diff --git "a/27594/raw.transcript.txt" "b/27594/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/27594/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,5223 @@
+. אני פותח את הישיבה. 
+
+ במסורת היהודית, חברי הכנסת, זמן ספירת העומר הוא ימים שבהם יש להיזהר במיוחד בכבוד חברינו. עם פתיחת המליאה אני רוצה לקוות שנדע לנהוג כבוד האחד בשני; שנזכור שלא המקום מכבד את האדם אלא האדם מכבד מקומו, ושנדע לראות במעלות חברינו וחברותינו ולא בחסרונם. אני מאחל לכולנו כנס קיץ פורה. 
+
+ הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק שמספרה פ/969/19 וכלה בהצעת חוק שמספרה פ/1129/19 – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שירותים מיוחדים לילד נכה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – התקן בטיחותי על דלת מרחב מוגן דירתי), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תאגיד בריאות המפעיל מעון-יום שיקומי), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – קיצור משך התקופה להרכבת ממשלה), מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג'; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מינוי מבקר פנים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי רפואת שיניים לילדים במשפחות מצוקה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת עפו אגבאריה, מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק לקידום דיור בר-השגה, התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – ריכוז מידע על שביתות והשבתות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יריב לוין ויעקב אשר; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – ניצול יחסי מרות או תלות על-ידי בעל תפקיד ציבורי), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, עיסאווי פריג', עמרם מצנע, דוד צור, יפעת קריב, דב חנין, זהבה גלאון, מרב מיכאלי ועליזה לביא; הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון – תקציב תיאטראות בשפה הערבית), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – תיקון פרק ב'), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מאיר שטרית, עדי קול, דוד צור, אמנון כהן ואראל מרגלית; הצעת חוק הקרן לעידוד העסקת עובדים מבוגרים, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת איתן כבל, שלי יחימוביץ, חיים כץ, דב חנין, ניצן הורוביץ, מיקי רוזנטל, איציק שמולי, נחמן שי, עמר בר-לב, אראל מרגלית ומשה מזרחי; הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (פקיעת רכישה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (הסדרי ראייה נרחבים) (הוראת שעה), התשע"ג–2013, מאת חברות הכנסת זהבה גלאון, מיכל רוזין, תמר זנדברג, שלי יחימוביץ ומרב מיכאלי; הצעת חוק להגדלת מלאי הדירות הציבוריות, התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת מירי רגב; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תוספת תשלום עבור עבודת לילה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת איתן כבל, משה מזרחי, דב חנין, ניצן הורוביץ ועמר בר-לב; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפרדה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג, אילן ג��לאון וזהבה גלאון; הצעת חוק נתיבי תחבורה ציבורית, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ ודב חנין; הצעת חוק הצהרת הון לנבחרי ציבור בכירים, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין וזהבה גלאון; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – העברת כספים בתוך סעיף תקציב), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת יריב לוין, משה גפני ואמנון כהן; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פירוט תשלומים אחרים בחוק התקציב – מעון רשמי), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג; הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (תיקון – פטור למוסד חינוך), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק החומרים המסוכנים (תיקון – פרטי התקשרות למרכז רעלים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – תוספת גמול לימי מילואים נוספים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת איתן כבל, ניצן הורוביץ, איציק שמולי ונחמן שי; הצעת חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (תיקון – מימון הוצאות הרשות המקומית), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד חינוך), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת איילת שקד, מרדכי יוגב, שולי מועלם-רפאלי ועמרם מצנע; הצעת חוק מלווה המדינה (תיקון – ביטול הנפקת איגרות חוב של ארגון הבונדס), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת מאיר שטרית; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – גני-ילדים ומעונות-יום), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – שוויון), מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חובת נוכחות מתורגמן בדיוני ועדה רפואית), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס להכנסות קשיש וניכוי הוצאות שכר דירה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הגבלת משך כהונת מועצה או ועדה ממונות), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הנישואין והגירושין, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון – הרחבת תחולה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מאיר שטרית, אורי מקלב, יצחק וקנין, עמרם מצנע, דוד צור, אלעזר שטרן, איציק שמולי, סתיו שפיר, אראל מרגלית ועמר בר-לב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חישוב מס לבני-זוג העובדים יחד), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת מאיר שטרית; הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון – בקשה להעברת ידע אל מחוץ לישראל במיזמי ביו-רפואה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת רוברט אילטוב ודוד רותם; הצעת חוק הלוואות ללא זכות חזרה, התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת מירי רגב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דיור בר-השגה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון; הצעת חוק הקפאת מחירי שכר הדירה (הוראת שעה), התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת מירי רגב; הצעת חוק הירושה (תיקון – פסלות לרשת והקפאת נכסים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדרי בטיחות בצומת שלא מוצב בו רמזור), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת חמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישן בטיחות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מרכיבי המחיר על טובין), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים ברכב מסחרי או ציבורי), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת חמד עמאר; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – מערכת סליקה לחברות ביטוח), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אמנון כהן, אריה דרעי, אברהם מיכאלי, נסים זאב, יצחק וקנין ודוד אזולאי; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תלוש שכר בשפת העובד), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מיכל בירן ושמעון סולומון; הצעת חוק בינוי ופינוי של אזור שיקום (כפר-שלם), התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק סיוע בקידום תעסוקתי למשפחות של עובדים מעוטי הכנסה, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר-שלם), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק הגבלת נטיעתם, ייבואם ומכירתם של צמחים אלרגניים, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף) (תיקון – אישור ועדת הכספים של הכנסת לגבי הפחתת מכסים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ, יצחק וקנין ודב חנין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז ילד בפגייה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הסדרת מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת משה מזרחי, שלי יחימוביץ, יצחק הרצוג, מיכל בירן, אבישי ברוורמן, איתן כבל, מיקי רוזנטל, נחמן שי, יחיאל חיליק בר, סתיו שפיר, בנימין בן-אליעזר, איציק שמולי, מרב מיכאלי, אראל מרגלית ועמר בר-לב; הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – איחוד סמכויות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת איתן כבל, דב חנין, ניצן הורוביץ, משה מזרחי, נחמן שי ואיציק שמולי; הצעת חוק הקמת אוניברסיטאות בנצרת ובמשולש, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון – תגמול לבן-זוג של נכה שנפטר), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דוד צור, מאיר שטרית, אלעזר שטרן, עמרם מצנע, דב חנין, מיכל רוזין, יפעת קריב, מרב מיכאלי, משה מזרחי, ניצן הורוביץ ומיקי רוזנטל; הצעת חוק סל חינוך אישי לתלמיד (צמצום פערים חברתיים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון; הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון – הרחבת תחולה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הרחבת הפטור מהיטל השבחה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויריב לוין; הצעת חוק ארוחת בוקר במוסדות חינו��, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ואמנון כהן; הצעת חוק הקרימינולוגים, התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת סכומי עמלות), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור מטעמי מצפון), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק פינוי יישובים במסגרת הסדר מדיני, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר-קאסם, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק צער בעלי-חיים (תיקון – חובת עיקור או סירוס של כלבים וחתולים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת איתן כבל, דב חנין, דוד צור וניצן הורוביץ; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור דרישת בחינות כניסה וציון פסיכומטרי), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק החזקת תעודת זהות והצגתה (תיקון – תעודה מזהה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת יחיאל חיליק בר, עמר בר-לב, שמעון סולומון, יצחק הרצוג, משה מזרחי, פנינה תמנו-שטה, יעקב אשר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לעידוד המיחזור של נייר ומוצריו, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, תמר זנדברג, דוד אזולאי, איתן כבל, ניצן הורוביץ, דוד רותם, דוד צור, נחמן שי, יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל, מיכל רוזין וסתיו שפיר; הצעת חוק חובת שימוש חוזר במי מזגנים, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל, מיכל רוזין וסתיו שפיר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – שריון מקום לאישה ברשימת מועמדים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק הנחה לסטודנטים בדמי נסיעה בתחבורה ציבורית, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, זהבה גלאון ודב חנין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מחיר מומלץ של ירקות), התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת מירי רגב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מחיר מומלץ של ירקות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – איסור לתקן או לשקם כלי רכב שנגרם לו נזק של 50% לפחות), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון – התארגנות עסקית בתחום הנשלט על-ידי מספר קטן של מזמינים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ, אמנון כהן ודוד רותם; הצעת חוק המים (תיקון – פיקוח על תעריפי מים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר; הצעת חוק המים (תיקון – הוספת נציג ציבור למועצת הרשות לעניין איכות הסביבה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג, זהבה גלאון, דב חנין ומיקי רוזנטל; הצעת חוק המים (תיקון – סייגים לניתוק אספקת מים לצרכן), התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – בוררות חובה בתובענה כספית), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הצגת משך הזמן שנותר לאותות ברמזורים), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת חמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת מערכות כיבוי באוטובוסים), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת חמד עמאר; ה��עת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מתקנים ביטחוניים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, תמר זנדברג, איתן כבל, ניצן הורוביץ, יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל ומיכל רוזין; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – עיכוב פינוי חייב), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי בחוזה שנחתם בחתימה באמצעי אלקטרוני), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק הספורט (תיקון – הקצאת כרטיסי נוער), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין ויריב לוין; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הודעה בדבר נקודות), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אישור שימוש לאופנוע בנתיב תחבורה ציבורית), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת חמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק פטירה), התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת רינה פרנקל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – זקיפת ימי מחלה להורה של אדם עם מוגבלות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, חיים כץ, יעקב אשר, יריב לוין, דוד אזולאי, אורלי לוי אבקסיס, שלי יחימוביץ, קארין אלהרר, עדי קול, נחמן שי, אילן גילאון, איתן כבל, עמרם מצנע, דב חנין, איילת שקד ואיציק שמולי; הצעת חוק הנפט (תיקון – הבטחת אנרגיה לישראל והגבלת ייצוא), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ ונחמן שי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור נקיבת מחירים שלא ניתן לשלמם במעות שבמחזור), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שעות ביקור במענו של צרכן), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – החזקה בגופים המנפיקים כרטיסי אשראי), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אמנון כהן, אריה דרעי, אברהם מיכאלי, נסים זאב, יצחק וקנין ודוד אזולאי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג וזהבה גלאון; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – הגבלת רכיב ההוצאות המשפטיות במחיר דירה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מאיר שטרית, אורי מקלב, יצחק וקנין, אלעזר שטרן ואראל מרגלית; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תדירות הפעלת קווי שירות), התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת מירי רגב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מגבלות על חיוב חשבון של צרכן בתשלומים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יריב לוין ויעקב אשר; הצעת חוק הגנת הסביבה (יחידה סביבתית ברשויות ציבוריות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל, מיכל רוזין וסתיו שפיר; הצעת חוק הגנת ושיקום ים-המלח, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מיקי רוזנטל, אורי מקלב, אילן גילאון, איציק שמולי, נחמן שי, סתיו שפיר, איתן כבל, דוד אזולאי ומיכל רוזין; הצעת חוק הרשויות המקומיות (יחידות סביבתיות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, דוד אזולאי, איתן כבל, חנא סוייד, עפו אגבאריה ומוחמד ברכה; הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון – הסרת שעבוד תאגיד בנקאי מלווה), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק הגנת הסביבה (טיפול מקיים בפסולת אורגנית), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, תמר זנדברג, דוד אזולאי, איתן כבל, ניצן הורוביץ, דוד רותם, דוד צור, נחמן שי, יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל, מיכל רוזין, סתיו שפיר, אורי מקלב, אילן גילאון, איציק שמולי ואמנון כהן; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה מחמת מקום מגורים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי ומרדכי יוגב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק שימור חומרי מורשת אור-קוליים, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון; הצעת חוק החמרת הענישה של נהגים שנרשמו לחובתם נקודות על עבירות תעבורה (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דוד צור ואלעזר שטרן; הצעת חוק להפחתת הפליטה של גזי חממה, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, תמר זנדברג, איתן כבל, ניצן הורוביץ, דוד צור, יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ, מיכל רוזין, מיקי רוזנטל וסתיו שפיר; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – זכאות לפיצויים החל מיום העבודה הראשון), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ, חיים כץ, מיקי רוזנטל ואיציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (טיפול בפסולת רפואית), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, אמנון כהן, אורי מקלב, דוד אזולאי ואיתן כבל; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – חובת הפניה לוועדה המיוחדת ולוועדת חריגים לפני הגשת בקשה לביצוע משכנתה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – חובת הפניה לוועדה המיוחדת ולוועדת חריגים לפני הגשת בקשה לביצוע משכנתה), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – חובת הפניה לוועדה מיוחדת ולוועדת חריגים טרם הגשת בקשה לביצוע משכנתה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת איתן כבל, דב חנין, ניצן הורוביץ, משה מזרחי ונחמן שי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקירי השפעה על הסביבה ועל הבריאות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, תמר זנדברג, דוד אזולאי, איתן כבל, ניצן הורוביץ, דוד רותם, דוד צור, מאיר שטרית, חנא סוייד, עפו אגבאריה ומוחמד ברכה; הצעת חוק איסור ייבוא ומכירת כבד של בעלי-חיים שעברו התעללות, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב ליפמן, דב חנין, רות קלדרון, תמר זנדברג, עליזה לביא, סתיו שפיר, מסעוד גנאים, איתן כבל, אחמד טיבי, איציק שמולי, נחמן שי, יפעת קריב, משה מזרחי וחנין זועבי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הסביבה (תביעות נגזרות, תביעות ציבוריות ותביעות מוקדמות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, תמר זנדברג, דוד אזולאי, איתן כבל, ניצן הורוביץ, דוד רותם, דוד צור, שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל, מיכל רוזין וסתיו שפיר; הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – התאמת תוכניות ישנות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, תמר זנדברג, דוד אזולאי, איתן כבל, דוד רותם, דוד צור, יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל, מיכל רוזין, סתיו שפיר, ניצן הורוביץ, מאיר שטרית, מרב מיכאלי, מסעוד גנאים, חנא סוייד, עפו אגבאריה, מוחמד ברכה, אילן גילאון, אורי מקלב, משה גפני, דב ליפמן ונחמן שי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריא��ת (תיקון – טיפול באמצעות בעלי-חיים), התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול איסור בדבר הפעלה עצמית של שירותי מים וביוב), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול איסור בדבר הפעלה עצמית של שירותי מים וביוב), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת חיים כץ, איתן כבל, אורי מקלב, אילן גילאון, מירי רגב, אורלי לוי אבקסיס ועפו אגבאריה; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול האיסור בדבר הפעלה עצמית של שירותי המים והביוב), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אמנון כהן, אריה דרעי, אברהם מיכאלי, נסים זאב, יצחק וקנין ודוד אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדר גרירה ארצי אחיד לכלי רכב), התשע"ג–2013, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק תעריף מים מופחת בשל מצב רפואי (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג, זהבה גלאון ואיציק שמולי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת הלידה לעובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הוספת חומר קנבוס כחומר בעל תועלת רפואית), התשע"ג–2013, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת סיעוד למבוטח הנמצא במוסד סיעודי), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר; הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון – הגדרת הורה יחיד), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת זכות לטיפול מקל והסמכת בא-כוחו של מטופל לסרב לטיפול רפואי), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מרב מיכאלי ונחמן שי; הצעת חוק איסור הפליה בדיור, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, שמעון סולומון, פנינה תמנו-שטה, עדי קול, נחמן שי, מיכל רוזין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – דיווח על תשלום בעד עובד של קבלן), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קביעת מדרגות מס נוספות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על חיסכון ליחיד מעל גיל 60), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מועד החיוב במס במקרים מיוחדים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – פטור לזוגות צעירים מארנונה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – רצון החולה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ ואיתן כבל; הצעת חוק בית-המשפט לענייני משפחה (תיקון – בן-זוג מאותו המין), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אמנון כהן ואברהם מיכאלי; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – קרקע חקלאית, פטור לבעלי קרקעות ותיקים ותחילה רטרואקטיבית), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – לחצן מצוקה לקשיש), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד העסקת עובדים בעלי ניסיון מקצועי בתעשיות הטכנולוגיה וההנדסה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת רוברט אילטוב ודוד רותם; הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג, אילן גילאון וזהבה גלאון; הצעת חוק התניית תמיכות במחקר ופיתוח ובהשקעות הון בעמידה בחוקי העבודה (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ, חיים כץ, יצחק וקנין ואילן גילאון; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – שיפור מערכת החשמל הדירתית), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת איתן כבל, משה מזרחי, דב חנין, ניצן הורוביץ, איציק שמולי, עמר בר-לב וחיים כץ; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת איתן כבל, משה מזרחי, דב חנין, מיקי רוזנטל, ניצן הורוביץ, איציק שמולי, חיים כץ ועמר בר-לב; הצעת חוק הגנה על עתודות הגז למען עצמאות אנרגטית לישראל, התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מיקי רוזנטל, אבישי ברוורמן, נחמן שי, איתן כבל, דוד אזולאי, מאיר שטרית, דב ליפמן, שלי יחימוביץ, מוחמד ברכה, חנא סוייד, עפו אגבאריה, ישראל אייכלר, אילן גילאון, מרב מיכאלי, אורי מקלב, מסעוד גנאים, מיכל רוזין, סתיו שפיר ותמר זנדברג; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תשלומי חשמל מופחתים לקשישים נכים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק רשות השידור (תיקון – ביטול אגרת רדיו וטלוויזיה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הנחה לקטינים בתשלום דמי נסיעה בתחבורה הציבורית), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, זהבה גלאון ודב חנין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת סימון נפח האריזה המרבי והנפח בשימוש), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק הפרסומות (איסור ביזוי נשים בפרסומות באמצעי תקשורת), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, אלעזר שטרן, יפעת קריב, רות קלדרון, זהבה גלאון ותמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת זיקנה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – ביקור נבחר הציבור במקום העבודה), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ, חיים כץ, איציק שמולי ומיקי רוזנטל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עידוד העסקת עובדים מבוגרים), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת איתן כבל, דב חנין, ניצן הורוביץ, אראל מרגלית, איציק שמולי, עמר בר-לב ומשה מזרחי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – ועדת ערר לתמיכה במוסד ציבור), התשע"ג–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יריב לוין, יעקב אשר ואברהם מיכאלי. 
+
+ החלטת ועדת הכנסת בדבר סדרי הדיון בהצעות להביע אי-אמון בממשלה. תודה.
+
+
+ תודה למזכירת הכנסת.
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסדר-היום. סדר-היום היום ארוך. אנחנו נקפיד – כך ביקשתי גם מן הסגנים – על לוחות הזמנים. אנחנו פותחים ודאי בהצעות אי-אמון. יש לנו שבע הצעות אי-אמון. הראשונה היא של סיעות יהדות התורה וש"ס: כוונת הממשלה לפגוע במעמד הביניים, בשכבות החלשות ובקצבאות הילדים. ינמק את ההצעה חבר הכנסת מאיר פרוש. ראיתי את חבר הכנסת מאיר פרוש לפני שנייה. הנה, חבר הכנסת מאיר פרוש כבר מגיע ומנמק את ההצעה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ לי רשום, אדוני, חבר הכנסת מאיר פרוש המנמק. אבל זה של שתי הסיעות, אז מה שתחליטו. 
+
+
+ חצי-חצי.
+
+
+ לא, לא, לא, אין חצי-חצי. בבקשה, מנמק את ההצעה חבר הכנסת מאיר פרוש מטעם סיעות יהדות התורה וש"ס.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם סיעות יהדות התורה וש"ס, אני מתכבד להציג בפני הכנסת הצעת אי-אמון בממשלה הנוכחית, שטרם החלה לכהן. אולי מבחינה חוקית היא מכהנת – – –
+
+
+ טרם התחילה לתפקד.
+
+
+ טרם החלה לכהן. לתפקד זה ייקח עוד חודשיים-שלושה. אולי מבחינה חוקית היא מכהנת מרגע שהיא הוצגה כאן בפני הכנסת ושרי הממשלה נשבעו זה אחרי זה. אבל בפועל, לממשלה הזו יש כבר יותר מ-40 יום עלי אדמות, ועדיין היא טרם החלה לכהן. 
+
+ הרקע להקמת הממשלה הנוכחית, כאשר ההרכב שלה הוא, כפי הידוע, ללא הנציגים של הציבור החרדי, הוא דבר שכשלעצמו יילמד בעתיד איך הדבר הזה נעשה. ברור שראש הממשלה כשלעצמו – כך אנחנו מבינים ממנו אישית וגם מהסובבים אותו – לא היה מעוניין בקואליציה כזו. הוא לא היה מעוניין בחלקים מסוימים מתוך אלה שמכהנים היום בתפקידים נכבדים ורמים, שהם יכהנו כשרים באותה ממשלה. אבל בסופו של דבר הוא אולץ והממשלה הזו מכהנת. מתוך אותם חברי כנסת שמרכיבים את הקואליציה, או מתוך כלל חברי הכנסת – 120 חברי כנסת – יש 31 חברי כנסת שהעדיפו להיות במצב שמדירים את החרדים. ובמשפט אחר, או באמירה אחרת, הממשלה הזו העדיפה להיות במצב שהיא מכריזה כלפי העולם כולו ובתוך ישראל עצמה שהיא ממשלה שיש בה שנאה לחרדים. 
+
+בקהילות ישראל, כשאמרו היום סליחות, התפללנו, בין השאר, ואמרנו: "אזון תחן והסכת עתירה". אנחנו פונים אל הקדוש-ברוך-הוא ואומרים לו: תאזין לתחינה ולתפילה שלנו. "אף הפר ושכך עברה" – תסיר מאתנו חרון אף. "באי חלותך" – אלה שבאים לחלות את פניך – "בנפש מרה", נמצאים בנפש מרה. ואנחנו מאמינים – כמו שהמשך הפסוק אומר – בשמך הגדול ימצאו עזרה. כך התפללנו היום וכך אמרנו. אני אומר זאת בראשית דברי מכיוון שאני רוצה לומר שאנחנו בראש ובראשונה מייחלים ומצפים ומתפללים, ומאמינים גם, שבסיטואציה הזו, ואיך שאנחנו נמצאים, כי כך הקדוש-ברוך-הוא רוצה, והוא מנסה אותנו. גם אם יהיו ימים ושעות שלא יהיו כל כך קלים. אבל אנחנו מאמינים בביטחון גמור בקדוש-ברוך-הוא. וכמו שאמרנו היום, בשמך הגדול נמצא את העזרה.
+
+ למה אנחנו מביעים אי-אמון בממשלה? אנחנו מביעים אי-אמון בממשלה הזו מכיוון שלצערנו – אני אומר, לצערנו – ראשי הממשלה אינם מנוסים. מדובר באנשים שאין להם כל קשר לעשייה הציבורית; לא בעבר הקרוב, גם לא בעבר הרחוק. אנשים שאין להם כל קשר לעשייה הציבורית. ואם אמרתי קודם שהממשלה עוד לא התחילה לכהן, אולי זו הסיבה. יש לנו אנשים שאולי הראש שלהם מונח – איך התמונה שלהם תיראה בפייסבוק; איך יציגו אותם בכלי התקשורת האלקטרוניים. זה הדבר שאתו הם חיים, וזה הדבר שהוא בראש ובראשונה לוקח את סדר-היום שלהם. 
+
+אנחנו כבר התבשרנו על כך ששר האוצר, שהולך להטיל על עם ישראל גזירות כלכליות קשות, קשות מנשוא, מצא לנכון – וזה פרשה בפני עצמה – דווקא ביום קדוש לעם ישראל, ביום שביעי של פסח, יצא בהודעה לעם ישראל בפייסבוק. אבל מה הוא מצא לנכון? הוא מצא לנכון להעמיד דברים כלפי נערי האוצר – מה שאנחנו יודעים, שקוראים להם נערי האוצר, פקידי האוצר – שהוא מבקש מהיום והלאה לדאוג לאותה גברת מפורסמת, שלא הייתה מפורסמת, ריקי כהן, שהיא ממעמד הביניים. כאשר הוא אמר את האמירה הזו, לא לקח שעות מספר וכל מדינת ישראל ידעה בדיוק שמדובר פה באדם שהתמנה להיות שר אוצר, אבל כלל, כלל, כלל לא מנוסה. וכשאנחנו צריכים לומר שאנחנו מביעים אי-אמון, אנחנו מביעים אי-אמון מכיוון שהממשלה הזו, ראשיה הם כאלה שהם לא מנוסים. 
+
+ אני רוצה לומר משפט אחד. כולנו זוכרים את ראש הממשלה נתניהו כאשר הוא עמד מעל הדוכן בעצרת האו"ם ולקח את ה"לורד" וסימן את הקו האדום – מהו הקו האדום שמעבר לקו הזה אי-אפשר להסכים שאיראן תתחמש בפצצת אטום. כאשר שר האוצר יאיר לפיד ראה שהגימיק הזה שנתניהו השתמש בו בעצרת האו"ם הוא גימיק טוב, ימים מספר לאחר מכן הוא לקח את אותו טוש אדום והתחייב בפני כל עם ישראל שהוא לא יעלה מסים. הוא לא יעלה מסים, מכיוון שזה יצטייר לא טוב. האדם הזה חי – איך התמונה שלו תיראה מחר. והוא ראה שנתניהו הצליח למקד את תשומת הלב בזה שהוא סרטט את הקו האדום, בא יאיר לפיד וסרטט קו אדום: הקו האדום מבחינתי יהיה אי-העלאת מסים. כולנו יודעים מה יאיר לפיד הולך להציג בפני עם ישראל ובפני הכנסת הזאת. 
+
+אנחנו חוששים גם מאותה ממשלה שפשוט מסוגלת להסיט את דעת הקהל מהנושאים המרכזיים של עם ישראל. עם ישראל מוקף באויבים מכל הצדדים – אם בצפון, אם סוריה הבעייתית, אם "חיזבאללה", אם בדרום, ה"חמאס", יש לנו האיום האיראני, שהיה עד לפני שישה, שבעה חודשים הנושא המרכזי. וראשי הממשלה – אם שר האוצר ועוד כמה כמוהו בממשלה הזאת הצליחו להסיט את ראש הממשלה מהנושא המרכזי, שהוא הנושא הביטחוני, כאן, במדינת ישראל, לצערנו הגדול, הסיט את דעת הקהל מהנושא המרכזי לנושאים שהיום גם, כאשר הממשלה ביקשה להאריך בהוראת שעה את חוק שירות ביטחון, נאמר שם בדברי ההסבר שלאחרונה פחתה ההתגייסות של כוח-אדם לצה"ל, והסיבות שמנויות שם – לא הסיבות שיאיר לפיד משתמש בהן בחודשים האחרונים – הסיבות הן שהילודה בעם התמעטה ויש פחות עלייה. 
+
+ על כל פנים, ראשי הממשלה הזאת – אני אומר "ראשי ממשלה" ומשתמש במינוח "ראשי ממשלה" כי לצערנו נתניהו הפסיק להיות ראש ממשלה; יש לנו ממשלה בתוך ממשלה. אבל הממשלה הזאת, מלבד זה שהיא מסיטה מהנושאים המרכזיים שהממשלה צריכה לטפל בהם, זו ממשלה, כפי שאמרתי קודם, שבנויה על שנאה, שנאה, שנאה. אם פעם ידע מישהו לקחת את האמירה הזאת של "הדרה" – הדרת חרדים זה הפסגה של הממשלה הזאת. דומני שאם נשאל את יאיר לפיד: מהי פסגת העשייה שלך? מה אתה חושב שהיא פסגת העשייה שלך? מבחינתו המקסימום זה אמרה טובה בפייסבוק, שתהיה לו תמונה טובה. זו משאת חייו. ברגע הנכון, ברגע של אמת, התבטא יאיר לפיד ואמר: בשבילי, זה משאת חיי – אני לא אוכל להיות אצל הנשיא ולהצטלם כאשר לידי יעמוד שר חרדי.
+
+ ומה כל כך רע בהתנהלות הזאת? אני רוצה לומר לחברי הכנסת, השנאה הזאת לחרדים מביאה אותנו למצב שצריך להגדיר, פשוט, השנאה מעבירה את אלה שעושים זאת – מעבירה אותם על דעתם. ידוע שאלה שיושבים בכוללים ובישיבות מקבלים מלגה מהממשלה. פעם זה היה סכום כזה, עלה, ירד, ואחד מהדברים המרכזיים, שיש עתיד, יאיר לפיד מבקש לצמצם בימים הקרובים, כאשר יוצג כאן תקציב המדינה, יהיה קיצוץ באותן מלגות. אבל למה יש עתיד בראשותו של יאיר לפיד ביקשה להכניס לסעיפים הקואליציוניים שהיא עשתה בינה לבין הליכוד, כמה סעיפים שאם אנחנו צריכים להגדיר אותם, אלה הם סעיפים שהמטרה היא להוציא את הלחם של אותו ילד קטן שגדל בבית שאביו לומד בישיבה או בכולל? הדבר הזה בא לידי ביטוי – ואני רוצה לשאול אותך, אדוני שר האוצר, אתה אחראי לסעיף בהסכם הקואליציוני שמדבר על כך שאם מישהו לומד תורה מרצונו, בתקנה שאתם תחתמו על כך, שאם מישהו יושב ולומד מרצונו הטוב, יושב ולומד, הוא לא יהיה זכאי לקבל הנחה בארנונה, פטור מארנונה. הירושלמים שבינינו יודעים על מפגעים, על חבלנים, שגרים במזרח-ירושלים, שזה חלק מהעיר – – – 
+
+
+ – – – מפגעים.
+
+
+מפגעים, מחבלים. מי לנו כמו מיקי לוי שיודע. נו, מפגעים. מפגעים שיצאו מבתים בעיר העתיקה, שההורים שלהם מבקשים הנחה בארנונה ומקבלים הנחה בארנונה. 
+
+
+ נא לסיים, אדוני. 
+
+
+ אני עוד לא התחלתי. 
+
+
+מצטער, אבל זה המצב. 
+
+
+ אז אני מבקש לסיים. על כל פנים, מדובר בשורה של תקנות שהשר לפיד אחראי להן ומבקש באמצעות התקנות האלה לגרום לכך שילד בן חמש, שש, שבע, לא יהיה להורים שלו כסף לקנות לחם או חלב. פשוט להרעיב ילדים. וזה דבר שיש עתיד מובילה אתו. 
+
+ אני רק רוצה להבין, האם תקנות כאלה הן דמוקרטיות? נניח שבעוד 20 שנה, 30 שנה, אנחנו נהיה פה רוב, ואנחנו נגרום לכך שבבתי-הספר כולם יהיו חייבים להתפלל שלוש פעמים ביום כל יום, מכיוון שאנחנו – שהדבר הזה חשוב לקיומו של עם ישראל. האם כשאנחנו נאלץ את העם בישראל פה להתפלל או ללמוד כל יום – מבחינת הכנסת הרי תהיה מדינה אנטי-דמוקרטית.
+
+
+ תודה. 
+
+
+ מדוע אתם מרשים לעצמכם ללכת על סדרה של תקנות אנטי-דמוקרטיות בכל אשר קשור לקיומו של הציבור החרדי?
+
+ אנחנו חוששים שהממשלה הזאת תמשיך או תתחיל לכהן ותמשיך לתפקד, ולכן אנחנו מבקשים להביע אי-אמון בממשלה הזאת. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מאיר פרוש, אשר נימק הצעת אי-אמון של סיעות יהדות התורה וש"ס. הצעת האי-אמון הבאה היא: ממשלה ללא בשורה וחזון בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני, המסכנת את האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל – של סיעת העבודה. המועמדת להרכיב את הממשלה היא חברת הכנסת שלי יחימוביץ. ינמק את ההצעה חבר הכנסת משה מזרחי. בבקשה, אדוני.
+
+ חברי הכנסת, אני רק מבקש לשים לב לסדר-היום. אנחנו קודם נשמע את כל המנמקים, לאחר מכן ישיבו – על חלק מההצעות שר האוצר יאיר לפיד, על חלק מההצעות סגן השר המקשר במשרד ראש הממשלה, חבר הכנסת אופיר אקוניס. 
+
+
+– – – 
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת מזרחי, עד עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי – – –
+
+
+אדוני, סליחה, ברשותך, לפני שחבר הכנסת מזרחי מנמק, אמרת כרגע שעל שלוש הצעות האי-אמון הראשונות יענה שר האוצר לפיד ועל שלוש ההצעות הבאות יענה השר המקשר.
+
+
+ סגן השר המקשר. 
+
+
+סגן השר המקשר. אני רוצה להסב את תשומת לבך ששלוש ההצעות הב��ות הן של המפלגות הערביות. האם זה מקרי? נראה לי תמוה שלמפלגות הערביות מנמק סגן השר המקשר – דרך אגב, אני לא מכירה פרוצדורה כזאת בכנסת שיש שני שרים שמנמקים תשובה על אי-אמון. מפלגות ערביות יש להן שר מקשר ומפלגות יהודיות יש להן שר אוצר? זה נראה לי תמוה. 
+
+
+ אני חייב לומר, חברת הכנסת זהבה גלאון, שהנושא הזה נדון גם אצלי בפורום מצומצם בלשכה ולאחר מכן בנשיאות, ופרט אלייך אף אחד לא שם לב לחלוקה המוזרה הזאת שאת מעלה כאן. ההפך הוא הנכון. אילו היה מבקש סגן השר המקשר להשיב על הצעות שנוגעות ישירות במדיניות של משרד האוצר, היינו אומרים לו: עם כל הכבוד, ויש כבוד, חבר הכנסת אקוניס, סגן השר המקשר, תבקש מהקולגות במשרד האוצר להשיב. מכיוון שהנושא בשלוש ההצעות הבאות הוא כללי, מדיניות הממשלה ודברים שנוגעים ישירות במשרד ראש הממשלה, החלטנו שסגן השר אקוניס, שאנחנו רואים בו בוודאי שר מקשר בין הממשלה לכנסת, יוכל להשיב. אני חייב לומר, חברת הכנסת גלאון, עם כל ההערכה, אף אחד מלבדך לא העלה על הדעת את החלוקה המוזרה שאת עשית. 
+
+
+היה כדאי שכבודו יעלה על הדעת שיש כאן חלוקה שהיא חלוקה בעייתית – – – 
+
+
+ אני חייב, כפי שאני מציין בפעם השלישית, לומר שאף אחד, לא אני ולא אף אחד בסביבתי, לא הצליח לשים על זה את היד. 
+
+
+זה אומר שזו אטימות – – – מה זה אומר – – – 
+
+
+ אוקיי. חבר הכנסת מזרחי, אני בוודאי מחזיר לך את השעון המלא – עשר דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ – – –
+
+
+ שר ליהודים ושר לערבים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, מכובדי השרים, תודה לשר האוצר, שבאת לדבר עם העם, הגיע זמנך לצאת מהעמוד ההוא.
+ 
+ ישאל השואל על מה אנחנו נזעקים פה, הרי הממשלה בתחילת דרכה, תנו לה ימים של חסד. גם סגן שר האוצר, ידידי הטוב מיקי לוי, הבטיח לנו בשורות טובות בדיון הקודם – שעלינו להמתין, התקציב בעבודה, ההחלטות מתבשלות; תנו לנו סיכוי, הוא אמר. האמת, שאפילו אנחנו הרי איחלנו לממשלה הזאת – באמת לא מתוך צביעות – שתצליח. 
+
+ העם תבע סדר-יום חדש, חלוקה צודקת, צדק חלוקתי, ואפילו כפה סוג מוזר של שינוי פוליטי. זמירות "הפוליטיקה החדשה" בישרו לכאורה שינוי באוויר – העם היה אופטימי, הבשורה בדרך. אבל מה לעשות? הנה, אנחנו רואים את הפנורמה החדשה לפנינו – אין בה לא חדש, לא שינוי; הכול עתיק, אותם קולות, מה שהיה יהיה יותר גרוע. 
+
+ ברור לנו, ולעם יותר מכול, שיש לנו ממשלה שבורחת מבשורה כמו מאש. דיבורי השוויון בנטל הופכים בפועל להכבדת הנטל. מי שגילה, "להפתעתו", שהדברים שראה מכאן ראה גם משם, הולך להעמיק את הבור שבתוכו פרפרה החברה הישראלית ובגללו שלחה אותו לשם. 
+
+ זו הבשורה הגדולה? להיות המוציא לפועל של מה שקיבל ולשלוף ממגירות האוצר את תוכנית הגזירות העבשה, שממתינה במין רפלקס מותנה, להטיח אותן על ראש הציבור בלי דיון חדשני, תפיסה אחרת? להכניס שוב את הידיים, איפה שהפנס דולק, לכיסים המתרוקנים של מעמד הביניים, עמוד השדרה, התורם הנגזל של החברה, ששר האוצר שלנו התהדר בו בקמפיין? להכות את השכבות החלשות, להחליש אותן עד עפר? עליהן אף אחד לא אומר מילה? 
+
+כל זה בשעה שמועדון האלפיון וההון, שהממשלה הקודמת טיפחה והגנה עליו, לא רק שאינה נוגעת בו עכשיו אלא מניחה לו להמשיך ולמחוק מיליארדים מכספי הציבור. אין פוצה פה ומצפצף, וידם נטויה ממש בימים האלה. מכל הגזירות – שלא שמענו עליהן בפה מלא – היה מי שטרח לטפטף את בשורת הגדלת המיסוי על דירות ומכוניות פאר כמו איזה עצם פופוליסטית שמושלכת לכלב המורעב. הרי המס הזה אפילו לא מתקרב למה שבמחי-יד רצתה רוסק-עמינח מלאומי למחוק לנוחי, מ"אנשינו". והנה הציבור שלנו מאס בזה, ואני מצדיע לו. הוא כבר לא מוכן לבלוע את הצפרדעים האלה. ואלמלא צעקת הציבור היו שר האוצר והרגולטור המפקח על הבנקים ממשיכים בתרדמתם ומניחים לזה. אולי הרגולטור היה עסוק בלחלום על הענף הבא שישב עליו, כמו קודמיו. 
+
+ועוד דוגמה. הציבור גם מאס בדיבור הצבוע הזה על שוויון בנטל. ראינו, כאשר בלי להניד עפעף מקצצים את התגמול הראוי למי שתורם באמת במילואיו ונותן את מאודו להגנת המדינה, בכל מיני תירוצים פיננסיים עלובים. וזה קורה במשמרת של הממשלה נטולת הבשורה הזאת. 
+
+אלה סימנים מעידים שאין עתיד, יש בעיקר עבר. 
+
+ מרגרט תאצ'ר נפטרה, עליה השלום. מי שתפיסת העולם הכלכלית והמנוכרת שלה נקברה בלא מעט מדינות, חיה ובועטת כאן. אני לא מומחה לכלכלה, אבל שומע מה אומרים מומחים ממני. למה לא להקשיב גם לאלה? למה להקשיב רק לאותה מקהלה? אלה אומרים ששוק חופשי והפרטת אחריות המדינה ובעלותה של המדינה על כל מה שזז, לא רק שלא מחסנים מפני משבר, הם לפעמים גם יוצרים אותו. יוצרים לא רק מיתון, אבטלה ועוני, הם גם מעמיקים פערים, פוגעים בדמוקרטיה – נהיינו טייקונוקרטיה, פיאודליזם מודרני – הם מפרקים את המרקם החברתי כולו. והנה, ההתייעלות שבשמה מבצעים את ההפרטה היא תמיד תירוץ לפגיעה קשה בשירות הציבורי, בזכויותיו הבסיסיות של האזרח, והיא מאפשרת למיעוט קטן לגזול ולבזוז את הנכסים וההון שנועדו לטובת הכלל. 
+
+בלא-מעט מדינות, גם באירופה, הפנימו שצנע וקיצוצים בתקציב המדינה אינם תשובה אולטימטיבית לשבר כלכלי. להפך, השקעה ממשלתית רחבה לייצור מקומות עבודה וביקושים נחוצה. ופה? נאחזים רק במספרים, יעדי גירעון והוצאות, ובטירוף, כאילו אין ערכים אחרים שמדינה וממשלה צריכות להיות אחראיות להם, כמו למשל מניעת קריסתה של החברה הישראלית, שבגינה נשלחנו הנה, כדי לעשות שינוי. 
+
+מספיק לשמוע את דבריו של ישראל כץ – בשר מבשרה של הממשלה הזאת, שר התחבורה – והביקורת הקשה שהוא מטיח על הפגיעה האנושה בפריפריה, על המיליארדים שכבר נקברו באדמה. ומה שהכי מטריד ומדאיג זה מה שהוא עצמו מספר – שהוא עצמו התנדב להביא את הקיצוץ הנדרש ממקומות אחרים. אבל לא. מה שאת האוצר מעניין זה לא הפריפריה, כי השקעות שם הן לא כלכליות – זה הטיעון. הם, הוא אומר, רק חיפשו לפגוע בזה, רק כי התנגדו לזה מלכתחילה. זה מצד אחד לשבחו של שר התחבורה, ומצד שני, הפריטו את הנכס הלאומי, את חברת התעופה הישראלית. חברה לאומית היא הייתה פעם, שכנהוג במקומותינו, מרוויחה, מפסידה, שכר מנהליה ובעליה מרקיע גם הוא לשחקים, בלי קשר. במשמרת הזאת מפריטים עכשיו – ואותו שר – את השמים ומפילים אותם על ראשן של חברות התעופה הישראליות, בהינף יד, בלי לחשוב על הריסוק האפשרי של החברות האלה, בלי הידברות ראויה, בלי יצירת מנגנון שלא יסכן את מקום העבודה של עשרות האלפים, בלי להתחשב במאפיינים הייחודיים של חברת התעופה הלאומית לשעבר של מדינת ישראל. מה זה, מבחן כוח מול העבודה המאורגנת? מה בער? טובת הצרכן הישראלי? 
+
+יש לנו עוד דוגמה. יש לנו שר השיכון. נעזוב את ביקור אובמה, את הבשורה שחשבנו שהביא לממשלה הזאת, נניח לג'ון קרי שמטיח פה את הראש בקיר. אז לא נדבר על הבשורה המדינית של הממשלה הזאת, כי אין לה ולא תהיה כזאת, כנראה, אבל השר שלנו כבר מבטיח שטרקטורים עולים על E1, עשרות-אלפי יחידות דיור בדרך ו-100,000 תושבים במעלה-אדומים בקרוב. יודעים מה? אהלן וסהלן, למה לא? אבל מה עם יוקר הדיור? מה עם טרקטורים בקריית-שמונה? בירוחם? בצפת? בדימונה? למה אנחנו לא שומעים את הקולות הנחרצים האלה גם לגבי המקומות האלה?
+
+ אז מה ההישג הכביר של ממשלת הפוליטיקה החדשה? שהחרדים בחוץ? הרי החלפנו את הרבנים שהכתיבו מה ואיך לעשות ברבנים אחרים. עכשיו מי יכתיב את גורל הממשלה הזאת? רבני תקומה? 
+
+אתמול שודרה בערוץ 2 תוכנית "אש ואשמה" על אסון הכרמל; תזכורת מזעזעת וקורעת לב עד כמה איבדה הממשלה הקודמת את אחריותה לאינטרס הציבור הרחב וההגנה עליו. מול עיניה עמד מערך כיבוי והצלה ברמה של העולם השלישי. למדנו שם איך מקבלים החלטות, איך לא מקבלים החלטות, איך ממסמסים אותן, איך אינטרס לאומי הופקר ואין מי שייקח עליו אחריות. יש ערכים שמחייבים את הממשלה גם אם הם לא כלכליים וגם אם הם לא מניבים. איך אמר מבקר המדינה – אסון הכרמל הוא רק משל להתנערות הממשלה מאחריותה. 
+
+ אנחנו רוצים "סופר-טנקר" לפני אסונות, לפני קריסה חברתית. אנחנו רוצים "סופר-טנקר" כלכלי שיבטיח גם ל-1.8 מיליון הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי – אני כבר מסיים – כך קוראים לרעב במשרד הרווחה והביטוח הלאומי – אנחנו רוצים לאלה עתיד טוב יותר, על אלה אף אחד לא מדבר. עכשיו נקצץ ונבטיח את ביטחונם התזונתי של אלה. איך? טור לכל פועל? סטטוס לעובד קבלן? "לייק" לכל ילד רעב? 
+
+ועוד בקשה אחרונה, אדוני שר האוצר – תן דוגמה אישית כדי שאנחנו נלמד שמשהו השתנה, ואל תיקח אתך לצומת הכי רגיש איש עסקים פרטי נטול אחריות מדינית, שלא מונה כדת וכדין, להיות חלק מהצומת המאוד-רגיש שאתה שותף לו. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת משה מזרחי, שנימק הצעת אי-אמון של סיעת העבודה. אני מזמין את חברת הכנסת זהבה גלאון בשם סיעת מרצ: ממשלה ללא בשורה וחזון בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני, המסכנת את האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל. לבקש מסגן השר אקוניס שיענה גם לך, כדי שלא יישמע – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בנימה רצינית, היה צריך לשים לב לזה.
+
+
+ לא.
+
+
+היה צריך לשים לב לזה.
+
+
+ ממש לא.
+
+
+כן, יש שר מקשר לערבים ויש שר אוצר ליהודים – –
+
+
+ לא.
+
+
+– – שמנמק ליהודים. זו המשמעות.
+
+חברי חברי הכנסת, הבחירות היו, השלטים אופסנו, ההבטחות נגוזו, אני מגישה אי-אמון בממשלה מטעם סיעת מרצ כי הממשלה הזאת לא ראויה לאמון. אין לנו אמון בממשלה, כי במקום להיות ממשלת בשורה זו ממשלת גזירה; במקום להביא שינוי היא מביאה קיפאון, מיתון ודשדוש. לא ממשלה של תקווה, אלא ממשלה של אכזבה ומפח נפש. אין לנו אמון בממשלה, כי הציבור שהבטחתם לו שבאתם לשנות ושאתם אחים שלו רועד עכשיו מפחד כשהוא חושב על הגזירות שאתם מתכננים לו. 
+
+ אני מסתכלת על הקואליציה החדשה כאן, במליאה, ואני אומרת: המליאה הזאת היא המשך ישיר של הקואליציה הקודמת, בוודאי מבחינת זכויות האדם והדמוקרטיה בישראל. שימו לב, הרבנים שולטים בצבא, הם מחליטים מי ייקבר, למי מצייתים; המתנחלים מחליטים היכן יבנו; הטייקונים מחליטים למי יקצצו; הימין הקיצוני שולט במשרד החוץ ומבודד את ישראל; הגזענות ממשיכה לתת את הטון כלפי מבקשי מקלט, כלפי לא-יהודים, עם חוק האזרחות – אותה גזענות בשינוי אדרת.
+
+ שימו לב, חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים היום אחרי האי-אמון להצביע על כמה חוקים במליאה. שימו לב על איזה חוקים אנחנו הולכים להצביע. ממשלת נתניהו החדשה היא ממשלת נתניהו הישנה; אותם חוקים אנטי-דמוקרטיים, אותם חוקים שבאים לפגוע בזכויות האדם, אותם חוקים שעומדים להרע לאותם מבקשי מקלט שבאים לכאן להתחנן על נפשם.
+
+
+ אתמול הם התקיפו את חבר הכנסת שטרן.
+
+
+ נכון, וצריך לגנות. תודה, חבר הכנסת אקוניס, סגן השר המקשר, תודה. זו הזדמנות לגנות את אלה שהתקיפו אתמול את חבר הכנסת שטרן, בהחלט ראוי לומר כאן מעל דוכן המליאה. 
+
+ חברי חברי הכנסת, אנשים לא יודעים אם הם יצטרכו לשלם מע"מ; היום הם כבר יודעים. הם לא יודעים אם יצטרכו לשלם בפרנסה, האם הם יצטרכו לוותר על שירותים, אבל החשבון יוגש להם, כי, חברי חברי הכנסת, אני אומרת את זה בצער לשר האוצר יאיר לפיד – שר האוצר לפיד הוא ממשיך דרכה של הממשלה הקודמת. שימו לב, יש לו את זה. הוא אולי מדבר על פוליטיקה חדשה, הוא מתנהל בדרך חדשה, באמצעי המדיה החדשים, אבל מייד, אדוני השר, הצטרפת לשיח הישן, מייד אתה מדבר על קיצוצים. 18 מיליארד שקלים קיצוצים זה נקרא לאמץ את האידיאולוגיה הניאו-ליברלית של ממשלת נתניהו ושטייניץ, ובמקום לדבר על רפורמות ממש משמעותיות, אתה, אדוני השר, מתעלם מהסכנה הגדולה ביותר למשק, והסכנה הזאת, קוראים לה אי-שוויון, והאי-שוויון הולך וגדל, והגזירות שינחתו על הציבור ירחיבו ויגדילו את האי-שוויון.
+
+ מה, גירעון זה גזירת גורל? יש כאן גירעון מנופח. נכון, אתה ירשת גירעון מנופח, זה בוודאי שלא באשמתך, וחזקה עלי שאתה מנסה לראות, האם להגדיל את הגירעון? מה לעשות? חזקה עלי שאתה רוצה לעשות את זה, אבל הגירעון הזה נוצר ממדיניות לא אחראית של הורדת מסים ישירים, מהפחתת מס החברות, משפיכת כספים בלתי מבוקרת. איך רוצים לנהל כאן מדיניות כלכלית הוגנת, שמאמינה במדינת רווחה, במגזר ציבורי חזק ובצמצום האי-שוויון, אם לא הולכים לגעת בפרות הקדושות? אחת הפרות הקדושות היא קיצוץ בתקציב הביטחון. פרה קדושה נוספת היא הפסקת הבנייה בשטחים במימון ממשלתי – לא שמעתי אתכם מדברים על זה. 
+
+ אדוני השר, לפני כמה חודשים פורסמה מפת העדיפויות הלאומיות: אשדוד, אשקלון – out, הן מחוץ למפת העדיפות הלאומית. אפרת, בית-אל, עופרה, כל ההתנחלויות במפת העדיפות הלאומית. מה אתה הולך לעשות בעניין הזה? אני שואלת בהזדמנות הזאת, מה אתה הולך לעשות? 
+
+ נכון, זה ממש קל, אדוני השר, להעלות את המע"מ. זה צעד קל על-חשבון השכבות המוחלשות ומעמד הביניים. הגזירות, אדוני, שאתה מציע, אלה הן גזירות אכזריות שיפגעו בשארית מדינת הרווחה. במקום ללכת למקום שקל – והמקום שקל לקחת ממנו, וצריך לקחת ממנו, הוא אותם פטורים מופקרים שניתנים לקבוצה מצומצמת בחברה הישראלית, כמה חברות ענק. צריך ללכת נגד ולפעול נגד תכנוני המס האגרסיביים, נגד הפטורים שניתנים לטייקונים. אבל מה בחרת לעשות, אדוני השר, במקום זה? בחרת לסגור את הגירעון מהכיס של הציבור. אני אומרת את זה בצער. אנחנו מביעים אי-אמון בממשלה כי שר האוצר לפיד ממשיך בדרך נתניהו, ודרך נתניהו משמעה רמיסת החלשים למען החזקים, הגדלת הפערים החברתיים ושחיקת מעמד הביניים.
+
+ אדוני היושב-ראש, יש לנו ביקורת רבה על הממשלה החדשה בצד החברתי-כלכלי, אבל אנחנו מביעים אי-אמון בממשלה גם בגלל המדיניות שלה, אם אפשר לומר, בתחום המדיני – הדשדוש במקום. היה כאן מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, שאמר בדיון בבית-הנבחרים לפני יומיים – ואנ�� רוצה לצטט, הוא אמר את הדבר הבא – שימו לב, אני אומרת את זה כהתראה לכם, חברי חברי הכנסת – הוא אמר: חלון ההזדמנויות להסדר, להסדר עם הפלסטינים, ייסגר בתוך שנתיים; הדבר מצריך מעורבות ישירה של ארצות-הברית; פתרון שתי המדינות מורכב. הוא אמר את זה בשימוע בפני ועדת החוץ של בית-הנבחרים.
+
+ חברי חברי הכנסת, האמריקנים אומרים שלוח הזמנים שנשאר לנו כאן הוא שנתיים. הידידות הכי גדולות של מדינת ישראל בעולם, הכי קרובות ומסורות לישראל, מביעות אי-אמון בממשלה. רק אתמול או שלשום הודיעו 13 חברות בכירות באיחוד האירופי, ובהן בריטניה וצרפת וספרד והולנד, מדינות חשובות, מדינות שיש לישראל קשרים אמיצים אתן, הודיעו לקתרין אשטון שהן מבקשות יד תקיפה יותר והנחיות מסודרות להתמודדות עם המשך השליטה של ממשלת ישראל בפלסטינים. אבל הממשלה הזאת בכלל לא מראה סימנים וסממנים שהיא הולכת לאיזשהו מקום.
+
+ חברי חברי הכנסת, אין לנו אמון בממשלה הזאת, כי לא רק באירופה, גם בארצות-הברית, כמו שאמרתי קודם – הביע אי-אמון בממשלה והוציא כרטיס צהוב: שנתיים, הוא אמר, אבל אני חושבת, חברי חברי הכנסת, שלממשלה הזאת אין באמת רצון אמיתי בפתרון הסכסוך. הממשלה הזאת תתנהל כמו הממשלה הקודמת; היא תרצה לנהל את הסכסוך, להרוויח זמן. חברי חברי הכנסת, אין לנו זמן מיותר. 
+
+חברי חברי הכנסת, אנחנו צפויים לגזירות קשות, אנחנו צפויים לניכור מצד מדינות העולם, ולכן – – –
+
+
+ צעדים כלכליים, צעדים כלכליים. 
+
+
+ – – – ולכן, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, סיעת מרצ מביעה אי-אמון בממשלה. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון שנימקה הצעת אי-אמון של סיעת מרצ. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה: ממשלה נעדרת חזון ותקווה, של רע"ם-תע"ל-מד"ע. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת אברהים צרצור. בבקשה, אדוני. הוא גם ינמק את ההצעה. עד עשר דקות.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, מכובדי השרים, כנסת נכבדה, יש כאלה שיגידו: זה לא פייר, זה לא צודק להציע אי-אמון בממשלה שנולדה רק לפני תקופה קצרה מאוד, אבל מצד שני לא קשה לסרטט את הקווים הכלליים של הממשלה הנוכחית ולהגיע למסקנות כמעט חד-משמעיות. בשני מרכיבים אני אתמקד. המרכיב הראשון הוא אלה שהרכיבו את הממשלה הזאת: מפלגות מהימין ומהימין הקיצוני ומפלגות שמגדירות את עצמן כמרכז. והשאלה שנשאלת היא, האם באמת מפלגת יש עתיד, שהיא מפלגת מרכז, יכולה לנווט עד כמה שאפשר, במידת האפשר, את המדיניות של ממשלת ישראל ביתנו, הליכוד והבית היהודי? אני מאוד מקווה, אני מתפלל ואני קורא לכולכם להתפלל, כל אחד בדרך שלו, שאכן יש עתיד, יחד עם התנועה, למשל, שהיא מפלגה שליכדה לתוכה חברי כנסת מכמה מפלגות, יכולים, יצליחו בסופו של דבר לנווט, להנהיג, להשפיע ולו במעט על המדיניות של ממשלת הימין הזאת בשני הנושאים הבסיסיים והעיקריים: מדיניות כלכלית-חברתית, וגם לגבי מדיניות החוץ כלפי העם הפלסטיני. 
+
+עכשיו, אני אתן כמה דוגמאות, שלצערי הרב התחלנו בהן, כפי שאומרים, ברגל שמאל. הדוגמה הראשונה היא העיר טייבה, הבחירות בעיר טייבה. בבוקר ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה בסוגיה הזאת, והופתענו כולנו שבמקום ששר הפנים יבוא לוועדה הזאת ויתנצל באומץ בפני תושבי טייבה שנשלטו במשך שבע שנים על-ידי ועדה קרואה, שלא הביאה שום תוצאה חיובית – במקום לבוא ולהתנצל ולהחליט בצורה נועזת בפני חברי הוועדה, שאני בא כדי להכריז בצורה חד-משמעית שהבחירות בעיריי�� טייבה, בעיר טייבה, יתקיימו באותו מועד שבו יתקיימו כל הבחירות בכל הרשויות המקומיות, לצערי הרב בא שר הפנים ומבקש מחברי הוועדה להאריך את הכהונה של הוועדה הכושלת הזאת בעוד שלוש שנים. ואנחנו שואלים את השאלה הפשוטה מאוד: מה עשתה הוועדה הקרואה הזאת במשך שבע שנים, שש שנים? מאז 2007 ועד היום היא לא עשתה כלום. ובמקום להעניש את הוועדה הזאת שמייצגת את משרד הפנים, באים ומענישים את התושבים עוד הפעם ומאריכים את הכהונה של הוועדה הזאת. זה אומר ששר הפנים, לצערי הרב, במקום להיכנס למשרדו ברגל ימין, הוא פשוט החליט להיכנס למשרד הזה ברגל שמאל.
+
+אתן דוגמה אחרת: לפני תקופה קצרה מאוד, גם שר הפנים לשעבר, ואני חושב ששר הפנים הנוכחי גם ממשיך באותה דרך, באו והחליטו – גם בג"ץ, דרך אגב, היה מעורב בקטע הזה – וכולם החליטו שבדצמבר 2012 יתקיימו בחירות במועצה האזורית אבו-בסמה בנגב; מועצה אזורית שמלכדת בתוכה, שכוללת בתוכה כמה יישובים, יותר משבעה יישובים ערביים. הוחלט פה-אחד שאנחנו הולכים לבחירות בדצמבר 2012. פתאום, חודשיים – אפילו הכריזו על מה שנקרא תחילת ההליכים לקראת הבחירות; נתמנה פקיד בחירות במועצה האזורית הזאת. שבועיים לפני קיום הבחירות, שר הפנים, משרד הפנים בא ומחליט לפצל את המועצה האזורית הזאת לשתי מועצות. מה זה אמר? שתי מועצות זה בסדר גמור. אבל התוצאה מההחלטה הזאת הייתה דחיית הבחירות לשתי המועצות לתקופה בלתי מוגבלת, אולי בעוד חמש שנים. אז במקום לתת – ההחלטה הזאת התקבלה, דרך אגב, לאחר שוועדה קרואה שלטה במועצה האזורית הזאת יותר משבע שנים. 
+
+ אז מה ישראל רוצה מהאוכלוסייה הערבית באמת? מה הם רוצים מהמגזר הערבי, להמשיך להחזיר את המגזר הזה לשליטת מה שנקרא משטר צבאי או משהו כזה, במקום לתת לאנשים לבחור את מנהיגיהם בצורה דמוקרטית? הם כופים עליהם בצורה לא דמוקרטית, ולאחר כישלון מהדהד של ועדות שנתמנו על-ידי ממשלות ישראל, במקום להעניש את משרד הפנים ולהעמידו לדין, באים ומענישים את התושבים עצמם.
+
+עכשיו, אני אומר לכם משהו מאוד מעניין: אנחנו, המגזר הערבי, האוכלוסייה הערבית סובלת משתי בעיות מאוד קשות. בעיה ראשונה היא היעדר החלטות ממשלתיות נועזות שימקמו את המגזר הערבי בלב התכנון הלאומי של מדינת ישראל, והבעיה השנייה היא היעדר ביצוע של החלטות שמתקבלות לעתים נדירות. ולכן אנחנו חיים בצל של היעדר החלטות נועזות, וכשממשלות ישראל מקבלות החלטות כאלה אז לא ממהרים לבצע אותן הלכה למעשה. ובזאת אנחנו דוהרים אבל בריצת – איך אומרים? דוהרים אבל באותו מקום. לא עושים כלום, לא מתקדמים לכיוון של כל התפתחות שיכולים לחשוב עליה.
+
+ולכן, אני מנצל את ההזדמנות הזאת, כבוד היושב-ראש, כדי להזכיר לשרי הממשלה ובמיוחד לכבוד שר האוצר. אני רוצה להזכיר לכולכם רשימה של החלטות ממשלה שנתקבלו בשנים האחרונות ושעדיין, לצערי הרב, בוצעו חלקית, ואני דורש, בצל הקיצוצים שמשרד האוצר וממשלת ישראל הולכים לבצע וליישם, להביא בחשבון שהמגזר הערבי פשוט מאוד מפגר בהשוואה למגזר היהודי. ועל כן צריכים להביא את העובדה הזאת בחשבון כשבאים לקצץ, ולא לפגוע בשארית הבשר שנשארה למגזר הערבי. ועל כן אני מונה בפניכם – ואני מאוד מקווה שכבוד שר האוצר יביא את הנושא הזה בחשבון, ייקח את הנושא הזה לידיו: 
+
+ החלטה ראשונה, מס' 1539, מיום 21 במרס 2010 – תוכנית רב-שנתית לשנים 2010–2014 לפיתוח כלכלי שתכלול 13 יישובים ערביים. תקציב כולל ��� 778 מיליון שקלים. החלטה שנייה, מס' 3708, מיום 11 בספטמבר 2011, לשנים 2012–2016 – אוכלוסיית הבדואים בנגב. לצערי הרב, זה קשור לנושא של פראוור. אני דורש מכל השרים לשקול שנית את אימוץ התוכנית הזאת, ללמוד את הנושא לעומק ולא לפגוע שנית במגזר הערבי בנגב. צריכים לעזור ולהפנות את התקציבים שהקצו לביצוע התוכנית הזאת, להפנות את התקציבים האלה לרשויות המקומיות הקיימות והלא-קיימות שם; לפתח את המגזר הערבי בנגב כדי להעמיד אותו על רגליו, שינשום לרווחה, לאחר תקופה ארוכה מאוד של הרס ועוד הרס ועוד הרס. החלטה שלישית, מס' 2861, מיום 13 בפברואר 2011, לשנים 2011–2014, מטרתה – תוכנית רב-שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים. תקציב כולל – 680 מיליון. החלטה רביעית, מס' 3211, מיום 15 במאי 2011, לשנים 2011–2015, המטרה – פיתוח והעצמת היישובים הבדואיים בצפון. תקציב כולל – 370 מיליון שקל. החלטה חמישית, מס' 4193, מיום 29 בינואר 2012, לשנים 2011–2014, מטרתה – הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ושיעור התעסוקה במגזר הערבי. תקציב כולל – 730 מיליון שקל. החלטה שישית, מס' 4432, מיום 18 במרס 2012, לשנים 2012–2016, תוכנית חומש. מטרתה – הרחבת התוכנית הנגזרת מהחלטת הממשלה 1539, בכל הנוגע להרחבת תוכנית הדיור לכלל יישובי המגזר הערבי. תקציב – התוכנית מקצה סך של 50 מיליוני שקלים תוספתיים בשנה במהלך השנים 2012–2016.
+
+לסיום, כבוד היושב-ראש, ובזאת אני מסכם: תקציב הפיתוח הממשלתי עמד בשנת 2012 – וזה חשוב שאתם תבינו – עמד על סך כ-17 מיליארד שקלים, מתוכם כמיליארד שקל בלבד הוקצה למימון התוכניות שהזכרתי. ההוצאה התקציבית המצטברת מארבע התוכניות לשנת 2012 מוערכת בכמיליארד ש"ח. סכום זה מהווה כ-6% בלבד מתקציב הפיתוח – בושה וחרפה.
+
+אני קורא לכבוד שר האוצר להביא את הנושא הזה בחשבון, לקחת את האתגר הזה לידיים ולקדם תוכניות, לבצע החלטות ממשלה בצורה כזאת שתהלום את הצרכים האמיתיים של המגזר הערבי, שמפגר לעומת המגזר היהודי בלא פחות מ-30 שנה. קשה מאוד להאמין לנתונים האלה, אבל זה המצב. מודה לך מאוד.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אברהים צרצור. חבר הכנסת צרצור דיבר בשם הסיעות רע"ם-תע"ל-מד"ע – הסיעה רע"ם-תע"ל-מד"ע. אני מזמין את חבר הכנסת מוחמד ברכה לנמק את הצעת האי-אמון של סיעת חד"ש: עוד ממשלה מסוכנת. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת מוחמד ברכה עצמו. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מאוד מודאג ממה שדולף בעקבות ביקורו של שר ההגנה האמריקני, במיוחד משום שעיקר – הדגש בביקור מתמקד בשאלות של חימוש ושל הסלמה, דבר אשר אינו מבשר פתיחת צוהר לאופק אחר באזור, אופק של שלום. הביקור של שר ההגנה האמריקני מצטרף לביקור לפניו, של שר החוץ קרי, מזכיר המדינה, וגם לביקור של הנשיא אובמה, שדובר בו על הכול חוץ מאשר על לייצר מכניזם ברור שמתבסס על הלגיטימיות הבין-לאומית, על זכויות העמים לקדם את העניין של השלום ולפתור את העניין הפלסטיני. 
+
+כמובן, אנחנו שומעים מדי פעם כל מיני דברים על מאמצים, וקרי מדבר על שנתיים מכריעות וקריטיות, אבל עצם ההתמקדות בנושא האיראני היא לא התמקדות גרעינית, או בגרעין, אלא התמקדות בהגמוניה האמריקנית, כדי לדחוק את העניין הפלסטיני הצדה, שהוא עניין שלא יהיה בסיס או מכנה משותף בין ישראל לבין גרורותיה הערביות של ארצות-הברית באזור, אלא בנושא האיראני – אפשר לייצר חזית, כביכול רחבה יותר, שממשלת ישראל תהיה בה מרכיב או שותף לגיטימי בעיני גרורות האמריקנים באזור. זה דבר מסוכן. זו ספסרות בדם לכל דבר ועניין.
+
+ אני לא קונה את הדברים של השר האמריקני, שר ההגנה, על כך שההחלטה אם לתקוף את איראן היא בידי ממשלת ישראל. כולנו יודעים שהיא לא בידי ממשלת ישראל, אלא היא בידי האמריקנים ובידי הממשל האמריקני וסדר העדיפויות שלו, גם האזורי וגם הגלובלי, וממשלת ישראל מנדבת את שירותיה, בניגוד לאינטרס האמיתי של העם בישראל והעמים באזור, העמים הערביים, ובעצם מייצרים נתיב או מנהרה מסוכנת מאוד, שתוביל לתבערה ולאש, במיוחד כשמנסים להסלים מלחמתית מוקד מסוים ולדחוק את העניין המרכזי, שהוא העניין הפלסטיני.
+
+ הממשלה הזאת, כקודמתה, היא ממשלת נתניהו. יהיו המרכיבים החדשים אשר יהיו – יהיו מבריקים יותר, מגוהצים יותר, נראים מערביים יותר, אבל בעצם המדיניות של הממשלה הזאת היא המדיניות של הממשלה הקודמת, גם בעניין הפוליטי, גם בעניין המדיני וגם בעניין החברתי-כלכלי. 
+
+ והיום שמענו והתבשרנו בשורת איוב, הייתי אומר, על ההסכמות בין שר האוצר לבין ראש הממשלה על אודות קיצוצים נרחבים שיהיו בתקציב. בעצם ירח הדבש שארגן נתניהו להון הגדול ולחברות הגדולות בארבע השנים הקודמות – עכשיו אנחנו מתבקשים לפרוע אותו. אנחנו האזרחים מתבקשים לפרוע אותו. כשיש צמיחה, ההון הגדול נהנה; כשיש משבר, השכבות החלשות הן שמשלמות. המשוואה הזאת לא יכולה להתקיים על-פי שום בסיס של צדק, של הגינות, של היגיון. כשדיברו על צמיחה של 4.8% ו-5.1% בשנתיים האחרונות, השכבות החלשות לא הרגישו. להפך, אנשים יצאו לרחובות בגלל מצוקת הדיור והמחאה החברתית. עכשיו, כשיש משבר או כשיש גירעון, שתפח בגלל המדיניות של ההטבות עם ההון הגדול, מבקשים מהשכבות החלשות לבוא ולשלם את המחיר. זו ממשלה מסוכנת גם בעניין הזה, גם בעניין החברתי הכלכלי.
+
+ קווי היסוד של הממשלה, של ההסכמות בין מפלגות הקואליציה, מובילים אותה גם לעוד כמה דברים שאמורים להשלים אותם כביכול במהלך המושב הזה, עד סוף יולי. הדבר – מכבסת המילים שנקראת שוויון בנטל, שהיא בעצם הפיכת השירות הצבאי לערך עליון, המפתח לאזרחות ולזכויות אזרחיות. זה דבר שלא יכול להיות מקובל. כשמדברים על שוויון בנטל אף אחד לא מדבר על הנטל שנוטלים על עצמם האזרחים מהשכבות החלשות. לא מדברים על הנטל שנטלו על עצמם במשך כל שנות קיומה של המדינה האזרחים הערבים, דרך הפקעת קרקעות, ודרך אפליה, ודרך גזענות, ודרך הדרה – זה לא נטל; הנטל הוא רק הערך העליון של השירות הצבאי. 
+
+רוצים עכשיו לתקן, לדפוק את החרדים, לדפוק את הערבים, אני לא יודע את מי לדפוק, אבל אני אומר לכם, הלפיד יכבה מהר ממה שחושבים. הלפיד יכבה הרבה יותר מהר ממה שחושב הוא עצמו, והדיבורים, גם של בנט וההתניה של בנט בקווי היסוד, על הנושא של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי – מאז קום המדינה ועד היום יש מדיניות של אפליה כלפי הציבור הערבי. עכשיו הופכים את זה לחוק, חוק-יסוד – חוק-יסוד, שאפילו בית-המשפט לא יוכל להיות ערכאה של ערעור על עוול, על-פי ההגדרה הזאת. זה ישליך גם על מעמדם של האזרחים הערבים, וזה ישליך גם על תהליך השלום, וזה דבר שאינו מתקבל על הדעת. 
+
+הממשלה הזאת מובילה גם בעניין הדמוקרטי לאסון, גם בעניין הפוליטי המדיני, גם בעניין הכלכלי-חברתי, גם בעניין של הדמוקרטיה. לאסון. והממשלה הזאת מובילה לקרע חמור עם האזרחים הערבים במדינת ישראל. הקיצוצים המיועדים, המתוכננים, יפ��עו בכל השכבות החלשות, אבל יפגעו איפה שהעוני נפוץ יותר – לא נפוץ יותר אופקית, אלא גם עמוק יותר, וזה בעיקר בקרב הציבור הערבי. לאן רוצים להוביל את היחסים עם האזרחים הערבים? לאן רוצים? 
+
+ ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאין זמן לאופוזיציה הפרלמנטרית, ואין זמן לאופוזיציה ברחוב, בציבור, להשתעשע בו, לראות מה יהיה ומה יקרה ואולי משהו יצא מהשתתפותה של יש עתיד בממשלה, או יש אנשים שמשלים את עצמם לגבי בנט והבית היהודי. אין זמן להשתעשע. לכן החודשים האלה – אנחנו עכשיו לקראת סוף אפריל – החודשים האלה צריכים להיות חודשים של שינוס מותניים של כל אלה שייפגעו ונפגעים ממדיניות הממשלה, גם בעניין הדמוקרטי, גם בעניין החברתי-כלכלי, וגם בעניין הדרת השלום ודחיקתו אל מחוץ לסדר-היום. כל אלה צריכים לחבר את הנושאים האלה יחד, ולא ללכת תמיד – להגיד משהו ואחר כך להתחכך בקונסנזוס, אחר כך להתחנף לקונסנזוס, אלא לייצר אלטרנטיבה אמיתית לממשלה הנוכחית. זו ממשלה מסוכנת לא פחות מקודמתה, היא רק מגוהצת יותר, מצועצעת יותר, זה כל העניין, אבל במהות שום דבר אינו שונה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אומנם הממשלה מכהנת כחודש, חודש ומשהו, אבל הסימנים, או הכתובת נמצאת על הקיר, והכתובת הזאת אומרת שהממשלה הזאת אינה ראויה לאמון בכנסת ואינה ראויה לאמון בקרב הציבור. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. הוא נימק הצעת אי-אמון מטעם סיעת חד"ש. אני מזמין את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+  רחש אמון בממשלה בינתיים, כנראה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, האם הוא מעוניין לנמק הצעת אי-אמון של סיעת בל"ד? 
+
+
+ אני יכול במקומו, אדוני היושב-ראש?
+
+
+ אדוני, אתה תנמק את הצעת האי-אמון? כן, חבר הכנסת באסל גטאס – בבקשה, אדוני. אבל אני חייב להודיע לחברי הכנסת שהמועמד להרכיב את הממשלה הוא עדיין חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, כך שאם הצעת האי-אמון תעבור – אם תהיה מאוד משכנע, עדיין חבר הכנסת זחאלקה יהיה ראש הממשלה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, טוב, לאמיתו של דבר, לא היו לנו ציפיות יותר מדי גדולות כשהממשלה הזאת יצאה לדרך: בגלל הרכבה, בגלל המצע שלה, בגלל ההסכמים הקואליציוניים שלמדנו, וידענו לקראת מה הממשלה הזאת הולכת. ובכל זאת, וכנראה זה המצב שיהיה – ג'מאל, אתה רוצה לקחת? מותר להעביר לו בחזרה את השרביט?
+
+
+ אתה יכול להמשיך, אדוני.
+
+
+ אתה רוצה לבוא?
+
+
+ אוקיי, אם היושב-ראש – – –
+
+
+ אם היושב-ראש מאשר, אני מעביר לו את השרביט.
+
+
+ אל תיקח ממנו, אתה ראש הסיעה, תן לו לדבר – – –
+
+
+ זה בסדר גמור.
+
+
+ אנחנו בכל זאת – אי-אפשר להגיד נתנו מאה ימי חסד, אבל כבר התחילו האינדיקציות הראשוניות לעלות, אף-על-פי שאני אישית עמדתי כאן ופניתי לשר האוצר אחרי השבעתו, ואמרתי, אני רואה נקודת אור או מקום לאופטימיות, כי שר האוצר לא בא מתוך אותה קבוצה שלטת שמנהיגה את הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות, ואולי בגלל העובדה שהוא מחוץ למועדון הכלכלי הניו-ליברלי השולט, אולי הוא יוכל למצוא לעצמו את הדרכים לצאת מהשיניים של קברניטי הכלכלה ומעצבי הדעות הכלכליות ויוכל באמת לבוא עם קונספציה חדשה ועם גישה חדשה.
+
+אני אפילו, לאחר השבועות הראשונים ומעקב שלי בעיתונות – אומנם העיתונות היא לא מקור אמין תמיד למידע – ראיתי שהוא אכן משתדל לא ללכת בתלם, מה שאומרים, מה שאומרת האסכולה הכלכלית הקונבנציונלית שהייתה פה, ובמיוחד בעניין הגירעון. הנה פתאום אמרו שיאיר לפיד רוצה להציע גירעון של 4.5%, 4.2%, ופתאום כל האליטות האינטלקטואליות ששלטו ושולטות בכלכלה בשנים האחרונות, בתיאוריות הכלכליות אפילו, עמדו על רגליהן האחוריות, סידרו ליאיר לפיד פגישה עם סטנלי פישר, הכוהן הגדול של הכלכלה הישראלית, והוא חזר בו – הפחידו אותו – חזר בו מהניסיון להשתחרר מאותם אנשים, אותן קונספציות, והוא חזר בו מהעניין של הגירעון. וכפי שניתנה לי ההזדמנות כאן להגיד בעבר, גירעון זה לא דבר שעומד על רגליו בפני עצמו; גירעון הוא תוצאה של משהו: הוא תוצאה של הכנסות מינוס הוצאות. אם ההכנסות הן יותר גדולות, אז אין גירעון, יש עודף, ואם להפך, אז יש גירעון. 
+
+אז כשמטעים את הציבור – מי שהולך ומתכנן 3% גירעון, הוא לא אומר לאנשים מה באמת הולך לקרות, האם דרך הקיצוץ של 18 מיליארד שקל שאכן היום מדברים עליהם, והגדלת מסים ב-5 מיליארד, אנחנו אכן יוצאים עם 3% גירעון. כי מי ייתן ו-18 מיליארד שקל קיצוצים לא יפחיתו הכנסות המדינה ממסים ומסים עקיפים בסדר-גודל גדול יותר אפילו מ-5 מיליארד המתוכננים? 
+
+
+ אתה יודע שאחוזי הגירעון נמדדים באחוזי תל"ג – – 
+
+
+ הגירעון מהתל"ג – בטוח. אני לא אומר מה – – –
+
+
+ – – לא אחוזים מהתקציב – –
+
+
+ כן, אבל – – –
+
+
+ – – זה שונה, המספרים שונים.
+
+
+ נכון, אבל התוצאה שאתה הולך ומחלק אותה בתל"ג היא תוצאה של פעולה מתמטית פשוטה: הכנסות מינוס הוצאות, ואז אתה מחלק בתל"ג ומגיע ל-3% או 4%.
+
+
+ לא, אני מצטער – – 
+
+
+ אני אמרתי וחזרתי – – –
+
+
+ – – חבר הכנסת, תרשה לי רק להסביר את זה, כי אנשים מבלבלים בין השניים.
+
+
+ כן.
+
+
+ הגדרה של גירעון ממשלתי – זה מוגדר באחוזי תל"ג – התוצר הלאומי הגולמי, לא באחוזים מהתקציב – –
+
+
+ נכון, נכון.
+
+
+ – – אלא באחוזי תל"ג, זאת אומרת, אתה מוצא כמה זה 2% או 3% תל"ג, ואת זה אתה כאילו הופך לתקציב, לא הפוך.
+
+
+ כן, אתה מודד את הגירעון בתקציב, ואז אתה מחלק בתל"ג, ואתה רואה מה יצא לך – 3% או 4%. ב-2007 מדינת ישראל תכננה גירעון 6% מהתל"ג, ויצאה עם 5.2, ולא קרה כלום. בשנים אחרי זה חזרה ל-3% ו-3.5%, וכשהולכים – אי-אפשר; הטענה שלי היא שאי-אפשר לנהל מדינה על-פי תזרים מזומנים.
+
+
+ על-פי מה?
+
+
+ מדינה לא מנהלים על-פי תזרים מזומנים.
+
+
+ אף פעם לא ניהלו על-פי תזרים מזומנים.
+
+
+ מדינה מנהלים על-פי אסטרטגיה כלכלית שרואה לעתיד. אם היום הולכים ועוצרים פרויקטים ומחסלים תוכניות שבאו בעקבות מאבק חברתי לצדק חברתי, אפילו ההישגים שהיו שם, הולכים ומחסלים אותם, בעצם מחסלים השקעות. זה לא תזרים מזומנים, זה השקעות. הולכים ומסיטים את הקרקע מתחת לכל מה שנעשה בשנה האחרונה.
+
+על כן, אדוני שר האוצר, אפשר לחשוב מחוץ לקונצפציה השלטת, אפשר לבוא עם רעיונות חדשים, אפשר לקחת סיכונים מחושבים כדי לראות את הטווח הארוך. רק כשאנחנו מדברים – אם אתה כבר הזכרת לי את התל"ג, כשאני אמרתי שב-2006 או 2007 הגענו ל-5% גירעון, זה היה התל"ג של אז.
+
+
+ נכון.
+
+
+ התל"ג של היום הוא הרבה יותר גדול. כל מי שרואה את המציאות הכלכלית, אפילו אם זה הנגיד, כבודו במקומו יונח, בעיניים של השווקים והשווקים הבין-לאומיים וחברות הדירוג, והפחד מזה שאם נעבור את ה-3.5% יפחיתו את הדירוג של מדינת ישראל, ואז מגייסים כספים בריבית קצת יותר גבוהה – –
+
+
+ קצת?
+
+
+ – – כל מי – זה לא תכלית הכלכלה. והיום הממוצע של הגירעון במועדון היוקרתי שישראל כל כך שאפה להגיע אל��ו, ה-OECD, הוא 6.5%.
+
+
+ חבר הכנסת, חבר הכנסת, ישראל היום משלמת – – –
+
+
+ אתה עוזר לי?
+
+
+ לא, אני רק אומר לך – אתה אומר: קצת – – –
+
+
+ אתה, מה אתה, אתה עוזר לי?
+
+
+ אני רק – כן. אתה אומר: קצת – – –
+
+
+ יופי. אבל זה בא על חשבון הזמן שלי.
+
+
+ לא על חשבון הזמן שלך. אני אתקן לך משהו. אתה אומר: מדינת ישראל משלמת קצת יותר ריבית. אתה טועה. מדינת ישראל משלמת פי-שניים היום – פי-שניים ריבית מהמדינות האירופיות, על אותן הלוואות. זאת אומרת זה לא קצת, עשרות מיליארדים יותר מדינת ישראל משלמת. אילו מדינת ישראל הייתה משלמת את אותה ריבית שמשלמות מדינות אירופה או ארצות-הברית על הלוואות, היינו חוסכים בתקציב כמעט 30 מיליארד שקל.
+
+
+ טוב, אבל זה בגלל הדירוג.
+
+
+ לא קצת ריבית.
+
+
+ זה בגלל הדירוג.
+
+
+ הדירוג של ישראל הוא AAA.
+
+
+ אבל הדירוג לא נמדד על-פי ביצועים של שנה אחת. אתה יודע היטב שכשהעלו את הדירוג של ישראל לפני שנה או שנה וחצי זה היה כתוצאה מפעילות מתמשכת ומדידה מתמשכת של מצב הכלכלה בישראל.
+
+אבל מה שרציתי להגיד, רציתי להגיד עוד נתונים חשובים, כי זה גם קשור להוצאה הציבורית. אתם זוכרים שנתניהו הלך וסרטט את הציור של החלש שסוחב את השמן; מתברר – ואני מציע באמת לחברי הכנסת לעשות שיעורי בית, בשני מהלכים ב"גוגל" אתם מוצאים את הכול – המדינות הכי פחות גירעוניות ב-OECD – לא רק הכי פחות גירעוניות, שיש להן surplus, שיש להן עודף, ב-OECD, הן המדינות עם ההוצאה הציבורית הכי גדולה ועם אחוזי המס הכי גדולים. דווקא הם בעלי העודף התקציבי. כך שמי שאומר, אני הולך ומקצץ ובזה אני מביא, מבטיח איזון או לעמוד ב-3% גירעון – עוד שישה חודשים נגלה את המציאות, או פחות מזה. יתברר שהקיצוץ שנעשה באופן דורסני ככה – א. לא יעמדו בזה, זה יהיה יותר מ-3%, 4%, אולי 4.5% – ובסוף גם לא יעמדו ביעד של הגירעון, וגם הדבר יביא לעצירה של תוכניות חשובות ולקיצוצים שפוגעים בשכבות החלשות ובמעמד הביניים שכבוד השר בא להגן עליו.
+
+ נקודה אחרונה שרציתי להגיד. היום התפרסם גילוי דעת של ארגון "אמנסטי"; אני מקווה של"אמנסטי" יש עדיין כבוד בפרלמנט הישראלי. הוא מתריע מפני יוזמת החוק שממשלת ישראל עומדת להגיש – והם מעודכנים שההצעה הוגשה לוועדת השרים לחקיקה. הוא מתריע מפני הגשת הצעת החוק שמתבססת על מתווה פראוור-בגין – הוא מתריע שזה עומד לנשל ולהעביר בכוח מאדמתם ומבתיהם כ-30,000 ערבים בדואים; הוא אפילו קורא לבית הזה, לפרלמנט, ולממשלת ישראל דווקא להעביר חוק שיבטיח את זכויות הבדואים לגור באדמותיהם שהם בהן עשרות ומאות שנים. הוא גם אומר שאם החוק הזה יוגש ויעבור זאת תהיה עבירה על כמה וכמה חוקים בין-לאומיים. 
+
+ הקואליציה הנוכחית עיגנה בהסכמים הקואליציוניים בין המפלגות ובין הליכוד את הגשת תזכיר החוק לכנסת. זה חוק דרקוני שיעמת – אני אומר לכם, זה לא יום אדמה חדש של 1976 – זה הרבה ימי אדמה. זה יעמת את המדינה ואת רשויות הממשלה עם 17%–18% מאזרחיה; זה ייתן הוכחה ניצחת שהמדינה היהודית הדמוקרטית שמתהדרת בתואר הזה היא אכן יהודית, אבל לא דמוקרטית, והיא לא רוצה באזרחות אמיתית ובשוויון אמיתי לאזרחיה הערבים. 
+
+על כל אלה אנחנו קוראים – – –
+
+
+ תודה. נתתי לך דקה מעבר לזמן. תודה רבה. אני מזמין עכשיו את שר האוצר יאיר לפיד לענות על הצעות האי-אמון 1, 2 ו-3. כפי שאתם יודעים, שר האוצר יענה על הצעות 1, 2 ו-3, ולאחר מכן סגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת אופיר אקוניס יענה ע�� סעיפים 4, 5 ו-6. בבקשה, השר יאיר לפיד. 
+
+
+ שלום לכם. הקשבתי לכל הצעות האי-אמון. אני אענה על שלוש הראשונות. אני אתחיל בהצעת האי-אמון של מר פרוש. קודם כול, אני משתתף בצערו של אדוני על זה שאתם לא בקואליציה. אני מבין שזה קשה ועוברים עליכם ימים לא פשוטים – – –
+
+
+ ממש לא, מאוד טוב. 
+
+
+ חבר הכנסת גפני, אני יודע שאתה נהנה. השתתפתי בצערו של מר פרוש. דווקא הקשבתי לו בתשומת לב. הוא דיבר על המסים שהולכים לעלות אל מול הגירעון. מר פרוש, אני רוצה להיזכר: הממשלה שיצרה את הגירעון הזה, אתם לא הייתם שותפים לה? אתם הייתם עד עכשיו על המאדים? אתם הגעתם רק הבוקר למדינת ישראל? אתם ישבתם בכל ממשלה שהיא כבר 30 שנה, והגירעון הזה רשום על שמכם – אני רק זה שצריך לפתור את הגירעון שאתם יצרתם. וגם לא הייתם החברים הכי זולים בקואליציה הזאת, אני מזכיר לך. זה לא שאתם ישבתם ואמרתם שמתוך דאגה לעם ישראל אתם החלטתם לקחת פחות כסף מתקציב המדינה. 
+
+
+ אתה התחייבת שלא תעלה מסים בכלל – – –
+
+
+ החלק הכי מעניין זה שהיה בך העוז לבוא לכאן ולהגיד שהדבר המרכזי במדינת ישראל הוא הנושא הביטחוני, ואתה מודאג מהירידה באחוזי הגיוס. אתה מודאג מהירידה באחוזי הגיוס? 
+
+
+ – – – אני – – –
+
+
+אני רוצה להגיד לך, אדוני, אל תדאיג את עצמך. הממשלה תטפל בזה שיהיו הרבה – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – מתגייסים חדשים, היישר מתוך החצר האחורית שלך. 
+
+
+ חבר הכנסת פרוש, קריאת ביניים אחת – בסדר. לא נאום. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת פרוש, קריאת ביניים – בסדר. לא נאום. 
+
+
+ המון מתגייסים חדשים יהיו לנו. אני לא רוצה שתדאיג את עצמך לגבי חוסנו של צה"ל. 
+
+
+ – – –
+
+
+ בוודאי, כל השתמטות היא מגונה, ואנחנו מגנים גם את ההשתמטות משינקין וגם כל השתמטות אחרת. כולם יתגייסו – ובאה ישועה לעם ישראל. מר פרוש, אני לא רוצה שתדאיג את עצמך. 
+
+ ויש עוד נושא שאני לא רוצה שתדאג בגינו – אתה מדבר על שנאה לחרדים. איש אינו שונא אתכם. 
+
+
+ – – –
+
+
+ איש אינו שונא אתכם. רק אני שואל את עצמי: אחרי שאמרנו שבעת-אלפים פעם שאיש אינו שונא אתכם, ואתם ממשיכים לטעון ששונאים אתכם – למה כל כך דחוף לכם להרגיש ששונאים אתכם? למה אתם מוכרחים להרגיש ששונאים אתכם? למה אתם דוחקים את עצמכם לפינה שאין שום סיבה להיות בה? איש אינו שונא אתכם – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – הדבר היחיד שקרה, חבר הכנסת גפני, זה שאתם לא בקואליציה. 
+
+
+ – – –
+
+
+זה נקרא דמוקרטיה, חבר הכנסת גפני. 
+
+
+ – – –
+
+
+ואני לא שואל אותך על מה אני מדבר או על מה אני לא מדבר. אני לא מקבל מכבודו הוראות. המדינה סיימה לקבל מכבודו הוראות. בגלל זה אתה כבר לא יושב-ראש ועדת הכספים, כי נמאס לנו לקבל ממך הוראות – – 
+
+
+ – – אני – – – המחוקק. 
+
+
+ – – כי נמאס לנו לקבל מכבודו הוראות.  
+
+
+ – – –
+
+
+ אני יודע שאתה המחוקק. בהחלט. 
+
+
+ איפה הכסף שלך? איפה הכסף?
+
+
+ חברי הכנסת, חברי הכנסת. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת איציק כהן, אני רוצה להזכיר לכם – זה נאום הבתולים של השר לפיד, ואסור להפריע לו. 
+
+
+ אה – – –
+
+
+ עברו כל כך הרבה שנים מאז שהבתולים ואני הוזכרנו יחד. 
+
+
+ כשר האוצר.
+
+
+ כשר אוצר. 
+
+
+ אז אם זה הנאום הראשון שלך – – –
+
+
+ אני חוזר על דברי, חבר הכנסת גפני: אני אדבר על מה שאני חושב שנכון לדבר. 
+
+ אני רוצה להגיב לכם על טענתכם המתמדת על זה שאתם לא בקואליציה – – 
+
+
+ – – – פה על הבמה – – – 
+
+
+ – – יש דבר כזה בדמוקרטיה, ממשלה שאין בה חרדים. זה לא רשום על שמכם בטאבו, מדינת ישראל לא רשומה על שמכם בטאבו, ממשלת ישראל לא רשומה על שמכם בטאבו, וזה לא הופך אתכם לפחות חשובים או פחות אזרחים. אנחנו מכבדים אתכם, אנחנו מאמינים בחשיבות קולכם הדמוקרטי מספסלי האופוזיציה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אני אשמיע נאום כלכלי כשיישמעו נאומים כלכליים או שאלות כלכליות, ולא הצעות פופוליסטיות. אתה דווקא האדם המתאים – היית סגן שר האוצר – אתה מבין בתחום. אבל אני עונה על שאלתו של מר פרוש. 
+
+ לגבי שאלתך על הרעבת ילדים, כמו שקראת לזה. אנחנו לא ניתן לאף ילד במדינת ישראל להיות רעב. זו חובתנו – –
+
+
+ גם לא – – –
+
+
+ – – זו חובתנו לדאוג לזה שאף ילד במדינת ישראל לא ירעב, ואנחנו נעמוד בה. אבל אני רוצה להזכיר לך עוד דבר: הגוף שאחראי לפרנס ילדים נקרא ההורים שלהם. נקרא ההורים שלהם. כשאתה מביא ילד לעולם הזה, חבר הכנסת פרוש, אתה האדם הראשון שאחראי עליו. להביא ילד לעולם הזה זאת אחריות כבדה, ואתה צריך להביא ילדים לעולם הזה לא מתוך הנחה שאנשים אחרים יפרנסו אותם, אלא מתוך הנחה שזו חובתך לפרנס את ילדיך. האם אנחנו מסכימים על הדבר הזה, חבר הכנסת פרוש? 
+
+
+ – – – אנחנו אחראים לילדים ולא ניתן לכם לגזול את הכסף של הילד. אנחנו לא רוצים ממך כלום, רק אל תיקח מהילד את הכסף. 
+
+
+ חבר הכנסת אייכלר, אני שמעתי שאתה קראת למרד מסים, ואני רוצה לחזור על בדיחתו של חברי חנוך דאום שאמר: מה תציע אחרי זה, שחרדים לא יתגייסו? שחרדים לא ישלמו מסים? על מה אתה מדבר? 
+
+ ודאי שאנחנו נדאג שלא יהיה אף ילד רעב במדינת ישראל, וודאי שאנשים צריכים לקחת אחריות על ילדיהם. זה חלק מהורות – –
+
+
+ אל תיקח מהם כסף, אל תגזול אותם. אל תיקח מהם כסף, ואל תיתן כסף, סך הכול. 
+
+
+ – – – מי שאין לה כסף לא יכולה ללדת ילדים? 
+
+
+ חס וחלילה. אני אומר שאנשים צריכים לקחת אחריות על ילדיהם, אבל אנחנו תפקידנו לדאוג לכך שלא יהיה אף ילד רעב במדינת ישראל. אנחנו נעמוד בתפקיד הזה. 
+
+
+ הפגיעה בקצבאות תקשה עליך – – –
+
+
+ ואנחנו נמצא לזה פתרונות. גם אם תהיה ירידה בקצבאות אנחנו נמצא לזה פתרונות. למקרה שאתם ממשיכים להיות מודאגים כל כך, אנחנו כבר הקצבנו 200 מיליון שקל מיוחדים לתקציב הרווחה רק בשביל להבטיח ביטחון תזונתי לכל ילד במדינת ישראל ונדאג לזה שהוא לא יהיה רעב. 
+
+
+ – – – רווחה. אתה הולך לעשות מדינת רווחה. זה מה שאתה מציע. 
+
+
+ אני – – – לחבר הכנסת פרוש, כי הוא הגיש את הצעת האי-אמון. אני אעבור להצעת האי-אמון של חבר הכנסת מזרחי, שפתח את נאומו – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ סליחה? חבר הכנסת מזרחי פתח את נאומו במילים: "הממשלה הזאת לא מביאה שום חידוש ושום שינוי". אני רוצה לשאול את חבר הכנסת מזרחי שאלה אחת: איך אתה יודע? הממשלה הזאת קיימת חודש. 
+
+
+ הוא קרא בפייסבוק. 
+
+
+ חודש – כבר אתה יודע שאין חידוש ואין שינוי?
+
+
+ יאיר, ההצעות הן אותן הצעות – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ יושב פה – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+תשאל את שר התחבורה – – – הקיצוצים האלה – – –
+
+
+ השאלה שהייתה צריכה להישאל: איך אתה, אחרי חודש, כבר יודע הכול? זאת השאלה. 
+
+
+ אין פה טענה שאני יודע הכול – – 
+
+
+ – – – יודע הכול?
+
+
+ – – אבל אומר, למשל, חבר הכנסת מזרחי, הוא אומר: איך אתם עושים מס קנייה על מכוניות פאר? אני רוצה להבין: אתם גמרתם להיות נגד מה שאתם נגדו ועכשיו התחלתם להיות גם נגד מה שאתם בעדו? יש לך בעיה עם מס קנייה על מכוניות פאר? מה הבעיה בזה?
+
+
+ לא, הבעיה שזה ר�� זה. 
+
+
+ לא, אבל אתה לא יודע אם זה רק זה. 
+
+
+ זה לזרוק עצם פופוליסטית. 
+
+
+ הרי כל מה שעשיתם בחודש האחרון זה לקרוא עיתונים. אתה לא יודע אם זה רק זה, אתה רק מנחש. 
+
+
+ – – – רק פייסבוק, יאיר – – –
+
+
+ יאיר, גם אתה לא עשית הרבה יותר מזה.
+
+
+ ועכשיו – – –
+
+
+ – – – לשנות את הדרישות של האוצר כל שנה. 
+
+
+ ועכשיו, למשל, אומר חבר הכנסת מזרחי – – –
+
+
+ – – – אני אוהב אותך, אל תיקח את זה ללב.
+
+
+אם תרשו לי, אני אענה לחבר הכנסת מזרחי. הוא האדם שהגיש את הצעת האי-אמון. אתה אומר שמחיקת חוב דנקנר הייתה בגללכם. צר לי, אני לא רוצה לפגוע בשמחת המעט שלכם – – –
+
+
+ זה הציבור. זה הציבור. 
+
+
+ הציבור זה בסדר, אבל באופן מעשי זה נבלם מפני שאני, כשר האוצר, דיברתי עם המפקח על הבנקים וביקשתי ממנו לבחון את זה, והם עצרו את ההלוואה עד שתיגמר בדיקת המפקח על הבנקים. ככה זה התנהל. בינתיים סטנלי פישר, הנגיד, ואני הודענו על הקמת ועדה לבחינת כל הסדרי החוב. אז להגיד שלא עשינו שום דבר בעניין כשאנחנו אלה שעצרו את זה – זה נראה לי קצת מוגזם. 
+
+אני גם חשבתי שזה היה טיפה מוגזם שטענת פה שהפרטנו את חברת התעופה הלאומית, שהופרטה ב-1 בינואר 2005, שזה קצת לפני עכשיו. "שמים פתוחים" – נמצא בהידברות מאז שנת 2009; זו השנה הרביעית של הדיונים, וגם יימשכו הדיונים עם אנשי החברה, אנחנו לא זונחים אותם. אנשים עובדים זה דבר חשוב, צריך לדאוג לזה – – – 
+
+
+ אדוני שר האוצר – – 
+
+
+ סליחה?
+
+
+ – – אתם מאמינים בתעופה כחול-לבן?
+
+
+ אני מאמין שחברת "אל על" תחזיק מעמד, וזה יוסיף אלפי מקומות עבודה לענף התיירות במדינת ישראל. החברה אולי צריכה להתייעל, אנחנו נשב, אנחנו נעזור. אנחנו לא מפקירים אף אחד ולא הולכים לשום מקום. 
+
+ וגם לגבי האמירה הזאת שעכשיו לא בונים בדימונה – סתם, בשביל הידע הכללי, כרגע בונים בדימונה 2,700 יחידות דיור. אז כן בונים בדימונה. אני מציע בכל זאת לבחון את הדברים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – בחודש.
+
+
+ אדוני שר האוצר, מי שבונה בדימונה זה אריאל אטיאס – – –
+
+
+ אבל אריאל אטיאס – – –
+
+
+ אז גם זה לא בסדר?
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, רק אמרו – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני מברך אותו על כך. 
+
+
+ – – –
+
+
+ ואני מברך אותו על כך. 
+
+
+ רק אתמול מבקר המדינה הוציא דוח חמור על אריאל אטיאס. 
+
+
+ אז למה הוא – – – אז למה הוא – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ חברי הכנסת. חבר הכנסת ליצמן, חבר הכנסת מיקי. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ מיקי, אתה עכשיו מפריע לשר שלך לדבר. חבר הכנסת ליצמן, הערות ביניים ולסדר לא מונים, חבר הכנסת ליצמן. 
+
+
+ מה שבאמת משעשע זה שבמשך חודש האופוזיציה התלוננה על זה שאני לא בא הנה לדבר אתם, וכשבאתי הנה לדבר אתם הספקתי משפט אחד להעביר לפני שהתחלתם לצעוק. זה – – –
+
+
+ – – – זה ההליך הדמוקרטי. 
+
+
+ ואני מאוד בעד ההליך הדמוקרטי. 
+
+
+ ליצמן. 
+
+
+ אנחנו נהנים מנוכחותך. 
+
+
+ אני שמח לשמוע. אני שמח לשמוע. 
+
+
+ אין קטע רציני אתך. תן משהו רציני. זה אוסף של – – –
+
+
+ תראה, אני אגיד לך משהו – – – 
+
+
+ חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת פרוש. 
+
+
+ אני אשמח להגיד לך דברים רציניים, חבר הכנסת פרוש, כשאתה תעלה הצעות אי-אמון רציניות, שמבוססות על עובדה אחת. אחת.  
+
+
+ – – –
+
+
+ כשתעלה עובדה אחת, אפשר יהיה לענות לך ברצינות. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת פרוש, עכשיו תורו של השר לדבר. דיברת, לא הפריעו לך. בסדר, הערות ביניים, בסדר – – –
+
+
+ אני אגיד לך – לימד אותי בזמנו – הנשיא שמעון פרס פעם אמר לי: בגילי, אני בוחר ממי להיעלב. 
+
+הגברת גלאון, תראי, שוב, את אדם רציני, את אומרת לי שזאת ממשלה של אכזבה ומפח נפש. אחרי חודש, כבר אכזבה וכבר מפח נפש?
+
+
+ כן, כן, כן. 
+
+
+ נו, באמת. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אנחנו צריכים להישמר מפני גזענות, אנחנו צריכים להישמר מפני אנשים – זה נכון שצריך להישמר מפני הגזענות. גזענות היא רעה חולה, גזענות היא דבר קשה. רק שאנחנו לא יכולים להעמיד פנים שאין בעיה במדינת ישראל, או שאין בעיה של הסתננות, או שאין בעיה בדרום תל-אביב. 
+
+
+ זה מס שפתיים. 
+
+
+ אנחנו צריכים להחליט שאנחנו מטפלים בדברים. זו בחירה קלה מדי לשבת שם ולצעוק, וזו תמיד הבחירה הקשה לעמוד פה ולנסות לטפל בבעיה שהיא סבוכה ולא חד-ממדית.
+
+
+ כמה פעמים ישבת פה? כמה פעמים ישבת פה, אדוני שר האוצר, שאתה מטיף לנו מוסר? 
+
+
+ אני לא מטיף לך מוסר, קטונתי. 
+
+
+ איך אתה מעז לומר לי שזו בחירה קלה לשבת פה?
+
+
+ הגברת גלאון, אמרת שאנחנו לא – – – 
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, את דיברת בזמנך, עכשיו תורו לדבר. את צריכה להקשיב לו, מה לעשות. הוא הקשיב לך בשקט – תקשיבי גם את, מה לעשות. 
+
+
+ ואף רשמתי נקודות. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חברים, שר האוצר עונה על ההצעות שלכם לסדר-היום. אז אני נותן – אתם רואים, דיון ער, אני לא שומר כל אחד שמדבר – –  
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ – – הערת ביניים – בסדר. לא נאומים. 
+
+
+ תן לי להתחיל משפט לפחות כמו חבר הכנסת פרוש. 
+
+
+ בסדר, נו, מה, אני צריך לתת לו לדבר? תשמעי אותו; יש לך הזדמנות אחר כך לדבר, לפחות חבר הסיעה שלך – – –
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, הייתה לך טענה שאמרה שיש פה רק קיצוצים ואין פה רפורמות. היום ישבנו עם ראש הממשלה, עם אנשי האוצר, עם אנשי משרד ראש הממשלה, עם המועצה הלאומית לכלכלה, עם אנשי נגיד בנק ישראל. הצגנו להם שורה ארוכה מאוד של רפורמות מבניות שיעשו מהפכה במדינת ישראל בכל התחומים שחשובים לנו: בדיור, ובחינוך, ובתעסוקה כמובן, כי אם אנחנו רוצים להוציא אנשים לעבודה – וכל הנושא של הוצאת אנשים לעבודה הוא קריטי, כי האדם העובד הוא מרכז העשייה של הממשלה הזאת – אתה צריך לעשות דברים בתעסוקה. הצגנו. עדיין – כמו שהזכרת, את אכן חברת כנסת ותיקה ממני בהרבה, ואי-לכך את יודעת שיש לוח זמנים מסודר לדבר הזה. זה יוצג בפני הכנסת במלואו, תהיה לכם הזדמנות להגיב על זה. לעמוד ולהגיד, היות שעוד לא הוצג בפנינו דבר שאני יודעת שמוצג, או אמורה לדעת שמוצג, זה סימן שזה איננו? זה ישנו, זה רק נעשה לפי הסדר של הדברים, כפי שאת יודעת היטב. 
+
+
+ המע"מ יעלה? לא שמענו – – –
+
+
+ הג'קוזי יעלה? – – – 
+
+
+ הג'קוזי יעלה הרבה יותר. לגבי הגירעון – תראו – – – 
+
+
+ אצלי זה חינם. אני מזמין אותך ואת השר לפיד לבוא אלי לג'קוזי – – 
+
+
+ במקווה. 
+
+
+ – – יש לי שעה שלמה – – –
+
+
+ במקווה. חברים, זה זאב. במקווה. 
+
+
+ אני מודה שחשבתי שאני אקבל כל מיני הזמנות. לשבת אתך בג'קוזי – זו פעם ראשונה שזה עולה כאפשרות. 
+
+לגבי הגירעון, תראו, אנחנו הרי – כולכם יודעים את זה – אנחנו על הגירעון משלמים ריבית. הריבית היא גבוהה, והריבית היא יקרה, ואז יש לנו מצב שבו במקום להוציא כסף על חינוך ובריאות ורווחה אנחנו מוציאים כסף על תשלום ריביות גבוהות. זה חסר אחריות. אז צריך לסגור את הגירעון הזה, גם במחיר קשה – קצר מועד, אבל קשה. זה לא ייקח הרבה זמן; בתוך שנתיים אנחנו יוצאים מהבוץ הזה. אבל – – –
+
+
+ צריך להקטין את הגירעון. 
+
+
+ צריך להקטין את הגיר��ון, בוודאי. 
+
+
+ אתה ביקשת להגדיל את הגירעון. 
+
+
+ לא, אני לא אחראי למה שכותבים בעיתונים. 
+
+
+ אתה סותר את עצמך, אדוני. 
+
+
+ אנחנו סיכמנו על יעד גירעון נמוך בהרבה ממה שדובר עליו. אני מזכיר לך, השנה היא שנה תוצאתית, השנה הגירעון הוא תוצר של העובדה שבעצם אנחנו עובדים ב-1 חלקי 12, והשנה רצה מחודש לחודש, זה יוצר גירעון גבוה יותר. כל המאמץ שלנו הוא להקטין את הגירעון, למשמֵע את הגירעון, כדי שלא נשלם ריביות על גירעון, כדי שיהיה לנו כסף. זה מה שעושה ממשלה אחראית. להציע להגדיל את הגירעון ולחלק כסף לאנשים – זו לא תפיסה חברתית. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חברים, חברים, אשר, עוד כמה זמן יהיה דיון על התקציב ותהיה לכם הזדמנות – – –
+
+
+ – – – זה תרתי דסתרי.
+
+
+ אני מציע לכבודו שיחכה, יראה מה יעד הגירעון, יראה למה יש יעד גירעון כזה, יראה איך 2014 היא ירידה משמעותית לעומת 2013, ויעד הגירעון של 2015 הוא אפילו נמוך יותר, יתייצב מול העובדות – יהיה לו הרבה יותר קל לקיים את הדיון הזה. ככה מקיימים דיון, עד כמה שאני מבין – כאמור, חברת הכנסת גלאון צודקת, אני חדש בכנסת, אני שר אוצר חודש – מה שאני מכיר מחיי הקודמים זה שלפני שאתה מקיים דיון כדאי שתדע את העובדות. אבל אולי פה זה אחרת. 
+
+לגבי הטשטוש המדיני, חברת הכנסת גלאון – – – 
+
+
+אדוני השר, למה אתה מוציא הודעות כל הזמן בפייסבוק? למה בשבת?
+
+
+ אני מאוד מחבב את זה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אני אגיד לך, אני מוציא הודעות בשבת מפני שאני אינני שומר שבת. אני לא אומר לך מה לעשות בשבת, ואתה לא תגיד לי מה לעשות בשבת. אני לא שואל אותך, ואתה – – –
+
+
+ אבל למה אתה מוציא הודעות?
+
+
+מה זאת אומרת? אני רשאי להוציא הודעות בפייסבוק מתי שמתחשק לי.
+
+
+ למה דווקא בשבת? למה דווקא בשבת? מה רע ביום חמישי?
+
+
+ – – –
+
+
+ הנה אני נמצא פה. הנה אני למולכם.
+
+
+ אתה מוציא הודעות ואנחנו נוציא תגובות.
+
+
+ אתם מוזמנים להוציא תגובה, בהחלט.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לגבי הדשדוש המדיני, חברת הכנסת גלאון, אחרי – – –
+
+
+ – – – אתה מעלה את יעד הגירעון – – 
+
+
+ חבר הכנסת גפני, אני בטוח שאתה לא – – –
+
+
+ – – אתה מעלה את יעד הגירעון – – –
+
+
+ חבר הכנסת גפני, אני בטוח שאתה לא נכנס לאינטרנט.
+
+
+ מה?
+
+
+ אני בטוח שאתה לא נכנס לאינטרנט.
+
+
+ חס וחלילה. חס וחלילה.
+
+לגבי הדשדוש המדיני. חברת הכנסת גלאון, קודם כול, תראי – – –
+
+
+ מה – – – הסיעה שלך עושה?
+
+
+ אני רוצה להגיד לך שמאוד מרשים זוג הריאות שבהן בירך אותך הקדוש-ברוך-הוא – איש קטן, קטן כמוך, שיוצא ממנו קול כל כך גדול, חבר הכנסת.
+
+אני מבקש לענות לחברת הכנסת גלאון על הצעת האי-אמון שלה – –
+
+
+ עוד לא שמעת – – –
+
+
+ – – אני חושב שזה מנומס כלפיה, אם לא כלפי – על כבודי אני מוחל – שתיתן לי לענות.
+
+
+  – – –
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לצערנו, נמשך 150 שנה. אני מודה שלא פתרנו אותו בחודש הראשון לכהונתה של הממשלה הזאת. הממשלה הזאת היא ממשלה – בישיבת הממשלה הראשונה ראש הממשלה פתח ודיבר על זה ששתי מדינות לשני עמים זו המדיניות של הממשלה הזאת. שנינו יודעים – אנחנו לא בהכרח חושבים אותו דבר על הפתרון – שנינו יכולים ודאי להסכים – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני, תהיה סבלני.
+
+ – – שזה מסובך ומורכב, ולא ייפתר ביום ולא ייפתר בשעה. את שואלת אותי אם זו ממשלה ששוחרת שלום? כן. את שואלת אותי אם נעשה הכול כדי ל��צור מצב לחזרה למשא-ומתן המדיני? בוודאי. זוהי מטרת הממשלה. זו מטרה מוצהרת של הממשלה. זה בקווי היסוד של הממשלה. יש להניח שאנחנו לא נראה עין בעין את הדרך שבה זה יתקדם ולא נראה עין בעין את ההצעות שיהיו לכל הכיוונים, אבל ודאי שאת יכולה לדעת שאחרי חודש – כן, אני מודה, לא פתרנו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואני אומר שוב – – –
+
+
+ עם כל ההערכה, זה לא נאמר, ואין מישהו שציפה שתוך חודש תעשו כאן מה שלא עשו – –
+
+
+ אני שמח לשמוע שלא ציפו מאתנו.
+
+
+ – – אף אחד לא ציפה. יש עניין של מראית עין ויש עניין של מחיר. לדבר זה בחינם. להגיד לאבו מאזן – – –
+
+
+  – – –
+
+
+ נתניהו אומר את זה כבר שנים – – –
+
+
+ אני מסכים אתך, חברת הכנסת גלאון, מה שמעורר את השאלה למה בעצם יש הצעת אי-אמון.
+
+
+  – – –
+
+
+ אנחנו חושבים, מאמינים, וזה בקווי היסוד של הממשלה, שצריך לשוב למשא-ומתן המדיני, כשעיקרון הבסיסי הוא שתי מדינות לשני עמים. זה מופיע בקווי היסוד – – –
+
+
+ – – – שהוא נגד, הוא חבר שלך, הוא אח שלך.
+
+
+ חברת הכנסת גלאון. חברת הכנסת גלאון.
+
+
+ אנחנו בעד מגוון של דעות – –
+
+
+אני מנסה להבין אותו ואת מפריעה לי.
+
+
+ – – וזה חשוב שיהיה מגוון של דעות, אבל לממשלה הזאת יש קווי יסוד, וקווי היסוד הם הדרך שבה נפעל. 
+
+ נדמה לי שעניתי על רוב הדברים שנאמרו פה. אני מודה לכם על כך – – –
+
+
+ תודה רבה לשר האוצר. אני מזמין את חבר הכנסת וסגן השר אופיר אקוניס להשיב על סעיפים 4, 5 ו-6.
+
+
+ הוגשו שלוש הצעות של חברי כנסת ערבים, לא מצאת לנכון להתייחס.
+
+
+ זה לא קשור. חבר הכנסת, זה לא קשור, כבר דיברו על זה קודם.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הוא צריך לדבר בסוף.
+
+
+ סליחה?
+
+
+ יש שניים ראשונים ושניים אחרונים. הוא צריך לדבר בסוף.
+
+
+ לא. קודם כול חבר הכנסת אופיר יענה, ולאחר מכן נעבור להצבעה.
+
+
+ תן לי להגיד לך משהו, חבר הכנסת זאב – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – תן לי להגיד לך משהו: אני אדבר גם בסוף. שלא תהיה מודאג. אני אדבר גם בסוף.
+
+
+ די לזחיחות.
+
+
+ סגן השר אופיר אקוניס משיב על הצעות האי-אמון, סעיפים 4, 5 ו-6.
+
+
+ – – –
+
+
+ אני אגיד לך. חבר הכנסת טיבי, אני אודיע הודעה. אני בתשובה לא הולך לדבר נגד חרדים. לא הולך לדבר נגד חרדים – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – וגם לא הולך לדבר נגד ערבים. לא נגד ערבים ולא נגד חרדים. רק את העובדות. רק את העובדות.
+
+
+ שתי מדינות לשני עמים – – –
+
+
+ אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת כהן, שאתה מכניס רעיונות לנאום שלי, אבל אני לא הולך להתייחס לעניין הזה.
+
+אדוני היושב-ראש, אני קורא את הכותרות של הצעות האי-אמון שהגישו סיעות האופוזיציה ביום הראשון של מושב הקיץ, וממש משתומם – – –
+
+
+ מתחלחל.
+
+
+ כן, משתומם, אדוני. תכף נגיע למפלגת העבודה. תכף, חכה בסבלנות, נגיע גם למפלגת העבודה.
+
+הסיעות הערביות מתחרות ביניהן על שלל ביטויים קיצוניים, נחרצים, כאילו הממשלה מכהנת כבר כמה שנים – –
+
+
+ חברי הכנסת. חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני, אתם יכולים לשוחח בחוץ. סגן השר עונה.
+
+
+ – – וכל סיעה מקצינה את ההתבטאויות של זו שקדמה לה. נעדרת חזון, מסוכנת – אומרת מפלגת חד"ש, ומפלגת בל"ד כמובן צריכה להיות קיצונית ממנה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – קיצונית ממנה – מסוכנת ללא כל בשורה.
+
+עכשיו, חברת הכנסת גלאון, אני יכול להבין את התחרות הפנימית באופוזיציה, אני יכול גם להבין – אני יכול להבין – אני יכול – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ עזוב אותך, תהיה ענייני.
+
+
+ תכף, חכה בסבלנות, למה אתה – לאן אתה ממהר?
+
+
+ חבר הכנסת באסל, הוא עוד לא דיבר.
+
+
+ – – – סלח לי.
+
+
+ חבר הכנסת באסל.
+
+
+ זה היום הראשון של המושב, אין לך מה למהר הביתה. סבלנות.
+
+
+ זה לא באסל. הוא לא באסל.
+
+
+ תהיה ענייני.
+
+
+ חכה בסבלנות.
+
+
+זה עיסאווי פריג' בכלל.
+
+
+ סליחה?
+
+
+ חבר הכנסת פריג' מסיעת מרצ.
+
+
+ טעיתי.
+
+
+ נכון. עכשיו, גברתי, אני מבין את התסכול של להיות באופוזיציה, אני בא ממפלגה שהייתה שנים ארוכות באופוזיציה, אבל נדרשת בה הרבה רצינות, באופוזיציה, הרבה רצינות, ואני רוצה להזכיר לך, גברתי, מה עלה בגורלה של סיעת האופוזיציה בכנסת הקודמת, סיעת האופוזיציה הראשית.
+
+
+ – – –
+
+
+ סיעת האופוזיציה הראשית. אבל מה שיותר מטריד, אדוני היושב-ראש, גברתי יושבת-ראש האופוזיציה, זה מה קורה לאופוזיציה הראשית. מה קורה למפלגת העבודה, חבר הכנסת הרצוג?
+
+
+ מה קורה?
+
+
+ בוא נשמע – – –
+
+
+ תגיד לי מה קורה.
+
+
+ חכה בסבלנות.
+
+
+ תספר לנו.
+
+
+ אני אספר לכם. אני אספר לכם. ידידי, אחרי כל הצדקנות וצקצוקי הלשון, גם של יושבת-ראש האופוזיציה, הגברת יחימוביץ, וגם של סיעת האופוזיציה הראשית, מפלגת העבודה, שמטיפה לצדק חברתי והורדת יוקר המחיה, וכלכלה סוציאליסטית, ואני לא רוצה לדבר, חלק גם מדברים – קיצון יותר מכלכלה סוציאליסטית אצלכם בסיעה, דממה סביב "השמים הפתוחים". דממה מוחלטת.
+
+
+ זה ממש שטויות במיץ. שקר מוחלט.
+
+
+ אתה מבלבל את המוח.
+
+
+ דממה מוחלטת. לא שמענו את – – –
+
+
+ שקר מוחלט.
+
+
+ בוא, חבר הכנסת הרצוג, כאשר הגברת יחימוביץ, כאשר הגברת – – –
+
+
+ אופיר, יש לך משקפיים, אבל אתה גם לא שומע.
+
+
+ תן לי. תן לי להגיד. תן לי להגיד לך, חבר הכנסת הרצוג – – –
+
+
+ כל היום דיברנו.
+
+
+ – – – שבת – – –
+
+
+ אני לא יודע על שבת. אני בשבת לא מתכתב בפייסבוק. אני פעיל מאוד בפייסבוק, אני מאוד פעיל, אבל אני לא עונה ולא משיב ולא מקבל פניות בשבת בפייסבוק. בכל מקרה, לא ראיתי גם מה שכתבת, אבל הדממה – אתה יודע, חבר הכנסת הרצוג – – 
+
+
+ – – –
+
+
+  – – חבר הכנסת הרצוג – – 
+
+
+ בוז'י, חבר הכנסת הרצוג. חבר הכנסת הרצוג, תן לו להשיב.
+
+
+ השר כץ שיקר במצח נחושה.
+
+
+ אתה לא נותן לו לדבר, תן לו להשיב.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – חבר הכנסת הרצוג, חבר הכנסת הרצוג, כאשר יושבת-ראש האופוזיציה רוצה בכך, אין אולפן שהיא לא נמצאת בו, ברדיו ובטלוויזיה, ביום שישי ובשבת, בכל מקום. אבל אני אומר לך, אולי אני – אולי לא ראיתי טוב, חבר הכנסת כבל, אותך דווקא ראיתי במוצאי-שבת, במקרה, כי היינו יחד – נדמה לי שגם מחר אנחנו אמורים להיות יחד בבוקר – אתה, בסדר, אבל יושבת-ראש האופוזיציה לא מדברת על "שמים פתוחים"?
+
+
+ לא שמעת?
+
+
+ אני אגיד לך מה המסקנה שלי, חבר הכנסת כבל. המסקנה שלי היא שקל מאוד לדבר על צדק חברתי, אבל כשזה מגיע למעשים, אתם נעלמים, אתם לא קיימים, אתם ממחזרים ססמאות סוציאליסטיות קיצוניות משנות ה-80, שפרחו מן העולם – –
+
+
+ תרחיב.
+
+
+ – – פרחו מן העולם. פרחו מן העולם.
+
+
+ תסלח לי, מי שבעבודה המאורגנת לא רוצה לטוס במחירים זולים? מה אתה מדבר שטויות, חבר הכנסת אקוניס.
+
+
+ תסלח לי. תסלח לי, חבר הכנסת כבל.
+
+
+  – – –
+
+
+ תסלח לי, תמיד כשזה הגיע למבחן הביצוע, לביצוע של צדק חברתי, לביצוע, אתם נעלמתם או התנגדתם. זה מאוד מעניין. גם בכנסת הקודמת. ואני מאוד מקווה שלא תחזרו על הטעות המביכה הזאת גם בכנסת הבאה. 
+
+מותר – אתה יודע, חבר הכנסת כבל, מותר להתנגד, אפילו חיוני להי��ת אופוזיציה, to oppose לממשלה, אבל כשיש דברים שהם נכונים, צריך לתמוך בה. ואתה יודע במי צריך לתמוך? לא בי. יש גברת כהן מחדרה. אתה ישבת אתי עשרות שעות בוועדת הכלכלה בהצעות חוק משותפות שלך ושלי – – 
+
+
+ ואתה יודע – – –
+
+
+ – – ואתה יודע שדאגנו לצרכן.
+
+
+ נכון, נכון.
+
+
+ זה מה שעשינו שם.
+
+
+ – – – שמתם עליה מע"מ, שמתם עליה מסים, חנקתם אותה.
+
+
+ עוד לא שמנו עליה כלום.
+
+
+ אל תבלבל את המוח.
+
+
+ עוד לא שמנו עליה כלום. חכה בסבלנות. חכה בסבלנות. אגב, אתם חצי מהקדנציה הקודמת, חבר הכנסת רוזנטל, בלי שאתה תהיה פה, הייתם שותפים, מפלגת העבודה – אתה היית שר הרווחה, אדוני.
+
+
+ – – –
+
+
+ מצוין, טוב מאוד, אני מאוד שמח.
+
+
+ – – – אתם קיצצתם הכול אחר כך.
+
+
+ אני מאוד שמח.
+
+
+ הורדתם אחר כך לשכבות הביניים ולשכבות החלשות.
+
+
+ כן. כאשר אתה היית, הכול היה גן-עדן, וברגע שיצאת הכול התפרק. נכון, חבר הכנסת הרצוג?
+
+
+ נכון. כולל התהליך המדיני.
+
+
+ בטח, כי כשאתה היית בממשלה הפלסטינים נהו לתוך משא-ומתן מדיני, הם פשוט רצו לחדרי המשא-ומתן. ואתה עוד היית בממשלה כשהם עזבו את השיחות. כשהם עזבו את השיחות אתה היית בממשלה.
+
+
+ הוא טרפד את זה.
+
+
+ ראש הממשלה טרפד את זה?
+
+
+ הוא טרפד, בוודאי.
+
+
+ כאשר הפלסטינים – – –
+
+
+ הוא טרפד, הוא קבע – – –
+
+
+ השר לשעבר בן-אליעזר, השקנו את שיחות וושינגטון בספטמבר 2011. אתם עדיין הייתם, אם אינני טועה, שותפים בממשלה, ומי שברח ועד היום לא חזר, עד היום לא חזר, זה הפלסטינים.
+
+
+ אופיר, מה עם השמים הפתוחים?
+
+
+ השמים הפתוחים, אני אגיד לך בדיוק, חבר הכנסת כבל. אתם תיבחנו במבחן הביצוע, לא במבחן הדברת. לא במבחן הדברת.
+
+
+ – – – ברשות השידור.
+
+
+ לא, עשינו הרבה מאוד, חבר הכנסת הרצוג.
+
+
+ ב"קול ישראל" אתה עושה דברת – – –
+
+
+ בשמים הפתוחים תיבחנו.
+
+
+ עד עכשיו הוא דיבר אליכם כי אתם ביקשתם. הוא בכלל לא עונה על ההצעה שלכם, אז תפסיקו.
+
+
+ נכון, נכון.
+
+
+ אל תענה להם יותר, דבר עם האחרים.
+
+
+ נכון. אני אענה לך על – אתה יודע מה? נעשה עסקה עם חבר הכנסת זאב. כשאני אסכם את הצעות האי-אמון בפעם הבאה, אני אענה לך על השמים הפתוחים, כי היושב-ראש צודק. אני באמת עונה להצעות של הסיעות הערביות.
+
+חברת הכנסת גלאון, זה לא – זה מקרי לחלוטין. החלוקה היא מקרית לחלוטין, ובמקור סיעת קדימה גם הייתה בתוך הרצף של ההצעות של הסיעות הערביות. היא פשוט העדיפה למשוך היום את הצעת האי-אמון שלה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ זה תשאלי את סיעת – אין לך הרבה אנשים לשאול בסיעת קדימה. חצי ממנה יושב פה, אז את פשוט יכולה לשאול את יושב-ראש קדימה. 
+
+
+ – – –
+
+
+
+ החצי השני – הוא התקזז כנראה. אבל החצי המוביל של סיעת קדימה יושב כאן, את יכולה לשאול אותו.
+
+אבל, אדוני, לפני שאני אתייחס, לפני שאני אתייחס – אני לא רואה כאן את חבר הכנסת זחאלקה.
+
+
+ – – – כולם יצאו. 
+
+
+ כולם יצאו. לא, יש נציג אחד. אה, סליחה. 
+
+
+ לא, הם יצאו.
+
+
+ סליחה, אני מצטער. אני לא ראיתי את חבר הכנסת חסון.
+
+
+ אופיר, הם נפגשים עם ריקי כהן – – –
+
+
+ סליחה, חבר הכנסת בר. אני לא ראיתי – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ כנראה אני לא רואה טוב, נו, בשביל זה יש לי משקפיים, מיקי. בשביל זה יש לי משקפיים. חבר הכנסת חסון נמצא כאן. כל סיעת קדימה נמצאת במליאה, אני מצטער. טעות, טעות.
+
+
+ נכון, אבל כל הצעות האי-אמון של הסיעות הערביות – לא פה.
+
+
+ נכון.
+
+
+ לכן לא בטוח שאתה צריך לענות להם אם הם לא פה.
+
+
+ נכון, נכון. אני ד��וקא אשמח לענות להם.
+
+
+ תענה.
+
+
+ כי אתה יודע, יש ציבור בבית שרואה אותנו.
+
+
+ לפחות הם לא יפריעו.
+
+
+ בדיוק, הם לא יפריעו, אבל בסדר. זו זכותם לא להיות פה. זה, אגב, גם כן דפוס שלא הייתי מציע לאמץ בכנסת התשע-עשרה. אם מגישים הצעת אי-אמון ומנמקים אותה, לפחות להמתין לתשובת הממשלה או לתשובת מי שישיב. אבל בסדר. הם באו, הפריחו את ססמאותיהם השקריות – – –
+
+
+ – – – ערבים, ערבים.
+
+
+ לא, לא. סליחה, אדוני. סלח לי.
+
+
+אתה התחלת עם זה.
+
+
+ סלח לי, זו הייתה הערה – – –. תסלח לי – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ ידידי, ידידי, זו הייתה הערה, זו הייתה הערתה של יושבת-ראש המפלגה שלך לגבי החלוקה המקרית. אפילו אנחנו לא שמנו לב לזה, משום שאנחנו לא מבחינים בין סיעות יהודיות לסיעות ערביות. אבל מעניין שדווקא חברת הכנסת גלאון – אולי היא עושה את ההפרדה, משום שאנחנו לא עשינו את ההפרדה. 
+
+
+ היא רק ציינה.
+
+
+ אה, רק ציינה. אוקיי.
+
+
+ אבל אין שום, אין פה שום כוונה ערבים, יהודים – באמת. 
+
+
+ ודאי שלא.
+
+
+ השר המקשר יכול לענות על כל ההצעות. 
+
+
+ נכון, נכון.
+
+
+ הפעם פשוט שר האוצר ביקש לענות, אז ברור שעדיף שהוא יענה.
+
+
+ נכון מאוד.
+
+
+ אין כוונה מודעת.
+
+
+ אין כוונה גם לא מודעת. 
+
+
+ אדוני, אדוני, למרות שאף אחד מחברי הכנסת מהסיעות הערביות לא נמצא כאן, ודאי שאי-אפשר שלא להתייחס לרצף ההאשמות חסרות הבסיס של הסיעות הערביות. 
+
+ ולפני כן, הערה לחבר הכנסת זחאלקה, שביום העצמאות – ביום הזה, אגב, מותר לראות פייסבוק ולהשתמש באינטרנט משום שהוא לא חג; הוא חג לאומי מן המעלה הראשונה, אבל איננו חג דתי. ובמוצאי החג קראתי את דברי האיוולת, רעות הרוח, השקרים והגסות של חבר הכנסת זחאלקה, שאומר שיום העצמאות הישראלי הוא התגרות ברגשותיהם של הערבים הפלסטינים. כך אומר זחאלקה: אנו אופטימיים ביחס לצעירינו שמדגישים את מחויבותם לתיקון העוול ההיסטורי שנגרם לעם הפלסטיני – חבר כנסת בפרלמנט הישראלי.
+
+ואני אומר לך, חבר הכנסת זחאלקה, ואני יודע שהוא גם יקשיב ויתייחס לדברים, היסטורית לא היה שום יישוב ערבי אחד בתולדות הארץ הזאת שלא היה לפניו יישוב יהודי קדום. כל הנרטיב השקרי של הסיעות הערביות שאומר שהכול הוקם על חורבות כפרים ערביים – בדיוק הפוך. הכול הפוך. קודם היה יישוב יהודי, יישוב עברי, אחר כך באו היישובים הערביים, ואחר כך שוב הוקמה מדינת ישראל. 
+
+אם חבר הכנסת זחאלקה, שהוא חבר בכנסת בישראל, חבר בכנסת הזו, מרגיש שנגרם לו עוול היסטורי, הוא לא חייב לכהן בכנסת. אם הוא מרגיש שישראל, אם הוא מרגיש שמדינת ישראל היא עוול היסטורי – כך הוא אמר, לא אני אמרתי את זה – הוא לא חייב להיות פה. לא חייב להיות פה. ודאי הוא מעדיף להיות פה, אבל לא חייב להיות.
+
+לעניין התהליך המדיני וההערות של חבר הכנסת ברכה בעניין וגם של יושבת-ראש מרצ – אני אחזור בצורה מאוד ברורה על מדיניות הממשלה. מדיניות הממשלה הנוכחית, בדיוק כמו מדיניותה של הממשלה הקודמת, היא הושטת יד לשלום לשכנינו, לכל שכנינו, ובראש ובראשונה לפלסטינים. אבל מה אנחנו אומרים? בניגוד לתפיסות הבסיסיות של השמאל, של מפלגת העבודה ושל מרצ ושל הסיעות הערביות, אנחנו אומרים את הדבר היסודי כל כך במשא-ומתן בכלל ובמשא-ומתן לשלום בפרט: משא-ומתן ישיר וללא תנאים מוקדמים. אני חושב שגם במפלגת העבודה יש רבים שיסכימו עם התפיסה הזאת. כבר הסכימו מראש בממשלות קודמות שאתם ניהלתם משא-ומתן. אני לא יודע, היו תנאים מוקדמים? מישהו העלה על דעתו, חבר הכנסת בן-אליעזר, להסכים לתנאים מוקדמים של הפלסטינים לפני שנכנסו למשא-ומתן? לא תהיינה הכתבות מראש לעצם קיומו של המשא-ומתן, ודאי לא לתוצאותיו של המשא-ומתן, כפי שרוצים הפלסטינים. 
+
+ בכלל, איזה מין דפוס זה? אם הם אומרים שהם רוצים מראש, אדוני היושב-ראש, חזרה לקווי 67' וחלוקת ירושלים כתנאי לפתיחת המשא-ומתן, בשביל מה צריך בכלל משא-ומתן? אין בו שום צורך, אין בו שום צורך.
+
+
+ – – –
+
+
+ סליחה?
+
+
+ – – – בנט, שהוא חבר בממשלה, הולך ואומר לגורמים רשמיים שלא תהיה לעולם מדינה פלסטינית – בתור חבר ממשלה שאלה קווי היסוד שאתה מתאר לה?
+
+
+ אני אינני יודע מה אמר שר הכלכלה לגורמים חיצוניים. אינני יודע. אבל תוכל להזמין אותו לדוכן והוא יענה לך.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אז לפחות – – – בנט אמר.
+
+
+ אינני יודע מה אמר בנט. אני באמת אומר, אני לא יודע. הוא לא נפגש אתי ואמר לי את זה, בכל מקרה. אבל אני אומר לך, חבר הכנסת בר, חברת הכנסת מיכל רוזין, אני אומר לכם את זה בצורה הכי ברורה: אם הפלסטינים ירצו, מחר בבוקר – אם הם רק ירצו בכך – מחר בבוקר ייפתח משא-ומתן לשלום. אני אומר את זה בצורה המוסמכת ביותר שיכולה להיות. זוהי מדיניותו של ראש הממשלה. ראש הממשלה קובע את המדיניות של הממשלה. עם כל הכבוד שיש, ויש כבוד לשר בנט, הוא איננו קובע את מדיניותה של הממשלה. 
+
+
+ – – – לא רציני.
+
+
+זה רציני מאוד.
+
+
+ ממש לא.
+
+
+ זה מאוד רציני וזו גם האמת. אני אמרתי בתחילת הנאום שאני אתייחס רק לעובדות וזאת העובדה. ואם הם רוצים, כולם יודעים שמחר בבוקר ייפתח המשא-ומתן.
+
+
+ למה ראש הממשלה לא אומר את זה? למה ראש הממשלה לא אומר? זה כבר פעם שנייה – – –
+
+
+ חבר הכנסת בר, אתה אדם צעיר, אתה אדם צעיר וזיכרונך אמור להיות טוב. ואני חושב שמהדוכן הזה, נדמה לי, בעת הצגת הממשלה – – –
+
+
+ – – – שר האוצר אמר את זה במילים יותר יפות.
+
+
+ טוב, אני מצטער, אדוני, אבל לא היה לי ניסיון במילים יפות כמו שר האוצר. לא כתבתי מסות בעיתונים ולא הגשתי תוכניות בטלוויזיה. אני עובד על זה. אני עובד על המילים היפות שלי, גם על העברית הטובה. אני מקווה שמתישהו אני אגיע לזה, כן? אני מקווה.
+
+ אני רוצה להגיד לחברי הכנסת לסיום, אדוני היושב-ראש, שאני לא מציע לאף אחד או לאף אחת, חברת הכנסת גלאון, לזלזל בעומק האתגר הביטחוני שעומד מולנו, במורכבות שלו ובעומקו. ישראל כולה היא המדינה של כולנו, מדינת ישראל – עם כל חילוקי הדעות בבית הזה, וברוך השם יש חילוקי דעות ויהיו חילוקי דעות, וחילוקי דעות עמוקים מאוד, חבר הכנסת בר, ויסודיים גם בעניין המדיני. ויש בינינו חילוקי דעות וטוב שכך, דרך אגב, וטוב שכך. זה טוב שיהיו הרבה דעות והרבה עמדות. בסוף המדינה הזאת היא מדינה של כולנו, והיא היום המאוימת ביותר באיומים אולי מאז הקמתה. 
+
+אני חושב שדבר אחד אנחנו צריכים להבהיר בשם הממשלה: אנחנו נעשה הכול כדי להבטיח את ביטחון אזרחיה של מדינת ישראל וכדי למנוע מאותם אלה מסביב – כן, אנחנו כבר לא יודעים לגבי סוריה, כבר אתה יודע, מה בכלל קורה שם, לידי מי זה ייפול. אנחנו נעשה הכול כדי להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל. ולכן, חברות וחברי הכנסת, לא מדיניות הממשלה היא מסוכנת, מה שקורה סביבנו הוא מסוכן. יש באזור הזה שכנים מסוכנים. אנחנו רוצים שלום בעוד בצד השני ישנם שרוצים בדיוק ההפך. 
+
+אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעות האי-אמון. תודה רבה.
+
+
+ תודה לסגן השר אופיר אקוניס.
+
+
+
+ הודעה למזכירת הכנסת.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 ולשנת 2013 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3); הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 12) (תקציב דו-שנתי לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג–2013; הצעת חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשע"ג–2013; הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ג–2013; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), התשע"ג–2013; הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג–2013; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (הארכת תוקף), התשע"ג–2013; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הוראת שעה), התשע"ג–2013. תודה.
+
+
+ תודה רבה, מזכירת הכנסת.
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו מתחילים את הדיון בהצעות האי-אמון. אני מבקש לומר מראש, הדיון, כפי שאתם יודעים, נקבע כדיון סיעתי. כל סיעה יש לה שלוש דקות. אני אקפיד על הזמן, ואני מבקש שהדוברים יקפידו על הזמן. יש לנו לילה ארוך עם עשרות חוקים, וככל שאנחנו נקצר בדברים כך נגמור יותר מהר ונחזור הביתה; יש כאלה שרוצים לראות את "מכבי תל-אביב" היום. 
+
+
+– – –
+
+
+ אני אמרתי שיש כאלה שרוצים, לא – רוצים לראות את "מכבי תל-אביב".
+
+ על כן, חברים, נתחיל בדיון. ראשון הדוברים – חיליק בר. מי שלא יהיה בזמן שייקרא שמו, ירד מסדר-היום, הוא לא יוכל לדבר. בבקשה, חיליק בר. אחריו – חברת הכנסת רות קלדרון מיש עתיד; אחריה – איילת שקד מהבית היהודי. בבקשה, חבר הכנסת בר, שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, יום כדור-הארץ היום, יום ירוק, יום של בשורה לסביבה ולאיכות הסביבה, אבל זה יום אפור וקודר בכל תחום אחר שמובילה הממשלה הזאת, שהתגלתה ככושלת, לא יצירתית; ואני אשוב עוד הפעם: וחסרת חזון, בתקציב המרושע והאכזרי הזה שהיא מציגה. אין בשורה, אין תקווה, אין חידוש, לא בנושא המדיני, ידידי אופיר אקוניס, ובטח לא בנושא החברתי. בנושא המדיני, בעוד מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי חוזר ומזהיר כי חלון ההזדמנויות לגבי שתי המדינות נסגר, ממשלת ישראל מדברת בשני קולות סותרים ומסוכנים ומתעתעת בציבור בכל מה שקשור לחידוש המשא-ומתן המדיני, בדיוק כמו שעשה עכשיו סגן השר אקוניס. 
+
+מצד אחד, ראש הממשלה ושותפיו הקואליציוניים מיש עתיד ומהתנועה ממשיכים להשתמש במילות הקסם "שתי מדינות לשני עמים", ומהצד השני מתגלה האמת המרה: השר נפתלי בנט מביך את מדינת ישראל ואומר בפגישות רשמיות עם גורמים בכירים בעולם שלעולם לא תקום מדינה פלסטינית, בשום מצב; והוא אומר את זה ללא תגובה כלשהי של ראש הממשלה או של שר האוצר שוחר השלום, או של השרה ציפי לבני, האמונה על המשא-ומתן המדיני הדמיוני. 
+
+ וכאילו זה לא מספיק מוסיפה שמן למדורה ברונית השלום וזכויות האדם חברת הכנסת מירי רגב, שהחליטה, לא פחות, ליזום סיור של חברי ועדת הפנים בהר-הבית, רק לשם יצירת פרובוקציה, רק בשביל איזה כותרת ב-ynet – ואני שמח, סגן השר מיקי לוי, שאתה מהנהן בהסכמה – או כדי לקבל את תמיכת חבר הכנסת פייגלין וחבריו הקיצונים במרכז הליכוד, וכל זה תוך הימור על חייהם של אזרחים וחיילים רבים וסיכוי לה��תת סבב נוסף של אש ואלימות, כאילו לא למדנו שום דבר מהעבר, כאילו העתיד של ישראל במזרח התיכון ועתיד תהליך השלום הם איזה משחק שחמט במרכז הליכוד הקיצוני, כאילו תהליך השלום הוא איזה קורבן על מזבח הברית החדשה בין בנט ולפיד – אחי, תן לי את תיק החינוך, קח בתמורה את חיסולו של תהליך השלום. על חייהם של מי אתם מהמרים בהתנהלות החמורה הזאת? בעתידה של איזה מדינה אתם משחקים בהתנהלות המסוכנת הזאת? וזה רק בנושא המדיני. 
+
+ בנושא החברתי המצב לא פחות שחור: פגיעה אנושה בשכבות החלשות, בשכבות המצוקה, וכמובן בפריפריה; למה לא לפגוע בפריפריה אם אפשר? אז קודם כול מאיימים לבטל את הטבות המס לתושבי הצפון והדרום, מהלך שימוטט את הפריפריה ואת מעמד הביניים בפריפריה, ואז מבטלים את הרכבת מעכו לכרמיאל ורכבות נוספות שאמורות לשרת את תושבי הפריפריה ולקרב אותם למרכז. אבל שר האוצר צודק – אין שום צורך ברכבת, כי המדיניות הכלכלית של שר האוצר תביא את כולם למדינת תל-אביב, כי רק שם תהיה עבודה. אף אחד לא יישאר בצפון ובנגב, ולכן באמת אפשר לבטל את הרכבת לכרמיאל.
+
+
+ – – – אף אחד לא השכיל – – –
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ אני מסיים. ומיקי, מיקי לוי, ידידי, לא סתם בחר שר האוצר שלך כאזרחית, את הדוגמה שלו בפייסבוק, ריקי כהן מחדרה, כי בעולם שלו ובתקציב שאתם מציגים אין שום דבר מעבר לחדרה וגדרה. ותאמין או לא, אני בדקתי בספר טלפונים היום – יש ריקי כהן בקריית-שמונה, וריקי כהן בצפת, וריקי כהן באופקים, וריקי כהן בנתיבות – – – 
+
+
+ חבר הכנסת בר, תסיים.
+
+
+ אני מסיים.
+
+
+ – – –
+
+
+ אתם ממשלה ללא בשורה, תקציב הגזירות שלכם הוא רע ומיושן. זוהי לא פוליטיקה חדשה, מיקי, זו פוליטיקה ישנה ושחורה לשירות האדם הלבן, ואני קורא לחברי הכנסת להצביע אי-אמון בממשלה הכושלת הזאת. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת בר. חברת הכנסת רות קלדרון. אחריה – חברת הכנסת איילת שקד. חברים, אני באמת מבקש להקפיד על הזמן, שלוש דקות. יש שעון, רואים את השעון, שלוש דקות – לסיים. הפריעו לך, בסדר. בבקשה.
+
+
+ שלוש דקות. 
+
+ זה פעם ראשונה שאני שומעת אי-אמון מבפנים, ואני מודה שאני רועדת בלענות, כי אני מבינה שהתרבות היא גם לצעוק, וזה קשה לי. 
+
+ אנחנו מדברים על פוליטיקה חדשה, אני רוצה להגיד שאי-אמון זה כלי פוליטי נורא חשוב, נורא יקר בעיני, אני מאוד מאוד מכבדת אותו.
+
+
+ יש עליו במקורות.
+
+
+ יש עליו במקורות, אני תכף אספר. אני רוצה להגיד ששבע הצעות אי-אמון ביום, עם מילים גסות, ועם עלבונות, ועם – אני מרגישה שוב, שמסתכלים – – –
+
+
+ אולי בוטות, זה יותר טוב.
+
+
+ אני שמעתי גם גסות, לא מכובדות. בוא, אתה יודע מה, אני רוצה לספר סיפור קצר, של שלוש דקות.
+
+ אתם זוכרים שמישהו דיבר בנאום הפתיחה שלו על הפסל כאן, על הקיר, ואמר שזה ירושלים. אז אני רוצה להציע הצעה אחרת. כתוב במשנה, ראש השנה פרק ב': "דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו" – זאת אומרת, היו לו צורות של ירח, ירח מלא, ירח זורח, ירח גורע, כל מיני זמנים של הירח – "שבהן מראה את ההדיוטות, ואומר, הכזה ראית או כזה". כדי לקדש את החודש היו מביאים עדים, הם היו אומרים אם הם ראו ירח מלא או חסר, בהתחלה או בסוף החודש, ואז היו מקדשים את החודש. 
+
+
+ זה היה ביבנה.
+
+
+ ביבנה. "מעשה שבאו שניים ואמרו, ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב. אמר רבי יוחנן בן נורי, עדי שקר הם"; לא יכול להיות שרואים את הירח בשחרית פה ובערבית פה. "כשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל. ועוד באו שניים ואמרו, ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה", ביום ראינו ולילה קודם לא ראינו, "וקיבלן רבן גמליאל. אמר רבי דוסא בן הרכינס, עדי שקר הן, היאך מעידים על האישה שילדה, ולמחר כרסה בין שיניה", אין חצי היריון, אם היא כבר ילדה, לא יכול להיות שהיא בהיריון. עכשיו האי-אמון: "אמר לו רבי יהושע", לרבי דוסא בן הרכינס – רבי דוסא בן הרכינס אומר: רבן גמליאל, הנשיא, טועה. הוא קיבל עדי שקר. אמר לו רבי יהושע: "רואה אני את דבריך" – אתה צודק, רבן גמליאל הנשיא קיבל עדי שקר. "שלח לו רבן גמליאל", הנשיא, "גוזרני עליך", על רבי יהושע, "שתבוא אצלי – – 
+
+
+– – – שתבוא במקלך ובתרמילך ביום כיפור על-פי חשבונך.
+
+
+ בדיוק. – – במקלך ובמעותיך ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך." אומר הנשיא: אתה עכשיו תוכיח שאתה מקבל את מרותי, ותבוא אלי ביום הכיפורים עם מקל וכסף, ואסור לטלטל ביום כיפור. "הלך ומצאו רבי עקיבא מצר. אמר לו, יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר: אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם" – כשאתם קוראים אותם, זה מקרא קודש – "בין בזמנן בין שלא בזמנן. אין לי מועדות אלא אלו". והם חוזרים ומדברים על זה שאם נבוא להטיל ספק בבית-דין אחד, אנחנו צריכים להטיל ספק בכל בתי-הדין. 
+
+אי-אמון בממשלה בת חודש, לפי דעתי הוא בזבוז של כוח של כלי פוליטי. אני לגמרי מרגישה, כחלק מהקואליציה הזאת, אחראית, לוקחת מאוד ברצינות את כל הדברים שהעליתם; מאוד אני הייתי רוצה להיות שם, בתוך הקואליציה, כדי להשפיע שהדברים יהיו יותר טובים. אני מבקשת שגם בזמן אי-אמון נהיה מכובדים, נעשה כבוד למהי כנסת ישראל. תודה.
+
+
+ תודה רבה. אגב, סיומו של הסיפור, אכן הוא בא, רבי יהושע, במקלו ובתרמילו ביום כיפור על-פי חשבונו, ורבן גמליאל יצא לקראתו, החוצה, קיבל אותו, עשה לו את הכבוד הגדול, כך שהוא מכבד אותו, ולכן גם הוא לא נפגע גם כשהוא בא. 
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת רות קלדרון. הדוברת הבאה, חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אני צריכה פחות. 
+
+ בניגוד למה שחברינו מהאופוזיציה אומרים, אני חושבת שממשלת ישראל נתברכה בשרים חדשים וותיקים, וכמעט כולם מאוד אמיצים. 
+
+ השר ישראל כץ גילה אחריות ונחישות יוצאת דופן וסחב על גבו את רפורמת השמים הפתוחים, שכולנו, גם חברי אופוזיציה, ייהנו ממנה בקרוב. בלתי מתקבל על הדעת שבמדינת ישראל מחירי הטיסות כל כך גבוהים, והשר כץ הוכיח במהלך אמיץ – שלקח הרבה שנים, אגב, לא היה מהלך פזיז, כמעט כעשר שנים – לקח החלטה והוציא מהלך שמתבשל כבר כעשר שנים אל הפועל, וכולם ייהנו ממנו.
+
+ שר הכלכלה נפתלי בנט החליט להסיר חסמים של מכון התקנים – גם, איזו רפורמה שישבה במרתפי משרדו, רק צריך לנער ממנה את האבק ולהוציא אותה לפועל, ולהסיר בעצם חסמים מיותרים, שבסופו של דבר התגלגלו לפתחו של הצרכן. היום מכון התקנים הישראלי מקשה בתקנים – חלקם תקנים ייחודיים למוצרים שמשווקים באירופה – ובכך מונע גם מיבואנים נוספים למכור את מרכולתם בישראל, וגם משית על גבו של הצרכן מימון של שני תקנים. זו ביורוקרטיה מסורבלת, מיותרת. תמיד כשאבא שלי חוזר מארצות-הברית הוא שואל אותי: איך ייתכן שקצף גילוח "ג'ילט" עולה כפול בישראל? למה?
+
+
+ זה לא קשור.
+
+
+ זה קשור, כי יש יבואנים בלעדיים. יש תקנים מיותרים, ואלה דברים ששרים – – –
+
+
+ אז למה יש יוקר מחיה?
+
+
+יש יוקר מחיה בגלל מונופולים ציבוריים ופרטיים. אלה בדיוק דברים שהשרים האמיצים יותר שיושבים פה, אגב, בקדנציה הזאת יפרקו. תודה.
+
+
+ תודה. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חשבתי שהיום הוא יום חגיגי, ואין צורך בכלל להעלות את הצעות האי-אמון. מדינת ישראל היום מצדיעה לכדור-הארץ, ובשעה 20:00, אדוני היושב-ראש, אנחנו נזכה לכיבוי אורות גם בכנסת ישראל.
+
+
+ בחוץ.
+
+
+ לא, פה. אני מקווה שגם פה. כתוב: "כי הנה החֹשך יכסה ארץ". אין צורך בכנסת שתפעל, אדוני. אם זו הכנסת, עדיף לכבות את האורות וללכת הביתה, כי הכסיל בחושך הולך. 
+
+ אני רוצה לגלות לכם משהו שאני לא מבין: אתם יודעים שלהקת "הג'ירפות" בפארק אריאל שרון רוקדים ושמחים, ואנחנו פה יוצאים נגד ראש הממשלה? מה אתם רוצים מראש הממשלה? אני אומר לכם, אין כמו ראש הממשלה שלנו. אני לא מסוגל להצביע אי-אמון בראש הממשלה. אדם כל כך חביב, נעים הליכות, מוחל על כבודו. האכילו אותו – על מצות ומרורים יאכילוהו. אני אומר לכם, עד ערב פסח, הקואליציה הזאת, שני השחקנים, השרים בנט ולפיד, מה לא עשו ממנו? קרקס. והאיש הזה מחל על כבודו ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה, המסכן הזה, ובסוף נאלץ לחבק את הקואליציה: אתם אחי.
+
+ אדוני היושב-ראש, אפילו אשת הברזל של מדינת ישראל, גברת שרה נתניהו, לא הצליחה להגן על ראש הממשלה. 
+
+ לכן, במקום לדבר בפרטים ולהיכנס למספרים – אני אעשה את זה בדיונים הרבה יותר רחבים – אבל אני חשבתי שאי-אפשר להתעלם מהשיר של אלי לוזון, שאומר: "איזו מדינה, איזו מדינה / איזו מדינה מיוחדת במינה / ממשלה לוחצת, מדינה נלחצת, // אנשים בוכים, מחירים עולים. / לשלם מסים וגם קופת-חולים. / אין כבר עבודה, הקופה ריקה, / אין ממה לחיות, סגרו את הלשכה. / בכנסת הם יושבים, עלינו הם עובדים, / לקחו החסכונות, הלכו הפיצויים. / לנו כבר נמאס, דפקו לנו עוד קנס". אחר כך: "ממשלה דורשת, כסף מבקשת". 
+
+ ואני רוצה לומר לך, אדוני, זה רק חלק קטן מהשיר. אנחנו היום צריכים לפתוח עם להקת "הג'ירפות" את השירה הזאת. חבל שזה לא נעשה כך.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. אחריו – חבר הכנסת עמרם מצנע. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השיח הציבורי בחודשים האחרונים התמקד בנושא השוויון בנטל. המפלגות השונות התחרו ביניהן, מי יהיה יותר קיצוני בדרישה לשוויון בנטל. אגב, ביקר כאן נשיא ארצות-הברית אובמה, שר החוץ מטייל כאן באזור. לא שמענו חצי מילה מהם בנושא שוויון בנטל. כנראה יש דברים יותר חשובים במזרח התיכון מהנושא הזה. אבל מה לעשות, כדי לגרוף קצת קולות ולהתסיס את הציבור ולשסות ציבור בציבור, גם זה כשר.
+
+ אני מבקש, אני שמעתי, קראתי ריאיון מאוד מיוחד עם שר החינוך, הרב פירון, ביום העצמאות, ארבעה עמודים. חיפשתי את התרופה לתחלואי חלק ממערכת החינוך. לא מצאתי. אבל מצאתי כן, שאם הנכדים שלי לא ילמדו ליבה, יענישו אותם, וייקחו מהם את התקציב, אף-על-פי שמהלוקש שלי במשך השנה הורידו למעלה מ-120,000 שקל. אני חושב שזכותי עדיין שגם הנכדים שלי ייהנו מכספי מס הכנסה, ולא יכתיבו לי שאני צריך לדאוג לכך, לשנות את האופי ואת החינוך של נכדי וילדי, ושיתנהלו ויתנהגו כפי שאנחנו מכירים את מערכת החינוך, שלצערי, הרבה יש לי מה לדבר על זה.
+
+ אני גם מבקש, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שיוציאו כב�� מהלקסיקון את המושג הזה, שאתם מממנים אותנו. לפי סקר "גיאוקרטוגרפיה" שנעשה עבור איגוד המזון של התאחדות התעשיינים, בכל שנה מוציא המגזר החרדי כ-5 מיליארד שקל על מוצרי צריכה. כלומר, אם ניקח רק את המע"מ על זה, זה מעל חצי מיליארד, יותר מכל התקציב לתלמידים שאינם לומדים ליבה. אלפי חרדים רוכשים דירות מדי שנה, מאות-אלפי חרדים מגיעים מדי שנה לישראל כתיירים, המאסה העיקרית של תיירים יהודים בחגים זה הציבור הדתי והחרדי, אבל כל הדברים האלה עדיין לא מספיקים, ואומרים: אנחנו מממנים אתכם. אתם לא מממנים אותנו.
+
+ אני רוצה לומר שאני לא יודע לפי איזה חוק – האם חוק זכויות הילד או חוק זכויות האזרח – לפי איזה חוק חושבים ללכת ולגזול את פת לחמם של הילדים?
+
+ שמעתי כאן דברים חמורים ביותר; שר האוצר אומר, אני רוצה לחנך אתכם שלא תרעיבו את ילדיכם. אני זוכר איזה משטר, וגם אתם זוכרים את המשטר – – –
+
+
+ אל תשווה, אל תשווה.
+
+
+ לא, אתה לא יודע על מה אני מדבר. מאיפה אתה יודע על מה אני מדבר?
+
+
+ הוא לא אמר את זה, חבר הכנסת – – –
+
+
+ אני לא אמרתי, אני לא אמרתי מה שאתה חושב.
+
+
+ תודה. תודה. תודה.
+
+
+ חבר הכנסת מוזס, שר האוצר לא אמר את זה. הוא אמר שהוא חושב שבראש ובראשונה הורים צריכים להיות אחראים להאכיל את ילדיהם.
+
+
+ בסדר גמור, אנחנו יודעים – – –
+
+
+ הוא לא אמר עליכם.
+
+
+ אנחנו יודעים להיות אחראים לילדינו, ועובדה שברוך השם, החינוך שלנו הוא חינוך משובח, חינוך שילדים לא שותים לשוכרה, חינוך שלא צורכים סמים, חינוך שברוך השם לא זקוקים לא למצלמות חצר בעשרות מיליונים, מה שמשקיעים עכשיו כדי לראות מי התחיל להרביץ למי, התלמיד למורה או המורה לתלמיד. ולא אני אומר את זה, אלא בעיתון "מעריב" היה, בעמוד 8 – –
+
+
+ אומרים את זה הרבה.
+
+
+ – – באחד הימים: מכת מדינה, 2,000 מורים ומורות הוכו בידי תלמידים. רחמנא ליצלן. כי אתה מכיר פסוק בפרשת השבוע שהיה השבוע? "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך". מי שיש לו יראת שמים יודע מה זה להדר פני זקן.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת מוזס.
+
+
+ ואני רוצה רק לומר שאנחנו נאמנים להחלטות – – 
+
+
+ אבל המורים לא זקנים, למה אתה אומר "זקנים"?
+
+
+– – מועצת גדולי התורה, שאמרה לנו שזו הדרך: "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך", ואנחנו, בעזרת השם, לא נשנה את מסורת החינוך שלנו, כהוא-זה לא. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת מוזס. חבר הכנסת עמרם מצנע, ואחריו – חברת הכנסת מיכל רוזין. חבר הכנסת מצנע, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באופוזיציה כמו באופוזיציה; חשבנו שתהיה לנו אופוזיציה חדשה, ולא מפספסת שום הזדמנות, כולו חודש הממשלה, עם הרבה מאוד חגים באמצע, וכבר מעייפים אותנו ארוכות בכל מיני ביקורות ודברים – באמת, קצת סבלנות, קצת סובלנות, קצת המתנה, יש כל כך הרבה נושאים חשובים לדון בהם מאשר לבלות פה ולשמוע את כל הקלישאות הישנות. אז אופוזיציה – אופוזיציה, אני בטוח שתמצאו דרך יותר טובה כדי לנסות להשפיע.
+
+הדבר השני שאני רוצה לומר – אני חושב שהממשלה עמדה אתמול באיזשהו מבחן די חשוב בכך שהיא לא נכנעה, לא לשביתות ולא לאיומים, והעבירה החלטה כפי שהתכוונה להעביר, ואני חושב שהרעיון של שמים פתוחים, והרעיון של אפשרות להוזלת הכרטיסים, כרטיסי הטיסה, וכמובן, יכולת לקבל לכאן הרבה יותר תיירים, היא אפשרות נכונה.
+
+אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולקרוא לממשלה לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי שבאמת חברות התעופה הישראליות תוכלנה להתמודד באופן חופשי עם החברות הבין-לאומיות שיטוסו לכאן ללא שום מגבלות, בין שזה מימון הוצאות הביטחון, בין שזה בתחום של רגולציות שלא מאפשרות לחברות לתאם ביניהן, ודברים נוספים. אני מקווה שזה ייעשה, כי זה יהיה חלק משלים אמיתי וצורך השעה כדי להפוך את ההחלטה הזאת להחלטה נכונה, נבונה, וכמובן עם הפנים לציבור.
+
+הדבר השלישי שרציתי לומר – הבוקר פתחנו את ישיבתה של ועדת החינוך, התרבות והספורט. אני אמרתי בבוקר, אחרי שנבחרתי ליושב-ראש הוועדה, שאני רואה בנושא החינוך דבר בעל חשיבות עצומה. מאז אני זוכר את עצמי עסקתי בחינוך; החינוך הוא הביטחון האמיתי של המדינה, הוא החוסן החברתי והתשתית והבסיס הכלכלי. והנושא המרכזי שהוועדה בראשותי תעסוק בו במושב הקרוב זה נושא של שוויון הזדמנויות בחינוך. לדעתי, זהו נושא מרכזי, שוויון הזדמנויות, שלא קיים היום, לא בין מרכז לפריפריה ולא בין יהודים לערבים בחברה הישראלית, וכאשר אנחנו מדברים על הצורך בסגירת פערים בתוך החברה, אין כמו החינוך כפלטפורמה להביא לסגירת פערים, ואני מקווה מאוד שללא קשר לדעות באופוזיציה ובקואליציה אפשר יהיה לשתף פעולה כדי לקיים חקיקה ודיון ציבורי בנושאים האלה. תודה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת מצנע. חברת הכנסת מיכל רוזין, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, חברת הכנסת רוזין, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, טוב, אז היום הוא באמת, כפי שאמר חבר הכנסת זאב, יום כדור-הארץ הבין-לאומי, שמחר יצוין כאן במליאה, ויום אחד בשנה כולנו מדברים על כמה חשוב לשמור על המקום שבו אנו חיים ומה בממשלה הזאת מתכננים לנו לשאר השנה. עמד פה לפיד, ואומרים חבריו, אתם עוד לא יודעים מה הם מתכננים. אז אני לא אגיד מה הם מתכננים, אני אשאל את השאלות, ואני מקווה שנקבל תשובות בהמשך.
+
+האם ימשיכו לחלק לכל דורש בכל מחיר את המשאבים הטבעיים שלנו ללא כל חשיבה, לא על הנזק שאנחנו משאירים פה, לא מה שלילדים שלנו לא יהיה, וגם מחלקים בזיל הזול? ים-המלח, המקום הנמוך בעולם, מאגר נדיר של מינרלים וויטמינים – כמה אנחנו גאים בו, דואגים שכל משלחת שמגיעה לארץ תבקר בו, ומה הממשלה תעשה, האם היא תמשיך להתעקש לתת למשפחה מאוד עשירה ומאוד מקושרת לייבש את הנכס המדהים הזה כאילו היה שלהם? האם ההיסטוריה שלנו והטבע ששייך לכולנו ישתוו בעיני שרי הממשלה לכסף ולממון של משפחת עופר? האם בשם תאוות הבצע הזאת נכדינו לא יזכו לראות את ים-המלח? אולי הם יזכו לשכשך בבריכת האחים עופר שתיבנה במקום, או בג'קוזי שהציע חבר הכנסת זאב.
+
+חופי המדינה, אותם חופים שיש בהם כל כך הרבה יופי והיסטוריה – את החופים השייכים לכלל הציבור אנחנו הורסים במהירות בלתי נתפסת כדי לבנות דירות יוקרה ומלונות חדשים, כאילו שדירות על חוף הים הן מה שיפתור את מצוקת הדיור. ומה עוד שוכן באותם חופים? אה, כן, הגז שאנחנו כל כך מתפארים בו. אבל נראה שהממשלה ממהרת להיפטר ממנו. על הממשלה להשתמש בגז שהתגלה במאגרים השונים לטובת כלל האזרחים, ולא לטובת בעלי ההון. על שר האוצר להורות לעצור לאלתר את הליכי ייצוא הגז עד לבדיקה מקיפה של קיבולת המאגרים ולהקים ועדה ממשלתית שתבחן את הדרך הטובה ביותר לניצול המשאבים. ולא רק זה – אם הממשלה באמת חפצה בצדק חברתי, עליה להעלות את שיעור התמלוגים והתקבולים של המדינה מכלל משאבי הטבע, ולא רק בתחום הגז הטבעי. 
+
+וביום כמו היום אי-אפשר שלא לדבר על המרחב האווירי שלנו. הפוליטיקה הישנה, אמרתם? פוליטיקה ישנה היא פוליטיקה של הפרד ומשול. ומה יש לנו כאן? כשמדברים על הציבור, מדברים על הצרכנים. עשרות אלפי העובדים של חברות התעופה הישראליות, לפי הממשלה, הם לא חלק מהציבור, כמו שהרפתנים הם לא חלק מהציבור, או עובדי הטקסטיל; עובדים הם לא ציבור, הם קבוצת אינטרסים, הם הקרובים לצלחת. אז נכון, תחרות זה דבר חשוב וטוב, וברור שחברות התעופה הישראליות צריכות להשתפר ולהתייעל, והסכם "שמים פתוחים", ככלל, זה לא הדבר הכי גרוע. אבל השאלה איזה הסכם, והשאלה איזו תחרות. כשחברות התעופה הישראליות צריכות להתמודד עם סידורי אבטחה כבדים וחברות אחרות לא צריכות, זאת לא תחרות הוגנת; כשחברות תעופה ישראליות לא יכולות לטוס מעל ואל שטחי עשרות מדינות – – 
+
+
+ את צריכה לסיים, ואני רואה שיש לך עוד כמה עמודים.
+
+
+ לא לא לא, אני מסיימת. – – זאת לא תחרות הוגנת. כשחברות התעופה הישראליות לא מקבלות בשדות התעופה באירופה את אותה הזדמנות, זאת לא תחרות הוגנת. אבל מבחינת המדינה, זאת לא אחריותה. היא אחראית לציבור, והציבור זה רק הצרכן.
+
+ ורק על דבר אחד ממשלת ישראל לא מוותרת, ושומרת בקנאות – דווקא על אותם חלקי אדמה שעליהם ראוי שתוותר, והיא מסרבת לדבר עם מי שמושיטים את ידיהם לשלום. עם ישראל שבמשך אלפי שנים היה עם רודף צדק ורודף שלום מונהג היום על-ידי ממשלה שהרצון שלה לשלום מוטל בספק. בן-גוריון אמר שבין שלמות הארץ למדינה יהודית, בחרנו במדינה יהודית. נראה כי הממשלה הנוכחית הזאת בוחרת הפוך. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, חברת הכנסת רוזין. חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו. מישהו אחר מסיעתו? אינם. איננו נוכח לכן הוא מאבד את זכותו לדבר. הדובר הבא – חבר הכנסת חנא סוייד. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת סוייד, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי חברי הכנסת, ראשית כול אני רוצה לברך משלחת מצרפת, שכוללת גם את עורך העיתון "L'Humanité", שמבקרים כאן בכנסת כאורחים של סיעת חד"ש. אני, בשם הכנסת, כמובן, בשם חברי, מברך אותם על ביקורם. 
+
+ אדוני היושב-ראש, נכון שבינתיים עוד לא הצטברו מספיק מעשים מטעם הממשלה הנוכחית בשביל לשפוט לטוב ולרע, אבל בהרבה מקרים אפשר לשפוט גם לפי הכוונות. יחד עם זה אני גם אזכיר מעשה אחד לפחות שהממשלה כבר עשתה, שמחייב אי-אמון בה. 
+
+ זו ממשלת טרויקה. זו לא ממשלה חד-ראשית. זו ממשלת טרויקה, ששלושת המרכיבים בטרויקה, כל אחד מושך לכיוון שלו; דווקא לא לכיוונים טובים, אם במישור המדיני ואם במישור הכלכלי והחברתי. 
+
+לממשלה הזו, כבר ברור, אין תוכנית מדינית. זה לא מספיק שהשר כאן, שר האוצר, עמד ונפנף – הפתרון שלנו: שתי מדינות. הנפנוף הזה כבר פאסה. הוא כבר לא מספיק. יש אמירה ככה: Use it or lose it. הפתרון של שתי מדינות לא יכול להישאר כפוליסת ביטוח לממשלות ישראל לעולם ועד מבלי ליישם אותו. Use it or lose it. ואני בטוח ש-lose it הוא כבר מה שיקרה בסופו של דבר. 
+
+התוכנית הכלכלית שהממשלה הזו מאמצת היא תוכנית כלכלית הרסנית. התוכנית הכלכלית של הממשלה הזו מסתכלת על הקצבאות, גם של הילדים וגם של הזקנים וגם של השכבות החלשות. זה מצב בלתי אפשרי. זה בעצם לשלוח את היד לשכבות הכי חלשות, שהן צריכות בעצם תמיכה ולא קיצוץ בתקציבים שלהן. 
+
+ אני אזכיר, אדוני היושב-ראש, שהחלטה אחת שכבר הממשלה הזו קיבלה והיא בושה וחרפה, ההחלטה להאריך את חוק הכניסה לישראל, הח��ק שבעצם מאפשר לממשלה להמשיך במדיניות שלה ולמנוע איחוד של משפחות פלסטיניות מגבולות 67', מהשטחים הכבושים. זה דבר שמנוגד לעקרונות של זכויות האדם. זה מצב שאי-אפשר לקבל אותו, לא במדינה דמוקרטית ולא במדינה טוטליטרית. 
+
+ אני מסיים את דברי, אדוני היושב-ראש, ואתה עמדת כאן. זה לא יכול להיות, זה עוד בושה וחרפה ששר אחד עונה על הצעות אי-אמון של יהודים, של חברי כנסת יהודים, ומישהו אחר בא ועונה על הצעות אי-אמון של חברי כנסת ערבים וסיעות ערביות. איפה נשמע דבר כזה? מה קורה? מה, מה יש? אמרו שיש נושאים שונים. זה לא נכון. שר האוצר גם ענה בנושאים מדיניים. כשאני שאלתי אותו הוא אמר: אני דיברתי על נושאים כלכליים. זה לא נכון. הוא גם התייחס לנושאים מדיניים. לכן בושה וחרפה עוד הפעם. זה לא יכול להיות מצב כזה. ואיפה? בכנסת ישראל. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת חנא סוייד, שאני מוכרח לציין אותו לשבח על זה שהוא ממש עמד בלוח הזמנים במדויק ודיבר לעניין. הדובר הבא זה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת שאול מופז. בבקשה. 
+
+
+ מאז שאני בכנסת – תמיד הייתי פותח את נאומי: רבותי וגבירותי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש. אבל מר יאיר לפיד עלה לדוכן בנימה סחבקית: שלום, והתחיל לדבר. אחר כך עלתה אחריו חברת הכנסת רות קלדרון – אותו דבר. אפילו לא אמרה שלום. התחילה לדבר מייד. אני בעד זה, אבל אם אני הייתי עושה את זה כולם היו אומרים: הוא מזלזל בכנסת, הוא לא נותן כבוד, אין הדר, אין זה, אין עניינים. אז בבקשה, אם ליאיר מותר, לכולם מותר. אני בעד זה. 
+
+
+ לפיד, תגיד שלום.
+
+
+ שלום כבודו. 
+
+
+ אני לא חייב להגיד "רבותי חברי הכנסת" כשלא בא לי להגיד "רבותי חברי הכנסת", כשאני לא רואה בהם "רבותי", לאחר שיצביעו היום על חוק האזרחות למשל, כשיש לי דברים לא טובים להגיד עליהם. אבל היה נוהג. מאז שאני בכנסת, עשר שנים, לא היה חבר כנסת – איפה הלך לפיד? – לא היה חבר כנסת שעלה לדוכן שלא פנה לחברי הכנסת: רבותי חברי הכנסת, גבירותי חברות הכנסת. יש כאלה שאומרים "כנסת נכבדה"; אני לא אמרתי את זה מעולם. אבל אף אחד לא התעלם מהיושב-ראש – כבוד היושב-ראש, אדוני היושב-ראש. אתם הכנסתם פוליטיקה חדשה, נימה חדשה. אני בעד, אני בעד, אני בעד. אני עכשיו לא צריך. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אתם פתחתם בפני את הדלת. אני לא צריך להגיד לא "רבותי", לא "כבוד" ולא "אדוני", כי אף אחד לא בא אתכם חשבון. אם אני הייתי עושה את זה, אומר: הוא קיצוני.
+
+
+ תקשיב, היא מתנצלת. תקשיב, היא מתנצלת. 
+
+
+ לא חשוב. תראה, פעמיים כשעלה לפיד וגם היא עלתה. שניהם עלו. אני כשלפיד דיבר התעלמתי, אבל שניים. 
+
+
+ אבל זה מפני שהם חדשים. 
+
+
+אבל שניים? זה בסדר, אני מקבל. אני מקבל. הוא לא התנצל. אתם מדברים ככה? בבקשה. נדבר פוליטיקה. אולי תכניסו כל מיני דברים אחרים לעבודה הפרלמנטרית, שאנחנו לא צריכים להיות בטקסים האלה. 
+
+
+ יפה. תודה. חבר הכנסת זחאלקה, א. הוא צודק. אני חושב שמבחינת תרבות דיבור בכנסת כל דובר צריך לומר "היושב-ראש", "חברי הכנסת" – – – 
+
+
+ אני לא חייב. לא, מהיום והלאה לא. 
+
+
+ אף אחד לא יכול להכריח אותך. 
+
+
+ מהיום לא. 
+
+
+ לא צריך. 
+
+
+ מהיום לא. 
+
+
+ לא צריך. 
+
+
+ חבר הכנסת, ברגע שאתה מעיר לאחרים אתה צריך לשמור בעצמך. אבל אני מודה לך, תודה רבה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, נגמר לו הזמן. 
+
+
+ אבל בכל זאת אני מכבד את היושב-ראש ואני אומר לך "כבוד היושב-ראש" – – 
+
+
+ הזמן נגמר. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. תודה רבה. 
+
+
+ – – ו"רבותי חברי הכנסת".
+
+
+ זהו, שלום ותודה רבה. אתה סיימת את הזמן, אדוני. 
+
+
+ אני סיימתי את הזמן. אני רק רוצה להגיד משפט אחד ממה שרציתי להגיד. 
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ היום קיבלה ועדת הפנים – חבר הכנסת עמרם מצנע התלונן שאנחנו נותנים ביקורת לפני שקורה שום דבר – היום בבוקר, לפי המלצה של שר הפנים, קיבלה ועדת הפנים של הכנסת החלטה אומללה, אנטי-דמוקרטית, שמטילה עונש קולקטיבי על תושבי טייבה. וכל כך למה? כי משרד הפנים, שנטל את ניהול העירייה נכשל בניהול העירייה. על מי מטילים את העונש? על התושבים. אסור להם לבחור עירייה חדשה. בושה וחרפה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת זחאלקה. הדובר הבא – חבר הכנסת שאול מופז מקדימה. אחריו אני נותן – על-פי תקנון הכנסת, מאחר שחבר הכנסת טיבי לא היה פה הוא מאבד את זכותו לדבר, אבל הסיעה רשאית להעביר את זכות הדיבור למישהו אחר והעבירו למסעוד גנאים. תדבר אחרי שאול מופז. בבקשה, אדוני, חבר הכנסת מופז, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ איילת שקד גם. גם איילת שקד, שכחתי לציין גם. זה הפוליטיקה החדשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, במושב הקיץ הקרוב של הכנסת תבקש הממשלה מהכנסת לאשר את אחד התקציבים הקשים, הכואבים שידעה מדינת ישראל בשנים האחרונות. התקציב הזה עדיין לא מוכן אבל אנחנו שומעים את צליליו ואת הכיוון, וברור לחלוטין שהתקציב הזה הולך להיות קשה, כואב, ושהוא יפגע בכל שכבות האוכלוסייה. אני בא להתריע על הפגיעה בשכבות המוחלשות ובשכבות העניות במדינת ישראל. 
+
+הגירעון הזה הוא עצום ונשלפות כל האפשרויות על-ידי האוצר. אני רק רוצה להזכיר כאן לחברי חברי הכנסת שלפני חודשים מספר, טרם הבחירות, עמדתי כאן על הדוכן הזה והתרעתי על גירעון של 40 מיליארד שקלים. בזמן שראש הממשלה דיבר על מדיניות אחראית אני טענתי שמדיניות אחראית לא יוצרת גירעון תקציבי בגובה 40 מיליארד שקלים ולא מחלקת מתנות ביד אחת ודוחפת את ידה השנייה לכיסי האזרחים כדי לממן אותן. וזה מה שקורה היום. 
+
+ בתגובה לדברים שלי אמר אז שר האוצר שטייניץ: "איזה 40 מיליארד? אני לא יודע מאיפה הוא מביא את הנתונים הללו?" והוסיף ראש הממשלה בחיוך, אני מצטט: "שיבדוק את הנתונים". אז בדקתי. כל עם ישראל בדק. גם שר האוצר החדש, לפיד, בדק, וברור לכולנו שהבור הזה הוא גדול מאוד, של 40 מיליארד שקלים. והבור התקציבי הזה נוצר לאחר העלאת מסים חסרת תקדים שהייתה בממשלה הקודמת. 
+
+ אני רוצה להתייחס לדברים שאמר שר האוצר באחת מהישיבות; הוא ביקש מפקידי האוצר לחשוב גם על הגברת ריקי כהן וכיצד משפרים את מצבה. אני חושב שטוב עשה שר האוצר. אני אומר את זה ללא ציניות. הוא צודק בטענה כי לא ייתכן שמעמד הביניים ומי שנמצא בעשירונים השמיני והתשיעי לא יצליחו לסגור את החודש. אבל אני מבקש לדבר היום דווקא על זהבה כהן. זהבה כהן ובעלה לא מרוויחים 20,000 ש"ח לחודש, לא ברוטו ולא נטו. זהבה כהן היא אחת מ-2 מיליון אזרחים במדינת ישראל שחיים מתחת לקו העוני. זהבה כהן ובעלה מעולם לא טסו יחד לחו"ל. הילדים של זהבה כהן הם חלק מ-860,000 ילדים שחיים מתחת לקו העוני, וכעת חרב הקיצוצים מבקשת להגיע גם אליהם. 
+
+ העלאת מס ערך מוסף ב-1% תהיה מכה אנושה לרבע מהאוכלוסייה במדינת ישראל, שנמצאים היום מתחת לקו העוני. ואני בא לומר היום, בדקות הספורות שניתנו לי – –
+
+
+ חברי הכנסת, להפסיק כאן את הדיבורים, זה מפריע. חברי הכנסת והשרים.
+
+
+ – – בא לומר גם לשר האוצר וגם לממשלת ישראל, אל ��כם להמשיך לפגוע בשכבות החלשות – – –
+
+
+ אדוני השר לביטחון פנים, פזר את ההפגנה. אני מבקש סליחה, חבר הכנסת מופז. חברי הכנסת והשרים, אני מבקש לשבת ולהפסיק לדבר, כי זה מפריע. השר לביטחון פנים, אני מבקש ממך לפזר את ההפגנה. בבקשה, חבר הכנסת מופז. 
+
+
+ אני רוצה לומר בהזדמנות הזאת לשר האוצר ולממשלת ישראל, אל לכם להמשיך לפגוע בשכבות המוחלשות ובאוכלוסייה הענייה במדינת ישראל, כי מס הערך המוסף הזה, ושאר המסים שיוטלו – בשכבות העליונות הם לא ישפיעו על אורח החיים, אבל מי שנמצא מתחת לקו העוני – מחייב תיקון לגביו. ואני גם מבקש וגם מציע, וגם עומד בתוקף על כך, שמס ערך מוסף חייב להיות מס ערך מוסף דיפרנציאלי, כזה שנותן מענה לכל סוגיית המזון הבסיסי לשכבות החלשות ולעניים בישראל, ואני מקווה שדברי בפעם הזאת לא ייפלו על אוזניים ערלות. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מופז. אני מזמין את חבר הכנסת מסעוד גנאים לדבר בשם סיעתו. 
+
+ לפני כן אני מבקש לברך את Bertelsmann Stiftung, קרן ברטלסמן, שנמצאים – אורחים בכנסת. אני מברך אותם, ברוכים הבאים. בבקשה, חבר הכנסת גנאים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי – – –
+
+
+ שלוש דקות. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אילו ראינו – באמת, העלו כמה חברי כנסת מהקואליציה החדשה שהממשלה עדיין לא עשתה שום דבר, לא פועלת, לא עובדת, ואתם מעלים ביקורת ואי-אמון; איך אפשר לא להעלות אי-אמון וביקורת כאשר אנחנו לא רואים, לא פוליטיקה חדשה ולא בטיח. עובדה, מה שקרה היום באמת בוועדת הפנים, כאשר שוללים את זכותם של תושבי טייבה לבחור את הנהגתם ומי שינהיג אותם. איך לא – – –
+
+
+ חברי הכנסת, אני מבקש לשבת ולהפסיק את הדיבורים באולם. 
+
+
+ איך אפשר לא להעלות ביקורת ואי-אמון כאשר אנחנו רואים שהממשלה החדשה, שמתיימרת – או שיש כאלה שחושבים שהיא תביא פוליטיקה חדשה או בשורה – מביאה היום הצעה להארכת – עוד הפעם – חוק האזרחות והכניסה לישראל הגזעני והאנטי-דמוקרטי? איפה החדש בזה? זה גזעני, וזה ישן, משום שהוא מכוון נגד האוכלוסייה הערבית-פלסטינית, והוא מכוון נגד זכותם האנושית הבסיסית לבנות משפחה, להתאהב, לבנות בית, אדוני היושב-ראש. אז איפה הפוליטיקה החדשה? אין חדש תחת השמש.
+
+
+ חברי הכנסת, לשבת בבקשה במקום ולהפסיק את הדיבורים. זה מפריע לדוברים. אני מבקש לשבת.
+
+
+ פוליטיקה חדשה, כנסת חדשה, מפריעים, ולא מתחילים ב"כבוד היושב-ראש".
+
+
+ תרשה לי רגע לסדר את העניין, לא על חשבון זמנך. חברי הכנסת והשרים, אני מבקש לשבת במקום ולהפסיק את הדיבורים. חבר הכנסת אילטוב. חברי הכנסת, בבקשה לשבת במקומות. בבקשה, תמשיך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני אומר – – –
+
+
+ אני אוסיף לך עוד דקה, שלא יהיה על חשבון זמנך. 
+
+
+ תודה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני אומר, אין פוליטיקה חדשה, אין בשורה חדשה עד עכשיו, ממה שאנחנו רואים, ממה שאנחנו שומעים, אם בקשר לתקציב, אם בקשר למדיניות, אם בקשר ליחס לאוכלוסייה הערבית. לכן אני אמרתי בפעם שעברה, כאשר הממשלה הושבעה, שאין פוליטיקה חדשה בלי שיהיה צדק כלפי האוכלוסייה החלשה. האוכלוסייה החלשה בישראל היא בעיקר האוכלוסייה הערבית. בלי צדק ושוויון כלפי המיעוט הערבי-פלסטיני לא תהיה פוליטיקה חדשה. 
+
+ ואני חוזר לחוק הגזעני שמכונה חוק האזרחות בישראל, שהיום הממשלה רוצה שנצביע עליו. אין יותר גזעני מזה. מי שרוצה לראות את התוצאות החמורות של חוק זה, שילך לכפר בשם ברטעה. שם, אותו כפר, אותה משפחה – קרועה. חוק כזה קורע משפחות, קורע לבבות. תודה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת גנאים. אני מזמין את חבר הכנסת משה זלמן פייגלין מטעם הסיעות הליכוד – ישראל ביתנו, אחרון הדוברים בדיון הסיעתי בנושא הצעות אי-אמון. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נסעתי היום לעבודתי בכנסת ונתקעתי בפקק הגדול בכביש 1. והייתי מאוד מרוצה, מאוד מבסוט, מהתקיעות הזאת. קודם כול, כי כמו שאתם יודעים אני האחרון שיש לו זכות לבוא בטענות על כך שחסמו לו את הכביש. אבל מעבר לעניין הפעוט הזה, אני נהניתי מן הרוח הרעננה, מהתזכורת לכך שאנחנו מדינה דמוקרטית, ומבחינתי זה בסדר גמור לחסום כבישים כל עוד אתה מבין שבסופו של דבר תצטרך לשלם את המחיר החוקי, ואתה נכון לזאת. 
+
+אבל הייתי מרוצה גם מן הכיוון ההפוך; הייתי מרוצה גם, הייתי מבסוט, משום שהחסימה הזאת הזכירה לי את מעשיה הטובים של הממשלה. ורבותי חברי הכנסת, מה שעושה היום שר התחבורה בשוק התעופה הוא בדיוק מה שעשה שר התקשורת הקודם בשוק הסלולר, שחוסך, ויחסוך, וימשיך לחסוך לאזרחי מדינת ישראל אלפי-אלפי שקלים בחשבונות הסלולר שלהם. עכשיו, על-פי אותם עקרונות – ואשתמש במילה המגונה הזאת – קפיטליסטיים נחסוך כסף לאזרחי ישראל גם בתחום מחירי התעופה, בעזרת השם, גם לנוסעי הרכבות; בעזרת השם, על-פי אותם עקרונות בדיוק יופרטו גם הנמלים; על-פי אותם העקרונות בדיוק נחסל את כל ריכוזי הכוח וריכוז אמצעי הייצור בידי קבוצות לחץ וקבוצות שליטה שונות שהתהוו כאן מאז אותו שלטון מפא"י ריכוזי שאתם כל כך מייחלים לחזור אליו, ונחזיר את הכסף לכיסים של כלל אזרחי מדינת ישראל. זו הדרך האמיתית לדאוג לחלש, לדאוג לחלשים, לדאוג לאוכלוסיות החלשות. 
+
+ אבל הנקודה השנייה שעלתה כאן מכל הנאומים היא אובדן החזון ואובדן התקווה המדינית. ובכן, רבותי חברי הכנסת, הגיע הזמן שנאמר את האמת. הסיבה לכך שתהליך השלום לא מתקדם, הסיבה לכך שבמקום שלום, מאז אותה חתימה אומללה על הסכמי אוסלו, קיבלנו רק יותר ויותר פיגועים, יותר ויותר טרור – בכל בית-קפה אנחנו זקוקים היום לשומר, ואם תסתכלו בעקומת הרוגי הטרור תראו שהיא כפולה ומכופלת מאז החל אותו תהליך שאתם רוצים לעורר עכשיו – הסיבה לכך היא מאוד פשוטה; הסיבה לכך היא שאנחנו לא אומרים את האמת.
+
+
+ נא לסיים, אדוני.
+
+
+ והאמת היא שמה שמעורר את הטרור הוא לא הייאוש, כפי שניסו תמיד למכור לנו, אלא התקווה – התקווה לחסל את מדינת ישראל. אני מציע דווקא למפלגת העבודה, מפלגת האופוזיציה הראשית, להיזכר במה שאמרה קודמתה של העומדת בראשה של מפלגת העבודה כיום; הייתה אישה נוספת שעמדה בראש מפלגת העבודה, לפני חברת הכנסת יחימוביץ – כוונתי כמובן לגולדה מאיר, בהיותה ראש ממשלה, שהזכירה לכולנו את האמת: אין, רבותי חברי הכנסת, אין דבר כזה עם פלסטיני. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת משה זלמן פייגלין. מבקש לסיים את הדיון מטעם הממשלה סגן השר במשרד ראש הממשלה, המקשר עם הכנסת, חבר הכנסת אופיר אקוניס. בבקשה, אדוני. 
+
+ חברי הכנסת, לאחר שאופיר אקוניס יסיים את דבריו אנחנו נכבד את זכרם של שני חברי כנסת שהלכו לעולמם במהלך הפגרה, אז אני מבקש שתשבו במקומותיכם. 
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ישבתי כאן בדיון הראשון בשש הצעות האי-אמון שהוגשו על-ידי כל סיעות האופוזיציה, למעט סיעת קדימה שהחליטה למשוך את הצעתה. ישבתי והקשבתי לכל הנימוקים כבדי המשקל של חברי הכנסת מן האופוזיציה, וכולם דיברו, אדוני, על כישלונה של הממשלה, כמובן בכל התחומים. הכישלון הוא בכל התחומים. אז קודם כול, לוגית, חבר הכנסת סוייד – נדמה לי שהיית אחד המנמקים – ממשלה לא יכולה להיכשל כאשר היא אפילו לא קיבלה את מאה ימי החסד שלה. אני חושב שהמבחן יהיה בביצוע, לא בדיבורים, ואנחנו רק בתחילת הדרך. 
+
+ בכלל, אצל סיעות האופוזיציה הממשלה אשמה בכל תחלואי העולם. היא אשמה בתחלואיה של מדינת ישראל, היא אשמה בתחלואי העולם כולו. 
+
+אתם אומרים, חלק מכם התייחסו – נדמה לי שגם חבר הכנסת ברכה, חבר הכנסת זחאלקה, זה היה יותר חבר הכנסת ברכה – אין שלום, אין משא-ומתן. אמרתי, חבר הכנסת ברכה, לחבר הכנסת בר שישב פה, בזמן שדווקא השבתי על ההצעה שלך, נדמה לי שלא היית כשהשבתי על ההצעה שלך, נתנו לי הזדמנות שנייה. תדע לך, חבר הכנסת ברכה, אם הפלסטינים ירצו ואם אתה בר-שיח שלהם, מחר בבוקר, מחר, יכול להתחדש המשא-ומתן. זה לא שייך לג'ון קרי וזה לא שייך לאף אחד אחר, חוץ מלצד הפלסטיני. ואגב ג'ון קרי, שר החוץ האמריקני, הניסיון מלמד אותנו שלא כדאי, חבר הכנסת ברכה, לכפות לוחות זמנים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אם זה היה תלוי בנו, הוא היה מסתיים מזמן. מזמן הוא היה מסתיים. 
+
+
+ למי אתה אומר את זה?
+
+
+ – – – 
+
+
+ חבר הכנסת כהן, גם אתם הייתם שותפים בממשלות שהציעו. גם ש"ס הייתה שותפה בממשלות שהציעו הצעות נדיבות מאוד לפלסטינים, נדיבות מאוד, אבל הפלסטינים העדיפו שלא לקבל גם את ההצעות הנדיבות הללו. אתה יודע את זה, חבר הכנסת כהן, היית פה, אתה ותיק בבית הזה. אתה יודע את זה, הם לא רצו, הם פשוט לא רוצים לבוא. 
+
+ אבל היום הצעות האי-אמון עסקו בעיקר בנושא הכלכלי-חברתי, והוא באמת הנושא שמעסיק את הציבוריות בישראל. הייתי בטוח, חברת הכנסת יחימוביץ, גברתי יושבת-ראש האופוזיציה, לא היה לי ספק שאת תעלי לכאן ביום הראשון, בפתיחת המושב, תתייצבי, תגיעי. העדפת לשלוח חבר כנסת מכובד, נשא נאום מאוד מעניין, אני מוכרח להגיד לך, חבר הכנסת מזרחי, ואני בטוח שכל חברי הכנסת של סיעת העבודה יישאו נאומים מעניינים ומרתקים. אני בטוח בזה, בזה באמת אין לי ספק, ואני אשמח להתפלמס עם הנאומים האלה ועם תפיסת העולם. אבל נדמה לי שההיעלמות, גם בעי"ן וגם באל"ף, של יושבת-ראש האופוזיציה ביומיים האחרונים, השתיקה היא רועמת. פשוט שתיקה רועמת. חבר הכנסת שמולי, לא שמעתי את עמדתך וגם לא את עמדתה של חברת הכנסת סתיו שפיר. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני אסביר לך במה – בנושא צרכני-חברתי מן המעלה הראשונה. הרי אתה וחברת הכנסת שפיר עליתם על הבריקדות, גם חבר הכנסת בר היה שם, עליתם על הבריקדות בשדרות-רוטשילד בקיץ 2011 וביקשתם, קראתם לצדק חברתי. אני יכול להזדהות. חברת הכנסת מיכאלי קראה לכך ממקומות אחרים אולי. ואני מסכים, אנחנו באמת צריכים להגיע לזה, להוריד את יוקר המחיה, להגיע לצדק חברתי. חבר הכנסת בן-אליעזר, גם אתה היית שם, או שאתה כועס עלי שלא הזכרתי אותך שהיית שם?
+
+
+ אז תדבר עלי משהו.
+
+
+ אז היית שם גם כן. עכשיו, חברת הכנסת שפיר, כאשר אתם מדברים על צדק חברתי ואנחנו מביאים לידי ביטוי את הדבר הזה, למשל בנושא של שמים פתוחים, איך מפלגת העבודה דוממת בזמן הזה? הרי איך יגיע – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ לא שמעתי. חבר הכנסת רוזנטל, היו שלא שמעו. אנחנו מסכמים את הדיון באי-אמון.
+
+
+ פשוט לא קראת בשבת. זה היה בכל מקום. 
+
+
+ תאמינו לי, כשאנחנו רוצים גם בלי לרצות אנחנו רואים אתכם. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אנחנו היינו מצפים לאמירה הרבה יותר ברורה של מפלגת העבודה בנושא החברתי היסודי הזה. ואני מקווה, אני מקווה שהצדק החברתי לא נעצר כאשר הוועדים הגדולים מתייצבים. תודה רבה. 
+
+ אני מבקש, אדוני היושב-ראש, מחברי הכנסת וחברותיה לדחות את הצעות האי-אמון. תודה. 
+
+
+ תודה לסגן השר במשרד ראש הממשלה חבר הכנסת אופיר אקוניס, סגן השר המקשר עם הכנסת. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, אני מבקש מכולם לשבת. חברי הכנסת, בנושא הבא שנעלה אין לנו לא אופוזיציה ולא קואליציה. אנחנו נכבד את זכרם של שני חברינו שהלכו לעולמם בשבועות האחרונים, חבר הכנסת לשעבר מרדכי משעני וחבר הכנסת לשעבר הרב יעקב יוסף. אני מבקש מהכנסת לכבד את זכרם בדקת דומייה. 
+
+(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.)
+
+ נא לשבת. 
+
+ חברי הכנסת, מרדכי, מוטי משעני, זכרו לברכה, היה חבר בכנסת החמש-עשרה מטעם סיעת ישראל אחת, ואחר כך מטעם גשר. שימשנו ביחד כחברים בוועדת הכנסת ובוועדה המיוחדת להצעת חוק שירות ביטחון, ואני זוכר היטב את חוש ההומור הבריא שלו שהתלווה לרצינות ולענייניות. 
+
+מוטי לא הספיק להיות זמן רב בכנסת, אך שהותו כאן הותירה חותם. רק בשבוע שעבר ציינו את יום הזיכרון לחללי צה"ל. מרדכי משעני, מוטי, היה מחברי הכנסת שדאגו באופן אקטיבי לקידומו של חוק בתי יד לבנים, מתוך רצון להנציח באופן נאות את הנופלים ולהעניק מקום מכובד למשפחות להתייחד עם זכר יקיריהן. מוטי ניסה ככל כוחו לקדם חוק זה בהסכמה בין הממשלה לכנסת, והכול מתוך כבוד עמוק לנופלים. בסופו של דבר, החוק התקבל לאחר שינויים בכנסת השבע-עשרה, אך מאמציו הפרלמנטריים העלו את הדבר בצורה ברורה על סדר-היום של הכנסת וגם של הממשלה.
+
+אני שולח מכאן את תנחומי לאמו שרה, לרעייתו מרגלית, מיקי, לבניו דרור ואריאל, לבתו יעל, לנכדיו, לאחיו ולאחיותיו. יהי זכרו ברוך. 
+
+ חבר הכנסת לשעבר הרב יעקב יוסף, זכרו לברכה, היה חבר הכנסת האחת-עשרה מטעם סיעת ש"ס והמשיך בפעילותו הציבורית והחינוכית בהרבצת תורה ולימודה גם בשנים אחרי פרישתו מהכנסת. 
+
+ הרב יעקב יוסף היה מחויב למגמה שהציב אביו, הרב עובדיה יוסף, ייבדל לחיים ארוכים, וחייו היו מוקדשים להחזרת עטרת יהדות ספרד ליושנה. כאדם הוא היה חדור אמונה עמוקה באמת האישית שלו, ולא נשא פנים לאיש, גם כאשר הדברים עלו לו במחיר אישי וציבורי. הוא נשאר נאמן לאמת הפנימית שלו. הוא ייזכר כמרביץ תורה, מנהיג ציבור ואדם שדאג יותר מכול לחינוך הבנות ולשיבוצן במוסדות ראויים להן, תוך כבוד ושוויון לכל בת ובת באשר היא. 
+
+ אני שולח מכאן את תנחומי, תנחומי כולנו, לאביו הדגול הרב עובדיה יוסף, ייבדל לחיים ארוכים, לרעייתו, ילדיו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו, תלמידיו ושומעי לקחו. יהי זכרו ברוך. 
+
+ תהא נשמת מוטי משעני ותהא נשמת הרב יעקב יוסף צרורות בצרור החיים. 
+
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על הצעות האי-אמון שהוגשו לכנסת. אנחנו נצביע לפי סדר נימוקן. הצעת האמון הראשונה מטעם סיעות ש"ס – יהדות התורה: כוונת הממשלה לפגוע במעמד הביניים, בשכבות החלשות ובקצבאות הילדים. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+
+הצעת סיעות יהדות התורה – ש"ס להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ חברי הכנסת, 46 בעד, 62 נגד. אני קובע כי הצעת האי-אמון של סיעות ש"ס ויהדות התורה לא התקבלה. 
+
+ מטעם סיעת העבודה – ממשלה ללא בשורה וחזון בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני המסכנת את האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל. מי בעד ההצעה, מי נגדה? נא להצביע.
+
+הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ בעד – 45, 63 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת האי-אמון של סיעת העבודה לא התקבלה. 
+
+ סיעת מרצ – ממשלה ללא בשורה וחזון בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני המסכנת את האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל. מי בעד, מי נגד? נא להצביע.
+
+הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ חברי הכנסת, בעד – 46, נגד – 63, אין נמנעים. גם ההצעה של סיעת מרצ לא התקבלה.
+
+ אנחנו עוברים להצביע על הצעתה של סיעת רע"ם-תע"ל-מד"ע – ממשלה נעדרת חזון ותקווה. בבקשה – בעד, נגד, נא להצביע.
+
+הצעת סיעת רע"ם-תע"ל-מד"ע להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ חברי הכנסת, בעד – 45, 61 מתנגדים, אין נמנעים. גם הצעה זאת לא התקבלה. 
+
+ הצעת אי-אמון של סיעת חד"ש – עוד ממשלה מסוכנת. מי בעד, מי נגד? נא להצביע.
+
+הצעת סיעת חד"ש להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ חברי הכנסת, 46 בעד, 62 נגד, אין נמנעים. גם כאן אני קובע כי הצעת סיעת חד"ש לא התקבלה. 
+
+ סיעת בל"ד – עוד ממשלה מסוכנת ללא כל בשורה. מי בעד, מי נגד? נא להצביע.
+
+הצעת סיעת בל"ד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ חברי הכנסת, 43 בעד, 63 מתנגדים. גם הצעת האי-אמון מטעם סיעת בל"ד לא התקבלה. 
+
+ הכנסת דחתה את כל הצעות האי-אמון. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, אני אבקש מיושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת צחי הנגבי, למסור הודעה למליאה. ההודעה חייבת אישור המליאה, קרי הצבעה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני אקריא. בהמשך לאישור הרכב הוועדות במליאת הכנסת, הריני מתכבד להודיע על איוש מקומות הפנויים לסיעת העבודה, כדלקמן: ועדת הכנסת – חבר הכנסת אילן גילאון; ועדת החוץ והביטחון – חברי הכנסת בנימין בן-אליעזר, איתן כבל ועמר בר-לב. ממלאי-מקום בוועדת החוץ והביטחון: חברי הכנסת מרב מיכאלי ונחמן שי; בוועדת הכספים – חברי הכנסת אראל מרגלית וסתיו שפיר. ממלאת-מקום: חברת הכנסת מיכל בירן; בוועדת הכלכלה – חבר הכנסת יצחק איציק שמולי; בוועדת החוקה, חוק ומשפט – חברי הכנסת משה מזרחי ומרב מיכאלי; בוועדת החינוך, התרבות והספורט – חבר הכנסת יצחק הרצוג; בוועדת הפנים והגנת הסביבה – חבר הכנסת נחמן שי; בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – חברי הכנסת מיקי רוזנטל ומיכל בירן; בוועדה לענייני ביקורת המדינה – חבר הכנסת מיקי רוזנטל; בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – חבר הכנסת יחיאל חיליק בר; בוועדה לקידום מעמד האישה – חבר הכנסת יחיאל חיליק בר; בוועדת המדע והטכנולוגיה – חבר הכנסת אראל מרגלית; בוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים – חבר הכנסת משה מזרחי; בוועדה לזכויות הילד – חבר הכנסת יחיאל חיליק בר.
+
+אבקש את אישורה של הכנסת להודעה זו. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת צחי הנגבי, יושב-ראש ועדת הכנסת, ואנחנו מצביעים.
+
+
+ לא צריך להצביע.
+
+
+ צריך, צריך, על זה צריך.
+
+
+ בעד, נגד. יש לך עוד הודעות, אז אני אוסיף את קולך.
+
+
+ בסדר. יש עוד. 
+
+
+ תכף נראה את התוצאות ואז תגיד לי לאיזה צד להוסיף את קולך. 
+
+הצעת ועדת הכנסת בדבר השלמת הרכב ועדות הכנסת נתקבלה.
+
+
+ התכוונת להצביע בעד, אדוני, נכון? 
+
+
+ בהחלט. 
+
+
+ אז 95, בצירוף קולו של צחי הנגבי, בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. ההודעה אושרה. 
+
+
+
+
+ בבקשה, אדוני ימשיך. 
+
+
+ זאת הודעה, אין צורך בהצבעה. 
+
+ ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום את הרכב הוועדה המשותפת לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת הכלכלה לפי חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א–2011. הוועדה תהיה בת שישה חברים, שלושה מכל ועדה, בראשות חברת הכנסת מירי רגב מוועדת הפנים והגנת הסביבה. מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה – חברי הכנסת מירי רגב, זבולון קלפה ודוד אזולאי; מטעם ועדת הכלכלה – חברי הכנסת רונן הופמן, רוברט אילטוב ואבישי ברוורמן. תודה, אדוני. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת צחי הנגבי. אין צורך, כאמור, בהצבעה על ההודעה השנייה. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום. בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, יציג את ההמלצה חבר הכנסת עפר שלח. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני המליאה את המלצות הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון לעניין הכרזה על מצב חירום, בהתאם לסעיף 69 לתקנון הכנסת. 
+
+חוק-יסוד: הממשלה משנת 2001 קובע כי סמכות ההכרזה על מצב חירום תהיה בידי הכנסת, ביוזמתה או על-פי הצעת הממשלה, וכי תוקף ההכרזה לא יעמוד על יותר משנה. זאת, מאחר שהכנסת סברה כי לא ראוי שהכרזה כזו, שמעניקה לממשלה סמכויות לגבור על חקיקת הכנסת בתקנות שעת-חירום, תעמוד בתוקפה במשך זמן כה רב ללא פיקוח פרלמנטרי. 
+
+לפי תקנון הכנסת, הוועדה המוסמכת לדון בהצעת הממשלה ולהביא את המלצתה בנושא בפני הכנסת היא ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט. מאחר שוועדה כזו טרם הוקמה, ולוחות הזמנים חייבו דיון בנושא עוד במהלך פגרת הפסח, דנה בנושא הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, בהתאם להוראות סעיף 69(ז) לתקנון הכנסת. לפי סעיף זה, הוועדה הזמנית מוסמכת להמליץ לכנסת להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים. 
+
+ ההצעה להכריז על מצב חירום לתקופה נוספת אינה נובעת מנסיבות ביטחוניות המצדיקות זאת. ודאי שלא מתקיימות בישראל נסיבות דומות לאלה שבשלהן הוכרז לראשונה מצב חירום ב-1948. הסיבה לכך שהכנסת בכל זאת מתבקשת לחזור ולהכריז על מצב חירום היא, שלאורך השנים נחקקו חוקים, תקנות וצווים שתוקפם הותנה בקיומו של מצב חירום. רבים מחוקים וצווים אלה עדיין עומדים בתוקף, וקבועים בהם הסדרים חיוניים שעלולים לפקוע אם הכנסת לא תחזור ותכריז על מצב חירום. כדי שניתן יהיה להימנע מהכרזה נוספת, דרושה קודם לכן ההסדרה החקיקתית של כל אותם חוקים וצווים חיוניים וניתוק זיקתם למצב החירום, ואז אפשר יהיה לסיימו. 
+
+ בעבר נמתחה ביקורת רבה על כך שהממשלה אינה עושה די כדי לקדם את ניתוקה של חקיקה זו ממצב החירום, ונאמר כי הכנסת אינה מפקחת באופן נמרץ דיו על הממשלה כדי שתפעל בכיוון זה. ביקורת זו הושמעה גם בבית-המשפט העליון, גם בציבור וגם בכנסת עצמה, והיה בה טעם רב. עצם ההגדרה "מצב חירום" אינה פשוטה למדינה איתנה ומתקדמת כמו ישראל. 
+
+בראשית כהונתה של הכנסת השמונה-עשרה הקימה הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט צוות מעקב בראשותו של חבר הכנסת אברהם מיכאלי, שפיקח באופן הדוק מבעבר על פעילות הממשלה בנושא. כתוצאה מפעילות הצוות קטן מספר הצווים שתוקפם מותנה בקיומו של מצב חירום בשני-שלישים, מ-158 ל-54. 
+
+ אזכיר רק מעט מהדברים שנעשו השנה בתחום זה; סקירה מלאה מונחת על שולחנכם. בוטלו שישה צווים, מרביתם לאחר שהוחלפו בתקנות חדשות; אושרו בקריאה ראשונה הצעות חוק בתחומי הגז, הדלק, הפיקוח על מזון, בעלי-חיים וייבוא ציוד צבאי, שהצטרפו ל��צעת חוק המאבק בטרור שאושרה בקריאה ראשונה כבר ב-2011. כפי שתראו בסקירה שלפניכם, ביטולם של 16 צווים נוספים באמצעות חקיקה חלופית ניצב לפתחה של הכנסת. בנוסף, הובאו לאישור ועדות הכנסת השונות תקנות בתחומי משק החלב, הדיג, המזון והתמרוקים, שנועדו להחליף צווים שתוקפם מותנה בקיומו של מצב חירום. תקנות אלה הצטרפו לתקנות שהובאו לוועדות הכנסת עוד קודם לכן אך טרם אושרו, בנושא הובלת דלק ומכלי גז. 
+
+ לכן, רבותי חברי הכנסת, אף שהמלאכה עוד רחוקה מסיום, ניתן לראות שבניגוד לעבר, ברור שנעשית עבודה אמיתית ומאומצת לשינוי המצב. גם בית-המשפט העליון היה ער לעבודת הממשלה ולפיקוח ההדוק של הכנסת, ובעקבות זאת דחה במאי שעבר עתירה נגד קיומו של מצב החירום שהייתה תלויה ועומדת מאז 1999.
+
+ כפי שציינתי בראשית דברי, הוועדה הזמנית מוסמכת להמליץ לכנסת להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב החירום בארבעה חודשים. הוועדה החליטה להסתפק אף בהמלצה להאריך את התקופה בזמן קצר יותר, של שלושה חודשים. במהלך כנס הקיץ אמורה לקום הוועדה המשותפת, וזו תמשיך לדון בנושא אם תבקש הממשלה מהכנסת לחזור ולהכריז על מצב החירום. לפיכך המליצה הוועדה הזמנית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום עד יום ט"ו באב תשע"ג, 22 ביולי 2013. אבקש מחברי הכנסת לאשר את ההמלצה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עפר שלח שהציג את המלצת ועדת החוץ והביטחון. חברי הכנסת, מתקיים דיון, יש לנו עשרות נרשמים. אני מודיע שאם מישהו מעוניין להירשם, זה בשניות הקרובות כי אני סוגר את הרשימה. ראשונת הדוברים היא חברת הכנסת זהבה גלאון. אחריה – אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין וכן הלאה. חברי הכנסת, חידדנו את העניין הזה היום בנשיאות, כך ינהגו גם שני הסגנים. חבר כנסת שלא יהיה במליאה יפסיד את תורו ואין הזדמנות שנייה. נא להקפיד על זה. בבקשה, גברתי. שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, סיעת מרצ תצביע נגד הצעת החוק המוצעת כאן, חברי יעלו וינמקו. 
+
+ אני רוצה לספר לכם, חברי חברי הכנסת, כמה אבסורדי המצב הזה. בשנת 1948, ארבעה ימים אחרי הקמת המדינה, כשירושלים הייתה מנותקת מתל-אביב, אמרו שעלול להיות מצב שלא ניתן יהיה לכנס את הכנסת כדי לחוקק איזשהו חוק דחוף ולכן צריך לתת לממשלה אפשרות לבטל ולהשעות חוקים של הכנסת, ואז הכריזו – אני מזכירה לכם, חברי חברי הכנסת, ב-1948 – על מצב חירום. לא זרמו מים בירדן מאז 1948, חברי חברי הכנסת? הסיבות שהביאו על הכרזה על מצב חירום לא קיימות יותר. ישראל – אומנם ראשיה מזהירים אותנו כל הזמן מפני האיום האיראני, אבל אין כאן סכנה קיומית כמו שהייתה ב-1948, כשאימצו את מצב החירום של המנדט הבריטי שנחקק תשע שנים קודם לכן. 
+
+ למה הדבר הזה כל כך מקומם? זה נכון שהממשלה עושה מהלכים לשנות צווים בעקבות בג"ץ שחייב אותה לעשות כך, בג"ץ של האגודה לזכויות האזרח. מ-1948, 65 שנה מאז נוסדה המדינה, הדבר הנורא שקרה זה שמצב החירום הפך לשגרה, והשגרה נחזית לפעמים למצב חירום. מצב החירום הזה מאפשר לממשלה להפוך כל מיני הליכי חקיקה רגילים מכוח תקנות הגנה (שעת-חירום) לכל מיני חוקים דרקוניים. אתם תראו בהמשך, אנחנו נקבל יוזמות חקיקה של מעצרים מינהליים למשל, הכול מכוח תקנות הגנה (שעת-חרום), 1945, תפיסת ומעצר מה שנקרא מסתננים, פליטים ומבקשי מקלט. כל מיני יוזמות וצווים שמאפשרים לממשלה הזו לפגוע בזכויות אדם. זה נראה לכם סביר שעדיין, 65 שנה אחרי, למשל חוק ��פיקוח על המצרכים והשירותים, רק מפני שיש איזו נוחות ביורוקרטית, עדיין הוא חלק מאותם צווי החירום?
+
+ חברי חברי הכנסת, אני מציעה לכם לא להיות חותמת גומי כמו שהייתה ועדת השרים בממשלה ולא לאשר באופן אוטומטי את מצב החירום שנה אחרי שנה. ההכרזה הזו על מצב החירום פוגעת בחופש הביטוי, יש לה אופציות לפגוע בחופש השביתה. היום יש שביתה בנמל התעופה. בקלות, בקלות אפשר להשתמש בצווי החירום האלה ולהכריז על השביתה כבלתי חוקית. זה יפגע בחופש ההתאגדות, בחופש הקניין ובזכויות אדם אחרות. חברי חברי הכנסת, 65 שנה אחרי ממש אין צידוק והצדקה לחקיקת חירום של הכנסת. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת זהבה גלאון. חבר הכנסת אילן גילאון – אדוני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אין בכוונת אדוני לומר, אני מסכים, ולרדת, נכון?
+
+
+ אני מסכים לברך את אדוני, אני חושב שלא הצלחתי לברך את אדוני. מה שכן, אדוני, לברך אותך זה דבר יוצא דופן, אבל כל שנה אני חותם על איזה תקנות לשעת-חירום, והייתי כמעט אומר לך: חרומאים, נמאסתם. לא מזמן, בחג הפסח, אמרנו: "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש-ברוך-הוא מצילנו מידם". אדוני, כמו שאמרה חברתי זהבה גלאון, 65 שנים, אי-אפשר כל הזמן עם התחושה האפוקליפטית הזו של העוצר, של שעת-חירום, של הסכנה ההולכת לכלותנו.
+
+  אני רוצה לספר לך סיפור אישי. אבי היה – אני מדבר בשנות ה-60 – חשמלאי במפעל. יום אחד הוא בא לבעל-הבית ואמר לו: אדון בעל-הבית, אני רוצה העלאה במשכורת. אז אדון בעל-הבית אמר לו: אדון אברם, אתה מבקש העלאה במשכורת? אתה לא יודע שיש מלחמה בארץ? אדוני, אדון אברם ידע שהייתה מלחמה ב-48', ב-56', ב-67', ב-73', הוא ידע שיש מלחמה, אבל תמיד המלחמה הזאת ושעת-החירום הזאת היו על גבו של אדון אברם.
+
+ אדוני, 65 שנים זה כמעט גיל פנסיה לבנים ואחרי גיל פנסיה לבנות, הגיע הזמן שהמדינה הזאת תצא ממצב העוצר והחירום שלה והאפוקליפסה שלה וההפחדה שלה, ואי-אפשר להשתמש כל הזמן בנימוק השחוק הזה, מהסיבה הפשוטה, שבינתיים, עם החירום הזה, שלא מאפשר לנו להתעסק עם פרות קדושות – מה שהיינו באמת צריכים לעשות, לפרק לגורמים את כל המציאות שלנו, למשל את תקציב הביטחון פעם אחת ולתמיד, ולהבין שיותר אנשים מתים כאן מסוכרת ומלחץ דם ומסרטן וממחלות לב מאשר משעת-החירום. 
+
+ די עם תפיסת הגטו החירומית הזאת. לא באנו לכאן לבנות בונקר לעם היהודי, באנו לבנות לו מדינה נורמלית שכל הזמן מבקשת גם, אדוני, להיות, לא תאמין, ב-OECD. אז אני מציע לפני שנהיה ב-OECD – לא OCD, ה-OECD, אלה דברים באמת דומים, עכשיו כשזה עולה – אז אני מציע לעצמנו שנהיה קצת יותר צנועים.
+
+ אבל אחרי 65 שנים הגיע הזמן ללכת לחזון חדש, ובחזון הזה יש תנועת תיקון, אדוני היושב-ראש המתחלף, שמתקנת את כל הפסיכוזה של החירום הזה שיש מאז החלוקה ב-1947 ועד עצם היום הזה. ותאמין לי, אדוני, נמאס כל שנה לבוא ולמשוך לשעת-חירום עוד שנה ועוד שנה ולהאריך את משך השירות הצבאי. הדברים האלה חייבים להיבחן לאור מציאות של מדינה שמבקשת להיות מדינה נורמלית. 
+
+ גם כמה דברים מאוד השתנו באזור שלנו. כך או אחרת, אנחנו, כמדינה שמבקשת להיות מדינה גלובלית, צריכה להפסיק להיות, תסלח לי, צפון-קוריאה במידה רבה, אוקיי? שזאת מדינת חירום ממשית. אני מניח שבצפון-קוריאה כל שנה מבקשים אישור להוציא לה צווי חרום. אני מבקש מכם, חירומאים, אפוקליפטאים, ואללה, נמאסתם, נמאסתם, נמאסתם. תרדו מזה.
+
+
+ תודה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדי שנה מגיעה אלינו הרשימה המגוחכת הזאת של חוקים ארכאיים, משונים, שתלויים בתוקפו של מצב חירום, ואני, אי-אפשר הרי למנוע ממני את העונג לקרוא כמה מהם, רק שנבין מה אנחנו מאשרים כאן היום: טיפול בדגים, ייצור דבש, שמן מינרלי בייצור מזון, הפעלת רכבל, התקנת מונים למוניות, ייצור דבש ומכירתו, בשר טחון חי ומתובל והוצאת בשר דגים מבית-קירור, ויש פה עוד, אני רק לקחתי ככה highlights – צעצועים, נקניקיות, נקניקים, זה דברים שתלויים בקיומו של מצב חירום, ואנחנו נדרשים לאשר את מצב החירום הזה. זה מגוחך, זה פתטי, זה צריך לעבור מהעולם, ויותר מזה, אני אגיד שבושה לממשלה, שהיא אפילו קוראת לעצמה מחנה לאומי, שמביאה את הדבר הזה. 
+
+מצב החירום הוכרז לראשונה על-ידי השלטון הבריטי, הנציב העליון שהיה בארץ-ישראל, כדי לטפל במחתרות היהודיות. ואחר כך, כשקמה המדינה, מועצת המדינה הזמנית אישרה מחדש קיומו של מצב חירום, בלי לקבוע מה זה אומר מצב חירום, על מה הוא חל, מתי הוא יסתיים, מה הסמכויות שנובעות ממנו, מה המשמעות המשפטית שלו. ואנחנו, במדינת ישראל הריבונית, בגוף שהוא דמוקרטי, שנה אחר שנה, כמו איזה סוס עיוור, מאשרים את הדבר המיותר הזה. את רשימת החוקים הנלעגת הזאת צריך לפטור כבר. מדי שנה מביאים את הדף הזה ואומרים: הנה, הורדנו צו, הנה, הורדנו צו, ושוב אני מוצא את הבשר המתובל הזה, ואת הדבש, ואת שמאי הרכב, ואת הוצאת הדגים מבית-קירור, וייצור גלידה, וכל מיני דברים כאלה מופיעים ברשימה של ועדת החוץ והביטחון. זה מביש, הדבר הזה. זה פשוט מביש.
+
+ולעניין מצב החירום: אין שום צורך להעניק לממשלת ישראל סמכויות בלתי מוגבלות, לא בזמן ולא בהיקף, של מצב חירום. בית-המשפט העליון הרי כבר קבע את זה לפני 14 שנה. קבע את זה בית-המשפט העליון. הממשלה ביקשה ארכה – בסדר. שנה, שנתיים, כמה אפשר עוד למשוך את הביזיון? אז האם אנחנו רוצים – ואני שואל פה את היושב-ראש ואת חברי הכנסת של הקואליציה – להמשיך בביזיון הזה כמדינה שמתקראת דמוקרטית? גוף שהוא בית העם ונבחר באופן דמוקרטי לא יכול לאשר באופן גורף, שנה אחר שנה, קיומו של מצב חירום בלתי מוגבל.
+
+ אני רוצה להגיד לאדוני היושב-ראש: אנחנו לא נמצאים במצב חירום. אנחנו לא נמצאים במצב כזה שמאפשר לממשלה סמכויות דרקוניות מהסוג הזה. הנה, אני אקריא – אני אקריא, שנדע מה אנחנו מאשרים כאן – –
+
+
+ זמנך תם.
+
+
+ – – לשנות כל חוק. להפקיע זמנית את תוקפו. לקבוע בו תנאים. להטיל או להגדיל מסים. הכול. לשנות כל חוק במצב חירום? לשם מה? האם זה באמת מוצדק? זה נחוץ? אנחנו בכנסת, הרי אם הקואליציה רוצה, היא לא יכולה לשנות חוקים? בשביל מה מצב החירום הזה?
+
+אני חושב שזה דבר לא דמוקרטי, לא מוסרי, והרשימה המצחיקה הזאת שנלווית פה מדגישה עד כמה זה אפילו – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – פוגע בכבודנו. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. תעלה חברת הכנסת מיכל רוזין, ואחריה – חבר הכנסת עיסאווי פריג'.
+
+
+ מצב חירום, כמו חוק ההסדרים ועוד כמה פטנטים אחרים, הוא לא יותר מאשר כלי של הממשלה להתנער מאמות המידה שמכתיבה לה הכנסת, ולעקוף את החוק, הלכה למעשה. תפקידנו, בתור הרשות המחוקקת, להוות בלם ולשמור על יחס מידתי בין הגנה על זכויות האזרחים וצורכי המדינה. ויתור על הכוח של הכנסת מפקיר את האזרחים וחוטא לתפקידנו כנבחרי הציבור.
+
+אחת הדוגמאות לפגיעה בזכויות האזרח של חוק החירום, נושא שקרוב מאוד ללבי, הוא סעיף 11 לחוק שעות העבודה והמנוחה, שלפיו במצב חירום שר הביטחון יכול לאשר פגיעה בזכויות העובדים ועבודה של שעות נוספות על-פי ראות עיניו. כפי שכתוב: "בתקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום בתוקף ההכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, וכן בשעה שצורכי האספקה והשירותים החיוניים מחייבים זאת לדעת שר העבודה או לדעת שר הביטחון, כשהמדובר הוא במקומות עבודה הנתונים להוראותיו או שמבצעים הזמנות של צבא הגנה לישראל". 
+
+ ניסיונות לצמצם את ההשפעה החוקית של מצב החירום הם מועטים וכושלים, ואני אסיים בדבריה של דורית בייניש, שאמרה בעקבות עתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח, בהארכה הקודמת של מצב החירום: "זה לא מתקבל על הדעת. משנת 1999 אתם חוזרים כמו תקליט, בכל פעם, על אותם דברים, אבל לא הראיתם אפילו לא בדל של חידוש". תודה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת מיכל רוזין. יעלה חבר הכנסת עיסאווי פריג', ואחריו תעלה חברת הכנסת תמר זנדברג. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ שלום, אדוני היושב-ראש, שלום לכל החברים, הנוכחים והנפקדים, אני לא יודע איך להתחיל את השיחה אתכם, חברים. מצב חירום באחד מהימים – איך, אילן, אמרנו – מצב חירום יכול להיות באחד מהימים להגלות אותי מכאן, או להוציא אותי להורג. מצב חירום, הכול מותר.
+
+אני תוהה, מ-1948, כל שנה, אנחנו צריכים לחדש ולהגיד: מצב חירום. בא ראש הממשלה: מדינה משגשגת, מדינה מתפתחת, או מדינה חלק מהעולם הנאור, ומצב החירום הביטחוני – לא מסתפקים בכך. נכנסים למצב חירום כלכלי. מ-1985 נכנס לפוזה מצב החירום הכלכלי, בשם חוק ההסדרים. נהיינו במצב חוק – מצב חירום כלכלי. מתהדר ראש הממשלה שאנחנו מדינה מתפתחת, מתקדמת, ומצב חירום כלכלי מ-1985, בשמו: חוק ההסדרים, מתחדש כל שנה ושנה. הפך להיות החירום שבשגרה. אז אני לא מבין את המצב.
+
+המדינה סוללת כבישים – הכיבוש סולל כבישים עוקפים בשטחים. עכשיו, הממשלה רוצה כוח, רוצה משילות, רוצה להתקיים, אז מה תעשה? חוקים עוקפי דמוקרטיה. בשם מה? בשם חירום.
+
+חברי ירשו לי: זה מצב, חברים, בלתי נסבל. אני קורא לכל החברים, עזבו עכשיו קואליציה–אופוזיציה. צריך לחלום על מצב להיות במדינה נורמלית. לחיות במצבי חירום, אם ביטחוני, אם כלכלי, הופך להיות חלק מהשגרה שלך – אתה לא בן-אדם נורמלי. אי-אפשר לקיים מדינה נורמלית וחיים נורמליים במצבי חירום שמתחדשים כל שנה. איך אפשר, כנסת, ממשלה, לא משנה איפה אתם – אל תהיו רובוטים. במיוחד החברים שלי ממפלגת העבודה; אני רואה כיסאות ריקים, אני רואה שהם לא לוקחים חלק בשיח הזה. מצב חירום מדבר לכל אחד ואחד מאתנו. אני קורא לכל החברים: מצב החירום היום נגדי, מחר עלי. היום אתי, מחר נגדי.
+
+מכאן אני קורא לכל החברים: המצב הזה צריך להיפסק. 65 שנה לחיות תחת שם וכותרת של מצב חירום – צריך להיגמר מהעולם הזה.
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+ תתחילו לחשוב בנורמליות – – 
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – מדינה נורמלית, אדוני היושב-ראש. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. תעלה חברת הכנסת תמר זנדברג, ואחריה – חבר הכנסת אברהם מיכאלי. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ רק – השר לא צריך לנכוח בזמן הדברים?
+
+
+ יש.
+
+
+ איפה?
+
+
+ היה פה שר. לפני כמה שניות ראיתי את סילבן שלום.
+
+
+ אולי הוא יצא לשירותים? אנחנו נמתין לו? לא, אבל – – –
+
+
+ רבותי – אני בכל אופן לא לוקח לך זמן, למרות שהשעון פועל. אני מבקש, אדוני המזכיר, לדאוג שיהיה פה נציג מהממשלה.
+
+
+ אני מבקש שתנז��ף בממשלה. 
+
+
+ כן, הבעיה שזה לא עוזר הרבה.
+
+
+ אני רוצה לנצל את הזמן ולהודות למנהלת סיעת מרצ, רונית חייקין יעקבי, שרשמה את כל חברות וחברי סיעת מרצ ראשונים לדבר, וזה גרם לכך שלפני דיברו חמישה חברות וחברי כנסת מצוינים, ואני גאה להיות השישית, ואני מסכימה עם כל מילה שאמרו החמישה לפני.
+
+
+ דרך אגב, זה לא בריא שעולים האחד אחרי השני מאותה סיעה, שלא יהיה עליכם עין הרע.
+
+
+ לא, הנה אני עושה – – 
+
+
+– – – 
+
+
+ – – נקשתי בעץ. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ זה לא – – –
+
+
+ הייתם עושים – זהבה, הייתם צריכים לעשות אחד-אחד, ככה.
+
+
+ זה לא מקרה. זה מפני שאנחנו עשינו עבודה ומנהלת הסיעה שלנו, נרשמנו בזמן. בכל אופן, אמרתי את ההקדמה הזו רק כדי לומר שאני מסכימה עם כל הדברים שאמרו קודמי, ואני לא אחזור עליהם. 
+
+אני רוצה, בכל זאת, לציין נקודה אחת נוספת, לעמוד עליה – ציינו חברי שאנחנו כבר לא במצב חירום ועד כמה המצב השתנה. ולמעשה, אפילו חבר הכנסת עפר שלח שהציג את הדברים ציין ביושר שלא מדובר באמת במצב חירום אמיתי, אלא שמדובר בחקיקה רבה שתלויה במצב החירום הזה, וזו הסיבה, למעשה, שמצב החירום ממשיך וחוזר על עצמו. אז אני רוצה לעמוד על נקודה אחת, והיא היחסים שבין הבית הזה לבין בית-המשפט, שדן כבר כמה פעמים ולאורך שנים בעתירה הזו. וחבר הכנסת שלח גם את זה ציין, שבית-המשפט ראה שהכנסת עושה מאמצים ויש התקדמות, ולכן עזב את הנושא. 
+
+ עכשיו, כאן בבית הזה בשנים האחרונות יש דיון מאוד נוקב על היחסים בין בית-המשפט לבין הכנסת, ופעם אחרי פעם אנחנו – צוין כאן בבית שהכנסת היא הריבון ובית-המשפט הרבה פעמים עומד באוזלת יד ומחזיר את הכדור שוב ושוב לכנסת. וחברי כנסת כאן, שלא יושבים כאן לצערי כרגע, חזרו ואמרו שבית-המשפט לא צריך להתערב, וצריך לבצע רק את תפקידו, והכנסת היא הריבון וכו'. אז הנה ניתנה לנו ההזדמנות, ולמעשה היא ניתנת לנו, ובית-המשפט ממש נמנע כמעט בכוח – מי שקרא את פסקי-הדין האלה – מלהתערב ולא פוסק ולא פוסק ולא פוסק, ושנה אחרי שנה ודיון אחרי דיון, ומחזיר פעם אחר פעם את הכדור לכנסת. והנה, הכדור בידינו. 
+
+ וחבר הכנסת עפר שלח שהציג את הנושא, ובאמת, אני פונה אליך באופן אישי ואל כל חברות וחברי הכנסת מהקואליציה, האזרחים שמגיעים מהחיים האזרחיים ויודעים שלא מדובר במצב חירום ומודים בזה, ויודעים שאין סיבה אמיתית ושההזדמנות הזאת ניתנה לנו לתקן את החקיקה הזו ולעשות את הדבר הצודק והנכון הזה – בואו ניקח את ההזדמנות הזאת לידינו; נוכיח שבית-המשפט לא צריך להתחנן אלינו פעם אחר פעם לעשות את המוטל עלינו. ניקח את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים, נעשה את המוטל עלינו, ומה זמן טוב מאשר עכשיו? תודה רבה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת תמר זנדברג. יעלה חבר הכנסת אברהם מיכאלי. אם בתוך חמש דקות לא מגיע נציג מהממשלה, אני נועל את הישיבה, רבותי. 
+
+
+ – – – יפה.
+
+
+זהו, הולכים הביתה.
+
+
+ נראה אותך.
+ 
+
+למה אתה לא נועל כבר?
+
+
+ הולכים הביתה. לא מצביעים.
+
+
+אם מזלזלים בכנסת, אז בוא – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ רבותי, רבותי, אתם לא – – –
+
+
+ – – –
+
+
+– – – 
+
+
+ לפחות אל תעירו אחרי שאני אומר דבר – – –
+
+
+– – –
+
+
+חברת הכנסת זנדברג צריכה לדבר שוב.
+
+
+ אם בתוך חמש דקות לא יגיע נציג ממשלה, אני נועל את הישיבה.
+
+
+ כבר עברו שלוש דקות.
+
+
+ היא צריכה לדבר שוב, חברת הכנסת זנדברג, מגיע לה.
+
+
+והיא דיברה שלוש דקות כשלא – – – 
+
+
+ רבותי, אני לא הפסקתי אותה. לא רק שלא הפסקתי אותה, גם אפשרתי לה להמשיך לדבר. היא קבעה לעצמה את הזמן – שהיא רוצה להפסיק. 
+
+
+ תעלי עוד פעם.
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני אפילו לא – אמרתי שהזמן לא נלקח עבורה. וגם לחבר הכנסת אברהם מיכאלי אני אומר אותו דבר. אני אומנם נותן לו שלוש דקות; במידה שלא יהיה פה נציג של הממשלה – – 
+
+
+ זמנו בידיו. אבל זה לא – – –
+
+
+– – הוא יכול להמשיך לדבר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ רבותי, אני יכול להפסיק את הישיבה ברגע הזה, אבל זה – אני פשוט רוצה לתת לדָּבָר לזרום, ואני אומר: בחמש דקות הקרובות – – 
+
+
+ כבר ארבע שנים הם מזלזלים בכנסת. הם מזלזלים בכנסת.
+
+
+ – – לא יגיע לפה שר, אני אפסיק את הישיבה. 
+ 
+
+ אדוני היושב-ראש, בלי הממשלה, חברי חברי הכנסת, הדיון הזה שמתקיים היום הוא דיון קבוע שמתקיים פה מדי שנה. אבל, אדוני היושב-ראש, כפי שציין חברי חבר הכנסת שלח, קרו בשנים האחרונות שינויים בדיונים מן הסוג הזה שלא היו בשנים קודמות. ואכן, חברים צודקים פה כשהם אומרים שלא יכול להיות שמאריכים מצב חירום במדינה מבלי לבחון מה הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי ההארכה של מצב החירום. ואכן, צודקים החברים שמצב החירום לא מוארך מפני שבאמת באמת יש פה מצב חירום במדינה. ואני מאחל שלא נזדקק להכרזת מצב חירום אמיתי. 
+
+מדובר פה באמת בחקיקה, שכתוצאה מכך שהכריזו בזמנו מצב חירום, הרבה מאוד חוקים וצווים ותקנות נקבעו בעקבות אותה הכרזה. הרבה מאוד שנים היינו באים לפה בוועדה משותפת שהכנסת הייתה מקימה – בדרך כלל ועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון – היו באים שם לדיון, אדוני היושב-ראש, דיון של חצי שעה, דיון "שושו" כזה, והיו מצביעים, מכריזים על מצב חירום במדינה. ואז באמת לפני שלוש שנים, ארבע שנים, כשבאנו לדיון כזה בוועדת החוץ והביטחון, שאלנו למה אנחנו צריכים להאריך את מצב החירום – כשאין שום סיבה לכך שאותם צווים שהממשלה משתמשת בהם מסיבות שלהם, ולא מביאים את זה כחקיקה רגילה או כתקנות או כחוקים – שהמצב הזה יימשך. 
+
+ ואכן, ייאמר לזכותו של חבר הכנסת צחי הנגבי, שהוא היה אז יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, שאמר – אני אמרתי את זה השבוע בדיון בוועדת החוץ והביטחון כמו "שאלת קיטבג", כששואלים בצבא – אתה יודע מה, שאלת שאלה טובה, בוא תרים את הקיטבג הזה ונקים ועדת משנה, ועדת פיקוח, ואנחנו נבחן את כל הצווים האלה, מה הסיבה שהם לא מוחלפים לחוקים או לתקנות. 
+
+ורבותי, אני אומר לכם, המצב מבחינת השימוש בצווים האלה היה מחפיר. משרדי ממשלה מחזיקים פה צווים בנושאים שאפילו בושה להזכיר אותם בכנסת, באיזה נושאים ובאיזה תחומים, כי המערכת לא ניערה את הצווים האלה והם שכבו במשך עשרות שנים, מקוּם המדינה כמעט, והפקידים והיועצים המשפטיים של המשרדים לא טרחו לחוקק אותם בצורה מסודרת. ולכן, כשהתחלנו בוועדת המעקב לעקוב אחרי כל משרד ממשלתי, וזימנו אותם לדיונים מדי חודשיים, גילינו שאם מנערים אותם – את הפקידות ואת היועצים המשפטיים במשרד – פתאום הם מוצאים פתרונות, וחלק גדול מהצווים גרמנו לכך שהם ישונו או יבוטלו, וחלק מן הצווים כבר הוכנו כתקנות או כחקיקה ראשית, כפי שמסר פה חבר הכנסת שלח בשם ועדת החוץ והביטחון. 
+
+ היום שני-שלישים של הצווים שהיו כתוצאה מהכרזת מצב חירום במדינה, ותחת ההכרזה הזאת הם פעלו, כבר בוטלו, שונו, הוחלפו. והיום אנחנו מדברים בשליש האחרון של הצווים, ביניהם חוקים מאוד מהותיים לתפקוד הממשלה; ואנחנו לא יכולים על רגל אחת ל��גיד: בוא נבטל את מצב החירום במדינה, כי אז המשק ישותק בכמה תחומים מפני שאין בינתיים חקיקה חלופית. 
+
+
+ תודה.
+
+
+ ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כרגע ההתקדמות היא סבירה. אני עדיין רוצה שזה יהיה יותר מהר, ואני עדיין הייתי רוצה שהממשלה תפעל ביתר שאת, ולא בקצב כפי שעבדו אולי עשרות שנים לפני כן. ולכן ההצבעה דהיום – אני אפילו כנציג האופוזיציה יכול לומר שצריך להיענות לבקשה של הממשלה, כי מדובר פה בדבר שהמשק דורש. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי. יעלה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת מוחמד ברכה. שלוש דקות לרשותך. בינתיים הגיע השר לביטחון פנים.
+
+
+ אני ראיתי. נוכחותו בלתי – היא נראית. 
+
+כבוד היושב-ראש, אני מאוד מודה לך, רבותי חברי הכנסת, אנו מתנגדים להצעה המוגשת לכנסת היום: הכרזה על מצב חירום. אך יש כאן הטעיה רבתי, כאילו הכול נורמלי, חוץ מההכרזה על מצב חירום. אנחנו חיים במצב נורמלי, יש הפינה הזאת שמכריזים בה על מצב חירום. זה מזכיר לי את ימי כהנא. אמרו: הגזענות בישראל מתנקזת בכהנא. הוא בצלמו – הוא מייצג את הגזענות. כולם בסדר חוץ מכהנא. וככה הכול בסדר, כל החקיקה בסדר חוץ ממצב החירום. 
+
+ אני אביא רק מה שקורה היום, אני לא אתרחק, רק שני עניינים שעלו בכנסת היום: 1. ההחלטה האומללה, המבישה, האנטי-דמוקרטית של ועדת הפנים להאריך בשנתיים, לדחות בשנתיים את הבחירות בטייבה. שבע שנים העירייה מנוהלת על-ידי ועדה קרואה. מה יותר מצב חירום מאשר שהרשות המבצעת, השלטון, בא ונוטל מהאזרחים את האפשרות לנהל את חייהם, את העירייה שלהם, מנהל את זה בעצמו? זה מצב חירום או מצב רגיל? מצב נורמלי זה? אז מה זה משנה אם זה נמצא בתוך המצבור הזה של מצב חירום. יכול להיות שאותו חוק של ועדות קרואות ימצא לעצמו מקום טוב בתור הכרזה על מצב חירום. זה שזה נמצא בחקיקה נפרדת, זה לא משנה. אז אני אומר: החוק הישראלי רצוף, מלא, מצבי חירום. 
+
+ הנושא שיידון היום עוד מעט, חוק האזרחות, שמונע איחוד משפחות, שבו דרך אגב מצוין, כתוב, שאם בן-הזוג או לזוג יש ילדים, זה לא עניין, טעם הומניטרי, לאחד אותם לחיות ביחד. כלומר, זה שיש לך אישה או שיש לך ילדים זה לא בהכרח אומר שיש לך טעם הומניטרי לגור עם אשתך או לחיות עם הילדים שלך. זה נכון עבור כל בן-אדם, אבל במצב החירום הישראלי, הפלסטיני אין לו זכות כזאת, הזכות הזאת מופקעת, אף שזכות להקים משפחה היא זכות אוניברסלית. זה מצב חירום או לא מצב חירום?
+
+יש מאות אלפי אזרחים שחיים במצב חירום יום-יום. אני, אם הייתי רואה שחברי הכנסת כאן שמוציאים ומחכים, יראו את המשפחות האלה, יראו את האסון שלהם, יראו את מצב החירום שלהם – זה בחקיקה שתעשה עוד עכשיו, לא בתור החוק הזה. אז אני אומר, החוק הזה נותן תמונה שקרית. יש יותר מצב חירום מחוץ לחוק הזה מאשר יש בו. כמובן, הוא כשלעצמו פסול. תודה רבה.
+ 
+
+ תודה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חבר הכנסת מוחמד ברכה. רבותי, אני אומר מראש: חברי כנסת שלא יהיו פה כשאני אקריא את שמם, אני לא אאפשר להם לדבר אם הם ייכנסו אחרי כן למליאה. אני אומר את זה מראש – ככה שלא יהיו טענות. חבר הכנסת חנא סוייד – איננו – – –
+
+
+ אינו נוכח.
+
+
+ אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת עפו אגבאריה. שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת דב חנין.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, יש טקסים שצריך מתישהו לשים להם קץ. ומאז שאני בכנסת אני מבלה בטקס הזה, שבו אחת לשנה באה הממשלה ומספרת לנו שאין מנוס, אין ברירה, צריך להאריך את מצב החירום. וצריך להאריך את מצב החירום בגלל שאלות שנוגעות לכלובי דגים או לפיקוח על בשר, ובלי מצב חירום כל המערכת תקרוס. הגיע הזמן לשים קץ לאבסורד הזה. 
+
+ הטענה שאומרת שרק בזכות מצב החירום חוקי ישראל יכולים לעמוד היא טענה שצריכה לבייש את מי שמעלה אותה. הגיע הזמן שהכנסת תחוקק את החוקים הנדרשים, וחוקים שאינם נדרשים לא יכולים להמשיך ולחסות בצלו של מצב החירום, כי מצב חירום, עמיתי חברי הכנסת, זה ביטוי שאסור לעשות לו זילות כזאת. מצב חירום זה ביטוי שמאפשר דריסה של נורמות דמוקרטיות, והארכת מצב החירום שאתם מבקשים מאפשרת המשך דריסה של נורמות דמוקרטיות, מאפשרת לממשלה להוציא צווי חירום, תקנות שעת-חירום, והדבר הזה הוא אנטי-דמוקרטי, הוא דבר שמנוגד לעקרונות של ממשל העם על-ידי נציגי העם הנבחרים.
+
+ולכן, עמיתי חברי הכנסת, הקריאה שלנו היום לכנסת היא לא להמשיך בטקס המביש הזה. הגיע הזמן שהכנסת תאמר: עד כאן, לא יהיה מצב חירום בכאילו כדי לאפשר לממשלה לחיות חיים נוחים וכדי לאפשר לממשלה להעביר נורמות שאין להן מקום ואין בהן צורך במדינה דמוקרטית ומתקדמת.
+
+ אני מבקש ופונה לחברי הכנסת, וקודם כול לחברי הכנסת החדשים, שכמה מהם נמצאים אתנו כאן: אל תשתתפו בטקס הזה. לא בכל טקס משפיל צריך להשתתף ולא בכל הצבעה משפילה צריך לקחת חלק, ולא עבור כל הצעה בעייתית צריך גם להצביע.
+
+ אני מציע לכנסת לדחות את ההצעה ולא לאפשר את הארכת מצב החירום המיותר והמלאכותי פעם נוספת. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. יעלה חבר הכנסת עפו אגבאריה, ואחריו – חבר הכנסת אליהו ישי. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני תוהה לפעמים מה זה מצב חירום. האם באמת אנחנו נמצאים באיזשהו מצב חירום? בדרך כלל מצב חירום זה מצב של מלחמה, מצב של איזושהי סכנת קיום, מצב שבאמת נקלעת אליו מדינה. אחרי 65 שנות קיום, כשפה ראש הממשלה אומר שאנחנו המדינה הכי חזקה באזור – גם כלכלית, גם צבאית, גם דמוקרטית, גם שלטונית, אז על איזה מצב חירום הם מדברים?
+
+אנחנו יודעים מדברי ראש הממשלה, שבאמת המדינה הזאת יש לה את כל האפשרויות, יש לה את כל החסות האירופית והאמריקנית, ובעזות מצח האמריקנים אומרים שאנחנו נשמור על העליונות הצבאית של מדינת ישראל – ולהחליש את שאר המדינות מסביב, לפורר אותן למדינות קטנות שאין להן שום אפשרות להיות באיזושהי התנגשות עם מדינת ישראל. לכן, בשביל מה צריכים להפחיד את האנשים בכזאת הפחדה שכל הזמן אנחנו חיים במדינה שיש בה איזושהי סכנת קיום, שיש אלו שהן שעות חירום שאנחנו רוצים אותן. אז כנראה ההפחדה הזו רצויה לממשלה הזו ולממשלות שקדמו לה. בשביל מה? כדי לקדם כל מיני חוקים שיכולים להיות חוקים אנטי-דמוקרטיים, חוקים דורסניים, ואפילו חוקים שיכולים לדכא את ההתקוממות הציבורית שהייתה על רקע חברתי.
+
+מה ארגומנט יותר חזק, כדי לשכנע את התנועה החברתית שהייתה לפני שנתיים מזה שיש מצב חירום? במצב חירום את הדברים האלה אתה יכול לשלול; אתה יכול לשכנע את האנשים שאנחנו נמצאים במצב כזה, אל תדרשו יותר מדי, כי בדבר אחר הממשלה הזו לא הייתה יכולה למשול ולא הייתה יכולה לשלוט. אז כנראה זה הארגומנט שהם צריכים.
+
+עכשיו, כשאנחנו מסתכלים על הצד השני, מה הדבר שיכול לסכן את המדינה? האם באמת העם הפלסטיני שנמצא תחת כיבוש, שפה מדברים שהוא לא רוצה לבוא ל��יחות שלום, הוא מסכן את המדינה? הוא שעושה את שעת החירום – או שהעם שנמצא תחת כיבוש, תחת טבח, תחת דברים מאוד מסוכנים לעם הפלסטיני עצמו, שהם מחכים עד שעול הכיבוש ירד מהם, ופתאום המדינה, שהיא החזקה ביותר, באה ואומרת שהיא נמצאת במצב חירום.
+
+זה באמת דבר אבסורדי, באמת דבר הזוי, לבוא ולדבר על מצב חירום אחרי 65 שנה – בן-אדם בגיל 65 הוא מספיק מבוגר, ומדינה בגיל 65 היא מספיק יציבה ולא צריכה להיות במצב חירום על שטויות של ההנהגה שלה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עפו אגבאריה. חבר הכנסת אלי ישי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריה דרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק כהן – אינו נוכח; משולם נהרי – אינו נוכח; אמנון כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב. אחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מה זה שעת חירום? בערבית זה "חראם" – אסור. לכן החוק הזה מעיקרו, הולדתו שלא בקדושה. הוא נולד, לצערי הרב, בשנת 1948, כאשר מדינת ישראל באמת הייתה במצב חירום. אבל גם ביום הכיפורים אנחנו אומרים "וחרמנא לא חרמי", וכל שנה חוזרים על אותו פזמון. 
+
+ אני רוצה לומר שחבר הכנסת מיכאלי עשה פה עבודת קודש, שמתוך מאות, כמעט, כמעט 200 ומשהו חוקים, צמצם את זה ל-100. הוריד את חוק הדבש, הסולת, הלחם והמזון – כל מה שלא קשור לחירום הוא הוציא. יש עוד מה לתקן, וכך בית-המשפט פסק וקבע גם לאחרונה, שמדינת ישראל יכולה להגן על עצמה. 
+
+ אבל אני אומר לכם ממה לבי חרד. אני פונה דווקא לבית היהודי, כי זה צריך להדאיג אותם הרבה יותר מאשר את כל המפלגות האחרות. אתם יודעים שהמעצר המינהלי שקיים במדינת ישראל הוא אנטי-דמוקרטי בעליל. עכשיו, לא צריך שום הוכחה שהאיש עשה איזשהו מעשה. ואני אומר לכם דבר שאני מכיר אותו מאוד מקרוב, ורק לאחרונה: כאשר גירשו משפחה שלמה – כמובן לא מגרשים את המשפחה, מגרשים את אבי המשפחה – מתוך יישוב, והוא צריך לגלות לעיר אחרת – לא הוכח שעשה דבר וחצי דבר. גם השב"כ מודה ואומר במפורש: אנחנו יודעים שלא עשית שום דבר, אבל אנחנו אומרים: עצם הנוכחות שלך במקום עלולה לגרום להסתה ולתסיסה. אתה לא צריך לעשות שום דבר, הנוכחות שלך היא מסוכנת. זו עילה להוציא משפחה שלמה מהיישוב? אני רוצה לומר לכם שבאחד המקרים שהייתי מאוד מעורב בו, וליוויתי את אותם ילדים, שחשדו בהם, בצדק, שלא בצדק, שהם ריססו גרפיטי על איזה מסגד באבטין, ועצרו שם כמה בחורים מתחת לגיל 18 ובני 18 למשך שמונה ימים, ואדוני היושב-ראש, הוכח בסופו של דבר שהבחורים לא היו קשורים למעשה, אבל הם היו עצורים בצו מינהלי, כי מעולם לא הוכח שהם עשו דבר וחצי דבר. אז אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש, איך אנחנו יכולים לתת יד לחוק כזה, שבעצם פוגע בכבוד האדם וחירותו? אנחנו יודעים גם שהיו מקרים אחרים – – 
+
+
+ נא לסיים. 
+
+
+ – – שלא ידעו איך לעצור אותם, לא הייתה שום סיבה לעצור את אותם הבחורים, אבל אמרו, אתם אספתם – איזה איסוף לצורכי מודיעין – – –
+
+
+ נא משפט אחרון, חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+
+ לכן, אדוני היושב-ראש, אני בדבר אחד מסכים, שצריך לצמצם, וחבר הכנסת מיכאלי עשה עבודה בעניין הזה, אבל הסוגיה המרכזית שלנו זאת הפגיעה בכבוד האדם וחירותו – –
+
+
+ תודה. 
+
+
+ – – שעליה באמת צריכים לעשות דיון מעמיק ורציני – איך אפשר לגרש משפחות שלמות מהבתים שלהן – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – בלי הוכחה – –
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+
+ – – או שמץ של עבירה פלילית. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נסים זאב. יעלה חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חבר הכנסת מיקי רוזנטל, ואחריו – חבר הכנסת עמר בר-לב. חבר הכנסת מאיר פרוש כרגע היה, לא? חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי רוזנטל – אינו נוכח; חבר הכנסת עמר בר-לב – אינו נוכח – – –
+
+
+ הוא פה. 
+
+
+ סליחה. 
+
+
+ בכל הדרו. 
+
+
+ סליחה, סליחה, אני ממש מתנצל. זה ככה, בתנופה של ה"אינו נוכח". אחריו – חבר הכנסת באסל גטאס. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רבים מכם חושבים כי הארכת תוקפן של התקנות לשעת-חירום הן למען ביטחונה של מדינתנו, אבל מספיק עיון אחד בתקנות הללו כדי להבין שאין הביטחון מטרתן. אתם בוודאי יודעים כי ביטחון המדינה תמיד עמד ותמיד יעמוד לנגד עיני. אך עלינו להיזהר לא להשתמש בנימוק זה במסווה לדבר מה אחר. האם מדינת ישראל באמת שרויה במצב חירום? האם ההגדרה הזאת אינה אנכרוניסטית, או, גרוע מכך, משמשת מסווה במטרה לתת תוקף לקיומם של צווים ותקנות שלא נחקקו בחקיקה ראויה? 
+
+ מדינת ישראל נמצאת במצב ביטחוני מיוחד דרך קבע, אך אין זה מצב חירום. זהו לצערנו מצב של שגרה. כל עוד לא נפעל לשינוי מדיני של המצב עלינו להביא בחשבון כי כך תהא שגרתנו. לא מתקבל על הדעת כי זה 65 שנה, מאז קום המדינה, אנחנו מצויים במצב חירום, והכרזה זו עדיין לא שונתה. מצב חירום בהגדרתו הוא תמיד מוגבל בזמן, הפוך מן השגרה. אבל כל עוד אין אנו במצב שונה מהאוקסימורון הישראלי המכונה "שגרת החיים הרגילה", הרי שלהכרזה יש משמעות אחת בלבד: היא כלי מסווה של הממשלה לתת תוקף להסדרים משפטיים שונים שלא עוברים את מסלול החקיקה המקובל בכנסת. כחברי כנסת תפקידנו לשמור על הדמוקרטיה, ודמוקרטיה זו משמעותה איזונים ובלמים. אך כשמכונית השרד הממשלתית עוקפת את הרשות המחוקקת במסווה של שמירה על הביטחון ומתירה לעצמה את הכוח לקבוע את התקנות והצווים שלה, מה הטעם בנו, המחוקקים? 
+
+למיטב הבנתי, מצבנו הביטחוני היום טוב לאין שיעור מאשר היה בעבר, ובוודאי טוב הרבה יותר מאשר היה עם קום המדינה, כאשר נקבעו התקנות הללו. האיומים עלינו מצדם של צבאות סדירים הצטמצמו, והעולם הערבי עסוק בתהפוכותיו שלו. מערך הכוחות השתנה – הסורים במלחמתם הפנימית, והמצרים בשלהם. נכון, כאן לא שווייץ, ואפילו לא בוסטון, ואיום הגרעין האיראני קיים, והוא אמיתי, אך למערכת הביטחון מענה ראוי לכך, ונוסף על כך גם נשיא ארצות-הברית בישר לנו, לאזרחי מדינת ישראל, פה בירושלים, רק לפני כמה שבועות, שהוא עומד לצדנו לנוכח איום זה, או נכון יותר – עומד אפילו לפנינו. 
+
+יש מספר לא מבוטל של תקנות וצווים שתוקפם מותנה בקיומו של אותו מצב חירום מוזר שאנו מנציחים כבר 65 שנים. אמרו לי, חברי הכנסת, מה בין חוקים אלה לביטחון המדינה ולחירום? מה בין רכישת מונה של נהג מונית להגנת המדינה? האם הפעלת רכבל היא סיטואציה אסטרטגית שיש לבחון? האם החולה שנבדק וטופל במכשירי קרינה הוא איום שיש למגר? או שאולי הסדרת ייצור הדבש היא העוקץ של ארגוני הטרור שבאו לכלותנו? כל אלו – תקנות הכלולות בתקנות לשעת-חירום. אם התקנות הללו חשובות לנו אז יש להסדיר את חקיקתן בצורה ראויה, ובאותו האופן יש לעסוק גם בצווים רגישים, כמו פקודת מניעת טרור וסמכויות מעצר בשעת-חירום. 
+
+ לסיכום, חברי היקרים, הגדרת המדינה במצב חירום היא צורמת ובעייתית ברמה ההצהרתית והמעשית כאחד. זוהי תעודת עניות לנו. לכן אני קורא להסדיר את החקיקה בנושאים ��לה בצורה ראויה ולהצביע בעד קיום או הארכת מצב חירום רק בנסיבות ביטחוניות מוצדקות. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ אני מסיים. מכובדי, אינני בא סתם לזעוק – אעשה גילוי נאות עמכם ואומר כי, לצערי, מתוקף הנסיבות המעוותות שנוצרו, לא נותרה בידי ברירה כעת ועלי להצביע בעד הארכת מצב החירום לשלושת החודשים הקרובים. אך אני מצפה כי כשנתכנס כאן שוב לדון בנושא בסוף יולי, יסיים צוות המעקב להסדרת החקיקה את הטיפול במצב החירום, והוא ייפסק. אני מקווה כי כך נוכל סוף-סוף להפנים שאין מדינת ישראל שרויה עתה במצב חירום, ואולי לאחר מכן נפעל במשותף לסיום שגרת החירום באמצעות מה שחלקכם פה חוששים ממנו – הסדר מדיני, הסדר שישפר את מצבנו הביטחוני. כי אני, חברים, בעד ביטחון המדינה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עמר בר-לב. יעלה חבר הכנסת באסל גטאס – אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת ישראל חסון. ברשותך שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת – היום, במליאה זו, נאמר משפט מפי שר האוצר יאיר לפיד: מי שיש לו ילדים, אחראי לפרנסתם. אני משתמש בביטוי "שיש לו ילדים" ולא בביטוי שהוא דיבר עליו, מפני הצניעות. 
+
+ ואכן, ניבא ולא ידע מה ניבא. אנחנו מאמינים שהקדוש-ברוך-הוא בורא את האדם, והוא נותן את הנשמה לילד, אחרת הוא נשאר נפל ואין לו שום חיים. ועל כך אמרו חז"ל: "נולד תינוק וכיכר בידו". זאת האמונה שלנו – שהקדוש-ברוך-הוא הוא הזן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כינים; שהוא מפרנס כל ילד. 
+
+אבל כשמדברים על תעשייה של ילדים, תשאלו את המשפחות שעיניהן כלות לילד ומתפללות לה' במשך חודשים, שנים ולעתים עשורים; ועד שלא נפתחים שערי שמים, לילותיהן מלאים דמעות וימיהן ייסורי נפש נוראיים, עד שהן זוכות לילדים. ולכן מי שמתייחס לילדים כתעשייה, מתייחס ליצורים הללו כתתי-אדם. 
+
+ אני רוצה לספר לכם שבאנגליה אמר איזה שדרן BBC לפני כמה חודשים על ילד יהודי, או על ילדים יהודים, בשכונת האקני, שכונה יהודית – אז הוא אמר: אלה ילדי האקני – כאילו הם עולים – משפחות ברוכות ילדים בסטנפורד-היל. הוא פוטר באותו היום מה-BBC. רק במדינת ישראל – לא בצרפת, לא באירופה, ודאי שלא בארצות-הברית – יכול לכהן שר אוצר שמתייחס לילדים כאל תעשייה מגזרית שיש לדאוג לכדאיותה הכלכלית. 
+
+אני רוצה לומר לחברי הכנסת: בשעה שמדינת ישראל מתנכרת לאם היהודייה, שבזכותה עם ישראל קיים, יושבים מאות-מיליוני אויבים מסביב. ואמר מי שאמר – ואני לא רוצה לצטט את שמו – שהאם, הרחם הפלסטיני הוא הנשק הסודי של העם הערבי. אני לא אומר שילד יהודי נולד כדי להרוג וליהרג – לא זאת המטרה של החיים. אבל צריכים לדעת שצרפת נפלה כפרי בשל בידי גרמניה במלחמה כי לא היו שם מספיק צעירים, כי הייתה שם אידיאולוגיה נגד לידת ילדים. אנחנו יודעים שאירופה מוצפת בעשרות-מיליוני מוסלמים, ואירופה לא יודעת מה לעשות, ואף אחד לא מעז לדבר בכלל על ביטול ההטבות, benefits, שנותנים למשפחות ברוכות ילדים. כי הם יודעים שזה לא לגיטימי בכלל לדבר על הדבר הזה. 
+
+אבל פה בארץ, אני רוצה לומר: אל תיתנו פרוטה לילדים שלנו – רק אל תגזלו את פת לחמם על-ידי מסים נוראיים, יוקר המחיה, יוקר הדיור, שכולם יוזמות ממשלתיות. כשמדינת ישראל היה לה מינהל מקרקעי ישראל כדי לבנות ולהיבנות, היה ברור שהמדינה מקצה את הקרקעות לכל ילד, לכל זוג צעיר, שתהיה להם דירה. 
+
+
+ נא לסיים. 
+
+
+ עכשיו באה המדינה, לא מישהו אחר, ועשתה מ��רזים שמייקרים את הדירות ב-40%, וההורים של הילדים האלה צריכים לשלם עבור הדירה. אז יבוא שר האוצר ויגיד שהוא לא דואג לילד, לפרנס אותו, בשעה שהוא כאילו מבקש את 170 השקל בחודש, שזה אפילו לא מחיר הנעליים של הילד הזה? 
+
+ואני רוצה לומר משהו, אדוני, לסיום. 
+
+
+משפט אחרון. 
+
+
+ משפט אחרון. כל המדינה רועשת עכשיו איך הטייקונים כבשו את המדינה, איך הם השתלטו על הכלכלה, איך הם לוקחים מהכיס, ממעמד הביניים ומהעניים, ועושים מיליארדים ונוסעים לחוץ-לארץ. זה לא נוצר היום – כבר 20 שנה שיש קשר הון, עיתון ושלטון, שמשכנע את פקידי האוצר, שאם העשירים יהיו עשירים יותר הכלכלה תהיה חזקה; ואם המדינה תישאר מדינת רווחה כפי שהיא הייתה, אז המדינה תקרוס. מה שקרה – אגב, זה גם קרה באמריקה – שהעשירים קרסו, אבל לא הם קרסו – הם "הקריסו" את מעמד הביניים, הם הפילו את הבנקים, הפילו את הציבור – – 
+
+
+ תודה. נא לסיים. 
+
+
+ – – ופה, במדינת ישראל, הבנקים שותפים לגנבה הזאת. הבנקים הפכו לעושקי הציבור הראשיים. ובמי שר האוצר תולה את האחריות? באותו הורה, שצריך לשלם ריבית לבנק וחינוך אין לו. 
+
+
+ תודה. חבר הכנסת אייכלר – – –
+
+
+ אני כבר מסיים. 
+
+
+ מה זה "כבר"? אתה כבר – – –
+
+
+ לא. אומרים שאנחנו נפרנס את הילדים. אתם יודעים כמה משפחה חרדית משקיעה בחינוך מפני שהמדינה מקפחת אותם?
+
+
+ חבר הכנסת אייכלר, אל תנצל את – – –
+
+
+ אבל, אדוני היושב-ראש, אני – – –
+
+
+ אתה צריך לסיים, נו, מה, מה לעשות. 
+
+
+ לא, לא, אני מסיים, אני מסיים. תודה רבה, להתראות. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת אייכלר, אני מודה לך. יעלה חבר הכנסת ישראל חסון – איננו נוכח. חבר הכנסת אראל מרגלית. רבותי, אני מבקש: כשאני מקריא שמות של חברי כנסת ולא יעלו, אני ממשיך הלאה. חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. 
+
+
+ כמה חברי כנסת נשארו?
+
+
+ נשארו אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש דוברים. אם הם יהיו פה. שישה דוברים, סליחה, שישה דוברים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ יש לך שלוש דקות. אדוני יתחיל את הנאום. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הסוגיה הזאת של מצב חירום מעלה את הדילמה הקשה ביותר: האם אתה, או את, רוצים להיות דמוקרטיים, להאמין בדמוקרטיה, או שאתם מוכנים לוותר עליה ולהתפשר ולעשות הקלות ולהעמיד את הדמוקרטיה על איזשהו חוט דק ולומר, יש ימים של דמוקרטיה, שנים של דמוקרטיה? דמוקרטיה היא לא מובטחת. האם מצב חירום יכול להתקיים במדינה במשך 65 שנה ללא הפסק, ללא שינוי? זה לא יכול להיות, זה לא מתקבל על הדעת. 
+
+אני מאמין בדמוקרטיה, ואני מאמין שהחברים – – –
+
+
+ אלא אם כן העובדות – – –
+
+
+ אלא אם כן המציאות היא אכן קשה – – 
+
+
+  – – – מלחמת מאה השנה באירופה – – –
+
+
+ – – והמדינה נמצאת במאבקים מתמידים לקיומה – ואני בוודאי לא מי שיכחיש אותם. פעם המאבק הוא צבאי, פעם המאבק הוא מדיני, פעם המאבק הוא כלכלי, בימינו הוא משפטי, יש לו היבטים רבים – אני בהחלט יכול להקדיש לכך יותר משתיים וחצי הדקות שנותרו לי או הדקה ו-40. 
+
+ אבל השאלה היא, חברי רובי ריבלין, האם סוף-סוף מדינת ישראל לא יכולה לקבוע, כפי שצריך, את מצב החירום לימים או לתקופות של חירום, וביתר ימות השנה לקיים חיים שאינם מושתתים על מצב חירום. כי הלוא כבר קראו לפני, חברי – אני לא אחזור על דבריהם – את כל אותם – – –
+
+
+ מצב חירום הוא מצב שיכול להיות מאיים על מדינת ישראל בכל רגע, ושמי שרוצה ונזקק למדינת ישראל, יקיים אותו. 
+
+
+ כן, אבל – – –
+
+
+ השאלה היא אם משתמשים שלא לצורך. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ – – – את האמצעי אתה צריך לתת בידי כוחות הביטחון. 
+
+
+ אבל אתה לא יכול, אדוני, לחוש כל רגע שאתה במצב חירום, כי כשאתה משתמש בזה שלא לצורך אתה שוחק במו-ידיך את היסודות של מצב החירום. אני לא אומר שלא חיינו במצב חירום או במצבי חירום לאורך 65 שנה, אבל אני לא מקבל את ההחלטה שכל השנים, כל יום מ-365 ימי השנה, הם במצב חירום. ואז באופן טבעי – וזאת הסכנה הכי גדולה – מצב החירום הזה מפתה אותך להכניס לשם עוד דברי חקיקה ועוד צווים.
+
+ואני מסתכל, ידידי הטוב רובי ריבלין, ואני רואה איזה נושאים עדיין נמצאים בעבודת הממשלה: דגים ובשר מבית-קירור, בשר טחון חי ומתובל, הובלת חלב, איכות חלב, חלב פירות, ייצור גלידה ומכירתה – יש פה בכנסת מי שאוהב מאוד גלידה – נקניק, נקניקיות, פיקוח על – כל זה מצב חירום? האם אין פה מישהו שתפס טרמפ על מצב החירום? אני גם מוצא דברים אחרים: בנייה והפעלה של כור גרעיני? אני מסכים שאפשר – לא יודע מי מתכנן להקים כור גרעיני במדינת ישראל – בסדר. אבל יש פה שימוש לרעה.
+
+למה אני אומר את זה? כי כבר הכנסת החליטה שהיא רוצה לבקר את זה ולמתן את המצב הזה, וזה לא מתבצע. והנה אנחנו חוזרים ומתבקשים שוב ושוב ושוב להאריך את מצב החירום הזה. ומדינה דמוקרטית בשנת 2013, שגאה בדמוקרטיה שלה – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – שרוצה להיות חברה בכל המוסדות הבין-לאומיים הדמוקרטיים, לא יכולה להמשיך במצב חירום מוחלט ותמידי. תודה.
+
+
+תודה לחבר הכנסת נחמן שי. יעלה חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – בועז טופורובסקי; שמעון סולומון. החליפו ביניהם. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, זה הפך להיות הרגל, שהממשלה מביאה הצעה להאריך – ולהכריז על מצב חירום, צו שעה וכדומה, אנחנו עולים ומתנגדים, והמצב ממשיך להיות אותו דבר, כאשר מתרחשים דברים נוראים אחרים. 
+
+אני רוצה לתאר לכם מצב, או: עניינו של אזרח פשוט מטייבה, שכבר שבע-שמונה שנים לא חווה את חוויית הבחירות; הבחירות האחרונות היו ב-2005, ומאז הוא שכח מה זה בחירות לרשות המקומית, לעירייה, כי – – –
+
+
+ מזל שיש בחירות לכנסת, אתה אומר.
+
+
+ מזל. יודעים מה זה פתק. ואז בא שר הפנים לשעבר רוני בר-און, פירק עירייה לגיטימית, נבחרת, אחרי פחות משנה, בטענה שיש חובות וכשלים. אני רוצה לומר כאן מעל הדוכן: אכן היו כשלים בטייבה; אכן היה ניהול לא תקין בשנים מסוימות. אבל כל אותה תקופה, חבר הכנסת עפר שלח, יושב-ראש סיעת יש עתיד, היה חשב מלווה של משרד הפנים. חבר הכנסת מצנע יודע מה זה. כל אותה תקופה שאמרו שיש כשלים היה חשב מלווה, ובאותה תקופה הקימו ועדת חקירה, בשנות ה-2000. ומה התוצאה של ועדת החקירה אז? חיובית. אפילו מישהו אמר לי, איזה שר פנים, אז: הבחור הזה הוא בחור מוכשר, מה אתה רוצה להדיח אותו? בחור שלא נבחר. ביטלו את הבחירות והשאירו אותו. אחר כך התברר שיש עשרות מיליוני שקלים חוב. 
+
+ הייתה עירייה נבחרת, פירקו אותה. פירקו את העירייה הנבחרת, ועלה לכאן רוני בר-און, שר הפנים של מדינת ישראל, בנאום האחרון שלו כשר הפנים, הוא פנה אלי ואמר: חבר הכנסת טיבי, אתה תקפת אותי על מינוי ועדה קרואה, אני רוצה לבשר לך שאני ממנה אדם מעניין, מרתק, שמבין את המנטליות של תושבי טייבה ושל הערבים. מי? אני אומר לו, הוא אומר לי: טוויזר. אני אומר לו: מאיפה הוא מכיר את המנטליות של הערבים? הוא אומר לי: מהכלא, הוא היה מנהל בית-כלא. איזה פטר��נות, איזה פטרנליזם של שר פנים. ככה אתם חושבים על הערבים? ככה אתם חושבים – זה המנטליות של הערבים? והוא הציג לי את זה כהישג. 
+
+בכל פעם שאתם נותנים לנו סטירות זה כדי לחנך אותנו, לא?
+
+
+ אבל זה לא עוזר, לא עוזר.
+
+ אתם, אתם, אתם – – –
+
+
+ אחמד טיבי, הסטירות לא עוזרות לך.
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+ אני מתאפק, חבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+אנחנו באותה אופוזיציה.
+
+
+ אתה רוצה שאני אחזיר לך?
+
+
+ כן. כן.
+
+
+ מזמן לא עשיתי את זה. ההבדל בין בעלי-חיים לבני-אדם – שבני-אדם מסמיקים, חבר הכנסת נסים זאב. איך זה שאתה אף פעם לא מסמיק כשאתה אומר דברים כאלה?
+
+לכן, אדוני היושב-ראש, הביאו את טוויזר, פעיל של ישראל ביתנו, אחר כך הביאו נאמן, כונס נכסים. חבר הכנסת וקנין, אדוני היושב-ראש, מה עלות השכר? סגן שר האוצר מיקי, מה עלות השכר, הייתה, של עורך-הדין אבנר כהן, כונס הנכסים של טייבה? שש שנים הוא היה. עלות השכר החודשית? אתה חדש בכנסת הזאת.
+
+
+ 240,000 שקל.
+
+
+ 200,000 ברוטו.
+
+
+ 240,000 שקל כל חודש.
+
+
+ לחודש? 
+
+
+ כן כן, אני זוכר.
+
+
+ היום הוא סיים. היום הוא הודיע בוועדה שהוא סיים את העבודה שלו. כמה קיבל לכיסו, למשרד? 16 מיליון שקל, רבותי חברי הכנסת. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת.
+
+
+ 16 מיליון שקל. היום שר הפנים הביא הצעה – אחר כך הביא את חמי דורון, עסקן של הליכוד. למה להרגיז את הליכוד? גם שם יש עסקנים מתוסכלים, אז ממנים אותם בטייבה. היום יש עסקן אחר – – –
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+היום שר הפנים – ואני אסיים, כדי שסיפור העלילה יהיה מושלם – ביקש לבטל את הבחירות, כשאלי ישי עמד פה לפני חודשיים, אחרי הבחירות, ואמר: בחירות יהיו בטייבה יחד עם שאר המועצות. ואז, ראו זה פלא – אני כמובן התנגדתי, תושב העיר, נבחר ציבור היחיד שיש משם, גם מרצ התנגדה, גם חד"ש התנגדה – –
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+– – אבל גם ש"ס ויהדות התורה תמכו בשר סער. אכזבת אותי, חבר הכנסת גפני, שהנציג שלך תמך – – 
+
+
+ חבר הכנסת – – –
+
+
+– – והנציג של אלי ישי, שתמך בבחירות, התיישר עם שר הפנים. תגידו, מה – –
+
+
+ תודה.
+
+
+– – אתם לא יכולים להיפרד מהכיסאות? הטוסיק שלכם כל כך חם? אתם לא יכולים להיות אופוזיציה נורמלית, לגלות אמפתיה לצרכים של תושבי טייבה?
+
+
+ תודה, אדוני.
+
+
+ כשאנחנו רואים אותך, אחמד טיבי, אנחנו לא יכולים, מה לעשות.
+
+
+ יעלה חבר הכנסת – – –
+
+
+הוא צודק. הוא צודק.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. יעלה חבר הכנסת שמעון סולומון, ואחריו – בועז טופורובסקי. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, בשבילנו, בשביל יש עתיד בעיקר, זה מושב ראשון, אז אנחנו מנסים גם ללמוד את הדברים הטובים, ופחות את הדברים הלא-כל-כך, שלא צריך לקחת אותם. 
+
+אנחנו מדברים על תקנות חירום שפועלות כבר משנת 1948, מתקופת המנדט. אין ספק שבסופו של דבר – אין כאן ויכוח, אני חושב, שצריך בסופו של דבר לחוקק חוק שיסדיר, כדי שנוכל להביא בחשבון את התקופה המודרנית שבה אנחנו חיים ולעשות משהו שהוא מותאם.
+
+ הוועדה מבקשת להאריך בתקופה קצרה, ואם חיינו עם זה במשך 65 שנה, אני חושב, עדיף לחכות עוד קצת כדי לעשות עבודה יסודית, עבודה שמביאה בחשבון את כל המשתנים, ולחוקק חוק שיהיה חלופי. לבטל בלי שיש חלופה אני לא חושב שזה אחראי. לכן אין ויכוח על העיקר, שכן צריך בסופו של דבר לחוקק חוק, והחוק הזה צריך להיות לטווח ארוך, שמביא בחשבון כל המשתנים. ולכן נראה לי שהבקשה הגיונית. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת שמעון סולומון. חבר הכנסת טופורובסקי – הבנתי שאינו מעוניין לדבר. אם כן, תעלה חברת הכנסת מרב מיכאלי, ואחריה – חבר הכנסת משה גפני.
+
+
+ אני אדחה.
+
+
+ אני לא דוחה יותר, לא. אני עובר הלאה. חבר הכנסת משה גפני יעלה, ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת יריב לוין. מייד אחרי כן – הצבעה, רבותי. אדוני המזכיר, צלצלתם? לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, אני עברתי בכנסת כבר הרבה מאוד פעמים את הארכת התקנות לשעת-חירום. מוכר, ואלה שסבורים שבסוף יהיה חוק חדש, אני חושב שהם טועים, אבל נמתין לראות.
+
+אבל אני רוצה לנצל, אדוני היושב-ראש, לדבר על שעת החירום של שר האוצר. אני אמרתי לחברי שכאשר שר האוצר יגיע לשעת חירום שבה התקשורת תתקוף אותו מאוד וישאלו אותו רבים, ישאלו אותו שאלות מאוד קשות בנושאים הכלכליים שהוא מופקד עליהם, והוא יגיע למצב חירום שלא תהיינה לו תשובות, הוא יתקוף את החרדים. את הפנים הנעימות ואת הצורה הנחמדה שהוא לא שונא חרדים ונחמד והכול בסדר, היום זה נגמר. 
+
+עלה חבר הכנסת פרוש והציג הצעת אי-אמון בממשלה על הנושאים הכלכליים כמו סיעות אחרות, הכלכליים, החברתיים, ואנחנו שומעים יותר ויותר על פגיעות במעמד הביניים שמתוכננות, על פגיעות בשכבות החלשות. הציג אי-אמון. במקרה חבר הכנסת פרוש הוא חרדי, מה לעשות. עולה שר האוצר ומשיב לו – לא לגופו של עניין, לגופו של האיש, על החרדים. ואני מציע לחברי החרדים לא לשחק לידיים שלו. הוא מעוניין שבמקום ויכוח על הנושאים שעליהם הוא דיבר כל הזמן, על הנושאים של מעמד הביניים, על הגזירות החברתיות, על מה שעשתה הממשלה הקודמת, על כל הדברים שהוא קיבל גירעון שאפילו הוא לא מבין בו, שאנשי משרד האוצר מוציאים מכל המגירות את כל הגזירות על כל הציבור, ובמקום להתמודד עם הבעיות הכלכליות יש לו פתרון, והיום הוא ניצל אותו. הוא בא ואומר: נתמודד עם החרדים, והתקשורת מדברת על ויכוח בין יאיר לפיד לחרדים. אותו הדבר גם הנושא של שבת. למה הוא מפרסם בפייסבוק? כי הוא אוהב את זה, הוא רוצה את הוויכוח. 
+
+ שיאמר שר האוצר מה התשובה שלו על הגזירות הכלכליות שמתוכננות עכשיו על-ידי משרד האוצר. אם הוא היה בא והיה אומר – אני לומד את הנושאים, אין לי עדיין תוכנית, זה דבר מקובל לגמרי. אני סבור שצריך פרק זמן מספיק כדי שהממשלה תדון בזה כדי שנביא את זה לכנסת – החרשתי. כל שבוע הוא מוציא ספין אחר על התוכניות שלו. פעם זה הפרוות, אחרי זה זה מכוניות היוקרה. פעם זה גברת כהן מחדרה. כל פעם משהו אחר שהוא מוציא בתור איזה ספין כדי לכסות על העובדה שהוא לא יודע עם מה להתמודד.
+
+ אני אומר לחברי החרדים, אל נשחק לידיים שלו, שלא ננהל אתו יותר ויכוח בנושא של החרדים. הוא לא רוצה לענות לנו בנושא הכלכלי, שלא יענה. נשאל את בנט, את השותף שלו. אולי הוא ידע לענות לנו, השר בנט.
+
+
+ אח שלי.
+
+
+ אחי, כן, אחי. הגיעה שעת החירום שלו. אמרתי, ואמרתי את זה גם בעיתונים, בעיקר בעיתונות החרדית: ביום שיהיה נאום של שר האוצר נגד הציבור החרדי נדע שהוא – או, הנה שר האוצר הגיע. וואי, אני מפחד.
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+ אני כבר, כבר – כן. אמרתי בעיתונות החרדית, אבל לא רק בה: ביום ששר האוצר ידבר נגד הציבור החרדי, סימן שהוא הגיע למצב חירום – – 
+
+
+ רבותי רכזי הסיעות, רכזי הסיעות, אני לא אסבול את הברדק שהולך שם. עליזה בראשי, אני עוד הפעם אומר לך, אני אוציא אתכם בחוץ, את כל מזכירות הסיעות. לא יעלה על הדעת מה שהולך שם.
+
+
+ – – סימן שהגיע מצב חירום שלשר האוצר אין מה להשיב בנושא הכלכלי. לא יכול להיות במשטר דמוקרטי, או במשטר פרלמנטרי, כמו שאנחנו חיים בו, שעולה חבר כנסת חרדי, מגיש אי-אמון בנושא הכלכלי ובנושא החברתי, ושר האוצר במקום להשיב לגופו של עניין משיב לגופו של האיש.
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+ לא יכול להיות ששר האוצר לא ייתן תשובות על הנושאים הכלכליים. הוא לא יכול לדבר בחוץ ולא להגיד את זה בכנסת.
+
+
+ אדוני, משפט אחרון.
+
+
+ אני אומר לך, אדוני שר האוצר, אני שמח שחזרת. אני אומר לך, לא ננהל אתך יותר ויכוח על נושאים של חרדים. אתה יכול לדבר לקיר. תדבר אתנו על הנושא הכלכלי – –
+
+
+ אדוני, משפט אחרון.
+
+
+ – – תדבר אתנו על הנושא שעליו אתה מופקד. 
+
+ אמרתי ואני חוזר ואני אומר, אם יתברר לנו בחודשים הקרובים שאין פגיעה במעמד הביניים ואין פגיעה בשכבות החלשות והוכרעה השאלה מהיכן מכסים את הגירעון, האם מכסים את זה מאנשים שיש להם – – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ אני מסיים, מסיים. – – מאנשים שיש להם יכולות, או מכסים את זה ממעמד הביניים, או מעלים מע"מ ב-1% או לוקחים מע"מ על פירות וירקות וכו', אם זה לא יקרה אני אעמוד פה ואתנצל.
+
+אני מבקש ממך, אל תדבר אתנו על החרדים. לא נשיב לך יותר על זה. לא ניתן לך את מקום המקלט, במקום להשיב בנושא הכלכלי, להתמודד אתנו על נושא חרדי.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אנחנו חברי כנסת כמו כולם, ואני גאה להיות באופוזיציה כשאתה שר האוצר.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת משה גפני. יסכם את הדיון חבר הכנסת עפר שלח, ולאחריו – מייד תתקיים הצבעה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני אשתדל להשיב לאלו שטענו בעניין מצב החירום ולא לקחו את ענייני מצב החירום למקומות אחרים, שכן התברר שלא רק למדינה יש הגדרות משלה למצב חירום, כנראה לכל חבר כנסת יש הגדרה משלו מהו מצב חירום.
+
+תראו, בדברי ההצגה שלי אמרתי בפירוש שהמצב הזה – שמדינה בת 65 שהיא חזקה ודמוקרטית לא רוצה שהוא יהיה המצב הנוהג בה. מצד שני, אנחנו צריכים להודות ביושר שגם החקיקה שנגזרת ממנו שצריכה תיקון, שצריכה תיאום, היא חקיקה שבסופו של דבר אנחנו נזקקים לה, ושהדבר הזה, ואני חושב שהאתגר הזה, בסופו של דבר, מונח לפתחנו, האתגר – במהירות הראויה. ואני מקבל, לא שנורא קל לי לקבל כי זה לא עלי אישית, אבל אני מקבל את כל הטענות נגד אי-פעולתן של כנסות קודמות עד הכנסת האחרונה בעניין הזה. וברגע שתקום הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מקווה שהיא תפעל במהירות. אני מקווה שהכנסת כולה תירתם לדבר הזה, כי בסופו של דבר אני חושב שהמטרה המשותפת לכל הבית הזה זה להגיע למצב שבו לא נזדקק יותר להארכת מצב החירום, ונוכל אחרי חקיקה מתאימה שתבטיח את הפעולה התקינה ואת ביטחון מדינת ישראל, בסופו של דבר לבטל אותו. 
+
+בשלב הזה אני מבקש להאריך את הוראת השעה כפי שביקשה ועדת החוץ והביטחון הזמנית. תודה.
+
+
+ אני מודה לחבר הכנסת עפר שלח. רבותי, נא לשבת במקומות לפני שאנחנו מצביעים. אדוני ראש הממשלה, אנחנו תכף עוברים להצבעה. 
+
+ לפני שנעבור להצבעה, רבותי, הכנסת, כאות הזדהות עם יום כדור-הארץ – אנחנו נחשיך את התאורה לכדקה.
+
+
+ בהצבעה, תעשה את זה בהצבעה.
+
+
+ רבותי, נתבקשתי לעשות את זה לפני ההצבעה.
+
+
+ – – –
+
+
+ להפך, כך אתם נראים יותר טוב.
+
+
+ – – –
+
+
+ רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום: רבותי, מי בעד ההמלצה – יצביע בעד, מי שנגד, יצביע נגד. מי בעד? מי נגד? רבותי.
+
+
+
+המלצת ועדת החוץ והביטחון הזמנית להיענות לבקשת הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום נתקבלה. 
+
+
+ אם כן, רבותי, המלצת הוועדה נתקבלה על-ידי מליאת הכנסת.
+
+
+
+
+ הודעה למזכיר הכנסת.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום, י"ב באייר התשע"ג, 22 באפריל 2013, על שולחן הכנסת – 
+
+ א. החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 3), התשע"ג–2012; ב. החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 37), התשע"ב–2012. 
+
+ כל החלטה תקבל תוקף בתום שבעה ימים מיום הנחתה כאמור, אם לא יודיע חבר הכנסת לפני כן על רצונו שהכנסת תבטל אותה. תודה. 
+
+
+ תודה לסגן מזכירת הכנסת.
+
+
+
+
+
+ אם כן, רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003, דיון והצבעה. יפתח את הדיון שר הפנים, השר גדעון סער.
+
+
+ – – –
+
+
+הבקשה של יושבת-ראש מרצ לגיטימית.
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הוראת השעה החקוקה שאנחנו מבקשים כאן את הארכתה נכנסה לתוקף לראשונה באוגוסט 2003, בהתאם להחלטת ממשלה במאי 2002. הנושא הזה בראשיתו, בתקופת האינתיפאדה השנייה, הוסדר בהחלטת ממשלה, ולאחר מכן בחקיקה של הכנסת, שעומדת – בשינויים שאתייחס אליהם בתמצית – על תִלה במשך העשור האחרון. הרקע להחלטת הממשלה ואחר כך גם לחקיקה היה בחינת המציאות הביטחונית מאז פרוץ העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים, אשר הראתה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים תושבי יהודה שומרון וחבל-עזה, שניצלו את מעמדם בישראל, שהתקבל בעקבות הליכי איחוד משפחות עם ישראלים, לשם מעורבות בפעילות טרור ובכלל זה סיוע לביצוע פיגועי התאבדות. תוקפו של החוק נקבע תחילה לשנה, ועם סיומה הוא הוארך מספר פעמים. 
+
+ אני רוצה לומר שמאז שהחוק נחקק, וחשוב להדגיש את הדברים, הוא תוקן מספר פעמים. הוא כולל היום, בין היתר, ועדה מקצועית שמייעצת לשר הפנים לעניין טיפול במקרים הומניטריים. בנוסף, הוא כמובן מאפשר מתן היתרי שהייה בישראל לבני-זוג שעל-פי גילם מהווים סיכון ביטחוני מופחת. כלומר, מכל הטעמים הללו הוא פחות גורף מהחוק המקורי.
+
+ בשנת 2008, במקביל להארכת תוקף החוק בשנה נוספת, ובין היתר לאחר כינון ממשלת ה"חמאס" ברצועת-עזה, קבעה הממשלה בהתאם לסעיף 3ד לחוק כי רצועת-עזה הנה אזור שבו מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל והנחתה את שר הפנים שלא לאשר מתן רישיונות ישיבה בישראל, או היתרי שהייה לפי החוק, לתושבי הרצועה. 
+
+ לפני קצת יותר משנה, בינואר 2012, ניתן פסק-דינו של בית-המשפט העליון, שישב בהרכב מורחב של 11 שופטים, שדחה את העתירות לביטול החוק בטיעון שהוא בלתי חוקתי, וקבע ברוב קולות, אם אני לא טועה, שישה כנגד חמישה, שהחוק הנו חוקתי. בהמשך לכך הוארך תוקף החוק בשנה נוספת. 
+
+ בהתאם לחוות דעת עדכנית של שירות הביטחון הכללי, אוכלוסיית מבקשי איחוד משפחות מקרב תושבי האזור או ממדינות אויב היא אוכלוסיית סיכון לעומת מבקשי איחוד משפחות ממקומות אחרים, בשל האפשרות המוכחת להסתייע באוכלוסייה זו לשם ביצוע פיגועי טרור ופעילות ריגול בשים לב לנגישותם העדיפה. לכך יש להוסיף את הבעייתיות והקושי המובנים בעריכת אבחון פרטני מראש, הנובעים, בין היתר, מכך שהמוטיבציה של ארגוני הטרור לגייס לשורותיהם את מבקשי איחוד המשפחות גוברת דווקא לאחר שהמבקש זוכה בהיתרי שהייה בישראל. לפיכך גם אין באבחון פרטני כדי ליתן מענה לסיכון הביטחוני. 
+
+ לכך יש להוסיף כי פוטנציאל הסיכון הביטחוני גובר על-פי הערכת גורמי המקצוע לנוכח ההתפתחויות האזוריות שחלו בתקופה האחרונה, בדגש על התחזקות גורמי האסלאם הקיצוני, התקבעות שלטון ה"חמאס" בעזה, וכן התעצמות גורמי הג'יהאד העולמי באזור, לרבות באזורים שגובלים בישראל.
+
+ ישראל נמצאת עדיין במצב של עימות מזוין מול ארגוני הטרור בשטחי יהודה ושומרון ורצועת-עזה, וכן נתונה לאיומים ביטחוניים מצד מדינות אויב ואזורים עוינים. 
+
+ גם בשנה האחרונה היו מעורבים בני משפחה של מבקשי איחוד משפחות בפעילות טרור. 
+
+ לפיכך, לאור כל האמור לעיל, ולצד שיקולי הביטחון הלאומי, מתקיימים טעמים ביטחוניים המצדיקים כשלעצמם את הארכת תוקף החוק בשנה לעת הזאת. אציין שהממשלה שדנה בשבוע שעבר בנושא הזה תמכה פה-אחד בהארכת הוראת השעה.
+
+ בנוגע לרצועת-עזה, לנוכח ההחמרה המשמעותית במצב הביטחוני ברצועה, כפי שמצאה את ביטויה בין היתר באירועי הלחימה האחרונים, לפני חודשים אחדים, במבצע "עמוד ענן", ובמסגרת הסמכות הנתונה לה לפי סעיף 3ד להוראת השעה, שבה הממשלה וקבעה כי רצועת-עזה עודנה אזור שבו מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, ולפיכך הנחתה את שר הפנים בהתאם לאמור בסעיף 3ד לחוק. 
+
+ אני אבקש ממליאת הכנסת לתמוך בהצבעה בהארכת הוראת השעה. תודה.
+
+
+ תודה לשר הפנים, השר גדעון סער. רבותי, אני פותח את הדיון בבקשת הממשלה להאריך את תוקפו של הצו. ראשון הדוברים, רבותי, חבר הכנסת אליהו ישי – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק כהן, היה פה כרגע, חבר הכנסת יצחק כהן – איננו. רבותי, אני אומר מראש, חברי כנסת שלא יהיו נוכחים באולם המליאה כשאני מקריא את שמם וייכנסו אחרי כן, אני לא אאפשר להם לדבר. עשיתי את זה בצו הקודם, אני עושה את זה גם עכשיו, לתשומת לבכם. חבר הכנסת יצחק כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק וקנין, עבדכם, לא יכול לדבר כרגע. חבר הכנסת נסים זאב – אינו נוכח. חבר הכנסת אמנון כהן. חבר הכנסת משולם נהרי. חבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת אריה דרעי. חבר הכנסת אריאל אטיאס. 
+
+ חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחריו – חבר הכנסת דוד אזולאי, ואם הוא לא יהיה – חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואם הוא לא יהיה – חבר הכנסת חנא סוייד. אם הוא לא יהיה – חבר הכנסת דב חנין, שתמיד נמצא. רבותי, אני מאפשר לחברי הכנסת שעדיין רוצים לדבר בדיון בנושא הזה להירשם כרגע. אם אין חברי כנסת אחרים שרוצים להירשם, אני סוגר את רשימת הדוברים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אכן, גם החוק הזה עולה פה כבר כמה שנים במסגרת בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של החוק כדי לפתור את אותן בעיות רגישות שאנחנו, כמדינה במצב ביטחוני כשלנו, מתמודדים אתן. הבעיות האלה – מה לעשות, מצד אחד לא תמיד נוח ולא תמיד נעים לסרב באותם מקרים הומניטריים לאיחוד משפחות, כפי שקוראים לזה, כדי שלא יגיעו, כביכול, מצד אחד, לאכזריות, אבל מצד שני, כפי שהסביר פה שר הפנים החדש, השר גדעון סער, ואנחנו מברכים אותך על הופעתך הראשונה כשר הפנים במליאה היום, ההתחשבות הזאת, או הרגישות הזאת, שאנחנו מגלים, כמדינה, כממשלה, כלפי אותם מקרים הומניטריים, ואני חושב שאף ממשלה או אף שר שהיה פה בתפקיד הזה ונאלץ להציג פה את הבקשה הזאת של הממשלה, לא מתעלם מאותן בעיות, מאותן רגישויות. אבל כפי שאמרתי, מה לעשות שאנחנו עדיין לא הגענו למצב של שלום ואחווה עם השכנים שלנו, כדי שנוכל להתיר את הדברים האלה, כפי שהרבה אולי היו מצפים מאתנו.
+
+ אין ספק שתפקיד הממשלה, ותפקידנו ככנסת, לפקח על הפתרון הראוי של אותן בעיות, אני קורא לזה בעיות הומניטריות, שהחוק הזה או הצו הזה גורם להן, אבל עדיין צריך להיות כלי לממשלה, כלי למדינה, שיוכל – – –
+
+
+ יש ועדה שעוסקת בנושאים ההומניטריים, ויכולה לפי קבוצות גיל, מה שבאופן קטגורי אי-אפשר – – – 
+
+
+ לכן אמרתי, אדוני השר, שאין עוד מקום בעולם שנמצא במצב הביטחוני הרגיש והבעייתי הזה, ויחד עם זאת מנסים לפתור את אותם דברים רגישים והומניטריים שבהם אנחנו רוצים עדיין לסייע, ואנחנו לא כאלה אכזריים, שמישהו יתאר אותנו, שהחוק הזה הוא חוק אנטי-אנושי, ואנחנו לא מתחשבים באותן בעיות שמקרים שונים מעוררים. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו, עם כל הרגישות של החוק הזה, כאיש אופוזיציה – אנחנו נתמוך בחוק הזה. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי. יעלה חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו – חבר הכנסת חנא סוייד.
+
+
+ ביקשתי לדבר.
+
+
+ אני קראתי בשמך, ואדוני לא היה נוכח.
+
+
+ ביקשתי מהמזכירה, היא הייתה פה לפני.
+
+
+ אברר את זה. אם זה נכון אאפשר לך, ואני מאמין למה שאתה אומר. אדוני, שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, המחזה הזה הופך למחזה סוריאליסטי, שחברי כנסת נדרשים פעם להאריך את תוקפו של מצב חירום ופעם את תוקפו של צו ליישום חוק האזרחות והכניסה לישראל. 
+
+תחילת הדברים הייתה ב-2002, בימי האינתיפאדה השנייה, ואז באו וטענו, טענות לא נכונות, שיחסי האישות של איש ואישה שמתחתנים, פלסטינים משני עברי הקו הירוק, יכולים להיות פתח להסתננות של אנשים שפעילים במה שקרוי טרור. לא היה לזה יד ורגל, לא היה מקרה אחד כזה מאז התקופה ההיא ועד היום. מה גם שאם מישהו חשוד בביצוע או בכוונה לבצע פעולות מסוימות, ממשלת ישראל או רשויות החוק יכולות לעצור אותו, לשים את ידן עליו. בלאו הכי רשויות הביטחון עוצרות גם אנשים שלא עשו דבר. אני רואה בבתי-הכלא כ-5,000 אסירים פלסטינים שרבים מהם מואשמים בהאשמות שווא, 17 מהם חברי פרלמנט כמונו וכמוכם, שנבחרו כדת וכדין, והם מוחזקים גם כעצירים מינהליים וגם כעצירים אחרים. זאת אומרת, לא חסרים כלים למדינה כדי לבוא חשבון, כביכול, עם מי שמתכוון, כביכול, לעשות משהו. אבל שהממשלה והמדינה תדחף את אפה לקשר הכי אישי, והכי קדוש והכי אנושי שקיים על פני כדור-הארץ, והוא יחסי איש ואישה, ולהתחתן – ולהסתנן לחדר המיטות שלהם, אני חושב שהמדינה לא צריכה לעשות את זה. 
+
+החוק הזה הוא חוק גזע ממדרגה ראשונה. אין לו שום נגיעה בביטחון, אין לו שום מגע עם דבר שהוא קרוב לשמירה על שלום הציבור כביכול. זה חוק גזע, שמונע על-ידי ההזיות הדמוגרפיות של אנשים חולניים, למרבה הצער, שיושבים בראש הפירמידה השלטונית. אנחנו נדרשים זו השנה ה-11 לחוק הזה, שהיה פעם החלטה של שר הפנים, אחר כך היה תקנה, אחר כך הפך לחוק, בעצם כל השמות האלה מובילים לאותה נקודה: מדינת ישראל היא המדינה היחידה שמתערבת בקשר האישי ביותר, האינטימי ביותר, בין איש ואישה שרוצים להתחתן ולהקים משפחה. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. יעלה חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת עפו אגבאריה. אחריו – חבר הכנסת באסל גטאס. חבר הכנסת דב חנין, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ לא ראוי שתהיה תקנה. הכנסת רשאית לחוקק חוק, אז חוקקו חוק. אבל החוק הזה עדיין מסריח, מסריח, ואם זה היה נכון ב-2002, ובעת האינתיפאדה השנייה, למה הוא נכון עכשיו, כשלא קורה שום דבר?
+
+
+ – – – בפיגוע בתל-אביב גם הייתה מעורבות.
+
+
+ לא היה שום קשר.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אשיב לכם בסוף הדיון. תקבלו תשובה.
+
+
+ אדוני, חבר הכנסת דב חנין.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה לך, אדוני השר, אני מצטער שהחוק הראשון שאתה מביא כשר הפנים לכנסת הוא החוק הזה, כי יש מכנה משותף בין החוק הקודם, או ההוראה הקודמת שהגיעה אלינו, וההוראה הנוכחית, שמגיעה אלינו עכשיו; שני מכנים משותפים: המכנה המשותף האחד הוא שהזמני הוא הקבוע. כל פעם אנחנו מאריכים את מצב החירום.
+
+
+ נכון, שניהם קשורים לביטחון המדינה.
+
+
+ חבר הכנסת סער, חבל שלא שמעת את רשימת החוקים שהקריא כאן חבר הכנסת ניצן הורוביץ – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – שתלויים במצב חירום שאתה דוגל בו כביטחון המדינה. אז הנה, זה בדיוק התשובה: משתמשים בביטחון המדינה לשווא. אתם משתמשים בשם הביטחון בלי שום קשר לביטחון. מצב חירום לא מצב חירום, ביטחון לא ביטחון, הנימוקים האמיתיים של החוק הזה, השיקולים האמיתיים של החוק הזה, לא קשורים לביטחון.
+
+אדוני היושב-ראש, מרכזו של החוק הזה הוא הוראה משפטית קיצונית ומרחיקה לכת. ואדוני שר הפנים, ההוראה הזאת באה לכבול את ידיך. לא סומכים עליך. לא סומכים גם על קודמך, חבר הכנסת אלי ישי. לא נותנים לכם את האפשרות לדון ולהחליט באיחוד משפחות אם מדובר באיחוד משפחות של פלסטינים. זה מרכזו של החוק. סעיף 2: בתקופת תוקפו של חוק זה, על אף האמור בכל דין, שר הפנים לא יעניק, לא אזרחות ולא רישיון ישיבה בישראל, ומפקד האזור לא יעניק היתר לשהייה בישראל, על אף האמור בשום חוק. והצעת החוק הזאת היא בין היתר הצעת חוק של אי-אמון של הממשלה בשרי הממשלה. בשר הפנים.
+
+הרי מה היה לפני החוק הזה? האם היה מצב ליברלי שכל אזרח יכול להתאחד עם היקרים לו, עם משפחתו, עם בני משפחתו? לא היה מצב כזה. היה לך ולקודמיך בתפקיד, אדוני שר הפנים, היה לכם שיקול דעת. שיקול הדעת בענייני אזרחות הוא שיקול דעת מאוד רחב; 90% מבקשות האזרחות ממילא נדחות, וזה שיקול דעת של שר פנים. איחודי משפחות – גם לפני החוק הזה לא כל אחד היה מתאחד, רוב המקרים, רוב הבקשות היו נדחות, אבל כן, הייתה עליכם חובה לבחון כל מקרה לגופו, ואתם לא מאפשרים לעצמכם את החובה הזאת, שהיא אכן חובה, לבחון כל מקרה לגופו.
+
+ואל תבואו ותטענו לי עכשיו על כל אותם סעיפים שהצלחנו להכניס לאורך השנים בכנסת, במאבק קשה, של כל מיני חריגים וועדות הומניטריות, שעובדות או לא עובדות, כי, אדוני השר, אני, לצערי, מכיר את האופן הבעייתי של עבודת הוועדות האלה. הוועדות האלה עובדות בדיוק כמו שכתוב במקורותינו – בדיוק מידת סדום, קצת ארוך מדי או קצת קצר מדי, ולא מתאים למיטה, לא עובר את המשוכה של הוועדה, וממילא בכלל לא מגיע – – –
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+ – – – וממילא בכלל לא מגיע לשולחנו של שר הפנים. 
+
+ אמר חבר הכנסת ברכה קודם, לפני, דברים ערכיים ונכונים על החוק הזה. אבל אני אומר, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה פסול, כי זה חוק שלא ראוי למדינה שבה יש ממשלה שמאמינה שהיא יכולה למשול ורוצה למשול. אתם הרי נבחרתם. מה מפריע לך, אדוני השר, לשמור בידיך את הסמכויות, ואתה תבחן כל מקרה לגופו – כל מקרה לגופו? אם יש משהו שיש בו בעיה ביטחונית, מי מפריע לך לא לאשר? למה חוק שאוסר כל א��חוד משפחות? האם הדבר הזה הגיוני?
+
+
+ תודה.
+
+
+ האם הדבר הזה מתקבל על הדעת? האם הדבר הזה אנושי? האם הדבר הזה מתאים למדינה שרוצה לראות את עצמה כמדינה דמוקרטית? התשובה היא חד-משמעית לא, ולכן הכנסת צריכה להתנגד לחוק הזה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. יעלה חבר הכנסת עפו אגבאריה, ואחריו – חבר הכנסת באסל גטאס. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הוזכר פה שהחוק הזה, בגלל המצב הביטחוני ושהאנשים – אפילו בזמן המלחמה על עזה, שנקראת "עמוד ענן", היה פיגוע. אז אני אומר שזה מסכן, הבחור הזה, שעל תאונת דרכים נקבע שזה פיגוע. עכשיו אנחנו עדים למה שהיה בחיפה. הייתה תאונת דרכים, ובהתחלה כל כלי התקשורת היו בטוחים שזה פיגוע. אבל למזלו, ה"מפגע", שהוא ערבי, מזלו שגם הקורבנות היו ערבים; אחרת שום דבר לא היה מוציא אותו מזה שזה היה פיגוע. בהתחלה כולם אמרו שזה פיגוע, ומה היה אחרי זה הדבר היותר-עצוב? שכשנודע שהקורבנות ערבים, אנחנו ראינו מה התגובות, וזה התוצאה של החינוך שאתם מראים לאוכלוסייה, איך אתם דוחפים אותם לעמדות כאלה קיצוניות.
+
+לגופו של עניין, אני רוצה לפנות לשרת הבריאות גם – האם ידוע לך שיש כ-20,000 ילדים, מאלה שלא נותנים להם להתאחד עם המשפחות שלהם, שאין להם זכות להיות מבוטחים, לא בריאות ולא חינוך? איך זה יכול להיות שבמדינה תינוקות לא יקבלו חיסונים בגלל המצב הזה? האם זה לא דבר אבסורדי? 11 שנה האנשים נמצאים בתוך המדינה, ולא עשו, ולא היו מפגעים, ולא עשו שום פעולות נגד המדינה, זאת אומרת, הארגומנט הביטחוני שמדברים עליו שר הפנים ושרים אחרים הוא לא נכון, הוא פשוט שקר. כ-25,000 אנשים שנמצאים – יותר מ-15,000, 17,000 ילדים לא מקבלים אפילו טיפול רפואי, אין להם סטטוס ומעמד שהם יכולים לקבל טיפול רפואי. האימהות שלהם לא יכולות לצאת מהבית. במקרה הטוב, באותו הכפר יסתובבו, אבל לכפר אחר הם לא יכולים לנסוע. למה? כי הם בחזקת שוהים בלתי חוקיים. האם זה מקובל במדינה דמוקרטית, שמתיימרת להיות הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, כמו אירופה, שאנשים לא יכולים לצאת כי הם שוהים בלתי חוקיים? שילדים לא יקבלו תרופות ורפואה? איך אפשר להעלות על הדעת שילדים כאלה לא יקבלו חיסונים?
+
+אני פונה לחברת הכנסת אבקסיס, לוועדת זכויות הילד. אני חושב שדברים כאלה צריך לדון בהם, והחוק הדרקוני הזה – לבטל אותו. רואים כולם שאין מזה שום בעיה ביטחונית – –
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+ – – אבל יש פגיעה ביסוד קיום האדם. לכן אני מבקש מכם, ממי שיש לו ראייה הומנית, הומניטרית, אנושית, שיתנגד לחוק הזה. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עפו אגבאריה. יעלה חבר הכנסת באסל גטאס, ואחריו – חבר הכנסת ראובן ריבלין. שלוש דקות.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חושב שהחוק הזה – אין שר.
+
+
+ למה? יש שרה מכובדת.
+
+
+ אה, שרה, סליחה. אני עדיין לא הפנמתי.
+
+ החוק הזה הוא חוק גזעני למהדרין, אפילו, ובעיקר, על-פי אמות המידה של החוק הבין-לאומי. האמנה הבין-לאומית לביעור כל צורות האפליה הגזעית קובעת שמותר למדינה, כל מדינה, לקבוע חוקים בעניין אזרחות והתאזרחות, ובלבד שחוקים אלה אינם מופנים כלפי לאומיות מסוימת. החוק הזה, באופן הברור ביותר, מופנה נגד האוכלוסייה הפלסטינית, שהיא גם תחת כיבוש; אנחנו לא מדברים כאן על נושא של מניעת הגירה של אזרחי מדינה עוינת. אין פה מדינה עוינת. וגם אם מכריזים על עזה כשטח עוין, היא לא מדינה. ישראל בעצם שולטת בשטחים האלה, באוכלוסייה שגרה שם, ומונעת מהם בעצם תנועה. זה גם מנוגד לחוק הבין-לאומי.
+
+ ובעצם, אם אנחנו מסתכלים על הסיפור, עד חקיקת החוק אוחדו משפחות של 130,000 איש בעצם, ואף התשובה של המדינה לבג"ץ, חוות הדעת על השב"כ מדברת על 20–40 איש מתוך ה-130,000 שהיו מעורבים, כביכול, בטרור. 20–40 מתוך 130,000, ואז עושים סנקציה, חוק כזה גורף. זו ענישה קולקטיבית. 
+
+בעצם הסוד הוא לא ביטחון המדינה אלא שליטה דמוגרפית וקביעה, וניהול דמוגרפי. זה מה שאמר בעצם ראש מינהל האוכלוסין. אני מצטט. ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, הרצל גדז', ב-17 ביולי 2001, בישיבת הוועדה לעובדים זרים, אמר: "תופעת איחוד המשפחות היא בעיה מורכבת ויש לה השפעה דמוגרפית. אני ממליץ שיתקיים דיון שידבר על ההתפתחות הדמוגרפית העתידית והשפעתה על מדינת ישראל". בעצם החוק בא כתשובה לסוגיה הזו שמעלה הרצל גדז', ראש מינהל האוכלוסין. 
+
+ אנחנו מתנגדים לחוק, מבקשים שהכנסת – הגיע הזמן למחוק את החוק הגזעני הזה מספר החוקים. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת באסל גטאס. יעלה חבר הכנסת ראובן ריבלין, ואחריו – חברת הכנסת עליזה לביא. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גם הכנסת השמונה-עשרה דנה בשאלה ועלו הרבה תהיות גם בנשיאות הכנסת, כאשר אנחנו שקלנו אם להעמיד זאת על סדר-היום, מהטעמים שייתכן מאוד שחוק זה הוא לא חוקתי. ובסופו של דבר, כמובן, הבאנו זאת לכנסת לאחר שקיבלנו ייעוץ משפטי שהכנסת יכולה לדון בזאת. 
+
+ואני באמת חושב שייתכן מאוד, ייתכן מאוד שהיינו צריכים להגביל את כל איחודי המשפחות ללא הבדל בין פלסטינים לאנגלים, צרפתים או אחרים, על מנת להראות שהנושא באמת נושא שנוגע לעניין הביטחוני. 
+
+
+ אין לנו עימות עם האנגלים. 
+
+
+ אני יודע, יודע. אני יודע. 
+
+
+ ובעניין החוקתיות, בינתיים בית-המשפט – – –
+
+
+ גם אז, בטרם ידענו מה יהיה בבוסטון אמרנו שיכולים לקרות דברים אשר קרו, אבל לא זה העניין. בסופו של דבר, שאלת החוקתיות עלתה בבית-המשפט, ובית-המשפט, על-פי בקשת העותרים, בא וקבע שהמטרה העיקרית של חוק זה היא מטרה ביטחונית, וייתכן מאוד שההשלכות הדמוגרפיות נוגעות לעניין זה, אם וכאשר באים ורואים שרוב איחודי הזוגות מגיעים ב-99.9% לכך שהאיחוד תמיד קורה כאשר אזרחים שהם לא אזרחי מדינת ישראל או תושבים שאינם תושבי מדינת ישראל באים באיחוד המשפחה דווקא למדינת ישראל ולא להפך. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני רק אומר לך מה היה בבג"ץ. 
+
+
+ לא, אני אומר – – –
+
+
+ שכן אני הפניתי את תשומת לב הבג"ץ משום שאמרתי כאן, מעל במת הכנסת, שאין לי כל ספק שנושא זה יגיע לדיון חוקתי מעמיק בנושא זה. 
+
+ אני רק רוצה לפנות לשר המשפטים, לא בצד הפלסטיני אלא בצד הישראלי-יהודי של מדינת היהודים כמדינה יהודית-דמוקרטית, לבוא ולשקול האם לא ראוי להחזיר את שיקול הדעת לשר. ואני אסביר מדוע. ואני אסביר מדוע. אם אכן מדובר באיחוד משפחות אמיתי, אשר בו יש רק בן-זוג אחד ובת-זוג אחת והילדים הם רק של האם ואין ילדים אחרים, ובאמת יש כאן פעולה הומניטרית מהמדרגה הראשונה, יינתן שיקול הדעת לשר; שיקול דעת שהוא רחב ביותר, ואני לא חושב שאנחנו צריכים לפחד ממנו. אני באמת חושב שאנחנו כל כך חזקים שאנחנו יכולים להגיע למצב זה. עכשיו, אני אומר לך למה אני אומר זאת: אני התייעצתי בנושא זה עם בכירי השב"כ לדורותיהם, וכולם באו ואמרו שהנושא ההומניטרי יכול להיות נדון על-ידי מסירת שיקול דעת לשר הנוגע בדבר. 
+
+
+ אבל יש לו – – – יש – – –
+
+
+ נדמה לי שפה בחוק אנחנו שוללים – – –
+
+
+ אדוני, אומנם טען את זה חבר כנסת מלומד, שנשללה ממני הסמכות.
+
+
+ שר הפנים. 
+
+
+ אני אומר לאדוני שיש לי סמכות. ברשות אדוני – – –
+
+
+ שיש לך הסמכות. אם באים ואומרים – – כבוד השר, אני אומר לך – – –
+
+
+ אני מוכן גם – – –
+
+
+ בהפוך על הפוך. שיקול הדעת – – –
+
+
+ לא, אני לא רוצה. אם, ברשות היושב-ראש, אני מסכים – אני רק אבקש לאחר מכן 20 שניות. 
+
+
+ יש איסור גורף. שיקול הדעת של השר איך לחרוג מהאיסור הגורף. 
+
+
+מה אדוני רוצה? אדוני השר, לא הבנתי. 
+
+
+ זה שיקול דעת הפוך.
+
+
+ אני מדבר אל השר כרוויזיוניסט אל רוויזיונסט. לא כפטרון. 
+
+
+ סליחה רגע, אדוני. אדוני. 
+
+
+ אני מבין שזה חריג ששרים יושבים במליאה ומתייחסים – – –
+
+
+ לא, אדוני, אדוני. חבר הכנסת, אדוני שר הפנים. 
+
+
+ אתה יכול להתערב בדיון בכל רגע. השר, אתה יכול להתערב בדיון בכל רגע. 
+
+
+ אדוני השר, אתה יכול לעלות מתי שתרצה לדבר ואני אאפשר לך אם אתה תרצה את זה. אדוני, אם ירצה, אבל אני מעדיף שאתה תסכם את הדיון, אחרת זה יהיה פה איזה דו-שיח שלא יסתיים. 
+
+
+ מאה אחוז. ולכן אני רוצה לפנות אל באמת, אני יכול לקרוא לו אחי הצעיר ורעי היקר, שר הפנים שיש לי הרבה באמת ציפיות וגם ידיעות על עתידו במנהיגות הישראלית, לבוא ולומר שאנחנו לא כפטרונים אלא מתוך תודעה אמיתית ועמוקה – אני חושב שההוראות לשר בקשר עם אי-התייחסות הומניטרית לנושאים שהם הומניטריים בעליל יכולה להיות, ואין שום חשש, משום שאנחנו יודעים את הדברים לאשורם והפרטים נמצאים בידינו. ואני חושב שצריך בלי מורא ובלי פחד, אותם אנשים שמאמינים בצדקת הקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, יכולים לקיים אותה גם כמדינה דמוקרטית לעילא ולעילא. לכן אני קורא לך לשקול את העניין הזה. יש לך – הרי בעוד כמה חודשים יבוא העניין הזה פעם נוספת אלינו והריטואל יחזור. אני חושב שאנחנו כל כך בטוחים בצדקתנו שאנחנו יכולים להתמודד עם העניין הזה גם ברמה ההומניטרית. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת ראובן ריבלין. תעלה חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת. חברת הכנסת זהבה גלאון, ואחריה – חברת הכנסת מיכל רוזין. לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני השר, אדוני היושב-ראש לשעבר, חברי חברי הכנסת, השר גדעון סער היה בשנת 2003 מזכיר הממשלה. 
+
+
+ ו-2. 
+
+
+ ו-2. בשנת 2003 הוא הביא את אחת התועבות שמכתימה את ספר החוקים הישראלי עד היום, וזה חוק האזרחות שמונע איחוד משפחות. הוראת שעה, חברי חברי הכנסת, שהפכה לנורמה קבועה וגזענית; אין דרך אחרת להגדיר אותה או לייפות אותה. רק מה, כל פעם התירוץ להכשרת השרץ משתנה. פעם זה סיכון ביטחוני, פעם זה השד הדמוגרפי. כל פעם לפי העניין. תלוי בממשלה, תלוי מה מתאים לממשלה. אני אומרת את זה כמי שעתרה פעמיים נגד החוק הזה, וכל פעם שמעתי בבג"ץ טיעונים אחרים, וכל פעם הטיעונים השתנו. כשהיה כאן שקט ביטחוני באה פרקליטות המדינה ואמרה לבג"ץ: לא, אין כאן בעיה באמת ביטחונית. עכשיו, לא היו להם מספיק נתונים להראות אז הם אמרו: יש כאן בעיה דמוגרפית. ככה. אני מצטטת. יש בעיה דמוגרפית. שלפו את השד הדמוגרפי מהבקבוק והילכו אימים על בית-המשפט, איך עכשיו מאות אלפי פלסטינים יציפו את מדינת ישראל. 
+
+חברי חברי הכנסת, שמעתי כאן עכשיו את השר סער עומד על הדוכן ואומר: יש כאן מציאות ביטחונית מסוכנת. עכשיו, אף אחד לא חולק על זה שיש בעיה עם עזה ויש בעיה עם ה"חמאס", אבל אתם בחוק הזה יצרתם מצב שעל-פי נתוני "רופאים לזכויות אדם" יש היום כ-25,000 משפחות חסרות מעמד; מצב אבסורדי שאחד מבני-הזוג הוא בעל מעמד ובן-הזוג השני הוא חסר מעמד, חסר ביטוח רפואי, חסר זכות בסיסית לחינוך. אנשים כלואים בביתם, לא יוצאים. אל תפריע לי, חבר הכנסת רותם, עמדתך ידועה. 
+
+ חבר הכנסת סער, אמרת מציאות ביטחונית. לא זכור לי שמסרת כאן נתונים. הסברת לנו שהחוק תוקן פעמיים. בעקבות העתירה לבג"ץ הוקמה ועדת חריגים למקרים הומניטריים. אמר בצדק חבר הכנסת ריבלין: יש איסור גורף. יש לך אפשרות לעשות החרגה, כמו שאמרו כאן. כמה מקרים חריגים אישרתם, אדוני השר, בדיוק? לא שמעתי אותך עומד על הדוכן ומוסר לנו נתונים. מה היה רע במצב הקודם, טרם חקיקת החוק, כשלשר הפנים היה שיקול דעת? הרי זה לא שעכשיו כל ערבי ישראלי או ערבייה ישראלית שהתחתנו עם פלסטינים קיבלו באופן אוטומטי – – –
+
+
+ מה הבעיה?
+
+
+ אתה תעלה בסוף הדיון. – – – קיבלו איחוד משפחות אוטומטית. באו, נרשמו, זה היה תהליך מדורג. זה היה תהליך מדורג. אנשים נבדקו. זה היה תהליך מדורג שארך ארבע שנים. מה אתם אומרים בזה שאתם באים כאן עכשיו לדוכן ואתם אומרים: בואו נפקיע את שיקול הדעת משר הפנים לבדוק באופן פרטני כמו שהיה אז? מה אתם אומרים? ברגע שאתם לא עושים בדיקה פרטנית, אתם אומרים בעצם שכל פלסטיני, או כל אזרח ערבי ישראלי שמבקש איחוד עם פלסטיני – בעצם האיחוד עם אותו פלסטיני או פלסטינית אומר שאותו פלסטיני הוא מפגע בפוטנציה. אתם עושים כאן איזושהי אמירה קולקטיבית שכל הפלסטינים הם בכלל מחבלים בפוטנציה. איך בכלל אפשר להעלות על הדעת שיש מישהו שגר בטייבה או באום-אלפחם שהתחתן עם פלסטינית, אני לא יודעת מאיפה, וברור שהיא מחבלת? זו התפיסה שלכם. זו תפיסה של ממשלה שהולכת – – 
+
+
+ נא לסיים. 
+
+
+ – – שרוצה ללכת להסדר. 
+
+ ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מציעה להקשיב בקשב רב לדבריו של יושב-ראש הכנסת – יושב-ראש הכנסת זה תואר שנשאר כל הזמן, לא? איך? זה כמו שגריר? 
+
+
+ תאמיני לי שאני גאה בשם רובי ריבלין. וחבר הכנסת ריבלין זה בכלל – – –
+
+
+ טוב שם משמן טוב. 
+
+
+ חבר הכנסת ריבלין, מכובדי, בשבילנו אתה היושב-ראש.
+
+
+ אדוני, רובי ריבלין, טוב שם משמן טוב. 
+
+
+אדוני, אם שגריר זה תואר לכל החיים, אז יושב-ראש כנסת זה לא תואר לכל החיים? אוקיי.
+
+ אני מציעה לשר סער לשקול ברצינות רבה את דבריו של חבר הכנסת רובי ריבלין. אני חושבת שהדברים האלה ראויים לחשיבה. ואי-אפשר שכל פעם יבואו – עשר פעמים. אני חושבת שזו הפעם ה-11 שמאריכים – –
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+ – – את הוראת השעה. זה ממש לא לכבודה של הכנסת שהכתם הזה עדיין ממשיך להכתים את ספר החוקים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון. תעלה חברת הכנסת מיכל רוזין. 
+
+
+ אנחנו מדברים פה על עקרונות, וחוקים, וחקיקה גזענית. למה להיות קטנוני? מה אכפת לך? עוד 20 שניות. חשבתי שאתה – – –
+
+
+ לא, הוא אמר – – –
+
+
+ סליחה, חשבתי שהוא רוצה שהוא יחליף את השעון. 
+
+
+ אני יכול למחול על כבודי, אבל זה לא תלוי בי. זה התקנון.
+
+
+ זה לא לכבודה של הכנסת.
+
+
+ כן. שלוש דקות. 
+
+
+ בסדר גמור. אדוני היושב-ראש, אני יכולה להתחיל?
+
+
+ ודאי. שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ לא, לא, הערה. את לא אומרת: אדוני היושב-ראש, אני יכולה להתחיל? כשאת מתחילה עוד פעם את אומרת: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת.
+
+
+ עם האימונים יבוא הגובה. 
+
+
+את נותנת כבוד לעצמך.
+
+
+ לגובה אני מחכה הרבה שנים. לצערי, הוא כבר לא יגיע. 
+
+
+ את נותנת כבוד לעצמך.
+
+
+ אנ�� רוצה לספר לכם סיפור. אני רוצה לספר לכם על דוניא, אזרחית ישראלית מהמועצה המקומית זמר, שנישאה לגבר פלסטיני מהגדה המערבית לפני יותר מ-25 שנים. כשהיא התחתנה היא ניסתה להגיש בקשה לאיחוד משפחות כדי שבעלה, מורה לאנגלית במקצועו, יוכל לעבור לגור אִתה בישראל. הבקשה סורבה כמובן. לפני כעשור היא הגישה בקשה נוספת לאיחוד משפחות עבור בעלה. הבקשה עדיין נבחנת במשרד הפנים, כבר יותר משבע שנים. בעוד שבנותיה של דוניא קיבלו מספרים זמניים מביטוח לאומי והן חיות אתה בכפר, בעלה, אביהן, אולץ להישאר בגדה וחי בנפרד מהן. אם לא די בכך, ביטוח לאומי החליט בפתאומיות לבטל את המספרים של בנותיה. פידאא, בתה הבכורה של דוניא, סובלת מסוכרת נעורים וזקוקה לזריקות אינסולין בקביעות, הוצאה שדוניא אינה מסוגלת לממן מכיסה הפרטי. זהו רק סיפור אחד מתוך עשרות אלפים. ואם הייתי מחליפה את השמות בסיפור לשמות מערביים, אז כולנו היינו מזדעזעים. אבל משום מה, כשהשמות הם ערביים, סיפורים כאלה על עוולות שלטוניות כלפי אזרחים ערבים לא ממש מסעירים את רוחנו, וגם לא ממש מפתיעים. 
+
+חוק האזרחות, שהולך לקבל היום גושפנקה נוספת מחברי הכנסת, הוא דוגמה נוספת לגזענות שמעוגנת בחקיקה. המדינה מצהירה בגלוי כי היא אינה מעוניינת שבישראל יהיו אזרחים סוג ב', אזרחים ערבים. התיקון לחוק האזרחות, כפי שנאמר בבג"ץ – ואני מצטטת: "פוגע קשות" – השר סער, אמרת שבג"ץ תומך – "פוגע קשות בזכויותיהם החוקתיות של אזרחי ישראל לחיי משפחה ולשוויון", סוף ציטוט. הוא חוק גזעני שאין דומה לו בעולם. זוגות אשר עומדים מול הדרקוניות של החוק נאלצים לבחור בין חיים בנפרד או בחיים מחוץ לארץ. במקרים מסוימים בן-הזוג הלא-ישראלי מקבל היתר שהייה באופן קבוע, כלומר, שירותי הביטחון הישראליים אינם רואים בו סכנה למדינה. אבל גם במקרים האלה העתיד שלהם לא ממש ורוד. הם חיים כרוח רפאים, כמשוללי זכויות, עם תלות מוחלטת בבן או בבת זוגם. הם אינם יכולים לעבוד או לנהוג; הם אינם מבוטחים בביטוח לאומי; אינם מקבלים טיפול בקופת-חולים. תארו לעצמכם כיצד אפשר לנהל חיי משפחה נורמליים במצב הזה, לנסות לתמוך בילדים ולגדל אותם. אני לא יודעת איך עושים את זה. 
+
+ קשה לפרש את חוק האזרחות אחרת מאשר כעונש קולקטיבי. ובמדינה דמוקרטית לא ייתכן שקבוצת מיעוט תיענש בצורה כל כך בלתי מידתית בשם הצרכים לכאורה – לכאורה – של הרוב. 
+
+ הארכת תוקף החוק שתצא מבית-המחוקקים הזה כמוה כהסתה לגזענות, והיא קוברת, יחד עם חוקים ונהלים אחרים, כל סיכוי לכינון של דמוקרטיה עצמאית ואמיתית, כפי שישראל אמורה וראויה להיות. תודה.
+
+
+ תודה לך. חבר הכנסת מאיר פרוש.
+
+
+ לא שומעים אותך.
+
+
+ את צודקת, חברת הכנסת גלאון. חבר הכנסת מאיר פרוש – לא נמצא. חבר הכנסת טלב אבו עראר – כמעט אמרתי טלב אלסאנע – אינו נוכח. ניצן הורוביץ – בבקשה, אדוני. אחריו – תמר זנדברג. חברת הכנסת תמר זנדברג כאן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שר הפנים, חברים, הוראת השעה "הזמנית" של חוק האזרחות נכנסת לשנה העשירית. וכדי שכולם יבינו במה מדובר, אני פשוט אבהיר שהיא מונעת מעמד בישראל מבני-זוג פלסטינים של אזרחים ישראלים. זה העניין. בני-זוג – – –
+
+
+ לא נכון.
+
+
+ כן נכון. 
+
+
+ לא נכון.
+
+
+ נכון בהחלט. 
+
+
+ – – –
+
+
+ מונעת מעמד בישראל מבני-זוג פלסטינים של אזרחים ישראלים. חד וחלק. 
+
+
+ הניסוח בחוק הוא תושבי האזור.
+
+
+ לא. אתה מטעה את הכנסת, אבל אני אתקן אותך. 
+
+
+ סלח לי, אדוני שר הפנים, אבל אתה מטעה את הכנסת.
+
+
+ – – –
+
+
+ עשרות אלפי ישראלים ובני-זוגם הפלסטינים נפגעים מהחוק הזה. חלק מהזוגות חיים בפירוד כפוי. במקרים אחרים שוהים בני-הזוג הפלסטינים בישראל באישור ארעי, שלא מתיר להם לעבוד או לנהוג, ובלי שתהיה להם אפשרות לביטוח רפואי או להצטרף לקופת-חולים. במקרים אחרים אזרחים ישראלים – ואדוני חבר הכנסת ריבלין, זה לא נכון ש-99.9% באים לפה. יש גם אזרחים ישראלים שבעקבות החוק נאלצו לעבור לחיות בשטחים עם בני-זוגם.
+
+
+ חברתך מדברת על משפחה של שבעה ילדים שבעלה נמצא – אם הם כל כך רוצים איחוד משפחות ואנחנו רשעים כאלה, למה היא לא הולכת לבעלה?
+
+
+ חבר הכנסת הורוביץ, זה לא רק אנחנו – – – 
+
+
+אז אני אומר לך שיש גם הרבה ישראלים שעברו לשטחים, איבדו את הזכויות הסוציאליות כתוצאה מהמעבר הזה – – –
+
+
+ אני חושב שזו חובתנו כי זאת חובתנו, ואנחנו צריכים לקיים אותה. יחד עם זה, אל תגזים במחיאות הכפיים, משום – – –
+
+
+ אם אנחנו מגדירים את השטחים שטח זר, עוין, אויב, למה אנחנו נמצאים שם? סתם, פתאום חשבתי על זה.
+
+
+ – – – 
+
+
+ אם הוא עובר לשטחים, לחיות עם בת-זוגו בשטחים, והוא מאבד את הזכויות הסוציאליות בישראל, אז למה – פה יש כמה חבר'ה שגרים שם, הם דווקא לא מאבדים שום זכויות, כולל אדוני היושב-ראש, כן. 
+
+
+ אני מבקש לא לקרוא ליושב-ראש הישיבה "חבר'ה".
+
+
+לא לא, חס וחלילה. 
+
+ חברי חברי הכנסת, לחוק האזרחות הגזעני אין אח ורע בעולם, ומהותו היא ענישה קולקטיבית ופגיעה קשה בזכות לחיי משפחה של האזרחים הערבים בישראל. עכשיו, ברור שהפגיעה העיקרית היא במיעוט הערבי בישראל שמקיים קשרי משפחה ונישואין עם הציבור הפלסטיני בשטחים. המדיניות שהחוק הזה מעגן קיימת מאז שנת 2002, אז הממשלה החליטה להקפיא באופן גורף את כל הליכי ההתאזרחות בישראל של בני-זוג של אזרחים ישראלים שהם ממוצא פלסטיני.
+
+
+נא לסיים, אדוני. 
+
+
+ ב-2003 עוגנה המדיניות כהוראת שעה, ומאז ועד היום הכנסת מאריכה את זה שוב ושוב. 
+
+ אדוני, משפט לסיום. אנחנו חייבים לחשוב בצורה מעמיקה על התוצאות ההרסניות של החוק הזה, ועל הפגיעה הקשה שלו, הנמשכת, בבני-זוג, בהורים, בילדים. חוק שקובע באופן גורף שכל הפלסטינים, באשר הם, הם סכנה, ולכן הם לא יכולים לקבל מעמד, גם אם הם מתחתנים עם אזרחים ישראלים, הוא חוק גזעני. אני אשמח אם שר הפנים יעלה פה ויסביר לי את ההפך, כי אני לא מבין את ההפך. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ מדינת ישראל צריכה לבדוק את הבקשות למעמד אחת לאחת, ואם יש סכנה, כמו שאמר חבר הכנסת ריבלין, שלא תאשר. אם יש סכנה בבקשה למעמד, שלא תאשר. אבל באופן גורף להגיד שרק כי הוא ערבי והוא התחתן פה עם ערבייה לא מאשרים לו לבוא, זה גזעני. תודה.
+
+
+ תודה, אדוני. חברת הכנסת תמר זנדברג – בבקשה, גברתי. ואחריה – חבר הכנסת אילן גילאון. 
+
+
+ הכול תלוי בנסיבות.
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברים – – – 
+
+ – – – בנסיבות. אין נסיבות. זה גורף לכולם. אין נסיבות. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חברי היקרים, תמר זנדברג כרגע ברשות הדיבור.
+
+
+ יש כאלה שמתחתנים, אבל לא – – – 
+
+
+ חבר הכנסת עפו אגבאריה, אתה יכול לשבת ליד חבר הכנסת ריבלין ולהסביר לו. יש לי אפילו תקווה שהוא יבין מה שאתה מסביר. אבל לא בקול רם כך במליאה. אני מחזיר לך את חצי הדקה שהלכה לך. 
+
+
+ תודה רבה. – – – חברות וחברים, בשבועות האחרונים היה הרבה דיבור על חברי וחברות הכנסת החדשים. אני מו��ה שהרוח הזאת שורה עלינו, ותרשו לי, אני אומנם חברת הכנסת, תרשו לי לדבר אליכם רגע בתור אזרחית, בתור אזרחית המדינה, שכידוע לכולנו אחת המהויות הכי בסיסיות שלה זה היותה יהודית ודמוקרטית. הביטוי הראשון והמהותי של המרכיב היהודי שלה, כפי שידוע לכולנו, זה חוק השבות. חוק השבות זה חוק שנותן העדפה, נותן פריבילגיה, במה שאנחנו קוראים "עלייה", בהתאזרחות, לבני ובנות העם היהודי. הפריבילגיה הזאת, מימין ומשמאל אנחנו מצדיקים אותה בנסיבות היסטוריות, בכינונו של העם היהודי, בהקמת המדינה וכו'. אבל כאשר להעדפה המוצדקת הזאת אנחנו מצרפים את האפליות הנוספות שנוספות בחוקים, כגון זו שאנחנו דנים בה כרגע, בהתאזרחות של בני ובנות עמים אחרים, במניעת איחוד משפחות, הצירוף המצטבר הזה יוצר מדיניות הגירה כוללת של ישראל שאין מילה אחרת לכנות אותה מאשר "גזענית". 
+
+ נציגים של ישראל בפורומים בין-לאומיים, מימין ומשמאל, נוטים לפעול בכל פורום באירופה, בארצות-הברית וכו', נגד הגדרת הציונות כגזענות. בהוראת השעה הזאת, שהיא זמנית שתהפוך לקבועה, שאין פוגענית ממנה ואין גזענית ממנה, אתם, במו-ידיכם, אלה שיצביעו בעד, אתם במו-ידיכם נותנים לגיטימציה לאלה שטוענים את זה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה, חברת הכנסת זנדברג. חבר הכנסת אילן גילאון – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואם לא נראה אותו כאן אתנו – חבר הכנסת ישראל אייכלר, והוא כן אתנו. 
+
+ מותר שאני אדבר פעם שנייה?
+
+
+ שמע, שלא יתחילו בעיות פנימיות, כבר דיברת במקומו פעם היום. חס ושלום. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אולי זה חוקתי, אבל זה לא אנושי, גם לא אזרחי, הייתי אומר גם לא יהודי. אני אדבר בתור אדם שלא ייתן יד לשום דבר, לכלום, שעלול לפגוע בביטחון המדינה. אבל החוק הזה הוא בן בנו של החוק הקודם, של הוראת השעה הקודמת, לגבי מצב החירום, הרי זה ברור לגמרי. זה בדיוק נובע מאותו בית-מדרש, מאותו גטו, שתחת מסווה הביטחון אפשר הכול. איך אומרים, הביטחון, לצערנו, לפעמים יכול להיות מפלטו של כל מנוול; הביטחון. 
+
+ וכאן, בואו נודה על האמת, הרי אנחנו מפחדים מבחינת הדמוגרפיה שמתרחשת עלינו, ועם הנושא הזה, אדוני, אין מה לעשות. זאת אומרת, המדינה הזאת היא מדינת היהודים, אבל גם – כל אזרחיה, וכל אדם רשאי, באשר הוא, להתאחד ולאחד משפחות. נכון, כבוד השר, לא מדובר רק בפלסטינים, היום מדובר גם בעיראקים ובאיראנים ובאנשים שבאים מלבנון ואנשים אחרים. בסופו של דבר הם, פחות או יותר, רובם ככולם הם פלסטינים.
+
+ יכולתי לספר פה סיפורים כפי – שמעתם כמה סיפורים, אנושיים מאוד, נוגעים ללב מאוד. אדוני היושב-ראש, כאלה סיפורים שאתה אומר לעצמך: אשרי שאני לא במצב הזה, כי קורים דברים כאלה גם במקומות אחרים בעולם. שימו לב למה שקרה בבוסטון. אולי היא הנותנת, חבר הכנסת ריבלין. אז מה, אתה חושב שארצות-הברית תשנה את מדיניות איחוד המשפחות באופן ספציפי לגבי קבוצה מסוימת בגלל המקרה הזה? לא. אבל, אני אומר שוב – אתה נתת הצעה, שאני תומך בה, אני חושב שהיא נכונה – כל מה שנוגע באופן ספציפי לביטחון המדינה, בואו נטפל בו. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ הבעיה המרכזית היא בשני תחומים: 1. שאנחנו לא רוצים כאן בעיה "דמוגרפית", כפי שאתה קורא לה. דבר שני, זו גם בעיה סוציאלית, זו בעיה כלכלית, שמכבידה; מסתובבים היום 25,000 איש במדינת ישראל שאין להם שום זכויות, שקיבלנו אותם, אבל אנחנו לא מוכנים לרשום אותם כאזרחים. אין להם ��כויות סוציאליות, אין להם אפשרות להירשם למקום עבודה. ומישהו תמה מדוע אנשים באיחוד המשפחות הזה רוצים להגיע דווקא לישראל – על כך גאוותנו; אנחנו אור לגויים, אנחנו המדינה ברוחם של נביאי ישראל. ודאי שמי שמאחד משפחה רוצה וצריך להגיע לפה בסופו של דבר. הברירה הדמוגרפית, אם מישהו חושש מפניה, צריך שיהיה ברור לגמרי, למדינת ישראל תהיה תכלית וזכות קיום כל זמן שהיא תשמש בייעודה המקורי, ותהיה קרובה לקווי המתאר שלה, מה שהתיימרה להיות. ואם אחרת, אנחנו יכולים רק לעכב את הדבר הזה. 
+
+ על כן אני אומר, בסופו של דבר השאלה, אדוני, שנשאלת היא למי אנחנו רוצים להיות דומים. באיזה מדינה מהמדינות שאנחנו רוצים להיות דומים להן, ב-OECD, מישהו נוקט חוק אזרחות כזה? ובאופן פרדוקסלי קוראים לזה "חוק האזרחות". זהו חוק, אדוני, של אנטי-אזרחות, ולא של אזרחות. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת גילאון. חבר הכנסת זחאלקה – איננו. חבר הכנסת ישראל אייכלר – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עיסאווי פריג'. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, התבשרנו היום שוב בחדשות ששר האוצר ופקידי האוצר עומדים לקצץ בכל התקציבים לילדים ולמה שנוגע במגזר החרדי. כשאומרים "המגזר החרדי" זה רישיון לגזול את כל עם ישראל. אני רוצה לחזור ולומר, האזרחים לא כל כך מודעים לזה, רוב הגזירות הכלכליות שפגעו במעמד הביניים מכל המגזרים, בוודאי בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, במשך 20 שנה – התירוץ השלטוני שהכשיר בתקשורת את הגזל הציבורי הזה היה החרדים. ברגע שאתה לוקח מהחרדים זה לגיטימי, אבל באותו מקום לקחו לא מהחרדים אלא מכולם. 
+
+יש לי פה דוגמה מדהימה מקצבאות הילדים של הביטוח הלאומי. רציתי לדעת כמה החרדים והערבים – שהם האוכלוסיות שלגיטימי לקחת מהן ולגזול מהן כמה שאפשר – כמה אחוזים הם בתוך מקבלי קצבאות הילדים. הרי אם רוצים לפגוע בקצבאות ילדים, והתקשורת מכשירה את זה בשם הפגיעה בחרדים ובערבים, הבה נראה. שימו לב. מיליון ו-82,696 משפחות מקבלות קצבת ביטוח לאומי, וזה נתונים שקיבלנו מהביטוח הלאומי. מי שיש לו ילד אחד זה 336,000; שני ילדים – 332,000; שלושה ילדים – 225,000; ארבעה ילדים, כאן כבר מתחיל 187,000. אני מניח שגם משפחה שאיננה חרדית ואיננה ערבית, יש לה ילד, שניים, שלושה, ארבעה, ומהן גם הולכים לקצץ, ואפילו בחמישה. אבל כמה משפחות אתם חושבים יש שאפשר לזהות אותן או כחרדים או כערבים, ומהן מותר לגזול? תחשבו רגע, מתוך מיליון ו-82,000, מישהו מוכן לנחש פה? 
+
+
+ 12,000.
+
+
+ מישהו אמר לי: בטח מאות אלפים. 
+
+
+ מה, מה השאלה, סליחה?
+
+
+ השאלה היא כזאת: מתוך מיליון ו-82,000 משפחות שמקבלות קצבאות ביטוח לאומי – וכשאתה מקצץ אתה פוגע בכל אלה – –
+
+
+ כמה? כמה? 
+
+
+ – – כמה מהן משפחות שיש להן שבעה ילדים ויותר? 24,593, כולל ערבים וחרדים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ וכמה יש להן שישה ילדים? 22,000. זאת אומרת, שאם אומרים קצבאות הביטוח הלאומי זה נטל על הכלכלה הישראלית, מדובר פה במיעוט שבמיעוט. 
+
+
+ – – –
+
+
+ 1,000 משפחות. 
+
+
+ לא, הם כותבים שבעה ילדים ויותר כי הם כבר לא רוצים להגיד לביטוח לאומי יותר, אבל כנראה שיש ממש 1,500 משפחות. 
+
+
+ לא לא לא, יש כ-1,000 משפחות. 1,000 משפחות בערך עם עשרה ילדים ומעלה. 
+
+
+ 1,000 משפחות. 1,500, 1,000 משפחות.
+ 
+
+ היה מאמר של קדמן – – –
+
+
+ זה אומר שכשרוצים להאשים את המשפחות ברוכות הילדים בנטל של קצבאות ילדים זה שקר, וכשרוצים לפגוע בילדים האלה בעצם פוגעים בכל ה��לדים האחרים. גם זה שקר.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אבל שמתי לב, אדוני היושב-ראש, נתון אחר – שב-1960, וגם ב-1975, שיעור המשפחות שיש להן שבעה ילדים ויותר היה 5%; היום ירדנו ל-2.5% – –
+
+
+ תודה, אדוני. 
+
+
+ – – זאת אומרת שזה סתם. עוד נתון אחד – משפחות חד-הוריות. כולנו הרי רוצים לעזור למשפחה חד-הורית בגלל שאין לה מי שיפרנס. מתברר שמשפחה חד-הורית שיש לה ארבעה ילדים או שלושה ילדים – שזה מקרה טרגי שהיא לא יכולה – בערך ב-6,000 משפחות יש ארבעה ילדים, וב-13,000 משפחות יש שלושה ילדים. 114,000 משפחות חד-הוריות זה אנשים שיש להם ילד אחד או שניים. זה אומר שזה מבחירה וזה גם לא אומר שהם עניים. 
+
+
+ תודה.
+
+
+ אז כדאי שהציבור ידע את הנתונים. ואחר כך, כשישאלו למה הטייקונים לקחו את כל הכסף – תדעו לכם, הם עשו את זה בדרך שאומרים: בואו ניקח מהחרדים ומהערבים, וכך הם לקחו את הכסף מכל האזרחים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת פריג' – בבקשה, אדוני. בפעם הבאה, חבר הכנסת אייכלר, תפנה את שאלות הטריוויה שלך למישהו שייתן תשובות יותר מהר, ואז תחסוך זמן ואני לא אוכל לומר חמש פעמים תודה, תודה. תבחר חבר כנסת שישלוף לך את התשובות. 
+
+
+ אבל ריבלין היה קרוב. 
+
+
+ תעשה מבחן אמריקאי. 
+
+
+ בבקשה, עד שלוש דקות לרשות אדוני. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברים, אני לא רוצה להוסיף רבות כי כל הנקודות שצריך להתייחס אליהן, הרבה חבר'ה התייחסו בהרחבה ולעומק, והפתיע אותי חבר הכנסת ריבלין, שגם הייתה בו מספיק הומניות, שמשכה את תשומת לבנו. 
+
+אדוני היושב-ראש, היום הכנסת התחילה – ועדת הכספים התחילה בגזירות, הטלת מכס, והמושב התחיל בשתי הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות. המושב של הכנסת היום התחיל בצורה ממש מוזרה. אני בבוקר השתתפתי בוועדת הכספים – גזירות. בצהריים, אחרי 16:00 כאן, צריך להחליט לגבי הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות. זה היום הראשון של מושב הקיץ של הכנסת. 
+
+ התחלנו עם הצעת החוק של מצב חירום. מצב חירום – אנטי-דמוקרטי בעליל, אנטי-ערבים. זה עבר חלק, עבר בכיף, אפילו החברים ממפלגת העבודה התעלמו מהסוגיה. אני לא רואה את החברים, אף אחד לא נמצא. 
+
+
+ סליחה, אני יושבת-ראש המפלגה.
+
+
+ אני לא שמתי לב, כי את יושבת בצד השמאלי, יותר מדי – –
+
+
+ לא לא – – –
+
+
+ – – את צריכה להיות במרכז. התחלנו עכשיו עם חוק שבמירכאות אנחנו קוראים לו "חוק אזרחות". חברים, חרטה ברטה. בשביל מה? בואו נקרא לילד בשמו. זה חוק השד הדמוגרפי, בוא נקרא לילד בשמו. בשביל מה חוק אזרחות, חוק אזרחות, חוק אזרחות? יש פחד, שד דמוגרפי שנמצא בחברה היהודית, והפחד הזה – ישנים, קמים, אוכלים, קמים אתו. אז בוא נקרא לילד בשמו. בשביל מה כל ההגדרות?
+
+ יש לנו חוקי-יסוד. זה חוק של פגיעה ישירה, ואין פגיעה דומה לה, בחוקי-היסוד של המדינה, ואנחנו מרשים לעצמנו לפגוע בחוקי-היסוד ברגע שמדובר במצב חירום או במירכאות "חוק אזרחות". מותר. 
+
+ אני שואל את כבוד השר מה תוספת הביטחון מאז התחלתם לעסוק ב"חוק האזרחות"; מה תוספת הביטחון שאזרחי המדינה חשו בה. 
+
+
+ הרבה אנשים חיים מזה. 
+
+
+ לא, ידידי – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – אני קראתי את המספרים. המספרים שוליים – –
+
+
+ תודה, אדוני. 
+
+
+ – – שוליים שוליים, ואני יודע למה אני מתכוון. 
+
+
+ תודה.
+
+
+ אני שוב חוזר ואומר, חברים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ יפה. 
+
+
+ גם אחד שחי – – –
+
+
+ לא לא, חבר הכנסת פייגלין, אין זמן לדו-שיח. 
+
+
+ אני שוב רוצה להתחיל מהנאום של חבר הכנסת ריבלין. יש לבדוק כל נושא לגופו של עניין. אישה שמתחננת שבעלה יבוא לבקר אותה, לא צריך להעניש אותה.
+
+
+ תודה, אדוני. 
+
+
+ היא לא רוצה את האזרחות. תן לה תושבות חברתית, היא לא רוצה את האזרחות הזו. הפחד הזה – להוציא מהראש. אנשים רוצים לחיות איפה שטוב להם, לא רוצים לחיות בכיבוש; רוצים לחיות איפה שהם יכולים למצוא מקום עבודה ויוכלו לישון בשקט. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ בבקשה. תודה, אדוני. 
+
+
+ חבר הכנסת ישראל חסון – אני לא מזהה אותו כאן במליאה. חברת הכנסת איילת שקד – בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. עד שלוש דקות לרשות גברתי. 
+
+
+ אני אף פעם לא חורגת. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת פריג' צודק, מדובר גם בסוגיה דמוגרפית. משנת 1994 עד שנת 2002, שבה נחקק החוק, קיבלו אזרחות כ-130,000 פלסטינים, וזה נקרא שיבה זוחלת. בסוף, אנחנו חיים במדינה – – –
+
+
+ אז – – – חוק השד הדמוגרפי.
+
+
+ אנחנו חיים במדינה יהודית דמוקרטית, וזה נכון שכשהמדינה הגנה על החוק בבג"ץ היא השתמשה בטיעון הביטחוני, אבל צריך להגיד את האמת – הטיעון הוא גם ביטחוני וגם דמוגרפי – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – כי 130,000 פלסטינים שקיבלו אזרחות בזמן כה קצר, זה לא משהו שאנחנו כמדינה יהודית ודמוקרטית מעוניינים בו. וזו האמת, ובזה אני מסכימה אתך – –
+
+
+ שכל חברי הממשלה יקשיבו, ישמעו. 
+
+
+ – – ומדינת ישראל צריכה להגן על דמותה, ואיחוד משפחות זה לא דבר שהיא צריכה לאפשר אותו בקלות דעת, גם בעת שלום וגם אם לא הייתה בעיה ביטחונית. תודה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת איילת שקד. חבר הכנסת טיבי – בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת דני דנון, אני חושב. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אני בוחר איך להגיב. חוץ מזה, היושב-ראש אמר לי שהוא יאפשר לי להתייחס בסוף הדברים, ואני אבחר את הפנינים – את הפנינים, ואני אתייחס לפנינים.
+
+
+ חבר הכנסת טיבי, אתה רואה שאני עוד לא מפעיל את השעון. חבר הכנסת טיבי, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מודה לך, עומד לפניכם אדם – אם היום הייתי מתחתן, לא הייתי יכול. אני נשוי למאי מטול-כרם. עשינו זאת ב-1987. על-פי אותו חוק, היום לא יכולתי לעשות זאת. אנחנו זוג נורמלי, כמו 99% מהזוגות של הציבור הערבי-פלסטיני במדינת ישראל, שמתאהב, מחליט להינשא, ואין בראשו קונספירציה נגד הישות הציונית; פשוט רוצים להתחתן ולהביא ילדים. זה מה שקרה לי. היום אני לא יכול לעשות זאת, כי במדינת ישראל יש חוק, שכאשר הוא הובא לממשלה כהצעת הממשלה, עמד כאן השר המקשר כמה פעמים, השר גדעון עזרא, ואמר: החוק הזה הוא חוק נגד זכות השיבה. אמר את זה בשם הממשלה. עמד כאן שר הפנים אלי ישי ואמר: החוק הזה הוא נגד זכות השיבה. 
+
+ הם ידעו שזה לא יתפוס בבג"ץ. הגיע שב"כ, הגיעו כאן לכנסת, הגיעו לוועדת הפנים, נתנו סטטיסטיקות, מצגות, בלי מסכי פלזמה, מצגות, 26 מקרים. זה היה מספיק כדי לקבל החלטה גורפת של מניעת איחוד משפחות טוטלית בין – אנשים מבני אותו עם, תושב טייבה עם תושבת טול-כרם או שכם, או ההפך. אבל לישראלים, יהודים וערבים, מותר להתחתן, רבותי בכנסת ישראל, עם אזרחית גרמניה – למי שמבין את הקונוטציות – אבל ערבים פלסטינים משני עברי הקו הירוק לא יכולים לעשות זאת.
+
+ אין חוק שהוא כל כך דרקוני, כל כך מביש, בדיוק כמו שאמר שר הפנים לשעבר שבאחד המקרים הציג כאן – קוראים לו השר פורז – עמד כאן על הדוכן ואמר: אני מציג את החוק, אבל זה חוק מביש. אני מתבייש שאני מציג את החוק, הוא אמר כאן מעל הדוכן, השר פורז. 
+
+ וזה חוק מביש, זה חוק שמתנכל לילדים. תקראו את החוק, את הפרטים של החוק, מה עושה החוק הזה לתא משפחתי של גבר ואישה, בעל ואישה עם שניים-שלושה ילדים. הם פרודים, ילדים מבקשים לראות את האבא, את האימא, והביטחון של מדינת ישראל "מכַּנְכֵּז", ממש פחד אלוהים שמא הילד ייכנס לטייבה או לג'לג'וליה והביטחון ייפגע. 
+
+ אגב, חושב מי שחושב שלפני זה היה קל מאוד לעשות איחוד משפחות – – –
+
+
+ נא לסיים, אדוני.
+
+
+ אני אסיים. היה פעם מה שקרוי "טופס האיקסים". מה זה טופס האיקסים? זה הליך מדורג של חמש שנים, שבו כל זוג היה צריך למלא את טופס האיקסים בלשכת משרד הפנים. למשל, כשאתה מתחתן צריך להביא הזמנה לחתונה; אחר כך אתה צריך להביא תמונת כלולות, שמלה לבנה, אחר כך, אם האישה נכנסת להיריון, צריך אולטרה-סאונד של אישה בהיריון – – –
+
+
+ נא לסיים, אדוני.
+
+
+ – – – משרד הפנים, ואחר כך אתה צריך להביא הוכחה שזה הבן.
+
+
+ תודה.
+
+
+ מביש, ויש כאלה ביניכם, אני יודע, שזה מביך אותם. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. תודה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת דני דנון – איננו; חבר הכנסת משה גפני – לא, חברת הכנסת עדי קול, כן? בבקשה, גברתי, ולאחר מכן – חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אני אשתמש בפחות. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חברת קואליציה ולכן אני אצביע בעד החוק הזה, אף-על-פי שאני מתנגדת לו. אני מתנגדת לו מהרבה סיבות. 
+
+ אני רוצה לדבר על כמה חלקים שלו, על חלק אחד במיוחד. מדברים פה על סיכונים ביטחוניים, אני לא אכנס לנושא הזה. אני רוצה לדבר על 8,000 אנשים שנמצאים בישראל, חיים כאן ללא מעמד, ללא זכויות, ילדים שמתרוצצים ברחובות כי הם לא יכולים ללכת לבית-ספר – הם יכולים ללכת לבית-ספר, אבל לא רוצים אותם שם. אין להם חוק ביטוח בריאות ממלכתי, להורים שלהם אין רישיון נהיגה, אין להם קופת-חולים, אין להם זכויות רווחה בסיסיות, והם חיים כאן בסבל עמוק.
+
+
+ כל ילד, כל ילד בישראל, יכול ללכת לבית-ספר.
+
+
+ כל ילד יכול ללכת לבית-ספר, נכון.
+
+
+ אני אומר את זה כשר החינוך, כולל לאנשים שנכנסו לארץ שלא כחוק.
+
+
+אבל להורים שלהם אין, ואני חושבת – אני רק אומרת, ככה – – –
+
+
+ – – – לפני שמעלילים על המדינה מעל דוכן הכנסת, אני אומר לך את הדבר הזה לגבי המדיניות של ישראל.
+
+
+ אני מעלילה על המדינה ש-8,000 האנשים האלה עברו ועדה, ועברו ביקורת ביטחונית, ונקבע שהם לא מהווים סכנה ביטחונית לאף אחד, ובמקום לתת להם אזרחות הם קיבלו אישור שהייה. אישור שהייה לא מעניק להם את כל הזכויות האלה. 
+
+ אני עומדת כאן ואני מתחייבת להגיש הצעה לתיקון חוק האזרחות, ואני גם מייצגת את סיעת יש עתיד, שאומרת שאנחנו לא נמשיך לתמוך בחוק האזרחות הזה אם לא ייעשה בו שינוי שיתאים את הזכויות – – –
+
+
+ איפה הבושה? נו, באמת – – –
+
+
+ נותנים צ'אנס, נותנים צ'אנס.
+
+
+בדיוק, נותנים צ'אנס. מדובר בהוראת שעה. הוראת השעה הזאת יש לה בדיוק שנה. אנחנו במהלך השנה הזאת רוצים לראות תיקון לחוק האזרחות והתאמתו כך שהוא באמת יגן על ביטחון מדינת ישראל אבל לא יפגע בזכויות הבסיסיות של אנשים שחיים כאן, אנשים שהתחתנו, חיים, מבלים, נמצאים במדינת ישראל ללא כל זכויות.
+
+
+ הפתרון הוא שתי מדינות לשני עמים.
+
+
+ אני רוצה שייעשה תיקון לחוק האזרחות, ואני עומדת כאן ואני אומרת שאנחנו לא נצביע אם חוק האזרחות הזה יגיע שוב למליאת הכנסת בלי תיקונים מתאימים. תודה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת עדי קול. חבר הכנסת נסים זאב – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מאיר שטרית.
+
+
+ עדי, תשמעי לי ואל תצביעי בעד. תצאי מהאולם.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמח לשמוע את ההצהרה החד-משמעית של חברת הכנסת קול. "אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנוכי שֹמע." אנחנו נהיה פה עוד שנה. אם את חיה באשליה שאת יכולה לשנות את האוכלוסייה העוינת של מדינת ישראל בתוך שנה – גם לא בעוד 100 שנה. העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים לא פסק. אנחנו עדים לעשרות רבות של פיגועי התאבדות בשטח מדינת ישראל. מה, שכחנו את האינתיפאדה? שכחנו איך שאוטובוסים מתפוצצים ברחובות? 
+
+
+ איפה? איפה?
+
+
+ שכחנו את הטרקטורים שבאו על-ידי ערבים?
+
+
+ איפה הם?
+
+
+פה, במזרח-ירושלים. 
+
+
+ אוטובוסים? עכשיו?
+
+
+ אתה עסוק ברפואה, מה לעשות? אתה רופא, ותישאר בבית-חולים. תטפל בחולים שטיפלת בהם עד היום.
+
+
+ איפה, איפה אתה היית? בשנה שעברה לא נהרג אף יהודי – – –
+
+
+ כאשר המעורבות של הפלסטינים – אדוני, חבר הכנסת טיבי, אתה יודע שכל פיגוע חמישי, שותף בו ערבי ישראלי, או לא? אתה עוצם את העיניים שלך? מה, אתה לא יודע על מה מדברים?
+
+
+אתה מקשקש, אתה מקשקש. 
+
+
+ אני מקשקש?
+
+
+מלעיטים אותך בנתונים. כל זה שקר, שקר וכזב. 
+
+
+ יש כאן ניצול, אדוני היושב-ראש, לכרסם במעמדה של מדינת ישראל – –
+
+
+ איפה יש פיגועים? אין פיגועים. איפה יש פיגועים?
+
+
+ – – לאפשר לאותם מחבלים תנועה חופשית בין שטחי הרשות הפלסטינית לישראל. תגיד לי, אתה מדבר על אהבה. אם הוא כל כך אוהב אותה, שילך אתה לעזה. מה הבעיה שלך שיהיה אתה בעזה? למה הוא צריך להיות בתוך מדינת ישראל? למה הוא צריך להיות בתל-אביב? עזה, עזנו לעזה.
+
+
+ אתה איפה נולדת? איפה נולדת? אתה נולדת בעיראק. תלך לשם, חצוף שכמוך.
+
+
+ שילך לעזה, שיישאר שם.
+
+
+ אתה באת מעיראק, תלך לשם – – –
+
+
+ יש כאן ניסיון לכבוש את מדינת ישראל בהליכה. מה, אתה כל כך תמים? מנסים לכבוש את מדינת ישראל. הגירה זוחלת. נכון, נכון, אנחנו לא יכולים להגיד לבג"ץ את האמת, שיש כאן ניסיון לכבוש את מדינת ישראל ברוב ערבי. נכון, אסור לומר את המשפט הזה. אסור לומר את האמת.
+
+ אבל אומרים – מה ההבדל בין מדינת ישראל למדינות אחרות? אדוני היושב-ראש, מה, אנחנו עיוורים? אנחנו לא רואים שאותם אזרחים, ערבים, שחלקם, לצערי הרב, היה שותף וגם עוין למדינת ישראל – תגיד לי אתה, הנאומים שלך כל כך אוהדים את מדינת ישראל? כל פעם שאתה עולה על הבמה, כמה רעל אתה מטיף פה. ואני שומע אותך בקשב מפני שאנחנו כנסת דמוקרטית.
+
+
+ – – –
+
+
+ אם לא, הייתי מעיף אותך מפה, מהבמה. תאמין לי.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לאיפה בדיוק אתה – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תראה מה קורה בארצות-הברית, מה חוק ההגירה שם. מדינה נאורה, מדינה דמוקרטית.
+
+
+ – – –
+
+
+ תגיד לי, מה קרה בפיגוע האחרון? מה קרה כאשר שני הצ'צ'נים האלה עשו פיגוע בבוסטון? כל אמריקה עמדה על הרגליים. סגרו שם את כל העיר – –
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ – – עד שלא תפסו את המחבלים. לא פראיירים כמו מדינת ישראל.
+
+אני יודע – בתקופת האינתיפאדה, אדוני היושב-ראש, ידעו שמחבלים נכנסים מירושלים לתוך רחובות העיר, ברחוב יפו, ולא רצו להבהיל את התושבים. זו פשיעה. הנה הוא, מיקי לוי, נמצא פה – –
+
+
+ תודה. תודה, אדוני.
+
+
+ – – יעיד ויאמר: נכון, אני הייתי עד לזה. זה פשוט לא ייאמן.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת זאב.
+
+
+ אז אנחנו כל פעם צריכים למדוד את עצמנו? מה?
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה, תודה, תודה, חבר הכנסת זאב.
+
+
+ ולכן, אדוני היושב-ראש – –
+
+
+ משפט סיכום.
+
+
+ – – אף-על-פי שאנחנו באופוזיציה ואנחנו אופוזיציה לוחמת, אנחנו לא יכולים להילחם נגד עצמנו, נגד מדינת ישראל, נגד התושבים שלה.
+
+
+ תודה. חבר הכנסת מאיר שטרית – בבקשה, אדוני. בבקשה, חבר הכנסת מאיר שטרית. עד שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כמי שהיה שר הפנים, לשעבר, ומכיר את הנושא היטב ומקרוב, אני רוצה לומר שבאמת הדרך הזאת של חקיקת חוק הוראת שעה היא לא דרך נכונה לטיפול בסוגיה. הנכון הוא בכלל שכל הנושא של חוק הכניסה לישראל, וכניסה, וחוק – – –
+
+
+ ומה עשית כשר – – –
+
+
+ אני הגשתי – תכף אני אסביר. כל הנושא של כניסת – חוק הכניסה לישראל וכל הנושא של ההגירה לישראל – לא מוסדרים היום, ועדיין מוסדרים, השר גדעון סער, עדיין הכלים האלה מוסדרים, לצערי, בחוקים שחלקם מנדטוריים. אני חושב שצריך לתקן את זה בחקיקה שקופה וברורה. למדינת ישראל, השר סער, יש זכות וסמכות לקבוע מי ייכנס לתחומה, מי יקבל מעמד, מי יקבל אזרחות ובאילו תנאים. מה שקורה היום בישראל, לצערי, שאין חוק שמסדיר את זה.
+
+מה עשיתי, חבר הכנסת סער? ניסיתי להקים, עוד בממשלה הקודמת של אולמרט, להכין חוק אזרחות. לצערי, הכנסת התפזרה לפני הזמן. ומאחר שהתפזרה, הגשתי הצעה בכנסת הקודמת, פעמיים, הצעת חוק ההגירה, שמסדיר בצורה מסודרת את כל נושא הכניסה לישראל בחוק שקוף. ברור שאיש לא יכול לבוא אלי בטענה. החוק הוגש פעמיים. הממשלה הכשילה את החוק, הפילה את החוק פעמיים. אני שמתי את החוק גם בכנסת הזאת, על שולחן הכנסת הזאת, ונביא אותו לדיון, אני מקווה בקרוב, במושב הזה.
+
+ אני חושב שהגיעה השעה, השר סער, הגיעה השעה – הוא לא מקשיב. השר סער, שאלת אותי. הגיעה השעה להסדיר את העניין של חוק ההגירה לישראל – בצורה מוסדרת. סיפרתי שהבאתי פעמיים את זה, בכנסת שעברה. לצערי, הממשלה הפילה את זה. אני מקווה שהפעם הממשלה תתמוך בהצעת החוק הזאת, דבר שיפתור את הבעיות האלה כמובן מאליו. העיקרון של החוק – אגב, שעובַּד הרבה מאוד זמן, יחד עם ארגון מציל"ה – קובע: קשה בחוץ, קל בפנים. זאת אומרת, הוא קובע כללים מאוד קשים להתקבל לישראל, אבל אלה שכבר בפנים – יש כללים שמטפלים בהם בצורה רכה. אני חושב שהגיע הזמן באמת להסדיר את זה בצורה סופית. תודה, אדוני.
+
+
+ אני מודה מאוד לחבר הכנסת מאיר שטרית. מטעם הממשלה אנחנו נאפשר, כפי שגם מאפשר לנו התקנון, לשרת הבריאות יעל גרמן להתייחס לאחת הטענות שהושמעו כאן. בשם הממשלה, אני מציין. לאחר מכן יסכם או ישיב שר הפנים, חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה, גברתי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, חברי חברי הכנסת, הועלתה פה האשמה וטענה שהילדים לא מקבלים טיפול רפואי ולא מקבלים חיסונים. בבירור שערכתי – כי הטענה הזאת זעזעה אותי, והייתי בטוחה שהיא לא נכונה, ואכן היא לא נכונה. כל ילד, בלי לבדוק את מעמדו החוקי או הלא-חוקי, ברגע שהוא מגיע לטיפות-החלב הוא מקבל את הטיפול ואת החיסונים. כל ילד, חברים, חברי הכנסת. דרך אגב, אני חייבת לומר שגם הפליטים, הסודאנים והאריתריאים, מקבלים טיפול חינם או כמעט חינם, ב-15 שקל, במרפאה של משרד הבריאות. אז אולי יש טענות נכונות. הטענה הזאת פשוט אינה נכונה. הילדים מקבלים טיפול ומקבלים חיסונים, ולא בודקים את חוקיותם.
+
+
+ תודה לשרת הבריאות, חברת הכנסת יעל גרמן.
+
+
+ גברתי השרה, הם – – –
+
+
+ אדוני שר הפנים, חבר הכנ��ת סער, בבקשה.
+
+
+ – – – חיסונים – – –
+
+
+ אבל מה עם בדיקות – – –
+
+
+ בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, נדמה לי שבראשות הדיון ישב סגן היושב-ראש וקנין – –
+
+
+ סגן היושב-ראש וקנין, כן.
+
+
+ – – והוא יכול להעיד – ברגע זה, הוא פה נמצא – שהצגתי את החוק בצורה בלתי פולמוסית בעליל. אבל לבוא ולשמוע פה, באולם המליאה, האחד אחרי השני, חברי כנסת, שבצורה פשוטה אני אגיד את זה: פשוט מעלילים על מדינת ישראל עלילה.
+
+
+ אוי, באמת.
+
+
+ – – –
+
+
+ עלילת דם.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לא פחות ולא יותר עשיתם את זה דובר אחרי דובר בצורה מחפירה. אדוני יואיל להגן עלי מפני המקהלה הזאת. הם העלילו על מדינת ישראל שעתיים. יואיל נא לאפשר לי להשיב בשם הממשלה.
+
+
+ אני חושב שבנקודה הזאת שר הפנים מאוד צודק.
+
+
+ – – –
+
+
+הוא ישב כאן והקשיב לכל הנאומים – –
+
+
+ – – –
+
+
+– – ויש לו זכות מלאה להשיב.
+
+
+ זה מה שעשיתם.
+
+
+ – – –
+
+
+ הם מעלילים. אני אגיד מה דבר העלילה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אני אגיד מה דבר העלילה שהעללתם על המדינה, שאתם חברים בכנסת שלה, בבית-המחוקקים שלה. כשאתם אומרים – קודם כול, הצגתם את הדברים בצורה מסולפת. החוק איננו חוק ייחודי או מתייחס לציבור הפלסטיני ביהודה, שומרון וחבל-עזה. הוא מתייחס למדינות אויב ולטריטוריות. רצועת-עזה זה אזור עימות – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לא לא לא, אתם הטעיתם.
+
+
+ – – –
+
+
+ אותו דין לאזרח איראני, לאזרח סורי, לאזרח לבנוני ולאזרח עיראקי.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ ורבותי, אדוני – אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ חבר הכנסת עפו אגבאריה – – –
+
+
+ הם, כשהם צועקים ביחד, אי-אפשר להקשיב.
+
+
+ כבוד השר – – –
+
+
+ חברת הכנסת רוזין, כן. חבר הכנסת אילן גילאון, תאמין לי, אני ישבתי כאן, ואני באמת מן האו"ם בנושא הזה. חלק מן הביטויים של חלק מן הדוברים לא בדיוק נעמו לאוזנו של שר הפנים. נו, אפילו לפעמים התערב, אבל לא הפריע לרצף הדיבור של אף אחד.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ בבקשה. חברת הכנסת זהבה גלאון, תודה, תודה, תודה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אם חבר הכנסת מאיר שטרית והשרה לבני ישבו, אז זה יעזור.
+
+
+ אתם תקבלו את המענה, כי זה כבוד הכנסת שתאשר את החוק הזה בעוד כמה רגעים – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת פריג'.
+
+
+ – – והדברים השקריים והמעלילים שלכם לא יישארו בדברי ימי הכנסת ללא תשובה ראויה. אומרים חברי כנסת: החוק הוא גזעני, או הייתה אפילו חברת כנסת שאמרה: הסתה לגזענות.
+
+
+ – – –
+
+
+ הרי החוק הזה, בעתירות שהגישה יושבת-ראש מרצ, בית-המשפט העליון של מדינת ישראל קבע שהוא חוקתי, למורת רוחכם. אבל אתם יודעים – אבל הם היו במיעוט.
+
+
+ – – –
+
+
+ אבל הם היו במיעוט. אז אתם, כשאוהבים לדבר על שלטון – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת זהבה גלאון, תודה רבה. אנחנו ביום הראשון של כנס הקיץ לא נתחיל לקרוא לסדר כבר עכשיו, נכון? 
+
+
+ – – –
+
+
+ וסיעת מרצ – – –
+
+
+ יום עמוס, אבל תודה רבה.
+
+
+ סיעת מרצ זו סיעה שאוהבת לדבר על שלטון החוק. אוהבת לדבר.
+
+
+ איך אתם – – – בית-המשפט – – –
+
+
+ אבל ראיתי איך תקפת את בית-המשפט העליון ביום של פסק-הדין, כשקיבלת פסק-דין למורת רוחך, ובאיזו צורה התייחסת לפסק-הדין. 
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה, חברת הכנסת גלאון. תודה.
+
+
+ אני מקבל פסיקה של בית-משפט עליון גם כשאני לא מכבד אותה. אבל אם החוק הזה עבר – ואת גם מתחת ביקורת – – –
+
+
+– – – 
+
+
+ סער, סער, תגיד את כל מה שאמר בית-המשפט.
+
+
+לא לא, אני אשיב להם. אני מתכוון להשיב להם.
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני השר, עם הניסיון הרב שלך בבניין, אם לא תפנה בשמות לחברי כנסת – – 
+
+
+ בסדר, אני לא אעשה את זה. 
+
+
+– – זה יגרור פחות תגובות ונוכל להתקדם. תודה, חבר הכנסת גדעון.
+
+
+ אני רוצה להגיד שהחוק מתייחס – אתם אומרים על החוק שהוא חוק גזעני – לכל אזרח במדינת ישראל. גם אזרח יהודי שיכול להתאהב באזרחית איראנית או באזרחית פלסטינית, הוא חל עליו בצד הזה של איחוד המשפחות בדיוק כמו שהוא חל על האזרח הערבי. 
+
+
+ או, בסדר, בסדר.
+
+
+ טוב.
+
+
+תראה מה זה.
+
+
+ כן.
+
+
+ – – – איזה שוויון – – – איזה שוויון.
+
+
+ – – –
+
+
+רק מי שגזען יכול לחשוב שלא יכול לקרות מקרה כזה.
+
+
+ – – – 
+
+
+השאלה, האם החוק – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ חבר הכנסת ברכה.
+
+
+לא התייחסתי אליהם שמית, אדוני היושב-ראש – –
+
+
+ כן, אתה צודק. עכשיו – – –
+
+
+ – – ואיזה פלא, הם בכל זאת תוקפים.
+
+
+ החוק – – – על אפגניסטן?
+
+
+ הוצאת לי מפי את התירוץ, תודה. חברים, באמת, תאפשרו לשר הפנים לסיים, כי אחרת זה יכול להימשך עוד שעות ככה. 
+
+
+ כמה אשמים יכולים – – –
+
+
+ חבר הכנסת חנין, נו באמת, אתה עוד לא התערבת. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת אילן גילאון, אתה קיבלת את יומך בבית-משפט, הערת המון הערות. הנה, דב חנין גם העיר. מספיק. כל אחד העיר כבר. כל אחד העיר. אם יש עוד מישהו, בבקשה, נא להעיר עכשיו את ההערה, ואז תאפשרו לשר הפנים לדבר. 
+
+
+ החוק מתייחס – הוא לא עושה הבחנה בין אזרחי מדינת ישראל – לאזורים שנמצאים בעימות ונמצאים במלחמה עם מדינת ישראל. ולעניין זה, רצועת-עזה היא אזור שנמצא בעימות ובסכסוך עם מדינת ישראל. 
+
+
+ מה עם ירדן? אני אביא לך – – –
+
+
+ מה עם שכם?
+
+
+ לא נמצאת – – –
+
+
+ חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת עפו אגבאריה.
+
+
+ מכובדי, חבר הכנסת אגבאריה, תבדוק את התוספת לחוק. לדעתי, ירדן לא נמצאת שם.
+
+
+ מה עם צפון-קוריאה?
+
+
+ לא נמצאת – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+לדעתי, ירדן לא נמצאת שם.
+
+
+ – – –
+
+
+אבל זה – – – שאתם לא – – –
+
+
+ צפון-קוריאה נמצאת?
+
+
+ חבר הכנסת אילן גילאון, מספיק, מספיק.
+
+
+ גם מצרים לא נמצאת שם, לדעתי.
+
+
+ צפון-קוריאה.
+
+
+אז מה לעשות.
+
+
+ – – –
+
+
+ על-פי הגדרה – – –
+
+
+ חבר הכנסת טיבי, מספיק.
+
+
+ כי שכם – – –
+
+
+ שתי מדינות לשני עמים – – – דמוגרפיה. אז למה אתה לא אוכף אותה שם. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ לא. אני רוצה לראות איך אתה תצביע, חבר הכנסת הרצוג, ולהשוות את זה לאיך שהצבעת בעבר. להשוות את זה – האם שינית את עמדותיך במהלך השנים. אתה בכל זאת מייצג תנועה ציונית מאוד רצינית, שעניין הביטחון לא זר לה. 
+
+
+ הרעיון של שתי מדינות לשני עמים – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ זה מצער שאתה מתנגד לחוק. אני חושב שאם תבדוק בקרב המצביעים שלך מה עמדתם לגבי החוק הזה, רוב של תשעה מכל עשרה – ואני ממעט – תומכים בו.
+
+
+ – – – אתה לא מצביע רק הצבעות אידיאולוגיות? זהו.
+
+
+ – – – מה היה רע עד – – – 
+
+
+ חברת הכנסת זהבה גלאון, תודה.
+
+
+ שואלת חברת הכנסת גלאון מה היה רע. מה היה רע – וזה הובא בפני הכנסת הזאת – – – 
+
+
+ חברת הכנסת גלאון.
+
+
+לא, אמרתי מה היה רע – – – 
+
+
+אזרחים ישראלים נהרגו ונפצעו כתוצאה מפיגועי טרור שבהם היו מעורבים בין כמפגעים – בעשרות, בעשרות מקרים, עשרות מקרים – – – 
+
+
+  לא נכון.
+
+
+ – – – בעשרות מקרים, אני עומד על זה – – 
+
+
+ בָּדוּק.
+
+
+– – – זה לא נכון. 
+
+
+ – – היו מעורבים בין כמפגעים ובין כסייענים אנשים שנכנסו דרך הפרוצדורה של איחוד משפחות. ואגב, אפילו במקרה שהזכרתי תוך כדי – – –
+
+
+ – – – נמשך כל השקר – – –
+
+
+ חבר הכנסת ברכה. 
+
+
+ הדבר הזה נמסר על-ידי ראש שירות הביטחון הכללי כאן באחת מוועדות הכנסת בשעתו – – – 
+
+
+ מתי זה היה? הנסיבות – – – 
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, חברת הכנסת גלאון, גם תבדקי את – – 
+
+
+ וזה היה – – – 
+
+
+ – – המפגע שפיגע ליד הקריה בזמן מבצע "עמוד ענן", מה הייתה הזיקה שלו ואיך נכנסו בני משפחתו באמצעות איחוד משפחות. 
+
+
+ – – – סוריה – – –
+
+
+העניין הוא, האם רצועת-עזה או סוריה הן כמו פינלנד או שבדיה מבחינת הסיכון הביטחוני שנשקף. ואני טוען שהזכות לחיים של אזרחי ישראל היא לא זכות נחותה יותר מהזכות להתאחד בתוככי ישראל. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ והכלל הזה תוקן במהלך השנים. הוא היום כלל – אתם אומרים: הוא גורף. הוא חל באופן גילאי על נשים מתחת לגיל מסוים ועל גברים מתחת לגיל מסוים, ומתאחדים כל שנה כ-1,000 פלסטינים על-פי החוק הזה, לא כולל החריג ההומניטרי. וכן, חבר הכנסת ריבלין – – 
+
+
+ כמה מקרים הומניטריים – – –
+
+
+ – – יש חריג הומניטרי, והשר יכול לעשות את זה. השר לא יכול לקיים בדיקה פרטנית של כל מקרה ומקרה בציבור כל כך גדול, אבל יש ועדה שממליצה, בראשות פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ נכון. – – והיא יכולה להביא את החריגים.
+
+
+ כמה מקרים הומניטריים משרד הפנים אישר? תיתן תשובה. 
+
+
+ אבל אמרתי לך, חברת הכנסת גלאון – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+– – שיש 1,000 איחודים של פלסטינים בשנה – – 
+
+
+ – – –
+
+
+– – שלא עומדים במגבלה הגילאית שקבועה בחוק.
+
+
+ מהי המגבלה הגילאית?
+
+
+ היא קבועה בחוק: מתחת לגיל 25 – נשים, ומתחת לגיל 35 – גברים. היא קבועה בחוק. 
+
+
+ הוא מסמן – – –
+
+
+לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שלגיטימי להתווכח. אבל גם חברי הכנסת שמתנגדים לחוק יודעים שהנימוק לחוק איננו גזעני, ובמילה "גזענות" בפרלמנט של המדינה היהודית אני מציע להשתמש ביתר זהירות. 
+
+
+ עלילת דם.
+
+
+ – – –
+
+
+ זה לא נכון, האמירה הזאת.
+
+
+ חברי הכנסת, מכיוון שבלהט הוויכוח אולי חלק כבר שכחו על מה היה הדיון, אז אני מזכיר שמדובר בבקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003. 
+
+ אנחנו נצביע עכשיו על בקשת הממשלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
+
+בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003, נתקבלה. 
+
+
+בעד – 73, 18 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להארכת תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003.
+
+
+
+
+חברי הכנסת, לפני שאנחנו נעבור לנושא הבא – הודעה קצרה מטעמי. 
+
+ בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, על יושב-ראש הכנסת למנות ועדת אתיקה בת ארבעה חברים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת עפו אגבאריה. 
+
+
+– – –
+
+
+ חברת הכנסת זהבה גלאון. חבר הכנסת עפו אגבאריה. חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת הרצוג, כרגע אתם מפריעים ליושב-ראש למסור את הודעתו. לא קשור בכלל לענייני אופוזיציה–קואליציה. 
+
+ על יושב-ראש הכנסת למנות ועדת אתיקה בת ארבעה חברים, שניים מסיעות הקואליציה ושניים מסיעות האופוזיציה, למשך תקופת כהונתה של הכנסת. 
+
+
+ מדגדג לכם, מדגדג.
+
+
+ תפנו ישר לביבי.
+
+
+ לפיכך החלטתי למנות ועדת אתיקה בהרכב הבא: חברי הכנסת קארין – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ ח��ר הכנסת ראובן רובי ריבלין, חבר הכנסת ראובן ריבלין, אני בטוח שעליך אף פעם לא יגישו תלונה לוועדת אתיקה, אבל על אחרים אולי כן, ולכן חשוב להם לדעת מי יהיו החברים בוועדת האתיקה.
+
+
+אל תסמוך על זה שלא יגישו.
+
+
+ לא, אני סמוך ובטוח שזה לא יקרה, מהיכרות אתך, לא מכיוון שמישהו – – – 
+
+ חברי הכנסת קארין אלהרר ודוד רותם מטעם הקואליציה, חברי הכנסת יצחק כהן וחנא סוייד מטעם האופוזיציה. חבר הכנסת יצחק כהן ישמש כיושב-ראש הוועדה. 
+
+בנוסף, וכפי שהיה מקובל, החלטתי למנות את חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי ואת חבר הכנסת אבישי ברוורמן לממלאי-מקום קבועים, שיוכלו למלא מקום של חברי הוועדה בכל ישיבה. 
+
+ אני מודה מאוד לחברים על הסכמתם למלא את התפקיד, מאחל להם הצלחה, ומקווה, בשם כולנו, שידיה של הוועדה לא יהיו מלאות עבודה. תודה רבה עוד פעם לכל החברים שהסכימו לשמש בתפקיד הלא-פשוט הזה.
+
+
+
+
+ חבר הכנסת אופיר אקוניס, הלוא הוא סגן השר במשרד ראש הממשלה המקשר עם הכנסת, יציג את הנושא, את סעיף 6 בסדר-היום: הודעת הממשלה על שינוי שמות משרדים, העברת סמכויות על-פי חוק והעברת שטח פעולה. לאחר מכן יתקיים ודאי דיון, ובסופו של הדיון – הצבעה. בבקשה, אדוני.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת כי הממשלה החליטה בישיבתה ביום 14 באפריל 2013 שורה של החלטות שאותן אני מבקש להביא לידיעת הכנסת, ובמידת הצורך גם לאישורה.
+
+ראשית – שינוי שמות משרדים. כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש, הממשלה החליטה לשנות את שמות המשרדים הבאים: משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ייקרא מעתה משרד הכלכלה; משרד המדע והטכנולוגיה ייקרא מעתה משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.
+
+
+ חלל זה טוב.
+
+
+ זה חלול.
+
+
+ אולי נשלח אותך כישראלי הראשון לחלל, חבר הכנסת חנין, ואז יתקצר הזמן של הדיונים פה, כן.
+
+
+ – – –
+
+
+ שמענו את הערתך – – –
+
+
+ – – – חברים, תודה.
+
+
+ חברי הכנסת, יישום תוכנית ההתנתקות – העברת סמכויות על-פי חוק והעברת שטח פעולה: הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הבינוי והשיכון את סמכויות ראש הממשלה שהוקנו לו בחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005, להלן: חוק יישום תוכנית ההתנתקות, החל מיום 1 ביולי 2013. ההחלטה הזאת, אדוני היושב-ראש, מחייבת הצבעה.
+
+כמו כן החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטח הפעולה "טיפול במפונים בהתאם לחוק יישום תוכנית ההתנתקות" ממשרד ראש הממשלה למשרד הבינוי והשיכון, גם כן מ-1 ביולי 2013. על-פי סעיף 9(א)(11) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אנחנו מבקשים – מבקשת הממשלה – להודיע לכנסת על העברת שטח הפעולה האמור. ההחלטה על העברת שטח הפעולה תיכנס לתוקפה במועד קבלת אישור הכנסת להעברת הסמכויות.
+
+השירות האזרחי-לאומי – העברת סמכויות על-פי חוק והעברת שטח פעולה: הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הכלכלה את הסמכויות שהוקנו לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח–1998; את סמכות שר הרווחה והשירותים החברתיים להתקין תקנות לפי פסקה 3(ב) בהגדרת "ילד" בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ולפי סעיף 400 לחוק, ככל שהיא נוגעת להתקנת תקנות כאמור.
+שר הכלכלה יפעיל את סמכותו להתקנת התקנות לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים. אדוני, להחלטה זו גם כן דרוש אישור הכנסת כנדרש בסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה.
+
+ולסיום, החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטח הפעולה "השירות האזרחי-לאומי" ממשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל למשרד הכלכלה. על-פי סעיף 9(א)(11) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, מבקשת הממשלה להודיע לכנסת על העברת שטח הפעולה כאמור. הדבר הזה לא דורש הצבעה אלא רק הודעה. ההחלטה בעניין העברת שטח הפעולה תיכנס לתוקף במועד שבו תאשר הכנסת את ההחלטה בדבר העברת הסמכויות כאמור בסעיף 1 לעיל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אופיר אקוניס, סגן שר במשרד ראש הממשלה. רשימת הדוברים. אנחנו נתחיל עם חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – איננו; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אריה דרעי – כנ"ל; חבר הכנסת יצחק כהן, חבר הכנסת אמנון כהן – יצאו לברכת כוהנים כולם. חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת דוד אזולאי, חבר הכנסת יצחק וקנין, חבר הכנסת נסים זאב – זה כבר שינוי סדרי בראשית: נסים זאב לא נמצא. אברהם מיכאלי. דב חנין – ודאי נמצא.
+
+אני סוגר את רשימת הדוברים, ואני גם מודיע שהכלל שהפעילו גם חברי הכנסת שטרית ווקנין תקף: מי שלא נמצא במליאה כשקראו בשמו, או בשמה של חברת כנסת, לא יוכלו לחזור לרשימה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, אני ביקשתי לדבר בנושא הזה לא מן הטעם הרגיל של ניצול הזדמנות נוספת לבקר את הממשלה או להתייחס לשגיאות בפעולותיה אגב הודעה של הממשלה על שינוי שמות משרדים והעברת סמכויות. אני, אדוני היושב-ראש, רוצה להביע דאגה מכך שנעלם בישראל, בפעם הראשונה אחרי הרבה מאוד שנים, משרד שעוסק בתחום העבודה והעובדים, והוא נעלם ומתמזג לו בעולם הכלכלה, שכבר לא כל כך ברור על מי הוא חל, על מה הוא חל ומה הן הנורמות הקיימות בו.
+
+אנחנו עשינו דרך ארוכה. פעם היה בישראל משרד עבודה שהתעסק באמת בהגנת עובדים, בזכויות עובדים, במעמד העובדים. אני לא נוסטלגי לכל דבר שהיה בעבר, אדוני היושב-ראש, אבל ראוי שלממשלה תהיה גם מסגרת שעוסקת באופן מפורש, ספציפי ומיוחד בהגנתם של עובדים, והיעלמותו של משרד העבודה היא היעלמות של נושא העובדים, הדאגה לעובדים, זכויות העובדים, מסדר-יומה של הממשלה. וזה, אדוני היושב-ראש, לא רק שינוי בשם, אלא זו השקפת עולם, זו תפיסה מסוכנת, זה ביטוי לאותו מודל של קפיטליזם חסר מעצורים שבו השוק יסדר את הכול, העובדים לא נחשבים, העובדים לא נספרים, ולכן אין צורך לטפל בהם ואין גם צורך להתעסק בהם. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע לכנסת להתנגד להודעת הממשלה על שינוי שמות המשרדים. 
+
+ אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לנצל את ההזדמנות כדי להביע הערכה לך, אדוני היושב-ראש, על בחירתך בוועדת האתיקה החדשה. אני רוצה במיוחד לציין את העובדה שחבר הכנסת ד"ר חנא סוייד, חבר סיעתי, חבר בוועדה הזאת. אני מביע הערכה להחלטה שלך, גם מתוך הכרות עם חבר הכנסת סוייד, שהוא חבר כנסת ראוי, ובוודאי ישרת בצורה טובה בוועדת האתיקה ויעשה שם עבודה מצוינת, ואני חושב שראוי שבוועדת האתיקה יהיה גם חבר כנסת מהציבור הערבי, מציבור האזרחים הערבים בישראל. אני חושב שזה מסר נכון, ואני מנצל את ההזדמנות כדי להביע הערכה להחלטה זו שלך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. ודאי שאני מודה לו גם על מילות ההערכה. חבר הכנסת ישראל חסון – איננו. חבר הכנסת אראל מרגלית – בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מיקי רוזנטל.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ כבוד היושב-ראש, אני רוצה להתייחס גם כן לשינוי השם של משרד התעשייה והמסחר והקריאה של המשרד הזה בשם משרד הכלכלה, ולהפנות את תשומת הלב של חברי הכנסת לכך שב-20 שנה האחרונות הנס הכלכלי הגדול של מדינת ישראל נובע בראש ובראשונה מהתעשייה – מתעשייה חדשנית, ששינתה דפוסים וטכנולוגיות ושווקים בכל רחבי העולם, בין שזה לענקי התקשורת ובין שזה לחברות התוכנה הגדולות, בין שזה לאינדיבידואל, שהיום המהפכות מגיעות גם אליו. כלכלה זה דבר רחב; תעשייה ועבודה זה דבר קונקרטי, והוא קשור לאתוס של עבודה בתחילת התנועה הציונית.
+
+ועכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו: בשבע השנים הקרובות במדינת ישראל, הגיע הזמן שהמהפכה התעשייתית והטכנולוגית תגיע לעוד מקומות חוץ ממרכז הארץ, ותגיע בגדול. והאופן שבו הנגב יתרומם זה דרך תעשייה; והאופן שבו כרמיאל תהפוך לעיר התוכנה של הגליל זה דרך תעשייה; והאופן שבו צפת וקריית-שמונה ייקחו את מדעי החיים סביב בית-החולים וסביב החממה הטכנולוגית של הביו-טכנולוגיה בצפון זה סביב תעשייה; והאופן שבו המגזר הערבי ייכנס לתוך מעגל הכלכלה המתקדמת במדינת ישראל זה סביב תעשייה. גם האופן שבו החרדים ישתלבו בתוך הכלכלה הישראלית זה סביב כניסתם לתעשייה. 
+
+ לכן, אני מוחה על כך שהמילה, המושג "תעשייה" נלקח מהמשרד היחיד שמייצג אותו. אני רוצה להמליץ לחברי כבוד השר נפתלי בנט לשקול מחדש ולהחזיר את המונחים "תעשייה" ו"עבודה" לשם המשרד. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אראל מרגלית. חבר הכנסת מיקי רוזנטל, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אילן גילאון. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שינוי השם, בעיקר ההיעלמות של המונח "עבודה" ממשרדי הממשלה, מטריד אותי מאוד. אני חושב שזה יותר מסימבולי. 
+
+ הרי גם הנושא של "שמים פתוחים" שעכשיו הממשלה החליטה עליו – וטוב שהחליטה עליו – הדבר היחיד שהוא בעייתי הוא שלא מדברים עם העובדים. העובדים הם שקופים, הם לא מעניינים. אנחנו נחליט החלטות, והעובדים יתיישרו. אחר כך אולי גם נדבר אתם. העובדה שמדינת ישראל איננה סופרת יותר עובדים, איננה מעריכה אותם, נאבקת להרוס באופן שיטתי את העבודה המאורגנת, תהיה בעוכרינו. אם נדמה לכם שהרפורמה הזאת היא נפלאה – היא באמת נפלאה, רק שלרוב התושבים של מדינת העובדים, העובדים החדשים הלא-מאורגנים, עובדי הקבלן, לא יהיה כסף לנסוע לחו"ל, לא בזול ולא ביוקר. התוצאה של הרפורמה תהיה עוד מקום עבודה הרוס במדינת ישראל. 
+
+ לכן אני מציע לך, כבוד השר בנט – לדאוג לכלכלה ולתעשייה זה עלא כיפאק, כמו שידידי אראל אמר, אבל לדאוג לעבודה זה לא רק ססמאות של בחירות, וזה לא רק כורח מציאות של העובדים שמפריעים לכם כל היום להנהיג פה רפורמות. ראינו את הרפורמות המופלאות שעשו הממשלות הקודמות ושהן מאוד מתגאות בהן. רוב הרפורמות של ממשלות הליכוד נכשלו, והיום הם מאוד גאים ברפורמה הבאה שתעלה במקום עבודתם של אלפי עובדים. אני מאוד מציע לכם לא לזלזל בעובדים האלה. בסופו של דבר לא מדובר פה במחבלים מה"חמאס" ולא במדעני גרעין איראנים. מדובר פה בישראלים שמתפרנסים בכבוד, ואתם מבקשים לפגוע בפרנסתם. לא תצמח מזה תועלת גדולה, וראוי בכלל שכל רפורמה שהממשלה הזאת עושה – תעשה אותה בהסכמה עם הגופים הרלוונטיים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת רוזנטל. יעלה ויבוא אילן גילאון, ואחריו – חבר הכנסת עיסאווי פריג'. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי וחברותי חברי הכנסת, בינינו, זה לא משנה איך יקראו לזה. אגב, גם אני חשב��י שזה לא כל כך משנה מה הגודל של הממשלה ולא איך יקראו למשרדים, אלא בסופו של דבר מה תהיה מידת האחריות. 
+
+ אנחנו בכלל, אדוני היושב-ראש, חיים בתרבות של שינוי שמות. פעם היו קוראים ללשכת העבודה "לשכת עבודה". בכלל, אבא שלי היה אומר תמיד שאם לא רוצים שתהיה אבטלה צריך שתהיה עבודה, הוא היה אומר. זה היה די פשוט. מאז שקוראים ללשכת העבודה "לשכת התעסוקה", האנשים שמגיעים לשם בדרך כלל מקבלים דמי אבטלה. השם בסופו של דבר לא משנה, אולי בגין משנה שם – משנה מזל. אני מקווה שהמשרדים האלה לא יוסיפו לעצמם את השם "חי" בסוף הקדנציה. אבל אם כבר, אז צריך להוסיף לשם את המילה "חדש", כי זאת פוליטיקה חדשה, אתם מפלגה חדשה במשרד התמ"ת החדש. אם רעיונית היה צריך לעשות משהו באמת – ולא שם, אלא מהות – היה צריך לחבר חזרה את משרד העבודה והרווחה, משום שמי שמפריד בין עבודה לרווחה בעצם מחטיא את העניין, וזאת באמת התפיסה המאוד-קפיטליסטית, תפיסה של מדינת סעד. 
+
+לכן תראה, אדוני, אופנות באות ואופנות חוזרות, וכל הדברים האלה הם בסופו של דבר קוסמטיקה. שינוי השם כפי שיקראו לו – מצדי גם יכולים לקרוא לו בלועזית, כי זו גם אופנה, וגם זה יכול לבוא עוד מעט. אנחנו מתפארים במעשים שאנחנו עושים, תואמי – –
+
+
+ בעזרת השם. 
+
+
+ – – OCD, בעזרת השם. AOCD, סליחה. 
+
+
+ OECD. 
+
+
+OCD זה משהו אחר לגמרי. אבל יש כמה אנשים עם OCD פה, אין שום ספק. גם ראיתי את הדבר הזה. 
+
+זה מסוג הדברים שהיינו עדים להם בבחירות האחרונות בפוליטיקה "מגניבה", עם שמות נוצצים וחדשים. התכנים – באמת בלי להיות נוסטלגי, אני לא מתגעגע לשום דבר – התכנים האמיתיים למה המדינה צריכה להיות אחראית – הוא הקובע: האם מדינה היא חברת ביטוח לאזרחיה? האם כל אזרח בתוכה יוכל להגיע למחוז חפצו בצורה מכובדת ועצמאית, שזה תפקידה של חברה, או שאנחנו משהו אחר? האם אנחנו כמדינה אחראים לחינוך, לתרבות, לבריאות, לתעסוקה, לקורת גג ולביטחון לאזרחים שלנו, או שאנחנו הולכים לקרוא לעצמנו בשמות פלסטיים כאלה ואחרים על-פי חברות עסקיות כאלה ואחרות? לכן, אתם יודעים מה? תקראו לעצמכם איך שאתם רוצים. הבעיה המרכזית היא מה יהיו התוצרים בסופו של דבר למדינת ישראל: האם היא תוחזר לבעליה החוקיים, או שהיא תמשיך להיות נשלטת על-ידי קומץ, כפי שגם הייתה עד כה? 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת אילן גילאון. חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת יצחק הרצוג. לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש חברי, חברי חברי הכנסת, המחשבה שמשרדי ממשלה הם כמו חליפה ליתום שאפשר כל פעם לתפור אותם מחדש ולמדוד אותם לפי מישהו אחר או מישהי אחרת שנכנסה למשרד מעידה על משהו מזלזל. מדינה – דיברנו כבר קודם – אחרי 65 שנה אומנם היא במצב חירום כל הזמן, אבל היא מתנהלת. והיא לא יכולה להחליט שכששר רוצה לתפוס את תפקידו בצורה שונה – שזה לגיטימי – הוא בהזדמנות הזאת גם יחליף את שם המשרד. כמה משרדים ניהלת, אדוני היושב-ראש? 
+
+
+ שישה. 
+
+
+ שישה. האם החלפת אי-פעם את שמו של המשרד? 
+
+
+ לא. 
+
+
+ אוקיי. וניהלת בדרכך – – –
+
+
+ בעצם פעם אחת כן, אני מודה. משרד התחבורה שינה את שמו למשרד התחבורה – –
+
+
+ והתשתיות. 
+
+
+ משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, כשהקמתי את ועדת שיינין. 
+
+
+ אוקיי, אז הוספת. ומאז זה נשאר. 
+
+
+ נשאר, כן. 
+
+
+ ויכולת להביא לכל משרד את הבנתך ואת תפיסתך – – –
+
+
+ גם משרד המשטרה הפך להיות המשרד לביטחון הפנים. 
+
+
+ לא על-ידי. 
+
+
+ אבל הוא שינה את התפיסה. היה שינוי קונספטואלי מאחורי זה. אני מקווה – ואני אומר את זה לידידי השר נפתלי בנט, ואני מאחל לו גם הצלחה בהזדמנות הזאת – שהוא לא מתכוון לנהל כלכלה, אלא הוא מתכוון לנהל את שתי הזרועות החשובות מאוד של הכלכלה הישראלית: התעשייה מצד אחד והמסחר מצד אחר, שהן בעיני תעשיות של כחול-לבן. אני רואה בהן משהו ממשפחת הגאווה – שיש לנו אנשים שעובדים ומייצרים ותומכים ונושאים את המדינה הזאת על כפיהם בסופו של דבר. 
+
+ ואילו אדוני רוצה לנהל כלכלה וזה בסדר גמור, אבל בכלכלה יש משהו שהוא, עם כל הכבוד, זר ומנוכר לעולם הזה שאנחנו מדברים עליו. ואני חושב שזה לא מקרי – לא כלפיך אישית חלילה, לא כלפיך, אלא כלפי הממשלה כולה – וראיתי את זה גם בסוגיה הזאת של המשבר עם חברות התעופה הישראליות, והריב שהיה עם הוועדים, והשמחה הזאת לאידם של הוועדים, והרצון הזה לקפוץ על גבם של ה"יוּניוֹנים", כאילו שלהיות עובד במדינת ישראל ולהיות מאורגן במדינת ישראל זה איזשהו חטא כבד, זה איזשהו עוון שצריך להוריד אותו מעולמנו. וטוב שהגיעו, בסופו של דבר, להסכם אתם, רק 48 שעות מאוחר יותר, ולאלפי-אלפי אנשים נגרם נזק כבד. 
+
+ אני קורא לממשלה הזאת, ואני קורא גם לשר – לשקול את ההחלטה שלך מחדש ולבחון אם היא חיונית, ולהבין שמאחורי המילים האלה מסתתרים אנשים, והם רוצים להרגיש שהם מזדהים ושהמשרד הזה מייצג אותם, שהוא הכתובת שלהם, שהוא הפטרון שלהם, בסופו של דבר, בענייני המדינה. ומשרד הכלכלה – אין בו הזיהוי הזה, הוא לא מייצג אותנו, הוא לא כחול-לבן. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יצחק הרצוג, ואחריו – חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, מכובדי השר בנט, משרד הכלכלה – היה משרד כזה בעבר. היה משרד כזה, תפרו משרד כדי שהוא יהיה פתרון תעסוקתי לפוליטיקאים צעירים שרצו לעלות בסולם הדרגות, ולכן, לדוגמה, גם בממשלת פרס וממשלת רבין הוקם משרד הכלכלה, והוא היה משרד ראשוני לשר שמתחיל. בערך כמו המשרד לענייני גמלאים; שלא ייעלב חברי הטוב אורי אורבך.
+
+מה אתה עושה? אתה לוקח את נושא התעשייה. אני מציע לך לקרוא את הביוגרפיה החדשה שיצאה על פנחס ספיר, שנקראת "היש הגדול". אומנם 700 עמודים, זה חתיכת ספר, אבל אתה רואה מה וכיצד התייחסה הממשלה לחזון של התעשייה. התעשייה זה הלב הפועם של הכלכלה. התעשייה זה הלב הפועם של המשק. התעשייה זה הלב הפועם של העובד העברי. אין מה לעשות. אז מה אתה, במחי יד, אחרי 65 שנה, מחליט, לא, לא צריך להתייחס בכלל יותר לתעשייה? נקרא לזה כלכלה. אבל התעשייה הישראלית כחול-לבן זה דבר שאנחנו גאים בו, שאנחנו רואים בו מקור עצום לביסוס המשק, היצוא, התעסוקה, השוק המקומי, שלא לדבר על נושא ההיי-טק, המדען הראשי, כל היוצא בזה. ולפתע פתאום זה לא חשוב. "אני כלכלה". מה, אתה מומחה לכלכלה? אתה פרופסור לכלכלה? אתה נותן חוות דעת על פרמטרים כלכליים? אתה בנק ישראל? אתה לא בנק ישראל, אתה שר שממונה על התעשייה הישראלית. 
+
+ ואני חושב שזו טעות, גם לך, ובוודאי זו טעות בכך שאתה מביא את זה היום למליאת הכנסת, ואני חושב שזו טעות לממשלת ישראל להתעלם מהמסחר, להתעלם מהתעסוקה ולהתעלם מהתעשייה. אני מציע לחברי חברי הכנסת להתנגד להצעה המוצעת. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת איתן כבל, ואחריו – חבר הכנסת אליעזר מוזס. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי השרים, האמת היא שפרויקט שינוי השמות הזה – ��ה מזכיר לי כמו בסופר: עד שאתה מצליח להתרגל לכל המוצרים, באים עוד פעם ומעבירים לך למקום אחר. 
+
+
+ אחרת אתה לא קונה. 
+
+
+ אז אתה מבין? ואני אומר, זה בדיוק אותו דבר פה: באים ומשנים את השמות, וחושבים שבעקבות שינוי השם הכול גם ייראה אחרת ולא נשים לב. 
+
+ואני אומר לאח בנט – האח בנט, שלום. מה שאני מנסה לומר לך, למשל, שהדבר הכי חשוב זה באמת לבדוק בכל השינויים האלה. זה באמת יהיה מעניין – אני אבקש את זה מהממ"מ – לראות אם באמת בממשלה הזאת, בפרויקט הזה של המשרדים החדשים, אם באמת חסכתם, ואנחנו חוסכים, מדינת ישראל, כתוצאה מכל השינויים שנעשים. כי אני מבין, נכון לרגע זה, שיש משרד, יש לו שם, נניח משרד הכלכלה, כי זה שם יפה, היי-טקיסטי כזה, מצד אחד; מצד שני, כמה מנכ"לים יש במשרד הזה? או במשרד שהוא הכלכלה? ואתה ממונה על עוד משרדים נוספים, או שזה רק – זאת אומרת – ולכל אחד יש גם מנכ"ל, נכון? ויש לו – כן או לא? בתום לב אני אומר, לא מתוך – כי אני מניח שיש מנכ"ל, אז יש גם עוזרים, ובסוף אתה בא ובודק ואתה שואל את עצמך: אז מה קרה בתוך כל הסיפור הזה? האם באמת הדברים השתנו? השר שטייניץ, בסוף יש מנכ"ל אחד או שני מנכ"לים? באמת אני שואל את זה. זה לא סודות מדינה. זה אומנם משרד שהוא גם מודיעין וגם זה, אבל בסוף צריך לדעת. האם יש באמת שינוי או שאין שינוי? או שיהיה מנכ"ל למודיעין ומנכ"ל – מה זה השני?
+
+
+ אסטרטגיה.
+
+
+ לאסטרטגיה. ואחר כך גם צריך לתאם פגישות בין המנכ"לים, ומנכ"ל אחד לא יכול, מנכ"ל אחד פה ומנכ"ל אחד אצל שר הביטחון ואחד אצל ראש הממשלה. ולכן, אדוני היושב-ראש, זה יהיה באמת מעניין, ואני מתכוון באמת לבקש את זה, לראות אם באמת העובדה שה"חית" הזאת כאן התקצרה – האם המשמעות היא שגם התוכן התקצר והתקציבים התקצרו. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת אליעזר מוזס, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, חבר הכנסת מוזס.
+
+
+ השעה מאוחרת, אז לא – – –
+
+
+ כן, אפשר לקצר, כן. אם אתם רוצים ללכת לישון עוד היום, כדאי שכולם יקצרו. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי את דברי שר האוצר לגבי שנאת חרדים, והוא אמר שאין לו שום שנאה. אבל אני רוצה לשאול: האם יש תקדים שהסכם קואליציוני יהיה כה סקטוריאלי וכה יפגע, בכל התחומים, בציבור החרדי בלבד? החל בדיור, כאשר בהסכם הקואליציוני, שאני מחזיק מול העיניים, כושר ההשתכרות כתנאי סף לקבל הטבות ממשרד השיכון – ניקח למשל את נצרת-עילית: זוג הלומד את תורת ה', שלא מיצה את כושר ההשתכרות, לא יזכה בשום הטבה; בני-דודינו, העובדים מגיל 18 וממצים את כושר ההשתכרות, יזכו לכל הטבה ממשרד השיכון. האומנם זו ממשלת ימין? זה הצדק? זה היושר? ברווחה: קיצוץ בקצבאות ילדים – שר הרווחה – ולהביא לידי רעב עוד 200,000 ילדים, לפי המועצה לשלום הילד. במקום מבחן הכנסה, שהקיצוץ יהיה כבר על הילד הראשון לפי מבחן הכנסה. הולכים על כיוון כזה שדווקא באלה ברוכות הילדים לפגוע. ובמי הכוונה? או למשל בחינוך, ואני אומר לפי הפרקים של ההסכם – אני אומר רק שלושה פרקים, השעה מאוחרת – להפסיק או לצמצם את התמיכה במוסדות שלא יקבלו את ההוראות החדשות של ממשלה זו, וזאת בניגוד לדעת גדולי ישראל, אשר ממימיהם אנו שותים ואנו מצווים על "עשית כל אשר יורוך". 
+
+ אני רוצה לומר משהו על שר האוצר. הוא לא נמצא, אבל הוא הטביע מושג חדש, של גם וגם. החינוך שלנו אינו גם וגם. בחינוך שלנו אין גם ללמוד ליבה וגם לצרוך סמים, אין גם ללמוד ליבה וגם לשתות לשוכרה, אין גם ללמוד ליבה וגם להתעלל בקשישים, ואין גם ליבה וגם 30,000 תיקי נוער. אין הדברים האלה אצלנו, ברוך השם. ככה שמאוד מעניין.
+
+הסקטוריאליות – פשוט התלבשו על הציבור החרדי. אני לא יודע אם אתם יודעים שבמזרח-ירושלים 180,000 תלמיד לומדים לפי התוכנית הפלסטינית, ובמרכזה הנכבה. ומי מממן את זה ב-100%? ממשלת ישראל. והשנה לבד – אני אומר לכם כשר החינוך לשעבר – מממן המשרד 300 מיליון ש"ח לרכישת מגרשים פרטיים להקמת בתי-ספר לאלה שלומדים תוכנית לימוד פלסטינית. אז זה בסדר? זה ירושלים "המאוחדת". כך שתבינו מה שקורה. אבל לא, זה בסדר גמור. חרדים? אנחנו נראה להם.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ אני רוצה רק לומר לכם – אני רוצה לסיים. שמעתי במוצאי יום העצמאות משר החינוך – אני לא יודע איפה הוא עכשיו – שהוא אמר שהוא מרגיש כשעת נעילה של יום הכיפורים. אז ברצוני לסיים בתפילת יום הכיפורים: "ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו" – – 
+
+
+ "ועולתה תקפּץ פיה וכל הרִשְׁעה כולה" – – –
+
+
+ – – "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ" במהרה, אמן. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת גפני – על הברכות של הממשלה? בבקשה, חבר הכנסת גפני. אחרי חבר הכנסת גפני – – –
+
+
+ לכן צדיקים שמחים.
+
+
+ כן. הדובר האחרון יהיה חבר הכנסת יריב לוין. חבר הכנסת גפני, בבקשה. אני מקווה שאין לך איזה תפילה.
+
+
+ גפני, תתחיל עם החסידים יעלוזו.
+
+
+ אדוני היושב-ראש – –
+
+
+ בבקשה, אדוני.
+
+
+ – – רבותי השרים, חברי הכנסת, אני מקשיב להחלטה שהובאה בפני הכנסת ולדיון ההזוי שמתקיים כאן, ונראה לי שאנחנו נראים מצחיקים בעיני עצמנו. יש דיונים, וככל הנראה גם יהיו החלטות של גזירות מאוד קשות נגד הציבור. אני עוד לא יודע מה, אני לא יודע אם גם יודעים בממשלה מה. יושבים על המדוכה, דנים, ויושבים – איפה השר בנט מתי שצריך אותו? יושבים ודנים כמו בפורים. לוקחים שם, מחליפים אותו. אגב, אמר לי הרב מוזס – הוא לא הספיק כנראה להגיד את זה – ששינוי השם נותנים לחולה. זאת אומרת, המשרד חולה. לא חשוב.
+
+
+ זה כדי לרפא אותו מהמחלה.
+
+
+ מה? מה?
+
+
+כדי לרפא אותו מהמחלה – –
+
+
+ כן, כן, ברור. 
+
+
+ – – עם שם טוב.
+
+
+ בסדר, אם זה המצב, אז – אבל יושבים לדון על שינוי השם כמו בפורים. מלבישים מסכה, במקום התמ"ת נקרא לו "הכלכלה", והכול יהיה בסדר. הכול פורים. אני לא יודע אם שמתם לב – – –
+
+
+ כמו שמחליפים מזוזות.
+
+
+ כן, נכון. אם שמתם לב, קודם היו פה ראש הממשלה והשר בנט והם חייכו אחד לשני. ואם מישהו יגיד לי שהחיוך הזה זה לא פורים, אינני יודע פורים מהו. ואומר השר בנט, זה שמבקש להחליף את השם, "אחי". לכל אחד הוא קורא "אחי". אני אח שלו.
+
+
+ אני מבקש להפריע לך רגע, אבל אומר שאחרי הדברים שלו אנחנו מצביעים. חבר הכנסת יריב לוין לא ידבר.
+
+
+ אז איפה השר מתי שאני צריך אותו?
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ אחי, אני אח שלו. הוא אומר: אני הולך לעשות להם טובות, לאחי. אני רואה את הטובות שעושים לנו ואני מקבל חררה. אתה יודע מה? אל תעשה לי טובות, תשאיר אותי כמו שאני.
+
+
+ אחי גיבורי התהילה.
+
+
+ כן, אחי גיבורי התהילה. עמד פה קודם שר האוצר ודיבר על האחים של השר בנט, דיבר כמו שלא דיבר שר מימיו על קבוצה באוכלוסייה. והשר בנט, עם כל הכבוד שהוא הופך את הכול לפורים ומחליף את השם, הוא נושא באחריות לכל הפעולות של שר האוצר. הוא נושא באחריות, הוא לא יוכל לברוח מזה. הוא גרם לכך שהוא יהיה שר האוצר, הוא גרם לכך שזה מה שאנחנו רואים עכשיו מול עינינו, הוא שותף לעניין הזה. הוא לא יוכל להגיד: אני משהו אחר. והכול באהבה לאחים שלו: אחי, אחי האלה ואחי האלה. כולם הופכים להיות האחים שלו. אני הייתי מעדיף שהוא יהיה רק גיס שלי. מה, אני צריך אח כזה? 
+
+ אז הוא בא עכשיו עם הפורים הזה, ובמקום לדבר על הבעיות של משרד התמ"ת ובמקום לדבר על הצורה של כל מה שמתנהל ומה שצריך לעשות בעת הזאת, אז יושבים פה כנסת שלמה עם שרים מכובדים – מעניין אם ראש הממשלה גם יבוא להצבעה – יושבים להצביע ולדון על החלפת השם של המשרד. במקום שר התעשייה, המסחר והתעסוקה יקראו לו שר הכלכלה.
+
+
+ בעזרת השם.
+
+
+ בעזרת השם, כמובן החלפת השם.
+
+
+ חבר הכנסת גפני, זהו, נגמר הזמן שלך.
+
+
+ אני מציע להפסיק עם הצביעות הזאת, עם החלפת שמות. תגידו את האמת לעם.
+
+
+ חברי הכנסת מתבקשים לשבת, אנחנו תכף עוברים להצבעה.
+
+
+זה המשרד, זו המטרה שלכם, אלה השותפים. אתם עוזרים אחד לשני, זה בסדר גמור. העם ישפוט אתכם. הכי יפה היה החיוך בין נתניהו לבין בנט, זה היה שיא התהילה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת גפני. אני מבקש לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. עכשיו, חברים, אתם יודעים שהיה פה דיון על הודעה שמסר סגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת. בעצם מה שדורש הצבעה, על-פי המכתב – הוא מונח בפניכם – זה רק שני סעיפים מתוך ההודעה שלו: סעיף ב(1) וסעיף ג(1). האם יש מישהו שרוצה שנפריד את ההצבעות לכל אחד לבד או שאפשר להצביע על שני הסעיפים יחד? מישהו מתנגד שנצביע ביחד על שני הסעיפים? אין. ובכן, חברים, אנחנו מצביעים ביחד על שני הסעיפים. 
+
+ נא להצביע. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+
+ אין לנו מסך.
+
+
+ אין מסך.
+
+הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר נתקבלה.
+
+
+ ובכן, חברים, הסעיפים שדנו בהם: סעיף ב(1), יישום תוכנית ההתנתקות – העברת סמכויות על-פי חוק, העברת שטח פעולה. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה וכן הלאה; הסעיף השני זה סעיף ג(1), השירות האזרחי-לאומי – העברת סמכויות על-פי חוק והעברת שטח הפעולה. אני קובע שב-49 קולות בעד, 19 נגד, אפס נמנעים. הסעיפים האלה אושרו, ואני מודה לחברי הכנסת.
+
+ אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק המאבק בתופעת השכרות. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אוקיי, זה לא מופיע לי פה.
+
+
+ [מס' מ/706; "דברי הכנסת" ה-18, מושב רביעי, חוב' ל"ה, עמ' 30423.]
+
+
+ אוקיי, יש לנו הודעה על החלת דין רציפות. מיקי לוי מתבקש לבוא לבמה להודיע. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. סגן שר האוצר, לא סתם סגן שר. ההודעה על החלת רציפות, כפי שאתם יודעים, לא מחייבת דיון, גם לא הצבעה. מרגע שממשלה מודיעה על החלת רציפות – זה מה שאמרתי. ברגע שהממשלה מודיעה על החלת רציפות יש שבועיים זמן למי מחברי הכנסת שרוצה להגיש התנגדות למזכירות, ואז ההתנגדות שלו תידון בעוד שבועיים. היה ולא תוגש התנגדות, הרציפות תאושר. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אני מבין שכולם עייפים, לכן אני מתחייב לעשות את זה בפחות מ-30 שניות.
+
+
+ איזה עייפים.
+
+
+ מיקי רוזנטל, תבדוק אותי. 
+
+בהתאם לסעיף 1 בחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, אני מתכבד למסור לכנסת על רצונה של הממשלה להחיל את רציפות הדיון על הצעת החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ב–2012, הצעת חוק מטעם הממשלה – 706, מיום 9 ביולי 2012. תודה רבה.
+
+
+ תודה. ובכן, כאמור, ההודעה לא מחייבת לא הצבעה ולא כלום, אלא מחכים שבועיים. מי שרוצה יוכל להגיש התנגדות.
+
+
+  [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/750).]
+
+
+ אנחנו עוברים אם כן לסעיף הבא בסדר-היום: חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון). אני קובע בזה שהרשימה של הדוברים סגורה. יציג את הצעת החוק השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ. בבקשה, אדוני. אני אבקש מחברי הכנסת שרשומים לדבר: אראל מרגלית, מיקי רוזנטל, ישראל אייכלר, אילן גילאון, מיכל רוזין, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ. מי שלא יהיה, לא ידבר. אלה שרוצים לא לדבר – נא להודיע לי להסיר את שמם, ואני אסיר מהרשימה.
+
+
+ אני, השם שלי מופיע בכל החוקים.
+
+
+ הוא לא מופיע, אדוני.
+
+
+ אז אני מבקש מהמזכירה.
+
+
+ להוסיף אותך? אני מוסיף אותך, נסים. בבקשה, כבוד השר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשע"ג–2013. 
+
+ תופעת השכרות על השלכותיה הרבות היוותה ועודנה מהווה את אחת הסכנות החמורות המאיימות על שלום הציבור ועל הסדר הציבורי בישראל, והיא משפיעה רבות על תופעות האלימות, העבריינות ותאונות הדרכים החמורות והקטלניות. מחקרים שנערכו בנושא צריכת משקאות משכרים מצביעים באופן ברור וקשה על הקשר שבין שימוש מופרז באלכוהול וההסתברות להתנהגות אלימה של המשתמש כלפי הסביבה וכלפי עצמו. אלכוהול ידוע כחומר פסיכו-אקטיבי שעלול להביא להשפעה משמעותית על מערכת העצבים. האלכוהול משבש את פעילות המערכת הזאת ועלול לגרום, בין השאר, להתנהגות אימפולסיבית ולהפרעות בכושר השיפוט. בהסתמך על העובדה שאלכוהול הוא חומר מדכא, במקומות שבהם יש שתיית אלכוהול מעשי האלימות מתרבים.
+
+ ממשלת ישראל, בישיבתה ביום 15 בנובמבר 2009, אישרה את תוכנית המשרד לביטחון הפנים, בשיתוף עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, וראש הממשלה הנחה כי המשרד יקדם חקיקה אשר תהווה נדבך עיקרי במאבק בתופעת השכרות. במסגרת זו יזמתי, לפני שלוש שנים, את חקיקת חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התש"ע–2010, וחוק רישוי עסקים (תיקון מס' 26) (הוראת שעה), התש"ע–2010, אשר סייעו להתמודד עם תופעת השכרות על היבטיה והשלכותיה השליליות, בין היתר על-ידי הגבלת מכירתם וצריכתם של משקאות משכרים בזמן ובמקום ובאופן. החקיקה הייתה פרי עבודת מחקר מקיפה שנערכה לגבי מודלים שונים המיושמים בעולם ואשר הוכיחו יעילות רבה בצמצום התופעה.
+
+נתוני משטרת ישראל והרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול מעידים כי ההסדרים הקבועים בדברי החקיקה אפקטיביים ויעילים במיוחד. כידוע, החוק מעניק לשוטרים סמכות לתפיסה והשמדה של משקאות משכרים במקומות ציבוריים. מנתוני משטרת ישראל עולה כי משנת 2010 ועד קיץ 2012 נעשו יותר מ-55,000 שפיכות של בקבוקי שתייה בתחום האלכוהול. בתחום זה נתוני המשטרה מעידים כי ישנה עלייה מתמדת בפעילות האכיפה של המשטרה בהקשר של תפיסה והשמדה של משקאות משכרים משנה לשנה. הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול אף היא מדווחת כי על בסיס נתוני מחקר בין-לאומי של ארגון הבריאות העולמי על התנהגות בריאות בקרב התלמידים בבתי-ספר לשנת 2011, יישום התוכנית הביא לבלימת מגמת ההחמרה בדפוסי השתייה המופרזת בקרב הנוער.
+
+
+ – – –
+
+
+עוד שתי דקות. לפי האומדנים העדכניים ביותר של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, עלות הנזקים הכספיים של שימוש לרעה באלכוהול למדינת ישראל מגיע ל-2.3 מיליארד דולר, שהם 1% מהתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל. 
+
+ לפיכך, ברור במובן מסוים כי הנתונים הללו, המעידים על הצלחה בהתמודדות במאבק בתופעת השכרות על היבטיה השליליים, הם פרי שילוב של יישום דברי חקיקה, אכיפה, וכן הגברת המודעות בקרב הציבור, ובעיקר בקרב בני-הנוער.
+
+כעת, משתוקפן של שתי הוראות החוק אמור לפקוע בקרוב, ומאחר שהמאבק וההתמודדות עם תופעת השכרות עומדים בעינם והכלים הקבועים בהוראות הוכיחו את עצמם כיעילים וראויים על סמך נתונים המצויים בידינו, מוצע ליתן להוראות שעה אלו תוקף של חוק קבוע, שימשיך וייתן מענה הולם להתמודדות עם תופעת השכרות על נזקיה, יהפוך את המדיניות והאסטרטגיה הלאומית לתהליך קבוע, מעוגן וארוך טווח ויאפשר המשך והעמקה של מגמת הצמצום בהיקף התופעה ובנזקיה, ומכאן גם חיסכון משמעותי ביותר לקופת המדינה.
+
+ לאור זאת, אבקשכם לאשר את החוק המוצע בקריאה ראשונה ולהניחו על שולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
+
+
+ תודה רבה לשר לביטחון הפנים. ראשון הדוברים, אראל מרגלית – איננו. הוא איבד את זכות הדיבור. הדובר הבא, ישראל אייכלר – איננו. הדובר הבא – תמר זנדברג. בבקשה, שלוש דקות. אלה שלא נמצאים לא יוכלו לדבר. אחריה – ניצן הורוביץ. בבקשה, גברתי חברת הכנסת. שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברים, החוק המוצע במסווה של הגנה על הציבור, במסווה של מלחמה באלימות, במסווה של מלחמה בשכרות, ובפרט במסווה של הגנה על קטינים, הוא פשוט מאוד חוק מוסרני, פוריטני, צדקני, שאין לו מקום במדינה חופשית. 
+
+ אני מזכירה לכולם שמכירה והגשה של אלכוהול לנערים מתחת לגיל 18 אסורה באופן כללי בישראל בכל שעות היום והלילה. החוק הזה, הדבר היחיד שהוא גורם לו זה ששוטרים ופקחים ניגשים למתרחצים בחוף הים ושופכים להם בקבוק בירה על החול. החוק הזה, מתוקפו, אנשים מבוגרים, חופשיים, כולנו, כל אחד ואחד מאתנו, לא מסוגלים לקנות בקבוק יין בדרך לבילוי אצל חברים. תגידו לי, אנחנו השתגענו? צאו לנו מבקבוק הבירה, צאו לנו מכוס היין. אין פה שום קשר למניעת שכרות. תנו לחיות בשקט. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, גם על הקיצור. חבר הכנסת ניצן הורוביץ – איננו. חבר הכנסת נסים זאב, איך יכול להיות שהוא לא יהיה? הוא חייב להיות. חבר הכנסת זאב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת משה גפני, ואם הוא לא יהיה – דוד אזולאי, אחרון הדוברים, ולאחר מכן הצבעה. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שלמה המלך אומר: "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש".
+
+
+ "יין ישמח לבב אנוש".
+
+
+ כן, גם. תלוי איך אתה לוקח את השתייה, באיזה כמות, ומה אתה באמת משתמש בו.
+
+ אני זוכר שכאשר הבאנו פה את הצעת החוק שלא לקנות בקבוקי יין, הייתה פה התלבטות קשה, כי מי ששולח את הבן שלו לקנות בקבוק יין מהמכולת – אז מה, הוא גם כן עבריין? אותו דבר פה. בוא נצא מתוך הנחה שמישהו, יש לו ארגז של עראק, נאמר. מַחייה, לא עראק – מחייה.
+
+
+ דבר אתי מרוקאית.
+
+
+ מרוקאית.
+
+
+– – –
+
+
+ תגיד לי, ראית פעם מרוקאי שיכול בלי מחייה בארוחה? אני לא מכיר. 
+
+
+ איך אפשר?
+
+
+אי-אפשר. הארוחה לא עוברת. על המחיה ועל הכלכלה.
+
+
+ טוב, בוא נתיר רק את העראק. את היתר נבטל.
+
+
+ אה, בסדר. רק תחליף את השם, אתה אומר.
+
+
+ מחַיֶה.
+
+
+ אני רוצה לומר לכם, אתם אומרים על זה תופעת שכרות? זה מגפה. מה שהולך פה במדינת ישראל זה קטסטרופה. תראו את הצעירים שלנו. אני הייתי יושב-ראש הוועדה למאבק בסמים ואלכוהול, ואני אומר לכם, הנתונים פה מזעז��ים. אני לא חושב שהשתנה פה משהו.
+
+
+ מה אתה אומר?
+
+
+ לא.
+
+
+ מה אתה אומר?
+
+
+ אני אומר לך, מה שהשתנה זה אולי שיש יותר אכיפה, יש יותר ביקורת. אבל במספרים אני אומר לכם שלא. תצאו היום לברים, תצאו היום לאולמות חתונות. אתה יודע מה? באולם חתונות – – –
+
+
+ – – – תשאל את ראש עיריית הרצלייה. תשאל אותה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אתה לא יודע מה הולך. היום באולמות שמחה, שזה הכול לגיטימי והכול חוקי, חבר'ה יושבים ומשתכרים עד דלא ידע.
+
+
+ – – – הנה, תשאל את ראש עיריית דימונה.
+
+
+ אני לא יודע. הלוואי שכך הם הנתונים. אני שמח מאוד, אני לא – אני לא בא להעביר ביקורת. אני רק אומר לכם שזה דבר שצריך להמשיך ולהיאבק בו, ואני מחזק את ידיכם. אני לא בא לתקוף, חלילה וחס. אני מברך אתכם על כך, ואני אומר, תחזקנה ידיכם. אני בוודאי אצביע על החוק זה, זה לא שייך לקואליציה ואופוזיציה. רק אני אומר שהנתונים עדיין מדאיגים. 
+
+אז בזמנו ראש הממשלה אמר שהוא בעד שיהיה מחשב לכל תלמיד. היום אנחנו כבר – אתם יודעים מה הולך לכל תלמיד: או סכין או אלכוהול. תלוי עם מה הוא בא לבית-הספר. 
+
+ אני זוכר, כשהיינו בוועדה עדיין לא היה ברור אם יש קשר בין תאונות הדרכים לבין השכרות. אני שאלתי כמה פעמים את השאלה הזאת את אנשי המקצוע. הנתונים עדיין לא היו ברורים ב-2005. אני אומר לך, אני זוכר. וההוכחות היו שכן יש קשר. 
+
+
+ ודאי שיש קשר.
+
+
+ לא, זה ודאי היום. אז זה לא היה ודאי. 
+
+ ולכן, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני מחזק את ידיך, ונמשיך במאבק הזה למען השמירה על ילדי ישראל, על הנוער שלנו. אי-אפשר להיות במצב כזה שבבתי-הספר האלימות הולכת וגוברת.
+
+
+ תודה רבה. נסים, תודה רבה.
+
+
+ ודאי שנושא השתייה הוא חלק בלתי נפרד ממה שאנחנו צריכים להיאבק בו.
+ 
+
+ תודה רבה. משה גפני – איננו. דוד אזולאי, אחרון הדוברים, ועוברים להצבעה. בבקשה. אגב, חבר הכנסת נסים זאב, כתוב: "נכנס יין יצא סוד" – יין בגימטריה זה 70, וגם סוד זה 70. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה קודם כול לברך את השר, ואני זוכר את הדיון הסוער בוועדה, שניגשנו אליו בדחילו ורחימו. ואני מודה שלא האמנתי שנצטרך לדון בכזה חוק, ולכן קבענו אז את הוראת השעה כדי לנסות. אני חייב להגיד לך, לא מהנתונים שלך אני משתכנע. ביקרתי בכמה תחנות משטרה, דיברתי עם מפקדי תחנות, ואני חייב להגיד לך, באמת בעניין הזה קיבלתי פידבק אישי ממפקדי תחנות, שאומרים שאכן החוק מיושם, עושה את שלו. אבל פה, אתה יודע מה – – –
+
+
+גם מהנתונים – – –
+
+
+גם מהנתונים שאדוני השר נותן בהחלט יש מה להגיד פה. אבל אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, יש פה דבר אחד – האכיפה לבד והפיכת החוק מהוראת שעה להוראה קבועה זה לא מספיק. אני חושב שצריך להיכנס קצת יותר למערכת החינוך. שם, לצערי הרב, לא נעשה מספיק, מפני שהנוער הוא הצרכן הגדול של האלכוהול. לכן, מה שאני מציע – יש ממשלה חדשה, רעיונות חדשים, הנה לכם רעיון, בבקשה, ותאמין לי, תקבלו גם את התמיכה של האופוזיציה בעניין הזה, אם תכניסו לבית-הספר את המלחמה באלכוהול, כי שם מתחילה הבעיה. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. רבותי, אני מבקש לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו בעצם מאשרים את הצעת החוק, אם היא תאושר, בקריאה ראשונה, ואת העברתה לוועדת הפנים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נעבור להצבעה. כולם יושבים, ההצבעה מופעלת. 
+
+ בבקשה להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה. בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשע"ג–2013, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ ובכן, אני קובע שהצעת הצעת חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון), התשע"ג–2013, אושרה בקריאה ראשונה ברוב של 37 קולות בעד, תשעה נגד ואפס נמנעים. הצעת החוק מועברת בזאת לוועדת הפנים ובגנת הסביבה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+  [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/751).]
+
+
+ אנחנו עוברים לחוק הבא: הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3). נזמין את השר לביטחון פנים להציג את החוק. 
+
+ עד שהוא יגיע, אני רוצה לומר שכל מה שמדובר פה זה בעצם הארכת תוקף של חוק שקיים, של השארת הנושא הזה בידי השב"ס, כמו שזה הועבר בכנסת הקודמת. זו בעצם המהות של החוק. 
+ 
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גילוי נאות: ממלא-מקום יושב-ראש הכנסת טיפל בסוגיה הזאת כמה פעמים כיושב-ראש ועדת המדע, והוא מכיר את הסוגיה הזאת ויש לו הרבה רעיונות. אני תמיד אמרתי שאפשר לקדם כמה מהרעיונות האלה גם במסגרת החקיקה, אבל כשבאמת זה יגיע לוועדה, אנחנו נטפל בזה. 
+
+ חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ג–2013.
+
+ חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר (הוראת שעה), התשס"ט–2009, מסמיך את שירות בתי-הסוהר לבצע את הפעולות הנדרשות לניהול פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר. כחלק מהתמודדות המשרד לביטחון הפנים עם המחסור במקומות כליאה, הפחתת הצפיפות בהם ושיפור תנאי הכליאה של האסירים והעצורים בלי לפגום בשמירה על ביטחון הציבור, קידם המשרד חלופות למעצר ולמאסר. במסגרת זו יזם המשרד תוכנית לפיקוח אלקטרוני, אשר הוחלה לגבי עצורים ומשוחררים בערובה ולגבי אסירים משוחררים על-תנאי. 
+
+ לשירות בתי-הסוהר יתרונות מובנים הנדרשים לשם ביצוע פעולות לניהול התוכנית, ובכלל זה קיומה של תשתית ארגונית לוגיסטית וטכנולוגית המאפשרת ביצוע פעולות אלה, וכן מבנהו הארגוני, פריסתו הרחבה ודרכי עבודתו. כמו כן, הרחבת תפקידיו של שירות בתי-הסוהר לביצוע פעולות לניהול התוכנית מותאמת ליעדי השירות ומתאפשרת נוכח שיתוף הפעולה הקיים זה מכבר בינו לבין הפרקליטות, מערכת התביעה של משטרת ישראל ומערכת בתי-המשפט. 
+
+ החוק נקבע כהוראת שעה למשך 18 חודשים מיום תחילתו, עם אפשרות להאריך את תוקפו לתקופה אחת נוספת, וזאת כדי לאפשר את השלמת הליכי החקיקה אשר יסדירו את כלל ההיבטים הקשורים בשימוש בפיקוח האלקטרוני. 
+
+ הארכתי את תוקפו של החוק לתקופה נוספת של שישה חודשים, עד יום י"ד בתמוז התשע"א, 16 ביולי 2011. ביום י' בתמוז התשע"א, 12 ביולי 2011, תוקן החוק ותוקפה של הוראת השעה הוארך שוב עד יום כ"ה בתמוז התשע"ב, 15 ביולי 2012. ביום י"ט בתמוז התשע"ב, 9 ביולי 2012, תוקן החוק שוב ותוקפה של הוראת השעה הוארך עד יום ד' בניסן התשע"ג, 15 במרס 2013. בשל הבחירות לכנסת התשע-עשרה, ובהתאם להוראות סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, הוראת השעה תעמוד בתוקפה עד יום כ"ה באייר התשע"ג, 5 במאי 2013. 
+
+ הארכת תוקפה של הוראת השעה, שנעשתה מזמן לזמן כאמור, נועדה לאפשר לממשלה להשלים את גיבושה של הצעת חוק רחבת היקף, אשר תסדיר באופן יסודי את נושא הפיקוח האלקטרוני, כפי שאפרט להלן. 
+
+ לפני כמה חודשים הופץ תזכיר ח��ק פיקוח אלקטרוני על עצור ואסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, בידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי). תזכיר החוק גובש לנוכח הניסיון המצטבר בנושא מאז הוחל ביישומה של תוכנית הפיקוח האלקטרוני, בהתאם להחלטות הממשלה בנושא, ובתום דיונים ממושכים של צוות בין-משרדי שכלל את כל הגורמים המשתתפים ביישום התוכנית. צוות זה בחן את הלקחים והסוגיות השונות הנוגעות להפעלת תוכנית הפיקוח האלקטרוני ואת הדרכים לפתרונן. 
+
+
+ תם הזמן.
+
+
+ אני יודע, עוד דקה ואני מסיים. במסגרת תזכיר החוק הוצע להסדיר את מעמדו המשפטי של הפיקוח האלקטרוני – את המנגנון ליישומו, ובכלל זה את הבניית שיקול הדעת השיפוטי באשר למעצר נאשמים בפיקוח האלקטרוני או שחרור על-תנאי של האסירים בפיקוח, ואת פרטי תוכנית הפיקוח האלקטרוני, סמכויות גורמי שירות בתי-הסוהר לצורך ניהול תוכנית הפיקוח האלקטרוני והסדרת המנגנון להפסקת הפיקוח האלקטרוני לגבי מפוקח שהפר את תנאיו. 
+
+ בשל ההשלכות התקציביות של תזכיר החוק, ובעקבות פיזורה המוקדם של הכנסת השמונה-עשרה, לא ניתן היה להשלים את תהליכי החקיקה הנדרשים בכנסת היוצאת. לאור החשיבות של הפיקוח האלקטרוני, אנחנו כאן מגישים את זה כרגע ומביאים את זה לפניכם. אבקשכם לאשר את החוק המוצע בקריאה ראשונה, ולהניחו על שולחן ועדת הפנים של הכנסת לשם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית.
+
+
+ תודה לשר לביטחון פנים. ראשון הדוברים ישראל אייכלר – איננו, איבד את זכותו לדבר. הדובר הבא – חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ואם לא יהיה – נסים זאב. בבקשה, חבר הכנסת מיכאלי.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, אכן כפי שהסביר פה אדוני השר, נדונה באמת באריכות רבה בוועדת המדע והטכנולוגיה, בראשותו של היושב-ראש כעת, על כס יושב-ראש, ואכן נתקלנו שם בסוגיות לא רק מעניינות מבחינת שליטה ובקרה על אסירים, אלא גם הורדנו סוגיות עקרוניות, אדוני היושב-ראש, בוועדה, איך באמת מצד אחד נותנים פריבילגיות מסוימות לאסירים, והפריבילגיות האלה מופרות כנראה בצורה אינטנסיבית, כמו שאומרים, ואז השירות, השב"ס, מתעסק באותן דקדקנויות, כביכול, שמא חלילה פוגעים אחר כך בזכויות האסירים. 
+
+ אנחנו באמת כמה פעמים הבענו תמיהה. מצד אחד, אם כבר תופסים מישהו – לא בתמימות, אלא ראינו כבר שזה משהו מגמתי – למה בכלל לתת להם את הצ'ופר הזה? מצד שני, אני מבין שיש הצד ההפוך, ששירות בתי-הסוהר, אין להם מספיק מקומות, כנראה, ל"אפסן" את אותם בעייתיים במבנים, אין מספיק. גם על כך אנחנו מתלוננים, שהשב"ס לא מצליח להגדיל את המשבצות הקטנות שיש היום לאסירים. אני חושב שאפילו ביקרנו, אדוני היושב-ראש, בזמננו במקום שמפעיל את הדבר הזה כדי לראות ולהבין את מערכת ההפעלה של האזיקים האלקטרוניים האלה. אין כל ספק שמצד אחד זאת באמת הקלה גדולה מאוד לאותם אסירים שנאלצים עדיין למלא את חלקם בנטילת המאסר.
+
+ אבל אני חושב, אדוני השר, שמצד אחד אנחנו צריכים לתמוך בדבר הזה שאתה מבקש לתת לו היום ארכה נוספת, אבל גם ללמוד מאותן הערות, שהזכרת גם כשישבנו כמה פעמים בוועדת המדע, לפחות בקדנציה האחרונה, כדי להקל בסוף על אותם מפקחים מטעם שירות בתי-הסוהר, כדי שלא יתעסקו בזה יום-יום – כי ראינו שיש אנשים שרק מחפשים כל הזמן איך הוא הפר את התנאי שלו – ובמקום זה להחזיר – – –
+
+
+ אני עוצר לך רגע את הזמן. אדוני השר, אני רוצה שתדע שמצאנו בוועדה שהיו בממוצע 80 הפרות בחודש. זה מדהים. לכן, הכלל היחיד שצריך לשנות בחוק הוא – ואני מקווה שתעשו את זה – שמי שמפר, אוטומטית ייכנס חזרה לכלא. סליחה, תמשיך.
+
+
+ על כך אמרתי, אדוני היושב-ראש, שאני מבין את הדילמה של השר, של השב"ס, שבקטע הזה של ההחזרה למתקן – במתקן אין להם הרבה מקומות, ולכן הם חוסכים הרבה מאוד מקום. לכן חוקים מהסוג הזה, אדוני השר, אנחנו כאופוזיציה תמיד צריכים לבדוק את זה עניינית, וזה לא אוטומטית הצבעה נגד. אנחנו נתמוך בחוק הזה. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת משה גפני. אם הוא לא יהיה – חבר הכנסת אזולאי. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים, ולאו דווקא על משוחררים; זה היה יכול להיות גם כן על עצורים או אפילו משוחררים על-תנאי, או אפילו אנשים שעדיין לפני פסק-דין או גזר-דין, שנמצאים במצב של מעצר-בית. ואני פונה אליך, אדוני השר. פניתי לשר המשפטים בזמנו. איך יכול להיות שאדם נמצא במעצר-בית עם אותן הגבלות, כאשר הפיקוח האלקטרוני מונח שם, הוא לא יכול לצאת מהבית, ומבחינתו זה נחשב למאסר לכל דבר ועניין? איך ייתכן ששנה שלמה לא מחשיבים ולא מתחשבים בבית-המשפט, לפחות כ-50%? הרי אנחנו פה כרגע בחוק הזה מודים שמי שהוא אסור באופן אלקטרוני – זה נחשב כמו מאסר לכל דבר ועניין. אז למה שזה לא ייחשב כחלק מהעונש שלו גם בבית-המשפט, כאשר גזר-הדין שלו נגזר – שנתיים או שלוש שנים – והוא קודם לכן היה שנה או שנה וחצי במעצר-בית עם אותן הגבלות? 
+
+ שר המשפטים הסכים אתי, אמר לי: מה, זה לא נחשב? האם בית-המשפט לא מביא את זה בחשבון? אמרתי לו: לא. בית-המשפט, כשהוא נותן גזר-דין – כל מה שהיה לפני גזר-הדין לא קיים. זה שהיה במאסר בית שנה וחצי – ואני רוצה לומר לכם, כמו האחים בן-עטר; היו כמעט שנה במעצר-בית עם אזיקונים, לא יצאו מהבית. מבחינתם זה היה כמו בית-סוהר לכל דבר ועניין. וכאשר בית-המשפט גזר עליהם תשעה חודשי מאסר, הוא לא התחשב ששנה שלמה היו בבית עם אזיקונים. לכן, אדוני היושב-ראש, צריך לתקן את העוול הזה, ואם אביא הצעת חוק, אבקש שתשקול לתמוך.
+
+ דבר נוסף, כאשר הזהות שנקבעה על-ידי המשטרה היא מוטעית – מה לעשות, תפסו מישהו ובסופו של דבר מתברר שזה לא האיש, מצאו את האדם העבריין באמת, והוא ישב בבית-סוהר כמה ימים. הבאתי הצעת חוק בקדנציה הקודמת, ואתה, אדוני השר, התנגדת. ביקשתי רק התנצלות, כדי שאותה נפש שנפגעה – שיהיה לו רק מכתב. הלוא כאשר הוא נעצר וישב כמה ימים בבית-סוהר, הסביבה והחברה, אם בבתי-הספר או בסביבה שלו, יודעים שהוא נעצר בגין איזושהי עבירה – הרי האיש הזה, הצלקת בנפש שלו לא נמחקת במהרה.
+
+
+ מה זה קשור?
+
+
+ קשור, שצריכים להתחשב. אנחנו צריכים להודות שטעינו. אז גם אם זה לא קשור להצעת החוק, אני מבקש ממך, אדוני השר, מכיוון שאני אמור להביא את הצעת החוק: תשקול את זה בחיוב.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת גפני – איננו, אז חבר הכנסת אזולאי הוא הדובר האחרון. אחר כך נעבור להצבעה. בבקשה. שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גם כאן אנחנו באים לחדש הוראת שעה, והשאלה הנשאלת – למה עוד הפעם הוראת שעה?
+
+
+הסברתי.
+
+
+אז אולי לא הקשבתי.
+
+
+ אולי הפעם.
+
+
+ אני חושב שהנושא הזה הוכיח את עצמו, והוא פתר בעיה לא רק לשב"ס; גם לאזרחים שלפעמים, לצערי הרב, חפים מפשע. אני רוצה לנצל את הבמה כדי לפנות אליך, אדוני השר, פשוט לפנות לשב"ס. יש אנשים שצריכים לקבל את אותו אזיק אלקטרוני. זו ביורוקרטיה מסובכת וארוכה. אדוני השר, תשומת לבך לנושא הזה. כאשר בית-המשפט קבע שאסיר יכול לקבל אזיק אלקטרוני, הוא עובר שבעה מדורי גיהינום עד שהוא מקבל את זה. אני מבקש ממך: היכנס בעובי הקורה, פשט הליכים. אם בכל זאת נגזר שהוא יקבל את האזיקים האלקטרוניים, בוא נעשה את זה.
+
+ דבר נוסף שאני מבקש ממך, והייתי עד לכך השבוע – אסיר דתי שהיה אמור לקבל אזיק אלקטרוני ביום שישי, הוא פשוט לא יכול היה לקבל את זה, ונאלץ לשבת בבית-סוהר שבת נוספת, כי לא יכלו לספק לו את האזיק האלקטרוני. לכן, אדוני השר, אני מאוד מבקש ממך, תגלה מעורבות בעניין הזה – אתה או מי מאנשיך – לפשט הליכים, להתחשב באותם אנשים בימי שישי, לתת מענה, ושהמענה לא יהיה שיישאר בבית-סוהר עוד שבת אחת וביום ראשון יקבל את האזיקים. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. חברים, לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+ מאחר שהייתי רשום לדבר, אבל כיושב-ראש איני יכול לדבר – שני משפטים: אדוני השר, חשוב שתעשה רפורמה מוחלטת בכל הנושא של איזוק אלקטרוני, הן בעניין של האכיפה המינהלית והן בעניין של סוג האיזוק. הטכנולוגיה הישראלית בתחום הזה היא מפותחת ביותר; בעולם כולו משתמשים בטכנולוגיה ישראלית. במקום טלפון של "בזק" צריך שיהיה טלפון "סים", שאז האיש לא צריך להיות קשור לטלפון קבוע. הסים, כמו טלפון נייד, שנמצא באיזוק האלקטרוני – אתה יכול לקבוע לו מסלול הליכה: מותר לו ללכת ללשכת העבודה, מותר לו להתייצב במשטרה. אתה יכול לקבוע לו מסלול, ואם הוא חורג ממנו, הוא מפר, ואז אתה מכניס אותו לכלא. אז אתה נותן הטבה להרבה מאוד אסירים, שבמקום לשבת בכלא, יכולים להיות בבית שלהם, לנהל את מה שהם צריכים לנהל, ועדיין לא לברוח.
+
+
+ יכולים גם לבוא לכנסת.
+
+
+לכן אני אומר, זה הזמן לעשות רפורמה. 
+
+ עוברים להצבעה, רבותי. אגב, הלשכה המשפטית של הכנסת המליצה להעביר את החוק הזה לוועדת המדע, מאחר שבעבר הוא נדון בוועדת המדע. השר המליץ להעביר את זה לוועדת הפנים. לכן אני מציע להעביר את זה לוועדת הכנסת, והיא תחליט בעצם מה ראוי לאיזו ועדה. 
+
+ על כן, חברים, אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, עוברים להצבעה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ג–2013, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ ובכן, אני קובע שהצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ג–2013, אושרה בקריאה ראשונה ברוב של 48 קולות בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. אני מודה לכם.
+
+
+  [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/752).]
+
+
+ אני עובר להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), התשע"ג–2013, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הפנים גדעון סער. בבקשה.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק הרשויות המקומיות (בחירות) קובע את מועד הבחירות, וממועד הבחירות נגזרים מועדים נוספים לפעולות ואירועים שקודמים לבחירות. בבחירות הקרובות, שכפי שאנחנו יודעים ייערכו בדיוק בעוד חצי שנה, ב-22 באוקטובר 2013, המועד להגשת רשימות המועמדים צפוי להיות בחג הסוכות. על-פי החוק הקיים, המועד להגשת רשימות אמור לזוז ביום אחד – יום שישי, בין סוכות לשבת. על כן מוצע לתקן את החוק בהוראת השעה ולהקדים את המועד להגשת רשימות בבחירות אלה ביומיים, דהיינו, במקום היום ה-33 שלפני הבחירות ליום ה-35 שלפני הבחירות, כך שלמועמדים יהיה די זמן להגיש את מועמדותם והם יוכלו לעשות זאת ביום חול, ולא בשישי או בערב חג.
+
+מדובר פה בתיקון טכני. מובן שמהמועד הזה נגזרים מועדים נוספים. בדקנו, אנחנו לא יכולים לעשות את זה בחקיקת משנה – זה נשמע מוזר – אנחנו חייבים לתקן את החוק הראשי לשם כך.
+
+
+ תודה רבה לשר הפנים. הדובר הראשון – אראל מרגלית, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אז קודם כול אני בעד השינוי הזה ותומך בו, ורציתי להגיד כמה מילים על העניין של הבחירות לרשויות המקומיות והמרכזיות שלהן בפוליטיקה הישראלית בשנים הקרובות.
+
+רבותי, מתוך עבודה מאוד מאוד צמודה עם כמה מראשי הערים, לאו דווקא במרכז אלא גם באזורים של הצפון והדרום, וברשויות הערביות וברשויות הדרוזיות, הנושא הזה של העצמה של השלטון המקומי בשנים הקרובות, לדעתי, הוא המפתח לשינוי כלכלי גדול, שיכול לחול בהרבה מאוד מקומות בארץ. אחד הלקחים הגדולים שאנחנו רואים, גם בדברים שבזמני אני עשיתי בירושלים עם טדי קולק, אבל גם בהרבה מאוד מקומות אחרים – עם רוביק דנילוביץ, עם יונה יהב ועם הרבה אנשים אחרים – זה שברגע שהרשות יודעת מה היא רוצה לבקש מהממשלה, לממשלה הרבה יותר קל לתמרץ אותה באופן שבו היא רוצה להיות מתומרצת. 
+
+ הדרמה שאני מקווה שתתרחש בכנסת הנוכחית זה שיתוף הפעולה שאנחנו נהיה מחויבים לו עם המנהיגים ברשויות המקומיות. לדעתי, היום יש שבעה או שמונה אזורים בארץ שיכולים להביא בשורה כלכלית גדולה סביב הנושא המוניציפלי, עם המגזר העסקי ועם העזרה של הממשלה. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אראל מרגלית. חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
+
+
+ הוא מוותר.
+
+
+ כל הכבוד לחבר הכנסת זאב. חבר הכנסת גפני – איננו. חבר הכנסת דוד אזולאי, אדוני. חבר הכנסת דוד אזולאי היה שנים רבות יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, והוא רוצה להתייחס להצעה. זה דבר בהחלט לגיטימי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הרשה לי בראשית דברי לברך אותך. זאת הזדמנות ראשונה בשבילי, שבדיוק אני נואם ואתה יושב כאן ומנהל את הדיון. אז אני מברך אותך ומאחל לך ברכה והצלחה בתפקידך.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אדוני השר עשה כאן איזשהו תיקון, אולי תיקון קוסמטי קטן, והוא ראוי, התיקון הזה. יחד עם זה, היום דיברתי על זה בוועדת הפנים וביקשתי משר הפנים – בדרך כלל הבחירות נערכות בתקופת חגי ישראל, יום כיפור, ראש השנה וסוכות, ובתקופה הזאת אנחנו נוהגים להרבות אהבה ואחווה, ופחות מחלוקות. והנה, דווקא באותה תקופה מתקיימות הבחירות המוניציפליות, וזה גורם הפוך ממה שאנחנו מתכוונים. לכן, אני פניתי לשר, ואני פונה מעל במה זו ומבקש לבדוק את האפשרות לשנות את מועד הבחירות, לא בקדנציה הנוכחית אלא בקדנציה הבאה, ושמועד הבחירות לא יהיה בתקופת החגים אלא לאחר החגים או לפני החגים, ובכך נרבה אהבה ואחווה, שלום ורעות. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. תם סדר הדוברים. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), התשע"ג–2013, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), התשע"ג–2013, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ להלן התוצאות: בעד – 45, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), התשע"ג–2013, אושרה בקריאה ראשונה ותועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
+
+
+  [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/753).]
+
+
+ הנושא הבא הוא הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג–2013, קריאה ראשונה. יציג את ההצעה סגן שר הביטחון, חבר הכנסת דני דנון. לאחר מכן יתקיים דיון, מדובר הרי בקריאה ראשונה. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15).
+
+חבר הכנסת זאב, זה קשור גם אליך.
+
+אדוני היושב-ראש, ההצעה שאני מציג בפני הכנסת מסדירה את הארכת הוראת השעה המסדירה את תקופת השירות לגברים עד יולי 2014. הוראת השעה הקיימת כיום תסתיים ביום 5 במאי 2013, ומכאן הדחיפות בהליכי החקיקה.
+
+ רקע קצר: חוק שחוקק בשנת 1995 קבע כי תקופת השירות הקבועה בחוק תהיה שנתיים וחצי, ולכן מוארכת התקופה מדי פעם בהוראת שעה בשישה חודשים, כלומר, שירות של 36 חודשים. לכן אנחנו מבקשים להאריך את הוראת השעה עד 31 ביולי 2014. 
+
+ הנושא הוא נושא חשוב. אומנם הייתה ועדה בשנת 2006, בראשות פרופסור אבי בן-בסט, שקבעה באופן עקרוני את הרצון לקצר את זמן השירות הסדיר, שירות החובה, של הגברים, אבל בשל המצב הביטחוני לאחר מלחמת לבנון השנייה, ובשל הצרכים הדחופים של צבא הגנה לישראל ומערכות הביטחון, לא ניתן לעשות זאת כעת, ולכן אנחנו מאריכים את הוראת השעה.
+
+חשוב לציין שמערכת הביטחון רואה צורך, באופן עקרוני, ליישם את המלצות הוועדה ולקצר את השירות, אבל בגלל המצב הנוכחי, שיש ירידה במספר המתגייסים – חשוב לי לציין עוד, אדוני היושב-ראש, גם בגלל ירידה במספר העולים למדינת ישראל, גם בגלל היקף הילודה, יש ירידה מדי שנה במספר המתגייסים. לכן המערכת צריכה זמן לייצב את עצמה, אבל כן, היא רואה לנכון לקצר. אני מקווה שנגיע במהרה לזמן שנוכל לעשות את זה.
+ 
+ לאור כל האמור לעיל, אנחנו מבקשים מהכנסת להאריך את תוקפה של הוראת השעה בתקופה נוספת, עד יום ד' באב התשע"ד, 31 ביולי 2014, אשר במהלכה ייבחנו כל השיקולים המובאים לעיל. אני מקווה שלא נבוא ב-2014 עם בקשה להארכה נוספת, אלא שבאמת נוכל לבוא עם בשורה של קיצור השירות לגברים.
+
+אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק ולהעביר אותה לדיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון.
+
+
+ אני מודה מאוד לחבר הכנסת דני דנון, סגן שר הביטחון. אנחנו עוברים לדיון. להלן רשימת הדוברים: חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; חבר הכנסת נסים זאב – מוותר, אף-על-פי שנמצא אתנו כדרכו; חברת הכנסת עליזה לביא – מוותרת. 
+
+
+ על-פי בקשתי הוא – – – אני אמליץ עליו להדליק משואה. 
+
+
+ אתה פשוט קוסם. אתה פשוט קוסם, חבר הכנסת אילן גילאון. אבל יחד עם זה, מכיוון שאין יותר נרשמים לדיון אנחנו עוברים להצבעה ואנחנו מצביעים על הצעת חוק שירות הביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג–2013. 
+
+ ההצבעה החלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות הביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג–2013, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. 
+
+
+חברי הכנסת, בעד – 30, שישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשע"ג–2013, אושרה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת חוץ וביטחון להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. 
+
+
+  [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/754).]
+
+
+ אנחנו עוברים לנ��שא הבא, שהוא הצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירות ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (הארכת תוקף), התשע"ג–2013, קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק שרת המשפטים חברת הכנסת ציפי לבני. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מבקשים בהצעת החוק להאריך את התוקף של חוק סדר הדין הפלילי ביחס לעצור שחשוד בעבירת ביטחון. ההוראה הזאת נחקקה כהוראת שעה בעבר. הוראת השעה עתידה לפקוע ב-5 במאי, ולכן אנחנו מבקשים את הארכתה. הבקשה היא לשנתיים נוספות, ואנחנו מקווים שתוך כדי כך הצעת חוק המאבק בטרור תתקדם בוועדות הכנסת, כך שבעצם נגשר דרך הארכת תוקף הוראת השעה הזאת על אותה בעיה שקיימת ושתמצא פתרון בחקיקת קבע. 
+ 
+מדובר בהסדרים מיוחדים שנוגעים לחקירת עצור החשוד בעבירות ביטחון. מדובר בצרכים מיוחדים, שלעתים קרובות נועדו לא רק לפענוח עבירות ביטחון שבוצעו אלא גם לסיכול של פעולות טרור. לנוכח פסיקת בית-המשפט העליון, שהורה על בטלותו של סעיף 5 לחוק בנוסח הקודם, הוכנסו תיקונים, כך שמדובר בהצעת חוק מאוזנת, מקפידה ומאזנת בין צורכי החקירה החיוניים של גופי הביטחון לשמירה על זכויות הנחקרים וצמצום הפגיעה בזכויות אלה ככל האפשר. 
+
+ נקבעו בהוראות החוק הוראות הנוגעות להארכת משך המעצר של חשוד לפני הגשת כתב-אישום ולאפשרות לקיים דיונים בנושא המעצר שלא בנוכחות החשוד. מדובר בסמכויות מצומצמות ביותר, שכפופות לביקורת של בתי-המשפט ומותנות בתנאים מחמירים. משרד המשפטים, בהתאם להוראות החוק, מדווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כל שישה חודשים על היקף השימוש בסמכויות לפי החוק. הדיווחים שהועברו במהלך השנים מעידים שגופי הביטחון עושים שימוש מצומצם וזהיר בסמכויות האלה, ומדובר, כמובן, רק בחקירות רגישות ביותר לגבי עבירות טרור חמורות שבוצעו או נמצאות בשלבי תכנון והכנה. 
+
+ הארכת התוקף הכרחית לצורך מתן כלים ממשיים לגורמי הביטחון, ואנחנו מבקשים לתמוך בהצעת החוק ולהעביר אותה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת ציפי לבני, שרת המשפטים. אנחנו פותחים את הדיון. נרשמו: ישראל אייכלר – איננו; נסים זאב – מוותר. תודה. חבר הכנסת דב חנין, עד שלוש דקות לרשות אדוני. 
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, עמיתי חברי הכנסת, שוב אנחנו נמצאים בסרט המוכר של הוראות שעה שמאריכים אותן מפעם לפעם, והשאלה – אם הכול כל כך פשוט והכול כל כך טוב והכול כל כך מאוזן, אז למה הוראות שעה ולא חוק קבוע? התשובה היא פשוטה: מכיוון שאף משפטן הגון, אני חושב, לא יסכים לומר שחוק כזה ראוי שיהיה במדינה מתוקנת ודמוקרטית, ולכן כל הזמן אומרים לנו: אנחנו בסך הכול במצב זמני. 
+
+ובמצב הזמני הזה, הרי מה אנחנו מתבקשים להאריך, עמיתי חברי הכנסת? אתם לא תוכלו לראות את זה בנוסח שנמצא בפניכם, כי הנוסח הזה זה רק הנוסח של ההארכה. כדי להבין מה אנחנו מאריכים אתם צריכים לקרוא את החוק המקורי, שהוא החוק מ-2006, ואחר כך את תיקון מס' 2 שלו, שהוא התיקון שהתקבל בכנסת בעקבות זה שבג"ץ פסל סעיף של החוק הזה – אגב, מהלך מאוד מרחיק לכת. אם בג"ץ פוסל סעיף של חוק אנחנו כולנו צריכים לתהות מה קורה כאן. 
+
+אז מה החוק הזה מאפשר, בין היתר? החוק הזה מאפשר, בין היתר, להשהות את הבאת העצור בעבירת ביטחון בפני שופט. זאת אומרת, לא להביא אותו בפני שופט במשך הזמן הקבוע בחוק הרגיל אלא להביא אותו בפני שופט אחרי פרק זמן יותר ארוך. אפשר להחזיק אותו הרבה יותר זמן במעצר לפני הגשת כתב-אישום. אפשר לקיים דיונים שלא בנוכחות העצור בעבירת ביטחון. אפשר להחיל עליו נורמות שאנחנו לא מסכימים להחיל אותן על עצורים רגילים ועל חשודים רגילים בחברה שלנו. 
+ 
+אני שמעתי את דברי שרת המשפטים ושמעתי גם שיש דיווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט. ואכן, יש דיווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט, אבל מתעוררת השאלה אם אנחנו לא צריכים – ואומרים גורמי הביטחון שהם לא כל כך צריכים את הסמכויות האלה, כי הם כמעט ולא משתמשים בהן, לפחות לפי הדיווחים. אז למה צריך את הנורמות האלה? למה אנחנו צריכים בספר החוקים שלנו נורמות שממעטים להשתמש בהן?
+
+ אני רוצה להפנות את תשומת לבם של חברי הכנסת גם לעובדה ששוב אנחנו מתעסקים, גם כאן, בחוק שמקורו במצב ביטחוני רגיש ומיוחד, אבל ברגע שהוא נוצר באותו מצב ביטחוני רגיש ומיוחד, הוא ממשיך חיים רגילים, ואנחנו מאריכים אותו דרך שגרה וכבר לא שואלים שום שאלה, לא על הבאת העצור בפני שופט ולא על דיונים שלא בנוכחות העצור, כי כבר בכלל, מה לנו ולעיסוק היומיומי והשגרתי בזכויותיהם של אסירים ועצירים?
+
+
+ תודה, אדוני. 
+
+
+ עמיתי חברי הכנסת – משפט סיום, אדוני היושב-ראש – אני חושב שזו דרך לא ראויה להתנהל. אם הממשלה רוצה נורמות אחרות לעצירים בתחום הביטחוני, תתכבד ותייצר אותן בחקיקה ראשית מסודרת, קבועה, ולא השיטה הזאת שמגניבים לנו משהו מיוחד ויוצא דופן ואחר כך הוא הופך להיות לנורמה הרגילה והקבועה במדינת ישראל. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. אין יותר דוברים בהצעה הזאת. 
+
+ הצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירות ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (הארכת תוקף), התשע"ג–2013, קריאה ראשונה – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירות ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (הארכת תוקף), התשע"ג–2013, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 
+
+
+ אם כן, בעד – 32, מתנגדים – 7, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. 
+
+
+  [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/755).]
+
+
+ הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הוראת שעה), התשע"ג–2013, קריאה ראשונה. תציג את ההצעה חברת הכנסת יעל גרמן, שרת הבריאות. 
+
+
+ זהו, אחרון ודי, נכון?
+
+
+ חבל שלא קראנו לך קודם, הא?
+
+
+ הצעת חוק אחרונה. 
+
+
+ האחרונה, אבל לשבת. לשבת. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רוצה לספר לכם בקצרה את השתלשלות החוק, וכדאי שתשמעו מה קורה כאשר מזלזלים במחוקק – בנו. אני מחכה לשקט. 
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה. כידוע לכם, אנחנו מדינה של קיבוץ גלויות, וחיים בקרבנו עדיין כאלה שלא בקיאים בשפה העברית וגם לא באנגלית; בעיקר הם דוברים ערבית ורוסית. למען אותם תושבים החליטה הכנסת לחוקק תיקון לפקודת הרוקחים (מס' 20), שאומר שעל התרופות צריך להיות כיתוב גם בערבית וגם ברוסית. הכיתוב צריך לומר את שם התרופה, ואם יש בפנים עלון, אז נא לעיין בעלון שבפנים. החוק עצמו עבר במרס 2011, ומפני שהיה ברור שלחברות התרופות יהיה קשה להיערך, נתנו להם שנה וחמישה חודשים, והחוק צריך היה לחול באוגוסט 2012. אבל חודש לפני כן – או יותר נכון, שבועיים לפני כניסתו של החוק – הגיעו החברות ואמרו שקצרה ידם מלעמוד בחוק, והם מבקשים ארכה כדי שהם יוכלו לגמור לסיים ולתייג את כל קופסאות התרופות כפי שנדרש על-פי החוק ברוסית ובערבית. כן, ציפי? 
+
+
+ זה סיפור לפני השינה?
+
+
+ זה נכון, זה סיפור לפני השינה. אבל תאמינו לי, זה סיפור יפה. 
+
+ הכנסת, מכיוון שלא הייתה לה ברירה – – –
+
+
+יש כאלה שכבר לא צריכים סיפור.
+
+
+ הכנסת, מפני שלא הייתה לה ברירה, באה והאריכה את תקופת תחילתו של החוק, שכאמור, כבר הייתה אחרי שנה וחמישה חודשים, בעוד תשעה חודשים, מאוגוסט 2012 ל-1 במאי 2013. והנה, הפלא ופלא, לפני כמה שבועות הגיעו שוב אותן חברות שנתנו להן בפעם הראשונה שנה וחמישה חודשים והאריכו להן בעוד תשעה חודשים, ועכשיו הן באו ואמרו שהן גם לא יכולות לעמוד – – –
+
+
+ סליחה, מדובר בתרופה מאריכת חיים.
+
+
+ בכל התרופות, אדוני היקר. בכל התרופות. מדובר על כך שעל כל התרופות צריך להיות כתוב בערבית וברוסית, כדי שכל אדם יוכל לקרוא ולהבין מה שם התרופה. אם יש בה רעל, אז כתוב "רעל", ואם יש עלון, שהוא ידע שהוא צריך לקרוא את העלון לפני השימוש. אבל עדיין הם לא מוכנים, והם באו וביקשו שוב להאריך. 
+
+אז את האמת יש לומר, לא כל כך ששנו להאריך אחרי שכבר האריכו פעמיים. אבל החברות באו ואמרו: אם כך, ב-1 במאי אין תרופות למדינת ישראל. אף תרופה. פשוט לא יהיה. ולכן, חברים, בלית ברירה אנחנו מגישים כאן את התיקון, תיקון מס' 23 לפקודת הרוקחים, ובהתאם להוראת הפקודה החדשה אנחנו מבקשים לתת אפשרות של ארכה של תשעה חודשים בפרקי זמן של שלושה חודשים כל פעם. אלא מה? שבכל פעם כאשר חברה שלא מילאה את החוק תבקש לשווק את התרופה, היא תצטרך לבקש זאת ולשלם אגרה – אגרה של 30,000 ש"ח לתרופה רגילה ואגרה של 60,000 לתרופה שכיחה. 
+
+אני מבקשת מכם שאתם תצביעו בעד בקריאה ראשונה, כדי שאנחנו נוכל להניח על שולחן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעת החוק לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, וכל זאת כדי שנוכל לתת תוקף לחוק ב-1 במאי, ולתושבי מדינת ישראל תהיה רפואה שלמה. לילה טוב.
+
+
+ תודה רבה לשרת הבריאות, חברת הכנסת יעל גרמן. הדוברים הם ישראל אייכלר – איננו. אילן גילאון?
+
+
+ מוותר.
+
+
+ השתכנעת משרת הבריאות? לא, זה ניצן הורוביץ. לא?
+
+
+ אני מתקזז עם נסים זאב.
+
+
+ נסים זאב? שימו לב, הרוקח היחידי שיש לנו בכנסת לא נרשם לדיון הזה. לא יודע, זה אומר דורשני הדבר הזה. סוד מקצועי. תגלה בקורות החיים של חברי הכנסת. תעיין. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. אם תיקח פחות אף אחד לא יכעס עליך, אני מבטיח.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני מברך על הצעת החוק. באמת, כשמה כן היא, יעל ומתייעלת. והסנקציות – זו הפעם הראשונה, אגב. אני רוצה לומר שמופעלות סנקציות, שזה באמת ידרבן את הרוקחים לעמוד במשימה. זאת אומרת, אם היית נותנת הארכה והוועדה הייתה מאשרת בעקבות המלצתך לעוד תקופה מסוימת – שלושה או שישה חודשים, זה לא משנה – אם לא היו פה סנקציות שאת באה וקובעת חד-משמעית שעל תרופה רגילה זה 30,000 ש"ח ועל מיוחדת זה 60,000 ש"ח, אני אומר לך, היינו ממשיכים עוד שנה ושנתיים, כי אנחנו יודעים שאין אינטרס לרוקחים לשנות, כי כל שינוי זה עלויות. ולכן, השיקול כאן היום יהיה שכאשר זה פוגע בכיס, אז ממהרים. פשוט – – –
+
+
+ אני חייבת לציין שאנחנו לא עושים זאת כסנקציות. אנחנו מבקשים מהם לשלם אגרה, מפני שאנחנו, משרד הבריאות, לוקחים על עצמנו להנגיש מבחינה שפתית את מה שהם לא עשו. 
+
+
+ כן, אני רוצה – – –
+
+
+חשוב מאוד, ההבהרה. 
+
+
+ כן, זאת אומרת, אם הם בעצמם מבצעים את הדרישה, הם לא צריכים לשלם את האגרה.
+
+
+ בדיוק.
+
+
+ נכון? זאת ��ומרת, זו כן סנקציה. תקראי לזה אגרה, תקראי לזה היטל. זה לא משנה מה השם. 
+
+
+ זה תמריץ.
+
+
+ זה תמריץ. בסופו של דבר, את מחייבת אותם בתשלום. ואני אומר, הכסף פה מדבר, ויישר כוח.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת זאב. חבר הכנסת אורי מקלב – בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, שרת הבריאות, אני גם אקח חלק מהנטל שיש לאופוזיציה להגיב על חוקים שהממשלה מביאה. ובמיוחד בחוק הזה, שאומנם הצגת אותו כחוק שבא להקל ולתת את האפשרות לשווק תרופות במדינת ישראל – מה מבטיח לנו ומה ימנע ממשרד הבריאות, ובמיוחד מחברות התרופות, לבוא בעוד שישה חודשים – ישלמו את האגרה, כפי שאמרה גברתי השרה, וימשיכו עוד? מה בוער? אנחנו מכירים, זה יכול להמשיך לאורך זמן רב. יש באמת הסכם. 
+
+משרד הבריאות מקבל היום כסף, הרבה יותר מאשר העלות של להפעיל את המוקדים כדי לענות לאנשים שיטלפנו, בשפה הרוסית או בשפה הערבית, כדי ללמוד על התרופה הזאת והזאת – מה דינה, האם היא רעל או לא רעל. הרי אנחנו יודעים שאף אחד לא יתקשר לאותם מוקדים. אנחנו לוקחים מחברות התרופות כספים שהם עוד כסף לקופה של משרד הבריאות – ולא אכפת לי. אבל אני במקום משרד הבריאות, במקומך, הייתי מציע: למה שלא נוריד את מחיר התרופות? אם יש לנו סנקציה הרבה יותר גדולה – כפי שאנחנו עושים היום בכל מיני תביעות ייצוגיות. אתם לא עומדים בחוק, לא פעם אחת, בארכה שנתנו לכם. 
+
+אם אנחנו באמת רוצים להיטיב, אנחנו צריכים להפעיל עליהם סנקציות הרבה יותר גדולות, הרבה יותר משמעותיות, שלא ישתלם להם ולא יהיה כדאי להם לקבל עוד הארכה, ולהוריד את מחיר התרופה לצרכן, כי אנחנו יודעים מה העלויות היום של ייצור תרופות גנריות, שהעלות היא פרוטות ממש, וחברות התרופות מתעשרות על-חשבון הציבור, על-חשבון החולים. אנחנו יודעים מה הפערים היום, הרווחים הגדולים שיש לחברות התרופות. אנחנו לא צריכים – ולכן חברות התרופות הן חברות משגשגות, חברות שהמאזנים שלהן מאוד גבוהים בהכנסות מול ההוצאות. האבסורדים שאת ודאי תתוודעי אליהם עוד בהמשך – אנחנו ודאי עוד נדבר עליהם – שאנחנו יודעים שבסל הבריאות קופות-החולים מקבלות על תרופות עוד את המחיר שהיה כשהן היו תרופות מקוריות. אנחנו משלמים עליהן בפערים של 1,000% על-חשבון אותם חולים. על תרופות שמצילות חיים אנחנו משלמים עדיין לקופות-החולים על הקנייה שהם קונים מחברות התרופות במחירים הרבה הרבה יותר נמוכים מאשר הם מקבלים, וכולם שותקים, מכיוון שלפעמים יש איזונים, כל מיני חשבונות שעושים אנדרלמוסיה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+כן, אדוני. 
+
+
+שר הבריאות שהיה בממשלה היה מהסיעה שלך – – – 
+
+
+ אני מעמיד אותה בפני אתגרים. היו הרבה מאוד דברים שהוא תיקן. אולי אם היו נותנים לו עוד קדנציה, אני בטוח שהדברים האלה היו מסתדרים. אני עכשיו מאתגר את השרה ואומר לה חלק מהדברים. אבל אני באמת חושב שקודם כול אולי נוסיף גם את שפת היידיש. למפלגת הליכוד ביתנו אני באמת תוהה ואומר: יש אפשרות להציל אנשים וצריך לכתוב על התרופות האלה בשפה הרוסית, וככה, בכזאת קלות, הממשלה – אתם מוותרים ומבקשים עוד הארכה ועוד הארכה. אני באמת מקווה שלא תבואי לכאן בעוד שישה חודשים או בעוד תשעה חודשים ותבקשי עוד הארכה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אורי מקלב. 
+
+ חברי הכנסת, אנחנו נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הוראת שעה), התשע"ג–2013, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הוראת שעה), התשע"ג–2013, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+ חברי הכנסת, בעד – 30, מתנגד אחד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. 
+
+חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, מחר, יום שלישי, י"ג באייר תשע"ג, 23 באפריל 2013, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – – 
+
+
+ כן, סליחה, תפתח את המיקרופון לסגן היושב-ראש שטרית, בבקשה, אף-על-פי שהודעתי על נעילת הישיבה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, היום זו דוגמה שבניגוד לדימוי של הכנסת, הכנסת עובדת עד השעה 23:30. אני בטוח שיהיו לילות שיימשכו הרבה יותר מאוחר. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לבדוק מחדש את מה שהיה בהרבה מאוד כנסות – אני מכיר לפחות בכנסת העשירית, האחת-עשרה, השתים-עשרה, השלוש-עשרה, לדעתי גם הארבע-עשרה, שחברי הכנסת היו ישנים בירושלים בימים שני ושלישי בלי צורך לשלם מס. הכנסת הייתה מגלמת את המס, ואז כל חברי הכנסת לא היו נאלצים לנסוע עכשיו הביתה ולחזור בבוקר. זה גם נותן אפשרות לחברי הכנסת לשהות אחר-הצהריים. אני מציע לבדוק את זה מחדש. התיקון הזה שנעשה הוא בעיני לא תקין ולא נכון.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת מאיר שטרית. כבר הודעתי על נעילת הישיבה בכל מקרה. תודה. 
+ 
+הישיבה ננעלה בשעה 23:43.
+