diff --git "a/24238/normalized.transcript.txt" "b/24238/normalized.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/24238/normalized.transcript.txt"
@@ -0,0 +1 @@
+ תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 נאומים בני דקה 5 מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): 5 מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): 6 אכרם חסון (קדימה): 7 דניאל בן-סימון (העבודה): 8 עפו אגבאריה (חד"ש): 10 אריה אלדד (האיחוד הלאומי): 13 יואל חסון (קדימה): 13 אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): 15 דב חנין (חד"ש): 15 גאלב מג'אדלה (העבודה): 16 שלמה מולה (קדימה): 18 יעקב כץ (האיחוד הלאומי): 19 מגלי והבה (קדימה): 20 דוד רותם (ישראל ביתנו): 20 אברהם מיכאלי (ש"ס): 22 שכיב שנאן (העצמאות): 23 עינת וילף (העצמאות): 24 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 25 נחמן שי (קדימה): 25 יצחק וקנין (ש"ס): 26 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 27 יריב לוין (הליכוד): 31 אבישי ברוורמן (העבודה): 33 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17), התשע"ב 2012 35 דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 36 זבולון אורלב (הבית היהודי): 39 הצעת חוק המחשבים (תיקון), התשע"ב 2012 40 דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 40 רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): 43 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 98), התשע"ב 2012 43 עינת וילף (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 43 יריב לוין (הליכוד): 46 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 47 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 47 שעת שאלות 48 שלי יחימוביץ (העבודה): 48 שר המשפטים יעקב נאמן: 49 נחמן שי (קדימה): 55 דב חנין (חד"ש): 59 דוד רותם (ישראל ביתנו): 63 עינת וילף (העצמאות): 67 מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): 69 חיים אמסלם (ש"ס): 73 אברהם מיכאלי (ש"ס): 75 אריה אלדד (האיחוד הלאומי): 78 שאילתות ותשובות 81 1856. פרסום הטפה לנצרות על-ידי יהודים משיחיים 81 אברהם מיכאלי (ש"ס): 81 שר המשפטים יעקב נאמן: 82 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 83 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 83 הצעות לסדר-היום 84 ציון יום הכליה לעידוד השתלות מן החי 84 אברהם מיכאלי (ש"ס): 84 עתניאל שנלר (קדימה): 87 השר משולם נהרי: 89 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 90 אריה אלדד (האיחוד הלאומי): 90 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 3) (הארכת המועד להגשת בקשות לפי הוראות המעבר), התשע"ב 2012 92 דוד אזולאי (ש"ס): 93 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 94 אריה אלדד (האיחוד הלאומי): 95 הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 74) (חיזוק בנייה מפני רעידות אדמה), התשע"ב 2012 96 אמנון כהן (ש"ס): 97 דוד אזולאי (ש"ס): 99 רבותי השרים, חברי הכנסת, היום יום שלישי, כ' בתמוז תשע"ב, 10 בחודש יולי 2012 למניינם, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2) (הארכת תקופת ההתיישנות בתובענה לקבלת הפרשי שכר או גמול אחר), התשע"ב 2012, של חברי הכנסת דליה איציק וחיים כץ. אבקש להודיעכם כי חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ ביקשה להסיר את שמה מהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, סיעוד על-ידי בן משפחה), התשע"ב 2012, שמספרה פ/3645/18. עוד אודיעכם כי ועדת החוקה, חוק ומשפט ביקשה, בהתאם להוראות סעיף 89(א) לתקנון הכנסת, לחדש את הדיון בוועדה בהצעת חוק בתי-דין מינהליים (תיקון מס' 11), התשע"ב 2012. כמו כן, הונחו על שולחן הכנסת ההסכמים הבאים: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם בדבר הובלה ימית, תיקון ההסכם האירופי ים-תיכוני בתחום החקלאות, המזון המעובד ותעשיית הדיג, הצטרפות מדינת ישראל לארגון העבודה הבין-לאומי, ILO, בדבר סוכנויות תעסוקה פרטיות, 1997, אשרור מסמכי היסוד של איגוד הדואר העולמי, UPU, ז'נבה 2008. עוד הונח היום על שולחן הכנסת מכתבי בדבר תשובת שר הבינוי והשיכון בעקבות מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לאחר דיון מהיר בנושא: מאבטחים במזרח-ירושלים. תודה. תודה רבה למזכירת הכנסת. אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. אני מבקש מכולם להצביע. ראשון הנואמים, מסעוד גנאים, ואחריו, אריה אלדד. אז אחריו יהיה בן-ארי, ואתה תהיה בסיבוב אחרי זה. תודה, אדוני היושב-ראש, למרות שלא הכנתי את עצמי להיות הראשון, אבל, היית ראשון באולם. אני רואה מי ראשון באולם. יופי. פשוט שאל אותי דני: על סמך מה? מה הקריטריון שזה ראשון, שני, שלישי? אמרתי לו: זה אולי מהלב, אני לא יודע. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כאשר שמעתי וקראתי את מסקנות ועדת השופט אדמונד לוי, שהוגשו לראש הממשלה נתניהו, חשבתי שאני באמת שומע סיפור מ"אלף לילה ולילה". מה זה, כאילו היינו בחלום? איזה אגדה? אין שטחים כבושים, אין עם ערבי, אין פלסטיני. ישראל לא כבשה? לא לחמה? היא פשוט שם צנחה מהאוויר או צצה מהאדמה? באמת, עד עכשיו אני לא מעכל את הדוח הזה ולא יודע מאיפה אדמונד לוי הביא את הדברים האלה, כאילו אין ערבים, אין פלסטינים, אין שטח כבוש ואין כלום. תודה. לא. הוא אומר שכאשר ירדן אחזה בשטחים כמדינה שהחזיקה בהם, היא לא היתה בריבונות עליהם. והוא אומר שהואיל והיא לא דורשת היום אפילו את הריבונות, אין אפשרות לכבוש ממישהו שלא היה, שממנו לא כבשו. ומבחינה משפטית, תבחין, יש שאלות אחרות, אבל מבחינה משפטית אין פה דבר שהוא עלום. לפעמים המשפט הוא לא הדבר שאנחנו רואים אותו כאידיאל בחיינו, אבל יחד עם זה, מבחינה משפטית, לא כבשו את השטחים האלה אלא ממדינה שהיתה מחזיקה בהם, שלא היתה לה ריבונות עליהם. טוב, חבר הכנסת מסעוד גנאים היה הראשון, ואחריו, חבר הכנסת בן-ארי, ברשותו של חבר הכנסת אריה אלדד. ואחריו, חבר הכנסת אכרם חסון. בבקשה. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, פרשת השבוע שלנו, פרשת פנחס, נותנת תשובה על שאלתו של חבר הכנסת הקודם. בפרשה שלנו כתוב: "לאלה תחלק את הארץ בנחלה במספר שמות לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו". ברשימה שנמצאת קודם, אנחנו מוצאים את בני ראובן, את בני שמעון, את בני גד, את בני יהודה, את בני יששכר. אלה נחלו את הארץ. בפרשה שלנו יש גם כן משהו בעניינן של זכויות הנשים. יש חמש נערות יתומות שבאות אל משה רבנו בתלונה: אבא שלנו מת והחלוקה נעשית לפי בתי-אב ו"למה ייגרע שם אבינו?" הקדוש-ברוך-הוא אומר למשה רבנו: "כן בנות צלפחד דֹברוֹת נתֹן תִתן להם אחֻזת נחלה בתוך אחי אביהם". ובאמת, על שם שתיים מהבנות אנחנו מכירים יישובים בארץ-ישראל: מכירים את עמק תרצה, שעליה אומר שלמה המלך: "יפה את רעייתי כתרצה נאוה כירושלים". עמק תרצה, אחד המקומות היפים ביותר, נמצא ליד העיר שכם. מקום, בהחלט, מושב נחלת בני מנשה. וחוגלה הוא יישוב שנמצא על הציר בין צומת כפר-הרא"ה לכיוון קיבוץ גבעת-חיים, עין-החורש, ובהחלט התשובה לשאלה: האם מדובר בשטחים כבושים? כן, עם ישראל כבש את ארצו הרבה לפני שהאסלאם בכלל הומצא. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. ואחריו, חבר הכנסת דניאל בן-סימון. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, היום בשדולה של איתן כבל דיברו על האפליה שקיימת וגם מורגשת בקרב החרדים, במיוחד במערכת החינוך. וכמובן, הדבר לא חדש לנו. אנחנו מרגישים אפליה כמעט בכל משרדי הממשלה, בכל מערכות החיי��, אבל לא האמנתי בחיים שהאפליה תגיע לצה"ל, כי תמיד אמרנו שצה"ל נותן לנו נקודת זינוק שווה, אנחנו מרגישים בבית, יש אחוות לוחמים ואנחנו שווים. והנה, בשבוע שעבר בא סגן-אלוף מכפר ירכא ביחד עם עוד איש מילואים ששירת בכנסת, היה כאן שנה ומשהו עוזר לאחד מחברי הכנסת. רצו להיכנס לבסיס נבטים כדי לאסוף את אלוף פיקוד הצפון, נשלחו כדי לאסוף אותו. עצרו אותם בשער, לא נתנו להם להיכנס. הציגו מסמכים ותעודות. פתאום באים שומרים עם נשק שלוף. אחרי ויכוח של חצי שעה עוד סיור מגיע עם עוד כמה חיילים ולא מאפשרים להם להיכנס לבסיס, למרות שדיברו ואמרו והציג תעודת קצין, סגן-אלוף, שהיא תעודה מאוד מכובדת בצה"ל. לצערי הרב, לקח להם שעתיים. קודם כול, השפלה שאין לה אח ורע, התנהגות לא מוסרית ולא אחראית. אחרי שעתיים נכנסו ואספו את האלוף, וכמובן דיברו עם האלוף וביקשו שיגיש מכתב. אני שואל: לאן אנחנו נגיע בסופו של דבר עם כל המחזות האלה? תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת דניאל בן-סימון, ולאחר מכן, עפו אגבאריה. עוזר של מי הוא היה? שכיב שנאן. אז למה לא אמרת את זה? רציתי לקצר במלים. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא פשוט למצוא את הנושא שעליו אפשר לדבר פה. אתמול חשבתי לדבר על החרדים וחוק טל. אחר כך, בערב, על הערבים וחוק טל. אחר כך, לפני משפט אולמרט. אחר כך, אחרי משפט אולמרט. ואחר כך דוח אדמונד לוי. ואתה משתאה לנוכח האירועים ועוצמתם. אבל בכל זאת אני אגיד מלה על הדוח של אדמונד לוי, שהוא כמובן תגובה. השופט לוי. השופט המכובד. אגב, אדמונד לוי, והדוח שלו ביחס לסוגיה שאני לא רוצה להגיד קורעת אותנו לגזרים כבר 45 שנה, אבל ציינו לפני חודש ומשהו 45 שנה למלחמת ששת הימים. אני קראתי, לא הייתי פה, אבל קראתי שלוי אשכול שאל את המטה הכללי הזה שניצח את המלחמה הגדולה הזאת, הוא אמר: תגידו, מה נעשה עם השטחים? מה התוכנית שלנו ביחס לשטחים האלה? הם אמרו לו: אנחנו נחזיק אותם עד היום שבו הערבים יגיעו למסקנה שכדאי לחיות אתנו. זאת אומרת, התפיסה הזאת שבעצם השטחים האלה הם פיקדון לקראת היום שבו נגיע לאיזושהי השלמה עם השכנים שלנו. אתמול אכלנו צהריים עם הנציב של האיחוד האירופי, אדם מאוד נחמד, חוזה מנואל ברוסו, ששאל אותך, אדוני היושב-ראש, הסוגיה הזאת, שבאמת נתקלים בה בכל מקום. ולכן, אני אומר: חבל לי. מה שפעם היה סוגיה צבאית, עם הזמן הפך להיות סוגיה דתית, שאומצה בידי האנשים הדתיים, היא בסך הכול סוגיה פוליטית שמחכה לפתרון. ולכן, כל דוח כזה לא מקרב את הפתרון, אלא מרחיק אותו. תודה רבה. הדוח הזה הוא דוח משפטי, הוא לא נוגע. ואני אמרתי אתמול לנציב, לנשיא מועצת אירופה, שכשהערבים ירצו שלום, יהיה שלום. אני אומר לך את זה גם עכשיו פה לפרוטוקול. כשהם ירצו שלום, יהיה שלום. לא, נכון? השטחים הם לא המכשול לשלום. לא? לא. זאת אומרת, הם לא רוצים שלום, לפי דעתך? מאה אחוז. לצערי הרב. אני לא אמרתי: אתה. אמרתי באופן, שלום. אז לא, לא, לא רוצים. אם הם לא רוצים להכיר במדינה יהודית, שהיא כורח שעליו עם ישראל נלחם אלפיים שנה, אתה מבין. זה לא רוצים שלום. אתה מבין. מה עם היוזמה הערבית לשלום, כבוד היושב-ראש? אני מוכן להתווכח. הרי אנחנו פתוחים גם בדעותינו, למרות שאנחנו לא מסכימים תמיד. היוזמה הערבית לשלום, היוזמה הערבית לשלום היא אמירה. היא לא, שלום זה כשאנחנו, כולנו, נחיה בשלום. שלא יהיה בלי יהודים במקום מסוים. לחיות בשלום, שיח' אברהים צרצור, זה לחיות בשלום, לחיות. אחר כך, את כל ההסדרים נקבע. קודם כול, כמו שחיינו פה הרבה שנים. חבר הכנסת עפו אגבאריה. אני מסכים שכמו שחיינו הרבה שנים פה. אני נוסע בכביש 6, ופתאום אני מסתכל ואני רואה, אדוני היושב-ראש, שבדיוק איפה שיש כפרים ערביים, יש גם כבישים שחוצים את כביש 6. זה כבישים שמחברים, וזה לנסיעת כלי רכב. אז אני מסתכל, חוץ מגדר הבטיחות שקיימת, יש גם עוד איזה גדר הפרדה על הגשרים האלה, כאשר במקומות אחרים, ששם היישובים היהודיים, גדרות ההפרדה האלה לא קיימות. גם בין, על הכביש. בין טירה, מעל כביש 6. תסתכל ותראה, למרות שאני יודע שהממשלה נוסעת במכוניות עם זכוכית שחורה, אז הם לא יכולים לראות מה שיש בחוץ. אז אני מניח שאם רוצים לעשות אתנו באמת שלום, ולפני שאולי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה יהיה חבר בוועדת חוץ וביטחון, או שחבר הכנסת גאלב מג'אדלה יהיה דובר צה"ל לענייני ערבים, אז אולי להתייחס לערבים שנמצאים פה, אזרחי מדינת ישראל, לא כאויבים, כאזרחים שווים. אז תראה: איפה שהכפרים שלהם, אפילו הכביש שעובר מעל לכביש 6, יש גם איזו גדר הפרדה. בחורשים או בכפר-סבא זה לא קיים. מה זה אומר? אתם מתייחסים לאוכלוסייה הזאת כעוינת, וזה חבל. זה יכול לקדם את השלום יותר ממה שאתה אמרת, אדוני, מאה אחוז. רק כדי לדייק בעובדות: לבאקה-אל-ע'רביה יש כמו לחורשים. בין טירה לטייבה יש בדיוק כמו לחורשים. כן, אבל תסתכל על הגשר, יש שם כזאת גדר הפרדה, זה בגלל הרבה דברים.  מרשת. אני אומר לך, עפו, שהאוכלוסייה הערבית בישראל מקופחת. הנה, אני אומר לך. אבל, וזה דבר, וזו חובתנו. אני רק אומר לך, בעניינים האלה, אתה לא מדייק, כי, אם אתה תסתכל, תיסע, תסתכל. לא. דע לך, אתה עוד, לעת עתה, לא נוסע בחלונות שחורים. בוא, אני אלמד אותך דבר אחד שתדע: אתה לא יכול לראות מי שבפנים בחלונות שחורים. זה שיושב בפנים יכול לראות אותך. את זה אני יודע. כי מאוד טוב להיות שר. שר זה טוב מאוד. אבל, זה רואים ולא נראים. כשנוסעים ילדים, ומסבירים להם למה הרשתות האלה, חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה, אדוני. "בעדין" יואל חסון. תודה. אדוני היושב-ראש, עושה רושם שדוח השופט אדמונד לוי כואב מאוד לאנשי השמאל בישראל. כואב להם משום שאחרי שנים רבות ועדה שמינתה הממשלה, בראשות שופט עליון בדימוס, אומרת את הדברים הפשוטים ביותר, שכולנו יודעים אינטואיטיבית. אבל שטיפת המוח של התקשורת השכיחה מאתנו שעם ישראל אינו כובש במולדתו, שליהודים מותר לקנות אדמה בכל מקום בארץ-ישראל, שההתיישבות בארץ-ישראל איננה סותרת בדבר וחצי דבר את המשפט הבין-לאומי. יש רק לקוות שהדברים החשובים שמעוגנים עכשיו במסקנות של ועדה שמינתה ממשלת ישראל גם יאומצו על-ידי הממשלה כספר הנחיות לאותם פרקליטים שמופיעים מטעם המדינה בבתי-המשפט, כולל בית-המשפט העליון, כאשר ארגוני שמאל אנטי-ציוני באים לעתור כדי לעקור יהודים מאדמתם. יש לקוות שההנחיות המשפטיות, שהקווים המנחים שהניחה ועדת השופט אדמונד לוי, ישמשו כלי עבודה עיקרי בידי הפרקליטים כדי להדוף את הטענות האלה. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אריה אלדד. יואל חסון, בבקשה. אחריו, חבר הכנסת מג'אדלה. הוא עוד פעם לא נמצא אצלי, אז אנחנו נבחר את חבר הכנסת אברהים צרצור. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אי-אפשר לעטוף את זה בצלופן, ואי-אפשר לעטוף את זה באריזה מהודרת. לפני כמה שנים הדיחו פה ראש ממשלה לשווא. הדיחו פה ראש ממשלה על פרשה ששלושה שופטים קבעו היום שלא היה לה בסיס, קבעו ואמרו בצורה חדה ו��שמעית, שאותו עד, אותו טלנסקי, דחו וקבעו שהוא צריך לתת עדות מוקדמת, קבעו עליו בצורה חדה ומשמעית שהוא מבולבל, עדותו הזויה, לא ברורה, ושמי שהיה צופה בעדויות שלו היה צריך לחשוב פעמיים אם להביא אותו או להסתמך עליו בהגשת כתב-אישום. חברי חברי הכנסת, הודח פה ראש ממשלה על החלטה מוטעית ונמהרת של פרקליט המדינה, של פרקליטות המדינה, אותו גוף שמסרב כבר שנים לעמוד לביקורת, מסרב כבר שנים, עוד מהתקופה שהייתי ראש ועדת ביקורת המדינה, עוד לפני, ולצערי גם אחרי, שיוקם גוף שיפקח על אותו גורם. הפרקליטות ופרקליט המדינה, אי-אפשר לעבור על זה לסדר-היום, אדוני היושב-ראש. יש כאן טלטלה ציבורית משמעותית. אומרים שהקמה של גוף ביקורת, אני מסיים, אדוני, תפגע באמינות הפרקליטות או במעמד הפרקליטות בציבור? מה שקרה היום פגם בתחושת האמון של הציבור כלפי הפרקליטות, מה שקרה היום בבוקר, אדוני היושב-ראש. ומשפט אחרון, ברשותך: לא הושמץ פה רק ראש ממשלה לשעבר, אלא גם הושמצה כאן מפלגה שלמה, קדימה, שהאשימו אותה שעומד בראשה אדם מושחת, ועוד טענות כאלה ואחרות. גם הדבר הזה הופרך. ומכאן, מהבית הזה, צריך לצאת מסר שאסור לקבל יותר מציאות כזאת, אדוני היושב-ראש, ותפקידה של הכנסת הוא שהפרקליטות ומי שנושא באחריות ייתן את הדין על מה שאירע כאן הבוקר. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון. אני ישבתי פה, לא, עיקר הביקורת היתה דווקא מהספסלים כאן ומהספסלים שם. אנחנו ישבנו ואמרנו: ישפוט בית-המשפט. ישפטו השופטים. חברי הכנסת, אני אמרתי כבר, אחרי חבר הכנסת מולה, חבר הכנסת אברהים צרצור. השיח' אברהים צרצור. אני לוקח אותו, כדי לעשות איזון. אחריו, חבר הכנסת דב חנין.  מולה, אתה וכצל'ה, אתם נשארים פה כל הזמן. למה? כבוד היושב-ראש, בבוקר נפגשתי עם כ-50 תיכוניסטים מהארץ ומהעולם, ישראלים, ערבים ויהודים, וגם מארצות-הברית ומקנדה. היה דיון מעניין מאוד בסוגיות שונות של המזרח התיכון, זכויות אדם, תפקידם של הצעירים, הגיל הצעיר, בתיקון המצב המעוות בחברה הבין-לאומית ובקהילה הבין-לאומית. בסוף נשאלתי שאלה מעניינת מאוד, כבוד היושב-ראש, על-ידי סטודנט או תלמיד מארצות-הברית: איך אפשר, לפי דעתך, לפתור את הבעיה של הארץ הזאת, ששני העמים מאמינים שהיא קדושה בעיניהם ושהיא כולה להם? אמרתי לו: זה מחזיר אותנו לעיקרון שדנים בו הרבה שנים. יש לעפר קדושה, ויש גם לאדם קדושה. בעיני אלה שקדושתו של האדם קודמת לקדושתו של העפר, אמונה מהסוג הזה מביאה בסופו של דבר לפתרון טריטוריאלי. זה שמאמין בקדושתו של העפר יותר מאשר בקדושתו של האדם מוביל אך ורק לקטסטרופות ולמלחמות דמים. לצערי הרב, אני חייב להגיד זאת בצורה הכנה ביותר, הרוב המכריע של חברי הכנסת, ולפי סקרי דעת קהל גם רוב מסוים של העם בישראל, אני מתכוון ליהודים, מאמינים כנראה בקדושתו של העפר יותר מאשר בקדושתו של האדם, לצערי הרב. תודה. יש רבים שחושבים כך. חבר הכנסת דב חנין. שיח', אדמה. ארץ הקודש. תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, שתי ידיעות מהיום, האחת ידיעה שאומרת: יש לנו המון כסף. האוצר מציע הגדלה של הטבות המס על הרווחים הכלואים, עד 70% הנחה במס. מיליארדים רבים של שקלים, כך אנחנו קוראים. אבל הידיעה השנייה, שמתפרסמת גם היא היום, אומרת: אין לנו כסף בכלל. האוצר מתכוון, כך אומרת הידיעה, לקצץ 400 מיליון שקלים מרשויות מקומיות עניות. אז יש כסף או אין כסף? התשובה היא פשוטה. השאלה היא כמובן למי. לטייקונים יש הר��ה כסף. להטבות לטייקונים יש בהחלט הרבה כסף. גם להתנחלויות יש הרבה כסף. אנחנו עדיין מבררים כמה עלתה ההרפתקה הזאת של גזירה והדבקה של בתי שכונת-האולפנה. לעומת זאת, לרשויות מקומיות אין כסף, לשירותים ציבוריים אין כסף, לרווחה אין כסף, לבריאות אין כסף. אדוני היושב-ראש, זו תמיד שאלה של סדר עדיפויות, ולכן צדק חברתי הוא סוגיה פוליטית. תודה רבה. חבר הכנסת מג'אדלה, ואחריו, מולה, ואחריו, אנחנו מסיימים את הרשומים, מולה וכץ. אדוני היושב-ראש, לא, אחרי זה אנחנו עוברים לתורה בעל-פה. אלה תורה בכתב. אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, עמיתי חברי הכנסת, שר החוץ אמר השבוע שאזרחי ישראל הערבים לא משלמים מס הכנסה, ולעומת זה, הם מקבלים הרבה מיליארדים מהביטוח הלאומי. אני שואל, מה, אתה לא משלם מס הכנסה? זה מה שאומר שר החוץ. אתה לא משלם, אני שואל את עצמי למה שר חוץ צריך לחפש כל דרך להסית נגד 20% מאוכלוסיית המדינה. חבר הכנסת רותם, למה מפלגה, עומד בראשה אדם, האג'נדה המרכזית שלה להסית נגד 20% מאוכלוסיית המדינה? גאלב מג'אדלה, למה אתם לא, לא, הוא שואל שאלות רטוריות. רטוריות.  מתעוררים בבוקר, לא מפריעים. אתה רוצה להירשם, רותם, מייד אני רושם. למה אתם לא מתעוררים יום אחד ושואלים את עצמכם למה הדמגוגיה הזאת? את מי זה משרת? אני מודיע לך שאנחנו משלמים מס הכנסה. עכשיו, אם שר החוץ רוצה להחליף את נציב מס הכנסה, אין לנו בעיה. שיתפטר, וייגש למכרז, וימלא את תפקיד נציב מס הכנסה, ואחר כך יביא לנו דוחות מסודרים ונתונים על אזרחי ישראל הערבים ותשלום מס הכנסה. אני מודיע לך שהדמגוגיה הזאת בסוף לא תשתלם. אתם גם תאכלו את הדג המסריח וגם יגרשו אתכם מהעיר. תודה רבה. בסוף, בסוף, בסוף, אזרחי ישראל, מרביתם, הם אנשים נבונים וחכמים. תודה רבה. תודה רבה. רותם, אני רשמתי אותך. חבר הכנסת מולה. אדוני היושב-ראש, בהמשך לדבריו של חברי הטוב יואל חסון, האמת היא, אנחנו שמחים שיש לנו מדינה דמוקרטית, שיש לנו בית-משפט שכולנו יכולים להיות גאים בו, אבל היינו רוצים שכל מערכת תפיק לקחים מתהליכים שקורים, כשרואים את התוצאות. אני חושב שפרשת אולמרט היא פרשה שטלטלה את המדינה. פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, לא יכולים לעבור לסדר-היום על מה שהיה שם. זה נכון, יש עוד דרך ארוכה. אבל לא רק הפרקליטות, אני מניח ששר המשפטים ימצא דרך לבדוק את העניין. אני בין אלה שיתמכו בהחלט בהקמת גוף לפקח על הפרקליטות. אבל מי יפקח, אדוני היושב-ראש, על התקשורת? מי יפקח, אדוני היושב-ראש, על משטרת ישראל? מי יפקח באמת? גם אנחנו, הפוליטיקאים, שכל הזמן הולכים אל גלי האתר בלי לבדוק את העובדות. אני חושב שהפרשה הזאת, פרשת אולמרט, היא צומת מכונן להרבה מאוד מערכות במדינת ישראל כדי לבדוק מה קרה, כשאנחנו רואים גם את התוצאות. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת יעקב כץ, כצל'ה. אחרי כן, מגלי והבה. לא, אחרי יעקב כץ. אני כבר מקריא: מיכאלי, שכיב שנאן, עינת וילף, נחמן שי, זחאלקה, יצחק וקנין. אבל לפני כולם אני נותן לרותם, אם תרצה לענות אחרי, כי אתה היית פה, יכולת להצביע. בבקשה, חבר הכנסת. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, כולנו יודעים שאנחנו נמצאים בשנת בחירות השנה. אנחנו רואים באמת שמפלגות רבות מהמרכז, מהשמאל, מתפרקות. יש טענות כלפי הפרקליטות, כלפי בית-המשפט. אבל אצלנו, אדוני היושב-ראש, בציבור הדתי-הלאומי, הכוחות הולכים ומתאחדים, האיחוד הלאומי והבית היהודי. היום היתה פגישה מ��וד חשובה של זקני רבני הציונות הדתית בנושא החלופה לחוק טל. השתתפו בפגישה הזאת הרב דרוקמן, חתן פרס ישראל, הרב צפניה דרורי, רבה של קריית-שמונה, ראש ישיבת ההסדר, הרב זלמן ברוך מלמד, ראש ישיבת בית-אל וראש הישיבה הגבוהה, הרב איתן אייזמן, ראש מוסדות "צביה", ואתם חברי הכנסת מהאיחוד הלאומי ומהבית היהודי, אורי אורבך, אורי אריאל, זבולון אורלב ואנוכי הקטן. הנה, אני כבר סיימתי. שם החלטנו שלימוד התורה הוא הערך העליון שאין לפגוע בו. כמו כן, יש חובה קדושה על כל איש מישראל להשתתף בשמירת ביטחונה של מדינת ישראל, כפי שהציבור שלנו עושה, ויש למצוא את הדרכים המתאימות ליישם חובות קדושות אלו, אבל לא באלימות ולא בהתלהמות. מאה אחוז. ראש הממשלה הבא. ואתה תהיה שר הבריאות. אני חושב שההחלטה מאוד טובה. החלטה מאוד טובה. חבר הכנסת מגלי והבה, ואחריו, חבר הכנסת רותם. כולם ידברו, כולל אלה, אם יריב לוין ירצה, או זבולון אורלב. אני אתן לכל מי שנמצא באולם ולא לקח את זכות הדיבור. חבר הכנסת מגלי והבה. אדוני היושב-ראש, השרים, חברי חברי הכנסת, אין אחד מעל החוק במדינת ישראל. היום, גם המשפט, מי שאמר את האמירה "טוב שיש שופטים בירושלים" הוכיח לנו שלפעמים את הירייה שמוציאים לאוויר אי-אפשר להחזיר. כשאני מסתכל על הפרקליטות ועל התביעות במדינת ישראל, בכל מה שהם עשו, במיוחד מי שעמד בראש המערכת, הנזק שהוא עשה לממשלת ישראל, הביא להדחת ראש ממשלה, הביא לשינוי משטר בישראל, בגלל רצון להוכיח שאני מסמן "וי". הרבה מנבחרי הציבור, אנחנו רואים בזמן האחרון, באמת, עומדים לדין. אלה ששופטים אותם, ומקבלים את הצדק, אנחנו עוברים על זה לסדר-היום. אלה שאנחנו רואים שנעשה להם עוול, המחיר ששילמו לאורך השנים, אף אחד לא מפצה אותם על כך. בנוסף למה שאמרו חברי, בסוגיה של גוף שיבקר את הפרקליטות ואת תביעות המדינה, לא יכול להיות שהם יהיו אחראים לחוק וגם על ביצועו. הצדק צריך לא רק להיראות, גם להיעשות. תודה. תודה רבה. רבותי, חבר הכנסת רותם, בבקשה. הוא ביקש לחדש את זכותו לדבר, כי הוא היה בין הראשונים באולם כאשר חבר הכנסת מג'אדלה ביקש להעיר לו כמה הערות, כרותם וכחבר בישראל ביתנו. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני עומד לנצל דקה ולנסות להיות ציני, מה שאני בדרך כלל לא יודע לעשות. אתה תמיד כזה. אין צנזורה בארץ על דבריך. אני מוכרח לומר שאני ממש מופתע. אני שומע פה חברי כנסת מדברים נגד הפרקליטות, וזה גורם לי מועקה. חבר הכנסת בן-סימון, איך אתה מעלה בדעתך שיכולה להיות חוות דעת רצינית של שופט בדימוס של בית-המשפט העליון, שסותר את ששון ומרצ? הרי הדוח הזה אומר שדוח-ששון הוא כלום. שמחה וששון. בכל אופן, הגברת ששון היתה פרקליטה בכירה בפרקליטות המדינה. אז איך אנחנו בכלל מעזים לכתוב משהו נגד דעתה? זה הרי לא יעלה על הדעת. ממש לא. ולכן אנחנו צריכים לזכור, יש שופטים בירושלים כשהם פוסקים מה שנוח לנו. כשהם אומרים מה שלא נוח לנו, כבר אין שופטים בירושלים. תודה רבה. תזכרו את זה היטב, אנשי השמאל, כי אתם כל הזמן נוקטים את זה. תודה רבה, חבר הכנסת רותם. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה, אברהם מיכאלי. ואחריו, שכיב שנאן. בבקשה. אדוני היושב-ראש, האירוע של היום, אכן אותו פסק-דין מהבוקר לגבי ראש ממשלת ישראל לשעבר, נותן לנו פרופורציה, אולי, איך אנחנו כאנשי ציבור מצד אחד מוגבלים לומר את דעתנו על מה שחושבים, כי לצערנו החשש מהנקמה, בצורה כזאת או אחרת כנראה תבוא. ופה א��חנו רואים מגמה, כבר מהקדנציה הקודמת, כשהתחילה הפרשה הזאת, שמי שניסה לבוא ולהילחם נגד אותן עמדות, הדברים פה, חברי הכנסת לא יכלו לדבר חופשי. אדוני, זה מראה פה לא רק על מגבלת הכוח, זה מראה פה על איזה מגמה שאותם אנשים שאני קורא להם מפלגת שלטון החוק, מנסים היום לבוא ולהשתיק דעות אחרות. הדעות האחרות בסוף מושתקות אולי באמצעים משפטיים, באמצעים של הגשת כתבי-אישום. אין ספק שהפרשה הזאת צריכה לטלטל פה את המערכת כולה, לבוא ולשקול איך עדיין מצד אחד להילחם נגד שחיתות ולהילחם נגד כל דבר שהוא נגד החוק, אבל יחד עם זאת בסוף, כשמגיעים להכרעות, שלא יהיה באמת מישהו שיגיד: אני לא תחת הביקורת. וזה מה שקרה במקרה שלפנינו. טוב תמיד להיות חברים עם אנשים שלא יעלה על דעתם להעליל עלילות. זה הדבר הכי חשוב. ילמד כל איש ציבור. הכי טוב לנו להיות בלי שנהיה בקשר עם אנשים שיכולים להעליל עלינו עלילות. אני ואיציק וקנין, מעולם לא באו אלינו למשרד אף אחד. לא חושבים שכדאי לבוא אלינו. חבר הכנסת שכיב שנאן, ואחריו, עינת וילף, ואחריהם, זחאלקה, ואחריהם, נחמן שי, ואחריהם, יצחק וקנין, וטיבי גם פה. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אתייחס תחילה לדבריו של ידידי חבר הכנסת ד"ר אכרם חסון לגבי סגן-אלוף והעוזר שלי לשעבר ג'וזף חביש. הנושא נמצא בטיפול של משרד הביטחון ונבדק, ותבוא תשובה מסודרת עליו. אני מאוד, לא כדאי להפריע לו, כי יש לו דקה ותשע שניות. הוא לוקח לי את הזמן שלי. אז קדימה, קדימה. אל תפריע לראש סיעת העצמאות. חברים. אני מבקש לשתף אותך, אדוני היושב-ראש, ואת חברי חברי הכנסת, ואת כל אזרחי המדינה, במפגש נדיר שאירע לאחרונה בין לוחם מג"ב, רס"ר סאלח מג'יד עאמר, לגברת אפנאן מעאיטה ממחנה הפליטים שועפאט. גברת מעאיטה, אשה שהיתה בהיריון והגיעה למחסום מג"ב עם צירי לידה מתקדמים, ופגשה שם את רס"ר עאמר, אשר זיהה במהרה את המקרה ופעל מתוך אנושיות וערכיות ונתן לה סיוע חריג ומהיר בזה שעזב את המחסום וליווה אותה לבית-החולים ודאג שהצוות הרפואי יחכה בכניסה לבית-החולים ויטפל בה בצורה הטובה ביותר, ובכך דאג שהאם והתינוק לא ייפגעו, והלידה עברה בשלום, למרות שהאשה ילדה בעצם ברכב שלו, בפועל. התנהגותו של רס"ר עאמר היא דוגמה חיובית של פעולה אנושית שנעשית על-ידי שוטרי מג"ב בכלל. הם אומנם לוחמים עיקשים, אמיצים, ומבצעים את תפקידם, אבל הם באים עם ערכים שרכשו בבית ומוסר גבוה שמלווה אותם, בצד החינוך שהם מקבלים בחיל. אני מאחל לגברת אפנאן ולוולד החדש אריכות ימים והרבה בריאות, ואומר לרס"ר עאמר: חזק ואמץ, ירבו כמוך, כי בסופו של דבר בני-אדם אנו, ואדם לאדם חייב להיות אדם. תודה רבה לחבר הכנסת שכיב שנאן. חברת הכנסת עינת וילף, בבקשה. תודה רבה לך. היושב-ראש, השרים, חברי חברי הכנסת, היום הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ב 2012. סוף-סוף הצעת החוק של הוועדה לריכוזיות. הצעת החוק תידון בוועדת כספים, כלכלה, שתיהן ביחד. אני פונה כאן לציבור, לדאוג שכל אחד מחברי הוועדות, הן בכספים והן בכלכלה, יפעל כדי שהצעת החוק תצא מהוועדה חמורה יותר מכפי שנכנסה אליה. לא שלוש רמות לפירמידות, כי אם שתיים, הפרדה בין ריאלי לפיננסי מן השקל הראשון. ולעשות את כל הדברים האלה, לעקוב אחרי הדיונים, חלקם יתקיימו אולי בפגרה. לא לתת לדברים האלה להתמסמס. זה אחד החוקים החשובים ביותר, ולטעמי גם יכול להיות אחד ההישגים החשובים ביותר של הכנסת והממשלה הזאת. ועכשיו שוועדת הריכוזיות סיימה את השלב הראשון, אני קוראת לממשלה לממש את החלטתה להקים ועדה לבחינת החזקות אלכסוניות בתקשורת, כדי למנוע מצב שבו יש שימוש באמצעי תקשורת מפסידים כדי להגן על אינטרסים מונופוליסטיים ואנטי-תחרותיים. תודה רבה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה, ואחריו, נחמן שי. כבוד היושב-ראש, שמעתי כמה חברי כנסת מהימין מביעים שמחה ושביעות רצון על דוח השופט אדמונד לוי ואומרים שזה ניצחון לקו הפוליטי שלהם ולא לקו של טליה ששון. עם כל הכבוד לכולם, לא טליה ששון ולא השופט לוי, ואפילו לא הכנסת ואפילו לא בית-המשפט העליון בישראל, קובע בעניין זה. זו שאלה בין-לאומית, שבה קובע החוק הבין-לאומי, והסמכות העליונה לעניין זה היא בית-המשפט הבין-לאומי בהאג, שקבע חד-משמעית שההתנחלויות הן לא חוקיות. בסופו של דבר גורל ההתנחלויות כנראה לא יוכרע בכנסת, לא יוכרע בבית-המשפט העליון בישראל, אלא על-פי החלטות האו"ם, וכפיית פינוי ההתנחלויות, כל ההתנחלויות, על ממשלת ישראל. זו השאלה וזו האמת. הכול זה אותו רפרנס. אתה קובע לעצמך שאתה צודק, והפילוסופים אמרו כבר מזמן שזה מאוד בעייתי. תודה רבה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, ואחריו, חבר הכנסת איציק וקנין. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני אתייחס לנושא שכבר עלה פה כמה פעמים על-ידי חברי, הכרעת הדין במשפטו של ראש הממשלה לשעבר. אני מאמין ששלוש מערכות בישראל צריכות להפיק מכך לקחים. אחת היא המערכת של הפרקליטות, השנייה היא המערכת הפוליטית והשלישית היא מערכת התקשורת. לגבי הפרקליטות, הוזכר פה הצורך בקיום תהליך של בקרה, או לפני מעשה או אחרי מעשה, לגבי ההחלטות שלהם. לגבי המערכת הפוליטית, דברים שחלקם מבניים וחלקם אישיים אנושיים, אבל כל אחד יודע היטב למה הכוונה. ולבסוף לעניין התקשורת. התקשורת בישראל פרסה כנפיים מאוד מאוד רחבות, הרחיבה, הגדילה, הוסיפה, המריצה ולקחה חלק פעיל בתהליך הזה בתחילתו ונתנה את התנופה הגדולה, שכתוצאה ממנה לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל הודח ראש ממשלה מכהן. אני מאוד מקווה שהתקשורת הישראלית, שהיא לא גוף אחד, יש בה גופים רבים ויש בה עיתונאים רבים, תלמד היטב מה קרה פה, תבין שמדובר לא פעם לא רק בתפקיד, אלא גם באנשים, וזה דיני נפשות ואחריות רבה. בדרכים שהתקשורת יודעת לעשות את זה, כולל מועצת העיתונות או סמכויות אחרות, היא צריכה לדעת מה קרה פה וללמוד. בעיקר ללמוד מכך לגבי העתיד. תודה. תודה רבה לנחמן שי. חבר הכנסת איציק וקנין, חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת יריב לוין. זבולון, אתה גם רוצה? לא. בבקשה. אדוני היושב-ראש, במסכת סנהדרין כתוב: דיני ממונות בשלושה, אונאת דברים ב-23 דיינים. זאת אומרת, אם יש גנבה של ממון, בשלושה דיינים. אבל אם זה אונאת דברים, ב-23 דיינים, כיוון שהדבר הזה חמור מאוד, שנוגע לדיני נפשות. אני רוצה להגיד פה משהו, ואני חושב שאין חבר כנסת ואין אזרח במדינת ישראל שלא נהירים לו הדברים בשנים האחרונות. רוב אנשי הציבור שמורשעים במדינת ישראל, מורשעים על-פי עדי מדינה שהם מפוקפקים, נוכלים גדולים, רמאים הכי גדולים, שמעידים: אני שיחדתי אותו, אני נתתי לו. וככה אנחנו בונים, רבותי, מגדלים של ראיות, שהם ברובם נסמכים על אותו מושחת גדול שרוצה להפיל אדם כזה או אחר, והפרקליטות, את כל מגדל הקלפים הגדול שלה בונה על כך, ובסופו של דבר מה יש לעשות לאיש ציבור? לשלם במחיר משפחתו, ב��פקיד שלו, ובמקרה שלנו פה מדובר על ראש ממשלה ולא על אחד אחר, שכל בניין הקלפים, שהתחיל מטלנסקי, נגמר כפי שנגמר. ושמענו את הדברים היום. רבותי, הדברים הם מאוד חמורים. על-פי דין תורה לא קיים דבר כזה עד מדינה. אחד כזה, קודם כול מכניסים אותו לבית-הסוהר. אבל מה עושים, כדי לבנות את כל הראיות? נותנים לו, עוד משחדים אותו, עוד מחזיקים אותו. וראינו עכשיו גם ב"הולילנד", אותו עד מדינה אומר: אם לא יטפלו לי בשיניים, אני לא אבוא להעיד בכלל. איפה אנחנו נמצאים? ועל זה אנחנו בונים את הראיות של משפטים? רבותי, אנחנו נמצאים במקום שאסור לנו להיות בו. אני אתן דוגמה שלי. לפני כשבועיים מפרסמים עלי כתבה. העיתונאי אפילו לא לוקח תגובה שלי, רבותי, לא לוקח תגובה. ואני צריך לשלם בזה שאני עומד מול כל הציבור, ואכן מכפישים אותך ומראים אותך כאחד הריקים והפוחזים, והמדינה שלנו עוברת על זה לסדר-היום. והעיתונאי לא ישלם את החשבון, כי אנחנו פוחדים. כי כל אחד יש לו איזה חשבון. רבותי, הדברים האלה הם דיני נפשות. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, אחריו, יריב לוין, וחבר הכנסת והפרופסור ברוורמן. תודה רבה, אדוני. אני אמשיך מנקודת הסיום. למרות חילוקי הדעות הפוליטיים, קשה לא להרגיש אמפתיה לאהוד אולמרט, האיש שכהונתו כראש ממשלה נבחר הופסקה בגלל האשמות שהתבררו בבית-משפט כיום כהאשמות לא נכונות. נדמה לי שמלבד פרקליט המדינה היו פוליטיקאים שגזרו את דינו וגרמו לנפילתו ולהפסקת הכהונה, ולכן במקום לתקוף את פרקליט המדינה, כדאי שפוליטיקאים שערפו לו את הראש על סמך עדות של עד מפוקפק, יסיקו מסקנות, או לפחות יעשו חשבון נפש. מה יש לאיש הציבור מלבד שמו הטוב, ובעיקר אם הוא נבחר בצורה דמוקרטית על-ידי הציבור. אדוני היושב-ראש, עם מה שנשאר לי מהזמן, השופט לוי, סגן ראש עיריית רמלה לשעבר מטעם הליכוד, קבע שאין כיבוש, בוועדה. אתה מתחיל פרשה חדשה?  לא, משפט אחד. משפט אחד, בבקשה. על אותו משקל אפשר להקים ועדה שקובעת שיש שלום, אין צורך לנהל משא-ומתן, ובעצם, למשל, שקובעת שישראל היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם, ושמקור הערבים הוא מקונגו-ברזוויל. אפשר למצוא גם בכנסת אנשים שמוכנים לספק תוצאות מדעיות כאלה. תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, כל מה שאמר בא מאלן בייקר, והוא מומחה למשפט בין-לאומי. ייתכן שזחאלקה צודק, שכולנו לא יכולים בכלל לקבוע. כל הדברים יפים. אבל מה שאמרה ועדת אדמונד לוי זה ששטחי יהודה ושומרון היו מוחזקים על-ידי ירדן, והיא היום לא דורשת ריבונות, לכן הם לא שטח כבוש מאף אחד. זה מה שהוא אומר, מבחינת המשפט הבין-לאומי. אין כיבוש, עכשיו, יש בעיות פוליטיות ויש דרישות ויש משאים-ומתנים. אבל בעניין הזה הם אמרו דבר שהוא, דרך אגב, אמר מנחם בגין בזמנו: המובן מאליו טוב שייאמר מפעם לפעם. זה מובן מאליו. האם יש זכות לפלסטינים להקים מדינה, מהם הגבולות, כל הדברים האלה הם דברים אחרים. האם ארץ-ישראל היא מדינתו של העם הפלסטיני בלבד או של העם היהודי בלבד, כל אלה הן שאלות פוליטיות. אבל מבחינה משפטית, מה אמר אלן בייקר? הוא אמר: לא, היא לא נכבשה. אם ירדן היתה אומרת: זה שטח שלנו, וכבשתם ואנחנו דורשים, היו אומרים: זה מעמד בין-לאומי. אבל לא יכולים להיות שטחים כבושים שהיו מוחזקים על-ידי מישהו שלא דורש אותם. אני מבין את הבעיה הפוליטית. היום יש דרישה חדשה, לא, שזה המולדת. אבל, לפי הגישה שלך, ב-1967 היה מירוץ ג'יפים. לא, לא. אני מודיע לך שארץ-ישראל, מאז הרומאים ומאז מלכות ישראל היתה occupied territories, על-ידי כולם, לכל הדורות. על-ידי הרומאים, ואחר כך האימפריה המזרחית, ואחר כך הביזנטים, ואחר כך הצלבנים, ואחר כך על-ידי העות'מאנים, על-ידי האנגלים, על-ידי הירדנים, וקמה מדינת ישראל. האם באותו זמן שהוכרזה מדינת ישראל, הוכרזה גם, הירדנים לא הכירו בפלסטין אז. מסגד אל-אקצא היה כבוש על-ידי הצלבנים, בין 1948, 90 שנה, ולאחר מכן הוא נפתח, אבל מסגד אל-אקצא נכבש על-ידי הצלבנים. 90 שנה היה כבוש. בסדר, אבל אני לא אומר. יש מלחמת דת ויש מלחמת טריטוריה. אני רק רוצה לומר לך, שבין 1948 ל-1967, אני הייתי הרבה יותר שנים מהשנים האלה בארץ מאשר אתה, כי אתה עוד לא נולדת, היה ויכוח גדול. אני ראיתי ב-1965 הפגנות גדולות בשער שכם, כי הייתי עומד על נוטרדם, רואה שם את אחמד שוקיירי, אני הייתי, שהוא עשה הפגנות, לא נגד מדינת ישראל, הוא עשה הפגנות נגד המלך על כך שלא נותנים הכרה, בדיכוי הפלסטינים אין כיבוש, אדוני היושב-ראש. אני לא אומר לך. אני מדבר כרגע מבחינת המשפט הבין-לאומי. לא צריך לומר עכשיו. יכול להיות שהוא היה ברמלה. כל הדברים האלה, יש רק עובדות משפטיות, התרגום המשפטי. אומר זחאלקה: בכלל אתם לא יכולים, רק בית-הדין הבין-לאומי בהאג. בסדר. מה עניין ההתנחלויות לחוות הדעת הזאת? חוות הדעת הזאת אומרת: בשטחים מוחזקים שלא שייכים לאף ריבונות יש, אז כך הוא אומר. רבותי, חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה, אדוני. התנחלויות לא צריכות חוות דעת. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח כרגע. מה שבטוח, אתה חי פה, ואני חי פה, ושנינו נחיה פה עוד אלף שנים. זה הכול. הוא יחיה עוד אלף שנים? אנחנו, אני והוא, אלף שנים. צאצאינו הרבה יותר, מה אתה מדבר. ביחד או בנפרד? מתושלח. ריבלין מתושלח. אנחנו שנינו נחיה. אני מדבר אישית עלינו. בבקשה. אדוני היושב-ראש, תודה, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, קרה היום דבר שאסור להקל בו ראש. מתברר שראש ממשלה, שאני אומנם לא נמנה על תומכיו, אבל הוא הודח מתפקידו בידי גורמים במערכת המשפט, גורמים שלצערי כבר סיכלו בעבר מינויים של אנשים, ומתגלה פעם אחר פעם שנופלים פגמים בשיקול דעתם. ואני לא רוצה להיכנס אפילו לשאלה מדוע הפגמים האלה נופלים, אבל נדמה לי שמסקנה אחת חייבים להסיק: הגיע הזמן לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. זה בלתי אנושי, בלתי אפשרי ובלתי מקצועי שאדם אחד יעשה וירכז בידיו כל כך הרבה סמכויות, ונדמה לי שזה לקח חשוב. הערה נוספת, והיא בעיני חשובה מאוד, שמעתי הרבה ברכות על פסק-הדין. אני מוכרח לומר שלפחות בנקודה אחת אני חש אתו אי-נוחות גדולה מאוד. ההרשעה בהפרת אמונים, אדוני היושב-ראש, היא בעייתית ביותר. אני לא מבין מה זה הפרת אמונים, אני לא חושב שמישהו מבין מה זה הפרת אמונים. אני חושב שלהטיל כתם על אדם, בין אם הוא ראש ממשלה ובין אם הוא אדם אחר, בסעיף הזה, זה דבר בעייתי מאוד. ישנה הצעת חוק שחבר הכנסת יוחנן פלסנר ואני הגשנו ונמצאת בוועדת שרים לענייני חקיקה כבר למעלה משנה, שנועדה להסדיר ולהבהיר את עבירת המרמה, להפריד אותה מהפרת אמונים ולהסביר ולהסדיר את שתי העבירות האלה. ואני קורא, אדוני שר המשפטים, כפי שביקשתי כבר כל כך הרבה פעמים בעבר: הגיע הזמן לחוקק את החוק הזה. אני חושב שיכול להיות שאילו היינו משכילים לעשות את זה בזמן, גם תוצאת פסק-הדין היום בשאלה הזאת היתה אחרת וצודקת יותר. תודה רבה. אני מבקש מיושב-ראש ועדת הכנסת להקפיד שכל אחד מהחברים הנואמים נאומים בני דק�� לא יחרוג. לא הפסקתי אותך מהטעם הפשוט, שדיברת דברים חשובים. רק נדמה לי, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, ואני חושב שגם יושב-ראש ועדת חוקה, שאם אנחנו היינו מפצלים את התפקיד של היועץ המשפטי בין התביעה הכללית, בין התובע הראשי, לבין היועץ המשפטי לממשלה, היתה עוד בעיה, היתה יכולה להיות האצבע עוד יותר קלה בעניין זה. זאת אומרת, בעניין, לא, אבל בעניין זה. ההוראות יותר ברורות, צריך שיהיה, תשמע, אם התובע הכללי הוא בן-אדם שלא קשור לשום דבר אז, אני לא חושב שהיועץ המשפטי לממשלה, היועצים המשפטיים לממשלה, הם אנשים הנוגעים בנושא פוליטי כזה או אחר או ששיקולים פוליטיים כאלה או אחרים הנחו אותם, עומס העבודה, זה, ואם יהיה עומס העבודה, מי שמחליט פה בעניין זה אומנם פורמלית הוא כמובן היועץ המשפטי לממשלה, אבל יש לו עזרה רבה מהפרקליטות, עזרה רבה. השר נאמן יודע זאת, אפילו לפני שהיה השר נאמן הוא יודע. חבר הכנסת יריב לוין היה האחרון הדוברים. ברוורמן, בבקשה. חבר הכנסת דורון אביטל, ראיתי שאתה נמצא. אינך מבקש לדבר. בבקשה. אחד השרים, אם רוצה להתייחס לאחד מהנושאים שהועלו כאן, אני אתן לו לעלות, אם ירצה. אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת, אני רוצה לומר מלה על שקיפות, אבל לפני זה אתייחס רק במלה אחת. אני מברך את ראש הממשלה לשעבר, שיצא זכאי בסעיפים המרכזיים, ובנושא שעדיין הורשע, אני מבין שיש פה בעיה שהעלה יריב לוין לגבי הנקודה שהוא טעה בשיקול דעת, והוא טעה, אבל לא היה פה שינוי בהחלטות המקצועיות. בכל מקרה, אני מייעץ לא להשליך מייד את כל הפרקליטות. יש שופטים בירושלים, יש פרקליטות, ולכן כל הדברים צריכים להיעשות בשום שכל. אני באתי לדבר על שקיפות, מכיוון שאני חושב שגם בכנסת ישראל אנחנו צריכים לשפר את ההתנהלות. אני פונה עכשיו לדוגמה שקרתה ברחבי העולם, נושא ה-LIBOR. פתאום ראינו, מה שלרבים מאתנו שהתעסקו בעניינים הבנקאיים שנים רבות, שחלק גדול מאותם שערי ריבית שמפרסמים, ולעתים חברות אשראי, יש שם לא רק מיקח, יש שם גם ממכר. זאת אומרת, זה לא רק ממוצע של חוות דעת, אלא שאנשים מקדמים אינטרסים, והשחיתות שם רבה. הסיפור הזה דבק בכל מקום, ולכן, כאשר אנשים רבים באים, גם במקום הזה, וגם כשבוועדת הכספים אין את הנתונים האמיתיים לא לגבי תקציב ולא לשום דבר, יש רק כלי אחד שבערפל הזה אמרו: הציבור לא מבין, ולכן ניתן לסוכנויות הרייטינג להגביר את השקיפות. אדוני יושב-ראש הכנסת, הכנסת הזאת שקעה. ולכן, בתקופה הזאת של המשבר, אם יש דברים שצריכים לעשות, היא צריכה לדרוש את המסמכים ואת השקיפות כדי שלא נתנהל רק על-ידי מספרים, דרך אגב, חבר הכנסת ברוורמן, הייתי מבקש זאת מהממשלה אם הייתי בטוח שהיא יודעת. גם הממשלה אינה יודעת. יודעים מספר ילדים, נכון.  פקידים שלא מתפקידם, ועל הדבר הזה בשיחה, דרך אגב, ביקשתי. באה אלי דרישה מיושבת-ראש,  מדוע תפקיד שר האוצר צריך להיות מוגדר, ושונה, ולהתנהל בצורה אחרת. תודה רבה. בהחלט, המכתב ששלחתם לי בחתימתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ הועבר לראש הממשלה. אני חושב שיש בהחלט טעם בשאלתך ובדרישתך. השר נהרי, אתה רוצה להתייחס? לא רוצה להתייחס. כבוד השר, אתה רוצה להתייחס? והמשכיל בעת ההיא, והמשכיל בעת ההיא יידום, אומר שר המשפטים, ואני לא רוצה לפרש את דבריו. תודה רבה.  אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. עוד מעט שלמה מולה יחליף אותי, אבל בינתיים, הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17), לקריאה שנייה ושלישית. יציג יושב-ראש הוועדה, ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם. דודו, בבקשה. יעלה ויבוא. מי מציג במקומך? הוא מציג. בבקשה. יש לך שני חוקים, אז אתה יכול להישאר פה כבר ולא לטלטל את עצמך. ארבעה יש לו? לא, אבל הצבעה נעשה ביחד? לא, לא. יש לו סעיף 3 וסעיף 4, שתי הצעות חוק. יש לנו פה שלוש הצעות חוק לקריאה שנייה ושלישית שכולן אחת-שתיים. אני שמתי אותך הראשון. הם הסכימו ביניהם, קואליציה ואופוזיציה, שנעשה זאת מהר, ואחרי זה אתה עולה לשעת שאלות לשר, ויש שאלות רבות אליך. בבקשה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בשם ועדת החוקה אני מתכבד להביא בפניכם הצעת חוק לתיקון חוק המחשבים, התשנ"ה 1995, של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא. לא. אתה עכשיו דן בהצעת חוק הכשרות המשפטית. אה, אתם רוצים לשנות? לא חשוב. לא, כך כתוב בסדר-יום. אני לא רוצה. גם כתוב למעלה. אין שום בעיה. אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17), התשע"ב 2012. הצעת החוק היא הצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת יריב לוין, אורית זוארץ, אורי אריאל, אנסטסיה מיכאלי, אורי אורבך, דוד אזולאי ואורלב. בראשם. בראשם אורלב? בראשם אורלב. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עוסק במעמדם ובאחריותם של הורים ביחס לילדיהם, אך כמעט אינו מתייחס לקשר בין הקטין לבין קרובים אחרים, כולל הורי הורים. קיים בחוק סעיף שנחקק אחרי מלחמת יום הכיפורים המאפשר פנייה לבית-המשפט בעניין הקשר בין הורים של הורה שמת לבין ילדו הקטין. ועדת-שניט המליצה אומנם על שינויים בעניין זה, אך מסקנותיה טרם גובשו להצעת חוק שהובאה לכנסת. מטרת הצעת החוק היא לקבוע הוראה כללית ומפורשת שתחול לא רק בנסיבות מצערות של מות אחד ההורים, ואשר לפיה הורי ההורים יהיו רשאים לבקש מבית-המשפט להורות בעניין הקשר בינם לבין נכדם הקטין. הצעת החוק באה בהמשך להתפתחות ברוח זו בפסיקת בתי-המשפט ולתקנות שהתקין שר המשפטים בעניין זה. מנקודת מבטו של הקטין יש חשיבות רבה לקשר רציף עם הסבא והסבתא ולמעורבות שלהם בחייו, והדבר אף מגובה במחקרים. חשיבות זו גוברת בשנים האחרונות עם העלייה בתוחלת החיים ובשיעור מקרי הגירושין. לצד זאת עלו בדיונים בוועדה חששות מיצירת סכסוך משפחתי מיותר או מהסלמת סכסוך קיים, אשר אינן לטובת הילד. עוד נטען כי ממילא המקרים שבהם נדרשת התערבות של בית-המשפט כדי לקיים קשר בין הנכד לבין הסבים הם מורכבים מאוד, והפתרון הראוי להם מצוי בתחום הטיפולי, ולא בעולם המשפט. במענה על חששות אלה מבהירה הצעת החוק במפורש ששיקול דעתו של בית-המשפט כפוף לטובת הקטין, ושבקשה מסוג זה תופנה תחילה ליחידת הסיוע הפועלת לצד בתי-המשפט לענייני משפחה, אשר פועלת לסיום הסכסוך בהסכמה תוך מעורבות של גורמים טיפוליים. להצעת החוק אין הסתייגויות, ואני קורא לאשר אותה בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. תודה רבה. אתה יכול לעמוד, אפילו לא לשבת. אה, חבר הכנסת זבולון אורלב ירצה, אז ישב אדוני. הוא ירצה לברך, אז אתה תפנה לו. תשב שם, ברצון רב. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17), התשע"ב 2012, בקריאה שנייה, שכן אין כל הסתייגויות. נא להצביע. מי בעד חוק זה בקריאה שנייה? מי נגד? מי נמנע? בבקשה. תיכף תהיה לך הזדמנות להצביע בקריאה השלישית. סעיפים 1 2 נתקבלו. 14, בצירוף קולו של יושב-ראש הוועדה דוד רותם. 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. האם אדוני מבקש? כן. היושב-ראש מבקש להצביע בקריאה שלישית, ואנחנו נעבור להצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17) בקריאה שלישית. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17), התשע"ב 2012, נתקבל. ובכן, אני קודם רוצה להודות. ובכן, קודם כול, 15 בצירוף קולו של דוד רותם, הנמצא על הדוכן, יושב-ראש הוועדה. 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17), ביוזמתם של כמה חברי כנסת בראשות חבר הכנסת זבולון אורלב, עברה בקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. בבקשה, חבר הכנסת אורלב. לפני שאורלב יתחיל, אני רוצה להודות למנהלת הוועדה וליועצת המשפטית תמי סלע על הסיוע המרובה בהכנת החוק הזה. תודה רבה, אתה תעמוד על הדוכן. חבר הכנסת אורלב, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, אף-על-פי שאנחנו בימי המצרים, בין י"ז בתמוז שבו הובקעה החומה, לבין ט' באב, תשעה באב, שהוא יום החורבן, היום זה יום חג גם לנכדים, גם לסבים וגם לסבתות. עד היום הם היו מחוץ למעגל המשפחתי במקרה של משבר במשפחה, אף-על-פי שבידוע שיש מקרים רבים שבהם טובת הנכד היא להמשיך ולשמור על הקשר עם הסבים והסבתות, ומעתה בית-המשפט יוכל להחליט על המשך הקשר על-פי שיקול אחד ויחיד, והוא טובת הנכד. אני מבקש להודות ליושב-ראש הוועדה, לדודו רותם, לשותפי לחוק יריב לוין, שדחף והתמיד בנחישות להעביר את החוק, ואני מודה לו באופן אישי על כך, למנהלת הוועדה דורית ואג, ליועצת המשפטית תמי סלע, ולד"ר פרץ סגל ממשרד המשפטים, שניאות לתאם את נוסח החוק עם חבר הכנסת יריב לוין ועמי. תודה לכולכם. תודה רבה.  בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק לתיקון חוק המחשבים, התשנ"ה 1995, של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא. סעיף 6 לחוק המחשבים היום אוסר עריכה והעברה של תוכנה הגורמת נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, אולם אין איסור לערוך או להעביר נגיף מחשב שלא בהכרח גורם נזק או שיבוש כאמור אלא מאפשר חדירה והעתקה של מידע, כגון תוכנה של "סוס טרויאני". מוצע להרחיב, בבקשה, אדוני. מוצע להרחיב את האיסור הקיים ולאסור עריכה או הפצה של תוכנה גם אם אין בכך כדי לגרום נזק או שיבוש למחשב, אם הדבר נעשה, בין היתר, במטרה לחדור למחשב או לבצע פעולות שתוצאתן מידע כוזב, וכן במטרה לפגוע בפרטיות או לבצע האזנת סתר האסורים על-פי חוק. תיקון זה גם נדרש לשם הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת מועצת אירופה בדבר פשעי מחשב משנת 2001, אמנת בודפשט, שתאפשר למדינת ישראל להגביר את שיתוף הפעולה שלה עם מדינות העולם בתחום פשעי המחשב ובכך להגביר את האכיפה. בנוסף, על מנת להתאים את החוק להוראות אמנת בודפשט, מוצע לקבוע עבירה חדשה בחוק, שלפיה אסור להפיץ או להתקין במחשב של אחר ססמה או קוד גישה על מנת שתבוצע פעולה אסורה כאמור. דינו של העובר על הוראה זו, מאסר שלוש שנים. הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני קורא לכנסת להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח אשר אישרה הוועדה. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית אפרת חקאק, למנהלת הוועדה הגברת דורית ואג, ולרוחמה אברהם-בלילא על זה שהיא נתנה לנו את הכיף להעביר חוק כזה. תודה רבה. תודה רבה, אדוני, אנחנו עוברים להצבעה. רק נמתין עד שא��ה תגיע למקומך,  מאה אחוז. אז אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. נא להצביע. סעיף 1 נתקבל. בעד, 11, אין מתנגדים. הצעת חוק המחשבים (תיקון), התשע"ב 2012, של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא, עברה בקריאה שנייה. אדוני, האם, קריאה שלישית. בבקשה. חוק המחשבים (תיקון), התשע"ב 2012, נתקבל. בעד, 12, אין מתנגדים. אכן הצעת חוק המחשבים (תיקון), התשע"ב 2012, עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים. אני מזמין את יוזמת החוק לברך. בבקשה, גברתי, ברכות. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, מהיום כמובן כפי שהסביר יושב-ראש ועדת החוקה, לא יהיה ניתן לבצע האזנות סתר, לשלוח תוכנות ריגול, גם במכשירי הטלפון הסלולרי. מהיום גם ישראל מצטרפת לאמנה הבין-לאומית לשיתוף מידע בתחום מדעי המחשב, ובעיני זו בהחלט בשורה, ואזהרה לאותם האקרים שינסו לפרוץ או לשלוח תוכנות כאלה, שהעונש על פריצה והאזנת סתר הוא שלוש שנים. אני חושבת שזו בשורה לאותם אנשים שנשלחה אליהם תוכנה כזו, ואני באמת רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת רותם, שעזר לקדם את החקיקה הזאת באופן מהיר ביותר. אני יודעת כמה הוועדה שלך עמוסה. אני רוצה להודות גם למנהלת הוועדה דורית, ליועצת המשפטית של הוועדה אפרת חקאק, שעזרו, סייעו להביא את הצעת החוק, וגם לשר המשפטים אשר משרדו שיתף פעולה בתחום הזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בבקשה, גברתי. תודה רבה. מזל טוב. ואנחנו עוברים הלאה. הנושא הבא הוא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 98), התשע"ב 2012. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש ועדת החינוך והתרבות, חברת הכנסת עינת וילף. בבקשה, גברתי. כבוד היושב-ראש, תודה רבה לך, השר וחברי חברי הכנסת, נחמד גם להציג חוק ראשון מטעם הוועדה, ותודה לחבר הכנסת יריב לוין שאפשר לזה לקרות. הנני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 98), התשע"ב 2012, ביוזמתו של חבר הכנסת יריב לוין. הצעת החוק נועדה לאפשר לרשויות המקומיות להשתמש בתנאים מסוימים באחוז מסוים מהכספים שהן גובות כהיטל השבחה לשם השקעה בחינוך. לפי חוק לימוד חובה, התש"ט 1949, המדינה והרשות המקומית שבתחומה נמצא מוסד חינוך נושאות בהוצאות הקיום של מוסד החינוך. לאור צמצום חלקו של השלטון המרכזי בהוצאות הקיום של מוסדות החינוך בשנים האחרונות, נפגע מימון תוכניות לימוד ובהן תוכניות העשרה ותגבור. ההסדר המוצע בא לסייע לרשויות מקומיות העומדות בתנאים מסוימים, אשר יפורטו להלן, לממן תוכניות השלמה, העשרה ותגבור במוסדות החינוך שבתחומן, ומשקף גישה שלפיה השקעה בחינוך, קרי בתשתית האנושית, אינה נופלת בחשיבותה מהשקעה בתשתיות הפיזיות. בהסדר המוצע יש משום איזון ראוי בין האפשרות של רשות מקומית לעשות שימוש בכספים כאמור לצורך השקעה בחינוך, לבין הצורך לוודא כי יכולתה של הרשות לממן את כל מה שנדרש, לפי חוק, מכספי היטל ההשבחה לא תיפגע. לפיכך, נקבע כי השימוש בכספים שנגבו כהיטל השבחה לשם השקעה בחינוך יהיה לפי החלטת מועצת הרשות המקומית, ויתאפשר רק אם הרשות המקומית עומדת בתנאים הבאים: הסכום של ההשקעה בחינוך לא יעלה על 10% מיתרת כספי היטל ההשבחה או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי הנמוך, הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד וישמשו רק למטרת השקעה בחינוך, מתקיים יחס מסוים בין הגירעון המצטבר של הרשות המקומית לבין עומס המלוות שלה, הרשות אינה זכאית למענק סיוע ולא צברה גירעון שוטף בשלוש השנים שקדמו לאותה שנת כספים, מתקיימים תנאים מסוימים בעניין שיעור גביית הארנונה ברשות וכן בעניין הוצאות השכר שלה, ראש הרשות המקומית הגיש לשר הפנים אישורים שלפיהם אין גירעון בתקציב בלתי רגיל המנוהל ברשות המקומית, וכי שימוש בכספים כאמור לא יביא לגירעון כזה, וכן שהכספים נדרשים לשם השקעה בחינוך, ואין בשימוש בכספים פגיעה ביכולתה של הרשות המקומית לממן את כל הוצאות הפיתוח וההוצאות האחרות שלשמן משמש היטל ההשבחה בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן. עוד מוצע כי החלטה לגבי שימוש בכספים להשקעה בחינוך כאמור טעונה אישור שר הפנים, והוא רשאי שלא לתת אישור זה אף בהתקיים כל התנאים האמורים, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקשת מחברי הכנסת לאשרה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהביאה הוועדה. ואני מברכת את חבר הכנסת לוין על זה שהוא מוצא עוד כסף לחינוך. תודה רבה, גברתי. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו בהחלט מברכים את חבר הכנסת יריב לוין על יוזמת החוק, ואנחנו עוברים להצבעה. לפני ההצבעה, רק רציתי להודיע שאין הסתייגות להצעת החוק ויש בקשת דיבור של חבר הכנסת זאב נסים, אני לא רואה אותו. לכן אנחנו עוברים להצבעה. אי-אפשר חוק בלי נסים זאב. טוב, לפעמים זה קורה. בבקשה, אדוני. סעיף 1 נתקבל. בעד, 12, אין מתנגדים. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 98), התשע"ב 2012, עברה בקריאה שנייה. גברתי, האם להצביע בקריאה שלישית? כן. אם כן, אנחנו עוברים להצביע. חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 98), התשע"ב 2012, נתקבל. בעד, 11, אין מתנגדים. חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 98), התשע"ב 2012, ביוזמתו של חבר הכנסת יריב לוין, עבר בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים. האם אדוני רוצה לברך? הבמה לרשותך, בבקשה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אדוני יושב-ראש הכנסת, כשהבאתי את החוק הזה לקריאה טרומית הזהרת אותי שיהיה קשה. הו, היה קשה מאוד, אבל אני חושב שעשינו כאן חוק תקדימי ממש, שבפעם הראשונה נותן הרבה יותר גמישות לרשויות המקומיות, ופותח פתח לניוד כספים ממקורות מסוימים לשימושים אחרים. אני חושב שבמובן הזה הוא אפילו יותר חשוב מעצם הפתרון הנקודתי שהוא נתן. אני רוצה להודות לשר החינוך גדעון סער, שבאמת גיבה אותנו וסייע לנו מאוד, ליושבת-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חברת הכנסת עינת וילף, ולקודמה בתפקיד חבר הכנסת אלכס מילר, שבאמת עשו ככל שניתן כדי לסיים את הטיפול בחוק הזה בצורה המקצועית ביותר, ליהודית גידלי ולצוות הוועדה, לעורכת-דין מירב ישראלי, שהשקיעה כאן מאמץ עצום בקידום החוק, לנציגי משרד הפנים שסייעו בידנו, וגם לנציגי משרד האוצר, שהיה לנו מאוד קשה אתם, אבל בסוף הגענו להבנה, בפרט לנמרוד ספיר, יועץ השר, שהצליח להתערב ולסייע ולפשר בין הצדדים, כמובן, לצוות העוזרים שלי, לילך, רועי ואסנת, אבל בראש ובראשונה לאיש שיושב שם ביציע, לראש העיר קריית-אונו יוסי נשרי, שיזם את ההצעה, מאה אחוז. ברכות לך.  הביא אותה בפני, דחף, הפך כל אבן, וגם אבנים שאי-אפשר היה להאמין שקיימות, והביא ממש בעשר אצבעותיו את ההצעה הכל-כך חשובה הזאת לקו הגמר. יוסי, באמת תודה רבה. אני חושב שעשינו משהו מאוד חשוב לטובת החינוך, ואני חושב שגם משהו מאוד חשוב בכיוון הנכון בעניין הניהול והסמכויות של ראשי רשויות מקומיות. תודה רבה. תודה רבה, אדוני. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. אחרי ההודעה יעלה כבוד שר המשפטים. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בנושא: תקיפת אחיות ערביות על רקע גזעני בבית-ספר "עציון" ביפו, הצעתם של חברי הכנסת עפו אגבאריה וגאלב מג'אדלה. תודה. תודה רבה, גברתי. אדוני שר המשפטים, נא עלה על הדוכן. כמה חברי כנסת מבקשים לשאול את כבוד השר. ראשונת השואלים היא חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ראש האופוזיציה. גברתי, בבקשה. אדוני שר המשפטים, בחודש מאי פורסם כי נתן אשל ממשיך לקבל שכר, רכב וטלפון מלשכת ראש הממשלה בניגוד להנחיות נציבות שירות המדינה ובניגוד לעסקת הטיעון שנחתמה עמו. בעקבות זאת פרסמה נציבות שירות המדינה את הדברים האלה: אשל אינו ממלא כל תפקיד בשירות המדינה, בין בדרך של העסקה ובין בדרך של התנדבות. למרות זאת, ב-11 ביוני פורסם בהקשר של פרשת גבעת-האולפנה כי נתן אשל קיים, מטעמו של ראש הממשלה, משא-ומתן ישיר עם רב היישוב בית-אל. יש יותר מטעם לפגם ברושם המצטייר שבפועל ממשיך נתן אשל לבצע שליחויות פוליטיות מטעם ראש הממשלה. כיצד, אדוני, יש בכוונת משרד המשפטים לפעול בעניין? יש שאלה שנייה, לא? לשאול את שתי השאילתות ברציפות? ומה עם השאלה העוקבת לשאלה הראשונה? אני אאפשר לך גם לשאול. אוקיי. אתה רוצה שאני אשאל את שתיהן עכשיו? כן. שאלה בעניין אחר: לאחרונה הוגשו שני כתבי-אישום בגין העסקת עובד זר כנגד אביבה וינשטיין, רעיית היועץ המשפטי לממשלה, ונגד נילי פריאל, רעיית שר הביטחון. כיצד ייתכן הדבר, אדוני שר המשפטים, שבני-זוג נשואים, החולקים משק בית, מעסיקים ביחד עובד זר, עוברים ביחד על החוק, ולמעשה שניהם נהנים מדבר העבירה, אך לבסוף מתקבלת החלטה להגיש כתב אישום רק נגד האשה? האם לא ראוי להגיש את כתבי-האישום נגד שני בני-הזוג? תודה. בבקשה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, בנוגע לשאלה הראשונה, ברצוני להביא לידיעת חברת הכנסת שלי יחימוביץ השואלת את תגובת נציב שירות המדינה: מר נתן אשל התחייב במסגרת הסדר הטיעון בבית-הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה שלא להיות מועסק בשירות המדינה. התחייבות זו קיבלה תוקף של פסק-דין, ואכן הוא אינו מועסק בשירות המדינה, בשכר או בהתנדבות. הסדר הטיעון ממצה את הסנקציות נגד מר אשל. לפיכך, לא ניתן לאסור על מר אשל לפעול בכל תחום שהוא מחוץ לשירות המדינה, לרבות בתחום הציבורי או הפוליטי, ולא ניתן לאסור על כל אדם שהוא להתייעץ אתו ביחס לפעילות שמחוץ לשירות המדינה. בבקשה, יש לך זכות לשאול עוד שאלה בעניין זה. אני אענה גם על השאלה השנייה, אולי יש לך גם בקשר לשאלה השנייה. כרצון היושב-ראש. אני מציע שתשאל את השאלה, מה? בסדר.  הנוספת ותשיב לה. מה המעורבות שלו בחוק טל? רגע. בבקשה. אדוני, השאלה שלי היא שאלה עוקבת לשאלה בעניינו של, אשל.  נתן אשל. בימים האחרונים, חלפו כמה שבועות מאז הגשת השאילתא, דווח שנתן אשל גם מתווך בין נתניהו למופז במשבר הקואליציוני שסביב ועדת-פלסנר. אני שואלת, ושמעתי היטב את תשובתך, איך ייתכן שארבעה חודשים אחרי המועד שבו הנציבות הנחתה לסיים את העסקתו, נתן אשל ממשיך בעצם בפועל לייצג את ראש הממשלה במגעים עם גורמים שונים? שאלתי היא כזאת: קודם כול, האם הוא מקבל שכר או טובין אחרים מן המדינה באיזושהי דרך, או האם הוא עושה זאת בהתנדבות מוחלטת? האם באיזושהי דרך, בעקיפין או במישרין, הוא מקבל שכר על השירותים האלה מגורם כלשהו, או באמת מדובר בעניין אלטרואיסטי לחלוטין? ושנית, בכל זאת, אף-על-פי שהתשובה שנתת לי, אדוני שר המשפטים, היא תשובה פורמליסטית, בסופו של דבר נתן אשל הורחק מן השירות הציבורי בעסקת טיעון בשל מעורבות שלו בהטרדת עובדת. יש כאן יותר מטעם לפגם ומתן דוגמה רעה מאוד ומחלישה מאוד לעובדות רבות בשירות המדינה, שלפעמים הן נופלות קורבן להטרדה מינית, ולא רק להן אלא גם לחבריהן לעבודה, הגברים שרוצים לעזור להן ולסייע להן בתלונה, והנה, כאן אנחנו רואים שכל האירוע הזה התרחש, באו חבריה ללשכת ראש הממשלה וסייעו לה, הדבר הגיע לנציבות שירות המדינה, ננקטו סנקציות בעסקת טיעון נגד האיש, ובכל זאת הוא ממשיך להופיע באופן פומבי וחשוף בחיינו. האם אין כאן מסר מאוד לקוי לאותן נשים ונערות? תודה. תודה רבה. בבקשה, אדוני. בתשובה על השאלה הנוספת של חברת הכנסת הנכבדה שלי יחימוביץ אני רוצה להדגיש: הסדר הטיעון שנעשה והסנקציות שנקבעו קובעות שמר נתן אשל לא יעסוק בכל תחום שהוא בשירות המדינה. אני רוצה להדגיש את זה מכיוון שזה הסדר טיעון שקיבל את כל הגושפנקה המשפטית. הסדר הטיעון איננו נוגע לפעילות שלו מחוץ לשירות המדינה, והוא לא מקבל כל שכר מתקציב המדינה על כל פעילות אחרת שהוא עושה. תודה רבה. נא לענות על השאלה השנייה שקשורה, לא קיבלתי תשובה. אני עניתי בצורה מאוד ברורה. פעילות שאיננה במסגרת שירות המדינה איננה כלולה בהסדר הטיעון שנעשה אתו. שאלתי, אדוני היושב-ראש, אם מעבר לעניין הפורמלי אין כאן טעם לפגם, אני נורא מצטער, אני לא עוסק בטעמים לפגם. אני חייב לענות על ההיבט המשפטי. ההיבט המשפטי ברור ביותר: מר נתן אשל לא יכול לעסוק בשום עיסוק בשירות המדינה או בשכר המדינה מטעם המדינה והוא לא מקבל כל שכר. זה הסדר הטיעון. צריך להודות לו, הוא מתנדב. טוב, בבקשה, לשאלה השנייה. לשאלה השנייה, חברת הכנסת יחימוביץ, אני רוצה להביא לידיעתך ולידיעת חברי הכנסת את תגובת לשכת פרקליט המדינה על השאלה: עיקרון מנחה באכיפה הפלילית הוא שכולם שווים בפני החוק, ועל-פי תפיסה זו מנהלים גופי החקירה את החקירות בתחומים השונים. בתחום העסקת העובדים הזרים מתנהלת החקירה נגד המעסיק. מעבר לתשובה כללית זו, לא מקובל ולא יהיה זה נכון שתימסר התייחסות הנוגעת לתיקים הקונקרטיים הנמצאים כרגע על שולחנה של מערכת האכיפה, לרבות אלה המצויים על שולחנה של רשות האוכלוסין וההגירה, ועל כן לא אוכל להרחיב יתר על האמור לגבי השאלה של חברת הכנסת יחימוביץ. האם חברת הכנסת יחימוביץ רוצה עוד שאלה? בבקשה, שאלה נוספת בעניין זה. אני מקבלת, בלית ברירה, את דבריך, אדוני שר המשפטים, שאינך יכול להתייחס למקרים קונקרטיים, למקרה משפחת ברק-פריאל ולמקרה בני-הזוג וינשטיין, ולכן אשאל אותך שאלה עקרונית, והיא אינה נוגעת דווקא לשני הזוגות האלה. והיה ובני-זוג, כל בני-זוג באשר הם, עוברים יחד עבירה פלילית, במקרה הזה מעסיקים יחד במשק הבית המשותף ומשתמשים יחד בשירותים ומשלמים מחשבון הבנק שלהם שכר לעובדת או עובד זרים בביתם, האם אתה, אדוני שר המשפטים, אינך סבור שכתב-האישום צריך להיות מוגש נגד השניים, ולא נגד אחד מהם? שאלתי היא כללית ועקרונית ואינה נוגעת לבני-זוג כאלה ואחרים. תודה רבה. נא להשיב, כבוד השר. במענה על שאלתך, השאלה היא מיהו המעסיק, כי עבירה של העסקת עובד זר היא על-ידי המעסיק. כבוד השר, היא ��ואלת, העיסוק הוא במשק בית, בבית. אמרתי, אם המעסיק הוא שני בני-הזוג, אז יש לפעול כנגד שני בני-הזוג, אם המעסיק הוא אחד מבני-הזוג, יש לפעול כנגד אחד מבני-הזוג. זו שאלה שצריכה להיות מוכרעת על-פי מערכת ראיות שיש בכל מקרה. אני מבקשת לשאול שאלה נוספת. אני רגיל לחקירה נגדית, חברת הכנסת יחימוביץ. אני יודעת שאתה עומד בזה בכבוד. אדוני, אפשר שאלה נוספת? בבקשה, קצרה ביותר, אנחנו רוצים להמשיך. אדוני שר המשפטים, כשמעסיקים עובד כחוק, יודעים מי המעסיק, הוא רשום, הוא מקבל תלוש שכר, משולם בגינו ביטוח לאומי. כאן מדובר על העסקה שלא כחוק, זה בסיס העניין. וכיוון שמלכתחילה לא מדובר על העסקה חוקית אלא על העסקה שהיא בלתי חוקית באופן ברור, ולכן גם הוגש כתב-אישום, אין לנו מעסיק פורמלי, יש לנו את המעסיק בפועל. המעסיק בפועל הוא משק הבית, הבגירים שעובדים באותו משק בית, שמשלמים את השכר, מן הסתם מחשבונם המשותף, הוא משרת את ביתם המשותף. לכן התשובה שכתב-האישום יוגש נגד המעסיק היא תשובה שלא עונה על שאלתי, כיוון שאין כאן מעסיק פורמלי. יש כאן שני בני-זוג שנמצא שבפועל העסיקו שלא כחוק עובד זר. מדוע מוגש כתב-אישום רק נגד אחד מבני-הזוג? תודה. התשובה היא ברורה מאוד: השאלה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. יכול להיות מצב שיש שני בני-זוג, עם ילדים, עם נכדים שנמצאים בבית. השאלה: מיהו המעסיק? ולכן צריך לקבוע את העובדות במסגרת החקירה. גם כשההעסקה היא בלתי חוקית יש מעסיק. תודה רבה. אנחנו עוברים לשאלה הבאה. השואל הבא הוא חבר הכנסת נחמן שי. נא להקריא את השאלה, אדוני, והשר ישיב. תהיה לך הזכות לשאול שאלה נוספת בעניין השאלה שלך. בבקשה. תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שאלותי עוסקת בהפגנות שהתרחשו לאחרונה בתל-אביב וגם בחלקי ארץ אחרים, ואומרות כך: 1. מדוע השר אינו מורה ליועץ המשפטי לממשלה לקיים חקירה דחופה בהתנהגות המשטרה בהפגנות בתל-אביב? כוונתי בעיקר בסוף השבוע לפני שבועיים, או כבר שלושה. 2. האם אין מקום לחזק בישראל, בעקבות אירועים אלה, את החקיקה המשמרת את הזכות להפגין ולמחות, ולוודא כי היא תישמר, נוכח האירועים שהתרחשו? תודה. תודה רבה, אדוני. כבוד השר, בבקשה, תשובתך. אני מתכבד להשיב על השאלות של חבר הכנסת ד"ר נחמן שי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להביא לידיעת חבר הכנסת השואל את תגובת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: בנוגע לשאלה הראשונה, נושא זה נמצא בסמכות השר לביטחון פנים. בנוגע לשאלה השנייה, חופש ההפגנה הוא זכות יסוד, שהוכרה בפסיקה כזכות חוקתית מן המעלה הראשונה, מתוך תפיסה שהוא אחד הביטויים הנעלים לרעיון של כבוד האדם וחירותו. כך קבע בית-המשפט העליון בעניין דיין, ואני מצטט: "החופש להתבטא, במלים בלבד או במעשים, הוא ביטוי מובהק לכבוד האדם ולחירותו. חופש ההפגנה והאספה עומד על בסיס אידיאולוגי רחב, אשר במרכזו ההכרה בערכו של האדם, בכבודו, בחופש הניתן לו לפתח אישיותו וברצון לקיים צורת משטר דמוקרטי". כמו כל זכות חוקתית, גם הזכות להפגין איננה מוחלטת. פקודת המשטרה וחוק העונשין קובעים איזונים הנדרשים להגבלת זכות זו, בעיקר לנוכח הפגיעה האפשרית בסדר הציבורי ובביטחון הציבור. כך, סימן ב' בפרק השישי בפקודת המשטרה , התשל"א 1971, שכותרתו "אספות ותהלוכות", מקנה למשטרה סמכות לקבוע, כאשר השמירה על הביטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, כי קיום אספה או תהלוכה מחייב רשיון. מכוח סעיף זה הוציאו מפקדי המחוזות של משטרת ישראל הודעות כלליות שלפיהן מי שמבקש לארגן תהלוכה או אספה מתחת לכיפת השמים חייב לקבל היתר. ההודעה פורסמה בילקוט הפרסומים 1645, התש"ל, עמ' 2548. על כן, אסור לקיים אספה או תהלוכה אם לא ניתן רשיון מהמשטרה, וקיומן ללא רשיון הוא התקהלות בלתי חוקית, לפי סעיף 89 לפקודת המשטרה. עם זאת נדגיש כי אספה ותהלוכה מוגדרות בפקודה והן אינן כוללות את כל סוגי ההפגנה. למשל, הפגנה שבה נוכחים פחות מ-50 אנשים כלל איננה טעונה רשיון. עם זאת, הפגנה יכולה להפוך לאסורה מכוח חוק העונשין אם במהלכה מתקיימות הנסיבות של עבירת התקהלות בלתי חוקית, סעיף 151 לחוק העונשין, אני מצטט: "שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה או שנתקהלו למטרה משותפת ואפילו כשרה ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים ללא צורך וללא עילה מספקת להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה, והמשתתף בהתקהלות אסורה זו, דינו מאסר שנה אחת". כמו כן, המשטרה מוסמכת להורות על פיזור של אנשים אשר מתפרעים, ואם הם מוסיפים להתפרע, לעשות את כל הדרוש לפזרם, סעיף 153 ו-154 לחוק. אכן, הוראות פקודת המשטרה וחוק העונשין בנוגע להפגנות הן הוראות ישנות שברובן לא תוקנו מאז תקופת המנדט, ולו מטעם זה הדעת נותנת כי יש מקום לשקול עדכונן ברוח המשטר החוקתי של מדינת ישראל דהיום ובהתייחס לסוגי המחאה הנהוגים כיום. בהקשר זה ברצוני לציין כי השר לביטחון פנים הוא השר האמון על תיקון פקודת המשטרה. יחד עם זאת, יש לשים לב לכך שהוראות החוק אינן עומדות לבדן. בהתייחסותן להפגנות, מונחות רשויות המדינה גם על-ידי הפסיקה הענפה בנושא של חירות ההפגנה. על כן הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ניתנה בעניין זה הנחיה מס' 3.1200, שכותרתה היא "חירות ההפגנה". הפסיקה דנה בעשרות פסקי-דין בסוגיות השונות הקשורות להפגנות, ובכולן מודגשת החשיבות של הזכות להפגין. כמו כן, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה מתווה את אופן היישום של הסעיפים האמורים בפקודת המשטרה ובחוק העונשין תוך איזון בין חירות ההפגנה לבין זכויות ואינטרסים ציבוריים מתנגשים. מודגש בה, בין היתר, כי כאשר דנים בשלילה או בצמצום כדין של זכות יסוד של האדם, על השלטון לבחור באותו אמצעי מגביל הפוגע במידה הפחותה בזכויות היסוד. וכן כתוב שם: "האיסור על הפגנה או תהלוכה צריך שיהיה האמצעי האחרון שיש לנקוט". ההנחיה קובעת גם כי המשטרה חייבת להגן על הפגנה הנערכת כחוק ועל המשתתפים בה. מפורטים בה גם המבחנים שנקבעו בפסיקה לצמצום הסמכות להכריז על הפגנה כהתקהלות בלתי חוקית. על כן, אף אם נאמר כי עדכון ותיקון של החקיקה המסדירה זכות להפגין רצויים כשלעצמם, אין בכך כדי לומר כי הדין הנוהג אינו מקנה הגנה מספקת לחירויות היסוד להפגין ולהתבטא. מכל מקום, יש להבחין בין תיקון החוק לבין יישומו באופן המבטיח הגנה נאותה לזכויות. סטיות מהדין וקשיים באכיפת ההוראות, ככל שהם מתרחשים באירועים קונקרטיים, מחייבים טיפול מתאים אך אינם מחייבים בהכרח שינוי של החקיקה עצמה. לבסוף אציין כי נמסר לי ממחלקת ייעוץ וחקיקה ממשרד המשפטים, שבימים הקרובים יתקיים דיון פנימי ראשוני בעניין זה עם המחלקה במשרד המשפטים המופקדת על ענייני המשרד לביטחון פנים, אשר הוא הגורם הממשלתי המרכזי בהקשר דנן, וזאת בניסיון לקדם מהלך בחינה וליבוי של שאלות שונות ש��תעוררו בכל הנוגע לממשק הממשלתי והעירוני עם הפגנות, בהקשרים שונים. אני בכוונה הרחבתי בתשובה לשאלה של חבר הכנסת הנכבד, משום שהנושא הזה, זאת סוגיה לא פשוטה. אני אומר לחבר הכנסת ד"ר נחמן שי, שאנחנו עומדים לבחון את הנושא הזה במשרד המשפטים יחד עם המשרד לביטחון פנים. לכן אני מודה על השאלה. כפי שאמרו חז"ל: אין מזרזים אלא למזורזים. תודה רבה. אדוני, אם אתה רוצה לשאול שאלה נוספת, חבר הכנסת נחמן שי. קודם כול, תודה רבה לשר המשפטים פרופסור יעקב נאמן. אני מבין שאתם שוקלים שינויי חקיקה. בפקודת המשטרה, הכוונה? על זה דיברת? אני אמרתי שאנחנו צריכים לבחון את מה צריך לשנות, ברור. ואיך צריך לשנות לאור הפסיקה והחקיקה בנושא הזה. ברור. יש איזה לוח זמנים משוער לכך? אמרת "אין מזרזים" וזה ברור לי, אבל איך בכל זאת? אני בהחלט מודה על העלאת הנושא. אני ביקשתי ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לטפל בנושא יחד עם המשרד לביטחון פנים. מאחר שאנחנו עומדים בתחילתו או בחלקו הראשון של קיץ עמוס כנראה בהפגנות ובאירועים פומביים, האם המשטרה קיבלה, אני יודע שאינך שר לביטחון פנים, אבל בכל זאת, את המסגרת החוקית משפטית אתם יוצקים. האם המשטרה תתפקד אחרת או נהיה צפויים לאותם אירועים מהסוג שפקדו אותנו בתחילת, השאלה איך המשטרה מתפקדת היא שאלה שכדאי להפנות לשר לביטחון פנים. למרות שעיקר הנושא נוגע לשר לביטחון פנים, בגלל חשיבות הנושא לא התחמקתי מלתת את התיאור של הבעיה ומהן לפי דעתי הדרכים שצריך לצעוד בהן לקראת פתרונה. תודה רבה. תודה רבה, כבוד השר. תודה רבה לשואל, חבר הכנסת נחמן שי. השואל הבא הוא חבר הכנסת דב חנין. כבוד השר, עשינו איזו החלפה. הרב אמסלם ירד, ואז אתה תשאל את השאלה של חבר הכנסת דב חנין. נא להקריא את השאלה, אדוני, והשר ישיב. אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, אדוני השר, שתי שאילתות. השאלה הראשונה: כמי שעומד בראש ועדת השרים לענייני חקיקה, שבה נקבע למעשה גורלן של הצעות החוק, הישיבות עצמן סגורות לחברי כנסת, והם אינם יכולים להציג את החוק שלהם, ובנוסף, הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה מתומצתים להחריד: אין לדעת איזה שר נכח בדיון, מה היו הטענות השונות שעלו, ואפילו מה הצביע כל שר, האם אינך רואה חשיבות בעקרון השקיפות, כך שהפרוטוקול יורחב וייכללו פרטים חשובים אלה? האם תתמוך, אדוני השר, בקידום הצעת חוק בנושא? השאלה שנייה: חוק האזורים הימיים, שמקודם מזה כמה שנים, הינו חקיקה חשובה, ומטרתו העיקרית לקבוע את זכויות ישראל מעבר למי החופים שלה, כמתאפשר במשפט הבין-לאומי. החוק קובע, בין היתר, את החיקוקים שיחולו באזור הכלכלי הבלעדי, לרבות חוקים בעלי משמעות סביבתית, למשל חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים וכיוצא בזה. כיום ידוע לכולנו שמתקיימים קידוחים של גז ונפט בתחומי המים הכלכליים הבלעדיים, וקיימת שאלה משפטית: האם חוקים בעלי אוריינטציה סביבתית חלים בתחום הזה? מצד אחד, המדינה מאפשרת הוצאה של היתרי קידוח, לרבות היתרי נפט מכוח חוק הנפט, ומנגד, אין ודאות לגבי חלות הרגולציה הסביבתית בתחום המים הכלכליים הבלעדיים, לדוגמה חלות חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים וחוק החומרים המסוכנים משנת 1993. חוק האזורים הימיים מטרתו להסדיר את המצב הזה. למיטב ידיעתי, למרות חשיבותו של החוק קידומו מתעכב מזה כמה שנים. לאחרונה הופץ תזכיר החוק להתייחסות משרדי הממשלה. אבקש לדעת ��הו לוח הזמנים המתוכנן לקידום החוק. תודה. תודה רבה. כבוד השר, שתי שאלות, כמעט אין להן קשר אחת עם השנייה, וכבוד השר יתחיל בשאלה הראשונה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שאלות חשובות. אני מבקש להביא לידיעת חבר הכנסת דב חנין, השואל, את תגובת מזכירות הממשלה לשאלה הראשונה. 1. בסעיף 62(ב) לתקנון עבודת הממשלה נקבע: "בפרוטוקול יירשמו שמות הנוכחים בישיבה, שמות הנעדרים, סיכום הדיון, החלטות, אם נתקבלו, ואם נערך מניין קולות לגבי החלטה פלונית באותה ישיבה, וגם מספר הקולות בהצבעה". מהאמור לעיל מובן כי אין כל הנחיה תקנונית לתעד באופן פרטני את אופן הצבעת השרים בישיבות הממשלה ובוועדות השרים. 2. עמדת הממשלה לגבי הצעות חוק פרטיות נקבעת על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה ומקבלת תוקף של החלטת ממשלה. משנתקבלה החלטה אם לתמוך בהצעת חוק או להתנגד לה, מחייבת ההחלטה שנתקבלה את כל חברי הממשלה כלפי הכנסת מכוח האחריות המשותפת. משכך, אין חשיבות, מבחינת עבודת הממשלה, בתיעוד זהות המצביעים מקרב חברי ועדת השרים אלא רק בתיעוד מניין הקולות, שכן ההחלטה מתקבלת ברוב קולות או פה אחד ומחייבת, כאמור, את כל חברי הממשלה. יובהר גם כי לכל שר, ורק לשר, ניתנת הזכות להגיש ערר על החלטה שנתקבלה בוועדת השרים במליאת הממשלה או בוועדת השרים ולנסות לשנות את ההחלטה שהתקבלה. מובן כי במקרה זה נחשפת זהותו של השר במהלך הצגת הערר ומתועדת על-פי התקנון. 3. זאת ועוד, יש חשיבות לאפשר לחברי הממשלה להצביע ולהחליף דעות באופן חופשי ומשוחרר מלחצים בהתאם לצו מצפונם ולשכלם הישר על מנת להגן על האפקטיביות של תהליך קבלת ההחלטות ועל איכות ההחלטה המתקבלת. תכלית זו עוגנה והוכרה בפסיקה ותואמת את לשון הסייג הקבוע בסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, התשנ"ח 1998, הקובע: "רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה: (1) מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה". עיקרון זה הוכר גם בפסיקה. החיוניות במתן אפשרות לחברי הממשלה להביע את עמדתם באופן חופשי הינה הכרחית לקבלת ההחלטה הנכונה. הדברים אשר נכונים לדיוני הממשלה ולוועדות השרים, נכונים בוודאי גם לוועדת השרים לענייני חקיקה, שבה נקבעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות. היכרותם של חברי הוועדה עם חברי הכנסת מגישי הצעות החוק וחשיפת אופן הצבעתם עשויה, בשל האפקט המצנן, מה שנקרא ה-chilling effect, להטות את אופן הצבעתם ולהרתיעם מלקיים דיונים כנים. שר פלוני הדן בהצעת חוק של מקורבו, חבר כנסת פלמוני, עשוי שלא להצביע על-פי צו מצפונו ביודעו כי אופן הצבעתו ייחשף. האינטרס הציבורי במקרה זה מחייב כי תישמר, עד כמה שניתן, היכולת לקיים דיון חופשי ופתוח, תוך מניעת החשש שחשיפת אופן ההצבעה תשפיע על אופן הצבעתם של השרים. בפנייתך, חבר הכנסת חנין, הינך כותב: ועדת השרים לחקיקה היא אחד הגורמים החשובים ביותר בתהליך החקיקה במדינת ישראל, השפעתה על גורלה של הצעת חוק פרטית אינה נופלת מזו של ועדה בכנסת. על אף החשיבות שאתה מייחס לוועדת השרים, חשוב לזכור שהכנסת היא הרשות המחוקקת במדינה, ולא הממשלה. ועדת השרים מוגבלת לקביעת עמדת הממשלה בלבד ביחס להצעות חוק פרטיות, ופעמים שהכנסת מחוקקת גם בניגוד לעמדתה של הממשלה, או ההיפך, הצעות חוק רבות ביוזמת הממשלה אינן מאושרות בכנסת, בסופו של דבר. יתירה מכך, גם בוועדות הכנסת, לב-לבה של עבודת החקיקה, אין תיעוד לגבי ��ופן הצבעתם של חברי הכנסת המחוקקים. המסקנה העולה מהאמור לעיל הינה, בוועדות הכנסת? אין תיעוד איך כל אחד הצביע. אין. המסקנה העולה מהאמור לעיל הינה שאין מקום לעת הזאת לשנות את הוראות התקנון לעבודת הממשלה לעניין דרכי עבודתה של הממשלה וועדת השרים, מה גם שלרשות ראש הממשלה או יושבי-ראש ועדות השרים יש פררוגטיבה לקיים הצבעה שמית בנושאים שבהם הם מוצאים זאת לנכון, ובמקרה דנן, תיעוד ההצבעה ייחשף בהתאם לכללים הנהוגים. אשר לשאלה השנייה, שהיא בסוגיה שונה לחלוטין, אבל סוגיה חשובה גם היא, ברצוני להביא לידיעת חבר הכנסת חנין את תגובת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: במצב המשפטי הקיים היום מוסדרות זכויות וסמכויותיה של מדינת ישראל באזורים הימיים הסמוכים למימי החופין שלה באמצעות חוק השטחים התת-ימיים, התשי"ג 1953. חוק זה קובע כי שטח מדינת ישראל כולל גם את קרקע הים והתת-קרקע של השטחים התת-ימיים הסמוכים לחופי ישראל, עד היכן שעומק המים שמעליהם מאפשר את ניצול אוצרות הטבע שבשטחים אלה. מכוח חוק השטחים התת-ימיים שהזכרתי פועלת מדינת ישראל לצורך עידוד, פיקוח ושליטה על הפעילות הנעשית מטעמה ולצורכי האינטרסים שלה באזורים הימיים, ובעיקר מדובר על הפעילות רחבת ההיקף הנעשית בעת הזאת לצורך גילוי וניצול אוצרות הטבע הטמונים בהם: גז טבעי, ובעתיד, נקווה, אולי גם נפט. ואולם, אף שחוק השטחים התת-ימיים משמש, כפי שצוין, עוגן משפטי לפעילות מדינת ישראל באזורים הימיים, בחינת הפרקטיקה החקיקתית במדינות העולם בהקשרים דומים מלמדת כי ננקטת בהן טכניקה שונה ממה שקיים כיום במדינת ישראל, בין היתר נוכח כללי המשפט הבין-לאומי, שהלכו והתחדדו במשך השנים. על רקע ממצא זה התגבשה דעה במשרד המשפטים שיש להביא לתיקון המצב המשפטי החל על האזורים הימיים באופן שיהיה בהתאם לפרקטיקות המקובלות בעולם. לכך מכוון תזכיר חוק האזורים הימיים שנוסח במשרד המשפטים. התזכיר דן בסיווג תחומי הים הסמוכים לקו החוף של מדינת ישראל לשלושה תחומים נפרדים: המים הטריטוריאליים או מימי החופים, האזור הסמוך, האזור הכלכלי הבלעדי. התזכיר מבקש לזהות אותם אזורים מבחינה גיאוגרפית ולתחום אותם, ועוד הוא מבקש לקבוע את טיבן של הזכויות והסמכויות הנתונות למדינת ישראל כמדינת החוף הסמוכה לאזורים אלה, הכול בהתאם למשפט הבין-לאומי. עם השלמת העבודה המקצועית על התזכיר במשרד המשפטים, הוא הופץ להערות משרדי הממשלה הנוספים. בין היתר התבקשו המשרדים השונים להתייחס לסוגיות הכרוכות בהליכי חקיקתו של תזכיר החוק, ובכלל זה סוגיות תקציביות ואדמיניסטרטיביות. בעת הזאת טרם הושלם הליך הבירור הפנים-משרדי, הפנים-ממשלתי, ובמשרד המשפטים עדיין ממתינים להתייחסות מקיפה ומלאה מצד משרדי הממשלה השונים, כל אחד מנקודת המבט הנוגעת לו ובתחומי האחריות שלו. עם זאת, נוכח החשיבות הרבה שאנו רואים בקידום חקיקת תזכיר החוק, התקבלה החלטה במשרד המשפטים לקדמו במועד קרוב, ומשכך, פועל משרד המשפטים לצורך החשת הליכי הבדיקה הפנים-ממשלתיים. מייד עם תום הליך הבדיקה וההיוועצות שמשרד המשפטים מקיים עם משרדי הממשלה השונים יובא התזכיר לאישורה של ועדת השרים לחקיקה. תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לשאלה הבאה. בכל אופן, אני מודה לחבר הכנסת חנין הנכבד על שתי הסוגיות החשובות שהוא עורר. תודה רבה. השואל הבא הוא חבר הכנסת דודו רותם, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. נא לשאול את שאלתך, אדוני. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, השאלה שלי היא ארוכה, ואני העברתי לך אותה בכתב. אני אתמצת אותה: החלטת הממשלה 4470 מדברת על כך שמשרות מסוימות תהיינה קצובות לתקופת כהונה אחת, ללא אפשרות הארכה. בדרך כלל מדובר במשרות ניהוליות מקצועיות בכירות, שבהן לעצמאות ולאי-תלות יש חשיבות מיוחדת. מי שהוביל את הרעיון שיש לקצוב את הכהונה ולרענן את השירות היה היועץ המשפטי לממשלה הקודם ומשניו. בדרך כלל הקדנציה הקבועה נעה בין חמש לשש שנים, למעט אנשי משרד המשפטים, שלהם יש תקופת כהונה של שמונה שנים. צריך פעם לבדוק אם העובדה שהם היו אלה שניסחו את החלטות הממשלה, גם זו שלא שינתה את היקף השנים שלהם. לא שאני חושב שזה קרה, כי אני הרי יודע שאצלם היושר והצדק הוא הבסיס לכל הפעולות. עם זה, לאחרונה החלו להאריך להם תקופות כהונה. אני רואה שמִשְנים ליועץ המשפטי שתקופת כהונתם נגמרה, הוארכה להם פעם אחת, ומתכוונים להאריך פעם שנייה. יש עוד משנה שרוצים להאריך לה. אני רוצה לדעת אם העובדות המתוארות בסעיף 1, שמתכוונים להאריך עוד פעם, הן נכונות. מה הקריטריונים להארכת כהונה במשרה שלה קדנציה אחת, שלא אמורה להיות מוארכת לפי החלטת הממשלה? כידוע, לפי החלטת ממשלה 1154, אחד החברים בוועדת החריגים להארכת תקופת כהונה הוא נציג היועץ המשפטי לממשלה. אני בטוח שהוועדה קבעה לעצמה קריטריונים, כי היא פועלת כבר כמה שנים. אני מבקש לקבל את פירוט הקריטריונים. עוד אני מבקש לדעת: כמה בקשות הוגשו להארכת קדנציה מאז 2009, שאז נכנסו לתוקף החלטות הממשלה? כמה נענו? מאילו נימוקים? כמה מהן היו של משרד המשפטים? תודה רבה, אדוני. כבוד השר, בבקשה להשיב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש להביא לידיעת חבר הכנסת השואל וחברי הכנסת את תגובת לשכת מנכ"ל משרד המשפטים על השאלה המאוד-מפורטת של חבר הכנסת דוד רותם: משרד המשפטים היה מבין המובילים המרכזיים של קציבת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה הממונים בידי הממשלה. קציבת הכהונה באה תחילה לגבי מינויים עתידיים, והוחלה במשך הזמן גם על נושאי משרה מכהנים. כיוון שהיה ברור כי כל קציבת כהונה, ובמיוחד על מכהנים, עלולה לגרור עמה קשיים שונים, החליטה הממשלה לקבוע מנגנון מיוחד אשר יתמודד עם בעיה זו. בהחלטת הממשלה 1154, מיום י' בטבת התש"ע, 27 בדצמבר 2009, נקבע כדלקמן: "בסעיף ד, ועדת חריגים: 1. מוקמת בזאת ועדת חריגים לשם מתן מענה לקשיים שעלולים להתעורר במהלך יישום החלטה זו. 2. הרכב הוועדה יהיה כדלקמן: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יושב-ראש, המשנה לנציב שירות המדינה או נציגו, חבר, נציג היועץ המשפטי לממשלה, חבר, מנכ"ל משרד האוצר או נציגו, חבר. 3. נבצר מאחד מחברי הוועדה לשמש בתפקיד מסיבות אישיות, תדון הוועדה בהרכב של שלושה חברים לפחות. 4 הוועדה מוסמכת לדון בכל מקרה פרטני שבו יתעוררו בעיות או קשיים ביישום החלטת הממשלה, להחיל את ההסדר בדבר קציבת כהונה על מכהנים, ותהיה מוסמכת לדון בהארכת תקופת כהונה של נושאי משרה, או במציאת תפקיד חלופי, אם תמצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות או המאפשרות זאת. 5. הוועדה תהא מוסמכת לדון בהארכת תקופת כהונה של נושאי משרה בשל נסיבותיו האישיות, כגון קרבה לגיל הפרישה או השלמת זכויות פנסיוניות, או על-פי צרכים ארגוניים של המשרד הממשלתי שבו הוא מועסק, או באיתור משרה אחרת לנושא המשרה, אם תמצא כי הנסיבות מצדיקות ומאפשרות זאת. 6. הוועדה לא תהיה רשאית לדון במתן הטבות כספיות לנושא משרה כאמור בשל נסיבות אישיות. 7. עבודת הוועדה תרוכז על-ידי נציבות שירות המדינה, אשר תשמש גם כתובת לקבלת הבקשות של נושאי המשרה". מאז הוקמה דנה הוועדה בכמה בקשות של משרדי ממשלה שונים להארכת כהונה של נושאי משרה מכהנים, הן בשל צורכי המשרד, צרכים הקשורים לעבודת המשרד, לרבות פרישת עובדים נוספים, טיפול בעניינים בעלי חשיבות ואי-סיום עבודת ועדת האיתור של המחליף, והן בשל צורכי העובד, כגון שהוא קרוב לגיל הפרישה. במסגרת זו הוארכו על-ידי הוועדה כהונותיהם של: נציבות כבאות והצלה במשרד הפנים, גנז המדינה במשרד ראש הממשלה, האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, מנהל המרכז למיפוי ישראל במשרד הבינוי והשיכון, כמה פעמים, הסטטיסטיקן הממשלתי במשרד ראש הממשלה, כמה פעמים, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ייעוץ במשרד המשפטים. אשר על כן, משרד המשפטים, אשר ביקש בעבר להאריך את כהונת האפוטרופוס הכללי, ואשר ביקש להאריך את כהונת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ייעוץ, עשה כן בהתאם לכל הכללים, לסמכות ולשיקולים שנקבעו בהחלטת הממשלה, ובאופן שאינו חורג משאר משרדי הממשלה. לא למותר לציין בהקשר זה כי בסמוך לאחר החלטת הממשלה בדבר קדנציות לנושאי משרה בכירים, האריכה הממשלה גם את כהונת נציב שירות המדינה הקודם, וגם הוארכה כהונת ראש המוסד הקודם. לכן, הארכת תקופת כהונה של בכירים מכהנים הינה דבר מקובל למדי, כאשר מתקיימות נסיבות ענייניות המצדיקות זאת לדעת הגורמים. אשר לקריטריונים להארכת הכהונה על-ידי ועדת החריגים, אלו נקבעו באופן מפורט ומפורש בהחלטת הממשלה, ולוועדה לא היה כל צורך לקבוע קריטריונים נוספים, אלא רק לבחון את הבקשות, אם הן עונות על הקריטריונים שנקבעו. אשר למשך תקופת הכהונה שנקבעה למשנים ליועץ המשפטי לממשלה, תקופה שהיא שמונה שנים, אין בסיס לטענה שמדובר בעניין יוצא דופן. משך כהונה זה נקבע בהתאמה למשך הכהונה של בעלי התפקידים הבכירים בפרקליטות: פרקליטי המחוזות, מנהלי המחלקות בפרקליטות המדינה והמשנים לפרקליט המדינה. תקופת כהונתם של אלה נקבעה עוד לפני כעשר שנים, במסגרת סיכום פנימי בין נציבות שירות המדינה למשרד המשפטים, תוך הידברות עם הארגון היציג של פרקליטי המדינה, ועל בסיס עבודתה של הוועדה לקביעת קדנציות לבעלי תפקידים בכירים בפרקליטות שמונתה על-ידי נציב שירות המדינה ומנכ"ל משרד המשפטים. לגופו של עניין, כאשר מדובר בטיפול בענייני חקיקה ממשלתית, האורכים מטבע הדברים זמן ממושך, לניסיון ולמקצועיות הנרכשת יש ערך רב. לכן, חילופי משרה תכופים הינם דבר בלתי יעיל, אשר יפגע באיכות העבודה ולא יועיל לה. בנוסף, נקבעה קדנציה אחת של שמונה שנים גם למשרת מנכ"ל הרשות הארצית למדידה ולהערכה במשרד החינוך. עוד יצוין כי לגבי למעלה מ-40 משרות נקבע משך כהונה של ארבע שנים, אשר ניתן להאריכו בתקופה נוספת של עד ארבע שנים, או חמש שנים הניתנות להארכה בשלוש שנים נוספות, ובסך הכול שמונה שנים. אשר למשרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ייעוץ, שזו היתה שאלה ספציפית: פורסמה ביום ו' בתמוז התשע"ב, 26 ביוני 2012, הודעה על הקמת ועדת איתור ופנייה לאיתור המועמדים, והמועד האחרון להגשת המועמדות הינו כ"ו בתמוז התשע"ב, 16 ביולי 2012, דהיינו, ביום שני הבא. בכוונת משרד המשפטים לבצע את החלפת בעלי התפקידים במועד, ובהתאם להחלטת ועדת החריגים, שלפיה תקופת כהונתו של עורך-דין מלכיאל בלס, אשר הסתיימה ביום כ"ו באדר התשע"ב, 20 במרס 2012, הוארכה בחצי שנה עד יום ד' בתשרי התשע"ג, 20 בספטמבר 2012, או עד למינוי מחליפו, לפי המוקדם. אשר למשרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), תקופת כהונתה של גברת שרית דנה במשרד עתידה להסתיים במועדה, ביום י"ח בטבת התשע"ג, 31 בדצמבר 2012. אשר לעניינו של מר שי ניצן, אשר שימש עד לאחרונה בתפקיד משנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), הרי שכהונתו בתפקיד זה נסתיימה, והוא ממתין עתה, כעובד קבוע של משרד המשפטים, לשיבוץ חדש. תודה רבה, אדוני. אני מבקש, אדוני השר, אתה יכול לומר לי מה הנימוקים להארכת תקופת הכהונה של המשנה ליועץ המשפטי? למה האריכו לו? מה היה? הוא מתקרב לגיל פנסיה? יש לו בעיה של גמר הקצבה? למה האריכו לו? תודה רבה. בבקשה. מבירור שערכתי עם היועץ המשפטי לממשלה, זה הוארך בשישה חודשים משום שהיה באמצע עיסוק בכמה דברים חשובים, והתהליך של מציאת מחליף לא הסתיים. כפי שאמרתי, השבוע הבא הוא המועד האחרון להגשת מועמדים למחליף. עבודתו תסתיים עם קביעת המחליף החדש. אוקיי. תודה רבה. ליועץ המשפטי כל הזמן, במשרד המשפטים כל הזמן עוסקים בעניינים חשובים. אני יודע שעל הקודקס האזרחי כבר עובדים 40 שנה. אז אי-אפשר להחליף את כל מי שעוסק בו? רגע, אדוני, אתה שאלת שאלה ראשונה, שאלת שאלה שנייה, אני אענה. וסיימת את מכסת השאלות. כבוד השר ישיב, ואנחנו עוברים לשאלה הבאה. אני אענה לרותם בקצרה. אני מקווה שזה לא ייקח בוועדת חוקה, חוק ומשפט גם 40 שנה. לא, זה ייקח 42. טוב, תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לשאלה הבאה. נדמה לי, השואלת הבאה היא חברת הכנסת עינת וילף. בבקשה, גברתי. השר ישיב, ויש לך זכות לשאול שאלה נוספת. בבקשה, כבוד השר. כבוד היושב-ראש, תודה רבה לך, השרים וחברי חברי הכנסת, השר, לפני שלוש שנים הוגשה הצעת חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון, מירוץ הסמכויות), התש"ע 2010. החוק לא עלה להצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה בשל העובדה שהקמת בזמנו ועדה מקצועית לבחינת הנושא. הוועדה עבדה במשך שנה וחצי והגישה המלצות ביניים. אך בשל לחץ המפלגות החרדיות, כך נאמר, בחרת לפזר את הוועדה ולהקים במקומה ועדה חדשה, שתתחיל לעבוד מהתחלה. מאז, ככל הידוע לי, הוועדה טרם התכנסה. שאלתי היא: מדוע לוקח זמן רב לעסוק בנושא ומתי הוא יגיע להכרעה? האם לדעתך הצעת החוק תעבור קריאה טרומית, ואפילו קריאה ראשונה לפני שהכנסת תצא לפגרה, במהרה בימינו? בבקשה, כבוד השר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בנוגע לשאלה הראשונה, ביום כ' בסיוון תש"ע, 2 ביוני 2010, מיניתי ועדה לבחינת נושא מירוץ הסמכויות שבין בתי-הדין הרבניים לבתי-המשפט לענייני משפחה. לוועדה נתמנו כבוד דיין בית-הדין הגדול בדימוס, הרב שלמה דיכובסקי, כבוד השופט בדימוס יצחק שנהב, פרופסור רות הלפרין-קדרי, הרב פרופסור דב פרימר, עורך-דין יוסי מנדלסון, עורכת-דין בת-שבע שרמן-שני, עורכת-דין מוריה בקשי-כהן, ועורך-דין משה דיין, היועץ המשפטי לשעבר של משרד המשפטים, שנתמנה כמרכז הוועדה. הוועדה ישבה על המדוכה עד להגשת נייר עבודה שאיננו סופי. עם הגשת מסקנות הביניים לידי והעברת עותק מהן לכבוד הראשון לציון, הרב עמאר שליט"א, התעוררה התנגדות בקרב דייני בית-הדין הרבני והדיינים למסקנות הביניים של הוועדה. נוכח המשבר פעלתי בקרב הד��ינים לחידוש פעילות הוועדה, ובמסגרת זו הוחלט על הוספת חברים לוועדה מקרב דייני בתי-הדין הרבניים. כן הוחלט לצרף כחבר הוועדה את פרופסור אליאב שוחטמן. ההודעה על ההרכב המעודכן של הוועדה נשלחה לחברי הוועדה ביום כ"ה באייר התשע"ב, 17 במאי 2012. בשלב זה, חבר ועדה נוסף בחר שלא להצטרף לוועדה, ובמקומו ימונה חבר אחר. לאחר שהושגה הסכמה אחרונה זו, ייקבע בהקדם מועד לכינוס הוועדה לשם המשך עבודתה עד להשלמת המלצותיה והגשתן. בנוגע לשאלה השנייה, יש להמתין ראשית לכינוס הוועדה וקבלת המלצותיה בטרם העלאת הצעת החוק לקריאה טרומית במליאת הכנסת. בכוונתי לבקש מחברי הוועדה להחיש את פעולתה ולהגיש את ממצאיה בהקדם האפשרי, כי מדובר פה לא בדיני ממונות אלא בדיני נפשות. תודה רבה. בבקשה, שאלה נוספת. תודה לך. אדוני השר, אתה העדת על כך שמדובר בהצעת חוק טובה, נכונה, שנותנת פתרון ראוי והוגן לצרה הצרורה הזאת של מירוץ הסמכויות, ואתה עצמך מדבר על כך שמדובר בדיני נפשות. עם כל הכבוד, זה המקום שבו נדרשת מנהיגותך. אי-אפשר לחכות עד אין קץ לדיונים, ודיונים, והמלצות, וועדות שמתפזרות, ואם לדיין הזה לא מתאים, ויש מחליף. לפחות להעביר את החוק בקריאה טרומית, בקריאה ראשונה. תעביר אתה מסר לוועדה שאתה מתכוון שהם יפעלו מהר, והחוק הזה יעמוד מעל לראשיהם, כדי שעם כל הכבוד, יתחילו לזוז. תודה. תודה רבה. חברת הכנסת וילף הנכבדה, דרכי בשירות הציבורי ידועה כמי שמנסה לגשר ולהגיע להסכמות, ולא להגיע לעימותים, כי עימותים מביאים להתפוצצות של דברים ולא לפתרון הבעיות. ולכן אני מקווה שעם צירוף החברים הנוספים לוועדה נקבל מסקנות שיהיו על דעת הכול. ואם לא, לא תהיה ברירה אלא להביא את הצעת החוק. אבל אני מקווה מאוד שחברי הוועדה יואילו להגיע להסכמה ולהבנה. תודה רבה. השואל הבא הוא חבר הכנסת ד"ר מיכאל בן-ארי. בבקשה, אדוני, תקריא את השאלה. יש לך זכות לשאול שאלה נוספת. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני הולך לשאול שאלה בנושא שהסעיר את הציבוריות הישראלית, חקירת המשטרה בתיק "תורת המלך". הפרקליטות החליטה שלא להגיש כתבי-אישום בתיק "תורת המלך". ההחלטה התקבלה בעיקר על בסיס עיון בספר עצמו, ולא על בסיס חקירת הרבנים שנעצרו בפרשה. זאת אומרת, הסדר היה כזה: קודם עצרו את הרבנים, חקרו אותם, ואחר כך נזכרו לקרוא את הספר. 1. האם היה צורך אמיתי בחקירת הרבנים? 2. מדוע לא טרחו החוקרים ללמוד תחילה את הספר, ורק לאחר מכן לקבל החלטה בדבר הצורך בחקירת הרבנים? אני חייב לומר שחקירת הרבנים, כמו הרב יעקב יוסף, כמו הרב ליאור, גרמה לעוגמת נפש מרובה בקרב ציבור מאוד מאוד גדול. תודה. בבקשה, אדוני. אני רוצה להשיב לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שחובתי להביא לידיעת חבר הכנסת הנכבד השואל את תגובתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים) לשאלה: כעולה מהחלטת הסגירה המפורטת, ששמו? סליחה? שי ניצן? אני לא שמעתי את השם. אני שואל, אתה מדבר על שי ניצן, הוא המשנה? לא, אני מדבר על בדיקה שעשיתי בנושא הזה עם מי שצריך לטפל ומי שטיפל בנושא. כעולה מהחלטת הסגירה המפורשת שניתנה ביחס לתיק זה, תוכני הספר "תורת המלך" גיבשו חשד כי בפרסום הספר עברו מחברי הספר ונותני ההסכמות עבירות של הסתה לגזענות והסתה לאלימות. לפיכך הוחלט, על דעת פרקליט המדינה, לפתוח בחקירה. לשם בירור חשד זה היה מקום לחקירת הרבנים ולקבלת התייחסותם למיוחס להם. כך נעשה הדבר יום ביומו ביחס לתיקים מגוונים על-ידי המשטרה, ואין מקום ליחס מיוחד בהקשר זה לרבנים, כמו גם לנכבדי ארץ אחרים שנחקרו לאחרונה, ואף הועמדו לדין. יחס מיוחד לרבנים בהקשר זה היה מוגדר כ"לא תהדר פני גדול" ויקרא י"ט, פסוק ט"ו. בהקשר זה יוער כי חלק מהרבנים בתיק זה סירבו להתייצב לחקירה ושמרו על זכות השתיקה. ראוי היה שרבנים, אישים ומנהיגי ציבור יפעלו באופן ההולם את מעמדם, ישתפו פעולה עם רשויות החקירה, יתייצבו לחקירה עת הם מוזמנים אליה, יענו על שאלות החוקרים ויסבירו עמדתם. הרבנים שפירא ואליצור אומנם שמרו על זכות השתיקה בחקירה, אבל במכתב ששלחו למנכ"ל משרד החינוך מסרו השניים את התייחסותם לחשדות נגדם. בהתייחסותם מסרו השניים הסברים ביחס לאמור בספר ולכוונתם ביחס לציטטות שונות המופיעות בו. עוד הבהירו המחברים כי בעקבות הביקורת על האמור בספר והחשש שלא יובן כהלכה, הם ערכו כמה שינויים במהדורה השנייה של הספר, שינויים שנועדו להבהיר את האי-הבנה בנוגע לפגיעה בילדים ולנפקות למעשה של האמור בספר. גם נותני ההסכמות, הרבנים גינזבורג וליאור, הבהירו את משמעות ההסכמות שניתנו לספר. בין השאר התייחסו הרבנים לכך שלא קראו את כל פרקי הספר, ושההסכמה בעיקרה היא ברכה למחברים ולא הסכמה לכל תוכני הספר. עוד הוסיפו רבנים אלה כי הספר אינו הלכה למעשה, ואף הביעו הסתייגות מחלק מתכניו. לאור האמור, היתה חשיבות לחקירת הרבנים, והתייחסותם וגרסתם אף נלקחו בחשבון במסגרת ההחלטה. אדוני, תודה רבה. אם זה רצונך, אתה יכול לשאול שאלה נוספת. השואל הבא שיתכונן הוא כבוד הרב אמסלם. אדוני השר, לגבי הכלל "לא תהדר פני גדול", אני הייתי שמח לשמוע את ההתייחסות, מתי אי-פעם נחקר איש שמאל שהסית נגד ציבורים שלמים, הן בעל-פה והן בכתב, ודוגמאות יש למכביר, אם זה אדון ירון לונדון, אם זה יהושע סובול, אם זה נתן זהבי ואם זה אחרים. מתי מי מהם הוזמן לחקירה כשהסיתו בקול ובפה מלא לירות במתנחלים? אדוני יכול לשאול, לא, רק שנייה אחת, אדוני. אני אשאל את השאלה שלי. מדובר פה ברבנים שהם מגדולי הדור. הרב יעקב יוסף והרב דב ליאור לא כתבו את הספר, כתבו הסכמה, ועוצרים אותם ואורבים להם. מה זה ציד המכשפות הזה? "לא תהדר פני גדול" כשמדובר ברבנים, אבל כשמדובר באנשי שמאל לא נוגעים בהם כהוא זה. האם אתה נותן גיבוי לציד מכשפות שיש כאן? זאת השאלה. חבר הכנסת בן-ארי, אני יכול לבקש ממך לשאול את השאלה? לא לגדף, לשאול שאלה. אני שואל את השאלה. התשובה, לא התשובה. מה אתה שואל? השאלה היא כזאת: התשובה היתה מוסרנית. היא הטיפה מוסר. הם לא באו לחקירה. אני אומר שיש פה ציד מכשפות לרבנים. האם אי-פעם היה ציד מכשפות, עזוב ציד מכשפות, האם פעם נחקרו אנשים שאמרו לירות במתנחלים, לכווץ את החרדים, ג'וקים מסוממים וכן הלאה? יש רשימה ארוכה, ואני יכול לתת לך, אם אתה מחפש את מי לחקור. בפרקליטות, אם משה לדור כבר סיים עכשיו עם אולמרט ועכשיו סיים עם הרבנים, יש לי פה בשבילו רשימה ארוכה ביותר, אם הוא עדיין יישאר על כנו, באותו מקום. האם גם אותם יחקרו על-פי הכלל "לא תהדר פני גדול"? תודה רבה. תודה רבה. כבוד השר, בבקשה. אני חושב שבתשובתי המפורטת והמלאה עניתי גם על השאלה הזאת. הפרקליטות בודקת כל עניין לגופו, והיא הזמינה לחקירות, ואני שמח שהתוצאה היא כפי שהגיעה הפרקליטות למסקנה לאחר הבדיקה והחקירה. אדוני, תודה רבה. השואל הבא הוא חבר הכנסת הרב אמסלם. עד שכבוד הרב אמסלם יג��ע לשאול, אני רוצה לקדם בברכה את הרבנים ממכון הרטמן שנמצאים ביציע האורחים. ברוכים הבאים למשכן הכנסת. אדוני, בבקשה. אדוני השר, בעבר המשרד, או יותר נכון אדוני השר בעצמו, הצהיר שיקדם את מעמד המשפט העברי בתוך מערכת המשפט. אילו פעולות נעשו לקידום המשפט העברי מאז אותה הצהרה? שאלה נוספת: האם יש כוונה למנות פרקליט שישמש כמשנה ליועץ המשפטי בנושא המשפט העברי? ביתר פירוט, האם יש בכוונת השר לדאוג לכך שבכל חוות דעת של פרקליטי המשרד ייכלל הפרק המתייחס לעמדת המשפט העברי בסוגיה, להראות העמים והשרים את יופיה של תורתנו? תודה רבה, כבוד השואל. אדוני השר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני להביא לידיעת חבר הכנסת הנכבד השואל את תגובת ראש תחום משפט עברי במשרד המשפטים על השאלות: בנוגע לשאלה הראשונה, אושר תקן זמני של שנתיים למחלקה על מנת לעזור בהכנת עמדות המשפט העברי במסגרת דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בקשר להצעת חוק דיני ממונות, הקודקס האזרחי. עם זאת, המשרה טרם אוישה. בנוסף, מפעל "פרשת השבוע" ממשיך זו השנה ה-12, והוא מעין מפעל אנציקלופדי על המשפט העברי. עד עתה יצאו למעלה מ-400 גיליונות. לאחרונה אף יצאה סדרת ספרים בעניין בשם "פרשת שבוע, עיונים משפטיים בפרשיות התורה". כמו כן, המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים ממשיכה בארגון סמינרים למשפט עברי, המיועדים הן למשפטנים והן לציבור הרחב. בנוגע לשאלה השנייה, פנו אלי בבקשה לפעול להחזיר תקן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לראש תחום המשפט העברי במשרד המשפטים. העניין נבחן במשרד המשפטים, ואני סבור שתתקבל החלטה בזמן הקרוב בעניין. בנוגע לשאלה השלישית, המחלקה למשפט עברי עובדת בשיתוף פעולה עם מחלקות המשרד, ייעוץ וחקיקה והפרקליטות, ובמסגרת זו כותבת חוות דעת שמתפרסמות באתר המחלקה. עם זאת, אין אפשרות להתייחס לכל חוות הדעת הנכתבות על-ידי הפרקליטים העובדים בשירות המשפטי. חוות הדעת בעניין משפט עברי נכתבות או לפי בקשה ופנייה פרטנית של פרקליטים, או ביוזמת המחלקה, לפי העניין ולפי היכולת והזמן העומדים לרשותה. בנוסף, ועדות ציבוריות פונות למחלקה לקבלת חוות דעת בנושא המשפט העברי. למשל, לאחרונה פנתה ועדת השופט מצא לקבלת חוות דעת בנושא "הולדה בעוולה", וחוות דעת זו פורסמה באתר המחלקה. כבוד השר, תודה רבה. האם אתה רוצה שאלה נוספת? המיקרופון שם יותר קרוב אליך, ואתה יכול לשאול משם. אחריו, חבר הכנסת מיכאלי. אתה הבא בתור לשאול שאלה. תתכונן. אדוני, בבקשה. אדוני השר, אשאל שאלה קצת יותר ספציפית. בזמנו התבטאת בנושא, ולא מעטים, אני מתרשם, לא הבינו את דבריך, התקיפו והתנפלו. אני דווקא הייתי רוצה לשאול מכיוון אחר: מה התגובות ששמעת באופן כללי ממערכת המשפט, מעורכי-הדין ומהשופטים לגבי היחס למשפט העברי? זה מאוד חשוב לפרוטוקול. תודה רבה. אדוני השר, בבקשה. אני חושב שהמשפט העברי הוא אחד הנכסים החשובים ביותר של העם היהודי. יש לנו במשפט העברי יותר חומר מאשר בהרבה שיטות משפטיות, ושאלות ותשובות לא רק של מאות בשנים אלא גם של למעלה מ-1,000 1,500 שנה. בהחלט יש לנו הרבה מה ללמוד מהמשפט העברי, כדי לראות איך פתרו בעיות וסכסוכים בדרכים הגיוניות, סבירות, שתואמות את רוח היהדות. כבוד השר, תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, נא לשאול את השאלה שלך. אחרי שהשר ישיב, אתה תוכל לשאול שאלה נוספת. אדוני, בבקשה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי השרים, חברי חברי ה��נסת, השר, כפי שפורסם, אתה מתנגד להארכת ההתמחות של עורכי-הדין לשנתיים. השאלה היא: כיצד מתכוון השר להתמודד עם הירידה ברמת המקצוע של עורכי-הדין בישראל? כיום ישנם במדינת ישראל כ-50,000 עורכי-דין, ובן פורת יוסף, זה גדל מדי שבוע, מדי שנה נוספים בין 5,000 ל-6,000 עורכי-דין חדשים. מצב זה יוצר הצפת מקצוע עריכת-הדין, ורבים מהם לא יעסקו בתחום המקצוע הנלמד, דבר שיוצר בסופו של תהליך של זילות המקצוע. על כן, השאלה היא: כיצד השר מתכוון להסדיר סוגיה זו? תודה רבה. כבוד השר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במענה לשאלת חבר הכנסת הנכבד, אני רוצה לתת תשובה מפורטת כדי שהדברים שאמרתי יובנו כהלכה. בחודש ספטמבר 2011 כונס במשרד המשפטים, לבקשתי, צוות בראשותו של מנכ"ל המשרד, לשם בחינת החלופות האפשריות לשמירה על איכות המקצוע עריכת-דין וגיבוש המלצות ליישום בנושא בחינות ההסמכה. ברקע עבודת הצוות עמדו המלצות הוועדה לבדיקת נושא עריכת-הדין ונושא ההתמחות שבראשה עמדה השופטת הילה גרסטל, שהיום היא נשיאת בית-המשפט המחוזי מרכז, אשר מונתה בידי שר המשפטים בחודש מאי 2000 והגישה את המלצותיה בחודש מאי 2002. בעקבות הגשת המלצות הוועדה ולצורך יישומן, הפיץ משרד המשפטים במהלך השנים שני תזכירי חוק. התזכיר הראשון הופץ בחודש דצמבר 2005, והשני בחודש מרס 2010. עוד עמד ברקע הדברים דין-וחשבון של מבקר המדינה משנת 2011 בעניין לשכת עורכי-הדין, אשר עסק בין היתר בנושא ההסמכה למקצוע עריכת-הדין. הדוח עמד על הצורך להביא בהקדם לסיום הליכי החקיקה לשם קידום ושיפור של מתכונת ההתמחות והפיקוח עליה ותוכן בחינות ההסמכה. בבסיס הצורך לבחון את אופי ההסמכה למקצוע עריכת-הדין עומד הגידול הניכר במספר המתמחים ב-20 השנים האחרונות, אשר מחייב את התאמת מתכונת ההסמכה למקצוע, לרבות תקופת ההתמחות ובחינות ההסמכה. בהקשר זה חשוב לציין כי לא שאלת הצפת המקצוע ומספר עורכי-הדין המוסמכים היא התכלית, אלא הבטחת רמה מקצועית נאותה של העוסקים בו. מטרת הצוות שהוקם במשרד המשפטים היא להתמקד בכמה סוגיות עקרוניות ולטפל בהן תחילה, כדי להניע מהלך אשר קיימת ציפייה אליו מזה שנים רבות, ולהביא ליישומו הלכה למעשה. הצוות נפגש עם גורמים רבים, ובהם נציגי לשכת עורכי-הדין, דיקני הפקולטאות והמכללות למשפטים, נציגי הסטודנטים, כבוד השופטת הילה גרסטל ועוד. הצוות המגבש בימים אלה המלצותיו התמקד בשתי סוגיות עיקריות, סוגיית מתכונת הבחינות וסוגיית ההתמחות. סוגיות נוספות שבהן עסק הצוות הן מבנה ועדה בוחנת, הליכי ההשגה על תוצאות הבחינה והפיקוח על מתאמנים ומאמנים. בנוגע לסוגיית מתכונת הבחינות, כידוע, כיום הבחינה מורכבת משאלון הכולל 100 שאלות רב-ברירה, ומחולק לחמישה פרקים בני 20 שאלות כל אחד. ישנה הסכמה רחבה, ולפיה המתכונת הקיימת כיום של בחינה במקצועות מעשיים בלבד, אשר מתייחסת, לאור הנוהג רב-השנים, למקצועות הדין הדיוני בלבד, אינה מספיקה לצורך הבטחת רמה מקצועית נאותה של הנבחן לשם קבלת כשירות כעורך-דין. עמדה זו השתקפה גם בהמלצותיה של ועדת-גרסטל. לכן במסגרת המלצותיו המתגבשות של הצוות, מציע הצוות כי הבחינה בכתב תכלול גם נושאים של דין מהותי, הוראות חקיקה ופסיקה, וכן דין דיוני, תוך שתיערך בחינה מחודשת של הנושאים הנבחנים במסגרת הדין הדיוני. נושאי הדין המהותי והדיוני יפורטו בתקנות סדרי הבחינות. בדיוני הצוות אף היתה הסכמה מלאה, התואמת גם את המלצותיה ש�� ועדת-גרסטל, ולפיה על הבחינה לבחון הן בקיאות וידע והן יכולת הבנה וניתוח משפטי. בנוסף לשינוי מתכונת הבחינה בכתב, וכפי שגרסה גם ועדת-גרסטל, נמצא כי הבחינה בעל-פה, מעצם טיבה, אינה שוויונית ומתבססת על התרשמות סובייקטיבית המושפעת מנטיות שונות. עם השנים נשחק הצורך בבחינה זו, וכיום אחוזי המעבר בה גבוהים מאוד ותרומתה כשלב ממיין קטנה. לאור האמור, הצוות מציע לבטל את הבחינה בעל-פה. בנוגע לתקופת ההתמחות, כידוע כיום עומדת תקופת ההתמחות על 12 חודש. כזכור, ועדת-גרסטל הציעה להאריך את ההתמחות ולהעמידה על תקופה של 18 חודש, ובתזכיר החוק בשנת 2010, שהזכרתי לעיל, ביקש שר המשפטים להאריך את תקופת ההתמחות ל-24 חודשים. אין חולק כי תקופת התמחות ארוכה יותר, כאשר ההתמחות נעשית בצורה מקצועית בהתאם לכללים, עשויה להקנות למתמחה ניסיון וכישורים נוספים לקראת הסמכתו כעורך-דין. יחד עם זאת, ישנם קשיים שונים הקשורים בהארכת תקופת ההתמחות במציאות החברתית והכלכלית הקיימת כיום. כך כבר כיום, לאור מספר הסטודנטים למשפטים, קיים קושי משמעותי במציאת מאמנים ומקומות התמחות, לאור הפער בין ההיצע לביקוש. הארכת תקופת ההתמחות ל-18 חודש או לתקופה של 24 חודש תביא לצמצום מספר מקומות ההתמחות בשליש או בחצי, בהתאמה. מעבר לכך, הואיל ומרבית המתמחים מסיימים לימודים אקדמיים בחודש מרס, בעוד שחלק קטן יחסית מסיים לימודיו בחודש ספטמבר, עלול להיווצר חוסר התאמה בין תחילת מועדי ההתמחות ביחס למועדי סיום הלימודים. נוסף על האמור, הנטל הכלכלי שיוטל על המתמחה בהארכת תקופת ההתמחות איננו מבוטל, ובמיוחד בתקופה שבה אינו משתכר עדיין שכר משמעותי. לאור כל האמור מתגבשת המלצה בצוות, ולפיה בשלב זה תישאר תקופת ההתמחות של 12 חודש, תוך המשך ביצוע מעקב בנושא זה על-ידי צוות בראשות הנציב שימונה לפיקוח על ההתמחות, שימליץ לשר המשפטים בעניין משך תקופת ההתמחות המומלצת על-ידו. סוגיה חשובה נוספת שנבחנה על-ידי הצוות היא סוגיית הפיקוח על מאמנים ומתאמנים. כיום, הלשכה מפקחת על מאמנים ומתאמנים באמצעות דין-וחשבון המוגש על-ידי המאמן כל שישה חודשים, או בתום תקופת התמחותו של המתמחה אצלו, שבו מפורטים התחומים שבהם עסק המתמחה וסוגי הפעילות, באמצעות פיקוח על-ידי מפקחים שממנה הלשכה, המוסמכים לחוות דעתם בנוגע לטיב ההתמחות. כאמור, דין-וחשבון מבקר המדינה משנת 2011 התייחס לנושא הפיקוח על המתמחים, ובו ביקורת רבה כלפי לשכת עורכי-הדין, אשר לא הפכה את הפיקוח על מתמחים באמצעות מפקחים לכלי יעיל להבטחת איכות ההתמחות. אחת מההמלצות העיקריות של ועדת-גרסטל עסקה במינוי נציב הפיקוח על ההתמחות, והמלצה זו יושמה במסגרת תזכיר החוק שהפיק משרד המשפטים, שבו הוצע למנות שופט בדימוס לנציב הפיקוח על ההתמחות, שיעמוד בראש מערך הפיקוח על ההתמחות של הלשכה, וכן ייעץ ללשכה בעניינים עקרוניים בהתייחס לפיקוח על ההתמחות. לסיכום, הצוות שהוקם במשרד המשפטים בוחן את הסוגיות העקרוניות במטרה לשמור על איכות המקצוע עריכת-דין, סוגיית מתכונת הבחינה וסוגיית ההתמחות. הצעדים האמורים נבחנים בימים אלו מול לשכת עורכי-הדין, וככל שיוחלט לאמצם ולקדמם, ייערך גם מעקב אחר השפעתם במטרה לשמור על איכות מקצוע עריכת-הדין. תודה רבה, כבוד השר. האם אתה רוצה לשאול שאלה נוספת? תודה לך, אדוני השר. באמת, התשובה שלך היא מפורטת. אבל אני חייב לומר לאדוני השר שאנחנו כבר כמה שנים מד��רים על כל מיני שינויים שיחולו לשיפור תדמית המקצוע, ולצערנו השנים חולפות והתדמית נפגעת ונפגעת, ואנחנו שומעים על בעיות שונות ומשונות. אין מקום למתמחים, אין מקום לעורכי-דין צעירים. ואנחנו יודעים את התחרות הפרועה שיש בשוק, והמלחמות בלשכת עורכי-הדין גם תורמות לכל העניין הזה. לכן אנחנו באמת מקווים  עוד מעט הקדנציה פה נגמרת, ואנחנו כבר קדנציה שנייה לפחות מדברים על זה שכבר נעשה איזה שיפור, איזשהו שינוי, שבסוף אולי סוף-סוף נביא להתייצבות תדמית המקצוע. כי הזילות של המקצוע, לצערנו, זאת עובדה קיימת, אדוני. תודה רבה. בבקשה, אדוני. אתה רוצה להתייחס? אני מסכים עם השאלה הנוספת, ואין לי מה להוסיף על הדברים של חבר הכנסת הנכבד. תודה רבה. אנחנו עוברים הלאה. השואל הבא הוא חבר הכנסת אריה אלדד, פרופסור אריה אלדד. בבקשה, אדוני. תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, שתי שאלות העברתי. אחת, מה תהיה תשובת המדינה לבג"ץ כאשר במקרים דומים למקרה שכונת-האולפנה תעלה שאלה של בנייה על קרקע ערבית פרטית? האם גם בעתיד תתחייב המדינה להסיר כל בנייה על קרקע ערבית פרטית? והשאלה השנייה, החוק הישראלי טרם הוחל ביהודה ושומרון. בנושאי קרקעות נוהגים על-פי דיני קרקעות עות'מאניים, בריטיים וירדניים. הללו מכירים בחזקה על שטח מסוים באדמות מסוג מסוים אם החקלאי עיבד את הקרקע ברציפות במשך שנים מספר. המערכת המשפטית ביהודה ובשומרון, בעיקר סמכות הערעור בהם, קיבלה עיקרון זה, ויחד עם זה מנחים היועצים המשפטיים באיו"ש להתעלם מזכות החזקה בקרקע ולסלק מתיישבים יהודים גם אם הם מעבדים את האדמה שנים רבות, וזו הוקצתה להם על-ידי החטיבה להתיישבות. מה עמדתך בסוגיה הזאת? תודה רבה. תודה רבה, אדוני. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני להביא לידיעת חבר הכנסת אריה אלדד השואל תגובת מזכירות הממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: בנוגע לשאלה הראשונה, אם וכאשר תוגש עתירה תנוסח תשובת המדינה בהתאם לעובדות הקונקרטיות בכל מקרה ומקרה. בשולי הדברים נציין כי ביום כ"ז בסיוון תשע"ב, 17 ביוני 2012, התקבלה החלטת ממשלה מס' 4772, ולפיה הוקמה ועדת שרים לענייני התיישבות באזור יהודה ושומרון. הוועדה כוללת את ראש הממשלה, שהינו יושב-ראש הוועדה, שר הביטחון, שר החוץ ושרים נוספים. סמכויות הוועדה הוגדרו כך: הוועדה תדון בנושאי ההתיישבות ביהודה ושומרון שהזמן גרמם, ובכל דבר ועניין שראש הממשלה יראה לנכון להעלות בפני הוועדה הקשור בהתיישבות באזור. בין היתר, תדון הוועדה ותגבש את מדיניות הממשלה בנוגע לבנייה בלתי מוסדרת שבוצעה באזור. הוועדה תדון, בין השאר, במדיניות הממשלה בכל הנוגע לסוגיות עקרוניות שיעלו בעתירות לבתי-המשפט בנוגע לענייני האזור. בנוגע לשאלה השנייה, הנושא המועלה בשאלה השנייה אינו בתחום סמכותו של שר המשפטים אלא בתחום סמכותה של מערכת הביטחון. יחד עם זאת, הדין החל באזור יהודה ושומרון הוא בבסיסו דין עות'מאני, שעליו נוספו במרוצת השנים רובד מנדטורי ורובד ירדני. על הדין המקומי שנותר בתוקפו באזור משנת 1967 מתווספת חקיקת הביטחון הנעשית מכוח חובותיה של ממשלת ישראל לפי המשפט הבין-לאומי והמשפט המינהלי הישראלי ובהתאם להן. בכל הקשור לבעלות, החזקה ושימוש במקרקעין, דבר החקיקה המרכזי המסדיר את התחום הוא חוק הקרקעות העות'מאני משנת 1858, אשר לפיו ניתן לרוכש במקרקעין מסוג מירי בתנאים מסוימים זכות בדין מכוח עיבוד ח��לאי וחזקה במשך למעלה מעשר שנים, ומכוח החזקה מתמשכת כאמור אף חלה התיישנות על כל תביעה שהיא מצד הנתבעים אשר דורשת את פינויו מהמקרקעין אשר אין בה כדי להעניק כל זכות לנתבע, להוציא הגנה דיונית. בית-המשפט פסק בבג"ץ 5439/09 אחמד עבד-אל-קאדר ואחרים נגד ועדת העררים, בין היתר, כי בנסיבות מסוימות אין די בהוכחות עיבוד וחזקה במשך שנים וכי בבסיס טענות המחזיק צריך שתעמוד טענת זכות במקרקעין, סעיף 28 לפסק-הדין. גישה זו נועדה למנוע מצב שבו המדינה מכירה בזכויות מהותיות של מסיג גבול מקרקעין ומעודדת שיטת כל דאלים גבר. בנוגע לסיפא של השאלה השנייה, לאחר בדיקה עם היועץ המשפטי באזור יהודה ושומרון לא מוכרים לנו מקרים שבהם סולקו מתיישבים ממקרקעין שהוקצו כדין על-ידי הממונה על הרכוש הממשלתי, ובכלל זה ממקרקעין שהוקצו לחטיבה להתיישבות. תודה לשר. חבר הכנסת אלדד, לרשותך שאלה נוספת. תודה, אדוני השר. ביחס לסיפא, אני אשמח להעביר לך מקרה ספציפי שבו הוקצתה קרקע, אדם החזיק בקרקע מעל שבע שנים ועדיין סולק.  על כל פנים, בימים האחרונים נמסר, ואני שואל על השאלה הראשונה שלי, בהמשך לשאלה הראשונה, כי חלק מקרקעות היישוב מגרון נרכש על-ידי המתיישבים שם. ולכן, עניין עמדת המדינה בבג"ץ הוא אקטואלי למחר או למחרתיים. היא לא עניינה של ועדת השרים להתיישבות שהזכרת, אלא למחר בבוקר. ולכן, בכל זאת הייתי רוצה לשמוע את עמדתך. וגם הייתי רוצה לשמוע את עמדתך ביחס למסקנות ועדת השופט אדמונד לוי. האם תמליץ לממשלה לאמץ את המסקנות הללו? אני מניח שאני יודע לנחש מה תהיה עמדתו של עורך-הדין בלס, ומה תהיה עמדתו של רז נזרי ומה עמדתו של שי ניצן. אני אשמח לשמוע את עמדתך. האם תמליץ לממשלה לאמץ את מסקנות השופט לוי? תודה לחבר הכנסת אלדד. ישיב השר שר המשפטים יעקב נאמן. חבר הכנסת אלדד הנכבד, אני מחזיק "כי לא נחש ביעקב", ואני לא מנחש אלא דן כל דבר לגופו של עניין, ואני אדון בדברים לגופו של עניין. עמדת תשובת המדינה בקשר לעתירה לבג"ץ שהוגשה לפני כמה ימים תינתן במועד, ואני מקווה שתהיה תשובה על-פי הדין החל באזור יהודה ושומרון. תודה לשר המשפטים. הודעה לסגן מזכיר הכנסת. יש פה עוד שאילתא. יש עוד שאילתא אחת. אז אולי נסיים את השאילתות. חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל: פרסום הטפה לנצרות על-ידי יהודים משיחיים, שאילתא 1856. אדוני ישאל את שר המשפטים. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, פורסם כי היהודים המשיחיים בחיפה ובירושלים מפיצים ספרון הטפה מיסיונרי המתחזה למסמך של הכנסת, עם סמל החנוכייה. ברצוני לשאול, אדוני השר: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן, מה נעשה למניעת הטפה מיסיונרית? 3. ומה ייעשה לבדיקת עניין ההערמה במקרה זה? תודה לחבר הכנסת מיכאלי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני להביא לידיעת חבר הכנסת אברהם מיכאלי תגובת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: בנוגע לשאלות 1 ו-2, ככלל, אין הגבלה על הטפה מיסיונרית במדינת ישראל. בנוגע לשאלה מס' 3, בכל הנוגע לשימוש בסמל המדינה, סעיף 3 לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט 1949, קובע חובת רישוי על ייצור ושימוש בסמל המדינה ועונש על מי שאינו פועל ברשיון. סעיף 5 לחוק זה קובע עבירה של פגיעה בכבוד הסמל. מהשאילתא של חבר הכנסת הנכבד לא ברור אם אכן מדובר בשימוש אסור לפי החוק, בין היתר משום שלא ברור אם נעשה שימוש בסמל עצמו. לפי סעיף 6 לחוק, השר הממונה על החוק הוא שר הפנים, ואני מציע, אם יש מידע נוסף, לפנות מייד לשר הפנים. מהשאילתא עולה לכאורה שהטענה בדבר שימוש בסמל המדינה עדיין לא נחקרה. לכן, הצעתי היא להעביר את השאילתא בהיבט זה להתייחסותם של שר הפנים והשר לביטחון הפנים. בשלב הנוכחי אין בהיבט של השימוש בסמל המדינה דבר שמשרד המשפטים יכול להשיב לגביו. תודה לשר המשפטים. שאלה נוספת לחבר הכנסת אברהם מיכאלי. תודה, אדוני השר. אני באמת מרגיש מגוחך אחרי כל כך הרבה ניסיונות שלנו לבוא ולהגיד במדינת ישראל שפעולת המיסיון היא אסורה. וכל ניסיון חקיקה, אדוני השר, לצערנו לא צולח. ועדת שרים לא מאשרת את התיקון של חוק המיסיון, שהגשנו אותו כמה פעמים, ומנימוקים שאני עוד לא יודע. יש כנראה נימוקים שלא מוכנים לדבר עליהם בקול רם ולגלות את הסוד מה או מי מתנגד לתיקון חוק המיסיון. אנחנו, אדוני השר, חיים במדינה יהודית שלנו. יהודים שלנו מועברים על דתם. שלא ישחקו לנו פה, לא משיחיים ולא כל מיני כתות שמסתובבים בבתים של אנשים חלשים, עולים חדשים, שלא יודעים מה זה סמל ישראל או מה זה תנ"ך כזה או אחר. אנשים מועברים על דתם, אדוני השר. השאלה היא, איך אנחנו כמדינה נראים, במדינה יהודית, בלי כלים מול הפעולות המיסיונריות האלה? ואנחנו מאבדים יהודים במדינת ישראל, אדוני השר. לא מדובר פה במשהו שלצערי קורה כנראה בארצות-הברית ובגאורגיה, שמשם חזרתי לפני שבוע. תודה, חבר הכנסת אברהם מיכאלי. כפי שאמרתי בתשובה, הנושא הזה, אם רוצים להביא לתיקון המצב, צריך להביא הצעת חוק קונקרטית, ואנחנו נדון בכל הצעה לגופו של עניין. תודה לשר המשפטים. אני מודה לשר המשפטים. אני חושב שסיימנו את השאילתות. אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הודעה לסגן מזכירת הכנסת. מייד אחרי כן נמשיך בשאר סדר-היום. ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 19), התשע"ב 2012, שהחזירה ועדת הכנסת. תודה. תודה לסגן מזכירת הכנסת. אנחנו עוברים לסעיף 8 בסדר-היום: ציון יום הכליה לעידוד השתלות מן החי, הצעות לסדר-היום מס' 8446 ו-8677, של חברי הכנסת אברהם מיכאלי ועתניאל שנלר. ראשון המציגים את ההצעה לסדר-היום זה חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחריו  חבר הכנסת עתניאל שנלר. ישיב השר משולם נהרי בשם שר הבריאות. אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, היום ציינה הכנסת את יום הכליה, אני חושב שבפעם הראשונה בכנסת. הסוגיה היא חשובה וכאובה, אדוני יושב-ראש הכנסת. מדובר בחולים שסובלים ממחלה קשה, שלצערם הגיעו אליה אחרי הסתבכות של כמה גורמים רפואיים, שמביאים אותם לקבל את הדיאליזה המפורסמת. החולים האלה נאלצים להיות רתוקים למכשיר הזה של הדיאליזה בין שלוש לארבע פעמים בשבוע. מדובר, לפי הנתונים שלנו, בגילאים שונים, ילדים קטנים, צעירים, ביניים, וכמובן, הרוב הגדול הם אנשים מבוגרים מגיל 65 ומעלה, שסובלים מסיבוך של מחלות רבות, ובנוסף לכול הם נאלצים לקבל את הטיפול בדיאליזה. הדיונים היום בוועדות השונות, אדוני היושב-ראש, המטרה שלהם היתה לעורר את הסוגיה של טיפול בחולי דיאליזה ולעודד את הפתרון הכי ראוי על דעת כולם, השתלה של כליה חדשה, כאשר הדגש הוא השתלה של כליה מן החי. ידוע לך, אדוני היושב-ראש, שאנחנו כחברי הכנסת חוקקנו לפני כמה שנים, כדי שהציבור, חלקו אולי לא מבין מה הכוונה "כליה מן החי"; יחשבו כליה מן הצומח גם. אז צריך לדעת שאפשר לקחת את הכליה מאנשים מתים ולהשתיל אותה בגוף ��ל אדם חי. תרומה של כליה מן החי היא הרבה יותר חשובה ויותר אפקטיבית, לפי מה שאנחנו הבנו היום בוועדת הכספים. אני חושב שבאמת הדיון שהבאת היום לוועדת הכספים מאוד חשוב. הדברים שעלו שם הם מאוד מאוד חשובים לציבור החולים הללו. תודה על ההערה שלך, אדוני היושב-ראש. אכן, מדובר בתורם חי, שנותן כליה אחת מגופו, שבעצם משמשת לנתרם, בפעולה רפואית לא מסובכת, ללא סיכונים כמעט, לא לצד התורם ולא לצד הנתרם, לקבל את הכליה הזאת ולהמשיך את חייו, ובכך גם לשפר את המצב הבריאותי ואת איכות החיים של הנתרם. המטרה בדיונים שלנו היום בוועדות השונות, אדוני היושב-ראש, היא לעורר מצד אחד את המודעות למניעת המחלה, של הגעה לדיאליזה, המחלה המסובכת הזאת, המחלה הנפרולוגית הזאת. ובעצם התייחסנו לסוגיות השונות שעולות לגבי חוסר בתקנים של הרופאים, חוסר במתמחים, חוסר בתקנים של האחיות שעוסקות בתחום הדיאליזה או בתחום הנפרולוגיה, וכמובן בעידוד של האזרחים, שיסכימו לתרום ליקיריהם, בעידוד המדינה, עידוד הרשויות שמטפלות במערכת הבריאות בתחום הזה. אדוני היושב-ראש, מדובר בטיפול בדיאליזה שההוצאה הממשלתית, מדינת ישראל מקצה למעלה ממיליארד שקל לשנה לטיפול בדיאליזה. ופה צריך לבחון מול קופות-חולים, ואם שר הבריאות היה פה, אני מבין שהמסר יועבר אליו, צריך לבחון אם מיליארד השקל האלה שהמדינה מקצה למחלה קשה, לחולי כליות, האם אכן הם עוברים לכתובת הנכונה ומנוצלים כמו שצריך. ראוי שקופות-החולים ייתנו תשומת לב מיוחדת לטיפולי דיאליזה, שהם טיפולים כרוניים ואינטנסיביים ביותר במערכת הבריאות, עד כדי כך שאמרנו שחולה הופך להיות בן-בית באותו מכון או באותו מרכז רפואי ששם הוא מקבל את הטיפול, לאור העובדה שבין שלוש לארבע פעמים בשבוע הוא מקבל את הטיפול הזה. אנחנו בעצם קראנו היום למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, במיוחד למשרד הבריאות, לבוא ולהתקין את התקן של איכות הדיאליזה שצריכים לערוך, כי לפי זה גם יודעים איך משמרים את מצבו הרפואי של החולה בדיאליזה. הם אכן התחייבו היום, מנכ"ל משרד הבריאות אמר בוועדה שהוא נותן הנחיה לבוא ולכבד את העניין הזה. אנחנו ביקשנו את העניין של השלמת תקנים, כמו שאמרתי, גם בתחום של רופאים וגם בתחום של האחיות, כדי שנוכל לבוא ולומר שהצוותים המקצועיים מתגברים על העניין. נקודה נוספת שעלתה בדיונים, אדוני היושב-ראש, היא הנושא של החזר הוצאות. חולה דיאליזה היום מוסע מביתו למקום הדיאליזה, ולפעמים זה מרחק לא קטן, ואז הוא צריך לקבל את ההחזר שמגיע לו מקופת-חולים או דרך הרשות המקומית, שתקציבים מגיעים לשם דרך משרד הרווחה, וגם על כך יש תלונות רבות. אנחנו צריכים לבוא ולבחון איך לשפר את זה, ושאותם חולים יקבלו את ההחזרים שמגיעים להם. אחרי כל הדיונים, אני אומר, הדגש, אפשר לסכם. הכי חשוב בהעלאת המודעות והעלאת הסוגיה הזאת על סדר-היום של האזרחים, שידעו שיש פתרון היום למחלת הכליות בכך שאפשר יהיה להשתיל אצלם בגוף את האיבר של אנשים חיים. היום בנו של הרב רביץ, כולנו זוכרים אותו, ידידנו הרב רביץ, חבר כנסת ושר לשעבר, הופיע וסיפר את ההיסטוריה המשפחתית שלו. הופיעו משפחת וקנין, אדוני היושב-ראש, שגם הם דוגמה ומופת איך אח ואחות, שני אחים ושתי אחיות תרמו אחד לשני. הופיע גם מר בן-חיים. היו כמה אנשים שבאו וסיפרו את הסיפור האישי שלהם כדי להמחיש שלא רק שהם תרמו או נתרמו, הם ממשיכים לחיות. ולכן, אני רוצה באמת לציין לשבח את יושב-ראש הכנסת, שעזר ותמך בנו בקיום היום המיוחד הזה, לכל יושבי-ראש הוועדות, ולעמותה של מתנדבים שעוזרים לחולי כליות ומרכזים את כל הטיפול בכל הסוגיה הזאת יחד עם איגוד הרופאים הנפרולוגים, יחד עם איגוד האחיות, שהם מרכזים את כל הסוגיה הזאת של הטיפול בדיאליזה. תודה. ואנחנו נסיים בפסוק הידוע, שכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו. תודה. תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי. יעלה חבר הכנסת עתניאל שנלר. אין ספק, רבותי, שמדובר בנושא מאוד חשוב וגם כאוב. חשוב לתת את תשומת הלב המרבית לנושא הזה. אדוני היושב-ראש, חברי השרים וחברי הכנסת, אומר הרמב"ם בהלכות שמירת הנפש: "כל היכול להציל ולא הציל עובר על 'לא תעמד על דם רעך'. וכן הרואה את חברו טובע בים, או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו, או הוא בעצמו או ישכור אחרים להצילו ולא הציל", אומר הרמב"ם, עובר על "לא תעמד על דם רעך". חברי חברי הכנסת, היום אנחנו עוסקים במצוות הצלת נפשות. תרומת כליה מזכה את הנתרם בחיי העולם הזה ומזכה את התורם בחיי העולם הבא. אומר על ה"חושן משפט" רבי יהושע כץ, שחי סביב 1600, בפולין: "דבירושלמי מסיק" מהתלמוד הירושלמי, "דצריך אפילו להכניס עצמו בספק סכנה" עבור זה. אדם צריך אפילו לסכן עצמו בשביל לזכות להציל מישהו אחר. צריך לקחת את הסיכון בשביל להציל את הזולת. יותר מזה, הכול יודעים שמותר לחלל את השבת ואפילו את יום הכיפורים לשם הצלת נפשות. ועל כך פוסק, וסליחה שאני אומר קצת מהמקורות, כי אנחנו מדינה יהודית, אפילו ספק פיקוח נפש. בדיוק. פוסק ה"שולחן ערוך" ב"אורח חיים": "הרואה יחיד הנרדף מפני אנס, מצווה על כל אדם לחלל את השבת" כדי להצילו. קל וחומר, בן בנו של קל וחומר כשמדובר על הצלת נפשות וחיי אדם. ואם כך, הרי בוודאי שאנחנו צריכים להסתכן בשביל להציל חיי אדם. שאלות הלכתיות רבות עוסקות בשאלה הזאת, ואין זה המקום להיכנס לתשובות ההלכתיות. אני רק אומר ששאלה מאוד מרכזית, מהי מידת הסכנה בתרומת איברים? מאיזה גיל מותר לתרום? האם תרומת הכליה היא מתנה, שואלת ההלכה  והאם מותר לקבל מתנה למשל מקטין או ממישהו שהוא לא בר-דעת? האם מותר או מצווה לתרום? והתשובה ההלכתית לאורך כל הדרך בעיקרה היא מה רמת הסיכון לפרט. ובכן, על-פי ההלכה היהודית, אם בגין תרומה של כליה ימות התורם, יש להימנע מלתרום. אם רמת הסיכון לא גבוהה, אפשר לתרום. אם רמת הסיכון נמוכה, כפי שזה היום, מצווה לתרום. רמת סיכון נמוכה, מצווה לתרום את הכליה. ועל זה, מי שתורם נקרא בהלכה חסיד העושה חסד. זה חסד. אני אסיים בעוד איזה מקור אחד. אומר שו"ת הרדב"ז, רבי דוד בן זמרא, סביב 1500, קהיר, צפת, אומר: "המסכן עצמו למען חברו זו מידת החסידות ואשרי חלקו של מי שיכול לעמוד בזה. וכל היכול להציל ולא הציל עובר על 'לא תעמד על דם רעך'" כמו שאומר הרמב"ם, "אפילו במקום דאיכא" שיש, "ספק סכנה, חייב להציל". וכך אומר גם השו"ת "יד אליהו" מלובלין ועוד הרבה מהפוסקים. חברי חברי הכנסת, לו הנושא ההלכתי הזה היה עומד היום כאן במדינת ישראל על הפרק, הנחרצות של הפוסקים היתה רבה הרבה יותר, כי היום, על-פי דעת כל הרופאים המומחים, אבל כולם, 99% מהתורמים חוזרים לבריאות תקינה ומלאה. הסיכון קטן מאוד, אם בכלל. ומכאן שהיום לא מותר, לא אפשר, היום נתינת כליה זו פשוט מצווה, פשוט מצווה, ואני גאה לומר את זה על במת כנסת ישראל, כאן, בארץ הזאת. בכנסת הקודמת זכיתי להשלים את החקיקה של חוק קביעת המוות המוחי-נשימתי לצורך קצירת איברים, לאחר שאדם נפטר. סיימנו את הוויכוח ההלכתי, המשפטי, האתי, הרפואי, תם ונשלם. כל הקביעה היום של מוות מוחי נעשית על-פי ההלכה, אף שהיא פרוצדורה רפואית נטו, באחריות מלאה של הרופאים. מה שנעשה שם זה בדיוק על-פי הפרוצדורה הרפואית התואמת את ההלכה, את האתיקה, את המשפט וכיוצא באלה. בימים אלה ממש, וזה אולי חידוש, ובזה אני אסיים, אנחנו עושים מאמץ גדול עם הרבנות הראשית ועם משרד הבריאות למצוא את הדרך הנכונה ללוות את המשפחה, לא עלינו, ברגע שהיא צריכה להחליט אם לתרום את איברי יקירה למישהו אחר, אם הוא נפטר, איך אפשר ללוות אותה ולהחליט על תרומת האיברים בדיוק על-פי ההלכה, על-פי האתיקה, על-פי המוסר. אני חושב שאנחנו בדרך להשלים גם את החלק הזה, ואז גם, לא עלינו, קצירת איברים ממת, אחרי שנקבע מוות מוחי-נשימתי, על-פי ההלכה, גם התרומה על-פי ההלכה, וגם כמובן המצווה הגדולה של תורם מן החי. חברי חברי הכנסת, תרומת איברים מן החי, או מן המת, לא עלינו, היא צו מוסרי עליון, ואני קורא לכל אחד ואחת מאתנו, ודרככם לכלל הציבור, ואלה שצופים בנו, לכלל הציבור, לשאת בכיס תעודת תורם ולשאת בלב את הצו המוסרי העליון להציל נפשות, לשאת בלב את השליחות העצומה והמודעות להצלת נפשות. משפט אחרון. משפט אחרון. אין שום מצווה, לא קיים בעולם, מצווה אחת שאדם יכול לעשות לאחר מותו, כי מי שיודע יודע שההלכה פוסקת: כשאדם מת, הוא משוחרר מכל המצוות. נשארה רק מצווה אחת, אחת, הצלת נפשות. וכך אדם, אחרי מותו, יכול להציל נפשות, וכל שכן, שאדם יכול לעשות מצווה כה גדולה בחייו בתרומת כליה, מבלי חס וחלילה להיפטר מן העולם. התורם כליה מזכה עצמו גם לחיי העולם הזה וגם לחיי העולם הבא. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת עתניאל שנלר. ישיב גם לחבר הכנסת עתניאל שנלר וגם לחבר הכנסת אברהם מיכאלי השר משולם נהרי, בשם שר הבריאות. חבר הכנסת עתניאל שנלר, הגר"א אומר: אדם אחרי 120 שנה, שהגיע לעולם האמת, גם אם יבקש דף בלוי של סידור, לא ימצא אותו. אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, מחלות הכליות מהוות נטל בריאותי כבד על החברה, על מערכת הבריאות ועל החולים ומשפחותיהם. התפתחות הרפואה מאפשרת כיום מגוון פתרונות: השתלות כליה מן החי, השתלות כליה מנפטרים, המודיאליזה, וכן דיאליזה ביתית. עקב המחיר הכבד שתחלואה זו גובה, אנו מחויבים לכל מאמץ למנוע את התפתחות המחלה ולאתרה בשלב מוקדם ככל שניתן כדי לעכב הגעה לאי-ספיקת כליות סופנית. יחד עם זאת, המטרה הטיפולית בחולים אלה היא לאפשר להם השתלת כליה, שתעניק להם חיים נורמליים ככל שניתן, מבלי להיות תלויים בטיפולים הארוכים והקשים של הדיאליזה. בתחום מניעת מחלת כליה סופנית, הוביל משרד הבריאות, יחד עם קופות-החולים, כמה מהלכים כדי להתמודד עם הבעיה. אחד הגורמים המרכזיים לתחלואה זו הוא מחלת הסוכרת. במסגרת פרויקט המדדים הלאומי קיים מעקב צמוד אחר הטיפול הקפדני במחלת הסוכרת וסיבוכיה, ורופאי הקהילה וקופות-החולים נמדדים בין השאר באיכות הפיקוח, האיתור והטיפול במחלת הסוכרת. הפתרון הנכון ביותר לחולי הכליה הוא בתחום השתלות האיברים. לצערנו, תור ההמתנה הארוך גורם לחולים סבל מתמשך. יחד עם זאת, צפינו בשנת 2011 עלייה משמעותית בשיעורי ההסכמה לתרומות ועלייה של כ-70% בהשתלות מתורמים חיים ומנפטרים. השנה האחרונה היתה השנה הראשונה שבה ירד מספר הממתינים להשתלה. התבצעו 384 ניתוחי השתלות איברים ב-261 חולים, מהם חולים שבהם הושתל יותר מאיבר אחד. משרד הבריאות מקיים פעילות הסברה וקמפיין ציבורי כדי לעודד את הנכונות לתרומה מצילת חיים. התגברות תחלואת הסוכרת, יתר לחץ דם והזדקנות האוכלוסייה מעמידים בפני מערכת הבריאות אתגר רציני כדי להתמודד עם הצורך הגובר בדיאליזה והשתלות. לסיכום, משרד הבריאות יוסיף לעשות כל מאמץ כדי לעשות פתרונות רבים ומגוונים לאוכלוסיית רבת הסבל של חולי הכליה הכרוניים. תודה. אדוני, אני מודה לשר משולם נהרי. דעה נוספת, של חבר הכנסת אחמד טיבי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לעמיתי שיזמו את הדיון החשוב הזה. נושא השתלות כליה הוא נושא חשוב מאין כמותו. יש לעודד אנשים לתרום. יש להקל על אלה שרוצים לתרום כדי להציל חיים ואיכות חיים. תודה לכל מי שיזם את הדיון הזה. תודה לך על שענית, אדוני השר. תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. גם חבר הכנסת אריה אלדד. תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לשר ולמציעים. שתי הערות. המקור העיקרי לתרומות כליה יכול וצריך להיות תרומות מן המת. אנשים, גם במדינת ישראל, עם מערכת הרפואה המתקדמת שלה, מתים. כל יום מתים אנשים שאינם עושים שימוש בכליותיהם לאחר המוות, ככל שאני מכיר את הפיזיולוגיה הזאת. אנחנו לא עוסקים מספיק בתרומות מן המת. שמעתי אחד מאנשי מועצת הרבנות הראשית לאחרונה, שנלחם בתקיפות כדי להגביר את תרומת האיברים מהמת, ויבורך. אם נצליח לנצל את מאגר התורמים שלאחר המוות, נפתור את כל בעיית הכליה בישראל. אבל כשעבדנו על חוק השתלות האיברים, שהוא חוק ממשלתי, אני רק שימשתי כיו"ר ועדת המשנה שעסקה בחוק, עלתה השאלה שאנשים תורמים כליה בחייהם בדרך כלל לבני משפחתם או לחבריהם. אמר משרד הבריאות שיש גם מצב נדיר ביותר של תרומות אלטרואיסטית. כלומר, אנשים שתורמים לאנשים שהם לא מכירים בכלל, שהם לא קרובים שלהם, שהם לא חברים שלהם. אפילו באים מחוץ-לארץ לתרום. משרד הבריאות אמר: אני לא יכול לשלול את התופעה אבל זה מאוד נדיר. אני רק חושש שמאחוריה מסתתר סחר באיברים. הגיעו אלי אנשים, ארגון עם 70 תורמים אלטרואיסטים לכליה, והם רוצים לשדר בשידורי ישראל, בערוץ השני, שידורי פרסומת כדי להגביר את העניין הציבורי בתרומות כאלה. משרד הבריאות ומשרד המשפטים התנגדו לפרסום משום שזה עלול לפגוע בגופו של אדם, בגופו של תורם. אם זה עלול לפגוע בגופו של תורם אנחנו צריכים לצאת גם נגד תרומות, הנושא הזה, חבר הכנסת אלדד, עלה היום בוועדת הכספים בשל ההתנגדות והסירוב. רואים בזה, אמר את זה חבר הכנסת אברהם מיכאלי וחברי כנסת אחרים, בדיוק את מה שאתה אומר. אני חושב שצריך להתמודד עם זה או בצורת חקיקה או בכל צורה אחרת. זאת דעתי. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת אלדד. חברי הכנסת, אתם מסתפקים בדיון שקיימנו או שאתם רוצים להמשיך את הדיונים, כיוון שכבר היו דיונים היו בוועדות? תודה לחברי הכנסת. ועדה. אתם רוצים שהנושא יועבר לדיון בוועדה. אוקיי, רבותי. אדוני השר מסכים? כן. גם השר מסכים שהנושא ימשיך ויידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אם כן, רבותי, אנחנו נצביע על כך. מי בעד? מי נגד? ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, ההצעות לסדר-היום תועברנה להמשך דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 3) (הארכת המועד להגשת בקשות לפי הוראות המעבר), התשע"ב 2012, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת דוד אזולאי. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני שמח להגיש את הצעת החוק הנוכחית לקריאה ראשונה. האמת שאנחנו מתקנים עוול שנעשה בשוגג, לא בזדון, למספר רב של אנשים שעוסקים במקצועות הפארה-רפואיים. הצעת החוק הזאת נקראת: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 3). זה בא להסדיר מקצועות בריאות כמו ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות תקשורת, תזונה, קרימינולוגיה וכו', שלא נפרט כאן. בסעיף 58 לחוק נקבעו הוראות מעבר לגבי מי שעסק במקצוע בריאות ערב כניסתו של החוק לתוקף. במסגרת הדיונים שהיו לי בוועדה לפניות הציבור, בעקבות פניות רבות לוועדה לפניות הציבור, ראיתי שבאמת יש כאן בעיה אמיתית, בעיה צודקת. מתברר שהחוק שפורסם, לא כולם ידעו. זה פורסם בכל מיני מקומות, וזה לא הגיע לידיעת כל אותו ציבור שנוגע לנושא הזה. הגעתי למסקנה שצריך לקיים דיון בוועדה. אכן קיימנו דיונים בוועדה, ולשמחתי הרבה אמרתי שאין פתרון אחר אלא בחקיקה. אכן, הגשנו את החקיקה הזאת בשם חברים שהיו שותפים לתיקונים הקודמים וגם בשם חברי הוועדה שאזכיר את שמותיהם: חבר הכנסת אחמד טיבי, שנמצא כאן, חבר הכנסת אריה אלדד, שהם היו בין המובילים בסיבוב הקודם את החוק הזה, יעקב אדרי, אורלי לוי אבקסיס, אורי מקלב, רחל אדטו, משה מוץ מטלון, זהבה גלאון. כשהגשנו את החוק הזה הכנסת עמדה להתפזר וכמעט עמדנו חסרי אונים כלפי אותו ציבור. ניסינו להגיע לכל מיני הבנות. לצערי הרב לא צלחנו בכך. אמרנו שאנחנו מוכנים לעשות את ההשתדלות ולהגיש את הצעת החוק. מה לעשות? משמים סייעו, הבחירות נדחו והצלחנו להעביר את הצעת החוק הזאת, שבעצם באה לתקן את העיוות. התיקון קובע שמי שהשלים את לימודיו במקצועות הנ"ל, בריפוי בעיסוק, עד ליום 30 בינואר 2009, כפי שהיה בתיקון הקודם, זכאי לקבל תעודה ללא כל צורך בעמידה במבחנים, והארכנו את המועד עד 30 באפריל 2013, שזה כ' באייר תשע"ג. אני באמת רוצה לנצל את הבמה הזאת. עברנו פה, בצורה מרתונית, הייתי אומר, הבאתי את החוק הזה. א. קיבלנו פטור מחובת הנחה, שזה הישג בפני עצמו ועל כך אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכנסת, אף-על-פי שכבודו אינו, כאן, וזה יריב לוין. אחר כך, ועדת שרים לענייני חקיקה. כולכם יודעים שזה לא פשוט. כאן אני חייב לציין את שר הבריאות, שבאמת עמד איתן ועשה הכול על מנת שנעביר את זה בוועדת שרים לחקיקה. וכמובן, אחרי כל השלבים האלה, הרב ליצמן, שבאמת עשה מעל ומעבר כדי לתת יד לקידום החקיקה הזאת, כמובן עם הסייגים שנדרשו. אני יודע שבדיונים חבר הכנסת אריה אלדד, שבוודאי יציין את הדברים, רצה לעשות איזה שינוי קוסמטי, ואני מודה שהוא צודק בעניין הזה. אבל אמרתי: יש התחייבות לממשלה ואנחנו צריכים לעמוד בהתחייבות. כמובן, עמדנו בכל התנאים האלה, ולשמחתי הרבה. אני רוצה להודות גם ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, שבאמת קידם את החוק הזה. אני מאוד מאוד מקווה, בעזרת השם, שנסיים את החוק הזה עוד לפני יציאתנו לפגרה, ובכך נוכל להיות אנשי בשורה לאותם אנשים שבסך הכול עובדים במערכת הזאת, ואם לא יעבדו הם יהיו מחוסרי פרנסה. כל חטאם בכך שהם לא ראו את הפרסום של משרד הבריאות ובגלל זה כמעט נשלל רשיונם. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, ואני מבקש מחברי לתמוך בהצעת חוק חשובה וראויה. תודה. תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. אני פותח את הדיון בהצעת החוק. נרשמו כמה ח��רים שאינם פה, אני לא אקריא את שמם. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו, חבר הכנסת אריה אלדד, ומייד ניגש להצבעה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני אקצר, כי עמיתי חבר הכנסת דוד אזולאי היטיב להציג את הצעת החוק שמטרתה לתקן עוול ולקונה מסוימת שנבעה מאי-ידיעה של מאות בעלי מקצועות פארה-רפואיים, שחלקם עבדו 20 25 שנה ונדרשו, בשל העובדה שלא הגישו את המסמכים בזמן, להפסיק את עבודתם, חלקם כמעט איבדו את רשיון העיסוק שלהם במקצוע. אכן, היתה דרמה אחרי ההכרזה על הקדמת הבחירות, היה דיון בוועדה לפניות הציבור, שבראשה עומד עמיתי חבר הכנסת דוד אזולאי. היתה היענות מצוינת, כהרגלו, של סגן שר הבריאות ליצמן. כעת מתקיימים דיונים להכנה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית בוועדת העבודה, בראשותו של חבר הכנסת אריה אלדד. החוק רץ מהר כדי למצוא מזור לאנשים האלה, ושימשיכו לעסוק בעבודתם החשובה. אני קורא לעמיתי להצביע בעד החוק בקריאה ראשונה, כדי להמשיך ולהאיץ את העברת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה, אדוני. תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. יעלה חבר הכנסת אריה אלדד, ומייד לאחר מכן אנחנו נצביע. תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אכן, החוק אין בו עומק פילוסופי גדול, הוא בא לתקן, גם טכנית, בחוק קודם הגבלה שלא היתה הכרחית, שהטלנו על אותם אנשים שראויים לקבל רשיון כפיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטניות קליניות וכיוצא באלה מקצועות, ולא הצליחו לשמוע את הידיעה שעליהם להגיש את ניירותיהם בזמן. אבל אינני יודע אם הם צריכים להצטער או לשמוח על זה שהם לא הגישו את ניירותיהם בזמן, כי שמעתי שלפני כשנה אירעה שרפה בארכיון משרד הבריאות ו-50,000 תיקים של רופאים, מומחים, מתמחים ובעלי מקצועות שונים נשרפו כליל. אין להם גיבוי ממוחשב, לרובם. אז יכול להיות שאלה שלא הגישו זכו, ועכשיו הם לא צריכים להגיש פעם שנייה את הבקשות שלהם. אינני יודע איך המשרד יתגבר על בקשות של אנשים, כי יש אנשים שלא שמרו 20 שנה אחורה ניירות ותעודות ואישורים, ועכשיו, אם הם ירצו אישור על עבודה או על התמחות או על מומחיות או על ניסיון קליני, אינני יודע איך המשרד מתכוון להתגבר על הדבר הזה. נדמה לי שאין להם פתרון טוב לסוגיה הזאת. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 3) (הארכת המועד להגשת בקשות לפי הוראות המעבר), התשע"ב 2012, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 3) (הארכת המועד להגשת בקשות לפי הוראות המעבר), התשע"ב 2012, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה אחרונה בסדר-היום, הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 74) (חיזוק בנייה מפני רעידות אדמה), התשע"ב 2012. יציג את הצעת החוק לקריאה ראשונה חבר הכנסת אמנון כהן. אני משאיר את המגרש לאנשי ש"ס. תכבו את האורות, ש"ס שולטת, ישתבח שמו, גם השר התורן, גם מנהל הישיבה, היושב-ראש, גם המציע וגם יושב-ראש הסיעה. אז מה היו עושים בממשלה בלי ש"ס? תגידו, מה היו עושים בממשלה? אם היתה רעידת אדמה אתמול. טוב, מה אנחנו רוצים להצביע היום? כל מה שאנחנו רוצים, יכולים להעביר. כבוד השר, יש הצעה ממשלתית? יש לך רוב מוחץ. אדוני היושב-ראש, אין מלים בפי. יש פה חמישה "אסים". אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי, עמיתי חברי הכנסת מסיעת ש"ס, כי אני לא רואה אחרים, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה, ישיבת סיעה, להזמין את שאר החברים? אבל אנחנו רוב, גם בסיעה. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 74) (חיזוק בנייה מפני רעידות אדמה), התשע"ב 2012. עד היום הטבות המס לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963, ניתנו רק במצבים שבהם נעשה חיזוק של בניין ישן מפני רעידות אדמה לפי תמ"א 38. ואולם, בפועל התברר כי ישנם מצבים שבהם חיזוק הבניין הישן אינו אפשרי וכרוך בבעיות הנדסיות רבות, ולכן לפני שנתיים אושר שינוי מס' 2 לתמ"א 38 ובו הורחבה תחולת התוכנית גם על מצבים של הריסת בניין קיים ובנייה של בניין חדש תחתיו, אולם הטבות המס לא ניתנו במצב זה. אדוני היושב-ראש, אתמול היתה רעידת אדמה בארץ. אנחנו נמצאים באזור המזרח התיכון שרעידות אדמה יכולות להתרחש בו. יש לנו גם אזור סכנה, כמו אזור בית-שאן. ולכן תמ"א 38, שדיברה על חיזוק מבנים, בפועל אחוז מזערי מאוד מהבניינים מחוזקים. אם מבחינה הנדסית רואים שהבניין ישן מדי ואין טעם לחזקו, אלא להוריד אותו ולבנות תחתיו בניין חדש, אז כאן הטבות המסים הן כאלה שלא כדאי כלכלית. אנחנו מבינים שאם זה לא כלכלי אף אחד לא נכנס, וכתוצאה מכך לא בוצעו תוכניות, לא בוצעו חיזוקים, ומי שמפסיד מכל זה הם המדינה והאזרחים. בסופו של דבר, כמו שקרה אסון הכרמל וחיפשו אשמים, גם פה, אם חס וחלילה תהיה רעידת אדמה, חס וחלילה, אני לא מאחל את זה, אבל אנחנו נמצאים באזור מסוכן, אז יחפשו את האשמים ויגידו למה לא זה ולמה לא זה. לכן, בהצעת החוק אנחנו אומרים שאם יש החלטה מבחינה הנדסית שצריכים לבנות מחדש את הבניין, כי אין טעם לחזק, כי זה מבנה מאוד ישן, אז אנחנו נותנים איזושהי הטבה כלכלית כדי שזה יהיה כדאי. בהצעה זו אני מבקש לקבוע שהטבות המס הקבועות בפרק החמישי לחוק מיסוי המקרקעין יחולו במפורש גם על מכירת זכות במקרקעין שבנייתה מושפעת מזכויות בנייה לפי תמ"א 38/2. כלומר, לפי ההצעה יוענקו הטבות מס משמעותיות לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, גם במצבים שבהם הורסים את הבניין הקיים ובונים במקומו בניין חדש. על-פי ההסדר המוצע, מכירת זכות במקרקעין שמושפעת מזכויות בנייה לפי תמ"א 38/2 תהא פטורה ממס עד גובה שוויין של זכויות הבנייה לפי התמ"א, כולל זכויות לפי תוכניות שנערכו לפי הוראות התמ"א. הפטור יינתן אם התקיימו שני תנאים: 1. הפטור יחול לגבי דירת מגורים אחת בלבד שניתנה למוכר בתמורה, שעומדת בהגבלות שטח ושווי, כפי שמפורט בהצעת החוק, 2. המבנה שנהרס הוקם מחדש בהתאם לתמ"א 38/2. במהלך הדיון בוועדה התברר כי היישום של תמ"א 38 הינו בעיקר באזורי ביקוש במרכז הארץ. לפיכך ביקשו חברי הוועדה מנציגי הממשלה לשקול ולבחון לקראת הקריאה השנייה והשלישית דרכים לעודד ביצוע תמ"א 38 בפריפריה, כמו בית-שאן ואזורים מסוכנים אחרים, ששם הכדאיות הכלכלית לא תמיד ניתנת, ולא כדאי, ושם זה בכלל לא מתבצע. לכן, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ביקשנו מהממשלה להביא לנו איזשהן הקלות או הטבות נוספות לאזורים פריפריאליים, כלומר אזורים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית, וכן אזורים בעלי רגישות ססמית גבוהה. מדובר בהצעת חוק חשובה, שמשווה את הטבות המס שהיו קיימות לגבי תמ"א 38 להטבות המס שיינתנו לפי תמ"א 38/2, דבר אשר יאפשר גידול בעסקאות התמ"א ברחבי הארץ, וכתוצאה מכך יורידו יותר מבנים ויבנו במקומם מבנים חדשים. לפיכך, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, ומייד ניכנס להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה, בעזרת השם, שעד סוף המושב נביא את זה גם לקריאה שנייה ושלישית ונביא בשורה לעם ישראל. תודה ליושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת אמנון כהן. יעלה חבר הכנסת דוד אזולאי, ראשון המתדיינים בהצעת החוק, ואני מבין שהוא גם האחרון. אנחנו מתחשבים באמנון כהן, שלא יהיו לו בעיות. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לשאת תפילה ליושב במרומים, שישמור עלינו.  שלא יקרה ולא נראה ולא נדע רעידות אדמה בארץ-ישראל, מפני שאנחנו רואים מה שקורה אצל אלה שזה היה אצלם. אנחנו ראינו את הסכנות, ואי-אפשר פשוט לעמוד בזה, בואו נודה על האמת ונגיד. ולכן, אנחנו מאוד מקווים לא לעמוד בניסיון הזה. יחד עם זה, אי-אפשר להתעלם ולהגיד: לי זה לא יקרה. לכן צריך קודם כול לברך את היוזם, חבר הכנסת אמנון כהן, שבאמת גם לקח יוזמה, ואיך כתוב שמה? במקום שאין איש, השתדל להיות איש. לצערי הרב, הממשלה לא עושה מספיק בעניין הזה, אז לא נותרה לנו ברירה, גם אני, גם חברי אמנון כהן, אנחנו פשוט עובדים בשיטת הסלאמי בכל מה שקשור לרעידות אדמה. מדי פעם אנחנו מגישים עוד הצעת חוק עם סעיף אחד או שניים, ועוד הצעת חוק. רק לפני שבועיים אנחנו, אני יחד עם חבר הכנסת אורלב, העברנו איזושהי הצעת חוק דומה בנושא אחר של תמ"א 38. אבל אני חושב שהגיע הזמן, אדוני השר, שממשלת ישראל תיקח את הנושא הזה לידיים, לפני שיקרה אסון. נכון שיש תוכנית ל-25 שנה להתחיל לבדוק, מתחילים עם מוסדות ציבור, אבל עובדה היא שהעסק הזה, נכון להיום, תקוע. תקוע. ואני חושב שלא צריך לחכות עד שיקרה חלילה אסון. כפי שאנחנו מכירים, במדינת ישראל אחר כך מחפשים אשמים, מקימים ועדות חקירה, מבקר המדינה, ואחר כך צריך לפטר את זה, בואו נהיה חכמים ונעשה היום יותר מתמיד, במיוחד כאשר מדובר על השבחת אותן דירות, ובעיקר בפריפריה. הפריפריה צמאה לשינוי התנאים של אותם מגורים. רק תיתנו את התנאים הנאותים. היזמים בצדק אומרים: במקומות האלה שהם פריפריה לא כדאי לנו להשקיע, אבל במרכז הארץ כן מוכנים. אבל שם הבעיה אחרת  שם הבעיה היא של חסמים. צריך גם שם לשחרר חסמים, במרכז ובפריפריה, להוזיל מחירים, להגדיל את אחוזי הבנייה, כדי לאפשר יותר הגנה מפני רעידות אדמה, ובכך נוכל גם להפעיל את תמ"א 38 ביתר שאת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 74) (חיזוק בנייה מפני רעידות אדמה), התשע"ב 2012, קריאה ראשונה, רבותי. מי בעד? מי נגד? ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 74) (חיזוק בנייה מפני רעידות אדמה), התשע"ב 2012, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. רבותי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ב, 11 ביולי 2012, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. 
\ No newline at end of file