diff --git "a/20333/normalized.transcript.txt" "b/20333/normalized.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/20333/normalized.transcript.txt"
@@ -0,0 +1 @@
+תכבד לפתוח את ישיבת הכנסת לשבוע זה, שהוא השבוע האחרון בכנס החורף של המושב הרביעי של הכנסת השמונה-עשרה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 21), התשע”ב 2012, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/4145/18 וכלה בהצעת חוק פ/4171/18, הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון, הצעת חוק וחקיקת משנה המפחיתות מתקציב רשות מקומית), התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת שי חרמש, ציון פיניאן, יצחק וקנין, רוברט אילטוב, פניה קירשנבאום ומשה גפני, הצעת חוק יום העצמאות (תיקון, מועד יום העצמאות), התשע”ב 2012, מאת חברת הכנסת ליה שמטוב, הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון, החזר בשל ביטול פוליסת ביטוח), התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת אמנון כהן, אלכס מילר, יעקב אדרי, דוד אזולאי, יצחק וקנין, רוברט אילטוב, ליה שמטוב, זאב אלקין, משה גפני, כרמל שאמה-הכהן וציון פיניאן, הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון, איסור ניצול בעלי-חיים למטרות הימורים), התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת יואל חסון, רונית תירוש, דב חנין, אורי אורבך, אריה ביבי, איתן כבל, זבולון אורלב, ניצן הורוביץ ודוד אזולאי, הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון, פטור משכר לימוד לסטודנטים מתחת לקו העוני), התשע”ב 2012, מאת חבר הכנסת שלמה מולה, הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון, נציגי הכנסת בוועדת המינויים), התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת שכיב שנאן וחמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת, הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון, ביטול המועצות הדתיות), התשע”ב 2012, מאת חבר הכנסת רוברט אילטוב, הצעת חוק איסור פרסום גזעני, הסתה לגזענות ורישום גזעני במסמכי תאגיד, התשע”ב 2012, מאת חבר הכנסת שלמה מולה, הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (מס' 3) (תיקון, קרקע שנרכשה לצורכי ציבור בהרשאה), התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, ציון פיניאן ויעקב אדרי, הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון, תקופת צינון לנושאי משרה בתאגיד שמונו על-ידי הממשלה), מאת חברי הכנסת יוחנן פלסנר ורוברט אילטוב, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון, פקיעת כהונה של חבר הכנסת), מאת חברת הכנסת ציפי חוטובלי, הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון, שינוי יחסי זכייה בתוכנית הימורים יומיים), התשע”ב 2012, מאת חבר הכנסת ציון פיניאן, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, חפיפה בין מועד החיוב למועד הוצאת החשבונית), התשע”ב 2012, מאת חבר הכנסת מאיר שטרית, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, תנאים לביצוע צו הריסה), התשע”ב 2012, מאת חבר הכנסת יעקב כץ, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות החזר משכנתה), התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אחריות המדינה לגירעונות ועדה למילוי תפקידי ראש העירייה והמועצה), התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת שי חרמש, ציון פיניאן, יצחק וקנין, רוברט אילטוב, פניה קירשנבאום, משה גפני, שלי יחימוביץ ואריה ביבי, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, מס בשיעור אפס על מכירת לחם), התשע”ב 2012, מאת חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת חוק איסור הדברה בקרבת מקורות מים על-ידי חומרים שאינם ידידותיים לסביבה ושאינם בעלי פריקות ביולוג��ת, התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת משה מטלון ואורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק לעידוד המיחזור של נייר ומוצריו, התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת אלכס מילר, גאלב מג'אדלה, כרמל שאמה-הכהן, עינת וילף, איתן כבל, דב חנין, דוד רותם, חמד עמאר, ליה שמטוב וזבולון אורלב, הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון, התאמת תוכניות ישנות), התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת דב חנין, איתן כבל, ניצן הורוביץ ורחל אדטו, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קביעת תקרת ההוצאה המותרת בניכוי בגין משכורות), התשע”ב 2012, מאת חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון, איחוד סמכויות), התשע"ב 2012, מאת חברי הכנסת אלכס מילר, כרמל שאמה-הכהן, איתן כבל, דב חנין, דוד רותם, חמד עמאר, ליה שמטוב, זבולון אורלב וגאלב מג'אדלה, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, הריסת מבנה שמתגוררים בו ילדים), התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת יעקב כץ, אופיר אקוניס, יריב לוין וציפי חוטובלי, הצעת חוק ייבוא רכבים עם תוסף דלק גמיש, התשע”ב 2012, מאת חברת הכנסת עינת וילף, הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, הגבלת רכיב ההוצאות המשפטיות במחיר דירה), התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת מאיר שטרית, כרמל שאמה-הכהן ויצחק וקנין, הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע”ב 2012, מאת חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב. מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בנושא: אי-יישום חוק תוכנית ההתנתקות (תיקון 4), התשע"א 2011, הצעתם של חברי הכנסת זאב אלקין, משה מטלון, אברהם מיכאלי, יעקב כץ ודוד רותם, וכן, מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בנושא: הכוונה להפריט את ארכיון המדינה, הצעת חבר הכנסת נחמן שי. תיקון טעות בחוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון מס' 2), התשע”ב 2012. כן אודיעכם כי חבר הכנסת גאלב מג'אדלה מבקש להסיר את שמו מהצעת חוק הרבנות הראשית (תיקון מס' 5), התשע”ב 2012, פ/3088/18. וכן, כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות החליטה, לפי סעיף 89 לתקנון הכנסת, לחדש את הדיון בהצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 7), התשע”ב 2012. ברצוני להודיע על החלטה בדבר תיקון טעות בחוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון מס' 2), התשע”ב 2012, שהודעתי לפני כן. תודה. תודה למזכירת הכנסת. לפנינו שלוש הצעות אי-אמון של הסיעות השונות: האחת, של סיעת קדימה, השנייה של סיעות עבודה ומרצ, השלישית של סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד. ראשונת ההצעות לאי-אמון היא הצעתה של סיעת קדימה, שנושאה: ממשלת המסים של נתניהו פוגעת במעמד הביניים וממשיכה לייקר את הדלק והחשמל. ינמק הצעה זאת חבר הכנסת נחמן שי. בבקשה, אדוני, עשר דקות עומדות לרשותך. לאחר מכן נשמע את ההצעה של חבר הכנסת בנימין בן-אליעזר בשם העבודה ומרצ, ולבסוף את הצעת האי-אמון של חבר הכנסת אחמד טיבי בשם הסיעות, אין שר. הוא נמצא, נמצא. השר יצחק כהן משיב על כל, אבל אין שר במליאה. אז סגן השר משיב. אה, סגן השר משיב. אוקיי. הנה, שר הביטחון הגיע. השר התורן גם יגיע והוא שר הביטחון, אבל השר המשיב פוטר אותם מזה. אדוני שר הביטחון,  הוא היה בחיל האוויר, תודה רבה. אדוני יוכל אחר כך להרחיב את סגולותיו של סגן השר כהן. את עברו הצבאי ותפקודו בצה"ל. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, "אמרנו את הקדיש הראשון של התפילה ואז התחילו היריות"; כך סיפר הבוקר תלמיד בבית-הספר היהודי בטולוז לאחר שחמוש פתח באש וירה לעבר המוסד. את הצעת האי-אמון שלנו היום אח��-הצהריים לא נוכל להגיש מבלי שייאמרו דברים אחדים על האירוע שקרה בטולוז. גם אם ברגע זה איננו יודעים מה הרקע, הרי ברור שבמקום הזה בטולוז, בבית-ספר יהודי בשם "אוצר התורה", נהרגו הבוקר הרב יונתן סנדלר ושני ילדיו, שמותיהם: אריה בן השש וגבריאל בן השלוש וחצי, ובתו של מנהל בית-הספר מרים מונסונגו בת השמונה. גם אם איננו יודעים דבר, אנחנו מרגישים יחד עם הקהילה בטולוז והקהילה היהודית בצרפת את הכאב ואת הצער ואת השותפות באבל. אני מאמין שהקול שיוצא מהבית הזה הוא קול שמשותף לכל בית אחר במדינת ישראל. זה גורל יהודי אחד שמשותף לכולנו באשר אנחנו, בכל יום ובכל שעה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול אישרה הממשלה את פרק הדיור בדוח-טרכטנברג. זה היה פרק חשוב מאוד, פרק מורכב, מפני שכזכור לכולנו מחאת הקיץ האחרון נישאה על הגלים של הכעס, התרעומת, המרירות בנושא הדיור בישראל. מאהלי המחאה, מהראשון ועד האחרון שבהם, ניזונו מהתסכול של דור שלם של ישראלים שאינם יכולים להשיג לעצמם דיור במחיר שווה, במחיר הוגן. אנשים שגדלים בארץ הזאת, שעובדים בה, שמשרתים בה, עוד נדבר על כך, ברגע שמגיע השלב בחייהם שבו הם מקימים משפחה ורוצים לרכוש דירה, הם אינם יכולים לעמוד בכך. אנחנו אחת המדינות היקרות ביותר בעולם כשמדובר במחירי דיור. והנה, נפלה לידי הממשלה היכולת, הזכות, באמצעות ועדת-טרכטנברג, שהיא מינתה אותה ושראש הממשלה הבטיח שנקבל את מסקנותיה או את המלצותיה כמקשה אחת, מסתבר ש"מקשה אחת" זו גם כן מלה שאפשר לכבס אותה, אז כיבסו אותה ויצאו הרבה מקשות, לא מקשה אחת. הרבה, הרבה מקשות. והנה, מה קרה למשל לאותו נושא מסוים של הדיור, מה קרה לדיור. ראשית, היתה המלצה בנושא מיצוי כושר ההשתכרות לזכאים לדיור מוזל, מה שנקרא מחיר למשתכן. בשתי הסוגיות האלה, גם של מיצוי כושר ההשתכרות וגם בנושא של מחיר למשתכן, נפלה הממשלה בפח שכרתה לעצמה ולא היתה מסוגלת ליישב את הסתירה בין השותפים הקואליציוניים שלה וויתרה על מיצוי כושר ההשתכרות. זה עובד לטובת צד אחד בלבד בחברה הישראלית. אבל מה הצד השני? הצד השני לא יצא מקופח חס וחלילה. הוא קיבל, אני עוד לא רואה את הכסף, כמיליארד שקל כדי לפצות את אותם מעגלים או חוגים או מקורבים אל המפלגה האחרת. כך יצא שזה קיבל משהו וההוא קיבל משהו, אבל מי שנשאר באמצע זה אותו מעמד בינוני, אותו שליש מפורסם שלאחרונה דיבר עליו שר הביטחון, נדמה לי שבאיזה אירוע בניו-יורק, כשהוא אמר שיש בישראל שלושה שלישים, אבל בסוף מתברר שזה אותו שליש. בדבוס. נכון. אמר את זה בדבוס. סליחה, לא בניו-יורק, בדבוס. תיקח אותי לשם בהזדמנות. מסתובב הרבה, אז אנחנו מתבלבלים באיזה מקום, אבל זה לא שינה את הגודל של השליש. השליש נשאר שליש. יפה שהוא זוכר איפה הוא אמר את זה. שר הביטחון, נוסע. מה, אתה מתגעגע, אני מבקש, שר הביטחון נחלץ לעזרתי ואני מבקש לא לתקוף אותי על כך. אני ממשיך עם עוד מסקנות-המלצות של ועדת-טרכטנברג שלא עלו יפה. למשל, בפרק המסים היתה המלצה להטיל מס יסף של 2% על העשירים, זה ירד, היתה המלצה אחרת להגדיל את הפרשות המעבידים לביטוח הלאומי, ירדה, היה פרק יוקר המחיה, שהיו בו המלצות חשובות לפתיחת השוק הישראלי ליבוא תוצרת חקלאית. אני רוצה לשמור על השוק הישראלי ועל החקלאים, אבל צריך גם להאזין לקולות האלה, היתה המלצה על הפחתת מכסי היבוא, היא נפרסה לאורך כמה שנים, מכון התקנים שהיה צריך להיחשף לתחרות, גם הוא, נד��תה ההמלצה לגביו. בקיצור, אני לא רוצה להלאות את הכנסת בכל פרט ופרט, אבל הגישה ברורה: היתה ועדה בשם "טרכטנברג", הגישה המלצות, ראש הממשלה אמר "מקשה אחת" ובסוף ממסמסים את זה, פורטים את זה, וכך נגמרת והולכת ועדת-טרכטנברג. ורק דבר אחד אפשר להגיד לראש הממשלה ולחברי הממשלה האלה: המחאה החברתית לכאורה עברה, לכאורה נעלמה, לכאורה לא קיימת. ואני רק יכול להבטיח לכם שכשייגמרו הגשמים, גשמי הברכה שיורדים פה, ויגיע האביב, ואחריו יגיע הקיץ, יופיעו מחדש המחאות ברחוב הישראלי, מפני שלא טיפלתם טיפול שורש בבעיות. בססמאות, בהצהרות, הכול עובר יפה. אבל כשזה מגיע להיכנס לעומקן של הבעיות, כשזה מגיע חס וחלילה לפגוע באחד מהשותפים הטבעיים שלנו, שותף טבעי א' או שותף טבעי ב', מסתבר שבעניין הזה אומץ לבו של ראש הממשלה הוא מאוד מצומצם. הוא מוותר על כך, נותן גם לזה וגם לזה, ואת המחיר בסוף הלוא משלמים כולנו. אני רוצה להזכיר בפורום הזה, חבר הכנסת הרצוג. אני רוצה להזכיר בפורום הזה את הדיווח האחרון שפרסם בנק ישראל על מצבו של המעמד הבינוני והבינוני-גבוה בישראל, וזה אותו מעמד שאנחנו כולנו חייבים לו  בעצם זה חוט השדרה של החברה הישראלית. זה המעמד שנושא על גבו את החברה הישראלית כולה. והנה מצא הבנק, לאחר בחינה שהוא בחן את ההכנסה הפנויה של המעמד, שמ-2007 חלה האצה בקצב עליית המחירים. אנשים יודעים את זה, הם מגלים את זה. הם לא צריכים את הדוח, אבל הם יודעים את זה. ולעומת זאת, המשכורות וההכנסה לא גדלו. ההכנסות לא גדלו. והתוצאה מהפער הזה היא שהמעמד הבינוני מתחיל להישחק. זאת אומרת, היכולת שלו לעמוד באותה רמת חיים לא גבוהה מי-יודע-מה שהוא ניהל לפני כן נפגעת, וההוצאות שלו גדלות על ההכנסות. בעצם יוצא שרבע מהאוכלוסייה שמוגדרת כמעמד בינוני נמצאת במצב שבו הכנסותיה נטו נמוכות מעלות סל הצריכה. אז יש כנראה נסים, ואנשים מביאים את הכסף מפה ומביאים את הכסף משם כדי לסיים את החודש. אבל המעמד הבינוני, אמרתי קודם שהוא חוט השדרה שעליו נישאת כל חברה, לא רק החברה הישראלית, הוא נשחק והולך. וזו היתה התחושה שהוציאה בקיץ האחרון את ההמונים לרחובות, תחושה אמיתית, תחושה של אובדן הביטחון בחברה, בממשלה, בהנהגה שמובילה אותם. וגם אם הם אמרו שזה לא פוליטי, הלוא הם התכוונו בהחלט למערכת הפוליטית שמנהלת את המדינה, שאחראית לה. והנה, כשבסוף היתה אפשרות לקחת את דוח-טרכטנברג ולעשות בו שימוש אמיתי, הורידו אותו מעל סדר-היום. טוב שטרכטנברג נסע אתמול לחוץ-לארץ, כדי שלא יראה איך מפעל חייו הולך ונעלם מאתנו. הוא עשה עוד כמה דברים חשובים בחיים. טרכטנברג? אני לא מזלזל בטרכטנברג. להיפך, אני חושב שטרכטנברג חקר ובדק ומצא דברים חשובים מאוד. הביקורת שלי, אדוני שר הביטחון, היא עליך ועל חבריך בממשלה, שאתם לוקחים את טרכטנברג, גם אתה, כידוע, יש לך חלק בעניין, מפני שהיתה ציפייה שתקציב הביטחון יתרום איזו תרומה, ובסוף יוצא, את הגנים והחינוך לגיל היותר צעיר משלוש-ארבע ציפו שיממנו מתקציב הביטחון, כמו שאתה יודע, תקציב הביטחון לא קטן, ועשו פה את הקיצוץ הרוחבי המפורסם, שגם הוא לא מעיד על אומץ לב רב מדי. כשלא רוצים להתעמת עם אף שר ועם אף תקציב, עושים קיצוץ רוחבי, שזה אומר שפוגעים בכולם בעת ובעונה אחת, ואז כולם משלמים בסופו של דבר את המחיר עבור התוספות האלה. כך שלוקחים מיד אחת או מכיס אחד ומעבירים לכיס שני, והציבור לא יוצא נשכר. והמלה האחר��נה שלי מחזירה אותנו אל המציאות, והיא קצת רלוונטית גם לך, אדוני שר הביטחון, זה עניין של ההגנה על העורף. אנחנו עברנו בשבוע שעבר עוד סבב, קוראים לזה סבב, אני מקווה שהסבבים האלה ייפסקו באיזו דרך קצת יותר דרסטית, אבל אני מוצא שהתוצאה מהשבוע האחרון שעבר פה היא שההגנה על העורף אינה מלאה, והנתונים מונחים לנגד עינינו. גם בנושא המקלוט, 1.7 מיליון תושבים מאוכלוסיית ישראל, אין להם מקלט, אין להם ממ"ד. 1.7 מיליון מהאוכלוסייה. ומרכיב שני בהגנת העורף, ערכות מגן: אני צועק לא פעם אחת, לא פעמיים ולא חמש פעמים מעל הבמה הזאת וליד המיקרופון, שם את עניין ערכות המגן. מדינת ישראל זקוקה ל-1.2 מיליארד שקל כדי לרכוש 40% מערכות המגן. נכון להיום, החודש, אדוני שר הביטחון, תסכים אתי, מסתיימת חלוקת ערכות המגן, רק 60% מהאוכלוסייה יכולה להצטייד, עוד 40% מהאוכלוסייה, אין להם ערכות מגן. רק שישה מתוך עשרה ישראלים יש להם, נכון להיום, ערכות מגן, ו-40% אין להם. והנה, שר הביטחון הנהן בראשו, סימן שלא טעיתי בנתונים. הסתכלתי פשוט על בילסקי. רק ארבעה מתוך עשרה אין להם, שישה יש להם. כן. זאת אומרת, בואו נתחלק, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, בסדר, להיפך. ראה את ה-60% המלאים. אני מוכרח לתקן אתכם,  מחבר הכנסת דורון, דואני, בן-סימון ובן-אליעזר, אני מצטער, נגמרו ערכות המגן. השר מבקש להעיר לך, אני אתן לך זמן. אני מתקן ל"דברי הכנסת", שמשתמע שהסכמתי. פשוט ראיתי את בילסקי, וזה הביא לי חיוך חיובי. אה, הוא עשה "כן" לבילסקי. בילסקי עשה לי "כן". השר מודיע שהוא לא בהכרח מסכים עם, אני מצטט את בילסקי, שהוא יושב-ראש ועדת המשנה להגנת העורף, והוא יודע את זה היטב, והוא גם, בוודאי השר כהן יפנה את תשומת לב הציבור. אבל אני שמח על המפגש שבין בילסקי לבין ברק. שני בי"תים. ב' לב' יביע אומר. אני מסיים, אדוני. ברצון רב. שמתי לפני הכנסת היום שורה של נתונים, מקצתם בתחום הכלכלי, מקצתם בתחום הביטחוני, לא נגענו בנושאים אחרים. בכולם שוגה הממשלה, אינה ממלאה את תפקידה, והיא צריכה ללכת. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, מוטב מוקדם מאשר מאוחר. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. אני מזמין את חבר הכנסת בן-אליעזר, הלוא הוא פואד, לעלות ולהביא בפנינו את הצעת האי-אמון של סיעות העבודה מרצ, אשר כותרתה היא: כישלון ממשלת נתניהו בתחום המדיני, הכלכלי והחברתי. חבר הכנסת בן-אליעזר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קשה להתחיל בהצעת אי-אמון מבלי להזכיר את הפיגוע בטולוז, בצרפת, כאשר ישראלי ושניים מבניו נרצחו. הרב יונתן סנדלר עבר להתגורר לאחרונה בצרפת, אחרי שסיים את לימודיו בירושלים. הוא נרצח עם שני בניו לאחר שגבר על קטנוע פתח באש לעבר בית-ספר "אוצר התורה". הרוגה נוספת היא הבת של מנהל בית-הספר. אנחנו מביעים את השתתפותנו בצער המשפחות. שוב אנחנו עדים לגל טרור עולמי. מקרה נוסף, אדוני היושב-ראש, לפני שנתחיל באי-אמון, גם הכנסת לא יכולה להתעלם ממה שקרה אתמול ל-17 קשישים בבני-ברק, בבית-אבות, שכמעט נשרפו חיים. מדובר בקשישים שחיים בבית-אבות לא תקני, בלי רשיונות, והם מופקרים לגורלם. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עומדים בפני נעילת הכנסת במושבה כמושב החורף. כנס החורף. אני מקבל את התיקון. כנס החורף. כנס שהיה במרכזה של אחת התקופות היותר-סוערות ומרתקות, הן במזרח התיכון והן בישראל גופא. די אם אציין את אביב העמים, שגרם לאחת מרעידות האדמה הגדולות שידע אזור זה. התוצאה הי��, אדוני היושב-ראש, חוסר ודאות וחוסר יציבות. איבדנו את מצרים כמדינת ציר, והיא משנה את פניה, וישנה סכנה שעל ציר הזמן אנחנו בעימות עם מצרים. סוריה מתערערת, ומנהיגה עושה רושם שימשיך לשחוט את עמו עד טיפת דמו האחרונה, והעולם נאלם. עירק מתערערת. לבנון איבדה את ההגמוניה הנוצרית והיא נשלטת על-ידי "חיזבאללה". סדקים ראשונים כבר מתגלים בממלכה ההאשמית. אך עיקר בעייתה של ישראל איננו זה, אלא בעיקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שנמצא בתרדמת חורף, והאנרגיות עוד לא השתחררו. הסכסוך הזה, שעוד ידיר שינה מעינינו וימשיך לשמש עילה לתהליך ההתנפלות כנגדנו, נושא שגורם לעלייה דרמטית בתהליכי הדה-לגיטימציה כנגדנו. לראש הממשלה היתה יותר מהזדמנות אחת להיכנס ולהכניס את תהליך המשא-ומתן למשא-ומתן. כל הסיפורים האלה שאין עם מי לדבר, את זה לפחות אני לא קונה. ראש הממשלה הזה מסוגל היה, בהחלטה אחת, להביא את אבו מאזן לשולחן הדיונים. בהחלטה אחת. אבל הוא, בתמרוני קסם, הצליח להוריד מסדר-היום הבין-לאומי והלאומי את העיסוק בפלסטינים, וגרם לכל העולם, לזכותו ייאמר, כל העולם, לעסוק אך ורק בנושא אחד, זה הנושא האירני. כן, את זה אי-אפשר לקחת ממנו. אבל על זה אנחנו נשלם מחיר כבד בעתיד. לא רק משום שאנחנו יוצרים בשטחים מצב שלאט-לאט הופך להיות בלתי הפיך, אלא הוא עוד עלול להביא לקריסת הרעיון של המדינה היהודית. אירן היא איום. ולא מעט בזכות ראש הממשלה כל העולם מתעסק עם אירן. אסור לישראל להיות שומר הסף של העולם. האיום הוא קודם כול כנגד מדינות האסלאם הסוניות, אלו יצרניות הנפט והגז הטבעי. הוא איום על אירופה, איום על ארצות-הברית כמעצמה. ארצות-הברית ואירופה פתחו במלחמה כלכלית אמיתית כנגד אירן. מותר לשער שהאיומים הישראליים תרמו תרומה נכבדת להכבדת הסנקציות. עכשיו צריך להמתין חודשים אחדים ולבחון את האפקט שלהן על אירן. כל העולם מבין זאת, וגם מערכת הביטחון בישראל מבינה זאת. אבל ראש הממשלה בשלו. ראש הממשלה, עליך לחדול מהחתירה התמידית למלחמה באירן. העולם כולו מתגייס לעצירת הגרעין האירני. הוצאת אירן משירות הסליקה העולמי היא הצלחה אדירה. את זמנך, אדוני ראש הממשלה, תשקיע במה שזקוקה לו ישראל ובהכנתה לקראת המלחמה העתידית, שהיא שונה, היא אחרת מקודמותיה. מהתשה, שהיינו רגילים לה, אנחנו עוברים למציאות של מהלומה. את העורף צריך להכין כנגד איום הטילים. אני רוצה, בהזדמנות זו שיושב שר הביטחון, דווקא לברך את צה"ל על הפעילות האחרונה שלו, על הסבב האחרון. אבל תשימו לב למה שקרה: צה"ל הפעם יצא עם ידו על העליונה. אוקיי, היה ניצחון גדול מאוד ל"כיפת ברזל", היה ניצחון גדול מאוד בכך שצה"ל ידע ללכת ולהתמקד במטרות נקודה ולשים הצדה את ה"חמאס" ולפגוע בדיוק באלו שפגעו. את זה אי-אפשר לקחת מצה"ל. אבל, חברים יקרים, אי-אפשר להמשיך עם הריטואל הזה: כל פעם נותנים להם הפסקה, שלושה חודשים הם מתארגנים, מצטיידים, מזדוודים, ועוד פעם מתחיל הסיפור הזה. את זה אפשר לעצור רק בדרך אחת ויחידה. את זה אפשר לעצור רק בדרך אחת ויחידה. יושב פה שר הביטחון, שלא מעט בעבר גם דיבר על זה. רק בדרך אחת ויחידה, וזו דרך המשא-ומתן עם הפלסטינים. חברים, אזרחי ישראל זקוקים למנהיגות בוטחת ומנהיגות רצינית. לא מאיימת, תוך אזכור אלמנטים טראומטיים ורגשיים שנעלמו ולא יחזרו לעולם. אני אגיד לך מדוע, אדוני היושב-ראש: ישראל היא חזקה. ישראל היא חזקה ועמה הוא חזק. אי-אפשר לאיים עלינו עם השואה כל הזמן. אנחנו נמצאים במציאות אחרת, בית משלנו, מדינה משלנו, צבא משלנו, כלכלה משלנו, הכול משלנו. זה שלנו. ואנחנו יושבים פה ואי-אפשר להוציא אותנו מפה. קרה עוד משהו במושב הזה, אדוני היושב-ראש: המחאה החברתית. קודמי דיבר רק עליה. היא לא נעלמה, היא נשארה. היא נשארה נחלתם של אלו, חברי, אלו שנושאים בנטל הצבא, אלו שנושאים בנטל המילואים. היא נדחתה לאוגוסט הקרוב. כן. אלו שעובדים, אלו שמשלמים מסים, אלו שיום ולילה נותנים את דמם למדינה הזאת, והמדינה צריכה לתת להם תשובה. לצערי הגדול, הם עדיין סובלים מיוקר מחיה. דוח-טרכטנברג, עם כל הכבוד וההערכה, שראש הממשלה מתגאה בו כל כך הרבה, מתמוסס ונעלם. אתמול שמענו על הדוח שקיבלנו בעניין הדיור. פתאום אותו סעיף שעליו אמר איווט ליברמן שהוא הולך לנהל מלחמת חורמה ולא ייתן שימחקו את התנאי הזה, שמי שזכאי לדירה הוא איש עמל, איש עובד, פתאום התנאי הזה איננו ונעלם, ובעצם כל אחד יכול לבוא ולקבל דירה. אז מה הועילו, מה עשינו, מה תרמנו, מה נתנו? הפערים הולכים ונשארים. הפערים החברתיים הולכים וגדלים. ועם החבורה הזאת אנחנו חייבים להמשיך להיאבק ולהחזיק את המדינה הזאת. על כן אני חושב, אדוני, שהרשימה עוד ארוכה. אני רוצה לעצור כאן. כל אשר בפי זה לבקש מראש הממשלה שבמקום כל נאומי הזעם שלו ונאומי ההפחדה שלו, שייתן איזו תקווה לעם הזה, לאזרחים הנאמנים שלנו, להחזיר את האמונה בכוח שלנו, להתחיל להניע את תהליך השלום, להפסיק להפחיד ולאיים ולהתחיל לדאוג ליום המחר של תושבי מדינת ישראל. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לחבר הכנסת בנימין בן-אליעזר, פואד. אתה יכול להמתין, אדוני השר. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי להרצות את נימוקיו להצעת אי-אמון של סיעות רע"ם-תע"ל, בל"ד וחד"ש בנושא: עליית מחירי החשמל והדלק לצד ההזנחה של סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות. אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבים נדהמו בשבועות האחרונים לקבל חשבונות חשמל פי שניים ושלושה ממה שהם היו רגילים. אלפי שקלים, לעתים לגבי משפחה אחת. המעמסה היתה קשה מנשוא, המעמסה הכלכלית. ההסבר הרשמי היה שבחודש ינואר הקור היה הקשה ביותר והיתה עלייה של 15% במחירי החשמל. זו היתה הודעת חברת החשמל. לצד זה, אדוני, היתה עלייה במחיר הדלק. יש שצופים שהמחיר יגיע ל-10 שקלים לליטר. עכשיו אנחנו עומדים לחצות את מחסום 8 השקלים. היתה התערבות מלאכותית בחודש האחרון כדי שזה לא יגיע ל-8 שקלים, התערבות של ראש הממשלה. קוראים לזה "ספין". כן, ספין. זה היה לפני חודשיים. חודשיים, ובקרוב זה יחצה, בקרוב מאוד, את 8 השקלים. והצפי הוא שזה יגיע ל-10 שקלים. אומרים שב-2013, הצפי, אדוני היושב-ראש, הספין הזה שווה 300 מיליון שקל. תיזהר. 230 מיליון שקל. נדמה לי שהורדה של כל אגורה עולה 40 מיליון שקל לאוצר המדינה. הצפי, אדוני היושב-ראש, הוא שמחירי החשמל יעלו בתחילת 2013 בעוד 10% בשל העובדה שחברת נתג"ז, שהיא החברה המובילה את הגז, החליטה להעלות את המחירים. אין ספק שלרוב הציבור מדובר בגזירות קשות ביותר. גם חשמל, שהוא מצרך יסוד, כמו מים, וגם במחירי המים יש בעיה. בנזין, חשמל, מים. בממשלה שאתה רואה את הסקרים, חבר הכנסת מולה, ואתה אומר: יש "דיסקרפנס" בין התמיכה במפלגת השלטון, בממשלה, בראש הממשלה, לבין הגזירות והמעמסה הכלכלית על האזרח הפשוט. השאלה, יש הסברים סוציולוגיים, סוציו-פוליטיים רבים לתופעה הזאת, אבל זה לא פוטר אף צד מהצ��רך לתת מענה לעליית המחירים הזאת. אתן לך תשובה: כדי להשאיר את המצב המדיני, את הקיפאון המדיני, להמשיך לפגוע בערבים, מותר גם, אתה מסכים שהוא ידבר על חשבונך? הוא אמר דברי טעם על חשבוני. בסדר. האמת היא שגם מעמסה כלכלית, גם כישלון כלכלי, גם העלאת מחירים, האמרה במחירים, וגם אפס מעשה בתהליך המדיני. הקפאה מכוונת על-ידי החלטה מודעת שמעכשיו עד הבחירות, גם לפני הבחירות, אבל יש החלטה, מעכשיו עד הבחירות לא יקרה כלום, העיקר שהמצב לא יידרדר. לשמור. יש שקט עכשיו. לשמור על המצב הקיים. לגבי הממשלה הזאת באופן פרדוקסלי זה להרוויח נקודות. גם כלום כמעט, גם כלום במישור המדיני, גם עליית מחירים ובכל זאת הציבור מרוצה ממפלגת השלטון. נפלאות, התבונה. נכון. רזי התבונה או התבונה של כולם. אני אסביר למה. אחרי שאני אעלה, אדוני סגן השר. אני אשכנע אותך. אחרי שאני ארד מהבמה. אני השבוע, אדוני היושב-ראש, יזמתי בוועדת החינוך דיון על מחירי המעונות לסטודנטים באוניברסיטה העברית. הזמינו אותי מהתאחדות הסטודנטים וסיירתי בכפר הסטודנטים, במעונות רזניק, שגם אני גרתי בהם כשהייתי סטודנט שנה א' ברפואה, בבניין 10.  הוא מדייק. משלמים שם משהו בסביבות 1,500 שקל בלי מע"מ, בלי חשמל, בלי הוצאות. 1,500 שקל. כמעט כמו דירה בגבעה-הצרפתית. עם מגבלות. למשל, מחייבים אותם להתקשר עם "בזק" באינטרנט, אף שיש מחירים אחרים, שהם פחות, מחוץ לכפר. אומרים: ככה התקשרנו עם חברת "אפריקה-ישראל". המעונות בצפת, גם שם ביקרתי, אדוני היושב-ראש. בלשון המעטה, אפשר אחרת, רמה אחרת, תנאים אחרים. זה לא זה. זה לא זה, מגיע לסטודנטים יותר. ועדת-טרכטנברג החליטה לבנות 10,000 יחידות לסטודנטים. מינהל מקרקעי ישראל החליט להקצות קרקע ללא תמורה, חינם, כדי לבנות. אשרי המאמין שזה יקרה. אני עדיין מחכה שהדבר הזה יתממש. תעסוקת נשים, אדוני היושב-ראש, בעיקר תעסוקת נשים מהחברה הערבית. האשה הערבית מופלית פעמיים, גם בגלל שהיא אשה, גם בגלל שהיא ערבייה. רוב מוחץ של הנשים הן נשים מובטלות. ואז אומרים: אה, האשה הערבייה לא רוצה לצאת בגלל בעיות תחבורה. א. למה לא ליצור מקומות תעסוקה בתוך היישובים הערביים? אין אזורי תעשייה, אחד. ב. תתפלא לשמוע, הקונספציה השתנתה. נשים רוצות לצאת, רוצות לצאת מהיישובים, גם בשביל לעבוד, ובכל זאת יש אבטלה. ובכל זאת יש אבטלה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני לאחרונה בפעילותי הפרלמנטרית נושא שני דגלים: אחד זה נושא התעסוקה, שבו בעיקר באמצעות אחת הוועדות הרציניות ביותר, ואני אומר את זה בצניעות, ועדת החקירה הפרלמנטרית לקליטת עובדים ערבים, שעושה עבודה מקצועית ומצוינת ומאירה באור זרקורים את הנתונים בכל משרד ממשלתי, בכל יחידת סמך כדי לצמצם את הפער. והנושא השני זה אלימות בחברה הערבית. הוועדה קיימה דיון רציני ביותר לאחרונה בהשתתפות ראש הממשלה, בהשתתפות אדוני, שרים רבים, משפחות, המפכ"ל. המפכ"ל, קציני משטרה, מומחים אקדמאים. זה הנושא הכואב ביותר, המדאיג ביותר, שכיום נתקלת בו החברה הערבית, ואנחנו קוראים לממשלה ליטול את האחריות שלה. אנחנו לא מגלגלים אחריות. יש לנו גם אחריות פנימית ואנחנו דנים, דשים בזה, מבקרים את עצמנו, אבל יש גם אחריות של המשטרה לאסוף את הנשק. נכון שאנחנו קוראים לממשלה להתערב, אבל לא קוראים לממשלה להיכנס לטייבה, למשל, ולהיכנס לבית של משפחת ג'באלי ולתקוף את האשה בטענה, כי חשבו שהיא שב"חית. משטרה. או להיכנס לשכונת אינסראת ולהתחיל להתעמת עם אנשים, עם אזרחים בטייבה. בשביל זה אנחנו אומרים שאנחנו רוצים שהמשטרה תקבל אחריות? או לרשום דוחות באופן סיטוני. בשביל זה המשטרה נכנסת ליישובים, לרשום דוחות? דוחות תנועה. אנחנו רוצים טיפול בפשיעה. הציבור רוצה טיפול בפשיעה. איסוף נשק. פענוח מקרי רצח. המקרה הנורא באום-אל-פחם, שראש הממשלה פגש את האשה השכולה, ששכלה את בעלה ושני בניה. והבטיח לעשות הכול. נכון. הוא והשר לביטחון פנים והמפכ"ל. אנחנו רוצים לדעת מי הפושעים, רוצים לראות אותם מאחורי סורג ובריח. גם בטייבה, גם באום-אל-פחם. בכל יישוב. הרגשת הביטחון האישי חסרה לאחרונה. אנשים מפחדים לצאת, שהבן יצא לבית-הספר ולא יחזור, או סתם לבילוי. הנשק ממלא, מציף חלק מהיישובים. מציף, תרתי משמע. איפה המשטרה? אם מישהו היה חושד שמדובר בנשק בעל רקע ביטחוני הוא היה נשאר דקה? ולכן, ההתרסה והכעס וסימני השאלה אצלנו, למה המשטרה לא פועלת, למה המשטרה לא מקיימת את תפקידה כפי שאנחנו רוצים, כאילו הרצח היה מתרחש בכפר-סבא, בהרצלייה או ביישוב יהודי. זה הזמן שכולנו ניקח אחריות. אמרתי, אנחנו לא מגלגלים אחריות. לוקחים על עצמנו גם אחריות. מי שרוצח אשה על רקע חילול כבוד המשפחה, אין לו כבוד. גבר שרוצח הוא לא גבר. אין לו כבוד. זה מעשה פרימיטיבי, אבל יש למנוע זאת ויש להחמיר בענישה. נקודה נוספת, ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש. יש תופעה שלא מדברים עליה, או כי מפחדים או שלא בא, תופעת דמי החסות, ה"פרוטקשן". היא מתפשטת יחד עם הפשיעה. היא חלק מהפשיעה, ה"פרוטקשן". ביישובים שלנו יש "פרוטקשן". יש דמי חסות בכפרים, לא רק בנתניה ותל-אביב. גם שם יש, אבל אצלנו התפשטה התופעה הזאת. יש לגדוע את התופעה הזאת. אדם פועל כדי להתפרנס בכבוד ולהביא את הכנסתו ומשכורתו לטובת משפחתו, לא כדי לתת דמי חסות. איפה המשטרה, כדי למנוע את דמי החסות והפשעים והקרימינלים האלה? אני זועק את זעקת האזרח הקטן, שדורש ביטחון אישי ודורש מהרשויות לקבל אחריות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. השר יצחק כהן, המשמש כסגן שר האוצר, יבוא ויעלה כדי להשיב על שלוש הצעות האי-אמון ולהביע את עמדתה של הממשלה בכל הנושאים שעליהם דיברו המסבירים השונים. אדוני היושב-ראש, אני, כמו חברי, רוצה לגנות את הרצח הברברי של הרב הישראלי, הרב סנדלר, ושני ילדיו, הילדים אריה בן השש וגבריאל בן השלוש וחצי, ובתו של המנהל, הילדה מרים מונסונגו בת השמונה. הרב סנדלר הוא תושב ישראל שיצא בשליחות לצרפת, שליחות חינוכית, ושם מצא אותו מרצח, אותו ושני ילדיו, ועוד ילדה קטנה בת שמונה. הייתי מצפה שקודמי שנאם פה, היה מגנה את זה. חבל שלא גינה את זה. אני מגנה בכל לשון של גינוי, אני מתנצל ששכחתי. וכי חשבת אחרת? תודה. נשלח ברכת רפואה שלמה לפצועים ותנחומים למשפחות. למשרד האוצר מדיניות ברורה לגבי מיסוי הבנזין, המאזנת בין הצורך בשמירה על קופת המדינה, צמצום השימוש במוצר בעל השפעה חיצונית שלילית, אני חושב ששמענו תשובה דומה. אל מול עליית מחיר הדלק בעולם. גם את הנאומים שלך שמענו כמה פעמים. כתוצאה מכך העלאת מחיר הבנזין בארץ. משרד האוצר גילה רגישות להעלאת מחיר הבנזין ולכן הפחית בשנה האחרונה פעמיים את הבלו על בנזין, כדי למנוע או לחלופין לצמצם את עליות מחיר הבנזין שנגרמו כתוצאה מעליית מחירי הדלק בעולם. בנוסף, נקט משרד האוצר צעדים שמנעו את העלאת מחיר החשמל לכלל משקי-הבית והתעשייה, שהיתה צפויה לנוכח צמצום כמויות הגז הטבעי שסופקו לחברת החשמל הן מיבוא והן ממאגר "ים תטיס". כיום המס המוטל על בנזין עומד על 2.96 ש"ח, והוא מהווה כ-38% מהמחיר לצרכן. במשך שנים רבות סכומי הבלו המוטלים על בנזין לא שונו באופן מהותי, כך שבשנים 1999 2012 משקל המס מתוך מחיר הבנזין לצרכן ירד מ-59% בשנת 1999 ל-38% בשנת 2012. בתחילת חודש מרס 2012, עקב עליית מחירי הדלק בעולם, אמור היה מחיר הבנזין לעלות ב-38 אגורות לליטר. כדי להקל על הציבור, כמה ירד, האחרונות? תעשה את החשבון. אם היה 59% ב-1999, היום 68%. אתה ידוע לי כאדם אינטליגנט, תעשה את החשבון. בתחילת חודש מרס 2012, עקב עליית מחירי הדלק בעולם אמור היה מחיר הבנזין לעלות ב-38 אגורות לליטר. כדי להקל על ציבור הצרכנים באופן שחלק מהעלאת המחיר יימנע, הופחת בהוראת שעה הבלו בכ-8.6 אגורות לליטר, כך שבתוספת המע"מ מחיר הבנזין יעלה ב-28 אגורות בלבד ולא ב-38 אגורות, וזאת עד ליום 30 באפריל 2012. בתקופה קצרה זו, אדוני היושב-ראש, תבחן הממשלה את היבטיו השונים של המחיר לצרכן והמשמעויות הפיסקליות של הפחתת הבלו ומס הקנייה המוצעת. הפסד ההכנסות מוערך ב-50 מיליון ש"ח. זאת אינה הפעם הראשונה שמשרד האוצר מפחית את הבלו על הבנזין במטרה לבטל או להפחית את עליית מחירי הבנזין הנובעת מעליית מחירי הדלק בעולם. בחודשים אוגוסט-ספטמבר הופחת הבלו על בנזין כדי למנוע את מלוא עליית מחירי הבנזין שהיתה צפויה בחודש אוגוסט, כך שהבלו הופחת ב-31 אגורות. הפסד הכנסות המדינה היה כ-100 מיליון ש"ח. יש לציין, אדוני היושב-ראש, כי כל הפחתה של הבלו שמשמעותה פגיעה בהכנסות המדינה ממסים צריכה להיעשות במקביל לגיוס הכנסות מדינה ממקורות אחרים, ולכן, היות שדלק הוא מוצר בעל השפעות חיצוניות שליליות, מוצדק להטיל על מוצר זה מסים כבדים במקום על מוצרי צריכה אחרים, שאינם בעלי השפעות חיצוניות שליליות. נכון לתחילת שנת 2012 שיעור המס הכולל על בנזין בישראל גבוה מעט מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, והוא דומה לשיעור המס בבלגיה, פורטוגל ודנמרק. בעשר מדינות באירופה שיעור המס גבוה מאשר בישראל. מחיר הבנזין לצרכן בישראל, לעומת זאת, נמוך בתחילת שנת 2012 מהממוצע במדינות האיחוד האירופי. לגבי מחיר החשמל, וכאן האנשים מרוויחים כמו באירופה? אני אשכנע אותך. בסוף תצביע עם הממשלה. מחירי החשמל עלו מחודש אוגוסט האחרון ועד היום ב-15%. העלאת המחיר נובעת ממעבר לייצור חשמל בסולר במקום בגז טבעי, החלת צו רוחבי של השר להגנת הסביבה הקובע כי יועדף שימוש בסולר על פני מזוט ושינויים בשער הדולר. כתוצאה מפגיעות חוזרות בצינור המשמש להולכת גז טבעי ממצרים לישראל מאז חודש פברואר 2012, שובשה אספקת הגז המצרי לישראל כך שכיום אין אספקת גז מצרי לישראל. בנוסף, מאגר הגז "ים תטיס", המספק גז טבעי לייצור חשמל, הולך ומידלדל, ולכן צומצמה תפוקת הגז לייצור חשמל. לאור זאת נדרשת חברת החשמל לייצר חשמל בסולר כדלק חלופי עד להסדרת אספקה שוטפת של גז טבעי לישראל. היות שמחיר הסולר ללא מס גבוה ממחיר הגז הטבעי פי חמישה, נחמן שי, פי חמישה  נרתם משרד האוצר לצמצם את העלאת תעריף החשמל עבור צרכני החשמל בישראל בשל המעבר לשימוש בסולר כאמור, משקי-בית ותעשייה, והפחית את הבלו על סולר לייצור חשמל ב-88% בתקופה מיום 1 בינואר 2012 ועד ליום 30 באפריל 2012. החל ב-1 במאי 2012 ועד סוף שנת 2012 יופחת הבלו בשיעור של 69%. בשנת 2011 הופחת הבלו על סולר לייצור חשמל החל מחודש פברואר, וכך ויתרה המדינה על כמעט 1.3 מיליארד ש"ח. יש לצ��ין כי הצפי לוויתור הכנסות המדינה ממסים לשנת 2012 הוא כ-4.2 מיליארד ש"ח. לולא התערבות משרד האוצר וויתור הכנסות המדינה מסולר לייצור חשמל, מחיר החשמל היה עולה בשנת 2011 ב-6%, ובשנת 2012 ב-5.5% נוספים. הממשלה קיבלה החלטות בדבר תיקונים חברתיים רבים שייטיבו עם אזרחי ישראל. המשימה המרכזית שעמדה בפני הממשלה היתה הורדת יוקר המחיה. הממשלה שינתה את סדר העדיפויות הלאומי במגוון רחב של תחומים, החל בסיוע לטיפול בילדים מהגיל הרך, דרך הפחתת שורה ארוכה של מכסים, תיקוני מסים וביטול עיוותי מסים, דרך הגברת התחרות במוצרים ושירותים לרווחה במשק בישראלי, דרך הגדלת מס הכנסה שלילי ודרך הקלות בדיור. הממשלה אישרה אתמול את פרק הדיור של דוח ועדת-טרכטנברג. מטרת ההחלטה, להגדיל את היצע הדירות וגם לעשות חלוקה מיטבית יותר של דירות לזוגות צעירים, למשפחות ולמי שזקוקים. מדובר בהחלטה שתביא להגדלה של זמינות הדירות ולהורדת מחירים. זה הפרק הרביעי שאישרה הממשלה מדוח ועדת-טרכטנברג. הממשלה, כידוע לכם, אישרה את פרק המסים והיום מאות אלפי משפחות בישראל נהנות מתוספת של מאות שקלים בחודש בזכות נקודות זיכוי במס לעובדים הורים לילדים קטנים. הממשלה אישרה את פרק יוקר המחיה, שבמסגרתו בוטלו המסים על אלפי מוצרים, המכס על רכישות באינטרנט בסכום של עד 1,200 שקלים. כמו כן אישרה הממשלה את פרק החינוך, שבו הוחלט על ההחלטה התקדימית, על חינוך חינם מגיל שלוש. כאמור, אישור ההמלצות העיקריות בפרק הדיור צפוי להביא להגדלה משמעותית של מספר הדירות למגורים בכל רחבי הארץ. במשך חמש השנים הקרובות ישווקו 187,000 דירות חדשות, אדוני שר הביטחון, בכל רחבי הארץ, 60% מהן באזורי הביקוש העיקריים, מחוזות תל-אביב, המרכז וירושלים, מתוכן 40,000 לדיור בר-השגה. הממשלה מתגייסת גם לסייע לזכאי הדיור הציבורי. גובה הסיוע המקסימלי בשכר דירה שיינתן לזכאים הנאלצים לשכור דירה יעלה מ-1,750 ש"ח כיום ל-3,000 ש"ח בחודש. לצורך זה תקצה הממשלה 800 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, 160 מיליון ש"ח בשנה. מישהו פה שאל, למה הציבור אוהב את הממשלה, אז אני מקווה ששכנעתי אותו. צעד נוסף צפוי להגדיל את היצע הדירות בשוק ולהילחם בתופעת דירות הרפאים. כדי למנוע מצב שבו דירות רבות עומדות ריקות, יוכפל גובה הארנונה על דירות העומדות ריקות במשך למעלה משישה חודשים בשנה. אנו צופים כי צעד זה עשוי לשחרר לשוק הדיור למעלה מ-15,000 דירות באזורי הביקוש. לצד דירות הרפאים קיים מספר רב של דירות ריקות הנהנות מפטור מלא מארנונה מכיוון שהן הוגדרו בלתי ראויות למגורים. על-פי החלטת הממשלה משך הפטור יוגבל לתשעה חודשים בלבד, ולאחר תקופה זאת אם הן לא ישופצו ויוכשרו למגורים, תוטל גם עליהן ארנונה כפולה. כמו כן, במטרה למנוע תופעה שבה קבלנים זוכים במכרזים אך מתמהמהים בבנייה ושיווק הדירות מתעכב, יוטל היטל שיגיע עד ל-10% ממחיר הדירה על כל קבלן שלא ישלים את בניית הפרויקט בתוך שנתיים מקבלת היתר הבנייה. לגבי ציבור הסטודנטים, בספטמבר 2010 אושרה התוכנית השש-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה. לשם יישומה יושקעו כ-7.5 מיליארד ש"ח. 7.5 מיליארד ש"ח. בין מטרותיה העיקריות של התוכנית: עידוד המצוינות המדעית המחקרית, שיפור איכות ההוראה וההון האנושי הנרכש, הגברת הנגישות למגזרים נוספים באוכלוסייה, הקמת מרכזי המצוינות והשבת המוחות, פיתוח תשתיות פיזיות במוסדות, גיוס סגל איכותי למוסדות. במסגרת התוכנית הושם דגש רב על סיוע לסטודנטים ושופרו משמעותית נושאים רבים: גודל הכיתות ותשתיות הוראה. קרן הסיוע לסטודנטים, קרן הסיוע הוכפלה בשנת הלימודים תשע"ב. סכום הקרן, שעמד על 50 מיליון ש"ח, עומד כעת על כ-100 מיליון ש"ח, לרבות מענק מוגדל למשפחות נזקקות. הקרן מחלקת הלוואות ומענקים לסטודנטים על בסיס קריטריונים סוציו-אקונומיים. הקרן פועלת בשלוש רמות של מענקים לזכאי הקרן ורמה אחת של הלוואה, באופן הבא: מענק למשפחות סטודנטים בסך של 12,480 ש"ח, מענקים לסטודנטים בגובה 6,000 ש"ח ו-4,000 ש"ח, והלוואה בגובה 6,000 ש"ח, זאת בהתאם לדירוגם על-פי הקריטריונים של הקרן. קשרי אקדמיה לקהילה, התקציב שהופנה לתחום מעורבות אקדמיה וסטודנטים בקהילה בשנת הלימודים תשע"ב עמד על כ-7.5 מיליון ש"ח ויועד לפעילויות הבאות: פרויקטים חברתיים, קורסים חברתיים, סטודנטים מצטיינים, מוסד מצטיין, אנשי סגל מצטיינים. נוסף על כך, אדוני היושב-ראש, התקבלו תקנות המשפרות את תנאיהם של הסטודנטים במילואים וסטודנטיות בהיריון. תקנות לקויות הלמידה, נמצאות בתהליכי גיבוש מתקדמים. במסגרת דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי היתה המלצה בפרק הדיור להשקיע כ-100 מיליון ש"ח בהקמת מעונות לסטודנטים בהקצאות מינהל מקרקעי ישראל. לאחר שיאומץ פרק הדיור צפוי, חבר הכנסת טיבי הזכיר פה שהיום במעונות הסטודנטים גובים 1,500 שקל מסטודנט. מלבד חשמל. כשאתה דיברת, רשמתי את הסעיף הזה, הראיתי ליושב-ראש, תוך כדי הנאום של כבודו. כך עולה שבמסגרת הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי היתה המלצה בפרק הדיור להשקיע 100 מיליון ש"ח, חבר הכנסת אחמד טיבי, בהקמת מעונות לסטודנטים בהקצאות מינהל מקרקעי ישראל. לאחר שיאומץ פרק הדיור, והוא אומץ, צפוי נושא זה להיות מקודם. זאת ועוד, בשנתיים האחרונות, באמצעות הקרן לקליטת חיילים משוחררים, זוכים סטודנטים הלומדים במכללות בדרום, בצפון ובירושלים לפטור משכר לימוד עבור שנת הלימודים הראשונה, כפי שהבטיחה הממשלה. מאז ראשית חודש נובמבר 2011 הוחלט על מתן הנחות לסטודנטים בכל קווי האוטובוסים בארץ. החל בינואר 2012 זכאים הסטודנטים לנסיעה בכל קווי הרכבת בהנחה של 50%. אז אם זה לא שכנע אותך, ידידי נחמן שי, מה ישכנע אותך? מה? אני מדבר על עובדות. אני בדרך כלל לא מסרטט חזון. אני מציג את העובדות כפי שהן. גן-עדן. גן-עדן. "איוא". תגיד "בראבו". איך תעקר את המחאה, את הכעס הגדול שיש? מחאה זה דבר מאוד סימבולי. אני מדבר על עובדות, על מספרים. אני הצגתי עובדות, תבדוק אותי. הפרוטוקול רשם מלה במלה, אני יכול גם למסור לך את העובדות, תבדוק אותן. איזה ממשלה עשתה מה שהממשלה הזאת עשתה בשלוש שנים? תגיד לי אתה. השר יצחק כהן, אתה אמרת את דברך, החברים אשר ביקשו להביע אי-אמון אמרו את דברם, וכמובן הציבור ישפוט. בבקשה. ממשלת ברק. כן, חוץ מממשלת ברק, 1999 2001. זכיתי להיות שר בממשלה הזאת. נכון, היית שר. כל הממשלות שהיית שר בהן פעלו, לגבי הצעתו של חברי היקר, איש חיל רב-פעלים, פואד בן-אליעזר. בתחום המדיני, ממשלת ישראל מברכת על נקיטת הצעד של ה-SWIFT, לנתק קשרים של המסלקה הבין-לאומית עם בנקים אירניים. ראש הממשלה הציב לעצמו שני יעדים, ראש הממשלה ושר הביטחון: היעד הראשון הוא להבהיר שלישראל הזכות להגן על עצמה, בכוחות עצמה, מול כל איום. היעד השני היה להעלות את איום התחמשותה הגרעינית של אירן לראש סדר העדיפויות הבין-לאומי. בנושא זכותה של ישראל להגן על עצמה, ובמקרה הצורך לממש זכות זו: עמדה זו התקבלה בארצות-ה��רית באופן עמוק ביותר. היא זוכה להסכמה מקיר לקיר בקונגרס האמריקני, ראש הממשלה שמע את זה בסנאט, בבית-הנבחרים, מההנהגה הדמוקרטית, מההנהגה הרפובליקנית, ובהכרה רשמית בבית הלבן. גם היעד השני, להעלות את התחמשותה של אירן בנשק גרעיני לראש סדר העדיפות הבין-לאומי, הושג. ראש הממשלה האמין מאז ומתמיד שאירן חמושה בנשק גרעיני תהווה איום קיומי על ישראל ואיום חמור על שלומו וביטחונו של העולם. אם לא כולם, אז רוב הציבור היום כבר מבין שארגוני הטרור בעזה, ה"חמאס" ו"הג'יהאד", וגם ה"חיזבאללה" בלבנון, חוסים תחת מטרייה אירנית. אסור לממשלת ישראל להפקיד את היכולת לפעול נגד האיום האירני בידי אחרים. ממשלות קודמות הכניסו את אירן לעזה, אנחנו נוציא את אירן מעזה, כך אמר ראש הממשלה מעל דוכן זה. כל מקום שפינינו אירן נכנסה: יצאנו מלבנון, אירן נכנסה, יצאנו מעזה, אירן נכנסה, יש מציעים לעשות דבר דומה ביהודה ושומרון, אירן תיכנס גם לשם. אם נעשה הסכם עם הפלסטינים, אנחנו חייבים להבטיח שיסודות הביטחון איתנים ושאירן לא תיכנס לשטח. אנחנו יודעים גם שכשהזהרנו שהדבר הזה יקרה בעזה ושנסיגה חד-צדדית תביא בדיוק לתוצאה הזאת, היה מי שהתעלם מהאזהרות והיום אנחנו יודעים מה התוצאות. אנחנו גם יודעים שאנחנו לא יכולים להסכים לזה לאורך זמן. כמה שרים שרון, שרים וסגני שרים, על אויבינו לדעת, אתה לא אויב. לא, לא, לא. לא אמרתי. על אויבינו לדעת שבסופו של יום ישראל, לא ידעתי שהשרים וסגני השרים נתבקשו לדקלם את ראש הממשלה. חבר הכנסת מולה, למה, מולה, לא מתאים לך. אתה בן-אדם כל כך טוב. אתה איש כל כך נחמד. לא מתאים לך. הוא לא מדקלם, הוא מקריא את מה, איך אתה מידרדר? תגיד לי. בוא תציע שכל המזרח התיכון יהיה ללא נשק אטומי. זה יותר טוב. הנה, שר הביטחון פה. דבר אתו. נו, תציע, אתה בשם ראש הממשלה. על אויבינו לדעת, אני שוב אומר שמולה הוא לא אויב שלנו, מולה הוא ידיד שלנו, שבסופו של יום ישראל לא תסבול בסיס אירני בעזה. במוקדם או במאוחר בסיס הטרור של אירן בעזה ייעקר. אירן גרעינית מסוכנת לישראל, לאזור ולעולם. ואסור לאפשר לאירן לפתח נשק גרעיני. דוח הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית שהתפרסם מהווה הוכחה נוספת, אני הצעתי נוסחה: מולה, ידיד, המולות, אויבים. דוח הסוכנות, אדוני היושב-ראש, אתה מכיר את הדוח הזה של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית שהתפרסם, מהווה הוכחה נוספת שהערכותיה של ישראל מדויקות. אירן ממשיכה בתוכנית הגרעין שלה ללא מעצור, היא מעשירה אורניום לרמה גבוהה של 20%, תוך התעלמות בוטה מדרישות הקהילה הבין-לאומית. הסנקציות החריפות נגד הבנק המרכזי וייצוא הנפט חייבות להימשך. יושב פה שר הביטחון, ואני אומר, אדוני, בשם הממשלה, שהממשלה שמרה ותמשיך לשמור על איזון נכון בין צורכי הביטחון וצורכי הכלכלה וצורכי החברה מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לשר יצחק כהן, המשמש כסגן שר האוצר, על תשובותיו בשם הממשלה לכל המתדיינים, ואנחנו נעבור לדיון הכללי שבא בעקבות הצעות האי-אמון ותשובת הממשלה. ראשונת הדוברים היא חברת הכנסת רונית תירוש, אני מאוד מודה לאדוני. חברת הכנסת רונית תירוש תאמר את דבריה בשם סיעת קדימה. שלוש דקות לכל אחד מהדוברים בדיון הכללי. אחריה, חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. רבותי, מי שלא יהיה כשיקראו את שמו, יאבד את זמן סיעתו להשתתף בדיון. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני סגן השר במשרד האוצר, חברי חברי הכנסת, שמעתי והאזנתי גם לדברי סגן השר במשרד האוצר יצחק כהן, ואנחנו צריכים רק לברך. אנחנו צריכים לברך את ראש הממשלה, אנחנו צריכים לברך את הממשלה ואת האוצר, באמת בשורה גדולה לעם ישראל: בחמש השנים הבאות אנחנו נזכה לראות בנייה של 185,000 דירות, 187,000. 187,000 דירות, מתקן אותי שר הביטחון, ואנחנו צריכים כולנו לברך ולהיות מאושרים. דירות, לא הולך ברגל. אלא מאי? אני שומעת את יושב-ראש ארגון הקבלנים, את מנכ"לית "אנגלו-סכסון", שמשווקת הרבה מאוד דירות, אני שומעת את ד"ר סילברמן מהטכניון. כל אלה אומרים שעבדו עלינו. אז אני אומרת לך: אם יש עם שלם שמרגיש שעבדו עליו ואם יש עם שלם שאומר שעבדו עליו, אז כנראה עבדו עליו. באנלוגיה לברווז של ראש הממשלה, מי שמתנהל פקה-פקה ומי שאומר פקה-פקה, בסופו של דבר כל כולו אוויר, פקה-פקה. איך יכול להיות שכל בעלי המקצוע, כולל התאחדות הסטודנטים, אינם מוחאים כפיים? אני אגיד לכם מדוע, משום שכולם מבינים שאי-אפשר לבנות כל כך הרבה דירות בקצב או בזמן כל כך קצר. יתירה מזאת, הטילו עליהם היטל וקנס של עיכוב בבנייה בגובה 10% מעלות הבנייה או משווי הבנייה. רבותי, אני אומרת לכם שהקנס הזה יקפיא חברות. זה לא קנס שיתמרץ אותן לעבוד יותר מהר ולבנות. אנשים לא ירצו לקחת על עצמם את האחריות הזאת משום ששחרור הקרקעות הוא לא כל כך מהר. ועדות הבנייה, כל רפורמת המרפסות שעוד לא יצאה לדרך ועוד יש לה מכשלות, ואני שמעתי שישראל ביתנו אמרו שהם ייתנו את הסכמתם לרפורמה של המרפסות רק אם יביאו את מיצוי כושר ההשתכרות כקריטריון לקבלת דירה, ואני לא רואה שזה קורה כשש"ס היא חלק מהקואליציה. אז, אני שואלת את עצמנו: ממה האופטימיות הזאת? ממה התחושה הזאת של זחיחות הדעת, שיש לנו בשורה ואנחנו הולכים להיטיב עם המחאה, עם מעמד הביניים, עם המעמד החלש, ולעזור לעם ישראל? רבותי, יש פה באמת, לצערי הרב אני אומרת, עבודה בעיניים, ויש פה התנהלות, אדוני היושב-ראש, שהיא עקבית. בדיוק אותה התנהלות היתה בנושא של גילאי שלוש ובניית הגנים לספטמבר הקרוב. יצא ראש הממשלה עם בשורה לאומה ואמר להורים: אל תירשמו לגנים הפרטיים. בספטמבר יהיה לכל אחד גן חינם. ההורים שמעו ולא נרשמו. אני אומרת לכם שמה שהולך לקרות פה בספטמבר, זה יהיה קטסטרופה, משום שלילדים לא יהיה מקום בגנים, ואז ההורים יישארו בבית וגם לא יצאו למקום העבודה שלהם. אני אומרת, החיפזון מן השטן. אני אומרת שוב לראש הממשלה: אני שמחה על כל בשורה שאתה רוצה להביא לאומה, ואלה דברים נכונים כשלעצמם, גם חינוך חובה לגילאי שלוש וגם הנושא של דיור בר-השגה. אבל הדרך שבה אתם מתנהלים, המהירות, הלחצים שאתם מפעילים לא על עצמכם אלא על הציבור שצריך לספק את הסחורה, אתם מבהילים את כולם, אתם משתקים את כולם. אני אומרת לכם: יהיה פה שיתוק מוחלט במדינה הזאת, ובסופו של דבר אל תתפלאו כשהממשלה הזאת לא רק תיפול מנכסיה אלא תאבד את השלטון שלה. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת רונית תירוש. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה, אדוני. אתה רוצה להחליף עם מג'אדלה, שהוא יהיה?  אז מג'אדלה יהיה, ואחריו אתה. אם לא היית פה הייתי קורא "נסים זאב" והיה עובר זמנך. חשבתי שאדוני יקרא לי, ותיכף נכנסתי. אני מייד אקרא לך, אבל אתה הרי מבקש כשנכנסת, להחליף אותו,  בבקשה. אדוני היושב-ראש, נהניתי מכל רגע של הסקירה המאלפת של סגן שר האוצר, חברי חבר הכנסת יצחק כהן. אני התחלתי להסתכל מסביב, למעלה ולמטה. אולי אני במקום אחר. אולי אני בנורבגיה. מאיפה יש לכם הביטחון העצמי הזה לומר את הדברים האלה? מה אתה מביא לנו מספרים? אנחנו חיים במציאות, בתחושות. איזה מספרים? השר בגין, תסביר לחבר שלך, לעמית שלך: תחושות לא מעמידים מול המספרים. חס וחלילה. כבודו היה שר המדע. הוא יודע. מדע עושים על-ידי תחושות ואינטואיציה ולא על-ידי מספרים. איזה מספרים? העוני, הפשיעה, האלימות, השסעים בחברה הישראלית: חרדים, ערבים, אתיופים, חילונים, דתיים. כל זה סידרה הממשלה? רק נשאר להגיד לנו "גן-עדן"? באמת. מה זה, זלזול באינטליגנציה? מה זה, קהות חושים? מה קרה לנו? מזל שהיתה המחאה החברתית, האוהלים והאמהות עם העגלות. כל זה, עונה לנו הממשלה במספרים. נפלא. איך אומר אחד מישראל ביתנו כל הזמן? כשאני שואל אותו: מה שלומך? הוא אומר: גן-עדן. חשבתי שאני עברתי לעולם הבא. התחלתי להשתעשע בגן-עדן. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, יותר מזה. עד עכשיו דיברתי על החברה הישראלית. יש אוכלוסייה שכמהה להצטרף למעגל העבודה. אדוני השר בגין, אנשים כמהים, דורשים, תובעים ורוצים להצטרף למעגל העבודה. נכון. רוצים להיות חלק מהעשייה בחברה הישראלית, לחסוך למדינה הבטחת הכנסה ואבטלה וגם לייצר צמיחה, לתרום לאחרים ולא רק לעצמם, והם לא מוצאים את מקומם במעגל העבודה. תרשום לך בבקשה את הנתון של השר סער, שר החינוך: 13,472 אזרחים ואזרחיות ערבים מחזיקים ביד תואר B.Ed., מורה בכיר, ארבע שנות לימוד, יושבים בבית, וחלקם יותר משמונה שנים. זה לא בזבוז? תשאל את השיח' מסעוד גנאים, שבא מהחינוך, בתור מחנך, כמה אפשר לתרום על-ידי מחנך שנמצא במעגל העבודה? כמה היו שם? 13,000, 13,472 בוגרים ובוגרות אזרחי ישראל ערבים. כבודו מביא תחושות או מספרים? לא. זה מספרים. מספרים. עברתי מהתחושות למספרים. תחושות. אני מסכים אתך. עברתי מהתחושות למספרים. יפה. טוב עשית. יותר מ-20,000 אקדמאים ערבים נוספים, לא במערכת החינוך, רוצים להצטרף למעגל העבודה. מה, מהבנתך, השר בגין, מספר כזה, כמעט 34,000 אזרחים ואזרחיות מצטרפים למעגל העבודה. יודע אדוני שר האוצר שטייניץ שאני מברך אותו, והוא היה אתי בשבוע שעבר בסיור בטייבה ובבאקה-אל-ע'רביה במערכת להב"ה, והוא חזר תחת רושם, בחיים לא היה לו כזה דבר. אמרתי לו: זה פרויקטים שאנשים מצטרפים למעגל העבודה. זה פרויקטים שתורמים להשתלבות בחברה הישראלית. תראה איזה דגם, עשייה שלך. הנה, אני מצדיע לך ולממשלה כשהיא עושה. אבל כשהיא לא עושה, אני יכול להגיד "גן-עדן"? הדבר האחרון שאני רוצה לומר הוא שאני מצטרף לחברי שקדמו לי לגינוי של מעשה הרצח המזעזע שקרה הבוקר בטולוז בצרפת. תודה לאדוני היושב-ראש. תודה לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה. יעלה חבר הכנסת נסים זאב. אחריו, חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, סגן שר החינוך. אל תחזור על הדברים שלי. לא שמעתי, אז  חבר הכנסת זאב, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרצח הנתעב שהיה בטולוז היום צריך להזכיר לכולנו שהטרור המוסלמי הברברי מתרחש בכל רחבי העולם. אין שליטה על זה. אנחנו חשופים לפיגועים, למה אתה מכליל? בשביל מה? אני אומר, אותם טרוריסטים. אתה אומר המוסלמי. אבל יש הרבה מוסלמים שהם לא טרוריסטים. מה לעשות? יש גם יהודים טרוריסטים, אז למה אתה לא אומר: כל היהודים? לוקחים מטרות, לא אמרתי כל המוסלמים, ואל תאמר דברים שלא אמרתי. אבל איפה שיש טרור יש גם מוסלמים, מה לעשות?  טרור? גם הוא מוסלמי. הוא מוסלמי, תסתכל, תראה, ��ראה מה קורה בסוריה, מה קורה בסודן, מה קורה בכל מקום. לא, נסים. רוצחים אחד את השני. השיעים את הסונים, והעלאווים את הסונים. אחד הורג את השני. על חרבך תחיה, מה לעשות? זה הדרך, התורה של, הרב נסים, הרב נסים, חבר הכנסת נסים זאב, דרך התורה? אתה לא מתבייש, אולי אנחנו לא יודעים. הוכח שזה מוסלמי, מי שרצח הבוקר? אין ספק, אין ספק. זה טרור. אתה איש דת, אתה לא מתבייש,  חבר הכנסת נסים זאב, אני חושב, ההכללה לא במקומה. יש, אני לא הכללתי. יש לך מידע שאנחנו לא יודעים? אולי יש לך מידע שאנחנו לא יודעים? הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה לפרשן אותי בכוח, ואני מציע לך, תשאיר. אני מספיק יודע להסביר את עצמי. האם יש לו מידע שאנחנו לא יודעים, שזה היה מוסלמי שרצח? רבותי, תאפשר לו. אני אמרתי את מה שאמרתי לא סתם. אני חושב שההכללות לא במקומן, אני לא מכליל, ואין לי עניין בזה, ואני מתנצל אם מישהו חושב כך. אני אומר לכם שלא זו הכוונה. אבל זה ברור שהיום העולם המוסלמי משתלט על אירופה, והיום סרקוזי, עם כל הרצון שלו היום להגביל את מה שאנחנו כחכמי חלם מנסים להגן על כל אלה שבאים היום מסודן, מאריתריאה, וכולם פה זועקים את זעקתם של אותם אומללים, בסופו של דבר, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, מה שקורה באירופה יקרה במדינת ישראל. אז מדברים על רוב יהודי, לא יהיה פה רוב יהודי, נקודה. ההתפשטות של הטרור העולמי והיכולת שלהם לפגוע בכל מטרה יהודית ובבטן הרכה כאשר מדובר בעיקר בילדים, בנשים, בבתי-ספר, זה דבר שבשגרה. ולכן אני חושב שבכל מקום שיש שם יהודים, צריכים אנחנו, הייתי אומר, לעשות את הכול כדי להגביר את השמירה בעולם כולו. צריך לזכור שמאז 2006 מנסה הקהילה הבין-לאומית לשכנע את אירן לעצור את תוכנית הגרעין שלה ואת המדיניות שלה. סוף-סוף לאחר חמש שנים, בפעם הראשונה, אדוני היושב-ראש, בהיסטוריה, נחסמה סוף-סוף מדינת אירן ממערכת סליקת הכספים הבין-לאומית. למעשה, רשת התקשורת העולמית בעולם, בסטנדרטים הקבועים, בעצם כל מה שקשור להעברת חשבונות בכל התחומים הפיננסיים, נעצרו. אני מקווה שזה ישפיע, אבל ברור שהתוצאה היא ברורה. כאשר אנחנו פה זועקים את הנושא של העלאת מחירי החשמל, הדלק, זה הא בהא תליא. זאת אומרת, אי-אפשר לבוא ולומר שאנחנו מנותקים מהעולם. אירן מאיימת על העולם. צריך לטפל באירן, כי אירן גרעינית היא שונה מאירן לא גרעינית, ואני חושב ששווה לשלם את המחיר הזה של הדלק בעוד העלאה של כמה פרוטות מאשר שהעולם ישלם בסופו של דבר מחיר דמים על-ידי אותו רודן, על-ידי אותו היטלר, אחמדינג'אד, שמנסה בעצם לחסל את מדינת ישראל. תודה. אני מקווה, ואני שוב חוזר ואומר שאנחנו לפחות צריכים קצת להתעשת, והאופוזיציה צריכה להיות קצת יותר אחראית דווקא בתקופה הזו, כאשר העולם היום זועק את אותה זעקה. אנחנו רואים במקביל שאירופה בעצם, והייתי אומר, נציג ה"חמאס" בכל נושא זכויות האדם הוא מציג ומיוצג על-ידי ארגון "חמאס" שזה ארגון טרור. אז אני אומר לאותם האירופים והקהילה הבין-לאומית כשהיא זועקת נגד הטרור, וביד שנייה היא בעצם מאפשרת למי מטעמה, אותו ארגון של "חמאס" שהוא ארגון טרור לבוא ולדבר על נושא זכויות האדם, משפט אחרון.  אני חושב שזה תרתי דסתרי, וזו זריית חול בעיניים. תודה לחבר הכנסת נסים זאב. יעלה חבר הכנסת הרב מנחם אליעזר מוזס, סגן שר החינוך, ואחריו, שכיב שנאן. שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, השר בני בגין, השר המקשר, חברי חברי הכנסת, יום קשה לעם היהודי, רציחתם של ילדי בית-ספר ההולכים לתומם ללמוד תורה במוסדות "אור יוסף" בצרפת. מה נאמר? מה נדבר? אין לנו אלא מה שכתוב בתפילת "אב הרחמים": יזכרם אלוהינו לטובה עם שאר צדיקי עולם, וינקום בימינו לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך. אדוני היושב-ראש, ברצוני לייחד דברים לזכרו של מורי ורבי כבוד קדושת מרן האדמו"ר מוויז'ניץ' זצ"ל שהלך לעולמו. הוא הלך למנוחות, ואותנו, צאן מרעיתו ועדתו, עזב לאנחות. האדמו"ר עלה לארץ לאחר שניצל מציפורני הנאצים בעירום ובחוסר כול, וכאשר הציעו לו להתפרנס מליטוש יהלומים הוא אמר: תפקידי בחיים הוא ליטוש נשמתי ונשמות דור העתיד. ואכן, מאז זכיתי להסתופף בצלו וליהנות מאורו, בעודי ילד, כאשר אבי ז"ל שלח אותי לקיים מה שנאמר בפרקי אבות, והווי גולה למקום תורה, לבני-ברק, כאשר קריית-ויז'ניץ' היתה שכונה נידחת בקצה הדרומי-מזרחי של בני-ברק, כאשר אפילו תחבורה ציבורית לא הגיעה למקום נידח זה אשר היה מוקף בפרדסים וביללת תנים בלילות. ראיתי את האדמו"ר בתור ראש ישיבה העומד לצדו של אביו הענק בענקים מרן ה"אמרי חיים", זכותו יגן עלינו, אשר בעיני רוחו הקים את קריית-ויז'ניץ', הנחשון שבקריות החסידיות בארץ. וכל כולו של ראש הישיבה היה זועק: חינוך, חינוך, חינוך, ושוב חינוך. ולאחר 30 שנות כהונה כראש ישיבה, כרב השכונה, הוטלה עליו אדרת ההנהגה של האדמו"רות, והוא נשא את משא העם על שכמו, ונתן את לבו לכל הפונים אליו, ובמאור פניו, שלצערנו כבר לא נזכה לאור הזה, היה מחיה את הנדכאים ושבורי הלב והפיח בקרבם תקווה ושמחה. אדוני היושב-ראש, כפי שציין יושב-ראש הכנסת בנאומו ביום פטירתו מעל במה זו, זכור לו גם שנושא החינוך היה בוער בעצמותיו, וכל מי שנקלע לד' אמותיו היה שומע דאגתו על כך שכמיליון ילדי יהודים לא יודעים מה זה "שמע ישראל", ואי-החינוך לערכי היהדות טומן בחובו את מכת האלימות ושאר מרעין בישין. וזכור לי שהוא הציע לזבולון המר, שר החינוך המיתולוגי בימים ההם: צא אתה, ושר המשטרה, תעשה סקר בבתי-הסוהר ותראה אלה שיושבים שם איזה מוצר הם, מאיזה חינוך הם באים. מה החינוך שהם קיבלו? גם הנשיא, כשהוא בא לנחם ביום חמישי בערב את האדמו"ר, סיפר שהוא זוכר עוד לפני 40 שנה, כשהוא היה שר התחבורה, בטיסה טרנס-אטלנטית כל הזמן הרבי דיבר אתו על נושא החינוך. אותו הדבר ראש הממשלה כשהתקשר אלי לנחם. הוא גם רצה לבוא לבקר, בגלל בעיות ביטחוניות הוא לא הגיע. אבל כולו אומר: חינוך וחינוך. ואני רוצה לסיים באמרה שלו לכבוד חג הפסח הבא והמתקרב, וגם הכנסת הרי יוצאת עכשיו לפגרת הפסח. חג הפסח, הוא אומר, מסמל את חג החינוך: "והגדת לבנך". וכנגד ארבעה הבנים דיברה התורה: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, הוא הסביר שאנחנו צריכים להשקיע גם בילד החכם המחונן, תן לחכם ויחכם עוד. בילד הרשע, תתמודד עם האלימות שלו. תתמודד עם זה, אל תתייאש. בילד התם, תהפוך אותו למחונן, ושאינו יודע לשאול, זה הילד שזקוק לחינוך המיוחד. כל הבנים האלה, אסור להתעלם וצריכים לתת להם את החינוך הראוי והנכון ולהשקיע את כל מה שניתן בחינוך של דור העתיד, וזו הערובה לעתיד העם היהודי. תודה. יהי זכרו ברוך. אמן. תודה לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. יעלה חבר הכנסת שכיב שנאן, ולאחריו, חבר הכנסת עפו אגבאריה. סליחה, מסעוד גנאים. יש דמיון. לא. אני פשוט באמת דילגתי על השם שלך. אני מכיר את השמות, זה לא,  שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת שכיב שנאן. אדוני היו��ב-ראש, מכובדי השר בגין, חברי חברי הכנסת, בתחילת דברי אני מבקש, בשמי אישית ובשמה של כל סיעת העצמאות, לשלוח תנחומים למשפחות נפגעי האירוע בטולוז ולאחל החלמה לפצועים, ולקוות שהפשע והטרור לא ישיגו את יעדם, ולחזק תמיד את ידי הקהילה היהודית בצרפת. ובכל הקשור להצעות האי-אמון המועלות היום לדיון, מובן שאנחנו נבקש לדחותן ולהצביע נגדן כי אנחנו בעצמאות עדיין מאמינים כי לממשלה הזאת נותרה דרך ארוכה לעשייה, תרומה, טיפול והובלה של ענייני המדינה בכל התחומים. ואצלנו במיוחד נותרו תוכניות להשלמה וביצוע בתחום משרד הביטחון, שכולם מסכימים שהאיש שעומד בראשו, שר הביטחון אהוד ברק, הוא האיש הנכון בזמן הנכון, לעת הזו ולכל עת. ובנוסף, משרד התמ"ת, המשרד לענייני העורף ומשרד החקלאות, ששרינו עושים בהם עבודה מוצלחת ויפה, שנותנת שירות לכלל הציבור, וצריך להשלים את העשייה המיוחדת הזאת בתחום מיוחד במינו, שהוא השוואת אוכלוסיית המיעוטים במדינה, כאשר נעשית עבודה מדהימה בקידום התעסוקה, מעונות-היום, המסחר, כשרק לאחרונה קוימו ישיבות עם ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות ושם נחשפו תוכניות פעולה שחייבות להימשך, וכן הוא הדבר לגבי תוכניות שמשרד התמ"ת התחיל בביצוען במגזר הערבי ואשר נחשפו במסיבת העיתונאים של שר התמ"ת שקוימה באולמי "עואדיה" בשפרעם בסוף השבוע שעבר. פשוט עשייה שהתחילה דרך חשובה, להשלים את השוויון, וחייבת להמשיך, כי היא מקרבת מאוד את עניין סגירת הפערים ההיסטוריים שנותרו במרוצת שנות קיומה של המדינה לגבי המגזר הערבי בכלל. נכון הוא הדבר גם לגבי תוכניות ופעולות שמשרד החקלאות מבצע במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי בתחום הדרכים החקלאיות ועידוד ענפי חקלאות חדשים במגזר, כמו ענף הלול ועוד. אדוני היושב-ראש, אני אישית מאמין כי הדרך לשלום מתחילה קודם בשלום בפנים, בשלום בין אזרחי המדינה היהודים והערבים. ובעיני הדרך הטובה ביותר לזה עוברת רק דרך מסלול אחד, שכולנו נבין שהקיום המשותף שלנו יחד מחייב שילוב אמיתי ושותפות אמיתית בתהליך קבלת ההחלטות, שמשמעותה, בעיני, שילוב בכל הדרגים, החל מהממשלה והכנסת וכלה בתפקידים הזוטרים בשירות המדינה. אין בלבי ספק שזו הדרך היחידה לסיומם של פרקים אפלים ופתיחתם של מסלולים חיוביים בעתיד. למען כל המטרות האלה שהזכרתי אנחנו נצביע אמון בממשלה ונדחה את הצעות האי-אמון שהועלו בה. תודה לחבר הכנסת שכיב שנאן. יעלה חבר הכנסת מסעוד גנאים, ולאחריו, חבר הכנסת עפו אגבאריה. שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, אנחנו חיים בעולם שהוא עולם מרושת. הכול תלוי. כאשר אנחנו מדברים על התייקרות חשמל ודלק בישראל, אי-אפשר שלא לקשור את זה עם כל האווירה הבין-לאומית והעולמית, עם כל האירנופוביה שראש הממשלה הצליח באמת להכניס את העולם בה. זה לא אני ואף אחד, אלא אובמה והאמריקנים שאמרו שהדיבורים והאיומים והפטפטת רק על האיום האירני ותקיפת אירן הביאו לעליית מחירי הנפט, וזה גרר עליית מחירי הדלק בישראל, וגם החשמל ושאר המוצרים. אדוני היושב-ראש, שקרים והגזמות וניפוח יזום כדי להגיע למטרה המסוימת של איזה מנהיג בסוף יביאו לחורבן. והנה ההיסטוריה, אדוני היושב-ראש, ההיסטוריה הקרובה בעירק: אמרו שיש בעירק נשק כימי, אטומי, גרעין. סדאם חוסיין יחריב את ישראל והעולם. בסוף מה התברר, אדוני היושב-ראש? כלום, אין כימי ואין בטיח. אין שום דבר. והסוכן שהדליף וניפח, שהוא עירקי, היה איזה תחקיר בטלוויזיה לפני כמה ימים, הוא ששיקר והכניס את כל העולם, למה? בסוף, מה המחיר? מחיר השקר, מחיר הרסני, כואב. הוחרבה מדינה שלמה. חבר הכנסת גנאים, יש לי רק, אדוני היושב-ראש,  איזה תיקון קטן. בבקשה. במלחמה בין עירק לבין אירן נהרגו כמיליון איש. נכון. שם השתמשו בוודאות בחומרים כימיים. אלה דברים ידועים. אבל לא, אלה דברים ידועים. אני לא מחדש פה כלום. זאת אומרת, זה לא,  האמריקנים לעירקים, לסדאם, נתנו לו את זה בשביל שהוא ישתמש. חוץ מזה לא היה כלום. רמספלד, לא, אני רק ציינתי עובדה ככה, יכול להיות שאתה צודק, יכול להיות שאתה צודק. אין לי, אדוני היושב-ראש, כאשר הזכיר כבוד סגן השר את כל העניין של הסוכנות האטומית או מה שאומרים על הגרעין האירני היום, זה הזכיר לי מה שאמרו בשעתו על האטום העירקי שאיננו, על הכימי והביולוגי, ואני יודע מה, שלא היה. נו, לפני כמה ימים, לפני יומיים, מקור במודיעין האמריקני אומר ל"ניו-יורק טיימס" שבישיבות סגורות עם אנשי המוסד הישראלי, הוא אומר: הדעה שלהם כמונו, שעדיין אין החלטה באירן לפתח נשק גרעיני. את זה לא אומר בוגד כמוני, אלא אומר איש חשוב מאוד במודיעין האמריקני. אז מה כל האירנופוביה הזאת? מה הסוס הזה שראש הממשלה רוכב עליו בגלל איזו השראה אלוהית, איזה שליחות, שהוא בא לראשות הממשלה רק כדי להציל את עם ישראל מאחמדינג'אד, היטלר של המאה ה-21? אדוני היושב-ראש, אני חושב שכולנו נשלם ביוקר אם הסוס הזה ימשיך לדהור. לי אין ספק בדבר אחד, חבר הכנסת גנאים, אני סיימתי, אבל אם אתה רוצה אני אשאר.  שאם אחמדינג'אד יחליט לירות פצצת אטום, הגורל שלנו יהיה משותף. זה בטוח. אני חושב, לא יהיה פער ביני לבינך ברגע הזה. אז זה רק ככה לסיום. אני חושב, אדוני היושב-ראש, אני לא חושב שהאירנים, עדיין לא פיתחו, הגורל יהיה משותף, אני אומר לך, אין החלטה שיפתחו, ואז לא יפחידו. תראה, לפחות מה שהוא מצהיר כמנהיג של מדינה, מה שנקרא בשנות האלפיים, להשמיד את מדינת ישראל, הוא אומר את הדברים בצורה מפורשת. לא כדמגוגיה, כן? אדוני היושב-ראש, אז אנחנו לא יכולים להתעלם מהדברים.  רק בסוף, אבל זה רק הערה, אני, אף אחד אינו תומך באמרות של אחמדינג'אד או אחרים על השמדת מדינת ישראל. אבל יש עם שלם, יש מדינה שלמה, יש אזור שלם שישלם ביוקר על הפטפטת והדיבורים על האיום האירני, שלפי דעתי הוא איננו. תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. יעלה חבר הכנסת עפו אגבאריה, ואחריו, חבר הכנסת אילן גילאון. אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, קודם כול אני מגנה את הרצח הנתעב שהיה בצרפת. אני חושב שכל התקפה על אנשים חפים מפשע, ולא משנה מיהם ומהם, היא מעשה בלתי אנושי שיש מקום לגנות אותו. הייתי מאוד רוצה לראות שגם כשחייל אמריקני תקף ורצח בדם קר 16 אזרחים חפים מפשע באפגניסטן, אני לא ראיתי שמישהו עמד פה וגינה את זה, וזה חבל. אז כנראה, כשמדובר בצד אחד, אז צריכים כולם לגנות, וכאשר בצד השני, אז אין חובת גינוי מהאנשים. זה מביא אותי לכל מה שהיה רק לפני שבוע בדרום, ומה שנקרא ההסלמה בדרום, וכתוצאה מכך יש עכשיו התקפה על בחורה שעובדת ב-OCHA, זה איזה ארגון בין-לאומי, שזה כלל גם את הממשלה וגם את נציגי ישראל באו"ם, על זה שהיא פרסמה איזו תמונה של ילדה פלסטינית שנהרגה כאילו מההתקפה הזאת. יכול להיות שנפלה איזו טעות בצילום עצמו, אבל לא היתה טעות בהרג הילדים הפלסטינים. עובדה שמה שהיה בחיסול הממוקד, מה שפה אמרו שאי-אפשר לקחת מצה"ל שהוא מחסל ממוקד, גם בחיסולים האלה שהיו במתקפה נרצחו ילדים קטנים, שניים לפחות, ילד וילדה, אז עובדה שיש. ומה היה מכל הסיפור הזה? לא שמעתי שמישהו גינה את הרצח של הילדים האלה. חיסול ממוקד של אנשים מסוימים, הרגו 26 או 28 קורבנות שהחלק הגדול שלהם חפים מכל פשע, שאין נגדם שום דבר, רק בשביל שהממשלה תציג לראווה את "כיפת ברזל", כדי להוכיח לעולם שיש לנו נשק שאנחנו יכולים למכור. אין להם בעיה שהאוכלוסייה של הדרום תהיה במקלטים, להלך עליהם אימים, לשכנע את כל העולם שהם מסכנים והם מבלים את רוב השעות שלהם במקלטים. בצד השני, כאשר מחוסלים ונהרגים גם ילדים וגם זקנים אין לזה שום מחיר. ומכל העניין הזה מה שרצתה להבליט הממשלה הזאת זה ש"כיפת ברזל" היתה כל כך טובה, כל כך חזקה, שיכלה ליירט את הטילים, 50 מתוך 300. כולנו יודעים מה זה הטילים, וכולנו יודעים מה זה "כיפת ברזל". זאת אומרת, הממשלה לא אכפת לה מהאזרחים, לא אכפת לה מהתושבים, העיקר להגיד לכל העולם: אנחנו מותקפים, הנשק שלנו הוא טוב, בואו תקנו. ממשלה כזאת היא לא רק אנטי-חברתית, כפי שהיא, היא גם אנטי-לאומית של העם היהודי במדינת ישראל. תודה. תודה לחבר הכנסת עפו אגבאריה. יעלה חבר הכנסת אילן גילאון, ואחריו, חבר הכנסת זבולון אורלב. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר בגין, חברי וחברותי חברי הכנסת, הנאום הקצר הזה, אדוני, אני אקרא לו: "לאן דוהרת הרכבת, לאיזו תהום", או במלים אחרות "בומברדיה". בזמן שהכול מכפישים ושופכים את דמם של עובדי הרכבת במדינת ישראל, מתנהלת עסקה אפלה ורקובה, שאני רוצה לציין את מראשותיה, אדוני. המפרק, הקטר מאחורי המהלך הזה של ההפרטה של הרכבת, הוא קודם כול ללא ספק ראש הממשלה, אשר בכהונתו הראשונה היה זה שהפך את הרכבת מרשות לחברה ממשלתית. זו היתה אולי התחנה הראשונה בדרך להפרטה. התחנה הנוכחית, אדוני, קוראים לה "בומברדיה". "בומברדיה", או בתרגום לעברית, "המפציץ". "בומברדיה" זה "המפציץ". "בומברדיה", שמספקת קרונות לרכבת, ושבהסכם מיקור החוץ אמורה להיות אחראית גם לתחזוקתם. היא מוצגת לנו כחברה בין-לאומית ועתירת ידע שתדע להניע את הרכבת על הפסים הרצויים. "בומברדיה", אבל לא טרחו להגיד לנו שלחברה היתה שרשרת מביכה של תאונות, בניו-יורק, בלונדון, למעשה היא הגיעה עד סין. גם אצלנו דוח המכון לחקר הכשל קובע כי האחריות לשרפת שני קרונות רכבת ישראל בדצמבר 2010 היתה על חברת "בומברדיה". למרות זאת, מתעקשים שר התחבורה והנהלת הרכבת להמשיך את ההתקשרות עם "בומברדיה". הסיבה לכך אולי טמונה בתחנה הבאה, ששמה אוּרי יוגב. אוּרי יוגב ששימש כראש אגף תקציבים בתקופת שר האוצר נתניהו, וכיועץ מיוחד, משמש כדירקטור וכיושב-ראש בפועל של דירקטוריון "רכבת ישראל" מאז יוני 2010. קוראים לו אוֹרי. אוֹרי, צודק. מודה לך על התיקון, חבר הכנסת אוּרי. למרות מאמצי השר כץ להפוך את המינוי לקבוע, חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי הטילה צל כבד על המינוי ומעכבת אותו. חוות הדעת חושפת כי קיים חשש לניגוד עניינים בשל הקשרים העסקיים והאישיים של יוגב עם מנכ"ל "בומברדיה ישראל" יוסי דסקל, שהיה מפקדו של יוגב בצבא ושימש כדירקטור בחברתו הפרטית של יוגב, Whitewater Security. כמעט הייתי אומר, פרשת ווטרגייט. החשש לניגוד עניינים גובר כשיוגב, חבר בדירקטוריון הרכבת, שתפקידו לפקח על התנהלות הרכבת ולא לנהל את הרכבת, השתתף בפגישת משא-ומתן שהתקיימה בגרמניה בין חברת "בומברדיה" לבין הנהלת הרכבת. ש��ו של יוגב הושמט מהפרוטוקול בעברית של הפגישה, והימצאותו בפגישה מתגלה לנו מהפרוטוקול שערכה חברת "בומברדיה". יוגב טוען שהגיע לפגישה "במקרה", אולם מסמכים שהגיעו לידי חושפים, כמה זמן כבודו צריך? אני מייד מסיים, אדוני. היה תיאום בין "בומברדיה" לבין אורי יוגב בנוגע למלונות שבהם ישהו יוגב וחברי צוות המשא-ומתן. זה אותו יוגב ששלושה ימים לפני ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל הרכבת, קיים כדירקטור פגישה לילית עם המועמד לתפקיד מנכ"ל הרכבת אורן מוסט. לטענת מוסט, בפגישה אמר לו יוגב שהוא מתבקש להסיר את מועמדותו מתפקיד המנכ"ל לטובת מועמד מטעם שר התחבורה ישראל כץ. שר התחבורה והנהלת הרכבת סטו מהמסילה, שלא לומר ירדו מהפסים. על רקע הפרטת הרכבת מרחפת עסקה אפלה בין הנהלת הרכבת ומשרד התחבורה לחברת "בומברדיה". הקורבן לקשר הרקוב והמושחת הזה הוא לא אחר מאשר הציבור כולו ועובדי הרכבת. אסור שהממשלה תפריט, אדוני, את הרכבת באופן כזה שמא תהיה בכייה לדורות. תודה לחבר הכנסת אילן גילאון. יעלה חבר הכנסת זבולון אורלב. השתדלתי לתת לך לסיים את דבריך, כי הם היו מאוד מעניינים, כמו ה"בומברדיה". שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר בגין, ראשית אני רוצה לברך אותך על ההסכם בעניין מגרון. זה נכון שאני חשבתי שיכול להיות גם פתרון אחר, וזה הסדרה חוקית, אבל במקום שבו אפשר להגיע להסכמים, להבנות ולהסדרים, בעיני תמיד זה הפתרון המועדף, אני חושב שזה דבר חשוב. יש לי רק שאלה: מה יקרה עם המשימות הבאות שעומדות בתור?  דיון בבית-המשפט הגבוה לצדק בעוד שלושה ימים. כן, אין עוד הסכם. זה יפה מאוד, התשבחות, אבל יש בג"ץ ביום חמישי בבוקר. ביום חמישי אנחנו עומדים בפני המבחן האמיתי להסכם, אז זה מה שרציתי לומר, אנחנו הנחנו רשת ביטחון. כלומר, יש הסדר, אם בית-המשפט העליון יקבל את זה, זה בוודאי דבר שצריך לברך עליו. אבל אני רק רוצה להזכיר שאנחנו גם הנחנו איזו רשת ביטחון, שבמידה שדברים, שבעיני הם מועדפים, כפי שאמרתי, הסדרים והסכמים, מה עוד שהם יביאו להקמת יישוב חדש בארץ-ישראל, ביהודה ושומרון, במידה שההסדר הזה לא יעבוד, נדע כולנו שיש בהחלט רשת ביטחון. יש בינינו  בעניין הזה. אבל רציתי לפתוח את דברי, אדוני היושב-ראש, בגינוי חריף לרצח הילדים בבית-ספר בצרפת על-ידי מחבלים. המחבלים והטרוריסטים דואגים מדי זמן להזכיר לנו עד היכן, עד איזה תהומות יכולים לרדת בכך שרוצחים ילדים במקום שלכאורה הוא צריך להיות המגן ביותר עליהם, והוא בית-הספר. ברור לחלוטין שהרצח הזה, רצח של תלמידים יהודים בצרפת, הוא רק מפני היותם ילדים יהודים תמימים, אשר לא חטאו לא ולא עוו ולא פשעו. ומדינת ישראל כמדינת העם היהודי צריכה להביע דאגה, לתת תמיכה לקהילה היהודית בצרפת, לבדוק האם היא יכולה לתרום להדק את ההגנה כל הקהילה היהודית, לתת גיבוי לממשלת צרפת כדי לאתר את הרוצחים השפלים, את המחבלים. ומכאן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשלוח תנחומים להורים השכולים. בישראל יש קהילה מאוד גדולה של עולים מצרפת, שמשתתפים בבניין העם והמדינה, ואני בטוח שיחד אתם אנחנו מבטאים את רחשי לב הכנסת בשליחת התנחומים אל ההורים. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, שאפשרת לי לומר את הדברים האלה. ועכשיו, אם, ברשותך, אני אאפשר לך. ממש דקה אחת או שתיים. הממשלה עשתה, אני חושב, את אחת הפעולות הכי חשובות שלה בתחום הפנימי, והוא הנושא של שימור אתרים. זאת הממשלה הראשונה שפעלה באופן מוחשי, באופן ממשי. לא רק דיברה, אלא עשתה, הקצתה כספים, בנתה מנגנון ממשלתי כדי לטפח את שימור האתרים. ואכן, אני, יחד עם חבר הכנסת איתן כבל, המשמשים ראשי השדולה לשימור אתרים בכנסת, אני מוצא לנכון לשבח מאוד את הממשלה. אבל דא עקא, מה שקורה, יש אתרים מצוינים, באמת, לתפארת, כמו למשל האתר בעתלית, שמייצג את כל סוגיית ההעפלה, אבל הכניסה לשם כרוכה בתשלום. אי-אפשר לבקש מהמועצה לשימור אתרים, תוותרי על התשלום, כי אז היא תתמוטט. אי-אפשר לבקש מההורים עוד תשלום, כי גם ככה טיולים מאוד מאוד יקרים. אנחנו יודעים מוועדת החינוך שכל פעם צריכים לאשר את התשלומים, תשלומי הורים, וביניהם הטיולים, איך אנחנו מתמקחים על כל שקל ושקל כדי שלא לייקר את הטיולים. לכן אינני רואה ברירה אחרת אלא סבסוד של הממשלה. בסופו של דבר, עבור מי טיפחנו את כל אתרי המורשת האלה? טיפחנו אותם לא רק כדי שאנחנו המבוגרים, שחלקנו גם מכירים, או היינו חלק מהעניין הזה של המורשת, אבל בעיקר כדי להעביר ולהנחיל מדור לדור את המורשת של ההתיישבות החדשה בארץ-ישראל. ואם לא נצליח להעביר את זה לתלמידים, אז לשם מה טיפחנו את האתרים? לכן אני פונה לממשלה, ואנחנו נפנה גם בצורה מסודרת, שבצד ההקצאה התקציבית, המרשימה, אדוני היושב-ראש, באמת המרשימה, לטיפוח הפיזי של האתרים, צריך גם להקצות את הכספים והתקציבים הדרושים על מנת שהצעירים המטיילים, וברוך השם, תלמידי ישראל מטיילים, יוכלו בנגישות מיידית גם לבקר באתרי המורשת וילמדו באופן בלתי אמצעי את מורשת העם היהודי המתחדש כאן, במדינת ישראל. תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. תעלה חברת הכנסת חנין זועבי, ואחריה, חבר הכנסת אורי אריאל. לרשותך שלוש דקות. כן, תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עולים לפה מדי יום, לא רק על בסיס שבועי, לאי-אמון כדי לדבר על ההתייקרויות ועל מדיניות כלכלית שמביאה לצמיחה כלכלית, אבל על חשבון האזרח ולא לטובתו של האזרח. כולנו מרבים לדבר נגד הממשלה, בצדק. אבל גם אולי נשאל את השאלה, מה עם האזרח? מה עם החברה? מה עם הזעם של האזרחים? וכאן אפשר גם לשאול, איפה ההפגנות, ולאן נעלמה המחאה החברתית? נכון שאני מדברת במסגרת של אי-אמון, ואני צריכה לדבר על מדיניות הממשלה, וכמובן להתנגד למדיניות הממשלה שאנחנו לא מסכימים לה, ולא לדבר דווקא נגד הפסיביות של האזרחים. אבל זו גם בעיקר אשמתה הבסיסית של הממשלה: שהיא מייצרת, אם אפשר להגיד, שהיא מעודדת פסיביות של האזרחים, שהיא מעודדת אזרחות לא ערנית, אזרחות רדומה. זו אחריותה של הממשלה, שלא רק נישלה את האזרחים מזכויותיהם, אלא גם נישלה את האזרחים מכוחם. היא נישלה את האזרחים מאפשרות ההשפעה שלהם. ממשלת נתניהו מנשלת את האזרחות מהמשמעות שלה, אדוני היושב-ראש. הממשלה הזאת מתייחסת בלעג, ובאמת בזלזול, לא רק לזכויות של האזרחים, אלא גם לתבונתם של האזרחים. גם לכוחם של האזרחים היא מתייחסת בלעג. והממשלה הזאת הביאה לשני מצבים מסוכנים, שרק בזכותם ביחד, של שני המצבים האלה, היא ממשיכה להתקיים. קודם כול, היא מכפיפה את הכלכלה לטובת חלק קטן מהאוכלוסייה, אבל בו בזמן היא מכפיפה גם את האזרחים לחשיבה ביטחונית במקום חשיבה אזרחית, חברתית, כלכלית. אולי נשאל את עצמנו ואת אלה שיצאו גם לרחובות בקיץ האחרון איך זה קורה שדווקא אחרי מחאות רחבות הממשלה מצליחה להעביר בשקט מופתי התייקרויות בלתי פסוקות של דלק, של חשמל, של מ��ם, מבלי להביא לשום רפורמה אמיתית בעלויות המחיה לאזרח. איך זה שב-2002 היה היקף הסיוע למשכנתאות 5.7 מיליארד שקל, ואילו היום, גם אחרי גל המחאות, הוא 1.2 מיליארד שקל בלבד? התשובה על השאלה למה הממשלה מצליחה להרוס את חיי האזרח הפשוט, התשובה נמצאת בפסקה, או במשפט: משום שהממשלה מצליחה להרוס את ההיגיון של האזרח הפשוט. עכשיו כולם משוכנעים שהבעיה הביטחונית תמיד הכשילה את המחאה החברתית. הרי המדיניות הכלכלית, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, כן הגיעה למשפחה, כן הגיעה למוצרים הבסיסיים ביותר. ואז אמרו שכאשר המדיניות תגיע למשפחה, האזרח יצא למלחמה, למלחמה נגד המדיניות הכלכלית. אבל זה לא נכון. האזרח לא יצא למלחמה על תנאי המחיה שלו. כי לא למלחמות אלה מייעדים את האזרח. לכן, כל עוד הסוגיה הביטחוניסטית היא השיח השולט בממשלה, אני מסיימת, היא תמשיך להיות הסוגיה השלטת גם ברחוב והיא תמשיך להיות הסוגיה השלטת אצל האזרח. כל עוד שיח האיום הקיומי, משפט אחרון, הוא השיח השולט בממשלה, הממשלה תצליח להפוך את האזרחים מישות חופשית השולטת בגורלה לישות מוחלשת, עיוורת וצייתנית כל כך, עד שהיא מוכנה להתפשר על תנאי חייה וזכויותיה המינימליות. אנחנו צריכים תפנית, אדוני היושב-ראש, בחשיבה, שיח שבו החיים ולא ההפחדות והפחדים, אלא החיים, הוא השיח שנמצא בראש מעיינינו. תודה לחברת הכנסת חנין זועבי. יעלה חבר הכנסת אורי אריאל, ואחריו, סגן השר איוב קרא, אחרון הדוברים. לרשותך שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, ראשית, אני שולח תנחומינו למשפחות ששכלו את יקיריהן בצרפת, ואיחולי רפואה שלמה לפצועים. ואני מקווה שממשלת צרפת תדע מה לעשות, ולא פחות מכך, אני מקווה שממשלת ישראל תדע מה לעשות. אני מחזק מפה, אני מעריך, בשם כל חברי הבית, את אחינו הדרומיים, כמיליון איש בדרום שישבו בכל מיני מחסות, כל מיני מקומות, מאימת ה"קסאמים", שהיה מי שקרא להם, האזרח מספר אחת קרא להם "חפצים מעופפים" בציניות. היו כאלה שחלמו שאם הם יגרשו את אחינו מגוש-קטיף יבוא השלום. סליחה הם עד היום לא ביקשו על הטעות הזאת, אולי יבקשו, שהרי לכל אחד עומדת זכות התשובה בכל רגע. אבל בעיקר אני רוצה לומר שההגנה הכי טובה היא ההתקפה. שר הביטחון, ראש הממשלה והממשלה משתבחים כל כך ב"כיפת הברזל" ואין ספק שזה הישג טכנולוגי מדהים, גם במהירות הפיתוח, גם בסוג הפיתוח, גם בהפעלה, ושלוחה ברכתנו לחיילים. זו לא תשובה לבעיה. זה חלק מההתגוננות, אבל מי שלא מבין שאם הוא לא ישלוט באזור הזה, שמייצר כל הזמן פצצות, "כיפת ברזל" לא תהיה התשובה לעניין הזה, וצריך לעשות גם פעולות התקפיות. אוהבים לשאול: מה, אתה מתגעגע לעזה? אז אני עונה: ראשית, ראוי שנהיה בעזה ובנותיה, היינו שם, זה חלק ממקומותינו. אבל גם מי שלא רוצה להיות בעזה, בין החידלון, בין אפסות המעשה, ורק הגנה, מקלטים, בטונים ו"כיפות ברזל", לבין להיות שם, יש דרך אמצעית, וזה לחסל את כל מי שנחשב לאויבנו. ואם יש שם, לא "אם"; מכיוון שיש שם ארגונים שמוגדרים על-ידי ישראל כארגוני טרור, לא צריך לחכות שהם יעשו טרור. מה, שר הביטחון וראש הממשלה לא ידעו מי זה קייסי עד לפני שבוע? הם יודעים את זה שנה. מדוע לא פגעו בו קודם? מדוע חיכו עד היום? זו שאלה לאחור, אבל השאלה העיקרית צריכה להיות בזמן עתיד. הרי אתם יודעים מי אלה שמתכננים את הטרור גם ברגע זה שאנחנו נמצאים פה ומדברים, ואתם אחראים לסכל את זה היום ולא לחכות שזה יקרה ואז אולי תצליחו ואולי לא תצליחו. לכן, אני חושב שהממשלה הזאת נכשלת בדרך שבה היא מטפלת בבעיה הזאת, ויעידו על כך מיליון איש שיושבים במקלטים ובכל מיני צינורות ביוב. ולכן ראוי שהממשלה הזאת תודיע על בחירות ותסיים את דרכה. תודה. תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. יעלה חבר הכנסת סגן השר איוב קרא, ואחריו יסכם את הדיון השר גלעד ארדן. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית כול אני רוצה לגנות את הרצח בצרפת ולשלוח תנחומים למשפחות. אני חושב שבצדק, ביום עצוב זה, קשה לדבר פוליטיקה אבל אי-אפשר בלי זה. צריך לזכור שלפני שלוש שנים קיבלנו מדינה בפשיטת רגל כמעט  מדינית, כלכלית, ביטחונית, אחרי שתי מלחמות קשות שלא היה צורך בהן, ואלה הדברים כהווייתם. אנחנו לא קיבלנו אפילו צ'אנס שנחזיק מעמד כממשלה אפילו חודשים, והנה, על-פי כל אמות המידה, הממשלה הזאת היא אולי הממשלה הכי פופולרית שהיתה בשנים האחרונות, כי הציבור יודע להבדיל בין עיקר לטפל, והתוצאות בכל סקר מדברות בעד עצמן. אם אנחנו עוברים היום, בכל מקום, אדוני היושב-ראש, מזהים פעילות של תשתיות, של תחבורה, של רכבות, של כבישים, מבלי להבדיל בין מגזר למגזר, בין יישוב ליישוב. השרים מסתובבים בכל מקום, בכל יישוב, ואין בעיה עם זה, לא עושים את החשבונות של ה"עסקונה" מקבל פה קולות או שם לא מקבל קולות, כמו מפלגות אחרות, אלא רואים בביקורים הללו זכות לשרת את האזרחים של ישראל כולם, בלי יוצא מן הכלל. הקמנו את הפקולטה לרפואה בצפת, שנותנת מנוף רציני מאוד לגליל העליון, ואנשים בעצם נהנים מעצם הקמת הפרויקט הזה. הוחלט גם על בית "יד לבנים" בפעם הראשונה בהיסטוריה בדאלית-אל-כרמל, כאתר מורשת לאומית, שם גדל וחיבר נפתלי הרץ אימבר את ההמנון הלאומי, והמשמעות של הדבר הזה היא תמיכה של עשרות מיליונים למקום הזה כדי להפוך אותו אתר תיירות ממדרגה ראשונה, שמכל העולם יפקדו אותו. אני רוצה לומר לך שהצלחנו לסיים את צינור הגז באזור העמק, עמק יזרעאל, אף שזה עלה לנו בדם, יזע ודמעות, כי ראינו את טובת המדינה לנגד עינינו, וגם כשהאזרחים שלנו בצפון שילמו מחיר כבד ולא אהבו את זה. אבל הפרויקט הזה, שהיה צריך לצאת שנים לפני זה, איש לא העז לגעת בו כדי לטהר את אזור המפרץ, כדי להביא לאוויר טוב באזור הזה, אדוני היושב-ראש. במגזר הערבי, אדוני היושב-ראש, היתה זכות לממשלה הזאת להחליט על מתן תוכנית מיוחדת, "תוכנית ברוורמן", של 800 מיליון לערים הגדולות במגזר הערבי, ועשינו תוכנית מיוחדת של מאות מיליונים למגזר הבדואי, ועוד 1.050 מיליארד למגזר הדרוזי. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שגם הגדר בגבול מצרים, שעולה מיליארדים, שאיש לא טרח או העז להתחיל בעניין הזה, עולה מיליארדים, איש לא טרח אפילו לחשוב לקיים או לפעול כדי להפסיק את זרימת המסתננים משם. אני רוצה לומר, אפילו בראש-הנקרה היתה לי זכות, יחד עם חברי, להקים נגישות מיוחדת לנכים, שיוכלו ליהנות מהאתר הזה. זה עלה כסף רב. בתקופה האחרונה הצלנו כמה מפעלים שהיו על סף פשיטת רגל. הקמנו מרכזים לצעירים בצפון ובדרום. הקמנו מרכז לצעירים בבית-ג'ן, ובקרוב נקים מרכז לצעירים בירכא, והקצינו לכך משאבים. אנחנו ממשיכים בעשייה הזאת. אני חושב שמחר, באתי חדש, אני נותן לך עוד דקה, אבל משלוש דקות זה, אוקיי. אדוני היושב-ראש, הייתי מצפה שאנשים יאמרו את הדברים כהווייתם. באירופה, כל כלכלות המדינות המפותחות קורסות, וכאן הכלכלה הישראל��ת איתנה, יציבה. זה לא סוד שיש עוד הרבה מה לשפר, אבל גם אין ספק שפשיטת הרגל של הכלכלה שהיתה ב-2009 שונה לאין-ערוך ממה שקורה היום, במובן החיובי. לכן, אדוני היושב-ראש, ההחלטה אמש להקים אלפי בתים לזוגות צעירים, החלטת ממשלה היסטורית, ועוד דברים בדרך, הם תעודת הוקרה לממשלה הזאת. אני חושב שצריך לגבות את הממשלה הזאת, תראו מה קורה מסביבנו, אנשים נרצחים יום-יום, שעה-שעה. אנשים צריכים להקים קול זעקה כאן. תודה רבה. כמו שמקימים קול זעקה למען הסודנים היה צורך להקים, תודה רבה. אני לא, מבחינת זכויות אדם. אנשים שיושבים בבית, אדוני סגן השר, אדוני היושב-ראש, מלה אחרונה. אני בעד זה שתהיה שר ואז תוכל לדבר הרבה. אדוני היושב-ראש, רק מלה אחת. אני מצפה מהבית הזה שיסתכל לא בחד-כיווניות או בחד-סטריות על זכויות אדם, ויצעקו גם נגד כל רצח העם שמשתולל בסוריה. תודה רבה. אני מזמין את השר גלעד ארדן, שיעלה ויבוא ויסכם את הדיון כפי שהוא רגיל, בקצרה ובתמציתיות, ואז נעבור מייד להצבעה. לכן אני מבקש מחברי הכנסת להתכנס, לבוא ולשבת, וכשהשר ארדן יסיים נוכל לעבור ולהמשיך בסדר-היום, שהוא עמוס. אדוני השר, בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אני מתכבד לסכם את הדיון שהתקיים כאן בשעות האחרונות בהצעות האי-אמון שעסקו באופן כללי בטענות גם בתחום הכלכלי-חברתי, גם בתחום המדיני-ביטחוני. אני חייב לומר קודם כול, אדוני היושב-ראש, שאף אחד לא חושב שהממשלה היא מושלמת. בכלל, אין ממשלות מושלמות ואין אנשים מושלמים וכולנו בשר ודם, וכולנו פועלים ושואפים כדי לעשות הרבה יותר טוב למען אזרחי, אם היינו מושלמים לא היה לנו למה לשאוף לשפר כל הזמן. נכון, כדי לשפר את איכות החיים של אזרחי מדינת ישראל. אבל אני כן חייב לומר, ואני מבין שהאופוזיציה צריכה לעשות את תפקידה ולמתוח ביקורת על הממשלה, אבל שבוע אחר שבוע זה מאוד מאוד טורד, אפילו מטריד, שחברי כנסת מכובדים עולים כאן על הדוכן, מטיחים בממשלה האשמות, הרבה פעמים על מעשים שהם עצמם אחראים להם כשרים לשעבר, ובעצם מאחזים את עיני הציבור כאילו יש דרך מהירה וקלה לפתור את הדברים. כך זה בנושא של מחירי הדלק, שהאופוזיציה תמיד מתעלמת ממה שקורה בעולם, ממחירי הנפט, מהעובדה שההתייקרויות הללו הן נחלתן, לצערנו כמובן, של כל מדינות העולם. כך זה קורה הרבה פעמים במחירי מים, כשסיעת קדימה מתעלמת מהעובדה למשל שנושא המע"מ על המים התווסף לאחר החלטה של ממשלת קדימה, אז תתקן את השגיאות. בעניין תאגידי המים. תתקן את השגיאות, נו. וכך בהרבה מאוד תחומים נוספים. כבוד השר, תתקן את השגיאות. אנחנו מסתכלים לציבור בעיניים וחושבים ואומרים בגאווה רבה שאין ולא היתה כמעט ממשלה שעשתה כל כך הרבה בזמן כל כך קצר למען האזרחים, בכל התחומים שאתם מזכירים שבוע אחר שבוע ככותרת, בין שזה בנושא הכלכלי-חברתי, בין שזה בנושא המדיני-ביטחוני. ודי אם אזכיר חלק קטן מהפעולות של הממשלה רק בשבועות האחרונים: רק השבוע הממשלה אישרה את פרק הדיור בהמלצות ועדת-טרכטנברג. זהו הפרק הרביעי שהממשלה מאשרת מתוך דוח הוועדה, כאשר בעבר  כמו שאתם זוכרים או לא רוצים לזכור, אושרו כבר פרק המסים, שבזכותו, שוב, הכול דוגמאות על קצה המזלג כי היושב-ראש, בצדק, לא יאפשר לי לתת פה סקירה מקיפה של כל פעולות הממשלה, אבל רק על קצה המזלג אזכיר מפרק המסים את נושא הטבות המס להורים עובדים: 430 שקל נטו בחודש לאבות עובדים שיש להם ילדים עד גיל חמש, 215 שקלים לחודש, הכול בנטו, כמובן, לאמהות עובדות שיש להן ילדים עד גיל חמש, ביטול המסים על אלפי מוצרים, מוצרי חשמל, רכישות באינטרנט עד סכום של 1,200 שקלים. זה במסגרת פרק המסים. פרק הדיור, שאושר אתמול, נועד לטפל בהרבה מהמחדלים של הממשלה הקודמת בתחום הדיור, כמו הקפאת התכנון ויצירת עודף ביקושים מול היצע נמוך, זו עוד פעולה במסגרת הפעולות שהממשלה נוקטת וכבר השפיעו: אותה עלייה במחירי הדיור, שנגרמה כתוצאה מפעולות שחברים בכירים באופוזיציה עשו בעבר, בכוונה טובה אבל בחוסר הבנה מוחלט של שוק הדיור הישראלי, אז כדי לגשר על המחסור הזה קיבלנו החלטה שבזכותה ישווקו בשנים הקרובות כמעט 200,000 דירות חדשות בכל רחבי הארץ, דירות רבות גם באזורי הביקוש העיקריים, מתוכן 40,000 דירות לדיור בר-השגה. גם זכאי הדיור הציבורי, קיבלנו אותם מהממשלה הקודמת במצב מאוד לא פשוט, שמחירי הדיור עולים אבל הסיוע לשכר דירה עומד על סדר-גודל של, דומני, כ-1,200, 1,500 שקלים בחודש. אז ההחלטה שנתקבלה אתמול כמעט מכפילה את הסיוע לזכאי הדיור הציבורי ומעמידה אותו, אדוני היושב-ראש, על 3,000 ש"ח, עד 3,000 שקלים לחודש. לצורך זה הממשלה מקצה כ-800 מיליון שקלים לזכאי הדיור הציבורי בחמש השנים הקרובות, 160 מיליון שקלים בכל שנה. זה, ככה, אדוני היושב-ראש, על קצה המזלג בתחום המיסוי, בתחום הדיור. כמובן, חשוב להזכיר בתחום החינוך את ההחלטה ההיסטורית, וכמובן הכי קל לאופוזיציה להגיד: כן, אבל הגנים עוד לא בנויים. חברים, הגנים לא יכולים להיבנות בן-לילה, אבל התקציב ההיסטורי של מיליארדי שקלים, ליישם אחרי 27 שנה של עיכובים את חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש, זה דבר שאף ממשלה אחרת לא עשתה והממשלה הזאת עשתה, שריינה את התקציב, קיבלה את ההחלטה, יצאה לביצוע, ובזכותה מאות אלפי משפחות יוכלו ליהנות מהקלה של אלפי שקלים בעלויות של הגנים, בסבסוד צהרונים, בהשתתפות בתשלומי הורים, בין שזה לטיולים ובין שזה לטובת ספרי לימוד. ולכן, אדוני היושב-ראש, בתחומים הכלכליים, בתחומים החברתיים, כשאנחנו רואים את המצב של ישראל מול מדינות העולם, שפעם הכלכלות שלהן נחשבו לכלכלות מובילות, וגם פה, כשמדובר על יעדים חברתיים, מה לנו יעד חברתי יותר טוב ויותר חשוב מאשר יעד האבטלה? כאשר מדינת ישראל היום, וזה לא נוח לאופוזיציה להציג את הנתון הזה, נתון האבטלה היום בישראל הוא אולי הנמוך ביותר שהיה אי-פעם במדינת ישראל. חבל שאתה מפהק, חבר הכנסת נחמן שי. אם היו גלי אבטלה בישראל כמו שיש היום בספרד או בארצות-הברית, אני לא חושב שהיית יכול לפהק. כי אז היו כאן מאות-מאות אלפי מובטלים. אז טוב שחברים באופוזיציה יכולים להיות רגועים ולהתעסק בפריימריז ובהליכים הדמוקרטיים החשובים שמתקיימים, וזה בזכות המדיניות החברתית של הממשלה, שהביאה לכך שהיום הנתון של האבטלה הוא אולי הנתון הנמוך ביותר שהיה מאז ומעולם, וגם כוח ההשתתפות בעבודה, או אחוז ההשתתפות בעבודה בישראל, שהוא היה, כזכור לכולנו, די נמוך, נמצא במגמת שיפור בתקופה האחרונה. רק שאצלנו עובדים מקבלים פחות מאשר מובטלים במדינות נורמליות. מאשר מובטלים? כן. העובדים מקבלים פחות מאשר, חברת הכנסת אבסדזה, אנחנו ראינו שאת אפילו התפנית לא רק לפהק, כמו חבר הכנסת שי, אלא אפילו להשתתף בתוכניות ריקודים. וזה בזכות, כנראה, שהמדיניות של הממשלה יכולה לאפשר לחברי האופוזיציה באמת לעסוק בדברים, גם בשעות פנאי איכותיות ומגוונות יותר. זה היה לאות הזדהות עם אותו, שאתה חושב  אני מברך אותך על כך. רבותי חברי האופוזיציה, אולי אתם לא יודעים, אבל השר מבקש כבר לסיים. אתם, בקריאות הביניים, פשוט לא נותנים לו לומר את המלים המסיימות. הוא רוצה לגמור, לא. כי אחרת אנחנו לא נסיים אף פעם את הדיון. אדוני היושב-ראש, בנושא המדיני-ביטחוני, טוב, אני חושב שמובנת לנו עמדתה של חברת הכנסת זועבי. אבל אני לא סבור שהיא מייצגת, לא את רוב הציבור ולא את רוב הכנסת. וברור שמה שמטריד אותה זה ה"חטאים", בעיניה, של המדיניות הישראלית. חבל שחברת הכנסת זועבי וחברים אחרים בבית לא שמים את הדגש על רצח העם שמתבצע בסוריה, על האיומים הקיומיים שהמנהיגות האירנית, גם בתמיכתה בארגוני הטרור וגם באמירות הברורות שלה, ברצון להשמיד את מדינת ישראל. וחברת הכנסת זועבי לא מבינה שאם לכאן יירו טילים עם ראשי נפץ גרעיניים, הטילים האלה לא יבחינו בין תושבי תל-אביב, חיפה, או נצְרת או נצֵרת או יישובים ערביים אחרים. וכשראש הממשלה מביא במדיניות שלו להישגים חסרי תקדים בגיוס של הקהילה הבין-לאומית לצעדים כמו חרם על רכישת נפט, או ניתוק מערכת ה-SWIFT, או הבנקאות האירנית מהרכש הבין-לאומי, אז במקום שגם חברי הכנסת הערבים יבואו לכאן ויצדיעו לראש הממשלה, אתם חוזרים שוב ושוב על אותם טיעונים מוכרים, שלא שכנעו ולא ישכנעו לא את חברי הכנסת ולא את הציבור בישראל. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש מהכנסת, בדחילו ורחימו, לדחות את הצעות האי-אמון. תודה רבה. תודה רבה לשר ארדן, וגם על כך שהוא דיבר באמת בתמציתיות רבה. רבותי, הודעה למזכירת הכנסת, ומייד נעבור להצבעה. הודעה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 7), התשע"ב 2012, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הצעת חוק בית-הדין לעבודה (תיקון מס' 43), התשע"ב 2012, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט, הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 17), התשע"ב 2012, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. תודה. תודה רבה. רבותי, בפנינו שלוש הצעות אי-אמון, שהראשונה שבהן היא הצעת סיעת קדימה, שכותרתה: ממשלת המסים של נתניהו פוגעת במעמד הביניים וממשיכה לייקר את הדלק והחשמל, כפי שנומקה על-ידי חבר הכנסת נחמן שי. נא להצביע, מי בעד האי-אמון? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצעת סיעת קדימה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 34 בעד, 48 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעת קדימה, כפי שנומקה על-ידי חבר הכנסת נחמן שי, לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון של סיעות העבודה ומרצ, שאותה נימק חברנו חבר הכנסת בנימין בן-אליעזר, הלא הוא פואד. נא להצביע, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצעת סיעות העבודה מרצ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 32 בעד, 49 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעות מרצ והעבודה, כפי שנומקה על-ידי בנימין בן-אליעזר, לא נתקבלה. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעות האי-אמון מטעם סיעות רע"ם-תע"ל, בל"ד וחד"ש בנושא: עליית מחירי החשמל והדלק לצד ההזנחה של הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, כפי שנומקה על-ידי חבר הכנסת אחמד טיבי. נא להצביע, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצעת סיעות חד"ש רע"ם-תע"ל בל"ד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 27 בעד, 48 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעות רע"ם-תע"ל, בל"ד וחד"ש, כפי שנומקה על-ידי חבר הכנסת אחמד טיבי, גם היא לא נתקבלה. ר��ותי, אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. אבל לפני כן הודעות למזכירת הכנסת. תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב 2012, הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב 2012, הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון מס' 4, הוראת שעה) (תיקון), התשע"ב 2012, הצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב 2012, הצעת חוק החברות (תיקון מס' 19) (מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת איגרות חוב), התשע"ב 2012. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 11) (איסור קבלה או רכישה של חומר חציבה שנכרה ללא רשיון), התשע"ב 2012, של חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 18) (מסירת מידע על עמלות ללקוח שהוא אזרח ותיק), התשע"ב 2012, של חבר הכנסת רוברט אילטוב, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 98) (קרן ייעודית לחינוך מכספי היטל השבחה), התשע"ב 2012, של חבר הכנסת יריב לוין, הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 18) (מסירת פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין), התשע"ב 2012, של חברי הכנסת יריב לוין, איתן כבל ויוחנן פלסנר, הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (מס' 2) (רישום לנישואין של בני-זוג יהודים), התשע"ב 2012, של חבר הכנסת עתניאל שנלר, הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (מס' 3) (אזורי רישום לנישואין של בני-זוג יהודים), התשע"ב 2012, של חברת הכנסת פניה קירשנבאום וקבוצת חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 190) (מוסדות ציבוריים הפועלים לעידוד התיישבות), התשע"ב 2012, של חברי הכנסת זאב אלקין וציון פיניאן. תודה. תודה רבה למזכירת הכנסת.  הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 39), שאותה יציג יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והפנסיה, חבר הכנסת חיים כץ. נדמה לי שזה החוק ה-105, לא? אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 39), התשע"ב 2012, הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד, עפו אגבאריה, זהבה גלאון, ציפי חוטובלי, עינת וילף, ניצן הורוביץ ואילן גילאון. לצערי הרב, תופעת הנשים המוכות טרם מוגרה כליל מחברתנו והיא קיימת בכל מגזר ומעמד בישראל. אשה מוכה נאלצת לעבור תהליך פנימי מורכב וממושך שבמהלכו עליה להכיר שהיא מוכה לא בגלל "אשמתה", אלא בגלל אשמתו של, לא שומע את עצמי. רבותי, מי שלא רוצה, לא שומע את עצמי. נא לא להפריע, בפרט לא מתחת לבמה. בבקשה. אלא בגלל אשמתו של בן-זוגה, וכן לאזור את תעצומות הנפש, לקום ולעזוב את ביתה ואת בן-זוגה המכה, ולפנות, לעתים כשרק בגדיה לגופה, בעצמה או עם ילדיה למקלט לנשים מוכות, מקלט שלעתים מחייב אותה להעתיק את עיר מגוריה ולעזוב את מקום עבודתה, וכל זאת כדי להימלט על נפשה ולהציל את חייה. השהייה במקלט לנשים מוכות נעשית על חשבון המדינה. כמו כן, אשה מוכה ששוהה במקלט לנשים מוכות זכאית כיום לדמי כיס חודשיים בשיעור של 25% מגמלת הבטחת הכנסה בהתאם להרכב משפחתה. מדובר בסכומים שנעים בין כ-550 לכ-900 שקלים חדשים, שאמורים לספק צרכים דחופים לאשה ולילדיה. יחד עם זאת, בין יתר השיקולים שאשה מוכה עשויה לשקול טרם החלטתה לפנות למקלט לנשים מוכות נמצא השיקול הכלכלי: מה יהיו מקורות הקיום בזמן השהייה במקלט שבאמצעותם תוכל להמשיך ולשלם שכר דירה או משכנתה, ארנונה וחיובים שוטפים נוספים, אותם חיובים שמוסיפים לחול עליה גם כשהיא שוהה במקלט, לכמה זמן יספיקו לאשה מקורות הקיום שברשותה והאם יאפשרו לה להתקיים בכבוד. יצוין כי לפי החוק הקיים אשה שמקבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה תפסיק להיות זכאית לה מכיוון שהיא שוהה במקלט, שבו כל החזקתה היא על חשבון המדינה. מכלול שיקולים אלה עשוי לגרום לחלק מהנשים המוכות לא לפנות למקלט לנשים מוכות, ובכך להאריך את סבלן ולהמשיך ולעמוד בסכנת חיים יומיומית. בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצע לקבוע שאשה בגירה, בכל גיל שהוא, ששוהה במקלט לנשים מוכות באישור לשכת הסעד או משרד הרווחה והשירותים החברתיים תקופה העולה על 30 ימים, תהיה זכאית לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה. הזכאות לגמלה תהיה כפופה למכלול הוראות חוק הבטחת הכנסה, ובהן בדיקת הכנסותיה של האשה. יחד עם זאת, מהגמלה שתשולם לאשה ששוהה במקלט ינוכו 25%, לאור העובדה שהאשה שוהה במוסד וכל החזקתה היא על חשבון המדינה. יצוין כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות הסכימה להוראה בדבר ניכוי כאמור, שכן הדבר הועמד כתנאי לקביעת הזכאות לגמלה. ואולם, כולי תקווה שלמרות זאת המדינה תבחר שלא לנכות שיעור זה מהגמלה, או לכל הפחות למצוא דרך אחרת להבטיח את זכאותה של האשה לסכום בגובה הבטחת הכנסה, כגון המשך תשלומי דמי הכיס החודשיים בשיעורם היום במקביל לתשלום הגמלה. החוק, לפי הנוסח שאישרה הוועדה, יחול על כל אשה ששוהה במקלט ביום פרסומו של החוק תקופה העולה על 30 ימים. הוועדה דחתה את עמדת נציגי משרד האוצר שלפיה רק אשה שהיתה זכאית לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה ערב כניסתה למקלט תוסיף לקבל את הגמלה אם היא שוהה במקלט תקופה העולה על 30 ימים. אבל זאת הסתייגותו של שר האוצר. אני לא יודע אם הוא יסתייג. לא, שר האוצר מבקש את מה שאתה אומר עכשיו. אז מדוע לא קיבלתם את זה בגוף החוק? למה, הוא התעורר כנראה מאוחר. אם תתקבל הסתייגות זו, יתוקן סעיף 2 כך: בפסקה 26 המוצעת, אחרי "30 יום" יבוא "ושבחודש שקדם לשהייתה במקלט, כאמור, היתה זכאית לגמלה". אני אגיד לך, אתה, כי אני, אתה מקדים אותי בשורה. חברי הכנסת חנין וברכה, אתם צריכים לתת לי רשות להשתתף בהצבעה, כי אני מתכוון להצביע בעד החוק, אבל אני מקוזז עם סעיד נפאע, ואתם סתם תפסידו שני קולות. אז אם אתם מרשים לי, אני אשתתף בהצבעה, ברשותכם. תראה, אתה הקדמת אותי בדיוק בשתי שורות. לאור החלטת הוועדה כאמור, הגיש שר האוצר הסתייגות ברוח עמדת נציגי משרדו שהובאה בוועדה. הגיש הסתייגות. אני מבקש לציין שההסתייגות, אם תתקבל, תיצור שני סוגים של נשים מוכות במקלט, אתה צודק. כאלה שיקבלו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה וכאלה, וכאלה שלא יקבלו גמלה,  וכאלה שיקבלו דמי כיס חודשיים זעומים. נכון. מדובר בהבחנה פסולה, האם אתה מתכוון לנמק את ההסתייגות?  אני בטוח שהוא לא רוצה את ההסתייגות. אדוני, אני מאוד רוצה. למה אתה רוצה? קודם כול, אני בטוח שאתה לא רוצה נשים מוכות במקלטים. חס ושלום. אנחנו רוצים, אתה תוכל להשיב לו. המנהג המגונה הזה, אתה תוכל להשיב לו. מדובר בהבחנה פסולה, אדוני שר האוצר. מדובר בהבחנה פסולה בין שני סוגי נשים, יהיו כאלה שיקבלו קצבה ויהיו כאלה שיקבלו דמי כיס, כל מי, תקבל קצבה. ללא כל צורך, וספק רב אם תוכל לעמוד במבחן המשפטי, אבל היו כאלה שיהיו במקלט ויהיו זכאיות, ויהיו כאלה שלא יהיו זכאיות. היה וחברי הכנסת יחליטו לקבלה.  הוא לא מסכים. הוא לא ��סכים עם, עוד אציין, שאם מטרת הצעת החוק היא לשבור את המחסום הכלכלי שמונע מאשה לפנות למקלט, הרי שבקבלת ההסתייגות של שר האוצר אנו מעודדים נשים שלא יהיו זכאיות לגמלה, אתה צודק. להקדים את צאתן מהמקלט בגלל שיקול כלכלי ובלי לבחון את טובת האשה, שלומה וביטחונה. אני פונה לחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בנוסח, לדחות את ההסתייגויות.  לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בנוסח שאישרה הוועדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. תודה רבה. כבוד השר, רגע, עוד משפט אחד, בשביל לא לחזור אחר כך. אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה: לעורך-הדין אייל לב-ארי, לעורכת-הדין נועה בן-שבת, לעורכת-הדין שמרית גיטלין-שקד, לצוות הוועדה: המנהלת וילמה מאור ומזכירות הוועדה מעיין, אתי והדס  איך קוראים למנהלת הוועדה? וילמה מאור. בסדר. ולעוזרי הפרלמנטריים, מנהלת הוועדה המיתולוגית, בשביל זה אמרת "איך קוראים לה" למה לא אמרתי "המיתולוגית". טוב. מנהלת הוועדה המיתולוגית וילמה מאור, ועוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו ולי קטקוב, שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק. תודה רבה. תודה רבה. אדוני סגן שר האוצר, קודם כול אתה, כסגן שר, רשאי להביע את הסתייגויות הממשלה, שכן תוקן תקנון הכנסת. אבל אני מציע לך לא לנמק את ההסתייגות, כי הוועדה דנה והבחינה, הרי מבחינה כספית כמעט שאין הבדל, הבחינה באפשרות שבה יהיו שני סוגי נשים מוכות. ואני מציע, כי נדמה לי,  נדמה לי שבכנסת, על כל מרכיביה, ידחו את ההסתייגות, ואני לא חושב שזה ראוי שתידחה איזו הסתייגות של הממשלה. זה ראוי, בבקשה. פשוט לא נוח לי להצביע נגד הממשלה, אבל אם לא תהיה לי ברירה אני אעשה זאת, כי יושב-ראש הוועדה, שאני סומך עליו מאוד, המליץ בפני לא לקבל את ההסתייגויות. בבקשה, כבוד השר, אני מציע שתנמק ותסביר, אבל אל תסתייג.  לא, לא, אין שני סוגים. לא, טעות. בבקשה. אדוני היושב-ראש, יש פה טעות, אין פה שני סוגים. אוקיי. בהתאם לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א 1980, אני לא שומע את עצמי. בבקשה, נא להגביר את הרמקול. דרך אגב, הרמקול בדוכן, אם לא מדברים לתוך המיקרופונים, בהתאם לחוק, אדוני היושב-ראש, אשה השוהה במקלט לנשים מוכות אינה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה. הצעת החוק נועדה למנוע מצב שבו אשה שהיתה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה טרם כניסתה למקלט, תבחר שלא להיכנס למקלט מחשש לאיבוד הזכאות לגמלה האמורה בתקופת שהייתה במקלט. נוסח הצעת החוק שאושר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות קובע שכל אשה השוהה במקלט כאמור תהיה זכאית בתקופת שהיתה במקלט לגמלת הבטחת הכנסה, אוקיי? בין שהיתה זכאית לגמלה האמורה טרם כניסתה למקלט ובין שלא, וזאת בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. מה מבקשים? מה הממשלה מבקשת בהסתייגות? לתקן את נוסח הצעת החוק כך שהזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בעת שהייה במקלט תחול רק על מי שהיתה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה בחודש שקדם לכניסה למקלט. לא, לא, לא, מה פתאום? למה, למה לא? זה הכול. אין פה שני סוגים, אין פה שום דבר. טוב, אתה עומד על כך שאתה מבקש. יושב-ראש הוועדה אינו חושב שהוא צריך לענות. הוא הסביר היטב מדוע עלולים להיווצר שני סוגים. הדבר הוא לא מהותי ולכן יחליט כל חבר כנסת. אנחנו עוברים להצבעה ואני מודיע שאף שאני מקוזז עם חבר הכנסת נפאע קיבלתי את הסכמת חבריו לכך שאני אוכל להצביע, כי אחרת אתם מאבדים שני קולות. ולכן, רק רגע. קודם כול, הואיל ויש הסתייגות אנחנו מצביעים על שם החוק. מי ��עד, מי נגד, מי נמנע, נא להצביע. שם החוק נתקבל. חברי הממשלה, אני רק רוצה להסביר לכם שיש  56 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע ששם החוק עבר. לסעיף 1 הסתייגות של הממשלה, בקיצור נמרץ. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? כבוד השרים, אתם מסתירים. מי בעד? מי נגד ההסתייגות? ההסתייגות של שר האוצר לסעיף 1 נתקבלה. 32 בעד ההסתייגות, 25 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהסתייגות הממשלה נתקבלה. אם כך, אדוני היושב-ראש, אתה רוצה להצביע בקריאה שלישית? ובכן, אנחנו מצביעים על סעיף 1, כולל ההסתייגות. נא להצביע. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. 60 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 1 נתקבל בכפוף להסתייגות, שגם היא נתקבלה. רבותי, אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על סעיפים 2 ו-3 בקריאה שנייה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. סעיפים 2 3 נתקבלו. 59 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהחוק עבר כהצעת הוועדה ובכפוף להסתייגות לסעיף 1 כפי שנתקבלה בקריאה שנייה. אדוני יושב-ראש הוועדה, אתה לא מבקש להחזיר לדיון, אתה מבקש להצביע על הצעת החוק. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 39), התשע"ב 2012, בקריאה שלישית, כפי שנוסח על-ידי הוועדה ובהסתייגות שנתקבלה לסעיף 1. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 39), התשע"ב 2012, נתקבל. בעד הצעת חוק זו, אדוני היושב-ראש, רבותי היוזמים, 60, נגד, אין, נמנעים, אין. אני קובע שהצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 39) עברה בקריאה שלישית. אני מזמין את אחת מיוזמות החוק, את חברת הכנסת זהבה גלאון, לבוא ולהודות. יושב-ראש הוועדה עשה זאת כבר בדבריו על החוק עצמו. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות לארגון ויצו על היוזמה לחקיקת החוק, לחברי חברי הכנסת שהצטרפו למהלך, ובעיקר ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, שזה החוק ה-100 שלו. 101. ואחד. החוק ה-101. אין דברים כאלה. לכל צוות הוועדה. אני מודה לך שנאבקת ונלחמת. חבל שהאוצר הכניס את ההסתייגות שהוא הכניס. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על הניסיון להשפיע על האוצר, שלא צלח. ושוב, תודה לכל חברי הכנסת. מדובר בבשורה גדולה לנשים מוכות, שעכשיו לא תחשושנה לעזוב את מעגל הטרור הביתי מחשש לאיבוד הבטחת הכנסה. הן תוכלנה ללכת למקלט לנשים מוכות בידיעה שהסכום הזה עומד לרשותן. תודה לכל חברי חברי הכנסת. תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון, וכולנו מאחלים לה שלא תדע צער. תודה רבה.  רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק הנהיגה הספורטיבית (תיקון), התשע"ב 2012. יציג את החוק יושב-ראש ועדת החינוך. בבקשה, אדוני, יבוא ויעלה. אדוני, ממלא-מקום יושב-ראש הכנסת, אם תבוא ותעלה. אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הנהיגה הספורטיבית (תיקון), התשע"ב 2012. חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו 2005, חוקק במטרה להסדיר את תחום הנהיגה הספורטיבית בישראל ולאפשר קיום פעילות ספורטיבית בתחום המוטורי, לרבות עריכת מירוצים וקרטינג. תחום זה מצוי כולו בתחום סמכויותיו ומומחיותיו המקצועיות של משרד התרבות והספורט. סעיף 29(א) לחוק קובע כי כלי תחרותי שאינו טעון רישום ורשיון רכב לפי פקודת התעבורה, או חלקי חילוף של כלי תחרותי כאמור, מותרים בייבוא בכפוף להוראות שיקבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהתיי��צות עם שר התרבות והספורט ושר התחבורה, ולאחר שניתן לכך אישור בכתב מאת רשות מוסמכת. זאת, אף שלמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אין המומחיות, הידע והניסיון בתחום הנהיגה הספורטיבית, ובכלל זה בעניין ייבוא כלים תחרותיים וחלקי חילוף, בשל ההבדלים המהותיים בין כלים אלה לבין כלי רכב רגילים. לפיכך מוצע להעביר את הסמכות להתקין תקנות בעניין זה לשר התרבות והספורט לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הבית לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח שהביאה הוועדה. אני מבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין מירב ישראלי, למתמחה שלה שמרי סגל, למנהלת הוועדה, גברת יהודית גידלי, ולצוות העוזרים טליה, אודי ומרינה. תודה ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת אלכס מילר. כאמור, רבותי, להצעה זו לא הוגשו הסתייגויות וגם לא בקשות לרשות דיבור. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, הצעת חוק הנהיגה הספורטיבית (תיקון), התשע"ב 2012. רבותי, קריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? סעיף 1 נתקבל. 34 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, ההצעה עברה בקריאה שנייה. אדוני יושב-ראש הוועדה, אפשר להצביע בקריאה שלישית? כן. אנחנו עוברים, רבותי, להצבעה בקריאה שלישית, הצעת חוק הנהיגה הספורטיבית (תיקון). מי בעד, רבותי, מי נגד? חוק הנהיגה הספורטיבית (תיקון), התשע"ב 2012, נתקבל. 36 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.  אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 7), התשע"ב 2012, קריאה שנייה וקריאה שלישית, רבותי. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 7), התשע"ב 2012, שהיא הצעת חוק ממשלתית, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. סעיף 7 לחוק מג-דוד-אדום קובע כי מד"א תגבה אגרות ממי שקיבל ממנה שירותים לפי החוק בשיעור שיקבעו שר הבריאות ושר האוצר. מכוח הסעיף הותקנו תקנות אשר מסדירות את תשלום האגרות עבור הסעות חירום באמבולנס של מד"א. בית-המשפט העליון קבע כי על-פי נוסח החוק כיום, מד"א רשאית לגבות תשלומים רק עבור שירותים שנקבעה לגביהם אגרה בתקנות. משמעות הפסיקה הינה כי מד"א לא רשאית לגבות תשלום עבור שירותים אחרים, שאינם הסעות חירום באמבולנס, עד להסדרה חקיקתית של הנושא, בין בחקיקה ראשית ובין בחקיקת משנה. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע להסמיך את מד"א לגבות תשלומים בעד שירותים אחרים הניתנים על-ידה, שאינם הסעות חירום, כגון נוכחות באירועים המוניים, הסעות מתוכננות באמבולנס והדרכות. התשלומים לא יוגדרו כאגרות, ולפיכך מד"א תוכל להפחית מהמחירים שקבעה, והיא לא תהיה מחויבת למחיר אחיד בכל הארץ. עוד מוצע לקבוע כי יראו בתשלומים שגבתה מד"א בעבר, ללא מקור הסמכה בחוק, כתשלומים שנגבו כדין, ולפיכך מד"א לא תהא מחויבת להשיב תשלומים אלו. לגבי אגרות הסעות חירום באמבולנס מוצע לקבוע את ההוראות הבאות: 1. כל תעריפי אגרות החירום יאושרו על-ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 2. הזעקת אמבולנס שהסתיימה ללא פינוי הנפגע לבית-חולים וללא טיפול רפואי לנפגע על-ידי צוות מד"א לא תחויב בתשלום, 3. הזעקת אמבולנס שהסתיימה ללא פינוי הנפגע לבית-חולים אבל ניתן טי��ול רפואי לנפגע על-ידי צוות מד"א בזירת האירוע תחויב בתשלום מופחת. שר הבריאות ושר האוצר יקבעו, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מהו טיפול רפואי המחייב את הנפגע בתשלום. לוועדה נמסר על-ידי משרד הבריאות, כי עריכת בדיקות רפואיות פשוטות לנפגע לא יחייבו את הנפגע בתשלום. עוד מוצע להסמיך את מד"א לקבוע כללים לעניין הנחות או פטורים מתשלום אגרה בשל מצב בריאותי או כלכלי של מקבל השירות. משרד האוצר הגיש הסתייגות, והוא מבקש לקבוע את אישור הוועדה לתקנות האגרות כהוראת שעה לחמש שנים בלבד. אני קורא לכם לדחות את ההסתייגות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית כנוסח הוועדה. יחד עם זה, אם נאשר את זה, לא נמשוך את החוק. אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית, עו"ד נועה בן-שבת, עו"ד שמרית גיטלין-שקד, עו"ד אייל לב-ארי, לצוות הוועדה, המנהלת המיתולוגית וילמה מאור, למזכירות הוועדה מעיין, ענת ואתי, ולעוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו ולי קטקוב, שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק. תודה רבה. תודה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ. אם כן, רבותי, לשם החוק יש הסתייגות של האוצר, לשם החוק אין הסתייגויות. אם כן, רבותי, אנחנו נצביע על שם החוק כהצעת הוועדה. חבר הכנסת כהן, סגן שר האוצר, אתה רוצה לנמק במקום שר האוצר? אין צורך.  הוא רשאי לנמק, השאלה אם הוא רוצה לנמק. תגיד כמה מלים כדי שנצביע על ההסתייגות. למען הסר הספק, אדוני היושב-ראש, בפסקה (2), המלים "אחרי 'ושר האוצר' יבוא 'באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת'" יימחקו. זו ההסתייגות. תודה. אם תתקבל הסתייגות זו, יתווסף להצעת החוק סעיף 4: "הוראת שעה: בחמש השנים שמיום תחילתו של חוק זה יקראו את סעיף 7א(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, כך שאחרי 'ושר האוצר' יבוא 'באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת'". אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. על שם החוק לא היו הסתייגויות. נצביע על שם החוק כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? קריאה שנייה, רבותי. שם החוק נתקבל. 38 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אם כן, שם החוק עבר כהצעת הוועדה. לסעיף 1, כאמור, יש הסתייגות של האוצר, כפי שנימק אותה סגן שר האוצר. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של שר האוצר לסעיף 1. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? ההסתייגות של שר האוצר לסעיף 1 נתקבלה. בעד, 26, 12 נגד. אם כן, ההסתייגות נתקבלה. אנחנו מצביעים על סעיף 1, כולל ההסתייגות שהתקבלה. מי בעד? מי נגד? סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. 42 בעד, אחד מתנגד ואין נמנעים. אם כן, רבותי, סעיף 1 עבר, כולל ההסתייגות, כהצעת הוועדה. לסעיפים 2 ו-3 אין הסתייגות. נצביע על 2 ו-3 כהצעת הוועדה. מי בעד סעיפים 2 ו-3 כהצעת הוועדה? מי נגד? סעיפים 2 3 נתקבלו. 37 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אם כן, סעיפים 2 ו-3 עברו כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. אנו עוברים להצבעה על כל החוק בקריאה שלישית. אדוני יושב-ראש ועדת העבודה, אפשר להצביע בקריאה שלישית? אם כן, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 7), התשע"ב 2012, מי בעד? מי נגד? קריאה שלישית. חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 7), התשע"ב 2012, נתקבל. 38 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק נתקבלה ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.  אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה, חובות דיווח ומרשם), התשע"ב 2012, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יצ��ג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אמנון כהן. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה, חובות דיווח ומרשם), התשע"ב 2012, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת חוק זו היא מיזוג של שתי הצעות חוק, הצעת חוק שיזמה הממשלה והצעת חוק פרטית באותו נושא שיזמו חברי הכנסת דב חנין, משה גפני, דוד אזולאי, אמנון כהן, רחל אדטו, איתן כבל, אברהים צרצור וניצן הורוביץ. הצעת החוק נועדה ליצור נדבך חשוב נוסף בשקיפות המידע הסביבתי בישראל, כך שמידע על פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת על-ידי מפעלים יהיה נגיש לכול באמצעות האינטרנט. הצעת החוק מניחה כי הבאת מידע זה לידיעת הציבור תיצור תמריץ למפעלים לצמצם את פליטת המזהמים לסביבה ותאפשר לציבור לפקח ביתר יעילות על מעשיהם ומחדליהם של המפעלים. הנתונים יאפשרו גם לגופי האכיפה לגבש מדיניות ראויה ולפקח ביתר יעילות על פעילות מזהמת. הצעת החוק מטילה על מפעלים חובת דיווח שנתית על כמויות חומרים מזהמים ופסולת אשר נפלטו או הועברו לסביבה מהמפעלים. כמו כן קובעת הצעת החוק כי יוקם מרשם פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת ממפעלים לסביבה וכן רשימת מצאי אשר תכלול מידע על חומרים מזהמים, שפכים ופסולת אשר נפלטו לסביבה ממקורות שונים, כגון תחבורה על כל ענפיה, חקלאות ומקורות זיהום קטנים. המרשם ורשימת המצאי יהיו פתוחים לעיון הציבור, בכל עת, באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ויעודכנו אחת לשנה לכל הפחות. הצעת חוק זו מבטיחה כי כל אדם המעוניין בכך יוכל באמצעות האינטרנט וללא תשלום, לקבל מידע על אודות פליטות והעברות של חומרים מזהמים או פסולת באזור מגוריו, וכן מידע נוסף על אודות פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת. החשיבות הרבה בנגישות המידע הסביבתי לציבור הוכרה באמנת מועצת האומות המאוחדות בדבר נגישות המידע, שיתוף ציבור בקבלת החלטות ונגישות לצדק בנושאים סביבתיים. מכוח אמנה זו נחתם פרוטוקול קייב, אשר מטרתו להגביר את נגישות המידע לציבור, את שיתוף הציבור בקבלת החלטות בנושאים סביבתיים כמו גם את המניעה וההפחתה של פליטות לסביבה, באמצעות יצירת מרשם פליטות והעברות של חומרים מזהמים לסביבה. החשיבות הרבה ביצירת המרשם הוכרה גם על-ידי האיחוד האירופי וכן על-ידי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD, אשר קרא למדינות החברות בו לאמץ את המנגנון האמור. הצעת חוק זו מיישמת את התחייבויותיה של ישראל במסגרת תהליך הצטרפותה ל-OECD כמו גם את עקרונות פרוטוקול קייב. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית מצאה הוועדה כי יש לערוך בה מספר לא קטן של שינויים, בין השאר כדי להתאים את הצעת החוק לפרוטוקול קייב. כך, למשל, החליטה הוועדה להדגיש בהוראות החוק את העיקרון שלפיו המפעלים נושאים באחריות לכך שהדיווחים שלהם ישקפו את המצב העובדתי לאמיתו ויהיו אמינים ומהימנים. על כל מפעל מדווח לחשב את הנתונים באמצעות שיטת החישוב המיטבית, שיטת חישוב המביאה למידע מדויק ככל הניתן, בהתבסס על נתונים הזמינים באורח סביר למפעל המדווח, כאשר הרשם מוסמך להורות מה היא שיטת החישוב המיטבית. לעניין רשימת המצאי החליטה הוועדה לקבוע כי סוג המידע שייכלל בה, ייקבע על-ידי הרשם בין השאר על-פי מידת הסיכון לבריאות הציבור או לסביבה ולאחר הליך שיתוף ציבור. כן מוצע כי הרשם יוכל לדרוש מרשות ציבורית למסור לו מידע הנדרש לצורך עריכת רשימת המצאי. עוד נכללה בהצעת החוק מסגרת שתאפשר למשרד להגנת הסביבה להעריך את היעילות הסביבתית של מפעלים ולפרסם לציבור, לראשונה בישראל, דירוג של מפעלים לפי יעילותם הסביבתית. כמו כן מצאה הוועדה כי הסנקציות שנכללו בהצעת החוק המקורית לא היו מאוזנות, ולכן החליטה, מצד אחד, שיש להחמיר באופן משמעותי את הענישה, ומאידך גיסא להפחית באופן משמעותי את סכומי העיצום הכספי. לסיום, בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית סברה הוועדה כי אין להשית על המפעלים אגרה למימון המרשם וכי מימון הפעלת החוק צריך לבוא מתקציב המשרד להגנת הסביבה. הצעת חוק זו מוגשת ללא הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. תודה רבה. תודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אמנון כהן. רבותי, להצעה זו אין הסתייגויות, אבל יש בקשה לדיבור של חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת דב חנין, לרשותך חמש דקות. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, אנחנו היום, עמיתי חברי הכנסת, עושים מהפכה בתחום הסביבתי. המהפכה הזאת היא מהפכת השקיפות הסביבתית, הפיכת הנושאים הסביבתיים לידועים, לשקופים לציבור. לא צריך להיטרטר לחפש אינפורמציה, כל המידע הסביבתי ייאסף, יקוטלג ויועבר לידי הציבור באופן שיטתי על-ידי רשויות המדינה. זוהי תפיסה מודרנית של איך הניהול הסביבתי צריך להיעשות. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, להביע הערכה לצוות המחקר של "אדם טבע ודין", שעשו עבודה מעולה בגיבוש העקרונות הבסיסיים שעליהם בנינו את הצעת החוק הפרטית שהוגשה קודם, אני רוצה להביע הערכה לשר להגנת הסביבה גלעד ארדן ולצוות משרדו, שבהמשך גיבשו גם הצעת חוק ממשלתית, רוצה להביע הערכה גם לשר וגם לצוות משרדו על הנכונות לשיתוף פעולה מעשי, רציני. לפעמים היו ויכוחים, אפילו ויכוחים לא פשוטים, אבל בסופו של דבר הצלחנו להגיע להסכמות ולהגיע לוועדה בעמידה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל יוזמי הצעת החוק הפרטית שקדמה להצעת החוק הממשלתית. עמיתי חברי הכנסת, לשקיפות סביבתית יש שני ממדים חיוניים: הממד הראשון הוא הממד הדמוקרטי. יש לנו זכות לדעת מה נפלט לסביבה שלנו, מה נפלט לאוויר שלנו, מה מגיע למים שלנו, מה מגיע לאדמה שבה אנחנו מגדלים את היבולים החקלאיים שלנו. יש לנו זכות לדעת מה מזהם את הסביבה שלנו. להצעת החוק הזאת יש גם ממד אופרטיבי. הממד האופרטיבי הוא השפעה מעשית גדולה, מרחיקת לכת, של השקיפות הסביבתית על המצב הסביבתי. ההשפעה הזאת היא השפעה שיש לה שלושה מישורים: המישור הראשון הוא השפעה על הציבור. ציבור שער לזיהומים הסביבתיים, ציבור שמכיר את הסיכונים הסביבתיים הוא ציבור מודע, הוא ציבור שיודע להיאבק על זכויותיו, הוא ציבור שיודע לפעול באופן נכון ורציונלי מול סיכונים ומול איומים. האפקט השני של הצעת החוק הזאת הוא כמובן על הרשויות: על הרשויות של הממשל המרכזי, על הרשויות של השלטון המקומי. הם חייבים לשקף לציבור, הם חייבים לפעול. חובות דיווח וחובות שקיפות מניעות את הרשות לפעול בצורה יותר אפקטיבית ויותר מעשית. אפקט שלישי של ההצעה או של החוק מגיע למזהמים עצמם. הספרות מלמדת שכאשר גורמים מזהמים יודעים שהם פועלים במערכת שקופה, השקיפות עצמה משנה את ההתנהגות שלהם. כאשר מפעלים ידעו שיש מדד סביבת�� לפעולתם, כאשר מפעלים ידעו שיש מדד שיודע להעריך ולמדוד את הזיהומים שהם מייצרים, הם יתנהגו בצורה שקולה, זהירה ומידתית יותר. עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה שונה בתכלית בנקודת המבט הרעיונית שלו מחוק חופש המידע. חוק חופש המידע מטיל את הנטל על האזרח ללכת, לדרוש, לבקש מידע, להגיש בקשה, לשלם אגרה ולרוץ אחרי הרשויות כדי שהרשויות יספקו לו או לא יספקו לו את המידע שהוא מבקש. בחוק הזה התפיסה היא תפיסה הפוכה: במקום משיכה של מידע על-ידי הציבור, דחיפה של מידע לאזרחים על-ידי הרשויות. זוהי התפיסה המודרנית, הנכונה, בנושאים סביבתיים. תפיסה כזאת קיימת גם במדינות אירופה המתקדמות, וטוב שמדינת ישראל מיישרת פה קו עם המדינות המתקדמות ביותר במודל של שקיפות סביבתית שהוא מודל דמוקרטי ואופרטיבי, כפי שאמרתי קודם לכן. עמיתי חברי הכנסת, בחוק הזה ישנם מנגנוני אכיפה מאוד אפקטיביים, הן אכיפה פלילית והן אכיפה מינהלית. אנחנו למדים וחוזרים ולמדים שמנגנוני האכיפה המינהלית שהכנסנו לראשונה בחוק המזהם משלם, אחד מחוקי הבסיס של המהפכה הסביבתית הגדולה בחקיקה, שנעשתה בקדנציה הקודמת, הם מנגנונים נכונים, אפקטיביים ויעילים. אנחנו מכניסים את המנגנונים האלה לחוקים נוספים, וטוב שכך, ועם הזמן המשרד להגנת הסביבה יותר ויותר ישתמש במנגנונים האלה ויבצע באמצעותם אכיפה שהיא גם מהירה יותר וגם אפקטיבית יותר. תודה. אני רוצה רק להודות, כדי לא לעלות פעם נוספת. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, קודם כול להודות ליושב-ראש הוועדה שלנו, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אמנון כהן, שניהל את הדיון גם ברצינות, גם ביעילות וגם במסירות מאוד רבה. אני רוצה להודות כמובן לצוות הוועדה, ליועץ המשפטי של הוועדה, ליועצים המשפטיים של הוועדה, על העבודה המצוינת שלהם. אני רוצה לחזור ולהודות לארגון "אדם טבע ודין", לשר להגנת הסביבה, לצוות המשרד להגנת הסביבה על שיתוף הפעולה המצוין בינינו, ואני מקווה שכך נקדם חוקים סביבתיים חשובים רבים נוספים. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת דב חנין. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, הצעת חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה, חובות דיווח ומרשם), התשע"ב 2012. השר ידבר אחרי ההצבעות. רבותי, מי בעד? מי נגד? קריאה שנייה. סעיפים 1 39 נתקבלו. בעד, 33, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, רבותי, ההצעה עברה בקריאה שנייה. אדוני יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להצביע. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה, חובות דיווח ומרשם), התשע"ב 2012, נתקבל. בעד, 32, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אדוני השר גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, מבקש לומר מילות תודה לכל העוסקים במלאכה. תודה, אדוני היושב-ראש. בראש ובראשונה אני רוצה להודות לידידי חבר הכנסת אמנון כהן, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, שמוכיח בכל תפקיד שהוא עושה בכנסת, גם כיושב-ראש ועדת הכלכלה בעבר, וגם בוועדה הזאת, שהוא באמת מנהל אותה ביד רמה ולא מבזבז זמן, מקדם חוקים מאוד מאוד חשובים לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני באמת מודה לו על כך מעומק הלב. החוק הזה, שיש לו גרסה ממשלתית ויש לו גרסה שהוביל אותה חבר הכנסת חנין, שעל עשייתו בתחום של הסביבה באמת כבר אין צורך להכביר מלים, יחד עם חברי כנסת נוספים שהובילו את החוק, בעצם הביא לכך שישראל מקבלת היום חוק סביבתי ששם אותה באמת במקום אחר לגמרי. היום אנחנו יכולים לומר שבחלק מהתחומים הסביבתיים, אני תמיד מתלונן שישראל נמצאת בפיגור של עשרות שנים בתחום הזה של דיווח לציבור ושקיפות, שזה אחד מהערכים המרכזיים שה-OECD מוביל, ישראל בזמן מאוד קצר עומדת להיות אחת המדינות המובילות. כדי שיהיה ברור, מדובר פה במנגנון בלי צורך שהציבור יגיש בקשות על-פי חוק חופש המידע ואגרות וכו', מנגנון שמביא את עידן האינטרנט והשקיפות לתחום של הגנת הסביבה, כי כל אזרח ואזרחית יוכלו לראות, על-ידי כניסה לאתר של המשרד להגנת הסביבה, את כל הפליטות והפסולות של כל המפעלים המזהמים בעלי ההשפעות המשמעותיות. הם בעצם יחויבו לדווח על הכמויות של הפסולת והפליטות, והדבר הזה יעודכן כל הזמן און-ליין. מובן שהשקיפות הזו תיתן לנו ולרשויות כלים לקבל החלטות ולעצב מדיניות טובה ונכונה יותר שתשפר את הסביבה ואת איכות האוויר, ואני מעריך שהיא גם תשפיע על בעלי המניות של אותם חברות ומפעלים שיחששו מהשקיפות הזו, כי יגיע גם היום שבו לא רק בגלל המחיר של מוצר האזרחים יעשו חרם ולא יקנו אותו אלא גם מפני שהם ידעו שאותה חברה שמייצרת את המוצר גם מזהמת את הסביבה במידה לא לגיטימית ושעולה על הנדרש. כשמדברים על צדק חברתי צריך לזכור שצדק סביבתי הוא חלק בלתי נפרד. אם כתוצאה מאותה מערכת של שקיפות נראה שאזור אחד בארץ סובל מכמות זיהומים הרבה יותר גדולה מאזור אחר, אז באמת צריך למקד את מאמצי הממשלה ואת ההשקעות הממשלתיות באותו אזור. לכן החוק הזה כל כך חשוב. שוב, אני מודה לוועדה, לחבר הכנסת אמנון כהן, לחבר הכנסת חנין, וכמובן כמובן לאנשי המשרד להגנת הסביבה שעושים מאמצים אדירים לעמוד בקצב של כל החוקים הסביבתיים שעוברים בשנים האחרונות, ללשכה המשפטית, לאשכול תעשיות במשרד. תודה לכולם. וכמובן לצוות המקצועי של ועדת הפנים והגנת הסביבה וללשכה המשפטית שם. תודה רבה. אדוני השר, תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא הבא, והוא: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 190) (מוסדות ציבוריים הפועלים לעידוד ההתיישבות), התשע"ב 2012, של חברי הכנסת זאב אלקין וציון פיניאן, קריאה ראשונה. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת שלמה מולה. סליחה. בבקשה, חבר הכנסת אלקין יציג את החוק, ואחר כך ראשון המשתתפים בדיון הוא חבר הכנסת מולה. אדוני היושב-ראש, חברי השרים וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג לקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 190) (מוסדות ציבוריים הפועלים לעידוד ההתיישבות). הצעת החוק מאוד מאוד פשוטה. ברשימה של מטרות ציבוריות בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9(2)(ב), היא מציעה להוסיף כאחת מהמטרות הציבוריות מטרה חדשה של עידוד התיישבות. החקיקה הראשית מסדירה מספר מטרות ציבוריות כמו חינוך, בריאות, סעד, דת וכו', שעמותות שפועלות בתחום הזה נהנות מהטבת מס לתורמים לעמותות האלה. התברר שעמותות שעוסקות בשנים האחרונות יותר ויותר בתחום עידוד ההתיישבות בגליל ובנגב נפלו בין הכיסאות, כי עידוד ההתיישבות זה לא בדיוק חינוך, עידוד ההתיישבות זה לא בדיוק תרבות ועידוד ההתיישבות זה לא בדיוק דת. אז, לפעמים ניתן להתחכם, ועמותה שעוסקת בהתיישבות יכולה להציג את עצמה כעמותה שעוסקת בפרויקט חינוכי ולנסות לקבל את המעמד. אבל חלק ניכר מהתנועות, שמוכרות לרבים מחברי הכנסת בבית הזה, כמו למשל תנועות "אור" ו"איילים", למעשה יש להן בעיה לגשת למס הכנסה, לפקידי מס הכנ��ה, ולבקש את המעמד הרלוונטי. לכן, למעשה, באה הצעת החוק הזאת לסגור את הפער הזה ולתקן את המעוות, כאשר כמעט כל נושא יכול היום לקבל את המעמד של תמיכה בתחום של הטבות מס, ואגב בלי שום קשר להבחנות אידיאולוגיות. למשל בנושא הדת מגישים לבניית בתי-כנסת ומגישים לבניית מסגדים. כל נושא אפשרי מקבל את התמיכה. אותו דבר בנושא של תרבות ואותו דבר בנושאים האחרים. ועדת הכספים מאשרת, וחברי כנסת ותיקים, במיוחד אלה שהיו חברים בוועדת הכספים מכירים את זה, שבערך פעם בכמה שבועות, פעם בחודש, יש כל פעם רשימה בסדר-גודל של כ-100 עמותות שמקבלות את המעמד לאחר שמס הכנסה בחן את הנושא והגיע למסקנות שהם עונים לקריטריונים. עד לשנים האחרונות כל הנושא של עידוד ההתיישבות בכלל לא נזקק לעזרה של העמותות. המדינה נשאה בעול של עידוד ההתיישבות במשך עשרות שנים. לצערי, בשנים האחרונות יותר ויותר התחום הזה הוא נחלתן של העמותות. אני מברך את העמותות על העבודה הנפלאה. מובן שהייתי מעדיף אם לא היינו נזקקים להן ואם המדינה היתה עושה את כל המלאכה. אבל, לצערי, זה לא המצב. שוב, הזכרתי רק שתי דוגמאות מפורסמות של חבר'ה צעירים ומצוינים, גם ב"אור" וגם ב"איילים", שבזכותם מוקמים היום גם כפרי סטודנטים בנגב וגם יישובים חדשים. אגב, מובן שהרבה פעמים גם במימון ממשלתי, אבל המימון הממשלתי הזה לא מספיק, והם מגייסים לא מעט תרומות. לכן הם פנו אלי וביקשו לקדם את הצעת החוק הזאת שתסדיר את הבעיה ותאפשר לעמותות הרלוונטיות לפנות למס הכנסה ולבקש את המעמד, שכפי שאמרתי נהנות ממנו עמותות רבות ומגוונות גם בימין וגם בשמאל, גם יהודים, גם מוסלמים וגם נוצרים, וכמעט כל עמותה אפשרית במדינת ישראל חוץ מדווקא מספר קטן של עמותות. אני שמח שהממשלה החליטה, זה לא היה פשוט אבל הצלחנו לשכנע את משרד האוצר, שאף פעם לא אוהב להרחיב את מספר הנושאים שנהנים מהטבת מס, לתמוך בהצעת החוק. יותר מזה, למעשה, הנושא הזה פועל כבר היום, כי שר האוצר, ואני מברך אותו על כך, הזדרז ובסמכות שיש לו הכניס את המטרה הזו כחלק מהמטרות שכבר היום העמותות יכולות להגיש ולבקש בגללן את המעמד. למה, עם זאת, צריך את החקיקה הראשית? כי למעשה החקיקה הראשית מנציחה את זה לדורות, שר אוצר אחד הכניס, שר אוצר אחר יכול להוציא, ובמקרה הזה החקיקה הראשית תכניס את זה ויהיה הרבה יותר קשה לשנות את זה אם וכאשר מישהו ירצה לשנות. סביב הצעת החוק הזאת התעורר ויכוח משני סוגים. ויכוח אחד, כשדנו בוועדת כספים, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, הממשלה רצתה לצמצם את ההגדרות לכך שיהיה כתוב, אני מפשט, יש שם נוסח ארוך, אבל הרעיון היה עידוד התיישבות לפי סדרי העדיפויות שנקבעים בממשלה. הציע יושב-ראש ועדת הכספים שלקריאה ראשונה בינתיים לא לצמצם, ולהשאיר את הניסוח הרחב, מתוך חשש שאולי עמותות, נניח, שפועלות בפרויקטים שהממשלה במקרה תומכת בהם אבל לא משקיעה, תהיה להן בעיה להוכיח: כן הממשלה מעודדת, זה כן סדר עדיפויות, לא סדר עדיפויות. אנחנו נדון עוד על ההגדרה המדויקת, וככה סיכמנו עם הממשלה, לקראת קריאה שנייה ושלישית של החוק. הוויכוח השני שהתעורר, ואליו אני רוצה להתייחס בסיום, אדוני היושב-ראש, היה ויכוח שבעיני הוא היה, אני חייב להגיד, הזוי. באו כמה חברי כנסת בוועדת הכספים ואמרו: אנחנו כעיקרון בעד עידוד התיישבות, אבל אנחנו חוששים שמא יהיו עמותות שעוסקות בהתיישבות ביהודה ושומרון רחמנא ליצלן, ואולי גם הן י��הנו מהחוק הזה. אגב, אמרנו בדיון בוועדה שהעמותה הראשית שעוסקת בהתיישבות ביהודה ושומרון, עמותת "אמנה", לא צריכה את זה. יש לה קרן שנהנית מהמעמד הזה כבר שנים רבות, ולכן היא דווקא לא פנתה אלי ולא ביקשה לקדם את החוק, אלא ביקשו תנועות שעוסקות בנגב ובגליל. אבל עדיין, להפתעתי הרבה גיליתי שישנם חברי כנסת שמבחינתם עצם הצל של ספק של חשש שאולי איזה גורם שאולי עוסק בהתיישבות בגוש-עציון או במעלה-אדומים, אולי ייהנה מזה, אז זה סיבה מספקת כדי להפיל הצעת חוק שלמעשה מטרתה לעזור להתיישבות בנגב והגליל. אגב, נשאלתי בוועדה, נמצאים פה חברינו חברי כנסת ממפלגות ערביות, נשאלתי: האם זה חוק ליהודים בלבד? והתשובה היא חד-משמעית לא. בזמנו רצינו להציע הצעת חוק בניסוח,  בניסוח, כן, כן. אני מצטט. שאל חבר הכנסת שכיב שנאן. בניסוח אין בעיה, אבל בפועל אין, מה זה "בפועל"? בפועל זה מס הכנסה.  אין התיישבות, אין שום יישוב ערבי שהוקם מאז קום המדינה, למה? ממשלת ישראל תומכת, למשל, בהקמה של יישובים חדשים לאוכלוסייה הבדואית, לדוגמה, בנגב. ממשלת ישראל תומכת ורוצה לפתח את התיישבות הדרוזים בצפון, וכל העמותות שיעסקו בנושאים האלה ודאי שיקבלו ויפנו למס הכנסה בדיוק באותה צורה שמי שבונה מסגד, בנושא של דת לא כתוב שזה בית-הכנסת. אותו הדבר גם כאן. לכן, גם בנושא הזה ניתנו הבהרות מאוד מאוד ברורות לגבי הניסוח של הצעת החוק. מה העלות התקציבית של החוק? קשה מאוד להעריך את העלות התקציבית של החוק מסיבה מאוד מאוד פשוטה, כי למעשה, כפי שאמרתי, מדובר על מספר קטן מאוד של עמותות. כששאלו את משרד האוצר, אתם מכירים את התשובה של משרד האוצר, הוא אמר: השלכות רוחב וכו'. זה יכול להגיע, לא, כי זה ישליך על ההצבעה, איזה רוב צריך לקבל בקריאה ראשונה. לא, לא, לא, לא. הממשלה לא מתנגדת, לכן זה לא משליך על ההצבעה. זו לא הצעת חוק תקציבית, אם זו שאלתך. זו השאלה. הממשלה תומכת בהצעת החוק, ולכן הצעת החוק לא מוגדרת כתקציבית אלא נהנית מתמיכת הממשלה. ואני פונה לחברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה בקריאה לאשר את הצעת החוק ולעשות חסד עם אותם חבר'ה צעירים נלהבים, ואגב, רובם, ממה שאני מכיר, לא מצביעים למפלגה שאני מייצג אלא מצביעים למפלגות שהאופוזיציה מייצגת, ועסוקים בפיתוח הנגב והגליל. תודה רבה.  תודה, אדוני. חברי הכנסת, יש כמה חברים שרשומים לדיון בחוק. הרשימה סגורה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת שלמה מולה  שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חבר הכנסת אלקין, אני לא מכיר אותך כבן-אדם תמים, ואני חושב שאם אתה חשבת שאנחנו לא נעלה על כך, אתה פשוט טעית. אתה זורה חול בעיני הציבור. הצעת החוק הזו באה אך ורק, יש לה תכלית אחת: לשרת את יהודה ושומרון ותו לא. אם אלקין היה רוצה באמת לקדם את הגליל ואת הנגב ואת אותם אחד או שניים היישובים, אולי ערביים, שייבנו בעתיד, אתה היית כולל את זה בנגב-גליל. בוא בבקשה, בוא נעשה דיל: אני מביא לך את כל האופוזיציה, ואם אתה תבוא ותגיד: אני בעד חוק גליל-נגב וגושי התנחלויות, אולי אני הייתי מסכים אתך.  רק רגע. שנייה, שנייה רגע. שנייה רגע. הצעת החוק הזו באה בעצם להעביר תקציב אוטוסטרדה למקומות שבהם אלקין רוצה להיבחר בליכוד. זה כל הסיפור, זה כל העניין. מה רע? לא אמרתי שרע, לא אמרתי שרע. לפחות הציבור ידע על מה רוצה אלקין לקדם את הצעת החוק. אני התפלאתי דווקא על הרב גפני,  שהוא יחזור לקדימה?  הרב גפני בדרך כלל הוא בן-אדם רציני מאוד. כשאנחנו באנו אליו, טענו את טענותינו במהלך הדיון, דווקא הוא היה מאוד נדיב. אני מאוד התפלאתי. בדרך כלל אתה לא נותן שיעבדו עליך. אלקין רוצה לעבוד עליך, ואתה לפחות, אפילו, דרך אגב, הממשלה בדרך כלל מגמגמת. גם בחוק הזה גמגמה. מה היא אמרה? אמרה: אולי אנחנו נתמוך בסדר עדיפויות של הממשלה, התיישבות שהממשלה תעדיף. מה זה להעדיף? ברור שבממשלה הזו תמיד יהודה ושומרון יהיו בעדיפות עליונה. אולי תהיה ממשלה אחרת שתקבע אחרת. לכן, לא רצו לכבול את ידם. אבל אני לא מתפלא על אלקין. זו האג'נדה שלו, זה בסדר. שכיב שנאן, אני מסתכל עליך. איפה העצמאות? איך אתם יכולים לתמוך בהצעת החוק הזו? איך אתם יכולים לבוא ולהגיד, לתת לאיזה התנחלות שבסוף אין בה עתיד, ועם ישראל יצטרך להיפרד מאותן התנחלויות. אבל למה אתם רוצים לתת כסף להם? למה? זה נכון, אני יודע שחברי העצמאות, אתם קורצים לביבי נתניהו. הרכבתם את הקואליציה. שר הביטחון נהנה מאוד מהממשלה הזאת, זה בסדר גמור.  שר הביטחון, אבל אתם ליברלים, אתם ליברלים. איך אתם יכולים להסכים להצעה כזו? אני אומר לך, גברתי עינת, את יודעת, כשלוקחים כסף, בעצם מה שקורה, כשלא לוקחים מס מאותם המתיישבים ומאותם מקומות, בסופו של דבר זה גורע מאוכלוסיות החלשות, והם צריכים חינוך, הם צריכים רווחה, הם צריכים התיישבות, הם צריכים דיור ציבורי.  מה שקורה כאן, לוקחים פשוט כסף, לא יגבו מסים, ואז ילך לשם. בסופו של דבר, האוכלוסיות שזקוקות באמת לטיפול לא יקבלו טיפול. למה אתם לא יכולים לחשוב חכם? עכשיו, אלקין, איך הוא עובד עליכם? הוא מדבר על "איילים", זה נכון. "איילים" זה כפר סטודנטים מצוין, צעירים אידיאליסטים בנגב, זה מצוין. אם הוא היה נותן רק להם הייתי גם נותן ונותן. אבל למה לתת למקומות שהם במחלוקת בעם ישראל? אתם יודעים שבסופו של דבר עם ישראל יצטרך להיפרד מההתנחלויות. למה להשקיע מיליארדים מיותרים שבסופו של דבר לא ישרתו את עם ישראל? תודה רבה. תודה רבה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת דורון אביטל. בבקשה, אדוני. ולאחריו, חבר הכנסת עתניאל שנלר.  האמת שלא הייתי בטוח שאני אדבר, אבל זאב אלקין דיבר על דיון הזוי בוועדת כספים. ראו, החוק הזה יש לו שני קצוות מוזרים. חוק לעידוד התיישבות שמנוסח באופן ריק בלי סדר עדיפויות. כמובן זו הטבה ריקה. התיישבות היא תמיד עידוד של משהו על פני משהו אחר, יישוב ספר על פני יישוב במרכז הארץ, או משהו מהסוג הזה. החוק הזה במקור שלו היה חוק לעידוד ההתיישבות הציונית, והמלה "ציונית" הושמטה בגלל התנגדות משפטית. ככלל אני רוצה להתריע פה על שימוש נדוש ומוגזם במלה "ציונית". פרס היצירה, יצירת האמנות הציונית, של שרת החינוך והתרבות, רק חִשבו שיהיה פרס על מדע ציוני, ערכות ללימוד ציונות. כל הרעיון הזה שציונות היא משהו שהוא לא מתחדש, שהוא לא משהו, ציונות של 1948 אינה ציונות של 2012, שציונות זה לא נושא שהוא נושא פוליטי, שנדרש פה דיון אמיתי לגבי מה הנגזרות שלו. ולכן אני אומר, חוק שביסודו יש משהו, תסלחו לי, לא כשר, הושמטה מלה, ולאחריה מנסים לשכנע אותנו שההשמטה הזאת היא מקרית, איננו חוק כשר. תתכבד הממשלה, תחליט מהם סדרי העדיפויות שלה, מהם הגבולות שהיא רוצה לנסח למדינה הזאת, איפה יישובי הספר, ואנחנו באופוזיציה נחליט האם אנחנו תומכים בהתיישבות הזאת. אבל כל עוד החוק מנוסח בצורה כזאת פתוחה וחסרת אחריות, איננו יכולים לתמוך בחוק הזה. תודה רבה. תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עתניאל שנלר, ואחריו, חבר הכנסת דב חנין. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה ולחבר הכנסת פיניאן שהגישו הצעת חוק ציונית ממעלה ראשונה, ואני לא מבין את חברי מקדימה. אני עכשיו מדבר בשם הציונות. ציונות זה עלייה והתיישבות, וכל מי שמדבר נגד התיישבות בגליל, בנגב, מייד אני אדבר גם על מה שאתה הצעת, מולה, בכל מקום בארץ-ישראל, הוא קודם כול מדבר נגד המפעל הציוני, נקודה. גם אם יש לנו ויכוח איפה להשקיע את הכסף. זה הוויכוח. לכן בבסיס הדבר, להגיד שהולכים נגד עידוד ההתיישבות בארץ-ישראל, נפלנו על הראש? מדינה ציונית בנגב, בצפון, ביהודה ושומרון? מה קרה לנו? אנחנו בעד הנגב והגליל. ירדנו מהפסים? מילא, אנחנו לא במרכז. אבל אנחנו כבר מעבר לציונים גם? ירדתם מהפסים. אתה הצעת, מולה. אתה הצעת. אתה אמרת: גושי התיישבות, כן, מקומות אחרים לא. נכון. מישהו יכול להגדיר מהם, הגדרות ערכיות כאלה? אתה יודע, אני לא גר בגושי ההתיישבות. מה אתה אומר? הממשלה. אני לא גר בגושי ההתיישבות, לא מגיע חינוך לילדים שלי? לא מגיע לי שירותים? מגיע לך. תחליט הממשלה להוריד אותי מביתי, אם יחליט העם להוריד אותי מביתי, יהיה ויכוח. העם יחליט. יכול להיות שאתם יודעים מה דעותי. יכול להיות שחלק יגידו: צריכים להישאר, חלק לא. אבל עד אז הילדים והנכדים שלי לא יכולים לקבל את מה שאתה מקבל בתל-אביב? אתם פשוט ירדתם מהפסים. בתל-אביב לא מקבלים שום ניקוד. אבל בגליל מקבלים? בנגב מקבלים? בגושי ההתיישבות מקבלים? למה אתה משווה? למה דם של ילד באלון-מורה, שהוא בגוש התיישבות, פחות חשוב מהדם של הילדים שלך? אתה מבקש העדפה. אתה מבקש העדפה. מאיפה עזות המצח ללכת נגד המפעל הציוני? אתה מבקש העדפה. לכן תודה לכם שהעליתם את החוק הזה, וחשוב שכל מפלגה ציונית תתמוך. ואני אומר לכם, הדיון איפה תהיה התיישבות הוא יהיה דיון, יהיה דיון נוקב מאוד, קשה מאוד, וכולנו נתווכח עליו. ומה שלא צריך להיות, כנראה אם ייגזר, לא יהיה. אבל אי-אפשר להגיד: לא לפתח את הארץ הזאת במדינה ציונית. סדרי העדיפויות שלך, אני אומר לכם, קדימה, אתם בורחים מהעם. אתם בורחים מהציונות. אתה תגיד לי מה זו ציונות? אתה תגיד לי? תחזרו. לא, תחזרו. אין קשר בין ההסדר המדיני לבין החוק הזה. הסדר מדיני זה סיפור אחד, והיכולת לעזור להתיישבות כערך ציוני של יישוב הארץ, אולי רק אנשים כמוני, ש-30 שנה גרים בהתיישבות, אולי מפני שאני עבדתי וגדלתי במשק, וחפרתי את האדמה וחרשתי וזרעתי, אני מבין את הערך של ההתיישבות. אי-אפשר מהכול לעשות פוליטיקה. בסוף גם על הציונות תעשו פוליטיקה? ההגדרה של הציונות היא פוליטיקה. מהי ציונות? בושה גדולה. ראוי שקדימה, כמו כל הבית הזה, תתחילו לתמוך בציונות. מהי ציונות, זו שאלה פוליטית. מספיק שהכול יהיה פוליטיקה. מדינה שהכול נמדד בפוליטיקה? אין טיפת ערכים בבית הזה? אני אתנחם בערכי העבודה, בערכי ההתיישבות, תודה, אדוני. אני חושב שהמשך הדיון ייעשה בסיעה שלכם. תודה. מהי ציונות היום, מה הנגזרות, זו שאלה פוליטית. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין, ואחריו, חבר הכנסת עפו אגבאריה. אני הצעתי להם. אם הם יקבלו את ההצעה. בבקשה, אדוני. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק מסוכן ובעייתי, והוא מסוכן ובעייתי פעמיים. פעם אחת בכך שהוא מגייס את המדינה, את מערכות המיסוי של המדינה, את מערכות העידוד של המדינה, לטובת פרויקט פוליטי, לטוב�� פרויקט פוליטי שנמצא במחלוקת קשה בתוך ישראל, אין מחלוקת על הציונות. אין מחלוקת על הציונות.  ולטובת פרויקט פוליטי שנתפס בכל העולם כמנוגד לדין הבין-לאומי. אמנת ז'נבה הרביעית אוסרת במפורש העברה של אזרחי המדינה הכובשת לתחומי השטח הכבוש. על הנגב אתה מתכוון? איזה נגב? איפה אתה חי? אדוני השר, באמת, קצת רצינות. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על שטחים כבושים לפי הדין הבין-לאומי, ואלה השטחים שישראל כבשה בשנת 1967. אז מה הקשר לחוק לזה? אתה יודע שהדין הבין-לאומי, הדין הבין-לאומי, גברתי, הוא מאוד ברור. אמנת ז'נבה הרביעית אוסרת העברת תושבים לשטח כבוש.  השטח הזה נתפס בדין הבין-לאומי כשטח כבוש. כך קבע גם בית-הדין הבין-הלאומי בהאג. אבל גם עצרת האו"ם, אנא קראי את החלקים הראשונים של פסק-הדין החשוב בעניין חומת ההפרדה. הקביעה היא ברורה וחד-משמעית. אמנת ז'נבה הרביעית, לשונה איננה ניתנת למחלוקת. זה נכון שבית-המשפט הישראלי אומר, לא, הוא לא אומר שאמנת ז'נבה הרביעית לא אומרת את זה. הוא אומר שאמנת ז'נבה הרביעית היא משפט בין-לאומי הסכמי, ולא משפט בין-לאומי מנהגי. ומדינת ישראל, לצערי הגדול, לא החילה את אמנת ז'נבה בתוך ישראל. אבל עדיין אין ספק שזה משפט בין-לאומי הסכמי, ומדינת ישראל בדין הבין-לאומי מחויבת להתנהג כמדינה. היא מחויבת להתנהג כמדינה לפי האמנות, כולל אמנת ז'נבה הרביעית, שאנחנו צד להן. זה שמדינת ישראל מתנהגת בצורה מנוגדת לדין הבין-לאומי זה לגמרי לגמרי לא ממין העניין וזה לא מוצדק. עכשיו אני חוזר אל החוק. אני אומר, החוק הזה הוא בעייתי ופסול מכיוון שהוא בעצם מזרים כספים לטובת פרויקט שהוא פרויקט פוליטי, פרויקט שנוי במחלוקת ופרויקט בלתי חוקי מבחינת הדין הבין-לאומי. מעבר לזה, על מה אנחנו מדברים? על בניית התנחלויות בשטחים, שכל כוונתה היא למנוע הסדר שלום, ולזה בעצם החוק הזה מייצר מנגנונים נוספים וערוצים נוספים. ראינו אתכם, שלום. אבל, עמיתי חברי הכנסת, בחוק הזה ישנה בעייתיות נוספת, ואני חושב שעמד עליה בצדק חבר הכנסת אביטל. זה חוק שהוא לא רק חוק פוליטי בעייתי ופסול, אלא זה חוק שמכניס מנגנונים אידיאולוגיים לתוך מערכות המיסוי של המדינה. ובדרך הזאת, כמו ששמענו כאן, מחר בבוקר תהיה היצירה הציונית, יהיה הכדורגל הציוני, תהיה התרבות הציונית, יהיו בתי-הספר הציונים. סלילת הכבישים. מה רע בזה? למה לא? סלילת כבישים ציונית. אדוני, אתה אוהב את זה, אבל זה בעייתי. זה בעייתי מאוד. ולכן, עמיתי חברי הכנסת, מכל הסיבות האלה, את הצעת החוק הרעה הזו צריך לדחות היום. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת חנין. חבר הכנסת עפו אגבאריה, בבקשה. אחריו, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני לא מבין, פשוט, למה צריך לעשות כזאת היתממות ולבוא ולהגיד לאנשים שזה חוק לתיקון פקודת מס הכנסה למוסדות ציבוריים הפועלים לעידוד התיישבות. ופה חבר הכנסת זאב אלקין אומר שזה גם למוסלמים וגם לנוצרים. חבר הכנסת זאב אלקין, אני לא זוכר שבמדינת ישראל עד היום, אחרי שנהרסו בשנת 1948 מעל 500 כפרים ערביים, הוקם כפר אחד ערבי. אני גם רוצה להזכיר לך, שבנגב יש כפר שכבר נהרס 36 פעמים, והולכים להפקיע אדמות של הבדואים, מעל 80% או 90% של אדמות הבדואים, כדי להקים שם כל מיני חוות לאוליגרכים יהודים ולא לאוכלוסייה ערבית. אז זה מוזר. איפה? איפה, חבר הכנסת אגבאריה? איפה? באל-עראקיב, ליד אל-עראקיב. בנגב. איפה מקימים חוות? למה הנגב לא צריך להיות בשביל האנשים האלה? אז למה הוא לא יכול לדבר ישירות, שאני רוצה, איפה מקימים חוות לאוליגרכים, תגיד לי. חוות. חוות, חוות. לכל מיני אנשים, כמה חוות. רק אחת? אחת לא מקימים. בטח לא באל-עראקיב. אז זה על-יד, אז זה לא באל-עראקיב, נו אז מה? לא מקימים חווה, אז מה מקימים שם בנגב, לא מקימים שום דבר? רק בודדים אבל. אז זאת אומרת, הכסף הזה הוא לא בשביל מי שדואג, חבר הכנסת, זה בשביל ההתנחלויות. מקימים יישובים בנגב, נכון, אני אומר לך. על אדמות? על אדמות שמדינת ישראל מגדירה כאדמות מדינה. עכשיו, אתה יכול, כל הוויכוח הוא על ההגדרה הזאת. לא, מפקיעים אדמות מאנשים, אתה כבר אומר שדורון, חבר הכנסת, אם, זה יהיה על חשבונך. בבקשה. אני אומר שלא צריך כל כך להיתמם ולבוא להגיד שזה בשביל כל האוכלוסייה ובשביל כל אזרחי מדינת ישראל. ידוע שהכסף הזה הולך להתנחלויות, וכל המחאה החברתית שעדיין מהדהדת במדינת ישראל, אני מקווה שהיא באמת תימשך גם השנה, היא על הרקע הזה, והכתובת היתה על הקיר. הכסף הולך להתנחלויות שהן בלתי חוקיות, וכל העולם מכיר בזה שהן בלתי חוקיות, ואתם רוצים להזרים שם את הכספים ולהפקיר את השכבות העניות שלא יכולות לרכוש דירה, לא יכולות לרכוש חינוך, לא יכולות לרכוש בריאות. זה בושה, אז אם מישהו באמת רוצה את החוק הזה, אז לא צריך לזרות חול בעיני האנשים, יבוא ויגיד: החוק הזה בשביל המתנחלים, בשביל המתיישבים. אנחנו הולכים לשפוך כסף במקום בלתי חוקי, ואזרחי ישראל אין להם מזה שום תועלת. אז לא צריך לשקר לאנשים, צריך להגיד את האמת בעיניים. תודה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אחריו, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אדוני היושב ראש, רבותי חברי הכנסת, בחוק החדש של אלקין נשברים שיאים חדשים, חברים, חבר הכנסת חרמש.  נרשם שיא חדש של חוצפה, או שפל מוסרי שאני חשבתי, איך אומרים, שמטעם הבושה לא מגישים חוק כזה. כאשר אותו אלקין הגיש לפני חודשים מספר חוק שמטיל מס נוסף על עמותות שנאבקות למען זכויות אדם, למען יישום החוק הבין-לאומי, הוא מביא חוק שנותן הקלות במס לעמותות שמפירות ברגל גסה את החוק הבין-לאומי, מה זה אומר? אם יש היום עמותה שרוצה להפר את החוק הבין-לאומי, לבנות התנחלות על קרקע פלסטינית, היא תקבל הנחה במס, עמותה אחרת רוצה למחות על כך, היא תצטרך לשלם מס מעל 50% וכל ההצעות האחרות שנועדו לפגוע במימון של ארגוני זכויות אדם. יש חוצפה גדולה מזו? מדובר במתן הנחות לשודדי קרקעות. מי ייהנה מהחוק הזה? עמותת "עטרת כוהנים", עמותת אלע"ד, עמותות של מתנחלים, ועמותות שרוצות להקים גם בגליל ובנגב, רוצות להקים על האדמות שלנו שהופקעו באופן מתגרה כדי למנוע, זה אמר לא אחר מאשר שר השיכון: אנחנו מרחיבים את חריש כדי למנוע את התרחבות היישובים הערביים. הוא אמר זאת במפורש. גם זה לא כשר? לא רק לא כשר, כבוד היושב-ראש, זה מסריח. הסירחון בכנסת היום שובר שיאים חדשים, אני חושב שצריך לבוא כאשר אלקין עולה להציע חוק, צריך לבוא עם מסכות, הריח פה בלתי נסבל. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. אחריו, חבר הכנסת שכיב שנאן. לאחר מכן אנחנו ניכנס לשלב הסיכומים של המציע ושל דברי השר אדלשטיין. יושב-ראש, שרים, חברי כנסת, בשיר על דודו, יש קטע: "לאן התגלגלת יא דודו?" לאן התגלגלת, מפקד סיירת מטכ"ל? לאן התגלגלת? אני אגיד לך בלי להתבייש. במוצאי-שבת היתה הפגנה בתל-אביב, אינני חושב כמוך. תקשיב. רשות דיבור. זה לגיטימי לא לחשוב כמוך. אני ברשות דיבור, לכן אני אומר את מה שאני אומר. לא, זה שאתה ברשות דיבור, זה נכון. אבל כשאתה מפנה אליו דברים, אתה לא יכול להגיד לו: אל תענה לי. אתה רוצה לדבר, אני אגן על זכותך לדבר. כיוון שהוא פנה אלי אני רוצה לדבר אתך. אדוני, תפנה למזכירה, בסדר. כיוון שהוא פנה אלי אני רוצה לדבר אתך. אני אשמח שתענה לי על דברים שאני אומר עכשיו. מוצאי-שבת, הפגנה בתל-אביב. חבר'ה צברים ישראלים עומדים וצועקים: "לא כיפה, לא ברזל, צה"ל לך לעזאזל". חבר'ה, גדלו בתל-אביב, או לא יודע איפה, בטח ההורים שלהם היו ציונים גדולים, והילדים, "לא כיפה" אני אגיד לך מה אני אומר ואתה תקשיב, "לא כיפה, לא ברזל, צה"ל לך לעזאזל". מאיפה זה בא? זה בא בדיוק, אל תחנך אף אחד. כן, אני מחנך של הציונות, כן. חבר הכנסת מולה, לא להפריע בבקשה. אני יודע שזה כואב לך. אתה, אל, חבר הכנסת שלמה מולה, לא להפריע בבקשה. אני יודע שזה כואב לך. מאיפה זה בא, אל, חבר הכנסת שלמה מולה. זה בא בדיוק מזה. שואל פה איזה חבר כנסת, אתם רוצים? זה ציוני, זה ציוני, כאילו איזה בושה. כן, זאת מדינה ציונית, מה לעשות. אנחנו פה לא בגלל שום דבר אחר, ובלי התנצלויות.  אין לך, כן, אז למה אתם מתנגדים להתיישבות? שלמה מולה, אל תאלץ אותי להגן עליו יותר מדי, בחייך. היושב-ראש אובייקטיבי, באמת, אל תפריע לו. אני חייב להגן עליך, מה אני אעשה. אובייקטיבי, האובייקטיביות נוזלת מכל הכיוונים. רבותי, מה שאנחנו שומעים כאן, ואני רואה שזה מקומם אתכם, ואני שמח שזה מקומם אתכם, סימן שעדיין נשאר לכם איזה מצפון ציוני, שאתם יוצאים נגד חוק שעוסק בהתיישבות, וכשהם מדברים כאן על התנחלויות, המעוז של האויב, הם מתכוונים להתנחלויות בלוד, הם מתכוונים להתנחלויות בנצרת-עילית, הם מתכוונים להתנחלויות בנגב, הם מתכוונים להתנחלויות האלה, גם ליהודים ביפו הם קוראים מתנחלים, אתה יודע את זה, חבר הכנסת מולה? תהיה בריא. גם על זה תשאל אותם, את אלה שדיברו פה קודם. תראה למי חברתם, תראו לאן הגעתם. אני לא מתבייש, רבותי, שאני בעד כל דבר ציוני, כי אני פה רק בזכות זה. זה הפך להיות שם גנאי, אתם לא מתביישים? בהתיישבות יהודית זה הפך להיות שם גנאי? ולכן החוק הזה הוא חוק נדרש אבל הוא מועט מדי. מדינת ישראל לא צריכה לתת רק 35% הנחה, צריך לתת 100% בוודאי למי שתורם להתיישבות, שמעודד התיישבות. מדובר בכסף שאנשים תורמים, לא שהמדינה נותנת, אנשים תורמים להתיישבות, צריכים לקבל הכרה מלאה במס. תודה רבה. תודה. אני מזמין את חבר הכנסת שכיב שנאן. אחריו, חבר הכנסת אלקין המציע כדי לסכם את הדיון. אחר כך השר אדלשטיין ביקש לומר כמה דברים. לאחר מכן נעבור להצבעה. אדוני, בבקשה. אני מקווה שהרב גפני נמצא באולם. ידידי, חבר הכנסת שלמה מולה, במענה על הדברים שלך, כשהנושא עלה לדיון בוועדת הכספים, בהצעה הראשונית שהיתה, גם אני התנגדתי כמוך ולא הסכמתי להצעה כפי שהוצגה, ואתה יודע את זה בצורה חד-משמעית. תקשיב לי, אני עונה לך. שמעתי אותך בקשב רב. אבל אחרי, אמרת לו מה שרצית לומר לו. תן לו לענות. אחרי שהורידו משם את המלה, המשמעות של החוק הפכה להיות כללית. ואני שאלתי פשוט בצורה ברורה, ואני רוצה שיהיה רשום בפרוטוקול: מה יקרה כשמדינת ישראל תגיע מחר להסכם עם הפזורה הבדואית בדרום, ויקימו את היישובים הבדואיים, לא משנה אם זה תשעה או 12 או 13, והאם אותם יישובים יהיו זכאים לקבל את אותה הנחה, כן או לא. התשובה היתה כן, ולכן אני תמכתי בהצעת החוק, ולא בגלל שום דבר אחר. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, שיהיה ברור שגם אני חי בתוך עמי, וגם אני יודע שמאז קום המדינה עד היום לא הוקם יישוב ערבי אחד. זה ברור לי בצורה חד-משמעית, ואני גם מבין את זה ויודע את זה. השאלה היתה פשוטה: מה יהיה אם יקומו יישובים בדואיים, האם הם יהיו זכאים, כן או לא. והתשובה היתה כן. ולכן, הרב גפני עמד על זה בצורה חד-משמעית,  הרב גפני עמד על זה בצורה חד-משמעית, תפסיק להפריע וגם לדבר בטלפון בתוך האולם.  שהצעת החוק לא תעבור אם היא לא תהיה שוויונית לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל, עם כל ההסתייגות וההבנה שמ-1948 עד היום לא קם יישוב ערבי אחד. תודה רבה, חבר הכנסת שנאן. אני מזמין את חבר הכנסת זאב אלקין. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אענה רק במשפט אחד. יש לי הצעה לחברי מסיעת קדימה. לפי הגישה שלכם, אתם מחר צריכים לקחת ולהגיש לכנסת הצעת חוק, כדי שבחוק היום איפה שכתוב "דת" יהיה כתוב "דת בכל מקום, חוץ מיהודה ושומרון"; איפה שכתוב "תרבות", שיהיה כתוב "במטרה ציבורית" כי הרי אין הבדל. אין הבדל. מה ההבדל בין תרבות לעידוד התיישבות? אותו דבר, זול. זול. יהיה כתוב "תרבות, רק לא ביהודה ושומרון". "חינוך, רק לא ביהודה ושומרון" אל תדאג. "רווחה, רק לא ביהודה ושומרון". זה שהתנועה אסלאמית מקבלת כספים לפי החוק הזה, זה לא מפריע לכם,  רק החשש שמא ואולי איזה גוף של התיישבות ביהודה ושומרון, שעוד לא קיים, אתם לא יודעים להגיד את שמו, אולי פעם יקבל, אתם מוכנים לצאת נגד "אור", נגד "איילים". תתביישו לכם. לא צריך להגזים. תודה. יש הצעה יותר מוצלחת. במקום להגיד "תרבות, רק לא ביהודה ושומרון" "תרבות, רק במדינת ישראל"; "בריאות, רק במדינת ישראל". זה מספיק, אני חושב. זה יוביל להחלת החוק ביהודה ושומרון. בבקשה, בבקשה, תעשו את זה. תעשו את זה. רבותי, אני מזמין את השר יולי אדלשטיין לומר את דבריו, ואחר כך אנחנו עוברים להצבעה. אדוני היושב-ראש, החוק הזה, הוא לא לוקח ממישהו אחר, הוא רוצה, יותר. נכון, נכון. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עמיתי השרים, הקשבתי קשב רב לדיון. אני מקווה שהבנתי, אדוני היושב-ראש, את הדוברים. המחלוקות לא חדשות. אני רק לא הבנתי דבר אחד: מה הקשר של החוק המוצע לכל הוויכוח שהתקיים כאן? ואני לא אומר את זה באיזו תחושה של התנשאות, כלומר, איך לא הבינו? כי לי קרה פחות או יותר אותו דבר. כשראיתי את הכותרת של החוק בוועדת שרים לחקיקה, ואני, כידוע, לא מסתיר את דעותי בנושא יהודה ושומרון, אמרתי: ואללה, הצעה מצוינת. בטח חברי הכנסת אלקין ופיניאן הגישו הצעה טובה לעידוד ההתיישבות ביהודה ושומרון. ואז הסתכלתי על נוסח החוק, מה שהייתי מציע לאלה שעלו לדבר במשך שלוש דקות לעשות לפני שעולים לדבר, ואלו בדיוק המלים: "בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9(2)(ב), בהגדרה 'מטרה ציבורית', אחרי 'חינוך' יבוא 'עידוד ההתיישבות'". איך הגענו מזה לכדורגל ציוני, ליהודה ושומרון, לוויכוח אם זה dispute territories, שטחים במחלוקת, או שטחים כבושים? אין לי מושג. לכן, חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק הזאת כפי שקראתי אותה. ואני מבקש גם, למען הסר ספק, להודיע על תמיכת הממשלה על-פי החלטת ועדת שרים לחקיקה, כך שלא נדרש שום רוב מיוחד בנושא הזה. תודה רבה. תודה, אדוני השר. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 190) (מוסדות ציבוריים הפועלים לעידוד התיישבות), התשע"ב 2012. אנחנו מצביעים. ההצבעה החלה. מי בעד? מי נגד? ומי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 190) (מוסדות ציבוריים הפועלים לעידוד התיישבות), התשע"ב 2012, לוועדת הכספים נתקבלה. ברוב של 34 תומכים, ובהתנגדות 14 חברי כנסת, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת הכספים. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת החוק הבאה היא, רגע, רגע. סליחה. נכון, אני מתנצל, אדוני. בעקבות דבריו של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי המכוונים אישית לחבר הכנסת דורון אביטל, ועל-פי סעיף 34(א), זכות התגובה לחבר הכנסת אביטל. בבקשה, אדוני. החוק הזה הוא הזדמנות לספר סיפור למיכאל בן-ארי. כצל'ה, תישאר, זה סיפור על צבא, זה יעניין אותך. אוקיי.  לא, לא, לא. סיפור על צבא, אתה חייב להישאר. אבל אני לא הולך להירדם? לא, לא, לא, אתה לא תירדם, סיפור קצר. 1982, כפר סיל. קצין בגולני מתעקש, ברוח סיפורי הגבורה של מלחמת העצמאות, לחסל טנק סורי עם רימון רסס. עולה, נפצע, עולה, נפצע. הסיפור נגמר. רפול, מפקד מפואר, צנחן ציוני מפואר, אומר: לא יחולקו יותר צל"שים על חיסול טנקים עם רימוני רסס. מה הוא רצה להגיד? לא ממחזרים סיפור גבורה של 1948 ב-1982. ולכן, הוויכוח פה מה זה ציוני זה ויכוח רציני, וזה לגיטימי שיהיה פה עניין מה הנגזרת, מה הנגזרת, של להיות ציוני ב-2012. זו השאלה הפוליטית הכי רצינית בשולחן הזה. הבנת? ולכן לנסות, התיישבות, מיכאל, מיכאל, מיכאל, מיכאל, לנסות לערער את ה- credentialהציוני שלי מפני שלך יש איזו תפיסה מסוימת לגבי מה זה ציוני, זו שטות מוחלטת. אז תירגע בעניין הזה. החוק הזה הוא חוק טוב כמו כל חוק אחר להעלות את הדיון הזה ולא להיתמם. זה או חוק ריק לגמרי, עידוד התיישבות, מה זה? על פני מה? יישוב ספר על פני מה? כפרי על פני עירוני, מה? מה סדר העדיפויות? או שזה חוק לא תמים, שנשמטה לכם מלה בחוק בגלל המשפטן, ועכשיו אתם קופצים. אז די עם ההיתממות. אני ציוני בטח לא פחות ממך, לדעתי הרבה יותר, מיכאל. אני בטוח שאתה ציוני, לכן, תודה. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, והיא הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ב 2012, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי, חבר הכנסת דניאל הרשקוביץ. בבקשה, אדוני.  זה אותו נושא? לא יכול להיות אותו נושא, לא, לא. אלה שני דברים שונים. אתה בקריאה ראשונה, הוא בקריאה טרומית. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מטרתו של חוק זה, אשר מובא להצבעה בקריאה ראשונה, הינה להבנות בחקיקה ראשית את התשתית המשפטית להפעלתו של השירות הלאומי הקיים בישראל זה כארבעה עשורים. החוק אינו מחולל שינוי באופיו של השירות הלאומי ובעקרונות המרכזיים שמובילים את הפעלתו לאורך השנים אלא מבקש ליצור מסגרת נורמטיבית מקיפה להפעלתו. כמו כן, החוק מסדיר גם כמה סוגיות הנוגעות בשירות האזרחי לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, חוק טל. לגבי שירות זה החוק אינו מבקש לשנות מההסדרים הקיימים בחוק טל ובתקנותיו אלא מוסיף כמה הוראות נדרשות. לאור פסיקת בג"ץ בעניין חוק טל מלפני כמה שבועות, הוסף סעיף להצעת החוק שמבהיר שכל הוראה בחוק הקשורה לשירות האזרחי לפי חוק טל תתבטל עם פקיעתו של חוק טל. השירות האזרחי-לאומי החל לפעול כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר קבוצה של בנות דתיות שקיבלו פטור מהצבא ביקשו לשרת את המדינה בדרך חלופית. עם השנים, מספר המתנדבים הלך ועלה ונוספו אוכלוסיות חדשות: בנים ובנות בעלי פטורים רפואיים משירות צבאי, בעלי פטורים אחרים, בנ�� ובנות המגזר הערבי, תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, ועוד. כיום פועלים במסלולים השונים של השירות האזרחי-לאומי כ-15,000 מתנדבים ומתנדבות. המתנדבים פועלים בכל תחומי העשייה במדינה, מתחומי החינוך, הרווחה והבריאות, עבור בתחומי הגנת הסביבה וקליטת העלייה, ואף בתחומי הביטחון ושירותי ההצלה. הם מסייעים לתלמידים בבתי-הספר, לחולים בבתי-החולים, לקשישים ולבעלי המוגבלויות במעונות ולעולים החדשים שהגיעו לארץ. כמעט כולנו רואים אותם ונהנים בדרך זו או אחרת מהשירות שלהם. ההשפעה שלהם על כל התחומים הללו הינה השפעה גדולה ויש גופים רבים שקשה לדמיין איך היו פועלים בלעדיהם. הצעת החוק באה גם לתת מענה להתחייבות המדינה בפני בג"ץ בעתירה שבה נדרשה המדינה להעביר את ההסדרה של התחום מתקנות, כפי שזה היום, לחוק ראשי. בעתירה זו נדרשה המדינה גם לקבוע הסדר יותר מפורט לגבי הקריטריונים שבהם צריך לעמוד גוף המבקש ליהנות מסיוע של מתנדבי השירות האזרחי-לאומי. המדינה התחייבה בפני בג"ץ להסדיר את כל פעולתה של מערכת השירות האזרחי-לאומי בהצעת חוק ממשלתית, וכך אכן עשינו בהצעת חוק זו. במסגרת החוק מוסדרות שתי סוגיות עיקריות: 1. הקמה והגדרה של האורגנים השונים שלוקחים חלק באחריות על מערכת השירות האזרחי-לאומי, הרשות לשירות האזרחי-לאומי שתיכנס בנעלי מינהלת השירות האזרחי-לאומי, הפועלת כיום במשרד המדע והטכנולוגיה ונמצאת תחת אחריותי, המועצה הציבורית המייעצת שאמורה לייעץ לשר האחראי ולרשות שתוקם בשורה של סוגיות שקבועות בחוק, אגב, כאמור, כל אלה קיימים כבר היום, הגופים המוכרים שכבר כיום אחראים להפניה ולליווי של מתנדבות ומתנדבי השירות הלאומי, הגופים המפעילים שבהם מתבצעת ההתנדבות בפועל, כדוגמת משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בתי-חולים, עמותות ועוד. במסגרת החוק מוסדרים כל התפקידים של כל אחד מהגופים הללו, הסמכויות שלהם, דרכי הפעולה ומערכת היחסים ביניהם. קביעת ההוראות והכללים שעל-פיהם ינהגו כל הגופים האמורים, וכן הכללים המחייבים את המתנדבים במסלולים השונים. זה הנושא השני שהחוק נדרש אליו. החוק בא להסדיר את הכללים להפעלתם של המתנדבים. המתנדבים מצטרפים לשירות מרצונם החופשי ועל כך יש להוקיר אותם. אני סבור שההתנדבות היא נשמת אפה של מערכת השירות האזרחי-לאומי, וחושב שכל ניסיון להפוך את השירות לשירות חובה, לא רק שלא יקדם את המערכת אלא יפגע בה בצורה קשה ויביא לירידה בנכונות ובמוטיבציה הקיימות אצל הצעירים כיום. יחד עם זאת, משהחליטו צעיר או צעירה להתנדב לשירות האזרחי-לאומי, חשוב שתהיה מערכת כללים ברורה ומקיפה שתחול עליהם. החוק שאני מביא היום לכנסת בא לעשות בדיוק את זה, לקבוע את הכללים להפעלת המערכת ואת ההוראות שעל-פיהן יפעלו המתנדבים. החוק קובע, בין היתר, מי זכאי להצטרף לשירות, מהם התחומים שבהם ניתן לבצע את השירות, מהם תנאי השירות של המתנדבים, מהי ההכשרה שצריכים לקבל המתנדבים, כיצד ישולבו המתנדבים בפעילויות בשעת חירום, ועוד סוגיות רבות וחשובות. החוק נכתב בשיתוף פעולה בין-משרדי לאחר דיונים ארוכים מול משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרדים נוספים אחרים. אני מבקש להודות לכל המשרדים על שיתוף הפעולה שהביא לחוק שאני מביא היום לכנסת. אני מבקש בהזדמנות זאת להודות ולהצדיע לאלפי המתנדבים אשר קיבלו פטור משירות צבאי ובחרו לתרום למדינה ולחברה על-ידי הצטרפות לשירות האזרחי-לאומי. אני ��טוח שחוק זה יצעיד את מערכת השירות האזרחי-לאומי קדימה, לרווחת כלל תושבי מדינת ישראל. אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעביר את הדיון בהצעת החוק לקראת הקריאה השנייה והשלישית לוועדת הפנים. תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים ואני מודיע שרשימת הדוברים סגורה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, אדוני. אחריו, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, כשאני שומע חוק שירות אזרחי, אני שואל בעצם מה זה אזרח, מיהו אזרח. האם הילד שנולד בארץ-ישראל בדור חמישי, ויושבת מדינת ישראל וזוממת השכם והערב חוקים איך למנוע מהוריו לקבל, לא סיוע לדיור, מניעת גזל קרקעות של מינהל מקרקעי ישראל על-ידי מחיר למשתכן, שהוא לא יקבל באיזו דרך מיצוי כושר השתכרות. שהאמא שלו תצא לעבוד, ואמא שמגדלת עשרה ילדים בבית, עושה שירות אזרחי לעם ישראל, היא לא אשה עובדת? היא לא ממצה את כושר ההשתכרות? זו הרי מזימה שנועדה מלכתחילה למנוע מציבור מסוים, שלא יזכה בזכויות האדם הבסיסיות, כמו מלבוש, דיור, מעון וכל הדברים היפים שמפא"י בשעתו דגלה בהם באופן הכי ברור. גם כשאני התחתנתי, כבר סיפרתי את זה כמה פעמים, מדינת ישראל של מפא"י, שלא דגלנו בה, לא העלתה על דעתה להתנות משכנתאות או זכאות של משרד השיכון לפי איזה מוצא או לפי איזה עדה או לפי איזה קהילה. אפילו העניין הזה של העדפת יוצאי צבא, זה ברור, זה מובן שאדם שמשרת בצבא, כל מדינה יש לה העדפות שהיא נותנת לאנשי צבא, אבל לשלול בנימוקים אחרים של כושר השתכרות, זו הרי גזענות לשמה. זה אומנם לא על-פי עדה, אבל זה ממש גזענות. ומי עושה את זה? אנשים שמקרוב באו, מפלגה שדוגלת ואומרת, ישראל ביתנו רוצה לעשות את ישראל לא הבית שלי, לא הבית של הילדים שלי, לא הבית של אמא שלי, של סבתא שלי, של סבתא רבתא שלי, שנולדה בירושלים. הרי זה דבר מדהים, אני מתבייש בשביל איווט ליברמן וחבריו, שהפכו לנושאי דגל של גזענות האנטי, האנטי-ערבית, האנטי-יהודית. מה זה? אני פשוט מתבייש, יש בישראל ביתנו אנשים טובים. אז אומרים לי: שירות אזרחי זה זכויות האזרח, זכויות האדם. וחוץ מזה אני רוצה לומר שהציבור החרדי עושה שירות אזרחי לא פחות מכל אחד אחר, והרבה יותר. בעיני, אמא יהודייה ואבא יהודי שמגדלים עשרה ילדים והולכים אתם לבתי-חולים בלילות ובימים, ומגדלים אותם לתורה וליראת שמים, לנימוס ולדרך-ארץ, ולהמשך קיום הדורות, זה גם שירות אזרחי. וכשהילדים האלה מתנדבים בכל ארגון וולונטרי במדינת ישראל, מזק"א ועד "איחוד הצלה", וסתם ארגוני אהבת חסד, ומחלקים צדקה, ואוספים צדקה, וגבאי צדקה, ואנשים שעוזרים אחד לשני, זה לא שירות אזרחי? אדוני השר, אתם עושים איזו מינהלת, אני לא יודע מה הכוונה שעומדת מאחורי זה. אם זה דברים ארגוניים, אין לי שום בעיה עם זה, ואני מניח שככה הדברים. אבל למה שלא תכירו בכל הארגונים האלה כשירות אזרחי? למה יהודי כמוני צריך להסתובב ברחוב, תודה, אדוני.  ויגידו שאנחנו לא תורמים למדינה, כשכל משפחתנו, ולא רק משפחתנו, כל קהילתנו עוסקים בסיוע, בעזרה לאנשים, 24 שעות ביממה, כולל, אגב, אוכלוסיות ערביות. תודה. אני רוצה לציין פה שם שכולכם מכירים, שהוא מהקהילה שלנו, חסיד בעלז, אבל הוא רק דוגמה אחת מני אלפים, הרב אלימלך פירר. אין אצלו שאלה אם זה יהודי או ערבי, אם זה אשכנזי או ספרדי, חילוני או דתי. כל ארגוני החסד החרדיים לעולם לא מפלים בין אזרחים, אז למה זה ל�� שירות אזרחי? תודה רבה, אדוני. זהו שירות אזרחי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אחריו, חברת הכנסת חנין זועבי. כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, החוק החדש מדבר על התנדבות ולא על חובה, ועל פניו, כל אדם חופשי, ירצה, יתנדב, לא ירצה, לא יתנדב, אין כאן כפייה. אני טוען שזה אחד החוקים הכפייתיים ביותר, שיש בו הכפייה החזקה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. זה מזכיר את אותו אדם שלא רוצה לתת, חבר הכנסת אורלב, גט לאשתו, ואחר כך מטילים עליו עונש אחר עונש עד שהוא בהתנדבות, באופן וולונטרי, חותם על הגט. כופים אותו עד שיאמר "רוצה אני". בדיוק, וזה מה שעושים לנו. מענים אותך עד שתגיד: אני מוכן. זו הכוונה. אני מתנדב. אני מתנדב. מוכן להתנדב כאילו. אני יכול להעלות עשרות טענות נגד החוק הזה ונגד ההתנדבות. קודם כול, שמורה לנו הזכות לשכנע את הנוער שלנו לא להשתתף במפעל הזה, כי זה נועד לטשטש את הזהות הלאומית שלו. אני לא רוצה לשמוע בכל פעם שאנחנו מממשים את הזכות הזאת התקפה מקיר לקיר כאן בכנסת. אבל איפה הבעיה המרכזית בחוק הזה  החוק הזה נועד לעשות מהלך אסטרטגי, כבוד היושב-ראש. המהלך הזה הוא, להפוך את הזכויות שלנו לזכויות מותנות. כלומר, דבר שאתה מקבל היום כאזרח, מחר-מחרתיים יהיה מותנה באם עשית שירות אזרחי או לא עשית. יגיד, מה השתנה? אני אגיד לכם בדיוק מה השתנה. מה שהשתנה, שעד עכשיו קיבלנו סעד מבג"ץ. למשל, היה החוק של ביטוח לאומי. רצו לשנות את החוק של ביטוח לאומי ושילדים של אלה שעשו צבא ייקחו יותר כסף. אנחנו איימנו בבג"ץ והממשלה נסוגה. עכשיו הממשלה, אני אומר לכם, בעוד שנה תבוא בחוק ותגיד, מי שעשה שירות לאומי או אחד מהמשפחה שלו עשה שירות לאומי או שירות צבאי, יקבל פי-שניים ממי שלא עשה. אנחנו נלך לבג"ץ ונטען לאפליה. ואז הממשלה תבוא ותגיד: פתוחה בפניהם הדלת להתנדבות לשירות לאומי, או שירות אזרחי קוראים לו. ואם אתה לא עשית את זה, אז אתה אשם. פה קבור הכלב בחוק הזה. יש כאן ניסיון לשלילת זכויות אזרח ולהפוך אותן לזכויות מותנות. ועל כן אנחנו מתנגדים לחוק הזה. תודה רבה. חברת הכנסת חנין זועבי, ואחריה, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. רבותי, אני אצטרך לנהוג אחרת. אני שולח אליכם שליחים וזה לא עוזר. כנראה אני צריך לפזר את ההתקהלות בדרכים אחרות. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו הערבים, ואני חושבת שגם החרדים, בשום פנים ואופן לא רואים בחוק הזה חוק של שירות אזרחי. אנחנו רואים בו חוק אידיאולוגי, חוק פוליטי, והוא כזה. הוא חוק של לויאליות אידיאולוגית למדינה שעדיין מתנהלת כמו מפעל אידיאולוגי, ולא כמו מדינה נורמלית. לויאליות לעמדות ולאמונות זה דבר שבא בניגוד מוחלט לתפיסה הליברלית הדמוקרטית שמשאירה את האמונות ושמשאירה את העמדות מחוץ לתחום הלויאליות של המדינה. אנחנו רואים בחוק הזה חוק לא לגיטימי שמבקש להתנות את המעמד האזרחי שלנו ביחסנו הרגשי למדינה, חוק שמבקש להתנות את הזכויות שלנו בעמדותינו האידיאולוגיות. זה הפגם הראשון והברור ביותר בחוק. אבל גם בצד האזרחי, כאילו אזרחי של החוק, שמדבר כביכול על חלוקת הנטל בין האזרחים, יש עיוות קונספטואלי. חוק זה מבקש להעביר את מקור האי-צדק ואת מקור האי-שוויון מאחריותה של המדינה לידיו של האזרח. מדובר בחוק שרוצה להגיד לנו, לערבים וגם לחרדים, שאתם האזרחים אחראים לאי-שוויון, אתם האזרחים אחראים לאי-צדק, אתם צריכים לשלם למדינה תמורת האזרח��ת שלכם או תמורת הזכויות שהן חלק בלתי נפרד מכל אזרחות. האזרחות אינה טובה, האזרחות אינה מתנה. גם הזכויות שלי אינן טובה ואינן מתנה. אני לא אסירת תודה בכלל למי שנותן לי את הזכויות שלי. במקרה שלי הוא גם לא נותן לי. אלה הן זכויות שמגיעות לי בתור אזרחית ובתור בן-אדם. לכן את הטענה הזאת של זכויות מול חובות אנחנו לא מקבלים. שום דמוקרטיה, שום בן-אדם דמוקרט לא מקבל. לא משלמים לאף מדינה ולשום גוף בעד הזכות שלנו. משלמים אולי בעד מתנות, משלמים בעד פריווילגיות, בעד זכויות לא משלמים. אולי יש היגיון כלשהו במחשבה שנייה, אולי יש היגיון כלשהו כשרוצים שאני, הערבייה, אשלם עבור אזרחותי במדינת היהודים. אולי זה ההיגיון? אולי האזרחות שלי כערבייה במדינת היהודים היא-היא הפריווילגיה? אולי היא-היא המתנה שאני צריכה לשלם עבורה. כן, אולי אני צריכה להסכים שיש פה דבר חריג, אולי זו באמת פריווילגיה להיות אזרחית ערבייה במדינה יהודית. אפשר לחשוב על מעמד זה כעל מתנה, נותנים לערבי לחיות במדינת היהודים. אני מנסה לקצר, לא, את צריכה לסיים. שנייה. אוקיי. אפשר לחשוב שזו מתנה שאני צריכה לשלם תמורתה. אולי אני צריכה לשלם תמורת העובדה הזאת שהשאירו אותי במולדת שלי ב-1948. אולי אני צריכה לשלם בעד המתנה שלא גירשו אותי מהמולדת שלי ב-1948. די, די מההסתה שלך. אולי זו המתנה שאני צריכה, כי זכויות הן זכויות מוחלטות ואין לשום מדינה הזכות לבוא אלי ולהגיד לי, תשלמי, ולהגיד לי ולפרוס בפני את הטענה על חלוקת נטל בקרב האזרחים. תודה רבה. ואם נדבר על חלוקת נטל, אז יש כבר שיח אחר שאנחנו יכולים להציג כאן. בסופו של דבר, משפט אחרון, אין שום התנדבות בחוק, יש רק כפייה של אידיאולוגיה. אין שום שוויון בחוק, יש רק הצדקה לאי-שוויון. אנחנו מתנגדים לחוק ואנחנו נתנגד בכל תוקף לשירות הלאומי והאזרחי.  תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. ואחריו, חבר הכנסת יצחק הרצוג. היושב-ראש, בהיעדר שרים  אוה, הנה יש פה השר הרשקוביץ, חברי הכנסת, שואלים אותי לפעמים, ברוך השם התברכנו, יש לנו שמונה ילדים בבית: איך אתה מגדל שמונה ילדים? אמרתי: לאשתי יש כל מיני שיטות. אחת השיטות: על המקרר אצלנו בבית יש טבלה, וכתוב: יום ראשון, אני לא אזכיר את השמות של הילדים, הם קטינים, אבל ביום ראשון זה מנקה את השולחן הזה, זה אוסף את המשחקים, זה שוטף כלים. הילדים מקבלים המון המון זכויות, אנחנו נותנים להם את כל הצרכים שלהם, משתדלים לפחות לתת להם את כל הצרכים שלהם, אבל אנחנו אומרים לילדים, נכון, חבר הכנסת זאב, אומרים לילדים: יש זכויות, יש גם כן חובות. שמעתי קודם את חברי הכנסת שלפני מדברים על הזכויות שלי, הזכויות שלי, הזכויות שלי, הזכויות שלי, הזכויות שלי. אין פטנט כזה. אני לא מדבר כרגע על עניינים לאומיים, ציוניים, אין פטנט כזה בעולם זכויות בלי חובות. מדינת ישראל התרסקה בחוק, ולכן אני לא אתמוך בו. מדינת ישראל התרסקה ואמרה: לא, לא, לא נקרא לזה שירות לאומי, אנחנו לא רוצים לפגוע בכם, נקרא לזה שירות אזרחי. תעשו את השירות האזרחי אצלכם, באום-אל-פחם, בבתי-אבות. תעשו את זה בנצרת בבתי-ספר, תחנכו ילדים שם. לא, לא, לא, לא, אנחנו רוצים זכויות וזכויות ושוויון. לפני שבוע ביקרתי בנצרת. לאחר מכן הגעתי לבקר ראש מועצה אזורית. ישב שם הגזבר שלו, אומר לי: חבר הכנסת בן-ארי, בפעם הבאה שאתה נכנס לנצרת, אולי אתה יכול לקחת אתך איזה חוליה אחת של מס הכנסה? אולי אתה יכול לקחת חוליה אחת ש�� מס הכנסה או חוליה אחת של מע"מ? נמאס כבר, פעם רביעית שאתה מספר. לא, אני אספר אותו עוד הפעם. פעם רביעית. תביא משהו חדש. אולי סוף-סוף תיכנס לשם חוליה של מס הכנסה. מה רע? זה משעמם. זה לא נעים לך שאני מספר את זה כי זאת האמת. חבר הכנסת זחאלקה. משעמם פשוט. זכויות יש. אפליה מתקנת, ועוד איך.  חייל גומר צבא, בא אזרח ערבי שגמר עכשיו אוניברסיטה, מי יקבל עבודה לפניו, מי יקבל לפני מי? יש העדפה מתקנת, זכויות יש. אנחנו לא ניתן פה שום חובות. מדינת ישראל התרסקה כאן, התרסקה. בושה וחרפה. למה אי-אפשר לקרוא לזה שירות לאומי? כי מתרסקים בפניהם. מה מקבלים? יריקה בפנים, זה מה שאנחנו מקבלים. לכן אני לא אתמוך בחוק הזה. לא כי אני חושב שהחוק הזה לא נכון. אני חושב שבכל חברה, בכל משפחה, בכל מקום שבו יש זכויות צריכות להיות גם חובות. אין זכויות בלי חובות, וחובות מביאות לזכויות. אבל מי שלא רוצה לקיים את החובות, אז שלא יבוא ויטען לאחר מכן: אין לי זכויות. תודה רבה. חבר הכנסת יצחק הרצוג, בבקשה. אחריו, חבר הכנסת עפו אגבאריה. אדוני היושב-ראש, אני יכול לומר לאדוני היושב-ראש ולחברי וחברותי חברי הכנסת, החוק הזה מגיע על קרקע פורייה ותשתית בנויה, וכאשר מסיירים בשטח בכל הקבוצות של החברה הישראלית רואים התפתחות מאוד משמעותית ויפה של תחום השירות האזרחי. אני רוצה לומר לאדוני השר הממונה על השירות האזרחי, שעבדתי אתו בנושא הזה: מה שאתה צריך לעשות, אדוני השר, זה לא רק להעביר את החוק. אתה צריך גם לקבל עוד תקנים ועוד תקציבים, כי אלפי-אלפי בני-נוער, גם מהמגזר הלא-יהודי וגם מהמגזר החרדי, מתדפקים על הדלתות ורוצים להיכנס לשירות האזרחי. אני יכול לומר, כמי שהיה שר רווחה, חברת הכנסת זועבי, אולי תיתני לי להגיד לך את האמת, המספרים מדברים בעד עצמם. והאמת היא שאני סיירתי במסגרות של רווחה, וילדים במצוקה, ותשתיות של אנשים מבוגרים וקשישים, ואנשים עם נכויות, ומצאתי נוער אדיר מהמגזר הערבי שמעוניין בשירות האזרחי,  ורואה בו סמל של השתלבות. ואני רוצה לומר, לא יעזור, אדוני היושב-ראש, גברתי, בבקשה. הזמן יחזור אליך.  זה לא יעזור, גם בציבור החרדי וגם בציבור הלא-יהודי, זה תהליך מבורך, אגב, בכל הציבורים. אני לא רציתי לפתוח אתך את הוויכוח הזה. אני חושב שהכלי שנקרא שירות אזרחי הוא כלי חברתי מהמעלה הראשונה להוצאה מעוני ולהשתלבות בכל מעגלי החיים,   ולתחושת שיתוף ושותפות של נשיאה בנטל במדינה הזאת, כי כולם צריכים לשאת בנטל במדינה הזאת בצורה כזאת או אחרת. וזה לא בא להתערב, וזה נעשה בהתנדבות, וזה נעשה ברצון טוב, וצריך להסתכל על המציאות בעיניים. ולכן, כאשר בסופו של דבר ניתנת פה ההזדמנות למסלולים ממסלולים שונים, שהם כולם פותחים את הלב, באמת, כשרואים אותם ומבינים לאן מגיע השינוי, אני חושב שהשינוי הזה הוא כל כך מבורך והוא כל כך מסייע לכל כך הרבה בני-אדם, במובן זה שיש עוד שירות טוב שעוזר לה בקהילתם, שאנחנו, אני תומך בחוק הזה, אדוני השר הממונה. אני רק אומר לך, אל תשלה את עצמך לרגע. האוצר לא אוהב את זה, הוא רק אוהב לדבר על זה. הוא לא אוהב את זה. הוא חונק אתכם. יכולתם להיות פי-עשרה בגודל. יכולתם להיות עם הרבה יותר ארגונים ועמותות ועם הרבה יותר תשתיות. לא רק שהוא לא עוזר לכם, הוא רק שם לכם מקלות בגלגלים, ולא רק הוא. וכל המלים גבוהה-גבוהה של ראש הממשלה בעניין הזה, נכון להיום, לדעתי, עורבא פרח. ולכן אני מקווה שהכנסת תיתן גיבוי לא רק להמשך קידום החקיקה אלא להבטיח שירות אזרחי הרבה יותר גדול והרבה יותר משמעותי, שמביא שינוי חברתי-כלכלי ויציאה מעוני לכל כך הרבה משפחות. תודה רבה. תודה. חבר הכנסת עפו אגבאריה, אחריו, חבר הכנסת שלמה מולה, ואחריו, חבר הכנסת אברהים צרצור. אנשים יוצאים לעבוד. לא יוצאים מהעוני על-ידי שירות לאומי. גם וגם וגם. ברוב העולם יוצאים מהעוני על-ידי העבודה. אדם בן 18, על-ידי לשלב אותם בשוק העבודה, לא על-ידי שירות אזרחי. אבל גם, זה הכול ישולם. לא, זה על חשבון זה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כשדיבר על נשיאה בנטל חבר הכנסת הרצוג, אני חושב שהוא היה צריך לראות אם באמת האזרחים או הצעירים הערבים הם שווי זכויות, אם באמת הם שווים ומתחלקים בנטל עם כל שאר הגילאים שלהם באותו דבר. האם בתשתיות, האזרחים הערבים, יש להם אותו הדבר? האם בחינוך יש להם אותו הדבר? האם בבריאות יש להם אותו הדבר? לא ידוע לך שממוצע הגיל במגזר הערבי או אצל הערבים הוא ארבע שנים פחות מזה של שאר האוכלוסייה? וזה לא בגללם. זה בגלל האיפה ואיפה, בגלל הדיכוי ובגלל הגזענות שהממשלה נוטרת כלפי הערבים, כלפי האוכלוסייה הערבית. אז חובתה של הממשלה, קודם כול להשוות, ולא להתנות את השירות האזרחי בזכויות. זכויות האזרח הן חובתה של המדינה. אבל להתנות את זה בשירות אזרחי, אני חושב שזה לא צודק. אם הממשלה היתה באמת, והמדינה, רוצה שהם יהיו אזרחים, אז למה היא רוצה אותם רק כמשרתים? אנחנו יודעים שרוב הצעירים שלנו יוצאים בגיל 18 והם עובדי בניין. למה? כי הם לא יכולים להתקבל לאוניברסיטאות, לא יכולים להתקדם בחיים. אז אתם רוצים שיהיו משרתים ועוד בלי כסף, ולא אזרחים שווי זכויות. אז דבר כזה, זה לא יהיה, אנחנו לא נהיה כפי שמישהו מהמפלגה שלך אמר, שאנחנו נהיה חוטבי עצים ומובילי מים. שואבי מים. שואבי מים. זה לא יהיה. פשוט מאוד. מאיזה מפלגה? מהמפלגה, ממפא"י ההיסטורית. לוברני. הוא מדבר על אורי לוברני, שהיה יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים בשנות ה-60 הראשונות. אורי לוברני בזמנו אמר את זה. אז זה לא יהיה. חבל, אתם עוד לא יצאתם מהסטיגמה הזאת. אבל אני אגיד לך דבר אחד, אפילו שיש אנשים שמשרתים, ואת זה אמר לי בחור, הוא אמר: כשאני עד גיל 18 אני דרוזי, מ-18 עד 21 אני ישראלי, אבל מ-21 אני ערבי. וזה מוסר ההשכל שאתם, את כולם, בגלל המוצא של הערבים, אז זה לא חשוב אם הם משרתים או לא משרתים. אפילו שמשרתים בצבא, תראה את ההבדלים הגדולים בין האוכלוסייה הערבית, כולל האוכלוסייה הערבית הדרוזית, לבין האוכלוסייה היהודית. אז דבר כזה, אנחנו לא נהיה משרתים של אף אחד. אנחנו תובעים את השוויון בזכות ולא בחסד. תודה, אדוני. חבר הכנסת שלמה מולה, לא נמצא. חבר הכנסת אברהים צרצור, ואחריו, חבר הכנסת מסעוד גנאים. אתה שומע אותי?   אדוני, כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, אני דווקא אתחיל בנקודה שאפשר להסכים עליה, דהיינו שנמצאת בקונסנזוס של כולנו, יהודים וערבים. התנדבות היא ערך עליון בתרבות הערבית ובתרבות האסלאמית. זאת אומרת, בקטע הזה אי-אפשר להתווכח, כולנו מסכימים. עכשיו, הוויכוח מתחיל מכך, איך אנחנו יכולים להפוך את הערך העליון הזה בתרבות שלנו לעניין ביצועי. בקטע הזה אנחנו חלוקים בצורה ברורה ביותר. הממשלה בחרה לה את התוכנית שהיא רוצה לעגן בחוק המוצע המונח בפנינו היום, ואנחנו אומרים דבר פשוט מאוד, שמעוגן בפתגם ערבי: האם הממשלה רוצה את הענבים או שהיא רוצה להסתכסך עם השומר? אין שום ספק, ההיגיון אומר שהחכם בוחר בכך שהוא יקבל את הענבים מבלי שהוא ייכנס לסכסוך דמים, אולי, עם השומר. ולכן אני אומר דבר פשוט מאוד: אם הממשלה רוצה שהצעירים הערבים ישרתו את האוכלוסייה שלהם, ישרתו בחברה שלהם, ואנחנו מסכימים בצורה מוחלטת בקטע הזה, אז בבקשה. בואו תעבירו את הפרויקט הזה על כל סעיפיו, על כל התקציבים שמשולבים בו, לרשויות הערביות. הרשויות יכולות באמת, בהסכמה או בתיאום מלא עם ממשלת ישראל, לבצע את הפרויקט הזה בצורה הטובה ביותר, בצורה המסודרת ביותר, היעילה ביותר, לטובת הצעירים הערבים ולטובת החברה הערבית. זה שמהממשלה מתעקשת שלא לקבל את ההצעה שאנחנו הצענו, שהנחנו בפניה לפני הרבה חודשים, אולי הרבה שנים, לא במשא-ומתן אלא בשיחות ישירות עם הגורמים הקשורים לנושא הזה, אומר דבר אחד ויחידי: הממשלה איננה רצינית בבואה לבצע את הפרויקט הזה לטובת האוכלוסייה הערבית במובן המלא של המלה, אלא יש, מה שנקרא, סיבות המוסתרות מאחורי הפנים הגלויות של הפרויקט הזה. ואנחנו טוענים שאנחנו מודעים לסודות האלה, שעומדים מאחורי הפנים המוארות של התוכנית. הדבר השני, כבוד השר, אם אתם מדברים על שוויון, או שוויון הזדמנויות, הרי שהדוגמה הבולטת ביותר שעומדת בפנינו ושמונעת ממנו אפילו לחשוב על לקבל עקרונית את התוכנית הזאת זה המצב של הדרוזים במדינת ישראל. הם לא רק משרתים שירות אזרחי או שירות לאומי, הם משרתים שירות צבאי. הם מקריבים את עצמם למען ביטחונה של ישראל. ומה הם מקבלים בתמורה? האם מישהו, מאן דהוא, מהשרים בממשלת ישראל, יכול לטעון אחרת ממה שאני טוען עכשיו? אם מסתכלים על המצב של הכפרים הדרוזיים, הכפרים הדרוזיים סובלים ממצב שמידרדר מיום ליום. אני יכול לטעון, מבלי להגזים, שהמצב בכפרים הדרוזיים יותר גרוע מאשר המצב בכפרים הערביים שהבחורים בהם לא משרתים בצבא. אז איך אתם יכולים לשכנע אותנו שאם נשרת שירות לאומי אנחנו נקבל את מלוא הזכויות שלנו? אכן המצב הזה נמצא בספק רב, ועל כן אנחנו דוחים את ההצעה הזאת, או ממליצים בחום בפני הממשלה לחשוב שנית על ההצעה שלנו להעביר את הפרויקט הזה לרשויות המקומיות. תודה. תודה, אדוני. חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואחריו, חבר הכנסת אחמד טיבי.  אתה ברשימה. הכול יהיה בסדר. זו פעם ראשונה שאתה מביא ספר כזה. "שוּ? אֵיש?" מה, נסים?  לא הבנתי. לא שמעתי. אני רואה, את הספר, לא, זה לא ספר, זה כותרת. הוא ידבר שלוש דקות. שלוש דקות. שלוש דקות. אני לא כמוך. אתה שמביא ספרים ואנציקלופדיות. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, יש הרבה אגדות והזיות. שמועות מתרוצצות תמיד. תמיד מזכירים אותן: אתם מקבלים, אתם לוקחים ולא נותנים, אתם רק רוצים שישרתו אתכם, רוצים את הזכויות שלכם, בלי החובות. אדוני היושב-ראש, אני יודע ואתה יודע וכולנו יודעים שמי שבנו במדינה הזו אלה הצעירים הערבים. צעיר ערבי, כאשר הוא מסיים תיכון, הוא לא הולך לאיזה מקום של נרגילה או לחוף הים, הוא הולך כדי לעבוד בבניין, בטיח, בשפריץ, בריצוף. הוא עובד כדי לפרנס את עצמו ולממן את הלימודים שלו. חושבים שהצעיר הערבי יושב, "דאווין", מפצח גרעינים, ובסוף רוצה ללמוד באוניברסיטה? הוא עובד קשה כדי ללמוד ולפרנס את עצמו. אדוני היושב-ראש, שירות לא נעשה בכפייה ולא בחקיקה, אלא בהבנה ובדיאלוג. יש לנו חשדות. כל העניין התחיל מאז אירועי אוקטובר 2000. מסקנות ועדת-אור, ועדת-אור, יש בה דברים שהם חשובים וטובים. היא הצביעה על האי-שוויון ועל האפליה והפקעת אדמות כסיבות לתסיסה שקרתה ולכל העימותים. באה ועדת-לפיד, הפכה את כל זה. במקום שהממשלה תלך לפי תוכנית ותשנה תוכנית של צדק ושוויון כלפי המיעוט הערבי בישראל, הם הלכו לשירות הלאומי. והתחיל. אין ביטחוניסט בישראל, אלא דיבר על שירות לאומי לערבים. מה קורה? במדינות העולם שירות לאומי זה או לרווחה או לחינוך. הרמטכ"ל דיבר על שירות לאומי, שר הביטחון, משרד הביטחון. אז מגיע לנו לחשוש, כי היחס שלנו והקשר שלנו עם הצבא, עם הביטחון, עם המדינה, לא הכי טוב. יש לנו אי-אמון. יש לנו אי-אמון בכל הדברים האלה. אז בבקשה, אם אתם רוצים שהפרויקט הזה יצליח, כפי שאמר חברי חבר הכנסת אברהים צרצור, בואו תיתנו לנו את הפרויקט הזה. לא "לנו", לי, אלא למשל לוועד הרשויות הארצי הערבי. תיתנו לנו את כל התקציבים, תפקחו עליהם, ואנחנו נבצע את הפרויקט הזה. אנחנו גם רוצים שהילדים שלנו, הצעירים והצעירות, יתנדבו וייתנו מזמנם לקהילה ולחברה. אבל רוצים להיות בטוחים שזה שירות לאומי שבאמת משרת אותנו. תודה. תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני. אחריו, חבר הכנסת יואל חסון, ואם הוא לא יהיה, חבר הכנסת נסים זאב. הוא כאן. הנה, הוא פה. אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מהו המושג התנדבות? מה פירוש המלה התנדבות? שמישהו מתנדב, לא בכפייה, לא בחוק. חוק התנדבות, אין דבר כזה, זה אוקסימורון, זה דבר והיפוכו. זה לא מתקבל על הדעת שאתה אומר: אתם לא מתנדבים, לכן אני כופה את ההתנדבות עליכם. א. החברה הערבית היא חברה מתנדבת. אני רוצה לשטוח בפניך, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, מחנות הקיץ, מתנדבת. מתנדבת. יש "מתנדפת". לַא, הם רוצים שהיא תהיה מתנדפת, אבל היא מתנדבת. מחנות הקיץ. אני זוכר מאז ילדותי, ואני השתמשתי אף שאני לא חבר חד"ש, שאתם התחלתם, בחד"ש, המפלגה הקומוניסטית, מחנות קיץ בנצרת. היינו נוסעים לנצרת כדי לנקות את הרחובות, לסייד את הקירות. בתגובה למדיניות האפליה זה היה. כן. עכשיו, עמיתי חבר הכנסת צרצור הזכיר שגם היום צעירים רבים בטייבה, ניקינו את הכבישים ביחד. צעירים רבים רוצים להתנדב. אני אומר לך, רוצים להתנדב. רוח ההתנדבות, "תטווע" קיימת אצל צעירים. רק מה, כמו שאמרו קודמי, יש סקפטיות. אי-אמון. חשש. זה התחיל במשרד הביטחון, הפרויקט שלכם. ולכן, כן, אין אמון. אני רוצה לתת לך דוגמה, כי אומרים לי: אבל יש מאות צעירים שמתנדבים. הגיעה אלי כאן לכנסת, לפני שנה, צעירה מסורתית מאחד מיישובי המרכז. צעירה אינטליגנטית, מבריקה. ואמרה לי היא בת 25, ואמרה לי: אני עשיתי מה שקרוי "שירות לאומי". אמרתי לה: למה? אומרת לי: מסיבה כלכלית, אמא שלי נאלצה לעבוד בניקיון ביישוב יהודי לידנו, ואני נאלצתי לפרנס את עצמי ואת המשפחה כדי לעזור לאמא שלי. אנחנו חיים. אבל היום, במבט לאחור, אני מאוד לא אוהבת את מה שעשיתי. אתה יודע, אני מכבד בחורה כזאת. היא מסבירה לאנשים אחרים, לצעירים אחרים, את החוויה שלה. אבל היא רוצה להתנדב. היא אוהבת את רוח ההתנדבות, והיא עושה את זה בכוחות עצמה יחד עם עמותה אזרחית בכפר שלה. כשאנחנו אומרים "עמותות אזרחיות", "יישוב", "שלטון מקומי" כן. אבל לא משהו שאנחנו גם מאבחנים רצון לנתק את הקשר בין הצעיר והצעירה לבין הזהות שלו, אדוני השר. ולכן הביקורת שלנו וההסתייגות. התנדבות, כן, כפיית שירות לאומי, כפי שאתם קוראים לו, ודאי שלא. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת טיבי. אני מזמין את חבר הכנסת יואל חסון, ואחריו, חבר הכנסת נסים זאב. נמצא, נמצא. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, שמעתי פה באמת את הדוברים. כולם מדברים על זה שאי-אפשר לכפות ואי-אפשר להכריח. זה נכון, אי-אפשר לכפות ואי-אפשר להכריח. כמעט בכל דבר אי-אפשר לכפות ואי-אפשר להכריח. יש דברים שנענשים על כך אחר כך ויש דברים שאי-אפשר לאכוף בכלל ולכן לא נענשים. אבל השאלה היא לא במושגים של לכפות ולהכריח. השאלה היא מה נכון לנו, לחברה הישראלית, לאזרחי מדינת ישראל שחיים במדינת ישראל. האם לא נכון, לדעתכם, שכל קבוצות האוכלוסייה יישאו בנטל באופן שווה וגם, מצד שני, יהיו שווי זכויות? הרי אתם, ואני דווקא רוצה להתחיל עם העניין הזה של חברי חברי הכנסת הערבים שמייצגים את הציבור הערבי. ואתם בעצמכם מדברים פה כל הזמן, ואני מאמין בזה באמונה שלמה ומסכים אתכם לגמרי, על נושא השוויון. שוויון ושוויון. הרי אם אני אוציא עכשיו את כל אחד מהנאומים שלכם, אני חושב שהמלה שחוזרת על עצמה הכי הרבה היא "שוויון" ואולי "שלום". נכון? אתם מדברים על זה כל הזמן גבוהה-גבוהה וזה יפה מאוד. אני גם בעד שלום ואני גם בעד שוויון, אבל השוויון הוא דו-צדדי. השוויון הוא לא רק בזכויות, השוויון הוא גם בחובות. למה אין שוויון בבתי-הספר? למה אין בתשתיות? למה אין בכבישים? למה? בוא תיתן לי שיהיה אום-אל-פחם כמו חדרה כמו נתניה. אמרת את הדברים האלה מעל הדוכן. אז מזה מתחיל השוויון. אני מאוד רוצה שאום-אל-פחם תהיה כמו ראשון-לציון וכמו נהרייה וכמו ערים אחרות. ואנחנו עושים ונעשה, ואנחנו במקום אחר ממה שהיינו לפני עשר שנים, 20 שנה ו-30 שנה. אנחנו הולכים קדימה בעניין הזה. ואני אומר לך כיהודי, כאזרח יהודי במדינת ישראל: האינטרס שלי והרצון שלי שיהיה שוויון אמיתי בכול, בתשתיות, בחינוך ובהזדמנויות. אני מאמין בזה באמונה שלמה, ומי שלא חושב ככה, טיפש. אוקיי? מי שלא חושב ככה, טיפש. ואני אומר לך שהעניין הזה של השוויון, אפשר כל הזמן להגיד: אתה יודע, הפער הזה שעדיין לא השלמנו אותו בין איך נראית ראשון-לציון לאיך נראית אום-אל-פחם ואיך נראה מתנ"ס בנצרת ואיך נראה מתנ"ס בגדרה, הפער הוא גדול, אבל הוא מצטמצם והוא חייב להמשיך להצטמצם. וגם הפער בשוויון בנטל חייב להצטמצם באותה מידה. ואני אומר את זה גם כלפיכם ואני אומר את זה גם כלפי, כמובן, האוכלוסייה החרדית. החוק הזה בעיני הוא חוק של עוד פעם ניסיון לברוח מהאמת ולברוח מהדברים האמיתיים, שיהיה פה חוק אחד ברור, חד-משמעי, שקובע שכולם נושאים בנטל כזה או אחר. כשמדברים על נטל כזה או אחר, הוא הפריע לי, אז תן לי עוד 30 שניות, בבקשה. כן, כן. כשמדברים על נטל כזה או אחר, אז אני מדבר לדוגמה על ערביי ישראל הצעירים שחיים בכפרים, ביישובים, בערים. אני חושב שאם הם ייתנו שנה-שנתיים בפעילות בתוך הקהילה, קצת מחוץ לקהילה, זה יתרום המון לאינטגרציה בין החברה היהודית לחברה הערבית, שהיא בעיני מחויבת המציאות. הדו-קיום הזה הוא מחויב המציאות. הוא צריך להיות, כי אחרת, אני אומר לכם, יהיה רע מאוד, קודם כול לאוכלוסייה הצעירה שלכם, ויהיה גם רע לנו. ומשפט אחרון, אדוני, כי לא נגעתי בציבור החרדי, שגם לא נושא בנטל. גם שם צריך שהמנהיגות הוותיקה, שלא מסוגלת לקבל את ההחלטה הזאת, כוחה ייחלש, והמנהיגות המודרנית, הצעירה במגזר החרדי תבין שכדי להרוויח יותר, להשתלם, כדי שיהיו להם יותר אפשרויות של הזדמנויות הם חייבים לשאת בנטל ולהיות חלק מנשיאה בנטל ומשירות שתורם למדינה. תודה רבה. תוד�� רבה, אדוני. תודה. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו, אחרון הדוברים, חבר הכנסת טלב אלסאנע. לאחר מכן נקיים את ההצבעה, כמובן. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמעתי פה את החברים ואני קראתי את הצעת החוק. אני חושב שיש פה חוסר הבנה משווע. החוק הזה לא בא לחייב בשירות התנדבותי. קודם כול הוא בא להגדיר מה זה. כי היום ההגדרה היא מאוד רחבה, פעם זה נקרא שירות לאומי, פעם שירות חברתי, פעם שירות אזרחי. בעצם ישנן רגישויות מסוימות, למשל לאוכלוסייה הערבית, לקרוא לזה שירות לאומי. מה, הופכים אותנו בכוח לציונים? אנחנו לא רוצים להיות ציונים. יכול להיות שיש גם במגזר החרדי שהיו מעדיפים לקרוא לזה שירות חברתי ולא שירות לאומי. אז כל אחד לפי איך שנוח לו לקבל את זה בטקסט שנוח לו שהשירות הזה ייקרא. זה היה שירות אזרחי בחוק טל. נכון. בכל מקרה זה שירות אזרחי. אבל זה אותם נושאים שהיו עד כה. זה היה ברווחה, זה היה בחינוך, זה היה בתרבות. זה היה בכל התחומים שהשירות האזרחי והלאומי עסקו עד כה. אין פה, תאמינו לי, שינוי כהוא-זה. לכן, אני לא יודע מה הוויכוח הזה. אני יודע שהיום שר הביטחון במקרה אמר בוועדת החוץ והביטחון שהוא מביא הצעת חוק. חשבתי: עוד איזה הצעה הוא מביא? הוא מביא הצעת חוק שמי שלא משרת שירות צבאי יהיה חייב בשירות אזרחי. זה לא החוק הזה. אני מודיע לכם, זה לא החוק הזה. ולכן, כשאני שומע את חברי הכנסת הערבים שמדברים פה על כפייה ואין חוק יותר כפייתי מזה, אתם פשוט לא מבינים את מהות החוק. אני הייתי חייב לומר לכם את זה ובזה אני סיימתי, אדוני. תודה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש להבדיל ולהבחין בין ההתנדבות כערך שאיננו שנוי במחלוקת לבין הפרויקטים שמובילה הממשלה, שהתחילו מהעניין של שירות צבאי, לאחר מכן כאלטרנטיבה שירות לאומי ולאחר מכן דוד עברי שהכין את התוכנית, והוא היה אחראי ליישומה במסגרת משרד ראש הממשלה, שבוודאי לא הוסיף להתייחסות החיובית לרעיון והמניעים שעומדים מאחוריו. גם היוזמה ששר המדע מציג היום, עם מי הוא התייעץ? עם מי הוא דיבר? למה לא ניהל הידברות ודו-שיח עם הציבור הערבי והנהגתו כדי להגיע לאיזו תפיסה, כדי לנסות אם יש רעיון שהוא מאמין בו ואפשר לקדם אותו וחושב שהוא לטובת הציבור, אז למה לא התחיל בגישה עניינית במקום בגישה פטרנליסטית? שמעתי את חבר הכנסת יואל חסון מדבר על שוויון. ואני שואל: רבותי, האומנם הציבור הערבי מקבל שוויון במשאבי המדינה? בנכסיה? בקרקעותיה? האם השוויון הוא בזה שהציבור הערבי תופס מקום ראשון מבחינת אבטלה, עוני והמצוקות שהוא סובל מהן? האם יש שוויון הזדמנויות לצעירים הערבים? האם קולטים את האקדמאים הערבים בצורה שוויונית? האם יש חוק שוויון בכלל במדינת ישראל? אז כשמדברים על שוויון זה לא רק ססמה, זה מדיניות. האם יש מדיניות שוויונית בממשלה? האם הממשלה מתייחסת לאזרחים הערבים כמו שהיא מתייחסת לאזרחים היהודים? האם היא מדינת הערבים כמו שהיא מדינת היהודים? האם זו מדינה שוויונית? אבל זה משני הצדדים. אז אתה מדבר על שוויון. האם מבחינה מעשית השוויון הוא בתור ססמה או שיש תוכן למושג הזה? חייב להיות תוכן. הדדי, משני הצדדים, לצערי, משתמשים בעניין של חובות כדי להצדיק את האפליה, להצדיק את המדיניות הפסולה. אם ובמידה שרוצים לאמץ גישה שוויונית, הדבר הראשון שצריך ליזום, חבר הכנסת יואל חסון, הממשלה, זה העניין לקדם חוק-יסוד: שוויון, כמו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כדי להגיד שהאזרחים שווים על בסיס האזרחות. קודם כול. דבר שני, מה שאמרו קודמי, אין מחלוקת, גם בדת שלנו. אני ציטטתי כמה פסוקים, שירשה לי, עניין, אצלנו, אחד הפסוקים של הנביא: "ח'יר אל-נאס אנפעהם ללנאס"; לא דיבר על המוסלמים, מי שטוב מקרב המוסלמים, שצריך להיות טוב למוסלמים, אלא הטוב בקרב האנשים עוזר לאנשים כולם, כמו שאם אין אני לי, מי לי, אם אני רק לי, אז מה אני? הערך שלי, מה אני נותן לאחרים, מה אני תורם לאחרים, גם באסלאם. זה לא רק הנביא, גם בקוראן. התרומה והעזרה וההדדיות, וזה לא רק לארגונים, לקבוצות, אלא ערך מוקנה לכלל האזרחים, לכלל החברה. לכן ההתנדבות כערך, זה אינו שנוי במחלוקת. המדיניות של הממשלה היא השנויה במחלוקת. צריך לשנות את מדיניות הממשלה. תודה רבה. תודה, אדוני. אני מזמין את השר הרשקוביץ להשיב לדיון, ואחר כך נעבור להצבעה. חברי חברי הכנסת, אני חייב לומר שאני יושב במקומי, ואני לא מאמין למשמע אוזני. כולם מדברים בערך ההתנדבות. אנחנו עכשיו, צריך להבין, לא מתקנים בעיות של המדינה ולא את הנושא של מי משרת, מי לא משרת, שאלות אחרות. כולם מדברים בערך ההתנדבות. כולם מדברים בשבח המתנדבים. ההתנדבות, במסגרת השירות הלאומי, אגב, חברי חברי הכנסת הערבים, מבין 15,000 וכמה מתנדבים, 13,000 הן בנות דתיות, דתיות-לאומיות. החוק הזה, רוב אלה שהחוק נוגע להם, אלה בנות דתיות-לאומיות. צריך להבין, אנשים מתנדבים, באה המדינה והחליטה לסדר את הדברים, להגיד: אלה שמתנדבים, אנחנו רוצים להוקיר אותם, להקל עליהם, למשל לתת להם הקלות מסוימות שתאפשרנה להם להגיע, למשל בנסיעות למקום מגוריהם. נושא של ביטוח, כל הדברים האלמנטריים. הדברים האלה עד היום סודרו בתקנות במסגרת השירות, במסגרת בכלל תקנות הביטוח הלאומי. לאט-לאט, עם השנים, נוספו דברים, ואז הגיע בית-המשפט ואמר: רבותי, אם המדינה נותנת לאנשים הכרה והוקרה, המדינה צריכה גם לדרוש, שוב, לא לדרוש חובת שירות, אלא לומר מהם הכללים: מי שמשרת, מי שמחליט להתנדב, מתי זה נחשב, איפה זה נחשב. מי שרוצה להתנדב שלא במסגרת המדינה, שלא במסגרת השירות הלאומי, במסגרת הכפר, במסגרת העיר, במסגרת החברה, במסגרת תנועת הנוער, ודאי שזה מקובל. אבל מי שרוצה להתנדב, להתנדב, אני חוזר ואומר: להתנדב, אגב, אני מגדולי הלוחמים נגד חובה. מי שרוצה להתנדב במסגרת המוסדרת במדינה, במסגרת השירות הלאומי, אז יש כללים, אילו עמותות רשאיות לקבל, אילו עמותות אינן רשאיות לקבל, מי כן, מי לא, מהן ההכשרות שצריכים לתת, מהם הביטוחים שצריך לתת, מה צריך לדאוג, מה לא צריך לדאוג. כל הדברים האלה עד היום הוסדרו בתקנות, ומהיום מוסדרים בחוק. בג"ץ פנה אלינו, בג"ץ אמר לנו: אתם צריכים להסדיר את זה בחקיקה ראשית, כדי שהדברים יהיו מוסדרים, כדי שהדברים יהיו נכונים. שוב, אין כאן ולו שמץ של כפייה. אין כאן ולו חריגה אחת מן ההתנדבות. יתירה מזאת, החוק לא בא לפתור את בעיות האי-שוויון, הוא גם לא אמור לפתור את בעיות האי-שוויון, אבל אם החוק עוזר למשהו, דעו לכם שהנהנים מן החוק הם ללא יוצא מן הכלל כל שכבות האוכלוסייה. הבנות שמתנדבות בשירות לאומי בבתי-חולים, בין שאלה בנות יהודיות, בין שאלה בנות ערביות, כל החולים נהנים מזה, ללא יוצא מן הכלל, ואנשים נהנים. איזו מלאכת קודש. חבר'ה שלא צריכים לעשות את זה, פטורים מהשירות, הולכים ועושים, מתנדבים, ובמקום לומר: המדינה מוקירה, המדינה מכירה, ושוב, דווקא מאחר שאתם לא עושים את זה כחובה, ולכן המדינה עושה את זה, במקום להסדיר את הדברים בחקיקה יש אנשים שמוציאים את קצפם על זה. ואני באמת תמה, על מה הקצף. אני מסכים: משותף לאסלאם, משותף ליהדות, אני בטוח שגם בנצרות, אם כי אני לא מומחה בכל הדתות, ערך ההתנדבות. כאן יש לנו ערך של התנדבות נטו. יתירה מזאת, מתוך רגישות, נשאלתי על-ידי חבר הכנסת טלב אלסאנע למה לא באים בדברים עם ראשי הציבור הערבי. באים בדברים עם ראשי הציבור הערבי. אפילו אומר לכם סידורים שמשרדי עשה. אחת ההטבות שהשגנו לאלה שמשרתים בשירות האזרחי, שוב, שהתנדבו, שאחרי שהם התנדבו שנתיים הם מקבלים מהמדינה מענק כמו שמקבלים חיילים משוחררים. חיילים משוחררים מקבלים את זה מקרן חיילים משוחררים. באו אלינו בציבור הערבי ואמרו: אנחנו לא מעוניינים שיקבלו את זה ממשרד הביטחון, זה לא מתאים לנו. קיבלנו את הדברים. הדברים מגיעים ממשרד המדע והטכנולוגיה, לא ממשרד הביטחון. כי אין פה שירות ביטחון, מדובר פה בשירות התנדבותי נטו למדינה. שירות התנדבותי, ואני חוזר ואומר שכל השכבות נהנות. זה לא פותר לנו את בעיות הנשיאה בשוויון בנטל. אני הייתי מאוד שמח לו אנשים מיוזמתם היו רואים לנכון להיות שותפים לנטל, כי הרי בסך הכול כולם נותנים. אבל זה לא בא לפתור את בעיות שוויון בנטל, זה לא בא לפתור את בעיות שוויון הזכויות. אגב, לכן אנחנו גם מקפידים שלא לקרוא בחוק "זכויות המשרתים". כי זכויות אזרח מגיעות לכל אדם. צדקה חברת הכנסת חנין זועבי. אנשים, אתם לא צריכים לקנות את הזכויות. זה זכויות אזרח. למשרתים בשירות אזרחי אין זכויות יתר, ואין שום זכויות אזרח שמותנות בשירות אזרחי. כל מה שאומרים, שמי שמשרת בשירות, למשל, בעת שירותו זוכה, למשל, לנסיעות חינם, כדי שיוכל להגיע. נסיעות חינם זה לא זכויות אזרח, לאדם רגיל אין נסיעות חינם. חיילים, יש להם נסיעות חינם, וכנ"ל המשרתים בשירות.  מי שמשרת בשירות אזרחי, יש לו ביטוח על חשבון המדינה, או יותר נכון, באחריות העמותות לסדר את הדברים. הוא מקבל הכשרה מקצועית. פשוט, כל מה שאנחנו דואגים, שוב, לא לזכויות, כי באמת זכויות אזרח מגיעות לכל אזרח, והן לא מותנות בשירות, לכן השירות הזה לא בא עם זכויות ולא מתנה בו שום דבר, אלא עם הדברים האלה באות בעצם הטבות לאנשים, שיאפשרו ויקלו עליהם את השירות. אני מסכים עם ידידי חבר הכנסת הרצוג. לצערי, הלוואי שהיו לנו הרבה יותר משאבים לענות על הצרכים. יש אנשים שהצבא לא מגייס בגלל סיבות בריאות והם רוצים לשרת את המדינה. אנחנו משתדלים לקלוט אותם בשירות האזרחי, מי שרוצה. יש נוער בסיכון, שאף אחד לא רוצה לקחת אותו. לוקחים אותו לשירות האזרחי, מדריכים אותו, מטפלים בו, משקמים אותו. זה, אגב, משותף לכל חלקי החברה. גם לשירות האזרחי קשה להם להתקבל. ברגע שהם יודעים שהם יצאו מאזורים, נכון. זה דבר שחייב, לאור הדברים האלה, נראה לי שכאן מדובר באמת בהצעת חוק שעושה שירות אדיר למדינת ישראל, אגב, מדברת על מצב קיים, כפי שאמר חבר הכנסת נסים זאב, לא משנה כלום. לכן אבקש שוב מכולם לתמוך בה, וכמו שאמרנו, להעביר לדיון בוועדת הפנים. תודה. תודה, אדוני השר. אנחנו מצביעים בקריאה ראשונה על הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ב 2012, שהוצגה על-ידי השר הרשקוביץ. מי בעד? מי נגד? ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ב 2012, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. ברוב של 18 חברי כנסת, בהתנגדות של 12, אדוני השר, לאיזו ועדה אתם מציעים? פנים. פנים. עבודה ורווחה. אתם חלוקים? זה יעבור לוועדת הכנסת וועדת הכנסת תחליט. אנחנו עוברים לנושא הבא, והוא, הצעת חוק בדיון טרומי: הצעת חוק הזכות לשירות לאומי, התש"ע 2010, של חבר הכנסת זבולון אורלב. הנמקה מהמקום. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראש ובראשונה אני רוצה לברך את השר הרשקוביץ על כך שהחוק עבר בקריאה הראשונה. שר הייתי וגם התפטרתי, וחוק שהתחיל אי-שם ב-2004 הושלם היום, ואין מלאכה נקראת אלא על שם גומרה. הצעת החוק שלי עוסקת, אני בקושי שומע את עצמי. נא לשמור על השקט, חברים. אני בקושי שומע את עצמי. חברי הכנסת. הצעת החוק שלי עוסקת בזכות לשירות לאומי. ידע היושב-ראש וידעו חברי הכנסת שיש היום אלפי אנשים שמעוניינים לשרת בשירות לאומי, אם לעשות את השנה השנייה ואם להתנדב, אם אנשים בריאים ואם אנשים עם צרכים מיוחדים שרוצים להתנדב, והם לא יכולים להתנדב מפאת מחסור תקציבי. מצד אחד, רוממות ההתנדבות בגרונם, ויש אפילו הצעות חוק לחייב שירות לאומי, פה אנחנו לא רוצים לחייב, אבל מי שרוצה להתנדב לשירות לאומי, שלא תהיה מגבלה של תקנים. לצערי, איך אומרים? משרד האוצר לא כל כך מסכים לעניין הזה, ובתוקף העניין הסכמתי שהצעת החוק שלי תקודם יחד עם הצעת החוק הממשלתית, ואני התחייבתי לקבל על עצמי את התיאומים המתחייבים, כפי שהממשלה תמצא לנכון. התחייבתי איך להצביע, אבל אני יכול להבטיח שאני איאבק כדי לשכנע, שתהיה זכות לכל מי שרוצה לשרת שירות לאומי ואזרחי, כפוף להחלטות, כפי שתתקבלנה על-ידי הממשלה. תודה רבה. תודה, אדוני. השר הרשקוביץ. הממשלה מסכימה. הממשלה מסכימה בהתניה שקיבל חבר הכנסת אורלב. יש התנגדות של חבר הכנסת שלמה מולה. הוא נמצא כאן? כשיש הסכמה של הממשלה, יש זכות לחבר הכנסת להתנגד. אני רוצה להתנגד. סליחה. אתה רוצה להתנגד? חבר הכנסת זחאלקה מתנגד, ויש לו זכות להתנגד בתוך חמש דקות. שלוש דקות. שלוש דקות. כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, טענתי בסיבוב הראשון על החוק הראשון, הממשלתי, ואני טוען גם כאן שהחקיקה הזאת תוביל בסוף לחלוקה של הסטטוס האזרחי של כלל האזרחים, כאלה שעשו שירות לאומי או שירות צבאי, יש להם מסגרת של זכויות, וכאלה שלא עשו, שיש להם מסגרת אחרת של זכויות. הנה, מפלגה אחת בכנסת כבר הגישה עשרות חוקים שאומרים שמי שעשה שירות צבאי או עשה שירות לאומי, מגיע לו. אחד החוקים, של חבר הכנסת חמד עמאר, הגדיל לעשות, תינתן עדיפות לאלה שעשו שירות צבאי בקבלת תפקידים בשירות של המדינה. טוב מאוד. זה כמובן מפלה נשים דרוזיות, נשים ערביות בכלל, אזרחים ערבים שלא עשו שירות, וחרדים, אם אכן חס וחלילה חוק כזה יתקבל. עד עכשיו מי שמנע את הדורסנות הזאת זה בג"ץ. קורים כאן שני דברים שיכולים להחליש את התנגדותו של בג"ץ להליך הזה, כשאני יודע שכאן יש אנשים, איך אומרים? זאבים שמתחבאים ומחכים לטרף. ברגע שיעבור החוק, ברגע שיהיה מאורגן ומסודר, יהיה מבול של חקיקה שאומר: אתה תקבל את זה רק אם עשית, או שתהיה לך עדיפות. מה קרה עם בג"ץ? הבג"ץ, כבוד היושב-ראש, קודם כול, השתנה הרכב בג"ץ. זה אחד. הימין מנסה להשתלט על בג"ץ, הליכוד לעליון, לא רק לשלטון. זה, אחד. דבר שני, ברגע שתהיה מאסה קריטית של אזרחים שייאלצו מסיבות אלה או אחרות לעשות שירות לאומי, תבוא המדינה ותאמר: נופלת טענת האפליה, כי אותם אזרחים ערבים שעשו שירות לאומי יקבלו כמוך, כמוהם, ורק אלה שלא עשו לא יקבלו. במובן הזה זה חוק שפוגע ��מוסד האזרחות, חותר תחתיו, גם אם כוונתם של חלק, לא כולם, מאלה שיצביעו בעדו היא לא כזאת. אני לא חושד בחבר הכנסת אורלב שאין לו כוונה כזאת, ואני לא חושד בחבר הכנסת יריב לוין שהוא לא חושב כך, וגם בכל ישראל ביתנו. אז בואו לא ניתמם, לא נגלגל עיניים, החוק הזה יעשה שני מעמדות של אזרחות, ועל כן הוא פסול. תודה. אתה רוצה להשיב, אדוני? אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ומי נגד ומי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק הזכות לשירות לאומי, התש"ע 2010, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. ברוב של 16 תומכים, עם שישה מתנגדים, הצעת חוק הזכות לשירות לאומי, התש"ע 2010, של חבר הכנסת אורלב, אושרה, והיא תועבר לוועדת, והיא צמודה, הכנסת. היא לא צמודה, אדוני היושב-ראש, לא נקלטה ההצבעה שלי. היא לא צמודה, אבל המשך הדיון מתנהל ביחד.  אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, והיא הצעת חוק המשכון, סליחה.  ויציג את הצעת החוק השר ישראל כץ, שר התחבורה, אדוני היושב-ראש, צריך להוסיף את ההצבעה שלי לפרוטוקול.  בשמו של שר המשפטים. אדוני היושב-ראש, סליחה, לא נקלטה ההצבעה שלי. בשביל הפרוטוקול אני מבקש. היית כאן? כן. אז אנחנו מוסיפים, התנגדות של שבעה ולא שישה, לחוק הקודם. תוספת של חבר הכנסת עפו אגבאריה. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק המשכון, התשע"ב 2012, שהניחה הממשלה על שולחן הכנסת, מבקשת להחליף את חוק המשכון, התשכ"ז 1967, וכן את הוראות פקודת החברות , התשמ"ג 1983, הנוגעות לשעבוד של נכסי חברה. הצעת החוק מבקשת לפתח את שוק האשראי ולהגביר את התחרות בשוק זה על-ידי יצירת חוק משכון מודרני, הדומה להסדרים אחרים שגובשו במדינות רבות בעולם, ואשר מאפשרות להרחיב את היקף הנכסים הניתנים, אולי למשכון אפילו. עוד מבקשת הצעת החוק לקבוע את סדרי העדיפויות בין נושים, בהתאם לאיזון בין האינטרסים השונים מתוך כוונה לאפשר שוק אשראי יעיל והוגן, המאפשר בטוחות מתאימות לנושים, לצד תזרימי אשראי לחייבים, לצורך פיתוח הכלכלה. מחקרים מראים כי ברוב המדינות בעולם לווים נדרשים לתת ביטחונות. הלוואות מובטחות נהנות מתנאי הלוואה טובים יותר, בין בכך שהיקפי ההלוואות גדולים יותר ובין בכך שהריבית נמוכה יותר. רפורמה בדיני שעבודים והגדלת היקף הנכסים הניתנים למשכון, בשילוב הסדרים שנועדו להגביר את התחרות בתחום זה, עשויה אם כן להגביר את הגישה לאשראי ולהביא לפיתוח הכלכלה. ההצעה מבוססת בין היתר על עקרונות אלו: 1. מתן אפשרות וזכות ליחיד אשר אינו מאוגד כחברה למשכן נכס שטרם הגיע לרשותו. שעבוד זה יתאפשר רק ביחס לנכסי עסק ולא ביחס לנכסים המיועדים לשימוש אישי, 2. ביטול השעבוד הצף, תוך מתן אפשרות להטיל שעבוד קבוע על נכס עתידי, ובמקביל, קביעת הסדרים חדשים הנוגעים לאופן שכלול המשכון, וכן סדרי עדיפויות מיוחדים בין נושים שונים, 3. שלילת האפשרות של הנושה להטיל מגבלות קנייניות על עסקאות אחרות בנכס מבלי לגרוע מתוקפה החוזי של התחייבות כזו. ההוראה האמורה נועדה למנוע מהנושה שליטה בלעדית על הנכס הממושכן ובכך לשעבד אותו לרצונו או להסכמתו. נוכח כל האמור, מתבקשת הכנסת הנכבדה לתמוך בהצעת החוק האמורה בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לצורך הכנתה לקריאות השנייה והשלישית. אדוני, תודה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אדוני היושב-ראש, יחד עם כל בית ישראל אנחנו ��בלים על רציחתם של יהודים בטולוז שבצרפת: הרב יונתן סנדלר, הילדים אריה וגבריאל והילדה מרים מונסונגו, השם ייקום דמם. הייתי בצרפת בשבוע שעבר עם משלחת הכנסת, יחד עם חברי הכנסת יעקב אדרי והרב דוד אזולאי, והרגשנו באוויר מתח גדול מאוד. ראיתי את המבצרים והבטונדות סביב שגרירויות ישראל, קהילות ישראל, משטרה ובתי-כנסת, וחשבנו שאולי יש פה מן הגוזמה, אבל הרגשנו, שלא כמו בארצות-הברית או באנגליה, שבצרפת יש איזה רוח רעה. שאלתי אנשים שיודעים צרפתית, והם סיפרו לי שבתקשורת הצרפתית, בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות, אדוני השר, מספרים אך ורק על ילדים שנהרגו בעזה, ואף מלה לא על ההפגזות על אשדוד, אשקלון ובאר-שבע. יש שם תחושה מאוד מאוד אנטישמית. ברגע הראשון ששמענו שיש פיגוע, באופן טבעי חשבנו שזו אולי תחושה של נקמה של אנשים שעשו את זה בגלל מה שקורה בעזה ומה שקורה באשדוד. עכשיו אנחנו שומעים, וזה עדיין לא ברור, שיש חשד שעשו את זה גורמים ניאו-נאציים, שגם הרגו חיילים מוסלמים, כך שאנחנו רואים שהרוע אינו מבחין בין בני-אדם. מי שמסוגל להרוג, לרצוח ולירות טילים על אשקלון, על אשדוד, או כדורים על ילדים בבית-ספר בטולוז, אינו מבחין בין דם לדם. אבל מה שהזדעזעתי עכשיו, זה ששמעתי ששרת החוץ של האיחוד האירופי היא זו שמשווה בין מה שקרה בעזה, שהכול מודים שזו היתה תגובה על מה שקרה באשדוד, באשקלון ובבאר-שבע, לבין יהודים בצרפת שמעולם לא עשו שום דבר: לא לשום אזרח ולא לניאו-נאצים ולא לאחרים. בכל זאת, אותה שרת חוץ, אותו איחוד אירופי, מממנים גורמים בישראל שנלחמים נגד היהדות ונגד הדת היהודית. אני שואל את עצמי מה הקו המשווה בין שני הדברים, ולדעתי זו ההסתה התקשורתית. כשרואים את הדה-לגיטימציה שעושים ליהודים בצרפת ובאירופה, אי-אפשר להיות מופתעים שקורים דברים כאלה, אם בצד של גורמי טרור מהצד האסלאמי, שרואים את כל מה שעושים אחיהם בעזה, ואם מצד גורמים ניאו-נאציים אחרים ששונאים יהודים. הלקח שאנחנו צריכים ללמוד פה זה קודם כול שאנחנו צריכים רחמי שמים בכל מקום. אם ה' לא ישמור שווא שקד שומר. הדבר השני הוא שההסתה התקשורתית גורמת לרצח אנשים, נשים וטף  תודה, אדוני.  ולא משנה אם זה נעשה בארץ ואם זה נעשה בחוץ-לארץ. צריך להגיד למלאך המשחית שבכלי התקשורת בכל מקום: הרף. תודה רבה. תודה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, לא נמצא. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי הוא אחרון הדוברים. לאחר מכן תתקיים הצבעה. נסים זאב, אתה רוצה לדבר גם על זה? לא.  היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, משכון זה כשאני נותן משהו יקר לי בתמורה לאיזו הלוואה או משהו כזה. אני רוצה לדבר על משכון שמדינת ישראל נתנה, את אחד הדברים היקרים לה ביותר, ובתמורה למה? פעם בחודש וחצי, חודשיים, אנחנו שומעים פה את צמד המלים הסלמה ורגיעה, הסלמה ורגיעה. כשאתה שואל את תושבי הדרום, וכפי שאתם יודעים הדרום היום זה מושג מאוד מאוד רחב, היום, גדרה, קריית-מלאכי ובאר-טוביה זה כבר גם כן הדרום: אתם ברגיעה? אומרים: איזו רגיעה? על מה אתה מדבר, רגיעה? כל הזמן מטפטפים עלינו. ומה משדרים לנו פה במערכת הביטחון? משדרים לנו שיש לנו את "כיפת ברזל", שזה 70% הגנה. שאלתי היום את שר הביטחון בוועדת החוץ והביטחון: תגיד לי, אחרי כל המלים שאמרת, ומאוד הייתי רוצה להקליט את שר הביטחון, ורק אסור, כי לפני שאני הולך לישון וקצת קשה לי להירדם, זה היה נהדר לשמוע אותו, את שר הביטחון, המון מלים גבוהות כאלה ומשעממות. אחרי כל המלים, אחרי "אני, אני, אני ואני", מה התשובה שלך לאמא בנתיבות? מה התשובה שלך לאמא בנתיב-העשרה? מה התשובה שלך לגן-הילדים בכפר-עזה? עוד מיגון? עוד מקלט? זה מה שיש לך? אמרתי לו: אדוני, אני מצטער להגיד לך, אתה מדבר פה על תקציב הביטחון, ואני רואה פה בשקופית כמה אתה דורש, ואני אומר לך שאני אזרח לא מרוצה. אני אזרח לא מרוצה. אני, כמי שמשלם מסים למדינת ישראל, ואומרים שצריך לשלם לתקציב הביטחון, אומר: תפאדלו, בבקשה. למה לא? תגנו עלינו. תנו לנו את המצרך הראשון שאזרח רוצה, ביטחון. מה נתתם לנו? "כיפת ברזל"? 70% ביטחון? אנחנו דורשים פה הכרעה. הבאתם עלינו את האסון הזה שנקרא התנתקות, והכנסתם בשבי לא את גלעד שליט בלבד, הכנסתם מיליון תושבי מדינת ישראל לשבי. לכן המשכון הזה, צריך לפדות אותו. שמו מיליון תושבי מדינת ישראל משכון אצל כנופיה בעזה שמרשה לעצמה להמשיך ולירות עלינו. והצבא, שיכול, תקצר. תקצר, מה אתה רוצה שאני אעשה, חבר הכנסת מג'אדלה?  חבר הכנסת מג'אדלה, הזמן הסתיים, ואתה רק מאריך. מה יש לך להגיד? מה יש לך להגיד? תקצר. תקצר. אה, לקצר. זה מפריע לך מה שאני אומר. זה לא נעים לך מה שאני מדבר. תקצר. הזמן עבר. אז אם זה לא נעים לךָ, אני אנצל את זמני עד הסוף. תקצר, אני אנצל את זמני עד הסוף. הזמן הסתיים. ברשותך, אדוני, אני אומר שאני לקוח לא מרוצה. אנחנו משלמים את תקציב הביטחון. לצה"ל יש היכולות. רק שר ביטחון, לצערי הרב, אין לנו, ממשלה חלשה יש לנו. תודה רבה. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המשכון, התשע"ב 2012, בקריאה ראשונה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק המשכון, התשע"ב 2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. ברוב של 17 חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים, אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק בתי-קברות צבאיים (תיקון מס' 4), התשע"ב 2012, גם הצעת חוק זו היא לקריאה ראשונה, ויציג אותה בשם שר הביטחון השר ישראל כץ. אדוני, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק בתי-קברות צבאיים, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק בתי-קברות צבאיים (תיקון מס' 4), התשע"ב 2012. חוק בתי-קברות צבאיים משנת 1950 קובע בסעיף 4 את זכאותו של חייל שנפטר להיקבר בבית-קברות צבאי, אלא אם כן בחר קרובו להביאו לקבורה בבית-קברות אזרחי. למעשה, זהו הכבוד האחרון שהמדינה חולקת למי ששירת בשירות צבאי והלך לעולמו במסגרת שירות זה. עיקר התיקון המוצע הוא לעגן זכאות דומה בחוק גם ביחס לקבורתם בבתי-קברות צבאיים של חללי כוחות הביטחון: עובדי שירות הביטחון הכללי, עובדי המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, שוטרים, סוהרים שנהרגו בעת ועקב שירותם וכן שוחרים, מועמדים לשירות ביטחון שנפגעו בקורסים לפני גיוסם, חניכים בסדרת גדנ"ע בבתי-הספר התיכוניים, חייל מילואים בדרכו להתגייס לשירות מילואים פעיל או בדרכו חזרה לביתו לאחר שהשתחרר, וכן חייל שנפצע אנושות ואושפז ברציפות מאז פציעתו ונפטר כתוצאה מהפציעה לאחר תקופה שבמהלכה שוחרר מינהלית מצה"ל. הצעת החוק מבקשת להתאים את המצב המשפטי למצב בפועל הקיים בבתי-הקברות כאשר המנויים שצוינו נקברו בבתי-הקברות הצבאיים מכוח החלטות מינהליות שהתקבלו בעשרות השנים האחרונות. המועצה הציבורית המייעצת לשר הביטחון, הפועלת מכוח סעיף 12 לחוק, המועצה הציבורית להנצחת החייל, שהתבקשה לנושא, המליצה על כך ב��ני שר הביטחון לאחר דיונים ארוכים. בהצעה נקבע, כי לפי החלטת הרשות המוסמכת ניתן להקצות בבתי-הקברות הצבאיים חלקה נפרדת לחיילי כוחות הביטחון ואלה ייקברו בחלקה זו. כיום יש בחלק מבתי-הקברות הצבאיים חלקות קבורה לשוטרים. בהצעה מוצע גם על סמך החלטות מינהליות מהעבר והמלצות המועצה הציבורית לקבור בעלי עיטורי גבורה, רמטכ"לים ואלופים בדימוס, וכן מפכ"לים וניצבים בדימוס, בבתי-הקברות הצבאיים. עוד מוצע בהצעה, בהתאם להמלצות המועצה הציבורית, לקבוע נסיבות שבהן תישלל זכאותו של חייל או של מי מהזכאים הנוספים להיקבר בבתי-קברות צבאי בנסיבות שהפטירה היתה בעת היעדרות משירות שלא ברשות או שהפטירה אירעה בנסיבות המטילות דופי בנפטר על-פי חוות דעת של הגוף שבו שירת הנפטר. מקרים כאלה מיוחדים, למשל, למקרים של חייל שרצח והתאבד בו במקום. בהצעה תיקונים טכניים נוספים. אני מציע כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק ותעביר אותה להמשך הדיונים להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה, אדוני. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. אנחנו לא נעשה הנחות. מי שלא נמצא לא ידבר. חבר הכנסת אייכלר, לא כאן, חבר הכנסת זחאלקה, לא כאן, חבר הכנסת בן-ארי, לא כאן, חבר הכנסת נסים זאב, מוותר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק בתי-קברות צבאיים (תיקון מס' 4), התשע"ב-2012, בקריאה ראשונה. נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-קברות צבאיים (תיקון מס' 4), התשע"ב 2012, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. הצעת החוק אושרה בקולותיהם של 14 תומכים, ללא מתנגדים וללא נמנעים, והיא תועבר לוועדת החוץ והביטחון. אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה והיא הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון), התשע"ב 2012, עבודה ורווחה. סליחה? עבודה ורווחה. עבודה ורווחה? השר ביקש, ועדת הכנסת. ועדת הכנסת, בבקשה. ועדת הכנסת תחליט לאיזו ועדה תועבר הצעת החוק.  התחלנו לומר שאנחנו מעלים עכשיו את הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון), התשע"ב 2012, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר התעשייה שלום שמחון. הוא לא כאן, אבל השר ישראל כץ יציג בשמו את הצעת החוק. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח 2008, קבע את חובתו של מחזיק מקום ציבורי המנוי בתוספת לחוק להציב במקום מרכזי ונגיש מכשיר החייאה אחד לפחות ולדאוג לתקינותו. בהתאם לחוק נדרש שר התמ"ת לקבוע בתקנות הוראות הנוגעות להיבטים שונים הקשורים למיקום שבו יוצב מכשיר ההחייאה, מספר מכשירי ההחייאה שנדרשת הצבתם, הוראות הנוגעות לשילוט וכיוצא בזה. במשרד התמ"ת נעשתה עבודת מטה תוך תיאום עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד הבריאות לצורך גיבוש תקנות אלה. בעבודת המטה שנעשתה עלה הצורך גם בתיקון החוק הבא לידי ביטוי בהצעת החוק שבפנינו. הצעת החוק עוסקת בכמה היבטים: מתן סמכות לשר לקבוע חובתו של מחזיק במקום ציבורי להתקשר עם גוף בדיקה שאושר בידי השר לצורך מתן הוראות למחזיק לגבי מיקומו של המכשיר, זמינותו ותקינותו. ההיבטים השונים המתייחסים למיקומו של המכשיר, זמינותו ותקינותו, על-פי גורמי המקצוע במשרד הבריאות והאיגוד הקרדיולוגי בישראל, מהווים תנאים הכרחיים לשרשרת ההצלה ונדרש כי ייבחנו על-ידי תאגידים בעלי מומחיות ברפואה דחופה שעל בסיס ניסיונם המקצועי יכולים לקבוע את המיקום הנכון להצבת המכשירים ולבדוק את תקינותם. מתן סמכות לשר לקבוע את הת��אים לאישור גוף הבדיקה, לרבות הוראות שמטרתן להבטיח היעדר ניגוד עניינים, השכלה והכשרה, דיווחים נדרשים, ובמקרה הצורך אם יתברר כי קיים כשל שוק המצדיק מעורבות כזאת סמכות לקבוע את מחיר מרבי אשר גוף הבדיקה יהיה רשאי לגבות מן החזיק. בנוסף, נכללו הוראות שמטרתן להקנות סמכויות פיקוח ואכיפה למפקחים של המשרד על מנת שיוכלו לאכוף את החוק. אני אבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני השר. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. אני לא רואה אף אחד מהם: אייכלר, זחאלקה, בן-ארי. אתה רוצה לדבר? בבקשה. חבר הכנסת נסים זאב הוא הראשון והאחרון, ואחר כך נעבור להצבעה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני חושב שהצעת החוק הזאת היא מאוד חשובה, כי כשאנחנו מדברים על מקומות ציבוריים, למשל בתי-ספר, בדרך כלל הצוות החינוכי לומד את כל הנושא של החייאה במד"א, והייתי אומר, זה חלק מבחינות הבגרות היום. אבל אם אין המכשירים בפועל, וחלילה כאשר נזקקים בפועל לאותם המכשירים וצריכים להזעיק את מד"א, וזה לוקח בדרך כלל בין שבע דקות לפעמים עד רבע שעה עד שהאמבולנס מגיע, ורק בגלל שאין המכשיר הזה לפעמים זה עולה בחיי אדם. ולכן, העניין הזה של לקבוע, זה קודם כול, לדעתי, צריך להיות בבתי-ספר. צריך שיהיה מישהו מתוך בית-הספר שיהיה אחראי לנושא הזה של האחזקה, של המיקום. צריך גם שזה יהיה במקום מסוים, כמו שיש היום בנושא כיבוי אש, שאתה יודע באופן הברור, צבוע באדום, אתה יודע בדיוק איפה הארון הזה נמצא. גם מכשירי ההחייאה בתוך המבנה הציבורי חייבים להיות במקום מוגדר, שהנגישות תהיה ברורה לכל עין שרואה או נמצאת בקרבת מקום. תודה, אדוני. אנחנו, רבותי חברי הכנסת, עוברים להצבעה על הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון), התשע"ב 2012, בקריאה ראשונה. ההצבעה החלה. נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון), התשע"ב 2012, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. ברוב של 16 תומכים, ללא מתנגדים וללא נמנעים, הצעת החוק אושרה, והיא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.  אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 54) (עיצומים כספיים), התשע"ב 2012, קריאה ראשונה. אדוני השר כץ, אתה תציג גם את הצעת החוק? כן? יציג אותה השר כץ. תעשו את זה אחר כך, לפחות שהמליאה תמשיך לזרום. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 54) (עיצומים כספיים), התשע"ב 2012. בחוק ההסדרים בשנת 2007 אושר חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 36), שקבע שינוי בגובה העיצום הכספי אשר רשאי המנהל הכללי של משרד התקשורת להטיל על בעל רשיון ועל מי שפועל מכוח היתר כללי בשל ביצוע של הפרה. בזמנו, בפעם הראשונה הוצע לקבוע כי סכום העיצום הכספי יחושב כאחוז מסוים מהכנסתו השנתית של מבצע ההפרה בתוספת הקנס הקבוע בחוק העונשין, או מכפלה של פי-שבעה מהקנס הנ"ל. במהלך השנים שחלפו מאז התיקון דאז משנת 2007, המשרד, שהינו הגורם המסדיר והאוכף של כללי ההתנהגות בתחום התקשורת, הגיע לכלל דעה כי לאור מגוון הנורמות הקיימות בהסדרת תחום התקשורת נכון שתהיה בידי המשרד אפשרות להתאמה יותר גמישה בין סכום העיצום הכספי לבין הנורמה שהופרה. לא יהיה יותר סכום אחיד נקוב בחוק, אלא יינתן שיקול דעת וגמישות למנהל. הפרה של הוראות רשיון תוכל להיות מטופלת באמצעות הטלת עיצומים כספיים מדורגים, הנגזרים ממידת החומרה השונה שיש לייחס להפרתן, מידת שכיחותן של ההפרות והיקף השלכותיהן. מכאן, אנו מציעים לערוך תיקון לחוק על מנת להעניק לארגז הכלים של המשרד מגוון רחב, המאפשר מענה הולם לכל סוגי ההפרות, בהתאם לנסיבותיהן ולחומרתן. היום גובה העיצום הכספי של חברות בעלות הכנסות גבוהות מגיע לכ-16 מיליון ש"ח. אין למנכ"ל הסמכות לקבוע את גובה העיצום הכספי באופן שיהלום את חומרת ההפרה, ומכאן הקושי בשימוש בכלי זה. התיקון המוצע יאפשר שימוש יעיל בכלי זה, יחזק באופן ניכר את כוח ההרתעה של המשרד ויעודד את בעלי הרשיונות לציית לכללים מתוך חשש של נקיטת סנקציה מצד המשרד. כפי שנאמר, הסכום המרבי של העיצום הכספי שאותו רשאי המנהל להטיל על חברות בתחום הבזק יהיה מבוסס על שילובם של שני קריטריונים חשובים: חומרת ההפרה וגובה ההכנסות השנתיות של החברה המפירה. חומרת ההפרות מפורטת בתוספת לחוק, והן מחולקות לארבע דרגות. לעניין ההפרות שצוינו בחלק א' שבתוספת, המנהל הכללי יהיה רשאי להטיל עיצום כספי עד שמינית מהסכום הבסיסי, לעניין ההפרות שצוינו בחלק ב', המנהל הכללי יהיה רשאי להטיל עיצום כספי עד רבע מהסכום הבסיסי, לעניין ההפרות שצוינו בחלק ג', המנהל הכללי יהיה רשאי להטיל עיצום כספי עד מחצית מהסכום הבסיסי, ולעניין ההפרות שצוינו בחלק ד', המנהל הכללי יהיה רשאי להטיל עיצום כספי עד מלוא הסכום הבסיסי. בנוסף, מוצע לקבוע בחוק את השיקולים המוצעים המשקפים את עיקר האינטרסים העומדים ביסוד ההסדרה בתחום התקשורת. מנכ"ל המשרד, בבוא העת, רשאי לקבוע, בין היתר, את הנסיבות והשיקולים האלה: המידה שבה ההפרה עלולה לגרום לפגיעה בתחרות, המידה שבה ההפרה עלולה לפגוע במתן שירותי בזק באופן סדיר ורצוף, שיעור המנויים שנחשפים להפרה, משך ההפרה, היקף הנזק הכספי, מידת התועלת שצמחה לחברה בעקבות ההפרה, הפרות קודמות של החברה, החברה גילתה נכונות ופעלה לטיפול בהפרה, מניעת הרווח הכספי שצמח לחברה בעקבות טיפולה בהפרה. ברצוני להודות מעל במה זו לכל האגפים של משרד התקשורת שעמלו באופן אינטנסיבי, יחד עם נציגי משרד המשפטים, לקידום הליך החקיקה. החוק מביא עמו ארגז כלים מגוון ואפקטיבי לטיפול בהפרות באמצעות הטלת סנקציות כספיות המיועדות למנוע פגיעה באינטרס הציבורי. אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת חוק זו. תודה רבה, אדוני. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. אני לא אקרא שמות של חברי כנסת שאינם נוכחים כאן על מנת לחסוך את המבוכה. חבר הכנסת נסים זאב מוותר, לכן אנחנו נעבור להצבעה. מן הרשומים אין אף אחד שנמצא באולם. בבקשה, מי בעד? מי נגד? ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושירותים) (תיקון מס' 54) (עיצומים כספיים), התשע"ב 2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה. ברוב של 15 תומכים, ללא מתנגדים וללא נמנעים, הצעת חוק התקשורת (בזק ושירותים) (תיקון מס' 54) (עיצומים כספיים), התשע"ב 2012, אושרה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת הכלכלה.  אנחנו עוברים לנושא הבא והוא הצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב 2012, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. ראיתי אותו, לא? הנה, איפה? השר ארדן, הצבענו, וקראנו לך והכול. אוקיי, בסדר. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בתרבות הצריכה המודרנית, הנמצאת במגמת עלייה מתמדת, ובעידן הטכנולוגי שבו אנו נמצאים, עולה השימוש בקרב הצרכנים במוצרים חשמליים ואלקטרוניים, וכן עולה תדירות החלפתם במוצרים בטכנולוגיה מתקד��ת יותר, מה שהחברות שמוכרות לנו קוראות "שדרוגים". הדבר מביא לכך שנוצרת כמות גדלה והולכת של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני. מאפייני ציוד זה והפסולת הנוצרת ממנו דורשים התייחסות מיוחדת ושונה מסוגי פסולת אחרים כדי לצמצם את ההשפעות הסביבתיות השליליות הנובעות ממנה. בין היתר, קיימות בעולם, ובמיוחד במדינות עולם שלישי, תופעות של פירוק וטיפול בפסולת ציוד אלקטרוני לצורך מיצוי מרכיבים בעלי ערך שבפסולת באופן שאינו מוסדר, ללא תשתיות סביבתיות ובטיחותיות, הנדרשות לשם מניעת זיהום הסביבה ופגיעה בעוסקים בכך. משקל פסולת הציוד האלקטרוני והחשמלי בישראל מוערך ב-85,000 טון לשנת 2010, וכפי שהסברתי, שיעור הגידול בכמות זו משנה לשנה גבוה משיעור העלייה הכולל בכמות הפסולת המוצקה בישראל. הצעת החוק שאני מציג היום בפניכם, הצעת החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, מטרתה בעצם לקבוע הסדרים לאותו טיפול סביבתי בציוד החשמלי והאלקטרוני ובסוללות ומצברים, על מנת לעודד שימוש חוזר בציוד אלקטרוני, לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת ממנו, וכן מסוללות ומצברים, למנוע את הטמנתה ולהקטין את ההשפעות השליליות הסביבתיות של ציוד אלקטרוני וסוללות ומצברים ושל הפסולת הנוצרת מהם. הצעת החוק בעצם קובעת הסדרים שונים להפרדת אותה פסולת ולאיסוף שלה. וכמו כן, היא גם קובעת הסדרים מול הרשויות המקומיות כיצד להקים מרכזי מיחזור ולפנות לאותם מקומות. יש בחוק הסדרים מאוד מעניינים, כמו למשל הסדר שמחייב את הסוחרים שמוכרים ציוד חשמלי, למשל, אם אדם קונה מקרר חדש והוא מבקש לפנות מביתו את המקרר הישן בחינם, אז על-פי החוק תוטל חובה כזאת על המשווקים של אותם מוצרי אלקטרוניקה. אנחנו קיימנו תהליך ארוך של הידברות, גם עם לשכות המסחר, עם היבואנים של מוצרי האלקטרוניקה בישראל, ואני חושב שכמעט בכל הנושאים הגענו להסכמות, והחוק הזה בעצם מקודם היום בהסכמה. יש במקביל גם שתי הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת דב חנין וניצן הורוביץ, שלצערי עדיין לא קיבלו את תמיכת הממשלה. אני מקווה שזה עוד יקרה בהמשך, כי כפי שראינו היום, שיתוף פעולה בין חברי כנסת לבין חקיקה ממשלתית נותן תוצאות טובות מאוד בעיקר בחוקים הסביבתיים. ובמסגרת המהפכה שאנחנו מובילים לטיפול בפסולת ולמיחזור, נושא הפסולת האלקטרונית, שיש לו בהחלט חשיבות גדולה מאוד, ציינתי אותה, בהשתעבדות של כולנו, שעל זה נדבר בהקשר אחר, צריך להפסיק אותה ולצמצם אותה, אבל כל עוד היא קיימת צריך שהפסולת האלקטרונית תמוחזר ולא תוטמן. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות מקרב לב לעורך-דין ג'וש פדרסן מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה, שבאמת עשה מאמץ גדול מאוד, יחד עם אגף הפסולת במשרד, הסמנכ"ל יורם הורוביץ ואחרים במשרד, כדי שנגיע ליום הזה, והצעת החוק, אני מקווה, תאושר היום, גם ל"אדם טבע ודין" ולמחלקה המדעית שלה, שבאמת מייצרת גם לנו בסיסי מידע בתחום הפסולת. ושוב, שיתוף הפעולה הזה בין חברי כנסת, משרד ממשלתי וארגוני החברה האזרחית, בסופו של דבר נותן תוצאה מיטבית. אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעביר אותה לוועדת הכלכלה, שם אין לי ספק שהיושב-ראש כרמל שאמה יחד עם הצוות יקדמו אותה במהרה לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. תודה רבה לשר גלעד ארדן. שני דוברים נרשמו. הדובר הראשון, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו, חבר הכנסת דב חנין. אדוני היושב-ראש, מה לא עושים למען איכות החיים במדינת ישראל, וזה חשוב. אני חושב שהפחתת הפסולת האלקטרונית ומיחזורה, במקומות רבים בעולם, אגב, אין מצב שאתה יכול באותו פח אשפה בכלל לשים פלסטיק וקרטונים ואשפה רגילה. על אחת כמה כאשר מדובר במוצרי חשמל ישנים, כפי שאמרת, זה מכונת כביסה ישנה, או פריג'ידר ישן, אין מצב כזה. לכן יש גם מכונות של פחי אשפה שבאות באופן מיוחד בשעות מסוימות, אפילו לפעמים בימים אחרים, וכל אחד אוסף את סוג האשפה לפי אותם ימים ושעות. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב. אבל דבר נוסף אני רוצה להעיר, אני לא בטוח שלא תהיה פה מלחמת כנופיות, כאשר אנחנו מדברים בפסולת שלמעשה היא יקרה מאוד. הרי בכל מוצר כזה, אפילו שהוא ישן, יש בו נחושת, יש בו עופרת, תלוי על מה אנחנו מדברים. אני יודע שהיום הגנבים עובדים 24 שעות, אפילו חברות חשמל, כאשר שמים כבלים בצדי הדרך, למחרת אתה רואה גנבות בכמויות כאלה, שבאים ושורפים, מפרידים את הפלסטיק מהנחושת ומוכרים את הנחושת לפי משקל. זה לא משנה, מקבלים פרוטות, אבל את הגנבה מבצעים. יש לנו כבר ניסיון מהנושא של בקבוקי הפלסטיק, שעולם הפשע השתלט על זה. אני מאמין, כאשר יציבו מתקנים במקומות מסוימים ברחבי הארץ, גם אז יהיה מאבק של העולם התחתון, כפי שאנחנו רגילים, מי יזכה באותה מכרה זהב. לכן צריך לקחת מראש אם כבר מעמידים אותם מתקנים, שבאמת הרשויות המקומיות, ובוודאי המשרד שלך, אדוני השר, יוכלו לפקח בצורה יעילה שלא יהיה מחר סחר, ועושה סחורה בפרתו של חברו. תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב, ובמיוחד על עמידה בלוח הזמנים. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אדוני היושב-ראש, תודה לך, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אכן, זהו חוק חשוב במיוחד. עמיתי חברי הכנסת, פסולת אלקטרונית מעוררת דאגה גוברת והולכת בעולם. הדאגה הזאת הולכת ומתגברת גם בגלל הכמויות ההולכות וגדלות של פסולת אלקטרונית, זה, אגב, קצב שהוא גדול פי-שלושה מקצב הגידול של פסולת ביתית, וגם מההכרה בגודל הסיכון הסביבתי והבריאותי הטמון בטיפול לקוי בפסולת הזאת. מוצרים אלקטרוניים רבים שנמצאים בשימוש יומיומי בבתי מגורים ובמשרדים בישראל מכילים חומרים מסוכנים. במצב הקיים היום בישראל לא מתקיימת הפרדה בין מוצרים אלקטרוניים שנזרקים לכלל הפסולת. הפסולת האלקטרונית שמכילה מרכיבים מסוכנים נאספת עם הפסולת הביתית, נדחסת, נשברת, מתפרקת, ולכך יש השלכות סביבתיות ובריאותיות קשות. מתכות כבדות, וביניהן כספית, קדמיום ועופרת, עשויות להיפלט לסביבה ולהביא לזיהום קרקעות ומי תהום. פתרון הקצה השכיח בישראל, כלומר הטמנה באתרי סילוק פסולת, איננו נותן מענה לבעיות הסביבתיות והבריאותיות החמורות הנובעות מהימצאות חומרים מסוכנים בזרם הפסולת הביתית. על-פי מחקר מאוד חשוב שנעשה בארצות-הברית, משקל הפסולת האלקטרונית הוא רק 1% מכלל הפסולת הביתית, אולם היא מהווה 70% מתכולתה הרעילה. לכן, עמיתי חברי הכנסת, גם אנחנו, קבוצה של חברי כנסת, אני רוצה לציין כאן את חברי חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, חבר הכנסת זבולון אורלב וחבר הכנסת דוד אזולאי, התאגדנו יחד כדי להגיש הצעת חוק מקיפה לטיפול בסוגיה הזו. הצעת החוק הזו בסך הכול דומה להצעת החוק הממשלתית, ולכן היא גם הוצמדה על-ידי מערכות הכנסת והלשכה המשפטית בכנסת. אלא שקרתה איזו תקלה בדרך, והצעת חוק דומה אחרת, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ, הגיעה כנראה לוועדת השרים לענייני חקיקה, וועדת השרים לחקיקה התנגדה לה, ו��כן, למרות ההצמדה שנעשתה על-ידי גורמי הכנסת, ואושרה על-ידי גורמי הכנסת, אנחנו נמצאים במצב מוזר, שבעצם על שתי הצעות החוק הקואליציה תיאלץ להצביע אחרת עקב עמדתה של ועדת השרים לענייני חקיקה. אנחנו, לגבי החוק הזה, פעלנו על בסיס הידברות שהיתה בזמנו עם השר להגנת הסביבה. ודאי שאין לאף אחד מאתנו גם רצון להעמיד את השר להגנת הסביבה במצב מביך שבו הוא בעצם יהיה קרוע בין ההידברות שהיתה לנו בזמנו לבין מחויבותו כחבר הממשלה. לכן אנחנו קידמנו הסכמה עם יושב-ראש הקואליציה, שהחוק הזה יגיע להנהלת הקואליציה, על בסיס ההבנות שקיימות בינינו   לפני שנעביר לממשלה, אנחנו כמובן ננסה להעביר אותו לממשלה, אבל אני אומר, יש פה איזו תקלה בדרך שלא כל כך ברור איך היא התרחשה, ואת התקלה הזאת בכל מקרה צריך להסדיר. אנחנו כחברי כנסת גם יודעים, אדוני יושב-ראש הקואליציה, מכוח ניסיון קודם בחוקים כאלה שבהם הצמדנו חקיקה פרטית לחקיקה ממשלתית שבאה בעקבות החקיקה הפרטית, אנחנו יודעים לשתף פעולה, יודעים לייצר ביחד הישגים, ויודעים לעמוד בסיכומים, בהתניות של תיאומים עם משרדי הממשלה כדי לקדם ביחד דברים. לכן, אדוני היושב-ראש, אני סמוך ובטוח שגם הצעת החוק שלי ושל חברי חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, חבר הכנסת אורלב וחבר הכנסת דוד אזולאי, תאושר, תקבל תמיכה של הנהלת הקואליציה. אנחנו לא נביא אותה כרגע להצבעה, ואני כמובן קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הממשלתית בעניין הזה, שהיא הצעת חוק חשובה ותורמת, ומקווה שאנחנו נתקדם במהירות כדי לאשר אותה באופן מלא. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. יש עוד דובר. לא היה ברור אם היושב-ראש הקודם סגר את הרשימה, אף שאני כבר הכרזתי שיש רק שני דוברים, אבל נתתי לך. אני מודה לך. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, לפני שבועות אחדים רעשה הארץ בגלל כנופיה טרוריסטית שהחזיקה בידה כלי נשק חמור, מין תרסיס כזה, וריססה בכמה מקומות "תג מחיר". ראש הממשלה דיבר על זה, דיונים בכנסת, השב"כ והיחידות המיוחדות שלו גויסו, הוצעו פה הצעות מרחיקות לכת, ואפילו הוגשו כנגד עשרות אנשים שאין נגדם שום ראיה צווים מינהלים ואנשים גורשו מביתם, חמור מאוד. אבל בינתיים, בימים האחרונים קורים כמה דברים מאוד זוטרים, אפשר לעבור עליהם לסדר-היום. לדוגמה, היום בבוקר נמצא יהודי מאשקלון שנרצח על-ידי בן-מיעוטים. והארץ שקטה. עין שמים אודמת. באמת אודמת. אין רעש ואין מהומה. לא הרבנים הראשיים רצים עד טובא זנגרייה, ולא ראש הממשלה בא פה ומכריז הכרזות. ואני לא שומע את חברי הכנסת מהמעוז של האויב צועקים "שוויון", ו"טרור", ו"רדיפה". אם זה היה מקרה יחיד, אז אולי היינו אומרים מקרה יחיד. אבל בשבוע שעבר נרצח יהודי ברמלה, ג'ורג' סעדו. מייד אמרו: זה לא לאומני. השב"כ רצה לחקור, התערב ראש העיר ואמר: השב"כ לא יחקור. כי אם השב"כ יחקור, יתברר שזה לאומני. אני שמעתי את עורך-הדין של הרוצח מדבר ברדיו, ב"גלי צה"ל", בשבוע שעבר, ביום חמישי. ואחרי ששמעתי אותו הבנתי שהתוקף בכלל היה ג'ורג' סעדו. הוא היה התוקף. והילד התמים בן ה-16, שהיה במעצר מינהלי, שמחזיק בכיס אקדח, לא אחד מחזיק בכיס אקדח, מסתבר שמי שירה בג'ורג' סעדו זה לא מי שירה בכלב. זאת אומרת, הנערים שהיו שם, לפחות שניים החזיקו אקדחים. ואני רוצה לומר לכם שאני בטוח שיש שם שוויון, שאם ילד אחד מחזיק אקדח, יש שם כמה וכמה שמחזיקים. זה לא כבוד ל��סתובב בג'ואריש בלי אקדח. לא שמענו שום דבר, והארץ שקטה, עין שמים אודמת. תקיפה ביום חמישי האחרון ברכבת הקלה, זה לא לאומני. תקיפה ולינץ' בעיר התחתית בחיפה, זה לא לאומני, זה על רקע רומנטי, או על רקע אפליה. כתבו לו על הראש "אש"ף" אל"ף, שי"ן, פ"א, זה ראשי תיבות של "אני שונא פרסים". זה בכלל לא טרור. תקיפה של אשה בנהרייה. צעקו שם "אללה אכבר". המשטרה אומרת: זה לא לאומני. רבותי, איפה לקחנו את ההיגיון שלנו? איפה הם מכניסים את הראש שלנו? יש פה תקיפות יום אחר יום. יהודים נרצחים, והארץ שקטה. היהודי הזה מאשקלון נקבר. היהודי הזה, מי יזכור אותו בכלל? בונצ'ה השתקן, של י.ל. פרץ. מי בכלל ידע מי הוא? ואנחנו נמשיך בשלנו, ונמשיך לספר את הסיפורים לעצמנו, שאין כאן טרור לאומני בתוך מדינת ישראל, לצערנו הרב, כי אנחנו לא רוצים להודות במשהו שאנחנו לא רוצים להכיר בו. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. חברים, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב 2012, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב 2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה. בעד, 18. אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק זו אושרה ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה, לכלכלה. ועדת הכנסת. לא, ככה זה רשום, וגם, אוקיי. אם ככה, היא תועבר לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון מס' 4, הוראת שעה) (תיקון), התשע"ב 2012, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר התחבורה. בבקשה.  זה לא עכשיו? לפי הסדר שמופיע אצלי, לא. הצעת החוק הבאה זה פדויי שבי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק הגבלת השימוש בחלקי רכב משומשים, חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים, התשנ"ח 1998, נועד לטפל בנושאי גנבות הרכב בישראל. המניע העיקרי לגנבות כלי רכב היה ונשאר הביקוש לחלקי רכב זולים. חלק נכבד מאותם כלי רכב הנגנבים לצורכי חילוף מועברים לשם פירוק לשטחי האחריות האזרחית של הרשות הפלסטינית. כדי להילחם בתופעה הזו הוחמר הפיקוח על המוסכים בתחומי מדינת ישראל, והם נדרשים לרשום חלפים מסוימים הנצרכים על-ידם. במקביל, כדי למנוע תיקון רכבים ישראליים בשטחי האחריות הפלסטינית בחלפים שפורקו מכלי רכב שנגנבו, נקבע תיקון לחוק אשר נכנס לתוקפו ביום 6 באפריל 2008 ונקבע כהוראת שעה. באפריל 2010, בהתאם לסעיף 7 בחוק, הוארכה הוראת השעה בשנתיים נוספות עד ליום 6 באפריל 2012. על מנת לאכוף את האיסור האמור ביצעה בשנתיים האחרונות יחידת "אתגר" של המשטרה 45 כניסות לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית. בפעילות נתפסו 2,011 כלי רכב במהלך תיקון, וכן 41 כלי רכב גנובים, 22 כלי רכב מזויפים, במהלך שנת 2011, ו-702 חלקי כלי רכב גנובים. כמו כן, נפתחו 2,014 תיקים פליליים נגד חשודים במסירה או העברה של כלי רכב לתיקון בשטחים אלה. תוצאת מכלול פעילות היחידה מראה ירידה של למעלה מ-37% במספר גנבות כלי הרכב במדינת ישראל. כל זאת למרות הגידול הרב במספר כלי הרכב המדינה. המשטרה מייחסת את הירידה, בין השאר, לאכיפה אינטנסיבית של החוק בכלל ושל האיסור על תיקון כלי רכב בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, לפי תיקון מס' 4, בפרט. אשר על כן ובשל העובדה שהוראת השעה הוכיחה את יעילותה בצמצום מספר גנבות הרכב בישראל, מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכלכלה של הכנסת לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית עוד בכנס זה של הכנסת, טרם צאתה לפגרה. אוקיי. אם כך, אנחנו נוכל לעבור, חבר הכנסת נסים זאב, לא נמצא. אז אם כך, אנחנו נוכל לעבור מייד להצבעה בקריאה ראשונה. אני אקריא שוב את הצעת החוק: הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון מס' 4, הוראת שעה) (תיקון). בבקשה, הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון מס' 4, הוראת שעה) (תיקון), התשע"ב 2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה. בעד, 17, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק זו אושרה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.  הצעת החוק הבאה: הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 4), התשע"ב 2012, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה, בשם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 4), התשע"ב 2012, שיזמנו ביחד, חברי חבר הכנסת יואל חסון, אנוכי ואתנו חברי הכנסת דוד רותם, אברהם מיכאלי, עינת וילף ויריב לוין. חוק תשלומים לפדויי שבי משנת 2005 מסדיר תשלומים למי שנפל בשבי האויב בעת שירותו בצבא-הגנה לישראל, כוחות הביטחון, או בארגונים שפעלו טרם קום המדינה. מטרתו של החוק לבטא את החוב שחבה מדינת ישראל לאנשים שחוו סבל רפואי ונפשי בזמנו ואף שנים רבות לאחר מכן. סעיף 5 לחוק קובע את סכום התשלום החודשי לפדוי שבי. וכמו כן קובע אותו סעיף שמי שמלאו לו 67 שנה, זכאי כי כלל התשלומים החודשיים ישולמו לו בכל שנה בתשלום אחד. בהצעת החוק שהצענו יחד עם חברי חבר הכנסת יואל חסון, הוצע שאותם פדויי שבי שמלאו להם 80 שנה יהיו זכאים לתוספת תשלום בשיעור 25% מתשלום השנתי. אומנם אף שתכליתו של חוק תשלומים לפדויי שבי היא תכלית של הכרה והוקרה, ולא מדובר בחוק סוציאלי-שיקומי, לא ניתן להתעלם מכך שפדויי שבי שמלאו להם 80 שנה נדרשים לא אחת להוצאות רפואיות ושיקומיות, לעתים בשל בעיות רפואיות מיוחדות כתוצאה מהשבי, ותוספת התשלום כמובן תסייע להם רבות. לפי הנתונים שנמסרו לוועדת החוץ והביטחון, מתוך כ-1,700 פדויי שבי שהוכרו לפי החוק, כ-1,350 הם מעל גיל 80 וייהנו מהתוספת. כמו כן, מוצע לקבוע כי מי שכבר קיבל את התשלום השנתי לשנת 2012, יזכה בתוספת היחסית לפי חוק זה לפני ערב חג הפסח. להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, כי החוק הזה שייך לסוג החוקים שממש יפה שעה אחת קודם. לצערי, עד שהתקיים התהליך מהתיקון של שנת 2005 ועד לשנה הזאת, מספר פדויי השבי ירד ב-50%, אז כמובן סוג חוק כזה חשוב מאוד להעביר כמה שיותר מהר. אני גם רוצה להודות באותה הזדמנות ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת שאול מופז, שנתן לחוק הזה "אור ירוק" ו"כביש מהיר", ולמעשה בתוך שבועיים, נדמה לי, יואל, אם אינני טועה, הצלחנו להעביר את הצעת החוק מקריאה טרומית עד להשלמה היום, אני מקווה, בקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה להודות לצוות של ועדת החוץ והביטחון, למנהל הוועדה, לצוות הוועדה ולייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון, שתרמו מזמנם ועשו הכול כדי שבפרק זמ�� קצר ביותר נצליח, יחד עם הממשלה, שהחליטה לתמוך בחוק, להביא את החוק להשלמה ולקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 4), התשע"ב 2012. בבקשה, הצבעה בקריאה שנייה. סעיפים 1 2 נתקבלו. בעד, 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני עובר לקריאה שלישית. בבקשה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 4), התשע"ב 2012, נתקבל. בעד, 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, החוק אושר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אדוני, אני יכול כיוזם לעלות? בבקשה. חבר הכנסת יואל חסון, אחד מיוזמי החוק, בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני שמח מאוד על החוק הזה, הנוסף, שאנחנו מעבירים, שמסייע לקבוצה הנדירה, ההולכת וקטנה, של אנשים שחירפו נפשם ופעלו ולחמו למען המדינה הזאת ולמען תקומת העם היהודי. אני רוצה מאוד מאוד להודות ליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אלקין, שחברנו יחד לקדם את החוק הזה במהירות שיא באמת של שבועיים חקיקה כדי להספיק שאותם אנשים, אותם אנשים גדולים, גיבורים, מיוחדים, יקבלו כבר בפסח הקרוב את אותה תוספת ייחודית. כבר בפסח הקרוב הם יקבלו את התוספת של ה-25% בקצבה שמגיעה להם. תודה מיוחדת גם לשאול מופז, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, ולצוות, על הקידום הזה. אני מבקש להודות גם לעוזר שלי, אלעד רוזגוביץ, שעזר, פעל, דחף וקידם את החוק. ומלה מיוחדת צריך להגיד לכל אותם אנשים, אבל לאחד מהם שאני ככה זכיתי להכיר מקרוב, ברוך גוטמכר, באמת, אדם שעבר את גיל הגבורות, לוחם אמיתי. כנראה, אנחנו יודעים, היה לוחם גדול לפני עשרות שנים, נשאר עדיין לוחם, אדם שלא ויתר ולחם ולוחם את המלחמה של היום, שלהם, לצערי את מלחמת הקיום ממש של האנשים הללו, ואני רוצה מפה להודות לו על כל מה שהוא עושה, ולהודות לכם, חברי הכנסת, שקידמתם הצעת חוק מאוד מאוד חשובה, שעוזרת ומשנה ועושה את החיים של אותה קבוצה חשובה הרבה יותר טובים החל מהיום. תודה רבה. אתה יודע, חבר הכנסת יואל חסון, ש"גוטמכר" ביידיש זה "עושה טוב", אז אם כך, לא סתם ציינת אותו. תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון ולכל המציעים. בבקשה, הודעה למזכירת הכנסת. ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי לפי סעיף 96(ה) לתקנון הכנסת, מבקש חבר הכנסת אבישי ברוורמן לשוב ולהיות מציע של הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח 2008, שמספרה פ/3598/17. כמו כן, אני מבקשת להודיע כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17), התשע"ב 2012, שהוחזרה מוועדת הכנסת. תודה. תודה רבה לך, מזכירת הכנסת. אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה: הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 21), התשע"ב 2012. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ. בבקשה, אילן גילאון. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 21), התשע"ב 2012, שהגישו חברי הכנסת אילן גילאון וניצן הורוביץ, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק המונחת לפניכם פוטרת מארנונה נכס שמשמש מסגרת יומית שעיקר ייעודו לתת שירות שיקום בתחום התעסוקה לנכי נפש. מדובר במפעל מוגן, מועדון תעסוקתי, מרכז שיקום מקצועי או מסגר�� אבחון תעסוקתי שייעודם העיקרי הוא לתת את השירותים האמורים לנכי נפש שזכאים להם במסגרת תוכנית שיקום, לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס 2000. פעילותן של מסגרות אלה מהווה חוליה חשובה בתהליך השיקום של נכי הנפש, ותורמת לרווחתם ולבריאותם של נכי הנפש. הענקת פטור מנטל הארנונה תאפשר למסגרות אלה להמשיך לפעול ולתת שירותים לשיקומם התעסוקתי של נכי הנפש שזכאים לכך. אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה: לעורכת-דין נועה בן-שבת, לצוות הוועדה, המנהלת וילמה מאור ומזכירות הוועדה מעיין, אתי וענת, ולעוזרים הפרלמנטריים אילן מרסיאנו ולי קטקוב, שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק. הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני קורא לכם לאשרה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אדוני, כמגיש החוק אני עוד רוצה להודות, בבקשה.  חוץ מלווילמה, שאנחנו תמיד מודים לה, את עדיין כאן? גם לעוזרים שלי, שהם תומר רזניק ונגה גולדפינגר, שעזרו גם לי בהכנת החוק, ותודה רבה. אייל אמרתי, נכון? אמרתי, לא שכחתי כלום. זה מה שחיים רשם לי, אני לא יודע. אם פספסתי מישהו, זה מה שחיים רשם לי. אתה מוסיף, וכל הנלווים וכל העוזרים וכל המסייעים, אני הייתי חיים כץ ברגע זה. תודה רבה לך, חבר הכנסת אילן גילאון. אם כך, אנחנו נאפשר לך להגיע למקומך, ולאחר מכן אנחנו נקיים הצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 21), התשע"ב 2012. בבקשה, חברים, הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? סעיפים 1 2 נתקבלו. בעד, 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, החוק אושר בקריאה שנייה. ואנחנו נעבור, ברשותך, אדוני ממלא-מקום היושב-ראש, לקריאה שלישית. נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 21), התשע"ב 2012, נתקבל. בעד, 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, הצעת החוק אושרה גם בקריאה שלישית, והיא תעבור לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה לכל העוסקים בעניין.  אם כך, אנחנו מגיעים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב 2012, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת רחל אדטו, גם היוזמת וגם ממלאת-מקום של יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ. בבקשה, גברתי. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, בשם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, אני מתכבדת להציג בפניכם את הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב 2012, שהוגשה על-ידי חברי הכנסת רחל אדטו ודני דנון, וזאת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מטרת הצעת החוק המונחת בפניכם היא להגביל את חשיפת הציבור בישראל לפרסום המציג דימויי גוף רזים באופן קיצוני, לשם צמצום הסיכון של התפתחות הפרעות אכילה בקרב הציבור בישראל. בעת הדיון בהצעת החוק בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שמעה הוועדה מומחים שעמדו על הקשר שנמצא בין הצגת דימויי גוף רזים במדיה, בפרט בפרסומות, לבין התפתחות של דימוי גוף עצמי נמוך, וכתוצאה מכך התפתחות של הפרעות אכילה. בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצע כי פרסומת שמופיע בה דוגמן, דהיינו אדם שהצטלם לשם שימוש בדמותו לצורך פרסום, קידום או ייצוג מוצר, שירות או מותג, לא תופק ולא תוצג אלא אם כן הדוגמן המציא לפרסומאי שהפיק את הפרסומת, ולמפרסם שהפרסומת למוצר, לשירות או למותג נעשתה לפי הזמנתו, אישור תקף מרופא שלפיו הוא אינו בתת-משקל. האישור יישמר על-ידם למשך תקופת ההתיישנות. הבסיס לאישור תקף של הרופא יהיה חישוב מדד מאסת גוף המקובל בעולם, BMI, על בסיס נתוני משקל חלקי גובה בריבוע. תת-משקל נקבע כערך BMI הנמוך מ-18.5 לבגירים, כמקובל בארגון הבריאות הבין-לאומי, או בערך הנמוך מהקבוע בתוספת לגבי קטינים בהתאם לגילם. בנוסף, מוצע לחייב כי בפרסומת שנעשה בהכנתה שימוש בעריכה גרפית, "פוטושופ" להצרת היקפי הגוף של דמות האדם המוצגת בה, תופיע בהבלטה הבהרה כי נעשה שימוש בעריכה גרפית. ההבהרה תהיה תנאי להצגת הפרסומת בידי המפרסם שהזמין אותה, ובהכללת ההבהרה יהיה מחויב גם הפרסומאי שמפיק את הפרסומת, שנדרש גם לשמור את הצילומים המקוריים שעל בסיסם נעשתה העריכה הגרפית למשך תקופת ההתיישנות. בכך יובטח כי הציבור הצופה בפרסומת יהיה מודע לכך שהיקפי הדמות המוצגת בה אינם טבעיים. מאחר שמטרת הצעת החוק הינה להגן על הציבור בישראל, החובה להציג אישור תקף שהדוגמן אינו מצוי בתת-משקל ולכלול הבהרה לעניין עריכה גרפית להצרת היקפים, ה"פוטושופ" לא יחולו לגבי פרסומת שעולה ממנה, וכן מהדרך שבה היא משודרת או מפורסמת, כי היא אינה מיועדת לציבור בישראל. חריג זה מתייחס הן לפרסומת שמיועדת לציבור מחוץ לישראל ואינה משודרת בישראל, והן לפרסומות שאינן מיועדות לציבור בישראל אך עשויות להיות זמינות בישראל, כגון פרסומות בכתבי-עת מחו"ל שנמכרים גם בישראל. ההוראות האמורות לא יחולו גם על פרסומות שמטרתן אינה מסחרית ויש עניין ציבורי בפרסומן. יום התחילה של הצעת החוק נקבע ל-1 בינואר 2013, והוראותיו יחולו לגבי פרסומות שצולמו או נערכו בעריכה גרפית לאחר יום התחילה. אפשרות של מועד תחילה מאוחר יותר נקבעה להוראות בדבר דרישת אישור תקף כתנאי לפרסומת, והמועד יהיה שנה ממועד כריתתו של הסכם לצילום פרסומות, ובלבד שההסכם נכרת לפני יום פרסומו של החוק המוצע. יצוין כי בהצעת הנוסח שמונחת בפניכם חלו שינויים לעומת הנוסח שאושר בקריאה הראשונה, במטרה להבטיח את המידתיות של הצעת החוק. כתוצאה משינויים אלה מתמקדת הצעת החוק במטרה של הגנה על הציבור בישראל, אך אינה פוגעת באפשרות העיסוק של הדוגמנים, אם במסגרת דוגמנות מסלול ואם במסגרת פרסומות שאינן מיועדות לציבור בישראל. הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגות, ואני קוראת לכם לאשרה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. זה הנוסח של יושב-ראש הוועדה. את לא תשכחי את עדי ברקן, שנמצא פה. לא, יש הרבה שותפים. אני שמח שזה, כדי שאני לא אעלה פעם נוספת, אני אומר את זה כבר עכשיו, ברשותך. זה הנוסח של יושב-ראש הוועדה, ועכשיו אני חייבת את הנימה האישית שלי. אם אני צריכה להגיד על משהו "שהחיינו", זה שהחיינו על הרגע שאני עומדת כאן ומגישה את זה. מי כמוך, היושב-ראש, ער למה שקרה מאז הזמנת אותי להשתתף בדיון בוועדה שאתה עמדת בראשה, הוועדה לפניות הציבור, ובכך חשפת אותי, לא בפעם הראשונה, אבל חשפת אותי לעומק הבעיה הכל-כך גדולה של הפרעות אכילה במדינת ישראל. באמת, מאותו יום, מאותה ישיבה, ולכן זה כל כך מדהים שדווקא אתה יושב-ראש בישיבה שבה אנחנו מביאים את זה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, כנראה יש השגחה שזה נופל במשמרת שלי. כן, בהחלט. בהחלט, יותר ראוי מזה אין. ברשותך, חבר הכנסת מקלב, שהצעתי לו להשתתף בהצעת החוק יחד עם דני דנון, לא רצה, אף שהוא תומך, אתה יכול לומר את הנימוק שלך, אבל, גם הסברתי למה. בוועדה גם הסברתי למה. אמרתי שלא רציתי לקלקל לכם את הצעת החוק. כי אם אני אתמוך בזה, מה כבר יסבירו בדימויים, למה זה נעשה. לכן חשבתי שאת באמת יכולה, שיש לך את היכולת,   וגם את הדימוי הנכון כדי להוביל כזאת הצעת חוק, והנה הצלחת. כן. אז לכן אני בהחלט חושבת שזה נהדר שאתה כאן. אני רוצה לומר שכל מסע גדול מתחיל בצעד אחד קטן. להגיע היום לעמוד כאן ולעשות את הצעד הקטן-גדול הזה במלחמה במחלה הכל-כך קשה הזאת, מחלת האנורקסיה, שכמה שנכנסתי לתחום הזה בשנתיים האלה, הבנתי כמה התהום פה אדירה וכמה תיבת פנדורה הזאת פותחת עוד דלת ועוד דלת. לא די שהמחלה היא חשוכת מרפא כמעט, אין מקומות אשפוז, וכל כך הרבה גורמים משפיעים עליה. הבנות האלה, וחלק מהחולים האלה מתים, וזה גורם תמותה כל כך משמעותי בגילים הצעירים, ובכל שנה 1,500 בני-נוער במדינת ישראל נכנסים למעגל הזה, פשוט מחלה שאנשים לא מבינים את עומק הבעיה שלה. לכן, מבחינתי זה רגע מדהים לעמוד כאן ולהיות כאן. לא היה פשוט להגיע לרגע הזה, ולא היה מתאפשר לעשות זאת אלמלא שיתוף פעולה וסיוע של הרבה אנשים, רבים וטובים, ואני בהחלט חייבת לומר את התודה ובהחלט מרגישה צורך אמיתי לציין אותם. אנחנו נתחיל בחבר הכנסת פואד בן-אליעזר, שהיה שר התמ"ת בזמנו והיה השר הממונה. כשהגשנו את ההצעה ודיברתי אתו, הוא אמר: אל תדאגי, החוק הזה יעבור. בינתיים הוא לא שר התמ"ת, אבל מה שהוא הבטיח, עזר, ובהחלט מגיעה לו תודה. יחד אתו, מנכ"ל המשרד שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, שנשאר במשרד, תמך ועזר לנו. תודה מיוחדת לשר המשפטים יעקב נאמן, שבחוכמתו הרבה ובניסיונו הוא הצליח לנווט גם בדרכים שמלכתחילה נראו לנו דרכים חסומות. הוא הצליח לפתוח את הדרכים האלה ולאפשר לנו לעבור. עמו עזר לנו עורך-הדין גלעד סממה, יועץ שר המשפטים, שליווה במקצועיות ובהרבה רצון טוב והביא אותנו לקדם את החוק, למרות הקשיים הבאמת-משמעותיים שהיו לנו, ללשכה המשפטית של הכנסת בראשות עורך-דין איל ינון ואנשי הצוות של הלשכה, שישבו בדיונים ארוכים ורבים על מנת לקשור קצוות. תודה מיוחדת לעורכת הדין נועה בן-שבת, היועצת המשפטית של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שעמלה אתנו שלב אחר שלב, למרות הקשיים הרבים, על מנת להביא את תהליך החקיקה לסיומו המוצלח, וכמובן, למנהלת ועדת העבודה וילמה מאור, ומזכירות הוועדה מעיין, אתי וענת, אשר סייעו כרגיל בסבר פנים יפות, וכמובן ברצון טוב. וכמובן, כמובן, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת חיים כץ, אשר בנמרצותו ובדרכו סייע, דחף ועודד. עדי ברקן, לך מגיעה תודה מיוחדת. בזכות החזון שלך, ההכרה, ההבנה, הבנה של גודל הבעיה והתיקון שצריך היה להיעשות, הדבקות שלך במטרה והעיסוק הבלתי-פוסק שלך לקדם את המודעות למלחמה באנורקסיה, הביאו אותנו לעמוד כאן היום ולהגיד "שהחיינו" על זה שאנחנו מעבירים את החוק. ממש תודה והערכה. תודה גם לפרופסור יעל לצר, חוקרת ראשית בתחום זה, אשר סייעה לנו רבות לבסס את הבסיס המדעי להוכחת הקשר בין עולם הפרסום להפרעות אכילה. יש לי צורך לומר שאלמלא הבאנו את הבסיס המדעי, המחקרי, על-ידי עשרות מחקרים, לא היינו מצליחים לשכנע שבאמת זה דבר מוצק. תודה לד"ר איציק וורגפט, יושב-ראש העמותה לטיפול בהפרעות אכילה. עכשיו אני רוצה באופן חריג להגיד, לא אומרים את זה הרבה, אבל אני רוצה להגיד באופן חריג תודה רבה לכלי התקשורת במדינת ישראל. הם התחילו את החוק הזה בליווי מאוד ציני, קראו לו "חוק הדוגמנות", "חוק ה'פוטושופ'", מתוך ציניות רבה. אבל במשך השנתיים מאז החל העיסוק, התקשורת, שהיא כל כך, בסופו של דבר התהפכה ותמכה, והביאה לעלייה אדירה במודעות. זה מה שגרם לשינוי במודעות למחלה, ואני חושבת שקשה לי מאוד להעריך איך בכלל היינו נראים אם לא היתה לנו התמיכה הבלתי-פוסקת בכל כלי התקשורת של המדינה. הם עשו את השינוי. הם הביאו לידי זה שיש תמיכה לא רק של הציבור, אלא הורים וילדים פתאום מדברים על אנורקסיה, מבינים מה זה אנורקסיה, ובהחלט זה חלק מזה. התודה היא באמת לתקשורת. ותודה לעשרות החולים שתמכו בנו ולמשפחות. תודה מיוחדת לעוזרי חן ממן, ובעיקר לליעד גלהר, אשר במהלך השנתיים האחרונות לא השאיר אבן אחת בלתי הפוכה על מנת להביא את החקיקה הזאת לידי סיומה המוצלח. הידע העמוק, המסירות והעבודה הבלתי-נלאית שלך, ליעד, תרמה להביא את החוק לידי סיומו המוצלח, ובאמת כל הכבוד ותודה רבה. כמו שאמרתי, אני בהחלט נרגשת, אני בהחלט שמחה, ואני מודה על התמיכה. אנחנו מביאים את זה להצבעה בקריאה שנייה, ואני מניחה שגם שלישית. תודה רבה. תודה רבה מיוחדת לך, חברת הכנסת רחל אדטו, באמת על הדבקות והאמונה בהצעת החוק הזאת, והנה הגענו היום, עכשיו, להצבעה. דבר ראשון, ניגש להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב 2012. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? סעיפים 1 7 נתקבלו. בעד, 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אם אלו התוצאות, אנחנו נוכל לעבור לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב 2012, נתקבל. בעד, 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק זו, שאושרה גם בקריאה שנייה וגם בקריאה שלישית, תועבר לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה לכל העוסקים והתומכים בחוק זה.  אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, הצעת חוק העונשין (תיקון, תקיפת עובד סוציאלי), התשע"א 2010, של חברת הכנסת רחל אדטו. אני מבין שתשובה והצבעה, בדיון מוקדם. מהמקום. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, זה כבר עלה לדיון. אני הבאתי את זה לפני כמה חודשים. אנחנו מבקשים, באותה פעם הוחלט רק לדבר ולא להעלות את זה לתשובה להצבעה, את החוק שמחמיר עם תוקפים של עובדים סוציאליים, אלימות נגד עובדים סוציאליים. מאחר שבשבוע שעבר הוגשה הצעה דומה על-ידי חבר כנסת חיים כץ, קיבלתי אישור מיוחד להעלות את זה להצבעה טרומית על מנת להצמיד את זה להצעה של חבר כנסת חיים כץ, כך ששתי ההצעות תבואנה ביחד. יש התחייבות שלי בנוגע לדרישות של משרד המשפטים לגבי סעיף הענישה, ומאחר שהתחייבתי, אין שום בעיה מבחינת המשרד להעביר ולהצמיד את שתי ההצעות ביחד. לכן זה מועלה עכשיו להצבעה. תודה רבה לחברת הכנסת רחל אדטו. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון, תקיפת עובד סוציאלי), התשע"א 2010, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. בעד, 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק זו אושרה בקריאה טרומית ותידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להצמדה ולהכנה לקריאה ראשונה.  חברת הכנסת רחל אדטו, אני מבין שיש כאן תיקון טעות בשם יושב-ראש הוועדה, אז בבקשה. תיקון טעות בחוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון מס' 2), התשע"ב 2012. בבקשה. כן. אני קוראת בשמו של חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש הוועדה. זה תיקון טעות בחוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון מס' 2), התשע"ב 2012. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון מס' 2), התשע"ב 2012, התקבל על-ידי הכנסת ביום ד' באדר התשע"ב, 27 בפברואר 2012. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות החליטה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית כי התשלומים לפי החוק ישולמו בתוך עשרה חודשים מיום התחילה, על מנת לאפשר למוסד לביטוח לאומי להיערך לביצוע החוק. ואולם בשל טעות לשונית-טכנית לא נכללו בנוסח החוק שהתקבל המלים "בתוך עשרה חודשים מיום התחילה". בהתאם להוראות סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, קיבלה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעת יושב-ראש הכנסת בדבר תיקון הטעות. אני פונה לחברי הכנסת לאשר את החלטת הוועדה בדבר תיקון הטעות. תודה רבה. תודה רבה לך, חברת הכנסת רחל אדטו. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על תיקון טעות בחוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון מס' 2), התשע"ב 2012. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון מס' 2), התשע"ב 2012, נתקבלה. בעד, 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת תיקון טעות בחוק זה אושרה, והיא תעבור להמשך טיפול, כפי שצריך, או בוועדת הרווחה ובריאות הציבור או ליועצים המשפטיים. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אוקיי, אז ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 52). 52 זה שלך. אוקיי. בבקשה, חברת הכנסת אורלי לוי. זה קריאה שנייה ושלישית? כן. אז אולי נעבור לחוק הבא, אדוני היושב-ראש? בסדר. אני בינתיים אעבור להצעת חוק הבאה. אין כאן מי שיכול להציג את החוק.  הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב 2012, קריאה שנייה וקריאה שלישית, יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יצחק הרצוג, בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט דוד רותם. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב 2012. הצעת החוק היא מיזוג של שתי הצעות חוק פרטיות, שיזמו חבר הכנסת עתניאל שנלר וחבר הכנסת זבולון אורלב. הצעת החוק עוסקת במתן צווי הגבלה נגד סרבני וסרבניות גט, ומטרתה להביא לקיום יותר פסקי-דין של גירושין ולקצר את תקופות סרבנות הגט, הפוגעות פגיעה קשה בחירותם של נשים וגברים כאחד. הצעת החוק באה על רקע הניסיון בשטח, המלמד כי בתי-הדין הרבניים ממעטים להטיל צווי הגבלה. אף שאין חולק שהמטרה ראויה, הצעת החוק והפשרות שהיא משקפת עוררו מחלוקות רבות באשר לדרך הנכונה להשגת המטרה, ואלו נדונו לעומקן בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שאישרה לבסוף את הנוסח שלפניכם. אני חייב לומר בשיא הכנות שזה אחד המהלכים היותר-נכונים ויותר-חשובים בסוגיית סרבנות הגט והסוגיה של סבל לא יתואר שעוברות נשים בכל הסוגיות של קבלת גטין בבתי-הדין הרבניים. חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין), התשנ"ה 1995, מסמיך את בתי-הדין הרבניים להטיל על סרבן גט צו הגבלה במטרה להביא לקיום פסק-הדין לגירושין. החוק מגדיר מהו צו הגבלה וקובע הוראות בעניין הדיון במתן הצו, הערעור עליו וכו'. צו הגבלה יכול להגביל זכויות שונות המנויות בחוק, וביניהן יציאה מן הארץ, עיסוק במשרה על-פי דין, החזקת חשבון בנק והחזקת רשיון נהיגה. במקרה חמור יכול בית-הדין הרבני להורות בצו הגבלה אף על הגבלת חירות באמצעות מאסר. הסמכות להטיל צווי הגבלה נועדה לתת לבית-הדין כלים יעילים לאכיפת פסקי-דין המורים על גירושין. כיום קובע החוק כי 30 יום לאחר מתן פסק-דין לגירושין, על בית-הדין הרבני לדון במתן צו הגבלה, אך מתברר שבמרבית המקרים בתי-הדין הרבניים אינם מקיימים מיוזמתם דיון במתן צווי הגבלה, בוודאי לא 30 יום לאחר מתן פסק-הדין. אם אפשר, בבקשה, זה מפריע. הצעת החוק, שזכתה לתמיכה ולמחויבות של הנהלת בתי-הדין הרבניים ולהסכמת הממשלה כולה, מציעה מחד גיסא להאריך את התקופה עד לקיום הדיון במתן צווי הגבלה ל-45 יום, עד הדיון בסידור הגט, ועוד 45 ימים לדיון במתן צו הגבלה, בסך הכול תקופה מרבית של 90 ימים מיום מתן פסק-הדין ועד שיתקיים דיון במתן צו הגבלה, אם הגט לא סודר קודם לכן, כמובן. לטענת בתי-הדין הרבניים תקופה זו מאוזנת ונכונה יותר הן מבחינת האפשרות לבחון סיכוי לשלום-בית בין הצדדים והן מבחינת מצבת הדיינים. מנגד, הצעת החוק קוצבת את הזמן למתן ההחלטה בעניין מתן צו ההגבלה, דהיינו תוך 21 יום מיום הדיון בעניין, קובעת מועדים גם לדיוני מעקב אשר יהיה על בתי-הדין הרבניים לקיים עד שיינתן הגט, דהיינו דיון מעקב בתוך 90 ימים אם ניתן צו הגבלה ובתוך 45 ימים אם לא ניתן צו הגבלה, וקוצבת מועדים גם לדיון בערעור ולמתן החלטה בערעור כדי למנוע סחבת בהליכי הגירושין, דהיינו הדיון בערעור יתקיים בתוך 60 ימים מיום הגשתו, וההחלטה בו צריכה להינתן בתוך 30 ימים או בתוך 60 ימים מיום הדיון, לפי העניין. הצעת החוק קובעת גם שהגשת ערעור לא תעכב אוטומטית את ביצוע צו ההגבלה, וכי לשם עיכוב ביצועו תידרש החלטה מפורשת ומנומקת של בית-הדין הרבני הגדול. בנוסף, הצעת החוק מבהירה כי החובה לקיים דיון במתן צו הגבלה במועד האמור חלה כאשר מדובר בקביעה של בית-הדין הרבני שעל איש לתת גט לאשתו, ולא חלה לגבי פסק-דין שכל מהותו מתן תוקף להסכם גירושין שנעשה בין הצדדים. חשוב להדגיש, אדוני היושב-ראש, שהוועדה החליטה שלא להבחין בין סוגי פסקי-הדין לגירושין, אם הפסק נוסח בלשון כפייה, חובה, מצווה או המלצה להתגרש ואם בלשון אחרת. בכך קיבלה הוועדה את עמדתה של הממשלה בעניין זה. הצעת החוק כוללת סעיף שמחייב את שר המשפטים והנהלת בתי-הדין הרבניים לדווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט אחת לשנה במשך חמש שנים על יישום החוק, על מתן צווי ההגבלה וביצועם, וכמובן על קיום פסקי-הדין של גירושין. הדיווח הראשון יימסר לוועדה בחודש יולי השנה. אציין כי הכנסת החליטה, לפי המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט, לפצל מהצעת החוק סעיף שביקש להטיל על הנהלת בתי-הדין הרבניים להקים מערכת מיוחדת לפיקוח ומעקב אחר מתן צווי ההגבלה. פיצול הסעיף נעשה מטעמים תקציביים, והוא מונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט כהצעת חוק נפרדת שעברה בקריאה ראשונה. בסופו של דבר, ואני מסיים, החליטה הוועדה לקדם את הצעת החוק בנוסח שלפניכם, המשקף איזונים שזכו לתמיכה ולמחויבות של שר המשפטים ושל בתי-הדין הרבניים, אשר נכונים גם להקים מערכת לפיקוח ולמעקב, בכפוף להשגת התקציב הדרוש לכך, והכול במטרה להביא לצמצום תופעת סרבנות הגט. לסיום, אני מבקש להודות קודם כול למציעים, לחבר הכנסת עתניאל שנלר ולחבר הכנסת זבולון אורלב, שהוציאו מים מן הסלע בנושא מאוד מאוד קשה וסבוך, לחברי ועדת חוקה, חוק ומשפט, ובראשם לחבר הכנסת דוד רותם, היושב-ראש, שלא נמצא כאן, למנהלת הוועדה דורית ואג, לייעוץ המשפטי של הוועדה, ולכל מי שעשו במלאכה, כולל משרד המשפטים ושר המשפטים, כדי להתמודד עם סוגיה חברתית קשה וכואבת. תודה רבה. אני מבקש מהמליאה לתמוך בחוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. לא, לא, יש עוד רשות דיבור. רשות דיבור, כן? בבקשה. יש הסתייג��ת דיבור או רשות דיבור? בבקשה, חבר הכנסת זבולון אורלב. יש עוד מי שקיבל? יש הסתייגות לעתני שנלר. לא, זה רק הסתייגויות, יש הסתייגות. הסתייגויות דיבור. לא, לעתני יש הסתייגות. לעתני יש ממש הסתייגות. בבקשה. חבר הכנסת שנלר, בבקשה, שתי הסתייגויות. לא, לא, לא. לא, לא, לפי הסדר. חבר הכנסת עתני שנלר, אוקיי, אנחנו נבדוק אם עדיין הוא מסתייג או לא. בינתיים, בבקשה, אדוני. לא, יש לו רשות דיבור גם בלי זה. היום זה כבר לא הסתייגות דיבור, היום זה רשות דיבור. אין לו הסתייגויות. אין לו הסתייגויות. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מביט על הצעת החוק, שיזם גם חבר הכנסת עתניאל שנלר, ואני מברך אותו על כך, ואני שמח שהטיפול בהצעה חשובה זו הסתיים סוף-סוף. לא בקלות אנחנו מעבירים את החוק. הרבה מאוד דיונים נדרשו כאן, והרבה מאוד מוכנות לפשרה של כל אחד מהצדדים, כפי שציין גם מציג החוק, חבר הכנסת יצחק בוז'י הרצוג. בסופו של דבר הצלחנו להוסיף, אני מקווה שנצליח הערב להוסיף לספר החוקים תיקון המחייב את דייני בתי-הדין הרבני לבחון בכל 90 יום את ההתקדמות של תיק הגירושין ולשקול להטיל על הצד הסרבן סנקציות המוכרות בחוק. אני באופן אישי מצטער שהדיינים לא משתמשים מספיק בסמכויות המוענקות להם להטיל סנקציות. אני שמח לא בגלל שמדובר כאן בסופה של דרך שבה אני מביט לאחור, רואה את המסע השלם ומשוכנע שלא יכולנו לעשות אותו טוב יותר. האמת היא שיכולנו לעשות אותו טוב יותר. לו היה הכוח בידי, החוק הזה היה הולך רחוק יותר ומקל על ייסורי מסורבות ומסורבי הגט בשעותיהם הקשות, ללא פשרה, בצורה חדה וברורה. אבל, כידוע, חוק הוא פשרה. בלתי אפשרי שרק אחד יקבע את עמדתו האישית. המליאה אישרה את המלצות ועדת החוק לפצל מהחוק הצעת חוק נוספת שיזמתי, שכל עניינה הקמת מערכת מחשב דיגיטלית שתבטיח את מימוש החוק הנוכחי שנאשר הערב, באופן שסדר-היום של בתי-הדין יכלול גם את חובת הדיון כפי שנקבעה בחוק זה. עם השלמת ההסדרה התקציבית של הנושא, בעלות של כ-800,000 ש"ח, נוכל להביא לקריאה שנייה ושלישית גם את החוק הזה. אדוני היושב-ראש, חז"ל קבעו במסכת גטין ובמסכת יבמות את הכלל הידוע: "משום עיגונא אקילו בה רבנן" לצורך התרת עגונות משתדלים להקל. הכוונה היא שכאשר סכנת העיגון מרחפת מעל, מקלים בדין: מפשטים פרוצדורות, מקלים בדיני עדות ומקבלים ראיות שבדרך כלל אינן קבילות. הדקדוק הקפדני של ההלכה בתחומים מקבילים יודע להגמיש את עצמו בתחום העגונות, שבו נדרשת רגישות גדולה מאוד והתייחסות מיוחדת למקרה הפרטני, גם על חשבון הפרוצדורה הרגילה. נאמנים לרעיון זה, ביקשנו בהצעת החוק הזאת לייצר עבור מסורבות ומסורבי גט, וחשוב להדגיש שלא מדובר רק במסורבות, יש גם מסורבי גט, פרוצדורה משפטית טובה יותר, לייצר עבורם פרוצדורה מוצלחת יותר, כזאת שאינה קיימת באף תחום אחר, גם לא בבתי-המשפט הרגילים. הפרוצדורה שהחוק שלנו מציע מייצרת מעקב המעוגן בחוק, מעקב מצד הדיינים הבוחנים בכל 90 יום את התקדמות תיק הגירושין שבו נקבע כי על הזוג להתגרש. מעקב כזה, אם יוקפד עליו, לא יאפשר עוד לתיקי הגירושין ליפול בין הכיסאות, או במקרה השכיח יותר, בין השולחנות של בתי-הדין הרבניים. אומנם מעשה הגירושין הוא חורבנו של התא המשפחתי. אדם המגרש את אשתו, כפי שאמרו חז"ל, "אפילו מזבח מוריד עליו דמעות". ובכל זאת, כתיבת גט ומסירתו היא מצווה מהתורה. כאשר בני-הזוג מגיעים למצב שבו חייהם הזוגיים עלו על שרטון והקרע ביניהם אינו ניתן לאיחוי, הגירושין לא רק שהם מותרים, הם מצווה ממש. לעתים, לא רק שבית-הדין ממליץ עליהם או מצווה עליהם, פעמים בית-הדין אף מחייב או כופה עליהם. הזכרתי שנדרשנו כאן לפשרה, ואכן כך היה הדבר. עד היום, על-פי החוק, נדרש בית-הדין לקבוע מועד לסידור גט וכעבור 30 יום לקיים דיון אחד ויחיד שמטרתו היא לבחון אם ניתן גט ואם יש מקום להטיל סנקציות. בהצעת החוק שלנו הדיון הראשון יתקיים לאחר 90 יום, ולא 30. התפשרנו על המועד הראשון לקיום הבדיקה כדי להרוויח מנגנון קבוע, וזה הדגש, מנגנון קבוע, שבו בכל 90 יום בית-הדין בוחן את התיק מחדש ושוקל הטלת סנקציות על הצד הסרבן. אלא שלמעשה, אדוני היושב-ראש, על-פי עדויות שהגיעו אלינו, דיון בתום 30 יום מעולם לא התקיים. מעולם לא התקיים. בתי-הדין פירשו את נוסח הסעיף הדורש מהם בדיקה בתום 30 יום כהוראה לא מחייבת. הנוסח שהבאנו, חברי חבר הכנסת עתניאל שנלר ואני, מחייב את הדיינים בצורה מאוד ברורה לערוך את הבדיקה, וללא כל צל של ספק, הפשרה מבחינה זו היא פשרה טובה. ויתרנו על זכות תיאורטית שלא כובדה מעולם והרווחנו מנגנון פרקטי, חזק ומוצלח. מבחינתי מדובר בתחנה חשובה במסע, אך ממש לא אחרונה. הצעה נוספת שהגשתי, והצלחתי להעביר בקריאה ראשונה ואמשיך לקדם עד להפיכתה לחוק, מבקשת להקים, כפי שציינתי, מערכת מחשב בבתי-הדין הרבניים שתעזור ותשפר את המעקב אחר התקדמות הדיונים. באופן זה לא רק תהיה מוטלת על הדיין חובה לבדוק את התיק בכל 90 יום, מערכת אוטומטית, בין שירצה הדיין, בין שלא ירצה הדיין, תשלח לו בפועל התראות במועדים המתאימים כדי לתזכר אותו על כך שהתיק שבו הוא דן טרם הסתיים. באופן זה לא יוכלו עוד להתקיים תיקים לא מטופלים. השילוב של חובה על-פי דין עם מנגנון בקרה ממוחשב יבטיח טיפול נאות בכל תיק ותיק ללא יוצא מן הכלל. אני סומך גם על סיועו של מר גלעד סממה, עוזר שר המשפטים, וגם על תמיכתו של הרב דיכובסקי, מנהל בתי-הדין הרבניים, כדי לקדם את מנגנון הבקרה הזה. אני מקווה שהמנגנון שהצענו מתוך פשרה בין הרצונות שלנו, חברי הכנסת, מצד אחד, לרצונותיהם של דייני בית-הדין הרבניים, וחשוב היה להגיע להסכמות, הוא מנגנון המביא לידי ביטוי את העיקרון של "האמת והשלום אהבו". מצד אחד הצלחנו להביא לשיפור אמיתי שהיה נדרש בבתי-הדין, ומצד שני, לא תוך שבירה שלהם או כיפוף ידיים אלא מתוך הידברות ובשלום. לכן, אני מאמין ומשוכנע שהתיקונים החשובים שהחוק שלנו מביא אתו יכובדו על-ידי בתי-הדין והנהלתם. לסיום, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות למרכז רֶקמן באוניברסיטת בר-אילן, רַקמן. אני מודה לך. אני מודה לך. אני עוד זכיתי להכירו כנשיא האוניברסיטה וכמי שתרם לאוניברסיטה תרומה חשובה. פרופסור עמנואל רקמן.  על היוזמה והייעוץ בכל הסוגיות הקשורות למעמד האשה בכלל וזכויותיה בבתי-הדין הרבניים בפרט. אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד החוק. הואיל ולא אעלה לאחר שהחוק יעבור, אני גם רוצה להודות ליושב-ראש הקבוע, חבר הכנסת דודו רותם, למנהלת הוועדה, שכועסת עלינו שהשעה מאוחרת, דורית ואג, לייעוץ המשפטי, תמי סלע וכל החברים שעזרו בניסוח החוק. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת עתניאל שנלר, בבקשה. לאחר מכן נעבור מייד להצבעה. אפשר להתחיל מייד בתודות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בבוקר בשעה 11:00 בערך התייצב אדם בשם יהודה, אני לא אגיד את שמו המלא, שם המש��חה מתחיל בחי"ת, מבאר-שבע בבית-הדין ונתן גט לאחר שנה וחצי בבית-הסוהר. הוא סירב לתת גט לאשתו הרבה חודשים, הרבה שנים, ואתמול הוא נתן אחרי שבית-הדין במקרה הזה פעל. הוא אמר לו שהוא חייב לתת גט, לא ביצע, הפך את זה לכפייה, לא ביצע, הכניס אותו לבית-סוהר, והנה כי כן, היום, הערב, אשתו משוחררת, אשתו לשעבר, והיא רשאית להינשא ולהקים את משפחתה מחדש. על רקע דוגמאות כאלה פנתה אלי גברת בתיה כהנא, מנהלת ארגון "מבוי סתום", שהוא ארגון העוסק בנושא של מסורבות גט, וביקשה ליזום את אותו חוק שדיברו עליו ארוכות, ואינני מתכוון להלאות את הכנסת בפרטים, כי נדמה לי שהדברים נשמעו. אזכיר רק שתי נקודות עקרוניות שחשוב לזכור: החידוש הגדול של החוק הזה הוא שאין יותר מצב של הכרעה ואחר כך תסתדרו. קבע בית-הדין שצריך לתת גט, הוא לא יעזוב את הזוג עד שיהיה גט. יותר לא צריך להתחנן לבצע את פסק-הדין. זו הוצאה לפועל, באנלוגיה לבית-משפט, זאת מערכת הוצאה לפועל. אין מערכת אחרת. זאת הערה אחת. ההערה השנייה מהותית מאוד בעיני, ואני רוצה לומר את זה לשבחם של הדיינים, ובראש ובראשונה לשבחו של נשיא בית-הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב עמאר. אילו היינו לוקחים חוק כזה האומר לבית-המשפט האזרחי איך הוא צריך להתנהל, תוך כמה זמן לכתוב פסק-דין, הרי זה לא היה עובר אפילו את מזכיר ועדת שרים לחקיקה. אם היינו אומרים לבית-המשפט העליון: אתה חייב לשבת על כל ערעור בתוך 60 יום ולגמור בתוך 21 יום, לתת תשובה, אין סיכוי שזה היה עובר. רק גדלות נפש של אותם דיינים, שמבינים את האסון הנוראי, החברתי, היהודי, המוסרי של סרבניות הגט, והסכימו לשתף פעולה ולייצר חוק שמטיל עליהם את כל המגבלות. אני חושב שזה פריצת דרך עצומה ודוגמה איך בית-הדין הרבני מראה אבן דרך, רמזור לתפיסת המשפט הנהוגה בישראל, שלמחוקק יש מקום להגיד, לדרוש, לחוקק עד כמה השירות המשפטי צריך להגיע לאזרחי המדינה. אני חושב שזה התערבות חשובה, והיא פריצת דרך. אני רוצה עוד משפט קטן ואז להודות. אני חושב שתנאי להשלמת החוק הזה הוא השלמת החקיקה של חברי חבר הכנסת זבולון אורלב. החוק המשלים של מערכת אכיפה אוטומטית שתציב את הדיונים, היא חיונית למעקב על מנת להגיע למצב שבאמת פסקי-הדין יתממשו כולם. אני רוצה לומר שכשאני עסקתי בחוק הזה יחד עם חברי ראיתי לעיני רוחי לא את הכנסת. לא ראיתי גם את הדיינים. לא ראיתי אף אחד. ראיתי רק את עיניהם הזולגות של הזוגות המבקשים להתגרש והמערכת לא סייעה להם בכך. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לחברי חברי הכנסת על שיתוף הפעולה, ובראש ובראשונה חבר הכנסת זבולון אורלב על שיתוף הפעולה, לארגון "מבוי סתום" והעומדת בראשו, עורכת-הדין בתיה כהנא-דרור, שעושה עבודה מצוינת, אני רוצה להודות במיוחד, ואני מדגיש את זה גם בקולי, לאיש אמיץ שצריך לקבל את כל הגיבוי של הבית הזה, לנשיא בית-הדין הרבני הגדול, שלקח על עצמו הרבה מאוד הכרעות לטובת הצלה או עזרה למסורבות הגט. הדיינים עצמם היו שותפים בכתיבת החוק הזה. הם ישבו יחד אתי, הדיינים עצמם, אני רוצה להודות למנהל בתי-הדין הרבניים, לרב דיכובסקי, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה דוד רותם וממלאי-מקומו, גם לחבר הכנסת הרצוג, גם לחבר הכנסת מיכאלי באחד הדיונים, למנהלת הוועדה, כמובן, ליועצת המשפטית, לתמי סלע. יש לנו מזל, לכנסת, שיש לנו את תמי סלע. אני רוצה להודות במיוחד לחברת הכנסת עינת וילף, שעזרה לנו מאוד בסיום החוק להתג��ר על לא מעט מכשולים, ועשית את זה בעזרה עצומה של עורך-דין גלעד סממה, שידע לעשות את זה בשום שכל, בתבונה, בעדינות וברגישות. וגם אלה שלא קיבלנו את דעתם בקבלת ההכרעה, לד"ר פרץ ממשרד המשפטים, שעושה מאמצים גדולים מאוד לשמור על החקיקה. ובסוף גם, כמובן, לעוזרי הנאמנים יונתן יאבור ויוני חזיז. אני מסיר את ההסתייגויות לחוק ומצטרף לחוק. אשמח אם הכנסת תקבל אותו בשתי הקריאות הבאות. תודה רבה. אוקיי. תודה רבה לחבר הכנסת עתניאל שנלר. אם כך, אנחנו עוברים להצביע על הצעת החוק ללא הסתייגויות, לפי נוסח הוועדה. הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב 2012, קריאה שנייה, הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? סעיפים 1 5 נתקבלו. בעד, 11, מתנגד אחד, אין נמנעים. לפיכך, הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. בבקשה, הצבעה. חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב 2012, נתקבל. בעד, 9, מתנגד אחד, אין נמנעים. מי המתנגד? רואים אותו הכי גדול, הנה המתנגד בכבודו ובעצמו. הוא נמצא למעלה, יש סימון אדום. זה לא כל כך מצוי, שהיושב-ראש מתנגד. בעד, 9, מתנגד אחד, נמנע אחד. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק בתי-דין רבניים, חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7) אושר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16), התשע"ב 2012, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. אם כך, נעבור להחלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעות בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע"א 2011. יציג את ההחלטה יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן. בבקשה, אדוני. אתה יכול להציג את תיקון הטעות, זה מונח לפנינו. בבקשה, אדוני, תציג את ההחלטה של ועדת הכלכלה. לילה טוב. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברות הכנסת, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם הצעה לתיקון טעות בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע"א 2011. הצעה זו מובאת לאישור הכנסת בהתאם להוראות סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח 1948, לאחר שוועדת הכלכלה של הכנסת קבעה ביום י"ב באדר התשע"ב, 6 במרס 2012, בהתאם להצעת יושב-ראש הכנסת, כי אכן מדובר בטעויות לשוניות-טכניות שיש לתקנן. חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע"א 2011, להלן: תיקון מס' 33, התקבל בכנסת ביום ג' באדר א' התשע"א, 7 בפברואר 2011, ופורסם ברשומות. תיקון מס' 33 מסדיר את המעבר משיטת זיכיונות לשיטת רשיונות בשידורי הטלוויזיה, והוא כולל, בין היתר, פרק שייכנס לתוקפו רק בשנת 2015, עם ביטולה הסופי של שיטת הזיכיונות, ובו התאמות נוסח לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן 1990, ספר חוקים התש"ן, עמוד 59, להלן: חוק הרשות השנייה, כנוסחו בתיקון מס' 33. בעת הדיונים בוועדת הכלכלה במסגרת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית נפלה טעות לשונית-טכנית בנוסח החוק כפי שהוקרא בוועדה בכל הנוגע לתיקונו של סעיף 41(ג)(1) לחוק הרשות השנייה, שעניינו הגבלות על השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו. תיקונו של הסעיף נועד להגביל את השתתפותם של בעלי רשיונות לשידורי טלוויזיה במכרז לזיכיון לשידורי רדיו, נוסף על האיסור שהיה קיים ערב תיקון החוק על השתתפותם של בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה במכרז כאמור. בשל הטעות האמורה מטיל הסעיף בנוסחו כעת איסור על השתתפות במכרז לשידורי רדיו גם על בעלי זיכיון לשידורי רדיו, בלא שהיתה כוונה לעשות כן. בנוסף, עומדת הוראה זו בסתירה לאמור בסעיף 72א לחוק הרשות השנייה, המתיר, בתנאים מסוימים, החזקה של עד שלושה זיכיונות לשידורי רדיו במקביל. כמו כן, בעת עריכת הנוסח שהונח על שולחן הכנסת נשמטו מסעיף 41(ג)(1) האמור, בשל טעות טכנית, המלים "שהוא תאגיד שלוב". לפיכך, מוצע לתקן את סעיף 21(3) לחוק, וכן מוצע כי תחילתו של תיקון טעות זה יהיה ביום תחילתו של החוק. בנוסף, בסעיף 89(2), הנכלל בפרק שייכנס לתוקפו בשנת 2015, לאחר ביטולה הסופי של שיטת הזיכיונות, נעשו התאמות נוסח לסעיף 41(ג)(1) האמור, ולפיכך מוצע לתקן גם את הטעות שנפלה בנוסח סעיף זה. תחילתו של תיקון טעות זה תהיה ביום י"ט בחשוון התשע"ו, 1 בנובמבר 2015, עם תחילתו של פרק ב' לחוק. אבקש כי הכנסת תחליט על תיקון הטעויות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לך, יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן. נביא את זה להצבעה. נאפשר לך גם לגשת למקומך, כדי שתוכל להיות שותף אתנו בהצבעה. אנחנו נצביע על החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעות בחוק הרשות לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע"א-2011. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק הרשות לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע"א 2011, נתקבלה. בעד, 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך נקבע שהחלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעות בחוק הרשות לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) אושרה, ותעבור לוועדת הכלכלה להמשך דיון, במידת הצורך. נעבור להצעת החוק הבאה, הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון, הקמת תשתית חיבור לרשת אינטרנט אלחוטית במקלטים שביישובי קו העימות), התשע"א 2011, לקריאה טרומית. בבקשה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, תציגי את הצעת החוק שלך. זה יאפשר לך לאחר מכן להחליף אותי. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, הצעת החוק המדוברת היא בעצם תולדה של ביקור שערכתי במבצע "עופרת יצוקה" במקלטים ציבוריים בדרום, ושם ראיתי ילדים רבים חסרי מעש, חסרי אונים ומלאים בחרדות. לפיכך יזמתי את הצעת החוק הזאת, שבאה לחייב את מדינת ישראל והרשויות המקומיות לחבר תשתית אינטרנט אלחוטית בכל המקלטים הציבוריים בקווי העימות. מטרת ההצעה היא לתת לילדים שבמשך תקופה ארוכה שוהים במקלטים ציבוריים, על-פי רוב ילדים מאוכלוסיות חלשות, ילדים שלהם אין ממ"ד בבית, אין חדר ביטחון, ובדרך כלל חדרי הביטחון גם מרושתים, אבל להם אין את זה, והצעת החוק הזאת באה לתת להם אפשרויות ופתרונות לחינוך מוסדר בקמפוס וירטואלי או בשיעורים בווידאו, תוכניות תרבות והעשרה וגם, כמובן, הפוגה מהמתח ומהחרדות. ילדים בסיכון וילדים מאוכלוסיות חלשות נפגעים שוב ושוב, ובחזרה לשגרה הפערים בינם לבין מי שנמצא במרחב מוגן בביתו, נהנה מחיבור לעולם שלם של תכנים, תוכניות לימודיות, העשרה ופנאי, הפערים באוכלוסיות האלה הולכים ומורחבים. מטרת ההצעה היא לתת הזדמנות ואפשרות לילדים בסיכון מאוכלוסיות מוחלשות להיות מחוברים לתכנים חינוכיים ותרבותיים, ולקבל שיעורים, משחקים ועולם שלם של גירויים שיפיגו אצלם את המתח בשעת חירום. המטרה היא לרשת את המקלטים בתשתית אלחוטית שתהפוך את המקלט למקום יותר נוח לשהייה בזמן אירוע ביטחוני. במרבית המקלטים, עקב המיקום שלהם במבנה מוגן, לא ניתן לקלוט תקשורת רגילה, הכוללת תקשורת סלולרית, טלוויזיה ואפילו חלק מתחנות הרדיו. התקנת תשתית אלחוטית תאפשר לשוהים במקלטים לגלוש באינטרנט, לצפות בטלוויזיה על גבי האינטרנט, לשמוע רדיו על גבי האינטרנט ועוד הרבה דברים אחרים. חיבור רחב-סרט יאפשר למספר רב של משתמשים לקבל את התכנים ולהקל עליהם את השהייה במקלטים. בעתיד הקרוב, לאחר מימוש הרפורמה של שר התקשורת משה כחלון למתן רשיון לחברת החשמל לספק תשתית אינטרנט באמצעות סיבים אופטיים, נוכל לחבר את המקלטים גם באמצעות סיבים אופטיים, דבר שיאפשר לכל מקלט לגלוש במהירות של 1 ג'יגה-בייט. אני רוצה להגיד משהו. הצעת החוק הזאת, ללא כמה גורמים היה לה קשה לעבור גם את ועדת השרים וגם את הקריאה הטרומית, ופה צריכים להגיד תודה גדולה לשר התקשורת ושר הרווחה משה כחלון, שבעצם בשני הכובעים האלה מבין את הצורך הגדול גם לספק לאוכלוסיות המוחלשות האלה את האופציה בשעות החירום, גם להתעדכן במה שקורה בעולם בחוץ וגם להפיג את הפחדים שנמצאים אצל הילדים. השר סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל, ששמע על הפרויקט הזה, ישר התלהב, ובתור מי שמפעיל כיתות וירטואליות, כיתות חינוך, דווקא בפריפריה הדרומית והצפונית, גם ביקש להיות חלק מהחוק הזה. השר מתן וילנאי, עם פיקוד העורף, הבטיח להיות חלק בלתי נפרד, וזה תפקידו. אני מודה להם על כך, ואני גם מצפה שהם ייקחו חלק במימון. אני חייבת להגיד תודה רבה גם לשלטון המקומי, שמבין את הצורך הזה, כי הוא נתקל יום-יום בבעיות האלה, אבל אי-אפשר להטיל את כל העלות הזאת עליהם, בטח שלא. אנחנו נקדם את הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית. לפני הקריאה הראשונה נשיג איזה הסדר לגבי חלוקת התקציב באופן כזה שיבטיח שהשלטון המקומי לא ייפול עליו הכול, וכמובן שהמדינה תיקח את חלקה בנושא הזה, בחלוקה כזאת או אחרת בין המשרדים השונים שדיברתי עליהם. אני רוצה להגיד תודה גם לגלעד סממה, שסייע לנו גם מול השלטון המקומי וגם מול המשרדים השונים, ולכן הצעת החוק נמצאת פה. היא מאוד חשובה, והייתי רוצה שייתמכו בה. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס על הצעת החוק החשובה. אנחנו, אם כך, נעבור להצבעה בקריאה טרומית, לאחר דיון מוקדם, בהצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון, הקמת תשתית חיבור לרשת אינטרנט אלחוטית במקלטים שביישובי קו העימות), התשע"א 2011, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? בבקשה, הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון, הקמת תשתית חיבור לרשת אינטרנט אלחוטית במקלטים שביישובי קו העימות), התשע"א 2011, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. בעד, 4, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק זו אושרה ותידון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. ועדת הרווחה. ועדת העבודה והרווחה, אז נלך לוועדת הכנסת. כולם רוצים עבודה ורווחה? עבודה ורווחה. אוקיי. אם כך, אנחנו נעבור להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 52), התשע"ב 2012, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חברת הכנסת ציפי חוטובלי. בבקשה, חברת הכנסת ציפי חוטובלי. חברת הכנסת ציפי חוטובלי. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם הוועדה לקידום מעמד האשה, אני שמחה להציג את חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 52), התשע"ב 2012. גברתי היושבת-ראש, כמי שהיתה שותפה בחוק הזה, כדאי באמת לחכות בשעת לילה מאוחרת לאשר חוק כל כך חשוב. החוק הזה אומר דבר מאוד פשוט: כל מרכזי הסיו�� לנפגעות תקיפה מינית, וגם אותם נערים ונערות שמתקשרים לער"ן, לאותו סיוע נפשי ראשוני, יוכלו היום להתקשר, החל מהיום, כשהחוק הזה יאושר, הם יוכלו להתקשר בשיחת חינם שלא תדווח בפירוט השיחות שיגיע לבית ההורים. הדבר הזה הוא הישג מאוד משמעותי, כי מי שמכיר את מרכזי הסיוע, כבוד יושב-ראש הקואליציה, אתה מפריע כאן להצעת חוק חשובה. יש לנו כאן באמת הישג מאוד משמעותי לכל אותם מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית, שנשענים בעיקר על העובדה שהם נותנים מענה קולי, מענה של אדם שמחכה שם מעבר לקו כדי לסייע לאותן נשים. אני רוצה לברך את גברתי, כמי שהיתה מיוזמי הצעת החוק, יחד עם חבר הכנסת גדעון עזרא, שזיהו כאן לקונה, זיהו כאן חסר משמעותי מאוד. ברור לנו שכשאנחנו במצב חירום, כשאנחנו צריכים להתקשר למשטרה, זו שיחת חינם, אבל כשמדובר בנפגעות תקיפה מינית אף אחד לא חושב על זה שעלויות של שיחה כזאת, שהיא בדרך כלל לא רק שיחת דיווח, אלא שיחה שיש בה חשיפה אישית מאוד קשה, אף אחד לא חושב על זה שהשיחה הזאת כרוכה גם בעלויות, ולפעמים זה מרחיק נערות ונערים צעירים מלעשות את המאמץ הזה. לכן, באמת בסיוע מאוד חשוב של משרד התקשורת ושר התקשורת, שבמקרה הזה הוא גם השר לשירותי הרווחה, החלטנו כאן לעשות מהלך תקדימי כפול: גם להכניס את הנושא הזה של שיחות החינם למרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, וגם באותה הזדמנות להכניס גם את שיחות החינם לער"ן. בשני הדברים האלה קיבלנו כתף תומכת ותמיכה לאורך כל הדרך משר הרווחה שהוא גם שר התקשורת, השר משה כחלון, ואני רוצה להודות לו כאן, אף שהוא לא נמצא כאן. אני רוצה להודות לו באופן אישי על התמיכה המיוחדת שלו בחוק הזה. חברי חברי הכנסת, מכיוון שהחוק חשוב, אני חושבת שהדבר החשוב ביותר הוא להצביע עליו, ולכן אני באמת מודה לכל העוסקים במלאכה: ליועצת המשפטית שלנו, עורכת-הדין תמי סלע, למנהלת הוועדה דלית אזולאי, שבאמת עושה עבודת קודש תמיד, יד ימיני, לצוות שלי, ליעל, לדוד ולעופר, שמאוד מסייעים במהלך השוטף של פעילות הוועדה, וברכות לך שוב, המחוקקת אורלי לוי, שהיית מיוזמי הצעת החוק החשובה הזאת. אני קוראת לכולם לאשר את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לך, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה. איזו סימבוליקה יש פה, שיש לי גם הזכות להיות היושבת-ראש בזמן שאנחנו מעבירים את החוק הזה, שהוא חוק שעבדתי עליו לא מעט. כמובן, חבר הכנסת גדעון עזרא שותף לחוק הזה. אני שמחה מאוד שהוא מגיע לקריאה שנייה ושלישית. חברים, אנחנו עוברים להצביע על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 52), התשע"ב 2012, בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, מצביעים. יושב-ראש הקואליציה, הצבעה.  הפעם אני מגייסת. זה חוק שעמלתי עליו קשה. סעיפים 1 2 נתקבלו. אנחנו נעבור לתוצאות: בעד, 6, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה השנייה. גברתי יושבת-ראש הוועדה, לקריאה שלישית? גברתי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה. כן, נצביע. אנחנו מצביעים בקריאה השלישית. הצבעה. חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 52), התשע"ב 2012, נתקבל. נעבור לתוצאות מייד. תרשו לי להיות לא כל כך פורמלית. אני שמחה להגיד שגם בקריאה השלישית הצעת החוק הזאת עברה, והיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו כאמור מדברים על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 52), התשע"ב 2012, שעברה בקריאה השנייה והשלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישרא��. בתור יוזמת החוק אני חייבת לומר כמה תודות, ומאחר שאני היושבת-ראש, אי-אפשר להימנע מלהגיד תודות לחברות הסלולר ול"בזק", שלקחו עליהן את העלות הכלכלית של הצעת החוק הזאת. לא המדינה תשלם, אבל המדינה בהחלט תכיר בכך כהוצאות לשם תרומה כדי שהמיסוי יהיה פחות גבוה. אני רוצה להגיד תודה רבה לליזה ממסל"ן באר-שבע, שם נולד החוק הזה, כשנפגשנו עם נשים שהיה להן באמת גם טרור כלכלי כלשהו, וכמובן צריך להגיד תודה ענקית לארגונים שעוסקים מדי יום במרכזים לסיוע לנפגעי תקיפה מינית, שעושים עבודות קודש, בעיקר בעזרת המתנדבים שמאיישים את הקווים. צריך להגיד תודה לקובי שמש, עוזר שר התקשורת, שעזר מאוד עם הנושא הזה, לנתן ביאליסטוק ממשרד התקשורת, היועץ הבכיר למנכ"ל, ולשר התקשורת והרווחה, שוב הפעם, שני כובעים, הוא מבין את הצורך וגם נתן את התשתית להעביר את הצעת החוק הזאת. אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה ציפי חוטובלי, ולצוות הוועדה, לתמי סלע ולדלית אזולאי, מנהלת הוועדה. אני רוצה להגיד עוד שתי תודות: לענבר יחזקאלי, שבהתחלה היתה מארגוני הסיוע, ובכובע החדש, משרד הרווחה, וגם עזרה בחוק הזה. ותודה גדולה לדוד קורן מער"ן, שברגע האחרון הצלחנו להכניס גם את הנושא של שיחות חינם גם לער"ן, עזרה רפואית נפשית, וזה חשוב ביותר גם לאותם ילדים וכמובן לאותם נפגעים שחשים את הצורך, וגם להגיע לאיזה סוג של חדר מיון קדמי שיפנה אותם ויתפור להם את החליפה המתאימה ביותר כדי שיוכלו להתמודד עם המצב שאליו הם נקלעו. ותודה רבה לעוזרים שלי: לחלי פדידה ולבן צדוק, שבינתיים גם כבר התחלף, ולנטע כץ כמובן. תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק. אנחנו עוד בהצעות חוק, גברתי המזכירה? אנחנו כבר עברנו לשאילתות לשר התחבורה. זהו, אנחנו ממש כבר בסוף סדר-היום, שאילתות לשר התחבורה. אני מזמינה את שר התחבורה, השר ישראל כץ. חיכית לרגע הזה. אני מזמינה אותך לשאילתות. כבוד השר, יש הרבה חברי כנסת ששאלו שאלות, אבל רק מעטים נשארו פה עד לשעה הקטנה כדי גם לנצל את זכותם. אנחנו ניתן את הזכות למי שנמצא כאן. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, השאילתא שלך, בבקשה. שאילתא מס' 1549, בנושא: כמעט-תאונה בין שני מטוסים, רגע. חבר הכנסת צריך לשאול את השאילתא, כדי שגם ידעו הצופים בבית על מה אתה עונה. אדוני השר, זו שאילתא על כמעט-תאונה בין שני מטוסים. לצערנו, כבר העליתי את זה יותר מדי פעמים, אבל כנראה זה חוזר. אדוני השר, אתמול, זה היה לפני שנה בערך, השאילתא היא מ-22 ביוני 2011, נחשף שמטוס פרטי כמעט התנגש במסוק צבאי בשדה-דב. כמעט-תאונה זו מצטרפת לקודמותיה ומדובר ברצף. אדוני השר, רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן, מה היו הנסיבות? 3. כמה מקרי כמעט-תאונות אירעו בשנתיים האחרונות וזה היה לפני שנה? 4. אילו לקחים הופקו בעקבות התחקירים? גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, השאילתא הועברה להתייחסות רשות התעופה האזרחית, ולהלן תמצית התשובה שהתקבלה: 1 4. באירוע המוזכר בשאילתא היה מעורב כלי טיס צבאי, והחוקר הראשי הטיל את האחריות לאירוע על כלי הטיס הצבאי. כדי לענות על השאילתא יש לקבל את תחקירי מערכת הביטחון לאירוע. מאחר שאיננו חשופים למידע זה, יש להפנות את השאילתא לשר הביטחון. קצר ולעניין. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, יש לך גם אפשרות לשאול שאלה נוספת בנוגע לאותו נושא, וגם כמובן יש לך שאילתות נוספות, ואנחנו כבר נעשה אותן ברצף. כשנסים זאב אומר לא לש��ול, אז, נכון. זה סוף הכנס. מותר לו גם לנוח קצת. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה. אדוני השר, אני יודע כמה אתה בשנתיים או בשלוש השנים האחרונות מטפל בבטיחות של הטיסות, ואני יודע שאתה באמת מהלוחמים הגדולים בנושא בטיחות הטיסות. אבל, לצערנו, הבהרת לנו כמה פעמים פה, מעל הבימה בכנסת, שלא כל כמעט-תאונה זה דבר שבעיני אזרחים מובן למה אי-אפשר למנוע אותו או אי-אפשר לעשות משהו כדי להגיע למצב של כמעט-תאונות, או אי-כמעט-תאונות. אדוני השר, אני חוזר ומדגיש את הסיכון שיש לנו באזור נתב"ג במיוחד ביישובים הסמוכים. אני, מה לעשות, שמח שאני תושב אור-יהודה, ויש לנו שם שכונה שנקראת שכונת-שפרינצק, והשכונה הזאת נקראת "משפך מסוכן" על-פי הגדרת רשות שדות התעופה. הכמעט-תאונות האלה לא נותנות שם מנוחה לתושבים. אם, חלילה, פעם אחת הכמעט-תאונה הזאת תהפוך לתאונה אמיתית, ייהרגו שם כנראה, לצערנו, עשרות ומאות אנשים. לכן, אני רוצה שאדוני השר פשוט מאוד ייתן את החיזוק שלו בבטיחות המקסימלית לתושבים האלה, שיוכלו לישון בלילה. תודה רבה. יש הקפדה רבה על בטיחות, רשות שדות התעופה ורשות התעופה האזרחית וכל הגורמים. מאחר שכאן מדובר בכלי טיס צבאי, אכן היתה בדיקה. האחריות הוטלה על כלי הטיס הצבאי, ולכן על-פי המקובל צריך לקבל את תחקירי המערכת הביטחון, ואת זה יכול לעשות רק שר הביטחון. זו התשובה האמיתית בעניין הזה. תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, יש לך עוד שאילתות. אולי נעשה אותן ברצף. חבר הכנסת מיכאלי, שאלת לגבי עומס בעמדות "רב-קו" בירושלים, שאילתא 1672. נסים זאב לא נוסע ב"רב-קו", אז זה לא מעניין אותו. אדוני השר, לאחרונה, שוב, זה לפני בערך ארבעה חודשים, עקב הפעלת הרפורמה בתחבורה הציבורית, צבאו אלפים על עמדות "רב-קו" בירושלים ולא קיבלו את הכרטיס החדש. רצוני לשאול: 1. מדוע לא נערך המשרד כראוי? 2. מדוע נאלצו אלפים לשוב כלעומת שבאו? 3. האם תידחה הפעלת ה"רב-קו" בשל הכישלון בהנפקתו? אני מבין שאנחנו אולי כבר בשלב יותר מתקדם, ואני מתנצל מראש אם בגלל החודשים שחלפו הבעיה נפתרה. הבעיה נפתרה? אז אולי אנחנו נעבור כבר לשאלה הבאה. אני חושב שהזמן עושה רק טוב, ואפשר להשוות. ואכן, רואים שהבעיה אכן נפתרה. פרויקט שהשקנו, שהוא מאוד מורכב. עם ה"רב-קו" היה אכן היה מאמץ בהתחלה, ומטבע הדברים גם תקלות, אבל עובדה שהיום הנושא הזה כבר באמת ירד מעל סדר-היום משום שהונפקו לכולם הכרטיסים. כרגע עוסקים עוד בהתאמה המדויקת בין הרכבת הקלה לאוטובוס, וגם הדבר הזה בקרוב יבוא על פתרונו השלם. תודה רבה. חבר הכנסת מיכאלי, אתה מוותר על השאילתא האחרונה? יש לך עוד שאילתא. נווה-יעקב, שאילתא 1732. שכונת נווה-יעקב. הנה, השר יודע כבר יותר ממך. אדוני השר, באמת פה יש סוגיה. המינהל הקהילתי בנווה-יעקב מתנגד לתוואי המתוכנן לרכבת הקלה. יש חשש מפקקי תחבורה ומכך שתדירות קו 49א תיפגע, מאחר ש-90% מתושבי השכונה ייאלצו להמשיך להשתמש באוטובוס. רצוני לשאול: 1. מה ייעשה לאימוץ עמדת מינהלת השכונה? 2. מה ייעשה כדי שלא לשנות את תדירות קו 49א? תודה. תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאלי. השאילתא הועברה להתייחסות מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד, ולהלן תמצית התשובה שהתקבלה: 1 2. מינהלת שכונת נווה-יעקב מצויה בדיונים מסודרים עם נציגי הדרגים הבכירים ביותר בעיריית ירושלים ובמשרד התחבורה. במסגרת דיונים אלה נדונות הסתייגויות המינהלת ותושבי השכונה לאופן הארכת תוואי הרכבת הקלה בנו��ה-יעקב. עם סיום הדיונים והשגת תוצאה שתיטיב עם כל הצדדים, ייבחר הפתרון המתאים. אני חושב שלטובת השכונה כדאי שהרכבת הקלה תגיע לתוך שכונת נווה-יעקב. שאלה נוספת. אדוני השר, האם באמת אפשר לשתף אותם לפחות בתכנון החשוב הזה של קו האוטובוס, שהם כולם רגילים לו, ו-90% עדיין ייסעו באותו קו? האם אפשר שמשרדך באמת ישתף את אותה מינהלת, שהיא מינהלת רשמית מטעם העירייה, לפחות בתכנון של הדבר הזה, כדי שהם יבינו את מה שהולך להגביל אותם או להיטיב אתם. בהחלט, אדוני חבר הכנסת. כמו שאמרתי, יש שיתוף מלא של תושבי השכונה, נציגות השכונה, בנושא הזה של הארכת תוואי רכבת הקלה. הרכבת הקלה היא דבר חשוב מאוד, וכבר, במקומות שהיא פועלת, היום היא כבר הגיעה לרמה שהיא ממש מיטיבה עם תושבי ירושלים. אני זוכר את חבר הכנסת זאב נסים בא ומתריע ומתרה: תבטלו, תבטלו. לא ביטלנו. אף שלא יכולנו לפתור את עוולות העבר, אמרנו: בוא נגיע למצב שהרכבת אכן משיגה את יעדיה. והיום בהחלט, עוד לא הושגו 100% של הצלחה. אבל אנחנו ב-70% 80%, מטפלים בהתאמת שאר הרמזורים למתן עדיפות, והרכבת היום מסיעה כ-70,000 נוסעים ביום. הצפי שהיא תגיע גם ל-100,000 נוסעים ביום בתוואי הזה. ואין ספק שהיא מורידה הרבה אוטובוסים מתוך המקומות הצפופים, אם כי לא הפחתנו את מספר האוטובוסים, כדי לאפשר מתן שירות כולל לתושבי ירושלים. עשינו רפורמה בחלק הדרומי, אנחנו נעשה גם בחלק הצפוני. אבל ברור לחלוטין שאם מישהו חושב שלא טוב להביא לנווה-יעקב רכבת קלה, הוא טועה. איך ומה, ואיך ומתחשבים בתושבים? בהחלט קיימת הידברות בעניין הזה.  קנסות בחודש שהם נותנים לאנשים חפים מפשע, זאת הבעיה. מה? הבעיה היא 3,000 הקנסות שנותנים בחודש. הקנסות? בעניין הזה, העליתם את זה, ואכן אנחנו פנינו, וכרגע הם הרפו מהעניין הזה, החברה הפרטית, "סיטיפס", והיא כרגע לא נותנת את הקנסות, ככל הידוע לי, על אותם מעברים שלא מצליחים להתכרטס בין האוטובוס לבין הרכבת, וזה בדיוק הזמן, יעברו כחודשיים עד להתאמה אופטימלית בין הכרטוס באוטובוס לכרטוס ברכבת.  הם מקיימים את מצוות "ועיניתם את נפשותיכם". מה? מאוד.  בינתיים הם מקיימים את מצוות "ועיניתם את נפשותיכם". בכל מקרה, כרגע, ככל הידוע לי, לא גובים את אותם קנסות שנתנו כתוצאה, מהסוג הזה. יחד עם זאת, המטרה בפיקוח לאפשר עלייה מכל הדלתות, כמו שכולנו רוצים שיהיה גם באוטובוסים, ומי שלא משלם אז הוא מקבל קנס, כי אחרת אין לך בקרה, כי לא עוברים דרך נהגים. ויחד עם זאת, לא רוצים שיהיו קנסות על דבר שאדם לא עשה במזיד וכשזה קרה שלא באשמתו. תודה רבה לך, כבוד השר. חבר הכנסת וסגן היושב-ראש אורי מקלב, גם לך יש שאילתות לשר, ומייד אחריו, חבר הכנסת יואל חסון. גברתי היושבת בראש, תודה רבה, מכובדי השר, גם השאילתא הזאת היא מלפני ארבעה חודשים. אם היא התייתרה, השאילתא, אני גם אשמח לשמוע. אבל אם לא, שאלתי היא: כביש 38 משמש כעורק תחבורה ראשי לתושבי בית-שמש, שמספר תושביה הוכפל ואלפי יחידות דיור נבנות בה. הכביש משמש גם את יישובי מטה-יהודה, גוש-עציון ויישובי הדרום, והוא כביש פקוק לרוב, ולנוסעים נגרם סבל גדול יום-יום. ברצוני לשאול, אדוני השר: התוכניות העתידיות ידועות, מה ייעשה בתקופה הקרובה כדי להקל על משתמשי הכביש? תודה. האם אדוני שאל על כביש 38? כן. ובכן, השאילתא הועברה להתייחסות החברה הלאומית לדרכים, ולהלן תמצית התשובה שהתקבלה: קידום העבודות בכביש 38 מתחלק לשלושה מקטעים: הקטע הצפוני, ��שער-הגיא עד נחם, ההליך הסטטוטורי הסתיים ואושרה התוכנית למתן תוקף. בשל התנגדות אזור התעסוקה באשתאול וערעור שהוגש, מתעכב פרסום התוכנית. החברה הלאומית לדרכים מקיימת מכרזDesign-Build ; פרסום המכרז מתוכנן ברבעון השלישי של 2012. קטע נחם עד תל בית-שמש, כולל הפרדה מפלסית מזרחית לבית-שמש: הפרויקט בשלב של הכנת מכרז Design-Build , ומיועד לצאת למכרז ברבעון הנוכחי. הקטע הדרומי, מתל בית-שמש ועד מחלף עזקה, החברה הלאומית לדרכים החלה בקידום תכנון לקטע המבוקש ברמה הסטטוטורית. כאמור, אנחנו מקדמים. מרגע כניסתי למשרד הנחיתי לקדם את התכנון, דבר שלא היה קודם, והיום אנחנו עומדים בפני שלבים אחרים בקידום התכנון, והנושא מתוקצב לרשות החברה הלאומית לדרכים, מע"צ החדשה. וכמו שפירטתי כאן, אנחנו עומדים על סף הוצאת מכרזים ותחילת ביצוע של הכביש. אני גם בקשר עם המועצה האזורית, להסיר את ההתנגדויות. אני מקווה שמאז נכתבה התשובה, להערכתי הוסרו כבר חלק מההתנגדויות והנושא התקדם עוד יותר. הכביש חשוב להצלת חיים, וכמובן, לחיבור כל תושבי בית-שמש לירושלים ולמרכז הארץ. תודה רבה. לחבר הכנסת אורי מקלב יש שאלה נוספת.  את מה שאמר השר. תודה רבה. אני מקבל את מה שהוא אמר שהוא, אוקיי, בסדר. אז אתה מסתפק בתשובה.  לזה התכוונתי, שאילתא נוספת יש לך, חוץ משאלה נוספת שהיתה לך גם זכות לשאול. שוב תודה. גברתי היושבת בראש, מכובדי השר, הנושא הוא תו חנייה לנכה בחוץ-לארץ. מזה כמה שנים הופסקה הנפקת תו חנייה לנכים הנוסעים לחוץ-לארץ בטענה שיש להסדיר את העניין מבחינה משפטית ובין-לאומית. תו חנייה זה הוא האמצעי לנכה להתנייד באופן עצמאי, בחנייה קרובה וזמינה ועוד, ובלעדיו נגרמים סבל ומוגבלות רבה. רצוני לשאול: 1. מה עושה משרדך בנדון? 2. מה הוא יעד סיום הטיפול? תודה. תודה רבה. השאילתא הועברה להתייחסות סמנכ"ל תנועה במשרד התחבורה, ולהלן תמצית התשובה שהתקבלה: הפסקת הנפקת תווי החנייה הבין-לאומיים לנכים נבעה מכמה סיבות, שהעיקריות שבהן היו אי-הכרה של המדינות הזרות בתגים אלו, דבר שגרם לקבלת דוחות חנייה ותביעות כנגד המשרד, וכן סיכון ביטחוני בשל הטבעת סמל המדינה על גבי תגי הנכה שהיו מונפקים באגף הרישוי. נכון לרגע זה מתקיים פתרון זמני אך יעיל לנכים הנוסעים לחו"ל, ולפיו הם יכולים לפנות באופן פרטי לנוטריון ולתרגם לשפת המדינה שאליה הם נוסעים את תג הנכה שברשותם. כמו כן, ביכולתם להוסיף כל מסמך אחר שנראה להם רלוונטי ומועיל ולפנות לרשויות אכיפת החוק בארץ היעד על מנת לברר מהן הזכויות. בשנה האחרונה, בעקבות פנייה נוספת למשרד החוץ בנושא, הובהר לנו כי הצטרפות ישראל לארגון הבין-לאומי ITF תאפשר הכרה הדדית בזכויות חנייה לנכים. בין יתר המדינות החברות בפורום ניתן למצוא את אנגליה, צרפת, בלגיה, בולגריה, גרמניה, יוון, ואיטליה. בסיום התהליך תיחתם "הצהרת שרים", אשר אינה מחייבת מבחינה משפטית אלא משמשת ככלי לשיתוף פעולה הדדי בין המדינות שהחליטו להצטרף אליה. אנו תקווה שבמחצית הראשונה של שנת 2012 יוכרו תגי הנכה הישראליים על-ידי מדינות הפורום, ובכך למעשה נקל על התניידות הנכים במדינות הללו בעת נסיעותיהם לחו"ל. שאלה נוספת. אדוני השר, לו זו לא היתה השאלה של תגים לנכים, הייתי מסתפק בדברי התשובה שיש דחיות, יש לפעמים בעיות, יש קשיים. אבל כשמדובר בנכים, כפי שאתה ודאי גם מודע לכך, תג הנכה לנכה הוא דבר הכרחי. הדבר הזה הוא שנותן לו את האפשרות להתק��ל, לחנות בעוד מקומות. יש לו עוד שימושים, יש לו שימושים. השימושים הם לאו דווקא לחנייה. גם בבדיקות. יש נכים שהנכות שלהם, יש מכשירים הצמודים לגופים, ובבדיקות, כשהם צריכים להגיע לשדות תעופה בחוץ-לארץ או לעוד מקומות, תג הנכה הזה או תו הנכה או תעודת הנכה הזו היא קבילה, והיא זאת שמאפשרת להם באמת להתנהל ולקבל את השירות שמתאים להם. וזה שאנחנו לא עושים שום דבר זמני מסיבות כאלה ואחרות, ואנחנו היום כבר נמצאים ברבעון של 2012, מתקרבים מאוד למחצית 2012, וכפי שנמסר לי גם היום לא ידוע ולא התקדם שום דבר. לכן, בקשתי אליך, אדוני השר, כן לזרז את הנושא, מכיוון שאצל הנכים תו החנייה או תג הנכה, הוא מאוד הכרחי ומאוד נחוץ. תודה. א. בנושא כזה ראוי תמיד עוד ועוד ועוד לפנות בבקשת הבהרות והסברים. אבל, בעיקרון, תיארתי כאן את המצב. יש פתרונות זמניים ויש הליך שכרגע, כמו שתיארתי, מטפלים בו, ומקווים שנושא הצהרת השרים, כל נושא הזה ייחתם עד המחצית הראשונה של שנת 2012, השנה הזאת, ואז בעצם הנושא הזה יוסדר. ואכן, אין נושא חשוב מזה כמעט בתחום של התחבורה, על מנת להקל על הנכים להתנייע, וגם בארצות יעד שאליהן הם מגיעים, ובהחלט נעשה כל מאמץ לסייע בעניין הזה. תודה רבה לך, כבוד השר. חבר הכנסת יואל חסון. מה השאילתא הראשונה? הברום בחיפה. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הובא לידיעתי כי הממשלה החליטה להעביר את משלוחי הברום שמגיעים לישראל מנמל חיפה לנמל אילת. רצוני לשאול: 1. מה הם השיקולים לקבלת ההחלטה? 2. האם הנהלת הנמל היתה מודעת לרצון הזה של הממשלה? 3. האם הובא לידיעת שרי הממשלה כי החלטה זו תמנע גם פריקתן של מכולות נוספות בנמל חיפה? השאילתא הועברה להתייחסות רשות הספנות והנמלים ממשרד התחבורה, ולהלן תמצית התשובה שהתקבלה: 1. ההחלטה המדוברת דנה במטענים המיוצאים מישראל לחו"ל, ולא בכאלה המגיעים לישראל. השיקולים לקבלת ההחלטה נבעו מהרצון למנוע ממכולות ברום, אשר הינו אחד החומרים הרעילים ביותר, לנוע ברחבי הארץ ממפעלי הברום שבדרום עד לחיפה, תוך סיכון ריכוז אוכלוסייה בדרך לנמל חיפה ובתחומי העיר חיפה. 2 3. למיטב ידיעתנו הממשלה, והתהליך בכללותו, שהונע על-ידי המשרד להגנת הסביבה, הובאו לידיעת הנמל, אשר הגיב ועשה כל שביכולתו למניעת האיסור המדובר. חשוב להדגיש כי עדיין אין כל אפשרות ופתרון מעשי לטעינת מכולות לייצוא ברום בנמל אילת, ולכן ההחלטה המדוברת כרגע עוד איננה מעשית. יש החלטה עקרונית, אבל כרגע היא עוד לא מעשית, כל עוד לא יהיה פתרון מעשי בנמל אילת לייצוא ברום. אם כי, בעיקרון, המגמה שיזם המשרד להגנת הסביבה, יש בה היגיון בסיסי. כן, כן. אדוני השר, אתה הרי מכיר את השיטה ואת ההחלטה של העבודה של הנמלים, והעובדה שהם הופכים להיות סוג של מרכז רווח עצמאי וצריכים לקיים את עצמם מהבחינה הזאת. השאלה היא, עם כל הכבוד לשיקולי הסביבה, ואני מייחס להם חשיבות רבה, העניין הוא, אתה כשר התחבורה, כיצד אתה עושה את הניתוח הכללי שאתה לא בהחלטה כזאת מביא לדוגמה, כי דיברתי, אמרתי בשאילתא: המכולות האחרות, מכיוון שהברום הוא לא לבד אלא הוא מגיע בדרך כלל יחד עם מכולות נוספות אחרות, ברגע שהן מנווטות או מופנות לנמל אילת אז נמל חיפה יפסיד כניסה של מכולות אחרות. והשאלה היא אם אתם במשרד, עם מה שאתם רוצים להביא, יוצרים את האיזון הנכון בין הנמלים ולא יוצרים מצב שתהיה פגיעה קשה ברווחיות ובהכנסות של נמל חיפה. ההערה של�� באופן כללי יכולה להיות נכונה כמדיניות, אם כי מדובר בשוק חופשי. כאשר הרגולטור מתערב בנושא, במקרה הזה מדובר במשרד להגנת הסביבה, והמשרד להגנת הסביבה הוא הממונה כרגע, לפי מיטב ידיעתי, על נושא החומרים המסוכנים. והוא יזם דבר שמבחינת הגנת סביבה, שחומר מיוצר בדרום, לנסות לייצא אותו בדרך הים דרך הנמל הדרומי. אבל כרגע, מאחר שאין פתרון מעשי בעצם לאפשרות לייצא דרך נמל אילת, ונמל חיפה עצמו פועל כנגד הגזירה הזאת מבחינתו, כרגע זה המצב. אין כאן משהו שהולך לקרות באופן מיידי. אני לא חושב שדבר כזה בפני עצמו היה גורם לנזק משמעותי בנמל חיפה, למשל, מבחינת ההיקף. אבל בכל מקרה גם אישרתי אכן שיש מגמה. אבל מצד שני עוד אין היתכנות מעשית לדבר הזה.  שמה?  שמה זה יהיה? שזה יפגע. זה עלול לפגוע. טוב, אז הטענות שלה נשמעות. הטענות שלה, כמו שציינתי כאן, הן נשמעות, והנהלת הנמל פועלת, אז זה בעצם בגלל,  והתהליך הזה לא הסתיים, תהליך הבירור הזה. זו יוזמה של המשרד להגנת הסביבה, מנימוקים שעל פניהם יש בהם גם היגיון, אבל כל מכלול השיקולים, אז תגיש שאילתא לשר להגנת הסביבה. לא, הוא יזם. בסדר, השר להגנת הסביבה יזם, אני יכול להבין את הסיבות של השר להגנת הסביבה, אבל שר התחבורה, בעיני, הוא זה שצריך גם לאזן את העניינים האחרים בין הנמלים, נכון, אבל הוא אחראי לחומרים המסוכנים. אם היה אומר: אסור לשנע אותם, אז זה היה המצב אגב. הוא הרגולטור בנושא. אבל בלאו הכי מה שמובן מכאן, שמתקיים תהליך של הידברות, ונמל אילת עוד לא נערך למצב שהוא יוכל לייצא מכולות של ברום. הוא גם כנראה לא כל כך עוסק במכולות כרגע, ולכן זה לא דבר שיכול לקרות באופן מיידי, אלא מדובר כאן באיזו כוונה לטווח ארוך, שתקרה רק תוך כדי הידברות גם עם נמל חיפה וכו'. נמל אשדוד הוא אופציה לדבר הזה? אני לא יודע להשיב. כרגע השאלה שלך היתה לגבי דבר מסוים.  נמל אשדוד, אני יכול רק לנחש שאולי בנמל חיפה יש מתקנים מיוחדים לנושא, אבל זה רק ניחוש. מאחר שההיגיון אומר שגיאוגרפית זה היה יכול להיות גם אשדוד, ולמה זה דווקא חיפה, אף שזה בא מהדרום, כנראה, וזה ניחוש בלבד, שיש מתקנים בנמל חיפה ואין כאלה כרגע במקום אחר. המתקנים האלה כנראה קובעים את העובדה שכרגע לא הולך להיות שינוי בנושא הזה. חבר הכנסת יואל חסון, יש לך שאלה, שאילתא נוספת, לא שאלה נוספת. אני חושבת ששאלת הרבה שאלות נוספות, ולכן אנחנו עוברים לנושא הבא.  כן. תודה רבה לך, אדוני השר, על התשובה הקודמת. השאילתא הנוספת היא בנושא הצפיפות בקרונות הרכבת והאיחורים, נושא שהיה על סדר-היום באמת רבות בחודשים האחרונים, בשבועות האחרונים. בימי ראשון בבוקר וכן בימי חמישי אחר-הצהריים ישנם עומסים אדירים בקרונות הרכבת בקווים השונים. רצוני לשאול: 1. האם הבעיה מוכרת? 2. אם כן, מדוע במשך שנים לא נמצא פתרון לבעיה? 3. מה ייעשה בעניין? 4. אם ישנו פתרון עתידי, מתי הוא צפוי לצאת לפועל? 5. מה נעשה בעניין האיחורים התכופים בלוחות הזמנים? השאילתא הועברה להתייחסות חברת "רכבת ישראל", ולהלן תמצית התשובה שהתקבלה: בשנים האחרונות נמצאת רכבת ישראל בתנופת פיתוח, קווים חדשים נפתחים, תחנות נוספות נבנות וקווים ותיקים עוברים שדרוג. במקביל לתנופת הפיתוח המסילתית פועלת "רכבת ישראל" בימים אלו גם להגדלת צי הרכבות שברשותה, עד להכפלה של כמות המושבים הקיימים כיום. כבר בשנה הקרובה צפויה תוספת של כ-22,000 מקומות ישיבה. עם ההשקעה בפיתוח, פתיחת הק��וים החדשים ושיפור השירות, עולים בהתמדה ביקושי הנוסעים לרכבת. 1 3. פתרון לבעיית הצפיפות בימי ראשון בבוקר הושג באמצעות מערך ההסעות הנוח והיעיל שהחל לעמוד לרשות החיילים. בשעות העומס לא ניתן לתגבר את תדירות הרכבות, מאחר ש"רכבת ישראל" מפעילה את כל הציוד הנייד הזמין העומד לרשותה. 4. למרות כל המאמצים שנעשים על-ידי "רכבת ישראל", אין ספק שעד לקבלת הרכש החדש של קרונות וקטרים נמשיך ונרגיש עומסים בשעות השיא. חשוב להבין כי בניגוד לרכבים, משך הזמן החולף ממועד רכישת הקרונות ועד לשילובם בצי הרכבות עומד על בין שנתיים לשלוש שנים. 5. בהתייחס לרמת דיוק הרכבות נבקש לציין כי חברת "רכבת ישראל" חותרת באופן מתמיד לעמידה בדיוק זמני הרכבות, מתוך הבנת השפעת איכות השירות והדיוק של הרכבות על הפעילות היומיומית של משתמשי הרכבת. לפיכך, מדי שבוע מתכנס פורום, המורכב מחברי ההנהלה הבכירים וגורמי התפעול הרלוונטיים, אשר עוסק באופן עקבי בניתוח כלל הגורמים המשפיעים על דיוק הרכבות וכל אירוע שהינו איחור מובהק, מתוך מטרה להפיק את הלקחים מאירועים אלו ולשפר את תפקוד החברה. כמו כן, קליטת הרכבות החדשות ושילובן במצבת הצי הנייד של "רכבת ישראל" יתרמו גם הם לשיפור דיוק הרכבות, וזאת מכיוון שכיום פועלת החברה כמעט ללא רזרבות, וכל תקלה משליכה על דיוק הרכבות. אם אתה רוצה לשאול שאלה נוספת, שאל. אם לא, אני אענה לך כבר מראש על עוד שאלה. טוב, אז אני יכול להוסיף בעל-פה את מה שרצית לשאול. ואז אתה מוותר על השאלה הנוספת. לא, לא, לא, אתה יכול לשאול. זה בסדר. הלילה עוד צעיר, מה? חיית לילה אתה. אין ספק שיש גם, מעבר לתשובה הזאת, שהיא נכונה כולה, ולעובדה שהרכש הוא פי-שלושה עכשיו מאשר היה בזמן, אני לא נוהג בדרך כלל לעשות את זה, אבל כאן, מאחר שהשר לשעבר גם הפגין כנגד עצמו לפני כחודשיים, מה זאת אומרת? הוא מחה נגד זה שהוא לא רכש קרונות ואין מקום לחיילים. היה לו היושר ללכת להפגין. לא חשוב שהוא אמר שזה נגדי, אבל הוא הפגין נגד עצמו. לפחות בתוכו הוא ידע את האמת. בזמנו הוזמנו קרונות בהיקף של 8,000 מקומות ישיבה. בזמננו, פי-שלושה מזה לפחות. ואנחנו הולכים להכפיל את מספר הקרונות והקטרים, וזה לוקח זמן מרגע ההזמנה. הקרונות כבר מתחילים להגיע. אבל יחד עם זאת אני אומר, ובאמת גם בונים מסילות, סוללים מסילות, כולם רואים ויודעים, זה לא דבר שניתן להסתיר אותו. זה קורה גם באזורים שלא היו בהם מסילות בעבר, תוך חיבור מדינת ישראל על כל חלקיה. אני יכולה להעיד על ההכנות לקראת רכבת העמק. כבר עובדים בשטח. שלנו בתור ילדים, אני מקווה עוד לראות את זה, אורלי, את צעירה, תראי בטוח. כל עוד אני צעירה, לא כשאהיה זקנה. גם הורייך בעזרת השם עוד יראו, וכולם יראו, עד 2015 הרכבת תתחיל לעבוד בבית-שאן. כבר עכשיו זכו במכרז בקטע שליד בית-שאן, וגם כאן מתחילים לעבוד. בקרוב יהיה מכרז גם לתחנת הרכבת ולמסוף המטענים. יחד עם זאת, אני אומר בכנות שרמת התחזוקה, שהיא לא משביעת רצון ברכבת ישראל, גם של הציוד הקיים, גם גורמת לחלק מהבעיות, כי דבר שלא מתוחזק טוב מתקלקל יותר, גם חלילה אפילו ברמה של כמעט-אסונות ושל תקלות, ולכן ברור שיש קשר, מעבר לדבר העובדתי שהוא נכון, ההתרחבות וההזמנות, גם לרמת התחזוקה. לכן אני מאוד נחוש לייצג את הציבור, וזה שאני לא עומד להתפשר מול ועד כזה או אחר ביחס לרמת הטיפול בציוד על היעד של "רכבת ישראל". לנוכח ההיקף הזה של ההכפלה הצפויה, אנחנו נו��דא, בדרך כזאת או אחרת, שהציוד, על היעד, לקרונות, הקטרים, יקבלו את הטיפול הטוב ביותר, כדי להביא אותם למצב שהם פועלים ומייצרים בעצם את השירות הטוב ביותר וגם הבטוח ביותר, באמצעות שירות טוב שהוא גם יעיל והוא גם בטוח. יש הרבה מה לעשות שם מבחינת נוהגי העבודה, דרך הטיפול, מבחינת שילוב כוחות נוספים. אנחנו אכן נעשה את הדברים בתמיכת הכנסת והציבור, בהחלט יש חשיבות בנושא הזה, ואני חש גם את תמיכת הציבור בעניין הזה. זה ממש מעניין שמצד אחד הציבור בישראל מאוד רגיש לנושאים חברתיים ולזכויות עובדים, ואנחנו אכן דואגים לעובדים, והוצעו להם דברים, לא עבור פיטורים, אלא עבור זה שהם יישארו, ועל קליטת עוד מאות עובדים והתחייבויות, יחד עם זאת, הציבור לא מוכן לסבול שמונופול מנצל את הכוח שבידיו על מנת לפגוע בציבור, על מנת להשתמש ברכבת, במקרה הזה, כאילו היתה רכבת פרטית לכל מיני גחמות פרטיות שלא קשורות. באמת, זכויותיהם לא נפגעות? אני אומר לכל ועד. באו נציגי "פרי הגליל" להודות, באו לסיעת הליכוד במקרה להודות לראש הממשלה, שר האוצר, על הפתרון. אמרתי, הלוואי שלכל העובדים היה ועד מהסוג שלכם, והלוואי שאת מה שהצענו לוועד אחר או לעובדים אחרים אפשר היה להציע לכם. עובדי הרכבת, על דעת משרד האוצר, היו במצב של קבלת התחייבות ש-20 שנה איש מהם לא יפוטר, שייקלטו מאות עובדים. אגב, בשנה החולפת נקלטו מאות. בהעסקה ישירה. ודאי, בהסכם קיבוצי. כאן מדובר בהסכם קיבוצי. פחד לשבת ברכבת, עדיף באוטובוס. אפילו 120 קופאיות שעובדות שם, היתה נכונות להעביר אותן. אלה עובדי קבלן שהיום עובדים, והיתה נכונות להעביר אותם להסכם קיבוצי, גם כן כחלק מהתהליך. היתה כוונה לתת תוספות של כ-25% מכלל העובדים ומענק של כ-100 מיליון שקל בשנה, מענק חד-פעמי. וכל זה על מה? לא על פיטורים, אלא רק תמורת הזכות, חבר הכנסת נסים זאב, עכשיו תורך לשאול את השאילתות. כן, אבל זה לא נגמר.  רק תמורת הזכות לעשות ארגון מחדש של כל הדברים. אני לא מכיר מקום עבודה אחר שמתנהג בצורה הזאת. לדעתי, יש כאן פגיעה בנוסעים ובעובדים, ואני מצר באמת על הדבר הזה. אבל אנחנו נעשה את מה שנדרש מאתנו כדי שבעתיד לא יצטרכו להגיש שאילתות על קרונות מוזנחים, על איחורים. הרכבת היא כלי תחבורה פנטסטי בכל מה שקשור לחיבור פרברי תל-אביב והמקומות הרחוקים, ביניהם, ולתוך מרכז הארץ. היא נותנת פתרון אמיתי לבעיות דיור, לבעיות תעסוקה, מענה חברתי אדיר ליכולת לגור בכל מקום באותם תנאים ובשוויון. תודה רבה לך. אפשר שאלה נוספת? שאלת שתי שאלות. אני שאלתי במקומך ועניתי במקומך. אנחנו כבר הרבה זמן על השאילתות האלו. אנחנו כבר חצי שעה בשאילתא אחת. חבר הכנסת נסים זאב, משהו עקרוני וקצר, אם חבר הכנסת יואל חסון רוצה? מוותר. סולידריות חברתית, יפה. חבר הכנסת נסים זאב. אחרי השאילתות שלך, חברת הכנסת, זה בעיקר סולידריות שעתית. גם זו סולידריות. אדוני השר, במקום שאמור לקצר, אינו רשאי להאריך. תאמין לי, אדוני השר, מספיק לענות דקה עד שתי דקות לשאילתא, לא צריך יותר מזה, זה לא דרשה של פרשת השבוע, וזה לא הצעה לסדר-היום. חבר הכנסת נסים זאב, בשעה 23:30 אל תיתן לי מוסר. גם אני עומד להתפוצץ, תאמין לי. אתה זה שלא מוותר אף פעם על זכות הדיבור. אני לא מוותר על זכות הדיבור, אבל אני תמיד מדבר קצר. תלמדו ממני גם לדבר קצר. אתה מסתכל על השעון, לא מוותר על דקה. אני לא מסתכל. אני כבר עוצם את העיניים עוד מעט. בבקשה, חבר הכנסת נסי�� זאב, לשאלה. אדוני השר, במחילה ממך, שלושה צעירים נפצעו בחודש האחרון אנושות בכביש גולדה מאיר, שהוא עורק מרכזי באזור השכונה החרדית, נתיב התחבורה הציבורית. כנראה הכביש הזה הפך להיות מסוכן. רצוני לשאול: 1. כמה תאונות אירעו בכביש זה בשנתיים האחרונות? 2. מה ייעשה למזעור אזור הסיכון, מכיוון שכביש גולדה מאיר תלול מאוד, בפרט בימי החורף? אדוני חבר הכנסת נסים זאב, אתה צריך להיות צמוד לשאילתא ששלחת. אם תוכל לקרוא את השאילתא כלשונה, בבקשה? אני כבר שאלתי וגמרתי לשאול. השאילתא הועברה להתייחסות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ולהלן תמצית התשובה שהתקבלה: 1. משנת 2009 ועד חודש אוקטובר 2011 נפגעו בכביש גולדה מאיר 17 בני-אדם כהולכי רגל, מתוכם שבעה פצועים קשה. למעט שני מקרים, הולכי הרגל נפגעו בעת שהתפרצו לכביש במסלול תחבורה ציבורי. כמחצית מהנפגעים היו ילדים גילאי 10 14. 2. לאחרונה ביקר ברחוב מנהל אגף התחבורה בעיר, ובעקבות הביקור התקבלה החלטה ראשונית ליצור גל ירוק לטובת הולכי הרגל החוצים את נתיב התחבורה הציבורית. בנוסף, סוכם כי ישולב עלון מידע במקומונים ובאירועי קהילה, המתריע בפני הולכי הרגל על הסכנות בחציית הנת"צ. כמו כן, תועבר למנהלי מוסדות החינוך בקשה להציף את הסכנות בפני התלמידים, ולהדגיש את הצורך לחצות כבישים רק במעברי חצייה. צוות הכולל את נציג הרשות, יש מעברי חצייה באזור? יש מעברי חצייה, אבל כנראה חצו במקומות אחרים. אגיד לך למה אני שואלת, כי לעומת זאת, ליד כדורי, ליד כפר-תבור, אני זוכרת שהיו שם תאונות בלתי פוסקות כי לא היה שם מעבר לתחנת האוטובוס, ונערים היו צריכים לשחק ברולטה רוסית רק כדי לחצות את הכביש כדי להגיע לבית-הספר. זה ההבדל. בית-ספר "כדורי" ככל שאני מבין את מדברת על כביש בין-עירוני. בכביש בין-עירוני לא עושים מעברי חצייה, כדי לא להטעות, היה כדאי לעשות גשר. ולתת הרגשת ביטחון מדומה מול הנהגים שנוסעים. לעומת זאת, כאן מדובר בכביש פנימי בתוך ירושלים. לכן גם תועבר למנהלי מוסדות החינוך בקשה להציף את הסכנות בפני התלמידים, להדגיש את הצורך לחצות כבישים רק במעברי חצייה. צוות הכולל את נציג הרשות ונציגי מטה הבטיחות בעירייה יבחן דרכי פעולה נוספות. כלומר, כשאנחנו מאתרים, גם השאילתא הזאת נכונה, מוקדי סיכון, אז פועלים כדי לתת פתרונות נקודתיים באופן פיזי, באופן הסברתי, לאותם מקומות, כדי לצמצם ולמנוע את הפגיעה. כאן מדובר גם בפגיעה בילדים, ובעיקר בהולכי רגל, כך שהבעיה היא ברורה כאן. חבר הכנסת נסים זאב, שאלה נוספת, השאילתות האחרות. יש לך הרכבת הקלה לפסגת-זאב בימי שישי, ויש לך מחירים גבוהים לתעבורה ציבורית בירושלים, אבל זה כבר התבטל, אני מבין, הכול כבר בסדר. לא רלוונטי, אומר השר. תוקנה הבעיה, נפתרה הבעיה. כל פעם שאני שואל משהו, אדוני השר פותר את זה לאלתר. בדיוק. רק אתה פונה ואנחנו פותרים את הנושא. אז אין צורך לענות. אם אתה מסתפק במה שאומר השר, ואומר שזה תוקן. כן. אתה גם מקפיד על ימי שישי, על כניסת השבת, כולנו חרדים לנושא הזה, ולכן יש כאן התאמה, שאלת לגבי הזמנים של הרכבת הקלה בימי שישי. אז יש התאמה מסיבות תפעוליות על מנת לא לאחר את כניסת השבת של סיום הנחיית הרכבת עצמה. לגבי המחירים, הייתי רוצה באמת להשיב, כי אני חושב, זה כן יגיע לפסגת-זאב או לא? מה? זה כן מגיע עכשיו לפסגת-זאב? הרכבת בעצם עצרה, כן, היא מגיעה מהר-הרצל בשעה 14:56, נכון למועד כתיבת התשובה הזאת, 1 בפברו��ר. אני מניח שבקיץ זה יכול להתארך גם. והחישוב הוא איך מי שאחריה מסיימות בגבעת-המבתר ולא מגיעות, אחרי השעה 14:56 היא כבר לא מגיעה לפסגת-זאב, כדי שיספיקו לחזור לפני כניסת השבת למקום החנייה שלהם, בלוח הזמנים שקיים היום. כלומר, ביום שישי, עד 14:56 היא מגיעה לפסגת-זאב. לאחר מכן היא מגיעה רק עד גבעת-המבתר, כי אחרת לא יספיקו לחזור לפני כניסת השבת. אני מבין, סלח לי, אדוני השר. אדוני השר, הבעיה שמי שמגיע, אגב, שירות האוטובוסים בשלב זה ממשיך עד הזמן הרגיל בפסגת-זאב. אי-אפשר לעצור באמצע. זאת אומרת, מי שעולה ומוסע מבית-וגן, ורוצה להגיע לפסגת-זאב, ואתה מוריד אותו בגבעת-המבתר, הוא מוצא את עצמו פתאום ברחוב וגם לא תמיד יש אוטובוסים. זאת אומרת, צריך לתכנן את זה באופן כזה שהנסיעה תהיה מושלמת. מצדי, שיהיה כיוון אחד, לא שני כיוונים. הוא יכול גם לתכנן את הנסיעה בצורה כזאת שהוא מראש ידע וייקח טווח זמן שהוא יוכל להגיע הביתה בזמן. בוודאי, אין ספק, אבל אי-אפשר להוריד נוסעים באמצע הנסיעה שלהם, עם כל הכבוד. כי אנשים שעולים מבית-וגן ומתכננים את עצמם להגיע לפסגת-זאב, אי-אפשר להוריד אותם בערב שבת חצי שעה או שעה קודם, בגלל התכנון של הרכבת לחזור לבית-וגן. זה לא חישוב נכון. מצדי, שלא תחזור לבית-וגן. יש לי שאלה. האם אדוני לא היה מגיש שאילתא אם היית יודע שהתחבורה הזאת פועלת בשבת כדי לעשות את מה שאתה מציע פה? אני הייתי מניח שיקרה דבר כזה, שתפעל בשבת? אנחנו שומרים על הסטטוס-קוו. אני לא מדבר על השבת, אני אומר, צריך לתכנן, אולי אני אקרא את מלוא התשובה בתגובה על השאלה הנוספת. אולי זה יבהיר יותר. אולי עדיף לפעמים, עדיף באמת לקרוא את הכול. כיום הרכבת האחרונה בימי שישי לפסגת-זאב יוצאת מהר-הרצל בשעה 14:56. יוצאת מהר-הרצל. הרכבות שלאחריה מסיימות בגבעת-המבתר, וזאת מסיבות תפעוליות ועל מנת שלא לאחר לכניסת השבת. בשלב זה שירות האוטובוסים לפסגת-זאב נותר ללא שינוי, כך שהשירות לתושבי השכונה ממשיך עד לשעה מאוחרת יותר באמצעות אוטובוסים. לכשתעמוד, וזה המשפט הנוסף, חברת "סיטיפס" בתנאים שיאפשרו הפעלה מלאה של צי הרכבות הנדרש, ולהערכתי היא כבר עומדת עכשיו, וזה ההבדל בין מועד הכתיבה של התשובה לבין המצב שאנחנו נמצאים עכשיו, תתאפשר הארכת שעות הפעילות בימי שישי גם לפסגת-זאב. ולכן, להערכתי, זה כבר דבר שקורה עכשיו. בכל מקרה, שעות הפעילות בימי שישי ובמוצאי-שבת מותאמות לזמני כניסת השבת וצאתה. מדי כמה שבועות יואחרו זמני השירות בשישי עם ההתאחרות בזמני כניסת השבת. כלומר, מצד אחד יש תהליך של איחור לפי שעות האור וכו' בקיץ. מצד שני, "סיטיפס", ברגע שהיא מגיעה לאופטימליות בהפעלה, היא גם מאפשרת נסיעה עד פסגת-זאב עד השעות המאוחרות ביותר ביום שישי. ולכן, להערכתי, כבר בשלב הזה יש צמצום גדול בפער בין הבעיה לבין הפתרון שלה. תודה. חברת הכנסת עינת וילף. הוא לא שואל על התחבורה הציבורית, מחירים? הוא תיכף ישאל. אם הוא ירצה לשאול, אנחנו גם נשאל את זה. אוקיי. ראשית, אני רוצה לברך את השר על התגובות המהירות, כי היתה לי שאילתא מהירה על קו מהיר מנתיבות-שדרות לתל-אביב, עוד לא קיבלתי את התשובה על השאילתא הרגילה, כבר יש קו שיתחיל לפעול באפריל. אז רציתי להודות לך על כך. אני מקווה שהאזרח ערן עובדיה, שניסח את השאילתא הזאת, יעריך את ההישארות עד חצות. שדרוג כביש מס' 1: ישנם דיווחים ששדרוג כביש מס' 1 כרוך בכמה בעיות. רצוני לשאול: 1. האם השד��וג לרמת תֶכֶן גבוהה כדאי מבחינה כלכלית? 2. האם יש קטעים שבהם חלופות הממוקדות במניעת פקקים כלכליות יותר? 3. האם לווה התכנון בפיקוח חברת ביקורת חיצונית כמתבקש? 4. האם מנהור הציר העיקרי לבירה מלווה בחלופה על-קרקעית מתאימה לשמירת ביטחון התנועה וזמינותה? תודה. תודה רבה לך. השאילתא הועברה להתייחסות החברה הלאומית לדרכים, ולהלן תמצית התשובה שהתקבלה: 1. שדרוג הכביש לרמת תכן גבוהה כדאי מבחינה כלכלית מאחר שהוא מגדיל את קיבולת התנועה בכביש, מאפשר מהירות נסיעה גבוהה יותר בבטחה וכן משפר את רמת הבטיחות בכביש. 2. מניעת הפקקים תתבצע באמצעות שיפור הגיאומטריה של הכביש ולא בחלופות האחרות. 3. תכנון הכביש לווה בפיקוח חברת ביקורת חיצונית, כמתבקש וכמקובל בפרויקטים של החברה הלאומית לדרכים. 4. לעניין חלופה על-קרקעית, צומת הראל הקודם ממשיך לעבוד ויכול לשמש כחלופה על-קרקעית. יתירה מכך, במקרה שקיימת בעיה באחת המנהרות, אפשר באופן זמני להשתמש במנהרה השנייה בשני הכיוונים. שאלה נוספת, חברת הכנסת עינת וילף? תושבי מבשרת ביקשו לשאול שני דברים בהקשר הזה: 1. האם באמת התייחסו להיבטים הבטיחותיים? נאמר שבמנהרות לא יוכלו לעבור משאיות, ואז הם יצטרכו לעבור דרך מבשרת, במיוחד משאיות עם חומרים מסוכנים. ודבר נוסף, הם חוששים מאוד מההשפעות של הכביש על הסדרי התחבורה הציבורית שיהיו להם, והם רוצים לוודא שגם אחרי השינויים הם יקבלו תחבורה ציבורית בתדירות ובאיכות שהם מקבלים היום. שאלת על מבשרת במקרה הזה? אני אומרת שתושבי מבשרת הם ששאלו את השאלה. טוב, אני יודע שהתקיימו דיונים רבים גם אתם. בכל מקרה, הכביש אושר בכל מוסדות התכנון, אחרי שהושמעו כל ההשגות וההצעות, וכל התהליכים המקובלים, ואפילו היה דיון חוזר בחלק מהדברים. הכביש הזה הוא כביש חשוב, הוא כביש שבא לפתור בעיה של נגישות לעיר הבירה. היום 443 הוא תחליף מסוים, גם שם יש פקקים. מה? גם שם יש פקקים. בהחלט, זה כביש מס' 1, הוא הכביש המרכזי והכמעט-בלעדי לבירה, לעיר הבירה ירושלים, שהיא העיר הגדולה ביותר, גם, במדינה, מבחינת היקף התושבים. הפרויקט הזה הוא פרויקט שבא למנוע מצב שמכונית אחת שנתקעת חוסמת את הכביש ויוצרת פקקי ענק, והיא, ואחר כך עושים שחזור, שיוצר עוד פקק ענק. בהחלט, אבל כאן הדבר הזה הולך להשתנות מיסודו. יש כאן תכנון יוצא מן הכלל גם לנושא איכות הסביבה וגם לתחבורה וגם לבטיחות, והכול מבוסס. פרויקט כזה של כ-2.5 מיליארד שקלים, 2.350 מיליארד לפי ההערכות כרגע, הוא פרויקט שחייב לעבור בדיקה כלכלית, וחברת בקרה, והדברים האלה נבדקו היטב היטב לפני שהפרויקט יצא לדרך. אני חושב שחשוב שהבאנו את זה למצב שהמכרזים חלקם יצאו ויוצאים כבר לביצוע, וככל שיבצעו את זה מהר יותר כן ייטב. וגם יש התחייבות של מע"צ שבתקופת הסלילה תמיד תימצאנה אלטרנטיבות לתחבורה, שתזרום מבלי לחסום את הכביש או לצמצם את יכולת התנועה בו. יש כאן אתגר מאוד גדול. ובסופו של דבר, זה, עם כביש 16, שממוצא יעבור לתוך ירושלים, במנהור ברובו המוחלט, זה ייתן מרחב של פתרון. וכמובן, הרכבת המהירה, 28 דקות תל-אביב ירושלים, ייצרו כאן קומפלקס שייתן סוף-סוף אפשרות לחזק את ירושלים, להתחבר אליה, להגיע אליה. מבית-שאן עד ירושלים. מערכת רכבות, צריך להבין, רגע, רכבת העמק תגיע עד לירושלים? זה מה שאני מסביר. בונים כאן מערכת של רכבות, זה לא בית-שאן, שתגיע מעפולה לחיפה ולתל-אביב, ומכל מקום שעולים אפשר להגיע ��כל מקום. בסוף זה יהיה מאילת ועד קריית-שמונה. ואפשר מירושלים לאילת, ומבית-שאן לירושלים. אותו דבר צפונה, ואותו דבר לכל מקום. תהיה כאן מערכת של רכבות, שאז תאפשר לאנשים לעשות שיקול ולוותר על הרכב הפרטי כדי לנסוע למקום העבודה ולהשתמש ברכב לצרכים אחרים. ואז אולי הסטודנטים של הפריפריה יישארו ויחזקו את האוכלוסייה שם, כי הם יוכלו ללמוד בחוץ ולא להעתיק את כל, זאת הכוונה, שהירושלמים יבואו ללמוד באקדמיה בגליל, אמן.  ויוכלו לחזור או לנסוע או לעשות, ויוכלו לגור, והמשפחות יוכלו להגיע. בעצם, אנחנו מחברים כאן את המדינה, וזו המציאות שאני רואה והיא כבר מתקיימת, היא מתהווה. זה לא חזון שהוא בגדר חזון שאולי יקרה. הוא מתהווה, ייקח כך וכך שנים, וכל המערכת הזאת תהיה אחרת, כל האומדנים של מרחקים, הניתוק, המונח פריפריה יאבד את המשמעות, הוא יישאר עם משמעות רק במובן החיובי: קצת יותר אוויר נקי, קצת יותר אפשרויות, ובעצם הוא יהיה מחובר לכל מקום. זו מהפכה מאוד גדולה, וודאי שלא יכולנו לאפשר דילוג על ירושלים במהפכה הזאת, כי ירושלים היא עיר הבירה וצריך להתייחס אליה גם כעיר מרכזית שצריך לאפשר להגיע אליה וממנה בבטחה וביעילות. נושא התחבורה הציבורית לאנשי מבשרת, עוד חזון למועד, בתחבורה הציבורית מתבצעים, אין לי בעיה, אני צריך ללכת רק לאירוע אחד עוד הערב, אין לי עוד הרבה, אבל בתחבורה הציבורית מתבצעת כאן מהפכה שלא היתה מעולם בקנה-מידה כזה, שחלק רואים אותה כבר, כשהרפורמה היא על תשתית קיימת של אוטובוסים, וחלק זה בהוצאה לפועל של רכבות קלות, בעיקר בגוש-דן. כמובן, הרחבה בירושלים, חיפה, הכנסת רכבות קלות לגוש-דן. פעם ראשונה שהעבודות מתבצעות כבר בפועל, והקו הזה יצא לדרכו מפתח-תקווה, ואנחנו כרגע מכינים תוכניות לרשת רכבות שאנחנו נשאף שהן תהיינה רכבות תחתית, ככל האפשר, לכל גוש-דן, ואוטובוסים BRT, עיליים, שהם דמויי רכבת קלה, וזה עם האוטובוסים הקיימים, הרכבות שבאות מהפריפריה ומיישובי הפרברים של תל-אביב, בעצם ייצרו מערכת אחת שלמה. בוודאות, הולכת להיבנות כאן גם מערכת של תחבורה ציבורית, תחבורת הסעת המונים. מדובר בסכומים נכבדים. אנחנו החלטנו, אנחנו הולכים לעשות את הדברים האלה כדי לבנות מערכת. לדעתי, מה שאני מדבר עליו כאן אלה דברים שיקרו כבר בתוך חמש השנים הקרובות, וכל מערכת הסעת ההמונים בתל-אביב אלה דברים שיקרו בעשר השנים הקרובות, כשהחלק הראשון יהיה כבר בחמש השנים הקרובות.  תודה רבה. תודה רבה. חזון אחרית הימים, זה חזון הממשלה הנוכחית. התכוונתי בצד החיובי. בוודאי. חבר הכנסת נסים זאב, שאילתא אחרונה וחשובה. אני פשוט לא רציתי לחרוג מהמנהג, גם לא בסיום מושב, שחבר הכנסת נסים זאב מסיים את הדיונים. אדוני השר, נסיעה עירונית בירושלים עולה 6.60 שקל, סכום גבוה מאוד. בכיר במשרדך הודה בריאיון לאתר "מחלקה ראשונה" שמדובר בעיוות שמחייב תיקון. בתל-אביב המחירים ירדו לאור התחרות. בירושלים המונופול יבוטל בשנת 2012. רצוני לשאול: 1. מה הם המחירים העירוניים הקיימים כיום בערי הארץ? 2. האם בירושלים ובבני-ברק המחירים גבוהים? 3. האם במהלך 2012 יתוקן העוול? אבל זה אומר, ליכודניק שעבר וגר בווילה בסביון, גם נשאר ליכודניק. כל הזמן באים בטענות. אתה היית פעם בליכוד, לא?  בנעוריך. באמת? ודאי, מי לא היה? יש ש"סניק אחד שלא היה ליכודניק טוב בצעירותו? או בעבודה או בליכוד. באידיאולוגיה הייתי, רוב הבית הזה היה פעם בליכוד, אגב. או בעבודה או בליכוד. על כל מגוון תפקידיו. למה אני אומר את זה? כי באמת, אני לא יודע מי זה הבכיר, א. "מחלקה ראשונה" זה אתר מאוד מכובד, ואני אומר את זה בצורה רצינית. אני לא יודע מי זה הבכיר. המחיר של 6.60 בירושלים, שמאפשר לנסוע במשך 90 דקות, כמו בכדורגל, בין אוטובוס לרכבת קלה, שיש כבר, ב-6.60, כש-6.60 זה אחרי העלאה, זה היה 6.40, נדמה לי, כבר שכחנו, ועקב העדכון של התעריף זה 6.60, כאשר מעלה-אדומים ועוד היישובים בסביבה, גבעת-זאב נדמה לי, אולי אפילו מבשרת, כדי שיוכלו להשתמש באותו "רב-קו", הורדנו שם את המחירים ל-6.60 גם כן. ברפורמה בתל-אביב זה 6.60 אחרי ההורדות, וזה הותאם למחיר בירושלים, שהוא רק 6.60, בהתאמה לעדכון התעריפים. כלומר, יש כאן תעריף שב-6.60, 6.60 זה מעט או הרבה?  אתה נוסע בירושלים ובנותיה, רוב בנותיה, במחיר של 6.60, ב"רב-קו", עובר מכלי תחבורה אחד לשני, נוסע 90 דקות עד לעלייה לכלי התחבורה האחרון, זאת אומרת אתה נוסע גם יותר אם אתה רוצה, וכל זה ב-6.60. הלוואי שבכל מקום בארץ, אבל כמה זמן זה? 90 דקות עד העלייה לכלי התחבורה האחרון, כלומר אם נסעת 89 דקות ועלית, אז גם הנסיעה הבאה היא חלק מהכרטיס הזה. לכן, יש כאן בהחלט דוגמה מצוינת לשימוש מושכל, מודרני וזול בתחבורה ציבורית, ואני אומר, נאריך את קווי הרכבת הקלה, נגביר את האוטובוסים המהירים, ותהיה גם הרכבת הרגילה, והכול יהיה במוקד תחבורתי אחד, שאפשר יהיה לנוע מדבר לדבר עם אותו כרטיס חכם. אני חושב שזו בהחלט דוגמה, זה פשוט לא נכון שזה יקר, והלוואי שבשאר המקומות, נכון, עשינו בתל-אביב עכשיו אותו דבר, אבל אין להם רכבת קלה. הם יכולים לעבור מחברת אוטובוסים אחת לשנייה, שגם זה שיפור, אבל כאן באמת יש אפשרויות, והציבור מצביע ברגליים, עובדה שהוא נוסע ומשתמש, ועוד מעט יפתרו את הבעיה הטכנית האחרונה במעברים בין רכבות קלות לאוטובוסים, ובהחלט אני חושב שיש כאן בשורה מאוד גדולה לעיר, שמשתמשת, אגב, הרבה בתחבורה ציבורית, ולכן אנחנו בהחלט משפרים את הדבר. אין כאן שום בעיה בירושלים. חבר הכנסת נסים זאב. אדוני השר, בירושלים המחירים הם גבוהים יותר מבכל ערי הארץ כמעט. על סמך מה אומר כבודו את הדבר? בתל-אביב, על סמך הידע שיש לי. כמה עולה בטבריה, בתל-אביב זה אותו דבר, 6.60. בטבריה אתה נוסע כל היום בכרטיס אחד בחצי המחיר כמעט, 4 שקלים. איפה? בטבריה, למשל. למה בטבריה המחיר הוא כמעט מחצית ממה שעולה בירושלים? הוא לכל, מה, שם האוטובוס עובד לא על דלק? אין לי מושג. כשאדוני מדבר על "רב-קו" ועל רכבות, תביא בחשבון גם כן שמי שנוסע רק תחנה אחת, הוא גם משלם את ה-6.60, זאת אומרת יש פה מישהו שמשלם עבור השני. אני חושב שיש פה משהו לא מאוזן, ו-6.60, לדעתי המחיר גבוה ביותר. אנשים לא יכולים לעמוד בנטל הזה. יש "חודשי"? אני לא מכיר את הנושא בטבריה. אני רוצה לומר לך שיש אזורים, כשאתה נוסע מקריית-שמונה לטבריה, הנסיעה מאוד יקרה, בגלל הסכמים היסטוריים למשל,  וגם שם אנחנו מוזילים, בפריפריה, ומטפלים ומוציאים למכרזים. אתה מבין, הפריפריה מסבסדת את המרכז. אבל המחיר הזה הוא המחיר שקיים גם בגוש-דן, ונכון שבראשון-לציון, בפתח-תקווה וכו', במקום 15 שקלים ירדו ל-6.60, אבל זה ה-6.60. וגם בתל-אביב זה המחיר, לנוע בתוך תל-אביב 90 דקות עם ה"רב-קו", וגם בחיפה, עד כמה שאני יודע זה המחיר. ולכן אין כאן שום אפליה לרעה, להיפך, ואני חושב שגם משרד האוצר הסכים באופן חריג, כדי לאפשר שימוש ב"רב-קו" בכל האזור, להוזיל, כמו שאמרתי, ביישובים ליד ירושלים. את המחיר הוא פשוט הוריד, מסבסדים הרבה יותר כדי שגם הם ייסעו ב-6.60 במקום בעוד 2 או 3 שקלים יותר מזה בכל נסיעה, ואני חושב שבהחלט המצב מהבחינה הזאת הוא משביע רצון. תודה רבה לך, שר התחבורה והתשתיות הלאומיות, השר ישראל כץ, גם על אורך הרוח שגילית ועל השעה המאוחרת ועל התשובות המפורטות. כל הכבוד לכם שאתם עד שעות כאלה פעילים ומפעילים את הכנסת. מזכיר לי את ימי כחבר כנסת מתחיל. היא היתה מוכנה להישאר עד הבוקר, לא שהיו לי יותר מדי ברירות, חבר הכנסת נסים זאב. לפני שאנחנו מסיימים, הודעה למזכירת הכנסת. תודה, גברתי. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 52), התשע"ב 2012, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. תודה רבה לך. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ו באדר התשע"ב, 20 במרס 2012, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. 
\ No newline at end of file