, להשיג פגישות עם מלכים ושליטים, בראשם כמובן הסולטן העות'מאני והקיסר של גרמניה, אף אחד מהם לא היה אוהד גדול של היהודים, וכיצד הצליח אדם צעיר בן 36 או 37 להיפגש עמם? זה היה על בסיס הפנייה שלו לאינטרסים החיוניים שלהם: הרצון של הקייזר, נאמר זאת בגלוי, להיפטר מהיהודים בארצו, והרצון של הסולטן העות'מאני לפתור את הבעיה הפיננסית של ממלכתו. הרצל ניסה לשכנע אותם בדבר הטובה שתצמח לשלטונם, ועל-ידי שיתוף פעולה עם הציונות, הטובה שתצמח להם אם יזכו היהודים במדינה משלהם. הרצל ניהל את מגעיו עם המושכים בחוטי המדיניות בקומה זקופה, לא כשתדלן, בוודאי לא כמי שמרכין ראש ומתחנן על נפשו. הוא עצמו העיד: "לפני מושלי ארץ אתייצב, ואדון עמהם כאחד מהם". הרצל הדגיש בכל הזדמנות ששותפות האינטרסים בין העם היהודי לעמים האחרים עשויה להניב תועלת לשני הצדדים, אך הוא הבין שיכול לקרות גם ההפך, ובמקרה כזה, של התנגשות אינטרסים, עלינו לעמוד איתן ולהיאבק בעוצמה על ענייננו הצודק. כל הכללים האלה עודם בתוקף: ישראל שואפת מאז הקמתה לכונן יחסים דיפלומטיים יציבים וקרובים עם מדינות העולם, לרבות מדינות האזור שעמן יש לנו מארג הולך וגדל, לפחות עם חלק מהן, של אינטרסים משותפים, ואנחנו משתיתים את הפעולה הזאת על ההכרה בזכותנו למדינת לאום שלנו. אשר למישור השלישי, הקדמה, הרצל התווה חזון של מדינה יהודית מתקדמת ומשגשגת. אמרתי לפני ימים אחדים, שכשקוראים את ספרו "אלטנוילנד" לא כל דבר שם מתגשם במלואו, זה לא העתק מדויק של מדינת ישראל, אבל זה העתק די מדויק. זה מדהים, כל פעם שאני קורא את זה מחדש, הוא תיאר מדינה שיונקת ממסורת עתיקת יומין, ובד בבד מאמצת את חידושי המדע, הטכנ��לוגיה וגם הכלכלה. אני בטוח שבתחומים רבים גם הרצל, לו היה אתנו, היה עומד נפעם נוכח הישגינו ב-67 שנות קיומה של המדינה: הכלכלה צומחת, הרבה יותר מכלכלות רבות אחרות, כולל באירופה, המהפכה התחבורתית, שהרצל דיבר עליה, בעיצומה: אנחנו סוללים כבישים, מניחים מסילות ברזל, גם את זה הוא חזה, בונים מחלפים ומנהרות, מקרבים את הגליל והנגב למרכז הארץ, את זה הוא לא חזה, שאנחנו נהפוך את באר-שבע למרכז עולמי של סייבר ונהפוך את הגליל למרכז תוסס של ביו-טכנולוגיה חדשנית, אבל הרצל כן הבין שיש בנו כוחות עצומים, שמאפשרים לנו להצליח, להעז, לגבור על כל הסיכונים. חברי חברי הכנסת, הרצל ביקש לכונן מדינת מופת, שתתרום מיכולותיה למדינות אחרות. הוא בפירוש תרגם את המושג "אור לגויים" למדינה שתקרין על האנושות כולה. הוא כתב: "בחירותנו ייקרא דרור לכל העולם, בעושרנו יתעשרו ובגדלותנו יגדלו גם הם". אנחנו מגישים סיוע לארצות רבות, במניעת מדבור, בפיתוח חקלאות, בהתפלת מים, ברפואה, בהגנת סייבר ועוד. אני שוחחתי שלשום עם ראש ממשלת הודו, מודי, הודיתי לו על העזרה שהם נתנו לנו בנחיתת מטוסינו לפעולות החילוץ בנפאל, וגם על המסוקים שהם העמידו לרשותנו, והוא אמר לי שיש לו תוכניות גדולות מאוד, להודו, בהתפלה, בחקלאות, בתחום מוצרי החלב, ובתחומים רבים אחרים, ואני מצטט אותו, הוא אמר: כל התוכניות הללו כרוכות בעזרתה של מדינת ישראל. זה ציטוט מדויק. אנחנו רואים מה קרה בנפאל בימים אלה, משלחת הסיוע מישראל היא אחת המשלחות הגדולות שיצאו לאזור האסון, כפי שקרה באסונות טבע קודמים במקומות אחרים בעולם. אנשינו חברו אל כל הישראלים בנפאל, חילצו נפגעים מבין ההריסות, הצילו חיים, טיפלו בפצועים. לצערי, לא הצלחנו להגיע, הגענו, אל אור אסרף, זיכרונו לברכה, הגענו אליו כשכבר לא יכולנו להצילו, ואנחנו שולחים את תנחומינו העמוקים למשפחתו. מה שמתגלה כאן זה דבר שהרצל דיבר עליו הרבה מאוד, הערבות ההדדית. היא נר לרגלינו. הוא אמר: אנחנו עם, עם אחד. עלינו להבטיח את האחדות הפנימית בתוכנו, ולטפל בצרכים של כל חלקי החברה בישראל, בכולם, יהודים ולא יהודים. כולם בעלי זכויות, לכולם, אבל, יש גם חובות: החובה לציית לחוקי המדינה, לשמור על הסדר הציבורי ולהימנע מאלימות. יש לנו חובה לתת שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות אמיתי לכל אזרחינו, לכל ילדינו. אני נפגשתי מוקדם יותר עם נציגים של יוצאי אתיופיה ועולי אתיופיה על רקע אירועי המחאה בימים האחרונים. זה היה דיון שנמשך כשלוש שעות. הוא היה מרגש בצורה בלתי רגילה. אם לחמישה ילדים סיפרה לי כיצד הילדים הקטנים שלה מרגישים כלואים, כך היא אמרה, כלואים, בחייהם בגלל צבע עורם. צעירים ששירתו בצה"ל, בקרבות, אמרו לי: אנחנו נלחמים למען המדינה, אנחנו שופכים את דמנו, ואחר כך נתקלים בגזענות מזעזעת. אסור שזה יקרה במדינת ישראל. חובתנו להילחם בגזענות, באפליה, בכל דרך, מעל כל במה. רבים סיפרו לי על נערים, וגם אזרחים וגם בוגרים, שחוששים לצאת לרחוב בגלל פחד משוטרים. גם בכך נטפל. משטרת ישראל נחושה לשנות את המצב מן הקצה אל הקצה. ההנחיות ירדו אל השטח. אין לי ספק שנצליח בזה, כי כולנו מבינים את הצורך בזה, את המוסריות בזה, וזה יושג. הבטחתי להם שנטפל במלוא הרצינות בהקדם האפשרי בבעיות שמעיקות עליהם: נעקור מתוכנו אלימות שרירותית של שוטרים נגד בני העדה, ניישם תוכניות לסגירת פערים חברתיים כבר בתקציב הקרוב. יש תוכנית, אני חו��ב שנגבש כמה תוספות חשובות, לאור מה שמתרחש, ונילחם בכל כוחנו, ובזה אני בטוח שאני משקף את כל חברי הבית, נילחם בכל כוחנו בתופעות של גזענות ואפליה. מה השתנה? הישראלים, מה שמשתנה זה שקורים דברים. שינויים לא מתרחשים באופן אינקרמנטלי. השינויים הגדולים שקרו במדינה לא מתרחשים בהכרח צעד אחר צעד אחר צעד. גם זה קורה, אבל לפעמים יש רגעי משבר. זה קרה גם בכלכלה, זה קרה בתחומים אחרים, בתחומי הביטחון, שאנחנו מקבלים פשוט נורות אזהרה, ותרועות אזהרה, ואנחנו רואים את הבעיה. כל אחד מבין שיש פה בעיה גדולה מאוד, גדולה מאוד, ואם חשבנו שאנחנו מטפלים בבעיה הזאת בצורה מספקת, אני חושב שאירועי הימים האחרונים מלמדים אותנו שיש כאן בעיה הרבה יותר כואבת, הרבה יותר עמוקה, הרבה יותר רצינית, והיא מחייבת יותר משאבים, יותר תשומת לב. היא מחייבת גם התגייסות של כל מנהיגי הציבור, כדי להבהיר שהישראלים ממוצא אתיופי הם ישראלים לכל דבר. תרומתם לחברה הישראלית היא תרומה מרשימה. תרומתם לביטחון ישראל היא תרומה ממשית, וזה לא מפתיע. בשנת 1862, שני עשורים לפני שהרצל החל בפעילותו הציונית, פתחו אלפים מיהודי אתיופיה במסע רגלי לכיוון ארץ-ישראל. הם נכבשו בכוח החלום עתיק היומין של שיבת ציון. הם הקדימו את התנועה הציונית בשנים רבות, ושיבתם לציון מוכיחה ומזכירה לנו מה היא תכלית הציונות. ובכן, לאור חזונו של הרצל שבנו למולדתנו העתיקה והקמנו בה מדינה מודרנית. הקמנו בה מדינה יהודית ודמוקרטית עם עקרון ברזל: שוויון זכויות לכל אזרחיה, ללא הבדל דת, גזע ומין. זהו העיקרון שצריך תמיד להיות נר לרגלינו וזהו המצפן למעשינו. יהי זכרו של בנימין זאב הרצל ברוך ונצור בלב העם לעד. אני מודה מאוד לראש ממשלת ישראל חבר הכנסת בנימין נתניהו על דבריו, ומתכבד להזמין את חבר הכנסת יצחק הרצוג לשאת דברים. מכובדי יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה, שרים, חברות וחברי הכנסת, אורחים, בני משפחת הרצל היקרים, "לזאת קראתי פעם בשם אידיאל שאין לו סוף, ובאמת חושב אני כי הציונות לא תחדל מהיות אידיאל גם לאחר שנשיג את ארצנו, ארץ-ישראל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, יש לא רק את השאיפה לרכוש כברת ארץ בטוחה במשפט בעד עמנו האומלל, כי אם גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית". בנימין זאב הרצל כתב את הדברים הנכוחים הללו במרס 1904, שנת מותו, בעודו חולם כי בכלל תקום כאן מדינה. כפי שאומר שירו המפורסם של חיים חפר, הרצל לא הכיר את השוטר העברי הראשון ולא את הגנב העברי הראשון, הוא לא ראה מורה מלמדת בעברית בארץ-ישראל, ולא פגש קצין שזה עתה סיים את שירותו, ולא פגש עולה חדש ולא בן-מיעוטים. אבל הוא ידע כבר אז בחלומו כי כאשר תקום המדינה ויהיה לנו צבא חזק, לא נחדל להתמודד עם האתגרים שביצירתה ובקיומה של חברה אנושית צודקת, הממשיכה להשתפר, לבנות את עצמה ולהיאבק באומץ מול הדברים המכוערים והכואבים הנולדים בתוכה. חברי וחברותי לכנסת ישראל, הרצל, אם היה מגיע לכאן לביקור, לא היה יודע את נפשו משמחה. הוא היה רואה מדינה תוססת ומרשימה, שיש בה אנשי רוח מבריקים, בתי-משפט מרשימים, צבא חזק מאין כמותו, תקשורת חופשית, תרבות מפותחת שכל העולם מסתכל ובוחן את תוצריה, תנועות-נוער שדור העתיד מתחנך בהן ורוכש לו עמוד שדרה ערכי, ועוד ועוד ביטויים רבים ומיוחדים לגדולתה ולעוצמתה של מדינתנו האהובה. אך, לצערי, מבט חטוף פנימה היה מגלה לו שברים עמוקים ומסוכנים בלבה של החברה, שסעים עמוקים בין אחים, בין יהודים לערבים, בין דתיים לחילונים, בין ותיקים לעולים, בין דרום וצפון למרכז, בין אשכנזים למזרחים, בין נשים לגברים. הוא היה פוגש צעירים אתיופים המפגינים בכאב מול אפליה והתייחסות אכזרית, הוא היה רואה עבריינות שמשתוללת ברחובות הערים המרכזיות, הנוטלת את חייהם ובריאותם של חפים מפשע. ובעיקר, אם אותו בנימין זאב שחלם להקים כאן בית לאומי שבו נחיה כעם מאוחד וחזק, אם הוא היה מתהלך ברחובות ישראל, הוא היה חש ושומע כעס, בורות, גזענות ושנאת חינם מהסוגים הגרועים ביותר שניתן למצוא. על מדינת היהודים מוטלת אפוא החובה ללכת לאורו של הרצל, ובמקום שהמציאות רחוקה מן החזון, לפעול פעולה מתקנת. האתגרים רבים ומורכבים: בראש ובראשונה מאיים על קיומנו צל הסכסוך עם שכנינו בארץ הזו. הפגיעה והאיום על ביטחון אזרחי ישראל, הסכנה לדמוקרטיה ולקיומה היהודי של המדינה שהוא מביא לפתחנו, והכורח המוסרי המוטל עלינו לעשות כל מאמץ לחדול מן השליטה הממאירה בעם אחר, הם נושאים הנדחקים בחוסר תבונה מן התודעה ומסדר-היום המדיני של ישראל. וכמובן יומרותיה המסוכנות של איראן, המאיימות על ישראל ועל שלום העולם, הרדיקליזם והטרור האסלאמי רב-הזרועות, גילויי האנטישמיות הרווחים בעולם ותופעות מדאיגות של חרם ונידוי כנגד מדינתנו, שיש להילחם בהן בכל הכוח. כל אלה מושפעים מיחסינו עם הפלסטינים, וצריכים להחזיר אותנו אל היוזמה לנסות בכל דרך להסדיר את יחסינו אתם בתהליך של שלום. בד בבד עם האיומים החיצוניים הנשקפים לנו, מוטלות על כתפינו משימות כבדות גם בתוך גבולותיה המוצקים והבטוחים של המדינה: הבטחת ביתו הלאומי של עמנו, תוך קיום מחויבותה לשוויון מלא לכל אזרחיה ללא הבדל, העצמת איכותה הפנימית של המדינה ודמותה המוסרית והחברתית, חתירה לצדק חברתי וחינוך לתרבות ולערכים; ביצור הדמוקרטיה ושלטון החוק, צמצום הפערים, איחוי הקרעים וכינון צדק חברתי. עלינו להבטיח, כצוואתו של הרצל, כי לא יהיו פה עוד דוגמאות כואבות כמו מצוקתה של קהילת עולי אתיופיה, שפרצה שוב לתודעה ביתר שאת ובעוצמה קשה וחמורה בימים האחרונים. דוגמה זו, של צעירים וצעירות יהודים, ילדים לעדה שצעדה לכאן ברגל אלפי קילומטרים כדי לממש את התפילה "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", החולמים ומדברים עברית מרגע לידתם, וחשים מושפלים ומודרים בביתם שלהם, היא נורת אזהרה שיש להתייחס אליה בכובד ראש ולהתמודד אתה בכל העוצמה, שכן עלינו לזכור: גזענות היא גזענות היא גזענות. כל מי שמלבה ומצמיח אותה, מכל חלקי הקשת הפוליטית, חותר ומסכן את המרקם האנושי המופלא שאנחנו חיים בו. גזענות היא גזענות היא גזענות, והיא מנוגדת תכלית הניגוד לחזונו הציוני של בנימין זאב הרצל. חברי וחברותי, הרצל נולד בשכנות לבית-כנסת. סבו ואביו היו מבאי בית-הכנסת, והוא עצמו בהיותו בר-מצווה עלה שם לתורה וקרא בפרשת אחרי מות קדושים. אני מאמין כי בעובדה ביוגרפית זו היה טמון סוד ייעודו. הרצל היה האיש שעליו הטיל שר ההיסטוריה את השליחות להטות את מסלול חייו של עמנו מגולה לגאולה. הרצל אומנם לא הועיד את עצמו לכך, אבל כמו משה הוא ראה בסבלות אחיו, וקול קורא פנימי עורר בו את צו הייעוד והגורל. הרצל בבגרותו לא היה שומר מצוות, אבל מכאן ועד הגדרתו כמתבולל רחוקה מאוד הדרך. אין ספק כי המורשת היהודית נחתמה בלבו. גם בצאתו אל המרחב הקוסמופוליטי הפתוח, כצעירים יהודים משכילים רבים בתקופתו, הוא לא התנכר ולא התכחש לזהותו. גורל עמו נגע במיתרי נפשו, ומהם בקע הניגון שהרטיט והסעיר לבבות, חולל תנועה מהפכנית וסלל דרך חדשה לעם מיוסר וצמא בשורה. ויקטור הוגו אמר פעם, שיש דבר אחד שהוא חזק מכל הכוחות בעולם, וזהו רעיון שזמנו הגיע. הרעיון הציוני היה כזה. יהודים רבים חשו בעומק לבם כי הפתרון הנכון איננו המרת גולה בגולה, כי אם שיבה הביתה, אל המולדת ששמה נישא בלבבות ובתפילות לאורך הדורות, אל ארץ ציון וירושלים. ישיבה זו כאן, של כנסת ישראל החדשה, כשדיוקנו של חוזה המדינה חקוק בכותל המזרח מול עינינו, נועדה לא רק לכבודו ולהוקרתו של האיש שנשא את נס המדינה היהודית וחולל את המהפכה של הציונות המדינית, היא נועדה, לא פחות מכך ואף יותר, לאימוצה ולחיזוקה של צוואתו לפעול למען ישראל יפה, למען ישראל צודקת, למען ישראל שוויונית ומתוקנת יותר, לישראל השואבת את השראתה מן המורשת היהודית הגדולה וממיטב הערכים האוניברסליים הספוגים בחזונו של הרצל, לישראל השומרת על קדושת האיזון בין יהודית לדמוקרטית, המכירה בכל אזרחית ואזרח בשוויון מלא, המאמינה בתקשורת חופשית. זוהי הרי תמצית חזונו. עלינו, מנהיגי מדינת ישראל, חברות וחברי הכנסת, מוטלת אפוא החובה לשמור על חזונו של הרצל עבור אזרחיות ואזרחי ישראל, לפרק מן היסוד את הכוחות המאיימים על קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית, בכל המובנים: המדיניים, החוקתיים, הציבוריים והחברתיים. היום, יותר מ-110 שנים לאחר מותו של הרצל, זו המשמרת שלנו, והמאבק הזה חשוב מאי-פעם. תודה רבה. אני מודה לחבר הכנסת יצחק הרצוג. חברי הכנסת, אני מודה גם לכל אלה שהשתתפו כאן אתנו בציון היום לזכרו של הרצל, כולל בני משפחתו, ואני חושב שמדובר כאן באמת בחובה נעימה של כולנו, כפי שאמרו כל הדוברים, לציין את זכרו של חוזה המדינה. אנחנו חוזרים לנאומי בכורה של חברי הכנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה, אדוני. לאחר מכן, חבר הכנסת יאיר לפיד, שיברך את חבר הכנסת החדש. עד עשר דקות לרשות אדוני. חברי הכנסת, נא לכבד את הדוברים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, אני כאן בגלל "עופרת יצוקה", אני כאן בגלל "עמוד ענן", אני כאן בגלל "צוק איתן". אני כאן כי פעימות הלב של דניאל טרגרמן דממו לפני תום 15 השניות. אני כאן לעשות הכול כדי למנוע את המלחמה הבאה. כמעט שנה חלפה מאז נכנס צה"ל לרצועת-עזה, כמעט שנה חלפה מאז ההפגזות הבלתי-פוסקות שסבלנו בדרום, בעוטף-עזה. שנה לאובדן של אזרחים, חיילים, חברים וילדים, שנה של התמודדות, שנה של שיקום. "צבע אדום" הפך להיות חלק מחיינו בעוטף-עזה, חלק מגידול הילדים, "צבע אדום" שעוצר את הנשימה ומאיץ את הדופק. שנה חלפה, והנה, רק לפני שבוע שוב נחתה רקטה בעוטף. כלום, דבר לא השתנה. לאחר מלחמת "צוק איתן" נוצרה הזדמנות למינוף המהלך הצבאי, שיקום הרצועה תמורת פירוז, אך ברגע האמת רעדה ידו של ראש הממשלה, אזרחי ישראל נותרו שבויים של ה"חמאס". היום אנחנו מציינים את יום הולדתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. "אם תרצו אין זו אגדה" השילוב של חזון ונחישות הביאו להקמת מדינת ישראל. אנו חייבים את אותו חזון ואותה נחישות גם היום. כל עוד אין אופק לפתרון מדיני, נמשיך לחיות ממלחמה למלחמה למלחמה. הפחד מהמעשה וחוסר החזון מובילים אותנו למבוי סתום. זה לא התחיל לפני שנה. כבר 15 שנה אנו נמצאים במלחמת התשה בעוטף-עזה, תחת הפגזות מתמשכות. רבים כל כך נהרגו, כל כך הרבה הרס, וה��ציאות לא השתנתה. אנחנו מחשבים את הזמן עד הסבב הבא. אבל אני, אני לא מוותר על התקווה. מול הטרור צריך להילחם, אבל צריך גם הסדר, צריך אופק מדיני. בגלל התקווה הזאת הגעתי לכאן. לפני שבועיים חגגנו 67 שנים למדינת ישראל. מדינת ישראל עדיין בגיל ההתבגרות, ללא גבולות גיאוגרפיים ומדיניים, ללא גבולות חברתיים, כלכליים וקהילתיים. מתי איבדנו את החמלה, את הנחישות לצדק חברתי, את "ואהבת לרעך כמוך"? אין לנו מדינה אחרת, אנחנו חייבים להיות ערבים זה לזה, ותפקידנו לאחד את העם, ולא לפלג. 67 שנים אנחנו חיים כאן על החרב, חיים בשכונה קשה. בוועדת האו"ם שחקרה את "צוק איתן" העדתי ואמרתי שאנחנו לא מגדלים את ילדינו להרוג בני-אדם, אלא מחנכים אותם שיגנו על גבולות מדינת ישראל, על העם, על התושבים, ללא קשר לדת, גזע, מין ולאום. אך לא די בצבא. המדינה צריכה להגן עלינו לא רק בחרב, אלא לייצר מדיניות אמיתית, של חתירה להסדר, של החזרת האמון שאפשר לחיות אחרת. המצב הקיים הוא ללא תקווה, ואסור לתת לו להימשך. אני ציוני. נולדתי בארגנטינה, גדלתי על ערכי התנועה הקיבוצית, ערכים של ערבות הדדית, דאגה לזולת, עבודת האדמה, הגשמה וציונות. סוציאליזם שכחת. בגיל 18 עליתי לארץ כחייל בודד להגשים את החזון של דוד בן-גוריון וליישב את הנגב. לכן בחרתי בקיבוץ בארי. הערכים הללו עדיין מצויים כאן, גם אם נזנחו על-ידי ממשלות ישראל במשך שנים רבות. אזרחי מדינת ישראל התיישבו לכל אורכה, מהצפון ועד הדרום, בערים, בעיירות פיתוח, במושבים ובקיבוצים. ההיסטוריה של מדינת ישראל וגבולותיה נקבעו על-ידי חלוצים שהתיישבו מתוך ערכים ציוניים וחרשו את האדמה החקלאית עד התלם האחרון. שם, באותו מקום נקבעו גבולות המדינה. הרב טאו מדבר על כך שהחקלאות ועבודת האדמה הן מצווה ביהדות. זו ללא ספק גם מצוות הציונות, ואל לנו לשכוח זאת. חקלאות היא העיסוק היחיד שלא ניתן לארוז במזוודה. כל עיסוק אחר אפשר לארוז, ללכת ולהקים מחדש במקום אחר. שדות, מטעים, מקשות ופרדסים אי-אפשר להכניס למזוודה. השורשים שלנו בקרקע, האחיזה העיקשת המבטיחה את הציונות האמיתית, זו הנפרסת בכל חלקי מדינת ישראל, היא החקלאות. אסור למדינה לוותר עליה, עד התלם האחרון. התושבים העוטפים את גבולות מדינת ישראל חווים קשיים ביטחוניים וכלכליים ייחודיים, והמרחק שלהם ממרכזי קבלת ההחלטות, נדמה, רק הולך וגדל עם השנים. בנסיעה שלכם לאילת דרך כביש 90, עצרו, הסתכלו על הערבה. מושבים וקיבוצים שהפריחו את השממה מעבדים את הקרקע. אתם יודעים כמה קשה היום? מדינות בעולם המערבי משקיעות מיליארדים בחקלאות, משום שהן מכירות בחשיבותה: ארה"ב, יפן והאיחוד האירופי. בישראל מערימים קשיים נוספים משנה לשנה על החקלאים. במקום לסייע, פורצים את השוק החקלאי לשוק כאילו-חופשי, זה המסובסד על-ידי מדינות אחרות, ופוגעים בחקלאות שלנו. מה יהיה בערבה ללא חקלאות? וכך בכל היישובים העוטפים את גבולות מדינת ישראל. לא מזמן ביקרתי בבית-העלמין כינרת. חוויתי את אחד הסיורים המרגשים שהיו לי. עברנו בין המצבות וראינו בין השמות החקוקים באבן את ההיסטוריה של מדינת ישראל, של הציונות. אלו השורשים העמוקים ביותר שלנו: מייסדי התרבות הישראלית, שירה וזמרה, האנשים שלחמו במלחמות, מנהיגי הציונות, האנשים שגאלו את הקרקע, שהגיעו לשממה והקימו מחדש את מדינת ישראל. האנשים הנפלאים הללו, שקבורים בכינרת, לא הסכימו ביניהם. היו שם ויכוחים עצומים, אבל הם פעלו למען מטרה משותפת, למען מדינת ישראל. למרות הוויכוחים העזים, שנדמה שאפשר לשמוע עד היום כשעוברים בבית-העלמין, הם פעלו ביחד למען אחדות העם. את זה אנחנו שכחנו. אנו, חברי הכנסת, חייבים להפגין דוגמה אישית, לא לרדת לתחתית, אלא להוביל לאחדות העם ולפעול בשיתוף פעולה. כל פעם אנחנו מופתעים מאחדות העם בעת לחימה, אך אנחנו צריכים ללמוד להיות מאוחדים גם ביום-יום ובחיי השגרה. לשום מפלגה או אידיאולוגיה אין מונופול על השכול, על פציעות במלחמות או על אובדן בפיגועים. כולנו נפגעים. אני אומר זאת כאזרח, כראש מועצה לשעבר וכאב לבן שנפצע במלחמה. בחרתי להשתלב בחיים הציבורים כדי להביא את הערכים, הרוח והנחישות של אנשי האדמה. האויב הגדול של הדמוקרטיה הוא הפחדה וחוסר תקווה. המחשבה שלא ניתן לשנות דבר, שהמצב הנוכחי הוא הטוב ביותר, היא שגיאה חמורה. נכון, לא הכול תלוי בנו, אבל גם ההסכמים הקואליציוניים הנחתמים בימים אלו לא מדברים על תקווה ואופק מדיני. נכון, שום שינוי לא מתרחש בן-לילה, אבל הגיע הזמן להתחיל. אני כאן בגלל "עופרת יצוקה". אני כאן בגלל "עמוד ענן". אני כאן בגלל "צוק איתן". אני כאן מפני שפעימות הלב של דניאל טרגרמן דממו לפני תום 15 השניות. אני כאן לעשות הכול כדי למנוע את המלחמה הבאה. לא אנוח ולא אשקוט עד שנצליח לשבור את המעגל שבו אנו מצויים. אני לא מוותר על התקווה. תודה לחבר הכנסת חיים ילין. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד לברך את הנואם. כן, חבר הכנסת לפיד. בבקשה, אדוני. חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו ממשיכים. פרק זמן סביר בהחלט ניתן על מנת לברך את הנואם. חברי הכנסת, נא לשבת. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. חיים, לפני שנתיים וחצי עמדתי פה כחבר כנסת חדש, ומי שהציג אותי אז היה חבר הכנסת מנחם מוזס מיהדות התורה, שעשה את זה בהומור ובנדיבות, שלום, כבודו, וסיפר לי דברים על המשפחה שלי שאפילו אני לא ידעתי. ואתה תגלה שזה אופייני לבניין הזה. הבניין הזה לא עוסק בהסכמה, את זה נשאיר לפרלמנט הצפון-קוריאני. הבניין הזה עוסק ביכולת של אנשים לא להסכים, ובכל זאת להמשיך לחיות ביחד ולפעול ביחד וליצור יחד יש מאין. אנחנו בעיצומו של עימות ישראלי גדול על זהותה של המדינה ועל עתידה של המדינה. העימות הזה כל כך דרמטי וכל כך כואב, שהוא גורם לנו להתייחס לכל פשרה כאל בגידה, לכל דיאלוג כאל כפירה בעיקר ולכל שיתוף פעולה כאל חתרנות. אלא שאם אנחנו חפצי חיים, ואם אנחנו רוצים לבנות יחד מדינה, אלה הכלים שאתם אנחנו צריכים לעבוד, הפשרה והדיאלוג ושיתוף הפעולה. לפעמים נריב, לפעמים צריך לריב, אבל צריך גם לזכור את מה שכתב דוד אבידן: "את העובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנו לאן ללכת". ואת העובדה הזאת, הבית הזה צריך לדעת, חיים ילין מגלם בגופו ובנפשו: סבא שלו היגר ממזרח-אירופה לארגנטינה בסוף המאה ה-19, לאחת החוות שהקים שם הברון הירש. הרעיון היה אז שהיהודים זקוקים למדינה משלהם, ולא חשוב איפה היא תהיה. והעובדה שחיים מושבע כאן היום בירושלים היא הוכחה לכך שהברון טעה, וגם סבא שלך, חיים, טעה. לפעמים הנכדים יכולים ללמד את הסבים מהי מורשת. העובדה שחיים ילין חי כאן בישראל ולא בבואנוס-איירס או במאוריסיו, הרבה מהם נסעו למאוריסיו, הופכת אותו להוכחה חיה ונושמת לכך שלא יכולה להתקיים מדינה ליהודים בלי זהות יהודית, שלא יכולה להתקיים עצמאות יהודית וריבונות יהודית בלי מורשת ישראל, בלי הקשר לתנ"ך ולתלמוד ולידיעה שאנחנו חלק ממירוץ שליחים היסטורי. במסגרת מירוץ השליחים הזה חיים עלה לארץ לבד בגיל 17.5 לקיבוץ בארי אשר בעוטף-עזה, והוריו נשארו מאחור בארגנטינה. יש אמת על מהגרים שאני מכיר מהבית, מאבא שלי. מהגרים הם תמיד מהגרים, אין לזה תאריך תפוגה. אין להם היכולת להתייחס למדינה כאל דבר מובן מאליו, שלפעמים אלה שנולדו בה מרגישים כך. וזו הביוגרפיה של חיים כחייל בודד וכסטודנט וככלכלן שעובד בקיבוצים של האזור, ומשנת 2007 כמי שעומד בראש מועצת אשכול ומנהיג את התושבים, הוא דיבר על זה מפה יפה, בשלושה סבבי לחימה מול עזה. שום דבר לא מובן מאליו בדרך שלו, והוא לוקח הכול באופן אישי ומתוך הזדהות עמוקה עם כל אחד ואחת מתושבי המועצה שלו. בבחירות האחרונות, זה משהו שהבניין הזה יכול להעריך, נדמה לי שבמיוחד היום, חיים זכה ב-91% מקולות תושבי המועצה שלו. זאת משילות. ואתה דיברת על פרלמנט צפון-קוריאני, אה? בדיוק. הוא נשוי לזיוה, הוא אב לארבעה, בנו אור נפצע במהלך "צוק איתן" כשהוא נכנס לעזה עם היחידה שלו. חיים אמר שהוא בא לייצג את עוטף-עזה בכנסת ישראל, ואם אתם רוצים להבין למה, אני אקריא רק קטע קצר מאיגרת לתושבים שחיים כתב ב-13 בינואר 2011: "בסוף השבוע הרגשנו שוב את המתיחות הביטחונית באזור. נדב רוטנברג, זכרו לברכה, חייל צנחנים מרמות-השבים, נהרג ביום שישי בתקרית צבאית, לאחר שהוא וחבריו יצאו להגנה על תושבי אשכול. התחושה לא קלה לכולנו. ביום ראשון נסעתי למשפחה על מנת להביע את תנחומי ולספר להם על האזור שלנו ועל הקהילות שחיות בו, מתוך כוונה להדגיש את חשיבות פעילות צה"ל באזור עבור התושבים. אימא של נדב סיפרה על תחושת המחויבות שנדב הביע לא פעם כלפי המשימה של שמירת חיי התושבים באשכול. הוא כל הזמן חזר על כך שיש כאן מדינה בתוך מדינה, ושכולם מנותקים ממה שקורה בעוטף-עזה. מבלי שבחרה בכך, המשפחה שילמה את המחיר היקר מכול". וכדי שלא יהיו יותר משפחות שמשלמות את המחיר היקר מכול, חיים, כנסת ישראל זקוקה לך, לקול הייחודי שלך, לעוצמה שלך, ליכולת שלך לחבר בין אנשים. ברוך הבא. תודה לחבר הכנסת יאיר לפיד, יושב-ראש יש עתיד. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי לשאת דברים. אחריה תדבר חברת הכנסת איילת שקד. יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, שלום רב, אלוף משנה במילואים ד"ר אריאל בר, רופא במשלחת של צה"ל לנפאל, כתב בשבוע שעבר כך: "יש איזה שיקוי מוזר שקוראים לו ישראליות, הוא ממיס את האי-אפשר, הוא מייצר תושייה ונחישות גם לנגד סיכויים שנראים קלושים. אם אין נהגים נפאלים בלילה, אז מעירים אותם. אם המשאיות לא מתאימות, אז מפרקים להן את הדפנות. כאשר המקומיים אומרים: אפשר רק מחר, אז מעירים אותם קצת אחרי חצות. במשך 15 שנה אני מסתובב במוקדי אסון בכל העולם כדי לסייע לאנשים. פגשתי משלחות מעשרות מדינות, אבל כאלו עם רופאים וקצינים כה מקצועיים, מסורים, אמיצים ומחושלים עוד לא פגשתי". דגל ישראל התנוסס מעל האוהלים שמשמשים את בית-החולים הזה, וכדאי לכולנו להרים ראש ולהביט בו בגאווה, שכן אולי לרגע הוא יעלים מאתנו כל נימה של ציניות. אני מירב מרשימת כולנו, יהודייה, ציונית, ישראלית, הסדר לא משנה, מתרגשת כאשר אני שרה את ההמנון הלאומי ומתמלאת גאווה כאשר דגל ישראל מתנופף בנפאל ובכל מדינה אחרת. אני וחברי הדור החדש של הציונות, דור של אידיאליסטים פרגמטיים, אנשים ונשים אשר מונעים מאידיאלים חשובים אך מודעים למציאות שבה הם חיים. גדלתי בנתניה במשפחה חד-הורית לאם נפלאה שחינכה אותי לערכים, מסורת, ציונות ואהבת הארץ, שלמרות הקשיים האובייקטיביים לא ויתרה לי, ורצתה שאגשים את כל השאיפות שלי ושלה. עוד בילדותי הבנתי כי החינוך הוא המפתח להצלחה בחיים, ורק בזכות החלומות שלי אגיע למקומות חשובים ומשמעותיים. את רוב שירותי הצבאי עשיתי בחטיבת גולני, כחיילת, ובתפקידי האחרון כקצינת החינוך של החטיבה. אהבתי את שירותי הצבאי, למדתי בו המון על החברה הישראלית, הכרתי, וטיילתי עם החיילים שלי בכל הארץ. הבנתי כי החינוך הוא חלק בלתי נפרד מאימוני הצבא. זכיתי לשרת תחת פיקודם של שני מפקדים נערצים, תת-אלוף ארז גרשטיין, זיכרונו לברכה, והרמטכ"ל הנוכחי, רב-אלוף גדי איזנקוט. מפקדי האמינו בי ונתנו לי את ההזדמנות להוביל שינויים, לחנך ולתקן פערים שיצרה החברה הישראלית בקרב החיילים. גדלתי בחטיבה מפוארת עם אחים ושותפים לדרך, ולמדתי כיצד אפשר לקיים חברה נכונה, צודקת ומתוקנת יותר. גם אני הוטרדתי בשירותי הצבאי כמה פעמים, לעתים זה נבע מהערות שוביניסטיות שונות, נגיעות שאינן במקומן, הצעות מגברים, אך לשמחתי אף אחד לא כפה את עצמו עלי, ההצעות תמיד היו על השולחן, וידעתי לסרב לכולן בנימוס ובחברות. לא התרגשתי. אחרי כל כך הרבה שנים בסביבה גברית פיתחתי מערכת חיסונית ייחודית המונעת ממני להיפגע. לא דיווחתי ולא שיתפתי, כי לא רציתי לפגוע בהם, אך בעיקר כי לא רציתי לפגוע בעצמי, ידעתי שבסוף ייגרם לי רק נזק, ולכן העדפתי להמשיך הלאה בחיי. היום אני מודה: זה לא הפתרון, ואני גאה בנשים הרבות שהחליטו להיחשף ולצאת עם הנושא הזה החוצה. אין לנו במה להתבייש, רק להם יש, אבל הטיפול בבעיה הזאת חייב להיות טיפול שורש. יש לטפל בתופעה לא רק באמצעות חקיקה, משפטים והסדרי טיעון, אלא באמצעות חינוך מגיל צעיר, וכמובן בצבא. גופן של נשים אינו הפקר, ויחסי מרות וסמכות אינם נותנים את הלגיטימציה לניצול מצבה של האישה. כאשר סיימתי את שירותי הצבאי, ניתנה לי הזדמנות ממורי הרוחני, פרופסור אוריאל רייכמן. פרופסור רייכמן ראה בי מנהיגה חברתית ונתן לי את ההזדמנות ללמוד במלגה מלאה את התואר הראשון שלי במשפטים, ולימים גם את התואר השני. בזכות האמונה שלו בי סיימתי את התואר בהצטיינות, אך לצדו לא שכחתי את האחריות החברתית שלי, והייתי ליושבת-ראש אגודת הסטודנטים, האישה הראשונה בתפקיד זה. ניצלתי את תפקידי כדי לקיים פרויקטים חברתיים רבים המשותפים לסטודנטים ולקהילה. אני תמיד זוכרת מהיכן הגעתי, וכמה חשוב לתת הזדמנות שווה לכל סטודנט במדינה שלנו ללמוד לימודים אקדמיים. מייד לאחר סיום מבחני לשכת עורכי-הדין זכיתי לעבוד בקרן רש"י, קרן פילנתרופית עצומה ונפלאה אשר חרתה על דגלה מיום היווסדה אחריות חברתית למדינת ישראל בכל התחומים החשובים לנו: רווחה, בריאות, חינוך ותרבות. באמצעות קרן רש"י הקמתי שני מרכזים לחינוך וספורט אתגרי להעצמת בני-נוער, אשר ראו במרכז שלי בית שני והזדמנות נוספת להצלחה בחיים. בכל עשר שנות עבודתי ליוויתי עשרות יזמים חברתיים אשר ביקשו להקים עמותות ומיזמים חברתיים. הרציתי בעברית ובאנגלית איך הופכים חזון לתוכנית עבודה, איך מממשים חלום והופכים אותו למציאות. בתפקידי האחרון פרצתי דרך בחינוך הבלתי-פורמלי, והחלום שלי הוא שאוכל להקים בכל עיר בארץ מרכזים שבהם כל ילד מתבגר עם קשיים לימודיים, כלכליים או חברתיים יוכל לקבל סיוע מהמדינה, לא מתוך כישלון, ��לא דווקא מתוך חוויות של הצלחה. אני רוצה שאותם ילדים שבית-הספר לעתים נוטה לוותר עליהם יקבלו הזדמנות שנייה, עשרות נערים שלי, שמעולם לא יצאו לטיול שנתי של בית-ספר, חצו אתי את מדבר-יהודה ארבעה ימים עם תיק על הגב, נערים שהיום כבר מסיימים בגרות, מתגייסים לצבא והם אזרחים טובים יותר. הנוער שלנו הוא העתיד של המדינה, בו נמצאת התקווה של כולנו לעתיד טוב יותר. אתמול כשחזרתי הביתה שמעתי את המסוקים מעל העיר שלי, תל-אביב יפו. לרגע חזרתי לתקופת המלחמה האחרונה, למבצע "צוק איתן", אולם הפעם זו לא הייתה מלחמה על הבית, אלא מלחמה מבית, גזענות שהביאה לאלימות. מחאת יוצאי אתיופיה אתמול בכיכר-רבין יצאה מכלל שליטה, השימוש באלימות ראוי לגינוי, אך אין ספק שבסיס המחאה מוצדק. אני קוראת מכאן למנהיגי העדה וליוזמי המחאה לבוא להידברות. נראה לי שהמסר שלכם עבר. נראה לי שכולנו הבנו כי אף קבוצה בישראל לא צריכה להסכים ליחס מפלה רק בגלל צבע עורה. אחת המשימות הראשונות של הממשלה החדשה תהיה טיפול באפליה הזאת. עקרונות שפרסמה הממשלה לפני חצי שנה חייבות להיות מיושמות בצה"ל, במשטרה, אך בעיקר בחינוך. הטיפול בילדי העדה האתיופית לא צריך להיות על-ידי אגף לקליטת עלייה. ילדים אתיופים הם ילידי הארץ, הם כבר לא עולים חדשים, הם ישראלים כמוני וכמוכם, וככאלה כך עלינו להתייחס אליהם. חינוך מחדש ותיקון כישלונות המדינה ביחס לאוכלוסייה זו נחוצים בכל המוסדות, בקרב המנהיגים, בחינוך, בתקשורת ובחוק. ילדים אתיופים נמצאים במסגרות מיוחדות ללא צורך, הם מוגדרים נוער בסיכון אף-על-פי שהם כלל אינם מסוכנים לציבור. האפליה במקומות העבודה, הפגיעה בהם במועדונים, במגרשי הכדורגל, בבתי-הספר, בגנים, בבריכה, בים, בסופרמרקט, היא חלק משגרת חייהם. פעם, כשפתחתי את המרכזים שלי, ב-2006, לנערים שלי קראו שלמה, אברהם, יצחק, היום זה אביב, נדב, מתן, יהונתן. אם הם השכילו להבין כיצד להיות מעורים יותר בחברה שלנו, למה אנחנו לא נותנים להם את ההזדמנות האמיתית להיות חלק מאתנו? כולנו טעינו, אבל תמיד אפשר לתקן. הגיע הזמן לטפל בפערים העצומים שיצרנו בשנים האחרונות מול אוכלוסייה זו, שהיא חלק בלתי נפרד מאתנו. כבת למשפחה חד-הורית, גם נושא זה חשוב לי מאוד. אני יודעת כמה סיוע צריכות לקבל משפחות אלה, גם ברמה הכלכלית אך גם ברמה החברתית. אנו צריכים לבוא לקראתן בכל דבר ולשים אותן לפני כולם, כי אם הן בחרו להביא ילד לעולם ולגדל אותו לבד, רק על האומץ הזה אנחנו חייבים לשמור אותן קרוב ללבנו ולא לתת להן ללכת לאיבוד בתוך המערכת. אם חד-הורית היא לא סמל למצוקה, היא סמל לגבורה, התמודדות והתגברות על קשיים. לא כל משפחה חד-הורית היא משפחה במצוקה, אולם עלינו מוטלת האחריות לאפשר לאימהות חד-הוריות לצאת לעבודה ולהשתכר כראוי, מבלי לפגוע בכספים המגיעים להן כחוק. נוסף על כך, משהו קטן ואישי שלי. כחולת צליאק, חשוב לי מאוד לקדם את הנושא, לתמוך במשפחות שזקוקות לסיוע כלכלי בעניין, לתמרץ יבואנים ויצרנים לפתוח את שוק המוצרים נטולי הגלוטן, לעודד תחרות, להוזיל מחירים, אך בעיקר לפתח מודעות לאוכלוסייה זו שרק גדלה עם השנים. זהו עניין חברתי נטו אשר זקוק להתערבות המדינה ולהשפעתה. באחד מהנאומים שלי במהלך הקמפיין דיברתי על דור ההומלסים. לא אחזור על דברי שנאמרו שם, לשמחתי צפו בנאום שלי אלפי אנשים, והם כתבו לי כמה הם מזדהים עם כל מילה שאמרתי בנאום שלי, אולם, ברשותכ��, אחזור על כמה דברים חשובים שדיברתי עליהם. כשמדברים על הנושא החברתי, לא מדובר רק על השכבות החלשות ועל המצוקה שלהן, אלא מדובר גם עלינו, עלי ועל החברים שלי, על מעמד הביניים החדש, מעמד שאין לו מעמד, אנשים ונשים אשר הלכו לצבא, עושים מילואים, משלמים מסים, קמים כל בוקר לעבודה ומרוויחים את לחמם בכבוד, אבל לא מצליחים לקנות לעצמם דירה, בית משלהם, או לסיים את החודש. ביטחון המדינה הוא דבר חשוב ומרכזי, אך יוקר המחיה, משבר הדיור והפערים החברתיים, הפתרון שלהם הוא הביטחון האמיתי של אזרחי מדינת ישראל. הגיע הזמן לשנות, הגיע הזמן להעלות את הנושאים החברתיים לסדר-היום, אותם נושאים שהמדינה שלנו שמה בצד כי תמיד יש דברים חשובים יותר. בחרתי להצטרף למפלגת כולנו ולמנהיג העומד בראשה משה כחלון. מפלגת כולנו היא המפלגה שמתאימה בדיוק לעולם הערכים שדיברתי עליו ולעולם החברתי שממנו הגעתי. הדרך שבה בחר ראש הרשימה שלי ללכת היא הדרך שבה אני בחרתי לקחת חלק כל חיי. ההחלטה לשים את הנושא החברתי בראש סדר העדיפויות של כולנו היא בעיני החשובה ביותר על מנת לחלץ את מדינת ישראל מהמשברים שבהם היא נמצאת כיום. חילי טרופר, בספרו "מקום בעולם, מחשבות על חינוך" כותב: "ברנקו וייס, זיכרונו לברכה, נטה להשתמש בכינוי 'אידיאליסטים פרגמטיים'. מדובר בעיני במונח יפה מאוד ובעיקר מאפיין מאוד. היינו רוצים לראות את עצמנו ככאלה, וכנראה אנחנו באמת קצת כאלה: חולמניים, שואפים, בעלי חזון של תיקון, אך פרקטיים וריאליים. הראש נמצא בשמים והרגליים נטועות עמוק באדמה. אנו מבינים שאי-אפשר הכול ומייד, מבינים שאין שלמות בעולם ותמיד יהיה חוסר, ואולי כפי שאמר הרבי מקוצק: 'אין דבר שלם יותר מלב שבור'; מבינים שאם נבקש הכול, ייתכן מאוד שניוותר בלי דבר". אז לכם, חבורת האידיאליסטים הפרגמטיים, המרימים את הדגל והמתלכלכים בבוץ, נושאי הבשורה והמעמיסים על הגב, תודה רבה. תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת איילת שקד לשאת דברים. חברי הכנסת, נא לשבת. חברת הכנסת איילת שקד, עד שלוש דקות לרשותך. נא לשבת, חברים. אדוני כבוד היושב-ראש, חברת הכנסת מירב בן ארי, קודם כול, כבוד הוא לי שמירב ביקשה ממני לברך אותה. מירב ואני נפגשנו לפני 20 שנה בערך. אני הייתי אז חיילת משוחררת, מש"קית חינוך בדימוס בגולני. קיבלתי יום אחד טלפון מחבר טוב שלי שהיה קצין בחטיבה, והוא אמר לי: איילת, הגיעה קצינת חינוך חדשה, פצצת אנרגיה כמוך, מתזזת את כל החטיבה. כך הכרתי את מירב, דרך חברים משותפים בחטיבה. היא כמובן שבתה את לב החיילים, את לב הקצינים, ובעיקר הייתה קצינת חינוך מצטיינת שהנחילה לחטיבה ערכים של אהבת הארץ, אהבת אדם, רעות וכבוד לזולת. אני חושבת שמירב לקחה את מה שהיא קיבלה בבית מאימא אתי, שכמו שמירב סיפרה, היא אם חד-הורית שגידלה שתי בנות לתפארת, את מירב ואת אחותה לימור, תמיד בהרבה השקעה, בהרבה אהבה וגם בדרישה. אני חושבת שאמך, ממה שהבנתי, לא עשתה לכן הנחות, ובאמת ליוותה אתכן תמיד ביחד, אחר כך גם בגאווה גדולה ללימודים הגבוהים. מירב לקחה את מה שהיא קיבלה בבית ובצבא והגיעה למרכז הבין-תחומי. שם, כמובן, מייד היא הייתה התלמידה המצטיינת האהובה על פרופסור אוריאל רייכמן, תמיד הקודקוד מייד מכיר את מירב. היא עשתה שם חיל, ואחר כך הקימה בהרבה הרבה מסירות נפש מרכזים לנוער בסיכון, ומאות בני-נוער עברו דרך מערכת החינוך של מירב. בן-אדם אחד ש��שוט הצליח לגייס כסף, היא החליטה להשקיע את כל הכסף ואת כל המרץ האדיר שלה בנוער בסיכון. אני חושבת שאין הרבה אנשים שיש להם הזכות להגיד שהם שיפרו חיים של בני-נוער וגרמו להם להאמין בעצמם ואחר כך להצליח בחיים. אני חושבת, חבר הכנסת משה כחלון, שעשית בחירה יוצאת דופן. אני חושבת שמירב תמיד הייתה מנהיגה, בבית, בצבא, באוניברסיטה, ועכשיו מירב תנהיג את כולנו. אז הרבה הרבה בהצלחה, וכל מה שאת צריכה, אנחנו כאן בשבילך. תודה לחברת הכנסת איילת שקד. לטובת מירב רק תבהירי שב"תנהיג את כולנו" התכוונת לכולנו ולא למפלגת כולנו, כי אחרת, חברי הכנסת, אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ינון מגל, בבקשה, אדוני. אחריו, יברך אותו השר נפתלי בנט. לרשות אדוני עד עשר דקות. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה״. כך נפתחת מסכת אבות. שרשרת. זה מוסר לזה, שמוסר לבא אחריו, וכך הלאה .כשקראתי את המשנה הזאת עם בני שאלתי את עצמי, למה היא נעצרת דווקא בכנסת הגדולה? הרי המשנה נחתמת בשנת 200 לספירה, אז למה לעצור מאות שנים קודם? והתשובה היא שזו תקופה של פוסט-טראומה. 70 שנה לאחר החורבן הראשון עזרא הסופר רק מתחיל לאסוף את השברים שעולים מגלות בבל, וכנסת הגדולה אחריו מסדרת את התנ"ך, את התפילה, מתקנת תקנות ונלחמת בהתבוללות. רק לפני רגע הכול נחרב, העם התפזר, אין הנהגה, אין נבואה, יש הרבה עמי-ארצות, ואפילו הכהונה הגדולה נתפסת על-ידי חמדנים בעלי שררה, בקיצור, יש הרבה לסדר. והנה היום אנו עומדים פה שוב באותו מקום, בירושלים, 70 שנה אחרי חורבן, שבניגוד לשני קודמיו, שהוציאו את עם ישראל מארצו, החזיר אותנו לציון. ויש עלינו, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, שוב אחריות גדולה, גדולה מאוד: לא לנתק את השרשרת. לא לנתק את רצף הדורות. מאברהם ומשה ועד חזון הנביאים. לפני 115 שנה כתב מנחם מנדל דוליצקי: "ציון תמתי, ציון חמדתי, לך נפשי מרחוק הומייה. תשכח ימיני אם אשכחך, יפתי, עד תאטר בור קברי עלי פיה", כלומר עד יומי האחרון. זיכרון, כיסופים וגעגוע זה טוב וחשוב, אבל צריך להיזהר לא להתמכר להם. צריך להתמקד בתכלית, במעשה. ואכן, בתופעת טבע שאין שנייה לה, אחרי אלפיים שנה בגלות עם ישראל עשה מעשה מדהים וחזר לארצו. יש מי שבאים כיום ללמד אותנו מה זו היצמדות לאדמה, אותנו, העם היחיד בהיסטוריה האנושית ששרד שתי גלויות, שאחרי אלפיים שנה בין הגויים, עם פוגרומים ורצח ופרעות והתעללויות, המשיך להתפלל לירושלים, מוורשה ומבגדאד, מקייב ומאדיס-אבבה, ובסוף שב אליה. כותבת סבתא רבתא שלי רחל טויבר ביומנה: "לא פעם שברו לנו את החלונות באמצע הלילה, ולא פעם קיבלתי אלם, שלא יכולתי לדבר מילה מהפחד". כך, במשפט, בתמצות, אחרי הפוגרום שחוותה בעיירה קטנה, מיאסטקובְקה שמה, במה שנקרא כיום אוקראינה. אבל עדות נדירה שנקראת "מגילת הטבח", של הסופר אליעזר דוד רוזנטל, מתארת יותר בפירוט את אשר קרה שם ב-1919: "תכף בהיכנסם הקיפו את העיירה מכל רוחותיה, והתחילו לשלח אש בבתים. את הסחורות והחפצים בזזו וטענו על העגלות. את אשר לא יכלו לקחת עמהם הם שברו, ניפצו ורמסו. אנסו את כל הנשים שנפלו בידיהם. האימהות שהתקוממו כשחפצו לאנוס את בנותיהן לעיניהן נרצחו באכזריות גדולה. היהודים חשבו לפדות את נפשותיהם בכסף, ומסרו את כל הונם, אך הם קיבלו את כספם, ואחר כך הרגו את קורבנותיהם". וזה ממשיך, אך אחסוך מהבית את התיאורים הקשים יותר. 67 בני-אדם נרצחו שם. לא שישה מיליון, 67 איש, באיזו עיירה שכוחת אל שאף אחד לא שמע עליה ולא ישמע עליה, ורק במקרה סבתא רבתא שלי הייתה שם ושרדה. 67. כמו שנאמר ב"איש חסיד היה": "להבה קטנה ודי". ואחרי כל הרוגי המלכות וכל הסבל הנורא הזה יש לנו בכלל זכות או רשות או אופציה להפנות להם את הגב? אנחנו רשאים לעזוב את המסורת שלנו? אנחנו יכולים לעזוב את הארץ? אני שומע סביבי לפעמים אנשים אומרים "המדינה הזאת", ואני אומר: תנו כבוד, אם לא לקדוש-ברוך-הוא, לפחות לשר ההיסטוריה, יש אולי עוד עמים עתיקים, אבל עם שהוגלה פעמיים, שחזר לארצו, שהחיה את שפתו, שהקים צבא שמגן סוף-סוף על ילדיו, העם הזה המציא את הצומוד. סבא רבא שלי, ד"ר מרדכי לוינגר, נאלץ לוותר על שם משפחתנו ולקבל על עצמו שם הונגרי, לוקטוש, כדי להתקבל לאוניברסיטה, ומשם לתפקיד של רופא בצבא האוסטרו-הונגרי. בשנת 1921 הוא עזב הכול ועלה לארץ, יחד עם סבא רבא השני, יחיאל טויבר, והם הקימו בעמל כפיהם, שני חלוצי העלייה השלישית, את מושב בלפוריה בעמק-יזרעאל. הבית היה בית חילוני, אבל הזהות היא לגמרי יהודית. טויבר הוא הגבאי של בית-הכנסת, וכשהרב אברהם יצחק הכהן קוק היה מגיע לבקר את היישובים החילוניים בעמק, הוא ישן בביתו. הם חרשו במחרשות סוק עם סכין אחת, וביסוק עם שתי סכינים, רתומים לפרדות, והם שמרו על היישוב ועל הספר. וכשאני אומר ספר אני מתכוון גם לביאליק וטשרניחובסקי ושלונסקי, אבל קודם כול לתנ"ך. בבית אצלנו לא הייתה כל פרקטיקה דתית, לא קידוש, לא בית-כנסת. במקום שירי שבת היינו שרים סביב השולחן שירי ארץ-ישראל. גם במוסדות החינוך שבהם למדתי לא השלימו לי את החסר. כשבגרתי ונכנסתי לבית-כנסת הרגשתי בור כי לא היה לי מושג מה עושים פה, מה קוראים, מה זה כל התנועות האלה. הבנתי שכציוני עלי לחזק את החיבור למסורת. ביקשתי מאבי, זה היה זמן קצר לפני שנפטר, שנלמד יחד את פרשת השבוע בערב שבת. התנאי שלו היה שנקרא גם שירה עברית. אז אחרי כמה פירושי רש"י קראנו גם את "נאום תשובה לרב-חובל איטלקי", ואחרי שסיימנו את הפרשה גם את "בעיר ההרגה" ו"על השחיטה", ואין זה בא על חשבון זה. לא כולנו צדיקי הדור ולא כולנו תלמידי חכמים, וכך היה בעצם תמיד בעם ישראל. אבל את הבסיס, את הליבה, אנחנו צריכים לפחות לדעת וחובה עלינו להנחיל. ולא משנה כמה מצוות אתה עושה, או לא עושה, ואיך אתה שומר או לא שומר את השבת. שכל אחד יעשה כרצונו. זו דמוקרטיה. אבל בפרהסיה, זו מדינה יהודית, והיא צריכה סממנים כאלה. שונים מכל מקום אחר בעולם. ועל כך גם תהא גאוותנו. מדינה שכשבאים אליה תיירים הם רואים שבת. בפסח הם מרגישים חג. בערב תשעה באב הכול סגור. פה זה לא אוגנדה. יש הרוצים להוציא מההמנון, מ"התקווה", את המילה "יהודי", המילה היחידה שכל יהודי בעולם מבין, גם אם הוא רחוק מאוד. יש מי שבזים לדגל, שמתבוללים, שחפצים במדינת כל אזרחיה ובביטול חוק השבות, ויש לומר בהוגנות, רבותי: זה חוק שמפלה בין יהודים ללא-יהודים. צריך לומר את האמת. לאחרונה, חלק מאתנו אימצו דת חדשה: הפוליטיקלי-קורקט. המצווה החשובה ביותר בדת הזאת היא להיזהר לא לדרוך על מוקשים. אז אני בדת הזאת כופר, ואני אומר בפשטות: אני אדם ליברלי, אני מאמין בחופש הפרט ובשוויון זכויות, אבל אני קודם כול יהודי. היום אנחנו מציינים את יום הרצל. ב-1903, אחרי פרעות קישינב, העלה הרצל בקונגרס הציוני השישי את הצעת אוגנדה להצבעה. בעקבות הוויכוח הסוער שהתפתח רבים עזבו את מקומותיהם, בכו, התעלפו וישבו כאבלים על הארץ. היה חשש רציני שהתנועה הציונית הגיעה לסוף דרכה. הרצל עלה לנאום שחתם את הוועידה. בסופו הוא הרים את יד ימינו ונשבע: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". אני עומד כאן על במת הכנסת וחושב על רחל טויבר, סבתא רבתא שלי, ועל סבתא בלה, שכמעט כל משפחתה, שלא עלתה כמוה לארץ, נרצחה בשואה, חושב על ילדי, וילדי ילדי, ואומר כשליח ציבור: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. תודה לחבר הכנסת ינון מגל. אני מתכבד להזמין את השר, חבר הכנסת נפתלי בנט, לברך את הנואם. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני לא יכול להתחיל בלי להיזכר שלפני שנתיים עמד על הדוכן הזה השר לשעבר אורי אורבך, זכרו לברכה, רעי ואהובי, והוא בירך אותי על הכניסה לכנסת, והוא אמר אז על הבית היהודי: הבית היהודי הוא בית "שהדלתות שלו פתוחות לכולם, גם לאלה שהם לא בדיוק כמונו, להחזיר לבית הזה את המסורתיים ואת החילונים אוהבי יהדותם, וכמובן גם את הדתיים שרוצים ייצוג ראוי לעולמם". אורי, זיכרונו לברכה, לא אתנו היום, אבל החזון שלו קורם עור וגידים. יש שיר יפה מאוד שכתבה חנה סנש. היא אומרת: "יש כוכבים שאורם מגיע ארצה רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם / יש אנשים שזיו זכרם מאיר רק כאשר הם אינם בתוכנו יותר / אורות אלה המבהיקים בחשכת הלילה הם שמראים לאדם את הדרך". אז אורי לא אתנו, אבל הדרך שלנו, ועוד איך. כשאני רואה את ינון עומד פה, ואי-אפשר בדיוק להגדיר, אז הוא פשוט אומר: אני יהודי. וזאת הגדרה טובה. זו בדיוק הדוגמה. כשבמקום הראשון בפריימריז שלנו יש אישה לא דתייה, וינון, ויש לנו ספרדים ואשכנזים וחילונים ודתיים, הכול מכול כול, אני מאוד גאה במפלגה הזאת. את ינון אני מכיר 25 שנה. בפעם הראשונה שראיתי אותו הוא היה בגדר אליל ביחידה מבחינתי, חייל צעיר. ואני לא אשכח פעם, בסוף תרגיל מסכם צוות, הוא עם האוזניות האלה והכול, ולא מגולח, אחרי שהוא סחב על הגב במשך שבוע לא יודע כמה, 45 קילוגרם, או שעשית לעצמך אולי הנחה, אני לא יודע. ואולי התכונה המרכזית שאני רואה בינון היא אומץ, בוודאי אומץ לב קרבי בשורה של מבצעים שרק אחד מהם התפרסם, מבצע "עלם חמודות", החטיפה של שיח' עובייד. אבל כמובן שאר הדברים היו עוד יותר נועזים. אבל זה אומץ הלב הקטן יותר. אומץ הלב הגדול יותר זה אומץ לב אזרחי. מה זה אומץ לב אזרחי? זה היכולת להיות בתוך נהר שבו כולם בעמדה אחת ולהגיד: אני חושב אחרת. הוא עשה את זה לפני כמה דקות פה, בעניין הפוליטיקלי-קורקט, אבל גם בהתנתקות, בעוד אומה שלמה והתקשורת של אומה שלמה הלכה כעדר, לא שאלה שאלה אחת פשוטה: לְמה? ינון בזמן אמת, לא מהמכים אחר כך על חטא, אלא בזמן אמת, העביר ביקורת. בוודאי זה לא היה דבר נוח. וגם ב"צוק איתן", האמירה הזאת, "אני קודם כול יהודי, אחר כך ישראלי ורק אחר כך עיתונאי" אני חושב שזאת אמירה אמיצה מאוד למישהו שהיה עורך אחד האתרים המובילים במדינה, "וואלה". הדבר השני שמאפיין את ינון הוא הפרספקטיבה ההיסטורית היהודית. ראיתם שגם באורחות חייו וגם בבחירה שלו על מה לדבר פה, מבחינת ינון הוא חלק, ומבחינתנו הוא חלק, מחוליית הנצח של העם היהודי, והתפקיד שלנו הוא להוריש לדור הבא חוליה קצת יותר חזקה מהדור הקודם, יותר חזקה פיזית, חברתית, כלכלית, ומעל לכול  ערכית. ינון גם נטוע בשורשים בארץ, שורשים במושב בלפוריה, עם היסטוריה משפחתית עמוקה מאוד, ולכן הוא עץ עם שורשים עמוקים וענפים שהולכים רחוק רחוק. ינון, אני רוצה לאחל לך המון הצלחה, שתמצא את המקום הנכון לעבוד ולהתמקד בו, ושתממש את הייעוד שלך, שהוא חיזוק הזהות היהודית של מדינת ישראל. בהצלחה. תודה לשר נפתלי בנט, תודה לינון מגל. אני רוצה להזמין את ידידי וחברי להתיישבות העובדת, חבר הכנסת דני עטר, לנאום הבכורה שלו. ההתיישבות העובדת עוברת ימים לא פשוטים. אני מקווה שביחד נוכל לעשות דברים כדי להצעיד אותה למקום שבו הייתה בעבר. עשר דקות לרשותך, חבר הכנסת דני עטר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרבה אנשים לפני עמדו על הדוכן הזה, הרבה עוד יעמדו. כל אחד בא ממקום אחר, לכל אחד סיפור חיים משלו. אני בא מהאדמה. אדוני היושב-ראש, קח ביד חופן אדמה, שים אותו בעציץ, תשקה טוב, תן לו אור ומים, ופתאום יצאו מהחופן הזה נבטים, ניצנים ופרחים, המון זרעים חבויים הופכים לפרחים. ככה גידלו אותי הורי. כך גובשה האישיות שלי. תמיד בשותפות, תמיד ביחד, תמיד המתנה בסבלנות לעונה הנכונה, ואף פעם לא לשכוח להגיד תודה על הזכות לחיות את החיים האלה, לבורא עולם, לבריאה ולשותפי על האדמה הזו. חברי הכנסת, אבי, דוד עטר, זיכרונו לברכה, נולד וגדל בעיר מזאגאן שבמרוקו, בן למשפחה אמידה שגידלה את שבעת ילדיה בחום ואהבה ונסכה בהם מינקותם את אהבת העם ואת הגעגוע לירושלים. בעודו נער עזב אבי בהיחבא את הבית, ללא ידיעת הוריו, דרך הגבול המרוקני, הגיע יחד עם קומץ חברים לארפוד, חולמים בעיניים פקוחות לעלות לארץ-ישראל ולהקים בה את ביתם. ניסיונו הראשון לא צלח. הוריו חיפשוהו, ומשמצאוהו גייסו את רב העיר ששכנע את אבי לקבל את רשות אביו כערובה להצלחת המסע, וכך חזר לביתו. עם פרוץ מלחמת השחרור החליט אבי לשוב ולעלות אליה ויהי מה. הוא הגיע לארץ, גויס לגבעתי, לחם, השתחרר ובנה את הארץ. כפי שהעיד בפנינו שנים לאחר מכן, לא היה מאושר ממנו כל אותה עת. כמה שנים לאחר קום המדינה הוא חזר למרוקו, הפעם כשגריר ציוני נלהב, שם פגש את אמי, פרלה עטר, שתיבדל לחיים ארוכים, ויחד עמה הצטרפו לגוף שארגן קבוצת עולים ממרקש. אבי שידע את השפה העברית, סיפר לכולם בהתלהבות על המדינה החדשה, ויחד עם הגרעין שהתגבש עלו למושב דבורה ב-1956, הקימו משפחה ועסקו בחקלאות. הורי הציונים עזבו את חיי הנוחות והרווחה במרוקו והקימו בית כאן בישראל. מדי ערב שבת, לאחר התפילה והארוחה, לימד אותנו אבי את שירי ארץ-ישראל ואת אהבת הארץ הזו על כל יושביה. לא את כל המילים הבנו אז, אבל ינקנו אותן כמילות קסם, כמורשת וכצוואה. אלה היו שעותיו היפות, עיניו הירוקות ברקו ודמעו חליפות, והמסר עבר. אבי לא זכה להשלים את כל חלומותיו. בגיל צעיר חלה, נחלש מאוד ומת. ובכל זאת הוא הבסיס שעליו גדלתי והתפתחתי, המעיין שממנו נולדו החלומות שלי, השאיפות, המאוויים ובעיקר התובנות על תפקידנו כאן, על מחויבותנו לעם, למדינה ולכל יושביה. מותר לשתות? כשמדברים על האבא מותר להתרגש.  כפי שאמרתי, אבי לא זכה להשלים את כל חלומותיו. בגיל צעיר הוא חלה, נחלש מאוד ומת. ובכל זאת, הוא הבסיס שעליו גדלתי והתפתחתי, המעיין שממנו נולדו החלומות שלי, השאיפות, המאוויים ובעיקר התובנות על תפקידנו כאן, על מחויבותנו לעם, למדינה ולכל יושביה. בכל פעם שאני לוקח על עצמי משימה נוספת כממלא אחר ציווי מורשתו, אני רואה אותו לנגד עיני מנופף לי ומאחל לי הצלחה. אדוני היושב-ראש, הכנסת היא תחנה גדולה וחשובה בדרכי הציבורית. התחלתי מלמטה, ��עיל בתנועת-הנוער, בתנועת המושבים, גולנצ'יק מטירונות עד הקצונה, ראש מועצה במשך למעלה מ-20 שנה, והיום אני מתחיל את דרכי על דרך המלך, דרך הממלכתיות. במה אני מאמין? אני מאמין באדם, בשוויון, בחריצות, בהקשבה ובשותפויות, עם חברי ועם השונים ממני. עם כל הניסיון שרכשתי בימי חיי, אני עומד כאן בראש מורכן ובצניעות, מבין שהכול מתחיל מהתחלה. וכשאדם מנוסה מתחיל משהו חדש הוא לא שוכח את כל שעשה, להפך. יכול להיות שדווקא כאן, בזירה הגועשת והמתנגשת של כנסת ישראל, יש מקום וחשיבות לדברים שאני מביא הנה. ישראל היא ברית של שבטים שלאף אחד מהם אין עדיפות, והממלכה היא היחד של כולם. לא מונופולים וזכויות יתר, אלא שותפות הוגנת. עשינו את זה בין גן-נר למוקיבלה, בין הקיבוצים למושבי התענך ובין הגלבוע לג'נין. "יחד" היא דרך חיים אפשרית ואפילו עדיפה, בוודאי לאלה שבאים מהאדמה ומבינים את כל זרעי האדם החבויים בה. לשם כך אני כאן. אני חושב על השנים הבאות שלי כאן כמחוקק, כפרלמנטר המפקח על עבודת זרועות השלטון וכאיש ציבור השותף לדיון הישראלי הער. בכל אחת מהמשימות האלה אשתדל לבוא עם מחשבה חיובית, לחפש את המשותף ולא להתלהם על אודות המפריד. לעבוד יחד, להתווכח מתוך כבוד והקשבה, ובעיקר לעשות טוב. דווקא מכאן, מכנסת ישראל, שהמון ציפיות תלויות בה והמון ביקורות מוטחות בה. חברי הכנסת, הסכסוך הערבי יהודי החל לפני יותר מ-100 שנה. יחסי היהודים והערבים בארץ הם חלק בלתי נפרד ממנו. הם חלק מהנרטיב המשותף לנו כאן. החובה של מדינת ישראל וכלל אזרחיה, לייסד כאן חברה שוויונית ולהסדיר בה את מערכות היחסים בינינו לבין הערבים. זוהי חובתנו הלאומית כפי שהוגדרה בהכרזת העצמאות. יכולתנו לעשות כן תלויה בדמוקרטיה. ככל שנצליח לשמור על ערכי הדמוקרטיה כך נצליח לעצב את יחסינו אלו כפי שאנו מחויבים להם היסטורית. איני שוכח לרגע את הסיפורים מבית אבא על היחסים המיוחדים של יהודי מרוקו עם אזרחי מרוקו הערבים ואת מודל הדו-קיום שפיתחנו בגלבוע. זה בהחלט אפשרי, גם אם מאתגר. חברי הכנסת, נולדתי במושב דבורה, שם גדלתי, שם התחנכתי, שם למדתי את עבודת האדמה, שם גם פיתחתי את שורשי העמוקים והרחבים בארץ הזאת ובמדינה הזאת, ושם גם חוויתי שנים של פריחת החקלאות במדינת ישראל. לצערי, מצב החקלאות וההתיישבות היום שונה לחלוטין. חייבים להחזיר עטרה ליושנה, ההתיישבות והחקלאות היו ויהיו תמיד העוגן שעליו מושתתת הימצאותנו כאן. בלי חקלאות אין אחיזה בקרקע, ובלי קרקע אין מדינה. ההתיישבות הייתה ועודנה הבסיס הערכי ליצירתנו המשותפת, לסולידריות חברתית, לאהבת הארץ ולקביעת גבולות המדינה. בראשית הדרך היא הייתה גם הבסיס האנושי של הנהגת המדינה וצה"ל. בכנסת הזאת נחבור יחד. נחזור ונדגיש את חשיבות החקלאות, המשק המשפחתי והשיתופי, ואת חשיבותה בשמירה על השטחים הפתוחים. נזכור ונזכיר כי עצמאותנו הכלכלית תלויה ביכולתנו לספק לעצמנו תוצרת חקלאית טרייה, לספק לעצמנו עבודה, יצירה וקדמה. פלפלים סגולים, חומים וזהובים לצד עגבניות מנומרות וחציל זברה, אבטיפון וביצת הדינוזאור לא לקוחים מעולם החי, אלו ירקות כחול-לבן מהערבה. נזכור שהחקלאות והישגיה בפיתוח ובחדשנות פתחו בפנינו דלתות בכל העולם וסייעו בפיתוח יחסינו עם מדינות באפריקה ואסיה. הפוטנציאל העצום הזה, להפוך את ישראל למעצמה בתחום טכנולוגיית המזון והחקלאות, קיים, נדרש ואף הכרחי. על עומק הפערים בין פריפריה למרכז אפשר ללמוד מניתוח רמות השכר באזורים השונים, אבל זה לא מסתיים שם, הפערים גולשים לכל תחומי חיינו: יש פער בשירותי הבריאות, בחינוך, בתעסוקה, וכתוצאה מכך באיכות החיים ובתוחלת החיים. ובהיעדר שוויון הזדמנויות אמיתי, לעתים נדמה כי אין תחום אחד שהפערים פוסחים עליו. יש להעמיד את קידומה של הפריפריה בראש סולם העדיפויות הלאומי. חיזוקה של הפריפריה תלוי בהשקעות המדינה ועידוד תשתיות מתקדמות, כולל העתקתם של אזורי פיתוח וייצור מהמרכז לפריפריה. יש לפעול באמצעות כלים שלטוניים לעידוד משפחות וצעירים להקים את ביתם בצפון הארץ ובדרומה, לשלבם במערכת החינוך, לעודד הקמתם של מקורות תעסוקה, לסייע בהפיכת המכללות האזוריות לאוניברסיטאות שיהיו אבן שואבת לסטודנטים צעירים. יש להקים בתי-חולים זמינים ונגישים ולהמשיך ביתר שאת לפתח ולהרחיב את תשתיות הכבישים והרכבות המקרבים את קצות הארץ. יש לזכור כי ברוב המקרים החסם המרכזי הוא היעדר משאבים הולמים וסדרי עדיפויות ממשלתיים. בשנים האחרונות הבנו ללא צל של ספק מהי עמדת הציבור ומהם צרכיו הכלכליים-חברתיים, עלינו לפעול למען סולידריות חברתית, להיאבק בעוני, לתת כתף ותמיכה לחלשים שבינינו. הזכות למזון, דיור והשכלה היא לא פריבילגיה, אלא חובה מוסרית של כל מדינה לאזרחיה, ומי אם לא אנחנו מופקדים על כך. המצוקה אומנם חוצה מגדרים, דתות ועדות, אך היא מוצאת קרקע פורייה בפריפריה, ושם היא מעצימה את אחיזתה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל חיי הם שותפות וגשרים: שותפות של מעשים עם בני משפחתי וחברי, ובניית גשרים בין המורשת המרוקאית הגאה של בית הורי לישראליות שלי ושל ילדי, שותפות עם תומכים ויריבים ובניית גשרים בין יהודים לערבים, שותפות להעצמת הקיבוצים והמושבים ובניית גשרים בין הפריפריה למרכז. את הניסיון הזה אני מבקש להביא הנה מהגלבוע, מהבית שלי, ממורשת בית אבא אל הבית העליון של הציבוריות הישראלית, כי מי אני אם לא אדמת הורי וילדי. חברים, אני מתהלך בעולם הזה עם סיפורו של רבי שמחה בונים, שאמר לתלמידיו כך: כל אחד מכם צריך שיהיו לו שני כיסים, כדי שיוכל להשתמש בזה או בזה לפי הצורך. בכיס הימני מונח המאמר "בשבילי נברא העולם", ובכיס השמאלי, "'אנוכי עפר ואפר"; והפער הזה שבין שני הכיסים, מתווה את הדרך. בכל בוקר אני מניח תפילין ומתפלל לבורא עולם שיראה לי את הדרך להשלים את חלומו של אבי, לקחת חלק פעיל ומרכזי בבניין הארץ, בגיבוש דמותה וזהותה ובבניית הגשר לשלום בתוכנו ובינינו לבין שכנינו. חברי הכנסת, לא אוכל לסיים את דברי בלי להזכיר את תושבי הגלבוע היקרים, יהודים וערבים, בני מושבים וקיבוצים, חברי ליישוב גן-נר, שהאמינו בי ונתנו לי את קולם 21 שנה ברציפות. נאלצתי להיפרד מתפקיד ראש המועצה, אך אני רואה עצמי נציגכם הנאמן כאן בכנסת ישראל. ואסיים בתפילה לשלום המדינה, שנוסחה הראשון נכתב במוצאי שבת כ"ט בנובמבר 1947, שעה שהמוני יהודים בכל רחבי הארץ רקדו ברחובות וחגגו את אישור הצעת החלוקה והחלטת האו"ם על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל. באותו לילה כתב הרב ראובן כץ, רב העיר פתח-תקווה, נוסח לתפילה שתבטא את העצמאות היהודית בארץ-ישראל ותברך את המדינה העתידית. בבוקר למחרת הוא שלח את הנוסח לרב הרצוג: "אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, הגן עליה באברת חסדך ופרוס עליה סוכת שלומך, ושלח אורך ואמִתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקננו בעצה טובה מלפניך. חזק את ידי מגִני ארץ קודשנו והנחילם אלוהינו ישועה, ועטרת ניצחון תעטרם, ונתת שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה". אמן. תודה. תודה לחבר הכנסת דני עטר. יברך את חבר הכנסת עטר חבר הכנסת אראל מרגלית. חבר הכנסת אראל מרגלית יעלה לדוכן ויברך את חבר הכנסת דני עטר. ניתן להם רגע, לא? בסדר. אם תתחיל זה יסתיים יותר מהר. בכבוד, חבר הכנסת אראל מרגלית. אתה יכול להתחיל. חברי הטוב דני עטר, כמה מרגש היה הנאום שלך, וכמה מרגש הרגע הזה שבו מברכים אותך החברים שלך מכל סיעות הבית בכבוד גדול. כמה מרגש הסיפור על המשפחה שלך, על האבא שלך, וזה שהגעת עד הלום. כחבר שלך הייתי מעורב עמוקות בזה שחברים רבים, אני חושב, בחרו בך, ואני גאה על השותפות הזאת, שהגעת עד הלום. הגעת ממושב דבורה, מחבל התענכים, וגדלת שם, ליד עפולה, והגעת לגולני. האמת היא שבזמן מלחמת לבנון הראשונה היית גיבור. היו סיפורי גבורה על היחידה שלך, שנעה לדאמור ועין-זחלתא, אחר כך הגיעה מסביב, ליד העורב-גולני, שבו אני הייתי, לבחמדון, שם היה קרב גדול, ונלחמתם כל הלילה, והייתם, לידנו, גיבורים גדולים. אתה היית נגמ"ש מוביל במשך חלקים גדולים של הקרב. אנחנו לא נשכח, כי אנחנו דור שעוצב בסוף השירות שלנו על המלחמה הזאת, כמה היא הייתה נחוצה בתחילתה, וכמה היא הייתה מיותרת אחרי השגת היעדים שלה ואחרי שעשינו את מה שעשינו. ומה שאתה עשית היה חשוב ונתן לך כיוון גדול אחר כך לחייך. אני פגשתי אותך בגלבוע וראיתי את הדברים המדהימים שעשית על-ידי זה שלקחת חבל ארץ שלא נמצא בליבת מדינת ישראל, והבאת אליו נושאים חדשים, כמו תיירות וכמו תעשייה, עיסאווי, את הקול שלך שומעים אי-שם, הבאת פארק תעשייה והרבה מאוד פיתוח, ושדרגת את האזור כולו ברמת התעסוקה. אחד הדברים הנוגעים ללב ביותר, לא רק בין חקלאים לבין אנשים במקצועות חופשיים, הוא החיבור הבלתי-רגיל ביום-יום שהצלחת לעשות בין יהודים לערבים ובין קיבוצים למושבים בתוך המועצה האזורית שלך, עד כדי כך שהשיח המשותף, אני חושב שהוא מיוחד אולי יותר מבכל מקום בארץ, באופן שבו יש שוויון בחלוציות של השיח ואנשים לא מודרים מתוכו. אחד הפרויקטים המדהימים שאתם מקדמים שם ושאתה עמדת בראשו היה עם חשיבות לאומית בלתי רגילה, דווקא בגלל הייחודיות הספציפית שלו. זה הפרויקט שמחבר בין ג'נין, שהייתה אולי העיר שיצאו ממנה יותר ניסיונות פיגוע ב-2002 מכל עיר אחרת בגדה, לבין הגלבוע: דווקא במסוף משותף ובתוכנית עם הרבה מאוד חזון לאזור תעשייה משותף של 900 דונם בג'נין ו-900 דונם בגלבוע, חיבור של אזור תעסוקה חדש בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל. דווקא במקום ספציפי כמו גלבוע וג'נין יש מסר אדיר למה שמדינת ישראל כולה צריכה לעשות. הייתי בשבוע שעבר בוושינגטון, במשרד החוץ האמריקני, יחד עם חברות בין-לאומיות ישראליות וערביות. הפרויקט שאתה מוביל נתן איזה סוג של ספתח, יחד עם עטרות בירושלים ויחד עם פרויקט הערבה עם הירדנים, ויחד עם עוד כמה פרויקטים, על מה שאפשר לעשות. אני חושב שבפרויקט הזה אולי אתם מסמנים, איך אמרת? באדמה, בתכ'לס, את מה שממשלת ישראל לא מבינה שהיא צריכה להוביל ברמה הלאומית. אלו מקומות שבהם לא רק מדברים על מחיר השלום, אלא מדברים על ההשקעה ועל דיבידנד השלום, שאזרחים ואנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית יכולים לקבל. בפרויקט שאתם עושים ומרימים יש מסר ענק. אתה נמצא במקום שבמדינת ישראל קוראים ��ו פריפריה. ריבונו של עולם, כשאתה נמצא ברומא ונוסע עשר שעות צפונה ומגיע לפידמונט, יש שם קיאנטי לא פחות טוב מאשר בטוסקנה, קוראים לו פידמונט, לא פריפריה. ופה, כשנוסעים שעה וחצי צפונה או דרומה, קוראים לזה פריפריה. אתה בעיני מסמל, בחיבור שאתה עשית, ברקע שממנו באת, מהמקום שאתה בא, את השותפות החדשה שהמפלגה שלי ושמדינת ישראל צריכות להוביל: שותפות בין ערבים ליהודים, שותפות בין עירונים לאנשי ההתיישבות, שותפות בין אנשים שהיו חלק מהאתוס החלוצי של תנועת העבודה ובין אלו שנשארו בחוץ במאה ה-20 ומחכים לרגע להיכנס לתוכו. אתה מגיע לכנסת, חלק גדול מהדברים שאתה רוצה להוביל הם דווקא בשותפות פרקטית חדשה, בכל מיני מועצות מקומיות שאולי צריכות להגדיר מחדש את הגבולות שלהן בצורה מושכלת ומשותפת. השותפות הפרקטית הזאת, בעיני, היא שותפות סמלית שאותה מנהיגות אמיתית במדינת ישראל צריכה להוביל. דווקא מפני שנפגשנו בצבא, והיה צבא חזק, אני מוכן לומר שהחזון שאנחנו ואתה מובילים הוא לא חזון של מבצר, כמו חלק מהמנהיגות שלנו, אלא חזון של מדינה פתוחה, יצירתית. כן, עם צבא חזק, אבל שהחזון שלה הוא חזון של תקווה. אז שיהיה לך המון בהצלחה. הוריך, משפחתך, יכולים להיות גאים בך. אנחנו גאים בך. שיהיה המון בהצלחה. תודה לחבר הכנסת אראל מרגלית. תודה לחבר הכנסת דני עטר. אנחנו ממשיכים בנאומי בכורה. נאום הבכורה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, עשר דקות לרשותך. כנסת נכבדה, היום אני עומדת מולכם על דוכן זה, והרגשת אחריות כבדה על כתפי, ובאותה עת, המון תקווה בלבי שאוכל דרך המקום החדש והמכובד הזה, קודם כול לייצג את העקרונות שלי ואת כלל הנשים והגברים, החברות והחברים, הערבים הפלסטינים והיהודים הישראלים, העובדים והעובדות וכלל הציבור המאמין בדרכי השלום, השוויון והצדק החברתי. אני נרגשת לעמוד פה ולהמשיך את דרכם של חברי הבית הגדולים ממפלגתי, המפלגה הקומוניסטית וחד"ש, החברים תופיק טובי, מאיר וילנר, תופיק זיאד, אמיל חביבי, וייבדלו לחיים ארוכים תמר גוז'נסקי, מוחמד ברכה ושאר החברים, גאה לעמוד כאן, ובראשי מהדהדות מילותיהן של חברותי למאבק באלימות ובכל צורות הדיכוי, נשים פמיניסטיות חזקות, ערביות ויהודיות: אנחנו נהיה שם אתך, על הדוכן, וקולך יהיה קולנו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרבה מהעיתונאים שראיינו אותי בחודשיים האחרונים שאלו אותי: למה החלטת עכשיו להיכנס לפוליטיקה? כאילו פוליטיקה מתחילה ומסתיימת בכנסת, וכל מה שקדם לכך לא נחשב. כאילו במציאות שאנו חיים בה קיים צורך להסביר למה להתעסק בפוליטיקה. נולדתי ילדה שישית, בין שבע אחיות, למשפחה קשת-יום. אבא סאמי, פועל בניין, ואימא אלכסנדרה, עובדת בביתה. ערבייה פלסטינית, אזרחית מדינת ישראל, אישה, אימא, ועובדת מאז גיל עשר לפרנסתי. האם יש בזה תשובה מספקת למה להתעסק בפוליטיקה? והאם זו לא הדרך הטובה ביותר להבנה שהאישי הוא פוליטי והפוליטי הוא האישי? גדלתי והבנתי שמכל המקומות בעולם זוהי מולדתי, ואין לי מולדת אחרת. גדלתי והבנתי ששפתי היפה והעשירה, השפה הערבית, הפכה לזרה במולדתי, ומנסים להשכיח אותה. הבנתי שאני, זו שחונכה בבית שכל אדם הוא עולם ומלואו, והשמים הם הגבול, אם מתאמצים, אני אינני אזרחית שווה במדינה, וכן, יש כמה מחסומים בדרך לעופף בשמים. ראיתי את הסבל של העם שלי, העם הפלסטיני, תחת הכיבוש הישראלי. גדלתי לתוך מציאות של מלחמה לאחר מלחמה, שלא רציתי בה, והבנתי שממשלות ישראל הרצופות מחזיקות אותנו, הערבים והיהודים, ואת מה שהן קוראות לו "ביטחוננו", ערובה למדיניות הרסנית, אגרסיבית, המשרתת אינטרסים זרים לנו. הבנתי עם השנים שלא רק אבא שלי עובד קשה כל היום, יש רבים אחרים כמוהו, ובכל זאת, בקושי מצליחים, אנו והם, לחיות בכבוד. התבגרתי ולמדתי שיש משפחות מעטות במדינה שהעושר שלהן יותר גדול מכל ממד של היגיון, או סכום שאני יכולה לחלום עליו אפילו. הפערים הללו תמיד זעזעו אותי, ויותר מכול הרגיז אותי שלעוני במדינה הזאת יש פנים מעמדיות, ואחרות, לאומיות, אחרת איך אפשר להסביר ש-40% מהילדים העניים בישראל הם ילדים ערבים? קיימת נטייה אצל רבים לחשוב על העוולות כמכה ועניין של גורל. לעומת זאת, אחרים נוטים לזרוק את זה על המוחלשים והמודרים והמופלים ולהאשים אותם בחולשתם ובמצבם. הדבר מתבטא בשיח על אפשרויות סיום הכיבוש ועוולותיו ועל נישול האוכלוסייה הערבית מזכויותיה, וכמו כן בשיח על זכויות ומעמד נשים בחברה. העובדה ש-78% מכלל הנשים הערביות לא מועסקות ו-40% מהנשים הערביות האקדמאיות הן מובטלות, זו לא מכה ולא גורל. זו מדיניות, וזה תוצר של מעגלי הדיכוי המגדרי והלאומי והמעמדי, והכרחי לשבור, לשנות אותם ולהשתחרר מהם כדי להבטיח שוויון אמיתי לנשים בכלל ולנשים ערביות בפרט. מציאות שבה נשים עדיין סובלות מאלימות ומואשמות כשהן נופלות קורבן להטרדה או פגיעה מינית היא תוצר של תרבות כוחנית, פטריארכלית, מיליטריסטית, אשר הגיע הזמן לשנותה. לעסוק בפוליטיקה, בעיני, זה לעסוק בשינוי המציאות, לעסוק ביישום החזון שלנו ובבניית מציאות חדשה, והרצון לשנות את המציאות המעוותת היה תמיד המניע לפעילות שלי. כמו כן, הכמיהה המתמדת למימוש הצדק וכבוד האדם, ערכי השוויון האזרחי והלאומי לכולם, מחד גיסא, והסלידה מדיכוי, אלימות, גזענות, אפליה, כיבוש ומלחמות, מאידך גיסא, הניעו אותי לאורך כל הדרך שנסללה עד למשכן וליום הזה. כדי שנהיה בעלי ובעלות חזון אמיתי, עלינו לנטוע את הדמיון שלנו בקרקע המציאות המוצקה, ובאותה עת לאחוז בדמיוננו אפשרויות החורגות מהמציאות הזאת. המציאות שלנו קשה, מציאות דורסנית, לא מתחשבת בבני-אדם. מציאות מדממת. בחודשים האחרונים נעשה צעד יוצא דופן בפוליטיקה הישראלית: ארבע מפלגות חברו יחד לתת תקווה והזדמנות לשלום, לשוויון ולצדק חברתי. החלטנו, ברשימה המשותפת, למרות המציאות העגומה ולמרות ניסיונות ההדרה, לשנות את הכלים ולבנות, מאותה המציאות, אפשרות חורגת בנוף. יש לי הכבוד היום לעמוד מולכם ולהיות קולם של בוחרים שהחליטו להתקדם משולי השוליים ולהתייצב במרכזה ולבה של הפוליטיקה, במרכז סדר-היום הציבורי והאזרחי ובמרכז העתיד. יש לי הכבוד לייצג את אלה אשר נהרו לקלפיות ביום הבחירות, כי לקחו באחריות את עתידם ועתיד כל אזרחי המדינה. יש לי הכבוד לייצג את היהודים והערבים שעדיין מאמינים שאפשר לבנות חלופה דמוקרטית ושוויונית, המכירה קודם כול בזכות כל העמים לחיות חופשיים, ובזכות העם הפלסטיני לשחרור מהכיבוש ולהקמת מדינתו העצמאית בגבולות 67' ובירתה ירושלים המזרחית. בלי שניפטר משורש רוב הבעיות, הכיבוש, ובלי לייצר הבנה חדשה למושג ביטחון, שתכלול גישה אנושית ולא רק צבאית, שתכלול ביטחון אישי מאלימות ומפשע, ביטחון כלכלי ובריאותי, לא נתקדם לשום מקום. ביומיים האחרונים עלתה לכותרות מחאת הקהילה האתיופית. לולא הופעלה נגד המפגינים אלימות, ספק אם הייתה המחאה עולה לכותרות. אני, מיותר להגיד, נגד אלימות, על כל סוגיה, ובמיוחד אלימות ממסדית, משטרתית, ותאמינו לי, יש לי מה לספר לכם עליה מניסיון אישי. אבל, לצערנו, ההפגנות האלה מעידות באופן הברור ביותר על הייררכיית הדיכוי והגזענות במדינה. להיות חלק מהרוב היהודי בישראל, לא מבטיח הגנה מגזענות. להיות שותף בהגמוניה הציונית או מנוצל על-ידי הממשלה במאבק שלה במה שנקרא "המאזן הדמוגרפי", שהוא בעצם הריבוי הטבעי שלנו, אנחנו הערבים, או להיות מנוצל במלחמות שווא וחלק ממכונת דיכוי של עם אחר, לא מגן ולא מקנה חסינות בפני גזענות. אנו, המחוקקים ונבחרי הציבור, נדרשים לעמוד איתנים מול גילויי הגזענות ותופעותיה המכוערות, בחברה ובמסדרונות השלטון, יהיה קורבנה אשר יהיה. אני, כחלק מהמיעוט הערבי הפלסטיני, שסובל מגזענות ואפליה, וכאישה שסבלה מגילויי סקסיזם, מבטיחה לפעול לשינוי מציאות זו ולפעול, כמו שעשיתי עד היום, למען זכויות האוכלוסייה הערבית, לשוויון מלא, אזרחי ולאומי, למען כל ילד עני ולמען כל עובד מנוצל, לפעול למען זכותם של הצעירים והצעירות לשוויון תעסוקתי וחינוכי, למען הזכות של כולם לדיור, וכמובן למען זכות הזוגות הצעירים הערבים לבנות את בתיהם על אדמותיהם, בלי איומי הריסה ופחד מאובדן קורת גג וחלום בחיי משפחה. אני אישה שגדלה להבין שאף אחד לא ייקח ממני את חירותי ואת יכולתי וזכותי להיאבק למען עולם יותר טוב. עשיתי זאת בפוליטיקה ההמונית, בפעילות חברתית אינטנסיבית, ואמשיך היום, בנוסף, בפוליטיקה ייצוגית מבמה זו, ואני מקווה לשיתופי פעולה מעניינים ופוריים. לכל אלה שהאמינו בי ובערכים שהנני מייצגת, לכל אלה שתמכו, עודדו והיו שותפים ושותפות למאבק, תודה, והערכה והמון אהבה. ולאדם היחיד והייחודי, בן-זוגי ג'רייס, שהאמין בי בכל לבו הרחב, מבטיחה שאהיה נאמנה לחלום שלנו ושל בנותינו לעתיד יותר טוב לכולנו. תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תברך אותה חברת הכנסת מיכל רוזין. נאחל לך הרבה הצלחה. חברת הכנסת מיכל רוזין תברך את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. רשות הדיבור כולה שלך. וואו, אני מתרגשת כאילו אני נואמת פעם ראשונה נאום בכורה. כנסת נכבדה, לעונג הוא לי לברך חברה ותיקה שלי שמצטרפת אלינו היום, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. איזה כיף להגיד את זה, פשוט משמח כל כך. כמו שאמרה עאידה, הפעילות הפוליטית שלה לא מתחילה עם בחירתה לכנסת. מאחוריה שנים של עשייה בלתי מתפשרת למען זכויות אדם ואישה. אזרחי ישראל, כולן וכולם, זוכים היום בלוחמת נחושה ומסורה. למי שלא יודע, בכל זאת אני אספר לכם קצת על עאידה, כי היא הצטנעה מאוד. אספר לכם שהיא פעילה מאוד כבר מהיותה סטודנטית בתא של חד"ש, התקדמה בשורות המפלגה והייתה בין הנשים הראשונות במוסדות הגבוהים ובהנהלה הבכירה של חד"ש. היא ייסדה וניהלה את עמותת "נשים ללא אלימות". המקלט לנשים מוכות שהקימה היה הראשון לא רק במגזר הערבי בישראל, אלא בעולם הערבי כולו, ובעקבותיו הוקמו בסיועה של עאידה מקלטים ביריחו ובבית-לחם, בירדן ובמצרים ואפילו בעיראק. ואת כל המקלטים האלה עאידה ליוותה ונתנה להם תמיכה וליווי מקצועי. בשדה הפמיניסטי עאידה היא שם דבר. היא מנהיגה, היא דמות לחיקוי לכולנו, גם לי, להרבה מאוד פעילות ומובילות חברתיות. העקרונות העזים שהיא מאמינה בהם, עם העוצמה, הרגישות, הנחישות ורמת הדרישות הבלתי-מתפשרת, מי כמוני יודעת, הם נר לרגליה. גם בזירה הפרלמנטרית עאידה כבר הייתה נוכחת, גם בדיונים רבים פה בכנסת, וביוזמות ובפעילויות שונות, גם במסגרת הקואליציה לדיני אישות שהיא ייסדה, שקידמה את החוק לדיני אישות בבתי-דין לענייני משפחה ואת החוק להעלאת גיל הנישואים. המחקר שלה על התמודדות מערכת המשפט עם מקרי רצח של נשים בישראל שימש בסיס לדיונים בוועדות הכנסת, גם דיון שאני יזמתי בכנסת הקודמת בוועדת הפנים. ועוד לא ציינתי, למי שלא יודע, שעאידה נכללה ברשימת המועמדות לפרס נובל לשלום ב-2007. ובכלל, הזמן שיש לי קצר מכדי לפרוס באמת את כל פועלה של עאידה. אבל אני בטוחה ויודעת שנכונו לה גדולות ונצורות פה בכנסת, וגם חברי כנסת וחברות כנסת, ותיקות וותיקים, יש להם הרבה מה ללמוד מעאידה. אל תסתכלו עליה בכלל כעל חברת כנסת טרייה, חדשה, היא יכולה ללמד את כולנו הרבה מאוד, לוחמת שלום, צדק, שוויון, מגִנת המוחלשים, בעיקר המוחלשות, לוחמת נגד גזענות ודיכוי. עאידה, אני מאחלת לך באופן אישי המון הצלחה. אין לי ספק שחותמך יורגש כאן במהרה ושתביאי הרבה גאווה והישגים לבוחרות ולבוחרים שלך ולכלל החברה הישראלית. ובנימה אישית, אני יודעת שביום הזה, גם ג'רייס וגם אימא שלך נמצאים עמוק בלב ואת חושבת עליהם. הם לא כאן אתנו, אבל אני בטוחה שהם גאים בך מאוד. וכמובן, הבנות הנפלאות שלך, ייבדלו לחיים ארוכים, שכמובן תומכות בך והן חלק מהמאבקים שלך וממה שאת עושה. אני, באופן אישי, שמחה על חברה כמוך בכנסת ומאחלת לנו שיתוף פעולה פורה, שותפות יהודית-ערבית אמיצה ואמיתית. תודה לחברת הכנסת מיכל רוזין. כולנו מצטרפים לאיחולי ההצלחה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, עלי והצליחי. אנחנו עוברים לנאום בכורה של חברת הכנסת רחל עזריה. עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, החברה הישראלית היא חברה שבטית, שבה כל שבט הולך לישון בלילה בתקווה שכשהוא יקום בבוקר שבט אחר ייעלם, יהודים, ערבים, חילונים, דתיים, חרדים, מזרחים, אשכנזים, יוצאי הקהילה האתיופית, ותיקים, ימנים, שמאלנים, כל אחד והשבט שלו, כך נפתח קורס מבוא לחברה הישראלית באוניברסיטה העברית לפני 15 שנה. והמרצה המשיך ואמר: אתם יכולים להיות הכי ליברליים בעולם, אבל גם אתם, בתוך תוככם, יודעים איזה שבט הייתם רוצים שייעלם. ברור שהתווכחתי. ככה לתאר את מדינת ישראל? את החברה הישראלית? יש כל כך הרבה דברים אחרים לומר: חברה מגוונת, חברה בתהליכי בנייה, חברה חדשנית. אך ככל שעוברות השנים אני מסכימה אתו, מבינה שהוא צדק. וכל מערכת בחירות מחדש מאשררת את האמירה הזאת: כל שבט מקווה שהשבט השני ייעלם, יפסיד, יודח, וכך נוכל לדמיין, לקדנציה אחת, קצרה או ארוכה, שהאחר לא קיים. נדמה שבבחירות האחרונות נשברו כל השיאים. האחר לא נעלם, הוא לא ייעלם, הוא שם. בואו נשים את הקלפים על השולחן: אף אחד לא ייעלם, כולם כאן כדי להישאר. אף אחד לא ייעלם, לא במערכת בחירות דמוקרטית ולא בשום דרך אחרת. כולם כאן, כולם, כל השבטים והמגזרים אוהבים את האדמה הזאת, את הארץ הזאת ואת המדינה הזאת, איש-איש ואישה-אישה בדרכם. ברגע שמבינים את זה ומפנימים את זה, אפשר להתחיל לעבוד: לעבוד על גיבוש זהות משותפת שמרכיבה בתוכה את כל הקהילות השונות, לייצר בחברה הישראלית את היכולת לשמוע את התדרים המגוונים וליהנות מהמנגינה. כי אולי זה אחד היתרונות הגדולים שיש לנו כחברה, המגוון, השונות. זה מנוע אדיר לחדשנות ויצירתיות. תפקידנו להפוך את האתגר הגדול ליתרון. זה האתגר שלנו. לכל דור בחברה הישראלית יש אתגר: דור המייסדים, שהיה צריך להקים את המדינה, לעלות לארץ, להקים יישובים, לחיות במעברות, לעמוד במשימה עצומה, דור הלוחמים, שלחם שלוש מלחמות עקובות מדם, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה, אלפי הרוגים, מחזורים שלמים של בתי-ספר שנקטפו בדמי ימיהם, מלחמות שלא ידענו אם נוכל להן ויכולנו, דור הפיתוח הכלכלי, שעמד במשבר הכלכלי האדיר שפקד אותנו. משפחות שלמות איבדו את רכושן בן-לילה בבורסה, ההיפר-אינפלציה, החלפת המטבע פעמיים, והלוואה גדולה שלקחנו כדי לייצב את המשק, אותו חוב שאנחנו משלמים עד היום. אתגר הפיתוח הכלכלי טרם הסתיים, שכן רבים, רבים מדי, לא נהנים מהרווחה ומפיתוח הכלכלה. יש עוד עבודה רבה לפנינו בפיתוח הכלכלי, והנה הנה, האתגר הגדול הבא כבר עומד לפתחנו: יצירת הזהות המשותפת. לחברה שלנו יש חוסן אדיר. יש לנו יכולת מופלאה להתמודד עם קשיים עצומים באופן דמוקרטי, במובן העמוק של המילה. בישראל אין הפיכות, יש תהליכים. זאת העוצמה הפנימית שלנו. וכאישה יהודייה ומאמינה אומר: אולי זאת ההשגחה הפרטית שלנו. אז זה האתגר שלנו, ואנחנו נוכל לו. אני יודעת שנוכל לו, כי במשפחתי אנחנו יכולים לו יום-יום, שעה-שעה. אני ממשפחה של שישה אחים ואחיות. כל אחד ואחת מאתנו בחר בדרכו את הזהות שלו, ולעתים שייכים לשבט או לקבוצה אחרת: יש לי אח חרדי, אח מסורתי, אח חילוני, אח שגר בשומרון, זהויות מגוונות. אך למדנו שכשהנחת המוצא היא שאיש לא ישתנה, ושיש מקום לכולם סביב השולחן, המגוון נהיה כיף. הזהות המורכבת אינה רק בקרב אחי ואחיותי, אלא זורמת בעורקי ובעורקי משפחתי כבר דורות. אני רוצה לספר לכם על שלושה מבני דור המייסדים, שזהותי שלובה בזהותם. ראשית, סבי האהוב, פרופסור ג'רלד פרידמן, שברח מגרמניה וחילץ בתושייה ענקית את משפחתו. הוא הקים משפחה לתפארת והפך לגיאולוג פורץ דרך. אגב, יושב אתנו בכנסת תלמיד שלו, חבר הכנסת בני בגין. הוא סרטט את המפות הגיאולוגיות של סיני וישראל במטרה למצוא תגליות נפט או גז שייצבו את הכלכלה הישראלית, ועשה זאת בהצלחה. סבי האהוב יעקב עזריה, יהודי דתי וציוני אדוק שלמרות עיוורונו הפיזי היה איש של חזון. לפיכך, כשהגיע לתוניס שליח העלייה, הוא מייד ביקש לעלות. הוא קרא לאבי ישראל, כי קיווה שזאת תהיה שנת העלייה שלו. בברית של אבי, בלחיצת יד, הובטח לו שהוא עולה מייד. הוא מכר את העסק ואת כל רכושו, ואז נאלץ לחכות שש שנים עד שאושרה עלייתו. כולנו מכירים את ההיסטוריה של עליית יהדות צפון-אפריקה. לאחר שעלה פרנס באהבה ובכבוד, אם כי בדוחק רב, משפחה בת עשרה ילדים, וחינך את כולם לאהבת העם והארץ. ואחרונה חביבה, סבתו של בן-זוגי היקר, ברכה ארנטרוי-פרנקל, פמיניסטית דתייה, שכבר לפני 80 שנה שמרה על שני שמות משפחה. הייתה חברה בנציגות הארצית של יהודי גרמניה, אישה ראשונה בתפקיד זה. כשעלתה לארץ חירפה נפשה כשבניגוד לחוק הנאצי, שאסר הוצאת אוצרות תרבות, הבריחה במטען שלה סוכה ייחודית, שכיום מוצגת במוזיאון ישראל. זאת המורשת שלי. אלו דמויות המופת הפרטיות שלי, שעומדות לנגד עיני בהצטרפותי למשכן זה: דמויות של עוצמה, שאר רוח, חזון, מנהיגות, לקיחת אחריות, תושייה ומחויבות עמוקה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל. אבל זאת אינה רק המורשת שלי כאישה, כדתייה, כאימא, כיהודייה, כירושלמית, כשליחת ציבור וכחברת כנסת, זאת המורשת של העם שלנו. זאת ��מורשת של המדינה שלנו. אלו שלושה מבני דור המייסדים, אך גם כיום, 70 שנה מאוחר יותר, אני פוגשת ברחבי הארץ אין-ספור אנשים עם אותה תחושת מחויבות. לכן אני יודעת שנעמוד באתגר שלנו. בשנים האחרונות נעשים מאמצים אדירים של פרטים שונים ושל החברה כולה לייצר את אותה זהות משותפת: בבתי-מדרש ליהדות מתחדשת, במכינות למנהיגות שפרוסות ברחבי הארץ, שבהן צעירים לומדים על החברה הישראלית ועל הזהות שלהם, במכוני מחקר ומכוני מעשה. וגם, כמובן, לא נשכח את המחאה החברתית, מחאת הקיץ, שבעיני, יותר מכול, יצרה הזדמנות עבורנו, כחברה, לדבר שוב כעם שדורש צדק חברתי, חזון משותף לארץ אהובה, מחאה סוחפת ונהדרת שבמובן העמוק ביותר הייתה הבסיס להקמת המפלגה שלי, מפלגת כולנו בראשות משה כחלון, שאני גאה להיות חברה בה. ואי-אפשר בלי להזכיר היום את המחאה הכואבת והזועקת של יוצאי הקהילה האתיופית, שמשמיעים את דרישתם הצודקת לשוויון וצדק, ומפנים אל כולנו שוב את השאלה, באיזו חברה אנחנו רוצים לחיות ואיך אנחנו יוצרים סולידריות ומקום לכלל הקהילות, וכן, לכלל השבטים. אני מאחלת לכולנו שנדע יחדיו, בבית-המחוקקים, בפרלמנט, במקום שבו מלבנים את סוגיות היסוד של החברה שלנו, לייצר את הזהות ואת השותפות של כלל הקהילות בחברה הישראלית. אמן. תודה לחברת הכנסת רחל עזריה. אנחנו מאחלים לה הרבה הצלחה, ותברך אותה חברת הכנסת שלי יחימוביץ. רשות הדיבור לחברת הכנסת שלי יחימוביץ, שתברך את חברת הכנסת רחל עזריה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רחל היקרה, ביקשתי לברך אותך כיוון שאני עוקבת אחרייך כבר כמה שנים, ואני חייבת להודות שלא שמעתי אותך אומרת או עושה ולו דבר אחד שלא הסכמתי אתו, וזה מאוד מאוד נדיר. שמעתי אותך כאן, והיטבת כל כך לתאר יריעה רחבה, מורכבת, לא שטחית, לא חד-ממדית, של כל חלקי החברה הישראלית, תפיסת עולם שמורכבת מרבדים רבדים. היא גם מבדלת אותך ומבטאת את השקפת עולמך הייחודית, ואת האידיאולוגיה שלך, ומצד שני לא מבטלת את האחר, ועוסקת במשימה המנהיגותית, שלפעמים אנחנו שוכחים שהיא המשימה המרכזית שלנו: לייצר מכנה משותף, אתוס מכונן לכולנו, לכל הקבוצות בחברה הישראלית, שנועדו לחיות יחד תחת כיפת השמים הזאת. זה אתוס כל כך מאתגר, כי בפוליטיקה כל כך קל להיבנות לפעמים על שנאת האחר. לפעמים זה הדבר הכי קל, לקחת אותו, להשתמש בו כקרדום לחפור בו, לקבל מחיאות כפיים לעתים מאוד קרובות, כי, כפי שאמרת בתחילת דברייך היפים, לפעמים קבוצות עוסקות באיזו קבוצה הם היו רוצים לראות נעלמת מהחברה הישראלית, ולכן, יש כאן משהו נורא מפתה לפוליטיקאים: לקחת את אותה עוינות ולהשתמש בה ולגזור ממנה דיבידנד וקופון. ואני חושבת שאת משכילה, לכל אורך הדרך, לא רק להיות נאה דורשת, אלא נאה מקיימת, כיוון שאת דמות מוכרת, את באה אלינו מעולם רחב מאוד של עשייה, שתקצר היריעה מלפרט, אבל נאמר שבתחום המוניציפלי בשש-שבע השנים האחרונות הרבית לעשות: היית סגנית ראש עיריית ירושלים, פעילה ביותר ובולטת ביותר בפוליטיקה המוניציפלית, פורצת דרך בתחום הפמיניזם הדתי, אם אפשר לומר, שלא היה מקובל. זה מסוג הדברים שעכשיו צצים כפטריות אחרי הגשם, פתאום זה נראה מובן מאליו שיש נשים שומרות מצוות פמיניסטיות, אבל זה ממש לא היה מובן מאליו עד לפני שנים ממש מעטות. ולפעמים צריך לזכור את מי שזרעו את הזרע שממנו נבט הנבט והפך לשיח שהולך ומתרחב ומשפיע בצורה מאוד משמעותית על השיח, בחברה הישראלית בוודאי, השיח הפמיניסטי, שהיה כל כך כל כך זקוק לגיוון הזה ולזווית הזאת ולהעשרה הזאת. אבל לפעמים כשדברים בנויים נדבך על נדבך אנחנו שוכחים מי התחיל בהם, ואין ספק שאת היית מפורצות הדרך הראשונות, וזה לא פשוט בכלל, לא מובן מאליו בכלל, כשזה מתחיל להתהוות. זה מובן מאליו אחר כך, כשזה הופך לעובדה קיימת. את ניהלת מאבק לנראות, מאבק לזכותן של נשים להיראות, כמו גברים, לא פחות ולא יותר, אם באוטובוסים ברחבי העיר, אם בשיח היומיומי. נאבקת בהדרת נשים, וזה גם קרב לא פשוט בכלל שהיה עתיר הישגים. וגם אני אוהבת את הפמיניזם הפרקטי שלך, כי ההבנה שבסופו של דבר אחד ההישגים הפמיניסטיים הגדולים ביותר זה חינוך חינם לגיל הרך, בסוף, בתכל'ס, זה הדבר שמשחרר נשים יותר מכל דבר אחר לעולם העבודה, היצירה, הפרנסה בכבוד. וגם כאן החזקת בתיק הגיל הרך בעירייה, וגם יש לך אתוס מאוד מפורט ותוכניות מאוד מפורטות לדבר הזה, שאולי הוא נשמע בתחום הדומסטי, אבל הוא ממש לא, גם הוא פורץ דרך. אני מאחלת לך המון הצלחה. את נמצאת במפלגה שכולם תולים בה תקוות רבות מאוד. יש לי גם הערכה רבה כלפי מי שהקים את מפלגתך, חבר הכנסת ושר האוצר לעתיד משה כחלון, שבדברים רבים, לא בכולם, צריך לומר, אני רואה בו שותף לדרך וגם פורץ דרך. אני חושבת שעיני עם ישראל נשואות אל המפלגה שלכם, וזה משא כבד מאוד. אנחנו יודעים כמה הפוליטיקה סוערת, ודברים יכולים להתהפך על ראשינו בתוך יום אחד והטרנד משנה את כיוונו, ולכן להתחיל עם משא כזה זה אתגר לא קטן. אני מבטיחה לכם שגם משורות האופוזיציה, כל דבר טוב שתעשו, אנחנו נתמוך בכם ונגבה אתכם. והמון המון בהצלחה, רחל, ובהצלחה לכולכם. תודה רבה. תודה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אנחנו עוברים לנאום הבכורה האחרון להיום, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. אנחנו לאט-לאט נלמד. עשר דקות. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני, ברשותכם, אהפוך את הסדר. אני לא יודע מה מקובל, אבל אשתי היקרה וחמשת ילדי כבר מחכים לנאום הזה הרבה זמן, אז במקום להתיש אותם לחכות לסוף הנאום אני באמת אומר להם תודה רבה מאוד על הרבה מאוד שנים שהם משלמים מחירים כבדים. אני עומד בדחילו ורחימו כאן, מעל בימת הכנסת, סמל ריבונותה ועצמאותה של המדינה היהודית המתחדשת, ראשית צמיחת גאולתנו. כמה דורות כספו למציאות הזו, לרגע הזה, כמה אנחנו צריכים לשמוח ולהודות לריבונו של עולם על שזכינו לחיות בעיצומו של התהליך הנפלא הזה ולהיות חלק ממנו. אני הקטן, זבוב על פיל, בא ממשפחה שמסמלת את הגאולה הזו יותר מכול. מצד אבא, אבי מורי, נצר לרבי יצחק לוי מברדיצ'ב, סנגורם של ישראל, צאצא של אודים מוצלים מאש, שרידים אחרונים ממשפחה גדולה מאוד שנספתה ברובה הגדול בשואה ובחלקה הוטבעה באוניית המעפילים "מפקורה" בדרכה לארץ-ישראל. מצד שני, מצדה של אמי מורתי, משפחה ארץ-ישראלית שורשית, 13 דורות בארץ, משפחה ירושלמית ותיקה שהשתדכה עם משפחה חלוצית מהצפון, הייתה ממקימי ההתיישבות היהודית המתחדשת במטולה, ביסוד-המעלה, בתל-חי ובעוד רבים רבים מיישובי הצפון. כבן למשפחה הזו אני עומד כאן, ממש לא כקלישאה, נרגש ומלא שמחה והודיה לה'. בסוף מסכת סוטה חז"ל מתארים לנו את הקשיים והסיבוכים הרבים שעם ישראל עתיד לפגוש בתקופה הזו שאנחנו זכינו לחיות בה, שמכונה בחז"ל עקבתא דמשיחא, אותה התקופה שבה כבר נשמעים פעמי משיח ורואים את עקבותיו. כך מתארים לנו חז"ל: בעקבות משיחא חוצפא יסגא, והיוקר יאמיר: הגפן תיתן פרייה, והיין ביוקר. הגבלן ייהרס. מלכות תיהפך למינות, ואין תוכחת. בית-ועד יהיה לזנות, והגליל ייחרב, והגולן יישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחוכמת סופרים תסרח, ויראי חטא יימאסו, והאמת תהיה נעדרת. ואין לנו על מי להישען. נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו בפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה. אויבי איש אנשי ביתו. פני הדור כפני הכלב, וכו' וכו' ואנו אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים. כשקוראים את המשנה הזאת אי-אפשר שלא לתהות מה ראו חז"ל לשטוח בפנינו את כל הקשיים והצרות הללו מבלי לתת לנו ולו קצה-קצהו של חוט לפתרון. אנחנו רגילים הרי לומר שתורה מלשון הוראה, חז"ל בדרך כלל מדריכים אותנו איך לפעול, ופה פתאום הם מתארים לנו מציאות קודרת, קשה, שום פתרון, בשביל מה? והקושיה הזאת מתעצמת מכיוון שהקשיים האלה באמת מצמיחים אסכולה שלמה של אמוראים: עולא ורבה, שבאמת אומרים בגמרא "ייתי ולא אחמיניה"; מסתכלים על התקופה הזאת ועל הקשיים ומתמלאים בפחד, יבוא המשיח, אני לא רוצה להיות שם, מוותר על התענוג. אז יש גם את רב יוסף, ויש אחרים שמבקשים "ייתי ואזכי", כן, יבוא ואזכה לשבת בצלי גלליו של חמורו של משיח, יבוא ואזכה לשבת בצל אותם הצרות הגדולות והסיבוכים הגדולים והמורכבות הגדולה שמלווה את התהליך הגדול הזה שאנחנו נמצאים בתוכו. אז אותנו, ברוך השם, לא שאלו. אנחנו פה. זכינו. רוצים או לא רוצים, אנחנו חיים בתוך התקופה הזאת, חיים את התקופה הזאת. ואנחנו שואלים, כמי שחווים את החוויות האלה, בשביל מה חז"ל תיארו לנו את כל המציאות הזאת מבלי לתת לנו שום פתרון? התשובה על כך כנראה היא שחז"ל הבינו שיותר מאשר הקשיים הללו מסוכנים מצד עצמם, הם מסוכנים מצד ההשפעה הפסיכולוגית שעלולה להיות להם על החוסן הלאומי שלנו, על האמונה שלנו בצדקת הדרך. החשש הגדול של חז"ל היה שכשנגיע אל התקופה וניתקל פתאום בכל הקשיים האלה נתבלבל, נלך לאיבוד, נחשוב שאולי טעינו בדרך, אולי מדינת ישראל היא לא ראשית צמיחת גאולתנו? אולי הרב קוק ויתר מבשרי הציונות טעו, הרי כך יכולה להיראות ראשית צמיחת גאולתנו? זה הרבה יותר מסוכן. את הפתרון אני לא יודע. חז"ל, או לא יכלו לתת, כולנו מכירים את הגמרא בפסחים: יעקב אבינו לפני מותו ביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתמה ממנו, נסתלקה ממנו רוח הקודש. לא כל דבר אפשר לגלות. אולי גם חז"ל לא היו יכולים. מי יודע, בפרספקטיבה של אלפיים שנה קדימה איזה הדרכות מעשיות היה אפשר לתת לנו? איך להתמודד עם האיום האיראני? עם אבו מאזן? עם הקשיים שמציב בפנינו הנשיא אובמה? אני, חלילה, לא משווה כמובן בין האתגרים האלה, אבל לא בטוח שבפרספקטיבה כל כך רחוקה חז"ל סמכו עלינו. חז"ל סמכו עלינו שאם אנחנו, אם תהיה לנו האמונה הגדולה הזאת בצדקת הדרך נמצא בתוכנו את הכוחות, את היכולות ואת הכישרונות להתמודד עם כל הקשיים האלה. נמצא לבד את הדרך. העיקר שלא נלך לאיבוד. העיקר שנדע שהדרך הזו רצופה בקשיים ולא נתבלבל כשניפגש בהם, לא נקום כל בוקר מחדש ונשאל את עצמנו מי אנחנו ומה אנחנו. ממש על קצה המזלג, את הסיבה לזה שהמציאות הזאת היא כל כך מורכבת, יש כל כך הרבה קשיים וסיבוכים בתקופה הזאת, מבאר הגאון מווילנה, הגר"א, שתורתו, תורת הגאולה שלו היא אחד מנדבכי היסוד הכי בסיסיים של השקפת העולם הציונית-דתית שדוגלת בגאולה בידי אדם, גאולה בדרך הטבע. הגאון מסביר שהשורש של הקשיים האלה נעוץ בתחושה של כוחות הרוע, של השקר בעולם שסופו קרוב. או-טו-טו הולכת להגיע הגאולה, ומה זה גאולה? גאולת האמת. עם ישראל חוזר לארץ-ישראל, הקדוש-ברוך-הוא מתגלה, האמת האלוקית הגדולה של העולם הולכת ומתגלה. ומה קורה כשהאמת מתגלה? השקר נעלם, הוא מתפוגג. ובדיוק כמו השור הזה בזירה, בדקה האחרונה, רגע לפני שהוא נופח את נשמתו ונופל ארצה הוא נותן את ה"פייט" של החיים שלו. כל לוחם שוורים יודע שהדקה האחרונה על הזירה היא הדקה הכי מסוכנת. ככה גם כוחות השקר בעולם מבינים שעוד רגע זה נגמר, והם נותנים את ה"פייט" של החיים. זה לא קל. התקופה הזאת מסובכת לנו, אבל זה קרב אבוד מראש מבחינתם. התהליך הזה, ברוך השם, הולך ומתקדם, הולך ונבנה. הגאולה היא דבר שאף אחד לא יכול לעצור אותו. ומה שהיה חשוב לחז"ל, בעיקר, לומר לנו, לא להיבהל כשרואים את הקשיים האלה ולא להתבלבל. אחרי שדיברנו קצת על הקשיים, בואו ניכנס קצת לפרופורציה. אחרי הכול, אנחנו צריכים להודות על האמת: מדינת ישראל היא המקום הטוב ביותר לחיות בו. תראו מה הקמנו כאן ב-67 שנה: כלכלה וצבא וחברה. תראו לאיזה מקום הגענו, בעזרת השם, במדע, בטכנולוגיה, איזו קדמה. תראו כמה תורה יש בארץ-ישראל, כמה חסד, כמה עזרה לזולת, כמה מפעלים שכל-כולם אכפתיות ונתינה. תראו כמה יהודים יש בארץ-ישראל, כמה בתים, פרדסים, כבישים, כמה שדות וכרמים, כמה עוד ועוד התגשמות של חזיונות הנביאים, שהתנבאו כל כך הרבה על התקופה הזו. חברי חברי הכנסת, הצוואר של החברה הישראלית, תפוס כבר הצוואר מלהסתכל למטה, מלהיות בדיכאון, מלחשוב שהכול כאן רע, שהכול כאן יקר, שהכול כאן מושחת. מי שפותח פה עיתונים בבוקר או מקשיב לרדיו בטוח שאנחנו חיים במדינת עולם שלישי שהכי נורא לחיות בה. יש כנראה מי שעושים הון מטיפוח הדיכאון הזה. יש מי שהאסטרטגיה שלהם, בה"א הידיעה, בנויה על יצירת התסכול הזה, על טיפוח הרגשות השליליים, כי אם הרי הכול כאן כל כך רע, אז חייבים תהליך מדיני שיוציא אותנו מזה. חייבים משא-ומתן, חייבים להקים מדינה פלסטינית כדי לצאת מהמצב הכלכלי והביטחוני הכל-כך נאחס הזה שאנחנו חיים בתוכו. חייבים את זה כדי להוציא אותנו מהבידוד הבין-לאומי שכל הזמן מאיימים עלינו שאנחנו נמצאים בתוכו. אז זהו זה, חברים וחברות, טוב כאן, והעם הזה לא זקוק לחלומות ולמקסמי שווא. הוא לא צריך שנכניס אותו להרפתקאות מסוכנות ומיותרות, הוא לא זקוק שנמסור חלקים מארץ-ישראל שהוא כל כך אוהב לערבים, והוא ממש, אבל ממש, לא צריך שנבלבל אותו ונחליש אצלו את האמונה בצדקת הדרך. העם הזה צריך בדיוק את ההפך. הוא זקוק לכך שנחבר אותו מחדש לחזון הגדול שלו. עם ישראל מחכה שנעשה לו מסאז', נשחרר לו את הצוואר התפוס, שנרים לו את הצוואר ונזקוף לו את הקומה, שנחזיר לו את הברק בעיניים. הוא מחכה שנחזיר לו את האמונה בצדקת הדרך. את החזון, את גאוות היחידה, את תחושת השליחות והייעוד, שנחזיר לו את השמחה ואת התקווה שנובעים מהאמונה הברורה הזו בצדקת הדרך. העם בישראל מחכה שנחזיר לו את המוטיבציות החיוביות לעבוד קשה, כן, לעבוד קשה, לבנות, לפתח, לשכלל, להתמודד עם הקשיים בשמחה מתוך הכרה ברורה שאנחנו בדרך הנכונה. זו הדרך שבה אנחנו מקימים כאן ממלכת כוהנים וגוי קדוש, שבה אנחנו זוכים לעשות בידיים שלנו את מה שאבותינו ואבות אבותינו יכלו רק לחלום עליו: לבנות את הארץ הזו מחדש ולחונן את עפרה. זו הדרך שבה אנחנו מקימים את העם הזה מחדש. מקבצים אותו מארבע קצוות הארץ, מאחדים אותו ומחזירים אותו לימיו הטובים כאור לגויים. זו הדרך שבה אנחנו מקימים את התורה מחדש כתורת חיים, כתורה גדולה של גאולה. זאת מדינת ישראל. זו כנסת ישראל. זה המקום שבחלקנו, כולנו, חברי, נפלה הזכות לשרת את העם הגדול הזה. נכון שמהמקום הטוב הזה שאנחנו נמצאים בו יש לנו עוד המון המון לאן לשאוף ולהתקדם. יש לנו הרבה מה לעבוד על הנושאים החברתיים, אנחנו צריכים לקרב פריפריה למרכז, לקלוט נכון וטוב יותר את העלייה מאתיופיה, את יתר העולים, אנחנו צריכים לשקוד על צמצום הפערים בחברה ועל מתן הזדמנות שווה לכל ילד וילדה במדינת ישראל. אבל את כל זה, חברים, לא נעשה מתוך מרמור או תסכול. נעשה את זה מתוך הרבה הרבה שמחה ואמונה בצדקת הדרך. אז איך מחזקים את האמונה בצדקת הדרך? קודם כול מבססים אותה על התורה, על המסורת המפוארת שלנו, על הקשר שלנו לריבונו של עולם. ברוך השם, אנחנו לא קמים כל בוקר מחדש ושואלים את עצמנו מי אנחנו ומה אנחנו, יש לנו יסודות איתנים שעליהם אנחנו נשענים בביטחון מלא. דוד המלך אומר לנו בתהילים: תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. דוד המלך מכנה את התורה "עדות". עדות זה דבר שמברר את המציאות. לא כמו שיש לנו איזו תפיסה שגויה שאת המציאות מבררים מומחים, ביטחוניסטים, כאלה שמבינים, והתורה אולי באה אחר כך, יש לה מה לומר על גבי המציאות. זה לא כך. הקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא, הסתכל בתורה וברא את העולם. התורה היא יסוד העולם. היא הפריזמה שדרכה אנחנו צריכים להתבונן בעולם ולגבש את השקפת העולם שלנו, את תפיסת המציאות שלנו. שנית, אנחנו חייבים לחזק אצל העם שלנו את השייכות והחיבור לארץ-ישראל, לארץ שלנו שהובטחה לנו על-ידי הקדוש-ברוך-הוא. הארץ הזאת שהיא המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים לפרוח כעם, להיות אנחנו ולהגשים את ייעודנו. כאן בארץ-ישראל לא תקום חלילה מדינה פלסטינית, לא רק מפני שאין לנו איזה פרטנר מתאים לעשות את זה אתו נכון. זו הארץ שלנו, ושלנו בלבד. זה הבית שלנו, הבית שאליו אנחנו זוכים לחזור לאחר אלפיים שנות גלות ונדידות. זו הארץ המובטחת לנו, ולנו בלבד. אתם יודעים מה? זה גם הפתרון לטרור וללחץ הבין-לאומי. בניגוד לדעה הרווחת, שאין שקרית ממנה, שמקורו של הטרור בייאוש, הטרור נובע מתקווה. הטרור נובע מתקוותם של אויבינו לנצח אותנו ולהצליח להשיג בעזרתו הישגים. ברגע שאנחנו נגדע את התקווה הזאת, אנחנו נבהיר בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים שלא תקום מדינה פלסטינית ויהי מה, המוטיבציה של הטרור תלך ותפחת. זה ייקח זמן, זה יהיה לא קל. אחרי השטויות שעשינו בעשרות השנים האחרונות וטיפחנו כל כך הרבה תקווה אצל האויבים שלנו, אנחנו נצטרך לעבוד קשה מאוד עכשיו כדי לשכנע אותם שהפעם אנחנו באמת מתכוונים לזה ושלא תקום כאן מדינה פלסטינית. אבל כשזה יקרה, הטרור ילך ופחת. ככה זה גם ביחס ללחץ הבין-לאומי על מדינת ישראל. מה אנחנו רוצים מהעולם? כשאנחנו משדרים פה שכביכול מקצה לקצה בחברה הישראלית יש קונסנזוס שהפתרון לקונפליקט היהודי ערבי בארץ-ישראל עובר דרך חלוקת הארץ, כשראש הממשלה שלנו מהימין מכנה את הרעיון הרע של מדינה פלסטינית חזון, כשאנחנו מדברים רק על שיקולים טקטיים וביטחון והצד השני מדבר על צדק ועל זכויות היסטוריות, מה אנחנו רוצים מהעולם? אז העולם אומר לנו: חבר'ה, גם אתם הרי מאמינים שזה הפתרון, אז קדימה, תקימו מדינה פלסטינית, מספיק עם תירוצים. את החש��ות הביטחוניים נפיג לכם, עוד "כיפת ברזל", עוד איזה מכ"ם. כשאנחנו נחזור לעצמנו, נחזור לדבר על אמיתות היסוד הכי בסיסיות של הציונות, על השייכות ההיסטורית והדתית והלאומית שלנו לארץ-ישראל, אין מפעל צודק ומוסרי יותר בפרספקטיבה היסטורית מהמפעל הציוני. בואו נדבר על המוסר הזה, על הצדק ההיסטורי שהעולם עושה עם העם היהודי אחרי כל כך הרבה שנות גלות ורדיפות. כשנדבר ככה, גם העולם יבין אותנו והלחץ הבין-לאומי יפחת. ומילה אחת אחרונה לנו, חברי הכנסת, על המקום שלנו. אנחנו נבחרנו רק לפני קצת יותר מחודש על-ידי העם וקיבלנו מנדט להוביל, להנהיג, לעצב זהות ולקבוע מדיניות. קיבלנו מנדט לחלוק ולהתווכח, כמובן בנועם ובכבוד הדדי, אבל אנחנו היחידים שנושאים באחריות ולכן אנחנו גם היחידים שיש לנו סמכות. לא לפקידים וליועצים משפטיים, טובים, מוכשרים וחפצי טובת המדינה ככל שיהיו. אנחנו חייבים להחזיר את הכוח למשכן הזה ולשוכניו. חייבים להחזיר את האמון של העם בנו ובמוסד הזה. והדברים כרוכים האחד בשני. ברשותכם, מילה אחת בנימה אישית לפני סיום. אני מבקש להזכיר כאן במעמד המרגש הזה את רעי כאח לי, שלום שולי הר-מלך, השם ייקום דמו. שולי היה איש ארץ-ישראל במלוא מובן המילה. איש של חזון, איש של גאולה, איש של אמונה בצדקת הדרך. שולי נרצח בדרכו מבית הוריו בכוכב-השחר שבארץ בנימין לביתו שלו בחומש שבצפון השומרון, תיבנה ותיכונן במהרה בימינו, יישוב פורח שנחרב סתם כך, ללא כל תכלית, במסגרת הגירוש מגוש-קטיף ומצפון השומרון. השנה נציין עשר שנים לגירוש. והיום, כשכל ילד במדינה הזו יודע שהגירוש היה טעות, ואני ככה בורר את מילותי מפאת כובד המעמד, כבוד המעמד, הגיע הזמן לתקן. אני קורא לראש הממשלה לציין את שנת העשור לגירוש בסימן: טעינו, מתקנים. שולי אחי, אני רוצה לספר לך מעל בימה זו, שהיא סמל עצמאותנו וריבונותנו כאן במדינתנו המתחדשת, שהגאולה שכל כך אהבת הולכת ומתקדמת, מוסיפה קומה על גבי קומה. אני רוצה להבטיח לך שאנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לעזור לריבונו של עולם לחזור ולהשרות שכינתו בציון. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. יברך אותו השר נפתלי בנט. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, משה דיין פעם אמר על הקצינים, שמוטב לעצור סוסים דוהרים מלדרבן פרדות עצלות. הוא רוצה אנשים יוזמים, מקדמים, דוחפים, ואני חושב שאת בצלאל קשה לעצור, ובכלל קשה קצת לעקוב אחרי מה שהוא הספיק ב-35 שנותיו. אבל גם יותר מזה, את בצלאל קשה מאוד לתייג, אף שתמיד יהיה מי שינסה ולא יתייאש. בצלאל הוא חבר במועצת העיתונות הארצית וגם מבקר מטעם לשכת עורכי-הדין על שמירת זכויותיהם הבסיסיות של האסירים בבתי-הסוהר. כשהוא היה שמיניסט הוא הצפין לבית-שאן לפרויקט של"פ, שמיניסטים לעיירות פיתוח. וזה לא הכול. בצלאל גם חבר בהנהלת "בני חיל", מוסד תיכוני לנוער עם צרכים מיוחדים, וחבר בהנהלת איגוד ישיבות ההסדר הציוניות, ובמסגרת השירות הצבאי בסדיר ובמילואים הוא היה מחובר למוח של העשייה הצבאית כעוזר של ראש זירה בחטיבת מבצעים. בבגרותו, שאני חייב לומר שקרתה די מהר, הוא הקים יחד עם שותפו יהודה אליהו את עמותת "רגבים", ששמה לה למטרה להפסיק להתנצל גם בתחום המשפט והקרקעות. בעולם שבו הציבור הלאומי קיים את הצוואה של אורי אורבך, זכרו לברכה, "הטובים לתקשורת", בצלאל סימן את הדרך "הטובים למערכת המשפט" והפך את תנועת "רגבים" למעין אצבע בסכר, שהייתה המפלט האחרון לחקלאים בנגב, בגליל, בכל רחבי הארץ, שהרכוש שלהם נגנב ושל פגיעות בריבונות מדינת ישראל, ובכלל לכלי לשמירת קרקעות בכל הארץ. בצלאל הוא גם דובר נאמן של הדור הצעיר בהתיישבות, דור שנולד, ברוך השם, לתוך המציאות של שיבת ציון לארץ. הוא רהוט, רהוט מאוד, וכשלפעמים, כשהוא מדבר כל כך מהר, אתה עוד נתקע באיזה דימוי יפה, והוא כבר הספיק לומר עוד שני משפטים. תראה, בצלאל, אני מאחל לך שתמשיך לדהור. ב"בני עקיבא" היינו שרים: "ראשינו בעמקי תורתה, רגלינו ברגבי אדמתה". זה בדיוק מבטא אותך: גם תורה, גם ארץ, ואני אוסיף גם עם. אני בטוח שאתה תפעל בכמה וכמה זירות, כולל זירות מפתיעות, שהן לאו דווקא רק במה שהתמקדת בעבר. אני משוכנע שכנסת ישראל ומדינת ישראל הרוויחו גנרטור ובולדוזר של המון עשייה, ואני מאחל לך המון הצלחה. תודה לשר נפתלי בנט. אם כן, רבותי, תם סדר-
\ No newline at end of file