diff --git "a/132455/normalized.transcript.txt" "b/132455/normalized.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/132455/normalized.transcript.txt"
@@ -0,0 +1 @@
+שלום גם לשר. הנושא הראשון שעל סדר-היום: שאילתה דחופה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לשר הפנים בנושא עיכוב בתשלום שכר לעובדי עיריית נצרת במשך שלושה חודשים. אני מתכבד להזמין את שר הפנים חבר הכנסת משה ארבל אל הדוכן. בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, עובדי וגמלאי עיריית נצרת לא מקבלים משכורת זה שלושה חודשים, למרות החלטה מחייבת של בית הדין לעבודה. ברצוני לשאול: כיצד בכוונת המשרד לפעול כדי לקיים את פסק הדין, ולהעביר את המשכורות באופן מיידי? תודה רבה. בבקשה, השר. תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת תומא סלימאן, אני רוצה לציין קודם כול את חריצותך למען אזרחי ישראל, תושבי ישראל כן, גם תושבי נצרת, גם תושבי עכו. בהחלט דבר ראוי מאוד לציון. כשאנחנו בלהט הוויכוח הרבה מאוד פעמים מזכירים ומבקרים: מה אתם עושים למען ערביי ישראל? אז כן, אני בהחלט רוצה לציין את עבודתך יחד עם חבר הכנסת טיבי. יש לנו חילוקי דעות, זה לא סוד, על הרבה דברים, ומותר שיהיו. יחד עם זאת, הדאגה לצרכים האזרחיים היא דאגה ראויה לציון ודאגה חשובה. אני מודה על השאילתה בנושא החשוב הזה. אני לרגע שאלתי למה היא הופנתה לשר הפנים ולא לשר המשפטים. כיוון שפסק דין חלוט של בית דין לעבודה, הרי שר המשפטים אמור גם כן להשמיע את קולו בעניין, וחובה על רשות מרשויות המדינה לקיים. אבל יחד עם זאת, תפקידי כשר הפנים, כרגולטור ומאסדר של השלטון המקומי כולו, מחייב להתייחס באופן יסודי לסוגיה הזו. כידוע, ועל זה אני בטוח שלא תהיה מחלוקת, החיוב בדבר הלנת שכר הוא חיוב שמופיע כבר בתורה. חיוב במצוות לא תעשה דאורייתא, לא להלין שכר עובדים. נאמר בספר ויקרא: "לא תעשֹק את רעך ולא תגזֹל לא תלין פעֻלת שכיר אִתך עד בֹקר". וכן בספר דברים: "לא תעשֹק שכיר עני ואביון מאחיך ומגרך אשר בארצך - - - ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ולא יקרא אליך אל השם והיה בך חטא". מדובר כאן בעבירה חמורה של הלנת שכר, עברה בספר החוקים הישראלי, ועברה שמופיעה בתורה, ואני בטוח שגם בקוראן ובברית החדשה נוכל למצוא מקורות לאיסור הזה. עם כל זאת, יש חומרה מיוחדת בעיכוב שכר שנעשה על ידי גוף ממשלתי, בין אם זה גוף ממשל מרכזי, או שלטון מקומי. החובה שמוטלת על גופי ממשל היא גבוהה ביותר, הציפייה גבוהה יותר, והתוצאה הזו של עיכוב שכר של עובדים למשך חודשים היא תוצאה בלתי נסבלת. אקריא כעת את תשובת המשרד שנוגעת ספציפית למצב הייחודי בעיר נצרת, ולאחר מכן אבקש להשלים כמה משפטים נוספים, ברשותך, אדוני היושב-ראש. אני רק אדגיש שמעדכן אותנו הצופה האדוק עידן יוסף: נָצְרַת, בעברית. נָצְרַת, אוקיי. איתו אני לא מתווכח. עיריית נצרת נמצאת במשבר פיננסי וניהולי חמור שהוביל לשיתוק כמעט מוחלט של פעילותה. בעקבות מצב חירום שנוצר בעיר נצרת בשל הפסקת פינוי האשפה והמפגעים התברואתיים שנגרמו, הוחלט במשרד הפנים על התערבות מיידית באמצעות תקצוב של למעלה מ-6 מיליון שקלים של אשכול גליל ועמקים לחידוש פעילות פינוי האשפה בעיר באופן מיידי. המהלך נועד למנוע סיכון לשלום הציבור ולשמור על בריאות התושבים. בעיריית נצרת מונה חשב מלווה. לצערי הרב, נמצאו ממצאים חמורים שמעידים על התנהלות לקויה בניהול מערך הכספים ברשות המקומית. אני לא רוצה, חלילה, להצביע על גורם ספציפי ועל אדם ספציפי, אבל אני כן מעלה את זה על סדר-היום. כשלים אלו הובילו את הרשות לחיסרון כיס משמעותי, קושי בניהול תזרים מזומנים, פיזור של המחאות שיקים לתקופה ארוכה קדימה. בכלל זאת, העירייה נכשלה מלשלם שכר לעובדיה במשך כמה חודשים. האחריות לתשלום שכר עובדי הרשויות המקומיות מוטלת על הרשות המקומית בלבד. למרות האמור, השקיע משרד הפנים מאמץ מקצועי לקדם תוכנית הבראה ברשות המקומית. תוכנית זו הובאה פעמיים לאישור מליאת המועצה, אבל לא אושרה. על רקע מחדלי הרשות המקומית, מינה מנכ"ל משרד הפנים ועדת חקירה, אני מיניתי, אבל אני גם מחמיא למנכ"ל, כך כתבו, אני חתמתי על המינוי בהתייעצות עם שר המשפטים, ועדת חקירה לבחינת תפקוד המועצה וראש העירייה. כל עוד ראש הרשות ופרנסיה לא עושים כל שלאל ידם למען העובדים, הגמלאים, ותושבי נצרת, אל להם לבוא בטענות לשלטון המרכזי. להערכת משרד הפנים, בתוך חודשיים-שלושה מקסימום יונחו המלצות ועדת החקירה בעניינה. כצעד ביניים, לטובת תשלום המשכורות, על הרשות יהיה לגבש חבילת צעדים מיידיים, לרבות שיפור משמעותי של הגבייה גבייה של היטלי השבחה, חיוב של כ-6,000 בתי אב שלא חויבו בארנונה כדין וגבייה בהתאם לתעריפי המינימום הקבועים בתקנות, וחיוב בהתאם לפקודת הפיטורין של נכסים כגון בתי חולים ונכסים עסקיים בניהול מוסדות דת. צעדים אלו, שהינם צעדים בסיסיים ביותר המחויבים בחוק, הם כשלעצמם יסייעו מאוד ביכולת הרשות לשלם שכר לעובדים. מצופה מראש הרשות המקומית, מליאת הרשות המקומית, בעלי התפקידים הסטטוטוריים ברשות המקומית ופרנסיה, שיתעשתו בנדון. ככל שיעשו כן, ימצאו במשרד הפנים שותף ראשון לטובת קידום תשלום שכר העובדים. כעת, ברשותך, אסביר במה דברים אמורים. האחריות לניהול תקציבי תשלום שכר העובדים מוטלת על הרשות המקומית, ומשרד הפנים לא יכול, ולא נכון שייכנס בנעלי הרשות המקומית. תפקיד משרד הפנים הוא בפיקוד, וככל שהמשרד רואה דגלים אדומים עליו תחילה להזהיר ולהציע את עזרתו והצעותיו, ולאחר מכן, בהתאם לחומרת הדברים, גם להטיל סנקציות על הרשות. במקרה של העיר נצרת, אנחנו לאחר שלב האזהרות. העיר מצויה בקריסה כלכלית, לצערי הרב, ומסרבת לנקוט פעולות פשוטות ומובנות מאליהן של מיצוי הכנסות שהן ברורות בכל עיר אחרת. ההערכה העדכנית ביותר היא שהרשות גובה רק 40% מחיוב הארנונה לאחר ההנחות, כלומר, מוותרת מראש על רוב ההכנסות שמגיעות לה, עשרות מיליוני שקלים בשנה. גם מספר זה הוא מספר מטעה, משום שהרשות מסרבת לבצע סקר נכסים, ולכן גם ה-100% שמתוכו ה-40% לא כוללים אלפי נכסים חדשים יחסית שפשוט לא נכנסו מעולם לרישומים, ולכן לא מחויבים בארנונה. הרשות המקומית לא גובה ארנונה ממלונות, בתי חולים ונכסים עסקיים של הכנסייה. אני לא מדבר על מקומות קדושים. תעריפי הארנונה ברשות בחלקם מצויים משמעותית מתחת למינימום המחייב בדין. כלומר, גם הארנונה שלא משולמת היא ארנונה נמוכה בהרבה משהדין מחייב ומהארנונה שכל אזרח בישראל ועסק בישראל משלם ברשות מקומית שומרת חוק. נצרת לא מקפידה לגבות היטלי השבחה ואגרות בנייה, לא מטילה קנסות על עבירות בנייה, לא מבצעת אכיפה בתחום, לא מחוקקת חוקי עזר שיאפשרו הטלת קנסות, ולמרות הפצרות המחוז והמטה במשרד הפנים, מסרבת לאמץ את תוכנית ההבראה המאושרת, שהיא מחויבת המציאות, ולפעול בהתאם. כלומר, הבעיה היא בעיה מערכתית קשה ביותר, גם ברמה המוסרית ולא רק החוקית. יש קושי לדרוש מהשלטון המרכזי, כלומר, מכל אזרחי המדינה, להכניס יד לכיס ולבוא בנעלי הרשות המקומית, שמתנהלת לכאורה בצורה חסרת אחריות לאורך שנים, ומסרבת לתקן את דרכיה גם היום. בנוגע לעובדי הרשות, הייתי יכול לסיים את המענה כאן, התקבלה בתחילת החודש החלטת בית הדין לעבודה שמחייבת את העירייה לשלם לעובדיה וגמלאיה את השכר והגמלאות לחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר, וכן את שאר המשכורות והגמלאות. כלומר, לפחות לגבי היבט זה יש הליך משפטי שמתנהל. בית הדין פסק שעל העירייה לשלם. העירייה מחויבת להתנהל בהתאם להחלטת בית הדין, וככל שלא תעשה זאת, העובדים מיוצגים ודרכם פתוחה לפנות לבית הדין לרבות גם להוצאה לפועל. זה ברמה המשפטית, ולא מצוי על שולחן המשרד אלא על שולחן הרשות המקומית. למרות זאת היה חשוב לי להניח את המצב הכולל לפני חברי הכנסת, שצריכים להכיר את המצב המורכב לאשורו. כפי שאמרתי, הוקמה ועדת חקירה לבחינת תפקוד המועצה וראש הרשות. הוועדה עצמאית לחלוטין, אנחנו לא מנחים אותה, לא מתווים לה את הדרך ולא אומרים לה מה התוצאה המבוקשת. היא דנה בלב פתוח ונפש חפצה. בסיום עבודתה תניח את ההמלצות, ואני מקווה שכמה שיותר מוקדם, ועל פי המלצותיה והנתונים שיובאו נקבל החלטה לגבי האפשרות למינוי ועדה קרואה וראש ועדה קרואה בנצרת. ככלל, ההעדפה היא שלא למנות ועדה קרואה, בשל הפגיעה בדמוקרטיה, ולכבד את רצון הבוחר שהביע את דברו. ישנם מקרי קיצון שזה לא מתאפשר. לגבי המקרה הספציפי הזה, כאמור, אני ממתין לממצאי הוועדה ולא אקבל החלטה לפני שנקבל את הממצאים וננתח אותם, תודה. אני מודה לשר. אאפשר שאלת המשך לחברת הכנסת תומא סלימן., לאחר מכן, שאלות נוספות לחבר הכנסת אחמד טיבי ורון כץ. תודה, כבוד השר. האמת, נתת תשובה מאוד מפורטת. ואני, לצערי הרב, כנצרתית גם כן, אני הרי נולדתי בנצרת וגדלתי בנצרת, ויש לי משפחה שם, אני יודעת לאן הידרדרה העיר. ואני, לצערי הרב, גם הייתי מעורבת בעניין האשפה ואיסוף האשפה. אבל מצד שני, אני יודעת שפעם, כשהיו כל הבעיות עם המשכורות של המורים, לא בנצרת, באופן כללי, וזה גרם שהמורים לא מקבלים, ונכנסו לסכסוכי עבודה והשביתו את הלימודים, באתם, כלומר, המדינה, והצעתם את ההצעה להעביר את המשכורות של המורים בחשבון שאי-אפשר להשתמש בכסף הזה לדברים אחרים. האם יש פתרון? הרי ועדת חקירת תיקח חודשים, גם פנייה להוצאה לפועל תיקח חודשים. בינתיים משפחות שלמות איבדו את ההכנסה שלהן בשלושת החודשים האחרונים, והם עלולים לחכות עוד כמה חודשים. האם יש אפשרות לסמן תקציב מסוים כדי לפחות לגרום לעירייה כן למלא אחרי החלטת בית הדין ולשלם את המשכורות? כי אנשים סובלים. תודה. חבר הכנסת אחד טיבי. אחריו, חבר הכנת רון כץ. השר ישיב במרוכז, בבקשה. כבוד השר, אדוני היושב-ראש, העיר נצרת היא העיר הגדולה ביותר בחברה הערבית. היא עיר תיירותית שלא מקבלת יחס של עיר תיירות. בתקופת הקורונה הובטחו לעיר נצרת 30 מיליון שקל בהחלטה בוועדת הכספים בנוכחות שר האוצר דאז, שהיום הוא שר ביטחון, לא יודע מה יהיה בעתיד, כץ. ההחלטה הזאת לא מומשה. יש ערים נוספות, כמו טבריה וצפת למשל, שמקבלות יחס עדיף, אבל לא נצרת. אני לא יודע למה, יכול להיות שבמשרד הפנים יודעים למה. עכשיו יש מצוקה, משבר. השר הצביע על בעיות ניהול. זה קורה בכל הרשויות. יש מצוקה ובעיה של קואליציה, פעם יש קואליציה, פעם אין קואליציה, ולכן הציבור סובל מכך: פינוי אשפה שנערמת, משכורות כבר כמה חודשים. השאלה היא אם משרד ה��נים והשלטון המרכזי יכולים לנטוש את העיר ואת העירייה למצוקותיה ולהגיד: אה, יש אצלכם בעיות אז לא תשלמו משכורות. אני דיברתי איתך חמש, שש, שבע פעמים, גם שוחחנו איתך יחד עם ראש העיר. היינו בפגישות, פניתי למשרד האוצר. פעם הצלחנו באישור הלוואה של 11 מיליון שקלים. עכשיו אנחנו מדברים על הצורך, על הבקשה, גם של העירייה, של עלי סלאם, ראש העיר, וגם שלנו, לעזור בתשלום משכורות באופן זמני כדי להוציא את העיר מהמצוקה, אולי לעזור, אתה כשר פנים, כמשרד הפנים. מגיע לעובדים, שעובדים למרות הקשיים, להם ולבני משפחותיהם, שהם יקבלו משכורת. מה עוד שיש החלטה של בית משפט. מהתשובה שלך, אדוני, יש רושם שאתם הולכים בכיוון אל הקיר כמטרה. אני חולק על הגישה הזאת שאתה הצגת, שכתבו לך אותה פקידים בכירים במשרד הפנים. זאת לא הדרך לטפל בעיר הגדולה ביותר, שיש לה מצוקה, אנחנו מודים שיש לה מצוקה. אבל ההיסטוריה אומרת שאתם הזנחתם את העיר נצרת כמו שהוזנחו יישובים ערביים נוספים. יש להם בעיות, הם צריכים לתקן את הטעויות שלהם, בטח שיש טעויות, בטח שיש בעיות, אבל אי-אפשר להעניש אותם לחומרה רבה, חומרת יתר, באמצעות התהליך שאתה הצגת כאן. לעיר נצרת מגיע להיות כמו טבריה, כמו צפת, ואולי קצת יותר, כי אתם הזנחתם. מה שקרוי: העדפה מתקנת מול אפליה בוטה. תודה. חבר הכנסת רון כץ. לאחר מכן השר ישיב. בבקשה. אדוני שר הפנים, בוקר טוב. כידוע, החל מהיום בבוקר, אתמול בלילה, יש הסכם של הפסקת אש בצפון. כמי שמתכלל את הרשויות בצפון, אנחנו עדים לדאגה רבה, גם של ראשי הרשויות, גם של התושבים. והיום, פרסומים נרחבים שאין תקציב אמיתי לעזור לאותם תושבים לחזור לבתים שלהם, ואין תכלול גורף לאיך זה הולך לקרות. אנחנו יודעים שיש לנו עכשיו את השר אלקין, שאחראי על המינהלות, את השר וסרלאוף, שאחראי על אותן מנהלות, עוד שר, שאני שוכח כנראה, שגם הוא אחראי על אותן מנהלות. אותי זה לא מעניין. בסוף, שר הפנים אמור לנהל את האירוע, אמור להיות ממונה על כל הרשויות. בינתיים מתקיימים דיונים, פורומים, הבטחות, הרבה הרבה דברים שלא אמורים להתקיים במדינה נורמלית ומתוקנת, אני פה בשביל לייצג את אותם תושבים ואת חלק מראשי הרשויות שדיברתי איתם, שאומרים: אנחנו רוצים כתובת אחת. מבחינתי ומבחינתם, שר הפנים הוא הכתובת. אני רוצה להבין אם יש תוכנית של המשרד איך מתכללים את האירוע הזה, איך מחזירים את תושבי הצפון לבתים שלהם. תודה רבה. תודה רבה. כבוד השר, הבמה שלך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני אשיב ראשון ראשון על שאלתה הנוספת של חברת הכנסת תומא סלימאן לגבי צביעת תקציב ייעודי. הנושא הזה ייבדק על ידי במהלך היום. אבקש גם מגורמי המקצוע, לרבות החשב המלווה, לבדוק, כמובן, מתוך הכנסות העירייה את סוגיית קיום פסק הדין. העירייה מחויבת לקיים את פסק הדין. הצעה מעניינת, אני לוקח אותה לשולחן העבודה ואני אבדוק אותה, כאמור. בנוגע לדבריו של חבר הכנסת טיבי, שהעלה בסימן שאלה אם יש איזושהי אפליה ביחס לרשויות שאינן יהודיות, רשויות ערביות. אז אני רוצה, ברשותך, למחות בתוקף על עצם השאלה. אין אצלי יהלומים, אצלי כולם יהלומים מלוטשים. הדלת שלי, והאהבה שלי והקשר הישיר שלי לכל 259 ראשי הרשויות לא מוטלים בספק. יהודים וערבים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים כאחד. המחויבות של משרד הפנים לשלטון המקומי לא רואה מגזר, לא רואה מגדר ולא רואה צבע. אנחנו מחויבים לשגשוג ופיתוח השלטון המקומי, כלל הרשויות בישראל כאחת. מי כמוך יודע גם כמה שעות ומאמץ אני ולשכתי משקיעים לטובת סוגיית נצרת ועוד רשויות נוספות. באותה נשימה אני אומר שיש אתגר אמיתי ברשויות מקומיות, שאני יושב איתם, עם ראשי הרשויות, ואני לא מדבר כרגע על נצרת. אבל יש לנו 60 מיליון שקלים שאני אומר לך שאני מזיל דמעות להחזיר אותם לאוצר בסוף דצמבר. ואתה, כוותיק מחברי ועדת הכספים, 60 מיליון שקלים של מענק מותנה במענק האיזון, שתולה את כסף המענק המותנה בלפחות 80% גבייה, 78% לפעמים גם מגיעים. ורשויות מקומיות שלא גובות ארנונה, ולצערי הרב, פעמים רבות זה במגזר, מחזירות כסף לאוצר, והכסף נמצא על הרצפה. כבר על השנה הזאת - - - ואני מתחנן, אני אומר להן: חבריי, תבצעו תהליכי גבייה, כשאנחנו מדברים על 40% גבייה בנצרת. ולהשוות את נצרת במקרה הזה לטבריה ולצפת על אתגריהן שלהן, זה קודם כול עושה עוול לנצרת. אתה, כתושב טייבה, לא צריך לממן התנהלות כושלת של מחלקת הגבייה בנצרת. הם היו צריכים לבצע גבייה. אתה יודע מה, אני מבין - - - - - - יש שנת קורונה. מסכים, ולזה יש לי תשובה. חייבים לתת הנחות למי שאין לו. את טבלת ההנחות בארנונה ל-2025 אנחנו גם נגדיל. רשות מקומית שנותנת 80% הנחה בארנונה לחלשים נחשבת כאילו היא גבתה 100%. תן הנחה, תפחית למי שאין לו, אבל לא לגבות בכלל, המשמעות של זה - - - אבל למה לא אישרתם את תוכנית ההבראה שאושרה במועצה? זה נושא אחרי נושא. אני אומר שוב: הסוגיה הזו תיבדק לעומק על ידי ועדה בלתי תלויה של אנשים מאוד רציניים. חברי הוועדה: אחד מהם היה מנכ"ל משרד הפנים, יועצת משפטית של רשות מקומית, גזבר של רשות מקומית גדולה, והם יעשו את העבודה. וגם אם יהיו להם שאלות על משרד הפנים, הם ישאלו את השאלות. אבל אני עדיין אומר, אני קורא לא רק לנצרת, אני קורא בכלל לכלל הרשויות בישראל: אתם עומדים עכשיו בסוף נובמבר. תבצעו גבייה אפקטיבית, תגיעו ל-80% כדי שנוכל לתת את המענק המותנה. חראם על הכסף הזה. זה כסף שלא צריך לחזור לקופת האוצר, זה כסף שצריך להינתן לרשויות. וכן צריך לתת, והרשות צריכה ליזום, לעזור למלא טפסים למי שלא יודע, לעזור לתת הנחות למי שלא יודע, למי שאין לו צריך לתת הנחה. באותה נשימה, לבצע גבייה אפקטיבית. בסוף, השגשוג הזה של הרשות המקומית, מדברים הרבה על ביזור - - - אז אולי צריך להוריד את הרף בשנת מלחמה. ביזור הסמכויות - - - לא 80%, 60% 70%. אני אומר, ביזור הסמכויות הכי טוב והכי משמעותי לשלטון המקומי זה הגדלת הכנסות עצמיות. כשלרשות מקומית יש כסף, היא בעלת המאה והיא בעלת הדעה. ואני באמת מנסה להוביל לשם. אפשרנו לרשויות המקומיות להעלות גם את תעריפי הארנונה למרות המלחמה. יחד עם זאת, נגדיל את גובה ההנחות למי שאין לו. זה המהלך הכי חברתי והכי סוציאלי שיכול להיות, ולאפשר לרשות המקומית גם כן להתנהל. יחד עם זאת, לגבי ההליכה שלנו, כדבריך, לקיר כמטרה, אין הליכה לקיר כמטרה. יש מטרה אחת: שגשוגה ופיתוחה של נצרת. אני באופן אישי, גם כשר הבריאות לשעבר, ביקרתי בכל בתי החולים בעיר, שעושים עבודת קודש. פרופ' פהד חכים, ידידי היקר, שהוא באמת דוגמה ומופת לעובד ציבור, לאיש ציבור מסור. אנשים מסורים אוהבי אדם. אנחנו מחויבים למקום, וכדי שהמקום הזה יעמוד על הרגליים וישגשג ויפרח אנחנו צריכים לעשות הכול, לתת לו את כל הכלים כדי שהוא יתפקד. בתי החולים בנצרת לא מקבלים תמריצים כמו שמקבלים תל השומר, וולפסון, מאיר ובתי חולים במרכז הארץ. היו דיונים גם בבריאות, כשהיית שר וגם עכשיו בוועדת הבריאות וגם בוועדת הכספים, כדי העביר לשבעה בתי חולים בארץ את אותו התקציב, והם לא מקבלים. ולכן, העירייה לוקחת את זה בחשבון. אני רוצה לתת לך את האפשרות גם כן להחמיא לחבר הכנסת ינון אזולאי, שביחד איתך בוועדת כספים, עשיתם עבודה מדהימה והבאתם כ-50 מיליון לטובת בתי החולים הללו הפרטיים. ולפני זה העבירו 8 מיליון. בלי ספק, עשיתם עבודה. שוב פעם, מי כמוני מודע לצורך לצמצם פערים. אנחנו שותפים לצורך ולחובה הזו. יחד עם זאת, באותה נשימה, אנחנו לא יכולים להשאיר רשות מקומית בגביית ארנונה של 40%, זה לא מקובל. זה תהליך - - - שנת מלמה, שנת מלחמה. זה לא מצדיק. תן הנחות בארנונה בשנת מלחמה, תן הנחות בארנונה בשנת קורונה, אבל תגבה. תן 80% הנחה אבל תגבה 100%. לאחרונה יש גבייה, יש עלייה בגבייה. אפילו אתם אומרים. לגבי שאלתו של חבר הכנסת רון כץ בעניין מצב הרשויות בצפון. אני בהחלט מודה לך על השאלה. כשממשלת ישראל החליטה השבוע להעביר את תחום האחריות ממשרד ראש הממשלה לשר במשרד האוצר אלקין, אני העליתי בישיבת הממשלה ואמרתי שאני דורש שנדע לעבוד בשיתוף פעולה. הידע אפילו לא נמצא במטה משרד הפנים, אצל רואת חשבון עינב פרץ, ממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים, עובדת ציבור מסורה שקיבלה גם השנה עובדת מצטיינת, ומגיע לה, זמינה יום-יום, שעה-שעה, לכל ראשי הרשויות במחוז עם הכי הרבה רשויות במדינת ישראל, עם הכי הרבה אתגרים, ותוכנית אסטרטגית מוכנה נמצאת שם. אני שמח לומר לך שהפרויקטור, אלוף במילואים צ'ייני מרום, עובד איתה בשיתוף פעולה. גם השר אלקין הבין שלטובת המשימה כדאי לעבוד בשיתוף פעולה, כנ"ל, השר וסרלאוף. אני מאמין בעבודה משותפת, היא מכפיל כוח. לשמחתי הרבה, היום היא מתקיימת. אם אני אראה שענייני אגו וכדומה נכנסים פנימה, אני לא אאפשר לזה לקרות. המטרה קודמת לכל קרדיט כזה או אחר. המטרה היא להביא בסופו של דבר לשגשוג כלל יישובי קו העימות, כלל יישובי הצפון. קראתי ואני קורא גם עכשיו לראש הממשלה לקיים את ישיבת הממשלה הקרובה בקריית שמונה או במטולה, להראות באמת מנהיגות, שאנחנו כרגע עומדים על זה, שבטוח להיות בצפון, בטוח לחזור, ואנחנו מחויבים להביא לשיקום מהיר ויעיל. השבוע גם גורמי מינהל התכנון סיירו בצפון כדי לראות תהליכים בתכנון ובנייה, אם אנחנו יכולים להקל, אפילו להביא חקיקה מהירה לכנסת כדי לאפשר תכנון מהיר בפטור מתוכנית כמו שעשינו בדרום, לטובת שיקום של אותם היישובים. אנחנו קשובים לאירוע הזה ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה יחד עם כלל הגורמים. תודה רבה. אני מודה מאוד לשר על המענה היסודי והמפורט, כהרגלו, ואני מודה לחברי הכנסת השואלים.  אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, ניפוק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני או ידני בתנאי הסדר בכל בתי המרקחת), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת שלום דנינו. ואני מתכבד להזמין אותו להציג את הצעת החוק מעל הדוכן. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הכנסת, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, ניפוק תכשיר מרשם אלקטרוני או ידני בתנאי הסדר בכל בתי המרקחת), בתכליתה היא הצעת חוק חברתית-כלכלית. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, כשבדרך כלל מעלים פה חוק, באמת באים ומברכים. ובמקרה הזה אני מוטרד, קודם כול, מהפרקטיקה: שזה עובר בוועדת שרים לענייני חקיקה, ואז מבקשים ממך להחזיר אותה לפני הקריאה השנייה והשלישית, והם בעצם הופכים להיות הסוהרים של החקיקה הזאת. לקח לנו כמה דיונים, כמה דחיות בוועדת שרים, כתוצאה מהפעלת לחץ של קופות החולים על משרד הבריאות. עכשיו משרד הבריאות ומשרד האוצר קצת הסכימו להתיר לנו להגיע לכנסת. אני רגע מתנתק ממה שכתבנו, ואני מנסה להגיד את הדבר הבא. אני רק חייב לתקן, הוועדה הזו היא ועדה שאין לה שום רלוונטיות לכנסת. אף אחד לא יכול למנוע מחבר כנסת להעלות הצעת חוק למליאה, אבל אם רוצים להגיע להסכמות אז בדרך כלל מנסים לגייס גם את ועדת השרים לחקיקה. זאת לא ועדה שיש לה איזה מעמד בתקנון הכנסת. נכון. אבל אני אומר: הפרקטיקה הזאת שמאשרים לנו את החוק בתנאים שמתאימים להם, הרי גם כשזה מגיע בפעם השנייה לדיון אצלם, הם לא מזמינים אותנו להציג את עמדתנו. הם יושבים שם ומחליטים, ובאמת יש להם השפעה ישירה על עבודתו של חבר הכנסת. וזה קורה גם בחוקים אחרים. בוא, אני באמת אמרתי שאני רוצה רגע להתנתק מהניירת המסודרת, ולהגיד בעל פה את הדברים הבאים, החשובים: בחוק בריאות ממלכתי מחויבות הקופות לספק את התרופות במחיר מסובסד לכל החברים שלהן. ברגע שהקופות קובעות הסדר חלקי עם חלק מבתי מרקחת, נוצר מצב אמיתי, מציאותי בשטח, שברגע הזה יש הרבה מאוד חברי קופות שהולכים לקופות, שהולכות לבתי מרקחת שאינם בהסדר מול הקופות, ואז הם משלמים את המחיר המלא של התרופה. ואז הם לא ממלאים אחרי החוק. הקופות כמובן אומרות: אנחנו מאפשרות לחברי הקופה לקבל את התרופות האלה במחיר מסובסד, אם תלכו לפה ולפה ולפה. אבל אם לא תלכו לפה ולפה, אתם תשלמו מחיר שהוא גבוה, והוא מחיר לא מסובסד. אני גם אמרתי מראש שאני בחוק הזה, אדוני היושב-ראש, מתעסק באמת במשהו מאוד מאוד צר וקטן, וזה רק לאפשר לכל בית מרקחת שיש לו רישיון של רוקח לתת את התרופות לחברים. ואני לא נכנס לסבסוד, גובה הסבסוד, עלות התרופות. אמרתי להם שאני מצמצם את עצמי, גוזר על עצמי ממש איפוק, ואני מבקש רק את זה. היום בהצעת החוק, אם הם יקיימו אותה, ולא נשאר הרבה, זה ממש מספר מאוד קטן של בתי מרקחת פרטיים, אנחנו נגיע למצב שבו באמת כל החברים מקבלים את התרופות במחיר מסובסד. אני רוצה להגיד את הדבר הבא, ברגע שהם לא מקיימים את החוק והם בוחרים עם איזה בית עסק לעבוד, הם פוגעים במתחרים שלהם באותו מתחם, באותה שכונה, באותו רחוב. כי ברגע שאת התרופות אפשר לקבל בבית מרקחת אחד, ואלה עסקים מאוד קטנים, בעצם פוגעים בעסק האחר, כי הוא לא מוכר רק תרופות, הוא מוכר את כל מוצרי הפארמה. אני אומר שהדבר הזה צריך להיות מתוקן כי יש לו השלכות כלכליות משמעותיות גם לגבי אותם עסקים קטנים, שבעצם מפלים אותם לרעה, וזה רק על פי שיקול דעת של הקופה. החוק הזה בעצם יאפשר לקיים את החוק. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, התחלתי עם משרד עורכי דין להכין כבר עתירה לבג"ץ, כי החוק הזה נדחה ונדחה ונדחה בוועדת שרים על מנת להורות למשרדים, לאוצר ולמשרד הבריאות, לקיים את החוק כפי שעולה ממנו. אני רוצה להיות אופטימי, אני אומר את זה בנוכחות שר הבריאות בוסו, שבאמת הלך בסופו של דבר לקראתנו, ואישרו את זה בוועדת שרים. אני רוצה להיות אופטימי שלא יקימו לנו מחסומים במהלך הדרך. תודה רבה, חברים. תודה רבה לחבר הכנסת דנינו. להצעה זו הוצמדו שלוש הצעות חוק דומות, של חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, עודד פורר ואחמד טיבי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת חוג'יראת להציג את הצעתו במסגרת זמנים של עד שלוש דקות. בבקשה, אדוני. כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני שמח להציג את הצעת החוק שבעצם תאפשר לסבסד קניית תרופות בבתי מרקחת שלא נמצאים בהסדר. ואני אספר את הסיפור שבעצם הביא אותי להגיש את הצעת החוק הזאת. פנה אליי אדם ואמר לי: אני גר בשכונה באחד היישובים הערביים הגדולים בצפון. הוא אומר לי: יש לי מרפאה כאן לידי, אני ניגש למרפאה, וכשאני מקבל מרשם בשביל לקנות תרופות אין לי בית מרקחת. יש בית מרקחת פרטי, אבל אין לי בית מרקחת שבו אני יכול לרכוש את התרופה בצורה מסובסדת. כדי להגיע ולרכוש את התרופה אני צריך לנסוע למקום אחר, ואין תחבורה ציבורית בתוך היישוב, אז קשה לי מאוד לחכות ולהמתין עד שאני אקבל את התרופה. ולכן זה בעצם הביא אותי להגיש את הצעת החוק הזאת, שתאפשר לכל אדם שיש לו מרשם ביד לרכוש את התרופה מכל בית מרקחת, לא משנה אם הוא של קופות חולים, בהסדר או לא בהסדר. המטרה היא שבעצם ברגע שהיום החוק מאפשר גישה למרשם האלקטרוני ולנתונים האלקטרוניים לכל הקופות, וגם גישה שתאפשר לנפק מרשם אלקטרוני, אז בעצם מה שהיה חסר באותו תיקון של החוק של התשנ"ד 1994, הוא בעצם לאפשר לאותו אדם שיש לו מרשם גם לרכוש את זה מכל בית מרקחת, כלשהו, וגם לקבל את הסבסוד המגיע לו אם הוא רוכש את זה מבית מרקחת שנמצא בהסדר או מבית מרקחת השייך לאותה קופה. ולכן אני מקווה שהחוק הזה יתקדם וממש יגיע לסוף, ויעבור ויגיע לקריאה שנייה ושלישית, כדי שבסופו של דבר אנשים ייהנו מזה. כי התפקיד שלנו הוא לעזור לאנשים לקבל את השירות הכי טוב. כבוד היושב-ראש, בשתי מילים אני רוצה לברך על הסכם הפסקת האש שהיה אתמול ונכנס לתוקף היום בבוקר. אני מקווה שמהר מאוד אנחנו נגיע להסכם הפסקת אש גם בעזה, ולשחרור החטופים. בסופו של דבר מגיע לאזור לחיות בצורה יותר טובה, ונקווה לשלום שישרור כאן באזור. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת חוג'יראת. וכעת, חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. אחריו, חבר הכנסת טיבי. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה לברך את חבר הכנסת שלום דנינו על קידום הצעת החוק הזאת אל מול הממשלה, כי מדובר בחוק שמתגלגל כבר הרבה מאוד כנסות בכנסת ישראל. אני זכיתי להעביר לא את מלוא החוק הזה אלא את חלקו, בכנסת העשרים. ואני רוצה להגיד לחבר הכנסת בוסו, צריך להגיד שבח, אני מברך אותך שאתה מאפשר כשר הבריאות, ואני מקווה שתתמוך בחקיקה של חבר הכנסת דנינו. אבל גם בזמנו של מי שהיה שר הבריאות, השר דאז ליצמן, אני מהאופוזיציה העברתי את החוק הזה, והוא תמך בו. אבל החוק זכה להתנגדות רחבה מקרב קופות החולים, שלא רצו לתת לכולם לנפק את המרשמים הדיגיטליים. עכשיו, צריך להבין, אדוני היושב-ראש, מדובר באירוע כלכלי ממדרגה ראשונה עבור קופות החולים. קופת חולים כללית, למשל, היא לדעתי הרוכש הכי גדול של תרופות, אני לא רוצה להגיד בעולם, במזרח התיכון בוודאי. יש לה עוצמה כלכלית אל מול חברות התרופות, והם יודעים לעשות ולקבל את המחיר הנוח להם. וגם כשאתה קונה את התרופה בקופת החולים, בבית המרקחת שלה, ומקבל את מלוא ההנחה, אל תדאג, קופת החולים נהנית גם מזה. אנחנו ביקשנו שהלקוח, הפציינט שקיבל מרשם, יוכל ללכת לכל בית מרקחת עם המרשם הזה. יש לו בית מרקחת מתחת לבית, למה הוא צריך לנסוע בשלושה אוטובוסים כדי להגיע לבית המרקחת שקופת החולים התקשרה איתו? המלחמה שניהלו נגדי אז קופות החולים הייתה מלחמת חורמה. אז הבנתי כמה כסף הסיפור הזה שווה להם. אתה יודע, לפי כמות הלוביסטים שמפעילים מולך אתה יודע כמה כסף שווה החוק. ולמרות התנגדות שהייתה בהתחלה של משרד הבריאות, השר ליצמן הלך איתי, ואמרנו: אוקיי, בואו נעשה דבר ראשון שקודם כול המרשם הדיגיטלי יכובד בכל בתי המרקחת. ואם יש בית מרקחת שרוצה להתחבר למערכת הדיגיטלית, תאפשרו לו גם אם לא תיתנו את ההנחה. למה? יש תרופות שבהן ההנחה היא לא משמעותית, אבל עדיין צריך מרשם עבורן. אז הלקוח אומר: תשמע, בשביל הנחה של 5 שקלים אני מעדיף לקנות מתחת לבית. והחוק הזה משלים את החקיקה ההיא, כי החוק הזה אומר: עכשיו לא רק שחיברת את בית המרקחת סוף-סוף, והוא יכול לספק את המרשם, אלא גם ניתן את ההנחה שמגיעה לאותו לקוח. זה חוק חשוב ממדרגה ראשונה, קודם כול למתרפאים, לאלה שצריכים את התרופות כדי שתהיה להם נגישות לכל התרופות, אבל הוא חשוב גם לעסקים הקטנים, כי בתי המרקחת העצמאיים הקטנים נבלעו, הם מול הרשתות הגדולות שידעו לעשות הסדרים טובים עם קופות החולים. ופה אני שמח שאנחנו מתקנים את זה. אני מבקש, ובזה אני מסיים, שנפעל כדי שהצעת החוק הזו תעבור לוועדת הכלכלה, ושם היא תוכל להיות מקודמת כראוי. תודה. תודה לאדוני. כעת חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. ועדת בריאות. למה כלכלה? מירב, אל תתערבי. מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, ב-2018 העברתי יחד עם חבר הכנסת עודד פורר וחבר הכנסת יואב קיש הצעת חוק, ועכשיו מדובר בהרחבה של ההצעה הקודמת. מה אמרה הצעת החוק הקודמת? שמותר למי שבא עם מרשם דיגיטלי לבוא לכל בית מרקחת, לפדות ולקבל תרופה. קודם, קופות החולים שלטו איפה אתה יכול לפדות ולקבל את התרופה שלך. אז אמרנו: כל מי שיש לו מרשם דיגיטלי יכול ללכת לבית מרקחת שנמצא מתחת לבית. סיפרו לי כמה אנשים אז, ואמרתי את זה כאן מעל הדוכן, שעד אז הם נאלצו לנסוע כחצי שעה כדי ללכת לבית מרקחת שמותר להציג בפניו את המרשם הדיגיטלי. עכשיו, חבר כנסת דנינו, ומגיעה לך מילה טובה, והחוקים שלנו הצטרפו והוצמדו, החוק מטפל עכשיו בנושא ההנחה. כלומר, הנגישות טופלה ב-2018, אתה יכול לגשת, וגם מבחינת הזמנים, אתה יכול ללכת בערב לבית מרקחת שנמצא מתחת לבית שלך ולא לנסוע ליישוב אחר. עכשיו את ההנחה אתה מקבל גם כשאתה הולך לבית מרקחת פרטי. פרטי. החוק הזה עוזר לשמור על בתי מרקחת פרטיים. אני קיבלתי המון פניות, אדוני השר, ומגיעה לך מילה טובה על התמיכה בהרחבה הזאת, כי יש כאן הגנה על בתי מרקחת פרטיים מצד אחד, ויש כאן עזרה וסיוע והבנה למי שצריך את המרשם ואת התרופות, למשפחה, למטופל, כך שהנושא הזה הוא win-win בין שני הצדדים, גם עזרה לבתי מרקחת פרטיים כדי שלא ייפגעו על ידי הקופות, שהתנגדו ב-2018, כמו שחבר הכנסת פורר אמר, ונדמה לי שגם עכשיו הן לא בפסגת האושר בגלל ההצעה הזאת. אבל אנחנו עוזרים לאנשים, לציבור, לנזקקים, לכלל הציבור, ואני חושב שההצעה הזאת, אגב, אכן כך, אבל אני חייב לומר, ב-2018 זה היה השר ליצמן שתמך, ומגיעה לו מילה טובה, כפי שמגיעה מילה טובה לשר הביטחון, לשר הבריאות. אתה רוצה שר ביטחון? - - - לא, לא רוצה. תגיד מילה טובה לשר הביטחון - - - לשר הבריאות בוסו. אני גאה בהצעות החוק האלה, במיוחד בנושאי בריאות, שאני לאורך שנים מקדם. יכול להיות שזה בגלל ההשכלה הרפואית שלי. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת טיבי, ואני מתכבד להזמין כעת את שר הבריאות אוריאל בוסו להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך. אדוני היו��ב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפתח דבריי אני קודם כול רוצה להודות באמת לחברי הכנסת הנכבדים, ובראשם חבר הכנסת שלום דנינו, על הצעת חוק חברתית, חשובה. אין לנו חילוקי דעות או אי-הסכמות על הצורך. אנחנו רוצים לתפעל את זה נכון מקצועית. זה, לנקודה שאתה ציינת, למה זה התעכב, ואני אפרט פה טיפה, אבל אני ודאי יכול להעריך ולהכיר, ולומר שמדובר בחבר כנסת חברתי שנמצא בשטח, ביחד עם חבר הכנסת עודד פורר, חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת יאסר חוג'יראת, שרואים את טובת הציבור, וזו עבודת הכנסת. אני קורא בתקשורת לפעמים כל כך הרבה דברים, ונחמץ ליבי שהדברים החשובים שחברי הכנסת עושים יום-יום בוועדות, בחקיקה הפרטית, שזה המקום האמיתי, הלב הפועם של מדינת ישראל, של האזרח הקטן, כפי שאתם אומרים, זה לא בולט, אז אני באמת רוצה לשבח אתכם. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, ניפוק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני או ידני בתנאי הסדר בכל בית מרקחת), 2024. חבר הכנסת דנינו יודע שהנגשת שירותי בריאות מיטביים בצורה שווה וזמינה ללא כל הבדל בין קבוצות אוכלוסייה וללא כל קשר למקום מגורים זה נושא שאנחנו עסוקים בו במשרד ללא הרף. צמצום פערים בבריאות זה אחת המטרות החשובות ששמתי למול עיניי, שאני פועל להשגתן יום-יום, רגע-רגע, שעה-שעה, אני והנהלת המשרד. למשל אתמול התרגשתי לראות תמונה, חבר הכנסת חוג'יראת, לדעתי עוד בהיותי חבר ועדת הבריאות, כן, בקדנציה הקודמת, התחלנו לפעול, והיינו גם באילת, כיושב-ראש ועדת בריאות, וראיתי שלשום שהורידו את מכשיר ה-MRI בבית החולים יוספטל באילת. בקדנציה הנוכחית, לפני שנהיית שר. כשהייתי יושב-ראש ועדה קידמנו את הנושא, וזה התחיל עוד לפני כן אצל השרה סילמן - - - לכן שאלתי אם אתה מעוניין להשתדרג. אני עושה שליחות במקום שמניחים אותי, ולכן אני אומר, התרגשתי לראות מכשיר MRI באילת. כן, עד היום באילת לא היה MRI. נלחמנו, התעקשנו. יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ כל הזמן נלחם להנגיש ולהוסיף עוד מכשירי PET-CT ולהוסיף מכשירי MRI בפריפריה, וזה מה שאנחנו עושים. השבוע, למשל, אישרנו 12 מכשירים לפריפריה בקהילה, וזו בשורה אמיתית לאזרחי מדינת ישראל, כך שאנחנו באמת נמצאים במקום שבו הנגשת שירותי בריאות שוויונית היא חשובה. החוק קובע בסעיף 3(ד) כי שירותי בריאות יינתנו באיכות, חבר הכנסת דנינו, חשוב שנהיה מתואמים בנושא הזה. כתוב ששירותי הבריאות יינתנו באיכות, זמן ומרחק סבירים, והכול במסגרת מקורות המימון הקבועים בחוק. נקבע גם כי קופת החולים היא האחראית מטעמה לבחירת נותני השירותים המוצעים למבוטחים, ואלה מצטרפים לשירותי הבריאות הניתנים ישירות על ידי קופת החולים בסניפיה, ומתוכם המבוטחים יכולים לבחור את נותן השירותים הרלוונטי. אגב, תחרות בין הקופות זו ההצלחה של הבריאות במדינת ישראל, וזה מודל שנלמד במדינות נוספות באירופה, שבאות לדעת איך הנושא הזה עובד. חייבים להמשיך את התחרות בין הקופות, ולפעמים גם נושא הבחירה של הקופות זו תחרות חשובה. ולכן, המטרה שלנו, של חברי הכנסת המציעים, החברתיים, אולי קצת שקט? אפשר קצת שקט במליאה? חברי הכנסת. תודה. קצת מפריע. ולכן, המטרה של כל המציעים היא חלילה לא לפגוע בקופות החולים, כי אם אני אפגע בקופה האישית, הציבורית, של קופת החולים, בסוף יקרה מצב שיינתן שירות במרחק של הליכה אבל נוריד רופא בפריפריה או שירותי התפתחות הילד. לכן, אני אומר, צריך להסתכל ולראות איך מ��יזים את העגלה הזאת לצד מתן השירות, ולכן צריך לוודא שהשירותים העצמיים וגם השירותים שניתנים באמצעות נותני שירותים מטעמה יינתנו בסבירות, והכל תוך שמירה על איזון תקציבי. עם השנים נקבעו כמה כללים להבטחת סבירות השירותים הנגזרים מרשימת נותני השירותים מטעם הקופה. למשל, נקבע כי במקרי חירום של פנייה למלר"ד, המבוטח יכול לפנות לכל נותן שירותים גם אם אינו ברשימת ההסדר של הקופה, מרפאות מתמחות בשירותים ייחודיים ספציפיים בבתי חולים מסוימים, במקרים כאלה המבוטח יכול לפנות גם לבית חולים שהוא לא בהסדר עם הקופה. בכל המקרים נקבעו הנחיות לעניין חובת הקופה להתקשר עם נותני השירותים, אין ספק. מדובר על שירותים שיש להם מחיר מקסימלי. זה נועד להבטיח שההתקשרויות של הקופה לא יעלו על היקף ההוצאה של הקופה באופן שלא יאפשר לה לעמוד בחוק, או לחלופין, לאלצה לצמצם שירותים רפואיים אחרים. לכן, הצעת החוק שלפנינו באה למעשה לחייב את קופות החולים להתקשר עם כל נותן שירותים שהוא בית מרקחת למתן תכשירים, בהתאם לגובה ההשתתפות העצמית שמשלמים מבוטחים במקרה של רכש התכשיר מהקופה ישירות או מנותן שירותים בהסדר של הקופה. צריך להדגיש ולהבין: גם אם זה לא נראה לכם כרגע, כי לא נתנו פירוט, להצעת החוק הזאת במתכונתה הנוכחית יש עלויות משמעותיות לקופות החולים, ואני אסביר למה. אנחנו נחייב אותן להקצות תקציב נוסף או לגרוע מתקציבן. ההתקשרות עם בתי המרקחת כוללת כיום תשלום של קופות החולים לבית מרקחת על עמלת השורות. יש עמלת שורות, לכל מרשם - - - - - - חברי הכנסת. חבר הכנסת רוטמן, מפריע. עמלת השורה הזאת, הרי מה קורה? למה בן אדם נותן תרופה גם אם זה בהסדר? לא בגלל שהוא רוצה להיות נחמד. לא כל מי שבא לקנות אקמול או אנטיביוטיקה קונה שמפו. אבל למה הוא עושה את זה? גם בתי המרקחת הפרטיים מקבלים עמלת שורות. בעמלת השורות הללו הם מממנים את השכירות ואת שאר השירותים הניתנים, וזה בסדר. אם אתם רוצים לחזק גם את השירותים העצמאיים זה בסדר. אבל באיזון. היום עמלת שורות מוסכמת בהסדר מרצון בין קופות החולים לבין בתי המרקחת. השותפות של קופות החולים עם כל בית מרקחת הביאה לכך שהעמלה הזאת תוכפל או תשולש. לסבר את האוזן: היקף השורות במימון הסל בבתי המרקחת כיום הוא 50 מיליון שורות בשנה. ניקח את המכפלות: זה יכול להגיע רק בשורות הללו  כשאין לו משא ומתן, לתוספת של 200 מיליון שקל לקופות, כי משלמים על שורות. או בהסדר אחר כי הוא יגיד, למה אני עושה משא ומתן אם אתה לא תרצה לבוא אליי? אתה מחויב לתת את התרופה לכולם, אז כבר לא יהיה לי משא ומתן על השורות. לכן צריך לראות איך עושים את זה תוך שמירה או הגבלה מסוימת. נקודה נוספת שאנחנו, בטח תרצו להגיב, נקודה נוספת שצריך לדעת, חבר הכנסת דנינו, נקודה נוספת היא שגם תרופות שנמצאות בסל בסופו של יום נקנות על ידי קופות החולים במחיר של משא ומתן עם החברות הגדולות. ברגע שהם יצטרכו לתת את אותה תרופה בכל בית מרקחת, הם יצטרכו לא להגיע למשא ומתן עם החברות הגדולות. לכן אני אומר: צריך לראות אם אנחנו יודעים לעגן בחקיקה את השורות האלה בעמלה מסוימת, או כבר יש עיגון בנושא. דרך נוספת שצריך לדעת: כשבן אדם מגיע לבית מרקחת הוא קונה עוד דברים, וזה בסדר גמור. בבתי מרקחת פרטיים זה בסדר, אבל גם אתם רוצים לחזק את הקופות, ולכן לקופה יש אינטרס, מלבד הפתיחה שהיא עשתה לשאר בתי המרקחת, יש לה עניין לחזק את בתי המרקחת שב��וך הקופות. בסופו של דבר כשהכסף נשאר בקופה עצמה, זה נותן שירות לאותה מרפאה ולא לאנשי עסקים פרטיים. לכן צריך למצוא את האיזון התקציבי, כדי לדעת שלא נפרצת כאן מסגרת. זה מה שעודד אמר, הקופות נלחצו, ובצדק, כי ככה היום עובדת המתכונת. אבל אנחנו פועלים כל הזמן. בזכות העלאת הנושא שהעלה חבר הכנסת דנינו אכן ביקשנו לבדוק. בזכות ההעלאה כבר בתקופה הקרובה יש מקומות מסוימים שבהם חייבנו את הקופות לעשות הסדרים. אין ספק, לפעמים זה שני רחובות או משהו כזה, זה עדיין מקום סביר. אבל יש מקומות מרוחקים שאין בהם באמת מתן שירותים, ובזכות זה הקופות מגיעות להסדרים עם עוד בתי מרקחת. זה כבר נושא שנפתח, וביקשתי במקביל להקים צוות שיפתח בפניי את הצורך הקיים בכל הפריסה בארץ ובפרט במקומות מרוחקים ובפריפריה. צריך לומר שכשאני בודק את התלונות על קופות החולים שיש בנציבות במשרד הבריאות, התלונות הן מעטות. זאת אומרת אני לא רואה איזה גל של אנשים שאומרים, אין לי זמינות ואין לי תרופה. בכל זאת כשאני רואה את הנושא החברתי ואת הצורך, ביקשתי שוועדת השרים תאשר את קידום החקיקה הזאת בקריאה הטרומית. כמובן, המשך הקידום שלה צריך לבוא בהסכמת משרד הבריאות ותוך עדכון של ועדת שרים שאכן הנושאים הללו מוסדרים. לכן אני אומר לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הטרומית לשם קידומה והכנתה, תוך תיאום עם משרד הבריאות. האם התשובות שנתתי מקובלות עליכם, חבר הכנסת דנינו? אני - - - נתתי את המורכבות. כפי שאמרתי אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הטרומית. תודה. רגע, רגע, השר, עוד שנייה אחת. חברי הכנסת שואלים. עמדת השר היא שכפוף להסכמת המציעים על המשך קידומה הממשלה תומכת. או תביעו הסכמה או תביעו אי-הסכמה, זאת זכותכם. - - - אלו דברים ששואלים בוועדות וזה גם עלה לפני כן. אם נדע לעשות הצעת חוק כזאת בלי הוצאה כספית, הינה מה טוב ומה נעים. נכון לעכשיו, לפי הפתיחה שיש, כשיש משא ומתן, חבר'ה, אני רוצה להסביר משהו אחד: שירותי הבריאות במדינת ישראל ניתנים על ידי משרד הבריאות, והספקים שלנו הם קופות החולים. לקופות החולים יש בכל עת ובכל תחום משא ומתן גם על בריאות הנפש וגם על התפתחות הילד וגם על מרפאות ושירותי האשפוז. יש להם משא ומתן גם מול חברות התרופות הגדולות. לכל קופה יש המשא ומתן שלה. אם יעשו הסכם עם סופרפארם - - - למה - - - אני לא מבקש שיחרגו מהתנאים של ההסכם שעושים עם כולם - - - הסכם אחיד. אם בית המרקחת לא מוכן להיכנס להסכם, זה משהו אחר. לא יכול להיות שבית המרקחת הפרטי סובל מהעניין הזה - - - אתה אומר פה נקודה: אז אם נדע בחקיקה, למשל להחליט שעמלת שורה תהיה מחיר פיקס, ואז גם בתי מרקחת יצטרכו להיכנס לזה ולא נצטרך לכנס משא ומתן, הינה מה טוב ומה נעים. אבל אם נדע, למשל, אתה יודע מה, הם עושים משא ומתן גם עם חברות התרופות - - - - - לא, אבל הם מנהלים משא ומתן כאן, מעל הדוכן. - - - חבל על הזמן. תפתרו את זה בוועדה. לכן אמרתי: יש הסכמה בקריאה טרומית. ההמשך צריך להיות בתיאום עם משרד הבריאות ועדכון של ועדת שרים. או - - - תעמוד לחברי הכנסת הזכות להצביע בהתאם למצפונם בכל הליכי החקיקה. זה ברור. מצפונם ומצפוני. מאה אחוז. - - - ביקשו להתנגד להצעת החוק חברי הכנסת רון כץ ומירב בן ארי. רון כץ? אז חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני בכוונה עליתי כי אתה נמצא כאן, כדי לתאר בפניך את האירוע שהתרחש עכשיו בוועדה לכישל��ן לאומי. לא יכול להיות שמגיע שר, שמיוני 2023 לא הגיע לוועדה - - - סליחה, סליחה, גברתי, אני עוצר אותך. המעמד הזה נוצר להתנגד להצעת החוק. כן. אם גברתי מדברת על נושא אחר - - לא, אפשר. - - אני לא יכול לאפשר את זה. אבל שאלתי את מזכיר הכנסת, והוא אמר. גברתי בוודאי תוכל לפנות אליי. גברתי יודעת שאני קשוב - - כן, כן. - - אבל כרגע הסעיף בתקנון מדבר על התנגדות להצעת החוק. אם גברתי עולה במטרה אחרת, לא במעמד הזה. אבל אתה רוצה שאני אגיד שאני מתנגדת, ואז אני אדבר על משהו אחר? לא, לא, לא. כי זה בדרך כלל מה שקורה. לא, גברתי, לא. שמה? אמרתי. אני לא אחזור על עצמי. אם גברתי רוצה להתנגד להצעת החוק, בבקשה, עומדת לה הזכות, על פי התקנון. אבל עולים לכאן כל שבוע חברי כנסת ומדברים - - לא במסגרת הזאת. סליחה, לא. - - - נקודה. אוקיי. אתה רוצה שאני אגיד לך שאני מתנגדת להצעת החוק - - אבל אז לא תוכלי להצביע בעדה. אני אוכל להצביע. שאלתי. היא יכולה. גם כשהיא מתנגדת היא יכולה. סליחה, סליחה, חבר הכנסת טיבי וסליחה לחברת הכנסת בן ארי. מה? אני רואה בדבר הזה ניצול לרעה של הסעיף בתקנון. אבל בכל שבוע זה ככה. אז עכשיו - - אני מצטער, לא כשאני פה. אם גברתי רוצה לפנות אליי, הדלת פתוחה, היא יודעת שאני קשוב. זה לא קשור אליך ספציפית. הסעיף הזה מאפשר להתנגד להצעת חוק. אבל בכל שבוע, מה היה בשבוע שעבר? גברתי, המשא ומתן הסתיים. תודה. אוקיי. שנייה, אני אומרת לך. כנראה, הכללים כאן שהיו, כולל ברביעי האחרון, נפרצו. אני אומרת עכשיו ביושר. אולי צריך להחזיר את זה. לא, לא, לא. גברתי, אני מבקש ממך. עד כאן. אוקיי, אז אני רוצה לפחות שתאפשר לי אחרי זה הודעה אישית. לא, לא. אוקיי. אני מבקשת ממך. תודה רבה. תודה. אם כך, אין מתנגדים להצעת החוק. אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת המבקשים להצביע, נא לשבת במקומותיהם. רק שנייה אחת לפני ההצבעה: אני מבין שחברי הכנסת המציעים ביקשו כולם שהחוק יועבר לוועדת הכלכלה. מאה אחוז. לא, אבל לי חשוב בוועדת הכנסת. אם יש חברי כנסת שרוצים אחרת אנחנו נעביר. - - - גם השר רשאי. מאה אחוז. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, ניפוק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני או ידני בתנאי הסדר בכל בתי המרקחת), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת שלום דנינו. הצבעה כעת. ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, ניפוק תכשיר שניתן במרשם אלקטרוני או ידני בתנאי הסדר בכל בתי המרקחת), התשפ"ד 2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 26 בעד, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, ניפוק תכשיר שניתן במרשם אלקטרוני או ידני בתנאי הסדר בכל בתי המרקחת), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת שלום דנינו, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת הכנסת לצורך קביעת הוועדה שתעסוק בהכנה לקריאה הראשונה. כעת נעבור להצביע על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, תשלום בעד תכשיר מרשם בבית מרקחת שאין לו הסדר עם קופת חולים), התשפ"ג 2023, של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, תשלום בעד תכשיר מרשם בבית מרקחת שאין לו הסדר עם קופת חולים), התשפ"ג 2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת החוק הזו אושרה בקריאה הטרומית, ותועבר לוועדת הכנסת לצורך קביעת הוועדה שתדון בהמשך הליכי החקיקה. נעבור להצביע כעת על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, השתתפות עצמית ברכישת תכשיר מרשם מבית מרקחת שאינו בהסדר עם קופת החולים), התשפ"ג 2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה כעת. ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, השתתפות עצמית ברכישת תכשיר מרשם מבית מרקחת שאינו בהסדר עם קופת החולים), התשפ"ג 2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 25 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי גם הצעה זו אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת, לצורך קביעת הוועדה שתדון בהמשך הליכי החקיקה. ולבסוף, נעבור להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, השתתפות עצמית ברכישת תכשיר מרשם מבית מרקחת שאינו בהסדר עם קופת החולים), התשפ"ג 2023, של חבר הכנסת אחמד טיבי. הצבעה כעת. ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, השתתפות עצמית ברכישת תכשיר מרשם מבית מרקחת שאינו בהסדר עם קופת החולים), התשפ"ג 2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 20 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי זו אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה הראשונה סליחה תיקון, לוועדת הכנסת, כדי שתקבע איזו ועדה תדון בהמשך הליכי החקיקה.  אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הנוטריונים (תיקון, השהיית רישיון יזומה), התשפ"ד 2024, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר וקבוצת חברי הכנסת. ינמק את ההצעה חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה, עד דקה מהצד במיקרופון. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש את תמיכתכם בהצעת חוק הנוטריונים (תיקון, השהיית רישיון יזומה), התשפ"ד 2024, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, שלי, של חבר הכנסת סעדה, של חברת הכנסת דבי ביטון ושל חבר הכנסת רון כץ. כפי שאתם שמים לב, מדובר בהצעה שחתומים עליה גורמים מהקואליציה ומהאופוזיציה, שבאה לתקן פגם שלדעתי, אין בו שום היגיון. עורך דין שהוא חבר בלשכת עורכי הדין יכול להשהות את חברותו כעורך דין. נוטריון יכול לבקש להשהות את רישיונו כנוטריון רק אם הוא משהה את הרישיון שלו גם כעורך דין. זה הדבר. אין לזה שום הצדקה. יכול להיות מצב שאדם קיבל רישיון נוטריון, הוא לא רוצה להמשיך להיות נוטריון, למה שיפסיק להיות עורך דין כדי להפסיק לשלם את האגרות ואת התפקיד של נוטריון? ההצעה נועדה לפתור את הדבר הזה. הצעה פשוטה, מוסכמת. אבקש את תמיכתכם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. וכעת אני מזמין השר אופיר סופר להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. אשתדל לעשות את זה יותר מהר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כפי שחברי הציג, הצעת החוק מבקשת לאפשר לנוטריון להתלות את רישיונו מרצון ומשיודיע על כך, וכל עוד לא ביטל את הודעתו, לא יהיה חייב בתשלום אגרה ולא יעשה פעולות שנתייחדו לנוטריונים לפי החוק. מדובר בהצעה חשובה מאוד, שאני תומך בה. באופן האמור נוטריונים יוכלו לשמור על רישיונם, אך במקביל להקפיא את עיסוקם לתקופה מסוימת, שבמהלכה לא יידרשו לשאת בעלויות של מאות שקלים בגין אגרת הרישיון. זהו המצב גם במקצועות מוסדרים אחרים, כמו עורכי דין, שמאי מקרקעין, רואי חשבון, ואני סבור שכך צריך להיות גם לגבי הנוטריונים. ההצעה מבורכת וחשובה, תחסוך לנוטריונים שאינם פעילים את חובת תשלום אגרת הרישיון השנתית, ותאפשר גם לציבור לדעת מי הם הנוטריונים הפעילים שאליהם הם יכולים לפנות כדי לקבל שירות. לפני סיום, אציין כי חסרות בהצעת החוק מספר הוראות שיאפשרו יישום מיטבי של ההסדר החדש, ולכן הממשלה החליטה כי המשך הליכי החקיקה ייעשה בהסכמת משרד המשפטים ויבוצעו תיקונים לפני אישור סופי של הצעת החוק. עוד דבר שצריך להגיד זה שאני לא בנוי להאריך פה על הפודיום, שמחה. על זה דבר עם יוסי. אבל אתה רוצה, יש לי הערות ביניים בשבילך. מה אומר, אופיר? על מה אתה רוצה שנדבר? לא הכינו אותי לזה. מנטלית לא הכנתם אותי. אופיר, אני צריך שתספר לנו כמה עולים חדשים מגיעים מצרפת. כמה עולים חדשים שהם נוטריונים מגיעים מצרפת? בגדול, סיימנו. לבקשת האופוזיציה, אנחנו נקיים כאן הצבעה שמית. מבקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת אלעזר שטרן? הוא לא כאן, לא נוכח. אם כך, נעבור להצבעה, ההצבעה תהיה שמית. הצבעה על חוק הנוטריונים (תיקון, השהיית רישיון יזומה), התשפ"ד 2024. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, בעד ינון אזולאי, אינו נוכח גדי איזנקוט, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח דן אילוז, אינו נוכח ואליד אלהואשלה, אינו נוכח קארין אלהרר, אינה נוכחת זאב אלקין, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח אביחי אברהם בוארון, אינו נוכח אוריאל בוסו, בעד מישל בוסקילה, בעד דבי ביטון, אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח בועז ביסמוט, אינו נוכח ולדימיר בליאק, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה משתתפת בהצבעה רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, אינו נוכח אברהם בצלאל, בעד אליהו ברוכי, בעד ניר ברקת, אינו נוכח ששון ששי גואטה, אינו נוכח טלי גוטליב, בעד מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אלי דלל, בעד שלום דנינו, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח עמית הלוי, בעד שרן מרים השכל, בעד ניסים ואטורי, אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר, אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף, אינו נוכח יאסר חוג'יראת, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, נמנע בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, נמנע יוסף טייב, בעד אוהד טל, בעד יעקב טסלר, בעד חילי טרופר, אינו נוכח אלמוג כהן, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח מירב כהן, אינה נוכחת מתן כהנא, אינו נוכח עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח ירון לוי, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח יריב לוין, אינו נוכח נעמה לזימי, אינה נוכחת אביגדור ליברמן, אינו נוכח יאיר לפיד, אינו נוכח סימון מושיאשוילי, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת שלי טל מירון, אינה נוכחת יונתן מישרקי, בעד חנוך דב מלביצקי, אינו נוכח ארז מלול, בעד יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, בעד צגה מלקו, אינה נוכחת אבי מעוז, אינו נוכח שרון ניר, אינה נוכחת בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו משתתף בהצבעה יבגני סובה, בעד צבי ידידיה סוכות, בעד משה סולומון, בעד לימור סון הר מלך, בעד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת משה סעדה, אינו נוכח גדעון סער, אינו נוכח מנסור עבאס, אינו נוכח איימן עודה, אינו נוכח יוסף עטאונה, אינו נוכח חוה אתי עטייה, בעד חמד עמאר, אינו נוכח צביקה פוגל, בעד עודד פורר, אינו נוכח יצחק פינדרוס, בעד משה פסל, בעד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי, אינה נוכחת אריאל קלנר, בעד יצחק קרויזר, אינו נוכח גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, אינו נוכח אליהו רביבו, אינו נוכח משה רוט, בעד שמחה רוטמן, בעד עידן רול, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת נאור שירי, נמנע אושר שקלים, בעד עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת פנינה תמנו, אינה נוכחת מזכיר הכנסת, אנא חזור שוב על שמות אלה שלא הצביעו עד כה. (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח ינון אזולאי, אינו נוכח גדי איזנקוט, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח דן אילוז, אינו נוכח ואליד אלהואשלה, אינו נוכח קארין אלהרר, אינו נוכח זאב אלקין, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח אביחי אברהם בוארון, אינו נוכח דבי ביטון, אינה משתתפת בהצבעה מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח בועז ביסמוט, בעד ולדימיר בליאק, אינו נוכח רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, אינו נוכח ניר ברקת, אינו נוכח ששון ששי גואטה, בעד מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת שלום דנינו, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח ניסים ואטורי, בעד מיכל מרים וולדיגר, אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף, אינו נוכח יאסר חוג'יראת, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח חילי טרופר, אינו נוכח אלמוג כהן, בעד מאיר כהן, אינו נוכח מירב כהן, אינה נוכחת מתן כהנא, אינו נוכח עופר כסיף, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח ירון לוי, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח יריב לוין, אינו נוכח נעמה לזימי, אינה נוכחת אביגדור ליברמן, אינו נוכח יאיר לפיד, אינו נוכח סימון מושיאשוילי, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת שלי טל מירון, אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי, אינו נוכח יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת צגה מלקו, אינה נוכחת אבי מעוז, אינו נוכח שרון ניר, אינה נוכחת בנימין נתניהו, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת משה סעדה, אינו נוכח גדעון סער, אינו נוכח מנסור עבאס, אינו נוכח איימן עודה, אינו נוכח יוסף עטאונה, נמנע חמד עמאר, אינו נוכח עודד פורר, אינו משתתף בהצבעה יסמין פרידמן, אינה נוכחת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי, אינה נוכחת יצחק קרויזר, בעד גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, בעד אליהו רביבו, אינו נוכח עידן רול, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת פנינה תמנו, אינה נוכחת האם יש חברי כנסת במליאה שלא הצביעו וירצו להצביע? (קורא בשם חבר הכנסת) אביחי בוארון, בעד עוד חברי כנסת? אם כן, אנא סכם את תוצאות ההצבעה. אם כן, 38 בעד, אין מתנגדים, ארבעה נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הנוטריונים (תיקון, השהיית רישיון יזומה), התשפ"ד 2024, אושרה בקריאה הטר��מית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון, הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ג 2022, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, להציג את הצעת החוק, בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות תמימות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה רבה. הצעת החוק הזאת היא הצעה פשוטה, ברורה, שחבל שצריך בשבילה הצעת חוק, אבל כנראה שצריך. מי שתומך טרור, לא יכול להיות נבחר ציבור במדינת ישראל, מי שתומך בלאומנות ערבית, לא יכול להיות נבחר ציבור במדינת ישראל, מי שהולך לבקר סוכות אבלים של מחבלים, לא יכול להיות נבחר ציבור במדינת ישראל, מי שמביע תמיכה בארגוני טרור, לא יכול להיות נבחר ציבור במדינת ישראל, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. הבעיה, שבסוף אתם עושים את זה גם כנגד יהודים. אין שום בעיה שיפנו את זה נגד יהודים. אין טרוריסטים יהודים. - - - ינסו, לא ניתן להם. אבל אני אגיד לך מה, האמת, עליתי לפה בעיקר כדי לדבר על שני דברים מאוד מאוד חשובים. הדבר הראשון, בעקבות הפסקת האש בלבנון, חשוב לי, כי אני בקשר עם לא מעט מתושבי הצפון, שיושבים היום, תושבי הצפון המפונים, ולא מרגישים טוב, נאמר את זה במילים עדינות, חשוב לי להגיד להם שלא שכחנו אותם, ואנחנו רואים אותם, ולא ניתן שהדבר הזה ייגמר גם ככה. נכון שההסכם הזה, לצערי הרב, לא מקדם את המועד של החזרה שלהם לבתים, אבל הוא הסכם הכרחי שלא הייתה ברירה אלא לעשות אותו בעת הזאת. יחד עם זאת, המחויבות שלנו כלפיהם להחזיר אותם לבתים, לדאוג שהם חוזרים עם ביטחון אמיתי ולא עם איזושהי הרגשת ביטחון או איזשהו נייר, לשנות מהיסוד את המצב הביטחוני בצפון, נותרה בעינה, ואנחנו לא נאפשר לאיזשהו מצב סטגנטי של זליגות להמשיך ולהיות גם בצפון. זה, דבר אחד. דבר שני, בשעה הזאת עדיין מתנהל, כנראה, נכון, טלי, בבית המשפט המחוזי הדיון בהארכת מעצר של א' הנגד ושל פלדשטיין. הדבר הזה, ההעמדה לדין הזאת, ההתעמרות של מערכת שלמה בשני אנשים שברור לחלוטין שגם אם שגו, לא פעלו מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל, הוא קו שבר, הוא קו שבר במה שהמערכת של הפרקליטות, המערכת של הפרקליטות הצבאית, של הייעוץ המשפטי לממשלה, יכולים להמשיך לבצע. הדבר הזה לא יעבור בשקט. אנחנו לא נשלים ולא ניתן שאת האנשים הללו יהפכו לאיזושהי דוגמה, לאיזה "תראו מה קורה למי שמנסה לעשות את המעשה הנכון ולהעביר מידע רלוונטי לדרג מדיני". כה אמר השופט מלביצקי. אנחנו לא ניתן להעלות אותם לעולה. אנחנו לא ניתן - - - השופט מלביצקי. תודה לאל, אני לא שופט. אין לי יומרות כאלה. אבל אתה שופט. תודה לאל שאני לא שופט. אבל מה שאתה עושה, אתה שופט. תודה לאל שאני לא שופט ולא חלק מהמערכת הרקובה הזאת. זה בבית משפט. אתה כבר חרצת דין. ולכן, אנחנו לא נאפשר ולא ניתן להם להיות שה לעולה, ואנחנו נעשה כל מה שצריך, כל מה שצריך, כדי לוודא שהם כאן מקבלים משפט צדק ושיראו את המעשה שלהם כפי שהוא באמת ולא כפי שמנסים לתאר אותו. זה חשוב לי שהמשפחות ידעו את זה. זה חשוב לי בעקבות מפגש עם אחת המשפחות, לבוא ולהגיד להן שאומנם השמיים נראים שחורים, שאומנם עומדים מולם כוחות אדירים שמנסים לעשות דוגמה מהילדים שלהם, אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות. תודה רבה, אדוני. תראה כמה נשאר לך, שש דקות. תודה רבה.  חברי הכנסת, נעבור כעת להצעת חוק הדחת נציג ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. לאחר מכן ישיב השר לשירותי דת, השר מלכיאלי, על שתי ההצעות גם יחד. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את הצעת החוק, בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. תודה, אדוני היושב בראש. חברי הכנסת, אדוני השר, אני שמח להציג את הצעת החוק הזאת בפעם השנייה בכנסת הזאת. הצעת החוק הזאת עלתה להצבעה כבר בחודש דצמבר 2023. לצערי, הקואליציה בחרה להתנגד לה. לא הצלחתי להבין למה, אבל מה שנקרא, מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא, וטוב שהקואליציה הפכה את עמדתה סוף-סוף בעניין הזה. הצעת החוק הזאת פשוטה מאין כמוה. לנו כחברי כנסת יש מגבלות שמוגדרות בחוק-יסוד: הכנסת, סעיף 7א, שבעצם מונע ממי שתומך במאבק המזוין כנגד מדינת ישראל, מונע ממנו את היכולת להיבחר לכנסת. אגב, יש בתוך החקיקה גם חוק שקובע איך אפשר להדיח חבר כנסת שתומך במאבק המזוין כנגד מדינת ישראל, כפי שכמעט הדחנו את חבר הכנסת כסיף, אלמלא כמה חברי כנסת לא היו בורחים מההצבעה הזאת. 85 חברי כנסת תמכו בהצבעה, אם היו 90, חבר הכנסת כסיף היה מודח מהכנסת, וראוי שהיה כך. אין שוני בעניין הזה בין כנסת ישראל לבין מועצת העיר. לא יכול להיות שבמועצה, שזה בעצם הכנסת של הרשות המקומית, ישב מישהו שתומך במאבק המזוין נגד מדינת ישראל ובארגוני טרור. לא סביר שמועצת העיר תהפוך להיות מקום להסתה כנגד מדינת ישראל. אני לא חלמתי על זה בלילה, אדוני היושב-ראש. לצערי ישנם כאלה, ישנם חברי מועצה, אפילו חלק כיהנו כסגני ראש עיר, שתומכים במאבק המזוין נגד מדינת ישראל. איפה זה היה? היה סגן ראש עיר בחיפה, זאעתרה, שמבחינתו, הוא אומר, אם לגנות את החיזבאללה או לוותר על התלוש מהעירייה, הוא מעדיף לוותר על התלוש מהעירייה. הוא מבחינתו לא יכול להגיד שחיזבאללה הוא ארגון טרור וצריך להשמיד אותו. מה פתאום. חיזבאללה, שיורה את הטילים על חיפה, על אזרחי חיפה, על מדינת ישראל. הסיפור הזה חייב להיות ברור. אני אשמח מאוד שלא נידרש להשתמש בחוק הזה, אבל לצערי, בתוך עמי אני חי. אנחנו יודעים בדיוק איך כל הזמן בודקים ומותחים את החבל הזה. הכללים האלה, כשם שהם ברורים לגבי כנסת ישראל, צריכים להיות לגבי מועצת עיר, ואני מקווה, אני אפילו יכול להגיד בטוח, אני מכיר את המציע השני מהקואליציה, שהצעת החוק הזאת תקודם במסלול מהיר. אני רציתי לקדם אותה עוד לפני הבחירות שהיו לרשות המקומית במהלך המלחמה. לא הספקנו, אבל גם לקראת הבחירות הבאות טוב שהכנסת הזאת תעביר את הצעת החוק הזאת. תודה, אדוני. תודה רבה. אני מזמין את השר לשירותי דת, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, להציג את עמדת הממשלה ביחס לשתי הצעות החוק, בבקשה. בבקשה, אדוני השר. תודה, אדוני היושב-ראש. טרם דבריי, אני אומר מזל טוב לדוברי משה כהן על הולדת בנו. בשעה טובה ומוצלחת, שיזכה לבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו, בעזרת השם. מזל טוב, מזל טוב. טוב, אני כאן בשם שר הפנים. הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקון, הגבלת הזכות להיבחר). חבריי חברי הכנסת, סעיף 39א לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) קובע מניעת השתתפות רשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, אם יש במטרותיה או במעשיה במפורש או במשתמע אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה, הסתה לגזענות. רגע, הם מגייסים? לחכות לך? מוצע בהצעת החוק להרחיב את ההסדר לעניין זה ולקבוע כי הוא יחול הן לגבי רש��מת מועמדים והן לגבי מועמד מתור הרשימה בבחירות למועצה. עוד מוצע להוסיף את האפשרות לפסול רשימה או מועמד בגין עילה של תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. בהצעה של חבר הכנסת פורר מוצע לקבוע כי עילה זו תחול גם לגבי מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים. התיקון המוצע מבקש להתאים את ההסדר החוקי הנוהג ביחס לפסילת מועמדים וכו' וכו' רגע, לרדת? כן. בקיצור, חבר'ה, הצעת חוק מצוינת, איכותית. אני מבקש לתמוך בה. תודה רבה. אם כן, אנחנו למעשה עוברים, המציעים רוצים. יש לנו משהו? יש התנגדויות. אוקיי. אם כן, יש לנו מתנגדים להצעות החוק. אז חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. אני מבקש מכל המתנגדים להתייחס להצעות החוק ולהביע את התנגדותכם על הצעות החוק הנ"ל, לא על דברים אחרים. תודה רבה. אני אשמח אם תעיר את זה בכל התנגדות כאן במליאה. כן. זו הנחיה שקיבלנו כרגע. כן. אבל אתם לא מיישמים את זה כסגנים כאן. אז עכשיו אתה תהיה דוגמה אישית. תתחיל, ואנחנו נראה שכולם יעמדו בזה. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה. כן, אני אתייחס לגופו של החוק. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שמורשע בטרור הוא השר בן גביר, ולא צריך להביא לכאן פרומו לחוק של חבר הכנסת אופיר כץ, יו"ר הקואליציה. זה פרומו שמקדים את החקיקה לפסילת מועמדים לכנסת הבאה מהרשימות הערביות. ולכן זה חוק פופוליסטי, שנועד להערים קשיים על החברה הערבית ועל הרשויות הערביות. אני אגיד לכם למה. מתי ראינו שנשפט או הורשע חבר מועצה או סגן ראש מועצה או ראש מועצה על תמיכה בטרור? תגידו לי, מה, אין לכם מה לעשות? אין לכם מה לחפש, חוץ מלחפש חוקים פופוליסטיים כאן בכנסת? הרי ראינו מה עשה אופיר כץ בוועדת הכנסת. אין בסיס לחוקים האלה, אין כלום. מה אתם רוצים? אין לכם מה לעשות? הפקרתם את האזרחים בצפון והפקרתם את האזרחים בדרום. יוקר המחיה זועק לשמיים כאן בארץ. אין לכם שום דבר? אין לכם מה לעשות? רק להתנגח ולחפש אשמים? תסתכלו מי בהרכב שלכם, מי בממשלה. השר בן גביר הוא המורשע, מורשע בטרור אפילו. אותו צריך לפסול. לא לחפש בשלטון המקומי ולחפש ברשימות הערביות על מנת להכין את השטח לבחירות הבאות. תתביישו לכם. תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי מבקש גם להתנגד. אתה רוצה גם לומר לי על התקנון? שמעת את הדברים, לא? אז אתה בטח תיישם אותם. שמעתי את הדברים, אדוני היושב-ראש. לא. אבל שאלה, שנייה: הרי תקנון הכנסת הוא תקנון, ובואו נפעל לפי התקנון. כן. לפי התקנון, צריכים לענות לנו על השאילתות. למה אין דקדוקי עניות בנושא הזה? למה אף אחד לא מקפיד ששרים יענו על שאילתות? אי-אפשר לבוא ולומר לנו כזה דבר, ואז להגיד: לא, לפי התקנון, אתה בדיוק חייב. סבבה, אם התקנון מבקש ממני להתייחס להצעת החוק הזו, אני אתייחס להצעת החוק הזו, אבל באותה מידה אני מצפה שיענו לי, למשל, על 64 שאילתות, שאני לא מקבל תשובה עליהן למעלה משנה וחצי. וצריך להתייחס גם לזה שלפי התקנון השר שהגיע היום לוועדה היה צריך להגיע לפני שישה חודשים. אז אי-אפשר לעשות, כי באמת, זה ביזוי של כל המעמד הזה. אם אנחנו הולכים לפי התקנון, אז הכול לפי התקנון. אתה צודק. אתה צודק, ואכן צריכים לפעול על פי התקנון. הייעוץ המשפטי צריך לדאוג שזה יקרה. אבל לא פועלים לפי התקנון. אבל האכיפה שלנו - - - - - - אני מבין את השאלה שלו, ואני מכיר את הטענה הזאת. אכיפה סלקטיבית. זה סלקטיבי. זה ניצול המעמד ממש לצרכים קואליציוניים, ולא לצרכים של הכנסת. זה בדיוק העניין. עכשיו ברור ששירי מתנגד. לא יכול להיות ש-64, שנה וחצי לא עונים לנו על השאילתות. פניתי למי? פניתי אליך, מזכיר הכנסת, ליועמ"שית הכנסת, ליו"ר הכנסת, פניתי לשרים. כלום. אז עכשיו על זה שמירב אמרה איזה משהו על הדיון, לא, פתאום שולפים את התקנון, מצלמים, ממרקרים, וזה התקנון. זה לא הגיוני. זה לא הגיוני. לא יכול להיות. אני מסכים. אני טוען שהוא צודק. שאילתות צריכות לקבל תשובות מהשרים, ואני מסכים. אבל מסכים במה? הינה, תסתכל, כולנו מסכימים. אפילו יש פה אולי איזה שר שמסכים. גם הוא מסכים. ומה זה עוזר לנו? מישהו יענה לי על שאילתות? וכשאנחנו עושים דיונים בהצעות לסדר-היום על הפשיעה בחברה הערבית, עולה שר להשיב ומספר לנו על ליל הקלשונים. זה בסדר? רק כדאי שהזמן לא ייגמר לך. יש לך להתנגד לנושא. לא. אתה לא יכול. הפכתם את הכנסת למקום של הצגות של הקואליציה. מסכים בכל מקום, תמונות בכל מקום. אבל אי-אפשר, אי-אפשר. אי-אפשר. הדברים, ההערה, ההערה - - - הדבר הבסיסי הזה, אתם הורסים אותו. תקשיב, חבר הכנסת שטרן, ההערה שלו נשמעה, ואני אפילו מסכים איתה. ומה עושים? אני יודע. אז למה אתה סופר לו זמן? כרגע זה לא הנושא. כרגע יש הצעת חוק, ולזה הוא צריך להתנגד. אני רוצה לאפשר לו להתנגד לחוק. זה הנושא. אני אומר לך למהות - - - אתה הזהרת אותו. אתה הזהרת אותו עכשיו. ולכן הוא ענה לך. אבל תעצור לי קצת את הזמן, 50 השניות שנשארו. אני רוצה להסביר למה. אמר חבר הכנסת פורר, באופן מהותי, קודם כול אני לא מתנגד לחוק במהות. אבל למה אני מתנגד? כי קראתי את הסעיפים. ואמרת, חבר הכנסת פורר, וגם מלביצקי אמר, שהמועצה המקומית היא כנסת. הוא אמר: זו הכנסת המקומית. השלטון המקומי במדינת ישראל הוא הכי רחוק מדמוקרטיה תקינה. לבוא עכשיו ולהגיד שחברי המועצה יצביעו בארבע חמישיות, בשלושה רבעים, כדי להדיח חברי מועצה, זה לא להבין לגמרי את השלטון המקומי. וכשאין כנסת שמפקחת, אז למה שהמועצה המקומית תפקח? באופן כללי יש חוק. מי שמסית נגד מדינת ישראל, כולנו בעד שהוא יקבל עונש. אף אחד לא חושב שיש לגיטימציה לעשות את זה. אבל אם המועצה המקומית תפקח כמו שהכנסת הזו מפקחת, היום יו"ר הוועדה לביטחון לאומי נתן במשך שעות לשר לדבר ולעשות צחוק מהעבודה וצחוק מהכנסת, השר מעמיד את הלשכה שלו, חנמאל, בבלי ושאר השותפים שלו לפרס, כאילו הם מועמדים לפרס ישראל, לא פחות, הוא, השר אומר, ולנו לא ניתנה הזכות לשאול שאלה אחת, בדיוק כמו שהשר הספציפי הזה לא ענה על 54 שאילתות. אופיר, אני שמח שאתה עושה לי ככה. אני לא השר המסכם. תודה. תודה. תודה.  אבל אתה היית צריך לדאוג גם שיענו לנו על שאילתות, ולא יכול להיות שככה תתנהל הכנסת. תודה רבה. אני מבין. הנקודה ברורה. תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון, הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ג 2022, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, אדוני המזכיר, קרא בשמות חברי הכנסת. (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ינון אזולאי, אינו נוכח גדי איזנקוט, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח דן אילוז, בעד ואליד אלהואשלה, נגד קארין אלהרר, אינה נוכחת זאב אלקין, בעד משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח אביחי אברהם בוארון, בעד אוריאל בוסו, בעד מישל בוסקילה, בעד דבי ביטון, אינה משתתפת בהצבעה מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, בעד בועז ביסמוט, בעד ולדימיר בליאק, אינו משתתף בהצבעה מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, אינו נוכח אברהם בצלאל, בעד אליהו ברוכי, בעד ניר ברקת, בעד ששון ששי גואטה, בעד טלי גוטליב, בעד מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אלי דלל, בעד שלום דנינו, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח עמית הלוי, בעד שרן מרים השכל, בעד ניסים ואטורי, בעד מיכל מרים וולדיגר, אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף, אינו נוכח יאסר חוג'יראת, נגד אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו נוכח יוסף טייב, בעד אוהד טל, אינו נוכח יעקב טסלר, בעד חילי טרופר, אינו נוכח אלמוג כהן, בעד מאיר כהן, אינו נוכח מירב כהן, אינה נוכחת מתן כהנא, אינו משתתף בהצבעה עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח ירון לוי, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח יריב לוין, אינו נוכח נעמה לזימי, נגד אביגדור ליברמן, בעד יאיר לפיד, אינו נוכח סימון מושיאשוילי, בעד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת שלי טל מירון, אינה נוכחת יונתן מישרקי, בעד חנוך דב מלביצקי, אינו נוכח ארז מלול, בעד יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, בעד צגה מלקו, בעד אבי מעוז, אינו נוכח שרון ניר, בעד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו משתתף בהצבעה יבגני סובה, בעד צבי ידידיה סוכות, בעד משה סולומון, בעד לימור סון הר מלך, בעד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת משה סעדה, בעד גדעון סער, אינו נוכח מנסור עבאס, נגד איימן עודה, אינו נוכח יוסף עטאונה, נגד חוה אתי עטייה, בעד חמד עמאר, אינו נוכח צביקה פוגל, בעד עודד פורר, בעד יצחק פינדרוס, בעד משה פסל, בעד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי, אינה נוכחת אריאל קלנר, בעד יצחק קרויזר, בעד גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, בעד אליהו רביבו, אינו נוכח משה רוט, בעד שמחה רוטמן, בעד עידן רול, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, נגד מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת נאור שירי, נמנע אושר שקלים, בעד עאידה תומא סלימאן, נגד פנינה תמנו, אינה משתתפת בהצבעה אנא המזכיר, קרא שוב בשמות ח"כים שלא הצביעו עד כה. (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ינון אזולאי, אינו נוכח גדי איזנקוט, אינו משתתף בהצבעה ישראל אייכלר, בעד קארין אלהרר, אינה נוכחת משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו משתתף בהצבעה מירב בן ארי, אינה משתתפת בהצבעה רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, אינו נוכח מאי גולן, בעד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר, אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף, אינו נוכח בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, נגד אוהד טל, בעד חילי טרופר, א��נו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח מירב כהן, אינה נוכחת עופר כסיף, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו משתתף בהצבעה ירון לוי, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח יריב לוין, בעד יאיר לפיד, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, נגד שלי טל מירון, אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי, אינו משתתף בהצבעה אבי מעוז, אינו נוכח בנימין נתניהו, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת גדעון סער, אינו נוכח איימן עודה, אינו נוכח חמד עמאר, אינו נוכח יסמין פרידמן, אינה נוכחת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי, אינה נוכחת גלעד קריב, אינו נוכח אליהו רביבו, אינו נוכח עידן רול, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת האם יש חברי כנסת שנוכחים כאן ולא הצביעו? יש חברי כנסת שלא הצביעו? אם כן, תמה ההצבעה. אנא ספור את תוצאות ההצבעה. אם כן, תוצאות ההצבעה: 51 בעד, 11 נגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון, הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ג 2022, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, כעת אנחנו עוברים להצבעה על החוק השני. ההצבעה הזאת תהיה אלקטרונית, אנא תפסו מקומותיכם. - - - לא, אלקטרונית. אם כן, ההצבעה תהיה אלקטרונית, אנא תפסו מקומותיכם. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הדחת נציג ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הדחת נציג ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. 36 בעד, עשרה נגד, אחד נמנע. אני קובע כי גם הצעת חוק הדחת ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.  נעבור כעת לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג 2022, של חברת הכנסת טלי גוטליב. אני מזמין את חברת הכנסת טלי גוטליב להציג את הצעת החוק. בבקשה. לרשותך עשר דקות. מה הלחץ, אדוני השר? כולם בלחץ. מי ישמע, באמת. לא יהיה להם איפה לראות "רכבת ההפתעות", ולא יהיה להם איפה לראות "בלי סודות", ולא יהיה להם איפה לראות "הבית של פיסטוק". אני לא מבינה. השר קרעי, איך אני מעיזה לקחת חוק שלך, שהצעת אותו כשהיית חבר כנסת, ולהגיש אותו בהצעת חוק פרטית, להפרטת התאגיד תוך שנתיים. איזו היסטריה, איזה לחץ. זה אפילו גורם ליועצת המשפטית לממשלה להכין את אחת מחוות הדעת המשפטיות שבאמת לא מחזיקות מים. תסלחו לי, אני חייבת לומר לכם. מה מוצע פה בעצם? בואו תשאלו את עצמכם לפני הכול: בעידן של היום, 2024, במה שונה ערוץ 11 מערוץ 12 מערוץ 13 מערוץ 14? למה שערוץ 11, התאגיד, שלשם מה הוא נועד? מה כתוב בסעיף 8 לחוק תאגיד השידור הציבורי? זה חוק שהתאגיד צריך לתת שירות לציבור, אבל הוא נותן שירות לציבור על חשבון הציבור, בלי לשאול את הציבור אם הוא רוצה או לא רוצה. הרי איך ממומן ערוץ 11, התאגיד, בלי קשר לתקציב שמופרש לו על ידי הממשלה במסגרת התקציב? מאגרת הטסט לרכב, מועברים מכל בעל רכב 150 שקלים לתאגיד. עכשיו תבינו, עשו אר��עה מיליון רכבים כפול 150 שקלים, זה סכום כסף ניכר. דרך אגב, יכולנו לחשוב על העברת הכסף הזה באופן שווה לערוצים, יכולנו לחשוב על העברת הכסף ובלבד שכל אחד מהערוצים ישקיע את זה בסדרות מקור, כאוות כשרונם של אזרחי מדינת ישראל. אבל מחייבים אותנו להעביר כסף לתאגיד, שנותן לי שירות. הוא שאל אותי אם אני רוצה את השירות הזה? הוא שאל אותי מה אני אוהבת ולא אוהבת? בינתיים הציבור שמצביע ברגליים, מעיד על רייטינג נמוך מאוד לתאגיד. עכשיו, לא אמרתי בהצעת החוק שלי לסגור את התאגיד. אני אומרת שתוך שנתיים התאגיד יופרט ויהיה כמו כל ערוץ אחר: כמו ערוץ 12, כמו ערוץ 13, ישיג מממנים, ישיג פרסומאים, והציבור יבחר מה הוא רואה. אבל מה אומרת לנו מיארה היועמ"שית? שימו לב: בבסיס ההתנגדות שלה לחוק היא אומרת שמה שקורה פה זה בעצם ניסיון סתימת פיות של מי שחותר או אומר או מביע עמדות פוליטיות נגד הממשלה, ונגד הגדרות כאלה ואחרות. טוב, הרשו לי לגחך, באמת. חוסר הלימה בחוות דעת משפטית, בכל הכבוד. הרי אדוני השר, אתה ביקשת ממנה לאשר, לדוגמה, את השופט דרורי, שהתפטר היום כי היא פשוט לא מאשרת חברים במועצת הרשות השנייה. לצד החוק הזה, אני חייבת לומר שצריך להכיר את חוק הרשות השנייה כדי להבין מה קורה פה. - - - רק שנייה, רגע. דקה. אני רוצה להגיד משהו על חוק הרשות השנייה: חוק הרשות השנייה קובע בעצמו גוף שמגביל, שמבקר, שמתערב, ככל שיש דבר כזה. הרי לו הממשלה הייתה מתערבת או רוצה להתערב בביקורת קשה נגדה, לשר יש סמכות, במסגרת תקנות לשעת חירום, ואנחנו בשעת חירום, להלאים, לסגור. אתה מעולם לא עשית בזה שימוש למרות שאני לדוגמה חשבתי שכשבשעת מלחמה יש תעמולה תבוסתנית, אפשר לעשות את זה. לכן האמירה הזאת היא אמירה הזויה, כי בעצם ברגע שהתאגיד יימכר לידיים פרטיות אז הציבור יוכל להצביע ברגליים. אל תכריחו אותי לשלם על ערוץ שאין לי שום רצון לצפות בו. - - - אז אמרו האומרים שאני מונעת מביקורת או מדברים שמוקרנים שם שהם לא בהתאם לצביון ולערכים שלי. ראשית, יש שם באמת דברים שהדעת לא נותנת לסבול אותם, כמו תוכנית הערכה ומופת ליאסר ערפאת, גדול מרצחינו, וזה בתאגיד. זכותם לעשות את זה. זכותו של כל אדם לשדר מה שהוא רוצה במסגרת חופש הביטוי, אני לא מתערבת בזה, אבל אני לא מעוניינת לשלם על זה. זה פשוט מאוד, ואתם מכריחים אותי לשלם על זה. אני לא מעוניינת לשלם 150 שקל כדי לראות את התאגיד, בסדר? אני משלמת לנטפליקס 69 שקל לארבעה משתתפים. עכשיו, מה עומד הרי ברעיון תאגיד השידור הציבורי? לספק תקשורת, תקשורת זמינה, חדשות וכו', לכל איש בישראל. תגידו לי, מה, אנחנו בתקופת "הבית של פיסטוק"? אני לא מבינה. בתקופת "רכבת ההפתעות"? אנחנו בשנת 2024. ערוצי התקשורת זמינים לכול, האינטרנט שהשירות הציבורי משדר בו זמין לכול, ערוצי הרדיו זמינים לכול. מה זה, כולנו פה צריכים לשלם בין השאר 150 שקל מהטסט שלנו כדי לשמוע רק רשת ב'? לא הבנתי. מה שונה התאגיד מכל ערוץ אחר? ואיזה לחץ, איזו ביקורת אני מקבלת, איך אני מעבירה את זה. והיועמ"שית רואה את הצעת החוק שלי ומעבירה חוות דעת לוועדת השרים שמזהירה, לא ברמה המשפטית מה לא בסדר בחוק הזה, לא, היא אומרת שאנחנו נסתום פיות. גברת יועמ"שית, קבלי: כשהרשות השנייה, שתהיה אחראית למכרז במכירת התאגיד, תמכור את זה לידיים פרטיות, לממשלה אין נגיעה בדבר הזה. היחידים שאיכשהו עוד יכולים להתערב הם חוק הרשות השנייה, ולא אנחנו ולא הממשלה ולא חבר�� כנסת. תפסיקו כבר לזרות חול בעיני הציבור, וכדרכך בקודש, גברתי היועצת המשפטית לממשלה, להפחיד את העם מפני הממשלה. זה מה שקורה פה. זה שוב לחדל הצעת חוק שנועדה לשרת את הציבור. אני לא מעוניינת לצפות בערוץ 11. זכותי? זכותי. אתה מעוניין לצפות בערוץ 11? גם לא. בסדר. אתם מעוניינים לצפות בערוץ 11? בסדר גמור. זה יהיה כמו כל ערוץ אחר, יהיו בו פרסומות ויקנו בו זמן מסך. כמו כל ערוץ אחר. לא, אני לא צריכה לראות את האירוויזיון רק שם. לא. ואני גם לא צריכה לראות תוכניות שנכפות עליי כחלק מהשירות הציבורי. אני אבחר, כמו כל ערוץ אחר. אני רוצה להקריא לכם, זה פשוט מדהים. תקשיבו טוב: הסיבה היחידה שמתנגדים לחוק הזה, ובבולד, בבולד, בבולד, היא שיש ליועצת המשפטית לממשלה בעיה עם העובדה שזאת הצעת חוק פרטית. טלי, אם אני לא רוצה? גברתי - - - למה זאת לא הצעת חוק ממשלתית? הרי מה שהיא לא מבינה, שבמסגרת הפרדת הרשויות מי שמחוקק זה תמיד הכנסת, וכל חקיקה מיטיבה והולמת צריכה להיות דווקא על ידי חברי הכנסת. כי כשהצעת חוק היא ממשלתית, חלה משמעת קואליציונית, וזה הרבה יותר מורכב. הצעת חוק פרטית היא בדיוק תפארת הפרדת הרשויות. זו התנגדות ראשונה שלה. למה? זו הצעת חוק פרטית. ואני בעצם עוזרת לך, השר. באמת סליחה, אדוני השר, שאני סומכת על שיקול דעתך, סליחה, אדוני השר, שאתה מיטיב עם עם ישראל, סליחה, אדוני השר, שאתה לא מוכן לכפות 150 שקל בתשלום הטסט שיעבור לתאגיד. מה לעשות, אתה אמון בין השאר על הקופה הציבורית, אתה בין השאר בונה את התקציב שקשור למשרד שלך. זכותך גם זכותך, וזכותי לגבות אותך ואף להעריך אותך מקצועית, ואם יש למישהו בעיה עם זה, זה לגמרי שלו. אחר כך היא מפנה אותי לאמירה של אחד השופטים שברגע שמוקם תאגיד ציבורי, לא מפרקים אותו. בסדר, בואו לא נפריט שום דבר, שום חברה ציבורית. שום דבר אנחנו לא נפריט. אנחנו נישאר בשנת 1948. ובכן, אנחנו לא, אנחנו בשנת 2024, וכשם שערוץ 12 וערוץ 13 לא מקבלים את הכספים שמופרשים מתשלום הטסט של אזרחי מדינת ישראל בעלי הרכבים, והם מסתדרים מצוין והם אוספים מממנים ופרסומות וכל מה שמממן, ואנחנו מצביעים ברגליים ובוחרים לראות מה שאנחנו רוצים, ויש לנו למי לבוא בטענות, ולרייטינג יש משמעות, ולרייטינג יש השלכות. אז מה קרה? מה הלחץ? מה כולם רודפים אותי בהקשר הזה. מה כולם עליי? לא. חוק הפרטת התאגיד הוא מאוד פשוט, מקריאה לכם, רבותיי, שיהיה נורא ברור על מה אתם מצביעים פה ולמה אתם מתנגדים פה ועל מה המהומה: "מטרתו של חוק זה היא להפריט את תאגיד השידור על ידי הפסקת מימון פעולתו מתקציב המדינה והעברת אחריות להפעלת שידורי הטלוויזיה שלו והרדיו שלו ברשת ב' לבעלות פרטית". מה, דיברנו על לסגור אותו? לא דיברנו על לסגור אותו, דיברנו על הפרטתו לידיים פרטיות, מהסיבה הפשוטה שיהיה פיקוח כמה משלמים על תוכניות, מה וכו'. לא פיקוח שלי, פיקוח של מי שיקבל את התאגיד לידיים הפרטיות שלו. אני לא מוכנה לממן את זה. לא הגיוני שהקופה הציבורית תצטרך לממן את זה בשנת 2024, כשהתקשורת זמינה, כשהטלוויזיה זמינה, כשכל תחנות הרדיו משודרות בכל מקום, גם ברדיו, גם בערוצי האינטרנט. מה קרה שאנחנו צריכים לממן את זה? למה אני צריכה לספק את השירות הזה? למה אני צריכה לשלם עבור אספקת השירות הזה? זה כבר לא תואם את ימינו, לא תואם את זמננו. גם לא הגשנו פה חוק, אדוני השר, שקובע שתוך דקה זה יבוצע. יש שנתיים במכרז לרשות השנייה לעשות את זה. אגב, זה ��וק שהיו ניסיונות רבים להניע אותו, וכל פעם הייעוץ המשפטי לממשלה מה שנקרא נרעש ונפחד מהעובדה שאני לא מעוניינת באג'נדה שלי לכפות על אזרחי מדינת ישראל שירות ציבורי שהוא מממן. מאוד פשוט. תודה רבה, אדוני השר. אני מקווה שהממשלה תתמוך בזה ונקדם את זה חיש מהר. תודה רבה. אני מזמין את שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה לחברת הכנסת טלי גוטליב על האומץ והתעוזה למול המתקפות התקשורתיות שיש עכשיו נגד הצעת חוק כל כך פשוטה, ואני אסביר. אני אתחיל עם המסד ונעבור לאט-לאט לשאר הדברים. שש שנים שאני מגיש, כנסת אחר כנסת, את אותו חוק להפרטת התאגיד, לא קשור לרפורמה המשפטית ולא לביקורת עכשיו, שש שנים, מתוך השקפת עולם כלכלית ליברלית שבעידן של שוק חופשי ותחרותי אין כל צורך שהציבור יממן שידור ציבורי, כמו שאמרה חברת הכנסת גוטליב, גם בלי שום קשר לתוכן. היועמ"שית ומלחכי פנכתה מדברים על פגיעה בחופש הביטוי. לא רק שזאת טענה חסרת בסיס, אלא שהיא מציגה מצג שקרי ביודעין, מעבר לכך שיש מספיק ערוצי חדשות בשוק הפרטי, שבכולם אגב הרייטינג יותר גבוה מאותו שידור ציבורי, 12, 13, 14, 15, שנכנס בחצי קלאץ' בינתיים עד חוק השידורים, ויבואו עוד בהמשך. אלא שרפורמת השידורים, שנמצאת אצלה, אצל היועמ"שית, כבר חודשים, כבר למעלה מחודשיים, בנסחות של משרד המשפטים, מאוד מפורשת, ומרחיבה את חופש הביטוי, מפסיקה את התערבות הממשלה בתכנים, סוגרת את הרשות השנייה. היא יודעת את זה, אבל היא מציגה מצג שווא, מצג מעוות של ניסיונות פגיעה בחופש הביטוי בכוונה תחילה. שלא לדבר על אין-ספור אתרי חדשות באינטרנט, הסכתים, תחנות רדיו פרטיות, שאגב, דווקא חופש הביטוי שלהן מוגבל, על זה היועמ"שית לא מדברת, שלא נותנים להן לשדר בכל הארץ, וגם את זה נתקן בקרוב, בעזרת השם, ועוד ועוד. אני פועל להרחיב את חופש הביטוי ולהגביר את התחרות בשוק התקשורת. כשחוק השידורים יגיע לכנסת ויעבור בעזרת השם יהיו כאן ערוצים נוספים, 16, 17, 18, שאף רשות ממשלתית לא תשלוט בלוח השידורים או בתוכן שלהם, חברת הכנסת גוטליב, גם לא הרשות השנייה, שתיסגר בחוק. ברור. אל תדאג, מיארה מחזיקה לך את חוק השידורים שלך בנסחות כבר חודשים. נכון, נכון. זה מה שאמרתי. כשחוק הרייטינג יעבור, תהיה כאן שקיפות של נתוני צפייה. אני רק תוהה איך יחלקו - - - של הרייטינג - - - לא שליטה בנתוני הצפייה, שקיפות של נתוני צפייה, שתגביר את התחרות באיכות ובמחיר. השר, אפשר לשאול? כשחוק הרדיו או פעולה אחרת שאנחנו נעשה בעניין יקרו, ערוצי רדיו מסחריים יוכלו לשדר בכל הארץ. נרחיב את חופש הביטוי שלהם, ויהיו כאן עוד ערוצי רדיו חדשים, ארציים. מה לך ולחופש ביטוי? איך אתה קשור לחופש ביטוי? איך? למה, הלכת פעם להתראיין ב-12, ב-13? כן? אתה הולך רק לערוץ 14. חברת הכנסת מירב, אני מבקש לאפשר לדבר. ולכן, איזו סיבה יש לציבור לממן חדשות ואקטואליה במאות מיליוני שקלים בשנה, ואף לחסום בכך את היכולת של גורמים חדשים להיכנס ולהתחרות באופן ראוי? משה - - - הוא מציג את עמדתו. תקשיבי. רק שאלתי מה לו ולחוק השידור. הוא ענה על זה קודם לכן. איזו סיבה יש לנו למממן במאות מיליוני שקלים בשנה מוצר שיש אותו בשוק בשופי? - - - פעם אחת ביקרת את התאגיד - - - ביקרתי. זה הבסיס - - - פעם אחת ביקרת? אז כנראה שאתה לא מבין על מה אתה מדבר - - - ביקרתי. זה הבסיס להצעת החוק, פשוט, ליברלי, קידום השקפת העולם הימנית כלכלית. ועכשיו בואו נדבר על התבלינים. בואו נדבר גם על התועלת המשנית שיש בהפרטת התאגיד. אין כמעט חולק, ותשאלו כל אדם בשוק, ששידורי האקטואליה בתאגיד מוטים ומשדרים מציאות מדומה שלא מייצגת חלק מהותי בעם. אז מה אומרים לי? אתה שר התקשורת, תתקן את זה שיהיה לפי החוק מגוון, שוויוני, מאוזן. זה החוק. - - - מצחיק מאוד, חבר הכנסת סובה. היועמ"שית והשופט יצחק עמית כבר חודשים ארוכים מקפיאים לי את תהליך מינוי מועצת התאגיד. השופט דרורי הוא לא כוס התה שלהם, אז הם לא נותנים לו חופש ביטוי. אין להם בעיה שמאות מיליונים מכספי הציבור מתבזבזים עכשיו בלי שום פיקוח, אין מועצת תאגיד. תנחשו מה עוד, השופט עמית קבע דיון ב-6 בינואר ושמטנו לו את הקרקע מתחת לרגליים, הוא ניסה לשלוט במינוי, הוא קבע מין דיון עם השופטת דפנה ברק ארז, ממש הרכב רנדומלי, כשהיועמ"שית בעמדתה לבג"ץ אומרת, דורשת, שחייבים שהמשפטנים ישלטו בתהליך. לא יכול להיות שניתן לשר קרעי ולשופט דרורי יכולת למנות מועצת תאגיד. אם אנחנו לא יכולים לשלוט בתאגיד, למה צריך שידור ציבורי? זה מה שהיועמ"שית ובג"ץ אומרים, לא אנחנו. אז זהו, שלא. לא ניתן ליועמ"שית ולא לשופט עמית ולא לברק ארז לשלוט במינויים. לא ולא. לכן השופט דרורי הגיש השבוע את התפטרותו. בינתיים אין מועצת תאגיד, אבל אנחנו נטפל בזה. אצלם, הרי, חבר הכנסת סובה, אין ניגודי עניינים, סיקור אוהד, מפרכסים זה את זה: התאגיד מפרכס את היועמ"שית והיועמ"שית ועמית מפרכסים את התאגיד, והכול בסדר, מלאכי השרת ממש.  שיקול דעתם נשאר נקי וחוות הדעת שלהם, כמו שאמר להם השופט סולברג: לא הבנתי מה הקשר בין מה שאתם כותבים בחוות הדעת לבין מה שאתם מנסים לטעון. עד כדי כך הסיקור אוהד, חברים, עד כדי כך הסיקור אוהד שאפילו לדברים הזויים ומופרכים הם זוכים לגיבוי מהיועמ"שית. כך לגבי ההסתה נגד מדינת ישראל בערוץ מכאן 33. שירי הלל לרב המרצחים ערפאת בערוץ מכאן 33, ועדיין, כשאני פונה במכתבים למועצת התאגיד, היועמ"שית מוציאה מכתב ואומרת: אל תתייחסו לשר, אין לו שום סמכות, תעשו מה שאתם רוצים. זאת האמירה הערכית, הלאומית והמוסרית שלהם כלפי ערוץ שמסית נגד מדינת ישראל בזמן מלחמה. שתי הערות לסיכום, אדוני היושב-ראש. עובדי התאגיד, אני לא יכול להמשיך ככה, זה ממש רעש. חברים. - - - חבר הכנסת סובה. חבר הכנסת סובה. לא, לא, לא, אני התחלתי מהבסיס. - - - זה בשיחה. לא, לא, לא מנהלים דיאלוג. אתה יכול הערות ביניים, אבל לא מנהלים דיאלוג. לא, לא. לא. תאפשר לשר. תאפשר, בבקשה, לשר. זה לא מעמד של שירות ציבורי, זה - - - חברים. חברים, אני מבקש לשמור על שקט במליאה. הדיבורים ביניכם מפריעים מאוד. כל אחד מדבר מעט, וביחד כולם, זה עושה רעש גדול מאוד. אני מבקש, מי שרוצה לדבר שייצא החוצה. תעצור את הזמן, היושב-ראש. שיגביהו את המיקרופון, כי כבר היו פעמים שהם מרעישים פה ולא שומעים את מה שאני אומר. אפשר להגביה את המיקרופון? מטפלים בזה. תודה. שתי הערות לסיכום. קודם כול, לגבי עובדי התאגיד. עובדי התאגיד, כמו שעשינו בהפרטת הדואר, שפרשו 1,000 עובדים ויפרשו עוד 500, וכולם רוצים להגיע לפרישה הזאת, העובדים מתקשרים: תצרפו אותנו לפרישה. למה? כי אנחנו, כשאנחנו מפרישים עובדי ציבור, אנחנו דואגים לתנאי פרישה מיטיבים, מפליגים וטובים. גם אצל עובדי התאגיד, כשנגיע לשלב הזה, אם לא יצליחו להפריט, אם חלק מהעובדים, אם חלק מההסכם בהפרטה יהיה כזה שלא כולל חלק מהעובדים, נדאג להם לתנאי הפרישה הטובים ביותר ולאפשרויות העסקה טובות במגזר הציבורי.  למשל, אדוני היושב-ראש, אם ליועמ"שים במשרדי הממשלה מותר לדרוש לעצמם 24 משכורות כדי לפרוש, אז אני אומר: אני אדרוש בשביל עובדי התאגיד שייאלצו לפרוש 24 משכורות בתנאי הפרישה שלהם. לעובדים אנחנו נדאג. שלא יעבדו עליכם, עובדי התאגיד, לא תינזקו. יהיו תנאי פרישה טובים, ונדאג גם לאפשרויות תעסוקה במגזר הציבורי במידת האפשר. הנושא השני זה נושא הפקות המקור. כשאנחנו מדברים על הפרטת התאגיד ועל כך ששידורי החדשות והאקטואליה שלו מיותרים ומוטים ואין בהם צורך בעידן של שוק חופשי ותחרותי, אנחנו מדברים בעיקר על החדשות והאקטואליה. השקעה בהפקות מקור והשקעה ביצירה ישראלית היא בהחלט ערך חשוב שאני חושב שצריך לקדם, ואני אקדם אותו. אם זה יהיה במסגרת - - - זה לא יכול להיות מסחרי. זה לא יכול להיות מסחרי, זה צריך להיות ציבורי. זה חייב להיות ציבורי, לא מופרט - - - תקשיבי עד הסוף, חברת הכנסת לזימי. אם זה יהיה, אני יכול להסכים לגבי הפקות מקור ויצירה ישראלית שהם לא חדשות ואקטואליה. זה יכול להיות במסגרת תאגיד שיעסוק רק בזה, זה יכול להיות במסגרת קרן, כמו קרן הקולנוע, של תמיכות בסדרות, בהפקות מקור ויצירה ישראלית. זה יהיה, וזה אפילו יתגבר. יש דברים שלא יקרו אם אין תאגיד. היום, מתוך קרוב למיליארד שקל, הם משקיעים 270 מיליון שקל בהפקות מקור ויצירה ישראלית. אפשר להפוך את זה גם ל-300 ו-400. אבל את מה שמיותר, החדשות והאקטואליה, זה מיותר, זה מוטה, ואת זה אנחנו לא צריכים, ואת זה נפריט. גם חדשות ואקטואליה לא צריך - - - חברת הכנסת לזימי. חברת הכנסת לזימי. זה בסדר שיהיו גם חדשות ואקטואליה - - - חברת הכנסת לזימי, אפשר הערה, לא דיאלוג. לא דיאלוג. תודה. - - -הוא לא מוטה - - - זה לא - - - מוטה. חברת הכנסת לזימי. מוטה ועוד איך. מיותר ועוד איך. אנחנו לא נמצאים בימי הביניים או בקום המדינה שאין שוק תקשורת ולכן צריכים שידור ציבורי. אנחנו לא צריכים את השידור הציבורי הזה. תם הזמן, אדוני השר. אין - - - וערבים בלי שידור ציבורי. אני אומר לכם משפט סיכום. חברי הכנסת. אתה מייצג את הבוחרים שלך. אתה, אל תגיד לי את מי אני מייצג. אני מייצג את הציבור. אתה מייצג את הבוחרים שלך, אתה לא מייצג - - - חבר הכנסת סובה. אני מייצג את הציבור שלא רוצה לשלם מיליארד שקל מכיסו לממן תוכן מיותר שיש ממנו מספיק בשוק הפרטי. חבר הכנסת סובה, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. - - - חבר הכנסת סובה, אתה בקריאה ראשונה. איזה ציבור אתה מייצג? לסיכום, אני אגיד לכם. אומרים לי: הליכוד הקים את התאגיד, או כמו שאמרה היועמ"שית: מרגע שהקמנו את התאגיד, זהו, זו כבר אבן שיצרנו ואי-אפשר להרים אותה. אז אני אומר לכם, הליכוד הקים את התאגיד, והליכוד רוצה עכשיו גם להפריט או לסגור אותו. תודה רבה. תודה רבה. להצעת החוק הוגשה התנגדות. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מפה בהקשר לחוק הזה דווקא לערוץ 12, ל-ynet, לידיעות אחרונות ול-13. דווקא לענקים. כל השופרות שלכם. אתם לא באמת חושבים שהם יעצרו בתאגיד ובעיתון הארץ, נכון? הם בדרך אליכם. מה שהם רוצים זה לוודא שלא יהיה בישראל חופש ביטוי וחופש יצירה. יהיu רק ברדוגו ומגל בערוץ 14’ וכל האנשים האלה שקרעי הוא המשרת והשאוויש שלהם. זה מה שיהיה פה. זו התקפה על הדמוקרטיה הישראלית, זו התקפה על חופש הביטוי הישראלי, זו התקפה על היצירה הישראלית במסווה של טיפול בבעיות התאגיד. אין מדינה בלי חופש ביטוי, אין אפשרות לנהל אותה בלי חופש יצירה, קרעי רוצה שכולם יישמעו כמו ברדוגו, ועל זה הצעת החוק הזו. וטלי רוצה שכולם יישמעו כמו ינון מגל’ ועל זה הצעת החוק הזו. הם החליטו לעשות מה שעושים משטרים אפלים בכל מקום בעולם. קודם כול לרסק את התקשורת החופשית, ואז ללכת לטפל בכל היתר. אני אומר לכל האבי וייס והאבי ניר בערוץ 12, וכל האנשים האלה: הם בדרך אליכם, ואתם שותקים. הם בדרך אליכם, ואתם אומרים: זה עוד לא הגיע אלינו, אז אנחנו נחכה. הם בדרך אליכם, אז בשם האיזון הקדוש אתם אומרים לעצמכם: אולי אנחנו נתכופף וזה לא יקרה. זה יקרה. זה בדרך. זו מתודולוגיה מוכרת. כולנו מבינים מה הם עושים. הם בדרך לגדולים, הם רק מתחילים בקטנים, ובדרך הם ירסקו את כל חופש היצירה והתרבות הישראלית. אבל מה אכפת לקרעי מתרבות ומה אכפת לקרעי מיצירה - - השרים, זה מפריע כאן. - - ומה אכפת לקרעי ממדינת ישראל. תודה רבה. נא לא למחוא כפיים במליאה, תודה רבה. תודה רבה. חברי הכנסת, כעת אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג 2022. נא תפסו מקומותיכם. לבקשת הממשלה ההצבעה היא שמית. לבקשת הממשלה ההצבעה היא שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת להצבעה. (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ינון אזולאי, אינו נוכח גדי איזנקוט, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח דן אילוז, בעד ואליד אלהואשלה, נגד קארין אלהרר, נגד זאב אלקין, בעד משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח אביחי אברהם בוארון, בעד אוריאל בוסו, בעד מישל בוסקילה, בעד דבי ביטון, נגד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, בעד בועז ביסמוט, בעד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, בעד אברהם בצלאל, בעד אליהו ברוכי, בעד ניר ברקת, בעד ששון ששי גואטה, בעד טלי גוטליב  אינה נוכחת מאי גולן, בעד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, נגד משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אלי דלל, אינו נוכח שלום דנינו, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח עמית הלוי, בעד שרן מרים השכל, בעד ניסים ואטורי, בעד מיכל מרים וולדיגר, אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף, בעד יאסר חוג'יראת, נגד אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, נגד אחמד טיבי, נגד יוסף טייב, בעד אוהד טל, בעד יעקב טסלר, בעד חילי טרופר, אינו נוכח אלמוג כהן, בעד מאיר כהן, נגד מירב כהן, נגד מתן כהנא, נגד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ  אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד ירון לוי, נגד מיקי לוי, נגד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד אביגדור ליברמן, אינו נוכח יאיר לפיד, נגד סימון מושיאשוילי, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, נגד שלי טל מירון, נגד יונתן מישרקי, בעד חנוך דב מלביצקי, אינו נוכח ארז מלול, בעד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד צגה מלקו, בעד אבי מעוז, אינו נוכח שרון ניר, נגד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד צבי ידידיה סוכות, אינו נוכח משה סולומון, בעד לימור סון הר מלך, בעד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד משה סעדה, בעד גדעון סער  אינו נוכח מנסור עבאס, נגד איימן עודה, אינו נוכח יוסף עטאונה, נגד חוה אתי עטייה, בעד חמד עמאר, אינו נוכח צביקה פוגל, בעד עודד פורר, נגד יצחק פינדרוס, בעד משה פסל, בעד יסמין פרידמן, נגד אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי, נגד אריאל קלנר, בעד יצחק קרויזר, בעד גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, בעד אליהו רביבו, אינו נוכח משה רוט, בעד שמחה רוטמן, בעד עידן רול, נגד אפרת רייטן מרום, נגד אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, נגד מיכל שיר סגמן, נגד נאור שירי, נגד אושר שקלים, בעד עאידה תומא סלימאן, נגד פנינה תמנו, נגד מזכיר הכנסת, אנא קרא שוב את שמות הח"כים שלא הצביעו עד כה. (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, בעד ינון אזולאי, אינו נוכח גדי איזנקוט, נגד ישראל אייכלר, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, בעד טלי גוטליב, בעד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, בעד משה גפני, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אלי דלל, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר, אינה נוכחת חילי טרופר, אינו נוכח עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד ישראל כץ, אינו נוכח אביגדור ליברמן, נגד חנוך דב מלביצקי, אינו נוכח אבי מעוז, אינו נוכח בנימין נתניהו, אינו נוכח צבי ידידיה סוכות, אינו נוכח גדעון סער, אינו נוכח איימן עודה, אינו נוכח חמד עמאר, אינו נוכח אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת גלעד קריב, אינו נוכח אליהו רביבו, אינו נוכח אלון שוסטר, נגד קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת האם יש כאן חברי כנסת שלא הצביעו ורצו להצביע? חברי כנסת שלא הצביעו עד כה? אם כן, תמה ההצבעה. אנא, רכז את תוצאות ההצבעה, בבקשה. בזמן ספירת הקולות אני מבקש, חברי הכנסת, מחר, בעזרת השם, יתקיים יום מאוד מיוחד, יום הסיגד, שכולכם ודאי מכירים. יום של יהדות אתיופיה, שמתקיים כבר מזה 2,500 שנה. הוא מתקיים בירושלים בכל שנה בכ"ט בחשוון. השנה זה הוקדם מיום שבת לחמישי. כולכם מוזמנים לכבד את היום החשוב הזה. הוא מתקיים גם בארמון הנציב, בשעות 09:00 עד 13:00, וגם בכותל המערבי בשעות 09:00 עד 15:00. יהיה מאוד מאוד חשוב שאנשי הציבור יבואו לכבד את הקהילה, ובעזרת השם היום הזה יהפוך ליום לאומי, שכל בית ישראל משתתפים בו. אז יום סיגד משמעותי לכל בית ישראל. תודה. משה, גם אנחנו רוצים פרסומת. לעדה המרוקאית יש טקס - - - לא, לא, לא. זה לא טקס. זהו יום תפילה שהתחיל עוד בימי עזרא ונחמיה, כך שזה לא טקס. ברוכים הבאים, חיילי צה"ל שנמצאים ביציע. כל הכבוד, תודה רבה לכם. שמרו על עצמכם. אם כן, תוצאות ההצבעה: 49 בעד, 46 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג 2022, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. כספים, כספים. אם כן, אנחנו נעביר את הדיון לוועדת הכנסת, ושם ידונו לאיזה ועדה לנתב את המשך הדיון בהצעת החוק הזאת. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון, אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה 2024, של חברת הכנסת טלי גוטליב. אני מזמין שוב את חברת הכנסת טלי גוטליב להציג את הצעת החוק, בבקשה. חברת הכנסת טלי גוטליב, הוזמנת. בבקשה, לרשותך עשר דקות. תודה. לפני שאני מתחילה בהצעת החוק, אני מחויבת, בהוראת היועצת המשפטית של הכנסת, להקריא את הדברים הבאים במסגרת גילוי נאות, לאור פניות של ח��רי כנסת ולאור פניות של עורכי דין של שקמה ברסלר וכו'. אני מקריאה את הדברים הבאים במסגרת גילוי נאות: כידוע לכם, הזכות להצביע במליאה היא זכות וחובה בסיסית של חבר הכנסת, ובשל כך היא איננה מוגבלת. רגע, החוק עולה? חוק שחיתות. עם זאת, בהתאם לכללי האתיקה ולמען הזהירות, אבקש לערוך גילוי נאות ולהודיע, כי בימים אלה מתנהלת נגדי תביעה אזרחית בבית המשפט המחוזי. כמו כן, פורסם בתקשורת כי נפתחה נגדי חקירה פלילית. - - - חברי הכנסת, לאפשר - - - בהצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון, אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה 2024, שאותה יזמתי, מוצע כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר כנסת, וכי לא ידון בית המשפט בתביעה אזרחית נגד חבר הכנסת - - ברור, כי יש כבר חקירה פלילית. - - אלא אם כן קבעה הכנסת ברוב של 90 מחבריה, כי המעשה שבשלו התבקשה החקירה או הוגשה התביעה לא נעשה במסגרת מילוי תפקידו של חבר הכנסת. ראשית, אבקש להבהיר כי לשיטתי, גם בנוסחה הנוכחי, וגם שכוונתי כיוזמת הצעת החוק היא שההצעה תחול רק לעתיד. יש פה ניגוד עניינים מובהק. חברת הכנסת רייטן, זה מפריע. וכדי להימנע מקידום הצעת חוק שיש בה עניין אישי, אני מבהירה שבמהלך הליך החקיקה ייקבע כי ההסדר לא יחול - - - - - לעניין אישי, עקיף או ישיר. - - ההסדר לא יחול על הליכים משפטיים תלויים ועומדים או חקירות פליליות. - - - חברת הכנסת אפרת, אני קורא לך קריאה ראשונה. באופן זה, הצעת החוק לא תדע להשפיע על ענייניי האישיים, כפי שפירטתי קודם לכן. חברי הכנסת, זה מפריע. ועכשיו אני עוברת להצעת החוק. - - - חבר הכנסת יצחק פינדרוס. אני מבקשת להגביר לי את המיקרופון. תודה. - - - אתם הורסים את הכנסת ברמה מטורפת - - - חברת הכנסת אפרת רייטן, אני קורא לך בקריאה שנייה. חברת הכנסת רייטן, את בקריאה שנייה. בבקשה. טעית בבניין, טעית בבניין. כדי להבהיר את הצעת החוק שהגשתי, אני פונה פה לחברי כנסת שיש להם שכל והיגיון בקודקוד, אנא, הקשיבו להוראת החוק הקבועה: חבר הכנסת לא יישא, כך הוראת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם משנת 1951. הינה לשון החוק הקיים: חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל הצבעה או בשל הבעת דעה, בעל פה או בכתב - - - - - חברת הכנסת רייטן, את בקריאה שנייה, כי את מפריעה. - - או בשל מעשה שעשה בכנסת או מחוצה לה, אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת. כמובן שהחוק שולל את החסינות הזאת אם מישהו מאיתנו שולל את זכותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, או את אופייה הדמוקרטי של המדינה, בהסתה לגזענות, ובתמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. על פניו, העברית הפשוטה בהוראת החוק הזו מקנה לנו חסינות לא לשאת באחריות פלילית או תביעה אזרחית על מעשה או אמירה במסגרת היותנו חברי כנסת. למה צריך חסינות? למה את צריכה חסינות? חברת הכנסת מירב. אומנם, עם ישראל, אתם שומעים פה זמזום, כי יש פה חוסר הבנה מוחלט - - זה לא זמזום, אלה אנשים מדברים. - - - חברת הכנסת רייטן, את בקריאה שנייה. - - מהו תפקידו של פרלמנטר. תפקידו של פרלמנטר בנחיצות החסינות. חברת הכנסת אפרת רייטן, את בקריאה שלישית, נא לצאת. אני אבקש אחר כך להוסיף לי. תודה. אני רוצה להבהיר פה לחברי הכנסת את הדבר הבא. אם אתם רוצים להבין מהי חסינות, הוראת החוק היא כל כך ברורה, שברור לכם שעל כל מה שאתם אומרים ועושים, גם אם אתם, אגב, מבצעים עבירה פלילית שאתם סוברניים לבצע אותה. סוברניים? לדוגמה, פתיחת צו איסור פרסום. - - - חברת הכנסת ניר. אדוני, אי-אפשר ככה. הצעת חוק חשובה מדי. סליחה. חברי הכנסת, אני לא רוצה להוציא את כולם, אז, בבקשה, לאפשר לה להציג את הצעת החוק. לדוגמה, עומד חבר הכנסת - - - - - - אני רוצה להציע את הצעת החוק. אל תפריעי לי, אל תפריעי לי. עומד חבר הכנסת והוא סוברני לבצע עבירה פלילית. תור מספר 17 לדוגמה, חבר כנסת, אדוני, אם לא תוציא אותם, אי-אפשר. חבר הכנסת - - - את לא מעל החוק. סליחה. עכשיו אני רוצה - - - את לא מעל החוק, ואת רוצה להפוך את הכנסת למקלט לעבריינים. חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה ראשונה. את לא מעל החוק, את לא סוברנית - - - חברת הכנסת ניר, את בקריאה שנייה. לעיר מקלט לעבריינים. חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה ראשונה. היא רוצה להפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים. לא ניתן. במסגרת - - - את לא מעל החוק. אני רוצה להבהיר את הדבר הבא - - - חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שלישית, נא לצאת. אדוני, היא עומדת ואומרת: אנחנו סוברנים לבצע עבירה פלילית. כן, כן, זה מה שכתוב בחוק. את תוכלי להגיב. אתה מקשיב? ולא נשרפו לך האוזניים. איך לא נשרפות האוזניים? את יכולה לבקש להתנגד ולהשפיע על דברים אחרים. אדוני, אני רוצה להבהיר לעם ישראל שאם כתוב בחוק - - - את לא סוברנית לבצע עבירות. את לא תהפכי את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים. הפכת את הכנסת לאלקטרז. את לא תהפכי את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים. נא להוציא את חבר הכנסת יוראי. את והחברים - - - יפה לך לצטט את היועמ"שית. צא החוצה. צא החוצה, אתה בקריאה שלישית. צא החוצה, אתה בקריאה שלישית. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו עוזב את אולם המליאה.) מה זה צא החוצה? מה זה צא החוצה? חברת הכנסת מירב. סליחה, אני מנהל את הישיבה. אני, הורידו אותי - - - את צודקת. לא להעיר לחברי כנסת. לא להעיר לחברי כנסת. מה זה צא החוצה - - - אני רוצה להבהיר את הדבר הבא: כתוב שחור על גבי לבן בחוק הקיים - - - איבדת שליטה. איזו מן צורה לנהל כנסת? חברת הכנסת מירב, את בקריאה ראשונה. מה זה? מה זה? בכלל לא קראת אותי. עכשיו את בקריאה ראשונה. אז תגיד, מירב, קריאה ראשונה. אני לא רוצה לקרוא אותך. כתוב בחוק, לידיעת חברי הכנסת שמצטטים את חוות הדעת של מיארה, בואו תקשיבו לחוק הקיים, אתם פשוט לא יודעים, "חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית". שרון ניר, שאלת מה זה סוברניות. חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית. מה זה אומר שהוא לא יישא באחריות פלילית? שהוא ביצע עבירה פלילית. זה אומר שבמסגרת החסינות מותר לי בשום שכל, בשום שכל, לא לקחת שוחד ולא לזייף - - איזה שכל? - - מותר לי לדוגמה לחשוף צו איסור פרסום אם זה למען תפקידי, חד וחלק. את מקשיבה למה שאת אומרת? חברת הכנסת ניר, את בקריאה שנייה כבר. כן, ואני אומרת פה, כך החוק. אתם עומדים פה, חברי הכנסת, שאין לכם מושג מה זה חסינות פרלמנטרית מהותית. - - - ממשלה של עבריינים. חברת הכנסת מירב, את בקריאה שנייה. שיהיה פה ברור - - - אני בקריאה שנייה? כן. כן. אבל אני רוצה להבהיר לכם, עמד פה - - - הבחורה מייצגת עבריינים, אנסים. חברת הכנסת מירב, את בקריאה שנייה. אני יוצאת. הכול בסדר, אני יוצאת להירגע. הצווחנית הזו, הצווחנית הזו - - את בקריאה שלישית, תצאי להירגע. - - לא יודעת בכלל מה זה להיות סנגור. אני לא בקריאה שלישית, אני יוצאת. אמרתי שאני יוצאת, מה קשור קריאה שלישית? ואני מקווה מאוד, הצווחנית הזו, שלא יודעת מה זה להיות סנגור - - אני אמ��תי שאני יוצאת. אמרתי. זהו. אני מבקש לא לכנות את חברי הכנסת. - - היא לא יודעת מה זה להיות עורך דין, ואני רק אומרת לכם - - - חברי הכנסת. אני רק אומרת שאני מקווה - - לא הבנתי למי את קוראת צווחנית. חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה השנייה. - - שכל סנגור בישראל יהיה לפחות סנגור כמו שאני ייצגתי אנשים. כך צריך לייצג אותם. ראשונה. שנייה. לא קראת אותי בשנייה. אתה כרגע בקריאה שלישית. ייעוץ משפטי. אני רוצה ייעוץ משפטי. שיהיה ברור, אני רוצה להבהיר פה, עד שלא ראיתי - - מייצגת עבריינים, אנסים. - - שהיועצת המשפטית לממשלה, כל מטרתה לסתום את פיות חברי הכנסת ולהטיל עליהם אימה, זה מה שהיועמ"שית עושה. אתם עבריינים. אתה לא תקרא לי עבריינית, עם כל הכבוד לך. אתם עבריינים. הרגע אמרת שיש לי חסינות. חבר הכנסת נאור. יש לי חסינות, הרגע אמרת. יש לי חסינות. חבר הכנסת נאור, אתה בקריאה ראשונה. סליחה, יש לך חסינות מפני העמדה לדין פלילי. זה פשוט - - - אתם עבריינים. אתם ממשלה של עבריינים. חבר הכנסת נאור, אתה בקריאה ראשונה כבר. יש לי חסינות. לא ראינו כזה חוסר רמה לחברי הכנסת מיש עתיד. לא ראיתי דבר כזה. - - - ממשלה של עבריינים. עכשיו אני אתן לכם עוד דוגמה. - - - חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה ראשונה. גלעד קריב - - - עבריינים. גלעד קריב - - - את יכולה לעשות חוק חסינות מקריאות שלישיות. לפי הנטען, כך דיברנו, אני לא יודעת מה נכון, ואני גם לא רוצה שיחקרו אותו, אבל גלעד קריב חשוד בהדלפת מסמכים לעיתונאי. אנחנו יכולים לכעוס על המעשה הזה מאוד, ככל שהוא בוצע, אני חושבת שזה לא בוצע, אני שומרת את חזקת החפות גם לגלעד קריב, אבל גלעד קריב, או כל אדם אחר שעשה מעשה כזה, עושה את זה למען מילוי תפקידו. לתפיסת העולם של גלעד קריב, לפי הנטען, יש והוא יאמר שהוא חושב שחלה עליו חובה מכוח תפקידו לספר לעיתונאי כדי שהציבור ידע. זו לא אותה דוגמה. חבר הכנסת נאור, קריאה שנייה. זה בדיוק העניין, אני לא שומרת רק על החסינות שלי. למה? הערות ביניים אפשר, אבל לא להפריע לגמרי. אני שומרת גם על החסינות של נעמה לזימי, כי נעמה לזימי לדוגמה - - היא לא רוצה. היא לא רוצה. היא לא רוצה. היא לא צריכה את עזרתך. חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה שנייה. טלי גוטליב (הליכוד): - - הולכת להפגנה ומבעירה אש, וזאת עבירה של הצתה. אבל היא עושה את זה, לתפיסתה, במסגרת מילוי תפקידה. אגב, מה המצב אומר כיום? הגברת מיארה, מה היא בעצם עושה? היא מודיעה לחברי הכנסת שהיא תחקור אותם. כך, אגב, היא בענייני. היא הודיעה לאביעד גליקמן שהיא מתכוונת להזמין אותי לחקירה, כי חשפתי שהבעל של שקמה ברסלר, או בן הזוג של שקמה ברסלר, עובד במשרד ראש הממשלה. עבירת עוון, אוי. אני רוצה להבהיר לכם למה עשינו את זה. כן, זו עבירה ביטחונית. ממש לא עבירה ביטחונית. חוק השב"כ, עבירת עוון של שלוש שנות מאסר. תלמדי את החוק, גברתי, לפני שאת מתייחסת לדברים שאני אומרת. - - - הגברת שקמה ברסלר, רק כדי שיהיה פה ברור, הייתה מחויבת בגילוי נאות - - חבר הכנסת רון. - - מי זה בן הזוג שלה. בן הזוג שלה, שהוא עובד משרד ראש הממשלה, היה צריך הוא להודיע לראש הממשלה את הדברים. היא אמרה לדוגמה את הדברים הבאים, כך ממש: אנחנו "מיליציות רצחניות בשירות הממשלה"; "נאצים"; "באיומים קיומיים אנחנו מבינים דבר אחד או שניים. האיום הקיומי על ישראל הוא לא איראן, חיזבאללה או חמאס. האיום הקיומי על ישראל כיום הוא הניסיון לרסק את הדמוקרטיה ולנרמל כהניזם"; "תנוח דע��ך, רודן מאפיונר, שאם תעשה את זה תישאר בלי צבא מילואים, ואחר כך בלי אנשי קבע. תנוח דעתך, בסוף מאי יגיע רגע האמת על ההידברות"; "אנו יודעים בוודאות, ממשלה שלא תציית לבג"ץ תמצא את עצמה יום למחרת בבוקר בלי צבא, בלי שב"כ ובלי מוסד". כך אומרת שקמה ברסלר, מנהיגת המחאה הנוראית שהביאה אותנו לעברי פי פחת. איך זה קשור לחוק? מה זה קשור לחוק? אבל אין בעיה - - - חברת הכנסת יסמין, קריאה ראשונה. אני רוצה להבהיר לכם, אני רוצה להבהיר, שקמה ברסלר, במסגרת חופש הביטוי שלה, יכולה לומר כל דבר, אבל היא מנהיגה מחאה ציבורית - - קוראים לה שקמה, לא שפרה. שקמה ברסלר, לא אכפת לי איך קוראים לה, אני לא מקפידה בשם שלה. אבל אני רוצה לומר, שיהיה כאן ברור: זכותה להגיד מה שבא לה. זכותי כחברת כנסת, חובתי כחברת כנסת, לקרוא לה בשם. לקרוא לה בשם, לקרוא לאחים לנשק בשם, מה השאלה בכלל? את מנהיגה מאבק פוליטי? את תעמדי בקדמת השיח. ממש כך. ושיהיה פה ברור, שתעשה מה שהיא רוצה, ושתגיד מה שהיא רוצה, היא גם תבעה אותי תביעה אזרחית, ורבותיי, אני מייצגת שם את עצמי, ועל הגב שלי וביכולת שלי. אני מייצגת את עצמי. אני לא צריכה את הטובות שלכם. אני מסתדרת לבד. הסרת חסינות? אני גם לא אסיר חסינות. למה? אני לא עונה לך, אדוני. לך תלמד קצת. משהו. שיהיה לך פה משהו, שאני אבין שאתה מדבר עם היגיון, כי זה באמת רפיון. היי, היי, היי, מה זה הצורה הזאת? מה זה הדבר הזה? עם כל הכבוד. ואני רוצה להסביר לכם את הדבר, רפיון. רפיון. באמת, תקרא את החוק. חברת הכנסת יסמין, את בקריאה שנייה. לא חייב להעליב פה, מה זה הצורה הזאת? חברת הכנסת, את בקריאה שנייה. אני רוצה להבהיר פה, תבינו, מה שנורא בעיניי, שהחוק שאני מציעה נולד רק בגלל שהיועמ"שית עושה שימוש לרעה בכוח שלה. הרי מה היא אומרת? היא שולחת לדוגמה לאביעד גליקמן הודעה שאני הולכת להיחקר. אגב, עד היום לא הוזמנתי לחקירה, ומבירור שעשה הייעוץ המשפטי לכנסת, לא נפתח נגדי תיק. אבל למה היא עשתה את זה? היא עשתה את זה כשברור לה שיש לי חסינות מהותית, כי ברור לה שהמעשה שעשיתי הוא במסגרת ולמען מילוי תפקידי. אבל למה היא עושה את זה? היא עושה את זה כדי להטיל עליי אימה, לסתום לי את הפה. לא כל חברי הכנסת חזקים כמוני. לא. יש כאלה שזה עלול להשפיע עליהם, יש כאלה שזה עלול להפחיד אותם. ברוך השם, לי יש רק יראת אלוקים, אז עליי זה לא משפיע. אם לא היה קורה המקרה הפרטי שלי, אגב, לא הייתי יודעת לנסח את החוק הזה באופן הזה. זה לא סתם עבר את ועדת השרים. הרי מה ציטט פה חבר הכנסת מיש עתיד, יוראי? ציטט את היועמ"שית ואמר שאנחנו נהפוך את עצמנו לעיר מקלט. ואני מציעה לכם לקרוא את הצעת החוק שלי, שמה אומרת? הרי כתוב בחוק הקיים שיש לנו חסינות מוחלטת, פלילית או אזרחית, ממעשה או אמירה במסגרת מילוי תפקידנו, נכון? הרי מה היה עד היום? יאשר לכם את זה אפילו מיקי לוי, שהיה מפקד מחוז ירושלים. לעולם לא מזמינים חבר כנסת לחקירה על מעשה או מילים או אמירות במסגרת מילוי תפקידו. מתי עושים את זה? כשזה ברור שזה לא במסגרת מילוי תפקידו, עבירות שוחד, עבירות שחיתות, עבירות מרמה, עבירות נגד המוסר, עבירות מין. פשיטא של פשיטא. אבל מה עושה היועמ"שית? היועמ"שית מודיעה על זימון חברי כנסת לחקירה פלילית על עבירות שהחסינות מובהקת בהם. ועל כן אני רק מבהירה לכם שהיועצת המשפטית לממשלה מנסה ליצוק תוכן במהו מילוי תפקיד ומהו לא מילוי תפקיד. בהקשר הזה אני מבהירה לכם: היחידים שיכולים לקבוע את מסגרת ההגדרה של מילוי תפקיד חבר הכנסת, ומה במסגרת מילוי תפקידו או מה למען מילוי תפקידו, הם רק חברי הכנסת. עד שהייתי חברת כנסת לדוגמה, לא ידעתי שגם כשאני עומדת בתור למכולת זה להיות חבר הכנסת. ולא ידעתי שכל מה שאני אומרת בכל מקום, תמיד אני גוזרת על עצמי את האחריות לומר את זה. ותבינו את הדבר הבא, כשעמד כאן אמיר אוחנה יו"ר הכנסת וסיפר לעם ישראל את הבזויה שבבזויות, של תרגילי החקירה האיומים ביותר שעשו לניר חפץ, הוא נתבע תביעה אזרחית ובית המשפט דחה את התביעה. אבל זה לא הספיק, כי נקבע שיש שם חסינות וזה במסגרת התפקיד. אבל עצם ההידרשות שלנו להתגונן מפני תביעות, המשמעות היא שגוררים אותנו לבית המשפט, ומסרסים ופוגעים בכוח שלנו להיות פרלמנטרים חופשיים. ובהקשר הזה זו עבירה אתית לדוגמה, לפי מה שקבע ינון, היועץ המשפטי של הכנסת דאז, אבל לא חקרו אותו בפלילים. ברור, כי זו הסוברניות. אנחנו סומכים על עצמנו שנוכל, לדוגמה, לחשוף דברים שחשוב לחשוף אותם. לא, זה לא בא להכשיר לאחמד טיבי הרבצה לשוטר, כי להרביץ לשוטר זה לא במסגרת מילוי תפקידנו. תודה, תם הזמן. אבל אי-אפשר ככה. נתתי לך. דקה, אז תן לי עוד דקה, אני אסיים, אעשה את זה כמו שצריך. אני רק רוצה לומר לכם דבר אחד: אפילו הגברת יועמ"שית, שציטטתם אותה אומרת בסעיף 17 - - - נגמר הזמן. אני מאפשר לה בגלל שהפריעו לה. עוד כמה שניות, עוד כמה שניות. היא אומרת בסעיף 17 לחוות הדעת שלה, היא מסכימה שבאמת, על פי החוק הקיים, מדובר בהגבלה. הוראת החוק מגבילה את האפשרות לפתיחת הליכים אזרחיים או פליליים על מעשים שלכאורה ממילא חלה עליהם החסינות המהותית. אם גב' מיארה הייתה יודעת את מקומה, ולא הייתה מבזה את החסינות ונוגסת בה באופן הזה, לא הייתי נדרשת לתיקון הזה. התיקון הזה אומר שחברי הכנסת, למעט בעבירות שוחד, ובכל עבירות השוחד, את זה, כמובן, היא יכולה לחקור, אנחנו רוצים שהיא תחקור, למעט זה, כל חקירה או כל תביעה שנגד חבר הכנסת, כמו לדוגמה אחים לנשק שתובעים את אלמוג כהן, שזו הזיית ההזיות - - - תודה, לסיים. תודה. לא, הכנסת תקבע. הכנסת תקבע, ורק הכנסת תקבע, אם זה במסגרת מילוי תפקיד או לא. אני מבינה שזה נורא מרעיש. תודה. אומרים פה אנשים: למה אתם מעל החוק? אנחנו לא מעל החוק, נבחרי ציבור יש להם חסינות. אגב, שרון ניר - - משפט סיכום, תודה רבה. - - גם לשופטים יש חסינות - - תודה רבה. - - מפני מעשים פליליים במסגרת התפקיד שלהם, כך החוק. חברת הכנסת טלי גוטליב, תם הזמן. אנחנו פרלמנטרים, ואנחנו חייבים לסמוך על הפרלמנט - - אני לא רוצה להוריד אותך, חברת הכנסת טלי גוטליב, תם הזמן. - - אם הוא צריך לחשוף דברים. זה אלף-בית של האחריות, הבגרות והאומץ שלנו. תודה רבה. אני מזמין את השר מיכאל, אוקיי - - - יש תשובה והצבעה. אוקיי, אז אם כן, אז בקשות להודעות אישיות. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. תגיד שתשובה והצבעה במקום אחר. אני רוצה שהוא יגיד את זה לפרוטוקול. הוא אמר את זה? לא, לא, לא, לא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אף שכולנו נדרשים, כחברי כנסת, קודם כול לנהוג ללא משוא פנים ולשמש איזושהי דוגמה ומופת, עומדת כאן היום חברת הכנסת גוטליב, בלא בושה ובאי-משוא פנים, וטוענת שאנחנו כחברי כנסת סוברנים לעבור עבירה פלילית אם סברנו שזה מתוקף תפקידנו. אני עומדת פה והאוזניים נשרפות לי, פשוט נשרפות לי האוזניים, אני לא מבנה מאיפה הפטנטים האלה. איפה עובר הגבול? איפה עובר הגבול? הממ��לה הזאת היא ממשלה משולחת רסן. עצם העובדה שבוועדת שרים הצביעו בעד הצעת חוק כזו, של חברת כנסת שיש הליך תלוי ועומד כנגדה, הצעת חוק שתשים אותה למעלה מהחוק. תגידו לי, השתגענו? כל הגבולות נחצו? רק ממשלה משולחת רסן עם חברי הכנסת שלא מבינים מהם גבולות מסוגלים להעלות הצעת חוק כזו כשמדינת ישראל נמצאת בשעת מלחמה, כשיש עשרות אלפי מפונים, כשיש חיילים שנהרגים. חברי הכנסת מורמים מעם, דואגים לעצמם. פשוט בושה וחרפה. סוברניים לעשות מעשה פלילי. תודה רבה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. אלו הן הודעות אישיות שביקשו חברי הכנסת. תודה רבה. קודם כול, אני מוחה על האמירה של טלי שאין לנו שכל וכל הצד הזה, היא דיברה גם אישית, אבל הצביעה על כל הצד הזה, וטענה שאין לנו שכל. בטח אלו הם חברי סיעתך. אז לא, טלי קורה מבין עינייך, פשוט תסתכלי מי יושב סביבך בכיסאות, ואז תמליצי לנו על ההבנה שלנו יש שכל ולך אין שכל. זה פעם אחת. כאילו, להעליב ברמה אישית כזו, בטח כשאת מציגה הצעת חוק שפוטרת אותך, ליטרלי פוטרת אותך, מכל עבירה, כי הטענה ששרון, חברת הכנסת ניר, אמרה נכונה: אם את אומרת שאני סוברני להחליט מה פלילי ומה לא, הכול במסגרת החסינות שלי, זאת אומרת שעכשיו אני יכול לדרוס אנשים ברחוב, כי אני מאוד ממהר להצבעה בכנסת שהיא דחופה לי מאוד, ומתוקף החסינות שלי והתפקיד שלי אני יכול לעשות את זה. אם אני רוצה עכשיו להסגיר מקורות מודיעיניים, אני אוכל לעשות את זה, ואם אני רוצה להפר צו איסור פרסום, אני יכול לעשות את זה. אז שרון ציינה את זה, חברת הכנסת ניר ציינה את זה, אבל טלי גוטליב אומרת את זה והיא גם מייצגת את הדעה של חברי ה-64, בואכה קיסינ'גר, 68 מנדטים. הם חושבים שזה שבחרו בהם הופך אותם למלכים של המדינה הזו. עומד המואזין ואומר בריש גלי: בחרו בי, אני יכול לעשות מה שאני רוצה. לשנות את המשטר, להפריט פתאום תאגיד, לדרוס אנשים ברחובות, למנוע מאנשים להיבחר בבחירות, להחליט שהקולות של הערבים לא משנים, להרוס בתים, להגיע לפה לכנסת מתי שרוצים. אתם מלכי העולם, למה? כי בחרו בכם. הביזיון האמיתי זה שהם אשכרה עומדים פה באיזו דעה מנומקת עם דפים, והכול נראה נורא נורא רציני, והיא מדברת נורא נורא מהר, ואומרת ומזכירה את גלי ושקמה, ובעלה של שקמה, ואחות של שקמה, והדגלים, וקפלן, ומדורות, וחסינות, הכול מהר בהרבה מאוד מילים. הכול גיבוב של שטויות שבא להסתיר אמת פשוטה אחת: השתן עלה להם לראש. לא מהיום, זה מהרגע שנבחרתם. הפכתם להיות שליטי המדינה, אתם חושבים שהכול ניתן לכם, אתם חושבים שאתם יכולים לעשות כל דבר. זה בא לידי ביטוי בכול. אתם עונים לשאילתות אם בא לכם. או לא, אתם מורידים חברי כנסת או לא, פתאום מצטטים מהתקנון או לא, ככה זה עובד. בחרו בכם אז שמו עליכם כתר. מי שישמע אתם השליחים של ה', ירדתם כולם מהר סיני, הבאתם את החוקים שלכם ואתם מתנהלים איך שאתם רוצים פה. ככה זה עובד. לכן, הדעה המנומקת שלך, את פשוט הפכת את הכנסת לאלקטרז, הפכתם אותנו לאלקטרז. אנשים מסתכלים היום על חברי כנסת ומתביישים. אתם בושה, אתם בושה למעמד. אני אומר לכם, לפני שהגעתי לכנסת תהיתי איך זה עובד באמת ואם יש מספיק, אני לא אגיד "כבוד" אם עשיתי מספיק כדי להיות זכאי להיות חבר הכנסת, זה אחד מ-120. יש 1,300 אנשים בהיסטוריה של מדינת ישראל שהיו חברי כנסת. אז הגעתי לכנסת הזו, וזו בושה למדינה. אתם באמת בושה. לא כולכם כך, אבל אתם משתפים פעולה, ואני מסתכל בדיוק עליכם. גם על שר הרווחה - - זאת בושה, זה חוק מושחת. - - וגם עליכם, על סיעת ש"ס. איך אתם משתפים פעולה עם האירוע המטורלל הזה? שנתיים אתם משתפים איתם פעולה. זה חוק מושחת. אתם בדיוק הפוך מהם. וכן, מר מישרקי, אני אתקשר למשטרה כי אף אחד לא אוכף את החוק פה, אף אחד לא אוכף את החוק פה. אני אתקשר למשטרה, במקום שאתה תשב בוועדה שלך ותגיד: אני עושה עבודה טובה, כי בזמן שאתה חושב שאתה עושה עבודה טובה במדינה, המדינה נשרפת. אז זה שוועדת הבריאות מעבירה פה כמה חוקים טובים, ואתם אשכרה חושבים שאתם עושים משהו טוב במדינה, אתה לא שם לב שאין כבר מדינה. אתם משת"פים על מלא עם בן גביר, אתם משת"פים על מלא עם ואטורי, אתם משת"פים על מלא עם כל הטרללת הזו. איך אתם קמים בבוקר ומסתכלים על עצמכם במראה? אל תגידו לי שאתם עושים עבודה טובה במשרדים. זה לא מעניין. אין מדינה כבר, כי אתם הפכתם אותנו לבושה. תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. אל תדאגי, אני לא מפעיל עד שאת מתחילה. בבקשה, לרשותך חמש דקות מרגע שתתחילי לדבר. תודה, כבוד היושב-ראש, אז מה, טלי גוטליב, החלטת להגן עליי? עלק החוק הזה מגן עליי ועל גלעד קריב. אני כנראה צריכה להסביר לך מהי חסינות מהותית של עמידה אזרחית עם ציבור, של שמירה על הדמוקרטיה, של חופש הביטוי, חופש המחאה, חופש ההפגנה? לא, זה לא אומר לחשוף פרטים של איש ביטחון כללי ולסכן את ביטחון ישראל. זה לא עומד בחסינות. ואת עומדת למשפט ועושה כאן חוק פרסונלי, כמו שיושבת-ראש הסיעה שלנו, אפרת רייטן, הציגה. החוק הזה הוא לא רק חוק מושחת מהיסוד, הוא חוק של ניגוד עניינים. הוא צריך להיפסל. יש כאן חבורת מושחתים שמחוקקים חוקים כדי להגן על עצמם מפני משפט. עכשיו אני רק רוצה להזכיר משהו, שמי שעשתה קריירה מלהגן על אנסים ופדופילים רוצה להפוך את הכנסת למקום מפלט לאנסים, למושחתים ולאנשים שעושים דברים פליליים. אני רק רוצה לדעת אם זה כולל דוחות חניה? להבין, מה? אני רוצה להזכיר לטלי גוטליב, שלא, לחסום כביש עם מפגינים שמתריעים בדיוק על זה, בדיוק על החורבן הזה, על ריסוק הדמוקרטיה, זה לא אותו דבר. אתם מחריבים את כל הנורמות של המקום הזה ואנחנו נאבקים בכם. אם את רוצה לקיים דיון על חסינות מהותית ועל הרחבתה אשמח ונשב מכל סיעות הבית להראות איך אפשר להגן על חברי כנסת, אבל איפה היית כשחנקו אותי פעמיים בהפגנה? איפה היית כשהיכו אותי שוטרים? האם דאגת לחסינות שלי? לא, אבל לחוק המושחת שלה, זה בסדר. אל תגני, לא עליי ולא על גלעד קריב. תחזרי להגן על האנסים שלך ותצאי מהכנסת. אני רוצה להזכיר שהחוק הזה, מעבר להיותו חוק פרסונלי ומושחת, זה חוק שבא להוציא את נתניהו ממשפט. זה חוק צרפתי לכל דבר ועניין, שמשרת גם את ביבי ואת המשפט שלו. יושבים פה כמה אנשים מושחתים, כאלה שעוד מעט יוגש נגדם כתב אישום, כאלה שכבר הוגש נגדם כתב אישום, שמחכים לחוק כזה, כי הם רואים בכנסת מקום מפלט לעבריינים. אבל לא, הכנסת זה המקום של שליחי הציבור, זה מקום שצריכים להיות בו עם יראה של קודש, של כבוד. כשאתם מנסים להחריב את המקום הזה, אנחנו נאבק בכם, וזה יהיה מאבק אגרסיבי, ועיקש ולוחמני, כמו אנשים פטריוטים, ציונים שאוהבים את המדינה הזאת ויעשו הכול בשבילה. ואני אעשה הכול עבור המדינה הזאת כי אני באמת דמוקרטית בנשמה ואני ישראלית בנשמה. ואני יודעת שהמקום הזה לא ישרוד הפקרה של חטופים וחטופות, כי המקום הזה נוסד עם ערכים. זה הסיפור הישראלי, סיפור של ערבות הדדית, סיפור של פלורליזם, ליברליות, דמוקרטיה, שותפות, חמלה, כל מה שאתם בזים לו. המקום הזה לא יהיה מפלטם של נבלים ומושחתים. אתם נורמליים? אתם מעלים חוק כזה? חוק צרפתי לביבי נתניהו? זה חוק מושחת וכל מי שמצביע עליו נגוע בשחיתות מעצם ההצבעה על חוק כזה. כל מי שמצביע עליו צריך לחקור אותו ולהבין מה יש לו מאחורי הקלעים, למה הוא מצביע על חוק כזה. זה לא אנחנו, רבותיי, אנחנו אנשים שומרי חוק, שכן, נאבקים בגאון בעבור המדינה הזאת. נשמור עליה ולא ניתן לישראל להיחרב תחתיכם. תודה. תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן, בבקשה. - - - בסדר גמור, בדקנו את העניין והיא הייתה מחוץ למליאה בזמן שדיברו עליה, על הסיעה. על הסיעה. ואני יושבת-ראש הסיעה ואני מבקשת לעמוד כאן. בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תכלס אמר לי חבר: למה את טורחת להיאבק? מה כל כך מעצבן אותך? למה את מתנגדת? כל המכתבים שלך לכנסת, לוועדת האתיקה ביומיים-שלושה האחרונים? מה קרה לך? מה את מתעצבנת? עכשיו את יכולה ללכת לשדוד בנק בכיף שלך. עכשיו את יכולה להוציא דיבה, לשתול איזו קונספירציה שאת רוצה, אף אחד לא יכול לגעת בך. מה יש לך? לכי תתקפי פיזית אנשים, לכי תעשי לילדים מה שאת רוצה, לכי תפרי הסכמים, מה אכפת לך? את נבחרת להיות חברת כנסת, את במעמד מיוחד, את מורמת מהעם. מה זה כל הקשקושים האלה? שוויון בפני החוק, נורמות, שלטון החוק, זה בשביל נתינים. כאן העבריינים מקבלים הכשר, מה אכפת לך? וכמו שכתבה באופן נחרץ ובהיר היועצת המשפטית של הממשלה, כנסת ישראל עלולה בגלל החוק הזה להפוך לעיר מקלט לחברי כנסת. העבריינים לשלטון בחסות החוק. הצעת החוק הזו על פי הפרשנית המוסמכת של החוק במדינת ישראל, אין לה אח ורע בעולם. היא חריגה, היא חריגה בהיקפה במבט השוואתי. הצעת החוק הזאת יכולה לשבש הליכי חקירה, היא נותנת הגנה מוחלטת לחברי הכנסת לעשות מה שהם רוצים. תודה רבה לך, חברת הכנסת גוטליב ולכל מי שנותן יד, לכל מי שמסייע, לכל מי ששותק, לכל מי שמפחד. פחדנים. דיברתם איתי מאחורי הכנסת, מאחורי המליאה, אמרתם לי שאתם נגד החוק הזה. תודה רבה, שאתם הופכים את עקרונות היסוד של השוויון בפני החוק, וממשיכים להצדיק את האמון האפסי שהציבור רוחש לכל מי שנמצא בבית הזה. תודה רבה לכם על פקיחת עיניים בכל מה שקשור לעריצות הרוב. שיעור בערלות לב ובעצימת עיניים. העובדה שכנגד חברת הכנסת גוטליב, המציעה היחידה של הצעת החוק הזו, נפתח הליך של חקירה פלילית, כך על פי הפרסומים. והליך אזרחי של תביעת דיבה בגין התבטאויות חמורות שמתבררות עכשיו, as we speak. עכשיו עכשיו יושב השופט, עכשיו עכשיו הוא צריך להחליט, אם יש לה או אין לה חסינות. שופט בבית משפט מחוזי, הוא צריך לקבוע האם עומדת לה חסינות בגין ההתבטאויות שלה במסגרת מילוי תפקידה או למען תפקידה. זה בדיוק מה שהתכוונו המחוקק והכללים של ועדת האתיקה: שאסור לחבר כנסת ליזום, להוביל ולהיות שותף בהצעות חוק שיש לו בהן עניין אישי. לא רק ישיר גם עקיף. האם מישהו מבאי הבית הזה, כולל כולם, יכול לומר לי באופן מלא, בפה מלא, ולקחת אחריות שלהצעת החוק הזו לא תהיה השפעה ישירה או עקיפה על ההליכים התלויים ועומדים? האם גילוי נאות בלבד במעמד הצבעה על החוק מרפא את הפגם החוקי והחוקתי שבו? אני בעמדה נחרצת וברורה, ובכל פניותיי לכל הגורמים הרלוונטיים, סברתי שמדובר פה בפגיעה חמורה. זה המשך של מדרון חלקלק, של אי-כיבוד כללי המשחק הדמוקרטיים, של אי-כ��בוד הבית הזה. זה המשך מטורף של פגיעה באמון הציבורי בכנסת עצמה, בבית ובנבחריו. מדהים שבימים האלה לרוב אנשי הקואליציה זה כאילו נראה בסדר. מעשה שבשגרה. נראה לכם סבבה כל מה שקורה כאן? מה קרה לכם? כולכם נותנים פה יד לחיסול כל נורמה, מוסר, חוק, תקנה. הכול נרמס. בדיוק כמו שאתם הבטחתם כשהייתם אז באופוזיציה ואנחנו בקואליציה. שחברי הממשלה הזו, שהיו באופוזיציה, איך הם אמרו? הם הבטיחו והינה עכשיו הם מקיימים. לא ניתן לכם להיכנס לשטח הכנסת, אני מזכירה לכם, זה מה שאמרו כאן. ביום שאנחנו ננצח הסיפור הזה של שופטים בירושלים נגמר, הם הבטיחו: נביא לכם, לנו, לכל הציבור שתומך בנו ובדמוקרטיה, נביא חוקים על הראש שלכם, שלא תתאוששו 20 שנה. כדי לשלוט אנחנו נמחק את המילה צדק. תודה רבה, תודה רבה. זה מה שקורה פה בימים האלה. תודה רבה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון, זכות למגורים בדיור הציבורי), התשפ"ג 2023, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת, בבקשה, תציגי את החוק, עשר דקות לרשותך. מדבר לדבר, אבל כמעט באותו עניין, כי בסוף יש קשר ישיר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר הרווחה, בספר ישעיהו פרק א', פסוק כ"ג, בחזון ישעיהו לפני החורבן הוא מדבר על השחתת המידות של המנהיגות של עם ישראל, וכך נאמר: "שרַיִך סוררים וחברי גנבים, כֻּלו אֹהב שֹׁחד ורֹדף שלמֹנים" - - את יודעת שזה על השופטים. - - "יתום לא ישפֹּטו" - - זה נאמר על השופטים. - - "וריב אלמנה לא יבוא אליהם". זה די מתאר את המצב. להביא חוק לכנסת ישראל, שהופכת את זה למקלט לעבריינים, להפוך את כנסת ישראל לקרקע פורייה לאנשים הכי בזויים. במקום שהבית הזה יתעסק ביתומים, באלמנות, במה אתם מתעסקים? אחד החוקים הראשונים שחוקקו עם קום המדינה, בסמוך לקום המדינה, זה חוק החסינות של חברי הכנסת, כדי לאפשר להם לבצע את תפקידם בלי מורא. החסינות השתנתה פעם אחת - - - חבר הכנסת מיכאל ביטון, זה לא יפה להפריע לחברת סיעתך. החסינות השתנתה פעם אחת, ולא די לך בזה, טלי? כך שאת רוצה שגם עבירות פליליות לא נחקור? ואני אתן לך דוגמה. החוק שאני מביאה היום מדבר על כך שצריך לסייע לנשים מוכות שיוצאות ממקלטים. זאת אומרת שחבר כנסת שיכה את אשתו, לא יהיה ניתן לפתוח בחקירה, לא בהעמדה לדין. פדופיל, אם יהיה חשד שיש חבר כנסת שפוגע בילד או בילדה, לא יהיה ניתן לפתוח בחקירה נגדו. עד איפה אתם רוצים להגיע? אז בואו נדבר ונספר לכם מה באמת צריך לעניין אתכם. בתקופה שאנחנו חווים מלחמה, עדיין האלימות בחברה הישראלית גואה, ועדיין יש נשים שהן קורבנות לאלימות רצח. ואלה שכן בוחרות לצאת מהבית ולהגיע למקלטים בסוף התקופה יש רבות מהן שאין להן לאן ללכת. הרי לא יתואר שנשים שיוצאות ממקלט, בין אם זה עם ילדים קטנים ובין אם זה בגפן, יישלחו לרחוב. יש מעט מאוד דירות קלט, דירות מעבר, אבל יש נשים שזקוקות לדיור ציבורי, והן זקוקות למדינה. אז החוק שלי מציע שנתיים, לתת להן שנתיים לקבל מחסה, שלא יחזרו לבעל המכה, שהרבה פעמים הוא הבעל שרוצח, והן הופכות להיות חלק מהמספרים הכול כך קשים. אתמול קיימתי דיון מאוד מורחב בוועדה לקידום מעמד האישה לציון יום המאבק באלימות כלפי נשים. הנתונים מאוד ברורים. שר הרווחה, המנכ"ל שלך השתתף בדיון. הוצג לנו ש-30 נשים נרצחו בשנה האחרונה. את שתיים מהן גרעו מהמספר כי הן קטינות. כל אחת מהן היא עולם ומלואו. חלק מהתיקים עוד לא פוענחו, ולכן ההערכה היא שרבע, במספרים, הן נשים שנרצחו על ידי בן זוגן, והאחרות, על ידי קרוב משפחה. הרציחות, בלא מעט מהן הכתובת הייתה על הקיר, ואנחנו מדברים על זה הרבה שנים. אבל מאז פרוץ המלחמה, תשימו לב, יש ירידה בצריכת השירותים ובסיוע ובבקשות לעזרה, כי בזמן מלחמה אנשים מתכנסים בבתיהם. כך גם הנשים שחיות בצל האלימות, אדוני היושב-ראש. ואתה יודע מה, זה כסף קטן. אנחנו ספרנו במקום, עשינו חישוב: מדי שנה יוצאות בין 500 ל-700 נשים למקלטים. מספר היוצאות הוא בערך זהה. אם אנחנו לוקחים רק מחצית מהן שזקוקות לדיור ציבורי, אנחנו מדברים על כ-20 מיליון שקלים מהקופה הציבורית. כולנו יודעים שזה טיפה בים, אם בכלל, וזה יכול להעניק להן סל יציאה ראוי. מעבר לסל היציאה צריך לתת להן דירה. תקשיבו, לא יכול להיות מצב שנשים יעמדו בסיטואציה של משפט שלמה. אישה שמאוימת יום-יום באופן ברור עם סיכון מיידי לא יכולה לצאת מהבית, אדוני שר הרווחה, כי הרבה פעמים היא לא יכולה לקחת את הילדים המתבגרים שלה. וילד מתבגר יכול להיות ילד בן 15 ו-14, ואלה עדיין ילדים צעירים. יכולה להיות אימא שצריכה להשאיר שניים, שלושה, ארבעה ילדים מאחור, ולפעמים גם אחד. מספיק שילד אחד או ילדה אחת צריכה להישאר מאחור. איך אימא יכולה להציל את נפשה כשהיא משאירה מאחור את הילד שלה עם גבר אלים? עכשיו, במקום להתעסק בזה, אגב, שתדעו שהחוק של החסינות שהובא לכאן אומר שאם חבר כנסת מפוצץ במכות את אשתו, לא יהיה ניתן לפתוח בחקירה נגדו. בדיוק. מפוצץ אותה במכות, ולא יחקרו אותו. מתאים לטלי. מה זה, אנחנו בית של גנבים ושודדים? לא מספיק שהרמה של הכנסת והתדמית של הכנסת היא ברצפה, להביא חוק כזה? אמרת, טלי, חברת הכנסת גוטליב אמרה: יש לי רק יראת השמיים, יראת אלוקים. למי שיש יראת אלוקים, יש לו יראת אדם, יראת הבריות, יראת העם, יראת הציבור. למנהיגים אמיתיים יש קודם כול יראה מהציבור, ומכך יוצא שיש להם יראת השם. אבל אם אנחנו לא יודעים לראות את האלמנה, כמו שהקראתי בפסוק, ואת היתום, ולהתעסק בהם, יש לי חוק תקוע שאמור לעזור לאלמנות של חרבות ברזל, שרבות מהן עם הרבה מאוד ילדים קטנים, והן צריכות שנת שיקום. חבר הכנסת טייב, אני בטוחה שאתה תתמוך בזה, שנת שיקום, כי יש להן ארבעה וחמישה ילדים. אותם חיילים גיבורי ישראל יצאו לעזה ויצאו ללבנון ונפלו בקרב, והאמינו בנו כמדינה, שאנחנו נדאג לילדים שלהם. במקום להתעסק בזה שניתן לנשים האלה שנה בלי שמפטרים אותן, כשאנחנו נותנים להן הגנה ונותנים להן קצבה, במה אתם מתעסקים? זה ניגוד עניינים מובנה של כל ה-120, של כל ה-120, להפוך להיות קליקה סגורה שהיא מעל החוק. איזה מין דבר זה? לא זו המנהיגות שמייחל לה עם ישראל. זו לא המנהיגות שעם ישראל מייחל לה, וזה לא קשור לימין ושמאל. זה קשור לערכים, זה קשור לדרך ארץ, זה קשור לתורה, זה קשור לענווה, וזה קשור לחזון הנביאים והנבואות שמדברות על "שריך סוררים". ששש. חבר הכנסת רביבו. בבקשה. ש"יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא". שיתום לא ישפוטו. במקום להתעסק בהם, ריבונו של עולם, בנרצחים ובנרצחות, במשפחות שלהם, אז אנחנו מתעסקים שוב ושוב ושוב, בגלל הקואליציה, בגלל חברי הקואליציה, שלא קמים ואומרים: די לפארסה הזאת. אתם, האנשים ההגונים בקואליציה, צריכים לעצור את הברדק הזה. אז בשבוע שעבר הגעתי לוועדת הכנסת. היו צריכים להכריע לאן הולך החוק של לשכת עורכי הדין, השליטה בתקציב, בדמי חבר. אמרתי ��יושב-ראש, לך, היושב-ראש של הוועדה, חבר הכנסת כץ: תקים ועדה מיוחדת לחיסול חשבונות, כי זה מה שאנחנו רואים מדי יום, חוקים של חיסולי חשבונות. מי שלא מתיישר עורפים לו את הראש, מי שלא מתיישר לוקחים לו את התקציב, מי שלא מתיישר עושים לו הפרטה, מפרקים אותו. אז אני דורשת שתוקם ועדה מיוחדת בכנסת לחיסול חשבונות. ככה תעשו גילוי נאות. החוק הביזיוני הזה לא יעבור. הוא לא יעבור, כי אנחנו, לפחות האנשים עם המעט אינטגריטי שנותרו לא ייתנו לזה לעבור. ואני חייבת לומר שהייתי מצפה שהוא בכלל יוסר מסדר-היום, ולא יהיו כאן הצבעה ותשובה במועד אחר. תודה רבה. תודה רבה. אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי הרב יעקב מרגי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. לא, אבל יש הצמדה. אה, יש הצמדה. סליחה, השר, לא ראיתי. סליחה, כבוד השר, תשב ליד רבי מאיר. להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון, זכות למגורים בדיור ציבורי), של חברת הכנסת יסמין פרידמן. חברת הכנסת יסמין פרידמן, שלוש דקות לרשותך. כל כך רציתי לשמוע את שר הרווחה, שמיהרתי. כל כך רציתי לשמוע אותך, מיהרתי. הרווחתי כמה - - - תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אין הרבה מה להוסיף על המילים החשובות של פנינה על הצורך בדיור ציבורי לנשים יוצאות מקלט. מי שעוד לא ביקר במקלט לנשים, שבו אמורים לשבת בכלל גברים ולא הנשים, אנחנו חייבים לשנות בכלל את החשיבה, שבמקום שנשים יהיו במקלט, הגברים המכים יהיו במקלט. אני פשוט יודעת איפה הבעייתיות. של להיות בכלא. לא. אני אומרת. גם הם, שהם ישבו במקלט. למה נשים צריכות להיות במקלט? שירחיקו את הגברים. שישימו - - - בכלא, לא - - - אחרי הכלא. אני פשוט יודעת עד כמה יש לנו בעיה עמוקה בדיור הציבורי שאנחנו רוצות לתת להן, כי אין דיור ציבורי. פנינה, את מבינה איפה הבעיה, למה לא נותנים לנו להעביר את זה? אין להם בכלל דיור ציבורי. אין דיור ציבורי, כי ייבשו אותו כל כך הרבה שנים. לא רכשו דירות, יש 30,000 ממתינים, ובמקום לתקצב, גם לא תקצבו שקל תוספת לדיור הציבורי, והם עדיין משתמשים בתקציב 20222023 . אז איך יקצו? איך? ופה שורש הבעיה הכי קשה. אבל עדיין, יש לי צורך באמת לבקש בקשה מיוחדת. אין לי מושג איך תעשו את זה, אתם הממשלה, אתם צריכים לטפל בזה, אבל אישה שנמצאת במקלט, יש לה את כל הצורך במעטפת רחבה כדי לשקם חזרה את חייה, כדי להמשיך הלאה, היא והילדים שלה. זה לגבי החוק. עכשיו, אי-אפשר להתעלם ממה שקורה פה, כי הממשלה, כבר אי-אפשר להכיל את הטרלול הזה. כל יום רביעי טרלול חדש. אני מנסה להבין למה, למה לשתף פעולה עם ממשלה שכרגע מקדשת פושעים שיושבים בכלא. יש פה חברי כנסת שהולכים לבקר כל שבוע - - פושעים. - - פושעים שיושבים בכלא. אחד מהם נאשם ברצח של משפחה שלמה, וקוראים לו קדוש ורוצים ללכת לבקר אותו בכלא, והשבוע יש עלייה לרגל, ושפי פז, ואני כבר לא יודעת מי. פלדשטיין. פושעים. כולם הולכים לבקר פושעים בכלא, ועכשיו רוצים להפוך את משכן הכנסת למקלט לפושעים. באמת, כבר אי-אפשר לתאר, אין איפה להכיל את זה. תודה. תודה רבה. כאמור, אני מזמין את כבוד שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת פנינה, אני מתנצל שאני לא בקי בחוק שהיה לפני כן, כי רוב הזמן דיברת עליו מדם ליבך, אז אני לא יכול להתייחס. זה לא תפקידי. אני את��יחס לגופה של הצעת החוק. אם אני לא טועה, אני אומר את זה בפתיח, יכול להיות שאני הייתי חתום אפילו על הצעה דומה לזו שלך בקדנציה או שתיים קודמות, כי אני חושב שהרעיון הוא נכון, אבל נצלול אליו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משרד הרווחה והביטחון החברתי מעניק מענה לנשים יוצאות מקלט באמצעות תוכנית "דף חדש". התוכנית ניתנת על פי חוק לנשים ששהו במקלט למעלה מ-60 ימים ולא חזרו לגורם האלים, ובמסגרתה הנשים זכאיות למענק בסך, את זוכרת את זה? - - - הנשים זכאיות למענק בסך 11,000 שקלים וכן למענק של 1,000 שקלים נוספים עבור כל ילד. את זוכרת מתי היה העדכון, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה? - - - שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: ואת זוכרת מי יזם את זה? המציעה שלנו, פנינה, בזכותה גם עדכנו את התעריף ואת הסכום, ניהלה מאבק, ואני שמח שהיינו שותפים למהלך הזה. לצד המענק, יוצאות המקלט משתלבות בתוכנית ליווי ומלוות למשך שנה וחצי על ידי עובדת סוציאלית ומלווה עבור המשפחות במטרה לקדם שיקום אישי ותעסוקתי. במהלך הליווי הנשים יכולות להשתמש בסל מענים חומרי בסך 10,000 שקלים למטרות קידום תעסוקה וקידום אישי, סל מענים התומך בתוכנית הליווי שנבנתה עבור כל אחת. תוכנית הליווי הורחבה גם לנשים נפגעות אלימות בקהילה. עלות התוכנית היא 17 מיליון שקלים. פנינה, עלות התוכנית הזאת 17 מיליון שקלים בשנה לכ-400 נשים, מתוכן כ-250 יוצאות מקלט וכ-150 נפגעות אלימות בקהילה. התיקון לחוק שירותי רווחה המונח לפניכם היום, זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות, אני חושב שפה קבור הכלב, מה שנקרא. פה הטעות שלך בהצעת החוק. ברגע שנשענת על חוק שירותי רווחה וביקשת מענה בדיור הציבורי, יש פה סתירה, כי אני אגיד לך, אני בעיקרון תומך בהצעת החוק. אני חושב שאישה שחוותה - - - אני יודעת שאתה תומך. הלב שלך תמיד במקום הנכון. אין עליך. אני חושב שאישה שחוותה אלימות והופנתה למעון, למקלט, ואין לה לאן לשוב  לצערי הרב אני חושב שאנחנו מזמן מזמן היינו צריכים לשנות את התפיסה. הקורבן לא צריך להיות מוגלה מביתו אלא ההפך. צריך למצוא את השיטה. יש שיפורים, עם כל התזכירים האחרונים, אבל אנחנו עדיין לא שם. אנחנו עדיין לא שם. אני חושב שמרגע שאישה כזאת יצאה ממעון או ממקלט ואין לה לאן לחזור, אפילו המדינה, ברגע שהיא לקחה עליה אחריות במקלט, היא לא יכולה להגיד: נגמרה התקופה, חיי לנפשך. נכון. אם ביקשת מענה בדיור הציבורי, זה חונה תחת משרד השיכון. ואני אגלה לך גילוי נאות: ניסיתי לשכנע את משרד השיכון לענות על הצעת החוק הזאת. אין מענה. לא מצאתי פרטנר. לענות. זה ברור, הוא ברח. לענות, כן. רגע, חכי. אני מקווה שהוא לא יתחרט שהוא לא לקח את הזכות לענות על החוק, כי אני אומר לך, אני חושב שכן צריך לספק. אין לו מלאי? אין דיור ציבורי? אין מלאי? תמצא מענה. יש דירות שעומדות ריקות. רגע. בואי, לא ניכנס לזה. שימצא מענה. ברגע שהצעת החוק שלך מדברת על דיור ציבורי והוא חונה בחוק שירותי רווחה, אי-אפשר, אחד סותר את השני. אבל ככה זה, דורשים ממי שעושה, לא ממי שלא עושה. בסדר, אני רק אומר לך, זו הדילמה. ולכן אני אומר לך פה, הלוואי, אם זה היה תלוי בי, אני חושב שהיה צריך. אנחנו משקיעים כל כך הרבה כסף, 17 מיליון שקלים. זה לא מספר גדול של נשים בשנה, וזה יכול להיות גם מענה זמני. - - - חבר הכנסת ביטון, די. אל תסתבך עם - - - לכן, אם שואלים אותי, אני חושב שזה מסוג הצעות החוק שהיה צריך לפני ההתכנסות בוועדת שרים לנהל ע��יהן דיון בלב שלם. בוא נדחה בשבוע. נדחה. אני לא רוצה לרמות אותך. דחיתי את זה בשבוע. - - - עם שר השיכון תדבר. אין לי בעיה, אם הוא ירצה. הוא לא פה. - - - אני, אין לי בעיה. יש החלטת ועדת שרים להתנגד להצעת החוק במתכונתה. גם אם תדברי איתו, פנינה, מהותית זה בעייתי. את לא ביקשת לשנות את חוק הדיור הציבורי. אם היית מבקשת - - - זה לא נכון. ועדת שרים דחתה את הצעת החוק - - - דחתה בכמה חודשים. דחתה - - - - - - לא קשור לחוק הדיור הציבורי. בסדר. אצלי, אני יודע את זה מאז שהייתי באופוזיציה, כשדוחים לי ב-30 יום, בחצי שנה, אני יודע שזאת התנגדות מתונה, מה שנקרא. היות שאני - - - במושגים של פרשת קו 300 זה אלימות פיזית מתונה, אז זה התנגדות. אבל שוב, אני מוכן, פנינה, אני רוצה שתביני את המהות: הצעת החוק מוגשת בצורה לא נכונה. אפשר לתקן בוועדה. ברגע שאת מבקשת לתקן את חוק שירותי רווחה ולהכניס שם זכאות לדיור ציבורי, שזה לא חונה, זה חונה במשרד השיכון, והוא צריך לתת את ההסכמה. ואני אומר שמשרד השיכון לא צריך להיבהל מזה, כי מספר המקרים, אם נזקק את זה בסוף, הוא לא אסטרונומי, אפשר לייצר מענים כאלה ואחרים. אני לא מבין למה הייתה התנגדות. אני אומר לך כשר הרווחה, אני חושב שצריך להכיר בצורך. אם המדינה יודעת להשקיע 17 מיליון ש"ח בשנה לטובת הטיפול הזה בנשים, הלו, ככה הממשלה מתנהגת? מה אתה רוצה ממני? מפריעים לי באמצע הדברים שלי? אז אני אומר לכם בצורה הכי עניינית: אין לי בעיה להסכים עכשיו הצבעה במועד מאוחר יותר? בשבוע הבא. לא, לא. בשבוע הבא - - - אני מוכנה להסכים לשבוע - - - השבוע הבא. החלטה - - - לפתור את זה. נבדוק את זה. לא לפתור, נבדוק את זה יחד עם שר השיכון ואיתי. לא, לא, לא. אתה איש ישר - - - משבוע לשבוע - - - לא, שיהיה כתוב. פנינה, תהיי פרקטית. את רוצה שההצבעה תהיה בשבוע הבא? לי אין בעיה. - - - לי אין בעיה. כדי למצות את הדיון עם שר השיכון, בואו ננסה לעשות שבוע. אני חושב ששבוע זה נידון לכישלון. שבועיים. קחי שבועיים, זה יותר רציני. שבועיים סגרתם? חברי הכנסת, בבקשה. פנינה, סגרנו על שבועיים. אז הינה, שוב, עוד צורה של הידברות והתדיינות עניינית, ואני חושב שהנושא הוא - - - אבל במילה אחת על החוק, אדוני השר, על החוק של עשרה - - - הוא אמר. לא, בואי, אני ידוע כקנאי לכבודו של הבית הזה. אני לא מסוגל שמדברים סרה על הבית הזה. אין לנו בית אחר. וכולנו, כולנו, אני לא נותן ביקורת, כולנו צריכים לעשות הכול שכבודו של הבית הזה - - יישמר. - - יישמר ויחזור. זה בלי שום קשר להצעת החוק, שאני לא בקי בה. תודה רבה לכולם. תודה רבה. כאמור, בסיכום בין יוזמי החוק - - - - - יוזמת? ומה עם השנייה? - - בין יוזמת החוק לשר, ההצבעה תידחה למועד אחר. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון, הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד 2024, של חברת הכנסת שרון ניר. אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מניחה היום על שולחן הכנסת היא למען אנשי המילואים, תקשיבו טוב, סעדה, למען אנשי המילואים, למען המעמד המשרת. הצעת החוק הזאת היא לאלה שבשעת מבחן מותירים מאחור את הכול, את המשפחה, את העבודה, את הלימודים, את שגרת החיים, וזאת כדי להגן על המדינה ולהגן על כולנו. חוק הרשויות המקומיות משנת 1953 מעניק פטור מארנונה לחיילים נפגעי מלחמה ��גם לשוטרים ומתייחס גם לחיילים בשירות סדיר, אך למרבה הצער, אדוני, אולי - - - כן, חברי הכנסת, זה מפריע. אך למרבה הצער, דווקא משרתי המילואים, עמוד התווך של החברה הישראלית, לא זוכים לאותה הכרה. חוק הרשויות המקומיות מתעלם לחלוטין מאנשי מילואים. הצעת החוק הזו באה לתקן עיוות: היא קובעת פטור בשווי 90% בגובה הארנונה לאנשי מילואים, והיא למעשה קובעת סטנדרט תשלום מופחת גם בשירות הרשויות המקומיות. הרעיון הוא לטפל באחד הנדבכים שיקבעו גם הם את מעמד המשרת. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל למעלה מ-350,000 משרתי מילואים גויסו לשירות פעיל, ובזמן שהם מגויסים ופועלים בשבע חזיתות, הרשויות המקומיות ממשיכות לדרוש מהם לשלם ארנונה כאילו לא קרה שום דבר. כולנו יודעים שאנשי המילואים נמצאים היום תחת עומס ושחיקה גבוהים. חבר הכנסת יוני מישרקי, זה מפריע. הצבעה בעד החוק שאני מציעה היא בעצם הצבעת אמון בעד אנשי המילואים. אנשי המילואים מהווים רק 4.4% מהאוכלוסייה, וכולנו יודעים שצריך יותר מהם ושצריך יותר כמוהם. תשלומי הארנונה הפכו להוצאה חודשית כבדה במיוחד בתקופה הזאת, כי אנחנו מכירים ששגרת החיים של משפחות המילואימניקים נפגעה קשות: לא רק שהם נאבקים עם הניתוק מחיי היום-יום, הם נדרשים להתמודד עם עלייה חדה ביוקר המחיה. בשנת 2023 ובשנת 2024 עלו תעריפי הארנונה, וב-1 בינואר אנחנו יודעים שתעריפי הארנונה צפויים לזינוק נוסף. לכן מדובר בזינוק מצטבר של כמעט 10% תופעה חסרת תקדים ב-30 השנים האחרונות. והממשלה? אני ציפיתי שוועדת שרים תקבל את הצעת החוק הזאת ותכיר במאמץ האדיר של אנשי המילואים ותתקן את העוול באמצעות פטור והפחתה מארנונה. אבל למרבה הצער ועדת השרים פשוט דחתה את הדיון בחודש. חברי הממשלה מעדיפים להשתמט ולהתעסק בחוק ההשתמטות, שנועד להקל על חלקים בציבור שבוחרים לא לשרת בצה"ל. חברי הכנסת, אני מעלה לכאן את ההצבעה בכל מקרה. אתם אמורים להיות אלה שמגינים על אנשי המילואים שמגינים על המדינה. אני מקווה שלא תעמדו מנגד בזמן שמשרתי המילואים ומשפחותיהם נאבקים לשאת את הנטל הכלכלי והחברתי וגם את נטל הביטחון. במעבר חד, אני רוצה להמשיך בדקות שנותרו לי, אדוני, ולהתייחס להסכם הפסקת האש מול ארגון הטרור חיזבאללה. אז כידוע לכולם, היום בשעה 04:00 נכנס ההסכם לתוקפו. ההסכם הזה, צריך להגיד ביושר מעל הבמה הזו, הוא לא פחות מהסכם כניעה. במקום שחיזבאללה יהיה על הברכיים אז ראש הממשלה ירד על הברכיים. בלי לגרוע מההישגים המעולים של כוחות הביטחון ושל צה"ל, צריך לומר את האמת: ההסכם הזה הוא מלא חורים כמו גבינה שוויצרית. הוא קודם כול צינור הנשמה לחיזבאללה, קונים שקט לטווח קצר במחיר של פגיעה בביטחון לטווח ארוך. ההסכם שנתניהו חתם מול חיזבאללה הוא שידור חוזר להסכם ההסדרה בשנת 2018 מול חמאס. כאילו לא למדנו שום דבר. סופו של ההסכם מול חמאס ידוע לכולם: הוא היה סוף רע ומר ב-7 באוקטובר. צריך להגיד לכולם, השקט הזה הוא רפש. אז אני מבקשת לומר לראש הממשלה: כדאי קודם כול, להתבונן מה קרה משעה 04:00 היום, חמש שעות לאחר כניסת ההסכם לתוקף כבר צפינו בשמונה כלי רכב ובאופנוע בכפר כילא, עם אקדחים שלופים של חיזבאללה, מאות מטרים ממטולה. וכל מי שמכיר את האזור יודע שכפר כילא הוא רכס, גבעה שולטת על מטולה. ואני שואלת, ככה נחזיר את תושבי מטולה לביתם? אותו דבר צפינו גם במיס אל-ג'בל מול מנרה, ואותו דבר ראינו, טנקים שמתקרבים לאל-חיאם גם הבוקר, ��אותו דבר  ראינו כבר חשודים שמתקרבים לכפר ירום. אז איזה הסכם זה? מה עם אזור חיץ מול יישובינו שנמצאים בקו העימות? ההסכם הזה הוא ביזיון, והוא לא שווה את הנייר שעליו הוא נחתם. תכלית ההסכם היא לא אחרת מאשר פסק זמן אפקטיבי, תקשיבו טוב, לחיזבאללה להתעצם, לבנות מחדש את שדרת הפיקוד, לבנות מחדש את הכוח - - - השר וסרלאוף. כן, זה לא נעים לשמוע, באמת. אני מבינה למה השרים סותמים את האוזניים. לא, הוא דווקא התנגד להסכם. חיזבאללה לא נכנע, לא ויתר על רעיון השמדת ישראל, ושעון העצר, החל מהיום ב-04:00 שעון העצר למלחמת לבנון הרביעית התחיל. תתחילו לספור ותשאלו את עצמכם כמה זמן זה ייקח, שנה? שנתיים? שלוש? כמה זמן ייקח לחיזבאללה להתעצם ולחמש את עצמו מחדש, בשביל להביא אותנו ואת הילדים שלנו להילחם במלחמת לבנון הרביעית? זה הסכם זה? חזרנו ל-6 באוקטובר. הממשלה הזאת, ימין על מלא מלא מלא מלא, החזירה אותנו ל-6 באוקטובר, כאילו לא למדו שום דבר. לא מבינים שעם טרור לא מדברים ולא חותמים הסכמים, טרור מחסלים. חבריי חברי הכנסת, אני חוזרת להצבעה. ההצבעה הזאת על חוק הפטור, 90% מארנונה לאנשי מילואים, צריך להבהיר לכולם, לא מדובר בפריבילגיה. חבר הכנסת משה פסל, זה מפריע. חבר הכנסת משה פסל, אני מדבר איתך. זה מפריע. הצעת החוק הזו של פטור מארנונה 90% היא לא פריבילגיה, היא הערכה והוקרה למשרתי המילואים. אני מקווה מאוד שחבר הכנסת פסל, שאני יודעת שמשקיע רבות באנשי המילואים, יצביע בעד ההצעה הזו, שקובעת פטור מארנונה לאנשי מילואים. המעט שאנחנו יכולים לעשות, חבר הכנסת פסל, אתה ואני, כפי שאנחנו עושים בעוד הרבה הצעות חוק שגוררות שיתוף פעולה, זה באמת להקל בנטל, ולו במעט, על אנשי מילואים ולקבוע להם מעמד חדש. תתבוננו לאנשי המילואים בעיניים כשאתם הולכים להצביע עכשיו על הצעת החוק, ותזכרו, אי-אפשר לומר להם: תודה לכם על השירות שלכם, אבל הנחה בארנונה זה כבר גדול עלינו. אי-אפשר. צריך לתת למשרתי המילואים מה שמגיע להם. לא יותר ולא פחות. הם לא רק מגיני ישראל, הם מגינים על הערכים שמחזיקים את כולנו כחברה אחת. חיזוק של משרתי המילואים הוא חיזוק של החברה הישראלית כולה, והפיכת אנשי המילואים לקבוצת השתייכות שכולנו נרצה להיות חלק ממנה. תודה רבה, אדוני. תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו להציג את עמדת הממשלה בנוגע להצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, אני משיב בשם שר הפנים וחבר הכנסת משה ארבל להצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון, הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה). הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי חייל מילואים, כהגדרתו בחוק שירות מילואים, התשס"ח 2008, אשר שירת שירות מילואים פעיל במהלך התקופה מיום 7 באוקטובר ועד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, שניתנה ביום האמור לפי חוק ההתגוננות האזרחית 1951, יהיה פטור מתשלום בשיעור של כ-90% מסכום הארנונה שהיה חייב בתקופת שירותו. סעיף 12 לחוק ההסדרים במשק המדינה, התשנ"ג 1992, מסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות תנאים וכללים למתן הנחות בארנונה ואת שיעור ההנחה. מכוח הסמכה זו התקין שר הפנים את תקנות הסדרים במשק המדינה, ובהן נקבע בסעיף 13 כי מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור של עד 5% מסכום הארנונה שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שהוא חייל מילואים פעיל. כן נקבע בתקנה 3ז כי ניתן לקבוע הנחה בשיעור של עד 25% למחזיק בנכס שהוא מפקד מילואים פעיל, לגבי 100 מטרים רבועים משטח הנכס. הצעת החוק הנדונה מבקשת להרחיב את ההנחה הקיימת כיום לחייל מילואים פעיל לתקופה מוגבלת החל מ-7 באוקטובר ועד לסיום תוקף ההכרזה על המצב המיוחד בעורף, הן בהעלאת שיעור ההנחה ל-90% והן בקביעת הנחה כחובה ולא כרשות כפי שקבוע היום בתקופת ההנחה. איפה שר הפנים? הם שואלים איפה שר הפנים. רון שאל. חבר הכנסת ביטון, עם חברים כמוך שר הפנים לא צריך, אני אעביר לו שחבר הכנסת מיכאל ביטון שאל איפה הוא נמצא, בשם חבר הכנסת רון כץ ובשם חבר כנסת יונתן מישרקי. תאמין לי שרון כץ יודע בדיוק איפה הוא נמצא. עמדת משרד הפנים המסורתית היא שאין לקבוע חובת הנחה בארנונה. רון כץ הכי יודע איפה הוא נמצא. איפה חברת הכנסת שרון ניר? חבר הכנסת נאור שירי, זה מפריע. הוא מדבר על הצעת חוק של - - - ואתה מסיח את דעתה. חברת הכנסת שרון ניר, עמדת משרד הפנים המסורתית היא שאין לקבוע חובת הנחה בארנונה מכל סוג שהוא, מוצדק ככל שיהיה, מבלי להבטיח שהמדינה תשפה את הרשויות על העלויות הללו. הנחות בארנונה פוגעות קשות בהכנסות הרשויות המקומיות. הפגיעה בהכנסות הרשות היא בכל תקופה, אבל בעיקר בתקופה הזו, שבה ההוצאות גדלו לאין שיעור, בין היתר הוצאות הקשורות בביטחון והיערכות במצבי חירום, ומאידך גיסא ההכנסות נפגעו בשל הפגיעה הכלכלית הכללית במשק. הירידה בפעילות העסקית וכדומה היא קשה, ומחדדת את הבעייתיות בכך שהשלטון המרכזי יפיל על הרשויות חובה נוספת שמשמעותה פגיעה קשה בהכנסות. עוד יצוין שהנחות בארנונה הן כלי אחד מבין סל כלים שיש בידי השלטון המרכזי לתגמל חיילי מילואים. משרד הביטחון החליט להגדיל משמעותית את התגמול למילואימניקים בהחלטה 1023 ובהחלטה 1226, בין היתר בשורה של תגמולים ומענקים, עידוד, קידום ופיתוח עסקים קטנים ובינוניים של חיילי מילואים, מתן סיוע לחיילי מילואים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, מימון חופשה לחיילי מילואים ששירתו מעל תקופה מסוימת, סיוע במימון טיפול נפשי לחייל מילואים או למשפחתו ועוד ועוד. זה בין החקיקות שנעשו כאן בתקופה האחרונה לטובת חיילי המילואים. מכאן אנו למדים שמשרד הביטחון בשיתוף משרד האוצר החליטו לתעדף סל כלים אחרים לתגמול חיילי המילואים על פני הנחות בארנונה. על מנת לתת אפשרות למציעה לבחון את ההצעה מול המשרדים הרלוונטיים בשל המשמעות הכלכלית ומשמעותה של ההצעה, ובשל המורכבויות, שאת חלקן הצגתי כאן, וכדי לבחון את כלל ההוצאות הפרטיות בנושא זה שעלו לאחרונה לוועדה, החליטה ועדת שרים לחקיקה לדחות בחודש את הדיון בחוק. אם המציעה מסכימה לתנאי זה, אציע שההצבעה על החוק תידחה למועד אחר. אחרת, בהתאם לתקנון הממשלה, וכיוון שוועדת שרים לא קבעה עמדה לגבי הצעת החוק, עמדת הממשלה תהיה להתנגד להצעה. חברת הכנסת שרון ניר, אם אנחנו נכמת בסוף את ההנחה בארנונה, נגיד למשפחה ממוצעת בגודל של בית סביר, זה יכול להתבטא ב-500 או 600 שקל לחודש, אם זה דו-חודשי - - - לקחת את מה שעושים היום למפקדים ופשוט להחיל את זה על כולם. מפקדים מקבלים היום 25%. אז למה רק מפקד? את דיברת על 95%. נכון. אז אני אומרת, לא אכפת לי שנקבע שיעור כלשהו, אבל גם מפקדים וגם נגדים, כל מי שעכשיו ובהוראת שעה. אז את עכשיו מנסה לתמרן, אבל כרגע זה בטח לא דבר שיכול לעלות. זה לא המקום. אבל בסוף זו חבילה שהרשות צריכה לקבל, שיפוי. הרשות עושה תשתיות, חינוך, תרבות וכו'. אז מה אתה מציג? הוא קודם כול נתן הסכמה לתת חודש, בשביל לשבת על המכלול, בשביל לכמת את זה. יכול להיות שהאוצר יגיד שמדובר ב-50 מיליון או ב-20 מיליון, והאוצר ישפה את הרשויות וייתנו אפילו 90%, אני לא אומר. אבל בסוף צריך לקבל את ההסכמה של דחייה בחודש. לא הייתה התנגדות גורפת, כי כן רוצים להיטיב עם משרתי המילואים. ולכן אני חושב שכדאי לך להיענות להצעה הזו, אחרת יצטרכו להתנגד. אני מעלה להצבעה. מאחר שבסוף את מעלה להצבעה, אז ההחלטה היא להתנגד. חברי הכנסת, אתמול שוחחתי עם ראש עיריית נהריה רונן מרלי, שבמשך השנה הזו עמד כניצב אמיתי, השאיר את התושבים שלו בעיר, קרא להם לא להתפנות, ואמר לממשלה: אני מסתדר, אתם תחזקו את העורף והכול בסדר, ולא ביקש פינוי ולא ביקש שום תיעדוף. ואגב, הוא הביע תמיכה מלאה בהסכם שהתגבש בשביל להחזיר את הצפון ולשקם אותם באופן נורמלי. ובכל זאת, בימים אלו שנהריה מופגזת, והיא עיר שנקראת לא מפונה, לכן חלק מסל ההטבות לא נמצא אצלו. צריך לזכור, אני אומר את זה לכלל המרכיבים שנמצאים כאן, אולי משרד התיירות שמשפה את המפונים ואת המלונות, אמצע הלילה, נופל טיל במרכז העיר, חצי רחוב צריך להתפנות, חלק מהבתים הרוסים, אצל חלק החלונות. השעה 02:00, ראש העיר אומר להם: קחו מלון ליומיים-שלושה, אני אשלם. קודם כול צריכים כרגע לישון, לאן ללכת. לאחר מכן, חוץ מהתשתיות ועוד דברים שצריכים להיעשות מעכשיו לעכשיו, מונית לבית של מישהו שצריך לבוא, אין היגיון שכחלק מההסתכלות האמיתית של הצפון, גם כן במינהלות שקמות, הערים הללו שלא הוגדרו כערים מפונות, צריך לתת להן מענה, לתת עזרה מיידית לרשויות הללו, הן לא יכולות לעמוד בנטל הכלכלי. אף אחד לא מדבר על הכביש שצריך לתקן ועל הרמזורים שניזוקים באותו רגע, אלא על הפניות והטיפול המיידי. היחידים שנמצאים בשטח ב-02:00, ראש העיר רונן מרלי והסגן שלו הרב חיים רואש, מגיעים, ועומדים מולם 100 תושבים, מה אנחנו עושים? מה הם יגידו להם, אין לנו מה לתת לכם? הם בסוף המדינה וצריך לתת להם את כל הגיבוי. הם היחידים שנמצאים בחזית, בשטח, צריך לתעדף אותם הן מבחינה תקציבית, באוצר, כל ועדת הכספים, כל מינהלת הצפון בתנופה שהם נותנים שמה. בסוף, עזרה אמיתית. העיר הזאת חייבת עזרה. הוא עמד למעלה משנה בחזית ונתן את שלו, וכרגע הזמן שלנו לתת לרשויות הללו - - - הוא ראש עיר מצוין. הוא ראש עיר מצוין. שנה שלמה הוא אמר: חבר'ה, אני מסתדר, תעזרו למי שצריך עזרה. אבל כרגע נהריה, אתמול ביקרתי בנהריה. מי שלא יודע, חמיו וחמותו נפצעו שלשום בערב, ברוך השם קל, והשתחררו. חמיו וחמותו של ראש העיר נפגעו, והם פונו מהבית. אישה אחת שנפצעה קשה, משפחה שלמה שנמצאת בפני שוקת שבורה. היחידים מגיעים לשטח, מי כמוך יודע, זה ראשי הרשויות. הייתי בפתח תקווה, ראיתי את ראש הרשות שנמצא שם עם חצי רחוב מפורק, עם טרקטורים, עומד מול האנשים. בסוף אלה האנשים שבחזית. ואני קורא לכל הגורמים שנמצאים: תסתכלו גם על הדברים הללו ולתת להם את כל העזרה הנדרשת. תודה רבה. לכן חברי הכנסת, אני קורא להתנגד, מאחר שאין הסכמה להצעת החוק המדוברת. תודה רבה. תודה רבה לכבוד השר. אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר להציג את תשובתה להתנגדות הממשלה. שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול תודה לשר על ההתייחסות המפורטת, אבל אני חייבת לומר דבר אחד, הכול בסוף שאלה של סדרי עדיפויות. אני סברתי, דווקא נוכח ��מלחמה הנוכחית, דווקא נוכח השנה הקשה, המורכבת הזאת, כשמי שבאמת שילם את המחיר הכי כבד אלה אנשי המילואים, 350,000 במספר, הייתה ציפייה שהנושא הזה יזכה להיות בראש סדר הקדימויות. הנושא הזה מביא לידי ביטוי סדרי העדיפויות. למרבה הצער, גם בזה צריך לשפות את הרשויות המקומיות, הציפייה שלנו שהממשלה דווקא לשם תפנה את המשאבים, לא למקומות אחרים, לא למשרדי ממשלה נוספים, לא לתקציבים של לשכות. לכן, אדוני, כשמדובר על אנשי המילואים, ואנחנו אתם כבר יודעים שמפקדים מקבלים הטבה אבל לא כולם מקבלים הטבה, זה לא חותך. יכולתם לבוא ולהגיד: שרון, 90% הלכת רחוק מדי, בואי נשחק עם האחוזים, אבל נשים את זה בראש סדרי העדיפויות שלנו. הצעת החוק שלנו מדברת על תיעדוף משרתי המילואים, לתת להם פטור מארנונה. אפשר פשוט להסתכל עליה ולהגיד שבאחוזים אולי הלכנו קדימה, אבל היום משרת המילואים לא מקבל דרך הרשות המקומית הנחה אלא אם כן הוא משרת במילואים כמפקד פעיל, ואז הוא מקבל והוא זוכה. זה היה לפני המלחמה וזה גם עכשיו. למרבה הצער, אני רוצה לומר לך, אדוני, שעצם העובדה שאנחנו לא מתעדפים באמירה ברורה, כולל אמירה של הרשויות, כי מנהיגות זה לא רק מנהיגות ארצית, זה גם מנהיגות של שלטון מקומי, את אנשי המילואים, זו אמירה מאוד מאוד בעייתית. הציפייה של אנשי המילואים היום היא לראות את עצמם בראש סדר העדיפויות בכל תחומי הפעילות. לא יהיה מנוס אלא לשנות גם את חוק הרשויות המקומיות בהקשר הזה. לכן, אדוני, אני מצפה מהממשלה לעשות עבודה, גם שר הפנים, ולחשוב איך אנחנו בסוף משפים את כל אנשי המילואים, כי המאמצים הם מכאן ואילך. זה ברור לנו שהשנה הזו היא מקרה בוחן לעשור הקרוב, בטח על יסוד ההסכם הבעייתי שנחתם הבוקר, שלא לומר הסכם ביזיוני, שבטח יחזיר אותנו ללבנון בשנים הקרובות. תודה רבה. תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון, הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד 2024. הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון, הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד 2024, לא נתקבלה. להלן תוצאות ההצבעה: 34 בעד, 49 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון, הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד 2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 38), התשפ"ה 2024, שהחזירה ועדת הבריאות. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה 2024. תודה רבה.  נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק יום הוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, התשפ"ד 2024 של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל ביטון להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. אדוני היושב-ראש, לפני שנדון בחוק המוצע, אני משתדל בכל יום ללבוש חולצה של אחד החטופים, לספר את הסיפור שלו. חברי הכנסת. בבקשה. אברהם, אברהם. אני עושה את זה כדי שהחטופים יהיו לנגד עיננו ועל ליבנו. וגם אם הכנסת היא לא זאת שתקבל את ההחלטה על העסקה של החטופים, החובה שלה היא להנכיח אותם, לדבר בהם ולזכור שלא עמדנו במשימה ובמחדל ובכשל הנוראי הזה. אז היום אני לובש את החולצה של גדי מוזס, בן 80 וממקימי קיבוץ ניר עוז. הוא מוכר בקרב תושבי האזור בזכות תרומתו לגידולי השדה. גדי, אגרונום שעזר לעשרות אלפי אנשים לצאת ממעגל העוני, הסתובב המון בעולם ולימד אוכלוסיות איך להתאים גידולי שדה לאופי הקרקע כדי לחלץ קהילות ממשבר כלכלי בעזרת החקלאות. הוא דמות מרכזית בגידולי השדה של הקיבוץ. חבר הכנסת טסלר, בבקשה. חבר הכנסת טייב, זה מפריע. הוא דמות מרכזית בגידולי השדה של הקיבוץ וחינך דורות של חקלאים. "גדי איש חייכן וטוב לב, אישיות כובשת והראשון לחבק ולעזור לכל אחד", כך מתארים בני משפחתו. סב המשפחה נחטף לעזה ב-7 באוקטובר, והיה החטוף הראשון מתוך שישה בני משפחת כץ מוזס אשר נחטפו לעזה ב-7 באוקטובר. אחרי יותר מחודשיים הוא האחרון מקרב בני משפחתו שעדיין נשאר בשבי החמאס. בת זוגו - - - מה קרה שם? הכול בסדר? קרויזר, קרויזר. קרויזר, אני מזכיר פה חטוף. אני מספר את הסיפור של אחד החטופים, ואתה - - לא. לא מכובד. - - אח שלי, אז תקשיב. זה לא מעניין אותו, זה בסדר. לא, לא, די. הוא האחרון מבני משפחתו שעדיין נשאר בשבי החמאס. בת זוגו, אפרת כץ, נרצחה במהלך החטיפה. דורון, בתה, והנכדות אביב ורז, חזרו בפעימה הראשונה, וכך גם בת זוגו לשעבר מרגלית מוזס. תיעוד מרגע החטיפה של גדי הופץ בימים הראשונים לאחר המתקפה, ובו רואים שני מחבלים סוחבים אותו על כתפיהם לתוך רצועת עזה. גדי הוא איש של אנשים וב-7 באוקטובר הוא יצא לדבר עם המחבלים. מספרת אפרת, אחייניתו: הוא ניסה להגן על בת זוגו אפרת כץ, על דורון, על הנכדות אביב ורז. הוא חשב שהוא יצליח לנהל איתם משא ומתן ולדבר על ליבם. הג'יהאד הוציא תיעוד מהשבי שבו נראה גדי, אך לצד השמחה על אות החיים במשפחתו מודאגים מאוד ממצבו: "אנו רואים שהוא במצב לא טוב וזה רק מחדד עבורנו את הדחיפות בשחרור החטופים". הוא רזה המון. הוסיף הבן: "אבא שלי, עוד מעט בן 80, הוא נחטף בריא מהבית שלו. אנחנו לא יודעים אם הוא מוחזק עם אנשים נוספים ומה התנאים שלו". אנחנו מזכירים את גדי מוזס וזוכרים, שלא השבנו הביתה 101 חטופים, והמחדל, והכשל, והאסון הלאומי הזה לא יכופר ולא ייסלח וירחף מעל ראשנו כעננה כבדה, זו מועקה אדירה על ליבנו, עד אשר נשיב את 101 החטופים ולא נזדקק, לא לחולצות ולא לצמידים, לא למחאות ולא לשום דבר. עכשיו אני עובר להצעת החוק. הצעת החוק שלנו, יש לה סיפור מאוד מעניין. בירוחם יש בני נוער בסניף בני עקיבא. משה סולומון, תקשיב לי, מסניף בני עקיבא ירוחם, לפני מספר שנים, בהובלת אליעד אברקי, שאתה מכיר אותו, מתנועת בני עקיבא, פנו אליי כראש עיר ואמרו: מיכאל, איך ייתכן שמדינת ישראל מוקירה את החללים ואת המשפחות השכולות, ויש יום הזיכרון, אבל אין יום בשנה שבו אומרים תודה לפצועי צה"ל? לא הצבא, לא האזרחים, לא שום דבר. אז בני עקיבא פנו אליי, אם אני מוכן לעגן את זה כיום הוקרה בעירייה שלנו. עשינו את זה בירוחם, עשינו את זה בעיריית באר שבע, ולאחר מאמץ הייתה פנייה אל הממשלה, בהובלה של אליעד אברקי, יש לו הרבה זכויות ביום הזה, ואז הממשלה הכירה ביום הוקרה מיוחד לפצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. אנחנו רוצים להתקדם שלב. הרי חוק יום הזיכרון לחללי צה"ל מעוגן בחוק, ואנחנו רוצים שחוק ההוקרה לפצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה יעוגן בחקיקה. היום שבחרנו זה כ"ט בנובמבר, שבו הכירו במדינת ישראל, אבל הסבנו את היום הזה לי"ז בכסלו, שהוא התאריך העברי של כ"ט בנובמבר, יום החלטת האומות בעצרת המאוחדות על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל. היום הזה הוא גם סמוך לחנוכה, לחג הגבורה, וסמוך לפרשת השבוע וישלח, שבה מסופר על הלוחם היהודי הראשון, יעקב אבינו, שנלחם עם שריו של עשו, ובמלחמה הזאת יצא מנצח וצולע על ירכו. אברהם אבינו היה הלוחם הראשון, עם המלאכים. אני חושב שהם נבהלו ממנו בסוף, לא? אבל אין בעיה, אנחנו מוכנים להזדהות עם אברהם אבינו גם כן. ממשלת ישראל החליטה לקיים את יום ההוקרה כביטוי לחובה המוסרית שלנו, כחברה כלפי הפצועים והנפגעים, אשר נושאים בגופם ובנפשם את המחיר הציבורי של כולנו. לאור ההחלטה של הממשלה, ביצענו, גם אנחנו בכנסת, הוקרה לפצועי ונכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. יום ההוקרה הוא הזדמנות של כולנו להוקיר את פצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, לומר להם תודה, לתת כוח ולתמוך במשפחות, לגלות שותפות, ערבות הדדית, סולידריות, לקבל השראה מאומץ ליבם ומערכי החברות, ההקרבה, הגבורה והנתינה שהם מייצגים. בחלוף עשור ובעקבות מלחמת חרבות ברזל, שלצערנו הרחיבה את מעגל הפצועים, הגיעה העת לעגן בחוק את יום ההוקרה. החוק שלנו, שלי ושל קרויזר וקבוצת חברי הכנסת שהציעו את החוק הזה, ואין פה ימין ואין פה שמאל, יש פה הסכמה מלאה, הוא יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ולמחיר הכבד ששילמו בפציעתם, באופן רשמי בחקיקה, כמעשה של הכרה והוקרה, עיגון מלא באופן רשמי ולא דקלרטיבי מצד שני. כמו שאמרנו, לקחנו את החלטת הממשלה ונתנו לה תוקף חוקי. בהתחלה הופתעתי לגלות, שהצעת החוק לא קיבלה את תמיכת ועדת השרים לחקיקה. אני נדהמתי מהדבר הזה, וזה ממש עצבן אותי - - - וואו, זה מסוכן שמעצבנים. לא, זה כאב לי, איך יכול להיות שדבר שכל כך בקונסנזוס לא קיבל אוטומטית תמיכה. ניהלתי עם חברי אופיר כץ, אני חייב לציין, גם את הקשב, גם את הנכונות, גם את הפעילות המהירה לתקן מה שצריך לתקן, אבל הוא ביקש ממני עוד שבוע כדי לוודא שאכן אין תקלות ושהחוק יכול לעבור בהסכמה רחבה. לכן, בתיאום עם אופיר - - - אמר לי גם השר עמיחי אליהו שהוא רוצה לקחת חלק בחוק ולעזור, קח את זה בחשבון. אני שומע את המחויבות של השר עמיחי אליהו להוביל את החוק הזה, ליישם אותו. אנחנו לא הכבדנו על הממשלה וזרענו עלות תקציבית, אבל כמובן שהממשלה תשקיע ותפיץ תקציבים, גם לבתי ספר, גם לעמותות, גם לארגונים וגם כאן בכנסת, לפאר ולרומם את פצועי צה"ל. אגב, הדרישה הזאת היא לא רק מהבית הזה. אחד הדברים שעשיתי כשר ביטחון, זה כעס גדול על צה"ל. צה"ל מחזיק בכל בסיס חדר נופלים וחללים, ואני שואל, יש לכם רשימת פצועים של היחידה? הזמנתם אותם ליום כיף, ליום עיון, ליום ספורט? והם מגמגמים. אנחנו מחזירים את פצועי צה"ל, הלומי הקרב, לקדמת הבמה. אין לנו מה להתבייש. אנחנו מקבלים מהם השראה. אני מאמין וסמוך ובטוח שבשבוע הבא נברך על המוגמר ונאשר את החוק הזה להוקרת פצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. תודה אופיר, תודה לשר, תודה לכולם. תודה רבה. כאמור, יש סיכום בין היוזם לשר על דחיית ההצבעה בשבוע. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הממשלה (תיקון, ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת רון כץ, מוזמן להציג את החוק, חמש דקות לרשותך. נתניהו ביקש, הוא הגיש את ההצעה הזאת - - - תודה רבה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, א��-אפשר להמציא את הצביעות של הקואליציה הזאת. אל תפריע לו, שמעתי אותך מספיק היום, די. חברים, ברשותכם, זה נושא חשוב, אני ממש אשמח לתשומת הלב של כל הפחדנים שלא נמצאים פה. בדיוק לפני שבוע, עמד על אותו דוכן ראש הממשלה נתניהו ואמר: דברים חמורים מודלפים מהקבינט, ביקשתי לבדוק, ואמרו לי: תגיש פנייה רשמית, אז הגשתי פנייה רשמית ועדיין לא בודקים. ואני ישבתי פה ואמרתי לו: מה הבעיה? יש את החוק שלי, חוק הפוליגרף, נביא אותו. והוא אמר לי: תביא. אחריו עלה שר התקשורת ואמר: אני חבר בוועדת שרים לחקיקה, אם יש חוק פוליגרף כזה, תביא. אז אמרתי: אין בעיה, אני מביא. עבר שבוע, הבאתי את חוק הפוליגרף לבית הזה. מה החוק אומר? בדיוק מה שראש הממשלה רצה. יעשו בדיקת פוליגרף לחברים בפורום הביטחוני המצומצם החשוב ביותר של מדינת ישראל. מה הולכת לעשות הקואליציה? אתם לא מאמינים, באמת, אי-אפשר להמציא את זה. עכשיו אומר לי יושב-ראש ועדת שרים לחקיקה: אנחנו נתנגד. ניסיתי למצוא פתרון, אמרתי: אני אחריג את מי שיש לו קוצב לב. לא עזר, הם באמת הולכים להתנגד לבדיקה של פוליגרף לאנשים שיושבים בפורום הביטחוני הכי חשוב במדינת ישראל, שמחליטים על חיי אדם. אתה יודע מי הראשון שיתנגד? מי הראשון, מאיר כהן? - - - רציתי להחריג אותו, אמרתי, מי שיש לו קוצב לב לא יעשו לו פוליגרף. רון, רון, לא מכובד. אדוני היו"ר, אני מבקש שבזמן שלי אני אגיד מה שאני רוצה. הוא לא אמר שמות. מותר לו, אדוני. אמר לי יואב סגלוביץ', שהיה מפקד להב, הקים את להב: מי שיש לו קוצב לב, לא עושים לו בדיקת פוליגרף, אז אפילו לא צריך להחריג אותו בחוק. ממי אתם מפחדים? על מי אתם מגינים בעובדה שאתם רוצים להפיל היום חוק שאמור לבדוק מי המדליף בקבינט? טענתם שיש הדלפות, שסיכנו חיי לוחמים. טענתם שהיו הדלפות שנתנו מידע אסטרטגי מקדים לאויב. טענתם שבכל דיון קבינט מישהו הוציא חומרים. אני מסכים איתכם. חומרים יצאו מהקבינט. אם הוא ניצב לפני דרגתו, פוליגרף. אבל אי-אפשר. אי-אפשר לבדוק. למה אי-אפשר לבדוק? כי אתם מתנגדים לחוק. ובאיזו טענה אתם תתנגדו לחוק? שהוא לא עבר ועדת שרים. אז בשביל למנוע את הטענה הזאת, אני אומר לכם, אני הסכמתי לדחות את זה, שזה יגיע לוועדת השרים. ומה ועדת השרים אמרה לי? אנחנו בכל מקרה נפיל את החוק. איזו קואליציה עלובה אתם, שאתם מתעסקים היום בחוק שאמור לתת חסינות מוחלטת לחברי כנסת, ואתם מפילים חוק שאמור לתת הנחות בארנונה לאנשי מילואים, אתם מתעסקים בחוקים שייתנו לכם הטבות, קרדיט, כספים שאתם לא צריכים, ומפילים חוק שימנע הדלפות מהקבינט הביטחוני של מדינת ישראל. מי אתם, חבורה חסרת אחריות, צבועה ושקרנית, שלא מוכנים לקבל על עצמכם את הבדיקה מיהו המדליף. אתם לא רוצים לדעת מי המדליף? שר האטום, אתה אני לא רוצה לדעת מי המדליף מתוך הקבינט? שרת המודיעין לשעבר, את לא רוצה לדעת? הינה, שר התקשורת קרעי נכנס. עמדת על הדוכן פה ביום שני ואמרת לי: תביא את חוק הפוליגרף, אני חבר בוועדה, אנחנו נתמוך. נכון? אם אתה אומר. אז אני אומר לך, זה מה שאמרת. אתה יכול להוציא את ה-VAR, לבדוק. חוק הפוליגרף מגיע היום. אני אגיד לך מה החוק אומר. החוק אומר שחברי הקבינט הביטחוני יעברו פוליגרף פעמיים בשנה. פשוט, כלום. מי שנמצא בחדר, יבדקו אותו כדי לגלות מדליפים. עמד פה ראש הממשלה ואמר: אני רוצה לדעת מי המדליף. נכון? ומה אמרה ועדת השרים - - - ועדת השרים, אני אגיד לך מה. זה לא עבר ועדת שרים. אז אני בדקתי עם יושב-ראש הוועדה. אני אמרתי לו: אני אתן את זה לוועדת השרים, מה תעשו? הוא אומר: אני נגד פוליגרף, זה ייפול בוועדה, חבל על הניסיון בכלל. אז הינה, אני אומר גם לך. זה יעלה גם ביום ראשון לוועדת השרים, ונראה גם מה תעשו שם. אבל אני אומר לך שזה ביזיון הכי גדול שהיה בכנסת הזאת. זה עלה לוועדת השרים או לא? לא, לא. זה יעלה לוועדת השרים, אם תגיד לי שאתה תתמוך בחוק. אני צריך לקרוא את החוק. אני לא אתמוך - - - אני אומר לך מה החוק. שורה אחת: חברי ועדת - - - זה שאתה אומר, אצלכם אומרים הרבה דברים. בסוף, מאחורי הקלעים - - - בקיצור, תשמע, שלמה, תשמע. אני רוצה להגיד את האמת בצורה הכי פשוטה שאזרחי מדינת ישראל יבינו אותה. היום אתם מפילים את האפשרות לבדוק מי מדליף בתוך הקבינט. יש רק סיבה אחת שהאנשים ימנעו ביודעין את הסיבה לבדוק אותם מתוך הקבינט. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. חמש דקות לרשותך. רון, כדאי שתלמד לעבוד ולדבר עם חברי ועדת השרים לפני כן. אוי, מי זה? מי זה? מפרק המשטרים? אתה עומד על הדוכן, אין לנו מושג מה כתוב בחוק שלך, ואתה מבקש תמיכה. מה זה, אנחנו קונים חציל בשק? יאיר לפיד קונה חציל בשק? לא אנחנו. ניתן לשר לסיים. חבר הכנסת יאיר לפיד רוצה לדבר. אז בבקשה, תכבדו אותו. בבקשה, שלא יפריע. אני מציע להפסיק את השר. כבוד השר, כבוד השר. של נעליך מעל רגליך כשאתה מזכיר את השם. חברת הכנסת דבי, דבי. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מפה לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי. אני מיניתי אותך. שר הביטחון גנץ הגיש את המינוי. אני כראש ממשלה הבאתי את המינוי. אני מיניתי אותך לתפקידך. כשאנחנו מינינו אותך לתפקידך, להבדיל מנתניהו, אף אחד לא ביקש ממך להיות נאמן אלינו. לא קראתי לך לחדר, סגרתי את הדלת, ואמרתי: אתה צריך להיות נאמן אליי. אמרנו רק דבר אחד: תהיה נאמן למדינת ישראל, ללוחמים שאתה מפקד עליהם ולחוקיה של מדינת ישראל. ואני רוצה להגיד מפה להרצי הלוי: אם אתה יודע שאפשר לעשות עסקת חטופים בעזה ולסיים את המלחמה, ואתה לא אומר את זה בקול רם, אתה מועל באמון שניתנו לך ובחובתך ללוחמים, בחובתך לאזרחים, בחובתך לחוק. ואני רוצה להגיד אותו דבר לרונן בר. לא מיניתי אותך. אני אישרתי את מינויך. הייתי אז ראש הממשלה החליפי. אם אתה לא אומר בקול רם שאפשר לעשות עסקת חטופים, אפשר לסיים את המלחמה, אתה מועל באמון שניתן לך. יש לכם חובה. אם אפשר לעשות עסקה, תגידו את זה בקול רם. אתם לא חייבים נאמנות לנתניהו. אתם לא חייבים נאמנות לממשלה. אתם חייבים נאמנות רק למדינת ישראל, לאזרחיה וללוחמים שעליהם אתם מפקדים. אפשר לעשות עסקת חטופים. תפקידו וחובתו של הרמטכ"ל להגיד את זה בקול רם. תפקידו וחובתו של ראש השב"כ להגיד את זה בקול רם. תודה רבה. השר, מי זה כבוד השר, מי השר שמשיב? השר עמיחי אליהו מוזמן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שהחוק הנדון הוא חוק חשוב. אלא שהחוק לא נדון בוועדת השרים לענייני חקיקה ולא נתקבלו עמדותיהם של אנשי המקצוע. על כן לא ניתן לתמוך בשלב זה בחוק. במידה שהחוק יעלה לוועדת השרים, נדון בחוק, ולאחר שנשמע את אנשי המקצוע, נקבל החלטה. מה יהיה כתוב בחוק - - - מה עמדת היועצת המשפטית לממשלה, רון? מה העמדה? מעניין. לפיכך, אני מבקש מהכנסת - - - כבוד השר, כבוד השר. מה עמדת היועצת המשפטית לממשלה? בדקת? אני זוכר שבזמנו היא התנגדה. אני לא יודע מה עמדתה עכשיו. אבל כולנו בעד. תשאל, תבדוק. מעניין מה הם יגידו כשהיא תתנגד. טוב, חברים, אני רוצה לספר לכם שהשבת האחרונה הייתה שבת חיי שרה. היינו בחברון, עיר האבות. היו שם 30,000 ומשהו אנשים. משהו מאוד מיוחד. אני מציע למי שלא זכה להיות בשבת המרוממת הזו בעיר חברון, לבוא ולהגיע לעיר, שהיא בעצם הקושאן שלנו, הזכות שלנו, החיבור שלנו לאדמה הזו. היו שם רבים רבים שבאו לשמוח ולרקוד. וכמובן, כמו ששמעתם כולכם, למרבה הצער והכאב גם היו שיכורים שעשו מעשה שלא ייעשה. הם כל כך לא מבטאים את מה שהיה שם. הם כל כך לא מבטאים את האהבה הגדולה שהייתה שם בין חיילי צה"ל לבין המתיישבים. אתה יכול לגנות. גינית את התקיפה של האלוף? לא להפריע. לא להפריע. לא להפריע. אהבה נדירה. תגנה אותם. חבר הכנסת רון כץ. פצצות תאורה - - - אני יכול להגיד לכם שלא מעט חיילים חזרו משם, בואו נגיד ככה, אחרי שהם קיבלו הרבה ממתקים והרבה חיבוקים והרבה אהבה. וכמובן שצריך לגנות את השיכורים שפעלו בניגוד לציבור הגדול שהיה שם. אני רוצה לבוא ולומר שגם אלוף הפיקוד - - - אני מכירה הרבה שיכורים בתל אביב שלא תוקפים את אלוף הפיקוד. חברת הכנסת מירב, אני אתחיל בקריאות. די. אלוף פיקוד המרכז הוא יהודי שמגיע מעלי, כזכור. הוא בעצמו בוגר ההתנחלויות. - - - אני חושב שבהחלט המעשה הזה הוא חרפה. הינה, הוא גינה. הוא גינה. תודה רבה, שבוע אחרי. ולצבוע את השבת הזו כשבת שזה העיסוק המרכזי שלה, זו בושה לנו שאנחנו מסתכלים כמו זבוב שמחפש את החולשה. מה זה זבוב? הרביצו לאלוף הפיקוד. מה זה? על הדבר הזה אני רוצה לבוא ולומר שאנחנו צריכים לזכור שבשנת 2017 הכריזה אונסק"ו שמערת המכפלה היא אתר מורשת פלסטיני. והדבר הזה, אנחנו צריכים לתקן אותו, מכיוון שגם אם יחפרו קילומטרים בתוך האדמה לא ימצאו פה מורשת של העם הפלסטיני, מסיבה פשוטה, אין עם כזה. לא היה עם כזה. תחפשו מטבע, תחפשו מלך, לא היה דבר כזה מאז ומעולם. ולכן לבוא ולטעון שמערת המכפלה שלנו, שגם באסלאם מודים שקבורים שם אבות האומה הישראלית, היא אתר מורשת פלסטיני, זה מזכיר את ההחלטה העלובה שהייתה בהאג נגד ראש הממשלה, נגד שר הביטחון לשעבר. שמעתם? הוא עשה את ההסכם בגללם. ואנחנו צריכים לזכור, כמו שבן-גוריון בשנת תש"ט, ב-1949, כשהיו אנשים שפחדו להכריז על ירושלים כבירת ישראל, כשרצו לבנאם את ירושלים, עמד אז ראש הממשלה הראשון ואמר: אם האו"ם רוצה לבנאם את ירושלים, אנחנו נכריז על ירושלים כבירת ישראל. וכך היה, וכך עד היום כולנו מבינים שירושלים היא בירת ישראל. חברי הכנסת, בבקשה, שקט. כשאנחנו מסתכלים על העולם ומפחדים מה הם יגידו, במקום להתקדם בערכים ובמורשת של העם היהודי, אנחנו מפספסים. לכן, כלפי כל אתרי המורשת ביהודה ושומרון אנחנו, בעזרת השם, נתקן ונשכלל אותם ונספר את הסיפור המפואר של העם היהודי. כמה גאווה יש בו, כמה חזון יש בו, התמודדות עם קשיים. זו נקודה שמשרד המורשת, בין השאר, משקיע בה. לבד מהתיעוד שאנחנו עושים היום בעוטף עזה, ממגרש הרכבים בתקומה. אנחנו כותבים היום את הפרק שלנו לדורות הבאים. הפרק הזה לא מתחיל לפני 70 שנה, הפרק הזה לא מתחיל לפני 80 שנה, הפרק הזה מתחיל לפני 3,700 שנה. מי שרוצה חיבור לז'בוטינסקי, מי שרוצה חיבור לאברהם אבינו, הוא זה שיכול לחבר את הקצוות, יכול לאחד את הסיפור המטורף הזה של העם היהודי שעמד כנגד כל הרוחות הסוערות בעולם ויכול היה לעמוד להן. אחיי ורעיי, אני רוצה לומר לכם, מי שרוצה שהבנים שלו יכירו את חנה סנש צריך להכיר את דוד המלך, מי שרוצה שהילדים שלו יכירו את שרה אהרונסון, צריך להיות מחובר לחשמונאים ולמכבים. הסיפור שלנו לא מתחיל לפני 80 שנה, הוא מתחיל לפני 3,700 שנה. את הסיפור הזה משרד המורשת מספר. ציונות וכמובן, ציונות שהייתה לפני 3,700 שנה. אני רוצה  יש לנו עוד זמן? אני לא יודע. אופיר? תמשיך. אם כבר נותנים לי כאן לומר עוד כמה דברי תורה, אספר, בינתיים, על מה שהיה הבוקר. הלכנו לדיון בבית המשפט המחוזי, לדיון שעסק, בעיניי, ברדיפה פוליטית של נגד. נגד מתוק, שבדיוק כפי שביקש עכשיו יושב-ראש האופוזיציה לדלג על המערכת, הלך וניסה להעביר לראש הממשלה מידע שהוא חשב שהוא מידע קריטי, ביטחוני, שמעלימים מראש הממשלה. הנגד הזה חשב שהמידע הספציפי הזה משמעותי לביטחון ישראל, ומכיוון שהוא משמעותי לביטחון ישראל הוא היה צריך להגיע לראש הממשלה. אתה מגן על עבריינים, הוא גנב את זה ממחשב צה"ל. הוא עבריין, הוא עבריין. העבריינים הם מי שהסתירו את המידע מראש הממשלה, העבריינים הם מי שמנסים להדיח שר. די כבר, רד. בינתיים העבריינים הם מהמפלגה שלך. העבריינים הם מי שמנסים להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. העבריינים הבריוניים הם מי - - די, די. זהו, די. - - שמנסים לפגוע בדמוקרטיה בישראל. אנחנו נגן על הדמוקרטיה ואנחנו נילחם על הדמוקרטיה. תודה רבה לכם ויום טוב. תודה. חבר הכנסת רון כץ רוצה להשיב לתשובת השר. שלוש דקות לרשותך. חבריי חברי הכנסת, בזמן שדיברתי פה, עמד שר התקשורת, חבר בוועדת השרים, ואמר תן לנו להגיע לוועדת השרים ולראות איך זה יהיה. אין בעיה, אני מקבל את זה, זה לא היה בוועדת השרים. אני מקבל את עמדת השר. פנה אליי עוד שר, וגם הוא ביקש שזה יגיע לוועדת השרים. אין שום בעיה, אני אתן לכם את הצ'אנס הזה. שימו לב בוועדת השרים לחקיקה. ועדת השרים לחקיקה הולכת לדון בחוק שאומר שמי שהדליף מהקבינט צריך להיתפס, זה הכול. פוליגרף פעמיים בשנה לכל החברים, אין יותר פשוט מזה. אתם רוצים לקחת את הזמן? אנחנו נצביע על זה בשבוע הבא ואז נראה את הפרצופים האמיתיים שלכם. אני מקווה, במיאמי כבר בוקר? אני מקווה שבמיאמי לא העליתי את לחץ הדם, או בכל מקום אחר, וזה באמת יגיע לוועדת השרים לחקיקה, ותתמכו בחוק הכי פשוט בעולם: לעשות פוליגרף למי שיושב בפורום הכי רגיש במדינת ישראל. כל חברי מחלקת הדגים הקפואים, שהתגייסו במיוחד להגיד לפה להצביע נגד החוק שיחשוף את המדליף הבא, מצטער לאכזב אתכם שגייסו אתכם סתם. תגיעו בשבוע הבא, ובואו נראה מה תצביעו. האם אתם בעד למצוא את המדליף הבא, שיוצא ומוציא את הסודות הכי חמורים של מדינת ישראל, או שאתם רוצים להמשיך לתת יד להפקרות הזו, בניגוד מוחלט לעמדת ראש שהממשלה שעמד פה בשבוע שעבר. תודה רבה לכם. אנא, אל תאכזבו את הציבור הישראלי. רגע. השר עמיחי אליהו, אתה מסכים להצעה? לא? הצבעה. מה זה לא? מה לא? רגע, רגע, מה לא? הצבעה. טוב, חבר הכנסת, הם לא הסכימו. אתם רוצים להצביע? טוב. אז אני חייב רגע, להגיד על זה משהו. שימו לב מה קורה פה, השרים ביקשו שזה יגיע לוועדת השרים לחקיקה. עכשיו, מה הם אומרים בעצם, לציבור הישראלי? אנחנו לא רוצים שזה יגיע לוועדת השרים לחקיקה, אנחנו רוצים עכשיו להפיל את החוק שיחשוף את המדליף הבא מתוך הקבינט. החוק הזה אומר דבר פשוט, דוד ביטן, תחשוב על מה אתה מצביע, כל מי שיושב פה, תחשבו על מה אתם מצביעים. החוק הוא חוק של שורה: חבריי הקבינט יחויבו לעשות פוליגרף פעמיים בשנה. כל מי שיושב פה הולך להצביע נגד וזה אומר שלא תהיה לכם הזכות להגיע לאולפנים ולהגיד: אנחנו דורשים למצוא את המדליף, אנחנו רוצים שיחקרו הדלפות חמורות. לא, לא, זה אומר שאתם יודעים מי המדליף, גם אני יודע מי המדליף, העיתונאים יודעים מי המדליף, כולכם מגינים עליו עכשיו. מיאמי, לכו לישון. תודה רבה. אנו עוברים להצבעה, בבקשה לשבת, על הצעת חוק הממשלה (תיקון, ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ"ד 2024. הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הממשלה (תיקון, ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ"ד 2024, לא נתקבלה. להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, 50 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הממשלה (תיקון, ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ"ד 2024, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ג 2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אני מזמין את חברת הכנסת להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. כבוד היושב בראש - - - חבר הכנסת יוסי טייב. מזל טוב, קטי, אבל, היא חיתנה אתמול בת. שיהיה בהרבה מזל, בעזרת השם. כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק המוצעת שמונחת בפנינו באה לתקן עוול, בעיניי, בחוק הבריאות הממלכתי. לדעתי, יש עוד הרבה מאוד על מה לעבוד ולתקן - - אפשר קצת שקט? חברי הכנסת. חברי הכנסת, בבקשה. - - כדי שבאמת החוק ייתן וישקף את המשמעות האמיתית שלו במציאות - - חבר הכנסת טייב, תרגיע שם, חבר הכנסת טייב, זה מפריע, נתחיל בקריאות. - - ובאמת יוכל להנגיש את השירותים הנדרשים. בעצם, כאן אנחנו מדברים הרבה פעמים על טיפולים שהם מצילי חיים. ועדיין, ישנן הרבה סוגיות שלא מעוגנות בחוק. חבר הכנסת מישל, זה מפריע. מישל, קטי, זה מפריע, תדברו בחוץ. פעמים רבות הדבר נתון להחלטת קופת החולים שבה המטופל רשום. מה לעשות שהקופות, יש להן הנהלה שהיא כמעט עצמאית, והרבה פעמים למשרד הבריאות אין יכולת לכפות, דרך בקשות, לשנות את התקנות בפנים. אחד הנושאים הבעייתיים שעליהם אנחנו קיבלנו פניות, גם מאנשים חולים, במיוחד זקנים ואנשים במצב בריאותי קשה והרבה פעמים גם סוציו-אקונומי קשה, וגם מעמותת "סיסטיק", שדיברה על הנושא הזה ממש במפורש. הצעת החוק באה לתקן וקשורה למכשירים מחוללי חמצן, שכולנו יודעים, בן אדם - - סימון, סימון. - - שמבקש מחולל חמצן, הוא בעצם בצורך רפואי נחוץ, ולא בא לו ככה שהוא קם בבוקר ואמר: אני צריך מחולל חמצן. זאת דרישה רפואית, לא דרישה אישית או רצון אישי של אף בן אדם. בכלל, אנחנו יודעים, מה המצב הכלכלי במדינה, במיוחד אם מדברים על האוכלוסייה המבוגרת או על האוכלוסייה שהיא ממש במצב של נכות, שלא יכולה גם להשתכר ואין לה הכנסה אחרת. אז הדרישה היום מקופות החולים עומדת על 20% וישנם הרבה מכשירים אחרים, שהם פחות מזה בהרבה. למשל, מחטים לבדיקה עצמית, לחולי סכרת, ההשתתפות היא 10%; מזרקים לשימוש עצמי  10%; מקלונים לבדיקת סוכר בדם, 10%; מכשירים לדום נשימה, השתתפות ב-70%. תארו לעצמכם, ובאמת צריך גם לעבוד עליו, מכשירי נשימה על פי המלצת רופא ריאות מומחה, 20%. זה לא סתם רופא, רופא ריאות מומחה 20%; חבישות לחץ, 40%. אז איפה באמת הבעיה הרצינית שהיא יכולה מצילת חיים במכשירים של ההנשמה, ואנחנו מדברים כאן על מחוללי החמצן. הצעת החוק באה לתקן עוול ומבקשת לעגן בחוק שההוראה תהיה 10%, כמעט כמו ברוב המכשור האחר. אני לא חושבת שזאת בקשה יתרה, שזה תקציב יותר מדי, חוץ מזה שזה של הקופות ואנחנו יודעים כמה האנשים משלמים לקופות. אני חושבת שדווקא בתקופה כזאת, כשמצב העוני הולך ומחמיר ומצב המחלות של הנשימה, גם אחרי הקורונה, עלה בהרבה וגם המצב של האבטלה בעקבות המלחמה עלה, אני לא חושבת שיש באמת אפשרות אחרת מאשר לתמוך בתיקון הזה מיידית. אני יודעת שוועדת השרים התנגדה, ואני גם יודעת למה. אבל עדיין, מעל דוכן זה אני פונה גם לשר הבריאות וגם לחברי הכנסת משני הצדדים. אני חושבת שבמקום הזה, טובת החולים וטובת האזרחים, בלי הבדל של גזע ושל מין ושל דת ומשהו אחר, לאפשר לאותם חולים, להקל עליהם במצוקה היום-יומית שלהם ולעזור, ולו במקצת, במקום הזה. כולי תקווה שחברי הכנסת, במיוחד מהאופוזיציה, יוכלו להתעלות על האגו וההתנגחות האישית, ויתנו יד למען טובת הכלל, כמו שהם תמיד אומרים. תודה רבה. תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ג 2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת, מבקשת להוסיף לחלק השני לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי זכאות למחולל חמצן נייד בהשתתפות עצמית של 10%. אזכיר כי מחולל חמצן הוא אמצעי למתן חמצן לחולה שצריך לנשום אוויר מועשר בחמצן. המצב כיום הוא שהזכאות למחוללי חמצן נייד (וכל אופן של מתן חמצן לחולים), כבר כלולה בסל הבריאות, בהשתתפות של 10%, וקבועה בחוזר הסמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים, חוזר 4/12, אף כי אינה מפורשת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מכיוון שקופת חולים כללית סיפקה בלוני חמצן נייחים או ניידים למבוטחיה במועד הקובע, הוא היה ערב קביעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בהשתתפות של 10%. מחולל חמצן הוא אופן מתן שונה לחמצן ולכן הוא חלופה לבלונים אלה. לפיכך, מתן חמצן כלול בסל הבריאות הממלכתי בהתאם לסעיף 7(א)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, באותה השתתפות עצמית. לא מדובר רק בזכאות תיאורטית כי גם בפועל קופות החולים מספקות מחוללי חמצן ניידים בהשתתפות עצמית של 10%, אך מגבילות את הזכאות בקריטריונים מסוימים, בשל עלותם הגבוהה בהשוואה למחוללי חמצן נייחים. מחוללי חמצן נייחים ניתנים לכל מטופל שצריך לקבל חמצן ללא הגבלה, והם חלופה עכשווית לבלוני חמצן. אבקש להדגיש כי משרד הבריאות מסייע בנושא באמצעות הפעלת מבחני תמיכה התומכים בקופות חולים המגדילות את אספקת מחוללי החמצן הניידים לקשישים. אגב, במסגרת המבחן, החל משנת 2019 קופות החולים התמיכות מגדילות את היקף השימוש במחוללי חמצן. בפועל, בזכות המבחן, היקף השימושים גדל במעל 500% בכלל הקופות. בזכות התמיכה במבחן שמשרד הבריאות נתן. כמו כן, במהלך תקופת הקורונה ובשל הצורך הגובר במחוללי חמצן בשל התפרצות המגפה, רכש המשרד וסיפק מספר רב של מחוללי חמצן. בנוסף, כחלק מהיערכות לתרחיש עלטה במהלך מלחמת חרבות ברזל, המשרד פעל לאספקת כ-1,200 גנרטורים למטופלים מונשמים או נתמכים, שיסייעו להבטיח את רציפות הטיפול בעת הפסקת חשמל. באופן אישי, יחד עם הנהלת המשרד, ערכנו הערכות מצב תכופות וישיבות סטטוס כדי לעמוד מקרוב אחר הספקת הגנרטורים ולוודא את מתן המענה למטופלים המונשמים. רבים מהם, כבר קיבלתי פידבקים, קיבלו. קודם כול, לקחנו את קו העימות ואת המקומות היותר קרובים והדחופים, וזה ממשיך הלאה להיות מפוזר בארץ. ביחס להצעת החוק הנוכחית, מקריאת ההצעה קיים קושי להבין מה באה ההצעה להוסיף או לשנות מן המצב הקיים כפי שכבר הוסבר, וכפי שאף נכתב בדברי ההסבר בהצעת החוק: הזכאות למחולל החמצן קיימת כיום גם בלי שהיא מפורטת בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. לפיכך, אין משמעות לקביעת השירות בתוספת השנייה לחוק, כי זה נמצא. יתר על כן, קביעה של זכאות למחוללי חמצן ניידים דווקא תגביל את הזכאות, שכן בעתיד עשויה להתפתח טכנולוגיה חדשה למתן חמצן, שאינה בדרך של מחולל חמצן. לכן, כדאי להשאיר את הנושא הזה פתוח. במצב היום ישנה זכאות לקבלת חמצן באמצעות מחולל חמצן, הנחשב היום לסטנדרט רפואי מקובל לאספקת חמצן, אולם אם ייקבע שהזכאות היא דווקא למחולל חמצן, לא תהיה זכאות בעתיד לטכנולוגיות מתקדמות אחרות שעשויות להיכנס לשימוש. אם, כפי שעשוי להשתמע מדברי ההסבר, הצעת החוק מבקשת לסבסד מתן מחוללי חמצן לכל החולים הנזקקים לטיפול בחמצן, הרי שהצעת החוק לא מציעה כל מקור תקציבי לכך, למרות העלות הגבוהה הכרוכה בכך. כמו כן, הצעת החוק אינה משנה ואינה יכולה לשנות את הקריטריונים שלפיהם הקופות מספקות מחולל חמצן כיום בכלל, ונייד בפרט. על הקופה לקבוע קריטריונים אלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 3(ד) לחוק, שיקול דעת רפואי ואיכות סבירה, ובמסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים. החלטת ועדת השרים הייתה שלא לקדם את ההצעה, ואכן אני סבור כי מדובר בהצעה שלא תביא לכדי יישום המטרות שמפורטות בדברי ההסבר, ולמעשה היא לא נצרכת. אשר על כן, אבקש מחבריי להתנגד להצעה. ובכלל, אבקש מהחברים שהגיעו לכאן - - - אולי כדאי שהשר יסביר. באמת, שיהיה ברור לציבור. החוק - - - אז קודם כול, כפי שפירטתי כאן וכתוב, כיום קופות החולים, על פי - - - - - - לא משנים. זה לא בתוספת השנייה. זה לא נכנס - - - - - - כן, זה קיים. אבל זה קיים. אם יש מישהו שאת יודעת שצריך מחולל חמצן ולא מקבל - - - - - - בסדר. היא תבקש להשיב. כיום מספקים מחולל חמצן, הגברנו גנרטורים. אין מישהו שצריך חמצן ולא מקבל. יש נייד ויש נייח, כמובן לפי הצורך. הקריטריונים לא משתנים לפי הצורך. לא כל בן אדם שחושב שהוא צריך מחולל חמצן יקבל, הקריטריונים נקבעים בהתאם לשיקול הדעת הרפואי של אותו המקום. לכן אני חושב שהמענה שניתן הוא אחרת. אתמול ביקרתי בבית חולים הגליל בנהריה, ורציתי לשבח את כל הצוותים הרפואיים שם ואת פרופ' מסעד ברהום, שעושה עבודת קודש. במהלך למעלה משנה בית החולים נמצא בתפוקה של 30% מתחת לקרקע. צוותים רפואיים מגיעים ממקומות שאף הם צריכים מקורות מיגון. אין היום צו שלפיו אני יכול לחייב רופא להגיע למקום העבודה, והצוותים מגיעים במסירות במשך שנה שלמה. ראיתי את התנאים, הם נמצאים בתת-תנאים. אני שמח שבהתאם להנחיות פיקוד העורף, לאחר כניסת ההסכם והסדרה לתוקף, אני מקווה שבימים הקרובים בית החולים יעלה בחזרה לחלק העליון שלו, גם למקומות שהם פחות מוגנים, ויוכל לחזור לתפוקה של 100% ולתת שירות אמיתי. אבל לראות את הצוותים הרפואיים ואת מנהל בית החולים, שנה שלמה הוא כסס ציפורניים, לא ירד בשירותים, דאג לשמור על הצוותים, גם הצוותים הרפואיים, גם האחיות והאחים, גם הצוותים הלוגיסטיים של בית החולים. הם ראויים לכל הערכה שהם נמצאים בבית, במקום מוגן, בבית חולים במקום מוגן. בדרך אין מיגון, והם מגיעים במסירות, ולא החסירו יום אחד מהעבודה. על כן הם ראויים להערכה. בכלל, כל הצוותים הרפואיים בצפון. אני מסייר שם אין-ספור במחלקות השיקום. בבית החולים השיקומי, בית חולים צפון, שהיה נקרא פוריה, שנתן מרכז שיקומי ענק בעלויות של מאות מיליונים, אתמול נפתח החלק של הילדים. תחשבו שילד ממג'דל שמס שנפגע ורוצה לקבל שיקום צריך לבוא למרכז הארץ. אלה המקומות היחידים. כרגע נפתח בית חולים שיקומי בצפון, ונעשה גם כן טקס גדול, בשביל שידעו. חיילים שנמצאים בצפון וצריכים להגיע למרכז הארץ, וכרגע השירותים ניתנים. אני מרגיש גאווה אמיתית לעמוד בראש מערכת הבריאות, שעומדת בגאון ובעוז כבר שנה שלמה בחזית הלחימה ויכולה להם באתגרים הקשים, והיא תמשיך הלאה לעמוד באתגרים הללו. כרגע המערכת נמצאת בפני רפורמות ענקיות בתחום כוח האדם הרפואי, הן בקהילה, הן בבתי חולים והן במקצועות הפארה-רפואיים. אני מקווה ומאמין ורואה שגם בקופות החולים מבינים שיקבלו את כוח האדם האמיתי בקהילה, את חוסר כוח האדם שקיים לנו גם בעקבות כניסת "רפורמת יציב" לפועל, ובפרט ההגברה של הצורך הרפואי, תוחלת החיים שגדלה, האוכלוסייה שגדלה. לכן ככל שאנחנו נוסיף כוח אדם רפואי, עדיין זה לא מספיק. לכן הרפורמות שאנחנו כרגע מעבירים במסגרת חוק ההסדרים, ובכלל תקנות שאנחנו הולכים לפרסם להגברת והגדלת כוח האדם הרפואי, הן חיוניות וקריטיות למערכת הבריאות. אנחנו נעשה את זה וניתן את כוח האדם הנדרש גם כן מבחינת חלוקת התמחויות, מה צריך ומה לא צריך, וגם כן התוספות. הגדלנו את מספר הסטודנטים שיגיעו בשנת 2030 ל-2,000 סטודנטים, ובכך אנו צריכים גם להגדיל את השדות הקליניים, וזה דבר שנצרך. ראיתי גם כן את מנכ"ל קופת חולים לאומית חיים פרננדס, שהוציא כרגע גם הודעה לתקשורת שהוא מבקש מהר"י ומכל המועצות הנוספות והאיגודים: הניחו ידכם ותיתנו למשרד הבריאות לחולל את הרפורמה הכל-כך חשובה בכוח האדם. אני בשיחות גם כן עם כלל האיגודים ומנכ"לי הקופות, שמבינים עד כמה זה נדרש. אני מקווה ומאמין שהדבר הזה יביא בשורה אמיתית למערכת הבריאות. לכן אני מבקש להתנגד להצעת החוק הנוכחית. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת רוצה להשיב. שלוש דקות לרשותך. כבוד היו"ר, כבוד השר, אני שמעתי והקשבתי בקשב רב לכל מילה שאתה אמרת. עדיין אני אחזור ואגיד דבר אחד ברור: אני לא ביקשתי לכל מי שמבקש. במפורש כתוב: למי שיש לו צורך בהמלצה של רופא ריאות מומחה. זה אחד. זה קיים בחוק. מקבלים היום. מקבלים היום לפי השיקול של קופות החולים, וזה 20% ולא 10%. מה הבעיה לעגן את זה בהוראת החוק? אני לא קיבלתי תשובה כאילו איזו בעיה נמצאת כאן. לא קיבלתי. - - - ניסית, ניסית, אבל לא שכנעת בכלל, ועדיין החולים ימשיכו לשלם מכיסם, ומי שאין לו ימשיך לסבול ואולי יגיע למקום שהוא באמת מאבד את החיים שלו. תודה. תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ג 2023. הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ג 2023, לא נתקבלה. להלן תוצאות ההצבעה: 15 בעד, 42 נגד. אני קובע שהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ג 2023, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.  נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון, הרחבת תחולה והארכת תוקף), התשפ"ג 2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר להציג את החוק. לרשותך עד עשר דקות. אדוני היושב-ראש, שרים נכבדים, חבריי חברי הכנסת, "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו" זו הייתה קריאתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. היום אנו נדרשים לדון בתיקון חשוב לחוק הרשות לפיתוח הנגב, תיקון שמבקש לחזק את פיתוחם של מיזמים חקלאיים-תיירותיים המשולבים בנגב, אזור שהוא לא רק חבל ארץ ייחודי ומרהיב, אלא גם מרחב בעל חשיבות אסטרטגית לאומית למדינת ישראל, הן מבחינת ההיסטוריה והן מבחינה עכשווית. הנגב מהווה למעלה ממחצית משטחה של מדינת ישראל, וניצב שנים רבות בפני אתגרי פיתוח משמעותיים, כלכליים, חברתיים ותכנוניים. לאורך השנים הבנו כולנו שבלי השקעה תשתיתית עמוקה וראויה ארוכת טווח לא נוכל לממש את הפוטנציאל האדיר הגלום באזור הזה. אציג בפניכם סקירה על התיקונים הקודמים לחוק. בשנת 2010, עם חקיקתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), נעשה צעד משמעותי להרחבת הפיתוח בנגב, באמצעות עידוד מיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים. הרעיון היה פשוט וברור, לשלב בין חקלאות איכותית לבין תיירות, וליצור בכך הזדמנויות כלכליות חדשות, חיבור בין העיר לכפר וחיזוק המרחב הכפרי באזור הנגב. למרות כוונת המחוקק הטובה, התיקון הראשון לחוק נתקל בכמה קשיים ביישום. לכן בשנת 2017 התקבל התיקון השני, שאפשר פתרונות למרבית הבעיות שהתעוררו וסלל את הדרך להמשך יישום החוק. אולם, כפי שקורה לעיתים קרובות בנושאים מורכבים, גם לאחר התיקון השני התברר כי ישנם מיזמים שנפלו בין הכיסאות. התיקון שאנו דנים בו היום מבקש להתמודד עם שלוש סוגיות מרכזיות: 1. מיזמים שלא נכללו במסגרת התיקונים הקודמים, יזמים שלא החזיקו במקרקעין שלוש שנים לפני תחילת התיקון הראשון לא יכלו להיכנס למסלול התמיכה והפיתוח שנקבע אז. התיקון המוצע היום מבקש להרחיב את האפשרות גם עבורם, בתנאי שהם עומדים כמובן ביתר הדרישות החוקיות ובעיקר בתנאי שהם מחזיקים במקרקעין כדין, 2. מורכבות ההליכים התכנוניים, תהליכי תכנון הם מטבעם מורכבים, ולעיתים אורכים זמן רב יותר מהמתוכנן. כדי להעניק ליוזמים את הכלים הדרושים להשלמת המיזמים, אנו מציעים להאריך את התקופה להשלמת התכנון בשבע שנים נוספות. חיזוק האמון והוודאות, מתן זמן נוסף והרחבת האפשרות למיזמים חדשים יסייעו בחיזוק האמון של יזמים פרטיים במערכת, יעניקו להם ודאות ויגדילו את ההשקעות באזור. החשיבות של המיזמים המשולבים בנגב: המיזמים החקלאיים והתיירותיים בנגב אינם רק פרויקטים כלכליים. הם סמל לחזון הציונות בן זמננו. הם מהווים ביטוי לחיבור לאדמה, יצירת מקומות עבודה וחיזוק ההתיישבות החקלאית, עידוד תיירות פנים וחוץ, הגברת המודעות לערכי הטבע, התרבות והמורשת של הנגב, חיזוק הקהילות המקומיות, יצירת שותפות בין היישובים השונים. תיקון זה, חברים, איננו רק עניין טכני. הוא מעביר מסר מאוד ברור: אנחנו מחויבים לנגב. אנחנו מבינים שהנגב הוא העתיד של מדינת ישראל, ושפיתוחו דורש יצירתיות, התמדה והתאמה מתמשכת למציאות המשתנה. אני רוצה להודות כאן לשר לפיתוח הנגב והגליל יצחק וסרלאוף, חברי וידידי, על העזרה של כל הצוות שלך בקידום הצעת החוק הזו למרות כל הקשיים הביורוקרטיים אל מול גופים ממשלתיים אחרים, על הרתימה שלהם גם לחקיקה של החוק הזה, והמחויבות שלך לנגב, לתושביו, לחקלאי הנגב, לחוות הבודדים, לאלו שמיישבים הלכה למעשה ומפריחים את השממה, בדיוק כפי שבן-גוריון חזה ודרש מאיתנו. חבריי חברי הכנסת, זהו תיקון מתבקש לחוק חשוב. זהו צעד נוסף במימוש חזוננו לנגב איתן ומשגשג, לנגב שבו חקלאות, תיירות ופיתוח קהילתי הולכים יד ביד. אני קורא לכולכם, חבריי, לתמוך בתיקון הזה, להמשיך ולקדם את פיתוח הנגב ולהבטיח שגם פרויקטים שנפלו בין הכיסאות יזכו להזדמנות להצליח. תודה רבה. תודה רבה. ביקש להתנגד לחוק, תשובת הממשלה. מי משיב? קודם כול תשובת הממשלה. בוא תשיב, אחרי זה אני אגיד לך מי מתנגד. זאת הפתעה. לא הבנתי. אתה משיב, אחרי זה מתנגד עולה ומדבר. אה, אוקיי. ואחר כך אני צריך להשיב להתנגדות? לא חייבים. לא חייבים להשיב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, ראשית כול, ברצוני לברך את חברי, יושב-ראש סיעת עוצמה יהודית חבר הכנסת יצחק קרויזר, איש הגליל, שגדל בהתיישבות ונלחם גם על הנגב, על פעילותו המבורכת. החוק שחבר הכנסת קרויזר מציע לתקן הינו חוק ציוני חשוב וראשון במעלה. זה לא סוד שלנגב ולגליל ישנם אתגרים משותפים רבים, אך ישנם גם אתגרים מיוחדים לכל אחד מן האזורים ספציפית. למשל, בעוד בגליל המאזן הדמוגרפי הולך ומשתנה  הצעירים עוזבים, המחירים עולים, ההתיישבות נחנקת, זה דורש סל פתרונות ייחודי למציאות המאתגרת הזאת, ואנחנו נלחמים על אותם אתגרים. למשל, הורדת מחירי הקרקעות ומתן הטבות משמעותיות לחיילי המילואים. בנגב הבעיה שונה. יש אלפי דונמים ריקים, והפתרונות הם בעיקר הצורך בתפיסת שטח, בתפיסת קרקע. בהקשר של הגליל חשוב לציין, אני פותח רגע סוגריים, בהקשר של הגליל חשוב לציין כי אומנם הממשלה התקדמה במספר צעדים להורדת מחירי הקרקעות, גובה ההנחות והיקפן גדל, אך נוכח העובדה כי לא הוקפאו השומות, והשומות נמדדות ביחס לשטח קטן ולא לפי ממוצע אזורי רחב, ההנחות אינן הופכות להיות משמעותיות דין, ועל כן נצטרך להמשיך ולהילחם על הנושא עד להבאת הוזלה משמעותית, שתבוא לידי ביטוי במספר הסופי שיידרשו לשלם. שלחתי מכתב נוסף בעניין לראש הממשלה, לכנס שוב דיון דחוף בנושא יחד עם שר השיכון ורמ"י. נחזור לנגב ולנושא החוק. כפי שאמרתי, המלחמה בנגב היא תפיסת שטח, וכמה שיותר. לכן רוצים לבנות שם שדה תעופה, לכן העבירו לשם את מחנות צה"ל, מחנות הצבא, וגם ימשיכו להעביר, לכן מגדילים את הערים הקיימות. לכן גם נדרש להסדיר כמה שיותר חוות חקלאיות ולפתח כמה שיותר אזורי תיירות, כדי שתפיסת הקרקע תהיה משמעותית. בתמצית, החוק מאפשר לחוות בודדים נוספות לקבל הקצאת קרקע, מאריך את פרק הזמן שניתן להסדיר בו חוות שהוקמו, הן נקראות חוות דרך היין, וכן להקצות קרקעות בפטור לאותן חוות על מנת שניתן יהיה לפתח פרויקטים חקלאיים ותיירותיים בשטח. החוות הן פרויקט ציוני ממדרגה ראשונה, המקיים את חזונו של בן-גוריון ליישוב הנגב. החוק מעודד התיישבות וחקלאות בנגב, הוא יביא מקומות תעסוקה, הוא תומך בחזון של פיתוח הנגב מתוך מטרה להתיישב באזור, הוא יביא לפיתוח כלכלי דרך הקמת חוות חקלאיות חדשות, אשר עשויות לחזק את הנגב ולתרום לביטחון האזור, הוא ימנע התפשטות של מגורים לא חוקיים והשתלטות על קרקעות מדינה ועוד. המשרד תומך בחוק, וכמובן יעמיד את כל הכלים העומדים לרשותו על מנת שהחוק יביא לשינויים האמורים. תודה. תודה רבה. ביקש להתנגד לחוק חבר הכנסת יוסף עטאונה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, למה אנחנו מתנגדים לחוק הזה? כי החוק, תיקון 4 בחוק הרשות לפיתוח הנגב, שעבר בכנסת בשנת 2010, בא להכשיר חוות בודדים בנגב. אני רוצה להזכיר לכולם, גם למציע, לחבר הכנסת קרויזר: בנגב יש גם ערבים ויש גם יהודים. כשבאים בהצעת חוק שהיא מראש לא שוויונית, היא פוסלת את בני המקום הילידים. על מה תיקון 4 מדבר? תיקון 4 אומר בצורה חד-משמעית לתת מעמד רשמי לחוות בודדים. כל חוות הבודדים בנגב הן בבעלות של יהודים. אין חוות בודדים אחת שהבעלים שלה הוא ערבי בדואי מהנגב, ולכן הצעת החוק הזו באה להתייחס לאזרחי המדינה הערבים הבדואים בנגב כאל אויבים שפולשים, שמשתלטים על הקרקע. באים בחוק כזה להכשיר את חוות הבודדים. מה החוכמה בחוק כזה? לתת מעמד למיזמים חקלאיים, תרבותיים, לתיירות, לתת את המעמד הזה, ולאנשים שרוצים לגור יש כפרים לא מוכרים, שברובם נמצאים לפני קום המדינה, במקום שהמדינה תכיר בהם, לתת להם את השירותים הבסיסיים, באים להכיר בחוות בודדים של יהודים בכדי לחזק אותם בנגב על חשבון האוכלוסייה הערבית הבדואית. לכן החוק הזה הוא חוק לא חוקתי. הוא חוק לא שוויוני, שאין לו מקום. מי שרוצה לחשוב על הנגב, צריך לחשוב גם על ערבים ויהודים. מי שחושב שהוא יכול לפתח את הנגב ולא הערבים הבדואים, הוא טועה, הוא מטעה. זה לא יכול להיות. אנחנו 37% מאוכלוסיית הנגב, מגיע לנו להכיר לנו בכפרים, מגיעים לנו מיזמים, גם תיירותיים וגם חקלאיים בנגב. לבוא בתיקון שהוא גזעני, שהוא של אפרטהייד - - - למה זה גזעני? אבל זה לא גזעני. טלי, זו בדיוק הצעת התיקון מ-2010. זה חוות בודדים, בין אם זה של יהודים ובין אם זה של בדואים. הוא מדבר על חוות בודדים. שנייה. הוא מדבר על חוות בודדים שכולן של יהודים. החוק לא אומר "יהודי". היום באים להרחיב, להרחיב את היריעה של החוק הזה. אנחנו במקביל - - תודה רבה. - - לא רק מתנגדים, אנחנו לא רק מתנגדים לחוק הזה, אני גם מקדם יוזמת חוק לבטל את תיקון 4, ואנחנו נגיש אותה למליאת הכנסת, כי אין מקום לגזענות בבית הזה. תודה רבה, הסתיים הזמן. אתה רוצה להשיב? אתה או הוא? מי שרוצה לפתח את הנגב, עוד פעם, הערבים הבדואים זה 37% - - טוב, די, אמרת את זה וגם עבר הזמן. - - מגיעות להם כל הזכויות. תודה רבה. תודה רבה. ישיב מגיש ההצעה. תן לו דקה, תן לו דקה.  אני רק רוצה לתקן ולדייק כמה דברים שציינת. ילידי הארץ הזו ובני הארץ הזו זה העם היהודי מדורי-דורות, גם בנגב וגם בגליל. וזה שאתה מתנגד לחוק הזה - - זה לא נכון. חבר הכנסת עטאונה, הוא לא הפריע לך כשדיברת. - - זה רק מראה כמה החוק הזה נכון וטוב - - - - - חבר הכנסת עטאונה. - - ואנחנו נמשיך לייהד גם את הנגב וגם בגליל. ולגבי בני המיעוטים שמתגייסים לצבא ונאמנים למדינה הזו, ומשרתים את המדינה הזו, ומניפים את הדגל הכחול-לבן בגאווה, הם לא מופרדים מהחוק הזה. החוק הזה מקדם את מי שנאמן למדינה הזו. ומי שלא, לא יהיה פה. ואנחנו הילידים. אנחנו נולדנו פה, היינו פה, עוד לפני שהדת שלך בכלל באה לעולם. העם היהודי היה פה וימשיך להיות פה - - - - - חבר הכנסת עטאונה. - - על אפך ועל חמתך. תודה רבה. הצבעה שמית. - - - הם בקשו? זו תהיה הצבעה שמית. חברי הכנסת: אנחנו עוברים די, עוברים להצבעה, תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון, הרחבת תחולה והארכת תוקף), התשפ"ג 2023. אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ינון אזולאי, אינו נוכח גדי איזנקוט, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח ד�� אילוז, בעד ואליד אלהואשלה, נגד קארין אלהרר, אינה נוכחת זאב אלקין, בעד משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח אביחי אברהם בוארון, בעד אוריאל בוסו, אינו נוכח מישל בוסקילה, בעד דבי ביטון, אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, בעד בועז ביסמוט, בעד ולדימיר בליאק, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, אינו נוכח אברהם בצלאל, בעד אליהו ברוכי, בעד ניר ברקת, בעד ששון ששי גואטה, בעד טלי גוטליב, בעד מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו משתתף בהצבעה אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אלי דלל, אינו נוכח שלום דנינו, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח עמית הלוי, בעד שרן מרים השכל, בעד ניסים ואטורי, בעד מיכל מרים וולדיגר, אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף, בעד יאסר חוג'יראת, נגד אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, נגד יוסף טייב, אינו נוכח אוהד טל, בעד יעקב טסלר, בעד חילי טרופר, אינו נוכח אלמוג כהן, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח מירב כהן, אינו נוכח מתן כהנא, בעד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח ירון לוי, אינו נוכח מיקי לוי, אינו משתתף בהצבעה יריב לוין, אינו נוכח נעמה לזימי, אינה נוכחת אביגדור ליברמן, אינו נוכח יאיר לפיד, אינו נוכח סימון מושיאשוילי, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת שלי טל מירון, אינה נוכחת יונתן מישרקי, אינו נוכח חנוך דב מלביצקי, אינו נוכח ארז מלול, בעד יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, בעד צגה מלקו, אינה נוכחת אבי מעוז, אינו נוכח שרון ניר, אינה משתתפת בהצבעה בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, אינו נוכח צבי ידידיה סוכות, בעד משה סולומון, בעד לימור סון הר מלך, בעד אופיר סופר, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת משה סעדה, בעד גדעון סער, אינו נוכח מנסור עבאס, נגד איימן עודה, אינו נוכח יוסף עטאונה, נגד חוה אתי עטייה, בעד חמד עמאר, אינו נוכח צביקה פוגל, בעד עודד פורר, אינו נוכח יצחק פינדרוס, בעד משה פסל - בעד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי, נגד אריאל קלנר, בעד יצחק קרויזר, בעד גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, בעד אליהו רביבו, בעד משה רוט, בעד שמחה רוטמן, אינו נוכח עידן רול, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת נאור שירי, אינו נוכח אושר שקלים, בעד עאידה תומא סלימאן, נגד פנינה תמנו, אינה נוכחת אבקש לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו עדיין. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ינון אזולאי, אינו נוכח גדי איזנקוט, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח קארין אלהרר, אינה נוכחת משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח אוריאל בוסו, אינו נוכח דבי ביטון, אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח ולדימיר בליאק, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, אינו נוכח מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח גילה ��מליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אלי דלל, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר, אינה נוכחת בועז טופורובסקי, אינו משתתף בהצבעה משה טור פז, אינו נוכח יוסף טייב, אינו נוכח חילי טרופר, אינו נוכח אלמוג כהן, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח מירב כהן, אינה נוכחת עופר כסיף, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח ירון לוי, אינו נוכח יריב לוין, אינו נוכח נעמה לזימי, אינה משתתפת בהצבעה אביגדור ליברמן - אינו נוכח יאיר לפיד, אינו נוכח סימון מושיאשוילי, בעד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת שלי טל מירון, אינה נוכחת יונתן מישרקי, אינו נוכח חנוך דב מלביצקי, אינו נוכח יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת צגה מלקו, אינה נוכחת בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, אינו נוכח אופיר סופר, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת גדעון סער, אינו נוכח איימן עודה, אינו נוכח חמד עמאר, אינו נוכח עודד פורר, אינו נוכח יסמין פרידמן, אינה נוכחת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת גלעד קריב, אינו נוכח שמחה רוטמן, אינו נוכח עידן רול, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת נאור שירי, אינו נוכח פנינה תמנו, אינה נוכחת האם יש מישהו מבין חברי הכנסת שלא הצביע עדיין? אבקש לספור את הקולות. תמה ההצבעה. 37 בעד, תשעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון, הרחבת תחולה והארכת תוקף), התשפ"ג 2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. הודעה למזכירות הכנסת. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת חוה אתי עטיה, עאידה תומא סלימאן, אברהם בצלאל, מיכל שיר סגמן ויבגני סובה, בנושא: אי-מתן צו הרחבה להסכם הקיבוצי הכללי בענף הטיפול הסיעודי. תודה. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבאה: הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא: בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2024 נהרגו יותר אנשים בתאונות דרכים מאשר בכל שנת 2023. את ההצעה הגישו חברי הכנסת בועז טופורובסקי, אברהם בצלאל, אליהו ברוכי, ווליד טאהא, בועז ביסמוט, חילי טרופר ואחמד טיבי. ראשון המנמקים, חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. סגן השר כאן? אדוני סגן השר, חברי וחברות הכנסת, אליק אוסטר, אחיו של סרן איתן אוסטר, זיכרונו לברכה, שנפל בלבנון לפני כמה חודשים, נוהג לבקר לעיתים תכופות את קברו של אחיו בהר הרצל. ביום שישי האחרון אליק נסע על אופניו לבקר את אחיו בהר הרצל, ונפגע מאוטובוס. סליחה, חברים, אפשר קצת יותר שקט? מאז הוא מאושפז כשהוא מורדם ומונשם. עוד פעם אני אזכיר, אחיו של אליק נהרג בלבנון. אליק עלה עם אופניים להר הרצל לבקר את הקבר שלו, אוטובוס פגע באליק, ומאז הוא מורדם ומונשם. לאליק יש בן זוג, שלושה ילדים וכולנו מתפללים לרפואתו השלמה במהרה. לצערי, ולצערנו, אליק הוא דוגמה קשה אחת לאלפי משפחות, אלפי משפחות מתחילת השנה, שיקיריהן נפגעו, ומאות משפחות שיקיריהן נהרגו בדרכים במהלך השנה החולפת. כולם ��תוצאה מתאונות הדרכים. בכל שבוע אני עולה ומקריא כאן, זה בסדר, כל הצעקות האלה בדיוק מוכיחות שלאף אחד לא אכפת מתאונות הדרכים. כולם מתעסקים, אני לא יודע מה היו החוקים היום, במתן חסינות, בדאגה לראש הממשלה, אבל את אף אחד לא מעניינים אותו האנשים שמתים בדרכים. בכל שבוע אני עולה ומזכיר את פרטי תאונות הדרכים, את מספר ההרוגים. בכל שבוע אני מחשב כמה משפחות איבדו את יקיריהן. האם השבוע יהיו שמונה? אולי שלוש? כמה ילדים נהרגו השבוע בדרכים? בכל שבוע אני מנסה להראות לכנסת הזאת שיש דברים חשובים יותר מהשטויות שלפעמים מתעסקים בהן כאן. אי-אפשר לעכל את העובדה שאנחנו כל כך קרובים לעבור את רף 400 ההרוגים מתחילת השנה, השנה הנוראית ביותר ב-20 השנים האחרונות. זה מספר כל כך גדול, ויש בתוכו מאות סיפורים של אבל, של קושי, ואי-אפשר לצמצם את זה למספר אחד בלבד. אי-אפשר להגיד: הם מתו על קידוש השם, מתו במלחמה, הרגו מחבלים. אלה אנשים שמתו סתם כי הם יצאו לכביש ולא חזרו. עליתי היום לא כדי לספר לכם כמה המצב רע, את זה אני אומר מספיק, אלא אני רוצה להגיד לכם שהוא יכול להשתפר אם רק תתעוררו, אם רק הממשלה תתעורר, אם הקואליציה תתעורר, אם השרה לבטיחות בדרכים תתעורר. אנחנו יכולים להוריד את מספר ההרוגים, אבל אנחנו צריכים בשביל זה לעשות כמה דברים: עלינו לחזק את מעמד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לתת לה סמכויות וכלים אפקטיביים, עלינו להחזיר את תקציבי החינוך התעבורתי, עלינו לבחון את מערך הכשרת הנהגים ולשנותו, עלינו לפעול לקידום המודעות בחברה הערבית, שם שיעור ההרוגים גדול אף יותר, עלינו להשקיע בתשתיות, לשפר את אמצעי הבטיחות בכבישים, אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש, עלינו לקדם את הפרויקטים המורכבים בתחבורה הציבורית, להפסיק להזניח אותם, עלינו לעודד כניסת טכנולוגיה מצילת חיים ואת הקדמה בכבישים, רכבים אוטונומיים, רחפנים, אלה לא סתם דמיונות, זה העתיד. עלינו ועלינו ועלינו, אבל אין כמעט אף אחד שעושה, אין כמעט אף אחד שעוזר, אין אף אחד שזה מספיק חשוב לו. אין פה חמלה, אין פה אכפתיות, אין פה חזון, אין לקיחת מנהיגות. אין מנהיגות. אתם מכירים את זה? זה גם כאן, בתחום תאונות הדרכים. משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, לא באופן מפתיע, בחרה לא להגיע לדיון הזה. היא שלחה את סגן השרה, שאני מאוד מעריך. אדוני סגן השרה מקלב, אני אודה לך אם תעדכן את השרה במה שכולם יודעים שצריך לעשות, בכל העולם ובמדינת ישראל. רק על תעבדו עלינו בעיניים. לאזרחי ישראל ולמשפחות השכול בדרכים מגיע יותר. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת אברהם בצלאל, שלוש דקות, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התכנסנו היום לדון באחד הנושאים החשובים והכאובים מאוד: העלייה הדרמטית שיש במספר נפגעי תאונות הדרכים. כמו שקודמי, ידידי היקר בועז טופורובסקי, שבאמת משקיע המון המון שעות בנושא הזה, הביא דוגמה של אליק, יש, לצערנו, הרבה הרבה דוגמאות כאלו. לצערנו, יש עלייה דרמטית בנפגעי תאונות דרכים. מדינת ישראל רושמת עלייה מתמדת בכל השנים, ובפרט בשנה הנוכחית. אנחנו הולכים לשבור שיאים של 18 שנה. בעוד הנתונים מכל המדינות באירופה מדברים על 50% פחות ואפילו ירידה יותר מזה, אנחנו, לצערנו הרב, דווקא עולים ועולים ועולים. מדברים על קרוב ל-400 אנשים שנהרגו. חלק מהם יכלו להיות איתנו, איתנו ממש, בשעות אלו. מה הגורמים? מה גורם לזה? זה גם היעדר אכיפה, זו גם הצורה ללמד את התרבות לאנשים, גם חינוך במוסדות עצמם. יש הרבה דברים ביחד. רק בשבוע שעבר היינו בדיון בוועדת כלכלה ביחד עם המשטרה, והצענו שיהיו מחויבים, הרי כמו שכשבן אדם היום עושה עבירת תנועה, בן אדם יכול לצלם אותו ולהעביר למשטרה, והמשטרה תמורת זה יכולה אפילו לשלוח לו דוח, אז הצענו שמשרד התחבורה, בכל מה שהוא מקבל, היה דיון בנושא משאיות, קופסה שחורה, שיש שם ארבעה כרטיסים שבהם המהירות ודברים כאלו, אמרנו שאת זה משרד התחבורה יעביר למשטרה. הוא מחויב להעביר את זה למשטרה. המשטרה תהיה צריכה, בגלל הדבר הזה, לשלוח דוחות לאנשים. אני יכול להגיד לך שבוועדה פתאום כל השוטרים והאנשים המכובדים שהיו שם מטעם המשטרה התנגדו לדבר הזה. - - - זה גם וגם וגם. יש 33%, כמדומני, חוסר שימת לב, דהיינו התעסקות בדברים אחרים. אני רק יכול להגיד נתון אחד: 37 ילדים מתחת לגיל 15 הם אלו שנהרגו בשנה הזאת עד לתחילת נובמבר. 37 ילדים מתחת לגיל 15. בן אדם יכול לחשוב, ילד בגיל 15, העולם עוד לפניו, החיים לפניו. יש כאלה שעוד לא הספיקו לחשוב מה הם רוצים לעשות, אבל אלו שכן הספיקו לחשוב, השמיים זה הגבול בהצלחה שלהם להקים בית, ילדים, נכדים, והכול ברגע אחד. אני חושב שהדבר הזה הוא קריטי, חשוב מאין כמוהו. אני חושב שאנחנו פה בבית הזה חייבים לעשות משהו בדבר הזה. המושג "כל המציל נפש אחת מישראל" לא יכול לפסוח על הדבר הזה. אני חושב שבידינו הדבר. בנפשנו מצד אחד, וגם בידינו הדבר. בפרט כשרואים שבמקומות אחרים באירופה ובמקומות אחרים, כן הצליחו. יש את המושג הזה שנקרא חזון אפס - - תודה רבה. - - ומצליחים להוריד אפילו ביותר מ-50% את הדברים האלו. אין שום סיבה שאנחנו לא נכניס את היד לכיס, לא נדאג ליותר אכיפה, לא נדאג לעבור לדברים יותר דיגיטליים, ולחנך את כולנו לנסוע בצורה יותר טובה, וזה ימנע ודאי תאונות דרכים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. חבר הכנסת אליהו ברוכי, אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא. שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, זה לא הנושא היחידי שבו, לצערנו, מדינת ישראל מככבת בו בראש הטבלאות. בכל הקשור למספר נספים בתאונות דרכים המספר אכן מזעזע, והוא מחייב קבלת החלטות. זאת אומרת, כדי למגר תופעה, או כדי להילחם בתופעה, או כדי לטפל בתופעה שנראית בעייתית מאוד, צריך לקבל החלטה, ובהתאם להחלטה גם ליישם בשטח את כל מה שצריך לעשות כדי לצמצם את התופעה. המספרים המזעזעים של הרוגים בתאונות דרכים, והגענו כמעט ל-400, שזה איום ונורא, זה מזכיר גם את המספרים האיומים של הפשיעה, גם שם אין החלטה להילחם בפשיעה, ועל כן לא רואים שהנושא מטופל והמספרים יורדים. בנושא תאונות הדרכים, האמת שזה נושא שצריך להיות בדחיפות מיידית של מי שמופקד על חייהם של אזרחי המדינה גם בכבישים. אומנם הנושא קשור בהרבה מאוד סיבות, בין היתר כמובן תשתיות, כבישים, הגברת מודעות, פעילויות ברמת הרשויות המקומיות, בתוך בתי הספר, בין התלמידים, בכבישים, כמובן גם אכיפה, אבל כל זה מחייב גם תקציבים וגם רצון, שמישהו יקבל החלטה שהוא רוצה לעשות את זה, והוא יתחיל לעשות את זה, כי אז אנחנו נתחיל לראות שוני. בסטטיסטיקה המזעזעת של מספר ההרוגים בתאונות הדרכים, מספר ההרוגים בחברה הערבית עולה על המספר שלנו בסך כל תושבי המדינה. זאת אומרת, אם המספר שלנו הוא 20% מסך כל אזרחי המדינה, והנהגים קצת יותר, בתאונות דרכים אנחנו מעל 30%, וזה גם בגלל הכבישים, בגלל התשתיות, בגלל חוסר השקעה במודעות, ועל כן צריך לעשות את זה מתוך קבלת החלטה. מישהו צריך למגר את התופעה המדאיגה הזאת. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת בועז ביסמוט, אינו נוכח, חבר הכנסת חילי טרופר, אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי. כבוד היושב-ראש, 2024 מסתמנת כשנה הקטלנית ביותר, הרצחנית ביותר לחברה הערבית, בתאונות דרכים וגם בפשיעה. גם בתאונות עבודה. תאונות עבודה, תאונות דרכים ופשיעה זה משולש קטלני, בצל מלחמה. לא מעניין אותם. יש כאן אי-ספיקה של מוסדות המדינה. אני קיימתי כנס בנושא הזה לפני שבועיים-שלושה, היה סגן שרת התחבורה, אבל אין ספק שנדרש מאמץ רב כדי לחנך, לתקן תשתיות, לשים דגש על נהגים צעירים, על הגורם האנושי שקשור בתאונות דרכים, אבל גם על הרשלנות של המדינה במיגור התופעה הנוראה הזאת. 390 הרוגים בתאונות דרכים מתחילת השנה, המספר הגבוה ביותר מ-2005, מתוכם 49 ילדים, למעלה מחצי מהם הם ערבים, 55%. אדוני היושב-ראש, קראתי אתמול על מעצר של שבעה-שמונה שוטרים, מתנדבים שהתנפלו באופן אלים, ברברי, והכו אזרח פלסטיני באזור אל-עוג'ה. לא כדאי לראות את התמונה, זו תמונה מזוויעה, התוצאה של המכות האלה. אחד מהעצורים הוא מרצה לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, ד"ר מיכאל וולפוביץ. אני חוזר, מרצה לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, שהוא מתנדב מג"ב, עצור עכשיו כי הוא השתתף בחינגת הכאה של פלסטיני עד זוב דם באופן ברברי. אני מתייחס אליו יותר בחומרה מאשר שאר העצורים. מרצה לקרימינולוגיה. פסולת אנושית. חלאת המין האנושי. הוא היה כאן בוועדת החוקה, דיבר נגד ניסיון האו"ם להציג את המתנחלים כאלימים (אומר בערבית: השבח לאל. השבח לאל). צחוק הגורל. השאלה, האם שמעתם מאתמול עד היום תגובה של האוניברסיטה העברית? כי כשפרופ' קיבורקיאן אמרה משפט שהוא נגד הקונסנזוס, שלחו לה מכתב: מציעים לך להתפטר. תודה רבה. האוניברסיטה העברית, אתם ערים? תודה רבה. ישיב, סגן השר במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב, בבקשה. מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, אם הוא נמצא פה, הוא נמצא. חבריי חברי הכנסת, ובמיוחד חברי הכנסת שהציעו וביקשו את ההצעה הדחופה לסדר-היום: חבר הכנסת בועז טופורובסקי, חבר הכנסת אברהם בצלאל, ווליד טאהא, אחמד טיבי ועוד, אלה שהציעו שכרגע לא נמצאים פה. אני מודה לכם על עצם העלאת הנושא לסדר-היום, זה לא דבר שמובן מאליו. בחוץ יהום הסער, הנושא שמעסיק את התקשורת והשיח הציבורי זה כמובן המלחמה וכל המסתעף מכך, ואתם מוצאים לנכון, על המכסה שלכם, להעלות את המלחמה השנייה שיש לנו, שהיא מלחמה לא פשוטה: המלחמה בתאונות הדרכים. השנה אנחנו חווים חוויה קשה מאוד, מעציבה מאוד, של עלייה קשה וכואבת במספר ההרוגים, אבל בהתאמה יש גם פצועים, כפי שאתה דיברת, וכמובן שזו עוד עלייה במספר הפצועים. ביקשתי נתונים, עדיין אין לי את זה. נתונים של פצועים זה יותר בסוף שנה, בתי חולים ועוד, ולא בדיווח יומי, לכן אין לנו, אבל אנחנו כבר יודעים שיש עלייה במספר הפצועים, וגם לזה יש משמעות. עלייה של 21% זו עלייה דרמטית וקשה. אנחנו לא מדברים באחוזים, אנחנו מדברים, כל מספר, כפי שנאמר פה, כל מספר זה נפש, כל מספר זה משפחה. ההשלכות שיש לזה. זה כואב ומכאיב מאוד, ולכן צריך לעשות הכול, הכול, כולם, כמו שאמרת, אלה לא מספרים, זה הרבה מעבר למספרים. כמו שאמרת, זו לא גזרת שמיים, לא גזרת שמיים, לא צריך. יש חלק גם בנו, שצריך לעשות השתדלויות בכל ההיבטים, בכל מגוון הפעילות שיש לתאונות דרכים. אבל אני כן רוצה להגיד לכם שהשבוע הממשלה, ממשלת ישראל קיימה דיון מיוחד, ולא קצר, בנושא תאונות הדרכים, ביוזמה של שרת התחבורה, והוחלט על הקמת קבינט שרים, כמובן עם מגוון השרים הרלוונטיים ואף יותר מכך. יותר מזה, לקבינט הזה יוצמד, תועבר גם הצעת מחליטים שיקבעו יעדים לאומיים לצמצום התאונות דרכים, פעולות לקידום הבטיחות בדרכים בתחומים הרלוונטיים. הקבינט צפוי, לפי ההחלטה שהייתה שם, להתכנס כבר בחודש הבא. השבוע? לא, בתוך חודש יתכנס הקבינט. גם דיברו על כך שבכוונת מכוון, השר עמיחי אליהו היה בישיבה הזו והוא שמע את הדברים הללו. השר מיכאלי היה בישיבה הזו והעלו שם את הדברים. אני אתייחס גם למה ששאלת בסיבות. בכל אופן, גם מהרלב"ד היו שם, השתתפו שם, הנהלת הרלב"ד ויושב-ראש הרלב"ד, יורם הלוי. דרך אגב, גם בימים אלו, הוא עוד לא השתתף, נכנסת מנכ"ל לרלב"ד, שזה מר גילי כהן, איש שאני מכיר אותו, איש טוב, איש באמת נמרץ. אני חושב שהוא יכול גם להוביל. אני חושב שכולנו יודעים שהיו צריכים גם החלק האדמיניסטרטיבי, גם את הפעילות, ושם גם יעשו פעילויות חוקיות לחזק את הסמכות. למשל, דוגמה של מידע שלא מגיע, דוגמה היא ניתוח של מצבים ועוד דברים שדרכם יכולים לדעת איך להילחם, סמכויות וכלים שבאפשרותם לחזק גם את הרלב"ד. הבעיה שם, שאלו את הרלב"ד. לא זוכר מי שאל, אבל שאלו אם יש איזה מאפיין, כפי שגם השר עמיחי שאל, אם יש מאפיין לתאונות. התשובה הייתה שהם לא יכולים להצביע על משהו מאפיין אבל במגוון מה שקורה, הכול, מכל הסוגים שאנחנו יודעים, משמירת מרחק ומהירות, המהירות נשארה הגורם המרכזי בתאונות דרכים. - - - דרך אגב, כן, כן, משתי סיבות. זו אמירה שלא מעוגנת על ידי אנשי המקצוע. הגורם המרכזי הוא הסח הדעת. המהירות כשלעצמה לא פוגעת, אלא - - - נכון, בדיוק הדבר הזה כתוב אצלי, כיוונתי לדבריך. המהירות בשילוב עוד דבר, למשל אי-שמירת מרחק, התעסקות בפלאפון או הסח דעת אחר. המהירות היא מה, מהירות בכביש רגיל. יכול להיות שיש מדינות שנותנים, אבל יחד, בתוספת דברים. ודאי שיש מלחמה. דרך אגב, אני רוצה להגיד שלמלחמה יש קשר. הקשר הישיר, כפי שגם השר שהיה בישיבה שתכף אתייחס אליה, שכינסה גם השרה, שהשתתפו בה שר המשפטים, השר לביטחון לאומי וראש את"ן, הוא אין מספיק אכיפה, הם מודים בזה. המשטרה עסוקה, יש מחסור בכוח אדם, יש מחסור בכלי רכב. היא נקראת למשימות רבות מאוד שיש לה. לא מדבר רק על ההפגנות, גם לדברים במלחמה. יש גם מגויסים, הבנתי שגם זה משפיע באופן כזה או אחר. יש לזה השפעה. האכיפה, ודאי שהיא אחד הגורמים. אנחנו לא צריכים להיות מומחים, אנחנו כולנו נוסעים בכבישים ואין משטרה. הם אומרים את זה, הם צריכים כלים. השר שהיה שם, הם באמת חושבים, לא רק זו אף זו, חבר הכנסת ואליד טאהא, הם אומרים שמצב הפשיעה שיש במגזר הערבי משפיע גם על תאונות הדרכים. כשאין דיין אז כל אחד נוסע ומתנהל איך שהוא רוצה. הפעילות העבריינית יכולה להיות בשטח, וגם בכבישים יש פעילות עבריינית כזו או אחרת. ככה, בכל אופן זה היה בישיבה שהייתה, ציינו את הדבר הזה שגם כן. הם אומרים שכבר רואים שינוי ומקווים שהשינוי שיש בנוכחות בשטח ובפעילות שיש בשטח, כך נאמר שם, אני לא יודע אם אתה מרגיש אבל אנחנו מקווים שגם התוצאות יהיו בהתאם, אבל פעילות מוגברת של המשטרה תביא גם לצמצום תאונות הדרכים. כפי שציינתם. חבר הכנסת אחמד טיבי, עשה דיון מיוחד והביא את הנתונים הקשים שיש בחברה הערבית בנושא של תאונות הדרכים. היה דיון בוועדת הכלכלה, דיון מעמיק. ביום שלישי, אתמול. אף אחד לא הציג שום תוכנית, מדברים על הסוגיה, זו הבעיה. מדברים - - - אבל אין תוכנית. יש יעדים אבל אין תקציב. אז אם יהיה לי את הזמן אוכל לדבר על זה, ביקשו ממני לקצר אבל זה בסדר. לכן הדברים האלה, אין ספק שכל פעולה שתיעשה היא תצמצם והיא נכונה. אני אומר לכם, ראיתי הבוקר, רציתי לברר נתון באחד העיתונים שקראתי, אמרו שזה אני אומר את זה במאמר מוסגר, נתון משמח, שיש ירידה. הכותרת של הנתונים של אור ירוק: ירידה של 20% בדוחות לנהגים שחצו צומת באור אדום, הנהגים בתל אביב יפו בראש הרשימה. אני הסתכלתי וביקשתי את הדוח. אין ניתוח מה הסיבה שיש ירידה, מה זה אומר. יש ירידה של 20% בדוחות הנהגים. בעיתון שקראתי הייתה פרשנות של הכתב שזו הודעה משמחת. העוזר שלי ניסה לדבר שם, אז בדיוק מי שמתעסקת בזה לא הייתה היום, אז לא יכולתי לברר את זה, ולהעמיק. אבל דווקא ראיתי את זה לא כבשורה משמחת. הירידה יכולה להיות בדוחות והיא לא אינדיקציה לכך שיש פחות חצייה באור אדום. אולי מדובר בפחות אכיפה. דוחות זה בכלל לא אומר שזה נתון, יכול להיות שזה נתון מעציב, שהחציה נמצאת, כפי שאמר חבר הכנסת טופורובסקי, במהירות יותר גבוהה, זו לא גנבה פשוטה, ולכן צריך לדעת לנתח נכון את הנתונים. אין ספק שצריך מגוון פעילות. כדי לסבר את האוזן, שמעתי את זה מהשרה בממשלה שאמרה את זה, מספר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה גם יחד לא מגיע למספר של נפגעי תאונות הדרכים. אני חושב שזה 33,000 + בתאונות הדרכים מאז קום המדינה ובמערכות ישראל ופעולות האיבה זה כ-28,000. לא שזה בהשוואה או מוריד מהכאב של ה-28,000, אבל אני אומר כדי שזה קצת יזעזע אותנו, כדי שזה קצת, טיפה, ייתן לנו מבט על מה מדובר, על איזו משימה עומדת לפנינו. בכל אופן, אני קיבלתי קצת רשימה, אשתדל לעשות את זה בקצרה, של עבודה מרכזית של הרלב"ד. הדגש השנה היה על בטיחות במרחב העירוני. יש גם בנייה וגם יישום של תוכניות העבודה בכל רשות מקומית בהתאם למאפייני ההיפגעות בה. הייתה תמיכה בתקציב לכל הרשויות המקומיות לביצוע, מי שבחר בזה כמובן, פעילות הדרכה מותאמת וטיפול באוכלוסיות סיכון ומקומות של סיכון, ומקודמת כאן גם תוכנית ייעודית להגברת בטיחות במרחב העירוני כגון תוכנית עיר בטוחה. התוכנית זו עוסקת בהפחתת מהירות, הגברת הבטיחות בחציה במעברי חציה וקידום הבטיחות ברכיבה על הכלים הזעירים. ראינו השנה שנכנס חוק הרישוי על האופניים החשמליים והקורקינטים וגם מתממש. זה נותן ממד של הרתעה למי שמתנהג, הגם שזו תופעה קשה מאוד שגורמת להרבה פציעות. אני חושב שחלק גדול מהם בכלל לא נרשמים כתאונות דרכים. הקורקינט הזה לפעמים מפיל בן אדם והוא מגיע לבית חולים, גם אם זה לא הרוג, זה מגיע לפציעות קשות, וזה משהו מתגלגל כשאדם מבוגר נופל בגלל קורקינט. זה קורה הרבה ובכלל לא שומעים אותם, הם יוצאים ממקומות. אני היום עם אינסטינקט, כשאני יוצא מהכניסה לבית שלי אני מסתכל, יש שם מדרכה רחבה וירידה, ואני מסתכל אם מישהו עובר ואני לא שומע אותו. אדם מאושפז בגלל שבר וזה מסתבך ובעוד שלושה חודשים אותו אדם מבוגר מאושפז בגלל אותו שבר וסיבוך מאותו שבר, ואז אף אחד לא רואה את זה כהרוג. אין ספק. יש פעילות ממוקדת על נהגים צעירים, שיפור תהליך הליווי של נהגים צעירים, ידע להורים, מיומנות, תפיסת סכנה, כמובן שבמהירות יש פעילות, אני קצת מקצר, קידום מפות מהירות דיגיטלי��ת. דרך אגב, עלה בממשלה, ואני חושב שתסכימו לזה, שצריך לייעל גם את עבודת המשטרה. שוטר שנותן דוח, לוקח לו יותר מידי זמן בהתעסקות עם דוח אחד. אנחנו רואים, הוא נותן דוח והוא עם אותו אחד רבע שעה, 20 דקות. זה צריך להיות טכנולוגי וזה יישלח במהירות. המצלמות רובן לא עובדות, גם דיברנו עליהן, פשוט אתה העלית את הנושא הזה, ועוד ועוד נושאים. גם בנתונים שיש ובמה שיש אפשר לשפר. יש כאן בדרכים בין-עירוניות עדכון מודל בחירת מוקדי סיכון. תגיד לי, לגבי דוחות, זה ניתן באזורים שהם יותר מסוכנים או אזורים שיותר מכניסים כסף? זאת שאלה טובה ומצוינת. אנחנו יודעים איפה קל לתת את הדוחות, אנחנו יודעים זה חלק מהבעיה. לפעמים התחושה היא שהם עומדים איפה שיש הכנסה טובה. בכל בוקר מתקשרים אליי ואומרים לי: עשיתם נת"צ, נתיב לנסיעה מהירה בכביש 1, של שניים פלוס אחד, שלושה פלוס אחד, אבל כשיש שם אכיפה, האכיפה גורמת לפקקים. אז אפשר לעשות את זה טיפה יותר בצד, אבל זה טוב שיש אכיפה. אבל אכיפה שהיא לא יעילה ולא - - - אדוני, אפשר להגיד לך משהו? קיימתי שני דיונים בוועדה לביקורת המדינה, לא כדי לנגח כדי לבנות, והזמנתי פעמיים את הרלב"ד. אני מכיר היטב את ראש הרלב"ד, הוא היה אצלי קצין, הוא היה ניצב ומפקדם של שלוש מחוזות, הוא יותר טוב ממני. בעל מקצוע אדיר, בחרתם איש מצוין. אב שכול מהמלחמה. אם לא תיתנו לו סמכויות ולא תחזירו לו את התקציב, לא יהיה שינוי. לא יהיה שינוי. זה בדיוק: סמכויות ותקציב. על הסמכות דיברנו. עכשיו, תוכנית עבודה עם יעדים, שיהיה אפשר להגיד מה היעד. אדוני, הוא מאיים לעזוב. עמדת ביעד או לא עמדת ביעד. שנייה, בועז. הוא מאיים לעזוב, הוא לא מקבל משכורת, הוא לא בא בשביל משכורת. יש לו את המשכורת שלו כאיש משטרה ששירת הרבה שנים. הוא היה בימ"מ. באמת, הוא הסיכוי היחיד שלנו, יורם הלוי, היחיד שלנו, לשנות את הכיוון. תגיד לשרה שאני שולח לה ממני מסר חיובי: תנו לו סמכויות, תחזירו לו את התקציב. בכוחו לעשות שינוי. רומזים לי שאני כאן יותר מדי. אתה צודק ואני מסכים עם כל מילה. אנחנו יושבים איתו בישיבות יחד. השינויים שאמרתי עכשיו באים בעקבות הפעילות שלו והבקשות שלו בשיתוף השרה. הוא הגיש תוכנית. יש לו היום דלת פתוחה. ואני חושב שגם מבחינה אנושית, מבחינת האישיות, הפרסונלית, אני חושב שיש היום אפשרות לשיתוף פעולה. כבוד השר, האם אפשר לבדוק את הנושא של - - - ושמירה על כפיפות לפורום ודברים כאלה. נושאים שהם - - - צריך להגיד שתוכנית זה"ב הצטמצמה מאוד בבתי הספר. כולם אומרים ובועז העלה את זה בדיון הקודם. היא אולי אפילו כבר לא קיימת. כולם אומרים שהייתה לזה משמעות מאוד מאוד חשובה. יש קיצוצים בתקציב והם ללא ספק משפיעים. כל תקציב יותר משפיע, כל פעילות יותר נכונה משפיעה, מגוון הדברים משפיעים יחד. לפעמים לוקחים נושא אחד לטפל ואתה רואה את התופעה במקום השני. זה צריך להיות משהו הוליסטי. לקח הרבה זמן לבנות את זה, כאן אם מקצצים את הזה"ב, כי סתם דיברתם על דוגמה, זה לא שמחר ירצו להחזיר את זה וזה יחזור, זה ייקח שנים להחזיר את זה. המורים וכל מי שצריך לעשות את זה. וראש את"ן, זאת פעילות שהמשטרה עושה וצמצמה את זה. לגבי אופנועים שאנחנו יודעים שהם יכולים להיות מחוללי תאונות דרכים, שינוי תוכנית לימודי הכשרת רוכבי האופנוע בשיתוף משרדי התחבורה וההסברה. יש לי כאן על רכב כבד, יש כאן פעילות ממוקדת בחברה הערבית, יש כאן מגוון סדנאות לנהגים צעירים, תוכנית התערבות לבני נוער באמצעות אימוני כדורגל ושם לחבר להם גם את התוכנית. זה מגוון, לא כל דבר בפני עצמו. אני יודע, אני יודע. אבל סגן השרה, ברשותך, אנחנו חברי הכנסת רוצים לפקח. איך מפקחים? יש תוכניות, יעדים, תקציב ורואים עמידה ביעדים, שימוש בתקציב וביצוע תוכניות. זה משהו שחסר בתחום. קבינט השרים, אנשים באמת ראויים: יושב-ראש, מנכ"ל חדש ברלב"ד. הדיון כאן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לדיונים האלה. אני אומר לכם, אני נמצא היום בצד הזה, ויש חשיבות גדולה מאוד לעורר בהצעות לסדר-היום ובדיונים, עם כלל הדברים יחד, עם סיום המלחמה ועם יותר משאבים על אכיפה, ונוכחות. יש עוד נושא שדיברו עליו, השפיטה. שר המשפטים לא היה סתם בדיון הזה. הסחבת והמחיקה, כבר אין שום גורם מרתיע לנושא הזה. צריך לשלב זרועות בכל הדברים ביחד. תודה רבה. תודה רבה. האם אתם מסתפקים? המציעים, מסתפקים? או שאתה רוצה להעלות את זה לדיון? רוצים דיון. רגע, רגע, רוצים דיון, בסדר. אתה אומר: מקבל את הדברים שלה, ואתה רוצה דיון. הצבעה על ועדת כלכלה. הצבעה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. 11 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הנושא יעבור לדיון בוועדת הכלכלה. ההצעה הבאה היא בנושא: אלימות חמורה בבתי ספר יסודיים וכשל מערכתי בטיפול באירועי אלימות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת: משה טור פז, יוסף עטאונה, ואליד אלהואשלה. ראשון המנמקים, חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. נראה לי עד עכשיו כולם חשבו שזה חמש דקות, אני אומר, שלוש דקות, לרשותך. אני אשתדל, מנחה כבר אמרנו. הסכת ושמע, אדוני השר, ההצעה הזו עוסקת באלימות בבתי הספר, אבל כל מי שמכיר ושעסק בחינוך יודע, שהילדים - - - - - שיקרא גם את הספר, כן. - - פשוט מחקים אותנו המבוגרים. ואין צביעות יותר גדולה מלומר: ילדים, ילדים, בואו נסתכל עלינו. "החוצה, החוצה, כל המחבלים החוצה" מי אמר? שר בממשלת ישראל. חבר הכנסת דוידסון, רוצה לנחש? "החוצה, החוצה, כל המחבלים החוצה", אמר השר בן גביר. "כלומניק", מי קרא למי? שרה כאן בממשלת ישראל, השרה מאי גולן, קראה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. וכשהעז סגן יושב-ראש הכנסת להתערב לטובתו, אמרה לו: אני אגיד מה שאני רוצה, חצוף, "אז את הצביעות שלך אתה יכול לשמור לגינונים שלך עם חברי הכנסת הערבים ועם השמאל". היא אמרה את זה כאן לסגן יו"ר הכנסת מלביצקי. אז אנחנו נדבר על אלימות בבתי הספר. חברי הכנסת עופר כסיף וניסים ואטורי, נכנסו לעימות כאן במליאה. נשמעו שם המילים "אפס", "זבל", "עוף מפה". לחבר הכנסת אחר קראו - - - אני חייב לתקן אותך, אני לא אומר "זבל" לאף אחד, זה דבר אחד. שתיים, אם היית באמת מאוזן, היינו מקשיבים לך. אם היית מביא משני הצדדים, אתה יודע מה, הייתי מכבד את זה. הינה, הינה, רגע, תקשיב. הינה, חבר הכנסת ואטורי: "עוכר ישראל" ו"בוגד מנוול". "חלאה", אמר חבר הכנסת כאן. הייתה חברת כנסת כאן שאמר עליה חבר הכנסת: יש לה קול של "עושה ספונג'ה", היא אישה עלובה, עלובת נפש וכן הלאה. מה אנחנו רואים מהדברים האלה? חבריי חברי הכנסת, אנחנו באים בטענות למערכת החינוך, ואכן יש בה בעיות קשות. אנחנו באים בטענות אל הנוער, ונכון, לנוער יש בעיות קשות. אבל בואו נודה באמת, כשהם מסתכלים בטלוויזיה ורואים אותנו, כשהם קוראים כותרות בעיתונים, כשהם רואים במדיה החברתית ציטוטים יוצאים מהבית הזה, אז אנשים דגולים, גדולים מהם, באים ואומרים "ולשמחה מַה זֹּה עֹשָׂה"? אנחנו חברי הכנסת, כן, גם בעת עימות, גם בעת מש��ר, במחלוקות הכי קשות, צריכים לשמור על לשוננו, כי "שומר פיו ולשונו שֹׁמֵר מצרות נפשו". אנחנו צריכים לשים גבולות לדברים שלנו. האלימות בבתי הספר בישראל היא נוראה. לצערי הרב, היא שיקוף חלקי של מה שקורה בכביש, של מה שקורה בכנסת, של מה שקורה בין המבוגרים שמדברים. הילד הזה לא למד את הקללות לבד, הוא שמע אותן איפשהו. הוא משמיע את מה שהוא שומע בבית, ברחוב, בבית הספר ובכנסת ישראל. ולכן אני אומר לנו, מחלוקות קשות, כן, דעות שונות מקצה לקצה, כן, אבל גם אנחנו, חברי הכנסת, כשאנחנו רואים את האלימות בבתי הספר, צריכים לשמור על פינו ולשוננו. תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שנושא האלימות זה נושא מאוד משמעותי במערכת החינוך בכלל. ואם מערכת החינוך בארץ מפרסמת נתונים כל שנה על הישגים ועל התקדמות בכל מיני תחומים, לפי דעתי אחד הנושאים שכמעט יש בו עלייה כל הזמן ואין טיפול הוא נושא האלימות, ומרגישים אותו בכל מערכות החינוך, גם הערבית, גם היהודית בכלל. וכמו שאמר חברי חבר הכנסת משה טור פז לגבי שיקוף החברה ושיקוף מערכת החינוך ובתי הספר, מה שקורה בחברה והשיח האלים, המתלהם, השיח הפשיסטי במובן מסוים, שעובר כל גבול גם בתוך הבית הזה בחלק מהחקיקה, זה גם משתקף על מערכת החינוך. רק לפני שבוע ראינו בקריית אונו איך מאלצים מורה ערבייה להתפטר בתוך בית הספר אך ורק בגלל שהיא ערבייה, ואיך ילדים בבית הספר מתאספים וקוראים "מוות לערבים" בתוך בית הספר, ומערכת החינוך עוברת על זה כאילו כלום לא קרה. ראינו גם את זה במקיף ברמות בבאר שבע, כשילדה ערבייה הביעה את הדעה שלה בתוך מערכת החינוך על מה שקורה עם ילדים בעזה. ראינו את כל הסערה, ואיך הפוליטיקאים הקטנים השפלים משתמשים בדבר כזה ומסיתים נגד הילדה ונגד ההורים, וראינו בית ספר שלם, גם מקהילת ההורים, איך הם מתעמרים בילדה ואיך היא סובלת. ועד רגע זה, לפי דעתי, היא נמצאת בטראומה. אין ספק שהעניין של האלימות במערכת החינוך לאורך שנים זה גם מהאקלים הבית-ספרי, באיזה תנאים וסביבה. כשמביאים ילדים למערכת החינוך צריך להביא אותם גם לסביבה שהיא פתוחה, סביבה שמאפשרת גם מוגנות בתוך בתי הספר. לפי דעתי, במערכת החינוך הערבית בכלל ההקשר של אלימות גם קשור למבנה הפיזי ולגודל של בתי הספר. בתי הספר בחברה הערבית הם עם מספר מאוד גדול של ילדים ועם תשתית פיזית לא ראויה למספר הזה. אין ספק שהצפיפות בתוך מערכת החינוך הערבית גם גורמת לאלימות. ואי-אפשר כמובן להתעלם ממה שקורה בחברה הערבית בכלל בכל מה שקשור לגל הרציחות, וראינו את המקרה בבאקה אל גרביה. ולכן הנושא הזה צריך טיפול מערכתי. ולפי דעתי משרד החינוך עד היום לא משקיע נכון בעניין הזה ולא נותן את הפתרונות. אני אתן דוגמה לכישלון של מערכת החינוך בהתמודדות עם תופעת אלימות, כל מה שקשור לצוות החינוכי, ייעוץ חינוכי פסיכולוגי בתוך בתי הספר. עד היום בבתי הספר היסודיים במדינת ישראל אין תקינה בתוך משרד החינוך ליועץ או יועצת חינוכית בתוך בתי הספר. הגיע הזמן לטפל גם בתופעה זו. תודה. תודה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התקיימה בחוץ לפני כמה דקות תהלוכת המתים, שיוזמים אותה כל מיני ארגונים מהחברה הערבית וגם מהחברה הישראלית, בכל מה שקשור לפשיעה בחברה הערבית. וזה קשור למה שאנחנו מדברים עליו עכשיו, וזה ��ושא החינוך והאלימות בבתי ספר. אין ספק שהתלמידים שואבים את כל מה שיש בעולם הזה, את מה שקורה בסביבה שלנו. ראינו את מה שקרה בבתי ספר בבאר שבע, רואים את הפשיעה בכלל שמשתלטת בחברה הערבית, ראינו את האלימות שמשתוללת במגרשי הכדורגל, ראינו איך אוהדי בית"ר ירושלים תוקפים את האוהדים של בני סח'נין ללא שום תגובה, ראינו שהמשטרה לא מתייחסת ולא מגישה כתבי אישום נגד אוהדי בית"ר ירושלים, ראינו את השתיקה של התאחדות הכדורגל, רואים את השתיקה של השר, השתיקה של איגוד השופטים, של כל הגורמים. אף אחד לא מתייחס לנושא הזה, אף אחד לא מגיש כתבי אישום, ולכן כל הנושא של הפשיעה גם חודר לבתי ספר. ורואים לאחרונה גם הסתה ברשתות החברתיות. לפני שבועיים, כשנהרגה אישה מירי רקטי בשפרעם, אני פניתי לשר החינוך, והוא הוציא הודעת תנחומים למשפחה. אבל לגנות את המסיתים? לגנות את המשתלחים באנשים? לא, זה לא יקרה במשמרת של השר, מכיוון שכל המערכת נותנת לגיטימציה להסתה הפרועה הזאת, נותנת לגיטימציה לאלימות, לא מטפלת בפשיעה. ואנחנו רואים לנגד עינינו מה קורה בחברה הערבית, מאות נרצחים בשנה האחרונה ואלפי נרצחים בשנות ה-2000, ולממשלה לא אכפת מהחברה הערבית, לא אכפת מהאזרחים הערבים, כי הם לא נמצאים בסדר העדיפויות של הממשלה. ולכן הם נותנים לארגוני הפשיעה להשתולל, נותנים להם לרצוח, מאפשרים להם, לא עוצרים אותם, וזו התוצאה, מאות נרצחים. תודה. תודה רבה. ישיב השר עמיחי אליהו, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אומר את הדברים שמסר יואב קיש. אני אקרא לכם את תגובתו. ראשית, אודה על העלאת הנושא החשוב על סדר-היום. חשוב להדגיש כי משרד החינוך מתייחס בכובד ראש, ומטפל בכל אירוע של אלימות במערכת החינוך במקצועיות ובהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל. המשרד שם בראש מעייניו כמדיניות שר את קידום המוגנות של התלמידים וצוותי ההוראה במערכת החינוך כאחד היעדים בתוכנית העבודה של המשרד לשנת תשפ"ה. אני אציג לפניכם מספר תוכניות הפועלות במערכת החינוך: א. תוכנית "הכ"חות שבדרך" היא תוכנית כישורי חיים ללמידה רגשית-חברתית, הפועלת מגן הילדים ועד לכיתה י"ב. התוכנית הינה תוכנית התפתחותית מותאמת גיל ותרבות, וכוללת פרקים העוסקים בלמידה רגשית-חברתית, שייכות, לכידות חברתית, חברות, ויסות ושליטה עצמית, התמודדות עם אלימות ובריונות, מקומם של העומדים מן הצד ועוד ועוד, על פי צרכים. בכל שלב חינוך הוגדרו מספר שיעורים לעיסוק בנושא, כך שבמהלך כל שנה ובכל גיל עוסקים התלמידים בהיבטים הללו. יש תוכנית שנייה, תוכנית הדרכה וליווי מוסדות חינוך. מדי שנה מודרכים 700 מוסדות חינוך בתוכנית מערכתית לקידום אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות עם אירועי אלימות. ההדרכה ניתנת באמצעות מדריכות מומחיות מטעם השירות הפסיכולוגי והייעוצי. תוכנית שלישית, תוכנית מענה לתלמידים עם בעיות התנהגות, הניתנת לתלמידים עם בעיות התנהגות באמצעות יועצים ופסיכולוגים. תוכנית רביעית, תוכנית מרכזי מטיב"ה, מרכזים טיפוליים בשירותים הפסיכולוגיים לתלמידים עם בעיות התנהגות קשות. המענה ניתן באמצעות המרכזים, ונותן מענים לתלמידים, הדרכה למורים והדרכה לצוות החינוכי. המרכזים הוקמו ב-33 רשויות, לרבות רשויות בחברה הערבית. תוכנית חמישית היא תוכנית עוצמה, תוכנית התערבות לתלמידים עם קשיים בשליטה עצמית, ויסות רגשי, המופעלת על ידי יועצות חינוכיות ועל ידי צוותי חינוך המוכשרים לתוכניות. יצוין כי מדי שנה מוכשרים כ-100 יועצים, יועצות ואנשי חינוך. תוכנית שישית ואחרונה, תוכנית הכשרות לאנשי מקצוע לטיפול בבעיות התנהגות. היועצות החינוכיות ורכזות ההכלה וההשתלבות עוברות השתלמויות לקבלת כלים לקידום אקלים כיתה ומתן מענה לתלמידים בעלי קשיי התנהגות, כאשר הידע והכלים מועברים לצוותי החינוך על פי הצורך. בנוסף, משרד החינוך מוביל שותפות והדרכת הורים במטרה להגביר מוגנות ולמנוע אלימות. תוכניות משרד החינוך מעודדות קידום שיח עם ההורים והדרכת הצוות לגיוס ההורים לתהליך. בנוסף, מתקיימות הרצאות מקוונות להורים בעברית ובערבית, העוסקות במתן כלים להתמודדות עם מצבי קונפליקט, אלימות והתנהגויות סיכון. ביחס לתוכניות הייעודיות בחברה הערבית אציין כי פותחו שיעורים מותאמים לחברה הערבית בנושא מוגנות ומניעת אלימות, מתקיימות הכשרות לצוותי החינוך ואנשי המקצוע, תוכנית מטיב"ה לטיפול בבעיות התנהגות פועלת ב-11 רשויות. עוד מלווים בחברה הערבית מוסדות חינוך במיקוד אקלים, מבצעים עבודה יישובית כפיילוט ביישובים נבחרים, מתבצעים ליווי, הדרכה והובלת תהליכים בעקבות אירועים חריגים, מפותחות תוכניות ייעודיות למניעת נשירה ותוכניות מערכתיות למניעת אלימות במרחב הווירטואלי. בנוסף לכך, אנחנו שותפים לקידום מהלך בין-משרדי להתמודדות עם האלימות בחברה הערבית. בברכה, בשם יואב קיש, שר החינוך. תודה רבה לכם, חברים. תודה רבה. האם אתם מסתפקים בתשובת השר? רוצים דיון בוועדת חינוך. ועדת חינוך. אוקיי, אנחנו נצביע על ועדת חינוך. מי שבעד, יצביע. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. שמונה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת החינוך. הכרזה למזכירות הכנסת, בבקשה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה 2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לוח תיקונים להצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה, חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה 2024. תודה. ההצעות הבאות לסדר-היום בנושא: מחירים מופקעים של תחליפי מזון לתינוקות ועלייה בבקשות לסיוע במתן מזון לתינוקות. את ההצעות הגישו חברי הכנסת רון כץ, יונתן מישרקי ויאסר חוג'יראת. חבר הכנסת רון כץ, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנתי כמה דברים, אבל באמת לא צריך אותם כשמדברים על הנושא הזה. אנחנו מדברים על הבסיס של הבסיס, על אוכל שבזכותו מתקיימים פעוטות, ילדים במדינת ישראל. לצערי, הגענו למצב שאני צריך לעמוד על הדוכן ולומר לממשלת ישראל: תחשבו על התינוקות הקטנים שאין להם, שאין להורים שלהם אפשרות עכשיו להיכנס לסופר ולשלם 75 ו-80 שקלים על תחליף חלב. אין להם. אין להם. רק בשביל לסבר את האוזן, זה אחד המוצרים הכי נגנבים בסופרים. אימהות והורים שאין להם נכנסים וגונבים, גונבים את המוצרים האלה בשביל להאכיל את הילדים שלהם. אין נורא מזה. מדינת ישראל, יש לה כסף לכל כך הרבה שטויות, 30 ומשהו משרדים, יש לנו פה שרים שאף אחד לא יודע מי הם בכלל, שר המורשת, שר הזה, שר ההוא, יש שורה שנייה ועכשיו שורה שלישית של שרים שלוקחים מיליארדים, יש לנו תקציבים שנקראים כספים קואליציוניים במיליארדים, משרדים ששואבים מאות מיליונים לגחמות פוליטיות, ואין אחד, אין שר ��חד בממשלת ישראל שאומר: אני הולך לקחת על עצמי להאכיל תינוקות במדינת ישראל. שר אחד, אחד, שיגיד: לא יכול להיות מצב שהמוצר הכי נגנב בסופר הוא מזון לתינוקות, לילדים קטנים, את זה אני הולך לממן, את זה אני הולך לסבסד. אני לא אתן להורים צעירים לגנוב אוכל לתינוקות שלהם כי אין להם כסף. ואני לא יודע איך לפנות לשרי הממשלה. כל המדינה מחירים מופקעים. על מה אתה מדבר, מקום שלישי בעולם יוקר המחיה. ואיפה שר הכלכלה? בושה וחרפה. התאדה. אתה יודע, מיקי, אתמול פורסם שנולד נכד לשר האוצר, אז זו גם הזדמנות לברך אותו וגם הזדמנות לומר לו מפה, לא יכול להיות, לא יכול להיות שבמשמרת שלך אוכל לילדים קטנים יעלה 80 שקל לפחית, עלייה דרמטית של 20%, 30% בשנה, בשנה אחת, בשביל אוכל לילדים קטנים. ונמצא פה שר השיכון, אז אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר, אני לא אשאל אותך אם אתה מכיר את המחירים, כי אני יודע שילדים קטנים אין לך, אבל אני אשאל אותך אם אתה תיקח את זה על עצמך. תגיד לי, אתה עושה צחוק? הוא, היו לו מאות ילדים במעונות, מאות - - - אני לא רציתי, חיים, לא רציתי להביך את השר. אני רוצה לשאול את השר, האם תיקח על עצמך את הנושא הזה, כשאתה יודע שמזון לתינוקות זה המוצר הכי גניב היום בסופרים? 80 שקלים לפחית להורים צעירים שאין להם. אין להם, אז הם גונבים את זה. מישהו מכם, חיים, גם אתה פה, ואתה יכול להוביל את זה גם, מישהו מכם צריך לקחת את זה כפרויקט שלו, לסבסד את המחירים האלה של תחליפי חלב להורים צעירים. מישהו צריך להגיד: זה נושא שחשוב לי, אני הולך לקחת את זה על עצמי, כי אם לא ייקחו את זה על עצמם אז אנחנו נעמוד פה, נמשיך לדבר על זה, ולא יקרה עם זה כלום. אז אני באמת מפציר בכם, אני יודע שנגמר הזמן, סיימתי - - - רציתי להגיד לך תודה רבה. מפציר בכם, קחו את זה כפרויקט אישי שלכם. אל תיתנו להורים צעירים להיות גנבים בסופר. חבר הכנסת יונתן מישרקי, אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. - - - אבל אין מספיק. אני אומר לך. לאחותי יש ארגון כזה שעוסק בכספים, היא קצינה בצה"ל - - - היא לא עומדת בביקוש, ויש ברוך השם - - - שלוש דקות לרשותך, בבקשה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים כאן על נושא מאוד חשוב, על כל הנושא של ההתייקרות ויוקר המחיה. כל המחירים עולים, זה לא רק חלב לתינוקות. אולי פעם, אצלנו הבדואים וגם אצל הערבים גידלו בחצר עיזים, אז היה חלב שסיפקו ונתנו לילדים שלהם, והיום כולם בעצם התחילו לתת את תחליפי המזון ואת תחליפי החלב גם לתינוקות. רק ניתן כמה נתונים: בשנים האחרונות חלה עלייה במחיר של תחליפי חלב, הם עלו מ- 50 55 שקל ל-75 80 שקל היום. כתוצאה מעליית המחירים יש כ-23% בקשה למתן מזון תינוקות, על פי הנתונים מהבנק החברתי. המשמעות היא שב-2023 הבנק החברתי נתן וסייע לכ-2,100 משפחות, לעומת 1,700 ב-2022, והשנה המספרים רק עולים, וכנראה המלחמה הבאה שהמדינה צריכה לעבור זו המלחמה ביוקר המחיה. ואם אנחנו נדבר על יוקר המחיה, בעצם מי שנפגע הכי קשה, כמובן בהתחלה, בסדר ראשון, זה הפריפריה, אם זה בגליל, אם זה בנגב, הם הנפגעים הראשונים מיוקר המחיה, ואנחנו התחלנו לראות את זה, הרבה משפחות לא מצליחות לסיים את החודש. ומה שאמר קודמי, המוצר שנגנב עכשיו הכי הרבה בסופרים זה התחליף של החלב. ואני אומר, לפני כמה דקות, לפני שעה, הייתה בחוץ תהלוכה, מצעד שקראו לו מצעד המתים למען החיים (אומר את השם בערבית). המצעד הזה בעצם בא בשביל להגיד לאנשים ולהגיד למדינה ולכ��סת ולשרים לגבי הנושא של הפשיעה בחברה הערבית. ואני אומר, ברגע שמשפחה ובן משפחה לא יצליחו לספק ולתת את המזון ולקנות את תחליף החלב אז הוא נאלץ לגנוב את זה. ואם הוא לא יכול לגנוב את זה, זה יכול להידרדר לכסף קל, למשפחות הפשע, ואז משם הדרך קצרה אולי להיות חייל באחד מארגוני הפשע. כל זה מתחיל מהמצב הכלכלי הקשה. לכן אני חושב שעל הממשלה ועל שר האוצר לקחת את הנושא הזה בסדר עדיפות ולתת טיפול מיידי לכל המשפחות שלא מצליחות לסיים את החודש ולא מצליחות לספק חלב לתינוקות שלהן. תודה. תודה רבה. ישיב, שר התיירות חיים כץ, בבקשה. מה הקשר בין תיירות לזה? הוא יש לו. הוא חזק. הוא יכול להביא תקציבים. - - - הייתי פונה אליך. אתה יכול לקחת - - - לסבסד את זה. הוא היה שר הרווחה, להזכירכם. אם הוא היה שר הרווחה עכשיו, לא היית צריך לדבר. היית סוגר הכול. - - - אדוני היושב-ראש, מכובדיי, השר גולדקנופ, חברי הכנסת, רון, כמה שאתה צודק. אתה יודע, כשהייתי שר הרווחה, הייתי בטרום-בכורה, אני לא זוכר את השם של הסרט, סרט אנגלי על אבטלה ולאן זה מביא את האנשים. זה הדור המבוגר, תכף אגיע לילדים, שכמו בפרסומת אומרים לו, תרים את העכבר, הוא אומר, איזה עכבר, כשהוא צריך למלא את הפרטים. גם שם גנבו את מזון התינוקות. כשראיתי את הסרט, לקחתי אליו את כל עובדי הביטוח הלאומי. שכרתי את הסרט הזה. היו שם שני דברים: היה שם שירות. שירות והתייחסות לאנשים. לקחתי 5,000 איש מהביטוח הלאומי וממשרד הרווחה, אז זה כבר היה איזה 10,000 איש, ושכרתי איזה 20 הקרנות, אם לא יותר. כנראה, צריך לקחת את הסרט הזה ולהקרין לכל חברי הכנסת, לא רק לממשלה, כי שם ראית התנהלות בשירות ואת הצרכים של הבן אדם ואת תופעת הקדמה, מה היא עושה לאזרחים הוותיקים. אתה דיברת על תינוקות אבל מה תופעת הקדמה עושה לאזרחים הוותיקים שהם לא כל כך שולטים במערכת. אני צריך להיזכר בשם של הסרט. אולי צריך לקחת אליו את כל הח"כים ואת כל הממשלה. את כולם, אופוזיציה, קואליציה, כי הנושא הזה חוצה גבולות. - - - אני בא. אני אזכר בשם של הסרט. אני אומר לך: כל עובדי משרד הרווחה, 5,000 איש, וכל עובדי הביטוח הלאומי. כולם. אמרתי, זה יום עבודה. זה כמו שאתם הולכים לסמינר ולקורס. שכרתי גם בסינמה סיטי ירושלים וגם בסינמה סיטי בראשון, והיו הקרנות כל היום. כל העובדים הלכו. אבל כולם. עכשיו אענה לך בשם שר הכלכלה. הוא כתב: אדוני היושב-ראש, מכובדיי, כשאנחנו באים לבחון את הסיבות לעליות מחירים חייבים להתייחס למגמות ואתגרים, וכמובן גם להכיר את הנגזרות של המלחמה. מאז 7 באוקטובר המשק הישראלי מתמודד עם כמה אתגרים: התייקרות ההובלה וחומרי הגלם בעולם, עלות המלחמה, אני לא יודע מה עלות המלחמה נוגעת - - חיים, זאת תשובה של מי שלא ראה את הסרט. זאת תשובה של אדם שלא יודע בכלל - - - לא, לא. אני מקריא. תשובה, לא תשובה, עלות המלחמה, אני לא יודע מה היא נוגעת - - - היא לא נוגעת. אבל ההובלה כן. חסרונם של המילואימניקים בשוק, מחסור בעובדים זרים, כל אלה משפיעים על המגזר העסקי ומכבידים עליו, תורם להתייקרויות. אבל המחלה העיקרית בישראל היא שהשוק היה ריכוזי ועדיין ריכוזי, מה שהקשה על התחרות בשוטף ומקשה עוד יותר בחירום. לכן הפתרון זה הצורך ברפורמות מבניות, שהתחלתי להניע מייד עם כניסתי לתפקיד. לצערי, ראינו עיוותים בשוק, שנוצרו לרעה גם בחירום. ראינו שהיו חברות שהגדילו רווחים באופן בלתי סביר, וכנראה, הוא לא מתכוון לאל על, על חשבון הצרכן הישראלי. המענים מתחלקים לכמה מאמצים: המלחמה במונופולים ובקרטלים ובריכוזיות במשק, שאותה אני מוביל ללא פשרות. המטרה היא להגביר את התחרות, כי בסוף התחרות תביא אותנו ליעד. מה שטוב לאירופה טוב לישראל. לפני כמה חודשים העברנו במליאה, בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, רפורמה משמעותית ב-40 שנה: מה שטוב באירופה טוב בישראל. הרפורמה משנה את כללי המשחק ופותחת את השוק הישראלי לייבוא, היא מוזילה עלויות ומגבירה תחרות. נזכיר שהתחלת היישום היא ב-1 בינואר 2025. זאת אומרת, מה הוא אומר? ואללה, חיכיתם עד עכשיו, בואו נחכה עוד קצת, אם נראה הוזלות של מחירים. מהפכות לוקחות זמן. אין זבנג וגמרנו. אני רוצה להבהיר: מהפכות אמיתיות לא קורות ביום אחד. המאבק ביוקר המחיה הוא מסע ארוך שמצריך סבלנות. כשאנחנו משנים כללי משחק לוקח זמן לפתוח את השוק, לשחרר את החסמים, להתאים את כל המערכות הרגולטוריות לשינוי שהובלתי, לא אני, השינויים שאנו מבצעים כעת, לצד הגברת האכיפה כנגד מי שמנצלים מצב חירום להפקת רווחים בלתי מוצדקים, הם הדרך שלנו לשמור על הציבור ולהקל עליו בתקופה קשה זאת. חיים, רק שתדע - - - רגע. אני מאמין - - לא, לא - - - אחרי זה אדע, אני גומר משפט. אתה יודע כמה עולה בחו"ל סימילאק? תגיד לי. אני מאמין שהשינויים והרפורמות שהובלתי ואני ממשיך לקדם יובילו לשינוי משמעותי, והורדת יוקר המחיה לדורות קדימה. ואז אני מקווה שלא יצטרכו לקחת ללא תשלום שום דבר מהסופר. תודה. חיים, חבל שאתה קראת את זה, תאמין לי. אי-אפשר - - - איזו תשובה של שר מנותק, זה לא ייאמן. - - - אה, שם הסרט: "אני דניאל בלאק". ראית? מטורף. ראיתי את זה. כן, כן. מטורף. כל העובדים, אני אומר לך. "אני דניאל בלאק". סרט חובה. צריך להגיד לאוחנה שיקרין את זה לכולם. אז תגיד לשר הכלכלה שיראה את הסרט הזה. סרט חובה. אתה ראית. אבל, שמע, חיים, המחירים בין ישראל לעולם נעים בין 35% ל-62%, והסיבה העיקרית היא כי בישראל אין פיקוח על המחירים היום. כל הסיפור הוא שהשר יחליט שהוא רוצה לפקח על המוצר הזה. אתה נפגש איתו יותר ממני. אני בא לפה לעיתים רחוקות, להיות תורן מליאה, ואז אני מקריא מה שמבקשים ממני. אני יודע שאתה יותר ממני ויותר קל לך. - - - ואני מקווה שהוא יבוא. תודה. מה אתם מבקשים? להעביר לוועדת הכלכלה. אני תומך בהעברה לוועדת הכלכלה. אז תצביע. אני אחכה שתרד. אני לא יכול להצביע. בבקשה. חברים, ביקשתם ועדת כלכלה. אנחנו נצביע על ועדת כלכלה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. בעד, 13, אין מתנגדים. אני קובע כי הנושא לסדר-היום יעבור לדיון בוועדת הכלכלה. ההצעה הבאה היא בנושא: מחירי הקרקעות המופקעים בגליל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אריאל קלנר, אברהם בצלאל ומיכאל מרדכי ביטון. ראשון המנמקים חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, הגיעו מים עד נפש. בניגוד למדיניות הממשלה ולכל היגיון לאומי, המחירים שגובה רשות מקרקעי ישראל בעבור קרקעות, הולכים ומאמירים ביישובים היהודיים בגליל. היהודים הם מיעוט של כ-20% בגליל. יש לעניין הזה השלכות גאו-אסטרטגיות קשות ביותר. ואני עומד כאן היום, אחרי שאני בתוך הקרביים של העניין הזה כבר יותר מדי זמן, לאחר שאילתות, הצעות לסדר-היום, דיונים אצל ראש הממשלה, גם בנוכחותך, אדוני השר, ואחרי שמועצת מקרקעי ישראל הכפופה אליך, אדוני השר, במעמד ראש הממשלה, אישרה מתווה הנחות של 90% הנחה בקרקע לחיילי מילואים במ��ץ האחרון, חשבתי לתומי שהגענו אל המנוחה והנחלה. אז חשבתי. אבל אז הועלו מחירי השומות של הקרקעות, מה שהפך את מתווה ההנחות לאות מתה. למה? למה? אני באמת שואל למה. שומות שהתפרסמו לפני שבוע ביישוב יובלים בגליל המרכזי, 1.5 מיליון ש"ח לפני פיתוח. לפני חודשיים שומות דומות בשכניה. התשלום, אחרי כל ההנחות לחיילי מילואים מחוסרי דיור: מיליון ש"ח לפני מע"מ ולפני מס רכישה. אלה היישובים של המיעוט היהודי הקטנטן בגליל. ומה קורה אצל השכנים? הרוב הערבי המוסלמי הענק, לדוגמה, בכאוכב אבו אל-היג'א, קילומטר אחד בקו אווירי משכניה, שם מחירי הקרקע של 650 מטר רבוע הם 50,000 שקל לשלוש יחידות דיור, 17,000 ליחידה. 50,000 בכאוכב ומיליון בשכניה וביובלים, וכל זה לפני מע"מ ולפני מס רכישה. המיעוט היהודי משלם פי 30 יותר. ביודפת הצמודה לכאוכב, שומה של 900,000 על מגרש של שליש דונם. איפה 50,000? איפה? לפי איזה מחירון? איפה? תראה, בבקשה. אגב, אני לא בא לקחת מאף אחד אחר. אני רק אומר למה המחירים פה כאלה גבוהים. אין לי טענות. המחירים פה שיהיו מה שיהיו, אבל המחירים פה הם מטורפים. זה מה שהוא אומר. אני לא בא לקחת יותר. אני רוצה שליישובים היהודיים יורידו. ברהט מיליון שקל למגרש. לא. ברהט לא מיליון שקל. אתה משווה בין יישוב יהודי לערבי? סליחה. סליחה, אתה צודק. לא שמעתי מה אמרת. אם תרצה, אחרי זה אסביר לך. אתה משווה בין יישוב יהודי לערבי? אני משווה שומות של קרקעות באזור שמדינת ישראל מגדירה אותו כאזור עדיפות לאומית, שהיא רוצה לפתח אותו. אז איך יכול להיות שהמחירים הם מטורפים? אבל שומה של קרקע נגזרת - - - שומה של קרקע נגזרת מהרבה דברים, ועוד מעט אני אגע בזה. שנייה, אני אגע בזה. אם אתם רוצים עוד דוגמה, למשל, באזור טובא-זנגרייה 20,000 ש"ח. לעומת זאת, בכפר הנשיא, לא רחוק משם, 259,000 ש"ח. פי עשרה, יותר מפי עשרה. ככה מאבדים את הגליל, ככה מתעללים בציבור המשרת. ואדוני השר, זה אצלך, זה שלך. אני כבר שמעתי, אני באמת שמעתי כבר כל התירוצים. השמאים הם בכלל גורם חיצוני ומקצועי - - - סכם, אריאל. צריך לסכם. אני נותן לך קצת יותר. אז תתחיל לסכם. הפריעו לי קצת, ואני קצת גלשתי. יש דברים שגם מבחינה ציבורית חשוב שהם ייאמרו. זה לא ייקח עוד יותר מדקה. זה חשוב לגמרי, אבל - - - זה לא ייקח יותר מדקה. אתה מכיר את הנושאים האלה. זה נושאים מאוד מאוד חשובים. אתה יודע מה, אברהם בצלאל לא נמצא פה. אז תן לי, לא את כל הזמן שלו, דקה ממנו. אדוני השר, עליי זה לא מקובל. כל העניין הזה, זה לא חיצוני ולא מקצועי. זה לא עניין לשמאים. זה עניין למדיניות ציבורית. עובדה היא שכשרוצים במועצת מקרקעי ישראל, הם יודעים לקבע שמאויות. יש טבלאות של שמאויות שאתם קובעים במשרד. למשל, הזכרתם את רהט, ברהט יש שמאויות של 4,000 שקל, בחורה 3,400 ו-3,500 שקל. מילא שהתושבים היהודים שמשרתים בצה"ל ומשרתים במילואים לא מקבלים מחירים כאלה, זה מה שהיה צריך להיות, אבל אי-אפשר לקבוע שומות נורמליות? אדוני השר, תנחה את מועצת מקרקעי ישראל לקבוע שומות הגיוניות וסבירות בטבלאות. ואם מנכ"ל רמ"י, מר ינקי קוינט, לא מעניין, מסיבותיו, לקיים את מדיניות הממשלה, שילך הביתה ומהר. שני משפטים ואני מסיים. בסדר. בנוסף, אני קורא לראש הממשלה מכאן, לקבל החלטת ממשלה ברורה ונחרצת להנחות את מועצת מקרקעי ישראל בסעיפים האלה: הנחה בקרקעות ליוצאי צבא, בדגש על מערך לוחם ותומכי לחימה, הגדלת גובה המחירים לתקרת הנחות, הכרזה על הגליל כולו, או לפחות הג��יל המרכזי, כאזור עדיפות לאומית א'; העמדת ההסדר כך שיעמוד לתקופה של עשור לפחות, בלי כל מיני תנאים והתניות. כל זה אינו עומד בסתירה לפעולה הנדרשת ממך, אדוני השר. אני יודע שזה חשוב לך, אני יודע שארץ ישראל יקרה לך. זה צריך לעבור. אני קורא לכולם להצביע בעד, ואני לא ארפה. זו המחויבות שלי. תודה רבה, וסליחה על שהארכתי. תודה. אי-אפשר להעביר זמן מדובר לדובר, דרך אגב. רק שתדע. אני יודע. אני מבקש סליחה. נתתי לך בגלל שהוא הפריע לך, אבל לא צריך להגזים. ברור שזה חוק שאני תומך בו. ההצעה, אני תומך בה. יש לי גם חוק של דונם לחיילי צה"ל, שאני עדיין עובד עליו. אני יודע. נכון. כל הכבוד לך. תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון. אחרי זה כולם רוצים עוד דקה. אתה צודק. אני מבקש סליחה. אבל אתה יודע, בדרך כלל אני לא חורג. נושא חשוב מאוד. שווה כל מילה שאמרת. ותודה למיכאל ביטון שהצטרף, ולכל - - - אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת קלנר מעלה סוגיה חמורה, שיש בה אחדות בין שמאל לימין. אנחנו משקרים את עצמנו ומרמים את עצמנו. אנחנו הולכים לנאום בגליל ובנגב, ואנחנו אומרים: חיילים משוחררים ואנשי מילואים, נעודד אותם להגיע לבית, לתת להם דיור בר-השגה. אתה בודק כמה מגרשים שווקו בצפון, במגזר הכפרי, מאות בודדות. בקושי. כל הצפון זה אלפים בודדים, כולל הרוויה. אתה בודק את המכרז של האון, שעליו התווכחנו ונלחמנו. עצרו רגע, בוא נעשה היגיון. לפחות חצי מזה לא ניתן במכרז, אלא בהגרלה. נקבע מחיר לקרקע, מחיר הגיוני. אמרו לנו, לא, זה יהיה טוב, זה יהיה לאנשי מילואים. הייתה עתירה לבג"ץ נגד האון, אז הוסיפו עוד מגרשים לאנשי מילואים. אבל לאיזה אנשי מילואים הוסיפו את זה? למיליונרים? המגרשים בקיבוץ האון נמכרו, הכי זול ב-1.3 מיליון והכי יקר ב-4.65 מיליון. כמעט 5 מיליון שקל מגרש, בהאון, והכי זול ב-1.3 מיליון, לא כולל פיתוח, שלא סגרו עם המועצה. המועצה תיקח על כל מגרש עוד כמה מאות אלפי שקלים, מבני ציבור, היטלים, אגרות. המגרש הכי זול באון יהיה 2 מיליון שקל. יושב חייל בגולני, נתן שלוש שנים מאגיסט, חולם לגור בגליל. הוא זכאי לגשת למכרז של האון. הוא צריך לתת 2 מיליון שקל למדינה על מגרש. ואז לשים עוד 2 מיליון שקל לבנות בית. אימא ואבא שלו עולים חדשים, אימא ואבא שלו צדיקים, הם בשכר מינימום. הם צדיקים, הם גידלו חמישה ילדים בשכר מינימום. אין להם לתת לו 100,000 שקל. הוא לוקח את המענק שחרור שלו, את הקרן שהוא קיבל במשרד הביטחון, נגיד, הוא יכול לארגן שם 30,000, 40,000 או 50,000 שקל. מאיפה הוא יביא שני מיליון שקל למגרש? מאיפה הוא יביא ארבעה מיליונים שקל לבנות בית? והיה לנו את זה בידיים, לתת את זה. ואתה רואה שאין מדיניות ואין נחישות, וזה שקר וזה בלוף. ולכן אני אמרתי לקלנר, אני איתך, ולכן אתה צודק. דונם לחייל משוחרר ולאיש מילואים. ואתה יודע מה, פוגל? אני עשיתי את זה. למה אני כועס? היו לי בירוחם דונמים, הפכתי אותם לרבע דונם, על הרבע דונם נתתי היתר בנייה קומה ראשונה 100 מטר, וקומה שנייה עוד 100 מטר. רבע דונם מכרתי ב-100,000 שקל. לבנות 200 מטר רבוע זה עולה מיליון שקל, בזול, לא בנייה יקרה. 100,000 שקל הקרקע. אנשים בנו בירוחם וילות בחמש השנים האחרונות. עכשיו מסיימים במיליון או ב-1.5 מיליון. למה אי-אפשר היה לתת רבעי דונם לכל חייל משוחרר? שיבנה 180 מטר רבוע, וזה יעלה לו מיליון או מיליון וחצי כולל הקרקע. למה ללכת למכרזים? תעשו כסף בתל אביב, על מגדלים, עשו כסף באזורי הביקוש, אבל באיזה ישוב צמוד דו��ן לגבול, 100 מטר מהגבול, האדמה צריכה להיות מיליון שקל או 2 מיליון שקל? דיור בר-השגה, כמעט הייתי אומר דיור בר-מינן. זה דיור שיכולנו לתת לאנשים האלה את ההזדמנות השווה לקבל מגרש ב-100,000, 200,000 או 300,000 שקל, לעבוד קשה, במיליון שקל או 1.5 מיליון שקל משכנתה, וחייל ואיש מילואים יכול לקנות בית ולבנות בית. אבל הם כל כך רחוקים מזה. ואנחנו צריכים להתאחד כל הכנסת למען העניין הזה ממש. תור מספר 40 תודה רבה. חבר הכנסת אברהם בצלאל, יש לך שתי דקות כי דקה הוא לקח לך כבר. אנחנו שותפים לדרך, היושב-ראש. לגמרי. שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, כמובן השר גולדקנופ. הרב גולדקנופ, אני אגיד לכם את האמת, במוצאי שבת הייתי בכותל ביחד עם הרב גולדקנופ, אני פתאום רואה פשוט שורה ארוכה של אנשים שניגשים לרב גולדקנופ לקבל ברכה. פשוט ראו שהוא אחד מבוני הארץ, שר השיכון, אמרו: יש לו כל כך הרבה דברים טובים שהוא עושה, כנראה, איך אומרים, גם הברכות שלו יכולות לחול. אז דבר ראשון, אנחנו נשמח להתברך מהרב. אבל באמת, הנושא מאוד מאוד חשוב, נושא הגליל. הגליל, לבה הפועם של ארץ ישראל, עומד לפנינו כאתגר לאומי וחברתי. האזור שמסמל את הערכים הציוניים של התיישבות, צמיחה ושגשוג, ניצב בפני מציאות מדאיגה. של מה? עליית מחירי הקרקעות ביישובים היהודיים, המציבה חסם כבד בפני זוגות צעירים ובפני המשך פיתוחו של האזור. מחירים לדוגמה, כמו שהזכיר גם ידידי מיכאל וגם כמובן המציע הראשון של כל ההצעה הזאת, קלנר, באמת באזור המיליון, 1.5 מיליון ש"ח לשומה של קרקע לפני פיתוח. זה אינו עומד בקנה אחד עם החזון של מדינת ישראל ושל היעדים שלה. הם פוגעים ביכולתנו להבטיח עתיד דמוגרפי מאוזן בגליל ומכבידים על היכולת של היישובים להתפתח ולהרחיב את קהילותיהם. היום, יותר מתמיד, עלינו להגדיר מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. עלינו לשאול את עצמנו: האם אנו, כמנהיגי המדינה וכציבור הרחב, מוכנים לוותר על היסודות של ההתיישבות הציונית. האם נאפשר שמדיניות תמכור במחירים שאינם שווים לכל נפש. האם הם אלו שיהרסו את העתיד של הגליל. התשובה לכך ברורה. עלינו לשלב ידיים, הכנסת והממשלה, ולעמוד יחד מול אתגר זה. עלינו לגבש מדיניות שמציבה את ההתיישבות היהודית בגליל כמשימה לאומית ראשונה במעלה, תוך הבטחת תנאים הוגנים, שיאפשרו לזוגות צעירים לבנות את עתידם באזור הזה. זו אינה רק חובתנו אלא גם זכותנו. הגליל קורא לנו לפעול. בואו נעשה זאת יחד למען עתידו של האזור ולמען עתידה של מדינת ישראל. תודה רבה. תודה רבה. ישיב, שר הבינוי והשיכון, השר יצחק גולדקנופ. אמרתי לך, תן לי דונם לחיילי צה"ל. לא היית צריך לבוא לפה היום, ראית? כן. טוב, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית כול, אני חייב תשובה, מענה לשואלים - - מה שואלים? - - ואני אגיד לכם, לבי עימכם בדבר מחירי הקרקעות המופקעים בגליל. חבר - - - נאור. - - - נרגעת, אז - - - בעצם, את התשובה הייתם אמורים לקבל ממשרד המשפטים, והבהרתי את זה גם למזכירות הממשלה, אך בעקבות ההתעקשות של המציעים שאני עצמי אעמוד פה לענות על הנושא, שהוא בעצם לא בתחום אחריותי, הסכמתי ואעשה זאת בשמחה. ובכן, משרד הבינוי והשיכון שיווק בשנה זו, החל מתחילת השנה מעל 80,000 יחידות דיור חדשות לטובת כלל אזרחי ישראל, ללא יוצא מן הכלל. זה עומד לזכותו של משרד הבינוי והשיכון. אדגיש: נושא שווי הקרקע, וממילא גם המחירים של הקרקע, הם תחת אגף שומת מקרקעין שבמשרד המשפטים. אין לרשות מקרקעי ישראל, כלומר רמ"י, שום השפעה על מחירי הקרקעות בארץ. - - - שמעתם? אין לי השפעה. רבותיי, שמעו את התשובה, עוד לא עניתי לכם, חכה. אני אתן לכם הרבה זמן לצעוק. הוא נתן שלוש דקות, אני אתן הרבה זמן. כיום שמאות הקרקע הוא לפי הערך העכשווי. אם הממשלה תחליט לפעול בעניין, התחנה הראשונה היא משרד האוצר, שיחליט לפי איזה שנה לבצע את השמאות בקרקע. בכל זאת, היות שאני כבר עומד לפניכם, אקריא את תשובת השמאי הממשלתי הראשי, מר גיל בלולו, על שאלתכם. אני מקריא מכתב של מר גיל בלולו השמאי הממשלתי הראשי. אתם רוצים לדבר שם, סליחה, בפינה שם? יש אנשים ששאלו שאלות והם רוצים תשובות ואני רוצה לענות להם, לא שיש פה בעיה. הקשב ושמע. התאריך של המכתב ממשרד המשפטים, אגף שומת מקרקעין, מיום 27 בנובמבר 2024: לכבוד מר יעקב קווינט, מנכ״ל רשות מקרקעי ישראל. הנדון: סבירות ערכי השווי למגרשים צמודי קרקע ביישוב יובלים שבגוש משגב. שלום רב. לבקשתך הריני להתייחס לטענות בדבר מחירי קרקעות מופקעים המהווים אפליה כלפי האוכלוסייה היהודית בגליל, המונעת, בין היתר, את התפתחות היישובים וזאת בהקשר לשומות שנערכו לאחרונה ביישוב יובלים. ראשית אבהיר, כותב השמאי הממשלתי הראשי  כי מתוקף תפקידי כשמאי הממשלתי הראשי אני הוא זה הנושא באחריות לשומות שנערכו עבור משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות, לרבות אלו שנערכות עבור רשות מקרקעי ישראל. כך נקבע בהחלטות הממשלה השונות, שעוגנו, בין היתר, בתקנת חובת מכרזים, התשנ"ג 1993, שם נקבע בסעיף 30(א) כי הענקת זכויות במקרקעין על ידי רמ"י ללא מכרז פומבי תהיה במחיר שיקבע על ידי השמאי הממשלתי. למעלה מן הצורך אדגיש כי השומות הנערכות מטעמי עבור משרדי הממשלה מבוצעות בהתאם לכללי השמאות המקובלים ובהתאם לתקינה השמאית, להנחיות כלליות, ולקובץ קווים מנחים המסביר את פעולתו המקצועית של מערך השמאות הממשלתית. לגופו של ענין, ערכתי בקרה מקצועית לשומות שנערכו לאחרונה עבור מגרשים צמודי קרקע ביישוב יובלים ומצאתי כי השווי שנקבע למגרש בשטח של חצי דונם בסך של 2.1 מיליון ש"ח, כשהוא כולל מע"מ וכולל פיתוח, זאת אומרת, כ-1.5 מיליו ש"ח ללא מע"מ ופיתוח, הינו בגבולות הסביר ומשקף את שווי השוק למועד הקובע. משכך, הוא יכול לשמש כבסיס לביצוע עסקה בפטור ממכרז. יודגש כי שווי זה מבוסס על עסקאות שווי שוק לבתים ולמגרשים בסביבה ומגלם, בין היתר, את מיקום הנכס, הסביבה, סוג הנכס, רמת הפיתוח ועוד. על השווי שנקבע כאמור, ניתן לערער בפני שתי ערכאות השגה אובייקטיביות ומקצועיות: השגה בפני שמאי מחוזי, והשגה נוספת על החלטת השמאי המחוזי במידת הצורך, בפני ועדת השגה, המהווה טריבונל כעין שיפוטי שכולל יושב-ראש עובד מדינה, שכשיר לשמש כשופט שלום, השמאי הממשלתי הראשי או סגנו, ושמאי מכריע לפי תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה, והכול בהתאם לסעיף 4.2 להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. לבסוף, אני לרשותכם, כותב השמאי הממשלתי הראשי, לצורך הבהרות נוספות. בכבוד רב, גיל בלולו, השמאי הממשלתי הראשי. ומכאן ואילך, אם יש למישהו טענות על המחירים, נא להעביר לשמאי הממשלתי הראשי, ותקבלו תשובות מדויקות וברורות. תודה רבה. תודה רבה השר. חבר הכנסת קלנר ביקש להתייחס, יש לך דקה. אני רוצה להתייחס. זה לא רק עניין של שמאות. אני שוב אומר, אני דווקא אדם שמאמין בשוק חופשי אבל פה זה לא שייך לשוק חופשי ולא שייך לשמאי הממשלתי. יש שמאויות, כמו שאמרתי קודם, שקובעת מועצת מקרקעי ישראל. יש פה עניין של מדיניות ציבורית. ברהט קבעו 4,000. בחורה, 3,400, 3,500 שקל. זאת אומרת, כשרוצים אז קובעים משהו. דבר נוסף - - - דבר עם השמאי. לא צריך לדבר עם השמאי, זה מה שאני מסביר, אם תרצה, אסביר לך אחר כך. מה אתה רוצה ממני? אתה עונה לי. אתה מפריע לי ואז אתה מתפלא שאני מתייחס אליך. אני אומר, זה דבר אחד. והדבר השני, מצופה מאדם, מפקיד ציבור שבא ורואה שהמדיניות של הממשלה להביא הנחות בקרקעות, שחיילי המילואים יוכלו ליהנות מזה, אם המחירים קופצים אז צריך להרים דגל אדום. לא צריך לחכות שאותם חיילי מילואים יחזרו ויראו ששום דבר מעצם אותה הנחה שראש הממשלה החליט עליה, שמועצת מקרקעי ישראל החליטה עליה, שבסוף לא מקבלים כלום. הדבר הזה לא יכול להימשך. אני לא מתכוון להרפות מהעניין הזה. אני מבקש מכולם להצביע בעד ואנחנו נדון בזה לעומק בוועדת הכלכלה. תודה רבה. תודה רבה. גם חבר הכנסת מיכאל ביטון ביקש להגיב, מהצד, דקה אחת. אדוני השר, הטענה היא לא אם השמאי טעה בשמאות. הטענה היא, למה ללכת למכרז? כי מכרז זה כל המרבה במחיר, וכל מי שעשיר, ייתן יותר. יש מסלול למדינת ישראל, שמשרד השיכון בוחר בו, שהוא נקרא הגרלה, להגריל מגרשים לבנה ביתך בעדיפות ענקית לאנשי מילואים ולוחמים. גם פוגל סיפר לי שכשהוא היה יושב-ראש ועדה קרואה בטובא-זנגרייה, הוא עשה את זה. ואנחנו מכרנו דונם בירוחם ב-200,000 300,000 שקל, בהגרלה, כי המחיר קבוע. אז בסדר, המחיר בירוחם יהיה 200,000 300,000 ובהון זה יהיה 600,000 או 700,000 או מיליון, אם השמאי יחליט, אבל הוא לא יקפוץ ב-4.6 בגלל מכרז של כל המרבה במחיר. זאת הטעות. והעניין של הגרלה ודיור בר-השגה זה מדיניות משרד השיכון. שמאות, ואם הוא הגזים או לא, זה משהו אחר. כל המגרשים של בנה ביתך הזמינים במדינה צריכים ללכת לחיילים ולאנשי מילואים בהגרלה, במחיר קבוע, בטבלה ידועה מראש, ולא כל המרבה במחיר, כי זה כל המרבה בעשיר וזה נותן להם בית מספר שתיים. תודה רבה. תודה רבה. אתם רוצים להעביר את זה לוועדה או שאתם מסתפקים בתשובה? לוועדת הכלכלה. חברי הכנסת, אני מבקש להצביע, אנחנו נעביר את זה לוועדת הכלכלה, אם זה יעבור. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. 15 בעד, אין מתנגדים, אני מודיע כי ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הכלכלה להמשך דיון. חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר להציג את החוק. לא להיבהל, נאור, אני מציג חוק בשם יו"ר ועדת החוקה. למה אתה מרגיש צורך לפנות אליי כשאתה אומר את זה? החיוך שלך, זה כיף לראות אותך מחייך סוף-סוף. הוא שאל לאן הידרדרת - - - שאני מפרגן לנאור? אני כל הזמן מפרגן לו. לא, לא, על זה שהסכמת להציג בשם יו"ר ועדת חוקה. זה האירוע. אז תשמעו את החוק ותבינו כמה החוק חשוב. חבר הכנסת קרויזר - - - מחכה לך בבית - - - די כבר, אתה כמוני, מי שגר רחוק, זה כבר לא משנה. יש שעות שכבר אין מה להגיע הביתה. תלוי באיזה יום. צריך לדבר עם השמאי בן לולו. כן, אהבתי את זה, שהשמאי אחראי על עליית המחירים. מה אתה אומר? היועמ"שית אשמה. היועמ"שית אשמה. האמת שהיא באמת אשמה, גם בזה. אנחנו נבדוק ונמצא שגם בזה היא אשמה. כל האפליה המתקנת שהיא עושה למגזר במקום לחיילים משוחררים, זה מגיע ממנה, היא זאת שמתנגדת לזה כל הזמן, נכון? איזה מגזר? גם מצב החסה בשטחים, זה גם היא אשמה. עוד נגיע גם ל��ה. חברים, עכשיו קצת רצינות, למרות שזה גם נושא רציני מאוד. אז אני אצא. אתה יכול לצאת. למרות שאני אשמח שתישאר. לא, לא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ד- 2024, שמקורה בהצעת חוק פרטית שיזם חברי, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל. הצעת החוק קובעת כי הסימן בחוק העונשין, שעניינו בתקיפת שוטרים והפרעה להם, יחל גם על סוהרים. כבר היום, בעוד העונש המקסימלי על תקיפה "סתם", תקיפה בדרגה נמוכה כלפי כל אדם, הוא ככלל שנתיים מאסר. בשל האינטרס המיוחד שיש לציבור בשמירת תפקודו של השירות הציבורי והתדירות שבה נחשפים עובדי ציבור לפגיעות שונות, העונש המרבי על תקיפה בדרגה זו של סוהר או עובד ציבור אחר בקשר למילוי תפקידו הוא שלוש שנות מאסר, ובהתקיים נסיבות מחמירות, עד חמש שנות מאסר. השוואת מעמדם של סוהרים, חברים, זה קצת קשה להעביר את הצעת החוק החשובה, כדאי שתקשיבו שם באופוזיציה, השוואת מעמדם של סוהרים לזה של שוטרים אינה משנה את העונש המרבי או את הנסיבות המחמירות הנוגעות לתקיפה. התכלית המרכזית של הפרדת תקיפת הסוהרים מהסעיף שעניינו - - אדוני היושב-ראש, זה קצת קשה לי להביא. סליחה, חברת הכנסת מירב בן ארי. אפשר שם בסיעה לשמור קצת על שקט? תודה. - - שעניינו תקיפת יתר עובדי הציבור, והחלת הסעיפים שעניינם תקיפת שוטרים גם על סוהרים, כפי שמוצע כעת, היא תכלית הצהרתית. גם אם השינוי המעשי אינו גדול, חשיבותה של ההצעה בכך שהיא משקפת את עמדת היוזם. אני רוצה לומר רק קצת משבחו של היוזם, שבמשך שנתיים ממלא את תפקידו כיושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי בעשייה מבורכת, אדוני היושב-ראש, בעשייה למען השוטרים והכבאים ולוחמי הכליאה, בהצעות חוק אחת אחרי השנייה, פרטיות שלך וכאלה שאתה מקדם בוועדה שלך, שתורמות למשילות ולריבונות ולמלחמה במיגור הפשיעה והאירועים הפליליים והפח"עים במדינת ישראל, ועל כך אתה ראוי לכל שבח והערכה. אני עומד כאן בשם כל אזרחי מדינת ישראל ורוצה להביע בפניך תודה רבה על כל העשייה המבורכת שלך בוועדה, ושמענו את זה גם היום בסקירה של השר לביטחון לאומי, השר בן גביר על העשייה המבורכת של המשרד שלו במשטרה בכב"ה. איזה סקירה. סקירה. הבת שלי בכיתה ב' עושה יותר. כן, מאוד קשה, מירב, להתעמת עם נתונים ועם מספרים, אני יודע שזה קצת קשה - - מה זה, אנחנו חיים בניו זילנד. הכול בעלייה, רק הביטחון של בן גביר - - - - - אבל עדיין אפשר לפרגן על מה שיש - - על מה לפרגן? הכול בעלייה, רק הביטחון של בן גביר - - - חברת הכנסת מירב בן ארי. - - על העשייה המבורכת. אולי זה קצת משקף את הפער מהממשלה הקודמת. חברת הכנסת מירב בן ארי. אני יוצאת, אל תדאג. לא, הייתי מבקש להגביר את המיקרופון, לא מצליח להתגבר עלייך. אל תדאג, אני אבוא לדבר, אני אספר לך כל מה שהיה - - - עד הסוף. היא לא מפריעה. אדוני היושב-ראש, היא לא מפריעה, אתה יודע, עם מספרים קשה להתמודד. אז זה בסדר, לא נורא. באת בסוף, ואטורי, נכון? באת בסוף של הדיון עם השר שכל הגרפים שלו בעלייה. לא יודע, זה היה נראה כמו התחלה. אני אומר, מירב, זה קשה להתמודד עם המספרים שהציגו בוועדה גורמי המקצוע. לא הגעתי בסוף. אי-אפשר להתמודד עם הכול. מירב, עכשיו הודיעו על שני הרוגים - - - אפשר גם לפרגן על דברים טובים שקורים גם לשר שאת לא כל כך מחבבת. על מה לפרגן? תן לי סיבה אחת לפרגן. שני נרצחים ברמלה, עכשיו. אני מבקש, חברי הכנסת. חברים, סיעת יש עתיד קיבלה מספיק זמן בוועדה, עם נתון אחד לא הצלחתם להתעמת. אבל אני רוצה לחזור ולהתרכז - - - עכשיו הודיעו על שני נרצחים ברמלה. חברת הכנסת נעמה לזימי, אבקש לא להפריע. - - - ברמלה, ברמלה. אני רוצה לחזור להתרכז בהישגים של יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי ובעשייה המבורכת שלו גם בחוק החשוב הזה על מעמדם של לוחמי הכליאה. אני אומר את זה, וגם אמרתי את זה לקובי יעקובי, נציב שב"ס, שכל כך כיף לפגוש את הלוחמים שלו פתאום, הולכים בזקיפות קומה ובגאווה עצומה לשרת את עם ישראל בשירות בתי הסוהר. ההצעה הזו, כפי שאמרתי, היא להדגיש את החומרה המיוחדת של אלימות המופנית כלפיהם ואת מעמדו של שירות בתי הסוהר כגורם משמעותי במערכת אכיפת החוק, בדומה למשטרת ישראל. זו גם הזדמנות להגיד תודה רבה לצוות ועדת החוקה שעמל על הצעת חוק זו, עו"ד טליה ג'אמל, עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי, איל קופמן, מנהל הוועדה, וכל שאר אנשים שעמלו וטרחו כדי שהצעת החוק הזו תבוא לקריאה השנייה והשלישית. ולכם, חבריי חברי הכנסת, ראיתי שהוגשו כמה הסתייגויות ובקשות דיבור, אז אני מבקש מכם, חברי הכנסת, לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה. תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת המחנה הממלכתי, של קבוצת יש עתיד ושל קבוצת חד"ש-תע"ל. מושכים את ההסתייגויות? משאירים אותן? כן. משאירים, משאירים. אנחנו לא מושכים. לנמק. אוקיי. נתחיל עם המחנה הממלכתי לגבי הסתייגות לסעיף 1. חבר הכנסת בני גנץ,אינו נוכח, חבר הכנסת גדי איזנקוט, אינו נוכח, פנינה תמנו, אינה נוכחת. חילי טרופר, בבקשה. מה זה "אינה נוכחת"? איפה היא? איפה חברת הכנסת? לא, לא. היא לא פה. - - - כבוד היושב בראש, חברי כנסת, הגעתי לכאן מההלוויה של רס"ל יונה בריף, זכרו לברכה, שנפטר. 417 ימים נאבק יונה על חייו, מאז שחטף 13 כדורים, איבד שתי רגליים והתמודד עם שורת פגיעות איומות מהיתקלות ב-7 באוקטובר בשנה שעברה בקיבוץ כפר עזה. לא פגשתי מאבק ממושך ועיקש כזה. יונה ומשפחתו פשוט בחרו, בניגוד לכל הסיכויים והספרות המקצועית, להיאחז בחיים. הרופאים המסורים עשו כל שביכולתם במשך 14 חודשים ארוכים. גם הם מעולם לא פגשו אדם ששרד פציעה כזו. גם הם עמדו משתאים מול כוחותיו וכוחות משפחתו. "מוכרח אדם להשאיר אחריו סימני מאבק", שר דודו טסה. סימני המאבק שיונה הותיר אחריו חרותים עמוק בקרב כל מי שזכו להכירו וללוותו בשנת הייסורים האחרונה. לא הכרתי את יונה טרם הפציעה. הגעתי לביקור שגרתי, אבל התאהבתי ונכבשתי, ומאז התמסרתי אליו. אי-אפשר היה אחרת מרגע שהכרתי אותו. בכל שבוע נפגשנו, פעמים רבות יחד עם אומנים ויוצרים שהתגייסו, ובסופו של דבר הבחור הצעיר הזה, שגופו היה שבור, מילא את כולנו ברוח גדולה ובאהבת החיים. יונה נפטר. אז לכאורה מדובר בסיפור של מוות. אבל דרך המאבק ההירואי שלו ושל משפחתו למדתי את המשמעות והעוצמה של הצו "ובחרת בחיים". מה שנותר אחרי מותו, באופן פרדוקסלי, הוא דווקא הערך של קדושת החיים. יונה הלך מאיתנו, אבל את מה שלמדתי ממנו על החיים אולי כבר לא אלמד לעולם: אמונה, עקשנות, רצון ובחירה להיאחז בחיים גם כשהכול סגר עליו, לחייך גם כשהגוף שבור, לשיר בלחש גם כשמעט איברים מתפקדים. יונה היה גיבור גם משום שחצי שנה לפני המלחמה נפצע בפעילות בטול כרם, וב-7 באוקטובר זו הייתה השבת הראשונה שבה חזר לפעילות אחרי שיקום מהפציעה הראשונה, גם משום שהיה בצוות הראשון של דובדבן ששעט לתוך כפר עזה ונלחם. כמעט כולם נהרגו או נפצעו, וחבר שהיה איתו וניצל סיפר על קור רוחו לאורך כל הקרב, על יונה החובש שרץ להציל את חבריו ונפגע גם הוא. אבל יותר מכול, יונה היה גיבור משום המלחמה הגדולה שהתנהלה בחדר 11 בטיפול נמרץ תל השומר במהלך יותר משנה. 14 חודשים של חיבור למכשירים בטיפול נמרץ, מעת לעת מוציאים עוד קליע מגופו, אין ספור ניתוחים, והוא נשאר איתן ברוחו מול כל הכאבים, אל פני כל הייסורים. וכאמור, בניגוד לכל הסיכויים הוא נלחם. הרופאים עמדו משתוממים, כי הרי אפשר ללמוד רפואה במשך שנים, אבל שיעור כמו שיונה לימד אי-אפשר ללמוד. וכולם באו. בחדר בטיפול נמרץ היו ייסורים אין-סוף, תעצומות נפש בלתי נתפסות של יונה ומשפחתו, וגם נדיבות ללא גבולות. כל מי שהתבקש, הגיע. בטלפון כולם אמרו לי מייד כן. אומנים, יוצרים, רבנים, פילוסופים, קוסמים, אישי ציבור ועיתונאים, כל מי שיונה ביקש ואמר כי זה יעזור לו להילחם, התייצב. בחדר הם ריחפו בשירה או צללו לשיחות עמוקות על אמונה, על המציאות הישראלית ועל החלומות שיוגשמו כשיצא מבית החולים. האומנים כולם גם הזמינו את יונה להופעה ברגע שישתחרר. זה כבר לא יקרה, למרות שיונה גרם לכולנו להאמין שזה עוד יקרה. ויש את צוות בית החולים, שהתגייס גם הוא ללא גבול, ממנהל בית החולים פרופ' איציק קרייס, שליווה באופן אישי את הטיפול, ועד אחרון העובדים. כולם התאהבו. כולם התמסרו כאילו הוא היה בנם. כמו שפרופ' קרייס אמר, יש רפואה רגילה ויש רפואה של יונה. והמשפחה, לפעמים נגמרות המילים. אולי רק העובדה שבמשך 417 ימים הם לא משו ממיטתו, החיים נעצרו, וההורים האחים והאחיות לא הותירו אותו לבד לרגע. עברית במבטא של עולים חדשים-ישנים ודמעות שנקוו בעיניהם לא יכסו על מסירות הנפש והאהבה ללא סוף שבקעה מהם. זה היה שיעור במשפחה ושיעור באהבה, וכל מילה נוספת תהיה קטנה לתאר את עוצמתם וצניעותם. יונה, נוח בשלום, גיבור ישראל. יהי זכרך ברוך. תודה. תודה רבה. מיכאל ביטון, חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים, הלוחמים והלוחמות, הקצינים והקצינות, אני מבקש להתנצל בפניכם בשם העם ובשם ממשלת ישראל ששלחה חיילים לקרב בעזה והשאירה את עצמה ואותם מבולבלים ומבולבלת מה היא רוצה להשיג בעזה, שלחה אותם ללבנון ואמרה להם: אנחנו ננצח בלבנון את הניצחון המוחלט. וכל שריה ויועציה וחברי הכנסת שלה אמרו: עד הניצחון המוחלט, עד פירוק חיזבאללה מנשקו, עד שינוי המציאות בלבנון, ופתאום בהיחבא, בזמן שחיזבאללה עם יכולת, רק בשבוע האחרון, לשגר 300 טילים ביום אחד, עדיין ארגון שמסכן אותנו, עדיין ארגון עם עוצמות צבאיות של 300 טילים ביום אחד, הולכים חותמים איתו הסכם הפסקת אש. מסתירים את ההסכם הזה מהציבור. מסתירים את ההסכם הזה מחברי הכנסת של הממשלה. מסתירים את ההסכם הזה מהכנסת. מה כתוב בהסכם הזה שראש הממשלה לא רוצה שנדע? בסעיף 6 - - - בדיון בנושאי שטחים. וידברו על הר דב, על האוהל. אנחנו עוד נדע מה כתוב בהסכם הזה, אי-אפשר, בסוף אור השמש יחטא הכול. אבל עד אז, עד אז אני אומר לכם נבואה עצובה ואיומה: החיזבאללה יוכל לשקם את עצמו בתוך שנתיים עד ארבע שנים ביבשה, באוויר ובים, כפי שעשה 20 שנה, ויחדש מלאים של נשק ומלאים של טילים, ומלאים של ייצור עצמי. זו המשמעות של ההסכם. כי בידי מי נתנו לחסל ��ת חיזבאללה? בידי יוניפי"ל הפסיבי, בידי צבא לבנון, שאין לו כוח. ואומרים לנו: זו משענת קנה רצוץ לביטחון לישראל, ואתם הולכים וחותמים על הסכם כזה ומסתירים אותו מתושבי הצפון. יש להם יכולת לירות מאות טילים עלינו. אתם חותמים הסכם עם ארגון, עם צבא טרור שבקרבו אלפי טילים, אלפי חיילים, אלפי כלי נשק, והוא שומר את היכולת הזאת, ומיום הפסקת האש הוא רק מחדש את היכולת. כולם דיברו נגד הסדרה, וכולם דיברו נגד הפסקת האש, וכולם אמרו: אנחנו לא ניתן לזה. והינה, כולם ממלאים את פיהם מים בקבינט ובממשלה, וכולם תומכים, וכולם מצביעים בעד. ונגיד שבן גביר הצביע נגד, אבל הוא אמר: אני לא אתן לזה לקרות, שבועיים מיום של הסכמה כזאת לא תראו אותי בממשלה. ואיך זה עובר. ומילא שם, אבל בעזה, בעזה הצבא הוכיח יכולת להיכנס, לכבוד, לעבוד מתחת לאדמה, לחסל עשרות גדודי חמאס, לחסל את הכוח הצבאי של החמאס והג'יהאד האסלאמי. והצבא מבקש משימה ובהירות. הוא לא רוצה להיות בערפל, הוא לא רוצה להיות פסיבי בציר נצרים, הוא רוצה לדעת מה המשימה עכשיו. מה אומרים לו? חכה. למה נחכה, לוויכוח של דניאלה וייס, שאומרת נעשה התנחלויות ומשטר צבאי? אם זה מה שאתם מאמינים בו, תביאו החלטת ממשלה ותעשו ממשל צבאי בעזה ותשחררו את אנשי המילואים, תשלחו אותם הביתה. נניח שאתם לא יכולים לעשות את זה, כי העולם לא נותן לכם, תעשו משהו אחר, תביאו כוח צבאי בין-לאומי, תביאו משהו. אבל אתם מבולבלים בעזה, אתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות בעזה. בגלל זה ימותו חיילים, בגלל הבלבול? בשבח הבלבול? את עזה כבר כבשנו, את עזה כבר ניצחנו. אבל את עזה לא ניהלנו, אנחנו לא יודעים איך לנהל. על זה, לצערנו, נשמע בחדשות שחייל נפל בעזה במארב, בפשיטה, בתקלה. מה נגיד למשפחות שלהם? ממשלת ישראל, תפסיקו את הבלבול שלכם. אם אתם רוצים משטר צבאי בעזה והתנחלויות, תקימו, אם אתם לא רוצים, תעשו משהו אחר. אל תשימו את החיילים שלנו בהמתנה לבלבול שלכם בעזה. ואל תשקרו לתושבי הצפון. עשיתם הסכם הפסקת אש בצפון - - תודה רבה. - - כי נכנעתם לאמריקאים, אותם אמריקאים שזלזלתם בהם, אותם אמריקאים שחברי כנסת ושרים כתבו נגד הנשיא שלהם. זאת הסיבה שהלכתם להסכמה בלבנון. תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא. קשה לשמוע את זה, קשה לשמוע אמת. למה קשה לשמוע את האמת? כמה קשה לשמוע את האמת. חמש דקות. אתה לא חייב לנצל את הכול, יש לך עד חמש דקות לרשותך. בבקשה. אני מוסיף לך תוספת של הרמת הדוכן. אדוני היושב-ראש, חברי חבריי הכנסת, יש מספר נושאים שהייתי רוצה להעלות פה בחמש הדקות שיש לנו - - - אמרתי, אם זה מאלמוג כהן עד אליך זה יותר זמן, זה תלוי. עד שלא תדע לעשות את זה, אל תדבר. מיכאל, אתה מפריע לי. הנושא הראשון זה הנושא של יתומי ואלמנות צה"ל. אני מנצל כל הזדמנות שיש לי פה על הבמה לפנות לחברי הכנסת מהקואליציה. אני שמח שאתה פה, צביקה פוגל ידידי נמצא כאן, כי הגשת הצעת חוק בנושא יחד איתנו. הנושא הזה זה נושא שלא מטופל כבר לאורך שנים ארוכות, ואני לצערי לא רואה שום התקדמות בממשקים שבין משרד הביטחון למשרד האוצר. אני חושש מאוד שגם הפעם הולך לעבור תקציב שלא ייתן מענה לעוולה הזו. אני רוצה פה, גם אתה אופיר, בתור יושב-ראש הקואליציה, זה נושא באמת מאוד מאוד מהותי. יתומי צה"ל זו אוכלוסייה שלדאבון הלב מקופחת כבר שנים ארוכות, בגדול מאז הקמת המדינה, אלעזר, אתה, גם כראש אכ"א, בטח מכיר את זה היטב. למי שלא יודע, במצב החוקי היום, בג��ול בגיל 21 יתומי צה"ל מפסיקים להיות יתומים, באופן הזוי, גם מבחינת הכרה וגם מבחינת פיצוי, תגמולים, סיוע, תקראו לזה איך שאתם רוצים. מבחינה היסטורית, בגדול, אפשר להבין למה זה קורה, כי החוק באמת נחקק בערך בשנת 1952, ואז היו בעיקר הורים שכולים. באמת, להורים שכולים החוק נותן מענה. יש עדיין, כמובן, תמיד מה לשפר, אבל הוא נותן מענה. באמצע שנות התשעים-אלפיים ניתן מענה לאלמנות צה"ל, בעיקר בהקשר של נישואים מחודשים, ועדיין נשארו הרבה פערים, שתכף נדבר גם עליהם. אבל הפער המרכזי שיש היום, ולשמחתי, גם ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מבין את זה ושם את זה בראש סדר העדיפויות שלו, זה הסיפור של יתומי צה"ל. יתומי צה"ל, אתה יודע, אלעזר, אפילו אם יתום צה"ל בגיל 22 רוצה לשנות את התמונה של אבא שלו באתר של צה"ל הוא לא יכול, הוא לא נחשב מישהו שיכול לדבר עם צה"ל. פגשתי יתומת צה"ל בת 50. בלימודים היא הייתה צריכה להביא אישור שהיא יתומת צה"ל. לא היו מוכנים לתת לה אישור שהיא יתומת צה"ל, בסוף הסכימו לתת לה אישור שאבא שלה נהרג במלחמה אבל לא יתומת צה"ל. זה עניין גם של תגמולים. הייתה ועדה של סגן נשיא בית המשפט אליקים רובינשטיין, והוועדה הזו הביאה מספר המלצות, כולל לתת סכום סיוע חודשי ליתומי צה"ל בין גיל 21 לגיל 30. אחרי שדיברתי עם יתומים בני 40, 50, 60, אנחנו צריכים להבין פה שמה שנותנים ליתומים האלה שבין גיל 21 לגיל 30 חייבים לתת גם לאותם יתומי צה"ל שכבר עברו את הגיל הזה. לא יכול להיות שחלק מהיתומים יקבלו וחלק לא. את הדבר הזה אנחנו חייבים - - - מה פתאום. עוד פעם, עד גיל 21 - - - אני אומר, המלצות ועדת רובינשטיין, יש כל מיני המלצות. ההמלצה המרכזית זה לתת איזשהו סכום חודשי בין גיל 21 לגיל 30. אומרים בצדק היתומים שכבר עברו את גיל 30: איפה אנחנו בכל הסיפור הזה? פה אני אומר, צריכים למצוא דרך שגם הם יקבלו את התגמול הזה. זה אפשרי. מיקי, זה אפשרי. אתם תמוטטו את כל העסק. לא, לא, לא נמוטט את כל העסק. מגיל 30 עד 40, ואלכ, לאן נגיע? אחר כך מ-40 עד 50. מיקי, בסוף כל אחד מאיתנו יודע - - - תאמין לי, יש לנו ניסיון. מיקי, כשאני יצאתי לקרב ויצאתי לגיחות מסוכנות, ידעתי בוודאות מוחלטת שאם חס ושלום יקרה לי משהו מדינת ישראל תדאג לילדים שלי. יש דאגה. הרי כל אחד מאיתנו יודע שהדבר הכי יקר לנו בעולם זה הילדים שלנו. עובדתית, היום המדינה לא עוזרת - - נא לסיים. עוד שנייה. - - מספיק ליתומי צה"ל ואת הדבר הזה צריך לתקן. מה שצריך פה, אני קורא לך, פוגל, ולמי שפה מהקואליציה: לא יעזור שמכאן אנחנו נדבר על זה, צריכים שמונה חברי כנסת מהקואליציה שיגידו שהם לא יצביעו בעד תקציב שלא נותן מענה לאלמנות וליתומי צה"ל. תודה. תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת, חבר הכנסת אלון שוסטר, אינו נוכח. אם כן, אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 1, גם כן קבוצת המחנה הממלכתי. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. אנחנו בהסתייגויות לסעיף 1 של קבוצת המחנה הממלכתי. חבר הכנסת ביטון, לרשותך חמש דקות. חמש דקות, בבקשה. היום היינו בכנס למען המסעדנים בישראל. נסגרו אלפי מקומות עבודה ומאות מסעדות בנגב, ובגליל ואנחנו נלחמים למענם כבר שנה כדי שיקבלו סיוע. בהתחלה הממשלה הייתה נדיבה, בחודשים אוקטובר-דצמבר היא אמרה: נעזור לכולם מתחילת המלחמה. בינואר היא קיצצה את הכנפיים והפקירה חלקים נרחבים במשק בלי סיוע. אז אנחנו מתחילים לנהל קרב מאסף. אנחנו שואלים את האוצר: תגיד, כטב"מים בגולן והגולן שומם ומסעדת מטרלו שלא מקבלת כלום, לא מגיע לה משהו? אנחנו הולכים לצפת ורואים את מסעדת מנדיס ואת רחוב הגלריות, שהוא שומם כי המדינה אסרה על תוכנית מסע ותוכנית תגלית וכל התוכניות שלה לבקר בצפת. יש אזהרת ביקור בצפת ואף אחד לא יכול לטייל בצפת. וצפת לא מקבלת עזרה. אז אתה הולך לגליל התחתון, שגם הם לא מקבלים עזרה, ואתה נאבק. אז אומרים, טוב, ניתן להם עזרה אבל לא מינואר, ניתן להם מאפריל, ניתן להם קצת. פתאום אתה מגלה שיש בקריות טילים ובחיפה יש טילים. אתה שואל: למה לא עוזרים לקריות ולחיפה? לא, הם רק עכשיו נכנסו למעגל, הם לא באמת נפגעו. אתה צריך להיאבק למענם. עכשיו, בשנה הזאת גם קמו עסקים חדשים בצפון. למשל, גלעד מטרני ומוריס זריהן, שף מוריס זריהן, שני אנשים נפלאים. מאיר, אם אתה פנוי יום אחד, נלך לבקר אותם בגשר הזיו. יש להם בית קפה מצליח מאוד בצפון שנקרא "מועדון ארוחת הבוקר", מאוד מוצלח. אבל הם אמרו שפנה אליהם קיבוץ גשר הזיו, יש להם מבנים בריטיים עתיקים ממש עם סיפור, עם איזה חייל יהודי שנפל שם, משהו מרגש. הלכו, אספו 8 מיליון שקל של עצמם ושל משקיע ובנו מתחם, מסעדה, פאב, חדר לקבוצות, מעדניה. מקום כזה, גן, פארק, עם מבנים עתיקים, משהו מדהים. סיימו לבצע ב-6 באוקטובר והוציאו הזמנה: ב-10 באוקטובר פתיחה חגיגית בגשר הזיו. מסכנים. ב-7 באוקטובר מלחמה, אף אחד לא בא. כסף, 200,000 שקל מוצרי מזון, בקבוקים, הכול מוכן - - - 180,000. רביבו, אתה היית איתי, ואני די מחבב אותך, והיית איתם כל היום למען המסעדנות ואתה צודק, 180,000 שקל. זה עדיין סכום אסטרונומי - - - אבל 20,000 שקל, מהי בינך וביני, אמר עפרון העקרוני, עקרון העפרוני. - - - פרשת השבוע. עפרון החתי. כן, מה זה 400 כסף, "ביני ובינך מה היא". כיף וואלו, אומרים אצלנו במרוקאית, מה אתה מפריע לנו באמצע. אבל סוף הסיפור, אין לו סוף, הסוף עצוב האמת, אני לא יודע, אולי לא יהיה עצוב. עכשיו, מה קורה עם גשר הזיו? הם בקו הכי קרוב לגבול אבל משהו כמו 300 מטר מההגדרה שלפיה כל השנה היו יכולים לקבל סיוע, ה-300 מטר האלה. והוא מצפון לעכו, מצפון לנהריה וחוטף טילים ונפילות. ייאמר לזכות רשות המיסים והבנקים, פניתי לבנקים, אמרתי: לפחות אל תיקחו את הכסף מאנשים. אחרי זה, רשות המיסים, תמצאו דרכים לעזור. אמרו לי: ננסה, נמצא, נהיה מקסימליים בזכאות שלהם. היום פגשתי את המקום הזה בגשר הזיו ועדיין הוא לא נפתח וחסרים שם אולי מיליון שקל לפתיחה, או שיהיו שם עשרות עובדים וישלמו מס ותהיה פרנסה. למה אני אומר את כל זה, היושב-ראש? כי עכשיו מישהו לחץ על הכפתור של הפסקת אש - - חבר הכנסת ביטון, אני אוסיף לך עוד חמש דקות על חשבון ההסתייגות הבאה כי אין פה עוד חבר מסיעתך. אני אוהב את - - - לא, זה הכללים, זה לא מאהבה. אני מודה לך מאוד על זה, אלא אם כן זה לא על דעת מירב בן ארי, שהיא פוסקת אחרונה. אני יכול קצת? אז היום ישבנו אתם, עם מטרני, והוא אומר קבל עם ועדה: לקחתי הלוואות מההורים של אשתי, מעצמי, את כל החסכונות. אתה יודע, הוא אמר שמסעדנים זה עם מטומטם כי יש להם 4 מיליון שקל או 8 מיליון שקל, והם יכולים לקבל מהבנק בשנה 800,000 שקל רווח בהפקדה, ב-10% משהו צנוע, והוא הולך ומסכן את כל ה-8 מיליון שקל ולא יודע אם יהיו לו רווחים. ואז מצאנו מתווה שיסייע לעסקים חדשים שקמו בצפון לפני הגל של ספטמבר. הגל של ספטמבר. באמת המלחמה כוללנית ומחייבת סיוע אבל אנשים בצפון הקימו כמה עסקים עד ספטמבר, כי עדיין שם לא היה עיקר הדבר, עכשיו, במתווה הזה, בקול ��ורא יקבלו סיוע. לחצו על הכפתור של הפסקת אש מהר, אבל אין כפתור שמחזיר עסקים לפעילות מהר, אין כפתור שמביא תיירים לישראל מהר, אין כפתור שמשקם עסקים מהר. משרד האוצר חייב להסתכל על זה ולהאריך קצת, חודש-חודשיים של מענקים, לסייע למסעדנים, לעסקי הפנאי, לתיירנים, לבתי המלון, לסייע להם לשרוד בכלכלה. - - - אני לא יודע, מנהלת הסיעה שלנו עברה צד לליכוד, והיא מסמנת לי לסיים. פה הכול התבלבל בכנסת. אני אעצור לעת עתה. תודה, היושב-ראש. תודה רבה. אם כך, אנחנו סיימנו את הסתייגויות המחנה הממלכתי לסעיף 1, ואנחנו עוברים להסתייגויות קבוצת יש עתיד, הסתייגות מס' 4. אני אעבור לפי סדר הרשימה: חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. ציפית שאני אגיד "מוותר"? לא. הרשות נתונה. אבל הכול צפוי. מיכאל, אתה דיברת פה? כזה גבוה? אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מנצל את הבמה הזאת כדי להיעזר בכם, במיוחד אנשי הליכוד, חבריי, להיעזר בכם ובציבור הרחב ולהקריא מודעת נעדר. שם מלא: "הניצחון המוחלט", החברים הקרובים שלו קוראים לו "פסע מהניצחון המוחלט". תאריך לידה: אי שם בחודש נובמבר לפני שנה, כשהתחילו הנרטיבים לעבוד על תודעת הציבור. נעלם אתמול בשעה 04:00, בזמן חתימת ההסכם לסיום המלחמה עם החיזבאללה, שערו בנפשכם שאנחנו היינו חותמים על הסכם כזה מביש עם החיזבאללה. האחרון שנראה משתמש בנעדר הזה הוא ראש הממשלה, בכל הצהרה תקשורתית ובכל סינק ממוצב של חיילינו בצפון ובדרום. אנחנו, אומר ראש הממשלה, נלך עד הניצחון ה-? המוחלט. החלקי. תודה רבה לספסלים הריקים. פריטי הלבוש של הנעדר: הוא נהג להופיע על כובעי מצחייה בערוץ מסוים, על הכובעים, "הניצחון המוחלט". כל מי שראה, שמע או יודע דבר על מקום הימצאו של הניצחון המוחלט, מתבקש להתקשר מייד לראש ממשלתנו, שמאתמול בלילה איבד את הניצחון ואיבד את המוחלט. עצוב לראות אתכם, אנשי הימין. עצוב לראות את הימין האידיאולוגי האמיתי, איך האידיאולוגיה האמיתית שלכם, שהיינו שותפים לה לעיתים, איך בעבור פרסונה פוליטית שאף פעם לא יהיה ימין ואף פעם לא היה ימין, איך בשביל זה מכרתם את האידיאולוגיה שלכם. ממשלת ימין על ימין מלא פשלונרים, אני אומר את זה כל פעם שאני עולה, אני לא מאמין. אנחנו, כמעט כולנו, גדלנו בימין, הימין שאמר, התכוון ועשה. ועכשיו, ימין, שבתקופה שלו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמתה של המדינה, ובמשמרת שלכם נחתם הסכם אתמול עם החיזבאללה, לא עם לבנון ולא עם אף אחד, עם החיזבאללה. אתם, שרק שלשום זעקתם כאן על הסכם ימי, שלא היה עם החיזבאללה, אבל מה אכפת לכם להגיד? הינה, המציאות טופחת לכם על הפנים, ובטח ובטח ההסכם הזה, את הניצחון המוחלט הוא לא יביא. אני רוצה להצטרף אליך, מרדוש ביטון, מרדכי, מיכאל היקר. אני מעריך את ההתנצלות בפני חיילי צה"ל, וכולנו מצטרפים, הגיבורים הגדולים שלנו. אבל אני חושב שראוי שנתנצל כאן בפני ראשי הערים של הצפון, ראשי הערים של העוטף, אותם ראשי ערים נהדרים שפגשנו טרוטי עיניים: אותו אזולאי במטולה ואותו רונן מרלי בנהריה. אני לא אזכיר את כולם, אבל כולם היו גיבורים והם היום גיבורים. הגעת אליהם וראית אותם יושבים בין ההריסות של היישובים שלהם ונאבקים על התושבים שלהם ועל הזכויות שלהם, גם בפניכם אנחנו צריכים להתנצל. אני אומר לראש הממשלה: חתמת על הסכם שאנחנו לא יודעים, חתמת עם החיזבאללה, תעלה ותודה. אבל הדבר שהפליא אותי, אני לא יודע אם שמתם לב, באחת הסיבות להסכם ��וא אומר: עיכוב בחימושים. כל מי שיושב בוועדת חוץ וביטחון, זה מלווה אותנו מאז פרוץ המלחמה. כל הזמן מדברים על עיכוב בחימושים. אבל בניגוד לניסיונות של ראש הממשלה לעמוד כאן ובכל ועדה ולהגיד: אני, כמו בן-גוריון, נתלה באילנות גבוהים, אני, כמו בן-גוריון, ידעתי לעמוד לפני האמריקאים, אתמול הוא מודה: נכשלתי. אני חותם בגלל שנכשלתי, בגלל שהאמריקאים כופפו אותי. הם מעכבים לי את החימושים. אז אנחנו לא עומדים ולא שורפים עלינו את ביתנו. אנחנו מאוד אחראים כאופוזיציה, אחראים מאוד, כשזה קשור בתושבי הצפון, בתושבי העוטף והחטופים ומשפחות החטופים. אנחנו נותנים צ'אנס. ואני מאוד מקווה שבפעם הראשונה שמשאית עם חימושים תעבור לחיזבאללה מגבול סוריה אנחנו נגיב בנחישות, ובפעם הראשונה שאנחנו נראה את השיעים שחוזרים לכפרים ומקימים את העמדות של חיזבאללה אנחנו נגיב בתקיפות. כי אם אנחנו לא נעשה את זה, אז שום דבר לא היה ראוי. אדוני ראש הממשלה, תודה, אתה הימין המלא על המלא על המלא חתמת על הסכם שאתם אומרים, כאן במסדרונות הכנסת, אנשי הימין, לוחשים לנו באוזניים שזה הסכם הכניעה. זה אתם אומרים. תודה. תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. אני הולך על פי סדר הרשימה, למי שעוקב. אנחנו כאמור בהסתייגות 4. שימו לב שישנה גם הסתייגות נוספת. לרשותך חמש דקות, בבקשה. כנסת נכבדה, האמת שהיום הזה נפתח בצורה מאוד מאוד קשה. היינו בוועדה שהגיע אליה השר לביטחון לאומי, השר לכישלון לאומי, כל אחד יבחר מה שהוא רוצה. השר איתמר בן גביר התייצב שם מול משפחות החטופים, מול אבא של טל שוהם, שחטוף ונמצא בעזה, ומול עינב, אימא של מתן שחטוף ונמצא בעזה, ובפניהם הוא אמר: אני מתנגד לעסקה. אתם יודעים למה? כיוון שמאז העסקה הקודמת, כל יום קיבלנו "הותר לפרסום", "הותר לפרסום". בגלל העסקה הקודמת, בגלל ששחררנו חטופים, בגלל זה חללי צה"ל נפלו. הוא ישב שם מול משפחות שהילדים שלהן במנהרות חמאס כרגע והאשים אותן בלי בושה שהן אחראיות לכך שחיילי צה"ל נפלו בקרב. עכשיו, עומד שם שר שהוא באמת הכושל ביותר מאז הקמת מדינת ישראל, הכי כושל שהיה פה ב-76 שנותינו, באמת שר שהתפקוד הכושל שלו הביא להרבה מאוד שפיכות דמים בכל הפרמטרים שניתן למדוד, אם זה פיגועים, אפילו אם מוציאים את הנרצחים ואת הטבח של 7 באוקטובר, שיא של נרצחים באירועי טרור, שיא של נרצחים באירועים פליליים, שיא של נרצחות, שיא של רציחות בחברה הערבית. באמת אין תחום אחד שהוא לא שבר שיאים לרעה. כל כך הרבה שפיכות דמים, והוא לא מתבייש להיות בדיון הזה ולהאשים הורים שהילדים שלהם כרגע במנהרות בעזה. עכשיו, כששר במדינת ישראל מדבר ככה, איזה מסר יקבל הציבור? לא חלף הרבה זמן ועינב אימא של מתן עברה לדיון אחר בוועדת הכלכלה, ואחד מהנוכחים בדיון צעק לה: תגידי, את חושבת שהבן שלך יותר חשוב מ-10 מיליון אזרחים במדינת ישראל? תראו מה הם עשו, כמה שנאה וכמה פילוג הם עשו. למה להעמיד זה מול זה? מה זה קשור? אנחנו מדינה ריבונית, אנחנו לא יכולים להגן על האזרחים שלנו? כזה שסע, כזה פילוג, כזו שנאה, שאפילו דבר בסיסי כמו סולידריות וערבות הדדית לאנשים שהילדים שלהם שם. תחשבו לרגע איך הייתם מרגישים אילו אלה היו הילדים שלכם. אז לי חשוב להזכיר מעל הבמה הזו: השר בן גביר שחרר מחבלים מסוכנים לביטחון מדינת ישראל, החזיר אותם באוטובוסים לעזה מבלי לקבל דבר בתמורה, בגלל שהוא רופס, בגלל שאפילו לייצר מתקני כליאה במדינת ישראל הוא לא הצליח לעשות. אז בגלל המדיניות שלו שחררנו אנשים שמסוכנים לביטחון המדינה, שחררנו אותם לחופשי באוטובוסים עד עזה מבלי לקבל דבר בתמורה. השר איתמר בן גביר חבר בממשלה שמדי יום שולחת 200 משאיות עם סיוע הומניטרי ואספקה ישירות לידיים של חמאס. ככה הם מגייסים עוד ועוד מחבלים, מוכרים את המוצרים האלה ומגייסים עוד כסף, מבלי שקיבלנו תמורה בכלל. חטוף אחד לא קיבלנו. השר איתמר בן גביר שותף לממשלה שסגרה עכשיו עסקה עם ארגון הטרור חיזבאללה, כולל שכפרים של שיעים יוקמו מחדש בסמיכות לגדר שלנו, מבלי שדאגנו להחזיר את החטופים והחטופות שלנו. אז דיבורים לחוד ומעשים לחוד, העיקר שלא החזרנו את החטופים. באמת מצא לעצמו אויבים ראויים, משפחות של חטופים. אין תחתית לבושה הזו. אני קוראת לכל החברים פה במשכן: תעצרו את הביזיון הזה. אנחנו לא נשתקם מזה אם לא נשחרר עכשיו את האחים והאחיות שלנו מעזה. מחיר העסקה הוא מחיר כבד, אבל מחיר של היעדר עסקה הוא מחיר שאנחנו פשוט לא נוכל לעמוד בו. תודה. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אלעזר שטרן. לרשותך חמש דקות, בבקשה. תודה. אני רוצה לברך את הרמטכ"ל הרצי הלוי, את ראש השב"כ רונן בר, את ראש המוסד דדי ברנע, את כל הפקודים שלהם, את הלוחמים שלהם, את הלוחמות שלהם. אני חושב שבזכותם אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים היום, עם ההסכם שתכף נרחיב עליו. בלי הגבורה שלהם, הנחישות שלהם, המוכנות להקרבה וההישארות שלהם בתפקידם, שהצריכה עוצמות בלתי רגילות של תעצומות נפש - - - אם רק תוכל בבקשה לדייק יותר. תראה איך זה נכנס לך לתת-מודע: חיילים שלהם, מפקדים שלהם. הם לא "שלהם", הם של צה"ל. תשתוק. תשתוק, רביבו. אל תשתיק אותי. רביבו, תשתוק. אל תשתיק אותי. ביקשתי שתדייק. תפסיקו לנכס כל דבר, "שלהם". דייקתי. יותר טוב לך. רק תדייק. זהו. רביבו, תשתוק. רק תדייק. תשתוק. מספיק השמצתם אותם. מספיק השמצתם אותם. אל תפריע. אני מקשיב. אל תכלול אותי ב"השמצתם". שמת לב איך אתה מנכס? חבר הכנסת רביבו. רביבו, תשתוק. אתה תשבח את מי שאתה רוצה, נאשם, לוקח שוחד, מי שאתה רוצה. שמת לב? תהיה ענייני. תיקח את זה רק לדייק. חבר הכנסת רביבו, עכשיו התור של חבר הכנסת שטרן. עכשיו אני מדבר על גופים של הביטחון. תרגיע. אתה לא מתבייש? אני דיברתי כאלה דברים? אני דיברתי כאלה דברים? אתה לא מתבייש? מה זו הפטרונות הזאת? אני אומר עוד פעם, אני רוצה להודות, וחבל לי שחבר כנסת בליכוד לא יכול לסבול שאומרים תודה ללוחמים שלנו. בטח תודה, אבל אל תנכס להם חיילים. חבר הכנסת רביבו. זה מה שאמרתי בסך הכול. תפסיק לעוות גם את מה שאני אומר. למה אתה כועס? הוא יודע למה אני כועס. האמת שאני לא יודע למה הוא כועס. אתה לא יודע למה? ירשה לי היושב-ראש, אני אגיד לך רגע. חבר הכנסת שטרן, אני עוצר לך את הזמן. בבקשה, חבר הכנסת. תודה רבה. אז הינה, אני מסביר לך: א. אל תעוות את מה שאמרתי. אתם אלופים בזה. אני לא כועס על זה שאתה אומר תודה ומעריך, אני חלק ממי שרוצה להגיד תודה, אבל אל תגיד "לחיילים שלהם", "המפקדים שלהם". אין "להם" צבא, הם חלק מצבא. הם צבא העם. אתה באת מהצבא. זהו. איפה שמעת "שלהם"? הוא אמר לחיילים. תבדוק את מה שהוא אמר בהתחלה. תבדוק את מה שהוא אמר בהתחלה. טוב. חבר הכנסת שטרן, ששש, חברים. - - - חיילים. זהו. זה מה שאמרתי. חבר הכנסת שטרן, אני ממשיך לך את הזמן. בבקשה. אדוני היושב-ראש, יש גבולות עם מה אני מסוגל להתמודד ועם מה אני לא מסוגל להתמודד. רמטכ"ל ה��א המפקד של החיילים. ודדי הוא המפקד של לוחמי המוסד. איזו שחצנות. איזו שחצנות. אני לא מבין - - - חבר הכנסת בן ברק. איזו פטרונות. אני אגיד לך את האמת, אני חושב שתחושות האשם בצד הזה כל כך עוצמתיות, שהם לא יכולים אפילו להקשיב כשמשבחים את חיילי צה"ל, את לוחמי צה"ל, את חיילי השב"כ. אני לא מצליח להבין את זה. לא הצלחתי להבין את אובדן העשתונות הזה. ממשיך לעוות, אה? ממשיך לנכס את צה"ל המהולל לצד אחד. תמשיך לפלג. חבר הכנסת רביבו, נתתי לך לדבר. בוא, תן עכשיו לחבר הכנסת שטרן להשלים את דבריו. תודה. אני מבקש להתחיל מהתחלה, אני לא יכול ככה. עצרתי את הזמן, בבקשה. לא, אני מבקש להתחיל מהתחלה. באמת, אני לא הצלחתי להגיד את מה שאני רוצה להגיד. לא יכול להיות שחבר כנסת אפילו לא לקח קריאה ראשונה. אז אני אחזור. אין בעיה, בבקשה. תתחיל מהתחלה, בבקשה. אני חושב באמת. כן, כן. קיבלת. תודה. רביבו, תקשיב עוד פעם. אני רוצה לברך את הרמטכ"ל, את הרצי הלוי, את ראש השב"כ רונן בר, את ראש המוסד דדי ברנע, שגם להישג שהגענו אליו היום הגענו בזכותם ובזכות הלוחמים שלהם. הם לא לוחמים שלנו, הם המפקדים שלהם, למי שלא מבין. וחיילים של מפקד הם החיילים שלו. ברור שכולם גם חיילים של המדינה, אבל ככה אנחנו מדברים פה 50 שנה, 60 שנה, 70 שנה, זאת האחריות שלהם גם כשהם לא מצליחים וגם כשהם מצליחים. אלה הם חיילים, הם המפקדים שלהם, גם אם מישהו, זה לא מוצא חן בעיניו. אחרי שאמרתי את זה, אני אגיד עוד פעם: אני חושב שהם נדרשו לתעצומות נפש גדולות מאוד כדי להמשיך בתפקידם גם אחרי הכישלון שהם לקחו עליו אחריות ב-7 באוקטובר. אני חושב שהם נדרשו לתעצומות נפש מיוחדות מאוד גם לאור מה שנאמר מעל הדוכן הזה יותר מפעם אחת, הזלזול בהם, ביכולות שלהם, הקריאות להם, על היותם חלק ממערכת נחשלת. זה נאמר כאן מעל הדוכן הזה, ודווקא בגלל זה אני חושב שההישג היום, שיש עליו מחלוקת, אני ארחיב על זה, הוא הרבה מאוד בזכותם. אני עמדתי כאן לפני יומיים, אמרתי ובירכתי: ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. אני בירכתי את זה, כיוון שאני יודע מה היה קורה אם אנחנו היינו הממשלה ב-7 באוקטובר. כנראה שלא היינו מצליחים ללכת ברחוב, ויכול להיות שגם היו יורים בנו ברחובות לאור ההסתה שהייתה כאן, משתפים פעולה עם מוסלמים וכל מה שנאמר בבניין הזה על הממשלה הקודמת. אני חושב שבהיבט הזה חסד עשה איתנו היושב במרומים שזה לא קרה במשמרת שלנו. אני מודה שהייתי עומד כאן ומברך את זה בשם ובמלכות, אני לא עושה את זה בגלל שביום הנורא הזה, וגם מאז, נהרגו לנו כ-2,000 חיילים ואזרחים, ולכן אי-אפשר, אני לא יכול לברך על זה בשם ובמלכות. אחרי שאמרתי את זה, אני חושב שגם היום, על ההסכם הזה בלבנון ראוי לברך: שעשה ניסים לאבותינו, עוד פעם, מאותה סיבה, שאנחנו לא הממשלה. אם אנחנו היינו הממשלה שעושה הסכם בעקיפין או במישרין עם החיזבאללה, אין סיכוי בעולם שהאולם הזה עכשיו היה נראה ככה. מה הם היו עושים לנו? מה הם היו עושים לנו על הסכם כזה? לכן אני חושב, כיוון שאני מאמין שיש בהסכם הזה הרבה דברים טובים, ואני מבין את ראש הממשלה שהלך להסכם, ואנחנו עוד לא יודעים, אני מקווה שהוא יחזיר את תושבי הצפון למקום הזה. גם ראש הממשלה צריך להגיד תודה שאנחנו באופוזיציה ולא הוא והחברים שלו, נוכח ההסכם הזה, שיש בו הכרה בחיזבאללה כהרבה יותר מאשר גוף טרור. לכן אני אומר עוד פעם: נס שלא אנחנו הבאנו את ההסכ�� הזה. אני לא פוסל את ההסכם הזה. ליבי עם תושבי הצפון. אני ביקרתי, אני אבקר אותם הרבה מאוד פעמים, ואני מבין גם את החששות שלהם. אני מקווה שיינתנו לזה פתרונות. אני רוצה להגיד שהחששות שלנו, אני אצטרך להסביר אולי עוד דבר אחד. יש פה הצעות שהקואליציה מטרללת אותנו איתן בשביל לחפות על זה שזו קואליציה שמקבלת החלטות עם 15 משתמטים שלא יודעים מה זה יום אחד לשרת בצבא, והם מקבלים החלטות של חיים ומוות. אני אמרתי: 15 משתמטים, אני צריך להגיד, אדוני היושב-ראש: לפחות 15 משתמטים. יש שם יותר שלא עשו שירות, יש כמה כאלה שיושבים כאן שעשו איזה חודשיים-שלושה כאלה, כאילו צבא, רק כדי שיהיה להם "וי" על שירות צבאי. יושב-ראש הוועדה פוגל, בזמנים שהוא הבין מה זה ועמד על דעתו, בהקשרים האלה לא היה נותן לזה יד, כמו שאני לא מוכן לתת לזה יד. אבל אני חושב שממשלה שמקדמת מהפכה משפטית, שמקדמת התיישבות בעזה, שמקדמת את סגירת התאגיד, הם לא יכולים, וגם לפעמים עושה כאילו חוקים שדואגים לחיילי צה"ל - - נא לסיים. - - שלא יעשו לנו מבחנים של ציונות, אם אנחנו בעד או נגד. זאת ממשלה שאין שום סיכוי בעולם שאנחנו ניתן בה אמון. תודה, אדוני. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מיקי לוי. גם לרשותך חמש דקות, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב בראש. זה לא להאמין, ראש ממשלה מטריח את כל אזרחי מדינת ישראל במוצאי שבת בשטויות, בנרטיב שקרי, מסכן, רודפים אותו, אבל אף מילה על החטופים בסרטון תשע הדקות. אף מילה של מחויבות. הכול על אנשי לשכתו. טענת, אדוני ראש הממשלה, כי היועץ שלך אלי פלדשטיין נאשם בהדלפות, אלא שכתב האישום נגד פלדשטיין הוא בגין גנבת מסמכים מסווגים מהמחשבים החשאיים ביותר של צה"ל, ולא הדלפתם. כתב האישום הינו בגין גנבה, גנבה, גנבה. אתה, אדוני נתניהו, מנית שורה של הדלפות שלהבנתך לא נחקרו. אלא שכל המידע והציטוטים בנושאים הרגישים המפורסמים בתקשורת הישראלית עוברים אישור של הצנזורה הצבאית. במקרים שבהם מפורסם מידע ללא קבלת אישור מהצנזורה, יכול ראש הממשלה לדרוש מכלל המעורבים באותן ישיבות סגורות בדיקת פוליגרף, ואף להעמיד את עצמו לבדיקה, כדוגמה לשרים. היום ניסה חברי חבר הכנסת כץ להעביר חוק על בדיקת פוליגרף לשרים בקבינט, לשרים עצמם, שיהיו מחויבים פעמיים בשנה. אני לא יודע איך זה בצה"ל, אבל לפחות אצלנו, כל שנה הייתי צריך לעבור בדיקת פוליגרף. כשקיבלתי דרגת ניצב הלכתי לבדיקת פוליגרף, וכל שנה בדיקת פוליגרף. מה לכם כי תלינו? בסרטון כינה ראש הממשלה את כתב האישום נגד פלדשטיין "מסע ציד", אבל החקירה החלה לאחר שהודלף המידע המסווג בלי שידעו במערכת הביטחון או במשטרת ישראל כי הנאשם יימצא בקרב עובדי לשכת ראש הממשלה. המידע המסווג, נפתחה חקירה בעקבות העברתו לבילד. ראש הממשלה כינה את הנאשם בהדלפת המסמכים המסווגים "ציוני נלהב", "פטריוט", אבל זה האיש שפגע באפשרות לחילוצם של החטופים ופגע בביטחון המדינה בכך שסיכן אנשים שהביאו את המידע הזה. זאת, לאחר שהוא התנער מפלדשטיין עם הפרסום על החקירה וטען: הוא לא מלשכתי בכלל, אנחנו לא מכירים אותו. עוד טען נתניהו שלא הכיר את המסמך המסווג שנגנב והודלף לפני פרסומו. אם כך, מדבריו עולה כי אנשי לשכתו ממדרים אותו, שהרי לפי כתב האישום פלדשטין החזיק במסמך במשך חודשים ארוכים, ואוריך הכיר את המסמך מספר חודשים לפני ואף סימס לנאשם: הבוס מבסוט. הינה לכם, וזה המקצוע של יואב ושלי: היום אדון אוריך שומר על זכות השתיקה. נהדר. תאמינו לי, עברו תחת ידינו הרבה עבריינים ששמרו על זכות השתיקה. מי ששומר על זכות השתיקה, יש לו מה להסתיר. אני מאוד מקווה שיגיעו לחקר האמת. אבל היום נחשפתי לעוד איזה משהו הזוי. חבר הכנסת פינדרוס אומר היום, הוא עבר בין שרים וחברי כנסת, החתים עשרות שרים וחברי כנסת על מכתב לנשיא בבקשת חנינה לפלדשטיין ולנגד המילואים. אתם לא נורמליים, אתם כל הזמן מגינים על עבריינים. אתם הולכים עם עבריינים לפתח בית סוהר, אתם עומדים בפתחו של בית המשפט עם נאשם שהוגש נגדו כתב אישום. כל היום אתם מגינים על עבריינים. ממציאים חוקים להגן על עבריינים. היום כמעט עבר חוק בקריאה טרומית שאנחנו, חברי הכנסת, מורמים מעם וייתנו לנו זכויות יתר. לא נורמלי, תתאפסו על עצמכם. זה הכבוד של הבית הזה. לאן אתם מובילים אותנו? איזה בושה. הלשכה שלך, אדוני ראש הממשלה, אני אומר את זה בכאב לב, אבל אני אומר את זה כאיש מקצוע, מתנהלת כמו משפחת פשע. תודה. תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מירב בן ארי. לרשותך חמש דקות, בבקשה. תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, ניסיתי לדבר על זה בבוקר, אבל זה לא צלח. אז אני רוצה לשתף אתכם בדיון שהיה היום בוועדה לביטחון לאומי. דיון מזעזע, נורא, מביך, אין לי מילים לתאר את הדיון הזה, והייתי בהרבה דיונים בכנסת הזאת, הרבה שנים. הגיע היום השר לכישלון לאומי, הבלון הנפוח הזה, ליצן הטיקטוק הזה. הוא מגיע לוועדה. מיוני 2023 הוא לא הגיע לוועדה, לא סופר את הוועדה בכלל, כן, תלך, בדיוק מדברים עליך, אני מניחה שתשמע את זה גם מבחוץ. שנה, מעל שנה, הוא לא נותן דין וחשבון, הוא לא מעביר נתונים. הוא הגיע יום עם מצגת, שבאמת, הבת שלי בכיתה ב' יכולה לעשות מצגת עם בלונים כאלה ואתם תבינו הרבה יותר ממה שזה היה. במצב של בן גביר כל הגרפים בעלייה. לאן הם עולים, מאיפה הם עולים, אף אחד לא יודע. מה זה, המצב כאן כול כך טוב כאילו אנחנו גרים בשווייץ, הכול בעלייה. סתם אני אמי אתן לכם דוגמה. הוא בא ואומר: העליתי את השכר של השוטרים ב-1,000 שקל. את שואלת אותו: מה זה, ברוטו, נטו? כל דרגה מקבלת? אין תשובה, הוא לא יודע. הבאתי אלפים, כמה הוא אמר? מאות שוטרים חדשים הצטרפו למשטרה. אוקיי. הגרף בעלייה, אל תשכחו, כן, הוא עולה. אתה אומר לו: כמה פוטרו, כמה התפטרו, כמה פרשו? שאלות בסיסיות, נכון? הגרף בעלייה. עכשיו תראה, יש לי, באמת, כל כך הרבה דוגמאות. ישב פה פוגל, שמע את הדברים, ברח. אבל אתם יודעים, אני הקמתי את הוועדה לביטחון לאומי. באמת, הייתה לי הזכות להיות החלוצה הראשונה שהקימה את הוועדה. הקמתי אותה מתוך אחריות, מתוך מקום לבצע פיקוח על עבודת הממשלה. הוועדה הזו היא סמרטוט רצפה של הממשלה, אין לי הגדרה יותר טובה, אסקופה נדרסת. באמת, קשה לי לתאר מה אני חושבת על הוועדה, שאגב, מחוקקת, הינה, שוב פעם אנחנו יושבים על חוק של הוועדה. מה ההשפעה שלה בציבור, אתם יודעים מה? אפס. לא רק שאין ירידה בפשיעה בחברה הערבית, להפך, היא שילשה את עצמה, והפשיעה בחברה היהודית הכפילה את עצמה. לא רק שאין לה השפעה, המצב של הפשיעה, מעולם לא היה כזה גרוע. ויושב לך, באמת, הליצן הפתטי הזה, כאילו אתה באיזה טקס: תודה רבה לחנמאל, תודה רבה למפכ"ל. הוא גם הביא אתו את להקת המעודדות, הביא את קרויזר, הביא את לימור, הביא את וסרלאוף. הוא יושב לידי, אמרתי לו: אין לך מה לעשות? אתה בהפסקת אש, סע לצפון. הביא אותו כלהקת מעודדות. כולם יושבים, מוחאים כפיים לבלון הנפוח הז��. עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו: תקשיב, באמת, אגב, על מי הוא מצליח? איפה הוא מצליח, אתם יודעים? עם אסירים בכלא. אלה שלא יכולים לעשות כלום, הם כבר בכלא. עליהם, גיבור. שתדעו לכם, הוא אומר לנו, אני הורדתי להם את הפירות בכלא, נתתי להם חרוב. ואתם יודעים, יושבים שם, באמת, ראשי המערכות הביטחוניות, ואני אומרת לעצמי, אני מסתכלת עליהם ואומרת להם: תגידו, אתם לא מבינים את האירוע? אתם לא מבינים את הפתטיות שלו? תוך כדי שאנחנו יושבים פה, שני אנשים נרצחו ברמלה, רמלה, מרכז הארץ במדינת ישראל, הגרף בעלייה. אנחנו חיים בשווייץ, חבר'ה, אנחנו חיים בניו זילנד. תקשיבו, באמת, אנחנו רואים את הדברים, ואנחנו אומרים לעצמנו, ואני בעיקר אומרת לעצמי: איך האנשים מהמשרד לא רואים? מה, כולם קרנפים? אז הינה, לא כולם קרנפים, כי היום מפקד מחוז דרום ניצב אמיר כהן. גיבור. גיבור ישראל, ב-7 באוקטובר היה הראשון שהכריז את הפקודה "פרש פלשת", הראשון שהכריז על מלחמה. הסתער בגופו. הראשון שיצא עם רכבו לבד בשדרות, ובמזל, איך הוא אמר לי: מירב, במזל, במזל לא נהרגתי. הוא יצא היום ללימודים. אחד השוטרים הכי טובים במשטרה יצא היום ללימודים. נא לסיים. אני מסיימת. - - - שכואב לו. אתה יודע למה, כי הוא לא מסוגל. הוא לא מסוגל. כל אדם בר-דעת לא מסוגל להיות רגע אחד עם הבדיחה הזאת, עם הבלון הנפוח, עם ליצן הטיקטוק הזה, שעוד בשיא, רק אני מסיימת, סגלוביץ', מה הוא אומר לי? אתה יודע מה הוא אומר לי? את באת לפה כדי לעשות עליי תקשורת. אני לא צריכה לעשות, באמת, הבדיחה היא אתה. חבל שהבדיחה על חשבוננו. תודה. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת רם בן ברק. לרשותך חמש דקות. תפעיל, תפעיל, אין לי יותר משתיים. איך תמיד נותנים לי לדבר אחרי מירב. אתה יודע, כל מה שאני אגיד ייראה כזה אפור. תגיד לעצמך, מזל - - - מירב, אין עלייך. בהזדמנות אני רוצה גם לברך את אימא שלך לכבוד יום ההולדת שלה. תודה רבה. אתה רואה - - - טוב, תראו, גם אני הייתי היום בישיבה הזאת. השר בן גביר, והאמת, שהייתי המום לראות את הרדידות ואת הבינוניות. באמת, זאת הייתה הצגה אומללה. אבל היה שמה קטע שהוא היה למול המשפחות החטופים, למול עינב. היא צעקה עליו מדם ליבה, והוא אמר לה, במילים שלי, הוא אמר לה: לא תהיה עסקה, לא תהיה עסקה, לא קטנה ולא גדולה. אנחנו לא נשחרר מחבלים, ואנחנו לא נפסיק את המלחמה. יש לנו תוכניות אחרות לגבי עזה. ואני רוצה להגיד לו, הוא דיבר על זה שהמחבלים יפגעו בהרבה בנות בעתיד, ובהרבה אנשים, וזה סכנה. אז נכון, זה מחיר כואב מאוד לשחרר מחבלים. ונכון, חלקם - - - ביבי יודע מה זה לשחרר את סנוואר. כן, ביבי יודע מצוין, הוא שילם 1,100. זה גם נכון שחלק מהם יחזרו לטרור, וכנראה יעשו פיגועי טרור, ואם לא הם אז אחרים. אבל אני רוצה להגיד גם לשר בן גביר, וגם לחברי הממשלה הזאת: המחיר שאנחנו נשלם על זה שאנחנו נפקיר 101 חטופים, המחיר שאנחנו נשלם על זה שחייל שיושב בטנק על הגבול ידע שאם יחטפו אותו, לא ישחררו אותו, הוא פי אלף מאשר 1,000 מחבלים. המחיר שאנחנו נשלם כשאזרחים שיבואו לשבת על הגבול ידעו שאם יחטפו אותם לא ישחררו אותם, בגלל איזושהי פנטזיה לבנות התיישבות בעזה, הוא פי אלף יותר גדול משחרור של 1,000 מחבלים. הרוח שלנו, הנחישות שלנו, רוח הקרב שלנו, בנויות על זה שאנחנו יודעים שיש מאחורינו מדינה, וכשהמדינה הזאת תהפוך מלחמה למלחמה פוליטית, המלחמה היום בעזה היא מלחמה פוליטית, היא לא מלחמת קיום, היא לא מלחמת תקומה, ��מו שאומר ראש הממשלה ומנסה להחדיר לנו את זה לראש. זאת מלחמה פוליטית לחלוטין, ומלחמה על שלמות הקואליציה. אילולא הוא היה פוחד שהשותפים שלו יפרקו את הממשלה על זה שהוא מפסיק את המלחמה שם, ולא מאפשר להם את החלום לחזור ולהתיישב בעזה, כבר מזמן הוא היה מסיים את המלחמה שם. כל המלחמה הזאת היא פוליטית, ואנחנו משלמים מחיר דמים. האמינו לי, קשה לי להגיד את זה. אנחנו משלמים, ונשלם, מחיר דמים בגלל איזושהי פנטזיה לחזור ולהתיישב שם, ובגלל ראש ממשלה רופס בשם בנימין נתניהו, שכל מה שהוא רוצה זה שלא יפרקו לו את הממשלה, כדי שהוא יוכל איכשהו, מהמעמד שלו כראש ממשלה, להתחמק מהמשפט. זאת המציאות שאנחנו חיים בה. צר לי להגיד את זה לאזרחי מדינת ישראל, שידעו להם, אין מלחמת תקומה, אין מלחמת קיום. יש מלחמה על שלמות הקואליציה. זה המצב שאנחנו נמצאים בו היום, ולצורך העניין הזה מותר לפרק את כל המוסדות. ראיתי את אביחי בוארון מתראיין בטלוויזיה ואומר: צריך להחליף את כל הקצינים בצה"ל כי הם כולם שבויים באיזושהי קונספציה. את כולם, אבל את ראש הממשלה לא צריך להחליף. את כולם. שמעתי את זה. את כולם צריך להחליף. צריכים להחליף אותם באנשים שלנו, באנשים אידיאולוגיים, אמיתיים. אני רואה את הצד השמאלי כאן משתלח בראש השב"כ, משתלח ברמטכ"ל, משתלח ביועמ"שית. הם מפרקים את המדינה הזאת. הם מפרקים את המדינה הזאת. כבר אין לנו מדינה. אנחנו בדרך לאיבוד המדינה לידי חבורת מטורפים בזויים. תודה רבה. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. לרשותך חמש דקות. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, האמת, הרבה פעמים אני שואל את עצמי את השאלה: תגידו, מי כותב לכם את החומר? כלומר, אתם באים לכאן, שולחים בדרך כלל ביום חמישי את מה שהולך להיות בוועדת שרים לחקיקה. אני מסתכל ואני אומר: ואללה, מי כותב להם את החומר? אמרתי, אולי יש איזה מחזאי, איזה אומן. מסתבר שיש פה הרבה כותבים, יש פה הרבה אומנים. אז למה לפרק את כל מה שהוא של תרבות, אם יש כאלה אומנים וכזאת תרבות ענפה בצד הזה של הבית הזה, של האולם הזה? תראו, יש עוד משהו שמפתיע אותי בכל פעם, ואני אשתף אתכם. אולי זה יעניין אתכם. תראו, כשאני הגעתי לפה לכנסת, או יותר נכון, כשלמדנו פעם, לפני הרבה שנים בבית הספר על סוגי הצעות החוק, אז ידענו שיש הצעת חוק ממשלתית, יש הצעת חוק פרטית. הצעת חוק פרטית, תמיד חשבתי לעצמי שזאת הצעת חוק שבן אדם כותב אותה כי הוא חשב עליה, אבל פה הגעתם למצב של מה שנקרא: אתם עובדים מילולית, מילולית לגמרי. כשמדובר על הצעת חוק פרטית, היא באמת פרטית. היא אישית, היא בשבילי, היא בעבורי או בעבור מישהו אחר קרוב אליי. כשיש איזשהו אירוע, אנחנו שומעים על הצעת חוק פרטית, לא פרטית כי היה משהו דרמטי, היא פרטית כי למישהו יש אינטרס אישי, וזה דבר חדש. אני מניח ששר החינוך יואב קיש, כחלק מהארגון מחדש של שיעורי האזרחות אל מול מה שקורה פה, יתקן גם את העניין הזה, ויגיד שהצעת חוק פרטית היא הצעת חוק כשחבר הכנסת רוצה לעזור לחבר שלו או לעצמו או לשלוחו או לחברו. כי אם תסתכלו היטב על הצעות החוק, חלקים מהן, אני עוד זוכר, ככה, מהגלגול הקודם, אני לא יודע אם זה היה במושב הקודם, את הצעת החוק על המתנות. גם היא הייתה הצעת חוק פרטית, רק מה, בקצה היה מישהו ששמו בנימין נתניהו, בלי השם, חס וחלילה, רחמנא ליצלן. זאת הייתה הצעת חוק פרטית. כי פרטי זה אישי, זה שלי. אני פה. אני אקח. מה ששלי, שלי. הציבור לא ב��ירוע. כשאני מסתובב פה, למעט אותם מסכים שבהם אנחנו רואים את תמונות החטופים, כשאתה עובר פה בכנסת, זה גם כן דבר מוזר. אתם יודעים, לפעמים שווה לחשוב עליו ברמת ההמשגה. אתה עובר על המסכים בכנסת, ואתה כל הזמן רואה, קודם כול, רואים את יושב-ראש הכנסת מופיע. וואלה, צ'אושסקו פראייר לידו. הוא כל הזמן בכל מקום, שלא נשכח מי זה יושב-ראש הכנסת. אבל חוץ מיושב-ראש הכנסת, יש שם באמת פעילות. מה רואים? חברי כנסת. ואני חשבתי לעצמי אם עד כדי כך הבועה היא בועתית? כלומר, אנחנו האירוע? חברי הכנסת הם האירוע? או המדינה היא האירוע? הלב הפועם של המדינה לא נמצא רק פה, בתוך הגדרות. הוא בחוץ, בצפון, בדרום, במרכז. לא רואים פה את הלב הפועם. ואז נכנס לפה הלב הפועם שמתקתק: תיק-תק, תיק-תק, 418 יום, 101 חטופים. גם ללב הפועם הזה יש קהות חושים, בחלק מהמקומות, להקשבה. השבוע בוועדת החוקה ישב חבר הכנסת אברהם בצלאל בראש הוועדה. הסתכלתי לרגע מסביב והיו משפחות חטופים. למעט אברהם בצלאל, לא היה אף חבר כנסת אחד מהקואליציה. תבינו, באותו היום, אחרי משפחות החטופים, היה דיון, אחד הדרמטיים שיש במדינת ישראל, על חוק לשכת עורכי הדין שהיה אמור להיפתח אחר כך. אז נכנסו חברי הכנסת. עד כדי כך לא שומעים אפילו את התיק-תק, תיק-תק של הלב? זאת קהות החושים? נסתובב פה בכנסת ונראה במצלמות את עצמנו? זה מה שאנחנו רוצים? והיום הגדיש את הסאה, אני רואה פה את חבר הכנסת פינדרוס מחתים פה אנשים על העוול הנורא שנעשה לאנשים. מי עשה להם את העוול הזה? שירות הביטחון הכללי, שנלחם בעבור כולנו? השתגעתם לגמרי? הוא החתים 43 אנשים לפי מה שפורסם. חנינה מראש. למי? למי שלקח מסמך, גנב אותו מתוך הצבא. גנב, העביר אותו לא מורשה. ידעו שעוברים צנזורה, העביר אותו לעיתון בחו"ל. איזו הדלפה? גנבה, תיק פלילי שמתנהל. על זה אנחנו מבקשים חנינה? איפה הלב שלכם? כתבתם מכתב כזה על חטופים? תיק-תק, תיק-תק. תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. גם לרשותך חמש דקות, בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני עובדת בבניין הזה כמעט 25 שנה. לא הרבה יודעים את זה. מגיל 3? תודה. חגגתי 45 השבוע. מזל טוב. באמת, אני עובדת במקום הזה, במשכן הזה, בבית הזה כל כך הרבה שנים, באמת עוד כבחורה צעירה. ראיתי הרבה מאוד דברים. ראיתי את השמאל ואת הימין, ראיתי אנשים מתחלפים, ראיתי שרים, ראיתי מחלוקות קשות. עברתי את תקופת ההתנתקות, שהייתה קשה. אז עוד הייתי בליכוד, והפרידה בין הליכוד לקדימה, באמת, אני חושבת שמספיק להיות כאן חבר הכנסת גם שנה אחת, כדי לדעת שהמשכן הזה הוא לא מקום קל. הוא לא סופג דברים קלים, וזה לא דבר פשוט להיות נבחר ציבור. בטח ובטח שלא שר בישראל. במדינה שלנו אין אירועים קלים, והשנה אנחנו נמצאים במלחמה הקשה ביותר בתולדותינו. הבוקר, כששמעתי על מה שקרה בוועדה לביטחון לאומי אני לא נכנסת אפילו לדעות פוליטיות. זכותו של נבחר ציבור לחשוב מה שהוא רוצה. זכותו. זכותה של הקואליציה לחשוב מה שהיא רוצה. זכותה. אני חולקת על הדעה של השר בן גביר. אני חולקת על הדעה של כל הקואליציה, ואני אפילו לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה. יושב שר בישראל, שאמון על הביטחון הציבורי, לא פחות, ומולו יושבים הורים. בסוף, הורים, לא גוף פוליטי, לא תנועה. הורה. אימא. אימא, שהדבר היקר לה מכול, הנשמה שלה, נמצאת בידיים של חיות אדם, נחטף, נחטפו, במשמרת של הממשלה הזו. זה לא עניין של דעה פוליטית, זאת עובדה. מולה יושב השר לביטחון לאומי. גם זו לא דעה פוליטית, זאת עובדה. היא יושבת שם, והיא זועקת מליבה. והשר לא מצליח לשתוק, לא מצליח להכיל את האירוע. לא מצליח לספוג. הוא חייב לענות. הוא חייב לענות לאימא. אגב, אני חייבת להודות שעינב צנגאוקר הרבה יותר עדינה ממה שאני הייתי אם מישהו היה מעז לגעת באפס קצה השערה של הילדים שלי. זכותה לצעוק, זכותה לסרוט, זכותה להטיח בכל יום, בכל שעה, בכל רגע, בכל ועדה. פה בכנסת זה המקום של אזרחי מדינת ישראל לשבת מולכם. היא אימא. לא הייתי נוהגת אחרת, וגם אתה לא, וגם השר לא. נותנים להם את התחושה שעושים להם טובה. עושים להם טובה, ועוד עונים להם. לדעת להכיל זה מענטש, לדעת להכיל זו מנהיגות, לא דעה פוליטית. לא דעה פוליטית. אין קשר לדעה פוליטית. תשתוק. תדע להכיל אימא שזועקת על הדם של הילד שלה ומתחננת לראות אותו. בקור להגיד לה לא? עכשיו, אתה רוצה להגיד לה את הלא? קח אותה לשיחה, תגיד לה את זה בחדר, אל תענה לה בחדר מלא אנשים, ותראה את ההמון הזועם שהזמנתם לוועדה הזאת, כדי שיטיחו בה, כמו בכיכר העיר בימי הביניים, מילים קשות. אני הייתי במשכן הזה 25 שנה. פעם אחת לא ראיתי מנהיג שמתנהג בצורה כזו, שר שנוהג בצורה כל כך נלוזה, יושב-ראש ועדה שמאפשר להמון להכות, לזרוק אבנים ועגבניות סרוחות על אימא שהבן שלה בשבי, במשמרת שלכם. אתם לא ראויים. בגלל ההתנהגויות האלה אתם לא ראויים. אידיאולוגיה זה דבר שאפשר להתווכח עליו. דעה זה דבר שאפשר להתווכח עליו. מדיניות זה דבר שאפשר להתווכח עליו. ככה להתנהג לאימא, לא. לא. נא לסיים. אני אסיים במילים של מנחם בגין: אדם נמדד ביחסו לחלש ממנו. מנהיג נמדד באמפתיה שלו לזעקת עמו. תודה. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. גם לרשותך חמש דקות. בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-בראש. כנסת נכבדה, את הביקורת שלי על הסכם הפסקת האש, עוד טרם נחתם, השמעתי פה פעמים רבות בשבועות האחרונים. אני אומר בכנות גם היום, אני מאוד מודאג מהאכיפה, או היעדרה, שראינו היום. זה נכון, יש פה עקומת למידה, אבל היה מספיק זמן להיערך לזה, והיה צריך לתת הנחייה מאוד ברורה מהדרג המדיני לא להכיל שום דבר. אין דבר כזה הפרות תמימות. אנשים לא מתקרבים לכוחות צה"ל בלבנון במקרה. לבנונים לא במקרה חוזרים לכפרים שהם לא מורשים להיכנס אליהם. לנושא הזה ולכל הדברים שקרו היום יש כבר נזק תודעתי והרתעתי גדול. אני אומר מה שאולי היה צריך לפתוח איתו את הדברים: אנחנו חד-משמעית ניצחנו במערכה מול חיזבאללה. אני חושב שהיה נכון לחתור לשינוי המציאות. אני חושב שהממשלה לא השכילה לפדות את ההצלחה הצבאית לקלפים מדיניים מספקים. אני חושב שזו הייתה טעות לא לשלב את לבנון כחלק מהמערכה, ולאמץ את אותה הפרדה שנוחה קודם כול לחיזבאללה, ועל ידי כך לאבד מנופי לחץ חשובים, מנופים שאולי היו מאפשרים לנו להגיע לתוצאה טובה יותר, תוצאה של אי-שקט פנימי אמיתי בלבנון, בגיבוי בין-לאומי, שהיה מוביל להחלשת הלפיתה של חיזבאללה בלבנון. אנחנו בסוף מסיימים במצב שבו ברור שחיזבאללה יתחזק, וברור שחיזבאללה ויחזור לגבול הצפון. זה עניין של מתי. זו האמת של הדברים. מרגע שאין אזור חיץ, מרגע שתושבי לבנון מורשים לחזור דרומה, יחזור גם חיזבאללה. היכולת שלנו למנוע את זה מוגבלת. זה צריך להיאמר ביושר. היכולת שלנו למנוע התחמשות שלהם היא מוגבלת. זה צריך להיאמר ביושר. יכול להיות שיש סיבות שאני לא מכיר. מאוד יכול להיות. אגב, אני אשמח מאוד לטעות בדבר הזה, ולהיווכח שזה היה הסכם טוב. אבל כרגע, בהסתמך על ניסיון העבר, בהסתמך על אזורי חיץ קודמים בעזה, כמו לדוגמה אחרי צוק איתן, שהתמסמסו להם, קשה לי לראות איך מציאות שבה אין אזור חיץ, שגם לא נותן מענה לאיום הנ"ט, שגם זה לא נותן מענה לעוד בעיות גדולות עם חיזבאללה, קשה לי לראות איך סיטואציה כזו מספקת ביטחון ארוך טווח לתושבינו בצפון. אני רוצה להזכיר לממשלה שמטרת המלחמה בצפון הייתה להשיב את תושבי הצפון לביתם בבטחה. כרגע אין אפילו יומרה להחזיר אותם. אני לא חושב שמישהו מרגיש נוח כרגע להכריז שזה יהיה בבטחה; בטח לא משהו שהוא בר-קיימא לאורך זמן. זה מוביל אותי לנקודה היחידה שאפשר להתעסק בה כרגע, והתחילה ברגל שמאל הבוקר, וזו אכיפה. אכיפה קשה, בלתי מתפשרת. מה שלא נעשה היום, לא נעשה בעוד חודש. כולנו בבית הזה, אני מקווה, מבינים שזה הולך בכיוון אחד: רף שלא קבעת ביום הראשון להפסקת האש לא תוכל לייצר אחרי שבוע ולא אחרי חודש ובטח לא אחרי שנה. נוכח האבדות הקשות, ונוכח המחיר הכבד, ונוכח כל אותם אזרחים שנאלצו לשהות מחוץ לבתיהם מעל שנה, אני רוצה להאמין שאף אחד לא חושב שזה אמור להספיק לשנה או שנתיים, השקט שכביכול מושג פה בצפון. לכן אכיפה אמיתית היא המינימום שהמשלה הזו יכולה לייצר אחרי הסכם שיש בו המון חורים, עם בעלות ברית שאני לא סומך עליהן, אני מתכוון לצרפת, ועם הסכם שבסופו של דבר מתעלם מהכלל הבסיסי ביותר של ארגון טרור: איפה שיש אזרחים, יהיה ארגון טרור. אם הרשינו לאזרחים להתקרב בחזרה לגבול ישראל, גם חיזבאללה יגיע, במוקדם או במאוחר, בלבוש רשמי של חיזבאללה או בלי, במנהרות או מעל הקרקע. הוא יגיע. יש מודיעין מוצלח מאוד, ועדיין לא נדע הכול ולא נצליח הכול, ולא תמיד מנגנון האישור יגיד: נכון, מותר לכם. אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת לפני סיום. אם ידענו לעשות הפסקת אש בצפון, מקום שבו האיום האסטרטגי על מדינת ישראל גדול בהרבה, מקום שבו ארגון הטרור שעימו אנחנו מתמודדים חזק לאין שיעור מחמאס, זה אומר שעכשיו הגיע הזמן לעשות את הדבר החשוב מכול, וזה להחזיר את החטופים הביתה. האנשים האלה, שנמקים שם בשבי, והמשפחות שלהם שנמצאות פה כל יום, בעיניים כלות, וכבר בלי הבעה, ומייחלות רק לראות את האהובים שלהם כאן בחזרה. אם מדינת ישראל מספיק בשביל לייצר הסדר כזה בצפון - - משפט אחרון. - - הממשלה צריכה להחזיר את החטופים עכשיו מהדרום. תודה. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. לרשותך חמש דקות, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, של מי האחריות להחזיר את החטופות והחטופים שלנו? כולנו מסכימים שמי שאשם בלקיחתם הם חיות האדם, מחבלי חמאס הארורים שחטפו אותם מהמיטות שלהם ומהבתים שלהם לעזה. אבל של מי האחריות להחזיר אותם הביתה? חברת הכנסת אתי עטייה, את היחידה פה מחברי הקואליציה. של מי האחריות להחזיר את החטופים והחטופות הביתה? אדוני השר, אתה רוצה להשיב לו? אני שואל אותך, חברת הכנסת, אני לא רואה פה שר. חברת הכנסת אתי עטיה, של מי האחריות להחזיר את החטופים והחטופות הביתה, אתי, שלי מי האחריות? של ממשלת ישראל, אני אענה לך. של הממשלה. הלאה, הלאה. תתקדם. מה, להמשיך? אני אתקדם? תתקדם, בבקשה. של מי האחריות להחזיר את החטופות והחטופות הביתה? שלכם, של הממשלה שבמשמרת שלה הם נלקחו, נחטפו מהחיים שלהם, מהמיטות שלהם, מהבתים שלהם. קר לי. החורף הגיע לישראל, ואם לי קר עכשיו, כשאני עומד כאן מעל דוכן הכנסת באולם שהמיזוג שלו תחת שליטה, ובחליפה, אני חושב לעצמי כמה קר לחטופים. שמעתי את ארגון בריאות הציבור אומר שהם לא ישרדו את החורף, חברת הכנסת עטייה, חברת הליכוד. הם לא ישרדו את החורף כי הם מגיעים לחורף השני שלהם בשבי בלי רזרבות גופניות שיאפשרו להם לשרוד. הם כבר נמצאים 419 ימים בשבי. במקום לדבר על הסדרי חניה בוועדת החוקה, במקום לדבר על הרחבת סמכויות של הרבנות הראשית לישראל, השר כץ, במקום לדבר תכף על תיקון לפקודת התעבורה, במקום לדבר על כל הדברים האלה, דברו על החטופים. אל תדברו על החטופים, תחלצו אותם, כי זאת האחריות שלכם, זאת האחריות שלכם. אני רואה פה את משפחות החטופים נאבקות, את האימהות, את האחים, את האחיות, נאבקות כמו אריות, כמו לביאות על הילדים שלהם. הלב מתרחב, מחסיר פעימה, כל פעם שאני רואה את עינב צנגאוקר או את אסתר בוכשטב, אבל מי שצריך להילחם על השבת החטופים, עם כל הכבוד, זה אתם, זה אתם. לכם יש לא רק את האחריות לחלץ אותם מהשבי, את הסמכות לעשות את זה. המשפחות וחברי האופוזיציה, חוץ מלהגיע לכנסת ולהילחם ברחוב ובכל מקום על החזרת החטופים, אתם, יש לכם גם את האחריות, גם את הסמכות, ואמרה ובצדק חברת הכנסת הרכבי, את החובה, להחזיר אותם הביתה. למה זה לא קורה, למה זה לא קורה? אנחנו דנים עכשיו בחוק של חבר הכנסת צביקה פוגל ממפלגת עוצמה יהודית. אם זה היה תלוי בשרי עוצמה יהודית, נשים, עשרות נשים וילדים, היו עדיין בשבי החמאס בעזה, במנהרות, נמקים, למוות. היום שמעתי את השר לביטחון לאומי מדבר בוועדה לביטחון לאומי על החזרת החטופים. מבחינתו יש זמן, בואו ונפעיל לחץ, נחכה עוד קצת זמן. הם עדיין היו שם, כל אותן נשים צעירות ולא צעירות שנמשו משם, וילדים, פעוטות. אביגיל בת השלוש עוד הייתה שם. אני לא מצליח להבין, הנפש לא מצליחה לקלוט את האדישות שלכם, את האדישות שלכם. אתם צריכים להיות בחזית המאבק, לא המשפחות. הן צריכות להגיע לכאן כדי להיאבק בכם, לשכנע אתכם, לשכנע אתכם שצריך להחזיר את הילדים, את האחים, את האחיות, את ההורים מהשבי? כל בוקר כשאני ניגש למיטה של נעמי, הבת לי בת תשעת החודשים, אני חושב על כפיר ביבס, על אריאל ביבס. מה אני אמור לומר לה כשהיא תגדל, מה, מה? שאם היא תילקח מהמיטה שלה בשעת לילה על ידי מחבלים יכול להיות שיהיו חברי כנסת שיצביעו נגד עסקה להשיב אותה? שיש פה חברי כנסת שבמקום לפעול להשבתה מעדיפים למלא את סדר-היום שלנו בהסדרי חניה? איפה אתם? ועצם העובדה ששרי וחברי הכנסת של הליכוד לא מסוגלים לענות על שאלה אחת, של מי האחריות להחזיר אותם, קל וחומר לעשות פעולות אקטיביות בשביל להחזיר אותם, כי זה באחריות שלכם ובסמכות שלכם ובחובה שלכם - - נא לסיים. - - מעידה יותר מכול על הריקבון המוסרי, על השחיתות, על העובדה שאתם לא ראויים לעם הזה. תודה רבה. הדובר הבא, ולדימיר בליאק. לרשותך חמש דקות, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, 418 ימים מאז השבת השחורה, ואנו נמצאים בימים שהם הימים קריטיים לעתיד מדינת ישראל יהודית, יהודית ודמוקרטית. רבים משרי ממשלת 7 באוקטובר, אלה שמרבים לדבר כאן בשם הציבור, לא מעיזים בכלל לצאת החוצה, אולי רק לחתונות ולחפלות. אבל אנחנו נמצאים בשטח ופוגשים את האזרחים, ומדברים איתם, מרגישים אותם. אנחנו יודעים היטב עד כמה הציבור הישראלי חש חרדה אמיתית לעתיד המדינה, עד כמה התחושה שהממשלה הזאת מחרבת את הבית הלאומי שלנו היא ת��ושה רחבה. אין דבר, אין דבר נבזי יותר ושפל יותר מלנצל את המלחמה הקשה ביותר בתולדות ישראל למתקפה על יסודות המשטר שלנו, וזה בדיוק מה שקורה כאן. הממשלה הזאת הכריזה מלחמה, מלחמה כוללת על כל שרשרת הדמוקרטיה הישראלית. הממשלה הזאת הכריזה מלחמה על שלטון החוק, על הפרקליטות ובתי המשפט, תוך שימוש בכלים עברייניים, כאשר אפילו לשכת ראש הממשלה מתנהלת כמו כנופיית פשע. המטרה: למחוק את עצמאותה של הרשות השופטת, להפוך אותה לכלי שרת בידי המשטר הדיקטטורי והמושחת. הממשלה הזאת הכריזה מלחמה על האקדמיה הישראלית והמחשבה החופשית, עם סדרה שלמה של חוקים קשים ודורסניים לסתימת פיות. הממשלה הזאת הכריזה מלחמה על התקשורת החופשית, כאשר ברור לחלוטין כי עיתון הארץ והתאגיד הם רק ההתחלה, כבר היה ניסיון להשתלט ולהשתיק את ערוץ 13, גם ההצעה לסגירת גלי צה"ל בדרך, זה יגיע בקרוב גם לידיעות אחרונות ולערוץ 12, שלא יהיה לכם ספק. הממשלה הזאת הכריזה מלחמה על שירותי הביטחון עם המתקפה הפרועה של ראש הממשלה והעבדים הנרצעים שלו על הרמטכ"ל וראש השב"כ. הממשלה הזאת הכריזה מלחמה על הציבור עצמו. אני חושב, אדוני היושב-ראש, כי לציבור הישראלי הרחב לוקח לפעמים זמן להבין איזה משטר ממשלת נתניהו בן גביר מנסה לבנות כאן. אבל עליי אי-אפשר לעבוד. אני, מטבע הדברים והמוצא, מכיר היטב את כל הסממנים, מכיר היטב את כל סממני הדיקטטורה המתהווה. אגב, תהליכים די דומים התרחשו בשנים האחרונות גם בפולין וגם בהונגריה, אבל הונגריה ופולין זו גרסה לייט. אנשים כמו בן גביר, סמוטריץ', רוטמן וקרעי לא יסתפקו בגרסת הונגריה. הם שואפים ליותר, למשטר מושחת, אלים, לאומני, שבו רק דעה אחת לגיטימית. כמה מפלגות, בדרך כלל מאותו צד, תקשורת שנשלטת על ידי הממשלה, ומנהיגי אופוזיציה ומחאה שמהר מאוד ימצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח. לאלימות מהסוג שהממשלה הזאת מפעילה כלפי הציבור יש רק תשובה אחת מתבקשת, התנגדות. אני אומר את זה לקרעי ולכל החברים המופרעים שלו. לא יהיה כאן שינוי משטר, תהיה התנגדות ציבורית רחבה לכל ניסיון לחסל את הדמוקרטיה הישראלית. במסגרת החוק? תהיה התנגדות בכנסת, תהיה התנגדות ברחובות - - במסגרת החוק? - - חבר הכנסת בוארון, ללא מגבלת זמן. מה עם סרבנות? חבר הכנסת בליאק, השאלה אם במסגרת החוק? שלא יהיה לך ולכל הקואליציה ספק ולו קל - - השאלה אם במסגרת החוק?  - - ישראל תישאר דמוקרטיה. תהיה סרבנות? תהיה סרבנות, בליאק? למה הוא לא עונה על הסרבנות? תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, כנסת ריקה ולא נכבדה, איזה כיף להיות חבר הכנסת באופוזיציה, בקואליציה, סליחה, לא אכפת להם מכלום, לא משנה מה קורה זה לא נוגע להם, זה לא מעניין אותם. 7 באוקטובר? זה לא הם, מחדלים? לא הם, כלכלה קורסת? לא הם, יוקר מחייה משתולל? לא קשור אליהם. לא עדכנו אותם, לא אמרו להם, לא דיברו איתם. עכשיו אני שואל את עצמי על מה הם כן אחראיים? מה הם עושים? מה התפקיד שלהם בכנסת הזאת? חוץ מלבוא לפה ולהצביע על מה שאומרים להם. מה הם עושים? מה הם עושים ביום-יום? עכשיו חבר הכנסת בקואליציה קם, מה הוא עושה? מה העבודה שלו? שואל את עליזה. שואל את עליזה, זאת העבודה שלו. עכשיו אני תוהה אם הם יוצאים מהבועה של הבניין הזה, כי מחוץ לבניין הזה יש אנשים מיואשים באמת. באמת, שאומרים: הם גמרו את המדינה, לא יודעים אם אנחנו רוצים להמשיך לחיות פה. אנשים שבחיים לא חשבו לדבר ככה, אומרים: אנחנו לא בטוחים שאנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו פה. ועכשיו על מה? על מה? על חבורת העלובים הזאת, שזמנה קצוב הרבה יותר ממה שנדמה אפילו להם? עליהם אתם בוחרים להתייאש? אז אני רוצה לומר משהו לעם ישראל, שכן צופה בנו, גם זה יעבור וזה יעבור הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים. אנחנו נהיה פה לבטל את כל אחד ואחד מהדברים ההזויים שהם עשו. החל מהחסינות המופרזת לחברי הכנסת, מסתבר שהעם הוא העבד שלהם ולא הפוך, שאנחנו אצל העם, ועד למשרדים המיותרים, לכספים הקואליציוניים. הכול יסתדר, צריך אורך רוח, צריך לסמוך עליכם קודם כול, על עצמכם, ועל האנשים שיושבים בצד הזה, שנמצאים פה ונלחמים על כל פרט ועל כל דבר בבית הזה. אני רוצה לומר לכם משהו: עברנו תקופות גרועות. נכון, התקופה הזאת היא קטסטרופה, אבל עברנו אותה. השתפרנו, ולמדנו, והשתדרגנו ויצאנו חזקים יותר וזה מה שיקרה פה. בסוף, במבחן ההיסטוריה, הממשלה הזאת תיזכר כממשלת ה-7 באוקטובר, כממשלת החורבן, כממשלת הטבח. כל אחד בספר ההיסטוריה יגדיר אותה כמו שהוא יגדיר אותה. אבל אחרי זה תבוא תקופה טובה, תבוא ממשלה אחרת. יהיה טוב. עוד יהיה טוב במדינה הזאת, אין סיבה לעזוב פה, יש סיבה להילחם. יש סיבה שכל אחד ואחד שצופה בנו, כל אחד ואחד בבית, ייקח על עצמו לשתף, להעביר, לדבר, ליצור את הקבוצה, את הכוח, שיעשה את השינוי הגדול. אני מבטיח לכם, בשמי ובשם החברים שלי, שאנחנו פה ואנחנו נילחם. לא ניתן להם לייאש אותנו, לא ניתן להם להוריד אתכם, לא ניתן להם לפגוע יותר ממה שהם כבר פגעו במדינת ישראל. אני רוצה לומר משהו לכנסת הריקה הזאת, שנמצאת פה: היום, אני אפילו לא יודע מי, החתים על עצומה לשחרר - - - פינדרוס. פינדרוס. היום פינדרוס החתים על עצומה לשחרר את מי שנחשד בהדלפות מתוך לשכת ראש הממשלה. קראתי ש-46 חברי כנסת חתמו על העצומה, אחלה. שעה אחרי, אותו פינדרוס ו-46 המוסקטרים ישבו פה והצביעו נגד החוק היחיד שהיה יכול לפתור את המצב הזה: פוליגרף לחברי הקבינט. אילו הייתם מעבירים את החוק היום, הייתם יודעים מי מדליף. עכשיו אני תוהה עם עצמי, למי יש אינטרס להפיל חוק שבוודאות יחשוף את המדליף מתוך הקבינט? כנראה למדליף. כנראה המדליף לא רצה את החוק הזה, היה לו נוח לעמוד פה ולהגיד אני רוצה שיחקרו, ולשלוח את כל השופרות ולהגיד אני רוצה שיחקרו, אבל הוא לא תיאר לעצמו, או בדק שיש כבר חוק כזה בקנה, שהולך להגיע לכנסת ממש שבוע אחרי. אתם לא תשמעו על זה אצל ברדוגו, גם ינון מגל לא יגיד על זה מילה, אבל היום הם קברו את האפשרות היחידה לתפוס את המדליף. אז כל הכבוד, נתניהו, לא נדע שזה אתה. תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. לרשותך חמש דקות. אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול בוועדת הפנים דיברה הדסה לזר, אחותו הצעירה של שלמה מנצור. בן 86, החטוף המבוגר ביותר, שנחטף לפני 418 ימים מקיבוץ כיסופים. אני קיבלתי את ההסכמה שלה להקריא מכתב, שאם היה באפשרותו הוא היה שולח לה, לאחותו הקטנה: "אחותי הקטנה דסי, אני נגלה אלייך בחלומות, אני מבקש ממך שתזעקי את זעקתי. קולו של אחיך זועק אלייך מן האדמה. אני פוחד ששכחתם אותי, למה? במה חטאי? הרי תרמתי רבות למדינה, הפרחתי את השממה בנגב. למה? למה? הזמן שלי קפא מתאריך 7 באוקטובר 2023, וגם אני קופא כאן. אני כבר שלד עצמות, אם ישחררו אותי תצטרכו לשאת אותי על הידיים או שאלך על ארבע, כי אני יושב כאן במנהרות האפלות עם ה��גליים מקופלות" שיהיה שקט. נא להיות בשקט, בבקשה. "אני יושב כאן במנהרות האפלות עם הרגליים מקופלות, זה השטח המצומצם שמוקצה לנו, החטופים, אני לא יכול ליישר אותן. אין שמש שאזכה ממנה לוויטמין D", העצמות מתפרקות. אחותי הקטנה, תגידי למקבלי ההחלטות שלא ביקשתי לי גן של שושנים, רק את החופש אני מבקש. מה כבר ביקשתי? את החופש. דרור, להיות בן חורין. איפה נשמע? "באיזו מדינה האחות מתחננת שיחזירו לה את אחיה שנחטף ממיטתו, מביתו שהוא מבצרו, מארצו המובטחת, כשהוא עם פיג'מה. ספרי להם שהייתי אדם עם שמחת חיים והיום העצב נפל על פניי. אני כואב ובוכה ומתגעגע אליכם. הזמן שלי הולך ואוזל, ואתם בשגרה שלכם, עולם כמנהגו נוהג. איך שכחתם אותי? אני כבר קשיש בן 86, אל תשליכו אותי לעת זקנה. לא די לי בזה שחוויתי בילדותי את שואת הפרהוד בעיראק? למה הגורל מכה בי פעמיים? למה אני עובר שוב שואה, היום כשיש לנו מדינה משלנו? מה קרה לכם? איפה הערכים שגדלתי עליהם? לאן הם נעלמו? ספרי להם שלמדתי שלא משאירים פצוע בשטח, שקדושת החיים ופדיון שבויים הם ערך עליון ביהדות. הצילו אותי, אני כבר מבולבל, מטולטל, מתוסכל. איך הנפש שלי תחזיק עוד מעמד? זוכרת שאמרתי לך שאני לא יכול להפסיק לעבוד? העבודה נותנת לי חיים. וכעת אני יושב פה כפוף, שפוף, וללא שום פעילות, אלא רק התעללות. אני לא יכול יותר, אני משתגע. עד מתי, אחותי? תעזרי לי. תמיד ידעת לפתור לי בעיות והפכת עולמות בשבילי, איפה את? למה ידייך כבולות? את במדינה חופשית, למה לא מצליחים להציל אותי? למה? למה לא מקבלים החלטה לשחרר אותי? "זוכרת שכל ערב כיפור אני מתקשר אלייך ומבקש ממך סליחה אם פגעתי בך? אני רוצה שוב לבקש ממך סליחה, סליחה שאני מטריד אותך, והנטל שלי נופל על כתפייך. ואת רצה לכל מקום לזעוק את זעקתי כשאת כמו עלה נידף ברוח, ואת כבר נטולת כוחות. אבל כפי שאני מכיר אותך, את לא תישברי, ותמשיכי לרוץ עם הרגליים השבורות שלך, כי אני יודע עד כמה את אוהבת אותי ומתייחסת אליי לפעמים כמו אימא. וברור לי שאימא לא מוותרת. אז אל תוותרו עליי - - - שוב, אל תשליכו אותי לעת זקנה, ואנא אפשרו לי לחיות לצידכם את החיים שעוד נותרו לי". את יקרה לי מפז. זוכרת שכך נהגתי לכתוב במכתבים ששלחתי להורים?" אוהב ומתגעגע, שלמה שלך, שלכם, שלמה מנצור, קיבוץ כיסופים, דואר נע הנגב, זו הייתה כתובתי 70 שנה. והיום שלמה מנצור חטוף במנהרות החמאס בעזה, כתובת לא ידועה. תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. לרשותך חמש דקות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול ישבתי באולפני ערוץ 9, והיה שידור ישיר מכיכר החטופים, ומאחורי הגב של הכתב העיתונאי שניהל את השידור הייתה התמונה הגדולה של ענבר הימן. וכשאני רואה את התמונה שלה אני שומעת בראש שלי, בלב שלי, את המשפט שדודה שלה חוזרת עליו כל פעם כשהיא מופיעה בתחילת הדיונים של הוועדות שלנו, כשהיא מדברת מהבמה, והיא אומרת: ענבר היא לא גופה, ענבר נרצחה במסיבת הנובה, ויחד איתה נרצחו עוד המון אנשים צעירים, אזרחים שלנו, נחטפו לשבי, ועדיין נמצאים 418, 419, אנחנו ממשיכים כל יום לספור עוד ועוד ימים כמה הם נמצאים ונמקים בשבי במנהרות. ואני שומעת את חבריי חברי הכנסת שמביאים עדויות וסיפורים של החטופים. רק אתמול ציינו שנה מאז העסקה. והמשפחות כל כך מצפות, המשפחות של החטופים מצפות וממתינות לעסקה הזאת לשחרור, כי לא רואים דרך אחרת להציל אותם ולהחזיר אותם הביתה. היום בבוק��, בפתיחה של הוועדה לביטחון פנים, לביטחון לאומי, לפני דיווח של השר, לא יודעת, השר לביטחון או לביזיון לאומי, הוא כל פעם מוכיח שהוא מצדיק את הכינוי שהוא קיבל, כי איך הוא מחייך כשהמשפחות משתפות את הצער ואת הכאב שלהן, הוא יושב ומחייך. זה פשוט מזעזע. פשוט מזעזע. ואני רועדת מזה. ורציתי עכשיו לשתף אתכם, לצטט דברים שאמרה דודתה של ענבר הימן ז"ל, מה שהיא אמרה היום בוועדה: ענבר השתתפה במסיבת נובה ונרצחה באכזריות שאין לתאר, ונחטפה לעזה. מעל שנה וארבעה חודשים שענבר שלנו או מתחת לאדמה, ואנחנו לא יודעים איפה, או נמצאת באיזשהו קיר, ואנחנו לא יודעים איפה. אבל אנחנו גם לא יודעים מה נשאר מענבר שלנו. ההורים של ענבר לא מתפקדים מאז 7 באוקטובר, ואני פה, מספרת חנה כהן, בשביל לייצג אותם ולהיות הקול של ענבר. אנחנו רוצים את ענבר חזרה הביתה. ענבר היא לא גופה, ענבר היא חלק מאיתנו, חלק מהגוף שלנו, חלק מהחיים שלנו. מדינת ישראל הפקירה את ענבר שלנו להירצח, מדינת ישראל חייבת להחזיר לנו את ענבר היום הביתה יחד עם כולם. ענבר היא אחת מ-13 נשים שנמצאות בשבי חמאס. ענבר היא לא גופה, היא הילדה שלנו. ההורים של ענבר כבר לא יזכו להוביל אותה לחתונה, לפחות שיזכו להביא אותה לקבר ישראל. זה מה שאני מבקשת. אני לא מבקשת הרבה. אני מבקשת לקבור את הילדה שלנו, ואחר כך אנחנו נבוא חשבון עם כולם. אני לא אסכים שעזה תחודש על הגופה של הילדה שלנו בשום פנים ואופן. אנחנו נאבד 50 נרצחים בעזה כי אין עליהם מודיעין, זה חמור ביותר. איך אמורים לחיות עם זה? איך אפשר לחיות עם זה? זה קדושי מלכות, הרוגי המלכות. בשום פנים ואופן אסור לנו להסכים עם הדבר הזה. עסקה צריכה להיות עסקה כוללת שמחזירה את כולם. פרצה שואה, היא אומרת, פרצה שואה ב-7 באוקטובר. לשחרר עכשיו בשיטת סלקציה אסור לנו. איך אמורים לבחור את מי לשחרר ואת מי להפקיר? כולם חייבים לחזור הביתה בפעימה אחת, ואסור לנו להתפשר על זה. כבר עברה שנה שלמה מהפעימה הקודמת, והינה אנחנו כאן, והילדים שלנו עדיין בשבי. תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת יסמין פרידמן. לרשותך חמש דקות. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אדבר על מה שאני רוצה לדבר, חשוב לי לומר משהו אחד. פגשנו היום פה בכנסת את צעירי משפחות החטופים, חסמב"ה הם קוראים לעצמם, והם מקסימים ומדהימים. ואני אומרת, בגיל שלהם כבר מעל לשנה הם מסתובבים פה בכנסת, ואני יושבת איתם, ואני אומרת: הלוואי שבחנוכה הם יוכלו לצאת למסיבות ולחגוג. הלוואי שבפורים הם יוכלו להתחפש בלי לחשוב רגע על כלום. הלוואי שאני אוכל בפורים הזה להתחפש וללכת לאיזו מסיבה סוף-סוף עם בעלי בלי לבכות, בלי שיהיו ייסורי מצפון. זה החיים קודם כול של החטופים, זה החיים של משפחות החטופים, אבל זה גם החיים של שאר האזרחים שרק רוצים קצת ליהנות, להמשיך, להשתקם. אי-אפשר, אנחנו עם ייסורי מצפון בלתי פוסקים כל עוד הם לא חוזרים. ועוד מילה. אם אי פעם יחטפו אותי, אני רוצה שעינב צנגאוקר תהיה אימא שלי. כן, היא מקללת, כן, היא מדברת בשפה קשה, כן, היא צועקת, זה בדיוק מה שמצופה מאימא של ילד חטוף מעל לשנה בעזה. זה בדיוק מה שהייתי מצפה מכל אחד שהמשפחה שלו שם. כמה אפשר לשמור על קור רוח? כמה אפשר לשמור על נימוס? כמה אפשר לשמור על יחסים טובים? הם בוערים, הם זועקים, וזה בדיוק מה שאתה מצפה לראות. כאילו, מה אתה מצפה לראות? שיבקשו תודה, סליחה, בבקשה, תנו לי בבקשה לעבור לקומה הזאת, ת��ו לי בבקשה ללכת מפה? לא נותנים להם לעבור במסדרון הזה. לא נותנים להם לעלות לכאן יותר מ-15 איש. אני לא מצליחה לקלוט את זה. ושלא נדבר על הציבור הרחב שתוקף אותם בלי הפסקה. אני מצטערת, קשה לי אפילו לשאת את המחשבה. ועכשיו לדבר שרציתי לדבר עליו. ממש צר לי שאין פה אפילו נציג אחד לדעתי מעוצמה יהודית, כי אני ממש רוצה לשאול את כל חברי סיעת עוצמה יהודית, למה אתם כל כך שונאים את תושבי הנגב? ואם הם היו יושבים כאן, היו אומרים: אנחנו שונאים את תושבי הנגב? צביקה פוגל היה תושב הנגב עד לפני כמה שנים, אלמוג כהן הוא תושב הנגב עד היום. אבל אני מנסה להבין למה אתם פועלים נגד תושבי הנגב בלי הפסקה. זה התחיל עם חוק הנגב, שבו הם החליטו שתושבי יהודה ושומרון הם חלק מהנגב, אז בוא ניקח להם מהתקציב הקטן הזה שגם ככה יש למשרד הנגב והגליל, ועוד יותר קטן לרשות לפיתוח הנגב, ונחשיב אותם גם וניקח מהתקציב הזה עוד קצת לתושבי יהודה ושומרון. תושבי יהודה ושומרון, מגיע להם לקבל מה שמגיע להם, לשומרי החוק שביניהם, אבל למה על חשבון תושבי הנגב? למה אנחנו פחות טובים מתושבים אחרים במדינה הזאת, אני לא מצליחה להבין. ואז מגיע חוק נוסף, קרן העושר. קרן העושר, כולנו חיכינו כמעט עשור, עשור כדי שיצטברו בה כמיליארד שקלים, שסוף-סוף יהיה ניתן לחלק אותם לתושבים. ב-2014 חוקק החוק איך מחלקים. אחד מיוזמי החוק, מאדריכלי החוק, היה למעשה גפני, יושב-ראש ועדת כספים. קרן העושר קבעה שלמעשה הכסף הזה יחולק אך ורק לשתי מטרות: מטרה ראשונה, אנרגיות מתחדשות, כולל מחקר ופיתוח בנגב ועידוד תעסוקה בנגב. מדוע? כי חלק נכבד ממשאבי הטבע שבגינם מגיע כסף לקרן העושר הוא ממשאבי הטבע שבנגב, ולכן תושבי הנגב יקבלו את הכסף. וגם החוק הזה חוקק כדי שזה לא יהפוך להיות קופה ציבורית של כולם. אבל מה? נחשו מה. מתוך 154 מיליוני שקלים שיחולקו, רק 10 מיליון מגיעים בקושי לנגב, וה-10 מיליון האלה, לטובת מה הם? לא עידוד תעסוקה בנגב, לטובת שיפוץ מבנים ציבוריים. לאן הולך שאר הכסף? אני אקריא לכם: הקמת מגרש ספורט, שזה חשוב, סימון, אבל זה אמור להגיע מתקציב תרבות וספורט, המשך פיתוח בתי חולים פסיכיאטריים, שזה גם חשוב - - נא לסיים. שני משפטים. - - זה חשוב, אבל זה צריך להגיע ממשרד הבריאות, פיתוח מוסדות נוער, צריך להגיע מאיפה שצריך להגיע, ובינוי מבני ציבור בגליל, צריך להגיע מתקציב אחר. התקציב של הנגב צריך להישאר בנגב, ואי-אפשר שכל פעם יקצצו לנו בתקציבים האלה. אנחנו לא סוג ב' ואנחנו לא הפראיירים של אף אחד יותר. תודה. תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. לרשותך גם כן חמש דקות. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כשנה מדינת ישראל התעוררה אל אחד הימים הקשים בתולדותיה. חבר הכנסת גואטה, סליחה, זה פשוט מפריע. חברים, זה חשוב. משפחות התפרקו, מאות נרצחו, ולצערנו יותר מ-101 מבני עמנו נמצאים עדיין בשבי החמאס הנתעב. כולנו מבטיחים לזכור אותם, להילחם, אבל השאלה היא מה אנחנו עושים למענם. זה הזמן לשים את המחלוקות ולשים בראש ובראשונה בעדיפות את השבת החטופים. מאוד משמח אותי שיש הסדרה בצפון, אבל בואו נזכור כמה זמן עבר בדרום ואיך יעלה על הדעת שעוד לא השבנו אותם. חשוב לי לציין שהיום שוחחתי עם חבר הכנסת אוהד טל. נפגשנו עם צעירי משפחות החטופים, שנשבר הלב, חברתי יסמין כבר ציינה את זה, ילדים צעירים, במקום להתעסק בחייהם, כי כל אחד מאיתנו יודע מה זה להיות צעיר, להתבגר, הם מתעס��ים במשימת חייהם, להשיב את אביהם, את אחיהם, את חבר שלהם. וחבר הכנסת אוהד טל, כשאמרתי שצריך לעצור את המלחמה עכשיו, להוציא אותם, תמיד אפשר לחזור לעזה, הוא ענה לי: אני לא מוכן שמשפחתי שגרה בשדרות וחבריי שוב יהיו בסיכון הזה. אז אני קודם כול רוצה לציין, חבר הכנסת אוהד טל, אתה לא גר בשדרות, הוריך גרים בשדרות, אבל אתה יודע מה השוני ביני לבינך? שאני גרה בשדרות, ואני מוכנה להקריב במקרה הזה גם את השקט שלי ולהשיב את 101 החטופים. אני רוצה להזכיר לכם ששדרות לא נולדה ל-7 באוקטובר. ב-7 באוקטובר חרב עלינו עולמנו בגלל המחבלים. הרי ברור לכולם שחדירת מחבלים לא תהיה כבר לדרום, ברור לכולם שמה שקרה ב-7 באוקטובר זה לא מה שקורה עכשיו. הצבא שלנו הוא צבא מצוין, המודיעין שלנו מצוין, אף מחבל לא יעז. ולכן אני שואלת: הרי זו הייתה מין מלחמה סמויה, במשך שנים חטפנו רקטות, וראש הממשלה הסתפק במבצע, מבצע, מבצע, כאילו אנחנו באיזה בזאר או קניון. ועכשיו יצאו כל התירוצים, ופעם סנוואר ופילדלפי, ולאט-לאט אנחנו מאבדים את החטופים. זה פשוט לא ייאמן, לא ייאמן. אגב, אני רוצה לברך את ראש הממשלה שהוא יוכל לנסוע לצרפת כי הוא קיבל אישור שלא יעצרו אותו, ואני חושבת שהדרך הקצרה מצרפת למיאמי כנראה היא בטוחה. אז אני רוצה לפנות אליך, ראש הממשלה. אני מאוד מאוד שמחה שיש לך את הסידורים האישיים, הפרטיים, השיקולים שכבר באמת אין להם אח ורע, רק תחזור טיפה לארכיון, איזה התבטאויות היו לך נגד ממשלות קודמות, ראשי ממשלה. איך אמרת שמי שיש לו כתב אישום, אין לו מה לחפש כאן, אז מה אתה עוד עושה כאן? הדבר המינימלי שמבקשים, תחזיר את החטופים. אנחנו לא ניתן למצב הזה, אנחנו לא נשתוק. וגם כל השופרות, שפתאום נוספה להם איזו שורה בדף המסרים, שלכאורה יש עתיד משתמשת בחטופים ובחטופות כקמפיין, זה בדיוק מראה את הראש המעוות שלכם, כי אתם חושבים שאנחנו צריכים לעשות קמפיין על חטופים וחטופות. אנחנו לא רוצים לעשות קמפיין, אנחנו רוצים להעלות את זה לסדר-היום ורק לזה להתייחס. ממשלת ישראל, מדינת ישראל, כנסת ישראל צריכה לעצור, להיות משותקת. אני קוראת לחבריי מהקואליציה, שאני יודעת שחלקכם מתענים לא פחות מאיתנו: לכם יש את הכוח. תתארגנו עשרה, 20 חברי כנסת, ותגידו לו: ראש הממשלה ביבי נתניהו, אנחנו לא ניכנס, לא נצביע עד שתחזיר את החטופים. אבל במקום זה מה אתם עושים? כל מיני חוקים פרסונליים. נהדר, אז תהיה חסינות לחברי כנסת. בושה, זה להפוך את הכנסת לעבריינית יותר ממה שהיה. אני רוצה לומר לכם, כשאני ראיתי את כנסת ישראל אצלי מהבית, אני לא ראיתי את התועבה שרצה כאן. אני מתביישת שהילדים, הנכדים ודור שלם חי על מה שקורה כאן. אז מספיק כבר עם כל ההצגות שלכם, וכן, תרדו למאהלים ותלכו לבקר אותם. ואתם יודעים מה, שהם יראו שאכפת לכם. ותפסיקו להעביר כל מיני חוקים הזויים, פסולים ונוראיים. תודה. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. לרשותך חמש דקות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבר הכנסת ששי ששון גואטה, המילים הבאות, אני מבקש שתשב ותקשיב לי טוב טוב. תרשום אותי, אני רוצה לענות. כחבר ליכוד בכיר ואחד מהאנשים החזקים בשטח של הליכוד, אני רוצה להגיד לך משהו. אני עליתי לארץ ממדינה קומוניסטית, בדרכון שלי כתוב USSR, ברית המועצות. נולדתי בליטא, אבל זה היה חלק מברית המועצות. עלינו ממדינה שהיה בה ערוץ טלוויזיה אחד, וכל מה שיצא בערוץ הזה היה צריך לעבור צנזורה. כל מילה שאמרו בחדשות הייתה צריכה לעבור צנזורה, ואסור היה להגיד מילה רעה נגד השלטון. גם פה זה ערוץ אחד - - - ועכשיו אני פונה לדנינו, מקדם חוק הרייטינג של קרעי, האיש של קרעי, דנינו, חוק הרייטינג. אז מר דנינו היקר, אני אגיד לך משהו: אתה, מר דנינו, שותף למהפכה של שינוי בתקשורת הישראלית, שגורם להשתקה של חופש הביטוי של התקשורת. זה דבר מסוכן לדמוקרטיה. בשבוע שעבר, ששון גואטה, היית בהונגריה. - - - אני גם הייתי בהונגריה לפני שנה, בביקור דיפלומטי, וישבתי שם עם מי שהיה צריך לשבת. אתה יודע מה גיליתי? שכל מה שעשו בהונגריה עם התקשורת זה מה שדנינו עכשיו עושה עם קרעי, פה במדינת ישראל צעד אחרי צעד. אותה חקיקה שעשו בהונגריה. - - - עכשיו, אגיד לך מה קורה בהונגריה. בהונגריה אנשי התקשורת נמצאים מתחת לרדאר. לא אומרים מה שהם רוצים להגיד. סותמים להם את הפיות. מי סותם להם את הפיות? אורבן, נשיא הונגריה. זה בדיוק מה שקרעי, שלא נמצא פה, אתה, דנינו, וחבריך עושים לתקשורת הישראלית. אני אגיד לך משהו על חוק הרייטינג. אתה יודע שהיום פי-שלושה אנשים צופים בשידורים חוזרים ולא בשידור ישיר? אתה יודע שרואים פי ארבעה ביוטיוב תוכניות מאשר בשידור ישיר? איפה זה נמצא בחוק שלך? אתה יודע שהשיטה של ה-people meter לא דוגמת ולא מקשרת את היוטיוב של מה שמשודר בשידור חי. הטענה שלך לא נכונה. אבל בחוק שלך זה לא קיים. זה לא קיים. אתה לא דוגם אותו. אתה טועה. אתה טועה. אני קראתי את החוק שלך. זה לא קיים. דנינו, זה לא קיים בחוק שלך. אתה טועה. אני יושב - - - בניגוד אליך אני לא זורק דברים סתם. אני יושב עם האנשים - - אתה תוסיף לי, כן? - - ואנחנו חוק שהוא נכון לכולם. אז אני רוצה להגיד לך, דנינו, דבר מאוד פשוט: כשאתם בוועדת שרים מאשרים לקדם את הצעת החוק לסגירת התאגיד, לא אתה באופן אישי, אבל ועדת השרים, והיועצת המשפטית, אני מצטט מה שהיא אמרה: המסר העולה מההצעה ברור וחמור: ביקורת על שלטון תוביל לצעדים נגד גופי תקשורת. מה היא בעצם אומרת? כל גוף תקשורת שיגיד משהו על השלטון יהיה בסכנת סגירה. אתה יודע לאן זה מוביל? אני חושב שהכנסת בסכנת סגירה. הכנסת, מזמן. אני לא דואג שהפוליטיקאים יעשו נזק לאחרים. תדאג מזה שמערכת המשפט תעצור אותך. ההפך מהונגריה. דנינו - - - אני עברתי מהפך בשנתיים האלה שאני פה. לא עלה בדעתי להגיד דבר כזה פעם. הכנסת מזמן בסכנת סגירה. אין כבר ערך לכנסת. - - - בגלל מערכת - - - יש פה שלטון דיקטטורי, אין פה שום ערך לכנסת מזמן. כל מה שאנחנו עושים בוועדות וכל הצעקות שלנו לא שוות כלום, כי יש למעלה שלטון הדיקטטור, שאומר לוועדת השרים מה לעשות, ובזה נגמר הסיפור. כשאתם תסגרו את התאגיד, אתם, אתם, הקואליציה, אז תגידו שלום ל"קופה ראשית", לאירוויזיון. כי חייב להיות תאגיד של המדינה. לא יהיה תאגיד, לא יהיה אירוויזיון, מונדיאל, יורו, "סדרה אחת", "המו"לים". איי איי איי. אל תגיד איי איי איי. נו, באמת. כל תוכניות הדוקו, שום דבר לא יהיה. כלום לא יהיה. אתה מכיר גוף אחר שמקבל כמעט מיליארד שקלים, בלי פיקוח, עם רייטינג נמוך, שלא מעניין את אף אחד - - - כנסת ישראל. - - - זה לא נכון, אבל זה לא נכון - - מה לא נכון? - - זה לא נכון. הרייטינג לא נמוך. צ'ק של 800 מיליון לבזבוז. חבר הכנסת - - - תקרא את הרייטינג של ערוץ 11. מה שאתם מודדים זה לא נכון. אתם זורים חול בעיני הציבור. זה לא נכון. אתה עושה את זה עכשיו. משפט אחרון, בבקשה. - - - משפט אחרון, ואני מסיים: הקואליציה של מדינת ישראל 2024 תגרום לזה שהתאגיד ייסגר. ואני אומר לערוצים 12 ו-13: אם לא תאחדו עכשיו כוחות כגוף תקשורת נגד המהפכה הזאת גם אתם תהיו בסכנה. כולם צריכים להיות יחד נגד החקיקה המטורפת של שלמה קרעי. היחידים - - - ערוץ 14. ברור. זה מה שהם רוצים. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת נאור שירי. גם לרשותך חמש דקות, בבקשה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני רוצה לדבר על הוועדה לביטחון לאומי. מה אני אגיד לכם. הייתה מרגשת. במה להתחיל? היום הוזמנו, יושב פה יושב-ראש הוועדה שבאמת, בואו נגיד, עד לפני עשר שעות ממש כיבדתי אותך. אבל מה שהיה היום בוועדה מעבר ליחסים האישיים זה היה פשוט ביזיון לכנסת ישראל בכל מובן. פעם בשנה חייבים, על פי תקנון הכנסת, לא זוכר, סעיף 60 ומשהו - - פעם בחצי שנה. פעם בחצי שנה, תודה רבה על התיקון, חייב שר להגיע לסקור את פעילות משרדו. השר בן גביר הגיע פעם אחת ב-2022 בתחילת הקדנציה, ארבעה-חמישה חודשים מכניסתו לתפקיד, ומעל שנה כמעט לא הגיע לוועדה. נכון? אני לא טועה? למרות פניות חוזרות ונשנות שלי, ציינתי בערך בכל ועדה, וגם פנייה לייעוץ המשפטי לכנסת. אבל כמו שסיכמנו קודם יש חלקים בתקנון שאנחנו מקפידים עליהם, וחלקים בתקנון שלא אכפת לנו מהם. היום הוא הגיע לוועדה ולא סקר שום דבר במשרדו. הוא הקריא ממצגת, זה נכון, אבל הכנסת, שאמורה לפקח על עבודת הממשלה, ובמובן הזה על עבודת השר לביטחון לאומי, לא הייתה קיימת. פשוט לא היינו קיימים. היה שם מופע, שאני נתקל בו פעם ראשונה, ויחסית אני הרבה זמן בבית הזה, בתפקידים שונים. בעיניי, צביקה, חבר הכנסת פוגל, הייתם צריכים לפרוס לו קודם כול שטיח אדום. אנחנו הגענו, חבריי חברי הכנסת, היום לטקס חלוקת פרסי האוסקר. ככה הרגשתי. ממש. קודם כול, שתדעו: הכול טוב במדינה שלנו, הפשע בירידה, הרציחות בירידה, הכול מעולה. הגדיל ועשה היום השר לביטחון לאומי ורצה כל כך להודות ללשכה שלו, שעובדת ימים ולילות ולילות כימים וימים כלילות, והתחיל להקים, למחיאות הכפיים של כולם, למשל את הנחקר ד' הלוא הוא דוד בבלי, שנחקר בפרשה, שלטעמי - - - - - - - שלדעתי צריך להיחקר, ונחקר, בפרשה של חלוקת כלי הנשק, כלי הירייה. ואז עבר לדמות המשנה, הלוא הוא חנמאל דורפמן, שגם קם - - הרים לו, הרים. - - קם למחיאות הכפיים, קיבל את הפרס וזכה באוסקר. ואז גם השר בן גביר, כמובן, היה צריך להגיע. בהמשך לשטיח האדום, באמת פעם ראשונה, תקני אותי אם אני טועה הגיעו, חבר הכנסת פוגל, גם המפכ"ל, גם מפקד שב"ס, גם מפקד כב"ה. כולם יושבים, ניצבים בהצגה. הם פשוט היו ניצבים בהצגה. בהתחלה כשמשפחות החטופים דיברו ובן גביר הרגיש לא בנוח, ורצה לענות להם, ותקן אותי אם אני טועה, חנמאל הרגיע אותו, כי הוא אמר: אני קם והולך אם אתה לא נותן לי לענות. כמו איזה מוכר ארטיקים בים, שאומר: אני הולך, אני הולך. כאילו, בואו, תקנו ממני את הקסטות - - הוא ענה לך על השאלה? הוא ענה לך על משהו - - - לא ענה על כלום. רק מוכר הקסטות היה צריך להיזהר שמא - - - - - יותר טובה. - - יזרקו עליו קצת חול. עכשיו, אני אומר את זה כאילו בהומור. אבל אתה סגרת את הדיון דקה אחרי שהוא סיים לדבר. זה לא נאום לאומה של השר. אנחנו צריכים וזכאים לקבל תשובות על השאלות שלנו. העברנו לך שאלות. הכנסת מבקשת שאלות מהוועדה. השר לא עונה על שום שאלה שלנו. לא רק שלנו, של חברי הוועדה, גם של הוועדה עצמה. אתה צריך נתונים בדיוק כמוני, ואתה צריך כיו"ר הוועדה לא לשמור על זכותו של השר. אתה צריך לעזור לי, כי אתה ברשות המחוקקת. אתה מפקח על הממשלה. אתה לא נציב השר. עכשיו אני אומר, בהמשך למה שהיה או לא היה, הרי בן גביר לא יגיע שוב לתת סקירה. אני רק רוצה לומר, כי הוא זרק היום הרבה מספרים, משפט אחרון. צריך לסיים. שני משפטים אחרונים. אני מתנצל. השנתיים האחרונות בתפקיד שלו, חבר הכנסת פוגל, למרות כל המספרים, הגרפים, הצבעים וכל מה שניסו לעשות שם ב-AI, תמונות, כאילו אתם לא חיים במדינה הזאת, בסוף, השנתיים האלו הן השנתיים הרצחניות ביותר במדינת ישראל, 7 באוקטובר. למרות היותו האופוזיציה שבתוך הקואליציה, הן הרצחניות ביותר. אתם לא יכולים להסיר את האחריות. זה בפשיעה במגזר הערבי, ביהודי, אנשים מתפוצצים, אין, אתם לא יכולים. במשך יום שלם טבחו ביישובי הדרום, ואתם לא הייתם שם. זה על הראש שלכם. זה לא משנה מה תעשו. ועכשיו אני הכנתי לו, שים לב, כמה שאילתות. לא ענו לי. לא, לא. חבר הכנסת שירי. חבר הכנסת שירי, נא להוריד. לא מקובל כאן. שם לב, הכנתי לו. תסתכל. שנה וחצי הוא לא ענה לי לשום שאילתה. חבר הכנסת שירי, להוריד. סדרנים, נא להוריד את זה. זה, השר בן גביר, זה תקנון הכנסת. חבר הכנסת שירי, נא להוריד את זה. תודה רבה. חבר הכנסת שירי, כידוע לך לא מציגים כאן דברים מעל בימת הכנסת. תודה. חברת הכנסת שלי טל מרון, בבקשה. מה לעשות אם הרשימה ארוכה? זה חייב להיות גדול. זה כל השאילתות שהוא לא ענה עליהן. אפשר להציג אותן בעל פה, כידוע לך. 54 שאילתות. למה? אכפת לו? אף אחד לא עונה. אבל התקנון, אם אנחנו לא נדבר לגופו של חוק, ישר מעיפים אותנו. חברת הכנסת שלי טל מרון, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש פה שר? יש שר, השר חיים כץ. רגע, הוא לא כאן. אני עוצר את הזמן. איפה השר התורן? אם אפשר לקרוא לשר התורן, בבקשה. יש סבלנות, נחכה לו. תסגרו את המליאה. יש לנו זמן. אנחנו פה. הלילה עוד צעיר. חבר הכנסת ואטורי, אפשר למנות אותך לשר, ואז יהיה פה שר תורן. אני בטוחה שהוא ישמח. - - - טוב, אנחנו מחכים לשר תורן. יו"ר הקואליציה, אנחנו ממתינים. הכול בסדר. אנחנו נמתין בסבלנות. הכול בסדר. יש לנו זמן. את יכולה לדבר מה שאת רוצה - - - אני נותן לך, גברתי. חברת הכנסת שלי טל מרון, את יכולה לדבר על חשבון הזמן שלי. כשהשר יבוא, נתחיל לך את הזמן. לא, לא. אין שר במליאה? היא יכולה לדבר בלי שעון כמה שהיא רוצה. אמרתי, זה מה שאמרתי. ערב טוב, כנסת ישראל. אומנם, מסתבר, אנחנו בלי שר תורן, איך ממשיכים מכאן בלי השר התורן? אני שואלת, איך? איך ממשיכים מכאן? איך נסתדר פה בלי השר התורן? אבל ננצל את הזמן, אם כבר יש לנו. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. רציתי להגיד "אדוני השר", אבל אין שר, אז אני אסתפק ב"חבריי חברי הכנסת", שזה בעיניי - - - חברת הכנסת טל מירון, אחרי התייעצות, בואי נחכה עוד רגע שיגיע שר. עדיף ככה. למה? ככה, כי מן הראוי שכשחבר הכנסת מדבר יהיה שר באולם. אין לי בעיה גם לעצור את המליאה. אני, אגב, מכבדת את הכנסת, בניגוד - - - - - - אבל לא מכובד שאין שר תורן במליאה. לא מכובד. הרגע דובר כאן על זה שאנחנו לא מכבדים את הכנסת. 38 שרים, ואחד לא מסוגלים להביא למליאה. אחד. אז תדברי, מה הבעיה? אנחנו מקשיבים לך. הסיו"ר ביקש, אז אני מכבדת את הסיו"ר. - - - אבל הסיו"ר ביקש, ואני מכבדת את מה שהסיו"ר החליט. הוא מנהל את המליאה. מה שמנהל המליאה מחליט. אנחנו נמתין עוד שתיים-שלוש דקות, ונראה. אם אין שר שיחזיק את המליאה, אז נעצור. אין מספיק שרים לתורנות. חברת הכנסת טל מרון. את יכולה גם לא לדבר. תעמדי לך בכיף. להביא לך קפה? אני מציע שנחכה. אם אין שר בממשלה לכבד את הכנסת, אפשר גם לעצור את המליאה עד שיגיע. אם הוא לא בא, אפשר לעשות הפסקה במליאה. מה זה? מה זה חבורת ה-useless האלה? היושב-ראש, למה לא רואים רשימת דוברים? סדר הדוברים הוא לפי סדר ההסתייגויות להצעת החוק, אז הוא נמצא לפניך. זה הסדר המחייב. על זה נאמר צרצרים. נעמוד בשקט. דקת דומייה. - - - הצרצרים שלך חזרו. יש פה הרבה מתחרים על תפקידי השרים - - - - - - אנחנו ממתינים. אפשר גם להוציא את המליאה להפסקה, אם אין ברירה. עוד רגע נראה. עוד רגע אנחנו נחליט. חברת הכנסת טל מירון, תמתיני שנייה בצד, ונחכה שנייה. - - - אנחנו מושכים את כל ההסתייגויות. הצבעה. הצבעה. אנחנו מושכים את כל ההסתייגויות. כלל ההסתייגויות נמשכו. גם חד"ש-תע"ל? אתם משכתם? - - - משכתי. אני מבקשת לעבור להצבעה. אם כן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לפי סדר הדוברים. האם מישהו מהדוברים הרשומים מבקש לדבר? לא. לא. מוותרים. אנחנו מושכים את ההסתייגויות. נעבור להצבעה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקשת לעבור להצבעה עכשיו. אנחנו עוברים להצבעה. הינה, הינה שר. הינה שר. תעלה לסכם. תעלה לסכם. לא. אני אמרתי את זה. הוא לא היה כאן. תעלה לסכם. סליחה. - - - הוא לא היה כאן. אני משכתי. לא, לא. אתה לא עולה. אתה ממש לא עולה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. על פי החלטת יו"ר הקואליציה - - - - - - אתה ממש יכול לשכוח מזה. הכנסת לא של אבא שלכם. אנחנו משכנו ואמרנו לעבור להצבעה. חבריי חברי הכנסת, נא שבו במקומותיכם כולם. אדוני השר, נא שב גם כן. - - - אני אראה לכם מה זה. 38 שרים. - - - על פי הנחייתי, חברת הכנסת בן ארי, על פי הנחייתי עברנו להצבעה. לא, לא. הוא יכול לסכם. לא. לא. לא. אנחנו אמרנו שאנחנו עוברים להצבעה. לא שאלת אותו. לא, לא. לא, לא, לא. כן, כן, כן. לא יקרה. הוא לא השר - - - הוא חבר כנסת. הוא לא היה פה בכלל. הוא לא היה. לא היית. אני מחכה להחלטה. - - - אמרת, עוברים להצבעה. אמרת. ממש לא. לא יקרה. קינלי, תצביע. נו. הצבעה. לא, לא. הוא לא יכול לעלות. - - - חבריי חברי הכנסת - - 777, להירגע. - - היות שהודעתי, חבריי חברי הכנסת, נא שבו במקומותיכם. היות שהודעתי שאנחנו עוברים להצבעה, אנחנו לא נשמע את הסיכום. אנחנו נעבור להצבעה - - - - - - אני לא שאלתי, כי לא היה שר במליאה. הצבעה. השר, נא שב במקומך. יו"ר הקואליציה, האם אתם מבקשים שמגיש ההצעה יסכם את הדיון? - - - חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. על פי בקשת הקואליציה, ההצבעה תהיה שמית. לא, לא רוצים - - - לא. חבריי חברי הכנסת, היות שהודעתי שאנחנו עוברים להצבעה, זה מה - - - לא - - - נמשכו ההסתייגויות, נמשכו בקשות רשות הדיבור, לא היה שר לסכם, עברנו להצבעה. ייעוץ משפטי, אין בעיה. אני עוצר שנייה לחוות דעת מהייעוץ המשפטי. טוב, על פי חוות דעת הייעוץ המשפטי, שאני אקבל אותו, אומנם נמשכו ההסתייגויות ורשות הדיבור, והיות שלא אפשרתי סיכום מטעם המגישים, אני מאפשר לקואליציה לסכם את הדיון. מי אתם רוצים שיסכם? קרויזר. חבר הכנסת קרויזר, אתה רשאי לעלות ולסכם את הדיון, בבקשה. כן, אדוני היושב-ראש. טוב, אז הסיכום הוא שלח"כים החדשים במשכן, אדוני היושב-ראש, לח"כים החדשים במשכן, ויש כאן כמה - - - חבריי חברי הכנסת, נא להיות בשקט, בבקשה. אז אני אומר, בשביל הח"כים החדשים במשכן שעוד לא קראו את כל החוברת שקיבלנו מהיועצת המשפטית של הכנסת, נשמח להבין את ההליך שהרגע היה פה, את ההליך בכנסת. בסוף ההסתייג��יות, הח"כים שדיברו לגבי ההסתייגות - - - - - - כן. חבריי חברי הכנסת, נא להיות בשקט. כן, בבקשה, חבר הכנסת קרויזר. היושב-ראש, מה? זה שצריך להיות שר במליאה, את זה בתור ח"כ צעיר אתה יודע. את זה אני יודע. לא - - - השר - - - אז בסדר, אבל אין קשר. אני מסכים, אבל אין קשר בין מי שעולה לסכם את הדיון - - - חבר הכנסת קרויזר, תמשיך עם הסיכום. אני רוצה לשאול שאלה של הבנה, של הבנות החקיקה, מה שהיה כאן. ברגע שהיושב-ראש רוצה לעבור להצבעה, הוא צריך לשאול אם המציע רוצה לעלות לסכם את הדיון. היות שלא שאלתי את השאלה, אפשרתי. לא היה שר במליאה, אבל לא שאלתי, אז אפשרתי לך לבוא ולסכם. אוקיי, מצוין. בסדר גמור. תודה לאופיר כץ. תודה לאופיר כץ, שמכיר את חוקי הכנסת. אבל אני רואה, חבריי חברי הכנסת מיש עתיד, שהסקירה הביטחונית של השר בן גביר העלתה בכם הרבה אמוציות היום, וזה משהו שמעסיק אתכם, אבל אני אספר לשאר חברי הכנסת, שלא היו היום בסקירה, על מה דיבר השר לביטחון לאומי. כיבדו אותנו בנוכחות שלהם מפכ"ל המשטרה - - - - - - נו, תגיד, מה, באת לארוחה? כיבדו אתכם? כיבדו אותנו. כיבד אותך. אני לא מבין. כשמפכ"ל המשטרה מגיע, זה לא מכבד את האירוע? מה זה "כיבדו אותנו"? מה זה? זה היה - - - לא. שילך לעבוד. שילך לעבוד. אותי, לפחות, עוד גם לפני שהייתי בכנסת, אם הייתי פוגש מפכ"ל משטרה, נציב שב"ס, נציב כיבוי - - אז שילך לעבוד. כל השבועיים האחרונים הם היו. - - רמ"ד של השר, שר לביטחון לאומי, מנכ"ל המשרד שלו, אני חושב שזה אירוע שהוא מכבד, אותך כחבר הכנסת, אותי, את הוועדה של חבר הכנסת פוגל, ודיברנו שם על - - - תגיד לי, נראה לך הגיוני, אתה מדבר על כבוד, שנייה. אתה מדבר על כבוד. נכון. נראה לך הגיוני, באמת, ברמה הרצינית - - אני שואל ומקשיב. - - שיושבים חברי כנסת שעתיים, ואומרים: להם תכינו שאלות, ואז השר מסיים וקם והולך? תגיד לי, מה, אנחנו סמרטוט רצפה שלו? אני שואל אותך שאלה. זה נראה לך הגיוני - - - האם נראה לך הגיוני שהגיעו כל מיני חברי כנסת לסקירה - - אל תדאג, זרקו אותנו החוצה. הוא נשאר, למה לא נתנו לו לשאול? - - הגיעו כל מיני חברי כנסת, משום מה, רק חברי הכנסת של יש עתיד גם התפרצו כשמשפחות חטופים דיברו. יושב-ראש הוועדה נתן להם עוד הזדמנות ועוד הזדמנות, אפילו הרבה מעבר למקובל בוועדות אחרות, וביקש מהם לכבד את המשפחות ורק אחר כך הוציא אותם, נכון? מה לעשות, למה מי ישב אצלי בוועדה? מי ישב אצלי בוועדה? הבוס שלך ישב אצלי בוועדה. הבוס. הבוס שלך ישב אצלי בוועדה - - - כשאני הייתי יושבת-ראש הוועדה, הינה, אני אומרת לך - - אני שומע. - - הוא היה מדבר כל הזמן, הבוס שלך. הוא היה שואל שאלות. הוא לא הבוס שלי, הוא שר בממשלת ישראל. הוא הבוס שלך. הוא הביא אותך לכנסת. סליחה, אתה מי? אתה באת לכנסת כי הוא לקח אותך. מצוין. הוא הבוס שלי, הוא גם הבוס שלך. הוא שר של אזרחי מדינת ישראל כולם. עכשיו, יושבים חברי הכנסת שעתיים, הינה אני מוציאה את הגרון שלי, באמת - - נכון. את לא צריכה לצעוק כי שומעים. - - אומרים להם: תכינו שאלות, ואז הוא קם והולך? מה זה הבושה הזאת? איזה גועל נפש. אבל במשך מעל חצי שעה, חברת הכנסת מירב - - עזוב, עזוב, חבל על הזמן. אתה מבזה את עצמך בשבילו. - - הח"כים שלכם הפריעו למשפחות. סיימו להפריע למשפחות, ביקשו מכם לצאת, הפריעו לשר לדבר. במקום שאת אומרת לי לא נתן לכם לשאול שאלות, כל מי שהיה שם ראה - - - - - - למה מיהו בכלל? מיהו? מיהו? מיהו? הוא השר לביטחון לאומי. הוא שר בממשלת ישראל. מיהו בכלל? ש��בוא - - - לציבור למה - - - בסדר גמור. חבל, רציתי לדבר על מה שהוא הציג שם, אבל נעבור לשלב הבא. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ד 2024. הצבעה כנוסח הוועדה. הצבעה. סעיפים 1 3 נתקבלו. אני רוצה להוסיף את משה טור פז. ההצבעה שלו גם נחשבת. נמנע. אתה נמנע? אם כן, נמנע. אז 24 בעד, ארבעה מתנגדים, שלושה נמנעים. רגע, רגע - - - הצבעת, גברתי? לא הצלחת. אוקיי. אז אם כן, יש 25 בעד, ארבעה מתנגדים, שלושה נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ד 2024. הצבעה. חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ד 2024, נתקבל. 25 בעד, חמישה מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ד 2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ה 2024 של חברי הכנסת נעמה לזימי, אברהם בצלאל, ווליד אלהואשלה, יונתן מישרקי וקבוצת חברי כנסת בקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמובן השר קרעי והשרות, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 136), התשפ"ה 2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק היא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת, שלי ושל נעמה לזימי וכן חברי כנסת נוספים. הצעת החוק נועדה לקבוע שיטה הוגנת יותר לאופן חישוב דמי החניה בחניונים. על פי הוראות פקודת התעבורה כיום, מפעיל חניון מחויב לגבות דמי חניה בחניון לפי יחידת זמן של 15 דקות, ועל שעת החניה הראשונה הוא רשאי לגבות דמי חניה שיחושבו ביחידות זמן של שעה שלמה ולא בהתאם לזמן החניה בפועל. כפועל יוצא של הסדר זה, נגבה תשלום בעד שירות שלא ניתן בפועל, בעיקר בשעת החניה הראשונה, או שנגרמת ירידה בתחלופת כלי הרכב החונים בחניון כיוון שאין לחונים תמריץ לפנות את מקום החניה, וכך משאב זה אינו מנוצל כראוי. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי חישוב דמי חניה בחניונים יהיה בהתאם לזמן החניה בפועל, כלומר, לפי מספר הדקות שחנה הרכב בחניון. כדי להקל על מפעילי החניונים, מוצע לקבוע כי בתשלום במזומן דמי החניה יעוגלו כלפי מעלה לסכום הקרוב בשקלים חדשים, וכך לא יידרשו להחזיק בקופות החניונים מטבעות רבים. בדיון שקיימה ועדת הכלכלה בהצעת החוק עלתה טענה שלפיה ישנם חניונים שגובים תעריפים מוזלים לרווחת המשתמשים בחניון, לדוגמה חניונים בבעלות הרשות המקומית, ולכן אין הצדקה להטיל על אותם חניונים את העלות הכרוכה בהחלפת המערכות הקיימות. הוועדה קיבלה באופן עקרוני את הטענה, אך מכיוון שנדרשת עבודה מקצועית לקבוע מהם דמי החניה המוצדקים בשביל לפטור אותם מההסדר המוצע, וכן לאור העובדה כי ישנה שונות רבה בין דמי החניה בערים בישראל, החליטה הוועדה כי הדבר ייקבע בחקיקה משנית. בהתאם לכך, מוצע להרחיב את ההסמכה הקיימת היום בפקודת התעבורה שלפיה שר הפנים, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להחריג סוגי חניונים מההסדר לעניין דמי חניה, ולקבוע כי ניתן יהיה לפטור חניונים שדמי החניה הנגבים בהם נמוכים מסכום מקסימלי שייקבע בהתאם למיקום החניון. אציין כי החלטנו גם לתקן את ההסכמה הקיימת ולקבוע כי החרגת סוגי החניונים או האזורים לא חייבת להיקבע על פי שיקולי תחרות בענף או משיקולי תחבורה. בשל ההיערכות הטכנולוגית הנדרשת החליטה הוועדה כי ההסדר המוצע ייכנס לתוקף בתום שנה ממועד פרסום החוק ברשומות. חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. בהזדמנות זו אני רוצה להודות, דבר ראשון ליושב-ראש הוועדה ידידי הטוב מר דוד ביטן, באמת על הנחישות, על החריצות, על הרצון ועל המהירות להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר. אני גאה הערב הזה, עם העברת החוק לצד שורה של הישגים חברתיים שאותה מובילה תנועת ש"ס, בראשותו של המנהיג החברתי הרב אריה דרעי. נמשיך להניף את הדגל החברתי עם עוד חוקים עבור כלל אזרחי ישראל בכלל והאוכלוסייה המוחלשת בפרט. אני רוצה להודות לכולם, גם לגב' נעמה לזימי, כמובן, לואליד אלהואשלה, ליוני מישרקי, כמובן למנהלת הוועדה, ליועץ המשפטי של הוועדה, לכול המסייעים עבור החוק החשוב, החוק החברתי הזה. אני מקווה שנמשיך לעשות עוד חוקים חברתיים למען הכלל והפרט. תודה רבה. תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, אינו נוכח, חבר הכנסת עודד פורר, אינו נוכח, חבר הכנסת יבגני סובה, אינו נוכח, חברת הכנסת שרון ניר, אינה נוכחת, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת, חבר הכנסת חמד עמאר, אינו נוכח. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ה 2024, כנוסח הוועדה, הצבעה. סעיפים 1 2 נתקבלו. 31 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ה 2024, הצבעה. חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ה 2024, נתקבל. 33 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ה 2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. כנסת נכבדה, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. רגע, אני רוצה לברך. בסדר, סליחה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. יהיה פחות. היושב בראש, כנסת נכבדה, יש רגעים מועטים יחסית במקום הזה שהם רגעים של שפיות, כשמעבירים משהו שהוא סוציאלי להגנה על הצרכן, להגנה על הציבור, והייתי גם אומרת, אפילו למנוע גזל, בעיניי. ראשית אני רוצה להגיד תודה על השותפות בחוק הזה, חוק סוציאלי, שנותן מענה לאיזשהו עיוות קיים. אני רוצה להגיד תודה לאברהם בצלאל. אברהם. אני רוצה להגיד תודה לאברהם בצלאל על שיתוף הפעולה בחוק הזה, באמת לקחת אותו קדימה. אני רוצה להגיד תודה ליו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן על התקתוק של החוק, נקרא לזה ככה, כי זה חוק פשוט אבל המון לחצים היו מאחורי הקלעים שהחוק הזה לא יעבור. גם היום היו, נכון, אני סירבתי פשוט לשתף עם זה פעולה, אבל כן צריך להגיד, היו הרבה לחצים לא להעביר את החוק הזה, חוק עבור הציבור, עבור הצרכנים. אני רק אגיד דבר קטן, כשהחוק הזה הגיע לפתחי, לכתוב אותו, זה היה כשחבר אמר לי: יש איזה לקונה בחניונים, צריך לטפל בה. הוא הסביר לי והכול, שמעתי, ואמרתי לו, מעניין, נשמע לי משהו שאני אנסה לטפל בו. כשבוע לאחר מכן, אין לי רישיון, נסעתי עם בן הזוג שלי לכנס ונכנסו לחניה בתל אביב. לא הייתה חניה, ויצאנו מהחניה, קרוב ל-80 שקלים. ואז אמרתי, אוקיי, החבר הזה צדק, אנחנו נגיש פה את החוק הזה. אברהם, אני רוצה שתדע, כשהוא ��בר בקריאה הראשונה, כמה כתבו לי: זה חוק שכבר מזמן חשבנו עליו, מהציבור, טוב שאתם מקדמים את החוק הזה. אז אם אפשר לעשות טוב לציבור ולהקל על הצרכן ולמנוע את הגזל הזה, טוב שזה ייעשה. טוב שזה עבר, גם בתוך כל המציאות הכאוטית, נקודות של שפיות ושל עשייה שהיא חברתית וסוציאלית. כן ירבו, כן ירבו במקום הזה. תודה רבה. תודה רבה.  כנסת נכבדה, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 27), התשפ"ה 2024, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אימאן ח'טיב יאסין, מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חברת הכנסת עטייה להציג את הצעת החוק במקום יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, מכובדיי כולם, בשם יו"ר ועדת העבודה והרווחה ישראל אייכלר, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית, את הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 27), התשפ"ה 2024. הצעה זו היא מיזוג של שלוש הצעות חוק פרטיות שהגישו חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, אימאן ח'טיב יאסין, מירב כהן, מנסור עבאס, ווליד טאהא ומירב בן ארי. הצעת החוק שלפניכם מבקשת להאריך משלוש שנים לחמש שנים את תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית על הפרת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח 1988, ועל הפרת הוראות פרק ד' שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח 1998. אולם מוצע כי אם התביעה היא של דורש עבודה, תקופת ההתיישנות תישאר שלוש שנים. הבחנה זו במועדי ההתיישנות נובעת מכמה טעמים: ראשית, בתביעה בשל אפליה מועבר חלק מנטל ההוכחה על המעסיק, לגבי דורשי עבודה, שעשויים להיות רבים והקשר של המעסיק עימם הוא קצר ימים, הארכה של התקופה שבה יידרש מעסיק לשמור על ראיותיו לגבי כל דורש עבודה עלולה להיות מעמסה כבדה מדי על המעסיק. שנית, ההפרות כלפי עובד עשויות להיות רבות ומגוונות, ולהתרחש במהלך חיי העבודה. לעיתים העובד לא יוכל להכיר מייד בהפרה או בפגיעה בו, ולעיתים הוא ימתין לתיקון ההפרה, ועלול לחלוף זמן עד שיבין כי ההפרה לא תוקנה. נוסף על כך, עצם קיומם של יחסי עבודה עשוי להוות חסם בפני העובד בהגשת תביעה כנגד המעסיק. על כן לעובד עשוי להידרש פרק זמן ארוך יותר להגשת תביעה בשל הפרה כנגד מעסיקו. הוועדה סברה כי הסדר זה יהיה מאוזן, והודגש בדיון כי אין בכך כדי להקל ראש בצורה כלשהי באפליה או הפרה אחרת של החוק לגבי דורש העבודה. הצעת החוק אושרה בוועדה פה אחד והוגשו לה בקשות רשות דיבור. אני רוצה להודות לצוות הוועדה בהנהלת גב' ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית נועה בן שבת ולחברי הוועדה. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית. תודה. תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעות יש עתיד והמחנה ממלכתי. חבר הכנסת יאיר לפיד, אינו נוכח, חבר הכנסת מאיר כהן, אינו נוכח, חברת הכנסת קארין אלהרר, אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב כהן, את רוצה? אני אחת ממגישות ההצעה, כן? ידוע לי. לא, אבל יש לך בקשת רשות דיבור. כן, בדיוק. וזה עכשיו? עכשיו היא יכולה. בקשת רשות דיבור. סליחה, גברתי. אמרתי לך, יש לך בקשת רשות דיבור ויש לך אפשרות לעלות. אני צריכה רק פעם אחת, אז מה שאתם תגידו. Up to you. איך שאת רוצה, עכשיו או אחרי. רוצה, בבקשה. יש לך, יש לך. עלי עכשיו, עכשיו. אני יודעת, יש פה פרוצדורות, אני מכבדת את הכללים. בהחלט, ועוד איך. אז אני אחת מהמגישות. אני מדברת עכשיו. ידוע, לי. אבל לא כמגישה, אלא בבקשת רשות דיבור. ממילא יש לך הגבלת זמן. אוקיי. כנסת נכבדה, הצעת החוק הזו, שלה שותפים עוד חברים מהקואליציה, ויש פה את עאידה ואת מירב בן ארי, ואימאן, אני חושבת, גם הייתה שותפה לחלק מהדיונים, וזה נדון בוועדת הרווחה בראשותו של חבר הכנסת אייכלר. אז לכל השותפים, תודה. הצעת החוק שלי מדברת על הארכת תקופת ההתיישנות בהגשת תביעות על אפליה במקום העבודה. היום זה שלוש שנים, ואנחנו בעצם מאריכים את זה לחמש שנים. זה בא לתת מענה לכמה קשיים שעולים מן השטח. הקושי העיקרי הוא שהרבה פעמים כשיש אפליה של המעסיק כלפי עובד, אז זה לא עניין ישיר אלא זה הרבה פעמים דברים שנסתרים מן העין. ולכן לעיתים עובדים, למשל אני טיפלתי במקרים של עובדים שהופלו על רקע הגיל המבוגר שלהם, או למשל שנמנע מהם קידום במקום העבודה בגלל שהם עשו הרבה ימי מילואים, זאת דוגמה שמאוד רלוונטית לעת הזו. אז הרבה פעמים לאנשים לוקח זמן להבשיל עם המחשבה ועם ההבנה שנעשה להם עוול, שהם באמת היו קורבן של איזשהו עוול על ידי המעסיק. וגם כשהם כבר מבינים את העוול שנעשה להם, לפעמים הם צריכים למצוא את הטיימינג הנכון להתמודד עם זה ולעסוק בתביעה. הרבה פעמים אנשים בוחרים להמתין עד שהם יסיימו את העסקה באותו מקום עבודה, ורק לאחר מכן הם מעיזים להגיש תביעה. לכן זה תהליך שלוקח זמן, וצריך להכיר בזה. הצורך בקידום החוק החשוב הזה התחדד לי מאז פרוץ המלחמה. בתקופה הזו ראינו זינוק דרמטי במספר האנשים שפנו לנציבות, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. הפניות הרבות היו בעת הזו על רקע שירות מילואים. כדי לסבר את האוזן, שימו לב לנתונים: אם בשנת 2019 עד שנת 2021 רק 1% מהפניות היה על רקע שירות המילואים, בשנת 2023 כולה הנתון הזה עלה ל-4%. בתשעת החודשים הראשונים למלחמה כבר מחצית מהפניות, 50% מהפניות, היו של משרתי ומשרתות מילואים וגם בני הזוג שלהם, שגם הם מושפעים מהמצב. זו עלייה של 1,100%. זו עלייה דרמטית. וזה מלמד שבאמת בתקופה הזו רוב המעסיקים היו מדהימים ונרתמו, אבל היו גם הרבה מאוד בעיות של אנשים ששירתו במילואים ושל בני הזוג שלהם, שנתקלו בעוול במקום העבודה, שלא התחשב בהם. המלחמה הזו נמשכת כבר למעלה משנה, ואנחנו, לצערי, לא יודעים כמה זמן היא עוד תימשך. כנראה שגם אחריה רבים מהאנשים ששירתו במילואים יצטרכו להתמודד עם ההשלכות. הדבר ההוגן ביותר הוא לתת להם את הזמן ההולם להתמודד משפטית עם מעסיקים שהתייחסו אליהם בצורה לא הוגנת. ושוב, חשוב לי לציין: כמובן שרוב המעסיקים במדינה מאוד נרתמו למאמץ המלחמתי, אבל, לצערנו, קיבלנו תלונות גם על מקרים שבהם לא הייתה התחשבות. אז לכן אני מבקשת לברך את זה שהחוק החשוב הזה ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל לטובת משרתי ומשרתות המילואים, לטובת העובדים המבוגרים, לטובת קבוצות מיעוטים שלא פעם מופלות לרעה. אני חושבת שזה יהפוך את שוק התעסוקה בישראל להוגן יותר. אני אודה לתמיכתכם בחוק החשוב הזה. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, אינו נוכח, חבר הכנסת מיקי לוי, אינו נוכח. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני אדבר בקצרה. אני פשוט שמירב, חברת הכנסת מירב כהן, נגעה בנקודות הכי חשובות של החוק הזה. אני חושבת שזה חוק חברתי. אני מודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ולכל החברות האחרות בוועדה. אנחנו רואות את זה כמובן מהכיוון של אנשי ונשות המילו��ים, אבל זה גם אנשים עם מוגבלויות וגם אנשים עם צרכים מיוחדים. ובסוף בסוף, בשורה התחתונה, אני חושבת שכל תביעה אזרחית שיהיה לה את הזמן שלה ושתהיה האפשרות באמת של אנשים להגיש את התביעה ובית המשפט יבוא לקראתם ויבין שבסוף המטרה היא לאפשר שוויון במקום העבודה, זה דבר חשוב. אני מברכת על כך. אני קוראת לכולם לתמוך בחוק. זה חוק חברתי, חוק חשוב מאוד. ואני שמחה שהייתי חלק ממנו. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, אינו נוכח, חבר הכנסת סגלוביץ' אינו נוכח, חבר הכנסת טופורובסקי, אינו נוכח, חברת הכנסת סגמן, אינה נוכחת, חבר הכנסת רול, אינו נוכח, חבר הכנסת הרצנו, אינו נוכח, חבר הכנסת בליאק, אינו נוכח, חבר הכנסת רון כץ, אינו נוכח, חברת הכנסת צרפתי הרכבי, מוותרת, חברת הכנסת מזרסקי, אינה נוכחת, חברת הכנסת פרידמן  אינה נוכחת, חברת הכנסת דבי ביטון, אינה נוכחת, חבר הכנסת משה טור פז, מוותר, חבר הכנסת דוידסון, אינו נוכח, חבר הכנסת שירי, מוותר, חברת הכנסת טל מירון, אינה נוכחת, חבר הכנסת ירון הלוי, אינו נוכח, חבר הכנסת בנימין גנץ, אינו נוכח, חבר הכנסת איזנקוט, אינו נוכח, חברת תמנו, אינה נוכחת, חבר הכנסת חילי טרופר, אינו נוכח, חבר הכנסת מיכאל ביטון, אינו נוכח, חבר הכנסת מתן כהנא, אינו נוכח, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת, חבר הכנסת אלון שוסטר, אינו נוכח. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 27), התשפ"ה 2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. סעיף 1 נתקבל. 13 בעד, אחד מתנגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 27), התשפ"ה 2024. ההצבעה. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 27), התשפ"ה 2024, נתקבל. 12 בעד, שני מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 27), התשפ"ה 2024, התקבלה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים. חברת הכנסת סלימאן רוצה לברך, בבקשה. תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, אני רוצה להודות לחברי וחברות הכנסת שתמכו בהצעת החוק הזו. אני רוצה גם להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת הרב אייכלר, וכמובן, לצוות הנהדר של הייעוץ המשפטי, וצוות הוועדה, שעזרו לנו להתקדם מהר ככל האפשר בחקיקה הזו. אני חייבת להגיד שכשהצעתי את הצעת החוק הזו כולם אמרו לי: את חולמת, זה לא יעבור. אני שמחה שחברת הכנסת מירב כהן הצטרפה להצעת החוק הזו, גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת הח"כים איתה, שהצמידו את ההצעות שלהם להצעה, והצלחנו להעביר את זה. לא בכל יום יש לנו רגע כזה בכנסת, כשחברי הכנסת מתנהלים בשפיות ובדעה צלולה, ותומכים בהצעה, שהיא גם הצעה חברתית אבל גם, בעיקר, באה להגן על אנשים שעוברים מקרים של אפליה בתעסוקה בגלל כל מיני סיבות שהחוק מונע אותם. אם זה על רקע מין, אם זה על רקע לאומי או על רקע היותם בעלי צרכים מיוחדים או על כל רקע אחר. לצערנו הרב, ההפליה במקומות העבודה עוברת שכלול עם הזמן. ככל שעובר הזמן מוצאים דרכים חדשות כדי להפלות ולפגוע בעובדים. לוקח לעובדים הרבה זמן להתנער מהפחד לאבד את מקום העבודה, ולהתקדם ולתבוע את זכותם לתקן את העוול שנעשה להם. הצעת החוק, במקור רציתי שהיא גם תיטיב ותאריך את ההתיישנות לאלה שביקשו לעבוד במקום העבודה והפלו אותם. בסופו של דבר, לאחר דיונים ולאחר ההצעה של הייעוץ המשפטי, שקיבלנו אותה, הארכנו את ההתיישנות על תביעות של אנשים שכבר עבדו במקום העבודה. אני מקווה מאוד שהתקופה הקשה שאנחנו עוברים, שגורמת להרבה אנשים לעבור את כל סוגי האפליה במקומות העבודה, החוק הזה, בעצם, יצליח לתקן את המצב וירתיע את האחראים במקומות העבודה להפלות אנשים. תודה רבה. חברת הכנסת יאסין, בבקשה. כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תחילה אני רוצה לברך, ולהודות על ההזדמנות שהייתה כאן באמת להיטיב עם העובדים והעובדות באופן מיוחד, בנסיבות שאנחנו רואים ועוברים. עצם העובדה שאפשר להאריך את התקופה משלוש שנים לחמש שנים, מאפשרת לבן אדם שנפגע להחזיר, ולו במעט, את הזכות שלו. כולנו עדים לכל מיני תביעות בעולם העבודה. פעמים רבות, לצערי הרב, המעסיקים מנסים להגן על עצמם ומי שמשלם את המחיר בסופו של יום זה העובד. כשפעמים רבות נתן חלק גדול מהשנים של חייו למקום העבודה. אני שמחה על זה שבהצעת החוק, בחוק הזה, בעצם, הצלחנו להתקרב ולקרב, ולהרחיב עוד קצת את השטח של הצדק החברתי. תודה רבה. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה 2024, בקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל, להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת פוגל, בבקשה. תודה אדוני היושב-ראש. כבוד השר, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר שיזמה הממשלה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הנושא הוא: השחרור המינהלי. מכובדיי, השחרור המינהלי הוא כלי לריווח מקומות הכליאה. הוא מאורגן בפקודות בתי הסוהר מאז 1990. הפקודה מסמיכה את נציב בתי הסוהר לשחרר אסירים לפני תום תקופת מאסרם, לתקופות הקבועות בחוק. בשנת 2018, כחלק מהצעדים שנקטה הממשלה ליישום פסיקת בג"ץ בעניין שטח המחיה בבתי הסוהר, שנקבע, רק לידיעתכם, על 4.5 מטר לכל אסיר, תוקנה פקודת בתי הסוהר ונקבעו בה תקופות שחרור מינהלי מורחבות כהוראת שעה לשלוש שנים. הוראת השעה הזאת הוחלה על כלל האסירים, למעט האסירים הביטחוניים, שלהם נותרו על כנן תקופות השחרור המינהליות הרגילות, לא המורחבות. משנת 2021 הוארכה הוראת השעה ומאז נערכו כמה תיקונים, שעיקרם צמצום תחולתן ביחס לעברייני מין, אלימות חמורה ואלימות במשפחה. בשנה שעברה ערכנו תיקון נוסף ובו קבענו כי אסירים ביטחוניים לא יהיו זכאים לשחרור מינהלי בכלל. הצעת החוק שאני מציג היום, אדוני היושב-ראש, כוללת כעת שלושה תיקונים עיקריים. התיקון הראשון עניינו הארכת הוראת השעה המסדירה את השחרור המינהלי המורחב, בכלל, בשנה נוספת, עד יום י"א בטבת התשפ"ז, 31 בדצמבר 2025. בעניין זה אציין, חבריי חברי הכנסת, כי אין חולק שהשחרור המינהלי הוא לא ההסדר האידיאלי, ודאי לא השחרור המינהלי המורחב. כולנו היינו רוצים לראות את האסירים מרצים את מלוא תקופת מאסרם, אבל לא ניתן להתעלם ממשבר הכליאה החריף שאנו נתונים בו. בשנתיים האחרונות, אדוני היושב-ראש, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, חל זינוק חד במספר האסירים המוחזקים בבתי הסוהר. התחלנו ב-6 באוקטובר עם כ-15,000 אסירים, אנחנו עומדים היום, אדוני היושב-ראש, על מספר שיא של למעלה מ-23,000 אסירים. השר לביטחון לאומי הכריז עקב כך על מצב חירום כליאתי, המאפשר להלין אסירים בצפיפות גדולה מהוראות הדין. כלומר, פחות מ-4.5 מטר לאסיר, אני יכול לומר שהיום זה אפילו פחות משלושה מטרים, וכן, להלינם על מזרונים. בנוסף להכבדה ��קשה הזו על תנאי המאסר בבתי הסוהר, הצפיפות מקשה יותר מכול על שירות בתי הסוהר ועל לוחמי הכליאה שמנהלים את בתי הסוהר. בנסיבות האלה סברנו כי אין מנוס מלהאריך את הוראת השעה, כחלק מהכלים שהמדינה נוקטת כדי להתמודד עם משבר הכליאה. אנחנו בוועדה, אדוני היושב-ראש, נמשיך לקיים דיוני מעקב עיתיים כדי לוודא שגם כל הפתרונות האחרים מיושמים. התיקון השני שהצענו במסגרת הצעת החוק הוא הפיכת ההסדר הקובע כי אסירים ביטחוניים לא יהיו זכאים לשחרור מינהלי כלל מהוראת השעה היום ועד להוראה קבועה ועד בכלל. במסגרת האיזונים שעשינו מהוראת השעה היום ועד להוראה קבועה עד בכלל. במסגרת האיזונים שעשינו בין הצורך לרווח את מקומות הכליאה לבין העיקרון של מיצוי הדין, סברנו כי בכל הנוגע לעבירות ביטחון יש לתת משקל רב יותר לעיקרון מיצוי הדין. אנחנו לא מתכוונים לתת פרסים למי שפועל לפגוע בנו ולרצוח בנו. מדינת ישראל מנהלת מלחמת חורמה בטרור, וביתר שאת מאז אירועי 7 באוקטובר. האסירים הביטחוניים ביצעו עבירות קשות לא רק כלפי אזרחים מסוימים, אלא כלפי המדינה כולה, כחלק מאידיאולוגיה שנועדה לחתור תחת עצם קיומה של מדינת היהודים בארץ ישראל. בהתאם לכך, נשללו מהם גם פריבילגיות אחרות כגון: ביקור משפחות, שימוש בטלפון, חופשות ולימודים אקדמיים. גם השחרור המינהלי הוא פריבילגיה, הוא אינו זכות יסוד ואינו זכות מוקנית, וסברנו כי לא ראוי לתת אותה לאסירים הביטחוניים. חבריי חברי הכנסת, לפני כשנה וחצי קבענו לראשונה את ההסדר הזה כהוראת שעה, וכעת אנו מציעים להפוך אותו להוראה קבועה. בתיקון השלישי בהצעת החוק אנחנו מציעים להמשיך להתיר את תקן הכליאה בבית הסוהר על 14,500 מקומות, כי זה באמת מה שאנחנו רוצים שיהיה, גם כדי לעמוד בשטח המחיה של ארבעה מטרים וחצי לאסיר עד 30 ביוני 2025. אני מוצא לנכון להודות להנהלת הוועדה בראשות לאה גופר, לצוות הייעוץ המשפטי בראשות עורכת הדין מירי פרנקל שור ועידו בן יצחק, שעמדו ואפשרו לנו בכל פעם מחדש לרשום חוק חשוב בספר החוקים. כמו כן, אבקש להודות למשרדי הממשלה, למשרד המשפטים ולמשרד לביטחון לאומי, על שיתוף הפעולה, גם אם לא תמיד אנחנו מסכימים עם כל מה שנאמר שם. להצעת החוק, אדוני היושב-ראש, הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. גברתי? אני מושכת את ההסתייגות. את מושכת את ההסתייגויות. אם כן, להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת איימן עודה, אינו נוכח, חבר הכנסת אחמד טיבי, אינו נוכח, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, לא מדברת. חבר הכנסת יוסף עטאונה, חבר הכנסת מנסור עבאס, מדבר? לא. רוצה? בבקשה. חבר הכנסת, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול ישראל ולבנון הרשמית הגיעו להסכם על הפסקת אש והסדרה לתקופה הבאה. ברור לנו, כמובן, שאם ממשלה אחרת הייתה מגיעה להסדר הזה, הימין שיושב כאן ומנהל את המדינה, והוא בעצם הממשלה והקואליציה, היה יוצא ותוקף ומאשים את הממשלה שהיא הפקירה את ביטחונה של מדינת ישראל, שהיא מתרפסת בפני חיזבאללה. אבל בהקשר שלנו, היו מאשימים את הממשלה שהיא נכנעת לתכתיבים של רע"מ בממשלה, ומתאמת עם חיזבאללה במקרה הזה. - - - עכשיו, האירוע הזה בא גם אחרי אירוע אחר, שהוא 7 באוקטובר. אם 7 באוקטובר היה קורה בתקופתה של הממשלה הקודמת, שבה היינו חלק מהקואליציה, אותו דבר, הקואליציה הנוכחית, האופוזיציה לשעבר הייתה יוצאת ומאשימה את הממשלה בבגידה, ואת ראש הממשלה ואת שר הביטחון, וכמובן הייתה טוענת שממשלת השינוי נכנעת לתכתיבי רע"מ, שמתואמת עם תנועת חמאס. מאיפה אני מביא את הדברים האלה? זה בדיוק מה שאמר בנימין נתניהו על הדוכן, לא על הדוכן הזה, אלא בישיבת סיעת הליכוד. הוא נתן הצהרה, ובדיוק אלו הן הטענות שהעלה בפני ממשלת השינוי, בדיוק ביום שבו התחלנו את מושב הקיץ בקדנציה הקודמת. לכן, היום כמובן שאנחנו מברכים על ההסכם הזה, ואנחנו לא יוצאים ואומרים שהימין בגד וממשלת הימין נכנעת וכו', אבל אין ספק שבנימין נתניהו כל הזמן נמצא תחת השפעתם של הקיצוניים בממשלתו, סמוטריץ' ובן גביר, ולכן משך ומשך ומשך. בסופו של דבר, אין כל כך הרבה הישגים מבחינתו במה שסוכם בהסכם הזה, למעט ההישג החשוב ביותר מבחינתנו: הפסקת המלחמה ואולי תחילתה של הסדרה מדינית בהמשך. אני רוצה להזכיר, רבותיי, שבמלחמה בחזית הצפון נפלו 45 אזרחים. 22 אזרחים מהם הם אזרחים ערבים, 12 אזרחים הם למעשה ילדים, שנפלו במג'דל שאמס ובגולן בכלל, בעין קניא גם. לכן, אנחנו, החברה הערבית, תמיד, בכל סיטואציה משלמים את המחיר היקר ביותר, ובסופו של דבר יוצאים בהאשמות שווא וברדיפות ועלילות, אפילו עלילות דם, כאשר יוצאים ראש הממשלה ואחרים ומאשימים אותנו כתומכי טרור וכו'. תארו לעצמכם, רבותי, מה היה קורה אם 7 באוקטובר היה קורה בתקופתה של ממשלת השינוי. מה התגובות היו יכולות להיות? לצערי היושר, לא האינטלקטואלי ולא המוסרי, של חברי הקואליציה, שלא קיים למעשה, לא מאפשר להם, בהקשר הזה לפחות, אני לא מדבר ברמה האישית, לא מאפשר להם אפילו לצאת בביקורת אחת על הממשלה, שנשענת עליהם וממשיכים לתת תמיכה לאותו ראש ממשלה, שאפילו לא לקח אחריות על הנושא הזה. לכן, אדוני היושב-ראש, זה הזמן להזכיר לחברי הכנסת את - - - - - אני לא הבנתי, חמאס, מה קורה עם חמאס? - - החובה המוסרית והפוליטית שלהם כן להפעיל ביקורת, כן לומר את הדברים בפני הנושאים באחריות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. מכובדי היושב-ראש, הוועדה לביטחון לאומי, בראשות חבר הכנסת צביקה פוגל, אירחה בבוקר את השר לביזיון לאומי לסקירה על עבודת משרדו. השר, במשך שעתיים אולי, התרברב לימין ולשמאל ופיזר מחמאות לימין ולשמאל, בעיקר על חברי קבוצת הווטסאפ שלו. ונראה היה שמי שלא מכיר את המציאות ומי שלא חי במדינת ישראל והיה מקשיב ושומע את הדברים, היה בוודאות יוצא במסקנה שהכול ורוד, הכול מעולה. במדינה הזאת אין בעיות, אין מספר שיא של רציחות בחברה הערבית. אגב, חברי הכנסת פוגל, הלילה רק מכונית תופת התפוצצה ברמלה ונהרגו שני אנשים, והיו גם פצועים. נרצחו שני אנשים. נשים. שני אנשים. נשים. אישה והבת שלה. אה, במקרה נשים. אוקיי. אישה והבת שלה. זאת אומרת, המצב לא ורוד בעניין הזה. כנ"ל, חבר הכנסת פוגל, בעניין תאונות דרכים. אופיר, אנחנו השנה בשיא הרוגים בתאונות דרכים של כל הזמנים. או-טו-טו מגיעים כמעט ל-400 הרוגים, שזה מספר מזעזע לכל הדעות. כנ"ל גם בתאונות עבודה. הסטנדרטים שלנו בכל התחומים על הפנים. קטסטרופליים. אבל מי שהקשיב לשר לביזיון לאומי לא יכול לצאת עם מסקנה אחרת מזו שהכול מתנהל יופי, הכול מתנהל בסדר, אין שום בעיה בפשיעה, אין שום בעיה בתאונות הדרכים, אין שום בעיה בתאונות העבודה. הכול בסדר. רק צריך לבוא ול��זר מחמאות ומחיאות כפיים על ימין ועל שמאל לחברי קבוצת הווטסאפ שלו. אני אומר לך, חבר הכנסת פוגל, כאשר רוצים רושמים הצלחות ורושמים תוצאות. אני אומר את זה מניסיון. אנחנו היינו תקופה קצרה מאוד בקואליציה שקיבלה החלטה, קיבלה החלטה, ובהתאם להחלטה הכינה תוכניות ויצאה לעבודה בהתאם לתוכניות שהיא הכינה, והיו תוצאות בשטח. למרות התוצאות בשטח, אף אחד לא התרברב ואף אחד לא פיזר מחמאות. למה? כי כל אדם הוא עולם ומלואו. כל אדם שנרצח הוא עולם ומלואו, ועדיין היו נרצחים באותה שנה שאני מדבר עליה, ועל כן לא היה צריך להתרברב. לא היה צריך לפזר מחמאות על ימין ועל שמאל. אבל עם כל התוצאות העגומות, עם כל הנתונים הקטסטרופליים ועם כל הסטטיסטיקה המזעזעת בכל תחום, מגיע השר לביזיון לאומי, מבזה את הוועדה, לא מאפשר לחברי הוועדה או לחברי הכנסת שהשתתפו בדיון לשאול שאלה, לשמוע תשובה. הוא כל הזמן דיבר כאילו מישהו היה צריך למחוא כפיים, ויאללה, איך אומרים, להצגה הבאה שיש בה עוד מחיאות כפיים. אז אני מכיר אותך רציני קצת, קצת הרבה ממנו, לפחות. אז בפעם הבאה, חבר הכנסת פוגל, אתה יו"ר ועדה, אני הייתי יו"ר ועדה, כשמארחים חברי כנסת ועוד אורחים, מאפשרים לו לעשות את הסקירה שלו בפרק זמן סביר, ומאפשרים לחברי הכנסת ולאורחים להתבטא, לשאול ולשמוע, וגם לאתגר. זה תפקיד חברי הכנסת, לבקר ולאתגר. אז לתשומת ליבך, בדיונים הבאים שלך. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אינו נוכח, חברת הכנסת ח'טיב יאסין, מוותרת. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, מדבר? אני הייתי פה, אני יושב פה. תסתכלו לצד השני. הסתכלתי לאן שאתה יושב. אתה רוצה שאני אסתכל איפה שאתה לא יושב? אני עומד שם. אדוני היושב-ראש, הוא עדיין לועס. שיאכל, הוא לועס. זה בסדר. לכולם יש טענות. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס למה שקרה בעיר רמלה לפני שעה-שעתיים: מכונית תופת מתפוצצת ברמלה. עכשיו, עכשיו - - - וגם מספרים לנו על דבורייה, פשיעה בדבורייה. תקשיבו, יש פה כישלון מהדהד של הממשלה הזאת. תגידו לנו מה לעשות. אתם הקואליציה, אתם נמצאים בממשלה. מה אנחנו אמורים לעשות על מנת שהפשיעה תיעצר, תיפסק? שמרחץ הדמים הזה ייפסק? הרי אנחנו כל שבוע עולים לכאן ומדברים על הפשיעה בחברה הערבית. היום הגיע השר לוועדה, גם המפכ"ל וגם אדוני יו"ר הוועדה לביטחון לאומי נמצאים כאן. אנחנו אומרים לכם שאנחנו חסרי אונים. עכשיו אתם תחליטו מה לעשות, כי לא יכול להיות שהמספרים רק עולים למעלה. למרות העלייה במספר השוטרים וגם בתקציב של המשטרה, אין פתרון עד עכשיו. ב-2022 ראינו שאם רוצים יכולים לעצור את זה, יכולים לטפל בנושא הזה. אבל אנשים שואלים ומפנים אלינו, גם כחברי כנסת ערבים, שואלים אותנו: מה אתם עושים על מנת שאנחנו נצליח לעזור לאוכלוסייה שלנו? הרי האזרחים הערבים הם חלק מאזרחי המדינה. יש ראש ממשלה אחראי, יש שר לביטחון לאומי, שיקבלו החלטות. הנושא השני שאני רוצה להתייחס אליו, אדוני היושב-ראש, הוא הלחצים שמופעלים על המשפחות בנגב. המשפחות הבדואיות, ואני רוצה להתייחס כאן למשפחת אל-עתאיקה שנמצאים ברהט. רמ"י ורשות הבדואים לוחצים את המשפחה ומאלצים חלק מהמשפחה להרוס את הבתים שלהם. הדברים האלה לא מקובלים. צריך לתת מענה לאנשים. צריך לתת תשובות וצריך לתת כלים גם לראש העיר טלאל אל-קרינאווי. לא יכול להיות שגם במזג אוויר חורפי וגשום משאירים משפחות שלמות ללא קורת גג. היום ג�� היו הריסות בצפון רהט אצל משפחת זיאדנה, ושלשום בביר הדאג'. אי-אפשר להפקיר את החברה הבדואית ללא מענה, ללא פתרונות. אנחנו רוצים, מבקשים, התערבות של כולם, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, על מנת לפתור את הסוגיה של הבדואים. צריך להכיר בקרקעות שלנו, להביא להכרה בכפרים הלא-מוכרים ולהפסיק את ההריסה. זה מה שאנחנו דורשים, הבנה לאזרחי המדינה. זה מה שאנחנו רוצים, זה מה שאנחנו דורשים. תודה. תודה רבה. חברת הכנסת יאסין, אמרת שלא. חבר הכנסת חוג'יראת, בבקשה. כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, המציאות היא קשה בחברה הערבית. אני רוצה לדבר על מקרה ספציפי. בהתחלה אני רוצה להביע את תנחומיי למשפחת סעדי, שאתמול איבדה את בנה בצורה מאוד קשה. הוא היה רוכב אופנוע. בתאונה שהייתה קשה הוא נהרג, ויש עוד פצוע קשה, שאני מאחל לו החלמה מהירה. המקום שבו התרחשה התאונה זה מקום שמקשר בין בסמת טבעון לאבטין או רכסים, מי שמכיר את האזור. יש שם באמצע שכונה בדואית, שקוראים לה גם פזורה בדואית, שעדיין לא מוסדרת ולא מוכרת. חיים בה כ-100 איש, אולי עשר משפחות אב. במקרה, התאונה אתמול התרחשה בין טרנזיט שהיה אמור להיכנס למקום, לשכונה, בשביל להסיע תלמידים, ותדמיין לעצמך לו היה הטרנזיט הזה בעצם עם תלמידים. המקום הזה הוא מקום מאוד מסוכן. האזור נקרא, שכונה בדואית שנקראת אל-משד, וגרה בה משפחת זובידאת. זה אזור מאוד מסוכן, וזו לא הפעם הראשונה שמתרחש שם אירוע ותאונה קשה. הייתה פנייה גם מהתושבים, גם מהמועצה ומראש המועצה של בסמת טבעון וגם ממני אישית. אני פניתי גם לשרת התחבורה בשביל לתת פתרון לאותו מקום שהוא מאוד מסוכן. כמובן, הפתרון הוא לא קשה: לעשות שינוי בתשתיות, אולי להקים מעגל תנועה, שיאפשר כניסה יותר בטוחה לאותה שכונה. כדי לחסוך את המקרה הבא, ואת האסון הבא, ואת ההרוג הבא בתאונה. כמובן, שזה כביש קטלני לא רק לגרים בשכונה, אלא גם לנוסעים באותו אזור. לכן אני פונה מכאן למשרד התחבורה, לרשויות הרלוונטיות לתת פתרון מיידי לאותה שכונה. בסך הכול אנחנו לא מדברים על הרבה כסף, להקים מעגל תנועה, כדי שייתן כניסה פתוחה לאותן משפחות. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, אינו נוכח, חבר הכנסת עודד פורר, אינו נוכח, חבר הכנסת יבגני סובה, אינו נוכח, חברת הכנסת שרון ניר, אינה נוכחת, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת, חבר הכנסת חמד עמאר, אינו נוכח. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה 2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. סעיפים 1 3 נתקבלו. 24 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה 2024. הצבעה. חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה 2024, נתקבל. 24 בעד, שבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה 2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים.  נעבור לנושא הבא על סדר היום: הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה, חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה 2024, בקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון להציג את הצעת החוק. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה, חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה 2024, שיזמה הממשלה. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב 2002, נועד להסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד ישראל, או נמנו על כוחות המבצעים פעולות איבה נגד ישראל, ואינם נופלים תחת ההגדרה שבוי מלחמה, שבאמנת ז'נבה השלישית, המסדירה את החזקתם של שבויי מלחמה. החוק קובע הליך סדור לכליאתם של הלוחמים הבלתי חוקיים, המכונים בקיצור לב"חים, ואמצעי הבקרה והביקורת השיפוטית עליהם. לצד זאת, החוק כולל מנגנון נפרד למקרים שבהם יש היקף נרחב של לוחמים בלתי חוקיים. במקרים שבהם הכריזה הממשלה על מלחמה או הודיעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון, מוסמכת להכריז על השינויים בתחולת החוק. במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה, התקופות המנויות בחוק ארוכות יותר, והדרג המוסמך לקבל החלטות לפי החוק נמוך יותר. ואולם, גם מנגנון זה לא נתן מענה מספק להיקף הלב"חים שנלכדו במהלך הלחימה בעזה. משכך, הותקנו בתחילת המלחמה תקנות לשעת חירום, שהרחיבו עוד יותר את התקופות המנויות בחוק, והורידו את הדרגים המאשרים. בתקנות שעת חירום אלו נעשו שינויים במהלך החודשים האחרונים, והוועדה אישרה את כל הכרזות הממשלה שניתנו בעקבות אותם שינויים. בנוסף, בחודש דצמבר, אושר בקריאה השנייה והשלישית תיקון מס' 4 לחוק, שנועד להחליף את ההסדר שבתקנות שעת החירום בחקיקה ראשית של הכנסת, כהוראת שעה לארבעה חודשים, עד יום 18 באפריל 2024. במסגרת הסדר זה, נקבעו הרחבות נוספות מעבר למה שנקבע בתקנות שעת חירום, בין היתר, לעניין משך הוראת הכליאה, הזמן שניתן להגביל פגישת לב"ח עם עורך דין, והזמן שבו יש להביאו בפני שופט. כמו כן, במסגרת תיקון זה נקבעה הוראה הנוגעת לאפשרות קיום דיונים וביקורת שיפוטית שלא בנוכחות הכלוא, אלא בהשתתפות דרך היוועדות חזותית, וידאו קונפרנס. בחודש מרץ האחרון הוארכה הוראת השעה שוב, בשלושה חודשים וחצי נוספים, עד ליום 31 ביולי 2024. באותה העת, ובהתאם להמלצות גורמי הביטחון, נקבע כי ניתן לקצר את משכי הזמן המרביים, שבמהלכם בית המשפט רשאי למנוע מפגש של כלוא עם עורך דין. בחודש יולי האחרון, הוארכה הוראת השעה פעם נוספת, הפעם בארבעה חודשים, עד ליום 30 בנובמבר 2024. גם במסגרת הארכה זו, ובהתאם להמלצת גורמי הביטחון, נקבע כי ניתן לקצר את משך הכליאה הזמנית המרבית, המועד המרבי שבו אפשר להביא את הכלוא בפני ביקורת שיפוטית, והתקופות הקשורות למניעת מפגש עם עורך דין. נוסף על כך, בתיקון זה, נקבע הסדר הנוגע למבקר רשמי במתקנים צבאיים. לפי הסדר זה, מבקר רשמי יהיה רשאי לבקר במתקן כליאה צבאי, לבדוק את התנאים שבו, את דרכי הטיפול בכלואים, את ניהולו התקין של המתקן ואת התאמתם של כל אלה להוראות הדין. עתה, לאור המשך פעילות צה"ל ברצועת עזה ובדרום לבנון, שבמסגרתה נעצרים לוחמים בלתי חוקיים רבים, מוצע להאריך את הוראת השעה בארבעה חודשים נוספים, עד ליום 31 במרץ 2025. אני מסיים, חברים. עוד מוצע להעביר את ההוראות המסדירות קיום דיונים בדרך של היוועדות חזותית ואת מוסד המבקר הרשמי, מהחלק העוסק בהכרזה לפי סעיף 10א לחוק, מה שהיועצים המשפטיים אמרו, שהחלק הזה, שבא תחת סעיף 10א, צריך לצאת ממנו, למי שמתעניין, ולקבוע אותם כהסדרים העומדים ברשות עצמם וללא כל קשר לקיומה של ההכרזה, תוך הותרתם כחלק מהוראת השעה. מעבר לכך, נוכח פקיעת ההכרזה הנוכחית, לפי סעיף 10א, ב-30 בנובמבר 2024, מוצע להאריך במסגרת תיקון זה את ההכרזה למשך שלושה חודשים נוספים, כך שתוקפה יהיה עד ליום 28 בפברואר 2025. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. ואני רוצה להודות לחבר הכנסת יבגני סובה, שעזר לי היום, סייע בידי, להעביר את החוק בהצבעה. תודה רבה. לילה טוב. תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, אינו נוכח, חבר הכנסת עודד פורר, אינו נוכח, חבר הכנסת יבגני סובה, אינו נוכח, חברת הכנסת שרון ניר, אינה נוכחת, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי,אינה נוכחת, חבר הכנסת חמד עמאר, אינו נוכח. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה, חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה 2024, כנוסח הוועדה, בתוספת לוח תיקונים. הצבעה. סעיפים 1 3 נתקבלו. 21 בעד, אחד מתנגד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור להצעה בקריאה שלישית על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה, חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה 2024, בתוספת לוח תיקונים. הצבעה. חוק הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה, חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה 2024, נתקבל. 20 בעד, אחד מתנגד. אני קובע כי הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה, חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה 2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, והיא תיכנס לספר החוקים. הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת הכלכלה מטעם סיעת יש עתיד: במקום חבר הכנסת בועז טופורובסקי תכהן חברת הכנסת שלי טל מירון. תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום שני, ראש חודש, א' בכסלו התשפ"ה, 2 בדצמבר 2024, בשעה 16:00. 
\ No newline at end of file