diff --git "a/4063/normalized.transcript.txt" "b/4063/normalized.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/4063/normalized.transcript.txt"
@@ -0,0 +1 @@
+ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי חבר הכנסת שאול מופז מבקש להסיר את שמו מהצעת חוק איחוד מועצות מקומיות ראש-פינה וחצור-הגלילית, התשס"ט 2009. תודה. תודה רבה למזכיר הכנסת. אנחנו מתחילים בשאילתות דחופות, ואנחנו עוברים לשאילתא הראשונה. סגן שר הביטחון ישיב על שאילתא בעל-פה של חבר הכנסת אברהם מיכאלי, אשר שואל את השר בנושא מחסור ברופאים בצה"ל. כבוד סגן שר הביטחון וילנאי, אני מבקש מאדוני לעלות על הבמה על מנת להשיב. חבר הכנסת מיכאלי יקרא את השאילתא כפי שהיא, ולאחר מכן תהיה לו אפשרות כמובן להוסיף ולהרחיב, אחרי שהשר יענה. תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן שר הביטחון, פורסם כי המחסור ברופאים בצה"ל מחריף. בבסיס הדרכה שבו משרתים 2,000 חיילים מוצב רופא אחד, וחיילים ממתינים שעות רבות לאחר שהופנו למרפאה. רצוני לשאול, אדוני סגן השר: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן, האם יש היום פחות רופאים מבעבר יחסית למספר המשרתים? 3. מה ייעשה לשיפור השירות הרפואי לחיילי צה"ל? בבקשה, אדוני. כבוד היושב בראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, נושא הרופאים הוא אחד הנושאים שנמצאים במעקב קבוע, וחיל הרפואה מוודא באופן קבוע איוש ראוי של רופאים. תיכף אפרט מה הצעדים שנעשים בעניין הזה. הכתבה שבעקבותיה פנה חבר הכנסת מיכאלי היא כתבה שעסקה בנושא הרופאים בבית-ספר להנדסה צבאית. חיל הרפואה מכיר בצורך בשלושה רופאים בבהל"צ, בית-ספר להנדסה צבאית, ואכן, כך זה מופיע בתקינת היחידה. היום מוצבים שם שני רופאים בסדיר, ורופא מילואים לא כל הזמן אלא רוב הזמן. זמינות שירותי הרפואה בבהל"צ חשובה ועומדת לנגד עיניהם של מפקדי חיל הרפואה באופן קבוע. בחודשים האחרונים אוישה גם משרה של אחות מוסמכת כדי לתת סיוע למענה הרפואי. חשוב להדגיש כי בתוך בהל"צ פועלת מרפאת מומחים אזורית של חיל הרפואה, והיא משפרת את זמינות שירותי רפואת המומחים ואת איכות המענה הרפואי בבסיס בכל מקרה. חיל הרפואה מכיר בצרכים הייחודיים של המשרתים ביחידות השדה, ועל כן מתגבר את הגדודים ואת יחידות ההכשרה וההדרכה ברופאים על מנת לספק שירות רפואי הולם, מקצועי וזמין. כחלק מחיזוק רפואת השדה, בצה"ל הוחלט לצאת למכרז של מיקור-חוץ של שירותי הרפואה במרפאות העורפיות, על מנת להפנות רופאים אל יחידות השדה ויחידות ההכשרה. על מנת להתמודד עם פער הרופאים בצה"ל, כפי שציינתי קודם, הפער הזה אכן קיים, חיל הרפואה פותח בימים אלה את מסלול "צמרת", מסלול ללימודי רפואה צבאית באוניברסיטה העברית בירושלים. במסלול זה לומדים כ-50 סטודנטים לימודי רפואה, נוסף על העתודאים המתקבלים באוניברסיטאות הנוספות. חיל הרפואה שם לנגד עיניו את איכות הטיפול הרפואי הניתן לחיילי צה"ל, וככלל, הוא ברמה מאוד גבוהה, ובכל מקרה שיש בעיה כזאת או אחרת, ברוב המקרים זה מגיע לשאילתות בבניין הזה, במליאה הזאת, ואנחנו עוקבים אחרי זה ונותנים תשובות. בבקשה, חבר הכנסת מיכאלי, שאלה נוספת. תודה, אדוני סגן השר, על הנתונים שמסרת לנו. אדוני סגן השר, הסוגיה הזאת, לצערנו, כבר עלתה בכנסת. גם בקדנציה הקודמת זה עלה, ואפילו בוועדה לביקורת המדינה היה בזמנו דיון מיוחד בנושא מחסור ברופאים בצה"ל. קצין רפואה ראשי בצה"ל בעצמו הודה בזה בזמנו, וגם לא מזמן. המחסור הזה, שקיים היום, הפתרון שאדוני סגן השר הזכיר יכול להיות שיהיה פתרון לעוד עשור. השאלה היא למה לא מקיימים דיון מיוחד בממשלה למצוא תוכנית חירום מיוחדת כדי להתגבר על הבעיה. אני יודע שיש מחסור רופאים בארץ בכלל, אבל בצבא כרגע זה הופך להיות קריטי, ביחידות שדה במיוחד, שהבנתי ששם חסרים רופאים. למה הממשלה לא מקיימת דיון מיוחד, אולי כדי לגייס רופאים ממגזרים אחרים כדי להשלים את הפער? תודה רבה. כבוד סגן השר. אנחנו עכשיו עוסקים בנושא הרופאים, אבל הצבא מתמודד באופן קבוע עם בעלי מקצועות רבים בכל מיני תחומים, בתחומי הטכנולוגיה, בתחומי הפיקוד, בתחומים רבים. זה לא לרמה של דיון ממשלה. הצבא יודע לתכנן אצלו בבית ולעשות את זה כראוי, ולכן נפתח המסלול שציינתי קודם בתשובה על השאילתא שלך, שמיועד לתת מענה, לא מייד, כי הכשרה של רופא לוקחת את הזמן שלה, זה ברור. מערכת הביטחון צריכה לדעת לתת את המענה המיידי, והיא עושה את זה גם על-ידי שימוש במילואים וגם על-ידי דברים אחרים. זה לא ברמה של דיון ממשלתי, ממש לא, כי אם נביא דברים כאלה לממשלה, לא יהיה לה זמן לעסוק בדברים שהיא צריכה לעסוק בהם באמת. לכן מערכת הביטחון צריכה להתמודד עם זה, והיא עושה את זה. הערת בצדק שבמושב הקודם עלתה שאילתא, אבל אז, אם אני זוכר נכון, אתה העלית אותה? מישהו אחר. אם אני זוכר נכון, זה היה על משהו ספציפי שקרה, היתה שאלה ישירה על אירוע מסוים שקרה. אני לא זוכר את הפרטים, אבל אני זוכר שזה היה על אירוע שכרגיל הוא תוחקר והבאנו את תוצאות התחקיר גם לכאן וגם לוועדה לביקורת המדינה. אבל מעבר לזה זו בעיה של מערכת הביטחון, והיא יודעת איך להתמודד עם זה. זה לא המקצוע הכי בעייתי שלנו, אני מגלה סוד. יש מקצועות יותר מורכבים, שקשה לגייס אליהם אנשים, ואנחנו תמיד עוסקים בזה in house. לא צריך להביא את זה לממשלה בכל מקרה. תודה רבה לשר וילנאי, סגן שר הביטחון. אני מזמין את סגן השר שהוא כולו שר, ליצמן, שיענה על שאילתא של חבר הכנסת חיים אמסלם בנושא חיסונים למגפת השפעת. מספר רב של חברי כנסת ביקשו להעלות את הנושא הזה כהצעה לסדר-היום, וחשבתי שחשוב שאדוני יבוא וישיב על שאלה מפורטת, ושחבר הכנסת אמסלם ואחרים יוכלו גם לשאול שאלות נוספות, כי זה בנפשנו, ואנחנו יודעים עד כמה הוא פועל ודואג, וגם היה בביקור בכמה ארצות שמתמודדות עם הנושא, כבוד סגן שר הבריאות, שהוא כולו שר. בבקשה, חבר הכנסת אמסלם. אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר הרב ליצמן, ביום כ"ד בתשרי תש"ע פורסם כי החיסונים למגפת השפעת בדרכם לארץ. רצוני לשאול: 1. האם נרכשו חיסונים והאם הם בדרכם לישראל? 2. האם נקבע מי מהאוכלוסייה יחוסן? 3. מה היא עלות הרכישה? 4. האם המתחסנים ישלמו על החיסון? 5. האם מערכת הבריאות בישראל נקטה צעדים בעקבות המגפה? אם כן, מה הם? תודה, חבר הכנסת אמסלם. תשובה על השאילתא הדחופה: 1. אכן נרכשו חיסונים נגד השפעת. החיסונים אמורים להגיע לישראל לקראת סוף אוקטובר, תחילת נובמבר 2009, לדעתי תוך עשרה ימים. 2. אוכלוסיות שיחוסנו בעדיפות הראשונה הן ילדים ומבוגרים בקבוצות הסיכון, נשים הרות וצוותים רפואיים. אני חייב לציין שיש צט"מ, צוות טיפול מגפות, במשרד הבריאות, והשבוע הוא ישב וקבע בדיוק את הקריטריונים, את הסדר, ואני מוכן להביא לאדוני את הצילום של ההחלטות שלהם. זה די מפורט. 3. בשלב הנוכחי נרכשו חיסונים עבור אוכלוסיות הסיכון בסכום של 157 מיליון שקל. ניתן להרחיב את הרכש לכלל האוכלוסייה אם יהיה בכך צורך, עד לעלות כוללת של 346 מיליון שקל. הרכש הנוסף, 189 מיליון שקל, מותנה ולא סופי, תלוי כמה צריכים. יש לנו אופציה לזה. 4. החיסון יינת�� חינם וללא תשלום, במסגרת קופות-החולים, בתי-חולים וטיפות-חלב. 5. מערכת הבריאות נערכת מבעוד מועד להתמודדות עם המגפה. צעדי ההתמודדות כוללים: א. ניטור ומעקב אחרי פעילות המחלה והיקף התחלואה והתמותה בעולם ובישראל, ב. רכש של תרופות לטיפול בחולים. אני חייב לציין שיש לנו כרגע 30% ואנחנו מעלים את זה ל-35% לאוכלוסייה הדחופה, ג. רכש של ציוד רפואי נוסף כמו מכונות הנשמה ומסכות, ד. היערכות של קופות-חולים ובתי-חולים לטיפול בחולים ולהתמודדות עם אפשרות של עומס חולים על מערכת הבריאות, ה. פיתוח מעבדות לבדיקות של חולים בשפעת במסגרת המעבדה המרכזית של משרד הבריאות ובחמש מעבדות נוספות ברחבי הארץ. הוספנו חמש בכל רחבי הארץ כדי שלא יצטרכו להגיע דווקא למרכז, ו. פעילות הסברה הכוללת קמפיין הסברה למניעת הדבקה ושמירה על היגיינה בכל אמצעי התקשורת, ז. פעילות משותפת עם משרד החינוך להסברה ולהדרכה בדבר כללי ההתנהגות במוסדות החינוך, ח. הדרכה והסברה למשרדי ממשלה נוספים, לרשויות מקומיות ולארגונים ציבוריים ופרטיים אחרים. בבקשה, חבר הכנסת אמסלם, ואחריו, חבר הכנסת גנאים, ישאלו שאלות נוספות. תודה, אדוני, על תשובתך המפורטת והמספקת. בכל זאת, מאחר שאני בטוח שהנושא מעניין מאוד וצופים בנו ורוצים לשמוע את מוצא פיך בנושא, האם יש לך מילות הרגעה לעם ישראל בנושא הזה? כבוד השר ימתין. חבר הכנסת גנאים, בבקשה, שאלה נוספת, וחברת הכנסת אדטו גם היא תשאל שאלה. השר ישיב על כולן יחד אחר כך. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אני שלחתי לכבודך מכתב בקשר לחיסון העולים לרגל מקרב הערבים בישראל לחאג'. השלטונות של סעודיה מתנים את כניסתם לגבולותיה בחיסון מפני שפעת החזירים, זאת אומרת, הם לא יכולים לקיים את המצווה הזאת בלי להיות מחוסנים. ביקשתי במכתב שכשיבוא החיסון תהיה להם עדיפות. שאלתך ברורה, והשר ישיב. חברת הכנסת אדטו, בבקשה. כבוד השר דיבר אתי, הוא רצה לדעת אם קוראים לך ע'אנים או גנאים. ע'נעים. אז הסברתי לו שלמרות שהיהודים כותבים עם גימ"ל, זה ע'. זה לא רע, אלא זה ע'ין, יעני. בבקשה, חברת הכנסת אדטו. דבר ראשון, אני רוצה לברך ממש את סגן השר ואת משרד הבריאות על הדרך שבה הם מנהלים את כל נושא ההיערכות לשפעת. אני מכירה את זה מקרוב, ואני חושבת שהצוות שמונה עובד בצורה יוצאת מן הכלל, רצינית וטובה. עם זאת, שאלתי אליך: א. אנחנו יודעים שהוקצו לכך 500 מיליון שקל. אנחנו גם יודעים ממה שקורה כרגע בעולם הגדול, במיוחד בארצות-הברית, שבה התחילו לחסן, שרק בתוך הצוותים הרפואיים, שהם הראשונים שמקבלים את זה, יש כבר עכשיו בסקרים, והייתי שם בשבוע שעבר, 35% מהאנשים הודיעו שהם לא מוכנים להתחסן, ועוד 27% שוקלים. הווי אומר שכבר אנחנו יודעים ש-50% לא מוכנים להתחסן. למה אני מכוונת? אני מעריכה שדבר דומה יקרה גם בארץ. כבר אנחנו יודעים שנשים בהיריון לא תקבלנה את החיסון, כי עדיין אין חיסון מתאים לנשים בהיריון, וגם חלק גדול לא תקבלנה, ילדים בגיל שלוש לא מקבלים. כלומר, מה אני מכוונת? שמתוך 7 מיליון או 8 מיליון חיסונים שכרגע תכננתם להזמין, בהנחה שכל אזרחי מדינת ישראל יקבלו חיסונים, אנחנו כבר יודעים שלפחות חצי מהם לא יתחסנו. אז למה אנחנו מקצים 500 מיליון? ואם אנחנו מקצים 500 מיליון, מה אנחנו עושים בשארית הכסף? הרי הכסף הזה הוא לא כסף שיש כרגע למשרד. הכסף הזה זה כסף שבא על חשבון רווחה, על חשבון ביטחון, על חשבון חינוך. למה אנחנו מקצים את הסכום הזה כאשר עדיין אנחנו לא יודעים שאכן יתחסנו? אם תענה לי שאנחנו רוצים להיות מוכנים שאם בבת אחת כל אוכלוסיית מדינת ישראל תתחסן, אני מבקש לא רק להעלות את עמדתך, אלא לשאול את השר שאלה. בהחלט אני מעריך מאוד את ידיעתך, והייתי שמח בישיבת ועדה לבוא ולשמוע, אלא שאנחנו בפרוצדורה שבה את שואלת שאלה נוספת. כמובן, הקדמת ואמרת וציינת את הניסיון בארצות-הברית, והוא היה חשוב ביותר. כבוד השר הבין את השאלה והוא יענה עליה. אדוני השר, להשיב על כל השאלות. חבר הכנסת אמסלם, אני בהחלט יכול להרגיע את הציבור. אני חושב שעשינו כל מה שביכולתנו לעשות. אני רוצה להזכיר לך שבתחילת הדרך לא חלמו בכלל שיהיו לנו חיסונים בזמן. עובדה שאנחנו נקבל חיסונים כמו כל העולם, בזמן, יכול להיות שאפילו בתוך שבוע עד עשרה ימים, אני לא רוצה להגיד בדיוק את הזמן. זה כי אין לנו שר במשרה מלאה אלא רק סגן שר. זה הבג"ץ. לכן אני חושב שנערכנו בזמן. אני מקווה מאוד שגם קמפיין ההסברה שעשינו על היגיינה וכל הדברים יעזור ועוזר שהכול יהיה תחת שליטה, ושלא תהיה חלילה וחס מגפה, ובעיקר שאנחנו מתפללים כל יום -בתהילים, שהשם יעזור שהמגפה לא תגיע. חבר הכנסת גנאים, אני בהחלט קיבלתי את המכתב. אני חושב שענו לך בכתב, אולי לא קיבלת. ראיתי את התשובה לפני יומיים, אני חושב. בכל אופן, אני נותן לך את התשובה. בעיקרון, אנחנו מסכימים לבקשה, אין לנו בעיה. אבל אני רוצה להעיר לך שני דברים: א. אני לא בטוח שבסעודיה כן עושים את החיסון, אז אין טעם שסעודיה תבקש מאתנו שלא ירשו לאף אחד להיכנס בלי החיסון, כשהיא בעצמה לא עושה חיסון. גם את זה צריך לבדוק. אבל אנחנו בעיקרון מסכימים. שם הם מחוסנים בחסד עליון. סעודיה, עד כמה שידוע לי עד לרגע זה, ואני צריך לבדוק את זה, לא בטוח שהיא הזמינה חיסונים, ואנחנו כן הזמנו. אז לא יכול להיות שמי שבא לכאן חייב לבוא מחוסן כאשר שם אין חיסונים, ב. בעיקרון אין לי שום בעיה. קבענו קריטריונים, נהלים מסודרים, וביקשנו גם את זה, כבוד השר, יש בכל זאת היגיון בבקשתו של חבר הכנסת גנאים, כי אנשים היוצאים לסעודיה יכולים לקבל את השפעת, וטוב שיצאו מחוסנים גם מבחינת האינטרס של מדינתנו. אני שמח על ההערה של היושב-ראש. לכן התשובה בעיקרון היתה חיובית. תקבל את התשובה, כמובן במסגרת המגבלות. הרוב הם מבוגרים, אז הם לא צריכים את זה. הרוב הם אחרי 67, אלה שיוצאים לסעודיה, ואלה שהם אחרי 67 ממילא לא צריכים לקבל. אבל הערת היושב-ראש היא שמשם זה עלול להגיע לכאן. חברת הכנסת אדטו, שני דברים. למען הסדר, לא היית בתחילת השאילתא כשעניתי. אנחנו הזמנו רק בסכום של 157 מיליון. החצי השני, 189 מיליון, הוא אופציה. זאת אומרת, לא שילמנו על זה, אלא רק אם נצטרך את זה. זאת אומרת, זה עדיין לא 350. אבל כבר רוצים לקצץ בתקציב. לא. אם צריך. אי-אפשר לבוא ברגע האחרון. זה לא שייך לקיצוץ. נכון, לקחו את זה בחשבון. אגב, למשרד הבריאות אין מזה כלום, אז שלא תחשבו שאני שמחתי, כי גם במשרד הבריאות קיצצו. אני לא קיבלתי מזה כסף למשרד. לא צריכים לקצץ אם אין הוצאה. א. חצי מהסכום הזה זה אופציה, שאם נצטרך חלילה וחס, נהיה מוכנים לזה, ב. להגיד לך את האמת? גם אני מוטרד. עשיתי לעצמי בדיקה בבתי-חולים. שאלתי הרבה רופאים אם הם הולכים לקבל את החיסון. הרבה אמרו לי שהם מהססים ובודקים. הרבה אמרו לי שיבדקו. אנחנו מדינה דמוקרטית, אבל בסופו של דבר אני בטוח שאם אנשים יצטרכו, אנשים יקבלו את החיסון. לכן, מבחינת עלות אני חושב שנהגנו נכון, לא הוצאנו את כל הכסף. אני מבטיח לך שאם הכסף יישאר ולא ננצל אותו לחיסונים, אנחנו נחזיר אותו לאוצר. זה לא הולך למשרדי. תודה רבה. תודה רבה לשר ליצמן. אנחנו מחליפים את סדר השאילתות. כבוד שר הפנים, סגן ראש הממשלה, יעלה לדוכן הכנסת על מנת להשיב על שאילתא של חבר הכנסת מסעוד גנאים בנושא: העדר סניפי משרד הפנים ביישובים ערביים. נא לקרוא קודם את השאילתא כפי שהיא. אחר כך, אחרי שהשר יענה, תוכל להרחיב. פורסם כי יש אפליה בפתיחת סניפים בערים יהודיות אף שמספר התושבים בהן קטן מאשר ביישובים ערביים סמוכים. רצוני לשאול: 1. מה הן הסיבות לאפליה זו? 2. מה ייעשה כדי לפתוח סניפים במגזר הערבי? תודה רבה. נא לשבת. אחר כך תוכל להרחיב ולשאול, יחד עם חברים אחרים. כבוד סגן ראש הממשלה ושר הפנים. אין שום אפליה. אין שום סיבה לאפליה ואין שום אפליה. משרד הפנים נותן שירות לכל אזרחי ותושבי מדינת ישראל על-פי צורכי האוכלוסייה. לשכות רשות האוכלוסין וההגירה ממוקמות ברחבי הארץ על-פי שיקולים ענייניים ותפעוליים, כך שהשירות יהיה נגיש לכל האוכלוסייה באופן שוויוני לחלוטין. הלשכות ממוקמות בדרך כלל בערים וביישובים מעורבים, והוקמו סניפים נוספים, כמו ברהט ובמודיעין, לפי הצורך. בחלק ניכר מהיישובים ומהמועצות הערביות בארץ קיימות תחנות שירות שמפעילות הרשויות המקומיות, העיריות והמועצות. ניתן לקבל חלק מהשירותים של משרד הפנים, שמתאם את זה עם הרשויות המקומיות, במקום. חלק גדול מהשירותים ניתן לקבל באופן מקומי במסגרת הרשות. בשנים האחרונות נעשה מאמץ לעודד את הציבור לעשות שימוש בשירותים שמציע המשרד באמצעות הדואר והאינטרנט, במסגרת שיפור השירות ובמטרה לצמצם את הצורך להגעה פיזית של האזרחים ללשכות. בבקשה, חבר הכנסת גנאים, שאלה נוספת, ואחריו, חבר הכנסת דב חנין. כבוד השר, אני חושב שהעובדה שאין באף עיר ערבית סניף של משרד הפנים היא בוערת, היא אפליה לפי דעתי. ברהט למשל יש. אני לא יודע כמה, אבל אני יכול להביא לך עוד כמה דוגמאות שיש. יש הרבה דוגמאות. בנצרת יש יותר מ-60,000 נפשות, בנצרת-עילית יש פחות ממנה, והכול בנצרת-עילית, למשל. בסח'נין למשל יש 28,000, כי יותר קל לעלות מאשר לרדת... כבוד השר, אני רוצה לשמוע מהשר איך מתקנים את זה, כי מה שאמרתי זה עובדות. איך אני יכול להסביר איך מתקנים במקום שאין אפליה? אתה למשל מדבר על נצרת מול נצרת-עילית, נכון? המרחק למשל בין שכונה בירושלים לסניף בירושלים הוא יותר גדול מאשר מנצרת-עילית לנצרת כדי לקבל את השירות בסניף. חברים, אני מבחינתי בעד להקל על כל אזרחי מדינת ישראל, ואני מקווה שבעתיד, במסגרת רשות האוכלוסין וההגירה, יעשו עוד רפורמות ועוד שינויים על מנת להקל על אזרחי ישראל. נתתי לך דוגמה של רהט ומודיעין, שם תמצא לשכה. אבל אם נבנה בנצרת משרד פנים, ראש העיר שם הלך והקים מבנה של משרדי ממשלה שהמרחק בינו לבין נצרת הערבית הוא כל כך קטן. אתה מצפה שיקימו עוד סניף שם? בשיטה הזאת אני צריך לפתוח לפחות עוד 200 סניפים, וגם בירושלים עוד ארבעה-חמישה. אני חוזר ואומר, המרחק בין נצרת לנצרת-עילית לגבי שירותים במשרד הפנים המקומי הוא קטן הרבה יותר מאשר מהשכונה שלי למשרד הפנים בירושלים. רק רגע, זה לא דיון כזה. חבר הכנסת גנאים עכשיו שאל.  חבר הכנסת טלב אלסאנע, אתה צריך לקבל ממני רשות לדבר.  חבר הכנסת טלב אלסאנע. כבוד השר, מה שטמון בשאלתו של חבר הכנסת גנאים זה נושא בבעיה המורכבת של האוכלוסייה בישראל, גם נושא של מראית עין, זאת אומרת: למה קובעים שהכול יהיה ביישובים היהודיים, כאשר יש מקומות שיש ריכוזים ערביים גדולים, ומדרך הטבע וגם מבחינת הנוחיות של כולם שזה גם יהיה שם? זה מה שהוא שאל. אדוני היושב-ראש, זה לא השיקול. השיקול להקמת סניף, היסטורית, עוד לפני הרבה שנים, לפני עשרות שנים, זה מיקום מבנים שהיו לדיור הממשלתי, למשרד הפנים. איפה שיש לו מבנים, מטבע הדברים הוא מקים שם את הסניף שלו. במקום שבונים קריית ממשלה ומשרדי ממשלה נוספים, מטבע הדברים משרד הפנים מגיע למקום הזה. אם בנו למשל ברמלה סניפים של משרדי הפנים, התעסוקה והעבודה והרווחה ועוד מחוזות של משרדי ממשלה, חינוך ועוד, אז שם אוטומטית מתמקמים גם משרדי ממשלה נוספים, במקרה הזה גם הפנים. לגבי גודל האוכלוסייה, בכל מקום שהאוכלוסייה גדלה וצריכה את השירות, אנחנו עושים את זה באמצעות הרשות המקומית על מנת להקל על האזרחים. יש שתי דרכים, הדרך המרכזית היא סניף במקום. אם אנחנו רוצים להגיע לאזרח, והכיוון של משרד הפנים הוא באמת להגיע לאזרח, אין לנו עניין שיהיו תורים ועומס בסניף מסוים, אפשר לעשות שימוש רב בדואר ובאינטרנט. אפשר לבקש בכל יישוב שראש הרשות אכפת לו ודואג לאזרחים שלו, שיבקש ממשרד הפנים סניף מקומי. בוחנים ושוקלים את זה על-פי גודל האוכלוסייה והצרכים האמיתיים. אין לי עניין שפקיד ישב באיזה יישוב ובכמה שעות תהיה לו קבלת קהל של אחד או שניים. איפה משרד הפנים של כל ואדי-עארה? אין. חבר הכנסת, אני שאלתי את השאלה בתור אזרח כבוד של אום-אל-פחם. אדוני היושב-ראש, אתה לא מצפה ממני שאני אגיד לך עכשיו את הכתובות של כל לשכות משרד הפנים בכל הארץ. תאמין לי, גם אם אני אהיה שר הפנים עוד 20 שנה ברציפות, אני לא אזכור את הכתובות של כל הסניפים ברחבי הארץ. אני מנסה לזכור דברים אחרים, לא את זה. זה ברור, אתה גם עונה פה. אנחנו שואלים, אתה עונה מה שאתה רוצה, ואתה צודק בכך שאתה עונה מה שאתה רוצה. בפרוצדורה שלנו, מלבד חבר הכנסת גנאים יכולים עוד שניים לשאול, והשניים שהצביעו ראשונים הם חבר הכנסת חנין, שהוא לא מסיעתו של גנאים, וחברת הכנסת חנין, שהיא לא מסיעתו.  גם חנין, אבל זועבי. לא לכל אחד יוצא החי"ת, מה לעשות? תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן ראש הממשלה, יש לנו פה הזדמנות שאדוני עומד ועונה לנו גם כשר פנים, אבל מתוקף היכרותו במשך שנים עם משרדי ממשלה נוספים. התמונה היא תמונה כוללת. זה לא רק לשכות של משרד הפנים שלא נמצאות ביישובים ערביים, אלא גם לשכות של הביטוח הלאומי. בכלל, אזרחים ערבים, כדי לקבל שירותים בסיסיים ממשרדי הממשלה, צריכים לצאת מהיישוב ולמצוא את זה במקומות אחרים. אני הקשבתי בקשב רב לתשובתך, אדוני השר, וודאי שיש קריטריונים ופרמטרים ומספר תושבים, אבל כאשר בוחנים בקריטריונים ובפרמטרים ולפי מספר התושבים, זה תמיד יוצא שיישובים ערביים, שיש בהם לפעמים יותר צרכים ויותר תושבים, מקבלים פחות שירותים של משרדי ממשלה מאשר יישובים שיש בהם פחות תושבים. אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לפנות אליך, אדוני השר, כשר הפנים, שמכיר היטב את השלטון המקומי ואת המועצות ואת היישובים הערביים. ייקח משרד הפנים בנושא הזה את ההובלה. ייקח משרד הפנים את ההובלה של הקמת לשכות ממשלתיות ביישובים ערביים, ומשרדי ממשלה נוספים יוכלו להצטרף למגמה הזאת. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת זועבי, בבק��ה. השר אלי ישי, אני מנצרת, העיר הערבית הכי גדולה, שבה יש יותר מ-70,000 תושבים, לא יותר מ-60,000, שמתרוקנת ממוסדות ממשלתיים. המסר שאנחנו מנסים להעביר לך הוא שהתשובה הפרקטית שאתה ענית לנו דווקא מחזקת את המסר של האפליה. אתה אמרת שהמרחק בין נצרת לנצרת-עילית הוא מרחק של חמש דקות, לפעמים זה של שלוש דקות, אז בכל זאת דווקא כן נשאלת השאלה: אם המרחק הוא שלוש דקות ואם מדובר בעיר של יותר מ-70,000 מול עיר של יותר מ-25,000, למה בוחרים בנצרת-עילית? ולמה משרד הרישוי בנצרת-עילית? וגם אם אתה נותן תשובה פרקטית, אני רוצה רק להבהיר לך את המשפט הפשוט הזה, דווקא התשובה הפרקטית שלך מחזקת את המסר של האפליה כלפי האזרחים הערבים. האם נכון? את שואלת. דווקא משום שבנושא הזה המבחנים והתבחינים הם מדויקים, ומשתדלים לעשות הכול על מנת להקל על האזרחים באשר הם, ללא שום הבדל של גזע, מין ודת, ברגע שאתם בוחרים לומר שיש אפליה, ברגע הזה אתם פוגעים אפילו באמינות של הדרישה, משום שהשיקולים הם שיקולים ענייניים. אני בהחלט בעד שבכל מקום יהיה סניף, עד כמה שרק אפשר, וכמובן, שלא תהיה שם אבטלה. אני יכול לפתוח דלפק בכל יישוב קטן, או לפתוח סניף, ואין לו מה לעשות שם כל היום. לוגיסטיקה של אחזקת סניף על כל המשתמע מכך, משרדים, תחזוקה, פקידות, כשאין צורך אז חבל על הזמן. יש יישובים, גם בארץ, של 60,000 ו-70,000 תושבים שאין שם סניפים. יש שכונות ברחבי הארץ של 30,000, 40,000 ו-50,000, וגם שם אין סניפים. כל התפיסה של הקלה על האזרחים, עם הפנים לאזרח, נגזרת מהביקוש, מהצרכים. לכן, מעבר לכך שאנחנו פותחים סניפים איפה שצריך לפי גודל האוכלוסייה, אנחנו גם בוחנים ובודקים מקומות שבהם אין מקום לפתוח סניף, אבל בהחלט יש מקום לפתוח דלפק שירות ברשות המקומית, לטובת האזרחים שממילא מגיעים לעירייה להסדיר נושאים של חינוך, גבייה, מסים וכדומה, ושיסדירו גם את העניין של הצרכים במשרד הפנים. דבר נוסף שאנחנו ממש פועלים בו ומגבירים אותו הוא עניין השירות לאזרח באמצעות הטלפון ובאמצעות הדואר והאינטרנט. אני רוצה להזכיר לך, אדוני יושב-ראש הכנסת: היית שר התקשורת בזמן שהייתי שר הפנים. חנכנו והשקנו את התוכנית כבר אז, לפני שש שנים, וזה הולך ומתפתח וכוונתי להמשיך ולפתח את השירות הזה לכל אזרח. יש פה שיפור גדול מאוד. עם זאת, אני בעד להקל, ולתת שירות טוב יותר באמצעות האינטרנט ובאמצעות הנגישות ביישובים קטנים כגדולים. בכל מקום על-פי הצרכים, על-פי גודל האוכלוסייה, אם זה על-ידי דלפקים ברשויות המקומיות, אם זה בפתיחת סניפים נוספים במידת הצורך. כי לפתוח סניף עם לוגיסטיקה גדולה ותחזוקה ועובדים כשאין מספיק הצדקה, פונים במקום, זה פשוט לא יהיה נכון ולא ייעשה. תודה רבה, אדוני סגן ראש הממשלה. תואיל יחד אתנו לקבל את פניו של אחד מגדולי חברינו, נשיא ה-IPU . אדוני נשיא האיגוד הבין-פרלמנטרי, מר תיאו בן גורירב, המזכיר הכללי של האיגוד הבין-פרלמנטרי מר אנדרס ג'ונסון, כל חברי המשלחת המכובדת, שגרירנו לנמיביה מר אילן ברוך, כבוד השרים, כבוד סגן ראש הממשלה, חברי כנסת, חברות כנסת, אורחים נכבדים, ביציע האורחים, חברת הכנסת זועבי, נמצא אתנו אורח רם מעלה, ד"ר תיאו בן גורירב שהגיע אלינו מנמיביה בתוקף תפקידו כנשיא איגוד הפרלמנטים הבין-לאומי, המוכר בעיקר בראשי התיבות של IPU. לעונג ולכבוד לי לארח אותך היום בביתנו, אדוני, כמי שעומד למעשה בראש כ-150 פרלמנטים ברחבי העולם. הרשה לי לקבל את פניך בברכת ברוך הבא. אדוני, כיושב-ראש פרלמנט אחד, אחד מני רבים כל כך בממלכתך חובקת העולם, אני משוכנע כי להיות יושב-ראש של כ-150 פרלמנטים זו משימה מורכבת וסבוכה. אין לי ספק בכך, שהרי אפילו כאן אצלנו בכנסת המלאכה לא לגמרי קלה. חברי הכנסת, אורחנו הוא אישיות בין-לאומית ועתיר ניסיון. בעבר אף כיהן כראש ממשלה וכשר החוץ של מדינתו נמיביה. לזכותו רשימה ארוכה של הישגים. הוא יושב-ראש האספה הלאומית של מולדתו נמיביה ומהלוחמים הנועזים לחירותה ועצמאותה. מכובדי, אדוני יושב-ראש ה-IPU, בבית הזה, הכנסת, מכהנים נציגי סיעות שונות ובעלי השקפות עולם שונות. כל ההכרעות מתקבלות אצלנו באורח דמוקרטי מתוך כיבוד עמדת המיעוט. עם חברי הבית נמנים יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים. בין חברי הכנסת קיימות מחלוקות בנושאים מהותיים ובענייני היום-יום, אך החוט המחבר את כולנו הוא אחד: כמיהה להביא להשלמה בינינו לבין שכנינו. התקווה שלנו היא להשיג באמצעות שיתוף פעולה, שילך ויירקם, יציבות, קדמה וצמיחה לאזור כולו. אנחנו רואים באיגוד הבין-פרלמנטרי מפתח לבניית גשרים בין אומות, גוף בין-לאומי הסולל דרכים לקירוב לבבות. כשותף נאמן לחלום שלנו, אנו מקווים כי האיגוד ישכיל ליצור אקלים של ידידות ושיתוף פעולה במקום שנאה ועוינות, לרווחת תושבי האזור כולו. בימים הקרובים תתקיים בז'נבה ועידת הארגון שאתה עומד בראשו, איגוד הפרלמנטים. בין המשתתפים המתוכננים בכנס זה גם יושב-ראש הפרלמנט של אירן, המג'לס של אירן. אני פונה אליך בהזדמנות זו ומפציר בך שלא לתת בכינוס זה במה, כשל שווה בין שווים, לנציגה של אומה החפצה בהשמדתה של אומה אחרת ומהווה איום ממשי לא רק על ישראל, אלא גם על שלמותו ויציבותו של העולם החופשי כולו. על אומות העולם לעשות יד אחת כדי שנציגה של אירן לא יזכה לשיתוף פעולה בכנס, לא בקיום פגישות ולא בנוכחות בעת נאומו, כאשר הוא מבקש לבוא ולהטיף לחיסולה של ישראל. אני משוכנע שהאיגוד הנכבד שבראשו אתה עומד ער לסכנה הנשקפת מממתן לגיטימציה בין-לאומית למדינה שמבקשת לחסל מדינה אחרת, שהיא חברה באותו ארגון. בשם הכנסת, תודה רבה לך, אדוני, על בואך אלינו, אני בטוח כי תקיים שיח פורה עם חברי הבית ותישא אתך בצאתך את המסר שלנו, מסר של הידברות, מסר של השלמה ורצון טוב לכל העמים במזרח התיכון. ברוך אתה בבואך וברוך תהא בצאתך. Mr. President, Welcome to Jerusalem, the capital of Israel, to the Knesset, shrine of democracy of Israel. Welcome and God bless you. נמשיך בסדר-היום. השר יצחק אהרונוביץ ישיב פעם נוספת בנושא הדיון שהיה אתמול על סדר-יומה של הכנסת: התגברות הפשיעה והפגיעה בביטחון האישי של אזרחי המדינה, דיון בעקבות הצעות לסדר-יום של חברי הכנסת גדעון עזרא ואבי דיכטר. גדעון עזרא פתח את הדיון אתמול בנאום רחב, גם מתוך ניסיונו כשר לביטחון פנים לשעבר, ואני מבקש מכבוד השר להשיב על הדיון שהתנהל כאן, ובו השתתפו מספר לא מועט של חברי כנסת. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני קודם כול רוצה לצרף את ברכותי לך, אדוני היושב-ראש, על קיום הדיון. הדיון חשוב, דיון שהתחלנו בו לפני פגרת הכנסת, אתמול המשכנו, והיום נסכם אותו. תופעת האלימות גורמת לתחושה קשה מאוד בקרב ציבור שומרי החוק, ובמהותה פוגעת באופן ישיר באיכות החיים של תושבי מדינת ישראל. אשר על כן, הפך העיסוק בתופעה ובהתמודדות עם האלימות לנושא חשוב בסדר-היום הציבורי בחברה הישראלית. לפני כמה ימים, אדוני היושב-ראש, דיברנו על זה גם אתמול, סיימנו שבועיים מרוכזים של משטרת ירושלים, בסיוע כל כוחות המשטרה בתגבור מחוז ירושלים, בשל האפשרות שיהיו מהומות בהר-הבית. המשטרה עשתה את עבודתה, עצם זה שאנחנו נמצאים פה היום, ללא אירועים חריגים, מצביע על מקצועיות, על עבודה נכונה, ויישר כוח לכוחות שפעלו. תמיד מענישים את היהודים. ערבים מתפרעים, לפני שלושה שבועות נעצרו 26 איש במבצע חשוב מאוד, הבאת סמים מפנמה, חלקם מראשי הפשע. המבצע הזה התנהל חודשים על גבי חודשים, ולמעשה חלק גדול מהם כבר עם כתבי-אישום. לפני יומיים נעצרו עוד כמה עבריינים בכירים במרחב לכיש. חלקם מובאים בשעות אלו לבתי-המשפט להארכות מעצר. אני נותן לכם רק את השעון של הפעילות של המשטרה מול העולם העברייני, מול משפחות הפשע, כדי שבאמת נוכל לחיות חיים אחרים, חיים נוחים, חיים שקטים, וזאת אותה משטרה שאנו מתעסקים בה היום, ולמעשה צריכה לטפל גם בתופעות האלימות.  אני אתייחס לזה, אופיר. מובן לכול כי הטיפול בבעיית האלימות צריך להיות רב-מערכתי, ממניעה ראשונית במסגרת מוסדות החינוך, הקהילה וההורים, דרך אמצעי התקשורת ועד לטיפול במערכת אכיפת החוק, משטרה, פרקליטות, בתי-המשפט, שירות בתי-הסוהר, מערכות הרווחה והשיקום. משטרת ישראל הציבה בראש סדר היעדים את המלחמה בפשיעה ובאלימות. הנתונים מצביעים על כך שמשנת 2003, שבה אירעו 177 מקרי רצח, ישנה ירידה, כך שבמהלך 2009 התרחשו עד כה 112 מעשי רצח, כשהממוצע השנתי הוא 137 אירועים, ואני חוזר ואומר: כל מקרה רצח הוא טרגי, הוא לא צריך להיות, ואם אפשר היה למנוע אותו, צריך לעשות הכול כדי למנוע את הרצח הבא. חודש אוגוסט האחרון היה חריג, עם 18 מקרי רצח, לעומת ממוצע חודשי של שבעה אירועים בחודש. זה המקום לציין כי מרבית מקרי הרצח מפוענחים, וברצוני לבטא את ההערכה הרבה לעבודה המקצועית והיעילה של המשטרה. כשר העומד בראש המשרד לביטחון הפנים אני פועל לילות כימים כדי להגביר את תחושת הביטחון האישי של האזרחים. בהנחייתי פועלות במשרד כמה תוכניות כדי להתמודד עם תופעת האלימות. הדבר הראשון הוא הפרויקט "עיר ללא אלימות". זהו פרויקט שפועל כיום ב-12 ערים, רשויות שבהן ירדה רמת האלימות ב-20% 30%. השנה, ואם לא יהיו שום שינויים, וכנראה לא יהיו, הפרויקט יורחב ל-50 ערים ומעלה. לפני כחודש יצא קול קורא לכלל הרשויות בארץ להצטרף. מחצית מהרשויות בארץ הגישו בקשה להצטרף לתוכנית, נתון אשר מוכיח שראשי הרשויות מבינים את החשיבות של הפרויקט. בימים אלו עוסק הצוות המקצועי במשרד בגיבוש רשימת הערים שייכנסו לתוכנית. בנוסף, קיימת חשיבות רבה לשיתוף ראשי הרשויות בהכוונת המשימות והפעילות המשטרתית בתחום עבירות איכות החיים, וזאת על-ידי הקמת מערך שיטור עירוני. לצורך כך אני עובד בתיאום מלא עם ראש הממשלה, שעומד בראש ועדת שרים שהוקמה לצורך עניין זה. אתמול קיימנו את הישיבה השנייה בנושא, כאשר הכוונה היא בחודשים הקרובים להחליט על המודל הנכון ולצאת לדרך עם השיטור העירוני. דבר נוסף הוא פיתוח תוכנית לאומית לצמצום השימוש באלכוהול. נפעל לחקיקת חוקים שיצמצמו את השימוש בקרב הנוער. האם כבוד השר אמר שהשיטור העירוני יהיה נפרד מהמשטרה? חס וחלילה. יכול להיות אדם שהוא שומע אבל הוא לא מבין את הנקרא כמוני, שיכול היה להבין כאילו השיטור העירוני הוא דבר שהוא נפרד. לא, אדוני היושב-ראש, הסברתי את זה באחד מנאומי פה. נכון, אבל יש אנשים שאומרים שרק חמורים לא משנים את דעתם, ואנ�� יודע שאני חמור. אני יודע. אבל יש כאלה שחושבים אולי, לכן אדוני צריך להדגיש. השיטור העירוני, המודל שאני מציע, להבדיל ממודלים אחרים שאני מתנגד להם, השיטור העירוני יהיה בתוך המשטרה ויפעל בתיאום עם ראש העיר. הנושא הזה מקודם, מתקיימים דיונים בראשות ראש הממשלה וכמה שרים, ואני מקווה שגם שם תהיה בשורה בחודשים הקרובים. אני עד לכך שאדוני לא משנה את דעתו. נכון, אתה צודק. דבר נוסף הוא פיתוח תוכנית לאומית לצמצום השימוש באלכוהול. נפעל לחקיקת חוקים שיצמצמו את השימוש בקרב הנוער ויגבילו את המכירה למקומות שמורשים לכך. במקביל אני פועל במשותף עם שר המשפטים ויושב-ראש ועדת החוקה על חוק הבניית הענישה, זאת כדי למנוע מצב שפושעים משתחררים בקלות רבה מדי מהכלא, או שמי ששב ועובר על החוק לא ייענש כראוי. דבר נוסף הוא הפעלת תוכנית להגנת עדים, אשר בימים אלו אנו עומדים לקראת הפעלתה, בחודש ינואר 2010 צפוי להיקלט העד הראשון, ויתר העדים במהלך 2010. למשרד לביטחון הפנים על גופיו יש היכולת המלאה להכין ולבצע את התוכניות הטובות ביותר בהתמודדות עם בעיית האלימות, אך יחד עם זאת צריך לזכור שרוח גבית במאבק נגד האלימות דורשת משאבים המצדיקים את המיקום הגבוה של נושא זה בראש סדר-העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל. ופה אני אומר לכם, מעל במה זו: מאז כינונה של הממשלה, ואני כשר לביטחון פנים, סך הכול הקיצוצים שהשיתו על המשרד עומדים על 577 מיליון, דבר בלתי נסבל. אני עומד כאן ומזהיר מפני קיצוץ נוסף במשאבי המשטרה ובמשאבי המשרד. אני לא מבקש את החמאה אלא נלחם על הלחם. כל פגיעה בתקציב המשרד לביטחון הפנים היא פגיעה בחברה, באיכות החיים, בשלטון החוק. את הדברים אמרתי בצורה ברורה וחדה ונחרצת בישיבת הממשלה האחרונה בנושא קיצוץ התקציב. ראש הממשלה מבין ורוצה לסייע לי. אני מקווה שגם יהיו תוצאות. לסיכום, חשוב לציין שהמאבק הזה הינו מאבק לאומי, מאבק שאינו יכול להשאיר את המשרד לביטחון הפנים ואת העומד בראשו לבדם אל מול האיום הפנימי, כמו שקורה עכשיו. מאבק זה דורש פעילות משולבת של גופי הרווחה, המשפטים, החינוך, האוצר וכדומה. רק כך נצליח לצמצם את האלימות בחברה בישראל. תודה. תודה רבה לכבוד השר. רבותי, הוגשו לנו שתי הצעות החלטה. אחת מסיעות חד"ש, בל"ד ורע"ם-תע"ל ואחת מטעם כל סיעות הבית האחרות. יחד עם זה, נדמה לי שבהצעות הסיכום לא באה לידי ביטוי ההערה של השר בדבר הצורך באי-פגיעה בתקציב משרדו, שכן הדבר עלול להוות דו-לשוניות, מצד אחד אנו קוראים להגברת כוחה של הרשות השומרת על ביטחונו האישי של האזרח בישראל, ומצד שני אנו בשבוע הבא נצביע בוועדת הכספים על קיצוץ, ולכן אני רוצה להסביר שההודעה של כל הסיעות מכוונת גם לנושא התקציב, אדוני השר. זה, כמובן, לא תפקידך. זה תפקידה של הכנסת. בשם סיעות קדימה, הליכוד, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי, מפד"ל החדשה, האיחוד הלאומי ומרצ, מי מציג את הצעת ההחלטה? גדעון עזרא, בבקשה, היוזם, יחד עם חבר הכנסת דיכטר, שניהם השרים לביטחון פנים לשעבר. בבקשה, נא להקריא. פה לא ברור העניין. יש רמיזה לגבי התקציב. הבנתי, רציתם למצוא מכנה משותף. אני לא רואה שום מקום, מדוע הסיעות שהגישו הודעת סיכום נפרדת לא הצטרפו גם להודעה הזו, אבל כל אחד, הם יציגו. זו דרכה של הדמוקרטיה, כך הם רוצים וכך יהיה. אני לא חושב שיש נימוק מדוע הם לא יצביעו גם בעד זה. גם פה אני לא רואה כל סיבה גדולה להצביע נגד. אין שום בעיה. אפילו רק בשביל להקריא הודעה מותר להגיש עוד הודעה. אפילו זה. אבל פה יש הבדל, אין ויכוח. כבוד חבר הכנסת גדעון עזרא, נא להקריא את הצעת הסיכום. לצערי הרב, אני לא יכול לתת לך לפרט, אף-על-פי שידיעותיך רבות. בבקשה. בשם סיעות קדימה, הליכוד, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי, מפד"ל החדשה, האיחוד הלאומי ומרצ: הכנסת רואה בדאגה ובחומרה את התגברות מעשי האלימות והפשיעה כדבר הפוגע בביטחון האישי של אזרחי המדינה. הכנסת קוראת למשטרה, לפרקליטות ולבתי-המשפט לגלות אפס סובלנות כלפי עבריינים אלימים וכלפי מעשי פשע חמורים, להעמיד לדין ללא דיחוי כל עבריין, לזרז את הטיפול בחוקים ולהחמיר בענישת העבריינים על מנת למגר את האלימות והפשיעה. הכנסת שולחת לשוטרי ישראל ברכות ועידוד וקוראת להם להיות גאים במעשיהם ובביצוע תפקידם כשומרי הביטחון האישי של אזרחי ישראל. הכנסת קוראת למשרדי הממשלה, רווחה, חינוך ואוצר, לסייע במאבק הלאומי ולפעול מול האיום הפנימי. הכנסת קוראת לממשלה לסייע למשטרה בתקציבים וכוח-אדם, כיוון שזהו אחד הנושאים העומדים בראש סדר העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל. תודה. תודה לחבר הכנסת גדעון עזרא. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. נא להקריא את ההודעה, ולאחר מכן נצביע הפוך: קודם על הצעתן של סיעות בל"ד, חד"ש, רע"ם-תע"ל, ולאחר מכן על הצעת הסיכום של רוב חברי הבית. בבקשה. נא להקריא בדיוק את ההודעה. כבוד היושב-ראש, אנחנו לא הצטרפנו להודעה בגלל סעיף מסוים על ירושלים, לא מסיבה אחרת. הודעת סיכום בשם סיעות בל"ד, חד"ש ורע"ם-תע"ל: הכנסת מביעה את דאגתה נוכח התגברות מעשי האלימות והפשיעה בחברה הישראלית בכלל ובמגזר הערבי בפרט. הכנסת קוראת למשטרה לפעול לפענוח עשרות מקרי הרצח שעדיין לא פוענחו במגזר הערבי ולגלות אפס סובלנות כנגד עבריינים ופושעים. הכנסת קוראת למשטרה להתמקד בלחימה בפשע המאורגן. אוזלת ידה של המשטרה בטיפול במקרי האלימות, הפשיעה והרצח ואי-פענוח תיקים שונים מביאים להתגברות האלימות ומעודדים את הפושעים להמשיך במעשיהם. תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, עכשיו אנחנו הולכים להצביע. קודם נצביע על הצעת המיעוט, והיא הודעת הסיכום מטעם סיעות בל"ד, חד"ש ורע"ם-תע"ל. מי בעד הצעת הסיכום? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לא נתקבלה. היה פה בלבול, נתתי לכם את כל האפשרות לא להתבלבל. אמרתי לכם מי בעד הצעת הסיכום של שלוש הסיעות ומי נגד. הבנתי שהיתה אי-הבנה, ואני בכל זאת קורא את התוצאות. 15 בעד, 39 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת סיעות חד"ש, בל"ד, רע"ם-תע"ל לא נתקבלה. עכשיו אנחנו עוברים להצביע על הצעת הסיכום של סיעות קדימה, הליכוד, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי, מפד"ל החדשה, האיחוד הלאומי ומרצ. נא להצביע, מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת גדעון עזרא נתקבלה. בעד, 57, נגד, 4, אין נמנעים. לכן אני קובע שרוב סיעות הבית מאמצות את הצעת ההחלטה. צריך לזכור שבהצעת החלטה זו יש גם שימת לב לנושא תקציב המשרד לביטחון פנים והמשטרה, על מנת שהיא תוכל גם לפעול בהתאם לאותם דברים ורוח דברים שבאו לידי ביטוי בהצעת הסיכום שהציג חבר הכנסת גדעון עזרא, ותבואו על הברכה. חברי הכנסת, רק הערה אחת, ירושלים בכל מקרה צריך שיהיה בה ביטחון אישי, למה להפריד אותה מבחינת הביטחון האישי? למה לחלק אותה מבחינת הביטחון האישי? אני מקווה שהיא לא תחולק לעולם, אבל מבחינת הביטחון האישי כולנו רוצים שהיא לא תחולק לעולם. אנחנו ממשיכים בסדר-היום ואנחנו עוברים להודעת הממשלה בדבר העברת שטח הפעולה של רישום ותיעוד זכויות היהודים יוצאי ארצות ערב ואירן ממשרד המשפטים למשרד לענייני גמלאים. השר המקשר, השר גלעד ארדן, שהוא גם השר, למה? למה? תסבירו לנו? הוא יסביר עכשיו. זה רק הודעה. האם על הודעה זו צריך הצבעה? לא. אם לא צריך הצבעה גם אין דיון. אדוני, החוק מחייב אותו למסור הודעה. ירצה גם להוסיף דברים, הוא בוודאי יוסיף. השר חופשי לומר את דעתו ועמדתו בדיוק כמו כל חבר כנסת. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להודיע לכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(11) לחוק הממשלה, התשס"א 2001, כי הממשלה החליטה, בהתאם לסמכותה על-פי סעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטח הפעולה של רישום ותיעוד של זכויות היהודים יוצאי ארצות ערב ואירן ממשרד המשפטים למשרד לענייני גמלאים. הודעה זו איננה דורשת הצבעה. אדוני היושב-ראש, מה בדיוק, מי זה השר לענייני גמלאים? מה זה? חבר הכנסת אורון וחבר הכנסת בר-און, אני מוכרח לומר לכם שכחברי כנסת שהם לא רק ותיקים אלא בקיאים, אני מציע לכם להגיש הצעת חוק שהודעה זו תחייב דיון, שהודעה זו תחייב הצבעה, ואז תוכלו לשאול את השר מה הוא רוצה. חבר הכנסת אורון, שאלתך נשמעה, אבל זה לא מקובל שבאים לכנסת, יש משהו, התגלה מאגר ענק של זכויות יהודים בעירק ולכן זה עובר לגמלאים, הוענקו, משהו, אני לא נכנס, אני אחראי על הפרוצדורה. חבר הכנסת אורון, אני מציע לך, הואיל ואתה לא בקי בהליכי הפרלמנט, ובוודאי חבר הכנסת בר-און אין לו מושג בהליכים, תגישו שאילתא לשר והוא יענה לכם על השאילתא תוך 21 יום. תציעו הצעה לשאילתא בעל-פה. חבר הכנסת בר-און, אני אומר דברים, אתה תוך כדי אומר דברים, כשאני מדבר אתה בוודאי שומע גם כשאתה מדבר, אני אין לי הסגולה והיכולת גם לדבר וגם לשמוע, אבל אני מעריך אותך מאוד. אבל רוב האזרחים הם כמוני. כבוד השר שמע את הערתכם ופעל בהתאם לחוק ואידך, איך אמר חבר הכנסת בר-און אתמול וחזרו על דבריו היום? ואידך זיל גמור. רבותי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק החתימה האלקטרונית (תיקון מס' 2). שר המשפטים יעקב נאמן איננו פה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום, עניין זה יורד מסדר-היום. כבוד השר המקשר, אדוני השר המקשר, השר ארדן, האם יש מישהו מהממשלה שרוצה להביא את בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 2), שאמור היה להביאה בפני הכנסת שר המשפטים? לא. כי אם לא, זה יורד מסדר-היום. תודה רבה, ירד מסדר-היום. אנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם. ובכן, אני מזמין את יוחנן פלסנר לעלות ולהציג את הצעת חוק העונשין (תיקון, איסור רכישת משקה משכר עבור קטין). ההצעה היא של חבר הכנסת פלסנר. יש לך עשר דקות. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כמו שהיינו בקיץ האחרון, לצערנו, מדינת ישראל השתנתה ומשתנה. בעשר השנים האחרונות אחת מהתופעות הקשות ביותר, שמשפיעות ביותר על תופעת האלימות, היא הגידול הדרמטי בצריכה של אלכוהול. יש נתונים מנתונים שונים שמראים את הגידול בצריכת האלכוהול, והוא מתחלק לשתי קבוצות. אחת הקבוצות שבהן הצריכה גדלה באופן משמעותי ביותר היא הצעירים. ויודע את זה השר לביטחון פנים, שבכנסת הקודמת יזם את הצעת החוק הזאת, שעכשיו אני מקדם בתמיכתו. בנושא הזה, אדוני הי��שב-ראש, אין כאן קואליציה או אופוזיציה. אני רוצה לברך את הממשלה על התמיכה המהירה בחוק הזה, על הקידום של החוק. שוחחתי עם השר, שמתכוון להמשיך ולקדם. כמובן, אחר כך נצטרך להמשיך ולפעול לטובת אכיפה. ראשית אני אתייחס לבעיה הזאת מנקודת מבט אישית. לפני כחודש וחצי התקשרה אלי עורכת-דין מרמת-גן. היא קראה באחד מאתרי האינטרנט שבכוונתי לקדם את החוק הזה שנוגע בתופעה של החיבור בין אלימות ואלכוהול. אפשר להשתמש בכל מיני אנלוגיות, החיבור הזה בין אלכוהול ואלימות הוא חיבור קטלני. אז בוא נדבר, יש עוד יוזמות, אדוני חבר הכנסת. הקוקטייל הזה של אלכוהול, חבורות של בני נוער, אגו, התלהבות, ערב, לילה, הקוקטייל הקטלני הזה ביחד מביא למכות אלימות שהן קשות, קטלניות, והרבה פעמים מיותרות לגמרי. וביום שבת בבוקר שומעים שזה דקור, נכון. האלכוהול פוגע בשיקול הדעת, וכשזה מגיע לחבר'ה צעירים, ואנחנו יודעים שכשאנחנו צעירים לפעמים אנחנו קצת יותר פזיזים, קצת יותר נמהרים, התופעות הן קשות. אנחנו רואים אותם במגרשי החנייה, אלה כבר לא מגרשי חנייה, זה כבר לא מקום שבו מחנים את הרכב, אלא אלה מגרשי תדלוק. הם פותחים את תא המטען ומתחילים לתדלק. למה? כי זה בזול, לא צריך להיכנס למועדון, וכל החבורה עושה את זה, ואז מגיעים למועדון שיכורים לחלוטין. זה קורה גם בגינות הציבוריות. התקשרה אלי גברת, עורכת-דין, לשעבר היתה גם תובעת במשטרה, ואמרה לי: מה קורה עם החוק שלך? אמרתי לה: באיזה חוק, במה דברים אמורים? היא אמרה לי: החוק שלך שנוגע לאלכוהול ואלימות ובני נוער. שאלתי אותה: למה זה כל כך חשוב לך? היא אמרה לי: זה הרס את החיים שלי. הבת שלי נמצאת כל היום בגינות הציבוריות האלה, יש גינות, אני לא מכיר, אני חושב שראוי שבוועדת הפנים נעשה סיור ונתוודע למקומות הללו, היא ציינה חלק מהמקומות האלה בתל-אביב, גן מאיר, גן שינקין. הילדה יושבת בגינות הללו והם משתכרים כלוט. מדי ערב, חבורות, מקבלים את האלכוהול מה"פיצוציות" שליד. חברים, האלכוהול לא רק הורס ילדים, הוא גם הורס את המשפחות שלהם. הוא לא רק הורס את המשפחות והוא לא רק הורס את הבריאות שלהם, הוא גם הורס את החברה ופוגע במדינה. לכן, חברים, ההצעה הספציפית הזאת, לפני שאנחנו מצביעים עליה, מדברת על הקטנת הנגישות של החבר'ה הצעירים לאלכוהול על-ידי זה שאנחנו נאסור לא רק מכירת אלכוהול לקטינים, אלא גם רכישת משקה עבור קטין, כי התופעה שאנחנו מכירים, ואני מניח שרבים נתקלו בה, היא "תקנה לי בבקשה", "תרכוש עבורי". אנחנו יוצרים סנקציות משמעותיות על מי שקונה אלכוהול בעבור קטינים. זה מופיע בחוק. אבל, חברים, אני רוצה להסתכל גם קדימה. התופעה הזאת צריכה טיפול מערכתי, עקבי ונחוש, אדוני השר. וזה לא מספיק רק לחוקק חוקים, כי עיקר הבעיה ועיקר הצורך הוא לאכוף אותם. החוקים הם בסך הכול כלים שאנחנו מעניקים לגורמי האכיפה. אני חושב שאת החוק הזה, וחוק נוסף שיעלה לוועדת השרים ביום ראשון, שגם קשור בתופעת האלכוהול והאלימות, חוק שקובע איסור צריכה או איסור שימוש באלכוהול במקומות ציבוריים, בכל אותם גנים ציבוריים, במתחמי התדלוק, את החוקים האלה נכון גם להעביר וגם להעניק סמכויות פיקוח לאותם פקחים עירוניים שאתה רוצה להעניק להם סמכויות בתחומי המלחמה באלימות, כי אם אנחנו ניתן את זה רק למשטרה, מוטת האכיפה שלה לא תהיה מספיקה. אז צריך לדאוג גם לחקיקה, גם לאכיפה, גם לעקביות. אני חושב שבנושא הזה, וצדק יושב-ר��ש הכנסת שאמר שמטרתנו בכנסת הזאת היא לחוקק חוקים שיעזרו להילחם בנושא האלימות, אנחנו צריכים להעניק את הכלים האלה לגורמי האכיפה. אני קורא לכם לתמוך ביוזמה שלי, שהיא גם בתמיכת הממשלה, ואנחנו נמשיך לקדם נושאים נוספים בתחום הזה. תודה רבה, חברים. תודה רבה. כבוד השר לביטחון פנים ישיב על הצעת החוק או שמישהו אחר מהממשלה ישיב. מי משיב על הצעת החוק הזאת? כבוד השר אומר: אני מסכים להצעת החוק ואין לי מה להוסיף עליה. תודה רבה. הואיל וכך, חבר הכנסת בן-ארי, המתנגד להצעת החוק, יבוא ויעלה. אני רק מזכיר כמובן לחברי הכנסת שבנושא זה ההתנגדות צריכה להיות לגופו של עניין ולא ניצול במה רק להביע עמדות, דבר שיכול להיות בסעיפים אחרים. מלווה בהצבעה, גם מלווה בהצבעה. הבהרתי לו והוא מבין זאת. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בזמן הקצר שאני נמצא כאן בכנסת אני נוכח בחקיקה מאוד-מאוד אינטנסיבית, יש פה אפילו תחרות של חקיקה, מיהו אלוף המחוקקים. מה זה אפילו, חבר הכנסת בר-און, אפילו יש אליפות, אליפות החקיקה. מכל מקום, אני רוצה לדבר על העניין הזה עצמו, כפי שהבטחתי ליושב-ראש, בעניין הזה של אלכוהול. בוודאי ובוודאי, הדברים שאמר פה חבר הכנסת פלסנר יש עליהם הסכמה רחבה ואין להתנגד להם, ולו כהוא זה. אלכוהול, השתייה, השכרות, הוא אחד המרכיבים ההרסניים ביותר לחברה, לאדם עצמו. זה יכול להרוס משפחות ולגרום לכל מיני דברים קשים ואיומים. ולכן מניעת שתיית אלכוהול צריכה להיות ממש בראש מעיינינו. השאלה היא אם כל דבר ודבר הוא עניין של חקיקה. בסופו של דבר, כדי להגיע אל השתייה, יגיע הנער בצורה כזאת או בצורה אחרת. אתה אולי לא היית בגנים, אבל אני הייתי, ופגשתי את בני הנוער האלה עם בקבוקים בגודל שלא ראיתי מימי, ויושבים עם כל מיני כאלה שממריצים אותם. ואתה שואל את הילדים: מה אתם עושים כאן? למה אתם לא עושים משהו אחר? והתשובה היא חד-משמעית, רבותי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בחברה שאיבדה את דרכה. זו התחושה שלי. איך היה אומר הרב כהנא? הקמנו את תנועת הנוער הגדולה ביותר בעולם, תנועת הנוער למען שום דבר. כשאין שום דבר, אז מה שיש זה לאבד את הראש ולשתות אלכוהול. אז נקבע חקיקה שמבוגר לא יקנה לקטין את האלכוהול, אז בסופו של דבר הוא ישיג את זה בצורה כזאת או בצורה אחרת. לך תחפש את המבוגר שיראה לך שהוא נותן לקטין את האלכוהול. יכול להיות שיש בדברים האלה משהו שמאוד ירצה אותנו, אבל, רבותי, לא בזה נתון הפתרון לבעיה המאוד-מאוד קשה שהחברה שלנו מצויה בה, של החיים למען מה? למען מה חיים? בשביל מה? איבוד ערכים טוטלי. הפרט נושא ראש, והכלל, כבר אין לו שום ערך. ולכן במצב כזה לבני נוער שאין להם לאן, שאין להם למה, אז האלכוהול הוא סוג של מפלט, תנו שיכר למרי נפש. ואם נצליח להמתיק את הנפש, לא יהיה שום צורך באלכוהול. לכן בואו לא נחפש את מי שמוכר, נחפש את המוטיבציה ונפגע במוטיבציה להגיע אל השכרות. תודה רבה. תודה רבה. זאת אומרת, אתה מתנגד לרעיון שחוק צריך לבוא ולפתור את הבעיה, אתה חושב שצריך לפתור אותה בצורה אחרת. אני מציע לך להתנגד לחוק מבחינת הנהלים הקיימים בכנסת. חבר הכנסת אלדד בוודאי ידריך אותך. רבותי חברי הכנסת, יש כאן הסכמה של הממשלה, נשמעה התנגדות, התנגדות לא לכך שהנוער צריך לשתות אלכוהול, אלא התנגדות לרעיון ולתפיסה של החוק. אני עובר להצבעה. נא לשבת, רבותי. אנחנו מצביעים על הצעת חוק העונשין (תיקון, איסור רכישת משקה משכר עבור קט��ן), של חבר הכנסת יוחנן פלסנר. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון, איסור רכישת משקה משכר עבור קטין), התשס"ט 2009, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 50 בעד, שני מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון, איסור רכישת משקה משכר עבור קטין) עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה. אני מברך את חבר הכנסת יוחנן פלסנר. תודה רבה. רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. השר שלום נמצא כאן? יש לו עוד שאילתא בעל-פה. הצעת חוק כלי הירייה (תיקון, הגבלת גיל למתן רשיון כלי ירייה ולאימון במטווח), של חבר הכנסת דני דנון. האם יש כאן הסכמת ממשלה? הסכמת קואליציה. אין הסכמת ממשלה. בבקשה, על הבמה. זה בקווטה של הליכוד, כן?  יש מישהו שמשיב או הממשלה רק תודיע שהיא מסכימה? שר הפנים. שר הפנים משיב. אתה משיב על הצעת החוק הזאת, תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת דנון, עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כנסת נכבדה, החוק הזה נועד לתקן עיוות בחוק הקיים, שגרם למצב אבסורדי שבני נוער וילדים נכנסים היום למטווחים למסיבות. הדבר קרה בכמה מקומות בארץ, שעשו חגיגות בר-מצווה, בת-מצווה, במטווחים. החוק הקיים מאפשר לילדים להגיע למטווח עם מבוגר ולירות באופן חופשי בנשק חם. החוק הקיים גם מאפשר היום, אדוני היושב-ראש, להורים לא אחראיים לקחת את ילדיהם למטווח יחד אתם ולתת להם לירות בנשק חם. כולנו נחרדנו לפני כמה חודשים כשקרה אסון ביישוב חשמונאים ליד מודיעין כאשר ילד חזר לביתו שעות ספורות לאחר המטווח עם אביו, שיחק עם חברו וירה בו. אסון כבד מאוד, שתי משפחות נהרסו, המשפחה של הילד היורה והמשפחה של הילד שנורה. הצעת החוק הזאת באה לתקן את הלקונה המשפטית בחוק וקובעת שילדים לא יכולים להיכנס למטווח ולירות באופן חופשי, גם אם הוריהם חושבים שזה נכון. בארצות-הברית יש מתירנות גדולה מאוד בנושא החזקת נשק. בישראל הנושא הזה צריך להיות מפוקח, ואני מאמין שהתיקון הזה חשוב. חשוב לי להבהיר שהוא נעשה בתיאום עם שרת התרבות ומשרד הפנים. אין פה כוונה לפגוע בספורט האולימפי. קיבלנו פניות רבות מבני נוער שמתאמנים בירי אולימפי, מתאמנים באימוני גדנ"ע, מתאמנים במקומות מפוקחים שונים. החוק לא יפגע באותם ילדים, באותם מתקנים, אבל הוא בהחלט לא יאפשר את החגיגות שקורות היום במטווחים, ולכן אני מקווה ומאמין, מה תעשה עם חיילי צה"ל? החוק, אני חוזר, לא יפגע באימוני גדנ"ע ולא יפגע במטווחים אולימפיים שנעשים בפיקוח, אבל הוא לא יאפשר לילד מתחת לגיל מסוים ללכת למטווח פרטי עם ההורה שלו ולירות באופן חופשי בנשק, או עם חבריו. זה המצב, נכון להיום, ולכך החוק הזה נועד. אני רוצה להרגיע את אותם אנשים שפנו וחששו שאנחנו מבטלים פה ספורט אולימפי. לא מבטלים שום ספורט אולימפי, לא פוגעים בגדנ"ע, אבל במטווחים הפרטיים לא יתאפשר מה שקורה היום. אני מודה לאדוני היושב-ראש ומבקש את תמיכת הכנסת בחוק. תודה רבה. כבוד סגן ראש הממשלה ושר הפנים ישיב על הצעת החוק. נדמה לי שהצעה דומה אושרה כבר והיא נמצאת על השולחן. חברי חברי הכנסת, בשורה התחתונה, בתיאום עם המציעים, עם המציע, הממשלה תתמוך בהצעת החוק. כמובן, התנאי, שלקראת קריאה שנייה ושלישית הכול ייעשה בתיאום מלא עם המשרד. על פניו, כפי שהציג המציע, יש באמת לבטים לכאן ולכאן לגבי ספורטאים, לגבי הגדנ"ע. היום הסף זה גיל 14. הדרישה לעגן את זה ולסדר את זה, כתוב: ללמד בני יהודה קשת. כך כתוב.  באמת מחויבת המציאות, חבר הכנסת חסון, לא כתוב ללמד בני יהודה קשת?  לגבי גיל החזקת רשיון, גיל 21, לגבי השימוש במטווח ובליווי כזה או אחר. על פניו, הטענות שהועלו לכאן ולכאן, לכולן יש משקל משמעותי. הממשלה תומכת, אני תומך בהצעת החוק, בתנאי שזה יתואם אתנו, כל הנוסח, לקראת הקריאה השנייה והשלישית. תודה. חבר הכנסת דנון, אתה מסכים להתניה של סגן ראש הממשלה ושר הפנים? כן. בבקשה. רבותי, אין התנגדות של הממשלה כי יש הסכמה של חבר הכנסת. האם יש מישהו שמבקש להתנגד לחוק? תודה. אנחנו עוברים להצבעה. רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון, הגבלת גיל למתן רשיון כלי ירייה ולאימון במטווח). נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון, הגבלת גיל למתן רשיון כלי ירייה ולאימון במטווח), התשס"ט 2009, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. בעד, 39, אחד מתנגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת חוק כלי הירייה (תיקון, הגבלת גיל למתן רשיון כלי ירייה ולאימון במטווח), של חבר הכנסת דנון, עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הפנים והשמירה על הסביבה. הגנת הסביבה. ועדת הפנים והגנת הסביבה, להכנתה לקריאה ראשונה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק של חבר הכנסת חיים אורון, המדברת על עבודת נשים (תיקון, הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ-גופית או פוריות). כבוד חבר הכנסת אורון, הבמה לרשותך. עשר דקות. לפי דעתי זה מהמקום. הנמקה מהמקום, נכון. זה הנמקה מהמקום. מי משיב? יש הסכמת הממשלה, זה ברור. סגנית השר. אורית נוקד, גברתי משיבה. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק שכוונתה במקרה הטוב לסגור איזו לקונה בחוק, ובמקרה הפחות טוב, אולי מישהו שמתנגד לה, עניינה נשים שנעדרות או לא נעדרות מעבודתן עקב טיפולי פוריות. התקנות הקיימות מכירות בהיעדרות מעבודה עקב טיפולי פוריות, כאשר קיימת היעדרות מעבודה, אבל יש הרבה מאוד מקרים שטיפולי הפוריות נעשים שלא במסגרת היעדרות אלא דווקא בזמנן החופשי של הנשים, ואז החוק לא מגן עליהן. הצעת החוק הזאת היא בעקבות בג"ץ מסוים, שבעצם הכיר בצורך הזה להכיר באשה גם כאשר היא מבצעת טיפולי פוריות שלא במסגרת היעדרות מעבודה ולמנוע פיטורים שלה, שמא המעסיק יפטר את האשה בגין ידיעה שהיא עתידה להיות בהיריון, שהטיפולים יצליחו, והוא מקדים, אי-אפשר לומר תרופה למכה, אלא הוא מקדים את המהלך הזה. ההצעה הזאת באה לסגור את הפרצה הזאת בחוק ולתת הגנה לאשה גם במשך התהליך הזה. אני רוצה להודות לוועדת השרים שהסכימה לקבל את הצעת החוק הזאת, ואני מקווה שהיא תושלם. תודה רבה. סגנית השר תשיב.  יש הצעה צמודה, הצעתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בגלל חשיבות העניין, גם לך שלוש דקות לדבר, ולא דקה כפי שהתקנון אומר. אדוני היושב-ראש, נשים רבות פנו אלי בעניין הזה. נשים שחוו טיפולי פוריות, מי שמכיר נשים כאלה, או משפחותיהן של הנשים, יודעים שמדובר בטיפולים מאוד קשים, מאוד מתישים, שכרוכים גם בתחושת חולשה אצל האשה, גם בכאבים. המחוקק הכיר בצורך של נשים להיעדר מעבודתן בגלל טיפולי הפריה, אלא שנוצר מצב אבסורדי שבו דווקא נשים שמאוד מסורות לעבודתן משתדלות לעבור את הטיפולים בימים שאינם ימי עבודה ובשעות שאינן שעות עבודה, והן כן ממשיכות להגיע לעבודה, ועושות את המאמץ הסיזיפי הזה, למרות טיפולי הפוריות, נשים אלה נענשות, ואותן אפשר לפטר, ואילו המגבלה על הפיטורים חלה דווקא על נשים שנעדרו ימים רבים ממקום העבודה. נעדרו בצדק כמובן. הצעת החוק הזאת נועדה לתת מעשנה על אותה לקונה בחוק ופשוט לסתום את הפרצה ולהביא לכך שגם נשים שאינן נעדרות ממקום העבודה שעה שהן עוברות טיפולי פוריות ייהנו מאותה הגנה בדיוק שזכאיות לה נשים שנעדרו. צריך לזכור שמעסיקים מסוימים עלולים לפטר את אותה אשה משום שהם יודעים שהיא תיכנס להיריון בעתיד, והם מעוניינים להיפטר ממנה בדרך הקלה, וכיוון שהחוק לא מעניק שום חסם מפני התופעה הזאת, אשה כזאת, בעיצומם של טיפולי פוריות, עלולה למצוא את עצמה מפוטרת. לכן התיקון הזה לחוק. אני מודה לוועדת השרים לחקיקה על כך שהיא תומכת בחוק הזה, אין שום סיבה להתנגד לו, זה תיקון מתבקש, ואני מקווה שהוא יאושר בהליכי החקיקה הבאים. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת יחימוביץ. כבוד סגנית השר, בבקשה. התשובה תהיה אחת, ההצבעה, כמובן, נפרדת, משום שאלה שתי הצעות חוק, וכל אחת מבקשת את אישור המליאה. הממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת כפוף לכך שהמציעים יתאמו את הנוסח עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. אני חושבת שההצעה הזאת חשובה מאוד. אני רוצה גם להזכיר כאן את מי שהציעה אותה בכנסת הקודמת, חברת הכנסת זהבה גלאון, ואני קוראת לכם להצביע.  תודה רבה. ובכן, אדוני, חבר הכנסת אורון, האם אתה מסכים? אני מוכן להסכים, אני רוצה להבין מה המשמעות של האמירה הזאת. יש פה הצעת חוק עם ארבע מלים ברורות ומוסכמות. למה אני צריך להתחייב מעבר למה שיש פה? אני מודיע לך שאני אצביע בעד ההצעה, בין שתקבל ובין שלא תקבל את ההתניה, אבל זה מה שהממשלה אומרת. אומר חבר הכנסת אורון: אני כבר תיאמתי עם הממשלה, כי היא הסכימה לנוסח. אין הבדל, לא, לא, לא, אם אתה רוצים לשמוע את ההסבר המשפטי, אני מוכנה. חבר הכנסת אורון, אני מוכנה לתת כאן את ההסבר המשפטי. בעבר הממשלה התנגדה לזה, לא הממשלה הזאת, אלא הממשלה הקודמת. אז אם אתה רוצה, אני אקרא את ההסבר. ההגנה שתינתן לעובד או לעובדת שעוברים טיפולי פוריות כאשר יימחק תנאי ההיעדרות היא רחבה מאוד בהשוואה למצב הקיים, כי ההגנה ניתנת היום לתקופה מקסימלית של שנתיים מיום תחילת ההיעדרות. כדי שהתיקון לחוק יהיה מאוזן, יש צורך לבחון את תחום ההגנה שיזכו לה עובד או עובדת שעוברים טיפולי פוריות, בדומה להגנות הקבועות בחוק במקרה של פיטורי עובדת בהיריון או פיטורי עובדת שיוצאת לחופשה ללא תשלום לאחר הלידה, שניתנות בהתאם לוותק של העובדת אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. לכן תמיכת הממשלה מותנית, כאמור, בהתחייבות שלך, חבר הכנסת אורון, לתאם את נוסח החוק עם משרדי הממשלה, משרד התמ"ת, משרד המשפטים ומשרד האוצר. בסדר גמור. האוצר, מה הבעיה שלו כאן? אבל תמיד לאוצר חשוב שגם הוא ייזכר. בסדר, חבר הכנסת אורון הסכים. חברת הכנסת יחימוביץ, האם גברתי מסכימה? אני מסכימה, אבל להוריד את האוצר, כי זה לא רלוונטי. אני לא יכול לצנזר את דבריה של סגנית השר. היא מדברת בשם הממשלה. זו ההתניה של הממשלה. שמעת את ההסבר, ואת תחליטי אם את מסכימה או לא. חבר הכנסת אורון הסכים, ובצדק.  שלושה מופיעים שם, תמ"ת, אוצר, משפטים. להוריד את האוצר. טוב, בסדר. תודה רבה. חברת הכנסת יחימוביץ גם היא מסכימה להתניית הממשלה, ולכן אין התנגדות. האם מי מחברי הבית מתנגד להצעת חוק זו? נדמה לי שלא, ולכן אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו, חברים, מ��ביעים על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון, הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ-גופית או פוריות), התשס"ט 2009, של חבר הכנסת חיים אורון. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון, הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ-גופית או פוריות), התשס"ט 2009, לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 47 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אתה רואה, חבר הכנסת אורון, שבכל זאת מה שרואים משם לא רואים מכאן, עובדה ששני שרים מהממשלה הקודמת מצביעים בעד החוק הזה. ובכן, 47 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו עוברים להצעת חוק עבודת נשים (תיקון, הרחבת הגנה מפני פיטורים בעת טיפולי פוריות), התשס"ט 2009, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ. נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון, הרחבת הגנה מפני פיטורים בעת טיפולי פוריות), התשס"ט 2009, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 44 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מודיע שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון, הרחבת הגנה מפני פיטורים בעת טיפולי פוריות), התשס"ט 2009, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, התקבלה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה ראשונה. במקרה זה לא ביקשתם את הוועדה למעמד האשה. אני מזמין את כבוד המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל לענות על שאילתא בעל-פה שהגיש חבר הכנסת יצחק וקנין בנושא תעלת הימים. בבקשה, כבוד השר. חבר הכנסת וקנין יקרא את השאלה כפי שהיא, ואדוני יענה, ולאחר מכן ישיב על שאלות נוספות. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, פורסם כי שר הימים של ירדן הודיע כי ארצו תקדם את כריית תעלת הימים, שאמורה לחבר בין ים-סוף לים-המלח, ללא הסכמת ישראל והפלסטינים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן, מה היא עמדת משרדך בנושא? 3. מי מרכז את הטיפול בנושא? 4. האם זכתה הצהרתו של השר הירדני לתגובה? תודה לחבר הכנסת יצחק וקנין. אין ספק שאתה מעלה נושא חשוב, חשוב מאוד אפילו, כריית תעלת הימים. אני חושב שהשאילתא הזאת צריכה לקבל גם את המענה המתאים. אבל הידיעה הזאת פורסמה בעבר כבר כמה פעמים, ואין חדש בידיעה הזאת. היא פורסמה כבר בחודש מאי, ומאז חזרה על עצמה. עניינם של הירדנים לקדם באופן מהיר פתרונות מים דחופים לארצם הועלה בפנינו ובפני גורמים נוספים זה מכבר. אנו ערים, כמובן, לצרכים הירדניים הדחופים בנושא מי שתייה לממלכה. יש היום מצב, חבר הכנסת וקנין, שלפעמים יום שלם אין מים בעמאן, וזה לפחות אחת לשבוע, וזה מצריך כמובן טיפול מאוד מאוד מהיר. עם זאת, הידיעה שפורסמה לוקה באי-דיוקים מהותיים. אשר לתעלת הימים, התהליך המשותף לבדיקת ההיתכנות המקצועית של הפרויקט, מה שנקרא feasibility study, נעשה בשיתוף הבנק העולמי ושלושת הצדדים שהזכרת. ההסכם הזה נחתם כבר ב-2005. מובן שסקר ההיתכנות הזה כבר היה אמור להסתיים מזמן, ב-2009. כרגע נראה שהוא יהיה אולי בסוף 2010, אפילו תחילת 2011, ולצערי הרב זה הולך באופן הרבה יותר אטי. תהליך הבדיקה נמשך כסדרו, ובחינת האפשרות לשלב המוקדם, פיילוט, נמצאת על סדר-היום של כולם. אני, כמעט אמרתי משהו, אבל בוא נאמר שבשיחות עם הירדנים הוסכם על פיילוט שיהיה לביצוע כריית התעלה. הפרויקט כולו אמור לשאוב 1.8 מיליארד קוב מים מים-סוף, ולהזרים אותם, לא בתעלה, למרות שמדברים על תעלה, אלא בארבעה צינורות מים-סוף ועד ים-המלח, ואז לעשות התפלת מים, מתוך 1.8 מיליארד הקוב, בין 600 ל-800 מיליון קוב מים להתפלה, וא�� אותם מיליארד שנשארו, פלוס, לשפוך לים-המלח. מאחר שיש טענה קשה, כמובן, ושאלה אם זה יגרום להשפעה גם על ים-סוף וגם על ים-המלח, אנחנו הצענו את אותו רעיון של פיילוט, קרי, ללכת לפרויקט בשלבים, במקום לשאוב 1.8 מיליארד קוב מים מים-סוף, לשאוב רק 200 מיליון. במקום לעשות את זה בארבעה צינורות, לעשות את זה רק בצינור אחד בשלב הראשון. במקום להתפיל 800 מתוך 1.8 מיליארד קוב מים, מתוך אותם 200 מיליון שנעשה עכשיו, 100 מיליון ילכו להתפלה, ואז רק 100 מיליון יישפכו לים-סוף. נוכל גם את ההתפלה לעשות בהדרגתיות, וגם לשפוך רק 100 מיליון מים במקום 1.2 מיליארד. אין ספק שגם ההשפעה על ים-המלח תהיה יותר קטנה ונוכל לבדוק אותה. הירדנים הסכימו לביצוע הפרויקט בשלבים. אני גם הייתי בוושינגטון ונפגשתי עם רוברט זוליק, נשיא הבנק העולמי, ועם ראשי הבנק העולמי, ומובן שהודעתי להם על ההסכמה הזאת עם ירדן. הם, כמובן, כאשר דיברו על ביצוע סקר ההיתכנות, אמרו שגם הם רואים בעין חיובית את אותו שלב ראשון. מהרגע שהדבר הזה פורסם, כל ארגוני הירוקים בארץ ובעולם, מה שנקרא "ידידי כדור הארץ", אבל שפועלים, לדעתי, בצורה, הייתי אומר את זאת בצורה מאוד עדינה, לא בצורה עדינה, הפעילו לחצים ואיומים על כל העולם. היום אנחנו נמצאים במצב שבו גם ישראל וגם ירדן נחושות לבצע את הדבר הזה. הבנק העולמי פרסם שאחד הדברים שנבחנים, ונבחנו גם על-ידי הבנק העולמי, הוא אותו ביצוע בשלבים. כאשר אנחנו מבצעים את הדבר הזה, העמדה שלנו וההבנה שלנו הן כי לא יינקטו צעדים ללא הסכמתה של מדינת ישראל. עמדתנו היא שיש לקדם פתרון מוסכם וראוי לנושא ים-המלח בלא עיכובים מיותרים תוך מתן עדיפות לגישה השלבית בנושא. צריך להבין שירדן רואה את נושא ההתפלה והזרמת המים כנושא ראשון במעלה, בעוד שאצלנו נושא הצלת ים-המלח הוא הנושא הראשון במעלה. אני רוצה כאן להדגיש שיש כאן התערבות, מה שנקרא, בבריאה, כי כל עוד הירדן הזרים מיליארד קוב מים לים-המלח לא היתה בעיה. מרגע שהתחילו לשים ידיים על אותם מים שמגיעים מהירדן, היום זורמים מהירדן לים-המלח רק 300 מיליון קוב, כך שבכל שנה חסרים 700 מיליון קוב מים, ואין ספק שזה מוריד את מפלס המים. זה גורם להתאדות עוד יותר גדולה, מפני שמפלס המים הוא יותר נמוך. אנחנו נמצאים בבעיה הולכת ומתמשכת, תופעת הבולענים, בעיה קשה מאוד לבתי-המלון שנמצאים לחוף ים-המלח, ואנחנו רואים את הנושא הזה, כמובן, כנושא מרכזי. אנחנו מרכזים את הנושא אצלי במשרד. יושב-ראש ועדת ההיגוי, שנבחר על-ידי הממשלה הקודמת, הוא ראש רשות המים, פרופסור אורי שני, שעומד אתם בקשר קבוע על בסיס מקצועי. קשרי העבודה בדרג המקצועי נמשכים כל הזמן, ולא זה המקום להיכנס, אני חושב, לפרטים על התגובה שלנו כאשר הם אומרים הצהרה כזאת או אחרת. אני לא הייתי רוצה לומר מה אנחנו אומרים בעניין הזה, אבל העמדה שלנו מאוד ברורה כמובן. אנחנו אמרנו בעבר שכל פעילות, גם בים-סוף וגם בים-המלח, צריכה להיות פעילות משותפת. מדובר בימות משותפות. זה דבר אחד. שנית, לפי כל ההסכמים שנחתמו בין ישראל לבין ירדן, הסכמי השלום ואחרים, אנחנו אמורים לפעול לפיהם, וגם המשפט הבין-לאומי קובע, כמובן, שכאשר יש לך ימה משותפת כל פעילות בה צריכה להיות פעילות בהסכמה. דרך אגב, בשאיבה מים-סוף היה גם צורך בהסכמת המצרים, שגם הם חלק מהעניין, והדבר הזה ניתן. אנחנו נעשה הכול כדי לשמור על האינטרסים של ישראל, לשמור על האינטרסים של ים-המלח, לשמור על האינטרסים של ים-סוף. אנחנו רואים בנושא הסביבתי נושא חשוב, אבל הצלת ים-המלח היא הדבר החשוב ביותר. כל אלה שמתנגדים לכל צעד כמובן אף פעם לא אומרים מה כן, הם רק אומרים מה לא. זה מזכיר לי את ההתנגדות העצומה שהיתה לסלילת כביש 6 על-ידי אותם ארגונים, שרואים את הדבר אולי בצורה חיובית, בראייה שלהם, אבל במשקפיים מאוד צרים. אותם אלה שהתנגדו לסלילת כביש 6, אני חושב שהיום הם צריכים לכבוש את פניהם בקרקע, כאשר ברור שסלילת כביש 6, כך היה גם בכביש עמק המצלבה בירושלים. גם בכביש עמק המצלבה, כפי שאמר היושב-ראש. היום, כאשר נוסעים בכביש 6, ואדוני, שבא מהצפון, והיה אולי בנסיעה בימי שני לירושלים, של שעתיים וחצי, שעתיים ושלושת-רבעי, אני חושב שיש לך היום קיצור של בין 45 דקות לשעה במשך הנסיעה. זה פחות מזהם, זה גורם לפחות תאונות, פחות מכוניות נמצאות על הכביש באותו זמן. אני חושב שזה רק תורם לסביבה ולאיכות הסביבה. אני מאוד מכבד אותם, ואני חושב שזה נכון שהם עומדים על המשמר, אבל להגיד לא זה לא דבר שהייתי מקבל, או מקבל כל הזמן. צריך להגיד גם מה כן. בעניין הזה אנחנו פועלים להציל את ים-המלח. אני חושב שכולנו אמונים על הצלת ים-המלח, בלי לפגוע בו ובלי לפגוע בים-סוף. ימתין כבוד המשנה. חבר הכנסת בר-און, אם אתה רוצה אתה יכול לשאול. חבר הכנסת וקנין, בבקשה. חבר הכנסת אלדד ביקש, ויש מקום לעוד אחד, אם מישהו רוצה. אדוני השר, בישיבה שהתקיימה לפני פגרת הקיץ בוועדת הכלכלה, שגם כבוד השר נכח בה, אני חושב שאחד הדברים שעלו הוא שבעצם הביורוקרטיה הישראלית והתכנונית, והירוקים, וכל שוחרי איכות הסביבה, ואין לנו שום דבר, חלילה וחס, נגד הדבר, אתה ציינת כמה דברים, כמו כביש 6, ועוד דברים, וברור לחלוטין שהם אלה שמעכבים, שלא ישראל הולכת לבצע את הפרויקט, אלא הירדנים, שאצלם הביורוקרטיה הרבה פחות מסורבלת ומסובכת. ובכן, אני חושב שאנחנו צריכים לתת את הדעת על הנושא הזה, כי הפרויקט הזה, בכל זאת, זה משאב כלכלי שיכול להביא להזרמה כספית רבה למשק הישראלי, וגם לאלה שיבצעו את העבודה. הדבר הזה, חשוב לתת עליו את הדעת. היום אנחנו נכנעים פה. שזה לא יהיה איזה דבר שגורר את עצמו בשאר הפרויקטים. תמתין לכל השאלות, ואז יכול להיות שתוכל לחבר. תן להם הזדמנות לשאול, כי אולי אתה תענה ואז לא תהיה להם סיבה לשאול. חבר הכנסת אלדד, בבקשה. תודה, אדוני השר. התשובה שלך מאוד מפורטת, והיא הסבה את תשומת לבי למשהו שלא חשבתי עליו. אתה אומר שצריך היה לקבל את אישורה של מצרים כדי לשאוב מים-סוף. עד כמה שאני זוכר מלימודי הגיאוגרפיה שלי, גם ערב הסעודית שוכנת לחופו של ים-סוף. האם יש בידי ערב הסעודית זכות וטו על המפעל? תודה על השאלה. חבר הכנסת הורוביץ, בנושא איכות הסביבה ודאי. לא, בעניין ים-המלח והשדולה להצלת ים-המלח. אדוני השר, הרי מה שמעכב את ההחלטה, גם הבין-לאומית, בעניין ים-המלח, זה הבדיקה שעושים הבנק העולמי וחברות שונות. התבטאת, ואני שותף לדעתך, על כך שהבדיקה הזאת נסחבת ומתמהמהת. האם תוכל לעדכן אותנו, מה בעצם מעכב את הבדיקה הזאת ומונע מאתנו לקבל החלטה על החלופה המתאימה? תודה רבה, ושאלה נוספת, שלי, כבוד השר: האם נושא תעלת הימים בין הים התיכון לים-המלח ירד מעל הפרק באופן סופי? טוב, אני אענה על ארבע השאלות. לשאלה הראשונה, של חבר הכנסת וקנין: אני לא התייחסתי להיבטים הכלכליים, ואין ספק שיש להם משקל מרכזי. הרי המטרה שלנו היא הצלת ים-המלח, אבל גם ליצור שלושה יתרונות כלכליים במעלה הדרך: אחד זה לייצר אגמים מלאכותיים בשני הצדדים, גם בצד שלנו וגם בצד שלהם, כאשר מאותו צינור אפשר יהיה לשפוך מים אחרי שהם נשאבו מים-סוף. דבר שני זה ייצור החשמל, ודבר שלישי זה התפלת מים. שלושת הדברים האלה הם כמובן חשובים לנו, מעבר להצלתו של ים-המלח. אני מודה לך על כך שנגעת בהיבט הכלכלי, כי אין ספק שהוא היבט חשוב ומרכזי. לגבי הנושא של מצרים, זה לא עניין של אישור, אבל צריך להבין שאם עושים את השאיבה מעקבה, מצרים וטאבה זה כמטווחי קשת, הקרבה היא מאוד גדולה, כך שאין ספק שההשפעה בחלק הזה היא יותר גדולה. אנחנו פועלים בצורה שבה אנחנו מאמינים שצריך לפעול. ההחלטה ללכת גם בהבנה עם מצרים, אני חושב שהיא במקומה, והיא נכונה, אבל זה לא עניין של זכות וטו, אלא עניין שבו טאבה מאוד מאוד משיקה גם לאילת וגם לעקבה, כך שיש לזה קרבה גיאוגרפית מאוד גדולה. טאבה ואל-בורג' נמצאות באותו קו רוחב מבחינת ים-סוף. זאת אומרת, הגבול הצפוני של סעודיה בים-סוף הוא בדיוק בקו אחד מטאבה. עדיין זאת קרבה גדולה יותר, ומצרים היא שהעלתה את השאלות. אנשי המקצוע היו בקשר, ואני חושב שהבעיה הזאת נפתרה. לגבי השאלה של חבר הכנסת הורוביץ. הדאגה של המצרים היא שאם תהיה תעלת ימים בין ים-סוף לבין ים-המלח, סופה שתהיה תעלת ימים בין ים-המלח לים התיכון, ואז היתרון היחסי של תעלת סואץ ילך לאיבוד. זאת הדאגה שלהם. יכול להיות, ואני אתייחס למה שהוא אמר לגבי הים התיכון. אחרי זה אני גם אענה על ההערה של חבר הכנסת בר-און. תראה, אני לא רוצה לחשוד בכשרים, חבר הכנסת הורוביץ, אבל היה כבר מי שאמר לי בתחילת הדרך שסקר ההיתכנות לא ייגמר לעולם. כי זה מזכיר את אותו רואה-חשבון או עורך-דין שנסע לחו"ל והשאיר את הבן שלו לפקח על המשרד. כאשר הוא מתקשר אליו מחו"ל ואומר לו: תגיד, מה קרה? הכול בסדר?, הבן אומר לו: סיימתי את כל התיקים. אומר לו: אידיוט, מה עשית? אומר לו: מה, הייתי כל כך יעיל, עבדנו כל כך טוב. אז הוא אומר: בזה שהתיקים האלה פתוחים כבר מימנתי את הלימודים שלך, של אחותך ושל אח שלך. מה אתה עושה? כל עוד יש כסף, להשאיר פתוח. אז היה כבר מי שאמר לי שכל עוד יש כסף ומזרימים לסקר ההיתכנות, זה לא ייגמר. אז אני לא רוצה לחשוד בכשרים, ואני מאוד מקווה שזה יגיע לשלב הסיום. אין ספק שהוזרם לסקר הזה הרבה הרבה כסף, ועדיין מוזרם. אני חושב שהגיע הזמן שזה יסתיים. כשהייתי בוושינגטון הבעתי את עמדתי, שצריך לזרז את זה ולהקדים את זה, ובוודאי לא לסטות מלוח הזמנים המקורי בצורה כל כך בוטה. אני מקווה, כמו שנאמר, שלכל המאוחר בתחילת 2011 הסקר הזה כבר יפורסם. העניין של הליכה בשלבים נועד למנוע את הצורך להמתין עד אז, וכבר עכשיו לעשות את אותן פעולות שנדרשות כדי שכאשר סקר ההיתכנות הזה יפורסם, יהיה אפשר להוציא את הפרויקט מייד לפועל. לכן אותם שלבים שנדרשים בביצוע הפיילוט הם שלבים חשובים, ויש צורך, כמובן, להבין שהם לוקחים זמן של שנה, שנה וחצי, עד אשר תהיה ההפעלה. לעניין פרויקט הים התיכון ים-המלח, הרי זה הפרויקט המקורי, שלשמו התכנסנו, בחזונו של הרצל בספרו "מדינת היהודים" הוא כמובן דיבר על הפרויקט מהים התיכון לים-המלח, אבל מאז עברו הרבה מים בירדן, וגם בים-המלח. ההסכם שנחתם ב-2005 עם ירדן נחתם על מה שנקרא "Red Dead" Red Sea, Dead Sea, והדבר הזה כבר יצא לאוויר העולם. זה דבר אחד. זה יכול להיות Med-Red-Dead, אוקיי. זה כבר יצא לאוויר העולם. זה דבר אחד. דבר שני, ה��ום בין הים התיכון לים-המלח יש כבר יישובים רבים ומעובים, לא כמו שהיה בעבר, שהכול היה שומם ולא היה שום דבר, לכן האפשרויות הן יותר מצומצמות. הרי תמיד אנחנו צריכים לזכור מה יקרה אם חלילה וחס תהיה איזו דליפה בצינור, או אם יקרו כל מיני דברים, לא שאם יקרה דבר כזה בערבה זה בסדר, חס וחלילה, חס ושלום, אבל אין ספק שבצד השני ההשפעה היא יותר גדולה. אנחנו כבר מחויבים לעניין הזה בהסכם בין-לאומי שנחתם בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. כידוע, גם כעורך-דין ותיק ובכיר אתה יודע שהסכמים בין-לאומיים יש לכבד, ואנחנו עומדים בעניין הזה. לגבי הערתו של חבר הכנסת רוני בר-און, תעשה מזלג. היום מזלג זה פופולרי. מאחר שאדוני לא יכול להתאפק, והוא גם מעלה בדל חיוך על שפתותי, אני אענה באותו הומור ואומר שאנחנו אוכלים רק במזלג אחד, אף פעם לא עושים את זה בשני מזלגות. אנחנו רואים את הפרויקט ים-סוף ים-המלח. האפשרות להמשיך אותו הלאה, כאשר הוא לא ייעשה באותם אמצעים, לפי דעתי לא קיימת, כי אז אתה מביא מים גם מים-סוף וגם מהים התיכון. האפשרות של השפעה על ים-המלח בעניין הזה תהיה כמעט בלתי הפיכה. לכן אני חושב שאנחנו מסתפקים בעניין הזה. אני מודה לחבר הכנסת וקנין שהעלה את הנושא ונתן לי אפשרות להתייחס לפרויקט שהוא חשוב מאוד. בימים האלה אנחנו מסיימים את הבחינה של נושא המימון, אם זה יהיה דרך קרן המטבע הבין-לאומית או בשיטת BOT, Build Operate Transfer. היום זה נראה אולי הולך יותר לשיטת BOT, אבל אנחנו עדיין לא סיימנו את העניין גם מול קרן המטבע הבין-לאומית ובהתערבות ממשלה אירופית ידידה, כדי לנסות להביא גם אותה לפרויקט. יש תוכנית שלמה ומגובשת שהניחו יזמים שפועלים בעניין הזה. ההפעלה, אם היא תהיה, תהיה בצד הירדני. אין ספק שהיזמים הישראלים עשו עבודה טובה, אבל כמו שהירדנים אומרים: אתם יכולים לבחור את מי שאתם רוצים, בסופו של דבר זה בשטח שלנו, ואנחנו אמורים לבחור את החברה, כמובן, יחד אתנו. אבל אנחנו נרצה, אם זה יהיה אפשרי, לשלב כל גורם ישראלי, במידה שזה יתאפשר. נכון לעכשיו יש חברה אמריקנית מסוימת שכבר נמצאת בפעילות, ויש לה משרדים בעמאן, והיא די נמצאת בקשר עם הירדנים. גם אנחנו פועלים אתם, ואנחנו נראה בהמשך הדרך מהן האפשרויות בעניין הזה. תודה רבה. כאשר אישרתי את השאילתא של חבר הכנסת וקנין, שנראתה בעיני באמת חשובה ברמה הלאומית, ידעתי שיהיו הערות גם בנושאי איכות הסביבה. לא בניגוד, אלא הערות כפי ששמענו, ולכן אני מודה לך. אני חושב שעשית טוב, כי העניין הוא שהפרויקט הזה הוא למען איכות הסביבה, ולא נגד איכות הסביבה. הצלת ים-המלח היא דבר שיתרום לאיכות הסביבה, ולדעתי יתרום מאוד. לכן יש גם הרבה ירוקים שתומכים בפרויקט הזה, היו אצלי ואומרים שלא לדאוג ולעשות את זה. יש כמובן אחרים, שבאופן טבעי מביעים חששות. מה שנקרא, "אשרי אדם מפחד תמיד", ואין לי שום בעיה עם זה. הואיל ויש לנו אדם שמופקד על הפחד הזה, אני מודה לאדוני, המשנה לראש הממשלה, ומזמין את השר לאיכות הסביבה לומר מלים מספר על נקודות הנוגעות בארגונים השונים וברצון המשותף של משרדי הממשלה להביא לכלל תכלית. הססמה היא פיתוח בר-קיימא. תודה, אדוני היושב-ראש, על שאתה מאפשר לי להתייחס בכמה מלים. אני גם שומר על זכותם של שרי הממשלה לדבר. זה חשוב. בכלל, כל הדמוקרטיה היא חשובה. אני בהחלט מברך את המשנה לראש הממשלה, ואני חושב שטוב שהוא מופקד על הנושא ועל קידום פרויקט תעלת הימים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שכן בהחלט יש כאן מרכיבים מובהקים של שיתוף פעולה בין-לאומי בנושא כה רגיש, שהוא אחד מפלאי תבל. אני גם שמחתי לשמוע על הדאגה של כבוד השר. זה לא שאני סבור שצריך לעכב את הקידום שלו, אבל בהחלט, מכיוון שהמדענים עצמם לא בדיוק יודעים מה ההשפעה שתהיה לאותה הזרמה אדירה לים-המלח, הפיילוט שעליו דיבר כבוד המשנה הוא פיילוט שמספיק באמת לבדוק את ההשפעה על הסביבה? זה פיילוט של 100 מיליון קוב מים, כך אומר אורי שני. יש גם מדענים שחושבים אחרת. הם טוענים שלא תהיה השפעה גם ב-1.2 מיליארד, אבל בוודאי לא ב-100 מיליון קוב מים. גם אם חלילה וחס, בכל מקרה הנזק יהיה כל כך מזערי, סימן השאלה העיקרי הוא אם ים-המלח לא יהפוך להיות אדום. זאת השאלה, כי יכולה להיות שם איזו תגובה, בגלל הריאקציה של השונות במים. הפיילוט אפשר לכם לבדוק את זה? אני לא מדען. אני מקווה שגם המשרד להגנת הסביבה יהיה מעורב, ואנחנו נעמוד על כך שהוא יהיה. יכול להיות שהוא יצטרך לתקן את התקנות של חבר הכנסת קרא, מהכנסת השש-עשרה, שביקש לבטל את אגרות הדיג. דגים אין, אבל אגרה יש. רציתי להעיר גם הערה כללית, כי גם המשנה לראש הממשלה וגם, נדמה לי, חבר הכנסת וקנין, דיברו על הבעיות, לכאורה, שארגוני הסביבה יוצרים, או אפשר לחשוב גם המשרד להגנת הסביבה. בהזדמנות זאת אני רוצה להעביר את המסר לראש הממשלה בעניין הרפורמה המתוכננת בתכנון והבנייה. אם מתכננים נכון מראש, אין עיכובים. אני חוזר על זה: אם מתכננים נכון ומראש, אין עיכובים. לדוגמה, אתן לך דבר שלא בהכרח היה צריך להקשיב לו, אבל הקשיבו לו. אם כשהיו מתכננים מראש היו מתאמים, נגיד, עם מפלגות חרדיות או עם אדמו"רים מסוימים את התוואי כך שהוא לא יעבור ליד קברים מסוימים, הרי היה אפשר אחר כך לקצר הרבה מאוד הליכים. לא בטוח שזה היה נכון. יש לך בעיה. לא יודעים שיש קברים. בסדר, אז אני מדבר על גורמי התכנון. כביש כל כך חשוב, נכון שהאווירה אקדמית, אבל בכל זאת, זאת לא ישיבת ועדה. בסדר, חבר הכנסת וקנין, עזוב, זאת רק דוגמה. כביש כל כך חשוב ומרכזי, במקום אולי הכי רגיש, או בין הרגישים בארץ, מבחינה נופית, אקולוגית, בעלי-חיים, מגוון ביולוגי, הרי כולנו רוצים להמשיך לחיות, ושילדינו יחיו בצורת חיים שגם אנחנו נהנינו ממנה, לא רק בין קירות בטון. כדי שהמרקם הזה יישמר, חשוב מאוד גם איך הכביש שאמורים לעבור בו כל כך הרבה כלי רכב יתוכנן. אם הוא היה מתוכנן מראש בדרך הנכונה, ובהתייעצות עם גורמי הסביבה המקצועיים, עם המשרד להגנת הסביבה, תאמין לי שהכול היה עובר חלק. לא במקרה אחר כך, רק במהלך הליכי האישור, נאלצו לעשות שינויים כדי שלבעלי-החיים שם יהיה איך לעבור והכביש הזה לא יהיה מטחנה של בעלי-חיים יום-יום, ואוכלוסיית בעלי-החיים באזור הצפון תדולל. אני רוצה לומר גם, גם מי שהתנגד עקרונית, בכלל, לכל הכביש, הרי אתם תגידו שהיו כאלה שהתנגדו גם עקרונית, לדוגמה השר לנדאו, שהיה אז פעיל נגד הכביש הזה, זה לא מתוך האמירה שלא צריך לאפשר הגעה נוחה לצפון, אלא כיוון שכולנו מכירים ממשלה, את ממשלתנו, ואת יכולת הביצוע שלה לאורך השנים, אנחנו יודעים שאם כל הביצים כולן מושקעות בפיתוח כביש, זה בהכרח בא, לדוגמה, על חשבון פיתוח הרכבת. הנה, לא במקרה, באותן שנים שהכביש הזה התקדם, הרכבת פחות התקדמה. מה לעשות. אז כאשר מחליטים איפה להשקיע כרגע את כל האנרגיות, אני מציע להבין שקודם כול צריך לשים אותן, וזו גם המדיניות, דרך אגב, של משרד התחבורה היום, ושל שר התחבורה, להשקיע את האנרגיות קודם כול בסדר העדיפויות: בפיתוח הרכבת, בפיתוח התחבורה הציבורית, כי זה ה-win-win העיקרי, שכולם מרוויחים בו, איכות האוויר, איכות החיים של תושבי המדינה. אף אחד לא מתנגד באופן עקרוני לסלילת כבישים ולהגעה נוחה למקומות העבודה או לפריפריה, אלא אם כן מבינים שזה בא על חשבון פיתוחים אחרים שהמדינה רוצה לעשות. תודה רבה. תודה רבה. בהחלט הערה במקומה. אפשר לחיות עם הכול אם יש רצון טוב. חברי הכנסת, חבר הכנסת מקלב, סגן היושב-ראש, יבוא להחליף אותי. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק מס הכנסה (תרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי בשנות המס 2009 ו-2010) (הוראת שעה), התש"ע 2009, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה שאושרה על-ידי הנשיאות היא בנושא דוח גולדסטון, הצעות לסדר-היום שמספרן 1115, 1128, 1130, 1135, 1144 ו-1145. שישה חברי כנסת ביקשו להשתתף בדיון. הראשון הוא חבר הכנסת טלב אלסאנע, בהתאם לסדר הגשת הבקשה, ואחריו, חבר הכנסת אורי אריאל. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, השר לפיתוח הנגב והגליל התייחס לתעלת הימים. זאת דוגמה לשיתוף הפעולה, לפירות ולחשיבות של השלום. אלא מה? כאשר מתייחסים למציאות הקשה, שממשלת ישראל גם שותפה להנצחתה, מתנערים מהאחריות למה שמתרחש. דוח ועדת גולדסטון הוא דוגמה מובהקת שמשקפת את המציאות הקשה. במקום להסתכל בראי ולהגיד איפה טעינו, מנסים לשבור את הראי ולהגיד: אנחנו נקיים, גולדסטון הוא האחראי. כאילו גולדסטון הוא פלסטיני, או ערבי, או מוסלמי, או נציג של הרשות המוסלמית, או ה"פתח". גולדסטון הוא נציג של טריבונל בין-לאומי נייטרלי, הוא גם יהודי, הוא גם יהודי לא פחות ממך, אלא מה? הוא יהודי בעל מוסר. יהודי בעל ערכים. הוא יהודי כמוך. אתה והוא, והוא שופט בעל שם בין-לאומי. אני מעדיף אותך עליו כיהודי. אבל אני אגיד לך, אני מעדיף אותו, כי הוא אדם לפני שהוא יהודי. היום לא קל להיות אדם, או בן-אדם. במציאות הקיימת. וכאשר הוא אומר דבר אחד פשוט, מלחמות, גם יש חוקים. הוא לא בא ואומר: אין זכות להגנה עצמית. הוא גם לא מבקר פעולות צבאיות. הוא מתייחס לדברים שאנחנו כבר יודעים, שבג"ץ נזקק להם. זה העניין של נוהל שכן, כשמביאים פלסטיני ונותנים לו, דוחפים אותו, תחת איום של רובה, להיכנס לבתים, שמא, אולי הם ממולכדים. בג"ץ התייחס לזה, ומנע ואסר את זה, אלא מה? מתעלמים מההחלטות של בג"ץ. הוועדה הזאת התייחסה לאירועים שכל העולם ידע, גם חיילים הודיעו והעידו על הדברים, אבל השתיקו אותם. התנפלו עליהם. מה פתאום אתם מדברים? הם התייחסו למצב של אזרחים שנורו כאשר ברחו עם דגל לבן או שימשו מגן אנושי, מסגדים שנפגעו בזמן תפילה, וקבעו שיש אחריות פלילית אישית. על-פי החלטת ועדת החקירה המיוחדת של האו"ם, שמונתה כדי לבדוק את האירועים, לא בדקה את המבצע, אלא בדקה את החריגות בתוך המבצע, את הפשעים שנעשו, היא קבעה והמליצה שיש הפרה של החוק הבין-לאומי, אולי גם פשעים נגד האנושות. על-פי המלצות הוועדה יש להעביר את הממצאים לבית-הדין הבין-לאומי לפשעי מלחמה. יש כאן חברי כנסת שאז הזהירו והתריעו שהמציאות הזאת, הכוחנות זאת, חוסר אחריות יכול להוביל את המנהיגים כאן לספסל הנאשמים בבית-הדין הבין-לאומי לפשעי מלחמה. יש כאלה שאמרו: לא, מה פתאום, מדינת ישראל היא מעל החוק, כאן הכול מותר, יהודים ופשעים זה לא הולך ביחד. מתברר שהיו במדינה שאמרו: מדינת היהודים, שאמורה להיות אור לגויים, היא מדינת הכיבוש היחידה, והיא המדינה שמועמדת היום, על-פי הדוח הזה, לספסל הנאשמים. אני רוצה לומר לכם, רבותי, שגם ההחלטה לא לשתף פעולה, מה פתאום? מי מקים ועדה? אנחנו מעל האו"ם, אנחנו מעל החוק הבין-לאומי, גם זה שלא מנסים להציג את טענת ההגנה, אם יש כאלה, אבל עצם ההיעדרות אומרת דורשני. עצם ההיעדרות היא הודאה, ועצם ההיעדרות היא שאין טענות הגנה, ולכן מדינת ישראל וממשלת ישראל, לדעתי המדינה הזאת משלמת, הממשלה משלמת ומנהיגיה משלמים, את המחיר על המשך הנצחת הכיבוש, שהוא שורש הרע, הוא תופעה בלתי חוקית על-פי החוק הבין-לאומי, והניסיון להנציח אותו ולכפות אותו בכוח הוא גם כן בלתי חוקי. תודה רבה. אני רוצה לומר משפט אחרון, היושב-ראש, ברשותך. אנחנו שומעים עכשיו ש"גולדסטון מעודד טרור". ועדה שבאה למנוע פשעי מלחמה מעודדת טרור. הכיבוש ופגיעה באזרחים והרג ילדים זה לא טרור. להעמיד לדין את האחראים, זה מעודד טרור. או: "המלצות ועדת-גולדסטון מונעות את השלום", כאילו שהיה שלום, או יש רצון לשלום, והעמדת האחראים לדין על מעשיהם, זה דמגוגיה, ודמגוגיה לא יכולה להיות תחליף לעובדות. יש צורך בהכרה ובהודאה באחריות, להסיר, להעמיד את האחראים לדין, לשים קץ לסגר ולעונש הקולקטיבי ששולט בעזה, ולסיים את הכיבוש כמה שיותר מוקדם. תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אחריו, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, צריך לזכור מאיפה זה מתחיל. יש פה חברי כנסת, ציבור ואחרים שזוכרים היטב. הכול מתחיל מנסיגה ומעקירה שאין לה פשר, אין לה תכלית ואין לה תועלת, והכול בגלל ראש הממשלה שהחליט שכעומק החקירה יהיה עומק הנסיגה, וחלק מהיושבים פה שיתפו עם זה פעולה והביאו עלינו את האסון הזה, שכל הנגב נמצא תחת אש עד עצם היום הזה, כולל אתמול. כן, וצה"ל הגיב, פגע באיזו מנהרה עלובה, סליחה על הביטוי, שר הביטחון ממשיך עם מדיניות הנסיגות שלו וחושב שבזה הוא יביא איזה ביטחון. המציאות הזאת, אם לא תשתנה, תמשיך להיות בעוכרינו. לא ביטחון ולא שלום. הדוח שחובר על-ידי גולדסטון הוא דוח שאין לו ידיים ורגליים, אבל אני, אין לי עסק אתו, יש לי עסק עם הממשלה שלנו. מה ממשלת ישראל עשתה לפני הוצאת הדוח? מה היא עשתה בעקבות הוצאת הדוח? התשובה היא כלום, נאדה, אפס, זירו, מה שאתם רוצים. שום דבר. כמו שהממשלה הזאת התמחתה בעוד דברים לא לעשות, גם בעניין הזה היא לא עושה, והיא חושבת שהעניינים יסתדרו מאליהם. הם לא יסתדרו מאליהם, והממשלה מחויבת בטיפול בדוחות לפני חיבורם, וגם אחרי חיבורם. בממשלה הזאת, אם יש משהו לא מוסרי, זה לא מה שהאו"ם כותב, אלא זו התנהגותה, כן, שהיא לא מתנהלת עם נוהל שכן, ולא שומרת מספיק על חיילי צה"ל, ולא נותנת להם את הגיבוי, ולא מאפשרת להם להילחם בטרור באופן יומיומי, נחוש ומתמשך. והממשלה תהיה אחראית, כמובן, גם לתוצאות הקשות, אם וכאשר יהיו, חס וחלילה, ויש חשש כזה. יש התרעות רבות. המדיניות של הורדת המחסומים ושל כל ההקלות הביטחוניות לאיזה אחד שטוען שאנחנו הרי אשמים בכל דבר שקורה פה, באזור, לא תביא לא שקט ולא שלום. אני קורא מפה לראש הממשלה ולממשלה לשנות את מדיניות הביטחון באופן משמעותי, כדי להביא לאזור הזה שקט ובעזרת השם גם שלום. תודה. תודה על העמידה בלוח הזמנים. תודה רבה לך, חבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו, חבר הכנסת חיים אורון. כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בעניין דוח גולדסטון ישראל מתנהגת כמו אותו ילד מפונק, שהיה רגיל לעשות מה שהוא רוצה ואף אחד לא שואל אותו, ופתאום כשהוא מקבל נזיפה קלה, ואומרים לו: נו נו נו, אתה עוד יכול להיענש, והוא מתחיל להשתולל. עשרות שנים ישראל עשתה מה שהיא רוצה, בנתה התנחלויות, סיפחה את ירושלים המזרחית, עוצר, מחסומים, גדר הפרדה.  מיליון ו-400,000 אנשים עצורים בתוך בית-סוהר גדול בעזה. למה הם עצורים, סתם? כל מה שעשתה ישראל היא עשתה כי הקהילה הבין-לאומית לא עשתה שום דבר. דוח גולדסטון הוא המעט שבא מאוחר. הייתי מעדיף שלא יהיה דוח גולדסטון, ושהקהילה הבין-לאומית, הצבועה, לא תחליט על הקמת דוח גולדסטון, אלא באמצע המלחמה תעצור את המשך הפוגרום בתושבי עזה. זאת לא היתה מלחמה, זאת טעות: זה היה פוגרום. זאת היתה מלחמה מצד אחד. טחינת מוות. מה עם ה"קסאמים"? מטוסים שמפילים פצצות. מה עם ה"קסאמים"? 400 ילדים נהרגו בעזה, וראו שהילדים נהרגים יום אחרי יום, והקהילה הבין-לאומית הצבועה לא עשתה כלום. הייתי מעדיף שהם יעצרו את המלחמה, יצילו את חיי הילדים, והם היו יכולים לעצור את זה, ונתנו לישראל לעשות מה שהיא רוצה. אולי תתפטר מהכנסת, ?  לעשות מה שהיא רוצה. עכשיו בא דוח גולדסטון ואומר, אחרי כל המעשים האלה. מדינות הוענשו בצורה הרבה יותר חמורה. מעולם לא הוטלו סנקציות על ישראל. מעולם היא לא עמדה באמברגו של דבר כלשהו. לא היה בקהילה הבין-לאומית נידוי של ממשלת הימין עם ליברמן כשר החוץ. ילד מפונק. אתם זועקים על דוח גולדסטון? זאת המדינה הכי מפונקת בעולם. הכי מפונקת. יש מי שמפנק אותה, ארצות-הברית בעיקר, והצביעות של האירופים. רציתי לראות אותם זועקים כשהרגו את הילדים בעזה. דוח גולדסטון חשוב מאוד, בזה שהוא ישמש הרתעה. לישראל יש כוח להרוג בלתי מוגבל כמעט, לבצע טבח באוכלוסייה, ומה שהיה בעזה זה לא מלחמה, זה מלחמה מצד אחד, זה פוגרום, זה טבח, ואני מקווה שדוח גולדסטון יהווה איזושהי הרתעה, כי ההרתעה עד עכשיו היתה מאוד חלשה. מה לעשות, הפלסטינים חלשים. אין להם מטוסים, אין להם ארטילריה, אין להם דבר, הם לא יכולים לשמש הרתעה, אז הקהילה הבין-לאומית מחויבת, וזה המעט-מאוד, למנוע את הטבח הבא של ילדי פלסטין. אם אתם רוצים למנוע, בבקשה, מונחת לפניכם הדרך לשלום. גם לא רוצים שלום ורוצים כניעה טוטלית מהפלסטינים, מה אתם חושבים, כיבוש בלי מחיר? תודה רבה. תודה לך. תודה רבה לחבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת חיים אורון, ואחריו, חברת הכנסת רוחמה אברהם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא צריך לקבל כל שורה שקשורה בדוח גולדסטון ולהסכים לכל אמירה שלו כדי לתבוע מממשלת ישראל ליצור מערכת של חקירה ישראלית של מה שקרה בפעולת "עופרת יצוקה". אני אומר את זה כמי שתמך בזכות שהיתה לישראל להפעיל כוח כאשר הנגב הופצץ במשך ימים ושבועות וה"חמאס" לא התכוון להפסיק את זה, והתכוון להמשיך את זה, למרות מאמצים גדולים מאוד שנעשו מצד גורמים שונים להביא להפסקת אש, כולל גורמים ערביים, כולל גורמים בתוך העם הפלסטיני. אבל גם אצל מי שחשב שהיה מקום לפעולה צבאית, הפעולה ברצועת-עזה, כבר מיומה הראשון, עוררה הרבה מאוד שאלות: לגבי עוצמת השימוש בכוח ודרך השימוש בכוח, ותחושה קשה מאוד שכמה וכמה קווים אדומים נפרצו, ובשביל זה לא היה צריך את דוח גולדסטון. הצורך הזה קיים, וממשיך להיות קיים, לא בגלל דוח גולדסטון, אלא קודם כול בגלל צורך של החברה הישראלית, שלנו, לבדוק ולחקור שורה של נושאים שעולים מתוך מה שקרה במבצע הזה, ובלי שתהיה חקירה בלתי תלויה השאלות האלה ימשיכו לנקר. עכשיו, אדוני היושב-ראש, נוסף נימוק נוסף, ואני אומר אותו רק כנימוק נוסף, כי מה שאמרתי קודם קיים גם בלי דוח גולדסטון. כל אחד מבין, אני מקווה שגם סגן שר החוץ, שהדרך הנכונה להתמודד, גם עם מה שלא נכון בדוח, ויש בו הרבה מאוד דברים לא נכונים, גם ברוחו, גם בסיכומיו, היא אמירה ישראלית ברורה, לא שמתחרה אחד בשני מי תוקף אותו יותר ומאשים אותו יותר, אלא שמתמודדת עם הדברים שיש שם. אני מאמין שיש בנו, וצריך שיהיה בנו, הכוח, גם המוסרי וגם הפוליטי, לעשות את זה. אני לא בטוח שהממשלה הנוכחית תעשה את זה. אני חושש מאוד שנשמע עכשיו תשובה דומה לרוח הדברים שהיתה מצד ראש הממשלה לפני יומיים. מאוד פשוט להפוך את כל העולם נגדנו. איך אומרים? יוצרים הסכמה לאומית: אין מה לבדוק, הכול בסדר. אתה יודע, סגן שר החוץ? גם אם צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, גם אז יש דברים שצריך לבדוק. ואני לא יודע בדיוק מהו התואר "המוסרי ביותר בעולם", לכן אני חושב שהמסקנה של מה שקורה, ומה שקורה עדיין רק מתחיל לקרות, היום במועצת הביטחון, בסוף השבוע בז'נבה, בסופו של דבר, כמו שקרה לנו הרבה פעמים, נגיע לנקודה הזאת אחרי שכבר נשלם עוד ועוד מחירים. אני רוצה לסיים את דברי, אדוני היושב-ראש, ולומר: הפנייה הזאת שלנו לבדוק מה שקרה לא תלויה רק בגולדסטון. היא גם צורך ישראלי פנימי. אבל קל וחומר במציאות הפוליטית שנוצרה עכשיו. תודה רבה לחבר הכנסת חיים אורון. חברת הכנסת רוחמה אברהם, בבקשה. אחריה, חבר הכנסת דני דנון, הדובר האחרון. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי את חברי הכנסת הקודמים, חברי הכנסת אשר לצערי הרב לא נמצאים כאן במליאה, ואותם הייתי שואלת: איפה הירי החד-צדדי של ה"חמאס" על כל יישובי עוטף-עזה במשך שבע שנים? איפה כל אותם מפגעים עם חגורות הנפץ שהתהלכו בקרב ילדים, בקרב אוכלוסייה חפה מפשע, ופגעו בהמון אנשים? איפה אותן תזכורות שלכם? שכחתם את הכול. אבל באמת, כל מה שחסר היום זה רק שמדינת ישראל תעניק גם מטוסים לאותם ארגוני טרור. את שוכחת, זה רק מה שחסר. את שוכחת את הכיבוש. אבל אמר מישהו חשוב, שהוא לא פחות מאשר תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים, שקוראים לו ג'ון הולמס, ואני רוצה לצטט אותו: "תקיפות ה'חמאס' מנוגדות לחוק הבין-לאומי ויש להפסיקן". את זה גם לא טרחתם להזכיר. נציבת האו"ם לזכויות אדם לשעבר סירבה לעמוד בראש הוועדה. למה? כי היא טענה שהוועדה הזאת מונתה לא על-ידי זכויות אדם, אלא על-ידי פוליטיקה. רק על-ידי פוליטיקה. מזכ"ל האו"ם קופי אנאן ומזכ"ל האו"ם הנוכחי באן קי מון הביעו גם הם את מורת רוחם מהתמקדותה הבלעדית של הוועדה באשמת ישראל בהפרת זכויות אדם, במקום לטפל בהפרות חמורות בכל מה שקורה בעולם. הדוח שפרסם השופט גולדסטון מתעלם מכל הקריאות האלה. הוא מעניק לגיטימציה ליוזמת הטרור, מעניק לגיטימציה ליוזמת הירי וההרג, הוא מתעלם מחובתה וזכותה של כל מדינה להגנה עצמית, דבר שנקבע במפורש באמנת האו"ם. יותר משבע שנים ברציפות, אדוני היושב-ראש, הפעיל ה"חמאס" טרור נגד ילדי ישראל ואזרחיה. יותר מ-12,000 טילים ופגזי מרגמה כוונו אל אזרחים וילדים חפים מפשע. הם כוונו במטרה אחת: רק להרוג. שום מדינה אחרת בעולם לא היתה נוקטת סבלנות ואיפוק כה רבים זמן כה ארוך. המהלך הנועז שישראל עשתה, אותו מהלך של פינוי האזרחים והחיילים מעזה, ישראל לא רק התנתקה מעזה, אלא גם סייעה בשיקום הרצועה ופתחה מעברים. כל העובדות האלה משום מה נעלמו מעיניו של השופט. והחשוב ביותר: איפה האמירה של דוח גולדסטון לגבי גלעד שליט, שמוחזק בידי ה"חמאס" ללא הזכות הבסיסית לביקורים, אפילו של הצלב-האדום, שזה בניגוד לכל אמנה בין-לאומית? ה"חמאס", במקום לבנות את עזה ולדאוג לרווחת תושביה, בנה ובונה מנהרות תקיפה נגד ישראל ומשתמש באכזריות בילדים ובאזרחים להסתרת טרוריסטים ולהחבאת אמצעי לחימה. גם זה, משום מה, נעלם מעיני הוועדה. בדוח כתבה הוועדה: "יש לשגר באופן דחוף משלחת לבדיקת עובדות, לחקור את כל ההפרות של המשפט הבין-לאומי לזכויות אדם והמשפט הבין-לאומי ההומניטרי על-ידי הכוח הכובש". אני רוצה לומר, ולשאול את השאלה: האם גולדסטון גם שכח שישראל יצאה מרצועת-עזה ב-2005? לא ברור איך אפשר, לאחר פינוי שטחים ועקירת אזרחים מבתיהם, להיות עדיין ישות כובשת בעזה. כשצה"ל, גם את זה אני אזכיר לכם, חברי חברי הכנסת, פתח במבצע, הוא הפיץ 2 מיליוני כרוזי אזהרה וטלפונים לאוכלוסייה לפנות את האזור, כולל הודעות חוזרות ונשנות ברדיו. צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, ואני מחזקת את ידיו, אני מחזקת את ידי מפקדיו, שעושים לילות כימים בהגנה ובשמירה על אזרחי ישראל. דוח גולדסטון, אדוני היושב-ראש, מבוסס לכל אורכו על נתונים מוטים, מסולפים וחד-צדדיים, שמציגים את צה"ל כתוקפן ומתעלמים כמעט לחלוטין מהפגיעה באזרחי ישראל ומהשימוש השיטתי שעשה ה"חמאס" באוכלוסייה הפלסטינית כבמגן אנושי, על אף שלכל הדברים שאמרתי יש הוכחות.  אני רוצה לשאול את השופט גולדסטון, אדוני היושב-ראש, מה הוא סבר כאשר הוא הפך לשליחן של המדינות הסוררות ביותר בעולם, מה עלה על דעתו כאשר הוא הפך לנציגן של סודן, של סוריה, של לוב, אשר יום-יום מבצעות רצח עם, מדינות שאין בהן לא דמוקרטיה ולא זכויות אדם, מדינות וארגוני טרור ששולחים מחבלים לפוצץ מטוס על מאות נוסעיו, מדינות וארגוני טרור ששולחים ספינות מחבלים לפגוע בערים ובחפים מפשע במדינת ישראל, מדינות שבהן נטבחו אנשים ללא דין וללא משפט. היום אתה שליחם של ארגוני הטרור הללו, ושל אותן מדינות שתומכות בטרור הזה, מדינות שמחרישות אל מול הטבח בדארפור, אל מול מותם של מאות אלפים בסרי-לנקה, אל מול הטובחים באחיהם באפגניסטן ובעירק, ללא תגובת העולם. תודה. אני רוצה להזכיר לך שהזמן כבר תם. אני כבר מסיימת, אדוני היושב-ראש. וכמה מדהים, אדוני היושב-ראש, שאלה הן אותן מדינות שהעניקו לו מנדט לחקור את מדינת ישראל. גם ארגון ה”חמאס" של היום משתמש בו, בכבוד השופט הזה, גולדסטון, כאשר הוא רוצה להוכיח שאנחנו אלה שפוגעים בזכויות אדם. ולסיום, אדוני היושב-ראש, עם שחפץ חיים אנחנו. עם ששוחר שלום ושונא מלחמה. אנחנו מאמינים בצדק, בזכויות האדם, בהומניות ובאהבת הזולת. אנחנו עם שהוכיח כי הוא מוכן לעשות הרבה למען השלום, ולשלם מחיר כבד, בניגוד לכל אלה הסובבים אותנו, ששוחרים מלחמה. כולי תקווה, אדוני היושב-ראש, שהיום האו"ם יחליט שאם יהיה דיון, הוא יהיה אך ורק בוועדה לזכויות האדם. אני מודה לך על הזמן. תודה רבה. תודה רבה. גם אנחנו מודים לך. אחרון הדוברים, חבר הכנסת דני דנון, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנטישמיות נהפכה למלה גסה, ולכן גורמים שלא אוהבים את מדינת ישראל מצאו מונחים חדשים, של אנטי-ישראל ואנטי-ציונות. גם בתוך המשכן הזה יש חברי כנסת שנסעו לשווייץ, לוועידת דרבן, כדי לדבר נגד מדינת ישראל ולהאשים אותה בפשעי מלחמה. לשמחתם הרבה הם מצאו שותף נאמן, בשם השופט גולדסטון. שותף נאמן, שבחר להתעלם מאלפי, שמעתי אותך בקפידה, חבר הכנסת זחאלקה, בנאומך: לא הזכרת אפילו פעם אחת את המלה "קסאם", לא קיים בלקסיקון, לא שלך וגם לא של השופט הזה, גולדסטון, על כל 600 העמודים שהוא בחר לפרסם. מה עם אותם "קסאמים", שהם, זה מופיע שם. ראיתי איפה זה הופיע. אותם "קסאמים", שהם הסיבה האמיתית ליציאה למבצע בעזה? זה מופיע בדוח. ואני אומר זאת בצורה ברורה, שאם נצטרך, אני אומר את זה לסגן שר החוץ ולשר הביטחון ולראש הממשלה, אם נצטרך, נחזור שוב לעזה, כדי לא לאפשר שיירו "קסאמים" על אזרחים תמימים. וכל זה אחרי שהתבצע פינוי, גירוש, איך שתרצו לקרוא לכך, מגוש-קטיף ומאותם מקומות שיורים מהם "קסאמים" על ערים בישראל, אשקלון, שדרות. זה דבר לא מקובל. ומי המדינות שמטיפות לנו מוסר? מדינות כמו תימן, כמו לוב, שזכויות האדם רחוקות מהן. אני חושב שאנחנו צריכים לומר לשופט גולדסטון שאנחנו לא מקבלים דוחות כאלה. כל מדינה ריבונית, אם היו יורים טילים על ניו-מקסיקו, על טקסס, ממקסיקו, ארצות-הברית לא היתה נוהגת כמו שישראל נהגה בעזה. אם היו יורים על רוסיה טילים ממדינה שכנה, הם לא היו נוהגים כמו צבא-הגנה לישראל, בצורה הומנית, תוך כדי סיכון חיילים וקצינים. לצערי הרב נפלו ונפגעו אנשים משום שחשבנו על חיי אדם וחסנו על חיי אדם. אם יש לכם טענות על הפגועים בצד הפלסטיני, ואני מצר על כך, תפנו אותן לראשי ה"חמאס", שיורים טילים וזורקים "קסאמים" מאותם בתים ומאותם בתי-ספר. אל תפנו אותן אלינו. לשופט גולדסטון אני אומר: אנחנו לא מקבלים את הדוח הזה. הדוח הזה הוא מעוות. כבר קראנו "פרוטוקולים של זקני ציון"; קראנו דברים נגד העם היהודי, נוסיף גם את הדוח הזה לאותם מקומות, ולכן אני מתכוון לקחת את הדוח הזה של השופט גולדסטון ופשוט לקרוע אותו דף אחרי דף. זה לא הדוח, אתה מחזיק שני עמודים. הדוח הוא 600 עמודים, ואתה רק מוכיח שלא קראת את הדוח. אם היה לנו כל הזמן, היינו קורעים את כל הדוח הזה, חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת דנון, אני רוצה להעיר שלפי הפרוטוקול כל מעשה כזה, קיצוני, הוא לא לפי הפרוטוקול, והוא לא מדרכנו כאן בבית הזה. אז אני סיימתי, ואני רוצה לומר שאת כל 600 העמודים האלה צריך לזרוק לפח האשפה של ההיסטוריה. קח עוד נייר, תקרע עוד אחד. ולחברי הכנסת שחושבים שיכולים להיאחז במלים האלה לנגח את ממשלת ישראל: דרככם לא תצלח. תודה רבה לחבר הכנסת דנון. לא לקריעה של הדוח, אלא לנאום ולדברים. הוא לא קרא את הדוח, הוא רק קרע אותו. נעבור לתשובת השר. בבקשה, סגן השר חוץ. הדוח הוא 600 עמודים, לא שני דפים. את התקציר, את התקציר. גם אתה מוזמן לבוא לקרוע אותו. זה לא יעזור לכם. פעם אחת תהיה אמיתי. לא קראת ולא קרעת. אני מקווה שהוא לא קרע את הנאום שלו. אני מבקש, אדוני, בשביל הפרוטוקול, לבדוק אם הוא קרע את הנאום שלו או את הדוח. אתה מוזמן, חבר הכנסת זחאלקה, לקום ממקומך ולקחת את שאריות הדוח. אנחנו שומרים על החסינות של חברי הכנסת. חברי חברי הכנסת, אני מבקש לאפשר לסגן השר לשאת את דברו. תודה רבה, אדוני. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרשו לי להתייחס בתחילת דברי לדברים, שבאמת נגעו לעומק לבי, שאמר חבר הכנסת חיים ג'ומס אורון. אני רוצה להגיד, באופן כללי, חבר הכנסת אורון, אתה שייך לשמאל הציוני הישראלי, ואנשי שמאל אומרים, ובצדק: אתם, אנשי הימין, לא יותר פטריוטים לארץ-ישראל, אתם לא מגינים עליה יותר מאשר אנחנו. ואתם צודקים. אבל אני רוצה להגיד באותה נשימה, שאתם, אנשי השמאל, לא דואגים לזכויות אדם יותר ולא חשובים לכם נושאים הומניים יותר מאשר לאנשי ימין. אני חושב שאת זה חשוב להדגיש בתחילת הדברים, מכיוון שמה שעולה כרגע בעניין הזה הוא יותר מאשר שמאל וימין, הוא נוגע במהות הקיום שלנו כאן, ואני חושב שיש הסכמה כללית בין הימין לשמאל הציוני לגבי מהות היחסים שלנו כאן. אי-אפשר להתקיים בלי פשעי מלחמה? מה זה דו-קיום? אדוני הנכבד, אני מבקש ממך, כשאנחנו מדברים על קיומה של מדינת ישראל, אנחנו מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית כאן, כאשר גם הסולידריות החברתית בין אזרחיה חשובה. אבל מדברים על פשעי מלחמה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, נתתי לך יותר מהזמן שהיה מוקצב לך. אני מבקש לאפשר. נראה לי שאת כל הדברים אמרת. אני מציע שתשכילו להקשיב. אני מציע, גם מבחינת הדברים, כדאי שגם תקשיבו ולא רק תדברו. וזה מאוד מאוד חבל, כי אחר כך כשאתם צועקים למה דורשים נאמנות, בדיוק בגלל דברים כאלה. לא ראיתי אף אחד שתוקף את מדינת ישראל, או כל אדם שתוקף את מדינתו, בצורה כל כך, הייתי אומר, אכזרית, וכל כך ממוקדת כמו שאתם. לא המדינה. המדיניות. תוקפים את המדיניות, לא את המדינה. אדוני הנכבד, כאן דווקא אתם נתפסתם בקלקלתכם, מכיוון שדווקא בנושא דוח גודלסטון, לא רק שאי-אפשר לבקר את מדינת ישראל, אלא מכיוון שזה כתב פלסתר, שהוא מוטה, הוא חסר מקצועיות והוא אחד הדברים שבאו לנגח את מדינת ישראל על-ידי אויביה. ולא בכדי, מי ערך אותו, אנחנו? דרום-אפריקה. לא בכדי לא רק ישראל יצאה נגד הדוח הזה, ולא רק ארצות-הברית יצאה נגד הדוח הזה, ולא רק קנדה ואוסטרליה וניו-זילנד, אלא כל מדינות המערב הנאורות, החל בבריטניה וכלה בכל מדינות אירופה, וכל אלה שכן תמכו בו הן אותן מדינות שבינן לבין זכויות אדם אין שום דבר, ואני מודיע לך את זה. הרי מה ה"חמאס" עשה כאן? הוא ירה על אזרחים תמימים והגן על עצמו על-ידי אזרחים תמימים. אנחנו לא מגינים על ה"חמאס". שני פשעים הוא עשה. אתם ה"חמאס", אתם לא מגינים על ה"חמאס". אתם עצמכם ה"חמאס". אנחנו לא מגינים על ה"חמאס". לא, בכלל לא. אני מבקש לאפשר לדבר בלי להפריע. אני רוצה להתייחס שוב דווקא לדברים שאמר ידידי חבר הכנסת ג'ומס. אתה צודק לחלוטין, יש דברים שצריך לבדוק, ויש דברים שאנחנו בודקים. עד היום, כבר 23 חקירות. תחקירים לעומק נעשים כאשר יש דיווח אמין, כאשר יש דברים שצריך לבדוק. אנחנו עושים את זה, ונמשיך לעשות את זה, אבל לא בגלל דוח גולדסטון, ולא בגלל שאיזה מישהו יתרה בנו או ינזוף בנו או ילמד אותנו מוסר. אנחנו נעשה את זה בתוקף היותנו מי שאנחנו, בתוקף מה שאנחנו מאמינים, בתוקף חוקי המוסר שעמדו לעם ישראל לדורותיו ועליהם גם הושתתה מדינת ישראל. אני רוצה להגיד לך שנמשיך לבדוק את זה, אבל ודאי שלא בתוקף הדוח הזה, מכיוון שהדוח הזה, כל מהותו היא מהות פוליטית זולה שבאה לתקוף את ישראל, וחבל מאוד, חבל מאוד, שדווקא הרשות הפלסטינית, שחשבנו לרגע, שבניצוץ כזה של איזו התעשתות הם הולכים לדחות את כל העניין הזה, חזרו בהם בגלל לחץ פנימי שם, שגם מראה שאולי, אולי, קשה מאוד לסמוך על מישהו שמשנה את דעותיו בצורה כזאת על-ידי לחץ דעת קהל. עם מי אפשר לחתום כך הסכמים? אני עוד לא יודע, זה דבר שנצטרך לדון בו בתור סוגיה נפרדת, אבל לגבי הדוח הזה, הוא לא יקום והוא לא יהיה, ובוודאי שאין מקום כאן, בכנסת ישראל, לדון בכל מגוון "עופרת יצוקה" באיזו סמיכות או באיזו מסגרת שאפילו משיקה ומזכירה את דוח גולדסטון. זה פשוט לעג וזה פשוט חילול השם. לכן, מה שאני מציע, רבותי חברי הכנסת, הוא להסיר לחלוטין את ההצעה הזאת לסדר-היום לגבי דוח גולדסטון. אני אומר כאן שוב, שכל נושא שצריך להיבדק נבדק, וגם ייבדק. תודה רבה. תודה רבה לך, אדוני סגן השר. ההצעה שלך היא להוריד מסדר-היום. אני מבין שההצעה דחופה, שישה חברים מבקשים לדון. לשים אותו בסדר-יום של הכנסת, אז הוא לא קיים? לא ידון בו? יכול להיות שהוא לא קיים או כן קיים, אבל קודם כול אנחנו דנים בהצעה הזאת, ההצעה, מטבע הדברים ולפי ההליך, שישה חברים מבקשים לדון על זה במליאה, אבל מנגד יש לנו שש הצעות של שישה חברי כנסת שמבקשים הצעה אחרת. אדוני סגן השר, האם אתה מבקש להוריד את זה מסדר-היום בכלל, או שאתה מבקש להסתפק בתשובתך? המשמעות היא ככה, אם אתה מבקש להוציא את זה בכלל מסדר-היום, יש כנגד זה עוד הצעות אחרות. אבל אם אתה מבקש להסתפק בתשובתך, אין עוד שש הצעות. להסתפק בתשובה, אבל הם לא יסכימו לזה. נסתפק בתשובה, את זה אתה מבקש. נקיים מייד את ההצבעה. חבר הכנסת אורי אריאל? מספיק אחד שלא מסתפק. אבל הם רוצים עוד לדבר. מי שמסתפק, אין לי מולו עוד אחד. אין לי הצעה אחרת למי שמסתפק. חבר הכנסת אורי אריאל? לפי איך שמאירה את עינינו סגנית מזכיר הכנסת, אם אחד מתנגד, זה נותן את האפשרות של אחד כנגד אחד, נגד ששת המציעים. אז ראשון המציעים הצעה אחרת, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה. לרשותך דקה. אדוני היושב-ראש, בגלל קוצר הזמן אני לא אוכל להרחיב. אנחנו נקלענו למצב מאוד חמור ומאוד מסוכן. כל המלים הגדולות ששמענו, מראש הממשלה צפונה, ואני עם חלק גדול מהדברים מזדהה, זה לא יעזור בשלב הזה. אנחנו אחרי הרגע המשמעותי. אני גם לא רוצה להיכנס לסוגיה שחייבת להתברר, מדוע ישראל לא שיתפה פעולה, באיזו דרך היא לא שיתפה פעולה ומה התוצאה של אי-שיתוף הפעולה. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. אני אומר לכם שהיה דוח אחר לגמרי אם היינו משחקים ולא מחרימים. לא מחרימים, כי מדיניות זה לא להחרים, אבל אני לא רוצה להיכנס גם לזה, כי אין זמן. כרגע ההצעה שלי לממשלה, אדוני סגן שר החוץ, היא מייד להקים ועדת חקירה משפטית, תעזבו את הפוליטיקה, והיא חשובה, בלי זה אין לנו סיכוי להתמודד עם הדוח הזה. אם ישראל לא תבדוק את עצמה במושגים אמיתיים, אנחנו בבעיה עצומה, לא רק תדמיתית, אלא משפטית, בין-לאומית, ומי שמכיר את העניין יודע. לכן, אין מה לעשות. אני אומר לראש הממשלה: תקבל את ההצעה של שר הביטחון ושל משפטנים גדולים בישראל משמאל ומימין, ישראל, ברגע שתתחיל לחקור את עצמה, קודם כול היא תוריד את הלחץ, היא תטפל בנושאים, העולם ייתן לה לטפל בנושאים במקום שהוא יטפל בנושאים, וזאת הדרך היחידה שעומדת לרשותנו בעת הזאת כדי לטפל בבעיה שדוח גולדסטון הביא לפתחנו. אני מבקש להביא את הנושא לדיון מהיר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תודה רבה לחבר הכנסת פינס. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אדוני היושב-ראש, גולדסטון קיים במאות ובאלפים, כל שבוע אנחנו רואים אותם בהפגנות בבילעין ובכל מיני מקומות. הם בעצם עושים את השירות של האויבים שלנו, הם בעצם מייצגים את הפלסטינים יותר ��הפלסטינים שמייצגים את ה"חמאס". אנחנו צריכים להיות ערניים לדבר הזה, ולא צריכים להתרגש, צריך לפעול. אני מסכים עם אופיר פינס-פז שאמר שאנחנו צריכים, מבחינה משפטית, להתגונן כרגע, לא יודע אם לחקור את עצמנו, אבל בוודאי לתת את התשובות הנכונות והראויות. אין לנו מקום להתחמק. אני רוצה להזכיר לכולם שדיבת הארץ יצאה דווקא מהיהודים, ובתקופות האפלות ביותר מינו דווקא יהודים ושמו אותם כקצינים. גם בתקופת המצרים כתוב "ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו" תמיד מינו דווקא יהודים כדי להכות את היהודים. גולדסטון היה קיים, אלפי שנים אנחנו מכירים אותו, רק בשמות שונים ואחרים. לכן זו לא ראיה, וחבל שיש לנו יהודים כאלה, שמתחברים לאויבי ישראל. תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אני חושב שהדבר הבסיסי שהגיע הזמן שגם ממשלת ישראל תבין מדוח גולדסטון הוא שהיום אנחנו נמצאים במציאות אחרת בזירת המשפט הבין-לאומי, ההפקרות שהיתה קיימת לפני הרבה שנים, נעלמת. היום המצב הוא שיש דין ויש דיין. מי שמבצע עבירות על דיני המלחמה הבין-לאומיים, ייתן עליהן את הדין. אני שומע את הדברים שנאמרים כאן, ואני באמת מתפלא, זאת התייחסות לא רצינית. השופט גולדסטון הוא שופט שיש לו שם בין-לאומי כאחד השופטים המוערכים בעולם. אגב, הוא לא רק יהודי, לידיעתכם. הוא גם ציוני. ציוני כמוך? אני לא ציוני, אבל הוא ציוני, והוא אומר את הדברים האלה ואמר את הדברים האלה. אני מציע שנעצור פה, אדוני היושב-ראש, פרס ישראל, הוא לא כתב אישום, ואם לא נעשה משהו הוא עלול הפוך לכתב אישום. הדוח הוא כתב אישום מבחינת הרמה שלו, והוא בוודאי כתב אישום מבחינת התכנים שלו. הוא בהחלט יכול להתברר בפני בית-הדין הבין-לאומי בהאג, אם מדינת ישראל תמשיך להתייחס לדברים כאילו שלא קרה שום דבר, כאילו לא קורה שום דבר וכאילו כל מה שאנחנו מדברים עליו הוא בסך הכול איזו אפיזודה מקרית וחולפת של אנשים בעלי רצון רע. תודה רבה לחבר הכנסת חנין. חבר הכנסת מסעוד גנאים. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, במקום להתעסק בגימיקים ולקרוע את הדוח, או כמה ניירות ממנו, ובמקום להשתלח בגולדסטון, שהוא יהודי וציוני, כפי שאמר חברי דב, גולדסטון עצמו אמר: מכיוון שאני יהודי, אני חייב לחקור כל פשע, מכיוון שאני יהודי, היה על מדינת ישראל, לפי דעתי, מאז התחילו עדויות החיילים שהתפרסמו ב"הארץ", וביקשנו ודרשנו, שמדינה דמוקרטית שמכבדת את עצמה צריכה לחקור את עצמה, לבקר את הצבא שלה, והממשלה סירבה. היא גם סירבה להיות בקשר ולשתף פעולה עם הוועדה. יש כמה אנשי רוח, כמו חיים גורי ועמוס עוז, שחתמו על עצומה וביקשו משר הביטחון, בשעתו, לחקור רק מקרה אחד, של דוקטור ידוע, בשם עז א-דין אבו אל-עייש, שנהרגו שלוש בנותיו, ומתוך תשובות שר הביטחון, חבר הכנסת בן-ארי. שמע עד הסוף. לדבר הזה, לתשובת משרד הביטחון, שהאשימה את הקורבן, הם רק ציטטו את אלתרמן בכמה בתים, ואמרו: "לנשכחים ירווח ולחיים ירפא, אבל לאן נוליך את החרפה", והחרפה, גם היום, נמשכת.  חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, נראה לי שאת מחצית הזמן כבר לקחת על קריאת הביניים, אבל אתן לך עוד זמן מה להצעה אחרת. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנו עדים לתופעה שהולכת ומחריפה של מעוז קדמי של אויבי ישראל בתוך הכנסת. בשבת האחרונה חברי בל"ד דרשו את התפטרותו של מחבל בשם אבו מאזן כי הוא לא קיבל את דוח גולדסטון. יש פה איזה מין רצון לראות את חיילי צה"ל שלנו, את הילדים שלנו, נטבחים. יש כאן רצון לראות את עם ישראל מוכה ומושפל, ושאנו נלך אל לוויות, בחסדי השם יתברך,  אני מגן על אבו מאזן, אני קראתי לו, בדיוק כמו שאני קורא לך "מחבל", גם הוא מחבל. אתם באותה חבורה מבחינתי. אתה חוצפן. יכול להיות, אבל אני אעמוד על כך שאויבי ישראל, ואנחנו נפעל בחקיקה, שאויבי ישראל לא יוכלו לפעול כאן, מתוך הכנסת. צריך לחסל את המעוז הקדמי. זאת לא דמוקרטיה. דמוקרטיה לזכויות מיעוטים, בבקשה. דמוקרטיה לעניינים אישיים, בבקשה. אבל לזכויות לאומיות ולמלחמה במדינת ישראל, זה דבר שלא יכול להיות. אני רוצה להזכיר, רבותי שמזכירים פה כל מיני שמות: וידוא הריגה עשו לאמא ולארבע בנותיה, אמא בהיריון בחודש התשיעי. זה לא מוזכר, לא בדוח גולדסטון, וגם חבר הכנסת גנאים לא מזכיר את זה. זה שבאמצע מלחמה חיילי צה"ל היו צריכים להגן על עצמם, לגונן על תושבי שדרות, שלא נביא לפה את ילדינו לקבורה, ולא נביא את ילדינו לקבורה בשביל דוח גולדסטון, וזה מה שאתם הייתם רוצים. ובעזרת השם, עם ישראל יגן על עצמו, ולא יעזור לא לגולדסטון ולא לכם, והניסיון שלכם להחליש את מדינת ישראל, הניסיון שלכם לפגוע במדינת ישראל, לא יצלח. תודה רבה לחבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, אחרון בהצעות האחרות. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, לדון בכנסת בנזקים של דוח גולדסטון נצטרך עוד הרבה ימים והרבה מחשבות כיצד נוכל, לצערנו, לתקן את הנזקים הגדולים שהדוח הזה גרם ועוד יגרום. מיותר כבר לחזור על המלים שזה דוח מעוות, גם מבחינה משפטית זה דוח מעוות. כיצד אפשר לערוך דוח משפטי של שופט, והוא קורא לעצמו שופט מכובד, כאשר תגובה של צד אחד בכלל לא מופיעה בדוח הזה? זה דוח משפטי שרוצה לאחר מכן שידונו בו בוועדות בין-לאומיות כאלה ואחרות על בסיס הנחה ששופט בין-לאומי כזה או אחר כתב אותו, כשהצד שלנו בכלל לא מופיע בו. גם מי שהעיד, הסכים להעיד, כן זכה לתגובה? אותה גברת מאשקלון שצעקה לו באמצע מסיבת עיתונאים שהוא ערך שם: למה אני, לפחות את התגובה שלי לא ציטטת, זה מראה כמה שהדוח הזה מעוות, לא צודק, אין לו שום בסיס משפטי ואין בזה גם שום צדק שבעצם אפשר יהיה לדון על-פיו. לכן אנו, כמדינת ישראל, ככנסת ישראל, צריכים כולנו לצאת יחד, גם חברי שפתאום מעודדים את דוח גולדסטון, ולדרוש שהצדק, אם כבר רוצים שייעשה, שיהיה צדק קודם כול בדוח ההוא, שהדוח ההוא יתוקן, ואחר כך לבוא ולדרוש ליישם אותו. רבותי חברי הכנסת, אנו צריכים להליך של הצבעה. המציעים הציעו לדון בנושא במליאה, ומנגד הציע סגן השר להוריד אותו מסדר-היום. מובן שעלו גם הצעות אחרות, להעביר לוועדה. אני מעמיד להצבעה, מול כל מציע, קודם אני שואל אותם, ואחר כך מעמיד להצבעה, האם הוא מסכים להצעת השר או שהוא נשאר בהצעתו לדון במליאה. חבר הכנסת טלב אלסאנע? מליאה. מליאה. חבר הכנסת אורי אריאל לא נמצא. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה? מליאה. מליאה. חבר הכנסת חיים אורון? מליאה. מליאה. חברת הכנסת רוחמה אברהם? מסתפקת בתשובת סגן השר.  מסתפקת בתשובת סגן השר. חבר הכנסת דני דנון? מסתפק בתשובת סגן השר. מסתפק בתשובת סגן השר. אם כך, אנו מעמידים להצבעה, מי שבעד הוא בעד לדון במליאה, ומי שנגד, להוריד את הנושא מסדר-היום, או יותר נכון, להסתפק בתשובת סגן השר. אני חוזר: בעד, לדון במליאה. נגד, להסתפק בתשובת השר. ממילא זה גם להוריד מסדר-היום. אורי אריאל לא נמצא פה, לכן אנ��נו כמובן מצביעים על חמש הצעות. מי שבעד, בעד לדון במליאה. מי שנגד, מסתפק בתשובת סגן השר, וממילא זה להוריד מסדר-היום. בבקשה. ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. בעד, 9, נגד, 21. לפיכך אני קובע שההצעות הוסרו מסדר-היום. נעבור מייד להצעה לסדר-היום מס' 1125, של חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס: הקיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה. ישיב סגן השר דני אילון. בבקשה, חבר הכנסת הרב מנחם אליעזר מוזס. לרשותך עשר דקות תמימות. למה דילגתם? באישור היושב-ראש. זו הירושה שהשאיר לי היושב-ראש, שההצעה הזאת הוקדמה, ומייד אחר כך נעבור לזיהום האוויר בחיפה. אולי נבקש מהדובר שקצת יצמצם בזמנו. נתנו לי עשר דקות שמסולאות בפז. כל דקה יקרה כאן. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הנכבדים, חברי הכנסת, אני רוצה דווקא להתמקד בנושא הקיצוץ הרוחבי של 2% והפגיעה האנושה בתקציבי הישיבות. המושג של קואליציה מושתת על הסכם קואליציוני. בקושי עברו שלושה חודשים מאישור התקציב וכחצי שנה מהחתימה על ההסכמים הקואליציוניים, והממשלה כבר אישרה קיצוץ רוחבי של 2% בתקציב משרדי הממשלה, כאשר מתוך תקציב של 975 מיליון ש"ח לישיבות, שזה כולל כל הישיבות, כולל ישיבות ההסדר, ישיבות תיכוניות, שליש מהתקציב הזה יקוצץ: 315 מיליון. אתה טוען שנתניהו לא אמין? הקיצוץ הזה הוא לא הוגן, לא צודק ולא שוויוני. עוד לא יבש הדיו מהחתימה על ההסכמים הקואליציוניים עם ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי, וכבר מפירים אותם. בסעיף 58 להסכם, אז כדאי להגיע לסיכום עם נתניהו או לא?  עם סיעת ש"ס אף נכתב שבשנת 2009 לא יהיה כל קיצוץ בתקציב הישיבות. נוסף על זה,  במסגרת הקיצוץ בכספים הקואליציוניים ייפגעו גם תקציבי הסמינרים, ולא רק הישיבות, כי גם שם יש קיצוץ. ומדוע זה לא צודק? כי הרי רק לפני כמה חודשים ישבנו כאן על כל סכום וסכום, ומה קרה עכשיו שפתאום חסרים 2 מיליארדים? לא ידעו את זה קודם, לפני שלושה חודשים? מדוע מהתלים בכנסת בצורה כזאת? ישבנו פה ימים ולילות, התדיינו על כל סעיף וסעיף בתקציב, ועתה באים ומקצצים 2 מיליארדי ש"ח מהתקציב. אומרים שצריכים לביטחון. ייתכן, אבל האם חסרים מקורות בביטחון שאפשר לממן מהם את 2 המיליארדים האלה? בשביל מה היה צריך את כל הקיצוץ התקציבי הזה? לדוגמה, במזרח העיר אלעד קיים שטח עצום שהיה פעם שטח אש של צה"ל, והוא עומד שומם כבר שנים ללא כל שימוש. למה לא למכור אותו לקבלנים ובכסף הזה לממן את עלויות הביטחון שצריכים, ובמקביל גם יתרמו להוספה של עוד כמה אלפי יחידות דיור ונצוד שתי ציפורים במכה אחת? או: יש שטחים כמו שאנו מכירים ברמת-גן, בלב רחוב מודיעין, של השלישות, שמדברים כבר שנים על מכירתם. זה היה מביא הכנסה מאוד נאה, ולא צריכים ללכת על כספי כל התקציב הרוחבי הזה של 2%. אבל יתירה מכך, אני רוצה רק להדגים לכם מה שכואב לי בנושא הקיצוץ לישיבות. משרד החינוך, שתקציבו הוא 27 מיליארד, עשה הכול, וקוצצו מתקציבו 24 מיליון. במקור היה אמור להיות קיצוץ של 146, אבל אני מברך, באמת, את שר החינוך, מר גדעון סער, שהצליח למזער את הנזקים שעלולים היו להתהוות בקיצוץ המקורי, אילו הוא היה באמת עומד על 146. הוא הצליח להביא את זה רק ל-24 מיליון. אבל אם תיקחו את התקציב, ראשון בסולם של הקיצוצים עומד עולם הישיבות מתוך 975 מורידים 315. איפה הסימטריה? איפה השוויוניות? איפה ההגינות בדבר הזה? חשבתי, למה הדבר הזה דומה? יש הסיפור היהודי העממי על אותו רב-חובל שספינתו נטרפת בים בגלל המשא הכבד, ואז הוא מחליט דבר ראשון לזרוק לים את הטלית והתפילין, כדי להקל את המשא על האונייה. הקיצוץ הדרסטי המתוכנן כבר גרם לתחושות ציבוריות קשות מאוד. אני רוצה לצטט את עיתון "המודיע", ביטאון אגודת ישראל, שכתב בי"ג בתשרי: "התרגילים של הליכוד חוזרים כמו שהיו. תמיד הם היו לארג'ים בהסכם הקואליציוני, תמיד הם הבטיחו כג'נטלמנים נימוסיים וחייכנים, אלא כשהגיעו הדברים למימוש, לקיום ההבטחות הלכה למעשה, הם מצאו תמיד את הדרך לא לקיים ולא לבצע".  איך אתה תומך בקואליציה? חבר הכנסת מוזס יענה לכולם. אבקש סבלנות. יש עוד כמעט חמש דקות. בהמשך המאמר מוזכר, לא פחות ולא יותר, אותו ראש ממשלה שאמר על אי-קיום הסכם קואליציוני "לתלות את ההסכם על הקיר". מדוע לגרום לתחושות האלה לעלות בקרב הציבור? אני מקווה שממשלת הליכוד הנוכחית תדע להתעלות על עצמה, יימצאו מקורות תקציביים אחרים, גם בלי להיות גיבורים על חלשים. סיעת יהדות התורה החליטה, זה הסיכום, לגבות את חברנו חבר הכנסת הרב משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, לדחות מכול וכול את הפרת ההסכם הקואליציוני, שאנו רואים אותה במלוא החומרה. תודה רבה. קיצצתי בזמן. יפה מאוד. חבר הכנסת מוזס, מה יקרה אם לא? אני בטוח שיקרה כן, כי אני לא מאמין שראש הממשלה, שהממשלה תרצה להתפרק בשביל 300 המיליון האלה. שימצאו את זה במקום אחר. אבל מה יקרה אם לא? אם לא? לאלוקים פתרונים. אתה חושב שנתניהו יתקפל תחת הלחץ? אתה יודע, לפעמים, כשמדברים על קיצוץ, וכשאדם מקצץ בנאום שלו, בזמן שלו, חלק מהנאום שלו גם יכול להיחשב לו איך מרגישים כשמקצצים מהזמן, תראה איך מרגישים כשלא נתת תשובות לסיפור המתח ועוד כמה דברים, אבל את זה נעשה על יד המקום שלך. בבקשה. אני מודה לך מאוד. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת מוזס. סגן השר דני אילון, בבקשה, דברי תשובה. לא הבנתי, סגן שר החוץ משיב לו על מה, כל ישראל ערבים זה לזה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מונחת לפנינו בקשה להצעה לסדר-היום בנושא הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה. הייתי רוצה, בשם שר האוצר יובל שטייניץ, לומר כמה מלים בנושא הקיצוץ שהממשלה החליטה עליו לפני שבועיים. האם יוחזר הכסף לישיבות? חבר הכנסת פלסנר, ב-12 במאי 2009 אישרה הממשלה את התקציב הדו-שנתי לשנים 2009 2010, תקציב שאושר בבית הזה בחודש יולי האחרון. הממשלה, באישור הכנסת, בחרה לנקוט מהלך חסר תקדים של תקציב כפול, כלומר דו-שנתי, לנוכח הנסיבות המיוחדות ששררו בתחילת כהונתה. המשבר הכלכלי החריף שהמשק היה נתון בו, העדר תקציב מאושר, הרצון למנוע היגררות דיונים על פני כמעט שנה שלמה, כל אלה הביאו את הממשלה לנהוג בתעוזה ובתבונה ולאשר תקציב בעל מסגרת דו-שנתית. תקציב דו-שנתי הוא במידה רבה הזדמנות, הזדמנות לתכנן לטווח זמן ארוך מהרגיל, הזדמנות להנהיג שינויים בעלי עומק, פוטנציאל מיוחד שאנחנו לומדים לממש אותו במשרדי הממשלה בשבועות אלה. אך תקציב דו-שנתי, אדוני היושב-ראש, אפשר לומר, כמעט כמו כל תקציב, הוא גם מסגרת ארוכת טווח, שמתחייבות בה התאמות ועדכונים כפי שמתרחש כמעט בכל כהונת ממשלה. ממשלת ישראל מתמודדת בו בזמן עם אתגרים רבים. חלק מהאתגרים האלה ידועים מראש, וחלקם מפתיעים, בלתי צפויים אפילו. על הממשלה להיערך בהתאם. בחודשים האחרונים נחשפנו לצרכים ביטחוניים הולכים וגוברים. כמו כן, מדינת ישראל, כמו כל מדינות העולם, נדרשת להתמודד עם שפעת החזירים והשלכותיה. שני האתגרים שציינתי כרגע מחייבים תשומות תקציביות. ממשלת ישראל נהגה באופן אחראי כאשר החליטה להקצות משאבים תקציביים, בתוך שנת התקציב, לשתי המשימות האלה. הערה קטנה: בהסכם הקואליציוני שהונח על שולחן הכנסת, ואתה אמרת, בשם שר האוצר, שהכנסת אישרה את ההסכם הקואליציוני, יש סעיף מיוחד, שבנוגע לסעיף תקציב הישיבות, גם אם יחול קיצוץ רוחבי, לא יחול הקיצוץ על הישיבות. לכן, אם אדוני מדבר בשם שר האוצר, אנא תמסור לשר האוצר את מה שאמרתי לו בפנים: שהוא מפר הסכם שהוא וראש הממשלה חתומים עליו. אדוני, ראשית, אנחנו מאמינים שאנחנו נמצאים בממשלה שלא מפירה הסכמים. מר ליצמן, לא יודע על הסכנה הביטחונית? אני באמת מודה לך על ההערה, ידידי סגן השר ליצמן. רק שאלה, האם בהסכם הקואליציוני כתוב שהסכם רוחבי מונע קיצוץ בישיבות  אבל האם כתוב שם מה הסיבות להסכם הרוחבי? האם בכל מצב, זה לא משנה. אתה יודע שבהסברה אתה גאון, אני אומר לך את זה, אבל בזה לא הצלחת להסביר. אני שואל, זאת היתה שאלה. אני חייב להעיר לך שני דברים. משרד הבריאות לא קיבל, חבר הכנסת הרב ליצמן, הפוך, חבר הכנסת דני אילון דווקא לקח את ההסברה של הישיבות, וזאת היתה רק שאלה מנחה, הוא רק שאל שאלה שהתשובה עליה היתה ברורה, שאכן היה כתוב בהסכם שבכל מקרה ובכל זמן, לא, לא. עצם העובדה, אדוני סגן שר החוץ, שאתה עונה על ההצעה לסדר-יום, ולא סגן שר האוצר, שכנראה סירב לענות על השאלה. לא, היתה כאן בקשה, אני חייב להגיד כאן, למען הגילוי הנאות: שר האוצר הכין את התשובה ועמד להגיע לכאן, והודיעו לי ברגע האחרון שהוא לא יוכל להגיע, מחמת ענייניו, ואנחנו הרי רוצים שהוא יוכל לטפל בעניינים החשובים של האוצר. מה שחבר הכנסת ליצמן אומר הוא, שאם השר לא יכול להגיע, כנראה מסיבות דחופות, סגנו נמצא בבניין, סגן שר האוצר נמצא, למה הוא לא בא? את זה אני לא יודע. הוא כנראה נמצא בישיבה של מטה. זה אושר ב-2009. לא יהיה קיצוץ. התשובה שלך היא לא של סגן שר האוצר. הרוצה מרחיק עדותו, ולוקחים מישהו מעבר לים כמעט, יכול להיות שיש בעיית אמינות לראש הממשלה? אני רוצה להגיד כאן שוב גילוי נאות, גם לחבר הכנסת, יושב-ראש ועדת הכספים, גפני, וגם למכובדי סגן שר הבריאות ליצמן, הנושא של ההסכמים הקואליציוניים הוא לא בדיוק המחלקה שלי, אבל הנושא של המשק, יציבותו, שגשוגו וכלכלת ישראל, אני  חושב שזה עניין של כולנו. אבל יציבות, גם יציבות הקואליציה חשובה. אבל אני רוצה להגיד לכם, ואולי אני חורג כאן מהתשובה, שאחת הסיבות הרציניות ביותר לשינוי הזה היא מהלכים בלתי צפויים. אנחנו חיים היום בעולם בלתי צפוי. אני חושב שאולי כמעט 100 שנה שלא חיינו בתקופה שהיא כל כך מורכבת, כל כך מסובכת, כל כך בלתי ניתנת לצפייה. מה השתנה? מה השתנה? אני אומר לך שאנחנו נמצאים בתקופה שבה תהליכים היום מואצים. מספיק שתקרא את דברי העתידן קורצוויל מאתמול, שאמר שהיום בכל 14 חודשים מוכפל הידע האנושי בעולם. מה שהיה לוקח פעם מאות בשנים, היום כל 14 חודש. זה גם כולל התפתחויות מדיניות גיאו-אסטרטגיות, גיאו-פוליטיות, לצערי הרב, כי לא כולן הן לטובתנו. בכל אופן, אם נחזור לענייננו, אני רוצה להגיד שהממשלה, כמו הכנסת, מחויבת לשמירה על מסגרות פיסקליות אחראיות. אין לנו אפשרות לחרוג ממסגרת הגירעון הקבועה בחוק. מסגרת גירעון זו קשיחה, ומשדרת למשקיעים בעולם את חוסנה של הכלכלה הישראלית. היא מקבלת משנה תוקף בתקופת המשבר, שבו על ישראל להדגיש את יתרונותיה היחסיים מול יתר מדינות העולם. אדוני סגן השר, מה המצב של יעד הגירעון, אתה יודע? אני אגיד לך מה המצב של יעד הגירעון. אני בטוח שאתה יודע יותר טוב ממני. אנחנו קבענו שיעד הגירעון יהיה 6%. המצב היה רע וקשה ועמדנו בביקורת ציבורית. אנחנו במצב הרבה יותר טוב, אנחנו רחוקים מיעד הגירעון. המצב לא נעשה יותר רע. המצב נעשה יותר טוב. בעזרת השם. אני מקווה שיהיה אפילו עוד יותר טוב. בוודאי, מה השאלה. הפתרון לאתגרים הדחופים המחייבים תקציב מחד, לצד המחויבות של מוסדות השלטון לשמר את מסגרת הגירעון מאידך, שני אלה מחייבים אותנו לבצע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה. הקיצוץ אינו עיוור, הוא מחריג הוצאות שכר, הוצאות על חינוך והוצאות נוספות, אבל הוא מתחייב. זו נורמה שקיימת כמעט בכל ממשלות ישראל בשנים האחרונות, ומופעלת בעת הצורך. הגיעה השעה להפעילה, ועל כן קיבלה הממשלה החלטה אחראית. בקיצור, מצפצפים עליכם, וסיכומים עם נתניהו הם לא סיכומים. הרב מוזס הקדיש את עיקר נאומו לנושא הזה, שגם אם יש קיצוץ רוחבי, מה הפרופורציה בין קיצוץ של 1%, 2% או 3% לקיצוץ של 33% או 35%. על זה הוא לא קיבל תשובה. או שחסר דף בתשובה של שר האוצר, או שאין לזה תשובה. גם זו תשובה. אדוני סגן השר, יכולה להיות בעיה באמינות של ראש הממשלה? לחלוטין לא. לחלוטין לא. בדיוק מה שהיושב-ראש אמר, זו שאלתי. לא קיבלתי תשובה למה בתקציב הזה הוא יותר מבשאר התקציבים, למה בתקציב של 27 מיליארד של משרד החינוך מורידים רק 24 מיליון ובתקציב של 975 מורידים 315. איפה השוויוניות? איפה הסימטריה? הרב מוזס, הבנתי, אבל אני רוצה להגיד לך שיש לי  ואני חושב שלרוב אזרחי ישראל, חבר הכנסת פלסנר, אני חושב שלרוב אזרחי ישראל, אנחנו יודעים את זה היום, יש אמון מלא גם בראש הממשלה וגם בשר האוצר ובממשלה הזאת, לכן אני בטוח וסמוך ויודע, אבל, דני, אל תערערו את האמון הזה. אני בטוח שכאשר הם החליטו על הקיצוץ הרוחבי הזה, תוך ניסיון להחריג דברים שהם בנפשנו, אם זה הוצאות שכר לאנשים שבאמת מגיעים לפת לחם, או הוצאות על חינוך והוצאות נוספות, אני בטוח שהם עשו את זה בצורה מושכלת. אני בטוח שבסופו של דבר הדברים יתאזנו, סגן השר, לא ידעו את זה, ונושא התמיכה בישיבות והתמיכה בתורה, זה כמובן דבר שגם הוא בנפשנו, ויבוא, אני מבטיח, האם שקלו לוותר על כמה משרדים מיותרים בשל הצורך בקיצוץ? השאלה היא אחרת, אדוני סגן השר: מה אתה מציע לעשות בהצעה הזאת? האם אתה מציע להוריד אותה מסדר-היום? לדון בוועדה? יכול להיות שהתשובות יתקבלו במקום אחר. אדוני היושב-ראש, הייתי מציע להסתפק בדברים הללו. להעביר לוועדת הכספים. אתה לא יכול להעביר לוועדת הכספים. ההצעה שלך היא לדון במליאה. אם תהיה הצעה אחרת, הרב ליצמן, אתה מציע לדון בוועדת הכספים. תודה רבה, אדוני סגן השר. אנחנו נקיים הצבעה. ההצבעה היא אם לדון במליאה או לדון בוועדה. המציע הסכים לוועדה? ועדת הכספים. אם כך, ההצבעה היא אם להעביר לוועדת הכספים. מי שבעד, הוא בעד ועדת הכספים. מי שנגד, להוריד מסדר-היום. סגן השר מסכים, גם הוא מסכים. בסדר. אנחנו עוברים להצבעה. בעד, זה בעד דיון בוועדת הכספים. נגד, זה נגד דיון בוועדה. בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. תודה רבה. בעד, 19, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהנושא יידון בוועדת הכספים. אני מודה גם למציע וגם למשיב. אנחנו עוברים להצעות הבאות לסדר-היום, הצעות מס' 1102, 1104, 1105, 1127 ו-1138, בנושא: זיהום האוויר באזור חיפה ואחוזי התחלואה הגבוהים בקרב תושבי האזור ובמיוחד בקרב ילדים. הראשונה במציעים, חברת הכנסת רחל אדטו, בבקשה. ישיבו השר להגנת הסביבה וסגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן. בבקשה, גברתי. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשבוע האחרון התפרסם דוח קשה של "קואליציית ארגוני הסביבה", שמאחדת בתוכה 20 ארגוני סביבה. הדוח הזה מביא תמונה קשה של זיהום אוויר, או זיהום סביבתי בכלל. כאשר בכל העולם אנחנו עדים לירידה בזיהום האוויר, דווקא במדינת ישראל אנחנו רואים שקיימת איזו עלייה בזיהום האוויר. ידוע לחלוטין הקשר בין זיהום אוויר למחלות ריאה, ידוע הקשר בין זיהום אוויר למספר הפניות לחדר מיון, לתמותת תינוקות, לסרטן. בדוח הוכח שבשנים 2007 2008 נמצאו פי-שישה, ולפעמים פי-עשרה, חומרים אסורים באוויר, כאשר בדקו את זה בין היתר בכיתות הלימוד של ילדים באזור מפרץ חיפה. רבותי, זיהום האוויר הוא לא בעיה של חיפה. זיהום האוויר הוא בעיה לאומית. בתל-אביב למשל נמדדו 32 מיקרוגרם של חלקיקים למטר מעוקב, כאשר בניו-יורק, לעומת תל-אביב, נמדדו 12 מיקרוגרם של חלקיקים למטר מעוקב. פער אדיר, ניו-יורק, העיר הגדולה, מול תל-אביב, העיר הגדולה, פער של פי-שלושה לרעת תל-אביב בכל נושא זיהום הסביבה. יום הכיפורים, לעומת זאת, היה יום שבו ראו ירידה. כאשר בדקו את רמת החלקיקים באזור תל-אביב ראו שחלה ירידה משמעותית, הן בתל-אביב והן בירושלים. מה זה אומר? זה אומר שבין היתר אחראי לזיהום האוויר במידה רבה גם זיהום האוויר מתחבורה. אם בודקים את אשקלון, חדרה, חיפה, הרי אלה הערים המובילות במדינת ישראל בזיהום אוויר. כלומר, לזיהום האוויר יש שני מרכיבים: זיהום אוויר מתחבורה וזיהום אוויר מתעשייה. אי-אפשר לברוח מזיהום האוויר, אבל אפשר להקטין אותו. נכון שבשנים האחרונות יש עשייה בנושא הזה, אולם יש גם פחות אכיפה. בחיפה, בתעשייה, בבז"ן, בבתי-הזיקוק, יש תקנים לנושא זיהום האוויר, שאוכפים אותם, יש ענישה אישית של מנכ"לים, אולם בחיפה עדיין זיהום האוויר הוא משמעותי, כי אפשר היה לפתור את זה בדרך הרבה יותר קלה אם היו מאפשרים להעביר את צינור הגז הטבעי לאזור התעשייה. מה מונע את העברת צינור הגז הטבעי? החלטת הממשלה לפצות את הדרוזים על העברת צינור הגז בתוך האדמות שלהם. אפשר לחשוב שהפיצוי הכספי לדרוזים, אין אפשרות לכמת אותו מול העלויות של הטיפול בכל אותם ילדים חולי אסתמה או אנשים שיש להם סרטן. אני קוראת בזה לממשלה ולמשרדים הממונים לפתור את הבעיה של העברת צינור הגז הטבעי, שתקטין בשני-שלישים את זיהום האוויר בכל מפרץ חיפה. זאת רק בעיה של כסף מצד אחד, מצד שני, זה כסף לפיצוי לדרוזים, שלוקחים ומעבירים את הצינור דרך האדמות שלהם, ומדובר בסך הכול בכמה אלפי דונמים, ואפשר בהחלט לפתור את הבעיה הזאת, וכמו שאמרתי, להקטין בשני-שלישים את זיהום האוויר בחיפה. חייבים להקטין את זיהום האוויר. לאנשים אין מודעות לחשיפה ארוכת-הטווח של מערכת הנשימה שלהם לזיהומים. זוהי פגיעה בלתי חולפת. גם אם תיפתר בעיית זיהום האוויר, הבעיה הריאתית עדיין תישאר. זוהי דוגמה לבעיה חברתית שמשולבות בתוכה בעיות של איכות הסביבה ובעיות של בריאות. זו בעיה לא רק של אנשי חיפה, לא רק של התלמידים באזור חיפה, זאת בעיה של כולנו במדינת ישראל, וכולנו עדים לזה בבקרים, כשאנחנו קמים ויש עננה שמכסה לנו את כל המדינה ואי-אפשר לראות דרכה. זאת העננה של זיהום האווי��, שכל אחד ואחד מאתנו חשופים לה. ולכן, בין ההצעות לפתרון, בין היתר צריכים לפתור את בעיית התחבורה בדרכים, כגון רכבת קלה ורכבת ואופנועים. רק היום שמענו את הנושא של הדיון בוועדת הכספים, האופנועים, שזה רכב דו-גלגלי שהיה אפשר לפתור באמצעותו חלק גדול מבעיית המזהמים של התחבורה. אני רק מעיר את תשומת לבך לכך שזמנך תם כבר מזמן. חלף עבר? אני כבר גומרת. על אף הדברים הנכונים. אני רואה בזה עדיפות לאומית, בכל הנושא של התחבורה הציבורית. וההצעה, מבחינתי, היא להעביר את הנושא, מאחר שהנושא הזה משלב לא רק משרד אחד, אלא משלב פה לפחות ארבעה משרדים, המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות ומשרד התחבורה ומשרד הפנים, הייתי מציעה לקחת את הנושא הזה ולהעביר אותו לוועדה משותפת, העבודה והרווחה, הפנים, משרד הפנים בתוקף היותו המשרד שיושבת בו ועדת המשנה לאיכות הסביבה, הוועדה לאיכות הסביבה, לחבר את כל הגורמים האלה יחד, כי מבחינתי זה בהחלט נושא חברתי ממדרגה ראשונה. תודה. תודה, חברת הכנסת רחל אדטו. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו, חבר הכנסת דוד אזולאי. בבקשה, אדוני. לרשותך שלוש דקות תמימות. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, הדוח שפרסמה "הקואליציה לבריאות הציבור" הוא דוח קשה. הוא דוח קשה, הוא מראה תמונה מדאיגה של פגיעה בבריאות ילדים בגלל זיהומים, וקודם כול בגלל זיהום האוויר. ילדים הם לא מבוגרים קטנים. ילדים פגיעים יותר למפגעים סביבתיים. את זה אנחנו יודעים לא מהיום. רק להזכיר את המחקר הידוע שנעשה בזמנו בבית-החולים "שניידר" על העלייה הברורה במקרי אסתמה אצל ילדים בגלל זיהום האוויר. יש אצלנו, למרבה הצער, כמה אזורים של זיהום אוויר קשה בישראל. יש אצלנו בעיות של זיהום בחומרים מסוכנים ופוגעים בבריאות. בין יתר המזהמים שיש באוויר שלנו יש עופרת, יש בנזן, פורמלדהיד, דיוקסינים, פוראנים. הבעיה קשה במיוחד סביב מפרץ חיפה, זה אזור פגוע, זה אזור אסון מבחינה סביבתית. בגוש-דן הבעיה היא בעיה קשה בגלל תחבורה, וכאן יש מחדל מתמשך של אי-התמודדות עם בעיות התחבורה שמייצרות את זיהום האוויר הקשה בגוש-דן. באשקלון יש בעיות זיהום אוויר קשות, עכשיו רוצים להוסיף להם כמתנה גם את התחנה הפחמית. קיים זיהום אוויר סביב באר-שבע, אזור רמת-חובב, היישובים הבדואיים. מה צריך לעשות? קודם כול, אפס סובלנות. אדוני השר להגנת הסביבה, אני שמחתי לשמוע שזו מדיניותך, ואני מברך אותך על המדיניות הזאת, מדיניות של אפס סובלנות למזהמים, אפס סובלנות לאלה שפוגעים בבריאות ובחיים של כולנו. מדיניות של אפס סובלנות צריכה להתבטא גם במעשים. קודם כול, יישום החקיקה הסביבתית שהועברה בכנסת: חוק אוויר נקי, חוק המזהם משלם, תיקון 84 לפקודת התעבורה, אדוני השר להגנת הסביבה, כל רשות מקומית מעל 100,000 תושבים מחויבת להכין תוכנית להפחתת זיהום האוויר. זה עוד לא קורה והמשרד צריך לפעול בעניין. דבר שני, למנוע כניסת מקורות זיהום נוספים לאזורים מוכי זיהום. אני יודע את עמדתך נגד תחנת הכוח הפחמית באשקלון, ואני מקווה שהממשלה כולה תאמץ את העמדה הזו. צריך לשפר את הניטור. אני מניח שאתה תענה לי שיש לנו מערכת ניטור טובה בישראל, ואני רוצה לומר בצער שבמערכת הניטור שלנו חסרות חוליות חשובות. למשל באזור הקריות אין לנו מערכת ניטור של חלקיקים נשימים עדינים, 2.5PM, וזה אומר שבדיוק הדבר שכנראה הכי פוגע בבריאות באותה סביבה איננו מנוטר. וכמובן, אי�� יכולות אכיפה מספיקות. למשרד להגנת הסביבה יש אנשים טובים, אנשים מצוינים, אבל אין לו הרבה תקציבים. אין לו הרבה כוח-אדם. לכן חוקקנו בכנסת את חוק האכיפה הסביבתית כדי לאפשר לאלפי פקחים של הרשויות המקומיות להצטרף למלחמה להגנת הסביבה, אבל לצערי הגדול הממשלה ביקשה ארכה והחוק הזה לא נכנס לתוקף עד עצם היום הזה. אני דיברתי כאן על המשרד להגנת הסביבה, אבל כמובן השאלות הן שאלות על הממשלה כולה. הבעיות הן בעיות של הממשלה כולה, והממשלה כולה צריכה וחייבת להידרש להן. אני רוצה לדבר במיוחד על משרד הבריאות. אבל במסגרת הזמן. דוח ארגון הבריאות העולמי משנת 2005 מראה תמונה ברורה של הקשר בין מפגעים סביבתיים לבין בעיות בריאות, אבל עד עצם היום הזה משרד הבריאות מתנהל כאילו שענייני סביבה זה עניין המשרד להגנת הסביבה. אני אומר את זה בצער, גם אם במשרד הבריאות יש אנשים נפלאים: מהמנכ"ל החדש, שאני מברך אותך, אדוני סגן השר, על מינויו, ועד אנשי המקצוע, אנשים טובים מאוד. החיבור הזה בין בריאות והסביבה לא קיים במערכת הממשלתית. אני קורא לך, אדוני סגן השר, להוביל רוח חדשה, של התגייסות סביבתית של משרד הבריאות ועבודה משותפת עם המשרד להגנת הסביבה, כדי שהחיבור הזה יעבוד טוב. ואדוני היושב-ראש, ברוח זו אני רוצה להצטרף להצעתה של חברת הכנסת אדטו. גם אנחנו בכנסת חייבים ללכת בדרך זו. אצלנו יש ועדת פנים בצד אחד, וועדת העבודה, הרווחה והבריאות מצד שני, ואני חושב שהנושא הזה מאוד מתאים לוועדה משותפת, של ועדת הפנים וועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בראשות ועדת הפנים, לדעתי, ואני חושב שוועדה כזאת יכולה לתרום לחיבור החיוני הזה בין בריאות וסביבה. תודה רבה. כפי שוודאי ידוע לך, לא אנחנו יכולים להחליט על ועדה משותפת, אלא ועדת הכנסת, אז אנחנו נצטרך להעביר לוועדה. זה לקראת הסיום. חבר הכנסת דוד אזולאי, ואחריו, חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי. אדוני היושב-ראש, הדוח של "הקואליציה לבריאות הציבור" שפורסם השבוע אכן צריך להדאיג את כולנו. מדובר על זיהום אוויר קשה ביותר באזור הצפון, המהווה סיכון ממשי לבריאות של כולם, אבל בעיקר זה פוגע בילדים. מדובר בפליטת חומרים רעילים שחלקם נבדקו ונמצא שהם נחשבים לחומרים המסרטנים בוודאי. התוצאה היא, לצערנו הרב, שיעורי תחלואה גבוהים בקרב ילדים בצפון, יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ. לצערי הרב, כתושב הצפון, אנחנו מרגישים בכך. אני גם שוחחתי עם כמה רופאים מבית-החולים "רמב"ם", שמאשרים את הממצאים הקשים האלה, ומי שרוצה להיווכח בדברים שפורסמו בדוח הזה, אני מציע לו ללכת ולבקר במחלקות שמטפלות בחולי סרטן בבית-החולים "רמב"ם" כדי להתרשם באופן אישי ולראות את הדברים במקום. אני חושב שהמראה הוא קשה וצריך להדאיג את כולנו. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני חייב לציין בהזדמנות הזאת, אני יודע שאתה עושה עבודה יוצאת מן הכלל כשר להגנת הסביבה, זה לא קל, בימים שאין בהם מודעות גבוהה בציבור הרחב לכל נושא הסביבה, ללכת נגד הזרם. זה לא קל, זה אפילו קשה. יחד עם זה, צריך להביא בחשבון שהאמצעים העומדים לרשות המשרד, ובמיוחד פקחים, לצערי הרב אין מספיק פקחים היום שיכולים לפקח על כל אותם מפעלים שמזהמים. ומה לעשות שבאזור המפרץ וחיפה יש מפעלים רבים הגורמים לזיהום? ואני יודע שהמשרד עושה רבות כדי לנקוט אמצעים נגד אותם מפעלים מזהמים, אבל הבעיה היא, זה הרושם המתקבל, שכנראה אין מספיק כוח-אדם, נקרא לזה "פקחים", שיעשו את העבודה הזאת, ואני חושב שככל שנרבה באכיפה נוכל להגיע לתוצאה יותר טובה. יחד עם זה, אדוני השר, אני חושב שהגיע הזמן שחלק מהמפעלים שנמצאים באזור המפרץ, צריך פשוט למנוע כניסת מפעלים חדשים לאזורים שנמצאת בהם אוכלוסייה אזרחית. אחרת, אין לדבר סוף. זה פשוט ילך ויחריף, ואנחנו כל הזמן נצטרך להתמודד עם אותם מפעלים. לכן, אני מאוד מקווה, ואני יודע שיש כוונה לפתוח כמה מפעלים חדשים באזורים מאוכלסים, אני מקווה שהשר להגנת הסביבה ימנע את הדבר הזה, כדי שלא נצטרך פה לדון על מפגעים סביבתיים נוספים. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת דוד אזולאי. חבר הכנסת משה גפני, ואחרון הדוברים, חבר הכנסת סעיד נפאע. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, לפני שנים, שנים לא כל כך רבות, כשהכנסת היתה עוסקת בנושאים הסביבתיים, רוב חברי הכנסת היו מסתכלים על חברי הכנסת האלה כעל כאלה תימהונים, שבסדר, במדינה מוכה בבעיות כל כך קשות של ביטחון, מדיניות, חברה, כלכלה, עוסקים בנושאים סביבתיים, משהו מעין הדובדבן על הקצפת. וברבות השנים, ואגב, אני זוכר גם את התקופה שלא היה משרד להגנת הסביבה, קראו לזה אז המשרד לאיכות הסביבה. היה צריך למצוא פתרון לאחד השרים, אז הקימו עבורו משרד לאיכות הסביבה. באתי אליו לביקור. לא חשוב, אני לא רוצה לספר. הוא כעס, למה לא נתנו לו תפקיד אמיתי בממשלה. המשרד להגנת הסביבה? כך זה נראה אז. ואנחנו טענו אז שאנחנו לא משחקים בנושאים סביבתיים, עם איזה משהו כזה, איכות של, איך כתב עלי אחד מהעיתונאים החרדים? מעניין אותי פרח היקינטון בבקעת-הירדן. התברר, והיום זה חד-משמעי, שאנחנו לא מדברים על איזה משהו שהוא בשוליים של טובת הפרחים באיזה מקום, וגם זה חשוב. אנחנו עוסקים בחיים עצמם, בבריאות עצמה, כי ברבות השנים, גם המחקרים, גם הטענה שאנחנו מדברים על מציאות שבה אנשים מתים בגלל הפעילות הנוראה הזו שבה לא פותרים בעיות סביבתיות. אני לא אחזור על מה שאמרו כאן חברי, על תחנת הכוח הפחמית באשקלון, על מה שקורה. כשאני הייתי יושב-ראש ועדת הפנים, הדיון על מפרץ חיפה, אנחנו לא הולכים בעיניים פקוחות למשהו נורא שם? לא היה אותו הדבר בקישון? וזה לא הולך לקרות בחדרה וברמת-חובב? היום המשרד להגנת הסביבה הוא באמת משרד חשוב. ברבות השנים, היום אנחנו יודעים שכאשר מביאים חוק סביבתי למליאת הכנסת, כמעט אין מי שמתנגד. אנשים יודעים, ועם האחריות של העניין, שאנחנו עוסקים בדברים החיוניים ביותר. אני מסכים לחלוטין, משרד הבריאות הוא היום חלק מהעניין הסביבתי. במיוחד היום, וזאת ההזדמנות: יש שר להגנת הסביבה שהוא שר טוב ורציני, ועובד על העניין הזה, והיה כך גם בהיותו חבר כנסת, בהיותו יושב-ראש ועדת הכלכלה. הוא עוסק בעניין הזה ועוסק בזה בכשרון רב. ויש סגן שר הבריאות שהוא שר הבריאות במשרד, שאנחנו יודעים את הכוחות שלו ואת היכולות שלו, ואני באמת סבור שצריך היום את שיתוף הפעולה הזה, את שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות למשרד להגנת הסביבה, גם מבחינת העובדה שנדע כולם שכאשר אנחנו מדברים על איכות הסביבה אנחנו מדברים על בריאות. כשאנחנו מדברים על זה שיש ברמת-חובב מזהמים לתושבי באר-שבע ולתושבי הדרום, אנחנו מדברים על החיים של האנשים. כשאנחנו מדברים על מפרץ חיפה, על ילדים באזור, אנחנו מדברים על דברים נוראים. אנחנו הופכים להיות מדינה לא אחראית. אני פונה לשר להגנת הסביבה, אני פונה לסגן שר הבריאות, לשתף פעולה בעניין הזה, לעשות הכול כדי שהמפגעים האלה יהפכו להיות נחלת העבר. מדינה מודרנית, מתוקנת, איננה יכולה להישאר באותו מצב כפי שהיא היתה לפני 20 ו-30 שנה, כשלא ידענו על מה מדובר. אנחנו יודעים היום על מה מדובר. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה. לאחר מכן נעבור לתשובת השר ולתשובת סגן השר. כבוד היושב-ראש, גבירותי ורבותי, אין ספק שבריאותם של ילדי חיפה, אני בטוח שהיא חשובה, וחשובה מאוד לכולנו, אבל חשוב שכאשר נדבר על בריאותם של ילדי חיפה גם נזכור שיש ילדים אחרים, שנפגעים במקומות אחרים, כמו בכפר מע'אר בצפון, למשל, בכפר דיר-אל-חטב, בכפר עזמוט שבמזרח-ירושלים. והיות שעסקינן במחקרים, הרשו לי בבקשה לקרוא לכם ממחקרים שפורסמו לאחרונה, מחקרים שנעשו על-ידי היחידה הסביבתית ברשות הטבע והגנים, יחד עם אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה וקצין מטה איכות הסביבה במינהל האזרחי. על-פי המחקרים האלה, 81 מתוך 121 ההתנחלויות בגדה המערבית מחוברות למתקני טיהור שפכים, והתוצאה היא ש-5.5 מיליוני מטרים מעוקבים מסולקים כשפכים גולמיים לוואדיות ולנחלי הגדה המערבית. נוסף על כך, הגורמים הישראליים מעריכים כי כ-35 מיליון מטרים מעוקבים מי שפכים מייצרות ההתנחלויות וירושלים, והם זורמים מזרחה. התוצאה, במחקר של אוניברסיטת בית-לחם נמצא כי ב-99% מ-400 דגימות של מי מעיינות נמצאו ריכוזים גבוהים של חיידקי קוליפורם באופן שלא מאפשר שימוש במים ללא טיפול מקדים. משרד הבריאות הפלסטיני מצא שמ-2,721 בארות ומכלים שדגם, 22% נגועים בערכים בקטריאליים גבוהים מאלה שנקבעו עבור מי שתייה על-ידי ארגון הבריאות העולמי, וזה מקור ההתפרצויות התכופות של מחלות מעיים בגדה המערבית, לרבות אצל ילדים. בשני הכפרים שהזכרתי, דיר-אל-חטב ועזמוט, שלמרגלות ההתנחלות אלון-מורה, מי השפכים זורמים מטרים ספורים מהבתים ומבית-הספר, ויש בהם גם שפכים תעשייתיים רעילים מאוד, ועם רמת חומציות גבוהה ביותר, הגורמת לכוויות. אני, בשנות ה-90 הראשונות, שימשתי יושב-ראש המועצה המקומית בית-ג'ן, והתפרצה שם, באופן פתאומי ביותר, ולא פתאומי, מחלת הצהבת בין התינוקות, בשל חלחול מי ביוב למערכת הרקובה של מי השתייה. זה בדיוק המצב היום בכפר מע'אר בצפון. זה כ-40 שנה מערכת המים לא שונתה, ו-50% מהכפר לא מחוברים למערכת הביוב. לכן, חשוב שהכנסת תיתן את דעתה על ילדי חיפה, אבל גם על הילדים בכפר עזמוט, בדיר-אל-חטב וגם בכפר מע'אר. תודה לך, חבר הכנסת סעיד נפאע. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, בבקשה. תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הדוח שהציגה "הקואליציה לבריאות הציבור" הוא דוח בהחלט חשוב מאין כמותו. אני חייב לומר ביושר שאין בו איזה ממצאים מדעיים חדשים, אבל הוא בהחלט מראה פעם נוספת, בהשוואה בין-לאומית, שכאשר יש ריכוז גדול של אוכלוסייה, וכאשר מדובר בשטח גיאוגרפי קטן ומצומצם, ומי שלא יודע, מדינת ישראל, בחלקים ממנה, בעתיד זה יהיה כבר בכולה, צפויה להיות המדינה המערבית הצפופה ביותר בעולם המערבי. אין ספק שזיהום האוויר גובר, והוא ילך ויגבר. אם המדינה לא תפעל, ומשרדי הממשלה לא יעשו את כל שביכולתם כדי לשפר את המצב, אנחנו נהיה צפויים לפגיעה חמורה באיכות הסביבה, באיכות האוויר, וכמובן גם בבריאותם של תושבי מדינת ישראל. לכן אני בהחלט יכול להזדהות עם רבים מהדברים שאמרו כאן חברי הכנסת. יש דברים שאני לא כל כך יכול לקבל, כמו הדברים שאמרה חברת הכנס�� אדטו לגבי האכיפה. הדברים אינם נכונים, ואני אפרט אותם. אכיפה בהחלט קיימת, וכפי שציין חבר כנסת חנין, המדיניות שלי ושל המשרד היא של אפס סובלנות כלפי מזהמים סביבתיים. בהחלט תמיד אפשר לעשות יותר, ומובן שאם יהיו יותר פקחים, ויהיו גם פקחים עם הכשרה של מהנדסי כימיה ומהנדסי סביבה, יהיה אפשר גם לאכוף יותר ויותר, בתדירות גבוהה. יש תקנות ויש עבודה בתעשייה. ברכב יש פחות. הייתי מפנה אותך לריאיון ב"דה-מרקר ויק" מלפני שבוע וחצי, שבו היועץ המשפטי של התאחדות התעשיינים תוקף בחריפות אותי ואת המשרד להגנת הסביבה על אכיפת יתר, לטענתו. אין בעיה עם התעשייה. הבעיה היא עם הרכבים שפולטים, עם האוטובוסים המזהמים, המשאיות. לגבי הרכב אני בהחלט יכול להסכים אתך. את דיברת על הרכב הדו-גלגלי, ואפילו שזה מאוד פופולרי להזדהות עם מה שאמרת, אני חייב לומר בצער שמהנתונים שהמשרד שלי הציג לי עולה כי רוב כלי הרכב הדו-גלגליים, לא רק שהם לא מפחיתים את זיהום האוויר, הם פולטים יותר זיהום מכלי רכב רגילים, כי כדי להוזיל אותם ולהפחית ממשקלם, במערכת הפליטה של הדו-גלגלי הרבה פעמים מוותרים על כל מיני מערכות סינון. אז לא תמיד הדברים נכונים, וכדאי להקפיד עליהם. אבל בהחלט, כפי שאמרתי, ואני חוזר לראשית דברי, מתוך הבנה והכרה בחשיבות הנושא, אחד מחמשת היעדים המרכזיים שהצבתי למשרד להגנת הסביבה בראשותי הוא היישום של חוק אוויר נקי, חוק אוויר נקי, שנחקק באדיבותם של כמה חברי כנסת שעשו עבודה חשובה ביותר, ולכן גם השר הקודם להגנת הסביבה, חבר הכנסת גדעון עזרא, תמך בחוק, ועלי הוטלה המשימה, כשר הנוכחי, ליישם אותו. אני בהחלט שמתי את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות של המשרד. אנחנו מקיימים מגעים שוטפים, כל הזמן, עם משרד האוצר, ואני מקיים דיון חודשי אצלי במשרד, כדי לעמוד על ההתקדמות של יישום החוק, כי חשוב להבין שהחוק הזה יביא למהפכה משמעותית בדרישות של המשרד, גם מול התעשייה, ובהמשך גם מול התחבורה והרשויות המקומיות, וגם ביכולת שלנו לא להיגרר שנים בבתי-משפט מול מפעלים, אלא פשוט לבוא ולהציב ולדרוש היתר פליטה שקובע את התקרות שאותו מפעל רשאי לפלוט לגבי כל חומר וחומר. ברגע שהוא יחרוג מהיתר הפליטה, זה לבדו יהווה עבירה שעליה יהיה אפשר להעמיד לדין פלילי. אני מתחייב בפני הכנסת שאנחנו נעמוד בלוחות הזמנים של החוק, שהוא כל כך חשוב. טוב שגם הכנסת והשדולה כאן מקיימות מעקב צמוד אחר התקדמות המשרד, כי כמו שכולנו יודעים, הביורוקרטיה עושה את שלה, ויהיה צריך להעביר פה בכנסת הרבה תקנות במסגרת החוק הזה, ואני אגיש אותן בקרוב לכנסת. אני מקווה, אדוני יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, שכפי שכולם כאן מדברים על החשיבות של הנושא, והוא בהחלט חשוב, כך גם בלוח הזמנים של ועדת הפנים והגנת הסביבה, כל התקנות שיוגשו לאישור הכנסת גם יקבלו את המקום הדחוף בסדר-היום של ועדת הפנים, שאני יודע שהוא עמוס, אבל פה מדובר בהחלט בחיי אדם. אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת דב חנין בנושא תחנות הניטור, כי כששמעתי את דברי "הקואליציה לבריאות הציבור", שאני בהחלט מייחס לה חשיבות גבוהה, ואני שמתי גם את שיתוף הפעולה עם הארגונים הסביבתיים במקום גבוה בסדר העדיפויות של המשרד, כי הם מכפילי כוח שלו וכאלה שעוזרים לנו ליצור קשר ישיר עם הציבור הרחב, כששמעתי את מה שהם טענו לגבי תחנות הניטור, לגבי החוסר, ושמעתי גם מה שאמרת אתה, חבר הכנסת חנין, ביקשת�� לקיים בדיקה במשרד. אני חייב לומר לך שיש פה פערים במידע, כיוון שעל-פי דברי גורמי המקצוע של המשרד, המשרד שכר לפני כמה שנים חברה צרפתית עם ידע בין-לאומי בתחום, ובמדינת ישראל מוצבות כ-100 תחנות ניטור, שיותר מ-20 מהן שייכות למשרד להגנת הסביבה והיתר שייכות בעיקר לרשויות מקומיות ולאיגודי ערים לאיכות הסביבה. ביחס לשטח הגיאוגרפי ולכמות האוכלוסייה, מדינת ישראל היא המדינה בעלת הכי הרבה תחנות ניטור, השאלה מה מנטרים. מדברים על ניטור לאותם חומרים שאתה ציינת. אוקיי, אתה ציינת לגביPM2.5 , בקריות, אני רשמתי לי ואני מתחייב לבדוק את זה אישית, כי בהחלט אזור הקריות ואזור מפרץ חיפה, וזה עוד לפני תקופתי, הוא אזור מוכה זיהום שהמשרד שם אותו בתוכנית ממוקדת, ואני בהחלט מיישם את התוכנית הזאת ועוקב אחריה. אם שם אין מספיק מעקב אחר חלק מהחומרים שפוגעים בבריאות, יש לתקן את הסוגיה הזאת. אני רוצה לקרוא את ההתייחסות הספציפית שלנו לגבי אזור מפרץ חיפה, שעמד במוקד הדוח. אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום האוויר בישראל בשל ריכוז גדול של מפעלי תעשייה שגורמים לזיהומי אוויר. הנמל, המתחם הפטרוכימי, כמרכז לכניסה ופיזור של כימיקלים מודלקים, קרבה פיזית מיידית לריכוזי אוכלוסייה ונתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור המזהמים. נתוני הרישום הלאומי לסרטן על שיעורי תחלואה במגוון מחלות ממאירות מצביעים, לצערנו, על תחלואה גבוהה בנפת חיפה ביחס לשאר הנפות בישראל. צריך לציין, דרך אגב, שמשרד הבריאות עד היום לא מסכים עם הנתונים הללו, וטוען שאין אפשרות לקבוע שהסיבה לכך היא זיהום האוויר, ואין הסכמה מוחלטת בינינו לבין משרד הבריאות בעניין הזה. לנוכח ממצאים מדאיגים אלו החל המשרד כבר בסוף 2007 בביצוע סקר מקיף במפרץ חיפה, שנמצאו בו ריכוזים גבוהים של חומרים רעילים ומסרטנים בחלק ניכר מהדגימות. בעקבות ממצאי הבדיקות בחיפה קבע המשרד את הפחתת זיהום האוויר במפרץ חיפה כיעד מרכזי שלו. בפברואר 2008 התחיל המשרד ביישום תוכנית פעולה אשר כבר היום הביאה לצמצום הזיהום. בשלב ראשון התמקד המשרד בטיפול ב-15 מפעלים ובמתקנים המהווים פוטנציאל גדול יותר לפליטת המזהמים, כמו בתי-הזיקוק, "חיפה כימיקלים", מתקני האחסון והניפוק של תזקיקי דלק של "פז", "סונול" ו"דלק", אתרי תש"ן, הנמל, טרמינל קריית-חיים, חוות אלרואי ועוד. לכל המפעלים הוצבו דרישות מחייבות לפעילות מיידיות לאיסוף וטיפול בפליטות מאחסון ולהפעלת תוכנית גילוי ותיקון של דליפות מציוד, ובמקביל לפעולות המיידיות נדרשו המפעלים לבצע בדיקות וסקרים יסודיים בתהליכי הייצור, להגיש וליישם תוכניות להפחתת הפליטה ולעמוד בתקנים המתקדמים ביותר באירופה. נכון להיום המפעלים ביצעו חלק או רוב הפעולות המיידיות האלה, למעט כמה פעולות אשר יסתיימו כבר בסוף שנה זאת, שנת 2009. כך, למשל, טופלו מתקני אחסון הכימיקלים ותזקיקי הדלק, הופחתו כמויות החומרים הרעילים והותקנו מתקנים להפחתת זיהום. המפעלים מבצעים מדידות שוטפות לאיתור דליפות של מזהמים מצנרת וציוד ומתקנים אותם באופן מיידי על-פי דרישות המשרד. בנוסף, בימים אלו מגישים המפעלים למשרד תוכניות יישום הכוללות לוחות זמנים להתקנת הטכנולוגיות הטובות והמתקדמות ביותר הקיימות להפחתת זיהום, מה שנקרא BAT, Best Technology Available, וזאת לאחר שכבר השלימו סקרים מקיפים. לשם השלמת תוכנית הפעולה להפחתת הזיהום, אולי הצורך הדחוף והעיקרי בי��תר, חברי חברי הכנסת, הוא לפתור את העיכוב בבניית צינור הגז הטבעי למפרץ חיפה. מי מכם שלא יודע, שברגע שמפרץ חיפה ורוב המפעלים שם יחוברו לצנרת הגז הטבעי ויעברו לצריכת חשמל לייצור חשמל על בסיס הגז הטבעי, זה יביא להפחתה דרמטית של 60% 80% בפליטות המזהמים באזור מפרץ חיפה כתוצאה משרפת דלקים. לצערי, עקב חילוקי דעות בין משרד התשתיות למשרד התחבורה, הנחת תשתית הצינור הזאת תקועה. לאחר כמה פניות שלי אל ראש הממשלה, אני שמח לבשר שבתחילת חודש נובמבר ראש הממשלה יקיים דיון דחוף בנושא קידום קו הגז לחיפה, כדי להכריע במחלוקת שבין משרדי הממשלה. אני מקווה שברגע שהמחלוקת תוכרע, בתוך כשישה חודשים, וזה לאחר שיחה שקיימתי עם מנכ"ל "נתיבי גז" ניתן יהיה להשלים את החיבור לחיפה, ובעצם לחייב את המפעלים להתחבר לצינור הגז. אני מדגיש שאני לא מתכוון לחכות להכרעה בין משרד התשתיות למשרד התחבורה. לכן כבר הוצאתי צווים אישיים לבתי- הזיקוק, שמחייבים אותם בהתקנת הסולקנים, בלוח זמנים קצר של שנה וחצי. כמובן, אם בתי-הזיקוק לא יתחילו להתקדם בכיוון הזה, אנחנו נפעיל מולם, בהתאם לצווים האישיים, את כל סמכויות האכיפה של המשרד, אלא אם כן ראש הממשלה יביא לסיומה של המחלוקת, ואנחנו נראה בוודאות של מאה אחוז את סיום הנחת קו הגז לחיפה. אני רוצה לסיים ולומר דברים שהוזכרו כאן קודם. כיוון שמדובר בחיי אדם, בבריאות הציבור, באיכות האוויר שכולנו נושמים במדינת ישראל, הנושא הזה הוא אצלי בראש סדר העדיפות במשרד. אין לגביו פשרות, אין לגביו סלחנות, מדיניוית של אפס סובלנות כלפי מזהמי סביבה כבר מיושמת. אתם ראיתם את הדוגמאות לגבי מפעל "כרמל כימיקלים" בעתלית. אני מבקש להזכיר לחברי הכנסת, שיש היום נטייה לבעלי מפעלים, ובכלל לבעלי עסקים במדינת ישראל, שרוצים להתחמק ממחויבויות שלהם על-פי החוק ופוגעים בבריאות הציבור, או בכל מיני אינטרסים אחרים, לנסות ולהשתמש בעובדי המפעל כאיזה תירוץ, או אמצעי לחץ על חברי הכנסת, או על נבחרי ציבור, לא למלא את מחויבויותיהם על-פי החוק. צריך לזכור שכל דחייה, או כל הנחה שאנחנו נעשה לאותם בעלי מפעלים, זה מאוד עצוב שאנשים מאבדים את מקומות עבודתם או ששכרם נפגע, אבל הרבה יותר עצוב כאשר קוברים מתים כתוצאה ממחלות סופניות. בסדר העדיפויות של נבחרי ציבור, אני חושב שהדבר הזה צריך להיות מעל לכל אינטרס אחר. זאת תהיה המדיניות שלי ושל המשרד, ואנחנו כבר מיישמים אותה. "כרמל כימיקלים" זאת דוגמה אחת, בתי-זיקוק, דוגמה שנייה. אנחנו כרגע בהליכי אכיפה מול מפעלים נוספים שאני עוד לא רוצה להזכיר את שמם, אבל אני בהחלט אשמח לכל תמיכה וגיבוי מצד הכנסת במדיניות הזאת. תודה רבה. תודה רבה לכבוד השר גלעד ארדן. אני מתכבד להזמין בבקשה את סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. בבקשה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, משרד הבריאות, בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד התשתיות הלאומיות, ארגונים כמו "הקואליציה לבריאות הציבור", "אדם טבע ודין", "מגמה ירוקה", השתתף בדיונים בנושא זיהום האוויר באזור חיפה. המשרד מתריע שלמרות הירידה בפליטות מזהמים באזור מפרץ חיפה בשנים האחרונות, המצב עדיין אינו משביע רצון, לדעת משרד הבריאות. "הקואליציה לבריאות הציבור" הציגה השבוע דוח מסכם של השפעת זיהום האוויר על בריאות ילדים בכלל ובאזור מפרץ חיפה בפרט. הדוח מסכם ממצאים מהספרות המקצועית על השפעת זיהום האוויר על בריאות ילדים, כולל מחלות כמו אסתמה, התפתחות העובר, פעוטות ותינוקות, תפקודי ריאות אצל ילדים ועוד, ומדגים את הקשר הסיבתי בין זיהום האוויר לבין תחלואה ותמותה של ילדים על בסיס מחקרים שונים, כולל מחקרים שנעשו בארץ. הדוח מתאר את מצב איכות האוויר באזור חיפה והקריות ונתוני אשפוז ילדים שמתבססים על נתונים של משרד הבריאות. נתנו לי הרבה נתונים שהשר כבר הביא אתו, ואני רוצה לקצר כאן. אני יכול להגיד שהנושא של שיעורי אשפוז, הנתונים שהוצגו בדוח מדגימים שיעורי אשפוז גבוהים של ילדים מחיפה, מקריית-ביאליק, מקריית-אתא ומקריית-ים בשנים 1998 2002. הנתונים האלה התפרסמו בשנת 2006 על-ידי הלמ"ס. הנתונים על שיעורי האשפוזים עד גיל 14 גבוהים ביותר בנפת חיפה לעומת מקומות אחרים. זה לא לוקח בחשבון את גורמי הסיכון ומצב חברתי וכל מיני דברים אחרים. יש כל מיני סיכומים שהמשרד עשה, היו ממצאי ועדה של פרופסור אבנימלך, שבמוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע ובטכנולוגיה שבטכניון, 2006. הוועדה הדגישה את חשיבות העבודה על הפליטות ממקורות תעשייה וזירוז חיבור לצינור גז טבעי, שהשר קודם דיבר עליהם. יש המלצות שעדיין לא בוצעו מהמחקר: אין להוסיף מקורות זיהום אוויר מאזור מפרץ חיפה, יש לפעול להורדת רמת הפליטות הקיימות. חיבור לצינור גז טבעי יכול לשפר את המצב, מה שדובר קודם. יש לקיים ניטור בריאותי מתמשך על מצבים כמו תחלואה במחלות לב-ריאה, תפקודי ריאות אצל ילדים ותחלואה בסרטן, לאחרונה הוקם בלשכת הבריאות המחוזית חיפה פורום מומחים שמכין הנחיות להקמת מעקב זה. יש להרחיב ניסוי סביבתי שקיים באזור. לדוגמה, יש רק שלוש תחנות ניטור שמודדות חלקיקים עדינים PM2.5, כך שאזור הקריות לא מנוטר, גם על זה השר דיבר קודם. יש להוסיף ניטור מזהמים נוספים, כמו חומרים נדיפים ודיוקסינים. השר שאחראי לזה הוא השר להגנת הסביבה. אנחנו נשתף פעולה. אני רוצה לציין שיש הרבה מקומות שהזיהום בהם גבוה מאוד, למשל בירושלים המקום המזוהם ביותר זה כיכר השבת. יש שם אוטובוסים. יש שם אוטובוסים משלושה כיוונים, פעם היו ארבעה, היום שלושה כיוונים. אולי יש עוד סיבות, אבל בכל אופן שם הכי מזוהם. אני לא בדקתי את זה בשנה האחרונה. אני חייב לומר עוד דבר: לאחרונה התנגד משרד הבריאות, וזה כרגע בדיונים, להקמת מפעל של כי"ל בערד, בגלל זיהום. לא יכול להיות מצב, בערד פעם היה צריך אישור על כל מיני צמחים, אם מותר לנטוע שם, ובגלל זה האוויר טוב לחולי אסתמה, והיום רוצים להביא מפעלים מזהמים. זה מדהים מה שקרה לאחרונה. זה כאילו שומרים על המצב, אני לא יודע מה השר הציע. האם להעביר את זה, אדוני השר? לוועדה. ועדה. אני תומך בהצעה להעביר את זה. בהחלט, לדעתי, הגיע הזמן שנטפל בדברים הללו ביתר נוקשות וחומרה. תודה. תודה רבה, כבוד סגן השר. הצעה אחרת, של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, נמחק, סליחה. חבר הכנסת גדעון עזרא, לא נוכח. חבר הכנסת מסעוד גנאים, לא נוכח. חבר הכנסת יואל חסון. יש לי הצעה, להעביר את זה מוועדה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. זו ההצעה המקורית. כמו שאומרת סגנית המזכיר, אנחנו נחזיר את זה לוועדת הכנסת, ושם יוחלט במסגרת הדיון. אתה יכול להציע את ועדת הכנסת. אמרתי: ועדת הכנסת תחליט. הצעה נוספת, מסעוד, אתה רוצה להציע את הצעתך? רציתי להציע כמו, יפה, קואליציה חביבה. אופוזיציה. אופוזיציה חביבה. אז אנחנו צריכים להעמיד את זה להצבעה עכשיו. ועדת הכנסת. זאת ה��תה ההצעה המקורית, חבר הכנסת גדעון עזרא, בבקשה. קראנו בשמך ולא היית. אדוני היושב-ראש, השר להגנת הסביבה, אני מוכרח להגיד שאני שומע את הדיון הזה, ואני מרגיש שאף-על-פי שאינני שר, הייתי שר עד 31 במרס, כל הדברים שנאמרים בביקורת, אני מרגיש כאילו הם מופנים בביקורת אלי, ואני מאחל לך, השר להגנת הסביבה, שתתקן את הכול. אבל מה שאני מוכרח להגיד, גם לטובת עובדי המשרד וגם לעניין מה שהיה עד 31 במרס, שמדינת ישראל השתפרה בכל החזיתות ובכל נושא. לבוא ולהגיד: היה פה תוהו ובוהו ועכשיו יש סדר, זה פשוט לא נכון, וזה לא מגיע גם לעובדי המשרד. זה דבר אחד. דבר שני, בנושא זיהום האוויר, ההוכחה המשפטית בנושא זיהום האוויר היא לא פשוטה, היא קשה מאוד. זה לא מספיק שיהיה פקח, צריך להיות כימאי, צריך להיות אדם וצריכה להיות הוכחה, ויכולת ההוכחה בנושאים הללו היא קשה. אבל מי שיבוא ויגיד שבמפרץ חיפה יש היום מה שהיה בעבר, שיש היום ברמת-חובב מה שהיה בעבר, זה פשוט לא נכון, עם ארבעה קווים מתחת. גלעד, כוונותיך טובות. אני מאחל לך הצלחה רבה בתפקיד, אבל דעו לכם דבר אחד, יש חשיבות רבה לא לוועדת שרים בכנסת אלא לוועדת שרים להגנת סביבה של ממשלת ישראל. יש ועדה כזאת, והוועדה הזאת יכולה לפעול ולהצליח. כמו שהשר ציין, הוויכוחים שבין רשות המים ובין המשרד להגנת הסביבה, בין משרד התחבורה לבין המשרד להגנת הסביבה, את זה אפשר לעשות בוועדה בממשלה, והכנסת כמובן תעשה את תפקידה. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת עזרא. חברים, אנחנו מצביעים על ההחלטה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת להכרעה על מקום הדיון. בבקשה להצביע. בעד זה להעביר לוועדת הכנסת. ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. ההצבעה הסתיימה. הכנסת החליטה פה אחד להעביר את הנושא לוועדת הכנסת. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: העלאת תעריפי הביטוח לרכב דו-גלגלי, הצעות לסדר-היום שמספרן 1111, 1129 ו-1143, סעיף חשוב מאוד, שנמצא בסדר-היום הציבורי. אני מתכבד להזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואל חסון. בבקשה. בדרך כלל יש שלוש דקות. אתה יכול לדבר קצת יותר. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כולנו ראינו בשבועות האחרונים את המאבק הראוי להערכה של רוכבי הדו-גלגלי במדינת ישראל, שבאמת מתריעים בפני כולנו על איזושהי עלייה דרסטית, אמיתית וחריפה בתעריפי הביטוח ובעלות הביטוח שנדרש מאותם בעלי קטנועים, אופנועים, האופנוענים הידועים שכולנו מדברים עליהם. קודם כול, על איזו אוכלוסייה אנחנו מדברים? צריך לדעת. רוב האוכלוסייה המדוברת שהולכת לספוג עלייה של עשרות אחוזים, לא ריאלית ושלא ניתן לתאר אותה בכלל, זה אנשים צעירים. אלה אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם להחזיק ולקנות רכבים, אף-על-פי שאם התעריפים האלה יתקבלו, יהיה להם יותר זול להחזיק רכב מאשר רכב דו-גלגלי, ואז אני לא יודע כמה זה יהיה טוב לנו כחברה ובכבישים ובמשמעויות רבות. ההעלאה המשמעותית פוגעת באוכלוסייה צעירה, לא ריאלי בכלל. מדברים פה היום על קטנוע שעולה 5,000 שקלים, כמה יהיה הביטוח, אדוני היושב-ראש? 6,000. מעל. 7,000, כמעט 7,000 שקלים. זה כמו, בהקבלה לרכב, שביטוח חובה יעלה 100,000 שקלים. בדיוק, לשנה. הוא אמר, לשנה. הרי אין בזה שום היגיון. לאן הכסף הזה הולך? אתם יודעים, הרבה פעמים אנחנו נדרשים כאן, לצערי, להצביע בעד העלאות מסים, להצביע בעד גזירות, חלקנו מצביעים בעד, חלקנו מצביעים נגד, אבל גם אתה אומר: לפחות אם מטילים מס כזה או מס אחר, אז אתה מצפה שאותו מס ילך לאוצר המדינה, ואוצר המדינה ישקיע יותר בחינוך, ברווחה, יכסה גירעונות. בסדר, לפעמים אתה מסכים, לפעמים לא, יש פה היגיון. הכסף, המיליונים האדירים האלה שהצטרפו, הולכים לחברת ביטוח, שמרוויחה גם ככה היום בסך כל ההכנסות שלה, והיא תקבל את זה, עוד 200 או 300 מיליון בשנה, כסף שיצטבר. אין בזה שום היגיון. עכשיו צריך לומר, יש המאבק הציבורי, והכנסת בעיני היום, אני מקווה שגם עכשיו, אבל גם בוועדת הכספים, הכנסת אמרה את דברה. ראית מקרב האופוזיציה והקואליציה התגייסות לטובת אותו קהל, נגד אותו עוול, בצורה ברורה, שהדבר הזה לא נכון ולא ראוי שיקרה. כפי שאתם בטח יודעים, חברי הכנסת, אין בסמכותנו בעניין הזה, כפי שהובהר היום גם בוועדת הכספים, אין לנו יכולת להשפיע. אז יושב-ראש הישיבה ואני הגשנו הצעת חוק, שאומרת שכל העלאה בתעריפים על-ידי הממונה על הביטוח בשוק ההון, הם יצטרכו לבוא, קודם כול, בהתייעצות עם שר התחבורה בהקשר הזה של האופנועים והרכב הדו-גלגלי בכל מה שקשור לדברים האלה, וגם באישור ועדת הכספים. המנגנון הזה יתוקן, ובוודאי אם התעריפים יעלו בצורה דרסטית, כפי שאנחנו יודעים, החל ממחר ומה-1 בנובמבר, אז אנחנו נקדם את הצעת החוק הזאת במהירות, חוצה אופוזיציה קואליציה. הצעת החוק הזאת תהיה, והיא גם תשפיע על התעריפים הללו. אבל אני מציע לממונה על הביטוח ושוק ההון, זאת ההגדרה, נכון? לקבל היום את הצעת יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת הרב גפני, לדחות את העלאת התעריפים בחודש, לקיים דיון מעמיק ולבחון את הדבר הזה מההתחלה ועד הסוף. אני אומר לכם, שגם אחרי חודש אין שום היגיון בהעלאה דרסטית כל כך של התעריפים. זה פשוט לא נכון, לא הגיוני, לא צודק. ולסיום, אדוני היושב-ראש, חשוב לי לומר שלנושא של רכב דו-גלגלי יש השפעה אדירה על המערך התחבורתי במדינת ישראל. הרי יש משרד שלם, משרד התחבורה. ועדות מקצועיות יושבות שנים וחודשים על התפיסה התחבורתית של מדינת ישראל, מה נכון ומה לא נכון, איפה צריך להשקיע יותר ואיפה לא. האם יכול להיות שבצורה עקיפה של העלאה של מסים שהם חובה, אתה תשפיע כאן על הדרך התחבורתית של מדינת ישראל? אתה תגרום אולי ל-30,000, 20,000 אנשים לעבור מדו-גלגלי לרכב רגיל? כולם יודעים מה תהיה המשמעות של זה. לכן אני קודם כול מקווה, וגם מעריך, האמת, שבסופו של דבר הצעת יושב-ראש ועדת הכספים תיענה, ואני מאמין שתהיה הדחייה הזאת בחודש. אני מצפה גם שבמהלך הזמן הזה, יחד עם הכנסת, יימצא פתרון לדבר הזה. בסופו של דבר, עם כל הכבוד לידין ענתבי ולכולם, ואני מעריך את האנשים האלה ואת עבודתם, בסוף יש כאן שר האוצר ויש כאן נבחרי הציבור, והם אלה שבסוף קובעים מה נכון ומה לא נכון. אני מצפה לאמירה ברורה של שר האוצר בעניין הזה. אני מציע שהסיכום של הדיון הזה, אחרי אחרון הדוברים, יהיה שהכנסת כולה, אני לא חושב שצריך עוד ועדה, כי ועדה היתה ודנו, תקבל הודעת סיכום, שכל אחד מאתנו יאמר, ולקבל את מה שאנחנו אומרים בצורה פשוטה: הכנסת דוחה את כוונת הממונה על הביטוח ושוק ההון להעלות את תעריפי הביטוח לרכב הדו-גלגלי. הכנסת קובעת שזו עלייה שאין בה היגיון, אין בה צדק וגם אין בה צורך, ומבקשת לדחות את הדבר הזה בחודש ימים ולקיים תהליך, יחד עם ועדת הכספים, להסדרת הנושא הזה ולהחזרתו לגבול ההיגיון. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת חסון. הדובר הבא, חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. גם לך, חבר הכנ��ת עמאר, זמן בלתי מוגבל. לא ידעתי שזה זמן בלתי מוגבל. גם לך, אני רמזתי. בנושא האופנועים,  גם לך יש זמן בלתי מוגבל, אדוני סגן השר. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, בתור יושב-ראש השדולה למאבק בתאונות הדרכים אני רואה ברוכבי האופנועים מנוע צמיחה דו-גלגלי חיוני ביותר למדינת ישראל, ואין בכוונתנו לוותר עליהם. אני סבור שרכב דו-גלגלי צריך להמשיך לשמש אלטרנטיבה זולה, נוחה ומהירה. אני משוכנע שמגמת המעבר מרכב משפחתי לרכב דו-גלגלי, שמתחוללת בשנים האחרונות באירופה, כבר בדרכה לישראל. אציין לחיוב ששיעור רוכבי הדו-גלגלי המעורבים בתאונות דרכים קטלניות בישראל נמוך יחסית למדינות העולם. לדוגמה, שיעור רוכבי הדו-גלגלי המעורבים בתאונות במדינות כמו שווייץ, בלגיה, גרמניה, הולנד ויפן כפול מזה של ישראל. כיום בעלי אופנועים משלמים דמי ביטוח המכסים בממוצע 65% מעלות הסיכון שלהם, ואילו נהגי שאר כלי הרכב מסבסדים את יתרת הסיכון באמצעות ייקור הפרמיות שלהם בשיעור של 4%. בכך אני ויתר ציבור בעלי המכוניות בישראל מסייעים קודם כול לבעלי הרכב הדו-גלגלי, שנמנים ככלל עם שכבות האוכלוסייה החלשות יותר, על-פי רוב סטודנטים ועובדי שליחויות למיניהם. כמו כן, קיומם של רכבים דו-גלגליים כחלופה לרכבים תורם רבות למציאת מקומות חנייה ולהקלת העומס הרב בכבישים. המצב היום הוא שהכבישים עמוסים לעייפה בכלי רכב ויוצרים פקקי תנועה לאורכה ולרוחבה של המדינה, כך שעדכון תנועה ברדיו הופך למהדורת חדשות ארוכה ומלאה. ייקור ביטוח האופנועים משמעותו בפועל ייקור אחזקתם, דבר העלול להביא לפגיעה בפרנסתם של צעירים רבים שניידותם נחוצה להם לשם עבודה, אך ידם אינה משגת ברכישת כלי רכב. הימצאותם של האופנועים והקטנועים משפיעה השפעה חיובית גם מבחינת איכות הסביבה, היות שהשימוש ברכב דו-גלגלי כתחליף לרכב רגיל יש בו כדי להפחית משמעותית את זיהום האוויר. אני חושש שהסדר זה, הגורם לייקור ניכר בחבילת הבסיס, יהווה תמריץ שלילי לרכישת רכב דו-גלגלי, שיש לו חשיבות לאומית הן ברמה הכלכלית-תעסוקתית והן ברמה הסביבתית. אני קורא למפקח על תעריפי הביטוח לשקול מחדש את האופן שבו הוא מתכוון להעלות את הפרמיה. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. הדובר הבא בסעיף החשוב הזה, חבר הכנסת אורי מקלב. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני דווקא רוצה להתחיל בהתרשמות המיוחדת שהיתה לי מצורת המחאה של בעלי האופנועים. אנחנו רגילים לראות הרבה מחאות, הרבה הפגנות, אבל כאן התרשמתי, חוץ מהנחישות והאכפתיות, כמובן  מההתארגנות הספונטנית, מהחיבור הקולקטיבי, כי אין משהו שמאגד אותם. זה לא ארגון בעלי המשאיות שיכול להוציא בעלי משאיות החוצה להפגנה, גם לא חקלאים או איזה מפעל שנסגר או רשות מקופחת שמפגינה בצורה מאורגנת, אלא בעלי אופנועים, שאין להם שום איגוד מסודר, ודאי שלא כמו התאגידים האחרים. כולם יצאו להפגין באיזה חיבור קולקטיבי מיוחד של אכפתיות, שגם הורגשה מאוד, והוצפה הפגיעה הגדולה, ורבים התחברו, לא רק בעלי אופנועים. אני חושב שלהפגנה הזאת היו צריכים להצטרף בעלי רכבים רבים, מכיוון שיש איזו מערכת איזון, כמו שהזכירו קודמי. העניין הוא שקשה מאוד לדמיין את תל-אביב בלי שהאופנועים נמצאים שם, ושכל בעל אופנוע ייסע על רכב. לכן, כשהיום אנחנו רוצים להעלות באופן דרמטי את הביטוח ואת ההוצאה על רכב דו-גלגלי, זו פגיעה קשה. כל עלייה דרמטית בהוצ��ה, כל גזירה כזאת היא קשה. כשמייקרים משהו זה ודאי דבר שפוגע ודבר קשה, אבל בוודאי ייקור של ביטוחים של אופנועים. לא פעם בעלי עסקים מכינים עסק, הכנסה והוצאה, על סמך עלות כזאת וכזאת. האנשים עצמם, אלה שמפעילים איזה עסק קטן של פועלים, אדם פרטי שיש לו הוצאה, צעירים, אנשים בעלי הכנסה נמוכה, שעל-פי רוב הם שמחזיקים את הרכב הזה, הם נפגעים ראשונים. בהוצאה או בשינוי דרמטי כזה, ודאי שהפגיעה קשה. אני רוצה לחזור, הרכב הדו-גלגלי מביא תועלת גדולה מאוד. הרכב הזה מזהם פחות, הוא יעיל יותר, הוא חסכוני. נכון שהוא גם כלי לא מספיק בטיחותי, וצריך להשקיע בזה. אני חושב שהמדינה צריכה להשקיע בהסברה, באמצעי הגנה, באכיפה, שהכלי הזה יהיה יותר בטוח. אבל אני רק רוצה להגיד שהאנשים האלה, אם האלטרנטיבה שלהם היא לקנות רכבים ישנים, אם זה המחיר, שיעשו את האיזון הנכון, הם לא פחות מסוכנים. אני חוזר ואומר: התועלת שיש לנו מהם בזה שהם מקלים על הצפיפות, על הפקקים, על עומסי התנועה, על זיהום האוויר והמחלות שבאות בעקבות זאת ובעיות החנייה, אין ספק שיש להם ערך רב בנושא התנהלות התחבורה, ואנחנו צריכים לעודד אותם ולא לפגוע בהם. המפקח על הביטוח טוען שיש הצדקה בעלייה, מכיוון שאין איזון בין סכום הפרמיות שמשלמים בעלי האופנועים לבין סכום ההוצאה על תביעות. יכול להיות שאין, כפי שהזכיר חבר הכנסת יואל חסון. אבל אנחנו לא לוקחים בחשבון שעלות של כמה עשרות שקלים בשנה לכל בעל רכב בעקבות זאת, שבעלי הרכב הם שמשלמים כמה שקלים בחודש, הם מקבלים את זה בזה שבעלי האופנועים לא נוסעים במכוניות. ההוצאה שתהיה לבעלי הרכבים אם 50% מהאופנועים יתחילו לנסוע ברחובות, תהיה גדולה לאין ערוך מהעלות של הביטוח היותר יקר היום, במידה מסוימת. יש עוד נושא אחד, אדוני היושב-ראש, שאני רוצה להתייחס אליו בקצרה. אנחנו רואים בתקופה האחרונה, וזה חוזר על עצמו. אמר חבר הכנסת יואל חסון וגם אתה, היושב-ראש, דיברת אתי, שאין לנו סמכות, הסמכות שלנו מצומצמת. אבל רואים שכשאנחנו רוצים כמה דברים במשק לייעל, לשפר, ואנחנו נותנים סמכויות, נניח, בתקופה האחרונה דיברנו על רשות המים. רשות המים ממונה על המים והיא לא צריכה שום אישור, לא של הכנסת ולא של ועדות, להעלות תעריפים. ראינו את ההצעה שלהם בנושא מס הבצורת, ראינו את התוכניות בנושא הרפורמה ל-2010, ואנחנו יודעים מה המשמעות שלהן. לא קיבלנו את זה ומחינו, ובסוף אנחנו גם אוכלים את הדגים וגם זורקים אותנו מן העיר. אנחנו בסוף משנים את זה. ראינו את זה בהחלטה של פקיד, כמה שהוא יהיה מקצועי, לייקור הברזל, שהיו לו השפעה והשלכות לאין ערוך, והיינו צריכים אחרי זה לשנות, או השר שמעליו היה צריך. מתקבלות החלטות בגלל שאנחנו רוצים לייעל את המערכות ולא רוצים לבקר כל דבר ולאשר כל דבר אלא נותנים להחליט לבד, ואנחנו רואים שזה לא מצליח. אני חושב שאנחנו צריכים לקיים על זה דיון נפרד, זה לא המקום להאריך כאן, במסגרת הקטנה. אני רוצה לסיום להזכיר עוד קבוצה, להציף פן נוסף בייקור הביטוח לאופנועים. האנשים האלה, שהם השליחים של ארגוני ההצלה, "איחוד הצלה" אנשים מוותרים על הרכב הפרטי ויוצאים לעבודה ויוצאים לכל מקום אחר עם רכב דו-מנועי, עם קטנוע, עם אופנוע, כדי להגיע מהר. נתון שהגיע אלי רק מ"איחוד הצלה" באופן ישיר על הארגון עצמו תהיה השלכה של למעלה מחצי מיליון שקל עקב הייקור. על-פי רוב זה צעירים, והביטוח הרבה יותר יקר. כמו כן אנשים פרטיים, שהם מעצמם, בגלל רוח ההתנדבות שיש בהם, מוותרים על הרכב הפרטי ועוברים לאופנוע, ואנחנו עכשיו רוצים לייקר להם באלפי שקלים לשנה. אז אני חושב שזה גם פן, לבד, כאות הוקרה שאנחנו מציינים את זה כאן, וגם לקחת את זה בחשבון. לסיכום, מלה אחרונה, ההיגיון מחייב עידוד של שימוש ברכב הזה. להוסיף אולי על הביטחון ועל הבטיחות שלו, אבל בוודאי לא להקשות על בעלי הרכב האלה. ואנחנו נצטרף לקריאה לא להעלות את מחיר הביטוח. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת מקלב, ועל העמידה בזמנים. אני מזמין את סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה. כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, אני נגד החלוקה הזאת, שיש כאלה פה בעד האופנוענים ויש נגד האופנוענים. אין פה אף אחד נגד רוכבי הדו-גלגלי. קצת להכניס אתכם לנתונים, שתבינו מה מונח על שולחנו של המפקח על הביטוח, כדי שתוכלו לדעת לפחות את המספרים. בשנת 2008 הסתכמו התביעות בביטוח חובה בעקבות תאונות דרכים של כלי רכב דו-גלגלי בלמעלה מחצי מיליארד שקל, 530 מיליון שקלים. מתוכם 65 מיליון שולמו על-ידי המבטחים של כלי הרכב האחרים שהיו מעורבים עם כלי רכב דו-גלגלי. למעלה מחצי מיליארד שקל ב-2008, 530 מיליון שקל. ציפיות, לא תשלומים. לעומת זאת, סך הפרמיות המשולמות בגין ביטוח חובה על-ידי רוכבי הדו-גלגלי הסתכמו בכ-255 מיליון שקלים בלבד. אני אומר לכם את המספרים היבשים. התוצאה הברורה היא, שבשנת 2008, בדומה לשנים קודמות, נגרם גירעון של למעלה מ-200 מיליון שקלים. הגירעון הזה מסובסד על-ידי שאר המבוטחים בביטוח חובה, והם מוסיפים מדי שנה סכום נוסף לביטוח החובה שלהם. אבקש לציין כי גם כיום, לפני החלת העדכון של הפרמיות, משלמים האופנוענים כ-60% מתעריף הסיכון שלהם, אולם גם לאחר העדכון הצפוי ישלמו נהגי הרכב הדו-גלגלי פחות מ-70% מהתעריף המשקף את הסיכון שבו הם נושאים. המשמעות היא שגם לאחר עדכון התעריפים ב-1 בנובמבר 2009 ימשיכו שאר המבוטחים לממן את רוכבי הדו-גלגליים, אולם בשיעורים נמוכים יותר. חשוב לציין כי מעורבותם הגבוהה של אופנוענים בתאונות דרכים וחומרת נזקי הגוף הנגרמים בשל תאונות אלה הן הגורם לתשלומי תביעות גבוהים. לדוגמה, שיעור האופנועים המעורבים בתאונות קטלניות גבוה פי-2.5 מחלקם במצבת כלל כלי-הרכב. שיעור ההרוגים של רוכבי אופנועים בשנת 2008 עמד על 11.2% מההרוגים בתאונות דרכים, אף-על-פי שהם מהווים רק כ-4.2% מצי הרכב, למעלה מפי-2.5. בשל העובדה שתעריפי הביטוח נמוכים מתעריפי הסיכון של האופנועים, נמנעות חברות הביטוח מלבטח אותם, ובשל כך מרבית ביטוחי האופנועים בישראל נמכרים על-ידי "הפול", אשר חייב למכור ביטוח לכל דורש. זה כמו להגיד שחולי סרטן, אף קופת-חולים לא תבטח אותם. חולה סרטן לא בוחר להיות חולה סרטן. אני מתפלא עלייך. חולים, לא יבטחו אותם. הם לא בוחרים להיות חולים. אף חולה לא בחר להיות חולה. אבל, אדוני סגן השר, גם חלק מבעלי האופנועים מגיעים לאופנועים שלא על-פי בחירתם, היו מעדיפים רכב שרד ממוזג. אוקיי, בוא נמשיך ואני אענה על שאלות בסוף הדיון. עדכון הפרמיות בביטוח רכב חובה לאופנועים על-ידי המפקח על הביטוח וההחלטה הסופית לגביו התקבלה על-ידי המפקח לאחר תהליך ממושך. לאורך כל התהליך קיימו נציגי המפקח על הביטוח התייעצויות עם כל הגורמים המקצועיים, לרבות מפעיל מאגר המידע, חברת ISO ישראל, ומנהל ההסדר השיורי, "הפול", ונאספו הנתונים הרלוונטיים על מנת להגיע להחלטה המקצועית הראויה. הע��כון מרחיב את השונות בתעריפים ומביא בחשבון הן את גילו ואת מינו של הנהג, את ותק הנהיגה שלו ואת עברו התעבורתי והתאונתי. מהלך זה מביא לידי כך שנהגים מבוגרים בעלי ותק נהיגה רב וללא היסטוריית תאונות והרשעות ישלמו פרמיות נמוכות יותר, ואילו נהגים צעירים בעלי ותק נהיגה מועט עם היסטוריית תאונות והרשעות ישלמו פרמיות גבוהות יותר. לאחר השינוי מבוטחים זהירים, מבוגרים ומנוסים, ישלמו כ-50% פחות מהמבוטחים המסוכנים. התוצאה של עדכון הפרמיות היא שנהגים מנוסים מעל גיל 40 לא ישלמו יותר בעקבות עדכון התעריפים, ורובם ישלמו תעריף נמוך יותר מן התעריף אשר הם משלמים היום. למול תועלות אפשריות מרכיבה על רכב דו-גלגלי, צריך לקחת בחשבון את הנזק הנגרם למשק עקב תאונות דרכים של אופנועים: אובדן ימי עבודה, שימוש מוגבר בתשתיות של מערכת הבריאות בגין ניתוחים ואשפוזים, וגם, תתפלאו לשמוע, העובדה שהם מזהמים אוויר יותר מכלי רכב אחרים. בקמפיין הקודם השר גלעד ארדן הוביל את הקמפיין. היום הוא מבין, בתור השר לאיכות הסביבה, שהם מזהמים אוויר יותר מכל כלי-רכב אחרים. בהתאם, לא קיימת מדיניות ממשלתית בישראל, וגם לא מצאנו כזו בעולם, התומכת בעידוד רכיבה על רכב דו-גלגלי. דווקא מצאנו מדינות עם מדיניות המבקשת לצמצם את השימוש בכלי רכב דו-גלגלי. בכל אופן, גם לו היתה מדיניות כזו, עידוד השימוש באופנועים לא צריך להיעשות באמצעות תמחור בחסר של עלויות הביטוח, אלא בדרכים אחרות, ואנחנו בוחנים אותן. אבקש להזכיר כי לפני כשנה חוקק חוק המאפשר לרוכבי דו-גלגלי לרכוש ביטוח הכולל השתתפות עצמית בהנחה של 11%, אולם כיום פחות מ-2% מן המבוטחים רוכשים ביטוח זה, אף-על-פי שהוא זול יותר, וזאת על אף הטענות כי הביטוח הינו יקר יחסית. לא, הם מעדיפים לא לבטח בכלל. על כל פנים, ישבתי אתם אתמול אצלי בלשכתי. היום היה דיון נוסף רחב יותר. אנחנו נשב עם יושב-ראש ועדת הכספים, הרב משה גפני, כל הצוות. אז תהיה דחייה? קיבלתם את בקשתו לדחייה? אנחנו נשב, נדבר. לא תהיה דחייה. לא תהיה דחייה? אז על מה הישיבה והדיבור? נשב, אולי נפתור את הבעיות בלי דחייה. מנין לך, אולי יימצאו פתרונות בלי דחייה, מה אכפת לך? הלוואי. עם מי תעשו את הדיון הזה? עם יושב-ראש ועדת הכספים. ועם שר התחבורה אולי? אולי גם לו יש מה להגיד? שר התחבורה, אם הוא מומחה באקטואריה. זה לא אקטואריה, זה תחבורה. תמחור סיכון. הוא מוזמן להשתתף. אדוני השר, זה לא אקטואריה, זאת הטעות. זאת מפת התחבורה של מדינת ישראל. קודם כול, שלי, את טועה. פעם ראשונה שאת טועה. אני לא שר. זו מחמאה שאומרים למישהו שפעם ראשונה שהוא טועה. אני סגן שר. זה אומר שעד עכשיו, למרות גילך הצעיר. על כל פנים, אנחנו זימנו דיון עוד היום עם הצוות המקצועי של משרד האוצר ועם הצוות המקצועי של ועדת הכספים, עם יושב-ראש ועדת הכספים. שוחחתי גם עם אופיר אקוניס, יושב-ראש ועדת הכלכלה, ויכול להיות שההצעות שיגובשו בסיכומו של דיון ייתרו את הדרישה. אדוני השר, אולי כדאי באמת שנסכם שנסכים עם כל המציעים שנעביר את לוועדה, זה יהיה בשבוע הבא, ואז תודיעו לנו שיש סיכום והכול בסדר. בכל מקרה בסופו של הדיון היום נבקש מיושב-ראש ועדת הכספים לכנס את הוועדה שוב בשבוע הבא, ונביא את הסיכומים. תודה רבה. תדע לך, יואל, שהאמפתיה לרוכבי האופנועים קיימת בכל חלקי הבית הזה, אנחנו אוהבים אותם. אבל מה לעשות, הכיסוי הביטוחי בישראל הוא יקר מאוד, מה שלא דומה לכל מד��נה בעולם. אנחנו גם דואגים לגופם ולנפשם. אנחנו לא דואגים ליבואנים, אנחנו סומכים על היבואנים שהם לא יגיעו ל"ויסקונסין". תודה. תודה רבה לסגן שר האוצר יצחק כהן. חברת הכנסת רונית תירוש, הצעה אחרת מטעמך, בבקשה. מה ההצעה, שזה יעבור לוועדה? סגן השר, ההצעה שלך היא להעביר את זה לוועדת הכספים. אני מציע שימתינו לדיונים היום או מחר. לא, צריך לקבל החלטה. ביום שני. אי-אפשר להשאיר את ההחלטה באוויר ולא את ההחלטה על גלגלים, אנחנו צריכים החלטה. ועדת הכספים להמשך דיון. חברת הכנסת תירוש, בבקשה. אני בהחלט מברכת על ההצעה להעביר את זה לוועדה, לוועדת כספים. זה חוזר מכספים ממילא, הדיון יהיה שם. לא, אדוני סגן השר, יש הגדרה ברורה, או להוריד מסדר-היום, או דיון במליאה או העברה לדיון בוועדה. זה דקלרטיבי לגמרי, הדיון היום כבר בוועדה, בסדר, לוועדה. דיון בוועדה, אוקיי. כל דיון כזה, כשהוא בא לאחר מעשה הוא לא שווה. זאת אומרת, אם לא תהיה הקפאה של ההליכים אז אין לנו מה לרוץ. יהיו לוועדת כספים כלים אחרים. אני רוצה, ברשותך, לומר לשר שמה שיקרה הוא שיותר ויותר אנשים עלולים לא לבטח עצמם בביטוחי חובה, ואז ממילא כל הנזקים ייפלו על הקרן הזו, "קרנית", וכך המדינה יוצאת מאוד לא חכמה בלשון המעטה. מה? אמרתי, המהלך שלכם מוביל לכך שיותר ויותר אנשים לא יעשו ביטוחים, ואז הנטל ייפול על "קרנית", שממילא תכסה את הנזקים כשיהיו. שמעת אותי? שמעתי אותך, ואני מקווה שזה יהיה עוד היום, לפני שזה ייכנס לפרמיות מחר. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת תירוש. אני עובר להצבעה. הצעת סגן השר היא להעביר לוועדת הכספים. החברים המציעים מסכימים? חבר הכנסת מקלב מסכים? הסכמה מלאה. נצביע על אישור פורמלי של העברה לוועדת כספים. מי שבעד, בעד ההצבעה שהתגבשה פה. היום כולנו בעד האופנוענים, בפה מלא. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. הנושא הועבר פה אחד לוועדת כספים. הסעיף הבא הוא הצעות לסדר-היום מס' 1114, 1119 ו-1134: מערך השירות הלאומי, על סף קריסה. הדובר הראשון, חבר הכנסת אורי אורבך, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השירות הלאומי, אחד המפעלים החשובים ביותר במדינת ישראל, עומד בסכנת סגירה, כי אין לו כסף. אנשים נוטים בטעות לחשוב שכיוון שמדובר בהתנדבות, אז רצונם הטוב של האנשים והרצון למלא את חובתם כלפי מדינת ישראל, די בהם כדי להחזיק מערכת כל כך גדולה של אלפים, בעיקר בנות, אבל בשנים האחרונות גם בנים וגם אזרחים ערבים, שמשרתים במסגרות השירות האזרחי. כבר בחודש הזה לא שולמו דמי הכיס שמקבלות המתנדבות, ובשבוע הבא, אם לא יימצא פתרון, ישלחו כ-3,000 מתנדבים לביתם באין יכולת להחזיק את המפעל. אני לא רוצה להרחיב פה במה שמובן מאליו, אף-על-פי שהמובן מאליו ראוי שייאמר, שלא מדובר, כמובן, במפעל שיקר רק לציונות הדתית, שהיא הורתן של כל אגודות ההתנדבות, הדתיות לפחות, אלא כמובן גם לנזקקים עצמם לשירותים האלה. בבתי-הספר נעזרים בסייעות, בבתי-חולים, במעונות קשישים ובמקומות רבים אי-אפשר בלי השירות הלאומי, בטח לא באופן מיידי. אם המדינה רוצה לחסל את המפעל הזה, אז שתודיע על כך, אבל מה שחורה לי ומעצבן אותי במיוחד, והערתי את זה לכמה חברי כנסת, שיש נושאים שחשובים בפני עצמם, והכנסת ראוי שתטפל בהם, אבל הם זוכים להרבה יותר תשומת לב, הם יותר סקסיים. קיבלתי 50 מכתבים רק על האופנועים, הכנסת מוצפת בדיון, כי זה נושא טוב, זה מצטלם טוב, אני מניח שגם חלק גדול מהעיתונאים הם רוכבים על שניים ופחות מתנדבים ומתנדבות בשירות הלאומי. נושא יותר טוב לעסוק בו. השירות הלאומי, שנוגע לרבבות רבות של אנשים וילדים וזקנים, זה בסדר, זה עניין של דוסים, הם יטפלו כבר, משה יעביר לאיציק ואיציק ליענק'ל ובסוף אנחנו נפתור את העניין הזה. יכול להיות, לדעתי, שלא נפתור את העניין הזה, ואז מה יקרה? בשבוע הבא הם ילכו הביתה והזעקה תעלה השמימה בעוד שבועיים, שלושה, ויכול להיות שתוך חודשיים, שלושה, יפתרו את זה. הכסף יעבור בסוף. העובדים הסוציאליים שבתו פה חודשיים, שלושה, ארבעה, לוקח זמן. החלשים הם חלשים, עליתי על זה בזמן האחרון, שהחלשים במדינת ישראל הם חלשים. לא יודע איך זה במקומות אחרים, מה זאת אומרת שהם חלשים? לא רק שהם חלשים כל השנה, כשהם נקלעים לשעת המצוקה הקשה ביותר בחייהם, שגם המטפלים שלהם אינם, הם לא רצים רחובות לחסום אותם, כי אין להם כוח, כי הם לא יודעים, כי, מספיק יש לי צרות, עכשיו אני אלך לחסום כביש? לכן הם האחרונים שמישהו מטפל בהם. גם אין להם איך להגיע לכנסת, אין להם לוביסטים. אבל יש להם חברות כנסת מוכשרות שמייצגות אותם. זה לא מספיק, חברי כנסת זה לא מספיק. בדרך כלל זה חברי כנסת שהם צריכים להיות לעומתיים לממשלה. אם למשל החלשים היו חזקים, נגיד שלחלשים היה מיליארד דולר בבנק, נגיד, אז הם היו יודעים מה לעשות. אז הם לא היו חלשים. נכון. אני גיליתי שלחלשים אין מיליארד דולר. אני קורא לזה אבחנה דקה. חבר הכנסת אורבך, אנחנו חלשים בזמן. אני כבר מסיים. יש לי הערה לחברי, מהיכן התובנה הזו? זה לא רק ככה, הממ"מ נתן לי את הנתונים שהחלשים הם חלשים, שיש מתאם, זה בהמון קריטריונים, זה בהכנסה, השכלה, בבריאות, כמעט בכל התחומים. עליתי על זה שיש קורלציה בין החולשה שלך בכסף, בבריאות ובעמידה על זכויות. עוד מלה לחברי בליכוד הדתיים, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, תמסרי את זה גם לארבעת חברייך הסרוגים והסורגות. לקראת הבחירות הבנו, בתעמולת הבחירות, שכדי לדאוג לדברים שמעניינים ציבור דתי לא צריך מפלגה דתית: מתחברים למפלגת השלטון, במקרה הזה הליכוד, וכיוון שאתה מתחבר למפלגת השלטון, אדוני היושב-ראש, היא דואגת לדברים עצמם בבסיס התקציב, לכל העניינים. ברגע שיש משהו סקטוריאלי, אין מי שידאג לזה. הנה עכשיו יש מפלגות סקטוריאליות, אנחנו לא מצליחים לדאוג לזה, אנחנו לא מצליחים לחלץ את הכסף ממדינת ישראל, שבראשה עומד הליכוד, כדי להעביר את זה לבנות השירות הלאומי, שהן דתיות ברובן, וכמובן לכל הנזקקים. לא מצליחים כרגע, נצליח בסוף. חבר הכנסת אורבך. המסקנה: רק ש"ס יכולים. אתה רואה, חבל שלא עצרת לפני זה. יכול להיות. ש"ס ידאג לשירות הלאומי, רק שהבנות של ש"ס גם ישרתו בשירות הלאומי, אולי אז ש"ס תדאג לשירות הלאומי. יכול להיות שבעתיד ש"ס תשלח את הבנות לשירות לאומי ואת הבנים לצבא ואז תדאג להם. מה שאני מציע, לחברי בליכוד בעיקר, כי אתם מפלגת השלטון המרכזית, תדברו אתם שם למעלה, כי שישה מנדטים של חובשי כיפות סרוגות הצביעו לליכוד, אם אתם יכולים לחלץ, אף-על-פי שאנחנו ביקשנו את הכסף, עשרה מנדטים. ח"י מנדטים. לנו הצביעו החילונים, וכל הדתיים הצביעו לליכוד. תבקשו מהם את הכסף הזה לבנות של המצביעים שלכם, בכל זאת אתם תחלצו, וכך הליכוד גם יוכל לעזור לציבור הדתי, אף-על-פי שאנחנו ביקשנו את זה בהסכם הקואליציוני ולא הדתיים של הליכוד, ובא לציון גואל, ולשירות הלאומי יבוא מזור. תודה רבה, חבר הכנסת אורבך, שהזכיר כל כך הרבה את הליכוד בנאומו. הדוברת הבאה, חברת הכנסת ציפי חוטובלי מהליכוד, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי אורי אורבך, שדיבר בשבחם של חברי הכנסת בליכוד, קודם כול, נפגשתי היום עם שר האוצר במסדרונות משרד ראש הממשלה ויצא לנו לדבר על זה, ואכן קיבלתי את ההבטחה, אני מקווה שהיא תמומש בקרוב, שהנושא יטופל והכסף יועבר. אני פונה כאן על במה זו לכל חברי, גם על זה אנחנו עובדים. לכל חברי מכל המפלגות, תשמעו, אני אומנם מדברת גם מנימה אישית, אני בוגרת השירות הלאומי, שירתתי את מדינת ישראל במשך שנתיים, שנה אחת כאן בירושלים בעיר הקודש, במסגרת חינוכית של בית הרב קוק, ושנה שנייה בארצות-הברית, כשליחה של הסוכנות היהודית. יש לי זיכרון אחד חד-משמעי מדירת השירות שלי: בנות השירות של דירת השירות שלי היו כולן בענייני חינוך ורווחה. כשאני רואה את הבנות האלה, ויש גם בנים, חשוב לציין, שבמלאכת קודש מטפלים בילדים נכים, בילדים מוגבלים, בבני נוער, ויש מסגרות שזקוקות כל כך לכוח-האדם הזה, זה אינטרס לאומי חיוני של מדינת ישראל, שכל חברי הבית הזה צריכים להיות שותפים לו. מפעל השירות הלאומי הוא לא מפעל של סרוגים, לא בליכוד ולא בבית היהודי. מפעל השירות הלאומי הוא קודם כול מפעל הסולידריות החברתי הגדול של החברה הישראלית, כי יש כל כך הרבה מגזרים בחברה הישראלית שלא יכולים לשרת בצבא. קחו זאת כנתון: הציבור החרדי, הציבור הערבי במדינת ישראל, אנשים שמבחינה רפואית לא יכולים לשרת בצבא-הגנה לישראל. איזה מסר אנו מעבירים לאנשים האלה? אז יש שתי דרכים להתייחס למפעל של השירות הלאומי, דרך אחת לומר: מי שלא כשיר לצבא, שילך הביתה, ודרך שנייה היא לומר: יש אלטרנטיבה. יש דרך מכובדת, שכולנו מכירים בה, כולנו מוקירים את האנשים שמשרתים במסגרת השירות הלאומי, וככל שאנו נשדר מסר כזה, שמעריך את אנשי השירות הלאומי, שמעריך את המתנדבים והמתנדבות של השירות הלאומי, אגב, אני לא בטוחה לגבי המונח הזה, מתנדבים ומתנדבות, זו חובה של כל אדם לשרת את המדינה הזו, ומי שלא יכול לשרת את מדינת ישראל בצבא צריך לשרת אותה במסגרת של השירות הלאומי בכל אותם תחומים נפלאים וחשובים, שמדינת ישראל כל כך משוועת לכוח-אדם בהם. מה שאבסורד בסיפור הזה הוא שחוסכים כאן 45 מיליון שקל כביכול, שלא מעבירים, כשהתועלת והתפוקה של אותם אנשים היא של מאות מיליונים, מאות מיליונים של שקלים שנחסכים על-ידי אותו מערך התנדבות, שבא לבתי-החולים, שבא לבתי-הספר, שבא לחיילים, שבא לכל אותם אנשים שנזקקים לתרומה אזרחית פשוטה, ומדינת ישראל חוסכת מיליוני שקלים מדי שנה לעניין הזה. לצערי הרב, אני רואה שזו לא הפעם הראשונה שמערך השירות הלאומי נתקל בבעיה הזו. גם בממשלה הקודמת היתה בעיה כזו, ונדרשה התערבות של ראש הממשלה הקודם. הדבר הזה אסור שיחזור ויישנה מדי שנה, שמדי שנה יקומו כאן חברי כנסת וידברו בזכות השירות הלאומי. צריך שתקציב השירות הלאומי יהיה מעוגן כך שלא יהיה ניתן לפגוע בו, בדיוק כמו צבא-הגנה לישראל. זה לא מותרות שמדינת ישראל יכולה לאפשר או לא לאפשר במידת החשק. זה דבר שהוא הכרחי, דבר שהוא חיוני, וצריך להרחיב את מסגרת השירות הלאומי כדי שכל אדם, כל אזרח במדינה הזו שלא יכול לשרת בצבא-הגנה לישראל, יוכל לשרת במסגרת השירות הלאומי. אני פונה מעל הבמה הזו לראש הממשלה שלנו. אני באמת מאמינה שהליכוד, זו אחריותו לדאוג לפתור את העניין במהרה, ואני סומכת על שר האוצר וראש הממשלה שיעשו את זה, אבל יפה שעה אחת קודם. והיה צריך לחסוך את כל המשבר הזה, כי באמת זה עניין לכולנו, והליכוד, כרגע המפתח בידיו. וראש הממשלה, אני חושבת שהרבה מאוד אנשים מסתכלים כרגע איך הוא ינהל את המשבר הזה. והמשבר הזה הוא משבר שראש הממשלה צריך להתערב בו, אך לזכור שלעתיד לבוא חשוב שחברי הבית הזה יתאחדו סביב הנושא של השירות הלאומי ויקראו קריאה גדולה לכל מי שלא יכול לשרת בצבא-הגנה לישראל להצטרף לשורות אנשי השירות הלאומי, הבנים והבנות. אני שולחת ברכה חמה לכל הבחורות והבחורים, הדתיים והלא-דתיים, היהודים ושאינם יהודים, שמשרתים במסגרת הזו. חזקו ואמצו, ואנו כאן, מהבית הזה, נדאג שתוכלו לשרת את מדינת ישראל ולקבל אותו סכום שאתם מקבלים מדי שנה כדי להצדיק את אותה התנדבות נהדרת. חשבתי שהצטרפת למפלגת השלטון כדי שתוכלי לדבר עם ראש הממשלה לא מהדוכן הזה אלא ישירות. האמת שהיום בדיוק נקבעה לי פגישה עם ראש הממשלה, רק שהיא נדחתה, אז אנחנו נחכה לפגישה עם ראש הממשלה. הפגישה תתקיים, ואני אעלה את הדברים בפניו. לפחות עם שר האוצר דיברתי וקיבלתי ממנו את הרושם שהדברים בהחלט מטופלים, ודבר אחד בטוח, אף אחד לא מפקפק בכך שהליכוד, חשוב לו העניין של השירות הלאומי לא פחות מלכל מפלגה אחרת, ולכן אני באמת חושבת שזה עניין שהוא נכון לכל חברי הבית לעסוק בו ולא רק למפלגה כזאת או אחרת, גם אם האחריות כרגע לפתרון המשבר הנוכחי מצויה ומוטלת על כתפיו של הליכוד. תודה רבה. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יעקב כץ, הדובר האחרון בסעיף הזה בסדר-היום לפני תשובת שר. בבקשה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, ח"כים, אני אקרא מהנייר כי כתבתי דברים יותר חדים, כך אמרתי לאורי. יותר חדים משלי? יותר חדים משל אורי, ולא מקלים ראש גם עם ראש הממשלה. מערך השירות הלאומי נמצא על סף קריסה תקציבית, אבל לא רק. זה כ-15 שנה בנימין נתניהו, ראש הממשלה, משמש כאיש פוליטי מרכזי בחיינו הציבוריים כראש ממשלה, שר אוצר, שר חוץ. ואני רוצה לומר מעל במת הכנסת באחריות, באמירה שאינה משתמעת לשני פנים, שלא היה איש פוליטי שהרע כל כך לציבור הדתי כפי שהרע לנו נתניהו, בכל תחומי חיינו, ואפרט יותר מאוחר. ואנו, בני הציבור הדתי-לאומי, עמוד השדרה של הציבוריות הישראלית, ספרא וסייפא, אבן הראשה של עם ישראל היום, שמוסרים את הנפש ראשונים לכל נושא ועניין, בצבא, בחינוך, בהתיישבות, אנו בתמימותנו כל פעם מחדש מאפשרים לאיש הזה, שבמקרה הטוב יכול היה לשמש כיחצ"ן, כדובר, כסוקר, להיות הראש המוביל של חיינו המדיניים והציבוריים. אנו במיוחד, הציבור הדתי-לאומי, בתחושת אחריותנו הלאומית והציבורית, נכנעים כל פעם מחדש למתק שפתיו, לכריזמה, לקול העמוק וההופעה החתיכית והאסתטית, אבל הבור ריק. האיש ריק, מים אין בו, נחשים ועקרבים יש בו. כעשרה מנדטים מתוך הציבור שלנו, מתוך ה-27 שהצביעו לליכוד, הגיעו מהציבור הדתי-לאומי. הוא לא סופר אותנו ואף פעם לא ספר אותנו. הוא בז לנו, בין היתר בגלל ההצבעה הסוחפת שלנו, שלא תלויה בדבר. הוא המקפיא הגדול ביותר שקם לעם ישראל במשך 15 השנה האחרונות. כל פעם שהדבר היה תלוי בו, הוא הפסיק את הבנייה.  רק שנייה, תני לי לסיים. הוא שפגע במשפחות ברוכות הילדים יותר מכל שר אוצר אחר לפניו. תקשיבו, מי מהציבור החרדי שנמצא פה עכשיו בכנסת, תגידו מי פגע יותר במשפחות ברוכות ילדים יותר מנתניהו, הם יודעים. 40% פגיעה בקצבאות הילדים. אבל להזכירכם, ראש הממשלה הוא גם זה ששיפר עכשיו את קצבאות הילדים, בתקציב האחרון. לא הגיע אפילו לעשירית. כבוד היושב-ראש, עוד שנייה. תן לי עוד כמה דברים לשטוף את האיש הזה. בבקשה. זמנך תם, אבל לאור ההפרעה שלי יש לך עוד כמה שניות. ויותר מכל שר אוצר אחר לפניו. ולא היה שר אוצר וראש ממשלה שהרע ללימוד התורה, לבני הישיבות, כנתניהו. ועכשיו הוא מניף את ידו הקשה לפגוע במפעל חייו של הציבור הדתי-לאומי, בבנות השירות הלאומי. גם אם תגיד גברת חוטובלי שמדובר בדבר שהוא לאומי וכללי, אנו יודעים שרוב המשרתים בו הם בני הציבור שלנו, ובעיקר בנות הציבור שלנו, אז בואו ננכס את זה לעצמנו מהצד המעשי, הגם שאנו מדברים על הדבר הזה כדבר כלל-ישראלי. כמו בישיבות, כמו בבנייה ביש"ע, כמו במשפחות ברוכות הילדים, אותה שיטה של בוז ושטנה כפי שלא ראינו לפניה ונקווה שלא נראה אחריה. אם לא נתעשת, בני הציבור הדתי-לאומי, ונתאחד לכוח, לאגרוף בעל עוצמה, הוא ידאג שכל המפעלים שהקימונו יתאדו. אני קורא לח"כי הבית הלאומי ולח"כי יהדות התורה, דגל התורה, לח"כי ש"ס, לחבור לכוח פוליטי קואליציוני שיאיים על יכולתו להמשיך לעסוק בהרס מפעל התורה וההתנדבות. תודה רבה. אני לא מהמרבה בדברים, אז תן לי רק שנייה, ואני קורא מהכתב. רק באחדותנו ובהליכתנו המשותפת נצליח למנוע מנתניהו לפגוע בכל מכמני נפשנו. אני קורא לליכוד, שהיא מפלגה גדולה, ויש בה ח"כים ושרים מוכשרים וישרים, להביא להחלפתו של נתניהו, להעמיד איש ישר דרך, אידיאליסט, שונא בצע ואוהב ארץ-ישראל ותורה להיות ראש וראשון, ואותו, את נתניהו, למנות לדוברה של ממשלה זו. לא הבנתי את "שונא בצע". שונא בצע, כתוב שאחת המעלות של ראשי עם היא שיהיו בין היתר גם שונאי בצע. זה חלק ממה שכתוב בתורה. אנשי אמת, יותר מתאים. תודה רבה לחבר הכנסת כץ. כבוד השר דניאל הרשקוביץ ישיב, בבקשה. כצל'ה, זה היה יותר חד ממני. אדוני היושב-ראש, אדוני שר השיכון, חברי וחברות הכנסת, אני מרגיש יותר כמו באספה של "בני עקיבא". השירות הלאומי הוא מפעל ממלכתי התורם לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל, ואני מסכים אתך, חברת הכנסת חוטובלי, זהו לא שירות של הציבור הדתי-לאומי, זהו שירות ממלכתי. אגב, כמה נתונים כדי לסבר את האוזן: נכון להיום משרתים במסגרת השירות הלאומי 14,018 מתנדבים, מתוכם 12,341 בנות ו-1,677 בנים, מתוכם 946 חרדים במסגרת חוק טל, 1,055 ערבים, וכן גם בעלי מוגבלויות, הכוונה, שהצבא אינו מוכן לגייסם, אפילו לא בהתנדבות, והאנשים האלה מתנדבים במסגרת השירות הלאומי, מדובר על, סדר גודל, בין 250 ל-300. 38% ממתנדבי השירות הלאומי הם בתקני חינוך, 21% בתקני בריאות, 7% בתקני רווחה, 9% בתקני ביטחון פנים, ביטחון, משפטים וקשישים, ו-24% תקנים פרטיים. כשמדברים על תקנים פרטיים, ישנן עמותות ציבוריות שעוסקות בצורות שונות של רווחה שרוכשות תקני שירות לאומי. דרך אגב, עלות חודשית של תקן, יש לנו תקן-בית ותקן-חוץ, תקן-חוץ אלה בנות שצריך לדאוג להן גם לדיור. אז בנות שגרות בבית, עלות חודשית של תקן היא 1,451 שקלים, כאשר רוב ההוצאה הולכת על ביטוח והכשרה. הבנות גם מקבלות דמי כיס מסוימים, בדומה לחיילים. עלות חודשית של תקן-חוץ היא 2,225 שקלים. דרך אגב, כ-25% מהמשרתים, האם 12,000 הבנות הן דתיות או לא דתיות? לא בהכרח. 12,341 בנות, הרוב דתיות, אבל יש גם כאלה שלא התגייסו לצבא מסיבות כלשהן. עדיין חלק הארי הוא בנות דתיות. כאמור, כ-25% מהמשרתים בשירות לאומי הם בתקני-חוץ, דהיינו כאל�� שאינם גרים בבתיהם. נוצר עיכוב, שלצערי איני יכול להצדיקו, בהעברה של תקציב המיועד לממן את השירות הלאומי במערכות החינוך. מאחר שכפי שאמרתי לעיל, החינוך מהווה קרוב ל-40% מפעילות השירות הלאומי, הרי ברגע שהתקציב לא מועבר  ואני מזכיר לכם שאנחנו כבר חודש וחצי מאז תחילת שנת הלימודים. עקב זאת הודיעו העמותות המפעילות את השירות הלאומי, לפחות ארבע הגדולות שבהן, לראש הממשלה וגם לי, בתור השר הממונה על השירות הלאומי, על הפסקת הפעילות החל מ-21 באוקטובר. לאור הפירוט שפירטתי לכם היכן משרתים מתנדבי השירות הלאומי, הרי ברור שהפסקת השירות הלאומי תפגע בשכבות החלשות ביותר של החברה הישראלית. מדובר בילדי חינוך מיוחד, נכים, מוגבלים, נוער בסיכון ותושבי הפריפריה, כי אלה הם הנהנים העיקריים מהשירותים שבהם יש משרתי שירות לאומי. אבל היא גם תפגע באלפי הצעירות והצעירים שקיבלו פטור משירות בצה"ל ובחרו להתנדב ולתרום לחברה. כאן מדובר על יהודים וערבים, דתיים, חילונים וחרדים. בקיצור, הפסקת השירות הלאומי או אפילו צמצומו הם בגדר מציאות בלתי נסבלת, וממילא אין להסכים עמה. ואכן סעיף 45 להסכם הקואליציוני בין הבית היהודי, מפד"ל החדשה לבין הליכוד קובע במפורש כי יישמר מעמדו והיקפו של השירות הלאומי. דרך אגב, אם תשימו לב, לא מדובר כאן בהגדרה של כספים, מתוך הבנה שמה שיצטרך, יינתן. זאת ועוד, ראש הממשלה הודיע על מחויבותו להמשך קיום השירות הלאומי ואף להרחבתו ולצירוף אוכלוסיות נוספות למעגל המתנדבים. אכן חשוב לציין כי כיום יש מחסור גדול בתקנים וישנם הרבה מאוד מתנדבים המעוניינים לשרת ואין לנו תקנים פנויים בעבורם. מתוקף תפקידי כשר הממונה על השירות הלאומי, אני פועל בימים אלה, אני פועל כבר מלפני תחילת שנת הלימודים, ואנחנו עובדים באופן אישי ואינטנסיבי, להבטיח את העברת התקציבים הנדרשים. אנחנו מקווים, חברת הכנסת חוטובלי בישרה לנו על השיחה שהיתה לה עם שר האוצר, שהבטיח שהנושא יטופל בעת הקרובה. אני מאמין שהנושא יטופל באמת בעת הקרובה מאוד. אגב, אנחנו גם מתכוונים, בתשובה על ההערות שנאמרו כאן, לחזק את השירות הלאומי. אין ספק שצריך לעגן אותו בחקיקה מוסדרת, שתבטיח שכל צעיר וצעירה שקיבלו פטור יוכלו להתנדב, ובכך לחזק את הקשר והמחויבות של האוכלוסיות השונות למדינת ישראל. אני מציע לכנסת להעביר את הנושא להמשך הדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. תודה רבה לכבוד השר דניאל הרשקוביץ. הצעה אחרת של חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, הסוגיה של השירות הלאומי אמר השר נכון, שהשירות הלאומי הוא בראש ובראשונה שירות ממלכתי, הוא לא שירות מפלגתי ולא שירות פוליטי. הוא שירות לאומי באשר כל העם, מי שמעוניין משרת בהתנדבות. ובעיקר, אלה שנהנים מהשירות הלאומי הם בני כל העם הזה. אבל יחד עם זה, מבחינת סיעתנו, שייסדה את השירות הלאומי, הדבר הזה הוא בבחינת ייהרג ולא יעבור. אני מודיע לך, אדוני היושב-ראש, על דעת סיעתנו, שהודענו גם לראש הממשלה וגם ליושב-ראש הקואליציה שאין לנו שום עניין לנהל משבר קואליציוני, אבל מבחינתנו זה ייהרג ולא יעבור. פנינו לראש הממשלה כדי לקיים אתו פגישה בהולה ודחופה, על מנת שהמתנדבות לא יישלחו לביתן ביום רביעי בשבוע הבא. אני מבקש מאוד, אם גם אדוני היושב-ראש, יחד עם סיעתו, יוכל להתגייס כדי להפעיל את כל האמצעים, ואני בטוח שבסוף יימצא התקציב, אבל למה להוציא את הנשמה קודם? למה לעשות במשברים? למה ללכת בדרך הקשה? ממשלות שמאל קיימו את המפעל הזה, אז ממשלה שלנו, לאומית, לא יכולה לקיים את המפעל הזה? אני אודה מאוד לאדוני אם גם הוא יצטרף, לאחר ששמע את הדברים, למאמצים להביא את הדבר הזה על פתרונו. תודה רבה על הדברים. בהחלט כולי אתכם בנושא הזה ואם אפשר לסייע במשהו, בשמחה. הצעת השר היתה להעביר את הנושא לוועדת החינוך והתרבות. מי מהמציעים רוצה אחרת? חברת הכנסת חוטובלי? אני חושבת שצריך להיות הרבה לפני כן, הישיבה ביום שני. הישיבה ביום שני. אוקיי. חבר הכנסת אורבך? כן. חבר הכנסת כץ? אני סומך על זבולון. אם כך, אנחנו מצביעים על העברה לוועדת החינוך. בבקשה להצביע. מי שמסכים, מצביע בעד. בבקשה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. ההצבעה נסתיימה, ואושרה פה-אחד העברת הנושא לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. בהצלחה. יש הכרזה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התש"ע 2009, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62), התש"ע 2009, הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 66), התש"ע 2009. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 22) (תרגום הודעות חירום), התש"ע 2009, של חברי הכנסת רוברט אילטוב, משה מטלון וחמד עמאר, הצעת חוק לשכת עורכי-הדין (תיקון מס' 34) (סעד משפטי למעוטי אמצעים), התש"ע 2009, של חבר הכנסת יריב לוין, הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 44) (אי-תיקון ליקויים), התש"ע 2009, מטעם הוועדה לענייני ביקורת המדינה. תודה. תודה רבה. הסעיף הבא על סדר-היום הוא הצעה לסדר-היום מס' 1133 של חבר הכנסת יעקב כץ: הגדר בגבול ישראל מצרים. חבר הכנסת יעקב כץ, בבקשה. עשר דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני משמש כיו"ר הוועדה לבעיית העובדים הזרים, ושמענו בימים האחרונים שממשלת ישראל היתה עסוקה שעות רבות בניסיון לדון בבעיית ילדי העובדים הזרים, כ-1,200 במספר, כאשר, לצערי הרב, כדרכו בקודש של ראש הממשלה, הוא, פני הדור כפני הכלב, עושה מה שהתקשורת רוצה ומתעסק בטפל ולא בעיקר. אני מודיע פה, מעל במת הכנסת, שלפני הוועדה הובאו נתונים חמורים מאוד לגבי מספר העובדים הזרים שנמצאים במדינת ישראל, והבעיה היא לא 1,200 הילדים, שגם לגביהם יש דין ויש דיין ויש מערכת משפטית וחוקית, ומדינה מתוקנת ונורמלית צריכה לדעת איך להתייחס אליהם, כמו כל המדינות הנאורות המערביות, שאנחנו כל כך הרבה לומדים מהן, וכדאי שנאמץ חלק מהדברים שהן עושות ולא רק את הדברים השליליים שלהן. על כל פנים, עיקר הבעיה שלנו זה 300,000 השוהים הבלתי-חוקיים שנמצאים במדינת ישראל, כבוד היושב-ראש, בסביבות 100,000 זה תיירים שהגיעו והאשרה שלהם נגמרה, ועוד כ-200,000 הם שוהים בלתי חוקיים, אם מדובר על ערבים, על ירדנים, על פלסטינים שבאים מיהודה ושומרון, או מדובר באנשים שהגיעו לחמש שנים לעבודה של סיעוד או דברים אחרים ונשארו מעבר לזמן, ואתם עיקר הבעיה. בשבילם מדינת ישראל, ברוך השם, הקימה את משטרת ההגירה, ואני חושב שהיא גם תצליח, בסופו של דבר, להביא כל אדם שלא צריך להיות פה למקומו הטבעי ולארצו. עיקר הבעיה של מדינת ישראל היום, ופה אני מצהיר דבר שלא מדברים עליו ולא מרבים לשוחח עליו, ואני מחר, בעזרת השם, כבוד סגן השר יודע, יש לנו מחר סיור של הוועדה בגבול הדרום. בחלק הדרומי של מדינת ישראל אין גדר, הגבול פרוץ. בשנת 2008 נכנסו לישראל כ-7,000 איש, יש שיקראו להם דורשי עבודה, יש שיקראו להם פליטים, יש שיקראו להם שוהים בלתי חוקיים, יש שיקראו להם מסתננים, על כל פנים, אנשים שהגיעו ללא דרכון וללא מדינת יציאה, שבוודאי הם יכולים להיכנס תחת המטרייה של פליטים והם משתמשים בזה. והם מתרכזים בשלושה מקומות מרכזיים. אחד זה בחצר האחורית של תל-אביב, באזורים הדרומיים של תל-אביב, דרומיים-מערביים, חלק נוסף בערד, שסובלת מזה סבל רב, וגם בעיר אילת, ולפי שיחותי עם ראש עיריית אילת המדובר על כ-3,000 שוהים בלתי חוקיים שהגיעו מדארפור, אריתריאה וסודן. בנושא הזה, אף-על-פי ששוחחתי עם כבוד שר הביטחון, דיברתי עם בוגי יעלון, השר לעניינים אסטרטגיים, וגם בפני הוועדה הובאו כל האנשים, היתה ישיבה, לא נעשה דבר ולו הקטן ביותר כדי למנוע את כניסתם של אלפי המסתננים שנכנסים מדי שנה. אנחנו מדברים על מספר שבעשר שנים יגיע ללמעלה מ-100,000 דארפוריסטים, אריתריאים, סודנים וכדומה, שנכנסים עם הכתובת המדויקת לאן הם רוצים להגיע. זאת אומרת, מגיעה משפחה שמוברחת על-ידי המשפחות הבדואיות, הצבא המצרי מאפשר להם להיכנס, בדרך הזו הוא גם גומר את מדינת ישראל וזו שיטה מצוינת. הם מגיעים, מתיישבים על הכביש הראשי אילת באר-שבע, מגיע סיור צה"לי, יש להם הכתובת לאן הם רוצים להגיע, כך זה הובא לפני הוועדה, לרחוב הזה והזה בערד, לרחוב הזה והזה באילת, לכתובת הזו והזו בתל-אביב. הם יודעים בדיוק לאן הם רוצים להגיע. צריך להסתכל בצורה אסטרטגית, במבט הלאה, 10, 15 שנה. יכולים להגיע לפה 100,000 150,000 ולהפוך את ערינו לערים סודניות וערים אריתריאיות, שעם כל הכבוד לנושא של פליטים בעולם, מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ולא מדינת כל אזרחיה ולא מדינת כל העולם, וצריך לדאוג שמדינת ישראל תהיה שמורה. הצעתי גם במכתבים של הוועדה וגם בפניות חוזרות ונשנות לשר הביטחון וגם בפנייה שהבאתי בפני בוגי יעלון, השר לעניינים אסטרטגיים, אמרתי שחייבים, וכך גם הבנתי את זה מאחרים שמבינים את זה, שחייבים להקים במקום גדר אלקטרונית. זה הכלי היחידי שמסוגל היום למנוע כניסה של מסתננים לישראל. ויפה שעה אחת קודם, ואם לא נעשה את זה היום נצטער על זה מחר. לצערי הרב אי-אפשר להביא את זה בפני ראש הממשלה, הוא עסוק ב-1,200 הילדים, כי בזה התקשורת עסוקה, אבל מה נעשה שבעם ישראל יש בעיות הרבה יותר קשות מ-1,200 הילדים, וזו בעיה של קרוב ל-10,000 אנשים שמסתננים מדי שנה בשנה. אני מקווה שכתוצאה מהסיור שלנו מחר, של כל הוועדה, אגב, כל חברי הכנסת של הוועדה לבעיית העובדים הזרים, כולם משתתפים מחר, וגם נציגים של עיריית אילת, גם אנשים מעיריית ערד, אני מקווה שמחר בעזרת השם נקבל נתונים יותר מדויקים על מספר הנכנסים למדינת ישראל ללא רשיון וללא יכולת לסלק אותם, כי הם לא בעלי אזרחות של מדינה כלשהי והם תמיד יכולים להיכנס תחת המטרייה של פליטים, ומדינת ישראל חתומה באומות המאוחדות, ואנחנו כבר סובלים מספיק, על אמנה שאנחנו לא מגרשים פליטים. ותמיד משתמשים בזה שגם אנחנו היינו פעם פליטים וכל מיני דברים כאלה, אף-על-פי שידוע על 60%, 90% מהם שהם דורשי עבודה, לא פליטים ולא מסתננים ולא אנשים שבגדר פליטים שמם. אנחנו מקווים שסגן שר הביטחון, כציוני נלהב, כבן של משפחה ציונית נלהבת, שמעורה בבניין ארץ-ישראל ובשמירה על ביטחונה, ידע לקרוא לראש הממשלה להקציב את הסכום הנדרש כדי לגרום לכך שלא יהיו מסתננים ולא ייכנסו יותר אנשים במספרים כאלה. תודה. תודה לחבר הכנסת כץ. ישיב סגן שר הביטחון חבר הכנסת מתן וילנאי. כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כל הנתונים שנאמרו על-ידי חבר הכנסת כץ הם נכונים. זו המציאות שבה אנחנו נמצאים שם. אני מניח שבסיור מחר אתם תראו כיצד הצבא מתמודד עם זה. זה לא פשוט, מאוד מורכב, אין שם כללי פתיחה באש הרגילים, מכיוון שאתה לא עוסק במחבלים. אתה עוסק באנשים שרוצים להיתפס, ולכן לגדר אלקטרונית לא תהיה שום משמעות, אנחנו מתחבטים בזה כבר ארוכות, אלא רק לחסימה שהיא בלתי ניתנת למעבר. כי ברגע שיש גדר אלקטרונית, היא מיועדת לאנשים שלא רוצים להיתפס. פה זה אנשים שרוצים להיתפס, אז הם באים, אתם תראו את זה מחר, יושבים על דרך הטשטוש, על דרך הגבול, מחכים שיבואו לאסוף אותם. אז נבנה גדר אלקטרונית בפרוטות, של כמה עשרות מיליוני פרוטות, ומה יהיה בסוף? הסיור יגיע יותר מהר כי ההתרעה היתה התרעה אלקטרונית. לעבור. לכן, העניין הוא יותר מורכב, אנחנו עוסקים בו. אתה תראה את זה מחר במסגרת הסיור של הוועדה. העובדות, לצערי, הן נכונות. תודה. מה הצעת סגן השר? ההצעה זה, להעביר לוועדה של המציע. או להסיר או להביא את זה לוועדת חוץ וביטחון, אבל ועדת חוץ וביטחון מכירה את זה היטב, כבר עסקה בזה כמה פעמים. אפשר להעביר את זה לוועדת חוץ וביטחון. לוועדת חוץ וביטחון. להעביר את זה לוועדת חוץ וביטחון. להעביר לוועדת חוץ וביטחון. נציג את זה בוועדת חוץ וביטחון. יש הצעה אחרת של חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אדוני סגן השר, מה שאתה אומר זה מדהים. אתה אומר שמערכת הביטחון באוזלת-יד מוחלטת. זה לא רק מהגרי עבודה, זה ציר החטא, זה זנות, זה סמים, זה נשק. אתה בעצם אומר שזו בעיה מאוד מורכבת, אבל כל עוד הבעיה מורכבת, צה"ל לא מסוגל לחסום גבול. זה בלתי נסבל לשמוע. תבואו תשימו תג מחיר, תגידו: אנחנו צריכים 10 מיליארד. הגדר עלתה 10 מיליארד, תגידו: צריך 10 מיליארד ותגידו מה החלופות, אבל לבוא ולהגיד: הבעיה מורכבת ואנחנו מתמודדים אתה, אבל עובדה, מתמודדים אתה בכישלון מוחלט של שנים. כמה אפשר לשמוע את זה שהבעיה מורכבת? אנחנו נענה בוועדת חוץ וביטחון בהרחבה הראויה, ושום התלהמות, חבר הכנסת אלדד, זו לא התלהמות. לא תתרום פה כלום. זה כישלון מתמשך. אריה, נער הייתי וגם גדלתי. שום התלהמות פה לא תעזור. נציג בוועדת חוץ וביטחון את המורכבות, זה לא המקום לדון בזה, ונציג את הדברים על דיוקם. ואני מניח שגם הוועדה מחר תראה את זה, ונשמע את דעתם של החברים אחרי הסיור הזה. תודה רבה. תודה רבה. אנחנו נצביע על ההצעה להעביר את הנושא לוועדת חוץ וביטחון. הצבעה, בבקשה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. ההצבעה הסתיימה. פה אחד, אושרה העברה לוועדת חוץ וביטחון. בבקשה, הפסקה למסירת הכרזה של סגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת דוח ביקורת של מבקר המדינה על משלחת מערכת הביטחון לסלון האווירי בפריס. תודה. הצעה לסדר-היום מס' 1131, של חבר הכנסת טלב אלסאנע: מדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב בתחום ההתיישבות וההכרה ביישובים והשלכותיה. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, מדי שנה אנחנו חוזרים ודנים בסוגיה שהיא מאוד בסיסית ומהותית, והיא הזכות של תושבים לכתובת והזכות שלהם לקורת גג והזכות שלהם לקבל את השיר��ת הבסיסי, במיוחד כאשר אנחנו מתייחסים לתושבים הערבים הבדואים בנגב. אדוני השר אטיאס, האזרחים האלה נמצאים בנגב עוד מלפני קום המדינה. הם לא הגיעו אתמול-שלשום שהמדינה תתמודד אתם. ומדינת ישראל, כשרצתה, הוכיחה שהיא יכולה, בשנים 1990 1992 היא הצליחה לקלוט יותר ממיליון עולים חדשים ממדינות ברית-המועצות לשעבר ולספק להם קורת גג. אז מה קורה ל-180,000 תושבים בנגב, אין מענה למדינה, אין מענה לממשלה, וההצעה האחת והיחידה היא להרוס ועוד להרוס ועוד להרוס. וכשהורסים ומותירים משפחה וילדים ללא קורת גג, האם פתרנו בעיה או יצרנו עוד בעיה? האם היטבנו עם האוכלוסייה או יצרנו אוכלוסייה מתוסכלת, ממורמרת, שחשה ניכור כלפי הממשלה? מה מרוויחה המדינה מהמדיניות המטופשת של להרוס בתים ולבוא בטענות ובתלונה לאזרחיה של המדינה? הנגב, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, הוא רחב, הנגב הוא 60% משטח המדינה. האוכלוסייה של הנגב היא בסך הכול 8% מאוכלוסיית המדינה. 85% מהנגב הוא כמעט שומם, ריק, או שנותנים לו הגדרות של שמורות טבע, או שטחי אש, או הגדרות כאלה ואחרות. ולכן, בנגב יש מקום ליהודים ולערבים. בנגב יש מקום למתן פתרון. בנגב צריך רק גישה אחרת. אני רוצה לציין, רבותי, בתקופה האחרונה אכן חל מפנה, כאשר מונה למחוז דרום, היה ממונה דודו כהן, והחלו להכין תוכניות מיתאר וניתן מענה לתשעה יישובים חדשים. אנחנו מברכים על המגמה הזו של מתן פתרון על-ידי הכרה ביישובים. זה הכיוון וזו צריכה להיות המדיניות, אלא שגם ליישובים שזכו להכרה ניתנה הכרה מבחינה תיאורטית. מבחינה מעשית לא הוקצו התקציבים כדי לאפשר פיתוח התשתית, תעסוקה, פרנסה וכלכלה לאותם יישובים, ולכן לא חל שינוי משמעותי בחיי היום-יום. אדוני השר, אני רוצה לציין כי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה עומדת בקרוב להצביע על תוכנית מחוזית חלקית 4-14-23 מטרופולין באר-שבע, וכפי שציינתי, אנו סבורים שהתוכנית יכולה לתרום תרומה מכרעת לפתרון הסוגיה על-ידי שתכיר בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, שחלקם קיימים עוד מלפני קום המדינה. במקביל, עומדת הממשלה לדון בקרוב ביישום המלצות ועדת-גולדברג אשר מונתה בשנת 2007 על-ידי שר הבינוי והשיכון וראש מינהל מקרקעי ישראל. אני סבור שיש הזדמנות. ההזדמנות הזו, אם אנחנו נפספס אותה, יכולה להיות אסון של ממש, ומצד שני היא יכולה להיות פתח של תקווה, כאשר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שדנה במטרופולין באר-שבע תתייחס למציאות בשטח, תיתן מענה לצרכים של התושבים ותיתן מענה ליישובים הקיימים, ואני לא מדבר על יישובים של 100 200 נפשות, כבוד השר. אני אתן לך רשימה של יישובים שיש בהם לפחות 500 נפשות, ובחלקם מעל 3,000 נפשות, שהם קיימים, שמשרד החינוך הקים שם בית-ספר, משרד הבריאות הקים מרפאות. מספר התושבים מחייב ומצדיק הקמת בית-ספר, וכאשר מדובר על אוכלוסייה שמצדיקה הקמת בית-ספר, לדעתי זה מצדיק הכרה ביישוב. ולכן, אני חושב שאתה יכול לעשות את זה, יירשם לזכותך שבעיה שקיימת זה יותר מ-60 שנה הגיעה לפתרונה. האוכלוסייה מוכנה, יש הנהגה מקומית שמושיטה יד לפתרון. אף בדואי לא רוצה לבנות את ביתו ללא היתר, לא חובבים בנייה בניגוד לחוק, לא רוצים להיות עברייני בנייה, אבל כאשר תוכניות המיתאר לא נותנות מענה, אי-אפשר לקבל היתר בנייה, תאר לעצמך אתה, במקום אותו תושב בדואי בנגב שחי שם והוא רוצה לקבל היתר לבנייה, הוא לא יכול לקבל, מה תעשה? הוא נאלץ לבנות ללא היתר, כי אין גורם שיעניק לו היתר ��נייה. אנחנו לא רוצים את זה, אנחנו רוצים שהבנייה תהיה מסודרת, על-פי חוק, ושכולם יקבלו היתרי בנייה. איך אפשר לעשות את זה? על-ידי אישור תוכניות מיתאר ליישובים, על-ידי הכרה ביישובים. כמו שהממשלה ידעה להכיר בחוות של מתיישב בודד על אלפי דונמים, אנחנו מדברים על להכיר ביישובים של אלפי תושבים על האדמות שלהם, אדמות שהם תובעים עליהן בעלות עוד מלפני קום המדינה. הרבה חברי כנסת שומעים, ניזונים מהתקשורת: הבדואים פלשו והבדואים, הבדואים הם אזרחי המדינה, הבדואים חיים, הם חלק מהנגב. אנחנו רוצים לעודד דו-קיום, משותף. מה שטוב לבדואים, טוב למדינה, ולכן צריך להתייחס לטובתם כחלק מהטובה הכללית של הנגב וכפיתוח הנגב, כי הם חלק אינטגרלי מהנגב. והם תובעים, אפילו השטחים שהם יושבים עליהם אינם יותר מ-3% משטחי הנגב, כאשר הם שווים 30% מאוכלוסיית הנגב. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שמקופחת זה שנים, איננה נהנית מהשירות שניתן לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל. כל אחד יכול לקבל חינוך, שירותי רווחה, כבישי גישה, חיבור לרשת חשמל. התושבים האלה, אין להם כבישי גישה, הם לא מחוברים לרשת חשמל, אין להם שירותי רווחה, אין להם שירותי חינוך, הם נאלצים לנדוד עשרות קילומטרים. המציאות שלהם יותר גרועה ממחנות הפליטים, ואלה אזרחים בתוך המדינה. יש אחריות של המדינה כלפי אזרחיה. בוועדה הזאת שהוקמה, אדוני השר, יושב-ראש הוועדה בעצמו אומר: "הבדואים הינם תושבי המדינה ואזרחיה, וככאלה אין הם שקופים וחסרי מעמד וזכויות. יש להאזין לטענותיהם ולהתחשב בצורכיהם. יש לשתפם בהליכים לקביעת עתידם. אין להתעלם מניודם הכפוי של חלק מהם לאזור הסייג לאחר הקמת המדינה, ולאחיזתם רבת השנים של חלקם האחר בקרקעות שבאזור הסייג". אני סבור, כבוד השר, שיש הזדמנות מבחינת הגורמים שדנים בסוגיה, אם זה ברמת הממשלה, אם זה ברמת גורמי התכנון, אם זה ברמת ההנהגה המקומית, אלא שצריך גוף מוביל, גוף שמקדם ונותן את הגיבוי, ומי שאמור לתת את זה זה שר הבינוי והשיכון. מבחינתנו, אנחנו מוכנים להיות שותפים, כי אנחנו לא רוצים להיות חלק מהבעיה, אנחנו מעוניינים להיות חלק מהפתרון. אנחנו רוצים, מתוך דאגה לילדים שלנו ולעתיד שלהם, שילמדו ויקבלו את החינוך הכי טוב, ותהיה להם קורת גג, ויהיה להם מקום תעסוקה ופרנסה, בתוך היישובים שלהם. אנחנו קוראים לממשלה להטות אוזן קשבת ולתת מענה. ברשותכם, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה לציין את שמותיהם של חלק מהיישובים, שאף פעם לא הוזכרו כאן, היישובים האלה, ואני אציין את מספר התושבים בכל יישוב ויישוב: היישוב דחייה, האוכלוסייה שלו היא 700 נפשות, היישוב כרכור, אל-עראקיב, 2,300, עוג'אן, 2,300, אל-מכימן, 1,100, באת, אל-סראיעה, 700, סעוה, 800, ח'רבת אל-וטן, 2,500, עתיר, 900 נפשות, ואדי ע'ווין, 3,600, אל-ע'רה, 2,000 נפשות, אל-באט, 1,100, אל-חומרה, 900, תל-אל-מלח, 850, אל-בחירה, 2,000 נפשות, קטמאת, 1,350, ע'זה, 550, תל-ערד, 1,200 נפשות, כוחלה, 800 נפשות, א-סרה, 1,200, א-זערורה, 2,900, ביר-אל-חמאם, 2,500, א-זרנוק, 1,600 נפשות, ביר-אל-משאש, 1,100 נפשות, סויוין, 700 נפשות, אל מד'בח, 1,200 נפשות, ח'שם- זנה, 2,300 נפשות, ואדי-אל-משאש, 1,110 נפשות, א-סר, 2,200 נפשות, ואדי-אל-נעם, 5,000 נפשות, אל-מזרעה, 580 נפשות, אום-רתאם, 950, רח'מה, 1,200 נפשות, עבדה, 1,200 נפשות, א-סדיר, 550. בימים האלה, כבוד השר, כאשר הקימו ועדה, במקום לתת מענה ולהתייחס לוועדה וליישום המלצותיה, הקרן הקיימת מתחילה לעבד אדמות. זה גורם למהומות. ביישוב שנקרא אטוויל-אבו-ג'רו��ל הורסים יותר מ-30 פעם, ואנשים חוזרים לבנות מחדש, כי אין מענה. הדבר הזה, אם לא ייפתר, הוא יהיה בכייה לדורות. זו תהיה בעיה אמיתית. לכן אני מציע, כבוד השר, אדוני היושב-ראש, שהנושא הזה יעבור לוועדת הפנים. שתוקם ועדת משנה או ועדה מיוחדת שתלווה את מתן המענה לכל יישוב ויישוב. יש יישובים שיש לפתור את בעייתם על-ידי הכרה, יש יישובים שצריך לתת מענה. האוכלוסייה הזאת קיימת, היא לא תיעלם, היא לא תתאדה. היא תהיה קיימת, ולכן צריך לתת לה את הפתרון. אז ועדת הפנים תדון בכל יישוב ויישוב, תראה מה המענה ההולם, מה המענה הרלוונטי, תוך הידברות עם התושבים. תודה רבה לחבר הכנסת אלסאנע. כבוד שר השיכון והבינוי מר אריאל אטיאס, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים לקידומה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, הן מבחינת ההתיישבות והן מבחינת התשתיות. ב-28 באוקטובר 2007 מינתה ממשלת ישראל ועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג. מטרתה היתה לגבש הצעה למדיניות הממשלה להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. ביום 18 בינואר 2009 אושרו על-ידי הממשלה המלצות הוועדה. בד בבד החליטה הממשלה להקים ועדה העוסקת ביישום ההמלצות, בבחינתן ובהכנת מנגנון ההצטרפות לתהליך ההסדר. כמו כן, ועדת היישום אמורה לבחון את תהליכי התכנון והאכיפה האזרחית, לרבות ההתייחסות לנושאים שהוסדרו בחקיקה. צוות היישום מתכנס פעמים רבות. עבודתו נמצאת לקראת סיום, והם אמורים להציג בפני את המתווה ליישום החלטות הממשלה והמלצות ועדת-גולדברג כדי שנוכל להוציא את זה מהכוח לפועל. נוסף על האמור לעיל ממשיכה הממשלה, חבר הכנסת טלב אלסאנע, בקידום הסדרת ההתיישבות וקידום התשתיות והשירותים לרווחת הבדואים בנגב, גם בתחומי היישובים הוותיקים, וכן תכנון והקמה של 14 יישובים נוספים. נציין כי תכנונם ופיתוחם של היישובים נעשים בתיאום מלא עם האוכלוסייה, תוך התחשבות בצורכיהם ובמאפייניהם המיוחדים. ביישובים הללו אף יוקצו שטחים המיועדים לתעסוקתם של הבדואים ושטחי חקלאות ומרעה. כמו כן, המדינה משקיעה ביישובים הוותיקים 191 מיליון שקלים לשיפור התשתית הפיזית, כבישים, מדרכות, מים, ביוב, תאורה וכו'. בנוסף, הממשלה תקצבה תשתיות לבתי-ספר שהוקמו על-ידה בתחומי יישובי אבו-בסמה בהיקף כולל של 65 מיליון שקלים. לסיכום, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני חושב שהממשלה עושה הרבה מאוד, יותר ממה שזה נראה בחוץ, ביישובי הבדואים, בעיקר כשכלפי אוכלוסיות אחרות שפעלו או מנסות לפעול בחלק מהשיטות שפעלו או פועלים בחלק מיישובי הבדואים, הממשלה נוקטת שיטה שונה לחלוטין. לכן, אני חושב שצריכים לתת אפשרות ליישם את דוח ועדת-גולדברג, לא להוריד את זה לוועדת הפנים ולא להקים עוד ועדה שתתעסק בעוד ועדה. היתה לנו ועדה גדולה, משמעותית, שמנסה לפתור את העניין הזה, ואני מבקש להסתפק בהודעתי ולהוריד את ההצעה מסדר-היום. אדוני השר, אנחנו נקיים רק דיון מעקב כדי שלא להעלות את זה עוד פעם במליאה ועוד פעם במליאה. זאת אומרת, אם יהיה צורך, אני גם דיברתי עם יושב-ראש ועדת הפנים, דוד אזולאי, והוא הסכים, אנחנו נעלה את זה רק למעקב בוועדת הפנים. בלאו הכי בוועדת היישום, יש לנו הידברות אתה. לכן אני מבקש להעביר את זה לוועדת הפנים. כבודו, הדבר הכי חשוב זה להתחיל להזיז את דוח ועדת-גולדברג. לעשות פרופגנדה בוועדת הפנים זה בסדר גמור, אבל לא בנושא, ועדות הכנסת? כבודו, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אתה ��וצה לעזור לבדואים או לעזור לטלב אלסאנע? אתה רוצה לעזור לבדואים? תן לנו עכשיו להתקדם ולעשות עבודה מול דוח ועדת-גולדברג. אז אני שמעתי את דעתך.  מש"ס לא מבין. אפשר לסמוך על דוד אזולאי שיביא את זה לדיון מתי שצריך. שמעתי את דעתך ואני מתנגד לה, כי אני חושב שזה לא נכון. אתה רוצה? בבקשה, שהיושב-ראש יעלה את זה להצבעה, ונגמר הסיפור. כי סיכמנו, עם מי סיכמנו? דיברתי עם הנציגים שלך. דבר עם חבר הכנסת מיכאלי. סוכם שאתה מסכים להעברה לוועדה. יש הצעה אחרת, של חבר הכנסת בן-ארי. אדוני היושב-ראש, אני לא מאמין למשמע אוזני על הטענות של חבר הכנסת טלב אלסאנע. אני מכיר את הנגב עוד לפני שנעשיתי חבר הכנסת, ומאז שנעשיתי חבר הכנסת אני מסתובב בנגב, מתי הגעת לנגב?  וחשכו עיני, וחשכו עיני. וכל פעם שאני מסתובב שם, אתה החושך. אתה כל הזמן חי בחושך. אתה החושך בעצמו. יש שוד של אדמות הנגב, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, מחודש לחודש ומשנה לשנה כפטריות אחר הגשם מקימים צריף שלאחר מכן הופך להיות שכונה ולאחר מכן הופך להיות כפר בלתי מוכר לא רשמי שמתחבר לתשתיות מים וחשמל ומבקש ודורש וכן הלאה. אני הייתי מבקש, לחלופין, אכיפה של החוק ופתרונות, צריך שיהיו פתרונות. אני מציע שכמו שנותנים פתרונות לבוגרי צבא, שייתנו אותם פתרונות לבדואים בנגב, שהם מקבלים פתרונות, מקבלים פיצויים וממשיכים לגור במקומות הלא-מוכרים והלא-רשמיים, ובעצם הבלתי-חוקיים. ביהודה ושומרון קוראים לזה מאחזים בלתי חוקיים, ושם זה הבלתי-מוכרים. זאת אומרת שזה הולך להיות מוכר. אז אני מבקש, קודם כול, להסיר את זה מסדר-היום. מדיניות אכיפה הרבה יותר משמעותית לטובת עתיד העם שלנו בארץ הזאת. תודה רבה. ההצבעה היא להסיר את זה מסדר-היום. אני מבקש להעביר את זה לוועדת הפנים. תעמיד את זה להצבעה. מעמידים להצבעה. אדוני היושב-ראש, מציע יכול להציע רק מליאה, הוא לא יכול להציע ועדה. אנחנו לא קיבלנו את הצעתו. ההצבעה היא להסיר, כפי הצעת השר, או דיון במליאה כפי ההצעה לסדר-היום. בעד, זה בעד השר. בעד, זה בעד השר. בקיצור, כולם מצביעים בעד. למה כולם? אני מצביע בגדול נגד ההתנהגות הזאת. כזה דבר עוד לא נשמע. כרמל, פחדת שנתבלבל? פחדת שנטעה? שיהיה דיון. מה אתה מפחד מדיון? ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. ההצבעה הסתיימה, הנושא ירד מסדר-היום. בעד ההסרה היו שמונה, ונגד, אחד. אנחנו עוברים לסעיף הבא. אני קובע שהסעיף הקודם ירד מסדר-היום. הסעיף הבא הוא הצעת מס' 1108: התייקרות הדירות בירושלים, של חבר הכנסת חיים אמסלם. בבקשה, בכבוד. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אחד הנושאים הבוערים ביותר שעל סדר-היום הציבורי הוא המחסור בדירות ועליית מחיריהן, במיוחד בערים הגדולות, בירושלים ביותר, ובאזורים המיועדים לציבור החרדי המצוקה עוד יותר גדולה. המצוקה הקשה הזאת ידועה ומפורסמת, אין כל חדש. בוודאי זכור לכם הפרסום בתקשורת על הפיכת מחסנים וחניות בבנייני מגורים לדירות מגורים. הייחוד הדמוגרפי של הציבור החרדי הופך את הבעיה לחריפה ביותר, כיוון שבציבור החרדי המספר הממוצע של הילדים במשפחה גבוה פי כמה מאשר בציבור הכללי, ומנגד, ההכנסה נמוכה פי כמה. אם נוסיף למשוואה את חוסר ההיצע בדירות ואת המחירים הגבוהים, נגלה בעיית דיור קשה ביותר, שגוררת צפיפות דיור גבוהה ביותר. עשר נפשות בדירת שלושה חדרים זה מקרה נפוץ ביותר בציבור החרדי. כידוע, זליגת משפחות חרדי��ת לאזורים שאינם חרדיים לא תמיד מתקבלת בברכה, לצערנו. במגזר החרדי נישאים כ-5,000 זוגות בשנה, מה שמחייב בנייה של לפחות 4,000 דירות מדי שנה עבור הציבור החרדי בלבד. כדי לענות על הביקוש הנוכחי במגזר החרדי נדרשת בניית כ-50,000 יחידות דיור. המיתון הכבד גרר ירידה בבניית דירות חדשות, ויחד עם גורמים נוספים יצר עלייה גבוהה ומתמדת במחיר הדירות. עסקנים מגבשים קבוצות רכישה במטרה להצליח כקבוצה להשיג מחירי דירות נמוכים יותר, אך מצד שני עליית הביקוש הרבה על פני השטח גורמת לעליות מחירים חדות באותם אתרים. הפשרת קרקעות לבנייה פרטית בירושלים, ובערים בכלל, כרוכה בהפקעת שטחי ציבור וגוררת מאבק ציבורי והליכים משפטיים, ששוב מעכבים את המהלך. גם בנייה לגובה, הדורשת שימוש במעליות שבת, אינה מקובלת על כל פוסקי ההלכה, ופתרון חלקי זה אינו עונה על הצרכים. מניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על היקף מכירת הדירות בחודשים האחרונים ועל היצע הדירות הקיים עולה כי בתוך כשישה חודשים יאזל מלאי הדירות בכל הערים המרכזיות בארץ. בנוסף, עם ההתייצבות בבורסות העולם, ועקב העלייה המתמדת במחירי הדירות בארץ, חוזרים המשקיעים הזרים לקנות דירות בארץ, בעיקר בערים הגדולות, ירושלים, תל-אביב, נתניה, אשדוד ואשקלון, דבר הגורם לכך שהמחירים ממשיכים לעלות ויעלו. אדוני שר הבינוי והשיכון, הודעת כי בכוונתך להילחם במצוקת הדיור, וכבר נקטת שיטה של הוצאת אלפי יחידות דיור לשוק. נמסר כי הינך צופה שמחירי הדירות יחלו לרדת כבר ברבע הראשון של 2010, כאשר הדירות יתחילו להימכר. הצעות אחרות לפתרון הועלו ומועלות על-ידי חברי כנסת ואנשי מקצוע אחרים, אך מנגד נשמעים קולות אחרים. מומחי כלכלה ושיווק, אני מדגיש, מומחי הכלכלה אומרים שכל אותן ההצעות שבאות לאפשר לעוד אנשים להצטרף למעגל קוני הדירות, רק גורמות לעליית מחירי הדירות, ושלאחר הפער הענק שהצטבר בין ההיצע לביקוש, גם הצפת השוק בדירות לא תגרום למחירי הדירות לרדת כל עוד הביקוש גדול. רק בעוד כמה שנים של הצפות, רק כאשר הקבלנים יישארו עם מלאי של דירות ריקות, ייאלצו לייצר ביקוש על-ידי הורדת מחירים משמעותית. מומחים צופים כי המחירים שעלו בשנה האחרונה בכ-25% בתל-אביב ובירושלים ימשיכו לעלות בשנה הקרובה בעוד כ-15%. בקרקעות שישווקו כעת על-ידי משרד השיכון תחל מכירת דירות רק בעוד שנתיים-שלוש, והדירות לא יהיו מוכנות למגורים לפני שיעברו ארבע-חמש שנים. לדבריהם, תוכנית משרד השיכון תשפיע בשנים הקרובות על מחירי הדירות בפריפריה בלבד, ובכלל, ההליך כולו לא ייתן כלל מענה לזוגות צעירים ולשכבות החלשות. הקרקעות במרכז יהיו יקרות, והקבלנים יבנו דירות גדולות כי כך משתלם להם. אדוני שר הבינוי והשיכון, חברי לסיעה, אני יודע שכל כולך מושקע בניסיון לפתור את הבעיות הללו. אנו רואים שנקטת שורה של צעדים בניסיון לפתרון המצוקה הקשה. הייתי רוצה לקבל את התייחסותך לנקודות שהעליתי, ובמיוחד בירושלים. ירושלים היתה ותישאר מרכז עם ישראל בכלל והיהדות החרדית בפרט, והנהירה אליה היא טבעית ביותר. יש לתת את הדעת לכך ולתת פתרונות הולמים וראויים על מנת לאפשר לקבל בה את ההמונים המבקשים להסתופף בחצרות קודשה. כמו כן, אדוני, הייתי רוצה לשמוע בשורה לזוגות הצעירים ולשכבות המצוקה, שהרצון לרכישת דירה כעת נראה בעיניהם חלום עוד יותר רחוק. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אמסלם. ישיב כבוד שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת אריאל אטיאס. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת הרב אמסלם הציג בעיה כאובה וארוכת שנים בכמה דקות בכשרון רב. הבעיה מתמשכת כמה שנים מאחר שיש חוסר איזון גבוה בין ההיצע לביקוש. במדינת ישראל צריכים רק בשביל הגידול הטבעי של כלל האוכלוסייה תוספת של 40,000 יחידות דיור בשנה. בפועל אנחנו מקבלים בין 25,000 ל-30,000 יחידות דיור בעשר השנים האחרונות כמעט. הדבר הזה גורם לעלייה מתמדת, אומנם זה התחיל בצורה מתונה אבל עכשיו אנחנו בשיא. צריך לעשות קצת הפרדה בין הרעש לבין המציאות. יש עליית מחירים, אבל הרעש שאנחנו שומעים סביב עליית המחירים הגדולה ובפרופורציות זה בעולם המגדלים בתל-אביב. שם יש עליית מחירים בלתי פרופורציונלית ויש התייחסות תקשורתית בלתי פרופורציונלית למספר הדירות שמשווקים בחוץ. אנחנו צריכים לטפל באופן כללי במדינת ישראל, גם באזור המרכז. אני רוצה להגיד לכם שגם באזורי הפריפריה יש עליית מחירים, חלקה עליית מחירים שהיא תיקון של ירידות שהיו, ובחלק מהמקומות יש עלייה גדולה, וגם שם אנחנו צריכים להיכנס לשיווק. אי-אפשר להתעלם מהריבית הנמוכה שיש לנו בשנה האחרונה, שגורמת ליותר זוגות צעירים, או לאו דווקא לזוגות צעירים, להיכנס להשקעה ולקפוץ למים, ואני חושב שצריך לתת הערת אזהרה קטנה: זה קצת מסוכן. מי שלוקח משכנתה בגלל שהריבית כרגע נמוכה בהיקפים שהוא יהיה לא מסוגל להחזיר כשהריבית תעלה, והיא תעלה יום אחד, ימצא את עצמו בהחזרים שהוא לא צפה אותם, כי זה באופן ישיר גורם לעלייה בהחזר החודשי שהיא לא ביכולת של אותו אדם להחזיר. לכן, מה שאנחנו עושים עכשיו, כפי שהזכיר חבר הכנסת הרב חיים אמסלם: קודם כול לשנות את השיטה. לשנות את השיטה זה אומר להוציא מכרזים באלפים ולא במאות, בגלל שיש גם אלמנטים שיווקיים וגם אלמנטים התנהגותיים של השוק. כאשר השוק חושב שחסר, הוא מתנהג כמו חסר. אני חייב להדגיש שיש גורמים בשוק שעוסקים בזה ורוצים שימשיכו לחשוב שחסר ושיהיה חסר לנצח, כדי שילכו מהר לקנות את הדירות, כי עוד מעט זה מתייקר עוד הפעם ועוד הפעם, כדי לייצר את אפקט העדר שקונה מהר דירות, ואנחנו רוצים לתת את המסר ההפוך. אנחנו לא אומרים את זה רק באמירה, אלא גם בעשייה. יש לנו עתודות קרקע לאלפים ועשרות אלפים ואפילו יותר אם צריך, אנחנו מוציאים את זה באלפים כדי לתת לשוק גם את התפיסה שבעצם מישהו כאן לוקח את הספינה הענקית הזאת ומנסה לקחת את ההגה בידיים בשביל לייצר את הדירות האלה. לכן, עשיתי הפרדה בתחילת דברי מעולם המגדלים. מדובר שם במספרים קטנים. אני לא רוצה לתת דוגמאות, אנחנו מעל בימת הכנסת, ואני גם לא רוצה לעשות יחסי ציבור לפרויקטים נוסף על מה שאנחנו רואים. אבל כל פרויקט כזה זה כמה מאות, ואנחנו מדברים באלפים. אנחנו נוציא בתקופה הקרובה מאוד, למה לא, דיור ציבורי?  עוד מספר דומה של אלפים, ואחריו עוד אלפים. זה סיפור מאוד קשה להוציא אלפים בפעם אחת, מכמה סיבות: א. הספיגה שלנו. משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל לא היה רגיל לסגנון כזה של מכרזים. הוא יודע להוציא ולקחת, ועד שקולטים את המכרזים, ומכינים אותם ובונים אותם, והדבר הכי מרכזי זה התכנון. אנחנו לא ממכרזים קרקע לא מתוכננת. הקרקע היא אחרי תכנון, ועברה ועדה מקומית ומחוזית. יש עשרות אלפי דירות, בעשרות אלפי יחידות דיור בפוטנציאל, קרקע לעשרות אלפים, גם באזורי הביקוש המובהקים שנמצאים בצוואר בקבוק כזה או אחר. חלק משתחרר בעוד כמה חודשים. אנחנו לא יושבים וממתינים עד שזה ישתחרר, ואנחנו פועלים במרץ כדי לשחרר ובמקביל, לתכנן. מה זה עושה? כאשר מוציאים כמה אלפים בפעם אחת, וזה עוד גל ועוד גל ועוד גל, זה דבר שקודם כול נותן לרוכשים הפוטנציאליים, רבותי, סבלנות, אנחנו רוצים לקנות, אנחנו נתמקח מעכשיו על המחיר. גם כאשר מציעים לנו עכשיו מחיר בפרויקטים, לא משנה איפה, אף אחד לא יספר לנו: תשמעו, אין קרקעות. איך אמר חבר הכנסת הרב חיים אמסלם: פורסם שעוד מעט נגמר מלאי הקרקעות, עוד מעט נגמר מלאי הדירות. עוד מעט אנשים יגורו באוהלים כמעט, כי אין איפה לגור. שיפרסמו. ודאי שהם יפרסמו, יש למישהו עניין לפרסם את זה. זה קשקוש מוחלט. יש איפה לגור, בעזרת השם אנחנו גם נביא עוד אלפים ועוד אלפים כדי שלעם ישראל יהיה איפה לגור. הדבר הכי מצחיק זה הסיפור הזה שזה לא יועיל שום דבר, בגלל שהמכירה תתחיל רק בעוד כמה שנים. אז להווי ידוע גם לאלה שמספרים את זה, שהם האנשים הכי מובהקים בענף, איך קבלן ממוצע או יזם ניגש למכרז? בתוך 60 יום הוא צריך לשלם את מלוא מחיר הקרקע שהוא קנה במכרז. הוא לקח כסף מהבנק, ואחרי שהוא גמר לשלם הוא כבר מתחיל למכור. הוא לא מחכה שהדירה תיבנה. יש איזה פרויקט עכשיו שבכל יום מפרסמים כמה כבר מכרו. אפילו עוד לא שילמו את הכסף למינהל על הקרקע, וכבר מפרסמים כמה מכרו. זאת אומרת, כשמוכרים דירות, כשזה על הנייר, כשזה יוצא החוצה זה מוריד את תור הממתינים. זה מוריד את תור המבקשים. זה מוריד את הלחץ של הביקושים. לא בעוד שלוש שנים מוכרים את הדירה, כשהמפתח מוכן. מוכרים את הדירה על הנייר, כבר על הקרקע, כדי שאותו יזם יוכל להתחיל לממן את הקרקע שהוא רכש. כך אנחנו מורידים את תור הממתינים. כל אחד כזה שקנה דירה יורד מתור הממתינים. כשאנחנו הוצאנו לפני חודש 5,300 יחידות דיור, בחודשים הקרובים הרוב כבר יהיה מכור, וכל אחד שקנה, ירד מתור הממתינים. משפט על ירושלים והמגזר החרדי. בפעם האחרונה שיצא מכרז לבנייה בירושלים זה היה בשנת 2006. זו טעות חמורה שזה המקרה, שזה מה שהיה. יש פה עתודות לאלפי יחידות דיור בירושלים, מתוכננות, מאושרות עם תב"ע, אפשר להוציא אותן מחר בבוקר. היו ויכוחים, ויש עד היום, ואנחנו נפתור אותם. אם נצליח לפתור, נפתור, ואם לא נפתור, נוציא בלי לפתור. יחידות דיור עם עיריית ירושלים זה דבר מורכב. לפעמים העירייה רואה את עצמה כריבון היחיד על העיר, ולפעמים מי שעומד בראש משרד השיכון או מינהל מקרקעי ישראל צריך לראות בראייה הכוללת. אנחנו נפתור גם את הבעיה הזאת, בעזרת השם. יש לנו אלפי יחידות דיור מוכנות ליציאה מייד. אנחנו קבענו לעצמנו תאריך יעד. בעזרת השם, עד סוף השנה האזרחית הזאת אנחנו נצא עם יחידות דיור בירושלים. להזכיר לכם, הפעם האחרונה שהיו פה מכרזים היתה ב-2006. מה זה עושה? עוד פעם, צוואר בקבוק של ביקושים, עוד פעם עליית מחירים. בסוף, העולם זה משחק של היצע וביקוש. המגזר החרדי סובל סבל רב מאוד מחוסר הארגון והיכולת והיוזמה, שלא היו בשנים שעברו, אצל מי שהיו במשרדים הרלוונטיים לדאוג למגזרים. לא היה פרויקט אחד בעשור האחרון, אחד אפילו, למגזר החרדי. מעל 5,000 זוגות מתחתנים בשנה במגזר החרדי. הם רוצים לגור בנפרד, לא רוצים לגור יחד, בערבוב, עם האוכלוסייה החילונית, זה מייצר חיכוך. אנחנו נגד זה, רוצים לגור בנפרד בשכונות יחד עם חרדים, שיהיו להם בתי-הכנסת שלהם, המקוואות שלהם, גני-הילדים שלהם. יש לנו מספיק אויבים מבחוץ מכדי שאנחנו נייצר חיכוכים בתוך המגזרים אצלנו. לכן, חייבים לעשות פרויקטים נפרדים. אנחנו, בעזרת השם, נוציא קרקעות. הוצאנו כבר חלק משמעותי מאוד, ואנחנו נוציא בקרוב מאוד, בחודשים האלה שיבואו עלינו לטובה, אלפים אלפים של יחידות דיור שמתאימות למגזר החרדי. אני מקווה שבכוחות משותפים אנחנו נצליח להביא בשורה לעם ישראל. אני מבקש להסתפק בהודעתי. תודה רבה. מה עם הבנייה ברעננה? ברעננה, אין הצבעה לאור ההסכמה בין המציע לבין המשיב. עוברים לשאילתות לסגן שר הביטחון, חבר הכנסת מתן וילנאי. שאילתא מס' 2, של חבר הכנסת זבולון אורלב: יישום חוק הרשויות המקומיות. חבר הכנסת איננו, והתשובה עוברת לפרוטוקול כמובן. חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר הביטחון ביום כ"ב באדר תשס"ט (18 במרס 2009): בשנת תשס"א, 2001, חוקק ביוזמתי חוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך). רצוני לשאול: 1. מדוע לא הוחלו הוראות חוק זה גם באזור יהודה ושומרון? 2. מתי יוחלו? (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. ב-23 באפריל 2009 חתם מפקד כוחות צה"ל באיו"ש על תיקון חקיקה, ובמסגרתו אומצה ברשויות המקומיות הישראליות באיו"ש הוראת חקיקה המחייבת למנות מנהל מחלקת חינוך. שאילתא מס' 25, של חבר הכנסת דוד אזולאי: טיפול בתלונה בעניין ביזוי חיילים וספר תורה. חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הביטחון ביום י"ד בניסן תשס"ט (8 באפריל 2009): פורסם כי סמל מחלקה העניש שני חיילים והורה להם לרוץ עם ספר תורה. נטען כי יבוצע תחקיר וכי העניין יטופל משמעתית. רצוני לשאול: 1. האם בוצע תחקיר? 2. אם כן, האם הנושא טופל משמעתית? 3. אם כן, מה הם הממצאים ומה נעשה לגבי האחראים? אדוני היושב בראש, חברי חברי הכנסת, 3-1. המקרה שעליו מדובר בשאילתא של חבר הכנסת אזולאי תוחקר מייד עם הדיווח על האירוע. מפקד בא"ח גולני ערך בירור עם מפקד פלוגת אגוז ומפקד הכיתה. סמ"ח הבין את חומרת האירוע והתנצל באותו רגע בפני החיילים, וכן הביע במהלך התחקיר חרטה עמוקה ואמיתית. מפקד הבא"ח, בסיס הטירונים, העניש את הסמל והורה לו להתנצל בפני החיילים. בשל העובדה שהשגיאה היתה של הסמל ולא של אף מפקד אחר, ובשל העובדה שאין הדבר נובע מבעיה נורמטיבית אלא מחוסר שיקול דעת בלבד, מפקד הבא"ח העיר למ"פ. לא ננקטו צעדים נוספים בעניין כנגד אף אחד מהמפקדים בפלוגה. שאלה נוספת של יושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת דוד אזולאי. אדוני סגן השר, תודה לך על התשובה. אני שואל אותך, אדוני, האם אתה מסכים עם הדברים שהוכתבו לך? כך מזלזלים בקודשי ישראל, לוקחים ספר תורה, מענישים חייל, ומה? מסתפקים באיזו נזיפה קלה ועוברים לסדר-היום. אני חושב, אדוני, שהנושא הזה הוא חמור, הוא פוגע, הוא בלתי חינוכי, מעשה מביש שאינו ראוי לחייל צה"ל. אני מצפה ממערכת הביטחון לנקוט אמצעים הרבה יותר חמורים, למען ישמעו וייראו. תודה רבה. כל המלים שאמרת הן נכונות, ואני חושב שהמפקדים פעלו במקרה הזה בצורה הראויה. אני מציע לך כסגן שר הביטחון שלא תסתפק בדברים האלה ותפעל יותר על מנת לנקוט אמצעים כנגד אותו חייל. מכיוון שאני פיקדתי 36 שנה על חיילים מכל סוג ומכל מין, אני מקבל את צורת הטיפול במקרה הזה. אני מציע שלא נחנך את המפקדים. הם מחונכים היטב והם יגיבו כראוי. השאילתא הבאה היא שאילתא 36, גם היא של חבר הכנסת דוד אזולאי, בנושא: הדלפת מסמכים על-ידי אלוף בצה"ל. חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הביטחון ביום י"ד בניסן תשס"ט (8 באפריל 2009): אביו של חייל טען בפני הפרקליט הצבאי הראשי כי האלוף שטרן הדליף לעיתונאי יאיר לפיד מידע אישי על בנו. בהסכם פשרה בין החייל לאלוף סוכם שישולם לו פיצוי. הפיצוי שולם על-ידי צה"ל. רצוני לשאול: 1. מדוע לא הוגש כתב אישום נגד האלוף בגין הדלפת המסמכים? 2. מדוע שילם צה"ל את הקנס שהושת עליו? לדעתי, הנושא הזה כבר עלה במושב הקודם. אולי חבר כנסת אחר שאל את זה, ואני מצטער שאני נאלץ לענות פעם נוספת על אותה שאלה, אבל אין לי שום בעיה. בנוגע להליך האזרחי שניהל החייל נגד האלוף בדימוס שטרן ונגד העיתונאי יאיר לפיד ו"ידיעות אחרונות", הפצ"ר החליט כי נסיבות האירוע אינן מצדיקות נקיטת צעדים משפטיים נגד האלוף שטרן. הרמטכ"ל העיר לאלוף שטרן על האירוע. צריך שוב להבין מה עומד תחת המלים השקטות האלה "הרמטכ"ל העיר". אני הייתי אלוף 12 שנה, ואף רמטכ"ל לא העיר לי שום הערה. זה לא דבר פשוט. בחדר הזה זה נראה מובן מאליו, וזה רחוק מלהיות. חשוב לציין כי חננאל דיין, זה החייל האמור, נבחר בזמנו לחייל מצטיין. בטקס קבלת הפנים אשר נערך בבית הנשיא ביום העצמאות סירב החייל ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף דן חלוץ. אשר לשאלת הפיצוי הכספי, התביעה האזרחית טופלה על-ידי הפרקליטות בשיתוף משרד הביטחון והסתיימה בפשרה כספית שלפיה ישלמו הנתבעים סכום של 31,500 שקלים חדשים לתובע. התביעה סולקה בהליך גישור בלי להודות באחריות, והסכום שולם על-ידי משרד הביטחון, על-פי החלטת הגורמים המקצועיים שטיפלו בתביעה זו. שאלה נוספת. אבל אין תשובה על השאלה. בכל פעם מחדש? כבר ענינו פעם. לא בכל פעם מחדש, פעם אחת תשובה. למה הצבא שילם ולא האלוף? את זה לא הבנתי עד היום. אתה לא הבנת? כך החליטו. אתה מייתר את השאילתות. אדוני סגן השר, אתה מבזה את הכנסת. אני ממש לא מזלזל בכנסת. זאת לא תשובה. "החליטו" זאת לא תשובה. אני ממש לא מזלזל בכנסת. הרי זה שאתה צועק לא עושה רושם על אף אחד, לפחות לא עלי. לך יש מיקרופון, לי אין. הגורמים המקצועיים, כפי שעניתי, דנו בזה וסיכמו את זה. אין דבר קל יותר בפורום הזה מאשר להתגולל על האלוף, אני יודע את זה. לא, לא להתגולל, להבין. להתגולל, להתגולל. להבין מה הנימוקים שלהם. בהיותי אלוף, זה להתגולל. השאלה היא מה הנימוקים, אנחנו יודעים שכך הם החליטו. אתה לא יכול לבוא הנה ולהגיד: הם החליטו. אנחנו שואלים מה הנימוקים. הגורמים המקצועיים במשרד החליטו על כך, לא בצבא, במשרד הביטחון החליטו על כך. אתה מבזה את הכנסת. אתה מבזה את הכנסת, כי אתה לא משיב על שאילתא. אי-אפשר להשיב על שאילתא, לא נכון. חבר הכנסת אלדד. הבנתי. אדוני סגן השר, אני שואל: למה צה"ל, או יותר נכון משלם המסים, היה צריך לממן את התשלום הזה? זה נראה לך תקין? אני חושב שאם הנושא הזה עולה עוד פעם כשאילתא, בפעם השנייה, מן הראוי שהנושא הזה ייבחן מחדש, והפעם על-ידי גורם חיצוני, אחרת אנחנו נעמוד פה בפעם השלישית עם עוד שאילתא ועם עוד הצעה לסדר-היום, ולא תוכלו להתחמק מהעניין הזה. נעשה פה מעשה שלא ייעשה, שצה"ל משלם תשלום שאותו האיש היה צריך לשלם. זה לא יעלה על הדעת. תודה רבה. השאילתא הבאה היא שאילתא מס' 53, של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי: הפקרת חיי יהודים בחברון. וגם של חבר הכנסת דוד אזולאי, אלה שתי שאילתות שמחוברות יחד. אצלי זה מופיע רק חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. לא, גם חבר הכנסת אזולאי מופיע. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי שאל את שר הביטחון ביום כ"ו באייר תשס"ט (20 במאי 2009): על-פי פרסומים, צה"ל מתכוון לפתוח את הציר היחיד המ��ביל למערת המכפלה לתנועת ערבים, צעד שיסכן חיי אדם. רצוני לשאול: 1. מה הם תנאי המינימום הביטחוניים שהגדיר צה"ל לפתיחת הציר, אשר בהיעדרם לא ייפתח? 2. מדוע לסכן את החיילים והמתיישבים במקום שכבר נרצחו בו כמה יהודים? 3. מדוע להעדיף את "איכות/מרקם" החיים של הערבים על חיי יהודים? 3-1. פתיחתו של ציר-ציון לתנועת כלי רכב פלסטיניים נועדה לאפשר לתושבים הפלסטינים המתגוררים לאורך הציר הגעה רכובה לבתיהם, תוך איזון בין צורכי הביטחון לבין צורכי האוכלוסייה ומרקם החיים במרחב. חשוב להדגיש כי לא מדובר בפתיחת הציר לתנועה חופשית של כלי רכב פלסטיניים. לכל בית-אב המתגורר לאורך הציר תהיה אפשרות לקבל היתר תנועה ברכב על הציר. כמו כן, הוחלט על עיבוי הכוח הצבאי וחיזוק סידורי האבטחה לאורך ציר-ציון, ועל הקמת שלושה חסמים אשר יאפשרו תנועה סבירה במרחב, תוך שמירה מלאה על האינטרסים הביטחוניים השונים. חשוב לציין כי סגירת הציר לתנועת כלי רכב פלסטיניים נעשתה באופן חריג. ככלל, צירי התנועה ביהודה והשומרון פתוחים לתנועת כל אדם, בכפוף להערכת המצב הביטחונית העתית אשר מתבצעת על-ידי אלוף פיקוד המרכז. סגן השר, אני הייתי שמח מאוד אם הדברים שאתה עכשיו אמרת היו מדויקים, ושהצירים ביהודה ושומרון פתוחים לכל אדם, אבל כפי שהמציאות מוכיחה, רוב הצירים ביהודה ושומרון סגורים ליהודים. זהו המצב בחברון. רוב הצירים בחברון סגורים ליהודים. זה הציר היחיד שסגור לערבים, כי זה נעשה כתוצאה מפגיעה חוזרת ונשנית ביהודים, וזה הציר שעל כל הציר כולו יש יישוב יהודי, ולכן הדברים תמוהים. השאלה הנוספת היא, האם לנוכח הפיגוע בשילה לפני ימים אחדים, שיהודי איבד בו את היד, כתוצאה מפתיחת מחסומים וכתוצאה מהעלייה שאנחנו רואים בפתיחת המחסומים, האם יש שיקול מחדש של כל המדיניות הזאת, כולל הפעילות הזאת של המסיק, שמסכנת את התושבים היהודים ביהודה ושומרון? התשובה לא משתנה. התשובה שאמרתי, אכן אלה הדברים. תודה. השאילתא הבאה היא שאילתא מס' 65:  בנייה בלתי חוקית בבקעת-הירדן. דרך אגב, התשובה הזאת היא גם תשובה על שאילתא מס' 77, של דוד אזולאי. זה מה שאמרתי. לא נחזור עליה.  בזכות ובכבוד. חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הביטחון ביום כ"ו באייר תשס"ט (20 במאי 2009): פורסם כי יש כוונה בפיקוד מרכז לפתוח, החל מהשבוע, את הציר היחיד למערת המכפלה, ציר-ציון, למעבר פלסטינים. שינוי זה, טוענים יהודי חברון וקריית-ארבע, הוא "הזמנה לפיגועים". רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן, של מי יוזמה זו ומדוע? 3. האם אין בזה סכנה ליהודי חברון וקריית-ארבע? 4. האם תישקל יוזמה זו שנית? אדוני סגן השר, במקרה הזה של פתיחת צירים וסגירת צירים, אתה צריך לקחת בחשבון שיושבת שם אוכלוסייה יהודית בתוך אוכלוסייה עוינת גדולה מאוד. כאשר מחליטים לסגור ציר או לפתוח ציר, צריך קודם כול להתחשב באותה אוכלוסייה יהודית שמתגוררת שם, על מנת שהיא לא תיפגע, ואחר כך יש שיקולים אחרים. אבל מה שקורה היום זה בדיוק הפוך: האוכלוסייה היהודית שגרה שם בסיכון מרבי, לה לא דואגים. דואגים קודם כול לאוכלוסייה הערבית. אז צריך לשנות קצת את סדרי העדיפויות במקרה הזה. תודה. אכן, השיקולים הם בדיוק ברוח הדברים שאתה הצגת, חבר הכנסת אזולאי. המערכת הזאת הביאה לפתיחת הציר לשלוש או ארבע משפחות פלסטיניות. זה המספר שמדובר בו, לא אלפים, לא מאות. בזה מדובר, רק כדי שתבין במה אנחנו עוסקים שם. שאילתא מס' 65, של חבר הכנסת אורי אריאל: בנייה בלתי חוקית בבקעת-הירדן, בבקשה. חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר הביטחון ביום כ"ו באייר תשס"ט (20 במאי 2009): לאחרונה חלה התרחבות של הקמת מאהלים בדואיים צמוד למשכיות. הדבר מהווה פגיעה בטיחותית סביב הכביש, פגיעה מוגברת ברכוש, ומעלה את החשש לאירועים ביטחוניים. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נובע מהחלטת המינהל להפסיק את הפיקוח על בנייה פלסטינית ממרס 2008? 2. מה הוא מצב הבנייה הבלתי-חוקית באזור? 3. מה הוא התקציב ומהו כוח-האדם המופנה לטיפול באזור זה? 3-1. לא קיימת החלטה של המינהל האזרחי להפסיק את הפיקוח על הבנייה הבלתי-חוקית הפלסטינית באיו"ש. התרחבות האוהלים הבדואיים בסמוך למשכיות אופיינית לעונת האביב והקיץ. הנושא מוכר ומטופל על-ידי יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי. במסגרת פעילות יחידת הפיקוח במרחב הבקעה בחודשים האחרונים, התבצעו ארבעה פינויים של פלישות משטחי-אש בבקעה, ומתוכם שני פינויים במרחב היישוב משכיות. הפינויים כללו פינוי של 17 מתחמים, ושישה מתחמים נוספים שפונו עצמאית על-ידי הפלסטינים. במרחב זה קיים רכז פיקוח גזרתי מטעם יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, המטפל בסוגיות של פיקוח ואכיפה. תודה, אדוני סגן שר הביטחון. בעת האחרונה התפרסם שמשרדכם הוסיף כ-20 פקחים כדי שיהיה כוח-אדם לפקח גם בתוך ההתיישבות היהודית, לא רק מעבר ל"קו הכחול". האם אתה יכול לאשר את הידיעה? אם כן, מה המקור התקציבי לתוספת כוח האדם המיוחדת והגדולה כל כך? אני לא מכיר את הנושא, ואני צריך לקבל שאילתא מסודרת כדי לתת על זה תשובה מסודרת. אם אני יכול לבקש, תרשום לך ותבדוק ותענה לי. אם לא, אז אפנה אליך עוד שאילתא. חבר הכנסת אריאל, אני אומר עוד פעם: תגיש שאילתא מסודרת ואתן תשובה בהתאם, כמו שאני רגיל. אני לא יודע לשלוף כרגע מהמותן תשובות. שאילתא מס' 90, של חבר הכנסת שלמה מולה: עיכוב בפתיחת גני-ילדים ממוגנים בשדרות. חבר הכנסת שלמה מולה שאל את שר הביטחון ביום כ"ו באייר תשס"ט (20 במאי 2009): ב-12 במאי 2009 פורסם ב"הארץ" כי כתוצאה ממחלוקת בין משרד הביטחון לעיריית שדרות מעוכב אכלוס מעונות ממוגנים שבנייתם הושלמה. רצוני לשאול: 1. מדוע פתרון המחלוקת מבוצע באופן שפוגע בילדי העיר? 2. בתוך כמה זמן יהיו המעונות מוכנים לאכלוס? 2-1. פיקוד העורף סיים את פעולות המיגון של גני-הילדים בשדרות, או בעוטף-עזה כולה, בקיץ 2008. עיריית שדרות קיבלה אישור תקציבי להשלמת חיבור התשתיות לגנים אלו. העירייה אמורה להשלים בימים אלו, ולדעתי זה כבר הושלם, תהליך ההתקשרות עם הקבלן שיבצע את חיבור התשתיות. עם גמר התהליך יועבר התקציב לעיריית שדרות, על-פי הנהלים. התשובה הזאת ישנה, ולדעתי זה כבר הושלם. אם יש לך ספק בזה, אני מבקש לדעת את זה. תשובה מספקת. שאילתא מס' 101, של חבר הכנסת אורי אריאל: אי-קידום תב"ע קריית-חינוך איתמר. חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר הביטחון ביום ד' בסיוון תשס"ט (27 במאי 2009): מחלקת התכנון במועצה שומרון מנסה ללא הצלחה לקדם תב"ע לקריית-חינוך באיתמר, ונתקלת במינהל האזרחי בטענה שיש צורך באישור של צוות "קו כחול". רצוני לשאול: 1. מתי יתכנס צוות "קו כחול"? 2. מה ייעשה כדי שלא יהיו מקרים נוספים של עיכוב מינהלתי וביורוקרטי של אישור תוכניות בנייה? ליישוב איתמר עדיין אין תב"ע בתוקף, היות שבתחום היישוב יש מספר רב של מובלעות בבעלות פרטית. היישוב מצוי ברובו באדמות מדינה לכאורה, אשר טרם נבדקו ואושרו על-ידי צוות "קו כחול". קרי��ת-החינוך שהמועצה מבקשת להקים מצויה בחלקה במובלעת שבבעלות פרטית, ולכן לא ניתן לקדם בקשה זו. הוצע למועצה לצמצם את שטח הבקשה לתחום אדמות המדינה שביישוב, ואז תוכל להיבחן האפשרות לקידום התוכנית. התוכנית בכל מקרה טעונה בדיקת צוות "קו כחול", שרק בימים אלה מתחיל לפעול, ובאופן חלקי. אדוני סגן שר הביטחון, מתשובתך הצופה והמאזין לא ידע מה שאני אומר עכשיו, שבהנחיה מדינית של שר הביטחון, צוות "קו כחול" עובד בכוונה לאט, וכפי שאתה גם ציינת, רק באופן חלקי, כדי שלא יתאפשר לאשר את תוכניות המיתאר, על מנת שלא תהיה בנייה, כי יש לחץ אמריקני. זה דבר מצער. יתירה מזו, לפי בקשתי העביר אליכם שר החינוך, וגם ישב על זה עם שר הביטחון, 40 מוסדות חינוך, גני-ילדים, כיתות לבתי-ספר, דברים אנושיים לחלוטין. יש, משום מה, תסלח לי על הביטוי החריף, איזה סוג של התעללות בילדי ישראל ביישובים הללו, מהר-אדר דרך איתמר. אין לזה שום מאפיין מיוחד, זה לא דווקא גב ההר או משהו, ואתם מעכבים בצורה מכוונת וקשה באופן יוצא מן הכלל, ולא מאפשרים לבנות כיתות וגני-ילדים שיש להם תוכנית, אני אומר את זה מידיעה, ויש להם תקציב, ורק בגלל שיקולים זרים, באופן יוצא דופן, אתם מעכבים אותם. תודה. אין לי ספק שאם ההצעה היתה לבנות על אדמת מדינה ולא על קרקעות פרטיות, זה היה נראה אחרת. זה לא נכון. אני אומר לך מידיעה, עכשיו זו ידיעה, זו לא שאלה, ה-40 שהועברו אליכם, אם תמצא אחד כזה, אולי. יש 11 שכבר אושרו על-ידי מתאם הפעולות בשטחים ויושבים על שולחנו של שר הביטחון כבר שבועיים. אושרו, אבל הוא לא חתם. את זה אני לא מכיר, וזה לא היה חלק מהתשובה על השאילתא. בסדר, בוא נצא מהריבוע וניתן לילדים את האפשרות ללמוד, בסדר? חבר הכנסת אורי אריאל, לא כדאי לך להמשיך לדבר, כי אתה שואל גם את השאילתא הבאה. שאילתא מס' 113, של חבר הכנסת זבולון אורלב, לפרוטוקול. חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר הביטחון ביום ד' בסיוון תשס"ט (27 במאי 2009): הובא לידיעתי כי חרף הודעת הרמטכ"ל הנוכחי בוועדת החוץ והביטחון ב-3 ביולי 2007 שלא יחול שינוי במעמדה של הרבנות הצבאית הראשית, באכ"א חודשה עבודת מטה לשינוי מעמדה, כך שתהא כפופה לאכ"א, ולא לרמטכ"ל. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן, כיצד מתיישבת החלטה זו עם הצהרת הרמטכ"ל? 3. האם השר מודע להשלכות השינוי המוצע על עצמאותה של הרבנות, החשובה לתפקודה? (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, ברצוני להדגיש כי אין שום כוונה שראש אכ"א יהיה מפקדו של הרב הצבאי הראשי לצה"ל או בעל מעורבות כלשהי בתחום ההלכתי. ראש אכ"א קיים כמה מפגשים עם הרב הצבאי הראשי לצה"ל, שמטרתם לסכם את המאפיינים של התיאום בין הרבנות הצבאית לאכ"א, כפי שמוגדר בהוראות הפיקוד העליון. כבר בפגישתם הראשונה בנושא קבע ראש אכ"א כי מטרת השיח היא התייעלות בתחום ניהול המשאבים, תיאום העשייה המשותפת בתחום התודעה היהודית וכיו"ב. גם שאלתו של חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שאילתא מס' 117, היא לפרוטוקול. חבר הכנסת ניצן הורוביץ שאל את שר הביטחון ביום י"א בסיוון תשס"ט (3 ביוני 2009): בשבועות האחרונים אנו עדים לתופעה שחיילים, בעידוד הרבנות הצבאית, עוזבים מופעים בצה"ל כאשר נשים שרות בהם, ושצה"ל מתכוון להקים בריכה נפרדת לחיילים ולחיילות בבה"ד 1. רצוני לשאול: 1. מה ייעשה כדי להתמודד עם עידוד הרבנות את עזיבת החיילים? 2. מה ייעשה כדי לעצור את הקמת בריכה נפרדת לחיילים ולחיילות ��בה"ד 1? (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, אשר לכוונה כביכול לבנות בריכה נפרדת בבה"ד 1, לא היו דברים מעולם. הבריכה הנבנית היא בריכה משותפת ותופעל כפי שמופעלות כלל הבריכות הקיימות בבסיסי צה"ל, על-פי הפקודות, בכללן מתן אפשרות לשעות רחצה נפרדות. צה"ל מקפיד על קיום פקודות מטכ"ל. הפקודה 33.0207, העוסקת בשילוב הראוי, מסדירה את אופן השתלבותם של חיילים בפעילויות צבאיות שונות שיש בהן חשש לפגיעה ברגשותיהם הנובעת מתכנים שאינם תואמים את אמונותיהם ותפיסותיהם הערכיות. צה"ל מבקר את ביצועה של הפקודה באופן תדיר, תוך חידוד הדגשים המחויבים באופן יישומה. הפקודה מחייבת את מפקדי היחידה לתכנן פעילויות כך שמרבית החיילים יוכלו להשתתף, ואם הדבר אינו אפשרי, לתכנן פעילויות חלופיות לחיילים החפצים בכך. בכך בעצם מאפשרת הפקודה הימנעות מהשתתפות בפעילות מסוימת, אולם אין היא נותנת יד לעזיבת הפעילות במהלכה כאשר תוכן מסוים אינו מוצא חן בעיני המשתתף. אבקש להדגיש כי הרבנות הצבאית אינה מעודדת חיילים לעשות מעשה, אך מחובתה ליידע אותם על זכותם, כחלק מחובתה לדאוג למילוי זכויותיהם הדתיות. אז שוב הבמה שלך, חבר הכנסת אורי אריאל. שאילתא מס' 128, של חבר הכנסת אריאל: הסתה באתרי האינטרנט והתקשורת של ה"פתח". חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר הביטחון ביום י"א בסיוון תשס"ט (3 ביוני 2009): משרדך עקב בעבר אחרי ההסתות המתפרסמות בכלי התקשורת והאינטרנט של ה"פתח" והרשות הפלסטינית. רצוני לשאול: 1. האם הופסק המעקב אחר ההסתה? 2. האם ומתי יחודש המעקב? 3. כיצד ולמי מופצים ממצאי המעקב? השאילתא עוסקת בנושא שידורי הסתה בכלי תקשורת של ה"פתח" והרשות הפלסטינית. אנחנו עוסקים בנושא הזה, חבר הכנסת אריאל. לא הייתי מרחיב כאן, ואני ממליץ להעביר את זה לדיון בוועדת החוץ והביטחון, ושם נציג תמונה מלאה של המעקב והטיפול שלנו בנושא הזה. מכובדי סגן השר, תודה על התשובה הכללית הזאת. היות שאין לי שום שליטה על מה שיקרה בוועדת החוץ והביטחון ואינני חבר בה, אני מבקש למצוא דרך ביניים. אני מבין שאתה לא רוצה לפרוס את זה פה. אני מבקש, אם אפשר, לקבל תשובה בכתב. תעשו לזה איזה סיווג שאתם רוצים, ואני, כמובן, אכבד את זה. זה לא מכוון דווקא לתקשורת, אבל אני מבקש בכל זאת להעביר לי את זה בכתב בזמן הקרוב, כי תשובה בטח יש לכם. אם יהיה גם דיון בוועדת החוץ והביטחון, אם תרשה לי, אני ממליץ שתיפגש עם האנשים שעוסקים בנושא או שתבוא לישיבת הוועדה. אודה לך אם תפנה אלי את האדם הרלוונטי. בשמחה אשב אתו. זה מה שנעשה. אני מודה לך. תודה. שאילתא מס' 140, של חבר הכנסת נסים זאב: תוואי גדר ההפרדה באזור השער המזרחי של ירושלים. חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר הביטחון ביום י"א בסיוון תשס"ט (3 ביוני 2009): לנוכח תוואי הגדר הנבנית באזור השער המזרחי של ירושלים, רצוני לשאול: 1. מה היא מדיניות הממשלה בעניין שטח E1 שבין מעלה-אדומים לירושלים? 2. האם התוואי אינו עומד בסתירה למדיניות הממשלה בעניין חשיבות שלמותה של ירושלים? 3. האם מוקפאות העבודות עד לפסיקה בנושא? 4. מה היא עמדת הממשלה כפי שהיא מוגשת לבית-המשפט? 4-1. תוואי גדר הביטחון, על-פי החלטת הממשלה, משאיר את מעלה-אדומים ממערב לגדר הביטחון, ולכן אינו עומד בסתירה להחלטת הממשלה. כנגד התוואי הוגשו עתירות לבג"ץ, וטרם הושלמו ההליכים המשפטיים. עמדת המדינה, כפי שהוצגה לבג"ץ, תואמת את החלטת הממשלה. קרי, מעל��-אדומים נמצאת ממערב לגדר הביטחון. תודה רבה. שאילתא 151, של חבר הכנסת אריה אלדד, בנושא: בנייה באזור יהודה ושומרון. חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר הביטחון ביום י"ח בסיוון תשס"ט (10 ביוני 2009): מקובל, על-פי התקשורת, כי יש עשרות אלפי בתים שנבנו על-ידי ערבים שלא כחוק בשטחי יהודה ושומרון. רצוני לשאול: 1. כמה בתים נבנו שלא כחוק בשטחי C? 2. לכמה מהם הוצאו צווי הריסה? 3. כמה מהצווים בוצעו? 3-1. בשנים 1997 2009 אותרו כ-8,000 בתים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון. בעקבות זאת נפתחו הליכי פיקוח ואכיפה, ולרובם הוצאו צווי הריסה. בסך הכול נהרסו כ-2,500 מבנים, חלקם על-ידי הבונים עצמם וחלקם על-ידי המינהל האזרחי. חבר הכנסת אלדד, שאלה נוספת? תודה, אדוני סגן השר. השאילתות החוזרות שלי בנושא הבנייה הבלתי-חוקית הערבית בשטחי C מוכרות לך, כי אחת לחודש-חודשיים אתה בא ומשיב לי עליהן. רק בכביש ירושלים-יריחו יש יותר מ-2,500 בתים בלתי חוקיים שבנו הבדואים. אני שב ומעלה את הדבר הזה בפניך, ואתה שב ואומר שתבדקו. התשובה שאתה הבאת לנו היום אינה תואמת את המציאות. המציאות היא שלא צריך 20 פקחים כדי לבדוק. צריך נסיעה ברכב בלתי ממוגן בכביש ראשי, כביש מס' 1, ואתה יכול בעיניך לספור את הבתים והצריפים שם. אז איך אפשר לתת לנו תשובה כזאת? אני אתן לך תשובה מפורטת על הבב"חים בציר ירושלים-יריחו, כפי שעשיתי בעבר. אני ער לזה ואני אחזור לזה פעם נוספת, כי ההערה שלך היא במקום. אני מקבל את זה. תודה רבה. שאילתא מס' 172, של חבר הכנסת ישראל חסון, לפרוטוקול. חבר הכנסת ישראל חסון שאל את שר הביטחון ביום י"ח בסיוון תשס"ט (10 ביוני 2009): לאחרונה נודע לי שבמתקן הכליאה "עופר" כלואים ילד פלסטיני בן עשר וחצי וכמה נערים בני 14. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן, מה היא עמדת השר בנושא? 3. מה ייעשה כדי לבחון הכנסת תיקונים בחוק השיפוט הצבאי? (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנושא באחריותו של השב"ס, ומכורח זה, תחת המשרד לביטחון פנים. לצה"ל אין אפשרות לבדוק אם מוחזק ילד בן עשר במתקן הכליאה "עופר", אלא אם כן יועברו פרטים מזהים נוספים. לכן, אבקש להפנות את השאילתא של חבר הכנסת חסון לעיון והשבה של השר לביטחון פנים. שאילתא 173, של חבר הכנסת זבולון אורלב, לפרוטוקול. חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר הביטחון ביום י"ח בסיוון תשס"ט (10 ביוני 2009): הובא לידיעתי כי בבסיסי צה"ל מחולקים חינם עיתונים לחיילים. רצוני לשאול: 1. אילו עיתונים מופצים חינם בצה"ל? 2. מה הם הקריטריונים להפצתם? 3. באיזה מספר מופץ כל עיתון? (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. צה"ל רוכש את העיתונים האלה: "מעריב", "ידיעות אחרונות", "הארץ", "הצופה"/"מקור ראשון". ההתקשרות עם העיתונים נעשית דרך מנה"ר, ומספר העיתונים נקבע לפי מפתח שקובע צה"ל. הלוחמים בצה"ל מקבלים עיתונים ביחס של עיתון אחד לכל 14 חיילים, וחיילים תומכי לחימה מקבלים עיתון אחד לכל 25 חיילים. הכמויות הנרכשות על-ידי צה"ל: עיתון "מעריב" 280 יחידות, עיתון "ידיעות אחרונות" 355 יחידות, עיתון "הצופה"/"מקור ראשון" 25 יחידות, עיתון "הארץ" 145 יחידות. חשוב לציין שעל כל עיתון שרוכש צה"ל הוא מקבל אחד נוסף מתנה. בנוסף, מתקבלות תרומות של עיתונים והם מחולקים לפי אותו מפתח. שאילתא 175, של חבר הכנסת ציון פיניאן, לפרוטוקול. חבר הכנסת ציון פיניאן שאל את שר הביטחון ביום כ"ה בסיוון תשס"ט (17 ביוני 2009): כיום פועל ביישוב הר-ברכה מעון-יום המונה כ-170 ילדים. בשל הריבוי הטבעי המבורך ביישוב, יש צורך דחוף בבניית שתי כיתות גן נוספות. הדבר לא אפשרי ללא אישור תב"ע 114/2. יש לציין שמשרד החינוך מכיר בצורך בבנייה, והעניין תלוי באישור שר הביטחון. רצוני לשאול: מדוע לא ניתן האישור? (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, תב"ע מס' 114/2 אינה מתייחסת להקמת מוסדות חינוך בהר-ברכה, אלא מטרתה היא מגורים, 90 יחידות דיור. ככלל, תוכניות ושינוע יבילים למטרות חינוך, בתחום תוכניות מאושרות, נבחנים בחיוב ומאושרים מתוך הכרה בהם כצורך הכרחי והומניטרי. הצעת מערכת הביטחון היא שמוא"ז שומרון תבחן היתכנות, בתיאום עם המינהל האזרחי, להגשת תוכנית נקודתית להקמת שתי כיתות גן. שאילתא 179, של חבר הכנסת אורי אריאל: עיכוב בחתימה על אישורי בנייה לאולפנה במעלה-לבונה. יש לשבח לפחות את אלה ששואלים שאילתות וגם נשארים לשמוע את התשובות. חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר הביטחון ביום כ"ה בסיוון תשס"ט (17 ביוני 2009): בניית האולפנה במעלה-לבונה מתעכבת אף שכל האישורים הוצאו, בגלל אי-חתימתו של השר על אישורי הבנייה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן, מה מעכב את חתימת השר על האישורים? 3. מתי יינתנו האישורים לבניית האולפנה? הבקשה לקידום הליכי תכנון של תב"ע מס' 229/3, האולפנה במעלה-לבונה, טרם עברה את אישור המינהל האזרחי, מאחר שנדרשת בדיקת תיחום השטח על-ידי צוותי המינהל האזרחי, צוות "קו כחול", ולכן עוד לא הגיעה לאישור הדרג המדיני. מאחר שמדובר במוסד חינוכי, פנה עוזר השר להתיישבות לרע"ן תשתית במתפ"ש לתת עדיפות לבדיקת התוכנית. שאלה נוספת. גברתי היושבת בראש, היות שאבדו לי המלים, אני משתמש בזכותי לעמוד 20 שניות בשתיקה גמורה נוכח התשובות המהממות שאני שומע ממערכת הביטחון. תודה. תודה רבה. זה היה אקט מעניין. השאילתא של חבר הכנסת אליעזר מנחם מוזס, לפרוטוקול. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס שאל את שר הביטחון ביום כ"ה בסיוון תשס"ט (17 ביוני 2009): בחג השבועות האחרון וביום השבת שלאחריו פינו חיילי וקציני צה"ל בתים בהיאחזות שבות-עמי שבשומרון. רצוני לשאול: 1. מדוע התבצע הפינוי ביום השבת, בניגוד לפקודת מטכ"ל האוסרת חילולי שבת שלא לצורך מבצעי? 2. מה ייעשה לרענון הנהלים בצה"ל, כדי למנוע חילולי שבת נוספים שלא לצורך? (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1 2. במקרה המדובר, לא נמצא תיעוד לפינוי ביום שישי ממצפה-עמי. הפינוי התבצע במוצאי שבת, 30 במאי 2009, וכמו כן לא נערכו הכנות לפינוי במהלך השבת. חשוב להדגיש כי מצפה-עמי הוקם באופן בלתי חוקי והשהייה שם אסורה, כיוון שהמקום מוכרז כשטח צבאי סגור. בנימה אישית אוסיף כי חבל שיש אנשים המנצלים את קדושת השבת לביצוע עבירות פליליות ויש לגנות תופעה חמורה זו. השאילתא של חבר הכנסת אורי אורבך, לפרוטוקול. חבר הכנסת אורי אורבך שאל את שר הביטחון ביום ט"ז בתמוז תשס"ט (8 ביולי 2009): צה"ל אוסר על חיילים לנסוע בטרמפים, אך לעתים נראה כי אין חלופות מספקות להסעתם. תופעה זו בולטת במיוחד בתחנות האוטובוס המרכזיות ובתחנות הרכבת בימי ראשון ושישי, כאשר החיילים נאבקים מול האזרחים על כל מקום נסיעה. רצוני לשאול: 1. מה נעשה להסדרת תחבורה ראויה לחיילים? 2. מה הוא הפתרון המוצע לחיילים המתגוררים ביישובים מבודדים, שבהם התחבורה הציבורית נדירה? (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. צה"ל נוקט דרכים רבות על מנת להקל על החיילים בתחום התחבורה הציבורית, וזאת ��ל-ידי העברת הנחיה של משרד התחבורה לכלל חברות התחבורה הציבורית לעבוד בתפוקה מלאה ובכל האמצעים הכשירים העומדים לרשותם בשעות השיא, המוגדרות השעות 06:30 ועד 09:00 ו-16:00 ועד 18:30 בכל ימות השבוע, וביתר שאת בימי א' בבוקר ובימי ה' אחר-הצהריים, כאשר חיילים רבים עושים דרכם מיחידותיהם ואליהן, וכן במקביל קיימת תנועה ערה יותר של אזרחים. כמו כן, פועלות הסעות לקראת שבת ובחזרה משבת בימי א' מחניוני צה"ל ברחבי הארץ, מחנה נתן, טדי ותל-אביב, ובימי ה' או ו' מהיחידות למרכז הארץ. הסעות אלו מיועדות ליחידות הדרכה וליחידות הקדמיות. בנוסף, חיילים לובשי מדים יכולים לנסוע חינם ברכבת ישראל. לרשות חיילי צה"ל המשרתים במרחב הערבה או מתגוררים במרחב הערבה קיימת האפשרות להזמין טלפונית מקום שמור בקווי הערבה של חברת "אגד", ואף קיימת זכאות לטיסות ללוחמים אשר מתגוררים במרחב הערבה ומשרתים בצפון ולהיפך. אולם חיילים רבים מעדיפים להגיע באופן עצמאי ליחידות באמצעות שימוש בתחבורה הציבורית, דבר המגביר את העומסים. 2. בנוגע ליישובים חסרי תחבורה ציבורית, קיים מנגנון המאפשר הכרה ביישוב כחסר תחבורה ציבורית, ובהתאמה חיילי חובה ומשרתי קבע המתגוררים ביישוב שכזה זכאים לקבלת החזר הוצאות נסיעה ברכב פרטי או במוניות עד למקום הקרוב שבו קיימת תחבורה ציבורית. כיום קיימים 285 יישובים המוכרים על-ידי צה"ל כחסרי תחבורה ציבורית. חשוב לציין כי בחודשים האחרונים מתקיימת עבודת מטה נרחבת על-ידי אגף כוח-אדם בשיתוף עם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, ובמסגרתה נבחנות דרכים להביא להתייעלות בתחום התחבורה הציבורית. בעבודת מטה זו נבחן כל תחום התחבורה הציבורית מהקצה לקצה, החל ברכבת ישראל, דרך חברות האוטובוסים וחברות ההטסה האזרחית וכלה בהסעות צבאיות שצה"ל מפעיל באופן עצמאי. השאילתא של חבר הכנסת מוחמד ברכה, לפרוטוקול. חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שר הביטחון ביום ט"ז בתמוז תשס"ט (8 ביולי 2009): על-פי עו"ד טליה ששון ושדולת יש"ע, יש בגדה-המערבית 92 מאחזים. 36 הוקמו מ-2001 ועד היום, 10 בתחילת 2001 ו-46 לפני 2001. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן, למה יש פער בין הנתונים האלה לבין הנתונים הרשמיים? 3. מה הוחלט בעניין המאחזים? 4. האם המאחזים שהוקמו לפני 2001 יהפכו להתנחלויות? (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1 2. על-פי רישום משרד הביטחון, קיימים 61 מאחזים בלתי חוקיים שהוקמו לפני מרס 2001 ו-26 מאחזים בלתי חוקיים שהוקמו לאחר מרס 2001. 3. על-פי התחייבות ממשלת ישראל לממשל האמריקני, בכוונת הממשלה לפנות את 26 המאחזים שהוקמו אחרי מרס 2001. חשוב לציין כי שלושה מתוכם כבר פונו. 4. לממשלת ישראל אין מדיניות להפוך את המאחזים הבלתי-חוקיים להתנחלויות. השאילתא של חבר הכנסת נחמן שי, לפרוטוקול. חבר הכנסת נחמן שי שאל את שר הביטחון ביום ט"ז בתמוז תשס"ט (8 ביולי 2009): לאחרונה נערך תרגיל בעורף בשם "נקודת תפנית". במהלכו נודע כי קיים מחסור בערכות מגן לאוכלוסייה בישראל. רצוני לשאול: 1. מה הוא היקף הפער? 2. האם ומתי ייסגר פער זה? 3. מה היא משמעותו של נתון זה מבחינת ההגנה על האוכלוסייה בעורף? (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1 3. משרד הביטחון ופיקוד העורף מטפלים באופן שוטף בנושא ערכות המגן, ללא כל קשר לתרגיל כזה או אחר. אנו נמצאים בתהליך מתמשך, אשר היעד בסופו הוא הימצאות מסכת מגן תקינה בידי כל אזרח. כחלק מהתהליך, בוצע איסוף מרוכז של ערכות המגן, אשר היו בידי האזרחים. במסגרת זו עבר משק ערכות המגן רענון וכן מתקיים תהליך לייצור ורכש ערכות מגן נוספות. לאחרונה הושגו ההסכמות עם האוצר, אשר מאפשרות המשך ייצור והצטיידות בערכות נוספות, וכן יציאה למכרז לחלוקה מחדש של ערכות המגן לידי אזרחי המדינה. הפערים התקציביים אשר עדיין קיימים במשק זה הוצגו בפורומים המתאימים בפירוט, הן לוועדת ביקורת המדינה והן לוועדת חוץ וביטחון. השאילתא של חברת הכנסת ליה שמטוב, לפרוטוקול. חברת הכנסת ליה שמטוב שאלה את שר הביטחון ביום ט"ז בתמוז תשס"ט (8 ביולי 2009): ב-29 ביוני 2009 פורסם ב"ידיעות אחרונות", כי לאחר שבמשך 42 שנה העביר משרד הביטחון תמיכה קבועה לויצו לצורך קייטנה לאחים שכולים, הוחלט במשרד השנה שלא להעביר תמיכה קבועה זו. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן, מה הן הסיבות להחלטה זו? 3. אף-על-פי שתקציב התמיכה כבר קוצץ בעבר ועומד היום על 50% מהסכום המקורי שניתן בעבר, מדוע נבחר לקצץ דווקא מול אחים שכולים וילדים של נכי צה"ל? 4. מה ייעשה כדי לשקול שוב את ההחלטה? (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1 3. הסיוע שניתן ממשרד הביטחון לארגון ויצו עבור מימון פרויקט קייטנה לילדי נכי צה"ל ולאחים שכולים ניתן במסגרת תמיכת משרד הביטחון למוסדות ציבור לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. חשוב לציין שאין מדובר בשירות שניתן על-ידי ויצו למשרד הביטחון, אלא בפעילות שעורכת ויצו מטעמיה ומסתייעת במשרד הביטחון למימון הפעילות. בנוסף, משרד הביטחון מסייע בהפניית ילדי הנכים ואחי הנופלים המעוניינים להשתתף בקייטנה, לויצו. בשנה זו החליטה ועדת התמיכות במשרד הביטחון, על בסיס המלצת אגף השיקום, שלא לאשר את בקשת ארגון ויצו לתמיכה, וזאת לאור מספרם הנמוך של המעוניינים להשתתף בקייטנות ויצו, אשר פוחת משנה לשנה. השנה נרשמו 18 אחים שכולים, ובסופו של דבר אישרו את השתתפותם רק שלושה. במסגרת הכללים הקבועים בחוק, במבחני התמיכה ובהנחיות שר האוצר, תמיכה במוסדות ציבור נבחנת בכל שנה בהתאם לבקשות בתמיכה המוגשות באותה השנה ולתקציב שהוקצה לכך, ויובהר כי אין זכות קנויה לגוף שנתמך בעבר להמשיך ולקבל תמיכה מהמדינה, ואין מקום להסתמך על בקשה לתמיכה, טרם שניתנה הודעה של המשרד הממשלתי על אישורה. 4. החלטת הוועדה הינה סופית, ואין סמכות לגורם כלשהו להתערב בה. תודה רבה לסגן שר הביטחון. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, א' בחשוון התש"ע, 19 באוקטובר 2009, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. 
\ No newline at end of file