diff --git "a/68583/normalized.transcript.txt" "b/68583/normalized.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/68583/normalized.transcript.txt"
@@ -0,0 +1 @@
+לדיון מוקדם, החל בהצעת חוק פ/4852/20 וכלה בהצעת חוק פ/4880/20: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון, העברת הטיפול בעבירות נגד שוטרים לידי הפרקליטות), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר ובצלאל סמוטריץ, הצעת חוק הרשויות המקומיות (תשלום פנסיה תקציבית מקופת המדינה), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת סאלח סעד, עמיר פרץ, איציק שמולי, איתן ברושי, זוהיר בהלול, יחיאל חיליק בר, יצחק הרצוג, יואל חסון, יוסי יונה, נחמן שי, חמד עמאר, איתן כבל, לאה פדידה, מיכאל מלכיאלי ויואב בן צור, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, זכאות למימון טיפול על ידי רופא שאינו כלול בהסדר הבחירה של קופת החולים), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת יעל גרמן, שולי מועלם-רפאלי, יהודה גליק ואילן גילאון, הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון, ביקור במוסדות ובמתקנים סגורים בניהול המדינה), התשע"ח 2017, מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון, מענק קירור), התשע"ח 2017, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב, הצעת חוק ארגוני עזר רפואיים הפועלים בתחום רפואת חירום דחופה טרום אשפוזית, התשע"ח 2017, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם, הצעת חוק למניעת פלישות ביולוגיות מזיקות ולטיפול בהן, התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת דוד אמסלם, דוד ביטן, רחל עזריה, דב חנין, זאב בנימין בגין, תמר זנדברג, יעל כהן-פארן, אכרם חסון, אורי מקלב, איל בן ראובן ואיתן כבל, הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת נאוה בוקר, אכרם חסון, חמד עמאר, יחיאל חיליק בר, איציק שמולי, דוד ביטן, אילן גילאון, חיים ילין, מיקי לוי, עיסאווי פריג', דב חנין, עודד פורר, יוליה מלינובסקי ומרדכי יוגב, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי לעולה), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב ויוליה מלינובסקי, הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון, זכאות לאימהות יחידניות המקבלות מזונות ילדים), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, דוד אמסלם, שולי מועלם-רפאלי, יוסי יונה, אילן גילאון, איתן כבל, מיקי לוי, אברהם נגוסה, טלי פלוסקוב, קסניה סבטלובה ודב חנין, הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון, הגבלת פרסום), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת מוסי רז, תמר זנדברג, מיכל רוזין, רחל עזריה, יעל גרמן, יהודה גליק ואיתן כבל, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון, פיקוח על סוגי עמלות ושיעוריהן), התשע"ח 2017, מאת חבר הכנסת מאיר כהן, הצעת חוק הקרן הקיימת לישראל (תחולת דיני המס), התשע"ח 2017, מאת חבר הכנסת מיקי לוי, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון, השעיית חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום), מאת חברת הכנסת ציפי לבני, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון, תנאים להגבלת רישיון נהיגה), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת נורית קורן, דוד ביטן, טלי פלוסקוב, יואב קיש ומרב מיכאלי, הצעת חוק הממשלה (תיקון, כללי אתיקה לחברי הממשלה), התשע"ח 2017, מאת חברת הכנסת ציפי לבני, הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון, איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת איתן כבל, יהודה גליק, תמר זנדברג, עבד אל חכים חאג' יחיא, דב חנין ונחמן שי, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, אישור הצרכן מראש להעלאת תעריפים בעסקה מתמשכת), התשע"ח 2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור גריעת מקום חניה מוסדר בדרך עירונית לצורך ייחוד מקום החניה לשירותי השכרת רכב), התשע"ח 2017, מאת חברת הכנסת נורית קורן, הצעת חוק העונשין (תיקון, חשיפה מרצון של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית), התשע"ח 2017, מאת חברת הכנסת שרן השכל, הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית (תיקוני חקיקה), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי, עפר שלח, חיים ילין, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, עליזה לביא, מיקי לוי ואלעזר שטרן, הצעת חוק המרכז לחקר ולהנצחת מורשת יהדות תימן ופרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת נורית קורן, דוד ביטן, דוד אמסלם, יואל חסון, משה גפני, אברהם נגוסה, יצחק וקנין, יעקב אשר, מיקי לוי, איתן ברושי, נחמן שי, יוסי יונה, איל בן ראובן, דב חנין, רועי פולקמן, יואב קיש, מיכל רוזין, ענת ברקו, טלי פלוסקוב, רחל עזריה, שולי מועלם-רפאלי, אמיר אוחנה, מיכאל מלכיאלי, ישראל אייכלר, מנחם אליעזר מוזס, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, איתן כבל, איילת נחמיאס ורבין, אבי דיכטר, יהודה גליק, חיים ילין, לאה פדידה, סאלח סעד, איציק שמולי, רויטל סויד, יחיאל חיליק בר, מאיר כהן, יעקב מרגי, יואב בן צור, אורי מקלב, אורלי לוי אבקסיס ומיכל בירן, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון, תקבולי ביטוח במקרה של אובדן גמור), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויואב בן צור, הצעת חוק-יסוד: ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, מאת חברי הכנסת עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב ויוליה מלינובסקי, הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחו"ל, התשע"ח 2017, מאת חברת הכנסת קסניה סבטלובה, הצעת חוק הגבלות על יצוא ביטחוני למיאנמר (הוראת שעה), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, יהודה גליק, דב חנין, מרב מיכאלי, זוהיר בהלול, יחיאל חיליק בר וג'מעה אזברגה, הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון, תנאים להוצאת אדם מביתו בניגוד לרצונו), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת נחמן שי, חיים ילין, איתן ברושי, יואל חסון, רויטל סויד, איתן כבל, מיכל בירן, דב חנין, לאה פדידה, מאיר כהן, מסעוד גנאים, עבד אל חכים חאג' יחיא, ענת ברקו, איילת נחמיאס ורבין, אחמד טיבי, ג'מאל זחאלקה, חמד עמאר, יעקב אשר, תמר זנדברג, מוסי רז, עאידה תומא סלימאן, אורלי לוי אבקסיס, עליזה לביא, זוהיר בהלול, מרב מיכאלי, עמר בר-לב, יואל רזבוזוב, סאלח סעד, יעל כהן-פארן, מיכל רוזין, קסניה סבטלובה, מיקי לוי, יהודה גליק, אורי מקלב, אכרם חסון, ישראל אייכלר, אילן גילאון, יעל גרמן, עיסאווי פריג', מנחם אליעזר מוזס, דוד ביטן, רועי פולקמן, מיכאל מלכיאלי, מיקי רוזנטל, רוברט אילטוב, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, יוסף עטאונה, יואב בן צור, שולי מועלם-רפאלי, יצחק וקנין, סתיו שפיר וטלי פלוסקוב, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, דיור בהישג יד בשטחי מסחר), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת רועי פולקמן, מירב בן ארי, יעקב אשר, אמיר אוחנה, חיים ילין, מכלוף מיקי זוהר, סתיו שפיר, מנחם אליעזר מוזס ושולי מועלם-רפאלי, הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון, איסור החזרת גופות מחבלים), התשע"ח 2017, מאת חברי הכנסת עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב ויוליה מלינובסקי. תודה. תודה למזכירת הכנסת. חברי הכנסת, אנחנו נפתח בנאומים בני דקה, אני מפעיל את ההצבעה על מנת שתוכלו להירשם, בבקשה. חבר הכנסת אכרם חסון, אתה מוזמן לפתוח היום את הנאומים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול פניתי לרמטכ"ל, ביחד עם פורום עורכי הדין הדרוזים, בראשותו של עו"ד סאמר עלי, בבקשה להקים ועדת חקירה צבאית וגם להקים חקירת מצ"ח, אחרי שחייל בשם וסים קיזל מכפר מר'אר הותקף בצורה קשה מאוד על ידי שני חיילים באוגדה 319 במחנה נפתלי. כמובן, החייל הותקף בהתחלה באותו יום בבוקר ונזקק לטיפול רפואי, חזר לבסיס והגיש תלונה, אחרי ששני החיילים ידעו שהוא הגיש תלונה, הם תקפו אותו שוב, שברו לו את האף והוא התאשפז בבית החולים. אין ספק שאנחנו רואים בהתנהגות הברוטלית, האלימה, זה חדש בנוף בצה"ל, ולכן ביקשנו מהרמטכ"ל שיקטול את התופעה הזאת. אסור שצה"ל יתחיל להתנהג, במיוחד החיילים, בצורה ברוטלית: ייקחו את החוק לידיים ויתקפו חייל אחר. והמפקדים לא דאגו ולא עשו שום דבר. לכן, גם ביקשנו להעמיד את המפקדים לדין. כמובן, מדובר בחייל דרוזי, אבל כאן, אדוני היושב-ראש, אני לא מדבר רק כי הוא דרוזי, כי הדבר הזה לא נובע לפי דעתי ממניעים גזעניים, אלא אני אומר: כל משפחה שתשלח את הבן שלה לצה"ל, אסור שהוא יותקף ויאושפז, ישברו לו את האף ואף אחד לא ייתן את הדין. אני שמח מאוד שהרמטכ"ל החזיר תשובה באותו יום שהוא מטפל בתלונה, ואני מקווה שנקטול את התופעה הזאת ונוציא אותה בכלל מכל בסיסי צה"ל. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבוקר היה דיון חשוב בוועדה לביקורת המדינה לעניין המצ'ינג בנושאי הרווחה, בתקציבים ובפרויקטים. אדוני היושב-ראש, מתוך הדוחות ששמענו מתברר שהשיטה הזאת מקבעת את הפערים בין העשירים לבין העניים בקשר לרשויות. הפער הזה, היא מגדילה אותו יותר. כמו שאמרנו גם בישיבה, העשיר לא רק נשאר עשיר או חזק, הוא מתחזק יותר, והחלש נחלש יותר. יש בעיה בשיטה. זו שיטה קפיטליסטית, ניאו-ליברלית, שצריכה להיעלם, וצריכים להיות צודקים ושוויוניים עם הרשויות החלשות. צריך לתת את כל התמיכה לרשויות האלה וצריך לבטל את השיטה הזאת. תודה. תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חברת הכנסת לאה פדידה, ואחריה, חבר הכנסת ג'מעה אזברגה. אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אמיר אלשטיין, גליה מאור, מורי גולדברג, נחמיה פרס, אלה חלק מהשמות של דירקטוריון טבע. 200,000 דולר ל-11 ישיבות. ומי נושא באחריות? ראינו אתמול ושלשום את המראות הקשים. אני הייתי ביום חמישי ב-08:00 בשערי המפעל, וזה מזעזע. אני קוראת מכאן: הם צריכים לשים את המפתחות וללכת הביתה. כשל ניהולי ממדרגה ראשונה. זה לא ייאמן שאותם דירקטורים, שהיו שותפים למדיניות ולקבלת החלטה, לא ישלמו את המחיר, אבל טטיאנה מקריית שמונה ושאול מירושלים ייפגעו, ומשפחות שלמות, תיהרס הפרנסה שלהן. אני מקווה מאוד שבזכות החנוכה והחג השמח הזה, גם הגזרה הזאת תעבור מעל ראשינו. תודה. תודה לחברת הכנסת לאה פדידה. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, בבקשה, אדוני, אחריו, חברת הכנסת ענת ברקו. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני קורא בעיתון הארץ או מעריב: זיהום האוויר ירד בשנים האחרונות, וזה דבר מבורך, אך מקרי המוות כתוצאה מזיהום האוויר עלו. לפי המחקר של משרד הבריאות והקרן לבריאות הסביבה, ב-2015, 1,908 מקרי מוות, לעומת 1,744 ב-2010. זאת אומרת, זה הולך ועולה. והגורם מספר אחת, אוטובוסים ורכבות, איכות המים, חומרי הדברה, מעבר לייצור חשמל על ידי גז טבעי, מחצבות. מספר ימי האשפוז כתוצאה מחלקיקי זיהום הגיע ל-348,000 ימי אשפוז. מספר מזעזע, בעלות כספית של 1.3 מיליארד דולר. שימוש במי התפלה גורם למחסור ביוד, שהוא האחראי לבלוטת התריס, ובמגנ��יום. פיקוח על חומרי הדברה עדיין לא קיים, ולצערי, יש עניין המחצבות, שהוא אחד הגורמים החשובים, לא מספיק שהמקומות הם מזוהמים, אנחנו הולכים ומזהמים עוד יותר. אנחנו מדברים על שדה בריר, שהולכים להקים אותו, ובסביבות 60,000 תושבים מסביב, ערד, כסייפה, זערורה, אל-פורעה והרבה כפרים מסביב, זה אמור לזהם להם את החיים. פעם, מי שרצה להבריא מאסתמה הלך לגור בערד לכמה חודשים. היום הולכים ומזהמים את ערד וים המלח ופוגעים פגיעה מאוד רצינית וחריפה גם בתיירות באזור הדרום. תודה לחבר הכנסת ג'מעה אזברגה. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה, גברתי. אחריה, חבר הכנסת זוהיר בהלול. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני רוצה לחזור לשקרים הפלסטיניים, והפעם של חד"ש, בישיבה שהתקיימה בשפרעם עם ההחלטות מרחיקות הלכת. יוצאים נגד טראמפ, ההכרזה של טראמפ על ירושלים, לא יעזור לכם, בירתנו הנצחית. גם אתם היום יושבים בירושלים. יוצאים נגד אמירות ביחס להתקוממות או להתפרעויות שלוחות הרסן, לטרור בוואדי עארה. אני לא יודעת אם אתם רוצים לקרוא לזה הדיקטטורה של הפרולטריון, אבל ככה זה נראה. מעבר לזה, באים בטענות על שוויון, כשאנחנו רואים שאתם מסיתים, מלבים את היצרים, כשחד"ש הפכו לתמונת ראי של בל"ד בלאומנות קיצונית, כשיושב-ראש ועדת המעקב, ברכה, מסית בוועדת המעקב, כדאי שהוא ידע שאנחנו עוקבים אחר ועדת המעקב. בנוסף לזה, התמיכה שלכם בחיזבאללה, באויבי ישראל, בארגוני טרור, מה בעצם חדש בחד"ש? משהו לא טוב קורה שם. תודה. תודה לחברת הכנסת ענת ברקו. חבר הכנסת זוהיר בהלול. בבקשה, אדוני. ואחריו, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. אדוני היושב-ראש, הידעת מהו המקצוע העתיק ביותר בישראל, בניגוד כמובן לאותו מקצוע עתיק ביותר בעולם? אם לא ידעת, אז הינה אני מסבר את האוזן ואומר לך שהמקצוע העתיק ביותר בישראל, השפלת ערבים בשדות התעופה. פעם אחר פעם, באופן קונסיסטנטי, מדאיג, אנחנו מקבלים פניות של אנשים, אזרחי מדינת ישראל ערבים, שנתקלים בבוז בשדות התעופה. אז הינה המקרה הבא, שמשקף: עסאם אבו גיאדה בן ה-39, אזרח ותושב ירושלים, ספורטאי בעל דאן 3 בטקוונדו. האיש הזה נסע עם חברו מוסא אלקאק משדה דב לאילת, ונתקל שם בהשפלה חסרת תקדים, מבחינתנו היא עם תקדים, מכיוון שהיא כמעט יומיומית. הוא נלקח הצידה, נשאל שאלות פולשניות והתבקש על ידי המאבטחים לפתוח את התיק כדי לבצע, מלבד השיקוף, גם בדיקה ידנית. בחזרה מאילת, כתום הטיול, אותו תסריט, תסריט עוועים, שבו הוא נתקל באותו בוז, באותה השפלה, באותו בידוד ובאותו תסריט אימים שמרחיק את האנשים האלה מצלם אנוש. תודה. עד מתי, לעזאזל, המדינה הזאת תמשיך להשפיל ערבים בשדות התעופה? זה נושא שאנחנו מטפלים בו כמעט מאז קום המדינה ועד היום, ושום דבר לא קרה. אמות הסיפים לא הזדעזעו. אלוהים, האם הכנסת יכולה לחתום על אמנה שלא תבדל את הערבים משאר האדם בישראל? לא יכול להיות ששדות התעופה יהיו המקום הקשה ביותר, לכל אזרח ישראלי. תודה. אגב, גם אני, כאשר אינני נדרש לזהות את עצמי, ואני לעיתים, מתוך ענווה, לא עושה זאת, שואלים אותי: עם מי היית במלון? מה עשית במלון? שאלות פולשניות חסרות תקדים, תודה. שמרחיקות את ישראל מהציוויליזציה. תודה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, אדוני. ואחריו, חברת הכנסת קסניה סבטלובה. כבוד היושב-ראש, היום בוועדה לביקורת המדינה היה דיון בסוגיית דרישת המצ'ינג בתקציבים לשירותים חברתיים, ואני רוצה להגיד לך שהנושא הזה כבר חוזר על עצמו כאשר הנתונים מאוד ברורים. בגלל שיטת המצ'ינג הרשויות המקומיות המוחלשות הן הנפגעות העיקריות. ראינו מספרים שמדברים על כך שהרשויות המקומיות המוחלשות באשכולות הנמוכים מקבלות שליש בממוצע למטופל מאשר הרשויות החזקות. עוד פעם: הרשויות המוחלשות מקבלות שליש מתקציבי הרווחה בממוצע למטופל מאשר רשויות חזקות. כאשר שאלנו את השר מה העלות של ביטול המצ'ינג, התשובה שלו הייתה שמדובר ב-2 מיליארדים. ואני אומר: האם לא שווה למצוא את ה-2 מיליארדים הללו כדי לעשות מהפכה חברתית? ככה הרשויות המוחלשות יקבלו את התקציבים הללו. במקום לעשות הקלה במס לחברות, במקום להשקיע 20 מיליארד בחברת טבע, אז הינה, יש יעד חברתי מאוד חשוב. והייתי מקווה שיגיע היום שזה באמת ייושם. תודה. תודה, חבר הכנסת ג'בארין. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה, גברתי, ואחריה, חבר הכנסת אלחרומי. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, העונה החורפית מתמהמהת ומסרבת להגיע למחוזותינו, אבל עונת השפעות דווקא כן הגיעה, ואנחנו רואים כיצד בבתי החולים במדינת ישראל שעות ההמתנה לרופאים, במיוחד במיונים, במיוחד בלילות, הולכות ומתארכות, לא מתקצרות. השעות האלה וזמני ההמתנה כל הזמן גדלים, ואנחנו עכשיו עומדים על ממוצע מזעזע בלילה, בלילה, של כחמש שעות המתנה. מדובר באותה קשישה שלא הרגישה בטוב באמצע הלילה וחשה מיחושים בלב, מדובר באותה אימא של תינוק שאין לה לאן להגיע והיא הולכת ורק רוצה שיבדקו אותו, ולחזור הביתה כמה שיותר מוקדם. כאשר שעות ההמתנה ארוכות כל כך, בעצם הרבה מהחולים, ועל זה מראים המחקרים האחרונים, מתייאשים וכלל לא נשארים בבתי החולים ולא מקבלים את הטיפול הראוי. כי ההמתנה הזאת היא בלתי נסבלת, ואת זה אני אומרת כאם לתאומות שהעבירה שעות לא מעטות במיונים בבתי חולים כאלה ואחרים, באזור המרכז בכלל ובירושלים בפרט. עכשיו, אנחנו מתבשרים, מהמחקרים האחרונים שמתפרסמים בימים אלה, שבכלל העבודה בלילות בבתי החולים של האחיות ושל הרופאים לא ערוכה ולא מוסדרת בצורה מיטבית על מנת שבאמת כל החולים יקבלו את המענה שלהם ויקבלו את הטיפול הנדרש. אי לכך, אני בהחלט קוראת למי שממונה כרגע על משרד הבריאות, השר לשעבר יעקב ליצמן, לחזור לתפקידו. ואם כבר להתפטר, אז להתפטר על החרפה הזאת. עדיף שהוא יישאר במשרד שלו ויטפל בזה ולא יתפטר, תודה. בטח לא על שבת ולא על נושאים אחרים. שם תפקידו, זה התפקיד של שר אחראי במדינת ישראל: לטפל כל הזמן בחולים. קודם כול, ברופאים ובאחיות, שכל המערכת הזאת תתפקד לרווחת הציבור. תודה, חברת הכנסת סבטלובה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. בבקשה, אדוני, ואחריו, חבר הכנסת טלב אבו עראר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המדינה רועשת בימים האחרונים לגבי חברת טבע והפיטורים של מעל ל-1,750 עובדים. צריך לזכור שהחברה הזאת זאת אותה חברה שקיבלה הנחות ממיסים במיליארדים, בערך 20 מיליארד בשנים האחרונות. זאת אותה חברה שהתוודענו הבוקר לכך שב-2014 2015 היא חייבת 1.5 מיליארד לכל שנה. זה צד אחד של המטבע. מצד שני, 40,000 עסקים קטנים נסגרים במדינה בשנה. כל עסק מעסיק לפחות אדם אחד, שהוא בעל העסק, זאת אומרת ש-40,000 בני אדם נפלטו למעגל האבטלה. האנשים האלו לא קיבלו תמיכה, לא קיבלו עידוד, לא קיבלו עזרה. להפך, הם נשארו מתחת לעול של המחויבות לחברות האשראי, בחוסר תחרות מלא בשוק חברות האשראי ובין הבנקים. תודה, כבודו. תודה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת טלב אבו עראר, ואחריו, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. תודה, מכובדי היושב-ראש. כנראה הממשלה הזאת לא רוצה שקט, לא רוצה רגיעה, לא רוצה שלום. היום נחשף ופורסם בידיעות אחרונות שלשרה רגב יש תוכנית שתעלה למדינה 250 מיליון שקל, שבה היא מבקשת לחשוף את יסודותיו של מסגד אל-אקצא כדי לחפש שם, למצוא את בית המקדש. או שהיא תוכנית שמעידה על התלהמות קיצונית, או על תעמולת בחירות. הרי חשוב לציין שהשרה רגב, בזמן שהייתה יושבת-ראש ועדת הפנים, בזמנו ביקשה גם לחלק את מסגד אל-אקצא, גם, ושייבנה שם בית כנסת בתוך המסגד. מכובדי, תוכניות כאלה יגררו את כל האזור לתסיסה מוחלטת, ומי שיישא באחריות זו ממשלת ישראל. תודה. תודה לחבר הכנסת טלב אבו עראר. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני, ואחריו, חבר הכנסת איתן ברושי. בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, היום פורסם ש-11,000 מורות בוגרות הן ברשימת ההמתנה כדי לקבל משרה במשרד החינוך, משרת מורה. חלק מהן ממתינות עשר שנים ולא מקבלות את התפקיד הנכסף הזה. השאלה: מה המדינה עושה? היות שהיא לא עושה, אז אני מציע תוכנית כדי לפתור את הבעיה הזו: 1. יש הרבה מורים ותיקים שיש להם משרה וחצי ויותר, הם ותיקים והם שנים כבר מבקשים לפרוש לפנסיה. אז שיאפשרו להם. הם אומרים למדינה: אנחנו שחוקים, לא יכולים להמשיך. במקומם אפשר להכניס, במקום כל מורה אפשר להכניס שניים, שתי מורות חדשות. הנקודה השנייה: מחכים לסטאז' שנים ולא מקבלים סטאז'. ומי שלא עובר סטאז' גם לא יכול להיות מועמד, לא יכול להיות מורה. מה עושים, נותנים לכל בית ספר עשר שעות, שבהן הם יכולים לקבל סטאז'רית אחת, ואלה עשר השעות שבהן היא הולכת לכיתה לבד. אז היא לא מתאמנת גם שם. וגם, בנוסף, אין קליטה של המורות האחרות. תודה. שלישית, לבנות, כי היום השיטה של הסרדינים, זה מה שיש בבתי ספר ביישובים הערביים. במקום כל שתי כיתות, אפשר שיהיו שלוש כיתות בבנייה או לפחות במקום כל שלוש יהיו ארבע, ואז אפשר לקלוט את כל המורים הבוגרים האלה ולפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד. תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת איתן ברושי, ואחריו, חבר הכנסת דב חנין. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני רוצה לומר מילה בקשר למשבר בטבע, בשתי נקודות, כי עוסקים בו רבות: הדבר הראשון, אני רוצה לומר ששאלת התערבות הממשלה לא קשורה לשאלה אם זה מפעל פרטי או לא. אנחנו דואגים לאזרחים, לתושבי מדינת ישראל, והשאלה של המשקיעים, היא תידון בנפרד. השלכתם לרחוב של כל כך הרבה עובדים ופגיעה בכל כך הרבה משפחות היא שאלה מרכזית שהממשלה צריכה להתייחס אליה, וככל האפשר לצמצם את המספר של המפוטרים ולהחזיר את הביטחון התעסוקתי. ולכן הדילמה היא לא אם זה פרטי או לא אלא כיצד מצילים וכיצד עוזרים לאלפי אזרחי מדינת ישראל. התעסוקה היא סם החיים, והיא לא תיפתר בלי התערבות הממשלה במקרה הזה. והדבר השני, אני שומע וקורא שמדברים הרבה על הסבה מקצועית, ואני שואל את בעלי ההצעות: לאן בדיוק ילכו אותם אנשים עם הסבה מקצועית? הרי כידוע בישראל אין אבטלה, אבל רמת השכר היא נמוכה ורבים הם מתחת לקו העוני. אני הצעתי, ומשרד האוצר כמו תמיד בולם יוזמות, אבל עכשיו זה על שולחנו, לתקן את חוק עידוד השקעות הון לתעשייה כך שיכירו, לצורך מענקים, במפעלים שמייצרים מקומות עבודה באזורי עדיפות לאומית, ולא רק 25% יצוא, שזה רף גבוה שלא כולם עומדים בו. ואם צריך לייצר מקומות עבודה בדרום, בצפון, בירוחם, בשדרות, בקריית שמונה ומעלות, זה לא פחות חשוב מיצוא. תודה. ולכן צריך לעודד את יצירת מקומות העבודה, כמובן, ברמה גבוהה ובאיכות ראויה, אבל לא רק יצוא. תודה. תודה לחבר הכנסת ברושי. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני. אחריו, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. תודה לך, אדוני היושב-ראש. צלף צה"ל לא יכול היה בשבוע שעבר לכוון לפלג גופו התחתון של קורבנו מכיוון שלאברהים אבו ת'וריא לא היה פלג גוף תחתון. הצעיר הזה, בן 29, כבר נפצע פעם מהפצצה במבצע עופרת יצוקה בשנת 2008. שתי רגליו נכרתו לכל אורכן, ומאז הוא היה מרותק לכיסא גלגלים. בשבוע שעבר ירה בו צלף בראשו באש חיה והרג אותו. הצעיר הזה, שהתפרנס מניקוי מכוניות במחנה פליטים א-שאטי בעזה, השתתף בהפגנה שהתקיימה במחאה על החלטת טראמפ להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים. הצלף שירה בו לא יכול היה לכוון לפלג גופו התחתון של הקורבן ולכן הוא ירה בראש שלו. מכיוון שמדובר בצלף, כנראה הוא ראה שהוא יורה בנכה בכיסא גלגלים, אלא אם כן הוא ירה באש חיה ללא הבחנה לתוך כל המון המפגינים הזה. אבו ת'וריא לא סיכן איש, כמובן. כמה יכול נכה לא חמוש בכיסא גלגלים, שכלוא מעבר לגדר, לסכן את חייו של מישהו? וכמה אטימות ורוע צריך כדי לירות ולהרוג נכה בכיסא גלגלים. תודה. לצערי, הריגתו של הצעיר הזה עברה בישראל כמעט ללא אזכור. מצאתי לנכון להזכיר אותו כאן, בכנסת. תודה, חבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה, גברתי. אחריה,חבר הכנסת סאלח סעד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חג שמח, אבל לצערי חג שמח לא יהיה למשפחות גולדין ושאול. הקבינט החליט החלטה, שהיא לגיטימית אולי מבחינה משפטית, ובמקום להעביר חוק, במסלול המהיר, מה שהממשלה הזאת יודעת לעשות, שמאפשר לממשלה להחזיק בגופות מחבלים, הקבינט החליט, פתאום הוא חבר של בג"ץ והוא רוצה להגיש דיון נוסף. יכול להיות שזו בעיה, כי זה במקום האלטרנטיבה, היה פה חבר כנסת שהציע שהממשלה אולי הגיעה לנקודה שבה היא לא יכולה ולא צריכה למלא אחר הוראות בג"ץ. אז אולי זה קצת שיפור מעל זה ואיזשהו מסר לציבור שעדיין הממשלה הזאת, בשוליים, מאמינה בבג"ץ. אבל בסוף, כשמסתכלות המשפחות האלה, ומשפחת שאול תציין ב-29 בדצמבר את יום הולדתו ה-24 של אורון, הממשלה הזאת, במקום לתת להורים האלה איזשהו אור בקצה המנהרה, תרתי משמע, היא שוב מכבה להם את האור וסוגרת להם, ועוצמת להם את העיניים מראות. מתי הממשלה הזאת תעשה את מה שצריך למען החיילים האלה שנלחמו עבורנו? מתי? תודה, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת סאלח סעד, בבקשה, אדוני. אחריו,חבר הכנסת אורן אסף חזן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את שר הביטחון ואת הרמטכ"ל על החלטתם אתמול למנות לאלוף את תא"ל כמיל אבו רוקון למתאם פעולות הממשלה בשטחים, והוא יהיה אלוף סביב שולחן הממשלה. זו החלטה נכונה, שיכולה לתרום לממשלת ישראל, לחברה בישראל. אדוני היושב-ראש, אני גם רוצה להצטרף לדבריו של חברי חבר הכנסת אכרם חסון: לאחר שביקרתי אתמול את החייל שהוכה על ידי שני חיילים עבריינים, ולאחר התערבות מסיבית שלנו כאנשי ציבור, גם שלי כחבר כנסת, העליתי כמובן שאילתה לשר הביטחון, שאילתה חמורה ביותר על הנושא. גם הרמטכ"ל, הרמ"ט שלו חזר אלינו בתשובות שאכן המקרה הוא מזעזע, מזעזעת מאוד התקיפה הזאת של שני האכזרים. הדבר הזה טופל ושני החיילים האלה נעצרו, ואנחנו נדרוש להביא אותם לדין מהר ככל האפשר. זה מה שצריך להיות, כי לא יכול להיות שחיילים יוכו על ידי חיילים בבסיס בצבא ההגנה לישראל. תודה. תודה לחבר הכנסת סאלח סעד. חבר הכנסת אורן אסף חזן. אחריו, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, כנסת נכבדה, חנוכה שמח. רבותיי, אני קצת מבולבל. אנחנו שומעים, פעם אחר פעם מספרים לנו שהכלכלה בישראל נמצאת במצב הטוב אי-פעם. אנחנו בפריחה, אנחנו בצמיחה. אבל מאז שהגעתי לכנסת הזאת אני רק רואה אלפי מפוטרים. חברת HP, חיפה כימיקלים, כימיקלים לישראל, היום אלפים בטבע, והרשימה עוד ארוכה. אבל עזבו רגע את המפעלים הגדולים. רוב הציבור בישראל, כל יום-יומיים הבנק מתקשר, אומר: אדוני, צריך להפקיד כסף. אז או שאני חי בסרט או שהממשלה חיה במציאות מדומה. הגיע הזמן שבמקום לדבר בסיסמאות על כלכלה חזקה, על כלכלה בועטת ונושמת, נפקח את העיניים ונסתכל על הציבור ששלח אותנו לכאן ונביא לו בשורה טובה. הגיע הזמן שנפסיק לתת הנחות לטייקונים וחיבוק למי שיכול לחבק אותנו בחזרה בערב הבחירות, ונתחיל לחבק את האזרחים, אלה שקמים בבוקר ויוצאים לעבודה וחוזרים בסוף היום והילדים שלהם אומרים: אבא, אמ-אמ, אני רק רוצה לאכול. רבותיי, אין פה עניין של שמאל ימין, ובזה אני מסיים, היושב-ראש, אין פה עניין של שמאל ימין. יש פה עניין של אחריות אמיתית שלנו לגורל האזרחים שלנו. הצורך בכלכלה חזקה ושגרת חיים תקינה הוא לא פחות חשוב מהצורך בביטחון. תודה רבה. תודה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה, גברתי. אחריה, חבר הכנסת נחמן שי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תראה, מה שקורה בצפון זה הפקרות אחת מוחלטת. יש תחושה שהתושבים בצפון, חייהם הם כקליפת השום בעיני הממשלה. באזור שלנו, באזור בית שאן, עמק המעיינות, בקעת הירדן, יש התפרצות של כלבת. כאילו מדובר, ראינו, בימים של הקמת המדינה, ואי-אפשר להשתלט על הדבר הזה. מה שכן, זה משתלט על שגרת החיים של ההורים ושל הילדים, ואם היינו רואים איזושהי תנועה של ספורט, היום, אם אתה רואה איזה אישה או גבר יוצאים לעשות ספורט, הם הולכים עם אלה ביד, ממש, למקרה שאיזשהו תן או כלב יתקוף אותם. מדובר על שינוי שגרה של כל כך הרבה אזרחים, של יישובים ושל קיבוצים, מושבים ועיירות פיתוח ביחד, שבאים וזועקים: אנחנו מפחדים לצאת מהבית, מפחדים לקחת את הילד לגן שעשועים, מפחדים להסתובב אחרי 16:00, אחר הצוהריים. אם היה מדובר באירוע טרור, כולנו היינו יודעים שלמדינה ולממשלה היו תשובות. היה מודיעין, הייתה היכולת לבוא ולספק את הביטחון, היינו מעלים גדודים. מדובר בכלבת, ואנחנו בסוף 2017, אבל עדיין מדובר בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל, רחוק מהעין, רחוק מהלב. אי-אפשר להמשיך כך, את התופעה הזאת צריך לעצור. ולצערי הרב, לא רק שלא עצרו אותה, היא כנראה מתפשטת למרכז. אז אולי המושיעה הגדולה ביותר של תושבי הצפון תהיה הסכנה שאורבת לתושבי המרכז. זה אבסורד במדינה מתוקנת. תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, אדוני. ואחריו, אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת איציק שמולי. תודה לך, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני קורא פתאום שהמדינה צפויה לבקש מבג"ץ ארכה לגיבוש מדיניות הגיור. מה קורה פה? המשבר בין יהודי ארצות הברית לישראל הוא משבר אמיתי, כואב, חמור, שמסכן אולי את רקמת היחסים הכי עדינה שיש לנו, ושתי הסוגיות, הכותל מצד אחד והגיור מצד אחר, הן ממש מרעילות את היחסים האלה. אז עשה ראש הממשלה מחווה ומינה, למרות שהנושא הזה נדון מכל הכיוונים, את השר לשעבר משה נסים. עכשיו השר משה נסים לומד את הנושא. יידרשו עוד חודשים. אין זמן. צריך להבין, אין זמן, לא לנושא הזה ולא לנושא של מתווה הכותל. אלה ימים גורליים, ואנחנו זקוקים ליהדות ארצות הברית, והיא גם זקוקה לנו. חייבים להוריד את הנושאים האלה, שניהם, מעל סדר-היום, להוריד את אותה יוזמה שיש לגבי הגיור, להחזיר את מתווה הכותל למקומו ובאמת לתת ליחסים לחזור למקומם הקודם. תודה. תודה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, אדוני. תודה לך, אדוני היושב-ראש. משפחת גולדין אומרת שראש הממשלה והקבינט נכנעו שוב לטרור, ומשפחת גולדין צודקת. במקום לממש את ההצהרות הבומבסטיות של הימים האחרונים, שיצאו כמעט מכל שרי הממשלה, ולקדם חקיקה שתאפשר את מה שאמר בית המשפט העליון, בית המשפט העליון לא חסם את הממשלה מלהשתמש בכלי של החזקת גופות מחבלים, בית המשפט בא ואפשר את הדבר הזה, ובעצם נותן איזושהי אפשרות שבצד השימוש בכלי הזה, זה ייעשה תחת החוק הישראלי. ובמקום שהממשלה תאמץ את הדבר הזה בשתי ידיים, הממשלה הולכת לבית המשפט העליון ומבקשת דיון חוזר. כל התכלית של המהלך הזה הרי, בסופו של דבר, זה לזרוק עוד ועוד אבנים על בית המשפט. במקום להפוך את בית המשפט העליון שלנו לאיזושהי מטרה, הגיע הזמן לעשות את העבודה ולקדם חקיקה מתאימה, על ידי אותה ממשלה שקוראת לעצמה ממשלה לאומית. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת איציק שמולי. עד כאן נאומים בני דקה. אנחנו עוברים לשתי שאילתות. אני מתכבד להזמין את שרת התרבות והספורט חברת הכנסת מירי רגב לעלות לדוכן על מנת להשיב לשאילתה רגילה של חבר הכנסת נחמן שי. נושא השאילתה: אפליה בסבסוד כרטיסי תיאטרון לאזרחים ותיקים. בבקשה, אדוני. תודה. אפליה בסבסוד כרטיסי תיאטרון לאזרחים ותיקים. לאחרונה נודע כי חלק ממוסדות התרבות אינם מעניקים את ההנחה לאזרחים ותיקים. רצוני לשאול: 1. מדוע בית צבי והספרייה אינם מעניקים את ההנחה לאזרחים ותיקים? 2. האם תיתנו תמיכה ממשלתית במתן הנחה בת 50% לאזרחים הוותיקים, כמקובל? 3. מה ייעשה להבטחה כי בכל מוסדות התרבות בישראל תוענק ההנחה, ומה היקף הסבסוד של מוסדות התרבות בסעיף זה? תודה. בבקשה, גברתי השרה. תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, חברי נחמן שי, חג שמח לכולם. ראשית, אנחנו בשבוע מיוחד, שבוע שבו בכל בית אנו מציינים את המלחמה ההיא של החשמונאים לחידוש הריבונות שלנו במדינת ישראל. בשבילנו כישראלים זה לא רק זיכרון של משהו עתיק יומין. אנחנו חיים את חנוכה יום-יום. מעטים מול רבים זו לא אגדת עם או מיתוס בשבילנו, אנחנו יודעים כמה יהודים היו פה בתחילת המאה שעברה ונאבקו בשיניים על הקמה ושרידות היישוב העברי, ואנחנו יודעים כמה היו פה ב-48' ונלחמו מול צבאות ערב. לכן אני מקדמת בברכה את סגן נשיא ארצות הברית, שינחת כאן ביום רביעי, בנר השמיני של חנוכה, יגיע לנאום כאן בכנסת וימשיך את האמירה הברורה של הנשיא טראמפ על ירושלים, אמירה שמבטאת למעשה שלושת אלפים שנה של קשר בלתי ניתן להכחשה בין ירושלים לעם היהודי. כפי שפורסם היום, יזמנו ברשות העתיקות, שתחת אחריות משרדי, פרויקט לאומי, שהוצג לממשלה ביום ירושלים האחרון, של חפירה וחשיפת ירושלים הקדומה. אין מילים לבטא את הערך ההסברתי, התיירותי והכלכלי של הפרויקט החשוב הזה. כל ביקור בירוש��ים העתיקה שווה אלף מאמרים, הסברים והצהרות. למי שיורד למעמקי האדמה בעיר דוד או במנהרות הכותל לא צריך יותר להסביר למי שייכת ירושלים. גם אם יחפרו ויחפרו שם, לא ימצאו שם מטבע פלסטיני, רק מטבעות של העם היהודי יש מתחת לאדמה הזו. ולכן אני בטוחה שראש הממשלה ושר האוצר יהיו מחויבים, כפי שהם הצהירו ביום ירושלים, לתוכנית החשובה הזאת למתן תקציבים מהרזרבות של 2018 ו-2019. נחמן, ידידי, תודה רבה לך על השאילתה הזאת. כפי שאתה יודע, חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן 1989, קובע כי אזרח ותיק זכאי להנחה בשיעור של 50% מדמי כניסה למופעים או לסוגי מופעים, לפי כללים, מבחנים ותנאים שיקבע המשרד והשר לשוויון חברתי  היום זו שרה לשוויון חברתי, בהתייעצות עם שר החינוך, התרבות והספורט ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. בתקנות כאמור ייקבעו סוגי הגופים או גופים מסוימים החייבים במתן הנחה למופעים, שבאמצעותם יתבצע המימון לפי הוראות סעיף 14. על ביצוע החוק והתקנות אמון המשרד לשוויון חברתי והשרה לשוויון חברתי. תקנות האזרחים הוותיקים (הנחות למופעי תרבות ולמוזיאונים), התשנ"ח 1998, קובעות כי מוסד תרבות, מוסד ציבורי המקבל תמיכה שנתית שוטפת לפי סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב לשם הפקת מופעים והצגתם לציבור, ומופע לעניין זה הינו הצגות תיאטרון. בית צבי לעניין זה הוא בית ספר, ואינו נתמך לשם הפקת מופעים והצגתם לציבור. בנוסף נקבע בחוק כי על שר האוצר להתקשר בהסכמים עם סוגי הגופים או המוסדות שנקבעו לפי אותו סעיף. ההסכם עם תיאטרון הספרייה לא נחתם, ולשם כך נדרשת הקצאת תקציב מתאים. עוד יצוין לגבי בית צבי כי כפי שנבדק על ידי מינהל תרבות, על אף היות מחירי הכרטיסים להצגות שם נמוכים, לקבוצות גמלאים ניתנת שם הנחה, למרות שהמדינה לא משפה את כרטיסי ההצגות בבית הספר. כיום משופים מתקנת אזרחים ותיקים שמונה תיאטראות בלבד, זאת לאור החלטה היסטורית אשר גובשה יחד עם משרד האוצר ומשרד הגמלאים. משרד התרבות, וכמובן אני, בעד להרחיב את התקציב לגופים נתמכים, אך את זאת צריך לעשות בהתאם להקצאת תקציב מיוחד של שר האוצר. אי-אפשר יהיה לקחת מתקציבי מוסדות קיימים ולהעביר אותם למוסדות אחרים. אנחנו כמובן מאפשרים הרבה מאוד אירועים לאזרחים ותיקים. כבר התפרסם השבוע על פרס מיוחד שהעניקו, שנבחר יהודה קיסר, כפי שאתה יודע, שווי הפרס הכספי הוא 50,000 שקלים, כדי לסייע לאותם אומנים ותיקים. בחודש הקרוב נפרסם כמה וכמה אירועים גדולים שאנחנו עושים לטובת אומנים ותיקים, גם בהיבטים התקציביים והכספיים. עם זאת, אם אתה רוצה להוביל מהלך שבו יסבסדו יותר תיאטראות לאזרחים ותיקים, נצטרך להביא תקנה מיוחדת לתקציב מיוחד מהאוצר. זה לא יכול להיות מתוך תקציבי משרד התרבות, אלא אם כן יש למשרד הגמלאים תקציב מיוחד. אנחנו נשמח, כמובן, לסייע ולהעביר את זה לכל מוסד תרבות שייבחר או לכל מוסד תרבות שהגמלאים מרגישים שהם רוצים ליהנות מהאירועים ומהמופעים בו. כך שבעניין הזה, כל מהלך שאתה תוביל בשיתוף משרד האוצר, אני בעד. אני אשמח לקיים דיון במשרדי, אשמח לקיים דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט, אשמח להוביל כל מהלך שאתה תמצא לנכון, כל עוד תביא ותצבע תקציב מיוחד לטובת הנושא הזה, כי כפי שאמרתי, אנחנו משקיעים הרבה מאוד תקציבים לאומנים ותיקים בכל הקשור למופעי תרבות, ובכלל, להחזיר אותם למרכז הבמה. כפי שאתה יודע, בפעם הראשונה, מאז שהתמניתי במשרד התרבות לשר�� הובלתי גם שילובים של אומנים ותיקים בטקסי המשואות ובטקסים שלנו, טקסים ממלכתיים, כדי להחזיר אותם, שהאוזן הישראלית תשמע אותם מחדש, כדי שיוכלו לחזור ולהופיע וכמובן להתפרנס בכבוד. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהזמין את אזרחי מדינת ישראל לקחת חלק ב-40 פסטיבלים שנערכים בחג החנוכה בחינם ומתחת לבית: בפריפריות, במגזר החרדי ובמגזר הערבי  שבהם גם מופיעים, דרך אגב, נחמן, אזרחים ואומנים ותיקים, לא רק צעירים, ליהנות מהחופשה הזאת, אני יודעת שהרבה מאוד משפחות לא יכולות לאפשר לעצמן את מחירי הפסטיגלים ואת מחירי הפסטיבלים בתל אביב, אני יודעת כמה פעמים ילדים היו צריכים לממן את הפסטיגלים מהתקציב שהם קיבלו מהמשפחות שלהם, מהסבים, מהסבתות ומהמשפחות, כך שיש להם עכשיו הזדמנות ליהנות מ-40 פסטיבלים חינם, מתחת לבית בכל מדינת ישראל, מהצפון ועד הדרום, וכמובן גם ביהודה ושומרון. תודה רבה, גברתי השרה. שאלה נוספת של חבר הכנסת נחמן שי. תודה לך, גברתי השרה. קודם כול הפתיחה על ירושלים מקובלת. אני שמח על הודעת הנשיא טראמפ ואני שמח על כל מה שתעשו לטובת העיר ירושלים. דבר שני, לגבי אומנים ותיקים, גם כן, כל פעולה שנעשית בעניין הזה היא מקובלת וחשובה. אני גם הצעתי לך בכתב שתשקלו בחגיגות ה-70, או-טו-טו, שאת מופקדת עליהן, למיטב ידיעתי, לשלב אומנים ותיקים. אם זו דרככם, מצוין, כידוע לך, אנחנו עושים את זה כבר. אנחנו משלבים אומנים ותיקים, ראית אותם, ראית את דקלון, בהחלט. ראית, באמת, הרבה מאוד אומנים ותיקים, רבקה זוהר. המון אומנים ותיקים, בסדר. שמופיעים באירועים הממלכתיים של מדינת ישראל, כי אני רואה את זה, מבחינתי, כמשימה חשובה להביא אותם למרכז הבמה. אז בהחלט גם בחגיגות ה-70. עכשיו, לדבר הזה שהצעת, אני מציע לך, מיליון אזרחים ותיקים הם קהל צרכני תרבות ממדרגה ראשונה. לא כולם, לצערנו, יודעת את זה היושבת-ראש, חלקם נאבקים על בעיות קיומיות, אבל חלקם בעלי יכולת, והם רוצים ויכולים. זה פוטנציאל בלתי רגיל. אני מציע לך, את אוהבת לשבור מסגרות ולעשות דברים חריגים, תמני ועדה או איזשהו הרכב. אנחנו נעזור לך. אנחנו לא אמורים לשבת בוועדות כאלה, אבל אני מוכן לעזור לך, עם המשרדים האחרים, איך להרחיב את אותו סל הנחות שניתן, לשבור את המסגרת של שמונת התיאטראות, אני מברך על זה, זה חשוב גם לגופים אחרים. כי הספרייה מגישה הצגות, ובית ספר, ועוד מקומות כאלה. לחשוב מחוץ לקופסה. כי זה קהל שגם אם הוא משלם חצי מהכרטיס הרגיל, בכמויות הם יכולים להחזיר פי כמה וכמה. הם פנויים, הם יכולים לעשות את זה בשעות אחרות, הם יכולים לעשות את זה לפני הצוהריים, יכולים לעשות את זה בשעות אחר הצוהריים המוקדמות, באמת פוטנציאל בלתי רגיל. קחי את זה ותמנפי את זה. ההצעה שלך בהחלט מקובלת עליי. אני בהחלט חושבת שאנחנו צריכים לנצל את אותו פוטנציאל של אזרחים ותיקים שנהנים. הם צרכני תרבות, הם גם יצרני תרבות. אני כמובן אבקש ממשרדי לקיים עבודת מטה עם המשרד לשוויון חברתי, שבכל זאת הוא האמון על האזרחים הוותיקים, ונראה יחד מול משרד האוצר מה ניתן לעשות. אבל אני אומרת כאן מעל הדוכן הזה, אם לא יהיה לזה תקציב ייעודי, לא נוכל למנוע, או בעצם לקחת, תקציבים מגופים אחרים לטובת הנושא הזה. אני מבין את זה. אני אעשה את המקסימום שאני יכולה כדי לנסות להוביל את ההצעה שלך לכדי מימוש. תודה רבה. תודה רבה לשרת התרבות והספורט חברת הכנסת מירי רגב. תודה רבה גם לחבר הכנס�� נחמן שי על השאלה. רבותיי, אנחנו עוברים לשאילתה הבאה. אני מזמינה את שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר להשיב לשאילתה של חברת הכנסת קסניה סבטלובה. גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, לאחרונה אנו עדים לתשדירי פרסום למשרד העלייה והקליטה בערוצי הטלוויזיה המסחריים עם ליאור סושרד, איש תעשיית הבידור, בתפקיד הראשי. ברצוני לשאול: לאיזה קהל יעד פונה תשדיר הפרסום של משרד הקליטה? הרי עולים חדשים אינם מבינים אותו, הוא דובר עברית, ותושבים ותיקים אינם זקוקים לשירותי המשרד, שגם לא מטפל בהם. איך תשדיר זה, מבחינת תוכנו, משקף את הישגיו או את מטרותיו של המשרד? תודה. תודה, גברתי. בבקשה, גברתי השרה. תודה רבה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה. גברתי היושבת-ראש, לשאילתה שלך, אנחנו פרסמנו את התשדירים ותרגמנו אותם לחמש שפות: לצרפתית, לרוסית, לאמהרית, לאנגלית ולספרדית. הפרסומים היו מכוונים לעולים חדשים, למשפחות של עולים חדשים, לתושבים חוזרים ולעולים פוטנציאליים, על מנת שידעו על זכויות שעולה חדש, או עולה פוטנציאלי, צריך לקבל במשרד העלייה והקליטה. את התשדירים העברנו בערוץ 9 בשפה הרוסית, בערוץ ישראלי זה היה בשפה האמהרית, בערוץ ישראלי אתיופי, ובנוסף לכך, בערוצי מדיה נוספים בארץ ובאמצעות כל הרשתות החברתיות. הקמפיין זכה ל-6.5 מיליון צפיות, חלק גדול בחו"ל. כתוצאה מהקמפיין הוכפלו הפניות למרכז המידע של משרד העלייה והקליטה והכניסות לאתר האינטרנט של משרד העלייה והקליטה. אני צריכה להגיד שהקמפיין הזה זכה ב-6.5 מיליון צפיות, שזו כמות אדירה לדעתי. התשדיר לא נועד לשקף את ההישגים של משרד העלייה והקליטה. המטרה שלנו בתשדירים האלה של המשרד הייתה לתת מידע לעולים ולתושבים חוזרים בתחומים יזמות, תעסוקה, סטודנטים, צעירים וחיילים בודדים, והקמפיין הדגיש את כל המטרות האלה. משרד העלייה והקליטה הוא גוף שנותן שירות וטיפול לא רק לעולים חדשים, אלא גם לעולים פוטנציאליים וגם לתושבים חוזרים. אני צריכה לנצל את ההזדמנות ולהגיד שמרכז המידע של משרד העלייה והקליטה, לאלו שצופים בנו היום בכנסת ישראל: 2994*. השבוע אנחנו הדלקנו נרות גם עם חיילים בודדים, גם עם מבוגרים, גם עם עולים שעכשיו נחתו בארץ. מחר נוחת מטוס של כ-200 איש מאוקראינה, ובמשך כל השבוע יגיעו עולים מצרפת, מארצות הברית, מברזיל, מארגנטינה וכן הלאה. מחר מדליקים נר גם בנתב"ג וגם בדיור מוגן באחת הערים. תודה רבה, גברתי השרה. בבקשה, לחברת הכנסת קסניה סבטלובה שאלה נוספת. גברתי השרה, אני בוודאי מסכימה איתך שמאוד חשוב ליידע גם את העולים החדשים וגם את התושבים החוזרים על כך שעומדות לרשותם זכויות במשרדך. אם כן, אבל, השאלה שלי היא על גובה השכר של ליאור סושרד, שהוא אומן שמשתכר סכומים לא מעטים, ולעומת זאת, הסכום ששולם לו, הוא איש שמוכר לישראלים רבים ולחלק מדוברי האנגלית שעולים לארצנו אבל לא לעולים שבאים מחבר העמים, לא לעולים שבאים מאתיופיה ואפילו לא מצרפת. ביחס לאיכות השירות שמקבלים במשרד העלייה והקליטה בשפות שונות, אנחנו אכן מקבלים לאחרונה לא מעט תלונות על כך שעולים דוברי אנגלית וצרפתית אינם זוכים למענה הולם כאשר הם באים ללשכות ולמשרדי הממשלה, לרבות משרד העלייה והקליטה, ששם אין מספיק דוברי השפות שלהם, כנ"ל גם דוברי פורטוגלית שעולים אלינו ממדינות באמריקה הלטינית. תודה. משרד העלייה והקליטה מדבר בכמה שפות, וגם בצרפתית אנחנו הגדלנו והכפלנו את מספר העובדים דוברי הצרפתית, וכמובן חלק לא מבוטל של העובדים של משרד העלייה והקליטה נותן שירות גם באנגלית, גם באמהרית וגם בשפה הרוסית. בגלל זה השירות שאנחנו נותנים במשרד העלייה והקליטה הוא בשפת האם של העולים, ועד כמה שידוע לי הלשכה שלי פתוחה לפניות הציבור ובכל שפה שעולה מדבר אנחנו נותנים וניתן שירות. תודה רבה, גברתי השרה. תודה רבה לשרת העלייה והקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר. תודה רבה גם לחברת הכנסת קסניה סבטלובה על השאלה. הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה, אדוני. שתי הודעות, והשנייה צריכה הצבעה. אז מי שמעוניין להצביע, בבקשה להגיע לאולם. בבקשה, אדוני. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 16), התשע"ח 2017, מ/1180, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום על הקמת ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכספים לדיון בהצעת חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה, הוראת שעה), התשע"ח 2018, מ/1181. הוועדה תהיה בת עשרה חברים, חמישה מכל ועדה, לפי ההרכב הזה: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברי הכנסת ניסן סלומינסקי, שיהיה היושב-ראש, בני בגין, מרב מיכאלי, אלעזר שטרן וטלי פלוסקוב, ותהיה חברת כנסת ממלאת מקום קבועה, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. מטעם ועדת הכספים, חברי הכנסת משה גפני, יצחק וקנין, מיקי מכלוף זוהר, מיקי רוזנטל ואילן גילאון. עוד החליטה ועדת הכנסת להיענות לבקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להעברת הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון, סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך), התשע"ו 2016, פ/3076/20, של חברת הכנסת מרב מיכאלי וח"כים נוספים מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדה המשותפת שהוקמה זה עתה. אבקש את אישורה של הכנסת להעברת הצעת החוק הפרטית הזאת לוועדה המשותפת. אוקיי, רבותיי, אם כן, אנחנו נצביע על ההודעה השנייה של יושב-ראש ועדת הכנסת, על העברת הדיון לוועדה המשותפת. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון, סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכן), התשע"ו 2016, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכספים נתקבלה. 17 חברי כנסת בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. ההודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת אושרה. רבותיי, אנחנו עוברים לחקיקה בקריאה ראשונה. החוק הראשון שאנחנו נדון בו הוא הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ח 2017. יציג את הצעת החוק סגן שר הפנים, הוא כאן, אגב? חבר הכנסת משולם נהרי. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א 1201, קובע בסעיף 1 את סמכותה של רשות מקומית לפעול ולהסדיר בתחומה עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו שר הפנים והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים. קביעת סמכות זו במפורש כאחת מסמכויותיה של רשות מקומית, נועדה לעגן, למען הסר ספק, את הבסיס החוקי להסדרי שמירה שונים הנעשים בידי רשויות מקומיות, ולאפשר לרשויות מקומיות לפעול בתחום השמירה, האבטחה והסדר הציבורי. יובהר כי סמכויות אלה לא נו��דו להחליף את סמכויות המשטרה, אלא להתקיים לצידן במסגרת הדין. עוד קובע הסעיף האמור כי בחוק עזר הקובע הסדרים בעניינים האמורים לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על הסכום שקבע שר הפנים, להלן: הסכום המרבי. לצד האמור, נקבעה בסעיף 2 לחוק הוראת מעבר, שלפיה אם נקבעו אגרה או היטל בעד שירותי שמירה או אבטחה בחוק עזר שהיה בתוקף ערב תחילתו של החוק, כלומר לפני יום כ"ט באדר ב' התשע"א, 4 באפריל 2011, תהיה רשות מקומית רשאית לגבות, בכפוף להוראות חוק העזר, את האגרה או ההיטל בעד התקופה שמיום תחילת החוק עד המועד שנקבע בהוראת המעבר, אף אם גובה האגרה או ההיטל שנקבעו לפי חוק העזר עולה על הסכום המרבי שקבע שר הפנים. סעיף 1 לחוק נקבע כהוראת שעה, שתוקפה עד יום ה' בטבת התשע"ב, 31 בדצמבר 2011. במסגרת חוק לתיקון פקודת העיריות, התשע"ב 2011, הוארך תוקף הוראת השעה עד יום כ"ח בטבת התשע"ד, 31 בדצמבר 2013. כמו כן, הוארכה התקופה שבהוראת המעבר בסעיף 2 לחוק עד יום כ"ח בטבת התשע"ד, 31 בדצמבר 2013. בחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשע"ד 2013, הוארך תוקף הוראת השעה פעם נוספת, עד יום י"ט בטבת התשע"ו, 31 בדצמבר 2015. כמו כן הוארכה התקופה שבהוראת המעבר בסעיף 2 לחוק עד יום י"ט בטבת התשע"ו, 31 בדצמבר 2015. בחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ו 2015, הוארך תוקף הוראת השעה פעם נוספת, עד יום י"ג בטבת התשע"ח, 31 בדצמבר 2017, וכן נוסף לפקודת העיריות סעיף 251ד, אשר קובע הוראות נוספות בדבר ייעוד וניהול של כספי היטל שמירה ואגרת שמירה. גם תוקפו של סעיף 251ד האמור, אשר הוחל גם על מועצות מקומיות, נקבע עד יום י"ג בטבת התשע"ח, 31 בדצמבר 2017. כמו כן, הוארכה התקופה שבהוראת המעבר בסעיף 2 לחוק עד יום ב' בטבת התשע"ז, 31 בדצמבר 2016, בכפוף לתנאים המנויים בסעיף 2 סיפה לחוק, שנוספו בתיקון האמור. יצוין כי ביום י"ז בכסלו התשע"ב, 13 בדצמבר 2011, פורסמו מכוחם של סעיף 249(33) לפקודת העיריות וסעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות תקנות העיריות (שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשע"ב 2011, שקבעו את רשימת הנושאים שמוסמכת רשות מקומית להסדיר במסגרת סמכותה להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי. נושאים אלה כוללים שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי ובמתקני הרשות המקומית, לרבות לצורך מניעת פעילות חבלנית עוינת, סיוע למשטרת ישראל בפעולותיה לשמירת שלום הציבור והסדר הציבורי, לרבות באבטחת אירועים המוניים, ומניעת פגיעה ברכוש הרשות המקומית. כמו כן, ביום כ"ו בטבת התשע"ג, 8 בינואר 2013, פורסמו מכוחם של סעיף 249(33) לפקודת העיריות וסעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות, תקנות העיריות (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשע"ג 2013, שבהן נקבע הסכום המרבי כאמור, בהתאם להוראות החוק. מאחר שסמכותה של רשות מקומית כאמור קבועה כיום בהוראת שעה שתוקפה עד יום י"ג בטבת התשע"ח, 31 בדצמבר 2017, זאת אומרת, בסוף החודש הזה, יש צורך בתיקון החוק, כדי לאפשר לרשויות המקומיות להמשיך לפעול בתחום השמירה, האבטחה והסדר הציבורי ולהסדירו גם לאחר מועד זה. בהתאם לכך, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה שבסעיף 1 לחוק בשנתיים נוספות, זאת בשל הצורך בהמשך מתן שירותים בתחום האמור על ידי הרשויות המקומיות, וכדי שבמהלך תקופה זו יהיה ניתן לשוב ולבחון את מידת הצורך בקביעת סמכותה של רשות מקומית להסדיר ענייני שמירה וסדר ציב��רי, ואת אופן הפעלת סמכות זו בטרם עיגונה כסמכות של קבע. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת משולם נהרי, סגן שר הפנים. רבותיי, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים, אני מודיעה על כך שרשימת הדוברים נעולה: חברת הכנסת ענת ברקו, אינה נוכחת. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, אדוני. אחריו, חבר הכנסת טלב אבו עראר. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אצלנו יש חופש הצבעה. אני אתמוך בחוק. אני רוצה לדבר על נושא אחר, מכיוון שמחר הולך להיות יום מאוד מאוד גורלי בהקשר של המאבק של עובדי חברת טבע. זה מאבק שהוא מאבק לאומי, ואנחנו רואים כאן, גברתי היושבת-ראש, בבית הזה, איך חברי כנסת ושרים מכל המפלגות שותפים למאבק הזה בדרישה אחת: לעצור את ההפקרות. טבע מלמדת בשבועות האחרונים את החברה הישראלית שיעור מאוד מאוד כואב גם בכפיות טובה וגם בחזירות. מה שאנחנו דורשים לראות, לקראת הפגישה, שתהיה מחר, כנראה, בין ראש הממשלה לבין מנכ"ל טבע, זה לא עוד פגישת נימוסין חביבה כזאת ונעימה כזאת שבסופה גם יש צילום משותף וכל אחד הולך לדרכו, הציפייה שלנו מראש הממשלה, הקריאה שלנו לראש הממשלה והדרישה שלנו מראש הממשלה, ובתוך כך כמובן גם משרי הממשלה, זה להתייחס למלחמה הזאת על הפרנסה של העובדים כאילו מדובר במלחמה, במאבק, על משפחתם שלהם. ככה צריך להתייחס לזה. ובאותה נשימה, גברתי היושבת-ראש, הגיע הזמן לבחון מחדש את כל המדיניות המופקרת הזאת של הטבות המס, ואני רוצה להסביר. שלא יובן לא נכון, אנחנו בעד לתת הטבות מס לחברות כדי שיבואו לפה וישקיעו במדינת ישראל, אבל, וזה אבל גדול מאוד, כיום, כך קובע מבקר המדינה בדוח שלו עוד מלפני כמה שנים, ב-2012 או ב-2013, המדיניות הנוכחית מופקרת, מכיוון שמדינת ישראל נותנת הטבות מס במיליארדי שקלים כל שנה ובתמורה, היא לא שואלת מה היא מקבלת, היא לא בודקת מה היא מקבלת. וגם כאשר ברור, אגב, כמו במקרה של טבע, שהיא לא מקבלת שום דבר, היא לא טורחת לעצור את ההטבות במס, וזאת הפקרות לשמה. ולכן, בטווח הקצר אנחנו חייבים לשתף פעולה ולעשות את הכול כדי להקטין את ממדי הקטסטרופה של היקפי הפיטורים, כדי להביא לכך שאם חלילה יהיו עובדים שיפוטרו, וכנראה רוע הגזרה הזה הוא בלתי נמנע, תימצא להם חלופה תעסוקתית ראויה. ובטווח הארוך הגיע הזמן שהממשלה תקדם את הצעת החוק שאני מנסה לקדם פה כבר שלוש שנים, שבאה וקובעת דבר פשוט: הטבות מס  כן, הפקרות, לא. אם ניתנת הטבה לחברה גדולה, מדינת ישראל חייבת, אבל חייבת, לקבל משהו בצידה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי. חבר הכנסת טלב אבו עראר, מוותר, חברת הכנסת מיכל רוזין, מוותרת, חבר הכנסת יוסף עטאונה, מוותר, חבר הכנסת נחמן שי, אינו נוכח, חברת הכנסת מירב בן ארי, אינה נוכחת, חברת הכנסת תמר זנדברג  אינה נוכחת, חבר הכנסת עיסאווי פריג' אינו נוכח, חברת הכנסת לאה פדידה, אינה נוכחת, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, מוותר, חבר הכנסת יואל חסון, מוותר. חבר הכנסת ישראל אייכלר, מדבר. בבקשה, אדוני. אחריו, חבר הכנסת איל בן ראובן, אם יהיה באולם. זו קריאה ראשונה, ולכן אתם לא יכולים לראות את הרשימה. לא רואים עכשיו? רשימת הדוברים לא מופיעה על המסכים של חברי הכנסת. כבר מעדכנים לכם. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך, בבקשה. כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, חודש טוב וחנוכה שמח. אני רוצה להגיד, כן, תודה רבה, לכולם. אתה יודע שכשחידשו את העבודה בבית המקדש תמיד נאמר: "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמי��". כל אדם בעולם יכול היה לבוא להקריב קורבנות בבית המקדש לכבוד הקדוש-ברוך-הוא, לכבוד בורא עולם. רבותיי, אנחנו היום במצב שחברת טבע, שהיא חברה שכל אזרח בישראל כמעט שיש לו פנסיה, היא מושקעת שם, מנסה לפטר עובדים בגלל המצב הכלכלי, שנוצר לא על ידי איזה אסון טבע אלא בגלל החלטות מוטעות של הנהלה עולמית שקנתה בסכומים גרנדיוזיים. אנחנו אנשים פשוטים, שלא מבינים כל כך במסחר ובכלכלה, וכששמענו שהלכו לקנות בעשרות מיליארדי דולרים, נדמה לי ב-40 מיליארד, איזה מפעל באיזשהו מקום בעולם, אמרנו: עד כמה הגאווה והשחצנות של אנשים יכולה להגיע? אז, כאדם פשוט חשבתי: כאלה קניות? כשאני רוצה לקנות רכב או דירה אנחנו שוקלים ומתייעצים, ופה עושים כאלה החלטות. אבל קרה מה שקרה והשכל הפשוט גבר, חברה שמשקיעה השקעות כאלה עלולה לגרום הפסדים נוראיים, וזה מה שקרה. ומי משלם את המחיר? העובדים. ולכן אנחנו תומכים במאבק העובדים נגד ההנהלה, שלקחה הימורים עסקיים על חשבון העובדים, ואנחנו מחבקים אותם ברגעים המתוחים שעוברים עליהם ועל בני משפחותיהם. אבל יחד עם זאת, אני רצה לומר, רבותיי: רק לפני כמה שבועות, כשהרכבת הייתה צריכה להתעכב ביום ראשון כמה שעות כדי לא לחלל את השבת, כולם יצאו בזעקה גדולה ומרה: שיבוש סדר-היום של אזרחים, של חיילים. אבל כשמדובר במאבק כלכלי, כולם הודיעו שהם תומכים בשביתה ובהשבתה, מותר לשבש את שגרת החיים של מיליוני אזרחים בכבישים, במשק, בכלכלה, בבריאות, ובכל מקום. אני שוב אומר: אני תומך במאבק של העובדים האלה ואני מסכים אפילו לשביתה של כמה שעות. אבל יש פה חברי כנסת שדאגו שאזרחים לא ייאלצו לסבול אפילו רגע אחד בגלל שמירת שבת, כאילו ששמירת שבת זה לא ערך חשוב כמו, למשל, הפרנסה של 1,000 2,000 אנשים. יהודים כל שבוע ויתרו על יום עבודה ופרנסה ומסחר, בכל אלפי השנים, והפסידו המון כספים בשביל השבת. אבל כשרוצים לעשות מניעת חילולי שבת, חברי כנסת יצאו: לא ייתכן, חיילים נתקעים. כל פעם שרכבת ישראל נמנעה מלעבוד בשבת יצאו למתקפה תקשורתית והסתה נוראה, העיתונים מרחו כותרות ענק בצבעים עזים: כמה אנשים סובלים וילדים וחולים וזקנים וקשישים. והינה, אותם חברי כנסת ללא בושה תמכו בשביתה הכללית שהתקיימה ביום ראשון. נא לסיים. ולכן, אני רוצה לסיים ולומר, צריך להתבייש כאשר שמים ללעג ולקלס את ערכי השבת ובפיצול אישיות מדהים מסכימים להשבית את הכול בשביל כמה דברים חשובים. אבל אם אין כבוד לשבת, וזה המשפט ממש האחרון, אם אין כבוד לשבת אין כבוד לאדם, אין כבוד לעובד ואין כבוד לאזרח. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת איל בן ראובן, אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. אחריה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, אם יהיה באולם. עד שלוש דקות, גברתי, לרשותך, בבקשה. תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, שרים, אני נלחמת עם הנושא של אגרת שמירה כבר מעל עשור. עוד בכהונתי כחברת מועצת העיר, יואל, תקשיב, אולי אתה תהיה שם פעם, עוד בכהונתי כחברת מועצת העיר חולון הגשתי בג"ץ נגד הדבר הזה, המוזר, שנקרא אגרת שמירה. לכבוד הבג"ץ הדברים שונו, אבל עדיין יש סמכות לשר הפנים לאפשר לראשי רשויות כן לגבות אגרת שמירה. אז דווקא במרכולים אתם לוקחים סמכות מראשי הרשויות, כי זה גדול עליהם, ולקחת כסף מאזרחים על ביטחון כדי להפעיל מיליציות מקומיות אתם כן נותנים סמכות לראשי הרשויות. אז תחליטו איפה אתם בכל העניין הזה, או שאתם סומכים על ראשי הרשויות, ואז בכול, או שאתם לא סומכים על ראשי הרשויות. אז בנושא אגרה על שמירה מותר לראשי רשויות לקחת כסף, להכניס יד לכיסם של האזרחים ולקחת כסף על מיליציות מקומיות, כוח חמוש שילווה את ראש הרשות, שייתן לו את הכבוד הזה. האם יש בזה תועלת? אבל מישהו יודע כמה ערים גובות אגרת שמירה? אז אני אגלה: לא יודעים. שמענו את זה בוועדה לביקורת המדינה. משרד הפנים בא ואמר: אנחנו לא יודעים מי גובה, סיפקתי להם רשימות. שאלנו על כמה כסף מדובר? משרד הפנים אמר שהוא לא יודע, אז גילינו לו שזה בסביבות 350 500 מיליון שקלים. אתם לא יודעים על מה הולך הכסף. אתם לא יודעים מה קורה עם הכסף הזה. יצא דוח ביקורת המדינה שאמר שראשי רשויות משתמשים בכסף הזה לכל מטרה שהיא. גם תעריפים שאתם קבעתם שמותר לגבות, כמעט כל הרשויות המקומיות גובות יותר.  אני לא אדבר על כך שזה לא מידתי, כי למשל אם אני נכה, או אם חד-הורית, או יש לי איזושהי הנחה בארנונה, באגרת שמירה אני משלמת 100%. חברים, זה לא חל עליי. באגרת שמירה ניצולי שואה משלמים 100%. תחשבו על זה. פנו אליי ניצולי שואה ואמרו: אנחנו משלמים אגרת שמירה. זה גם כן לא שוויוני: תל אביב גובה אגרת שמירה, חולון לא. ראשון לא, נתניה כן. אז עסק שנמצא בתל אביב משלם יותר, והיכולות שלו פחות. מי שיש לו עסק בתל אביב וגר ברחובות, לצורך הדוגמה, הוא משלם על זה פעמיים, גם על עסק וגם על מגורים. תחשבו על זה. לחברות ביטוח זה לא מזיז. מחייבים עסקים לעשות מצלמות אבטחה וכל מיני אמצעי בטיחות, יש אגרת שמירה או אין אגרת שמירה, אף אחד לא יודע. גם מה נעשה עם עסקים שמחויבים בשמירה על פי חוק, בתי מלון, בנקים? רישוי עסקים מחייב אותם בשמירה. אז נוסף על זה הם עוד משלמים את אגרת השמירה הזאת. אני אגיד לכם ככה: אני במאבק הזה, נא לסכם. כבר המון שנים. אני חושבת שהדבר הזה צריך להיעלם. אין דבר כזה, אנחנו כאזרחים חתמנו ברית, תודה. אנחנו משלמים מיסים, המדינה מספקת ביטחון. ביטחון זה דבר בסיסי. בגלל זה היום אני אפר את הדיסציפלינה הקואליציונית ואני אצביע נגד הדבר הזה. אני מצפה מכל חברי המועצה ומכל חברי הכנסת, תודה, גברתי. שלא יכניסו יד לכיסם של אזרחים. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, מוותר. יוליה, כל הכבוד. חברת הכנסת רויטל סויד, אינה נוכחת. חברת הכנסת אילת נחמיאס ורבין, בבקשה, גברתי. אחריה, חבר הכנסת זוהיר בהלול. שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, חג שמח חבריי חברי הכנסת. היום נר שביעי של חנוכה. אני ראיתי הבוקר מול משרד האוצר עובדים מטבע עם הילדים שלהם, והילדים שלהם לא הלכו לפסטיגל, הילדים שלהם הלכו להילחם יחד עם ההורים שלהם על מקומות העבודה של ההורים שלהם. לפני שבועיים כל המליאה הזאת הייתה בהתרגשות אדירה מההכרזה של הנשיא טראמפ, אולי לא כל המליאה, אבל לפחות רוב המליאה הייתה בהתרגשות מאוד מאוד גדולה מהכרזתו של הנשיא טראמפ על כך שירושלים היא בירת ישראל. אז אני רוצה להגיד משהו לממשלת ישראל: כולם יודעים שלא היינו זקוקים להכרזה הזאת. אנחנו יודעים מצוין שירושלים היא בירת ישראל. אבל במה זה בא לידי ביטוי, בירת ישראל, מה זה אומר? תראו איזו מלחמה עכשיו צריך לנהל על מקומות התעסוקה האלה בירושלים. למה צריך לנהל כזאת מלחמה? משום שאין כאן חלופות תעסוקה. יש כאן שני מפעלים מאוד מאוד חשובים של טבע, אגב, מפעלים מצליחים, שאין סיבה לסגור אותם, רק שכשכל הגוף חולה ואף אחד לא מנסה להתייעל, באים וישר כורתים את הרגליים. לא מנסים לראות איפה באמת חולים, וזה מה שעושה כרגע הנהלת טבע לעובדים האלה. אבל אני מדברת על הממשלה. ממשלה שלא פיקחה לאורך שנים ובאופן שיטתי, אגב, לא רק הממשלה הזאת, גם הממשלה שלפניה והממשלה שלפני-לפניה לא פיקחו בכלל על כספי עידוד השקעות הון. היא לא עשתה שום דבר, עכשיו היא נותנת לדברים לקרות ככה. כן, אני יודעת, יש כל מיני הכרזות של שרים, בואו נראה איפה זה עומד במבחן המעשה, אבל אני מדברת על בירת ישראל. בירת ישראל, אין בה מקומות תעסוקה. זאת האמת. כשהאנשים האלה עומדים מול משרד האוצר, הם לא נלחמים רק על מקום העבודה שלהם, הם נלחמים על מרקם החיים שלהם פה. הם נלחמים על הזכות לגור בעיר הבירה, שבשבילנו היא עיר הבירה של ישראל. אף אחד, לאורך שנים, בואו נגיד את האמת, לא באמת מסייע בעניין הזה. אף אחד לא מייצר באמת הזדמנויות תעסוקה בירושלים, ואת העובדים האלה, שהילדים שלהם לא הלכו לפסטיגל ולא הלכו לשום הצגה אחרת אלא באו עם ההורים שלהם כדי להילחם על כך שבעוד חודש, בעוד חודשיים, בעוד חצי שנה יהיה להם מה לאכול, את העובדים האלה אנחנו כולנו צריכים לראות לנגד העיניים. מחר יהיו פה דיונים בוועדות. אנחנו, זה מה שהבטחתי לעובדים, כי לצערי אני לא יכולה להבטיח הרבה יותר, אבל אני הבטחתי להם את הסולידריות שלנו. אני הבטחתי להם שאנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי שהם לא יאבדו את מקומות העבודה שלהם לפני שמי שגרם לנזק הבל-ישוער הזה לחברה הזאת, פאר התעשייה הישראלית, הוא יהיה זה שישלם את המחיר קודם. זה מחיר כלכלי בסך הכול, גברתי היושבת-ראש. זה לא מחיר יותר מזה. בואי נאמר את האמת. המנהלים האלה, אין מה לדאוג להם, הם יוכלו לחיות ברווחה כל החיים שלהם, גם אם יחזירו חלק מהבונוסים. העובדים האלה, לא יהיה להם מה לאכול. מי שלא מבין את ההבדל לא מבין את התעשייה הישראלית, לא מבין את הכלכלה הישראלית ולא מבין מהי סולידריות אמיתית. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת אילת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת זוהיר בהלול, בבקשה. אחריו, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אם תהיה באולם. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. הואיל ושום דבר איננו מקרי בבניין הזה, כאמירתו של הפילוסוף שעומד מאחורי הפסיכואנליזה, אז אני מבין שכל החוקים האלה, שאתם מאמצים בתקופה האחרונה בבניין הכנסת הזאת, אלה חוקים אנטי-דמוקרטיים, שביודעין באים להדיר גם את הדמוקרטיה וגם את המיעוט הערבי במדינה. אינני יודע אם קראתם פרקים על הקמר רוז' בקמבודיה. הקמר רוז' בקיצור, האידיאולוגיה שלהם הייתה לחסל את העבר של בני האדם ולעשות הבניה מחודשת של אנשים, שיפעלו ויתנהלו על פי אידיאולוגיה של פול פוט, אותו מנהיג ידוע לשמצה בקמבודיה. אתם מעתיקים לעיתים, אפילו מבלי שתרגישו בכך, אתם מעתיקים, וחלילה אני לא מאשים את הישראלים ברצח, כמובן, אני מאשים אתכם ומפנה את האצבע המאשימה ב"אני מאשים" על אימוץ אותה אידיאולוגיה. אתם רוצים, באופן קונסיסטנטי, לחסל כל זכר למגילת העצמאות, כל זכר לדמוקרטיה הישראלית, כל זכר למיעוט הערבי וזכויותיו. ואתם מנסים לבנות חברה ישראלית מנקודת האפס. אתה יודע, סגן השר נהרי, הקמר רוז', מה הייתה הכותרת של הבניית האדם מחדש? שנת האפס. כלומר, ב-1975 הם גרמו לאנשים לחסל את עברם, לבנות אותו משנת אפס. כאילו העבר לא היה, המורשת לא הייתה, השושלת לא הייתה, הזיכרונות לא היו. כך הם ניסו להכניס את האנשים האלה, הקמבודים, אל מחנות עבודה ושם הם ניסו לייצר אדם חדש. אתם, בצד הזה של הבניין, מנסים, באמצעות חוקים קשים, חוק העמותות וחוק המימון וחוק המישוש, חוק הלאום, חוק ההמלצות, חוק המואזין, הגבלת הכניסה לישראל והרשימה כל כך ארוכה, אתם מנסים לבנות את החברה הישראלית ואת מדינת ישראל משנת אפס. כנסת ישראל ה-20 היא כנסת שמאמצת ביודעין או שלא ביודעין את אותה אידיאולוגיה הרסנית, חסרת אנושיות והומניזם של הקמר רוז'. קראו פרקים בהיסטוריה, למדו את ההיסטוריה, הפיקו לקחים. למרות שאני כבר מזמן איבדתי תקווה בכם, אבל עדיף שתקראו כדי שתדעו ששום דבר לא יעבוד. ישראל תיוותר מדינה שיש בה מיעוטים. ישראל תיוותר מדינה שיש בה דמוקרטיה וישראל תיוותר לעולמים כמדינה שלא תשכח את עברה. לכן, אני מנסה להשיב אתכם אל המוסר ואל השכל הישר. תודה רבה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. לפני שאנחנו ממשיכים, אני מבקשת מהצוותים של הסיעות קצת שקט, בבקשה. תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת, חבר הכנסת מוסי רז, מוותר, חבר הכנסת יוסי יונה, אינו נוכח, חבר הכנסת איתן כבל, אינו נוכח, חברת הכנסת יעל גרמן, מוותרת, חברת הכנסת יעל כהן-פארן, אינה נוכחת, חבר הכנסת יהודה גליק, אינו נוכח, חבר הכנסת מאיר כהן, מוותר. חבר הכנסת עמר בר-לב, בבקשה, אדוני. אחריו, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, לפני 20 שנה בערך הייתי בדרום אפריקה, אני רוצה להתייחס להצעת החוק הספציפית, הייתי בדרום אפריקה במסגרת עבודה שלושה-ארבעה ימים ושמתי לב שכשאני נוסע בין שכונות שונות, אתה יכול להבין את הרמה הסוציו-אקונומית של תושבי השכונה לפי סוג הגדר וגובה הגדר: גדר חשמלית, גדר חשמלית עם שמירה סביב אותו בניין. זה נראה לי מה זה נורא. לפני עשר שנים, אני הולך בשכונה שלי, אני גר בכוכב יאיר, ואני רואה שבכניסה לאחת הסמטאות, התושבים באותה סמטה בנו מחסום כזה שעולה ויורד. זו הייתה אז תקופה שהיו הרבה פריצות בכוכב יאיר והחבר'ה באותה שכונה יזמו ובנו מחסום כזה. אני יכול לומר שלשמחתי המחסום הזה הוסר לאחר כמה זמן. אבל בעצם מה שאני רוצה לומר בעניין שתי הדוגמאות האלה הוא שיש אחריות למדינה על הביטחון של אזרחיה. ולכן, ברמה העקרונית, להעביר את הביטחון, את האחריות על הביטחון, שכל מועצה אזורית, או כל רשות, או כל עיר או עירייה, על פי החתך הסוציו-אקונומי שלה ורמת ההכנסות תבנה לעצמה כוח משטרתי כזה או אחר, זה לשחרר את המדינה מהמחויבות שלה לביטחון האזרחים. אבל יש כאן אבל. כידוע, המפלגה שאני חבר בה, המחנה הציוני, אנחנו לא בממשלה ואנחנו לא מובילים את מדינת ישראל, ומדינת ישראל הפכה, הביטחון, בין היתר, הביטחון האישי, הפך להיות הפקרות. ולכן, במידה רבה, לצערי, אין ברירה לראשי עיריות ולראשי מועצות אלא לדאוג לתושביהם, לתושביהן, ולבנות ולהקים, כל אחת על פי יכולתה, את המערך הביטחוני או הבטיחותי שלהן. ולכן, למרות שברמה העקרונית אני מתנגד לכך שהמדינה, כמו, לצערי, מדינת ישראל, בתחומים אחרים, תסיר את אחריותה לאזרחיה ותעביר את האחריות למי שיש לו ממון או לעירייה שיש לה ממון, אני מתנגד לזה, לצערי, במצב הנוכחי, שיש לנו ממשלה שלא סופרת את אזרחיה, שלא אכפת לה מאזרחיה ומפקירה אותם, אין לי ברירה אלא לתמוך בהצעה הזאת ואני אתמוך בהצעה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת עמר בר-לב. חב�� הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, מוותר, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. תודה לך. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו נתנגד להצעת החוק הזאת, ואני מציע לכם, חבריי באופוזיציה וגם ידידיי בקואליציה, להתנגד לה. הצעת החוק הזאת מייצרת מנגנון לא נכון. מי שצריך לדאוג לענייני אבטחה וסדר ציבורי אלה אינן הרשויות המקומיות. בדיוק לשם כך יש מדינה. ובר אמר שהמדינה היא הארגון שבחברה המודרנית יש לו את המונופול על השימוש בכוח. אי-אפשר להפריט את המונופול הזה ואי-אפשר להטיל על הרשויות המקומיות את האחריות לאבטחה ולסדר ציבורי. לשם כך יש לנו משטרה, ואם במשטרה אין מספיק כוחות, משאבים ואמצעים, ניתן להם אותם, ניתן יותר תקציב למשטרה כדי שהמשטרה תוכל לבצע את תפקידי האבטחה והסדר הציבורי. הצעת החוק הזאת בעצם תייצר לנו שני סוגים של מרחבים ציבוריים בישראל: יהיו רשויות עשירות, שלהן יהיו כסף, הן יוכלו להשקיע באבטחה ובסדר ציבורי, יהיו רשויות מקומיות עניות שלהן לא יהיה כסף ושם לא יהיה ביטחון, לא תהיה אבטחה, לא יהיה סדר ציבורי. כך נעמיק, עמיתיי חברי הכנסת, את הפער הגדול הקיים כבר עכשיו בין החצר הקדמית של החברה הישראלית לבין החצר האחורית, כי כבר היום ישנם מקומות בישראל שבהם אין ביטחון, אין אבטחה ואין סדר ציבורי ועם זה צריך להתמודד. יש קשר ישיר בין הצעת החוק הזאת לבין מה שאנחנו היום למדנו בוועדה לביקורת המדינה בדיון על המצ'ינג, דיון שבו ראינו איך המדינה בעצם מייצרת מנגנון שמחזק את החזקים ומחליש את המוחלשים. מהם מנגנוני המצ'ינג? מנגנוני המצ'ינג אומרים שאם לרשות המקומית אין כסף לתת, מול שקל שהמדינה נותנת, תקציב משלה, המדינה לא תיתן את הכסף. התוצאה היא שרשויות מקומיות עניות לא מקבלות מהמדינה כסף לשירותים הכרחיים, כולל למשל שירותי רווחה. גברתי היושבת-ראש, יש קשר ישיר בין השיטה הזאת, שמחזקת את החזקים ומחלישה את המוחלשים בשלטון המקומי, לבין המשבר של טבע. גם שם אנחנו רואים שהמדינה מאפשרת לבעלי הון חסרי אחריות שביצעו ספקולציות פיננסיות על גבם של המפעלים, לצאת עם כל הרווחים, עם כל ההכנסות, עם כל הבונוסים, ולהטיל את כל המחיר על העובדים שצריכים עכשיו להיות מפוטרים. נא לסיים, אדוני. נגד השיטה הזאת, גברתי היושבת-ראש, אנחנו צריכים להתקומם. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת מרב מיכאלי. אחריה, חברת הכנסת עליזה לביא, אם תהיה באולם. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. תודה, גברתי. חבריי וחברותיי חברות הכנסת, קודם כול, אני רוצה להודות לחברות והחברים שעלו לפניי ואמרו את הדברים הכל-כך חשובים שצריך להגיד על הצעת החוק הזאת. יש קו ישר שמחבר בין הפיאסקו המחפיר שקורה עכשיו בחברת טבע לבין הצעת החוק הזאת והקו המחבר הזה הוא פשוט הפקרת הציבור. הקו המחבר הזה הוא ממשלה שפשוט לא אכפת לה, פשוט היא משליכה מעצמה את האחריות. בחוק עידוד השקעות הון היא נותנת הון עתק, כסף שלנו, בלי לבדוק לאן הוא הולך, מה נעשה בו ומה באמת אנחנו, המדינה, מרוויחה ממנו חזרה. 20 מיליארד שקל קיבלה טבע רק בין 2003 ל-2014, 20.6 מיליארד שקל מכספנו, ועכשיו, כשאנחנו צריכות וצריכים אותה בחזרה בשביל להגן על אלפי העובדות והעובדים האלה, אז אנחנו יכולות יכולים לחפש אותה, והממשלה לא עושה קולות של מי יודע מה מתערבת בסיפור הזה. ובהקשר הזה, היא נותנת ��רשויות את הזכות, בדיוק כמו שאמרה חברתי יוליה מלינובסקי, לקחת מאיתנו עוד כסף על הכסף שאנחנו כבר משלמות ומשלמים במיסים שלנו, שאמור לממן את ההגנה ואת הביטחון עלינו בשביל שנוכל לזכות אולי בעוד הגנה, שבאמת אין לנו, כי המשטרה לא מספקת לנו אותה. גברתי היושבת-ראש, זה אחד החוקים הכי לא שוויוניים שהכנסת הזאת מעבירה, כי, מה היא עושה, היא נותנת רשות לגבות כסף. אז רשויות שבהן יש אזרחיות ואזרחים שיכולים לשלם כסף, יהיה להן ביטחון, וכמו שאמרה חברתי יוליה, לא גובים ממי שיש לה כסף, גובות וגובים מכולם, גם מאלה שאין להם כסף, אבל רשויות שלא יכולות להרשות לעצמן, ובטח גם לא מצליחות לגבות את הבסיס של הארנונה ושל המיסים ושל הקנסות המקומיים שלהן, להן בכלל אין סיכוי שיהיה ביטחון, אותו ביטחון שהמשטרה בטח להם מספקת עוד פחות. אני מבינה לגמרי את חבריי ראשי הערים שזקוקים להצעת החוק הזאת כי אין להם דרך אחרת לממן ביטחון אצלם בעיר, אבל אני, לצערי, לא אוכל לתת יד להפקרה המתמשכת והשערורייתית שלכם. כן, חברי, יובל שטייניץ, אתה נותן לזה יד, לזה שלאזרחיות ואזרחים שיש להם כסף יהיה יותר ביטחון, ולכאלה שלא, לא יהיה. עכשיו אנחנו מדברות ומדברים כאן על ביטחון בימים שבהם רקטות נופלות כגשם מעזה. ומה הממשלה שלנו עושה בנדון? חופרת חפירות בירושלים בשביל לעורר זיקה יהודית, כאילו הייתה שמלה לאוסקר, מצד אחד. מצד שני, מביאה עוד קצת חוקים גזעניים נגד דמוקרטיה ובעד עונש מוות, שבעצם כבר קיים בחוק למחבלים. כמו שאמרה היום חברתי ציפי לבני: פופוליזם, גזענות והסתה במקום ביטחון. אז החוק הזה הוא הפרטה במקום ביטחון. שערורייה נוספת של ממשלה כושלת שצריכה כל כך ללכת הביתה. תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. חברת הכנסת עליזה לביא, אינה נוכחת, חבר הכנסת אמיר אוחנה, אינו נוכח, חבר הכנסת מיקי לוי, מדבר, חבר הכנסת מסעוד גנאים, אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני. גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת. אני רוצה לדבר על בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. היום נפגשתי עם כמה נציגים של הבוגרים. הם מלינים לא על הקושי של הבחינה אלא על דוחק הזמן וקוצר הזמן והמלל הרב, 8,000 מילה בהשוואה ל-2,300 2,500. אנשים שהגיעו למחצית הבחינה ראו שהזמן הסתיים. התלונה מקיפה. רבים מהבוגרים שהגיעו לכאן נפגשו איתי ועם חברי כנסת נוספים. גם קיבלנו תלונות. יש רושם, הם אומרים, שלשכת עורכי הדין רוצה לסנן, להפחית את המספר, כי יש יותר מדי סטודנטים למשפטים. זה מה שהם אומרים. יש כאלה שכבר מבקשים פקטור. האמת היא שאי-אפשר לבקש פקטור אם עדיין לא יודעים מה התוצאות. פניתי לעו"ד אפי נווה, ראש הלשכה, והוא אומר שתוך שבועיים-שלושה יהיו תוצאות. לפי התוצאות שוקלים את הכול. אבל אין ספק שהפעם, מכיוון שמודל הבחינה הוא מודל חדש, יש רושם שמבחינת דוחק הזמן זה פגע בנבחנים רבים. לכן, לשכת עורכי הדין מתבקשת לשקול היטב, לבדוק היטב. הכנסת תדון בנושא הזה בקרוב, ויחד עם חבריי נמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה. תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת מיכל בירן, אינה נוכחת, חברת הכנסת קסניה סבטלובה, אינה נוכחת, חבר הכנסת יואב קיש, אינו נוכח, חברת הכנסת נאוה בוקר, אינה נוכחת, חבר הכנסת אורי מקלב, אינו נוכח, חברת הכנסת שרן השכל, אינה נוכחת, חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, אינו נוכח. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה, אדוני, אחריו, חבר הכנסת אכרם חסון, אם ירצה, ונמשיך. עד שלוש דקו��, אדוני, לרשותך. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, גם את היית ראש רשות, גם אני. לא פעם היינו אומרים לקראת פסח המתקרב: "תבן אין נִתן לעבדיך ולבנים אֹמרים לנו עשו". אחר כך היינו משלימים את המשפט: "כאשר יענו אֹתו כן ירבה וכן יפרֹץ". ככה הרגשנו לא פעם כראשי רשויות. והינה גם הפעם, הממשלה נאחזת ברצון טוב של הכנסת ומגיעה בדקה התשעים פלוס, לבקש סליחה שהיא לא עמדה בהתחייבויות ולהאריך בעוד שנתיים הוראה שכבר מזמן הייתה צריכה לעבור מהעולם. אבל כשמגיעים לרגע הזה, גם חבריי מהמחנה הציוני, נשאלת השאלה: מה האלטרנטיבה? אם אין פתרון אחר, האם אנחנו משחררים את ראשי הרשויות משאלת הביטחון? למשל, הממשלה הפקירה את המרחב הכפרי. אנחנו, לא רק שהחקלאות הכי טובה בישראל, הגענו לעוד שיא: הפשיעה החקלאית היא אולי החמורה ביותר שקיימת בעולם, בוודאי ביחס לגודלה של המדינה, והמשבר בחקלאות ידוע. לכן, שאלת הביטחון היא בוודאי שאלה לאומית. במדינה בת 70, שיש לה צבא ומשטרה, לא צריך להקים מיליציות פרטיות. אבל במציאות הזאת, כשאנחנו עומדים ערב סיום התקופה של החוק או של הכללים, נשאלת השאלה, ואנשים בכנסת צריכים להיות אנשים אחראיים: מה האלטרנטיבה שאתם מציעים? תוהו ובוהו, או שלא יהיו כלים ולא יהיו כללים? או שבנסיבות הקיימות תקום האופוזיציה, יקום מישהו מהקואליציה, ויגישו לכאן בעוד שבוע הצעת חוק שפותרת את הבעיה. ממשלת ישראל צריכה לשאת בעלויות הביטחון. הביטחון זה לא עניין פרטי והוא לא קשור לסוציו-אקונומי, הוא יעד לאומי בכל מקום, בוודאי באזורים שיש בהם פשיעה, ויש גם ביטחון שאיננו רק על הגבולות. לכן, אני קורא לתמוך בהצעה מתוך אחריות. ראשי הרשויות, גם של המחנה הציוני, ראשי רשויות של ערים ומועצות, שיש להם אחריות לא פחות מחברי הכנסת, ביקשו מאיתנו לתמוך בהצעה. זה לא יהיה נכון שלא ניתן גיבוי למי שממונה בסופו של דבר על גורלם וביטחונם של האזרחים. לכן, צריך לנזוף בממשלה, שפעם אחר פעם היא עומדת חסרת אונים כי היא לא מטפלת נכון ולא מתפקדת נכון. אבל יש רגעים, בוודאי, שנדרשים אנשים כמונו בכנסת, לשאול: מה האלטרנטיבה? מה תהיה התוצאה אם נחליט שאין את החוק הזה? מה התשובה שתינתן למקומות שזקוקים להשקעה? יש להם משטרה, יש להם מאבטחים, יש להם ניידות, יש להם הוצאות נוספות. הייתי ראש רשות. גם כשאנשים מתנדבים, זה עולה הרבה כסף. הנזיפה צריכה להיות לממשלה, אבל את האחריות צריך לגלות כאן. לכן, צריך לתמוך בהצעה, אבל לומר שזאת הפעם האחרונה. לומר גם לחברים בכנסת: כל יום מגישים פה אין סוף הצעות, חלקן הזויות, נא לסיים.  בואו נגיש הצעה שמהיום והלאה העניין הזה יהיה מוסדר ובאחריות המדינה. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת ברושי. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, אחריו, חבר הכנסת חיים ילין. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אורן אסף חזן. יסכם את הדיון, סגן השר משולם נהרי. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת. אין ספק שמי שנפגע תמיד זה המועצות החלשות מכל המגזרים ובעיקר במגזר הדרוזי, במגזר הערבי וגם במגזר החרדי, ששם המצב הסוציו-אקונומי הוא בקושי 1 או 2, מקסימום, עד 4. רוב הרשויות המקומיות, עם חשבים מלווים, עם תוכניות הבראה במשך ארבע-חמש שנים, כל הקדנציה מתעסקים איך לשלם משכורות, איך לשלם למקורות את מחיר המים ואיך לסדר את היישוב, ככה, בצורה מאוד מינימלית. כל עוד המועצות המקומיות לא יתחזקו במדינת ישראל, ולא תהיה תוכנית חומש מיוחדת כדי להביא לרמת שירותים נאותה, ולהשוות את הרשויות החלשות לרשויות מבוססות אמצע ומעלה, בלתי אפשרי לבוא ולהגיד: מה אתם עושים בתחום האבטחה והשמירה. איך ראש רשות יכול להשרות אווירת ביטחון במועצה מקומית שהמצב הסוציו-אקונומי שלה הוא 1 או 2, או כמו במגזר הבדואי, ש-37% מהאוכלוסייה בכפרים הם מובטלים? האוכלוסייה הזאת בקושי מכניסה משכורת אחת. ברוב הרשויות 60% חיים ממשכורת אחת. לכן, אנחנו מתפלאים כאשר אנחנו רואים 1,200 נרצחים בכפרים הערביים במשך עשר השנים האחרונות, רואים שהאלימות גוברת, נשק בלתי חוקי מסתובב שם בצורה חופשית. כששאלנו את השר לביטחון פנים, הוא אמר: אולי, מעריכים שיש 300,000 כלי נשק שנמצאים ומסתובבים בכפרים הערביים. אחרי זה, זה יוצא מהכפרים הערביים וזה מגיע לערים היהודיות ולכפרים היהודיים, וזה משפיע על כל החברה, ואנחנו משלמים מחיר כבד מאוד. לכן, רוב הצעות החוק שאנחנו מביאים לכאן, צריך לבדוק אם הן מיטיבות ונותנות נקודת זינוק שווה לכל האזרחים במדינת ישראל, או שהן מיטיבות רק עם חלק מהעם, ולכן מצבנו מידרדר ואנחנו הולכים להיות יותר עניים, יותר אלימים, וככה זה משפיע על כל החברה במדינת ישראל. אני מקווה שבאמת תהיה אוזן קשבת, שתהיה תוכנית מיוחדת כדי להציל את כל המגזרים. אני בא ממגזר ש-60% מהאוכלוסייה בו חיה ממשכורת אחת. אני רואה שחשבים מלווים נמצאים כמעט בכל היישובים. כמעט אין תכנון, זה היה במשך 60 ומשהו שנה, לא קידמנו, ולא קיבלנו נקודת זינוק שווה. לכן, קשה מאוד לבוא ולהגיד: בואו תתמכו בזה, ובואו תתמכו בזה, כאשר אנחנו לא מקבלים שום שוויון, מה שנקרא, שום נקודת זינוק שווה, במיוחד בתחום הביטחון, שהוא התחום הכי חשוב לחיי האדם, שיחיה בכבוד, בצורה בטוחה, בצורה עניינית, עם רווחה חברתית, כדי שיבנה משפחה ויתקיים בכבוד. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות, בבקשה. כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, חג שמח לכולם. אני רוצה קצת לדייק, כי לדעתי, אפשר לדבר על מה שרוצים פה, אבל אני מנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי. אני, כאשר עליתי לארץ, זכרתי את ההורים של הילדים בבית ספר הולכים עם קרבין, הולכים לשמור. היו שומרים על בית הספר, היו שומרים בקיבוץ, היו שומרים במושב, היו שומרים על היישוב. הייתה תורנות ופעם בחודש היו צריכים לעשות את זה. לאט-לאט הפכנו להיות חברה יותר תחרותית, בצדק. יום העבודה הזה, שהוא היה יום שמירה שכל הורה היה נותן, הלך והתבלה, מה שנקרא, במשך הזמן. אבל מישהו היה צריך לעשות את העבודה הזאת, הלכו וחוקקו חוק שכל רשות יכולה לבוא ולגבות אגרת שמירה, כך שעל ידי זה יוכלו חברות שמירה לבוא ולשמור. זה סיפור אחד. הקיבוצים והמושבים לאט-לאט החליטו שהיום הזה הוא לא יום כלכלי, וגם הם הביאו גם חברות שמירה, ובעצם הן משלמות בעצמן את אגרות השמירה לתוך המושב או לתוך הקיבוץ, או האגודה גובה את זה ולא הרשות, דרך אגב. זה הסיפור האמיתי. עכשיו, זה לא הפרטת הביטחון, כי זה משהו שאנחנו עשינו כאזרחים. אנחנו לא מדברים פה על ממשלת ליכוד או ממשלת העבודה, אנחנו מדברים על ההיסטוריה של מדינת ישראל, ככה זה היה. עכשיו מגיע דיון על הארכת תוקף  למה? ופה באה הפשלה של הממשלה: זה חוק שבא מתוך הקואליציה, ובמשך שנתיים היה צריך לבטל את המס הזה, ולא ביטלתם, לא הצלחתם לבטל אותו, ולכן הדיון. הדיון הוא כרגע שאין מקור תקציבי כך ��אפשר יהיה בעצם לתת לרשות את התקציב שהיא צריכה בשביל לשמור, כי עד עכשיו עשינו את זה במסגרת של היום הזה, כפי שאמרתי לכם. עכשיו תחליטו, כבר מ-2009, כל שנתיים זה מגיע להארכה. תגידו מתי אתם מפסיקים, זה סיפור אחד. הסיפור השני, כבוד היושב-ראש, לא נשאר לי הרבה מאוד זמן. יש לי חדשות בשבילכם: גם אם תהיה שמירה מופרטת, לא מופרטת, שום שומר, גיבור ככל שיהיה, לא יתפוס הקסאמים באוויר, ובעצם לא יביא את הביטחון לעוטף עזה מבחינת זה שלא יעופו טילים באוויר. אל תערבבו לי בין הדברים, כי בעצם זה עושה שיח לא נכון לגבי הגיבורים האמיתיים, שיום ולילה שם סופגים, תוך כדי זה שהם מדליקים נרות. כבוד היושבת-ראש, אני חושבת שמגיעה מילה טובה לאזרחי ותושבי עוטף עזה, שעומדים איתן כבר 17 שנה, 17 שנה, ואף אחד לא מסתכל על זה. היו כל ראשי הממשלות שאתם רוצים. היו כל שרי הביטחון שאתם רוצים. היו כל הרמטכ"לים שאתם רוצים. אנחנו שם, לא זזים משם, פה כולם מתחלפים. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת חיים ילין. בוודאי מצטרפים לתודה לאנשי עוטף עזה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אורן אסף חזן. מייד אחריו יסכם את הדיון חבר הכנסת משולם נהרי. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. חברתי היושבת-בראש, חבריי השרים, כנסת נכבדה, דניאל וסתיו פרי שמכבדים אותנו בנוכחותם, אורחים יקרים, קודם כול, חג חנוכה שמח, לפני הכול. יקיריי, אני, בדרך כלל כשאני עולה לדבר, אז לרוב אני לא מדבר רק על החוק, אני מדבר על הנושאים שבאמת בוערים. אבל הפעם אני רוצה להתרכז בעניין הרשויות המקומיות. הגיע הזמן שאת המאפיה שקיימת היום ברשויות המקומיות אנחנו נפרק. יש שלטון חוק, יש חוק ויש מאפיה שלטונית ברשויות המקומיות. לא יכול להיות מצב שהבית הזה, מימין ומשמאל, פעם אחר פעם, מאפשר לרשויות המקומיות לעשוק את הציבור. לקחת כספים שלא משרתים שום דבר חוץ מאת אלה שיושבים על הכיסא. מדברים על אגרת שמירה, ריבונו של עולם, על איזה שמירה בכלל מדובר? מה זו האגרה הזאת? מה זה ההנפצה הזאת שנקראת אגרת שמירה? ואם יש אדם שיש לו יותר, זאת הצעת חוק של הקואליציה, אני מבקש מהילדות הפטפטניות לשבת בשקט ולא להפריע. אם המורה יכולה להרגיע את הילדה הבעייתית של הכיתה, אני אשמח. אתה אל תגיד לי שאני ילדה, אני לא חברה שלך. אני מבקשת לשמוע ולתת כבוד לכל חברי הכנסת, מה אתה עושה? אתה יכול להפריע לכל חברי הכנסת  אני ממתין. אדוני, זה על חשבונך, אני מבקשת להמשיך. חברתי היושבת-ראש, אני לרוב לא נוהג לבקש, אבל ממנה אני בוחר להתעלם, מבקש שאת תטפלי בבעיה. יש פה מטרד מהצד השמאלי, צריך לפתור אותו. בסדר גמור, אדוני. אני רוצה לחזור לענייננו. הרשויות המקומיות לוקחות לעצמן סמכויות לא להן. אנחנו הרבה פעמים פה, בבית הזה, חברתי, אי-אפשר לדבר ברעש כזה. אני מדבר לעצמי?  אתה מדבר לעצמך, אבל אני עוד פעם, לא, היא לא מפריעה לי, יש רעש במליאה. אתה רואה, אני מבקשת לשמור על הכבוד של חברי הכנסת הנמצאים כאן. אז אני אומר, יש רעש במליאה. גם אתה מפריע. אם אני לא הייתי רואה אותך ככה, אז הייתי מקבלת את מה שאתה אומר. היא לא מפריעה. חברתי, אני מחייך. היא לא מפריעה לי, אני רק אומר, יש רעש במליאה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בואו ניתן לחבר הכנסת לסיים. לא, אל תתבלבלי, נראה לי שהייתה פה טעות. נראה לי שהייתה פה טעות. היא לא מפריעה לי, היא יכולה להמשיך לברבר. יש פשוט רעש במליאה, אני לא מצליח לשמוע את עצמי. אז רק מבקש לבקש מכולם קצת להנמיך את הקול. מותר גם לה לצעוק, אני מרשה לה. אולי היא תקבל שנייה בערוץ הכנסת, נו, בסדר. אולי יצליח לה, יראו אותה קצת בערוץ הכנסת. אוקיי, אני הבנתי. אני רק מבקשת ממך את אותו הדבר. אני רוצה לנצל את השניות שנותרו לי, למרות כל ההפרעה הלא-נורמלית שהייתה פה הרגע, להגיד דבר אחד פשוט: הרשויות המקומיות לוקחות לעצמן סמכויות לא להן, המציאות הזו שבה הן מרימות מסך לחברות, הן מעקלות חשבונות לאנשים בלי בכלל לתת דין וחשבון, הן מוציאות חשבונות ארנונה מבלי בכלל לפרט על מה אנשים משלמים. הרי, חברתי היושבת-בראש, כל אחד ואחת מאיתנו, כל אחד מאיתנו שהולך ורוכש דבר, מוצר מסוים, והוא משלם עליו כסף, הוא מקבל פירוט. נכנסת למכולת, כותבים לך איזה פריטים קנית. שילמת על חשמל, מפרטים לך כמה חשמל. במקרה הזה אנחנו רואים מציאות שבה הרשויות המקומיות לוקחות כסף  פעם ראשונה בלי להסביר. פעם שנייה, כמו אגרת השמירה שהיא מיותרת, לא עניינית ועושקת את הציבור, ופעם שלישית, תודה, אדוני. ברשותך, משפט אחרון. פעם שלישית, המציאות הזאת שבה הם נכנסים לאנשים לכיס בשיטת מצליח, והם יודעים שרוב בני האדם לא יודעים להתמודד עם זה, ורצים לשלם מתוך לחץ, אני מבקשת לסיים. זו מציאות מסוכנת שצריכים לתקן אותה. תודה רבה, אדוני. אני קורא לסגן שר האוצר ולשר האוצר, בחוק ההסדרים הקרוב לקחת את הסמכויות שקיימות לרשויות המקומיות, תודה.  תודה רבה לחבר הכנסת אורן אסף חזן. אני מבקשת לסכם. אדוני סגן השר חבר הכנסת משולם נהרי יסכם את הדיון. בבקשה, אדוני. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כפי שכבר נאמר פה, וחבר הכנסת חיים ילין, נהניתי לשמוע אותך, דברים לעניין, סמכותה של הרשות המקומית, כפי שכבר נאמר, היא קבועה בהוראת שעה שתוקפה הוא עד 31 בדצמבר 2012. כולנו יודעים שההתמודדות של הרשויות המקומיות היא התמודדות לא קלה, התמודדות קשה, בכל האחריות שלהם לפעול בתחום השמירה, האבטחה, הסדר הציבורי. ומה שאנחנו מבקשים הוא להאריך את הוראת השעה כדי שהרשויות יוכלו לתפקד. אני חושב שזה לא יהיה חכם שאנשים יתנגדו וימנעו מהרשויות להתמודד עם הדברים שהם לטובת הציבור, לטובת התושבים. מדובר פה בהוראת שעה, כאשר, רק משפט אחד, כדי להבהיר: לכל אלה שאמרו שהמדינה חייבת ולא צריך להטיל את זה על הרשויות ועל האזרחים, רבותיי, יש פה מצד אחד קושי שיכול לצוץ לרשויות המקומיות, ומצד שני זה מכביד על התושבים. משרד הפנים שוקד בימים אלה למצוא את האיזון הנכון בין הנזק שיכול להיגרם לרשויות המקומיות מהשינוי ובין ההכבדה על הציבור, ולהביא את זה בצורת חוק, לא הוראת שעה אלא הסדר לעתיד. תודה. תודה רבה לסגן השר חבר הכנסת משולם נהרי. רבותיי, אם כן אנחנו עוברים להצבעה. כרגע נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ח 2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ח 2017, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. 70 חברי כנסת בעד, 23 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ח 2017, עברה בקריאה ראשונה ועוברת לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 11) (דחיית מועדים), התשע"ח 2017. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת איציק שמולי. החוק עצמו של חברי הכנסת איציק שמולי, אורן אסף חזן וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. שנייה, אדוני, לפני שאתה מתחיל. לפרוטוקול, חבר הכנסת גפני הצביע בטעות, במקום מי? ליצמן? מהמקום של ליצמן במקום גפני, אז תשנו בבקשה בפרוטוקול את ההצבעה. תודה רבה, אדוני. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך להציג לנו את החוק. פשוט השתנה הסדר. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, רבותיי השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, תאגידי המים עושקים את הציבור ותאגידי המים צריכים להיסגר. זה המהלך המרכזי שהכנסת הזאת מקדמת בתחום הזה בשבועות האחרונים, בחודשים האחרונים. אנחנו, במאמץ משותף, הוא החל בהצעת חוק שחתמו עליה כמעט 85 חברי כנסת, שבאו ואמרו בקול ברור: הגיע הזמן לשים סוף לסאגה הזאת של תאגידי המים. וצריך לומר ביושר: בהתחלת הדרך אכן הרשויות המקומיות לא ניהלו את משק המים כהלכה. הבזבוז היה גדול מאוד וכספים שנכנסו למים והביוב הועברו למקומות אחרים, ובמשך הרבה מאוד זמן הציבור פשוט לא ראה, בעצם ראה רק צרות ממשק המים. לכן, הייתה הצדקה בזמנו, ואנחנו אומרים את זה בצורה ישרה, להעביר את הניהול למקום אחר. אבל מאז הגולם קם על יוצרו, והיום יש מציאות שבה במדינת ישראל יש 60 תאגידי מים. אין לזה אח ורע בעולם, בטח לא במדינות שהן בסדר גודל של מדינת ישראל. למה מדינה כמו מדינת ניו יורק, שהיא לא מדינה קטנטונת, יכולה להחזיק רשות אחת שתנהל לה את החשמל, את המים, את הביוב, הכול תחת רשות אחת, ובמדינת ישראל, לא זו בלבד שיש פיצול גדול מדי של יותר מדי רשויות מקומיות, עכשיו, לפני כמה שנים, קבע המחוקק שכל רשות תצטרך גם להחזיק תאגיד מים משל עצמה. ועל מי נופל כל העול הכלכלי? על התושבים, כמובן. את היית ראשת עיר, גברתי היושבת-ראש, את מכירה את זה. בסופו של דבר אי-אפשר להתווכח על דבר אחד: מאז שקמו תאגידי המים, תעריף המים, כך קובע דוח מחלקת המחקר של הכנסת, עלה ביותר מ-100%. זה נכון שלא התאגידים קובעים את התעריפים, זה נכון, אבל כאשר הממשלה באה לקבוע את התעריף היא חייבת להביא בחשבון את עלות אחזקתם של 60 תאגידי מים במשרדים הכי יקרים, עם הג'ובים הכי נחשקים. הכול בעצם יושב כאבן ריחיים על הציבור, ואת החגיגה הזאת הגיע הזמן להפסיק. בחודשים האחרונים, בעצם קודם כול כוננו כאן ועדה, אחרי שהעברנו את שתי הצעות החוק בהצעה טרומית  הצעת חוק ראשונה של חבר הכנסת, היום השר, אלי כהן ושלי, והצעה נוספת של חבר הכנסת אורן חזן. בעצם הכנסת הקימה ועדה ייחודית, ייעודית, בראשותו של חבר הכנסת דוד ביטן, ובעצם הוועדה הזאת אמורה להביא את הנוסחה להסדרה של משק המים במדינת ישראל. ואנחנו אומרים לכם בקול ברור: אנחנו רוצים ללכת למהלך של סגירה מוחלטת של תאגידי המים והעברתם בחזרה לרשויות המקומיות. אין שום סיבה, אבל שום סיבה, שהרשות המקומית לא תנהל את משק המים בעצמה, ובלבד שהיא עומדת בסטנדרטים של נאותות באופן שבו היא מנהלת את העניינים שלה מבחינה כלכלית. אין שום סיבה שלא ננהל את משק המים דרך הרשויות המקומיות, במשק כספי סגור. זאת אומרת, מה שנכנס למים, לא הולך לזיקוקין די-נור ליום העצמאות. הדבר הזה גם כן נגמר. מה שנכנס למשק המים, נשאר במשק המים, ובסופו של דבר מושקע בחזרה באותו תחום. לכן, על הרקע הזה, גברתי היושבת-ראש, מגיע התיקון הזה. כיום החוק אומר שלמעשה בסוף החודש הזה כל רשות מקומית במדינת ישראל חייבת להקים תאגיד מים עצמאי או להיות מאוגדת בתאגיד אזורי. את הדבר הזה אנחנו כמובן חייבים למנוע, כי אין שום טעם בזה שהכנסת ביד אחת תקדם כאן במרץ חקיקה שפועלת למעשה לסגור את תאגידי המים, ובה בעת תאפשר כניסה לתוקף של חוק קיים שמורה לרשויות מקומיות שעדיין לא התאגדו לעשות את הדבר הזה. אין בזה שום טעם. יש בזה מהלך שהוא סותר, ולכן אנחנו בהצעת החוק הזו בעצם מציעים לדחות, באופן מלאכותי לדחות, בסוף נגיע לביטול, אבל כרגע לדחות, בחצי שנה את המועדים המחייבים רשות מקומית להקים תאגיד מים, כדי שוועדת ביטן תוכל לסיים את עבודתה ולמעשה להביא לידי זה, גברתי היושבת-ראש, שתאגידי המים במדינת ישראל ייסגרו אחת ולתמיד. אני חייב לשבח את ידידי השר אלי כהן, בעצם אנחנו היינו החלוצים בתחום הזה והובלנו את החקיקה הזאת ומובילים את החקיקה הזאת יחד. בדרך כלל שרים מתמנים למשרדיהם ושוכחים מהחקיקה הקודמת שלהם. במקרה הזה, אתה ממשיך ללחוץ ולדחוף את הדבר הזה בכל הכוח, וזה נותן לנו רוח גבית מתוך הממשלה. אני רוצה להגיד גם מילת תודה של ממש לחבר הכנסת יואב קיש, שעוזר לנו רבות גם בתוך הוועדה, וגם להביא את זה כאן למליאה, וכמובן לך, חברי וידידי חבר הכנסת דוד ביטן, שאתה, בוועדה הזאת, עומד באומץ על האפשרות לבטל את כל תאגידי המים ולא מסתפק בצמצום המספר שלהם. על עצם זה שאתה מנהל ומוביל את המאבק הזה מגיעות לך כל הברכות. מילה אחת אחרונה, גברתי היושבת-ראש, אני חושב שגם לתקשורת יש פה חלק מרכזי בהובלה של המהלך הזה. ראוי לציין לטובה את התוכנית "הכול כלול" של סיון כהן, שעושה פה קמפיין של שלוש שנים ולא נותנת לנושא הזה לרדת מסדר-היום. ופעם אחר פעם הצופים של התוכנית "הכול כלול", והציבור בכללותו, מוכיחים שבסופו של דבר זוהי טובתו של הציבור, ואם יש מישהו שחושב להערים קשיים על המהלך הזה הוא צפוי להתנגדות מאוד מאוד חזקה, שהוא לא יוכל לעמוד בפניה. אני קורא לכנסת, כמובן, לתמוך בהצעת החוק ובמהרה להביא גם תיקון שיבטל לחלוטין את קיומם של תאגידי המים במדינת ישראל. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי. אין ספק שהרבה אזרחים במדינה שלנו מחכים להחלטות מסוג זה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת חיליק בר, ובכך אני מכריזה על נעילת רשימת הדוברים. בבקשה, חיליק בר. אתם בעוד דקה תראו את הרשימה על המסכים. אחרי חיליק בר, איילת נחמיאס ורבין. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. גברתי היושבת-ראש, תודה רבה לך. לפני שאני אגע בסיפור של טבע, אני רוצה לברך את משפחת לוטן, אלי, יערית, נועם ויאיר, שהגיעו מצפת כדי ללמוד וללמד את הילדים כבר מגיל צעיר מהי אזרחות טובה, מהי דמוקרטיה. אני חושב שזה נוהג שצריך להנחיל להרבה משפחות בישראל. אז ברוכים הבאים לכנסת מעיר הקודש צפת, עירי האהובה. מקווה שלמדתם היום. אני רוצה להגיד לך, גברתי היושבת-ראש, בנושא של טבע, הנושא המזעזע הזה. אני דיברתי גם הבוקר עם אלירן קוזליק, יו"ר ועד העובדים של כפר סבא, גם שמעתי בבוקר את חברת הכנסת יחימוביץ מתארת, בשפה של מתחילים, כמוני, במשבר הזה של טבע, כמה גדולה האיוולת וכמה גדול האבסורד בסיפור הזה של טבע. איך בגלל השקעה עסקית שגויה, איך בגלל משכורות עתק שמשלמים למנהלים שם, ובאמת עתק, ישלמו מאות ואולי אלפי עובדים בקריירה שלהם, ביכולת שלהם לפרנס את המשפחה שלהם, איך הם, בעצמם, על גבם ועל משכורתם המאוד-מאוד צנועה, בניגוד לאחרים, יחפו על אותה טעות בשיפוט העסקי ועל אותן משכורות שאנשים נורמליים, כולל בבית הזה, לא יכולים אפילו לדמיין. כיצד טבע לא שילמה כסף שהייתה חייבת, חייבת לשלם, על פי הסדר שהיה לה עם המדינה, את אותם 3 מיליארד שקלים. כיצד קיבלה למעלה מ-20 מיליארד שקלים, גברתי היושבת-ראש, מתנה מהמדינה, ועבור מה? עבור הדבר הבסיסי ביותר, לאפשר מקומות עבודה בכבוד, והיא עשתה את זה, היא עשתה את זה יפה במשך שנים. וטבע היא חברה מצליחה, היא לא מפעלים שאנחנו מכירים בנגב שעומדים לפני קריסה או חייבים, במירכאות או לא במירכאות, להתייעל. אני חושב, ואני מצטרף לקריאות שהיו פה מכל רחבי הבית: להפגין יותר נחישות ויותר כוחניות כלפי הנהלת טבע, שגם מראה שהיא מזלזלת באיומים של מדינת ישראל וממשלת ישראל עליה, לאיים באותה שומה 03, לאיים באותה דרישת חובות ומיסים שהיא חייבת למדינה, אלא אם כן, וה"אלא אם כן" הוא הכי חשוב, הם יסירו את האיום מעל ראשיהם של אלפי עובדות ועובדים מסורים, יפסיקו את האיום הזה בפיטורים, ימצאו מקומות אחרים או שמנות אחרות לקצץ בהן, ולא על גבם של העובדים. יש צורך בנחישות וכוחניות הרבה יותר גדולות ממה שהממשלה הזאת מפגינה, יש גבול לאיוולת הזאת. ואני מצטרף לקריאה לפעולה נחושה, ועכשיו, מול הנהלת טבע. אנחנו בטח נהיה שם, כחלק מהאגף הזה, שלא ייתן להם לעבור את המשבר הזה בקלות. תודה, גברתי היושבת-ראש. תודה רבה לחבר הכנסת חיליק בר. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, מוותרת, חבר הכנסת מיקי לוי, מוותר. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני. אחריו, חברת הכנסת לאה פדידה. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. תודה לך, גברתי היושבת-ראש. אכן תאגידי המים היו מתחילת הדרך רעה חולה ומיותרת, מערכת שרק הגבירה את ההוצאות, את הביורוקרטיה, רק גרמה להעלאה במחירי המים לצרכנים, רק גרמה לפגיעה באיכות של השירות, ורק פגעה במערכת של השלטון העירוני. ברשויות המקומיות, גברתי היושבת-ראש, יש בעיות, יש חסרונות, יש קשיים, צריך להתמודד איתם, צריך לתקן היכן שאפשר. אבל כל הרעיון של ניתוק המים, של ניתוק משק המים והביוב מהשלטון המקומי והעברתו לתחום של תאגידים, היה רעיון בעייתי ופסול מתחילתו, וטוב שהיום אנחנו מתחילים לתקן אותו. גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לפנות לחברי הכנסת, במיוחד לחברי הכנסת מהקואליציה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן, אני אשמח להקשבתך. אנחנו עוסקים עכשיו במשבר של טבע, ואחד הקשיים שאנחנו עומדים בפניו הוא הקושי סביב השאלה מהם הכלים שבידי המדינה מול חברת טבע. המדינה הרי נתנה הטבות מס בהיקפים מאוד גדולים לחברת טבע לאורך השנים. אבל היום, כאשר חברת טבע בעצם מפרה את כל ההתחייבויות שלה ומפטרת עובדים, באים אלינו ואומרים: עכשיו אין לנו שום אמצעי, אין לנו שום כלי לפעול באמצעותו. אני מביא, אדוני יושב-ראש הקואליציה, להצבעה ביום רביעי הצעת חוק שמאפשרת לשר הכלכלה מנגנון שייקבע בהסכמת ועדת הכספים, ויאפשר לו, במצב כזה בעתיד, כאשר חברה מקבלת הטבת מס מהמדינה ומפטרת עובדים בניגוד להתחייבותה, לשלול ממנה את הטבת המס הזו באופן מלא או באופן חלקי. עמיתיי חברי הכנסת, הכדור הזה נמצא במגרשנו. אם אנחנו נדחה את הצעת החוק הזו, אם לא נאפשר אותה, עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו לא נוכל לבוא בטענות לאף אחד כאשר גם בחברות הבאות יקבלו הטבות מס, יפטרו עובדים, ולמדינה לא יהיה שום כלי להתמודד עם זה. לכן, עמיתיי חברי הכנסת, אני פונה מכאן לכולכם, חברים בקואליציה ובאופוזיציה כאחד: ביום רביעי הקרוב הצביעו ��עד הצעת החוק שתאפשר למדינה להחזיר לה את כספי הטבות המס שניתנו למפעלים שמפטרים עובדים. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה, גברתי. אחריה, חבר הכנסת איתן ברושי. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. גברתי היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, במהלך החודשיים כאן אני שואלת את עצמי אם הממשלה פותרת בעיות או יוצרת בעיות. אז אחת מהבעיות הגדולות ביותר שיצרו כאן היא של תאגידי המים, שמי כמונו יודע שלא רק שהמחיר לא ירד, האיכות ירדה, ואנחנו גם מוצאים את עצמנו נותנים המון תקציבים לפרסום והסברה. אני מודה לחבר הכנסת איציק שמולי שהציע את החוק הזה, ולכן קוראת לתמוך בו. אבל אני מבקשת את תשומת ליבכם לדיון שעשינו היום על דוח מבקר המדינה, ואני רוצה לשאול אתכם, הקואליציה, במי אתם מטפלים. אם רווחה זה לא מוצר בסיסי, אם רווחה זה לא משהו שהממשלה צריכה לדאוג לו, אז מה כן? אנחנו עדים לאפליה בחסות המדינה, וזה אומר שרשות מקומית שאין בידה את ההון לא יכולה לקבל שירותי רווחה. האם הגיוני שראש רשות ישקול אם להסיע את אותה נערה לבית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים, כי אין לו תקציב, או לפתוח בית ספר לנערות בסיכון, מועדונית או כל דבר אחר? אנחנו מגלים שגם התקינה של העובדים הסוציאליים, במקום שהכי צריך אותם, שזה אשכולות 1 עד 3, היא התקינה החסרה ביותר, מכיוון שאין להם את המצ'ינג. איזו מין מילה רעה, מילה שנותנת לכם לעשות אפליה בחסות המדינה. אנחנו צריכים להחליט כאן ועכשיו שבנושא רווחה אנחנו נותנים את השירות, לא דורשים הון עצמי אלא מסתכלים לאותו אדם, לאותה אישה, ואנחנו נותנים את כל מה שצריך. כי אי-אפשר שהחלשים ימשיכו להיות חלשים ואנחנו נתחזק. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת לאה פדידה. חבר הכנסת איתן ברושי, אינו נוכח, חברת הכנסת יעל גרמן, אינה נוכחת, חבר הכנסת איל בן ראובן, מוותר, חברת הכנסת תמר זנדברג, נוכחת, אבל מוותרת, חבר הכנסת נחמן שי, נוכח, אבל מדבר בטלפון, חבר הכנסת אחמד טיבי, אינו נוכח. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה, אדוני. אחריו חבר הכנסת מוסי רז. גברתי היושבת בראש, היושבת-ראש חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, חברים, חנוכה היום, יום של מאור, יום של אור בתוכנו. נדמה לי שזה הזמן גם לפנות לעצמנו ולשנות קצת את השיח שבתוכנו. בשבועות האחרונים אי-אפשר לפתוח עיתון, אי-אפשר לפתוח רדיו, בלי ששומעים את השורש שח"ת: מושחתים, השחתם, משחיתים, תשחיתו, נמאסתם מושחתים, משחיתים. חברים וחברות, לפני כמה שנים היה פה ראש ממשלה, קראו לו אריאל שרון. הייתה המלצה של המשטרה להגיש נגדו כתב אישום. הייתה המלצה של פרקליטת המדינה להגיש נגדו כתב אישום. בסופו של דבר, היועץ המשפטי החליט לא להגיש נגדו כתב אישום והוא יצא ללא שום דבר. חברים, ראש הממשלה נתניהו נמצא כיום בחקירות. עוד אין המלצה של משטרה, עוד אין המלצה של פרקליטות, עוד אין כתב אישום, וכבר כולם פה יודעים, מושחתים, מושחתים. חברים, אני במפלגה שיש בה 120,000 מתפקדים. מי שאומר עליה: מפלגה מושחתת, מכפיש את שמם של 120,000 חברים. מוריי ורבותיי, מי הרשה לכם? מי הרשה לכם להטיל דופי במפלגה דמוקרטית, חופשית עם אנשים ישרי דרך, עם אנשים נקיי כפיים? מי הרשה לכם להטיח בממשלה הזאת: ממשלה מושחתת? מי הרשה לכם את זה? מאיפה באה החוצפה הזאת לבוא ולהטיח כאלה האשמות בלי שיש כלום? אין כבר חזקת חפות? אין חזקת חפות לראש ממשלה? אין חזקת חפות לראש קואליציה? אין חזקת חפות? אני לא מבין את ההתנהלות הזאת. חברים, אני מציע לכולנו להתאזר בסבלנות, לשמור על שיח תרבותי מכבד. אם וכאשר, חלילה, יתברר שמישהו סרח, הוא יצטרך לשלם את המחיר, אבל כל עוד אין דבר כזה, אני מציע שכולנו נוציא את הביטויים שחיתות ומשחיתים ומושחתים מהשיח. לדבר שיח קונסטרוקטיבי עם ביקורת מכבדת, עם ביקורת עניינית, ולא להשתמש בשיח שהוא כל-כולו השתלחות ודה-לגיטימציה. תודה רבה. חג שמח לכולם. תודה רבה לחבר הכנסת יהודה גליק. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה, אדוני. אחריו, חבר הכנסת ישראל אייכלר, מוותר. גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הזו היא הצעה טובה, אבל יש דברים במדינה בימים האחרונים שהם ממש ממש לא טובים. הדבר הראשון, שגם הזכירו כאן לפניי, זה המצב הנוראי בטבע, שקיבלה את הטבות המס מהמדינה ועכשיו זורקת עובדים, אלפי עובדים בארץ ובעולם, לרחוב. אני הגשתי על זה הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, לחקור את כל המחדלים. אני אדבר על זה ביום רביעי. הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו עכשיו, ולצערי אנחנו מתעלמים ממנו לחלוטין, הוא מה שקורה בגבול עזה. אתמול נפלה רקטה בחצר בית באחד היישובים. תושבי עוטף עזה עוברים התקפה שאנחנו לא יכולים להשלים איתה, אבל גם התושבים בעזה עוברים התקפה שאנחנו לא יכולים להשלים איתה. שיפסיקו לירות. ההידרדרות הייתה ברורה. מרגע שטראמפ הצהיר את ההצהרה שלו, הפגנה ליד הגדר, צה"ל יורה גז ואז זורקים אבנים ואז צה"ל יורה באש חיה ואז יש הרוגים ואז יורים קסאמים ואנחנו מגיבים ושוב יש הרוגים והם מגיבים ואנחנו מגיבים והם מגיבים ואנחנו מגיבים. ומישהו שהוא יותר חכם ויותר חזק צריך לעצור את המעגל הזה, כי הרי ברור שאם רק מישהו יפסיק לרגע, זה יכול להיפסק, המעגל הזה. כמובן, כדי להתמודד עם הבעיה צריך פתרון מדיני. כמובן, מי שהצית את האש הזו הפעם נמצא מחוץ למזרח התיכון. אנחנו יודעים בדיוק מיהו, אבל אנחנו צריכים להבין שלא נוכל להשלים עם ירי טילים על אזרחים, ולא משנה אם האזרחים האלה הם ישראלים או פלסטינים. לא נוכל להשלים עם זה, ואין לנו דרך צבאית לפתור את הבעיה הזו. ניסינו דרך צבאית 17 שנה והדרך הזו נכשלה. הגיע הזמן לנסות דרכים אחרות. זה שאנחנו מפציצים בחזרה ונהרגים שם אנשים, לא פותר את הבעיה. ירי טילים על אזרחים הוא פשע מלחמה. צריך שידע מי שיורה: אנחנו לא נוכל להשלים עם זה שיירו על אזרחינו, אבל נצטרך גם להבין שבצד השני גם יש אנשים שלא יוכלו להשלים עם זה שיירו על האזרחים שלהם. בעזה יש שבעה הרוגים בעשרת הימים האחרונים, ואנחנו, בתור החזקים יותר, בתור אלה שרוצים להיות, אולי, גם צודקים יותר, בתור, אולי, אלה שרוצים להיות החכמים יותר, כדאי שנדע לעצור את מעגל הדמים הזה. כי הרי ברור, היינו בשלבים האלה כל כך הרבה פעמים, עוד פעם נגיב ועוד פעם הם יגיבו, עוד פעם נגיב ועוד פעם הם יגיבו, עד שחלילה יהיה נפגע בצד הישראלי ואז תהיה תגובה עוד יותר חריפה ואז יהיו עוד יותר נפגעים, גם בעזה וגם בצד הישראלי. מוסי רז, מה אתה רוצה, שנעצור את המדינה? נא לסיים. בצורה הזו איבדנו בשנים האחרונות 99 אזרחים, חבר הכנסת אורן אסף חזן, אני מזכירה לך, לפני עשר דקות ביקשת שלא יפריעו לך, אז בבקשה. אני מבקשת לסיים. הוא לא זוכר, הוא לא זוכר. לא, לא, בצורה הזאת איבדנו בשנים האחרונות 99 אזרחים והם איבדו 4,000. הגיע הזמן לעצור את זה. מוסי, אתה שם את ממשלת ישראל וארגון טרור בכפיפה אחת, אדון, תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי. מוסי, אתה משווה ארגון טרור לממשלת ישראל, אה? אחריה, חבר הכנסת נחמן שי. אין שכל, אין דאגות. אחריה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אנחנו עדים לתופעה בקואליציה שבה חברי כנסת עושים מה שהם רוצים. אחת עומדת כאן, מדברת על הצעת חוק של הקואליציה ומצביעה נגד, וסיעת ישראל ביתנו יושבת ומהנהנת. בטח, הם יצביעו ירוק והיא תצביע אדום, ואתם חושבים שאנחנו לא רואים. עומד פה חבר כנסת, צועק על הרשויות המקומיות שהן מאפיה. מאפיה. איך אפשר לומר דבר כזה? אני הייתי חברת מועצת תל אביב-יפו. בחיים אני לא אגיד דבר כזה. המאפיה הכי גדולה זה, בחיים. יש פה ראש עיר מדימונה, המאפיה הכי גדולה היא בעיר תל אביב. יש פה ראשת עיר מהרצליה, פשע מאורגן בעיריית תל אביב. גם גברת מלינובסקי, 13 שנה ברשויות.  אתה רואה איך זה שמפריעים לך? אבל אתה הפכת את זה למיומנות. את לא הפרעת לי. אתה, אין חבר כנסת שאתה לא מפריע לו. זה מה שאת לא מבינה, את לא הפרעת לי. "המאפיה של הרשויות המקומיות." נכון. סליחה? ראש העיר ערד. ראש עיר, נכון. יושבת בראש ראש עיר. איך חבר כנסת יכול להגיד דבר כזה על רשויות מקומיות? תראי את הווידיאו בשידור חוזר, תראי איך אמרתי. יש ביקורת. ביקורת היא לגיטימית. את יכולה לראות בשידור חוזר מה שאמרתי. ביקורת לגיטימית, אפשרית, אבל להגיד דבר כזה? להסתכל לה בעיניים, לו בעיניים, איפה מאיר כהן? לכל מי שהיה חבר מועצה כאן, וזאת עבודה לא קלה, ובהתנדבות מלאה. גם תמי זנדברג, אני אפילו כבר לא רוצה למנות את כולם, ברושי היה ראש מועצה. אני. חאג'. נכון. מירב, גם אני. אלי אלאלוף. נכון. אלו החברים שלך. איך אתה אומר דבר כזה? אז מה? בגלל שהם חברים שלי אפשר לפגוע באזרחים? אבל מצד שני, למה אפשר לצפות? אכרם חסון גם היה. את יודעת מה? גברתי היושבת-ראש, היריעה קצרה. בגלל זה, למה הציבור ישלם מחיר, אנחנו הגענו מהמוניציפלי, אנחנו גאים במוניציפלי,  כי אתם,  יכול להיות שחלקנו נחזור למוניציפלי, וזה בסדר. בושה. בושה. חבר הכנסת אורן אסף חזן, נא להירגע. בושה. קשר השתיקה. יהודה, אין לזה סוף. קומבינטורים בשירות, כי אנחנו באנו, אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. אנחנו באנו מהמוניציפלי, וחלק אולי יחזרו למוניציפלי, ובגאווה גדולה. ולבוא ולהגיד על מועצות שהן מאפיה, בושה מה שקורה ברשויות. אני קוראת אותך לסדר בפעם שנייה. זו כבר פעם שלישית, גברתי. פעם שלישית, אני סופרת. לא משנה, תעזבי אותו. ובסוף, השיא זה כשיש הצבעה: האדון אורן חזן לא מצביע ואומר שיש לו קיזוז. אני רוצה לדעת, מיכאלי, מרב מיכאלי, את שומעת אותי? אני רוצה לדעת מי מהאופוזיציה, ואני יודעת שאין, נתן קיזוז לחבר הכנסת חזן? אני בטוחה, מהניסיון איתכם, שזה לא קרה. אז יושב כאן חבר כנסת, וכשאני שואלת אותו מי הקיזוז שלו, הוא אומר לי: יש לי קיזוז. בבקשה, אדוני יגיד מי קיזז אותו בחוק הזה. בינתיים, אינו דובר אמת. תודה. תודה. הוא מקזז את עצמו. תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת נחמן שי. מירב, כל הכבוד. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. רבותיי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. בבקשה. תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לברך על הצעת החוק הזאת, ולידידי איציק שמולי, אני חושב שנושא תאגידי המים, שהיה נכון ביסודו, קיבל תוך כ��י החקיקה את הצורה של גמל, רצו לעשות חמור, יצא גמל. ככה זה קורה לפעמים בחקיקה. יצאו עשרות רבות של תאגידים, המון ג'ובים, המון בזבוז, והרבה פחות עניין במים עצמם. אז הצמצום במספרם ואולי גם ביטולם והחזרתם למקום אחר, תוך כדי התאמות, זו הדרך הנכונה. אבל אני רוצה לדבר על נושא אחר, שאנחנו משום מה מעל הבמה הזאת קצת מתעלמים ממנו, כי כיפת ברזל פתרה לנו את הבעיה העיקרית של חיינו, והיא מיירטת טילים או רקטות. ובכן, בשקט בשקט אנחנו רואים בגבול הדרום שלנו לא טפטופים אלא גשם, גשם של טילים. זה כבר לא טיל פה, טיל שם, לילה-לילה, באופן קונסיסטנטי, נורות רקטות מתוך עזה. אחדות מהן נופלות בתוך שטח הרצועה, מה לעשות, ורובן הגדול כבר מגיעות לתוך שטח ישראל. ואני צריך לציין בדאגה שמספרן של הרקטות שמגיעות וחודרות את ההגנה האווירית של הרקטות הולך וגדל. זה משהו שצריך ללמוד, לא בטוח שמליאת הכנסת היא המקום לכך, אבל זו נקודה שצריך לשים לב אליה. ואני שואל את עצמי, כשאני רואה את המראות, קורא את הידיעות ושומע את התגובות מהשטח, ועדיין תגובות במינון זהיר מאוד, אני שואל את עצמי: איפה הממשלה? איפה היד החזקה? איפה שר הביטחון, שנתן בשעתו 24 שעות להנייה? מאז כבר עברו הרבה הרבה פעמים 24 שעות. הלוא אם זה היה ההפך, אם שר הביטחון היה שלנו והממשלה הייתה שלנו, הכנסת הזאת הייתה מתפוצצת ממחאות וצעקות והיו אומרים: איך אתם מזניחים את ביטחון ישראל? עשרות אלפים, אולי מאות אלפים נמצאים בטווח הרקטות ואתם לא עושים כלום. ואני שואל: מה הממשלה הזאת עושה? איך היא מתכוונת לטפל? אני רואה מדי לילה, פה ושם, תגובות מאוד צנועות, מאוד מקומיות, מה שקראו לו פעם תקיפות נדל"ן. אני מצפה לשני דברים: קודם כול, למהלך צבאי משמעותי, שילמד באמת את החמאס שישראל מדברת ברצינות, והדבר השני, אין מה לעשות, לחפש פתרון לסיר המבעבע הזה, שעומד להתפוצץ. מה אתם חושבים, ש-2 מיליון איש יכולים לחיות בתוך סיר לחץ, בתוך תא לחץ, ובסופו של דבר הוא לא יתפוצץ? וכשהוא יתפוצץ, והוא בדרך לשם, כולנו נשלם את התוצאה של זה, והאחריות תיפול על כתפיה של ממשלת ישראל. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, אינה נוכחת. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מברך על הצעת החוק, אני מברך את ידידי איציק שמולי ואת כל חברי הכנסת שהציעו לפרק ולצמצם את תאגידי המים. דיברתי בכמה ישיבות בצורה ברורה מאוד שאנחנו לא רוצים לצמצם, אנחנו רוצים לפרק ולבטל את תאגידי המים, שנולדו בחטא וגרמו נזק אדיר לאזרחי מדינת ישראל, בעיקר ביישובים שנמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך. אני לא יודע אם כל חברי הכנסת יודעים שתאגידי המים הוסיפו כ-1,000 משרות, ולכן זה היה גם מקום לסדר ג'ובים למקורבים שיכול להיות שמשרדי הממשלה לא יכלו לסדר אותם אז, ואז מצאו את השיטה איך להקים תאגידים ולהכניס כמה שיותר עובדים. עשיתי חישוב שזה עולה לנו כמעט מיליארד שקל בשנה, תשלומי משכורות, ומי שמשלם את התשלומים האלה הם האזרחים הפשוטים, האזרחים שחיים מתחת לקו העוני. לא במקרה בכפרים הדרוזיים מפגינים נגד התאגידים. שמעתי ראשי רשויות, כמו בבית ג'ן, כמו בראמה, כמו בסאג'ור, כמו בפקיעין, כמו בכסרא-סמיע, עשר שנים אחרי שנכנסו לתאגידים, ובעיקר בירכא, שהתאגידים האלה נכשלו, מצב היישובים, לא התקדמו, לא התפתחו. מכל מה שהובטח להם לא נעשה כמ��ט שום דבר. ההפך הוא הנכון. נפגשתי לא מזמן עם ראש מועצה שבא לבקש מענק של מיליון שקל כדי להקים בית ספר. הוא אמר שמפעל הפיס ומשרד השיכון אישרו לו את כל התקציב להקים בית ספר, אבל התאגיד מבקש ממנו לשלם אגרה של מיליון שקל ואין לו את הכסף הזה, הוא במצב סוציו-אקונומי נמוך, עם חשב מלווה, והוא לא יכול להביא את הכסף, ולכן הוא לא מקים את בית הספר. אנחנו שמענו גם את ראש עיריית רעננה, עירייה מהטובות שיש במדינת ישראל, ניהול מצוין, עם מיליארד שקל תקציב שנתי, ראש העיר אמר שהוא מפסיד 30 מיליון שקל מרגע שהכניסו את התאגיד. מי צריך את הצרה הזאת ביישובים שלנו? אם מבקר המדינה כותב דוח שחור נגד התאגידים, אם אנחנו רואים שראשי הרשויות המבוססות במדינת ישראל נגד התאגידים, אם אנחנו רואים בערוץ 10 חמש תוכניות נגד התאגידים, אז מדוע אנחנו צריכים לאשר או לבוא לקראתם, לצמצם אותם? ודיברתי עם ידידי איציק שמולי, ודיברתי עם ביטן, ודיברתי עם השר אלי כהן, ודיברתי עם כבל, צריך לפרק את התאגידים האלה. אם ראש מועצה לא מתפקד ועושה גירעונות, תתחשבנו איתו, תפטרו אותו, אבל לא יכול להיות שהגבייה הזאת תהיה על חשבון האזרח הפשוט. לכן, אנחנו מתנגדים, ומברכים שסוף-סוף יש כאן אוזן קשבת וכולנו מאוגדים שנלך לפרק את התאגידים האלה ונצא לדרך חדשה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אכרם חסון. חברת הכנסת מיכל בירן. מוותרת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, מוותרת. חבר הכנסת עיסאווי פריג' אינו נוכח. נוכח, אבל מוותר. סליחה. נוכח, אבל מוותר. משום מה חיפשתי אותך בכיסא אחר. הבנתי. חבר כנסת ג'מעה אזברגה, מוותר, חבר הכנסת סאלח סעד, אינו נוכח, חבר הכנסת חיים ילין, אינו נוכח, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אינו נוכח, חברת הכנסת מיכל רוזין, מוותרת, חברת הכנסת שרן השכל, אינה נוכחת, חבר הכנסת אמיר אוחנה, אינו נוכח. חבר הכנסת זוהיר בהלול, מדבר. אני מבינה שמדבר, כן? בבקשה, אדוני. אחריו, חבר הכנסת עמר בר-לב, אם הוא יהיה באולם. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. גברתי היושבת-ראש, מכיוון שאני מבכה את הכנסת הזאת פעם אחר פעם ומספידה פעם אחר פעם, ישבתי מדוכא על הספסלים החשוכים שלנו ושרבטתי כמה משפטי שירה. המותר לי לשורר אותם? שלוש דקות לרשותך, אדוני. עונה שחונה ואנו בשכונה. / בחג האורים אנו חוטאים. / ממדינה שפויה לארץ מוכה, / מאור לגויים לחושך לתומים. / כנסת ישראל נוהגת ככוורת, / אך לא מעוקצך ולא מדובשך. / דמוקרטיה אבודה זו דרכה / איך לא, אם הקואליציה היא גועליציה / ואם רמיסה בעיניה פנינה / הגענו לכליה במקום לגאולה. / אלי שבמרומים, מחל לעבדיך. / האמונה שבקרבם התפוגגה והתאיידה. / אל מלא רחמים על אובדנה של תקווה. תודה רבה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. מה קורה? אה, עותקים מבקשים. טוב. חבר הכנסת עמר בר-לב, אינו נוכח, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת. חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, השרה סופה לנדבר, החוק הזה הוא חוק חשוב. אני רוצה לומר לחברי איציק שמולי, ואתה מוביל בנחישות את הנושא של תאגידי המים: אנחנו אחריך. אנחנו צריכים לדאוג לכך שבאמת יהיו רק 11 גופים, אסור שיהיו יותר. אנחנו צריכים לצמצם. הצמצום הזה יביא לחיסכון משמעותי. אני חושבת שזה יכול אולי אולי אולי להשפיע על מחירי המים, ופה זה חשוב מאוד. יש לנו את הציבור של הקשישים, יש לנו את הציבור של אזרחים ותיקים, וקשה להם לשלם את תשלומי המים, לפעמים אפילו על צריכה של המים. יש לי כל כך הרבה פניות מאזרחים ותיקים, מקשישים, שאומרים לי: תראי, היה ברז דולף, קיבלנו חשבון גבוה במיוחד. ניגשנו לתאגיד, ביקשנו הנחה, ביקשנו שיתחשבו בנו, ואין, אין שום התחשבות. אני חושבת שבמסגרת החוק הזה אנחנו צריכים גם לנסות ולהוביל, אפילו שיש ועדת ערר, זה לא מספיק, ההתחשבות. הפרמטרים שאיתם רוצים להוריד לאנשים חובות אלה פרמטרים של אנשים שאין להם כלום. היה לי מקרה של ניצולת שואה בנס ציונה שאמרה שהיה לה חוב של 3,000 שקל. 3,000 שקל. היא אמרה שהיא לא יכולה לשלם אותם. ניסו לסייע, להוריד לה את החשבון, ובסוף מה שקרה, אחרי שהתערבתי, זה שפרסו את החוב ל-150 שקל בחודש, אחרי שרצו ממנה תשלום של הכול. אבל אני אומרת: לעזאזל, יש אנשים שבאמת יש להם חובות והם לא יכולים לשלם אותם, אז התאגיד לא עושה הנחה. כמו שעשינו עכשיו הנחה בארנונה לאנשים, צריך שגם התאגידים ייקחו בחשבון שיש אנשים שאין להם מה לשלם, ואנחנו צריכים לדאוג לזה. אז שוב אני חוזרת: אני מבקשת מכולם להצביע בעד החוק הזה, הוא חשוב, אני מקווה שעד סוף המושב הזה החקיקה תתבצע עד סופה. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת נורית קורן. חברת הכנסת רויטל סויד. גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ביום רביעי, בבסיס בצפון, חייל בן העדה הדרוזית, חייל בחיל תקשוב ביחידת שריון צפון, הותקף על ידי שניים מחבריו לבסיס כאשר סירב להתפנות מחדרו. הם בעטו בו, הם הכו אותו, הם חבלו בו באופן כזה שהיה צריך לפנות אותו לקבלת טיפול רפואי. ארבע שעות מפקד הבסיס, קצין בדרגת סגן אלוף, לא פינה את החייל, ורק אחרי שראו כמה הוא חש ברע פינו אותו לבית החולים, ואחרי כמה שעות רצו לשחרר אותו לביתו למנוחה. אבל למרות שהבית שלו במרחק עשר דקות מהבסיס, אף אחד לא הסכים להסיע אותו לבית, וכך קרה שכשהוא חבול הוא חזר לבסיס. בבוקר פנו אליו שני התוקפים שוב, דרשו ממנו באיומים שלא יסגיר את דבר התקיפה, וכשהוא סירב, תקפו אותו עוד פעם והכו אותו בגב, בגוף, בבעיטות, במכות, ושברו לו את האף. לאחר מכן הוא השתחרר לביתו. אני רוצה לומר שיש פה מעשה חמור. רק אחרי שבני העדה כולה, ובין היתר חברי הכנסת, חבר הכנסת סאלח סעד, שגם נמצא פה, ושאדי קבלאן, יושב-ראש המשמרת הצעירה, ועוד חברים העלו את הנושא למודעות הציבור כולו ברשת החברתית, רק אז, אתמול, אחרי כמעט ארבעה ימים, שני התוקפים נעצרו על ידי מצ"ח. ואני שואלת את עצמי: מה היה קורה אם הם לא היו מעלים את זה למודעות כזאת? איך יכול להיות ששני חיילים תוקפים את החבר שלהם תקיפה כל כך חמורה ולא מבררים את זה? מה קרה למפקדים האלה, שטייחו את הסיפור הזה באופן כזה שחייל עבר לינץ' ולא נבדק? ודבר שלישי, מדובר בחייל בן העדה הדרוזית, אחים שלנו, אחים בדם, וצריך לבדוק בצורה עמוקה אם מדובר באלימות שהייתה גם על רקע גזעני. הדבר הזה, אסור שיישנה. המפקדים צריכים לתת את הדין על זה, ובוודאי ובוודאי התוקפים. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת רויטל סויד. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה גברתי. אחריה, חבר הכנסת סאלח סעד. תודה, גברתי היושבת-ראש. כבוד השרים, כנסת נכבדה, חג אורים שמח. באמת הגיע הזמן לביטול תאגידי המים. תודה לחבריי, הגשנו את החוק ביחד, בהובלת חבר הכנסת שמולי, חזן, קיש, אוחנה, נגוסה ואנוכי. החוק הזה היה אמור להגיע מזמן. חשבונות מים מפוצצים, כשמים זה מצרך בסיסי, אני חושבת שגם הרשויות הבינו את הטעות. אני לא יכולה לשכוח שהיו רשויות שהזהירו, לפני המעבר לתאגידים, שזה היה בעל כורחן, הן לא רצו לעבור לתאגידי מים, היו מחלקות מים בעיריות, שסיפקו בהחלט שירות סביר, אפילו טוב, יותר נגיש לאזרחים מאשר תאגידי המים, שהפכו להיות מנגנונים מנופחים מאוד, שלא נותנים מענה לאזרחים, שלא לדבר על מחירים, ודברים שהם בהחלט אבסורדיים. החוק הזה עושה סדר בעניין. ברשותך, גברתי, אני יודעת שאנחנו בלחץ של זמנים בגלל החג, אני רוצה לומר מילה גם על הסגירה של מפעלים, שקשורה לטבע. המדינה נתנה הרבה מאוד כסף והטבות מיסוי, הטבות מס, זה בעצם לתת כסף לאותו מפעל אדיר שאפילו נקרא בשם הכל-כך ישראלי: טבע. אני חושבת שאלי הורביץ, זכרו לברכה, בהחלט מתהפך בקברו כשהוא רואה מה יצא מכל העניין הזה. אני נחשפתי לזה דווקא מהפן האנושי, גברתי, כשנשים בהיריון פוטרו, הייתה אישה שפנתה אלינו והיא סיפרה שברגע שהיא קיבלה את הודעת הפיטורים, בחודש השישי להריונה, היא קיבלה צירים והיא אפילו לא יכלה להגיע לשימוע כדי להגיד מה עובר עליה ולנסות להיאחז במקום העבודה, כשנבנית משפחה וכשנולדים ילדים ויש צורך כה אדיר בעבודה. אני מקווה גם שהממשלה, וגם אנחנו, נצליח להוביל איזשהו שינוי, כדי שכמה שפחות אזרחים ישראלים ייפגעו, ועבודה שהובטחה לאזרחי ישראל במפעלים ישראליים והיא באמת מניית העם, כמו שקראו לה, טבע, היא אכן תישמר כשמורת טבע במדינת ישראל. תודה וחג אורים שמח. תודה רבה לחברת הכנסת ענת ברקו. חבר הכנסת סאלח סעד. אחריו, חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, ואחרון הדוברים אחריו, אורן אסף חזן. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. תודה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שהצעת החוק שמעלה כאן חברי הטוב איציק שמולי בעניין תאגידי המים היא הצעה כל כך טובה, כל כך עוזרת לאזרחים בישראל, במיוחד אלה החלשים שגרים ברשויות החלשות. זו הצעת חוק שבאה להיטיב עם האזרח בצורה משמעותית ביותר. אני אתן לכם דוגמה קלאסית: אצלנו בכפרים הדרוזיים, מכיוון שזה אזור הררי, תאגיד המים מחליט להוסיף תוספת הררית, זה נקרא תוספת הררית, ותוספת צפיפות. שילמו עבור דמי הקמה 166 שקלים למטר מרובע, כאשר ההסכם הראשוני שנחתם עם הרשות המקומית בית ג'ן, לדוגמה, היה 90 שקלים. תארו לעצמכם, הוסיפו 45% תוספת במהלך שנה אחת. 166 שקלים. כל צעיר דרוזי, חייל או לא חייל, שהולך לבנות בית פרטי על אדמתו הפרטית, עומד לשלם דמי הקמה 166 שקלים כפול, למשל, 150 מטר, זה מגיע ל-30,000 שקלים. זה פשוט גנבה לאור היום. לכן אני אומר, הצעת החוק הזאת היא הצעה כל כך טובה, כל כך צודקת, כל כך יעילה, כל כך מיטיבה עם האזרח, גם זה שגר ביישובים שנמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך. אני רוצה משפט אחד בעניין מה שאמרה קודמתי, חברתי רויטל סויד. תראו, מה שקרה עם החייל הזה בבסיס שלו זה פשוט גועל נפש של שני חיילים בריונים שתקפו חייל בצורה גרועה ביותר, בצורה אכזרית ביותר. תאמינו לי, אם לא היו מתערבים בזמן, הדבר הזה עד עכשיו לא היה מטופל ברמת המפקדים וברמת צה"ל. ההתערבות שלנו הייתה מהירה כל כך כי המשפחה ביקשה. לכן אני העליתי מייד מכתב לרמטכ"ל, ושאילתה, שתידון בשבוע הבא עם שר הביטחון, מה נעשה עם הדבר הזה. אני שמח שהרמטכ"ל נכנס יחד עם כל המערכת לבדוק את זה לעומק. על כן המפקדים של אותו בסיס חייבים לעמוד לדין, כי לא יעלה על הדעת שנאפשר שגזענות כזאת תתרחש בבסיסי צה"ל. תודה לכם. תודה רבה לחבר הכנסת סאלח סעד. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. אחריו יסכ�� את הדיון היוזם חבר הכנסת אורן אסף חזן. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. תודה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה דווקא להתייחס להחלטה המקוממת של בית המשפט העליון, שפסק שאסור למדינה להחזיק ברשותה גופות מחבלים לצורך משא ומתן עתידי, לצורך משא ומתן לקבל בחזרה, ומשפחות גולדין ושאול, להאיר להן את הבית באורות חנוכה, וגם את האזרחים הנמצאים בעזה. אני חושב שההחלטה המקוממת הזאת זה סולם ערכים מעוות, שבו רוצחים שפלים ובני משפחותיהם יזכו להטבות יתר על חשבון החזרת גופותיהם, בלי התחשבות בזה שעדיין גופותיהם של גולדין ושאול, ואזרחים הנמצאים בעזה. אבל מה הפלא, כך היה גם בפסיקה של נוהל שכן, כך היה בפסיקה של המסתננים, ורק לאחרונה בית המשפט קבע להחזיר את תושבות הקבע של חברי החמאס בירושלים, שנשללה על ידי שר הפנים, ועוד. ובפרט בנושאי דת ומדינה, ואני לא אאריך בכל מה שהיה: גיור, מקוואות, כשרות אלטרנטיבית, ביטול חוק טל, אבל גם בנושאים אחרים, בנושאים כלליים. ומה טוב אמר השר לוין, שחייבים לתמוך ביוזמות חקיקה לשינוי פניה של מערכת המשפט. אבל יתרה מזה, אני לא מתפלא על כך: מי שיודע לעוות את הערך העליון של השבת ובא לקבוע שכל אחד יקבע את השבת לפי טעמו, לפי דרכו, וכי השבת ניתנת לחלוקה אזורית, בתל אביב מותר, בבני ברק אסור, אני חושב שסולם ערכים מעוות כזה בנושא השבת מביא גם, איך אמרו חכמינו: במקום שבין אדם למקום חסר אז גם בין אדם לחברו חסר. אני רוצה לקוות שבאמת ישנו את הפסיקה הזאת באיזו דרך שהיא ונזכה כולנו שאור חנוכה יאיר כבר את כל השנה. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. אחרון הדוברים, המסכם, חבר הכנסת אורן אסף חזן. למה תמיד אורן חזן אחרון? בבקשה, אדוני, גם לרשותך עד שלוש דקות. אתה לא יודע שאומרים: אחרון אחרון חביב? חבר הכנסת נסים זאב היה פעם אחרון. מה קורה? הוא מסכם. זהו, אני מסכם, יש לי עשר דקות. חמש דקות. למה, עשר דקות מגיע לי, לפי התקנון. חמש דקות. אתה מציע שני. הוא אמר עשר. לא משנה, הלאה, חבל על הוויכוח. אני רוצה להסביר לך. אני לא רוצה לעכב, פשוט. סגן המזכירה אמר עשר, אני זורם. חברתי היושבת בראש, כבוד השרה, יושב-ראש האופוזיציה, חבריי חברי הכנסת, חברי צחי אביטן היקר, שיושב פה ביציע, אורחים יקרים, חג חנוכה שמח. תראו, אומנם היום אנחנו מצביעים רק על שינוי המועדים ודחיית המועדים בכל הקשור לעניין תאגידי המים בחוק תאגידי המים, אבל אני רוצה להגיד לכם שאם יש משהו טוב בכנסת הזאת, יש הרבה דברים טובים, אבל אם יש משהו טוב שאני שמח בו, הוא שיש בו גם שיתוף פעולה אמיץ ונכון בין האופוזיציה, שבהקשר הזה מוביל אותה חברי הטוב איציק שמולי, לבין הקואליציה, וזה בעניין המאבק בתאגידי המים. אני חושב שהציבור שבע מהבטחות וסיסמאות ריקות מתוכן. הציבור רוצה לקבל את המים ששייכים לו באופן שלא גוזלים אותו. הציבור רוצה להרגיש שכאשר הוא פותח את ברז המים והמים יורדים, אז לצד המים לא יהיה שעון קטן של שטרות שרצים צ'יצ'ינג-צ'יצ'ינג, צ'יצ'ינג-צ'יצ'ינג. הציבור רוצה להבין שיש בבית מי הזה שנלחם עליו. תאגידי המים הוקמו בחטא, חטא נורא. תאגידי המים, מתוך מקום של לתעל ולייעל את העבודה שבשירות ובהעברה של המים, עוד בתקופה שבה ישראל הייתה מתייבשת, תאגידי המים הפכו למקום שכל עניינו ג'ובים, עוד ג'ובים ועוד ג'ובים, קומבינות, שחיתות, רק לא דאגה לציבור. הכול חוץ ממה שנכון וטוב. ולכן אנחנו החלטנו שאנ��נו עושים סוף לדבר הזה. מדברים פה על צמצום תאגידי המים. אני לא בעד צמצום תאגידי המים, מה שצריך לעשות, וזה הדבר היחיד שנכון לעשות בהקשר הזה, הוא לבטל את תאגידי המים לחלוטין. במציאות שבה תאגידי מים שעושקים את הציבור מגיעים למצב שבסוף שנה עוד מחלקים דיבידנדים, כנראה יש מישהו שמסתכל עלינו כציבור בתור שטרות של כסף, לא בתור מי שזקוקים למים. רבותיי, מים הם לא רק מוצר צריכה בסיסי. מים הם עורק החיים העיקרי והראשי של כולנו. אז נכון שבעבר ישראל הייתה מתייבשת ונכון שבעבר הייתה פה מצוקה, אבל פתרנו אותה: היום יש התפלה, היום יש טיהור. יש כל כך הרבה דרכים שבהן אנחנו יכולים להביא את המים, מים בששון, לברזים של האזרחים, מבלי לגנוב אותם. אז למה, ריבונו של עולם? הגיע הזמן לבטל את התאגידים האלה ולהחזיר בחזרה את השליטה במשק המים העירוני בכל רשות לרשות עצמה. אז יהיה מי שיקום ויזעק ויצעק, יגיד: אבל מה יקרה? הרשות תתחיל לקחת את הכסף ותעשה אירועים, תשתמש בהם לכיסוי גירעונות אחרים. לא. אנחנו צריכים, לצד ההחזרה, לצד ביטול המצב הנוכחי והחזרת המצב לקדמותו, לעשות תקציב סגור שיוגדר מראש לאן ילך. ולצד זה גם להגביל את מחיר המים. לא יכול להיות מצב שבו כבר ראינו אין-ספור דרכים שבהן הציבור משלם כסף ברמות שאי-אפשר לתאר: ממיסים ודרכים אחרות, כל מיני גזרות שנופלות על הציבור, וגם במקום שבו אנחנו יודעים שזה מוצר שהוא חייב, דרכו אנחנו רוצים לשתות את הציבור בצורה הכי מגעילה שיש. מחיר המים לא צריך להיות חוץ מאשר העלות שלו. אם היום עולה לייצר קוב מים, להביא אותו לברז, 1.92 שקל, בין אם זה מההתפלה ובין אם זה מהמאגרים, 1.92 שקל, לא יכול להיות מצב שבו יש מי שמשלם על המים 9 שקלים, 12 שקלים, 15 וצפונה. בואו נסתכל גם על בעלי המוגבלויות, על ציבור הנכים בישראל. אותו ציבור שאנחנו זועקים פה, בבית הזה, שאנחנו רוצים להעלות לו את הקצבאות. אבל הינה: מצד אחד רוצים להעלות לו את הקצבאות, ומצד שני במים עושקים אותו, במקום לבוא ולהחליט שמחיר מים לכל מי שמוגדר כנכה יישאר ברף התחתון של העלות, וכל מי שחורג טיפה משלם יותר: כפול, פי שלושה, פי ארבעה. ממה אנחנו מנסים למלא את קופת המדינה, מהכיס של החלשים, של המסכנים, של אלה שאין להם? אנחנו רואים אין-ספור אנשים זועקים בחוץ שהם עתידים להיות מפוטרים. כל כך הרבה צרות, כל כך הרבה בעיות. מנסים לפתור את כולן בעזרת המים? אנחנו נמשיך לקדם את החוק הזה, ואני אומר לכם שאני לא ארפה, נא לסיים. אני רוצה להספיק להצביע, 16:00. אני מסיים, אני מסיים. ב-15:55 אנחנו, אנחנו נמשיך לקדם את החוק הזה ואני מודיע לכם שאנחנו לא נרפה עד אשר נסגור לחלוטין את תאגידי המים.  רק במקרה שבו הברז שלהם ייסגר, הברז של הציבור בישראל, בבית, ייפתח ובכיף. תודה. אנחנו בימים טובים, ואת הבשורה הזו צריך להביא לאזרחים. תודה. אני רוצה רק להודות לחברי איציק שמולי, גם לחברים הנוספים מתנועת הליכוד ובבית הזה שחתמו על החוק ושותפים לו.  כמובן, גם ליו"ר הקואליציה, שעומד בראשות הוועדה המיוחדת. אבל גברתי היושבת-ראש, תודה. אני מסיים.  אם לא הייתם מפריעים, כבר הייתי מסיים. תודה, אני רק מבקש שלא נרפה עד שנעשה את הדבר הנכון. תודה רבה לחבר הכנסת אורן,  מה יש לכם? כולכם פתאום רבנים, רבותיי, אנחנו צריכים לעבור להצבעה, ולפני שאנחנו מצביעים, דקה, חצי דקה ביקש חבר הכנסת שמולי היוזם. משהו הוא שכח להגיד לנו, מאוד חשוב, אני מבינה. תודה רבה על אדיבותך, היושבת-ראש. רק דבר אחד לטובת הפרוטוקול, ואני אומר את זה כאן גם על דעתו של יושב-ראש הוועדה: אנחנו גילינו תופעה מסוכנת ומכוערת, וגם אתה, חאג' יחיא, הפנית את תשומת ליבי לזה, עכשיו, לפני כמה דקות, שבמסגרתה משרדים ממשלתיים, רשויות המים וגם תאגידי המים מפעילים לחץ פסול ולא מעבירים תקציבים לרשויות מקומיות, תקציבי איזון, רווחה וחינוך, כעונש על זה שלא הקימו תאגידי מים בתחומן. אני אומר לך, אדוני סגן שר הפנים: מנכ"ל המשרד בכלל לא טרח להגיע, להסביר את המדיניות של המשרד באותו הדיון. זה לא חוקי, זה לא ראוי, זה פסול. גם זה, בסופו של דבר, צריך להיכנס לתוך החוק. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת שמולי. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 11) (דחיית מועדים), התשע"ח 2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. לא ראשונה, זה ראשונה, מה. קריאה ראשונה. ההצעה להעביר את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 11) (דחיית מועדים), התשע"ח 2017, לוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצעת חוק תאגידי מים וביוב בדבר פיצול הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון, צמצום מספר תאגידי מים וביוב), התשע"ז 2016, נתקבלה. 73 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 11) (דחיית מועדים), התשע"ח 2017, עברה בקריאה הראשונה ועוברת לדיון בוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצעת חוק תאגידי מים וביוב בדבר פיצול הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון, צמצום מספר תאגידי מים וביוב), התשע"ז 2016. הודעה לסגן מזכירת הכנסת. בבקשה, אדוני. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81), התשע"ח 2017, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. תודה, אדוני. רבותיי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, א' בטבת התשע"ח, 19 בדצמבר, בשעה 13:00. ישיבה זו נעולה. 
\ No newline at end of file