diff --git "a/24477/raw.transcript.txt" "b/24477/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/24477/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,2734 @@
+בתמוז תשע"ב, 17 בחודש יולי 2012 למניינם, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. 
+
+ כמובן, כסעיף ראשון אנחנו נאפשר לחברי הכנסת נאומים בני דקה. 
+
+אני רוצה להודות מקרב לב לחבר הכנסת אריה אלדד, בלי נושא פוליטי, בנושא החשוב של שותפות, אחריות הכנסת למאורעות רבים שקרו גם לעם היהודי, גם לעם שיושב אתנו כאן וחי אתנו. אבל ראול ולנברג – 100 שנה. ראול ולנברג הפך להיות לסמל בתולדות עמנו. הוא הפך לסמל בתולדות האנושות, וצר לי שרק ארבעה חברי כנסת מצאו לנכון לבוא ולהשתתף בטקס לציון 100 שנה להיוולדו של ראול ולנברג.
+
+ מדינת ישראל והעם היהודי חייבים לראול ולנברג, אבל לא רק הם. האנושות כולה חייבת לאדם שאמר בזמנים שהיה נוח לא לומר דבר: לא, צריך לבחור בין הרע לטוב, אי-אפשר להיות נייטרלים כאשר הרע הוא בהתגלמותו.
+
+ובאמת עשינו היום איזשהו דבר לציון הולדתו של ראול ולנברג, כאיזושהי הכרת תודה והזכרה לאדם שהיה חשוב לא רק לנו אלא היה חשוב לאנושות כולה. תודה רבה.
+
+ אנחנו עוברים לנאומים בני דקה, מי שרוצה יצביע. ראשונת המדברים תהיה חברת הכנסת נינו אבסדזה. בבקשה, גברתי, את יכולה כבר. נא להצביע, מי שרוצה, ואנחנו אחר כך – – –
+
+
+ יכול להיות שאנחנו נעבור עוד פעם לשם? 
+
+
+ רבותי, הנושא של מקומות בכנסת, מושב בכנסת – הם בהחלט נזילים. בהחלט נזילים. 
+
+
+ עד כדי כך נזילים, אדוני היושב-ראש? 
+
+
+ אני אגלה לכם דבר, אם לא תגלו לאף אחד. אני ביקשתי במוצאי-שבת ממזכירת הכנסת להיות נכונה לשנות מקומות, מבלי שידעתי דבר, אבל אני לא מנחש גדול, זאת אומרת – – –
+
+
+ כי אני וחבר הכנסת גנאים מתקשים כל הזמן לעבור, אנחנו לא קדימה. 
+
+
+ אני התרגלתי כבר לראות אתכם הרבה יותר קרובים אלי.
+
+
+ האמת שפה זה יותר טוב. 
+
+
+ אנחנו לא התרגלנו עדיין לשבת שם. 
+
+
+ אבל אולי נשמע, יש אנשים אשר בשעה 17:00 אמורים להשתתף באיזושהי פגישה. חברת הכנסת נינו אבסדזה, בבקשה, נאומים בני דקה, ואחרי זה אולי נמשיך את הדיאלוג עוד מעט. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני האחרונה בבית הזה שתצא נגד חופש הביטוי ובעד סתימת פיות, אפילו אם מדובר בכלי תקשורת, ספציפית בעיתון, ששום דבר, מה שכתוב עליו, כמו עצם הקיום שלו, לא בדיוק מקובל עלי. אני בהחלט שותפה לאותו ציטוט ידוע של – הקלסיקאי, ואני לצערי לא זוכרת מי אמר את זה, אבל אם אני שונאת מה שהם מדברים, אני עדיין מוכנה להילחם עד טיפת דמי האחרונה כדי שתהיה להם זכות לדבר. 
+
+אבל בימים אלה היינו עדים לצנזורה חסרת תקדים, צנזורה לא נורמלית, מה שהעיתון "ישראל היום" מרשה לעצמו. עמדתי עשרה מטרים מהבן-אדם שהצית את עצמו – ומכאן אני קוראת: זאת לא דוגמה, אסור שזה יקרה. מכאן אני אומרת שאני מבינה את הכאב של אותו בן-אדם, אבל לקחת מכתב שלו, לצנזר אותו, להוציא משם שמות של שני פוליטיקאים מובילים במדינת ישראל, זו צנזורה שכזאת ראיתי רק בעיתון "פראבדה". 
+
+אדוני היושב-ראש, בעיתון "פראבדה" היו כתבות שציטטו מעיתונים מערביים, איפה שהיתה כותרת "האגרסיה הרוסית נגד הדמוקרטיה האמריקנית" – הוציאו רק שתי מלים, "רוסית" ו"אמריקנית", וזה שינה את כל המהות. אותו דבר, המהות של המכתב לא השתנתה, אבל עובדה שהוציאו שני שמות, של ראש הממשלה ושל שר האוצר – זו צנזורה חסרת תקדים שלא מקובלת על מדינה דמוקרטית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת נינו אבסדזה. חבר הכנסת אריה אלדד שני, ואחריו יהיה חבר הכנסת אכרם חסון. אני לא יכ��ל לתת מאותה סיעה באופן רצוף.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, בשביל מה יש צלב-אדום? לכאורה, שאלה מטומטמת, כולם יודעים בשביל מה יש צלב-אדום. הוא מציל פצועים במלחמה, הוא מטפל בפליטים, באסונות כמו בהאיטי, ברעידות אדמה, בפגעי טבע. יש צלב-אדום, הוא נחלץ לעזרתם של רבים. 
+
+אבל אני מניח שרק מעטים מכם יודעים שהצלב-האדום מתעסק גם בביצוע חריש ובגידור. ולא סתם, אלא בביצוע חריש ובגידור של אדמות שיש עליהן סכסוך מקרקעין ביהודה ושומרון. אני מחזיק נייר של המתקן לתיאום וקישור של המינהל האזרחי ברמאללה, שמאשר שערבים מכפר סינג'יל יבצעו עבודות גידור וחריש. מדובר בפרויקט שמוביל הצלב-האדום, שמטרתו ביצוע חריש וגידור, ניקיונות ונטיעת עצי זית באותן החלקות.
+
+אדוני היושב-ראש, הזכרת קודם את ראול ולנברג. נדמה לי שקולו של הצלב-האדום לא נשמע בקול רם באותם ימים אפלים כדי להציל מיליונים, ומיליוני יהודים, שנטבחו, אבל עכשיו אנחנו יודעים מה ייעודו של הצלב-האדום. מכאן צריכה להיות מופנית קריאה למשרד החוץ לקרוא את נציגי הצלב-האדום הבין-לאומי לדיון שיסביר מה הוא עושה בסכסוכי קרקעות. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון, אחריו – חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אתמול פנה אלי ראש מועצת אבו-סנאן מר עלי הזימה. בחודש פברואר 2011 הוא פנה למינהל מקרקעי ישראל – כי קיבל תקציב מאגף הרווחה לבנות מועדונית ומועדון לנשים בשכונת החיילים המשוחררים באבו-סנאן. וכמובן, הוא הגיש את כל הבקשות, יש תקציב מאושר והכול על-פי הכללים. אך לצערו הרב הוא קיבל תשובה ממינהל מקרקעי ישראל שהם מבקשים עבור חכירת האדמה 20%, כ-330,000 שקלים, שזה דבר נדיר וגם חדש. כשכיהנו כראשי מועצות, וכראש עיר, אף פעם לא שילמנו עבור החכירה הזאת. התקציב הזה שמבקש מינהל מקרקעי ישראל, אדוני היושב-ראש – הם יכשילו את הפרויקט. אתה יודע שחברי הכנסת הדרוזים כל יום נלחמים כאן על מנת לקבל שוויון ועוד פרויקטים. אני לא יודע איך מינהל מקרקעי ישראל משנה תקנות, משנה חוקים, מבלי להודיע לראשי הרשויות ובלי להתייעץ אתם, ולכן חשוב שכולנו ביחד נעזור לו, ולהחזיר את המצב לקדמותו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אכרם חסון, אשר מתרגל לתפקידו כחבר כנסת ובנאומים בני דקה מדבר דקה, זה דבר יפה מאוד. תשמע, אתה עלול לקלקל פה את השם של חברי הכנסת כשאתה מדייק.
+
+
+ אתה מדבר לעניין.
+
+
+ מאה אחוז. חבר הכנסת חמד עמאר – בבקשה, אדוני, אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכאן אני רוצה לשלוח תנחומי למשפחת עבדאללה על מות יקיריהם בתאונת הדרכים המזעזעת בשבת בלילה, בכביש המחבר בין כסרא לסמיע. מדובר בצעירים בני אותה משפחה, וופא עבדאללה בן 18, חוסאם עבדאללה בן 17 וחסן עבדאללה בן 15 בלבד, תושבי הכפר כסרא.
+
+ אדוני היושב-ראש, לפני שבועיים דיברתי על הנושא של מעורבות צעירים בתאונות דרכים, ודיברתי על כך שלפי הנתונים של "אור ירוק", כ-32 תלמידים נהרגים בתאונות דרכים בחופשות הקיץ. 
+
+ מכאן אני רוצה לפנות לנהגים, לנהוג בזהירות, לשמור על חייהם, לשמור על חיי אחרים. לתלמידים, לצעירים שביניהם שיש להם רשיון נהיגה, לשים לב כשהם עולים על ההגה. עצם העובדה שיש לך רשיון, זה לא נותן לך לנהוג בכל שעה, לא נותן לך לנהוג בכל כביש, לא נותן לך לנהוג בכל תנאי. תשמרו על החיים שלכם. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה, ואנ�� מקדם בברכה גם את השר מרגי שנכנס הרבה לפני כן ושהוא מייצג את הממשלה פה, וכמובן, אדוני, אם ירצה להתייחס למשהו, יוכל בסוף הנאומים. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. ו"בעדין", אחרי חבר הכנסת אחמד טיבי, מגלי והבה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אנחנו מעוניינים בדיאלוג עם הממשלה על מצב הזכויות והשוויון. הממשלה מעוניינת לכפות ולהשפיל. זה מזכיר לי סיפור, אדוני היושב-ראש, על שליט בימי האינקוויזיציה, שהיה קשה לב ואכזר. הקים חדר לקבלת פנים, עם דלת נמוכה. כל מי שנכנס חייב להתכופף, ואז יש תמונה של העריץ – הוא מתכופף מול התמונה. כך נהגו אנשים, פשוטים כגדולים. עד שהוא הזמין חכם אהוב על הבריות בעל כבוד עצמי. היה לו קשה להתכופף מול התמונה של העריץ. חשב, חשב, הגיע למקום – כי הוא רוצה, אדוני היושב-ראש, לנהל דיאלוג עם העריץ, למען הקהילה שלו ולמען זכויות מי שנתנו בו את מבטחם. הגיע למקום, ובמקום להיכנס, אדוני היושב-ראש, ישירות – הפנה את גבו והתכופף, וכך הוא נכנס. אני רוצה לומר: אנחנו מעוניינים לנהל דיאלוג; לעולם לא נתכופף לאלה שרוצים לכפות עלינו, ועדיף לנהל אתנו דו-שיח פנים אל פנים, בגובה העיניים, כי אחרת אנחנו נפנה את הגב, ואתה יודע איך ניכנס. 
+
+
+ כפייה יש רק כאשר אין דו-שיח. זה נכון. וטוב שלא תהיה, לא בין יהודים לערבים ולא בין יהודים ליהודים. צריך להגיע להבנה מתוך הסכמה. אם חלק לא ירצו להסכים, אז זה נכון. חבר הכנסת טיבי, שכשנכנסים לכנסיית המולד מתכופפים, בלי תמונה חלילה, מתכופפים נוכח – כאשר באים לפריס, מי שרוצה לבוא ולראות את קבר נפוליאון – חבר הכנסת מגלי, שפעמים, בדרכו למרוקו ולמקומות אחרים כשליחנו הוא מופיע בפריס, אז כשהוא אתי הוא הולך לראות את קבר נפוליאון, ואז אנחנו צריכים להתכופף כדי לראות אותו. 
+
+
+ מרצון, מרצון. 
+
+
+ אנחנו רוצים לראות אותו, אז – – –
+
+
+ ראש הממשלה נתניהו הוא לא נפוליאון והוא לא מקום קדוש. 
+
+
+ לא, אני לא חושב שהוא נפוליאון, הוא בהחלט – – – 
+
+
+ הוא גם לא קדוש. 
+
+
+ נפוליאון זה אחד שהוא חושב שהוא מנהיג. נתניהו הוא מנהיג, הוא לא חושב שהוא. 
+
+
+ בממשלה יש נפוליאון, אבל זה לא נתניהו. 
+
+
+ אני צריך לנהל את הדיון. אני לא מאשר ולא מכחיש. חברי הכנסת, האם אני כבר אמרתי? חבר הכנסת מגלי, בבקשה. אחרי חבר הכנסת מגלי – זאב נסים, אלא אם כן אתה רוצה לדבר אחרון. בבקשה, מיקרופון לחבר הכנסת מגלי והבה. גברתי המזכירה, מיקרופון לחבר הכנסת. מגביר קול. כן, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שר הדתות, חברי חברי הכנסת, סוגיית הדיור עלתה במשך שלוש שנים יותר מפעם אחת. היום התכנסה השדולה למען הדיור, ובעיקר הדיור הציבורי. אנחנו כל הזמן מציגים את הבעיה הזו ולא רואים פתרונות באופק. כשאנחנו מדברים היום על 137,000 זכאים לדיור, רק ל-2,500 מהם יש דיור ציבורי, באזור המרכז. כיצד רוצים לפתור את הבעיה הזו? כיצד אנחנו – אני יודע שהולכים לדבר על זה בהמשך, אבל לא יכול להיות, ראינו את האסון שקרה עם אותו אזרח בגלל הדיור הציבורי, בגלל בעיות אחרות, ששרף את עצמו. מה מצפה הממשלה, שהרבה אזרחים ילכו בעקבות אותו אזרח אומלל? צריך למצוא פתרונות, לא רק לבוא ולהציף את הכנסת, ולהציף אותנו בהצעות לפתרונות, כאשר אנחנו רואים את הפתרון רחוק מהישג היד, וחבל. 
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב – בבקשה, אדוני. ואחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים. ואחרי זה מתחילים לפי סדר הכניסה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עדים, כבר במשך תקופה ארוכה, לגלי הסתות, ומהסתות זה נהפך להיות הצתות, ואנחנו רואים שמאז הניסיון של משה סילמן, שהצית את עצמו, יש עוד רבים כאלה שמנסים להצית את עצמם. שמעתי רק היום שעוד ארבעה ניסו. צריך לדעת את הנתונים. אולי הנושא של הצתה יותר מזעזע, הוא יותר נראה לעין. אבל צריך לזכור שכ-400 איש כל שנה מתאבדים בדרכים שונות. יש כאלה בכדורים, יש כאלה שיורים בעצמם, בגלל שמגיעים באמת לסף רעב או למצב של הוצאה לפועל, שנמצאים במעגל סגור ולא מוצאים את הדרך להתמודד עם הקשיים שלהם ומגיעים לכלל ייאוש. אני חושב שאנחנו צריכים קודם כול לעשות הכול שחלילה וחס מקרים כאלה לא יישנו, ובאמת אני חושב שמעבר לדיבורים צריך לעשות מעשים. ואני חושב שבממשלה הזו יש מעשים, אבל צריך להראות את זה גם כן לציבור, וגם לתת תאריכי יעד. 
+
+ דבר נוסף, אני רק בזה מסיים – שלא לקחת את המקרה הזה ולהפוך אותו לעוד תבערה של הסתה, בעיקר נגד הציבור החרדי. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואחריו – חבר הכנסת דניאל בן-סימון. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום היה דיון חשוב בוועדת החינוך על תקציב משרד התרבות, בנוכחות שרת התרבות חברת הכנסת לימור לבנת. שם העלינו, עם חברי חברי הכנסת הערבים, את האפליה, את ההתעלמות, חוסר השוויון שסובל ממנו תחום התרבות בחברה הערבית, שזה מסתכם רק בכמה אחוזים מהתקציב, רק כ-2% לתרבות הערבית. והבעיה שהשרה, במקום להודות שיש אפליה ולומר שהיא תתקן, היא האשימה את הרשויות הערביות, את עמותות התרבות הערביות, והיא אומרת: אנחנו מציעים להם, אבל הם לא מקבלים. היא נקבה, למשל, בפרויקט מסוים, בשם שלו. אז טלפנו לכמה ראשי רשויות, והם אמרו, אמרו לנו: בואו תיקחו, אבל יש תנאי שם, שהפרויקט יהיה בחסות מוסדות שהם ציוניים, כמו ההסתדרות, ההסתדרות הציונית, ולכן לא קיבלנו. 
+
+ אדוני היושב-ראש. תרבות מותנית או על-תנאי זו כפייה פוליטית, זו לא תרבות. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת גנאים. חבר הכנסת דניאל בן-סימון. אחריו – כצל'ה. ואחריו – דב חנין. אחריו – אני רשמתי אתכם לפי סדר כניסתכם. חבר הכנסת דניאל בן-סימון – בבקשה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני שבוע שוחחנו, מהבמה שלך והמיקרופון שלי, על הדוח שיצא, דוח-לוי, אדמונד לוי, שקיבל חשיפה יחסית קטנה בישראל אבל עשה כותרות גדולות בעולם, על כך שסוף כל סוף נמצא פתרון משפטי לשאלת יהודה ושומרון, וסוף כל סוף הם בידנו כחוק ועל-פי התנ"ך. והנה, היום יושבים חברים נכבדים כדי למסד את ההחלטה הזו, ואני אומר, אדוני היושב-ראש, להפוך את מכללת אריאל לאוניברסיטה. וזו עוד יתד נוספת במסע, בעצם, לספח, בלי לקרוא לכך בשם האמיתי – לספח את שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל. ממכללה למכללה כוחנו עולה. ולכן, הוויכוח שהיה, האם היא ראויה אקדמית, האם יש לה מספיק משאבים – הוא ויכוח שולי. השאלה היא עקרונית, בלב הוויכוח שחותך את החברה הישראלית 45 שנה: האם צריכה להיות אוניברסיטה או מכללה באריאל, עקרונית. 
+
+
+ רק, חבר הכנסת בן-סימון, אתה מאחר כמעט 40 שנה. 
+
+
+ למה? 
+
+
+מכללת אריאל הוקמה ב-1984. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני יודע את צדך בוויכוח. אני, אתה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, לא. אני לא. אני כרגע לא אומר. אתה אומר: האם צריכה להיות מכללה.
+
+
+ היום היא מקבלת תוקף אקדמי רשמי, ככל אוניברסיטה בעולם. לכן, אני שואל – אין לי שום דבר נגד מכללה בכל מקום. אבל שנחליט: איפה אנחנו חיים, האם גם שם וגם פה; או אולי, אם אנחנו הולכים, כפי שאתה יודע שמפלגת השלטון החליטה על שתי מדינות – שנדע מהי המדינה שלנו ומהי המדינה שלהם. אבל אתה לא יכול לרקוד בשתי המדינות. תודה רבה.
+
+
+ נכון, גם כשזו רצפה אחת. תודה רבה. חבר הכנסת כצל'ה, בבקשה. יעקב כץ המכונה כצל'ה. אחריו יהיה דב חנין, אם כי הוא מדבר אחרי זה. אם הוא ירצה – ידבר גם פה, כי הוא נכנס, ואחריו – הורוביץ.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, בזמנו, אני ניסיתי להעביר חוק בכנסת שנוגע למין מכשיר שיודיע, במכונית – כשמישהו עוזב את המכונית ומשאיר ילד, שתהיה אפשרות לאזהרה, להתרעה, על מנת שילדים לא יישארו במכוניות, כי לצערנו הרב רבו המקרים. וגם השבוע, גם היום כשנסעתי במכונית שמעתי סיפור מזעזע על ילד שנשכח במכונית.
+
+
+ ממש. ואמא, זאת אומרת, אשה – אני עוצר – אשה שלא הולכת אף פעם בדרך זו, ופעם ראשונה בחייה לקחה את בנה מאיזה מקום למקום אחר, עברה בדרך שהיא לא הלכה בה מעולם, ופתאום שמעה קול בכי. התברר שילד ערבי מהשכונות הערביות באותה עיר שבה מדובר נסע עם מוביל באוטו. נסע עם נהג מוביל באוטו, בן שנתיים. בדרך כלל, כנראה, בכל יום הוא מובל לגן-הילדים. והמוביל, הנהג המוביל, מסיע הילדים, השאיר אותו באוטו. אתה שמעת, אחמד טיבי? שמעת על הדבר הזה? והאמא שמעה את הבכי. הילד היה כבר אחרי שעתיים של בכי, הושאר לבד בתוך המכונית. והיא לקחה והצילה אותו. לקחה אותו הביתה. היא התקשתה לדבר אתו, כי הוא שגורה הערבית בפיו. אבל הם הסתדרו. את האסקימו שהיא נתנה לו, את הקרטיב, הוא אכל מאה אחוז, עד שבאו ההורים. אבל תארו לכם, האשה הזאת לא הולכת מעולם בדרך שהלכה בה. ואייכלר, אצבע – – –
+
+
+ יד אלוקים. על כל פנים – –
+
+
+ אצבע אלוקים.
+
+
+  – – מכיוון שכבוד היושב-ראש המשיך או התחיל בסיפור, אני בזמנו העברתי – ניסיתי להעביר פה חוק. פנה אלי שר התחבורה, בן משפחתי כץ, וביקש ממני: כצל'ה, בוא ננסה – אני העברתי את זה להצעה לסדר-היום על מנת לנסות לחוקק את החוק ביחד. עד היום, עד היום – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ מה?
+
+
+ אתה אומר בן-משפחתי, למען גילוי – – –
+
+
+ אני מתכוון לומר שגם משפחתו וגם משפחתי כץ. כנראה אנחנו קרובים באיזשהו מקום.
+
+על כל פנים, לצערי הרב, כבר עברו מאז שלוש שנים וחצי, כי אנחנו כבר בכנסת – עוד מעט מסיימים את הקדנציה, אדוני היושב-ראש, והדבר לא נעשה. אני פניתי אז לשר כץ, והם אמרו שהם מחפשים פתרונות. אני אמרתי לו שלפחות – ופה אני פונה אל היושב-ראש, ובזה אני מסיים: שתהיה פנייה, אחרי הסיפור שכבודו שמע היום, שלפחות משרד התחבורה יפנה מדי יום בהודעות לתקשורת, בקיץ: מבקשים מהורים, מנהגים מובילים, מנהגים אחראיים, מאנשים שעוברים ברחובות – תסתכלו לפני שאתם יוצאים מהמכונית. תבדקו שלא השארתם תינוק. כי איך אמר כבודו היום בדיון על ולנברג? "כל המציל נפש אחת" – אנחנו אומרים "מישראל" – "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא", ובמקרה המדובר היה ילד ערבי. "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא".
+
+אני אומר, במקרה הזה מדובר בהצלת נפשות. לפחות, לפחות פנייה אל שר התחבורה מצד היושב-ראש – –
+
+
+ הצלת נפשות, אשכרה.
+
+
+ – – ומצד כל חברי הכנסת, שלפחות יודיעו מדי יום – פונים להורים, למובילים, לנהגים: אנא מכם, לפני שאתם יוצאים מהמכונית, תבדקו שלא השארתם תינוק – – –
+
+
+ תודה רבה. בגלל החשיבות נתתי לך. דב חנין, בבקשה, אחריו – ניצן הורוביץ, ואחריו – מג'אדלה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אד��ני היושב-ראש, למרות המלצות המועצה להשכלה גבוהה, הממשלה מקדמת את הכרזת האוניברסיטה באריאל. שוב דורסים את השיקולים המקצועיים; דורסים את השיקולים האקדמיים, וגם, אדוני היושב-ראש, מזהים את האקדמיה הישראלית כולה עם הכיבוש. זו דרך המלך להכניס את האוניברסיטאות בישראל למצוקה בין-לאומית – הכול כמובן לשם קידום אג'נדה פוליטית, שיש המאמינים בה, של ארץ-ישראל השלמה ושל העמקת ההתנחלויות. אבל האם כל האמצעים כשרים?
+
+אבל, אדוני היושב-ראש, עם כל הכאב והמצוקה, יש בסיפור הזה גם בשורה גדולה לציבור הישראלי: כי מסתבר, אדוני היושב-ראש, שיש כסף. הנה, שר האוצר אומר שהוא מוכן לתת עשרות מיליונים לטובת קידום האוניברסיטה באריאל. אז יש כסף. השאלה היא: למה? השאלה היא: מהו סדר העדיפויות? אם רוצים אוניברסיטה באריאל, זה כנראה יבוא על חשבון הרבה דברים אחרים.
+
+
+ חבר הכנסת דב חנין, בלי קשר לדברים הפוליטיים שאמרת, אני רוצה להגיד לך שאת אבן היסוד במכללת יהודה ושומרון, שהוקמה בסמוך ל-1986, נדמה לי – חנך והניח את אבן היסוד נשיא המדינה אפרים קציר, שהיה בהחלט אחד האנשים אשר ביקשו למצוא את הדרך שבה נחיה – – –
+
+
+ אני לא טוען שרק הליכוד אשם.
+
+
+ אני לא אומר לך. אני – – –
+
+
+ אני לא טוען – – –
+
+
+ אני לא אומר, אבל אני אפילו לא מדבר על הליכוד. אני רוצה לומר לך, מה שאמר אפרים קציר כאשר שמו את אבן הפינה, וכנראה שהיתה לו מחלוקת איפה צריכים להתיישב או לא צריכים להתיישב. אמר: בכל מקום שבו יושבים ישראלים – יכול להיות שהוא אמר יהודים, אני אומר ישראלים, כי הוא באמת התכוון ככה – שם יהיו לימודים. בכל מקום שבו יש ישראלים, שם יהיו לימודים. הפוליטיקה – היא תתנהל – – –
+
+
+יש המון ישראלים שחיים בניו-יורק – – –
+
+
+ לא, לא, זו לא המצאה שלו. הנה, תיכף, מג'אדלה, אתה עוד מדבר אחריו. חבר הכנסת, אני רק רוצה לומר לך, פשוט אני רוצה להכניס ל"דברי הכנסת" את מה שאמר נשיא המדינה אפרים קציר. מג'אדלה, עוד רגע אתה מדבר. אתן לך דקה נוספת.
+
+
+ לא בוער לי. לא אצה לי הדרך, אדוני היושב-ראש. אני רק אומר לך, יש ישראלים גם ברהט.
+
+
+ זה נכון.
+
+
+אז שיעשו – – – אוניברסיטה ברהט.
+
+
+ נכון מאוד. אבל תשמע, רהט זה – – –
+
+
+גם בנצרת יש ישראלים.
+
+
+ יותר גדולה מאריאל גם.
+
+
+ רהט והאוניברסיטה בבאר-שבע – זו שכונה, מה זה.
+
+
+ מה עם נצרת?
+
+
+ זו בעיה. בבקשה.
+
+
+ כן. אדוני, מול אריאל והאוניברסיטה שם יש כפר, עיירה, שקוראים לה סלפית. האנשים מסלפית, הם יוכלו ללמוד באוניברסיטה הזאת?
+
+
+ בטוח.
+
+
+ ממש בטוח.
+
+
+ בטוח. הם רק ירצו – – –
+
+
+ אין ספק – – –
+
+
+ דרך אגב, ביהודה ושומרון לומדים – – –
+
+
+ אפילו לא יכולים להיכנס לשם, לעלות על הכביש אפילו, אז מה, איך הם ילמדו באוניברסיטה?
+
+
+ טוב, זה עניין אחר.
+
+
+ אבל לא על זה רציתי לדבר, אדוני.
+
+
+ מבחינתי, שיהיה פתוח הכביש.
+
+
+ אנחנו עכשיו עברנו כאן כמה דיונים בכנסת היום בנושא הדיור הציבורי. כל הזמן מדברים על זה כעל פצצת זמן, אז אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש: הפצצה כבר התפוצצה, והמציאות היא אחרי פיצוץ. במקרה אני רואה כאן את ידידי חבר הכנסת והשר לשעבר רן כהן, שהוא יוזם חוק הדיור הציבורי. כבר עשר שנים החוק הזה הוא אחת ההבטחות הגדולות בספר החוקים שלנו, ואחת ההחמצות הגדולות, כי את רוב כספי הדיור הציבורי פשוט גנבו.
+
+
+ הוא לא יודע שזה רק 20 שנה, רן. אני לא יכול לדבר אתך, כי אתה ביציע. אבל אנחנו מקדמים בברכה. אני אתן לך את כל הזמן. מקדמים בברכה.
+
+
+ אני ראיתי שרן נכנס, ואני יודע איזה מאמץ הוא השקיע בדבר הזה כנסת אחר כנסת אחר כנסת, ואיזה פוטנציאל עדיין יש לחוק הזה. את כספי הדיור הציבורי גנבו במקום שיבנו דיור ציבורי חדש, ואת הקריטריונים מסמסו. והיום ראיתי שלפי הקריטריונים רק 2,000 משפחות זכאיות לדיור ציבורי. זו פשוט בדיחה. זה – יורקים לאנשים בפרצוף. אני חושב שעדיין, עדיין, לא מאוחר מדי לקחת את חוק הדיור הציבורי ופשוט ליישם אותו. ליישם – מה שפעם אחר פעם הממשלה נכשלת.
+
+
+ הדבר היחידי שיישמו בחוק של רן כהן זה את אותו סעיף שנכנס בהסתייגות, ש"עמיגור" – שהסוכנות תקבל את הכספים של "עמיגור", של הדירות שנרכשו. זה לא אצלך, אבל זה נכנס דרך ההסתייגויות. 
+
+ רבותי, תודה רבה לחבר הכנסת ניצן. כולם יקבלו, אבל לפי סדר כניסתם. חבר הכנסת מג'אדלה, אדוני. "בעדין" – שכיב שנאן, אחריו – חבר הכנסת זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת – הוא כבר איננו פה – מיכאלי וחבר הכנסת אייכלר.
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תיקון קל לך, אדוני היושב-ראש. כולנו טועים. חוץ מאלוהים, כולנו טועים. 2.7 מיליארד שלקחו מהדיור הציבורי – הסוכנות ו"עמיגור" היו צריכים לחתום כדי למכור אותן. והם היו חייבים כסף, אז בשביל זה הם חתמו, כדי שיקבלו את הכסף.
+
+
+ היה צריך לייחד את הכסף של מכירת הדיור הציבורי – – 
+
+
+ לא, לא, הם היו שותפים. 
+
+
+– – לבניית – כך כתוב היה בחוק של חבר הכנסת רן כהן, וגם בחוק של חבר הכנסת מאיר שטרית.
+
+
+ בשביל שיחתמו להם למכור את הדירות ב-2.7 מיליארד היו צריכים לקבל את הסכמתם. כדי לקבל את הסכמתם – קיבלו כסף לכיסוי החובות שלהם. 
+
+ אבל לעניין שלנו, אדוני היושב-ראש, סבא שלי, עליו השלום, לימד אותי לשלם מחיר יקר בשביל למנוע דבר, כי אחר כך, לתקן יעלה לך פי-כמה מהיקר הזה. אולי תיתן עצה לראש הממשלה? תראה, משה סילמן – מה שקרה; 44 הרוגים בכרמל, בשרפה. תאר לעצמך אם היו נותנים את הכסף, את התקציבים הדרושים בזמן ליעד הנכון. לא היו מונעים כל כך – כמה עולים לנו 44 הנספים בכרמל? כמה עולה לנו עכשיו לטפל באיש הזה שלא נתנו לו 15,000 שקל לפתור בעיה? אנחנו משלמים פי מאה ממה שהיה עולה לנו. 
+
+אז סבא שלי, עליו השלום, היה אומר: אבּוי, אללה ירחמה, בקי יג'בּר אל-איד אל-מכּסורה. קאל לה: אבּוי, אללה ירחמה, בקי ימנע כּסרהא. אבי היה משבר את היד השבורה. אמר לו: אבי, עליו השלום, היה מונע את השבירה, ולא היה מגיע למצב של לשקם את היד. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מג'אדלה. חבר הכנסת שכיב שנאן – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת זחאלקה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אני רוצה, כבוד היושב-ראש, לדבר דווקא אליך היום. בכוונתי להמשיך משפט שקראתי אליך בקריאת ביניים בביקור שהיה לך בעדה הדרוזית בכפר ג'וליס. שאלתי על השיטה שבה אנחנו אמורים לסיים את המצב של הקיפוח המתמשך לאורך שנים ולהפוך אותו למצב של שוויון אמיתי וקיום משותף אמיתי של כלל הציבור במדינת ישראל. כוונתי לא היתה להקניט, חלילה, אלא היתה באמת ובתמים, בתור אדם שאני מאמין בו ומאמין לו – וכרגע אני רוצה להקשות עליך עוד קצת, והפעם בתור יושב-ראש הכנסת ובתור אחד שאחראי לניהול הדיונים, המעקב והבקרה אחרי הדברים שקורים במליאה ומחוצה לה, בתוך הוועדות ובתוך כל הדברים. 
+
+צר לי מאוד שחבר הכנסת אמנון כהן, יושב-ראש ועדת הפנים, אינו במליאה, כי ביקשתי ממנו שישמע את הדברים. לפני שלושה-ארבעה חודשים הבאתי ה��עה דחופה לדיון במליאה. הדיון נסב על הנושא של כבישי המחבר שמחברים את היישובים הדרוזיים ביניהם. תן לי עוד חצי דקה על חשבון אמנון כהן. פשוט, הדיון חיכה שלושה חודשים עד שהביאו את זה לוועדת הפנים. בוועדת הפנים האנשים שהגיעו, נציגי המשרדים שהגיעו, לא הנציגים הרלוונטיים לעניין. והדבר החמור ביותר – האם יש בכלל צורך להעלות נושאים לדיון אם הם רק לצורך דיבור עליהם, ולהלאות את הציבור בבית בפרטים ודברים, ובסוף לא יוצא מזה שום דבר? האם מעמדה של הכנסת כרשות מחוקקת יכול לעשות משהו מול הרשות המבצעת, ובמיוחד במה שנקרא "הגופים שהם מעל החוק", כמו רשות הטבע והגנים ואחרים? תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. התשובה היא פשוטה. פרלמנט זה parler, זה בעיקרו מדבר. הוא יכול ליצור דבר שיכפה על הממשלה בשתי דרכים: אחד זה חקיקה, שאז היא מחייבת את הממשלה, כי כל שר העולה להישבע מעל דוכן הכנסת, כאשר הוא מבקש את אמוננו, הוא מתחייב לכבד את חוקי מדינת ישראל. דרך אגב, חבר כנסת לא מתחייב בכך. הדבר השני הוא כמובן הצעות אי-אמון. אם ממשלה לא מקיימת את החוקים ואת החלטות הכנסת, אפשר להביע אי-אמון. אם מדברים ואחר כך מצביעים עם הממשלה, זאת בעיה.
+
+אני יכול להעלות את הנושא. הכנסת יכולה לקבל החלטות והכרעות. פעמים היא לא מקבלת הכרעות כי הממשלה מפעילה את הקואליציה למנוע אותן. פעמים הממשלה אדישה, היא אומרת: מה אכפת לי שיקבלו החלטות? בין כה אני לא אקיים אותן. אני מנסה להסביר לחברי הכנסת שהממשלה לא יכולה שלא לקיים אותן. לפי דעתי, כאשר ממשלה לא מקיימת החלטות של הכנסת, צריך להביע בה אי-אמון. פשוט מאוד.
+
+ דרך אגב, שר שלא מקיים החלטות של הכנסת, אני לא מאפשר לו להביא דברים של משרדו לכנסת. 
+
+ ברור שיש דברים שנעשים בשלבים, ושהממשלה לא יכולה לממש אותם מייד. אתה צודק במאה אחוז. אבל פה הדרך היחידה שלנו היא או חוק – שגם אותו יכולה הממשלה לא לקיים, אבל אז היא לא מקיימת חוק. הדבר היחיד הוא, כאשר לא מקיימים את החלטות הכנסת – מצביעים בהם אי-אמון. אבל אם אומרים: אנחנו לא נשתוק, ולא נשתוק, והקואליציה בסופו של דבר מחזיקה את הממשלה, ומזלזלת בחובתה של הממשלה לקיים את החלטות הכנסת, יש לנו בעיה קשה בדמוקרטיה הישראלית. תודה.
+
+
+ מה שקורה, אדוני היושב-ראש – – – שקורים דברים, ואתה מעלה פה דברים על השולחן, ויוצר תקווה אצל אנשים בבתים, ואחרי זה יש מצב – – –
+
+
+ טוב, אבל אין חידוש בכך. לכן אומרים – פרלמנט בא מהמלה parler, לדבר. אז אם הכנסת חזקה במובן זה שכאשר רוב של חברי הכנסת – תראה, הממשלה בכלל יכולה בימים – ביום שלישי יכולים לקבל פה החלטות. הם בכלל לא יודעים אפילו שקיבלו החלטה. ביום שלישי הכנסת לא יודעת שקיבלו החלטה, כי זה היום שבאים נאמני הבית פה, ויש לנו איזה 15–16 חברים שביום שלישי מטריחים את עצמם לכנסת בשעות אחר הצהריים. בעיה. בעיה. 
+
+אתה היית היום באזכרה לראול ולנברג. ראול ולנברג זה מוסד, זה דמות, זה איזשהו פרק בהיסטוריה של האנושות, לא רק של העם היהודי. אתה חשבת שצריך לבוא. רק חמישה חברי כנסת הגיעו – אפילו לא – אתה מבין?
+
+
+ אני באתי מטעמי כבוד להיסטוריה – – –
+
+
+ אני חשבתי שכאשר אנחנו מביאים את יושב-ראש הפרלמנט השבדי, ואת נשיא הונגריה, שכן ולנברג עבד בהונגריה, היה שגריר שבדיה בהונגריה, זה איזשהו – באמת, אולם שאגאל היה מלא מפה לפה, והיה באמת אירוע מאוד מעניין. אבל חברי הכנסת – יכול להיות שאם אני אשאל חברי כנסת מיה�� ולנברג הם לא ידעו. כי אנחנו עשינו זאת כדי שהציבור יבין. ולנברג הוא לא רק דמות מקודשת לעם היהודי כחסיד אומות העולם. הוא דבר שפה אמר אדם – לבד מול העולם כולו – אי-אפשר להיות נייטרלי; אתה או בעד הטוב או שאתה תומך ברע. אם אתה לא אומר בצורה מפורשת, יוצא נגד הרע – אתה נגד הטוב. 
+
+ אתם רואים, יש תקופה שבה – יכול להיות שלחברי הכנסת יותר חשוב ללכת לראות את חברי המרכז. אני יודע, חשוב לי מאוד. אבל יש לכנסת תפקיד, אז אתה – וצר לי, צר לי שאני אומר את הדברים האלה.
+
+ רבותי, אנחנו עברנו לחבר הכנסת זחאלקה. בבקשה. חבר הכנסת מיכאלי, חבר הכנסת אייכלר וחבר הכנסת אורי אורבך. בבקשה. ג'מאל זחאלקה, בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, פורסם בימים האחרונים שעיריית נצרת-עילית, בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה, מתכננת כביש מהיר שמחבר את שכונת הר-יונה לצומת מסכנה, הוא צומת גולני. הכביש עובר באדמות כפר-כנא, אבל אין גישה בכביש המתוכנן לתושבי כפר-כנא, שזה יישוב גדול, שמונה יותר מ-20,000 אנשים. מתוכנן גם כביש אחר, כביש עוקף, וגם הוא יעבור באדמות של משהד, כפר-כנא וריינה. אבל תושבי היישובים האלה, שמונים בערך, אני מעריך, 40,000 אנשים – בדיוק כמו מספר התושבים בנצרת-עילית – גם הם לא יכולים ליהנות מהכביש המהיר. 
+
+ אני חושב שזה מעשה שלא ייעשה. זה זלזול באנשים ובצרכים שלהם. הגדיל לעשות ראש עיריית נצרת-עילית, מר גפסו, ואמר: זה כביש אסטרטגי. למה אסטרטגי? כי עכשיו אפשר להרוג או לעשות סיכול ממוקד של איזה שיח' בעזה או בגדה בלי שהכביש ייסגר, ברומזו לכך שהיו הפגנות בכביש הקיים כיום לפני כשמונה שנים. באמת זו סיבה חשובה שהיתה הפגנה ונחסם כביש. כל יום נחסם כביש בארץ. כל יום נחסם כביש בעולם. אבל סיבה כזו, לא לתת לאנשים גישה לכביש, אני חושב שזה גזענות, אבל אני לא חושב שהממשלה צריכה ללכת בעקבותיו של מר גפסו.
+
+
+ קודם כול, כל כביש בצפון, אנחנו היום נוסעים, אז מגיעים באמת לג'וליס מירושלים בשעה ו-50 דקות, בגלל שכל אותם צמתים שהיו הפכו להיות – מצוין. גם הכביש מנצרת, שכולל את נצרת-עילית, הוא מצוין. נדמה לי שמכפר-כנא הירידה עד ההתחברות לכביש שבו הוא יתחבר היא כמה – – – 
+
+
+ לא. צריך. הדרישה של התושבים היא לחבר אותם לכביש. 
+
+
+ בסדר גמור.
+
+
+ לא טוענים נגד קיום הכביש אלא נגד ההתעלמות. אפשר לעשות את זה תכנונית – – –
+
+
+ חבר הכנסת זחאלקה, תגיש לי שאילתא דחופה ואני אאשר לשאול את שר התחבורה.
+
+
+ מאה אחוז. תודה רבה.
+
+
+ אני חושב שאם מישהו אמר, בעירייה זו או אחרת, דברים, זה על אחריותו. אני לא מאמין בכלל שמשרד התחבורה שוקל שיקולים כאלה שהם ברמה של הפרדה. אני לא מאמין. אני אאשר לך. תודה רבה.
+
+
+ מאה אחוז. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מיכאלי. אחריו – חבר הכנסת אייכלר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מצטרף לברכת רפואה שלמה למשה סילמן, ששוכב בבית-החולים ונמצא במצב רפואי אנוש. אני חושב שהסוגיה שלו חידדה את הדבר החשוב – יושב אתנו חבר הכנסת לשעבר רן כהן, שבכל יום שלישי בשבוע היה מעלה פה את הסוגיה של מניעת אובדנות וטיפול במשפחות של אלה שגרמו לעצמם נזק גדול בכך שלצערנו התאבדו. מה שרן החל אנחנו ממשיכים – לעסוק בסוגיה הזאת בכנסת הנוכחית. אדוני, ישנה עמותה, "בשביל החיים", שעוסקת בעידוד אותן משפחות שנמצאות במצוקה ובצרה, שחלילה עלולות להביא אותן להחלטה של אובדנות, שבעצם לא רק שמבחינת ההלכה זה אסור, אלא מבחינה אנושית זה דבר שגורם נזק לא רק לאיש או לאשה שהולכים לעולמם אלא גם גורם נזק למשפחה. 
+
+פה אני רוצה, פשוט מאוד מעל בימת הכנסת לקרוא לאותם משרדי הממשלה שמפעילים היום פיילוט בכמה מקומות בארץ – הפיילוט הזה חייב להימשך כדי להציל עוד נפש ועוד נפש מישראל, כי הנזק שהדבר הזה בסוף גורם הוא נזק גדול וכביר, ואני מקווה שאף אחד לא יעשה את המעשה הנועז הזה כפי שעשה משה סילמן, ושלא יגיע לזה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מיכאלי. חבר הכנסת אייכלר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, באותו עניין שהעלה חבר הכנסת מיכאלי, בעניין האדם בשם משה סילמן שהצית את עצמו, השם ישלח לו רפואה שלמה.
+
+אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. אי-אפשר להבין מה קורה לבן-אדם שמגיע למצב כזה. מה שמדאיג אותי זה הלגיטימציה שהחברה, ואפשר לומר התקשורת, נותנת לבן-אדם שעשה את המעשה הזה. אנחנו עוד נדבר בעניין הדיור, מה הביא אותו ואיך למנוע שאנשים לא יגיעו למצב כזה. אבל אנחנו בשכונה שבה אנחנו רואים שאנשים בסוריה, בלוב ובמצרים – אנשים נשחטים ונשרפים, ואדם נפעל כפי פעולותיו. הלב והרגש נהיים קהים לדברים כאלה, ולכן אם הרמב"ם אומר, שני דברים – א. שאדם נפעל כפי שפעולותיו, זאת אומרת שגם אדם רע שעושה מעשים טובים הופך לאדם טוב, וגם אדם טוב שהופך לתליין הופך לאדם רע. ואדם גם מושפע מהחברה. לכן הרמב"ם אומר שאסור לגור בין אנשים רשעים. אני אומר שאם התקשורת לא תפסיק לתת לגיטימציה למי שהצית את עצמו, חס וחלילה היא ודאי תיתן לגיטימציה למי שמצית אחרים, כי חברה יכולה להידרדר ממעשים כאלה. אם התורה וחז"ל הזהירו כל השנים מפני המאבד עצמו לדעת, והיו דברים נוראיים שהיו עושים למי שמאבד לעצמו לדעת – להפוך את זה לדוגמה, לסמל ולמופת כי בתוניסיה זה קורה, אז חלילה יקרה כאן גם מה שקורה בסוריה, ואם אדם מוכן להצית את עצמו, ודאי שיהיו אחרים שיהיו מוכנים להצית אחרים. חייבים לומר "סטופ", ולשלול את הלגיטימיות של אדם שפוגע, בעצמו או באחרים.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת אורי אורבך, שאנחנו מחר נשביע אותו כסגן יושב-ראש הכנסת.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי חברי הכנסת, אני מצטרף לדברים הקודמים. פעולת התאבדות, בוודאי בפומבי, יש בה מן האלימות, קודם כול, וצריך להגיד את זה, עם איחולי ההחלמה לאיש האומלל.
+
+אני אדבר דווקא על תובנה אחרת שעליתי עליה בשלוש, ארבע השנים האחרונות. לא ידעתי שאנשים כל כך אוהבים כבוד. עכשיו ראיתי את המכרז של האוצר. אחד מסממני הכבוד זה מכונית מהודרת יותר, ולכן הוצעו לשרים, שלא בטובתם ולא ביוזמתם, מכוניות "ב.מ.וו" ששוויין 400,000 שקל במקום, נעבעך, "פורד מונדיאו" או "מאזדה 6", שזה רק 150,000 או 200,000 שקל לפני הנחה. לכן יש לי הצעת חיסכון: בכסף שייחסך, כדי שלא ייגרע כבודם של השרים – בכל זאת, חבל – אפשר להחזיק שני פרשים עם סוסים, או אופנוען, במשך שנה שלמה, שייסע לפני המכונית. אם רוצים לחסוך יותר, בכסף שייחסך – אבל אין למנוע טוב מבעליו, את הכבוד הראוי למיניסטרים – שני תרנים עם דגלים, או אפילו ארבעה, בארבעה צדי המכונית. ואולי אפילו לתת מספר לפי ערכו של השר, מספר שרד, 7, 8, 9 – ורק על זה אני חושב שיהיו משברים קואליציוניים – לפי הדירוג בממשלה. והדגלים והסוסים והאופנוענים ייסעו לפני השר לענייני בלי תיק או משהו. אני חושב שיהיה בזה גם חיסכון כספי – לא גדול כמו עכשיו, שחוזרים ל"מאזדה 6", אבל חיסכון מסוים – וגם כבודם של השרים במשרד האוצר לא ייפגע.
+
+
+ אנ�� דורש שיהיה כתוב גם: כך ייעשה לאיש אשר הכנסת חפצה ביקרו.
+
+
+ כמובן, ולפני היושבי-ראש וסגני היושב-ראש בכלל אני חושב שצריך שיירת אופנועים, וזו כבר שיחה אחרת.
+
+
+ אנחנו כבר מתכננים לך מכונית מיוחדת.
+
+
+ כמובן. אנחנו – – –
+
+
+ תודה רבה. רבותי, האם השר מרגי מבקש להתייחס? 
+
+
+ לא.
+
+
+לא מבקש להתייחס. רבותי אנחנו נעבור לסעיף הבא. אני אבקש משר השיכון להיכנס, ומכל החברים.
+
+
+
+
+הודעה למזכירת הכנסת – בבקשה.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי ועדת הכספים החליטה לחדש את הדיונים בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012, בהתאם לסעיף 89 לתקנון הכנסת.
+
+כמו כן, הונחה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון מס' 2), התשע"ב–2012, שהחזירה הוועדה לזכויות הילד. תודה.
+
+
+תודה רבה למזכירת הכנסת.
+
+
+
+
+ נעבור להצעות לסדר-היום מס' 8707, 8708, 8733, 8769, 8774, 8775, 8776, 8777, 8778 ו-8781 בנושא: ציון יום הדיור.
+
+ אדוני שר השיכון, מכובדי חברי וחברות הכנסת, אנחנו מציינים היום את יום הדיור הציבורי, ביוזמתו של חבר הכנסת דב חנין, בסמיכות לתקרית הקשה שבה משה סילמן הצית את עצמו במחאה על משבר הדיור הציבורי. אין ספק שמקרה כזה אסור היה לו לקרות. אין כל ספק שבנכונות, תיאום ודרכי עבודה מסודרים ניתן היה למנוע את הידרדרותם של אזרחים רבים אל הרחוב, אזרחים שנושרים אל פי התהום ומצטרפים אט-אט לסטטיסטיקה העגומה והטרגית של חסרי הבית. אני תומך בכל מלה שאמר היום השר בריאיון באחד מערוצי הרדיו.
+
+
+ – – –
+
+
+ אך אסור להתעלם מזעקתו. זעקתו היא זעקתם של אזרחים רבים, החרדים יום-יום מלהיזרק לרחוב ללא קורת גג. זוהי זעקה החושפת את הכשל המתמשך של המדינה בכל הנוגע לדיור הציבורי.
+
+רבותי, מחר נציין כאן במליאת הכנסת את יום ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי ראה במדור, אחד מחמשת המ"מים, בהבטחת קורת גג לכל אדם, מחויבות בסיסית של המדינה כלפי אזרחיה. עוד שנים טרם הוכרזה מדינת הרווחה הוא הציב את יסודותיה. אבל כיום, רבים מאלו הרואים עצמם כתלמידיו לא מרגישים מחויבות למשנתו הכלכלית. יש כאלה שיציינו בסרקזם שאכן ז'בוטינסקי הצביע על חמשת המ"מים כזכויות טבעיות, אך הוא לא הצביע על מקורות התקציבים לממש אותן, ומכיוון שכך, נגזר עליהן להישאר זכויות הצהרתיות בלבד. הרעיונות – איך אומר חבר הכנסת יעקב אדרי? איך זעק פה שנים חבר הכנסת והשר לשעבר רן כהן? הרעיונות היפים הללו, כך הם סבורים, הם תיאורטיים. הם שייכים לעולם אידיאי, שהיה קיים במוחם של הוגי הציונות לפני שהמדינה היהודית הפכה למציאות ממש. לדידם, כעת, משהפכה המדינה למציאות ממשית, אפשר לגנוז אותם. 
+
+ אבל למרבה הפלא דווקא בנושא הדיור הציבורי היתה הסכמה בין הרוויזיוניסטים לסוציאליסטים, בין חרות למפא"י. דוד בן-גוריון אמר: "לאורך ההיסטוריה שלה ראתה ממשלת ישראל את השיכון ככלי מרכזי להשגת יעדה של המדינה וגם כצורך אנושי שעל המדינה מוטל לספקו לאזרחיה". לצערי הרב, המדינה לא עומדת בהתחייבויותיה, לא אלו הקבועות בחוק ולא אלו שהוקצו במסגרת התקציב. ואינני מדבר כאן על הקושי ההולך וגובר של המעמד הבינוני פשוט לקנות דירה – מי שהאבא שלו לא מאפשר לו, לא יכול לקנות דירה. אפילו לא על דיור בר-השגה. אני מדבר על הדיור הציבורי. 
+
+ הדיור הציבורי במשבר חמור שאין כמותו, ויודע זאת כל מי שעוסק בנושא. בלשכתי ובלשכות רבות של חברי הכנסת מתקבלות מדי שבוע עשרות פניות של אמהות חד-הוריות, ניצולי שואה, נכים ומשפחות ברוכות ילדים, כן ירבו, הזכאים לדיור ציבורי על-פי החוק, והזכות הזאת נמנעת מהם בתואנות ביורוקרטיות אלו ואחרות. הרי השר אמר לנו: יש אלפי משפחות שזכאיות לדיור ציבורי. גם הממשלה הלכה לקראתן היום בעזרה בשכר דירה. הן זכאיות, רק אין מה לתת להן. 
+
+ מבקר המדינה, בדוח שפרסם ב-2007, מצא כי משפחות זכאיות ממתינות לפעמים יותר מעשור עד למתן פתרונות בדיור הציבורי. כך גם קבע הממ"מ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. נכים רתוקים לכיסא גלגלים ממתינים גם הם למעלה מעשור עד למציאת פתרון, ופתרון אין. וכאילו לא די בכך, אנו מקבלים פניות רבות על חובות קלים התופחים לחובות ענק; על משפחות המאבדות בתים בשל חוב זעום לבנק. הזכות למגורים, גם זו המוכרת באופן מצומצם על-ידי החוק, לא ממומשת בגלל היעדר מדיניות ברורה ובשל כשלים ביורוקרטיים המהווים מכשול בלתי עביר לאזרח הפשוט. 
+
+ מעשהו של סילמן – והלוואי שלא היה עושה אותו – נבע מייאוש עמוק של אדם בודד, ולא מדובר כאן חס וחלילה בתופעה. אבל זו אינה הסיבה להמשיך את המצב הקיים. מעשה זה צריך לעורר אצלנו אותות אזהרה, לפקוח את עיני הממשלה ומקבלי ההחלטות ולהביא לשינוי מעשי ביישום עקרונות הדיור הציבורי.
+ 
+ אני מחזק את ידו של שר השיכון, אשר נאבק בכל אותן מכשלות ומניעות אשר הביאו אותנו עד היום לידי מצב שבו נתגבש, ואני חושב שגם הכנסת כולה צריכה לעמוד לימינו בוויכוח אשר מתחולל בין משרד השיכון לבין משרד האוצר. אנחנו צריכים לתת מעון לאנשינו – לא לתת לאלה שיכולים בעצמם, אלא לאלה שזקוקים, שכן חברה שאינה עוזרת לאנשים אשר הגיעו למצב של חוסר ישע באופן אובייקטיבי איננה חברה, אם אינה עוזרת להם. 
+
+ חבר הכנסת יעקב אדרי, אמרתי זאת בקואליציה, אמרתי זאת באופוזיציה, הצבעתי גם כחבר בקואליציה ואפילו כשר בממשלה בעד חוק הדיור הציבורי, כפי שהיה וכפי שהובא פעמים רבות. אנחנו הגינו רעיון שאנחנו נמכור לבעלי דירות את דירותיהם, ובלבד שהכסף ייוחד לרכישת דירות. ושר השיכון צודק.
+
+חבר הכנסת דב חנין – ראשון הדוברים. יעקב אדרי אחריו, שכן הוא חייב להחליט אם הוא רוצה לשבת שם או רוצה לשבת פה. נשחרר אותו. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, פעילי מאבק הדיור הציבורי והמחאה החברתית שמכבדים אותנו בנוכחותם ביציע, חבר הכנסת לשעבר רן כהן, שנאבק שנים למען דיור ציבורי בחברה הישראלית, אדוני היושב-ראש, את הדיון הזה אי-אפשר לפתוח בלי להזכיר את משה סילמן. אדם שעשה את הכול כדי לעמוד על רגליו בכבוד, היה לו עסק, רצה ועשה את הכול כדי לחיות בכבוד, אבל בסופו של דבר הגיע לייאוש נורא כאשר הוא ראה את כל הדלתות סגורות בפניו. ואדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, כל כך הרבה אנשים אנחנו שומעים שהם מרגישים שכל הדלתות נסגרו בפניהם. 
+
+ חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, חברי כנסת אחרים נוספים שנמצאים אתנו פה באולם – בכל שבוע, אדוני היושב-ראש, אנחנו מקבלים פניות רבות של נשים, של גברים, של אנשים. כשאנחנו קוראים את הפנייה לרגע לפעמים נעתקת הנשימה. אתה כבר לא יודע מה לעשות. אתה מרגיש שהבן-אדם הזה פונה אליך כאל, באמת, הישועה האחרונה, ואתה מרגיש, גם כשאתה חבר כנסת, חוסר אונים. חוסר אונים. אתה מנסה לפנות לרשויות, אבל אפילו אני כחבר כנסת לפעמים מרגיש שאי-אפשר. מה אני יכול להגיד על אזרחים שמגיעים למצב הזה? כל כך הרבה אנשים מוצאים את כל הדלתות סגורות, וכל כך הרבה אנשים מוצאים את כל הדלתות סגורות כשהם מחוץ לבית ואין להם בית לגור בו.
+
+ אדוני היושב-ראש, כן, אלה טרגדיות אישיות, אבל ממש לא רק טרגדיות אישיות. זו כבר באמת טרגדיה לאומית. זה משבר לאומי, ולמשבר הלאומי הזה יש הרבה פנים אנושיות. ובכל שבוע, אדוני היושב-ראש, הפנים האלה, האנושיות, עבורי מתחלפות, כי אני נתקל בעוד מקרה מזעזע. אז אני אזכיר את הפנים של המשבר הזה היום, באחד מדיוני ועדות הכנסת שאנחנו קיימנו ביום הזה. הפנים של המשבר הזה היום עבורי היו פנים של אשה, אם חד-הורית, שיש לה בן אוטיסט במצב לא פשוט והיא מקדישה לו את חייה במסירות עצומה כדי שהוא יתפתח ויגדל ויוכל לחיות את חייו בחברה. קשה מאוד במציאות כזאת. קשה לעבוד, קשה להתפרנס. וכשאין אפילו בית, אין קורת גג, אין לאדם אפילו את מבצרו האחרון. ואשה כזאת, אדוני היושב-ראש, מוצאת את עצמה בלי בית. וכשהיא באה לרשויות שאחראיות לדיור ציבורי, אומרים לה, אדוני היושב-ראש: אין בעיה, את צריכה פשוט לעשות עוד שני ילדים. המקרה הזה הוא לא מקרה בודד, והפקיד שיושב מולה הוא לא אדם רע לב באופן אישי. הוא מפעיל קריטריונים, הוא פועל לפי שיטה. אדוני היושב-ראש, זו לא טעות. עם כל הכאב אני אומר את זה. זו לא טעות – זו מדיניות. 
+
+ בעבר הלא-רחוק, אדוני היושב-ראש, בשנות ה-70 המוקדמות, שליש מהדירות בישראל היו דיור ציבורי. אני לא מתגעגע לאותה תקופה, היו בה גם הרבה מאוד בעיות, ואפליות, וקשיים, וסריטות ומצוקות, אבל מדינת ישראל ידעה בעבר לבנות עשרות אלפי דירות, מאות אלפי דירות שבהן שיכנו המוני אנשים שהגיעו לכאן מכל קצווי העולם ובהתחלה חיו במעברות, ומצאו פתרונות לתפארת. 
+
+ומה שקרה בעשור האחרון, נמכרו עשרות אלפי דירות, התקבלו מיליארדי שקלים. לאן הלך הכסף? איך מחזירים את הכסף הזה? על זה, אדוני היושב-ראש, אני דרשתי ועדת חקירה פרלמנטרית. לצערי הממשלה התנגדה ולא הצלחנו להעביר את זה, אבל אני חושב שאת זה צריך לחקור, באמת צריך לחקור, גם כדי לברר מי החליט וגם כדי לברר איך מתקנים.
+
+ בכל מקרה, במיליארדי השקלים האלה לא בנו ולא קנו דירות ציבוריות, והתוצאה, מלאי הדירות הציבוריות בישראל הלך והצטמצם בקיצוניות. במקום לקנות ולבנות דירות, החמירו את הקריטריונים ויצרו את אותה מיטת סדום. אדוני, אין לי אלא לומר שכשאני קורא את רשימת הקריטריונים האלה אני אומר: זוהי דמותו של הרוע, כך נראה הרוע.
+
+
+ חבר הכנסת חנין, הבעיה היא עוד יותר חמורה, שגם כשהחמירו את הקריטריונים, אנשים שמתאימים לקריטריונים החדשים לא יכולים לקבל דירה.
+
+
+אכן.
+
+
+על זה זועק השר, השר זועק. תשמעו, אי-אפשר לבוא ולומר אחר כך: השר היה שקט. הוא צועק. הוא לא יכול. אם לא יעמידו לרשותו דירות, אין מה לעשות. אם יעמידו לרשותו דירות והוא יעשה איפה ואיפה, השר יעמוד לדין הציבור וכמובן לדין הכנסת, אבל הוא בא ואומר: יש לי אנשים – הוא יזם דבר חשוב ביותר, אני אמרתי את זה עוד קודם, הוא יזם את העזרה בשכר דירה. ובהחלט הממשלה הלכה – כי בלתי אפשרי היה לעמוד בנושא זה. 
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אנחנו מסתכלים בדוח ועדת-טרכטנברג, המספרים שם אומרים: 42,000 אנשים ממתינים.
+
+
+ נכון.
+
+
+ אבל אני אומר, וחשוב לי לומר את זה היום, כי את המצוקות כולנו מרגישים, ובאמת אנחנו ישבנו, כמה מחברי הכנסת – חברתי חברת הכנסת לוי אבקסיס וחברים נוספים, היינו בשדולה שהתכנסה. באמת זו היתה שד��לה של צעקה וקריאה גדולה באמת מהלב ומתהומות המציאות שאנשים נמצאים בה. אבל חשוב לי לומר כאן, אדוני היושב-ראש, יש מה לעשות. יש מה לעשות. 
+
+ קודם כול, מיידית, להפסיק את הפינויים. במציאות כזאת אי-אפשר להמשיך לזרוק אנשים מבתיהם. ומיידית, לתת סיוע בגובה שכר דירה לכל אותם אנשים שזכאים ולכל אותם אנשים שנמצאים על גבול הזכאות; לתת להם סיוע בשכר דירה עד שנקדם פתרונות יותר רוחביים. והפתרונות היותר-רוחביים, אדוני היושב-ראש, לא צריך להמציא אותם. אנחנו בשדולה מנסים לקדם כמה חוקים, אני אזכיר אותם רק בכותרות: חוק הזכות לדירה ציבורית, שקובע מי ומתי זכאים לדירה ציבורית, כדי שלא נהיה כבולים לאותם קריטריונים, שכל פעם ממציאים אותם מחדש. חוק של הגדלת המלאי של הדירות הציבוריות. אדוני היושב-ראש, אני לא הייתי מסתפק ב-5%; באירופה מדברים על 20%, באוסטריה זה 27%. עכשיו, שלא נחשוב שהמצב החברתי באוסטריה הוא יותר גרוע מאשר אצלנו, ואצלם יותר אנשים נמצאים במצוקת דיור. מה שהם יכולים לעשות, גם אנחנו, עם מצוקות הדיור שלנו, אולי עוד יותר אנחנו צריכים לעשות.
+
+
+ זה לא עולה למדינה כסף, צריך להזכיר את זה. זה לא עולה למדינה כסף.
+
+
+ בוודאי, בוודאי, זה מחייב את היזמים, כמו שאומרת חברת הכנסת לוי אבקסיס. חוק של מידע ושקיפות בדיור הציבורי, חוק של איסור פינוי ללא דיור חלופי, חוק של ביטול והסדרת חובות הדיירים, חוק של תחזוקה ותיקונים אמיתיים בדיור הציבורי.
+
+אבל אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, בקריאה למהפכה גדולה עוד יותר. אני לא מסתפק בחוקי עניים, אני רוצה חוקי רווחה. במקום דיור ציבורי קטן ומזערי, בשולי החברה, לקבוצה קטנה של המצוקה הכי קיצונית, שזו המציאות שאנחנו הגענו אליה, צריך לקדם דיור חברתי, עם מגוון של פתרונות לרצף הבעיות. בקצה הקיצוני צריך את מלוא ההתגייסות של המדינה, באמת בדיור שיועמד לרשות אנשים שאין להם שום דרך אחרת. אבל רצף של פתרונות, כמו שמקובל בעולם, ממצבי המצוקה הכי קיצוניים ועד לאותם סטודנטים, שאדוני היושב-ראש הזכיר, שגם להם צריך לעזור, כי גם הם צריכים לגור באיזשהו מקום. 
+
+ובעניין הזה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין ולהביע הערכה לצוות הדיור של מחאת האוהלים, קבוצה שעבדה לאורך שנה וגיבשה את התפיסה הזו של פתרונות הרצף, ממצבי המצוקה ועד המצבים הפחות-חמורים. אנחנו יכולים, אדוני היושב-ראש, להגיע למצבה של הולנד, ששם שליש מהדירות הן דיור חברתי; אנחנו יכולים להגיע למצבה של אוסטריה – רבע מהדירות הן דיור חברתי; או צרפת, או בריטניה – חמישית מהדיור הן דיור חברתי. זה אפשרי. וזה יבטיח, אדוני היושב-ראש, בית. בית לתושבי ואזרחי ישראל. תודה רבה.
+
+
+ אני מאוד מודה לחבר הכנסת דב חנין, שגם ביוזמתו כל אחר-הצהריים הזה מתנהל.
+
+
+ תודה. אני רק רוצה להתנצל גם בפני השר, אני פשוט נאלץ לצאת להלווייתו של הבן של חברנו חבר הכנסת מלכיאור, ולכן אני לא אוכל לשמוע את כל תשובתו של השר. תודה רבה.
+
+
+ הכנסת כולה משתתפת בצערו, באמת, של השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר מלכיאור. הבן נפטר. חבר הכנסת יעקב אדרי, בבקשה. חבר הכנסת מג'אדלה, אדוני, אני לא אתפוס את – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, כולנו היינו מזועזעים מהמקרה הטרגי של משה סילמן. מי לא נדהם? למי לא נכנס העסק הזה ללב? לכולנו. 
+
+ גם אני, אדוני יושב-ראש הכנסת, שמעתי את השר בדרכי לכאן היום בבוקר, הוא דיבר דברי טעם, מבין את הנושא. שמעתי גם את פקיד האוצר – – –
+
+
+ הוא מביא גם דרך.
+
+
+ אני שמעתי אותו בקשב רב. ושמעתי את פקיד האוצר, ושמעתי, אותו פקיד דיבר ככה בדיוק לפני שנתיים ושלוש בדיונים בוועדת הכספים, סיפר לנו נסים ונפלאות. ומה לעשות, אדוני היושב-ראש, ואתה זוכר, היית פה כשאני אמרתי לשר: כל הצעדים שלכם – לפני שלוש שנים, עליתי פעם אחר פעם וזעקתי את זעקתם של אנשים בנושא מצוקת הדיור והבאתי את הדוגמאות של אור-עקיבא. מה לעשות? אני מכיר את זה. הייתי שם, אני חייתי את המצוקה, ואני, יחד עם חברי, ניסינו לפתור את הבעיה. 
+
+ אדוני שר השיכון, שמעתי אותך היום מפיל את כל התיק על האוצר. בסדר, תמיד, כולנו מפילים את הכול על האוצר. אבל אם היית גורם למשבר, כמו שעשית לא מזמן וקיבלת את הנושא של מענק המקום, אבל היית עושה את זה מזמן, יכול להיות שהיו לנו פתרונות. ואני יודע שיש לך רצון. אני יודע גם שאתה בא ממקום שמבין מצוקה, אתה גדלת בזה, אבל הייתם צריכים לשבור את הכלים על העניין הזה, כי הזעקה היתה גדולה. הפתרונות שהיו, שהצעתם, לא היו פתרונות. אני זוכר את מסיבות העיתונאים; מה לעשות? אני זוכר. מי לא זוכר את פתרונות הקסם להורדת מס השבח על דירה ראשונה ושנייה. אמרנו שזה לא פתרונות, זה "אקמול" לחולה סרטן.
+
+ וכמובן אומרים, הדבר הכי חשוב, הדיור הציבורי. חברי הטוב רן כהן – מה לעשות שהיינו ביחד הרבה שנים, עשינו כמה דברים ביחד – נלחם על מנת שאנשים יוכלו לרכוש, אותם אנשים ששילמו שכירות כל החיים שלהם יוכלו לרכוש במחיר מוזל את הדירה. אבל הוא התנה את זה בדבר מאוד מאוד חשוב, וזה גם מופיע בחוק: שהכסף, ההכנסות ממכירות הדירות יבנו בהן דירות. וחברתי, חברת הכנסת הנמרצת אורלי, הלכה ובדקה את העניין, לאן הלך הכסף. אגב, התיק הזה, מפילים אותו על הסוכנות לא בצדק, אני הלכתי ובדקתי את זה אחרייך. הסוכנות מילאה את חובתה כלפי המדינה והיא מימנה את קליטת העלייה הגדולה שהיתה בשנות ה-90. זה ההסכם בין הממשלה לסוכנות. הכסף שנכנס לאוצר הלך, נעלם כלא היה. עשו פה, עשו שם.
+
+
+ 2.7 מיליארד.
+
+
+ נכון. על זה היית צריך לעמוד, שר השיכון, ולהגיד: רבותי, הכסף הזה נועד לצורך בניית דירות לדיור ציבורי. יכול להיות שהיום לא היינו במצוקה הזאת. מספיק שהיו בונים כמה מאות דירות בשנה מאז שהופעל החוק שאתה חוקקת – ואני יודע כמה מיררו את חייך בעניין הזה – אבל בעקשנות, בהתמדה, והרבה מאוד נהנים מזה. אבל ההמשך, החלק השני של זה, לא היה: לתת לבנות כל שנה. אז אני מחזק את ידיך, אדוני שר השיכון, במאבק שלך לדיור ציבורי. 5%, 10%, כמה שתשיג תבורך, זה גם חשוב, ואל תוותר להם.
+
+ מעניין שמוצאים כסף לכל דבר. מוצאים כסף לכל דבר בסוף. כשרוצים, כשהחרב על הצוואר – יש. אז גם אתה, כמו שאמרת, ואתה מחויב לציבור, גם שלך, גם לכלל העם – אותו ציבור פשוט שזועק, ויש במדינה הרבה סילמנים כאלה. יש הרבה מאוד, שהגיעו לרמה הכי נמוכה. 
+
+ המצב של הדיור הציבורי, אני מדבר על הדיור הציבורי שכבר קיים, מאוד גרוע, מאוד ירוד. ביוב זורם בבתים. אני מסייר, מה לעשות. קיצצו לך את התקציבים לשיפוצים, לשיקום שכונות. אין דבר כזה. 
+
+אדוני שר השיכון, יש בידך הרבה כוח. אני יודע את זה. והיום אמרת דברים ברורים. תעשה את זה, ואנחנו נהיה אחריך. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יעקב אדרי. חברת הכנסת מירי רגב. סליחה, אורלי. בבקשה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, חמש דקות. 
+
+
+ לא, זאת הצעה רגילה, זה עשר דקות, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ עשר דקות? 
+
+
+ כן, זה על חשבון הסיעה. אנחנו ביקשנו הצעה רגילה. טוב, על זה אנחנו לא נתווכח.
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, האמת היא שאין ביטוי בשפת אנוש שיתאר את עוצמת הרגשות, הכאב והייאוש שהביאו את האזרח משה סילמן להצית את עצמו. במו ידיו הוא הבעיר את גופו, ואיבריו הנשרפים בלהבות היו לזעקה שהבקיעה את חומת האטימות וההתעלמות מסבלם של אזרחים רבים כמוהו, שעברו את השער שמאחוריו אובדת כל תקווה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, סילמן לא היה מקרה בודד, לא. כולנו תקווה שמעשהו יישאר בודד, אבל כולנו יודעים שכמוהו רבבות אזרחים מתהלכים היום בעיניים כבויות מייאוש, מסחבת, מחוסר כתובת שתפתור את בעייתם. הם נושאים את אותו כאב, אותן תחושות, הם עייפים ואין בהם עוד כוח. הם נושאים את עיניהם ואינם יודעים לאיזו כתובת. הם הפכו לנתון סטטיסטי קבוע. ככל שחולפות השנים כך מתחלף נוף מגוריהם: מדירה ארעית למקלט, מחדר מדרגות לגן ציבורי, מאוהל זמני שמסלקים כמטרד ציבורי – אל הרחוב. 
+
+חברי הכנסת, היקפה של בעיה חמורה זו חייב היה להדליק נורה אדומה, על משמעותה והשלכותיה לעתידנו כחברה וכמדינה. היא איננה פוסחת לא על זוגות צעירים ולא על משפחות, לא על ערים ולא על הפריפריה, לא על חלשים ולא על המעמד הבינוני. 
+
+ההתייחסות לאוכלוסיית מחוסרי הדיור לוקה לא רק באטימות אלא אף בציניות. מכל ההבטחות והתוכניות המתוקשרות לא נותר דבר. לא זו בלבד שלא חל שיפור במצבם של הסובלים, אלא חל שינוי ביחסם של האחראים זה כלפי זה. תוצאות – אין; האשמות הדדיות אנו רואים מעל דפי העיתונות כולם. ובראותנו את התמונות ובפוגשנו את המקרים אנחנו שואלים את עצמנו, כאזרחי המדינה הזאת, מה קורה למשפחה כזו, הנודדת ממקום למקום – מושפלת, כואבת, דואגת, מיואשת? האם מישהו חושב לרגע מה עובר במוחו של ילד מחוסר קורת גג שעובר את הטלטלה ואת ההשפלה הזאת? האם מישהו יודע להעריך את ההשלכות הנפשיות על עתידו של ילד זה, הנזרק לרחוב, הישן בגן ציבורי, המביט בעיני אמו חסרת האונים? איזו סלידה מתפתחת בלבו של ילד זה כלפי הממסד וכלפי ה"מסודרים"? חשבתם על זה לרגע? מישהו נתן את דעתו על כך? 
+
+וכעת לקובעי המדיניות. לנוכח המצב המזעזע אני רוצה לשאול: לו היה זה בנכם, לו היה מדובר בילד הפרטי שלכם – ולא, זו איננה שאלה קנטרנית; זאת תזכורת למחויבות, לאחריות הבסיסית של כל ממשלה בישראל כלפי אזרחיה. על בסיס זה, אם צריך בכלל לצטט, קבע ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון, כביטוי ליחס המדינה כלפי הצעיר המתגייס: "תדע כל אם עברייה" – ואני לא אמשיך לצטט. אבל מה עלינו לומר היום לאותה אם לגבי עתידו של ילד זה, שהממסד סילק מהבית, שזרק לרחוב, והיא אובדת תקווה? 
+
+ לנוכח חומרת המצב המתמשך, לא אחת נשאלת השאלה: האם זו מכה משמים? האם פתרונה של הבעיה הכאובה הזאת הוא משימה בלתי אפשרית? לא ולא. הראיה היא שהיו זמנים לא רחוקים שבהם מצוקת הדיור זעזעה את המדינה; היא הקיפה אז את השכונות בערים ואת ערי הפיתוח. ההפגנות אז זעזעו והדאיגו את כולם. איש אחד ראה את הסכנה הטמונה בתחושת הניכור שבה חיו למעלה ממיליון נפש בישראל, ושמו היה מנחם בגין ז"ל, ראש הממשלה דאז. הוא הטיל על אחד משריו, המוכר לי, מוכר לי היטב, את מלאכת הבנייה והשיקום שתציל את החברה הישראלית. התוצאות לא איחרו לבוא, והמאמץ הלאומי המרוכז הביא לבנייתן של שכונות גדולות, לפתרונות דיור ולשיקום השכונות שהיה לבשורה לרבב��ת אזרחים; מה שהוכיח, שכאשר רוצים – אין זו אגדה. וצריך לרצות, וצריך לעשות – בטרם פורענות. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת מירי רגב. אחריה – אילן גילאון. בבקשה, חברת הכנסת רגב, חמש דקות לרשותך. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, תודה לך, כבוד השר, כבוד חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה לאחל החלמה שלמה ובריאות טובה לסילמן משה, ושלא יחשבו אחרים, חס וחלילה, לנהוג בדרך הזאת. אנחנו נמצא את הפתרונות הנכונים, ואני יודעת שקשה להגיד "פתרונות נכונים". 
+
+בהזדמנות הזאת, לפני שאני מדברת על הדיור הציבורי, רק לברך את שר החינוך על ההחלטה להפוך היום את האוניברסיטה באריאל לאוניברסיטה – כך נכון שיהיה.
+
+ היום אנחנו חוגגים בכנסת יום הולדת, אילן. יום הולדת לדיור. אז כמו בכל יום הולדת, בואו נשיר: איפה, איפה, איפה העוגה? איפה, איפה, איפה הדירה? ואיפה, איפה, איפה החמלה? איפה החמלה, לעזאזל? איבדנו אותה. איפה החמלה? הציבור לא מטומטם. הפוליטיקאים עסוקים בבחירות, והעם עסוק בהישרדות. הזוגות הצעירים במדינה לא מסוגלים לרכוש דירה קטנה ולהקים דירה ובית במדינת ישראל. אין להם גם היכולת לשלם את שכר הדירה הגבוה, הבלתי אפשרי, לדירה קטנה. המדינה מחויבת לאפשר לכל אחד ואחת מאזרחי המדינה את הזכות הבסיסית של קורת גג בהתאם להישג ידו. היום בית הוא חלום רטוב של כל צעיר במדינת ישראל. מי שאין לו אבא עשיר עם כמה מיליונים בצד, לא יכול לקנות בית. זוגות צעירים לא יכולים לרכוש בית היום – הם לא חלשים, חברתי אורלי, שחזרנו עכשיו מכנס מאוד קשה. הם לא חלשים, הם פשוט לא מסוגלים לקנות בית, לרכוש דירה, למרות ששני בני-הזוג עובדים, משלמים מסים, הולכים לצבא ועושים מילואים. 
+
+
+ הם לא יכולים לקבל דירה – – –
+
+
+ תיכף נגיע גם לזה. 
+
+המדיניות היא מדיניות לא הוגנת, שלא מאפשרת צדק חברתי אמיתי במה שקשור לדירה. כבר כמה עשורים – או לא כמה עשורים, בעשור האחרון, לא מטפלים בצורה נכונה בכל מה שקורה לדיור. ושלא יספרו סיפורים. כששר השיכון היה דוד לוי – ציינה את זה קודם חברתי אורלי לוי – וגם שרון, בנו 100,000 יחידות דיור לעולים חדשים. אז אנחנו יכולים לבנות 100,000 יחידות דיור לילדים שלנו, זה רק עניין של רצון. 
+
+שוק הדיור הוא דבר מורכב, הוא שוק מורכב. הוא כולל ספקטרום רחב של אוכלוסיות שונות, והוא מדבר על מספר ומגוון פתרונות. נכון אמר דב חנין: אלה פתרונות חברתיים שונים למצוקות שונות. בני מעמד הביניים, סטודנטים, רווקים, קשישים, חד-הוריים והציבור החלש – אלה שזקוקים לדיור הציבורי, שגם לו הממשלה צריכה לדאוג באמצעות "עמידר", "עמיגור", "פרזות" ואחרים. לצערי, לא בונים דיור ציבורי כבר עשור. וכשבנו דיור ציבורי והחליטו למכור אותו, מכרו את הדירות הציבוריות בלי לקנות דירות אחרות. ויושב פה אחד מאלה שהיה אחראי לרפורמה הזאת, ידידי חבר הכנסת לשעבר רן כהן, אבל מכרו דירות ולא בנו דירות חדשות. המדינה לא בנתה דירות חדשות. וכמות האנשים שזקוקים לדיור רק הולכת וגדלה, והסיוע בשכר דירה רק הולך וקטן. אנשים מחכים בתור שמונה שנים לדיור ציבורי; מה הם יעשו באמצע, מה הם יעשו בינתיים, עד שהם יקבלו דירה? 
+
+היום חזרנו מכנס, כבוד השר, ואני יכולה להבין למה לא הגעת. ואתה היחידי שמגיע לכנסים, אני חייבת להגיד גם את זה, את האמת צריך להגיד, השר אטיאס הוא השר היחידי שבא ומתמודד עם בעיות. אף פעם לא ראיתי באירועים האלה את שר האוצר, כשצריך לבוא ולהגיד מה עם הכסף. אבל היום אפשר ל��בין למה הוא לא הגיע. הגיעה קבוצה של אנשים, קשה. מה זה קשה? לא כי הם אנשים קשים, כי הם אנשים שנמאס להם מהבטחות, כי הם הולכים לישון בלי קורת גג מעליהם, כי יש ילדים שישנים בגנים, שנתקלים במסוממות ובשיכורים ובאלכוהוליסטים, וזה לא הדברים שאנחנו רוצים לחנך להם היום. 
+
+אלפי משפחות מתחננות לדיור ציבורי, גם אצלך, אתה יודע, כבוד השר, כמה פניות אני מעבירה אליך ולעוזרים שלך, כמה פניות אני מקבלת יום-יום, שמוציאים אותם מדירות "עמידר", ומתקשרת ליושב-ראש "עמידר" או לחברות אחרות. זה מצב בלתי אפשרי. אין להם לאן ללכת. אנחנו צריכים להפסיק את הפינויים וכמה שיותר מהר. אני חוזרת ואומרת, אתה יודע את זה, כבוד השר, אמרתי את זה כמה פעמים: גם בעלייה של ההורים שלהם, להם היה בית. סאלח שבתי – היה להם לאן לחזור. היום גם זה אין להם. אין לאנשים לאן לחזור. אין להם דירה קטנה לחזור אליה, דירה שלהם, מקום חם שלהם, שיחזרו הביתה בכבוד, גם לדירה של חדר וחצי. היום אנחנו מדינה מפותחת, מדינה שהאבטלה בה מצטמצמת, והאזרחים הם אזרחים שרק משלמים יותר ואין להם איפה לחיות. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ לא, אני עוד לא סיימתי. 
+
+
+ אבל הזמן שלך הסתיים. 
+
+
+ אני רוצה לסיים ולהגיד מלה אחת קטנה. אני יודעת, כבוד השר, שאולי אתה לא ישן טוב בלילה, אבל השרים בממשלה הזאת ישנים טוב בלילה, כולל שר האוצר. ויכול להיות שראש הממשלה צריך לא לישון בלילה לא בגלל האיום האירני – בגלל הבעיה הזאת, כי זו הבעיה החברתית האמיתית שלנו והפתרון בה הוא מיידי. תבנו קרוונים. סביון לעניים. עשה את זה שרון, מיידי, תוך שבועיים. תעלו את שכר הדירה, את השכר, הסיוע לדיור סוציאלי, לשכר ריאלי. לא יכול להיות שאתם נותנים 1,500 כששכר דירה הוא 6,000. 
+
+
+ תודה רבה. נא לסיים. 
+
+
+ תעשו פיקוח על שכר דירה. תעשו את שלושת הדברים האלה היום, נפתור לפחות חלק מהמצוקה. 
+
+ אני אומרת שוב, אנחנו בשבוע של בין המצרים, העם היהודי בוכה על אובדן הבית הרוחני שלנו. אתה יודע שהבית הוא מבצרו של האדם. אתה יודע את זה, כל יהודי שיושב כאן יודע את זה, בוא נדאג לבית האמיתי של האנשים, גם הרוחני וגם הפיזי. זה תפקידנו, ובוודאי שלך כחבר כנסת ושר מש"ס. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים. ואחריו – חבר הכנסת אילן גילאון. 
+
+
+ אתה לא הולך לפי סדר-היום. 
+
+
+ כן, כן, אבל דילגנו עליו. זה אותו הדבר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אין אדם או אזרח שקם בבוקר ומחליט ככה פתאום להצית את עצמו – למרות שכולנו נגד הדבר הזה ולא מעודדים אותו. אין אדם שקם או חולם ובבוקר הוא מחליט להצית את עצמו, אין בן-אדם כזה. אבל לצערי יש מדינה, יש ממשלה, שדרך המדיניות האטומה שלה, דרך ההתעלמות ממצוקתו של האזרח הפשוט, גורמת לו לייאוש. גורמת לו להתייאש מהחיים ולשים קץ לחייו. אני חושב, זו המסקנה שצריכה הממשלה לקחת לעצמה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, מצוקת הדיור, משבר הדיור, עובר מגזרים וקבוצות ושכבות. נכון, הוא במגזר היהודי, במגזר הערבי, בכל המגזרים. נכון, בחברה הערבית יש לו אולי סיבות אחרות, אבל התוצאה היא אחת, שאדם לא מוצא לבנות את ביתו, את העתיד שלו. 
+
+אדוני היושב-ראש, זה היה עוד בשנת 2000, הממשלה שהיתה אז הודתה שכדי לסגור את פערי העבר ולענות על הביקוש הטבעי של האזרחים הערבים, יש צורך בכ-10,000 יחידות דיור חדשות מדי שנה – במשך ארבע שנים. אבל מאז, לפחות האינפורמציה שקראתי היום – זה מ-2011, לפני שנה: עד 2011 שווקו כ-8,000 דירו�� בלבד. זה בעשר שנים. זה היה אמור להיות 10,000 דירות כל שנה במשך ארבע שנים, זה משנת 2000. 
+
+ לפי כל המחקרים, אדוני היושב-ראש, 55% מהמשפחות הערביות זקוקות ליחידות דיור בעשור הקרוב, זה נכתב ב-2011. אבל הבעיה בחברה הערבית היא שאנחנו מדברים – 1. על חברה שיותר מ-50% היא מתחת לקו העוני וגם סובלת ממחסור באדמות. אדוני היושב-ראש, בדוח של ועדת-אור, שהוקמה בשנת 2000 כדי לחקור את אירועי אוקטובר 2000, שבהם נהרגו 13 צעירים ערבים, שם היא ציינה והצביעה על המצוקה בדיור ובאדמות כאחד הגורמים לעימותים האלה. ואני שואל, מה עשתה הממשלה עם המסקנות האלה? 
+
+אדוני היושב-ראש, בדוח של עמותת "סיכוי", זה היה השנה, הם מצביעים שם על כישלון הממשלה בשיווק אדמות מדינה ביישובים הערביים. אחוז ההצלחה הוא רק 20%. במגזר היהודי אחוז ההצלחה 70%. וזה למה? 1. משום שהמדינה, הממשלה, לא מתחשבת בייחוד התרבותי. כבוד השר יבוא לפה ויגיד: אנחנו מנסים לשווק, וייתן דוגמאות. אני אומר לו: נכון, ניסיתם בממשלה לשווק. בעיר שלי, בסח'נין, יש שם פרויקט של משרד השיכון. אנשים לא באו ועד עכשיו לא באים. נכון, יש תרבות מסוימת לבנייה, אז צריך לכבד אותה; צריך לכבד אותה. למה סוג הדיור בישראל וההתיישבות הם לפי האידיאולוגיה שלך? אתה מוצא, יש קיבוצים; אני חרדי אז יש רבעים לחרדים, יש יישובים חרדיים. למה מתחשבים בייחוד התרבותי של כולם חוץ משל הערבים? למה אתה לא מתחשב בתרבות שלהם? בן-אדם יש לו אדמות – וזו הסיבה השנייה לכישלון של שיווק אדמות מדינה בחברה הערבית: לא משתפים אותם בוועדות התכנון ובהחלטות. 
+
+ אבל יש עוד גורם חשוב, אדוני היושב-ראש, שכולנו יודעים: הופקעו הרבה אדמות מהאזרחים הערבים במדינת ישראל, והמדינה והממשלה ומשרדי הממשלה לא ששים ולא ממהרים להרחיב את תחום שיפוטם של היישובים הערביים או את תוכניות המיתאר. 
+
+ אלה הן הסיבות העיקריות למצוקת הדיור במגזר הערבי. אבל, כפי שאמרתי, המצוקה עוברת מגזרים, לכל התושבים, ועל המדינה להחליט אם היא למען האזרח או שהיא תגרום לסבלו של האזרח. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת לשעבר רן כהן, אנחנו באים מ"השומר הצעיר", אז אצלנו לא אומרים "מורי ורבי", אבל מדריכי וחברי הטוב דוד קשני, אחד ממובילי המאבק לדיור הציבורי בעבר, אדוני, אם יורשה לי, הייתי רוצה לקבוע איזושהי מוסכמה, שהיא בוודאי מקובלת על כולם. יש ויכוח של מי המדינה, האם של אזרחיה, של כל אזרחיה, של היהודים וכל אזרחיה. ברור לגמרי ומוסכם על כולם, אני מקווה, שהמדינה היא של כל דייריה. ברור לגמרי. חברת הכנסת מירי רגב קודם אמרה: איפה החמלה? חברת הכנסת מירי רגב, אני, אני לא מאמין במדינה שבנויה על חמלה; אני מאמין במדינה שבנויה על זכויות. 
+
+
+ גם וגם.
+
+
+ לא, לא. חמלה היא מידה אישית, היא לא מידה ציבורית. אנחנו חברים במדינה הזאת. אלה שהם אזרחים בתוך המדינה הזאת ראויים לקבל קורת גג. זה דבר מאוד מינימלי. השאלה המרכזית שאני כל פעם שואל את עצמי: איפה נעלמו קווי המיתאר של מדינת ישראל? איפה זה נפל? באיזה מקום זה נעלם. פתאום המדינה, לפני ארבעה או חמישה עשורים, החלה לפרק את עצמה מהאחריויות שלה – לא רק לדיור, אגב; בכל דבר, בכל נושא, מדינה של קבלן, מדינה במכרז. 
+
+כאן אומרים מה יכול לעשות שר השיכון. שר השיכון יכול לעשות הכול, הוא יכול לעשות הרבה. גם חלק מהרצונות שלו ברוכים וראויים – הנה, אני אומר לך כאן – אבל זאת קונספציה שגויה מבחינת מדינת ישראל, משום שמדינת ישראל – על ממשלותיה האחרונות, אגב, ואין בעניין הזה הבדל בין קדימה לבין הליכוד – תפיסת העולם הכללית היא מדיניות של התפרקות כוללת מאחריות. אם אפשר היה למסור את מדינת ישראל לאיזה קבלן חיצוני, את כולה, או את התושבים לייצא מפה כדי שיבזבזו פחות, אם אפשר היה ללכת על אין נכים – אין עיכובים, אין זקנים – אין בזבוזים, וואלכ, מדינת ישראל היתה הולכת על זה. ונמאס לי לקבל את הסיפור של פקידי האוצר, אדוני. אין פקידי אוצר, לא קיים דבר כזה. יש מקבלי החלטות שהם כולם פוליטיקאים, וקבלת ההחלטות היא פוליטית.
+
+ עכשיו, מה שנשאר לבחון, חברת הכנסת מירי רגב – את הדברים נוכל לראות מחר. נניח, אני אצפה בך מאוד בעניין לראות כיצד את תצביעי; האם בעד או נגד אותן הצעות חוק שמחר יבואו לכאן, או בקרוב יבואו לכאן. האחת זה הקפאת ההקפאה של החוק של חבר הכנסת רן כהן על הדיור הציבורי. נאמרו כאן הדברים, ואני לא רוצה לחזור עליהם: איפה הכסף? לאן נעלם? מאיפה הם לקחו? וכו'. היתה פה גזלה לאור יום. אבל בתוך הדבר הזה צריך לעשות גם איזה שלב שהוא שלב ביניים של פתרון, עד שבסופו של דבר זה צריך להסתיים בכך שלכל אדם יש זכות לקורת גג מעל הגב שלו.
+
+אני רוצה לקחת אותנו, במעט זמן שנותר, לא ל-OECD, אדוני, כי אנחנו מדברים על OECD כל הזמן; למקום הרבה יותר קרוב, לשנות ה-60 במדינת ישראל. אני הגעתי בעלייה של אמצע שנות ה-60 עם הורי. הייתי אז בן שבע והגעתי למקום. זה נראה מובן מאליו שכל אזרח שהגיע למדינת ישראל קיבל קורת גג במציאות כלכלית הרבה יותר קשה ממה שקורה היום. זאת היתה המציאות. מדוע? משום שהמדינה הבינה שגם דירה, ואפילו עבודה, חינוך ובריאות, אלה דברים שבאחריות המדינה. 
+
+לכן, שאלת השאלות המרכזית – תראה, אנחנו פגשנו היום בלובי לדיור אנשים באמת נואשים שכבר לא מבחינים מי בעדם ומי נגדם. הם לא יכולים לעשות את הדברים הללו, ובדרך כלל, ביום המכריע, שוכחים לתמוך בעצמם. אנחנו נאבקים ונלחמים ומשתפים פעולה עם השיטה של הפרד ומשול בין מחוסרי הדיור של ירושלים לאלה של תל-אביב; בין אלה שרוצים לעזור להם לבין אחרים; בין אלה שאומרים לנו שהדבר הזה הוא לא פוליטי ובינינו, שאנחנו אומרים שהכול פוליטי. אין דבר לא פוליטי. כל ההחלטות האלה הן בסופו של דבר החלטות פוליטיות, לא ארגוניות ולא אחרות. 
+
+ קרה דבר בקיץ האחרון, אדוני, שיכול היה למלא את לבנו בתקווה גדולה. קם לו דור שיודע לשאול את השאלות האמיתיות, כפי שבדמוקרטיה צריכים לשאול. המצב הנואש הזה, שמביא לתוצאה כמו ראינו במוצאי השבת האחרונה, של משה סילמן, שהוא, בניגוד למה שראש הממשלה אמר – טרגדיה אישית – הוא משל של אדם נכה, מובטל, חסר בית ומעוקל; אדם שבחשבון של הציונות החדשה שמנוהלת על-ידי ממשלות בעשורים האחרונים אף אחד לא סופר אותו. לכן, צריך לחפש מאיפה המרחק שנוצר בין קווי המיתאר שלקחו אדם כזה בחשבון משום שלשם כך נועדה המדינה – – 
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+– – לבין כך שאדם צריך ברוב ייאושו לשרוף את עצמו בצורה כזאת. 
+
+אני רוצה לקרוא מעל הבמה הזאת לציבור כולו: אני מבין את מידת הייאוש. אל לכם והיזהרו בנפשותיכם. במקום שאנשים חיים אפשר הכול לתקן אם נראה את קדושת החיים כקדושה העליונה. אל לכם לפגוע בזולתכם ובעצמכם. קיים סיכוי, ואנשים לאט-לאט יצליחו לראות את האור בקצה המנהרה, ובכוחות משותפים באמת לקיים חברה שאיננה בנויה לא על חסד ולא על צדקה אלא על צדק ועל זכות, כי לכך נועדה מדינת ישראל. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יצחק וקנין, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני שר הבינוי והשיכון, חברי חברי הכנסת, לפני כשנתיים היתה לי שיחה אישית עם ראש הממשלה. באותה שיחה אמרתי לו כך: דע לך – – – 
+
+
+ למרות שאתה לא נוהג לצטט משיחות אישיות.
+
+
+ לא, אני לא חושב שזה דבר שאפשר היה להסתיר אותו, מכיוון שאחרי שפרצה המחאה בשנה שעברה היתה לנו ישיבה שנייה עם ראש הממשלה בוועדת הכספים, בלשכת ראש הממשלה, ושם הוא ציין את זה, כך שאי-אפשר להסתיר את הדברים.
+
+ באותה שיחה ראשונה עוד לא היתה אפילו מחאה. בתוניסיה היו ניצנים של מחאה, מצרים עוד לא היתה בעסק. אז אמרתי לראש הממשלה בהאי לישנא: דע לך, המשבר הגדול ביותר של החברה הישראלית זה השיכון. אם תהיה פה מחאה, היא תהיה בגלל הדבר הזה. אמרתי לו: אני מציע לך, אדוני ראש הממשלה, תפעל בכל הכוחות שלך, תגבש את כל הכוחות שיש לך – שר האוצר, שר הבינוי והשיכון, אתה בעצמך כמוביל את זה – כדי לתת פתרון תקציבי לטובת העניין. גם אמרתי לו איך אני חושב שזה צריך להיות. 
+
+אני חושב שכל חברי בוועדת הכספים שמעו אותי בשנתיים האחרונות. היתה אפילו פעם שזרקתי את המפתחות, אמרתי: רבותי, אין לי מה לחפש בכנסת הזאת; אמרתי את הדברים מתוך זה. יותר מזה, אמרתי לראש הממשלה: תדע, אני הולך עם עגלה בסופר, אני עושה את הקניות, אני פוגש את האזרחים. אותך אנחנו לא יכולים לפגוש פה, כי יש מסביבך עשרה שומרי-ראש. אנחנו בקושי יכולים לפגוש אותך. אתה לא רואה את המצוקה. צריך להבין שהמצוקה זועקת. אמרתי לו: תהיה לך מחאה פה בקיץ. 
+
+ התחילה המחאה וישבנו אתו במשרד ראש הממשלה והזכרתי לו את הדברים, והיתה שיחה של כל חברי הוועדה. אני אומר לכם, בפסח האחרון – תקראו את הכתבה – אני אמרתי בהאי לישנא, שהמחאה בקיץ הזה תהיה אלימה; תהיה אלימה, רבותי. אני אסביר למה, מאיפה. מה, זה איזה תחושות שיש לי? אני נביא? לא נביא אנוכי ולא בן נביא אנוכי. המציאות, רבותי, עם כל הרצון, רבותי. 
+
+ אני רוצה להגיד משהו לפני שאני אגע בנקודה המרכזית. בשלוש השנים האחרונות יש שר בינוי – לא בגלל שהוא מהמפלגה שלי – שאני יכול לציין את הדברים שהוא עשה. אני יכול להגיד שכאשר הובלנו את חוק הסיוע במשכנתאות באזורי עדיפות לאומית זאת היתה הצעת חוק שהמשרד הכין ונתנו לי להוביל אותה כדי לעורר את משרד האוצר. רבותי, אני לא רוצה להגיד כמה הצעות היו לי מהאוצר כדי להפיל את כל הדבר הזה, רק שלא תהיה הצעת חוק. אנחנו הלכנו ביחד, וניסו בכל דרך אפשרית. כל התוכניות שהשר הביא – היו ממסמסים אותן. זאת אומרת, יש פה איזה עניין שיש פה אטימות מוחלטת של המערכת, שלא מבינה את המציאות. 
+
+ המציאות היא קשה, אי-אפשר שאזרח שצריך לרכוש דירה ב-700,000 שקלים, הוא משלם עליה היום 1.3 מיליון, 1.4 מיליון, מאיפה הוא ייקח את הכסף? קחו את הגזירה של הנגיד שהבנקים לא יכולים לתת משכנתה בגובה כמו שנתנו פעם, את כל המשכנתה כמעט. הרי לך מתכונת שאף אחד לא יכול לקנות דירה, כולם נמצאים לפני שוקת שבורה. האזרח שסיים את הצבא – שעליהם מדברים כל היום, חיילים שסיימו את השירות הצבאי שלהם מוצאים את עצמם בלי דירה, בלי קורת גג; ורבותי, הייאוש אוכל כל חלקה טובה. ולכן מתחילה להיות מחאה, ומי שחושב שהמחאה הזאת תיפסק טועה טעות חמורה.
+
+יותר מזה אמרתי אתמול; אתמול אמרתי ש��ם ראש הממשלה יפסיד את הכיסא שלו, תדעו, תשמעו מה שאני אומר – זה יהיה רק על הבינוי והשיכון, רק על הדיור, על זה הוא יפסיד את השלטון. הוא לא ייבחר, כי העם יכה אותו בגדול. אם הוא לא ייקח את זה כמו שהוא לוקח את התחבורה – יש פתרון, רבותי; לא יכול להיות שלתחבורה – רבותי, אני בוועדת כספים – 30 מיליארד שקלים בחמש שנים. למה אני לא יכול לתת לשיכון? יש פה משבר גדול מאוד. קחו את זה, את המשבר הזה, תפתרו אותו. איך תפתרו אותו? תשימו 4–5 מיליארד שקלים, תנו את זה לשר, ואתם תראו מה שהוא יעשה.
+
+
+ – – –
+
+
+אבל מה הוא יכול לעשות? הוא מביא הצעות, ממסמסים אותן; מביא עוד הצעות. ורבותי, שלא תראו, יש הישגים. יש הישגים בשכר דירה, שזה גבוה מאוד, ואף פעם לא היה דבר כזה, 3,000 שקלים. יש בנייה – רבותי, וזה במאמצים גדולים של השר – מעל 45,000 יחידות דיור בשנה, בשנים האחרונות, וזה נותן איזה קצה של אור. אבל, רבותי, פיגור של עשר שנים, 12 שנים שלא בונים, חוסר בדירות של מעל 150,000, את הדבר הזה אי-אפשר לסגור ביום אחד. ולכן ראש הממשלה צריך לבוא ולהגיד: רבותי, אני לוקח את כל השרים הנוגעים בדבר, צריך להיות פתרון. צריך לתת 3–4 מיליארד שקלים בשנה לבנייה ציבורית, צריך לבנות – – 
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – כי כספי הדיור הציבורי של רן כהן – ואני הייתי חבר כנסת ותמכנו בזמנו בהצעת חוק הזאת – רבותי, הכסף הזה הלך. הלך לאוצר. לא שהוא נעלם. רבותי, הכסף הזה לא התאדה, הוא נמצא בקופה של האוצר. 
+
+
+ תודה.
+
+
+ ולכן, רבותי, הפתרון היחידי לדבר הזה זה לקחת מתווה של חמש שנים – היום לקבל את ההחלטה, בתקציב של 2012 – לבוא ולהגיד: רבותי, אנחנו נותנים לטובת הדיור, לטובת השיכון, 30, 20 מיליארד שקלים לארבע שנים, חמש שנים, פותרים את הבעיה, מורידים את שכר הדירה.
+
+אני רק רוצה לסיים בדבר אחד. תראו, רבותי, בשלומי – אני גר במושב ליד שלומי – שכר דירה שם, ברוב הדירות, היה 1,200, 1,500, לא משנה איפה הדירה. היום, גם ב-3,000 שקלים אתה לא מוצא דירה בשלומי. 3,000, רבותי, בג'בלאות שם, שלא נדבר אצלנו במושבים. 
+
+רבותי, המציאות היא קשה. צריך להבין שזאת הבעיה המרכזית של מדינת ישראל היום – – 
+
+
+ תודה לאדוני. 
+
+
+ – – וצריך לטפל בה לפני כל דבר. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. בוא מכאן. 
+
+
+
+
+ בינתיים, לכבוד מזכירת הכנסת יש הודעה למליאה, בבקשה.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 19) (ייעוץ השקעות כללי ושיווק השקעות כללי), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת אמנון כהן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 20) (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת עפו אגבאריה. 
+
+לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2), התשע"ב–2012, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה.
+
+
+ תודה למזכירת הכנסת. 
+
+
+
+
+ חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, לרשותך חמש דקות. 
+
+
+ תודה לאדוני. 
+
+
+ אם תרצה אני אוסיף לך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אנחנו יכולים כמה רגעים לדבר לעצמנו אמת? ככה מבלי שאנשים מסביב יקשיבו?
+
+
+ עד עכשיו לא דיברו אמת? 
+
+
+ לפעמים. ממשלה שמתנערת מהאחריות שלה לאזרחיה בדבר הבסיסי ביותר – בית, מעון – זאת ממשלה שצריכה לסיים את תפקידה. אני לא אגיד לך, כאיש מאמין, מה אומר בית אצלנו – רק שתשמע, כבוד השר. אפשר לאבד ��שפחה, אפשר לאבד כסף – בוודאי, קודם כול כסף אחר כך משפחה – אפשר לאבד דבר יקר יותר, כבוד, רק אסור לאבד את הבית, כי הבית נותן לך את הכול. אם יש לך בית יש לך משפחה, יש לך כבוד ויש לך גם כסף, כי הוא מבצרך. ברגע שממשלה לא יכולה להבטיח לאזרח שלה בית, היא צריכה לחלוף מן העולם. 
+
+חברתי אורלי אבקסיס וחברתי מירי רגב, אני כמעט התרגשתי מהנאומים שלכן, אבל אל תשכחו שאתן בממשלה. את הנאום הזה – – –
+
+
+ – – – לנו פטור – – –
+
+
+ לא לא לא, אני תומך בכן, אני תומך בכן. 
+
+
+ מחפש את האשמים? 
+
+
+ אני תומך בכן, אני רק רוצה שתבואו לממשלה ותגידו לראש הממשלה: עד כאן. 
+
+
+ וזה מה שאני אומרת. 
+
+
+ מי שגדל עם כפית זהב בפה לא מבין מה זה עוני. 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ אחד כמונו, שהיה 25 שנה תחת קו העוני, יודע מה זה עוני. האיש שגדל בקיסריה בבית של זהב, הוא יודע מה זה עוני? הוא היה זקוק פעם אחת לקורת גג? אל תנאמו פה נאומים. שם, אצלו, לו תגידו. תאיימו, אתם יודעים לאיים, ישראל ביתנו יודעים לאיים איך מפרקים ממשלה – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – תאיימו פעם אחת. אדוני השר, ש"ס יודעת לאיים, תאיימו לפרק את הממשלה. קחו מנהיגות. אריאל שרון ודוד לוי בנו עשרות אלפי בתים כי היתה להם מנהיגות.
+
+
+ היה ראש ממשלה – – –
+
+
+ כי היה ראש ממשלה רגיש – –
+
+
+ נכון. 
+
+
+ – – כי היה ראש ממשלה חברתי. יש לנו ראש ממשלה שגדל עם כפית זהב בפה. צריך מנהיגות. אתם נדרשים למנהיגות, ישראל ביתנו וש"ס – – –
+
+
+ – – – כל יום – – –
+
+
+ אז תפסיקו להטיף לנו מוסר.
+
+
+ טייב, רק מפלגת העבודה יודעת להתפרק – – –
+
+
+ עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם. 
+
+
+ ראינו את הפירוק – – –
+
+
+ עוד פעם, עוד פעם. תירגע. תירגע.
+
+
+ תירגע, ותפסיק לצרוח פה.
+
+
+ צריך מנהיגות. בשביל לבנות עשרות אלפי בתים צריך להיות רגיש וצריכה להיות מנהיגות. אין לכם לא רגישות ולא מנהיגות, זה חסר לכם. 
+
+
+ רגישות זה לא בצעקות. 
+
+
+ וגם מה שהיה לכם, כאן, בדיור הציבורי, גם לקחתם. ועכשיו אתם שואלים למה הוא מתאבד, למה הוא שורף את עצמו, למה אנשים מיואשים. אתם לא יודעים למה הם מיואשים? אתם לא יודעים למה הם מיואשים? כשבן-אדם לא יכול להבטיח בית, לגור בכבוד בתוך בית, מה נשאר לו? 
+
+אמר חבר הכנסת וקנין, אני שמעתי אותו חמש פעמים בוועדת הכספים – לא רק צפה את זה, אלא הזהיר מזה. עם כל הכבוד, ואני אומר לכם – התחיל להתייחס לזה חבר הכנסת מסעוד גנאים: הבעיה ביישוב הערבי יותר חריפה. אין תוכניות מיתאר, אין קרקעות, אין מימון. אבל אתם יודעים מה יש? יש סולידריות חברתית. ארבעה-חמישה אחים, משפחה, עוזרים לכל אחד שתהיה לו קורת גג – גם כשהמדינה איננה, לא ב-D, לא במשכנתה ולא בקרקע ולא בתוכניות מיתאר. אבל אני אגיד לכם גם משהו יותר גרוע. עשרות, מאות ואלפים של נישואים התפרקו – לפני הנישואים, באירוסים, התפרקו בגלל שאין בית, כי אזרח ערבי לא יכול לחתן את בתו למי שאין לו בית, ואירוסים של שנתיים, שלוש, ארבע, התפרקו בגלל שהוא לא יכול היה להבטיח בית, ובצדק. 
+
+אז, אדוני השר, יש אוכלוסייה, וזה כמעט 20% מהמדינה, יש לה תרבות דיור שונה. הוא לא מחליף בית כל שני וחמישי לפי מקומות העבודה – מחיפה לתל-אביב, מתל-אביב לירושלים, מירושלים לאילת. הוא נולד בתמרה, הוא יגור בתמרה, הוא יחיה בתמרה, מה לעשות שיש תרבות חיים ויש תרבות דיור ויש מאפיינים מיוחדים לאוכלוסיות מיוחדות, ואתה מכיר אותן – חלק מזה, האוכלוסייה שלך. אתה בונה עיר לחרדים, למה? כי אתה יודע, החרדים ל�� יכולים לגור בצפון תל-אביב. אז אם אתה יכול להתחשב באוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה שלך, אתה לא צריך להתחשב באוכלוסייה אחרת, שהיא אוכלוסייה ערבית, שיש לה דיור אחר, תרבות אחרת, התנהלות אחרת, מנטליות אחרת? פתאום אתם רוצים שהערבים יגורו בבניינים של עשר קומות. לא יכול להיות דבר כזה.
+
+
+ ערבים בונים בכל מקום. הם לא סופרים – – –
+
+
+ אני מזמן הפסקתי להתייחס אליך – – –
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+ מזמן הפסקתי להתייחס אליך.
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+ לכן אני אומר לך, אדוני השר: קח מנהיגות. יש לך מאחוריך הרבה אנשים שהיו מודעים לבעיה, לא כמו שאמר חבר הכנסת וקנין, שלפני שנתיים לא היו מודעים לזה. היום מודעים לזה. חבל שאדם אחד היה צריך לשרוף את עצמו כדי שהנושא יושם בסדר-היום הציבורי. קח מנהיגות, תוביל את העניין. מדינה שלא יכולה להבטיח לאזרחיה קורת גג, הממשלה הזאת – שלא תבוא בטענות כשאזרחיה יפנו לה גב וילכו נגדה. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה. יעלה חבר הכנסת יעקב כץ.
+
+
+ בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הייתי מבקש מחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – היא כבר יוצאת, חבל. טוב, הרבה מדברים על נושא הבנייה, אבל מה נעשה, אדוני השר, שאני זכיתי לבנות. אני זכיתי לעבוד עם אריק שרון בשנים 1990–1992.
+
+
+ תרחיב קצת – איך בניתם.
+
+
+ כן, כן. אני אספר לך איך בנינו.
+
+
+ אני רואה שהשר מקשיב.
+
+
+ חבר הכנסת מג'אדלה, אני אספר לך איך בנינו בשנתיים ימים למעלה מ-120,000 יחידות דיור, כאשר אני הייתי אחראי לבנייה בירושלים, בשכונות המזרחיות, הצפוניות והדרומיות וביהודה ושומרון. אריק היה אחראי לבנייה בצד השני של "הקו הירוק". לא קראנו לזה בנייה ציבורית; קראנו לזה בנייה תקציבית. 
+
+ אני פה הופעתי בעשרות נאומים – בנאומים רבים. אני לא רוצה להגיד בעשרות כי אני לא רוצה להגזים, אבל בנאומים רבים – כשהשר אטיאס נמצא פה וכשהשר אטיאס איננו פה, בימים של ההקפאה וגם היום, עם כל השחרור של הבנייה, במקומות מסוימים עדיין ההקפאה נמשכת. 
+
+אמרנו שאנשים, אדוני השר, לא גרים בהתחלות בנייה, אנשים גרים בבתים, ולכן המחירים לא ירדו. היו לי פגישות, אדוני היושב-ראש, עם נגיד בנק ישראל; אני עליתי אליו לפני כ-16 חודש, 17 חודש, ואמרתי לו: לא תעזור כל הבנייה של השר אטיאס, מחירי הדירות לא ירדו. והם אכן לא יורדים, כי אם יורדים במקום מסוים ב-2% או ב-3%, בירושלים זה עולה ב-4% וב-5%. אין ברירה. מעבר לבנייה הציבורית הנדרשת יש ציבור ענק, חרדי, שגר במחסנים, גר בחנויות בירושלים. אנחנו עשינו פעם סיור מהכנסת, לקחנו את חברי הכנסת – גרים במחסנים עשרות אלפי אנשים. הדיור הציבורי לא יפתור את הבעיה. צריך בנייה תקציבית. 
+
+ צריך החלטה, כמו שהיתה בזמנו כשעבדנו עם אריק שרון, כשאריק שרון היה אריק שרון. עוד מעט זה שבע שנים לחורבן של גוש-קטיף, אבל בימים שאריק שרון היה אריק שרון – אני זוכר את אריק מהצבא, אני זוכר את אריק כמפקד שלי, אני זוכר את אריק כשר שלי – בשנתיים ימים בנינו בנייה תקציבית של 120,000 יחידות דיור, אדוני היושב-ראש; 120,000 יחידות דיור בשנתיים. וזה מה שצריך היום – –
+
+
+ זה עבור מתנחלים.
+
+
+ – – בנייה תקציבית. גם באשדוד בנינו, אילן. גם באשדוד בנינו ובבאר-שבע בנינו ובנצרת בנינו ובנינו בכל הארץ. בנינו גם ביהודה ושומרון. יהודה ושומרון זה ארץ-ישראל עוד לפני שאשדוד היתה ארץ-ישראל. שמה כבשנו אותה מהפלישתים – ארץ-ישראל, אבל היו שם יותר פלישתים מיהודים. אבל ביהודה ושומרון בנינו 120,000 יחידות דיור בשנתיים. ואני קורא לך, השר, ואני אמרתי לך את זה כמה פעמים: מאז שאתה נהיית שר אתה לא יכול להגיד לי על מקום אחד בארץ שבית אחד עומד ומשפחה נכנסה. אתה כבר עוד מעט ארבע שנים שר שיכון. מקום אחד שהתחלת אתה לבנות, שהוצאת מכרזים, שהתחילו לעשות עבודות עפר ושהבית גמור – אתה לא יכול להצביע לי על בית אחד.
+
+
+ – – – אם אני מראה לך?
+
+
+ לא, לא תצביע לי. אני מסתובב בערים – –
+
+
+ אם אני מראה לך אתה מתפטר מהכנסת?
+
+
+ – – אני מסניף בתים. אני מסניף בתים, זה התענוג שלי – – –
+
+
+ עוד מעט, כבוד השר, אתה תענה. אתה תעלה, כבוד השר.
+
+
+ במקום אירועים – אני נהנה לראות בתים. הלכתי לבית-שמש והלכתי לכל המקומות ולא ראיתי בית אחד גמור. בתים בבנייה – – –
+
+
+ אולי תתפטר – – –
+
+
+ לא, לא, לא. לא משנה. אבל אני יכול לקחת אותך למקום אחד שבו תוכל לראות בתים שהתחילו לפני שנה וחצי ושנה ושלושה-רבעים, אחרי שההקפאה נגמרה, שאתם, אתם הממשלה, אורלי לוי ומירי רגב – ואתה צדקת, אדוני היושב-ראש: מה הם בוכים? הם בממשלה, הם בממשלה. על מה הם מדברים? מירי רגב צועקת – היא בממשלה; אדרי צועק – עדיין מופז בממשלה, הוא עדיין לא התפטר, יש לו עוד כמה דקות.
+
+ אדוני השר, ביהודה ושומרון – בזה תוכל להתגאות – בשנתיים האחרונות, מאז שנגמרה ההקפאה – אני בטוח שחבר הכנסת מג'אדלה, אדוני היושב-ראש, שמח מאוד, וגם חברי גנאים, אתם שמחים – קרוב ל-7,000 יחידות דיור גמורות.
+
+
+ איפה זה?
+
+
+ גמורות.
+
+
+ איפה זה?
+
+
+ בעלי, בבית-אל, בשילה, באורנית, בשערי-תקווה, בכרמי-צור, באפרת קצת – – 
+
+
+ זה בלי ממשלה. בנייה פרטית.
+
+
+ – – בקריית-ארבע, באריאל – – –
+
+
+ איזו שמחה – – –
+
+
+ זה בנייה פרטית, בלי ממשלה.
+
+
+ ברוך השם. בנייה פרטית, בנייה ציבורית – יש כ-7,000 יחידות דיור שנבנו, ובלי עין הרע, הציבור הולך וגדל. זאת אומרת, אפשר גם בשנתיים לבנות, אדוני השר. לא רק בשנתיים כשאנחנו בממשלה, אדוני השר, השר אטיאס, לא רק כשאנחנו בממשלה – גם כשאנחנו מחוץ לממשלה. גם כשאנחנו מחוץ לממשלה, אתה בונה בשש, שבע, שמונה שנים, ואנחנו בונים בשנתיים.
+
+
+ – – – 16–17 שנים. תגזים. למה לא?
+
+
+ אני מזמין, ברגע זה אני מוכן להתערב עם השר – חבר הכנסת גנאים, אני מוכן להוציא אוטובוס, על חשבוני – – –
+
+
+ היות שאתה מדבר דברי טעם, אוסיף לך דקה.
+
+
+ הנה, אני כבר גומר. אני מוכן לקחת את חברי הכנסת לסיור במקומות שממשלת ישראל, תחת אחריותו וראשותו של השר אטיאס, התחילה לבנות בשלוש וחצי השנים האחרונות, ונראה איפה הבתים עומדים, אם הם עומדים, אם התחילו אותם, אם הם קיימים. ואני אקח אתכם ליהודה ושומרון שאחרי ההקפאה, חבר הכנסת גנאים, אחרי ההקפאה – זה פחות משנתיים, עוד לא הגיע ספטמבר – ותראו משפחות, ילדים משחקים, בתים גמורים באלפים. אז זה לא רק 60,000 יחידות הדיור שאני זכיתי, חבר הכנסת מג'אדלה, תחת ראשותו של אריק שרון, לבנות ביהודה ושומרון ובמזרחה של ירושלים, והכפלנו ושילשנו את מספר היהודים – אני יודע שאתה שמח על כך, אחרי מה שקורה בסוריה אתה שמח מאוד אפילו – אני אומר: אפשר לראות את ההבדל – –
+
+
+ איזו שמחה? על מה לשמוח?
+
+
+ – – בין שר השיכון האמיתי לשר השיכון שרוצה להיות.
+
+
+ תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. אחריו – השר ישיב למציעים.
+
+
+ כבוד השר אטיאס, אני נשאר לשמוע אותך.
+
+
+ חבר הכנסת רותם, רצית לשאול שאלה?
+
+
+ רציתי ל��אול את כץ אם הבתים שהוא בונה זה רק בתים שאפשר אחר כך לנסר בהסכמתו. הוא רגיל לזה.
+
+
+ הוא בונה בשביל הפלסטינים. הוא בונה בשביל הפלסטינים.
+
+
+ אל תדאגו – – –
+
+
+ בבקשה, אדוני חבר הכנסת אייכלר. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, הצרה של – – –
+
+
+ – – – כבוד השר, רק שידע שזה לא אישי. אני מאוד אוהב את השר אטיאס, אני אפילו מתפלל אתו בבית-הכנסת.
+
+
+ את זה היית צריך להגיד כאן, מעל הדוכן, לא למטה. תודה רבה. בבקשה, אדוני חבר הכנסת אייכלר. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני עכשיו שליח של חבר הכנסת כץ להגיד שהוא לא התכוון אישי, ושליח של אטיאס לומר שהוא גם יענה לך לא אישית, ונראה איך זה ייראה.
+
+אבל עכשיו לעצם העניין. רבותי – – –
+
+
+ אנחנו יודעים שהכול אישי.
+
+
+ לא.
+
+
+ חס וחלילה.
+
+
+ לא, אישי, אישי.
+
+
+ לא, לא אמרתי על המקרה שלכם.
+
+
+ כמו בערבית: אישי.
+
+
+ לא. הוא אמר: ואללה אישי.
+
+
+ ואללה אישי.
+
+
+ ואללה אישי.
+
+
+ עכשיו, רבותי, זה לא נושא מבדח, לא רק בגלל שאנחנו נמצאים בין המצרים, אלא בגלל שבמדינת ישראל באמת נקלענו לבין המצרים. את המצר הקשה ביותר שאני רואה בנושא של הדיור הציבורי, אם אני רוצה לחדש משהו על מה שכבר אמרו קודמי ואני לא רוצה לחזור על דברים, כי כולם דברים נכונים, זה הצלחת פקידי האוצר וכלי התקשורת – חלקם הגדול – ליצור הפרד וקפח וְתַפְלֶה בשיטת הפרד ומשול. אומרים לאנשים בתל-אביב: מה אתם מפגינים בשביל דיור? מי ייקח את כל הדירות האלה? אלה עם הילדים. מי יש להם ילדים? החרדים. עד כדי כך שראיתי שכשעם ישראל כאב את ההצתה של משה סילמן, שעשה דבר נורא, כפי שדיברתי קודם, מה אמרו? מה יהיה מחיר הדיור? הרי אטיאס יעשה את זה לשלושה ילדים ומעלה, ורווק בודד, כמו סילמן, לא יישארו בשבילו דירות, כי הילדים ייקחו לו את הדירות.
+
+איזו אכזריות. איזה סדום ועמורה. יש כל כך הרבה משפחות עם ילדים שאין להן דיור, למרות שיש להם זכאות, ומסתובבים – איך אומר השר אטיאס? מסתובבים עם פתקים, עם אישור מהמדינה, ואין דירות. אז זה הרגע, וזה המצב שבו הולכים, כשהאיש הזה בבית-החולים – אנוש, בין חיים ומוות, עם ייסורים של 90% כוויות – ואומרים: זה בגלל הילדים של החרדים.
+
+אתה אומר שהילדים של הערבים בכלל אין להם זכויות לדיור. אבל ההצלחה הנוראה – אותו משה סילמן עצמו מוקלט באיזו שיחה שמישהו ניסה לדובב אותו, אני לא יודע אם הוא לא היה מדובב של מישהו. זה פורסם בכלי התקשורת. אז הוא אומר לו כל הזמן: אבל מה עם החרדים? גם הם. אז הוא אומר: כן, יש להם שמונה ילדים, הם לוקחים לנו את כל הדירות, החרדים. והרוסים – הגיעו מיליון רוסים. מצליחים פה לסכסך בין ציבור לציבור: ערבים, יהודים. ספרדים, אשכנזים. חרדים, חילונים. רוסים ומרוקנים. זאת ההצלחה של השלטון. על-ידי זה הוא מצליח לעשות את כל העוולות. אם העם היה מאוחד – וכשאני מדבר על העם בעניין הזה, זה כל אזרחי המדינה, שכולם צריכים קורת גג. איך אמר חבר הכנסת מג'אדלה, היושב-ראש? שידוכים מתבטלים בגלל בית. תדע לך שזה בכל מקום. כל זוג צעיר שאין לו בית, יש בעיה בשלום בית, אם הוא חילוני או דתי. אבל אם יש בית, הבית מתבסס. אז במקום שנגיד שבעניין הזה דואגים לכולם, ולא מסתכלים מה ההוא קיבל וההוא קיבל, ובגלל שיש לו ילדים אז זה עוול – מה זה?
+
+אני תמיד מזכיר את זה, וזה כואב לי להזכיר, אבל אני חייב לומר, כשהיה שלטון מפא"י, והוא לא היה שלטון טוב בשבילנו, אבל אז היה ברור מ��ליו, במשרד השיכון של המפא"יניקים – אגודת ישראל לא היתה בקואליציה, ש"ס לא היתה – אז נקודות הזיכוי היו לפי הילדים במשפחה של הזוג, של החתן ושל הכלה. זה היה של משרד השיכון, בלי שום לחץ חרדים. זה היה מובן מאליו שבית שיש שם 12 ילדים, קשה להם יותר להביא קורת גג לזוג מאשר בית שיש שם שני ילדים. היום ילדים – זה הפך לעוול. זה לא יאומן.
+
+והכי נורא, הזכרתי את זה אתמול, והיום אני אזכיר את זה שוב, כי האיש כבר עלה היום גם בכלי התקשורת – יש פקיד באוצר שאמר בפומבי: המדינה לא אחראית לתת קורת גג לאזרחיה. החליט. אני לא שמעתי דבר כזה, לא מתלמידי ז'בוטינסקי, שדיבר על מעון, ולא מתלמידי מפא"י, שדיברו על בניית הארץ, ולא מאף אחד. מי חידש את החידוש הזה? אותם אנשים, אנשי עסקים, שישבו במשרד האוצר במשך שנים, ושכנעו את הפקידים שהם יעבדו אצלם אחרי שיגמרו פה, אבל הם צריכים לשרת אותם. מדברים פה על אולמרט והפרת אמונים – אין לך הפרת אמונים גדולה יותר מאשר פקיד שעובד בשביל הטייקונים, ולאו דווקא הטייקונים הגדולים בלבד, אלא בשביל אותו מגזר עסקי עשיר, שיש לו דירות בריביירה הצרפתית ובניו-יורק, ובא לפה לעשות את הימים שבין המצרים, כי בחגים הם יוצאים לחוץ-לארץ.
+
+
+ אתה צריך לבוא לוועדת הכספים ולראות אותם, איך אנשים בתפקידים בכירים באוצר, אחרי שנה וחצי, שנתיים, הם עוברים לצד השני ומייעצים לחברות פרטיות. – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, דוגמה קיבלתי בעניין הזה של – – –
+
+
+ כל אחד כזה שמגיע, אני מבקש ממנו: קודם כול תאמר לנו, בבקשה, איפה עבדת קודם? ואיפה אתה עכשיו? גילוי נאות לפרוטוקול. ואתה מגלה: זה היה המשנה ליושב-ראש זה; המשנה למנכ"ל זה; המשנה, המשנה, המשנה. ופתאום – – –
+
+
+ זה ככה. אנחנו לא במדינה קומוניסטית.
+
+
+ ופתאום – חברה פרטית.
+
+
+ לא, תראה, השקיעו מיליארדי שקלים ברכבת הקלה. והיתה שאלה: למה השקיעה המדינה מיליארדים כאלה, עם כל המחדלים שכולנו יודעים? כתב לי מישהו פתק, מהפעילים החברתיים, עם שלושה שמות של אנשים שעובדים היום ב"סיטיפס", ברכבת הקלה, שהיו בכירים מאוד באוצר.
+
+
+ זה קרה גם ב"ויסקונסין". זה קרה גם במקומות אחרים. ב"ויסקונסין", כלומר תוכנית ויסקונסין.
+
+
+ כן, כן, אני יודע על מה את מדברת – – 
+
+
+– – –
+
+
+ – – תוכנית ויסקונסין שהרעה ועשתה צרות כל כך גדולות לאנשים מסכנים.
+
+בכל אופן, הביורוקרטיה הזאת לא רק שהיא מרושעת, לא רק שהיא מעכבת תוכניות – השר אטיאס הציע את הרעיון של מחיר למשתכן. זה רעיון כל כך פשוט וברור, ואני לא רוצה לפרט אותו.
+
+
+ תודה – – –
+
+
+ בא פקיד אחד, ואומר לו: אדוני, זה צריך לעבור ועדת כספים. כבר תוקע את זה כמעט שנה. לכולם. זה אומר שהביורוקרטיה הזאת היא גם רעה, והיא גם משוחדת. אז לוקחים אנשים על שוחד שהם קיבלו איזו מעטפה? זאת המעטפה הגדולה ביותר.
+
+הגיע הזמן שקודם כול האזרחים לא ירשו למסכסכים לסכסך בין קבוצות אוכלוסיות, לגבי דברים ששייכים לכולם.
+
+
+ תודה לאדוני.
+
+
+ תודה רבה, אדוני.
+
+
+כבוד השר אטיאס, יבוא ויעלה וישיב למציעים. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אין ספק שהדיון הזה, שנקבע זה מכבר – גם הדיון שהיה היום בכנסת, קיבל משמעות שונה עקב האירוע הטרגי שקרה במוצאי השבת האחרונה, ואנחנו כולנו מתפללים, ומבקשים מהקדוש-ברוך-הוא, להחלמתו של משה סילמן. הרי אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים. אירוע שהתחיל לפני כמה שנים, דרך איזשהן תביעות של הביטוח הלאומי וקשיים כלכליים שגרמו לאיש להיות במקום שהוא איבד תקווה.
+
+ואני חייב לומר שאני גם מכבד ומשתף פעולה, כולל בפגישות ובהחלפת רעיונות, עם העמותות השונות לקידום הדיור הציבורי. ואני חייב גם לומר לכם שחסר לי בדיון הזה – כמו בדיונים אחרים, כמו בדיון שהיה היום למטה, בכנסת, שבגינו לא הגעתי לדיון הזה – שר האוצר. השיטה הזאת, שבה יש שר שהוא אחראי על משהו ויש שר שאחראי על הקמח – "אם אין קמח אין תורה" – ובוא, אומרים לך, תתנהל עם מה שיש. ואני לא בורח מאחריות. אני פה כי אני גם אחראי. ואני מגיע לכל הדיונים שיש בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה, למרות שאני יודע שלא יצא מזה כלום. יצא הרבה יותר מפגישה עם שר האוצר וראש הממשלה, מאשר כל הדיבורים שיש פה. יצא תכל'ס, סחורה. לא כותרות.
+
+
+ גם את זה הפקידים – – –
+
+
+ ולמרות שאני מגיע לכל הדיונים, וגם ליוזמות של חברי כנסת כאלה ואחרים, כדי לתת לזה תנופה ציבורית, ופגישות ופניות שלך – הכול בסדר. אבל צריך לעשות סוף לדבר הזה, וזו הסיבה שלא באתי היום, וזו הסיבה שאני אומר שכיסאו של שר האוצר מיותם פה היום. כי חברי הכנסת וגם הציבור צריכים להבין את השילוב. אני לא אומר: אני זז הצדה, שר האוצר אחראי. לא. אני אומר: אבל כמו שאנחנו צריכים לקבל אחריות, אנחנו צריכים לקבל סמכות. ולא ייתכן שהסמכות לכסף היא אצל האוצר והאחריות היא אצל השר הממונה. היום זה בשיכון, מחר זה בתחבורה, מחרתיים זה ברווחה. וזה בסדר גמור ששר האוצר יאמר: אני קובע את סדרי העדיפויות. אבל גם אחרי זה, כשיש אחריות, אז הוא אחראי גם על התוצאות של סדרי העדיפויות. אין דבר כזה שאחד אחראי על סדרי העדיפויות בכסף והשני נושא באחריות של סדרי העדיפויות. אין בעיה, יגיד שר האוצר: תקשיב, אני אחראי על תקציב המדינה, אני רואה ראייה כוללת, OECD, סיפורים, הכול בסדר. בסוף יש בעיה? תישא גם באחריות. ואגב, כשיש שמחות, גם תיקח את הפרחים. בסדר גמור. אבל אין חד-צדדיות, והדבר הזה צריך להיפסק. ולכן, אמרתי: אני, כאות מחאה, לא מגיע. נאמר לי שממשרד האוצר יגיעו, לא השר בעצמו – אנשיו. לא אמרתי: אני אשלח את אנשי. אני, באופן אישי, אגיע ואתייצב.
+
+ ועכשיו, לעצם העניין. אני רוצה לומר לכם משהו, היום שמחתי שעלה פקיד בכיר באגף התקציבים – ולכן התחלתי עם שר האוצר ואחרי זה אני אומר פקיד בכיר, בגלל שאני לא מקבל את זה שהפקידים הם האשמים. הם, לצערי, אחראים היום, בגלל שהשר שלהם נותן להם להיות אחראים. אנשי אגף התקציבים לא התלהבו מהתקציב לאוניברסיטה באריאל, אל תטעו. זו החלטה של השר שלהם נגדם. כשהוא רוצה – וכשהוא לא רוצה, אז הוא לא.
+
+ולכן, אני אומר משהו מאוד בסיסי, רבותי – – –
+
+
+ למה – – – הם לא התלהבו?
+
+
+ תבדוק את זה. בסדר.
+
+
+ אני שואל למה.
+
+
+ תבדוק את זה. כשהוא רוצה הוא נגדם, וכשהוא לא רוצה הוא בכלל לא קשור. זה, יש תקציב.
+
+ אבל – – –
+
+
+ ולכן, אני אומר כמה דברים שהם מאוד בסיסיים.
+
+
+ אבל, אדוני השר, אנחנו מאוד מעריכים ומכבדים את מה שאתה אומר, אבל שר האוצר זה לא אדם פרטי.
+
+
+ כן, אני אתייחס גם לדברים האלה. 
+
+
+ כאשר אתה מגלה שיש 30–40 מיליון שקל לאריאל, למה אתה כשר לא קם ומדבר, ומוחה, ועושה רוויזיה ומבקש לעכב את זה ולהגיד שיש סדר עדיפות? אנשים בלי קורת גג. 
+
+
+ כן. 
+
+
+ כאשר סגנו הוא גם איש שלך, איש התנועה שלך. 
+
+
+ אני הבנתי שהאוניברסיטה באריאל תדליק אותך. 
+
+
+ לא, לא רק זה. 
+
+
+ שים לב, אני שותל הרבה מטעני צד במה שאני אומר.
+
+
+ לא, אני אתך.
+
+
+ כל אחד ייקח משהו. 
+
+
+ אני אתך. סדר עדיפויות – קורת גג עדיפה על אוניברסיטה. אני אתך. 
+
+
+ הוא דיבר על זה ששר האוצר יכול להתנגד – – – 
+
+
+ אני לא נותן לו לקבל החלטה אישית, אידיאולוגית, בסדר עדיפויות מוטעה, לפי תפיסת העולם שלך, בתור שר. 
+
+
+ אז יש לי חדשות בשבילך. שר האוצר לא אמור לשאול אף אחד לפני שהוא מזיז 20 מיליון שקל לאוניברסיטה, בין אם זה באריאל ובין אם זה בטירת-כרמל. בסדר? אז זה גם רק כדי שנדע. 
+
+ עכשיו, בוא נדבר לעניין עצמו – – 
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ – – חד וברור, במלים פשוטות וקצרות. 
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ דיור ציבורי – ב-20 השנים האחרונות המדיניות של משרד האוצר לדורותיו – והיום אמר את זה בצורה מפורשת בריאיון האיש שאחראי באגף התקציבים לנושא הזה. הוא אמר: אנחנו לא צריכים להגדיל את מלאי הדיור הציבורי, נקודה. אנחנו מאמינים בזה. זה כבר לא בעיה של כסף. המרצע יצא מהשק. זו בעיה של מדיניות. איננו רוצים דיור ציבורי, נקודה. אנחנו מוכנים לתת קצת שכר דירה – ואני אגיד מה ההבדל בין שכר דירה בהצעה שלהם למה שאנחנו מציעים. עכשיו, השיטה הזאת – – –
+
+
+ גם את זה הוא לא רוצה לתת. הוא אמר במפורש: המדינה אינה אחראית לתת קורת גג לאזרח.
+
+
+ אין שום ספק. אני רק אומר משהו כזה, שנבין איפה אנחנו נמצאים, ומה המיקוד לזה. ב-20 השנים האחרונות עשו חיסול שיטתי לדיור הציבורי. אתם יודעים מה? מוות אטי, אוקיי? מוכרים, מוכרים, מוכרים, מוכרים, לא קונים. היה חוק של חבר הכנסת רן כהן, שיושב פה, שהמטרה שלו היתה נכונה, אבל הביצוע היה כושל, ובגלל שהוא היה כושל קרה נזק מזה. אתם יודעים מה הנזק? התחלנו ב-110,000 יחידות דיור. מכרו 45,000 יחידות. היום יש לנו רק 65,000. מכרו. החוק הזה הוקפא מייד אחר כך, אבל איך עושים את התרגילים? יש חוק, אחרי זה אומרים: אתם יודעים מה? מקפיאים אותו, אבל בוא נסדר לכם מבצעי מכר. ככה קראו לזה. 
+
+
+ היו מוכרים את זה ממילא. כבוד השר, תדע לך שהיו מוכרים את זה ממילא, אבל לבעלי מאה ולא לדיירים. בסוף, ברוך השם שהדיירים נשארו עם משהו. 
+
+
+ אני לא בטוח במה שאתה אומר, ואני אוכיח לך את זה עוד דקה. אני אמרתי, החוק, מטרתו היתה מבורכת; הביצוע שלו גרם לתוצאה הלא-נכונה. בחוק מופיע שילוב של למכור דירות ולהקים קרן שבה קונים. אז קודם כול בוא נעשה סדר. מחירי הדירות שבהם הן נקנו, ערך הדירות ואחוזי ההנחה שניתנו – אי-אפשר לקנות בזה חדר. מילא היו נותנים לנו לקנות, בסדר, אבל לא נותנים לקנות. לא לי, לפני, ולפנֵי לפנַי. ב-20 השנים האחרונות המדיניות של האוצר היא שלא רוצים דיור ציבורי – לא שלא יכולים, לא שאין לנו כסף – – –
+
+
+ אבל השר ביטל החלטות ממשלה, זה האבסורד. 
+
+
+ גם זה נכון. אגב, מה זה ביטל? הוא ביטל כי הקואליציה באותו זמן אישרה לו את זה. 
+
+
+ לא, היא לא אישרה, הוא פשוט לא העביר את הכסף.
+
+
+ זה לא מדויק. אני בדקתי את זה, עשיתי על זה עבודה שלמה אצלנו במשרד ולגבי הסמכויות שלי לבוא ולהגיד: יש חוק, אני רוצה להפעיל אותו. יש לנו כסף ממכר דירות, אני רוצה עכשיו לקנות דירות לפי החוק הזה. ישבנו עם משרד המשפטים, עם כל מי שאתם רוצים, לדעת אם אפשר להפעיל את החוק הזה, את החלק השני של החוק, של הקרן. תאמינו לי, הם יודעים מה שהם עשו. אי-אפשר אם לא משנים את החוק עוד פעם. 
+
+מה קרה? נמכרו דירות. נמכרו דירות – המלאי ירד; המלאי ירד – צריך לצמצם את הקריטריונים. כשהסועדים מרובים והעוגה קטנה, אתה צריך להתחיל לתעדף. ואז א��ה מתנהל בצורה שאתה מתעדף מי יותר מסכן ממי: הרווק או האם החד-הורית עם שני ילדים? נשוי עם שלושה ילדים או נשוי בלי ילדים? כולם זקוקים, אבל כשיש לך מחסור אתה מייצר תעדוף שהוא תעדוף בעייתי, גם מבחינה מצפונית, אבל בסוף אתה נושא באחריות. יש לך רק 65,000 יחידות דיור, והסועדים מרובים סביב המקום הזה. צורכי עם ישראל מרובים וצריכים יותר, ולכן נוצרו קריטריונים קשיחים וקשים.
+
+כשאומרים לי: תפתח את הקריטריונים – הראשון שישמח זה אני. כבר בניתי מומחיות קטנה בלבנות קריטריונים. כדי להגדיל את הקריטריונים אנחנו צריכים להגדיל גם את העוגה, כי מה בצע בזה שנגיד עכשיו גם לעוד כך וכך אנשים מגיע, אבל אין לנו מה לתת להם? ולכן הפתרונות. מה עשינו? קודם כול, על זה נאמר "אחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך"; אמרנו שאנחנו רוצים קודם כול להתחיל לקנות דירות. בכניסתי לתפקיד, כמה חודשים אחרי זה, קנינו דירות בלמעלה מ-200 מיליון שקל בשנים האחרונות, בדגש על נכים רתוקים על כיסאות גלגלים, שגם זה לא היה. 
+
+ מי שזוכר, העברנו 150 מיליון שקל בתקציב המדינה האחרון לקנייה. ואל תחשבו שקיבלנו את זה ביום אחד. תיקחו 10 מיליון, תיקחו אחרי זה עוד 20; אם תקדם את החוק על המענקים אני לא אתן לך פה. כל היום סחר-מכר. לא אלאה אתכם, כי בעצם זה הצרות שלנו. אני לא בא להתלונן, להיפך, אני אומר: שכשנאבקים – משיגים, זה רק לוקח יותר זמן, וצריך לשים את הנקודה, ולא להגיד: הנה המשרד האחראי; בבקשה, אם יהיה קמח תהיה תורה. 
+
+עשינו דבר נוסף. יש אנשים שמסתובבים, כפי שאמרתי, עם מכתב מהמדינה: מגיעה לך דירה. יש 2,400 משפחות כאלה. יש הרבה יותר משפחות שמגיע להן כזה פתק, אבל לא נותנים להן את הפתק בגלל שהם מפחדים – מה, ניתן להם פתק וממילא לא מגיע להם? אבל אלה אנשים שמסתובבים עם מכתב חמש, שש, שבע שנים. אני חייב לומר שזה בעיקר בחדרה–גדרה, למען האמת. יש דירות ריקות בדימונה שאין להן דורש; יש דירות ריקות במצפה-רמון שאין להן דורש. ויש הרבה מקרים שהצלחנו בשנה האחרונה, בשנים האחרונות, כשאני בתפקיד, לשכנע זכאי דיור שאם יש להם דירה במגדל-העמק, או במקום קרוב, או בכרמיאל – שאכלסנו, שהדירות היו ריקות, ואמרנו להם: אתה יכול להמתין עוד שנתיים, עוד שלוש ועוד ארבע וחמש. יש לך עכשיו, הרגע. תחליט – מפתח. אתה קופץ את כל התור, קח את הדירה. היו כאלה שהסכימו והיו כאלה שלא הסכימו. 
+
+ ואז אמרנו, רבותי, כמו יזם שמתחייב לתת לך דירה, והוא לא עומד בתאריך; מה עושים? הוא משלם לך שכר דירה? הנה שכר הדירה. העברנו החלטה שבה – היא כבר מבוצעת. זו לא תוכנית שתבוצע, היא כבר מבוצעת. החל ממאי השנה נכנס לחשבונות הבנק של המשפחות האלה שממתינות לדיור ציבורי ויש להן מכתב מהמדינה, שכר דירה שמגיע עד 3,000 שקל בחודש. 
+
+
+ ואם מישהו מוכן – – –
+
+
+ אני אתייחס גם לזה. רובם חיים בשכר דירה בזמן הזה, מתוך ה-2,400, וקיבלו שכר דירה, אבל קיבלו מעט; קיבלו עד 1,550 או 1,750. זה גדל ל-3,000. ואני אגיד לכם מה הבשורה בזה – ללא הגבלת זמן, בלי לבטל להם את התור. כי מה עשה טרכטנברג? ואני ותנועת ש"ס כולה התנגדנו לדוח-טרכטנברג בגלל הדבר הזה. דיור, דיור, דיור, מעמד הביניים; מה עם השכבות החלשות, שלא יכולות להתחיל את החודש? אני נפגשתי עם טרכטנברג. אני. לא שלחתי לו מיילים. ישבתי אתו ככה, אני והוא, ואמרתי לו: תקשיב, יש לך את ההזדמנות שלך. זה בסדר שאתה מטפל במעמד הביניים, ושאתה נותן לנו יעדי תכנון, ושאתה כותב לנו לתכנן בתוך חמש שנים 180 – אנחנו לא צריכים את כל זה, כי את זה אנחנו כתבנו לך. אנחנו, משרד השיכון, הבאנו לך את כל התוכניות מה להכניס בחוק. הוא הודה בפני שהוא לא מתמחה בעניין של הדיור, והוא קיבל כזה סט מה להכניס. אבל כל מה שהאוצר עבר ואמר: זה לא בא בחשבון, זה בחוץ, זה בחוץ – בחוץ. ולכן ביקשתי אתו פגישה. ישבתי אתו באוניברסיטה, הלכתי אליו לחדר, ואמרתי לו: תשמע, זו ההזדמנות שלך. תכניס, למען השם, שורה וחצי. נריב על זה אחר כך. תן לי גושפנקה, תכניס בשורה וחצי את התוכנית של החוק שאני אגיד אותו. הוא אומר: שמע, זה במסגרת המסגרות שקבענו עד איפה אני נכנס. לזה אני לא נכנס. 
+
+ הבנתי. הבנתי איפה אנחנו נמצאים. אמרתי: אנחנו נתנגד לדוח-טרכטנברג, כי החלשים ביותר, שלא מתחילים את החודש, הוציאו אותם מהרשימה. הכניסו את 3,000 השקלים האלה שמשרד השיכון ביקש, אבל כתבו שם שורה קטנה: ובלבד שהם חותמים על שכירות ארוכת טווח. מה הם חשבו, שאף אחד לא מבין מה זה? מה זה שכירות ארוכת טווח, אתם יודעים? הם התכוונו שאתה צריך לחתום שאתה עוזב את התור שחיכית בו שש, שבע, שמונה, עשר שנים. אתה תחתום עכשיו שאתה חמש שנים מחוץ לתור, ואחרי חמש שנים תתחיל את התור מההתחלה. אנחנו לא הסכמנו לזה בשום אופן. יש לי מסמך חתום ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, והוא מבוצע, ואנחנו שינינו את החלטת הממשלה, ש-3,000 השקלים האלה יהיו ללא הגבלת זמן, ובלי לצאת מהתור, וזה קורה ממאי האחרון. ולכן מצבם של הממתינים האלה שיושבים ומחכים כל כך הרבה שנים השתפר מעט, כי יש להם שכר דירה יותר גבוה. 
+
+ ועכשיו לדבר האמיתי, לוויכוח היסודי על המדיניות, האם המדינה שלנו, המודרנית, הקפיטליסטית, התחרותית, צריכה להתנער מהדבר הזה שנקרא דיור ציבורי, כן או לא. זה ויכוח אידיאולוגי-כלכלי-ערכי. זה לא ויכוח על כסף בכלל, כי בהתחלה אמרו לי שאין כסף. אני כבר, לא ותיק, וכולה שש שנים בפוליטיקה, וכבר הבנתי מי נגד מי ואיפה עושים – – –
+
+
+אדוני הגיע למסקנה שזה ויכוח אידיאולוגי-ערכי?
+
+
+ חד-משמעית. זה לא ויכוח כלכלי.
+
+
+ יפה. אז ממשלה קפיטליסטית.
+
+
+ אמר את זה, בראשי הפרקים היום, המשנה או סגן ראש אגף התקציבים.
+
+
+ זה גם הממשלה הקודמת.
+
+
+ והקודמת לקודמת.
+
+
+ סליחה. אנחנו עכשיו מדברים על זו.
+
+
+והקודמת לקודמת.
+
+
+ עכשיו אנחנו מדברים על זו – –
+
+
+ גם זו.
+
+
+ – – שהחריפה את הבעיה יותר.
+
+
+ זה נכון. וגם קודם לא בנו.
+
+
+ רבותי, זה ויכוח ערכי: האם המדינה צריכה להחזיק מלאי של דיור ציבורי, כן או לא? אומר היום משרד האוצר, ואני אומר שיש למשרד האוצר שר שקוראים לו יובל שטייניץ: התשובה היא לא. אנחנו לא צריכים להגדיל את המלאי, ואם היינו יכולים היינו מצמצמים אותו עד לאפס. מה הראיה? נחשפו במערומיהם, מה שנקרא פיצחנו את השיטה. כשאנחנו, משרד הבינוי והשיכון, מוציאים מכרזים, מעמיסים עלינו כל מיני העמסות. עוד מעט אני אתייחס לזה שאתה בונה בהתנחלויות. במדינת ישראל לא בונים. רק כצל'ה בונה. עוד מעט אני אתייחס לזה.
+
+
+ לא אמרתי. אמרתי – – –
+
+
+ לא. בסדר. זה לא אישי, כצל'ה. סתם אני אומר.
+
+
+ אתה לא גומר.
+
+
+ ברור, ברור. אני אתייחס גם לזה.
+
+
+ כצל'ה, בתורך אמרת את הכול. עכשיו השר משיב.
+
+
+ זה לא אישי.
+
+
+ עכשיו השר משיב.
+
+
+ אני בניתי 120,000 – –
+
+
+ אתה, אתה בנית. אתה.
+
+
+ – – יחידות דיור בשנתיים.
+
+
+ אתה בנית.
+
+
+ כצל'ה, הקרדיט הוא של השר ולא של הפקיד.
+
+
+ בוא, עזוב, עזוב. בוא ונמשיך.
+
+
+ אתה היית פקיד, הקרדיט הוא של השר אריאל שרון. לא ��תה.
+
+
+ – – – אידיאולוגי – – –
+
+
+ בבקשה, כבוד השר.
+
+
+לכן אני אומר מה היה ומה אנחנו מציעים. כשאנחנו עושים מכרז, יש דברים שהם קבועים. הדבר הקבוע הוא עלויות הפיתוח. מה זה עלויות פיתוח? מעמיסים גן-ילדים, בריכה, מתנ"ס, מועדון נוער; הכול מעמיסים. ואז נהיית לנו עלות פיתוח של 120,000, 150,000 ולפעמים 160,000 שקל. מעמיסים. את מה מעמיסים? את מה שהאוצר מסכים. מה שהוא לא מסכים לא מעמיסים. מי סופג את ההעמסה הזאת? הקרקע. יש מכרז, וכל המרבה במחיר זוכה. מה היזם משלם? לפי היצע וביקוש. הוא יודע שהוא יכול למכור פה דירה במיליון? הוא יציע על הקרקע בין 150,000 ל-300,000. זה תלוי מה הוא חושב. הוא לוקח סיכון. אם יש לו עלויות נוספות, הוא מוריד את זה מהקרקע. זאת אומרת, ככל שאתה מעמיס את הפיתוח, אתה תקבל על הקרקע פחות. זו הטקטיקה. אמרתי: מה שטוב לגן-ילדים ולבריכת שחייה טוב לחלשים בחברה. אמרתם שאין כסף? הנה הכסף. לפני שנכנסתי לתפקידי, מינהל מקרקעי ישראל העביר פחות מ-4 מיליארד שקלים למשרד האוצר. מאז שנכנסתי לתפקידי זה עלה ועלה, בעקבות הגדלת היצע הקרקעות, וזה כמעט הכפלה ממה שהיה. היום בונים בישראל את המספר הגבוה ביותר ב-13 השנים האחרונות. 83,000 יחידות דיור נמצאות בשנה הזאת בבנייה פעילה. העברנו 8 מיליארד שקלים משיווק קרקעות של כולנו, של הציבור – לא של משרד האוצר. אם היינו מעמיסים 5%, כמה זה בכסף? ההעמסה היא העמסה ברוטו, ואני רוצה שתבינו את זה, של עלות הבנייה, בגלל שהקרקע נשארת של המדינה. הדירה הזאת, שהיזם משאיר בידינו, היא דירה של המדינה בכלל, אז הוא לא משלם על הקרקע שלה. הוא לא צריך לשלם על זה 200, 300 או 500 – הוא לא משלם. אתם יודעים מה הוא מתרגם? אני ישבתי בהתאחדות הקבלנים. הם לא סתם תומכים בזה. הם אמרו: למה 5%? תעשה 10%. הם לוקחים מטר בנייה פלוס פיתוח, והוא מקזז את זה מהקרקע, ובזה זה נגמר.
+
+
+ לא.
+
+
+ תקשיבו, זה מיליון שקל על כל 20 דירות. זו פשוט בושה וחרפה להתנגד לזה. בבניין ממוצע יש 20 דירות, אני לא מדבר על מגדלים גדולים, ו-5% זה שתי דירות. נניח 500,000 ליחידה, זה מיליון שקל על 20 דירות. זה כל הסיפור, וזה לא כסף תקציבי בהוצאה. ההוצאה של המדינה היא בערך 360 מיליארד בשנה? לא יהיה 361 מיליארד, אלא יישאר אותו דבר, ורק משרד האוצר במקום לקבל 8 מיליארד יקבל 7.8. זה הכול. התחילו לערבב אותי, ושמנו הצעת חוק, דרך חבר הכנסת אזולאי מש"ס, וחתמו על זה הרבה חברי כנסת נוספים, לדעתי כמעט 30 חברי כנסת, כי זה המנוף – – –
+
+
+– – –
+
+
+ וגם לפני כן גם. 
+
+
+ היתה הצעה של מירי רגב, שהתייחסה לפריפריה, ואז אמרנו להם שבפריפריה הקרקע לא מספיק נושאת את זה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אז תעבירו.
+
+
+ – – –
+
+
+ אנחנו הגשנו הצעת חוק, והבאתי אותה לוועדת שרים לחקיקה, ושר האוצר עשה אתי פגישה עם ראש הממשלה ונזעק שהוא לא ייתן לי משהו שהוא סיכם, בגלל שעכשיו אנחנו פתאום נפיל עליו עוד משהו ושזה לא ייתכן שכל פעם אני בא עם רעיונות חדשים, שזה שובר את כל הכללים, ושאני חושב שהקרקע זה איזה כסף, זה. והגדיל לעשות מנכ"ל משרד האוצר ואמר שהרעיונות שלי יביאו את ישראל ליוון. אמרתי לו שאני לא יודע מה יביא אותנו ליוון, ההתעלמות מהשכבות החלשות, או יביאו אותנו ליוון ההצעות האלה, שהן בסך הכול עובדות עם השיטה של משרד האוצר. אני לא רוצה כסף תקציבי. אני מעמיס בריכת שחייה, ועוד דירה קטנה, למען החלשים. מה הדבר החשוב בזה? זה האינטגרציה שזה עושה. חסל סדר שיכוני העוני האלה, הרכבות, ששמים עשרות משפחות חלשות באותו בניין. אנחנו יודעים איך זה נראה. כלכלית, זה משתלם למדינה. אנחנו השקענו השנה 75 מיליון שקל באחזקת מבנים, כי אלה מבנים רעועים, כי אלה מבנים חלשים. ב-15 השנה הראשונות לבניין אין עליו עלויות. אין אינסטלציה, אין תקלות חשמל, ויש אחריות של הקבלן על הבדק, וזה גם כלכלית משתלם. ואז הגיעה ההתנגשות, ואז הם חשפו את פרצופם: אנחנו לא רוצים כאן דיור ציבורי. מה שנקרא: הפלת אותנו בשיטה? אנחנו אומרים לך את האמת. אנחנו לא רוצים דיור ציבורי.
+
+
+מה ראש הממשלה אמר?
+
+
+ הם לא רוצים חלשים.
+
+
+ אני אומר לכם משהו מאוד פשוט.
+
+
+ זו הממשלה שלכם.
+
+
+ – – – ראש הממשלה אומר?
+
+
+ וגם שלך, כצל'ה.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לא רוצים דיור ציבורי. אמר את זה היום באופן מפורש. 
+
+ עכשיו, אני אגיד לכם מה הבעיה בשיטה של השכרה, מה שהם מציעים. הם מציעים אחיזת עיניים. אם היה בא עכשיו שר האוצר ואומר: יש לי הצעה יותר טובה. אני לא רוצה לנהל דירות, אני לא רוצה להחזיק מלאי. אחרי זה ראשי רשויות – ופתאום יגיע עוד איזה רן כהן חדש ויעשה חוק שצריך למכור אותן ויתחיל לקמבן לנו את הכסף. לא רוצה להחזיק דירות. יש לי רעיון: דיור להשכרה. סיוע בשכר דירה, צ'קים. היום תקציב משרד השיכון, אחרי ההעלאה של 160 מיליון שקל, עומד על 1.450 מיליארד, 1.460 במדויק, לסיוע בשכר דירה ל-137,000 משפחות כל חודש. מקבלים צ'ק לחשבון שלהם, בין 770 שקל ל-3,000 שקל, שזה ממתינים בדיור הציבורי. אם היה עכשיו מגיע שר האוצר ואומר: אני – – –
+
+
+מה הם יעשו עם זה?
+
+
+ נכון. אם היה מגיע שר האוצר ואומר: אני עכשיו מוסיף 4–5 מיליארד שקלים, אני מרחיב לך את הקריטריונים – לא בהחלטת ממשלה, לא בתקנות של שר, שכשנגמר הלחץ הוא מוריד את זה ב-flat – בחוק, שאי-אפשר להזיז אותו אם אין 70 חברי כנסת שמבטלים אותו, שאומר ארבע שורות, וזה מאוד פשוט: אנחנו ניתן סיוע בשכר דירה ריאלי צמוד למדד – –
+
+
+ נכון.
+
+
+– – לפי האזור שגר הבן-אדם – העיר ולא האזור, וזה לא חייב להיות בצפון תל-אביב, אז אני אומר: אתה יודע מה? עושה שכל. לא אוהב את זה, מפחד שישנו את זה. אתם יודעים מה? כפתרון ביניים. זה לא יקרה לעולם. כשהם אומרים סיוע בשכר דירה, הם רוצים להשתיק אותנו ולהגיד לנו: קחו את 3,000 השקל האלה. אתם יודעים כמה זה כסף כולה תוספת? 60 מיליון שקל. זו כל התרומה שהם נתנו עכשיו. בשביל זה היינו צריכים לריב אתם, חבל על הזמן. זה כל הסיפור.
+
+לכן, רבותי, לסיכום, דבר אחד: אם מתהדרים ב-OECD, אז לקחת את OECD, הכול. כל מה שב-OECD תיקחו. אל תיקחו רק את מה שנוח לכם. מה עושים עם הערבים? מה עושים עם החרדים? מה עושים עם ריבית? – זה בסדר, OECD. ועם החלשים אין OECD? אתם יודעים מי בונה את הדיור הציבורי באירופה? היזמים הפרטיים בכלל. הייתי בסיורים בבניינים כאלה.
+
+
+מפזרים אותם.
+
+
+ היזם הפרטי מקבל זכויות בנייה עודפות בתמורה לזה שהוא מקצה דיור ציבורי באותו בניין, כמו שאנחנו מציעים פה, שיהיו מפוזרים, שיקבלו חינוך יותר טוב ולא חינוך של שכונה חלשה, שיהיה להם גן-ילדים, העשירים והעניים ביחד, שהמבוססים והבינוניים הם ביחד, שעובדי הדואר וההיי-טקיסטים יחד, הילדים שלהם משחקים יחד בחצר, ולא מעמד לאלה ואלה. זה דבר שיכול לעשות מהפכה.
+
+לכן הדבר הבא: נגמר אגף תקציבים. רבותי, יש שר האוצר. מספיק עם הסיפורים האלה. אגף התקציבים זה בסדר. בכל דיון להבא שיהיה פה, אדוני היושב-ראש, וחברות הכנסת היקרות מירי רגב ואורלי לוי, וכל מי שעוסק בזה, אין דבר כזה ששר השיכון מגיע לבד. יבוא שר האוצר, יבוא שר השיכון, תגיד את עמדתך, יראה הציבור וישפוט. מזמינים אותנו לוועדת כספים על נושאים כאלה – תבואו ביחד; מזמינים אותך לוועדת כלכלה – תבוא; יש לך הצעת חוק שהיא הצעה לסדר הבאה – אני מבקש ששר האוצר יהיה פה – – 
+
+
+ אנחנו מקבלים את ההצעה. 
+
+
+ – – ושהוא יענה על הדברים האלה, ולא שיושבים ונמצאים בוועידות – – – 
+
+
+ אדוני השר, אנחנו מקבלים את ההצעה שלך, היא הצעה טובה וראויה, אבל תתחילו את הדיאלוג ביניכם בממשלה. שם זה הזירה שלכם. 
+
+
+ אני אגיד לך איפה ההתדיינות תהיה. 
+
+
+ ואנחנו נשמח לקבל את ההצעה שלך. 
+
+
+ אני אומר לך מה ההתדיינות תהיה. אני הגשתי ערר על הצעת החוק הזאת. 
+
+
+ זה התהליך הנכון.
+
+
+זה התהליך הנכון, והוא צריך להיעשות במקביל לזה שיהיה דבר ברור למי שרוצה לכהן כשר האוצר: אין אחריות בלי סמכות. אתה תגיד לא – מותר לך; תהיה תקלה – אתה תעמוד מאחוריה, ביחד עם השר הממונה. השר הממונה לא בורח מאחריות. אין דבר כזה. אבל איך ייתכן שבן-אדם אחראי לכסף ואחר אחראי לביצוע שאין לו הכסף? אין דבר כזה. ביחד? אין בעיה, ביחד. נריב ביחד, נחטוף ביחד ונשמח ביחד. אתם יודעים מה, קרדיטים לבד – לאוצר, וכשיש צרות – ביחד. זה בסדר. 
+
+ ולכן אנחנו נעשה שני דברים: דבר ראשון, אנחנו הולכים על הערר הזה שהגשתי כבר לוועדת שרים. אני מקווה שהתבונה תגבר, וכן, גם הלחץ הציבורי יגבר, ואי-אפשר יהיה להסתתר מאחורי זה. ואם יתחילו עם השקרים שזה עולה 4 מיליארד ו-7 מיליארד, כמו המספרים שזורקים לנו מאגף התקציבים – יש לנו ניירות על הכול, ולתדרך כתבים גם אנחנו יודעים. 
+
+ עם דבר אחד אני לא יודע להתמודד. הם יגידו שזה הולך לחרדים. הם יגידו את זה. אני לא מתכוון לשנות את צבע הכיפה שלי בשביל זה. חרדים לא נהנים הרבה מדיור ציבורי, כי צריך כושר השתכרות, אוקיי? אז כל מי שיגיד לכם – תרדו מזה. זהו. צריך כושר השתכרות לדיור ציבורי, כמו שצריך כושר השתכרות לכל מה שקשור למדיניות הרווחה ולמדיניות הסוציאלית במדינת ישראל. נדרש כושר השתכרות. המדינה אומרת: אני לא עוזרת לבטלנים. תוכיח שאתה עובד. אתה לא מרוויח מספיק? בסדר. אז נא להירגע. כשידליפו לכם ויתחילו עם הספינים שזה הולך לחרדים, אל תאמינו. אותו דבר, כשאמרו לכם שצריך כושר השתכרות במחיר למשתכן, אז עכשיו זה פועל נגדם. 
+
+ דבר נוסף – את הקריטריונים לדיור ציבורי לא אני קבעתי. לא שיניתי אותם, לא נגעתי בהם פרומיל. אתם יודעים מתי אני אגע בהם? כשיהיו לי יותר משאבים. אם יהיה יותר תקציב, אז יהיה לנו יותר לחלק. אם יהיו לנו יותר דירות שאנחנו קונים, אז יהיה לנו יותר לחלק, ואז נשחרר את הקריטריונים. אבל להגיד לעוד אנשים, להשלות אותם: גם אתה זכאי ואין לי למה לתת לך, זה דבר שהכי מתסכל אנשים. 
+
+ אחרי זה, אם לא ילך לנו בוועדת שרים לחקיקה – – 
+
+
+ לראש הממשלה – – – 
+
+
+ – – אנחנו נצביע בכנסת גם נגד עמדת הקואליציה, שלא תטעו. עשינו את זה כבר על מענקי המקום, ואנחנו נעשה את זה גם בעניין הזה. 
+
+ומלה לישראל ביתנו, חברת הכנסת אורלי לוי. 
+
+
+ הצבענו בוועדת השרים בעד. 
+
+
+ לא, בסדר. אני רוצה ממך עזרה הלאה, את יודעת. הכול ביחד היום. 
+
+
+ הצבענו בוועדת שרים בעד. 
+
+
+ אין בעיה.
+
+
+ מה מציע אדוני השר?
+
+
+ מחר שר החוץ מביא כאן הצעה – הוא או חבר הכנסת רותם – מביא כאן הצעת חוק נגד עמדת הממשלה על הגיוס.
+
+
+ מה זה קשור? 
+
+
+ לא. אני רק אומר שכשאתם רוצים אתם יודעים לעשות ��ת זה. 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ מה אני מבקש? אנחנו נביא לכאן את ההצעה. אם הקואליציה תלך אתנו – ברכה; לא תלך אתנו – בנקודת זמן מסוימת אנחנו נביא את ההצעה, ואני מבקש שמעכשיו תתחילי לפעול – את יודעת, הרי הוא יודע לעשות את זה. הוא עושה ישיבת סיעה שלכם למטה, עשרה מיקרופונים, מודיע מה הוא הולך לעשות – – 
+
+
+ במחאה הקודמת ראש הממשלה – – – 
+
+
+ – – והכול יהיה בסדר. 
+
+
+ במחאה הקודמת – – 
+
+
+ לא, אנחנו עכשיו כרגע במחאה הזאת. במחאה הזאת. 
+
+
+ – – ראש הממשלה – – – 
+
+
+ מה שהיה בקודמת זה בסדר, חברת הכנסת אבקסיס, היה טוב מאוד. הייתם בסדר במחאה הקודמת. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, בקריאת ביניים, ראש הממשלה חתם לישראל ביתנו על התוכנית הזאת של הקצאה של כך וכך אחוזים – – 
+
+
+ יופי, שיעשו גם עכשיו.
+
+
+ – – לדיור ציבורי, והוא צריך לתת הבטחה – – – 
+
+
+שיחתום גם עכשיו על המחאה החדשה, האלימה. 
+
+
+ זה היה גם חלק מההסכם שלנו. זה היה גם חלק של ישראל ביתנו. 
+
+
+ בבקשה, אז שישראל ביתנו יצטרפו לש"ס. 
+
+
+ – – – מה, אני עוף נודד פה?
+
+
+ מלה לחברת הכנסת מירי רגב מהליכוד. 
+
+
+ בינתיים ראינו מי הצטרף לש"ס – – – 
+
+
+ בבקשה, עכשיו השר עונה לאגף הליכוד. 
+
+
+ מלה לחברת הכנסת מירי רגב: אני יודע את הרגישות החברתית שלך, ואת גם יודעת לדבר, ואת גם יודעת לדחוף ולצעוק ולפעול, וזה בסדר גמור. 
+
+
+ מה זה, כמעט הזלתי דמעה עכשיו. כמעט הזלתי דמעה על הדברים שלה. נגע לי ללב. 
+
+
+ אני מבקש – שהרי שר האוצר הוא מהמפלגה שלך: תואילי קצת לנסות – – 
+
+
+ למה את ענייני – – – 
+
+
+ – – להשפיע עליו, אולי יחוס, אולי ירחם, ולא ילך שבי אחרי הפקידים שלו; שילמד את הפרטים, שיבין במה מדובר, ואני חושב שאולי הדבר הזה יצליח. 
+
+
+ כבוד השר, אתה חייב לדבר על הבעיות הפנימיות שלכם פה? זה לא פתרון. 
+
+
+ לא, זה לא פנימיות. אני רק רוצה את העזרה לאירוע הבא שיבוא. 
+
+
+ כמו בצבא – אחריות וסמכות. 
+
+
+ משפט לכצל'ה אני חייב, כי הבטחתי לו. חבל שהוא הלך. 
+
+
+ אתה פטור מזה כי הוא הלך. עכשיו, מה אתה מציע, אדוני השר? 
+
+
+ – – –
+
+
+ לא שומע, אתם מדברים ביחד. 
+
+
+ מה אתה מציע – להסתפק בתשובתך, ללכת לוועדה? מה אתה מציע?
+
+
+ אתה אפילו לא צריך אותנו. קדימה הודיעה שהיא פורשת, מה שאומר שהכוח האלקטורלי שלכם – – – 
+
+
+ לא חשוב, מחר היא תחזור. 
+
+
+ של שנינו. 
+
+
+ של שנינו. הכוח גם של ש"ס לבד. 
+
+
+ טוב, תעשו את זה בהנהלת הקואליציה. בשביל זה יש הנהלת קואליציה, אורלי. 
+
+
+ יאללה, בואו לאופוזיציה, מקום טוב. 
+
+
+ כל עוד אין להם דיור – – – 
+
+
+ בהנהלת הקואליציה, בסדר. 
+
+
+ אני אומר לך עוד משהו, חברת הכנסת אורלי לוי. המלצתי, לפחות לתנועת ש"ס, תהיה שגם אם לא תבואו אתנו, אנחנו נוביל את המסע הזה לבדנו, ואנחנו ננצח בו. אני אמרתי שזה יהיה יותר קל אם לא רק תסבירו לנו מה צריך לעשות אלא תצטרפו אלינו. 
+
+
+ שר האוצר ושר הרווחה הצטרפו אלינו. 
+
+
+ תצטרפו – טוב; לא תצטרפו – נעשה את זה לבד. 
+
+
+ אדוני מציע להסתפק בתשובתך? לוועדה? מה אתה מציע? 
+
+
+ אני מציע שזה ילך לוועדת כספים, וששר האוצר יבוא לוועדה. 
+
+
+ תודה רבה לאדוני. 
+
+
+ תודה לכם. 
+
+
+ אנחנו מקבלים את בקשת השר. 
+
+
+ זה הולך לוועדת הכספים, לפי הצעת השר. אנחנו נצביע, והבעת עמדה לכבוד חבר הכנסת נסים, בבקשה. דקה, כמובן. הבעת עמדה זה דקה. אני נותן לך שתיים. 
+
+
+ אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש. כאשר אתה באת ואמרת לשר השיכון: אתה דואג לחרדים, תדאג גם לאחרים, לערבים – אני רוצה לומר לך שאותם קריטריונים – – – 
+
+
+ לא, לא, אתה טועה. אני לא אמרתי לו: אתה דואג לחרדים. אני רוצה שידאג לחרדים. אוי ואבוי לו אם הוא לא ידאג לאוכלוסייה שלו. אמרתי לו: תתחשב באוכלוסיות אחרות שיש להן תרבות דיור שונה. אוי ואבוי אם הוא לא ידאג לאוכלוסייה שלו. לא אמרתי את זה. לא אגיד את זה לעולם. 
+
+
+ טוב, אני שמעתי אותך טוב.
+
+
+ לא שמעת. 
+
+
+ שמעתי אותך טוב והבנתי אותך טוב, ואתה בעצם התלוננת – אולי בצדק, כי אולי ההבנה שלך קצת שונה, מה לעשות. שר השיכון, כאשר קבע את הקריטריון, זה אותם קריטריונים בעצם לבעלי משפחות, שזה לא משנה. אין לזה צבע, אם זה חרדי או ערבי או סתם חילוני שהוא בעל משפחה ולא עובד. 
+
+ ואני רוצה לומר לך דבר שהכי, הייתי אומר, יש בו אפליה, בכך שמי שהיה בצבא והיום הוא החליט ללמוד, הוא לא נקרא שהוא ממצה את עצמו, ולכן אין לו זכאות, או אותה זכאות למי שעובד. אני חושב שיש פה עוול נורא, אז פניתי לשר השיכון, והוא אמר לי: זו בעיה היום לשנות את הקריטריון הזה. 
+
+ בינתיים, אני אומר, צריך לעשות דבר אחד. הנושא של ההומלסים – חייב לתת מענה ישר ולאלתר. אני חושב – – – 
+
+
+ שלא יפנו. שלא יפנו. 
+
+
+ רגע. אני אומר, כמו שאנחנו רואים עד היום שבשכונת ניצן יש עדיין מאות ועשרות רבות של משפחות שגרות בקרוונים, אין שום סיבה שמשרד השיכון לא יעתיק היום את אותו דגם לתת איזשהו פתרון ביניים. תודה. 
+
+
+ תודה לאדוני. מי שבעד – בעד ועדה. 
+
+ אנחנו מצביעים. בעד – בעד ועדת הכספים. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 14, נגד ונמנעים – אין. נושא הדיור עובר להמשך דיון בוועדת הכספים. תודה רבה. 
+
+
+
+
+ כבוד שר התמ"ת חבר הכנסת שלום שמחון יבוא ויעלה להשיב בבקשה בשעת שאלות לחברי הכנסת. בבקשה, אדוני. ברוך הבא. בבקשה, גברתי.
+
+
+ אני מזמינה את חברת הכנסת שלי יחימוביץ לשאול את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה – היא איננה, אז בבקשה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. 
+
+
+ אדוני השר, בתאריך 8 בינואר 2012 נתקבלה החלטת הממשלה מס' 4088 בעניין שינוי בסדר עדיפויות בתקציב המדינה לשנת 2012 ויישום דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, מה שמכונה בפי העם ועדת-טרכטנברג. בין יתר הדברים עסקה הוועדה בעניין הפעלת צהרונים ומסגרות לימודיות לשעות אחר-הצהריים. הוועדה המליצה כי הפיקוח על המסגרות הללו יועבר למשרד החינוך. העברת הפיקוח כרגע – רק באשכולות 1–3, למרות המלצות טרכטנברג לגבי שאר האשכולות. אשכול, לדוגמה 4, בוא ניקח בית-שאן, ערד, דימונה וכדומה – הם לא מופיעים באותה תוכנית, אבל זו שאלה אחרת. לידי משרד החינוך עבר הפיקוח. העברת כספים ייעודית לשם כך לא גרעה מתקציב משרד התמ"ת אשר יועד לטובת הפעלת הצהרונים ומסגרות לימודיות לשעת אחר-הצהריים. ברצוני לשאול: 1. העברת הפיקוח לידי משרד החינוך ואי-פגיעה בתקציב התמ"ת שיועד לעניין הותירו רזרבות ועודפים כספיים במשרדך, מה כוונת המשרד לעשות בכספים אלו? 2. עד כה נותבו הרזרבות והכספים העודפים לטובת בניית מבנים – כשאנחנו מדברים על מבנים אנחנו מדברים על מבנים לגיל הרך כמובן, לגנים ולמסגרות – אז מדוע לא נותבו הכספים לטובת ייעודם המקורי: הפעלת צהרונים ומסגרות לימוד לשעות אחר-הצהריים? כי עכשיו בגלל זה יש חוסר ובגלל זה לא מעט אנשים, בעיקר בפריפריה, לא זוכים בעצם לסבסוד. זו השאלה הראשונה שלי.
+
+
+ השאלה השנייה?
+
+
+ הכול ביחד ואז תענה ביחד? אתה תזכור?
+
+
+ התכוננתי לשאלות הארוכות שלך, אני מקווה שגם התשובות יהיו ארוכות.
+
+
+ למה אנחנו צריכים לסבול?
+
+
+ תשאל אותה.
+
+
+ טוב. אנחנו מתקרבים לפתיחת שנת הלימודים תשע"ג, והרישום למעונות נמצא בשיאו. בעקבות דיונים בוועדות הכנסת השונות עלה כי בשנה שעברה, כמו בשנים קודמות, הורים נותרו חסרי אונים אל מול הביורוקרטיה הסבוכה בכל הקשור לזכאויות השונות. רבים מן ההורים התקשו להבין אם הם זכאים או לא, ובמידה שכן, מהי מידת זכאותם. כמו כן, ובמקרים רבים, האישור בדבר הזכאות נתקבל רק לאחר פתיחת השנה. אני יודעת, למשל, על כאלו שעדיין לא יודעים מה קורה לגבי השנה שהסתיימה כבר, אבל אני רוצה לדעת מה עשה משרדך על מנת למנוע את הכשלים וסבכי הביורוקרטיה בכל הקשור לזכאויות ההורים וכדי שהמצב הזה לא יחזור על עצמו גם בשנת הלימודים תשע"ג. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. שירות הצהרונים נפתח בשנת הלימודים תשס"ח, ומטרתו לסייע להורים לילדים צעירים לעבוד בשעות הצהריים. ניתן לראות כי חלה התפתחות משמעותית של היקף הילדים שנהנים משירות מסובסד זה ממועד התחלתו: בשנת תשס"ח היו 4,199 ילדים, בשנת תשע"ב הגיע מספרם ל-33,000 ילדים. חשוב לציין כי הוגשו מעל 35,000 שאלונים, וחלקם נמצאים עדיין בתהליך קליטה. 
+
+ בשנת הלימודים תשע"ג, על-פי החלטת הממשלה, וכפי שאמרת, בעקבות דוח-טרכטנברג, אשכולות 1–3 הועברו לאחריות משרד החינוך, שאמור להפעיל אותם על-פי כללים שיקבע. עד כמה שאני יודע הם הוציאו מכרז, אבל הם אלו שמניעים את התהליך. משרד התמ"ת ימשיך להפעיל את הצהרונים ביישובים אשר נמצאים באשכולות 4–7 לכלל האוכלוסייה, ו-4–10 לחד-הוריות. 
+
+
+ מסובסד?
+
+ כן.
+
+
+ רגע, 4, בכל הערים מסובסד – – –
+
+
+ אמרתי: אשכולות 4–7 לכלל האוכלוסייה ו-4–10 לחד-הוריות. ההפעלה תימשך על-פי נוהל הצהרונים הרגיל והמוכר, על-פי מבחן הכנסה ומבחן תעסוקה, כלומר 32 שעות שבועיות. יודגש כי ירושלים, המצויה באשכול 4, נשארת באחריות משרד התמ"ת בשנת הלימודים הקרובה. 
+
+ החל משנת 2013, עם העברת האחריות למשרד החינוך, יעבור התקציב עבור אשכולות אלה ממשרד התמ"ת למשרד החינוך. בשנת 2013 – סיכמנו עם משרד האוצר להשאיר את עודפי התקציב במשרד התמ"ת לשימושים בתחום התעסוקה. 
+
+ לעניין ניתוב העודפים בעבר, העודפים נוצרו עקב פער בין גידול בתקציב באופן כה משמעותי בשנה אחת ולא בהדרגה, מול יכולת המערכת בשטח להפנים את השינוי. האלטרנטיבה היתה לתקצב באופן הדרגתי או לתקצב הכול, תוך הבנה וסיכום כי העודפים יופנו לתמיכה בתעסוקה בנושאים שונים, כפי שבוצע בעבר.
+
+
+ למה? אפשר לסבסד את ההורים על – – –
+
+
+אפשר, רק יש שותפים שצריכים להסכים.
+
+
+ מה זאת אומרת? אבל זה כסף של – – –
+
+
+ זה נכון.
+
+
+ חברת הכנסת אורלי לוי, תהיה לך שאלה נוספת. 
+
+
+ תהיה לך, נכון. מדובר במערכת המטפלת במספר גדול של ילדים. לדוגמה, בשנה זו המערכת טיפלה ב-127,595 ילדים, מתוכם קיבלו דרגות 121,390. בסך הכול בקשות שנבדקות בעקבות ערעורים והשלמת מסמכים – כ-6,200. זה פחות, כמו שאת מבינה, מ-4% בערך. חשוב להדגיש כי אנו מאפשרים להגיש את בקשות התמיכה לאורך כל השנה. 
+
+ לשנת 2013, תשע"ג – משרד התמ"ת מודע לחשיבות של מתן הדרגות לצורך סבסוד לילדים הנרשמים למעונות יום ומשפחתונים שבפיקוח. מייד בסיום הליך הרישום של הילדים במעונות לשנת הלימודים תשע"ג, תהליך שהסתיים בסוף מאי 2012, החל תהליך של הגשת בקשות לסבסוד וקליטת הילדים שנרשמו במערכת הממוחשבת של מעונות יום במשרד התמ"ת. 
+
+ לצורך קבלת דרגת סבסוד, כל הורה הזכאי למקום במעון או משפחתון בעל סמל תמ"ת אמור לשלוח באופן עצמאי, החל מחודש יוני 2012, שאלון הרשמה, בצירוף המסמכים הנלווים הנדרשים לצורך הוכחת הכנסותיו ומצבו האישי, למוקד "טלאול" שמפעיל התמ"ת לצורך קליטת החומר, חישוב דרגת הזכאות וקביעת דרגות הסבסוד, במידה שהוא נמצא זכאי. בשנה האחרונה, בעקבות תלונות של הורים, שיפרנו מאוד את מערכת קליטת הבקשות ואישורן, כך שמתן הדרגה יהיה יעיל ומהיר, והחל מחודש יוני 2012. בנוסף, ניתן להגיש בקשות דרך אתר האינטרנט של המשרד. כל המידע על כך נמצא באתר משרד התמ"ת.
+
+
+ האמת שזה קצת מסובך למלא את זה.
+
+
+ אמרתי, יש שתי אפשרויות, או להיעזר במערכת של "טלאול", או לעשות את זה באופן ישיר דרך אתר האינטרנט של המשרד. כמו כן, קיימת אפשרות לשלוח את הבקשה כולל המסמכים הנלווים באמצעות דואר רשום. במקרה זה מתן הדרגה יארך זמן רב יותר מאשר דרך האינטרנט. לכל אורך הטיפול בבקשה מקבלים ההורים עדכון בהודעות אס.אם.אס על סטטוס בקשתם. על-פי הנחייתי, הנהלת אגף המעונות והאחראים על המערכת הממוחשבת במשרד התמ"ת עושים ויעשו את כל המאמצים לכך שכל ההורים ששלחו את הבקשות לתמיכה עבור ילדיהם בחודשים יוני עד אוגוסט 2012 יקבלו את דרגת הזכאות עוד לפני ה-1 בספטמבר, בתהליך היעיל והמהיר ביותר, גם לגבי שאלונים שיישלחו במהלך שנת הלימוד. 
+
+ אני מבין, חברת הכנסת אורלי לוי, את הדאגה שלך. האמת היא שמצאתי, כשהגעתי למשרד התמ"ת, מערכת שקרסה מהגשת הבקשות. אני עוקב אחרי העניין כמעט מדי יום, אנחנו עושים מאמצים גדולים לשפר. על-פי הנתונים שנתתי לך את מבינה שאנחנו מצטמצמים מאוד, לכדי אחוזים בודדים, ואני מקווה שאת הפער הזה אנחנו נסגור לקראת השנה הבאה, כך שלא יהיו הורים שיתלוננו על העניין הזה אלא יתלוננו על השירותים האחרים במעונות היום.
+
+
+ תודה. בבקשה, יש לך שאלה נוספת? בסדר גמור. טוב, בבקשה, חבר הכנסת סעיד נפאע.
+
+
+ תודה רבה. גברתי, כבוד השר, הכפרים בית-ג'ן וחורפיש נעדרים אזורי תעשייה, ועל אף הבטחות ממשלתיות מזה שנים רבות ופניות רבות של שתי הרשויות המקומיות בכפרים אלה לבניית אזור תעשייה, עד עצם היום הזה לא נעשה דבר. למה? והאם בתוכניות המשרד להקים אזורים כנ"ל בכפרים הנ"ל? לפני שנים הוקמה תשתית התחלתית לאזור תעשייה משותף לכפרים פקיעין וכסרא-סמיע. אזור זה עומד שומם זה שנים. למה? מה בכוונת המשרד לעשות? מהי מדיניות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בפיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי בכלל? תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. האמת היא שגם חבר הכנסת שכיב שנאן שאל אותי את אותן שאלות, אז אני כבר עונה לשניכם יחד, למרות שיש לו אחר כך שאלה אחרת. 
+
+במענה על השאלות שלכם, הכפרים בית-ג'ן וחורפיש נעדרים אזורי תעשייה. אזורי תעשייה אלו אינם מופיעים בתוכנית המיתאר של היישובים מאחר שהאתרים שהוצעו הם בעלי טופוגרפיה קשה ומוקפים שמורות טבע, ולכן היצע הקרקע לתעשייה מזערי. ביישובים אלו אין כל יתרון יחסי המאפשר הקמת מפעלי תעשייה, ומאחר שקיים צורך ברור בהגדלת שיעור התעסוקה וצמצום האבטלה, כמו גם בטיפול מיוחד בתעסוקת נשים דרוזיות, ועל מנת לענות על הצרכים התעסוקתיים של שני יישובים אלו ולהעלות את פוטנציאל מקורות התעסוקה באזור, משרד התמ"ת מקדם תוכנית לשילובם באזורי תעשייה מרחביים המתוכננים באזור. 
+
+ בכל מקרה וללא קשר, כל יוזמה להרחבת התעסוקה ביישובים ��לו מטופלת מיידית. לדוגמה, בימים אלה מקודמת תוכנית במינהלת ההשקעות של משרד התמ"ת להקמת יוזמה להעסקה של כ-100 נשים דרוזיות בבית-ג'ן בתחומים של מקצועות טכנולוגיים עם שכר גבוה, תוך סיוע להסבה מקצועית לנשים מתחום ההוראה ומקצועות אחרים המקבלים כיום שכר נמוך או עובדות שלא במקצוע שרכשו. זאת אומרת, זה ייעשה על חשבון משרד התמ"ת, כולל התמיכה בשכר שלהן בשנים הראשונות. 
+
+
+ איפה להעסיק אותן? 
+
+
+ הנשים האלה יועסקו בבית-ג'ן. הפרויקט שלהן הוא ביישוב עצמו. 
+
+
+ ביישוב עצמו. 
+
+
+ יש פרויקט, יש יזם, הוא עושה להן הסבה מקצועית, ואנחנו משתתפים בהכשרה המקצועית ובמענק למסלולי תעסוקה. זה נמצא בשלב מתקדם. נשמח לעשות את זה, אגב, גם ביישובים אחרים, אבל פה באה יוזמה של יזם פרטי לגבי בית-ג'ן, וחבר הכנסת שכיב שנאן מכיר את זה מקרוב. 
+
+במענה על השאלה השנייה – אזור התעשייה המשותף לכפרים פקיעין, כסרא וסמיע הינו אזור תעשייה חדש, כ-184 דונם נטו, שעדיין לא התחיל את השיווק. בתוכנית הממשלה לפיתוח כלכלי במגזר הדרוזי והצ'רקסי תוקצבו לטובת אזור תעשייה זה 22 מיליון שקלים לשנים 2011–2014. תקציב זה ינוצל לטובת בנייה של הכביש לפקיעין, לתשתיות, מדרכות ותאורה וכן להשלמת עבודות עפר במגרשים לצורך שיווקים עתידיים. לצערי, קיים עיכוב בשל קביעת אומדן שווי הקרקע במינהל מקרקעי ישראל, מאחר שפקיעין מוגדרת כקו עימות, בעוד כסרא-סמיע אינה מוגדרת כיישוב קו עימות. 
+
+ אני רוצה לעדכן, כי נושא זה נמצא בטיפול משרדי אל מול הרשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה, ואני מקווה שסוגיה זו תיפתר במהרה. אני מציע לך בעניין הזה לפנות בשאילתא גם אל שר השיכון, שהוא יושב-ראש מועצת מינהל מקרקעי ישראל. אני לא יכול לעשות את ההפרדה בין השניים, כי רק אחד מהם הוא יישוב קו עימות, וזה דווקא לא היישוב שבתוכו נמצא האזור. 
+
+ עוד ברצוני לעדכן כי הוחלט במינהל לאזורי פיתוח, בתיאום עם המועצה המקומית, על פיתוח ושיווק – והיום קיימת בקשה של כ-7.5 דונם בשלבי בדיקה מתקדמים במינהל לאזורי פיתוח במשרד התמ"ת. 
+
+במענה על שאלה השלישית, בעניין מדיניות המשרד בפיתוח אזור תעשייה במגזר הערבי בכלל, אציין כי מגזר המיעוטים הינו אחת משלוש האוכלוסיות המתועדפות בטיפול במסגרת פעילות המשרד. מכיוון שלאוכלוסייה זו יש אתגרים בכניסה ובשילוב בעבודה, המשרד שם דגש בפיתוח התעשייתי במגזר המיעוטים כמקור להגדלת ההיצע התעסוקתי לאוכלוסייה זו. פיתוח אזורי תעשייה במגזר המיעוטים הוא רק אחת מאבני הדרך המשתלבות יחדיו בפעילות המשרד לעידוד ולקידום מגזר המיעוטים. אזורי התעשייה הינם התשתית לפיתוח תעשייתי, ועל כן שם המשרד דגש רב בפיתוחם. דגש זה בא לידי ביטוי בתעדוף אזורי תעשייה אלו במסלולים הכלליים לפיתוח אזורי תעשייה, במסלול ייחודי למינהלות אזורי תעשייה משותפים, פיתוח לפנים משורת הדין של אזורי תעשייה על קרקע פרטית, וכמובן – תקציבים ייעודיים, חלקם אף תוספתיים.
+
+ תוכנית החומש למגזר המיעוטים שיזמה הממשלה ומבוצעת על-ידה תייצר אלפי מקומות תעסוקה הולמים למגזר. אני אוסיף פה מעבר למה שהקראתי בכתוב, שבתקופה הקרובה אנחנו נביא לממשלה הצעת החלטה על אזורי תעשייה מרחביים. אחד מהם יהיה אזור תעשייה מרחבי של רשויות ערביות ושניים אחרים יהיו שותפים בהם, יחד עם המגזר היהודי, גם יישובים ערביים. בכל מקרה, באזור שאתה גר בו יהיו לפחות שלושה אזורי תעשייה מרחביים שהרש��יות הערביות בסביבה יהיו שותפות בהם.
+ 
+
+ יש לך שאלה נוספת? בבקשה. 
+
+
+ על השאלה הראשונה שלי למעשה כבוד השר כבר ענה, כי בתשובתו בתחילה אמר שבית-ג'ן וחורפיש יצורפו למרחבים האלה. רק אם כבוד השר יואיל ויגיד לנו – איפה המרחבים האלה באזור? איפה הם מתקיימים? 
+
+
+ עכשיו בודקים את הקריטריונים במשרד התמ"ת, ומה שאני אומר פה לא מחייב. אני אומר איפה זה הולך להיות, להערכתי, בין אילו אזורים זה מסתובב. אזור אחד אמור להיות בשפרעם, ויהיו שותפות לו 11 רשויות ערביות בסביבה. זה אזור שיש בו גם קרקע פרטית וגם קרקע מינהל. אנחנו מקווים שיתגברו על הקשיים של הקרקע הפרטית. האזור השני אמור להיות מתוכנן בכרמיאל וביישובים הערביים והדרוזיים שבסביבה. אזור שלישי מתוכנן להיות בין כברי למעלות, וגם לו יהיו שותפות הרשויות הדרוזיות והערביות שבסביבה. אבל זה יכול גם להיגמר אחרת. אני אומר על-פי הערכה, עדיין לא ראיתי את העבודה. זה יכול להיגמר גם באזור רביעי, אבל השלושה האלה פחות או יותר מקיפים לפחות את כל הרשויות הערביות באזור שאתה ואני גרים בו. 
+
+
+ אין מצב כזה שכפר מסוים מסונף לאזור הזה ולא יכול להיות במרחב אחר? נגיד, בית-ג'ן וחורפיש יותר קרובים לאותו אזור תעשייה משותף של כפר סמיע וכסרא–בית-ג'ן – הם לא מחויבים רק לגבי כרמיאל?
+
+
+ כסרא-סמיע זה לא אזור תעשייה מרחבי, זה אזור של הרשות הזאת עצמה. 
+
+
+ של הרשויות. 
+
+
+ של שתי הרשויות האלה, כן. 
+
+
+ טוב, אדוני הרי יסכים אתי שזה לא יהווה פתרון לא לבית-ג'ן ולא לחורפיש, בכל האזורים שהזכרת. 
+
+
+ דיברנו על שאלה אחת. 
+
+
+ כן, כן. בכל אופן, לגבי הפרויקט הזה שכבודו דיבר עליו לגבי הנשים בבית-ג'ן, האם קיים בין המשרד לבין המועצה המקומית בית-ג'ן קשר בנדון? 
+
+
+ ש-? 
+
+
+ האם קיים, לגבי הפרויקט של הנשים בבית-ג'ן, קשר בין המשרד לבין המועצה המקומית בית-ג'ן?
+ 
+
+ בוודאי. הישיבה הראשונה היתה בנוכחות ראש המועצה המקומית בית-ג'ן, יחד עם היזם ויחד עם המובילים בתוך הקהילה בבית-ג'ן. 
+
+
+ ולגבי השאלה השלישית – – –
+
+
+ זהו, זהו, זהו. 
+
+
+ למה? 
+
+
+ כי יש אפשרות רק לשאלה אחת. 
+
+
+ לא, אני יכולתי לשאול הכול בבת אחת. זה חלק מהשאלות. 
+
+
+ באמת, זאת שאלה נוספת, אז כבר שאלת. 
+
+
+ לא, לא, היא קשורה לתשובה של השר. אם גברתי היתה מקשיבה היא היתה רואה שזה באמת קשור. כי לגבי השאלה השלישית כבוד השר דיבר על אזור תעשייה בכלל במגזר הערבי, והוא פחות או יותר השיב שאכן במשרד יש סדר עדיפות בנושא הזה ויש העדפה לאזורים האלה. אבל האם, באמת, כבוד השר יכול לבשר לנו שישנן ממש פעולות שמתקיימות עתה במגזר הזה לאזורי תעשייה חדשים? תודה. 
+
+
+ בתשובה על שאלה השלישית דווקא דיברתי בהרחבה, אבל אני אומר פה באופן הכי ברור: מגזר המיעוטים והמגזר החרדי נמצאים בראש סדר העדיפויות של משרד התמ"ת, ולא חשוב איפה הם נמצאים בארץ. בכל מקום – זה כולל בתעסוקה, זה כולל בתעשייה, זה כולל באזורי פיתוח, זה כולל בהכשרה מקצועית, זה כולל בעסקים קטנים, זה כולל בבניית מעונות יום. אם השואלים שביקשו לשאול יהיו פה אני אוכל לענות גם להם. אבל באופן עקרוני אני מקדים רק תשובה אחת, כדי שנדע שהשנה אישרנו מעונות יום, למשל, כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה, בסדרי גודל של 35% מכל מה שהקצינו בשנת 2012, שזה בערך 15% יותר מגודל אוכלוסיית המיעוטים במדינת ישראל. אבל אני אחזור לזה בהמשך. 
+
+
+ תודה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי שואל את שר התמ"ת – בבקשה. 
+
+
+גברתי היושבת בראש, אדוני השר, תהליך רישום הילדים במעונות יום נסתיים זה מכבר, אך מאידך, תהליך קבלת הדירוג להורים הזכאים לסבסוד עבור ילדיהם טרם נסתיים. נוצר מצב שהורים רבים, אף שרשמו את ילדיהם כדין וכנדרש, אינם יודעים עדיין אם הם זכאים לסבסוד מהמדינה עבור מעונות יום לילדיהם אם לאו, וזאת כיוון שתהליך הדירוג במשרדכם טרם נסתיים. לוקח זמן רב, כאשר במקביל ההורים אינם יודעים כיצד להיערך מבחינה כלכלית. יש להדגיש כי עלות מעון יום להורה שאינו מסובסד יכולה להגיע ל-1,800 שקל לילד. שאלה, אדוני השר, שאבקש לשאול: מתי יסתיים תהליך דירוג הזכאים לסבסוד להורים עבור ילדיהם במעונות יום? האם בכוונת השר לדאוג שבשנת תשע"ג יואץ תהליך הדירוג ויסתיים בזמן סביר מתום תהליך רישום הילדים למעונות היום? 
+
+
+ פחות או יותר, חבר הכנסת מיכאלי, עניתי בצורה – – –
+
+
+ – – – אורלי. 
+
+
+התשובה לך ולאורלי היא אותה תשובה. 
+
+
+ – – – שאלות. 
+
+
+ בסדר גמור. אני מוכן להקריא אותה עוד פעם, אם זה עושה משהו לטובת הפרוטוקול, אבל שתדע שזו בדיוק אותה שאלה, זו אותה תשובה. איך שאתה רוצה. אתה רוצה שאני אקריא שוב? 
+
+
+ לא צריך להקריא. אני מבין – – – 
+
+
+ אני מציע שנרשום את התשובה שלי לאורלי לוי אבקסיס גם לך, לפרוטוקול, וככל שיש לך שאלה נוספת אני אשמח לענות עליה. 
+
+
+ בבקשה. שאלה נוספת. 
+
+
+ אדוני השר, אני מסכים שבדיוק לפני כמה דקות חברת הכנסת אורלי לוי קיבלה תשובה בשאלה דומה. אנחנו לא מתואמים. כל אחד מגיש את השאלות שלו לבד. רק יש לי, באמת, שאלה נוספת בעניין הזה. הרי עברנו בשנה הנוכחית כמה וכמה דיונים, גם בוועדה לפניות הציבור, גם בוועדת העבודה והרווחה, בנושא של דירוג להורים לגבי סבסוד. השאלה היא: הבעיה זה במנגנון או קושי של כמויות, של רשימות של הורים, שכנראה לא מצליחים להתגבר עליהן? ואני לא רוצה שזה יקרה גם בשנה הבאה, בעזרת השם, שהורים בסוף – יתחילו את הלימודים וכל הזמן ירדפו אחרי הפקידים במשרד לקבל את התשובות האלה. 
+
+
+א. השירות שהממשלה הנוכחית החליטה לתת כדי לאפשר ליותר נשים להצטרף למעגל העבודה, בדגש על נשים חרדיות ונשים ממגזר המיעוטים, הוא מאוד משמעותי. זה שירות שהתרחב בקנה מידה גדול, בסדרי גודל של הרבה מאוד מיליארדי שקלים, ולכן באופן טבעי זאת מערכת שהיתה בתהליך של הקמה. בין השלב שבו אני נכנסתי לתפקידי כשר התמ"ת לפני שנה וחצי ובין עכשיו, השירות הזה השתפר לבלי הכר. 
+
+אני הקראתי פה לחברת הכנסת לוי אבל אני אומר גם לך, שבשנה הנוכחית טיפלנו ב-127,595 פניות ונתנו מתוכן דרגות ל-121,390. בסך הכול, בקשות שעדיין נבדקות הן 6,200, שזה קצת, משהו בסדר גודל של פחות מ 4%, או 3.5%, מסך כל הפניות, והתחייבתי כאן שלגבי הבקשות שיוגשו בשלוש האפשרויות שנתתי קודם – או דרך חברת "טלאול", או דרך האינטרנט של המשרד, או כאלה שיישלחו בדואר, בין חודש יולי לאוגוסט, אנחנו ניתן להם דרגה לפני ה-1 בספטמבר, עם פתיחת שנת הלימודים. זה נכון שבשנה הזאת שנת הלימודים נפתחת, על-פי החלטת שר החינוך, ב-27 באוגוסט, ואנחנו נתיישר על-פי התאריך הזה, על-פי מה שקבע שר החינוך, גם במעונות היום, ובכל זאת נעשה מאמץ שעד פתיחת שנת הלימודים כל מי שפנה יקבל דרגה. 
+
+ אז אני גם מתחייב להמשיך לשפר את השירות, זה שירות שאנחנו עושים בו מאמצים מאוד מאוד גדולים. באמת, סדרי הגודל של התקציבים שמיועדים בשנים הקרובות הם סדרי גודל ענקיים. מאחר שאתה, באופן אישי, היית מעורב, בין היתר, במסגרת חוק מעונות היום בוועדה למעמד הילד בראשותו של זבולון אורלב, שבסופו של דבר לא הצלחנו להגיע בו לתיאום, אין ספק שאם נצליח לחוקק את החוק בתקופה הקרובה זה ייתן מקפצה מאוד משמעותית לשירות הזה של מעונות היום במדינת ישראל, זה יגדיל באופן משמעותי את ההיצע, זה יאפשר כניסה של מעונות יום פרטיים לתוך השירות המסובסד הממשלתי, זה יכול להגדיל את סדרי הגודל של הילדים שנמצאים במעונות היום בקנה מידה גדול. 
+
+אנחנו נתבקשנו, על-פי החלטת הממשלה, להגדיל את ההיצע מבחינת מבנים ל-30,000 ילד, ואנחנו מתקדמים די בקצב. לשמחתנו משרד האוצר נתן לנו תקציב בשנת 2012, תקציב מוכפל לשנתיים. אנחנו כבר נערכים להקצאה נוספת לשנת 2013 ולשנת 2014. אני מקווה שבסך הכול, תוך שנים ספורות שירות מעונות היום יהיה גדול מבחינת ההיצע שלו, יהיה לו חוק שמסדיר את הרגולציה בתוך ענף מעונות היום, ואני מקווה שגם המחירים ירדו בעתיד. 
+
+
+ תודה. השואלת הבאה, חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה. 
+
+
+ להקריא את כל השאלות? זה ארוך. 
+
+
+ מה אני אעשה? אני פותח קורס, בשבוע הבא, לשאלות קצרות ותשובות ארוכות. אבל אם את רוצה, אני יכול לענות ישר. תבחרי את – – –
+
+
+ אפשר שהשר יענה? בלי שאלות? 
+
+
+ כן, בסדר גמור. 
+
+ בבקשה. 
+
+
+ אין בעיה, אין בעיה. 
+
+
+ רק פשוט, אם את לא תגידי על מה – – –
+
+
+ לא, אני אגיד, אני אגיד. 
+
+
+ אז בסדר. 
+
+
+ חברת הכנסת חנין זועבי שאלה שאלות בשני נושאים. האחד, הנושא של הכשרה מקצועית, והנושא השני – הנושא של מעונות היום. 
+
+ משרד התמ"ת משקיע משאבים רבים במגזר הערבי ומעביר למעלה מ-40% ממצבת התלמידים במערכת החינוך המקצועי של משרד התמ"ת. אלפי תלמידים בוגרי בתי-ספר של משרד התמ"ת משתלבים היטב בשוק העבודה בזכות ההכשרה המקצועית הטובה שלה זכו בבתי-הספר האלה. כמו כן, המשרד הכין תוכנית חומש, בהנחייתי, הכוללת הכפלת מספר התלמידים, כולל היקף התלמידים במגזר הערבי. בתוכנית זו יושם דגש על מגמות ועל חיבור בתי-ספר מקצועיים ביישובים ערביים לאזורי התעשייה שבסביבתם. בימים אלה מתקיימים מגעים לגבי תקצובה עם משרד האוצר. 
+
+ בתקופת כהונתי כשר מופעלות יוזמות חדשות לחיזוק הקשר בין בתי-הספר במגזר המיעוטים לבין התעשייה, בתי-המלון והמסחר. כמו כן נפתחה השנה, בתשע"ב, מגמת טבחות ראשונה במגזר הערבי, בהשקעה ניכרת. המגמה פועלת בבית-הספר "עמל" בנצרת, בשיתוף מלון מרכזי בעיר. בשנה זו נוצרה פעילות מקצועית עם אפשרויות של תעסוקה בין בית-הספר "עתיד" בירכא למפעל האלומיניום "קליל" בכרמיאל. מייד לאחר סיום הקמת מפעל CNC בנצרת על-ידי מר סטף ורטהיימר בהר הקפיצה, יש בכוונת משרד התמ"ת לחבר את בית-הספר "עמל" בנצרת למפעל ולהכשיר את התלמידים למגמה חשובה זו. בנוסף, קיימים קורסי הכשרה מקצועית למבוגרים בתחום הכשרת המבוגרים במגזר הערבי למקצועות נדרשים. בשנת 2011 הוקצה תקציב של 26.3 מיליון שקל בקורסי יום מתוקצבים. השתתפו 2,629 דורשי עבודה. 33% מכלל הלומדים במערכת הארצית, ובהם 1,398 נשים. בקורסי ערב עסקיים השתתפו 8,910 משתלמים, שהם 26% מכלל הלומדים, ובהם 3,521 נשים. ההכשרה המקצועית היא רק אחד מהכלים שבהם אנו שמים דגש על קידום התעסוקה במגזר הערבי. 
+
+במענה על שאלתך השלישית, שגם היא עוסקת בנושא של הכשרה מקצועית ומתייחסת להכשרת הנדסאים וטכנאים מוסמכים, היא עומדת בשנת הלימודים הנוכחית על 3,854 סטודנטים ממגזר המיעוטים, שהם 17% מהלומדים, ובהם 987 סטודנטיות, בתקציב של 65.5 מ��ליון שקל. 
+
+
+ כמה התקציב? 
+
+
+ לחזור על המספרים? בעיני הם מספרים מרשימים. 
+
+
+ כמה התקציב? 
+
+
+ התקציב הוא 65.5 מיליון שקל. 
+
+
+ מתוך ה-165 של התוכנית הזאת, נכון? 
+
+
+ כן. במענה על השאלה הרביעית שלך, שעוסקת בנושא הבנייה בשנת 2012, במבחני התמיכה של משרד התמ"ת לנושא בניית מעונות יום – כאן עברנו למעונות יום – קיימים קריטריונים לחלוקת התמיכה וסדרי קדימות וניקוד שנותנים עדיפות למגזר הערבי וניקוד גבוה לפריפריה. כמו כן, ניקוד גבוה לאשכול חברתי-כלכלי נמוך וניקוד נוסף לרשויות בעלות יחס נמוך בין מספר הילדים הנמצאים במעונות יום לאלו שלא, וניקוד נוסף אם אין מעון ברשות אלא רק משפחתונים. כל אלה מקדמים המעדיפים את מגזר המיעוטים. 
+
+בשנת 2012 ניתנה תשומת לב מיוחדת למגזר זה על-ידי מתן הסברה ספציפית, יחד עם הרשות לקידום מיעוטים במשרד ראש הממשלה ובליווי צמוד של רואי-חשבון מטעם משרד התמ"ת. פעילות זו הביאה לתוצאה יפה בשנת 2012. 
+
+בשנת 2011 אושרה תמיכה ל-14 מעונות עבור בניית 44 כיתות, וסכומי התמיכה למגזר היוו 18% מסך התקציב שעמד לרשות המשרד לנושא זה. אני חוזר, בשנת 2011, לא בשנה הזאת; בשנת 2011 – 44 כיתות, 14 מעונות, בסך הכול 18% מהתקציב. סך האוכלוסייה הערבית, כידוע לך, עומד על 10%. 
+
+בשנת 2012, התמיכה – עכשיו אני עובר ל-2012, את תיהני יותר. 
+
+
+ 18% ב-2011. 
+
+
+ את צודקת. בשנת 2012 התמיכה למגזר הכפילה את עצמה – 25 מעונות עבור בניית 82 כיתות חדשות, וסכום התמיכה מהווה 34% מסך התקציב המיועד לכלל האוכלוסייה. זאת אומרת, בשדרות-רוטשילד הפגינו, אבל אנחנו בונים אצלכם במגזר 34% מסך כל התקציב. 
+
+
+ זה תקציב של בנייה, לא של שיפוץ. 
+
+
+ לבנייה. אני תיכף עובר לשיפוצים. עכשיו הייתי בבנייה, תיכף אני עובר לשיפוצים. סך הכול – אני חוזר על הנתונים – 82 כיתות חדשות, 25 מעונות יום שבתוכם יהיו 82 כיתות, 34% מהתקציב שחילקנו בשנת 2012. 
+
+ שיפוצים וציוד לשנת 2012 – הקריטריונים לשיפוצים מגדירים את הצורך בהגנה על הילד השוהה במעונות, ובמובן זה כל הילדים שווים. יחד עם זאת, דרישות הסף במבחני התמיכה לשיפוצים אינן מהוות חסם, מאחר שלא נדרשות בטוחות לגבי הקרקע. ההסבר היחידי לסיוע נמוך בשנה זו נבע ממחסור בתקציב. השנה הוגשו בקשות לשיפוצים בסכום של מעל 20 מיליון שקל, אך למשרד עמד תקציב בסך של 4 מיליון שקלים בלבד. בשל חוסר תקציב נדחו מרבית הבקשות על אף היותן מתאימות לקריטריונים. 
+
+ סך הכול הוגשו 122 בקשות לשיפוצים, ומתוכן ארבע בקשות מהמגזר הערבי. בסופו של דבר אושרו 23 בקשות מכלל האוכלוסייה, ואחת מתוכן ממגזר המיעוטים. מתוך 126 בקשות שהוגשו לציוד אושרו עשר בקשות לכלל הציבור, ואין בתוכן ממגזר המיעוטים. 
+
+ במענה על שאלתך החמישית, ראשית חשוב לציין כי 200 מיליון השקלים המצוינים בשאלה הם ההקצאה של השנים 2011 ו-2012. כפי שראינו, המצב שונה. כידוע, במבחני התמיכה ישנה עדיפות בניקוד הבקשות לפי מדד הלמ"ס ביישובים הנמצאים באשכולות הנמוכים, דבר שנותן העדפה ליישובים מהמגזר הערבי. כאמור, בשנת 2012 הוגשו 51 בקשות לבנייה ביישובים מהמגזר הערבי – 47 מרשויות וארבע ממוסדות ציבור, סך הכול 51. אושרו 26 בקשות, שהן 50% מהבקשות. אישרנו 50% מהבקשות שהתקבלו. 
+
+ אני חייב לציין כי מסגרות לילדים הן כלי חשוב בעידוד יציאה לעבודה בקרב נשים במגזר. משכך, משרד התמ"ת שינה את הקריטריון לזכאות נשים ערביות לסבסוד מעונות ל-24 שעות עבודה, לעומת 36 שעות כפי שהיה נהוג עד עתה. זוהי בשורה גדו��ה, שתוכל לסייע לאלפי אמהות ערביות לקבל סיוע כספי במימון המסגרות לילדיהן. 
+
+ חבר הכנסת שכיב שנאן, זו הסיבה שהכסף מעוכב בוועדת הכספים, בגלל שהחלטנו לתת – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ לא, אז אני אומר לך רק שתדע, שתדע במה אתה הולך לטפל. 24 שעות לנשים ערביות, וזה לא לנשים החרדיות. לכן כועסים עלינו בוועדת הכספים ולא מעבירים לנו את הכסף בנושא אחר, שקשור להכנסת פקחים לאכיפת דיני עבודה. אז מצד אחד נתתי פה תשובה חיובית, אבל אני חוטף בראש ואני מצפה שאתה תדאג להביא את הכסף. אם לא – לא מגיע לי עונש. 
+
+
+ אני וחבר הכנסת אריאל נעשה את זה ביחד. 
+
+
+ במענה על שאלתך השישית ושאלתך השביעית, בשנים 2009–2011 שווקו 165 דונם. עכשיו אנחנו עוברים לדבר על תעשייה, לא על הנושאים הקודמים. ב-2009–2011 שווקו 165 דונם, מתוכם כ-116 דונם בדרום באזורי התעשייה של מגזר המיעוטים. כמו כן, בשלבי פיתוח קיימים עוד מאות דונמים, ביניהם אזור התעשייה כסרא-סמיע, שעליו דיברתי קודם עם חבר הכנסת נפאע, בסח'נין, בנצרת, בציפורי ובאום-אל-פחם – כל אלה בצפון, וכן אבו-בסמה, "עידן הנגב" באזור להבים, רהט ושגב-שלום בדרום. 
+
+ אין בידינו נתונים לגבי אופי המועסקים או אלה שיועסקו במקומות אלה. ראוי לציין את מפעל "עוף עוז" בשגב-שלום, שנפתח בשנת 2011 ומעסיק כרגע כ-1,000 עובדים מהפזורה הבדואית, מתוכם 40% נשים. אנחנו אישרנו לו להגיע ל-1,150, ואני מקווה שהוא יגיע בתקופה הקרובה. זה רק ענייני ביורוקרטיה במשרד אצלי, אבל אני מקווה שזה יגדל. אני אמרתי לך 150, ובעצם אישרנו לו לגדול בעוד 200 עובדים, ואני מקווה שהוא יקלוט אותם בתקופה הקרובה. חוץ מ"עוף עוז", מפעל "סודה סטרים" פועל להקים את מפעלו החדש באזור התעשייה "עידן הנגב" וצפוי להעסיק מאות עובדים ממגזר הבדואים בנגב. כמו כן, רבים מהמועסקים ממגזר המיעוטים משתלבים במפעלים אשר נמצאים בטווח מגוריהם, לא בהכרח באזורי התעשייה של המגזר. 
+
+
+ תודה. שאלה נוספת, בבקשה. 
+
+
+ אדוני השר, מאוד קל להטביע אותנו בנתונים וגם בנתונים כלליים ואז אנחנו נאבד את – – – 
+
+
+ אל תטבעי, אני אתן לך אחר כך ביד. 
+
+
+ אני אקח את הניירות, כן, אני צריכה, אבל ברשותך – שאלות, ואני אתמקד בפיתוח מקצועות של טכנולוגיה מתקדמת. אתה הזכרת כמה בתי-ספר ואתה למעשה אוששת את הטענה שמדובר בסך הכול על בתי-ספר בודדים במגזר הערבי שמחוברים למפעלים, כי יש בעיה של אזורי תעשייה – – – 
+
+
+ לא, שנייה, אני עוצר אותך. אמרתי ש-40% ממצבת התלמידים במערכת המקצועית של משרד התמ"ת הם מהמגזר הערבי. 
+
+
+ אבל הם לא מחוברים. לא, אני דיברתי על החיבור שלהם למפעלים.
+
+
+ לפחות מבחינת הנתונים, להגיד את הנתונים האמיתיים.
+
+
+ לא, אני מדברת על נקודה אחרת עכשיו. אני מדברת על החיבור שלהם עם מפעלים ועם אזורי תעשייה. יש רשימה של בתי-ספר בודדים שמחוברים לאזורי תעשייה, למפעלים ולמלונות. כלומר, הבעיה היא לא רק של פיתוח מסלולים אלא גם של פיתוח אזורי תעשייה.
+
+ השאלה שלי לגבי התוכנית שאתה דיברת עליה, תוכנית חומש. אתה יכול לתת אינפורמציה? מדובר גם בבניית בתי-ספר חדשים? מדובר בבניית כיתות חדשות בתוך בתי-ספר שקיימים? האם אנחנו יכולים לקבל נתונים על התוכנית הזאת – – 
+
+
+ כן. 
+
+
+ – – – שהיא מפורטת? גם על הדרך שבה משרד התמ"ת מתכנן לקשור ולחבר בין בתי-ספר אלה לבין אזורי תעשייה, כי הבעיה היא שאין אזורי תעשייה בחברה הערבית וביישובים הערביים. גם אזורי תעשייה משותפים לא כל כך מחוברים ל��ישובים הערביים עצמם. תודה. 
+
+
+קודם כול, בשביל ההגינות, אני חושב שנתתי נתונים שהם קצת שונים לגבי היקפי אזורי תעשייה במגזר הערבי. 
+
+לגבי התוכנית של הכפלת מספר התלמידים הלומדים במערכת המקצועית של התמ"ת, כל הנושא של הכשרה מקצועית לנוער נמצא חזק על שולחנו של ראש הממשלה. בחודשים האחרונים מתקיימים הרבה מאוד דיונים לגבי בניית מערכת הכשרה מקצועית כזאת או אחרת. 
+
+
+ – – – 
+
+
+אם תיתני לי, אני אענה. אני שם את הדברים על השולחן כמו שהם. בסופו של יום, נכון לרגע זה – מה קורה, אריאל? אורי?
+
+
+ הקואליציה התפרקה, אז הם מדברים עכשיו. 
+
+
+תמיד כשדלת אחת נסגרת אחרת נפתחת. הוא יודע את זה, אורי.
+
+
+שמעתי שהחרדיות לא מקבלות את ה-24 – – – 
+
+
+אמרתי לו שאתה מעניש אותי בגלל זה על לא עוול בכפי. 
+
+
+ אני לא מעניש, אני חושב שמתנהגים לא בסדר.
+
+
+אמרתי שאתה מעניש אותי על לא עוול בכפי. 
+
+
+ הוא בא לתת פתרון. מה הפתרון, בשידור חי?
+
+
+ הפתרון, הוא דיבר אתי ביום ראשון, אמר לי שהוא מדבר עם בר סימן-טוב ראש האגף וחוזר אלי. אני מחכה. 
+
+
+בינתיים הוא משחרר את ה-20 מיליון. 
+
+
+ אנחנו בשאילתות, רבותי.
+
+
+ אפשר להתקדם, ברשותכם?
+
+
+ קודם כול, הרב גפני עושה את מלאכתו נאמנה אבל גם אני משתדל לעשות את מלאכתי נאמנה. אני חוזר ואומר: נכון לרגע זה, כל הנושא של הכשרה מקצועית לנוער, כדי לדאוג לאותם נערים בתחילת דרכם, שילמדו מקצוע, נמצא חזק על שולחנו של ראש הממשלה. בלי שום קשר לעובדה שמתקיימים דיונים, ששותפים להם התאחדות התעשיינים בישראל, משרד החינוך, משרד התמ"ת – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ הרב גפני, נשמה, תאמין לי, היום ביקרתי אחר-הצהריים, הרב גפני, והזכרתי אותך – ביקרתי בבית-הכנסת הגדול פה של קהילת בעלז, בירושלים, והזכרתי אותך שם. רק לחיוב. 
+
+
+ בוא'נה, בוא'נה, אני לא מבין אותך, יש מקומות שאת השם גפני לא מזכירים.
+
+
+ אני בשעות הצהריים עושה עוד כמה דברים. 
+
+
+ אדוני השר, תישאר אתי. 
+
+
+ אני חוזר. הם מפריעים, מה אני אעשה? אני אומר, שותפים לדיונים אצל ראש הממשלה גם התאחדות התעשיינים, גם משרד התמ"ת, גם תעשיינים בכירים בישראל, כולל הלימוד, כפי שהוא קורה בחוץ-לארץ. אני אישרתי תוכנית בתוך משרד התמ"ת, שכמובן נדרש לה תקציב, של הכפלת המערכת המקצועית במשרד התמ"ת בתוך חמש שנים, להכפיל אותה – פי-שניים. 
+
+
+ הכפלת בתי-הספר?
+
+
+ הכול, הכול, להכפיל את כל המערכת. נכון להיום לומדים x תלמידים, הכוונה לעשות x2 בתוך חמש שנים. כמובן, זה כולל נושא של כיתות לימוד, נושא של הצטיידות, נושא של קליטת תלמידים חדשים. הנושא הזה, אמרתי, העלה שורת דיונים שבסופו של דבר ייגמרו על שולחנו של ראש הממשלה. צריך לזכור שבמדינת ישראל יש מערכת חינוך מפוארת, שמוביל אותה שר החינוך גדעון סער, וכל הדברים צריכים להיעשות בתיאום. אני מקווה שבסופו של דבר נגיע לתוכנית מוסכמת, משותפת למשרד ראש הממשלה, משרד החינוך ומשרד התמ"ת, וכמובן התאחדות התעשיינים, שלוקחת את הנושא הזה באופן מאוד צמוד ויש לה תוכניות לעשות חיבור יותר גדול לאזורי התעשייה ולמרכזי הכשרה שיהיו בתוך אזורי התעשייה. 
+
+
+ אפשר לקבל אינפורמציה על התוכנית?
+
+
+ את התוכנית שאני אישרתי לדרג המקצועי במשרד התמ"ת – תשלחי מכתב, תקבלי אותה. את התוכנית שראש הממשלה יאשר בסופו של דבר, נדאג שהיא תגיע להחלטת ממשלה, אבל היא נמצאת בהתדיינות מתקדמת. 
+
+
+ מה האינפורמציה שאתה אמרת שיש לגבי אזורי תעשייה? אמרת שנתתי אינ��ורמציה לא מדויקת.
+
+
+ תודה על השאלה. 
+
+
+ כן, אמרתי לך. אמרתי לך בדיוק כמה דונמים שיווקנו. אמרתי איזה אזורי תעשייה כרגע פועלים בדרום, גם בשגב-שלום וגם "עידן נגב", איזה מפעלים אמורים להיפתח שם. הזכרתי את כסרא, את סח'נין. אמורה להגיע החלטת ממשלה מיוחדת לשיקום אזור התעשייה בטייבה. אין כמעט אזור שאנחנו לא נוגעים בו. יש מקומות שאי-אפשר להקים בהם אזורי תעשייה. צריך לזכור שגם לא כל תעשיין מוכן להגיע לכל מקום. כדי להגיע לריכוזי האוכלוסייה הגדולים צריך מערכת כבישים לתנועה מהירה למרכז הארץ. לא במקרה אזור התעשייה בכפר-קאסם נחשב היום לאזור התעשייה הכי מבוקש במדינת ישראל. מה לעשות? הוא יושב על צירים מרכזיים, הוא יושב על כביש 6 ונמצא במרכז הארץ. זה ברור שהוא יותר אטרקטיבי מאזור תעשייה בסח'נין. 
+
+ תודה. יש עוד שאלה בנושא, של חבר הכנסת דוד אזולאי. 
+
+
+ לא, דוד אזולאי הוא אחרי.
+
+
+ בסדר. עכשיו שעת שאלות. חברי הכנסת יכולים לשאול – – – 
+
+
+ אולי של שכיב שנאן קודם?
+
+
+ עם כל הכבוד, השר הקצה רק שעה אחת לשאלות, לא יותר. 
+
+
+ במיוחד אם השואל הוא ממפלגת ש"ס.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, לי יש שאלה, אני יכול לשאול?
+
+
+ כן, בבקשה. 
+
+
+ אדוני השר, אני מודה לך על התשובות שנתת קודם לשאלות המשותפות שלי ושל חבר הכנסת סעיד נפאע. אני עד לעובדה שכל מלה שלך בסלע. 
+
+ אני מתכוון לשאול את השאלה שלי כעת: כמה רשויות דרוזיות וערביות קיבלו אישור לבנות מעונות יום והיכן עומד עניין הביצוע?
+
+
+ חבר הכנסת שכיב שנאן, תודה על השאלות ואני אשתדל להקיף אותן.
+
+ הרוב המוחלט של הבקשות לבניית מעונות יום נבדק על-ידי ועדת התמיכות וועדת החריגים במשרד התמ"ת והודעות נשלחו לפונים בחתימת חשב המשרד. סך הבקשות שאושרו לשנה זאת עומד על 225 מיליון שקלים. סך הבקשות לבניית מעונות יום העומדות בסטנדרטים לשנת 2012 כפול מהתקציב המאושר. 
+
+ במגזר הערבי אושרה בנייתם של 26 מעונות יום חדשים, שיפתחו כ-86 כיתות חדשות עבור כ-1,800 ילדים חדשים. סך התקציב שחולק עבור מגזר זה במסגרת המבחנים הינו כ-70 מיליון שקל. לדוגמה, אושר לרשויות כסייפה, תל-שבע, שגב-שלום, סח'נין, טורעאן ותמרה. מבחינת ביצוע בשטח, ההתקדמות הינה באחריות מקבל התמיכה. אני רוצה לציין כי לוח הזמנים לסיום בנייה הוא שלוש שנים מיום ההודעה על קבלת התמיכה. משרד התמ"ת, בהנחייתי, עומד בקשר עם הרשויות שקיבלו את התמיכה על מנת לעודד אותן לסיים את הבינוי. בימים אלו אנחנו מבצעים סקר בקרב הרשויות על מנת לאמוד את היקף הבינוי. 
+
+בסך הכול, בשנים 2011–2012 הקצינו תקציב לבינוי של למעלה מ-200 מעונות יום ברחבי הארץ. 
+
+במענה לשאלה שלך, מדוע משרד התמ"ת לא מקדם את אכלוס אזורי התעשייה ביישובים כסרא-סמיע ועילוט, עניתי, אבל בכל זאת אני אחזור עוד פעם: אזור התעשייה בעילוט מאוכלס ומשווק כולו, וכיום נעשות בו השלמות פיתוח של כ-3.7 מיליון שקלים, שיסתיימו עד לסוף השנה. משנת 2006 ועד שנת 2012 השקענו באזור עילוט כ-7 מיליון שקלים. במידה שיהיו לרשות צורכי תעסוקה נוספים, נבחן את האפשרות לצרפם לאזורי תעשייה קיימים. 
+
+בנוגע לאזור התעשייה פקיעין-כסרא-סמיע, בתוכנית הממשלה לפיתוח כלכלי במגזר הדרוזי והצ'רקסי תוקצבו לטובת אזור התעשייה 22 מיליון שקלים לשנים 2011–2014. תקציב זה הינו לטובת בניית הכביש לפקיעין, לתשתיות, מדרכות ותאורה וכן השלמת עבודות עפר במגרשים לצורך שיווקים עתידיים. לצערי, חל עיכוב בשל אומדן קביעת שווי הקרקע במינהל מקרקעי ישראל, וזאת מאחר שפקיעין מוגדרת כקו עימות, בעוד שכסרא-סמיע אינה מוגדרת כך. 
+
+אני רוצה שאתה תדע, הם יכולים לשווק את הקרקע אבל לא במחיר של קו עימות – כשבינינו, זה לא הפרשים משמעותיים, אבל הם מתעקשים, ולכן צריך לנסות לפנות או לשר אריאל אטיאס או למנהל המינהל, כדי לנסות לחלץ את זה. לצערי – חבל על הזמן. יש הרבה מאוד תעשיינים שמעוניינים להגיע לאזור הזה. אזור התעשייה במעלות סתום, שווקה בו כל הקרקע, אין משהו יותר קרוב. זה אמור להיות מאוד משמעותי ואטרקטיבי, וההתעקשות הזאת היא סתם מיותרת, למרות שאני מבין את הצדק שיש בה. למרות שאני מבין את הצדק, אין שום סיבה בעולם להמשיך להתעכב. אני חושב שאחרי שאתה נמצא פה בכנסת – עוד לא גמרתי, שב, כשאני אסיים – אני חושב שאתה צריך לנצל את העובדה שאתה נמצא פה במשכן כדי לקדם את הדבר הזה ולנסות לתווך. אני ישבתי עם ראשי הרשויות כבר כמה פעמים, זה לא עובד. אני רוצה לעדכן אותך, כי הנושא נמצא בטיפול שלי, כפי שאמרתי לך עד עכשיו. אנחנו גם נשקיע שם עוד משאבים, אבל צריך לעשות מאמץ גדול כדי לא להיות צודק אלא להיות חכם. 
+
+ השאלה האחרונה שלך זה מה קורה עם תוכנית לשילוב יישובים דרוזיים וערביים בחלוקת הארנונה באזורי תעשייה שקרובים אליהם. הרעיון הזה נבחן ומבוצע בכמה אזורי תעשייה – בקדמת-גליל, בדלתון, בלהבים, ובהתאם לנכונות של הרשויות המקומיות, על-פי נוהל רשויות המתבצע במינהל אזורי פיתוח. 
+
+אני רוצה להוסיף כי בימים אלו בוחן המשרד הקמתם של אזורי תעשייה מרחביים. בכוונתי להגיש הצעת מחליטים לממשלה, ובמסגרת איגוד הרשויות סביב אזורי תעשייה שייבחרו, ייקבע קריטריון חובה להכללת יישובי מיעוטים. כפי שאמרתי קודם, אני אומר גם עכשיו – בשלושת אזורי התעשייה או בארבעת אזורי התעשייה המרחביים שמתוכננים בגזרה בין קריית-שמונה לכרמיאל, בכולם ישולבו רשויות ממגזר המיעוטים, כלומר מהמגזר הערבי, הדרוזי, הנוצרי והצ'רקסי. 
+
+
+ תודה. יש לך שאלה נוספת, בבקשה.
+
+
+ כבוד השר, אני אשמח אם תיתן לי גם את התשובות, שיהיו לי, ונדאג שגם הרשויות יקבלו אותן באופן ישיר, אבל יש לי שאלה נוספת שאתה לא חייב לענות עליה, רק אשמח אם תברר אותה אחרי זה. מתרוצצת שמועה – – –
+
+
+ אתה רוצה איזו שמועה שקדימה פרשה?
+
+
+ לא, זה שלחתי לך באס.אם.אס. אבל לא, אני שואל: מתרוצצת שמועה בכפר מע'אר כאילו סוגרים את שירות התעסוקה במקום ומעבירים אותו לטבריה או למקום אחר. האם זה נכון, ואם יש כוונה כזו, אני מבקש שאתה תפעל לחסום אותה, כי זה דבר שיפגע רבות, במיוחד בנושא של נשים דרוזיות, שאם יצטרכו לנסוע לטבריה או לכל מקום אחר, זה יהיה להן הרבה יותר קשה.
+
+
+ אני הנחיתי את מנכ"ל שירות התעסוקה החדש, מר בועז הירש, לבחון את המבנה של סניפי שירות התעסוקה ברחבי ישראל בכלל. במסגרת הזאת נעשית עבודה, אני גם יודע שעולות שמועות ויורדות כל הזמן. אתמול התקשר אלי ראש עיריית לוד, אמר: למה מעבירים את לוד לרמלה, או להיפך, וכן הלאה, ואתה מעלה כרגע את העניין של מע'אר.
+
+בכל מקרה, אני אגיע לשורה התחתונה: פתיחה של סניפים חדשים מחייבת את אישורו של שר התמ"ת.
+
+
+ סגירה גם?
+
+
+ גם סגירה וגם פתיחה, זאת אומרת אין מצב לסגור או לפתוח, אבל זה נכון שאנחנו בוחנים רה-ארגון, דווקא בגלל העובדה שחשבתי שהגיעה העת להתאים את סניפי שירות התעסוקה למקום שבו מתקיימת האבטלה בפועל. ובאותם מגזרים שאתה מדבר עליהם, מגזרי ��מיעוטים, כידוע לך האבטלה היא מעל הממוצע, היא עומדת על משהו כמו 14% בימים האלו, אולי כבר טיפה יותר, ולכן אני לא מעריך שאלו המקומות שאנחנו הולכים לסגור. אני לא מעריך שאלה המקומות שימליצו לי לסגור, אני מעריך שדווקא תהיה כוונה לצאת מאזורים שהם עם אבטלה נמוכה לאזורים שהם עם אבטלה גבוהה. 
+
+אני מעריך שאנחנו נרצה, למשל, בין יתר הקריטריונים, להגיע למצב שבו כאשר ייפתחו סניפים בתוך המגזר, הוא לא יצטרך מתורגמן כדי לתרגם אותו או אותה מערבית לעברית. זאת אומרת, הכוונה היא להתאים את המבנה החדש לכך שהוא ידע לקלוט נכון את האוכלוסייה שמגיעה אליו, לדבר אתה בשפה שמוכרת לה, להפחית את חוסר הביטחון ולאפשר לה השמה הרבה יותר גבוהה בעבודה. 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ תודה. אדוני השר, אני מבקשת ממך להישאר. יש עוד שאילתא, מס' 2032, של חבר הכנסת דוד אזולאי: פעוט נחנק למוות בפעוטון בכרמיאל. 
+
+ אבל הוא לא פה.
+
+
+ חבר הכנסת לא נמצא, אז תודה רבה לך. 
+
+
+ תודה.
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום: סיכומים והצעות של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. יפתח את הדיון יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, חבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה, לרשותך עשר דקות. 
+
+
+ תקבלי עודף. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להגיש לאישור הכנסת את סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה לדוח מבקר המדינה 61ב, בהתאם להוראות סעיף 18(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958.
+
+
+ אדוני השר, בבקשה.
+
+
+ בספר "אורות", ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, כתוב כך: "האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלראות את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקייה היא מכל מום. כולך יפה רעייתי ומום אין בך".
+
+ מוסד הביקורת חייב להיות חופשי, נטול פניות, ללא אינטרסים וחף מכל שיקול אישי, ציבורי או לאומי. כדי ליצור חברת מופת, הביקורת הפנימית שלנו חייבת להיות חסרת רחמים כלפי מחדלים, רשלנות וטעויות. לא ברמה האישית, לא כדי לבוא חשבון עם מישהו, אלא כדי להניע את החברה, את המדינה, לרמה של איכות ובקרת איכות גבוהה מאוד. רק כאשר הביקורת תהיה כזו היא תביא לשינוי אמיתי בחברה, בתרבות הארגונית, בתרבות הדמוקרטית ובמחויבות האישית.
+
+אני, ברשותכם, מבקש להגיד שניים-שלושה משפטים על דיון שהיה הבוקר, הוא איננו קשור לדוח שמונח בפניכם. הבוקר קיימנו דיון בן שלוש שעות, שלוש ורבע שעות, על אסון השרפה בכרמל. השתתפו עשרות אנשים. אני רוצה לציין שהדיון התנהל מתוך כבוד לוועדה, מתוך כבוד לדיון ולמשפחות השכול, כאשר נספו 44 אנשים באסון הכרמל, בעיקר צוערים משירות בתי-הסוהר.
+
+אני שולח מכאן תנחומים למשפחות ומקווה שהביקורת, יחד עם העשייה הממשלתית, תביא לשינוי מהותי בכל ההתנהגות בארגונים שהם ארגונים מצילי חיים – כמו כיבוי האש, כמו מגן-דוד-אדום ואחרים. 
+
+סיכומים והצעות אלו שמונחים לפניכם, לאחר שיקבלו את אישור מליאת הכנסת, אמורים להוסיף משנה תוקף ליישום ותיקון הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה היוצא, השופט מיכה לינדנשטראוס, אשר סיים לאחרונה את כהונתו, וזו הזדמנות להודות לו על כל פועלו במשך שבע שנים.
+
+הוועדה לענייני ביקורת המדינה היא אחת הוועדות החשובות ומהווה כלי מרכזי של הרשות המחוקקת לביקורת ולפיקוח על עבודת הממשלה. הוועדה מקיימת דיונים מקצועיים ומעמיקים בדוחות מבקר המדינה, עוקבת ומפקחת באדיקות אחרי יישום המלצות המבקר ופועלת בנחישות ובאחריות לתיקון הליקויים. הוועדה, כזרוע של הרשות המחוקקת, מהווה פה וכתובת לציבור הישראלי הרחב אל מול הרשות המבצעת ומבטאת את הדרישה למקצועיות, יעילות, אפקטיביות, שקיפות וטוהר מידות בעבודת הממשלה ובגופים הסמוכים לה.
+
+דוח 61ב הונח על שולחן הכנסת ביום י"ג באייר תשע"א, 17 במאי 2011 למניינם. הוועדה קיימה ישיבות ודיונים מעמיקים עם הגורמים המבוקרים בזמן אמת על מנת להבטיח יישום מלא של המלצות מבקר המדינה. ברצוני להדגיש כי הסיכומים וההצעות מתייחסים לדוחות שעליהם דנה הוועדה בעת כהונתו של היושב-ראש הקודם, חבר הכנסת רוני בר-און, שהנהיג מדיניות תקיפה ובלתי מתפשרת בענייני הביקורת – ועל כך אני אישית ואנחנו מודים לו.
+
+ במהלך שלוש השנים האחרונות כיהנתי כחבר מן המניין בוועדה לביקורת המדינה, ואף כיושב-ראש ועדת המשנה לטיפול במפוני גוש-קטיף. עם כניסתי לתפקיד יושב-ראש הוועדה הונחו לפתחי שני דוחות בעלי משמעות לאומית: האחד על המשט הטורקי, מה שנקרא ה"מרמרה", והשני על אסון הכרמל, שעליו דנו הבוקר ונמשיך לדון בישיבה נוספת עם ראש הממשלה בשבועות הקרובים. בכוונתי לא לתת לנושאים האלה לרדת מסדר-היום, ואין בכוונתי לעשות הנחות לאף אחד מהמבוקרים. 
+
+ במהלך כהונתי הקרובה בכוונתי לערוך כמה תיקונים מתחייבים בחוק מבקר המדינה. הטיוטה של חוק זה הועברה אל כולכם, ואכן קיבלתי כמה הערות חשובות מכמה חברי כנסת; ישבתי עליהן עם מבקר המדינה, ואני מקווה שנוכל לתקן אותן בזמן הקרוב. הוועדה כבר הספיקה להשלים את תהליך החקיקה של תיקון המאפשר למבקר היוצא להשלים דוחות שהוגשו עליהם טיוטות.
+
+מבחנה של הוועדה הוא ביכולתה להביא לתיקון אמיתי של הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה ולביצועים טובים יותר של הממשלה, וכך אמשיך ואשאף כל הזמן. 
+
+ ברצוני לברך ולהודות למבקר היוצא, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, על עבודתו המסורה והחשובה במשך כהונתו. ברצוני לברך ולאחל הצלחה רבה למבקר המדינה הנכנס, השופט בדימוס יוסף שפירא. אני מקווה ומצפה לעבודה משותפת ומוצלחת יחדיו. אני מודה למנהלי החטיבות ולצוות מבקר המדינה המשתתפים באופן קבוע בישיבות הוועדה על שיתוף הפעולה הפורה, שיש בו תרומה של ממש להתייחסות רצינית של הגופים המבוקרים לתיקון הליקויים שהועלו בדוח הביקורת. אני מבקש להודות לחברי הוועדה שנטלו חלק בישיבות הוועדה ובגיבוש סיכומיה והמלצותיה. תודה מיוחדת לחבר כנסת אורי אורבך, שהוא יושב-ראש ועדת המשנה לענייני חינוך בוועדה, וכן לחברת הכנסת מרינה סולודקין, יושבת-ראש ועדת משנה לענייני רווחה, על עבודתם המסורה ועל התפקיד החשוב שלקחו תחת אחריותם.
+
+יבואו על הברכה העוסקים במלאכת הביקורת והתורמים לעבודת הוועדה: מנהלת הוועדה חנה פריידין, רכזת בכירה בוועדה ריקי אליה ורכזת בוועדה חנה יוסף; היועצים המשפטיים עורך-דין תומר רוזנר ועורך-דין גלעד קרן והמתמחה אורן אלוני; דובר הוועדה יגאל אמיתי; מתמחה מטעם האוניברסיטה אלה בן-ברוך; עוזרו של חבר הכנסת רוני בר-און גלעד אופיר; לעוזרי יפעת וייס, אריק בן-שמעון וישראל מלאכי. 
+
+ אני מודה לכולם. אני מודה לכם על אישור הדוח, על הנחת הדוח, ואני מקווה שיהיו לנו הכוחות, בעזרת השם, להמשיך הלאה בעבודה. תודה.
+
+
+ תודה רבה. נרשמו לדיון דוברים. מישהו עוד רוצה להירשם – מי שנמצא באולם? לא נמצאים. אז הדובר הראשון, ישראל אייכלר – לא נמצא. דובר שני, חבר הכנסת דב חנין?
+
+
+ – – –
+
+
+ מוותר. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – לא נמצא; חבר כנסת יעקב כץ – לא נמצא. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה.
+
+סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה לדוח מבקר המדינה 61ב נתקבלו.
+
+
+בעד – 7, נמנע אחד, נגד – אין, אין מתנגדים. הסיכומים וההצעות של הוועדה לענייני ביקורת המדינה התקבלו. תודה. 
+
+ אנחנו עוברים להצעות חוק.
+
+
+ [מס' כ/476; "דברי הכנסת", חוב' ל"ב, עמ' 29835; נספחות.]
+
+
+ הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 71), התשע"ב–2012, קריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת דוד רותם. בבקשה.
+
+
+ איך זה שאין שר?
+
+
+ אין ממשלה בישראל. ובימים ההם אין ממשלה בישראל.
+
+
+ מישהו יכול לקרוא לשר?
+
+
+ הוא בסיגריות.
+
+
+ במקום שאין שרים – היה שר.
+
+
+ רבותי, אני מציע לכם להירגע, אני לא ראיתי שגפני פה. 
+
+גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 71), התשע"ב–2012. 
+
+סעיף 68 לחוק בתי-המשפט, התשמ"ד–1984, קובע כי בית-המשפט ידון בפומבי. למרות האמור מנויות בסעיף 68(ב) לחוק נסיבות שבהן רשאי בית-המשפט לדון בעניין מסוים בדלתיים סגורות. בסעיף 68(ה) מנויות נסיבות, ובהן ענייני משפחה ועניינים הנוגעים לשפיטת נוער, שיידונו בדלתיים סגורות אלא אם כן הורה בית-המשפט אחרת. מוצע להוסיף לרשימת הנסיבות שבסעיף 68(ב) לחוק, כלומר נסיבות המאפשרות לבית-המשפט, אם ראה צורך בכך, לסגור דלתיים, גם נסיבות של הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן-משפחה. כך ניתן יהיה לקיים דיונים בעניינים אישיים שלא בפומבי, אם בית-המשפט ראה צורך בכך, כדי למנוע פגיעה בתא המשפחתי מעבר לנדרש. מעבר לנדרש יוער כי צו ההגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, שיכול להידון בבית-המשפט לענייני משפחה או בבית-משפט השלום, ימשיך להידון כברירת מחדל בדלתיים סגורות, מכוח סעיף 68(ה). 
+
+ הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני קורא לכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
+
+אני צריך להודות למנהלת הוועדה, לעורכת-דין נעמה מנחמי, היועצת המשפטית, וכמובן לחברות הכנסת נינו אבסדזה, זהבה גלאון, עינת וילף, שלי יחימוביץ ומירי רגב, שהגישו את החוק ושהן בטח יצביעו עבורו.
+
+
+ תודה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה – –
+
+
+ תוסיפי אותי. יש לי עוד חוק, מייד אחרי זה.
+
+
+ בסדר גמור. – – בקריאה שנייה, הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 71).
+
+סעיף 1 נתקבל.
+
+
+ בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים.
+
+
+ 12, גברתי – תוסיף אותי.
+
+
+ ואנחנו מוסיפים את חבר הכנסת דוד רותם.
+
+
+ גם ג'מאל זחאלקה.
+
+
+ למה?
+
+
+  – – – בעד.
+
+
+ אתה לא הצלחת? בסדר. אז אנחנו לא מוסיפים אותך, אבל לפרוטוקול רושמים את השם שלך. ההצעה התקבלה בקריאה שנייה – – –
+
+
+ קריאה שלישית.
+
+
+ אין הסתייגויות ואין הסתייגויות דיבור. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
+
+חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 71), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+ גברתי תוסיף גם אותי.
+
+ בעד – 13, ואנחנו – –
+
+
+ 14.
+
+
+ – – מוסיפים את הקול של חבר הכנסת דוד רותם, אין מתנגדים. אין נמנעים. חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 71) עבר בקריאה שנייה ושלישית, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה.
+
+
+ [מס' כ/459; "דברי הכנסת", חוב' כ"ז, עמ' 28895; נספחות.]
+
+
+ הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת ��חוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת דוד רותם. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13) – ביוזמתם של חברי הכנסת ניצן הורוביץ ואילן גילאון.
+
+הצעת החוק עוסקת במעמדו של ילד מאומץ באשר לירושת קרובי משפחתו המאמצת. כיום קובע החוק כי ילד מאומץ יורש את הוריו המאמצים ואלה יורשים אותו, אולם הילד המאומץ אינו יורש את קרובי משפחתו המאמצת ואלה אינם יורשים אותו. מצב נורמטיבי זה מדגיש את שונותו של הילד המאומץ ויוצר תוצאות מעשיות לא רצויות. כך, למשל, לפי החוק הקיים ילד מאומץ אינו יורש את אחיו ואחותו המאמצים או את סבו וסבתו המאמצים. הצעת החוק מבקשת להשוות את מעמדו של ילד מאומץ למעמדו של ילד ביולוגי, כך שגם הילד המאומץ יוכל לזכות בירושתם של קרובי ההורים המאמצים.
+
+להצעת החוק מצורפת הסתייגות של חבר הכנסת אורי מקלב. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגות ולאשר את החוק בנוסח שאישרה הוועדה בקריאה שנייה ושלישית.
+
+
+ תודה רבה. הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב–2012 – יש הסתייגות של חבר הכנסת אורי מקלב. לרשותך עשר דקות. אתה מוותר? בסדר. אז אנחנו עוברים – – –
+
+
+ לא, הוא לא מוותר על הרוויזיה.
+
+
+ אני לא מוותר על – – –
+
+
+ לא – – – ההצבעה.
+
+
+ ההנמקה.
+
+
+ ההצבעה.
+
+
+ מוותר על הדיבור.
+
+
+ מוותר על ההנמקה, אבל הוא רוצה שיצביעו בעד ההסתייגות שלו.
+
+
+ ברור – – –
+
+
+אמרתי.
+
+
+ בסדר, אז אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לשם החוק אין הסתייגויות. מי בעד שם החוק, כנוסח הוועדה? בבקשה, תצביעו.
+
+שם החוק נתקבל.
+
+
+ בעד – 12, נגד – 2, אין נמנעים. שם החוק התקבל כנוסח הוועדה.
+
+מצביעים עכשיו על הסתייגויות לסעיף 1 של חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה.
+
+ההסתייגות של חבר הכנסת אורי מקלב לסעיף 1 לא נתקבלה.
+
+
+ בעד – 3, נגד – 11, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.
+
+אנחנו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה.
+
+סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
+
+
+ בעד – 11, נגד – 2, אין נמנעים. סעיף 1 התקבל כנוסח הוועדה.
+
+אנחנו מצביעים בקריאה שלישית.
+
+
+ מה זה? מה עכשיו?
+
+
+ קריאה שלישית.
+
+חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+ בעד – 11, נגד – 4, אין נמנעים. חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב–2012, עבר בקריאה שנייה ושלישית ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
+
+בבקשה, חבר הכנסת הורוביץ, אתה יכול לברך.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אימוץ הוא מעשה של חסד. אימוץ הוא דבר שיש בו ברכה עצומה, ברכת חיים, למאומץ, למאומצת ולהורים המאמצים. אימוץ הוא דבר שאנחנו כחברה אנושית צריכים לעודד. אימוץ הוא דבר שמתחיל ברגע האימוץ ונמשך לכל אורך החיים. ולכן היום זה יום גדול למוסד האימוץ, למשפחות, לילדים המאומצים, להוריהם ולקרובי המשפחה. אנחנו היום הסרנו מכשול, עיוות, שהיה בחוק הישראלי ושגרם לטרגדיות משפחתיות. אנחנו היום – –
+
+
+ הרב גפני.
+
+
+ – – הסרנו את העיוות הזה והשווינו באורח סופי ומוחלט את מעמדם של הילדים המאומצים לילדים הביולוגיים, משום שאין ביניהם שום הבדל.
+
+אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה דוד רותם, שסייע בעניין רבות; אני רוצה להודות לחברי היקר, איש סיעתי, אילן גילאון, ששותף לי; אני רוצה להודות לחברי הכנסת שתמכו, ובמיוחד אני רוצה להודות מכאן הערב לחברי חיים אורון, ג'ומס, יוזם החוק הזה. הבטחתי לו שנצא מכאן הערב עם חוק, ואני שמח שזה קרה. תודה כמובן לפעילים שעבדו. תודה. יום שמח. תודה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ – – – מסילות הברזל – – –
+
+
+ מה?
+
+
+ – – –
+
+
+ כן, אבל זה אחר כך.
+
+
+ – – – חוק שלי ושל – – –
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/483).]
+
+
+ עכשיו, לפי סדר-היום, הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 11) (תוכנית לעובדי המדינה), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת נסים זאב ואחרים, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+ – – –
+
+
+ בבקשה, לרשותך עשר דקות.
+
+
+ אתה יודע מה שאתה עשית בחוק הזה? אתה לא יודע. אני אגיד לך אחר כך.
+
+
+ – – –
+
+
+הוא יודע. הוא צוחק לך בפרצוף. אתה לא יודע אפילו.
+
+
+אתה פשוט לא מבין.
+
+
+אני לא מבין.
+
+
+– – –
+
+
+ אתם תמשיכו עם זה בחוץ.
+
+
+ טוב, נדבר אחר כך. טוב.
+
+ גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, ההתעללות בבעלי-החיים רק הולכת ומחמירה, ומגיעה לכל יישוב, לכל פינה. האם עצירת ההתעללויות והאחריות היא בידי המשטרה ובתי-המשפט האזרחיים? התשובה היא לא, חד-משמעית. היא נעוצה קודם כול בחינוך, אדוני כבוד השר.
+
+בכל שנה מוגשות כ-500 תלונות בגין התעללות בבעלי-חיים. מקום המדינה ועד היום מתועדות רק כ-20 הרשעות בפועל, כשהעונש המרבי הוא כשבעה חודשי מאסר, שניתנו לאדם שקשר את הכלב שלו למכונית שלו ונסע כ-120 קילומטר לשעה, כשהוא גורר את הכלב על הכביש. 
+
+ האמת היא שישנן מאות פניות, והמשטרה עסוקה כל כך בפשע הגואה במדינת ישראל, אין להם זמן להתעסק, לא בכלבים, לא בחתולים, לא בבעלי-חיים. ואני מבין אותם, מה לעשות? אבל חינוך צריך לתת לפחות. זה הדבר המינימלי המתבקש. אני לא רוצה להביא את המקרים של סוס שהורעב, וכל מיני מקרים. אני רק יכול לומר שהמחקרים הראו שכשיש התאכזרות לבעלי-חיים, זה משפיע גם כן על בין האדם לחברו. ולכן, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לומר את המקורות שהתורה בעצם הזהירה אותנו. כל הנושא של צער בעלי-חיים, האיסור שלו מהתורה. וחייב אדם להציל בעל-חיים, אפילו בעל-חיים של הפקר, ואפילו של נוכרי. זה לא משנה. 
+
+ התורה מזכירה פעמים רבות את המצוות שנוגעות למניעת צער בעלי-חיים. למשל: "לא תחרֹש בשור ובחמֹר יחדו". "לא תחסֹם שור בדישו". מה הכוונה? כשהחמור או השור חורש, אתה לא יכול לחסום את פיו מלאכול. או "כי תראה חמור שֹנאך רֹבץ תחת משאו וחדלת מעזֹב לו עזֹב תעזֹב עמו". והטעם למצוות הללו על-פי חז"ל: "לבלתי היות לנו לב אכזרי ולא נרחם". התורה בעצם לא התירה השחתה, לעקור את המין – "ושור או שה, אֹתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד". מכאן שהתורה בעצם נתנה לנו הוראה חינוכית, ומטרתה קודם כול לחנך את האדם שלא יתאכזר. הרמב"ם מוסיף שטעם המניעה ללמד אותנו מידת הרחמנות, שלא נתאכזר, כי אכזריות תתפשט בנפש האדם. הדוגמה הראשונה ליחסה של התורה לבעלי-חיים, ולהקפדה המיוחדת שהתורה מקפידה על מניעת צער בעלי-חיים – אנחנו מכירים את זה. בכל יום אנחנו קוראים קריאת שמע. והפסוק אומר: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת". וכולנו מכירים את ההלכה: כאשר לאדם יש עופות או בהמות שמזונותיהם עליו, כי הן חיות שלו, בביתו, אסור לו לאכול כלום עד שיאכיל את בעלי-החיים שלו, שהם תלויים בו. והתורה הקדימה את מאכל הבהמה למאכל האדם. 
+
+היום כאשר האלימות גוברת בכל פינה בחיי העם, בני-נוער נוהגים באלימות אחד כלפי השני, וכלפי אזרחים תמימים, תופעות אלימות במשפחה ובחיי החברה מזעזעות אותנו כל יום מחדש, ראוי להנהיג חינוך למניעת צער בעלי-חיים כערך מוסרי וחינוכי. כמו שאמרו חכמינו, מ��יחס של האדם לבעלי-החיים אנחנו לומדים קל וחומר על היחס בין אדם לחברו. 
+
+עיקרון נוסף שאנחנו לומדים מחינוך למניעת צער בעלי-חיים הוא מניעת הכחדת המינים ושמירת הסביבה. התורה באחת המצוות אומרת: "כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרֹחים או ביצים והאם רֹבצת על האפרחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים". והטעם למצווה, על-פי דברי הרמב"ן: "לבלתי היות לנו לב אכזר ולא נרחם". ואסור לעשות השחתה – לעקור את המין. ולכן צריך להבין שעצם לקיחת האם והבנים ביום אחד, או אי-נתינת דרור לאותו עוף, יש בכך כאילו הכרתת המין. 
+ 
+ביהדות ישנן מצוות רבות המחנכות למניעת צער בעלי-חיים. במקביל אנחנו לומדים מהמקורות שיש לבחון את רמת המוסר והמידות של האדם, גם את טבעו, על-פי יחסו לבעלי-החיים. למשל, אליעזר בחן את המידות של רבקה, וקבע שהיא ראויה להינשא ליצחק אבינו על-פי יחסה כאשר היא דאגה להשקות את גמליו. כתוב: "ואֵשתְ, וגם הגמלים השקתה". היא הקדימה את השקיית הגמלים לפני שהיא השקתה אותו. חז"ל אמרו שהקדוש-ברוך-הוא בחן את כושרו של משה רבנו להנהיג את העם על-פי התנהגותו ומידת הרחמים שהוא גילה לצאן תחת שבטו. כתוב בפסוק: "ויקחהו ממכלאֹת צאן מאחר עלות הביאו – – –". גם ברור באסלאם ובנצרות ובדתות האחרות שמדגישים את החיוב החשוב של מניעת צער בעלי-חיים כערך בסיסי, חינוכי ומוסרי. 
+
+ בכל שנה, כפי שאמרתי, מוגשות תלונות רבות, מאות במספר. אבל אנחנו יודעים שמאז קום המדינה יש בסך הכול 20 הרשעות בפועל. אני רוצה לומר, זה מראה שהמשטרה לא לוקחת את זה ברצינות. אבל דבר אחד ויחיד שנשאר לנו ככנסת ישראל, שהוא נדבך חשוב בהגנה על בעלי-חיים, זה בחינוך החברה שלנו בנושאים מוסריים. ואת זה ניתן למלא לפחות חלקית על-ידי חינוך למניעת צער בעלי-חיים על-ידי כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, בתיאום עם כבוד השר הממונה. 
+
+מסתבר שמדינת ישראל איננה עומדת בקצב ההתפתחויות בעולם בתחום זה. למשל, באיחוד האירופי ישנה תוכנית חומש לחינוך למניעת צער בעלי-חיים בכל תחומי החיים. ובכל משרדי הממשלה מקיימים כנסים בין-לאומיים, והאחרון שבהם, אגב, היה בבריסל – חבר הכנסת דב חנין – בחודש מרס האחרון, בהשתתפות מומחים אירופים, בין-לאומיים, בתחומים מגוונים, כולל אנשי אקדמיה, מדענים, אנשי חינוך, מנהלי עמותות, פקידי ממשלה, וטרינרים, אנשי עסקים ועוד. האיחוד האירופי הקים מערכת מקצועית לטפל בחינוך למניעת צער בעלי-חיים ברמת הממשלות והחברים באיחוד, והם מנסים לגבש תוכנית אחידה בתחום חינוכי זה. גם בארצות-הברית הנושא צובר תאוצה, ואנחנו עדים להקמת מחלקות מיוחדות במוסדות אקדמיים, להכשיר אנשי מקצוע בתחום החינוך למניעת צער בעלי-חיים. הגיע הזמן שגם מדינת ישראל תדביק אולי במעט את הקצב העולמי ותפעל למלא את הלקונה בחוק. 
+
+ אני מבקש מחברי הכנסת הנכבדים לתמוך בהצעת החוק ולהצביע בעדה בקריאה ראשונה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת זאב נסים. יש לנו רשימת דוברים. חבר הכנסת ישראל אייכלר – לא נמצא. אורי אריאל – לא נמצא. שלמה מולה – גם לא. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – לא נמצא. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 11) (תוכנית לעובדי המדינה), התשע"ב–2012, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+
+ בעד – 8, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 11) (תוכנית לעובדי המדינה), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה. הצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/485).]
+
+
+ אנחנו ממשיכים. הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 12) (הקצאת מקומות חנייה נגישים במקום ציבורי לאזרח ותיק שמלאו לו 80 שנים), התשע"ב–2012, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת משה גפני. בבקשה. לרשותך עשר דקות. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 12) (הקצאת מקומות חנייה נגישים במקום ציבורי לאזרח ותיק שמלאו לו 80 שנים), התשע"ב–2012. הצעת החוק הזאת, מלבדי, יזמו אותה חבר הכנסת זאב אלקין, חבר הכנסת אורי מקלב, חברת הכנסת דליה איציק, חברת הכנסת פאינה קירשנבאום וחבר הכנסת אברהם מיכאלי. 
+
+ הצעת החוק באה לומר שיוקצו מקומות חנייה במקומות מאוד מוגדרים. צמצמנו מאוד את החוק המובא לקריאה ראשונה למקומות מוגדרים כמו מועדון קשישים, או קופת-חולים, או מקומות מהסוג הזה, ובשעות מוגדרות. כמו כן – תוספת אחת של חנייה לקשיש מעל גיל 80. אם מקום החנייה הזה איננו תפוס על-ידי קשיש, זה יהיה מקום חנייה נוסף לנכה. 
+
+ אני חושב שהחוק הזה הוא חוק מאוד חשוב. הוא גם מביע את רצונה של החברה לסייע לאנשים מבוגרים. ברוך השם, תוחלת החיים היום גבוהה יותר, ואנחנו מכירים שיש אנשים מבוגרים שנוהגים. הם עוברים את הבדיקות הנדרשות והם נוהגים, והם ממשיכים לתפקד כמו אנשים אחרים, ורק להם יותר קשה להגיע. זה נהוג בהרבה מקומות בעולם. אין כאן פגיעה בנכים. היתה הערה של הממשלה על העניין הזה, ואנחנו תיקנו את זה לקראת הקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה. לא נוגעים במקומות החנייה של הנכים בכלל. גם בתוספת הזאת, שתהיה באותם מקומות מוגדרים ובאותן שעות מוגדרות, במקום שבו זה לא נתפס על-ידי קשיש זו תהיה תוספת חנייה לנכים. 
+
+ אני מבקש את תמיכת מליאת הכנסת בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
+
+
+ תודה. יש לנו רשימת דוברים. חבר הכנסת ישראל אייכלר – לא נמצא, חבר הכנסת אורי אריאל – לא נמצא, שלמה מולה – לא נמצא, מיכאל בן-ארי – לא נמצא, ואילן גילאון – לא נמצא.
+
+אנחנו עוברים להצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 12) (הקצאת מקומות חנייה נגישים במקום ציבורי לאזרח ותיק שמלאו לו 80 שנים), 
+התשע"ב–2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 12) (הקצאת מקומות חנייה נגישים במקום ציבורי לאזרח ותיק שמלאו לו 80 שנים), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה, והיא חוזרת לדיון בוועדת הכלכלה.
+
+
+ – – –
+
+
+ לפרוטוקול אנחנו מוסיפים את הקול של חבר הכנסת מקלב.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/486).]
+
+
+ הנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 7) (השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת דודו רותם, רוברט אילטוב, אורי מקלב ומשה גפני, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת דוד רותם. בבקשה.
+
+
+ שתי הצעות חוק. יש הצעת חוק אחת של חברי הכנסת דודו רותם ואילטוב, ויש הצעת חוק שנייה של חבר הכנסת גפני ומקלב.
+
+
+ מוצמדת. הצמידו את זה.
+
+
+ הוא עוד לא הצמיד אותן.
+
+
+ היא מופיעה כהצעה אחת.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, מאז שיש בירושלים רכבת קלה יש יותר ויותר משתמשים הטוענים שבגלל תקלות במכונות התיקוף, בגל�� תקלות בקריאת הכרטיסים, אנשים מקבלים קנסות בסכומים מופרזים, ללא אפשרות לערער עליהם. הצעת החוק, שביסודה היא הצעה שהציע חבר מועצת עיריית ירושלים עורך-הדין דידי הרשקוביץ, באה לקבוע שתוקם ועדת ערר על-ידי שר התחבורה, שיהיו בה נציגי ציבור, שיהיו בה אנשי ציבור, כאלה שיכולים להיות שופטים, ואליהם אפשר יהיה לפנות בערר על הקנס. יש גם הוראה נוספת שאומרת שתחילת המירוץ תהיה כאשר תושלם הקמת הוועדות שאליהן ניתן יהיה לערער.
+
+ההצעה הזאת היא הצעה טובה לציבור הירושלמי. היא הצעה טובה לכל מי שעושה שימוש ברכבת הקלה. אם אתם שואלים אותי, היא הצעה מצוינת לחברת "סיטיפס", משום שהיא תפסיק להיזקק להגנה קבועה בפני הטענות של הציבור כלפיה. 
+
+אני מבקש מהבית לאשר את החוק בקריאה ראשונה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דודו רותם. יש לנו רשימת דוברים. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת משה גפני – לא נמצא. חבר הכנסת רוברט אילטוב – לא נמצא. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+גברתי היושבת בראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת וחברי הכנסת היוזמים, חבר הכנסת דוד רותם, חבר הכנסת אילטוב וחבר הכנסת משה גפני, אלה שתי הצעות חוק שהוצמדו אחת לשנייה, ושני המציעים וארבעת היוזמים כולם כיוונו לדבר אחד. כולם כיוונו לטפל במצב שנוצר כיום ברכבת הקלה, שאלפי נוסעים, במשך כמה חודשים של הפעלת הרכבת – בסך הכול אנחנו נמצאים אולי שישה-שבעה חודשים מאז הפעלת הרכבת – קיבלו דוחות. לטענתם – וגם לטענתנו, ואנחנו קיימנו מספר ישיבות בוועדות כאן בכנסת, והתברר שהדוחות ניתנים בשרירות לב, באופן דרקוני, בחוסר התחשבות באנשים, ואפשר להגיד שבחוסר אנושיות, בצורה מבזה ואף בצורה אכזרית. 
+
+ לא יעלה על הדעת שאנשים מקבלים דוחות, אנשים שאפילו לא רגע אחד, לא במקרה הזה ולא בכל חייהם, חשבו לעלות לרכבת ולהשתמש במשהו בלי לשלם. פעם ראשונה בחייהם, אף בגיל מבוגר, אבות, סבים, ילדים ונערים, נתקלים בסיטואציה מאוד מאוד קשה עבורם, ראשונית עבורם, שהם נדרשים לשלם קנס ומורדים מהרכבת ונרשם להם דוח כמו לאחרוני הגנבים וכמו לאנשים שניסו באמת להשתמש ולנהוג שלא כדין, בזמן שלא כן הוא הדבר. אני לא מדבר על מקרים רבים שמדובר על כך שאנשים זכאים לנסיעה חופשית – אדם שנסע באוטובוס ויש לו כרטיס מעבר והוא עלה על הרכבת, הוא לא חייב לשלם. לא מדובר בזה שניסה אפילו לעלות ללא תשלום. אדם שיש לו "חופשי-חודשי" נוסע חינם, ואין לו כוונה ואף אחד לא יגיד שהיתה לו כוונה לנסוע בחינם. על מה הוא מקבל קנס? אנשים שהשתמשו בטעות. הם שילמו ותיקפו את ה"רב-קו". אשה השתמשה ב"רב-קו" של בעלה בגלל שבדרך לעבודה הם התחלפו, והוא שילם עבורה ביחד, ויש כל מיני מקרים כאלה. וגם אשה שעלתה עם שלושה ילדים קטנים, ועלתה לרכבת בכוונה כדי לקפל את העגלה ברכבת, נדרשת לשלם 180 ש"ח. אנחנו יכולים להאריך ולעמוד כאן, אבל הזמן שיש לי מצומצם.
+
+ בכל אופן, רבותי, בימים האחרונים קרה עוד מקרה, או מקרים, שרק העצימו את חשיבות החוק. המקרים שקרו עכשיו הם שמאות אנשים, ללא הגזמה, קיבלו תשובות מהנהלת "סיטיפס" ומי שמפעיל את הרכבת הקלה על ערעורים שהם ערערו לרכבת ולחברת "סיטיפס". חשוב לציין שאותם נציגי "סיטיפס", שהופיעו כאן בכנסת כמה פעמים ממש בתקופה האחרונה, ממש בשבועות האחרונים, הודיעו שאת רוב רובם של האנשים פטרו מהקנס, וכן: אנחנו התחשבנו, ואנחנו ביטלנו להם את הקנסות. והנה, מתברר שלא כן הדב��ים. רק בשבועיים האחרונים קיבלו מאות אנשים, ולא בהגזמה, ואני מוכן שיבדקו את זה; אני מקבל עשרות טלפונים ביום מאנשים לגבי דוחות. 
+
+ גברתי, אני אקריא לכם רק מכתב קצר שכותבת לי גברת מרים מהעיר צפת. היא אומרת: נדהמתי מחוסר ההגינות המשווע שבתשובתכם השלילית. היא אומרת: אני נסעתי בקו אוטובוס, שילמתי על מחיר הנסיעה, קיבלתי כרטיס מעבר, היתה בעיה במחשוב, בתיקוף. למה אני צריכה לשלם? אני רוצה לומר, ובזה אני מסיים, גם מה התשובה שלהם. היא שולחת לי העתק מהמכתב שהיא קיבלה מדוע דחו אותה. אין הסברים. כתוב: פנייתך בנושא ביטול דרישת התשלום התקבלה במשרדנו. הם כותבים בכתב יד. הדרישה היא לתשלום מס' 18803054841208011760002122, והכול בכתב יד, ככה מקושקש. זו צורת התשובה שהיום שולחים, ב-2012. והננו להודיעכם כי לאחר שבחנו את הנסיבות המתוארות בפנייתך החלטנו לדחות את בקשתך. בלי הסבר, בלי שום דבר. 
+
+ לכן הצעת החוק שלנו היא התחלה – קודם כול נבקש באמת את תמיכתכם – התחלה של התנהלות אחרת מול האזרחים, שאנחנו כל כך חייבים להם; אזרחים הגונים, שאנחנו חייבים להגן עליהם. זוהי הצעה ראשונה שתעבור, אם ירצה השם, בקריאה שנייה ושלישית, אחרי הקריאה הראשונה הזאת, ונוכל לחוקק עוד חוקים שיגנו עליהם. תודה רבה. 
+
+
+ תודה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת מקלב, אתה לא מספיק להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 7) (השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל), התשע"ב–2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 5, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 7) (השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה וחוזרת לדיון בוועדת הכלכלה. 
+
+
+ אני מבקש להוסיף את קולי.
+
+
+ אני מוסיפה את הקול של חבר הכנסת מקלב לפרוטוקול. 
+
+
+ תוסיפי אותי, בבקשה. אני רצתי, תראי איך אני נושם. 
+
+
+ לא, אנחנו לא מוסיפים, אני מצטערת. 
+
+
+ אל תצטערי, תוסיפי אותי. 
+
+
+ נו, מה לעשות? 
+
+
+ אחרי מאמץ כזה צריך להוסיף אותו. 
+
+
+ לא, לא. 
+
+
+
+ אנחנו עוברים לשאילתות לשר האוצר. השר גלעד ארדן ישיב על שאילתות שהוגשו לשר האוצר. בבקשה, אני מזמינה את השר. 
+
+
+ לא היה מזיק אם הוא היה מחליף אותו באופן קבוע. לא היינו מתנגדים. 
+
+
+ גם אני לא הייתי מתנגד.
+
+
+ שאילתא מס' 1910, של חבר הכנסת אברהם מיכאלי: התנהלות הבנקים בימי השביתה בבנקים. בבקשה. 
+
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, הבנקים בעת שביתתם המשיכו לגבות כספים, כגון החזרי הלוואות ומשכנתאות, אולם אזרחים לא יכלו להפקיד כספים כדי למנוע יתרת חובה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נכון הדבר? 
+
+ 2. אם כן – האם כל הבנקים נהגו כך?
+
+ 3. מה ייעשה למניעת פגיעה בלקוחות בגין השביתה? תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מיכאלי. אני מקריא להלן את תשובת בנק ישראל: 
+
+ 1–2. חרף השביתה החליט בנק ישראל על קיום ימי עסקים בנקאיים כרגיל, משמע, ההחלטה של בנק זה או אחר אם לקיים את השביתה היתה נתונה לשיקוליו שלו. 
+
+ מבדיקות שנערכו עם הבנקים עלה כדלקמן: מערכת זיכויים וחיובים בזמן אמת פעלה בכל הבנקים, ובכך התאפשרה העברת משכורות דרך חברת מס"ב. הערוצים הישירים – אינטרנט וסלולר – של כל הבנקים פעלו גם הם באופן מלא, ואילו המוקדים הטלפוניים פעלו במתכונת חירום. חדרי העסקאות במטבע החוץ פעלו באופן מלא. הפקדות מזומנים וצ'קים באמצעות המכשירים האוטומטיים פעלו בחלק מהבנקים.
+
+ 3. באשר לנזקים כתוצאה מהשביתה, ככל ��היו, אם לקוח סבור כי נגרמו לו נזקים כלשהם כתוצאה מהשביתה, הרי שעליו לפנות ישירות לתאגיד הבנקאי בבקשה לקבלת סעד. כמו כן, אם אין מענה או אם הוא רוצה מראש, באפשרותו לפנות ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים תוך פירוט טענותיו לגופן, ופנייתו תיבחן ותוכרע לגופה. 
+
+
+ שאילתא – – – 
+
+
+ אין מה לשאול אחרי תשובה כזאת. 
+
+
+ שאילתא מס' 1919, של חבר הכנסת מאיר שטרית – הוא לא נמצא. 
+
+
+ הוא מגייס כרגע חרדים. 
+
+
+ שאילתא מס' 1924, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ: הטבות מס להורים מאותו מין ולמשפחות חד-הוריות. בבקשה. 
+
+
+ אה, עכשיו הבנתי למה ביקשו ממני להשיב. 
+
+
+
+אדוני, אפשר להגיד בעצם שר האוצר, נכון?
+
+
+ לא, הנה, נציגו של שר האוצר חזר. בוא, בוא. 
+
+
+ אדוני השר, בעקבות המלצות ועדת-טרכטנברג הוחלט לעודד זוגות צעירים על-ידי מתן נקודות זכות במס הכנסה לשני ההורים: אב יקבל שתי נקודות זכות, ואם – נקודת זכות נוספת.
+
+ ברצוני לשאול, אדוני השר:
+
+ 1. מדוע זוגות בני אותו מין אינם מקבלים אותו מספר נקודות כמו משפחה הטרוסקסואלית?
+
+
+ אתה שואל אותי?
+
+
+ אה, התחלפתם? אוקיי. 
+
+ 2. מדוע לאם חד-הורית יש נקודה אחת בלבד, ולשני הורים – שלוש נקודות? 
+
+ זאת אומרת, יש פה גם לגבי משפחה ששני ההורים הם מאותו מין, וגם לגבי משפחה חד-הורית, מה שנקרא. תודה. 
+
+
+ קודם כול, אני רוצה להודות לידידי השר גלעד ארדן. 
+
+
+ סגן השר, פשוט לפרוטוקול – אתה החלפת את השר גלעד ארדן. 
+
+
+ כן. 
+
+ ביום 9 באוקטובר, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, החליטה הממשלה בהחלטה מס' 3756 לאמץ את עיקרי המלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי שמינה ראש הממשלה בראשותו של פרופסור מנואל טרכטנברג, שחבריה היו נציגים של משרדי ממשלה, נציגי האקדמיה ונציגי ציבור, ולבצע בהקדם את הפעולות הנדרשות ליישומן.
+
+  בהתאם, החוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011, בא להקטין את נטל המס על משפחות עם ילדים עד גיל שלוש. לאור נתוני ההכנסות החייבות במס נמצא כי ניצול מיטבי של ההקלה יהיה כנגד הכנסתו של האב, שכן מרביתם המכריעה של הגברים בעלי ההכנסה מגיעה לחבות מס, ורק חלק מהנשים מגיעות לחבות מס ונהנות כבר היום מנקודות זיכוי בגין ילדים. 
+
+ לאור האמור, סעיף 40(ב)(1א) – אתה עוקב אחרי? אתה רושם?
+
+
+ כן. 
+
+
+– – אשר הוסף בחוק קובע כי בחישוב המס של אב לפעוטות עד גיל שלוש יובאו בחשבון שתי נקודות זיכוי כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית. 
+
+ יובהר כי לא חל כל שינוי בחקיקה לגבי נשים, ולכן אם במשפחה חד-הורית ממשיכה לקבל את נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 40(ב)(1), קרי חצי נקודות זיכוי בגין כל ילד בשנת לידתו עד השנה שבה טרם מלאו לו 19 שנה, שתי נקודות זיכוי בעד כל ילד בשנה שלאחר שנת לידתו ועד השנה שבה מלאו לו חמש שנים, ונקודת זיכוי אחת בשל כל ילד החל בשנת המס שבה מלאו לו שש שנים ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו, וזאת באופן זהה לנקודות הזיכוי אשר להן זכאית אשה נשואה לפי סעיף 66(ג). 
+
+ עוד יצוין כי גם אביו של הילד יהיה זכאי לנקודות הזיכוי בגין ילדו אם הוא פעוט. יתירה מכך, אם מדובר באם שבן-זוגה נפטר או שהילד מופיע במרשם האוכלוסין ללא פרטי האב, האם תהיה זכאית גם לנקודות הזיכוי בגין פעוט שלהן זכאי ככלל הגבר. זאת ועוד, במקרה שבו יש הורה אחד בלבד כמתואר לעיל, או חלילה במקרה שההורים חיים בנפרד – גם זה קורה – זכאית האם לנקודת זיכוי אחת נוספת בשל עצם היותה הורה במשפחה חד-הורית. 
+
+
+ תודה. שאלה נוספת?
+
+
+ אמ��ון כהן פה?
+
+
+ לא, לא. רגע. שאילתא מס' 1986, של חבר הכנסת אמנון כהן – הוא לא נמצא. אנחנו עוברים לשאילתא – – – 
+
+
+ לא, לא. בלי קשר, לצביקה – האוניברסיטה אושרה באריאל. 
+
+
+ לא, לא, לא. 
+
+
+מה לא? חדשות, מה לא?
+
+
+ לפי התקנון, הוא לא נמצא – אנחנו לא מקריאים את השאילתא. 
+
+
+ גלעד, אישרו את האוניברסיטה באריאל. 
+
+
+ השאילתא האחרונה, מס' 2024, של חבר הכנסת דב חנין – הוא גם לא נמצא. תודה רבה לסגן השר. 
+
+
+ גברתי, מטריחים אותנו, מריצים אותנו, מכינים להם תשובות. איזה מין דבר זה, אדוני המזכיר?
+
+
+ זה נכון. תודה רבה. 
+
+
+ עד עכשיו חיכיתי לך. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ב, 18 ביולי 2012, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. תודה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 20:29.
+
+