diff --git "a/49012/transcript.json" "b/49012/transcript.json" new file mode 100644--- /dev/null +++ "b/49012/transcript.json" @@ -0,0 +1 @@ +{"text": "דברי הכנסת חוברת ט\"ו ישיבה צ\"א הישיבה התשעים-ואחת של הכנסת העשרים יום שלישי, ט' בשבט התשע\"ו (19 בינואר 2016) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים ישיבה מיוחדת לציון שישים-ושבע שנים לכינון הכנסת בט\"ו בשבט 3 היו\"ר יולי יואל אדלשטיין: 3 נשיא המדינה ראובן ריבלין: 6 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 10 יצחק הרצוג (המחנה הציוני): 14 קהל נכבד, חברי הכנסת, שרים, אתם מתבקשים לכבד בקימה את כניסת כבוד נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת.) נא לשבת. חברי הכנסת, היום ט' בשבט תשע\"ו, 19 בינואר 2016, אני מתכבד לפתוח ישיבה מיוחדת של הכנסת לציון 67 שנים לכינון הכנסת. כבוד נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין והגברת נחמה ריבלין, כבוד ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור אריה נאור, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג והגברת מיכל הרצוג, שרים, חברי הכנסת בהווה ובעבר, היועץ המשפטי לממשלה עורך-הדין יהודה וינשטיין, ראשי הנציגויות הזרות, ראשי העדות הדתיות בישראל, מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ, מנכ\"ל הכנסת רונן פלוט, היועץ המשפטי לכנסת עורך-הדין איל ינון, משפחות שכולות, ניצולי השואה, מורים ותלמידים, אורחים נכבדים, אזרחי ישראל. \"עם האספה המכוננת בירושלים קמה הכנסת, ותהי לבית-המחוקקים של העם בישראל\", כך נכתב במגילת היסוד של הכנסת, עם הנחת אבן הפינה למשכן הקבע, בשנת תשי\"ט, 1959. היום אנחנו מציינים את יום חגה הקרב של הכנסת, שחל בט\"ו בשבט, הפעם בסימן חגיגות היובל למשכן הכנסת, כאן, בגבעת-רם. בניין זה נחנך ברוב עם בתום תשע שנות תכנון ובנייה. באלול תשכ\"ו, אוגוסט 1966, התקיים הטקס המרשים בהשתתפות אלפים, בהם ראשי העם היהודי מן הארץ ומן התפוצות. הרבה מאוד ציפיות, גבירותי ורבותי, נתלו בבית הזה. במרוצת יובל השנים הייתה הכנסת, כשמה, מקום ההתכנסות המרכזי של שליחי העם ונבחריו, בבואת הציבור הישראלי ודופק חייו, בשמחות ובאסונות, ברגעים מרוממים ובשעות אבל, בגאות, וגם, לצערנו, בימי דאגה ושפל. אילו יכלו קירות הבית הזה ומסדרונותיו לדבר ולספר, בעיקר לדורות הבאים, הם היו מגוללים את סיפורה המרתק, הבלתי-נתפס לעתים, של מדינת ישראל. הם היו מספרים, למשל, כיצד התכנסה כאן ממשלת ישראל, במקלט שבקומה הראשונה, תחת הפגזות הירדנים במלחמת ששת הימים, וקיבלה את ההחלטה ההיסטורית על שחרור ירושלים, הם היו מספרים גם על ההתרגשות האדירה שאחזה בכול בעת ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת, שנשא דברים מעל דוכן זה בנובמבר 1977. הכנסת ידעה אירועים מכוננים והיסטוריים רבים: ראשי מדינות רבים שהתארחו כאן, הצבעות מכריעות, נאומים דרמטיים ודיונים בלתי נשכחים שהפכו לנקודות ציון חשובות בתולדותינו. אך לצד אלה, יש לומר ביושר שהמקום הזה הנחיל לציבור הישראלי גם לא מעט אכזבות, ולא אחת הייתה תחושה שהוא המיט עלינו גם קלון. דווקא משום כך, דווקא משום שאנו מכירים במורכבות זו, ביום זה עלינו לזכור כי הכנסת יקרה, חשובה ונישאה מסך יחידיה החברים בה, שרובם המכריע הם שליחי ציבור מסורים, הנאמנים לשליחותם. ביום חגיגי זה אני פונה אל הציבור הישראלי, אל כל אחד ואחת מכם, העוקבים אחרינו, ומפציר בכם: אל תיתנו לעצים להסתיר לכם את היער, אל תיתנו להתרחשויות, התרחשויות מטרידות, מקוממות או צהובות, לכער את התמונה הגדולה. זכרו מהי מהות ה��נסת, זכרו את מקומה ואת תפקידה המכריע במרקם השלטוני ובדמוקרטיה הישראלית. עקבו אחרינו, השמיעו ביקורת, אל תרפו. הכנסת היא ביתכם, וכולנו, כל חברי הכנסת, שליחיכם. אל נא תשפכו את התינוק עם המים, אל תספידו את הכנסת כמוסד שלטוני חיוני ואל תמהרו לזהות תמיד את חברי הכנסת שסרחו או הכזיבו עם המקום הנהדר, השוקק והחשוב הזה. אל תיתנו למיעוט של נבחרי ציבור, שבהתנהלותם באולם זה או מחוץ לו מביישים בעיקר את עצמם, להוציא דיבת הכנסת רעה. אל תמהרו להכליל ולהשמיץ את כנסת ישראל כולה, על פועלה הרב, על עובדיה המסורים ועל חבריה הפעילים. רבותי, כמו כולנו אני שומע את הקולות ואת הלכי הרוח בציבור, המעניקים לנו בעקביות ציונים נמוכים. הדבר מדיר שינה מעיני, ואני יודע שלא רק מעיני, משום שלא מדובר בהסתייגות נקודתית או זמנית מחבר כנסת פלוני או מהתרחשות אלמונית, ואפילו לא רק בכרסום במעמד הכנסת, כנסת נבחרת ומתפזרת, חברי כנסת באים והולכים, אבל הדמוקרטיה הישראלית, רבותי, היא זו שנמצאת היום בסכנה. אני חש כיצד היסודות החשובים שנבנו כאן בעמל במשך 67 שנות קיומה של הכנסת הולכים ומתערערים. יש בי חשש כבד כי המשך הפיחות הזוחל במעמד הכנסת, הרשות המחוקקת והמכוננת ואבן יסוד של הממשל הישראלי, עלול, חלילה, יום אחד למוטט את הדמוקרטיה הישראלית על כולנו, יושביה ואזרחיה. אנו נוטים לשכוח כי מעמדו וחשיבותו של המקום הזה גוברים עשרת מונים על יושביו הזמניים, וכל שכן על פני דימוייו בתודעת רוב הציבור. זהו פער תודעתי מטריד, ואחת ממשימותי וממשימות הכנסת כולה היא לנסות לצמצמו ככל האפשר. מכובדי, במעמד חנוכת משכן זה התווה הנשיא דאז, זלמן שזר, את חזונו ואת ייעודו, כשהכריז כי \"על שער הבית הנישא הזה ייחרתו באותיות נצח עקרונות היסוד של הדמוקרטיה האנושית, החקוקים לנו בגנזי אוצרותינו מראשית ימי היותנו לעם. והם: חוקה אחת לגר ולאזרח, אחרי רבים להטות, וחי אחיך עמך, צדק צדק תרדוף ומלאה הארץ דעה\". אבל שזר לא הסתפק בקביעת העקרונות שלאורם מציון תצא תורת החקיקה. הוא ציפה כי מן הכנסת תצא גם בשורה של שיח מכבד, שתהיה מודל לניהול מחלוקת לשם שמים. כך אמר עוד: \"אל סף הבית הזה אל נא תקרב לא שנאת אחים ולא התנצחות קלוקלת, לא תאוות המחלוקת ולא אהבת ההשמצה, לא התקלסות בקלון חברים ולא קטנות של מוחין, איש איש, מתוך יחס של כבוד לדעות יריבו, כששלום כל העם לנגד עיני כולם, ללא הבדל דת וגזע ומפלגה ועדה וארץ מוצא\". נקל לשער שרבים חשים למשמע הדברים כי מדובר באוטופיה המתרסקת אל סלע המציאות הקשה, המסוכסכת והמתלהמת שלנו. אינני תמים לחשוב שעמדנו בציפיות, אבל בד בבד, אינני חדל מלתלות תקוותי ברף גבוה זה. אפשר להעלות השערות רבות מדוע צוללות כל העת מניותיה של הכנסת בבורסה הציבורית. הרי אל המקום הזה שולחים מיליוני אזרחים את נבחריהם, ונדמה ששוב ושוב הם מאוכזבים. מעבר לפרשות הנקודתיות, יש כנראה דבר מה באווירה שעלינו לטהר. את התחושות האלה מבטאים מאות אזרחים הפונים אלי כל העת. הם כועסים על צורת הדיון, על אופן ההתנהגות ואופן הביטוי הנחשפים לעיניהם בשידורים ובדיווחים. הם כועסים ומודאגים בשעה שהם רואים בעיניים כלות את אופן ההתנהלות שלנו כאן. אני גם חש את הנושאים שעליהם מדברים אתי בכל מקום. אם בעבר הלא-רחוק עוד העסיקו את הציבור רפורמות נחוצות או חקיקה מועילה, היום כמעט כולם מוטרדים מדבר אחד, מכבוד הכנסת ומהתנהגות חבריה. לא לפרובוקציות ולמהלומות מילוליות מצפים מאתנו, וגם לא לזלזול בדוברים האחרים, להפרעות או להתעלמות הפגנתית, אלא לשיח נוקב וחד, שמתנהל בכבוד הדדי, בהקשבה, ובעיקר בהבנה, הבנה מתמדת, כי עיני הציבור נשואות אל הבית הזה ואל האולם הזה. אני מפציר בכם, חברי וחברותי, להמשיך לקיים כאן דיונים תוססים ומנומקים. אבל אנא, שמרו על כבודכם, כבודנו, שהוא כבודם של הפרלמנט ושל המדינה כולה. עמיתי ומכובדי חברי וחברות הכנסת, הבה נהפוך את היום הזה, יובל ה-50 למשכן הכנסת, לנקודת מפנה בכל הקשור לכבוד האכסניה הזאת, נשווה תדיר לנגד עינינו את הציפייה הגדולה של הנשיא שזר בחנוכת משכן הכנסת: \"נדע כי בית-המחוקקים הזה הוא גם בית חינוך עליון ומתמיד לכל בני המדינה ובית התקווה הגדולה לכל פזורי העם, והוא תפארתנו לעיני כל הגויים\". אני קורא לכולנו, לציבור הצופה בנו ומטה אוזן לנאמר כאן, וגם לכם, חברי היושבים כאן, מכל קצות הבית, על סיעותיו: בואו נחזיר עטרה ליושנה, ונשיב את עטרת הכנסת למקום הראוי לה. בואו נטה שכם כדי להשיב לה את כבודה, בטרם, חלילה, יאבד. זה תלוי בכל אחד ואחת מן היושבים כאן ובכולנו גם יחד. אם נזכה, נהיה ראויים לדברים הנשגבים החותמים את מגילת היסוד של בניין זה: \"ייבנה הבית הזה ויהי לברכה ולתהילה בפי כול, בתיתו לעם חוקים ומשפטים צדיקים, אשר יורוהו את הדרך לאהבת האדם, לאמונים במולדת ולשלום עולמים. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים\". בעזרת השם, נעשה ונצליח. ברכות לכנסת ליום חגה. אני מתכבד להזמין את נשיא המדינה מר ראובן רובי ריבלין לשאת דברים. (מחיאות כפיים) אדוני יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין והגברת אירינה נבזלין, אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, גברתי נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור נאור, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג והגברת מיכל הרצוג, שרים, שרים לשעבר, חברי הכנסת בהווה ובעבר, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, מכובדי, סגל א' של המדינה, משפחות שכולות, מכובדי כולם. בה' באייר שנת תש\"ח, 1948, קמה מדינת ישראל, ובט\"ו בשבט שנת תש\"ט, 1949, עת התכנסה בפעם הראשונה האספה המכוננת, נזרקה בה נשמה, זה היה הרגע שבו העניק הריבון, העם, את אשרורו לתהליך הקמת המדינה והביע את אמונו במוסדות המכוננים שלה. הכנסת שלנו צעירה, אך מלאת יצירה ומעש, וגם התרגשויות שלא מן המניין, פעמים רבות מדי, כאשר הן פוקדות אותה. האמת ההיסטורית היא, שמאז ימי עריכת המשנה והתלמוד לא גובשה יצירה חוקית ומשפטית רחבה כל כך, בעומק ובהיקף, כפי שיצרה הכנסת לדורותיה. ספר החוקים שלנו, פרי עמלם של יושבי הבית הזה לדורותיהם, הוא יצירה קולקטיבית המהווה בסיס לחיינו המשותפים כאן כחברה. זוהי יצירה המסמלת יותר מכול את חזרתנו, כעם, להיסטוריה, את תחיית האומה העברית, את היותנו הריבון החוקי על חיינו, במולדתנו. במובנים רבים, ביום הזה זכינו בעצמאותנו. על היום הזה חלמנו ובשמו נלחמנו. מכובדי, כפי שציין זאת יושב-ראש הכנסת, היושב-ראש הראשון של הכנסת, יוסף שפרינצק, לא הכריז על פתיחת הישיבה הראשונה של כנסת ישראל, שפרינצק פתח את הישיבה הראשונה של האספה המכוננת, אותה אספה שהתכנסה כדי לכונן חוקה למדינה הצעירה, מדינת ישראל. כתיבת חוקה, זה היה תפקידה וייעודה. חוק המעבר שקיבלה האספה המכוננת רק יומיים אחר כך, הוא שקבע רטרואקטיבית כי האספה המכוננת היא למעשה הכנסת הראשונה של מדינת ישראל, אף-על-פי שלא לשם כך היא כונסה, אף-על-פי שלא זה המנדט שניתן לה מהריבון, מהעם. מנחם בגין, האופוזיציונר הלוחם, טען, לכן, שהכנסת הראשונה נולדה בחטא. \"אם אינכם רוצים לחוקק חוקה\" כך אמר בגין, ואני מצטט, \"אולי משום גישה אימפולסיבית, ואולי בגלל נימוק מחושב, בואו והתייצבו לפני העם, והגידו לו: לא דרושה לנו חוקה. אין לנו השראת רוח, איננו רוצים לחייב את הדורות הבאים\". כך אמר מנחם בגין. בסופו של אותו דיון התקבלה הצעתו של חבר הכנסת יזהר הררי, שהטילה על הכנסת את התפקיד של כתיבת חוקה לישראל, לא מקשה אחת, פרקים פרקים שיתאגדו יחד לחוקת המדינה. לא בכדי נקראת ועדת החוקה, חוק ומשפט \"ועדת החוקה, חוק ומשפט\", שכן אותם הימים שבהם היינו מיועדים, כאספה מכוננת, לכונן חוקה, נמשכים עד עצם היום הזה, וכנראה עוד יימשכו. יקירי, לפני ארבע שנים ישבתי כאן, בישיבה החגיגית של הכנסת, בט\"ו בשבט, וקראתי לחברי הכנסת להיזכר ב\"ייעוד הבלתי-ממומש של הבית הזה, בצורך הדחוף שלנו בחוקה\". כן, כך אמרתי אז. היום אינני רוצה לשוב ולקרוא לכם לחוקק חוקה. לא משום שלא דרושה לנו חוקה, ולא משום שאין לנו השראת רוח, אלא מפני שהיום, נכון לעת הזאת, אנחנו לא מסוגלים לכתוב חוקה. חוקה משמעותה סרטוט עדין של קווי ההסכמה הלאומית, ועלינו להכיר בכך שאנחנו, החברה הישראלית, וכנסת ישראל, כנציגתו היחידה והאותנטית ביותר של הריבון, העם פשוט איננו בשלים לכך עדיין. מכובדי, שואלים אותי אם יש דברים שרואים משם, ממשכן הנשיא, שלא רואים מכאן, מכנסת ישראל. ובכן, אני לא חושב. אבל דבר אחד, כך אני מרגיש, אני יכול לומר שרואים משם ואני לא יודע אם אני ראיתי או אם יכולתי לראות מכאן. יום-יום אני פוגש אזרחים וקבוצות אזרחים ממגזרים שונים בחברה הישראלית, דתיים, חרדים, חילונים, ערבים. יש ביניהם הרבה שוני, אבל להפתעתי, משותפת לכולם תחושה אחת: כולם, כולם ללא יוצא מן הכלל, חווים את עצמם כמיעוט נרדף ומותקף, כמיעוט שזהותו וערכיו נמצאים תחת איום מתמיד מידי קבוצות אחרות. החרדים מתלוננים על אפליה בתעסוקה, שנשענת על דעות ועמדות קדומות, הערבים מרגישים שהם אזרחים סוג ב' ולא שווים בפני החוק, תושבי יהודה ושומרון נתונים למתקפות טרור מתמשכות ולהקפאה שחונקת אותם, פיזית ורוחנית, והחילונים חשים פחד מהדתה ואיום על זהותם הליברלית. המתח הזה לא מתקיים בריק. הוא מונע משינויי עומק המעצבים מחדש את החברה הישראלית, מחברה שהיו בה רוב ומיעוטים לחברה שאין שבה רוב ומיעוטים ברורים, חברה ההולכת ונחלקת לארבעה מגזרים שבטיים המתקרבים זה לזה בגודלם, אלא שהציבורים האלה לומדים במערכות חינוך נפרדות, גרים בערים שונות, לא מכירים זה את זה, לא נפגשים זה עם זה, במידה רבה חיים ביקום מקביל זה לזה. ממילא, חוסר ההיכרות והמפגש בין האוכלוסיות מגביר את החשש, את הניכור, את חוסר האמון. יקירי, חברותי וחברי חברי הכנסת, אתם היושבים כאן, אתם לא רק שליחי ציבור, אתם גם מנהיגיו. כולנו יודעים היטב כמה מסוכנת והרסנית עשויה להיות דינמיקה וחוויה של משחק סכום אפס בין חלקי החברה הישראלית, בין אם מדובר במחלוקת על תקציבים, על אופייה של השבת או על שירות צבאי, אזרחי או קהילתי. גם אם אין בידינו חוקה, דווקא משום שבתנאים אלה אנו מתקשים לחשוב איך ננסח חוקה, אנחנו מוכרחים, אתם, אתם מוכרחים, לסלול עבורנו את הדרך לשותפות ולהבנה בינינו, בין כלל הקבוצות בחברה הישראלית. לא, לא לעגן אותה בחוקה, כי אם לפרוס אותה יחד, בעדינות ובכבוד, גם אם מתוך אי-הסכמה, פעמים. אני מאמין שיש ארבעה יסודות שעליהם צריכה לעמוד השותפות הזאת. היסוד הראשון הוא תחושת הביטחון של כל מגזר בכך שרכיבי היסוד של זהותו, ציפור הנפש שלו, אינם נמצאים בסכנה או באיום מתמיד. כך, במבחן התוצאה, כאשר אזרחי ישראל התל-אביבים מרגישים, בצדק או שלא בצדק, שאורח חייהם החילוני-ליברלי, שדרך החינוך הליברלית שלהם, נמצאים באיום, כולנו מפסידים מכך. כך, כשאזרחי ישראל מבני-ברק מרגישים שדרך החינוך החרדית, שהיא לב ומהות החרדיות, נמצאת בסכנה, כולנו מפסידים מכך. איננו נמצאים במלחמה, גם כאשר אנחנו נמצאים במלחמה בלתי מתפשרת בפונדמנטליזם האסלאמי בכל מקום שבו הוא נמצא, באותה נשימה עלינו להזכיר ולשנן כי אין לנו ולא תהיה לנו מלחמה בזהותם של אזרחי ישראל הערבים. הביטחון בכך שהזהות הבסיסית שלי איננה מאוימת הוא תנאי יסודי ליכולת של כל אחד ואחד מאתנו להושיט יד לאחר. לא נוכל לעשות זאת בלי שנלמד להכיר אלה את אלה, בלי שנבין מהי ציפור הנפש של כל מגזר, נדע לכבד אותה, וכן גם לשמור עליה, גם כאשר הדבר קשה, ולעתים אף מקומם. היסוד השני הוא האחריות המשותפת. שום קבוצה ומגזר המיוצגים כאן אינם פטורים מנשיאה באחריות לגורלה, לעתידה ולביטחונה של מדינת ישראל, ולכלל החברה הישראלית. שותפות מטילה אחריות. אחריות משמעותה בראש ובראשונה השתתפות. כל מגזר בחברה הישראלית צריך למצוא את דרכו להשתלבות בשירות, יהיה זה שירות צבאי, לאומי, אזרחי או קהילתי, במרחב ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. דרך ההשתלבות עשויה להיות שונה ומותאמת למאפיינים הייחודיים של כל ציבור, אבל עצם ההשתלבות היא חובה המוטלת על כולנו, ומשימה העומדת לפתחכם, מנהיגי הציבור. ממילא מובן מאליו שאחריות משותפת היא בראש ובראשונה ערבות לכללי המשחק ולחוק. ולצערי, לא מיותר לומר שכל קריצה או הנחה לטרור, גינויים מאולצים או רפים מדי, שנשמעים בצורה אחת בעברית ואחרת בערבית, וחמור מכך, קולות המגלים סימפתיה והבנה לפגיעה ורצח של חפים מפשע, הם לא רק כישלון של המנהיגות, אלא גם מקעקעים את היכולת לבסס אמון בינינו. היסוד השלישי הוא הוגנות ושוויון. אם חזון המדינה היהודית והדמוקרטית, הדמוקרטית והיהודית, הוא חזון חיינו, אנחנו מוכרחים להבטיח, אתם, אתם מוכרחים להבטיח, ששום אזרח אינו מופלה לרעה או לטובה מתוקף השתייכותו המגזרית. הדבר נכון גם לגבי תקציבי חינוך, תשתיות, תרבות ועוד, לדתיים ולחרדים ולכל המגזרים. במיוחד ברצוני לברך את ראש הממשלה ואת הממשלה כולה על החלטת הממשלה האמיצה שהתקבלה על תוכנית החומש למגזר הערבי. ההחלטה הזאת התקבלה בתקופה קשה מאוד, בנקודת שפל ביחסי האמון שבין ערבים ויהודים במדינת ישראל, אבל החלטת הממשלה הזאת היא הדבר הנכון לעשות, היא הדבר הראוי לעשות, וההחלטה הזאת לוקחת את מדינת ישראל והחברה הישראלית קדימה. ואני מקווה ומייחל שהממשלה הזאת תעמוד על יישומה המלא, שכן בהיסטוריה ממשלות נבחנות לא רק על החלטותיהן אלא בעיקר, בעיקר, על ביצוען. היסוד הרביעי והאחרון, וכנראה המאתגר מכולם, הוא הישראליות המשותפת. התקווה הישראלית המשותפת. הבית הזה, גם אם באופן אירוני, הוא בעיני הביטוי המובהק ביותר לאפשרות הזאת. אומנם הבית הזה הוא גם כזה שמחדד את ההבדלים בין הציבורים השונים, אבל בבית הזה, באותה נשימה, מתעצבת יום-יום הישראליות המשותפת. בבית הזה כולנו מיוצגים. הבית הזה הוא הבית של כולנו. כאן משתפים פעולה יום-יום נציגי המגזרים השונים לטובת מטרות משותפות, לטובת עתיד טוב יותר, משותף יותר, לכולנו. יקירי, על רקע אי-אלו תקריות שנקשרו בשמה של הכנסת לאחרונה, אני בוודאי נשמע תמים, אבל אתם ואני יודעים היטב שהשערוריות האלה אינן מתרחשות בלב הבית הזה, כי אם בשוליו, שוליו הפיזיים והמהותיים. ביום הולדתה של הכנסת אני מבקש מכם, כמנהיגי הציבור, גם אם אין בידכם היכולת לתקן את החטא הקדמון של הבית הזה ולממש את ייעודה של האספה המכוננת, אנא מכם, סללו לנו דרך משותפת, דרך של שותפות. על הבסיס החיוני הזה, של השותפות, של ההכרה והכבוד ההדדיים, של האחריות המשותפת, המשיכו להיאבק אלה באלה מאבקים אידיאולוגיים, נוקבים, בלתי מתפשרים: על דרך כלכלית, על גבולות וצביון. המחלוקות האידיאולוגיות האלה, שהן מאבק על דרך, ולא מאבק בזכותה של קבוצה זו או אחרת להתקיים, אלה הן המחלוקות לשם שמים, מחלוקות שמתקיימות. אלה הן המחלוקות שיכבדו את הכנסת הזאת, יאדירו אותה ואת דמותה. אלה הן המחלוקות שסופן להתקיים. חברותי וחברי חברי הכנסת, מדי פעם אני שמח לשוב למקום שהיה ביתי שם, שם וכאן, אדוני היושב-ראש, ושנים רבות כל כך היה הדבר. היו ברוכים. היו ברוכים בעשייתכם. יום הולדת שמח לכנסת ישראל. (מחיאות כפיים) אני מודה מאוד לנשיא מדינת ישראל ראובן רובי ריבלין, ומתכבד להזמין את ראש ממשלת ישראל חבר הכנסת בנימין נתניהו לשאת דברים. (מחיאות כפיים) מכובדי נשיא המדינה ראובן ריבלין, מכובדי יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יולי אדלשטיין והגברת אירינה נבזלין, נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור אריה נאור, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג והגברת מיכל הרצוג, שרים וחברי הכנסת בהווה ובעבר, הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב יצחק יוסף, היועץ המשפטי לממשלה עורך-הדין יהודה וינשטיין, מכובדי, סגל א' של המדינה, קהל נכבד. הדמוקרטיה הישראלית היא עץ שתול על פלגי מים, שורשיו יונקים ממסורת השלטון העצמי של עמנו לאורך דורות רבים. היו לנו אנשי כנסת הגדולה, לאחר שיבת ציון מבבל, הייתה לנו אוטונומיה קהילתית בתפוצות, בגולה, והיה לנו הרצל, שקבע עקרונות דמוקרטיים לפעילותה של התנועה הציונית. שלושה ימים לאחר הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, הרצל כתב ביומנו: \"אט-אט דרבנתי את האנשים אל הלך מחשבה של המדינה והקניתי להם את התחושה שהם-הם האספה הלאומית\". השרשרת הזאת, של חוליות היסטוריות, העניקה עוצמה יוצאת דופן למעמד שבו פתחה הכנסת את שעריה לפני 67 שנים. זה היה ציון דרך מרכזי בתקומתנו הלאומית, מאורע שביטא את זכייתנו מחדש בחיי חירות וריבונות. ירושלים, שהייתה מצולקת מן הקרבות הקשים של מלחמת העצמאות, ירושלים לבשה חג. בציבור אז רווחה תחושה עמוקה שהכנסת, הכנסת, היא מרכז השיח הישראלי, מבצר דמוקרטי שמשקף את מיטב כוחות הרוח והיצירה שגנוזים בנו. אני חייב להגיד שהרמה שבאה לידי ביטוי בכנסת הראשונה, השנייה והשלישית, ומעת לעת אני קורא את הדיונים, את הוויכוחים, את הפולמוסים, הרמה הזאת הייתה גבוהה, גבוהה מאוד. יש לנו לאן לשאוף. יש לנו מה לשפר. דמוקרטיה מחייבת בגרות פוליטית. זוהי שיטת משטר מורכבת, שמצריכה איזונים ובלמים: הפרדת רשויות, זכויות היחיד וצורכי הכלל, יחסי רוב ומיעוט. דמוקרטיה היא יצור שמתאפיין בסתירות פנימיות. צריך להתמודד אתן כל הזמן, ובמידת האפשר, לגבש הסכמה רחבה. יש באמת ארצות שמעדיפות פתרון אחר, פתרון פשטני: במקום לספור ראשים, להוריד ראשים. התבוננו סביב וראו מה שמתחולל ברחבי המזרח התיכון, חמש שנים מלאו לפרוץ אירועי האביב הערבי, ללא ספק אירוע מכונן, מהפכני, בעל משמעות היסטורית עמוקה, שאנחנו עדיין בתוכו. אנחנו זוכרים את אותו גל הפגנות חסר תקדים למען חופש וזכויות אדם, נגד דיכוי ומצוקה. אבל התקוות האלה נגוזו מהר מאוד. את האביב הקצר החליף חורף אסלאמיסטי קודר במיוחד. אפקט הדומינו באזורנו פעל הפוך ממה שרבים ייחלו לו: לא התפשטות של שלום ומתינות אלא השתרשות של כאוס, אנרכיה, מחיקת גבולות, התפוררות של מדינות, טבח המוני בחפים מפשע, המוני אזרחים שנעקרים מבתיהם והופכים לפליטים, הרס של אוצרות תרבות, מלחמות אזרחים עקובות מדם, סכסוכים אלימים בלתי נגמרים. אני חייב לציין שבמרחב רחב מאוד ישראל יוצאת דופן, כי כל זה לא קיים אצלנו. יש כנסת, יש ממשלה, יש בית-משפט, יש חוק ויש כיבוד החוק. אלה עמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית, וחרף הטלטלות באזורנו, וגם הטלטלות בתוכנו, הדבר הזה לא ישתנה. אך לא כך קורה בעולם. בתולדות הזמן החדש יש תקופות של התפשטות הדמוקרטיה בזירה הבין-לאומית, ומנגד יש תקופות של נסיגה וכרסום במחויבות לערכים דמוקרטיים. שתי המגמות התקיימו לאורך המאה ה-20, שבסופה, כך היה נראה וכך קיוו רבים, הרעיון הדמוקרטי ניצח את העריצות. אבל בפתח המאה ה-21 שוב אנו עדים לאיומים חריפים על הדמוקרטיה. ראינו זאת במתקפת הטרור הגדולה על אדמת ארצות-הברית בספטמבר 2001, וכך קורה גם בשנים אלו, שבהן האסלאם הקיצוני זוקף את ראשו, בין אם מדובר בזרם השיעי הרדיקלי בהנהגת איראן או בזרם הסוני הרדיקלי בהובלת קנאי \"דאעש\". שני הזרמים מייצגים חזון אנטי-דמוקרטי מובהק, שמבקש להחריב את העולם החופשי. זוהי התנגשות בין תנועות משעבדות, שמחוללות הרס וחורבן, לבין ציוויליזציה חופשית, שמעמידה במרכזה את רווחת האדם, את חופש האדם, את האנושיות שבו, את האנושות בכלל. ישראל נמצאת בקו החזית של המערכה הזאת. כמעוז קדמי של העולם הדמוקרטי, אנחנו חשופים לאיומים מתמשכים. אנחנו בלב הסערה. המדיניות שלנו ברורה: לשמור על ביטחוננו ולהגיב על כל איום בנחישות ובעוצמה. מי שמנסה לאתגר את ריבונותנו ולפגוע באזרחי המדינה, משלם את מלוא המחיר, כולל המחבלים הפלסטינים צמאי הדם. חברי הכנסת, הייתי הבוקר בעתניאל, בביקור תנחומים אצל משפחת מאיר, משפחה אצילית, שנושאת את אבלה על הרצח המזעזע של דפנה, הרעיה והאם, בצורה מעוררת כבוד, בצורה קורעת לב. תהום מוסרית עמוקה מבדילה בינינו לבין אויבינו: מכאן, אישה שהקדישה את כל זמנה לקיום החיים, להצלת חיים, ומכאן, רוצח פלסטיני שפל, בן 15, שלא היסס ליטול חיים באכזריות נוראית. הוא ספג מן הסתם את רעל השנאה ליהודים מערש לידתו, כי ההסתה נגדנו מצד הפלסטינים, כולל גורמים, לצערי, בצמרת ההנהגה הפלסטינית ההסתה הזאת איננה פוסקת. הם לא מחנכים את עמם להשלמה ולשלום, אלא מזינים אותם באשליות על חזרה לגבולות 1948, לחיפה, ליפו, לעכו, לצפת, במקום מדינת היהודים. זהו שורש הסכסוך: שלילת עצם קיומה של ישראל, השאיפה למחוק אותנו מעל פני האדמה. אני אומר כאן, ביום חגה של הכנסת: זוהי תקוות שווא, כי נישאר כאן לנצח. איש לא יעקור אותנו מארצנו, ואנו נוסיף לבנות אותה ולהגן עליה. אני מבקש לשבח את כוחות הביטחון, שפועלים בשטח לילות כימים. אני מבקש לבטא הערכה מיוחדת לשב\"כ ולכוח \"דובדבן\", שאיתרו ותפסו את המחבל במהירות, כפי שאמרנו שיעשו. הממשלה מפעילה אמצעים חסרי תקדים נגד הטרור, אמצעים שבעבר לא נדרשנו להם, וייתכן שנדרשנו אבל לא הפעלנו, ממשלות קודמות. אנחנו נפעיל עוד אמצעים, ככל שנידרש, ככל שהצורך המבצעי יחייב. יש לנו רצון עז לקיים שגרת חיים שלנו, ושל הפלסטינים, אבל לא נהסס במקרה הצורך, כפי שעשינו אתמול, לאסור כניסת עובדים פלסטינים ליישובים. הכוונה שלנו היא להחזיר את השקט, את הדו-קיום, ויום אחד, גם את השלום. על יסודות הדמוקרטיה צריך להגן מבפנים, אבל כדי לשמר דמוקרטיה צריך להדוף גם את הסכנות מן החוץ. \"בכוחות משותפים אנחנו שומרים\" אני מצטט את הנשיא האמריקני פרנקלין רוזוולט, \"על הלהבה הגדולה של הדמוקרטיה מפני החשכה של הברבריות\". ואכן, השלהבת הדמוקרטית דולקת בעוז במדינת ישראל, יש לנו דמוקרטיה פעילה ותוססת, בחירות ובחופשיות, בבחירות חופשיות. יש לנו מערכת משפט מצוינת, ויש לנו איזון בין שלוש הרשויות, וכן זכויות אזרח וחופש ביטוי. הכנסת מייצגת נאמנה את כל חלקי העם, והיא נותנת ביטוי להיותנו מדינת חוק. אני נמצא כאן הרבה, אני רואה את העבודה החשובה, לפעמים גם המעמיקה, שנעשית בוועדות הכנסת ובמליאת הכנסת, בקואליציה ובאופוזיציה כאחת. יש כאן לעתים להט אמיתי, שמלווה את מלאכת החקיקה במגוון נושאים, מתוך כוונה להיטיב ולשפר את איכות חייהם של תושבי המדינה, של כל אזרחיה, וראוי לשבח זאת. אבל מנגד, עוד לא נשלמה משימתנו, כפי שאמרתי בתחילת דברי, להשליט שיח פרלמנטרי ראוי ומכבד, חף מהשתלחויות והכפשות אישיות. אמרתי תמיד ואמשיך לומר: עוצמת הטיעון לא תשתפר מסגנון דיבור זול. בדיוק להפך. הציבור מצפה מאתנו לדיון חד ונוקב בענייני השעה, ובו בזמן לנורמות התנהגות מחמירות יותר, גם ואולי בעיקר כשיש אי-הסכמות. אני מבקש להבהיר דבר אחד, כי גם זה עולה בציבור, צריך להבין שכל ניסיון, בנוסטלגיה מדומה, לחפש מדינה שאין בה ויכוחים, הוא ניסיון שגוי מיסודו. מהות הדמוקרטיה היא לא היעדר סכסוכים, מהות הדמוקרטיה היא יישוב סכסוכים בדרכי שלום, בוויכוח, בפולמוס, לעתים בפשרות, ואם אין אפשרות להשיג פשרה, בקלפי. זו מהות הדמוקרטיה, אבל את הוויכוח ואת הפולמוס אנחנו צריכים לעשות בסייגים ברורים, חדים יותר ממה שהיה נהוג עד היום. ידידי חברי הכנסת מכל חלקי הבית, לכולנו יש אחריות לתדמיתה של הכנסת בציבור, ועלינו לשמור על כבודה. איך עושים זאת? לפני הכול, באמצעות כבוד הדדי בינינו, גם ובייחוד כשאנחנו חלוקים זה על זה, אבל מעל לכול, מעל לכול, תוך התעקשות על כיבוד החוק. כאן אין ולא יהיו פשרות. אנחנו נמשיך לפעול נגד פורעי חוק מכל צד שהוא, וודאי שלא נקבל רצח של אדם כלשהו לא של יהודים, לא של ערבים, של אף אחד. מכובדי וידידי, ביום חגה של הכנסת יש לנו זכות להרגיש גאווה גדולה, ישראל משתייכת למשפחת האומות הדמוקרטיות, ואין אף דמוקרטיה אחרת שעומדת במבחנים שבהם אנחנו עומדים. זה דבר ייחודי בכל קנה מידה, וראוי שדווקא המדינות הדמוקרטיות, שממהרות לפעמים לבקר את ישראל, יעריכו אמת פשוטה זו. חברי הכנסת, ניתן לנו פיקדון יקר: לעצב את החיים הדמוקרטיים במדינה ולשאת באחריות לגורלה ולעתידה. נהיה ראויים לגודל השליחות, נוסיף לטפח את הנטיעות של ראשוני הכנסת, ונגשים את דברי הנביא יחזקאל: \"ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר\". חג שמח לכנסת ישראל. (מחיאות כפיים) אני מודה לראש ממשלת ישראל חבר הכנסת בנימין נתניהו, ומתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג לשאת דברים. נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין והגברת נחמה ריבלין, תודה לך, כבוד הנשיא, על נאומך החשוב, גם כמי ש, הייתי אומר, עמוד תווך בכנסת הזאת הרבה שנים, וגם כנשיאנו, כבוד יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין והגברת אירינה נבזלין, כבוד ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור אריה נאור, שרי הממשלה וחברי הכנסת בהווה ובעבר, היועץ המשפטי לממשלה עורך-הדין יהודה וינשטיין, מנכ\"ל הכנסת רונן פלוט, היועץ המשפטי לכנסת מר איל ינון, מזכירת הכנסת הגברת ירדנה מלר-הורוביץ, משפחות שכולות, ניצולי השואה, מורים ותלמידים, אורחות ואורחים, מכובדי כולם. בט\"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, נקבע יום ההולדת של הכנסת. היום אנו, 120 נבחרות ונבחרי העם, מציינים 67 שנים לכינונה של כנסת ישראל, בית הנבחרים והמחוקקים של מדינת ישראל, ומציינים יובל שנים לחנוכת המשכן היפהפה והמיוחד שאנחנו פועלים בו. זאת ההזדמנות גם להזכיר את תרומתה הייחודית של משפחתו של הנדיב הידוע, משפחת רוטשילד, לבניין הזה. ביום חגה של הכנסת, בתחילת דברי, אני מבקש להקדיש תודה מיוחדת לעובדות ועובדי המשכן המסורים. ראינו אותם היום מוקפים באלפי אזרחיות ואזרחים, מכל שדרות העם, שבאו להכיר את המשכן מקרוב ולהכיר את הדמוקרטיה בפעולה. זו ההזדמנות להודות לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, על ההפקה המרשימה של אירועי היום בכנסת, שנועדו להעביר מסר בדבר כוחה וחשיבותה של הכנסת, להודות לצוות הכנסת, למנכ\"ל הכנסת, למזכירת הכנסת, למדריכי הכנסת והסדרנים, ושוב, לעובדי המשכן כולם. עבודתם השקטה אך מסורה היא זו שמאפשרת לנו לעמוד בייעודנו יום-יום שעה-שעה, ולגלגלי הדמוקרטיה, לנוע. אנו גאים בכך שקם פה צוות מקצועי לעילא ולעילא, נטול פניות, שמהווה את עורקיו וורידיו של לבה הפועם של הדמוקרטיה. ביום חגיגי זה עלינו לברך על בית-המחוקקים שלנו, שהוא עמוד התווך של הדמוקרטיה הישראלית. יש לנו הרבה במה להתגאות, אך חובה עלינו, גם ביום הזה, לבחון בחינה ביקורתית את אופיו, פועלו ותרבותו של הבית הזה, המייצג את פניה של החברה הישראלית. כנסת ישראל היא סמל הריבונות של עם ישראל במדינת ישראל. 120 נבחרות ונבחרי הציבור הממלאים את הבית מייצגים את כל חלקי העם. מכל קצות הארץ התקבצנו ובאנו, וקולנו מייצג נאמנה את הפסיפס האנושי הכל-כך ייחודי של ישראל, על כל המורכבות והיופי שבו, על כל חילוקי הדעות, העמדות, הרצונות והמאוויים המרכיבים אותו. לכולנו מקום שווה בין כותלי כנסת ישראל. אדוני היושב-ראש, הבית הזה ידע לאורך שנות קיומו מחלוקות חריפות, אך גם הסכמות היסטוריות. על כיסאות המליאה שבה אנו יושבים היום ישבו לאורך השנים טובי נבחרות ונבחרי הציבור והמנהיגים של מדינת ישראל מכל הזרמים והמפלגות. אזכיר מדורות ראשונים את דוד בן-גוריון, מנחם בגין, לוי אשכול, יצחק שמיר, יגאל אלון, יצחק רבין, אריאל שרון, גולדה מאיר, משה סנה, תופיק טובי, יוסף בורג, יוסי שריד, זבולון המר, מאיר פרוש, רחבעם זאבי, אבא אבן, שולמית אלוני, דוד לוי, גאולה כהן, וכמובן שמעון פרס, שאנו מאחלים לו רפואה שלמה. הם ורבים אחרים, ואני מתנצל שלא הזכרתי את שמם, שהכירו את מסדרונותיה של הכנסת, נשבו בקסמיה והצליחו להשאיר חותם בל יימחה על מדינת ישראל והחברה שבה אנו חיים. עבודת הכנסת הי�� מלאכה מורכבת, הדורשת התמדה ומחשבה, לצד שיתופי פעולה חוצי סיעות ומגזרים. אך זו מלאכה שסיפוק גדול בצדה, מעשה החקיקה משפיע השפעה מהותית ועמוקה על חיי המדינה והחברה והפרטים המרכיבים אותן. תפקידה של הכנסת אינו מתמצה כמובן רק בחוקים, למליאת הכנסת ולוועדותיה תפקיד מרכזי בפיקוח ובבקרה על פעולות הממשלה, ומחובתה של הממשלה לתת דין-וחשבון לציבור באמצעות הכנסת, וכמובן, הכנסת על כל אגפיה וועדותיה היא במה ציבורית לדיון ולפולמוס תוסס בנושאים המרכזיים של חיינו. על כל אחת ואחד מאתנו, חברי וחברותי, מוטלת החובה, מוטלת החובה, לעמוד איתן נגד הניסיונות והיוזמות להצר ולהגביל את פעולות הכנסת וחבריה ולהחליש את כוחם ויכולתם לבצע את עבודתם, גם אם אין הדבר נוח לבעל תפקיד כלשהו, גם אם בעבודתה היא גורמת לעיכוב בביצוע תוכניות הממשלה. הביקורת על תהליך העבודה של הרשות המבצעת היא הדרך היחידה להבטיח כי עבודת הממשלה מתבצעת על הצד הטוב ביותר, למען הציבור. כי הבית הזה הוא הריבון והוא המייצג את קשת הדעות, הצרכים והזרמים של העם שלנו, של החברה הישראלית. אל לנו לשכוח כי נשלחנו לפה מכוח המנדט שנתן לנו הציבור. כולנו משרתיו של העם וחבים לו דין-וחשבון על פעולותינו ומעשינו, יום-יום, שעה-שעה. זהו לב-לבו של ההליך הדמוקרטי. אסור שיהיה תלוי בהרכבה של ממשלה כזו או אחרת או בגודלה. כל אלה משתנים וחולפים. החלשת הכנסת, פגיעה בפעולותיה וביטול סמכויותיה הם סכנה ממשית ומוחשית לדמוקרטיה הישראלית ולעקרון הפרדת הרשויות. כנסת נכבדה, היה זה מנחם בגין, עליו השלום, שביטא את הדברים באופן ברור, ואני מצטט: \"טעות היא לחשוב ששלטון-עם, או בלעז, 'דמוקרטיה', מתבטא רק בזה שיש רוב ומיעוט. ודאי שהרוב מכריע, והמיעוט מקבל את דעתו גם אם הוא מוחה, אך הוא פונה אל העם, ובאחד הימים המיעוט נהפך לרוב, והרוב למיעוט, וחוזר חלילה\". כמה נכון ואקטואלי הדבר. רבים מחברות וחברי המשכן הזה מילאו תפקידים בקואליציה ובאופוזיציה. אחרים טרם התנסו בגלגל המסתובב של הפוליטיקה. רצון העם משתנה מעת לעת, ממשלות מתחלפות, נסיבות משתנות, תוכניות משתנות, וכל יום טומן בחובו הפתעות בלתי צפויות, אך הרעיון המסדר של הדמוקרטיה חזק מכולם, ושורשיו נטועים עמוק בבית הזה. מי שהיום בשלטון ימצא עצמו באופוזיציה, ומי שבאופוזיציה יכול למצוא את עצמו בשלטון. האחת היא החלופה לשנייה, ואין האחת יכולה להתקיים בלי האחרת, משלימות זו את זו, חלוקות על נושאים רבים, אך חולקות את אותה דאגה כנה לעתידה של המדינה, לביטחונה ולחוסנה. רבות דובר לאחרונה על הצורך בחיזוק \"המשילות\". זו הפכה מילת הקסם, ססמת הקודש המצדיקה כל פגע. ממשלה אומנם צריכה בסיס כוח יציב כדי למשול ולנהל את ענייני המדינה, אך משילות זו מתבססת על הסכמה שעליה לגבש בין החלקים המרכיבים אותה, ובהיעדר הסכמה כזו מאבדת הממשלה את הלגיטימיות לקיומה, והמנדט פוקע ממנה. אלה הם כללי המשחק הדמוקרטיים, וכל מי שעקרונות אלה מנחים אותו, חובה עליו לשמור עליהם ולפעול על-פיהם. מי שחושב לשמור שלטון באמצעות החלשת כוחה של הכנסת, חוטא לעקרונות הבסיסיים ביותר שעליהם קמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומי שחושב לשמר שלטון באמצעות החלשת שומרי הסף, כלי התקשורת, גורמי הפיקוח, בית-המשפט ואכיפת החוק, חוטא לבסיס הדמוקרטיה, שעליו קמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. רבותי וגבירותי, עיני העם נשואות אל משכן הזה, וחובה עלינו לשמש דוגמה לשיח מכבד, לכבוד הדדי בינינו, לכיבוד האחר והשונה, לאפשר לכל אחת ואחד מאתנו את הזכות הבסיסית לדבר ולהתבטא בחופשיות, גם אם איננו מסכימים עם דבריו, גם אם אנחנו חולקים על כל מילה ומילה שיוצאת מפיו ועל כל תפיסת עולמו. פה, בבית הזה, במקום שבו מנסחים חוקים, מחליפים דעות, מתווכחים ומגבשים עמדות, אסור לסתום פיות. כן, גם אם הפיות הם להביור בלתי נסבל, כואב, החורך אותך עד לשד העצמות. זוהי תמצית הדמוקרטיה, זהו הלוז שלה. כנסת נכבדה, לצערי, יום חגה של הכנסת בשנה זו אינו יום שמח. כפי שנאמר, אתמול ליווינו, וליוויתי אני, יחד עם המוני בית ישראל, למנוחת עולמים את דפנה מאיר, זכרה לברכה, אם לשישה ילדים שנרצחה באכזריות על-ידי מחבל בן-בליעל, ובאותה שעה נדקרה באכזריות מיכל פורמן, אישה צעירה בהיריון, על לא עוול בכפה. בחודשים האחרונים מדינת ישראל מתמודדת עם מתקפת טרור רצחנית. מעל בימה זו אני מבקש להעביר לאותם מרצחים ושולחיהם מסר חד-משמעי: לא תנצחו אותנו, ואל תטעו לחשוב כי העובדה שאנו מקיימים כאן, בבית הזה, ויכוחים סוערים מראה חולשה או רפיון. תקומת עמנו בארצו לעולם לא תעמוד במחלוקת. עוצמתנו ומקור כוחנו טמונים בערכי השוויון, עקרונות מגילת העצמאות, כיבוד המיעוטים, עקרונות החופש והדמוקרטיה, שלטון החוק, ערכי הצדק, המוסר ודרך הנביאים המנחים את דרכנו. לאורם אנו צועדים, בטוחים בצדקתנו ומוכנים להקריב למענם אף את חיינו. וביתר שאת, בימים שבהם הדם רותח, הכאב לעתים נורא מנשוא, תחושת הביטחון האישי מעורערת, והשיח הציבורי הופך אלים, קוטבי, שטחי ומחשב להתפוצץ בכל רגע זהו בדיוק רגע המבחן של הדמוקרטיה, כאן היא נשפטת, וכאן המבחן הוא של כל היושבים כאן, במליאה הזאת. על כך אמר הוגה הדעות האמריקני הידוע תיאודור פארקר, הוא אמר: \"דמוקרטיה אין פירושה: אני טוב כמוך, אלא: אתה טוב כמוני\". נתווכח מתוך כבוד הדדי, אך נאמין, וניצמד למושכלות ראשונים, למושכלות היסוד, ולא ניתן לקיצוניות לחרב אותם. ביום מיוחד זה, במלאות 67 שנים לקיומה של הכנסת, על כולנו להמשיך ולהטמיע את הדמוקרטיה. שלטון הרוב בקלות יכול להפוך לעריצות הרוב, והדמוקרטיה הישראלית, חזקה ככל שתהיה, היא גם שברירית. והאחריות לחיזוקה, שמירתה והגנתה מונחת לפתחנו, כלל חברות וחברי הכנסת, מכל סיעות הבית, נבחריו של הציבור ששלח אותנו לייצגו, על כל פלגיו, דעותיו והשקפותיו. כן, הדמוקרטיה היא ציפור הנפש של ישראל הנאורה, החזקה, המוסרית והצודקת. הכנסת היא הלב שלה, וכך עליה להישאר לתמיד. ודווקא היום חובה על כולנו להגן על הבית הזה, על עקרונות הדמוקרטיה, ולהתחייב להם מחדש, לזכויות המיעוט ולכיבוד הרוב, לשוויון בין כלל האזרחים, לחירויות הפרט ולעקרון הפרדת הרשויות, לעצמאות מערכת המשפט, ובמיוחד בית-המשפט העליון, לחירות הביטוי, המחשבה, ההפגנה, ההתאגדות, ולעקרונות הצדק והמוסר היהודי. זו דרכנו, ואין לנו דרך אחרת. מזל טוב לך, כנסת ישראל. (מחיאות כפיים) אני מודה לראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג. חברי הכנסת, השרים, לפני שנועלים את הישיבה ברצוני להודות מקרב לב לשלושת הנואמים שלנו: נשיא המדינה, אורחנו הנכבד, ראש הממשלה וראש האופוזיציה, שלדעתי תרמו בנאומים שלהם לא מעט לשיח על יסודות הדמוקרטיה הישראלית ומעמדה של כנסת ישראל. אני גם רוצה להודות לעשרות חברי הכנסת שנטלו היום, כפי שהוזכר כבר, חלק בפעילויות ה��ונות במשכן הכנסת. בלי ההשתתפות הפעילה שלכם היום הזה היה נשאר בחזקת כוונות טובות ולא היה יוצא לפועל. כפי שצוין כבר, גם מאות עובדי משכן הכנסת, לרבות משמר הכנסת ויחידת הסדרנים, אפשרו את קיום היום הזה. וודאי אלפי אזרחים, אורחינו, מגני-הילדים ועד לדיירי בתי-אבות במדינת ישראל, שביקרו אותנו והשתתפו בפעילויות, תודה רבה לכם על הביקור שלכם, נקווה שתחזרו לימים נוספים במשכן החשוב הזה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י' בשבט תשע\"ו, 20 בינואר 2016, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. מזכירת הכנסת. ", "segments": [{"start": 290.0, "end": 292.0, "text": "דברי הכנסת חוברת ט\"ו ישיבה צ\"א הישיבה התשעים-ואחת של הכנסת העשרים יום שלישי, ט' בשבט התשע\"ו (19 בינואר 2016) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים ישיבה מיוחדת לציון שישים-ושבע שנים לכינון הכנסת בט\"ו בשבט 3 היו\"ר יולי יואל אדלשטיין: 3 נשיא המדינה ראובן ריבלין: 6 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 10 יצחק הרצוג (המחנה הציוני): 14 קהל נכבד, חברי הכנסת, שרים, אתם מתבקשים לכבד בקימה את כניסת כבוד נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת.) נא ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 292.0, "end": 304.774, "text": "לשבת. חברי הכנסת, היום ט' בשבט תשע\"ו, 19 בינואר 2016, אני מתכבד לפתוח ישיבה מיוחדת של הכנסת לציון 67 שנים לכינון הכנסת. כבוד נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין והגברת נחמה ריבלין, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 351.0, "end": 360.0, "text": "כבוד ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור אריה נאור, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג והגברת מיכל הרצוג, שרים, חברי הכנסת בהווה ובעבר, היועץ המשפטי לממשלה עורך-הדין יהודה וינשטיין, ראשי הנציגויות ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 360.0, "end": 365.0, "text": "הזרות, ראשי העדות הדתיות בישראל, מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 365.0, "end": 369.0, "text": "מנכ\"ל הכנסת רונן פלוט, היועץ המשפטי לכנסת עורך-הדין איל ינון, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 369.0, "end": 372.702, "text": "משפחות שכולות, ניצולי השואה, מורים ותלמידים, אורחים נכבדים, אזרחי ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 381.0, "end": 382.0, "text": "ישראל. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 382.0, "end": 400.0, "text": "\"עם האספה המכוננת בירושלים קמה הכנסת, ותהי לבית-המחוקקים של העם בישראל\", כך נכתב במגילת היסוד של הכנסת, עם הנחת אבן הפינה למשכן הקבע, בשנת תשי\"ט, 1959. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 400.0, "end": 406.0, "text": "היום אנחנו מציינים את יום חגה הקרב של ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 406.0, "end": 412.0, "text": "הכנסת, שחל בט\"ו בשבט, הפעם בסימן חגיגות היובל למשכן הכנסת, כאן, בגבעת-רם. בניין זה נחנך ברוב עם בתום תשע שנות תכנון ובנייה. באלול תשכ\"ו, אוגוסט 1966, התקיים הטקס המרשים בהשתתפות אלפים, בהם ראשי העם היהודי מן הארץ ומן התפוצות. הרבה מאוד ציפיות, גבירותי ורבותי, נתלו בבית הזה. במרוצת יובל השנים הייתה הכנסת, כשמה, מקום ההתכנסות המרכזי של שליחי העם ונבחריו, בבואת הציבור הישראלי ודופק חייו, בשמחות ובאסונות, ברגעים מרוממים ובשעות אבל, בגאות, וגם, לצערנו, בימי דאגה ושפל. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 412.0, "end": 414.535, "text": "אילו יכלו קירות הבית הזה ומסדרונותיו ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 426.0, "end": 426.845, "text": "לדבר ולספר, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 465.0, "end": 471.0, "text": "בעיקר לדורות הבאים, הם היו מגוללים את סיפורה המרתק, הבלתי-נתפס לעתים, של מדינת ישראל. הם היו מספרים, למשל, כיצד התכנסה כאן ממשלת ישראל, במקלט שבקומה הראשונה, תחת הפגזות הירדנים במלחמת ששת הימים, וקיבלה את ההחלטה ההיסטורית על שחרור ירושלים, הם היו מספרים גם על ההתרגשות האדירה שאחזה בכול בעת ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת, שנשא דברים מעל דוכן זה בנובמבר 1977. הכנסת ידעה אירועים מכוננים והיסטוריים רבים: ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 471.0, "end": 478.07, "text": "ראשי מדינות רבים שהתארחו כאן, הצבעות מכריעות, נאומים דרמטיים ודיונים בלתי נשכחים שהפכו לנקודות ציון חשובות בתולדותינו.", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 518.0, "end": 520.0, "text": " אך לצד אלה, יש לומר ביושר שהמקום הזה הנחיל לציבור הישראלי גם לא מעט אכזבות, ולא אחת הייתה תחושה שהוא המיט עלינו גם קלון. דווקא משום כך, דווקא משום שאנו מכירים במורכבות זו, ביום זה עלינו לזכור כי הכנסת יקרה, חשובה ונישאה מסך יחידיה החברים בה, שרובם המכריע הם שליחי ציבור מסורים, הנאמנים לשליחותם. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 520.0, "end": 537.0, "text": "ביום חגיגי זה אני פונה אל הציבור הישראלי, אל כל אחד ואחת מכם, העוקבים אחרינו, ומפציר בכם: אל תיתנו לעצים להסתיר לכם את היער, אל תיתנו להתרחשויות, התרחשויות מטרידות, מקוממות או צהובות, לכער את התמונה הגדולה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 537.0, "end": 543.533, "text": "זכרו מהי מהות הכנסת, זכרו את מקומה ואת תפקידה המכריע במרקם השלטוני ובדמוקרטיה הישראלית. עקבו אחרינו, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 599.0, "end": 635.0, "text": "השמיעו ביקורת, אל תרפו. הכנסת היא ביתכם, וכולנו, כל חברי הכנסת, שליחיכם. אל נא תשפכו את התינוק עם המים, אל תספידו את הכנסת כמוסד שלטוני חיוני ואל תמהרו לזהות תמיד את חברי הכנסת שסרחו או הכזיבו עם המקום הנהדר, השוקק והחשוב הזה. אל תיתנו למיעוט של נבחרי ציבור, שבהתנהלותם באולם זה או מחוץ לו מביישים בעיקר את עצמם, להוציא דיבת הכנסת רעה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 635.0, "end": 642.0, "text": "אל תמהרו להכליל ולהשמיץ את כנסת ישראל כולה, על פועלה הרב, על עובדיה המסורים ועל חבריה הפעילים. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 642.0, "end": 660.0, "text": "רבותי, כמו כולנו אני שומע את הקולות ואת הלכי הרוח בציבור, המעניקים ל��ו בעקביות ציונים נמוכים. הדבר מדיר שינה מעיני, ואני ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 660.0, "end": 675.0, "text": "יודע שלא רק מעיני, משום שלא מדובר בהסתייגות נקודתית או זמנית מחבר כנסת פלוני או מהתרחשות אלמונית, ואפילו לא רק בכרסום במעמד הכנסת, כנסת נבחרת ומתפזרת, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 675.0, "end": 681.0, "text": "חברי כנסת באים והולכים, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 681.0, "end": 683.0, "text": "אבל הדמוקרטיה הישראלית, רבותי, היא זו שנמצאת היום בסכנה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 714.0, "end": 732.0, "text": "אני חש כיצד היסודות החשובים שנבנו כאן בעמל במשך 67 שנות קיומה של הכנסת הולכים ומתערערים. יש בי חשש כבד כי המשך הפיחות הזוחל במעמד הכנסת, הרשות המחוקקת והמכוננת ואבן יסוד של הממשל הישראלי, עלול, חלילה, יום אחד למוטט את הדמוקרטיה הישראלית על כולנו, יושביה ואזרחיה. אנו נוטים לשכוח כי מעמדו וחשיבותו של המקום הזה גוברים עשרת מונים על יושביו הזמניים, וכל שכן על פני דימוייו בתודעת רוב הציבור. זהו פער תודעתי מטריד, ואחת ממשימותי וממשימות הכנסת ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 732.0, "end": 736.0, "text": "כולה היא לנסות לצמצמו ככל האפשר. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 739.0, "end": 768.0, "text": "מכובדי, במעמד חנוכת משכן זה התווה הנשיא דאז, זלמן שזר, את חזונו ואת ייעודו, כשהכריז כי \"על שער הבית הנישא הזה ייחרתו באותיות נצח עקרונות היסוד של הדמוקרטיה האנושית, החקוקים לנו בגנזי אוצרותינו מראשית ימי היותנו לעם. והם: חוקה אחת לגר ולאזרח, אחרי רבים להטות, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 768.0, "end": 779.0, "text": "וחי אחיך עמך, צדק צדק תרדוף ומלאה הארץ דעה\". אבל שזר לא הסתפק בקביעת העקרונות ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 779.0, "end": 818.0, "text": "שלאורם מציון תצא תורת החקיקה. הוא ציפה כי מן הכנסת תצא גם בשורה של שיח מכבד, שתהיה מודל לניהול מחלוקת לשם שמים. כך אמר עוד: \"אל סף הבית הזה אל נא תקרב לא שנאת אחים ולא התנצחות קלוקלת, לא תאוות המחלוקת ולא אהבת ההשמצה, לא התקלסות בקלון חברים ולא קטנות של מוחין, איש איש, מתוך יחס של כבוד ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 818.0, "end": 820.0, "text": "לדעות יריבו, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 820.0, "end": 825.0, "text": "כששלום כל העם לנגד עיני כולם, ללא הבדל דת וגזע ומפלגה ועדה וארץ מוצא\". ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 827.0, "end": 832.0, "text": "נקל לשער שרבים חשים למשמע הדברים ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 832.0, "end": 847.0, "text": "כי מדובר באוטופיה המתרסקת אל סלע המציאות הקשה, המסוכסכת והמתלהמת שלנו. אינני תמים לחשוב שעמדנו בציפיות, אבל בד בבד, אינני חדל מלתלות תקוותי ברף גבוה זה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 847.0, "end": 856.0, "text": "אפשר להעלות השערות רבות מדוע צוללות ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 856.0, "end": 900.0, "text": "כל העת מניותיה של הכנסת בבורסה הציבורית. הרי אל המקום הזה שולחים מיליוני אזרחים את נבחריהם, ונדמה ששוב ושוב הם מאוכזבים. מעבר לפרשות הנקודתיות, יש כנראה דבר מה באווירה שעלינו לטהר. את התחושות האלה מבטאים מאות אזרחים הפונים אלי כל העת. הם כועסים על צורת הדיון, על אופן ההתנהגות ואופן הביטוי הנחשפים לעיניהם בשידורים ובדיווחים. הם כועסים ומודאגים בשעה שהם רואים בעיניים כלות את אופן ההתנהלות שלנו כאן. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 900.0, "end": 908.0, "text": "אני גם חש את הנושאים שעליהם מדברים אתי בכל מקום. אם בעבר הלא-רחוק עוד העסיקו את הציבור רפורמות נחוצות או חקיקה מועילה, היום כמעט כולם מוטרדים מדבר אחד, מכבוד הכנסת ומהתנהגות חבריה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 908.0, "end": 908.93, "text": "לא לפרובוקציות ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 920.0, "end": 945.0, "text": "ולמהלומות מילוליות מצפים מאתנו, וגם לא לזלזול בדוברים האחרים, להפרעות או להתעלמות הפגנתית, אלא לשיח נוקב וחד, שמתנהל בכבוד הדדי, בהקשבה, ובעיקר בהבנה, הבנה מתמדת, כי עיני הציבור נשואות אל הבית הזה ואל האולם הזה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 946.0, "end": 963.0, "text": "אני מפציר בכם, חברי וחברותי, להמשיך לקיים כאן דיונים תוססים ומנומקים. אבל אנא, שמרו על כבודכם, כבודנו, שהוא כבודם של הפרלמנט ושל המדינה כולה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 963.0, "end": 972.0, "text": "עמיתי ומכובדי חברי וחברות הכנסת, הבה נהפוך את היום הזה, יובל ה-50 למשכן הכנסת, לנקודת מפנה בכל הקשור לכבוד האכסניה הזאת, נשווה תדיר לנגד עינינו את הציפייה הגדולה של הנשיא שזר בחנוכת משכן הכנסת: \"נדע כי בית-המחוקקים הזה הוא גם בית חינוך עליון ומתמיד לכל בני המדינה ובית התקווה הגדולה לכל פזורי העם, והוא תפארתנו לעיני כל הגויים\". ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 972.0, "end": 974.0, "text": "אני קורא לכולנו, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 974.0, "end": 1020.0, "text": "לציבור הצופה בנו ומטה אוזן לנאמר כאן, וגם לכם, חברי היושבים כאן, מכל קצות הבית, על סיעותיו: בואו נחזיר עטרה ליושנה, ונשיב את עטרת הכנסת למקום הראוי לה. בואו נטה שכם כדי להשיב לה את כבודה, בטרם, חלילה, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1020.0, "end": 1028.0, "text": "יאבד. זה תלוי בכל אחד ואחת מן היושבים כאן ובכולנו גם יחד. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1028.0, "end": 1033.0, "text": "אם נזכה, נהיה ראויים לדברים הנשגבים ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1033.0, "end": 1065.0, "text": "החותמים את מגילת היסוד של בניין זה: \"ייבנה הבית הזה ויהי לברכה ולתהילה בפי כול, בתיתו לעם חוקים ומשפטים צדיקים, אשר יורוהו את הדרך לאהבת האדם, לאמונים במולדת ולשלום עולמים. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים\". ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1065.0, "end": 1066.0, "text": "בעזרת השם, נעשה ונצליח. ברכות לכנסת ליום חגה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1066.0, "end": 1072.0, "text": "אני מתכבד ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1072.0, "end": 1077.0, "text": "להזמין את נשיא המדינה מר ראובן רובי ריבלין לשאת דברים. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1094.0, "end": 1100.0, "text": "(מחיאות כפיים) אדוני יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין והגברת אירינה נבזלין, אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, גברתי נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור נאור, ראש האופוזיציה חבר הכנסת ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1100.0, "end": 1108.0, "text": "יצחק הרצוג והגברת מיכל הרצוג, שרים, שרים לשעבר, חברי הכנסת ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1108.0, "end": 1124.0, "text": "בהווה ובעבר, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, מכובדי, סגל א' של המדינה, משפחות שכולות, מכובדי כולם. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1124.0, "end": 1252.0, "text": "בה' באייר שנת תש\"ח, 1948, קמה מדינת ישראל, ובט\"ו בשבט שנת תש\"ט, 1949, עת התכנסה בפעם הראשונה האספה המכוננת, נזרקה בה נשמה, זה היה הרגע שבו העניק הריבון, העם, את אשרורו לתהליך הקמת המדינה והביע את אמונו במוסדות המכוננים שלה. הכנסת שלנו צעירה, אך מלאת יצירה ומעש, וגם התרגשויות שלא מן המניין, פעמים רבות מדי, כאשר הן פוקדות אותה. האמת ההיסטורית היא, שמאז ימי עריכת המשנה והתלמוד לא גובשה יצירה חוקית ומשפטית רחבה כל כך, בעומק ובהיקף, כפי שיצרה הכנסת לדורותיה. ספר החוקים שלנו, פרי עמלם של יושבי הבית הזה לדורותיהם, הוא יצירה קולקטיבית המהווה בסיס לחיינו המשותפים כאן כחברה. זוהי יצירה המסמלת יותר מכול את חזרתנו, כעם, להיסטוריה, את תחיית האומה העברית, את היותנו הריבון החוקי על חיינו, במולדתנו. במובנים רבים, ביום הזה זכינו בעצמאותנו. על היום הזה חלמנו ובשמו נלחמנו. מכובדי, כפי שציין זאת יושב-ראש הכנסת, היושב-ראש הראשון של הכנסת, יוסף שפרינצק, לא הכריז על פתיחת הישיבה הראשונה של כנסת ישראל, שפרינצק פתח את הישיבה הראשונה של האספה המכוננת, אותה אספה שהתכנסה כדי לכונן חוקה למדינה הצעירה, מדינת ישראל. כתיבת חוקה, זה היה תפקידה וייעודה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1252.0, "end": 1323.0, "text": "חוק המעבר שקיבלה האספה המכוננת רק יומיים אחר כך, הוא שקבע רטרואקטיבית כי האספה המכוננת היא למעשה הכנסת הראשונה של מדינת ישראל, אף-על-פי שלא לשם כך היא כונסה, אף-על-פי שלא זה המנדט שניתן לה מהריבון, מהעם. מנחם בגין, האופוזיציונר הלוחם, טען, לכן, שהכנסת הראשונה נולדה בחטא. \"אם אינכם רוצים לחוקק חוקה\" כך אמר בגין, ואני מצטט, \"אולי משום גישה אימפולסיבית, ואולי בגלל נימוק מחושב, בואו והתייצבו לפני העם, והגידו לו: לא דרושה לנו חוקה. אין לנו השראת רוח, איננו רוצים לחייב את הדורות הבאים\". כך אמר מנחם בגין. בסופו של אותו דיון התקבלה הצעתו של חבר הכנסת יזהר הררי, שהטילה על הכנסת את התפקיד של כתיבת חוקה לישראל, לא מקשה אחת,", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1323.0, "end": 1431.0, "text": " פרקים פרקים שיתאגדו יחד לחוקת המדינה. לא בכדי נקראת ועדת החוקה, חוק ומשפט \"ועדת החוקה, חוק ומשפט\", שכן אותם הימים שבהם היינו מיועדים, כאספה מכוננת, לכונן חוקה, נמשכים עד עצם היום הזה, וכנראה עוד יימשכו. יקירי, לפני ארבע שנים ישבתי כאן, בישיבה החגיגית של הכנסת, בט\"ו בשבט, וקראתי לחברי הכנסת להיזכר ב\"ייעוד הבלתי-ממומש של הבית הזה, בצורך הדחוף שלנו בחוקה\". כן, כך אמרתי אז. היום אינני רוצה לשוב ולקרוא לכם לחוקק חוקה. לא משום שלא דרושה לנו חוקה, ולא משום שאין לנו השראת רוח, אלא מפני שהיום, נכון לעת הזאת, אנחנו לא מסוגלים לכתוב חוקה. חוקה משמעותה סרטוט עדין של קווי ההסכמה הלאומית, ועלינו להכיר בכך שאנחנו, החברה הישראלית, וכנסת ישראל, כנציגתו היחידה והאותנטית ביותר של הריבון, העם ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1431.0, "end": 1492.0, "text": " פשוט איננו בשלים לכך עדיין. מכובדי, שואלים אותי אם יש דברים שרואים משם, ממשכן הנשיא, שלא רואים מכאן, מכנסת ישראל. ובכן, אני לא חושב. אבל דבר אחד, כך אני מרגיש, אני יכול לומר שרואים משם ואני לא יודע אם אני ראיתי או אם יכולתי לראות מכאן. יום-יום אני פוגש אזרחים וקבוצות אזרחים ממגזרים שונים בחברה הישראלית, דתיים, חרדים, חילונים, ערבים. יש ביניהם הרבה שוני, אבל להפתעתי, משותפת לכולם תחושה אחת: כולם, כולם ללא יוצא מן הכלל, חווים את עצמם כמיעוט נרדף ומותקף, כמיעוט שזהותו וערכיו נמצאים תחת איום מתמיד מידי קבוצות אחרות. החרדים מתלוננים על אפליה בתעסוקה, שנשענת על דעות ועמדות קדומות, הערבים מרגישים שהם אזרחים סוג ב' ולא שווים בפני החוק, תושבי יהודה ושומרון נתונים למתקפות טרור מתמשכות ולהקפאה שחונקת אותם, פיזית ורוחנית, והחילונים חשים פחד מהדתה ואיום על זהותם הליברלית. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1492.0, "end": 1495.0, "text": "המתח הזה לא מתקיים בריק. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1495.0, "end": 1531.0, "text": "הוא מונע משינויי עומק המעצבים מחדש את החברה הישראלית, מחברה שהיו בה רוב ומיעוטים לחברה שאין שבה רוב ומיעוטים ברורים, חברה ההולכת ונחלקת לארבעה מגזרים שבטיים המתקרבים זה לזה בגודלם, אלא שהציבורים האלה לומדים במערכות חינוך נפרדות, גרים בערים שונות, לא מכירים זה את זה, לא נפגשים זה עם זה, במידה רבה חיים ביקום מקביל זה לזה. ממילא, חוסר ההיכרות והמפגש בין האוכלוסיות מגביר את החשש, את הניכור, את חוסר האמון. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1531.0, "end": 1536.0, "text": "יקירי, חברותי וחברי חברי ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1536.0, "end": 1545.0, "text": "הכנסת, אתם היושבים כאן, אתם לא רק שליחי ציבור, אתם גם מנהיגיו. כולנו יודעים היטב כמה מסוכנת והרסנית עשויה להיות דינמיקה וחוויה של משחק סכום אפס בין חלקי החברה הישראלית, בין אם מדובר במחלוקת על תקציבים, על אופייה של השבת או על שירות צבאי, אזרחי או קהילתי. גם אם אין בידינו חוקה, דווקא משום שבתנאים אלה אנו מתקשים לחשוב איך ננסח חוקה, אנחנו מוכרחים, אתם, אתם מוכרחים, לסלול עבורנו את הדרך לשותפות ולהבנה בינינו, בין כלל הקבוצות בחברה הישראלית. לא, לא לעגן אותה בחוקה, כי אם לפרוס אותה יחד, בעדינות ובכבוד, גם אם מתוך אי-הסכמה, פעמים. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1545.0, "end": 1554.0, "text": "אני מאמין שיש ארבעה יסודות שעליהם צריכה לעמוד השותפות הזאת. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1554.0, "end": 1561.0, "text": "היסוד הראשון הוא תחושת ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1561.0, "end": 1572.684, "text": "הביטחון של כל מגזר בכך שרכיבי היסוד של זהותו, ציפור הנפש שלו, אינם נמצאים בסכנה או באיום מתמיד. כך, במבחן התוצאה, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1621.0, "end": 1681.0, "text": "כאשר אזרחי ישראל התל-אביבים מרגישים, בצדק או שלא בצדק, שאורח חייהם החילוני-ליברלי, שדרך החינוך הליברלית שלהם, נמצאים באיום, כולנו מפסידים מכך. כך, כשאזרחי ישראל מבני-ברק מרגישים שדרך החינוך החרדית, שהיא לב ומהות החרדיות, נמצאת בסכנה, כולנו מפסידים מכך. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1681.0, "end": 1714.0, "text": "איננו נמצאים במלחמה, גם כאשר אנחנו נמצאים במלחמה בלתי מתפשרת בפונדמנטליזם האסלאמי בכל מקום שבו הוא נמצא, באותה נשימה עלינו להזכיר ולשנן כי אין לנו ולא תהיה לנו מלחמה בזהותם של אזרחי ישראל הערבים. הביטחון בכך שהזהות הבסיסית שלי איננה מאוימת הוא תנאי יסודי ליכולת של כל אחד ואחד מאתנו להושיט יד לאחר. לא נוכל לעשות זאת בלי שנלמד להכיר אלה את אלה, בלי שנבין מהי ציפור הנפש של כל מגזר, נדע לכבד אותה, וכן גם לשמור עליה, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1714.0, "end": 1756.0, "text": "גם כאשר הדבר קשה, ולעתים אף מקומם. היסוד השני הוא האחריות המשותפת. שום קבוצה ומגזר המיוצגים כאן אינם פטורים מנשיאה באחריות לגורלה, לעתידה ולביטחונה של מדינת ישראל, ולכלל החברה הישראלית. שותפות מטילה אחריות. אחריות משמעותה בראש ובראשונה השתתפות. כל מגזר בחברה הישראלית צריך למצוא את דרכו להשתלבות בשירות, יהיה זה שירות צבאי, לאומי, אזרחי או קהילתי, במרחב ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1758.0, "end": 1760.0, "text": "דרך ההשתלבות עשויה להיות שונה ומותאמת למאפיינים הייחודיים של כל ציבור, אבל עצם ההשתלבות היא חובה המוטלת על כולנו, ומשימה העומדת לפתחכם, מנהיגי הציבור. ממילא מובן מאליו שאחריות משותפת היא בראש ובראשונה ערבות לכללי המשחק ולחוק. ולצערי, לא מיותר לומר שכל קריצה או הנחה לטרור, גינויים מאולצים או רפים מדי, שנשמעים בצורה אחת בעברית ואחרת בערבית, וחמור מכך, קולות המגלים סימפתיה והבנה לפגיעה ורצח של חפים מפשע, הם לא רק כישלון של המנהיגות, אלא גם מקעקעים את היכולת לבסס אמון בינינו. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1760.0, "end": 1765.0, "text": "היסוד השלישי הוא הוגנות ושוויון. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1765.0, "end": 1810.0, "text": "אם חזון המדינה היהודית והדמוקרטית, הדמוקרטית והיהודית, הוא חזון חיינו, אנחנו מוכרחים להבטיח, אתם, אתם מוכרחים להבטיח, ששום אזרח אינו מופלה לרעה או לטובה מתוקף השתייכותו המגזרית. הדבר נכון גם לגבי תקציבי חינוך, תשתיות, תרבות ועוד, לדתיים ולחרדים ולכל המגזרים. במיוחד ברצוני לברך את ראש הממשלה ואת הממשלה כולה על החלטת הממשלה האמיצה שהתקבלה על תוכנית החומש למגזר הערבי. ההחלטה הזאת התקבלה בתקופה קשה מאוד, בנקודת שפל ביחסי האמון שבין ערבים ויהודים במדינת ישראל, אבל החלטת הממשלה הזאת היא הדבר הנכון לעשות, היא הדבר הראוי לעשות, וההחלטה הזאת לוקחת את מדינת ישראל והחברה הישראלית קדימה. ואני מקווה ומייחל שהממשלה הזאת תעמוד על יישומה המלא, שכן בהיסטוריה ממשלות נבחנות לא רק על החלטותיהן אלא בעיקר, בעיקר, על ביצוען. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1810.0, "end": 1816.0, "text": "היסוד הרביעי והאחרון, וכנראה המאתגר מכולם, הוא ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1816.0, "end": 1909.0, "text": "הישראליות המשותפת. התקווה הישראלית המשותפת. הבית הזה, גם אם באופן אירוני, הוא בעיני הביטוי המובהק ביותר לאפשרות הזאת. אומנם הבית הזה הוא גם כזה שמחדד את ההבדלים בין הציבורים השונים, אבל בבית הזה, באותה נשימה, מתעצבת יום-יום הישראליות המשותפת. בבית הזה כולנו מיוצגים. הבית הזה הוא הבית של כולנו. כאן משתפים פעולה יום-יום נציגי המגזרים השונים לטובת מטרות משותפות, לטובת עתיד טוב יותר, משותף יותר, לכולנו. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1909.0, "end": 1915.0, "text": "יקירי, על רקע אי-אלו תקריות שנקשרו ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1922.0, "end": 1989.0, "text": "בשמה של הכנסת לאחרונה, אני בוודאי נשמע תמים, אבל אתם ואני יודעים היטב שהשערוריות האלה אינן מתרחשות בלב הבית הזה, כי אם בשוליו, שוליו הפיזיים והמהותיים. ביום הולדתה של הכנסת אני מבקש מכם, כמנהיגי הציבור, גם אם אין בידכם היכולת לתקן את החטא הקדמון של הבית הזה ולממש את ייעודה של האספה המכוננת, אנא מכם, סללו לנו דרך משותפת, דרך של שותפות. על הבסיס החיוני הזה, של השותפות, של ההכרה והכבוד ההדדיים, של האחריות המשותפת, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 1989.0, "end": 2027.0, "text": "המשיכו להיאבק אלה באלה מאבקים אידיאולוגיים, נוקבים, בלתי מתפשרים: על דרך כלכלית, על גבולות וצביון. המחלוקות האידיאולוגיות האלה, שהן מאבק על דרך, ולא מאבק בזכותה של קבוצה זו או אחרת להתקיים, אלה הן המחלוקות לשם שמים, מחלוקות שמתקיימות. אלה הן המחלוקות שיכבדו את הכנסת הזאת, יאדירו אותה ואת דמותה. אלה הן המחלוקות שסופן להתקיים. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2027.0, "end": 2036.0, "text": "חברותי וחברי חברי הכנסת, מדי פעם אני שמח לשוב למקום שהיה ביתי ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2036.0, "end": 2045.0, "text": " שם, שם וכאן, אדוני היושב-ראש, ושנים רבות כל כך היה ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2045.0, "end": 2062.0, "text": "הדבר. היו ברוכים. היו ברוכים בעשייתכם. יום הולדת שמח לכנסת ישראל. (מחיאות כפיים) אני מודה מאוד לנשיא מדינת ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2062.0, "end": 2069.0, "text": "ישראל ראובן רובי ריבלין, ומתכבד להזמין את ראש ממשלת ישראל חבר הכנסת בנימין נתניהו לשאת דברים. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2069.0, "end": 2074.0, "text": "(מחיאות כפיים) ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2074.0, "end": 2077.077, "text": "מכובדי נשיא המדינה ראובן ריבלין, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2092.0, "end": 2105.0, "text": "מכובדי יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יולי אדלשטיין והגברת אירינה נבזלין, נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור אריה נאור, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג והגברת מיכל ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2120.0, "end": 2130.0, "text": "הרצוג, שרים וחברי הכנסת בהווה ובעבר, הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב יצחק יוסף, היועץ המשפטי לממשלה עורך-הדין יהודה וינשטיין, מכובדי, סגל א' של המדינה, קהל נכבד. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2146.0, "end": 2147.0, "text": "הדמוקרטיה הישראלית היא עץ שתול על פלגי מים, שורשיו יונקים ממסורת השלטון העצמי של עמנו לאורך דורות רבים. היו לנו אנשי כנסת הגדולה, לאחר שיבת ציון מבבל, הייתה ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2147.0, "end": 2154.0, "text": "לנו אוטונומיה קהילתית בתפוצות, בגולה, והיה לנו הרצל, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2154.0, "end": 2165.0, "text": "שקבע עקרונות דמוקרטיים לפעילותה של התנועה הציונית. שלושה ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2184.0, "end": 2193.0, "text": "ימים לאחר הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, הרצל כתב ביומנו: \"אט-אט דרבנתי את האנשים אל הלך מחשבה של המדינה והקניתי להם את התחושה שהם-הם האספה הלאומית\". השרשרת הזאת, של חוליות היסטוריות, העניקה עוצמה יוצאת דופן למעמד שבו פתחה הכנסת ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2193.0, "end": 2203.0, "text": "את שעריה לפני 67 שנים. זה היה ציון דרך מרכזי ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2203.0, "end": 2209.0, "text": "בתקומתנו הלאומית, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2221.0, "end": 2234.0, "text": "מאורע שביטא את זכייתנו מחדש בחיי חירות וריבונות. ירושלים, שהייתה מצולקת מן הקרבות הקשים של מלחמת העצמאות, ירושלים לבשה חג. בציבור אז רווחה תחושה עמוקה שהכנסת, הכנסת, היא מרכז השיח הישראלי, מבצר דמוקרטי שמשקף את מיטב כוחות הרוח והיצירה שגנוזים ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2234.0, "end": 2252.0, "text": "בנו. אני חייב להגיד שהרמה שבאה לידי ביטוי בכנסת הראשונה, השנייה והשלישית, ומעת לעת אני קורא את ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2252.0, "end": 2260.0, "text": "הדיונים, את הוויכוחים, את הפולמוסים, הרמה הזאת הייתה גבוהה, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2260.0, "end": 2279.0, "text": "גבוהה מאוד. יש לנו לאן לשאוף. יש לנו מה לשפר. דמוקרטיה מחייבת בגרות פוליטית. זוהי שיטת משטר מורכבת, שמצריכה ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2279.0, "end": 2289.0, "text": "איזונים ובלמים: הפרדת רשויות, זכויות היחיד וצורכי הכלל, יחסי ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2295.0, "end": 2303.0, "text": "רוב ומיעוט. דמוקרטיה היא יצור שמתאפיין בסתירות פנימיות. צריך להתמודד אתן כל הזמן, ובמידת האפשר, לגבש הסכמה רחבה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2303.0, "end": 2312.0, "text": "יש באמת ארצות שמעדיפות פתרון אחר, פתרון פשטני: במקום", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2317.0, "end": 2325.0, "text": " לספור ראשים, להוריד ראשים. התבוננו סביב וראו מה שמתחולל ברחבי המזרח התיכון, חמש שנים מלאו לפרוץ אירועי האביב הערבי, ללא ספק אירוע מכונן, מהפכני, בעל משמעות היסטורית עמוקה, שאנחנו עדיין בתוכו. אנחנו זוכרים את אותו גל הפגנות חסר תקדים ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2325.0, "end": 2339.0, "text": "למען חופש וזכויות אדם, נגד דיכוי ומצוקה. אבל התקוות האלה נגוזו מהר מאוד. את האביב הקצר החליף חורף אסלאמיסטי קודר במיוחד. אפקט הדומינו באזורנו פעל הפוך ממה שרבים ייחלו לו: לא התפשטות ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2339.0, "end": 2414.0, "text": "של שלום ומתינות אלא השתרשות של כאוס, אנרכיה, מחיקת גבולות, התפוררות של מדינות, טבח המוני בחפים מפשע, המוני אזרחים שנעקרים מבתיהם והופכים לפליטים, הרס של אוצרות תרבות, מלחמות אזרחים עקובות מדם, סכסוכים אלימים בלתי נגמרים. אני חייב לציין שבמרחב רחב מאוד ישראל יוצאת דופן, כי כל זה לא קיים אצלנו. יש כנסת, יש ממשלה, יש בית-משפט, יש חוק ויש כיבוד החוק. אלה עמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית, וחרף הטלטלות באזורנו, וגם הטלטלות ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2414.0, "end": 2421.0, "text": "בתוכנו, הדבר הזה לא ישתנה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2421.0, "end": 2424.374, "text": "אך לא כך קורה בעולם. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2434.0, "end": 2448.0, "text": "בתולדות הזמן החדש יש תקופות של התפשטות הדמוקרטיה בזירה הבין-לאומית, ומנגד יש תקופות של נסיגה וכרסום במחויבות לערכים דמוקרטיים. שתי המגמות התקיימו לאורך המאה ה-20, שבסופה, כך היה נראה וכך קיוו רבים, הרעיון הדמוקרטי ניצח את העריצות. אבל ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2457.0, "end": 2472.0, "text": "בפתח המאה ה-21 שוב אנו עדים לאיומים חריפים על הדמוקרטיה. ראינו זאת במתקפת הטרור הגדולה על אדמת ארצות-הברית בספטמבר 2001, וכך קורה גם בשנים אלו, שבהן האסלאם הקיצוני זוקף את ראשו, בין אם מדובר בזרם השיעי הרדיקלי בהנהגת ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2472.0, "end": 2502.0, "text": "איראן או בזרם הסוני הרדיקלי בהובלת קנאי \"דאעש\". שני הזרמים מייצגים חזון אנטי-דמוקרטי מובהק, שמבקש להחריב את העולם החופשי. זוהי התנגשות בין תנועות משעבדות, שמחוללות הרס וחורבן, לבין ציוויליזציה חופשית, שמעמידה במרכזה את רווחת האדם, את חופש האדם, את האנושיות שבו, את ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2524.0, "end": 2542.0, "text": "האנושות בכלל. ישראל נמצאת בקו החזית של המערכה הזאת. כמעוז קדמי של העולם הדמוקרטי, אנחנו חשופים לאיומים מתמשכים. אנחנו בלב הסערה. המדיניות שלנו ברורה: לשמור על ביטחוננו ולהגיב על כל איום בנחישות ובעוצמה. מי שמנסה לאתגר את ריבונותנו ולפגוע באזרחי המדינה, משלם את מלוא המחיר, כולל המחבלים הפלסטינים צמאי הדם. חברי הכנסת, הייתי הבוקר בעתניאל, בביקור תנחומים אצל משפחת מאיר, משפחה אצילית, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2542.0, "end": 2566.0, "text": "שנושאת את אבלה על הרצח המזעזע של דפנה, הרעיה והאם, בצורה מעוררת כבוד, בצורה קורעת לב. תהום מוסרית עמוקה מבדילה בינינו לבין אויבינו: מכאן, אישה שהקדישה את כל זמנה לקיום החיים, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2566.0, "end": 2574.0, "text": "להצלת חיים, ומכאן, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2574.0, "end": 2595.0, "text": "רוצח פלסטיני שפל, בן 15, שלא היסס ליטול חיים באכזריות נוראית. הוא ספג מן הסתם את רעל השנאה ליהודים מערש לידתו, כי ההסתה נגדנו מצד הפלסטינים, כולל גורמים, לצערי, בצמרת ההנהגה הפלסטינית ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2595.0, "end": 2597.0, "text": " ההסתה הזאת איננה פוסקת. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2597.0, "end": 2625.0, "text": "הם לא מחנכים את עמם להשלמה ולשלום, אלא מזינים אותם באשליות על חזרה לגבולות 1948, לחיפה, ליפו, לעכו, לצפת, במקום מדינת היהודים. זהו שורש הסכסוך: שלילת עצם קיומה של ישראל, השאיפה למחוק אותנו מעל פני האדמה. אני אומר כאן, ביום ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2625.0, "end": 2643.0, "text": "חגה של הכנסת: זוהי תקוות שווא, כי נישאר כאן לנצח. איש לא יעקור אותנו מארצנו, ואנו נוסיף לבנות אותה ולהגן עליה. אני מבקש לשבח את כוחות הביטחון, שפועלים ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2643.0, "end": 2667.0, "text": "בשטח לילות כימים. אני מבקש לבטא הערכה מיוחדת לשב\"כ ולכוח \"דובדבן\", שאיתרו ותפסו את המחבל במהירות, כפי שאמרנו שיעשו. הממשלה מפעילה אמצעים חסרי תקדים נגד הטרור, אמצעים שבעבר לא נדרשנו להם, וייתכן שנדרשנו ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2667.0, "end": 2683.0, "text": "אבל לא הפעלנו, ממשלות קודמות. אנחנו נפעיל עוד אמצעים, ככל שנידרש, ככל שהצורך המבצעי יחייב. יש לנו רצון עז לקיים שגרת חיים שלנו, ושל הפלסטינים, אבל לא נהסס ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2683.0, "end": 2711.0, "text": "במקרה הצורך, כפי שעשינו אתמול, לאסור כניסת עובדים פלסטינים ליישובים. הכוונה שלנו היא להחזיר את השקט, את הדו-קיום, ויום אחד, גם את השלום. על יסודות הדמוקרטיה צריך להגן מבפנים, אבל כדי לשמר דמוקרטיה צריך להדוף גם את הסכנות מן החוץ. \"בכוחות משותפים ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2714.0, "end": 2724.0, "text": "אנחנו שומרים\" אני מצטט את הנשיא האמריקני פרנקלין רוזוו��ט, \"על הלהבה הגדולה של הדמוקרטיה מפני החשכה של הברבריות\". ואכן, השלהבת הדמוקרטית דולקת בעוז ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2724.0, "end": 2744.0, "text": "במדינת ישראל, יש לנו דמוקרטיה פעילה ותוססת, בחירות ובחופשיות, בבחירות חופשיות. יש לנו מערכת משפט מצוינת, ויש לנו איזון בין שלוש הרשויות, וכן זכויות אזרח וחופש ביטוי. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2744.0, "end": 2764.0, "text": "הכנסת מייצגת נאמנה את כל חלקי העם, והיא נותנת ביטוי להיותנו מדינת חוק. אני נמצא כאן הרבה, אני רואה את העבודה החשובה, לפעמים גם המעמיקה, שנעשית בוועדות הכנסת ובמליאת הכנסת, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2764.0, "end": 2789.0, "text": "בקואליציה ובאופוזיציה כאחת. יש כאן לעתים להט אמיתי, שמלווה את מלאכת החקיקה במגוון נושאים, מתוך כוונה להיטיב ולשפר את איכות חייהם של תושבי המדינה, של כל אזרחיה, וראוי לשבח זאת. אבל מנגד, עוד לא נשלמה משימתנו, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2799.0, "end": 2891.0, "text": "כפי שאמרתי בתחילת דברי, להשליט שיח פרלמנטרי ראוי ומכבד, חף מהשתלחויות והכפשות אישיות. אמרתי תמיד ואמשיך לומר: עוצמת הטיעון לא תשתפר מסגנון דיבור זול. בדיוק להפך. הציבור מצפה מאתנו לדיון חד ונוקב בענייני השעה, ובו בזמן לנורמות התנהגות מחמירות יותר, גם ואולי בעיקר כשיש אי-הסכמות. אני מבקש להבהיר דבר אחד, כי גם זה עולה בציבור, צריך להבין שכל ניסיון, בנוסטלגיה מדומה, לחפש מדינה שאין בה ויכוחים, הוא ניסיון שגוי מיסודו. מהות הדמוקרטיה היא לא היעדר סכסוכים, מהות הדמוקרטיה היא יישוב סכסוכים בדרכי שלום, בוויכוח, בפולמוס, לעתים בפשרות, ואם אין אפשרות להשיג פשרה, בקלפי. זו מהות הדמוקרטיה, אבל את הוויכוח ואת הפולמוס אנחנו צריכים לעשות בסייגים ברורים, חדים יותר ממה שהיה נהוג עד היום. ידידי חברי הכנסת מכל חלקי הבית, לכולנו יש אחריות לתדמיתה ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2891.0, "end": 2925.0, "text": "של הכנסת בציבור, ועלינו לשמור על כבודה. איך עושים זאת? לפני הכול, באמצעות כבוד הדדי בינינו, גם ובייחוד כשאנחנו חלוקים זה על זה, אבל מעל לכול, מעל לכול, תוך התעקשות על כיבוד החוק. כאן אין ולא יהיו פשרות. אנחנו נמשיך לפעול נגד פורעי חוק מכל צד שהוא, וודאי שלא נקבל רצח של אדם כלשהו ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2925.0, "end": 2935.0, "text": " לא של יהודים, לא של ערבים, של אף אחד. מכובדי וידידי, ביום חגה של הכנסת יש לנו זכות להרגיש גאווה גדולה, ישראל ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2978.0, "end": 2982.0, "text": "משתייכת למשפחת האומות הדמוקרטיות, ואין אף דמוקרטיה אחרת שעומדת במבחנים שבהם אנחנו עומדים. זה דבר ייחודי בכל קנה מידה, וראוי שדווקא המדינות הדמוקרטיות, שממהרות לפעמים לבקר את ישראל, יעריכו אמת פשוטה זו. חברי הכנסת, ניתן לנו פיקדון יקר: לעצב את החיים הדמוקרטיים במדינה ולשאת באחריות לגורלה ולעתידה. נהיה ראויים לגודל השליחות, נוסיף לטפח את הנטיעות של ראשוני הכנסת, ונגשים את דברי הנביא יחזקאל: \"ונשא ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2986.0, "end": 2990.0, "text": "ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר\". חג שמח לכנסת ישראל. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2990.0, "end": 2994.0, "text": "(מחיאות כפיים) ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 2994.0, "end": 3019.0, "text": "אני מודה לראש ממשלת ישראל חבר הכנסת בנימין נתניהו, ומתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג לשאת דברים. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3019.0, "end": 3076.0, "text": "נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין והגברת נחמה ריבלין, תודה לך, כבוד הנשיא, על נאומך החשוב, גם כמי ש, הייתי אומר, עמוד תווך בכנסת הזאת הרבה שנים, וגם כנשיאנו, כבוד יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין והגברת אירינה נבזלין, כבוד ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור אריה נאור, שרי הממשלה וחברי הכנסת בהווה ובעבר, היועץ המשפטי לממשלה עורך-הדין יהודה וינשטיין, מנכ\"ל הכנסת רונן פלוט, היועץ המשפטי לכנסת מר איל ינון, מזכירת הכנסת הגברת ירדנה מלר-הורוביץ, משפחות שכולות, ניצולי השואה, מורים ותלמידים, אורחות ואורחים, מכובדי כולם. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3076.0, "end": 3224.0, "text": "בט\"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, נקבע יום ההולדת של הכנסת. היום אנו, 120 נבחרות ונבחרי העם, מציינים 67 שנים לכינונה של כנסת ישראל, בית הנבחרים והמחוקקים של מדינת ישראל, ומציינים יובל שנים לחנוכת המשכן היפהפה והמיוחד שאנחנו פועלים בו. זאת ההזדמנות גם להזכיר את תרומתה הייחודית של משפחתו של הנדיב הידוע, משפחת רוטשילד, לבניין הזה. ביום חגה של הכנסת, בתחילת דברי, אני מבקש להקדיש תודה מיוחדת לעובדות ועובדי המשכן המסורים. ראינו אותם היום מוקפים באלפי אזרחיות ואזרחים, מכל שדרות העם, שבאו להכיר את המשכן מקרוב ולהכיר את הדמוקרטיה בפעולה. זו ההזדמנות להודות לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, על ההפקה המרשימה של אירועי היום בכנסת, שנועדו להעביר מסר בדבר כוחה וחשיבותה של הכנסת, להודות לצוות הכנסת, למנכ\"ל הכנסת, למזכירת הכנסת, למדריכי הכנסת והסדרנים, ושוב, לעובדי המשכן כולם. עבודתם השקטה אך מסורה היא זו שמאפשרת לנו לעמוד בייעודנו יום-יום שעה-שעה, ולגלגלי הדמוקרטיה, לנוע. אנו גאים בכך שקם פה צוות מקצועי לעילא ולעילא, נטול פניות, שמהווה את עורקיו וורידיו של לבה הפועם של הדמוקרטיה. ביום חגיגי זה עלינו לברך על בית-המחוקקים שלנו, שהוא עמוד התווך של הדמוקרטיה הישראלית. יש לנו הרבה במה להתגאות, אך חובה עלינו, גם ביום הזה, לבחון בחינה ביקורתית את אופיו, פועלו ותרבותו של הבית הזה, המייצג את פניה של החברה הישראלית. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3224.0, "end": 3226.0, "text": "כנסת ישראל היא סמל הריבונות של עם ישראל במדינת ישראל. 120 נבחרות ונבחרי הציבור הממלאים את הבית מייצגים את כל חלקי העם. מכל קצות הארץ התקבצנו ובאנו, וקולנו מייצג נאמנה את הפסיפס האנושי הכל-כך ייחודי של ישראל, על כל המורכבות והיופי שבו, על כל חילוקי הדעות, העמדות, הרצונות והמאוויים המרכיבים אותו. לכולנו מקום שווה בין כותלי כנסת ישראל. אדוני היושב-ראש, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3226.0, "end": 3295.0, "text": "הבית הזה ידע לאורך שנות קיומו מחלוקות חריפות, אך גם הסכמות היסטוריות. על כיסאות המליאה שבה אנו יושבים היום ישבו לאורך השנים טובי נבחרות ונבחרי הציבור והמנהיגים של מדינת ישראל מכל הזרמים והמפלגות. אזכיר מדורות ראשונים את דוד בן-גוריון, מנחם בגין, לוי אשכול, יצחק שמיר, יגאל אלון, יצחק רבין, אריאל שרון, גולדה מאיר, משה סנה, תופיק טובי, יוסף בורג, יוסי שריד, זבולון המר, מאיר פרוש, רחבעם זאבי, אבא אבן, שולמית אלוני, דוד לוי, גאולה כהן, וכמובן שמעון פרס, שאנו מאחלים לו רפואה שלמה. הם ורבים אחרים, ואני מתנצל שלא הזכרתי את שמם, שהכירו את מסדרונותיה של הכנסת, נשבו בקסמיה והצליחו להשאיר חותם בל יימחה על מדינת ישראל והחברה שבה אנו חיים. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3295.0, "end": 3322.0, "text": "עבודת הכנסת היא מלאכה מורכבת, הדורשת התמדה ומחשבה, לצד שיתופי פעולה חוצי סיעות ומגזרים. אך זו מלאכה שסיפוק גדול בצדה, מעשה החקיקה משפיע השפעה מהותית ועמוקה על חיי המדינה והחברה והפרטים המרכיבים אותן. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3322.0, "end": 3373.0, "text": "תפקידה של הכנסת אינו מתמצה כמובן רק בחוקים, למליאת הכנסת ולוועדותיה תפקיד מרכזי בפיקוח ובבקרה על פעולות הממשלה, ומחובתה של הממשלה לתת דין-וחשבון לציבור באמצעות הכנסת, וכמובן, הכנסת על כל אגפיה וועדותיה היא במה ציבורית לדיון ולפולמוס תוסס בנושאים המרכזיים של חיינו. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3373.0, "end": 3437.0, "text": "על כל אחת ואחד מאתנו, חברי וחברותי, מוטלת החובה, מוטלת החובה, לעמוד איתן נגד הניסיונות והיוזמות להצר ולהגביל את פעולות הכנסת וחבריה ולהחליש את כוחם ויכולתם לבצע את עבודתם, גם אם אין הדבר נוח לבעל תפקיד כלשהו, גם אם בעבודתה היא גורמת לעיכוב בביצוע תוכניות הממשלה. הביקורת על תהליך העבודה של הרשות המבצעת היא הדרך היחידה להבטיח כי עבודת הממשלה מתבצעת על הצד הטוב ביותר, למען הציבור. כי הבית הזה הוא הריבון והוא המייצג את קשת הדעות, הצרכים והזרמים של העם שלנו, של החברה הישראלית. אל לנו לשכוח כי נשלחנו לפה מכוח המנדט שנתן לנו הציבור. כולנו משרתיו של העם וחבים לו דין-וחשבון על פעולותינו ומעשינו, יום-יום, שעה-שעה. זהו לב-לבו של ההליך הדמוקרטי. אסור שיהיה תלוי בהרכבה של ממשלה כזו או אחרת או בגודלה. כל אלה משתנים וחולפים. החלשת הכנסת, פגיעה בפעולותיה וביטול סמכויותיה הם סכנה ממשית ומוחשית לדמוקרטיה הישראלית ולעקרון הפרדת הרשויות. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3437.0, "end": 3471.0, "text": "כנסת נכבדה, היה זה מנחם בגין, עליו השלום, שביטא את הדברים באופן ברור, ואני מצטט: \"טעות היא לחשוב ששלטון-עם, או בלעז, 'דמוקרטיה', מתבטא רק בזה שיש רוב ומיעוט. ודאי שהרוב מכריע, והמיעוט מקבל את דעתו גם אם הוא מוחה, אך הוא פונה אל העם, ובאחד הימים המיעוט נהפך לרוב, והרוב למיעוט, וחוזר חלילה\". כמה נכון ואקטואלי הדבר. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3471.0, "end": 3499.0, "text": "רבים מחברות וחברי המשכן הזה מילאו תפקידים בקואליציה ובאופוזיציה. אחרים טרם התנסו בגלגל המסתובב של הפוליטיקה. רצון העם משתנה מעת לעת, ממשלות מתחלפות, נסיבות משתנות, תוכניות משתנות, וכל יום טומן בחובו הפתעות בלתי צפויות, אך הרעיון המסדר של הדמוקרטיה חזק מכולם, ושורשיו נטועים עמוק בבית הזה. מי שהיום בשלטון ימצא עצמו באופוזיציה, ומי שבאופוזיציה יכול למצוא את עצמו בשלטון. האחת היא החלופה לשנייה, ואין האחת יכולה להתקיים בלי האחרת, משלימות זו את זו, חלוקות על נושאים רבים, אך חולקות את אותה דאגה כנה לעתידה של המדינה, לביטחונה ולחוסנה. רבות דובר לאחרונה על הצורך בחיזוק \"המשילות\". זו הפכה מילת הקסם, ססמת הקודש המצדיקה כל פגע. ממשלה אומנם צריכה בסיס כוח יציב כדי למשול ולנהל את ענייני המדינה, אך משילות זו מתבססת על הסכמה שעליה לגבש בין החלקים המרכיבים אותה, ובהיעדר הסכמה כזו מאבדת הממשלה את הלגיטימיות לקיומה, והמנדט פוקע ממנה. אלה הם כללי המשחק הדמוקרטיים, וכל מי שעקרונות אלה מנחים אותו, חובה עליו לשמור עליהם ולפעול על-פיהם. מי שחושב לשמור שלטון באמצעות החלשת כוחה של הכנסת, חוטא לעקרונות הבסיסיים ביותר שעליהם קמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומי שחושב לשמר שלטון באמצעות החלשת שומרי הסף, כלי התקשורת, גורמי הפיקוח, בית-המשפט ואכיפת החוק, חוטא לבסיס הדמוקרטיה, שעליו קמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3499.0, "end": 3534.402, "text": "רבותי וגבירותי, עיני העם נשואות אל משכן הזה, וחובה עלינו לשמש דוגמה לשיח מכבד, לכבוד הדדי בינינו, לכיבוד האחר והשונה, לאפשר לכל אחת ואחד מאתנו את הזכות הבסיסית לדבר ולהתבטא בחופשיות, גם אם איננו מסכימים עם דבריו, גם אם אנחנו חולקים על כל מילה ומילה שיוצאת מפיו ועל כל תפיסת עולמו. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3631.0, "end": 3634.0, "text": "פה, בבית הזה, במקום שבו מנסחים חוקים, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3634.0, "end": 3635.0, "text": "מחליפים דעות, מתווכחים ומגבשים עמדות, אסור לסתום פיות. כן, גם אם הפיות הם להביור בלתי נסבל, כואב, החורך אותך עד לשד העצמות. זוהי תמצית הדמוקרטיה, זהו הלוז שלה. כנסת ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3635.0, "end": 3654.0, "text": "נכבדה, לצערי, יום חגה של הכנסת בשנה זו אינו יום שמח. כפי ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3654.0, "end": 3655.0, "text": "שנאמר, אתמול ליווינו, וליוויתי אני, יחד עם המוני בית ישראל, למנוחת עולמים את דפנה מאיר, זכרה לברכה, אם לשישה ילדים שנרצחה באכזריות על-ידי מחבל בן-בליעל, ובאותה שעה נדקרה באכזריות מיכל פורמן, אישה צעירה בהיריון, על לא עוול בכפה. בחודשים האחרונים מדינת ישראל מתמודדת עם מתקפת טרור רצחנית. מעל בימה זו ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3655.0, "end": 3662.289, "text": "אני מבקש להעביר לאותם מרצחים ושולחיהם מסר חד-משמעי: לא תנצחו אותנו, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3695.0, "end": 3698.0, "text": "ואל תטעו לחשוב כי העובדה שאנו מקיימים כאן, בבית הזה, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3711.0, "end": 3731.0, "text": "ויכוחים סוערים ��ראה חולשה או רפיון. תקומת עמנו בארצו לעולם לא תעמוד במחלוקת. עוצמתנו ומקור כוחנו טמונים בערכי השוויון, עקרונות מגילת העצמאות, כיבוד המיעוטים, עקרונות החופש והדמוקרטיה, שלטון החוק, ערכי הצדק, המוסר ודרך הנביאים המנחים את דרכנו. לאורם אנו צועדים, בטוחים בצדקתנו ומוכנים להקריב למענם אף את חיינו. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3731.0, "end": 3748.0, "text": "וביתר שאת, בימים שבהם הדם רותח, הכאב לעתים נורא מנשוא, תחושת הביטחון האישי מעורערת, והשיח הציבורי הופך אלים, קוטבי, שטחי ומחשב להתפוצץ בכל רגע ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3748.0, "end": 3759.0, "text": " זהו בדיוק רגע המבחן של הדמוקרטיה, כאן היא נשפטת, וכאן המבחן הוא של כל היושבים כאן, במליאה הזאת. על כך אמר הוגה הדעות האמריקני הידוע תיאודור פארקר", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3759.0, "end": 3769.0, "text": ", הוא אמר: \"דמוקרטיה אין פירושה: אני טוב כמוך, אלא: אתה טוב כמוני\".", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3769.0, "end": 3777.0, "text": " נתווכח מתוך כבוד הדדי, אך נאמין, וניצמד למושכלות ראשונים, למושכלות היסוד, ולא ניתן לקיצוניות לחרב אותם. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3777.0, "end": 3814.0, "text": "ביום מיוחד זה, במלאות 67 שנים לקיומה של הכנסת, על כולנו להמשיך ולהטמיע את הדמוקרטיה. שלטון הרוב בקלות יכול להפוך לעריצות הרוב, והדמוקרטיה הישראלית, חזקה ככל שתהיה, היא גם שברירית. והאחריות לחיזוקה, שמירתה והגנתה מונחת לפתחנו, כלל חברות וחברי הכנסת, מכל סיעות הבית, נבחריו של הציבור ששלח אותנו לייצגו, על כל פלגיו, דעותיו והשקפותיו. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3814.0, "end": 3819.0, "text": "כן, הדמוקרטיה היא ציפור ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3819.0, "end": 3821.0, "text": "הנפש של ישראל הנאורה, החזקה, המוסרית והצודקת. הכנסת היא הלב שלה, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3821.0, "end": 3845.0, "text": "וכך עליה להישאר לתמיד. ודווקא היום חובה על כולנו להגן על הבית הזה, על עקרונות הדמוקרטיה, ולהתחייב להם מחדש, לזכויות המיעוט ולכיבוד הרוב, לשוויון בין כלל האזרחים, לחירויות הפרט ולעקרון הפרדת הרשויות, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3845.0, "end": 3848.0, "text": "לעצמאות מערכת המשפט, ובמיוחד בית-המשפט העליון, לחירות הביטוי, ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3848.0, "end": 3853.0, "text": "המחשבה, ההפגנה, ההתאגדות, ולעקרונות הצדק והמוסר היהודי. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3853.0, "end": 3857.0, "text": "זו דרכנו, ואין לנו דרך אחרת. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3859.0, "end": 3870.0, "text": "מזל טוב לך, כנסת ישראל. (מחיאות כפיים) אני מודה לראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3879.0, "end": 3894.0, "text": " חברי הכנסת, השרים, לפני שנועלים את היש��בה ברצוני להודות מקרב לב לשלושת הנואמים שלנו: נשיא המדינה, אורחנו הנכבד, ראש הממשלה וראש האופוזיציה, שלדעתי תרמו בנאומים שלהם לא מעט לשיח על יסודות הדמוקרטיה הישראלית ומעמדה של כנסת ישראל. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3894.0, "end": 3907.0, "text": "אני גם רוצה להודות לעשרות חברי הכנסת שנטלו היום, כפי שהוזכר כבר, חלק בפעילויות השונות במשכן הכנסת. בלי ההשתתפות הפעילה שלכם היום הזה היה ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3915.0, "end": 3921.0, "text": "נשאר בחזקת כוונות טובות ולא היה יוצא לפועל. כפי שצוין כבר, גם מאות עובדי משכן הכנסת, לרבות משמר הכנסת ויחידת הסדרנים, אפשרו את קיום היום הזה. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3926.0, "end": 3946.0, "text": "וודאי אלפי אזרחים, אורחינו, מגני-הילדים ועד לדיירי בתי-אבות במדינת ישראל, שביקרו אותנו והשתתפו בפעילויות, תודה רבה לכם על הביקור שלכם, נקווה שתחזרו לימים נוספים במשכן החשוב הזה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י' בשבט תשע\"ו, 20 ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3946.0, "end": 3950.0, "text": "בינואר 2016, בשעה 11:00. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}, {"start": 3950.0, "end": 3953.0, "text": "ישיבה זו נעולה. מזכירת הכנסת. ", "seek": null, "tokens": [], "temperature": null, "avg_logprob": null, "compression_ratio": null, "no_speech_prob": null}], "language": null, "ori_dict": {"segments": [{"start": 290.0, "end": 292.0, "text": "דברי הכנסת חוברת ט\"ו ישיבה צ\"א הישיבה התשעים-ואחת של הכנסת העשרים יום שלישי, ט' בשבט התשע\"ו (19 בינואר 2016) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים ישיבה מיוחדת לציון שישים-ושבע שנים לכינון הכנסת בט\"ו בשבט 3 היו\"ר יולי יואל אדלשטיין: 3 נשיא המדינה ראובן ריבלין: 6 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 10 יצחק הרצוג (המחנה הציוני): 14 קהל נכבד, חברי הכנסת, שרים, אתם מתבקשים לכבד בקימה את כניסת כבוד נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת.) נא "}, {"start": 292.0, "end": 304.7743619047619, "text": "לשבת. חברי הכנסת, היום ט' בשבט תשע\"ו, 19 בינואר 2016, אני מתכבד לפתוח ישיבה מיוחדת של הכנסת לציון 67 שנים לכינון הכנסת. כבוד נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין והגברת נחמה ריבלין, "}, {"start": 351.0, "end": 360.0, "text": "כבוד ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור אריה נאור, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג והגברת מיכל הרצוג, שרים, חברי הכנסת בהווה ובעבר, היועץ המשפטי לממשלה עורך-הדין יהודה וינשטיין, ראשי הנציגויות "}, {"start": 360.0, "end": 365.0, "text": "הזרות, ראשי העדות הדתיות בישראל, מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ, "}, {"start": 365.0, "end": 369.0, "text": "מנכ\"ל הכנסת רונן פלוט, היועץ המשפטי לכנסת עורך-הדין איל ינון, "}, {"start": 369.0, "end": 372.70152869322106, "text": "משפחות שכולות, ניצולי השואה, מורים ותלמידים, אורחים נכבדים, אזרחי "}, {"start": 381.0, "end": 382.0, "text": "ישראל. "}, {"start": 382.0, "end": 400.0, "text": "\"עם האספה המכוננת בירושלים קמה הכנסת, ותהי לבית-המחוקקים של העם בישראל\", כך נכתב במגילת היסוד של הכנסת, עם הנחת אבן הפינה למשכן הקבע, בשנת תשי\"ט, 1959. "}, {"start": 400.0, "end": 406.0, "text": "היום אנחנו מציינים את יום חגה הקרב של "}, {"start": 406.0, "end": 412.0, "text": "הכנסת, שחל בט\"ו בשבט, הפעם בסימן חגיגות היובל למשכן הכנסת, כאן, בגבעת-רם. בניין זה נחנך ברוב עם בתום תשע שנות תכנון ובנייה. באלול תשכ\"ו, אוגוסט 1966, התקיים הטקס המרשים בהשתתפות אלפים, בהם ראשי העם היהודי מן הארץ ומן התפוצות. הרבה מאוד ציפיות, גבירותי ורבותי, נתלו בבית הזה. במרוצת יובל השנים הייתה הכנסת, כשמה, מקום ההתכנסות המרכזי של שליחי העם ונבחריו, בבואת הציבור הישראלי ודופק חייו, בשמחות ובאסונות, ברגעים מרוממים ובשעות אבל, בגאות, וגם, לצערנו, בימי דאגה ושפל. "}, {"start": 412.0, "end": 414.53536477857074, "text": "אילו יכלו קירות הבית הזה ומסדרונותיו "}, {"start": 426.0, "end": 426.8451215928569, "text": "לדבר ולספר, "}, {"start": 465.0, "end": 471.0, "text": "בעיקר לדורות הבאים, הם היו מגוללים את סיפורה המרתק, הבלתי-נתפס לעתים, של מדינת ישראל. הם היו מספרים, למשל, כיצד התכנסה כאן ממשלת ישראל, במקלט שבקומה הראשונה, תחת הפגזות הירדנים במלחמת ששת הימים, וקיבלה את ההחלטה ההיסטורית על שחרור ירושלים, הם היו מספרים גם על ההתרגשות האדירה שאחזה בכול בעת ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת, שנשא דברים מעל דוכן זה בנובמבר 1977. הכנסת ידעה אירועים מכוננים והיסטוריים רבים: "}, {"start": 471.0, "end": 478.0703106296921, "text": "ראשי מדינות רבים שהתארחו כאן, הצבעות מכריעות, נאומים דרמטיים ודיונים בלתי נשכחים שהפכו לנקודות ציון חשובות בתולדותינו."}, {"start": 518.0, "end": 520.0, "text": " אך לצד אלה, יש לומר ביושר שהמקום הזה הנחיל לציבור הישראלי גם לא מעט אכזבות, ולא אחת הייתה תחושה שהוא המיט עלינו גם קלון. דווקא משום כך, דווקא משום שאנו מכירים במורכבות זו, ביום זה עלינו לזכור כי הכנסת יקרה, חשובה ונישאה מסך יחידיה החברים בה, שרובם המכריע הם שליחי ציבור מסורים, הנאמנים לשליחותם. "}, {"start": 520.0, "end": 537.0, "text": "ביום חגיגי זה אני פונה אל הציבור הישראלי, אל כל אחד ואחת מכם, העוקבים אחרינו, ומפציר בכם: אל תיתנו לעצים להסתיר לכם את היער, אל תיתנו להתרחשויות, התרחשויות מטרידות, מקוממות או צהובות, לכער את התמונה הגדולה. "}, {"start": 537.0, "end": 543.5331736561795, "text": "זכרו מהי מהות הכנסת, זכרו את מקומה ואת תפקידה המכריע במרקם השלטוני ובדמוקרטיה הישראלית. עקבו אחרינו, "}, {"start": 599.0, "end": 635.0, "text": "השמיעו ביקורת, אל תרפו. הכנסת היא ביתכם, וכולנו, כל חברי הכנסת, שליחיכם. אל נא תשפכו את התינוק עם המים, אל תספידו את הכנסת כמוסד שלטוני חיוני ואל תמהרו לזהות תמיד את חברי הכנסת שסרחו או הכזיבו עם המקום הנהדר, השוקק והחשוב הזה. אל תיתנו למיעוט של נבחרי ציבור, שבהתנהלותם באולם זה או מחוץ לו מביישים בעיקר את עצמם, להוציא דיבת הכנסת רעה. "}, {"start": 635.0, "end": 642.0, "text": "אל תמהרו להכליל ולהשמיץ את כנסת ישראל כולה, על פועלה הרב, על עובדיה המסורים ועל חבריה הפעילים. "}, {"start": 642.0, "end": 660.0, "text": "רבותי, כמו כולנו אני שומע את הקולות ואת הלכי הרוח בציבור, המעניקים לנו בעקביות ציונים נמוכים. הדבר מדיר שינה מעיני, ואני "}, {"start": 660.0, "end": 675.0, "text": "יודע שלא רק מעיני, משום שלא מדובר בהסתייגות נקודתית או זמנית מחבר כנסת פלוני או מהתרחשות אלמונית, ואפילו לא רק בכרסום במעמד הכנסת, כנסת נבחרת ומתפזרת, "}, {"start": 675.0, "end": 681.0, "text": "חברי כנסת באים והולכים, "}, {"start": 681.0, "end": 683.0, "text": "אבל הדמוקרטיה הישראלית, רבותי, היא זו שנמצאת היום בסכנה. "}, {"start": 714.0, "end": 732.0, "text": "אני חש כיצד היסודות החשובים שנבנו כאן ב��מל במשך 67 שנות קיומה של הכנסת הולכים ומתערערים. יש בי חשש כבד כי המשך הפיחות הזוחל במעמד הכנסת, הרשות המחוקקת והמכוננת ואבן יסוד של הממשל הישראלי, עלול, חלילה, יום אחד למוטט את הדמוקרטיה הישראלית על כולנו, יושביה ואזרחיה. אנו נוטים לשכוח כי מעמדו וחשיבותו של המקום הזה גוברים עשרת מונים על יושביו הזמניים, וכל שכן על פני דימוייו בתודעת רוב הציבור. זהו פער תודעתי מטריד, ואחת ממשימותי וממשימות הכנסת "}, {"start": 732.0, "end": 736.0, "text": "כולה היא לנסות לצמצמו ככל האפשר. "}, {"start": 739.0, "end": 768.0, "text": "מכובדי, במעמד חנוכת משכן זה התווה הנשיא דאז, זלמן שזר, את חזונו ואת ייעודו, כשהכריז כי \"על שער הבית הנישא הזה ייחרתו באותיות נצח עקרונות היסוד של הדמוקרטיה האנושית, החקוקים לנו בגנזי אוצרותינו מראשית ימי היותנו לעם. והם: חוקה אחת לגר ולאזרח, אחרי רבים להטות, "}, {"start": 768.0, "end": 779.0, "text": "וחי אחיך עמך, צדק צדק תרדוף ומלאה הארץ דעה\". אבל שזר לא הסתפק בקביעת העקרונות "}, {"start": 779.0, "end": 818.0, "text": "שלאורם מציון תצא תורת החקיקה. הוא ציפה כי מן הכנסת תצא גם בשורה של שיח מכבד, שתהיה מודל לניהול מחלוקת לשם שמים. כך אמר עוד: \"אל סף הבית הזה אל נא תקרב לא שנאת אחים ולא התנצחות קלוקלת, לא תאוות המחלוקת ולא אהבת ההשמצה, לא התקלסות בקלון חברים ולא קטנות של מוחין, איש איש, מתוך יחס של כבוד "}, {"start": 818.0, "end": 820.0, "text": "לדעות יריבו, "}, {"start": 820.0, "end": 825.0, "text": "כששלום כל העם לנגד עיני כולם, ללא הבדל דת וגזע ומפלגה ועדה וארץ מוצא\". "}, {"start": 827.0, "end": 832.0, "text": "נקל לשער שרבים חשים למשמע הדברים "}, {"start": 832.0, "end": 847.0, "text": "כי מדובר באוטופיה המתרסקת אל סלע המציאות הקשה, המסוכסכת והמתלהמת שלנו. אינני תמים לחשוב שעמדנו בציפיות, אבל בד בבד, אינני חדל מלתלות תקוותי ברף גבוה זה. "}, {"start": 847.0, "end": 856.0, "text": "אפשר להעלות השערות רבות מדוע צוללות "}, {"start": 856.0, "end": 900.0, "text": "כל העת מניותיה של הכנסת בבורסה הציבורית. הרי אל המקום הזה שולחים מיליוני אזרחים את נבחריהם, ונדמה ששוב ושוב הם מאוכזבים. מעבר לפרשות הנקודתיות, יש כנראה דבר מה באווירה שעלינו לטהר. את התחושות האלה מבטאים מאות אזרחים הפונים אלי כל העת. הם כועסים על צורת הדיון, על אופן ההתנהגות ואופן הביטוי הנחשפים לעיניהם בשידורים ובדיווחים. הם כועסים ומודאגים בשעה שהם רואים בעיניים כלות את אופן ההתנהלות שלנו כאן. "}, {"start": 900.0, "end": 908.0, "text": "אני גם חש את הנושאים שעליהם מדברים אתי בכל מקום. אם בעבר הלא-רחוק עוד העסיקו את הציבור רפורמות נחוצות או חקיקה מועילה, היום כמעט כולם מוטרדים מדבר אחד, מכבוד הכנסת ומהתנהגות חבריה. "}, {"start": 908.0, "end": 908.9301098326678, "text": "לא לפרובוקציות "}, {"start": 920.0, "end": 945.0, "text": "ולמהלומות מילוליות מצפים מאתנו, וגם לא לזלזול בדוברים האחרים, להפרעות או להתעלמות הפגנתית, אלא לשיח נוקב וחד, שמתנהל בכבוד הדדי, בהקשבה, ובעיקר בהבנה, הבנה מתמדת, כי עיני הציבור נשואות אל הבית הזה ואל האולם הזה. "}, {"start": 946.0, "end": 963.0, "text": "אני מפציר בכם, חברי וחברותי, להמשיך לקיים כאן דיונים תוססים ומנומקים. אבל אנא, שמרו על כבודכם, כבודנו, שהוא כבודם של הפרלמנט ושל המדינה כולה. "}, {"start": 963.0, "end": 972.0, "text": "עמיתי ומכובדי חברי וחברות הכנסת, הבה נהפוך את היום הזה, יובל ה-50 למשכן הכנסת, לנקודת מפנה בכל הקשור לכבוד האכסניה הזאת, נשווה תדיר לנגד עינינו את הציפייה הגדולה של הנשיא שזר בחנוכת משכן הכנסת: \"נדע כי בית-המחוקקים הזה הוא גם בית חינוך עליון ומתמיד לכל בני המדינה ובית התקווה הגדולה לכל פזורי העם, והוא תפארתנו לעיני כל הגויים\". "}, {"start": 972.0, "end": 974.0, "text": "אני קורא לכולנו, "}, {"start": 974.0, "end": 1020.0, "text": "לציבור הצופה בנו ומטה אוזן לנאמר כאן, וגם לכם, חברי היושבים כאן, מכל קצות הבית, על סיעותיו: בואו נחזיר עטרה ליושנה, ונשיב את עטרת הכנסת למקום הראוי לה. בואו נטה שכם כדי להשיב לה את כבודה, בטרם, חלילה, "}, {"start": 1020.0, "end": 1028.0, "text": "יאבד. זה תלוי בכל אחד ואחת מן היושבים כאן ובכולנו גם יחד. "}, {"start": 1028.0, "end": 1033.0, "text": "אם נזכה, נהיה ראויים לדברים הנשגבים "}, {"start": 1033.0, "end": 1065.0, "text": "החותמים את מגילת היסוד של בניין זה: \"ייבנה הבית הזה ויהי לברכה ולתהילה בפי כול, בתיתו לעם חוקים ומשפטים צדיקים, אשר יורוהו את הדרך לאהבת האדם, לאמונים במולדת ולשלום עולמים. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים\". "}, {"start": 1065.0, "end": 1066.0, "text": "בעזרת השם, נעשה ונצליח. ברכות לכנסת ליום חגה. "}, {"start": 1066.0, "end": 1072.0, "text": "אני מתכבד "}, {"start": 1072.0, "end": 1077.0, "text": "להזמין את נשיא המדינה מר ראובן רובי ריבלין לשאת דברים. "}, {"start": 1094.0, "end": 1100.0, "text": "(מחיאות כפיים) אדוני יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין והגברת אירינה נבזלין, אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, גברתי נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור נאור, ראש האופוזיציה חבר הכנסת "}, {"start": 1100.0, "end": 1108.0, "text": "יצחק הרצוג והגברת מיכל הרצוג, שרים, שרים לשעבר, חברי הכנסת "}, {"start": 1108.0, "end": 1124.0, "text": "בהווה ובעבר, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, מכובדי, סגל א' של המדינה, משפחות שכולות, מכובדי כולם. "}, {"start": 1124.0, "end": 1252.0, "text": "בה' באייר שנת תש\"ח, 1948, קמה מדינת ישראל, ובט\"ו בשבט שנת תש\"ט, 1949, עת התכנסה בפעם הראשונה האספה המכוננת, נזרקה בה נשמה, זה היה הרגע שבו העניק הריבון, העם, את אשרורו לתהליך הקמת המדינה והביע את אמונו במוסדות המכוננים שלה. הכנסת שלנו צעירה, אך מלאת יצירה ומעש, וגם התרגשויות שלא מן המניין, פעמים רבות מדי, כאשר הן פוקדות אותה. האמת ההיסטורית היא, שמאז ימי עריכת המשנה והתלמוד לא גובשה יצירה חוקית ומשפטית רחבה כל כך, בעומק ובהיקף, כפי שיצרה הכנסת לדורותיה. ספר החוקים שלנו, פרי עמלם של יושבי הבית הזה לדורותיהם, הוא יצירה קולקטיבית המהווה בסיס לחיינו המשותפים כאן כחברה. זוהי יצירה המסמלת יותר מכול את חזרתנו, כעם, להיסטוריה, את תחיית האומה העברית, את היותנו הריבון החוקי על חיינו, במולדתנו. במובנים רבים, ביום הזה זכינו בעצמאותנו. על היום הזה חלמנו ובשמו נלחמנו. מכובדי, כפי שציין זאת יושב-ראש הכנסת, היושב-ראש הראשון של הכנסת, יוסף שפרינצק, לא הכריז על פתיחת הישיבה הראשונה של כנסת ישראל, שפרינצק פתח את הישיבה הראשונה של האספה המכוננת, אותה אספה שהתכנסה כדי לכונן חוקה למדינה הצעירה, מדינת ישראל. כתיבת חוקה, זה היה תפקידה וייעודה. "}, {"start": 1252.0, "end": 1323.0, "text": "חוק המעבר שקיבלה האספה המכוננת רק יומיים אחר כך, הוא שקבע רטרואקטיבית כי האספה המכוננת היא למעשה הכנסת הראשונה של מדינת ישראל, אף-על-פי שלא לשם כך היא כונסה, אף-על-פי שלא זה המנדט שניתן לה מהריבון, מהעם. מנחם בגין, האופוזיציונר הלוחם, טען, לכן, שהכנסת הראשונה נולדה בחטא. \"אם אינכם רוצים לחוקק חוקה\" כך אמר בגין, ואני מצטט, \"אולי משום גישה ��ימפולסיבית, ואולי בגלל נימוק מחושב, בואו והתייצבו לפני העם, והגידו לו: לא דרושה לנו חוקה. אין לנו השראת רוח, איננו רוצים לחייב את הדורות הבאים\". כך אמר מנחם בגין. בסופו של אותו דיון התקבלה הצעתו של חבר הכנסת יזהר הררי, שהטילה על הכנסת את התפקיד של כתיבת חוקה לישראל, לא מקשה אחת,"}, {"start": 1323.0, "end": 1431.0, "text": " פרקים פרקים שיתאגדו יחד לחוקת המדינה. לא בכדי נקראת ועדת החוקה, חוק ומשפט \"ועדת החוקה, חוק ומשפט\", שכן אותם הימים שבהם היינו מיועדים, כאספה מכוננת, לכונן חוקה, נמשכים עד עצם היום הזה, וכנראה עוד יימשכו. יקירי, לפני ארבע שנים ישבתי כאן, בישיבה החגיגית של הכנסת, בט\"ו בשבט, וקראתי לחברי הכנסת להיזכר ב\"ייעוד הבלתי-ממומש של הבית הזה, בצורך הדחוף שלנו בחוקה\". כן, כך אמרתי אז. היום אינני רוצה לשוב ולקרוא לכם לחוקק חוקה. לא משום שלא דרושה לנו חוקה, ולא משום שאין לנו השראת רוח, אלא מפני שהיום, נכון לעת הזאת, אנחנו לא מסוגלים לכתוב חוקה. חוקה משמעותה סרטוט עדין של קווי ההסכמה הלאומית, ועלינו להכיר בכך שאנחנו, החברה הישראלית, וכנסת ישראל, כנציגתו היחידה והאותנטית ביותר של הריבון, העם "}, {"start": 1431.0, "end": 1492.0, "text": " פשוט איננו בשלים לכך עדיין. מכובדי, שואלים אותי אם יש דברים שרואים משם, ממשכן הנשיא, שלא רואים מכאן, מכנסת ישראל. ובכן, אני לא חושב. אבל דבר אחד, כך אני מרגיש, אני יכול לומר שרואים משם ואני לא יודע אם אני ראיתי או אם יכולתי לראות מכאן. יום-יום אני פוגש אזרחים וקבוצות אזרחים ממגזרים שונים בחברה הישראלית, דתיים, חרדים, חילונים, ערבים. יש ביניהם הרבה שוני, אבל להפתעתי, משותפת לכולם תחושה אחת: כולם, כולם ללא יוצא מן הכלל, חווים את עצמם כמיעוט נרדף ומותקף, כמיעוט שזהותו וערכיו נמצאים תחת איום מתמיד מידי קבוצות אחרות. החרדים מתלוננים על אפליה בתעסוקה, שנשענת על דעות ועמדות קדומות, הערבים מרגישים שהם אזרחים סוג ב' ולא שווים בפני החוק, תושבי יהודה ושומרון נתונים למתקפות טרור מתמשכות ולהקפאה שחונקת אותם, פיזית ורוחנית, והחילונים חשים פחד מהדתה ואיום על זהותם הליברלית. "}, {"start": 1492.0, "end": 1495.0, "text": "המתח הזה לא מתקיים בריק. "}, {"start": 1495.0, "end": 1531.0, "text": "הוא מונע משינויי עומק המעצבים מחדש את החברה הישראלית, מחברה שהיו בה רוב ומיעוטים לחברה שאין שבה רוב ומיעוטים ברורים, חברה ההולכת ונחלקת לארבעה מגזרים שבטיים המתקרבים זה לזה בגודלם, אלא שהציבורים האלה לומדים במערכות חינוך נפרדות, גרים בערים שונות, לא מכירים זה את זה, לא נפגשים זה עם זה, במידה רבה חיים ביקום מקביל זה לזה. ממילא, חוסר ההיכרות והמפגש בין האוכלוסיות מגביר את החשש, את הניכור, את חוסר האמון. "}, {"start": 1531.0, "end": 1536.0, "text": "יקירי, חברותי וחברי חברי "}, {"start": 1536.0, "end": 1545.0, "text": "הכנסת, אתם היושבים כאן, אתם לא רק שליחי ציבור, אתם גם מנהיגיו. כולנו יודעים היטב כמה מסוכנת והרסנית עשויה להיות דינמיקה וחוויה של משחק סכום אפס בין חלקי החברה הישראלית, בין אם מדובר במחלוקת על תקציבים, על אופייה של השבת או על שירות צבאי, אזרחי או קהילתי. גם אם אין בידינו חוקה, דווקא משום שבתנאים אלה אנו מתקשים לחשוב איך ננסח חוקה, אנחנו מוכרחים, אתם, אתם מוכרחים, לסלול עבורנו את הדרך לשותפות ולהבנה בינינו, בין כלל הקבוצות בחברה הישראלית. לא, לא לעגן אותה בחוקה, כי אם לפרוס אותה יחד, בעדינות ובכבוד, גם אם מתוך אי-הסכמה, ��עמים. "}, {"start": 1545.0, "end": 1554.0, "text": "אני מאמין שיש ארבעה יסודות שעליהם צריכה לעמוד השותפות הזאת. "}, {"start": 1554.0, "end": 1561.0, "text": "היסוד הראשון הוא תחושת "}, {"start": 1561.0, "end": 1572.6837883343271, "text": "הביטחון של כל מגזר בכך שרכיבי היסוד של זהותו, ציפור הנפש שלו, אינם נמצאים בסכנה או באיום מתמיד. כך, במבחן התוצאה, "}, {"start": 1621.0, "end": 1681.0, "text": "כאשר אזרחי ישראל התל-אביבים מרגישים, בצדק או שלא בצדק, שאורח חייהם החילוני-ליברלי, שדרך החינוך הליברלית שלהם, נמצאים באיום, כולנו מפסידים מכך. כך, כשאזרחי ישראל מבני-ברק מרגישים שדרך החינוך החרדית, שהיא לב ומהות החרדיות, נמצאת בסכנה, כולנו מפסידים מכך. "}, {"start": 1681.0, "end": 1714.0, "text": "איננו נמצאים במלחמה, גם כאשר אנחנו נמצאים במלחמה בלתי מתפשרת בפונדמנטליזם האסלאמי בכל מקום שבו הוא נמצא, באותה נשימה עלינו להזכיר ולשנן כי אין לנו ולא תהיה לנו מלחמה בזהותם של אזרחי ישראל הערבים. הביטחון בכך שהזהות הבסיסית שלי איננה מאוימת הוא תנאי יסודי ליכולת של כל אחד ואחד מאתנו להושיט יד לאחר. לא נוכל לעשות זאת בלי שנלמד להכיר אלה את אלה, בלי שנבין מהי ציפור הנפש של כל מגזר, נדע לכבד אותה, וכן גם לשמור עליה, "}, {"start": 1714.0, "end": 1756.0, "text": "גם כאשר הדבר קשה, ולעתים אף מקומם. היסוד השני הוא האחריות המשותפת. שום קבוצה ומגזר המיוצגים כאן אינם פטורים מנשיאה באחריות לגורלה, לעתידה ולביטחונה של מדינת ישראל, ולכלל החברה הישראלית. שותפות מטילה אחריות. אחריות משמעותה בראש ובראשונה השתתפות. כל מגזר בחברה הישראלית צריך למצוא את דרכו להשתלבות בשירות, יהיה זה שירות צבאי, לאומי, אזרחי או קהילתי, במרחב ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. "}, {"start": 1758.0, "end": 1760.0, "text": "דרך ההשתלבות עשויה להיות שונה ומותאמת למאפיינים הייחודיים של כל ציבור, אבל עצם ההשתלבות היא חובה המוטלת על כולנו, ומשימה העומדת לפתחכם, מנהיגי הציבור. ממילא מובן מאליו שאחריות משותפת היא בראש ובראשונה ערבות לכללי המשחק ולחוק. ולצערי, לא מיותר לומר שכל קריצה או הנחה לטרור, גינויים מאולצים או רפים מדי, שנשמעים בצורה אחת בעברית ואחרת בערבית, וחמור מכך, קולות המגלים סימפתיה והבנה לפגיעה ורצח של חפים מפשע, הם לא רק כישלון של המנהיגות, אלא גם מקעקעים את היכולת לבסס אמון בינינו. "}, {"start": 1760.0, "end": 1765.0, "text": "היסוד השלישי הוא הוגנות ושוויון. "}, {"start": 1765.0, "end": 1810.0, "text": "אם חזון המדינה היהודית והדמוקרטית, הדמוקרטית והיהודית, הוא חזון חיינו, אנחנו מוכרחים להבטיח, אתם, אתם מוכרחים להבטיח, ששום אזרח אינו מופלה לרעה או לטובה מתוקף השתייכותו המגזרית. הדבר נכון גם לגבי תקציבי חינוך, תשתיות, תרבות ועוד, לדתיים ולחרדים ולכל המגזרים. במיוחד ברצוני לברך את ראש הממשלה ואת הממשלה כולה על החלטת הממשלה האמיצה שהתקבלה על תוכנית החומש למגזר הערבי. ההחלטה הזאת התקבלה בתקופה קשה מאוד, בנקודת שפל ביחסי האמון שבין ערבים ויהודים במדינת ישראל, אבל החלטת הממשלה הזאת היא הדבר הנכון לעשות, היא הדבר הראוי לעשות, וההחלטה הזאת לוקחת את מדינת ישראל והחברה הישראלית קדימה. ואני מקווה ומייחל שהממשלה הזאת תעמוד על יישומה המלא, שכן בהיסטוריה ממשלות נבחנות לא רק על החלטותיהן אלא בעיקר, בעיקר, על ביצוען. "}, {"start": 1810.0, "end": 1816.0, "text": "היסוד הרביעי והאחרון, וכנראה המאתגר מכולם, הוא "}, {"start": 1816.0, "end": 1909.0, "text": "הישראליות המשותפת. התקווה הישר��לית המשותפת. הבית הזה, גם אם באופן אירוני, הוא בעיני הביטוי המובהק ביותר לאפשרות הזאת. אומנם הבית הזה הוא גם כזה שמחדד את ההבדלים בין הציבורים השונים, אבל בבית הזה, באותה נשימה, מתעצבת יום-יום הישראליות המשותפת. בבית הזה כולנו מיוצגים. הבית הזה הוא הבית של כולנו. כאן משתפים פעולה יום-יום נציגי המגזרים השונים לטובת מטרות משותפות, לטובת עתיד טוב יותר, משותף יותר, לכולנו. "}, {"start": 1909.0, "end": 1915.0, "text": "יקירי, על רקע אי-אלו תקריות שנקשרו "}, {"start": 1922.0, "end": 1989.0, "text": "בשמה של הכנסת לאחרונה, אני בוודאי נשמע תמים, אבל אתם ואני יודעים היטב שהשערוריות האלה אינן מתרחשות בלב הבית הזה, כי אם בשוליו, שוליו הפיזיים והמהותיים. ביום הולדתה של הכנסת אני מבקש מכם, כמנהיגי הציבור, גם אם אין בידכם היכולת לתקן את החטא הקדמון של הבית הזה ולממש את ייעודה של האספה המכוננת, אנא מכם, סללו לנו דרך משותפת, דרך של שותפות. על הבסיס החיוני הזה, של השותפות, של ההכרה והכבוד ההדדיים, של האחריות המשותפת, "}, {"start": 1989.0, "end": 2027.0, "text": "המשיכו להיאבק אלה באלה מאבקים אידיאולוגיים, נוקבים, בלתי מתפשרים: על דרך כלכלית, על גבולות וצביון. המחלוקות האידיאולוגיות האלה, שהן מאבק על דרך, ולא מאבק בזכותה של קבוצה זו או אחרת להתקיים, אלה הן המחלוקות לשם שמים, מחלוקות שמתקיימות. אלה הן המחלוקות שיכבדו את הכנסת הזאת, יאדירו אותה ואת דמותה. אלה הן המחלוקות שסופן להתקיים. "}, {"start": 2027.0, "end": 2036.0, "text": "חברותי וחברי חברי הכנסת, מדי פעם אני שמח לשוב למקום שהיה ביתי "}, {"start": 2036.0, "end": 2045.0, "text": " שם, שם וכאן, אדוני היושב-ראש, ושנים רבות כל כך היה "}, {"start": 2045.0, "end": 2062.0, "text": "הדבר. היו ברוכים. היו ברוכים בעשייתכם. יום הולדת שמח לכנסת ישראל. (מחיאות כפיים) אני מודה מאוד לנשיא מדינת "}, {"start": 2062.0, "end": 2069.0, "text": "ישראל ראובן רובי ריבלין, ומתכבד להזמין את ראש ממשלת ישראל חבר הכנסת בנימין נתניהו לשאת דברים. "}, {"start": 2069.0, "end": 2074.0, "text": "(מחיאות כפיים) "}, {"start": 2074.0, "end": 2077.07704272758, "text": "מכובדי נשיא המדינה ראובן ריבלין, "}, {"start": 2092.0, "end": 2105.0, "text": "מכובדי יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יולי אדלשטיין והגברת אירינה נבזלין, נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור אריה נאור, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג והגברת מיכל "}, {"start": 2120.0, "end": 2130.0, "text": "הרצוג, שרים וחברי הכנסת בהווה ובעבר, הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב יצחק יוסף, היועץ המשפטי לממשלה עורך-הדין יהודה וינשטיין, מכובדי, סגל א' של המדינה, קהל נכבד. "}, {"start": 2146.0, "end": 2147.0, "text": "הדמוקרטיה הישראלית היא עץ שתול על פלגי מים, שורשיו יונקים ממסורת השלטון העצמי של עמנו לאורך דורות רבים. היו לנו אנשי כנסת הגדולה, לאחר שיבת ציון מבבל, הייתה "}, {"start": 2147.0, "end": 2154.0, "text": "לנו אוטונומיה קהילתית בתפוצות, בגולה, והיה לנו הרצל, "}, {"start": 2154.0, "end": 2165.0, "text": "שקבע עקרונות דמוקרטיים לפעילותה של התנועה הציונית. שלושה "}, {"start": 2184.0, "end": 2193.0, "text": "ימים לאחר הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, הרצל כתב ביומנו: \"אט-אט דרבנתי את האנשים אל הלך מחשבה של המדינה והקניתי להם את התחושה שהם-הם האספה הלאומית\". השרשרת הזאת, של חוליות היסטוריות, העניקה עוצמה יוצאת דופן למעמד שבו פתחה הכנסת "}, {"start": 2193.0, "end": 2203.0, "text": "את שעריה לפני 67 שנים. זה היה ציון דרך מרכזי "}, {"start": 2203.0, "end": 2209.0, "text": "בתקומתנו הלאומית, "}, {"start": 2221.0, "end": 2234.0, "text": "מאורע שביטא את זכייתנו מחדש בחיי חירות וריבונות. ירושלים, שהייתה מצולקת מן הקרבות הקשים של מלחמת העצמאות, ירושלים לבשה חג. בציבור אז רווחה תחושה עמוקה שהכנסת, הכנסת, היא מרכז השיח הישראלי, מבצר דמוקרטי שמשקף את מיטב כוחות הרוח והיצירה שגנוזים "}, {"start": 2234.0, "end": 2252.0, "text": "בנו. אני חייב להגיד שהרמה שבאה לידי ביטוי בכנסת הראשונה, השנייה והשלישית, ומעת לעת אני קורא את "}, {"start": 2252.0, "end": 2260.0, "text": "הדיונים, את הוויכוחים, את הפולמוסים, הרמה הזאת הייתה גבוהה, "}, {"start": 2260.0, "end": 2279.0, "text": "גבוהה מאוד. יש לנו לאן לשאוף. יש לנו מה לשפר. דמוקרטיה מחייבת בגרות פוליטית. זוהי שיטת משטר מורכבת, שמצריכה "}, {"start": 2279.0, "end": 2289.0, "text": "איזונים ובלמים: הפרדת רשויות, זכויות היחיד וצורכי הכלל, יחסי "}, {"start": 2295.0, "end": 2303.0, "text": "רוב ומיעוט. דמוקרטיה היא יצור שמתאפיין בסתירות פנימיות. צריך להתמודד אתן כל הזמן, ובמידת האפשר, לגבש הסכמה רחבה. "}, {"start": 2303.0, "end": 2312.0, "text": "יש באמת ארצות שמעדיפות פתרון אחר, פתרון פשטני: במקום"}, {"start": 2317.0, "end": 2325.0, "text": " לספור ראשים, להוריד ראשים. התבוננו סביב וראו מה שמתחולל ברחבי המזרח התיכון, חמש שנים מלאו לפרוץ אירועי האביב הערבי, ללא ספק אירוע מכונן, מהפכני, בעל משמעות היסטורית עמוקה, שאנחנו עדיין בתוכו. אנחנו זוכרים את אותו גל הפגנות חסר תקדים "}, {"start": 2325.0, "end": 2339.0, "text": "למען חופש וזכויות אדם, נגד דיכוי ומצוקה. אבל התקוות האלה נגוזו מהר מאוד. את האביב הקצר החליף חורף אסלאמיסטי קודר במיוחד. אפקט הדומינו באזורנו פעל הפוך ממה שרבים ייחלו לו: לא התפשטות "}, {"start": 2339.0, "end": 2414.0, "text": "של שלום ומתינות אלא השתרשות של כאוס, אנרכיה, מחיקת גבולות, התפוררות של מדינות, טבח המוני בחפים מפשע, המוני אזרחים שנעקרים מבתיהם והופכים לפליטים, הרס של אוצרות תרבות, מלחמות אזרחים עקובות מדם, סכסוכים אלימים בלתי נגמרים. אני חייב לציין שבמרחב רחב מאוד ישראל יוצאת דופן, כי כל זה לא קיים אצלנו. יש כנסת, יש ממשלה, יש בית-משפט, יש חוק ויש כיבוד החוק. אלה עמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית, וחרף הטלטלות באזורנו, וגם הטלטלות "}, {"start": 2414.0, "end": 2421.0, "text": "בתוכנו, הדבר הזה לא ישתנה. "}, {"start": 2421.0, "end": 2424.373656755186, "text": "אך לא כך קורה בעולם. "}, {"start": 2434.0, "end": 2448.0, "text": "בתולדות הזמן החדש יש תקופות של התפשטות הדמוקרטיה בזירה הבין-לאומית, ומנגד יש תקופות של נסיגה וכרסום במחויבות לערכים דמוקרטיים. שתי המגמות התקיימו לאורך המאה ה-20, שבסופה, כך היה נראה וכך קיוו רבים, הרעיון הדמוקרטי ניצח את העריצות. אבל "}, {"start": 2457.0, "end": 2472.0, "text": "בפתח המאה ה-21 שוב אנו עדים לאיומים חריפים על הדמוקרטיה. ראינו זאת במתקפת הטרור הגדולה על אדמת ארצות-הברית בספטמבר 2001, וכך קורה גם בשנים אלו, שבהן האסלאם הקיצוני זוקף את ראשו, בין אם מדובר בזרם השיעי הרדיקלי בהנהגת "}, {"start": 2472.0, "end": 2502.0, "text": "איראן או בזרם הסוני הרדיקלי בהובלת קנאי \"דאעש\". שני הזרמים מייצגים חזון אנטי-דמוקרטי מובהק, שמבקש להחריב את העולם החופשי. זוהי התנגשות בין תנועות משעבדות, שמחוללות הרס וחורבן, לבין ציוויליזציה חופשית, שמעמידה במרכזה את רווחת האדם, את חופש האדם, את האנושיות שבו, את "}, {"start": 2524.0, "end": 2542.0, "text": "האנושות בכלל. ישראל נמצאת בקו החזית של המערכה הזאת. כמעוז קדמי של העולם הדמוקרטי, אנחנו חשופים לאיומים מתמשכים. אנחנו בלב הסערה. המדיניות שלנו ברורה: לשמור על ביטחוננו ולהגיב על כל איום בנחישות ובעוצמה. מי שמנסה לאתגר את ריבונותנו ולפגוע באזרחי המדינה, משלם את מלוא המחיר, כולל המחבלים הפלסטינים צמאי הדם. חברי הכנסת, הייתי הבוקר בעתניאל, בביקור תנחומים אצל משפחת מאיר, משפחה אצילית, "}, {"start": 2542.0, "end": 2566.0, "text": "שנושאת את אבלה על הרצח המזעזע של דפנה, הרעיה והאם, בצורה מעוררת כבוד, בצורה קורעת לב. תהום מוסרית עמוקה מבדילה בינינו לבין אויבינו: מכאן, אישה שהקדישה את כל זמנה לקיום החיים, "}, {"start": 2566.0, "end": 2574.0, "text": "להצלת חיים, ומכאן, "}, {"start": 2574.0, "end": 2595.0, "text": "רוצח פלסטיני שפל, בן 15, שלא היסס ליטול חיים באכזריות נוראית. הוא ספג מן הסתם את רעל השנאה ליהודים מערש לידתו, כי ההסתה נגדנו מצד הפלסטינים, כולל גורמים, לצערי, בצמרת ההנהגה הפלסטינית "}, {"start": 2595.0, "end": 2597.0, "text": " ההסתה הזאת איננה פוסקת. "}, {"start": 2597.0, "end": 2625.0, "text": "הם לא מחנכים את עמם להשלמה ולשלום, אלא מזינים אותם באשליות על חזרה לגבולות 1948, לחיפה, ליפו, לעכו, לצפת, במקום מדינת היהודים. זהו שורש הסכסוך: שלילת עצם קיומה של ישראל, השאיפה למחוק אותנו מעל פני האדמה. אני אומר כאן, ביום "}, {"start": 2625.0, "end": 2643.0, "text": "חגה של הכנסת: זוהי תקוות שווא, כי נישאר כאן לנצח. איש לא יעקור אותנו מארצנו, ואנו נוסיף לבנות אותה ולהגן עליה. אני מבקש לשבח את כוחות הביטחון, שפועלים "}, {"start": 2643.0, "end": 2667.0, "text": "בשטח לילות כימים. אני מבקש לבטא הערכה מיוחדת לשב\"כ ולכוח \"דובדבן\", שאיתרו ותפסו את המחבל במהירות, כפי שאמרנו שיעשו. הממשלה מפעילה אמצעים חסרי תקדים נגד הטרור, אמצעים שבעבר לא נדרשנו להם, וייתכן שנדרשנו "}, {"start": 2667.0, "end": 2683.0, "text": "אבל לא הפעלנו, ממשלות קודמות. אנחנו נפעיל עוד אמצעים, ככל שנידרש, ככל שהצורך המבצעי יחייב. יש לנו רצון עז לקיים שגרת חיים שלנו, ושל הפלסטינים, אבל לא נהסס "}, {"start": 2683.0, "end": 2711.0, "text": "במקרה הצורך, כפי שעשינו אתמול, לאסור כניסת עובדים פלסטינים ליישובים. הכוונה שלנו היא להחזיר את השקט, את הדו-קיום, ויום אחד, גם את השלום. על יסודות הדמוקרטיה צריך להגן מבפנים, אבל כדי לשמר דמוקרטיה צריך להדוף גם את הסכנות מן החוץ. \"בכוחות משותפים "}, {"start": 2714.0, "end": 2724.0, "text": "אנחנו שומרים\" אני מצטט את הנשיא האמריקני פרנקלין רוזוולט, \"על הלהבה הגדולה של הדמוקרטיה מפני החשכה של הברבריות\". ואכן, השלהבת הדמוקרטית דולקת בעוז "}, {"start": 2724.0, "end": 2744.0, "text": "במדינת ישראל, יש לנו דמוקרטיה פעילה ותוססת, בחירות ובחופשיות, בבחירות חופשיות. יש לנו מערכת משפט מצוינת, ויש לנו איזון בין שלוש הרשויות, וכן זכויות אזרח וחופש ביטוי. "}, {"start": 2744.0, "end": 2764.0, "text": "הכנסת מייצגת נאמנה את כל חלקי העם, והיא נותנת ביטוי להיותנו מדינת חוק. אני נמצא כאן הרבה, אני רואה את העבודה החשובה, לפעמים גם המעמיקה, שנעשית בוועדות הכנסת ובמליאת הכנסת, "}, {"start": 2764.0, "end": 2789.0, "text": "בקואליציה ובאופוזיציה כאחת. יש כאן לעתים להט אמיתי, שמלווה את מלאכת החקיקה במגוון נושאים, מתוך כוונה להיטיב ולשפר את איכות חייהם של תושבי המדינה, של כל אזרחיה, וראוי לשבח זאת. אבל מנגד, עוד לא נשלמה משימתנו, "}, {"start": 2799.0, "end": 2891.0, "text": "כפי שאמרתי בתחילת דברי, להשליט שיח פרלמנטרי ראוי ומכבד, חף מהשתלחויות והכפשות אישיות. אמרתי תמיד ואמשיך לומר: עוצמת הטיעון לא תשתפר מסגנון דיבור זול. בדיוק להפך. הציבור מצפה מאתנו לדיון חד ונוקב בענייני השעה, ובו בזמן לנורמות התנהגות מחמירות יותר, גם ואולי בעיקר כשיש אי-הסכמות. אני מבקש להבהיר דבר אחד, כי גם זה עולה בציבור, צריך להבין שכל ניסיון, בנוסטלגיה מדומה, לחפש מדינה שאין בה ויכוחים, הוא ניסיון שגוי מיסודו. מהות הדמוקרטיה היא לא היעדר סכסוכים, מהות הדמוקרטיה היא יישוב סכסוכים בדרכי שלום, בוויכוח, בפולמוס, לעתים בפשרות, ואם אין אפשרות להשיג פשרה, בקלפי. זו מהות הדמוקרטיה, אבל את הוויכוח ואת הפולמוס אנחנו צריכים לעשות בסייגים ברורים, חדים יותר ממה שהיה נהוג עד היום. ידידי חברי הכנסת מכל חלקי הבית, לכולנו יש אחריות לתדמיתה "}, {"start": 2891.0, "end": 2925.0, "text": "של הכנסת בציבור, ועלינו לשמור על כבודה. איך עושים זאת? לפני הכול, באמצעות כבוד הדדי בינינו, גם ובייחוד כשאנחנו חלוקים זה על זה, אבל מעל לכול, מעל לכול, תוך התעקשות על כיבוד החוק. כאן אין ולא יהיו פשרות. אנחנו נמשיך לפעול נגד פורעי חוק מכל צד שהוא, וודאי שלא נקבל רצח של אדם כלשהו "}, {"start": 2925.0, "end": 2935.0, "text": " לא של יהודים, לא של ערבים, של אף אחד. מכובדי וידידי, ביום חגה של הכנסת יש לנו זכות להרגיש גאווה גדולה, ישראל "}, {"start": 2978.0, "end": 2982.0, "text": "משתייכת למשפחת האומות הדמוקרטיות, ואין אף דמוקרטיה אחרת שעומדת במבחנים שבהם אנחנו עומדים. זה דבר ייחודי בכל קנה מידה, וראוי שדווקא המדינות הדמוקרטיות, שממהרות לפעמים לבקר את ישראל, יעריכו אמת פשוטה זו. חברי הכנסת, ניתן לנו פיקדון יקר: לעצב את החיים הדמוקרטיים במדינה ולשאת באחריות לגורלה ולעתידה. נהיה ראויים לגודל השליחות, נוסיף לטפח את הנטיעות של ראשוני הכנסת, ונגשים את דברי הנביא יחזקאל: \"ונשא "}, {"start": 2986.0, "end": 2990.0, "text": "ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר\". חג שמח לכנסת ישראל. "}, {"start": 2990.0, "end": 2994.0, "text": "(מחיאות כפיים) "}, {"start": 2994.0, "end": 3019.0, "text": "אני מודה לראש ממשלת ישראל חבר הכנסת בנימין נתניהו, ומתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג לשאת דברים. "}, {"start": 3019.0, "end": 3076.0, "text": "נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין והגברת נחמה ריבלין, תודה לך, כבוד הנשיא, על נאומך החשוב, גם כמי ש, הייתי אומר, עמוד תווך בכנסת הזאת הרבה שנים, וגם כנשיאנו, כבוד יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין והגברת אירינה נבזלין, כבוד ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור והפרופסור אריה נאור, שרי הממשלה וחברי הכנסת בהווה ובעבר, היועץ המשפטי לממשלה עורך-הדין יהודה וינשטיין, מנכ\"ל הכנסת רונן פלוט, היועץ המשפטי לכנסת מר איל ינון, מזכירת הכנסת הגברת ירדנה מלר-הורוביץ, משפחות שכולות, ניצולי השואה, מורים ותלמידים, אורחות ואורחים, מכובדי כולם. "}, {"start": 3076.0, "end": 3224.0, "text": "בט\"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, נקבע יום ההולדת של הכנסת. היום אנו, 120 נבחרות ונבחרי העם, מציינים 67 שנים לכינונה של כנסת ישראל, בית הנבחרים והמחוקקים של מדינת ישראל, ומציינים יובל שנים לחנוכת המשכן היפהפה והמיוחד שאנחנו פועלים בו. זאת ההזדמנות גם להזכיר את תרומתה הייחודית של משפחתו של הנדיב הידוע, משפחת רוטשילד, לבניין הזה. ביום חגה של הכנסת, בתחילת דברי, אני מבקש להקדיש תודה מיוחדת לעובדות ועובדי המשכן המסורים. ראינו אותם היום מוקפים באלפי אזרחיות ואזרחים, מכל שדרות העם, שבאו להכיר את המשכן מקרוב ולהכיר את הדמוקרטיה בפעול��. זו ההזדמנות להודות לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, על ההפקה המרשימה של אירועי היום בכנסת, שנועדו להעביר מסר בדבר כוחה וחשיבותה של הכנסת, להודות לצוות הכנסת, למנכ\"ל הכנסת, למזכירת הכנסת, למדריכי הכנסת והסדרנים, ושוב, לעובדי המשכן כולם. עבודתם השקטה אך מסורה היא זו שמאפשרת לנו לעמוד בייעודנו יום-יום שעה-שעה, ולגלגלי הדמוקרטיה, לנוע. אנו גאים בכך שקם פה צוות מקצועי לעילא ולעילא, נטול פניות, שמהווה את עורקיו וורידיו של לבה הפועם של הדמוקרטיה. ביום חגיגי זה עלינו לברך על בית-המחוקקים שלנו, שהוא עמוד התווך של הדמוקרטיה הישראלית. יש לנו הרבה במה להתגאות, אך חובה עלינו, גם ביום הזה, לבחון בחינה ביקורתית את אופיו, פועלו ותרבותו של הבית הזה, המייצג את פניה של החברה הישראלית. "}, {"start": 3224.0, "end": 3226.0, "text": "כנסת ישראל היא סמל הריבונות של עם ישראל במדינת ישראל. 120 נבחרות ונבחרי הציבור הממלאים את הבית מייצגים את כל חלקי העם. מכל קצות הארץ התקבצנו ובאנו, וקולנו מייצג נאמנה את הפסיפס האנושי הכל-כך ייחודי של ישראל, על כל המורכבות והיופי שבו, על כל חילוקי הדעות, העמדות, הרצונות והמאוויים המרכיבים אותו. לכולנו מקום שווה בין כותלי כנסת ישראל. אדוני היושב-ראש, "}, {"start": 3226.0, "end": 3295.0, "text": "הבית הזה ידע לאורך שנות קיומו מחלוקות חריפות, אך גם הסכמות היסטוריות. על כיסאות המליאה שבה אנו יושבים היום ישבו לאורך השנים טובי נבחרות ונבחרי הציבור והמנהיגים של מדינת ישראל מכל הזרמים והמפלגות. אזכיר מדורות ראשונים את דוד בן-גוריון, מנחם בגין, לוי אשכול, יצחק שמיר, יגאל אלון, יצחק רבין, אריאל שרון, גולדה מאיר, משה סנה, תופיק טובי, יוסף בורג, יוסי שריד, זבולון המר, מאיר פרוש, רחבעם זאבי, אבא אבן, שולמית אלוני, דוד לוי, גאולה כהן, וכמובן שמעון פרס, שאנו מאחלים לו רפואה שלמה. הם ורבים אחרים, ואני מתנצל שלא הזכרתי את שמם, שהכירו את מסדרונותיה של הכנסת, נשבו בקסמיה והצליחו להשאיר חותם בל יימחה על מדינת ישראל והחברה שבה אנו חיים. "}, {"start": 3295.0, "end": 3322.0, "text": "עבודת הכנסת היא מלאכה מורכבת, הדורשת התמדה ומחשבה, לצד שיתופי פעולה חוצי סיעות ומגזרים. אך זו מלאכה שסיפוק גדול בצדה, מעשה החקיקה משפיע השפעה מהותית ועמוקה על חיי המדינה והחברה והפרטים המרכיבים אותן. "}, {"start": 3322.0, "end": 3373.0, "text": "תפקידה של הכנסת אינו מתמצה כמובן רק בחוקים, למליאת הכנסת ולוועדותיה תפקיד מרכזי בפיקוח ובבקרה על פעולות הממשלה, ומחובתה של הממשלה לתת דין-וחשבון לציבור באמצעות הכנסת, וכמובן, הכנסת על כל אגפיה וועדותיה היא במה ציבורית לדיון ולפולמוס תוסס בנושאים המרכזיים של חיינו. "}, {"start": 3373.0, "end": 3437.0, "text": "על כל אחת ואחד מאתנו, חברי וחברותי, מוטלת החובה, מוטלת החובה, לעמוד איתן נגד הניסיונות והיוזמות להצר ולהגביל את פעולות הכנסת וחבריה ולהחליש את כוחם ויכולתם לבצע את עבודתם, גם אם אין הדבר נוח לבעל תפקיד כלשהו, גם אם בעבודתה היא גורמת לעיכוב בביצוע תוכניות הממשלה. הביקורת על תהליך העבודה של הרשות המבצעת היא הדרך היחידה להבטיח כי עבודת הממשלה מתבצעת על הצד הטוב ביותר, למען הציבור. כי הבית הזה הוא הריבון והוא המייצג את קשת הדעות, הצרכים והזרמים של העם שלנו, של החברה הישראלית. אל לנו לשכוח כי נשלחנו לפה מכוח המנדט שנתן לנו הציבור. כולנו משרתיו של העם וחבים לו דין-וחשבון על פעולותינו ומעשינו, יום-יום, שעה-��עה. זהו לב-לבו של ההליך הדמוקרטי. אסור שיהיה תלוי בהרכבה של ממשלה כזו או אחרת או בגודלה. כל אלה משתנים וחולפים. החלשת הכנסת, פגיעה בפעולותיה וביטול סמכויותיה הם סכנה ממשית ומוחשית לדמוקרטיה הישראלית ולעקרון הפרדת הרשויות. "}, {"start": 3437.0, "end": 3471.0, "text": "כנסת נכבדה, היה זה מנחם בגין, עליו השלום, שביטא את הדברים באופן ברור, ואני מצטט: \"טעות היא לחשוב ששלטון-עם, או בלעז, 'דמוקרטיה', מתבטא רק בזה שיש רוב ומיעוט. ודאי שהרוב מכריע, והמיעוט מקבל את דעתו גם אם הוא מוחה, אך הוא פונה אל העם, ובאחד הימים המיעוט נהפך לרוב, והרוב למיעוט, וחוזר חלילה\". כמה נכון ואקטואלי הדבר. "}, {"start": 3471.0, "end": 3499.0, "text": "רבים מחברות וחברי המשכן הזה מילאו תפקידים בקואליציה ובאופוזיציה. אחרים טרם התנסו בגלגל המסתובב של הפוליטיקה. רצון העם משתנה מעת לעת, ממשלות מתחלפות, נסיבות משתנות, תוכניות משתנות, וכל יום טומן בחובו הפתעות בלתי צפויות, אך הרעיון המסדר של הדמוקרטיה חזק מכולם, ושורשיו נטועים עמוק בבית הזה. מי שהיום בשלטון ימצא עצמו באופוזיציה, ומי שבאופוזיציה יכול למצוא את עצמו בשלטון. האחת היא החלופה לשנייה, ואין האחת יכולה להתקיים בלי האחרת, משלימות זו את זו, חלוקות על נושאים רבים, אך חולקות את אותה דאגה כנה לעתידה של המדינה, לביטחונה ולחוסנה. רבות דובר לאחרונה על הצורך בחיזוק \"המשילות\". זו הפכה מילת הקסם, ססמת הקודש המצדיקה כל פגע. ממשלה אומנם צריכה בסיס כוח יציב כדי למשול ולנהל את ענייני המדינה, אך משילות זו מתבססת על הסכמה שעליה לגבש בין החלקים המרכיבים אותה, ובהיעדר הסכמה כזו מאבדת הממשלה את הלגיטימיות לקיומה, והמנדט פוקע ממנה. אלה הם כללי המשחק הדמוקרטיים, וכל מי שעקרונות אלה מנחים אותו, חובה עליו לשמור עליהם ולפעול על-פיהם. מי שחושב לשמור שלטון באמצעות החלשת כוחה של הכנסת, חוטא לעקרונות הבסיסיים ביותר שעליהם קמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומי שחושב לשמר שלטון באמצעות החלשת שומרי הסף, כלי התקשורת, גורמי הפיקוח, בית-המשפט ואכיפת החוק, חוטא לבסיס הדמוקרטיה, שעליו קמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. "}, {"start": 3499.0, "end": 3534.402498562831, "text": "רבותי וגבירותי, עיני העם נשואות אל משכן הזה, וחובה עלינו לשמש דוגמה לשיח מכבד, לכבוד הדדי בינינו, לכיבוד האחר והשונה, לאפשר לכל אחת ואחד מאתנו את הזכות הבסיסית לדבר ולהתבטא בחופשיות, גם אם איננו מסכימים עם דבריו, גם אם אנחנו חולקים על כל מילה ומילה שיוצאת מפיו ועל כל תפיסת עולמו. "}, {"start": 3631.0, "end": 3634.0, "text": "פה, בבית הזה, במקום שבו מנסחים חוקים, "}, {"start": 3634.0, "end": 3635.0, "text": "מחליפים דעות, מתווכחים ומגבשים עמדות, אסור לסתום פיות. כן, גם אם הפיות הם להביור בלתי נסבל, כואב, החורך אותך עד לשד העצמות. זוהי תמצית הדמוקרטיה, זהו הלוז שלה. כנסת "}, {"start": 3635.0, "end": 3654.0, "text": "נכבדה, לצערי, יום חגה של הכנסת בשנה זו אינו יום שמח. כפי "}, {"start": 3654.0, "end": 3655.0, "text": "שנאמר, אתמול ליווינו, וליוויתי אני, יחד עם המוני בית ישראל, למנוחת עולמים את דפנה מאיר, זכרה לברכה, אם לשישה ילדים שנרצחה באכזריות על-ידי מחבל בן-בליעל, ובאותה שעה נדקרה באכזריות מיכל פורמן, אישה צעירה בהיריון, על לא עוול בכפה. בחודשים האחרונים מדינת ישראל מתמודדת עם מתקפת טרור רצחנית. מעל בימה זו "}, {"start": 3655.0, "end": 3662.289171437677, "text": "אני מבקש להעביר לאותם מרצחים ושולחיהם מסר חד-משמעי: לא תנצחו אותנו, "}, {"start": 3695.0, "end": 3698.0, "text": "ואל תטעו לחשוב כי העובדה שאנו מקיימים כאן, בבית הזה, "}, {"start": 3711.0, "end": 3731.0, "text": "ויכוחים סוערים מראה חולשה או רפיון. תקומת עמנו בארצו לעולם לא תעמוד במחלוקת. עוצמתנו ומקור כוחנו טמונים בערכי השוויון, עקרונות מגילת העצמאות, כיבוד המיעוטים, עקרונות החופש והדמוקרטיה, שלטון החוק, ערכי הצדק, המוסר ודרך הנביאים המנחים את דרכנו. לאורם אנו צועדים, בטוחים בצדקתנו ומוכנים להקריב למענם אף את חיינו. "}, {"start": 3731.0, "end": 3748.0, "text": "וביתר שאת, בימים שבהם הדם רותח, הכאב לעתים נורא מנשוא, תחושת הביטחון האישי מעורערת, והשיח הציבורי הופך אלים, קוטבי, שטחי ומחשב להתפוצץ בכל רגע "}, {"start": 3748.0, "end": 3759.0, "text": " זהו בדיוק רגע המבחן של הדמוקרטיה, כאן היא נשפטת, וכאן המבחן הוא של כל היושבים כאן, במליאה הזאת. על כך אמר הוגה הדעות האמריקני הידוע תיאודור פארקר"}, {"start": 3759.0, "end": 3769.0, "text": ", הוא אמר: \"דמוקרטיה אין פירושה: אני טוב כמוך, אלא: אתה טוב כמוני\"."}, {"start": 3769.0, "end": 3777.0, "text": " נתווכח מתוך כבוד הדדי, אך נאמין, וניצמד למושכלות ראשונים, למושכלות היסוד, ולא ניתן לקיצוניות לחרב אותם. "}, {"start": 3777.0, "end": 3814.0, "text": "ביום מיוחד זה, במלאות 67 שנים לקיומה של הכנסת, על כולנו להמשיך ולהטמיע את הדמוקרטיה. שלטון הרוב בקלות יכול להפוך לעריצות הרוב, והדמוקרטיה הישראלית, חזקה ככל שתהיה, היא גם שברירית. והאחריות לחיזוקה, שמירתה והגנתה מונחת לפתחנו, כלל חברות וחברי הכנסת, מכל סיעות הבית, נבחריו של הציבור ששלח אותנו לייצגו, על כל פלגיו, דעותיו והשקפותיו. "}, {"start": 3814.0, "end": 3819.0, "text": "כן, הדמוקרטיה היא ציפור "}, {"start": 3819.0, "end": 3821.0, "text": "הנפש של ישראל הנאורה, החזקה, המוסרית והצודקת. הכנסת היא הלב שלה, "}, {"start": 3821.0, "end": 3845.0, "text": "וכך עליה להישאר לתמיד. ודווקא היום חובה על כולנו להגן על הבית הזה, על עקרונות הדמוקרטיה, ולהתחייב להם מחדש, לזכויות המיעוט ולכיבוד הרוב, לשוויון בין כלל האזרחים, לחירויות הפרט ולעקרון הפרדת הרשויות, "}, {"start": 3845.0, "end": 3848.0, "text": "לעצמאות מערכת המשפט, ובמיוחד בית-המשפט העליון, לחירות הביטוי, "}, {"start": 3848.0, "end": 3853.0, "text": "המחשבה, ההפגנה, ההתאגדות, ולעקרונות הצדק והמוסר היהודי. "}, {"start": 3853.0, "end": 3857.0, "text": "זו דרכנו, ואין לנו דרך אחרת. "}, {"start": 3859.0, "end": 3870.0, "text": "מזל טוב לך, כנסת ישראל. (מחיאות כפיים) אני מודה לראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג. "}, {"start": 3879.0, "end": 3894.0, "text": " חברי הכנסת, השרים, לפני שנועלים את הישיבה ברצוני להודות מקרב לב לשלושת הנואמים שלנו: נשיא המדינה, אורחנו הנכבד, ראש הממשלה וראש האופוזיציה, שלדעתי תרמו בנאומים שלהם לא מעט לשיח על יסודות הדמוקרטיה הישראלית ומעמדה של כנסת ישראל. "}, {"start": 3894.0, "end": 3907.0, "text": "אני גם רוצה להודות לעשרות חברי הכנסת שנטלו היום, כפי שהוזכר כבר, חלק בפעילויות השונות במשכן הכנסת. בלי ההשתתפות הפעילה שלכם היום הזה היה "}, {"start": 3915.0, "end": 3921.0, "text": "נשאר בחזקת כוונות טובות ולא היה יוצא לפועל. כפי שצוין כבר, גם מאות עובדי משכן הכנסת, לרבות משמר הכנסת ויחידת הסדרנים, אפשרו את קיום היום הזה. "}, {"start": 3926.0, "end": 3946.0, "text": "וודאי אלפי אזרחים, אורחינו, מגני-הילדים ועד לדיירי בתי-אבות במדינת ישראל, שביקרו אותנו והשתתפו בפעילויות, תודה רבה לכם על הביקור שלכם, נקווה שתחזרו לימים נוספים במשכן החשוב הזה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י' בשבט תשע\"ו, 20 "}, {"start": 3946.0, "end": 3950.0, "text": "בינואר 2016, בשעה 11:00. "}, {"start": 3950.0, "end": 3953.0, "text": "ישיבה זו נעולה. מזכירת הכנסת. "}]}, "regroup_history": "", "nonspeech_sections": []} \ No newline at end of file