diff --git "a/125626/raw.transcript.txt" "b/125626/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/125626/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,3515 @@
+הנושא הראשון שעל סדר-היום – שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת אחמד טיבי לשר הבריאות, בנושא: מניעת משבר במכון לרפואה משפטית באבו כביר. אני מזמין לדוכן את כבוד שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו. אולי זה המקום גם לברך את מנהל המכון לרופאה משפטית ד"ר חן קוגל, שהתבשרנו כי יזכה בפרס ישראל לאור מאמציו הניכרים, אני חושב שגם לפני 7 באוקטובר אבל בוודאי אחרי 7 באוקטובר – – 
+
+
+ אין ראוי ממנו.
+
+
+– – על זכייתו הכל-כך מוצדקת.
+
+חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
+
+
+
+ בהחלט, תודה. מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, המצוקה והמשבר במכון לרפואה משפטית באבו כביר: על רקע מצוקת כוח האדם הקשה בו והעלייה במקרי הרצח בחברה הערבית, מה עושה משרדך כדי למנוע את התפטרות הרופאים הבכירים בעוד חודשיים, ולשפר את תנאי העסקתם והשירות החיוני שנותנים?
+
+רבים ממעשי הרצח בחברה הערבית נעשים בסופי שבוע – רובם, בעצם – ואז צריך לשחרר את הגופות. אין צוותים, המכון קורס, ולכן זה נעשה – – –
+
+אדוני ישמור את זה לשאלת ההמשך.
+
+ – – ולכן המכון קורס. מה אדוני מתכוון לעשות כשר הבריאות?
+
+
+ בבקשה, כבוד השר, הבמה שלך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, כהרגלי כשאני פותח, אני תמיד משתדל להשתתף בצערן של המשפחות – משפחות איון, וינוגרדוב ופרץ, שבימים האחרונים קיבלו את הבשורה המרה על נפילת יקיריהן, לוחמי צה"ל הקדושים, סבסטיאן, מתן ודניאל, השם ייקום דמם. ממש כל יום עם שמות חדשים. כמובן שאנחנו שולחים איחולי החלמה ורפואה שלמה לכל הפצועים, ומתפללים יחד לשובם הביתה של כל אותם השבויים והחטופים ברצועת עזה. שנזכה להתבשר בשורות טובות.
+
+חבר הכנסת טיבי, בבוקר שבת, 7 באוקטובר, בזמן שאזרחי ישראל התעוררו לקול האזעקות, ד"ר חן קוגל ועובדי המכון לרפואה משפטית התייצבו בפני התמודדות עם אירוע שלא הכירו מעולם. מאותו יום, ובמהלך הימים והשבועות שאחריו, הרופאים המשפטיים, בעלי התפקידים וכל צוות עובדי המכון הזיזו את החיים האישיים שלהם הצידה והחלו לעבוד מסביב לשעון כדי להשלים את משימת הקודש ולתת שֵׁם ופנים למאות שקי הגופות ואלפי הדגימות שהגיעו מן התופת ביישובי העוטף, מהמסיבה ברעים ומערי הדרום. לאורך כל התקופה המכון הלאומי לרפואה משפטית פעל ופועל בעצימות גבוהה, ביעילות ובמהירות. עובדי המכון עבדו ועובדים בתנאים לא פשוטים במלאכת זיהוי הגופות ובתיעוד התקיפות האכזריות שביצעו מחבלי החמאס בנשים, ילדים וקשישים תמימים. המראות שעמדו לנגד עיניהם היו לעיתים קשים מנשוא, ואני בטוח שיש לכך השלכות.
+
+גם בשגרה, כפי שאתה יודע אישית, המכון לרפואה משפטית מבצע את עבודתו במסירות, ברגישות ובמקצועיות. זה לא דבר של מה בכך. זה קורה למרות מחסור קשה בכוח אדם, בהיעדר כמות מספקת של רופאים משפטנים פתולוגים במדינת ישראל.
+
+תפקידו של המכון הוא קריטי – – –
+
+
+אם אפשר אולי להוסיף – זה קורה הרבה יותר בעת הזאת מאשר תחת ההנהלה הקודמת.
+
+
+ תחת ההנהלה הקודמת – ללא ספק.
+
+ תפקידו של המכון הוא קריטי, וחובה עלינו לפעול לחיזוקו. זוהי חשיבות עליונה לאפשר לצוות המסור לבצע את משימתו על הצד הטוב ביותר ולוודא שלמכון לרפואה משפטית יהיו את הכלים, הן בכוח אדם מקצועי והן ברמת התשתיות, ואנו פועלים שאכן כך יהיה.
+
+משרד הבריאות משקיע מאמצים אינטנסיביים לטיפול בבעיות השונות של המכון עוד טרם האירועים במלחמה, וביתר שאת בחודשים האחרונים. המשרד השקיע משאבים רבים על מנת לשפר את המצב של המכון בשלל היבטים. קודם כול, בנושא שיפור תנאי השכר מתקיים בימים אלה משא ומתן על הסכם שכר מול ההסתדרות הרפואית בישראל בנוגע לכמה סוגיות דחופות שעלו עקב האירועים והמלחמה. הנושא של המכון הלאומי לרפואה משפטית כמובן הינו חלק משמעותי מהשיח. תהליך זה מאפשר לדון ולבחון שיפור באלמנטים הקשורים לשכר היסוד וכן לבחון הקצאות תוספות ייעודיות למכון לרפואה. כנראה שזה גם תכף רשום, אבל אנחנו מתנהלים מול הר"י בכמה ערוצים על כמה וכמה דברים שהם רוצים לשפר. ביקשנו מהם: תחריגו מכל נושא הסכמי השכר את נושא עובדי המכון; אין כאן השלכות רוחב, מדובר בעובדים ספורים – תאפשרו לנו לתת להם הסכם נאות ומצדיק.
+
+מכיוון ששינוי יסודי בתנאי השכר דורש משא ומתן והסכם שכר, ולאור הצורך במתן פתרונות מהירים, עוד טרם המשא ומתן קיימנו שיח מול גורמי האוצר לטובת הקצאת כלי שכר שישפרו את תנאי השכר של עובדי המכון, ובראשם הרופאים – יש גם חוקרים ויש גם צוות מינהלה. ביולי 2023 הוקצו שני כלים: מענק שעות נוספות ואפשרות לבצע תורנויות חצי ושליש. לצערי אחרי שהכלים האלה הופעלו הם התגלו כבעלי אפקטיביות נמוכה לשיפור התנאים. כולי תקווה שנוכל להודיע בקרוב על בשורות גדולות, ואני קורא מכאן לחברינו באוצר לזרז את השיח ולהבין את גודל השעה, שזו בדיוק הדרישה של עובדי המכון שהציבו ושלחו לי מכתב.
+
+בכל הנוגע לכוח אדם – ניתנה תוספת תקנים משמעותית בשלל תחומים, הן לטובת קליטת רופאים המסיימים את ההתמחות והן במקצועות השונים במכון כגון עובדי מעבדה, טכנאי נתיחה, עובדים סוציאליים ועוד. חלק ניכר מהתקנים הנוספים כבר אוישו, ומשרד הבריאות מקצה משאבים נלווים על מנת לסייע בקליטת ושימור עובדים במכון, כגון הקצאת כוננויות בהתאם לעומס הקיים ועוד.
+
+על מנת להקל את תהליכי העבודה ולהפחית בעומסים המשרד מקיים שיח עם גורמים מרכזיים שונים שהמכון נותן להם שירות כדי לייצר תהליכי עבודה מיטביים שיפחיתו עומסים מאנשי המכון. כמו כן ניתנה תמיכה של יועץ ניהולי למכון על מנת לשפר את תהליכי העבודה והניהול הפנימיים במכון. אגב, אני אישית לקחתי על עצמי, ואני מקיים שיח ומתוכננת ישיבה, כי לצערי – אני חושב שהרבה מהגופות שמגיעות למכון בשוטף לא צריכות להגיע למכון. זו לפעמים החלטה של קצין או של מנהל חקירות באזור מסוים, ומסתבר שאין אחידות בין המחוזות. אדוני היושב-ראש, היית השר לביטחון פנים בעבר, ביטחון לאומי כיום, ולמשל השבוע היה לי מקרה – לא על אף אחד, התאבדות מסוימת – ונסיבות המוות ידועות, והיו לי גם נתונים רפואיים. ובמכון מסוים התעקשו לבצע אפילו בדיקה טוקסולוגית – וזה לא משנה, אם זה בשעה 19:00 או 20:00 זה דוחה את ההלוויה למחר, והמשפחה מחכה, חמישה ילדים קטנים, והבעל מתחנן. פניתי למחוז אחר – מסתבר שבמחוז ההוא הגופה בכלל לא הייתה מגיעה למכון. שאלתי למה, ואמרו שזו החלטה של קצין החקירות באותו מחוז. פנינו קצת יותר גבוה, ואז בהסכמה עם הפרקליטות הבינו שצריך לשחרר. אבל למה הייתי נדרש לדבר הזה? ברגע שיהיה נוהל אחיד למחוזות אז אני מאמין שגם חלק מהלחץ שמגיע ביום-יום השוטף לא יהיה.
+
+בתחום התשתיות – אנחנו פועלים והבאנו בשורות היסטוריות. בתחילת חודש מרץ התקיים טקס הנחת אבן פינה למבנה של המרכז הלאומי לרפואה משפטית בשטחו של בית החולים שמיר. המטרה היא העברת המכו�� למבנה החדש בסיום הקמתו עוד כשלוש שנים. אני התעקשתי שאני לא מגיע לעשות הנחת אבן פינה אם אין טרקטורים שעובדים בפועל. אז אכן, אפשר ללכת ולראות שיש טרקטורים שעובדים, והעבודה הזאת יצאה לדרך, שזו בשורה אמיתית למי שמכיר את המקום – הוא לא ראוי לא פיזית, לא טכנית. זה לא מקום. תהליך תכנון ובניית המבנה החדש מבוצע בתהליך מהיר, הכולל קיצור תהליכים ביורוקרטיים וקבלת היתרים מיוחדים לביצוע מהיר של שלב הביצוע. כלל הגורמים הרלוונטיים נרתמו לסייע, והמשרד מטפל בכל הסוגיות, כולל תקציביות, לצד קידום פתרון ארוך טווח. המשרד משקיע משאבים ומאמצים על מנת לשפר את התנאים הפיזיים במקום הנוכחי באמצעות מתן פתרונות יצירתיים בשטח, שטח ליד, יש לנו כמה אפשרויות.
+
+לצד כל אלו משקיעים מאמצים ומשאבים למתן תמיכה נפשית ורווחתית לאנשי המכון הלאומי לרפואה משפטית הן בשגרה והן לאור האירועים והחוויות שעברו עובדי המכון מאז 7 באוקטובר. במסגרת המעטפת לסיוע נפשי לעובדי מערכת הבריאות בוצעו פניות יזומות לכלל עובדי המכון, והנושא הזה מטופל. 
+
+חבר הכנסת טיבי, כשר הבריאות של מדינת ישראל בתקופה זו נפלה בחלקי ההזדמנות להוציא לפועל את המהלכים החשובים למען המכון. המטרה של הצעדים שמניתי ועוד דברים שלא רשומים כאן, למשל באוניברסיטאות ובפקולטות, ולאחר מכן בהתמחויות, היא לייצר שדות קליניים נכונים, לתמרץ את המקצוע הזה, את ההתמחות הזו, ושיהיו יותר רופאים משפטנים. החוסר שיש כאן הוא ללא ספק לא פרופורציונלי, לא רק ביחס למדינות ה-OECD. לא נעים להגיד, אבל אני אומר את זה בכל מקום, אם היושב-ראש לא יודע: ברשות הפלסטינית יש שלושה מכונים, ובמדינת ישראל יש מכון אחד. פרופורציה של מספר תושבים. אנחנו לא במקום טוב בנושא הזה, אבל חשוב שהעלית.
+
+כפי שהיושב-ראש אמר, אם כבר התזמון הזה, אני מברך את מנהל המכון ד"ר חן קוגל. אני פגשתי ופוגש את האיש הזה בצמתים – הרוגע שלו בכל שיח, בכל מקום – והתבשרנו שהוא זוכה פרס ישראל.
+
+
+אכן.
+
+
+ אני חושב שאין ראוי ממנו. אין ראוי. הוא מייצג. אנשים צריכים להבין, המכון, מעבר לכך שבשוטף הוא גורם ליצירת צדק אמיתי, כשמגיעה גופה – במקרה הזה זה לא משנה מה – בשביל אמצעי זיהוי הם תורמים למנוע את האסון הבא, אם זו תאונה ואם זה חומר כזה או אחר, אם זו בעיה גנטית במשפחה. הם עושים בדיקות שמצילות חיים. הם דואגים על ידי העבודות שלהם – צריך לזכור שאחת הבעיות, הקשיים, היא לא רק חמשת הרופאים שנמצאים במכון ומטפלים פיזית; הם צריכים ללכת לבתי משפט. ללא עדות שלהם אתה לא יכול להרשיע ברצח, ללא ההוכחות הפורנזיות שנמצאות שם בשטח. הם עושים עבודת קודש מדהימה. ברגע שהגיעו מאות ואלפי גופות – למעלה מ-1,000 גופות מאז 7 באוקטובר, אלמלא הם נכנסו לתמונה, לעשרות ומאות מהגופות האלה לא היה שם, לא היינו יודעים מיהן. זו העבודה.
+
+לכן, אני חושב, ואני קורא מכאן לאוצר ולממונה על השכר ולכל הגורמים הרלוונטיים – ואנחנו עובדים מולם בשוטף – לאפשר לנו להתקדם; וכמובן להר"י, שמעכבים קצת את המשא ומתן בשביל הסתכלות נוספת, בשביל לאפשר לתת להם את התנאים הנכונים. 
+
+
+ תודה לשר. האם יש שאלת המשך לחבר הכנסת טיבי? אם כן, בבקשה. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברי הכנסת חוג'יראת ושרון ניר. 
+
+
+תודה, מכובדי. אני רוצה להודות לך, כבוד השר. מי כמוך יודע על המצוקה של מקרי הרצח בחברה הערבית שגוברים בסופי שבוע. עד כדי כך צריך להתאמץ, כי אין ��ם תורנים. הם לא עובדים כבר מתחילת השנה. זה יוצר מצוקה אנושית, אפשרות להגביר את החיכוך והאלימות, כי הגופה לא נקברה. ובאסלאם (אומר בערבית ומתרגם:) מתוך כבוד המת צריך לקבור אותו. כך גם אצלכם ביהדות. מדי פעם אני מתקשר אליך, ותודה שאתה תמיד שם כדי להתערב ולעזור, אבל אני צריך מכניזם רגיל בלי לערב את השר.
+
+א. אני שותף לכל מה שאתה והיושב-ראש אמרתם על ד"ר קוגל ועל הדרך שבה הוא מתקשר איתנו ועם המשפחות, ושבה הוא עובד. אדם ראוי. אבל הם קורסים, המכון קורס. לפני יותר משנה וחצי קיימנו פגישה – אני, חבר הכנסת סעדי, השר עמאר ממשרד האוצר וד"ר קוגל – וגויס סכום כסף ממשרד האוצר. הבעיה היא כנראה לא רק כסף. 
+
+ב. אתה הזכרת את הנקודה. ברשות הפלסטינית יש שלושה מכונים פתולוגיים; בישראל יש מכון אחד. זה לא סביר. לא סביר. לכן האוצר צריך לעשות את מה שאתה ביקשת ומה שאמרו צוות המכון כדי לפתור את הבעיה ואת המצוקה הזאת. תודה רבה. 
+
+
+תודה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת חוג'יראת, ואחריו – חברת הכנסת שרון ניר. שאלות נוספות, והשר ישיב במרוכז. 
+
+
+גם אני מצטרף לחברים כאן לגבי העבודה שעושה מנהל המכון הפתולוגי חן קוגל. יישר כוח. הוא עושה עבודה קשה מאוד עם כוח אדם מצומצם. השאלה שלי – הייתה בממשלה הקודמת, למיטב זיכרוני, החלטה להקים אולי עוד מכון פתולוגי באחד מבתי החולים בנצרת. זה אולי יכול לפתור בעיה של כוח אדם, כי לדעתי הבעיה היא לא תקציב. יש תקנים, אבל הבעיה היא להביא את הרופאים להתמחות בתוך המכון הפתולוגי. אז זו השאלה שלי: האם בעצם משרד הבריאות חושב כן להקים עוד מכון פתולוגי? יש תשתיות באחד מבתי חולים בנצרת לדבר הזה. אולי זה יעזור לפתור את הבעיה, וזה גם יפתור את המצוקה שלנו, מה שנאמר כאן לגבי שחרור גופות בסופי שבוע. תודה.
+
+
+תודה לחבר הכנסת חוג'יראת. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. לאחר מכן השר ישיב.
+
+
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, קודם כול תודה שאתה עוסק בזה ובאמת מפנה מזמנך להתעסק בסוגיה כזו, כי המכון לרפואה משפטית הוא בסוף מכון לאומי, ולצערנו בשכונה שאנחנו נמצאים, מדינת ישראל נדרשת גם לאירועים שיש בהם אירועים רבי-נפגעים, והמכון הזה חייב לקבל איזשהו spot, הסתכלות שבאמת מבטאת הסתכלות הוליסטית על כל הפערים שלו. 
+
+אני רוצה לברך על הנחת אבן פינה בבית חולים תל השומר – – –
+
+
+ באסף הרופא. שמיר. 
+
+
+אסף הרופא, סליחה.
+
+
+ שמיר.
+
+
+זה באמת יביא בסופו של דבר, בסופו של יום, לאיזשהו שינוי גם בתשתיות. אבל אני רוצה לומר ולדקור את הנקודה, כי כפי שאתה אמרת בסוף, מדובר בפערי כוח אדם וגם בשכר לכוח אדם. חשוב לי לומר שהאמצעים מבחינת כוח אדם שעומדים היום לרשותו של המכון לרפואה משפטית, שבסך הכול, מקצה לקצה אלה חמישה רופאים – מול התקינה שאתם כבר הזכרתם, שמדובר על 50 תקני כוח אדם, זה פער שהוא עצום בסדרי גודל. לכן הייתי רוצה לדעת, מעבר לעבודה המאוד-חשובה, שהיא חלק בלתי נפרד מהנושא, איך סוגרים את פערי השכר לאנשים שעושים שם עבודה נפלאה והיום באמת זועקים שהם צריכים לקבל שכר שהוא ראוי לעבודתם? כיצד סוגרים את הפער באיוש של תקנים נוספים? תודה רבה. 
+
+
+כבוד השר, הבמה שלך. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, קודם כול, כשאתה דיברת על שלושה מכונים ברשות הפלסטינית, אתה יודע שאחד הדברים המעניינים במלחמה הזו הוא שכל יומיים-שלושה אנחנו שומעים על צה"ל שבעזה נמצא באיזה בית חולים, ומסתבר שהיו בערך 30 בתי חולים בעזה. אמרתי, ביחס לגודל – – – 
+
+
+זה מרכז בריאות טיפולי קליני. 
+
+
+ מרכז בריאות, אוקיי. אבל נכון שאנחנו בחסר עצום. חבר הכנסת חוג'יראת, שאלת על מכון בצפון. אני יודע שדובר על הנושא, אבל אדרבה, הוא בדיוק הנקודה. אתה אמרת: אם יהיה מכון בצפון, כוח אדם הוא לא הבעיה. יש בעיה, כי אין רופאים משפטנים במדינת ישראל. אני יכול להסביר לך באופן פשוט למה: רופא לומד, עושה התמחות, בין היתר על מה הוא מסתכל? מה אני מרוויח ומה אני אעשה גם אחרי הצוהריים בחיים הפרטיים שלי. אתה לא יכול לחלטר ברפואה משפטית; אתה לא יכול לעשות זיהויים מאחור, וזה לא פלסטיקאי ולא רופאים שיכולים, לפרנסתם – אחד מהרעיונות שעולים כרגע, ואנחנו דוחפים לשם, אנחנו הולכים להגדיר את המכון הלאומי כבית חולים בפני עצמו, ומכך נגזר כל השכר: מנהל בית חולים, מנהל מחלקה וכו', כי השכר של בתי החולים הוא משהו אחר משל המכון. זה חלק מהשיח שלנו עם הממונה על השכר, ואנחנו חייבים לפתור את הנקודה. 
+
+אין רופאים בגלל שהם לא עושים את ההתמחויות האלו, ואחת מהסיבות שלא עושים את ההתמחויות האלו היא כי הם יודעים שבסוף, בקצה, זה השכר שמגיע להם, והם גם לא יכולים לעשות השלמה מסוימת. אז כבר באקדמיה אנחנו נמצאים בבעיה. לכן אנחנו עכשיו מתמרצים, נותנים התמחויות נוספות לאותם רופאים משפטנים בשביל שיוכלו לפתוח את האפיקים שלהם; מתגברים גם באקדמיה, בלימודים, בהתמחויות אחר כך, שיהיו שדות נוספים שנוכל לתת לאותם מתמחים, ואז יהיו לנו יותר רופאים משפטנים. כשדיברו איתי עכשיו בארצות הברית, בקנדה ובמיאמי – רצו לתגבר: איזו עזרה אתם רוצים? אמרנו להם שאנחנו לא צריכים כלום. אחד הדברים שאמרנו: תשלחו רופאים-משפטנים, פתולוגים-משפטנים. אכן שלחו מארצות הברית כמה רופאים, ונתנו תגבורת שם במכון, כשליחות. עם שאר הרופאים בבתי החולים התגברנו על הנושא, למרות גיוסים ולמרות הכול. 
+
+ לכן – וזה גם עולה ממה ששאלה חברת הכנסת שרון ניר – אנחנו עושים כמה פעולות כדי שהשכר שלהם, גם העכשווי, יהיה נכון, והמעמד שלהם, האופק האקדמי הסטודנטיאלי והמקצועי שלהם לעתיד, ייתן להם אפשרות ורצון ללמוד את המקצוע הזה, ושיהיו רופאים משפטנים. אבל נכון להיום המקצוע הזה בחסר, ואלה המשימות שלנו. כשאנחנו אומרים שיש בסדר העדיפויות שלנו במשרד תחומים – יש שלושה תחומים שהם בראש סדר העדיפויות במשרד: בריאות הנפש, שיקום, והמכון הלאומי לרפואה משפטית בכל ההיבטים שלו. תודה רבה. 
+
+
+ אני מודה מאוד לחברי הכנסת השואלים ולכבוד השר על המענה המפורט. 
+
+אנחנו נעבור לשאילתה הדחופה הבאה, של חברת הכנסת דבי ביטון לשר החינוך בנושא: היעדר תיאום בתוכנית הממשלתית לחזרתן של משפחות המפונים עם ילדים לצרכים מיוחדים. אני מתכבד להזמין לדוכן את השר במשרד החינוך השר חיים ביטון. בבקשה, אדוני. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.
+
+
+
+כבוד השר, השאילתה עוסקת בהיעדר תיאום בתוכנית הממשלתית לחזרתן של משפחות המפונים עם ילדים עם צרכים מיוחדים. אני אסביר לכבוד השר, החזרה הצפויה – – –
+
+
+ לא, רגע, רגע. סליחה, סליחה, חברת הכנסת ביטון, בשאילתה אנחנו מקפידים להיצמד לנוסח הכתוב. המזכירות אפילו סופרת מילים. לאחר מכן, בשאלת ההמשך, אם תרצי להרחיב – תוכלי. רק להקפיד לקרוא את השאילתה בדיוק כפי שהיא כתובה. אם השר לא הבין, בשאלת ההמשך תוכלי לחדד, כמובן.
+
+
+ אוקיי, אז הקראתי.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבר הייתה אחת – ביטון נגד ביטון; עכשיו זה עוד אחד – ביטון נגד ביטון? 
+
+
+ חלילה, חלילה. 
+
+
+ לא, כי היא שואלת אותי אם הבנתי את השאלה. אתה מבין מה מצבנו? הרבנית, המרוקאים כבר מבינים הכול. 
+
+
+ מבינים מראש. 
+
+
+ קודם כול, אנחנו נוגעים בנושא מאוד רגיש בכלל, ובתקופה האחרונה, מאז התאריך האיום והנורא, 7 באוקטובר – שלצערנו מאז עם ישראל נמצא בתקופה מאוד קשה, עם מלחמת חרבות ברזל – משרד החינוך, ככלל, התגייס לעולם הזה, כמו כל משרדי הממשלה. אפשר לומר שזה לא היה בשנייה אחת, זה היה מורכב מאוד. אלה עולמות חדשים, אבל אני חייב לומר את זה: אני חושב שכאן המקום גם לשבח את משרד החינוך ככלל, גם את השר קיש, על עבודה סיזיפית, יום-יומית, כדי לפתור את הבעיה המאוד-מורכבת. חוץ ממשרד הביטחון אולי המשרד הבא שהיה צריך להתמודד עם המון המון קשיים בעניין הזה היה משרד החינוך. כמובן, גם כל הצוות – המנכ"ל והצוות, שעסוקים בזה ביום-יום.
+
+עכשיו אני אגיב ישירות לשאילתה של חברת הכנסת ביטון. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, משרד החינוך, באמצעות האגף לחינוך מיוחד והמחוזות – השאלה מתייחסת לעולמות החינוך המיוחד – – 
+
+
+ מאז 7 באוקטובר.
+
+
+ כן, כן, אנחנו מדברים מאז. – – פועלים ככל הניתן לשמירה על הרצף החינוכי והטיפולי לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד בעת חירום; ובהמשך להנחיות פיקוד העורף, בהתאם למורכבות ולמוגבלות – במתן מענים מותאמים לכל תלמיד על פי תוכניתו האישית המתקיימת, שהייתה מתקיימת, בימי שגרה. 
+
+ לשאלתך, חברת הכנסת דבי ביטון, אשיב כי במחוז דרום – יש לנו אירוע במחוז דרום ובמחוז צפון, כפי שלצערנו אנחנו יודעים. כל התלמידים, כל התלמידים עם צרכים מיוחדים שחזרו לביתם מקבלים מענה במסגרות הייעודיות שנפתחו לשם כך. התלמידים שנשארו במרכזי "יחד" מקבלים מענים במרכזים הייעודיים, כאשר צוותי החינוך של מחוז דרום ממשיכים לעקוב וללוות אותם במרכזי "יחד", שם הם מטופלים.
+
+ המסגרות הייעודיות בעוטף שנפתחו עבור התלמידים עם מוגבלות הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, ממשיכות לפעול על פי מועדי סיום שעות הלימוד במסגרות החינוך המיוחד ועל פי התוכנית להארכת שנת הלימודים, בהתאם לחוק החינוך המיוחד, וזאת בכפוף לאתגרי כוח האדם במסגרות אלה, כפי שנעשה ללא קשר עם בעיית כוח האדם בכלל הארץ. 
+
+ עוד חשוב לציין כי תלמידי חבל תקומה – אותם ילדים מאזור הפגיעה הקשה ביותר – המשובצים במסגרות חינוך מיוחד וחזרו לבתיהם ברשויות שדרות, שער הנגב ואשכול, שובצו במסגרות שבהן למדו לפני 7 באוקטובר 2023. מסגרות החינוך המיוחד ביישובים שאליהם התייחסתי פועלות ברובן החל מ-18 בפברואר 2023, על פי הפירוט הבא – זה פירוט מלא: בעיר שדרות פועל בית ספר לחינוך מיוחד בשם הדר – תשעה גני חינוך מיוחד מתוך 11 גנים שהיו לפני כן, 14 כיתות לקויות למידה בבתי ספר בחינוך הרגיל, שלוש כיתות תקשורת לתלמידים על הרצף האוטיסטי. כל אלה בתוך בתי ספר של החינוך הרגיל; במועצה אזורית שער הנגב פועלת כיתת תקשורת אחת לתלמידים על הרצף האוטיסטי בבית ספר בחינוך הרגיל; במועצה אזורית אשכול פועלות שתי כיתות גני חינוך מיוחד מתוך שלוש, וכיתת חינוך מיוחד אחת בבית ספר בחינוך הרגיל. כיתה אחת באשכול לא נפתחה בשל מיעוט תלמידים וחוסר בכוח אדם. יש בעיית כוח אדם, אי-אפשר לברוח מזה. התלמידים שולבו בחינוך הרגיל עם תמיכות מסל אישי של אותה כיתה שלא נפתחה. 
+
+ לעניין המענים הניתנים במחוז צפון – חשוב לציין כי 90% מבתי הספר במחוז צפון פועלים בשגרת החירום. תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד ולומדים במוסדות החינוך המיוחד ובמוסדות החינוך הרגיל מקבלים את מלוא המענים שהם זכאים להם. תלמידים מפונים מקבלים מענה במקומות שבהם הם מתגוררים ועד לחזרתם לביתם, כאשר חלקם מקבלים מענה בחינוך הרגיל וחלקם לומדים בכיתות חינוך מיוחד שנפתחו במיוחד בעבורם. 
+
+ אציין כי כמה בתי ספר של החינוך המיוחד במחוז צפון, ובהם בתי הספר רננים, שחפים, גוונים ונחלים, התפצלו למוקדים לפי מקום מגוריהם של התלמידים, כאשר הלימודים בהם מתקיימים בשלוחות. בנוסף, המחוז הקים בית ספר לחינוך מיוחד לתקופה הזאת בכפר נהר הירדן. בית הספר נותן מענה לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד מאזור סובב כינרת ולתלמידים מפונים מכלל האזור.
+
+ בנושא גני הילדים לילדים המפונים בצפון, אציין כי נפתחו גני חינוך מיוחד חדשים באזורים שבהם גרים מפונים, בין אם פונו בהמשך להחלטת הממשלה ובין אם התושבים שכרו דירות והתפנו בעצמם. אני מדגיש: לא רק מפונים אלא גם מתפנים – לכאורה זה לא לפי ההוראות והכללים של החלטות הממשלה, אבל משרד החינוך קיבל על עצמו לטפל גם במתפנים ולא רק במפונים. 
+
+אציין כי בית ספר לחינוך מיוחד עגורים ממטולה העתיק את מקומו למבנה ששופץ בראש פינה. בית הספר ימשיך לפעול במבנה המשופץ עד לחזרתם המלאה – בעזרת השם, בקרוב – של תושבי מטולה, שביתם עומד בקו החזית ונפגע בשל הלחימה הממושכת, כאשר היישוב עתיד לעבור תיקון, שיפוץ ובינוי עד חזרתם של התלמידים. 
+
+כל עוד הפינוי של התושבים מזירות הלחימה יימשך, יינתנו אותם המענים לתלמידים המפונים. במועד שבו יחזרו תושבי הצפון לביתם, תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים יחזרו לבתי הספר שבהם למדו בשגרה ויקבלו מענים מותאמים לצורכיהם. כל זאת, בסייעתא דשמיא, בעזרת השם, כמה שיותר בקרוב. בבקשה. 
+
+
+ האם יש לחברת הכנסת ביטון שאלת המשך? אם כן, בבקשה. לאחר מכן תהיינה שאלות נוספות לחברי הכנסת קארין אלהרר ועופר כסיף.
+
+
+ תודה, כבוד השר. הייתי רוצה שתתייחס – הרי ב-7 ביולי מפוני שדרות והסביבה אמורים לחזור לשדרות. החינוך המיוחד ממשיך עד 15 באוגוסט. האם אותם הורים צריכים לחזור ב-7 ביולי, להוציא את הילדים מהמסגרות המיוחדות ולהמשיך אותן, אם בכלל יינתן מענה לאותו חודש, או שהמשפחות יוכלו להישאר? כי הרי ילדים מיוחדים לא יוצאים כמו תלמידים רגילים. מה קורה לגביהם? כי מבחינת אכלוס ואיפה לשהות – זה כבר יסתיים ב-7 ביולי. זה חשוב לנו מאוד לגבי הקבוצה המיוחדת, שנשארה עדיין מחוץ לעיר. 
+
+
+ אז אם שמת לב, חברת הכנסת ביטון, אמרתי במפורש שהעניין של ההארכה המיוחדת שיש לילדים של החינוך המיוחד מעבר לחופשה הרגילה של התלמידים – אמרתי את זה בדבריי: הם יישארו במקום ותימשך תוכנית הלימודים שלהם, כמו שלכאורה היה אמור להיות בשגרה. יש לזה מענה – יושבים על זה, דנו בזה, זה מורכב מבחינת כוח אדם, והם יישארו שם.
+
+
+ שאלות נוספות לחברת הכנסת אלהרר, ולאחר מכן – חבר הכנסת כסיף. בבקשה. השר ישיב במרוכז.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, התפרסם בימים האחרונים מקרה מאוד עצוב של ילדה בת עשר, מעיין מאבן יהודה. למעיין, בגלל תאונת דרכים, יש נכות והיא מתניידת בכיסא גלגלים. בבית הספר מקיימים מסיבת פורים, וביקשו ממנה לא להגיע. הדבר הזה זכה לתמיכת משרד החינוך. ואני שואלת אותך, אדוני השר, איך יכול להיות שבישראל 2024, משרד החינוך מגבה בקשה של הורים אחרים שילדה לא תגיע למסיבת בית הספר? זה מגובה בחוות דעת פסיכיאטרית מטעם בית הספר. נראה לי לא ראוי, ואני אשמח לשמוע אם אתם באמת חושבים שזה מעודד ערכים של שוויון, שאתם מחויבים להם. 
+
+
+ תודה, גברתי. חבר הכנסת כסיף, רצית לשאול שאלה, בבקשה. 
+
+
+ כבוד סגן השר, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – 
+
+
+ לא, לא. הוא לא סגן השר, הוא השר. 
+
+
+ סליחה, סליחה, סליחה. 
+
+
+בסדר, בסדר, העיקר המשכורת. לא משנה איך אתה קורא לי. 
+
+
+כן, אל תפריש את זה בשבילי. 
+
+אני רוצה להתייחס לאותו נושא שחברת הכנסת אלהרר העלתה. מעיין שחר היא בת עשר מאבן יהודה. היא נפצעה קשה מאוד בתאונת דרכים במהלך טיול של בית הספר, באוטובוס של בית הספר. היא הפכה סיעודית. אימה ביקשה שהיא תשתתף במסיבת פורים בבית הספר שלה, וסורבה. 
+
+ראש אגף החינוך באבן יהודה, בריאיון שהיה איתו בעיתון הארץ עם ניר גונטז', אמר כך, ואני מצטט: ההחלטה היא של משרד החינוך. משרד החינוך אמר שהוא אוסר על מעיין בכיסא הגלגלים להגיע למסיבה. סוף ציטוט. אני רוצה, בבקשה, לשאול: האם אכן הורה משרד החינוך לא לאפשר לילדה בכיסא גלגלים להגיע למסיבת פורים רק משום שהיא בכיסא גלגלים? אם לא, שמייד יורה לבית הספר לאפשר לילדה להשתתף. ואם כן, שיחזור בו ויורה לבית הספר לאפשר לילדה להשתתף. הדבר הזה בלתי נסבל. קורע לב זה אנדרסטייטמנט. תודה. 
+
+
+תודה. 
+
+
+ חבריי חברי הכנסת, אני חייב להודות שאני לא מכיר את האירוע. אני מבין שהוא אירוע מפורסם וחשוב. אני אומר כרגע בצורה חד-משמעית שבעיניי מקומם גם אותי לשמוע דבר כזה. לי יש אח נכה בכיסא גלגלים, ואני סועד אותו כבר 28 שנה, ואני לא יכול לשמוע את הדבר הזה שנאמר. אני לא יודע, וצריך לבדוק, כמובן, לעומק, כמה הדבר הזה נכון. מה הכוונה כשנאמר שזה מגובה על ידי משרד החינוך? האם זאת המפקחת המקומית? אין לי מושג, באמת. אני מבטיח הבטחה אחת. 
+
+
+ – – –
+
+
+רבותיי, רבותיי, נציין רגע שהנושא לא הופיע בשאילתה המקורית, ולכן זה לגיטימי שהשר יבדוק את הנושא. 
+
+
+אני מבטיח שאני אבדוק את הנושא. אני אחזור אליכם ישירות בשעתיים הקרובות, בעזרת השם, אבדוק לעומק את הפרטים, ואני מקווה מאוד שהבעיה הזאת תיפתר. אני משער לעצמי שאולי זה לא נבדק מספיק לעומק, אבל אני שומע על זה בפעם הראשונה. לגיטימי, אנחנו אנשים עסוקים. אבדוק, ואני מקווה לתת לכם תשובה חיובית ולפתור את הבעיה. 
+
+
+ תודה רבה לאדוני. 
+
+
+ תודה לכם. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/4186/25; נספחות.]
+
+
+נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות חוק בדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (העברת מידע לבקשת הנישום), התשפ"ד, של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, ואני מתכבד להזמין לדוכן להציג את הצעת החוק, בבקשה. עד עשר דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. 
+
+
+שלום וברכה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם היום על חבר שלי יוני. יוני עבד בעבודות מזכירות שנים רבות, למד לצלם מסמכים, לתייק, לסרוק ולעבוד מול משרדי ממשלה. איש טוב לב הוא יוני. מפה לשם, ביקשו ממנו כל מיני חברים טובות ביורוקרטיות שהוא יודע לעשות. פה מישהו שלא הצליח שנה שלמה לקבל ממשרד התמ"ת תשובה על הנחה במעון, פה מישהו שנפצע בפיגוע והסתבך בטופסולוגיה כדי לקבל את הזכויות המגיעות לו. באחד הימים החליט יוני שדי, הוא מקים עסק מסודר שפשוט יעשה עבור אנשים אחרים את העבודה. נולד לך ילד, במזל טוב? יוני יטפל ברישום, בח��פשת הלידה. גדל קצת הילד? יוני יטפל בהנחות מול משרד התמ"ת. זה יכול לקחת שנה שלמה עד שאתה בכלל מקבל שם תשובה. בקשות לארנונה? חלילה, נפצעת או נפגעת בתאונה או בפיגוע? יוני מטפל. 
+
+עכשיו תראו, את העסק הזה הקים יוני לפני שנתיים. היום הוא כבר מעסיק שלושה עובדים במשרה מלאה, וידיהם מלאות עבודה. זה נראה פה למישהו נורמלי? תראו, אנחנו חיים היום בעולם של ה-AI. כל תחום בעולם יודע להעביר נתונים מסובכים בקלי קלות, ורק במשרדי הממשלה, לצערי, בכל צעד האזרח צריך לסרוק, לצלם, לתייק מסמכים, לשלוח שוב ושוב דווקא את הטפסים הנכונים עם פרטים שכבר קיימים במשרדי הממשלה. 
+
+אגב, בענייני מיסים זה לא עובד ככה. כשצריך לשלם מיסים אתה אף פעם לא צריך לשלוח עוד ועוד טפסים כדי שייגבו ממך מיסים. בדרך כלל רשות המיסים יודעת להגיע לבד לפרטים ולקחת את מה שמגיע למדינה. החוק הזה נועד לעשות דבר פשוט מאוד: לחייב את רשות המיסים, שמחזיקה ברוב המידע הרלוונטי למשרדי הממשלה, להעביר אותו, לבקשת האזרח, לכל גוף ציבורי במדינת ישראל שיבקש את המידע, לכל משרד ממשלתי או לכל רשות מקומית. ככה אנחנו יכולים לעשות סוף לסחבת שעוברת על אזרחי ישראל בכל כך הרבה תחומים. 
+
+בכל התחומים האלה, כשאזרח ירצה לקבל הנחה במעון, הוא בסך הכול ילחץ enter ומשרד התמ"ת יקבל את כל הפרטים שצריך מרשות המיסים. כשאזרח ירצה לקבל הנחה בארנונה, הוא ילחץ enter במחשב והרשות המקומית תקבל את כל הפרטים שצריך מרשות המיסים. אישה ילדה במזל טוב – היא תלחץ enter במחשב וכל הפרטים בנוגע לחופשת הלידה שלה יעברו לביטוח הלאומי, והיא תקבל את מה שצריך. 
+
+חבריי חברי הכנסת, החוק הזה עבר בתמיכת ועדת שרים ביום ראשון. אני מבקש שתתמכו בהצעה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתקדם. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את השר עמיחי אליהו, בשם שר האוצר, להציג את עמדת הממשלה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד לענות בשם שר האוצר. ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, בכפוף לקידומה בהסכמת משרדי המשפטים והאוצר. נראה לי שהדבר הזה מתבקש. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת עודה, הבנתי שמשכת את ההתנגדות? חבר הכנסת עודה, משכת את ההתנגדות? זה לחוק הבא. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (העברת מידע לבקשת הנישום), התשפ"ד–2024. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (העברת מידע לבקשת הנישום), התשפ"ד–2024, לוועדת הכספים נתקבלה. 
+
+
+ שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (העברת מידע לבקשת הנישום), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/4017/25; נספחות.]
+
+
+ נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים בשכרות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. בבקשה, אדוני. קרויזר, מהמקום. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ממתין למוצא פיך, אדוני. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד השר, הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים בשכרות), אשר תכליתה לאסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים בשכרות, מאפשרת נתינת כלים אפקטיביים למיגור התופעה, באמצעות מתן גיבוי חוקי שמאפשר להסמיך שוטר ולדרוש מאדם הממלא תפקיד בכלי שיט לבצע בדיקת שכרות או נטילת סם מסוכן. כמו כן, החמרת ענישה אפקטיבית של חמש שנים. 
+
+בפרטי סעיף החוק נכתב, בין היתר: אדם הממלא תפקיד בכלי שיט או ששתה משקה משכר או השתמש בסם מסוכן בזמן שהוא משיט כלי שיט או ממלא בו תפקיד בזמן שהוא שיכור, בניגוד להוראות סעיף 8א, דינו מאסר של עד חמש שנים. אנחנו רואים, אדוני היושב-ראש, שאזרחים רבים, בחופשה עכשיו של פסח ובחופשת הקיץ שהולכת וקרבה – נופשים רבים מגיעים לחופי הכינרת, ולצערנו, בחופי הים ובתוך הים אין חקיקה ייעודית לאכיפה לעניין נהיגה בכלי שיט בשכרות. לכן הצעת החוק הזאת היא חשובה מאוד. היא תביא את החוק והסדר גם לאגם הכינרת, שכולנו נהנים לנפוש בו, וכך יוכלו המתרחצים ליהנות בבטחה, בידיעה שמי ששט לידם עושה את זה בצורה חוקית, מקצועית ורצינית, ויש גורמי אכיפת חוק עם כלים מסודרים, שיכולים לאסור, לעצור ולהוציא מהים – בדיוק כמו בכביש – מי שישיט כלי שיט כאשר הוא שיכור או תחת השפעת סמים. 
+
+בסופו של דבר, לצערנו אנחנו עדים לתאונות רבות שמתרחשות בנהיגה בשכרות ותחת סמים בחופי הכינרת, לכן הצעת חוק זו חשובה מאוד, ואשמח לתמיכתם של חברי הכנסת. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. סגן השר אוריאל מקלב, בבקשה, אדוני, להציג את עמדת הממשלה.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת וחבר הכנסת יצחק קרויזר, משרד התחבורה תומך בהצעת החוק הזאת עם התניות שאני אגיד בסוף. 
+
+בכל אופן, עניינה של הצעת החוק – אני גם אתמצת – בקביעת איסור השטת כלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סמים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים תומך בקביעת איסור, כאמור, לטובת בטיחות השיט, וגם פועל זה זמן לקדם הצעת חוק ממשלתית שתקבע הסדר בנושא שיהיה מקיף ושלם יותר. ההצעה הממשלתית בנושא מטופלת כחלק מתיקון רחב יותר, הכולל סוגיות נוספות, והעבודה עליו מצויה בשלבים מתקדמים.
+
+כפי שאתה מבין, אתה מציע הצעת חוק שמשקפת את השינויים והצרכים של פעילות ימית מוגברת ומתרחבת של בילויים ופעילות פנאי בכלי שיט שונים, אשר מצריכה רגולציה וגם חקיקה להסדרה ולפיקוח על כלי שיט, שבעיקרה צריכה להיות שמירה על בטיחותם, חייהם ושלמותם של הנוסעים. אין ספק שהשטת כלי שיט תחת השפעת אלכוהול וסמים – שזה קיים – זה דבר שנצרך, וצריכים לתת גם למשטרה את האפשרות גם לאכוף את זה וגם כמובן את הענישה המתאימה.
+
+מכיוון שהצעת החוק הזאת, ובכלל ההסדרה של כל כלי השיט, היא גם על הכלים עצמם, וכבר נעשתה חקיקה כאן בכנסת ויש תנאים לכניסה בקרבת מזח – כל הדברים האלה מצריכים חקיקה הרבה יותר רחבה והרבה יותר נרחבת. אבל משרד התחבורה, לאור חשיבות ודחיפות הנושא, כפי שאתה, חבר הכנסת קרויזר, מציע את זה, אנחנו תומכים במעבר בקריאה הטרומית, אבל בכפוף לתיאום והסכמה של המשך הליכי חקיקה עם משרד התחבורה ועם משרדים נוספים, ובמקרה שהליכי החקיקה לא יתואמו, כאמור, ההצעה תחזור לוועדת השרים לענייני חקיקה.
+
+האם אדוני מסכים שאם לא יהיה תיאום ולא תהיה הסכמה ממשרד התחבורה, נחזיר את זה בחזרה לוועדת השרים? זו גם ההחלטה של ועדת השרים.
+
+
+ – – –
+
+
+ואמר הן.
+
+
+לפרוטוקול, חבר הכנסת קרויזר מסכים להתניות ועדת השרים?
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ועדת התחבורה. תודה.
+
+
+תודה. יש להצעת החוק מתנגד, חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה.
+
+
+כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, לפני שאני מתייחס להצעת החוק, חשוב לי להביא לידיעתכם מה כתבה לפני רגע שרת הבריאות לשעבר ושגרירת ישראל בצרפת י��ל גרמן, לפני רגע קצר. אני פונה אליכם כולכם, אבל בעיקר לצד הזה, שאתם חברים גם במפלגתה. היא כתבה שההרעבה בעזה היא פשע מלחמה. 
+
+הודעה של יעל גרמן שרת הבריאות ב"ממשלת שיקום לאומי": "אני דורשת מממשלת ישראל לחדול ממדיניות ההרעבה של תושבי עזה. בבדיקה שערכו מומחים מתברר שכמויות המזון המסופקות אינן מספקות ופוגעות בבריאות של מאות אלפים בניגוד לכללי המוסר ובניגוד לכללי החוק הבין-לאומי. הרעבת אוכלוסייה במלחמה היא פשע מלחמה לכל דבר, ועלינו לומר זאת בקול רם כממשלת צללים שמבקשת לשקם את ישראל".
+
+ אני רוצה לפנות אליכם: יש עיוורון לב ויש עיוורון במצפון. אני פונה אליכם להיות אופוזיציה אמיתית נגד הממשלה הזאת, ופשיעה בעזה זו עמדה של אופוזיציה. די – – –
+
+
+ומה עם 7 באוקטובר?
+
+
+יש עמדה ערכית לגבי 7 באוקטובר, אבל מה שהצבא עושה שם זה פשע, זה הרס, זה רצח – –
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת עודה.
+
+
+– – זה טבח.
+
+
+חבר הכנסת עודה, תרד מהדוכן.
+
+
+ זה טבח.
+
+
+חבר הכנסת עודה, תרד מהדוכן.
+
+
+זה טבח של תושבי עזה.
+
+
+נא להוריד אותו מהדוכן. תרד מהדוכן.
+
+
+ זה מה שהם עושים שם, הרעבה של ילדים – – 
+
+
+ תרד מהדוכן עכשיו, תרד מהדוכן.
+
+
+– – הרעבה של טף, הרעבה של תינוקות. זה מה שאתם עושים בצבא.
+
+תודה רבה. תודה רבה. החוצה. החוצה. החוצה. החוצה.
+
+
+(חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם המליאה.)
+
+
+למה? לפי איזה סעיף בתקנון אתה מוריד אותו? לפי איזה סעיף אתה הורדת אותו? 
+
+
+לפי סעיף שהוא לא יגיד שחיילי צה"ל עושים טבח.
+
+
+אני רוצה לדעת באיזה סמכות – – –
+
+
+חיילי צה"ל – – –
+
+
+אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
+
+
+– – –
+
+
+אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, חברת הכנסת סלימאן.
+
+
+יופי, תסתמו את הפיות עוד יותר.
+
+
+ את רוצה שאני אוציא אותך? אני אוציא אותך.
+
+
+– – – שאלתי שאלה.
+
+
+חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. החוצה, בבקשה.
+
+
+שאלתי שאלה. למה אתה לא עונה?
+
+
+ בבקשה, החוצה.
+
+
+– – –
+
+
+אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. תודה.
+
+
+איך חיילי צה"ל עושים טבח? איך אפשר להגיד דבר כזה? 
+
+
+תורידו את הידיים – – –
+
+(חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יוצאת מאולם המליאה.)
+
+
+הצבא הכי מוסרי בעולם.
+
+
+ חבר הכנסת קרויזר, אתה מעוניין להשיב או שנעבור להצבעה?
+
+
+ הצבעה.
+
+
+אנחנו עוברים להצבעה. מי שיצא יכול לחזור להצביע, ואחר כך צריך לצאת שוב – אם הם רוצים להצביע.
+
+
+לח"כים הערבים מותר להצביע?
+
+
+חבר הכנסת טיבי, אתה לא שמעת ממני מעולם משהו שמצדיק את האמירה הזאת שלך.
+
+
+ ראיתי איך הוצאת – – –
+
+
+הוצאתי אנשים שחרגו ממה שמותר להם ושהתבטאו בביטויים שמקומם לא בבית הזה. לכן הוצאתי אותם. זה לא קשור לשום דבר של מוצא או גזע או משהו כזה.
+
+
+– – – בסמכות שלך.
+
+
+חבר הכנסת עטאונה, אתה רוצה שאני אקרא גם אותך לסדר?
+
+
+– – –
+
+
+חבר הכנסת עטאונה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אם אתה רוצה להמשיך, אחרי ההצבעה תמשיך לצעוק. אתה רוצה להצביע עכשיו?
+
+
+– – –
+
+
+ אתה לא יודע מה זה להיות יושב-ראש. אתה פתאום אלים.
+
+
+אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, חבר הכנסת כסיף.
+
+
+ להיות אלים, זה מה שאתה.
+
+
+אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, חבר הכנסת כסיף.
+
+
+תפסיק לקרוא לסדר. אתה בריון אלים, לא חבר כנסת. אתה – – –
+
+
+אני קורא אותך לסדר פעם שלישית, חבר הכנסת כסיף. נא להוציא החוצה את חבר הכנסת כסיף.
+
+
+אתה בריון אלים. אין לך סמכות – – –
+
+
+תודה רבה. תודה רבה.
+
+(חבר הכנסת עופר כסיף יוצא מאולם המליאה.)
+
+
+אתם לא תגידו שאנחנו עושים טבח בעזה, כי אנחנו נדאג שהאמירה הזאת תוציא אותך מהכנסת. תצאו מהכנסת. אתם תדברו עוד פעם אחת – אנחנו נדאג שלא תהיו כאן.
+
+
+סדרנים, אפשר להחזיר אותם להצביע, ואז מי שהוצאתי החוצה – תומא סלימאן, איימן עודה וכסיף – יצאו החוצה שוב.
+
+
+אתם תשמרו על הפה שלכם ותשמרו על כבוד הצבא. זו מדינה שאתם אזרחים בה.
+
+
+חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב.
+
+
+ – – –
+
+
+אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים בשכרות), התשפ"ד–2023. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים בשכרות), התשפ"ד–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ 31 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים בשכרות), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. 
+
+ נא להוציא את חברי הכנסת עופר כסיף ועאידה תומא סלימאן החוצה. תודה.
+
+
+ אותך יוציאו מכאן לנצח, תאמין לי. יוציאו אותך לנצח. 
+
+
+ אתה – – – ותומך טרור.
+
+
+ תומך טרור. תומך טרור. בכנסת.
+
+
+ אלים. מי אתה בכלל – – –
+
+
+– – –
+
+
+ תודה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום. רגע, רגע, רגע, חברת הכנסת גוטליב – – –
+
+
+ – – – אל תפנה אליי.
+
+
+ חברת הכנסת גוטליב, אנא.
+
+
+ – – –
+
+
+חבר הכנסת אלהואשלה, קראתי אותך לסדר פעם ראשונה. די.
+
+
+
+
+ חברי סיעת יש עתיד, מכיוון שפנו אליכם – ירון לוי, אתה רוצה לענות? בבקשה. אני נותן לך זכות תגובה. הוא ביקש קודם. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמד כאן קודם חבר הכנסת איימן עודה, והוא פנה לעברנו. הוא מקריא ציטוט של חברת כנסת ושרה שהייתה כאן, ואז הוא מוסיף שטויות וכל מיני טקסטים שעולים על רוחו. הוא מוסיף טונציה עצבנית מאוד כדי שאנחנו ניכנס ללהט הדברים, והוא מאשר את הדברים איתנו.
+
+לא רק שאני לא מסכים עם שום אמירה שיצאה לו מהפה, אני חושב שהחברה הערבית במדינת ישראל ראויה לאנשים ולמנהיגים טובים יותר. במעט זמן שאני נמצא כאן, פעם אחת לא שמעתי אתכם מדברים על מה טוב לחברה ועל החיבור שלנו בתוך מדינת ישראל. אם מישהו דואג לתושבים בעזה, שיעבור וידאג להם משם. אחרי 7 באוקטובר, טיפת האנושיות שנשארה בי – אני משאיר אותה לעם שלי, לחטופים שנמצאים שם, אצל המחבלים האלה. וכל בן אדם שעולה לכאן ומטיף לנו על ערכים ועל מוסר, שיסתכל פנימה וישאל את עצמו אם הוא מקיים את הדברים האלה. אתם פשוט צריכים להתבייש. מעולם לא פניתי אליכם.
+
+
+ למי אתה – – –
+
+
+ אליכם. מעולם לא פניתי אליכם.
+
+
+ – – –
+
+
+חבר הכנסת עטאונה.
+
+
+ אתה עוד לא – – –
+
+
+ תסיימו לצעוק. תסיימו. זה חלק מהשואו. 
+
+
+חבר הכנסת עטאונה. חבר הכנסת עטאונה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
+
+
+ מי אתה שתטיף לנו מוסר? אתה – – –
+
+
+ חבר הכנסת עטאונה.
+
+
+ אני חבר כנסת בדיוק כמוך, אדוני.
+
+
+ אני קורא אותך לסדר. די.
+
+
+ מי הוא בכלל שיטיף לי מוסר – – – אתה תתבייש לך – – – 
+
+
+ חבר הכנסת עטאונה, אפשר למחות. חבר הכנסת עטאונה, המילים "מי אתה בכלל" לא מתאימות לבית הזה. לא מתאימות.
+
+
+ באיזו זכות הוא – – –
+
+
+ לא מתאימות. לא מתאימות.
+
+
+ באיזו זכות אתם תגידו שבעזה עושים טבח? באיזו זכו��?
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ חכה רגע. חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, אנא שבי במקום. תודה. חבר הכנסת טיבי, אנא.
+
+
+ לכם מותר להגיד מה שאתם רוצים, אז גם לו מותר להגיד מה שהוא רוצה.
+
+
+ – – – 
+
+
+אני מסכים. אני מסכים. אני מסכים. 
+
+
+ אני מקבל את מה שאמרת. אני מקבל את מה שאמרת.
+
+
+ חבר הכנסת עטאונה. חבר הכנסת עטאונה. חבר הכנסת עטאונה, אני לא רוצה להוציא אותך, אנא. תודה.
+
+
+ כל אחד בתורו עולה לכאן ומכפיש את חיילי צה"ל. אני רוצה להזכיר לכם שלולא המלחמה של חיילי צה"ל, אתם לא הייתם יכולים לדרוך במקום הזה, אז תכבדו אותם ותודו להם על מה שהם עושים, ושהם מחרפים את נפשם, ותפסיקו לעלות ולעשות את השואו הזה כשקצף של שנאה יוצא לכם מהפה. אתם צריכים להתבייש, כל אותם אנשים שמדברים בגנותם של חיילי צה"ל, ומי שלא מדבר, אחמד טיבי, לא צריך להתבייש. תודה.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ – – – צריך להתבייש באופן כללי. באופן כללי.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1467/25; נספחות.]
+
+
+ נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת עמלת ערבות בנקאית שמובטחת בפיקדון כספי מסוים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש – אני מבקש שקט באולם, כי זה חוק שטוב לכולם. אדוני היושב-ראש, כתוב במסכת מגילה – גפני.
+
+
+ חברים, אנא מכם, אנא, קצת שקט, בואו נירגע. תודה.
+
+
+ כתוב במסכת מגילה: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. מאיפה זה לקוח? "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" – כי אמר לה מרדכי – – 
+
+
+ – – –
+
+
+מיכאל מרדכי. – – אמר לה מרדכי: "אם החרש תחרישי בעת הזאת רוַח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". והיא פועלת, אבל היא זוכרת שמרדכי אמר לה לפעול, כי היא אומרת למלך – "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". משם לקוח הדבר הזה.
+
+למה אני מספר לך את זה, הרב גפני? הרב גפני, הרב גפני, למה אני מספר לך את זה? כי אני יזמתי חוק, אבל אני לא הראשון. מי שפנה אליי לעשות את החוק הזה הוא השר שלמה קרעי, כבר בכנסת העשרים-ואחת, ומשם הוא מגלגל כמה חוקים מעולים בהיבטים של בנקאות ופיננסים. בכלל, הוא בזבוז בתקשורת; המוח שלו חזק מאוד בבנקאות ופיננסים. הוא אמר לי: מיכאל, תשמע את הדבר הזה: אדם הולך לעשות פיקדון לשכר דירה או למינהל מקרקעי ישראל – אומרים לו בבנק: אתה צריך להביא מהחשבון שלך 5,000 שקל, 10,000 שקל, 20,000 ערבות בנקאית. ניקח לך מהחשבון, נשמור את זה אצלנו כפיקדון, ותמורת זה ניתן לך מסמך ערבות בנקאית כדי שתקנה מגרש, כדי שתשכור בית, כדי שתיתן ערבות בנקאית איפה שאתה נדרש.
+
+מה קורה פה? הבנקים לוקחים את הכסף שלך, שומרים אותו אצלם לפעול איתו, כי הוא גמיש, הוא שמור עכשיו לדורות, לכמה שנים, כי הפיקדון הזה בא לעסקאות שהן ארוכות, וגובים ממך אחוזים מתוך הפיקדון – כמה זה היה, 2%? 3%? מה שהם רצו. אם אתה עשית ערבות בנקאית של 100,000 שקל, זה 3,000 שקל.
+
+ ואז בא קרעי, ועם ההיגיון הוא אמר: זה מסמך שהבנק מוציא על כסף שלי בבנק. למה שזה יעלה יותר מ-200 שקל? וההיגיון שלו בריא, אבל השכל והמציאות לא פועלים כמו הקצב של ההיגיון הבריא. עסק בזה גם יואב קיש, אנחנו ניתן גם לו את הקרדיט. הוא פנה למפקח על הבנקים, וגם אנחנו פנינו למפקח על הבנקים, והמפקח על הבנקים אולי יותר משנה אומר לי: זה בטיפול, אני הולך לטפל בזה. אמרתי: אם אתם תטפלו בזה, לא נביא חוק. אבל זה לא טופל ולא נגמר, הם אומרים שהם עדיין מטפלים בזה.
+
+לכן אנחנו מביאים היום חוק שאומר את הדבר הפשוט הבא: אדם הולך לבנק לקבל ערבות בנקאית על כסף שלו. יש לבנק פעולה, פעולה משרדית מסוימת, אבל הדף הוא אותו דף, זה לא משנה אם הערבות היא על 100,000 שקל או על 3,000 שקל. ולכן אנחנו אומרים שהעמלה בגין ערבות בנקאית תהיה עד 200 ש"ח – עד 200, כי אולי בנקים יעשו תחרות ביניהם. ודיברנו עם הבנקים, ואז הם אומרים: בגלל הסיכון. איזה סיכון יש לכם פה? באירוע הזה אין סיכון, זה כסף של האנשים. כשאנחנו פונים לבנקים לתקן את הדרכים, במקום להרוויח, בנק אחד, 7 מיליארד – תרוויח 4 מיליארד, אבל תיטיב עם הלקוחות. תסתכל במקומות שבהם יש עיוותים, במקומות שבהם האזרח הפשוט, כל מה שהוא רוצה לקנות זה בית, והוא יוציא עוד 3,000 שקל סתם על מסמך שבלחיצת כפתור הבנק מוציא?
+
+לכן, אני מבקש גם מיושב-ראש הקואליציה, אופיר כץ ידידי: חוק טוב לאזרחים, טוב למדינה. אם תוכל להאיץ את הדיון בו, אולי אפילו לגמור אותו בוועדת הכספים, כשבסוף המושב הזה נכניס עוד חוק לספר החוקים – הקב"ה – – –
+
+
+הפנייה לא צריכה להיות אליי. יושב לך פה יו"ר ועדת כספים.
+
+
+אנחנו פונים אליך, אתה הריבון של הוועדות.
+
+
+אני קיבלתי – – –
+
+
+חבר הכנסת גפני, אנחנו פונים אליו שיביא את זה לוועדת הכספים כדי שזה, החוק הזה, ייגמר עד סוף המושב הזה, ונכניס עוד ספר של הוגנות וצדק וסבירות ומידתיות לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/253/25; נספחות.]
+
+
+להצעת החוק זו הוצמדה הצעת חוק דומה, של חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, אדוני.
+
+
+מיכאל, כל הכבוד.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, גם חבר הכנסת מיכאל ביטון וגם אני עושים את שליחותך, אדוני השר, בנושא הזה של – – –
+
+
+שליחות הציבור – לא שליחותי.
+
+
+ לא, עושים את שליחותך בעניין הזה של הבנקאות – המקרה של החוק הזה על נושא הערבות. מה שמיכאל ביטון אמר – אני מצטרף לכל מילה. לו היה מדובר בגופים שנמצאים במצב כלכלי קשה, ואנחנו אומרים שמגבילים במתן הערבות ל-200 שקלים – היו אומרים שאנחנו עושים דבר שהוא לא הגון, ושצריך לתת להם להרוויח על חשבון מעמד הביניים ועל חשבון המשפחות שנמצאות במצב כלכלי קשה.
+
+בחודשים האחרונים אנחנו דנים על זה שהם מקבלים כסף בסדרי גודל שלא יתוארו. הבנקים מרוויחים עד כדי כך שבאחד החוקים שהיו מצורפים לתקציב שאישרנו בוועדת הכספים הביאו – להטיל עליהם מס יתר על רווחים גבוהים, והגענו והעברנו את החוק הזה. למה אותו בן אדם – אמר נכון ואתה גם אמרת לי שאני אקח את החוק ושאני אקדם אותו, בגלל שאתה שר ואתה לא יכול להביא את החקיקה עצמה, ואני עושה את זה בשליחותך. למה כשהוא מביא את הערבות לדירה שהוא קנה, לנכס שהוא צריך לשלם עליו ערבות, הוא צריך לשלם הון תועפות? זה יכול להיות אלפי שקלים. למה הוא צריך לשלם לבנקים? למה? מצבם הכלכלי קשה? למה הוא צריך לעשות את זה מכספו שהוא עובד עליו בזיעת אפו? למה הוא צריך את זה?
+
+ובמציאות הזאת אנחנו, חברי הכנסת, עומדים מהצד ונותנים לעניין הזה להתרחש ולא דואגים לשכבות החלשות, לא דואגים למעמד הביניים ולא דואגים לזוגות צעירים שהולכים לקנות דירה וצריכים את הערבות הבנקאית – לשלם עוד עמלה של אלפי שקלים.
+
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אמרתי שגם בתקציב אנחנו העברנו את מס היתר על הבנקים. הבנקים הסכימו, ייאמר לזכותם בעניין הזה. הם ידעו שאנחנו לא נוותר בכך. עכשיו, החוקים ��ללו, החוק של מיכאל ביטון והחוק שלי, כשאנחנו עושים את זה מטעמך – אני לא יכול להעביר את זה לוועדת הכספים בגלל שההמלצה פה היא ועדת הכלכלה. אבל אם מעבירים את זה לוועדת הכספים, אני השבוע בעזרת השם גומר את זה.
+
+
+כספים, אני אומר.
+
+
+אבל זו הסכמה עם ביטן.
+
+
+אבל זה היה אישור – – –
+
+
+זו הסכמה עם ביטן.
+
+
+ לפי האילוץ המשפטי, זה ועדת הכלכלה.
+
+
+אפשר לקבל אישור שלהם.
+
+
+אם זה עובר אליי – אני במהלך השבוע הבא אגמור את זה, בעזרת השם. ואם לא – אז זה ילך לוועדת הכלכלה ונאשר את זה שם. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה, אדוני. להצעת החוק של חבר הכנסת ביטון יש מתנגד – סליחה, רגע. קודם השר, ואחרי זה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מיכאל ביטון, חברי היקר, מגיש הצעת החוק וידידי וחברי משכבר הימים – ותכף אספר איך זה התחיל בכלל, איך התהוותה הצעת החוק הזו. יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת גפני, הצעת החוק הזאת התהוותה – אני לא יודע אם אתה זוכר את זה, אז לא הייתי חבר כנסת, אבל באתי אליך לדיונים בוועדה כבר בשנת 2016 עם הצעות שקשורות לביטול עמלת הפירעון המוקדם, מגבלת שליש הפריים וערבות בנקאית שמגובה בפיקדון. ישבנו בדיונים, ונסעתי עם יואב קיש, שליווה אותי בתהליך כחבר כנסת – הוא הגיש את ההצעות – נסענו אז לקרנית פלוג. ניסינו להבין על מה מתבסס הסיפור הזה, על מה העמלה הזאת, הערבות הבנקאית שמגובה בפיקדון. כמו שהסבירו קודם, כסף שלנו יושב במרתפי הבנק, בכספות הבנק, ומה שהם נותנים לנו זה חתיכת נייר שאומר: יש לך כסף ששוכב אצלנו, ועל הנייר הזה הם גובים 2%, 3% או 4% ריבית שנתית – על הכסף שלנו. במקום לשלם לנו על הכסף הזה ריבית, הם משלמים אולי פרומיל, איזה רבע או עשירית אחוז כאילו ריבית, ומצד שני לוקחים 3%–4% ריבית שנתית. ואז קרנית פלוג אמרה לנו: לא, יש כאן סיכון. יש כאן עלות ריתוק הון. אמרתי לה: איזה הון? זה ההון של הציבור שמרותק כאן. לא ידעה, כן ידעה, חילופי תכתובות – בסופו של דבר, אחרי שנה וחצי, בדצמבר 2017, בנק ישראל יצא בהצהרה שהוא הולך לחתוך את העמלה הזאת, שהוא הולך לתת הנחיה לבנקים, וכפועל יוצא מההנחיה העמלה תרד דרמטית ותשתנה לחלוטין. מה קרה מאז דצמבר 2017? עברו שש שנים. לא השתנה שום דבר.
+
+
+יפה שהיא לא עלתה.
+
+
+יכול להיות. אני לא בדקתי את זה לאחרונה, לא לקחתי ערבות. אבל לא ידוע לי ולא שמעתי שמשהו קרה ושזה השתנה, ואנחנו יודעים שזה לא השתנה. יש בבנק ישראל עכשיו – – –
+
+
+לא, יש פה ריתוק.
+
+
+איזה ריתוק?
+
+
+כי אתה מפקיד כסף, ואז הבנק, מכיוון שהוא צריך להחזיר אותו, מרתק אותו.
+
+
+הבנתי. בכל מקרה, לצערי – – –
+
+
+לא השתנה שום דבר.
+
+
+לא השתנה, לא השתנה. לצערי ברוב המקרים, ככה במנעד הזה – ואמרנו את זה כמה פעמים בוועדת הכספים וגם אצל ידידי חבר הכנסת ביטון, שכשהוא ישב בקואליציה כיושב-ראש הוועדה היה לו לב פתוח, לב רחב וקשוב למצוקות הציבור. גם כשהיינו במאבקים פה במליאה על הצעות החוק האלה, הוא אמר: נשמע הגיוני, טובת הציבור – תביא, אני רוצה לקדם את זה. באמת יישר כוח. אז ברוב המקרים, במנעד שבין טובת הציבור לרווחי הבנקים לצערי בנק ישראל נוטה יותר לכיוון רווחי הבנקים בתירוץ הקבוע של שמירה על היציבות. אבל, תגידו לי אתם: 26 מיליארד שקל רווח נקי בשנה לחמשת הבנקים הגדולים זה יציבות? זה לא יציבות – זה יותר חזירות.
+
+לכן, הצעת החוק הזאת היא צעד קטן. היא לא באמת נטל כבד על הבנקים. היא בעצם מבטלת עושק. היא לא ��וגעת להם באיזושהי תחרות שקיימת. להפך, היום הקרטל הבנקאי הזה, אין בו תחרות כמעט. בנק ישראל, אני יודע, עושה מאמצים – לא מספיק בכלל לטעמי. צריך להכניס תחרות בין העיניים בשוק הבנקאי הזה. הצעת החוק הזו היא צעד קטן שאנחנו עושים כאן לבנקים, אבל היא צעד גדול לציבור. אנחנו רוצים כאן לפעול אל מול דורשי העמלה ולטובת אנשי העמל – אותם אנשי עמל שדיברת עליהם, חבר הכנסת ביטון, שעמלים ומביאים את הכסף הזה לפיקדון בזיעת אפם. לא קל להשיג כסף, להפקיד אותו בפיקדון שאתה לא יכול להשתמש בו ליום-יום שלך. זה בזיעת אפיך. לא מספיק שהבנק לוקח לך את הכסף, לפעמים גם המדינה שותפה בזה כי המדינה דורשת ממך: כאן תביא ערבות בנקאית, ופה מינהל מקרקעי ישראל: תביא ערבות. דורשים ערבות וממלאים את הכיסים של הבנקים בכסף שלא מגיע להם. הם לא עושים כאן שום דבר כדי לקבל את הכסף הזה.
+
+ ולכן, אני שמח שכאן, מכל קצוות הבית הזה, מתגייסים לטובת העניין הזה, לטובת הצעד הראשון הזה בהקלה של העושק הבנקאי על הציבור בגלל חוסר התחרות שקיימת בבנקים. אני רוצה לומר לכם שיחד עם זאת שאני תומך וחושב שצריך להתקדם עם הצעת החוק כמה שיותר מהר, תדעו שבנק ישראל – יש איתו הידברות, כמו שהזכיר חבר הכנסת ביטון, וכמו שהזכרת, הרב גפני, לבנק ישראל יש תוכניות, לפי מה שאני מבין, ממש בקרוב לממש את הצעת החוק הזו. אז נעשה תחרות, קנאת סופרים תרבה חוכמה – כולם במרוץ להיטיב עם הציבור. מי שיעשה את זה ראשון, יצליח.
+
+ אני רוצה לסיים בהקראה של פסקה מטעם שר האוצר: ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק בכפוף לקידומה בתיאום עם משרד האוצר ובנק ישראל. בסדר, ועדת השרים מחליטה אבל הכנסת סוברנית גם לעשות דברים אחרים. ואני יכול להבטיח לכם: כחבר ועדת השרים אני לא הייתי שותף לזה שזה כפוף להסכמת בנק ישראל ומשרד האוצר. ואם יהיה צורך, נעשה את כל מה שנדרש כדי לקדם את ההצעה הזאת כמה שיותר מהר. יישר כוח למציעים. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. יש שני מתנגדים להצעות החוק. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה.
+
+
+ יישר כוח. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בין עריצות הרוב של הצד הזה במליאה לבין הפטרנליזם מהצד הזה גם במליאה, אנחנו מחזיקים בעמדה הערכית, בעמדה המוסרית. אנחנו מחזיקים בקול השפיות בתוך הבית הזה. על מה מתקוממים בעריצות הרוב בקואליציה על הדברים שלנו? אנחנו מהיום הראשון אמרנו שהדבר הטוב ביותר במלחמה הזו הוא לסיים אותה. את זה אמרנו בכל השפות, את זה אמרנו בלי לגמגם.
+
+אנחנו מהיום הראשון אמרנו גם שאנחנו לא מבדילים בין אדם לאדם, אנחנו מהיום הראשון אמרנו שלא מבדילים בין דם לדם. אבל בבית הזה יושבים אנשים ומבדילים בין דם לדם. אנחנו קראנו וקוראים מעל כל במה: את המלחמה הזו צריך להפסיק. די לרצח, די לדם משני העמים. הדרך היחידה שעומדת – וצריך אומץ להגיד אותה – היא ללכת בדרך של שלום, משא ומתן מדיני שישים קץ לסכסוך הערבי, הפלסטיני. הדרך היחידה, ואין דרך אחרת, היא לסיים את הכיבוש ולהקים מדינה פלסטינית ליד מדינת ישראל. 
+
+
+ לא יקרה. זה לא יקרה. 
+
+
+זו הדרך. אין דרך אחרת. אתם יכולים להתחרות ביניכם משני הצדדים, מימין, מרכז ושמאל, על השנאה, ולא על משהו אחר. אם יש לכם דברים שאתם יכולים להפנות לציבור שלכם בעיקר – תגידו להם את האמת: במלחמה אין מנצחים. במלחמה הזו אתם גם לא תנצחו כי הדרך לנצח היא בדרך אחת, היא דרך השלום. אין דרך אחרת. וכל מי ש��סית וכל מי שמשתיק ומנסה להשתיק – אנחנו אמרנו את זה הרבה פעמים: אנחנו לא ערבים כבקשתכם, אנחנו מייצגים ציבור עם עמדות פוליטיות ברורות, על זה נבחרנו. אותנו אתם לא יכולים להשתיק. 
+
+
+ תודה. מתנגד נוסף חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
+
+
+תודה. אני רוצה להתייחס לשני דברים. א. לעצם ההחלטה של היושב-ראש להוריד את חבר הכנסת איימן עודה כי הוא אמר את המילה "טבח". זה מה שאמרו לי. זאת הסיבה?
+
+
+יותר מזה, אני אגיד אחר כך. תסיים את הדברים ואני אסביר. 
+
+
+ בבקשה, בבקשה. א. לא מורידים אדם כי הוא אמר מילה שהיושב-ראש או הרוב לא מסכימים לה. אפשר להגיש נגדו תלונה אחר כך בוועדת האתיקה. ב. הוא ציטט את יעל גרמן מיש עתיד, שאמרה: פשע מלחמה, הרעבה, חרפה מוסרית. זה מקומם. בנוסף, גם הוצאה אוטומטית של עאידה, אחד אחרי השני, כי היא מחתה על החלטת היושב-ראש. 
+
+אני רוצה לדבר על התגובה של נציג יש עתיד, חבר הכנסת ירון לוי, שעלה ובדרך ישראלית מתנשאת, יהירה, רגילה, אמר לח"כים הערבים: אתם צריכים להתבייש. רק אחרי שהערתי לו והעיר לו היושב-ראש, רק אחר כך התחלת להבדיל. באת בעליהום כי יש ח"כים ערבים שלא מסכימים עם המלחמה, קוראים שצריך להפסיק את המלחמה. זו הגישה, זה המצע של כל ח"כ ערבי. זה המצע שלנו. אגב, יש ח"כים יהודים שחושבים ככה, יש ציבור יהודי שחושב שצריך להפסיק את המלחמה. מלחמה של זוועות. זה טבח, זה הרג, זה הרעבות. לא רעב – הרעבה, שזה פשע מלחמה. רציתם להדיח את עופר כסיף כי הוא אמר שיש אפשרות של ג'נוסייד; בינתיים ישראל מואשמת בג'נוסייד באופן רשמי בגלל ההצהרות של כמה אנשים פה, שרים, חברי כנסת, ומעשים של הממשלה ושל הצבא.
+
+מותר להגיד "טבח". איך, למה מותר להגיד "טבח"? כי הח"כים האלה, הערבים, שאתה תקפת אותם, כולם, אחד אחד, דיברו על הזוועות והטבח בעוטף. אחד אחד, לא הבדלנו בין דם לדם, אף אחד לא הבדיל, זה – 1.
+
+
+למה אתה צועק?
+
+
+2. בבית הזה חושבים שקורבן, או ילד, הוא רק ילד יהודי. ילד פלסטיני יכול למות, הוא ואימא שלו והדודה שלו והשכנים והבניין, כמו שקרה עם המשפחה שלי. אפשר להפציץ את כל הבניין – זה לא טבח. 
+
+
+ למה אתה צועק?
+
+
+זה טבח וזה פשע וזאת חרפה מוסרית. 
+
+
+תתבייש לך. תעוף מהבית הזה. 
+
+
+הרעבה היא חרפה מוסרית. ולכן העמדה שלנו היא שצריך להפסיק את המלחמה. 
+
+
+ אחמד טיבי – – – 
+
+
+אבל הניסיון – – –
+
+
+הוא לא יכול לעמוד – – – של ממשלת ישראל. 
+
+
+אין לי בעיות עם אלה. הניסיון שלכם להטיף מוסר לערבים – – 
+
+
+הוא לא יכול לעמוד פה – – – להפסיק את המלחמה, בכנסת ישראל. 
+
+
+– – להגיד: תתנגדו – – – 
+
+
+אחמד טיבי – – – 
+
+
+חברי הכנסת. 
+
+
+מה זה הדבר הזה? 
+
+
+ תסתום את הפה ותתרחק, יאללה. 
+
+
+הוא לא יעמוד כאן ויגיד "טבח" ו"פשע מלחמה" נגד מדינת ישראל. 
+
+
+ (אומר בערבית: תסתלק.) 
+
+
+חבר הכנסת, די, די. 
+
+
+לא. זה לא יקרה. הוא לא יעמוד כאן ויגיד שישראל היא פושעת מלחמה – – – 
+
+
+תסתכל, אתה, הידיים שלך – – 
+
+
+ חבר הכנסת אני מבקש. 
+
+
+לא יקרה. הוא לא יעמוד כאן – – – 
+
+
+– – מגואלות בדם של האנשים בעוטף. 
+
+
+חבר הכנסת, אנא ממך. 
+
+
+הוא לא יעמוד כאן – – – 
+
+
+ אתה, באופן אישי. אתה והסוכה שלך. 
+
+
+ אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אל תיתן לי להוציא אותך. אל תיתן לי להוציא אותך, כי אני אוציא אותך. אל תיתן לי להוציא אותך, כי אני אוציא אותך. 
+
+
+ לא, הוא לא יעמוד כאן וידבר על טבח – – – 
+
+
+הוא עשה יותר מעאידה. 
+
+
+הוא לא יקרא לנו "פושעי מלחמה". 
+
+
+ יאללה, ת��וף מפה. 
+
+
+הוא לא יעמוד על הדוכן ויקרא לנו "פושעי מלחמה", עם כל הכבוד. 
+
+
+אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. 
+
+
+ תעוף מפה. 
+
+
+חיילי צה"ל הם לא פושעי מלחמה.
+
+
+ חבר הכנסת טיבי, אתה לא יכול להמשיך לדבר, אם אתה מדבר ככה מעל הדוכן. 
+
+
+אבל הוא יותר מעאידה, תראה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. תמתין, בבקשה, בחוץ. 
+
+
+מה זה? אתה לא מוציא אותו? 
+
+
+מה זה? מה זה הדבר הזה? 
+
+
+– – – פושעי מלחמה וטבח – – – חצוף. 
+
+
+הוא עכשיו יצא. שב במקום, בבקשה. 
+
+
+חצוף. תומך טרור. חצוף. 
+
+
+אני לא תומך בך, איך אני תומך טרור? אני מתנגד לך. 
+
+
+ זה שאתה קורא לחיילי צה"ל "פושעי מלחמה" – – – אין לך בושה.
+
+(חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות יוצא מאולם המליאה.)
+
+
+חבר הכנסת טיבי, סיימת לדבר? עוד עשר שניות – – – לא להתנצח עכשיו ככה, בבקשה. 
+
+
+תודה רבה. תודה רבה. 
+
+ולכן, איתם אני לא רוצה להתווכח. אבל סגנון היהירות שלכם, של חלק מיש עתיד, של חברי הספסלים האחוריים ביש עתיד – די כבר, הגזמתם. 
+
+
+הם אלה שרוצים להקשיב. 
+
+
+די, אל תפנה לערבים ואל תטיף. אני לא אומר ליש עתיד שכולכם כהניסטים. אולי יש אחד כהניסט. 
+
+
+ – – – זה מה שהוא עשה. זה מה שהוא עשה. 
+
+
+אל תטיף לנו מוסר. ולאיימן עודה מותר להגיד – – – 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. תודה רבה. 
+
+
+ משפט אחרון ואני מסיים. שר ההגנה של ארצות הברית, אוסטין – שאלו אותו כמה נשים וילדים נהרגו בעזה. הוא אמר: 25,000 נשים וילדים. זה טבח, אדוני. 
+
+
+בסדר. ביקש להגיב בשם חבר הכנסת גפני – חבר הכנסת ינון אזולאי. 
+
+ לפני שהוא יגיב חשוב לי רק להבהיר – אנא מכם, קצת פחות רעש, תודה. כאשר אני – אני מקווה שלא רק אני, אבל כאשר אני יושב על הכיסא הזה, מבחינתי לקרוא לחיילי צה"ל כאלה שמבצעים פשעי מלחמה, טבח, רוצחים – זו התנהגות חמורה שמקומה לא יכירנה בבית הזה. זה שיש בחוץ אנשים עם מגפונים שאומרים את הדברים האלה או כותבים, זה לא משנה. פה מהבמה הם לא יגידו את הדברים האלה. ומי שיתבטא באופן הזה, אני לא אתן לו להמשיך לדבר. שזה יהיה ברור לחלוטין, ושלא יהיו מסביב לזה סימני שאלה.
+
+
+אבל זאת עמדה פוליטית.
+
+
+ אפשר לקרוא להפסקת המלחמה, אפשר להגיד שהמלחמה זה דבר רע.
+
+
+זאת עמדה פוליטית על כל דבר שהוא אומר. אתה לא יכול לשים לחבר כנסת מילים בפה. 
+
+
+להשתמש בביטויים האלה כלפי חיילי צה"ל לא יהיה פה. כל עוד אני פה אני אוציא על זה, בטוח.
+
+
+אתה לא יכול להכניס לחבר כנסת מילים לפה. 
+
+
+הבנת אותי, חבר הכנסת עטאונה? תודה רבה.
+
+
+ אתה צריך להבין שחבר כנסת יכול להגיד כל עמדה פוליטית שהוא רואה אותה. 
+
+
+לא, הוא לא יכול לקרוא לחיילי צה"ל רוצחים וטובחים ומבצעי פשעי מלחמה.
+
+
+הוא בוחר את המילים שלו. 
+
+
+את זה הוא לא יכול. הוא לא יכול. סיימתי להתווכח. תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי.
+
+
+הוא בוחר את המילים שלו. הוא לא חייב לדקלם את דף המסרים והשקרים של נתניהו.
+
+
+תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רק אפתח ואגיד שלא כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, יש גם מגבלות של האתיקה בעניין. אבל – אחזק מפה את חיילי צה"ל בראש ובראשונה, את עם ישראל המאוחד. אני חוזר ואומר שלא כל דבר אפשר להגיד פה, וגם את מה שאפשר להגיד – אפשר להגיד וצריך לשמור על כבודה של הכנסת. לכן אני אומר, קודם כול לחזק את חיילי צה"ל שנלחמים, ולחזק את עם ישראל שמאוחד על שונאינו. זה אחד. 
+
+ אבל אני חייב להחזיר את הדיון הזה לפרופורציות שלו – על הצעת החוק הטובה שהעלו חברי הכנסת – אני מזכיר את הרב גפני לפני, כי בעבר גם הוא כנראה הציע אותה, וחבר הכנסת מיכאל ביטון, ואתה בטח מכבד את הרב גפני בעניין. אז הרב גפני וחבר הכנסת מיכאל ביטון, אני רוצה להגיד לכם שהצעת החוק טובה. אבל תשאל, למה אני עולה אם היא כל כך טובה? לפעמים צריך לדעת – אין שום סיבה לתת לבנקים גם את ה-200 שקל האלה, ואתם יודעים את זה. אתם בעצמכם אמרתם. הרי אתה לוקח הלוואה, אתה צריך את הערבות. 
+
+
+עד 200.
+
+
+ גם לא הלוואה. כשאתה אומר להם עד 200 – – –
+
+
+ אולי תהיה תחרות בבנקים, אולי זה 20 שקל.
+
+
+ לא רוצה תחרות. אתה יודע, הבעיה שלהם היא שהם לא מבינים תחרות. אם הם יוכלו לקחת שקל מהאזרח, הם ייקחו גם את השקל הזה מהאזרח. זה הבנקים. זה הבנקים. כשהם יכולים להכניס את היד שלהם לכיס של האזרח, הם לוקחים. ואני אומר לכם שצריך לשנות את זה בוועדה. ואם אתה אומר: תעשה עד 50 שקל – למה עד 200 שקל? תן להם מרחב מחיה מצומצם. לא חסר להם, אף אחד מהם לא יהיה רעב. אף אחד מהם לא יהיה רעב. אגב, זה גם לא הולך למשכורות של הפקידים הקטנים, זה הולך רק לגדולים. 
+
+
+צודק, צודק, צודק.
+
+
+אתה יודע שיש הוראת קבע שחוזרת – אם נגיד תרמת ח"י שקלים, 36 שקלים תרמת וחזרה הוראת הקבע, אתה יודע שאתה עלול לשלם יותר ממה שחזר? למה? לבנק יש כסף ולאותה תרומה אין כסף? זאת לא עוולה? אז הם עושים עוולה ולוקחים עליה עמלה. 
+
+
+ נשקול את זה בוועדה. 
+
+
+אני מסכים, ואני אומר לך שהכותרת של הבנקים – – –
+
+
+אנחנו רוצים שתבוא לוועדה גם בנושא הזה. 
+
+
+אני אבוא.
+
+ הבנקים עושים עוולה, ועל זה הם לוקחים עמלה, וזה צריך להיפסק. ולכן אני אומר שהצעת החוק הזאת טובה. היא צריכה עוד תיקונים בוועדה, וכמובן שאני אתמוך בה. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. 
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת עמלת ערבות בנקאית שמובטחת בפיקדון כספי מסוים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. אנא תפסו את מקומותיכם. כל מי שיצא יכול להיכנס להצביע.
+
+ חברת הכנסת גוטליב, את מעוניינת להצביע? חברת הכנסת גוטליב.
+
+
+ זאת לא תוכנית כבקשתך. נא לעבור להצבעה. מה זה? קדימה.
+
+
+הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת עמלת ערבות בנקאית שמובטחת בפיקדון כספי מסוים), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ 38 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת עמלת ערבות בנקאית שמובטחת בפיקדון כספי מסוים), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. 
+
+ אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת עמלת ערבות בנקאית שמובטחת בפיקדון כספי מסוים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת משה גפני. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת עמלת ערבות בנקאית שמובטחת בפיקדון כספי מסוים), התשפ"ג–2022, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ 40 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת עמלת ערבות בנקאית שמובטחת בפיקדון כספי מסוים), התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור גם היא לוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3923/25; נספחות.]
+
+
+ הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקו��ות חניה במקום ציבורי לאזרח ותיק), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, אדוני.
+
+
+תודה רבה. הצעת החוק הזאת, הצעת חוק האזרחים הוותיקים, היא הצעה חברתית חשובה. הוראות חוק התכנון והבנייה – – –
+
+
+חברי הכנסת, חברי הכנסת, אנא, נא להוריד קצת ווליום. תודה. 
+
+
+תודה. הוראות חוק התכנון והבנייה קובעות חובה להקצות מקומות חניה במקומות ציבוריים עבור אנשים עם מוגבלות, לרבות במקומות בבעלות פרטית המיועדים לשימוש כלל הציבור, כגון מרכזי קניות, בתי מלון ואולמות שמחה, וכן יש הוראות בדבר הנגשת מקומות החניה שהוקצו. 
+
+בפקודת התעבורה, בנוסח החדש, נקבעו הוראות שמטרתן להבטיח כי תיאכף זכותם של אנשים עם מוגבלות לחנות במקומות שהוקצו לכך על ידי הצבת תמרור לסימון מקום החניה, והוענקו סמכויות פיקוח לעניין מקום חניה לנכה. 
+
+בפרק ג' לחוק האזרחים הוותיקים נקבע כי אזרח ותיק זכאי לתעודת אזרח ותיק המקנה לו הטבות שונות. עם זאת, החוק האמור אינו קובע הקצאת מקומות חניה במקומות ציבוריים לאזרחים ותיקים. על מנת לסייע לאזרחים ותיקים המתקשים במציאת מקומות חניה במקומות ציבוריים, מוצע לקבוע חובה להקצות מקומות חניה כאמור לאזרח ותיק שגילו עולה על גיל הפרישה, כפי שיקבע שר הפנים בהתייעצות עם השרה לשוויון חברתי. בנוסף מוצע לקבוע כי במקומות חניה כאמור יוצב תמרור לסימון מקום החניה, ויוענקו סמכויות פיקוח. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני באתי בדברים עם השרים הנוגעים בדבר; השרה לשוויון חברתי הודיעה שהמשרד תומך, וגם שר המשפטים. התברר שיש חילוקי דעות עם שרים נוספים, למשל עם שר התחבורה. 
+
+
+שרת התחבורה.
+
+
+שרת התחבורה. ועדת שרים נתנה ארכה של שלושה חודשים בהחלטתה. ועל מנת לא להפיל את ההצעה ולתת אפשרות לדיאלוג עם שאר המשרדים בהסכמה גם עם השרה וגם עם הקואליציה, אני מבקש שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר. 
+
+
+בסדר גמור, תשובה והצבעה במועד אחר. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/4242/25; נספחות.]
+
+
+ נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – תשלום המס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.
+
+
+הינה, הוא כבר נכנס.
+
+
+ תגיד משהו כללי על הדברים, הוא מגיע.
+
+
+חנוך, הוא שנייה פה, שנייה.
+
+
+חבר הכנסת סגלוביץ' בדרך? הוא שנייה פה. בסדר. אז אנחנו נחזור – נכנס. בבקשה, אדוני, בוא.
+
+
+ אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, תראו, יש דברים שכאילו נראים מן הגורל, מן אללה, אלוהים. היום יעלו פה שלוש הצעות חוק שהגשתי, ושלושתן תידחנה על ידי המליאה, כנראה: שתיים שנדחו להצבעה במועד אחר, ואחת שאני אדבר עליה עכשיו. תראו, מדוע אני אומר שיש ככה אירועים בזמן שקורים פתאום? כי אתמול ראש הממשלה כינס עוד פעם צוות לגבי המאבק בפשיעה בחברה הערבית. אבל למי ששכח, ראש הממשלה נתניהו נמצא בתפקיד כבר לא מעט שנים, למעט שנה אחת, שנה ושלושה חודשים, בשנת 2022.
+
+ביולי 2016 כאן בכנסת ראש הממשלה נתניהו בא ואמר לגבי הפשיעה בחברה הערבית: עדיין נותרו פערים מאוד משמעותיים. אני לא אשכח לעולם את השיחה שקיימתי באחת מוועדות הכנסת עם אישה מוסלמית צעירה שבעלה ובניה נרצחו, נורו למוות באחת הערים הערביות. היא רעדה, היא התחננה בפניי, היא אמרה לי: ראש הממשלה, תגביר את החוק והסדר ביישוב שבו אני חיה. 2016.
+
+בשנת 2020 – דיון בוועדה המיוחדת למיגור האלימות בחברה הערבית. ראש הוועדה אז חבר הכנסת מנסור עבאס ריכז את העבודה, ואז אומר נתניהו: אני צריך את שיתוף הפעולה שלכם, אני חושב שאתם צריכים את שיתוף הפעולה שלי – לא שלי, זה נתניהו אומר – אנחנו צריכים ללכת על זה כמשימה משותפת. אנחנו משנים את פניה של מדינת ישראל. את המהפכה שאנחנו עושים מחוץ לגבולותיה של המדינה אנחנו נעשה גם כאן: מיגור כנופיות הפשע, מיגור שלטון הפחד, מיגור פרוטקשן – כל הדברים אתם יכולים לספר לי, אני מודע להם. שנת 2020, ראש הממשלה בנימין נתניהו.
+
+ספטמבר 2023, אחרי שבשנת 2022, אתה יודע, העולם התהפך. מנסור, שיושב כאן, היה בתוך הקואליציה, והייתה תוכנית מסודרת, והורדנו את הפשיעה ב-2022, כולל מעשי הרצח, ב-16%. בספטמבר, נתניהו בשלטון, עוד פעם נאום: אנחנו במלחמה ממש נגד הפשיעה החמורה במגזר הערבי, מקדמים חמישה חוקים חזקים מאוד. מיניתי פרויקטור – וממשיך וממשיך. זה בספטמבר 2023.
+
+אבל אתמול – אמרתי, עוד פעם, שלוש הצעות טובות שאני הגשתי, שהן תולדה של ממשלה קודמת, של עבודה של צוות מקצועי – כולן יידחו היום. אתם תצביעו נגד, כולכם. אבל ראש הממשלה אתמול עשה עוד פעם דיון בצוות, ומה הוא אומר אתמול? נמשכת התעצמות של ארגוני הפשיעה – צריך באמת לשמוע את זה ממנו? אני מדבר פה בכל ועדה בכנסת מולו, מול פניו במליאה גם, אומר לו גם מה צריך לעשות. כשהיו 80 נרצחים היה פה דיון 40 חתימות, ואמרתי לו: נעבור את ה-200. אבל זה לא מפריע לו לעשות אתמול עוד פעם, והוא אומר: נמשכת התעצמות של ארגוני הפשיעה, משתמשים בכלי נשק קטלניים יותר מבעבר, חובה להעצים את המאבק. אני אעשה חקיקה נגד אמל"ח, אני אכנס צוות מדי שבוע למאבק רצוף, אני אקים צוותי עבודה נוספים. אולי סוף-סוף תתחיל לעשות משהו חוץ מלנאום נאומים מ-2016?
+
+ אני אומר את הדברים האלה על רקע שלוש הצעות החוק שהיום, בצער רב, הקואליציה תדחה אותן. והיה זמן לעניין הזה, כי נדברתי גם עם משרד המשפטים ויריב לוין בעצמו. אחת מהן זה מעצר עד תום ההליכים בסד"ח; השנייה שבהן עוסקת בחשבוניות פיקטיביות; השלישית עוסקת בסוגיית הצ'יינג'ים. חשבוניות פיקטיביות וצ'יינג'ים הם נושאים שעלו, ויש הצעת חוק מסודרת – ואני זוכר שבדיונים קודמים גם דחיתי, אמרתי: בואו נראה את משרד המשפטים. אני מוכן לכל דבר כי אני מכיר את ההצעות האלה, הן הצעות שעבד עליהן צוות מקצועי, אני הגשתי אותן בצוק העיתים כהצעת חוק פרטית. אמרתי אז לשר לוין: קח את זה אתה, תגיש את זה אתה, אין לי בעיה עם זה. תגיש, תעשה – שום דבר.
+
+בחוק ההסדרים היה נושא המזומן. אני אגיד מדוע אני מדבר על הדברים בצורה כללית יותר. על מנת להיאבק בפשיעה באמת לא צריך עוד חוקים ולהעלות עוד את המעצר; צריך לשבור את המנוע הכלכלי של ארגוני הפשיעה. אני יודע איך לעשות – לא אני – יודעים איך לעשות את זה, עבדנו על זה – לטפל במזומן. הייתה עבודה אדירה שנעשתה, זה היה בחוק ההסדרים. אני לא אגיד מי, אבל אני חושב שכן – אני לא הייתי באותו דיון – גפני העיף את זה החוצה, הממשלה לא רצתה לטפל במזומן.
+
+חשבוניות פיקטיביות – עדיין בתקופת ממשלת המעבר, טרם הבחירות, לפני עלייתה של הממשלה הזאת, ניסיתי לתקן את התקנה בוועדת הכספים. הקואליציה התנגדה לזה, אז אמרתי: אוקיי, נעשה את זה אחרת. ההצעה הזאת שאני מדבר עליה עכשיו, של חשבוניות פיקטיביות, הוגשה; ביוני 2023 היה פה דיון. סגנית שר האוצר חברת הכנסת וולדיגר, שהייתה אז בתפקידה, עלתה פה בלי להתבלבל ואמרה לי: חשבנו במשרד האוצר ויש לנו רעיונות טובים יותר. מה זה "חשבנו"? אני ריכזתי את הצוות שעבד על זה עם מנכ"ל האוצר, אני ישבתי בראש השולחן, על מה אתם מדברים? הגענו לרעיון טוב יותר – יהיו חשבוניות מקוונות. בסדר. אמרתי: חברים, זה לא יעבוד. אמרתי: מתי? בינואר הכול עובד? – הינה, חברת הכנסת וולדיגר הגיעה, שלום. בינואר המערכת הממוחשבת של החשבוניות הפיקטיביות תעבוד – היא לא עובדת גם עכשיו, היא לא תעבוד גם באפריל, היא לא תעבוד גם במאי.
+
+וההצעה שאני שמתי על השולחן, פרי תולדה של ניסיון עבר שלי בהרבה מאוד ענפים, היא לטפל בארבעה ענפים נבחרים שהם מנועים כלכליים של הפשיעה – כוח אדם, בנייה ושמירה – זה מתחבר ליריעה הרבה יותר רחבה של העניין: חשבוניות פיקטיביות, צ'יינג'ים ומזומן, ועוד תהליכים נוספים. הנושא של חשבוניות פיקטיביות והיפוך החיוב לא קיים במדינת ישראל. השוק השחור עולה ועולה, ואנחנו שומעים בסוף נאומים של נתניהו או קשקושים של בן גביר, שלא מבין דבר וחצי דבר.
+
+חבר'ה, הפשיעה עולה ומתעצמת לא רק בחברה הערבית. אנחנו עם 44 נרצחים בחברה הערבית נכון להיום. זה בסדרי גודל יותר ממה שהיה בשנת 2023 בזמן הזה, וזה הרבה יותר נורא ממה שהיה אי פעם במדינת ישראל. החדשות היותר-רעות: זה לא רק בחברה הערבית. מעשי הרצח בחברה היהודית עולים. תאונות דרכים – עלייה של 4%; עבירות רכוש – הכפלה של עבירות הרכוש ב-2023. יש פה התפרקות טוטלית של הביטחון האישי.
+
+אני חוזר לעניין עצמו: ממשלה שבאמת רוצה לעשות מעשה, מה שהיא צריכה לעשות זה לפתוח את הראש ולא להתנגד סתם. חשבוניות פיקטיביות זה לא המצאה שלי, זה המצאה – או לא המצאה – זו תוכנית מסודרת שהממשלה זרקה אותה לפח ולא שמה שום תוכנית במקום. אז אפשר לעלות פה לדוכן, סמוטריץ' וחבריו, ולצעוק כמה שרוצים "האחים המוסלמים" ו"מנסור עבאס". תצעקו מה שאתם רוצים. בתקופה הזאת הייתה ירידה בפשיעה; בתקופה הזאת הייתה עבודה מסודרת עם החברה הערבית. אפשר להתווכח על דברים אחרים שקשורים לערבים ויהודים; על הפשיעה לא חייבים להתווכח, היא משותפת לכולנו.
+
+ואתם היום, חבריי חברי הכנסת בקואליציה, הולכים להצביע על שלושה חוקים טובים שיעזרו למדינת ישראל, ותעשו את זה רק בגלל שלמגיש קוראים יואב סגלוביץ'. קחו את זה אתם, תגישו את זה מחר, אבל תאשרו את זה. פונים אליי חברי כנסת מהקואליציה לפעמים בהצעות טובות על הצעות חוק, כולם פה עובדים במשותף. פנו אליי חברי כנסת מהקואליציה ואמרו לי: יואב, אנחנו נדבר ונשפיע על שר האוצר, נשפיע על שר המשפטים. שום דבר לא עובר אתכם, שום דבר, כי שכל ישר ואכפתיות ממה שקורה במדינת ישראל אין פה.
+
+והיום אני אומר לכם, זה החוק הראשון, ועוד מעט יעלה פה מי שיעלה ויסביר מדוע החוק הזה על חשבוניות פיקטיביות הוא לא טוב. ואני אומר מראש למי שיעלה לייצג את הממשלה ולהשיב על זה – רק דבר אחד אני אומר, אדוני היושב-ראש: החשבוניות הפיקטיביות, שאמורות היו לעבור שינוי בינואר 2023 – אנחנו עכשיו נמצאים בסוף חודש מרץ 2024, ואני אומר לכם, מקצועית לגמרי, זה יכול להיות שינוי דרמטי אל מול הפשיעה החמורה, הפשיעה המאורגנת. זו שרשרת שלמה שהדרך לטפל בה היא זאת. זה לא להביא עוד חוקים פופוליסטיים להעלות ענישה; זה לטפל בתהליכי הפשיעה, עם מי שיודע לעשות את זה ומי שרוצה לעשות את זה. אבל בסוף זה ייגמר רק במילים, והדוגמה – זה ממש בזמן – שלושה חוקים היום עולים אחרי שדחיתי אותם במשך כמה חודשים טובים. 
+
+ אולי יתעשתו על עצמם בממשלה – עולה אתמול ראש הממשלה ומדבר על הפ��יעה בחברה הערבית כאילו הוא המציא גלגל. הקראתי לכם מה הוא אמר ב-2016, 2017, 2019, 2020, 2021, 2022, 2023 – מה שנקרא "פוצץ", כמו שאומרים כשיש רימון. זה התפוצץ ב-2023, ואם תוסיפו על זה אנשים בלתי כשירים שאמורים לנהל את המאבק הזה, אתם רואים סיפור בלתי ענייני לחלוטין. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. אבל הבעיה הגדולה היא שאנשים משלמים על זה בדם, את הדם הזה עליכם לעצור, ואתם לא עוצרים את זה.
+
+אז אני מזמין אתכם – אולי תקראו פעם אחת או תקשיבו למה שאומרים אנשים קצת מנוסים בתחום המקצועי לפחות, ותעשו את המעשה הנכון פעם אחת. אבל כנראה, לצערי, אתם תצביעו נגד, כי זה מה שהחליטה הממשלה, והיא החליטה עבורכם כנגד המאבק בפשיעה. בנימין נתניהו, הדבר היחידי – המאבק שהוא מנהל זה המאבק במאבק בפשיעה. בזה הוא מצליח. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. מי משיב? השר עמיחי אליהו, אתה משיב? בבקשה, אדוני. 
+
+
+אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב בשם שר האוצר. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. אבל בינתיים, אני רוצה להגיד כמה דברים חשובים.
+
+
+ רגע, יש נימוקים לזה?
+
+
+ זה מה שאני משיב בשמו. 
+
+
+ חבר הכנסת שטרן, אנא. 
+
+
+כנראה שיש דברים שהם בעומקם של – – –
+
+
+ בסדר, אבל לא לצעוק.
+
+
+ לא, אבל גם אתה צריך להגיד.
+
+
+ בסדר, אבל לא לצעוק.
+
+ 
+ לא, אבל גם אתה גם אתה לא שומר על זה, תדע לך. 
+
+
+בסדר. לא לצעוק, אני מבקש לא לצעוק. 
+
+
+ הכול בסדר, הכול בסדר. הוא לא צועק, הוא מדבר מכובד. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ בהחלט, בהחלט. אבל אני רוצה להתייחס למשהו שהיה אתמול בכנסת. 
+
+
+ למה אתה לא שומר על זה? אתה היושב-ראש. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ יהיה לך זמן – – – 
+
+
+ אני חושב שאולי כדאי, לפחות, בשביל לכבד – גם אותנו, לא אותי: הצעה עניינית ומקצועית, שעברה במשרד האוצר – להגיד שוועדת שרים החליטה להתנגד, כשכולם שם יודעים שאני הייתי בראש הצוות שעסק בעניין – זה לא מכובד. 
+
+
+ חבר הכנסת סגלוביץ', תוכל לחזור על זה שוב אחר כך. 
+
+
+ חבר הכנסת סגלוביץ', ממה שאני מבין, גם מדברי ההסבר שמצורפים פה – – 
+
+
+ אז אולי תקרא את דברי ההסבר?
+
+
+– – אני מבין שפשוט לא הספיקו לבדוק. 
+
+הצעת חוק זהה הוגשה לכנסת, ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית בכנסת. אני לא חושב שיש פה שלילה. שוב, אני אומר את מה שאני מבין כרגע. אני מבין שהלשכה רוצה להגיש את זה באופן עצמאי. אני לא חושב שיש פה משהו ענייני נגד ההצעה שלך, אבל זה מה שאני צריך לקרוא. 
+
+
+ היית בוועדת השרים?
+
+
+ לא, לא הייתי. לא הייתי, ואני גם לא – – – בנושא, אז חבל לשאול אותי בנושא. 
+
+
+חבר הכנסת סגלוביץ', יהיה לך זמן אחר כך לדבר. 
+
+
+ טוב, חברים, אני רוצה להתייחס. 
+
+
+מנהלי הסיעות שם, אנא. ג'רמי, ג'רמי, בבקשה קצת להנמיך את הווליום בפינה שם. אנא מכם, תודה רבה. חברי הכנסת, גם בצד הזה, לא שומעים. 
+
+
+ חברים, אני רוצה להתייחס לוועדה, לשדולה שהוקמה אתמול בכנסת שהקימה חברתי לימור סון הר מלך, שדולה מאוד חשובה. אני חושב שכולנו, גם מימין וגם משמאל, היו צריכים להיות חלק מהוועדה הזאת. לצערי נחשפתי לסוגיה הזאת עוד בטרם היותי חבר כנסת ובכלל לפני שנכנסתי לממשלה, הנושא של פגיעות מיניות, גם בחברה החרדית ובכלל. אני רוצה לומר שאני נחשפתי לזה בעקבות מי שהיה בעברו חבר של אבי ומורי, קראו לו אז, במירכאות, "הרב" עזרא שיינברג. הבן אדם באצטלה של רב ניצל ופגע מינית בהרבה מאות נשים, ריסק משפחות והכול באצטלה של תורה. 
+
+ כשהדברים האלה התגלו לאבא שלי, הוא החליט לפעול נגד מי שהיה חברו הטוב – לא רק חברו הטוב, מי שאבא עזר לו במשך השנים לגייס כספים למוסדות שלו, לקהילה שלו. אתם יכולים להבין לבד את האתגר הנפשי הקשה. אבל תורת ישראל אומרת בצורה שאין שנייה לה: כשיש פגיעה מינית באדם זה כמו רצח. התורה אומרת, תורת ישראל הטהורה שלנו אומרת: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה" – זה כמו רצח. כיוון שזה כמו רצח, מדינת ישראל היום, המדינה היהודית, שאמורה להוביל את המוסר בעולם, צריכה להתייחס לנושא הזה בדיוק כמו שאנחנו מנסים למגר רצח, כמו שאנחנו מנסים להילחם בתופעה של אנשים שנוסעים ועולים על ההגה כשהם שיכורים ורוצחים, כמו שאנחנו מנסים להילחם בתופעה של רצח על רקע פלילי, וכמובן רצח על רקע לאומני. 
+
+אדם שעבר תקיפה, אם זה איש או אישה, קם כל בוקר מחדש – כל בוקר מחדש הוא קם למציאות חיים שבה הוא צריך להסתכל על עצמו ולאסוף את השברים ולהחיות את עצמו מחדש. לצערי לא ראיתי את כל חברי הכנסת מגיעים לשדולה החשובה הזאת. כשאנחנו היינו שם הסתכלנו, אפשר לומר שגם בכינו יחד עם אותם אנשים שנפגעו, עמדנו והקשבנו. אני חושב שהבית הזה יכול להתאחד כולו בסוגיה החשובה הזו. 
+
+ עמד שם ראש המטה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך וסיפר את החוויה האישית שלו, שכילד בן 12 הוא נפגע מינית. היה מסתכל על עצמו, שונא את עצמו, מתעב את עצמו. למרבה הצער, היום מדינת ישראל לא משקיעה בנושא הזה מספיק משאבים, לא משקיעה בטיפולים. לפעמים עוברת שנה עד שאדם שעבר סיפור כזה מקבל טיפול ראשוני. 
+
+לפני שנה וחצי פנתה אליי אישה שניסתה לשלוח יד בנפשה, ואף אחד לא יכול היה לקלוט אותה. לא היה מקום, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, לא היה מקום במדינת ישראל שהיה מוכן לקלוט בחורה שעברה פגיעה מתמשכת. היא כבר חתכה לעצמה את הוורידים בידיים וניסתה לשלוח יד בנפשה. היינו צריכים לריב על מקום שיהיה מוכן לקלוט אותה, שיהיה מוכן – – – 
+
+
+ שר הבריאות כאן.
+
+
+ זה לא רק שר הבריאות, זה אנחנו כמדינה. אני לא זורק את האחריות על אף אחד. אני אומר עד כמה הנושא הזה בדמנו. אנחנו כמדינה יהודית אמורים להוביל את הנושא הזה. המוסר היהודי – אנחנו לא צריכים להיגרר אחרי מדינות עולם אחרות. התורה שלנו אומרת שזה רצח. 
+
+
+ – – – אפשר ללמוד ממדינות אחרות – – – 
+
+
+ לא אכפת לי ללמוד, העיקר שנלמד את הבעיה. 
+
+
+ יש מדינות שכן עושות את זה. 
+
+
+ אפשר ללמוד, תמיד טוב ללמוד ממי שכבר יודע לעשות את זה. אבל במקומות שבהם אנחנו יכולים להוביל עם המוסר שלנו, אנחנו לא צריכים להיות אחרונים בתור, בוודאי בתוך הציבור האמוני. איך יכול להיות שצריך לגרור אותנו באף בנושאים האלה? אנחנו צריכים להיות אלה שמרימים את הדגל, אלה שמושכים את הספינה. 
+
+לכן אני כל כך שמח בשדולה שאתמול הוקמה. אני מבקש מכם, חברי הכנסת: תתמכו בוועדה הזאת, תעזרו לשדולה הזאת. תעזרו להם להציל נפשות, כפשוטו. זאת הצלת נפשות, גם בחקיקה, גם בתיקון חקיקה וגם בתקציבים שצריך להפנות דרך משרד הרווחה ומשרד הבריאות. 
+
+חברת הכנסת לימור סון, ישבתי בוועדה שלך. התרגשתי מהחשיבות ומהשליחות של מה שלקחתם על עצמכם. אני חושב שהסוגיה הזו יכולה ואמורה לאחד את הבית הזה מימין ומשמאל, חילונים ודתיים. גם המפלגות האחרות אמורות לקחת חלק בנושא הזה. כולם צריכים לקחת חלק, לרתום את כל המערכת על מנת שנוכל לפעול ולתקן, להחזיר לאנ��ים האלה את הביטחון שלהם, להחזיר לאנשים האלה את האמון שלהם בעצמם; שידעו שהם טהורים, הם לא עשו שום דבר, לא הגברים ולא הנשים. לא הגברים ולא הנשים אמורים להרגיש טמאים או אשמים. בידנו הכוח לשנות את זה. בידנו הכוח לתת להם תמיכה. מעל בימת המקום החשוב הזה, חוץ מזה שאני מתפעל מהתהליך, אני קורא לכולם לשתף פעולה בצורה עניינית, לא בצורה פוליטית. אין שם מקום לחשבונות, אין שם מקום לכל מיני התקטננויות ותרגילים. זה מקום שבו כולנו צריכים לעמוד אחריו כאיש אחד בלב אחד. 
+
+אני רוצה לומר עוד נקודה. אחת. הפסוק אומר: "בונה ירושלים ה', נדחי ישראל יכנס. הרפא לשבורי לב" – אם אנחנו רוצים לבנות את ירושלים, ואנחנו רוצים לבנות את ירושלים, זה חייב לעבור דרך ריפוי שבורי הלב. שבורי הלב האלה, שעסקנו בהם אתמול בשדולה שהקמת, לטפל בהם זה לבנות את ירושלים. 
+
+זהו, אני רוצה להודות לכם, ואני מקווה שהתשובה שאמרתי בשם שר האוצר, התשובה הנרחבת, הניחה את דעתכם. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת סגלוביץ', אתה רוצה להשיב, אני מבין. בבקשה. 
+
+
+ חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מבקש רגע את תשומת הלב של חברי הכנסת, ואני אומר את זה עכשיו במנותק מהצעת החוק שאני הגשתי. הגיש חבר כנסת בישראל, במקרה הזה אני, הצעת חוק עניינית בנושא חשבוניות פיקטיביות, לא בפעם הראשונה. הוא מסביר פה מדוע ההצעה הזאת חשובה לטובת המאבק בפשיעה במדינת ישראל, ועולה שר במדינת ישראל, והתשובה שלו להצעת החוק שהגשתי היא: ועדת שרים לחקיקה החליטה להתנגד – בלי שום נימוק ענייני. עכשיו, אני לא בא בטענה ברמה הפרטנית לשר כזה או אחר. אני מדבר רגע לממשלה: עד כדי כך אתם לא מסוגלים לשבת להתעמת – חבר כנסת רוטמן, אתה מפריע לי – עד כדי כך אין לכם את הכבוד המינימלי לתפקיד שלכם, לא לתפקיד שלי? הרי הצעת החוק שאני הגשתי, אתם הייתם צריכים לקחת אותה ולהגיש אותה לפני שנה וחצי, כי זו הצעת חוק שנדונה במשרד האוצר. אני הגשתי אותה בלית ברירה. 
+
+אדוני היושב-ראש, אם תוכל לעזור לי לגבי שקט.
+
+
+ חברים, אנא מכם, קצת להוריד ווליום. תודה רבה לכולם. 
+
+
+אני פונה לחבריי בקואליציה, כי אתם הולכים להצביע על משהו שאין לכם מושג עליו, כי אפילו השר הממונה, או השר שהשיב, לא הסביר למה אתם מתנגדים – אז על מה תצביעו? אז אני אומר לכם על מה אתם הולכים להצביע נגד: אתם הולכים להצביע נגד מאבק בפשיעה; אתם הולכים להצביע נגד מאבק בפשיעה בחברה הערבית; אתם הולכים להצביע נגד היכולת של כנסת ישראל לייצר פה תהליכים נורמליים, ואתם פשוט בלתי מקצועיים וחסרי לב, כי אנשים מתים, ולא אכפת לכם. הנושא של חשבוניות פיקטיביות הוא לא סיפור פרטי שלי; הוא מופיע בכל העבודות שנעשו בממשלה שלכם. בסך הכול, בשנה וקצת שהיינו בממשלה אחרת, עשינו שינוי עם זה, אבל נכון להיום – 44 נרצחים בחברה הערבית; עלייה בפשיעה בחברה היהודית בכל הממדים; עלייה במקרי הרצח; עלייה בסחיטה באיומים.
+
+ היום תהיה לכם הזדמנות – ולא רק את החוק הזה תדחו, יש לכם הזדמנות לעוד שניים: אחד על הצ'יינג'ים, שאין עליהם שום פיקוח ובקרה בממשלה שלכם, ואחד על סחיטה באיומים, שגם לזה אתם תתנגדו ותמשיכו להתנגד. אבל הבושה הזאת, שעולה שר בממשלת ישראל, ומה שיש לו להגיד על הצעת חוק עניינית ומקצועית הוא שוועדת שרים לחקיקה התנגדה להצעת החוק – הבושה על ראשכם. לכו תצביעו נגד. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון ��� תשלום המס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה), התשפ"ד–2024. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה.
+
+
+
+ 31 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – תשלום המס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה), התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2041/25; נספחות.]
+
+
+ נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – השוואת תהליכי המיון, השיבוץ, התקינה וההכשרה, המסלולים המקצועיים ואופקי הקידום לנשים וגברים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה, גברתי. 
+
+חברי הכנסת, יש פה רעש נורא גדול. אנא. חבר הכנסת אלמוג כהן. תודה. 
+
+בבקשה, גברתי. 
+
+
+תודה, אדוני. ובכן, חברותיי וחבריי, 7 באוקטובר, האירוע שבאמת הפך את חיינו באופן שלא נראה כמותו, הביא לחיינו, בין השאר, את המודעות למה שעושות נשים לוחמות בצה"ל. כולם מאוד הופתעו לראות שנשים, אפילו שהן נשים, מסוגלות להילחם; ולא רק מסוגלות – מביאות למעשי גבורה אדירים, להצלת חיים המונית. ולא רק נשים צעירות, שזה מקרוב באו, שמו אותן בטנק אחרי פיילוט, ואמרו: אתן רק לשמירת גבולות, לא לאיזה מבצעים, והן הוכיחו שהן יודעות לבוא עם הטנק ולחסל המוני מחבלים. כשבא דני קושמרו ושאל: אתן יודעות שזה קרב השריון הנשי הראשון בהיסטוריה? הן אמרו: מה זה משנה? המחבל ידע מי יושבת בתוך הטנק, אם זה לוחמת או לוחם? 
+
+אז הייתה התרגשות גדולה מביצועי הלוחמות. אבל עכשיו, חברותיי וחבריי, הגיע הזמן, מה שנקרא, לפדות את הצ'ק הזה, את כל המילים היפות, להפוך אותן לשוויון הזדמנויות. 
+
+ במדינה ישראל מתקיים המצב הבלתי-מתקבל על הדעת שבו יש חובת גיוס שווה לגברים ונשים, אבל כשהן מתגייסות הן מגלות שלגברים יש מסלול שמבטיח התקדמות מקצועית, פיקוד, פיקוד בדרגות הבכירות ביותר, ומשם כמובן דרך סלולה אל החיים הציבוריים ואל ההנהגה הישראלית; ולנשים יש שטיח ורוד שמסליל אותן להיות עוזרות של, משרתות אצל, מסייעות לכל מיני גברים בכל מיני דרגות, בכל מיני תפקידים. 
+
+הייתם חושבות וחושבים שאחרי 7 באוקטובר הדבר הזה ישתנה לבלי הכר. ובכן, לא. יש כבר מי שמשתייכים לקואליציה הזאת, וגם אחרי 7 באוקטובר טורחים להגיד: הכנסת הבנות למערך הלוחם פגעה בלכידות, פגעה בכושר הלחימה ופגעה בבנות עצמן. זה ארגון "בוחרים במשפחה", שהוא מסתנף לארגון "חותם", שהם במשפחה של נעם, כל האנשים הטובים האלה, שרוצים כל הזמן להכניס את הנשים בחזרה למטבח, למיטה, הביתה. אז כל העובדות לא משנות להם. אין להם מספיק לכידות בלחימה ב-7 באוקטובר, אין להם מספיק כושר לחימה, וגם בביצועים של הבנות, הם דואגים לבנות שהן נפגעו מזה עצמן – מרגש, נוגע ללב, האין זאת, חבריי? אבל בסך הכול מדובר באמת במסורת ארוכה. במשפחת נעם יש את הרב לוינשטיין, שאומר: הורידו להן את הקיר כדי שהן יוכלו לקפוץ מעליו, תיאמו עם חמאס את החומות. 
+
+
+– – – 
+
+
+ברור, נשים שדורשות לשרת כלוחמות בצה"ל משתפות פעולה עם חמאס, מה, איזו עוד אופציה יכולה בכלל להיות? כל הפמיניסטיות האלה. חבר הכנסת שמחה רוטמן: "העירוב בין נשים וגברים מעורר בעיות מסוגים שונים, למשל כמו הנמכת סטנדרטים" – שקר; "אין הרבה נשים, זו היסטוריה, זה תיאור עובדתי, היו יחידות שבעבר נפתחו לנשים שעברו מבחנים באופן שוויוני, ובגלל שהן לא עברו הורידו את הסטנדרטים הגופניים של היחידות" – לא נכון; "ביחידות עורפיות או לוחמות שלא מסתערות – זה לא כזה נורא שיורידו את הסטנדרטים".
+
+
+ מה פתאום. מה פתאום. 
+
+
+ שר האוצר סמוטריץ': "יחידות קרביות מעורבות פוגעות במבצעיות של צה"ל, בכשירות שלו וביכולות שלו לעמוד במשימות. הציפייה שלי מצה"ל שלא יתקדם בלקדם אג'נדה". לא, הציפייה של חבר הכנסת השר סמוטריץ' מצה"ל היא שרק הוא יוכל לקדם אג'נדה בצה"ל, על צה"ל, מחוץ לצה"ל, בתוך צה"ל – אג'נדת צבא השם, ואיך נפיל על צה"ל את התיק של האחריות שלנו למחדל וטבח 7 באוקטובר. 
+
+ מה צה"ל כן מייצר עבור חיילות בשנים האלה? התעסקות בלתי פוסקת בגוף שלהן: איסור ללבוש חולצות לבנות, חובה על לבישת חזייה, חובה לישון בבגדים ארוכים מחשש להקפצה, איסור לצאת לשירותים בלילה בזמן תורנות על חיילים דתיים בבסיס, חיוב ללבוש מכנסונים מעל טייץ, איסור להיכנס לבסיס בתפקיד או בצורך מבצעי בגלל שזה בסיס שיש בו חיילים חרדים וכו' וכו' וכו'. 
+
+חברות וחברים, אני רוצה להגיד לכם נורא נורא ברור: צה"ל צריך את כוח האדם הטוב ביותר שהוא יכול לקבל כדי לעמוד במשימות שלו. זה נורא פשוט. נשים – ואו – הן בני אדם. כמו שלא כל הגברים יכולים לעמוד במשימות שנדרשות לתפקידים, ליחידות ולמשימות מסוימים, ככה גם לא כל הנשים, ודאי. כל מה שאנחנו אומרות – ואומרים, אגב – זה: תבדקו, תמיינו, תאבחנו ותשבצו בנות ובני אדם לפי הכישורים שלהם ולא לפי איברי הרבייה שלהם. לא אפליה על בסיס ביולוגיה, שהיא לא שונה מאשר צבע עור, ולא אפליה על בסיס מגדר, דעות קדומות וסתם שוביניזם או שוביניזם דתי המגובה בכל מיני הלכות ישנות מתקופות חשוכות, שאין דרך להצדיק אותן, בכל הכבוד. 
+
+ אבל למה שתשמעו לי? בואו, אני איתלה באילן ממש גבוה. אלוף במילואים ראש אכ"א בדימוס יהודה שגב כתב אחרי הטבח והגבורה שראינו מאמר שאומר: אלה שזלזלו בנשים, בוועדה ובי, הרכינו ראש ותתביישו. יודקה שגב עמד בראש ועדת שגב שלפני 17 שנה הגישה לצה"ל המלצות למיין את האדם הנכון לתפקיד הנכון, לפתוח את כל המקצועות והתפקידים לכולן ולכולם; לעבור למיון שישרת את הצבא ולא את אלה שרוצים לקחת את צה"ל להיות צבא השם. זלזלו בו, זלזלו בכל אלה שישבו שם והמליצו את זה, אחרי מאות ראיונות ועבודות השוואה, זלזלו ומזלזלים עדיין בנשים. יודקה שגב כותב מאמר שבו הוא פורס את מה שנאמר, כאמור, כבר לפני 17 שנה בעבודה יסודית ומקצועית לעילא ולעילא. נורא ברור. צה"ל צריך את כוח האדם הטוב ביותר, תמיינו את כוח האדם שעומד לרשותכם בהתאם. 
+
+צה"ל יכול וצריך היה להיות פורץ דרך בתחום הזה. במקום זה, היום הוא הצבא האחרון, האחרון שנשאר, שממיין בני אדם לפי אברי רבייה. הצבא האמריקאי, שנלחם באפגניסטאן ובעיראק מלחמות מסובכות מאוד וקשות מאוד – כל הצבאות המודרניים ממיינים היום את כוח האדם שלהם לפי כישורים ויכולות, ופותחים בפני גברים ונשים את כל האפשרויות כדי למצות את היכולת המבצעית שלהם. 
+
+ הצעת החוק שמונחת לפניכם אומרת את הדבר המתבקש הזה: שצה"ל ימיין את כוח האדם שלו לפי כישורים ויכולות ולא לפי שוביניזם, דתי, חילוני או סתם אפליה לפי מה שבא לו. גם לא, אגב, לפי הרצון לשמור את המסטינג לבנים בלבד. עם כל הכבוד, איך לומר, זה לא מוכיח את עצמו במבחן התוצאה המבצעית, הביטחונית, הצבאית והמדינית. 
+
+
+ תודה. אני מזמין את השר. מי עונה, השר דיכטר או השר אליהו, מי מכם משיב? השר עמיחי אליהו, בשם שר הביטחון, יציג את עמדת הממשלה, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב דברים בשם משרד הביטחון. 
+
+
+ דבר לאט, שנבין. ��נחנו נשים, דבר לאט.
+
+
+ אני אדבר לאט, הכול בסדר. 
+
+
+ חברת הכנסת הרכבי, אנא. 
+
+
+אני לא יודע אם אני מסכים עם כל הדברים שכתובים פה. אני מקריא את הדברים, אחרי זה אני אתייחס לדברים בעל פה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מרב מיכאלי מציעה לתקן את חוק שירות ביטחון בנושא שירות הנשים בצה"ל במטרה להביא להשוואה מלאה בין נשים לגברים בהיבטים השונים: אורך השירות, השוואת תהליכי המיון והשיבוץ, ביצוע הכשרות משותפות ועוד. במסגרת זאת מציעה חברת הכנסת מיכאלי כי משך שירות הנשים יעלה מ-24 חודשים ל-28 חודשים, כל זאת כחלק מקידום השוויון בין המינים. 
+
+צה"ל הוא צבא העם, אשר משרתים בו חיילים וחיילות בני כל המינים, הדתות והעדות, ותרומתם של כולם, גברים ונשים, חיונית להצלחתו במילוי משימותיו. בהתאם – עונה משרד הביטחון – צה"ל רואה חשיבות רבה במתן הזדמנות שווה לכלל המתגייסות והמתגייסים לשורותיו למצות את כישוריהם ואת יכולותיהם ולשרת שירות משמעותי ותורם. זאת, יחד עם החשיבות הרבה שרואה צה"ל במיצוי ההון האנושי הטמון במתגייסות ובמתגייסים לשורותיו. צה"ל פועל לאור – – –
+
+
+ אתה מסכים עם מה שאתה קורא? 
+
+
+ אחרי זה אני אתן זמן לשאלות כמה שאתם רוצים, עשר דקות לפחות. 
+
+צה"ל פועל לאור התפיסה הזאת משך שנים, גם בימים הללו. מלחמת חרבות ברזל – זה שם זמני למלחמה; לדעתי צריך לשנות את השם הזה למשהו אחר לגמרי, יכול להיות "מלחמת שמיני עצרת", מה זה חרבות ברזל – וגבורת הנשים, שאליה נחשף הציבור כולו, אף מחזקות תפיסה זו, המשפיעה, מטבע הדברים, על החברה כולה. על רקע זה מערכת הביטחון וצה"ל רואים חשיבות רבה בפתיחת מסלולים ותפקידים רבים ככל הניתן לנשים – ככה טוען משרד הביטחון – באופן שיאפשר שילוב מיטבי של הנשים בצה"ל ומיצוי יכולותיהן, והכול בהתאם לצורכי צה"ל. 
+
+
+ אתה לא מסכים? 
+
+
+ אני עוד שנייה אתייחס לשאלות שלך. יש דברים שאני מסכים איתם, יש דברים שלא. 
+
+יחד עם זאת, כל שינוי באופי ובמודל של שירות החובה צריך להיעשות באופן הדרגתי ומדוד, במסגרת בחינה סדורה של כלל ההשלכות וההיבטים שעשויים להיות כרוכים במהלך שכזה. יובהר כי כבר היום, לפי המצב החוקי הקיים, בחלק מהתפקידים שבהם משובצות נשים, בדגש על תפקידי לחימה, דינן כדין הגברים לעניין משך השירות. יצוין כי צה"ל פועל כל העת להרחבת רשימת התפקידים האמורה וטיוטת תיקון לתקנות, המרחיבה את רשימת התפקידים מונחת מזה כחצי שנה על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לשם אישורה – כך אומרים במשרד הביטחון. 
+
+ לאור האמור ונוכח המורכבות ורגישות הסוגיה, אין מקום להסדירה בדרך של הצעת חוק פרטית. לפיכך הממשלה מתנגדת לקידום הצעת החוק הפרטית, ואני מציע כי מליאת הכנסת – אומר שר הביטחון – תדחה את הצעת החוק ותוריד אותה מסדר-היום. 
+
+עכשיו לשאלתך. מה שאלת? 
+
+
+ האם אתה מסכים עם מה שקראת? 
+
+
+אני מסכים עם חלק מהדברים, חלק מהדברים בוודאי שלא. 
+
+
+עם מה אתה מסכים? 
+
+
+כשאני עוד הייתי אזרח, הייתה תקופה שעשו שירותים משותפים. זאת אומרת, שירותים משותפים לגברים ונשים. תבין את ההזיה של הדבר הזה. יש הבדלים בין גברים לנשים. 
+
+
+ זה הזיה? שירותים משותפים זה הזיה? 
+
+
+זה הזיה מטורפת, כן. שירותים משותפים, מה אתה נכנס עכשיו, מערבב בין המינים? יש יתרון לגברים, יש יתרון לנשים. כשאתה מטשטש את היתרון, אתה מנסה להפוך את הגברים לנשים ואת הנשים לגברים. 
+
+
+ אתה יודע מה הזיה? המשרד למורשת, זה הזיה. 
+
+
+אתה לא יודע מה עושה המשרד למורשת, נאור שירי היקר. אתה לא יודע. אם היית יודע, היית בא ומנשק את הרגליים של הפקידים שלנו במשרד למורשת. 
+
+
+ אחותי עכשיו חובלת בחיל הים. היא מסוגלת להילחם בחיל הים, בים, לשמור עליך ועליי, יחד עם אלפי לוחמים. 
+
+
+נכון. איך זה סותר את מה שאני אומר עכשיו? איך זה סותר את מה שאני אומר עכשיו? 
+
+
+ההצעה של חברת הכנסת מיכאלי מדברת על היכולת של הנשים להגיע לכל התפקידים בצה"ל. אתה מסכים או לא מסכים? 
+
+
+ מה שאני טוען – בואו נחלק את הסוגיה.
+
+
+ אתה מסכים או לא מסכים?
+
+
+ אני רוצה להסביר לך איך אני רואה את הדברים. קודם כול, במקום שיש בו ערבוב, שהוא יוצר סטייה מהנורמות הביטחוניות – – –
+
+
+ מה למשל?
+
+
+אני אתן לך דוגמה. כשאנחנו עסוקים – אני הייתי חייל בצנחנים, שמרנו בשער פאטמה – –
+
+
+איפה עושים פיפי זה לא – – – 
+
+
+– – ובאותה תקופה חיברו לשומרים בכניסה לישראל קבוצה של נשים – היינו מחלקה של תלמידי ישיבות הסדר. עכשיו, אני אומר לך שמבחינה דתית הדבר הזה הפריע לתלמידים, הפריע לנו לשרת בצורה נכונה. ולבד מהבעיה הדתית שנוצרה, נוצרה שם גם בעיה תפקודית. 
+
+
+ מהנוכחות של נשים?
+
+
+כן. היינו עסוקים זה בזו וזו בזה. ומכיוון שאנחנו אמורים להיות עסוקים בשמירה על המדינה – ואני אומר את זה לא רק כלפי החבר'ה הדתיים, חברים; כולנו מבינים שילדים בני 19 היו עסוקים זה בזו וזו בזה.
+
+
+ – – – זו בזה, זה בזו. איזה שטויות – – –
+
+
+זה שטויות? מה לעשות שיש משיכה מינית בריאה? עסוקים. זה מה שהיה שם. אני רואה שאתם מתפלאים על הדברים האלה, אבל מה לעשות.
+
+
+בגלל משיכה של גברים לנשים אנחנו נגביל נשים? 
+
+
+אתה היית בצבא?
+
+
+תודה להשם שיש את המשיכה הזו.
+
+
+ השר אליהו, בגלל משיכה של גברים לנשים אנחנו נגביל נשים מלהגיע לאן שהן רוצות ויכולות להגיע?
+
+
+ואני מודה לכם על ההזדמנות להתחיל בנושא החשוב הזה ולנגוע בו בקצה המזלג. זה נושא עמוק וחשוב. כמו שהתעלמתם מהמציאות באוסלו וכמו שהתעלמתם מהמציאות בגירוש גוש קטיף – –
+
+
+ – – – השר אליהו – – –
+
+
+– – אין לכם מסוגלות אמיתית לתפוס את המציאות כמו שהיא. יש לכם בעיה בבחינה אובייקטיבית של העובדות – –
+
+
+ השר אליהו – – – אני שואל. 
+
+
+– – וכיוון שיש לכם בעיה כזו, אני מציע לכם לשבת בצד בשקט ולתת לאנשים שבאמת מבינים איך לנהל את העולם, לנהל אותו.
+
+
+מה אתה מבין, תגיד? מי אתה בכלל?
+
+
+ משרד המורשת – – –
+
+
+תודה רבה. חברת הכנסת מיכאלי, את מעוניינת להשיב? בבקשה, גברתי. שלוש דקות.
+
+
+בגלל משיכה של גברים לנשים אנחנו נגביל נשים מלהגיע לאן שהן רוצות ויכולות להגיע? 
+
+
+– – – תתבייש, תתפטר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בגלל משיכה של גברים לנשים אנחנו נגביל את יכולתן של נשים להגיע לאן שהן רוצות להגיע? באמת, איפה זה נשמע, הדבר הזה? בגלל העיסוק של גברים בנשים נגביל נשים – – –
+
+
+– – –
+
+
+ עיסוק זה בזו.
+
+
+חבר הכנסת בליאק, תודה. תודה. חברת הכנסת מיכאלי רוצה להשיב. אנא מכם.
+
+
+ לא. אני דווקא מקשיבה להם. הם אומרים דברים מצוינים. ממש.
+
+
+אם את לא רוצה להשיב, אז לא. בבקשה, גברתי. 
+
+
+– – –
+
+
+כן. קודם כול, שמחתי לשמוע מהשר אליהו שיש בעיניו אנשים בצבא שמבינים ויודעים. פתאום הם מבינים ויודעים. אז זה נחמד מאוד שנגיד את זה גם, באמת, שישמע הציבור שהפיקוד הבכיר בצה"ל הם אנשים שמבינים ויודעים. כי כשלא נוח לכם אז הם לא מבינים, לא יודעים, ��ק הם אשמים, רק הם – מחדלים – אסור לתת להם למנות. אז הם מבינים ויודעים. יופי, כבר עשינו משהו. כבר התקדמנו בחיים.
+
+שנית, באמת ליבי-ליבי עליך, השר עמיחי אליהו, שנאלצת להיכנס לשירותים משותפים. אני בטוחה שהיית אובד עצות. אמרת לעצמך, אוי ואבוי, מי אני? אני גבר, אני אישה? אוי ואבוי, כיצד אתפנה כעת, מה יהיה עליי? 
+
+
+ – – –
+
+
+ או במילים אחרות: מה קשור? אבל מה שמצחיק הוא שב-1994, כשעתרה אליס מילר לבית המשפט העליון נגד צה"ל והממשלה בדרישה שיפתחו את קורס טיס – לאפשר לנשים להיבחן לקורס טיס – אחד הטיעונים של הצבא נגד כניסה של נשים למבחנים היה שאין מגורי בנות ואין שירותי בנות. אז ככה שבאמת השר אליהו קלע לדעת גדולים. אממה, בית המשפט העליון כפה על צה"ל לפתוח את שערי קורס טיס לבנות. וראה זה פלא, ממש עכשיו מונתה מפקדת בסיס, שממשיכה עכשיו עשרות טייסות, נווטות, מפקדות טייסות מצטיינות, שחיל האוויר נסמך עליהן היום לא פחות מאשר על הבנים המצטיינים. ככה שכל הקשקושים האלה הם קשקושים, ובמציאות – מה לעשות – המציאות.
+
+אז לשמחתי השאיר פה השר אליהו את הנוסח שכתבו לו ממשרד הביטחון, וכתוב פה: כל שינוי באופי ובמודל של שירות החובה צריך להיעשות באופן הדרגתי ומדוד במסגרת מבחינה סדורה של כלל ההשלכות וההיבטים – בלה בלה בלה – במילים אחרות דוח שגב. ממש, מה זה בחינה מקיפה? שנה, לדעתי, ישבה הוועדה על המדוכה, בחנה ובחנה. עברו מאז רק 17 שנה. לדעתי זה יכול היה להיות מאוד מדוד והדרגתי אם לא הייתם רוצים למסמס את זה ולמנוע את זה.
+
+10% מצה"ל, חברות וחברים, סגורים בפני נשים להיבחן אליהם. אנחנו לא מבקשות מכסות – אנחנו מבקשות ומבקשים שוויון הזדמנויות בסיסי. תנו לבני אדם להוכיח את הכישורים ואת היכולות שלהם. זה הכול.
+
+ עסוקים זו בזה, זה בזו – השר עמיחי אליהו, אני חייבת להגיד לך שלמיטב ידיעתי בישיבות שיש בהם רק גברים עסוקים זה בזה לא מעט, איך לומר. ובכל זאת, מוצאים לנכון להשאיר את זה רק גברים.
+
+
+תודה רבה, גברתי. הזמן עבר. 
+
+
+אדוני, ברשותך, לאור התמרחות הזמן של 17 שנה – –
+
+
+ הזמן עבר. 
+
+
+ – – אני מבקשת מהכנסת לא להמשיך ולמרוח אלא לקבל את הצעת החוק.
+
+
+תודה. 
+
+אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – השוואת תהליכי המיון, השיבוץ, התקינה וההכשרה, המסלולים המקצועיים ואופקי הקידום לנשים וגברים), התשפ"ג–2023. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – השוואת תהליכי המיון, השיבוץ, התקינה וההכשרה, המסלולים המקצועיים ואופקי הקידום לנשים וגברים), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. 
+
+
+13 בעד, 43 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – השוואת תהליכי המיון, השיבוץ, התקינה וההכשרה, המסלולים המקצועיים ואופקי הקידום לנשים וגברים), התשפ"ג–2023, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.
+
+
+ [הצעת חוק פ/2312/25; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' ל"א, ישיבה 86.]
+
+
+נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – מתן סמכות פיקוח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותים פיננסיים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וקבוצת חברי הכנסת. מכיוון שכבר היה דיון וניתנה תשובה, אנחנו רק נקבל את התשובה שלך לתשובה של הממשלה, נכון, אדוני?
+
+
+נגד.
+
+
+אדוני היושב-ראש, לפני שאתם צועקים "נגד", תחכו, אולי זה ישכנע אתכם. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול ראש הממשלה עשה כינוס מיוחד על הפשיעה בחברה הערבית. כל כמה שנים הוא עושה את זה. הוא עשה את זה ב-2016, ב-2019, ב-2020, ב-2021. ב-2022 לא, כי הוא לא היה ראש הממשלה והייתה ירידה בפשיעה. ב-2023 הוא עשה וב-2024. אתמול הוא אמר שחייבים, אסור להזניח את המלחמה בארגוני הפשע; אנחנו נקים צוותי עבודה נוספים למלחמה. מה שהוא לא אמר במסיבת העיתונאים – שהוא זרק לפח את כל ההצעות, ואחת מהן, אתם הולכים להצביע עליה עכשיו נגד ולזרוק אותה לפח. 
+
+הנושא הוא צ'יינג'ים. היום במדינת ישראל אף אחד לא מפקח על הצ'יינג'ים. לא עושים בקרה אמיתית על צ'יינג'ים במדינת ישראל. הצעת החוק שאתם הולכים להצביע נגדה היא הצעת חוק ממשלתית – ממשלה קודמת – של צוותים מקצועיים שעסקו באותו נושא של שוק שחור, מאבק בפשיעה, הלוואות בשוק האפור, כל הנושא של ריבית, סחיטה באיומים, כל זה תחת קורת הגג הזו של הצעת החוק הזאת. 
+
+שר המשפטים, חבל שהוא לא נמצא פה. בפעם הקודמת אמרנו שנחכה, כי בסך הכול בהצעה הזאת פנו אליי גם חברי הכנסת מהקואליציה; אני מקווה שאני לא גורם להם נזק אבל גם ארז מלול וגם רביבו אמרו לי: יואב, מה רוצים, למה לא רוצים? אמרתי: תשכנעו. אבל כנראה אי-אפשר לשכנע את הממשלה הזאת כשלוועדת שרים לחקיקה מגיעה הצעת חוק ששמי מתנוסס עליה, ומה לעשות, הפרחח איתמר בן גביר יושב שם ויש לו וטו, וזה לא עובר. זאת הסיבה. כי ההצעה הזאת היא הצעה מקצועית. היא לא פוליטית. היא לא קשורה לשום דבר. ההצעה הזאת, אם הייתם קוראים אותה טרם שהייתם מצביעים נגד, אולי הייתם גם עושים מעשה.
+
+
+ הם לא יודעים לחבר מילה למילה, אין מה לעשות. לא יודעים לקרוא, ראש הממשלה אמר.
+
+
+ אבל לא מעניינת אתכם הפשיעה, לא מעניין אתכם מאבק בפשיעה, לא מעניין אתכם שאנשים מתים ברחובות בחברה היהודית ובחברה הערבית, ולכן תצביעו נגד, ולכן, עוד לא ידעתם על מה מדובר – מצביעים נגד. 
+
+הרעיון המרכזי הוא לייצר מהלך שבו יש אפשרות פיקוח ובקרה אפקטיבית על צ'יינג'ים; צ'יינג'ים, מזומן, חשבונות פיקטיביים, שגם עליהם הצבעתם נגד לפי כמה דקות. זה המהלך שיכול למנוע. שר המשפטים, שנכנס, יודע שזה המעשה הנכון, אבל כנראה היום הדרג המקצועי אומר שהוא צריך כוח אדם. אני אומר לכם, וקובע, קובע מקצועית: אפשר להעביר את החוק הזה, אפשר לטפל בעניין הזה. נכון להיום לממשלת ישראל אין טיפול בצ'יינג'ים, אין טיפול בכל מה שקורה במאבק בפשיעה בחברה הערבית, בשוק השחור. 
+
+ ואתם תמשיכו לבלבל את המוח וראש הממשלה יעשה עוד מסיבת עיתונאים, אחרי שהשנה האחרונה, על ראשו, 130% עלייה בפשיעה; ואני לא מדבר על 7 באוקטובר, אני מדבר על הדברים שהם בשגרת העבודה של ממשלה. שר לא כשיר. אני אומר לכם, חבל, אתם זורקים הצעות טובות לפח רק בגלל ששם של מישהו מתנוסס עליהן. אני אומר לך, השר לוין, לו אני הייתי היום אחראי ויושב יחד איתך במשרד, זה היה קורה, והיו עושים פיקוח על צ'יינג'ים. היום, על הראש שלכם, אין פיקוח על צ'יינג'ים בשום מקום. וזה חבל וזה נורא, ועל ראשכם הדמים האלה. תודה.
+
+
+ תודה. 
+
+אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – מתן סמכות פיקוח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותים פיננסיים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וקבוצת חברי כנסת. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – מתן סמכות פיקוח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותים פיננסיים), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.
+
+
+ 27 בעד , 46 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – מתן סמכות פיקוח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותים פיננסיים), לא אושרה ותוסר מסדר-היום.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3752/25; נספחות.]
+
+
+ הנושא הבא הצעת חוק העונשין (תיקון – מאבק בפשיעה חקלאית), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. בבקשה, גברתי, את פה? בבקשה, גברתי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין מספיק מילים שיספרו לנו על הערך העצום של החקלאות העברית. היא מבטאת ערכים של ציונות, אהבת הארץ, חלוציות, לאומיות, פטריוטיות, מסירות נפש, ומהווה גורם משמעותי בחיזוק החוסן הלאומי, הביטחוני והכלכלי של מדינת ישראל. כמו כן, אין מספיק מילים אשר יצליחו לתאר ולבטא את האתגרים שאיתם מתמודדים בתקופה הזו חקלאים במדינת ישראל. 
+
+הצעת החוק שעליה אנו דנים – אנו מבקשים בה להקנות לחקלאים הגנה מתופעות שכיחות העולות מהשטח אשר החוק הקיים לא השכיל לתת עליהן מענה. תופעות אלו מייצרות עול כבד וגורמות סבל רב לחקלאים – סבל נפשי, סבל כלכלי ואף חשש ממשי לאובדן חייהם וחיי בני משפחתם. לכן החוק מבקש להרחיב את האפשרות להגן על בית המגורים של החקלאי לכל מקום המשמש עבורו למגורים בפועל, כולל חצרות סמוכים לבית המגורים, בית העסק, המשק החקלאי, וכן כלי הרכב – כפי שפגשנו במקרה של החוואי אריה שיף.
+
+ סעיף נוסף מבקש להחמיר את הענישה על עבירות של הסגת גבול, ועוד ועוד תיקונים חשובים. חברים, דיברתי עם החקלאים לפני הצעת החוק הזו, הם העלו בפניי את האתגרים שהם מתמודדים איתם, ולפי האתגרים שהם הציגו בפניי נוספו התיקונים לחוק. תיקונים אלו נכתבו בדם, יזע ודמעות, באופן ממשי ולא סימבולי.
+
+
+ גברתי, צריך רק לסכם.
+
+
+והלוואי שחוק זה יהווה תחילתה של הבשורה עבור החקלאים בישראל, שלהם כולנו חייבים, ובאופן הזה נוכל לאפשר להם להתמקד במה שהם מצוינים בו, בניית הארץ והפרחתה.
+
+
+ תודה רבה. מי השר המשיב? אדוני שר המשפטים, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לברך את חברת הכנסת לימור סון הר מלך על הצעת חוק חשובה. אין ספק שהפשיעה החקלאית היא מכת מדינה. היא גורמת נזקים רבים לחקלאים, לענף החקלאות, ואין שום ספק שהיקף הנזקים הכלכליים, הישירים והעקיפים, שמוערך בלמעלה מ-2 מיליארד שקלים עוד בשנת 2016 וזה רק הולך ועולה מאז, מחייב לטפל בתופעה הזאת ביתר שאת.
+
+ יש בהצעה הזאת הרבה מרכיבים טובים. יש מרכיבים אחרים, שלטעמנו נדרש לתקן אותם ולראות כיצד לעשות את הדברים בצורה המדויקת והנכונה ביותר. לכן הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, ואני מדגיש, בתנאים הבאים – שאני מבקש שגם יקוימו במלואם: הקידום יהיה כרגע של סעיפים 5, 6 ו-7 להצעה; במסגרת הדיונים בוועדת הכנסת אחרי הקריאה הטרומית ייבחנו אמצעים אלטרנטיביים להגברת האכיפה הכלכלית בעבירות הפשיעה החקלאית במקום עונשי מינימום והחמרת הענישה המוצעים; הצעת החוק תקודם בהסכמה עם משרדי המשפטים והביטחון הלאומי; הצעת החוק תוחזר, נוכח היקף התיקונים הנדרשים, לדיון בוועדת השרים לחקיקה לפני הקריאה הראשונה. בהנחה שהתנאים מוסכמים, הממשלה מבקשת לתמוך בהצעת החוק. תודה.
+
+
+ תודה רבה. מתנגד חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה, אדוני.
+
+
+ מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו, כולנו כאן בכנסת, ללא שום ספק, עם החקלאים. אבל צריך להסתכל על כולם, גם על החקלאים הערבים וגם על החקלאים מהחברה הערבית בנגב, כי אי-אפשר להתנהל עם אזרחים באיפה ואיפה. רק היום בבוקר הסיירת הירוקה מונעת מאנשים, ומחרימה גמלים, מחרימה את הגמלים ואת העדרים של הבדואים בנגב. איך יכול להיות שכך אתם מתייחסים לאנשים? 
+
+מה אתה רוצה להגיד, אלמוג? כחבר בממשלה – –
+
+
+ אני לא חבר בממשלה.
+
+
+– – כאיש שמבקר אצל הבדואים כל הזמן.
+
+
+ אבל למה אתה הופך אותי לחבר בממשלה?
+
+
+ לא, אני לא הופך אותך, בכלל לא. אבל אני רוצה שכולנו נתחשב בחקלאים, שטח 309 – 30 שנה משרד החקלאות – – –
+
+
+שטח מה? שטח אש. 
+
+
+ שטח אש. שטח אש 309. השר דיכטר יושב כאן – – –
+
+
+ פה קבור הכלב.
+
+
+כל הזמן, קבוע, המדינה והממשלה נתנו אותו לבדואים. מה השתנה השנה? בגלל המלחמה להפסיק לתת לבדואים לרעות שם?
+
+
+ כן.
+
+
+אוקיי, אז לתת להם אלטרנטיבה אחרת.
+
+
+ כן.
+
+
+ לתת להם, להתחשב בהם. לא צריך לרוץ אחרי האנשים, אחרי העדרים, אחרי הגמלים, ולתפוס אותם ולהחרים אותם ולקנוס אותם ב-29,000 שקל. אדוני השר דיכטר, השר דיכטר, אנחנו רוצים פתרון. האנשים מחפשים פתרון. כל שטח 309, שהיה פתוח במשך 30 שנה לחקלאים הבדואים, אנחנו רוצים אותו, זה שטח אום חשרם. וגם שטח 80 ושטח אל-ח'יבו, אלו שטחים שאתה מודע לבעיה שלהם, מודע לסוגיה של החקלאים הבדואים, ואנחנו דורשים ממך פתרון. 
+
+וכמובן, בהקשר של החוק הזה, אני לא רוצה שכל חבר כנסת יגיע לעלות לדוכן הזה ולחוקק חוק שיאפשר לאזרחים לירות באזרחים. ראינו מה שקרה ברביבים וראינו מה שקרה בערד. יש ממשלה, יש משטרה, היא אמונה בפקודה על החוק, ולא צריך שהאזרחים ייקחו את החוק לידיים. אני ראיתי שהשר בן גביר מתגאה בחלוקת נשקים, 100,000 נשקים. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אחרי שהמלחמה תיפסק. תודה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג–2023. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ 43 בעד, 11 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
+
+נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה לטרור ברשתות – כן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ ביטחון לאומי, לוועדה לביטחון לאומי. 
+
+
+ אז אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכנסת.
+
+
+ [הצעת חוק פ/4345/25; נספחות.]
+
+
+ הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה לטרור ברשתות חברתיות), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. בבקשה, גברתי.
+
+נוסיף את ההצבעה של חבר הכנסת אייכלר, זאת אומרת שבעד היו 44 בעד.
+
+ חברת הכנסת הר מלך, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בימים אלו, שבהם עם ישראל נלחם בגבורה רבה נגד אויביו המבקשים לכלותו, אני מבקשת להביא בפניכם חוק, חוק חשוב מעין כמוהו, העוסק בשורש הטרור ומבקש להתמודד עם הטרור עוד בטרם יצא לפועל. לוחמינו השבים מעזה מספרים כי בכל בית ובית שאליו נכנסו הם פגשו חומרי הסתה מזעזעים ורווי שנאה כלפי מדינת ישראל ונגד העם היהודי. על ידי חומרים אלו שוטפים את מוחם וליבם של תושבי עזה בתקווה להעלים ולמחוק את קיומו של העם היהודי מעל פני האדמה.
+
+רבים שואלים אותי: כיצד? כיצד ייתכן שאלפי תתי-אנוש נכנסו לקיבוצים, ליישובים ולערי עוטף עזה וביצעו שם טבח אכזרי, אנסו, רצחו שם מבוגרים, צעירים, נשים, זקנים וטף? מניין הם ספגו את כמויות השנאה האלה? והתשובה הכואבת היא הסתה – הסתה נגד עם ישראל, הסתה שמתחילה מגיל הינקות ממש, ממשיכה אל הגן, עוברת לבית הספר וממשיכה לתיכון ולאוניברסיטה. הסתה בבית וברחוב, הסתה בעולם הפיזי ובמרחב הווירטואלי – בכל מקום שאליו הם פונים, ליבם ומוחם נשטף בשנאה נגד ישראל. ואת זה, בדיוק את זה, אנחנו מבקשים למנוע.
+
+ קחו למשל את התחקיר של הקול היהודי וארגון לביא על עכרימה צברי, המופתי המסית של ירושלים. צברי, יליד 1939, תושב שכונת הר הזיתים במזרח ירושלים, מחזיק בתושבות בישראל. צברי הוא המופתי הראשי לשעבר לירושלים ודרשן במסגד אל-אקצא בהר הבית. הוא עומד בראש המועצה המוסלמית העליונה, אשר בראשה עמד המופתי חאג' אמין אל-חוסייני. צברי מכהן גם כחבר במועצת המנהלים של קואליציית הצדקה של החמאס, גוף טרור מוכר בישראל ובארצות הברית. למרות העובדה שצברי כבר לא מכהן כמופתי באופן רשמי, השפעתו במזרח ירושלים עצומה. צברי הוביל חרם על מעבר למערכת הלימודים הישראלית, ותחת הנהגתו פועלות כמה רשתות של בתי ספר, עמותות חינוך ורווחה ועוד. צברי פעיל ברשת, באינטרנט – הוא מחזיק בפרופילים בעלי אלפי עוקבים ברשתות החברתיות וכן באתר אינטרנט רשמי שבו הוא מפיץ את מסריו. צברי הוא תומך מוצהר בפיגועי התאבדות, ואף תובע את שחרורם מהכלא האמריקני של הנאשמים בפיגוע במרכז הסחר העולמי בניו יורק. צברי משמש בתפקידו כדרשן במסגד אל-אקצא וראש המועצה המוסלמית העליונה. הוא מנצל זאת על מנת להסית לרצח מוכרי קרקעות ליהודים. הוא מעודד פעילות אלימה על רקע לאומני בירושלים וביהודה ושומרון.
+
+ בשנים האחרונות ועל רקע המצב הביטחוני המתוח, הגביר צברי את מאמצי ההסתה ואת מגעיו עם בכירי ארגוני הטרור באזור. כך לדוגמה, ביום 3 באוקטובר 2022 ביקר צברי בג'נין במסגרת משלחת לניחום משפחותיהם של מחבלים במחנה הפליטים ג'נין. בביקור נכח באופן בולט פתחי חאזם, אביו של המחבל ראאד חאזם, שביצע את הפיגוע הרצחני בתל אביב שבו נרצחו ברק לופן, איתם מגיני ותומר מורד, זיכרונם לברכה. במהלך הביקור אמר צברי: "אנו מתגאים בעמדתו של אחינו אבו ראאד, אביו של המחבל ראאד חאזם, ואנחנו מבקשים רחמים על השהידים, כי השהידים האלה הם לפיד המראה את הדרך". ביקורו של צברי והתבטאויותיו פורסמו, בין השאר, בדף פייסבוק המונה מעל 75,000 עוקבים. בביקורו של צברי בג'נין נכח גם מאהר אל-אחרס, פעיל מרכזי בג'יהאד האסלאמי.
+
+ההסתות המתמשכות והפרועות והשבח על מעשי הטרור ומחבלים מתאבדים נמשכים ללא הפסקה – בביקורים אצל משפחות מחבלים, בנאומים בקרב פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי ובביקורים אצל גורמים שונים של האחים המוסלמים מחוץ לישראל. כך למשל חשף אתר הקול היהודי כי בחודש נובמבר 2022 ביקר צברי אצל משפחת המחבל עודאי תמימי, שביצע את הפיגועים במחסום שועפאט ובכניסה למעלה אדומים, רצח את החיילת נועה לזר ופצע קשה מאבטח נוסף. באותו מעמד דיבר צברי על מעלת השהיד, הדגיש בדבריו את משמעות המילה "שהיד", ואמר כי מבחינה דתית, למילה "שהיד" יש משמעות נשגבת, משמעות נכבדת, משמעות לאומית, שלא נמצאת ביתר הדתות. צברי שיבח את הורי המחבלים השהידים ואמר כי אביו של השהיד ואימו של השהיד גם הם יהיו בגן העדן, אם ירצה האל, בארמון שהוא מיוחד להם, והוא ארמון השבח. 
+
+ בנוסף ציין צברי כי אם היו כולם יודעים את מעלת השהיד, היו מבצעים פיגועים בעצמם: "התקשורת המערבית מזהירה ואוסרת על התקשורת הערבית לדבר על השהידים ועל הג'יהאד. אסור לדבר על הג'יהאד – – – הדברים כולם הם על ההתנגדות באופן כללי, בלי להזכיר את המילה 'שהיד' או את תכונות השהיד. למה? כי אם כל האנשים ידעו עד כמה מעמד השהיד גבוה, אז כל האנשים היו פונים אל השוהדה כדי להרוויח את הנדיבות האלוהית הזאת, את החסד האלוהי הזה, את המעמד הנשגב הזה, שריבוננו שם אותו לגמול/שכר היום".
+
+פעם אחר פעם פנה ארגון לביא לרשויות האכיפה על מנת שיפתחו בחקירה נגד צברי ויעמידו אותו לדין, אך ללא הועיל. ביום 4 במאי 2022 הגיש ארגון לביא תלונה נגד צברי בגין מגע עם סוכן זר – שגריר איראן בטורקיה. ביום 10 במאי 2022 הגיש ארגון לביא תלונה נגד צברי בגין מגע עם סוכן זר בכנס הג'יהאד האסלאמי שהתקיים ביום 28 בפברואר 2022. ביום 26 באפריל 2022 הגיש ארגון לביא תלונה בדבר השתתפותו של צברי בוועידת יום ירושלים האיראנית לצידם של מנהיגי חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי, בדרישה לחוקרו בגין עבירות של מגע עם סוכן זר. ועוד ועוד.
+
+ אלו רק חלק מהתלונות שהגיש ארגון לביא, וזאת לצד דיונים בוועדות הכנסת בעניין. לבסוף התייאשו בארגון ופנו לבג"ץ במטרה לחייב את היועצת המשפטית לפתוח נגד צברי בחקירה. לאחר כמה בקשות דחייה, ורק לאחר אירועי 7 באוקטובר, אישרה היועצת המשפטית כי תגיש נגד צברי כתב אישום על שתי עבירות של הסתה.
+
+ אתם, ששמעתם פה את השתלשלות העניינים, מבינים כמה זה מופרך. עבירות הסתה לטרור מבוצעות בריש גלי, ובשל שיקולים לא ענייניים יש מי שביקש לעבור עליהן לסדר-היום, אף שהמשמעות של זה היא רצח יהודים. אני לא מוכנה לקבל זאת. ולכן, הרכיב הראשון של החוק שהגשתי מבקש לאפשר למשטרה לחקור בכל מקרה של הסתה. אין שום סיבה להותיר זאת רק לאחר אישור הפרקליטות והיועצת המשפטית. אני משוכנעת שכאשר המשטרה תוכל לפתוח בחקירה בכל מקרה של הסתה, נוכל למנוע עבירות הסתה לטרור ביתר שאת.
+
+ולרכיב השני בהצעת החוק. בשבוע הראשון של מלחמת חרבות ברזל הגיעו לבית החולים ברזילי 685 פצועים, ובית החולים אף נפגע מרקטה שפגעה באגף לבריאות הילד, כך על פי מנהל בית החולים הפרופ' חזי לוי. איסלאם אבו עומר הוא רופא בבית חולים ברזילאי. בשעה שחבריו טיפלו בפצועים מהטבח הנורא ומהמלחמה, ד"ר איסלאם היה עסוק בלתת לייקים ללא פחות מ-32 פוסטים המהללים את חמאס וחיזבאללה על מעשי הזוועה שלהם ב-7 באוקטובר. בין היתר עשה הרופא לייקים לפוסטים הסופרים את הרוגי הטבח וכיבוש טנק ישראלי על ידי כוחות החמאס, פוסט המתייחס להישגי החמאס שבו נכתב: אנחנו רגילים לשמוע על ניסים, עכשיו אנחנו רואים אותם, ופוסט שבו נכתב: המבצע הקרקעי כמתוכנן, והאויב יהיה המום כשהוא יתעורר מהשוק שלו. תתפלאו לשמוע, אך הדוקטור עדיין לא הועמד לדין. לפי חוות דעת מקוממת מאוד של הפרקליטות, עשיית לייק אינה עולה כדי פרסום, ולכן לא ניתן להעמיד את אותו דוקטור לדין. תיקון החוק שאני מציעה מבקש לשנות את המציאות האבסורדית ולאפשר להעמיד לדין בגין הסתה לטרור גם את מי שעושים לייקים או כל סימון המבטא תמיכה בפוסטים מסוג זה.
+
+ הרכיב השלישי והאחרון הוא שינוי של ההסתברות. הסתה יכולה להיות בשתי דרגות ממשות: האחת – ממשית, קרי להשפיע על מישהו לבצע עבירות טרור או קריאה מפורשת לביצוע; השנייה, כפי שנקראת בחוק, "סבירה" – אמירות מסוימות שנראות מספיק סבירות כדי להבין שהכותב הוא תומך או מזדהה עם טרור, וברור כי במעשים מגבירים את החשיפה של הפוסט ליתר משתמשי הרשת החברתית. התיקון מבקש להעמיד לדין כל מי שיש בגין פרסומו גם אפשרות סבירה לביצוע העבירה. 
+
+שלושת הרכיבים המוצעים בחוק הם קריטיים למלחמה שלנו בטרור, ואני מצפה מכל המפלגות הציוניות לתמוך בחוק. רק באחדות השורות ורק כשנתאחד כולנו מול הטרור הרצחני, ללא הבדל בין קואליציה לאופוזיציה, נוכל למגר אותו ולנצח אותו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את – איזה שר משיב? עמיחי אליהו, בבקשה, אדוני – להציג את עמדת הממשלה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה לטרור ברשתות חברתיות), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. בפברואר 2023 – מתי זה יוצא בעברי, חברת הכנסת סון? מתי זה פברואר? 
+
+
+– – – 
+
+
+ טבת, בערך.
+
+
+ טבת, שבט.
+
+
+ בטבת, כן, החליטו ראש הממשלה והשר לביטחון לאומי על הקמת צוות לטיפול בהסתה לטרור ברשתות החברתיות, בראשותו של השר לביטחון לאומי השר איתמר בן גביר. המטרה של הקמת הצוות הייתה בראש ובראשונה לשים את הנושא של הסתה לטרור בראש סדר העדיפויות, מתוך הבנה ברורה כי מחבלים רבים מבצעים פיגועים בעקבות פרסומי הסתה שראו ברשתות החברתיות. נראה לי שהדבר פשוט, אני לא מבין למה חיכו עד שתקום הממשלה בשביל להעביר את הצעת החוק הזאת.
+
+הצוות מורכב משלושה תתי-צוותים: צוות אכיפה אחראי למתן האישורים לפתיחה בחקירה והעמדה לדין; צוות מודיעין אחראי לבחון אפשרויות לטיוב יכולות של איסוף וניטור מידע ברשתות החברתיות, לנתח מגמות ולהצביע על אירועים קונקרטיים; צוות כלים משפטיים אחראי לבדוק את המצב המשפטי הקיים ולייעץ כיצד לפעול. הצוות פועל כחצי שנה, למד והשתפר. 
+
+ ואז, ביום שבת כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר, למי שלא מכיר, חג שמחת תורה, שמיני עצרת – פחות שמחת תורה, יותר שמיני עצרת, במקרה הזה – חוותה מדינת ישראל מתקפת טרור על ידי ארגון החמאס ותושבים עזתים נוספים אשר פעלו באכזריות רבה ורצחו בדרכים שונות ואכזריות למעלה מ-1,200 אזרחים וחיילים, גברים, נשים וילדים וקשישים. במסגרת אותה מתקפת טרור נעשו על ידי המבצעים מעשים רבים של אונס, ביזוי של גופות, ביזה וכן חטיפה של כ-250 ישראלים ותושבים זרים, כזכור לכולנו.
+
+בעקבות המתקפה ממשלת ישראל החליטה לפתוח במלחמה נגד שלטון החמאס ברצועת עזה. עוד לפני מתקפת הטרור תוצאות עבודת הצוות ניכרו בשטח, בדגש על עלייה משמעותית בניטור של פרסומים ברשת שבהם נמצאו תכנים המסיתים לטרור והסרה שלהם. עם פרוץ המתקפה הצוות פעל כבר מהרגע הראשון למנוע, להסיר, לחקור ולהעמיד לדין מסיתים לטרור, בפרט את אלה שהם תומכי החמאס. חברת הכנסת סון, אני רק אומר לך בכובעי כמשרד מורשת, צריך לשים לב שגם כשמסירים אותם מהרשת יש לנו עדיין תיעודים של מעשה הזוועה הזה, כי ברגע שהסרנו את זה מהרשתות, אין לנו תיעוד של זה, ואנחנו צריכים את התיעודים האלה. אז כדאי שבתוך הצוות של איתמר שיהיו מודעים לתיעוד ושמירה של החומרים שכבר הועלו לרשת.
+
+עם פרוץ המתקפה הצוות פעל כבר מהרגע הראשון למנוע, להסיר, לחקור ולהעמיד לדין מסיתים לטרור, בפרט את אלה שהם תומכי חמאס. עליית המדרגה ופעילות המשטרה בכל מה שקשור לטיפול בעבירות של הסתה ברשתות החברתיות והזדהות עם גורמים עוינים בזמן המלחמה התבטאה בין היתר בעלייה חדה במספר של כתבי אישום שהוגשו – 140 ��מספר לעומת 20 בכל שנת 2022, דבר שלדעת רבים הרגיע את המצב והרתיע רבים מלנסות ולפרסם דברי הסתה. יחד עם זאת, הגיעה העת להפיק לקחים גם בהיבט החוקי ולהתאים את החוק, לאור הקשיים שעלו מהשטח.
+
+ ראשית, ההגדרה של "פרסום" ו"מפרסם" מפנה לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שלא מותאם לעידן המודרני, שבו מסיתים רבים תומכים בטרור ומסיתים למשל באמצעות שימוש בסימון לייק לפוסטים מסיתים, תוך גילוי הזדהות, תמיכה או אהדה עם התוכן, וברי כי במעשיהם הם מגבירים את החשיפה של הפוסט ליתר משתמשי הרשת החברתית. לפיכך מוצע לתקן את ההגדרות בסעיף 2 לחוק ולקבוע כי גם תמיכה שלא באמצעות שיתוף אלא באמצעות שימוש בסימן אשר משמעותו תמיכה או אהדה, מהווים פרסום לפי חוק זה.
+
+ התיקון הזה נולד בעקבות מקרה שבו רופא בסורוקה המטפל בחיילים ופצועי מלחמה, עשה עשרות לייקים – מנוול – לפרסומים מזעזעים כמו באירוע של 7 באוקטובר. הוא שמח באמצעות לייק על הודעת דובר החמאס שתכף יתחילו להוציא להורג חטופים. הוא שמח גם על תמונות של אנשים הבורחים מבארי. הוא גם תמך מאוד בתמונה של חטופה – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ – – ומאוד שמח על עלייה בדיווחים של מספר הנרצחים ביום הנורא. כל אלה מאוד שימחו אותו. המשטרה ביקשה לחקור אותו, אלא שהפרקליטות אסרה עליה לחקור אותו ומסרה לה שלייק, בכל מצב, לא מהווה עבירה. חלם. כלומר, רופא שתומך באופן עקבי בטרור, פוגש חיילים פצועים קשה בבית החולים, לא יועמד לדין, כי לדעת הפרשנות המשפטית של הפרקליטות למונח "פרסום", גם 37 לייקים אינם עונים כדי פרסום תמיכה בטרור. בעקבות ביקורת ציבורית רבה, הפרקליטות החליטה לבחון מחדש את הנושא. על כן, הצעת החוק קובעת כי גם לייק יכול להיות פרסום, והכול בהתאם לנסיבות העניין.
+
+שנית, מוצע להוריד את רף ההסתברות הנדרש לצורך סעיף 24 לחוק, כך שהוא יהיה "אפשרות סבירה" במקום "אפשרות ממשית", בדומה להצעת חוק המאבק בטרור בנוסחה המקורי, ומתוך תפיסה שמי שעושה מעשה של הזדהות עם טרור או מפרסם דברי שבח למעשה טרור – די באפשרות סבירה שהדבר יגרום לעשיית מעשה טרור כדי להרשיעו. הסתברות, מטבע הדברים, קשה להוכחה. אף חוקר או שופט לא יכול לקבוע באופן חד-משמעי מה הסיכויים שפרסום יוביל מחבל לביצוע פיגוע. על כן, קביעה כי רף ההסתברות הוא אפשרות ממשית, מונעת פעמים רבות הגשת כתבי אישום. על כן, מוצע לקבוע רף הסתברות נמוך יותר – "אפשרות ממשית" – בדומה ללשון הצעת החוק המקורית. 
+
+ רק לשם הדוגמה, ביום 23 באוגוסט 2019 נרצחה רנה שנרב. היא הלכה למעיין עין בובין עם בני משפחתה, ומחבלים בני מוות טמנו להם מטען מראש והפעילו אותו ברגע שרנה יצאה מהמים. היא נרצחה; אביה ואחיה נפצעו. אחד המחבלים השפלים ומתכנן הפיגוע, חבר לארגוני טרור, תכנן, חיפש וגייס, ומסתבר שאימו הסיתה לטרור אפילו ברשת הגלויה – זה גם היה לאחרונה בעוד מקרה – והיא אף היללה ושיבחה את מבצעי הפיגוע לאחר מכן. אם פרסומיה ברשת של האם היו נבחנים היום על ידי הפרקליטות ולפי הפרשנות של דרישת הסתברות, בלי לדעת שזו אימו של המחבל, ההמתנה לאישור הפרקליטות בעניינה הייתה אורכת שבועות וכנראה לא מתקבלת, כי לא ברור בדיוק למה התכוונה במילותיה העמומות. תמונת חסן נסראללה בחשבונה היא פרסום יחיד וישן, ולא ניתן להוכיח את דרישת ההסתברות.
+
+לבסוף, הנחיית פרקליט המדינה מס' 14.12 קובעת כי לצורך פתיחה בחקירה של חשוד בעבירה לפי סעיף 24 לחוק, יש צורך באישור של פרקל��טות המדינה, דבר שגורם לעיכוב בפעולות החקירה ולפגיעה בתכלית החוק, בפרט כאשר מדובר בהסתה ברשת החברתית, שמופצת במהירות. כמו כן נדמה שבעבירות הסתה לטרור, לכל הפחות בשלב החקירה, אין צורך בגורם נוסף מחוץ למשטרת ישראל. הדברים מקבלים משנה תוקף בתקופה כה רגישה, שמדינת ישראל טרם ידעה כמותה, שבה הסתה לטרור ברשתות החברתיות הפכה למכת מדינה.
+
+ואכן, בעקבות המצב הביטחוני, פרקליטות המדינה הבינה את גודל האירוע והגמישה את ההנחיה, כלומר אפשרה במקרים מסוימים לפתוח בחקירה בלא צורך באישורה. עם זאת, ראוי שהדברים יעוגנו בחקיקה ללא סייגים וללא שיקול דעת. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 24 לחוק ולאפשר למשטרת ישראל לפתוח בחקירה על ביצוע עבירה לפי אותו סעיף בלא צורך באישור של גורם נוסף.
+
+חוק המאבק בטרור שנחקק בשנת 2016 נוסח באופן רחב מאוד, והוא כלל לפי ניסוחו כל הבעת תמיכה או הזדהות בכל דרך. הוא לא צמצם את עצמו, הרבה לפני 7 באוקטובר, לא לתכנים מסוימים ולא למספר מינימום של פרסומים. 
+
+
+אפשר לסיים.
+
+
+אוקיי. הוא ביקש – וכו' וכו', ועכשיו אנחנו מסיימים פה. תודה רבה לכם.
+
+
+תודה רבה לשר עמיחי אליהו. חבר הכנסת הלוי, אני מבין שאתה רוצה להתנגד. 
+
+
+תודה, אדוני היושב-ראש. סליחה, עליזה, זה ייקח דקה. יש בחוק הזה שני עניינים. הראשון, שהזכיר פה השר אליהו והוא העובדה שהפרקליטות מחליטה, בניגוד לסמכות ובניגוד לחוק בעבירה הזאת, לקחת לעצמה את השאלה אם משטרה יכולה לחקור או לא. כלומר, יש חשד שאדם גונב במכולת; אם יש חשד סביר, המשטרה יכולה לפתוח בחקירה. יש חשד שאדם תומך בטרור, שם המשטרה לא יכולה בלי הפרקליטות. זאת שערורייה, ואני מודה לך, לימור, שעשית. 
+
+אבל תיקון אחד שבגינו עליתי וראיתי שתיקנת – מי שמזדהה עם מעשה טרור לא צריך אפשרות ממשית אלא אפשרות סבירה. אני מבקש ממך בחקיקה הזאת להוריד בכלל – את האפשרות הממשית ואפשרות סבירה. זה נכון בחוק שלי של מערכת החינוך וזה נכון בכלל. כמו מי שמזדהה עם ארגון טרור, מי שמזדהה עם מעשה טרור הוא עבריין, בוודאי במדינת ישראל למודת הטרור זה צריך להיות מושכל ראשון. ולכן אני מבקש בחקיקה – זאת ההתנגדות המעשית שלי – לתקן את זה. כל מי שמזדהה עם מעשה טרור ישב בכלא. תודה רבה.
+
+
+סליחה, אדוני, זו הפרה של הוראות – – – 
+
+
+תודה רבה. 
+
+אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה לטרור ברשתות חברתיות), התשפ"ד–2024. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה לטרור ברשתות חברתיות), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+46 בעד, 27 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה לטרור ברשתות חברתיות), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת מטי התבלבלה ולחצה אצל טטיאנה על "נוכח". 
+
+
+טוב. לפרוטוקול אנחנו רושמים שחברת הכנסת הרכבי הצביעה בטעות מהמקום של חברת הכנסת מזרסקי. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. 
+
+
+
+
+ הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. 
+
+
+ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת המדע והטכנולוגיה. 
+
+
+תודה רבה. הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).
+
+
+רגע, רגע, רגע. ביקשתי לביטחון לאומי. 
+
+
+אז עוד פעם, קודם כול אני מבקש – כשזה קורה, עכשיו. זאת אומרת – – –
+
+
+ אני – – – 
+
+
+לא, לא. לא ציינתם את זה בהצעה; ואם כן, אז צריך להגיד את זה מראש. אנא, רשמו – גברתי סגנית מזכיר הכנסת, תהיי איתי רגע. בגלל שחברת הכנסת סון הר מלך רוצה להעביר את זה לא לוועדת החוקה אלא לוועדה לביטחון לאומי זה יעבור לוועדת הכנסת. בסדר? תודה רבה.
+
+
+מעמד האישה. 
+
+
+– – – 
+
+
+ועדת הכנסת. זה לא משנה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3602/25; דברי הכנסת, חוב י"ז, ישיבה 146.]
+
+
+נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של סחיטה באיומים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. הצעת החוק נומקה בתאריך 7 בפברואר 2024. אתה עכשיו משיב, או שהשבת כבר? אתה רוצה להשיב עכשיו?
+
+
+– – – 
+
+
+הבנתי. אז אנחנו נעבור להצבעה. 
+
+
+רגע, רגע. חנוך, הוא עולה. 
+
+
+הוא רוצה להשיב? בסדר, בבקשה. קדימה. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאחר שאני יודע מה תשובת הממשלה אני אנסה להגיד בשתי במילים ולחזור על מה שאמרתי כבר פעמיים במהלך היום. הינה עוד הצעה שהממשלה הזאת דוחה, הינה עוד הצעה שאני חושב שהיא הצעה נכונה וטובה למאבק בפשיעה והדחייה היא לא משיקולים ענייניים. רק אמש שמענו שוב את ראש הממשלה מדבר דברי רהב, שהוא נוהג לעשות מדי פעם; שנה בשנה, ככל שעולה הפשיעה, ככה עולים הדיבורים. זו תמונת המצב: הצעה כזאת, שבאה ומעגנת את העובדה שמי שנאשם בסחיטה באיומים, סחיטת דמי חסות, ייעצר עד תום ההליכים כחלק מסעיף 21, גם היא נדחית על ידיכם, כשבתקופה הזאת אני רואה ושומע הצעות חוק פופוליסטיות, שאין בהן באמת כדי להרחיק ולמנוע את הפשיעה, שעולות וצפות פה בכנסת וזוכות לדברי כיבושין, והפשיעה עולה ועולה. ואני חוזר עוד פעם על הנתונים: 244 נרצחים בשנת 2023 – על ראש הממשלה, על השר לביטחון לאומי ועל הממשלה כולה. לא נעשה דבר וחצי דבר חוץ מדברי רהב, וכשמגיעות הצעות ענייניות הן לא זוכות להתייחסות עניינית, או שהן נדחות, או שהן נמשכות, או שהן נזרקות הצידה. תמשיכו. 
+
+ ממש יצא עיתוי, בזמן, כשאתמול ראש הממשלה עוד פעם סיפר שחייבים לאחוז את השור בקרניו ובאמת להילחם בפשיעה. נו, באמת, הוא ראש הממשלה כל כך הרבה שנים. שמענו אותו ב-2016, ב-2017, ב-2019, ב-2020, ב-2021. ב-2022 לא שמענו אותו, זה הזמן היחיד שירדה הפשיעה, זה הזמן היחיד שהייתה ירידה באירועי הרצח, שהייתה ירידה באירועי חסות, שהייתה עלייה במעצר עד תום ההליכים של אנשים שהם חברי ארגוני פשיעה. בשנה הזאת זה היה. בשנה הזאת – נאדה, שום דבר, אפס, כלום. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. שרים חסרי כישורים וראש ממשלה בלתי כשיר. 
+
+ואחרי הדבר הזה יצעקו לכם: תצביעו נגד. תמשיכו להצביע נגד כי אתם מצביעים נגד הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל. ואתם עושים את זה בצורה יפה, ההצבעה נגד; לעבוד אתם לא. ואם יש דבר אחד שאתם נאבקים בו, המאבק היחידי של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא המאבק במאבק בפשיעה. המאבק במאבק בפשיעה, במאבק באלימות, במאבק בטרור. האיש המסוכן הזה מוביל אתכם. תצביעו נגד. אני אקדים את יושב-ראש הסיעה שלכם: נגד, חברים, נגד. 
+
+
+ תתבייש – – – 
+
+
+תודה. 
+
+אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של סחיטה באיומים), התשפ"ג–2023. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של סחיטה באיומים), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.
+
+
+30 בעד, 46 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של סחיטה באיומים), התשפ"ג–2023, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. 
+
+ נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת ששון ששי גואטה ומשה פסל. חבר הכנסת גואטה, ברוך הבא. 
+
+
+ הצבענו על ההצעה הלא-נכונה. 
+
+
+ זה לא שהצבענו על הלא-נכונה. 
+
+
+ לא, אבל גם במסכים שלנו. לחצנו "בעד" על כותרת של הצעת חוק לא נכונה. 
+
+
+ לא בהצבעה האחרונה אלא אחת לפני – נכון? על איזה חוק זה היה, חבר הכנסת סובה, חוק המאבק בטרור? 
+
+
+ לא, האחרונה. חנוך – – –
+
+
+ רגע. חבר הכנסת קריב, רגע. אתה כל הזמן צועק. רגע, רגע. חבר הכנסת סובה הצביע בטעות ממקומו של חבר הכנסת שוסטר. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. 
+
+ בנוסף, בהצבעה האחרונה, השקופית על המסך של ההצבעות הייתה לא נכונה. זה יתוקן. תודה רבה לחבר הכנסת קריב שהפנה את תשומת לבנו.
+
+
+ [הצעת חוק פ/4381/25; נספחות.]
+
+
+עכשיו, חבר הכנסת גואטה, הבמה כולה לרשותך. 
+
+
+ תודה רבה. אפשר להתחיל?
+
+
+ בכבוד, חמש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנו בתוך מערכת לחימה ארוכה שבה החיילים והמילואימניקים שלנו נותנים את חייהם להגנה על המולדת ולביטחונה בהקרבה גדולה. אלפי צעירים וצעירות, הורים, אחים ואחיות, השאירו הכול מאחור למען ההגנה על עם ישראל. חלקם חזרו מהטיול הגדול אחרי הצבא, חלקם עזבו תינוקות בני יום בבית, חלקם נטשו את העסק החדש, חלקם אף עצרו את לימודיהם ולא יודעים אם יתאפשר להם להתחיל ללמוד בשנה הבאה. 
+
+ אנחנו, חברי הכנסת, חובתנו לדאוג לחיילים ולמילואימניקים, שיעמדו לרשותם התנאים המספקים ביותר, על מנת שיוכלו ללמוד ולפתח את עתידם המקצועי – – – 
+
+
+רק רגע, חבר הכנסת גואטה. חברי הכנסת, חבר הכנסת כץ, זה נאום הבכורה של חבר הכנסת גואטה. 
+
+
+צריך לחבק?
+
+
+ אנא, בואו ניתן לו את השקט לעמוד ולדבר. 
+
+
+ זה לא נאום בכורה. פעם ראשונה. 
+
+
+ זה לא נאום בכורה, איזה נאום בכורה – – – 
+
+
+ זה נאום הבכורה שלו, הוא לא דיבר קודם.
+
+
+אנחנו, חברי הכנסת, חובתנו לדאוג לחיילים ולמילואימניקים שיעמדו לרשותם התנאים המספקים ביותר על מנת שיוכלו ללמוד ולפתח את עתידם המקצועי. ההקרבה, התעוזה, האומץ שלהם הם המאפשרים לנו ולעם ישראל לעמוד כאן, להמשיך לחיות את חיינו ולנהל שגרה בטוחה. 
+
+ החוק שאני עומד לדבר עליו קובע כי החיילים המשרתים בשירות סדיר ומילואימניקים יקבלו עדיפות לזכאות בדיור במעונות הסטודנטים. היום כולם יכולים לישון בביטחון ובידיעה שלמה כי מיטב בנינו ובנותינו נלחמים בגבולות ארצנו ומגינים עלינו – מכל משמר. חיילינו לא מקריבים רק את ההווה, אלא גם את עתידם. ללחימה אין תאריך סיום, החיילים והחיילות שלנו לא יודעים כיצד לתכנן את עתידם המקצועי. אני סבור שכל חבר וחברת כנסת אשר אהבת המולדת וההערכה לחיילים הן נר לרגליהם, יתמכו בהצעת החוק. זה הזמן של כולנו להראות לחיילים ולחיילות שלנו שאנו כאן דואגים להם ולעתידם.
+
+אני רוצה להודות לחברי שר החינוך יואב קיש על התמיכה, ולשותפי להצעת החוק חברי חבר הכנסת מושיקו פסל. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה. 
+
+
+ יישר כוח, חבר הכנסת גואטה. יישר כוח. 
+
+ חבר הכנסת פסל, חמש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ זה נאום בכורה שלו? לא היה כלום על ביצים, על תרנגולות. 
+
+
+נותנים לחבר הכנסת ששון את הכבוד. 
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים באחת התקופות – – – 
+
+
+ לא להפריע לחבר הכנסת משה פסל, בבקשה. הוא יושב לידי במליאה, אז תנו לו כבוד. 
+
+
+ אנחנו נמצאים באחת התקופות הרגישות והמאתגרות – – –
+
+
+ חבר הכנסת ששון גואטה, אתה מפריע לשותף שלך. 
+
+
+ זו הצעת החוק הראשונה שלו.
+
+
+ אני מפעיל לך עכשיו את השעון.
+
+
+ טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים באחת התקופות הרגישות והמאתגרות ביותר שידעה מדינת ישראל. בשעה זו ממש, שבה אנו מתדיינים במליאה, נמצאים אלפי לוחמים ומילואימניקים בחזית – בעזה, בגבול הלבנון, ביהודה ושומרון – ובכך מאפשרים לנו כאן לנהל חיי שגרה מסוימים. חלק גדול מאותם אנשי מילואים ולוחמים שמגינים עלינו עכשיו בחזית עזבו את ספסל הלימודים וייאלצו לחזור ולהשלים את הפער כאשר המלחמה תסתיים. מחובתנו כנציגי הבית הזה לעשות הכול על מנת להקל עליהם כשהם חוזרים אל לימודיהם האקדמיים.
+
+ חבריי חברי הכנסת, אני מציג בפניכם היום את הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים. הצעה זו נועדה להקל על חיילי החובה והמילואים הלומדים באקדמיה, ומבקשת לקבוע כי מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות להכשרה מקצועית ויתר המוסדות שנכללים תחת חוק זכויות הסטודנט יחויבו לתת עדיפות בזכאות לדיור במעונות סטודנטים לחיילים ולמשרתי מילואים, אלה שנלחמו במלחמת חרבות ברזל. אני בטוח, חבריי, כי בכך נוכל להוקירם ולו במעט על תרומתם לביטחון המדינה ולסייע להם להתאקלם ולחזור אל שגרת הלימודים. 
+
+ההצעה הזאת שמונחת לפניכם היא הצעה אחת מתוך סדרה של הצעות חוק שעוסקות רק בלוחמים ובמילואימניקים. אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אם אנחנו חפצי חיים, אנחנו צריכים לשים את המשרתים, את הלוחמים האלה, בראש סדר העדיפויות. 
+
+אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני מדבר עם חברים שלי, חלקם לא חזרו הביתה ארבעה-חמישה חודשים. הם נאנקים. הם צריכים לדעת שאנחנו כאן, בבית הזה, לפחות עסוקים בלפתור את הבעיות שלהם, וזה חלק מהבעיות שלהם. 
+
+היום תתכנס מועצת רמ"י לדון – בהתאם להצעת החוק שהגשתי – במתן עדיפות ללוחמים ומילואימניקים בדירות ובפרויקטים של מחיר למשתכן ובפרויקטים של דיור מוזל לשכירות. אנחנו הצענו 40%, הם מעבירים היום 20%, וזה בסדר. אנחנו – – –
+
+
+ יישר כוח לשר גולדקנופ, שמקדם את זה. צריך להודות גם לו. 
+
+
+ בהחלט, גם לרמ"י. אנחנו נלמד את ההחלטה ונראה שלא ממסמסים אותה. נמשיך להביא לפה הצעות חוק למען המילואימניקים והלוחמים. 
+
+אני רוצה להודות לשר יואב קיש, שתמך בהצעה בכל הכוח. תודה רבה לך, השר קיש, וכמובן לשותפי להצעת החוק הזאת, שותפי היקר וחברי היקר חבר הכנסת ששון גואטה. מי ייתן ובעזרת השם נביא עוד הצעות חוק למען הלוחמים, המילואימניקים ועם ישראל כולו. תודה רבה לך. 
+
+ כמובן שאני מבקש מהכנסת, מכל הבית, לתמוך בהצעת החוק הזאת. 
+
+
+ אני מודה לידידי חבר הכנסת משה פסל. באמת, חבר כנסת פ��יל וחברתי. יישר כוח. אני מזמין את כבוד השר יואב קיש, שר החינוך, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני מתרגש. אתם יודעים, אחרי נאום פתיחה, מי שנואם מזמין את מי שהוא רוצה שיעלה אחריו. אז במידה מסוימת אני – – –
+
+
+ תספר לנו על ששי, על תולדות חייו.
+
+
+ אני לא מבינה, זה – – – למה ההתרגשות, הוא לא נאם נאום בכורה?
+
+
+ ששון זה אח שלי. אני לא יודע מה אתה רוצה, אני מוכן על אח שלי לספר פה – – –
+
+
+ הוא אח של כולנו, גם קואליציה, גם אופוזיציה. 
+
+
+ הוא לא נאם נאום בכורה? למה הוא לא – – – 
+
+
+ לא, עוד לא. אבל כשהוא יעשה, אני מבטיח שאני אבוא גם לברך. את יודעת מה, אני מוכן ככה – קודם כול, יש לי רק תשע דקות וחצי – – –
+
+
+ זה מספיק זמן. 
+
+
+אז מה שאני אעשה, אני אגיד בקצרה: ששון ומושיקו, ועדת שרים לחקיקה תומכת בהצעה שלכם בכפוף להסכמות עם המשרדים ביטחון, משפטים וחינוך. רק לראות שאתם מסכימים. יפה. 
+
+קודם כול, האמת היא שזו גאווה שזו הצעת החוק שלכם שבאה ומחזקת את המילואימניקים. דרך אגב, הבית הזה, משני הצדדים, עוסק בזה. זה עוד סימן מאוד מובהק לאיפה שהלב שלכם נמצא, ואני רוצה לחזק אתכם על העשייה הזו.
+
+ אני חייב לומר לכם: אנחנו בתקופה לא רגילה. מדינת ישראל נלחמת, ונלחמת מלחמה קשה, גם בעזה וגם בצפון, וכמו שכולנו מבינים זה ייקח גם חודשים ארוכים. בסוף הכנסת זה המקום שבו מתגייסים נבחרי הציבור כדי לתת מענה במלחמה, וזה קורה בכמה תחומים. אחד התחומים הכי משמעותיים זה באמת איך עוזרים למילואימניקים שפשוט עזבו את הכול, הלכו לחודשים רבים, ונלחמים למען עתידה של מדינת ישראל. ההוקרה הזו והסימן הזה, זה הדבר שבחרתם להעביר. ששון, זה שאתה ממוקד בדבר הזה לכל אורך הדרך – ואני רואה איך אתה עוזר לחקלאים פה, שהם בקשיים, ואני רואה איך אתה עוזר ללוחמים ואיך אתה עוזר למילואימניקים. מי שלא מכיר את ששון, זה הלב שלו. אז אני מכיר אותו.
+
+
+ אל תשכח גם את משה.
+
+
+ ששון חתום ראשון על החוק, לא? אבל הם ביחד, זה נכון, כמו שהם יושבים שם שניים. אז אתה יודע, אני אמרתי: זה נאום פתיחה, אז אני הולך – – –
+
+
+לפרגן לו.
+
+
+מושיקו, כמובן. מה שנקרא, הכול אכן הדדי, והם עובדים בשיתוף פעולה גם בחוק הזה, ובאמת הקרדיט כמובן הוא לשניהם.
+
+אני מאוד שמח שיש לנו גם בליכוד נבחרת כזו חשובה ומשמעותית, שבאה ומשקיעה ועושה את הדברים. אלו חבר'ה צעירים שרק הגיעו לכנסת הזו, וכבר רואים איך הם מובילים את העניינים. וכן, רואים גם בליכוד איך יש רוח חדשה שגם מכתיבה וגם עושה. אני מברך את הכנסת ומברך את סיעת הליכוד על האקטיביות ועל היכולת להוביל ולקדם דברים. יש שם גם ותיקה, קטי, שגם היא עם הרבה מאוד – – –
+
+
+ אני האימא.
+
+
+הרבה מאוד ניסיון. והשילוב הזה הוא שילוב מנצח. ראינו את זה לכל אורך הדרך מתחילת הקדנציה, ובאמת זו גאווה גדולה גם לי שזו הנבחרת שלנו.
+
+אז אני רוצה לסכם ולומר: קודם כול, ששון, צריך למצוא באמת זמן אמיתי לנאום פתיחה שלך. זה לא נחשב, האירוע הזה. אבל ככה תתחיל להתרגל קצת לדוכן, תתחיל להתרגל. 
+
+
+ שמו אותי שם.
+
+
+אתה עושה פה עבודה מדהימה; אתה איש של אנשים; אתה חבר של כולם; כל הבית הזה אוהב אותך. אתה עושה – ראינו בהצעת החוק הזו – גם למען הציבור, למען המילואימניקים. זה הלב שלך, זו האהבה שלך, זו המשפחה שלך. אני אוהב אותך, בהצלחה גדולה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה.
+
+
+ רגע, רגע, רגע. רצתי במיוחד בשביל – – –
+
+
+ טוב, אני מחכה לחברת הכנסת פנינה.
+
+
+פנינה, את לא ראית אותו בנאום. היית צריכה להחזיק לו את היד, הוא התרגש.
+
+
+חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+להלן תוצאות ההצבעה: 22 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. 
+
+
+
+
+ הודעה למזכירות הכנסת.
+
+
+ תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2195/25; נספחות.]
+
+
+ חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת בועז ביסמוט וצביקה פוגל. אני מזמין את חבר הכנסת ביסמוט להציג את החוק. בבקשה, לכבודך, עד עשר דקות.
+
+להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת מתן כהנא.
+
+
+ חברי חבר הכנסת.
+
+
+חברי חבר הכנסת. בבקשה, ידידי.
+
+
+תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מלחמת חרבות ברזל החלה עם הטבח הברברי של מחבלי תמאס. יותר מ-300,000 חיילים גויסו למילואים יחד עם לוחמים רבים מהצבא הסדיר והקבע שנמצאים בשדה הקרב. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, למרות כל מה שאומרים, דווקא ראינו את עם ישראל באחד הרגעים הקשים אבל גם הגדולים שלו, כי ימין, שמאל, חילונים, דתיים – כולם היו מוכנים לשלם את המחיר הגבוה ביותר. מה זה המחיר הגבוה ביותר? זה מחיר חייהם.
+
+ נשות הלוחמים – נשות הלוחמים הפגינו ומפגינות לאורך כל הדרך גבורה אמיתית, עוצמה אדירה. אני מסיר את הכובע – מה זה, כל אזרח בישראל מסיר את הכובע – כמובן, בפני הלוחמים אבל גם בפני נשות הלוחמים. אף שהן לא מעורבות במלחמה באופן ישיר, הן ממלאות תפקיד מכריע בחיזוק הרוח של בעליהן ובתמיכה במאמץ המלחמתי. עכשיו, למרות הפחדים והאי-ודאות שלהן, הנשים הגיבורות הללו נשארות חזקות בעורף ומאמינות במטרה שלשמה נלחמים בעליהן. אנחנו רואים אותן, אנחנו מדברים איתן, אנחנו שומעים אותן, וזה פשוט מדהים. מדהים, הרוח שעטפה את המדינה שלנו, ובטח את המשפחות עצמן, שמעורבות באופן ישיר, אף על פי שכולנו משפחה אחת גדולה.
+
+ אבל לצערנו, אדוני היושב-ראש, ככל שההתגייסות של הלוחמים הייתה גבוהה, כך גם מספר האבדות הגדול. מאות חללים גיבורים נפלו בקרבות ברצועת עזה ובהגנה על המולדת. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, צמד המילים שהפך להיות סיוט עבור כולנו זה "הותר לפרסום", צמד מילים שהפך לסרט אימים עבור משפחות רבות שאיבדו את יקיריהן והתפרקו לרסיסים. הנופלים הותירו אחריהם אלמנות ויתומים, וחלקם אפילו הותירו אחריהם אלמנות בהיריון. היינו בכמה הלוויות שבהן אתה רואה את האלמנה שמדברת בסוף, כאשר היא בהיריון.
+
+
+ קורע את הלב.
+
+
+ קורע את הלב. קורע את הלב של כל אחד ואחת מאיתנו כאן במדינה. זאת מציאות קשה שנכפתה על מאות נשים מאז השבת השחורה, מציאות קשה מנשוא, שדורשת התמודדות יום-יומית עם עצב, כאב, אובדן וגעגוע. מאז פרוץ המלחמה, אדוני היושב-ראש, 208 אלמנות הצטרפו למעגל השכול, וגם 514 יתומים, להוציא 43 יתומים שלא הוכרו כיתומי צה"ל מפאת גילם, זאת אומרת מעל גיל 21.
+
+ מי שמוכרת כאלמנת צה"ל – וזה חשוב פה, אני חוזר: מי שמוכרת כאלמנת צה"ל זכאית לקבל מעטפת טיפול ותמיכה רחבה מהמדינה, שכוללת זכויות כספיות ותגמולים חודשיים למשך כל חייה. אבל ישנה הבחנה אחת בלתי מוצדקת, שפוגעת ומקפחת באופן ספציפי את שאיריו של מי ששירת בשירות קבע בהסדר של פנסיה תקציבית. שאיריו של חייל קבע או עובד שירות המדינה שנכלל בהסדר של פנסיה תקציבית – אלה מקבלים סכומים מופחתים. ולמה זה קורה? בוא, אני לא צריך לחשוב הרבה – בגלל קיזוז בין הקצבה שמגיעה להם מאוצר המדינה לבין התגמולים ממשרד הביטחון. עושים את הסך ועושים את הקיזוז. ואילו שאיריו של מי שנכלל בהסדר פנסיה צוברת זכאים לתגמולים ממשרד הביטחון וגם לקצבת שאירים מלאה, כשהפעם, אדוני היושב-ראש, זה כמובן ללא קיזוז. 
+
+ לנו, דבר שאתה מכיר היטב, יש צו, ציווי מוסרי מהתורה: "כל אלמנה ויתום לא תענון". ואילו תמיכת המדינה באלמנות צה"ל היא לא רק ציווי מוסרי אלא חובה בחשיבות עליונה. עלינו לסייע בכל דרך לאלמנות שאיבדו את היקר להן מכול. מחובתנו לסייע להן להתמודד עם האובדן, לבנות את החוסן הנפשי שלהן ולהשתקם.
+
+ הצעת החוק שלי מבקשת לתקן את העוול ואת הקיפוח בקצבאות השאירים של אלמנות משרתי הקבע, וכן השוטרים, הסוהרים או עובדי שירות הביטחון. זאת למה? על מנת שאלמנות תהיינה זכאיות לקבל את מלוא ההטבות והתגמולים שמגיעים להן ללא קיזוזים או ניכויים כלשהם – פעם אחת מכוח חוק משפחות חיילים או חוקי נפגעי איבה, שתכליתם היא פיצוי השאירים בשל השכול והאובדן, ופעם שנייה מכוח חוקי הגמלאות, שתכליתם היא פיצוי השאירים בגין האובדן הכלכלי הנובע מהפטירה וכתחליף לפרנסתו של הנפטר.
+
+ לקיזוז עצמו – אני חושב שאין פה אחד מבין חברי הבית, ולא משנה אם אתה אופוזיציה, קואליציה – כל אחד מאיתנו חושב כמובן על מי שאיבד את היקר לו מכול. לקיזוז אין למעשה שום הצדקה אמיתית. מדובר בשתי מערכות, מערכות זכויות נפרדות. לכן, לטעמי – ואני מקווה שגם לטעמכם, חבריי חברי הכנסת, שוב פעם, מכל סיעות הבית, כל מפלגה ציונית פה שמכבדת את עצמה – לא נכון ליצור ביניהן תלות באמצעות קיזוז אחת עבור תשלומה של השנייה, במיוחד כאשר נסיבות המוות מזכות בתגמולים. אני חושב, אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי – אני חושב שזה המעט שאנו חבים לשאיריהם של מי שהקריבו את חייהם למען מדינת ישראל ולמען העם היהודי. 
+
+ושוב אני אומר, כמו חלק מעמיתיי פה – מאז 7 באוקטובר היינו בכל כך הרבה הלוויות, ניחום אבלים. וזה המעט, ממש המעט שאפשר לעשות למען אנשים שהקריבו את היקר להם מכול, והם יקרים לנו כל כך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת בועז ביסמוט.
+
+ הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ד–2023 
+ [הצעת חוק פ/4083/25; נספחות.]
+
+
+ אני מזמין את חבר הכנסת מתן כהנא להציג את הצעת החוק. כאמור הוצמדה הצעת חוק זו ��הצעתו של חבר הכנסת בועז ביסמוט. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, החוק הזה נועד לסיים איזה עוולה, איזה אי-צדק כלפי אלמנות אנשי קבע שבעליהן היו בהסדר הפנסיה התקציבית. אני מזכיר שכבר מעל עשר שנים זה לא הסדר הפנסיה של אנשי הצבא, אבל יש, לצערנו, לא מעט אלמנות צה"ל שבעליהן החללים עדיין היו תחת הסדר של פנסיה תקציבית; ויש פה סיטואציה שקובעים שהכספים שאלמנת צה"ל כזאת תקבל לא יעלו על המשכורת הקובעת של איש הקבע.
+
+השר קיש, אתה בטח מכיר את זה היטב. יש איזה אופנה עכשיו לרדת על אנשי הקבע, על הפנסיות וכו' וכו'. יש לא מעט אנשי קבע שהמשכורות שלהם מאוד נמוכות, ועדיין האלמנות שלהם תקבלנה סך כולל שלא יעלה על המשכורת הקובעת שלהן. ומה שעושים זה שמקצצים להן את התגמולים שמגיעים להן מהפנסיה, שזה רכוש שלהן, זו פנסיה שהבעל שלהן עבד בשבילה, שירת בשבילה בצבא וקיבל אותה, והמדינה ממש מכניסה את היד לפנסיה שמגיעה לאלמנה ולוקחת לה מהכיס את מה שמגיע לבעלה. לא עושים את זה למי שהוא לא איש קבע. הוא יכול להיות מילואימניק – אף אחד לא בא לאלמנת מילואים ואומר לה: תקשיבי, בגלל שבעלך צבר פנסיה כזאת וכזאת, אנחנו מקצצים לך את התגמולים שאת מקבלת ממשרד הביטחון. החוק הזה בא לבטל את העוולה הזאת, להגיד: אנחנו לא נוגעים בפנסיה שמגיעה. 
+
+ יש לי פה סיפור, אני בכוונה לא נכנס לפרטים – יש לי פה ממש סיפור עם שם של אישה, אימא לשני ילדים, שמורידים לה רק 2,700 שקל בחודש, אבל על עשר שנים זה מעל 320,000 שקל, וזה כסף – אני פשוט מכיר את המקרה – שהיא צריכה אותו, זה לא איזה מותרות. ולכן אני חושב שהחוק הזה הוא הזדמנות טובה לתקן את העוולה הזאת, שפוגעת באלמנות של אנשי הקבע. תודה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת מתן כהנא. אני מזמין את השר יואב קיש, שר החינוך, להציג את עמדת הממשלה בשם שר הביטחון. עשר דקות לרשותך.
+
+
+ חבר הכנסת בועז ביסמוט וחבר הכנסת מתן כהנא, קודם כול אני אתחיל בשורה התחתונה: מדובר בחוק חשוב ונכון שנבחן במשרד הביטחון ובאוצר, ויש החלטה לקדם בזמן הקרוב הצעת חוק ממשלתית שתסדיר את הנושא, וזאת בנוסף להצעת החוק הנוכחית.
+
+ הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בטרומית, בכפוף לכך שהמציעים ימתינו עם המשך קידום הצעת החוק הפרטית עד שתוצמד להצעת החוק הממשלתית, ובכפוף לכך שקידומה של ההצעה יהיה בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. רק לראות שמקובל עליכם. מתן? בועז? מקובל. 
+
+ במילה נוספת אני אגיד בצורה מאוד ברורה: כנראה, כמו שקודם היו שני חברי כנסת שהחוק שהם הגישו מאוד מתאים, גם החוק הזה מאוד מתאים לשני חברי הכנסת האלה, שאני מכיר אותם היטב. בועז, ידידי, אני יודע בכמה ניחומי אבלים הסתובבת בכל התקופה האחרונה.
+
+
+ שגרירנו בתקשורת.
+
+
+ בכל מקום כזה שומעים את הציבור, הלב כואב, וזה לא קל. אין ספק שהצעת החוק הזאת באה לתקן עוול, ואתה מוביל את זה, ואני רוצה לחזק אותך. יישר כוח. אותו דבר למתן, שמכיר היטב את כל העולם הזה של משפחות שירות הקבע וכל שאר שירותי הביטחון. את העוול הזה אנחנו נתקן. אני מודה לכם על הצעת החוק, ואנחנו תומכים בהצעה. אני קורא למליאה לתמוך. תודה.
+
+
+תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת בועז ביסמוט וצביקה פוגל. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות הקבע בצבא ��גנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. 
+
+
+ להלן תוצאות ההצבעה: 20 בעד, אין מתנגדים. 
+
+ אנחנו עוברים כעת להצבעה על הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ד–2023 – – –
+
+
+– – –
+
+
+ היא צודקת. סגנית המזכיר תיקנה אותי. אני מתקן. אני קובע כי הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
+
+ כעת אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת מתן כהנא. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ד–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
+
+
+ להלן תוצאות ההצבעה: 19 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי גם הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור גם היא לוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3766/25; נספחות.]
+
+
+נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אריאל קלנר. אני מזמין את חבר הכנסת אריאל קלנר להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מאמין, אדוני היושב-ראש, בדמוקרטיה. אני מאמין בחופש ביטוי ובתקשורת חופשית, אני מאמין בדמוקרטיה בצורה שניסח אותה אברהם לינקולן בנאום גטיסברג: "שלטון העם, על ידי העם, למען העם". אני מאמין בחופש ביטוי על פי תפיסתו של הפילוסוף הצרפתי וולטר: "אני שונא את דבריך, אך איהרג על זכותך לומר אותם". מכאן שתקשורת חופשית מגוונת והוגנת הכרחית הן לחופש הביטוי והן למימוש זכות הבחירה הדמוקרטית, בחירה חופשית מתוך שוק רעיונות חופשי ומגוון. חופש בשוק הדעות והרעיונות הוא תנאי הכרחי לקיומה של חברה חופשית.
+
+כליברל אני מאמין בקיומם של מקסימום ערוצי תקשורת עם מינימום מגבלות. מעולם לא פעלתי לסגירת ערוצי תקשורת רק כי דעותיהם לא מצאו חן בעיניי. לצערי נעשו פעולות בולשביקיות כאלה בעבר במדינת ישראל. כולנו זוכרים את סגירת ערוץ 7, הניסיון להביא לסגירת העיתון ישראל היום והניסיונות להצר את צעדיו של ערוץ 14. לצערי, כל המשתיקים הגיעו משמאל. כל המושתקים היו מימין. אני אמרתי ששוק הרעיונות חייב להיות חופשי. כליברל, כאיש השוק החופשי, אני מאמין שתפקידה של המדינה להתערב רק במקומות שבהם השוק החופשי לא מספק את הצורך. אי לכך, יש לי ספקות, אני מודה, באשר לצורך בתקשורת שממומנת על ידי הציבור, שהרי השוק החופשי נותן כאן מענה לא רע בכלל לצורכי הציבור. אולם המציאות היא שמדינת ישראל, באמצעות כנסת ישראל, החליטה בעבר על מימון ציבורי של תקשורת, ובראשה התאגיד. ואני מקבל את זה, גם אם אני לא אוהב את זה. 
+
+ בהצעה המונחת לפניכם, חבריי, אני מתכוון לוודא שהשידור הציבורי אכן משרת את הציבור, ולא חוטא חלילה למטרה שלשמה הוקם. בשידור הפרטי הצרכן קובע, באמצעות השלט; אולם מה לגבי השירות הציבורי בטלוויזיה, ברדיו? מי יוודא, אדוני שר התקשורת, שאין שימוש לרעה בכספי הציבור ובמשאבי הציבור שמממן את אותו ערוץ תקשורת ציבורי? זה בדיוק תפקידם של נבחר�� הציבור. זה התפקיד שלנו, של הכנסת, של חבריי מהקואליציה וחבריי מהאופוזיציה. 
+
+החוק שמונח לפניכם נוגע לחיזוק מעמדה של הכנסת. החוק שלפניכם נוגע לחיזוק מעמדו של הציבור באמצעות נבחריו, ומתוך כך גם של השידור הציבורי. החוק שלפניכם נועד למנוע שימוש לרעה שעשוי להיעשות על ידי גורמים בלתי נבחרים, או אפילו על ידי שלטון שמבקש להשתמש בשידור הציבורי לטובתו. החוק הזה מתיישב עם מושכלות יסוד של דמוקרטיה פרלמנטרית, ויש לחוק הזה דוגמאות מקבילות בעולם הדמוקרטי המערבי: בבריטניה מתקיים פיקוח הדוק של ועדת התרבות, התקשורת והספורט של בית הנבחרים על ה-BBC; בצרפת מתקיימים שימועים לראשי חברות השידור הציבורי השונות בוועדה לענייני תרבות של האספה הלאומית של צרפת; בספרד הרשות המחוקקת היא דו-ביתית, ופועלת בה ועדה משותפת לשני הבתים לשם פיקוח על השידור הציבורי. 
+
+אני מבקש שהנורמה הזאת תחול גם בישראל. תאגיד השידור הישראלי אמון על השידור הציבורי במדינת ישראל. הוא הוקם בעקבות חקיקתו של החוק העיקרי בשנת 2014, והחל לפעול בשנת 2017 במקומה של רשות השידור, שנסגרה ופורקה 52 שנים לאחר הקמתה. תקציב התאגיד השנתי מגיע ללמעלה מ-700 מיליון שקלים – נכון, אדוני השר? – ובמסגרתו עובדים למעלה מ-900 עובדים. זהו תקציב ממשלתי שאנו כנציגי הציבור מופקדים על ניהולו בשקיפות ובאחריות על ידי הצופים שצופים בנו כרגע, אזרחי ישראל. 
+
+ התאגיד משחק תפקיד חשוב בשוק התקשורת בישראל, מפיק תכנים מגוונים, בשפות רבות, אך כשאנחנו מדברים על מערכת שידור ציבורית, המינימום שאנחנו יכולים לבקש הוא דין וחשבון לציבור. לאור זאת, הצעת החוק שלי דורשת מתאגיד השידור להגיש דוחות עיתיים לוועדת הכלכלה של הכנסת, ולא רק לשר התקשורת. הדוחות יכללו מידע על פעילות התאגיד, על תקציבו והתנהלותו הכספית והארגונית.
+
+
+ אני לא מבין, מבקר המדינה לא מפקח על התאגיד?
+
+
+ מבקר המדינה מפקח.
+
+
+ אז הוא לא רואה את כל התקציבים? אני שואל, כמו כל משרד ממשלתי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אנחנו לא מתנגדים למוסד מבקר – – –
+
+
+ מה הצורך בחוק אם מבקר המדינה בודק? להבין. תורה היא, ולהבין אני רוצה. 
+
+
+ אני תכף אסביר.
+
+
+ קודם כול, יסביר את זה השר, כי גם הוא מקבל דוחות. מבקר המדינה הוא אדם ממונה, ויש לו תפקיד חשוב מאוד. אבל אנחנו כאן נציגי הציבור שמייצגים את כלל הציבור; יש כאן נציגים מהאופוזיציה ומהקואליציה, מכל השכבות – דתיים וחילונים וחרדים ומיעוטים, ולנו יש את הזכות כמייצגי הציבור לראות אם הציבור באמת מקבל את המענה, אם הציבור מקבל מענה למימון שלו.
+
+ואני חוזר שוב – בדיוק אני מדגיש את זה – הדוחות יוגשו לוועדת הכלכלה של הכנסת. בוועדת הכלכלה יש נציגים מהאופוזיציה ומהקואליציה, מהמרכז ומהקצוות. כמעט כל הציבור מיוצג כאן. וכל זה כדי לוודא שהחוק שחוקק כאן – חוק שאנחנו חוקקנו, חברי הכנסת – מקיים את מטרותיו. התאגיד ממומן מכספי המיסים שלנו; האם לא ראוי, אדוני היושב-ראש, לבקש שייתן דין וחשבון לציבור הישראלי? זה עניין של כבוד ושקיפות כלפי האזרחים, שמממנים את התאגיד. כחבר כנסת אני רואה את עצמי כנציג ציבור שעליו לוודא שכל גוף ציבורי מתנהל באופן הטוב ביותר לטובת האזרחים, וזוהי הנורמה שצריכה להיות אצל כולנו. ניהול שקיפות של התאגיד הוא לא רק הגיוני אלא חיוני. הוא יוביל לשיפור בתחום התקשורת, יבטיח שהתקציבים מושקעים כראוי ויאפשר לכל חלקי החברה להיות מיוצגים באופן שווה ומאוזן. תאגיד שפועל במסגרת ציבורית צריך לשקף את הרב-גוניות ואת העושר של החברה הישראלית, ולא לשמש חלילה ככלי לקידום אג'נדות מסוימות. תאגיד שממומן על ידי כלל האזרחים חייב להיות מחויב לכולם, לא לקבוצה מצומצמת או לאינטרסים פוליטיים מסוימים. 
+
+ הצעת החוק הזו אינה מבקשת להגביל את חופש התקשורת אלא לחזק אותו על ידי יצירת תחום ניהולי שקוף ואמין. כך נוודא כי התאגיד ממשיך לשרת את הציבור באופן מיטבי, וכי ערכי התקשורת הטובה והאיכותית יישמרו לדורות הבאים. הצעת החוק שאני מציג היא לא פחות מהכרח דמוקרטי. היא מבטיחה שהתאגיד יעבוד לטובת הציבור בכללותו, בתום לב ובשקיפות מלאה. 
+
+ אני רוצה להודות לשר התקשורת וועדת השרים לענייני חקיקה על התמיכה; ובפרט, שר התקשורת, לך, על כל הפעילות למען תקשורת חופשית ומגוונת. 
+
+לפיכך, אני קורא לכל חברי הכנסת, ללא קשר למפלגתם או עמדתם הפוליטית, לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר שלמה קרעי, שר התקשורת, לנמק את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תכף אני אתייחס לשאלה שלך, אדוני. חבר הכנסת קלנר ענה לך בצד אחד של המטבע, אני אענה לך בצד האחר. אבל אני רוצה לספר לכם סיפור – לא שמעתי את הדקה הראשונה שדיברת, חבר הכנסת קלנר, יכול להיות שהזכרת את זה. אתם זוכרים את הפרשה שהתפרסמה בגלובס על כך שרולניק, אחד ממחוללי, מיוזמי, מבכירי המחאה נגד הממשלה, שמקבל על פרק תחקירים שלו – תחקירים שכולם, מעניין איך ולמה, נגד צד אחד של המפה הפוליטית – מקבל 600,000 שקלים לפרק, כאשר בערוצים פרטיים, בתוכניות איכותיות אולי יותר ומושקעות יותר לא מגיעים לסכומים האלה, ולפעמים אפילו לחצי ופחות מחצי מהסכום? 
+
+אז אני פניתי – יש לי סמכות בחוק לפנות ולבקש ביקורת חשבונות על נושא מסוים. פניתי למשרד רואי החשבון של התאגיד, וביקשתי מהם להביא לי נתונים כספיים: מה קורה במקרים אחרים, להשוות את אותם 600,000 שקלים לפרק לתוכניות אחרות דומות; לתת לי נתונים אם באמת יש כאן בזבוז כספי ציבור, אולי אפילו מעילה בכספי ציבור, או שאולי זה משהו מקובל. קיבלתי תשובה: אין בעיה, אנחנו מוכנים לעשות את הביקורת, תשלם לנו. פניתי ליועצת המשפטית של המשרד שלי ושאלתי אותה מי משלם את זה. יש לי בחוק סמכות לדרוש, אני רוצה לפתור את בעיית התשלום. משרד התקשורת, רשות החברות, התאגיד – מי משלם על זה? 
+
+
+ על מה לשלם?
+
+
+על הביקורת שביקשתי על פי חוק. מגיע לי על פי חוק לדרוש ביקורת חשבונות על נושאים מסוימים שגיליתי, וזה דבר שהיה חמור מאוד בעיניי. קיבלתי תשובה ארוכה ומפורטת מהייעוץ המשפטי לממשלה – ככה הם עובדים, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה – הגורם המנהל שלהם זה הייעוץ המשפטי לממשלה. ככה הם שולטים בזרועות ארוכות בכל המשרדים שלנו. קיבלתי תשובה שלא עונה לי על השאלה מי משלם, אלא איזה שאלות מותר לי לשאול, איזה שאלות אסור לי לשאול, מה מתוך מה ששאלתי הוא אולי בסדר, מה לא בסדר, ומה לא צריך. ועד היום – עברו לדעתי חודשיים מאז שביקשתי את התשובה לשאלה מי מוציא את זה לפועל, את הוראת החוק שקובעות בחקיקה ראשית שאני רשאי לדרוש ביקורת חשבונות – לא קיבלתי עד היום תשובה מי משלם את זה כדי שרואי החשבון יוכלו לצאת לביקורת, שיוכלו לעשות את הביקורת. 
+
+אז בוודאי – אתה שאלת על מבקר המדינה. אז הינה הדוגמה שנתתי לך, ודוגמה נוספת לגבי ערוץ מכאן 33. כתבתי כמה מכתבים, כמה וכמה מכתבים, גם בתקופת המלחמה, על דברים חמורים שנעשים שם מבחינת עמידה לצידה או אי-עמידה לצידה של מדינת ישראל. וגם כאן אני מקבל נפנופי ידיים, וגם כאן יש ביקורת חשבונות שצריכה להיעשות. אז לא מבקר המדינה עשה את זה, וגם אני, כשר התקשורת, מונעים ממני את חובתי החוקית לבצע את העניין הזה. אני אומר לכם, הכנסת היא גן עדן בהשוואה למה שקורה במשרדי הממשלה ובהשוואה לשלשלאות שקושרות לנו את הידיים, שכובלות לנו את הידיים, על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה. ולכן הצעת החוק הזאת חשובה מאוד – שהכנסת תשתמש בסמכות שלה, בסמכות הפיקוח שלה. זו אחת מאבני היסוד, אחד מעמודי היסוד של הכנסת, לפקח על הרשות הממשלתית, וכפועל יוצא מכך לפקח על כספי ציבור שהממשלה מוציאה באמצעות זרועות ביצוע כדוגמת התאגיד.
+
+לכן הצעת החוק הזאת חשובה מאוד. אני שמח שמכל חלקי הבית תומכים בה. אני חושב שזה דבר שראוי שיהיה, שיגיעו וייתנו דין וחשבון, כי כשאני מבקש דין וחשבון נותנים לי איזה מסמך עמום עם פרטים חסויים שאני לא רואה אותם. אומרים: זה הדין וחשבון – זה מה שאנחנו רוצים לתת לך. לכנסת יש יותר כוח. היא יכולה לדרוש מידע, היא יכולה לבקש: יבואו לכאן, יתכבדו, יסבירו לציבור לאן הולכים כמיליארד שקלים מכספו, לטובת אילו דברים, האם נעשה בהם שימוש סביר, שימוש מושכל. חשוב לנו הפסוק שבו כתוב "והייתם נקיים מה' ומישראל". אתם משמשים כגורם שמוציא כספי ציבור – צריך לבוא ולתת דין וחשבון לציבור, וועדת הכלכלה של הכנסת היא זו שמסוגלת. יש שם אפילו יושב-ראש שהוא לא חת מפני איש. כשיש לו מה לומר, הוא אומר. כשמישהו חושב שהוא מעל הפיקוח של הכנסת, הוא חוטף את נחת זרועו של היושב-ראש שם, חבר הכנסת ביטן. אני חושב שביקורת כזו ופיקוח כזה נדרשים בהחלט.
+
+אני חושב שזה הדיון האחרון שיש לנו כאן לפני חג פורים, אז אני רוצה לאחל מכאן לכם, לכל בית ישראל, חג פורים שמח. שבעזרת השם יתקיים גם בנו, בדור שלנו, בשנה הזאת "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם", וליהודים תהיה אורה ושמחה וששון ויקר.
+
+
+ תודה רבה לשר שלמה קרעי. להצעת החוק התנגד חבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין אותו להציג את התנגדותו. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, טוב שסיימת את דבריך בעניינו של חג הפורים, כי באמת מדובר בהצעת חוק ליצנית, פשוט הצעת חוק שכל מי שקורא אותה ומכיר את הוראות החקיקה שנוגעות לתאגיד לא יכול שלא להתפקע מצחוק. חבר הכנסת קלנר, תאמר לי, אתה מכיר במקרה את סעיף 13 לחוק שמסדיר את פעולת התאגיד, שהכותרת שלו היא "דוחות כספיים ודוחות על פעילות תאגיד השידור הישראלי"? תאגיד השידור הישראלי מחויב על פי חוק, כמובן, כתאגיד סטטוטורי, לפרסם דוחות מדי שנה, אבל כדי לחזק את החובה הזאת, שממילא קבועה בדיני התאגידים במדינת ישראל, יש סעיף ספציפי שאומר שכל שנה עד 31 במרץ התאגיד מגיש לשר – זה שיושב כאן – דוח כספי – –
+
+
+הוא אמר את זה.
+
+
+– – –
+
+
+רגע. – – ולא רק דוח כספי, אלא גם דוח על הפעילות. ולא רק שהוא מגיש לשר דוח כספי ודוח על הפעילות, החוק קובע, שבניגוד לרוב התאגידים הסטטוטוריים במדינת ישראל, את הדוחות הללו חייבים לפרסם באתר האינטרנט לכל אדם. מה בדיוק מונע מיושב-ראש ועדת הכלכלה לקבוע דיון בדוחות ולזמן מכוח סמכות הוועדה את הגורמים בתאגיד?
+
+
+אתה קראת את הדברים?
+
+
+כן, כן. אלא שלא מדובר פה בענייני שקיפות, ובטח גם לא מדובר פה בענייני פיקוח; מדובר פה בעוד מרכיב בקמפיין המתמשך של הממשלה הזו, של שר התקשורת הנכבד ושל שותפיו נגד השידור הציבורי. לא מדובר בקמפיין שהתחיל בכנסת הזו ותחת הממשלה הזו, אלא בקמפיין שראש הממשלה – שחושב שהוא צריך לבחוש בענייני שוק התקשורת, להקים עיתונים על ידי טייקונים, לסדר לו ערוץ תרעלה משלו, לסדר פטורים לכלי תקשורת שמתחנפים אליו – – – 
+
+
+– – –
+
+
+הכול ידוע. אז, עכשיו רוצים במסגרת הקמפיין לומר: התאגיד מעמיד את עצמו מעל לפיקוח, הוא לא שקוף. שטויות, הלצה. 
+
+אתם מדברים על כבודה של הכנסת? חצופים. לפני יומיים הפלתם צווי הבאה בביקורת המדינה, כאשר השר בן גביר העבריין נתן הוראה לא חוקית לקציני משטרה – – 
+
+
+תודה רבה.
+
+
+– – ואנשי משרדו לא להגיע. לכם אכפת מכבוד הכנסת? אתם לא מתביישים לשאת את כבודה של הכנסת על פיכם?
+
+
+תודה רבה.
+
+
+פשוט חוק ליצני לכבוד חג הפורים.
+
+
+כשאתה מתנגד, אני יודע שאני במקום הנכון.
+
+
+ שמענו, שמענו. קלנר, אל תשעבד את עצמך – – – 
+
+
+חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023. הצבעה.
+
+
+תצביע בעד – – –
+
+
+חוק הקמפיין נגד תאגיד השידור.
+
+
+לכבוד פורים תצביע בעד.
+
+
+ הנהפוך הוא – שאנחנו – – –
+
+
+– – – זה הפוך – – –
+
+
+אין ספק שאסתר הייתה – – – 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+להלן תוצאות ההצבעה: ארבעה בעד, שניים מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית – –
+
+
+לא, לא ועדת הכלכלה – ועדת החוקה.
+
+
+– – ותעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/4255/25; נספחות.]
+
+
+נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להחלפת המונח שיקום נכה נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. בבקשה, אני מזמין את חברת הכנסת להציג את הצעת החוק, בכבוד רב. עשר דקות לרשותך.
+
+חברת הכנסת טלי, זה מפריע.
+
+
+סליחה.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני נרגשת להגיש את הצעת החוק הזאת, שבעזרת השם תהיה אחת מני הצעות חוק רבות בנוגע לכל מה שקשור לבריאות הנפש בישראל. זה די ידוע ודי ברור שכל נושא בריאות הנפש בישראל הוא אחד המוזנחים בעולם. בחודשים האחרונים ניסיתי לרדת לעומקם של הדברים כדי להבין איפה זה תקוע, למה זה נראה כך. אחד הדברים שתמיד נוטים ליפול עליהם זה התקציב: אין מספיק תקציב, התקציב לא הוגן וכן הלאה. אני חייבת לומר שאחרי בירור עמוק ומסיבי הבעיה היא לא רק התקציב; הבעיה היא בעיה הרבה הרבה יותר עמוקה של ניהול התקציב, ואני רוצה לפרט. 
+
+ כרגע, מתמודדי נפש נעזרים בשתי אפשרויות: אפשרות אחת היא בתי חולים פסיכיאטריים, שבהם אתה נכנס למחלקה – בדרך כלל במחלקה הזאת אין טיפולים, אין שיקום, אין כמובן הדרכה או חזרה עקב בצד אגודל לתפקוד עצמאי. בעצם, בבתי החולים הפסיכיאטריים מכניסים אותך למחלקות. בדרך כלל יש לך טיפול של שעה בשבוע, וזה הכול. מאזנים אותך תרופתית ומוציאים אותך החוצה. לעומת זאת, העולם המערבי מתקדם בצעדי ענק לטיפול אמבולטורי, לטיפול בקהילה, לטיפול של הדרכה, לטיפול של ליווי, לטיפול שנותן כל היום לאורך כל השעות את כל הצ��כים הרגשיים והנפשיים של אנשים שנמצאים לא במצב פסיכוטי אלא במצב של פוסט-טראומה, הפרעות אישיות – כל מיני הפרעות או תחלואים מורכבים שכן מאפשרים לבן אדם להיות עצמאי לחלוטין אם הוא רק יקבל את הטיפולים הנכונים.
+
+ אז יש לנו את הבתים המאזנים, שזה הכיוון שכל העולם המערבי הולך אליו, ובבתים המאזנים קם אדם בבוקר ומקבל DBT, CBT, טיפולי פסיכודרמה, כל מיני סוגי טיפולים, שחלקם קצרי מועד וחלקם ארוכי מועד אבל אשכרה מעמידים אנשים על הרגליים בזמן קצר מאוד. אחר כך הם יוצאים להוסטלים בסלי שיקום, מקבלים הדרכה, ליווי בעבודה וממשיכים את חייהם. 
+
+ישראל, מתוך תקציב של 2.9 מיליארד שקלים בשנה, מעניקה לבתי החולים הפסיכיאטריים 1.9 מיליארד שקלים. את רוב התקציב של בריאות הנפש מקבלים בתי החולים הפסיכיאטריים. עכשיו, מה קורה? בגלל שזה המצב אנשים במצוקה רגשית או נפשית מובלים לבתי חולים פסיכיאטריים, כשבתי החולים הפסיכיאטריים האלה לא יכולים לתת להם מענה. אין להם מענה, הם לא בנויים לתת להם מענה. מה שכן קורה שם זה שהאנשים שמאושפזים שם בשוגג, בלי לקבל שום מענה, חוטפים טראומה משנית מעצם האשפוז. המון פעמים הם מאושפזים עם אנשים שבעקבות פשיעה פלילית מאושפזים במוסדות הפסיכיאטריים האלה. תחשבו רגע על בחורה עם פוסט-טראומה מורכבת, תחשבו רגע על בחור צעיר עם הפרעת אישיות כלשהי – האנשים האלה מאושפזים באותן מחלקות עם פושעים או אנשים עם הפרעות פסיכוטיות קשות, עוברים טראומה איומה ונוראה בתוך בתי החולים הפסיכיאטריים, יוצאים משם, ולכן – ושימו לב לנתון המדהים והמטורף הזה – כל מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי, הסיכוי שהוא יחזור להתאשפז שוב בבית חולים פסיכיאטרי כי מצבו הנפשי הוחמר בעקבות האשפוז הראשון הוא 70%. אני חוזרת – 70% מהמתאשפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים בשנה חוזרים לאשפוז שני, שרק מחריף את מצבם. ועל זה הרוב המכריע של תקציב הבריאות לנפש הולך. למה? כי יש להם לובי. כי מנהלי בתי החולים והפסיכיאטרים בבתי החולים מאוד חזקים בלובי ובמנגנון של מערכת הבריאות. אז למה שלא ניקח אנשים שאפשר בשלושה חודשים, ארבעה חודשים, חצי שנה, להעמיד על הרגליים ולהכניס בליווי והדרכה לתוך הקהילה, שימצאו עבודה, שימצאו מגורים, שיתחילו להיות עצמאים ולחוות את החיים, ונכניס אותם ללופ אין-סופי של אשפוז שהם לא צריכים ושרק מזיק להם?
+
+משרד הבריאות מבטיח כבר הרבה מאוד זמן לקיים 130 בתים מאזנים. אני מדגישה, כרגע יש רק 25. הבתים המאזנים הם בדיוק החוסר; הבתים המאזנים הם בדיוק מה שהקהילה הישראלית צריכה; הבתים המאזנים הם צורך נחוץ ואקוטי היום פי מיליון בגלל הטבח באוקטובר, בגלל מוכי הפוסט-טראומה, בגלל החיילים שהיום הם גיבורים אבל מחר הם יגיעו הביתה שבורי כנף ורק הנשים שלהם מספרות לנו בוועדות איך הן מחליפות להם חיתולים בלילה, או איך הם חונקים אותן באמצע הלילה. האנשים האלה לא צריכים אשפוז פסיכיאטרי. לא, הם צריכים בתים מאזנים, הם צריכים בתים שיקומיים, בתים שבהם מדברים איתם, רואים אותם, לוקחים אותם עקב בצד אגודל. אבל אין לזה כסף. יש רק 25 בתים מאזנים בישראל. משרד הבריאות הבטיח שיהיו 130 – היום היו אמורים להיות 130 בתים כאלה – יש רק 25, ושום דבר לא קורה עם זה. שום דבר. אנשים פשוט נופלים בין הכיסאות. זאת בעיה אחת.
+
+ הבעיה השנייה, ואולי האקוטית יותר – אין פסיכיאטרים בישראל. עד כדי כך אין פסיכיאטרים בישראל, שההסתדרות הרפואית ביקשה מהאוצר להכתיר את מקצוע הפסיכיאטריה כמקצוע במצוקה. ולמה? שימו לב לנתון הבא: יש פסיכיאטר אחד – אחד – על כל 11,000 תושבים. איך זה מיתרגם לחיים עצמם? אני אסביר לכם: יושבת אימא בוועדת בריאות הנפש ומספרת שהיא מתחילה לשחק עם הכדורים הפסיכיאטריים של הבן שלה כי הוא בהתקף חרדה, לא יוצא מהבית, לא יוצא מתחת לשולחן, ואין פסיכיאטר שהיא יכולה להרים אליו טלפון. למה? כי בשירות הציבורי על כל 11,000 נפשות, יושב או יושבת פסיכיאטרית אומללה אחת על סרט נע, שלא יכולה ללוות ולא יכולה לדעת אם הכדורים מתאימים או לא מתאימים. אז יושבים הורים – וזאת לא עדות אחת ולא שתיים ולא שלוש ולא ארבע – הורים יושבים ומשחקים עם הכדורים הפסיכיאטריים של הילדים שלהם מתוך מצוקה אנושית אדירה, כי אין להם עם מי לדבר. כי הפסיכיאטר האחד על כל 11,000 בני אדם פשוט לא יכול להגיע אליהם.
+
+
+קשה לשמוע את זה.
+
+
+ומה שקורה אחרי זה, זה שהילדים האלה מגיעים לחדרי מיון פסיכיאטריים, כי ההורים לא ידעו מה הם עושים, הם פשוט רצו לפתור את המצוקה. ופה אני רוצה להגיד משהו: אין לי מילה אחת רעה להגיד על ההורים האלה, אדוני היושב-ראש. המצוקה של לראות ילד בהתקף פסיכוטי או בהתקף נוירוטי או בהתקף חרדה, לא מסוגל לצאת מהמיטה – המצוקה הזו להורים היא מצוקה אל-אנושית. אל-אנושית. הם באמת עם הגב אל הקיר. כשהם משחקים עם הכדורים, זה בגלל שהם עם הגב אל הקיר. 
+
+ אבל משרד האוצר לא מוכן לומר שהמקצוע הזה הוא מקצוע שנמצא במצוקה. ולמה? כי הם מסתכלים על האחוז המזערי של הפסיכיאטרים שמרוויחים בין 1,000 ל-2,000 ל-3,000 שקל בשעה. בשעה; מסתכלים על הסכומים, שמתגבשים ל-300,000 שקל משכורת בחודש – איך יכולה להיות מצוקה? הם מרוויחים המון כסף. כשמאות פסיכיאטרים בשירות הציבורי פשוט קורסים, והורים לילדים – או אנשים מבוגרים – אין להם שום מענה, זה עוד דבר שצריך לטפל בו ובמהרה.
+
+ דבר נוסף – מתמחים שנכנסים ללימודי רפואה, גם אם הם רוצים מתוך שליחות להפוך לפסיכיאטרים, המערכת לא נותנת להם, לא מאפשרת להם. כדי לעשות התמחות במקצוע פסיכיאטריה, הסטודנטים צריכים להיות במשך שנה שלמה כלואים במחלקות סגורות קשות מנשוא. עכשיו אנחנו יודעים שמשך שהות של מתמחה בתוך מחלקה בלי שינה זה אין-סופי. זה שעות שנגררות אל הלילה. הם לא ישנים. כשאתה מתמחה במחלקה פנימית, אתה יכול לשאת את זה. זה קשה, אבל אתה יכול לשאת את זה; כשאתה מתמחה שעות על גבי שעות בלי לישון בלילה במחלקה סגורה, עם המראות הקשים של המחלקה הסגורה, זה בלתי אפשרי. וזאת הסיבה שבגללה הרבה מאוד סטודנטים לרפואה שהיו רוצים להתמחות, לענות על הצורך האקוטי, האקוטי – עם ישראל בהזנחה טוטלית בהקשר הזה, מדינת עולם שלישי פר אקסלנס. במקום לייצר פתרונות אלטרנטיביים, לומר להם: אוקיי, תהיו במחלקות הסגורות חצי מהזמן, וחצי מהזמן נעשה סוג של לימוד עיוני, סיורים, מה שזה לא יהיה, להקל על הסטודנטים כדי שזה יהיה להם אטרקטיבי – אטימות מוחלטת. אנחנו רואים אטימות מוחלטת באוצר; אנחנו רואים לובי בלתי נסבל של החזקים, שמעביר את הכספים לבתי החולים במקום לבנות בתים מאזנים; אנחנו רואים שסל שיקום – סל שיקום, ההמצאה נהדרת הזאת שהייתה תקווה לכל כך הרבה אנשים – כלאם פאדי, סל שיקום לא נותן מענה, הוא לא נותן מענה לאף אחד. 
+
+
+ לא נכון, לא מדויק. לא מדויק. 
+
+
+סל שיקום, אם אתה בתחלואה כפולה, אתה אמור – – 
+
+
+ תתכנסי לסיום. 
+
+
+– – להיגמל ��בית, ורק אחרי שנגמלת להיכנס לתוך הוסטל של סל שיקום. 
+
+
+ תודה רבה. תודה רבה. 
+
+
+מילה אחרונה. אני מתחילה את הצעת החוק הזו כי אני חושבת שגם לטרמינולוגיה יש משמעות, ומעכשיו אנחנו לא נקרא להם "נכי נפש" – אנחנו נאמר שהם מתמודדי נפש.
+
+
+ כל הכבוד, כל הכבוד.
+
+
+והם צריכים ליווי ותמיכה, והם לא צריכים שיקום. ובעזרת השם, זה צעד אחד ראשון לקראת רפורמה הכרחית ונדרשת במערכת בריאות הנפש בישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+תודה רבה. אני מזמין את השר יואב קיש, שר החינוך, להציג את עמדת הממשלה בשם שר הבריאות הרב אוריאל בוסו. עשר דקות לרשותך.
+
+
+כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אענה לחברת הכנסת דיסטל – –
+
+
+ מיכל. 
+
+
+– – אני רוצה להגיד מה החוק הזה ומה הדיון הזה הזכיר לי. אני אגיד מילה שכבר פחות שומעים אותה, אבל כולם מבינים את הקונוטציה שלה, וגם היא מילה שפעם הייתה שגורה בשפה, ואחרי שנים לא מעטות שינו אותה, "מפגר", כך קראו – לפעמים עוד שומעים את זה – –
+
+
+ זה בזכות חקיקה. 
+
+
+ נכון. – – לילדים עם צרכים מיוחדים. והשינוי הסמנטי הזה, שהיום כבר מוטמע, ברוך השם – תראו כמה כוח יש למילה. אז אני קודם כול רוצה לברך אותך, חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, על הצעת החוק. היא אכן באה לשנות את המונחים שביסוד חוק שיקום נכי הנפש בקהילה ולהחליף את המונח "נכי נפש" ב"מתמודדי נפש", ואת המונח "שיקום" במונח "ליווי ותמיכה" בכל מקום שבו הם נזכרים.
+
+ השיקום זאת שאלה נפרדת, ויכול להיות שלא נעסוק בו, אבל בהחלט בנושא "נכי נפש" והחלפתו יש סיכום לתמוך בחוק בקריאה טרומית ולהתקדם בחוק בכפוף להסכמה ותיאום הנוסח הסופי עם משרד הבריאות. קודם כול אני רוצה לראות שלזה את מוכנה.
+
+
+ מקובל.
+
+
+בהחלט. אז באמת לפיכך אנחנו – – –
+
+
+ לא ראיתי שמישהו סירב היום להצעה של ועדת שרים.
+
+
+ אתה חייב לוודא. תמיד זה חלק מההליך, אתה יודע. לא בכל יום מבצעים שינוי שכזה, ואני אומר, לגבי ההליך, חברת הכנסת דיסטל – גלית, גלית.
+
+
+ חברת הכנסת גלית, השר פונה אלייך.
+
+
+חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, לא בכל יום עושים כזה שינוי. אנחנו מאמינים שצריך לעשות שיתוף ציבור אמיתי בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת או בכל דרך אחרת, וזה נכון שזה ייעשה לאחר דיון מעמיק גם במועצת השיקום, אשר פועלת מכוח החוק, עם נציגים שונים. גם משרד הבריאות יעשה עבודת מטה למפות את המשמעויות של השינוי, ויש תמיכה של המשרד בהצעת החוק. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לאדוני השר.
+
+
+ השר קיש, אנחנו מודים לך על ההחלטה שלך בנושא פרסי ישראל ומברכים אותך על שינוי הדעה.
+
+
+ תודה רבה. תודה רבה. אני לא יודע על מה אתה מדבר, גלעד. תודה רבה לאדוני השר.
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להחלפת המונח שיקום נכה נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת החוק להחלפת המונח שיקום נכה נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
+
+
+להלן תוצאות ההצבעה: 17 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק להחלפת המונח שיקום נכה נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/4262/25; נספחות.]
+
+
+ נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יונתן מישרקי. אני מזמין את כבוד חבר הכנסת יונתן מישרקי להציג את החוק. עשר דק��ת לרשותך, בבקשה. אכן חוק חשוב ומועיל, חוק חברתי. עד עשר דקות.
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שנים הוגשה תביעה על ידי לקוחת בנק שבבעלותה הייתה תוכנית חיסכון שהוריה פתחו על שמה לפני עשרות שנים. מאז הפך החשבון לרדום, והבנק לא נקט שום פעולה לאיתור כתובתה של הלקוחה, והסתפק במשלוח דואר רשום לכתובת לא עדכנית. התביעה הוגשה על ידי הלקוחה כנגד הבנק בטענה כי הבנק לא עשה מספיק כדי לאתר אותה וליידע אותה על החשבון הקיים ברשותה.
+
+
+ חבר הכנסת סימון, זה מפריע.
+
+
+ סליחה.
+
+
+ השורה התחתונה של פסיקת בית המשפט – תקשיבו, זה חשוב, זה חברתי, גם תצביעו בעד, מן הסתם – השורה התחתונה של פסיקת בית המשפט העליון בתיק זה הייתה כי על הבנק היה לפעול באופן אקטיבי לצורך איתור בעל החשבון הרדום, ואם היה צריך, גם לפנות למרשם האוכלוסין כדי לברר את הכתובת העדכנית של בעלת החשבון הרדום. 
+
+מסתבר שקיימים אין-ספור מקרים דומים שבהם התאגידים הבנקאיים נוהגים להסתפק במשלוח אוטומטי של דואר לכתובת הרשומה אצלם גם כאשר פעם אחר פעם המכתבים האלה חוזרים לשולח. בנוסף לכך, אותם תאגידים נמנעים מלפנות למרשם האוכלוסין על מנת לאתר פרטי התקשרות עדכניים של בעלי החשבונות הרדומים, מה שמביא בסופו של דבר לתוצאה שלקוחות רבים מוצאים את עצמם מופתעים לגלות לאחר שנים רבות, אם בכלל, פיקדון רדום שנפרע, מה שגורם לשחיקת ערכו של הסכום שהיה מופקד בפיקדון. בדרך כלל מדובר בעמך ישראל, באנשים פשוטים העסוקים בעמל יומם, והראש שלהם לא מונח עכשיו בפרטי החשבונות ובסכומי הפיקדונות. אותם אנשים סובלים משחיקת ערך כספי הפיקדון שלהם לאורך זמן.
+
+אין חולק על כך שבשנת 2024 ליידע לקוח על אודות זכויותיו וחובותיו באמצעות מכתבי דואר זה לא הכי אפקטיבי, בלשון המעטה, ולכן בהצעת חוק זו מוצע לחייב את הבנקים לפנות לרשות האוכלוסין במידת הצורך, כחלק מחובת האיתור שחלה עליהם מכוח החוק, ולידע באופן אפקטיבי את הלקוח על כך באמצעות דואר, מסרון, שיחת טלפון או דואר אלקטרוני. חובה על המחוקק, ולא על בית המשפט, לתקן את העיוות הקיים לטובת האזרח הקיים. 
+
+ אני כמובן מבקש להודות מכאן לבנק ישראל, למשרד האוצר וכמובן למשרד הפנים על תמיכתם בהצעת חוק זו, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו – כמו שאמר מכובדי היושב-ראש, הצעת חוק חברתית – ולהעביר אותה בסוף ההצבעה לדיון בוועדה למיזמים ציבוריים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר יואב קיש להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. חבר הכנסת ינון, אישרת לו לוועדה למיזמים? זה לא אמור להיות בכספים?
+
+
+– – –
+
+
+לא, לא, תשקול את זה שוב, יושב-ראש הסיעה. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, חבר כנסת מישרקי – – –
+
+
+רגע, רגע, אדוני השר, מה שחבר הכנסת גלעד קריב אמר זה נכון? בנושא פרס ישראל.
+
+
+ כן, תקרא, כל העיתונים. אתה עם טלפון כשר? 
+
+
+לא, לא, אין לי כשר, אבל אני לא נכנס.
+
+
+אין פוש – לא זוכר מתי הייתי בכל כך הרבה פושים, אבל בסדר, לא חשוב.
+
+
+יופי, ברכות. מכבדים.
+
+
+נוכח זה שבניגוד לעמדתי היועצת המשפטית הודיעה לי שהיא לא תתמוך בהליך בבג"ץ, ומכיוון שברור מה המשמעות של הדבר הזה, בחרתי להסיר את הוויכוח הציבורי מהעניין ולחלק את הפרסים, עם דגש כמובן על תקומה ועל המלחמה. ובעניין הזה כמובן שהטקס יהיה שונה.
+
+
+ יישר כוח. כבוד השר, אני חייב להודות לך על שעשית פה ע��ודה מקצועית עם בחירת האנשים – אחד-אחד, רמי מעלה, שמגיע להם, שעושים רבות למען עם ישראל. יישר כוח.
+
+
+ אלו החלטות של הוועדה, ובאמת במקום הזה אני לא שותף להחלטות.
+
+
+המלצתך.
+
+
+אני לא שותף להחלטות, רק למינוי. תודה. 
+
+ אז חבר כנסת מישרקי, ועדת השרים לחקיקה תומכת בקריאה הטרומית, בכפוף לקידומה בהסכמה עם משרד האוצר והמשפטים.
+
+
+מסכים.
+
+
+מסכים. אני חושב שבסך הכול זה טיפול בעוול ישן, וטוב שזה עולה לסדר-היום. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+
+רגע, רגע, רגע.
+
+
+מיכל מתנגדת. 
+
+
+ היא לא מתנגדת, היא מבקשת. היא מבקשת – – –
+
+
+בואו נשמע מה התוכן, ואז נחליט.
+
+
+אני מזמין את חברת הכנסת להציג את התנגדותה לחוק של ידידי יוני מישרקי.
+
+
+ אני לא מבין למה כזה דבר צריך להיות בחקיקה. זה צריך להיות בלי חקיקה.
+
+
+– – – להתנגד?
+
+
+ לא, אני יכולה לשנות את דעתי, אתה יודע. אנחנו נשים, נשים דעתן קלה, אתה יודע, ולכן הן יכולות לשנות את דעתן תוך כדי.
+
+
+ לא נכון. אל תגידי.
+
+
+"דעתן קלה" זה חיובי, זה לא שלילי. את מה שאמרו חז"ל אני מקבלת, אין פרשנות משלי. בדרך למליאה פגשו אותי משפחות החטופים ומסרו לי משלוח מנות. רציתי להציג את המשלוח כאן במליאה, כי זה מה שהן ביקשו, וכשהן מבקשות אני מקבלת, אבל הסדרנים לקחו לי את המשלוח. אני סולחת.
+
+
+ לפי התקנון.
+
+
+ כן, כן, אמרתי.
+
+
+ הם לא עשו לך את זה בכוונה.
+
+
+ברור, ברור. אבל אני כן מתפללת שנזכה כולנו לחגוג יחד עם החטופים במדינת ישראל בפורים הקרוב. 
+
+
+אמן.
+
+
+מתפללת. אני בטוחה שכל הנוכחים פה וגם מי ששומעים אותנו מהבית מסכימים איתנו. 
+
+ ולעניין שעליתי לדבר עליו – תיקון עוולה רבת שנים, הארוסות. אני רוצה קודם כול להודות לכל חברי הכנסת שהצביעו כאן אמש בעד החוק שלי, שהוצמד לחוק של אופיר כץ ושל מירב כהן, שעמלו באמת וטרחו ולא הפסיקו עד שהצלחנו להעביר אותו אתמול במליאה בקריאה שנייה ושלישית והוא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו בהחלט צריכים להצדיע על האירוע הזה. אני רוצה גם כמובן להודות לעליזה לביא, חברת הכנסת לשעבר, שכבר עשר שנים מטפלת באירוע, וכמובן לוועדת העבודה והרווחה, ליושב-ראש ולצוות. 
+
+ כמובן כמובן, תודה ענקית לנעמה והלל ונועה ורבקה ורביד ויתר המאורסות, שלמרות הקושי הבלתי-מתקבל על הדעת, למרות שחתכו בבשרן החי, ממש כך, ונטלו מהן את החצי שלהן, הן נאבקו ולא ויתרו. וזהו, יקירותיי, מעתה אתן מוכרות. המדינה רואה אתכן ומכירה באובדן שלכן, רואה ומכירה בצרכים שלכן, ולוקחת אחריות, נותנת מעטפת שתכלול גם קצבה חודשית למשך חמש שנים וגם שירותים שונים, לרבות טיפול נפשי למשך עשר שנים.
+
+כולי תקווה שכל אחת ואחת מהארוסות תצליח להתאושש ולהקים בית נאמן בישראל, לבנות משפחה, להמשיך ולהתקדם ולהיות משמעותית – וכן, גם מאושרת. אני מאמינה בלב שלם שזה יקרה. זה לא אמור לפגוע בחסר, חסר שילווה אתכן לאורך כל חייכן. זוהי מהות החיים, אהובותיי: לחיות בו זמנית עם היכולת לשמוח ולחייך ועם הזיכרון הצרוב והכאב. העולם לא היה ולעולם לא יהיה בינארי – מירב, הזכרתי גם את שמך – העולם הוא לא כן-לא-שחור-לבן, הוא הרבה יותר מורכב, אבל אני מאמינה גדולה בבני אדם וביכולת שלהם ושלנו להחזיק מורכבויות – –
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ – – ולחיות חיים משמעותיים ושמחים.
+
+אני רוצה רק לציין ממש עוד דבר קטן שראיתי, של עפרה לקס, שאיבדה את בנה נוה במלחמה הנוכחית. היא כתבה ��שהו נורא קצר על פורים ונורא חשוב לי לקרוא אותו, זה בדיוק דקה.
+
+ככה היא כותבת: ראוי שחגיגות הפורים יביאו בחשבון גם את אלו שבני משפחותיהם עדיין משרתים בצה"ל או במילואים, בני משפחות של פצועים, משפחות שכולות, משפחות של חטופות וחטופים, וכל מי שהלב שלו עוד לא חזר למקום, מכל סיבה שהיא. וכן, אין מה להסתיר את זה. ברור שהחגיגות גם צובטות את הלב של מי שחווה קושי או היעדר של חבר או בן משפחה. ברור שזה לא קל, כי איך קורה שעוד חג הוא עדיין פצוע או הוא לא פה בכלל, וכבר פורים, ושוב בלעדיו. איך אפשר לשמוח, כותבת עופרה היקרה, אבל ממש באותה נשימה היא כותבת: ברור לגמרי שעל זה לחמו מי שנפצע ועל זה לחמו מי שכבר איננו איתנו. את זה הם רצו, שעם ישראל כן יחגוג את פורים, כמו את כל החגים, ירים כוס לחיים וימשיך. אז תחגגו, היא כותבת.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+לא בטוח שכולנו נהיה שם איתכם. אולי נעדיף להיות בבית, ואם כך יהיה, תרקדו גם בשבילנו. חג פורים שמח.
+
+
+תודה רבה. 
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
+
+
+ – – –
+
+
+אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה), התשפ"ד–2024. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+להלן תוצאות ההצבעה: 23 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדה למיזמים ציבוריים לצורך – – –
+
+
+ – – –
+
+
+תעבור לוועדת הכנסת לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/4168/25; נספחות.]
+
+
+נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, של חבר כנסת מאיר כהן, ידידי באמיתי. בבקשה, חבר הכנסת כהן, עשר דקות.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי כנסת נכבדים, חיילות וחיילים, לוחמים ולוחמות, מקדישים למדינה שנים ארוכות בשירות הצבאי, מסכנים את חייהם, ועושים את זאת במצוות – למדינה הטובה שלנו. בהצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים) אני מבקש לתת ללוחמים וללוחמות ייצוג הולם בכל מוסדות המדינה בכל הקשור למינויים ולקבלת עבודה בשירות המדינה. בכך נוסיף מעט לתגמול ללוחמים וללוחמות על המאמץ המיוחד שלהם, שמעמיד אותם לצערי הגדול בנחיתות מול אחרים שאינם נושאים בעול הזה.
+
+ושימו לב, דבר פשוט: בחוק שירות המדינה, בסעיף 15א, מצוינות אותן קבוצות שלהן מגיעה העדפה, יוראי. אני חוזר: בחוק שירות המדינה, בסעיף 15א, מצוינות אותן קבוצות שלהן מגיעה העדפה – העדפה שווה בין גברים לנשים כמובן, אנשים עם מוגבלויות, בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, בני האוכלוסייה החרדית ועולים חדשים. ומה שאני רוצה להוסיף, אדוני השר – מבקש להוסיף: לוחמות ולוחמים.
+
+
+ הרעיון שלך מצוין, אבל אנחנו רואים שבמציאות לא מקיימים אותו בכלל, לצערנו הרב.
+
+
+אנחנו נדאג שיקיימו אותו, האמיני לי, נדאג.
+
+
+ אני אומרת לך מניסיון – – –
+
+
+אני מגיש את התיקון לחוק הזה כי הגיע הזמן שהחברה הישראלית תעבור תיקון. הגיע הזמן שניתן יותר למי שנותן יותר, מי שנותן עבור המדינה שלנו, אלו שנלחמים ונלחמות עכשיו בתוך התופת כבר 166 ימים ולא עוצרים לרגע. 
+
+ התיקון הזה הוא פתח לתהליך גדול יות�� שדרוש בחברה הישראלית מזה הרבה מאוד זמן. המלחמה הנוכחית הוכיחה לכולם עד כמה השוויון בנטל הוא קריטי – קריטי להישרדותה של המדינה, קריטי לחוזקה ולחוסנה של החברה הישראלית במדינת ישראל. התיקון לחוק הזה נדרש אפילו ברמה המוסרית. מדוע הלוחמים והלוחמות שלנו אינם מקבלים את אותה העדפה כמו שאר הקבוצות המוזכרות בחוק? זו לא רק שאלה של למי המדינה נותנת יותר או פחות או מי האוכלוסייה החלשה יותר, אלא זו שאלה של את מי המדינה מוקירה. ואני חלילה לא מתנגד לשאר הקבוצות, אני מבקש להוסיף – – –
+
+
+ לא, אני הבנתי אותך – – –
+
+
+אני מבקש להוסיף לקבוצות האלה את הלוחמים ואת הלוחמות. ובימים כאלה אנחנו מתווכחים ומתכתשים בינינו כאן על השוויון בנטל, לא מתוך תגרנות ולא מתוך הוויכוחים הישנים של לומדי תורה, לא לומדי תורה – מתוך מצוקה גדולה מאוד. אנחנו נמצאים בעת קשה, כשאנחנו נלחמים בחמש חזיתות, וצה"ל אומר, ומפקדיו ואנשיו אומרים בקול ברור וצלול: אנחנו צריכים עוד חיילים. נשאיר את הוויכוח הזה, אנחנו נתווכח עליו, אבל הדבר הפשוט הזה – שלרשימת העדיפויות נוסיף לוחמים ולוחמות – הוא דבר שאנחנו חייבים אותו, ואני שמח על כך שהממשלה לא התנגדה. יש הגבלות כאלה ואחרות, אבל אני שמח על כך שבוועדת השרים ראו את הדבר הזה, קם שר המשפטים ואמר: זה חוק ראוי, אנחנו צריכים להעביר אותו, ואני מודה לכולם על כך.
+
+אני מקווה שזו סנונית ראשונה, ואני שמח להיות חלק מקבוצה של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שעושים הכול היום כדי לעשות את התיקונים האלה לטובתם של הלוחמים והלוחמות.
+
+אני גם קורא מכאן בהזדמנות הזאת לראשי האוניברסיטאות ולראשי האקדמיה – אני שומע שהם מתגרדים באי-נוחות וקצת מתווכחים איתנו, ואני קורא לך, אדוני שר החינוך: בואו תרדו טיפ-טיפה מהאולימפוס. אלה חיילים וחיילות שכבר שישה חודשים נמצאים שם בתופת, אל תקשו את לבבכם. תקבלו את ההצעות של הכנסת לכל העזרה, ותצאו מגדרכם כדי לעזור להם. זאת החובה של כולנו. אין גוף במדינת ישראל, לרבות האקדמיה, שצריך להסתגר בתוך השריון האקדמי ולהגיד: כולם יעזרו, אנחנו נקשה.
+
+אז אני שוב שמח על כך שמעבירים את החוק הזה. אני, בשם כל התומכים בחוק, פונה ללוחמים וללוחמות שנמצאים עכשיו בתופת הגדולה, שמגינים על המדינה הזאת, מכל הזרמים, אדוני היושב-ראש, מכל הזרמים, מכל רחבי הארץ – מההתיישבות ומיהודה ושומרון ומהעיר ומעיירות הפיתוח – ואני אומר להם: אלה הרגעים שבהם הכנסת מתאחדת כדי להוקיר את הלוחמות ואת הלוחמים שלה. תודה רבה לכולם. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את השר יואב קיש, שר החינוך, להציג את עמדת הממשלה בשם השר דודי אמסלם, השר המקשר בין הממשלה לכנסת. בבקשה, עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, להבנתי המשרדים הגיעו להבנה עם המציע ויקדמו במתווה שסוכם והמציע מסכים לו. בהתאם לסעיף 10.ב. להחלטת הממשלה 1226 בנושא הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי מילואים, נציבות שירות המדינה מקיימת דיונים ובוחנת את הדרכים לתת עדיפות במכרזי כוח אדם בשירות המדינה. מכיוון שסעיף 15א לחוק המינויים עוסק באוכלוסיות המצויות בתת-ייצוג בשירות המדינה, אין זה נכון כי משרתי המילואים יוגדרו גם הם כמי שנמצאים בתת-ייצוג בשירות המדינה יחד עם שאר האוכלוסיות המוגדרות. יחד עם זאת, בוודאי בהוראת שעה כמו שמדובר, ניתן לקבוע בנפרד כי מסיבות אחרות משרתי המילואים יקבלו ��ת אותן זכויות העדפה במכרזים כמו שמקבלות כיום האוכלוסיות המנויות בסעיף 15א לחוק המינויים. 
+
+
+ תקרא בקול רם. 
+
+
+ סליחה. בקיצור, ייתכן שיהיה שינוי ספציפי תחת איזה סעיף, אבל הסכמה עקרונית, וכנראה להוראת שעה, בוודאי לאור המצב של המלחמה – – –
+
+
+ לשנתיים. 
+
+
+ לשנתיים. אין דבר יותר נכון מייצוג הולם ללוחמים, כפי שאנחנו עושים גם בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות. 
+
+
+ גם לוחמות. 
+
+
+כשאני אומר לוחמים זה גם לוחמות, אבל אני מוכן להוסיף לוחמות, בשמחה. 
+
+
+– – – גם על פי העברית – – – 
+
+
+ זה מה שאני אומר. אבל אם מישהו מבקש, אני מוכן להוסיף. 
+
+
+ שפה כזאת יפה יש לנו. 
+
+
+להצעת החוק הגיש חבר הכנסת רוטמן התנגדות. מתנגד?
+
+
+ כן. 
+
+
+ אז אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, להציג את התנגדותו. שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים סוערת המדינה על פרסום של העיתונאי אבישי גרינצייג על דבריו של השופט כבוב בדיון על שחרור לחלופת מעצר של מחבל. אני מניח כרגע בצד את הוויכוח העובדתי על גרסאותיו השונות של השופט כבוב, ואשתמש כרגע דווקא בהודעה של הנהלת בתי המשפט. תגובת הנהלת בתי המשפט: "בנסיבות אלו, כאשר הנאשם שהה במעצר קרוב לשנה וסיום משפטו לא נראה באופק, השופט כבוב הקשה על באת כוח המדינה – כיצד ניתן ליישב את העובדה שהמדינה דורשת את המשך מעצרו של נאשם זה" – אותו מחבל – "מאחורי סורג ובריח, ומתנגדת למעצרו בדרך של איזוק אלקטרוני, כאשר הנאשמים האחרים בכתב האישום, שהעבירות שיוחסו להם היו חמורות יותר, כבר שוחררו". באותו תיק, שלושה מבין שבעת המעורבים שוחררו בעסקת החטופים הקודמת ושוחררו לרחובות. 
+
+"בתגובה, השיבה באת כוח המדינה, כמצוטט בפרוטוקול: 'זה לא תיק שאפשר לומר שיש שישה שכולם משוחררים והוא היחיד שבמעצר. יש שלושה ששוחררו במסגרת החלטת ממשלה במסגרת מתווה לעסקה עם החמאס'. כלומר, טענת באת כוח המדינה הייתה שאין מדובר בשישה נאשמים ששוחררו ואחד שנותר במעצר, אלא שלושה שוחררו בדרך הרגילה ושלושה אחרים שוחררו בעסקת חטופים".
+
+עד כאן מתוך תגובת המדינה, אבל זה לא כל כך מסתדר, כי בהמשך הפרוטוקול אומר השופט כבוב לפרקליטות: אם הנוסחה לא מקובלת, אז אכתוב החלטה שחבל שאכתוב אותה, שמתוך שבעה אחד נותר וכולם משוחררים בלי הגבלות. זאת אומרת, אומר השופט כבוב: לא הגיוני שעל עבירה אחת יש שבעה אנשים – שישה שוחררו: שלושה רגיל, שלושה בעסקת חטופים ואחד עדיין יושב במעצר. 
+
+הרשת רעשה, גם שרים בממשלה, כולם צעקו והתקוממו על הדבר הזה. אבל יש לי דעה סופר-לא-פופולרית, ויסלח לי אבישי גרינצייג. השופט כבוב צודק – לא בזה שלצערי הוא איננו דובר אמת ומנסה להתחמק מאמירה שאמר; על זה הוא צריך לעוף. אבל בהיגיון שהוא מציג, הוא צודק לחלוטין. אי-אפשר לנהל הליך פלילי במלוא הרצינות כנגד מחבלים, לטעון שהשחרור שלהם מסוכן על פי מבחני המשפט הפלילי ואם הם יסתובבו ברחוב הם יפגעו באחרים, כשבאותו זמן, ממשלת ישראל מנהלת משא ומתן וגם משחררת מחבלים מסוכנים בהרבה למרחב הציבורי של כולנו. זה לא הגיוני. 
+
+כבוב כמובן טועה במסקנה. המסקנה היא לא לשחרר את המחבלים שבמעצר או בכלא. המסקנה היא שמדינת ישראל תתחיל להתנהג כמו מדינה חפצת חיים. את כל המחבלים ששוחררו בעסקה הקודמת ואת כל מי שרק התקרב לעיסוק בטרור צריך לכלוא. המילה "מעצר" לא מתאימה, ולא סתם לא השתמשתי במילה "לעצור" – היא מתכתבת לנו עם תחום המשפט הפלילי. אויב לא עוצרים; אויב שובים, אויב כולאים, אויב מנטרלים. לא עוצרים. אויב גם לא משחררים אחרי שריצה את עונשו או שילם את חובו לחברה. אויב גם לא מכניסים להליך שיקום. הוא לא צריך עובד סוציאלי שינסה להבין איך הוא הידרדר לפשע. הוא לא הידרדר, הוא בן לחברה שרואה בו גיבור, שהיד ותוצר למופת של מערכת החינוך. 
+
+כבוב צודק. אין היגיון להביא מחבלים בפניו להליך פלילי – – 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ עוד דקה, אדוני היושב-ראש. – – שמבוסס כל-כולו על תפיסת עולם שלא מתאימה בכלל לסיטואציה. כבוב, בדרכו האופיינית והלא-דופקת-חשבון – אותה דרך שהובילה אותו להצטלם כפרזנטור למשרד עורכי הדין של הילדים שלו, או לשבת עם כוס קפה עם צד לתיק שהתנהל בפניו, ולעזאזל עם תנאי האתיקה – אשם בדבר אחד ויחיד במקרה הזה: הוא הילד שצועק לכולנו שהמלך הוא עירום. 
+
+לכן הזדעקה הפרקליטות; לכן דוברות בתי המשפט הוציאה הודעה "קצרה" – יותר מ-1,000 מילים של התפתלות – כי כבוב עשה את המעשה הלא-ייעשה: הוא גילה לכולנו שאנחנו משחקים בנדמה לי. אנחנו מנהלים הליך פלילי נגד מחבלים כאילו אנחנו משחקים שחמט בזירה של אגרוף תאילנדי; אנחנו מנסים לנגב חומוס עם מקלות של סושי – ויסלח לי יוסיאן שאני לא עושה את זה במבטא הנכון. 
+
+כבוב אמר לנו את האמת, ועל זה באמת כבר אי-אפשר לסלוח לו. את העוון הזה של אמירת האמת אפילו נציב תלונות הציבור על שופטים, אדוני היושב-ראש, ככל הנראה לא יוכל להחליק לו. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+ חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 
+
+
+להלן תוצאות ההצבעה: 17 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/4269/25; נספחות.]
+
+
+ חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – הוספת יום חופשה ביום אזכרת בן משפחה שנפטר), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת נאור שירי. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי להציג את החוק. לרשותך עד עשר דקות. 
+
+
+ אני אחכה למאיר. 
+
+
+ למה? הצעת חוק חברתית כזאת?
+
+
+ סתם, אני צוחק. 
+
+
+איך לא צירפת אותי להצעת חוק כזאת? הצעת חוק צודקת וחברתית. לא יפה. 
+
+
+גם כשאני מביא הצעת חוק, לארז מלול יש תלונות. 
+
+
+ נכון. ביקורת בונה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מקבל – אני חושב שפניתי לחברי הכנסת להצטרף, אבל לא ניכנס לזה. 
+
+ הצעת החוק שמונחת בפניכם, ואני מבקש כמובן שתביעו את תמיכתכם, היא הצעת חוק שבעיניי הייתה מאוד טריוויאלית, והבעתי אפילו פליאה כשישב מולי אשר בליץ וציין בפניי את הנושא. החוק מבקש כמובן להעניק לקרובי משפחה שהם חלק מהשכול האזרחי יום חופש ביום אזכרת קרובי משפחתם. את אשר הכרתי לאחר שהוא שכל את בנו בן ה-14, איתי. איתי נפטר בפתאומיות, כאמור, כאשר היה בן 14. הוא נפטר לפני שנה. הוריו, יפעת ואשר – וכמובן שהוא היה אח למאיה – בחרו לכתוב על מצבתו: ילד פלא שלנו, עם החיוך הכובש, העיניים התכולות והבוהקות, שסיפרו בסקרנות ובאותה נשימה על פיקאסו, על משה רבנו, על סוקרטס, על טולקין, לוקאס, פוגי והצוללת הצהובה; עם הידיים ששלטו במכחול ופרטו על גיטרה Let It Be. 
+
+ איתי היה איש שאהב צדק, ואחרי שנכנסו לחדרו לאחר מותו, אפילו מצאו במגירת שולחנו העתק של מגילת העצמאות. לאחר שאיתי נפטר, איבריו נתרמו ונתנו חיים לחמישה אנשים. כאמור, אני נפגשתי עם אשר בנסיבות מאוד מצערות, אבל הוא חשף אותי לעולם השכול האזרחי. זה משהו שאנחנו כחברה אומנם חווים עכשיו בצורה יותר משמעותית, בטח לאחר אירועי 7 באוקטובר, אבל אני חושב שזה משהו שהוא די ממודר בחברה שלנו. את המילה "שכול" אנחנו מייחסים, לרוב, באופן די טבעי – לא טבעי, אבל כחברה אנחנו מייחסים את זה לשכול צבאי. אבל השכול האזרחי הוא לגמרי חלק מהחיים שלנו; הוא פחות מטופל, אנחנו פחות שמים לב אל זה, בכל רמה. זאת אומרת, נניח שיש ילד במערכת החינוך שהוא קרוב משפחה או חלק ממשפחת השכול – אף אחד לא יודע את זה, לא בהרשמה, אלא אם אולי באיזשהו מקרה עלו על זה בשירותי הרווחה העירוניים. אבל גם אנחנו בשלטון המרכזי, גם בשלטון המקומי, ובכלל כחברה – החברה שלנו צריכה לפתח מודעות הרבה הרבה יותר גדולה, וגם לתקן תיקונים.
+
+
+ זה שכול אזרחי באשר הוא – – –
+
+
+כן. כן. 
+
+
+ זה חל על כל השכול האזרחי מרגע החקיקה – – – סליחה.
+
+
+ כן, כן. אז אנחנו כחברה באמת צריכים לתת לזה התייחסות, ואני שמח שוועדת השרים מצאה לנכון לאשר את הצעת החוק הזו. 
+
+אני רוצה כמובן לומר תודה מאוד גדולה לאשר. הוא באמת בן אדם מאוד מיוחד, שלוקח את הסיטואציה אולי הכי נוראית בחיים, שמאבדים ילד, וממנף את זה לפעילות ציבורית רחבה וטובה, ועושה קצת טוב בחברה הישראלית. אני רוצה כמובן להודות גם לעמותת יקיר לי, עמותה של משפחות שכולות שפועלות לקידום המודעות לנושא השכול בישראל. תודה גם לפיני רבינוביץ', שאני מניח שרוב חברי הכנסת מכירים ונפגשו איתו. הוא זה שהקים את העמותה. הוא שכל את בתו דסי בשל מחלת הסרטן. כבר למעלה מעשור פיני מקדיש את חייו למען הנושא החשוב הזה. תודה מיוחדת לכם. 
+
+וכמובן אני קורא לכם לאשר את הצעת החוק, ואני מקווה שנוכל לקדם את זה בצורה יעילה ומהירה בכנסת כדי להמשיך ולטפל בשכול האזרחי. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה. ישיב אדוני השר קיש, בבקשה. להזכירך, אתה משיב על הצעתו של – בבקשה. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת נאור שירי, סעיף 3 לחוק חופשה שנתית קובע כי עובד רשאי לקחת יום חופש אחד מימי החופשה השנתית המגיעים לו על פי החוק במועד שיבחר, ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת לחוק. כמו כן, חוק חופשה שנתית קובע את אורך החופשה המינימלי לכל עובד בשנת עבודה אצל מעסיק בהתאם לוותק אצל מעסיקו. החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבגינה היא ניתנת, וכן הוא רשאי לנצל את ימי החופשה במשך שנת העבודה שאחריה. הצעתך מציעה להוסיף לרשימת הימים המנויים בחוק את יום האזכרה הפרטי של אדם שנפטר כיום חופשה לגבי קרוב משפחתו של הנפטר, כאשר קרוב משפחה מוגדר כמובן הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות. 
+
+זו הצעה ראויה, חשובה. אין ספק שיום אזכרה פרטי הוא יום בעל משמעות רגשית מאוד משמעותית לעובד, וראוי ונכון לתת לו לבחור לנצל את יום זה כיום חופשה עבורו, להתייחד עם זיכרון בן משפחתו שנפטר ולהיות יחד עם המשפחה. מכיוון שההצעה הזו עוסקת בתחום דיני עבודה, אנחנו מבקשים שתסכים כמובן שהצעת החוק תנוסח עם גורמי המקצוע במשרד העבודה, ובהסכמתם תקודם לדיון בוועדת העבודה והרווחה. אתה מסכים? כן. תודה. אז הממשלה תומכת. 
+
+
+תודה רבה, אדוני. 
+
+אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – הוספת יום חופשה ביום אזכרת בן משפחה שנפטר), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת נאור שירי. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ומי נגד? 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – הוספת יום חופשה ביום אזכרת בן משפחה שנפטר), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
+
+
+ 16 בעד, אין מתנגדים. 
+
+
+ – – –
+
+
+אוקיי, רשמנו. השר קיש הצביע בטעות במקומו של יואב גלנט. אתה לא מצביע. אם כך, אנחנו מורידים אחד. 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – הוספת יום חופשה ביום אזכרת בן משפחה שנפטר), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2333/25; נספחות.]
+
+
+נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגדלת הסכום המרבי להפקדה בקופות גמל להשקעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת בליאק, עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הגדלת הסכום המרבי להפקדה בקופת גמל להשקעה). אני נאבק על החוק הזה מאז הכנסת העשרים-וארבע, בשלוש השנים האחרונות, וכעת אנסה כמיטב יכולתי להסביר לכם מדוע. בשנת 2008 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ביטל את האפשרות להפקיד כספים לקופת גמל לתגמולים – מכשיר נפוץ ופופולרי שבו ניתן לחסוך ולמשוך כספים בסכום חד-פעמי אחרי 15 שנים. למעשה בכך בוטלה האפשרות לחסוך לטווח הזמן הבינוני, ונקבע כי מכשיר החיסכון היחיד שנותר הוא החיסכון הפנסיוני לטווח ארוך. 
+
+ציבור החוסכים נשאר בפני שוקת שבורה בכל הקשור בחיסכון לתקופת הביניים שעד גיל הפנסיה. המכשיר החדש, קופת גמל להשקעה, נוצר לפני שמונה שנים, בשנת 2016, והביא פתרון חלקי ביותר של הבעיה, וזה לאור תקרת ההפקדה השנתית של 70,000 שקלים בלבד. קופת גמל להשקעה מאפשרת לציבור להשקיע כספים שצבר במסלולי השקעה שונים ולקבל ריבית, וכן לדחות את תשלום המס על רווח הון בגין הרווחים עד למשיכה. אציין כי ככל שיבחר האזרח למשוך את הכספים בתור קצבה לאחר גיל הפרישה, ההשקעה תהיה פטורה מתשלום מס רווח הון. 
+
+ יש לומר באופן ברור: במציאות הכלכלית של השנים האחרונות, עם ריבוי משברים כלכליים, חברתיים וביטחוניים, קיימת חשיבות עליונה בעידוד החיסכון לטווח בינוני, אבל ראינו את זה ביתר שאת גם בתקופת הקורונה וגם במהלך החודשים האחרונים של מלחמת חרבות ברזל. החיסכון הזה ברוב המקרים מיועד למה שנקרא "החיים עצמם" – למצב של ירידה משמעותית בהכנסות במקרים של יציאה משוק העבודה, חופשה ללא תשלום, סגירה של עסק. 
+
+ אוסיף ואומר כי מזה שנים, עוד לפני שנבחרתי לכנסת, אני מקדם מתווה דמי אבטלה לעצמאים ונתקל פעם אחר פעם, מסיבות שונות, בהתנגדות משרדי הממשלה. וגם במקרה הזה, קופת גמל להשקעה יכולה להיות חלק מרשת ביטחון סוציאלי לציבור העצמאים ולסייע לצמצם את הפער האדיר שקיים במעטפת הזכויות הסוציאליות בין שכירים לעצמאים. היום המצב הכלכלי של אזרחים רבים מדגיש את החשיבות שבעידוד הציבור לחסוך גם לטווח הזמן הבינוני, מה שיכול לסייע להתמודד עם חוסר הוודאות הכלכלית שבמשברים כאלה ואחרים. 
+
+ הצעת החוק, חברים, מבקשת להגדיל את תקרת ההפקדה השנתית לקופת גמל להשקעה מ-79,000 שקל היום ל-300,000 שקלים בשנה. לא רק שהסכום מאפשר להגדיל את החיסכון למשקי הבית לטווח הזמן הבינוני, גם התשואות עבור החוסכים יעלו. רק אתמול פורסם כי במאזני הבנקים, נכון לסוף שנת 2023 עדיין שוכב סכום עצום של קרוב ל-500 מיליארד שקלים בפיקדונות הציבור שאינם נושאים ריבית; זה בדרך כלל חשבונות עו"ש. הכספים הללו מייצרים לבנקים, שימו לב, רווחיות שנתית עודפת של 11 מיליארד שקלים בשנה. חלק גדול מהכסף הזה יכול לעבור לציבור אם רק נשכיל לייצר את התמריצים והמנגנונים הנכונים לכך. הגדלת תקרת ההפקדה צפויה להסיט לקופות גמל להשקעה סכומים משמעותיים הנמצאים היום בחשבונות העו"ש ללא ריבית וגם בפיקדונות קצרי מועד, הנושאים ריבית נמוכה מאוד. 
+
+  שימו לב: בשנה האחרונה, הריבית הממוצעת בקופות גמל להשקעה הייתה מעל 7%, ובחמש השנים האחרונות – מעל 5%. נוסף על כך, ההפקדה בקופות גמל להשקעה מהווה אלטרנטיבה ראויה להשקעה בנדל"ן, ובכך היא מפחיתה ביקושים בשוק הדיור ומסייעת בהפחתת מחירי הדיור, שגם זה נושא מאוד מאוד משמעותי היום. יתרה מזו, הסטת כספי הציבור לשוק ההון ללא ספק צפויה לתרום לאפשרות של החברות במשק לגייס השקעות ולסייע בצמיחה ובחיזוק של הבורסה. אנחנו נמצאים בתקופה של גירעון תקציבי משמעותי, ונצטרך צמיחה כדי לסגור את הגירעון. 
+
+לאורך השנים האחרונות, ההתנגדות העיקרית של משרד האוצר לחוק נבעה מההיבט הפיסקלי וההשפעה השלילית כביכול על הכנסות המדינה. אני מבקש להדגיש ולחדד: על פי כל הערכות המומחים הצעת החוק צפויה להרחיב את בסיס המס ולא לצמצם אותו. גם ההערכות הראשונות של משרד האוצר בשנת 2016 וגם הניסיון של השנים האחרונות – הכול מראה כי מרבית החוסכים ימשכו כספים מקופות גמל להשקעה לפני גיל הפרישה, ולכן כן ישלמו מס מלא על רווחי הון, על כל הרווח הריאלי שייצבר. על כן, כאשר אנחנו – – – 
+
+
+יש את זה בנתונים – כמה זה באחוזים, כמה מושכים לפני? 
+
+
+כן, כן, בטח. רואים את זה. אין תקופת זמן ארוכה, זה רק משנת 2016, אבל כבר יש נתונים. 
+
+ על כן, כאשר אנחנו מתמרצים את הציבור להעביר את הכספים מאפיקים שאינם ממוסים, כמו חשבונות עו"ש, לקופות גמל להשקעה, אנחנו יוצרים פוטנציאל אמיתי להגדלת הכנסת המדינה, וזה מעבר לכל היתרונות שציינתי עד עכשיו. 
+
+בשבועות האחרונים אני מקיים שיח מקיף ומקצועי בקשר להצעת החוק גם מול איגוד בתי השקעות, גם מול לשכת סוכני הביטוח ועוד ארגונים. אני פתוח להערות ולרעיונות נוספים, וכמובן את המשך הליך החקיקה אנו נעשה בתיאום מלא עם משרד האוצר ושאר משרדי הממשלה. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2600/25; נספחות.]
+
+
+ להצעה זאת מוצמדת הצעתו של חבר הכנסת ינון אזולאי. אדוני, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. רק עד שאתה תעלה, אני מזכיר – ולדימיר, חבר הכנסת בליאק, רווחי הבנקים השנה היו ממש בשיא. 
+
+
+ 26 מיליארד שקל.
+
+
+בנק הפועלים – 7.4 מיליארד שקלים, דווקא בשנה של מלחמה. מדהים. 
+
+ אדוני, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת בליאק, יישר כוח על ההצעה הזאת. רק למען אותם עיתונאים שדיברו סרה על ההצעה, שהיה דיל בין בליאק לינון אזולאי – לא לינון, זה ועדת כספים; או בין נאור שירי – אני לא רוצה להשאיר את נאור שירי מקופח, שגם לו נתנו היום להביא הצעת חוק, אז היה עוד דיל; כהן, בטח גם לך היה דיל, כי גם אתה מיש עתיד, אז עשינו איזשהו דיל עם כל יש עתיד. אגב, אם היה דיל, היינו עושים את זה על אופק חדש, ואופק חדש עדיין תקוע, אז כנראה שאין דיל. אז לכל אותם עיתונאים, כנראה שההבנה שלהם במה שקורה היא באמת קטנה, וחבל שזה כך.
+
+זאת הצעת חוק שהיא טובה. אני לא אפרט מעבר למה שהסברת, כי הצעת החוק הזאת, הגשתי אותה גם בעבר. אני שמח שהגשת את הצעת החוק והיא קיבלה את האישור. זה נכון שבהתחלה התנגדו, אבל אני חושב שכשרואים את המצב, שהבנקים מרוויחים פה על גב אותם אזרחים, מרוויחים במיוחד על גב האזרחים המוחלשים – הגיע הזמן שניתן להם עוד מכה קטנה, כי זה לא מספיק, והבנקים צריכים לחטוף גם מכה גדולה מאיתנו, המחוקקים, על מנת שהציבור ירוויח. ולכן, אם פה נאפשר להגדיל את ההפקדה מ-70,000 ל-300,000, אז יפסיקו להשקיע בבנקים. 
+
+
+ מי התנגד, האוצר? 
+
+
+ האוצר התנגד. הוא טוען שזה יצא כ-300 מיליון מניעת רווח או נזק במיסים, אבל זה דבר שהוא לא נכון. קודם כול, אם בן אדם ישמור את זה עד הפנסיה שלו ולא יהיה נזקק בפנסיה שלו, לא קרה כלום, הכול בסדר. 
+
+
+ המדינה הרוויחה. 
+
+
+המדינה הרוויחה שאדם לא יהיה נזקק ולא יצטרך להיתמך. אנחנו רואים מה קורה עם בני הגיל השלישי, מה קורה איתם כשהם יוצאים לפנסיה. אנחנו רואים בדיוק מה קורה איתם. 
+
+
+ בכמה מדובר? 
+
+
+הם טוענים ש-300 מיליון. שוק ההון לא יודע להעריך את זה, כי זה משהו חדש. אמרו גם שאולי רק 2% ייקחו את זה, יצטרפו ל-300,000. זאת התקרה. גם אלה של ה-70,000 – יש כאלה שמפקידים פחות, יש כאלה שמגיעים עד 70,000, אז גם ה-300,000 – כמה יפקידו? ואם יפקידו בסוף 300,000 או 200,000 בשנה, מה קרה? ואם הוא יצטרך לפרוץ את התוכנית באמצע, הוא ישלם על זה, ואם לא, שיצא בשיבה טובה לחופשה עם הקצת-כסף שיש לו, לתת לו לשארית ימיו, מה יקרה? וחוץ מזה, כשאתה לוקח את הכסף הזה, במקום להשקיע את זה בדיור, הוא ילך להשקיע את זה בשוק ההון. אז מה? הרי היום יש בריחה של משקיעים, אז שהכסף הישראלי יושקע בישראל, מה קרה? לא ישקיעו בדיור – אז הדיור קצת ירד, הזוגות הצעירים יוכלו לקנות. מה קרה? ואם יפקידו את זה בעוד זמן מה, וירצו להוציא ולקנות עם זה דירה, המשכנתה לא תהיה לוחצת עליהם, גם זה טוב. 
+
+אז באמת, אני לא מבין מה הדברים הפחות-טובים פה. אני מבין יותר את הדברים הטובים בחקיקה הזאת, ואני שמח שהחקיקה הזאת עוברת היום בטרומית. אנחנו אמרנו כאן, ולדימיר – אמרת את זה פה וגם אני אומר שאנחנו מוכנים שזה יהיה בתיאום של משרד האוצר. אני גם אומר למשרד האוצר: אל תמשכו אותנו, שהתיאום הזה יהיה תיאום ולא תקיעה, וביחד נוכל לעשות משהו טוב למען עם ישראל, למען אותם אלה שרוצים לחיות בכבוד. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה, אדוני. ישיב השר קיש, בשם שר האוצר. תכף נראה אם הם מתכוונים לתקוע את החוק או לאשר את החוק. בבקשה. 
+
+
+לפני שאני מאשר, אני רוצה לשמוע על הדיל, שאדע. ינון, מה היה הדיל? אבל בסדר. 
+
+היושב-ראש, כנסת נכבדה, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהצעת החוק תקודם בהסכמת משרד האוצר ותחזור לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. האם אתה מסכים, חבר הכנסת בליאק? 
+
+
+מסכים. 
+
+
+חבר הכנסת אזולאי? 
+
+
+ואם אני לא מסכים? 
+
+
+אם אתה לא מסכים, אני מתחיל לעשות פה פיליבסטר ולגייס. מסכים? 
+
+
+ כן. 
+
+
+מסכים. תודה. 
+
+
+תודה רבה, אדוני השר. 
+
+ שבו במקום ואנחנו נעבור להצבעה. אנחנו נצביע על הצעתו של חבר הכנסת ולדימיר. בבקשה, מי בעד ומי נגד? 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגדלת הסכום המרבי להפקדה בקופות גמל להשקעה), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה. 
+
+
+17 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגדלת הסכום המרבי להפקדה בקופות גמל להשקעה), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה.
+
+
+17 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגדלת הסכום המרבי להפקדה בקופות גמל להשקעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעות דחופות לסדר-היום. הראשונה היא הצעה בנושא: השארה קבועה של נשק ללוחמי מילואים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת עמית הלוי, מרדכי מיכאל ביטון, צביקה פוגל, משה טור פז ומשה סלומון. ראשון המנמקים, חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. עמית הלוי נמצא כאן? חבר הכנסת מיכאל ביטון? עמית הלוי, בבקשה, אדוני. תנמק. יש שלוש דקות לרשות כל מציע, להזכירכם. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אדוני השר, לוחמי צה"ל, ההצעה הזאת נועדה עבורכם, עבור הלוחמים ולמעשה עבורנו. ואני וחבריי כאן מבקשים את הדבר הבא – שלוחמי מילואים פעילים בצה"ל, שלוחמים עם הנשק הצה"לי שניתן להם, יוכלו לצאת הביתה עם הנשק הזה, שהוא יישאר אצלם ויהפוך להיות, לאלה שמעוניינים בכך, הנשק האישי והצמוד אליהם. 
+
+כשאנחנו באים לעשות, אדוני, שינוי מדיניות או תיקון, צריך לבחון את זה בשני פרמטרים מרכזיים: האחד, האם התיקון הזה הוא טוב או רע מהותית, מהות התיקון. אם הוא ראוי, לא ראוי. דבר שני, האם הוא נצרך ומה התועלת שהוא מביא מול העלויות שלו. אז על העניין המהותי והמוסרי אני מקווה שאני לא צריך להרחיב כאן את הדיבור. הנשק הזה ניתן לטובי בנינו למטרות הכי טובות. הכוונות של הנשק הזה יהיו כוונות טובות בכל המובנים, וזה נדרש כדי לעמוד מול הרשע והרוע שנמצא בדרכנו, ואנחנו פוגשים אותו, לצערנו, לפעמים כל יום, בוודאי כל שבוע, בוודאי בימים הללו. הדבר השני זו היעילות. אני אומר כאן לשר הביטחון, וכבר שוחחתי איתו על זה פעם בעבר: הנשק הזה של לוחמי מילואים, כאלו שביחידות לוחמות, דבר ראשון הוא יהיה מכפיל אש לאנשים המיומנים ביותר. כלומר הנשק הזה, הצה"לי, יישאר אצל האנשים הכי מיומנים. אני מזכיר לך את הלוחם גזבר בעלי. איזו מיומנות, איזו מיומנות. הלך, נתן ירי באוויר, משך את הלוחם – בזכות זה, אגב, שהיה לו נשק ארוך, והוא יכול היה לפגוע. כמה חיים הוא הציל, מאיר, בדבר הזה, ורק בזכות שהיה לו את אותו נשק מילואים שהיה צמוד אליו. 
+
+זה גם יחסוך את כל התור הארוך לנשק האישי של האקדחים. כמובן, גם הנשק ישודרג. כשהנשק צמוד אליו, אז הנשק עצמו גם ישתדרג, מטבע ההתנהגות של לוחמים, שהנשק צמוד אליהם והם משדרגים אותו ��משפרים אותו.
+
+אני אומר כאן לשר הביטחון ולצה"ל: אפשר להתחיל בפיילוט. אפרופו עלות–תועלת, אפשר לומר שאנחנו נותנים את זה ללוחמים ביחידות מיוחדות בהתחלה. אפשר לומר שאנחנו נותנים את זה ללוחמים שגרים בקווי עימות או במקומות סיכון. גם נושא הגנבות, שעלה בעבר פה – אנחנו יודעים היום שגנבות הן בעיקר כשהנשק נשאר בבסיס. הרבה גנבות הן מתוך הנשקיות, ולאו דווקא מהאדם שיכול לשמור על זה. אפשר גם בזה לייצר סטנדרטים. 
+
+אבל בסופו של דבר אני אומר כאן גם דרכך, שר החינוך, לשר הביטחון ולרמטכ"ל; אני אומר את זה בשם אלפי לוחמי צה"ל שמעוניינים בכך – וזה יהיה למעוניינים בכך – ודורשים את זה כדי להגן על עצמם ועל משפחותיהם, וגם בשם אזרחי ישראל: הנשק הזה, שיישאר אצלם בסופו של דבר, יגביר את ההגנה על אזרחי ישראל: זאת החובה שלנו, זאת החובה של הממשלה, למעשה החובה הראשונה של כל ממשלה, להגן על החיים של האזרחים כאן במדינה.
+
+
+תודה, אדוני.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לך. חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נמצא; חבר הכנסת צביקה פוגל, אדוני – לא נמצא; חבר הכנסת משה טור פז – לא נמצא; חבר הכנסת משה סלומון – לא נמצא. אם כן, ישיב על ההצעה השר יואב קיש, שיצטרך להפסיק לדבר באוזנייה ולעלות להשיב על ההצעה. בבקשה, אדוני.
+
+
+מולטי-טסקינג, יואב.
+
+
+אמרו לשר: אין בית ספר, אין לימודים; תבוא, שב כל היום, תענה על כל השאילתות והחוקים.
+
+
+– – – תשתלט על זה.
+
+
+כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עונה פה בשמו של שר הביטחון על ההצעה של חברי הכנסת עמית הלוי ומיכאל ביטון על השארה קבועה של נשק ללוחמי מילואים.
+
+
+ אני מבקש, חברים.
+
+
+צריך להפריד פה בין לוחמי מילואים שנמצאים בשירות מילואים – – –
+
+
+יואב, אני הייתי מורה בבית ספר. מי שעכשיו ידבר, תאשר לי, לא יוצא לטיול.
+
+
+ רות.
+
+
+לוחמי מילואים שנמצאים בשירות מילואים פעיל יוצאים לביתם עם נשקם האישי בהתאם לפקודות הצבא. אנחנו מדברים, למעשה, על מעמדם של לוחמי מילואים שאינם בשירות מילואים פעיל.
+
+
+ לא. בשירות מילואים פעיל, אבל אחרי השירות.
+
+
+אחרי השירות, כן, הם לא משרתים. לא באיזו הפסקה שהם יצאו אליה, הם לא יצאו לחופשה. למעשה לפי החוק מעמדם הוא של אזרחים, והכללים החלים עליהם הם בדומה לכל אזרח מדינת ישראל. חוק כלי הירייה מאפשר לצה"ל למסור נשק לאזרחים בכפוף למתן תעודת הרשאה ועמידה בפקודות הצבא. תהליך ההרשאה וסוגי האוכלוסיות הזכאיות מוסדרים בפקודת הצבא, כאשר העיקרון המנחה הוא שלצורך מסירת נשק צבאי לאזרחים נדרשת זיקה ביטחונית בין הצבא לאזרחים. זה גם בא לידי ביטוי בהגדרת סוגי האוכלוסיות הזכאיות לקבל נשק צבאי מטעם הצבא, למשל, חברי כיתת כוננות, אזרחים עובדי צה"ל וכו'. עם זאת, לאור חודש הרמדאן ורגישות התקופה ובהתאם להערכת מצב, אושר לעוד 500 אנשי מילואים שאינם בשירות פעיל להצטרף לכיתות הכוננות באיו"ש עם נשק צבאי בהתאם לתנאים המוגדרים בהוראה המטכ"לית. למעשה, זה שינוי שעונה במידה מסוימת על הבקשה. מעבר לכך, כמובן, מצוין שכלל האזרחים שמעוניינים לשאת כלי נשק אזרחיים רשאים לפנות – אני מאוד אוהב את התשובות האלה; הרי אין קשר בין זה לשאילתה, אבל זה נחמד. כל אזרח שרוצה יכול לפנות לאגף כל הירייה במשרד לביטחון לאומי לקבל רישיון לנשיאת נשק. אז זה לא לענייננו, אבל משום מה החליטו שהם רוצים לציין את זה.
+
+הנקודה המרכזית היא שכפי שאתה רואה הוספו 500 כלי נשק. אני מציע שתמשיך את השיח עם שר הביטחון בעניין. תודה.
+
+
+תודה רבה, אדוני. אתה יכול לענות דקה מהצד.
+
+ סליחה, אדוני. נסתפק בשלוש דקות.
+
+
+ אז אני יורד?
+
+
+אתה יורד, אדוני, כן.
+
+עכשיו, אדוני המציע, יש באפשרותך כמה דברים. אחד, האם אתה מסתפק בתשובת השר? לא מסתפק. אתה מבקש לכלול את זה בסדר-היום או לוועדה?
+
+
+דיון בוועדה.
+
+
+דיון בוועדה. אנחנו נצטרך להצביע על זה. אז בבקשה, בואו נעשה את זה. 
+
+
+ לא. זו לא הצעה לסדר-היום. זו בקשה – – – וזה אם אתה מסתפק או דיון בוועדה.
+
+
+כן, כן, לוועדה. 
+
+אם כך, ברשותך, אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה היא על כך שההצעה לסדר-היום תעבור לוועדה. בבקשה, מי בעד ומי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
+
+
+שמונה בעד, אפס מתנגדים. אם כך אנחנו נעביר את זה לוועדה. מה אדוני מציע?
+
+
+לחוץ וביטחון.
+
+
+חוץ וביטחון. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה הדחופה הבאה בנושא: בצל רעידת האדמה בצפון, מתריע המבקר על חוסר מוכנות המדינה לרעידת אדמה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יונתן מישרקי – נמצא פה, יונתן, בבקשה, אדוני – אימאן ח'טיב, צגה מלקו, רון כץ ואליהו ברוכי. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הנושא שאני מבקש לדון בו כעת נוגע לחייהם ולביטחונם של כל אזרחי מדינת ישראל. לא מזמן התעוררנו למציאות מטרידה, כשרעידת אדמה הורגשה באזור הצפון והכינרת. זו הייתה אומנם רעידה קלה יחסית, אך היא מהווה תמרור אזהרה חשוב. 
+
+
+ חבריא, זה באמת נושא חשוב, אנא מכם.
+
+
+ אסון טבע גדול ומשמעותי הרבה יותר עלול להתרחש בכל רגע, ואנחנו, כמדינה, איננו ערוכים לכך.
+
+ הסימנים לכך ניכרים גם בדוח מבקר המדינה האחרון בנושא. הנתונים שהוצגו שם מעוררים דאגה עמוקה: רק אחוז קטן ביותר מהמבנים הטעונים חיזוק אכן חוזקו בהתאם להנחיות; חלק ניכר מבתי החולים שלנו, שאמורים לתת מענה לאזרחים בשעת חירום, נמצאים בסיכון מול רעידות אדמה; ומה בנוגע לבתי הספר והגנים של ילדינו? רק כ-5% מהם מוגנים כנדרש. האם נוכל להביט בעיני תלמידינו ולהגיד להם שעשינו כל שביכולתנו כדי לשמור עליהם מפני פגע? המצב הזה לא יוכל להימשך, אסור לנו כמחוקקים, כמנהיגים, להתעלם מהאיום שמרחף מעל ראשנו, ונמצא, חלילה, מתחת לרגלינו. אנחנו חייבים לפעול עכשיו, לפני שיהיה, חלילה, מאוחר מדי. המיקום של מדינת ישראל הוא על השבר הסורי-אפריקאי. כידוע, המשמעות של זה היא שזה לא עניין של אם אלא של מתי, חלילה. ההשלכות עלולות להיות קטסטרופליות. לא נוכל להביט בעיניהם של אזרחי ישראל ולדעת שלא עשינו כל שביכולתנו כדי למנוע אובדן חיים המוני ונזק בלתי הפיך.
+
+ לפני כשנה בערך סיירתי יחד עם חבר הכנסת מיכאל ביטון בקריית שמונה במסגרת הוועדה לפיתוח הנגב והגליל. במהלך הסיור דנו במצב הבטיחות במבני העיר וביקרנו ברחוב שפרינצק בעיר – אם אתה זוכר, מיכאל ידידי – שם החל תהליך שיפוץ וחיזוק מבנים כחלק מתוכנית מגן הצפון. מדובר בתוכנית של משרד הביטחון שבה הוא משפץ ומחזק את המבנים הנמצאים בסכנה גבוהה, כולל הוספת חדרי ממ"ד ואלמנטים ביטחוניים, וגם כהגנה מפני רעידות אדמה. 
+
+ הממשלה צריכה להרחיב את התוכנית הזו – זו הדרישה שעלתה אז, במסגרת הוועדה – ולהקצות באופן מיידי את המשאבים הדרושים להאצת פעולות החיזוק של מבנים ותשתיות קריטיות. אנחנו צריכים להגדיר את זה כפרויקט לאומי בעדיפות לאומית עליונה. בנוסף, חייבים להעניק לכוחות ההצלה והחירום את הכלים והאימונים הנחוצים כדי להתמודד עם תרחיש של רעידת אדמה הרסנית. אסור שרגע האמת יפתיע אותנו, לא מוכנים.
+
+ אבל זה לא מספיק. אנחנו זקוקים גם לתוכנית לאומית כוללת ומקיפה שתתייחס לכל ההיבטים של ההיערכות לרעידות אדמה, החל מחינוך והסברה לציבור הרחב, דרך תרגול של תרחישי חירום וכלה בתוכניות לשיקום ארוך טווח אחרי אסון. כל משרד ממשלתי וכל רשות מקומית חייבים לקחת חלק ולתרום את תרומתם, כי להגן על חיי אדם זו לא רק חובתנו כמנהיגים, זו גם זכותנו המוסרית כחברה מתוקנת וערכית. ולכן אני אבקש בסיום הדיון פה במליאה להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הפנים, כדי לדון בה ולמצות את כל הכלים העומדים לרשותנו בעניין זה.
+
+ תודה רבה לחברים שהצטרפו איתי להצעה החשובה לסדר-היום בנושא הזה: צגה מלקו, רון כץ ונוספים, שאני לא רואה אותם נוכחים פה כרגע. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נמצאת. חברת הכנסת מלקו, בבקשה. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הסכנה: רעידת אדמה בישראל – חוסר מוכנות בישראל. כל החוקרים מעריכים כי זה רק עניין של זמן עד שתכה רעידת אדמה חזקה בישראל, כשהשאלות העיקריות הן מתי ובאיזו עוצמה. לצערנו הרב, מתי אנחנו מדברים על רעידת אדמה? כשקורית רעידת אדמה במדינות אחרות, לאחרונה בטורקיה. רעידת אדמה בעוצמה חזקה, אם תפגע בישראל, מדינה קטנה, התוצאה תהיה קשה מאוד. רעידת אדמה חזקה, אחת ל-100 שנה – אסון קולוסאלי בישראל. ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה חזקה וקשה ביותר. המומחים בתחום – – –
+
+
+ חבר הכנסת כץ, בבקשה. חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, בבקשה תסגור את הדלת.
+
+
+ מדינת ישראל היא מדינה קטנה, הפוטנציאל שלה להיפגע ברעידת אדמה גבוה מאוד. רוב המדינות, כשהן נפגעו ברעידת אדמה – בגלל שהן מדינות גדולות עם שטח עצום, אם קורית רעידת אדמה באזור מסוים, קל יותר לפנות לאזור אחר. מדינת ישראל, מדינה קטנה, אין לה את האפשרות, את הפריבילגיה, לעבור מאזור לאזור. לכן היערכות של מדינת ישראל בעניין של רעידת אדמה כל כך חשובה. פיקוד העורף הסביר בעבר: כשקורית רעידת אדמה, ברוב המקומות, ברוב המדינות, לפני שמגיעים ארגוני ההצלה, קרובי המשפחה הם אלה שמסייעים. לכן, יש מקום שגם קרובי משפחה או אזור מסוים יקבלו הדרכה נכונה. לצערנו הרב, בישראל לא רואים את זה.
+
+ רעידות אדמה בישראל, כמדינה קטנה, אם תקרינה – הפגיעה בתשתיות הלאומיות של המדינה תהיה קשה ביותר. לכן, חברי יונתן מישרקי ואחרים – אני הצטרפתי להצעה שלהם בנושא של רעידת אדמה. זה כל כך חשוב, וחייבים לתת דגש ברמה הלאומית. ולא נחכה, חלילה וחס, אחרי שניפגע.
+
+
+ תודה רבה, גברתי, תודה רבה לך. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ. בבקשה, אדוני. ואחריו – חבר הכנסת אליהו ברוכי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-בראש, חבריי חברי הכנסת, ההצעה לסדר-היום הזו, שהצטרפתי אליה יחד עם חברי חבר הכנסת יוני מישרקי וחברים נוספים, היא הצעה גם חברתית וגם ביטחונית. היא הצעה כמעט אבסורדית. למה אני אומר את זה? כי היינו מצפים ממדינת ישראל, מדינה מתקדמת, עם המוחות הטובים ביותר בעולם, שתהיה מוכנה לכל מה שהטבע מציב בפניה. 
+
+אבל לצערי, לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בינואר 2024, יש שורה קשה מאוד של ליקויים חמורים בהיערכות המדינה לרעידות אדמה. מבנים שחייבים בחיזוק חוזקו, אבל רק 3.5% מהמבנים. אני פותח פה כוכבית ואני רוצה לפרגן לשר הפנים ארבל, שבזמן הקצר שהוא נמצא בתפקיד חיזק מעל 50,000 מבנים בשנת 2023. ואני קורא לוועדת הפנים של הכנסת להמשיך ולפקח על הנושא הזה. 60% מבתי החולים, היכן שנמצאים האנשים שלהם יהיה הכי קשה במצב חירום, אינם עמידים בפני רעידת אדמה. מסכנים אותם יום אחרי יום. והורים לילדים – גם שר החינוך נמצא איתנו; הורים לילדים, הנתון הבא צריך להפחיד את כולנו: רק 5% ממוסדות החינוך עברו הליך של חיזוק מבנה או נמצאים בשלב כלשהו של חיזוק. 
+
+רעידות האדמה – כפי שאנחנו רואים בהאיטי, בטורקיה ובמדינות אחרות – עלולות להביא עלינו נזק עצום של פגיעה בחיי אדם. אני מצפה ממדינת ישראל, שיש לה את הכלים הטכנולוגיים, האנושיים, הטובים ביותר, למצוא את הנכונות ואת הרצון לפעול למען בטיחות ושלמות אזרחיה. רעידות אדמה הן לא דבר צפוי, אף אחד מאיתנו לא רוצה לעמוד במבחן הטבע, אף אחד מאיתנו לא צריך לעמוד במבחן הטבע כאשר הוא לא מוכן או כאשר המדינה לא ערוכה לכך. ולכן, כל עוד יש זמן, כל עוד אנחנו טרם הגענו לאירוע הבא של רעידות אדמה – והאירוע הזה יגיע, זה ברור מאליו; אנחנו רואים את זה בכל העולם, אנחנו רואים את התנודות, זה יגיע גם למדינת ישראל – יש להיערך לכך במיידי.
+
+ובסוף דבריי אני אפנה באופן אישי לשר החינוך. אדוני, אני פונה אליך בנושא מוסדות חינוך. יש יותר מדי מוסדות חינוך במדינת ישראל שנמצאים במבנים ישנים, חלקם במבנים לא ראויים ורובם הגדול במבנה שלא נבדק לסכנה של רעידת אדמה. אני קורא לך גם מפה להקצות משאבים מיוחדים לנושא של החינוך. רוב שעות היום הילדים של כולנו נמצאים שם והם צריכים להיות במקום הבטוח ביותר. תודה רבה אדוני.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת אליהו ברוכי – לא נמצא כאן. אם כן, אנחנו נבקש משר החינוך יואב קיש, בשם שר הביטחון, לענות על ההצעה לסדר-היום.
+
+
+ מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 
+
+
+ כן, כן, סליחה. לפני – בבקשה, הודעה למזכירות הכנסת.
+
+
+תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.
+
+
+ תודה, גברתי.
+
+
+
+
+ אדוני השר.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עונה בשם שר הביטחון, וכשאני משתמש במילה "החלטתי", לצורך העניין, או כאלה – הכוונה היא לשר הביטחון יואב גלנט ולא לשר החינוך יואב קיש. אז רק למען ההבהרה.
+
+ ראשית, ברצוני להודות לכם על העלאת הנושא רב-החשיבות הזה לסדר-היום. באוגוסט 2023 כינסתי את ועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית ולרעידות אדמה במעמד ראש ממשלת ישראל. במסגרת הדיון התקבלה החלטה להטיל על מנכ"ל משרד הביטחון לגבש, ביחד עם נציגי הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, הצעת מחליטים לצמצום פערי ההיערכות לרעידות אדמה. הוחלט כי הצעת המחליטים תעסוק הן בצמצום פערי ההיערכות לרעידות אדמה במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובתשתיות הלאומיות, והן בתוכניות לשיפור עמידות מבנים לרעידות אדמה והתחדשות עירונית. כמו כן, הוחלט כי ההצעה תקבע את מנגנון התקצוב והביצוע ליישום ההחלטה. 
+
+ בעקבות כך, בספטמבר 2023 – אוגוסט-ספטמבר, זה עדיין לפני המלחמה – התכנסה ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד הביטחון. במסגרת זו הוקמו צוותי עבודה והתקיימה עבודת מטה בנושא. הצוותים היו אמורים להגיש ��ת המלצותיהם עד 15 בנובמבר, אך עקב פרוץ מלחמת חרבות ברזל עבודת הצוותים הוקפאה. 
+
+עקב גודל החשיבות של הנושא, בשבועות האחרונים ערכתי מספר דיונים והיוועצויות בנושא, ולפני כחודשיים שלחתי מכתב לראש הממשלה ולכל חברי ועדת השרים, המפרט את קווי המדיניות המוצעים לצמצום פערי ההיערכות לרעידות אדמה. מכתב זה גם הונח על שולחן יו"ר הוועדה לביקורת המדינה במעמד נציגי מבקר המדינה. הצעתי להרחיב בחקיקה ראשית את ייעודה של הקרן לשטחים פתוחים לקרן לשטחים פתוחים ורעידות אדמה ולהגדיל את האחוזים מתקבולי הכנסות הקרקע המועברים לקרן מ-1% ל-5%, מבלי לפגוע בשימושים המקוריים. תיקון זה בחקיקה יביא לשימוש מושכל במשאב הקרקע וליצירת מענה אמיתי, שלא ניתן משך שנים, כאמור בדוחות מבקר המדינה, וכן יהווה מקור תקציבי קבוע להיערכות המדינה לרעידות אדמה. 
+
+ ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה התכנסה לפני חודש וקיבלה פה אחד את הפתרון התקציבי המוצע כמענה משאבי קבוע לצמצום פערי ההיערכות לרעידות אדמה. בהתאם לכך, הוריתי על גיבוש מהיר של הצעת מחליטים, וזו מתגבשת בימים אלו. נוסח ההצעה יועבר בהקדם לנציגי ועדת המנכ"לים ומשם לשרים, לקראת כינוס ועדת שרים נוספת, שבה הכוונה לאשר את ההחלטה. 
+
+משרד הביטחון פועל לכך שההצעה תזכה לתמיכת ועדת המנכ"לים, תובא לאישור ועדת השרים בהקדם ותקבל תוקף של החלטת ממשלה, ומשם לתיקוני החקיקה שיגיעו לכנסת. תודה.
+
+ 
+תודה רבה, אדוני. אם כן, המציעים מסתפקים בתשובת השר או מבקשים להעביר לוועדה? לאיזו ועדה אתם רוצים? לוועדת הפנים. 
+
+אם כך, אנחנו נקיים הצבעה על כך. בבקשה. אני חוזר, אנחנו, על פי הצעת המגישים, רוצים להעביר לוועדת הפנים. בבקשה, מי בעד מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ שישה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. וההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הפנים. תודה רבה. 
+
+
+ הצעות לסדר-היום 
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה הדחופה לסדר-היום הבאה: הצורך הדחוף והמיידי בהקמת מינהלת תקומה בצפון. את ההצעה הגישו חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, עופר כסיף, יצחק קרויזר, טטיאנה מזרסקי ויצחק פינדרוס. 
+
+בבקשה, חבר הכנסת ביטון. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, היית פעם יושב-ראש הרשות לפיתוח הנגב ואתה יודע מה צריך לעשות למען אזור בפריפריה. הצפון סובל מאוד במשבר עכשיו, הצפון באי-ודאות יותר גדולה וחמורה מהדרום. לשדרות כבר חוזרים אנשים. לעוטף – מתחילים. 
+
+
+ 70% לשדרות. 
+
+
+ 70% חזרו הביתה לשדרות. לעוטף חוזרים בהדרגה. הכלכלה בדרום מתייצבת. הלימודים נמשכים. בצפון כולם באי-ודאות: כל הגליל באי-ודאות, כל הגולן באי-ודאות. מה הממשלה עושה באפקטיביות? מקימה את מינהלת תקומה לדרום ונותנת לה מיליארדים ומתחילה להפעיל אותה, עם עובדים ועם פגישות ועם תוכנית לשיקום קצר מועד וארוך מועד. ומה היא לא עושה בצפון? היא משגעת את תושבי הצפון. קרוב ל-100,000 מפונים לא יודעים מתי ישובו, זאת שאלה ביטחונית. אבל בהיבט האזרחי עשרות ראשי רשויות, עשרות ארגונים, אלפי עסקים רוצים להבין מה הממשלה עושה בצפון. 
+
+ ואז אתה פוגש ביזיון וחידלון ממשלתי. מגיע ראש הממשלה לבקר שם, לפני כמה שבועות, ואומר: אני אקים צוות מנכ"לים בין-משרדי. אני מטיל את זה על מנכ"ל משרד הפנים, שיעשה את העבודה, והוא ירכז צוות שיסייע לרשויות. חוזרים מהצפון, הצוות הזה לא קם, ואז מודיעים: משרד ראש הממשלה יתכלל את מה שיקרה בצפון. 
+
+מה התוכנית? מה החלטת הממשלה? אפס. תקציב המדינה כבר הונח לפני שבוע. לא יכולנו לסמן שם הרבה יותר מיליארדים לצפון? לא יכולנו להקים את מינהלת תקומה לצפון או להרחיב את הסמכויות של מינהלת תקומה בדרום, ושתיקרא דרום וצפון? או כל החלטה ברורה שלראש רשות יש כתובת אחת בממשלה שמתכללת, בכל הבעיות שלו.
+
+השר קיש, מנהלת המחוז שלך בצפון עושה עבודה נפלאה, ממש, כל המשרד. אבל הבעיות הן של עסקים ומפעלים, שכבר עזבו את אדמית וחניתה. מפעלים עזבו. הם לא יחזרו לשם. והם רוצים לשאול למי פונים. ואז הצבא מקים אופק צפוני, ואומרים: מנכ"ל משרד הפנים; אחרי זה אומרים: מנכ"ל משרד ראש הממשלה; אחרי זה האוצר אומר: אני אצא לבדוק מה צריך – ולא מקימים משהו פשוט כמו מינהלת תקומה צפון. 
+
+ ולכן אני וחבר הכנסת קרויזר ורבים אחרים, יש לנו הצעת חוק להקים את מינהלת תקומה צפון. לא צריך חוקים, תקימו את זה בהחלטת ממשלה, נבטל את החוק הזה. תקימו את מינהלת תקומה צפון, שתהיה כתובת אחת, שידעו האזרחים שאנחנו מטפלים בהם לפחות בהיבט האזרחי-כלכלי. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף, ועד שהוא יגיע – אכן, הזעקה של אנשי הצפון נשמעת, ותודה רבה לכם על ההצעה לסדר-היום. 
+
+ 
+כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, "בכל פעם שאני בא לפה", הכוונה לכנסת, "אני מרגיש איך כולם הולכים פה על ביצים – – – אני אומר שתחנות ירושלים לא עונות ושהממשלה מנותקת קשר לחלוטין. למרות שבמשרד האוצר מבינים שהבעיה של מדינת ישראל היא הצפון, בספר התקציב לא מופיע כלום, כי ממשיכים לערבב אותנו, למרות שסיכמנו על תוכנית". את הדברים הללו אמר לפני חודש בדיוק ראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ, בדיון בוועדה לחיזוק הנגב והגליל בראשות חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, שהוא גם היוזם ההצעה הדחופה. 
+
+לא ברור כיצד בארבעת החודשים שחלפו, מאז שהוחלט על פינוי רבבות תושבי הצפון מביתם, עשרות קיבוצים, מושבים וערים נותרו ריקים, ובעוד רבים נוספים התפנו עצמאית על חשבון תושייתם וחסכונותיהם, תוך הפיכה לעקורים במדינתם, לא הצליחה הממשלה למצוא ראש מינהלת לשיקום יישובי הצפון. ואם אין שיקום, איך תהיה תקומה? 
+
+מה שדרוש מייד הוא להכניס את כל היישובים לתוכנית רב-שנתית אסטרטגית ולהעביר מסר ברור לתושבי הצפון, יהודים וערבים כאחד, שמדינת ישראל רואה ומרגישה אותם ואת מצוקותיהם, ושיש כתובת ברורה שדואגת לשפר את חייהם. כדי שזה יקרה חייבים להכניס את שיקום הצפון לחוק. כלומר, להקים מינהלת תקומה עצמאית, א-פוליטית, מקצועית, מייד.
+
+אני מבקש להזכיר שתושבי הצפון סבלו גם לפני המלחמה, כחלק מאפליה ארוכת שנים של הפריפריה החברתית-כלכלית, מהזנחה בבריאות, בתעסוקה, בתחבורה, ברווחה, בכל תחומי החיים. ובתוך ההזנחה הזו, היישובים הערביים, השורשיים והנצמדים לאדמתם, סובלים מהזנחה ומאפליה כפולה ומכופלת, גזענית ומעמדית, מהיעדר מיגון לבתי התושבים, מהפקעת אדמות, ממחסור מכוון בעתודות קרקע לבנייה, ותחת הממשלה הזאת – גם משוד וגזל כספי התוכניות לתיקון האפליה על ידי שר האוצר.
+
+לכן, היום שאחרי, מה שנקרא, לא יכול להיראות כמו היום שלפני. מינהלת התקומה שתקום חייבת לא רק לשקם אלא גם לבנות עתיד אחר – עתיד של שוויון ורווחה וביטחון לכול, ללא אפליה גזענית, ללא הזנחה חברתית-מעמדית וללא הפקרה והפקרות כלכלית. כי רק חיים משותפים וצודקים של שני עמי הארץ במולדתם; רק הפסקת המלחמה, הטבח ושפיכות הדמים; רק קץ להרעבת נשים וילדים; רק שלום אמת, שיביא ביטחון ושגשוג – רק אלו יהיו האופק לטובת החברה כולה, לטובת עתידנו כולנו, כמובן גם בצפון. תודה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ – – – מדברים על שלום אמת? אתה מחבל, אתה – – –  
+
+
+ השר, אדוני השר.
+
+
+אין לך בושה. טרוריסט, אין בושה – – –
+
+
+ – – – הטרוריסט – – – שדם של הנופלים על הידיים שלו, הדם של תושבי הנגב על הידיים שלך – – –
+
+
+ מחבל, מחבל, לך לסוריה – – – 
+
+
+ חבר הכנסת פינדרוס, תמשיך במלאכת הניצוח. תודה רבה לכם. זהו, חבר הכנסת כסיף, בן גביר – זהו.
+
+אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, זה נהנה וזה נהנה – – –
+
+
+זה נהנה וזה לא יחסר. בבקשה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, יוסף טרומפלדור אמר: "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון – שם יעבור גבולנו". כידוע, מזה חמישה חודשים הצפון נמצא במלחמה, וחבל הארץ הצפוני והיפה שלנו פשוט מתרוקן מתושביו. המחרשה לא עוברת בו, התיירים לא מגיעים, העסקים לא פועלים. למעשה, הצפון היפה והפורח, ובפרט בעונה זו של השנה, מושבת ומרוקן מתושביו.
+
+הגיע הזמן להכריז בקול, למי שטרם הפנים והתעורר: המלחמה בצפון קיימת, גם אם לא מדוברת ומתוקשרת. למעלה מ-60,000 מתושבי הצפון מהווים את השכפ"ץ האנושי של מדינת ישראל ושומרים על גבולה, ביטחונה ומרכזה של הארץ במשך שנים, כאשר הגבול הצפוני רגיש ונפיץ. אולם בחמישה החודשים האחרונים הצפון במלחמה של ממש. תחושות הארעיות והזמניות וחוסר היציבות הכלכלית שוררות בקרב היישובים, אשר חלקם התרוקנו מתושבים. בתים נהרסו פיזית – וגם רגשית. היעדר חיי שגרה, היעדר פרנסה, חוסר יציבות וודאות אישית ומשפחתית מאיימים על החוסן האישי והקהילתי. את תחושת האמון שהופר יהיה ניתן להשיב רק באמצעות שקיפות וודאות. 
+
+לצורך כך נדרשים מספר צעדים מיידיים: האחד, החזרת הביטחון על ידי חיסול האיום הצבאי. את חיזבאללה צריך להשמיד ולחסל כדי שהביטחון ותחושת הביטחון האישי יחזרו לתושבים, וכדי שלא נמצא את עצמנו באותו סבב של איום צפוני בעוד מספר שנים, לא אנחנו ולא ילדינו. אנחנו חייבים את זה לנו ולמען הדורות הבאים. הדבר השני – חיזוק החוסן הקהילתי והחברתי. הנושא השלישי – פיתוח תשתיות: כבישים, חינוך, בריאות, מתן חינוך אקדמי, אוניברסיטה בצפון עם פקולטות, לימודים מגוונים ומתקדמים, מעבדות מחקר, פיתוח כביש 6, רכבת לצפון, על מנת שנוכל לקדם ולקרב בין הפריפריה הפיזית והגיאוגרפית למרכז. ובעיקר – הרחבת שירותי הרפואה והבריאות לרפואה עכשווית ומתקדמת.
+
+את כל אלה ניתן יהיה לפתח ולקדם רק באמצעות לקיחת אחריות ממשלתית באמצעות הקמת מינהלת צפונית, הזהה בתכליתה ובתפקודה למינהלת הדרומית – שעובדת מצוין – כפי שהוקמה בהחלטת הממשלה מס' 980, אשר קובעת את מדיניות המינהלת, הסמכות, והתקציב אשר הוקצה לשיקום העוטף הדרומי. אותה מינהלת נדרשת במיידי לשיקום ופיתוח הצפון. גם לחבל הארץ הצפוני היפה והפורח מגיע להתפתח. לחבל הארץ היפה הזה יש עבר מפואר, ומגיעים לו ולתושבים גם עתיד ותקווה.
+
+אני קורא מכאן לממשלה להחליט עוד היום על הקמת מינהלת צפונית כצעד מיידי, כי ככל שעוברים הימים הפערים רק מתרחבים, ואת מה שנהרס יהיה קשה מאוד לתקן.
+
+
+תודה.
+
+ אני רוצה גם להודות לחבריי שהצטרפו וליושב-ראש הוועדה לפיתוח הנגב והגליל חבר הכנסת מיכאל ביטון. אתה מוביל את הנושא הזה ולא מוריד אותו מסדר-היום, ומקדם את הנושאים החשובים עבור הפריפריה בנגב ובגליל. תודה רבה. 
+ 
+
+ תודה, אדוני. טטיאנה מזרסקי – לא נמצאת. יצחק פינדרוס, אדוני, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים ביום האחרון לפני שמתחיל פורים. אתה יודע, מסכת מגילה י"א, י"ב, י"ג, כבר מתחיל פורים. אנחנו נמצאים יום קודם, ובפורים הייתה העלמת עין מהחורבן – משם זה התחיל. הרי מה היה החטא בכך שהשתתפו בסעודה של אותו רשע? התעלמו מהחורבן. ההוא חגג על החורבן, ואנחנו היהודים הצטרפנו לעניין הזה. ומרדכי, שהיה כזה פנאט ולא הסכים להצטרף לעניין, בסוף הביא את הגאולה ואת נס פורים שעליו אנחנו חוגגים. 
+
+
+ פנאט טוב.
+
+
+ אבל אני רוצה ברגע אחד, עכשיו – השר לא נמצא. כבוד השר, אני רוצה להעביר באמצעותו מסר לממשלה. אני חושב שאנחנו, ככנסת, צריכים לאמץ את זה. כבר כמעט שישה חודשים, חמישה וחצי חודשים – – 
+
+
+השר נמצא כאן.
+
+ נמצא, נמצא, בסדר. – – תושבים לא נמצאים בבית. גם אלה שנמצאים בבית ולא מפונים – אין להם חיים. מי שהיה בצפון – אני הייתי בסוף השבוע האחרון גם בצפון, השתדלתי להיות שם פעם בשבועיים מאז פרוץ המלחמה – הוא משותק.
+
+עכשיו, אתה יודע, כל אחד ראש קטן, כל אחד והמשרד שלו והבעיות שלו והקיצוצים הרוחביים שלו והקיצוצים האנכיים שלו והבעיות שלו – הכול בסדר גמור. בסוף מישהו צריך לקחת אחריות. יש פה אנשים, 135,000 איש, ובפריפריה יותר, שסובלים. עסקים סגורים, מערכת החינוך, אנשי קריית שמונה עדיין נמצאים בטבריה, נמצאים פה בירושלים, ואנשי שלומי נמצאים פה, בירושלים. האנשים האלה, מישהו צריך לשקם את הדבר הזה. מדינת ישראל היא לא בין חדרה לגדרה, למי ששכח, יש שני צדדים. לדרום הוקמה מינהלת תקומה, שגם שם יש בעיות אבל הוקמה מינהלת, יש כתובת; לצפון אין כתובת. דיברנו על זה בוועדת הכספים לפני חודשיים, דיברנו על זה לפני שלושה חודשים, אין כתובת. הממשלה חייבת להקים מינהלת שתטפל בבעיות שלהם. אני מסתכל אל קרויזר כל פעם שהוא מגיע לפה, והוא מספר על מה שהוא עובר בגולן, ואין לי פרצוף להסתכל עליו. אני אומר את האמת, אין לי פרצוף להסתכל עליו. אני שומע את דוידוביץ עם הבעיות שלו, ואין לי פרצוף לענות לו. מה אני אענה לו, שמה? מה אנחנו עושים? אנשים נמצאים בסבל. אני מסכים. 
+
+למה צריך מינהלת? משפט אחד. אתם יודעים למה צריך מינהלת? כי באמת יש הרבה אתגרים כרגע למדינת ישראל – יש את משפחות הנפגעים, יש מפונים מהצפון, יש מלחמה, יש מילואימניקים, יש הרבה בעיות. מישהו צריך לקחת אחריות ולטפל בדבר הזה, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+תודה רבה לך, אדוני, אחרון המנמקים. ישיב על ההצעה השר יואב קיש, בבקשה, אדוני. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שיש לי פה תשובה שנכתבה על ידי משרד ראש הממשלה, אבל מכיוון שאני מכיר את הנושא אני גם אתן פירוט קצת יותר לעומק. תראו, קודם כול יש שונות בסיסית בצרכים של שיקום העוטף אחרי הטבח והמתקפה של 7 באוקטובר – בגלל האירועים, ההשפעה של המתקפה והנזק הפיזי – לבין הקושי של הצפון, שמורכב כרגע בעיקר מהפינוי, מחוסר הוודאות, ממשך הזמן. אנחנו גם רואים שהדרום חוזר, והצפון, אנחנו עוד לא יודעים מתי יחזור. אנחנו מתכננים – מה שאני אמרתי, לפחות מבחינת מערכת החינוך – ששנת הלימודים תשפ"ד תסתיים לא בבתי הספר המקוריים, כלומר כל אחד במקום שהוא נמצא, ותשפ"ה תיפתח בבתי ספר המקוריים. זה התכנון של משרד החינוך. 
+
+ אני יכול לומר שכרגע לגבי היתרונות והחסרונות של מינהלת – אני אומר לכם את זה כשר בממשלה וכשר – – – 
+
+
+ אבל השר, ההרס של בתים בצפון מירי של חיזבאללה כבר עולה על הדרום – בכמות. 
+
+
+התשובה הזו לא נכונה. זה לא נכון. אני מסכים שיש הרס. שלא ישתמע מדבריי שאין הרס. אבל לא להגיד שזה עולה על הדרום. 
+
+
+לא. אבל גם לא חייבים – – –
+
+
+רגע. חבר הכנסת ביטון, תן לי לסיים. אני אשמח, אחרי שאני אסיים את דבריי, לנהל איתך גם שיח. אני לא הולך לשום מקום. אני מבקש שתשמע את דבריי עד לסופם, ואני אתייחס בהמשך. 
+
+תראה, אני רואה את זה גם בהשפעה על הילדים. בדרום התחלנו באירוע נוראי. באמת, אי-אפשר אפילו לחשוב ולדמיין כמה גדול האסון. בצפון הפינוי לא היה תחת אש וללא אירועים של טבח ולא דברים שכאלה. אבל, ופה אני אומר, בדרום גם היו אנשים שהתפנו בסיטואציה יותר – בואו נגיד, לא באירוע של הכניסה של הנוח'בה – והם כבר חוזרים; בצפון עדיין לא חוזרים. זאת אומרת, יש בפירוש קושי עודף במקומות האלה בשל חוסר הוודאות ומשך הזמן.
+
+מה היתרונות והחסרונות של מינהלת? תראו, למינהלת יש זמן התארגנות. היא מאוד מורכבת. היא בעצם עושה מעין תכלול של משרדי הממשלה, מתכללת תקציב משמעותי ומנהלת את האירוע. יש פה לא מעט חסרונות, אני חייב לומר, כי בסוף המשרדים עובדים ואמורים לעשות את העבודה שלהם. זה לא שמינהלת תקומה עכשיו תטפל בבתי ספר, זה לא שמינהלת תקומה עכשיו תטפל בבתי חולים או ברווחה או בתחבורה. זה אירוע שהוא שונה. אני חושב שלגבי הדרום ההחלטה היא נכונה בגלל אופי הפגיעה ואופי האירוע שהיה, וגם היקפי התקצוב ומשך הזמן של הדבר הזה. ואני חושב שלצפון החלטת הממשלה כרגע – וזה חשוב לי שתכיר, חבר הכנסת ביטון – היא לא להקים מינהלת אלא להעביר החלטת ממשלה ייעודית, מתוקצבת, שעכשיו נעשית בימים אלה בעבודה מול כל המשרדים, ולהשאיר את התכלול אצל משרד ראש הממשלה. 
+
+
+אבל מהר. ההחלטה הזאת – – – 
+
+
+אני מסכים איתך. 
+
+
+ ראש הממשלה הבטיח לפני חודש: תוך שבועיים. 
+
+
+אני לא יודע מה היה, אבל אני מסכים איתך. אני לא יודע אם ראית, אני עובד פה ומדבר. אחת השיחות הייתה בדיוק על הדבר הזה, עם לשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמתכלל את האירוע, ובונים עכשיו בדיוק את כל הדברים האלה. זו החלטה שבעולם נורמלי, כמו שאתה מכיר משרדי ממשלה, יכולה לקחת גם שלושה חודשים וחצי שנה. לא זו הכוונה, זה צריך להיות מושלם במהרה. אני חושב שאם להיות ריאליים, זה אירוע של שבועות בודדים. אני חושב שיש לזה יתרונות, ובוודאי כלפי הצפון, ששם זה לא עובר לאיזושהי מינהלת; כי בסוף הפעילות והיכולת שלנו כמשרדים להיות אפקטיביים, יש לזה יתרונות גדולים. 
+
+אני אתן לך סתם דוגמה על תקומה, שתבין מה החיסרון של תקומה. עזוב, יש הרבה יתרונות, אבל אני דווקא רוצה להסביר לך למה יותר פשוט: כסף שמגיע לחינוך עובר דרך מינהלת תקומה – עם כל, הביורוקרטיה המשרדית, תקרא לזה, חשב וזה – ומגיע למשרד החינוך ומתחיל את כל התהליך מחדש. אז אנחנו מנסים לייעל את זה. אבל אני אומר, למה לא בהכרח כל אירוע מצדיק מינהלת? עוד פעם, יש לזה יתרונות, יש לזה חסרונות, ואני חושב שכרגע, אחרי שהממשלה החליטה ובאמת מתקדמת בקצב מהיר עם החלטת ממשלה, והמשרדים עובדים וכולם ממוקדים – ויש אתגרים גדולים, שלא יישמע שאני מקל ראש באתגר – אני חושב שנכון להשאיר את זה בצורה הזאת. תודה. 
+
+
+תודה רבה, אדוני. אם כך, אתם מסתפקים בתשובת השר או אתם מבקשים להעביר את זה לוועדה?
+
+
+ כספים. 
+
+
+ אנחנו רוצים לדון בנגב-גליל על החלטת הממשלה הזאת שתבוא. 
+
+
+אם כך, אתם צריכים להחליט ביניכם או שצריך לעשות הצבעה?
+
+
+ נעשה דיון בנגב-גליל על החלטת הממשלה. 
+
+
+ נגב-גליל, טוב, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ – – – מינהלת תקומה? 
+
+
+נגב-גליל. 
+
+
+– – –
+
+
+כן, כן. כדי שההצעה לסדר-היום תעבור לנגב-גליל אנחנו צריכים לערוך על זה הצבעה. בבקשה. נחכה. 
+
+אנחנו מצביעים על להעביר את ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת נגב-גליל. בבקשה. הגעת למקומך? הצבעה. מי בעד ומי נגד? 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל נתקבלה.
+
+
+11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, ההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת נגב-גליל.
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום הבאה, בנושא: ביטול ההנחה על אגרת רישוי תהפוך את הרכב החשמלי למוצר לעשירים בלבד. את ההצעה הגישו חברי הכנסת ארז מלול, ששון ששי גואטה, בועז טופורובסקי ויאסר חוג'יראת. בבקשה, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת. בבקשה, ארז מלול. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן מאז פסגת האקלים בפריז היא לעודד מעבר נסועה לחשמל על מנת להפחית את הפליטות ואת זיהום האוויר. מעבר זה עובר דרך הפיכת רכב חשמלי למוצר עממי בר-השגה והנגשתו לציבורים רחבים, לרבות תושבי הפריפריה. על פי נתוני משרד התחבורה, עיקר הריכוז של רכבים חשמליים פעילים הוא באזור תל אביב, בפער משמעותי מהפריפריה, ואין צורך להכביר מילים. דווקא עכשיו, כשהחלה מגמה של כניסת רכבים חשמליים עממיים המגיעים גם לתושבי הפריפריה, מוטלות על הציבור גזרות בתחום זה. רק בחודש ינואר האחרון עלה מס הקנייה על הרכבים החשמליים ל-35%, תוך התעלמות בוטה מעמדת ועדת הכספים ועמדתם של מנכ"לי משרד התחבורה, האנרגיה והגנת הסביבה, וכן גורמי המקצוע. 
+
+כמו כן, בימים האחרונים פורסם תזכיר חוק מס הנסועה, אשר יהפוך את הרכב החשמלי לנחלתם של עשירים בלבד. מס הנסועה אינו מבחין בין מי שיש לו מטען צמוד בבית פרטי, שבו מחיר הטעינה נמוך מאוד – בדרך כלל אוכלוסייה ממעמד כלכלי-חברתי גבוה – לבין מי שצריך להסתמך על טעינה ציבורית, שהיא יקרה יותר. כך, חבריי וחברות הכנסת, גם ביטול ההנחה על אגרת רישוי פוגע דווקא במעמד הנמוך ביותר, זה שאגרת רישוי היא מעמסה עבורו. 
+
+רק בדצמבר האחרון, במכתב שהוציא מנכ"ל משרד התחבורה כהתנגדות לעליית מס הקנייה האחרונה, הוא הסביר כי צעד זה יביא להתייקרות שתפגע בכדאיות לרכוש רכב חשמלי ובפרט תפגע בתושבי הפריפריה. ואני מצטט: "כידוע, המעבר לרכב חשמלי מוזיל באופן משמעותי את עליות השימוש השוטפות לאורך חיי הרכב. השלכות ההתייקרויות הצפויה גבוהות אף יותר עבור תושבי הפריפריה, שנסיעותיהם מתאפיינות בנסועה גבוהה, בשל ריחוקם הגיאוגרפי ממרכזי התעסוקה". 
+
+ אז אני שואל אתכם, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, למה לאשר צעד דרסטי כזה, שיפגע בתושבי הפריפריה, בלי לשקול לעשות אותו בצורה דיפרנציאלית או הדרגתית? ברצף הגזרות על הציבור הרחב והרחקתו מהרכב החשמלי העממי ראוי לעצור לרגע ולהביא את כל ההחלטות שעל הפרק – מס הנסועה, צו ייקור אגרת הרישוי והעלאת מס נוספת של מס הקנייה החל מינואר 2025 – כמקשה אחת לוועדת הכספים, לצורך דיון מעמיק ורחב. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רב��, אדוני. חבר הכנסת ששון גואטה – לא נמצא; חבר הכנסת טופורובסקי – לא נמצא; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – לא נמצא. יענה את תשובתו השר, בבקשה. אדוני השר, שעה לפניך. אנחנו רוצים להחזיק אותו פה. בבקשה. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בישראל יש כיום 125,000 רכבים חשמליים, ועד סוף השנה צפויים להיות כ-200,000. זה דומה לממוצע של האיחוד האירופי וגבוה ממדינות מתקדמות כמו קנדה, ארצות הברית, יפן, איטליה וספרד. למעשה אנחנו עוברים מהאינקובציה והשלב של הראשוניות לשלב שבו אכן הרכב החשמלי הופך להיות יותר ויותר נפוץ על כבישי ישראל. עלות הנסיעה ברכב חשמלי היא כרבע מהעלות ברכב רגיל, היום היא אפילו זולה יותר מנסיעה באוטובוס עם מינוי חופשי-חודשי. יש פה דוגמה – זו בדיקה של האוצר, אני לא בדקתי: נסיעה ברכב פרטי מירושלים לתל אביב – 30 שקלים; בתחבורה ציבורית – כ-13 שקלים; ברכב חשמלי – 7 שקלים. בגלל זה, אם לא נעשה שום דבר, צפוי להיות גידול משמעותי מאוד בכמות הרכבים, וזה יאריך את שעות העומס, כי יהיו יותר רכבים חשמליים על הכבישים.
+
+מערך המיסוי על רכבים אלה, שאותו גיבשו משרד האוצר ורשות המיסים, מצד אחד מעודד את הרכישה שלהם באמצעות הטבת מס קנייה ומצד שני יוצר שוויון במיסוי השימוש השוטף ברכב, וזאת רק החל מעוד שנתיים, תוך הנחה במיסוי השימוש, שתבטא את היתרונות הסביבתיים של רכב חשמלי. ברור שמבחינה סביבתית כולנו רוצים שהמגמה הזאת תמשיך. 
+
+
+ זאת המדינה היחידה שעושה שיקולים כאלה.
+
+
+ לא, לא נכון – – –
+
+
+ אל תגיד לי לא נכון.
+
+
+תראה מה אני מקריא לך: בדומה לישראל, ישנה מגמה רחבה של הפחתת ההטבות לרכבים חשמליים בעולם – –
+
+
+ לא במידה כזאת.
+
+
+ – – בין היתר בסין, קוריאה, גרמניה, שבדיה, הולנד, צרפת, נורבגיה, אירלנד ואנגליה. קודם כול, אנחנו מדברים על עוד שנתיים. אני אומר עוד פעם, הכוונה היא כן לייצר תמחור זול יותר, ומצד שני לדאוג שיהיה שוויון במיסוי השימוש השוטף. 
+
+ אני מסכים שבאירוע הזה יש הרבה שאלות. אני חושב שהוא עדיין לא השלים את החקיקה שלו – אם אני לא טועה – בוועדת הכספים. התזכיר שפורסם אמור לייצר את ההתמודדות עם תופעת הגודש בכבישים ולהפחית את הנסיעה ברכב פרטי, חשמלי או לא חשמלי, ולתמרץ להשתמש בתחבורה ציבורית. 
+
+
+ – – –
+
+
+אני מציג פה את עמדת האוצר. מעבר לכך – – – 
+
+
+צריך לבדוק כמה פחות – – –
+
+
+ זו עמדת האוצר, חבר הכנסת מלול. 
+
+
+ לא, אין לי טענות – – –
+
+
+ מיסוי רכבים אינו הכלי היחידי להתמודד עם הגודש בכבישים. הממשלה מתכננת להשקיע כ-300 מיליארד שקלים בשנים הבאות בפתרונות תחבורה ציבורית – הסעת המונים – כגון המטרו, רכבות קלות, רכבת כבדה, נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים ועוד. 
+
+ לכן במכלול השיקולים, אלה העמדות של משרד האוצר כפי שהתבקשתי להציג. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. אדוני המציע?
+
+
+ לוועדת הכספים. 
+
+
+ להעביר לוועדת הכספים? צריך להצביע על זה. חבר הכנסת מלול, בוא, בבקשה. 
+
+אנחנו מצביעים על כך שההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הכספים. מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. 
+
+
+ארבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור להמשך דיון בוועדת הכספים.
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה הדחופה לסדר-היום האחרונה: אי-מימוש חקיקת הכנסת בנוגע לחיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אוהד טל, אריאל קלנר ומטי צרפתי הרכבי. בבקשה, אוהד. שלוש דקות, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בשנה האחרונה הכנסת והממשלה פעלו בכמה אפיקים כדי לחזק את ההתיישבות בנגב ובגליל. אני חושב גם שכל בר דעת מבין שהמלחמה רק חידדה את הצורך לעשות צעדים בכיוון הזה. אני אתן שתי דוגמאות: בראש חודש סיוון תשפ"ג, 21 במאי 2023, כמעט לפני שנה, התקבלה החלטת ממשלה להקים צוות שיקבע הנחות בקרקע להתיישבות כפרית באזורי עדיפות לאומית. למעשה היה צוות שהתכנס והגיע למסקנה שצריך להגדיל את ההנחות בקרקע, מ-450,000 שקלים ל-850,000 שקל. צעד דרמטי, שלפיו כל משפחה שרוצה להגיע להתיישב ביישובים הללו תרגיש את זה חזק מאוד בכיס. זו החלטה אחת שהתקבלה. 
+
+דוגמה שנייה, ביום ז' באב תשפ"ג, 25 ביולי 2023, חוקקנו כאן בכנסת את התיקון לפקודת האגודות השיתופיות. למעשה זו הצעת חוק שמאפשרת ליישובים הקהילתיים בנגב ובגליל לגדול מ-400 משפחות ל-700 משפחות. החוק חוקק אצלי בוועדה למיזמים ציבוריים אחרי שמונה דיונים, בהסכמה מוחלטת בין קואליציה ואופוזיציה – סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי; כולם, משמאל ומימין, תמכו בזה, בשיתוף עם נציגי היישובים והערים, רובם לא מהמחנה הפוליטי שלי – ובשיתוף של אנשי מקצוע רבים מכל הספקטרום, שיתוף של הייעוץ המשפטי של הכנסת ושל הממשלה, עם מנגנונים מאזנים שידאגו גם לגיוון וגם לשוויון וגם שזה לא יהיה מועדון סגור של חבר מביא חבר, אבל גם תוך שמירה על האפשרות של היישובים הללו להיות קהילתיים, כדי שיוכלו להתפתח ולגדול באופן בריא. 
+
+ אבל פעם נוספת, לצערי הרב, התברר שלא הכנסת ולא הממשלה הם אלה שמנהלות כאן את העניינים. לגבי החלטת הממשלה – רמ"י התמהמהה מאוד בפרסום של ההחלטה, שפורסמה בסוף רק בט"ו בשבט האחרון, ב-25 בינואר 2024. אבל גם אחרי הפרסום רמ"י גוררת רגליים, ולמעשה הציבור שפונה לממש את הזכות שלו להנחה, אומרים לו הפקידים: אנחנו לא יודעים, לא קיבלנו הנחיות איך לממש את החלטת הממשלה הזאת. 
+
+גם לגבי החוק שחוקקנו כאן בכנסת, שהוא חוק אסטרטגי, הוא חוק דרמטי, לאחרונה הסתבר לנו פתאום שברמ"י התכנסו וקבעו נוהל חדש, שאומר שלפני שמגיעים לוועדות הקבלה יעברו תהליך פנימי ברמ"י, רמ"י תבצע הגרלה ורק מי שזכה בהגרלה יוכל לפנות לוועדות הקבלה ביישובים. זו הרי בדיחה. איזה אדם שכבר זכה בהגרלה למגרש יבוא אחר כך לוועדת הקבלה? מי יגיד לו: אתה לא יכול להתקבל ליישוב? זה יעשה אחד משניים – או שיגיעו כרישי נדל"ן שישתלטו על היישובים או שהיישובים יחליטו: אנחנו לא רוצים להכניס את האנשים שלא רלוונטיים אלינו ליישוב, שיהרסו את היישוב, ויקפיאו את הגידול של היישובים, יזדקנו. וכמובן זה יהרוס את היישובים. 
+
+ אז נוצר כאן מצב אבסורדי שגם הממשלה וגם הכנסת מחליטות על צעדים, מחוקקות חוקים; מעבירים החלטות ממשלה, שמים את זה כיעד לחזק את ההתיישבות בנגב ובגליל, ורמ"י עושה את עצמה ריבון. היא מחליטה מה יהיה ומה לא יהיה, מה מותר ומה אסור והיא הריבון שמחליט. 
+
+ הדבר הזה כמובן לא מקובל. אנחנו לא נאפשר לדבר הזה לקרות. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, ממליאת הכנסת לדון בנושא הזה, ואת התייחסות שר הבינוי והשיכון לעניין, שהוא מכהן כיושב-ראש מועצת רמ"י. אני גם מבקש להעביר את זה לדיון אצלי בוועדת מיזמים ציבוריים כדי שאנחנו נוכל לפתור את הסוגיה הזאת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. נחזק אתכם מול רמ"י בהחלטותיה השערורייתיות לפעמים. חבר הכנסת קלנר, בבקשה, אדוני. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ההצעה הדחופה הזאת הגיעה כי פקידים ברשות למקרקעי ישראל מצפצפים על סדרי משטר תקין, מקיימים מדיניות מפלה נגד יהודים שמשרתים בצה"ל ובכך מרוקנים את הנגב ואת הגליל. לאחר פעילות אינטנסיבית שלי כיושב-ראש השדולה למען הגליל ושל אחרים לפני ומאחורי הקלעים, שמחתי כשראיתי את ראש הממשלה בנימין נתניהו מצהיר ב-29 בפברואר על הנחות של כמעט 100% באזורי עדיפות בנגב ובגליל לחיילי צה"ל. ב-5 במרץ שיגר מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי מסמך הנחיות למימוש הצהרת ראש הממשלה. 
+
+ בשבוע שעבר חשכו עיניי – בסדר-היום של מועצת מקרקעי ישראל, כל הדרישות של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שעשה עבודה יסודית ומקיפה בנושא, כל ההנחיות, עד האחרונה והסמלית שבהן, נדחו מכול וכול על ידי פקידים ברמ"י. כך לא יהיו הנחות לחיילים, האפליה נגד יהודים שמשרתים בצה"ל תגבר, והנגב והגליל יאבדו. אי-אפשר עוד לשתוק על האפליה.
+
+איך ייתכן שביודפת עלות קרקע בלבד ליחידת דיור לבנייה, למי ששירת בצה"ל וטוחן מילואים, אדוני היושב-ראש, היא 700,000 שקלים, כאשר בכאוכב אבו אל-היג'א, שם מספר המגויסים אפס – אגב, זה שיפור, כי בפעם הקודמת שהם התגייסו זה היה כדי לחסום כבישים וליידות אבנים, בשומר חומות – שם עלות הקרקע היא 50,000 שקל לשלוש יחידות דיור. היהודי שמשרת וטוחן מילואים משלם לא פחות מפי 42 יותר. בהושעיה, למשל, מחיר הקרקע לחייל יהודי שמשרת היא פי 14 מבכפר כנא. החייל היהודי שמשתחרר וטוחן מילואים נאלץ לשלם 700,000 שקלים. כמאל ח'טיב, הציוני הדגול, הסגן של ראאד סלאח מהפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, משלם 150,000 שקל על שלוש יחידות. ויש עוד. 
+
+ זה נראה למישהו הגיוני, שיהודי שמשרת ישלם משכנתה 30 שנה – אלה הבנים שלנו, אלה הדורות הבאים, הם אלה שמשרתים עכשיו, אלה שנלחמים עכשיו – ובני מגזרים אחרים שלא משרתים יקבלו קרקעות במחיר רצפה? ואי-אפשר עוד לשתוק על כך שפקידות עושה מה שהיא רוצה. ראש ממשלה מצהיר, מנכ"ל משרדו מנחה והפקידות, שמניעיה לא ברורים – האמת, הם גם לא ממש מעניינים אותי – עושה מה שהיא רוצה. איפה אנחנו חיים?
+
+ אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חבריי, ראש הממשלה הצהיר על הנחות משמעותיות ליוצאי צבא, המנכ"ל הנחה – תפקידה של הפקידות לבצע. את הביזיון הזה יש לעצור. יש להפסיק מייד את האפליה נגד יהודים שמשרתים, וכמובן, בני המיעוטים. אני מוקיר את כל מי שמשרת בצה"ל מעל ומעבר. אבל לא צריך להפלות את היהודים שמשרתים. יש להפסיק מייד את האפליה הזאת. אני וחבריי לא נרפה. אני יודע שכעת, ממש ברגעים אלה, מתקיימת ישיבה במועצת מקרקעי ישראל בהשתתפות ראש הממשלה, למיטב ידיעתי. זה לא דבר של מה בכך. אני מצפה לקבל בשורות טובות לחיילי צה"ל, ואנחנו לא מתכוונים להרפות מהעניין הזה. תודה לחבריי שהצטרפו, חברי הכנסת אוהד טל וחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. תודה לך, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת צרפתי הרכבי – לא נמצאת. אדוני השר יענה על ההצעה לסדר-היום בשמו של שר השיכון. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני חייב לומר שהטענות של חברי הכנסת בהחלט נכונות, ואני מצטרף אליהן. הממשלה עושה עבודה גם בעניין הזה, מה שלא עשו בעבר. באמת, הסמכות בסוף היא בידי רמ"י. לצערי, מדיניות הממשלה לא מחלחלת לשם, לפחות כרגע עדיין לא. יש אמת בטענות, והטענות הן בהחלט – – –
+
+
+ אדוני יודע ודאי כמה רמ"י מכניסה לאוצר המדינה. זה לא רק רמ"י, זה משרד האוצר. שנים ניסינו ��היאבק בזה, וכשמחליטים, כמו בהושעיה וכמו בדימונה, למכור לחיילים ב-700,000, ב-800,000 שקלים, זה העניין. 
+
+
+כן, אבל כשיש מדיניות ממשלה, וכששר האוצר תומך בה, ושר השיכון תומך, אנחנו רואים שרמ"י, לצערי, לא מצליחה להגיע ולממש את ההחלטות. יש פה בעיה. אני רוצה להתייחס בסוף גם למה שכתב ואמר שר השיכון, שגם הוא רואה חשיבות רבה בחיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל, בפרט בעת הזאת, ובהובלתו יש שורת החלטות בממשלה ובמועצת מקרקעי ישראל שמטרתן לחזק את ההתיישבות ולעודד את האוכלוסייה לבוא לאותם אזורים. 
+
+ לגבי הנחות באזורי עדיפות לאומית, כפי שציינתם, מועצת רמ"י אישרה הגדלת הנחות באזורי עדיפות לאומית מ-450,000 ל-850,000. אולם היות שסעיף זה בעל השלכות כלכליות, נדרשת חתימתו של שר האוצר. 
+
+
+ הבנת, אדוני?
+
+
+ רגע. היא אושרה רק כמה חודשים לאחר מכן. מועצת מקרקעי ישראל מפקחת על פעילותה של רשות מקרקעי ישראל. ההנהלה ועובדי הרשות מחויבים ומבצעים את ההנחיות של המועצה בהתאם למה שנקבע. לפעמים, כמו במקרה הזה, ישנן החלטות שדורשות אישורים של גורמים נוספים, וזה העיכוב. זאת אומרת, להבנת שר הבינוי והשיכון, מדובר בעיכוב, ואני מקווה שייפתר במהרה. זה לגבי זה. 
+
+ לגבי תיקון פקודת האגודות השיתופיות, החקיקה שונתה וכיום יישובים קהילתיים יכולים להתרחב עד 700 בתי אב במקום 400. רמ"י אכן הוציאה נוהל בנוגע לוועדות קבלה, ובעקבות פנייה של מספר גופים העוסקים בהתיישבות, הוחלט כי ייבחנו נהלים נוספים חלף הנוהל של רשות מקרקעי ישראל. הנושא עדיין בבחינה. 
+
+ השר מתחייב – השר גולדקנופ – להמשיך לפעול על מנת להרחיב ולהגדיל את היצע יחידות הדיור בכל הארץ, בערים, במושבים, בקיבוצים בכל רחבי הארץ, בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים העוסקים במלאכה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אם כן, המציעים מסתפקים בתשובת השר או להעביר לוועדה? להעביר לוועדה. לאיזו ועדה? מיזמים ציבוריים. 
+
+אנחנו צריכים לערוך, ברשותכם, הצבעה. ההצבעה היא על כך שההצעה לסדר-היום תעבור לוועדה למיזמים ציבוריים. בבקשה, מי בעד ומי נגד. 
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה למיזמים ציבוריים נתקבלה. 
+
+
+ שלושה בעד, אפס מתנגדים. היא תעבור לוועדה למיזמים ציבוריים. 
+
+
+ [מס' כ/1000; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 159; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים, ברשותכם, לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל, להציג את הצעת החוק, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, יושבת איתנו ביציע משפחתו של דקל מרציאנו, זיכרונו לברכה. 
+
+
+ שלום, ברוכים הבאים. 
+
+
+ לוחם האש שנהרג באסון החילוץ בדיר אל-אסד. יושבת איתנו גם חיה שומרי, אימא של רונית, זיכרונה לברכה, הסוהרת. 
+
+
+ שלום, גברתי, ברוכה הבאה. 
+
+
+ אלברט ושני, הרעיה לירן, האח של דקל, וחיה היקרה, תודה שאתם פה. 
+
+ אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, שיזמתי יחד עם חברת הכנסת מירב בן ארי. חוק בתי קברות צבאיים, התש"י–1950, קובע את הזכאות לקבורה בבתי קברות צבאיים לאנשי כוחות הביטחון. אדוני היושב-ראש, רק כדי שניזכר, החוק קובע את זכאותו של חייל שנפטר להיקבר בבית קברות צבאי, וכן הוא קובע זכאות דומה גם לחללי כוחות הביטחון, עובדי שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, שוטרים, סוהרים שנפלו בעת שירותם ועקב שירותם, חיילי מילואים שנהרגו בדרכם לשירות מילואים או בחזרה ממנו, מועמדים לשירות ביטחון שנפגעו בקורסים לפני הגיוס, וחניכים בהכשרה הקדם-צבאית. 
+
+ למה אני מתאר את כל זה? כי הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת לחדד את הרשימה הזאת ולהוסיף עליה – להוסיף עליה מכיוון שראינו, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בבית העלמין הצבאי הממלכתי פנתיאון שחשבנו שנכון שייקברו בו אנשים נוספים. 
+
+
+חשוב מאוד.
+
+
+תודה. ראשית, מוצע לתקן את זכאותם של סוהרים לקבורה בבתי קברות צבאיים, כך שמעתה הם יובאו לקבורה, כאמור, בין שנפטרו עקב שירותם ובין שלא.
+
+ שירות בתי הסוהר הוא ארגון ביטחוני המשתייך למערכת אכיפת החוק, והסוהרים המשרתים בו עומדים גם כיום, ובמיוחד היום, בקו הראשון אל מול מי שמבקשים לפגוע בביטחון המדינה ובאזרחיה. 
+
+במהלך הדיונים שעלו בוועדה, חבריי חברי הכנסת, נשמעו עמדותיהם של המשרתים בשירות בתי הסוהר ומשפחותיהם, אשר טענו בצדק כי הסוהרים עובדים בתנאי מתח ולחץ קשים. תנאים אלה עשויים להביא לפטירה מסיבות בריאותיות – – –
+
+
+ – – –
+
+
+תטפלו במשבר הקואליציוני ובהסכמות אחר כך. הוא מדבר על הצעה מצוינת, אז בואו נקשיב לו, בבקשה. תודה. תודה רבה.
+
+
+תודה לך, אדוני היושב-ראש. תנאים אלה עשויים להביא לפטירה מסיבות בריאותיות או מסיבות אחרות, ללא קשר ישיר לשירותם. על כן סברה הוועדה – ועזרה בזה מאוד החברה מירב בן ארי, חברת הוועדה – כי ראוי להעניק לסוהרים בשירות בתי הסוהר את הכבוד הנלווה לקבורה בבתי קברות צבאיים, מבלי להתנות זאת בכך שפטירתם הייתה בעת שירותם או עקב שירותם.
+
+ ופה הוספנו תיקון נוסף, אדוני היושב-ראש. מוצע להוסיף לרשימת הזכאים לקבורה בבתי קברות צבאיים גם לוחמי אש שנהרגו בעת שירותם ועקב שירותם. הרשות הארצית לכבאות והצלה, אדוני, היא רשות ממלכתית-ארצית שהוקמה בין השאר לשם הצלת חיי אדם והגברת הבטיחות באש. אין חולק כי לוחמי האש מוסרים את נפשם לשם הצלת חיי אדם, ועומדים בחזית לצד שוטרים וגורמי ביטחון אחרים. די להיזכר באירועים כמו אסון השרפה בכרמל, כמו גל השרפות שאירע בשנת 2019, כמו אירוע החילוץ בבור בדיר אל-אסד, וכמובן במלחמת חרבות ברזל, כדי להבין את חשיבות הענקת הזכאות לקבורה צבאית גם להם.
+
+ בנוסף לכך, מוצע לזכות גם את מי שכיהן כנציב הרשות הארצית לכבאות והצלה בזכות לקבורה בבית קברות צבאי, כפי שנעשה ביחס לבעלי תפקידים אחרים כמו ראש השב"כ, ראש המוסד ונציב בתי הסוהר. עוד הצענו, אדוני היושב-ראש, לאפשר לרשות המוסמכת לייחד בבית הקברות הממלכתי גם חלקה ללוחמי האש בנוסף לאנשי כוחות הביטחון השונים.
+
+ אבקש להבהיר ולהדגיש כי ההשלכה המעשית של הזכאות לקבורה בבית קברות צבאי היא לסוגיית הקבורה בלבד. היא אינה קשורה לנושאים אחרים כגון השאלה מיהו חלל צה"ל או לשאלת התגמולים המגיעים למשפחות החללים. עם זאת, לזכות לקבורה בבית קברות צבאי משמעות סמלית רבה. זהו הכבוד האחרון שחולקת המדינה למי שנלחם למענה. על כן, אנו מציעים לזכות את אוכלוסיית הסוהרים ולוחמי האש שנהרגו תוך מילוי תפקידם בכבוד הנלווה לקבורה בבתי קברות צבאיים.
+
+ אי-אפשר לסיים את הבקשה הזאת, אדוני, בלי לציין ולומר תודה למנהלת הוועדה הגב' לאה גופר והצוות שלה וליועצת המשפטית עו"ד מירי פרנקל שור והצוות שלה. זאת הייתה משימה לא פשוטה, עברנו כמה חוויות לא פשוטות במהלך הצעת החוק הזאת. זה היה רגשי, אבל זה היה מקצועי מאוד, וזה הודות לצוותים האלה, שהובילו את החוק עד לכאן. ואם יורשה לי, גם תודה אישית למי שהלך איתי, נתן לי גיבוי ועצות טובות לאורך כל הדרך, חבר הכנסת והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
+
+להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אדוני, ולכן אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אם כן, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה – – –
+
+
+– – –
+
+
+נעשה את זה אחרי ההצבעה, אדוני.
+
+
+ השר מדבר לפני, זה לא נכון.
+
+
+בוא נצביע ותעלה ותדבר כמה שאתה רוצה. אתה רוצה להתעקש? בבקשה, אדוני.
+
+
+יש נוהג.
+
+
+ אני יודע שהוא יכול. תעלה. בבקשה. תעלה. תעלה. תעלה. אני חשבתי, השר, שזו הצעה כל כך טובה, שנגמור להצביע, ואדוני יוכל לדבר – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, זו הצעה כל כך טובה שמי שחשב שהיא חייבת להיות ולהיות מובלת כבר בתחילת הדרך הייתי אני, כשנכנסתי לתפקיד הזה. כשדיברתי עם נציב הכבאות אייל כספי, שצריך להזכיר אותו כאן, ואנשי הוועד, ההצעה הזאת הייתה כל כך בנפשם, והיה לנו ברור שאנחנו הולכים למהלך.
+
+אני רוצה להגיד תודה רבה ליושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל, שבאמת בעוז, בתעוזה, באומץ רב ולא בלי קשיים, הצליח להוביל ולהנהיג, ולמעשה או-טו-טו אנחנו מצביעים ומעבירים את ההצעה הזאת. 
+
+ חברת הכנסת בן ארי, בפעם שעברה טענת טענות, אז הינה אני אומר גם לך "יישר כוח", גם לך יש חלק בנושא הזה.
+
+אבל צריך להגיד לכם, משפחות החללים, אלירן, שני, שנמצאים שם, ריגשתם אותנו כל כך הרבה פעמים. אני יודע שיש כל כך הרבה אמוציות סביב ההצעה הזאת, ואמוציות צודקות, אתם צודקים. ואנחנו לא נסתפק בזה. אנחנו נמשיך, כולנו – ואני חושב שאני יכול לדבר כאן, אני מקווה, גם בשם האופוזיציה – לנסות לתת לכבאים, ללוחמי האש, לסוהרים, לכל מי שמוזכר בהחלטה הזאת, את הצדק שמגיע שייעשה וייראה. מי שהולך להציל נפשות, מי שהולך להציל חיים, מגיע לו שמדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, תעמוד מאחוריו. ואני שמח שבמשמרת שלי אנחנו מובילים אולי צעד קטן, אבל צעד ענק ענק בשביל המשפחות, ובשורה מאוד מאוד חשובה ומסר החלטי: אנחנו לא נשכח אותם, ואנחנו נמשיך לפעול כדי שיקבלו את מה שמגיע להם. תודה לכם, תודה למשפחות, תודה לגיבורים שלנו, וקדימה להצבעה, אדוני היושב-ראש. תודה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אם כך, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת החוק, בבקשה. מי בעד ומי נגד?
+
+סעיפים 1–4 נתקבלו.
+
+
+– – –
+
+
+ לפרוטוקול. שבעה בעד, לפרוטוקול – גם חבר הכנסת ארז מלול בעד. אפס מתנגדים. אפס נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה.
+
+אנחנו עוברים לקריאה השלישית להצעת החוק. בבקשה. מי בעד ומי נגד?
+
+חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024 נתקבל.
+
+
+ שמונה בעד, אפס מתנגדים. אם כן, אני קובע כי הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024 התקבלה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים. ואני מזמין את מירב בן ארי, מיוזמי החוק, לעלות ולברך. שלוש דקות לרשותך, גברתי.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני רק עליתי להודות, קודם כול למשפחות השכולות של לוחמי האש ולמשפחות השכולות של שב"ס. אני התחלתי את התהליך הזה מול שב"ס בכנסת הקודמת, כאשר פגשתי אלמנה של סוהר שב"ס שבע��ה קיבל התקף לב בבית, ולמרות כל הניסיונות שלה, ולמרות ששב"ס הם גוף ביטחוני, לא אפשרו לה לקיים עבורו קבורה צבאית, ומשם החל התהליך הזה. הצלחנו להעביר בכנסת הקודמת בוועדה הציבורית של מור יוסף את ההחלטה שגם "עקב שירות" ולא רק "תוך שירות".
+
+ זה עוד כביכול – היה הליך שהוא יחסית לא ברור, סתם היה חוסר שוויון – זה עוד היה הליך שהיה יחסית פשוט. אני חושבת שהתהליך המורכב היה הליך הקבורה של לוחמי האש. אני כמובן תומכת, ואני חושבת שאף אלמנה ואף הורה לא צריכים להתמודד עם מצב שצריך להתחנן בשביל הקבר. אבל זה לא רק הקבר – זה גם זה שהם לא מקבלים הזמנה מבית יד לבנים בעיר שלהם; זה שאין טקס; זה אפילו שחבר כנסת שמגיע לבית עלמין צבאי ביום הזיכרון מזכיר רק את צה"ל, משטרה ושב"ס. זה כל החבילה הזאת.
+
+ ועם זאת, הדרך הכי חשובה, ואת זה אני אומרת לכם, ולך, חבר הכנסת צביקה פוגל – תודה לך גם – זה להפוך את כב"ה לגוף ביטחוני. אי-אפשר להמשיך ככה. אתמול כתבה לי אחת המשפחות: תראי כמה נתנו לארוסות של החללים – חוק של אופיר כץ, שהוא חוק טוב וחוק נכון. ארוסה של חלל צה"ל, כמה היא קיבלה – ואנחנו לא יכולים לאפשר את זה היום. לא יכולים לאפשר את זה. אגב, גם הארוסות של השוטרים, גם של הסוהרים של 7 באוקטובר – גם הן חלק מהחוק, אבל לא לוחמי האש. הקבורה היא אירוע חשוב, אבל האירוע הכי חשוב הוא להפוך את אותם לוחמי אש לחלק ממערכת הביטחון – כמו השב"כ, כמו המוסד וכמו כולם. 
+
+אומרות, ובצדק, המשפחות: אנחנו שלחנו אותם להציל חיים. עכשיו אנחנו נדאג להם במותם. אבל לא רק במותם – לאורך כל החיים שלהם כלוחמי האש המדינה צריכה להיות אחראית עליהם. ואני יודעת שאתה ביקשת את זה ממשרד ראש הממשלה, ואני מאוד מאוד מקווה שההליך הזה יצליח להתקדם. אני הבטחתי שאני אעזור בכל דבר כדי לסייע ללוחמי האש. 
+
+ אני רוצה להודות גם ליו"ר הקואליציה אופיר כץ, שגם הוא עזר בחקיקה. אני רוצה להודות לצוות הוועדה המצוין של הוועדה לביטחון לאומי, שמצליח לקדם חקיקה כזו חשובה, ולמשרד לביטחון לאומי. אני חושבת שבסוף יש כאן בשורה חשובה, אבל היא רגל בדלת. לפתוח את הדלת – ואני מסתכלת עליכם – זה להפוך את כב"ה, לוחמי האש, לגוף ביטחוני, לחלק ממערכת הביטחון של מדינת ישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, גברתי. תודה רבה לך. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.
+
+
+ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של סרביה בדבר סיוע הדדי בענייני מכס. תודה.
+
+
+ אם כן, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שלישי ט"ז באדר ב' התשפ"ד, אם ירצה ה', 26 במרץ 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 17:12.
+