diff --git "a/125773/normalized.transcript.txt" "b/125773/normalized.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/125773/normalized.transcript.txt"
@@ -0,0 +1 @@
+היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אפרת רייטן מרום ויואב סגלוביץ' בנושא: פערים משמעותיים במענים החינוכיים לתלמידים המפונים מגבול הצפון. תודה. תודה למזכיר הכנסת. הנושא הראשון שעל סדר-היום, שאילתה דחופה לשר הבריאות. השאילתה היא של חברת הכנסת יסמין פרידמן, ואני מבין שהיא בדרכה מוועדת החינוך. אנחנו נמתין לה מעט. ישיב על השאילתה, כמובן, שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו, שמוזמן לעלות לדוכן. היא בדרך בריצה מוועדת החינוך. נמתין לה רגע קל. ברוך הבא, כבוד השר. אנחנו תמיד שמחים שאתה פה. המענים שלך תמיד מפורטים, עמוקים. אנחנו מתגעגעים אליך, מה אני אגיד? אדוני היושב-ראש, גם כשהייתי בכובעי ובכיסאי כסגן יושב-ראש הכנסת ראיתי חשיבות רבה בכך שיגיעו השרים לענות. ואתה אכן מצטיין גם בתפקידך כשר. אמרתי לשרים, שהיו לפעמי כועסים למה נותנים להם שאילתות, אמרתי: זה הזמן באמת לדבר אל הציבור, מה המשרד שלך עושה ואיך הוא מתפקד וכמה דברים חשובים שיש. לכן, זה חשוב. אני יכול בהחלט לספר ליושב-ראש שעברנו את יום הפורים, ביקרתי ממש בערב יום הפורים במחלקת ילדים בבית החולים שניידר ובארגון רחשי לב בבית חולים תל השומר, מסיבה של הורים וילדים ובני משפחותיהם, חולים מכל התחומים: חולים אונקולוגיים, חולים קשים שבית החולים שלהם נהיה הבית הראשון שלהם. אתה רואה את עמך ישראל שבאים ומנסים לתת שמחה, עם ליצנים רפואיים, עם קצת משלוחי מנות, עם מסכות. תמיד אני רואה את כולם ככה נרתמים, ואחר כך אני חוזר הביתה ואני אומר שאנשים יבינו מה הערך האמיתי שאנחנו יודעים לתת לחולים האלה ולבני משפחותיהם. זאת הזכות שלי, כמי שעומד בראש מערכת הבריאות, לוודא ולדאוג שבתי חולים ככלל, אגב, האתגר העיקרי שלי כשר מאז נכנסתי למשרד זה צמצום פערים, צמצום פערים בין פריפריה למרכז. תמיד יש תחושה לאנשים שכל הדברים הטובים והרופאים הטובים והפרופסורים וההתמחויות הטובות נמצאים במדינת תל אביב. בלי להיכנס לאיזה סוג בתי חולים, כשאני אומר מדינת תל אביב זה מרכז. כשאתה הולך צפונה או דרומה אתה מתקשה, מתקשה בתורים, מתקשה בהתמחויות, מתקשה בפרופסורה כזאת או אחרת. תחשוב על חולים אונקולוגיים שצריכים לנדוד לפעמים שעה, שעה וחצי לייעוץ. עצם הנסיעה היא קשה. באתי וראיתי שבבית חולים לגליל בנהריה אין PET-CT, ויש שם מחלקה אונקולוגית. לפעמים אתה לוקח חולה, מטופלת, נקרא לזה תמיד, שכחלק מהמערך הטיפול שלה היא צריכה לעשות בדיקת PET-CT. צריכים לשים אותה על אמבולנס ולהסיע אותה לבית חולים זיו בצפת, שיש שם PET-CT, ולהחזיר אותה. לבן אדם רגיל זאת נסיעה קשה, על אחת כמה וכמה כשאתה לוקח אותה. נזעקתי ודאגתי לרישיון ל-PET-CT במקום, וזה משנה את התמונה. כשאתה נותן לבית חולים את המסביב, את המכשור הרפואי החשוב, אתה מתחיל להביא כוח אדם, מלבד תוכנית "אילנות גליל" ומלבד כל מיני תוכניות שהמשרד מקדם ברמה האקדמית והסטודנטיאלית, לסטודנטים בצפון ובדרום, בשביל לעודד את זה. צריך בסוף להביא את הרופאים ולומר להם: חבר'ה, מלבד ציונות אמיתית, צריך לבדוק ולראות שהרופאים שנמצאים הם בעלי שם עולמי. בעלי שם עולמי נמצאים בבית חולים זיו, בבית חולים העמק, בפוריה בצפון, בעפולה ובהכול. בסופו של דבר הם נמצאים שם כי הם מרגישים שליחות. הם יכולים לקבל עבודה בכל מקום, אבל הם נותנים מענה ומעתיקים את בני המשפחות שלהם. אני חושב, אדוני, שזה גם המקום לשבח, להודות לרופאות ולרופאים, לאחיות ולאחים ולצוותים הרפואיים, שבאופן יום-יומי מתמודדים עם הקשיים הללו שאנשים מתמודדים איתם. באמת, יישר כוח גם לך וגם לכל אנשי משרדך ולכל הצוותים הרפואיים. חברת הכנסת פרידמן מוכנה לשאילתה? כן. סליחה, הייתי צריכה לרוץ. מאה אחוז. בבקשה. בדיקת כושר על הבוקר, חברת הכנסת פרידמן. תודה. אדוני שר הבריאות, השאלה שלי: בשנת 2014 הוחלט להקים בית חולים שני ציבורי בנגב. 1. מתי מסתיים התכנון שלו? 2. מתי תחל הבנייה? 3. מדוע עד כה לא הוקצו תקציבי בינוי, ואם כן מתוכנן, מתי יוקצו? 4. מהם התקציבים הדרושים ומה פריסתם בזמן? 5. מתי יתחיל המוסד לתת שירות ומתי יפעל בהיקף מלא? תודה. תודה רבה, גברתי. בבקשה, אדוני השר. קודם כול, אני מבין שבלשכת היושב-ראש פינקו אותך. בדרך כלל בשאילתה מתמצתים את השאלות, וכאן נתנו לך סעיפים ותתי-סעיפים. דווקא זה לא בלשכת היושב-ראש, זה במזכירות, אבל סופרים מילים. אני בטוח שהמזכירות ספרה במקרה הזה את המילים וחברת הכנסת פרידמן עמדה בדרישות התקנוניות. במספר המילים עמדתי. כל הכבוד. ואם תהיה לה שאלת המשך, היא תקבל גם שאלת המשך. בבקשה. בהחלט. אדוני היושב-ראש, בפתח דבריי, כפי שאני נוהג לפתוח תמיד, אני מבקש בשם כולם להביע את תנחומינו ותנחומיי למשפחות השכולות, למשפחות של הלוחמים הגיבורים והקדושים שנהרגו בקרבות ברצועת עזה, ובתוכם משפחת רביב, על נפילת בנם ליאור השבוע, למשפחת החטוף אוריאל ברוך, עם קבלת ההודעה על הירצחו אתמול, ולמשפחת ההרוג במטח על העיר קריית שמונה זאהר בשארה. השם ייקום דמם של אותם אנשים. כמובן, מכאן לשלוח חיבוק חם והחלמה מהירה לפצועים, החלמה מהירה לאותם פצועים מאירועי 7 באוקטובר וגם מאירועי הבוקר בצפון, ואיך לא לשכוח לרגע את כל אותן התמונות שנמצאות מול עינינו להחזרתם של אחינו ואחיותינו השבויים והחטופים ברצועת עזה. שיחזרו במהרה. אמן. אין לאף אחד ספק שממשלת ישראל עושה הכול, כולל כל שלאל ידה, במקסימום שאפשר, בשביל להחזיר אותם, ולהחזיר אותם בריאים ושלמים. לעצם השאילתה, חברת הכנסת יסמין פרידמן, אני מאוד מודה לך על השאלה בנושא החשוב. אולי זאת גם הזדמנות שניתנה לי כאן לבוא ולהציג את הנושא החשוב הזה, שמדברים עליו הרבה זמן. כידוע, הממשלה החליטה בשנת 2014 להקים בית חולים ציבורי בנגב. בשנת 2014 התקבלה החלטה לראשונה, החלטת ממשלה, על הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע, וזאת לשם התמודדות עם גידול והזדקנות האוכלוסייה בדרום ועל מנת להשלים פערים רב-שנתיים בהיצע השירותים הרפואיים בדרום. מאז התקבלו החלטות ממשלה נוספות בנושא, ובהחלטה 2025 משנת 2022 נקבע כי בית החולים יופעל על ידי גוף שאינו בבעלות ממשלתית, אף שהצוות המקצועי שהמליץ לממשלה על החלופות להקמת בית חולים לא שלל אפשרות של הקמת בית חולים על ידי גורם ממשלתי. לאור האתגרים הרבים שאיתם התמודדו מערכת הבריאות ובתי חולים ממשלתיים בהצלחה בשנים האחרונות, בשים לב לאתגרים נוספים המשפיעים על המערכת, כגון משיכת כוח אדם רפואי והכשרת רופאי העתיד, וביתר שאת לנוכח אירועי המלחמה האחרונים, הוחלט לבחון את המגבלה של הגורם המקים והמפעיל ולבחון שילוב של גורם ממשלתי בהקמת בית החולים העתידי בבאר שבע. בשל כך קיימו ומקיימים, גם אתמול, מנכ"לי משרד הבריאות והאוצר, הליך שיתוף ציבור והיוועצות נרחבת, והוא מגיע לסיומו ממש בימים אלה. לאור האמור לע��ל, תהליך התכנון יחל לאחר סיום ההליך של בחינת הגורם המפעיל, הנמצא, כאמור, לקראת סיום. לא שולל, אבל כמעט רצינו להביא את ההחלטה עוד לפני חג הפסח. בכל מקרה, ממש בימים הללו אנחנו סיימנו הליך מאוד מאוד ארוך. אני נמצא כל-כולי בנושא הזה, כי יש כאן הרבה מרכיבים עם השפעה משמעותית מאוד. אחד האתגרים המרכזיים בבחירת גורם מפעיל הוא היכולת שלו להביא כוח אדם איכותי כדי לשפר את הרפואה בנגב, וזה מאמץ שאנחנו עסוקים בו כעת. את יודעת שאנחנו, חלק מבתי החולים, למשל, הכרזנו עליהם כמרכזי-על, והוספנו להם את כל היחידות. מרגע שהכרזנו על מרכז-על והוספנו יחידות, לקח להם עשר שנים עד שבסוף היחידות שהוספנו להם מומשו, בגלל האתגר הזה להביא כוח אדם מקצועי ומשמעותי למקום. לכן, להגיד: נקים בית חולים, ולשים אותו פיל לבן שלא ייתן מענה אמיתי למה שאנחנו רוצים לתת בנגב, זה לא התכלית. חשוב לי להדגיש כי שוויון בבריאות ובמתן רפואה מיטבית באזורי הפריפריה בכלל ובנגב בפרט, וכחלק מכך הקמת בית חולים נוסף בנגב, הוא חשוב ביותר ברמה האישית, כפי שציינתי קודם. אם אפשר, השר, להתערב בשאלה: ממה נובע החוסר הזה? אנשים לא רוצים ללמוד רפואה? המקצוע לא מתגמל? ממה נובע הקושי הזה לאייש? אני שואל, אני שואל, נשמע. קודם כול, נתחיל מכך שכשאומרים שיש חוסר כוח אדם במערכת הבריאות, זה חוסר כוח אדם, כי בסך הכול היו 700, 900, 1,200 סטודנטים עולים. האתגר שלנו, אני מקווה שבשנתיים הקרובות נגיע עד 2,000 סטודנטים שילמדו רפואה כאן, במדינת ישראל. ואנחנו רוצים כאן, במדינה, לא מי שלומד בפקולטות בחוץ לארץ ובסוף נבחנים כאן אלא שילמדו כאן. ולכן יש תוכניות מאוד נרחבות במערכת הבריאות של ארבע-שנתי ושש-שנתי, והם עושים התמחות. עכשיו, גם לאחר שנמצאים הסטודנטים, בסוף מגיע מתמחה, והוא רוצה להגיע לבית חולים, הוא רוצה לעשות מקסימום ניתוחים וללמוד את הסטאז' ולעשות פרקטיקה אמיתית בשביל להתמחות ולהתמקצע. ללא ספק בית חולים במרכז בעל 1,000, 1,200, 1,400 מיטות או רמב"ם או מקום כזה, נותן לך ניסיון אמיתי, ואז אתה יודע, יכול ללמוד יותר טוב, מאשר ללכת לבית חולים של 200 מיטות, 60 מיטות, שחסרות שם יחידות, אין לך קרדיולוגיה, אין לך ניתוחי חזה, אין לך ניתוחי לב, ניתוחי ראש, צנתורים. ואז אתה מתחיל לחלק את היחידות. רופא רוצה לקבל התמחות, וכולם נמצאים. יש נקודה נוספת, ואנחנו עושים סדר אמיתי בשדות הקליניים שמחולקים בבתי החולים. עד היום השדות הקליניים מחולקים על ידי האוניברסיטאות ומנוהלים על ידן. הולך ממש בימים הללו להסתיים הדוח, הוקמה גם ועדת גמזו בנושא, ואנחנו נמצאים על הנושא. השדות הקליניים ינוהלו אחרת, ינוהלו ממש כמעט על ידי המשרד, וימוצו וינוצלו במקסימום, וימשיכו לתת לכלל הפקולטות, לכלל האוניברסיטאות, שימוש בשדות הקליניים, ולהשתמש בהם כיאה. אז זה ייצור התמחויות ויותר ניסיון וסטאז' והתמחות, ורופאים ירצו להגיע גם לבתי חולים בפריפריה ולהוסיף את היחידות. אני אתן לך משהו שעוד לא פורסם בתקשורת אבל אני יכול לספר על זה כאן. אנחנו רוצים לחזק, הרי הכרזנו על בית חולים זיו בצפת כמרכז-על. מרגע שאתה מכריז על בית חולים כמרכז-על, צריך להביא לשם יחידות של ניתוחי לב וחזה. אבל עוד פעם, אתה רוצה להביא רופא טוב, זה בית חולים קטן. לכן החלטנו שאנחנו כרגע מאגדים, סוג של בית חולים אחד, את בית חולים פוריה בצפון ואת בית חולים זיו כמרכז, ואז ברגע שאתה מביא רופא ויהיו לו תורנויות וכוננויות גם כאן וגם כאן, תוכל להביא כוח אדם שיבוא ויקבל פרקטיקה משמעותית, ואפשר להביא רופאים משמעותיים, וכרגע אנחנו עובדים על הנושא הזה, בימים הללו, שהם סוג-של יאוגדו ויהיה כמו מרכז אחיד, למרות שיהיו מנהלי בתי חולים שונים בכל מקום. לכן המשרד עושה באמת הרבה פעולות בשביל לחזק, אבל לא סתם לחזק שיבואו רופאים, שיבואו רופאים בדרגה עליונה. אני ביקרתי אתמול בבית חולים הגליל בנהריה, וראיתי שם למשל מחלקת פה ולסת מהמתקדמות בארץ, מקום שלישי אולי בעולם, ועושים שם שחזורים מדהימים בטכנולוגיות שאין בכל מקום, ואנשים בעלי שם עולמי נמצאים שם, ואנשים לא יודעים עליהם. אותו דבר בעוד ניתוחים והתמחויות שיש שם, ואנשים לא תמיד מודעים, ויש אנשים שמגיעים מהמרכז לבתי חולים הללו. זה קורה, זה הליך שקורה, הוא קורה לאט, אבל הוא קורה, ואנחנו עושים את כל הפעולות. לכן יש משמעות רבה איך בית החולים הזה בנגב שיוקם בבאר שבע יהיה. זו התפיסה של הענקת שירותי בריאות זמינים. זה לא קשור רק למקום מגורים, אלא צריך לתת את זה לכולם. עכשיו לעניין שאלת מועד תחילת הבנייה. תאריך תחילת הבנייה ייקבע לאחר מועד בחירת המפעיל, ויש כבר הקצאה של 40 מיליון שקל רק לצורכי התכנון. צורכי התכנון שנמצאים שם, אני מאמין שזה יכול לקחת שנה וחצי לפחות, שנתיים, תכנון של בית חולים כזה. צריך לזכור, ותכף אני אגיד את המספרים, שמדובר בבית חולים גדול. לעניין התקציבים שדרושים ופריסתם בזמן, התקציב הנדרש ייקבע בהתאם לקביעת הגורם המתכנן והמבצע ולתכנון שייקבע, כי אם זה יהיה גם יחד עם הקופות, אז יש חלק של הקופות וחלק של הממשלה, מה שאנחנו נצטרך להביא. מדובר בהרבה כסף. מדובר בהרבה כסף. זה לא מאות מיליונים, זה מעבר לכך. מועד תחילת מתן השירות, הרי לפי החלטת ממשלה משנת 2022, בית חולים יוקם כביכול בשלושה שלבים: הראשון שבהם מתוכנן להסתיים ב-2028, שזה חדרי ניתוח, מיון, השלב הבא אמור לכלול מחלקות נוספות, עד השלב השלישי, אני מאמין שפחות מעשור, שבע, שמונה שנים, אנחנו יכולים כבר להיות עם בית חולים מוכן, לא רק מוכן כאבן, אלא מוכן, מאויש. מאויש. מדובר בבית חולים משמעותי בעל 600 מיטות לפחות. אני חושב שצריך להבין שזה ישנה את כל מערכת הבריאות בדרום ובפריפריה, וישנה כללית את תחרות הבריאות, נקרא לזה ככה, במדינת ישראל. אומנם זה בדרום, בנגב, אבל בית החולים הזה יהיה מאוד משמעותי בתפיסה של המשרד, ולכן אנחנו נמצאים עליו בצורה רצינית ועושים עבודה מאוד יסודית בשביל שנגיע להחלטת ממשלה בימים הקרובים, בזמן הקרוב, ונוכל לבשר על יציאה לדרך. האם יש שאלת המשך לחברת הכנסת לחברת הכנסת פרידמן? לא. אז שאלות נוספות בקשו ח"כים גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אני צריך לאזן ולתת רק שתיים, אז חבר הכנסת ואליד אלהואשלה וחבר הכנסת משה רוט. עימך הסליחה, חבר הכנסת עטאונה. מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, אני רוצה לשאול, בהמשך לשיחתנו שהייתה על מיון קדמי בעיר רהט. לאחרונה אנחנו רואים שיש עומסים בסורוקה וגם בברזילאי, ועיר כמו רהט, עם 75,000 תושבים, אני חושב שחשוב מאוד שנקדם בה מיון קדמי, על מנת לתת שירות לאנשים, במקום לנסוע מרחקים לא נורמליים, בוא נגיד כך, על מנת לקבל שירות רגיל לאזרח. האם יש תוכנית למשרד הבריאות על מנת לקדם את המיון הקדמי? כי אני שמעתי שגם השר של הנגב והגליל רוצה ומעוניין לקדם את הנושא הזה. תודה. תודה. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה, והשר ישיב במרוכז. תודה רבה, אדוני השר. אני מרגיש קצת אי-נעימות, כי אני יודע שהשר משקיע בזה הרבה כוחות, ועם כל זאת, אני עדיין שואל, בגלל שאני חושב שצריך לזה גם תקציב מיוחד וגם שינוי בקונספציה. יש אומנם הרבה רופאים, וכבוד היושב-ראש העלה את הנושא של מחסור בכוח אדם ברפואה. יש הרבה רופאים שמגיעים מחוץ לארץ, יהודים שרוצים לעשות עלייה, ומקשים עליהם לקבל את האישורים, למרות שהם עברו את הלימודים. אז נוסף לתקציב מיוחד בשביל לעודד ולתמרץ אנשים שילמדו רפואה, קל וחומר שכשיש כל כך הרבה מחסור, צריך להקל ולמצוא דרכים איך לעזור לרופאים האלה להתאקלם ושיקבלו את אישורי הלימודים שלהם בצורה נכונה. תודה רבה. ואני מרשה לעצמי להוסיף לשאלתו של חבר הכנסת רוט, שהיא חשובה מאוד, שמדובר בסוגיה באמת רבת-שנים שאנחנו מתמודדים איתה, ולא מדובר באנשים שרק למדו רפואה בחוץ לארץ אלא עסקו ברפואה, עסקו באופן פרקטי ברפואה. חבל שאנחנו לא מצליחים למצוא את הדרך להקל עליהם להיקלט במערכת הבריאות שלנו. האם יש תוכניות בנושא? אני בעצמי טיפלתי ברופא שעבד בארץ חמש שנים, עבד בארץ בחדרי ניתוח, וכשרצה לעבור בית חולים כדי לפעול לבד, לא קיבל אישורים. כל מיני ביורוקרטיות. ודאי השר מכיר גם את הסוגיה הזאת. תודה רבה. אני אתחיל קודם כול לענות לחבר הכנסת ואליד. אתה עדכנת אותי בחוץ לגבי הרציונל והרצון וההסכמה, כביכול, אולי של משרד הנגב והגליל לפריפריה, למיון קדמי ברהט. אנחנו בוודאי רוצים לחזק את הרפואה, רק אמרתי לך בחוץ על איזה סוג של קונפליקט קטן שיש לנו תמיד. ואנחנו בוודאי נקדם את זה, בהחלט, אני אבדוק את הנושא, אני רוצה. סיפרתי לך שממש לפני יומיים התקשרו אליי על איזה מישהו שהלך באחת הערים, לא משנה, למיון קדמי שהיה בשביל איזה טיפול רפואי, וכשהגיעו לשם אמרו להם: למה הגעתם לכאן? יש כאן סוג של סכנה של פגיעת ראש, והיו צריכים להעיף אותם לטיפול נמרץ, לבית החולים. זאת תמיד הסכנה שעומדת, כשאנשים לפעמים מתבלבלים בין מיון קדמי לבין בית חולים, והזמן הזה שמבזבזים בשביל להגיע למקום, הוא סכנה, ולכן צריך לעשות. אבל צריך לבדוק, לתת מענה רפואי, אדוני השר, אז יש מרפאות לילה, יש ביקור רופא ויש טרם שפותחים בכל מקום, וזה פועל מ-19:00 עד 07:00 או עד 24:00, תלוי. לפעמים זה גם עניינים כלכליים, צריך לראות מה עם הקופות. משרד הבריאות נותן לפעמים את הרישיונות, לא עושה את הפעולות הממשיות האלה. אבל בהחלט, כל בקשה כזאת, נבחן אותה באופן חיובי. כי אני חושב, כמו שאמרת, שמגיע, למרות שכשמסתכלים מבחינת מרחק, המרחק של רהט מבאר שבע, בית חולים סורוקה, הוא יחסית קרוב. תחשוב על אלה שנמצאים במרחק שהמקום הכי קרוב שלהם לבית חולים הוא שעה נסיעה, ויש לצערנו כמה מקומות כאלה בארץ, מה הם יגידו. אבל עדיין, אנחנו נבדוק את הנושא הזה. גם צריך לדעת אילו שימושים רוצים לעשות במיון קדמי, איזה מכשור רפואי רוצים להביא לשם, מה כנגד, כי בסוף זה צריך להיות משהו כלכלי. אם הקופה תביא לשם מכשיר והקופות לא ישלחו לשם, זו נקודה שצריך לתת עליה את הדעת. לגבי שאלתו של חבר הכנסת רוט לגבי רופאים. היושב-ראש חילק בין רופאים שלומדים רפואה בחוץ לארץ לבין רופאים שהם כבר בעלי רישיונות ממקומות מוכרים, ורק רוצים לקבל. אני יודע שבאגף שבסוף מעתיק, כולל משרד הקליטה, מעתיק את רישיונות החוץ למקומות שמוכרים בארץ ההליך מהיר. אם יש לך דברים ספציפיים שאתה יכול להגיד לי, בהחלט נעשה את זה. אבל או��י אתה מדבר לא על הרישיון לפעמים, על הקליטה למערכת. כי אם יש למשל עכשיו 20 קרדיולוגים, ונגיד שאני לא צריך קרדיולוגים במערכת הבריאות בכלל, ואני צריך פנימאים, אז זה לא יעזור שקלטתי אותו כרופא, צריך בסוף לתת לו עבודה, לתת לו תקן במקום. אולי זאת הנקודה, הקליטה במערכת הבריאות. אנחנו ללא ספק כן רוצים את הרופאים הללו שלומדים במקומות מוכרים ובעלי ערך רפואי רציני, אם זה בארצות הברית, בצרפת, אני יודע שיש באיטליה, ועוד מקומות שמוכרים על ידי המשרד. כשאנשים מגישים, אני יודע שההליכים מהירים. יש ארגון "נפש בנפש", שעושה עבודה נפלאה בנושא הזה, לסייע לאותם רופאים עולים שמגיעים לכאן. גם משרד הקליטה עושה עבודה מצוינת. אבל אני אבדוק, לחזק את הנושא הזה, גם לאור מה שאמר כאן היושב-ראש. ועדיין, תמיד צריך לזכור שרפורמת יציב, שיצאה לדרך, נכנסת לתוקף למעשה כבר במחזור הבא. חלק מאלה שלומדים לא יכולים לבוא לכאן. צריך להבין, זה לא מגיע בחלל ריק. זה הגיע במצב של רמת לימודים אקדמיים גבוהה ורמת רפואה מיטבית. זה חשוב. ולכן, כשאני מקבל לפעמים הודעות מאנשים שאומרים: כבר עשיתי פעמיים, שלוש פעמים, את המבחן בישראל ולא הצלחתי, והכול, אדם שלא מצליח לעבור את הפסיכומטרי, אפשר לחלוק על זה, 750, 790, 800, 730, אבל אנשים שמקבלים 450 בפסיכומטרי והולכים ללמוד בחו"ל ובסוף לא מצליחים להיקלט כאן, כנראה יש סיבה. אנחנו רוצים לקבוע רמה גבוהה, אנחנו לא רוצים להוריד את רמת הרפואה. השם של מערכת הבריאות במדינת ישראל הוא שם בעל ערך וחשיבות, ולכן אנחנו נעשה את זה הלאה ונמשיך לשמור. תודה רבה לשואלים ולמציעים. תודה רבה. תודה רבה לכבוד השר, שכדרכו כיבד את השואלים במענה מנומק, ענייני ומפורט. אנחנו מודים לך, כבוד השר.  אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום, והוא הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הנגשת מידע ופנקס חיסונים למחוסן), התשפ"ד 2023, של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת ברוכי. אני אנצל את הזמן שחבר הכנסת ברוכי בדרכו אל הדוכן לברך קבוצה מכובדת מבית הלורדים של בריטניה שנמצאת איתנו כאן באולם המליאה. Members of Knesset, I would like to welcome a delegation of the All Party Parliamentary Group, UK-Israel from the House of Lords, led by a dear friend of Israel, and if I may say so, a dear friend of mine, the honorable Lord Polak. They are here in Israel on a solidarity mission, which we appreciate very much. Welcome to Jerusalem and welcome to the Knesset. Thank you. בבקשה. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית אבקש לנצל את הבמה שיש לי כאן כדי להזכיר, בראש ובראשונה לעצמי, לכולנו, את הדאגה לשלום אחינו שבחזית בדרום ובצפון. הבוקר קיבלנו תזכורת כואבת מאוד לכך שארץ ישראל בדרום ובצפון היא חזית אחת. המקום, הקדוש ברוך הוא, ירחם עליהם, ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה, בעזרת השם במהרה. אמן. מערכת הבריאות במדינת ישראל היא מהמתקדמות בעולם. הרופאים, האחים, האחיות, קופות החולים ואלפי הצוותים הרפואיים, צוותי הרפואה והטכנולוגיה העושים לילות כימים, הם המצדיקים את העובדה הזאת, הם מהטובים בעולם. אבל עדיין ישנו תחום אחד שמסיבה טכנית כנראה נותר מאחור, ובגינו אבקש להציע הצעת חוק ששמה מערך המעקב אחר חיסונים. אין ספק שהעידן הטכנולוגי הצעיד אותנו קדימה באין-ספור תחומים. ספציפית בתחום הזה של מעקב אחרי היסטוריית חיסונים נותרנו מאחור. בדיוק כמו אבותינו ואימותינו שיצאו לטיפת חלב ולביקור בקופת חולים עם פנקס החיסונים הצהוב בידיהם, כך גם אנחנו עדיין נוהגים. למה? מדוע? מסיבה פשוטה: קופת חולים זה גוף אחד, טיפת חלב זה גוף אחר, וכדי לעדכן על חיסון חשוב שקיבלת בגוף שונה צריך להיעזר בניירת. הצעת החוק שהנחנו פה מבקשת לעשות פעולה אחת פשוטה: לסנכרן. אין סיבה להתנגד לכך. אין סיבה להמשיך להקצות מגירה בבית לפנקסי החיסונים של הילדים. זה פשוט יישמר במערכת אחת, ואין אזרח במדינת ישראל שלא ייהנה מכך. חשוב לי לציין שההצעה מבקשת להקל לא רק עלינו, האזרחים, אלא גם על המערכת הרפואית בכללותה. יעילותם המוכחת של החיסונים, ואנחנו זוכרים את זה ממבצע החיסונים בקורונה, בנויה על מתן החיסון לרוב האוכלוסייה. כשהמעקב ידני, יש קושי אמיתי במניעת סיבוכים רפואיים, במעקב אחרי צרכים רפואיים ועוד נתונים קריטיים. נכון להיום המידע המונגש למבוטחי קופות החולים הוא רק על החיסונים שניתנו דרך קופת החולים, ואין בו מידע על חיסונים שניתנו במסגרת טיפות חלב ומשרד הבריאות. הצעת החוק מבקשת להביא גם את פנקסי החיסונים אל קדמת הטכנולוגיה, ולוודא כי גם המעקב אחר חיסוני המנע מיישר קו עם שאר תחומי מערכת הבריאות המתקדמת של מדינת ישראל. מי שירכז את המידע יהיה משרד הבריאות, והמאגר הממוחשב יהיה באחריותו. לכל אזרח תהיה גישה לנתונים האישיים שלו והוא יוכל להוריד אותם משם בכל עת שירצה. אגב, כיום לשחזר פנקס חיסונים עולה לאזרח סכום של מעל 200 שקלים, וכאמור, הוא מקבל רק פירוט חלקי. אז מי מחבריי שיתמוך בהצעה יהיה גם שותף להקלה נוספת ביוקר המחיה עבור האזרח שאיבד את הפנקס. אודה על תמיכתכם. תודה רבה. בשורות טובות. אני מודה לחבר הכנסת ברוכי. להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק דומה של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אני מתכבד להזמין לדוכן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן ודנים על חוק שאמור לתת מענה לאזרחים בנושא מידע. זה מאוד חשוב שיהיה מקום מרוכז שאנשים יכולים לשאוב את המידע משם ולעקוב אחרי מצב הבריאות שלהם במקום שזה יהיה מפוזר, אם זה בקופות, אם במשרד הבריאות או במקומות אחרים. זה חשוב מאוד. חשוב מאוד, חוץ מהמידע, שתהיה גם עשייה. עשייה תשפר את הבריאות בכל מיני היבטים, וגם באזורים מסוימים, אזורי פריפריה, ואני כאן מתייחס לאוכלוסייה הערבית בנגב, האוכלוסייה הבדואית. יש יישובים שמשרד הבריאות מחויב לתת דגש בנושא שלהם. דיברתי לפני זמן קצר על העיר רהט, עיר של מעל 75,000 תושבים, בלי מוקד קדמי, בלי מוקד שייתן שירות לאנשים, מוקד שיכול לתת מענה לאנשים ולאזרחים בלילה. לכן, חשוב מאוד להסתכל על כל התמונה. גם יישוב כמו אל-פורעה, 10,000 תושבים, אין אפילו קופה אחת, למרות הפניות שלנו והדרישות שתהיה קופה שתיתן מענה ותשרת את האזרחים באל-פורעה, שנוכל לתת מענה לאזרחים. דובר רבות, גם ישיבות עשינו עם משרד הבריאות, על נושא הסוכרת בחברה הערבית בנגב, מהגבוהים במדינה. צריך להסתכל על כל התמונה, בתוספת מידע, ומשרד הבריאות אמור לטפל בנושא הזה ולהקים מאגר מידע שלם. צריך להיות המשך עשייה, המשך טיפול בהזנחה שהייתה כל השנים האלה. ואני רוצה להגיד לכם בצורה מאוד ברורה שאומנם משרד הבריאות כל הזמן מנסה לשפר את הבריאות גם באופן כללי וגם בחברה הערבית בנגב ובכלל, אבל יש יישובים ללא מרכזי בריאות, ללא קופות, ואני חושב שהגיע הזמן שמשרד הבריאות ישים את זה על סדר-היום ובראש סדר העדיפויות. תודה. ��ודה רבה לחבר הכנסת אלהואשלה. כעת אני מזמין את שר הבריאות, כבוד השר אוריאל בוסו, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק. ברוך שובך, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אליהו ברוכי וגם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שיש לך הצעת חוק, הצעת החוק האמורה מבקשת לכלול את המידע על כלל החיסונים הניתנים בישראל במאגר מידע ממוחשב שיקים שר הבריאות, ולאפשר לכל אזרח לגשת באופן עצמאי, באמצעות מאגר המידע, לפירוט החיסונים שניתנו לו, ואם הוא הורה לקטין, גם לילדו, על ידי כל גורם במדינת ישראל, ובכלל זה מידע על מועד ומיקום החיסון, פרטי החיסון שניתן ומידע רפואי רלוונטי הקשור למתן החיסון, וכן לאפשר לו להעתיק את המידע ולהדפיסו באופן עצמאי וללא עלות, והכול בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות בתקנות. כיום קיים במשרד הבריאות מאגר חיסונים לאומי שנקרא "נחליאלי", הכולל רק את חיסוני הילדות הניתנים לילדים בגילי לידה עד שש שנים במסגרת טיפות החלב. המשרד רואה חשיבות קריטית במעקב והנגשה של חיסונים שניתנים לכל אדם, באופן שיאפשר מעקב על מתן חיסונים, מניעת חיסון כפול, יצירת רצף טיפולי ומתן טיפול מונע אפקטיבי במידת הצורך. לצד זאת יוכל משרד הבריאות לממש את אחריותו ולשמור על בריאות הציבור בניהול אירועי התפרצות ברמה הלאומית באמצעות זיהוי מהיר ויעיל של אוכלוסיות לא מחוסנות, על מנת לפנות אליהן באופן יזום להשלמות החיסונים ולצמצם את הסיכון להדבקה. מסיבות אלו, מאחר שהצעת החוק תסייע בהגשמת מטרות אלו, משרד הבריאות תומך באישורה בקריאה טרומית, בכפוף להסכמות ולשינויים הנדרשים לעניין המשך קידומה. אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת ברוכי וגם לך, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שיש לך הצעת חוק מוצמדת, על הצעת החוק החשובה, ולחברי ועדת השרים לענייני חקיקה ולכל אנשי המשרד על העבודה המשותפת. הרי כפי שהבנתם, בקורונה הבנו באופן משמעותי יותר מה המידע שיש, אתה נוסע, אתה לא נוסע, ואחר כך אתה צריך להציג אישורים בשדה התעופה, במקומות עבודה. אני מסתכל על זה עכשיו כשאנחנו בודקים נושאים, אפילו של תעודות פטירה, להבדיל, ואתה רוצה לדעת מה הרמה, זה מגיע למכון לרפואה משפטית, והוא ידע מה ההיסטוריה הרפואית של אותו אדם בשביל שאר המשפחה שלו. יש לזה ללא ספק משמעות רבה, במקביל למה שאנחנו עובדים עליו עם חבר הכנסת רון כץ, על תיק רפואי כללי שיהיה לכל אדם במדינת ישראל, ואז ללא ספק נושא החיסונים ישולב ביחד. לכן אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת שמוגשת כאן היום. תודה רבה. אני מודה לכבוד השר. אנחנו עוברים להצבעה, כאמור, על הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הנגשת מידע ופנקס חיסונים למחוסן), התשפ"ד 2023, של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה כעת. ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הנגשת מידע ופנקס חיסונים למחוסן), התשפ"ד 2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. 20 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הנגשת מידע ופנקס חיסונים למחוסן), התשפ"ד 2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. כעת נעבור להצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הנגשת מידע ופנקס חיסונים למחוסן), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. הצבעה כעת. ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הנגשת מידע ופנקס חיסונים למחוסן), התשפ"ד 2024, לוועדת הבריאות נתקבלה. 20 בעד, דבי התבלבלה. נרשום, אבל לא נשנה את התוצאה. אנחנו נרשום שחברת הכנסת דבי ביטון התכוונה להצביע בעד, היא הצביעה אצל משה טור פז.  מהעמדה שלה, ובמקום זה הצביעה נגד מהעמדה של טור פז. התוצאה, בכל מקרה, מכיוון שנרשמה, היא לא תשתנה. זה רק לפרוטוקול. זה רק לפרוטוקול. 20 בעד, אחד נגד. אני קובע כי גם הצעה זו אושרה בדיון המוקדם ותעבור לוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. הנושא הבא שעל סדר-היום הוא הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ג 2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית וחבר הכנסת יוסף טייב. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת שטרית אל הדוכן. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, ציפיתי שכולם, כל האולם הזה יהיה מלא, כי זה הנושא הכי חשוב להערכתי היום במערכת החינוך, ואני עומדת כאן לפניכם לא רק כחברת כנסת וכמחוקקת אלא כאשת חינוך וכאימא. אני רוצה להודות לחבר הכנסת לשעבר אביחי בוארון וליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת יוסף טייב, שלקחו חלק פעיל ביוזמת החוק. אני רוצה שידעו כל ילדה וילד שהולכים היום לבית הספר שיש להם כתובת, שהם לא לבד, ומהיום יש מי שדואג לכם באמצעות מענה ספציפי. חרם חברתי יכול להפוך עולמות ולחרוץ גורלות, ואני רוצה שהוא יהיה מטופל באמצעות חקיקה, כי זה נושא שנמצא בדמנו. אני יודעת מה זה להיות אימא, מה זה להיות הורה, מה זה להיות מחנך. אני מכירה את התחושה של כל אם ואב ששולחים את ילדם לבית הספר, למקום שבו הוא מבלה את מרבית שעות היום שלו. אני רוצה להאמין שטוב לו. אני רוצה להאמין שהוא מוקף בחברים. אני רוצה להאמין שיש לו עם מי לשבת בהפסקות, עם מי לשחק ועם מי לעשות שיעורי בית, ושיש מסביבו מעטפת דואגת ואכפתית. לצערנו הרב, זה לא תמיד כך. כולנו נחשפים לסיפורים נוראיים על החרמות ומקרים קשים שבאים בעקבותיהם. אני רוצה לדבר על מקרה שלי, לי הוא גרם טראומה. אני הייתי אז ראש המטה של שר החינוך, של גדעון סער כשר החינוך, ונכנסו זוג הורים בוכים. הם ההורים של דוד-אל מזרחי, זיכרונו לברכה, ילד בן 15 וחצי מכפר אדומים. ב-4 בינואר 2011, סמוך לשעה 15:00, חזר דוד-אל הביתה, הדליק את המחשב, נכנס לחשבון הפייסבוק שלו, ושם הוא קרא את המשפטים שנכתבו עליו: "כלב", "הייתי הורג אותך, אבל בגלל שאומרים 'תנו לחיות לחיות', אז לא נהרוג אותך", "מפגר קטן" ועוד עלבונות צורמים. דוד-אל היה בסך הכול בכיתה י'. הוא קרא את כל מה שכתבו עליו, ולא יכול היה לשאת זאת יותר. על כך שהוא נמוך קומה, היו קוראים לו גמד, בכל מקום היו קוראים לו גמד. בסביבות השעה 16:00 הלך דוד-אל לחדר האמבטיה, עלה על כיסא ותלה את עצמו. אחותו הקטנה מצאה אותו תלוי ללא רוח חיים. אתם יכולים להבין מה זה גרם לאותה אחות ומה זה גרם להורים. הוריו, ירון ולימור מזרחי, אמרו כי דוד-אל מעולם לא התלונן. הוא היה פייטר, אבל הוא גם ידע לומר שהוא חלש והוא לא יכול לשאת יותר את ההחרמות ואת ההתעללויות שעשו לו, שלא פסקו. מה לא אמרו לו בהפסקות ובשיעורים? גם זרקו עליו חפצים. לדוד-אל לא הייתה כתובת למי להתלונן. אביו ירון אמר שהוא כבר לא יכול לבלות עם הבן שלו וללכת איתו יחד למשחקי הכדורגל, לראות אותו צומח והופך להיות חייל. היום הוא היה יכול להיות כבר, אנחנו מדברים על 2011, הוא היה בן 15 וחצי. יש מקרה נוסף, יש עוד מקרים רבים, אבל אני אציין את המקרה הבא, את הילד איתם תמיר, זיכרונו לברכה. איתם ח��ר מבית הספר, ואני רוצה להדהד את המילים שאמרו הוריו. הם אמרו: בואו נזכיר לעצמנו שמילים יכולות להרוג, והן הרגו את הבן שלנו. איתם הלך לעולם שבו חושבים לפני שמוציאים מילה מהפה. איתם היה בסך הכול בן עשר, הוא היה בן עשר כאשר הוא קפץ מהמרפסת לאחר שהוא חווה אלימות מילולית בבית הספר. בהצעת החוק הזו אני מציעה שיקום ממונה. אין מה לעשות, חייבים למנות ממונה בבית הספר, שלהורים תהיה כתובת, שלתלמידים תהיה כתובת. כשיש ממונה, יש טיפול מקצועי, ולא כל אחד אומר: אני יודע איך לטפל בזה. ממונה שעובר הכשרה. ההכשרה תהיה מקצועית, שמשרד החינוך ידאג להכשיר אותם כדי לטפל בילדים הללו. אנחנו מדברים על ילדים, על הנפש הרכה שלהם. יתרה מזו, באמצעות העלאת מודעות, ממונה יכול למנוע תופעה קשה של נידויים והחרמות בבית הספר עוד לפני שהתופעה מתחילה להיות גדולה. באמצעות הצעת החוק הזו נוכל לגעת גם בהחרמות, גם בנידויים ברשתות החברתיות. זו גזרה שלא מטפלים בה היום, לא מטפלים ברשתות החברתיות. בית הספר לא יכול לטפל ברשתות החברתיות, אבל ממונה שיביאו לפניו את התופעה יוכל לטפל בזה בצורה מקצועית. כולנו יודעים שכשממנים ממונה, יש כתובת לטפל בזה. אותו ממונה גם ידע לחשוף את הדברים, להביא אותם בפני ההנהלה. ברגע שכל מחנכת שעסוקה בחינוך הילדים, ובכלל, מוסיפים בכל שני וחמישי עוד ועוד מטלות למחנכות, ויש את מנהל בית הספר, שצריך לרוץ ממקום למקום, אבל כשיש ממונה, זו כתובת. ואנחנו יודעים טוב מאוד שכשממנים ממונה, הנושא מטופל, אפשר להגיד את זה על הטרדות מיניות, אפשר להגיד את זה על התעללויות כאלה ואחרות, אבל אי-אפשר להימנע מזה שבבתי הספר אין לנו היום כתובת. הצעת החוק הזו מסדירה מינוי של ממונה בכל בית ספר, הוא יהיה אחראי למנוע את התופעה הקשה הזו של נידוי וחרם חברתי, וקובעת בחוק מתן סיוע פסיכולוגי. הרי ברגע שהממונה ידע שיש ילדים עם בעיות שנגרמות מהחרמות, הוא ידע גם לכוון אותו לטיפול הפסיכולוגי הראוי. לילדים המוחרמים האלה, שהם בעצם פעוטות, אנחנו מדברים על ילדים, על נפש כל כך רכה, ליצור להם אפשרות של מענה זמין ואקטיבי, לילדים המוחרמים ולהורים, ההורים שלא יודעים למי לפנות. כאן תהיה להם כתובת, והם ידעו למי לפנות. להורים שנמצאים בחוסר ודאות כלפי הילדים שלהם, היקרים מכול, תהיה כתובת מדויקת. במעמד זה אני ממש מבקשת להודות לחברי חבר הכנסת ושר החינוך יואב קיש. הוא קשוב, הוא קשוב לנושא. הוא יודע, הוא ייקח את הנושא הזה ויהפוך אותו לדגל במשרד החינוך, כי התופעה הזו רק הולכת וגדלה. התופעה הזאת הולכת וגדלה. אנחנו גם נמצאים בעידן של מלחמה, מלחמה קשה על הקיום שלנו במדינת ישראל, ויש לנו הרבה בעיות עם ילדים שחשים צורך שמישהו יוכל לסייע להם ולעזור להם. אצל שר החינוך מצאתי דלת פתוחה, אוזן קשבת ורגישות, רגישות לנושא הזה. הוא נרתם למשימה, והוא ירתום גם את גורמי המקצוע, שנוכל לשבת ביחד, לנסח זאת בין הטרומית לראשונה, נוכל לנסח את זה בצורה ראויה. הוא רואה זאת כמוני כשליחות, לדאוג לנפשם של ילדי וילדות ישראל. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, ואני מבינה, אני מכירה את הרגישות שלך, אני יודעת כמה גם אתה, ברגישות שלך, דואג למגזרים, לקהילות, להרבה מאוד אנשים, אנחנו צריכים לדעת שיש מי שזקוק לנו, וזה הייעוד שלנו כחברי כנסת. כחברי כנסת הייעוד שלנו הוא לסייע למצוא פתרונות, למצוא את התשובות הנכונות. ומה יותר חשוב ומה יותר יקר מהנפש של הילד שזקוק לעזרה? הוא לא יודע למי לפנות, הוא מפחד לפנות. אבל כשיש ממונה, יש לו גם כתובת. אני מבקשת להודות לכל מי שלקח חלק, ובעיקר לכם, חברי הכנסת. ראה כמה חשוב שעל נושא כזה יש הסכמה כללית של הבית. אין פה אף אחד שיקום ויגיד שהנושא הזה הוא לא חשוב, ולכן אין אופוזיציה, אין קואליציה, יש חשיבות של הילד שמחכה שנסייע לו ולנפש שלו. תודה רבה גם לך, חברת הכנסת מירב בן ארי, שגם האופוזיציה תומכת, כי זה חוק מאוד חשוב. אני רואה גם את חברת הכנסת דבי ואת דוידסון ואת כל החברים הנהדרים שנמצאים פה, כמה שהם מנענעים בראש, כמה שהם חושבים שזה נושא מאוד חשוב. תודה רבה לכם. אני חושבת שכל ילדי ישראל מודים לכם. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת שטרית. אני מתכבד להזמין את השר פרוש, שישיב על ההצעה בשם שר החינוך. קטי, כשאלו דברים טובים, כולנו מסכימים. בבקשה, כבוד השר, עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התשובה נתונה לפי סדר הפרוטוקול למציעה, במקרה שלנו. חברת הכנסת קטי שטרית, שר החינוך הכין תשובה מאוד מיוחדת עבורך דווקא. חברת הכנסת שטרית, חבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת שטרית. השר הכין תשובה. את מקבלת מענה מהשר. הוא מבקש להשיב לך אישית. השר הכין תשובה מיוחדת עבורך ואת לא רוצה לשמוע בכלל? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברת הכנסת שטרית, על פי האמור בדברי ההסבר להצעת החוק, מטרת ההצעה היא לצמצם ולמנוע תופעות חרם בבתי הספר. ראשית, יצוין כי מדובר בנושא ראוי העולה על סדר-היום. גם חשוב לציין כי כבר היום נושא מניעת החרמות והטיפול בהם מוסדר באופן מקצועי על פי הנחיות חוזר מנכ"ל, תחת הכותרת: אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון. חוזר מנכ"ל זה מסדיר את חלקם של כל בעלי התפקידים בבית הספר, וכן את טווח התגובות שבסמכותו של בית הספר בטיפול באירועים אלה. כמו כן, חרם חברתי מוגדר בחוזר המנכ"ל האמור כאלימות המחייבת התערבות מצד המסגרת החינוכית, והטיפול בו הוא כטיפול באלימות לכל דבר. בהתאם להנחיות החוזר, תפקידו של מחנך הכיתה הוא לקדם תהליכים חברתיים למניעת דחייה וחרם חברתי, ולטפל, בליווי היועץ החינוכי או הפסיכולוג המלווה את בית הספר, באותם אירועים חריגים. תפקיד היועץ החינוכי, ללוות את הצוות החינוכי בבניית תוכנית התערבות למניעת דחייה חברתית ולעצירת חרם, ולדאוג למענים חינוכיים טיפוליים לתלמידים נפגעי אלימות ולתלמידים פוגעים. באשר למתן מענה טיפול במצבים הנדרשים, מפעיל הצוות החינוכי וגורמי הטיפול של השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך מענים טיפוליים בהתאם לצורך ולאפשרויות ובכפוף לתקציב הקיים. בעניין ההכשרה, חשוב לציין כי היועץ במוסד החינוך עובר בשלוש השנים הראשונות לעבודתו הכשרה להתמודדות עם אלימות על סוגיה השונים, ומדריכי השירות הפסיכולוגי הייעוצי עוברים הכשרה בנושא מיומנויות חברתיות ומניעת דחייה חברתית. לעניין הקמת מוקד פניות ארצי ייחודי, משרד החינוך מפעיל כבר היום קו סיוע רגשי המופעל על ידי מדריכים מומחים בשירות הפסיכולוגי הייעוצי, שנותן מענה למצוקות רגשיות, לרבות חרם חברתי. כמו כן, מוקד 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מטפל בכל הנוגע לפגיעה ברשתות החברתיות. זאת ועוד, אירועי חרם המתרחשים בין תלמידים בבתי הספר מחייבים מענה חינוכי טיפולי של הצוות החינוכי ואנשי המקצוע, שהם אלה המכירים את כלל התל��ידים המעורבים, את הדינמיקה החברתית, והם בעלי סמכות חינוכית להתערבות באירוע. עוד מבקש השר קיש להוסיף כי הטיפול החינוכי הטיפולי הנדרש במצבים של חרם ודחייה חברתית נעשה ברגישות רבה ולאורך זמן. מדובר במרקם יחסים בין התלמידים, וההתערבות בו צריכה להיות תוך התייחסות לשלב ההתפתחותי, ומתוך רצון לאפשר רקמת יחסים בריאה ומיטיבה בהמשך. תהליך מורכב וארוך טווח זה צריך להיעשות על ידי אנשי חינוך וטיפול מתוך בית הספר בלבד. לעניין מתן סיוע פסיכולוגי לתלמידים, אדגיש, מבקש השר לומר, כי על פי חוזר המנכ"ל יש ללוות כל תלמיד שחווה אלימות חברתית חוזרת ונשנית, לרבות חרם, הפצת שמועות ועוד, ולתמוך בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר, יועץ או פסיכולוג. ככלל, צוותי חינוך ואנשי מקצוע, יועצים ופסיכולוגים חינוכיים נותנים מענים פרטניים ומערכתיים לתלמידים והורים במצבים של מצוקה רגשית ופגיעה מכל סוג, לרבות חרם. חלק מהמענים ניתנים באופן מערכתי, כך שאנשי המקצוע מכשירים ומלווים את הצוות החינוכי לליווי ותמיכה עבור התלמיד. השר מבקש לציין כי מתן מענה טיפולי ניתן בהתאם לצורך ולרצונו של הפרט והוריו ובכפוף למשאבים הקיימים. הצעת חוק זו שהעלתה כאן חברת הכנסת קטי שטרית נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 26 במרץ 2024, שזה היה אך לפני יום, והתאריך העברי היה אתמול ט"ז באדר ב' תשפ"ד. בהצעת החוק עלו כמה אפשרויות שייבדקו עם המציעים ויקודמו בחקיקה ממשלתית, אני מבקש שתשמעי, כן? לכן החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, והמציעים, אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתעזור לי בעניין הזה, המציעים מתחייבים שההצעה הזו תמתין לחקיקה ממשלתית אחרי ההצבעה שלנו בקריאה הטרומית. נוכח האמור, ומהנימוקים שצוינו, ובכפוף להסכמת המציעים, אבקש מחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, שהגישה כאן חברת הכנסת הגב' קטי שטרית. תודה. תודה רבה. תודה רבה. מבקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת סימון דוידסון, במסגרת זמנים של עד שלוש דקות. בבקשה, אדוני. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רק שנייה. חברת הכנסת שטרית מסכימה להערת השר, נכון? כן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, קטי, אני מברך אותך. באמת, מחבק אותך, מברך אותך על הדבר הכל-כך חשוב הזה. אבל יש פה "אבל", וכחבר בוועדת חינוך, אני בטוח שזה יגיע אלינו, וחשוב לי להגיד את זה. הרבה מאוד מהדברים הנדונים בוועדת החינוך נוגעים למצב שכבר קרה משהו, הילד כבר עבר חרם, כבר יש בו פגיעה, הוא כבר מצולק כולו להרבה מאוד שנים קדימה. אנחנו יודעים את הבעייתיות של חוסר ביועצות חינוכיות, בפסיכולוגים, בכל המענה הטיפולי. ומה שאני מבקש, ואני אגיד את זה גם בוועדה, חייב להיות פה משהו של מניעה, של הסברה. זה בחוק. אני לא רואה פה תקציבית משהו שנוגע לנושא של הרשתות, למשל. מה שהיום נוגע בילדים, ובנוער במיוחד, זה אנשים מפורסמים ברשתות, לא המורים ולא הפסיכולוגים. הם אלה שמשפיעים. לכן אנחנו חייבים בוועדה לעשות עבודה של מניעה, הסברה להורים, כי גם ההורים הם חלק מזה. כי אם הורה רואה את הבת שלו או הבן שלו חלק מחרם, הוא צריך לפעול בנושא הזה, וצריכים לטפל בנושא הזה. הסברה ברשתות כמה הדבר הזה מסוכן, ואת נתת פה דוגמאות מאוד חמורות. לכן בוועדה נצטרך ליישר, לכוונן ולדאוג למניעה. תודה רבה ויישר כוח. תודה. חברת הכנסת שטרית, תרצי להשיב, או שנעבור להצבעה? מצוין, תודה רבה. נעבור להצבעה, כן. נעבור להצבעה. אם כן, רבותיי, אנחנו מצביעים על הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ג 2023. הצבעה כעת. ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ג 2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. 21 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ג 2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון, החמרת הענישה בעבירת העמסת מטען שלא בהתאם לתנאי רישיון הרכב), התשפ"ג 2023, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי, שנמצא איתנו? אני מציגה. חברת הכנסת מירב בן ארי תציג במקומו את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך מסגרת זמנים של עד עשר דקות. תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אנחנו ביש עתיד תמיד נוהגים כאופוזיציה אחראית הפועלת לטובת ולהנהגת אזרחי ישראל. כך אנחנו נוהגים מאז 7 באוקטובר, בכל חצי השנה האחרונה. החוק הזה הוא של חברי חבר הכנסת בועז טופורובסקי, שלצערי לא כל כך מרגיש טוב, ולכן אני אדבר בשמו. החוק הזה הוא דוגמה מצוינת לקואליציה ואופוזיציה שצריכות לשתף פעולה בכל מה שקשור לשמירה על חיי אזרחי ישראל, בעיקר משתמשי הכבישים והדרכים. כולכם יודעים שחבר הכנסת טופורובסקי משקיע לילות כימים במשימה של קידום הזהירות בדרכים. מהיום שהכרנו אני יודעת כמה הנושא הזה חשוב ובנפשו, ואני שמחה שגם הממשלה ראתה את החשיבות שיש לחוק הזה בהצלת חיים ולפיכך תמכה בו בוועדת השרים לענייני חקיקה. החוק הזה בא לתקן מצב שבו משאיות בעלות ארבעה סרנים, סרנים זה נתמכי ציוד חריג, שייעודן הובלת מטען חורג בלבד, מועמסות במטען רגיל בניגוד לאמור ברישיון הרכב. תופעה זו נובעת מהרצון להעמיס כמות סחורה גדולה במיוחד על גבי משאיות אלו, שכושר הנשיאה שלהן רב מהרגיל, לשם השגת רווח כלכלי. כפועל יוצא מכך, משאיות המובילות מטענים בעומס יתר ובציוד שלא בהתאם לייעודן נעות בכבישי הארץ בניגוד להוראת הדין ותוך יצירת סכנה למשתמשי הדרך, וכך נוצר גם אי-שוויון בין חברות ההובלה. אני יודעת שהשיח המקצועי בין חבר הכנסת טופורובסקי וצוותו, באמת צריך גם להגיד תודה רבה לצוות של בועז, שעשו עבודה מקצועית, לבין אנשי משרד התחבורה, הם נמצאים בשיח על פרטי החוק ועל הדרך הנכונה והמיטיבה לממש אותו כך שיציל חיים באופן המיטבי ביותר. אני משוכנעת שהתיאום הזה יימשך גם בוועדה, זאת בטח ועדת הכלכלה, כי הנושא הוא בטיחות בדרכים, ושאר הליך החקיקה של החוק ייעשה כמובן בהסכמה. אני מודה בשם בועז לוועדת השרים לענייני חקיקה ולכל מי שתמך כדי לאשר את החוק בקריאה טרומית עוד לפני שהכנסת יוצאת. אני רוצה, בכמה הדקות האחרונות שנותרו לי, להתייחס לאירוע שהיה כאן אתמול, לא כאן ספציפית אלא באולפני רשת 13, בריאיון של שר הכישלון הלאומי איתמר בן גביר. אני רוצה להקריא במליאת הכנסת את השמות של כל אוהדי הפועל שנהרגו, חלקם נרצחו, מאז 7 באוקטובר. שמות אוהדי הפועל: אלון שמלי, אופיר וניצן ליבשטיין, ירון שי, נוני, עידן רז, גיא אדמוני, יובל גבאי, מני ואיילת גודארד, איליי עדני, נאור לוי, זה מפריע לי, סליחה. זה מפריע לי. אני מקריאה שמות של נרצחים והרוגים, מי שלא מתאים לו, שיצא. אני אמשיך: איליי עדני, נאור לוי, בן פישמן, אפיק רוזנטל, איתי רון, יובל הליבני, ירון שחר, עומר חרמש, אופק קמחי, תמיר ברק, ניר פורט��, מעיין עידן, שירת ים עמר, זיו חג'בי, אופיר מלמן, עמית גבאי, לירון ברדה, תומר סטרוסטה, רוני אשל, סעיד דוד משה, מנוחה חולתי, גל מישאלוף, רועי ביבר. כל אותם אוהדי הפועל, חלקם בנות, חלקם בנים, חלקם ימנים, חלקם שמאלנים, לאף אחד לא אכפת, נהרגו, חלקם נרצחו ב-7 באוקטובר. אדם אחד, שהוא עבריין מורשע, שכל חייו התעמת עם שוטרים וחיילים, מעז לדבר על אוהדי הפועל שהם לא תומכים בחיילי צה"ל. לא מאוחר להתנצל בפני המשפחות השכולות שנאלצו לשמוע את דברי הבלע האלה אתמול באולפני רשת 13. תודה רבה. תודה רבה. כבוד סגן השר ישיב על ההצעה. עשר דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, מירב, אני אתייחס לחלק הראשון של דברייך כשהצגת את החוק של חבר הכנסת בועז טופורובסקי, הצעת חוק טובה. אני גם מודה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי על העקביות בהצגת הצעת החוק פעם שנייה. באמת אין לי ספק, גם אם הוא לא נמצא פה, שהצעת החוק הזו באה מתוך ניסיון, מתוך תובנה ומתוך ידע שמטען חורג, משאיות שמוסיפים להן מטען שהוא לא מאושר, בעצם גורם לבעיה בטיחותית קשה מאוד, ובעקבותיה, מסכנת את הנהגים ואת הולכי הרגל. את לא צריכה לעזור. מכיוון שמשאית כזאת היא לא לפי התקן, אנחנו, מתברר שצריך להטיל אחריות יותר כבדה גם על אנשים. בעצם הצעת החוק באה ואומרת: נרחיב את האחריות ואת הענישה למעגל יותר גדול, שהוא בעל האינטרס לגרום לכך שאותן משאיות עם ארבעה סרנים ייקחו מטען חורג שלא מאושר להן. לכן הממשלה תומכת. העיכוב בהצעת החוק היה מכיוון שהממשלה מקדמת הצעת חוק ממשלתית יותר רחבה על תיקון סעיף 20 בחוק, אבל בכל אופן מצאנו לנכון לאשר את זה, כמובן בהתניה של התאמות והסכמות לקראת המשך החקיקה. אני כן אקרא את מה שהייעוץ המשפטי של המשרד ביקש להוסיף לפרוטוקול. הצעת החוק של חבר הכנסת בועז טופורובסקי תתקן את סעיף 20 לחוק על דרך של שינוי הענישה הקבועה בו והרחבת מעגל האחריות. בהצעת החוק מוצע שעונש הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין על בעל רישיון מוביל שלא יעמוד בקבוע בסעיף 20(א)(1) בעניין פיקוח על מניעת העבירות המפורטות, יתוקן לעונש מאסר שנה אחת או קנס כאמור. עוד מוצע להוסיף להגדרת מוסר מטען את בעל הרכב שעליו מועמס המטען ומעסיקו, שהוא בעל האינטרס להוסיף עוד מטענים, של אחד המפורטים בהגדרה, ובכך, כפועל יוצא, מוצע להרחיב את מעגל האחריות. משרד התחבורה החל זה מכבר לקדם הצעת חוק ממשלתית לתיקון סעיף 20 לחוק שירותי ההובלה. הצעת החוק עוסקת בתחומים מקבילים להצעת החוק של חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ומשכך, נדרשות התאמות מקצועיות בהמשך הליך החקיקה, ובכפוף לחוות דעתם של גורמי המקצוע. אשר על כן, עמדת הממשלה הינה לתמוך בהצעת החוק בכפוף להסכמות משרד התחבורה, המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים. זאת ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה. הנושא הזה, יש חקיקות, תמיד הצעות חוק ממשלתיות הן ארוכות ורחבות מאוד. יש תופעות במשק שדורשות לפעמים חקיקה פרטית, שאני במקרה הזה תומך, שהיא מהירה יותר, זריזה יותר ונותנת מענה נקודתי לבעיה שנוצרת, והיא בעיה שמתרחבת  לא יודע, במשרד התחבורה המחלקה המשפטית לא מפרגנת לחקיקה פרטית. לא, אין לנו בעיה לחכות לממשלתית. יש לי הצעת חוק איתכם, שתי הצעות חוק, שהם מעכבים או מנסים לטרפד. יש איזו בעיה ספציפית במשרד, או שזו הוראה של השרה. אני לא יודע. לא, לא, יש דברים. יש הצעת חוק שלך, אני חושב שחזרו בהם ב��בר הזה. אני מוכן לתמוך. כבודו מעודכן. אבל הינה, עכשיו הראיה שהיא כן מפרגנת, אף שיש הצעת חוק ממשלתית.  תמתיני עד ממשלתית. בוא, נחיה ונראה מתי תהיה ממשלתית. להגיד שקואליציה היא לא תומכת ואופוזיציה היא כן תומכת זה כבר לא נראה סביר. לא, לא קשור. זה לא קשור לזה. אז כן, מוכח שיכול להיות שההתנגדות היא עניינית. הינה, הצעת חוק של חבר הכנסת מהאופוזיציה וכן תומכים בה, הגם שיש הצעת חוק ממשלתית. אני באמת ארחיב, ורק אגיד עוד מילה. אני אומר לך את זה, ואני אתן לך עוד הצעה להצעת חוק שאני אתמוך בה ואני אדחף אותה. היום התרחב מאוד, המשאיות שמורכבים עליהן מנופים, שהן מורידות שתי תומכות או שתי רגליים שהן מוציאות, והם מעלים היום לדירות. נכון, היום הכול במנופים, בגלל הקומות הגבוהות. משאיות, מנופים לא קבועים בקרקע אלא מנופים ניידים, בעלי עוצמה וגודל וזרועות מאוד ארוכות. דירות, ראיתי היום מעליות שמרכיבים אותן, לא תפסנות, לא שום דבר. מביאים משאית עם מנוף, הפועלים מהדקים את מה שצריכים להדק, וביום אחד גומרים. חומרי בניין ודברים כאלה, היום הם לא מה שהיה פעם, שהיו שופכים ופועלים היו סוחבים על הגב שלהם. מעלים את זה עם גלגלת. הכול מנופים, נכון. מגיעה משאית, מביאה את זה לתוך הדירה, מביאה את זה לתוך הבניין, וככה פועלים. עכשיו, איפה הם עומדים? עומדים על מדרכות, עומדים קרוב, ומתחת למשאים האלה ולמנופים האלה עוברים אנשים, הולכי רגל. הם עושים את זה. עברתי. בדידי הווה עובדא. פחדתי שייפול על, הוא לא מחובר לכלום. אתה רואה את המנוף, אנשים מתלוננים. אני, בהיותי חבר כנסת, התחלתי לקדם. כמובן שמשרד העבודה צריך לאשר, ויש בזה כל מיני תקנים. זה לא משרד התחבורה, זה כבר נושא של בטיחות, נוהלי עבודה ועוד. ואני נעצרתי באמצע. אני מציע, היום אני לא יכול לחוקק חוקים. אני נותן רעיון להצעת חוק. הינה, אני ומירב ביחד. יש לי אפילו את הבסיס, בסיס להצעת חוק. חברת הכנסת מירב, את מוכנה להיות שותפה שלי בהצעת החוק הזאת? כן, כן. בוא תראה מה קורה בתל אביב, זה לא נורמלי. אני כבר מציע לכם, הצעת החוק, צריך הסדרה הרבה יותר חזקה ממה שקיים היום. יש היום כמה סוגים של מנופים, כמה סוגים של משאיות, זרוע כזאת, כמה זרועות או רגליים תומכות. איפה הן צריכות להיות? מי מפקח על הדבר הזה? זה נהפך לתופעה. הינה דוגמה לתופעה שלא הייתה. היום מעבירים דירות כמעט רק במנופים כאלה, גם אם זה לקומה שנייה. הם מרתכים את הגדר. דבר כזה, יש בזה, רעיון מעולה. אני אעזור לכם לתמוך בזה. אז הינה, נתתי לכם עוד טיפ בעקבות הצעת חוק טובה. תודה רבה. תודה רבה. כמובן שהמשרד תומך בהתניות, ואם את שליחה שלו, את צריכה להסכים. כן, כן. כן, כן. חבר הכנסת אלעזר שטרן מתנגד לחוק. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. תודה. כל זמן שיש תקווה לדבר על משא אחר, אז אני אדבר על משא אחר. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני אגיד דברים לא פשוטים, אבל אני כבר אומר מראש שאני לא מדבר בהכללות. אנחנו דנים בימים האלה, בשעות האלה, יושב-ראש הקואליציה, שר המשפטים, השר לענייני ירושלים או לא יודע מה, על הנושא של נטל אחר, של משא אחר. אני סופג, אני מרגיש מהח"כים החרדים יחס מתנשא, יחס מתבדל. שלא יאשימו אותנו אחר כך שאנחנו לא מתייחסים אליהם כמו אל אחים. אנחנו מתייחסים, כשאתם לא מתייחסים אלינו כמו אל אחים. אחים לא מתנהגים ככה. כתוב במסכת סוטה: "במלחמת מצווה הכול יוצאים", זאת הגמרא שלנו. בירושלמי כתוב: "רבן בן רבן יצא". בערוך כתוב, אתה שומע, אדוני היושב-ראש? כן, כל מילה. "וכל שכן תלמידי חכמים". בתורה שלי, לא שלו, יש ספרא וסיפא, יש תורה שקדמה לדרך ארץ. כשהוא לא מכבד את זה, כנראה שיש לו תורה אחרת. אבל למה הוא מתנשא? בגלל שגם רופאים אין להם. בברוקלין אין רופאים חרדים? יש. פה יש רופאים חרדים? תחפש. למה? אם אין מקצועות ליבה, גם לא יהיו רופאים. אבל למה צריך שיהיו רופאים? הם יבואו לרופאים בהדסה, בשערי צדק, בתל השומר, כמו שהם יבואו למפקדים בצבא: "תשמרו עלינו". הרי האגדות האלה שהתורה שומרת בלי שאנחנו נשמור על עצמנו כבר הוכחו כשקר. זאת לא היהדות שלי. ביהדות שלי הקדוש ברוך הוא שומר בתנאי שגם אנחנו נשמור, ותלמידי חכמים לא צריכי נטירוטא, אנחנו יודעים מה אומר הזה הרדב"ז, על הפירוש הזה של הרמב"ם: "ולא שישליך עצמו על הציבור". והם משליכים עצמם עלינו ביטחונית וכלכלית ומתנשאים עלינו כאילו הם יודעים מה זאת התורה. אבל אני אגיד לך עוד משהו על שבט לוי. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שבט לוי, כל הזמן אומרים לנו: תראו, אבל לא הייתה להם נחלה, לא היו להם דירות, לא היו להם נחלות. אתם רוצים ללמוד, אל תבקשו. תודה רבה. אל תהיו על הכתפיים שלנו. תודה, תודה רבה. אני אסיים. ואני אמרתי, אני לא עושה הכללות. יש בציבור החרדי כאלה שמבינים את זה מצוין ומשתדלים, תודה.  אבל מה הבעיה? שהפוליטיקאים החרדים לא נותנים להם לבטא את האחריות הזאת שהם מבינים. אנחנו לא נוותר על זה. חברי הכנסת. תודה רבה. תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון, החמרת הענישה בעבירת העמסת מטען שלא בהתאם לתנאי רישיון הרכב), התשפ"ג 2023. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון, החמרת הענישה בעבירת העמסת מטען שלא בהתאם לתנאי רישיון הרכב), התשפ"ג 2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. להלן תוצאות ההצבעה: 16 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון, החמרת הענישה בעבירת העמסת מטען שלא בהתאם לתנאי רישיון הרכב), התשפ"ג 2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חבר הכנסת איימן עודה בעד, וחברת הכנסת עאידה, וגם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק איסור ביזוי אנשי כוחות הביטחון ופגיעה בכבודם, התשפ"ד 2023, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין לדוכן את חברת הכנסת יוליה להציג את החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שרים, ללא ספק אנחנו נמצאים היום בתקופה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל מיום היווסדה. אנשים מוסרים את נפשם כדי שאנחנו נוכל לשבת פה עכשיו ולדבר, ללכת לקניונים ולמסעדות ולהופעות, לחיות את החיים, בבקשה, מנהלי סיעות, בבקשה. לחיות את החיים שלנו כשגרה. אלה אנשי כוחות הביטחון. לא פעם פה בכנסת, במליאה, בוועדות, חברי הכנסת, שרים וראשי מפלגות דיברו על כמה חשוב לתמוך, לעזור, להגן על אנשי כוחות הביטחון. כולנו מסכימים על זה חד-משמעית. גם מאוד חשוב להגן על כבודם של אנשי כוחות הביטחון. החוק שלפנינו, הכותרת שלו היא "הצעת חוק איסור ביזוי אנשי כוחות הביטחון ופגיעה בכבודם". זו הכותרת, "איסור ביזוי אנשי כוחות הביטחון ופגיעה בכבודם". אז לתשומת ליבם של חברי הממשלה וכל אנשי הקואליציה שמתכוונים להצביע נגד, אם אני מבינה נכון את ההתארגנות שם, אתם תצביעו נגד הצעת חוק שמבקשת לעגן בחקיקה ראשית, מנהל�� סיעות.  הצעת חוק שמבקשת לעגן בחקיקה ראשית הגנה על כבודם ואיסור ביזוים של אנשי כוחות הביטחון. אז אני מבינה שאצלכם כבר מזמן מה שאתם מדברים זה לא מה שאתם מתכוונים אליו, מה שאתם מתכוונים אליו זה כנראה בשפה אחרת, משהו אחר. אנחנו רגילים לזה, אבל עדיין חשבתי שיש דברים שהם מוסכמות, שבהם אין שתי שפות, אין דברים נסתרים, אלא מאוד מאוד ברור. כי בסוף, מי אלה אנשי כוחות הביטחון? אלה הבעלים שלנו, הנשים, הילדים, זה אנחנו, זה העם שלנו, זה חלק מאיתנו. כשמבזים חייל במילוי תפקידו במחסום ויורקים לו לפרצוף, זה קורה עם הילדים שלנו, של כולנו, כי היום זה שליף ומחר זה שלך. כשמבזים חיילות במדים ברכבת, אלו בנות שלנו. לאחרונה היה מקרה מאוד מצער: חייל מילואים יוצא לאפטר ונתקע בהפגנה פרו-פלסטינית ומבזים אותו שם, יורקים עליו ומקללים אותו בגלל שהוא חייל מילואים שהגן עלינו. זה אח, זה ילד, זה בעל, זה בן זוג, זה אנחנו. הצעת החוק הזאת מבקשת לייצר אווירה ייחודית שמגינה על כבודם של אנשי כוחות הביטחון, חיילים, עובדי שירות הביטחון הכללי, שוטרים, משרתי מילואים או כל גוף ביטחוני אחר לפי הגדרת שר הביטחון וממשלת ישראל. אפשר לדבר גבוהה-גבוהה, אפשר לדבר בסיסמאות, אבל צריך לעשות, פשוט לעשות, ולהבין דבר פשוט: חייל, שוטר, אנשי ביטחון כללי, הם המגן שלנו. בלעדיהם אין לנו קיום פה, ואנחנו כולנו ראינו איך האנשים האלה באמת עצרו בגופם את התופת שהייתה פה ב-7 באוקטובר, לא חשבו פעמיים. אנחנו רואים איך הילדים הצעירים האלה, מה הם עושים שם בעזה, בח'אן יונס, איזה פעולות הירואיות הם עושים, איך הם באמת לא חושבים פעמיים. הקלישאה הזאת "לקפוץ על הרימון" הם קופצים, הם עושים את זה בשבילנו, כדי שאנחנו נמשיך לריב פה אחד עם השני. אז הצעת החוק הזאת מבקשת להסדיר ולייצר אווירה ייחודית, אגב, העונש הוא קנס כבד על ביזוי חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, גם במילוי תפקידם וגם כאשר הם נמצאים במדים במקום ציבורי. אני לא מוכנה להשלים עם המצב שאצלנו, בתוך מדינת ישראל, אנשי כוחות הביטחון שלנו יספגו קללות, יריקות, ביזוי ויחס משפיל כשהם במדים או במילוי תפקידם, ואני מאמינה שזה מוסכם על כל חלקי הבית הזה, אני רוצה לקוות, במיוחד עכשיו, כשאנחנו נמצאים במצב ביטחוני כל כך לא פשוט, וכל מה שיש לנו הוא אנשי כוחות הביטחון. אין לנו משהו אחר. יש לי הרגשה שהכוחות המיוחדים מארצות הברית לא ינחתו פה ולא יילחמו בשבילנו ולא יביאו לנו פה שלום. זה רק אנחנו, בידינו, עם החיילים שלנו. ברשותך, אני רוצה לצטט איך שרי ממשלה דיברו על התופעה הזאת בעבר, וכנראה שעכשיו הם ילכו להצביע נגד. השר גוטליב, השר גולדקנופ, גוטליב זאת טלי. איתך סיימתי להיום. שר השיכון שלנו, אמר כך אחרי מקרה שבו ביזו חיילות ברכבת: "כל המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק בעולם הבא, כל יהודי באשר הוא. גם חיילי צה"ל כלולים בכלל זה. אני מגנה את ההתנהגות הזו, שאיננה מייצגת את כלל ציבור שומרי התורה". אם אתם זוכרים, היה שם מקרה מצער של חיילות צה"ל שספגו קללות ויריקות. איתמר בן גביר, שר הטיקטוק והפיתות שלנו, שכל הזמן מדבר על כמה שחשוב לשמור על כבודם של השוטרים, הינה, יש לך הזדמנות, שר, יש לך הזדמנות לעשות את זה. ראיתי לא מעט סרטונים שבהם רואים כיצד מקצת המפגינים, שרובם אנשים נורמטיביים, מקללים, יורקים, זורקים על השוטרים גדרות ומנסים לתקוף אותם. "במשמרת שלי יהיה לכם גיבוי" הוא מדבר על גיבוי ��שוטרים. זאת אומרת, כשצריך לעשות סרטונים, טיקטוקים והצגות פה בכנסת, איתמר בן גביר הוא הראשון להתייצב, אבל כרגע, אם אני מבינה נכון, הממשלה מתנגדת לחוק הזה. בהמשך לאיתמר בן גביר, בהמשך להפגנה בקיסריה הוא אמר כך: אני קורא למצות את הדין מול הבריונים שתקפו את השוטרים, וקורא לאפס סבלנות מול התופעה של התנפלות על שוטרים ואנרכיה. אז החוק הזה, שחשבתי בתמימות שכנראה תהיה בו הסכמה מקיר לקיר, אולי חוץ מכמה חברי כנסת מסיעות מסוימות, להפתעתי, הקואליציה החליטה לדחות את החוק הזה לעוד חודשיים, כאילו לא בוער שום דבר. במיוחד עכשיו, כשאנחנו מדברים על חשיבות השירות, מדברים על חוק גיוס או אי-גיוס, כשאנחנו צריכים את אנשי הביטחון שלנו, כי כפי שאמרתי, אין לנו משהו אחר. אני מבקשת מהכנסת לשים בצד את השיקולים הפוליטיים הצרים, ולקדם הצעת חוק שמבקשת לאסור ביזוי אנשי כוחות ביטחון ופגיעה בכבודם. הדעת לא סובלת שהילדים שלנו, הבעלים שלנו, האחים שלנו, הנשים שלנו, שהם המגן שלנו, סופגים קללות, יריקות, ביזוי, גם כשהם בתוקף תפקידם וגם כשהם פשוט במדים. במדינת ישראל, מדינה ציונית, אסור שבן אדם יפחד להסתובב במדים ברחבי מדינת ישראל. זה ביזיון אחד גדול. החוק הזה מבקש לשים לזה סוף וליצור אווירה ייחודית כדי להגן על כבודם של אנשי כוחות הביטחון. אני כולי תקווה שהקואליציה תתעשת על עצמה ותתמוך בחוק הזה. תודה רבה. תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים השר יריב לוין להשיב בשם שר הביטחון, ולהציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, השר פרוש, חברת הכנסת מלינובסקי, אין חולק, אני מסכים עם כל מה שאמרת מהבחינה שאנשי כוחות הביטחון אכן עובדים לילות כימים בשמירה על הסדר הציבורי, הצלת חיים, הגנה על המדינה. המסירות שלהם ראויה לכל שבח. אנחנו כולנו מגבים אותם, כמובן, ובוודאי שכל מקרה של תקיפה וביזוי של אנשי כוחות הביטחון הוא כזה שראוי ונכון שייתקל בתגובה נחרצת של רשויות אכיפת החוק. בוודאי שהדבר הזה נכון בשעת מלחמה. רשויות אכיפת החוק, אני חייב לומר, בהחלט מייחסות לעניין הזה, לפחות עד כמה שאני מתרשם, חברי הכנסת. חברת הכנסת קטי, קטי שטרית. בבקשה. מייחסות לעניין הזה באמת משנה חשיבות, בוודאי בימים האלה. האמת היא כזאת, החלטת ועדת השרים הייתה לדחות כרגע את הדיון בנושא הזה משני טעמים: הטעם הראשון הוא שלמעשה החוק היום נותן מענה לעניין הזה. יכול להיות שאפשר לשפר את המענה הזה, אבל מענה יש. בסוף אנשי כוחות הביטחון הם בבחינת עובדי ציבור, והכללים שחלים לעניין העלבת עובדי ציבור נותנים מענה. לחיילים לא. נותנים מענה. אבל הטעם השני היה, ואת יודעת, חברת הכנסת מלינובסקי, עשינו לא מעט חוקים שהבאת, והשתדלתי לסייע להם להתקדם. להבנתי, לא היה איזה שיח שלך עם גורמי המקצוע כדי לדייק את ההצעה. ולכן, מה שאני מציע, ההצעה בסך הכול טובה, הצעה שיש גם סיכוי שתעבור, בהנחה שבאמת יתברר שיש, אם את אומרת שחיילים לא בדיוק נופלים תחת ההגדרה הזאת. אני בוודאי בעד העניין הזה. אבל בואי נשב, נעשה עבודה מסודרת, נדבר, נתאים את הדברים. אני מציע לך, חבל שזה ייפול, תדחי את זה, נדון בזה בשבוע הראשון שאחרי הפגרה, של המושב הבא, של הכנס הבא. עד אז ננצל את הפגרה כדי לעשות את עבודת התיאום הזאת. ככל שיתברר שיש באמת צורך בתיקון מסוים, אני הראשון שאתמוך בו, ובוודאי אסייע לך לקדם ��ותו. אז אם את מוכנה לזה, אני אשמח ואני בעד. אם לא, פשוט בלית ברירה אנחנו נצטרך, אז למה לא להביא את זה לפה? בגלל שצריך לעשות עבודה. יכול להיות שזה מיותר לגמרי, יכול להיות שזה צריך להיות בנוי אחרת. תראי, חברת הכנסת מלינובסקי, את לא חדשה פה, עשית פה הרבה חוקים מורכבים ומסובכים, את יודעת איך זה עובד. צריך לתאם. אז לא היה זמן, לא הספקתם, לא קרה כלום. אני בעד שננסה לבדוק את הדבר הזה לעומק, לנצל את הפגרה לטובת העניין הזה. בעיניי זה הדבר הנכון לעשות. מה אתה אומר? אני באמת חושב שחבל שהחוק סתם ייפול. ואז מה יהיה? רק הצבעה? מה אומר? רוצים? יריב, אני גם אמרתי לה שחבל, אבל מבחינתי זה יכול לרדת. בואו נדחה את העניין הזה. הוא גם אמר. שתהיה הצבעה במועד אחר, וננצל את הפגרה. אני אומר לך עוד פעם, אני בעד. אם יתברר שבאמת יש כאן פער, אני הראשון לתמוך ולתקן אותו, אין פה שאלה. רגע, אבל אני רוצה להבין, אם אנחנו עכשיו לא מצביעים, אז נצביע בשבוע הראשון של הכנס הבא. זה תלוי בך, מתי שאת רוצה. לא, לא, מבחינת התקנון, זה אפשרי? כן, בוודאי, בטח, בטח. בלי תשובת השר. בהסכמה. כן, כן, ללא תשובת השר. כן, ללא תשובת השר. רק הצבעה. נדמה לי שזאת ההתייחסות של המציע, ואחר כך הצבעה. תוכלי להתייחס אם העמדה תהיה נגד, ואז תהיה הצבעה. אם תהיה בעד תהיה הצבעה וזה הכול. אבל אתה מבטיח לי שאנחנו יושבים על זה. כן, אני אמרתי לך. את יודעת שאני לא אומר את זה מהפה ולחוץ. זה חשוב לי. לא, לא, כי אתה יודע, יש דברים חשובים, יש, חברת הכנסת מלינובסקי, האמיני לי, שבי עם גורם המקצוע הרלוונטי. הם בסוף יבואו אליי, יגידו לי: תראה, זה המצב, אם את אכן צודקת ויש פה פער מסוים, נסגור אותו. אנחנו לא מתנגדים. אוקיי, אני מסכימה. אני מסכימה. חבריי חברי הכנסת, המציעה מסכימה לדחות את ההצבעה למועד אחר. מאה אחוז. תודה רבה. אז לא תהיה הצבעה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק לתיקון פקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א)), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת רון כץ. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ לנמק את ההצעה. עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק שאנחנו הולכים לדבר עליו היום, חברי הכנסת, בבקשה. חבר הכנסת משה אבוטבול, זה מפריע. מנהלי הסיעות, בבקשה. חבר הכנסת אלקין, חבר הכנסת אופיר כץ. אפשר? כן. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק שעולה עכשיו אמור להיות חוק טריוויאלי במדינה נורמלית אחרי שאחד האסונות הגדולים ביותר קרו לנו. דניאל. דניאל. אדוני היושב-ראש, אם אפשר טיפה, כן, אתה צודק. השר דיכטר, זה מפריע. השר אבי דיכטר. חבר הכנסת יוסי טייב, זה מפריע. איפה הסדרנים? אני אומר השר דיכטר, הוא לא מתייחס. זה לא מכובד. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה אמור להיות חוק טריוויאלי במדינה מתוקנת אחרי, חברת הכנסת דבי ביטון. לא יכול ככה, אדוני. אי-אפשר לדבר. אפשר לעשות את זה בחוץ. אצלך באופוזיציה צריך, בשביל זה יש לך סדרנים, אדוני. אני מבקש מהסדרנים שיתחילו להסתובב קצת. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה אמור להיות חוק טריוויאלי במדינה נורמלית אחרי שהאסון הגדול ביותר פקד אותה. החוק הזה אומר דבר מאוד פשוט: ארגון אונר"א, שאנחנו יודעים בוודאות שהוא שלוחה של ארגון טרור שלקח חלק פעיל ב-7 באוקטובר בחטיפת אזרחים ישראלים, במעשי הטבח, בדברים הנוראים שקרו על אדמת ישראל, יפסיק לקבל תמיכה ממדינת ישראל. מה אמור להיות יותר ברור מזה שמדינת ישראל לא תעזור לאויב? מה יכול להיות יותר טריוויאלי מאשר שאנחנו נעמוד פה ונחליט פה אחד להתנתק מגוף שמקדיש את זמנו, מרצו, את האנרגיה שלו, בלהשמיד אותנו? אבל מסתבר, חברים, שזה לא כל כך פשוט בכנסת ישראל לעשות את הדבר המובן מאליו ולהתנתק מאונר"א. חבר הכנסת משה סעדה, זה מפריע. אני רוצה גם להסביר לאזרחי מדינת ישראל מה המשמעויות של החוק הזה. המשמעות של החוק הזה אומרת שנפסיק לשלם לאונר"א מיליוני שקלים בארנונה, שנפסיק לתת לו חסינות לעובדים, שנפסיק לתת לו חסינות למסמכים, שנבין שמדובר בגוף עוין שהוא נגד מדינת ישראל, הכי פשוט שיש. אחרי מה שעברנו, כשיש לנו משפחות חטופים שחיות בקרבנו, ממש פה, גם בבית הזה, ואחרי שישה חודשי לחימה, עדיין צריך להסביר לחברי הקואליציה למה צריכים להתנתק מהגוף הזה, למה לא יכול להיות שמדינת ישראל תמשיך לממן אותו, למה לא יכול להיות שנשלם לו את החשבונות, למה לא יכול להיות שניתן חסינות לעובדים שלו, למה לא יכול להיות ששוטרים במדינת ישראל לא יוכלו להיכנס, לפתוח את הדלת ולשלוף מסמכים, חבר הכנסת משה סעדה. חבר הכנסת משה סעדה, די. מהארגון שיוכיחו שמדובר בארגון טרור. אז אני רוצה לומר לכם משהו, חברי ממשלת הימין מלא מלא, חברי עוצמה יהודית, כל אלו שיודעים לצעוק יפה בתקשורת: כשצריך באמת לקבל החלטות אמיצות ולהתנתק מארגון אונר"א, אז פה אתם מפחדים, פה אתם מפחדים כי זה כבר מה יגידו עליכם, מה תהיה המשמעות. איזה משמעויות ולמי אכפת מה יגידו עלינו? צריך למחוק את הארגון הזה, צריך להתנתק ממנו, צריך לייבש אותו. זה ארגון שלא צריך להישאר ממנו זכר, זכר לדבר הזה שהיה קיים, אונר"א, שבגד במדינת ישראל, תקף את מדינת ישראל והיה חלק פעיל מ-7 באוקטובר. לצערי, באמת לצערי, קואליציית הימין מלא מלא החליטו שהם לא רוצים לתמוך בחוק הזה. בשביל שהחוק הזה לא ייפול, ורק בשביל שהחוק הזה לא ייפול, אני אעשה מה שצריך כדי שהוא יעבור, ואנחנו נגייס את כולם, ואנחנו נעשה מפה של איזה משרדי ממשלה צריכים לתת פה את חוות דעתם, מי צריך לתמוך, מי לא תמך ולמה הוא לא תמך, ונפרסם אותה. אני לא מביא את החוק הזה להצבעה היום כי אתם תפילו אותו, כי כל מי שיושב בכיסאות האלה אמור להצביע נגד ההתנתקות מאונר"א. זה מה שאתם אמורים לעשות היום לפי המשמעת הקואליציונית. אז אני רוצה ללכת רגע צעד קדימה מעל הפוליטיקה, כי היא באמת לא מעניינת עכשיו, ולפנות גם ליו"ר הקואליציה, שאני מאוד מעריך. אופיר, אני פונה אליך באופן אישי: החוק הזה, אנחנו נעלה אותו להצבעה במועד אחר, כי עדיין אין לו את כל ההסכמות של כולם, וכי אני מכבד אותך ויודע שאתה תביא אותו להסכמה, ואני יודע שאנחנו נעביר את החוק הזה, והינה, אני אומר לך מפה, נעביר אותו יחד, מבחינתי. זו הסיבה היחידה שהחוק הזה לא עולה עכשיו. אני מבטיח לכם, אזרחי מדינת ישראל, שבזמן הקצר הזה שהחוק הזה עוד לא עבר ואתם משלמים מהכסף של המיסים של כולנו לארגון טרור, זה ייגמר, כי אני בטוח שבפעם הבאה שהחוק הזה יעלה אז אנחנו נראה פה את איתמר בן גביר מצביע בעד החוק הזה, ואנחנו נראה פה את כל שולחן הממשלה מצביע בעד החוק הזה ואת כל כנסת ישראל, 120 חברי כנסת, מצביעים בעד החוק הזה. אני חייב לומר, באמת, זאת אכזבה אישית שלי לדעת שהייתה כוונה להפיל את החוק הזה. את זה אני לא אאפשר, כי משמעות הפלת החוק הזה היא ניצחון לטרור, ניצחון למי שניסה לעשות פה קואליציות גם מהצד הזה בשביל להפיל את החוק הזה, והכי חשוב, זה הפסד שלנו כמדינת ישראל והפסד לאזרחי מדינת ישראל. אז אנחנו נעבוד, נגיע, נפרסם, נעשה כל מה שצריך, והחוק הזה יעבור בהזדמנות הראשונה, וההזדמנות הראשונה תהיה בדיוק בעוד שישה שבועות, אני מקציב זמן לחוק הזה, מתי הוא הולך לעבור, ומדינת ישראל תיפרד מאונר"א לעולמי עד. תודה רבה, אדוני. תודה רבה. אז לפי הצעת המציע, תשובת הממשלה והצבעה יהיו במועד אחר. נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק זכויות, אדוני, תשובה עכשיו, הצבעה במועד אחר. הממשלה לא חייבת. זה מה שסיכמנו. זה מה שסיכמנו. תשובה, זה ביחד. זה מה שסיכמנו. לא, אי-אפשר. אמרתי לך, אי-אפשר, תשובה על החוק. אי-אפשר. תשובה והצבעה זה ביחד, זה התקנון, אפשר לעשות הצבעה במועד אחר, לא תשובה. תשובה עכשיו, הצבעה במועד אחר. אפשר ישר לעבור להצבעה. הממשלה לא רוצה להשיב עכשיו. מה שסיכמנו זה שהתשובה תהיה עכשיו, הצבעה במועד אחר. לא, לא. אפשר לעשות את זה. זו הצעה מטומטמת, אפשר לזרוק אותה לפח בכל מקרה. למה מטומטמת, אחמד? למה מטומטמת? הצעה מטומטמת. הממשלה לא רוצה להשיב תשובה עכשיו. הם לא חייבים. מה אומר המציע? אנחנו רוצים להתקדם. רון. טוב. טוב. בסדר. המציע הסכים, תשובה והצבעה במועד אחר. נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון, העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג 2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. עשר דקות לרשותך להציג את הצעת החוק, בבקשה. לא הבנתי למה השר גדעון סער פה. עכשיו הבנתי, השר לשעבר, לא? השר גדעון, לשעבר, לא? תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, חיילי מילואים רבים ואנשי שירות סדיר שילמו מחירים כבדים. האנשים האלה לא סתם שילמו מחירים כבדים בלחימה אלא גם בהתקדמות המקצועית שלהם, בעיסוקים האקדמיים שלהם ובהכשרה המקצועית שלהם. הם ויתרו על זמן שלא יסולא בפז, הם ויתרו על בחינות אקדמיות, ידע מקצועי, קידום בקריירה ועליות שכר פוטנציאליות, והכול מתוך שליחות אמיצה ופטריוטית. מעשיהם הונעו מאהבה עצומה למדינת ישראל ולאזרחיה. חיילים בחזיתות שונות נלחמו ללא לאות במשך חודשים כדי להגן על האומה שלנו וכדי להבטיח את שלומם של בני המשפחות שלנו, מה שיאפשר לנו לחיות בבטחה. זה לא הוגן לדרוש מהם לשלם מחיר נוסף בהמשך מסלולם האקדמי והמקצועי. מדי שנה אזרחים רבים מתקבלים למוסדות להשכלה גבוהה על סמך הישגים או מדיניות של אפליה מתקנת. סטודנטים בעלי הישגים אקדמיים נמוכים אך ששייכים למגזר מסוים או מתמודדים עם קשיים כלכליים, מקבלים עדיפות על פני יכולות גבוהות. זה בסדר, אבל כאשר אנשים שהקדישו שנים לשירות קרבי כלוחמים משלמים מחירים אישיים ובריאותיים, הם ראויים להכרה וליתרונות מעבר לאותם עמיתים או מעבר לאזרחים האלה. הצעת החוק הזאת שואפת לעשות בדיוק את זה על ידי מתן עדיפות, העדפה מתקנת ללוחמים, לאלה שהקריבו ותרמו משמעותית לאומה שלנו, ולסייע להם במסלול חייהם העתידי. לא יכול להיות שלפעמים באמצעות אפליה מתקנת מישהו מתחיל הכשרה בהשכלה הגבוהה עוד בגיל 18 בלי לשרת את המדינה, ומקבל קפיצה מקצועית כזאת וגישה ישירה לתוכניות תחרותיות כמו רפואה, בעוד שחייל, אחרי שתרם שלוש שנים והתמודד עם קשיים גדולים, יפסיד פעמיים, והוא בעצם ילך ללמוד רפואה ברומניה או באיטליה. אנחנו צריכים להתמודד חזיתית עם אותה מציאות ולהבטיח שאנחנו בא��ת מתגמלים את אלו ששילמו מחיר יקר, לא במילים, אלא במעשים. אם אנחנו רוצים לראות את אותם לוחמים אמיצים ששירתו אותנו בחזית, ששילמו מחירים יקרים, מובילים אותנו גם בתחומים החברתיים, ברפואה, במשפט, בראיית חשבון ובמסלולים יוקרתיים רבים אחרים, אנחנו, השרה מאי גולן, זה מפריע. אני מפריעה? זה מפריע. אנחנו נדרשים לעשות את התיקון הזה. אני מפריעה, זה מפריע, כן. לא, זה את מפריעה. כנראה שלא שמעת, לא שומע טוב. תסתכל לשם, ביקשתי ממך, זה מפריע. אבל זה מפריע, מה לעשות? את לא חייבת, תגידי סליחה ותשתקי.  חברת הכנסת טלי גוטליב, זה מפריע. זה מפריע. מה אתה רוצה ממני? כי את מדברת. יש עוד חברי כנסת, לא ייאמן. צמד-חמד. המפטי דמפטי.  תמיד, אדוני היו"ר. אולי כדאי קצת להקשיב. הצעת החוק חשובה מאין כמותה, ואם אנחנו באמת רוצים לתגמל את הלוחמים שנמצאים בחזית ולתעדף אותם במסלולים יוקרתיים באקדמיה, הגיע הזמן שנעשה את התיקון הזה. אתם, הקואליציה, הממשלה הזו, החלטתם להתנגד להצעת החוק הזו שלא בצדק, ולמעשה להמשיך לתעדף הרבה פעמים אנשים שלא עברו את מסלול הלחימה הזה. הם קיבלו פער של שלוש שנים על פני אותם לוחמים שהקריבו הכול. אז הם שולחים את החיילים ללמוד רפואה באיטליה או ברומניה במקום שילמדו כאן בישראל במסלולים המתבקשים. כשיצטרכו אותם, גם למילואים, למלחמות כמו עכשיו, הם יוכלו להתייצב ולא יצטרכו לקחת טיסה ולעצור את הלימודים שלהם בחו"ל, כי שם גם לא מתחשבים בלימודים האקדמיים שלהם. אבל כמו שזה נראה, כרגע גם בקואליציה לא אכפת לאף אחד. חבר הכנסת משה סעדה, די. ממשיכים לקשקש ולדבר על פני הצעת החוק הזאת. כנראה שאפילו בלי לדעת גם תצביעו נגד, נגד הלוחמים שלנו, נגד התיעדוף שלהם, ותשלחו אותם גם לרומניה ואיטליה ללמוד רפואה. כבוד גדול. אני קוראת לכל חבריי להצביע בעד הצעת החוק הזאת. תודה רבה. אני מזמין את השרה עידית סילמן להשיב על הצעת החוק בשם שר החינוך, ולהציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. השרה סילמן, בבקשה. שלום, צוהריים טובים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, שרן, אני רוצה לומר שהצעת החוק שלך מבורכת. חבר הכנסת פסל. חבר הכנסת משה פסל, זה מפריע. דיברת כאן ואמרת דברים נכונים וחשובים. יש לנו מחויבות כלפי משרתי המילואים, כלפי החיילים שלנו, כלפי כל מי שתומך במדינת ישראל בימים קשים אלה בחזית ובעורף. אני רואה כאן, ומקריאה לך את תשובתו של שר החינוך. עוד לפני שאקריא לך אותה, אני אומר בתמציתיות שגם שר החינוך מברך על ההצעה שלך ואומר שההצעה היא טובה וחיובית, והוא בעדה. הוא אומר שרוב ההצעה הזאת מיושמת על ידי האוצר בחקיקה שהוגשה ונמצאת כרגע גם בדיונים של ועדת החינוך. אולי יש נקודות מסוימות שאת רוצה להוסיף, ולכן שר החינוך מוכן לשמוע, לשבת איתך, לתקן גם את ההצעה בהתאם. לכן השר ביקש לדחות ולשבת עם המציעה כדי להתאים את ההצעה למה שקיים בחקיקה הקיימת, שהוגשה על ידי משרד האוצר, ולמה שנמצא בתוך הדיונים של הוועדה. הצעת החוק בעצם מבקשת לתקן את סעיף 9(ב) לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז 2007, כך שתקודם הנגישות של המועמדים ללימודים ששירתו שירות סדיר כלוחמים כהגדרתם בחוק קליטת חיילים משוחררים בכל הנוגע לתנאי הקבלה למוסדות החינוך. כמו כן מבקשת הצעת החוק להוסיף לחוק את פרק (ג)(1)(א), שיעסוק במתן העדפה ללוחמים. חשוב לציין שהעדפת לוחמים בתנאי קבלה עומדת בקו ישיר לתכליות התמרוץ וההוקרה שכבר הוכרו בפסיקה כ��אויות, שכן יש בהעדפת הלוחמים כדי להביע את הוקרת הכלל ללוחמים שסיכנו את חייהם במהלך שירותם. חברי הכנסת. כמו כן, ההעדפה עשויה לתמרץ משרתים פוטנציאליים לשרת כלוחמים. בהחלט לוקחים כאן ומסכימים עם מה שאת אומרת. מוסיפים פה כי הקלה זו מהווה פיצוי למי ששירתו כלוחמים ולא צברו ידע וניסיון רלוונטי לשוק העבודה ולעולם ההשכלה הגבוהה, שכן עובדת שירותו של מועמד כלוחם עשויה להשפיע על סיכוייו להתקבל ללימודים אקדמיים, ומשכך, ליצור פער בתחום זה בינו לבין מי שלא שירת כלוחם. אופי השירות הצבאי כלוחם כולל הימצאותו הרחק מסביבה אזרחית לפרקי זמן ארוכים וכן כמות פחותה של פנאי ופניות נפשית. בהתאם לכך ניתן להבין כי סיכוייו של לוחם להתחיל את ההיערכות שלו ללימודים האקדמיים לפני תום שירותו הינם פחותים עד אפסיים. משכך, יש מקום להניח כי קיים פער רוחבי במוכנותם של כלל הלוחמים ללימודים אקדמיים ללא צורך בבחינה פרטנית. חשוב לציין, זה מה שתמצתי בהתחלה, ופה שר החינוך כותב את זה בצורה מפורטת יותר, כי חלקים שונים מהצעת החוק הזאת שהעלית פה, שנוגעים לאפשרות הקיימת למוסדות השכלה להקל בתנאי הקבלה למוסדות הלימוד ללוחמים, כבר מוזכרים בהצעת חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני החקיקה והוראת שעה), התשפ"ד 2024, שזה מכבר הוגשה. ההצעה האחרונה הזו נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה ב-11 בפברואר 2024, ובימים אלה מסיימת ועדת החינוך של הכנסת את הליכי החקיקה בנושא. אז כן, קודם כול, שרן, אם אפשר לנסות להכניס לתוך הליכי החקיקה הקיימים, אם לא, השר מבקש ואומר: יש הרבה מהצעת החוק הזו שכבר קיים בחקיקה קיימת, והוא מבקש ממך לדחות את החקיקה כדי לשבת איתו, לייצר התייעצות על הדבר הזה, לראות מה קיים ומה לא. בסדר? אוקיי, אז הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום 26 במרץ 2024, בהתאם למה שתחליטי, שרן. אני מבינה שיש פה הסכמה שאין הצבעה. חברת הכנסת שרן, מה את מחליטה? את עולה למתן מענה, אז בסדר. זה מה שביקש השר, אם תוכלי לדחות את זה כדי שיהיה משא ומתן לצורך מתן מענה מרבי בהצעת החוק. חברת הכנסת שרן, בבקשה, שלוש דקות להגיב על תשובת שר החינוך. יום ההסכמות היום. ראית כמה הסכמות? תודה. אני מבינה למה שר החינוך לא רוצה להגיע לפה, כי ברור לי שהוא לא רוצה להתנגד לדבר כזה. ובאמת, אופיר, אני חושבת שגם כל הקואליציה הזו לא רוצה להצביע נגד החוק הזה, ברור לי, כי זה ביזיון. לא יכול להיות, עזוב, הילד שלי, הילד שלך, לוחמים עכשיו, מה זה כל הרעש הזה? אי-אפשר ככה. חברי הכנסת, חבר הכנסת אריאל, די. די. עם הפטיש. חברת הכנסת צגה. תקשיב, קודם כול התשובה הזו של האוצר היא מגוחכת, כי בתוך העולם הזה של מי שיש לו העדפה מתקנת, יש קופה. לא ביקשתי להוסיף כסף לתוך הקופה הזו. ביקשתי שלוחמים יקבלו העדפה מתקנת והם ייכללו בתוך הקופה הזו. אז לא צריך להוסיף כסף, שהלוחמים יקבלו חלק מהקופה הקיימת. אז הטיעון הזה שבגלל העניין של האוצר אתם רוצים להתנגד הוא מגוחך לחלוטין. אבל העיקרון, לבוא ולתת ללוחמים ששילמו שלוש שנים מהחיים שלהם בבריאות ובנפש שלהם, עכשיו שירתו במלחמה שישה חודשים, יש להם את הציונים להתקבל לרפואה, אוקיי? אבל מישהו שלא שירת שלוש שנים, שאין לו את היכולות, וקיבל ניקוד נוסף בגלל העדפה מתקנת, יקבל את המקום ברפואה במקומו? הדבר הזה הוא ביזיון, ואסור לנו לאפשר דבר כזה. זה אות קין לכל מי שיצביע נגד ההצעה הזו. אז אם שר החינוך רוצה לדבר על זה, אני מקבלת את זה. אני רוצה להודות לך, אופיר, כי לא פעם עמדת על דברים שאתה יודע שהם נכונים וסייעת להעביר אותם, אז אני סומכת עליך. אני יודעת שאתה דואג, ואתה פועל יום ולילה למען הלוחמים שלנו בחזית, ואני סומכת עליך שביחד נשב עם יואב השבוע ונקדם את העניין הזה. זה קריטי, וזה חשוב למסלול העתידי שלהם. אז אני מבקשת הצבעה במועד אחר, ואנחנו נודיע על מועד אחר. כאמור, המציעה הציעה הצבעה במועד אחר.  נעבור לנושא הבא בסדר-היום, הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון, החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג 2023, של חבר הכנסת אופיר כץ. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ לדוכן להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, שרות, חברי הכנסת, חברי הכנסת, די. ראש הקואליציה שלכם, די, תכבדו. חבר הכנסת צבי סוכות, זה מפריע. "לעשות שינוי", אדוני היושב-ראש, הוא ביטוי שמשתמשים בו לא מעט. זה ביטוי שקל לזרוק לאוויר, "צריך לעשות שינוי". אבל אני ומי שיושב פה יודעים ששינוי אמיתי הוא עבודה יסודית, קשה, עם מכשולים בדרך, עם עליות וירידות. זה לוקח זמן. זה דורש מאמצים גדולים, אנשים טובים שיהיו איתך, וזה דורש גם סבלנות. לפני חמש שנים החלטתי שאני עושה שינוי אמיתי בהגנה על ילדינו. החלטתי שאני לא מוכן יותר שהורים ישלחו את היקר להם מכול למעון בבוקר, וחייהם יתפרקו כשיבואו לקחת אותם אחר הצוהריים. התהליך הזה הוא ארוך, אבל כל פעם שאני משלים צעד נוסף, כל פעם שאני עומד פה על הדוכן ומציג עוד הצעת חוק, עוד צעד בנושא, עוד התקדמות, אני יודע שאלו הדברים שבשבילם אני נמצא כאן. אלו הדברים שבשבילם אני נבחר ציבור, כי אלו החיים עצמם. התחלנו בהחמרת ענישה למתעללות בפעוטות. העונשים היו מגוחכים: מאסר על תנאי, עבודות שירות, קנסות למישהי שפוצצה את הילד במכות. פשוט הייתה ענישה בלתי נתפסת, אי-אפשר לתאר. אחרי מאבק של שלוש שנים העברנו עונש מינימום של מאסר בפועל לכל מתעללת. חברת הכנסת מירב בן ארי, זה מפריע. הקולגה שלך פה מדבר. פה אני יכול לפרגן לגדעון סער, שהעברנו את החוק הזה כשהוא היה שר המשפטים, אחרי ששר המשפטים לשעבר לא הסכים להתקדם עם החוק הזה. עברנו לצעדים מהפכניים יחד עם הפרקליטות בטיפול בתיקים אלו, ויצאה הנחיית פרקליט מדינה. אחר כך המשכנו לאיסור עיסוק, הייתה תופעה, אדוני היושב-ראש, שמי שהרביצה לילדים הייתה משלמת קנס, עבודות שירות, ואחרי זה הייתה פותחת מעון בעיר אחרת. היו מקרים שאותן אלה שהרביצו פתחו מעון בעיר אחרת, והרביצו שוב לילדים. אז גם על זה העברנו חוק איסור עיסוק: מי שהורשעה בפגיעה בילדים שלנו, לא תוכל לעבוד יותר לא עם ילדים, לא עם זקנים ולא עם נכים, לא תוכל לעבוד עם חסרי ישע. גם את זה עשינו. ועכשיו אנחנו בפרק נוסף, שגם בו היו לא מעט קשיים. אני עובד על ההצעה הזאת כבר כמעט שנה, הצעה צודקת, נכונה ומאוזנת, שהיא המפתח למיגור ההתעללות במעונות. ההצעה מאשרת התקנת מצלמות און-ליין במעונות היום לפעוטות לגילי אפס עד שלוש. בשנת 2018 נחקקו חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות וחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, שיזמה וטיפלה חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, והיום אנחנו עושים צעד נוסף, שממשיך את התהליך החשוב שאת התחלת, אשר נועדו לשפר את ההגנה על שלום הפעוטות ולסייע בניטור ובעקירת תופעת ההתעללות. בחוק המצלמות הוחלט כי הסמכות לצפייה ולשימוש בצילומים תהיה למשטרת ישראל או למפקח הממונה על ידי המשרד המטפל. כבר בדיוני החקיקה בכנסת התריע נציג המשטרה כי המשטרה לא תוכל להתמודד עם עומס הפניות של ההורים, ותאמינו לי שיש עומס, והיא תהפוך לגורם מפקח. עוד נאמר על ידי נציגת המשטרה בדיון שהתקיים בנושא יישום חוק המצלמות שהתקיים בוועדה המיוחדת לזכויות הילד בחודש פברואר 2022, כי לשם בחינת תיק עם חומרי חקירה רבים, המשטרה זקוקה לחוקרים שיצפו בצילומים, ולעיתים פעולה זו אורכת חודשים רבים. לצערי, במקרים רבים החוקרים מוותרים על הצפייה בחלק מהחומרים, לא כי הם חושבים שזה לא חשוב, כי פשוט אין להם את כוח האדם לצפות בכל שעות הסרטונים. כמו כן, לעיתים קרובות להורה שהגיש תלונה אין מידע על המועד המדויק שבו אירע האירוע, והדבר מקשה על ניטור האלימות בגן. בנוסף, כיום ישנם 27 מפקחים מטעם המשרד הממונה שאחראים לכסות אלפי מעונות, ומספרם אינו מאפשר פיקוח ראוי. נוכח האמור, מוצעים כמה תיקונים בחוק המצלמות: מתן אפשרות להורי הפעוטות לצפות בילדיהם בשידור חי ובאופן מקוון, דבר שיאפשר פיקוח ובקרה טובים יותר של ההורים על ילדיהם ועל הנעשה במעונות היום שבהם הם שוהים, ויאפשר טיפול יעיל יותר בתופעה זו. בעל מעון שמעוניין לאפשר זאת, יציב שילוט ויידע על כך מראש את ההורים ואת העובדים במקום לפני מועד הרישום לגן, ובמקרה שהסכימו לכך בכתב 70% מההורים או יותר, הוא יוכל לאפשר זאת גם לאחר תחילת שנת הפעילות. בעל מעון שלא ירצה להתקין מצלמות מקוונות שמאפשרות צפייה בשידור חי, יוכל לאפשר לנציגות הורים מתוך הורי הפעוטות לצפות בצילומים מהמצלמות אחת לחודש. בנוסף, במהלך הכנת הצעת החוק נוסיף תמריצים כלכליים וציבוריים למי שתתקין מצלמות און-ליין במעון. ראיתי שכמובן ישנן התנגדויות לחוק, ויש אנשים שטוב להם ופועלים להנציח את המצב הקיים. אני רוצה להגיד לכם שמה שאני רואה לנגד עיניי הוא הבטיחות והביטחון של הילדים הקטנים שלנו. המצב הזה שבו הם הולכים לגן ועוברים התעללות, אנחנו לא נאפשר אותו. גם אם זה לוקח זמן, צעד אחר צעד אנחנו נבנה את המעטפת הנכונה והבטוחה ביותר לילדים שלנו. אז ראינו את אותם אנשים שפועלים להנציח את המצב הקיים, אשר מציב את ילדנו בסכנה, אני לא יודע, אולי זה נוח מבחינה כלכלית, כי באמת אני לא מצליח למצוא את ההיגיון לזה, ואותם אנשים גם הולכים ומפיצים פייק ניוז על החוק, אז חשוב לי לעשות סדר. התקנת המצלמות היא וולונטרית ולא חובה. אני לא מחייב אף אחד להתקין. היום החוק לא מאפשר גם למי שרוצה, ואני רוצה לאפשר למי שרוצה להתקין את המצלמות. יחליטו בעלי הגנים, יחליטו ההורים איפה הם רוצים לרשום את הילדים שלהם, בגן עם מצלמה און-ליין או בגן בלי. הם יחליטו מה טוב לילדים שלהם, ואנחנו נראה בסוף לאן זה ילך וכמה יתקינו את המצלמות לפי הרצון של ההורים. אתה מדבר גם על גן פרטי וגם על גן, אפס עד שלוש. הכול, אפס עד שלוש. אבל גם גן ציבורי וגם גן פרטי יכול? כל מה שבהגדרה של אפס עד שלוש. כל ההגדרות. כל מה שנכנס באפס עד שלוש, לידה עד שלוש, נכון, ינון אזולאי. פונים אלי בשנים האחרונות מאות מעונות שמבקשים להתקין מצלמות און-ליין. הם רוצים לתת להורים את הביטחון הזה בלי לעבור על החוק, ולכן אנחנו עושים את ההצעה החשובה הזאת. אגב, מאז הפרסום קיבלתי הרבה הודעות, אפילו מסייעות, שכתבו לי: סוף-סוף אתם עושים את זה, כי גם הן רוצות את הביטחון הזה ��את התחושה הזאת שלא יהיו, אתה יודע, תמיד, תלונות. כאילו הן חשודות. טוב שיהיו. הן רוצות שיראו את העבודה החשובה שהן עושות, כי רוב הסייעות ורוב העוסקים בתחום החינוך הם אנשים שעושים עבודה באמת קשה, יוצאת מן הכלל, חשובה, עם הילדים שלנו, ואנחנו כמובן מטפלים באלו שבקצה שעושים את המעשים המזוויעים האלה, ופה אנחנו רוצים למנוע את המעשים האלה. אני רוצה להודות לחברי שר החינוך יואב קיש, שהולך איתי ביחד על המהלך הזה, שנרתם. הייתה עבודה קשה, היה צריך פה כוח שכנוע, אבל למדתי שבתחום הזה אין פה חוק שעובר בחודש, חודשיים, הכול זה בעבודה קשה. החמרת ענישה לקח לי כמעט שלוש שנים להעביר. אני לא אומר שזה ייקח שלוש שנים, נעשה את זה יותר מהר. אני באמת רוצה להודות לו על הצעד המשמעותי הזה, שבעבר תמיד התנגדו לו, וסוף-סוף פרצנו את הסכר מהבחינה הזאת ואנחנו נקדם אותו. אני רוצה להודות לשותפיי לדרך: מטה המאבק למען הילדים, יותר נכון, אני השותף שלהם לדרך, ואלונה דניאל, מנהלת המטה, שנותנים לי את הכוח והרוח הגבית להילחם. אני רוצה להודות גם לחברי חבר הכנסת רון כץ, שגם פה הוא מצמיד את החוק שלו אליי, ואנחנו משתפים יחד פעולה בכל הנושא, כץ את כץ. כץ את כץ. בכל הנושא של הגיל הרך. אני אפעל כדי שנקדם הצעה טובה, יסודית, שתשרת את מטרתה, שנקדם שינוי אמיתי למען ביטחון ילדינו. תודה. תודה רבה. אז כאמור, להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת רון כץ. אני מזמין לדוכן את חבר הכנסת רון כץ. שלוש דקות.  יהיו שתי הצבעות, לא? תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, לפני שמונה שנים, כשנכנסתי לזירה הציבורית, התפקיד הראשון שלי היה במינהל החינוך בעיריית פתח תקווה. חבר הכנסת כץ, כל הטרומיות שלך עולות בשמחה. גלה לנו את הסוד, גם אנחנו רוצים. תבני הצעות חוק טובות, אני, טלי, מעלים הצעות חוק טובות ואז הן עוברות.  ברשותך, אדוני, כנסת נכבדה, לפני שמונה שנים, כשנכנסתי לזירה הציבורית, הדבר הראשון שעשיתי היה, רון, חבר הכנסת כץ, זו הייתה מחמאה. קח את זה כמחמאה. אני יודע, אני יודע, אני יודע. אז כמו שאמרתי, אדוני היו"ר, לפני שמונה שנים, אפילו קצת יותר, כשנכנסתי לזירה הציבורית, התפקיד הראשון שקיבלתי על עצמי היה במינהל החינוך. זאת הייתה עוד תקופה שהגיל הרך, גיל אפס עד שלוש, גיל לידה עד שלוש, היה הגיל שהיה מנותק לחלוטין, לא ידעו אפילו מה זה, לא היה שום רצף חינוכי, לא היה כלום. קיבלנו על עצמנו החלטה לחבר את זה, לעשות את האגף הראשון לגיל הרך, שהיה לי הכבוד להיות מהיוזמים שלו, ובעצם ליצור רצף חינוכי מגיל לידה ועד התיכון. לפני שלוש שנים וחצי, הבן שלי ינאי, שיהיה בריא, נכנס למעון פרטי. עברתי עם אשתי ככה הרבה מעונות וראינו, והיה משהו שלא הצלחתי להבין, לא הצלחתי להבין למה מעון שרוצה להתקין מצלמות לא יכול לפי חוק. אמרתי שאת זה חייבים לשנות. אני שמח שיש לי את הזכות להיות פה ולהיות חלק מהשינוי הזה יחד עם חברי יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שנמצא איתי פה. ביחד אנחנו מקדמים באמת רפורמה משמעותית ומסיבית בגיל הרך, שהתחילה עם החמרת הענישה למתעללים, המשיכה עם עונש מינימום, עם איסור העסקה בתחום למי שהורשע, הועמד לדין בעבירה של התעללות בקטין. אנחנו במסע ארוך וחשוב עבור הילדים של כולנו. התקנת המצלמות היא עוד אבן דרך בסל חקיקה כולל ונכון שמציב את הגיל הרך מגיל לידה במקום ראוי לו בתוך מערכת החינוך. כל מחקר שתבדקו מראה שככל שנשקיע יותר בגיל הרך, ככל שנעמיק גם בפדגוגיה אבל גם באקלים החינוכי, התוצאות יהיו למשך שנים. כל שקל שמשקיעים בגיל הרך, מרוויחים פי כמה וכמה כאשר הילד גדל. יש לי הכבוד לעמוד פה ולקרוא לכם להצביע בעד התקנת מצלמות במעונות יום מגיל לידה עד גיל שלוש. זה כבר לא חלום, זו מציאות. החל מהרגע הזה שאנחנו נצביע בעד, זו תהיה הנורמה במדינת ישראל. אז שוב, תודה רבה לאופיר, תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, שקידם את זה, לצוות המקצועי, לצוות המשפטי, לצוות שלי. מצאת, תאמין. תודה רבה. תודה רבה. להצעת חוק זו הוצמדה גם הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת יוסף עטאונה. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף לדוכן. שלוש דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אכן, החוק מ-2018 של התקנת מצלמות מגיל לידה עד שלוש בא להגן ולתת ביטחון ולשמור על ביטחון הילדים במעונות היום. התיקון שאנחנו מציעים היום, להרחיב את זה לגיל שלוש עד שש לגני ילדים, לדעתי הוא צעד מאוד חשוב ונחוץ, במיוחד בגיל רך. כולנו עדים בשנים האחרונות, כמעט על בסיס שבועי, יומי, להתעללות בחסרי ישע וילדים בגני ילדים ובמעונות הילדים. הצעת החוק שאנחנו מציעים, להרחיב את המצלמות ולהתקין אותן גם בכל גני הילדים לגיל שלוש עד שש. המטרה והתכלית של החוק והתיקון הן לשמור על שלום הילדים בשהות שלהם בגנים, במיוחד לנוכח הפיזור והימצאות של גני ילדים גם בתוך שכונות מרוחקות, שאין בהן פיקוח בצורה ישירה, ולכן הכלי של מצלמות בגני ילדים יכול לתת מענה של פיקוח ובקרה על מה שנעשה במערכת החינוך. כולנו יודעים מה החשיבות של הגיל הרך בהתפתחות הילדים והתפתחות בשלבי הלימוד במערכת החינוך, ולכן כל דבר יכול לתרום ולעזור בפיקוח. גם יש תכלית נוספת להצעת החוק, שהורים יכולים לצפות באופן ישיר בכל מה שנעשה בגני הילדים, דבר שיכול לאתגר את הצוות המקצועי בתוך גני הילדים לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר. תהיה להם את ההזדמנות גם להסתכל בצילומים שהיו בגן לאחר תקופה. הכלי הזה יכול לאתגר את כל מערכת החינוך בגני הילדים והגיל הרך, דבר שיכול לתרום ולקדם. לכן אני עומד כאן ומציע שכולנו נצביע עבור הצעת החוק למען עתיד טוב יותר. כולנו נצביע גם יחד למען שלום הילדים בגיל הרך. תודה רבה. תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר, הרב מאיר פרוש, להציג את עמדת הממשלה בשם שר החינוך. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, על פי האמור בדברי ההסבר להצעת החוק, מטרת ההצעה היא לשפר את ההגנה על שלום הפעוטות ולסייע בניטור ובעקירת תופעת ההתעללות. לכן מוצעים כמה תיקונים בהצעה זו. חשוב להבהיר כי מאז עברה אחריות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות למשרד החינוך בינואר 2022, כסלו תשפ"ב בערך, משרד החינוך שם על סדר-יומו את מיגור מקרי האלימות כלפי פעוטות באמצעים שונים, הן מתחום הפדגוגיה והן באמצעות צפייה בצילומי המצלמות המותקנות במעונות היום, במקרה של חשש לאלימות כלפי הפעוטות והתקנת אמצעי ניטור עליהן. חוק המצלמות משקף את האיזון שנוצר בעת חקיקת החוק בין הצורך להגן על שלומם של הפעוטות השוהים במעון יום לפעוטות מפני פגיעה בהם באמצעות התקנת מצלמות ובין הפגיעה בפרטיותם של הפעוטות ושל כלל באי המעון. כוונתו המקורית של המחוקק הייתה לחשוף מקרי אלימות באמצעות הצבת מצלמות, כאשר מדובר על פעוטות רכים, שחלקם עוד לא מדברים. על כן, מתוך ניסיון למצוא איזון בין הערכים, התאפשרה הפגיעה המשמעותית בפרטיות הי��דים ובאי המעון. הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מהיום, כך נאמר פה, היום, 27 במרץ 2024, י"ז באדר ב' תשפ"ד. בהמשך לסיכום בין המציע, חבר הכנסת כץ השר מלכיאלי, הכול בסדר? בהמשך לסיכום בין המציע לשר החינוך, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעה בקריאה טרומית, בכפוף, חבר הכנסת כץ, שומע? חבר הכנסת כץ, הוא מדבר אליך. אני מקשיב. בכפוף להסכמת משרד החינוך להמשך הליכי החקיקה, ובכפוף לתיאום עם משרדי הבריאות, האוצר, הפנים והביטחון הלאומי בהמשך הליכי החקיקה, ובכפוף לכך שהצעת החוק תחול רק על מעונות יום לפעוטות בגילי לידה עד שלוש. על כן, סעיפים 1 3 ו-5 להצעת החוק יימחקו ולא יקודמו כעת, וכן בסעיפים 4 ו-6 יימחקו המילים "גן ילדים". מכיוון שלא ניתן לשנות את נוסח ההצעה לפני הקריאה הטרומית, שינויי הנוסח ייעשו מייד לאחר הקריאה הטרומית, בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך, כאשר המציע מתחייב לעמוד בסיכום עם שר החינוך. מסכים? מסכים, המציע? חבר הכנסת אופיר כץ, אתה מסכים? מסכים להתניה? כן. יש לו ברירה? לנוכח האמור, ומהנימוקים שצוינו ובכפוף להסכמת המציע, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. תודה. תודה, יש שני מתנגדים, אני מבין. חברת הכנסת מיכאלי. תודה, אדוני. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אם התכנסו לדבר על חסרות וחסרי ישע, אז אני רוצה להזכיר לכולנו 134 חטופות וחטופים, אזרחיות ואזרחים ישראלים, שנמצאים עכשיו בשבי חמאס, והם חסרות וחסרי ישע יותר מהם. אני רוצה להזכיר לכן ולכם את החובה המוסרית שלנו להחזיר אותם. לא לעשות הכול כדי, אלא להחזיר אותם. אנחנו נחשפנו כולנו אתמול לעדות הקשה והמצמררת כל כך והאמיצה כל כך של עמית סוסנה, שסיפרה על הפגיעה המינית וההתעללות והעינויים שהיא עצמה עברה בשבי מידי מחבלי חמאס. והסיבה שהיא החליטה להיחשף ולספר את הדברים הנוראיים האלה לניו יורק טיימס, היא רצתה שכולנו נהיה מודעות ומודעים למה שעוברים מי שנמצאות ונמצאים שם עכשיו. ואני אומרת לכם, משחקי ההאשמות האלה של בגלל מי לא מתקיימת העסקה, הם לא מעניינים. כן, חמאס אשמים, חמאס הם האויב. אני לא מצפה מהם לכלום, אבל אני מצפה מראש הממשלה שלי שלא ילך ויהרוס את הקשר המשמעותי ביותר של ישראל עם ארצות הברית, בין השאר כדי להביא את החטופות והחטופים האלה הביתה. כשאנחנו מעבירים פה חוק כל כך חשוב כדי להגן על חסרות וחסרי ישע, מה עם אלה שהפקרנו אותם, שבמשמרת שלכם נחטפו ועוברים את העינויים ואת הפגיעה המינית הזאת, יום-יום ולילה-לילה, כבר 173 יום? ולכן, חבריי, חברותיי חברות הכנסת, כשאתם תצביעו בעד, זכרו בבקשה את אלה שנמצאות ונמצאים בעזה, ואת זה שצריך פשוט להחזיר אותם עכשיו. תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי, מתנגד נוסף, בבקשה. תודה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, חברי אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, אני חייב להגיד גם לך, חבר הכנסת קלנר, תן רק הקשבה של דקה לחבר הכנסת אופיר כץ, שיבין למה אני באמת, על החוק הזה, אני קודם כול חייב לפרגן ולהגיד, מאז שנכנסת, לקחת על עצמך כדגל את כל הנושא של ילדים מגיל לידה עד גיל שלוש. גילוי נאות: אשתי מנהלת מעון. היא גם מדריכה חינוכית. אני יודע ומכיר את הנושא הזה, אני יודע עד כמה זה חשוב לך, וגם לי. אבל כשאתה מביא חוק כזה, וזה טוב שהוא הגיע וולונטרי, בהתחלה זה היה אמור להגיע בצורה אחרת, זה שונה, ודיברנו על זה רבות בעניין. אבל מה מכעיס אותי? כל פעם מגיע חוק לכנסת, ואז מביאים לך 300 התניות ובודקים איזה משרד צריך עוד לבנות כדי להעביר את החוק הזה גם במשרד הזה: חינוך, בריאות, עבודה, רווחה. השר לשירותי דת, גם אצלך צריכים לעבור מעונות היום? הוא לא איתנו. אבל אתה יודע, זה כאילו הילד הקטן הזה עוד לא נולד, ואתה כבר מעביר אותו את כל המשרדים. זה המשחקים שלכם. עכשיו, מה קורה? הוא מגיע, הוא נבחר לכנסת, אומרים לו: אתה רוצה להיות שר? הוא אומר: כבר עברתי בכל המשרדים האלה. זה מה שקורה בסופו של דבר. אני אומר דבר כזה: קודם כול, צריך לתת להם גם תמריץ, כמו שאמרת, וצריך לעמוד על זה. אבל הבעיה הגדולה, אולי זה המקום גם להגיד את זה, ונגעת בזה, כשאנחנו מדברים על המטפלות, מתי שומעים עליהן? שומעים על המטפלות רק כשקרה איזה מקרה, שמענו על מעודה וכל מיני שמות של מטפלות שבאו והתעללו, אז פתאום אנחנו שומעים על אותן מטפלות. אבל אני רוצה להגיד לכן, למטפלות, אתן עושות עבודה מדהימה למען הילדים שלנו, עבודה מסורה. אתן מטפלות מדהימות שבאמת מוסרות את הנפש. אתה יודע מה, אופיר? במה אנחנו צריכים לטפל? בשכר שלהן. השכר שלהן, אף אחד לא שומע. כמה שאנחנו צועקים, לא שומעים. הן בשכר הכי נמוך, אף אחד לא מתייחס אליהן. אז אנחנו מתייחסים לילדים, וזה נכון, וככה צריך להיות, וצריך לעשות הכול על מנת שהילדים האלה יחיו בבטחה, כמו שאתה עושה כל הזמן, אבל גם על המטפלות, גם להן צריך לתת את הדעת. לכן אני אומר, אם אתה אומר שתהיה אפשרות, גם בוועדה, לבדוק את העניין של התקצוב, אז אני מוכן להצביע בעד. אם אתה חושב שזה דבר שהוא נכון וראוי לעשות את זה, אז בבקשה, אני מוכן ונרתם. ויש עוד דבר אחד, קיצצו את, נאור, אתה צודק, עלו כבר שלושה חוקים ולא הזכירו את השם שלך, אז הינה, נאור שירי, אני מזכיר את השם שלך, שיהיה כתוב בפרוטוקול. נאור שירי, כל הכבוד, הזכרת לי, ואני עובד על מה שסיכמנו בשבוע שעבר, על החוק לרשות לגיל הרך, שהוא נמצא בהסכמים הקואליציוניים שלנו. אז אותם משרדים שאמורים להיות כאילו בפנים, כל המשרדים, שישבו לפני שהחוק מגיע אליהם, שכבר יסכימו לחוק הזה. אני רוצה להגיד לך, אופיר, לרון כץ כמובן וליוסף עטאונה, יישר כוח על החוק הזה. אני אמרתי, אופיר אמר לי, אני עליתי כדי להגיד שאני לא בעד החוק הזה. אופיר אומר שאפשר לשנות את זה. ביחד אני מוכן להיכנס ולעשות את השינוי הזה גם בנושא של התמריצים, אז אדרבה, אם זה יהיה בצורה הזאת, עד שאני אגיע למקום, יכול להיות שאני אשנה את דעתי. תודה רבה. תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק, טוב, רון כץ, להגיב, בבקשה. חברים, עליתי לפה כי בזמן שאנחנו עובדים פה, גיליתי שיש פה חברי כנסת שעובדים שעות נוספות בשביל לנסות להפיל את החוק של אונר"א. אז אני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת טיבי: למה אתה עושה את זה ולמה אתה חושב שהחוק הזה הוא חוק לא טוב? למה אתה עושה את זה? לא הבנתי. אני לא רוצה לענות לך. זה ארגון טרור. זה ארגון טרור שפעל נגד מדינת ישראל, שפעל נגד מדינת ישראל. יש הוכחות שמחבלי אונר"א נכנסו לשטח ישראל, חטפו, הרגו, מורים של אונר"א בבית שלהם הסתירו חטופים, ואתם עובדים שעות נוספות בשביל להפיל את החוק? איך יכול להיות שהבית הזה עובד נגד האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל? זו בושה גדולה לכל מי שנמצא פה ולוקח חלק בקרקס הזה. אונר"א הוא ארגון טרור. אונר"א הוא ארגון טרור שצריך לצאת מהחוק. אני לא מדמיין לעצמי אפילו מה חושבים ��זרחי מדינת ישראל שמכספי המיסים שלהם מממנים גם את אונר"א וגם את מי שיושב בבית הזה, שעוזר לאונר"א להישאר פה. כן כן כן, מספיק. כן, צריך להגיד את האמת בפנים. חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן. צריך להגיד את האמת בפנים. רגע. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, השפה הזו לא תהיה פה, לא יכול להיות, לא יכול להיות שזה יימשך פה אחרי 7 באוקטובר. לא תהיה פה. ואם את תתנהגי ככה, את תצאי החוצה. את לא תדבר בשפה הזו לחברי הכנסת. תומכי טרור, תומכי טרור, תומכי טרור. בושה. הבנת? לא תדברי לחברי הכנסת בשפה הזו. תקרא אותה לסדר. אני לא רוצה לחנך אותך. אני אומר שצורות ביטוי הללו לא יהיו פה, לא יהיו פה. כן, בבקשה. אחד הח"כים הכי פושעים בבית. אחד הח"כים הכי פושעים בבית הזה. הוא ח"כ פושע. מי זה? אתה ח"כ פושע. אחמד, אתה פה 30 שנה. בוא תעמוד פה, תגיד לי מה עשית בשביל הציבור שלך, לא בשביל הציבור שלי, בשביל הציבור שלך. מה עשית? לא שלי, לא שלי, שלך. זו בושה וחרפה, מה שקורה פה. אונר"א תצא מהחוק. אונר"א תצא מהחוק, לא משנה מה תעשה. תעשה מה שאתה רוצה, אונר"א תצא מהחוק. אנחנו לא נממן אותם. זה בושה וחרפה, כל הדילים האלה שקורים פה. תודה רבה.  תתפטר. חברת הכנסת גוטליב, בואי, תחזרי למקום. חברת הכנסת גוטליב, תחזרי למקום, בבקשה. חברת הכנסת גוטליב, אנא חזרי למקום. חברת הכנסת גוטליב, אנא חזרי למקום. חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון, החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג 2023, של חבר הכנסת אופיר כץ. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון, החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג 2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. 53 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון, החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג 2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. אנחנו נצביע גם על הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון, החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג 2023, של חבר הכנסת רון כץ. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון, החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג 2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. 43 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון, החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג 2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. אנחנו נצביע גם על הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון, החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ד 2023, של חבר הכנסת יוסף עטאונה. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון, החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ד 2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. 32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון, החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ד 2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור גם היא לוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.  חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג 2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בבקשה, גברתי. תודה רבה ליושב-ראש. חברים יקרים, מפנים אנשים מהבתים שלהם. זה לא פחות חשוב, אז אני מציעה באמת שתישארו ותשמעו ותצביעו על החוק החשוב הזה. חברת הכנסת בן ארי, אם אפשר, בווליום טיפה יותר נמוך. תודה. גם עופר כסיף ידוע כמי שסייע לשכונה, שכונת הארגזים, אם אני לא טועה, או אבו כביר. אבל חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם) הוא חוק היסטורי וחשוב מאין כמותו. מטרת החוק היא להבטיח את זכויותיהם של המועמדים לפינוי ממתחם כפר שלם, שנמצא בדרום תל אביב. במעמד זה אני רוצה להודות לחברי, יקירי, חבר הכנסת ושר המשפטים יריב לוין, שעמל כל כך קשה וכל כך הרבה זמן לשנות את הגורל שחרצו על אותם אנשים, אותם אנשים מסכנים שרוצים לפנות אותם מהבתים שלהם, שזה ממש כבשת הרש. ואני יודעת, יריב, כמה קשה עמלת וכמה עשית זאת. בניגוד לדעות רבות של אחרים, אמרת: אני הולך על זה עד הסוף. אין אדם רגיש יותר ממך. עם כל הקשיחות שרואים בך, לא מבינים עד כמה אתה רגיש, ועד כמה אכפת לך מתושבי כפר שלם. אני מצדיעה לך בשם תושבי כפר שלם ובשמי. אני רוצה להודות גם לשר השיכון והבינוי, השר יצחק גולדקנופ, וליד ימינו מוטי בבצ'יק. כמה טלפונים מוטי קיבל ממני, כמה הודעות. אבל אני מודה לו ואני מבקשת את סליחתו. כנ"ל לגבי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והיועץ הנאמן שלו, היועץ האכפתי, הנחוש באמת, עומר רחמים, תודה רבה גם לחבר הכנסת והשר לביטחון לאומי השר איתמר בן גביר, אני יודעת שהוא עבד קשה מאוד וגם שכנע את חברי הוועדה להצביע בעד החוק. תודה שסייעתם ונרתמתם להעברת החקיקה החשובה מאין כמותה הזו, כי זו חקיקה עם אמירה. בשם תושבי כפר שלם ובשמי אנחנו רוצים להודות לכם באופן אישי שאתם רואים אותם, שתושבי כפר שלם כבר לא שקופים. אני רוצה לספר לכם על אחת המשפחות שמועמדות, תקשיבו טוב-טוב, אחת מהמשפחות שמועמדות לפינוי, משפחתה של עדן ירושלמי בת ה-24, שחטופה ונמצאת כעת בשבי חמאס בעזה. עדן הייתה במסיבה ברעים יחד עם חברותיה. היא נסעה בכמה רכבים, שתי חברות שהיו איתה ברכב נרצחו. עדן הסתתרה מהמחבלים במשך ארבע שעות וחיכתה לחילוץ, ובמהלכן היא שוחחה עם שני, אחותה הגדולה, והספיקה לומר לה: שני, תפסו אותי. השיחה הזו הייתה השיחה האחרונה, והיא נותקה. עדן היא תושבת שכונת כפר שלם בתל אביב. משפחתה של עדן ותושבי כפר שלם, כמו יתר התושבים, נמצאים בחוסר ודאות בשל הידיעה שמחר הם יכולים להיות מפונים מהבית שלהם, מהמקום הבטוח ביותר שמעניק יציבות לאדם. אני רוצה שעדן תחזור ותדע שיש לה פתרון בכפר שלם, בעזרת השם. נעשו כמה ניסיונות של רשויות ממשלתיות ועירוניות לפנות את מתחם כפר שלם במשך חמישה עשורים מאז חקיקת חוק פינו-בינוי באזורי שיקום, על מנת לפנות אותם מתושביהם ולבנות במקומם שכונת מגורים חדשה. רבים מהתושבים המיועדים לפינוי המתחם גרים בו במשך עשרות שנים. מ-1948 גרו שם וגרים שם אנשים, הם וההורים שלהם, בעידוד, הם לא פלשו, הם לא בזזו, הם לא גנבו, שמו אותם שם, המדינה החליטה שהם יהיו שם, והם עברו לגור בבתים הללו, וזה בעידוד הממשלה. כאשר הממשלות הללו לא מוצאות פתרון במשך חמישה עשורים, זה המקום פה, במשכן הכנסת, לסייע להן. המשפחות הללו רואות בכפר שלם את הבית, והן הכו שם שורשים. משנות התשעים מתחם כפר שלם חווה מאות פינויים, והם היו מוצלחים. אך עם הזמן הואט התהליך של הפינוי, בין היתר בטענה כי הגורמים האמונים על הפינוי והשיקום של השכונה הפסיקו להציע פיצויים ראויים לתושבים, פשוט חשבו שהאנשים האלה יתאדו לבד. לאחרונה גם בוצעו כמה פינויים שבהם התושבים המפונים לא קיבלו הבטחה לפיצויים נאותים, וחלקם גם מצאו את עצמם בן לילה ללא קורת גג. הצעת החוק הזו נועדה להסדיר את הזכויות של התושבים לפיצויים תמורת פינוי הנכסים שמוחזקים בידיהם, ולפיכך אין לפנות תושבים ממתחם ללא הבטחת הזכויות שלהם. המסמך "ריכוז הקריטריונים לפינוי כפר שלם" משנת 1996 משמש כנוהל שמאפשר פינוי סדיר של התושבים הללו. בזכות המסמך הזה התקיימו כמה פינויים מוצלחים בשכונה. מסמך הקריטריונים מביא מסלולים: מסלול של בנה ביתך, מסלול של פיצוי שוק חופשי, כל מיני מסלולים טובים. אבל מה שמוצע זה לאפשר למי שזכאי לפיצויים לקבל זאת. מה שקורה לנו כרגע זה שהחוק הזה מתקן עוול חברתי לאותם אנשים. הרשויות שאמורות ליישם את ההחלטות האלה פשוט מנפנפות אותם. עיריית תל אביב ניצלה את ההחלטה של הביטול ופתחה בתביעות נגד תושבי כפר שלם. הצעת החוק הזו באה לבטל את ההחלטה המקוממת והשנויה במחלוקת, וקובעת שיש לבסס את הזכויות של תושבי כפר שלם בהתאם לקריטריונים של שנת 1996. אני מסיימת, אדוני היושב-ראש. יש חשיבות רבה, עליונה, והוא בא להבטיח את הזכויות שלהם. החוק הזה, שמבטיח את הזכויות של תושבי כפר שלם, שהם המתיישבים הראשונים, יביא לכך שהם יזכו לאחר 75 שנים, מאז קום המדינה, למקום ראוי למגורים, וכך הם יוכלו להגיע למנוחה ולנחלה. אני אשמח מאוד אם כל באי המשכן הזה יצביעו בעד, כדי שנוכל לתקן את העוול הזה שנגרם להם. רק לסבר את האוזן במספר של המשפחות: פונו 350 משפחות בשנות התשעים, נשארו 700 משפחות במתחם כפר שלם. נשלחו מאות תביעות לפינוי ולסילוק, לגירוש, אתם יוצאים מהיום עד מחר, ומהן 20 צווים היום, בחודשיים האחרונים. תצילו את המשפחות האלה, תצילו אותן מגירוש. זה לא רק פינוי, זה גירוש. תודה רבה. אכן הצעת חוק חברתית חשובה מאוד. אני מזמין את כבוד השר, הרב מאיר פרוש, להשיב על הצעת החוק ולהציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תשובתי על הצעת החוק של חברת הכנסת שטרית מובאת כאן כפי שנמסר לי ברגע זה על ידי הרב גולדקנופ, שר הבינוי והשיכון, והתשובה היא כדלהלן: הצעת החוק שבנדון עוסקת במתן פיצוי לתושבי כפר שלם בגין פינויים מהמקרקעין, ומעמידה לרשותם כמה מסלולי פיצוי אפשריים. הממשלה תומכת באופן עקרוני בהצעת חוק שתביא לפינוי ולפיצוי הוגן, חברת הכנסת שטרית, את לא רוצה לשמוע את התשובה? לא, הודיעו לי שמצביעים. אני שמחה לשמוע. הממשלה תומכת באופן עקרוני בהצעת חוק שתביא לפינוי ולפיצוי הוגן למתיישבי כפר שלם כולם. עם זאת, ישנן כמה הסתייגויות מהותיות מהצעת החוק אשר יצריכו התייחסות ותיקון בהמשך הליך החקיקה. ראשית, הצעת החוק מגדילה באופן משמעותי ומלאכותי את היקף הזכאות לפיצוי על ידי כך שהיא מאפשרת לפצות צאצאים של המתיישבים המקוריים, בני משפחה נלווים, באותו אופן כמו המתיישבים המקוריים, ראש משפחה, אך ללא כל מגבלת זמן בנוגע למועד התיישבותם בכפר שלם. יש לכך משמעות כספית מרחיקת לכת, ופגיעה אפשרית במפונים שפונו במסגרת הסדרים קודמים, שבהם לא הונהג פיצוי דומה. שנית, נוסף להענקת פיצוי בהתאם לאחד המסלולים, זכויות בקרקע ופיצוי כספי מסלולי פינוי בנה ביתך, או פיצוי כספי לצורך רכישת דירה במקום הנכס שפונה, מוסיפה ההצעה סכום פיצוי נוסף בשווי של 2% מגובה הפיצוי בגין כל שנת ותק. גם כאן מדובר ברכיב פיצוי נוסף המהווה כפל פיצוי שאינו נזכר בהסדרים קודמים ואף לא בהסדר שנקבע בעבר בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל בעניין כפר שלם ואושר על ידי שר האוצר. שלישית, בניגוד להסדרי עבר, ההצעה קובעת כי הזכות למתן פיצוי ניתנת להעברה בירושה. הקביעה מאפשרת את הרחבת מספר הזכאים באופן משמעותי ואף מעניקה את זכות הפיצויים באופן רטרואקטיבי גם לזכאים אשר פונו מהכפר בעבר, ובכלל אלו זכאים שעניינם הוכרע בבית המשפט. רביעית, הצעת החוק אינה פועלת בהתאם לעקרון המשק הכספי הסגור, באופן שמקורות המימון שלה אינם ברורים. עקרון המשק הכספי הסגור היווה בסיס לכלל ההצעות וההחלטות שהתקבלו בהסדרים דומים בעניין כפר שלם במועצת מקרקעי ישראל בעבר. חמישית, ההצעה איננה כוללת הסדרי אכיפה מספיקים אשר יבטיחו את פינוי המתחם תוך פרק זמן מוגדר, וזאת במטרה להבטיח פיתוח והתחדשות של המתחם, ואף יוצרת תמריץ שלילי להתפנות, שווי הפיצוי הנגזר משווי דירה, אשר עולה עם הזמן. לאור האמור, איפה היא? חברת הכנסת. הינה, היא פה. היא שומעת אותך. אני פה. השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: לאור האמור, הממשלה תומכת באופן עקרוני בהצעת החוק, בכפוף להסתייגויות הנ"ל ובכפוף להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה שהתקבלה הבוקר, שלפיה המשך קידום ההצעה יהיה בהסכמת משרד הבינוי והשיכון, משרד המשפטים ומשרד התחבורה. תודה רבה לך. מקובל? תודה רבה לך אדוני השר, ועדת, חקיקה. להצעת החוק הזו התנגד חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אני מזמין אותו להציג את התנגדותו לחוק. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בעד שיקום יישובים אבל נגד הריסה, ומה שמתרחש עכשיו בנגב זה אסון. ואני מזהיר: לא ייתכן שהרשויות הורסות עכשיו בוואדי אל-ח'ליל אצל משפחת אבו עסא ללא מתן פתרון. עכשיו הורסים בסיטונות בנגב, וזה הקו שמוביל אותו בן גביר. למרות הפניות שלנו והדרישות שלנו מאז שנכנסנו לכנסת, להפסיק את ההריסות ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים, אף אחד לא שומע. על השולחן של שר הפנים מונחת התוכנית של שכונת אלמטלה ליד תל שבע, ושתי המועצות הגיעו להבנות, בין בני שמעון לתל שבע, על מנת שהתושבים יעברו לשם. אבל אף אחד לא שומע. אף אחד לא רוצה להקשיב לאנשים. העיקר שבן גביר מגיע לנגב ורוצה להרוס. דרשנו, ואנחנו ממשיכים לדרוש, להפסיק את ההריסות, לשוחח עם האנשים. לא צריך להרוס עכשיו. אסור להרוס. צריך להכיר בכפרים. מי אמר שצריך להקשיב לבן גביר? למה לא מקשיבים לאנשים? למה לא שומעים להם, לקול של האנשים בנגב? למה להרוס את ואדי אל-ח'ליל ולא להכיר בשכונת אלמטלה? מי מונע את זה? למה מנסים כל הזמן למנוע מיישובים ערביים להתפתח? על מנת להעביר את כביש 6, רוצים להעביר את משפחת אבו עסא ליישוב אום בטין, והם דורשים לעבור לשכונה אלמטלה ליד תל שבע. זו הדרישה של האנשים. הממשלה צריכה לחשוב איך לתת לאנשים פתרונות, לא להרוס. מנותקים. איפה יש ממשלה כזאת שבכלל לא מתייחסת לאנשים בנגב? כמו שאנשים מביעים סולידריות עם כלל אזרחי המדינה ומשרתים בכל המקומות, במוסדות, בבתי חולים וכו' המדינה הורסת להם עכשיו? צריך להפסיק את המדיניות המפלה הזאת, המדיניות הגזענית. צריך לחשוב אחרת כלפי החברה הערבית בנגב. תודה. תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג 2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג 2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. להלן תוצאות ההצבעה: 26 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג 2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. תכניסי את חבר הכנסת אופיר כץ ואת חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בעד כפר שלם.  נעבור לנושא הבא, הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון, תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות), התשפ"ג 2023, של חבר הכנסת שלום דנינו. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו לדוכן להציג את החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון, תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות). הצעת החוק נועדה להחיל תקופת צינון על רגולטורים פיננסיים שמבקשים לקבל תפקידים בכירים בגופים שעליהם פיקחו. הצעת החוק נועדה לקבוע תקופת צינון של שלוש עד חמש שנים במעבר רגולטורים בכירים, מה שמכונה "תופעת השבי הרגולטורי", "הדלת המסתובבת". ארבע הרשויות הן בנק ישראל, רשות התחרות, הרשות לניירות ערך ורשות שוק ההון. הצעת החוק קובעת בנוסף כי ועדת ההיתרים שבסמכותה לקצר או לבטל תקופת צינון תוגבל בסמכותה במקרים אלה, ולא תוכל לאשר קיצור צינון לפחות משלוש שנים במקרים שייקבע כי ישנה הצדקה לכך. החוק המוצג מקבל רוח גבית גם מוועדת החקירה שהוקמה בכנסת העשרים והגישה את מסקנותיה באפריל 2019 תחת הכותרת "הסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים" ועדת חקירה? ועדת בדיקה. לא, לא, זו הייתה ועדת חקירה. אגב, אני אסיים ואני אגיד כמה מילים על זה.  שבראשה עמד יושב-ראש ועדת הכלכלה לשעבר חבר הכנסת איתן כבל. זאת הזדמנות להגיד לו תודה על העבודה הגדולה שהוא עשה. במסגרת הוועדה נקבע במפורש כי הרגולטורים התגלו כשבויים בידי הגופים שעליהם הם אמורים לפקח. זאת באמת הייתה פרקטיקה יוצאת דופן שהכנסת בנתה. היא הסמיכה ועדה חיצונית עם שני פרופסורים לכלכלה וחוקר מ-433 שהציגו בנושא של לווים גדולים. הם לא היו יכולים להתחמק גם מלדון בסוגיה הזאת של הצינון. אני לא ידעתי על העבודה הגדולה הזאת שהכנסת עשתה. אגב, היו שותפים בוועדה הזאת סמוטריץ', שר האוצר היום, ושר החינוך היום יואב קיש, גם הם היו שותפים לוועדה הזאת, וזה באמת חיזק אצלי את הצורך בעניין הזה. משרת עובד ציבור מחייבת שמירה מפני ניגוד עניינים, ובפרט כאשר עסקינן בעובד ציבור ברשויות הפיקוח על גופים פיננסיים. מטרת תקופת הצינון לאחר סיום עבודתו של עובד ברשות הפיקוח על גופים פיננסיים היא לנטרל את החשש כי העובד ינצל את מעמדו וסמכויותיו על מנת להיטיב עם מקום העבודה הפוטנציאלי הבא שלו. כך יוסרו החששות מפני פגיעה באמון הציבור במינהל הציבורי בישראל. כאמור, עובדים בכירים ברשות פיקוח על גופים פיננסיים מצאו עצמם מועסקים במשרות בכירות ומתגמלות סמוך לאחר תום כהונתם. מצב זה מייצר את "בעיית הנציג", העלולה להשפיע, חלילה, על שיקול הדעת בקבלת ההחלטות עד כדי נטייה לשרת את המפוקחים. כשבכירי הבנקים הופכים למפקחים ללא תקופת צינון ראויה, כמו היום, של שלושה חודשים, מדובר במצב בלתי סביר, ויש לקיים את האיזון הראוי. זו תכלית הצעת החוק, שבאה לתקן, ולשמר כוח אדם איכותי במערכת הציבורית. כך, יש לאזן בין החובה לכבד את חופש העיסוק והיתרונות הגלומים במינוי גורמי מקצוע בעלי מומחיות רלוונטית לבין החסרונות של מעבר כזה, שמתבטאים בכך שהרגולטורים נותנים יותר משקל לאינטרס של המפוקחים. התיקון יגביר את אמון הציבור והשקיפות בפעילותם הכל-כך חשובה של הגופים הפיננסיים. אני מבקש להודות לשר המשפטים יריב לוין, יושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה. אני מניח שהיו התנגדויות רבות, והיה צורך בשיקול דעת ובאומץ לאשר לנו את הצעת החוק. תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים יריב לוין להשיב על הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. קיבלת הרבה פרגונים היום, השר לוין. זה ביושר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת שלום דנינו. אתה יודע, תמיד כשחבר כנסת מביא הצעת חוק שעוברת בקריאה טרומית ועולה למסלול כדי להסתיים, זו סיבה לברך. אבל אני חושב שאתה ראוי בהחלט להערכה משום שגם ההצעה הזאת, כמו גם הצעות לא מעטות אחרות שהבאת, עוסקות דווקא בנושאים שלא נמצאים במרכז תשומת הלב הציבורית, ושמפאת המורכבות שלהם אפילו לא תמיד כולם באמת יורדים לעומק ומבינים את המשמעות שלהם, והם בדרך כלל גם נושאים שמחייבים הרבה מאוד עבודה והרבה מאוד התרוצצות בין המשרדים השונים כדי לנסות ולגבש את ההסכמות ואת התמיכה בהם, ועם זאת, מסדירים נושאים שהם חשובים מאוד ושראוי לטפל בהם. על העניין הזה בהחלט תבוא עליך ברכה. אני חושב שהצעת החוק הזו היא דוגמה מצוינת לעבודה פרלמנטרית אמיתית של דבר שכנראה מכיוון הממשלה, בגלל העומס והדברים הדחופים שנמצאים, לא היו מגיעים לטפל בו, וכן ראוי לטפל בו וראוי להקדיש לו תשומת לב. חבר הכנסת דנינו הציג בגדול את הצעת החוק. אני לא רואה צורך לחזור על הדברים. אני חושב שההיגיון שבו ייקבע הסדר צינון על בעלי תפקידים רגולטוריים שיש להם נגיעה ישירה לגופים שונים, בעיקר עסקיים גדולים במשק, ולייצר איזושהי חציצה והפרדה, לפחות מבחינת פרק הזמן שבו הם לא יכולים לעשות מעבר מהמקום שבו הם נמצאים כמפקחים אל הגופים המפוקחים, נדמה לי שההיגיון בעניין הזה לא טעון הרבה מדי הסבר. הוא ברור לחלוטין. ההצעה הזו טעונה בהחלט איזשהו דיוק, בעיקר בנושא פרק הזמן. נשמעו הרבה עמדות גם בדיונים של ועדת שרים לענייני חקיקה, ולטעמי, בצדק, שפרק זמן של חמש שנים הוא מאוד ארוך. הוא גם חורג ממה שבדרך כלל נעשה בעולמות הצינון. אני חושב שבעניין הזה גם חבר הכנסת דנינו הסכים שפרק הזמן יהיה קצר יותר. אני חושב שההצעה הזאת גם בהחלט מבטאת תהליך נכון. הייתה כאן ועדת חקירה פרלמנטרית שישבה על המדוכה הזו, כפי שציינת, בצורה מאוד יסודית ורצינית, ובוודאי נכון שהמסקנות שלה לא יישארו בגדר ניירות, אלא באמת נפעל כדי לממש אותן בפועל. ההצעה הזו אכן נסמכת על ההמלצות והמסקנות שגיבשה אותה ועדה אחרי עבודה רצינית ומעמיקה שהיא עשתה. לכן אני חושב שגם מבחינת שמירה על היבטי טוהר המידות, גם מבחינת חיזוק אמון הציבור במערכת הציבורית, וגם, אני חושב, מבחינת הרצון שלנו שמי שעוסק בפיקוח באמת יפקח ולא יעסוק בכל מיני שיקולים של מה יהיה חודשים ספורים אחרי שיסיים את תפקידו, נדמה לי שהדבר הזה מוצדק. התיקון הזה הוא חשוב והוא נכון. שוב, צריך לדייק אותו מבחינת הזמנים, כדי שלא נימצא במצב שאנחנו פוגעים שלא לצורך בזכויותיהם של אותם אנשים, שבסוף עושים את עבודת הפיקוח ותורמים לשירות הציבורי, ואנחנו רוצים להביא לשירות הציבורי את הטובים ביותר ולדאוג שאחר כך גם תהיה פתוחה בפניהם האפשרות לחזור או לעבור למגזר הפרטי ולעסוק בתחומי ההתמחות והידע שלהם. לפיכך, בשורה התחתונה, הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהליכי החקיקה בהמשך יקודמו בהסכמת משרד המשפטים, בתיאום עם משרד האוצר, משרד הכלכלה ונציבות שירות המדינה, וכאמור, בכפוף לכך שתקופת הצינון תהיה בסופו של עניין קצרה יותר מחמש שנים. אני כמובן אמשיך לעמוד לרשותך כדי שנתגבר גם על בעיות, אם תהיינה, בהמשך הדרך, ונוכל להשלים את החקיקה החשובה הזו. תודה רבה. תודה רבה לשר המשפטים. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון, תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות), התשפ"ג 2023. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון, תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות), התשפ"ג 2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. להלן תוצאות ההצבעה: 17 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון, תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות), התשפ"ג 2023, עברה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדה, כלכלה. ההמלצה המשפטית היא העבודה והרווחה. כלכלה? כלכלה. אז בוא, נעביר את זה לוועדת הכנסת שתקבע איזו ועדה. חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא, הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון, פנייה מוקדמת), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל להציג את החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. על זה היה דיון אז בוועדת חוקה, נכון? הצעה חברתית ומעולה שעוזרת לעסקים הבינוניים. אדוני היושב-ראש, אדוני השר יריב לוין, חבריי חברי הכנסת, לפני למעלה מ-17 שנה נחקק חוק תובענות ייצוגיות. מטרת-העל של החוק הייתה להגן על האזרח הקטן, הפשוט, מפני תאגידי הענק, זה שלא יכול להתמודד מול חברות ענק בכל מיני עוולות צרכניות שנעשות על ידן. אבל מה קורה, חבריי חברי הכנסת, כאשר המגן הופך לחרב? אילו היו יכולים חברי הכנסת של אז, לפני 17 שנה, להרכיב משקפיים ולצפות בעתיד, הם בוודאי היו רואים את מה שנהיה מהחוק הזה וכמה סבל הוא גורם. איש לא העלה אז בדעתו שהנזק יהיה יותר גדול מהתועלת, חקיקה רשלנית שיוצרת תמריצים מעוותים. לא רק שהחוק לא השיג את המטרות שלו, אלא לצערנו נעשה בו שימוש ציני נגד יזמים שמבקשים להביא פרנסה לביתם. רובם המכריע של הנסחטים הם בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שאין מקום לתבוע אותם בתביעה ייצוגית. ברוב העסקים הללו מספר הלקוחות בחודש קטן מ-1,000, כך שאין פגיעה בציבור רחב, וכל תביעה נגדם מנוגדת למטרות החוק. בחודשים האחרונים נחשפתי, אני ולשכתי, למאות סיפורים על בעלי עסקים שנסחטים באמצעות חוק תובענות ייצוגיות על ידי עורכי דין נכלוליים שפועלים בצורה בריונית, ובחלק גדול מהמקרים ממש מזייפים תצהירים וממציאים עובדות, רק כדי לתבוע באמצעותם מיליוני שקלים במטרה לסחוט כספים מבעלי עסקים. רגע, אתה מדבר גם על עמותות, כן? לא רק על עסקים. עסקים קטנים ובינוניים. גם בעלי עמותות. גם עמותות. כך קורה לאבי, בעל מסעדה ממרכז הארץ, שיום אחד בבוקר הוא מקבל תביעה בסך 2.5 מיליון שקלים, כאשר קיימת לו הנגשה במקום שהוא נמצא, אב�� באתר האינטרנט חסרה שורה אחת טכנית של הצהרת נגישות. דבר שיכול להסתיים בפנייה מוקדמת או במקסימום קנס של 500 שקלים, פתאום הופך למסע הישרדות של אדם ומשפחתו. ואם זה לא מספיק, אז מופיעה לו באותו רגע גם הערה בבנק ישראל שגורמת לו כתם, פוגעת במסגרת האשראי שלו. בעל עסק קטן כזה שמקבל תביעה כזאת, השמיים נופלים. עורך דין מסביון הגיש עשרות תביעות על הנגשה באינטרנט כנגד מתווכים בסכומים של עשרות מיליוני שקלים. בכל כתבי התביעה אותן טענות על אותה גברת שמבקשת לעבור משדרות למרכז הארץ, שהיא מאוד נפגעה, כביכול, כן? במירכאות, ממה? שהיא לא יכלה לאתר את חברת התיווך, ובתביעה רשום שהנזק שנגרם לה הוא עצום. אבל בבדיקה רואים שהגברת הזאת בכלל לא מחפשת לעבור דירה, היא לא יצרה שום קשר עם שום משרדי תיווך, ואם זה לא מספיק, היא גם לא מכירה בכלל את עורך הדין שמייצג אותה. עורך דין מטמרה הגיש, תשמעו טוב, 2,426 תביעות ייצוגיות, 2,426 תביעות בהיקף מצטבר של 5 מיליארד שקלים. עורך דין מחיפה הגיש 788 תביעות ייצוגיות בסכום מצטבר של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל. עורכת דין מקריית אונו עורכת הסכמים מול נכים שבהם היא למעשה משלמת להם תשלום חודשי על תעודת הנכות שיש להם במטרה להגיש תביעות ייצוגיות שבאמצעותן היא סוחטת בעלי עסקים. היא לבד הגישה ביחד עם איש הקש למעלה מ-110 תובענות ייצוגיות בסכום מצטבר של למעלה מ-100 מיליון שקלים, כמה מהתביעות האלה, כאשר מחציתן הוגשו בחודש אחד, בחודש מאי 2023 הוגשו למעלה מ-55 תביעות על בעלי עסקים. חבר הכנסת, כמה זכו בפועל בתביעות האלה? לצערנו, רובן נסגרות בין 50,000 שקל ל-100,000 שקל, בפשרות מחוץ לכותלי בית המשפט. וואו. אותו איש קש, מסתבר שבכלל לא ראה, לא ביקר בעסקים האלה שנתבעו, לא ביקש לרכוש מהם שום דבר, אלא פשוט אחד שימש את השני לעשיית כסף קל. לא יעלה על הדעת שחוק שאמור להגן על הציבור הופך לחרב שבאמצעותה מאיימים, ואף סוחטים כספים מבעלי עסקים. קבוצה קטנה ומאורגנת היטב של עשרות עורכי דין שרלטנים, שמוציאים שם רע למקצוע עריכת הדין, פועלים כקרטל וסוחרים בחייהם של אנשים תמימים, יזמים שתורמים לחברה יותר מכולם, וחלק גדול מהם בימים אלו כעת כשאנחנו מדברים פה נמצאים במילואים, נלחמים בחזית על המדינה, ולצערנו, הם גם צריכים להתמודד עם אויבים מבית. כל התביעות האלה נוחתות על בעלי העסק בלי התראה מוקדמת ובלי הזדמנות לתקן. בעלת עסק במרכז הארץ נתבעה על גודל האותיות בכניסה לחנות ב-3 מיליון שקלים, בעל מכולת נתבע כביכול על הטעיית צרכנים בגלל מבצע של שלוש פלוס אחת, ועורכת הדין טוענת שלא מדובר בשלוש פלוס אחת אלא באריזה של ארבע יחידות. ויש עוד ועוד ועוד תביעות. למשל, אם אתם מאריכים את המבצע מעבר ל-35 יום תחטפו תביעה ייצוגית במיליונים, לא ציינתם מחיר ישן ליד מחיר מבצע? תחטפו תביעה. בעלי העסקים לא יכולים להתמודד אף פעם עם 100% של דרישות החוק, וכך קורה שהם נתבעים במיליוני שקלים על הפרות אזוטריות, שצריכות להסתיים מקסימום בקנס קטן, במקרה הגרוע. ראיתי את הדברים והראיות שהוצגו בפניי, ושאלתי את עצמי: האוכל להסתכל במראה אם לא אקדיש את זמני כדי לסייע לאנשים הנהדרים שבונים כלכלית את המדינה הזאת, ופשוט רק רוצים להצליח להתפרנס בכבוד ובשקט בלי שיסחטו אותם? עורכי הדין שנתפסים בטעויות קטנות של בעלי העסקים שבתום לב לא עמדו בדרישות הנגישות מגישים עשרות אלפי תביעות סרק בסכום מצטבר של מיליארדי שקלים. קבוצה קטנה של עורכי דין ערלי לב, חסרי רחמים, שעשו מחוק תובענות ייצוגיות קרדום לחפור בו, הביאו לכך שבמקום להגן על צרכנים מפני עוולות צרכניות, החוק משמש להם מקור פרנסה על גבם של בעלי העסקים הקטנים שגם ככה מתקשים לשרוד. כדי לתקן את המעוות הקיים בחוק נדרשים תיקוני חקיקה רבים. את הראשון שבהם אני שמח להביא כאן היום. יש עוד לעשות, עוד דברים, החובה לפנות בפנייה מוקדמת לבעלי העסק, לאפשר זמן סביר לתיקון ההפרה חלף הגשת תביעה ייצוגית. התיקון הזה הוא קטן, אך הוא פתיח לעוד תיקוני חקיקה רבים, כמו חובת תום לב של עורכי דין בתביעות ייצוגיות, הגבלת מספר התביעות שיכול עורך דין להגיש, פיצוי לאוכלוסייה שנפגעה באמת ולא פיצוי לעורכי הדין. בהזדמנות זו אני רוצה להודות למאות בעלי העסקים, שחלקם ממש ברגעים אלה נלחמים בחזית. אתם לא לבד. לא ניתן שיראו בכם פרה חולבת להוצאת כספים במרמה. אני רוצה מעל במה זו להודות, לא פעם ראשונה שהודו פה היום, אבל אני גם רוצה להוסיף ולהודות, לשר המשפטים, ידידי יריב לוין, על החשיבות העליונה שאתה רואה בהצעת החוק הזאת, ושתמכת בשתי ידיך להביא את הצורך בשינוי בהצעת החוק הזאת, לסגן השר לשעבר אביר קארה, שלמרות שכרגע הוא לא חבר כנסת, הוא פועל ללא לאות למען הציבור, למען חיילי צה"ל, לא משנה באיזה מקום הוא נמצא. הוא העלה את הנושא הזה על סדר-היום הציבורי, והוא זה שמלווה ופותר הרבה פעמים בעיות של אותם בעלי עסקים שנפגעים מעורכי דין חסרי רחמים, ועל כך תודתי. אני רוצה להודות גם למר דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שרואה איתנו עין בעין את הצורך הדחוף בתיקון החוק, וביחד נדאג ונוודא שלא תהיה פגיעה באנשים עם מוגבלויות, לעורך הדין יהודה גוטמן, שעמל רבות על הצעת החוק עוד לפני כמה שנים, וגם כעת היה שותף בהכנת ההצעה. כמו כן, אני רוצה להודות לחבר הכנסת ידידי יוני מישרקי, גם מיוזמי החוק. כמו כן, אני רוצה להודות ליועץ החקיקה שלי, חננאל שאול, על שעמל רבות בכישרון רב לניסוח ולקידום הצעת החוק הזאת ולהבאתה להצבעה היום בקריאה הטרומית, ולאחרון, יושב-ראש התנועה שלנו הרב אריה דרעי, שנותן גיבוי ותמיכה לאורך כל הדרך, כדי שנוכל סוף-סוף לתקן את העוול העצום נגד בעלי העסקים הקטנים. תנועת ש"ס, שאני שמח וגאה להיות חבר בתנועה הזאת, חרתה על דגלה בין היתר להילחם למען החלשים ביותר בחברה הישראלית. הבטחנו ואנו מקיימים. תודה רבה. תודה רבה. אני מזמין את השר יריב לוין להשיב על ההצעה. עשר דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להודות לחבר הכנסת אברהם בצלאל על הצעת חוק חשובה מאוד, שמטפלת באמת בנושא כואב, ועל סבלנות ואורך רוח במשא ומתן קשה, כדי לצלוח לפחות את השלב הזה סוף-סוף בהצלחה. אני בטוח שהנושא הזה, אנחנו כולנו באמת רתומים כדי להביא לפתרונו. צריך לומר שבתחושה הראשונית זאת הצעה שמעוררת אי-נוחות, כי בסוף ההיגיון של חוק תובענות ייצוגיות, והציג אותו היטב כאן חבר הכנסת בצלאל קודם, הוא היגיון ברור והוא מוצדק, והמכשיר הזה הוא מכשיר חיוני. אבל לצערי הרב, מתברר שגם דברים טובים, יש כאלה שמנצלים אותם לרעה. המצב הזה הפך למציאות שבה דווקא בעלי העסקים הקטנים נרמסים תחת העניין הזה, בשעה שהם באמת בתום לב, ולא מתוך איזו כוונה רעה, הרבה פעמים מחוסר ידיעה ומהיעדר ליווי מקצועי מתאים בשלבי הקמת העסק או אתר אינטרנט או כל דבר אחר, לא עשו דברים שבאופן אמיתי גם אין להם מניעה לעשות אותם. אלא שמלבד התיקון שלהם, כאשר מפנים את תשומת ליבם, לצד זה באה תביעה בסכומים אדירים. ההתמודדות איתה היא מאוד מאוד קשה, והתוצאה הרבה פעמים היא פשוט קריסה של אותם עסקים באופן שאין לו שום הצדקה. כל הסוגיה הזאת והיבטים נוספים שנוגעים לתובענות הייצוגיות אכן נבחנו לעומק במסגרת דוח של הצוות הבין-משרדי לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו 2006. הדוח הזה, שפורסם בחודש אפריל 2023, כלל שורה של המלצות אני לא איכנס אליהן כרגע, מה עם הצעת החוק הממשלתית בעניין?  ובעקבותיהן מגובשת בהובלתה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד כרמית יוליס, זאת הזדמנות להודות לה מעומק הלב על מסירות עצומה בטיפול בנושא הזה, מגובשת הצעת חוק ממשלתית שהיא לא רק גדולה בהיקפה אלא היא גם מאוד מאוד מדויקת, כי צריך גם לא להרוג את הכלי החשוב הזה למקרים שצריך אותו. צריך למצוא פה באמת איזונים עדינים ומורכבים, והעבודה הזאת נעשית באופן אינטנסיבי כבר כמה חודשים. אני מקווה שבקרוב נוכל באמת להביא את הצעת החוק הזאת לקריאה הראשונה. אני מודה בעניין הזה גם לעו"ד יוליס, שבאמת היה לי חשוב לאפשר לה לבצע את העבודה שלה בדרך המקצועית כפי שהיא מבינה ורואה אותה, שהסכימה והשתכנעה בעובדה שנכון שאנחנו נביא כאן את ההצעה הטרומית ונאפשר למהלך הזה לצאת לדרך. על כן, הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה הטרומית, וכפי שסיכמנו ההצעה כמובן תקודם לאחר מכן צמוד להצעה הממשלתית. אני מבחינתי אעשה כל מאמץ שהיא תבוא כמה שיותר מהר, מייד לאחר הפגרה. ההצעה תקודם בתיאום עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אני מוכרח לומר שגם הם בהחלט מסייעים לנו בעניין הזה בגישה פרקטית ובהתייחסות מאוד עניינית, וכמובן, גם עושים את תפקידם החשוב בלשמור על הזכויות של אנשים עם מוגבלות דבר שעומד לנגד עינינו, ובוודאי אסור בשום אופן שנעשה משהו שיפגע בנושא החשוב הזה ובציבור היקר הזה. ההצעה הפרטית תתוקן כך, יש כאן כל מיני התניות נקודתיות, ואני רק אקריא אותן בקצרה, למרות שאני חושב שבסוף אנחנו נידרש לעבודה מעמיקה הרבה יותר בוועדה כשהנושא ידון בהמשך הליכי החקיקה. כרגע לפחות, ההתניות הן שההצעה הפרטית תתוקן כך שהחובה על הודעה מוקדמת בטרם הגשת תובענה ייצוגית תתייחס רק לעסקים פרטיים קטנים שאינם חברה ציבורית. ההיגיון הוא ברור. עסק שקיבל הודעה מוקדמת כאמור יידרש לתקן את הליקוי בתוך תקופה של 45 ימים ולשלם גמול, פיצוי ושכר טרחה, אבל שוב, בהיקפים מופחתים והגיוניים. אי-עמידה בתנאים האלה, רק היא תאפשר מעבר לתהליך של תובענה ייצוגית, קרי, מי שיתמיד בהפרה ולא יבצע תיקון שאפשר בסך הכול לבצע אותו ללא קושי, נדמה לי שאז יש היגיון בלהסיר ממנו את ההגנה שחבר הכנסת בצלאל, ובצדק, מנסה ונותן לו במסגרת הצעת החוק הזאת. לכן אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, על בסיס ההתניות כפי שהקראתי קודם. תודה רבה. תודה רבה לכבוד השר. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון, פנייה מוקדמת), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון, פנייה מוקדמת), התשפ"ד 2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. להלן תוצאות ההצבעה: 17 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון, פנייה מוקדמת), התשפ"ד 2024, אושרה בקריאה ט��ומית ותעבור לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט.  נעבור לנושא הבא, הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון, חובת מענה הולם) התשפ"ג 2023, של חבר הכנסת ישראל אייכלר. אני מזמין את הרב ישראל אייכלר להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך. אז זה יעבור לוועדת הכנסת. נעביר את הצעת החוק לוועדת הכנסת. הוא רוצה ועדת העבודה והרווחה והוא רוצה חוקה ומשפט. טוב. לא, זה הנמקה מהמקום, הנמקה מהמקום, אז זה שלוש דקות. בוא מהר, משה. דקה? דקה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כדי לחסוך זמן מהמליאה, ביקשו ממני לעשות הנמקה מהמקום, למרות שהנושא מספיק חשוב, אבל אני אדבר טלגרפית. יש מגמה בשנים האחרונות לתת שירותי ממשלה ומסחר באופן מקוון ודיגיטלי, וזאת מתוך רצון שהדבר יוביל לשיפור השירות, וזה דבר מבורך. אבל המעבר עלול לגרום לפגיעה קשה באוכלוסיות הממעטות להשתמש באמצעים דיגיטליים, ובהן קשישים ובעלי מוגבלויות. עקב הקשיים האלה יש תזכיר חוק, כבר מזמן, כמה שנים, שחייבים לעגן בחקיקה את חובת מתן מענה הולם לאוכלוסייה שעלולה להתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים, בהתאם להמלצות היועץ המשפטי, אולם עם מיזוג החוק עם חוק דיוור דיגיטלי, הוסר החוק מהסעיף האמור, ולכן נשארו האנשים האלה בלי שירות דיגיטלי, שהוא בטלפון. אם כן, מוצע לקבוע בחוק את חובת מתן מענה הולם לאוכלוסייה שעלולה להתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולנוסח שהוצע על ידי משרד המשפטים. ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים לפתור את הבעיה הקיימת בשימוש של גופים רבים במסרונים לשם העברת מסרים לאזרחים בזמן שאזרחים רבים מחזיקים במכשיר טלפון נייד שאינו מקבל מסרונים, כדי שגם הם יוכלו להשתמש בהם. כמו כן מוצע לעגן בחקיקה חובת שליחת מסרונים קוליים למי שאינו מקבל מסרונים כתובים, וכן למי שמתקשה בקריאה. כמו כן גופים רבים שולחים הודעות נחוצות בדואר אלקטרוני, אבל המסר עצמו אינו מופיע בהודעה אלא יש קישור שמפנה למסר, ואין לו אפשרות להגיע לקישור, ויש לו דואר אלקטרוני בלבד, וכן יש אוכלוסייה בעלת אוריינטציה דיגיטלית מוגבלת אשר מתקשה במעבר לקישור. על כן, מוצע לקבוע כי המסרים יישלחו בגוף ההודעה ללא צורך בכניסה לקישור לשם קריאתם. אדוני היושב-ראש, אני מבקש את הסכמת הכנסת להעביר את ההצעה בקריאה טרומית ולהעביר אותה לוועדת העבודה והרווחה, שמטפלת גם בקשישים וגם בבעלי מוגבלויות. תודה רבה. תודה רבה. אדוני השר כץ, נא, חיים כץ, זה טעויות. לא אמרתי את המילה ישראל. עם ישראל והשר חיים כץ. המשך הפריימריז, משה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון, חובת מענה הולם), של חבר הכנסת ישראל אייכלר. חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח 2018, נועד להקל על הציבור לפנות לגופים ציבוריים לצורך קבלת שירותים, וקובע כי על גופים ציבוריים לאפשר פנייה אליהם באמצעי קשר דיגיטליים, וכן מאפשר שליחה של מסרים על ידי גופים ציבוריים באמצעים דיגיטליים, תוך קביעת סטנדרטים מחייבים לשליחת מסרים אלה. הצעת החוק עוסקת בהוספת שלושה תיקונים מרכזיים לחוק: האחד, קביעה עקרונית כי גוף המספק שירות באמצעים דיגיטליים יידרש לתת מענה הולם לאוכלוסיות המתקשות בשימוש באמצעים אלו, השני, כי מקום שבו גוף ציבורי מבקש לשלוח את המסר הדיגיטלי באמצעות מסרון והודיע אדם כי אין ביכולתו לקבל מסר��נים, יישלח לו המסר בהקראה קולית, השלישי, במקרים שבהם מדובר במסר בדואר אלקטרוני, המסר יבוא בגוף הודעת הדואר האלקטרוני, ולא תידרש גישה לאינטרנט או לחיצה על קישורים לשם צפייה במסר. ועדת השרים לחקיקה מציעה לתמוך בעיגון בחקיקה של הסעיף השני להצעת החוק, של חובת מסרון קולי, הקובע כי במקום שבו המסר נשלח לטלפון נייד שלא יכול לקבל הודעות  מסרונים, על ידי גוף ציבורי, יש לשלוח את ההודעה במסרון קולי. בהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה עם משרדי הממשלה השונים. על כן, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני השר. אם כן, נעבור להצבעה. אני מבין שהמציע רוצה להעביר את ההצעה לוועדת העבודה והרווחה, כל עוד אין מתנגדים. הצבעה. ההצבעה להעביר את הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון, חובת מענה הולם), התשפ"ג 2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. ועדת הכנסת. לא, לא. אתה יכול להוסיף גם אותי? כן, בהחלט, לפרוטוקול בוודאי. חברת הכנסת בן ארי מצטרפת ל-? לא אמרת בעד או נגד, לא אמרת מה. מירב בן ארי (יש עתיד): בעד, בעד. אה, בעד. אז יש לנו 13 בעד. זה 14 בעד, אפס מתנגדים, אחד נמנע, ואני קובע שחוק, לפרוטוקול, אמרתי בפירוש. אמרתי בפירוש שזה לפרוטוקול, וכמו שאמרתי, 13 בעד. אני קובע כי הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון, חובת מענה הולם), התשפ"ג 2023, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה לחוק. תודה רבה.  הנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק הגנת השכר (תיקון, הגברת הסנקציות על ניכויים משכר עבודה בניגוד לדין), התשפ"ד 2024, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. חברת הכנסת, איפה המנמקת? חברת הכנסת רייטן מרום תנמק את הצעת החוק. בבקשה. בהצלחה. אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, לפני כמה חודשים נחשפתי לעוולה הזו, לתופעה פסול, שבה מעסיקים גובים חוסרים מהקופה מכיסן של קופאיות. קופאיות שבאות להתפרנס, ומחפשות את העבודה שתתאים להן, צריכות לשלם מכיסן כאשר יש חוסרים בקופה. זו תופעה מכוערת, ומסתבר שמדובר ממש במכת מדינה. העובדים המוחלשים ביותר, אלה שממילא מרוויחים שכר נמוך, עובדים, המנוצלים ביותר. המנוצלים ביותר, תודה רבה לך, אדוני היו"ר. עובדים משמרות ארוכות, בשכר מינימום, לפעמים בתנאים קשים מאוד, עובדים שמגלים בסוף החודש שסכומים משמעותיים נוכו משכרם, לפעמים מאות שקלים בחודש, ומה הן או הם? לא יכולים להתגונן ולא יכולים להתנגד. קופאים וקופאיות נענשים ככה סתם, כי פשוט אפשר, משיכרון של כוח, מכוחניות, מניצול. גם אם נעשו טעויות בספירה, גם אם יש טעויות אנוש, שכל אחד ואחד מאיתנו יכול היה לעשות, באצטלה של חוסרים, קנסות ונזקים, וכל זה, רבותיי וגבירותיי, בניגוד לחוק, והחברה שותקת. מדובר בניצול אכזרי של פערי כוחות של המעסיקים מול העובדים. אז במשך תקופה ארוכה העדויות האלה לתופעה הצטברו וההיקף שלה הלך והתברר. למרות שהחוק אוסר גביית חוסרים, רבים מהעובדים לא מכירים את החוק הזה ולא יודעים שניתן לפנות למשרד העבודה כשהם מנוצלים. לפעמים המעסיקים אפילו מגדילים לעשות ומחתימים את העובדים על מסמך שהוא לא חוקי, שבו הם מסכימים להשלים חוסרים מהקופה, דבר שיוצר אצלם רושם, מוטעה, כמובן, שהדבר נעשה על פי דין. והרי עובד שזקוק לעבודה יחתום על כל דבר שיגידו לו. העוול זועק לשמיים. בעקבות הדיון שיזמתי בנושא, כלי האכיפה של משרד הפנים, יש לו מונח משפטי, "חתימה מתוך אילוץ". נכון, ממש ככה. זה עושק. יש סעיף מפורט בחוק נגד זה. וזה מה שקורה כאן בפועל. יש את אלה שחותמים ואלה שאינם חותמים, אבל הדין הוא אותו דין, כמובן. דיון שיזמתי בנושא העלה שכלי האכיפה של משרד העבודה היום לא מספיקים כדי להרתיע את הרשתות השונות, והן מעדיפות לשלם קנסות ולהמשיך בנוהל הפסול. הצעת החוק הזאת, הרגישה, החשובה, באה לתקן את העוול ולהגביר את ההרתעה כלפי המעסיקים. ראשית, ההצעה מבהירה את משמעות המונח "חוב", כמשמעותו בחוק הגנת השכר, כך שמעסיקים לא יוכלו עוד להשתמש בתירוץ הזה. שנית, ההצעה מעניקה לעובדים כלי משמעותי נוסף לאכיפה אזרחית, שיגביר את ההרתעה כלפי המעסיקים, ומוסיפה את האפשרות לפסוק פיצויים לדוגמה בבית הדין לעבודה במקרה של ניכוי שלא כדין משכרו של העובד. לבסוף, ההצעה מעבירה את חובת ההוכחה אל המעסיק, כראוי, ככל שהוא טוען שהניכוי נעשה כדין. פגעת בשכר העובד בצדק? בבקשה, תוכיח. ההצעה הזאת היא צעד משמעותי בהגנה על זכויות עובדים, בהגברת המעטפת המגינה על העובדים המוחלשים ביותר, בקיום ואכיפת חובת המדינה כלפי ציבור העובדים. אדוני שר העבודה יואב בן צור, אני מודה לך על התמיכה בהצעת החוק ובכלל על המחויבות שלך לעובדים בכלל ולמוחלשים בפרט. אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות ולהודות לחברי השר היום חילי טרופר, שהיה שותפי למאבק הזה, ומודה לוועדת השרים, בעיקר למשפטים ולאוצר, על כך שתמכו והבינו את החשיבות הרבה מאוד. אני מקווה מאוד שאנחנו נצליח לקדם את החוק הזה במהרה ולהביא לתיקון העוול. נמשיך לעבוד ולתקן למען הציבור. תודה. תודה רבה, חברת הכנסת. השר יואב בן צור, שר העבודה, ירצה להשיב. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת אפרת רייטן, מציעת החוק, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, הגברת הסנקציות על ניכויים משכר העבודה בניגוד לדין), של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, מציע לקבוע כי המשמעות של חוב בסעיף 25 לחוק הגנת השכר הוא סכום שאינו שנוי במחלוקת, שנובע מהלוואה שניתנה לעובד או ממקדמה ששולמה לו. בהתאם להגדרה זו תיחסם האפשרות להגדיר חוסרים בקופה כחוב של העובד למעסיק, מכיוון שאינם נובעים מהלוואה או מקדמה ששולמו לעובד. אני מציע, חברת הכנסת רייטן, שתקשיבי למה שאני אומר עכשיו. כמו כן, הצעת החוק מבקשת להוסיף פיצויים לדוגמה בתובענה אזרחית של עובד נגד מעסיקו בגין ניכויים שבוצעו ביודעין בניגוד לסעיף 25 לחוק הגנת השכר, והפרה ביודעין מוגדרת כהפרה שבוצעה בשני חודשים לפחות במהלך תקופה של 24 חודשים, וכן מוצע לקבוע שבתובענה אזרחית של עובד נגד מעסיקו להחזר ניכויים אסורים, נטל ההוכחה כי הניכוי אינו אסור יעבור למעסיק, ככל שהמעסיק לא מסר לעובד תלוש שכר או שהניכוי לא צוין בתלוש. זו הצעת חוק ראויה וחשובה מאין כמוה, שבאה לעשות צדק עם העובדים בישראל, ומשרד העבודה תומך בה, מכיוון שהיא מבהירה את המצב החוקי הקיים ביחס לניכויים מותרים משכר העובד באופן שמעניק הגנה ברורה לעובדים מוחלשים מפני ניכויים שרירותיים ממשכורתם בשל קנסות, חוסרים בקופה, עמלות העברה של המשכורת לבנק וכדומה תחת כסות המונח "חוב" סליחה. סליחה. האם אפשר לקבל שקט שם, בסוף האולם? מנהלי הסיעות, סליחה, אפשר לקבל בבקשה שקט? סליחה, חברי הכנסת, המליאה רוצה לשמוע את השר.  וכן כולל הרתעה אזרחית כלפי מעסיקים מפירים. לא שומעים אותך, אדוני השר. אני יודע. חברי כנסת, האם אפשר לקבל שקט? אפשר לנהל את השיחות בחוץ. סליחה, אפשר לקבל שקט באולם? מנהלי הסיעות. שקט מוחלט. לא צריך להגיד את המילה "מוחלט"; שקט וזה הכול. אין לזה שני פירושים בעברית. מכיוון שהצעה זו עוסקת בתחום דיני עבודה, אני מבקש שהצעת החוק תנוסח עם גורמי המקצוע במשרד העבודה קודם העברתה לדיון בוועדת העבודה והרווחה. חבריי חברי הכנסת, כמדינה הדוגלת ברווחה וחמלה, אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש איך תופעות פסולות של פגיעה בזכויות עובדים מהמעמד הנמוך עדיין קיימות. אני מבטיח כאן מעל דוכן הכנסת: במשמרת שלי זכויות העובדים לא יירמסו ברגל גסה על ידי מעסיקים מפירי חוק. תמו הזמנים שהיה אפשר לפגוע בעובדים המשתכרים שכר הנמוך ללא עמידה לדין. הקמתי את משרד העבודה מתוך אמונה בצדקת הדרך, להשמיע את זעקתם של העובדים השקופים מהאוכלוסיות המוחלשות שקולם אינו נשמע. משרד העבודה מבצע כל העת פעולות אכיפה ברשתות המזון, הביגוד ועוד ופועל ביתר שאת כנגד מעסיקים נצלנים. לפני כשנה, בעקבות ריבוי תלונות על ניכוי משכר העובדים בניגוד לחוק, המתבטא בעיקר בניכוי חוסרים משכר קופאיות וקופאים תוך הפרה בוטה של חוק העובד, הנחיתי את מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה לצאת לפעילות אכיפה יזומה ברשתות מזון קמעונאיות בכל רחבי הארץ. במסגרת המבצע נבדקו זכויות עובדים על פי חוקי עבודה, בדגש על ניכויים אסורים משכר העבודה. עשרות מפקחי משרד העבודה ערכו ביקורות בעשרות רשתות מזון. במהלך המבצע נגבו עדויות מכ-200 עובדים, וכן ממנהלי הסניפים והרשתות שבשטח. לצערי, 60% מהרשתות שנבדקו, עלה בהן חשד להפרות לכאורה של ניכויים שלא כדין בשל חוסרים מהקופה בניגוד לחוק הגנת השכר, וכן להפרות נוספות, דוגמת העסקה אסורה במנוחה שבועית, אי-תשלום גמול שעות נוספות ואי-תשלום הפרשות לפנסיה. המאבק שלנו אינו נגד המעסיקים. הוא מאבק צודק למען זכויות העובדים, ובפרט עובדי המשק, שמשתכרים בעבודה קשה שכר מינימום בשביל לפרנס את משפחתם ומפחדים להתלונן. רשתות המזון עושות כסף רב, ויש מי שזה לא מספיק לו ובוחר באטימות לב לנצל גם את כספם של העובדים שעמלים קשה מאוד בשביל לפרנס את בני משפחתם. אני קורא לעובדות ולעובדים שנפגעו לא לשתוק ולפנות אלינו להתלונן במקרה של חשד להפרת חוקי העבודה. אני מבטיח לטפל במסגרת החוק ללא פשרות עד שתופעה פסולה זו תעבור מן העולם. תודה רבה. תודה רבה, אדוני השר. נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת השכר (תיקון, הגברת הסנקציות על ניכויים משכר עבודה בניגוד לדין), התשפ"ד 2024. יש חברי כנסת שרוצים להצביע בעד, אנחנו ניתן להם את ההזדמנות להצביע ולעשות טוב לציבור. הצבעה עכשיו. ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת השכר (תיקון, הגברת הסנקציות על ניכויים משכר עבודה בניגוד לדין), התשפ"ד 2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 31 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת השכר (תיקון, הגברת הסנקציות על ניכויים משכר עבודה בניגוד לדין), התשפ"ד 2024, עברה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה. שינוי, סליחה, תעבור לוועדת הכלכלה. כנסת. לוועדת הכנסת? מוסכם, אוקיי, אז תעבור לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה. .) הנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק הכניסה לישראל, (תיקון מס' 38) (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין), התשפ"ד 2024, לקריאה ראשונה. יציג מציע החוק, חבר הכנסת צביקה פוגל. בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני שמח להציג בפני הכנסת ��ת הצעת חוק הכניסה לישראל, עם התיקון (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ג 2023, לקריאה ראשונה. חבריי חברי הכנסת, המלחמה הרב-זירתית שבה נמצאת מדינת ישראל הובילה את ישראל למדיניות הקשחה של כניסת פועלים מיהודה ושומרון ורצועת עזה, דבר שיצר מצוקת כוח אדם של פועלים, בעיקר בתחומי הבנייה והחקלאות. לכן הרצון מצד פועלים פלסטינים להיכנס לתוך מדינת ישראל מגדיל את הפיתוי של מסיעים, מלינים ומעסיקים תושבי ישראל  חברי הכנסת, אם אפשר לקבל שקט, יש כאלה שרוצים לשמוע את חבר הכנסת. אני מבקש. תודה. אני חוזר שוב, אדוני. הרצון מצד פועלים פלסטינים להיכנס לתוך מדינת ישראל מגדיל את הפיתוי של מסיעים, מלינים ומעסיקים תושבי ישראל לסייע לאותם שוהים בלתי חוקיים מיהודה ושומרון ועזה להיכנס למדינת ישראל בתמורה לדבר שאנחנו מאוד מכירים, בצע כסף. הגשת הצעת החוק הזו דווקא בעת הזו של המלחמה, יש לה, אדוני היושב-ראש, משמעות עצומה, שכן היא מציבה נורמה לאותם ישראלים שתמורת בצע כסף מוכנים לעשות דברים שאסור, כמו להסיע שוהים בלתי חוקיים, להלין שוהים בלתי חוקיים או להעסיק שוהים בלתי חוקיים. המעשים האלה מסכנים את ביטחונה של מדינת ישראל ואת ביטחונם של ילדינו וביטחון משפחותינו. סליחה, חבר הכנסת, אני רק רוצה להגיד שרשימת הדוברים נעולה, סגורה. אדוני היושב-ראש, מנתוני המשטרה עולה כי בשנים שבין 2018 ל-2022 נעצרו למעלה מ-33,000 פלסטינים תושבי יהודה ושומרון ועזה בגין עבירת שהייה בלתי חוקית, ומנתוני משמר הגבול, אדוני היושב-ראש, עולה כי רק בשנת 2022 נעצרו יותר מ-13,000 שב"חים ועוד 2,500 סייענים. היום, חבריי חברי הכנסת, כדאי שתקשיבו, אנחנו גם יודעים כי בטבח של 7 באוקטובר השתתפו גם שוהים בלתי חוקיים. בנוסף אנחנו יודעים כי למעלה מ-80% מהעבירות הפליליות ועבירות הטרור מבוצעות על ידי שוהים בלתי חוקיים. לכן, כשאנו, נבחרי הציבור, מודעים לחבית חומר הנפץ הזאת של שוהים בלתי חוקיים, ואנו יודעים שבאמצעות אותם מסיעים, מלינים ומעסיקים נבנית התשתית לפעילות ארגוני טרור בתוך שטחי ישראל, מחובתנו להציב תמרור עצור לאותם אנשים שמוכנים לעבור על החוק ולומר להם בשפה ברורה כי מי שיסיע, ילין או יעסיק שוהים בלתי חוקיים, עונשו יוחמר בכמעט כפול בכל אחת מהעבירות, וכן נקבעו עונשי מאסר מינימום אשר לא יפחתו מרבע העונש המרבי הקבוע לאותה עבירה. אדוני היושב-ראש, חשוב לי שתדע, כמו גם חבריי חברי הכנסת: בדיונים שהתקיימו אצלי בוועדה בהכנה לקריאה הראשונה עלתה הטענה כי הבית הזה לא נוהג להתערב בשיקול הדעת של בית המשפט בקביעת העונש. אכן, אין לנו כוונה כזאת, אבל במציאות של היום, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מחויבים לביטחונם של אזרחי ישראל ולהמשך קיומו של העם היהודי במדינת ישראל, וחייבת לצאת מהבית הזה קריאה חד-משמעית לבית המשפט כי מי שפוגע בביטחון המדינה, מי שמסכן את ביטחונם של תושבי ישראל, מקומו מאחורי סורג ובריח. בנוסף, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, ברור לנו כי לעבירות של הסעה, העסקה והלנה של שוהים בלתי חוקיים יש תמריץ כלכלי שחייבים לנטרל אותו. ולכן, כדי לנטרל את התמריץ הכלכלי הזה, מוצע לא רק להחמיר בעונשי המאסר, אלא לקבוע קנס על מי שמסיע תושב זר בלתי חוקי ברכבו הפרטי או ברכב של תאגיד, וכן קביעת קנס מזערי על מי שמנהל או מארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל. ואם זה תאגיד, אז אתה יו��ע מה, אדוני היושב-ראש, קנס של 160,000 שקל נשמע לי הגיוני כדי שיבינו שזה לא כדאי. עוד מוצע בהצעת החוק לקבוע חזקה על מי שהרשה לתושב זר לנהוג ברכב, ולאחר הסכמה מול משרד המשפטים, הוסכם לקבוע עבירה ייעודית המטילה אחריות פיקוחית על בעל הרכב כאשר העבירה בוצעה על ידי מי שהרשה לאותו תושב זר לנהוג. עוד הוסכם כי אם לא ניתן להורות על חילוט של הרכב שבו נעברה העבירה, יהיה רשאי בית המשפט לצוות על תוספת קנס שלא תפחת מחצי משווי הרכב. הוראה זו תיקבע בהוראת שעה לשלוש שנים. בנוסף, הצעת החוק מטילה קנס מזערי על מי שמלין או מעסיק שוהה בלתי חוקי. בסך הכול, אדוני היושב-ראש, כל מה שאנחנו עושים זה מוסיפים אבן נוספת לחומת המגן על תושבי מדינת ישראל. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות למנהלת הוועדה לאה גופר ולצוותה, לייעוץ המשפטי של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור וצוותה, לשר לביטחון לאומי על הליווי, לנציגי המשרד לביטחון לאומי ולנציגי משרד המשפטים שעזרו לנו בהובלת החוק הזה. אני קורא לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעה זו ולהצביע בעד החוק. תודה. תודה רבה, אדוני.  לחוק זה הוצמדה הצעת חוק דומה, הצעת חוק הכניסה לישראל, אותו נוסח, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת יבגני סובה להציג את החוק. שלוש דקות לרשותך, אדוני. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אדוני יושב-ראש הוועדה, קודם כול אני רוצה להודות לך על העבודה שנעשתה לקראת הקריאה הראשונה. אני מקווה מאוד שהחוק הזה יעבור כמה שיותר מהר את כל התהליך בבית הזה על מנת שייכנס לספר החוקים. אני רוצה להגיד דבר אחד לגבי הנושא הזה, ואני לא רוצה לחזור על דבריך המאוד-חשובים שאתה אמרת, אני רק רוצה שאתם תדמיינו, כל אחד ששואל, למה אתם מחמירים בענישה. אני אענה בשאלה: בן אדם שבמודע עושה מהלך כשהוא יודע שהוא עובר על החוק, מה אני מצפה מהבן אדם הזה? אם הוא יודע במודע שהוא נותן מחסה לבן אדם שנמצא בשטח מדינת ישראל באופן לא חוקי, אפילו אם הכוונות שלו טובות, האם הוא לא מודע לכך שהוא עובר על החוק? זו שאלה לגיטימית לחלוטין. ואם בית המשפט יגיע למסקנה ויגלה שאכן נעשתה פה עבירה בזדון ובכוונה תחילה, בוודאי שאני כמחוקק רוצה להחמיר את הענישה כלפי הבן אדם הזה, כי אם יש לי עכשיו לצורך העניין 100 אנשים שהם שוהים בלתי חוקיים, מספיק שאחד מהם יבצע פיגוע, הלך עלינו, כי את זה היה אפשר למנוע, גם בערנות כלפי אותו אדם שעבר על העבירה, וגם בכך ש-99 האנשים הבאים יחשבו פעמיים לפני שהם יעשו מהלך. מדינת ישראל היא מדינת חוק, צריך לשמור על החוק. טוב לך, לא טוב לך, אתה אוהב את זה, לא אוהב את זה, אבל זה חוק, וזה לא קשור לקואליציה אופוזיציה, ימין שמאל. אם אתה עושה את העבירה הזאת ורוצה להרוויח כמה שקלים על זה שאתה מסיע או נותן מחסה או נותן הלנה לשוהה בלתי חוקי עם פוטנציאל גבוה, לצערי, זו סטטיסטיקה, לבצע עבירות נגד מדינת ישראל, ובמיוחד עבירות ביטחון, אז מה אתה מצפה ממערכת המשפט וגם מהמערכת החוקתית של המדינה, שמה, שהיא תגיד: סליחה, אנחנו ניתן לך להמשיך את העסקים שלך, ואתה בחור טוב? לא, זה לא עובד ככה. לכן, כפי שאמר חבר הכנסת פוגל, אחרי 7 באוקטובר, המצב השתנה. אני חושב שהחוק הזה גם אמור לתת הרתעה לאנשים שחושבים שאף אחד לא ישים לב שהם עוברים על החוק, ואני מדגיש: עוברים על החוק במודע. ואני לא פוסל שיש מקרים של מתן סיוע לאנשים זקנים, אולי באמת אחד מתוך 1,000, מתוך 100. זה לא משנה. אם בית המשפט ישתכנע שאכן הדבר הזה והעבירה הזאת נעשו לא בזדון ולא בכוונה תחילה, בסמכותו של בית המשפט לפעול בהתאם לשיקול דעתו. זו המהות של החוק. אני שוב מודה לכם. אני מבקש לתמוך בהצעה הזאת ולקדם אותה כמה שיותר מהר גם לקראת קריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. תודה רבה, אדוני. נעבור לרשימת הדוברים בדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה, אינו נוכח, חברת הכנסת טלי גוטליב, אינה נוכחת, חבר הכנסת ניסים ואטורי, אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, ראשונת הדוברים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול לעניין החוק, אני חושבת שזה חוק נכון. גם ישבתי בדיון. לצערי, אני חושבת שיהיה מאוד קשה ליישם אותו. אני חושבת שהתמריץ, ואת זה אני אומרת גם לך, יבגני, אחרי הרבה סיורים בקו התפר, מה שמניע את שלושת המ"מים, מלינים, מסיעים, מעסיקים, הוא תמריץ כלכלי נטו, אך ורק הכלכלה. לכן אני חושבת שצריכות להיות עבירות מינהליות, ולכן עדיף לתת קנס, קנס, כי זאת בסוף עבירה על החוק שהתמריץ שמניע את אותו מסיע הוא לקבל כסף, כי הם משלמים לו. זה בדיוק כמו שעל קו התפר עמד בחור מכפר קאסם, וכל שב"ח שעבר, הוא נתן לו עשרה שקלים. למה? כי על הפרצה, תשמע, אם יש משהו שעשינו בקדנציה הקודמת, אני ורם בן ברק, זה הסתובבנו על קו התפר, על הפרצות, ובאמת רבות מהן נסגרו. מי שמבין ומסתובב, יודע שהמניע הוא כלכלי, ולכן, גם אם יבוא שוטר ויעצור אותו, סביר להניח שבגלל עומס בבתי המשפט ישחררו אותו. עד שיגיע למשפט, ייקח לפחות שנתיים, והוא ימשיך להסיע אותם ולהלין אותם. מי שמבין את הסיפור, אני רואה שאתה מקשיב, אז אני גם אומרת לך, בסוף צריך לתת קנס, קנס גבוה, שימנע את העבירה על החוק, אבל לדבר על עבירות פליליות? אני מצטערת, יבגני, זה נורא טוב על הדף. העומס בשב"ס, בבתי המעצר, הוא מטורף, העומס של המשטרה. זה לא סותר. תקשיבו, אני ישבתי בדיון אצל פוגל, ובאותו רגע אמרתי לו: אדוני היושב-ראש, זאת חייבת להיות עבירה מינהלית, נכון? עם קנס רציני בצידה, כי זה דבר שצריך לומר, השב"ח יכול גם לסכן חיים. זה לא רק העניין, אבל ברוב המקרים של השב"חים זה עניין כלכלי נטו. סיפרתי לפני דקה על בחור מכפר קאסם, מה הוא קשור, ומאום אל-פחם, שישב על קו התפר וכל שב"ח שעבר, לקח ממנו כסף. מירב, גם אי-תשלום מיסים זה עבירה פלילית, אז מה? אתה לא צריך לשכנע אותי. אם אני לא רוצה לשלם מיסים, אז מה? לא, זה פלילי, אז מה? אבל אם אתה רוצה לעצור את התופעה הזאת של שלושת המ"מים, תופעה ברורה שקיימת לא מתקופתנו, זה קנס ועבירה מינהלית. זה לא סותר. מה זה קנס? אם אני מסתיר מיסים, אני עובר עבירה פלילית. אני רוצה להסביר לך משהו. לכולנו יש פתרון אחד, כולנו רוצים להפסיק עם האירוע הזה, אגב, שהוא אירוע שגרוע לכל הצדדים: למערכת הביטחון, לשוטרים, לחיילי המג"ב שמתחילים לרדוף אחריהם מאום אל-פחם שם בפרצה, כאילו אין דברים למג"בניקים להתעסק בהם. יש לנו אינטרס אחד. אתה רוצה שהחוק יהיה יעיל? תהפוך את זה לעבירה מינהלית ותיתן קנס. תודה רבה. הינה, אני מסיימת. אגב, אחרי שלוש עבירות מינהליות, תן לו מאסר בפועל, אבל אם אתה תיתן לו מאסר של שנתיים, שלוש, עד שהוא יגיע למשפט, הוא ימשיך להסיע אותם, ואז, מה עשינו בזה? תודה. תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. זה לא סותר. זה לא סותר אחד את השני.  כי עבירה מינהלית זו לא עבירה פלילית. מה לעשות שזה סותר. זה לא סותר. תאמין לי, כל מה שמניע אותם, עובדה,  נראה לך הגיוני, בכסף. מירב, מה את מצביעה? אין לי בעיה, אני אצביע, סליחה, חברי הכנסת, אפשר בבקשה שקט? סליחה, חברי הכנסת, אני איפסתי את השעון בינתיים. חברי הכנסת, אם אפשר לנהל את הדיון בשקט יותר, כדי שנוכל לשמוע. תודה רבה. בבקשה, אדוני. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר חלו ימי הולדתם של שני חטופים בעודם מוחזקים בשבי החמאס. 173 יום, חצי שנה שקשישים, נשים, ילדים, גברים, צעירים ומבוגרים מוחזקים בתופת בלתי אנושית, 173 ימים שבהם הממשלה מסרסרת בדמם, בחייהם, בחירותם, 173 ימים שבהם ראש הממשלה עסוק בשרידותו הפוליטית ובשלמות קואליציית הזוועות שלו במקום בשרידותם של החטופים, 173 ימים ששרים וחברי כנסת עוסקים בהסתה לאומנית נגד עסקה, שעברייני הביזיון הלאומני שולחים את המשטרה לתקוף באלימות כל שביב מחאה, שארגונים משיחיים מזהמים את השיח הציבורי בטענה ההזויה והמופרעת ששחרור החטופים הוא כלימה לאומית. אתם, אתם בממשלה ובקואליציה, אתם הבושה והכלימה הלאומית. אתה, נתניהו, אתה הראש, ודמם של החטופים בראשך, ובתוך מחול השדים שאליו גררת אותנו, נתניהו, בסירובך העיקש לחתור לעסקה, אתה ממשיך להונות את הציבור ולהוליכו שולל. שלשום קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה מעודדת ונוסכת תקווה, החלטה שהיא הישג למאבק למען השבת החטופים, אלא שנתניהו שיקר והונה את הציבור כאילו בעטייה הוקשחה עמדת חמאס במשא ומתן לשחרור החטופים, שקר גס, ציני ומכוער מבית מדרשו של הרמאי הסדרתי. לפחות שלושה גורמי ביטחון ישראליים שונים שמעורבים במשא ומתן לשחרור החטופים אמרו כי תשובת חמאס נשלחה טרם ההצבעה באו"ם. החלטת מועצת הביטחון היא הישג למשפחות החטופים, שכן היא דורשת את שחרורם המיידי, ועד שישוחררו, את הבטחת צורכיהם הרפואיים וההומניטריים, דרישה ברורה לשחרור החטופים והצהרה בלתי משתמעת לשתי פנים כי החזקתם בשבי היא בלתי לגיטימית, בלתי חוקית ובלתי אנושית. אך לא רק החזקתם של החטופים בלתי-אנושית, גם המשך המתקפה הנפשעת על עזה, גם הרעבת תושביה, גם קבורת בניה ובנותיה תחת ההריסות, תודה רבה. גם עשרות אלפי ילדים עזתים הרוגים, גם זאת מציאות בלתי לגיטימית, בלתי חוקית ובלתי אנושית שחייבת להיפסק, ומכאן דרישתה הצודקת של מועצת הביטחון להפסקת אש. אני רוצה לברך על ההחלטה ולקרוא ליישומה בשטח. כך קראנו מיומם הראשון, תודה. תם הזמן. משפט אחרון. תם הזמן. של הטבח ושפיכות הדמים: לנצור את האש, לשחרר את כל החטופים, האסירים והשבויים בהסכם, לאפשר סיוע הומניטרי לרצועת עזה ושיקומה למען תושביה, לבנות את הנגב מחדש ולשקם את תושביו הכואבים, חבר הכנסת כסיף, תם הזמן ואתה ממשיך כאילו לא תם הזמן.  ולחתור לשלום צודק למען שני העמים. זאת הדרך היחידה. תודה. תודה רבה. וכעת, הדובר הבא, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אינו נוכח. הוא פה? סליחה. בבקשה, לראשותך שלוש דקות. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי לא רוצה ביטחון כאן, במדינה? כולנו. כל האנשים מחפשים פתרון ושואפים שיהיה ביטחון לכלל אזרחי המדינה, אבל צריך לחשוב, אדוני היושב-ראש, גם על ביטחון כלכלי לתושבים. צריך להפסיק עם הצעות החוק הפופוליסטיות. יש הצעת חוק קודמת שהייתה, בנושא הכניסה למדינה, הכניסה לישראל, אבל חשוב לי שהאזרחים ידעו את זה שיש הכפלת עונשים, משנתיים לארבע, ויש קנסות מ-10,000 שקלים, שהקנס גם לא יפחת מ-10,000 שקלים, ו-40,000 שקלים, זאת אומרת, ענישה מחמירה כלפי אנ��ים. אבל במקביל, אדוני היושב-ראש, וגם יו"ר הוועדה, צביקה, צריך לחשוב איך פותחים אופק לאנשים. האנשים שחיים ברשות הפלסטינית, צריך לפתוח להם על מנת להעסיק אותם. היו מועסקים כאן 180,000 עובדים. עכשיו חונקים אותם, ומה תהיה התוצאה? לכן צריך לחשוב. לא צריך לסגור על אנשים ולא לתת להם להתפרנס. חשוב מאוד שתהיה ועדה שתבחן את הנושא הזה. לא צריך כל הזמן לשמוע למשה סעדה. יש אנשים שפויים שצריך להקשיב להם, ואני רוצה להאמין שגם בקואליציה יש אנשים שמוכנים לשמוע. אי-אפשר לסגור אנשים. אנשים עכשיו לא מצליחים לשלם. יש להם חודש רמדאן, יש חג. אנשים עם חובות, אנשים לא מצליחים לשלם, גם ברשות הפלסטינית, בגדה, וגם כאן. צריך לחשוב לתת לאנשים ביטחון. זה, א. הנושא השני, יש כאן קבלנים שנמצאים במדינה והם מחפשים פתרונות. אני בשבוע שעבר עשיתי סיור בנגב, אנשים מתחננים לעובדים. אנחנו מנסים להוביל מהלך שגם הצעירים הערבים בנגב, הבדואים, כן ישתלבו בתעסוקה ובתעשייה וגם באקדמיה. אבל אנחנו רוצים, אנחנו מושיטים יד, אבל במקביל אנחנו רוצים שהממשלה גם תתייחס לאנשים. אדוני היושב-ראש ויו"ר הוועדה, עכשיו כשאנחנו נמצאים כאן הממשלה הורסת בנגב. גם ברמדאן, כאשר יש חוות דעת של גורמי ביטחון לא להרוס, הורסים. ולכן, חשוב מאוד להסתכל על שני הצדדים. מכובדי היושב-ראש, רק כמה מילים אני רוצה להגיד בערבית על מנת שאנשים יבינו את החוק בקצרה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: האחים המכובדים, אנשינו המכובדים בכל החברה הערבית, אתם רואים עכשיו מבצע של חוקים שהימין מוסיף לשרשרת החוקים הגזעניים כלפי האזרחים הערבים בפרט, וכלפי האנשים בכלל. אלו חוקים קשים עכשיו עבור כל מי שמסיע פועלים מתוך הגדה המערבית אל ישראל, אלו חוקים קשים שהממשלה עכשיו מחמירה, 10,000 שקלים ו-40,000 שקלים, וגם עונש המאסר עלה משנתיים לארבע שנים, וגם אולי הממשלה תחרים את רכביהם של האנשים אשר יסיעו פועלים מהגדה אל ישראל, ולכן עלינו להיזהר. אולם אנחנו ביקשנו בתמורה מהממשלה שתיפתח, ) משפט אחרון. נא לסיים. ( את שערי הכניסה לארץ בפני הפועלים הפלסטינים, ובכך גם לתגבר את מערכת העבודה בארץ וגם לסייע לקבלנים בארץ, כדי שהמצב יחזור לקדמותו, בעזרת השם.) תודה רבה. וכעת הדוברת הבאה, אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני זמן קצר הצבענו כאן על חוק שמבקש לעשות תיקון עוול ולתת אופציות לאזרחים שקופחו בכפר שלם, ואנחנו בירכנו על הצעת החוק, בתקווה שאכן אותם חוקים יחולו גם על מקומות ועל יישובים ערביים. אני רוצה להזכיר בעניין הזה שתי סוגיות. הסוגיה הראשונה מתייחסת למועצת התכנון הארצית, אשר יש בה 32 חברים מחולקים לשלושה שלישים: שליש אחד, נציגי משרדי ממשלה, שליש, נציגי ציבור, שליש, נציגי רשויות, 32 חברים ומתוכם רק שלושה חברים ערבים. רק שלושה חברים ערבים. אנחנו נמצאים במצב מאוד קשה מבחינת תכנון ובנייה, ואם אנחנו לא נמצאים מסביב לשולחן שקובע ומחליט את הדברים, אז אנחנו נישאר מודרים. גם אם יש שלושה, זה עדיין מיעוט. הדבר השני, בתקציב 2024 הממשלה הקצתה 330 מיליון שקל לנושא תכנון ובנייה בכלל המדינה, מתוכם רק 6.6 מיליון שקל לחברה הערבית, ובתוכם כלול התקציב של תוכנית החומש. אז באמת, איך אנחנו נגיע למקום הזה שאפשר לא לעבור על החוק ולא לבנות בלי רישיונות ושיהיו מספיק מקומות מגורים לתושבים, לאזרחים הערבים? הנקודה האחרונה שאני רוצה לדבר עליה לעניין החוק הזה, אתם יודעים שבגלל אי-הכנסת העובדים הפלסטינים, יש ירידה בענף הבנייה ב-60% והמחירים הולכים לתפוח ולעלות וצריך למצוא פתרון, ולכן אנחנו נצביע נגד חוק זה. תודה רבה. כעת אנחנו עוברים להצבעה. אתה רוצה לסכם? חבר הכנסת צביקה, אתה רוצה לסכם? אז כעת אנחנו עוברים להצבעה. יש לנו שתי הצבעות, מאחר שיש כאן הצעת חוק שהוצמדה. כעת נצביע על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין) התשפ"ד 2024. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין), התשפ"ד 2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. 17 בעד, עשרה נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין), התשפ"ד 2024, עברה, וחוזרת לדיון בוועדה לביטחון לאומי להכנה לקריאה השנייה והשלישית. וכעת אנחנו נצביע על הצעת חוק נוספת, שהוצמדה להצעה הזו, שהיא בקריאה טרומית, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון, החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ד 2024. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון, החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ד 2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. 18 בעד, עשרה נגד. אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון, החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ד 2024, עברה בקריאה הטרומית ותוצמד להצעת החוק. היא תעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי, ותוכן למעשה יחד עם ההצעה הקודמת לקריאה השנייה והשלישית. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים כרגע להמשך סדר-היום, הסמכת ועדת הכנסת לבחירת נציגי הכנסת באספה הבוחרת לפי חוק הרבנות הראשית. תכף יביאו לי כאן את הנוסח כדי שנעבור משם לדיון האישי. מה עם ההצעה לסדר-היום שלנו? זה מייד אחר כך, מייד אחר כך. אז שוב, אני חוזר, אנחנו עוברים כרגע להסמכת ועדת הכנסת לבחירת נציגי הכנסת באספה הבוחרת לפי חוק הרבנות הראשית, וכאן אנחנו עוברים לדיון האישי בהצעה הזאת. עוד רגע אקבל את סדר הדוברים. אני ממתין. לפני תחילת הדיון האישי, בהתאם לסעיף 8 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם 1980, ולסעיף 64 לתקנון הכנסת, אבקש להביא לאישור הכנסת הצעה שלפיה תוסמך ועדת הכנסת לבחור את חמשת נציגי הכנסת והאספה הבוחרת את הרבנים הראשיים ואת חברי מועצת הרבנות הראשית, וזאת בהתאם לסמכותי על פי סעיף 64 לתקנון הכנסת. בשתי הפעמים האחרונות שבהן נבחרו נציגי הכנסת לאספה הבוחרת, הסמיכה הכנסת את ועדת הכנסת בהתאם לתקנון הכנסת. יתקיים בהצעתי דיון אישי, ובסיומו תצביע הכנסת על הצעתי להסמיך את ועדת הכנסת לבחור את נציגי הכנסת והאספה הבוחרת כאמור. כעת אנחנו עוברים לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ווליד טאהא  אינו נוכח, חבר הכנסת אלעזר שטרן, אינו נוכח, חבר הכנסת גלעד קריב, אינו נוכח, חבר הכנסת עופר כסיף, אינו נוכח, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אינו נוכח, חבר הכנסת יבגני סובה, מוותר, חבר הכנסת אבי מעוז, אינו נוכח, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת, חבר הכנסת אחמד טיבי, אינו נוכח, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי, אתה רוצה לדבר? מי, נאור? כן. בבקשה. בבקשה, לרשותך ש��וש דקות. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה את אומרת, טלי? לא הפרעתי לך. לא הפרעת לי. היא מפריעה לי. אבל היא אוכלת מסטיקים. היא הציעה. מה זה? חבילת מסטיקים חדשים, נכון? ירוק וצהוב, ראיתי את הקופסה. היא יכולה להביא לך אם אתה רוצה. לא. תודה. אני רוצה לדבר ינון, אתה מפריע לי, סליחה. תודה. אני רוצה לדבר על חוק הגיוס, לא במפתיע. אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, כי לשאר חברי הכנסת יש עיסוקים שונים. אני מקשיב לך. תודה. תודה. אני תוהה למה אנחנו, למה יש מישהו במדינת ישראל היום שהוא חלק מהחברה הישראלית שצריך לפנות אליו ולהתחנן אליו, או לבקש ממנו שיעשה לנו טובה שהוא ייקח חלק, אני לא אגיד בעול אלא בזכות, בזכות לשרת את המדינה. אני שואל אותך, חבר הכנסת ביטון, אתה היום עשית דיון על נושא הצפון, נכון? הדיונים האלה נמצאים בוועדות שונות בכנסת כבר במשך חצי שנה. זה התחיל בוועדת הכספים, כשעוד פינו את הדרום ופינוי את הצפון ולא רצו להכניס את הצפון לתקומה. הצעת שתהיה אפילו מינהלת לתקומה, מינהלת לצפון. כמה דיונים אתה חושב שהיו בממשלה, או שאתה יודע, כי אתה בסוף חלק, אולי אתה יודע את הלו"ז של הממשלה יותר ממני, כמה דיונים היו בממשלה בשבוע האחרון לגבי מה שקורה בצפון? כמה לילות בילו יושבי-ראש סיעות הקואליציה בחידוד מחשבתי לגבי הסעיפים השונים שאנחנו רוצים לייצר לתושבי ותושבות הצפון רק בשבוע האחרון? למה על חוק הגיוס שמים כל כך הרבה שעות, אבל על הצפון כלום? אני לא אגיד כלום באופן כללי בחצי שנה, כי בכל זאת הייתה החלטת ממשלה שמפנים את חבל הארץ הזה, תחילתה של קריסת קונספציית הביטחון של מדינת ישראל, שפעם ראשונה בהיסטוריה שלנו אנחנו מפנים חבלי ארץ שלמים, אבל על זה כבר דיברנו הרבה. למה לא היה כינוס מחשבתי עם שר האוצר והשר השני שרץ ברשימה שלך, גאון הדור ומר ביטחון החדש בן גביר? למה לא היה דיון כזה על הצפון, על מה עושים, איך עושים, כמה יפנו, מתי כבר תחזירו את תושבי הצפון? למה? למה צריך להתגייס רק כדי לשמור על הקואליציה? זאת הדחיפות היחידה שלכם. בכלל, מעבר לאמרה הבסיסית שאמורה, אני מסיים, אמורה להיות בחברה הישראלית: אין יותר דבר כזה שאתם לא מתגייסים. אין דבר כזה. אנחנו בכלל לא שואלים אתכם, אנחנו לא צריכים להתחנן אליכם. כולם משרתים. מה לא ברור? תודה רבה. רק להגיד לך מילה. אתה צודק שזאת הפעם הראשונה שהם מפנים, אבל זאת הפעם הראשונה שיש לנו יכולת להכיל ולתת מענה ביטחוני גם כשהם לא בבית, וגם זה חשוב שייאמר, וחשוב. בבקשה, אדוני השר רוצה להגיב. בבקשה. מה? לא הבנתי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ב-08:30 אצלי בבית התכנסו ראשי תקומה, ראשי האוצר, ודנו על הצפון. אז עומד פה ח"כ ומצהיר הצהרות בלי לדעת כל כך הרבה. זה שאנחנו לא רצים לתקשורת על כל מה שאנחנו עושים, אז היום ב-10:30 עמדו עשרה אנשים אצלי בבית, דנו על הצפון. תודה רבה. Too easy. אני יכול? אתה יכול. שלום, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. קודם כול תודה רבה על ההתייחסות של שר במדינת ישראל למה שח"כ אומר. נעים מאוד, אני נאור, או שמא פעם קראו לי אספסוף גאה. היום ב-08:30 התכנס משרד האוצר, עשרה אנשים, עשרה אנשים ממשרד האוצר, לדון מה עושים בצפון. לא אמרתי את זה. לא אמרתי "עשרה אנשים ממשרד האוצר". הוא לא אמר עשרה, הוא אמר מינהלת תקומה,  משפט. לא אמרת עשרה, אמרת מינהלת תקומה. סבבה. מינהלת תקומה, בסדר, בסדר. מינהלת תקומה אחראית לצפון? כמה זמן אנחנו מתחננים, על מיגון השטח, לא על התושבים, עזבו את המיגון. קרה מה שקרה, לא נעשה מה שלא נעשה, התקדמנו. הקמתם את מינהלת תקומה, ראיתם מה קורה בצפון, ראית כנראה טוב ממני, כי אתה שר התיירות, ואחראי לכל המפונים במדינת ישראל שעברו דירה, לא דירה להשכיר, אלא עברו דירה למלונות. חבר הכנסת נאור. השר, אני רק אומר לך. לא, לא, אל תגיד לי. תאמין לי, שמעתי אותו מדבר הרבה בחיים. נתתי לך זכות לדבר, תן לי להגיד מילה. מותר לי, לא נתת לי זכות. לא, לא, לא. לא שמעת אותי כי לא התראיינתי בשום מקום. לא אמרתי שדיברת. אתם לא מקשיבים. אתה רוצה לענות? רק תעצור לי את הזמן. בבקשה. 30 שניות, במטותא ממך. חצי שנה אנחנו מדברים על הצפון. אתה לא צריך לשמוע אותי או את שאר חברי הכנסת עולים ומדברים על הצפון ושהרצון שלנו הוא שמינהלת תקומה תטפל בצפון או איזו מינהלת שתרצו. אתה לא צריך אותי, אתה יודע את זה טוב ממני. אז תסביר לי אתה למה זה לא קורה. תקשיב. למה מערכת החינוך במדינת ישראל בצפון לא יודעת לדאוג, כי מינהלת תקומה, לתלמידי תיכון שלומדים שלוש שעות ביום בצוהריים.  בצפון, אתה יודע את זה הרבה יותר טוב ממני. אז עלה ח"כ ואמר שאתם לא דואגים לצפון, גם אם משרד האוצר ומינהלת תקומה היו אצלך היום ב-08:30. אנשים שבאו לצפון בדיונים בכנסת השבוע, בכמה ועדות שונות, בקושי נתנו להם לדבר, ואני שם את זה בצד. אתה יודע ומכיר את הזעקה שלהם, אתם יודעים, אנחנו לא מגלים לכם כלום. אתם יודעים את זה טוב מאיתנו. נאור, תודה רבה. העובדה הפשוטה, 30 שניות שלקחת לי, היית אמור להוסיף בלי לומר לי תודה, תודה רבה. חבר הכנסת נאור, תודה רבה. נא לסיים. אבל הדברים האלה שאמרת פה, אפשרתי לך להגיב. אתה לא אפשרת לי, זו זכותי כחבר כנסת. אפשרתי לך להגיב. אפשרתי לך להגיב. לא, לא. אתה לא עושה לי טובה. מותר לי לעלות. חבר הכנסת נאור, נא לסיים, בבקשה. נא לסיים. תודה. אז אתה עצרת אותי ל-30 שניות. חבל, הייתי מסיים מזמן. לא. נא לסיים, בבקשה. נתתי לך יותר זמן משנתתי לאחרים. ממש הייתי מסיים מזמן. אני יודע שאתה נותן לאחרים. ברגע שמזכירים חבר כנסת, נתתי לך יותר זמן משנתתי לאחרים.  כתקנון הכנסת, זכותי להגיע לפה. אתה לא עושה לי טובה. אתה לא עושה לי טובה. נא לסיים. כשאתם עוצרים אותי, אתם תיתנו לי את הזמן.  הוא לא נקב בשמך, ונתתי לך בכל זאת. מאחר שלא הכפשתי אותך ולא אמרתי נגדך שום דבר, זה שהוא נתן לך לעלות, תגיד לו תודה. הוא אמר "ח"כ" כי לא ראית איך קוראים לי. אני הלכתי לפנים משורת הדין. הוא לא נקב בשמך, אז א. אני נאור, נעים מאוד. ונתתי לך לדבר. נא לסיים, בבקשה. ב. תדאגו לצפון. תפסיקו להטיף לנו. וזה שיושבים לילות כימים עכשיו, תודה רבה.  ומנסים לדאוג לחוק הגיוס, זה רק לשמירת הקואליציה שלכם, ותפסיקו לספר לנו סיפורים. תודה רבה. כעת יש לנו 37 רשומים, אני נועל את רשימת הדוברים.  רק על מיגון הצפון. לא על, בבקשה, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הגבלת שכר טרחה (תביעות לתגמולים והטבות של נכי כוחות הביטחון, נפגעי פעולות איבה ומשפחות שכולות), התשפ"ד 2024, הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד 2024. תודה. תודה רבה. אני רק אגיד לחבר הכנסת נאור, הוא לא נקב בשמך, ולכן נתתי לפנים משורת הדין, אבל זה בסדר גמור. זכותך להגיד ולהגיב, קיבלת את זה. וכעת לדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר, הוא דיבר אליי, אז למה לשחק את המשחקים האלה? בסדר, אני רק הבהרתי עניין, זה הכול. הכול בסדר. אל תשחק לי את המשחקים האלה. אתה לא עושה לי טובה. אינו נוכח, חברת הכנסת שרון ניר, אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב כהן, אינה נוכחת. לא, היא פה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יותר מ-150,000 גברים חרדים, רובם צעירים ובריאים, משתמטים משירות צבאי ומהשתתפות בשוק התעסוקה. מגזר שלם משתמט, ומנהיגיו הפוליטיים עוד מעיזים לקדם בימים האלה מהלך של הכבדת הנטל של השירות, שפירושו הארכת שירות החובה והמילואים על שאר הציבור. כשאני מדברת וכותבת על חוסר הצדק הזה, תמיד תמיד תמיד יש איזה חוכמולוג, ספק-בוט, בטוויטר או בפייסבוק, שכותב: אבל היי, את שירת בגל"צ, בגלי צה"ל. בואו נתמודד שנייה עם הטיעון הזה אחת ולתמיד. כן, שירתי בגלי צה"ל, ואני מאוד מאוד גאה על זה. עשיתי הכנות של שנים כדי לעבור את המבחנים. כל כך רציתי את זה, והצלחתי. כמו שמישהו אחר רוצה טיס או 8200 או גולני, התאמנתי והשגתי את זה. אגב, למי שסקרן, העדיפות השנייה שלי למקרה שלא אתקבל הייתה להיות חוקרת במצ"ח. אבל עוד לפני שהשגתי את המיונים לגל"צ, העיקרון היה ברור לי ולכל מי שגדלתי איתו:בתיכון מקבלים צו ראשון, אחר כך מנילה, מתמיינים לצה"ל, ומשרתים שירות מלא, כי זה האתוס שגדלנו עליו, זה החינוך שקיבלנו. אגב, שירתי יותר משירות חובה רגיל. במסלול השירות שאליו התקבלתי היה גם פרק של קד"צ, שירות קדם-צבאי, וגם כשסיימתי את השירות נשארתי לעוד כמה חודשים במסגרת שס"ן, שירות סדיר נוסף. אז שימו לב, יצא ששירתי כשנתיים, ותראו איזה קטע: אני לבדי שירתי שירות יותר ארוך מאיתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', אריה דרעי ויצחק גולדקנופ ביחד, כן, יותר מכל ראשי המפלגות ששותפות לליכוד באותה קואליציה שמכונה ימין על מלא מלא. אצלנו בציבור החילוני, הדתי-הלאומי והמסורתי, שירות צבאי הוא ערך והוא מובן מאליו. כשאחינו יוצאים לקרב, אנחנו לא יושבים. אז עכשיו, אחרי עשורים רבים של חוסר צדק, מה עם אבי מעוז? הגיע הזמן שגם אחינו החרדים יתרמו למאמץ המלחמתי. הגיע הזמן לתקן את העוול הזה. תודה. תודה רבה. מאחר שיש לנו הרבה דוברים שאינם נוכחים, אני אנקוב בשמם של מי שנוכחים כאן.  לא. לפי הסדר. אוקיי. כעת לדובר הבא, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, אינו נוכח, חברת הכנסת מירב בן ארי, אינה נוכחת, חבר הכנסת חמד עמאר, אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, הגעתי לשולי הוויכוח, שלא כל כך הבנתי, אבל ראיתי שהייתה כאן התנצחות, לא.  אז אני רוצה להגיד משהו, להגיד לזכותך. כשהתחילה המלחמה הזאת והיה בלגן בפינוי, אני שמח מאוד, ואני אומר את זה כאן מעל דוכן הכנסת, שאתה לקחת את הסיפור. אני, כמי שטייל שם וראה את הקטסטרופה לפני, אני חושב שעשית עבודה מצוינת, וזה שיש שקט זה הרבה מאוד בזכות משרד התיירות ובזכות זה שלקחת אחריות. אבל אנחנו מדברים על עכשיו. אני מדבר על כך שלצערי הגדול, הממשלה עדיין לא חושבת לנכון להקים בדיוק copy-paste של תקומה לעוטף, להקים את זה גם בצפון. הצפון הוא לא איזה שטח אקס-טריטוריאלי ממדינת ישראל. ניחא שבפזיזות החליטו על פינויו של חבל ארץ שלם, שנשלט לצערי הגדול בירי על ידי חיזבאללה, כי מדינה מתוקנת הייתה צריכה להשאיר את התושבים ולהגיד לחיזבאללה: טיל אחד שנופל בקריית שמונה, אתם חוטפים 100 טילים בביירות. זאת המשוואה. ולצערי הגדול, אנחנו עדים, ואני עדיין מבקר את האנשים הטובים האלה, מלח הארץ. הנרטיב הציוני כולל גם את אנשי קריית שמונה המופלאים, כולל את כל ההתיישבות החקלאית לאורך גבול הצפון, שהיום קוראת בזעקות של כאב, בזעקות של כאב, ומה שלא נעשה, בתי המלון של המפונים זה לא הבית שלהם. הדבר שראוי, אדוני היושב-ראש, הוא שהממשלה תכריז על הקמת תקומה, בדיוק אותו הדבר, לצפון, ולהעמיד בראש הגוף הזה אישה או איש מוכשרים שיכולים לתת תקווה לציבור הזה, שאנחנו פוגשים אותם במלונות, אנשים תלושים מבתיהם כבר חצי שנה. ולכן, באמת אני קורא, ראיתי שבתקציב המדינה שמו 3.5 מיליארד שקלים, אני מאוד מקווה שיש לזה גם מקור תקציבי וגם שמייד הוא הוא יתחיל להיות מתורגם למעשים. אנחנו רואים כאן את ראש עיריית קריית שמונה שמגיע. אנחנו שומעים את זעקות הכאב של הגיבורים הגדולים. תושבי הצפון הם גיבורים גדולים, ואנחנו צריכים באמת לחבק אותם חיבוק גדול. אני קורא לראש הממשלה: אנחנו יודעים שאנחנו במלחמה, כולנו יודעים, אבל זאת חובתך להקים מיידית מינהלת תקומה לצפון. אין שום הבדל בין הצפון לבין הדרום. אסור שתמיד בסופו של דבר הפריפריה תיפגע. תודה. לכל תושבי הצפון: אנחנו שולחים לכם מכאן בשם כל חברי הכנסת, גם בשמך, חיבוק גדול מאוד. אתם גיבורי המדינה הזאת, ויבואו ימים טובים, ושננצח את החיזבאללה. בעזרת השם. תודה רבה. הדוברת הבאה, מרב מיכאלי, אינה נוכחת, חבר הכנסת יוסף עטאונה, אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, אינה נוכחת. היא נוכחת, היא נוכחת. אני פה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. בתוך כנסת ישראל יושב אחד מתומכי הטרור הגדולים שידעה מדינת ישראל, הלוא הוא חבר הכנסת אחמד טיבי. מילא שהוא יהיה תומך טרור, אבל רבותיי, כל כנסת ישראל שישבה כאן היום ושמעה את אחמד טיבי אומר, מפיו של תומך הטרור הזה, ישבתם, שמעתם ושתקתם כשתומך טרור אומר לי שאני לא שווה את הנעל שלו. לא שווה את הנעל שלו. הסרטון מופץ בכל הרשתות. חוץ ממני אף אחד לא נאבק באחמד טיבי. בואו אני אספר לכם משהו על אחמד טיבי. אחמד טיבי הבין מעולה, הוא הבין מעולה שהוא יחייך אליכם ואתם תעשו איתו דילים, הסכמות וקיזוזים. הוא יודע איך עובדים על חברי כנסת יהודים. הוא יודע איך עובדים עליכם בעיניים. יחייכו אליכם, אתם תחשבו שהוא נחמד, אבל הוא זוכר כל הזמן מי הוא. הוא זוכר כל הזמן שהוא רואה בנו אויבים שלו. הוא יושב כאן, מקבל משכורת על חשבון משלם המיסים, מהלל שהידים, תומך שהידים, תומך במרואן ברגותי, תומך במחבלים שיושבים בתוך כלא ישראל ומרצים מאסרי עולם במצטבר. הוא יושב כאן ויחתור תחת הצעת חוק של רון כץ, תחת הצעה של ימין או שמאל, זה לא משנה. אונר"א זה חמאס, עומד פה רון כץ וטוען. אחמד טיבי צועק עליו, מבזה אותו, כי הוא מרשה לעצמו. אחמד טיבי, אתה לא בעל הבית יותר. תקרא טוב ותקשיב טוב למה שאני אומרת לך, תומך טרור שכמוך, אלוף בתמיכה בטרור. אתה יושב כאן, ואני קלטתי מי אתה מהיום הראשון. אמרתי לך כאן בוועדה, כשקיללת אותי בוועדה המסדרת. הייתי חצי דקה חברת כנסת, ביקשו שאני אחליף מישהו בוועדה המסדרת. לא ידעתי מה זה ועדה מסדרת. אמרו לי: תצביעי, אחמד טיבי סגן יו"ר הכנסת. חצי דקה הייתי בכנסת. אמרתי: על גופתי, אין דבר כזה, לא מצביעה. הוא אמר לי בוועדה המסדרת: לכי לעזאזל, קם ויצא, והוא לא היה בתפקיד סגן זמני. אני שמתי לי למטרה, ויאשרו פה כל הח"כים, שהוא לא יהיה סגן יו"ר ��כנסת. אני, ליועצו של ערפאת ולגדול תומכי הטרור כאן בכנסת, לא אקרא "אדוני". הלכתי פה אחד-אחד. עם שר המשפטים יריב לוין רבתי, עם שר המשפטים, כי יריב לוין אמר לי שאנחנו נצביע לו. אני אמרתי: לא יקרה. יש לי רוב קואליציוני, וגם אם אני לא אחוקק שום חוק, אני לא אהיה תלויה בדבר הבזוי הזה שמתנהג ככה לנשים בכנסת ישראל. אני אומרת לך, אחמד טיבי, אתה לא מכיר אותי מספיק. אתה פוחד ממני קצת ותפחד הרבה, זה בסדר. אני אעשה כל מה שאני יודעת לעשות. אני עוקבת, אני אוספת ציטוטים שלך. לוועדת הבחירות הבאה אני כבר אביא אותם. גם אם אני לא יודעת איפה אני אהיה, אני לא אתן לך מנוח. לא אתן לך מנוח, לבזות את כנסת ישראל, לבזות את חיילי צה"ל, לבזות אותנו, הנשים בכנסת ישראל, לטנף את הפה שלך כאן בכנסת ישראל, לפגוע בכבודנו, במעמדנו, באומתנו. תודה. אני אומרת לך, כמו שאמרתי לך שלא תהיה סגן יו"ר הכנסת, תודה רבה. אני אפעל בכל דרך שיש לי בהתאם לחוק המפלגות כדי שאתה וכל מי שתומך בטרור לא ישב בכנסת ישראל. תודה. לכן, רבותיי חברי הכנסת, תודה רבה. אנחנו חייבים זה בכבודו של זה. כל אחד שיושב פה, אם מימין ואם משמאל, יודע: כשמישהו מעליב פה מישהו, חברת הכנסת גוטליב, נא לסיים. אני הראשונה שיוצאת להגנתו, כי זה חוצה מפה פוליטית. תודה רבה. אני אומרת לכם, האדם הזה, שאמר היום שאני לא שווה את סוליית הנעל שלו, לא שווה את הכיסא שהוא יושב עליו על חשבון משלם המיסים. בוז לדבר הזה. תודה רבה. הדוברת הבאה, אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת, חברת הכנסת נעמה לזימי, אינה נוכחת, חבר הכנסת נסים ואטורי, אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. איזה מגניב חבר הכנסת טיבי. איזה חוש הומור שנון יש לחבר הכנסת אחמד טיבי. איך הוא מהלך קסם על הציבור הישראלי עם ההומור היבש והעוקצני שלו. חבר הכנסת אחמד טיבי, שהיום אמר לח"כית מכהנת, לטלי גוטליב, שהיא לא שווה את סוליית הנעל שלו, ואז הרים את הרגל והצביע על הסוליה, כי חברת כנסת יהודייה לא שווה את הסוליה של הנעל שלו. בואו נדבר רגע לעומק על חבר הכנסת אחמד טיבי, זה שבימים האחרונים עשה לייק לציוץ שהאשים את ישראל בפיגוע במוסקבה. אני חוזרת, כדי שזה ישקע לכם: חבר כנסת בפרלמנט ישראלי, פוסט-טבח, עושה לייק, שוב, עושה לייק, לגולש שמצייץ שהטבח במוסקבה הוא יוזמה ישראלית. אבל זה peanuts, זה כלום. הינה עוד אמת על חבר הכנסת אחמד טיבי. האחיינית שלו נפטרה בעזה, נרצחה, יותר נכון. אותה אחיינית הייתה עסוקה בחינוך, כך אמר מג'אדלה. ד"ר סחר טיבי מרצה לחינוך במקצועה, רק איזה חינוך? בואו נחפור קצת. שימו לב: האחיינית של חבר הכנסת אחמד טיבי, האישה שאחמד טיבי הוא הדוד שלה, הייתה עסוקה כקצינה בכירה בחמאס. קצינה בכירה בחמאס, האחיינית של אחמד טיבי. הקצינה הבכירה בחמאס הזאת עשתה ככה: היא שירתה במחלקה להכוונה פוליטית ומוסרית, ואחראית להטפת האידיאולוגיה של החמאס במרכז הרצועה. במילים אחרות, האחיינית של אחמד טיבי ישבה וכתבה את תוכניות הלימוד של החמאס. האחיינית של אחמד טיבי יצרה את תוכניות ההסתה שגרמו לחמאסניקים לאנוס, לשחוט, לרצוח, לכרות, לערוף ראשים, לכרות שדיים בזמן שאונסים אישה. מי שהפכה את האנשים בעזה למפלצות היא האחיינית של אחמד טיבי. היא הנדסה את התודעה שלהם. היא כתבה להם תוכניות לימוד מגיל אפס עד גיל 18. תבדקו מה כתבה האחיינית של אחמד טיבי. אתם לא תאמינו. קוראת להם: תספרו את השהידים, קורא�� להם לטבח ולרצח, קוראת להם לדם יהודי מבוקר עד ערב. תודה רבה. מדינה שבה יושב חבר פרלמנט, תם הזמן. נא לסיים, בבקשה. שנייה אחת.  שמשפיל נשים פה, משפיל נשים יהודיות, ומתאבל על קרובת משפחה שהיא המוח שיצר את המפלצות בנוח'בה ב-7 באוקטובר, מדינה שמאפשרת לו להמשיך לכהן פה עוד יום אחד, איבדה את כושר ההישרדות שלה. תודה רבה. אנחנו איבדנו את היכולת להבחין, נא לסיים. תם הזמן. בין אוהב לבין אויב. תודה רבה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת פינדרוס, אינו נוכח, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה  אינה נוכחת, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת, חבר הכנסת מנסור עבאס, אינו נוכח. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כידוע, או לפחות לרוב, בתי חברת קיבוץ כפר עזה. בשבוע שעבר היינו בקרווילה שהיא נמצאת בה בשפיים, ואז בתי הקטנה אמרה: אימא, את יודעת, אי-אפשר להשמיע בבית הזה מוזיקה או לעשות משהו שמח, כי השכנים של מור הם בעצם אנשים חטופים, אנשים נרצחים. ואז היא אמרה לי שבבית ממול, משפחת דמארי, משפחת דמארי, שאמילי, הבת, חטופה, אמש האח שלה תם כתב לה, ואני רוצה להקריא לכם. בבקשה, כבוד היושב-ראש, סבלנות, זה יהיה קצר: בוקר טוב. אז היום אני מציין יום הולדת 34. למה אני מציין ולא חוגג, אתם בטח שואלים את עצמכם. אז הינה למה: כי אחותי אמילי חטופה. כי החבר הכי טוב שלי נהרג. כי איבדתי כל כך הרבה חברים מהקיבוץ. כי אשתי עדיין מפחדת בלילות כשהיא לבד. כי אין לי בית ואני פליט במדינה שלי, אני בן לא טוב שלא הולך לבקר בתדירות יותר גבוהה את אבא שלו חולה האלצהיימר. אבל יותר מהכול, אני אח חרא. נכשלתי ואני עדיין נכשל בלהחזיר הביתה את אחותי הקטנה. חשבתי שאצליח. חשבתי שאולי למרות כל מה שקרה אזכה לבשורות טובות לקראת יום ההולדת. התבדיתי. העולם מעדיף את חמאס על החטופים, המדינה שכחה אותם, הציבור חוזר לשגרה, הקיבוץ מתקדם הלאה, והיא שם. במנהרה. רעבה, רזה, כואבת, חנוקה ופצועה, וזאת אחותי הקטנה, שאני תמיד אמרתי שמי שייגע בה, אני אהרוג אותו. אז איך כלום לא זז? איך האנשים במדינה ממשיכים להתעסק במשהו אחר? איך יש משהו יותר חשוב מלהחזיר אותה? איך הולכים להופעות, מסיבות, חגיגות, טיסות? איך כל הציבור לא איתי ביחד? למי אכפת מימני, שמאלני, חרדני, חילוני? מה יותר חשוב מלהילחם את המאבק הזה יחד? יום הולדת "שמח" לי, ושרק יעבור מהר, בבקשה. סליחה, לולו. אני כל כך מקווה שאת מחזיקה מעמד שם. אני אוהב אותך ומתגעגע אלייך. אלה דבריו של תם דמארי, והוא אחיה של אמילי, וזה בעצם הקול שלנו. נתפלל לשובם של כל החטופים והחטופות שלנו במהרה, ושאלוהים ישמור על חיילי וחיילות צה"ל. תודה. אמן. הדובר הבא, חבר הכנסת ירון לוי. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו כמעט חצי שנה בתוך מלחמת חרבות ברזל. אף אחד לא ציפה שהמלחמה הזאת תימשך כל כך הרבה זמן. אף אחד לא ציפה שיהיו כאן למעלה מ-100,000 מפונים. אף אחד לא ציפה שאי פעם נצטרך להתמודד עם מאות חטופים בידי ארגון. אף אחד לא ציפה שנופתע בצורה כזאת. המחדל הגדול ביותר שקרה כאן ב-75 השנה האחרונות, פגע בחוסן שלנו, פגע בביטחון ופגע בכלכלה הישראלית. אבל יש דבר אחד שחמאס לעולם לא יוכל לפגוע בו, הערבות ההדדית של העם שלנו ושל החברה הישראלית. אבל המדינה הזאת לא תוכל להמשיך לשמור על אותה ערבות הדדית אם היא לא תדאג להחזיר את 134 החטופים והחטופות שנמצאים בשבי חמאס. למען עתיד מדינת ישראל וכל מה שב��ינו פה אנחנו חייבים לשחרר את כל החטופים והחטופות. "ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים". ודבר אחרון, במקום להגיד "יאללה, יאללה" למשפחות החטופים, אדון פינדרוס, עדיף להסתכל עליהן, להשפיל מבט ולסתום. אתה צריך להתבייש על ההתנהגות העלובה שלך, על חוסר החמלה, על חוסר ההבנה והניתוק מהציבור שאתה אמור לשרת. סוגיית החטופים לא נוגעת רק למשפחות, היא נוגעת לכל אזרחי המדינה. אין כאן ימין ושמאל. אלה האחים והאחיות שלנו. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת קינלי משה טור פז, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת. חברים, נא לשמור על השקט במליאה. תודה. בהצעה הזו אנחנו באים לעסוק בתחום שכבר עסקנו בו בכנסת כמה פעמים בשנים האחרונות, וזה הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. בעצם, ההצעה כאן באה להעביר את האחריות לבחירת חמשת נציגי הכנסת ממליאת הכנסת לוועדת הכנסת. אני קורא כאן לחבריי חברי הכנסת להתנגד להצעה הזו, מאותה סיבה שבכנסת הקודמת העליתי הצעת חוק שנדחתה, בעצם בשוויון, אפילו לא על חודו של קול, לשנות ולגוון את הגוף הבוחר. ואני אסביר. יש הרבה אנשים, בכנות, שלא כל כך מעניין אותם מי יהיו הרבנים הראשיים לישראל. לצערנו הרב, הם לא רואים בהם דמויות רלוונטיות. כשהם כבר שומעים משהו מהם זה בדרך כלל משהו שמאוד מעציב אותם, למשל קריאה לרדת מהארץ, שמענו גם את זה לאחרונה. אבל אני חושב שלדמותם של הרבנים הראשיים בישראל יש חשיבות גדולה לחברה הישראלית, והלוואי שהאנשים האלה יהיו דמויות מופת, מובילים, גם דתיים וגם חברתיים, גם דמויות רלוונטיות לקהילות השונות בישראל, כך שאדם יסתכל על הרב הראשי ויגיד: זה הרב שלי, זה האדם שמייצג אותי, זה האדם שנושא את כתר הרבנות שהוליד, בנה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. עכשיו, כדי שהדבר הזה יקרה, חשוב מאוד שהאנשים שבוחרים את הרבנים הראשיים יהיו נציגים רחבים ככל האפשר של עם ישראל. בהצעת החוק שלי בכנסת הקודמת ניסיתי להציע שיהיו בתוכם נציגי אגודות הסטודנטים, שיהיו מתוכם מתוך ועד ראשי האוניברסיטאות ועוד ועוד אנשים שייצגו מגוון. לצערי הרב, האופוזיציה הקודמת, היום הקואליציה, נלחמה בהצעת החוק הזו, עשתה כל מאמץ והצליחה לעצור את הצעת החוק. אני קורא כאן, חבריי חברי הכנסת: אני חושב שככל שהגוף הבוחר יהיה מגוון יותר, ייצג חלקים נרחבים יותר בעם ישראל, יותר אנשים יסתכלו ויגידו: אה, מי שבוחר זה אדם כמוני, כך יש סיכוי שדמויותיהם של הרבנים הראשיים תהיינה דמויות רחבות יותר, מקיפות יותר חלקים מעם ישראל, וממילא יקדשו שם שמיים. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, לפעמים אתה רואה תופעה, אתה ניצב מול תופעה, ואתה חושב שאתה רואה את כולם, ואתה מגלה, כמו שכבר אמרו חלק מהפילוסופים, שאתה סובייקט, אתה רואה רק חלקים מסוימים. ונפתחים לך חלונות, פתאום יש לך איזה חלון, ואתה מגלה כמה התופעה הזאת הרבה הרבה יותר משמעותית, מסוכנת, גדולה ממה שחשבת. חברים, נא לשמוע על שקט במליאה. בבקשה. ואני אומר את זה כי אתמול היה חלון כזה בוועדת החינוך של הכנסת, למעשה, שני חלונות. אנחנו ניצבים מול תופעה במדינת ישראל רוויית הטרור, סכינים, יריות, דם, אש, מה לא? מאות ילדים, לפי נתוני המשטרה, משתתפים בירושלים בהפרות סדר, בפעילות טרור. ואנחנו עסוקים כמעט שנה, במה? בחוק שאומר: מורים עם זיקה לטרור לא ייכנסו בשערי בית ספר. מה לעשות? הסכין לא דוקר לבד והקלצ'ניקוב לא יורה לבד. זה מתחיל מהמוח והלב. לכאורה פשוט, לכאורה מובן מאליו. אני חייב לומר, זאת חוויה מתסכלת, מתישה, שאתה נאבק מול בני עמך כדי להגן עליהם ועל הילדים. יושבים פקידים במשרד המשפטים, מי לא, בשב"כ, ומתנגדים לדבר המובן מאליו הזה. אבל אתמול היה משהו, שני דברים שהיו בשבילי עוד עומק לתהום הזאת. אחד: מסתבר שמורה ממלכתי, הרי אחד התיקונים בחוק הזה הוא שבחינוך הממלכתי אי-אפשר לפטר על השפעה מזיקה, כי אין דבר כזה בחוק, ולכן הכרחי שאם אדם הזדהה עם טרור ולכן יש לו השפעה מזיקה, אפשר לפטר אותו פיטורים מינהליים. שאלו איזה דוגמאות יש, כמה מורים כאלה יש בחינוך הממלכתי. הלך נציג הייעוץ המשפטי של משרד החינוך ומצא מורה בממלכתי, בבית ספר ממלכתי במדינת ישראל, ששייך לארגון הסלפייה, שייך לארגון לא חוקי, ארגון טרור. מפטרים אותו? מאיר כהן, היית פעם מנהל בית ספר. לא. למה לא מפטרים אותו? כי אי-אפשר לפטר אותו. אז מה עושים? אז הוא מלמד שנתיים. בשנתיים האלה, שנה אחת מתוכן, אותם אנשים מתווכחים איתי על זה שאני רוצה שבממלכתי המורה הזה לא ילמד. כמה ילדים הוא לימד? על כמה הוא השפיע? דבר שני, חלון שני: עשינו בדיקה, עוד חצי דקה, עשינו בדיקה, השב"כ עשה בדיקה, לבקשתי, לקח רק תעודות זהות של מורים, הצליב אותן כדי לראות על כמה מהם יש מידע על זיקה לטרור. אסור לומר כאן, זה חסוי, אבל מצאו, מצאו. טוב, אני שואל: מה עם אלה שמצאתם, שנציג השב"כ אמר בדיון שלשיטתו, חמור מאוד שהם מורים בישראל. מסתבר אתמול שלא עושים להם כלום. למה? היועצת המשפטית אמרה, אחרי שנה שהיא לא שלחה חוות דעת, היא אמרה: אתם יכולים לקחת את תעודות הזהות, אבל זו רק בדיקה סטטיסטית. גם אם תמצאו, תודה. אנשים טרוריסטים במערכת החינוך, אלו שמגדלים את הדור הבא, את הדור הנוכחי, לא תוכלו לעשות להם כלום, תודה. זה היה תנאי להעברת תעודת זהות, למרות שאין בזה פגיעה בפרטיות, תודה רבה. זה על פי חוק הגנת הפרטיות. זה במדינת ישראל. את זה אנחנו חייבים לתקן. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, בלי לשים לב, ביום ראשון בוטלה ישיבת הממשלה. זה לא דבר שאמור לקרות. הממשלה אמורה להתכנס, לדבר אחד עם השני ולקבל החלטות. אבל הם לא יכולים לקבל החלטות בנושא חוק הגיוס, כי יש שם איזושהי מלחמה עכשיו מי ימשוך יותר ולאן. אזרחי מדינת ישראל אולי עדיין לא מספיק משופשפים פה בג'גלינג של נתניהו, אבל אנשים שיושבים בבית הזה כבר מבינים לאן זה הולך: הוא ימשוך את זה עד הרגע האחרון, ואז ייכנע לסיעות החרדיות, כי זה הדבר היחיד שמחזיק אותו בשלטון. אבל צריך להבין משהו, צריך להבין את המשמעויות של חוק הגיוס שהם מנסים להעביר. החוק הזה ישאיר את המצב כמו שהוא, אולי אפילו ישחרר עוד כמה אנשים. הוא לא יגייס עוד חרדי אחד לשורות צה"ל. עברנו את 7 באוקטובר, אנחנו מבינים שהצבא קטן מדי והמשימות גדולות מדי, אבל בממשלה כאילו לא השתנה דבר. אנשי מילואים יעשו הרבה יותר מילואים, חיילי הסדיר ישרתו יותר בסדיר, אבל ציבור שלם יישאר בדיוק כמו שהוא היה. אני רוצה לומר לכם מפה: גם הציבור הזה, אם תדברו איתו, לא רוצה את הדבר הזה. קומץ קיצוני מאוד מאוד בציבור אומר: אני, לא אכפת לי, מה שהיה זה מה שיהיה. אתם תלכו להילחם ואנחנו נלך לים. זה הקומץ הקיצוני. רובו של הציבור החרדי הוא ציבור טוב, הוא ציבור שרוצה לשרת. וזה לא חייב ��היות בצבא, זה יכול להיות בשירות לאומי, זה יכול להיות בשירות אזרחי, זה יכול להיות במד"א, בזק"א, זה יכול להיות בהרבה מאוד מקומות, אבל כן רוצה להיות תחת האלונקה, כן רוצה לקחת חלק. שוויון בנטל. ומפה אני רוצה לומר לאותם עסקנים שמנסים לנהל את האירוע הזה: תשמעו אותם, אל תשמעו רק את הקיצוניים שבקיצוניים. תשמעו את כולם. תשמעו את אלה שכן רוצים לקחת חלק. תראו את אלו שהתגייסו מייד ב-7 ולקחו חלק יחד עם כוחות הביטחון, יחד עם ארגוני ההצלה, יחד עם ארגוני החילוץ, והיו שם. אתם, בהחלטות שלכם פה, בדילים הפוליטיים שלכם פה, מכתימים ציבור שלם על לא עוול בכפו, כי הם כן מתגייסים, כי הם כן מגיעים, כי הם כן רוצים לתרום, כי הם כן רוצים לשרת. כשתגיעו לנקודה הזאת של תלמידים שהם עילוי, תמצאו את הפתרון לעילוי. מי שתורתו אומנותו באמת, צריך למצוא לו פתרון. אבל כל השאר, שיש להם איזה צעטלע קטן של פטור ואחרי זה הולכים לעבודה, הולכים לים, הולכים לכל מיני מקומות, צריך לשרת בצבא או במנגנונים האזרחיים לפי דרישות מדינת ישראל. אי-אפשר ש-7 באוקטובר ימשיך כאילו לא קרה כלום. תודה רבה. נתניהו, תכנס את הממשלה, תגלה מנהיגות, קצת אומץ, ותביא עידן חדש לשירות הביטחון וארגוני ההצלה. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אוה, אני רואה שהשר הוא חיים כץ. כאוהד מכבי נתניה לאוהד מכבי נתניה, תקשיב שתי דקות ותהיה מרוכז, ולא תאמין. אתמול דיברתי על הנושא של האלימות במגרשי הספורט, ואני אתן לכם 30 שניות תזכורת על מה שהיה השבוע ותבינו כמה השר לביטחון לאומי הוא הזיה. חיים, תקשיב: השבוע במשחק של הפועל תל אביב נגד הפועל חיפה בכדורסל, בסוף המשחק הייתה אלימות מאוד מאוד גדולה של מספר מצומצם של אוהדי הפועל. מה עשתה המשטרה? במקום להשתמש בחוק האלימות שהעברנו ולהעניש  לקחה 150,000 שקלף המשטרה. תקשיב, חוץ מזה, במקום להעניש באופן אישי את אותם פורעים, אותם פושעים, אותם עבריינים, עשתה משטרה בדיוק הפוך: סגרה את אולם הכדורסל. למאות ילדים אין איפה להתאמן. עכשיו, מה ההזיה של היום בבוקר? אדון בן גביר, שר לביטחון לאומי, ואני מצטט, שתבינו מה אמר שר במדינת ישראל, אני מצטט: במדינת ישראל נגמרו הימים שהם, אוהדי הפועל תל אביב, מקללים את צה"ל. וממשיך ותוקף את אוהדי הפועל על זה שהם שונאי צה"ל, חתיכת כלומניק שלא עשה יום צבא, שר במדינת ישראל. אני רק מזכיר ש-16 מאוהדי הפועל תל אביב נהרגו במלחמה. 16 מהאוהדים. בא השר לביטחון לאומי ומכליל קבוצה שלמה כשונאי צה"ל. אני רוצה להזכיר לכולם, חברים יקרים: לה פמיליה, אתם מכירים את הארגון הזה? לה פמיליה, הארגון הזה, ואני מצטט, ב-4 באוקטובר 2023 הוא כבר היה שר, בן גביר תוקף את המשטרה שהוא אחראי לה, ואני מצטט: יש אכיפת יתר נגד לה פמיליה. אוהדי הפועל באו למלחמה, ולא הייתה מספיק האכיפה כלפיהם. לא יהיה דין אחד לאוהדי בית"ר ואחר לפועל תל אביב. ותקשיבו טוב למשפט הבא, אדוני ניצב במילואים, ואני מצטט את מה שאמר בן גביר: שוטר שיעשה את זה יעוף מהמשטרה. שר לביטחון לאומי אומר את זה לשוטרים שלו כדי שיאכפו אכיפת יתר את הפועל תל אביב, ומגן על לה פמיליה. זה השר שלנו וככה הוא מתנהג כלפי הספורט הישראלי. ביום שלישי הקרוב ב-11:30 יש בוועדת הספורט דיון חירום בנושא האלימות במגרשים. ואני חוזר: אם לא נטפל בזה, יהיה הרוג במגרשים. תודה. תודה רבה. וכעת הדובר ��בא, חבר הכנסת ינון אזולאי, אינו נוכח, חבר הכנסת יוני מישרקי, אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות לאחיי המובילים את קמפיין השוויון בנטל. ברור שאתם בעד שוויון בנטל, אבל איומי סרבנות של אחים לנשק ושל הטייסים, זה בסדר מבחינתכם. זה נגמר כבר. ברור שאתם בעד שוויון בנטל, אבל אין לכם בעיה עם זה שלערבים יש זכויות ללא חובות. בסופו של יום זה 150%, לא 100% ברור שאתם בעד שוויון בנטל, אבל אתם לא נוקפים אצבע כדי שעול המילואים לא ייפול על הכתפיים של אחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה, ובעיקר ממגזרים די מסוימים, ברור שאתם בעד שוויון בנטל, לכן לפיד הצליח לפני 11 שנים לעצור את העלייה בנתוני הגיוס של החרדים על ידי קמפיין השוויון בנטל, ברור שאתם בעד שוויון בנטל, אבל שחלילה החרדים לא יגיעו לעמדות השפעה משמעותיות בצבא, בדיוק כמו תקרת הזכוכית לכל מי שיש לו תפיסות לאומיות ויהודיות מדי לטעמכם. איך אמרו קצינים בכירים מחיל החינוך לרב יגאל לווינשטיין, ראש מוסדות בני דוד בעלי? אני מצטט: אנחנו אוהבים את המוטיבציה שלכם, אבל לא סובלים את האידיאולוגיה שלכם. עד כאן, סוף ציטוט. ברור שאתם בעד שוויון בנטל, אבל בלי שזה יפגע חלילה במהפכה הפרוגרסיבית הרדיקלית שמתחוללת בצבא כבר למעלה מ-20 שנה. חלוקה בנטל, שמעת? איזה שטויות. ברור שאתם בעד שוויון בנטל, אבל בתנאי שכל אלה שמתגייסים ימשיכו להיות כפופים למטכ"ל מונוליטי של בוגרי הקרנות וקסנר ומנדל. כמה שטויות. נפלת על הראש. ברור שאתם בעד שוויון בנטל, אבל אם צה"ל היה צבא חרדי, אין שום סיכוי, חבר הכנסת מיקי לוי, שהיית שולח את הילדים שלך לשרת בו, מפחד שיחזרו בתשובה. איבדת את הדרך. להסית על צבא ההגנה לישראל? תתבייש. ברור שאתם בעד שוויון בנטל, אבל רק אם זה משרת את המטרה האמיתית שלכם: להפיל את ממשלת הימין. למה להסית? בשעת מלחמה, הסתה? ברור שאתם בעד שוויון בנטל, אבל האמת היא שאתם מתים מפחד שהחרדים יתגייסו, גם בגלל ההשפעות של זה על הצבא וגם בגלל שאז כבר לא תוכלו להמשיך לנצל את הנושא הזה לטובת האינטרסים שלכם. כמה שטויות בשלוש דקות. אדוני היושב-ראש, אני שירתי בשירות סדיר ומילואים קרבי עד גיל 50, כל הכבוד.  ואני מאמין ששירות צבאי הוא מצווה חשובה מאין כמותה. אבל הקמפיין הנוכחי הוא הדרך המהירה והבטוחה לגרום לכך שלא תהיה שום התקדמות בנושא השוויון בנטל. תודה רבה. תודה רבה. וכעת הדובר הבא, חבר הכנסת מתן כהנא, אינו נוכח. בושה וחרפה. להסית על הצבא? מה קרה לך? חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. חברים, אני מבקש שקט במליאה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הנאום שנתת פה הוא נאום שמתאים ל-6 באוקטובר, כל נאום ההסתה שלך כאן, אבי מעוז. אני לא אבזבז אותו עליך, כי אני רציתי לדבר על מישהו אחר, אבל איך שדיברת, פשוט מזעזע, אין לי מילים אחרות. אני לא רוצה לדבר עליך, כי הרבה יותר חשוב לי להגיד תודה לעמית סוסנה הגיבורה, שעברה גיהינום בשבי חמאס והחליטה לספר ולשתף את הסיפור שלה בשביל אחיה ואחיותיה שעדיין נמצאים שם בשבי. עמית, בכתבה בניו יורק טיימס, שיתפה את כל העולם בסיפורה הקשה, ואם לא היינו מדינה שכל כך מבודדת ברמה הבין-לאומית, סביר להניח, חברים, אני מבקש לשמור על שקט במליאה. חברים, נא לשמור על השקט. תודה. אם לא היינו מדינה כל כך מבודדת, כנראה שהסיפור של עמית היה פותח את כל המהדורות בכל העולם, על אישה צעירה, בת 40, שנחטפה מביתה בכפר עזה, שנייה, שנייה, חברת הכנסת בן ארי. אני מבקש, חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. אדוני היושב-ראש, זה החבר'ה מהאופוזיציה. חבר הכנסת אלמוג, נכנסת, האמת שלא, זה אתם. האמת, זה בעיקר אתם. חבר הכנסת אלמוג, נא לשמור על שקט. חברים, נא לכבד את חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. זה לא בשבילי. אני רק רוצה להודות בשם הכנסת לעמית סוסנה על האומץ ועל הגבורה לשתף את הסיפור האישי שלה על הפגיעה המינית שעברה בשבי חמאס. אני בטוחה שעמית עשתה את זה בשביל החטופים והחטופות. שנייה. חברים, זה בלתי נסבל. מה קורה? חבר הכנסת קינלי, אתה אומנם עם הגב, אבל זה מפריע, הדיבור הזה. חבר הכנסת רוטמן, זה מפריע. חברים, זה מאוד מפריע, הדיבורים כאן. בבקשה. עמית, אם את שומעת את הנאום שלי, אני רוצה להגיד לך תודה בשם כנסת ישראל על האומץ, על גילוי הלב, על כך שלא חששת לספר בפרטי-פרטים את הפגיעה המינית שעברת על ידי המחבל הנורא והארור. עמית, אנחנו יודעים שעשית את זה בשביל אחיותייך ואחייך שנמצאים בשבי, שלצערי ברגעים אלה גם עוברים פגיעות מיניות. ואסור לנו לשכוח אותם, ואסור לנו לרגע להפסיק להילחם על להחזיר אותם הביתה. אני חושבת על האימהות ששמעו את הסיפור של עמית, מה הן חושבות על הבנות שלהן שנמצאות בשבי. למה אנחנו לא מספיק מדברים ומדברות עבורן? אנחנו צריכים לעשות הכול בשביל להחזיר אותן הביתה, בשביל שהסיפורים של עמית לא יקרו. כי בזמן שאנחנו יושבים כאן ומתעסקים בחוקים, הן עוברות פגיעות מיניות בשבי. ועמית, אני רוצה להגיד לך תודה. את אמיצה, את גיבורה. 55 יום היית בשבי, אני בטוחה שזה היה בשבילך כמו 100 שנה. את גיבורת ישראל, את ראויה לתודה והערכה, ואני מודה לך על זה ששיתפת את כל העולם במה שעברת בשבי. אנחנו לא נשכח ולא נסלח. תודה, אדוני. תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, כעת נעבור להצבעה. נא תפסו את מקומותיכם. נעבור להצבעה על הצעה להסמכת ועדת הכנסת לבחירת נציגי הכנסת באספה הבוחרת לפי חוק הרבנות הראשית. הצבעה. ההצעה בדבר הסמכת ועדת הכנסת לבחירת נציגי הכנסת באספה הבוחרת לפי חוק הרבנות הראשית נתקבלה. 41 בעד, 30 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה להסמכת ועדת הכנסת לבחירת נציגי הכנסת באספה הבוחרת לפי חוק הרבנות הראשית נתקבלה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעות דחופות לסדר-היום. הצעה הראשונה היא בנושא: אפליית תקציבים להתיישבות בעיירות פיתוח ובמגזר העירוני. את ההצעה הגישו חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, שרון ניר, מאיר כהן ואברהם בצלאל. ראשון המנמקים יהיה חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. חברי הכנסת, אני מבקש קצת הקשבה. משה אבוטבול, אתה תקשיב טוב למה שיש לי להגיד, כי זה רלוונטי עבורך, בסדר? שלום דנינו, אני צריך שתשמע את זה, כי זה חשוב. את יכולה לארגן לי שקט, היושבת-ראש? שקט. חברים, נא לתת למיכאל ביטון לדבר. נאור שירי, אתה צריך להקשיב לדבר הזה, זה חשוב. דווקא אתה תקשיב. טטיאנה, גם את צריכה להקשיב לזה. אני לא סתם קורא בשמות שלכם. אנחנו מעלים הצעה לסדר-היום, אילוז, גם אתה צריך להקשיב לזה. סעדה, גם אתה צריך להקשיב לזה. אני מצביע בעדך. לא, אני אומר, זה נושא עקרוני שאתם צריכים לשמוע אותו. באמת, אילוז. לגבי התיישבות צעירה, רגע, רגע. מיכאל, הבנתי, לפני שנתיים בערך גיליתי שבהחלטת ממשלה מתקיימת אפליה חמורה של ציבור המתיישבים וההתיישבות בעיירות הפיתוח. יש מישהו שחושב שלא חלה עליהם המילה "התיישבות". יש ארגון טוב ואפקטיבי שעושה עבודה טובה, אני לא יכול. הזמן עובר, ואני לא יכול לדבר. אני צריך פה שקט. אני אאריך לך. חברים, זה מפריע. בבקשה, חבר הכנסת. תאפסי לו את השעון. אני אאפס לו. בבקשה, מיכאל, תתחיל. יש ארגון שנקרא החטיבה להתיישבות, שעושה עבודה טובה, ומגלים שבהחלטת ממשלה ובנוהלי העבודה שלו אסור לו להשקיע באופקים, אסור לו להשקיע בדימונה, אסור לו להשקיע בירוחם, אסור לו להשקיע בשלומי, אסור לו להשקיע בקריית שמונה. מירב, זה מפריע. זה מפריע לו. שקט. כי יש נוהל בחוק שאוסר עליו להשקיע בעיירות פיתוח בנגב ובגליל. מותר לו לקחת את כל הכסף שלו, שזה מאות מיליונים, רק למגזר הכפרי בנגב ובגליל. וזו מצווה להשקיע במגזר הכפרי. וזה שייך לשרת ההתיישבות, וזה נקרא החטיבה להתיישבות, וזה בסדר, אבל האם העולים מרומניה שבאו לקריית שמונה זה לא התיישבות? האם העולים מגרמניה שבאו לנהריה זה לא התיישבות? האם העולים מהודו וממרוקו שבאו לדימונה זה לא התיישבות? האם העולים מפרס או מכורדיסטן שבאו ליישובים האלה זה לא התיישבות? המילה "התיישבות" שייכת לכל מי שמיישב את הנגב ואת הגליל, ויישוב הנגב והגליל, דה פקטו, זה 90% עיירות פיתוח. וטוב להשקיע במגזר הכפרי, אנחנו אוהבים את החיבור הזה, אנחנו עשינו שותפות, אנחנו נלחמים על החקלאות. עכשיו, אני באתי לשרת ההתיישבות כבר לפני שנה, ואמרתי לה, קטי, אני ממש רוצה שתקשיבי לי. באמת, אני אומר לך, זה בול את. אין, אין. בואי. מה? לאן אני אבוא? לכיסא, תקשיבי לי. את באה מבית שמש, את מקשיבה לי. את כבר מקשיבה. תקשיב, זה כמו בבית שמש: המורה מטילה עכשיו על החניך התורן, לצורך העניין כאן, על טלי, וטלי תסביר לנו. אז בבית ספר שלימדת בדימונה, וועליכ על מה שעשית, אני חייב שתשמעי אותי. אין כמו דימונה, אין. אז אם אין כמו דימונה, איך יכול להיות שלחטיבה להתיישבות אסור להשקיע בדימונה? לא, חס וחלילה. ויש לה מאות מיליונים. חס וחלילה, אין, אין. יש חוק כזה. יש נוהל כזה. אז צריך להסתכל על זה. אז אני פניתי לשרת ההתיישבות כבר לפני שנה, אמרתי: תשני את ההגדרות. היא לא אשמה, היא לא עשתה את הנוהל הזה. לא שרת ההתיישבות עשתה את זה, זה נוהל שקיים כמה שנים. אבל גם לפני שנה אמרתי: תשנו את החוק כדי שכספי החטיבה להתיישבות ילכו גם לדימונה ולשלומי ולחצור ולקריית שמונה. תודה רבה. עוד לא סיימתי. עוד כמה משפטים. בסדר. יש דור חדש של בני המקום ביישובים האלה שרוצה לחזור הביתה. יש חדשים שרוצים להתיישב בשלומי ובאופקים. החטיבה להתיישבות חייבת לפעול גם בערים בנגב ובגליל. לא נאפשר את האפליה הזאת. פניתי לממשלה שנה שלמה בטוב, עכשיו אני מתחיל בחקיקה. אם צריך, אני אלך לבג"ץ. החטיבה להתיישבות תעבוד בכל מרחבי ההתיישבות בנגב ובגליל, כולל עיירות הפיתוח. תודה. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. חברת הכנסת שרון ניר, שרון ניר, אינה נוכחת. היא פה. בבקשה. נוכחת גם נוכחת. בבקשה. אחריה, חבר הכנסת מאיר כהן, מאיר. תודה, גברתי. בבקשה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, מדרום לבאר שבע ומצפון לחיפה, רק בצד של הנהלות הסיעות, בבקשה שקט. תודה רבה. מדרום לבאר שבע ומצפון לחיפה, על שטח שני שלישים משטחי מדינת ישראל, מתפרסים להם הנגב והגליל. הנגב והגליל, אף שהם מכונים פריפריה, הם נדבך משמעותי וחיוני בארץ היפה שלנו. יש לנו מהגולן המושלג והגליל הירוק ועד המדבר שבנגב, הערבה ואילת. הנגב והגליל הם האזורים היפים ביותר של ישראל. בכל אלה אנחנו מתפארים וגאים. על כל אלה אנחנו נלחמים, אפילו בצפון כעת, עד זוב דם. הגליל היפה והפסטורלי שלנו, שהיה מלא ביישובים שקטים, הפך למטווח של חיזבאללה. השקט שהיה כל כך אופייני שם הפך בחודשים האחרונים להיות ארעי. הנגב, על אף החזון של בן-גוריון, עדיין עומד ריק מאדם. על שני שלישים מהמדינה הזו חיים ארבעה מיליון תושבים. רק הבוקר, מטח כבד נוסף לעבר העיר קריית שמונה והרוג שנמצא בין ההריסות. ורק לשם דוגמה, כדי להמחיש את מה שאמר כאן קודם חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, קריית שמונה, עיר שמונה בסך הכול 24,000 תושבים, שנמצאת באשכול 5 על פי המדד החברתי-כלכלי, עומדת ריקה מתושבים. עיר שמתמודדת יום-יום עם רקטות ופגיעות ישירות בבתים, סופגת מכה אנושה לכלכלה, לתעשייה, לחקלאות, עיר שגם ככה סובלת מקצב גידול אוכלוסייה נמוך ומהגירה שלילית. עכשיו בכלל, בעקבות המלחמה, עיר שצריכה לקבל משאבים נמצאת בקושי רב לשקם את הפעילות העסקית שלה. קריית שמונה מזדקנת, והדור הצעיר עוזב ואין תעסוקה. או העיר אופקים, שמונה 29,000 תושבים, חטפה מכה אנושה ב-7 באוקטובר וסובלת ממנה עד היום. רק לשם דוגמה, העיר קריית שמונה והעיר אופקים, אבל הוזכרו כאן גם העיר דימונה ועוד ערים שנחשבות פריפריה חברתית. כל אלה, לא ייתכן שלא יקבלו תקציבים ממשרד ההתיישבות ומהחטיבה להתיישבות, שאינם מופנים להתיישבות בעיירות פיתוח ובמגזר העירוני אלא לתושבים הכפריים בלבד. יש פה צורך בתיקון האפליה באשר לאי-תקצוב ההתיישבות בערים ובעיירות אל מול המרחב הכפרי, שכן אנחנו רוצים לעודד הגירה ולעודד התיישבות ולעודד תעסוקה ולעודד צמיחה בפריפריה,  גם בכפרי וגם בעירוני. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. שלוש דקות, בבקשה. גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, שרון וחבר הכנסת ביטון, תראו, אין בליבנו דבר וחצי דבר, חס ושלום, על ההתיישבות הכפרית או על המחלקה להתיישבות, אבל התיקון הזה הוא תיקון שהוא הכרח. אני חשבתי שהדור שלי, שגדל בעיירות הפיתוח עם מיכאל ועוד הרבה חברי כנסת, נלחם בשביל שינוי הנרטיב, הוא נלחם כדי להבהיר שהורינו, כמו עולים מאז קום הרעיון הציוני, הם מתיישבים. אני הגעתי ב-1962 לירוחם. מיכאל נולד בירוחם, הוריו הגיעו איתנו, התיישבות פר אקסלנס. מי שלא יודע מה זה לבוא לאדמת טרשים ולהיאחז במעברות, לצאת בכל בוקר ולבנות את היישוב הזה, אינו יודע מהי התיישבות. הרבה מאוד שנים גם אני וגם מיכאל ניהלנו מאבקים צודקים על צדק חברתי, על חלוקת קרקעות, על חלוקת ארנונה, וחשבנו שבאמת זה נגמר. ומיכאל מסב את תשומת ליבנו שמשרד כזה, החטיבה להתיישבות לא אמורה לעבוד במקומות האלה ולא אמורה לתקצב אותם. ואנחנו משאירים ראשי ערים טובים, המקומות האלה מתפתחים בזכות ראשי ערים טובים מכל המפלגות, דימונה וקריית שמונה ואופקים וירוחם ושדרות ועוד ועוד. וכשאתה בודק בכתובים, אתה רואה שהיישובים האלה לא אמורים לקבל תקצוב מהחטיבה להתיישבות. כמו שמיכאל אמר, אנחנו די נחושים. אנחנו נבקש לשנות, ואם לא, אנחנו נפנה לכל מי שצריך לפנות. יש שם כסף. הורינו, ילדינו, כל מי שיושב בפריפריה בגליל ובצפון, אלה מתיישבים. נגמרה התקופה שהנרטיב הציוני שלהם, מישהו דאג לעמעמם אותו. נגמר. הציונות המתחדשת היא בפריפריה, בקריית שמונה ובדימונה, בירוחם ובשלומי. שם הציונות המתחדשת, ולא נרשה שיקרה מצב שהחטיבה להתיישבות, שעיקר פעילותה זו הציונות, תפסח על היישובים האלה. מיכאל, אני מודה לך על ההצעה לסדר-היום, ואנחנו נהיה נחושים. תודה רבה לכם. גברתי, סליחה שהארכתי. תודה רבה. חבר הכנסת אברהם בצלאל, נוכח? כן. בבקשה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי מיכאל ביטון, יושב-ראש ועדת הנגב והגליל, דבר ראשון, תודה על הדיון החשוב שעשית היום בוועדה. מתנצלים בשם סיעת ש"ס שלא הצלחנו להגיע, אבל אנחנו האזנו עשיתם דברים טובים, לכנסת היו שמונה ועדות באותה השעה.  הקשבנו, והיינו במקומות אחרים לעשות טוב למען עם ישראל. אבל מפה אנחנו רוצים להגיד לך באמת תודה רבה על הדיון החשוב היום. הצטרפתי להצעה הזו לסדר-היום כי זה עוד נושא חשוב מאוד שאתה, מיכאל ביטון, וכמובן חבריי, גם מאיר כהן וגם חברת הכנסת שרון ניר, הצעה מאוד חשובה. באמת, יישוב ארץ ישראל הוא בכל מקום, ובפרט כשאנחנו מדברים, כשיש שני שלישים, מקום של שני שלישים, ובקושי יש שם רק ארבעה מיליון איש. ולצערנו הרב, החטיבה להתיישבות, שיש לה למעלה מ-300 מיליון, לא שמה כסף במקומות האלה. ואנחנו רואים, אני אומר לכם כיושב-ראש הוועדה לצמצום פערים חברתיים, אני רואה ושומע איך מיום ליום הדורות הצעירים יותר עוזבים את המקומות החשובים האלה. במקום לפתח אותם, לעזור להם, לתמוך בהם, במקום זה, לצערנו הרב, הם עוזבים ומחפשים ללכת למקומות אחרים. והדבר הזה הוא בלתי נסבל, הוא לא יכול להיות, ואנחנו חייבים לעשות הכול. אנחנו לא נגד הכפריים, לא נגד עיירות הפיתוח, אבל בסוף, כל המקומות האלה, שהם באמת, איך אומרים, ההתיישבות האמיתית, אנחנו חייבים לדאוג ולתת להם את כל מה שרק אפשר. זה גם בדרום וגם בצפון. ולכן אני הצטרפתי לדיון הזה, ואני מקווה מאוד שנעשה הכול כדי שהמשרד להתיישבות, שנוספו לו למעלה מ-200 מיליון שקל, ייתן למקומות האלה, לפתח אותם כמה שיותר. כי זו הארץ שלנו, וחייבים ליישב אותה ולדאוג לה, ולדאוג שאנשים לא יעזבו את המקומות האלה ויחפשו מקומות אחרים. תודה רבה. תודה רבה. תשיב על ההצעה השרה למשימות לאומיות, או, אוקיי, בשם השרה למשימות לאומיות, חברת הכנסת אורית סטרוק, ישיב שר התיירות חיים כץ, בבקשה. מה אתם רוצים בהצעה לסדר-היום? שהחטיבה להתיישבות תפעל בעיירות הפיתוח, כי זו גם התיישבות, ותשנו את החלטת הממשלה. לאן אתה רוצה להעביר את זה, לאיזו ועדה? או למליאה? לוועדה לביקורת המדינה. תעביר. לא, אבל אתה יכול לשנות את זה. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב בשם שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק. אני לא בקי בעניין, אני לא יודע מה אתה רוצה, אבל אני תומך בך. איך אני בשבילך? ההצעה לסדר-היום, בטעות יסודה. חיים, הוא לא יודע מה, זה לא מה שאתה חושב. ההצעה לסדר-היום, אבל זה לא מה שאתה חושב. אני לא מכיר את הנושא. ההצעה לסדר-היום, בטעות יסודה. אומנם אין ספק שחשוב לטפח את הנגב והגליל, אבל לא משרד ההתיישבות הוא האחראי לכך. כל בר-דעת מבין שהתקציב הנזכר בהצעה אינו מספיק לתת מענה אפילו לפרומיל מהצרכים של כל הערים החשובות הנזכרות בה, ובוודאי לא בכל התחומים החשובים שההצעה מדברת עליהם. נוסח ההצעה עצמו מזכיר את המשרדים הרלוונטיים. יעסוק נא כל משרד בתחומו בהתאם לתפקידו ולתקציבו, ובעיקר, בהתאם לסמכויותיו. אז אנחנו לא התיישבות. אנחנו, ירוחם ודימונה, לא התיישבות. השר חיים כץ, אתה שליח של הדבר הזה? תודה רבה לכם. אתה איתנו, אני יודע. מה אתם מבקשים? שהנושא יגיע לוועדה לביקורת המדינה ושאתה בממשלה תציף את זה. מאה אחוז. אז אני תומך, שהנושא יגיע לוועדה לביקורת המדינה. תודה רבה. אז בבקשה, בואו נצביע. אנחנו מצביעים עכשיו על העברת ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדה לביקורת המדינה. אנא התיישבו במקומות. הצבעה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביקורת המדינה נתקבלה. תוצאות ההצבעה: 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת בזה כי ההצעה לסדר-היום תועבר לדיון בוועדה לביקורת המדינה. ההצעה הדחופה הבאה היא בנושא המעטפת הנדרשת לפצועי צה"ל ומשפחותיהם. את ההצעה הגישו חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, חבר הכנסת ארז מלול, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, חברת הכנסת צגה מלקו וחברת הכנסת מירב בן ארי. ראשונת המנמקים היא חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. אפרת, בבקשה. תודה רבה, גברתי יושבת-ראש הישיבה. כמה מרענן לראות גברת יושבת פה מדי פעם. כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח בנתונים הקשים בקשר לחיילינו שנפצעו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל: מעל 480 מהם נפצעו קשה ומעל 800, בינוני. היום מאושפזים בבתי החולים קרוב ל-300 חיילים, מהם 230 במצב בינוני וקשה. אירוע הפציעה של חייל ותקופת האשפוז שלו הם אירועים קשים וטראומטיים, לא רק עבורו, כמובן, אלא גם עבור המשפחה, קשים פי כמה כשהפציעה חמורה והוא נאלץ להיאבק על חייו. ברשותכם, אני אבקש להקריא את דבריו של רז, שבנו אורי נפצע בקרבות בעזה. שמי רז רכס, אני אדם פשוט וצנוע. מיום 20 בדצמבר 2023 התהפכו חיי וחיי משפחתי ללא הכר. אוריק שלנו נפצע קשה מאוד בעזה. הודות לצוותי רפואה מדהימים, אוריק בחיים היום. מעבר להתמודדות הקשה בהחלמת הבן שלי ובכל התהליכים הרפואיים המורכבים, ויש לומר מורכבים מאוד, אנו מתמודדים עם שתי אחיותיו שנפגעו מאוד מהאסון, נפגעו נפשית. ואותנו ההורים, אני מזכיר, שצריכים להכיל את הכול, עבודה, שלא נפוטר, תשלומי חשבונות, זה לא עוצר, בין שאר הקשיים שאותם אנחנו חווים, מתמודדים גם עם מחלקות הגבייה ברשות המקומיות, שלא מגלות סבלנות ומסתתרות מאחורי חוקי משרד הפנים. מיותר לציין את הפגיעה הנפשית והטלטלה הרגשית. משרד הביטחון אומר שבן משפחה מדרגה ראשונה זכאי ל-12 טיפולים נפשיים. ואני שואל: פגיעה כזאת מאפשרת 12 טיפולים בלבד? זה הרי לא קצה-קָצֶהָ של התערבות רגשית. יש כל כך הרבה תחומים שאנחנו מתמודדים איתם. חיינו השתנו, ולא כי ביקשנו. בננו נלחם בעזה, ואני כל כך פחדתי שעם זה נתמודד. אני מבין בין השורות שנצטרך עורך דין שייצג אותנו בוועדות לקביעת אחוזי נכות. אני פשוט לא מאמין שאלו הם פני הדברים. יש עוד הרבה מה לכתוב ולספר על כל מה שעובר עלינו בתקופה הזאת, ובשנים הבאות, בשל האסון וכל זה בצל האסון הלאומי הבלתי-נתפס, שאינו מתקבל על הדעת. אלו הם דבריו הכואבים של רז. הוא ועוד הורים רבים מעלים את הצורך בהגדלת המעטפת שהמדינה מעניקה עבורם: סיוע מול רשויות המדינה, הגנה תעסוקתית, טיפולים רגשיים נוספים. אני יודעת ומוקירה את העבודה של צה"ל ואגף השיקום במשרד הביטחון, שעובדים, אבל יש מקום לבחון, להתאים ולדייק את המעטפת, לתפור חליפה אישית לכל משפחה שעוברת את התקופה הקשה הזאת. אני רוצה לומר תודה לשותפות מלאות ליוזמה של הצעת החוק הזאת, תנועת אימהות בחזית, המונה עשרות אלפי אימהות לחיילים ולמלש"בים, ובהן אימהות רבות שבניהן נפצעו במהלך הלחימה. לא די בדיבורים ובמחויבות שלנו לחיילים ולמשפחותיהם. חובתנו לתת מענה אמיתי לכל קושי וצורך. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת ארז מלול, אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, שרים, שרות, חברי כנסת נכבדים, עד לאחרונה קרובי משפחה של חייל בסדיר המאושפז בבית חולים לא היו זכאים לסיוע במהלך אשפוזו. למרבה האבסורד, רק אגף השיקום של משרד הביטחון נושא בעלויות אלו, ולכן, מה שהיה החייל צריך לעשות זה להודיע על שחרור מצה"ל, וכך לא להיחשב לחלק מהסד"כ. כך בעצם משפחתו הייתה יכולה לקבל את השירות ואת הסעדים שהיא זכאית להם. לאור פנייתי ופניית אחרים לפני כמה שבועות, ודבריי שנאמרו פה במליאה, ברוך השם תוקנה פקודת המטכ"ל שמסדירה את הסיוע לקרובי משפחה של חיילים המאושפזים בבתי חולים בשעת רגיעה ובשעת חירום. על פי נוסחה הנוכחי, גם משפחות חיילים בסדיר זכאיות לסיוע האמור. עם החלתו, הופץ התיקון ומתפרסם באתר צה"ל כמקובל. ואולם, כבוד היושבת-ראש, חרף השינויים בנוסח הפקודה, משפחות רבות פונות אליי ואומרות שהן אינן מקבלות את הזכויות שהן זכאיות להן, וזה מאוד מטריד. הן גם פונות למרכז "קשר עד", למערך הנפגעים באכ"א, ועדיין לא מקבלות את הסיוע שמגיע להן. לא ייתכן שזכויות קרוביהם של פצועי צה"ל המתמודדים עם מצבם הרפואי של יקיריהם, יישללו עקב סחבת ביורוקרטית וחוסר תיאום בין גופים שונים. אני מבקשת לבחון את האירוע הזה ולהחיל את הפקודה. אבל לא רק זה, כבוד היושבת-ראש וכבוד הנוכחים פה, בשדולה שיזמתי אני יחד עם חבר הכנסת ירון לוי, שדולה לחיזוק החוסן לישראל, קיימנו מפגש עם משפחות של פצועים. שמענו סיפורים שלא נותנים לי מנוח. ואני לא מדברת רק על כסף או רק על קצבאות, אני מדברת על שירותים, על מענים בעין, כמו שאמרה פה לפניי חברת הכנסת אפרת, על שירותים ועזרה וסיוע נפשי לילדים-של, לאישה-של, להורים-של. בעצם כל עול הטיפול בפצוע, מרגע שהוא יוצא, נניח, לאשפוז בית, הוא כבר גומר את האשפוז הקבוע בבית החולים, הוא מגיע למשפחה, והמשפחה היא שנושאת ב"נטל". הם צריכים עכשיו לטפל ולעזור לחייל, שבדרך כלל הוא כרגע סיעודי. אז אין עבודה ואין חיים, וכל המארג הזה השתנה לחלוטין, ואין להם עוזר. הם לא יכולים לקבל טיפול ועזרה נפשית שתעזור ותסייע להם, להם עצמם כבני אדם, אבל גם, ולא פחות, לאותו חייל פצוע, שזקוק למשפחה חזקה ותומכת. לכן אני אבקש שהדיון האמור יעבור לוועדת החוץ והביטחון, כדי שנוכל לטפל באירוע. תודה. תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, אני עליתי לדבר על הנושא הזה כי הוא מאוד מאוד חשוב לי. אני נמצאת באגף השיקום בתל השומר, ב"חוזרים לחיים", לפחות אחת לשלושה שבועות, ופוגשת את פצועי צה"ל ואת המשפחות שלהם. חשוב לי קודם כול להגיד מילה טובה. מה שעושים בשיקום בתל השומר לא עשו כאן מעולם. קודם כול, מעבר למבנה הפיזי של שתי קומות, שכולן של "חוזרים לחיים", יש גם את המקום של הווילות לאותם קטועים שלא יכולים, למרות שיש שם גם מעליות, אבל הרבה יותר קל בווילות. מה שקורה לא היה כאן מעולם, וצריך לתת קרדיט גדול מאוד. יש לוחם ספציפי שליוויתי אותו מאז שהוא היה מורדם ומונשם בסורוקה, אביתר זיתוני, וביום שני אני אהיה פה, אבל ביום שני, בעזרת השם, בשעה 12:00 הוא ישתחרר מהשיקום, אחרי שיקום ארוך של חצי שנה. בתוך השיקום בתל השומר נמצאות המשפחות. חלקן ישנות אפילו במלונות של תל השומר, וחלקן מגיעות בכל יום. צריך להגיד מילה טובה גם לארגון נכי צה"ל וגם לתל השומר על הפעילות המדהימה שהם עושים למען הפצועים ולמען המשפחות. זה לפני הכול הכול. ועם זאת, בוודאי יש דברים שצריך לטפל בהם, בעיקר, לדעתי, בנושא הנפשי. אני חושבת שצה"ל, אגף השיקום וכמובן ארגון נכי צה"ל עשו מהפכה בתחום של הטיפול, הטיפול הפיזי, הליווי של המשפחות. מי שהיה במרפסת של "חוזרים לחיים" אני תמיד קוראת לזה "מחוברים לחיים". ראית את הסרט מחוברים לחיים? ראית אותו? לא בטוחה. מדובר שם על אדם נכה כולו, שמלווה אותו המטפל שלו. זה די דומה, כי יש שם כמובן הרבה נכים עם כיסאות גלגלים, ולצערי יהיו שם כל החיים. אבל באגף של "חוזרים לחיים" בתל השומר יש ליווי מדהים באמת של המשפחות. אני חושבת שזה דגש שצריך לצאת, ולכן הצטרפתי להצעה לסדר-היום בכל מה שקשור לליווי הנפשי, כי המראות הקשים שאליהם נחשפו הלוחמים, אלו מראות שילוו אותם כל החיים. אתמול היה לנו דיון בוועדה לביקורת המדינה. יש יותר מ-5,000 פצועים חיילי צה"ל, 21% מהם הם הלומי קרב, מה שנקרא הפצועים השקופים, אלה שלא יגיעו לתל השומר לשיקום. אבל בתוך אותם, לדעתי כבר הגענו ל-6,000, מתוך ה-6,000 יש פצועים בגוף וגם בנפש. אין לי ספק שבגוף יש טיפול, אגב, צריך להגיד, בצדק, הרבה תורמים, הרבה אנשים טובים, הרבה ארגונים דתיים, חרדיים, חילוניים, באים ותורמים. ועדיין אני חושבת שהחסך הגדול, ועליו יהיה חשוב להמשיך ולדבר, זה נושא הלומי הקרב ואותם אנשים שנפגעו גם בגוף וגם בנפש. אני הצטרפתי להצעה הזאת גם כדי לתת קרדיט לאותם אנשים שפועלים יום ולילה עבור פצועי צה"ל והמשפחות שלהם, אבל לחשוב איך ביחד אנחנו מטפלים באותם הלומי קרב. תודה רבה. חשוב מאוד. תודה רבה על הדברים שלך, חברת הכנסת בן ארי. בשם שר הביטחון, איזה שר ישיב על ההצעה? שר התיירות חיים כץ, בבקשה. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, צה"ל ואגף השיקום במשרד הביטחון אמונים על הטיפול והליווי השוטף הניתנים לפצועי צה"ל ומשפחותיהם, ובהתאם עמלו על רשת תמיכה עבור הפצוע ובני משפחתו בעת אשפוזו ולאחר מכן, כפי שאמרה מירב, תוך יצירת מענה ראוי ומעטפת רחבה. כמענה לצורך מתמשך החל מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, ניתנו מענים מיידים לחיילים,חובה, קבע ומילואים, שאושפזו בבתי החולים. בהתאם להצעה שעל סדר-היום, במענה זה אתמקד, אני קורא בשם שר הביטחון, במעטפת הניתנת לבני המשפחה של הפצוע מעבר לזו הניתנת לפצוע עצמו בעת השירות בצה"ל ואחריו מכוח חוק הנכים והוראות אגף השיקום.אגף השיקום, האמון על הטיפול בחיילים לאחר השחרור ובאנשי קבע שהוכרו, משלם לבן משפחה השוהה לצידו של פצוע מאושפז הוצאות שונות, לרבות החזרי נסיעות, חניה וכלכלה, הסדרת לינה במלון והחזר בגין אובדן ימי עבודה בתקופת האשפוז לבן המשפחה או למעסיק. אם לאחר שחרורו מהאשפוז הפצוע זקוק לטיפול וסיוע בביצוע פעולות היום-יום, יוענקו לו שעות ליווי שניתנות באמצעות חברה שיש לה התקשרות עם משרד הביטחון או סיוע במימון הוצאות העסקת מלווה. המלווה, בן משפחה או אחר, זכאי למשכורת בעבור שעות הטיפול בפצוע. מעבר לטיפול הנפשי בפצוע חרבות ברזל עצמו, גם בני משפחתו, לרבות אחים בגיל 7 18, מקבלים טיפול נפשי. לעניין חיילים מאושפזים שעדיין לא שוחררו ומצויים באחריות של צה"ל, ועל מנת שכלל המענים הרלוונטיים להם ולבני משפחתם יינתנו בזמן אמת על ידי צה"ל, לאחר פרוץ המלחמה, תוקנה פקודת מטכ"ל 38.0123, "סיוע לקרובי חיילים מאושפזים בבתי חולים בשעת רגיעה ובשעת חירום", וע��ה צה"ל מוסמך לתת כאמור את כלל המענים לחייל מאושפז ולמשפחתו בזמן אמת. המענים הכלכליים הניתנים על ידי צה"ל לחייל חובה מאושפז ולבני משפחתו כוללים כיום בין היתר הלנה בקרבת בית החולים, החזר הוצאות אשפוז, כלכלה והוצאות נסיעה, החזר אובדן ימי עבודה להורים, לאישה או למלווה העיקרי של החייל המאושפז, הטסת משפחה ארצה, סיוע רגשי לחייל הפצוע ולבני משפחתו, מענקים כלכליים חריגים בסך עשרות אלפי שקלים, הסדרת חניות בבתי חולים לבני המשפחה ועוד. צה"ל ומשרד הביטחון אחראים לחיילי צה"ל בחובה, קבע ומילואים, ועושים את מרב המאמצים, את מרב, עושים את המרב, אגב, אמרתי את זה גם בעצמי. הם אומרים. הוא כתב "מרב", הוא אמר "מרב", קוראים לך מירב. מרב המאמצים כדי לספק מעטפת מלאה ככל הניתן גם לבני המשפחות. נמשיך לעשות כל שביכולתנו לטובת הענקת מענה ראוי לפצועים ולבני משפחתם. אנו נדרשים להוות כתובת אחת בתקופת האשפוז והשיקום עבור כל פצוע, להיות מקור שעליו הם יכולים לסמוך ולהישען כך שיוכלו להפנות קשב ומשאבים לטובת ריפוי, שיקום וחזרה לחיים. בהתאם לתפיסה זו, משאבים רבים הושקעו במאמץ המעטפת לפרט ולמשפחתו, הן אנושיים והן כלכליים, ויושקעו נוספים בעתיד. מה אתם מבקשים? דרך אגב, אמרתי את הדברים המדהימים, חוץ וביטחון. הוא שואל באיזה ועדה. דיון בוועדת החוץ והביטחון. אני תומך בהעברה לוועדת החוץ והביטחון. פשוט וקל. תודה. תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על קבלת הצעה לסדר-היום בנושא: המעטפת הנדרשת לפצועי צה"ל ומשפחותיהם, והעברתה לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. ההצעה בנושא: המעטפת הנדרשת לפצועי צה"ל ומשפחותיהם התקבלה, שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, והיא תועבר לוועדת החוץ והביטחון. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ד 2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חבר הכנסת יוסף טייב להציג את החוק. בבקשה. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ד 2024. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שאליה מוזגו הצעות חוק שלי ושל חבר הכנסת מיכאל ביטון והצעת חוק של חבר הכנסת טור פז. הצעות חוק אלו מוזגו להצעה אחת הכוללת תיקונים בכמה חוקים בעניין סיוע כספי, הקלות והתאמות למשרתי מילואים שהם סטודנטים, וכן לסטודנטים שהם בני זוגם של משרתים. הצעות חוק אלו קיבלו תמיכה רחבה מכל חלקי הבית הזה, ומעל 85 חברי כנסת הצטרפו, ועוד שרים וסגני שרים היו רוצים להצטרף אליה, להצעת החוק שלי ושל ידידי חבר הכנסת מיכאל ביטון. מדובר בתמיכה רחבה של כמעט כל חברי מפלגות הבית הזה. אנו, כנבחרי ציבור, יש לנו את החובה לעזור ככל הניתן לאותם סטודנטים שעזבו את הכול ויצאו למסור את נפשם למעננו. אסור לנו להשאיר אותם מאחור. חובתנו לאפשר להם לסיים את התואר ואת המחויבויות האקדמיות שלהם כמו כל שאר הסטודנטים. הסתובבתי במוסדות האקדמיים וראיתי את המחויבות האמיתית של ראשי האוניברסיטאות למען אותם סטודנטים. ואכן, עד היום נעשו צעדים גדולים מאוד מצד המוסדות האקדמיים על מנת להקל על אותם סטודנטים. אך עם כל זאת, עוד ישנו צורך בצעדים חיוניים על מנת להקל עם אותם סטודנטים. בעת ההכנה לקריאה השנייה והשלישית בוועדה נוספו ותוקנו כמה סוגיות שיטיבו עם הסטודנטים והסטודנטיות המילואימניקים ובנות זוגם. אפרט בפניכם את עיקרי ההטבות אשר סוכמו בנוסח הצעת החוק: לעניין קרן הסיוע של המל"ג, הנוסח מבהיר כי העדיפות בחלוקת המלגות תינתן גם בהתחשב בסוג השירות, לעניין שירות מילואים, תינתן עדיפות לסטודנטים ששירתו בתקופת הלימודים או ששירתו תקופה משמעותית סמוך לתחילת הלימודים. בנוסף, נקבע כי המל"ג תפרסם באתר האינטרנט שלה את אמות המידה ודרכי הפנייה לקרן הסיוע עד 30 יום לפני תחילת הרישום למלגה, לעניין התאמות אקדמיות, מוצע תיקון קבע בחוק זכויות הסטודנט התואם את ההסדר הקיים לעניין קביעת התאמות לסטודנטים במילואים, שלפיו מוסד מחויב לקבוע, לאחר התייעצות עם אגודת הסטודנטים, ובהתאם לכללי המל"ג שייקבעו בעניין, התאמות נוספות לסטודנטים המשרתים במילואים בנסיבות חירום מעל 30 ימים או לסטודנטים הורים שבני זוגם משרתים בנסיבות האלה. ההתאמות הנוספות יהיו, בין היתר, בהשלמה או דחייה של קורסים, בבחינות או במטלות, וכן בהכרה בשירות המילואים כמקנה נקודות זכות נוספות. כמו כן, נוספו שני תיקונים לחוק זכויות הסטודנט לעניין הקלות בתנאי קבלה למשרתים בצבא. הראשון הוא תיקון בהוראת שעה שהסמיך את המוסדות לתת הקלות בתנאי קבלה למועמדים ללימודים לשנות הלימודים תשפ"ה ותשפ"ו ששירתו בסדיר או במילואים במלחמת חרבות ברזל, על מנת לקדם שוויון הזדמנויות של אלו שהלחימה הממושכת פגעה ביכולתם הפיזית, הנפשית או הכלכלית, כדי שיוכלו להיערך, להתקבל ולהשתלב בלימודים. ההקלות יינתנו בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו לקבלה ללימודים ובדגש על לוחמים. ההסדר יחול עד תום שלושה חודשים מתחילת החוק, ושר החינוך רשאי להאריכו בשישה חודשים נוספים בכפוף להימשכות הלחימה. התיקון השני, והענק ביותר, שהיה צריך להיעשות מזמן, הוא תיקון קבוע שמסמיך את המוסדות לתת הקלות בתנאי קבלה למועמדים ששירתו בסדיר כלוחמים במשך תקופה משמעותית ומבקשים להתקבל ללימודים באקדמיה במהלך חמש שנים מתום שירותם. זאת, על מנת להוקיר ולהכיר כחברה בתרומה הענקית והמשמעותית של הלוחמים שלנו לביטחון המדינה, ולייצר תמריץ לשירותם כלוחם. ונשותיהם. אמרתי, ונשותיהם. מאחר שמדובר בהסדר חריג וחדשני, הוחלט לקבוע הוראת דיווח שתאפשר לבחון את אופן היישום של חוק זה. המוסדות ידווחו למל"ג מדי שנה על אופן מתן ההקלות בתנאי הקבלה, והמל"ג ימסור דיווח שנתי לוועדת החינוך. אני רוצה להודות לכל השותפים להצעת החוק הזאת: לחברי ועדת החינוך המתמידים, חבר הכנסת סימון דוידסון, לקצין מילואים ראשי בני בן ארי, שהיה שותף מלא וייצג את הלוחמים שלנו ואת אנשי המילואים נאמנה לאורך כל הדרך, לוור"ה, ור"מ, נשיאי האוניברסיטאות, יו"ר התאחדות הסטודנטים, חבר הכנסת משה טור פז, שהצעת החוק שלו וההשתתפות שלו בוועדה תרמו רבות להצעת החוק הזו, כמובן לשותפי, אהובי ורעי מיכאל ביטון, שהיה נחוש מההתחלה לקדם את הצעת החוק הזו, למנהלת הוועדה, צוות הוועדה, הייעוץ המשפטי של הוועדה. נוסח הצעת החוק המוגשת בפניכם הוא ללא הסתייגויות, עם תמיכה של מעל 85 חברי כנסת מהבית הזה. אין 180, נשמה. 85. מעל 85. אתה רואה, אני מקשיבה לך בחדות. אני קורא לכם, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק הזו בקריאה שנייה ושלישית למען אנשי המילואים ובנות ��וגם, שאנחנו חייבים להם, ואני רוצה לומר בנימה אישית, בשמי ובשם חבריי, אני רוצה לומר לכם תודה. תודה ענקית על מה שאתם תורמים למען ביטחון המדינה, למעננו, למען ילדינו. תודה רבה. אני מקבל מאות הודעות שבהן אנשי מילואים פונים ורוצים להודות לחברי הוועדה, לחברי הכנסת שיזמו. אין לכם מה לומר תודה, התודה שלנו היא אליכם. תודה רבה על כל מה שאתם עושים ותורמים למעננו. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת. להצעת החוק הזו הוגשו בקשות רשות דיבור. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אביגדור ליברמן  אינו נוכח, חבר הכנסת עודד פורר, אינו נוכח, חבר הכנסת יבגני סובה, אינו נוכח, חברת הכנסת שרון ניר, אינה נוכחת, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת. הם כבר יצאו לפגרה? הם יצאו לפגרה כולם? יאללה, יאללה. חבר הכנסת חמד עמאר, חברת הכנסת מרב מיכאלי, אינה נוכחת. פינדרוס, פינדרוס. חברת הכנסת נעמה לזימי, אינה נוכחת. האמת היא שגם הקדמנו את הסדר. חבר הכנסת גלעד קריב, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, חברת הכנסת מרים וולדיגר. חבר הכנסת מיכאל ביטון, חמש דקות לרשותך בהצעת החוק החשובה הזו. תודה. גברתי היושבת-ראש, איך נולד חוק בישראל? טייב, תשמע אותי, כי אני הקשבתי לך. איך נולד חוק בישראל? לפני כמה חודשים הגיעו ראשי ארגוני מילואים לכנסת, ראשי ארגונים למען סטודנטים במילואים. רוחם הייתה שפופה, ודאגה גדולה ועננה גדולה על עתידם. שאלתי אותם מה מתקדם, אמרו: האוניברסיטאות בודקות, המל"ג בודק, הוות"ת בודק, משרד החינוך רוצה לעזור, אבל אין התקדמות. אמרתי להם שאני הולך להביא הצעת חוק, אמרו לי: תחכה, אולי נגיע לפתרון. חיכינו שבוע, שבועיים, לא הגענו לפתרון, ואז יזמנו חוק, אני וחברי וידידי, שהוא מאסטר בהובלת החוק הזה בתבונה בוועדה שלו, חבר הכנסת יוסי טייב, וכלל חברי הוועדה שנמצאים פה, גם דוידסון וגם יוזם החוק שמוזג אלינו, משה קינלי טור פז. החתמנו 85 חברי כנסת. ניצלתי הזדמנות של הצבעת אי-אמון, 85 חברי כנסת חתמו. שרים חברי כנסת לא יכולים לחתום. מעל 100 חברי כנסת תמכו בחוק הזה. החוק הזה היה מוסכם ומנוסח היטב, ונועד לעזור לסטודנטים וסטודנטיות ובני ובנות זוגם במילואים. ואז פגשנו קירות בוועדה. פגשנו קירות של התנגדויות של אוצר ותקציבים. פגשנו קירות שאמרו לנו: אתם לא יכולים להתערב בחופש אקדמי ולא תוכלו לעגן בחוק הקלות אקדמיות. והתגלגלנו שבועות רבים. ובתבונה באנו אל המל"ג, ואמרנו את הדבר הבא: קצין מילואים ראשי הוא הפה והלשון של אנשי המילואים שיושבים עכשיו בעזה, בצפון, ביהודה ושומרון ובכל קווי הגבול. אם אתם תגיעו איתו לנוסח מוסכם של תהליכי ההקלות האקדמיות עבור הסטודנטים במילואים, אנחנו נחתום. הדבר הזה יצר ויכוח, מורכבות, מתחים, אבל בסוף הגענו לעמק השווה. בסוף נציגי המל"ג, ראשי האוניברסיטאות, ראשי המכללות, הציגו לנו הסכמות שהן יעגנו כללים וסיוע במל"ג למען הסטודנטים במילואים, ואנחנו נקבל על זה דיווח ונבצע אכיפה באמצעות המל"ג, שתהיה אכיפה ודיווח שנתי. הדבר הזה היה מקובל עלינו. החוק הזה לא רק סידר את ההיבטים של האקדמיה, הקמנו קרן מלגות לסטודנטים, הדבר הזה ישפיע על מאות אלפים. מספיק ש-80,000 סטודנטים נקראו למילואים, ואנחנו נותנים מענה לבנות ובני זוגם, אנחנו מסייעים כאן למאות אלפי אנשים. הצעת החוק הזאת, והדרך שהיא בוצעה, בהסכמה מלאה בין אופוזיציה לקואליציה, בתיאום חסר תקדים, זו תעודת כבוד לבית הזה. אני רואה פה את יהודית, ��נהלת הוועדה. יהודית, מנהלת הוועדה, אני רוצה להודות לך ולצוות שלך. אני רוצה להודות לתמי והייעוץ המשפטי ולצוותים שלה. זה היה עונג גדול להיות איתכם שעות, לילות כימים וימים כלילות, עד שנביא את החוק הזה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה, שפטר אותי מהנחה וקידם לנו את החוק, מיזג בתבונה את החוקים שלי ושל טור פז והביא חוק ממשלתי. ככה צריך לעבוד. ובסוף, לחבר הכנסת טייב, שהגיע לוועדת החינוך ומעמיד אותה על הרגליים, ובמקומות שהוא צריך להיות מפויס ועדין הוא מפויס ועדין, ובמקומות שהוא צריך להיות נחוש הוא דופק על השולחן ומביא תוצאה. אני רוצה להגיד לאנשי המילואים, לנשות המילואים, לבני ובנות זוגם: אנחנו עבדנו בשבילכם כי אנחנו מצדיעים לכם. אתם נלחמים בשבילנו בחזית, אתם לא תאבדו את השנה האקדמית. נלווה אתכם גם במקרים הפרטניים, נעקוב שההקלות הללו ניתנות, שהמלגות מגיעות. תודה רבה. תודה, תודה רבה, חבר הכנסת ביטון. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני הכול אני אתחיל בתודות. למרות שחבר הכנסת מיכאל ביטון עבר על כולם, נודה כמובן לו על החוק המצוין שהוא הביא יחד עם יו"ר ועדת החינוך חבר הכנסת יוסף טייב, וגם לשר החינוך קיש, שהצטרף ונרתם, למל"ג, לוור"ה, לכל צוות הוועדה, גם לצוות שלי ולכל העוסקים במלאכה החשובה הזו. הצעת חוק סיוע לסטודנטים משרתי מילואים היא משהו שבאמת אני מרגיש שאני נוגע בו אישית, לא רק כיו"ר שדולת המילואים, לא רק כחבר ועדת החינוך, אלא לפני הכול כאיש מילואים, מי ששירת יותר מ-1,000 יום במצטבר, ועוד היד נטויה. יש לציין שהצעת החוק מתמקדת בסטודנטים במילואים ואני כבר מזמן לא סטודנט, גברתי היושבת-ראש. אני חייב לומר שבזמני כאיש מילואים וסטודנט, לא הייתה דאגה כזאת לאנשי המילואים שלמדו באקדמיה, אז אכן, הגיע הזמן. מייד נגיע להצעת החוק, אבל לרגע לרגע נחזור למקורות שלנו, שיעור קצר בהיסטוריה. אחרי שמשה רבנו נפטר, תלמידו יהושע מקבל את ההנהגה. הוא מוביל את עם ישראל לארץ ישראל, ומוביל אותו למלחמות ולכיבוש הארץ. מה הוא מצטווה, יהושע? "קום עבֹר את הירדן הזה", והוא גם מתבקש "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך". זו התורה ממנהיג עם ישראל, ספרא וסייפא, בדיוק כמו שחיילים רבים עושים היום בצבא ההגנה לישראל. מחיית זכר עמלק היא מלחמת מצווה, אותו עמלק "אשר קָרְךָ בדרך", אותו עמלק חמאסי, שעד היום רוצה להשמיד, להרוג ולאבד. וכפי שראינו, ברגע שהייתה תחושה שקצת הוחלשנו, כשהוא חשב שהוא יכול, אז הוא בא והשמיד מטף ועד נשים, מנער ועד זקן, לא חס ולא חמל, אותו עמלק שרודף אותנו מיציאת מצרים, אותו אגג, אותו בלעם, אותו המן, אותם שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו. ואלו שעומדים אצלנו היום, לא רבים הם, לוחמי ומפקדי צה"ל, שבאים ולוחמים את גבורת העם הזה, מגינים עלינו בחייהם, אותם אלה שהעם היהודי חייב להם לדורותיו חוב עצום. כמו שהורה רבי עקיבא ל-24,000 תלמידיו לקום ולצאת להילחם בצבאות בר כוכבא, כך נדרשים היום לצאת החיילים מחופתם ומבית מדרשם. כן, אנחנו כאן חברי הכנסת ביום הזה מצדיעים לכם, משרתי ומשרתות המילואים. ולכן תרומתנו כאן מכנסת ישראל בהצעת החוק הזו היא לאפשר אזרחות קצת יותר קלה, כי החוק הזה מאפשר לאותם גיבורים וגיבורות חזרה יותר קלה למסלול הלימודים, לחיים עצמם, שעצרו כדי ללכת ולהילחם עבורנו. אותם חיילים שהופכים לסטודנטים, הם לא רק עמוד התווך בצבא ההגנה לי��ראל, הם גם הופכים לעמוד התווך בכלכלה הישראלית, ולכן חשוב לנו שיהיו להם כל התנאים לחזור ללימודים, להתעמק בהם וגם להצליח בהם. האמת ניתנה להיאמר, אין דבר שנוכל לעשות, נכון, חבר הכנסת טייב? לא משנה כמה תגמולים, כספים, הקלות, הטבות, לא נוכל לתת משהו שהוא יקר יותר מהחיים עצמם, ועלינו לזכור זאת כשאנחנו באים להודות לחיילי ולחיילות צה"ל. אנחנו צריכים לבוא בצניעות, לתת את המקסימום, וגם זה לא יספיק, זה לא הולם את התרומה האדירה שחיילי צבא ההגנה לישראל נותנים לנו. רגע לפני שאנחנו מצביעים על החוק החשוב הזה, אני רוצה לפנות לחיילי ולחיילות המילואים באותן מילים שפונות ליהושע לפני כיבוש הארץ: "חזק ואמץ אל תַּעֲרֹץ ואל תחת כי עמך ה' אלהיך בכל אשר תלך". חיזקו ואימצו, ושוב, תודה רבה לכם. תודה, תודה רבה, חבר הכנסת. נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ד 2024, כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, אנא התיישבו במקומותיכם. הצבעה. סעיפים 1 3 נתקבלו. 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור אם כך להצבעה בקריאה השלישית.  לפרוטוקול. מיכאל, כל הכבוד גם ליוסי, אני רק מבקשת להוסיף לפרוטוקול את הצבעתו של חבר הכנסת איזנקוט בעד. גם אני. וגם של חברת הכנסת מירב כהן. נמשיך להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ד 2024. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם  הצבעה. חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ד 2024, נתקבל. 23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק סיוע לסטודנטים ששירתו מילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ד 2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. מזל טוב. חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149), התשפ"ד 2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. תודה רבה, גברתי היושבת בראש. רבותיי השרים, גבירותיי ורבותיי חברי הכנסת, אני מתכבד בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, להביא בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149), התשפ"ד 2024, שנועדה להפחתת גובה תוספת הפיגור המתווספת לקנסות פליליים המשולמים באיחור. לפי סעיף 67 לחוק העונשין כנוסחו היום, במועד האיחור הראשון בתשלום קנס פלילי מתווספת לקנס תוספת פיגור בשיעור של 50% מהקנס, ובחלוף כל חצי שנה נוספת, תוספת בשיעור של 5% נוספים. לעומת זאת, לפי הצעת חוק זו, התוספת הראשונה תופחת מ-50% ל-30% מגובה הקנס, לאחר מכן יתווספו ריבית שקלית ודמי פיגורים, שבמצב המשק היום אמורים להיות בשיעור שנתי של כ-12% יחד, ושיעור זה צפוי לרדת ככל שתופחת ריבית בנק ישראל. אם אפשר להשתיק קצת את האנשים. שקט, בבקשה. בתאים בהנהלת הסיעות שקט, בבקשה. זה מפריע. תודה. לשם ההדגמה, אדם המשלם היום קנס בגובה 1,000 שקלים באיחור של שנה נדרש לשלם תוספת פיגור בגובה 600 שקלים, ואילו על פי המוצע, במצב המשק הנוכחי יתווספו בתום שנה כ-420 שקלים בלבד. אם ריבית בנק ישראל תופחת, גם תוספת זו תופחת בהתאם. שלוש הצעות החוק שמוזגו להצעה המובאת היום בפני המליאה הוחלו בקריאה הטרומית רק על קנסות מכוח חוק העבירות המינהליות, דוגמת קנסות הקורונה. אני כבר בשלב הזה רוצה להגיד שהרוח החיה בהצעת החוק הטרומית, חבר הכנסת יוני מישרקי, לקח פה את האמירה החשובה ביותר שנאמרה כאן מעל לדוכן על ידי שר המשפטים יריב לוין, ועל בסיסה הרחבנו בצורה משמעותית במהלך העבודה בוועדה, וכבר בשלב הזה אני אגיד את התודה והברכה ליועצת המשפטית, לטליה, שעשתה פה לילות כימים וימים כלילות כפשוטו כדי לעשות את ההרחבות הללו, תוך הגעה להסכמה של כל הגורמים הרלוונטיים, כדי שהדבר הזה יחול לא רק על קנסות לפי חוק העבירות המינהליות כדוגמת קנסות הקורונה, אלא גם על קנסות המוטלים מכוח חוק סדר הדין הפלילי, דוגמת קנסות בגין חניה באדום-לבן, בגין רעש לא סביר וכלל הקנסות המוטלים מכוח חוק העונשין, כלומר גם על קנסות המוטלים במסגרת גזר דין של בית משפט אחרי ניהול הליך פלילי. לפי הדוח השנתי של רשות האכיפה והגבייה לשנת 2022, רק 2.6% מהתיקים נפתחו במרכז לגביית קנסות בשל הקנסות הללו, אך סכומם מגיע ל-18.1% מכלל הסכומים לגבייה במלאי כל התיקים הפתוחים, בגלל שמדובר בקנסות בסכומים גבוהים בהרבה. כפועל יוצא מההרחבות האמורות ומהעבודה המקיפה שנעשתה בוועדה, הצעת החוק לא רק מסייעת לחייבים בכך שהיא מפחיתה את תוספת הפיגור, היא מהווה השלמה לרפורמה שאושרה לאחרונה במסגרת תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, רפורמה שהתבססה על דוח הוועדה לבחינת מנגנוני הריבית בחוק פסיקת ריבית והצמדה מאוקטובר 2021, ושלעמדת גורמי המקצוע יוצרת תמריץ לתשלום חובות במועד בלי להכביד על החייבים יתר על המידה. ההצמדה של התוספת לפסיקת ריבית והצמדה מייצרת האחדה. המנגנון שבו יעבוד החוק הוא שבשלב הראשון, כאשר החייב לא משלם את חובו, מוטלת עליו תוספת של 30%, אבל לאחר מכן החוב עובר למסלול של פסיקת ריבית והצמדה שמשקלל בדיוק את גובה הריבית בהתאם למנגנון שנקבע בחוק פסיקת ריבית והצמדה, וכך יהיו לנו גם פשטות וגם בדיוק את גובה התמריץ שעל פי החישובים הכלכליים מסייע לגביית הסכומים אבל איננו מכביד יתר על המידה על החייב ומתכתב עם הריבית הנהוגה במשק. אחד הדברים החשובים שתוקנו במסגרת חוק פסיקת ריבית והצמדה הוא שלא תהיה ריבית-דריבית על הסכומים הללו, שכן מטרתם היא תמרוץ ואין מטרתם הגדלת נפח החוב. כל ריבית הפיגורים וההצמדה לפי החוק שהוסדר כבר, חוק פסיקת ריבית והצמדה, אני לא מרחיב על כך, מאחר שהנושא הזה הוסבר בהרחבה במסגרת דברי ההסבר להצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה, שבה עסקנו רבות. החלק השני הוא הפיגור הייחודי של 30%. בנושא הזה אני רוצה לתת, מעבר ליוזמה הברוכה של חבר הכנסת מישרקי, אני רוצה לתת גם תודה מיוחדת ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת ביטן, שבישורת האחרונה, כדי לייצר האחדה לעניין חוק הקנסות המינהליים, הפרות תעבורה מינהלייות, שמתנהל אצלו, לייצר האחדה בגובה הסכומים, וכך הורדנו בשיעור נוסף, מ-35% ל-30%, לטובת החייבים שאין ביכולתם לעמוד ולשלם את הקנסות, כדי שלא יסבלו מתוספת פיגורים גבוהה ולא פרופורציונלית. המודל הזה, כאמור, מבוסס על תחשיבים כלכליים. הרעש פה מדהים. כמו גבר, חברת הכנסת גוטליב, בבקשה, בואו נכבד את יו"ר ועדת החוקה. הוא לא מצליח לדבר ברעש. תודה. כך נוצר האיזון בתוספות, שמצד אחד יהיו גבוהות מספיק כדי שהחייבים ימהרו לפרוע את חובם, אך לא בשיעור גבוה מדי, שיביא לתפיחת החוב לממדים שהם לא מסוגלים לשלם. אני מזכיר שבחלק מהחובות הללו גם ניתן לייצר מאסר חלף קנס, והדבר הזה, כאשר מישהו איננו מסוגל לשלם את חובו, גם זה דבר שאנחנו מנסים להמעיט בו. עיקר ההצעה, כאמור, עוסק בשינוי המהותי במנגנוני חישוב הסכומים, אבל יש שני עניינים שתוקנו אגב התיקונים הללו. התיקון הראשון למעשה נותן סמכות לתובעים לאפשר ביטול של תוספות פיגור לבקשת החייבים, בדומה לשיקול הדעת הקיים כיום לראש המרכז לגביית קנסות. בכך אנחנו מייצרים איחוד ושוויון בין חייבים שהחובות שלהם מטופלים על ידי פקודת המיסים (גבייה) לבין החייבים שהחובות שלהם עברו לטיפול במרכז לגביית קנסות. הנושא השני שביקשנו לעשות, אבל למעשה בנושא הזה אנחנו נישאר, ואני אבקש מחבריי לקבל את ההסתייגות הראשונה להצעת החוק הזאת, בעצם את ההסתייגות היחידה, כי את ההסתייגות השנייה אני אסיר, לאשר את ההסתייגות, ניסינו, ואולי הדבר הזה יישמר לאחד התיקונים העתידיים ואולי עוד לא בשלה לו העת, לשנות את סדר הזקיפה כך שהסכומים שמשולמים ונגבים יבואו קודם על חשבון הסכומים שנושאים ריבית גבוהה יותר, כדי להקל על החייבים. הנושא הזה כנראה יחכה לאחד התיקונים העתידיים. לפי המוצע, יום תחילת החוק יהיה ב-1 בינואר 2025, לאחר יום תחילת תיקון 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, שעליו מבוססות הרבה מההוראות, כדי לתת לכל הרשויות להיערך, חוק פסיקת ריבית והצמדה אמור להיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר, וב-1 בינואר ייכנס החוק הזה לתוקף. ואולם, ככל שתהיה דחייה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, לא יידחה תאריך התחילה של חוק זה אלא יהיה לפי המוקדם, לא יתאחר יותר מ-1 בינואר 2025. חשוב לציין שהוועדה עסקה במהלך הדיונים לא רק בהסדרים הטכניים, אלא החוק הזה לימד אותנו רבות על ההסדר המהותי. הוצגו כל מיני תכליות שונות ומשונות לאותה תוספת, נעשה מחקר היסטורי מקיף על שורשיה של אותה תוספת על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה, והוברר שאנחנו דוחים את העמדה שתכלית הקנס היא להביא תוספת הכנסה למדינה. אנחנו דוחים את העמדה שתכלית הקנס הזה, תוספת ההגדלה, היא להעניש את החייבים על כך שהם לא שילמו את הקנס במועד, והעמדה שהתקבלה על ידי כל חברי הוועדה שישבו בדיונים, קואליציה ואופוזיציה, הייתה העמדה העקרונית שהמטרה בתוספת הזאת היא לגרום לתשלום החוב מהר יותר, זאת אומרת, הבנה שכאשר מדובר בקנס שמבוסס על מעשה פלילי, יש חשיבות בתשלום מהיר יותר, וכדי שתתקיים המטרה הזאת, לכן יש תוספת גדולה יותר, אבל אין מטרה להעניש את מי שלא משלם בזמן ואין מטרה לייצר תוספת הכנסות למדינה. וכאשר אנחנו עוסקים עכשיו בהכנסות למדינה, אני חייב לומר לפרוטוקול: במהלך הדיונים, מאחר שהחוק הזה הוצמד, לפחות מבחינת הרבה מאוד מהסכומים הרלוונטיים, לחוק שמתנהל כרגע בוועדת הכלכלה בעניין הפרות תעבורה מינהליות, נמסר על ידי נציגי משרד האוצר בדיונים שככל שהחוק הזה יעבור לאחר החוק של הפרות תעבורה מינהליות, הוא לא יהיה תקציבי, אבל מאחר שהחוק הזה עובר עכשיו לפני החוק שנדון בוועדת הכלכלה בעניין הפרות תעבורה מינהליות, נמסר על ידי משרד האוצר שיש לו עלות תקציבית. אבקש בעניין הזה, נאמר לי שיש הסכמה על העלות התקציבית מצד הממשלה, ואני אבקש שהשר הנוכח יעלה ויאמר זאת לדיון. בכל הנוגע בהסתייגויות, יש הסתייגות אחת שאני אבקש האם אתה רוצה לנמק, אולי? אני כבר על הדרך נימקתי גם את ההסתייגות הזאת. נימקת כבר את ההסתייגות? כן, כן, נימקתי את ההסתייגות. אבקש מחבריי לאשר את ההסתייגות שנמצאת על סדר-יומה של המליאה. אני מבקש להוריד את הסתייגות מס' 2 מההצעה, וכך תהיה רק ��סתייגות אחת. אבקש שנצביע בעד ההסתייגויות, בעד הנוסח לקריאה השנייה ובעד הנוסח לקריאה השלישית. מלבד הסתייגויות אלו לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש, לאחר האישורים הללו, לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שהתקבל כאן, במליאה, ולא כנוסח הוועדה, כאמור, בגלל ההסתייגות. יש שתי הסתייגויות, את הראשונה אני משאיר ואת השנייה אני מוריד, כן, כולל הלחלופין. רק הסתייגות אחת אני משאיר. תודה רבה. אבקש לאשר. תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת יהונתן מישרקי. בבקשה. אחריו, חבר הכנסת רון כץ. לרשותך חמש דקות, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, שולחן ערוך בהלכות חושן משפט פסק כי אופן הגבייה מהחייב צריך להיעשות תוך התחשבות ביכולותיו הכלכליות, וזאת בלי לפגוע ביכולתו להמשיך להתפרנס בכבוד ולהחזיר את חובותיו. את הערך המוסרי החשוב הזה אנחנו לומדים מהתורה, שציוותה לנו בחומש דברים: "כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבֹא אל ביתו לעבֹט עבֹטו, בחוץ תעמֹד והאיש אשר אתה נֹשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה". פירוש הציווי הוא כי כאשר מגיעה שעת הפירעון, אסור למלווה ללכת לפרוע את חובו מהלווה, אלא רק לשליח בית דין, וזאת כדי לא לגרום תחושת אי-נעימות ללווה. לשליח בית דין אסור להיכנס לתוך ביתו של הלווה למשכן חפצים מתוך הבית, אלא רק חפצים שהלווה הוציא אל מחוץ לביתו. המסר המרכזי במצווה זו הוא הרגישות היתרה לתחושות הזולת. התיקון המבורך שעליו אנחנו מצביעים כאן היום נולד בלשכה שלי במסגרת פגישה שערכתי יחד עם נציגי רשות האכיפה והגבייה. הפגישה עסקה בנושאי אכיפה וגבייה, ובמהלכה ביקשתי לשמוע נתונים על אודות הליכי האכיפה ועל הצעדים הנעשים כדי לבוא לקראת ציבור החייבים. המסקנה שהסקתי בסיום הפגישה היא כי חיובי ריבית גבוהים אינם מהווים את התמריץ הנדרש לתשלומי הקנס, אלא מעמיסים נטל תשלומים כבד על אותם חייבים שנאלצים גם ככה לגייס את סכומי התשלום. התיקון הנדרש יצא לדרך, ובדרבון שר המשפטים יריב לוין, שקרא לי כאן מעל הדוכן הזה להחיל את החוק גם על העבירות הפליליות, פעלנו במהלך הדיונים בוועדת החוקה, בראשות יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שזה המקום להזכיר ולהודות לו על כך, להרחיב את תיקון החקיקה גם על העבירות הפליליות. אני כבר אגיד גם לטליה ולשאר הצוותים, שמגיע להם באמת יישר כוח גדול על עבודה מאוד מאומצת. כיום שיעור תוספת הריבית על קנסות בגין עבירות מינהליות ופליליות הקבועה בחוק עומד על 50% מגובה הקנס, ובכל תקופה של שישה חודשים שעברו מן המועד הקבוע לתשלום נדרש החייב לשלם 5% נוספים מן הקנס. אני מתמצת למעשה את הצעת החוק. אנחנו הורדנו את גובה תשלום הקנס מ-50% בתוספת הראשונה ל-30%, ואחר כך הצמדנו את זה לנוסחה של פסיקת ריבית והצמדה, כפי שהזכיר פה יושב-ראש הוועדה. הרציונל שעומד בבסיס העניין הזה, כמו שאמר פה יושב-ראש הוועדה קודם והסכימו עליו כל חברי הוועדה, שהתשלום של תוספת הפיגורים נועד לתמרץ את החייב לשלם, ואינו הטלת עונש חדש על כך שהוא לא שילם. הפחתת תוספת הפיגורים מבוססת על אותם ערכים מוסריים עליונים שעליהם נצטווינו, ותהווה בשורה חברתית חשובה, בפרט עבור השכבות החלשות והאוכלוסייה המבוגרת, שלא פעם נאלצות לפגר בתשלום מסיבות כאלה ואחרות, ומוצאות את עצמן עומדות בפני שוקת שבורה של תשלום כפל קנסות וריבית פיגורים בסכומים גבוהים. שלב התודות. בראש ובראשונה אני רוצה להודות לשר המשפטים יריב לוין, שדרבן אותי, כפי שאמרתי, להרחיב את הצעת החוק לא רק לעבירות מינהליות, אלא גם להחיל אותה על סדר הדין הפלילי. בהקשר הזה ראוי לציין לשבח את השר לוין על התמיכה שלו באופן כמעט גורף בהצעות חוק פרטיות של חברי כנסת. הוא מעודד אותנו, חברי הכנסת, להגיש הצעות חוק, והוא מדרבן מאחורי הקלעים. לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' אנחנו, לצד ספציפי, יוני? לצד ספציפי? אנחנו נדבר על זה אחרי זה. הבנתי. אני רוצה להודות גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שכבר אנחנו נשמע את עמדתו דרך השר התורן השר מלכיאלי, לדן בן סימון מרשות האכיפה והגבייה, כמובן לידידי יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, על עבודה מאוד מאומצת ורבה, ועל ניהול הדיונים ביד רמה, ליועצת המשפטית של הוועדה טליה ג'מאל היקרה, שלא חסכה מאמץ, כפי שהזכיר קודם חבר הכנסת רוטמן, יושב-ראש הוועדה, כמובן ליועץ שלי אסף רעני, שבלעדיו לא היינו מגיעים לרגע הזה, לצוות ועדת החוקה, לגב' גלי שלום, היועצת של שמחה רוטמן, ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שתמיד לוקח את הצעות החוק שלנו ודוחף קדימה. מגיע לו יישר כוח גדול. אני מודה לכולם. וכמובן שאני מצטרף לדברים של שמחה בהקשר של ההסתייגויות. למירב בן ארי, שמאפשרת, בהסכמה. למירב תמיד מגיע. האמת היא שמגיעה למירב מילה מיוחדת בגלל, אתה פוגע לי בפריימריז. מזל שיש פריימריז. רגע, להפסיק עם זה? יש לי יושב-ראש סיעה, ינון, לתת לה את זה או לא? נתחשב בפריימריז. את יודעת מה, מירב, נתחשב בפריימריז, בואי נשחרר את האירוע הזה כרגע, בסדר? יש לי פריימריז. אני מצטרף למה שאמר שמחה קודם. הסתייגות אחת, אנחנו נצביע עליה. את ההסתייגות השנייה הסרת כמובן. אז אני באמת מודה לכל מי שהשתתף בדיונים האלה, נציגי משרדי הממשלה, אוצר, משפטים, רשויות מקומיות, שלטון מקומי וכו'. תודה רבה לכולם. תודה רבה, חבר הכנסת מישרקי. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. מה, עכשיו אתה עולה? כי זה חוק שלי. מה? החוק העשירי שלך היום. זאת שהמציאה את השיטה. רון, אבל תיקח משהו, נשמה, אנחנו מאמינים באחדות אמיתית. לא כמו שאצלכם זה אחדות פייק, ואז בחדרים אתם מפרקים את החברה. אמיתי. נצמיד אליכם. אמיתי. בוא, גם אתה מוזמן. כל מה ששלי אני מוכן לחלוק איתך, כולל את הבקו"ם. אני מבקש מהמזכירות של הכנסת להצמיד את כל הצעות החוק שלי להצעות, יאללה, רון, אני רוצה להצביע לך. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול נתחיל בתודות. יום אחד אולי מירב בן ארי תסביר לי מאיפה הגיע הביטוי יושבת בראש. זה כמו נותנת בראש. למה לא אומרים יושבת-ראש? מה זה אומר נותנת בראש, אורית? למה לא אומרים יושב-ראש? מה זה יושבת בראש? אני לא מצליחה להתחבר לעניין הזה. את לא יושבת-ראש. הינה, הוא היה יושב-ראש, אמיר אוחנה יושב-ראש. אני רק יושבת בראש של אמיר אוחנה? את, ואטורי, אני חושבת שצריך לבדוק את זה עם האקדמיה ללשון. מה זה נותנת בראש? מה? יושבת-ראש. לא, את לא יושבת-ראש. של הישיבה הזאת. לא נכון, אנחנו לא יושבים בראש. אני הולך איתך. מה את רוצה להיות? רון, אפשר להמשיך? רגע, שתגיד לי איך לפנות אליה. אנחנו מאפסים לך את הזמן, קודם כול. רון, היא רוצה להיות יושבת-ראש הקואליציה. יושבת ראשית. יושבת ראשית. תמשיך, תעשה מה שנוח לך, וקדימה. אני פשוט מבקשת מחברי הכנסת הוותיקים הסבר לעניין הזה בהמשך. הינה, בבקשה, רון, הפעלתי, איפסתי לך את הטיימר. חבר הכנסת אזולאי שואל שאלה לגיטימית. מה? השאלה למה אתה מתכוון, יושב-ראש הישיבה או יושב-ראש הכנסת? אם אתה רוצה להגיד יושב-ראש הישיבה, היא מנהלת עכשיו את הישיבה, לא יושב-ראש הכנסת. נכון, נכון. אז איך אתה מציע לפנות? אני יושבת-ראש הישיבה כאן, אני לא יושבת-ראש הכנסת. לא נפריע לפריימריז. לא נפריע לפריימריז. ואנחנו מתחילים את הזמן שלך, בבקשה. חבריי חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, שנעשה את זה כמו שצריך. אתה יכול להגיד גברתי סגנית היושב-ראש. גברתי, שאני מאחל לך להיות היושב-ראש. בואו נתקדם. נתקדם, נתקדם. מה החלטתם? סגנית היושב-ראש. גברתי היושבת בראש, גברתי היושב-ראש. אני הולך על גברתי היושב-ראש, תדעו. זהו, סופית. חברים, קודם כול, נחזור רגע לנושא הרציני. החוק הזה באמת עושה שינוי דרמטי ומהותי בנושא של גביית תשלומים. בראש ובראשונה אני רוצה להודות לחבר הכנסת מישרקי, שבאמת דחף בצורה מאוד משמעותית בשביל שהחוק הזה יאושר, ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן ולצוות הוועדה, שבאמת עשה פה עבודה רצינית. היו הרבה פגישות על החוק הזה, היו פה הרבה אי-הסכמות, ובסוף הגענו לנוסח שבאמת מוביל לבלימה של עושק שנעשה כמעט לכל אזרח במדינת ישראל. כמעט אין אזרח במדינת ישראל שלא עמד מול תשלום קנס כלשהו במהלך חייו, ולעיתים איחור בתשלום נובע גם מאי-תשומת לב, אבל לפעמים הוא נובע, כי פשוט אין יכולת למשפחה לשלם. איחור בתשלום הוא אומנם לא תירוץ, אבל הוא גם לא תירוץ לרשויות לגבות כפל קנס ולהקשות מאוד מאוד על החיים של האזרחים. תמיד כשדיברנו על החוק הזה וכשהגענו לדיונים בחוק הזה, אני תמיד הולך אחורה, לתקופה שהייתי חלק מרשות מקומית, והייתי רואה באמת את מי שמגיע לרשות ומנסה לקבל את ההנחה ואיזושהי התחשבות מהתובע, לא כי יש לו והוא לא רצה לשלם, כי הוא היה צריך לבחור בין לשלם עכשיו קנס, לבין לשלם על חוג ילדים, לבין לשלם את תוספת הכפל ועורך דין וכל מה שמסביב, לבין לקנות אוכל הביתה. וזה בדיוק מה שהחוק הזה עושה. החוק הזה עושה איזון אמיתי בין היכולת של רשויות לגבות קנסות לבין הסכום המקסימלי שניתן להטיל על האזרח. זו אחת הסיבות העיקריות שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים פה. זה באמת לשרת את האזרח, אמיתי, להגיע למה שנוגע כמעט לכל אזרח במדינת ישראל, להביא לאיזון ולפתור בעיה בין רשות מקומית או רשות ממשלתית לבין היכולת של אותו אזרח לשלם, וגם לקבוע רף מקסימלי של כמה ניתן להטיל עליו את כפל הקנס. אני חושב שהחוק הזה גם יביא לתשלום של אותם קנסות, של אותם דוחות, ויביא אולי באמת סוף-סוף במדינת ישראל לאיזשהו רף של, לא רוצה להגיד חזירות של המדינה, אבל יש איזושהי נקודה שצריך לעצור בה, ואני מקווה שעכשיו ברור איפה הנקודה שצריך לעצור בה. אני שוב רוצה לברך את כל הבית הזה, שמצביע פה אחד בעד, ואני מקווה שנעשה הרבה יותר דברים כאלה לטובת עם ישראל. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת איימן עודה, אינו נוכח, חבר הכנסת אחמד טיבי, אינו נוכח, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת, חבר הכנסת עופר כסיף, אינו נוכח, חבר הכנסת יוסף עטאונה, אינו נוכח. אפשר לעבור להצבעה? אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצבעה. רגע, השר, השר רוצה להתייחס? אוקיי, בבקשה. יכול קצר, מלכיאלי? אני לא יודע לעשות ארוך גם אם אני רוצה. גברתי היושבת בראש, מה הוכרע? לא משנה. הינה, יש לנו אחד שנזכר. הממשל�� נתנה את הסכמתה להעלות את התקציב. עכשיו אני רוצה לברך את חבר הכנסת מישרקי, מהמצוינים בכנסת ישראל, על הצעת החוק הטובה הזאת, יחד עם חבר הכנסת רון. אני רוצה לאתגר אתכם. נתתם כאן נאומים באמת מרגשים על הדאגה, ואיך רון קרא לזה? הריבית החזירית, הגדרת? כן. החזירית של הרשויות המקומיות. ריבית נשך. ריבית נשך לכל דבר. רבותיי, הריבית הזאת היא כאין וכאפס, היא קטנה להבנתי לעומת הריביות של כביש 6. כביש 6, יש לו את האפשרות לגבות ריביות כמעט כמו מאפיה. תבדקו את מה שאני אומר, אני מקווה שאני לא טועה. בזיכיון של מדינת ישראל, כך נאמר לי, ותבדקו את זה, אם אני טועה אז אני לא אמרתי כלום, הותר להם לכתחילה בחוזה לגבות כפול מכל בן אדם, לא רוצה להגיד מכל אחד, ברבעון ובחציון, משהו שאין בשום מקום. אדם נוסע על כביש 6, במקום 6.90 ש"ח, אחרי שנה הוא משלם הון תועפות, והמדינה באופן שערורייתי לא מתקנת את זה. אני אומר לכם, אתם, הח"כים שעשיתם עבודה נהדרת בחוק הזה, לכו לטפל בריביות האכזריות של כביש 6. הלוואי שאני טועה, אבל תבדקו את זה. תודה רבה. אופיר כץ כבר, תודה רבה. חברי הכנסת, אם כך, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149), התשפ"ד 2024. נתחיל בהצבעה על הסעיפים. נצביע תחילה על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה. שנייה. הסתייגות. בנפרד נצביע על ההסתייגות, וזה לסעיף 3.  מצביעים כרגע על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה. זה מה שאמרתי. אם כך, נצביע על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה. הצבעה. סעיפים 1 2 נתקבלו. בעד, 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת בזה כי סעיפים 1 ו-2 להצעת החוק, כנוסח הוועדה, עברו. נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 1, לסעיף 3 להצעה. הצבעה. ההסתייגות לסעיף 3 נתקבלה. 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת בזה כי ההסתייגות מס' 1, לסעיף 3 להצעת החוק, התקבלה. אנחנו עוברים כעת להצבעה על סעיף 3 להצעת החוק, בנוסח הכולל את ההסתייגות שזה עתה התקבלה. הצבעה. סעיף 3, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת בזה כי סעיף 3, בנוסח הכולל את ההסתייגות שהתקבלה, עבר. נעבור להצבעה על סעיף 4 כנוסח הוועדה. סעיף 4 נתקבל. בעד, 17, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת בזה כי סעיף 4 להצעת החוק, כנוסח הוועדה, התקבל. נעבור כעת להצבעה על סעיף 5 להצעת החוק, בנוסח הכולל את ההסתייגות שהתקבלה. הצבעה. סעיף 5, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. בעד, 18, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת בזה כי סעיף 5 להצעת החוק, בנוסח הכולל את ההסתייגות שהתקבלה, עבר. נעבור כעת להצבעה על סעיף 6 להצעת החוק כנוסח הוועדה. הצבעה. סעיף 6 נתקבל. 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת בזה כי סעיף 6, כנוסח הוועדה, התקבל. על סעיף 7 אנחנו לא נערוך הצבעה, מכיוון שעל פי ההסתייגות שהתקבלה, הסעיף נמחק. נעבור כעת להצבעה על סעיפים 8 ו-9 להצעת החוק כנוסח הוועדה. הצבעה. סעיפים 8 9 נתקבלו. 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת בזה כי סעיפים 8 ו-9 להצעת החוק, כנוסח הוועדה, התקבלו. נעבור כעת להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצבעה. חוק העונשין (תיקון מס' 149), התשפ"ד 2024, נתקבל. 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149), התשפ"ד 2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. יושב-ראש ועדת החוקה, אתה יכול לברך, בבקשה. האמת היא שאמרתי את הדברים כששר המשפטים לא היה פה. קודם כול, אני רוצה כמובן ��ברך על העברת החוק, לברך את המליאה, לברך את הכנסת. זה יום גדול, עם בשורה גדולה להרבה מאוד אנשים, ואני רוצה להודות בנושא הזה ליוזם ולדוחף של הצעת החוק, שזה חבר הכנסת יוני מישרקי. אני רוצה להודות מאוד, והוא עכשיו נמצא פה, לשר המשפטים יריב לוין, שאני חושב שמעטים מבינים, יש מושג שאומר מה זה הררים התלויים בשערה: משפט אחד של השר לוין בוועדת השרים לחקיקה ואחר כך כאן במליאה הפך הצעת חוק שהתחילה בתור דבר יחסית קטן ומצומצם להר גדול שנותן הקלה לאלפים, אלפים, אלפים, עשרות אלפים של אנשים שעד היום באמת סבלו מריביות שלא הייתה להן כל הצדקה כלכלית. זה צומצם בצורה משמעותית והשפיע גם על מה שמתנהל במקביל בוועדת הכלכלה. באמת, התודה והברכה לשר. ממש עד הרגע האחרון היו ויכוחים על הסתייגות זו או הסתייגות אחרת, והוא נתן את הגיבוי לצוות הוועדה, נתן לי את הגיבוי כיושב-ראש הוועדה. ולמציע, בלעדיו לא היינו ביום הזה. כמובן, תודה לשר האוצר, שנתן את ההסכמה לעלות תקציבית, שגם זה אפשר את ההצבעה היום.  גיבוי ליו"ר הוועדה? השר לוין. לא, אמרת שאתה נתת גיבוי. לא, שהשר לוין נתן את הגיבוי לי, ליושב-ראש הוועדה. באמת באמת, בהרבה מאוד חוקים אנחנו לא יכולים, יש צוות ועדה ויש ייעוץ משפטי וזה כמובן מערך תומך, אבל בהובלה של האירוע הזה אני חושב שבמידה מסוימת אני הרגשתי קצת כמו תומך לחימה לטליה ולעליזה, עליזה, שבלי ההשגחה שלה על הליכי החקיקה שום דבר מהאירועים כאן לא היה מתרחש. אבל באמת, התודה והברכה לכולם, כמובן גם לקואליציה ולאופוזיציה, שהתגייסו להבאת החוק הזה בעגלא ובזמן קריב. תודה רבה לכולם. מי ייתן וכולנו נתגייס. ננחית מסוקים בהסכמה. תודה. חבר הכנסת מישרקי רוצה לברך גם הוא. בבקשה. שכך ייראו כל הדיונים שלנו. גברתי היושבת-ראש, מכובדיי השרים, כבוד שר המשפטים יריב לוין, אני אמרתי את זה קודם ואני אומר את זה עכשיו, ואני חייב לומר את זה: אין הרבה שרים, לצערי הרב, שיודעים להעריך, אני מקווה שאני אומר את זה נכון, את העבודה הפרלמנטרית של חברי הכנסת הפשוטים, נקרא לזה. הגיבוי שלך, אדוני שר המשפטים, זאת לא הצעת החוק היחידה, אני רואה את זה ועוקב כמעט אחרי כל דיוני המליאה, הגיבוי שלך לנו ולעבודה הפרלמנטרית הוא רוחבי, והוא דוגמה לכל השרים. אני מוכרח לומר שאני מודה לך מאוד, גם על הגיבוי בהצעת החוק הזאת, אבל לא רק על זה. באיזה מקום עמדת כאן והמרצת אותי. כמובן שזה נתן דחיפה משמעותית ביותר לחוק, להרחיב את הסמכויות של החוק הזה כך שיהיה רוחבי עבור כל שאר סוגי העבירות. אני רוצה להודות לך על זה. באמת, זאת הזדמנות מצוינת בשבילי לומר שיש לנו שר משפטים מצוין. יש לנו אותך כגיבוי. חברי הכנסת באמת משתדלים לעשות עבודה למען האזרחים. זה יום בשורה, יום חברתי, יום עם בשורה חברתית גדולה מאוד, כפי שאמר גם חבר הכנסת רון כץ, שהגיש את ההצעה יחד איתי. זה באמת יום עם בשורה גדולה. עליתי כאן כדי להודות לך. אני אצרף יחד עם זה את שאר התודות שאמרתי גם קודם, לשמחה רוטמן, לטליה ג'מאל, ליועץ שלי אסף רעני ולכל צוות הוועדה. שוב תודה. מעריך מאוד. תודה רבה חבר הכנסת מישרקי, לשר ולכל העוסקים במלאכה. חוק חשוב מאוד. הודעה למזכיר הכנסת. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25), התשפ"ד 2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. ��קריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44) (בחינות הלשכה להסמכה ותקופת ההתמחות של מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין), התשפ"ד 2024, של חבר הכנסת אלקין וקבוצת חברי הכנסת. תודה. תודה רבה. הנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, לקריאה הראשונה. האם שר הכלכלה כאן או מישהו יציג את זה בשמו? אני מזמינה את שר הדתות, בשם שר הכלכלה והתעשייה, להציג את הצעת חוק. לרשותך עשר דקות. תודה, גברתי היושבת-ראש. חברי וחברות הכנסת, אני שמח להביא בפניכם, בשם שר הכלכלה מר ניר ברקת, את הצעת חוק להגנה מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות. הצעת החוק מקודמת כחלק מעבודת מטה רחבה ובהמשך להחלטת ממשלה שעסקה בנושא. היא מבקשת לחזק את הכלים במאבק בעוקץ ועושק של קשישים וצרכנים נוספים הנמצאים בעמדת חולשה משמעותית. הצעת החוק היא תוצר עבודה משותפת של הרשות להגנת הצרכן, משרד המשפטים ובנק ישראל. הצעת החוק נועדה לחיזוק האכיפה המינהלית של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בהתמודדות עם התופעה ומיגורה. רבותיי, הצעת החוק הזאת היא מצוינת. היא מצטרפת לעבודה הטובה ששר הכלכלה ניר ברקת עושה, ונלחם להורדת המחירים. אנחנו נחזק את ידיו, וכמובן נבקש מכולם לתמוך בהצעה. תודה רבה. להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה, חברת הכנסת, לרשותך שלוש דקות. אני אסביר את זה רגע, אז ייתכן שטיפה אחרוג. בטח, בבקשה. כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק המאוד-חשובה הזאת מוקדשת לכל אותם אלפי קשישים שפגשתי וליוויתי לאורך הדרך, לאורך השנים האחרונות, שנעשקו כלכלית. גם הביטחון האישי שלהם, גם הכבוד שלהם והעצמאות שלהם, נרמסו ברגל גסה על ידי נוכלים. הצעת החוק הזאת בעצם באה למגר תופעה מאוד קשה של עושק קשישים. איך עושים את זה? באמצעות הפסקת סליקה, זאת אומרת, חברות האשראי יפסיקו לתת שירותי סליקה לאותן חברות עושקות. בכך בעצם אנחנו נסגור לנוכלים את צינור החמצן ואת הגישה שלהם לארנקים של זקנים. זה יקרה באמצעות הודעה של הרשות לסחר הוגן, שזה גוף שנמצא בתוך משרד הכלכלה. הרשות תוכל פשוט להורות לחברות האשראי להפסיק סליקה לחברות מסוימות שהתקבלו עליהן תלונות. באופן מיידי, ברגע שחברה אחת תפסיק לסלוק, יהיה שיתוף מידע, וכל החברות יפסיקו לסלוק במיידי את אותן חברות שיש עליהן תלונות קשות. אז כמובן שהתהליך הזה יקרה בצורה מידתית, מאוזנת, אחראית ומקצועית. התהליך הדרסטי הזה יתבצע כאשר יש צבר של תלונות מצידם של אנשים מוחלשים, קשישים, בעלי מוגבלויות, עולים חדשים או קטינים, כאשר יש מספר רב של מתלוננים, כאשר ברור שזה לא מקרה חד-פעמי וכאשר הנזק הוא משמעותי. אז אנחנו כמובן מציבים רף גבוה כדי חס וחלילה לא לפגוע בעסקים לגיטימיים. אבל כשיש תמרורי אזהרה כאלה, במקום נוכל להפסיק להם את שירותי הסליקה. אני יכולה להעיד שבכל פעם שהמתנתי עם זקן על הקו בניסיון לבטל עסקה שחייבו אותו, שלא בצדק, דרך האשראי, על דברים שהוא לא הזמין או לא ביקש, תמיד המוקדן אמר לי: אל תשאלי כמה תלונות כבר קיבלתי על אותה חברה. אז אנחנו לא רוצים שזה יישאר בגדר משהו שידוע למוקדן כזה או אחר. אנחנו מחייבים את הרשות לסחר הוגן, בבת אחת, להורות על הפסקת סליקה. חברת אשראי שלא תשתף פעולה עם המנגנון הזה תהיה חשופה לעיצום כספי, כי אנחנו רוצים שלחוק יהיו שיניים. כמובן שאם הכסף טרם הועבר לאותה חברה עושקת אז יעצרו את זה, יקפיאו, ויחזירו את הכסף לאדם שנוצל לרעה. אני אציין שתופעת עושק הקשישים זאת תופעה שמוכרת לנו מהשנים האחרונות, אבל לצערי, בזמן המלחמה אנחנו רואים עלייה דרסטית במקרי העושק. לא חולף יום שבו אני לא מקבלת תלונות קשות ממבוגרים שנגנבו מהם לעיתים מאות אלפי שקלים, עד כדי כך שכל כספי הפנסיה שלהם, כל החסכונות שלהם, רוקנו. זה בא לתת הגנה, קודם כול להם. החקיקה הזאת היא חלק מהחלטת ממשלה שבזמנו העברנו, החלטה מס' 450, שבה ציינו שורה של חוקים שאנחנו מעבירים באופן שיטתי, חוק-חוק. גם אם זה סיזיפי, גם אם ממשלות נופלות, גם אם יש מערכות בחירות, גם אם יש מלחמה, אנחנו ממשיכים לקדם את זה. ועוד אמירה חשובה: אנחנו בבית המחוקקים נעשה הכול כדי לספק הגנה לקשישים, כדי שהם יוכלו להזדקן כאן בכבוד. אבל ללא עבודת אכיפה של המשטרה ושל הרשויות האמונות על אכיפת החוק, החוקים האלה לא שווים דבר. תודה רבה. אז אנחנו נעשה את חלקנו ורשויות החוק יעשו את חלקן. אני רק אסיים ואומר תודה לבנק ישראל, ששותף לחקיקה החשובה הזאת, למשרד המשפטים ולשר המשפטים, שיושב כאן. באמת, ללא הסיוע שלך זה לא היה קורה. תודה לרשות לסחר הוגן שבמשרד הכלכלה ולשר הכלכלה. תודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת ביטן, שהחוק עובר אליו עכשיו להמשך דיונים, וליועץ המשפטי שלו איתי עצמון. תודה. צריך לסיים. רגע, זה חשוב. תודה לאופיר כץ, שעזר מאוד כדי שזה יגיע עכשיו, עוד במושב הזה, ליועצת שלו נטע, שמאוד עזרה לנו, ליועצת החקיקה שלי ליאור מילוא ולנטע אטיאס, מנהלת הסיעה שלנו. תודה. תודה. אנחנו עוברים עכשיו לדיונים בוועדות. נביא את זה לגמר חקיקה. תודה רבה. תודה. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור לדיון האישי. האם מי מרשימת הדוברים רוצה לעלות לדבר? חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. אחריו, חבר הכנסת ניסים ואטורי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. בבקשה. גברתי, חברותיי וחבריי לכנסת, ראיתי היום, הבוקר, את הדיון בבית המשפט העליון, הפנייה של משפחת שמריז, הבקשה שלה להכיר באלון כחלל צה"ל. עליתי לכאן עכשיו כדי לומר וגם לבקש מכם לגבות את הדרישה הזאת, כיוון שמשפחת שמריז צודקת לא רק לגבי אלון, גם לגבי סאמר, גם לגבי יותם. השלישייה הזאת, גברתי, לחמו בפועל. זה מקרה חריג וצריך להתייחס אליו כחריג. נכון, הם לא היו חיילים, הם לחמו בחמאס. הם לא רק לחמו בחמאס, אלון, סאמר ויותם, הם גם ניצחו את החמאס, כיוון שהם הצליחו לנצח את החמאס, כלומר הם השתתפו בקרב השתתפות מלאה, בתנאים-לא-תנאים, ניצחו את מחבלי החמאס, הצליחו להשתחרר ונפלו באופן טרגי בסוף הקרב. זה לא חללי צה"ל? נכון, חיילי צה"ל בעל כורחם, אבל לחמו באחד מהקרבות החשובים של המדינה. ולכן אני אומר כאן לשר הביטחון ולנו כחברי כנסת, כדי לגבות את הדרישה הזאת לא רק לגבי אלון, גם לגבי יותם, גם לגבי סאמר. הם צריכים להיות מוכרים כחללי צה"ל. תודה. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את העמדה שאני נמצא בה כרגע ולספר על עניין של פגיעה בנשים, אירוע שקרה עם בחורה צעירה שמאוד קרובה אליי. הגיעה לבדיקה אצל גינקולוג בפוריה, ליד טבריה, במושבה פוריה בטבריה, לבדיקה פרטית. הגינקולוג עצמו פגע בה פגיעה מינית קשה, קשה מאוד. בחורה מאוד עדינה. היא הייתה גיבורה, והיא הראשונה שהצליחה להגיע למשטרה ולהתלונן, ומי שמכיר אותה היה מבין שזה לא דבר של מה בכך. היא מאוד קרובה אליי, בגלל זה אני קצת מתרגש. חשבנו הרבה זמן אם לפתוח את זה כאן. פשוט, הסיפור הוא כזה: בית החולים פוריה החליט להשעות את הרופא הזה, אבל עדיין הוא מקבל בביתו נשים. בעקבות התלונה של הילדה, הנערה הזאת, החליטו עוד נשים להתלונן. שמו הותר לפרסום, אבל אני אשאיר את זה בינתיים כך איתי. אני אומר עוד פעם, הרופא הזה בטח שומע אותי, ואם לא, אני אשתף את הסרטון, יש לי את הטלפון שלו: אם הוא ימשיך לקבל נשים, אני אמשיך לנאום על כך בכנסת, ואחשוף את שמו בציבור, שציבור הנשים ייזהרו. עצם ההליכה פעם ראשונה לגינקולוג, בחורה מאוד לחוצה מגיעה לגניקולוג, והיא לא מבינה כל כך, היא באמת הגיעה מאוד תמימה, ואז, דברים שהוא אומר, תשמעו, זה הטיפול. זה מעבר לטיפול מיני, הייתי אומר. הוא פגע בה, פגע בנפש שלה. אני עברתי תקופה מאוד קשה איתה, כי היא מאוד קרובה אליי, והחלטתי לחשוף את זה פה, לא, לא בשבילנו, כן, זה קטע לא כל כך נעים. לא רציתי, אני שומר על כבודה של הנערה, אבל כן החלטנו ביחד שאני אעלה לכאן ואדבר. עד השנייה הזאת שעליתי, בגלל זה הסתכלתי בטלפון, קיבלתי אישור. אני חושב שזה אסון, אסון נפשי. היום מתעסקים בנושא של החטופים, אין מה להשוות, כמובן, אני לא משווה כאן, אבל אני אומר שאנחנו מתעסקים עם זה כל הזמן, זה חוזר עוד פעם, ונשים שנפגעות, צריך להפסיק את הדבר הזה. צריך להפסיק את זה. ואותו רופא, אני מתלבט אם להגיד את השם, אבל אני אכבד את הנערה. משרד הבריאות יטפל, אז זהו, אז אני פניתי. בינתיים, משרד הבריאות, מי שאחראית לתלונות, יש חובה למלווה לאותה אישה. היא יכולה לדרוש את זה, מעל הדוכן, לא להיכנס לבד, להיכנס עם מלווה, בפרט כשמדובר בנערה שלא מבינה מהחיים שלה. אוקיי. בואו לא נשפוט אותה כרגע, חבר'ה, זה לא מתאים כרגע. אתם צודקים. בסדר. אני מבקש לא להפריע לי. טלי, שנייה, כי אתם אומרים כאלה דברים, עכשיו הבחורה עצמה מרגישה מאוד קשה עם עצמה, והיא תגיד, טוב, שהיא אשמה בגלל שלא נכנסה איתה מישהי לחדר. לא, חס וחלילה. תקרא מעל הדוכן לנשים אחרות. אוקיי. קיבלתי, מיקי. אני קורא לנשים אחרות תמיד להיכנס עם מלווה, להביא חברה, להיכנס. אני אומר עוד פעם.  הרופא נמצא בפוריה עילית. מי ששומעת אותי כרגע, אני אנסה להוציא את הסרטון הזה לרופא עצמו, ואם הוא ימשיך לקבל נשים ולפגוע בנשים, אני בעוד שבוע מפרסם את השם שלו מעל הדוכן הזה. תודה רבה לכם. תודה. תודה לך, חבר הכנסת ואטורי. צריכה להיכנס אחות, או שתבוא עם מלווה. היא הייתה נערה, היא לא מבינה. האם יש עוד חברי כנסת מרשימת הדוברים שמעוניינים לדבר? חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. חבר הכנסת לוי, אתה רוצה לדבר? לא. אתה שקט היום. טוב, אני, יש לי שאלה ליועצת המשפטית לממשלה. אדוני שר המשפטים פה, אולי אני אשאל גם אותך. נאמר שהייתי מייצגת אותך, והיית אומר לי: תפני לבית משפט, תבקשי דחייה, לפי כללי האתיקה אני מחויבת במה שאתה מבקש ממני, והייתי פונה לבית משפט ומבקשת דחייה. כמה פעמים אני אומר לממשלה הזאת, מהרגע שנכנסתי לכנסת, שהיועצת המשפטית לממשלה, היא לא מייצגת את הממשלה, היא לא שומרת על האינטרסים של הממשלה, ולכן היא לא יכולה לייצג אותה. אני בכלל לא מדברת על כללי האתיקה, שהיועצת המשפטית לממשלה עוברת על הכללים הללו. ואני אומרת לכם כאן, גיליתי, שמעתי את הדבר הבא. אני עמדתי כאן מעל דוכן הכנסת, ובכל במה אפשרית קראתי לממשלה, קראתי לייעוץ המשפטי לממשלה, ק��אתי לשופטי בג"ץ, קראתי לעם ישראל לבקש דחייה לא של עשרה ימים, אדוני ראש הממשלה. מי נתן לך את העצה, אדוני ראש הממשלה, לבקש דחייה רק של עשרה ימים? כשמבקשים דחייה רק של עשרה ימים, בית משפט מבין שכנראה נס לא יקרה בעשרה ימים, אז תדונו עכשיו. אלף-בית של גימל-דלת, כשאתה מבקש דחייה, כל עורך דין יאמר לכם שהדחייה חייבת להיות משמעותית וניכרת, כדי שבזמן הדחייה אפשר יהיה לפעול. מבקשת הממשלה עשרה ימים. מה יקרה בעשרה ימים? כלום. היועמ"שית לא מאפשרת את הבקשה הזאת, והינה, אנחנו נגיע לכדי קרע נוראי בעם ישראל, ואני אגיד לכם גם למה. 1. הצבא בעצמו לא ערוך. הרי נאמתי כאן ואמרתי לכם שאני לא מצביעה לחוק הגיוס. ממילא חוק הגיוס לא יגיע, גם לא לקריאה ראשונה, לפני יוני. אז מה יקרה? הצבא לא ערוך מבחינת גדודים, מבחינת היערכות לגדודים שמתאימים לחרדים וכו'. לא יקרה פה כלום. פומפוזיות שתסכסך אותנו עם עצמנו. אז תראו, עמדתי כאן אתמול, אמרתי: חברים, נבקש דחייה, ובמהלך הדחייה, אני מצפה מהחרדים להתנדב, להראות רוח התנדבות לצבא. מי שיכול, שיעשה את זה וייכנס מתחת לאלונקה. אז הינה כותרת חדשה: היועמ"שית מתנגדת. היועצת המשפטית לממשלה מייצגת אתכם, חבריי מהממשלה, וחותרת תחתיכם. זה פשוט מדהים. אתם מבקשים ממנה לבקש דחייה עניינית, כי לא הגעתם להבנה, והיא אומרת: אני לא אגבה את זה. אבל חברת הכנסת גוטליב, את יודעת שהדחיות בסיפור הזה, הן נמשכות שנים על גבי שנים. הכול נכון. אבל את יודעת מה יקרה? זה לא אירוע טכני דווקא, יש כאן גם עניין מהותי. בואי רגע תהיי שופטת. גברתי השופטת. וגם יש כאן מסמוס מאוד גדול של ממשלות רבות את הנושא הזה. בואי, בואי תהיי רגע שופטת, בואי נעשה משחק תפקידים. גברתי השופטת, את אמרת לי בדיון הקודם: דחייה אחרונה, את צודקת. אבל נפלה מלחמה על מדינת ישראל. נפלה עליי מלחמה. לא היה לי את הזמן. הייתי בסד זמנים אדיר. הייתי צריכה להיות כולי, כי ראש ממשלה עסוקה בניהול המלחמה, בניהול משאים ומתנים עם כל העולם לצורך השבת החטופים, בניהול אמל"ח של מדינת ישראל, בהחזרת סד"ק בצווי חירום. אבל הייתה שנה קודם למלחמה. אבל גברתי, אני חייבת לומר לגברתי: נתת לי זמן עד מרץ. אני מאוקטובר לא נמצאת בכלל סביב השולחן עם הדבר הזה. אז בכל הכבוד, אני בטוחה שאם את היית שופטת שדנה בתיק, היית אומרת לי: גוטליב, תראי, את יודעת שאת ככה לוחצת אותי לפינה וזה לחוץ, אבל רק בגלל ששלום מדינת ישראל חשוב לי, בגלל שאחדות האזרחים חשובה לי ובגלל שהמטרה חשובה לי, אני איעתר לבקשה שלך. אבל לא חצי שנה, אני אתן ארבעה חודשים, ובא לציון גואל. כי בסוף בסוף, נגיד שאני לא מצביעה לחוק הגיוס, גברתי, נגיד שאני לא אצביע, מה יקרה? הרי לא יקרה כלום. כי אם בסופו של דבר לא יכפו את הגיוס, אז ממילא עשינו כותרת ולא עשינו במהות. אני אדם של מהות ולא אדם של כותרות. המהות היא שכולם צריכים להתגייס, כך צו המצפון וכך צו המוסר. אבל כרגע לחוקק את חוק הגיוס אין דרך. אם אין לי מתווה אז ממילא אין דרך, ואני לא אחוקק חוק לא חוקי שאני אתן פטור למישהו. נאמר שזה היה עובר, זה לא עובר את מבחן בג"ץ. אז גברתי השופטת, בעת הזו בית המשפט צדק, בית המשפט ראה, אמר את הדברים, כיוון אותנו לכיוון של חקיקה. אני אומרת גם בתור מי שהייתה פה בתחילת ההתחלות, אמרתי כשנכנסתי לכנסת שחוק הגיוס לא יעבור, לא במושב ראשון, לא במושב, ולכן אני אומרת לסיום, לא, לא, זו אשמתי. זו אשמתי. תודה. זו אשמתי. אני אומר לסיום, גברתי השופטת, שאני מודה לך. כך צריך היה להיות. תודה. אני מודה לך שנעתרת לבקשת הדחייה, ואנחנו נעשה כולנו כל מה שצריך כדי להביא את זה לכדי הסכמה. צר לי שבמקום זה הכותרת היא שהיועצת המשפטית לממשלה, שמייצגת אותי, לא מסוגלת לבוא לבג"ץ ולהביא את הבקשה שלי וגם לשכנע. תודה. תודה רבה. אפשר להתנגד? Overruled. אני מזמינה את שר הדתות לסכם את הדיון, או שאתה מוותר? נעבור להצבעה, אם כך, על הצעת החוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, בקריאה הראשונה. רגע. אני, אני לא ברשימת הדוברים? פניתי ושאלתי אם יש מי מרשימת הדוברים שמבקש לדבר. הוא היה פה, אז בבקשה. בוא, חבר הכנסת קריב. מה הפשר, נאור שירי? מה? מה אתה מבקש? על מה אני מוחה? לא, אם יש לך בקשה לדבר. בבקשה. גברתי היושבת-ראש, עמיתיי, אמרת שעוברים להצבעה, לא? כן. אבל יש דובר מרשימת הדוברים שביקש זכות דיבור. עליזה, את לא רוצה לשמוע שלוש דקות מה יש לי לומר? לא כל כך. עליזה ספציפית לא מעוניינת, אבל אנחנו מעוניינים. תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי, סליחה, היושבת בראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, על פי סדר, שר. שני שרים יש עימנו. לא הייתי מתוכנן לעלות אחרי חברת הכנסת גוטליב, אבל טוב שעליתי אחריה, כי גם אני רוצה להתייחס לסוגיית הגיוס. תראו, אפשר לדבר הרבה על סוגיית הגיוס. כדרכם, חברי הקואליציה, במקום לדבר לגוף העניין, משתלחים בייעוץ המשפטי לממשלה. הכול בסדר. אבל אני חושב שמן הראוי להציג בפני אזרחי ישראל עובדה אחת פשוטה: על פי כל הבדיקות, בין 30% ל-40% ממי שרשומים כיום כתלמידי ישיבות, לא נמצאים בישיבות. כמה דברי הבל. בסדר. לא בדקת את זה מעולם, הנתון הזה, הנתון הזה, תדבר, טוב. הנתון הזה, אדוני השר, אדוני השר, אני מבין שאני נוגע בנקודה רגישה. על פי כל  מה שאתה רוצה, למה, על פי כל, באנשים שלומדים תורה, אדוני, שנייה, תכף תבין שאני דווקא לא פוגע באנשים, תגיד לתורה, אני מקבל, אני מבקשת לתת לחבר הכנסת קריב להשלים. לא בדקת את זה מעולם. אין לך דרך לבדוק את זה. מה, לקשקש סתם? טוב. לך יש? לא, לכן דיברתי, אני אחזור. הבנתי. אני אחזור,  לא שמעת מה אמרתי. שמעתי, אמרתי, אל תקשקש בנתונים. אין לך נתונים. אין נתונים. הקשבתי, וגם הוא צריך לקבל עוד דקה, כי הפרענו לו לדבר. הרבה יותר מדקה. נשארו לי 50 שניות. השר, אני מבקשת, אנחנו רוצים, עוד לא אמרתי. בבקשה. באמת אמרת שום דבר. בסדר. חבר הכנסת קריב, בבקשה. אדוני השר, אני מבין שאני נוגע בנקודה, כלום. בכלום לא נגעת. אדוני השר, אני מבין שאני נוגע בנקודה רגישה. אתה לא מבין נכון, כבוד השר, אני מבקשת להפסיק להפריע. בבקשה. כן, קדימה. כמו שהמורות שלי ביסודי נהגו לומר, לנו יש את כל הזמן שבעולם. אני אדבר.  בסדר. אדוני השר, גם אתה יודע, אתה קופץ על הנתונים של 30% עד 40%, אז נשים בצד את האחוזים. גם אתה יודע שבתוך קרוב ל-60,000 מקבלי הפטור תחת הגדרת "תורתו אומנותו" יש לפחות אלפים שלא פוקדים את ספסלי הישיבות בצורה קבועה. חלקם עושים את זה לסירוגין, בניגוד להוראות החוק, אחרים פוקדים את ספסלי הישיבה אחת לימים רבים ובעיקר עסוקים בפרנסה, דבר לגיטימי, אם הוא נעשה תחת הגדרות החוק. אבל אנחנו מדברים על אלפים. אלפים. והינה, מה שאנחנו רואים זה שפרנסי הציבור החרדי והפוליטיקאים החרדים אפילו מסרבים לקבוע בהחלטת הממשלה איזושהי הגדרה מספרית, למרות שברור שאפשר לתת הגדרה מספרית שלא תגרע מספסלי הישיבות אף תלמיד אמיתי אחד. אף תלמיד אמיתי אחד. היום, אחד מראשי הישיבות החשובות בעולם התורה אמר בפעם הראשונה את האמת: מבחינתנו, גם מי שלא לומד תורה שלא יתגייס. זו האמת. לא מדובר פה במאבק בין ערך לימוד התורה לבין הערך החשוב של שוויון או הערך החשוב של נשיאה משותפת בנטל ההגנה על המדינה, יש פה רצון של הממסד החרדי בסופו של דבר לקבע מציאות שבה כל הצעירים החרדים, לרבות אלו שלא באמת יושבים ולומדים תורה, לא יגיעו לצבא, והדבר הזה הוא בלתי נתפס. אני כמובן נגד החלטות חלקיות. אני בעד להסדיר את העניין בצורה שוויונית. אבל אפילו להצעה של ראש הממשלה לקבוע מכסה של 2,500 איש, הרי אין פוליטיקאי חרדי ישר אחד שיכול לומר שאין בנמצא 2,500 אנשים שרשומים כתלמידי ישיבה אבל לא לומדים. תודה רבה. צריך לסיים. אפילו לזה הם לא מסכימים. ולכן, יותר משהמאמצים שלכם, אדוני השר, מכוונים לשמור על עולם התורה, הם מכוונים לשמירה על הממסד שלכם, על תקציבי הישיבות, על השליטה שלכם בציבור החרדי הצעיר, תודה רבה. וזה לא יכול לעבור, לא מבחינה יהודית ולא מבחינה דמוקרטית. תודה רבה, חבר הכנסת קריב. אני רק אוסיף שהיעד של 2,500 מגויסים הוא יעד מלפני יותר מעשור, אפילו לזה הם לא מסכימים. משנת 2011, שהיה אמור ללכת ולגדול, ואפילו אליו לא הגענו אחרי יותר מעשור. אבל אפילו את זה הם לא מסכימים לקבוע. הם יודעים שיש, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת החוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת החוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. לפרוטוקול, נוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת רון כץ בעד. בסדר? חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק למניעת פגיעה כלכלית בצרכן (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, של חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת החוק למניעת פגיעה כלכלית בצרכן (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת בזה כי הצעת חוק למניעת פגיעה כלכלית בצרכן (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024, של חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד 2024, לקריאה הראשונה. אני מזמינה את שר המשפטים להציג את הצעת החוק. בבקשה, כבוד השר. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברי הכנסת, לא זכור לי מתי לא נעניתי באופן מיידי לבקשה של חבר הכנסת אזולאי, אז איך אומרים, מצאת את השליח הכי טוב שיכולת לחפש כדי להבטיח שזה יקרה. אני באמת מנצל את ההזדמנות לברך את חבר הכנסת יוני מישרקי ואת חבר הכנסת רון כץ, באמת כל הכבוד, על הצעת חוק מאוד מאוד חשובה, וברכה גדולה לכל כך הרבה אנשים שזקוקים לזה, דווקא מהאנשים שיותר קשה להם, ואני חושב שזה באמת דבר גדול. אני מברך גם את חבר הכנסת שמחה רוטמן, שהוביל את התהליכים בוועדה בראשותו ואפשר להגיע לתוצאה הסופית המצוינת הזאת. ואני אומר שוב את מה שאמרתי כל הזמן, ואני חושב שגם רואים שאני מיישם את זה: ההסתכלות, שלא כמו שהיה, אני חייב לומר, בקדנציה הקודמת, בוועדת השרים לחקיקה היא עניינית, היא לגופו של עניין, וכשבאות הצעות טובות, אנחנו עושים, לפחות אני עושה, כל מאמץ לאפשר להן להתקדם. לפעמים, אגב, זה מצריך סבלנות ומצריך הידיינות עם המשרדים, אבל בסופו של דבר המטרה היא כן לאפשר לדברים להתקדם. לא כל החוכמה נמצאת במקום אחד, לא כולה נמצאת בממשלה. יש כאן הרבה מאוד הצעות, אני שמח שאתה אומר את זה, אדוני שר המשפטים. אני לא רק אומר, אני עושה. להגיד זה לא חוכמה. אני שמח, כי גם בקדנציה הקודמת היו חוקים בסדר, אולי לא טובים אבל בסדר. יכול להיות, אבל אני יכול להגיד לך שאני, אם הייתי מיישם היום, אם הייתי מחיל את הכלל שהחילו עליי בוועדת שרים לחקיקה בקדנציה הקודמת, לא היה עובר פה אף חוק של האופוזיציה, כי לא העבירו אפילו חוק אחד במשך למעלה משנה, כולל הצעות בנושאים הכי טריוויאליים, כמו תחבורת אופניים, ששרת התחבורה בעצמה הייתה שותפה איתי לחוק שיזם בכלל חבר הכנסת דב חנין בשעתו. אני יכול לתת כאן אין-ספור דוגמאות, לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. אוהדי הפועל זה יד אחת. זה אכן נכון, היה ויהיה תמיד, גם במצבנו הלא-מזהיר הנוכחי. אבל אני בהחלט חושב שכך זה צריך להיות. אני שוב אומר כל הכבוד, אגב, לא רק על היוזמה אלא גם על הנחישות לקדם אותה ולהביא אותה לקו הגמר. גם זה לא מובן מאליו. יישר כוח גדול. לעניין החוק שאנחנו עוסקים בו כרגע, בעקבות מתקפת הטרור הנוראה שחווינו ופרוץ המלחמה, נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מעל 150 מחבלים שפלים, אשר בנוגע לרובם מתקיים הליך חקירה בחשד לעבירות ביטחון. במסגרת החקירה של המחבלים עלה צורך דחוף ומיידי בהתקנת תקנות שעת חירום שמטרתן הייתה להאריך את התקופה המרבית האפשרית למניעת פגישה של עצורים אלה עם עורך דין. התקופה באופן רגיל עומדת על 21 ימים, אבל היא איננה מתאימה. נדמה לי שכולם מבינים ואין צורך להכביר מילים על הצרכים, המורכבות והאתגרים החריגים שנוצרו בעקבות המעצר של המחבלים הללו, וגם צריך לומר, בשים לב למה שעוברים חטופינו, גם מהדבר הזה אי-אפשר להתעלם. כל זאת, בשים לב לחקירות רחבות ההיקף והמורכבות של אירועי הטרור לצורכי הגנה על ביטחון המדינה וחיי אדם. נוכח המצב הזה, הממשלה התקינה שעת חירום שמנעו את הפגישה של העצורים כאמור עם עורך דין, ובמקביל קודמה הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום תוך כדי התאמתן לצרכים הביטחוניים והחקירתיים. החוק שעבר כאן תקף עד 3 באפריל 2024. נדמה לי שכולם מבינים שהצרכים הם אותם צרכים והמצב לא השתנה באופן מהותי, ולכן יש צורך בהארכה נוספת של תקנות שעת החירום, במסגרת הארכת תוקף החוק, תוך ביצוע ההתאמות הדרושות בעניין הזה. על כן אנחנו מביאים כאן את הצעת החוק הזאת ומבקשים את תמיכת הכנסת בהארכה כקבוע בהצעה כאמור. תודה רבה. תודה לשר המשפטים. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מנסור עבאס, אינו נוכח, ווליד טאהא, אינו נוכח, חברת הכנסת אימן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת, חבר הכנסת עופר כסיף, אינו נוכח, חבר הכנסת וליד אלהואשלה, אינו נוכח, חבר הכנסת עידן רול, אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, אינה נוכחת, חבר הכנסת יוסף עטאונה, אינו נוכח, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אינה נוכחת, חב�� הכנסת ירון לוי  אינו נוכח, חבר הכנסת מאיר כהן, אינו נוכח, חבר הכנסת עמית הלוי, אינו נוכח, חבר הכנסת רון כץ, מוותר, חבר הכנסת סימון דוידסון, אינו נוכח, חברת הכנסת מרב כהן, אינה נוכחת ; חבר הכנסת אבי מעוז, אינו נוכח, חברת הכנסת דבי ביטון, אינה נוכחת, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת, חבר הכנסת מיקי לוי, מוותר, חבר הכנסת ניסים ואטורי, אינו נוכח. אם כך, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד 2024, בקריאה ראשונה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד 2024, לוועדת החוקה חוק ומשפט נתקבלה. בעד, תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד 2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. חבריי חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום, החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעות חוק מוועדה לוועדה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את החלטת הוועדה. לרשותך עשר דקות, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ועדת הכנסת החליטה היום על העברת הצעת חוק לביטול התיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2023, פ/2601/25, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת, מוועדת החוקה חוק ומשפט, לדיון בוועדה המשותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט והוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי לדיון בהצעת החוק לביטול התיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2023. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. אני חוזר, אנחנו מצביעים על החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק לביטול התיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2023, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי כנסת, מוועדת חוקה חוק ומשפט, לדיון בוועדה המשותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק לביטול התיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2023, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדה המשותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נתקבלה. בעד, שבעה, אין מתנגדים, 
\ No newline at end of file