diff --git "a/65559/raw.transcript.txt" "b/65559/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/65559/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,862 @@
+ודעה למזכירת הכנסת. 
+
+
+ תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 22), התשע"ז–2017; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 53), התשע"ז–2017; הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ז–2017. שלוש ההצעות הוחזרו מוועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק המועצה לגיל הרך, התשע"ז–2017, של חבר הכנסת מנואל טרכטנברג וקבוצת חברי הכנסת. 
+
+מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת רועי פולקמן בנושא: שמירה על בטיחות משרתי המילואים בדרכם הביתה. תודה. 
+
+
+ תודה למזכירת הכנסת. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. חברי הכנסת, אני מפעיל את ההצבעה על מנת שתוכלו להירשם. בבקשה. 
+
+ אנחנו, גברתי המזכירה, נזכה לראות שר תורן במליאה? שרת המשפטים? טוב. 
+
+ חברי הכנסת, נתחיל עם הנאומים. בבקשה, חבר הכנסת ברושי, תפתח היום אתה את הנאומים. אחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, בימים האחרונים אנחנו עדים למקרים רבים של התנהגות שאינה הולמת מצד מורים ואנשי חינוך – האירועים מגיעים לתקשורת, ולצערנו גם לבתי-המשפט – כולל פגיעות מיניות של מורים בילדות ודברים נוספים, כפי שמתואר בתקשורת. 
+
+ הגשתי הצעת חוק ביום ראשון לוועדת שרים לחקיקה כדי לקדם את היכולת לתת מענה. משרד החינוך עומד חסר אונים פעם אחר פעם. אין לו תשובה איך מגיעים מורים, ומנהלים, לעמדות חשובות בלי שמגלים את הבעיות ואת החולשות. הצעת החוק מפרטת שיטה שעוצבה על ידי פרופסורים – פרופסוריות, במקרה הזה – בעלי יכולת גבוהה בסמינרים למורים, כדי ליצור מצב שהסמכת מורה תהיה בצורה יותר רצינית, לא פחות מאשר כשבודקים התאמה של אנשים לתפקידים פחות רגישים. 
+
+ הנה, שרת המשפטים פה. היא יכולה להעיד שוועדת השרים לחקיקה ביקשה לדחות בחודש. כלומר, אין לממשלה תשובה על המצוקה. מורים ומנהלים נכשלים, וועדת שרים מציעה לדחות את הפתרון ולא מציעה פתרון אחר. 
+
+ חברים, המציאות של הימים האחרונים במערכת החינוך מעידה על כשל מתמשך. לא מונעים כניסת אנשים – לעתים חסרי אחריות או לעתים עם פגמים – לטיפול בדבר היקר מכול, בילדים במערכת החינוך. צריך לעשות דבר, ואפשר לעשות את זה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת ברושי. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת ענת ברקו. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום הכנסת מציינת את יום האזרחים הוותיקים והאזרחיות הוותיקות. ביום הזה אני רוצה לשלוח ברכה והערכה לכל מבוגר, לכל קשיש. הם זקוקים מאתנו לכל חיבוק ולכל תמיכה. 
+
+בזמן האחרון, אדוני היושב-ראש, היינו עדים להתקפות ואלימות כלפי המבוגרים והמבוגרות והקשישים בבתי-אבות או בבתי-חולים סיעודיים וכו'. עלינו לעשות הכול כדי לתת להם את ההגנה וכדי להעניש כל פושע שמשתמש באלימות נגד קשיש. 
+
+ בחברה הערבית יש כמה מרכזי יום לקשישים ובתי-קשישים שפועלים בצורה טובה ומשרתים את הציבור של הקשישים, אבל בביקורי שם כולם מציינים כמה בעיות, ובהן הבעיה שהמבוגרים והקשישים הערבים סובלים ממנה, שלא את כל הקצבה שמגיעה להם הם מקבלים, וזה בגלל שבחברה הערבית רוב האדמות או הרכוש רשום גם בשם הקשיש הזה. אני פועל עם חברי ועם אלה הפועלים בשטח כדי לנסות ולמצוא פתרון. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה, גברתי, ואחריה – חברת הכנסת רויטל סויד. 
+
+
+ תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מי אתה, ג'ורג' סורוס? דובר רבות במיליארדר היהודי. האם מדובר במיליארדר יהודי בשירות האויב, שמחפש את חיבוקה של ישראל אבל תוך כדי זה מממן גופים החותרים לחיסולה כמדינה יהודית?
+
+קצת על פועלו של האיש. רוב עמותות השמאל הקיצוני זוכות למימונו של סורס, וביניהן שלום עכשיו, בצלם, שוברים שתיקה, יש דין, מחסום watch ועוד גופים רבים שפועלים נגד המדינה. הוא הקים בעמאן את המשרד הערבי האזורי – אזרחים פלסטינים בישראל, המממן ארגונים בישראל כמו עדאלה. סורוס עומד מאחורי הארגונים ג'יי סטריט והמרכז להבנת המזרח התיכון, אשר מנהלים קמפיין להחלשת הקשר בין היהודים במדינת ישראל ליהודי ארצות הברית. הוא מממן את השדולה האיראנית NIAC לקידום ההתגרענות של איראן – ומה, מה רוצה איראן? מצהירה על חיסולה של מדינת ישראל, אי-אפשר לפספס את זה. ויש לו שם הרבה מאוד עסקים. 
+
+אי-אפשר לפרט את כל הארגונים שהוא עובד אתם, ואי-אפשר לומר שהוא רק פילנתרופ. יש לו כנראה רווח רב מתוך הארגונים החתרניים שלו, גם נגד מדינות, וכולם עובדים בהשמצת ישראל. הוא מימן את ועידת דרבן, פסטיבל השנאה נגד ישראל, ובכל מקום שהוא יכול לממן וללכלך על מדינת ישראל הוא עושה את זה בחפץ לב. 
+
+ יש משהו כנראה בהיותו ניצול שואה, יהודי, שהוא כל כך שונא את המדינה. יכול להיות שזה נובע מהעבר שלו, יכול להיות שזה נובע מרקע או מדברים אחרים, ולא לנו הפתרונים. אבל האם על האדם הזה מדינת ישראל צריכה לסנגר? ברור שצריך לצאת נגד כל מי שחשוד באנטישמיות, אבל סורוס הוא האנטישמיות לשמה, פי כמה וכמה מכל שלט חוצות כזה או אחר. אנחנו לא נגן על התליינים שלנו. תודה, אדוני. 
+
+
+ תודה. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת אורן אסף חזן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, השר, חברי חברי הכנסת, אמש נרצחה אישה כבת 50, ככל הנראה על ידי בן זוגה, שרק בשבוע שעבר הוגשה נגדו תלונה על אלימות. היא מצטרפת ל-18 נשים שנרצחו מתחילת השנה. 
+
+כשאנחנו רואים את התופעה הכל-כך קשה הזאת של רצח נשים, אנחנו יודעים שאוזלת היד מגיעה גם מהמשטרה, גם מהרווחה, ומכל מיני מקומות. אבל יש קרן אור אחת בכל הסיפור הזה, וקרן האור האחת היא המעונות לנשים מוכות. וכאשר אנחנו שומעים שמעונות עומדים בחשש מפני סגירה – עמותת לא לאלימות, שעומדת בראשה רות רזניק, כלת פרס ישראל, נאלצת לסגור שני מעונות לאחר שהם גייסו 20 מיליון שקלים להקמתם, רק בגלל שהם לא יכולים להפעיל אותם – זו שערורייה, ואי-אפשר לתת לזה יד. שר הרווחה הבטיח שהוא יתקצב את המעונות האלה בסכומים שיאפשרו להם את המשך קיומם. ואנחנו לא מדברים פה על מותרות, אנחנו מדברים פה על בתים ומעונות שמצילים חיי נשים וילדים, ולמרות זאת זה לא נעשה. כשהן פנו שוב, נאמר להן שהן יקבלו הלוואה שהיא בערך בשווי 10% מהסכום. 
+
+ לכל מעון נדרשים בין 300,000 ל-800,000 שקלים בחודש. היום הם מקבלים, כעלות אחזקה של אישה וילדיה – וכל ילדיה – כ-15,000 שקלים. הם לא מצליחים בשום דרך וצורה שהיא להתקיים. כמה נשים עוד יצטרכו להירצח פה במדינת ישראל ולשלם בחייהן עד שמישהו יבין שזה לא רק נושא שצריך לטפל בו, אלא לפחות, מה שכן עובד, להמשיך ולהעמיד את זה לשירות אותן נשים? 
+
+לכן, אני קוראת לכל חברי בבית הזה לא לאפשר את סגירת הבתים האלה. שר הרווחה ומשרד הרווחה חייבים להעביר את מלוא התקציב שהתחייבו לו. תודה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת רויטל סויד. חבר הכנסת אורן אסף חזן, ואחריו – חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום י"ז בתמוז, ורובנו צמים לזכר היום שבו הובקעו חומות העיר ירושלים וגם לזכר היום שבו שבר משה רבנו את לוחות הברית בעקבות חטא העגל. היום בתאריך הלועזי ב-1947, 70 שנה לאחור, גם יצאה אוניית המעפילים אקסודוס לדרכה. היה הרבה על מה לדבר בדקה הזאת. 
+
+ אבל אני רוצה לנצל את הדקה הזאת כדי לדבר על משהו ששמעתי בשעה האחרונה. אתמול החליטו בעיריית בית שמש להוציא כלבים להורג. כל כלב שיהיה משוטט ברחוב – ניתנה הוראה לירות בו באש חיה. תגידו, אנשים החליקו על הראש? מי שיורה היום בכלבים, מחר מסוגל לתת הוראה לתת ירי בבני אדם. זה דבר לא נורמלי. יותר חמור – הדבר נעשה בשיתוף עם משרד החקלאות. אז נכון שאנחנו יהודים, ועל פי ההלכה אסור לסרס. אבל הפתרון אסור שיהיה ירי חי בכלבים. יש מצוקה, יש בעיה – אומרים שהכלבים תקפו לא מעט בני אדם – אבל בעולם כולו וגם כאן בישראל, במיוחד כאן בישראל, יודעים לתת פתרונות הומניים למצב הזה. 
+
+ אני קורא מכאן לעיריית בית שמש לבטל את ההחלטה הברברית הזאת, המסוכנת הזאת; לחזור בה. אם היא צריכה עזרה איך למצוא פתרון, אני מוכן לשבת וללמד אותה את הדרך, אבל לא משתמשים בנשק חם רק כיוון שלא יודעים איך להתנהל. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אורן אסף חזן. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, ואחריו – חבר הכנסת אכרם חסון. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, היום יום ישראל בריאה ללא עישון, המאבק בעישון, ואני משתף אתכם בעדות נגד העישון ששיתפה בה ד' אותנו ואת האגודה למלחמה בסרטן: שמונה שנים שאני מעשנת סיגריות, מתקופת הצבא ועד לפני כמה חודשים. פתאום הבנתי שאני מעשנת כבר שמונה שנים; מכורה כבר שמונה שנים; עבד של הסיגריה. אז נזכרתי שכאשר התחלתי לעשן לא חשבתי שאתמכר. לא ידעתי עד כמה הניקוטין משעבד וממכר, ולא שמתי לב שהתמכרתי לסיגריות כמו לאהבה נואשת. אז גם הבנתי שמישהו פה עבד עלי בעיניים. 
+
+החלטתי לעשות משהו, ומהר. מי יעזור לי? איך אפסיק לעשן אם אני נהנית מכל סיגריה וסיגריה? רציתי לדעת באמת מה הנזק שנגרם לי ושעלול להיגרם לי אם אמשיך לעשן. התחלתי לקרוא על הנושא, וקיבתי התהפכה. מילים כמו: קמטים בשפתיים, שיניים צהובות, נפחת של הריאות, סרטן השחלות, סרטן הגרון, סרטן כיס השתן, סרטן הריאות – כולן סחררו אותי. הכרחתי את עצמי להמשיך לקרוא, וזה לא היה קל. שטפתי את מוחי במידע, קראתי והזדעזעתי. ואז הבנתי שרימו אותי, סידרו אותי, ואני שיתפתי פעולה לאורך כל הדרך. עכשיו ידעתי את כל מה שחברות הסיגריות מסתירות מלקוחותיהן, רק שזה נודע לי לאחר שמונה שנים, לצערי – שמונה שנים שבהן קניתי סיגריות באלפי שקלים, שזרמו לכיסן של חברות הסיגריות. זה לא חשוב. החשוב הוא שבריאותי ניזוקה, לצערי.
+
+
+ תודה. 
+
+
+ אילו רק הייתי יודעת את כל זה לפני שמונה שנים, כשהתחלתי לעשן. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול נאחל צום קל לאלה שצמים. בחצי השנה האחרונה הגשתי אולי ארבע או חמש פעמים בקשה לדיון מהיר בנושא העיקולים של רישיונות הנהיגה. כפי שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, עבר חוק שאם מישהו חייב כספים, מעקלים לו את רישיון הנהיגה ולא מודיעים לו. ברגע שהוא בא לחדש את הרישיון מודיעים לו שהוא לא יכול לחדש את הרישיון כי יש עיקול, ואם מודיעים לו אחרי שנתיים – הוא מאבד את הרישיון וחייב לעבור שוב תיאוריה וטסט מההתחלה. 
+
+אני מבקש דיון מהיר מסיבה אחת: כי אני לא ראיתי שיש חוק שמגביל, למשל, רישיון של מהנדס אם הוא חייב כסף, או שלוקחים את הרישיון לרופא אם הוא חייב כסף או לוקחים רישיון לכל בעל מקצוע, כמו פסיכולוג או אחר. 
+
+אני חושב שהצעת החוק שהייתה אז היא הצעה לא דמוקרטית ולא אנושית מכמה סיבות: קודם כול, יש אנשים שחיים מהרישיון – אם הוא נהג מונית או נהג משאית או שהוא נוסע בשליחויות, אז הרישיון הוא מקור הפרנסה שלו, ואם אנחנו לוקחים לו את הרישיון אז הוא מאבד את הכול. מצד שני, אם אדם נמצא בבית וחס וחלילה קורה אסון, ולקחו לו את הרישיון בגלל החוב הזה, אז הוא לא יכול להסיע מישהו לבית-החולים. אני חושב שנעשה עוול לאזרחי ישראל, לעשרות אלפי נהגים. אנחנו חייבים שההצעה הזאת תעבור, ופעם אחת נביא לתיקון העוול הזה ונמצא סידור אחר, שמי שחייב – את הכספים שלו ישלם, אבל לא באמצעות רישיון הנהיגה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג. 
+
+
+ בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, דבר לא יאומן: אתמול בסביבות השעה 11:00 פרצה שרפה במסעדה בעיר טירה שבמשולש. תחנת כיבוי אש נמצאת מעבר לכביש, בתחום בניין עיריית טירה. כשבעל המסעדה הזעיק את כיבוי האש הוא הופתע שניידות הגיעו מכפר סבא, אחרי שזה כבר היה מיותר. אבל מה קורה עם תחנת כיבוי האש? התברר כי תחנת הכיבוי בטירה והניידת שחונה בתחנת כיבוי האש, שתופסת מקום וסככה – כמעט שנתיים אין להן אישורים, ואין משרות לעובדים, ואין כוח אדם שיפעיל אותן. פשוט רכב עומד, חונה, תופס מקום, ואולי המשרד לביטחון הפנים היה צריך לשלם שנתיים חנייה שם. 
+
+
+ המצבר גם הלך בינתיים. 
+
+
+ זה כל כך מצחיק, כי זה עצוב. 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ עיריית טירה החליטה להחזיר את הרכב הזה – אפשר לקרוא לו "רכב" כי זה כבר לא כיבוי – עד שלמשרד לביטחון פנים יהיו תקנים והוא ישלח אנשים שהם מומחים לכיבוי אש, ויתייחס לאנשים כמו שצריך. כי היום יש אנשים שהם תושבי טירה ובאים ומתנדבים, ואלה שהתנדבו עזרו לכיבוי השרפה, אבל כשזה היה מאוחר. 
+
+ ברשותך, כבוד היושב-ראש, שני משפטים על יום העישון: אני פונה לכל האזרחים, אני אפנה במשפט בערבית, ואני אתרגם אותו לעברית: (אומר בערבית ומתרגם:) הוא מגעיל, הוא משחית את הגוף והוא עולה כסף. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת יעל גרמן. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לציין כאן את היום הבין-לאומי ללא עישון שאנחנו מציינים כאן בכנסת בשיתוף עם חברי הכנסת גרמן, גליק ודב חנין. עבדאללה אבו מערוף הצטרף אלינו, והקריא קודם עדות של מעשן, על הנזקים, ואני רוצה להצטרף ולעשות אותו הדבר. זה המקום להודות גם להסתדרות הרפואית וגם לאגודה למלחמה בסרטן, ששותפים אתנו, ויזמו את היום הזה. 
+
+עדות של אברהם ארגז: לפני חמש שנים חליתי בסרטן מיתרי הקול, שהתפתח לסרטן ריאות. שנים של ניתוחים וטיפולים קשים. הייתי מרותק למיטה ולמכונות. לא הבראתי מהסרטן, אבל עם הזמן לימדתי אותו לחיות יחד אתי. התחלתי לעשן לפני שחגגתי 16. נסחפתי אחרי פרסומות משכנעות שמי שמעשן הוא גבר. התמכרתי מייד. שנים עישנתי. במספרה שלי ספגתי עשן מהלקוחות מסביב. היום כשאני רואה פרסומת לסיגריות אני כועס ולא מאמין: איך זה עדיין קורה?
+
+ אתם, חברי הכנסת – הוא פונה אלינו – הייתם רוצים שהילדים והנכדים שלכם יעשנו? הפרסום מכניס את הטבק אליכם הביתה, ישר לסמארטפון ולמחשבים של הילדים. צריך להגן על הבית.
+
+ היום אני עם חור בגרון וחייב להשתמש בתותב. בזכות פרידה, קלינאית התקשורת של האגודה למלחמה בסרטן, למדתי לדבר מחדש. יש לי קול מתכתי, שלצערי מפחיד ילדים וגורם גם למבוגרים לסובב את הראש. לכל מי ששואל אני אומר: זה רק מסיגריות. תראו את הסבל והמוות שהן גורמות. תודה.
+
+
+ תודה, חברת הכנסת תמר זנדברג. חברת הכנסת יעל גרמן. אחריה – חבר הכנסת יעקב מרגי.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. ראיתי כאן את שרת המשפטים. אני מכבדת אותך, ואני מאוד מעוניינת שתשמעי את מה שיש לי לומר. שרת המשפטים – –
+
+
+ שרת המשפטים.
+
+
+ – – אני מבקשת שתשמעי.
+
+היום ציינו, כמו שאמרה חברתי תמר זנדברג, שיזמה את הכנס, יום ללא עישון. בכל העולם כבר גילו, וגם כאן בארץ, שישנם שני אמצעים ברורים שמונעים את העישון, במיוחד אצל הילדים הצעירים. א. מניעת פרסום – לאסור בכל דרך שהיא פרסום לסיגריות; ב. העלאת מיסוי. ישנו עוד גורם אחד, והוא התמונות המפחידות על גבי חפיסות הסיגריות, שגם הן מונעות, בעיקר מהצעירים, להתחיל לעשן. 
+
+אנחנו מדברים על חיי אדם; אנחנו מדברים על כך שאנחנו מאבדים כל שנה 8,000 איש בגין עישון, ומתוכם 800 בגין עישון פסיבי. אבל, אני מבקשת, יש לי הצעת חוק – ולכן פניתי אלייך, שרת המשפטים, כדי שתקשיבי – יש לי הצעת חוק שלמעשה היא העתק של הצעת חוק שקיימת גם בקנדה וגם בארצות הברית; הצעת חוק שמאפשרת לתבוע את חברות הסיגריות בגין הנזקים הבריאותיים וההוצאה על בריאות שנגרמה לאותם חולים שנפגעו בגלל העישון. בקנדה ובארצות הברית הצליחו להוציא מחברות הסיגריות למעלה מ-300 מיליארד דולר בגין החוק הזה. החוק הזה מוכן, הוא מתורגם לעברית, הוא מותאם למערכת החוקים שלנו. אני כבר ישבתי עם האוצר, שכמובן בעד החוק. אני זקוקה לתמיכתך ולתמיכת משרד המשפטים, וכמובן משרד הבריאות, כדי לקדם את החוק הזה, שיעשה מהפך ויביא למדינת ישראל עשרות מיליארדים שיאפשרו טיפול בחולים ומניעה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת גרמן. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יהודה גליק.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום הכנסת ציינה עוד ימים חוץ מהעישון – גם את יום השפה הערבית ואת יום האזרחים הוותיקים. אנחנו בוועדת החינוך קיימנו דיון בנושא השפה הערבית וגם בעתיד – היום שאחרי של הספורטאים האולימפיים והספורטאים ההישגיים של מדינת ישראל.
+
+היום גם י"ז בתמוז. לאחרונה יש קמפיין מתוזמר על המהלך המבורך של שר החינוך נפתלי בנט בסוגיית הזהות היהודית. קראו לזה הדתה, ואני קורא לזה מסע הפחדה. והייתי רוצה לעשות טסט קצר בקרב ילדי ישראל: בזמן שאנחנו דורשים מהם לדעת הרבה השכלה כללית, הרבה תחומים של עמים אחרים ותרבויות אחרות, כמה מהם יודעים מתי זה י"ז בתמוז – זה היום – מה קרה שם ולמה. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יעקב מרגי. אני חושב שהתשובות ידועות מראש. 
+
+ חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה. אני רוצה לומר שבשבועיים הא��רונים הרגשתי את המתיקות של חברי הכנסת מכל הבית במקרה האישי שלי – אשתי שוכבת כרגע ללא הכרה, עדיין בבית-החולים. ובאמת, החיבוק שאני קיבלתי פה מכל חברי הכנסת – יש פה חברות אמיתית, וגיליתי את הפן האנושי של הרבה מאוד מחברי הכנסת, ואני מבקש בהזדמנות זו להודות לכולם על הדאגה ועל החיבוק והאכפתיות.
+
+מעניין לעניין, אני מניח שכולכם שמעתם עכשיו ברדיו על הפיגוע הנורא שבו נהרגו 30 איש, ואנחנו כולנו שולחים את תנחומינו. לא, הם לא נהרגו בפיגוע, רק בסיגריות, ולא רק היום – גם אתמול וגם מחר, וגם שלשום, וגם בשבוע הבא. כל יום 30 איש מתים בישראל מסיגריות, ולנו לא אכפת. ממשלת ישראל לא הכריזה על תוכנית, פרויקט לאומי; מדינת ישראל לא מוכנה לקדם איסור פרסום סיגריות.
+
+מדובר במוצר שממכר. מה התועלת שבו? אין לו אפילו את התועלת של מכונית, שאתה אומר, אולי: תאונת דרכים לעומת התועלת שבו; אין בו את התועלת של הפלאפון, שאתה אומר: קרינה לעומת התועלת שאתה מקבל. כל-כולו להרוג אותך, כל-כולו ממכר, ומגלגלים מיליארדים של שקלים רק על המימון של הפרסום – למעלה מ-60 מיליון שקל כל שנה.
+
+מדינת ישראל חייבת לקדם – ובאמת, אני מברך את חברת הכנסת תמר זנדברג, שבשנה האחרונה עוסקים בזה בוועדה שלה. שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, יחד עם דב חנין ואבו מערוף – כינסנו היום את היום בנושא הזה. אסור שזה יהיה יום, חייבים מהרגע הזה. כמו ששמענו שצה"ל הכריז שהוא יהיה נקי מסיגריות, כך מדינת ישראל, כמו מדינות אחרות – באוסטרליה זה כבר עבוד ובארצות הברית זה כבר עובד – מדינה ללא עישון. אנחנו חייבים להתקדם למקום הזה, כי העישון זה מחלה – מחלת ילדים שהיא גם כואבת, גם ממכרת, גם מידבקת, גם מסכנת את הציבור שלא מעשן, וגם, לדאבוננו, סופנית. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יהודה גליק. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בצירוף מקרים מאוד מעניין ציינו היום בכנסת יום של מאבק נגד איום מאוד מסוכן ויום שתיאר תקווה מאוד גדולה. על האיום דיבר חבר הכנסת גליק. סכנת המוות והפגיעה בבריאות מהעישון מחייבת את כולנו להיערכות אחרת. אנחנו צריכים להבין שאנחנו מדברים בשאלה שאיננה שאלה של בחירה אישית אלא היא קודם כול תופעה חברתית, תרבותית וכלכלית, ועם המנגנונים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים האלה אנחנו צריכים להתמודד.
+
+אבל היום ציינו גם יום שלטעמי שי בו תקווה גדולה – יום השפה הערבית. ציינו אותו בדיונים בכל ועדות הכנסת ועוד מעט נציין אותו במליאה. מבחינתי הוא יום של תקווה; הוא יום שבו אנחנו רואים ביחד איך אפשר לחיות אחרת בארץ הזאת בכבוד הדדי, בהיכרות הדדית, עם לימוד של שפה ותרבות מפוארת, שלמרבה הצער החברה שלנו מנוכרת אליה. אנחנו מפסידים הרבה מהיחס שלנו לתרבות ולשפה הערבית. זה לא פוגע רק באזרחים הערבים, במיעוט הלאומי הערבי בישראל; זה פוגע גם באזרחים היהודים, ברוב שנמצא כאן.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. נעשה הפסקה של דקה.
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, אני מתכבד לקדם כעת בברכה אורח נכבד המבקר היום במשכן הכנסת אשר מכבד אותנו כעת בנוכחותו, בראש משלחת פרלמנטרית ביציע האורחים, סגן יושב-ראש הפרלמנט של סין, מר שיאנגבה פינגצ'וֺ. 
+
+ברוך הבא, אדוני הנכבד, לירושלים בירת ישראל המאוחדת, וברוך הבא אלינו למשכן הכנסת, לבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית. אדוני, בשנה זו אנו מציינים חצי יובל שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים של ישראל עם סין, וזוה�� הזדמנות מצוינת עבורנו להוקיר את היחסים ההולכים ומתחזקים בין מדינותינו. הקשר בינינו הולך ומתהדק ביתר שאת בשנים האחרונות, ואנו מייחסים לו חשיבות רבה. ישראל וסין הן שתיים מן המדינות המובילות בעולם בתחומי החקלאות, הביטחון, התרבות והמדע, ולשיתופי הפעולה בינינו יהיו השלכות מבורכות עבור העולם כולו.
+
+אני מאמין כי המרחק הגיאוגרפי הרב בין המדינות מתקצר בזכות הקשרים הטובים שנרקמים כאן. אנו בונים יחד גשרים איתנים שעליהם נוכל ללכת עוד שנים רבות. אנחנו מודים לך ולמדינתך, אדוני, על יחסכם החם לישראל. בשם הכנסת וחבריה אני מאחל לכם ביקור פורה ומוצלח. ברוכים אתם בבואכם. Welcome.
+
+
+
+
+ תודה, אנחנו נמשיך בנאומים בני דקה. נשארה לנו חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה, גברתי.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, קמנו היום בבוקר לשתי ידיעות מזעזעות על רצח שתי נשים במדינת ישראל. אתמול מעל הדוכן אמרתי שנרצחו מתחילת השנה 16, ומישהו אמר לי: לא, 18. ואני התעקשתי שזה 16, כי אני עוקבת אחרי המצב. ולצערי הרב, כבר היום התברר שהגענו למספר 18.
+
+שתי נשים, אחת מהן בטוח התלוננה במשטרה על איומים על חייה ועל אלימות, ונשלחה הביתה. אותו בן זוג שרצח אותה היה במעצר ונשלח הביתה; נשלח כנראה כדי לרצוח אותה. אני חושבת שאוזלת היד הזו, השאננות הזו בטיפול בנושא של אלימות נגד נשים היא כבר שערורייתית, ואפשר לקרוא לה רשלנות שגורמת להריגה. אי-אפשר לשתוק על זה; אנחנו כבר שבועיים מדברות על האפשרות שייסגרו שני מקלטי נשים במדינת ישראל, הרצח ממשיך וכלום לא קורה. הגיע הזמן לטפל בזה. 
+
+ אני חשבתי שאגיע היום לכנסת בהרגשה יותר טובה, כי דווקא היום יש יום מיוחד לשפה הערבית, השפה שלי, שאני מרגישה אתה יותר מחוזקת, יכולה לדבר בה יותר בנוחות. אבל הידיעה הזאת העיקה על הכול. אני מודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין, שמביא את היום המיוחד זאת השנה השנייה, במיוחד באווירה של חקיקת חוק שיפגע במעמדה של השפה הערבית. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. עד כאן נאומים בני דקה. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, כפי שאמרנו, אנחנו מציינים היום שני ימים מיוחדים בכנסת. הראשון שבהם: ציון יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים – הצעות לסדר-היום מס' 7226, 7519, 7524, 7571, 7572, 7587 ו-7588.
+
+חברי הכנסת, המילה "ותיק" היא בעצמה מילה ותיקה מאוד בשפה העברית. אחת המשמעויות שלה היא נאמן. אדם ותיק הוא אדם נאמן, אדם ישר, אדם שאפשר לסמוך עליו. על האזרחים הוותיקים שלנו אנחנו יודעים שאפשר לסמוך. הם אוצרים את ההיסטוריה והמסורת שלנו. הם אלו שמפיצים סביבם חוכמת חיים, המבוססת על ניסיון עשיר ומפוכח. החברה שלנו נסמכת על הכתפיים הנאמנות שלהם ועל כן היא מצליחה לשגשג ולראות למרחקים. 
+
+בדרך כלל אנחנו מרבים להלל את החדשנות, וזה טוב; ההתקדמות האנושית מבוססת על היכולת לעדכן גרסה שוב ושוב במהירות הולכת וגוברת. אבל העולם לא שייך רק לצעירים, הוא שייך גם לאלו שהיו צעירים פעם והיום הם צעירים ברוחם. המסורת היהודית תמיד חינכה לכיבוד הורים וזקנים. היא חידשה את התובנה המוסרית כי לא הגבורה הגופנית ראויה לתהילה אלא קניין החוכמה. אצלנו הזקן, זה ש"קנה חוכמה", הוא האיש שהוצב בראש הפירמידה החברתית. מדינת ישראל היא אומנם מדינה צעירה אך מוטלת עליה האחריות לשמור על מעמד אזרחיה הוותיקים ולאפשר להם חיי כבוד ורווחה. האחריות הזו צריכה להיות מתורגמת – והיא מתורגמת – להקלות ולסיוע כלכלי, אבל היא לא מסתיי��ת בכך: על כולנו מוטל לאמץ גישה עמוקה יותר כלפי האזרחים הוותיקים, גישה שמבוססת על תכונה נדירה אבל חשובה מאוד – ענווה. מכל האזרחיות והאזרחים הוותיקים יש לכולנו הרבה מה ללמוד. 
+
+בהזדמנות הזאת אני רוצה להזכיר את חברנו אורי אורבך, זיכרונו לברכה. לאורי יש זכויות רבות בתחומים שונים. אחד המרכזיים שבהם הוא הפעילות המבורכת שלו כשר לענייני אזרחים ותיקים. אורי היה אמן אמיתי במזיגת יין ישן לכלים חדשים. הוא עשה את הבלתי-אפשרי והפך את הציבור של האזרחים הוותיקים לא רק למעוררי כבוד אלא גם למעוררי קנאה והשראה. אני מקווה שכולנו נדע להמשיך את הדרך המיוחדת הזאת. 
+
+תודה רבה. אני מודה, ודאי, לכל אלה שיזמו הצעות לסדר-היום, והראשון שבהם הוא יושב-ראש השדולה, חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, אדוני. אחריו – אורן אסף חזן, יעקב פרי, טלי פלוסקוב, וכן הלאה לפי הרשימה. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, פה ביציע הצטרפו אלינו גם אחדים ממשתתפי היום המיוחד הזה שכינסנו היום בכנסת לרגל יום האזרחים הוותיקים והוותיקות. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על שיתוף הפעולה והעזרה שקיבלנו היום מכל עובדי הכנסת. הצפנו את הבניין הזה ביותר מ-500 אזרחים ותיקים וותיקות. זה היה שיתוף פעולה יוצא מן הכלל, גם באירוע באודיטוריום וגם במרחבים פה. אני חושב שכולם יצאו מפה בהרגשה שהכנסת היא באמת הבית של עם ישראל, ומהיום – או כבר, ושוב ושוב – גם הבית של האזרחים הוותיקים והוותיקות. 
+
+אני רוצה להודות גם לשותפי לשדולה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב ואיציק שמולי. לכולנו יש עוד כמה דברים לעסוק בהם היום, אבל אנחנו הקדשנו בסופו של דבר את כולו לדיונים רצופים בשבע ועדות של הכנסת. אני מודה לכל יושבי-ראש הוועדות האלה, שגם יושבים פה אתנו במליאה, על ששיבשו את עבודת הוועדות השוטפת לטובת האירוע המיוחד הזה, כל אחד בדרכו וכל אחד על פי נושאו. באמת זו הייתה הצדעה ללמעלה ממיליון אזרחים ואזרחיות ישראלים שנמנים עם קבוצת הגיל הזאת, אשר, כפי שאתם יודעים, הולכת וגדלה יותר מהר מכל קבוצה אחרת באוכלוסייה. אזרחים ואזרחיות מאריכים לחיות יותר מאשר הילודה, כך שהפירמידה, גם בארץ וגם בעולם כולו, מתהפכת והולכת. 
+
+אני אומר לכם, רק לשם השוואה, באיזה סדרי גודל האוכלוסייה מתבגרת בעולם. ובכן, כיום שיעור בני ה-65 ומעלה הוא כ-8% – 608 מיליון איש. ב-2030 הוא יהיה 12%, ב-2050 – 16% ו-23% ב-2100, כלומר 2.55 מיליארד איש, בעוד – טוב, נוכל להיפגש אז, אדוני היושב-ראש, ולדון בעניין הזה – בעוד רק 73 שנים, זה כלום. 2.5 מיליארד איש. התופעה המבורכת הזאת חלה לא רק על אוכלוסיית העולם, היא כמובן חלה על אוכלוסיית ישראל, ואני צריך לציין שאנחנו אפילו רצים לפני המחנה כולו, והציבור הזה גדל והולך. 
+
+התופעה הזאת יוצרת אתה גם התפתחויות שונות, לחצים שונים על מערכות חיים בישראל, אם זו המערכת הכספית-כלכלית שאנשים חיים בה ואמורים לקבל עזרה מהמדינה, אם זו מערכת הבריאות, מערכת הרווחה, המערכת העירונית. כל תחום ותחום במדינת ישראל נחשף פתאום לאיזשהו צורך חדש ולא יודע איך להיענות לו. ואז אנחנו מכבים שרפות, כדרכנו. 
+
+חברתי טלי מובילה בוועדה שלה, ויפה הדבר, יחד אתנו, את הרעיון של תוכנית-אב לנושא כולו. לא יהיה אפשר יהיה לחמוק מכך. המדינה חייבת להיכנס למאמץ הגדול הזה ולעשות את העבודה, לא לטובתנו – אני יכול לדבר בלשון רבים – לא לטובתנו, אלא לטובת הדורות הבאים. עבודה כזאת, להכין אותה וגם ליישם אותה, זה יכול לקחת 20–30 שנה. אבל לא סביר שדור הביניים, וגם הילדים וגם הנכדים שלנו, שכבר נמצאים בסביבה, יגיעו לגיל הזה כשהמדינה לא ערוכה ומוכנה לטפל בהם. 
+
+היום אנחנו רואים תופעות חמורות ביותר: עוני – אחד מתוך כל חמישה בשכבת הגיל הזאת – אנשים עניים, מתחת לקו העוני; בתי-האבות מתפוצצים מצד אחד, ומטפלים – חלקם, לא כולם – בצורה מוזנחת ומקוממת באזרחים הוותיקים; יש בעיות של אלימות במרחב הציבורי – פגיעות באנשים מבוגרים בסדרי גודל שונים – הרבה יותר מכל קבוצה אחרת. אני יכול לגעת עוד ועוד ולומר לכם שיש לפנינו מצוקה גדולה. החברה הישראלית לא יכולה לבגוד בהם, לא יכולה להפקיר אותם, לא יכולה להתנער מהם. זאת האחריות שלנו, גם כאזרחים ישראלים, גם כבני אדם. לא יכול להיות שנעצום את העיניים ונגיד: האנשים האלה אינם קיימים פה. 
+
+ ואני אומר לכם, להפך, צריך להתייחס היום אל הקבוצה הזאת, אל הציבור הגדול הזה, כאל נכס, תרומה, תוספת, ולתת להם את כל היחס והגישה המועדפים שמדינת ישראל חייבת לתת. כשאנחנו אומרים אזרחים ותיקים, זה לא מדויק; הביטוי צריך להיות אזרחים בכירים –senior citizens – זאת אומרת, אזרחים שהם בכירים, הם יותר גבוהים במעמד מאזרחים רגילים. אז בלי לסדר פה עכשיו מעמדות חדשים בחברה, זו משמעות הביטוי באנגלית. 
+
+ אני מאוד שמח שניתנה לנו היום ההזדמנות לקיים את היום הזה. אני חושב שהמאמץ התודעתי שהכנסת עושה בוועדות, במליאה, ביום המיוחד הזה, יביא בסופו של דבר לשינוי הגישה הכוללת. ומאחר שאנחנו עסוקים במערכת פוליטית, אני אומר לכולכם: אנחנו נפעיל לחץ על כל מפלגות ישראל, תהיה הפוליטיקה שלהם בענייני החוץ אשר תהיה; תהיה הפוליטיקה שלהם מול הפלסטינים אשר תהיה. בנושא הזה, של אזרחים ותיקים נדרוש מהם שורה של דרישות: מי שרוצה את הקולות שלנו, של מיליון ויותר אזרחים ואזרחיות, יצטרך לעמוד בדרישות האלה. את המסע הזה אנחנו נכין לקראת הבחירות הבאות. תודה רבה לך ותודה רבה לכם. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת אורן אסף חזן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב פרי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברתי היקרה השרה שקד, חברי וחברותי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אני רוצה להתחיל דווקא מהסוף, מהדברים שאמר נחמן. הוא אמר שיש היום מיליון, 1.2 מיליון אזרחים ותיקים במדינת ישראל. אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על זה הפוך. כולנו בשלב כזה או אחר בחיים נהיה אזרחים ותיקים, ולכן, המחשבה – מי שהיום לא מבין שהיום אולי קל לו, נוח לו כשהוא קם בבוקר והולך לעבודה, כשהוא פותח את המקרר להכין ארוחת ערב, כשהוא יוצא בערב לסרט; הוא מסתכל על אנשים מרחוק משל הם היו חייזרים אפילו, ולא מבין שבעוד יום-יומיים – תאמינו לי, החיים בצ'יק עוברים – הוא גם יהיה באותו מקום, הוא פשוט מאבד את עצמו לדעת.
+
+ אני רוצה להגיד לכם שהרבה פעמים אני רואה אנשים על מסכי הטלוויזיה, או כאשר מקלט הרדיו פתוח, והם שומעים את השיר "אל תשליכני לעת זקנה", והם מחייכים, והם מתרגשים. רק מה, הרגע הזה הוא רגעי לחלוטין; הוא נגמר שנייה אחרי שהשיר נגמר. לצערי, אנחנו רואים את זה בהתנהלות היומיומית שלנו כאן בכנסת. הרבה פעמים אנחנו רואים כתבה שמספרת על התעללות, לצערי, או על קשיים בחיי היום-יום, על הבדידות. רבותי, הבדידות היא אחד האויבים הקשים מכול: אדם מגיע לביתו, יושב בין ארבעה קירות, אין מי שבא, אין מי שמבקר, אין טלפון שמצלצל. הקושי הוא דבר שאי-��פשר אפילו להסביר אותו במילים, לא משנה כמה הנאום שלי יהיה ארוך. 
+
+ הם – וגם כאן רואים את זה – כואבים, צועקים, נואמים, כותבים איזה פוסט בפייסבוק, אבל דה פקטו, בפועל, כמעט לא עושים שום דבר. ולמה כמעט לא עושים שום דבר? כי העניין הזה פשוט רחוק מהעין, וגם רחוק מהלב. אני יכול רק למצוא את עצמי כאן, בתור מי שמייצג את הדור הצעיר, פעם ראשונה מבקש סליחה; מבקש סליחה ממי שנתנו את הכול כדי שהמדינה הזאת תקום על הרגליים, תתקיים. אני לא מדבר רק ברמה האידיאולוגית, על אלה שחירפו נפשם, על אלה ששפכו דמם כדי שאנחנו נוכל להתקיים פה; להפך, דווקא ברמה החברתית עלינו, כחברה שדוגלת בערכים של אהבה, אחווה, רעות, שלום – הם אלה שעשו את הכול כדי שאנחנו נוכל להיות פה, והיום אנחנו, לצערי, לא מחזירים להם מספיק. ובאופן אבסורדי, אנחנו לא מחזירים לעצמנו. 
+
+ אז קודם כול, אני יכול להתנצל, אבל לצד ההתנצלות הזאת אני גם יכול להבטיח: בשנה שחלפה העברנו כמה חוקים שקשורים דווקא לאנשים שביום-יום אין מי שייצג אותם בכנסת, אין מי שיעשה להם לובי, אין מי שיזעק את זעקתם. העברנו למשל את חוק המאבטחים – חוק שהגשתי כבר בתחילת דרכי. מאיפה בא החוק? חבר הכנסת מלכיאלי, מאיפה הוא בא? כמוני כמוך, יצא לנו לעבור ברחוב ולראות אדם שבקלות הוא יכול להיות הסבא שלנו, או הסבתא שלנו, עומדים בקושי תחת השמש, או לעתים תחת גשם עם איזו מצחייה קטנה מעל ראשם, ואיזה מקרר קטן, שלא לומר צידנית, כאשר הם שומרים על בית-הספר, על הקניון, על החניון, על אתר בנייה. לאף אחד לא היה אכפת מהם; לא רק שהם היו שקופים, הם לא היו קיימים בכלל. אז העברנו את החוק שקובע שיש לתת להם תנאים הולמים, המינימום של המינימום: עמדת שמירה מסודרת ומוסדרת כדי שהם יוכלו לסיים את היום שלהם ולהביא פרנסה הביתה, ולשמח את הנכדים, אם יש כאלה, בכבוד. וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות.
+
+אני רוצה לומר תודה לכל אלה – יש יאמרו ותיקים, ואיך אמר את זה חבר הכנסת נחמן שי? הם צריכים להיות בכירים. אני רוצה לומר להם תודה, אדוני היושב-ראש, כי לולא המאבק היומיומי שלהם אנחנו לא היינו יכולים להיות פה ולנהל את המדינה. 
+
+אני רוצה לנצל את הדקה האחרונה שניתנה לי, ברשותכם, לנושא נוסף. היום צוין בכנסת יום השפה הערבית. לשמחתי, אחרי שנה וחצי, בשעה טובה, אפשר לומר שהתקדמנו עוד שלב. הצעת החוק שלי ללימוד השפה הערבית בישראל בבתי-הספר החל מגיל צעיר הגיעה היום להכנה לקריאה ראשונה לוועדת החינוך. יש לומר תודה רבה גם ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מרגי. אני מקווה מאוד – הסיכום שהגענו אליו עם משרד החינוך הוא שהם יבנו איזשהו נוסח שיהיה מוסכם, שלא יפגע בהם ברמה הפדגוגית אבל יביא בשורה שקובעת דבר פשוט: כל אזרח במדינת ישראל, בין שהוא יהודי שצריך ללמוד את השפה הערבית, ובין שהוא ערבי שחייב לדעת עברית כדי להרגיש חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, יזכה לקבל את הדבר הזה. אנחנו מקדמים את זה בחקיקה מסיבה פשוטה מאוד – שאולי היום זה הרצון של השר בנט ללמד את השפה הערבית המדוברת, אבל מחר יכול לקום פה שר אחר שיחליט שהשפה הזאת היא מוקצה, ולכן החקיקה חשובה. 
+
+ בשניות האחרונות לנאום אני אגיד לשרה לשוויון חברתי ואזרחים ותיקים, השרה גילה גמליאל, שעושה לילות כימים למען האזרחים הוותיקים: אנחנו כאן לרשותך, וביחד אנחנו לרשותם. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חזן. חבר הכנסת יעקב פרי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת טלי פלוסקוב.
+
+
+ תודה. אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, אזרחיות ואזרחים ותיקים ונכבדים, היום מציינת הכנסת את יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים, אלה שהקימו במו ידיהם את מדינת ישראל, ביססו את כלכלתה ועיצבו את המארג החברתי המאפיין אותה. אותם אזרחים ואזרחיות ראויים לכל הוקרה וכבוד על פועלם ומרצם. ממשלת ישראל קיבלה על עצמה, בכמה החלטות ממשלה שונות, להיערך למצב של הזדקנות האוכלוסייה, אך נראה כי אין יד מכוונת אחת, ובמקום לראות את התמונה הכוללת, כל גורם ממשלתי רלוונטי עושה לביתו שלו. 
+
+נוכח העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה, המצב רק יחריף, על כן חייבת המדינה לעשות סוויץ' ולעסוק במציאת פתרונות הולמים יומם וליל. יש מקום ויש הצדקה להכין וליישם תוכנית-אב לאומית לטיפול באזרחים הוותיקים, כזאת שתכיל את מכלול האספקטים הכרוכים בכך, מטיפול בגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי ועד עובדי הסיעוד והכנת תוכנית מתאר ארצית אשר תחייב עיריות להקים בתי-אבות ודיור מוגן. הנתונים הקיימים בהקשר זה מדאיגים בכל היבט. כבר היום קיים מחסור חמור בבתי-אבות ומוסדות סיעודיים, וכידוע, יש מחסור חריף בכוח אדם לטיפול באוכלוסייה הוותיקה, והסיעודית בפרט. לצד עובדות אלו גם הנתונים המדאיגים על השינויים הדמוגרפיים מעלים חששות כבדים, שכן הם בוודאי ישפיעו על הכנסות המדינה וכלכלתה.
+
+ חובה על מדינת ישראל להתמודד ולהכין את הקרקע לעתיד ודאי זה, אשר אינו רחוק מאתנו. אני קורא מכאן לממשלה הזאת ולממשלות שיגיעו אחריה: יש למצב – – –
+ 
+
+ ח"כינו הנחמדים וגברתי השרה, הדובר הפסיק את דבריו מכיוון שאתם מפריעים לו.
+
+
+ באמת?
+
+
+ כן.
+
+
+ כן, ביטן.
+
+
+ אכן כך.
+
+
+אני קורא מכאן לממשלה הזאת ולממשלות שיגיעו אחריה: יש להציב את נושא מוכנות המדינה להזדקנות האוכלוסייה בראש סדר העדיפויות. רק כך תקבל האוכלוסייה הוותיקה את המענה הראוי לצרכיה; רק כך כלכלת ישראל תגבר על הקשיים הכלכליים הצפויים נוכח העלייה בתוחלת החיים.
+
+ עם זאת, אל לו למענה לאוכלוסייה הוותיקה להיות רק צופה פני עתיד. תוכניות אלה חייבות להיעשות, אך חייבים, פשוט חייבים, לתת גם מענה מיידי למצוקות הקיימות כבר היום. מדי שבוע כמעט אנו שומעים על העוולות שאליהן נחשפים הקשישים במישור הביורוקרטי, שבו הם ניצבים מול מחסומים, ובמישור הטיפולי, שבו חשופים קשישים להתנהגות ברוטלית ואלימה של מטפלים סיעודיים, מפלצות ללא רחמים. עם מתן הכבוד הראוי להפרטה, למדינה אסור להתנער ממחויבויותיה לאזרחים הוותיקים שיישבו את ארץ אבותינו. כלכלת ישראל חשובה, אך הערכים שעליהם מושתתת המדינה חשובים לא פחות. נראה כי חלק מהערכים האלה אבדו לנו.
+
+ אנו שומעים רבות משפטים מהדהדים, כותרות: "אל תשליכני לעת זקנה", "והדרת פני זקן". משפטים גדולים והגדרות לא יקדמו אותנו ואת האזרחים הוותיקים; רק מעשים, תקציבים, חקיקה מתאימה וממשלות שמחויבות לפתרונות, שמחויבות לתת מענה לצרכים המהותיים והבסיסיים שמעניקה מדינה יהודית מתוקנת – הם שיביאו לשינוי.
+
+המילים "זקן" ו"זקנה", כפי שכבר אמר כבוד יושב-ראש הכנסת בדברי הפתיחה שלו, אינן מילים גסות. בספר איוב – ואני מצטט – כתוב: "בִּישישים חֹכמה ואֹרך ימים תבונה".
+
+ חברותי וחברי חברי הכנסת, זוהי חובתנו המוסרית והערכית לטפל בבוגרי שבטנו. זוהי חובתה של הכנסת לעסוק השכם והערב במענה הנדרש עבור הקשישים מכלל המגזרים. זוהי חובתה של הכנסת לדרוש מהממשלה לנקוט את הפעולות הנדרשות להקלה על אחת מהאוכלוסיות החלשות אך החשובות ביותר. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יעקב פרי. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. 
+
+
+תודה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בידיעה מרעישה: כל מי שיושב כאן – כך אני מקווה, לפחות – בסופו של דבר יהפוך להיות קשיש. 
+
+
+גם גישה אופטימית, אבל – – –
+
+
+  לא, לא יכול להיות.
+
+
+ בגלל זה אמרתי שאני מקווה. 
+
+
+ דברי בשם עצמך. 
+
+
+ אוקיי. הזקנה – מה לעשות, חברים? מגיעה בסוף לכולם. 
+
+ אני רוצה לפתוח בכמה נתונים פשוטים, כדי לסבר לכם את האוזן על מה שמצפה לנו. בואו נדבר בשפת המספרים: בסוף שנת 2015 אוכלוסיית בני ה-65 פלוס מנתה 919,500 איש, כפי שציין חברי נחמן שי – 11%; עד שנת 2035 אוכלוסיית בני ה-65 פלוס אמורה לגדול ל-1,660,000 איש – 14.6%; היום בישראל גרים 408,700 אנשים מעל גיל 75, 117,700 אנשים מעל גיל 80, והכי חשוב – כ־3,100 איש מעל גיל 100; מאז שנת 1955 גדלה אוכלוסיית המדינה פי 4.6 ואוכלוסיית בני ה-65, לעומת זה – פי 10.6. 
+
+ כתוצאה מהשינוי הדמוגרפי המהיר הזה גוברים האתגרים, הצרכים והבעיות הייחודיות לאוכלוסייה זו. אני, מתוקף תפקידי כיושבת-ראש ועדת המשנה לעניין האזרחים הוותיקים בכנסת, נפגשת עם הקשישים מדי שבוע ורואה קשישים מאושרים, שרים, רוקדים, לומדים, ולצד זה גם שומעת את הצרות שלהם, רואה את העוני ואת תנאי המחיה הירודים של רבים מהם. 
+
+ אחת הבעיות הקשות שחלק מהקשישים מתמודד אתן היא בעיית הדיור. בעיה זו נוגעת במיוחד לקשישים העולים. בסקר שבוצע על ידי מכון ברוקדייל נמצא שרק ל-40% מהעולים הקשישים יש דירה בבעלותם – זאת, בהשוואה ל-85% מהקשישים שאינם עולים. הבעיה היא שאין כיום תוכנית לפתרון משבר הדיור הציבורי לקשישים. המצב הזה הוא תוצאה של התנהלות בלתי אחראית של ממשלות העבר. לא יכול להיות שבמדינת ישראל, מדינת העם היהודי, יש ניצולי שואה שמחכים כבר 20 שנה לקורת גג מהמדינה. 
+
+בעיה אחרת, המהווה קושי גדול עבור הקשישים, היא הבדידות. לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס משנת 2014, 37% מבני ה-65 פלוס מרגישים בדידות לעתים קרובות, ובגיל 75 ומעלה זה כבר מגיע ל-42% מהקשישים. תחושת הבדידות עולה עם ההזדקנות עקב הירידה במצב הבריאות והתפקוד האישי, כמובן, אובדן של בני זוג והצטמצמות הפעילות והקשרים החברתיים. למי שטרם הספיק להבין: הבדידות, חברים יקרים שלי – הבדידות הורגת.
+
+ומה לגבי ניצולי שואה? בישראל יש היום כ-200,000 ניצולי שואה. ניצולי השואה סובלים מבעיות ייחודיות שהן תולדה ישירה של השואה, בעיות המלוות אותם יום וליל, מפרות את שלוותם ומתעצמות עם השנים. מדובר בבעיות פיזיות, בריאותיות, מצוקות נפשיות או חרדות, והגרוע מכול – בדידות והיעדר רשתות תמיכה משפחתיות וחברתיות. כמו כן, רבים מהם אף אינם מסוגלים למצות את זכויותיהם בשל קשיי שפה, ביורוקרטיה ומצוקות בריאותיות ונפשיות. 
+
+ בישראל יש עמותות וארגוני זכויות לניצולי שואה שמטרתם לסייע לאותם ניצולי שואה ולקדם את רווחתם. עלינו לסייע ולתמוך בכל אותם ארגונים, אשר מגיעים לכל קשיש וקשיש, דואגים לכל מחסורו ומסייעים לו להתגבר על הביורוקרטיה ולמצות את הזכויות המגיעות לו. אני רוצה להודות גם למרכז הארגונים וגם לארגון חזית הכבוד, שנמצאים אתנו היום, על העבודה הנפלאה שאתם עושים לטובת ניצולי השואה, וברוב המק��ים בהתנדבות מלאה, ללא שום תמיכה מצד הממשלה.
+
+לשמחתי, אחרי שנים של הזנחה, בקדנציה הנוכחית של הכנסת, הצלחנו להביא גם כמה הישגים משמעותיים לטובת ציבור הקשישים בישראל.
+
+מצטערת. אני אנסה לצמצם. אני רואה שחמש הדקות עברו יותר מדי מהר.
+ 
+ יש לנו עוד הרבה מה לעשות. עד עכשיו עבדנו בשיטת כיבוי שרפות, רבותי. עולה בעיה – מנסים לפתור אותה, לפעמים מצליחים ולפעמים לא. הרבה פעמים הפתרונות המוצעים הם זמניים בלבד. מכאן, רבותי, כולנו מבינים: אי-אפשר להמשיך בדרך הזאת. קודם כול ולפני הכול יש לבנות תוכנית-אב לאומית לטיפול בקשישים – תוכנית כוללת, שתבטיח קיום בכבוד לאוכלוסייה המבוגרת בישראל בכל תחומי החיים; תוכנית שתדאג לכך שאריכות החיים ההולכת וגדלה במהירות תלווה באיכות חיים טובה; תוכנית שתביא לשינוי בהתייחסות לאזרחים הוותיקים, כך שיראו בהם נכס של מדינת ישראל ולא נטל למשק ולחברה. כן, רבותי, קשישים הם לא נטל. קשישים הם נכס של מדינת ישראל.
+
+ אני מנסה לראות מה בכל אופן אני חייבת להגיד לפני שאני מסיימת. אני רוצה לפנות לכל מי שיושב כאן באולם ולכל שרי הממשלה: חשוב מאוד להבין שאם לא נטפל בקשישים, אנחנו עומדים בפני אחד המשברים החברתיים החמורים שידענו בחברה הישראלית. כדי למנוע את זה עלינו לקדם תוכנית-אב לאומית לטיפול בקשישים, שתכלול את כלל משרדי הממשלה תחת גוף אחד. אדוני ראש הממשלה, זה צריך להיות בטיפול של משרדך. אם לא נתעורר היום ונתחיל לתכנן את הטיפול באוכלוסייה הוותיקה, מי שייפגע מכך היום הם ההורים שלנו – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – והבאים בתור יהיו אנחנו. תודה, אדוני היושב-ראש. באמת תודה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת טלי פלוסקוב. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי.
+
+ לפחות, חברת הכנסת פלוסקוב, בשורה קטנה ביום כזה: שמעתי שסוף-סוף נחתם הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת רוסיה, וכ-50,000 קשישים יזכו בפנסיות. אז לפחות משהו משמח. בבקשה, אדוני.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. חברי חברי הכנסת, היום הכנסת מציינת שני ימים: יום אחד זה לציון יום האזרחים והאזרחיות הוותיקים, והיום השני זה יום השפה הערבית. אני חושב שיש קשר בין הדברים.
+
+ אפתח בסיפור ששמעתי בילדותי – אני חושב שזה סיפור שממצה את הכבוד שיש לנו לזולת: פעם איזה ילד הולך ברחוב ורואה את הסבא שלו זרוק על הרצפה, אוסף נדבות, בגדים קרועים, ביום של חורף. אז הבן בא הביתה ואומר לאבא שלו: אבא, ראיתי את סבא נמצא בפינת הרחוב, וככה, אוסף כסף, אוסף נדבות; יום קר, אולי נזמין את סבא הביתה? אז האבא אומר לבן – האבא עסוק כולו, עומס של עבודה: תקשיב, בעליית הגג יש מעיל. קח את המעיל, לך תביא לסבא, שיהיה לו חם. הבן אומר לאבא: בסדר. עולה למזווה, לוקח את המעיל, לוקח מספריים, מתחיל לחתוך אותו. האבא אומר לבן שלו: תגיד לי, בשביל מה אתה חותך את המעיל? אומר לו: אבא, חצי מעיל אני משאיר לך, כשאתה תהיה זקן.
+
+המצווה הזאת של "והדרת פני זקן" התחילה כמצווה אלוהית. כבר בספר התורה מוזכרת החובה שיש לנו לכבד את הזקן. אבל אני חושב שהמקום של כנסת ישראל בכיבוד של הזקן הוא לא רק באמירות. אנחנו פוגשים אין-סוף חוקים – שלצערנו מתקדמים בהליך מאוד מאוד אטי – שתפקידם חוקים זו גמישות של הביורוקרטיה דווקא לאותם קשישים, דווקא לאותם אנשים, שמאוד מאוד קשה להם להתרגל לכל הקדמה החדשה.
+
+ אספר לך, אדוני היושב-ראש, על הצעת חוק שאני מקדם בימים האלה: היא הגיעה אלי מאדם קשיש שקנה באחת מרשתות הסלולר חביל�� של דיבורית, ב-30 שקל לחודש. חודש אחד, כשהוא פותח את החשבון בנק שלו, הוא מגלה 300 שקל. אז כמובן, הוא בטוח שיש טעות, אין סיבה שייקחו יותר. הוא מרים טלפון לחברת הסלולר ואומרים לו: לפני 18 חודשים חתמת, כשקנית את החבילה, שהחבילה תקפה ל-18 חודשים, ובעוד 18 חודשים זו חבילה אחרת. הוא אומר להם: כן, אבל לא ידעתי, זה חוזה שחתמתי מזמן. אז אומרת לו אותה חברת סלולר: נכון, אבל שלחנו לך מכתב שבעוד חודש מסתיימת התוכנית. אז הוא אומר לחברת הסלולר: אבל אני לא יודע, אני לא מצליח לקרוא. אז הם אומרים לו: כן, גם שלחנו לך את זה בסמ"ס. אז הוא אומר: אבל אני לא מסתדר עם הפלאפון; הבן שלו קנה לו איזה פלאפון מאוד יקר, שאבא שלו יוכל להתעסק, אבל הוא מצליח להסתדר – הוא בקושי מצליח להרים טלפון. הוא היה צריך לשלם 300 שקל.
+
+ ואני מקדם עכשיו הצעת חוק, בגלל אותו סיפור, שחברות הסלולר יהיו חייבות – בעיקר לקשישים, אבל לא רק: אתה הולך להעלות לו את החבילה, והוא לא זוכר את מה שהוא חתם עליו לפני 18 חודש. תרים טלפון לאותו בן אדם – לדבר כולם יודעים – ותגיד לו: תקשיב, תדע לך, בעוד חודש החבילה שלך הולכת להסתיים.
+
+ ואיך זה קשור ליום השפה הערבית? הייתי היום בדיון בוועדת העבודה והרווחה. פונים אנשים, ערבים שלא מצליחים לדבר עברית, ומגיעים לביטוח הלאומי – יש זכויות בביטוח הלאומי כמו שיש חובות – והביטוח הלאומי שולח להם מכתבים שהם לא מצליחים לקרוא. גם יהודים לא יודעים בהכרח לקרוא את זה, ובוודאי ערבים. ושולחים להם כל מיני מיילים עם תביעות שהם יכולים ליהנות מהן, והם לא מצליחים להגיע לזה.
+
+אנחנו בוועדה דרשנו מהביטוח הלאומי שכל נייר שהם מוציאים יהיה חייב להיות מתורגם ליהודים ולערבים, בעברית ובערבית ביחד, אני חושב שדווקא לאותם אנשים. אין לי ספק שהדור הערבי הצעיר כבר רובו הגדול יודע לדבר עברית, ויודע גם לקרוא עברית. הקשישים שבהם, מסתבר שפחות יודעים. אבל אני חושב שחלק מהמחויבות שלנו לדאוג לקשיש זה בפישוט של הביורוקרטיה. הם לא עומדים בקצב של הקדמה שלנו – לתת להם בקצב שלהם, בהבנה שלהם, את כל המידע. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מלכיאלי. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה, אדוני. אחריו – אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת דב חנין, ואז נשמע את התשובה של השרה לשוויון חברתי חברת הכנסת גילה גמליאל.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, קודם כול ברכות. זו באמת הודעה מאוד משמחת על ההסכם עם ממשלת רוסיה לגבי הפיצויים. זו החלטה משמעותית. תודות – דוד ביטן, אני מבקש ממך – תודות לחברים שלי, ראשי השדולה, לטלי פלוסקוב ולנחמן שי ולאיציק שמולי. בכלל, מרשים שאחד מהאנשים כמעט הכי צעירים בכנסת, אני חושב, או בין הצעירים בכנסת, עוסק בסוגיה הזאת.
+
+ותק, אדוני, כפי שפתחת בנאומך ואמרת, הוא סממן לכבוד, או כך נחשב במשך הרבה מאוד שנים בחברה שלנו – הזקן היה תמיד חכם הכפר – אבל יכול להיות שאנחנו כבר מזמן לא בתוך המציאות הזאת. מקומם של הוותיקים, אדוני, הוא ביחס ישיר למקומם של שאר האזרחים והאנשים שאנחנו אמורים להיות אחראים לגביהם. כי האנשים הוותיקים הם אולי קבוצה שהופכת בתפיסת עולם קפיטליסטית, בצורה נמהרת, לאנשים פחות רנטביליים, או יותר אטיים; כמעט הייתי אומר – אני מקווה שאני קצת מגזים, אבל קצת אגזים ואומר: במדיניות שבה אם אין נכים אין עיכובים ואם אין זקנים אין בזבוזים, לא פלא שאנחנו אחת לשנה מקיימים את היארצייט הקבוע של כל אלה – פעם יום הנכה, פעם יום הקשיש. ויש גם קשישים שהם בעצמם נכים.
+
+תוחלת החיים מתארכת, כל אחד יודע. השאלה היא מה איכות החיים שהטכנולוגיה מאפשרת, משום שאדוני, הניכור נשאר אותו ניכור; תפיסה מאוד עסקית, וקבלת החלטות על ידי מי שבאותו רגע נתון אינם בתוך הסטטוס של להיות אנשים מבוגרים. ואנחנו ראינו את זה. לי יצא, אדוני, לעמוד בראש ועדה שעסקה בפנסיה בקיבוצים, ואותה סוגיה הייתה גם שם. לצערי הרב, התקבל מצב הרבה יותר טוב מאשר מקובל אצלנו במדינה באופן רחב, אבל גם שם הוותיקים בעלי הזכויות, אלה שיכולים להילחם פחות על זכויותיהם – גם הם נשכחו במקום הזה. לא צריך להיות בתוך הסטטוס כדי לקבל את ההחלטות, משום שבסופו של דבר כל אחד יהיה ותיק וקשיש. 
+
+השרה איילת שקד, שומעים אותך עד פה, תודה; אם אתם רוצים לדבר, יש לכם כמובן יציאה. לי יש הפרעות קשב, ואני מבקש להתחשב בכך. תודה.
+
+ והבעיה, היא נאמרה כאן קודם, היא באיכות החיים. תוחלת החיים בישראל היא 80 שנה לגבר ו-84 שנים לאישה, וטוב שכך. אני מברך את עצמנו על כך, ולפי האנשים הוותיקים שראיתי היום, הם כולם יעברו ויעקפו את תוחלת החיים הישראלית. השאלה היא בעיקר: איך חווים את עיקר חוויות החיים, אדוני היושב-ראש, בעצמאות ובכבוד?
+
+ אותה חברה שאנחנו קוראים לה חברה נגישה, שמאפשרת לכל אחד בסופו של דבר להתקיים ולהגיע – כי אתה יודע, אדוני, במכון המחקר של הכנסת גילו שבחיים האלה, הפלא ופלא, יש רק חיים אחד. לא סגור מה קורה בעולם הבא; כאן – אחד. ואם בחיים האלה כולם צריכים להיות מותשים ממאבק מתמיד על דברים שהיו מובנים מאליהם אלמלא מדד החמדנות היה כל כך גבוה, והחלוקה הייתה הרבה יותר הוגנת, אדוני – משום שעוני זה חלוקה לא נכונה של עושר, ואין לו שום ביטוי אחר.
+
+ ולא צריך להילחם על כל דבר; נכים לא צריכים להילחם על קצבתם, כמו שקשישים לא צריכים להילחם על קצבתם; ויש קשישים שהם נכים והיו נכים. אבל אצלנו, במציאות המאוד-עסקית שלנו, שחושבת שמדינה היא עסק, אדם שהיה מוגבל, ברגע שהוא מגיע לגיל 67 – גבר, ו-62 – אישה – הוא מפסיק להיות מוגבל, אדוני; הוא הופך להיות קשיש, הוא מאבד את כל זכויותיו כמוגבל. הוא הופך להיות קשיש, הופך פתאום לאצן אולימפי באולימפיאדה. וזה לא נכון, כי קשיש מוגבל הוא קשיש מוגבל. 
+
+ לכן, ה-new deal שיש לעשות אותו כאן זה: א. ברמת ה-basic income – איפה שצריכה להיות הכנסת היסוד, אדוני, משם צריך להתחיל קו העוני, שעולה למעלה, ומפלס החרדה, שיורד למטה, כי לכל אדם במדינה שלנו יש את הזכות – ויש גם למדינה את האפשרות – שלא יפחד שיהיה לו קר מדי בחורף וחם מדי בקיץ; ושתהיה לו תקרה מעל לראשו; ושיהיה לו אוכל במקרר, שלא יצטרך לאכול בבית-התמחוי; ושהוא לא יצטרך להתלבט בין פרוסה לתרופה. 
+
+ כאן צריך לעשות מורטוריום שלם בנדיבות רבה מאוד: להעלות את קצבת הנכות ואת קצבת הזקנה; לעשות מורטוריום כולל, אדוני, הגיע הזמן לגבי ניצולי השואה: כל מי שחי תחת משטר נאצי בכל מקום בעולם והוא מתאים לגיל – צריך לקבל. היום כל מי שנמצא שם צריך להיות, בלי לברר שום דבר. אלה הם הדברים, ולכן, העניין הוא עניין של חלוקה. 
+
+ באמת, תרשה לי ממש 30 שניות. אני רוצה לומר, בפרפרזה למשפט המפורסם של קורצ'אק, כששאלו אותו מהם ילדים, והוא אמר: ילדים הם כמו אנשים מבוגרים, רק שהם יותר נמוכים. אנשים מבוגרים הם כמו אנשים רגילים, רק שהם יותר אטיים במבחן החברה וביכולת שלה להמתין להם במעלה הגבעה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת ��ילן גילאון. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני. 
+
+
+ תודה לך, אדוני היושב-ראש. עמיתי חברי הכנסת, גברתי השרה, החברה שלנו חייבת חוב גדול לאזרחים הקשישים בארץ הזאת. אנחנו חייבים חוב גדול לקשישים בארץ הזאת לא רק בזכות הדברים שהאנשים והנשים האלה עשו בעבר, לא רק בזכות התרומה שלהם לחברה, לכלכלה, לתרבות, להיסטוריה, למשפחות של כל אחד ואחת מאתנו – גם בזכות התרומה שלהם בעבר, אבל עמיתי חברי הכנסת, גם בזכות התרומה שלהם בהווה. חלק גדול מאוד מהקשישים עד היום פעילים, מתנדבים, עוזרים לבני משפחה, מסייעים, מעורבים, ואנחנו צריכים בהחלט להתייחס אליהם גם ככאלה. אני לגמרי מסכים לדבריה של חברת הכנסת פלוסקוב בעניין הזה. 
+
+ אבל כאשר אנחנו מציינים את היצירה ואת העשייה הרבה של קשישים רבים בישראל, אנחנו צריכים בעת ובעונה אחת גם לראות את הקשיים ואת המצוקה שבה נמצאים קשישים רבים מדי בארץ הזאת. קודם כול – העוני. העוני בקרב הקשישים זו תופעה שצריכה להדיר שינה מעינינו. אני מסתכל על הכותרות של החודשים האחרונים ונותן לכם רק דוגמה לכותרות: ה-OECD: ישראל בתחתית הטבלה בהענקת זכויות לקשישים סיעודיים – כותרת אחת; כותרת מהחורף האחרון: הקור חוזר – אבל לקשישים אין כסף לחימום; כותרת נוספת, מזעזעת במיוחד, אבל מאחורי הכותרת יש סיפורים: בלי בושה: משפחות מאשפזות הורים מבוגרים לימי החג. 
+
+ ולא רק עוני יש בקרב הקשישים. אנחנו מדברים על מערכת שפוגעת בהם גם כאשר מערכות התמיכה נפגעות. למשל, כאשר עובדים סוציאליים מפוטרים אנחנו מגיעים למצב שבו דורשים מעובדים סוציאליים לטפל, כל אחת – כל עובדת סוציאלית – ביותר מ-500 קשישים. זה בלתי אפשרי, זה לא יכול לקרות וזה גם לא קורה בעולם המציאות. כשאנחנו מדברים על בעיית העוני בקרב הקשישים, אני חייב להגיד משפט על תופעה שאני נתקל בה רבות, והיא התופעה של קשישים בציבור הערבי. זה נכון שהחברה הערבית, יש לה מערכות תמיכה מסורתיות – משפחות מסייעות, יש מערכת של התגייסות שלמה מסביב לאדם המבוגר – אבל כאשר רמת העוני בחברה הערבית בישראל גבוהה, היכולת לסייע לקשישים נפגעת, נפגעת בצורה ניכרת. 
+
+ אנחנו הבאנו בפני הכנסת הזאת, אדוני היושב-ראש, הצעת חוק להכפלת קצבת הזקנה. אני חושב שהצעת החוק הזאת הייתה במקום. לצערי, הממשלה התנגדה וההצעה נפלה על חודו של קול. אני שמעתי את השרה גמליאל, שנמצאת אתנו כאן בדיון, שהעלתה לאחר מכן הצעה משלה, והיא אמרה: אולי אנחנו לא יכולים להכפיל את קצבת הזקנה לכולם, אבל לפחות נעלה לאלה שאין להם לרמה של מינימום 5,000. ואני לגמרי מצטרף לגישה הזאת. אני חושב שאם אנחנו לא יכולים להכפיל לכולם – בואו ניתן קודם לאלה שאין להם תמיכות אחרות. אבל ההצעה שלך, גברתי השרה, איכשהו נתקעה במערכת הממשלתית. אני קורא לך מכאן לחדש את היוזמה, ואני מבטיח לך שאנחנו, מספסלי האופוזיציה, נתמוך בכל הכוח ביוזמה כזאת, כי אני חושב שהיוזמה הזאת תבטיח לקשישים בישראל לא לחיות בעוני ולא לחיות במצוקה. 
+
+ ונקודה אחרונה, אדוני היושב-ראש, היא סוגיית הביטוח הסיעודי. הכנסת הזאת עשתה מהלך יוצא דופן. בקצת יותר מעשר שנים שאני בכנסת אני לא זוכר הרבה החלטות מליאה, אבל הכנסת קיבלה החלטת מליאה, ופנתה לממשלה עם החלטה מפורטת, הצעה ודרישה להכליל את הביטוח הסיעודי בסל הבריאות הממלכתי. אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לחזור ולקרוא לממשלה להרים את הכפפה הזאת. מדובר בכסף, יכול להיות שאולי אפילו מדובר בתוספת קטנה למיסוי. אני מכיר סקרים שאומרים ש-90% מהאזרחים מסכימים להוסיף עוד 0.5% לתשלום הביטוח הבריאות שאנחנו כולנו משלמים ולהשתחרר מכל הביטוחים הפרטיים ולדעת שזה נמצא בסל הבריאות הממלכתי. הגיע הזמן לעשות את השינוי הזה. זה נכון לקשישים שחיים אתנו, זה נכון לכל אחד ואחת מאתנו; זה נכון כדי שהחברה שלנו תהיה הוגנת וצודקת יותר. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. אני מתכבד להזמין את השרה לשוויון חברתי, חברת הכנסת גילה גמליאל, להשיב לכל המציעים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היום אנחנו מציינים את יום האזרח והאזרחית הוותיקים, ובעיני, עצם הציון הזה כאן בכנסת – זה יום שבו כולנו צריכים להסתכל בהוד ובהדר אל עבר אותם אזרחים שבזכותם בעצם קמה מדינת ישראל. יש לנו הרבה על מה להתגאות במדינה שלנו, וכל זה בזכותן ובזכותם. אז לזה בראש ובראשונה היום הזה נועד כאן, בכנסת, והיו גם, לאורך כל היום, דיונים בוועדות, בשדולה שהוקמה במיוחד לטיפול בנושא. בנוסף, גם מטעם הממשלה אנחנו מכנסים חודש שלם, את כל חודש נובמבר, ואנחנו מרכזים בו פעילות אינטנסיבית עבור האזרחים הוותיקים. 
+
+ אז באמת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על עצם ההתגייסות שלך לנושא, על כך שבזכותך כל הכנסת, בכל שלל פעילותה – ביחד עם היוזמים, הובלתם היום את היום המאוד-מרגש ונפלא הזה, שליווה, לאורך כל היום ממש, מאות של אזרחים ואזרחיות ותיקים שהגיעו לכנסת וקיבלו את הכבוד שמגיע להם בנושא.
+
+אין ספק שיש לנו עבודה רבה מאוד. אנחנו צריכים להבין שנכון להיום אחוז האזרחים הוותיקים עומד על כ-11%. בשנת 2030 במדינת ישראל נגיע ל-20% מהאוכלוסייה שתהיה אוכלוסייה אזרחית ותיקה. מה שזה אומר מבחינתנו הוא שאנחנו צריכים להיות ערוכים. זה דבר מבורך, מן הצד האחד, שמדי יום אנחנו מקבלים שש שעות נוספות לחיים; מן הצד האחר, זה מצריך את כולנו ואת כל המערך הממשלתי, את כל המערך, כל הארגון במדינה, להיערך בהתאם להזדקנות האוכלוסייה. זו הסיבה שהמשרד לשוויון חברתי עובד בתקופה האחרונה על תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, שתתכלל את כל הצרכים של האזרחים הוותיקים מכל המשרדים השונים. נגיש תכנית סדורה, על מנת שנתמודד עם האתגרים שעומדים לפתחנו בהרבה מאוד מן הסוגיות. 
+
+אין ספק שיש הרבה דברים טובים בכך שהרבה מאוד משרדים, כמעט כל המשרדים, מטפלים בנושא האוכלוסייה האזרחית הוותיקה; אבל יש בזה גם מן הקושי. יש הרבה מאוד דברים שהעליתם כאן היום, חברות וחברי הכנסת, שהם כל כך נכונים, כל כך ממוקדים. דיברו כאן קודם על חוק הסיעוד, שצריך להכליל אותו בתוך מה שמשלמים בעצם בביטוח הרפואי, כמה זה כל כך נשמע הגיוני וסביר וצריך כבר היה לבצע זאת מזמן. והתהליכים הביורוקרטיים האלה לוקחים זמן: כל הנושא של הקצבאות של האזרחים הוותיקים, זה נמצא במשרד הרווחה. ושם, סביב ההיבטים הללו, גם יש קושי, כל פעם מחדש, להתמודד – כיצד ניתן לקדם את כל הדברים. זו הסיבה שראיתי לנכון, במקום שכל פעם כל משרד יצטרך להתמודד לבד עם הצרכים שלו, עם העלויות הכספיות והתקציביות, צריך להתמודד מול האוצר – להציף את הדברים, את כל הצרכים, את כל האתגרים בתוכנית אסטרטגית, סדורה, מתכללת, מטעם המשרד לשוויון חברתי; כל משרד יציף בתוכה את הצרכים שלו וביחד נראה את התמונה המלאה של איך המדינה מתמקדת בהקצאת המשאבים עבור הצרכים, האתגרים שלפתחנו.
+
+ נאמר כאן קודם על ידי חברתי ח��רת הכנסת טלי שכולנו נהיה אזרחים ואזרחיות ותיקים. אני רציתי רק לומר לך שזאת באמת השאיפה. עד 120 – זו הברכה הנפוצה בימי הולדת. אנחנו רוצים להגיע לשם. אבל אנחנו גם רוצים שתהיה איכות חיים; לא רק לחיות בכבוד, אלא לחיות באיכות חיים. וזו הסיבה שהמשרד שלי שם לו למטרה לקדם את כל תחום תרבות הפנאי שקיימת, כל נושא החיוניות, טיפול בסוגיית הבדידות – שהיא כל כך נוקשה, כל כך כואבת, ו-23% מהאזרחים הוותיקים שלנו מתלוננים על בדידות. אין דבר שהוא – מאוד קשה להיות לבד. לא טוב היות האדם לבדו, נאמר כבר במקורות שלנו, ואלה חלק מהדברים ששמנו לנו כיעד אסטרטגי. 
+
+אז אימצתי את התוכנית המבורכת של השר אורי אורבך, זיכרונו לברכה, של פרויקט "שלישי בשלייקעס". הוספנו לו את הפלוס – תוספות: לא רק בימי שלישי ולא רק קולנוע בעשרה שקלים, אלא גם כל התיאטראות, וסיורים, וסגרנו רק בשבועות האחרונים את רשות הטבע והגנים – מסובסד, שש שעות, והם יכולים לבוא עם מדריכים מקצועיים, עם הסעות מסובסדות. הכול על מנת שכן יהיה ניתן לבוא וליצור את החברותא בין האזרחים הוותיקים – בינם לבין עצמם מן הצד האחד, אבל לא פחות חשוב: עם הדור הצעיר. יש המון מיזמים. 
+
+ כמי שאמונה גם על הצעירים וגם על האזרחים הוותיקים – פרויקטים של השילוב הבין-דורי: חייבתי את כל מרכזי הצעירים בארץ לתקציב פעילות חברתית עם האזרחים הוותיקים. הרבה מאוד פרויקטים של סבים וסבתות עם הנכדים והנכדות בבתי-הספר; הרבה מאוד מיזמים עם עמותות נוספות, כמו פרויקט והדרתָ, שבו בנות שירות לאומי מגיעות לאזרחים הוותיקים הביתה ונמצאות אתם על מנת להעביר, גם כן, עוד שעות שבהן יש איכות, זמן משותף. הרבה מאוד דברים. פרויקט כאן גרים – סטודנטים שמקבלים מלגת לימודים וגרים אצל אזרחים ותיקים. כאן יש הרמוניה, ופשוט הסיפורים נוגעים ללב, מרגשים עד דמעות. אני עצמי, כשלמדתי באוניברסיטת בן-גוריון גרתי אצל אזרחית ותיקה – וראיתי בזה יעד מרכזי, כי הפריון ההדדי בשותפות הזאת מוביל למקום שבו יש רק טוב.
+
+אני רוצה לומר לך, כבוד היושב-ראש, שיש כל כך הרבה דברים שאנחנו מקדמים סביב הנושא של האזרחים הוותיקים. אנחנו פותחים את הדלת בפני מי שלא סיימו את הלימודים בזמן היותם צעירים, בשל כל הקליטה שלהם: כשהם בנו לנו את המדינה הזאת הם היו צריכים לעבוד כל כך קשה. אני רואה את אימא שלי, שהגיעה לארץ והייתה במעברות והגיעה לכאן. היא הייתה צריכה, עם ההורים שלה – ויחד אתה הם 12 אחים – היא הייתה צריכה לצאת ולעבוד. יש המון כאלה בין האזרחים הוותיקים, שרוצים לבוא ולהשלים את הלימודים. אז כאן פתחנו להם את האפשרות הזאת, כן להשלים את ההשכלה. ומי שרוצים אפילו להרחיב את ההשכלה, ההעשרה, מעבר, בלימודים אקדמיים – גם כן, פתחנו בעבורם את האפשרות.
+
+לאמנים הוותיקים שלנו – וראינו את המצוקה שלהם עם גבי שושן, זיכרונו לברכה, שהתאבד בזעקה של מצוקה כלכלית – כאן קידמנו את הפרויקט שנקרא מיזם בשמחה, שבו אנחנו מתקצבים אמנים ותיקים והם מופיעים בפני אזרחים ותיקים ברחבי הארץ. כלומר, לקחנו את כל הפוטנציאל, האפשרויות, כדי לתת באמת מענה. בחזון שלי אני רוצה לראות את האזרחים הוותיקים, והאזרחיות, יושבים וחושבים: רגע, מה אנחנו נבחר לעשות היום? זה בדיוק היעד שלנו בהקשר של טיפול בסוגיית הבדידות ופתיחת האפיקים בתרבות הפנאי. 
+
+בנוסף, קידמתי הצעת מחליטים בממשלה שנותנת מענה על ההיבט התעסוקתי. לא כולם הצליח�� לצבור כספים לפנסיה, וחלקם גם מעוניינים – כחלק מסוגיית הבדידות הרצון שלהם הוא ללכת למקומות עבודה. קידמנו את פרויקט דרוש ניסיון. דרוש ניסיון נובע גם מהראייה המחקרית שטוענת שה-diversity בגילאות זה דבר שרק תורם לעסקים; לתת את הביטוי ואת האפשרות לאזרחים ותיקים להשתלב בעבודה לאחר היציאה לפנסיה. אני רוצה לומר לכם שלהפתעתנו ולשמחתנו מעל 3,000 חברות וחברות גדולות פתחו את הדלתות בעסקים שלהן להצטרפותם של אזרחים ותיקים, לעבוד אתם. זה דבר שבעיני הוא מאוד מאוד מבורך.
+
+דבר לא פחות חשוב זה פרויקט משותף שלנו עם הרב של הכותל: אותן חגיגות בר-מצווה לניצולי שואה ובת-מצווה לניצולות שואה – להחזיר להם את הרגע, ולו במעט, את הזמן של אותן שעות נעורים שגזלו מהם. וזה, אני רוצה לומר לכם – אני רוצה לשתף אתכם בזה שזה אחד מהדברים היותר-מרגשים שאפשר להיחשף אליהם, וזה דבר שבעיני הוא מאוד מאוד מבורך.
+
+קידמנו גם את הנושא של התיעוד של כל יוצאי מדינות ערב ואיראן, אזרחים ותיקים שהסיפור שלהם לא נשמע. אנחנו, כמי שהגענו לארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות – היופי היה תמיד הזיכרון, וחובתנו לזכור את הסיפור היהודי השלם ולתת להם את הביטוי גם כן, להשמיע, הפעם מקולם, מגרונם שלהם, את הסיפור האישי שלהם, שאותו חוו גם במקומות ובמדינות שהם גרו בהן וגם בעלייה שלהם לארץ, עם כל ההתמודדות, וכמובן את התרומה המאוד-עצומה להקמתה של מדינת ישראל.
+
+יש הרבה דברים, ויש לנו עוד הרבה מה לעשות, אין ספק. אני שמחה על שיתוף הפעולה בבית הזה. אין לנו כאן אופוזיציה ואין לנו כאן קואליציה. אנחנו משלבים זרועות על מנת לקדם דברים רבים ולתת מענה, עבורנו כולנו, לרצונות האישיים שלנו להגיע ולהזדקן בכבוד במדינת ישראל, ובאיכות חיים טובה ביותר. תודה רבה.
+
+
+ תודה, גברתי השרה. רק שאלה קצרה אלייך. מבחינה פרוצדורלית מה את מציעה?
+
+
+ מה שרוצים המציעים. מבחינתי הם יכולים להסתפק בדברי, כי היה היום יום מקיף בכנסת ישראל.
+
+
+מסתפקים? יש מישהו שלא מסכים להסתפק?
+
+
+ או שנעביר לוועדת המשנה של העבודה והרווחה.
+
+
+ לוועדה של – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לוועדה של העבודה והרווחה.
+
+
+ רוצה שנעביר? מצוין. אז נעביר.
+
+
+ אז להעביר לוועדה.
+
+
+ אני בעד.
+
+
+ בבקשה. אז השרה מציעה – – –
+
+
+ אולי באמת אני אבוא להציג בפניכם את כל הדברים בצורה – – –
+
+
+ בסדר גמור.
+
+
+ בשמחה רבה.
+
+
+ אז השרה מציעה להעביר את הנושא לוועדה. אם כן, יש לנו עמדה נוספת, של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, וגם השרה איילת שקד ביקשה. בוודאי נאפשר לה.
+
+
+ בסם אללה א-רחמאן א-רחים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם הסימולטני לעברית: – – – ואם אחד מהם או שניהם יגיעו לגיל מופלג, אל תאמר להם "אוף". דבר אתם במילים טובות ורחם עליהם, ותאמר: אוי אלוהי, רחם עליהם, כפי שחינכו אותי וגידלו אותי כשהייתי קטן. 
+
+אני פונה אל כל האזרחים: האבא והאימא הם שבילו לילות ערים בשמירה עליך. כל אחד מאתנו יכול לשמור על ההורים שלו, אבל ההבדל הוא שהאבא והאימא שלך בילו את הלילה ערים כשהם רוצים שאתה תחיה, ואתה מבלה את הלילה ער לידם ואתה רוצה שהם ימותו.
+
+לכן, אני פונה אל כולם: תנהגו בטובה עם ההורים שלכם ותקשיבו לדבריהם, כי הדבר הקשה ביותר עבור המבוגרים הוא הבדידות. יש מנהג ידוע אצל המבוגרים שהם יכולים לספר לך את הסיפור כמה פעמים, וזה דומה למשל לכך שאבא לקח את הבן שלו לגן ושאל אותו על ציפור מסוימת, ושאל אותו: מה הציפור הזאת? בפעם השלישית הבן שלו צעק: לא אמרתי לך שהציפור היא ככה וככה וככה? האבא הוציא את מחברת הזיכרונות שלו שרשם, מולו, וקרא מתוכה: כשהיית בן שלוש שאלת אותי 21 פעמים את אותה שאלה על אותה ציפור, ואני עניתי לך. 
+
+ לכן, אל תעזבו את ההורים שלכם לבד. אנחנו צריכים להיות בקשר אתם ולעזור להם כדי לחסל את הבדידות שהם חיים בה. תודה.) 
+
+
+ שוכרן. חבר הכנסת ג'בארין, התרגום עובד. בדקתי באופן אישי. שרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. 
+
+
+ היא תפתיע אותך, וגם – לא, אל תוריד את האוזניות – – –
+
+
+זה כשהיא תודיע מה בכוונתה לעשות. אני אגלה לך סוד, לכן גם לא יכולתי לסרב. בבקשה, גברתי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקדיש לשרה לאזרחים ותיקים קטע קצר שכתב השר אורי אורבך בערב ראש השנה תשע"ה, בספטמבר 2014.
+
+"ריבונו של עולם, אלוהי הזקנים, בקשה מהשר לאזרחים ותיקים / שתקבל תפילתי כתפילת זקן ורגיל, אפילו שעוד לא הגעתי לגיל: // יהי רצון מלפניך שתיתן שנה עסוקה יותר לכל הגמלאים, שתהיה שנה טובה יותר לזקנים הלא-בריאים / שתמצא אהבה לכל הבודדים והבודדות, / שתיתן לסקרנים ללמוד, לבליינים לרקוד, ולמי שרוצה – לעבוד / והכי חשוב, שנחזיר לגיל הזהב את הכבוד! // סליחה, ריבונו, אם אני קצת מציק / (ועוד בחרוזים שזה ממש מעיק) / אבל עודף פנאי עלול גם להזיק / אז דאג נא שהמבוגרים שלנו יוכלו להתנדב, / ושיתרמו מהניסיון שלהם ומהלב / שתהיה שנה יותר עשירה לזקנים החיים מלחם צר / (בטח יש לך קשרים עם שר האוצר) / ושישמחו בילדים ובנכדים, ואם אפשר, בנינים / כי בגיל הזה הדברים הגדולים הם הדברים הקטנים. // אבינו שבשמים היושב במרומים, חמול השנה על אהוביך הבאים בשנים. // וסליחה אם אני נשמע קצת מוטרד, / אבל ככה זה כשצריך לנהל משרד / שדואג לוותיקים בלי תקציבים ובלי רוב טקס, / כל השבוע וגם ב'שישי בשלייקעס'. / ותן לנו כוח, לילדים ולהורים, להבין שהעולם לא שייך רק לצעירים."
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת איילת שקד, שרת המשפטים, שהביאה, ודאי, מדברי השר אורבך המנוח.
+
+ חברי הכנסת, אנחנו נקיים הצבעה. מי שבעד להעביר את הנושא לוועדה, יצביע בעד. מי שרוצה להסיר את הנושא מסדר-היום יצביע נגד. ההצבעה החלה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ בעד – 26, אין לזה מתנגדים או נמנעים. הנושא יועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך הטיפול בו.
+
+
+
+
+חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את הדיון המיוחד לציון יום השפה הערבית, הצעות לסדר-היום מס' 7403, 7501, 7510, 7589, 7600 ו-7601. זו הפעם השנייה שהכנסת מקדישה דיון מיוחד לחשיבותה של השפה הערבית, ואני מברך על כך שיוזמתו של חבר הכנסת יוסף ג'בארין צוברת תאוצה.
+
+ כל מי שחי בישראל יודע שהחלל שלנו מלא בשפות שונות. בהליכה קצרה ברחובות ירושלים אפשר לשמוע עברית משובחת, אך גם אנגלית ורוסית, צרפתית מתובלת באמהרית, לדינו, יידיש וכמובן – ערבית. כל שפה היא אוצר בלום של תקוות וחששות, כל שפה מעשירה אותנו בריחות ובטעמים מיוחדים. העושר הלשוני בישראל מחזק אותנו ומעמיק את זהות החברה כולה. 
+
+ לשפה הערבית תמיד היה מקום מיוחד במדינת ישראל; עבור כמעט חמישית מאזרחי המדינה זוהי שפת הדיבור היומיומית. זו גם המציאות עבור רבים בציבור היהודי שעלו מארצות ערב ועוד נושאים משם זיכרונות רבים. 
+
+במידה רבה, העברית והערבית הן שפות אחיות. חוקי הדקדוק וצורת ההגייה דומים בשתי השפות. במשך השנים מאות מילים "עברו את הכביש" מהערבית והתנחלו בעברית, וגם להפך. כמעט כל ישראלי, גם בלי שהוא מודע לכך, יכול להבין בלי שום בעיה מילים וביטויים על טהרת הערבית. אנחנו מברכים אחד את השני בשלום אבל גם באהלן – חברת הכנסת עליזה לביא, אני מברך אותך באהלן, ואת לא מקשיבה.
+
+
+ – – –
+
+
+לא ציפינו שתגיד את זה.
+
+
+כשהכול מסתדר אנחנו מבסוטים, וכשלא מסתדר, אז המצב נאחס. אבל המילים האלו יכולות לבלבל. האמת היא שאנחנו, הציבור היהודי בישראל, לא יודעים מספיק ערבית. מעטים מאוד מאתנו מתייחסים ברצינות הראויה ללימוד ולהבנה של השפה שאותה מדברים האנשים שנוסעים לידנו ברכבת או עובדים לצדנו בעבודה. חוסר האפשרות לתקשר מעצים את הפחד. חוסר ההבנה ההדדי מוליך היישר לחשדנות. את החומות הגבוהות שבינינו, יהודים וערבים בישראל, לא נוכל להפיל ביום אחד, אבל אם יהיו לנו מילים משותפות, יהיו לנו כלים שבעזרתם נוכל להתחיל במלאכה. כל מילה נוספת שאנחנו רוכשים בשפת הזולת היא כמו פטיש שסודק עוד קצת את חומות הניכור. זוהי מטרה חשובה מאוד, ואני שמח שהיא מושמעת כאן בכנסת. אז יאללה, לעבודה. 
+
+ ואני מזמין את יוזם היום, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, תפאדל. ואחריו יעלה חבר הכנסת אבי דיכטר. 
+
+
+ אללה יוסתור. 
+
+
+ סלאם עליכום. לפחות רק להודות לך. 
+
+
+ בבקשה, אני כאן. אני פשוט חיפשתי יושב-ראש שלא יצטרך תרגום. 
+
+
+ אז בלי תרגום? אני אדבר בלי תרגום, ואחר כך אני אעבור לערבית. 
+
+כמו שאמר כבוד היושב-ראש, זו השנה השנייה ברציפות שאנחנו מציינים את יום השפה הערבית, ואני בתחילת דברי רוצה להודות ליו"ר הכנסת על ההסכמה וגם על התמיכה, ולמזכירת הכנסת על הליווי של ההוצאה לפועל של כל הפעילות הזאת. השאיפות שלנו עדיין גדולות הרבה יותר: להגיע לכך שכמעט באופן קבוע הערבית תהיה שפת דיון רשמית בתוך הפרלמנט. בין יום השפה הערבית הראשון לשני ביקרתי בפרלמנט הקנדי וראיתי איך השפה האנגלית והשפה הצרפתית הן שתי שפות עבודה באופן קבוע, אז נקווה שנוכל פעם להגיע למצב הזה גם במשכן הזה. תודה לכם על התמיכה. 
+
+
+ עכשיו אני מפעיל לך את הזמן. 
+
+
+ (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם הסימולטני לעברית: כבוד יושב-ראש הכנסת הנכבדה, עמיתי ועמיתותי חברי הכנסת, זו השנה השנייה ברציפות שבה אנחנו עורכים יום מיוחד עבור השפה הערבית, ואנחנו נפגשים כאן במליאת הכנסת לאחר דיונים חשובים שהתקיימו בכמה ועדות בכנסת. אני רוצה להודות בתחילה ליושב-ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין ולמזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ על מה שהגישו לנו ועל כך שהם נתנו לנו הזדמנות לקיים את הפעילות הזאת, כולל לספק תרגום סימולטני בכנס שהתקיים באולם נגב, וגם כאן, במליאת הכנסת. אין ספק שאנחנו שואפים שהתרגום הסימולטני הזה יהיה תרגום קבוע כאן בכנסת, ולא רק ביום הזה. אני רוצה להודות גם לאלון גל, האחראי לטקסים והתוכניות – תודה, אלון – שליווה אותנו במהלך הימים האחרונים ותרם להצלחת היום הזה. 
+
+תחילה אני רוצה להודות גם לראשי הוועדות הפרלמנטריות שהקדישו היום את דיוניהם לנושא השפה הערבית. חבר הכנסת יעקב מרגי, יושב-ראש ועדת החינוך בכנסת; אלי אלאלוף, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה; יפעת שאשא ביטון, מהוועדה לזכויות הילד, שגם ביקשה ממני לנהל את הישיבה בוועדה; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, אני מודה לך; תמר זנדברג, יושבת-ראש הוועדה למאבק בעישון ובאלכוהול; עמיתי דב חנין, יושב-ראש ועדת התחבורה הציבורית בוועדת הכלכלה, וחבר הכנסת אורי מקלב, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. כל הוועדות האלה דנו היום בהיבטים חשובים של מעמד השפה הערבית וקבעו המלצות חשובות, ואנחנו נעקוב אחר ביצוע ההמלצות האלה. 
+
+כמו כן, אני רוצה להודות למוסדות על השתתפותם בהצלחת היום הזה ובהוצאתו לפועל. אני מודה גם למרכז מוסאוא, לאקדמיה ללשון הערבית, מכון ון ליר, האגודה לתרבות ולשפה, יוזמת קרן אברהם, הפורום להסכמה אזרחית, עמותת סיכוי, האגודה לזכויות האזרח, אקדמאים למען השוויון – אלה תרמו גם באיסוף חתימות של מאות אקדמאים ופעילים שהתנגדו לכל פגיעה במעמדה של השפה הערבית. עמותת אלמאנרה, מכון אמיל תומא למחקר ישראלי-פלסטיני וגם איגוד הכרמל לסופרים הערבים. 
+
+ אני רוצה להודות לצוות הלשכה שלי על העבודה המצוינת שהם עשו. אלמלא העבודה שלהם לא היינו יכולים לקיים את התוכנית הזו, וכן אני מודה לעמיתי וידידי: עורך הדין וסים חוסרי, מרכז צוות העבודה, פיראס דרויש, חמאדה חאג' דאוד ומוחמד חלאילה.
+
+כמו כן, אני רוצה להודות לכל האורחים שהשתתפו אתנו ביום הזה מאז הבוקר. אני רואה שיש כאלה שעדיין נמצאים אתנו עד הרגע. תודה לכם, תודה לתלמידים של המנהיגות הצעירה מאום אלפחם ותודה רבה לכם. 
+
+בוועדות האלה, וגם בדיון שהיה בכנס היום, בלטה דאגה גדולה למעמדה של השפה הערבית. אני רוצה לומר בקצרה שלא ניתן לדבר על השפה הערבית ועל יום השפה הערבית מבלי להתריע, להזהיר, מפני הסכנות של חוק הלאום, שכולל את הסעיף שמבקש לבטל את המעמד הרשמי של השפה הערבית או לפגוע במעמדה וליצור הייררכיה, בחוק-היסוד, בין הערבית לעברית. ואני רוצה לומר, אם השפה הערבית היום מתקשה להגן על מעמדה בשטח למרות שהיא שפה רשמית, זה ברור שאנחנו ניתקל בקשיים רבים עוד יותר בהבטחת מעמדה של השפה הזו אם החקיקה הזו תאושר. השפה הערבית היא שפה רשמית בארץ מאז קום המדינה, וביטול המעמד הרשמי של השפה הזאת הוא בעצם עוד נכבה עבור השפה הזאת ועבור הדוברים שלה. ולכן אני רוצה לציין, לפחות בשמם של 1.5 מיליון ערבים פלסטינים שחיים בארץ כאן: הניחו לשפה שלנו. הניחו לזהות שלנו. אל תיגעו בהיסטוריה שלנו, בשורשים שלנו, בעתיד שלנו. אני אומר יותר מזה אפילו: קחו את כל שולי הדמוקרטיה ותשאירו לנו את השפה שלנו. קחו את השוליים של חופש הביטוי והשאירו לנו את השפה שלנו. וכפי שאומר השיר הערבי המפורסם, קחו את התפקידים ואת הרווחים, אבל תשאירו לי את הזהות של הלאום. 
+
+אני מסיים בדברים שמצוטטים מתאופיק זיאד: עשרים בלתי אפשריים, בלוד, ברמלה ובגליל – כאן יש לנו עבר, הווה ועתיד. ואל עבר העתיד הזה אנחנו נהיה ביום מן הימים, כפי שאמר דרוויש, מה שאנחנו רוצים להיות. תודה רבה.) 
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אבי דיכטר. 
+
+
+ (אומר בערבית: כבוד יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת, כבוד השרה,) השפות מתפתחות באבולוציה, לא ברבולוציה – זה יהיה מח'לוט, יהיה עברית וערבית, לטובת כולם. השפות מתפתחות באבולוציה, לא ברבולוציה, אבל המפגש, (אומר בערבית: המפגש בין השפות), הוא דבר שמניב מילים מאוד מעניינות, מאוד חדשות. 
+
+אני ברשותכם אתרכז בנושא הזה. (אומר בערבית: לא נדבר על פוליטיקה עליונה, נישאר עם פוליטיקה תחתונה.) כשהייתה האימפריה העות'מנית בשטח אז הערבית ספחה וספגה אליה הרבה מאוד מילים. כל המילים של הכונדרג'י ובנשרג'י – מתקן הנעליים, הסנדלר, ומתקן הפנצ'רים, הפנצ'ר מאכער – אלה מילים שהגיעו מהעידן הטורקי. בכלל, כל מילה שיש בה ארבע אותיות שורש היא מילה טורקית. מילים עם שלוש אותיות שורש הן תמיד בערבית או בעברית. אבל כשהיה פה המנדט הבריטי, אז זה מעניין איך מילים מאנגלית הפכו להיות פעלים בערבית. בסיני אתה עד היום יכול לשמוע: "גוטרנא הנו, גוטרנא הנה". המילה "גוטרנא" היא מילה מאוד מעניינת – היא באה מאנגלית; כי הבריטים אמרו Go there, והבדואים הפכו את זה לפועל, "גוטרנא": גוטרנא הנו – הלכנו לשם, הלכנו לפה. 
+
+מועסכר אל-בורייג' מועסכר לאג'יין – מחנה פליטים במרכז עזה. ומי שמכיר את השם – אתה שואל את (אומר בערבית: נכבדי המחנה) מה מקור השם אל-בוריג', והם מסבירים לך שאל-בורג' היה מגדל, (אומר בערבית: מגדל גבוה.) אבל בפועל המילה היא מ-bridge, גשר ואדי עזה, שנבנה בזמנו על ידי הבריטים. זו בעצם המילה שממנה באה המילה בריג'. אפילו כשברית המועצות לשעבר הייתה מאוד מעורבת במדינות הערביות אז הפתגם המוכר לכולנו, חוט ראסכ בין א-רוס וקול יא קטאע א-רוס, קיבל פתאום משמעות אחרת. במקור זה היה: שים את הראש שלך בין הראשים, ותגיד, מי שיוריד את הראש, יוריד את הראש. אבל פה היה מדובר ב-double meaning, אז חוט ראסכ בין א-רוס, זה היה: שים את הראש שלך בין הרוסים – או ברית המועצות, שהייתה אז – ומה שיהיה יהיה. 
+
+ כשאנחנו הגענו לשטחי יהודה, שומרון ועזה היה מאוד מעניין לראות את ההשפעה של זה על השפה הערבית העממית. מי שזוכר פז'ו 404, היה הרכב הפופולרי ברצועה – ביג'ו ארבעמיה וארבע – בעיקר בגלל שאפשר היה לקחת שני נוסעים ליד הנהג, כי הגיר היה ידני. ואז התפתחה שפה מאוד מעניינת – וין ראיח? עא-תל אביב. כיף בתרוח? באג'ינא עא-תל אביב. באג'ינא עא-תל אביב. שו באג'ינא עא-תל אביב? הוא אומר: נסענו בפז'ו לתל אביב, זה הפך להיות פועל: נסענו לתל אביב – באג'ינא עא-תל אביב. פעם שאלתי מישהו: כיף באג'ית אל תל אביב? איך נסעת לתל אביב? הוא אמר: באג'ינא באל-פלוכס – נסענו בפולקסווגן. זאת אומרת זה הפך להיות פועל יומיומי.
+
+שוואטח, שטחים, הפכה להיות מילה שגורה. אבל לידיעתכם, המטבע היום בעזה הוא לא הדינאר, הוא לא הלירה המצרית, הוא לא הדולר. המטבע הוא השקל – שוואכל. שוואכל זאת צורת ריבוי של המילה שקל. 
+
+אפילו הפועל לזוז, שזה פועל שמשתמשים בו הרבה מאוד – זוז מפה, בדרך כלל פקודה צבאית – מעניין איך העזתים לקחו את המילה הזאת. אתה אומר לו: תלך מפה, אז הוא אומר: אזאווז לוויין? אני אזוז לאן? כלומר כפועל לכל דבר ועניין. כשישראל, בעיקר ב-20 השנים האחרונות, התחילה להשתמש במזל"טים מעל הרצועה, ולמזל"ט יש הרעש הידוע, "זזזן", זה הפך להיות פועל. איך אומרים בערבית עזתית מזל"ט? זנאנה, שעושה "זזזן", את הרעש הזה. זה הפך להיות פועל. 
+
+אבל דרך נוספת להסתכל על השפה היא גם להסתכל עליה כמדד לשוביניזם. זה מאוד מעניין לראות, גם בערבית, לא רק בערבית: גבר, זלמה טייב – זלמה חי. ביגולו: חי. מראה חיה – אישה חיה, אישה בריאה, אומרים: חיֶה. אבל חיֶה זה גם חיֶה תחת אל-תבן. זה גם נחש, למי שמכיר. אבל גם בעברית זה לא נשמע הכי טוב, בינינו: חי וחיה – גם כן, מדד שוביניזם מסוים. 
+
+גבר שפוגע במישהו אומרים לו: זלמה מוס'יב. על אישה אומרים: מוס'יבה, אבל מוס'יבה זה גם "אסון". אגב, גם בעברית זה לא נשמע טוב: גבר מכה, ואישה מכה, אבל למכָּה יש גם משמעות קשה, די דומה לערבית. 
+
+ גבר שמתמנה לשופט – אומרים קאדי; על אישה שופטת אומרים קאדייה. אבל קאדייה, מה לעשות, זה גם מחסלת ��ו מוציאה להורג. חבר פרלמנט – נאאב; אבל בערבית נאאבה לא אומרים, מפני שנאאבה זה אחד משמות הג'הנם – תהום. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אבל תראו, כדי שלא נצא מפה – בסוף אנחנו כולנו אומרים: א-נסוואן בלאאהום בלאא ובלאאהום בלאא – עם אישה קשה, בלעדיה אי-אפשר. אשת חיל מי ימצא. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה. 
+
+
+ סייד א-ראיס, כבוד היושב-ראש, חברים וחברות. למען האמת התלבטתי באיזו שפה לדבר – האם לעשות כמו יוסף, לעשות את היום החגיגי הזה ולדבר בערבית או לנסות ולהעביר מסרים? זה אכן אמור להיות חג, אבל בכל זאת. (אומר דברים בערבית, להלן תרגומם הסימולטני לעברית: יסלחו לי חברי הערבים, ויוסף, אני אדבר בעברית, כי אני מתכוון לדבר בעברית, כי אני במקרה ביום הזה. דיכטר נתן לנו שיעור בלשון, ואני רוצה להתייחס למה שאמרת.)
+
+ ברשותכם, חברים, זה לא סוד: השפה הערבית היא שפה רשמית עד שהתוכנית הגנוזה של ראש הממשלה והחברים בחוק הלאום תצא לפועל, ואז נתחיל עם המאבק החדש. אבל אני רוצה לקחת אתכם למקום אחר. אני כסטודנט למדתי באוניברסיטה העברית. אשתי למדה ערבית. יש לה תואר שני בערבית. היא למדה באוניברסיטה העברית ערבית. אז תקשיבו עכשיו: מי המורים שלה? יהודים. אין לה אף מורה ששפת האם שלו ערבית. והיא צריכה לסיים תואר ראשון ותואר שני בשפה הערבית מהאוניברסיטה העברית וללכת ללמד בתיכון ובחטיבה את השפה. איך המסלול הזה יוצא? קיבלנו תוצאות. 
+
+ בשנים האחרונות, ותקשיבו, חברים – יעל, עזבי את הפלאפון עכשיו, עזבי את הפלאפון.
+
+
+ אני מקשיבה – – –
+
+
+ עזבי. בשנים האחרונות, תארי לעצמך, הבגרות שהערבים עושים בערבית, שלוש יחידות, ארבע יחידות, חמש יחידות, זה הציון הכי נמוך בכל תעודת הבגרות. ויש לי מורה לערבית, אבו חאלד – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אבל ידוע, אתה בא מההוראה. הסטודנטים הערבים בבתי-ספר, במתמטיקה – ציונים מאוד מצוינים, אנגלית – מצוינים, עברית – טובים מאוד, פיזיקה, כל המקצועות. בערבית בקושי אתה משיג את ה-80. שפת האם, שפת האם, בקושי משיגים את ה-80. אני שואל, איך זה מסתדר? איך זה מסתדר?
+
+אז אני שואל אתכם: סטודנט שלומד באוניברסיטאות – יש לנו שמונה אוניברסיטאות, ואחוז הסטודנטים הערבים הוא 11%. בחיפה יש לנו 25% סטודנטים ערבים, שלומדים גם בפקולטות. איך – תארו לעצמכם, הכשרת מורה שבאה מהאוניברסיטה העברית, והמרצים שלו, זאת לא שפת האם שלהם, אפילו אחד. עד הרגע הזה אין אפילו מרצה אחד שהוא ערבי באוניברסיטה העברית בחוג לערבית. בדוק, אין.
+
+
+ – – –
+
+
+ הכוונה שלי היא אחרת. איך אנחנו מצפים מהסטודנט הזה, שעובר את המסלול, שיכשיר סופרים ויכשיר אנשי שירה? איך? איך?
+
+אבל הנתון המעניין ביותר, ואני בדקתי את זה: הסטודנטים היהודים מביאים ציונים של 80–90 ומעלה, והסטודנט הערבי בקושי מביא את ה-70–80. איך? איך? אני שואל. איך זה קורה? בדוק. הסטודנט היהודי משיג תוצאות יותר מהסטודנט הערבי. האם לא הגיע הזמן להתייחס לשפה, שהיא נכס? אנשים הולכים, לומדים שפות. שפה זה נכס לחיבור בין אנשים, לחיבור מסחרי, לחיבור תרבותי, בכל הרמות, בכל הרמות. 
+
+יש לנו נכס, שפת מרחב, שפה של כל האנשים מסביב. אני שואל אתכם, הנכס הזה – שנים על גבי שנים, 70 שנה שאנחנו מתייחסים אליו בזלזול. השפה הערבית היא שפה רשמית על הנייר אבל בפועל היא שולית, היא לא קיימת במרחב הציבורי, היא לא קיימת באוניברסיטאות, היא לא קיימת במוסדות המדינה. מה, השפה היא לא אויב, שפה צריכה לקרב בין אנשים, ואם לא נתחיל, נפסיד. ואני מאוד מקווה שזירת המאבק הנוספת שתהיה בחוק הלאום – תפנימו את עוצמת הטעות והשגיאה שאתם מתכוונים לעשות בעניין השפה. תודה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת יעל גרמן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, סלאם עליכום, מסא אל-ח'יר וגם מסא אל-נור. אלה כמעט הדברים היחידים שאני אוכל לומר בערבית, למרות שאני למדתי ערבית. למדתי שנתיים ערבית, קיבלתי גם כנראה ציון טוב, כמו שאמר עיסאווי. אבל האמת היא שכשאני מנסה לזכור מה נשאר לי מהערבית, אני מצטערת, המשפט היחיד שזכור לי זה (אומרת בערבית: יום אחד ג'וחה יצא אל השוק,) ובטח היה שם המשך, משהו מבדח. זה מצער מאוד. זה מצער מפני שאני מאמינה שכל אחד מאתנו צריך לדעת את השפה, שהיא רשמית.
+
+עם זאת, כאשר הייתי שרת הבריאות, חברי הכנסת הערבים הסבו את תשומת לבי שבאתרים של בתי-החולים אין תרגום לערבית; יש עברית ואין תרגום לערבית. דאגתי לכך שבכל האתרים של בתי-החולים יהיה כתוב גם בערבית, כי אני מאמינה ששפה זו נגישות. וכאשר אדם מגיע לבית-חולים והוא לא מבין את השפה – אני משערת לעצמי שישנם כמה מהאוכלוסייה הערבית, בוודאי היותר-מבוגרים, שלא מסוגלים להתבטא בעברית או לא מבינים את השפה העברית; כשהם מגיעים לבתי-החולים ומנסים להסביר מה מציק להם, ומנסים לדבר אתם, ולא מדברים אתם בשפתם, זה ממש כמו אדם נכה שלא מסוגל ללכת. זו נגישות. ולכן, להערכתי, צריך שבכל בית-חולים יהיה אדם שיוכל לתרגם את העברית לערבית, יהיה אדם שיוכל להנגיש את השפה, שהיא שפה רשמית, על פי החוק, לאותם אנשים שעדיין לא יכולים לדבר את העברית.
+
+ השפה היא גם כבוד. כשאדם מדבר בשפתו, הוא יכול להתבטא כראוי, הוא נשמע טוב יותר, הוא נשמע רהוט, הוא נשמע גם חכם יותר. כאשר אדם לא יודע את השפה, פעמים רבות הוא נשמע, לדאבוננו, טיפש. הוא יכול להיות אדם חכם בצורה בלתי רגילה, אבל הוא לא מסוגל לבטא את עצמו בשפה שהוא לא יודע. ולכן כל כך חשוב שאחינו הערבים יזכו לכך שהחוק יתממש, ושהשפה הערבית אכן תהיה שפה רשמית לכל דבר ועניין, לא רק על גבי הנייר, לא רק בחוק, אלא גם בפועל.
+
+ומי ייתן וכל אלה שעומדים כאן ומדברים, גם היום וגם בימים אחרים, על חשיבותה של השפה הערבית, על חשיבות השמירה של החוק שהשפה הערבית תהיה אכן שפה רשמית, מי ייתן והם יילחמו על כך שהחוק יישאר כפי שהוא.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום מציינים את יום השפה הערבית בכנסת. אגיד כמה משפטים בערבית, ואחר כך אעבור לעברית.
+
+ (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם הסימולטני לעברית: תחילה, אנחנו מאוד מאוד גאים בכם ובשפה שלנו, שהיא אחת החשובות בעולם. אין שפה שהיא יותר טובה משפה ואין שפה שגוברת על שפה. ההבדל בין השפות הוא מה שיצרו בני אדם. בואו נעשה את השפה הערבית שלנו, נהפוך אותה לשפת שלום ולא שפת רצח. בואו נהפוך את השפה שלנו לשפה של תעשייה ושגשוג, שפה של חקר ומדע ומתמטיקה, והעולם וההיסטוריה מעידים על זה. בואו – – – את השפה שלנו על החברות שסובבות אותנו.
+
+השפה הזאת היא שפת השירה והמשוררים, שפת הדתות השמימיות, שפת ההיסטוריה המכובדת. בואו נהפוך אותה לשפת השלום, כדי שהנכדים שלנו יגידו: אנחנו מדברים את שפת השלום והאהבה ולא הדם.)
+
+ אדוני היושב-ראש, השפה הערבית הנה שפה רשמית במדינתנו. ראשית, אני מציע שנתמוך, אנחנו וכל חברי הבית, בהצעת החוק ללימוד השפה בכל מוסדות החינוך, עוד בבתי-הספר היסודיים. שנית, מי שמנסה לפגוע במעמדה של השפה הערבית פוגע בשפה העברית. כיום אנחנו, אזרחי מדינת ישראל הערבים, מדברים עברית ומתגאים בכך, ועל כן הציפייה היא שכל יהודי ילמד ערבית, גם כדי להבין את רחשי לבם של שכניו.
+
+אדוני היושב-ראש, שפה היא גשר לשלום ולהידברות בין עמים. רק לאחרונה קראתי על תופעה חדשה, שחיילי צה"ל התחילו להשתמש במילים בערבית בכל מגע עם פלסטינים – מילים חיוביות, כמובן, כגון כול עאם ואנתום בח'ירף רמדאן כרים. אדוני היושב-ראש, המילים הפשוטות הללו גרמו להפגת מתח ושנאה, שברו דיסטנס בין חיילים לאזרחים, ובסופו של תהליך הייתה ירידה משמעותית באלימות בחודש הרמדאן בכל הגדה. 
+
+ חברי חברי הבית, בכל שני וחמישי מונחת הצעת חוק לשינוי מעמד השפה הערבית או קוסמטיקה כזאת או אחרת. בואו נניח לשפות; יש לנו מספיק צרות על הראש. בואו נהפוך את שתי השפות הקרובות זו לזו ומקורן יחיד לשפת השלום והאחווה בין העמים. (אומר בעברית: כל שנה אתם ואנחנו והשפה הערבית והעברית באלף טוב ושלום.) תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יוסי יונה. 
+
+
+ לשים אוזניות?
+
+
+ עם אוזניות. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם הסימולטני לעברית: כבוד יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת היקרים, בשנה שעברה הייתה לי הזדמנות. דיברתי בערבית והנאום היה שיטתי, אבל לצערי, כפי שאתם יודעים, אתמול היו בחירות, פריימריז במפלגת העבודה, ולא הייתה לי הזדמנות לכתוב נאום שיטתי בערבית, לכן אני מעדיף לדבר ככה באלתור. בואו נדבר על הנושא הזה ועל הרשמים שלי לגבי הנושא הזה. אני אדבר בצורה לא מתוכננת ולא מהדף. בואו נגיד – אני הייתי שקוע בבחירות לראשות המפלגה באופן עמוק עמוק. תמכתי באבי גבאי מהסיבוב הראשון, והחלטתי שאני רוצה ללכת אתו. הצלחנו. אני מודה לאללה ולחברי המפלגה על שהם הצביעו לנו.) 
+
+
+ יוסי, זה מספיק כואב לנו בעברית, לא צריך בערבית. 
+
+
+ אתה מודה לאללה. 
+
+
+ אני אמרתי שאני מודה גם לאלוהים וגם לתומכים של המפלגה, לא?
+
+
+ בעברית אף פעם לא שמעתי אותך אומר "בעזרת השם". 
+
+
+ למה? (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם הסימולטני לעברית: ההורים שלי דתיים, וכשאני בא אל ההורים שלי אני אומר ברוך השם. זה רגיל, נכון?)
+
+
+ יש לכם אפשרות לקבל תרגום. 
+
+
+ הוא מנע מאתנו בכוונה. הוא מנע מאתנו בכוונה. 
+
+
+ לא, לא, את יכולה לקבל תרגום. מי שמבקש – אתה יכול להעביר אליהם, בבקשה? הם רוצים לקבל תרגום. 
+
+
+ (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם הסימולטני לעברית: חברי היקר, בוודאי בבחירות אנחנו, מפלגת העבודה, מפלגה אחת. יש קצת בעיות, אבל אני מתייחס לכל חברי הכנסת, ובמיוחד חברי היקר שיושב מולי, איציק שמולי, וגם לרויטל סויד – חברים יקרים. אנחנו משפחה מאוחדת. אתמול היו הבחירות ואמרנו: אנחנו הצלחנו, אבל מפלגת העבודה היא שהצליחה, כי אני חושב שאנחנו יצרנו אופק חדש. הממשלה הנוכחית גרמה לעם לשרת אותה במקום שהיא תשרת את העם; במקום שהיא תשרת את הציבור, הציבור משרת אותה. והאופק החדש הוא שאנחנו מתכוונים לממשלה, ואנחנו רוצים שמפלגת העבודה תהפוך את עצמה לתחליף לממשלת נתניהו. זאת המטרה המרכזית. זאת המטרה המהותית שלנו. 
+
+ לכן, התחרות הפנימית בתוך מפלגת העבודה לא חשובה; זה לא דבר חשוב מאוד. הדבר החשוב הוא שאנחנו ניצור, או נבנה, מפלגה חזקה, רחבה, שתמשוך תמיכה רחבה מצד הציבור הישראלי: מזרחים, אשכנזים, יהודים, ערבים – מכול הקבוצות בחברה הישראלית; שניצור תחליף, אלטרנטיבה לממשלת נתניהו, ממשלה שתשרת את העם. 
+
+בשנים האחרונות יש הידרדרות קשה בשירות הציבורי, ואנחנו רוצים להחיות את מדינת הרווחה לטובת כל אזרחי ישראל, ערבים ויהודים כאחד. זה דבר מאוד חשוב. ולגבי המאבק הישראלי–פלסטיני, אנחנו חותרים להגיע להסכמים אזוריים שיכללו פתרון של הסכסוך הישראלי–פלסטיני על סמך שתי מדינות לשני עמים. נוסף על זה אנחנו חותרים להשתלבות של כל ערביי ישראל בכל התחומים בחברה הישראלית, ואנחנו חושבים שזה משרת את האינטרסים הבסיסיים של החברה הישראלית, ערבים ויהודים כאחד. אם ירצה השם, נשיג את המטרות האלה יחד. אנחנו רוצים עזרה ותמיכה מכל הציבור הישראלי. תודה רבה.) 
+
+
+ תודה רבה. ישיב סגן שר החינוך מאיר פרוש, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני לא אדבר בעברית ברגע זה, וגם לא בערבית. אולי ננסה את שפת היידיש. אבל לפני שאני מתחיל עם היידיש אני רוצה לומר מה שחשבתי כאשר שמעתי כאן חברי כנסת עולים: חברי כנסת יהודים מדברים ערבית; חברי כנסת ערבים מנסים לדבר ערבית עמוקה יותר. חכמינו אומרים: יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים מכל חיי העולם הבא. על אותו משקל חשבתי: יושבים פה רק שעה אחת, אולי פחות משעה, חברי כנסת שביום מן הימים אחד את השני היה בולע – לא חלילה פיזית, אבל פוליטית. יושבים ומדברים, בשעה שבכל העולם יושבים וחושבים מה קורה בישראל, הפלסטינים עם הישראלים, הישראלים עם הפלסטינים. והנה, כאן יש לנו שעה אחת של קורת רוח, ואולי זה טוב מכל חיי העולם הבא. 
+
+על כל פנים, כל אחד אמר את דברו, ואני רוצה לומר את מה שמשרד החינוך עושה. משרד החינוך רואה חשיבות רבה בהנחלת השפה הערבית לילדי ישראל. חשיבותה הרבה של השפה למדינת ישראל ולאזרחיה נובעת ממרקם האוכלוסייה במדינת ישראל, ממיקומה הגיאו-פוליטי של המדינה, ובעיקר מהצורך בהידברות וקיום דיאלוג וחיים משותפים בין דוברי השפות השונות. 
+
+ אנחנו מאמינים כי לימוד השפה יסייע להעמקת התקשורת בין העמים, להכרת התרבות ולטיפוח סובלנות ורגישות. כפי שנאמר מעל במה זו בעבר, לימודי השפה הערבית הם לימודי חובה במערכת החינוך בכיתות ז' עד ט' בהיקף של שלוש שעות שבועיות לכל כיתה בבתי-הספר העבריים, וזה נובע מחוזר מנכ"ל תשס"ז–2009. בכיתות י', י"א, י"ב המקצוע הנו מקצוע בחירה, ובמסגרתו מוצעים שני מקצועות: ערבית ועולם הערבים והאסלאם – לימודי המזרח התיכון. 
+
+המשרד מעודד את בתי-הספר בארץ ללמד את השפה ומעניק תמיכה תקציבית לחטיבות הביניים ולחטיבות העליונות. בחטיבות הבינים מוענקת שעה צבועה, שהיא שעת עידוד להוראת הערבית לכל כיתת לימוד שבה נלמדת הערבית בהיקף של שלוש שעות שבועיות. בחטיבות העליונות מוענקות כ-2,300 שעות לבתי הספר, על פי תבחינים, במטרה לתמוך בתחומי הדעת ערבית ועולם הערבים והאסלאם ולהגדיל את מספר הלומדים בתחומים האלה.
+
+בבתי-הספר היסודיים נלמדת הערבית כתוכנית רשות, זולת מחוז צפון והעיר חיפה, שבהם, ישנה חובת למידה בכיתות ה'-ו'. ההחלטה באשר לאזורים האלה התקבלה בשל מרקם האוכלוסייה ובמטרה לגשר ולחבר. לפני כשנה אושרה על ידי משרד החינוך תוכנית לימודים לבתי-הספר היסודיים לכיתות ה'-ו' המבוססת על הוראת השפה המדוברת בשילוב מיומנויות של ראשית הקריאה והכתיבה.
+
+ במהלך שנת הלימודים הנוכחית, תשע"ז, פותחו במשרד עבור המורים יחידות הוראה שיהוו בסיס להוראה בכיתה. כמו כן, נערכו השתלמויות במחוזות והמורים הודרכו כיצד להורות את תוכנית הלימודים החדשה בכיתות בשנת הלימודים תשע"ח. היחידות החדשות שפותחו נחשפו בפני המורים המשתלמים ופורסמו באתר המפמ"ר – – –
+
+
+ פרוש.
+
+
+ אתה רוצה ללכת?
+
+ הן פורסמו באתר המפמ"ר לשימוש המורים בכיתות, הן בגרסה מקוונת והן בגרסה קשיחה, הניתנת להדפסה עבור התלמידים והמורים להוראה בכיתה ולתרגול בבית. בשנת הלימודים תשע"ח, חבר הכנסת גילאון, נוסף על היחידות שפותחו, המהוות בסיס עיקרי להוראה, ניתן יהיה להשתמש בחומרים נוספים המצויים לרשות המורה, בספרי לימוד ובחומרי למידה מאושרים, וכן בחומרים שהמורה חיבר לתרגול בנושאים המצויים בתוכנית החדשה.
+
+התוכנית, כפי שנמסר לחברי הכנסת בדיון המיוחד שהתקיים כאן בעבר, מתמקדת בשיח בערבית מדוברת בנושאים יומיומיים ובהכרת התרבות הערבית, וחושפת את הלומדים לאותיות ולמילים בערבית. התוכנית שמה דגש על השיח הדבור, במטרה להגביר את המוטיבציה של הלומדים הצעירים ללמוד את השפה הערבית, לטפח בהם את אהבת השפה ואת הסובלנות כלפי דוברי שפות אחרות, ולא פחות מזה – להכין אותם לקראת המשך לימוד הערבית בחטיבת הביניים, ששם, כאמור, זה לימוד חובה. הלימוד במסגרת התוכנית חווייתי, ויתבצע בעיקרו בשפה הערבית המדוברת. הוא יתמקד במיומנות ההבעה בעל פה וישולבו בו, עד כמה שניתן, שירים, משחקים, סיפורים, סרטונים ועוד, במטרה להגביר את ההנאה מלימוד השפה. 
+
+ אני יכול להוסיף, בהקשר של היום המיוחד הזה, ולספר לחברי הבית שלאחרונה, בהנחיית שר החינוך, הוחלט במשרד כי משנת תשע"ח תלמידים אשר יבקשו את תעודת הבגרות שלהם בתרגום לשפה הערבית – יקבלו זאת. תעודת הבגרות המתורגמת תכיל את שמות המקצועות בערבית, וכן את שם בית-הספר. מה אפשר לעשות, את שם התלמיד עדיין לא – וכנראה גם לא נוכל לתרגם אותו לערבית, שכן משרד החינוך נסמך על מרשם האוכלוסין, ובו מופיעים השמות בעברית בלבד. יחד עם זאת, המשרד ימשיך לבחון דרכים נוספות על מנת להביא לתרגומה המלא של תעודת הבגרות בהתאם לכלים שברשותו. אני חושב שזוהי עוד בשורה המעידה על מדיניות המשרד ועל החשיבות שמקנה המשרד לשפה הערבית.
+
+לכן, אם החברים מסתפקים בתשובה, אפשר לסכם כך, ואם החברים רוצים שזה יעבור לוועדת החינוך, ושם יוכלו לשאול שאלות את הפקידים של המשרד – גם את זה אפשר לעשות, אדוני היושב-ראש. תודה.
+
+
+ תודה רבה. מה אתם – – –
+
+
+ ועדת החינוך.
+
+
+ ועדת החינוך. אנחנו נעבור להצבעה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. 
+
+
+ תודה לך, אדוני היושב-ראש. לסיכום היום הזה, אני חושב שכולנו כאן בכנסת עברנו היום חוויה חיובית ביום השפה הערבית, בדיונים, ברמה שלהם, בענייניות של היום, בהצעות הרבות שנשמעו כאן. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לדווח על העבודה שלנו בוועדת המשנה לתחבורה ציבורית בנושא מעמדה של השפה הערבית. יש התקדמות גדולה בשנה האחרונה: יש יותר שלטים בתחנות אוטובוס, יש יותר שילוט אלקטרוני, יש גם יותר כריזה. 
+
+ אבל יש גם אתגר גדול לפנינו. אנחנו צריכים לשאוף למצב שבו באוטובוסים, ברכבות, בתחנות בישראל, יהיו שלטים וכריזות בעברית ובערבית. אנחנו יכולים לראות שברכבת הקלה בירושלים, ששם כל הכריזה היא בעברית וערבית, כל השלטים הם בעברית ובערבית, גם בקרונות וגם בתחנות, הדבר הזה מתקבל בצורה טבעית לגמרי על ידי ציבור משתמשים גדול מאוד מאוד ומגוון. מזה צריך ללמוד שכשאנחנו כמערכת ציבורית מספיק ברורים, ומעבירים מסר מספיק חד וחד-משמעי ששתי השפות צריכות להיות נוכחות במרחב הציבורי, הציבור מקבל את זה. הוא מקבל את זה בהבנה, מקבל את זה ברצון, וזה רק תורם טוב לכולנו. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. מהמציעים אני שואל את חבר הכנסת עיסאווי פריג': להעביר את זה לוועדת החינוך? אכרם? אין בעיה. אנחנו עוברים להצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+ בעד – 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/722); נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 6) (בדיקות משנה ותשלום אגרה בעדן בתקופת המעבר), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה, של חבר הכנסת אלי אלאלוף. יציג – מיכאל מלכיאלי. 
+
+
+ זה החוק של המזון?
+
+
+ אנחנו מתחילים בחוק המזון. חבר הכנסת מרגי לא נמצא, לכן – אני לא רוצה להוריד את זה מסדר-היום. 
+
+
+ מה? זו הצעת חוק חשובה. למה לא להעלות אותה?
+
+
+ אחרי זה חבר הכנסת שמולי. אני לא יכול להחליף באמצע. אני לא רציתי להוריד מסדר-היום. לא רשום לי שמישהו מחליף את חבר הכנסת מרגי. לא רציתי להוריד מסדר-היום – התחלתי בחוק השני. 
+
+
+ תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 6) (בדיקות משנה ותשלום גרה בעדן בתקופת המעבר), התשע"ז–2017. עקבות דיוני מעקב בוועדת הבריאות בנוגע ליישום רפורמת המזון ובעקבות פניות של הגורמים המעורבים, עלו שאלות פרשניות בנושא גביית אגרות על בדיקות משנה לבשר עוף בתקופת המעבר. התברר כי יש מחלוקות פרשניות לגבי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, בין משרדי הממשלה ובין המרכז לשלטון מקומי.
+ 
+ לפי המוצע בהצעת חוק זו, במקום חיוב באגרה לפי חוקי העזר בעד בדיקות המשנה לבשר עוף, אשר להבנתנו גורמת כיום לייקור האגרות לעומת המצב שלפני רפורמת המזון וכתוצאה מכך – להעלאת יוקר המחיה, תיגבה מבתי השחיטה אגרה אחידה לגבי בשר עוף שחוט היוצא מהם. מוצע כי חיוב זה לא יחול על בשר עוף המיועד לייצוא. מוצע גם להבהיר כי בשר עוף שאינו עובר לאחר צאתו מבית השחיטה פעולה שנחשבת ייצור לא יהיה חייב בבדיקת משנה נוספת, וזאת גם אם בדרכו לשיווק הוא מגיע למרלו"ג או לבית-קירור. 
+
+הצעת חוק זו קיבלה את תמיכתה של ועדת השרים לחקיקה בכפוף להמשך הסכמות עם כמה משרדי ממשלה. 
+
+ אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין נעה בן שבת, אשר לבקשתי הכינה את הצעת החוק יחד עם נציגי המשרדים הרלוונטיים – בריאות, חקלאות ומשפטים. אני מבקש ממליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חבר הכנסת אוסאמה סעדי – מוותר; תמר זנדברג; אמיר אוחנה; זהבה גלאון; מיכל רוזין; טלב אבו עראר; עבד אל חכים חאג' יחיא; ג'מאל זחאלקה; עיסאווי פריג'; ישראל אייכלר. אחמד טיבי, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, היום היה יום השפה הערבית, ביוזמתו של חבר הכנסת יוסף ג'בארין, ואני מברך אותו על כך. השפה היא כלי לתקשורת בין בני אדם. היא מבטאת זהות, תרבות ומורשת, ומעבירה תכנים ורגשות. ידיעת השפה של האחר מחזקת את הקשר וההבנה ומאפשרת ניהול דיאלוג שבו כל צד מייצג את עצמו, את מחשבותיו ואת מורשתו באמצעות מילים, כשכל צד מדבר בשפתו שלו ומבין את שפתו ש�� האחר, ומהווה אלמנט חשוב מאוד בקביעת זהותם של קבוצות ועמים וביצירת יחסים ביניהם. 
+
+ בישראל השפה הערבית מוכרת כשפה בעלת מעמד רשמי בתוקף דבר המלך ומועצתו, המנדטורי. חוק זה קובע שהשפה הערבית היא שפה רשמית בישראל, והוא חל עד היום הזה. לפי החוק מוטלת חובה כללית על הממשלה לפרסם את כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים בעברית ובערבית. חוק הלאום, שעובדים עליו כיום, מאיים לרסק את מעמד השפה הערבית ולבטל את מעמדה כשפה רשמית. אין ספק שמדובר בפגיעה לא רק בשפה אלא בקולקטיב הערבי-פלסטיני שנמצא כאן בתוך מדינת ישראל, וזה חלק ממבול החקיקה האנטי-ערבית, הגזענית, המפלה והמדירה של הקואליציה ושל הממשלה הזאת. 
+
+ רמת הלשון הנמוכה של אנשים בתקשורת ובפוליטיקה היא בעלת משמעות מעשית. כשאין לך שליטה טובה בלשון, ובמיוחד כאשר השפה שבידך היא פחות טובה, עד כדי כך שבני אדם אחרים מתבטאים בדרגת ביטוי גבוהה הרבה יותר משלך – אומר הדבר שיש בעיה. יש פגם, אולי גם בצורת החשיבה, אולי גם בצורה שאתה מעביר את הדברים שלך ואיך אתה מציג את הדברים או את ה-case שלך. 
+
+האמת היא שהשפה הערבית היא שפה עשירה; היא אחת השפות היפות ביותר. אונסק"ו קבע ב-1948 שהיא שפה רשמית שלישית – אנגלית, צרפתית וערבית. 
+
+אני לא יודע כמה אתם שומעים ערבית, אבל תקשיבו לשיר בשפה מדוברת, בדואית, אס'ילה – אצילה ואותנטית.
+
+
+ לאט, שנבין. 
+
+
+ (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: "ראיתי את סוסי הפרא. הם אני. / צפיתי בסוסים המשתוללים. הם יודעים כבודי. / הסוסים אינם נותנים להניח מושב על גבם. אין הוא מתכופף בפני ההשפלה. / אלוהים, תן לנפשי להתמיד באצילותה. / ראיתי כוכב בלילה עת השליך קרני אוֹרוֹ. / אני דומה לסוהיל. היזהר מהטלת רומחי. / ראיתי את הרומחים עומדים. ראיתי את חופר השוחות. / אני חופר השוחות והרומח דומה לקומתי. / ראיתי את ההרים המתנשאים בוואדי השדוף. / אני אציל, קומתי מתנשאת אל על וההרים בראשי. / אין חופר בסלע שלי זולת הַסֵּבֶל. מי הוא הממלא מקומך? עזות הנפש היא ממלאת מקום הסלע שלי.") שוכראן. 
+
+
+ היה מאוד קשה לתרגם את זה. 
+
+
+אי-אפשר לתרגם את זה. 
+
+
+ אז תתרגם את זה. 
+
+
+ לא, קשה מאוד, אני אומר לכם.
+
+ מסעוד גנאים – אינו נוכח; איילת נחמיאס ורבין; חברת הכנסת רויטל סויד – מוותרת; נאוה בוקר.
+
+אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 6) (בדיקות משנה ותשלום אגרה בעדן בתקופת המעבר), התשע"ז–2017, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. חבר הכנסת יוסי יונה – לפרוטוקול – בעד. הצעת החוק חוזרת לוועדת העבודה והרווחה להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ תרשום אותי בעד.
+
+
+ לפרוטוקול, לרשום גם את חבר הכנסת דב חנין, גם את חבר הכנסת אבו עראר וגם את חבר הכנסת ג'מעה. 
+
+
+ [מס' כ/711; "דברי הכנסת", חוב' ל', עמ' 22523; נספחות.]
+
+
+אנחנו עוברים להצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת איציק שמולי. 
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת מרגי – הצעת חוק מופלאה, ביוזמת חבר הכנסת יונה. 
+
+הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017, שהוגשה מטעם ��ברי הכנסת יוסי יונה, דב חנין וקבוצת חברי כנסת נוספים. חוק חינוך חינם לילדים חולים נועד להבטיח מתן חינוך חינם לילדים הנאלצים להיעדר מהמסגרת החינוכית שבה הם לומדים מפני שעליהם להתאשפז בבתי-חולים או לשהות בביתם, או לקבל בבית-החולים לפי הוראת רופא לתקופה הקבועה בחוק.
+
+חינוך חינם כאמור יינתן לילד המאושפז בבית-חולים – במסגרת חינוכית בבית-חולים, ולילד חולה – בביתו. ילד לפי החוק מוגדר כמי שזכאי לחינוך חינם לפי חוק לימוד חובה, או שהוא ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988. הגדרה זו נועדה להחיל את החוק על כלל הילדים, כך שכל ילד חולה יזכה ללימוד חינם בעת מחלתו, על מנת שיוכל לשוב ולהשתלב בלימודים הסדירים לאחר החלמתו. 
+
+על פי החוק הקיים, הזכאות לחינוך חינם כאמור לילד חולה השוהה בביתו היא רק מעל גיל חמש. בשל הגבלה זו, ומאחר שכיום חל לימוד חובה על כלל הילדים מגיל שלוש ומעלה, ילדים חולים בני שלוש שנים עד חמש שנים אינם זכאים לחינוך חינם בביתם לפי החוק, אף שחל עליהם לימוד חובה כאמור. לפיכך, מוצע לתקן את ההגדרה "ילד חולה" ולבטל את הגבלת הגיל הקבועה בה, כך שהזכאות לחינוך חינם לילדים חולים בביתם לפי החוק תחול על כלל הילדים החולים שחל עליהם לימוד חובה, ובכלל זה על ילדים בני שלוש וארבע שנים.
+
+הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשרה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. 
+
+
+ להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות ולא בקשות דיבור. לכן אנחנו עוברים, כמקשה אחת, לקריאה שנייה. נא להצביע. 
+
+סעיף 1 נתקבל. 
+
+
+בעד – 18, אין נמנעים ואין מתנגדים. ההצעה עברה בקריאה שנייה. 
+
+אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. 
+
+חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017, נתקבל. 
+
+
+ בעד – 19, אין מתנגדים ואין נמנעים, הצעת החוק עברה בקריאה שלישית. 
+
+ חבר הכנסת יוסי יונה, יוזם החוק, מבקש לברך. בבקשה. הרבה חברי כנסת חתמו על החוק. בבקשה. 
+
+
+ כן. הרבה חברי כנסת חתמו על החוק, יותר מ-60 – כמעט 70 חברות וחברי הכנסת חתמו על החוק הזה, ואני מודה לכל אלה שחתמו ותמכו בהצעת החוק הזאת. 
+
+ בראש ובראשונה אני רוצה לומר תודה למשרד החינוך ולמשרד האוצר, לשרי החינוך והאוצר, שתמכו בחוק ומתקצבים אותו. אני רוצה לומר תודות מיוחדות לחברי יעקב מרגי, יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת, שפעל לסייע להעביר את החוק עוד במושב הזה, כך שהוא ייכנס לתוקף כבר בשנת הלימודים הקרובה; ליועצת המשפטית של ועדת החינוך עורכת דין מירב ישראלי ולמתמחה ירדן הומינר; תודה למנהלת הוועדה יהודית גידלי על כל הסיוע והליווי; לעורך דין הרן רייכמן, מנהל הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה על ניסוח החוק וסיוע לקידומו. חברתי יעל גרמן שאלה לפני כן כיצד הדבר הובא לידיעתי. אם כן, הקרדיט ניתן להם, הם הביאו את הדבר לידיעתי ואנחנו ביקשנו לקדם את החוק כאן. ליועצת של חבר הכנסת מרגי, פנינה שלי איפרגן, על הסיוע והקשב. באמת היית נהדרת לאורך כל התהליך הארוך. 
+
+ תראו, אני רק שנתיים בכנסת ולא ידעתי כמה זמן לוקח להעביר חוק כל כך פשוט, כל כך מתבקש וכל כך הגיוני. שנה שלמה עבדנו כדי שהחוק ההגיוני והמתבקש הזה יעבור, והוא גם ביטוי לכך שניתן לעשות המון פעמים שיתופי פעולה בין חברות וחברי קואליציה, חברות וחברי אופוזיציה ומשרדי ממשלה. 
+
+ אז כל אלה שיש להם את הקרדיט בהעברתו של החוק הזה ��� תודה רבה. מי ייתן ואנחנו נוכל להעביר חוקים דומים רבים, שלמעשה בסופו של יום משרתים את הציבור, ובמקרה הספציפי הזה – את ילדי ישראל. תודה רבה, ואני שמח שהחוק עבר. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ח בתמוז התשע"ז, 12 ביולי 2017, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 18:40.
+