diff --git "a/4300/raw.transcript.txt" "b/4300/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/4300/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,3978 @@
+אדוני השר, רבותי חברי הכנסת הנכבדים, שרים לשעבר, היום יום רביעי, י' במרחשוון תש"ע, 28 בחודש אוקטובר 2009 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
+
+ על סדר-יומה של הכנסת היום, כדבר שבו אנו מתחילים את ימי הרביעי, שאילתות דחופות לשרים, שאילתות שאושרו בנשיאות הכנסת. השאלה הראשונה – שואל חבר הכנסת אליעזר מוזס את השר לביטחון פנים. אני מזמין את כבוד השר לביטחון פנים לעלות על הבמה ומבקש מחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס ללכת לאחד המיקרופונים, על מנת להקריא, בשלב זה, את השאלה כפי שהיא נוסחה על-ידי הנשיאות. בבקשה, אדוני חבר הכנסת מוזס. 
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד שר המשטרה וביטחון פנים, בהילולת התנא שמעון הצדיק שנערכה בשבת האחרונה בקברו שבשכונת שיח'-ג'ראח בירושלים, נזרקו אבנים על המתפללים וכמה נפצעו. בשבועות האחרונים הותקפו כמה פעמים מתפללים באבנים, ובנס לא היו נפגעים.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ מדוע המשטרה לא מגבירה את האבטחה במקום ותופסת את העבריינים?
+
+
+ תודה רבה. נא לשבת. לאחר מכן תוכל להרחיב. כבוד השר ישיב על השאלה ולאחר מכן אתה תשאל שאלה נוספת, ושני חברים נוספים יוכלו גם הם לשאול, אם נתבקש. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס שואל לגבי הילולת התנא שמעון הצדיק שנערכה בשבת האחרונה. קבר שמעון הצדיק נמצא בשכונת שיח'-ג'ראח, אשר מאוכלסת ברובה על-ידי מוסלמים, וכוללת בין השאר כמה בתים המאוכלסים על-ידי יהודים, המבקשים להתפלל ולקיים שיעורים בישיבה הנמצאת במקום. 
+
+בשנה האחרונה שוררת מתיחות במתחם קבר שמעון הצדיק, על רקע פינוי שלוש משפחות מוסלמיות מבתיהן וכניסת משפחות יהודיות, במסגרת הליכי הוצאה לפועל שבוצעו בשנה האחרונה על-ידי פסקי-דין. סמוך למתחם הקבר הוכנו השנה שני אוהלים ששימשו מוקד לפעילות מחאה של התושבים הערבים כנגד הפינויים. האוהלים פונו, כולל האוהל האחרון שהיה שם – פונו נכון לרגע זה. 
+
+כמדי שנה נערכת סמוך לקבר שמעון הצדיק הילולה לזכרו, וכמדי שנה מאבטחת המשטרה את האירוע. יש לציין כי המקום מאובטח במשך כל השנה על-ידי מאבטחים אזרחיים. בהילולה שנערכה השנה תוגבר מערך האבטחה בהיקף גדול מבעבר, ונוסף על כך השוטרים נפרסו במקום במשך שלושה ימים. למעט אירוע בודד של יידוי אבנים הדדי, המשטרה הפרידה בין הצדדים ולא נרשמו אירועים חריגים.
+
+לידיעתכם, חברי הכנסת, לידיעתך, חבר הכנסת מוזס, ב-2009 נפתחו חמישה תיקי חקירה בגין גרימת נזק, ארבעה תיקים בגין תקיפות שונות. 11 חשודים נחקרו תחת אזהרה. מתוכם, ארבעה תיקים כבר העברנו לפרקליטות, תיק אחד נגנז ושניים עדיין בחקירה. תודה. 
+
+
+ תודה. חבר הכנסת מוזס, שאלה נוספת. איש מחברי הכנסת לא ביקש שאלה נוספת, אז רק חבר הכנסת מוזס שואל. 
+
+
+ כבוד השר, אני רוצה להתייחס לידיעה נוספת, שזה מעניין לעניין באותו עניין. בהר-הזיתים יהודים נרגמו באבנים אתמול ונחלצו בשלום. כשפנו למשטרה אמרו שיגיעו בתוך רבע שעה. כמובן, הם לא המתינו לחסדים שלהם אלא לחצו על דוושת הגז ונמלטו מהמקום. אחד היה תושב מקומי והשני היה אורח מחוץ-לארץ. 
+
+בכלל, באחרונה חלה ממש הידרדרות בכל הנושא הזה של זריקת אבנים בהר-הזיתים. אנשים שבאים לבקר בהר-הזיתים, שהוא מקום מהמעלה העליונה בירושלים מכל הבחינות, מרגישים שם כאילו הם מבקרים באיזה אזור בעזה וכדומה.
+
+הייתי מבקש מהשר אולי לחשוב על כך שמאז שהר-הזיתים הועבר לתחנת צלאח-א-דין והוצא ממשטרת ציון – אולי בגלל זה יש הידרדרות בכל העניין של השמירה על הר-הזיתים, זה גם תלוי בזה. 
+
+
+ הרחבתך היא בהחלט במסגרת הדיון המותר. עם זה, הואיל ואתה שואל על פרטים מסוימים, ייתכן שהשר לא יודע. אני מכיר את השר, אין דבר שהוא אינו יודע בתחום משרדו, אבל, כמובן, הוא רשאי להשיב. 
+
+
+השר גם בא בכל פעם להשיב, אני רוצה לשבחו לומר. 
+
+
+ זה ברור, זה ברור. 
+
+
+ בלי מקשרים. 
+
+
+כי יש לו הערכה רבה והוא מבין שזה המקום – – – 
+
+
+ זה המקום להודות לו על כך. 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת מוזס. כבוד השר, בבקשה. 
+
+
+חבר הכנסת מוזס, אני קודם כול הבאתי את תשובתי המלאה והמפורטת לגבי קבר שמעון הצדיק. האירועים על הר-הזיתים מוכרים לי, אני מכיר אותם. האירוע של אתמול לא מוכר לי, ולכן אני מתחייב להשיב לך ולהביא לך את הדברים במלואם. אני רק יכול להבטיח מעל בימה זו שאנחנו נעשה הכול כדי באמת לאפשר שלא יהיו שם הפרעות סדר, לא זריקות אבנים, ושבית-הקברות יישמר. תודה. 
+
+
+ תודה לשר לביטחון פנים. באמת תבוא על הברכה בשם הכנסת כולה. אני מודה לך. 
+
+ כבוד שר התקשורת, אני רוצה לומר לך שהוגשו מספר לא מועט של הצעות לסדר-היום וגם שאילתא המכוונת לשר הבריאות המדברות על הסכנה הסלולרית. אני החלטתי לייחד את השאילתא בעל-פה דווקא לך. אני מודה לך על שבאת, וכעת אני מזמין אותך לדוכן ומזמין את חבר הכנסת חיים אמסלם להקריא את השאילתא הדחופה שלו כפי שאושרה. לאחר מכן השר ישיב, ומי שרוצה לשאול שאלות נוספות – השר פה על מנת להשיב עליהן. 
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ביום ח' בחשוון תש"ע פורסם כי מחקר חדש של ארגון הבריאות העולמי קובע שיש קשר בין שימוש בסלולרי לבין גידולים במוח.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה ידוע למשרדך בנושא?
+
+ 2. מה נעשה עד כה בנושא?
+
+ 3. מדוע לא יחויבו חברות הסלולר להתקין את ההמצאה שאמורה להקטין את ממדי הסכנה?
+
+
+ אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת אמסלם. כבוד השר, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. חבר הכנסת אמסלם, כפי שאמר היושב-ראש, הנושא של קרינה – המשרד שממונה על קרינה זה למעשה המשרד להגנת הסביבה, וכמובן משרד הבריאות. 
+
+
+ אבל תמ"א 32, כבוד השר, היא באחריותו של שר התקשורת, למיטב זיכרוני. 
+
+
+ כן. היית שר התקשורת, אתה זוכר טוב. כן, אבל פה מדובר על קרינה שיוצאת מהמכשיר עצמו, ומי שמתעסק עם הדברים האלה – למעשה, כל נושא השפעת המכשירים הסלולריים על הבריאות נחקר על-ידי גורמי בריאות כגון ארגון הבריאות העולמי. מחקר בתחום זה בישראל נערך על-ידי ד"ר סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר בבית-החולים "שיבא" בתל-השומר. 
+
+המשרד שלנו, לצערי – אני לא רואה בזה התחמקות. הלוואי שהיו נותנים לנו מחלקה שתטפל בזה, ואז היינו עושים את זה בהנאה רבה. אנחנו רואים חשיבות רבה, חבר הכנסת אמסלם, בטיפול בקרינה ובבריאות הציבור, רק שזה לא נמצא במשרדנו. 
+
+זה גם נותן לך מענה על שאלה מס' 2 – מה נעשה עד כה במשרד שלנו. אני חושב שבשאלה הראשונה הפנית אותי למה נעשה, אבל אם זה לא במשרד שלנו, אז לצערי אנחנו לא יכולים לעשות הרבה. כפי שאתה יודע, משרד התקשורת מופקד על הסדרת שוק התקשורת, ואני מקווה שאת זה אנחנו עושים טוב. 
+
+לגבי השאלה השלישית – מדוע לא יחויבו חברות הסלולר להתקין את ההמצאה שאמורה להקטין את ממדי הסכנה – אני לא מכיר את ההמצאה הזאת, אבל אני יכול להתחייב מעל הדוכן, חבר הכנסת אמסלם ואדוני היושב-ראש, שכל המצאה – אם יש כזאת, אני לא מכיר – או כל מכשיר שיתרום להפחתת הקרינה, להגברת בריאות הציבור ולמניעת מחלות ונזקים, משרד התקשורת, כמובן בסמכויות שלו, יירתם, ואתה יכול לראות בו בעל-ברית אמיתי לעניין הזה. 
+
+
+ חבר הכנסת אמסלם, אחר כך אני אוסיף שאלה מטעמי, גם חברת הכנסת אדטו, ועוד אחד יכול.
+
+
+ אני רוצה לשאול את אדוני השר, אם אכן יתברר – וכך הפרסומים ההולכים וגוברים מראים – שאכן יש סכנה מסוימת או נזק מסוים בשימוש בסלולרי, האם על כל טלפון סלולרי תהיה מדבקה, כמו על קופסת סיגריות: השימוש בסלולרי מסוכן לבריאות? 
+
+
+ תודה. חברת הכנסת אדטו, בבקשה. 
+
+
+ הוא שאל. 
+
+
+ הוא שאל. גם אני, כחבר כנסת, הייתי רוצה להוסיף לשאול את כבוד השר. חבר הכנסת אופיר פינס, מייד אחרי תקבל רשות. 
+
+ ידוע לנו שהאחראי לשמירת בריאות הציבור בהגדרה הוא משרד הבריאות. ידוע לנו שיש למשל דוגמה של מכלית הנוסעת עם חומרים מסוכנים והיא מתהפכת באחד הצמתים היותר הומים בישראל, ויש סכנה גדולה לבריאות הציבור. מי אחראי – המשטרה, משרד התחבורה, מע"צ, הצבא, משרד הבריאות? לגבי משרד התקשורת יש פה איזה דבר, שהרי משרד הבריאות מעולם ולעולם לא יבוא ויתערב באותם נושאים מקצועיים, כי נשאלת שאלה מה עדיף, הרבה אנטנות קטנות או אנטנה אחת גדולה? כאשר האנטנה רחוקה יותר, זה מגביר את עוצמת הקרינה מתוך הטלפונים עצמם. אני חושב בהחלט שמשרד התקשורת, שהוא המשרד האחראי באופן ישיר – נכון, ברמה המקצועית, ברמה המסחרית, הכלכלית וכל הדברים האחרים – צריך לתת את דעתו גם לעניין זה כאשר הוא בא וקובע כמה זכיינים יהיו. 
+
+ פעם הייתי ביפן כשר התקשורת, והם אמרו לי: כמה סלולריים יש לכם בישראל? אמרתי:  בערך 7 מיליון. הם אמרו: לא, לא, אדוני השר, אולי לא הבנת את האנגלית שלנו טוב. לא שאלנו אותך כמה אזרחים יש בישראל, כמה טלפונים סלולריים יש בישראל. אמרתי להם: 7 מיליון. הם אמרו: לא, כבוד השר, אנחנו לא שואלים כמה אנשים יש. אמרתי: יש לנו 7 מיליון אזרחים ויש לנו 7 מיליון סלולריים שפועלים בארץ. הוא אמר: הרי בכל זאת, 3 מיליון הם ילדים. אמרתי לו: במציאות של ישראל, יש לנו כמעט על כל אזרח טלפון סלולרי.
+
+אני חושב שברמה המקצועית – כאשר מתחילים להפחיד את הציבור, יבואו אל כבוד השר, שהוא הסמכות, הוא הרגולטור של כל הנושאים. לא יבואו ויאמרו: משרד הבריאות ידאגו לשלום הציבור. יאמרו לך, כבוד השר, ואלה הם דברים שבהחלט יכול להיות שהמשרד צריך להיות היוזם על מנת לבוא ולברר מי הוא מה, כי עוד מעט תהיה בהלה בישראל. כל אדם המחזיק סלולרי צפוי, חלילה, להיות ברמה של סיכון בריאותי. 
+
+כבוד חבר הכנסת והשר לשעבר אופיר פינס.
+
+
+ אולי אשיב לשניכם. 
+
+
+ אתה משיב לכולם יחד. 
+
+
+ לכולם יחד, טוב. אז אולי כבוד היושב-ראש ייתן לי עיפרון, שאוכל לרשום. 
+
+
+ ברצון רב.
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת פינס. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אתה יכול להקליט את התשובות בסלולרי, אתה יודע, אתה שר התקשורת. 
+
+
+ אנחנו רוצים להימנע מקרינה. 
+
+
+ נכון.
+
+
+ טוב להזכיר לחברי הכנסת – לפי התקנון, יושב-ראש ועדת הכנסת, אין בכלל שיקול דעת ליושב-ראש, אם מישהו מדבר בטלפון צריך להוציא אותו. זה מתקופת אברהם בורג, ייזכר לטוב, יושב-ראש הכנסת החמש-עשרה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הנושא הזה נמצא על שולחנה של הכנסת בצורה כזאת או אחרת כבר עשור. הבעיה היא שהסמכויות הן לא של שר הבריאות. לו הסמכויות היו של שר הבריאות והוא היה רואה נתונים כאלה, הוא מייד היה עושה מעשה, מתוקף תפקידו. הבעיה היא שהסמכויות הן אצלך כשר התקשורת. רק אתה יכול לקבל החלטות שיהיו רלוונטיות לחברות הסלולריות, ולכן אתה נמצא במוקד של העשייה או המחדל בהקשר הזה. 
+
+ אני שואל אותך כשר תקשורת חדש יחסית: כשאתה רואה נתונים בדוקים – אגב, פעם שנייה אחרי מחקר רציני של ארגון הבריאות העולמי, שאין גדול ממנו – שיש קשר ישיר וברור ומוכח בין שימוש מופרז בסלולרי לבין גידולים סרטניים, האם אתה מתכוון לנקוט אמצעים? אני לא חושב שאתה צריך להוציא את הסלולרי מחוץ לחוק, אבל לנקוט אמצעים כדי שיחייבו את החברות הסלולריות למשל באמצעי הגנה ומיגון ובאמצעים שיחזקו את המודעות הציבורית לסכנות הפוטנציאליות הקשורות בשימוש יתר או בשימוש מופרז במכשירים הסלולריים. 
+
+ שאלה שנייה: האם בכוונתך לתקן את חוק הקרינה הבלתי-מייננת, שיזם חברינו יורי שטרן, זיכרונו לברכה, חוק שעוסק רק באנטנות ולא במכשירים? האם לא הגיע הזמן להרחיב את תחולת החוק גם על המכשירים עצמם, לנוכח הנתונים החדשים? 
+
+
+ בבקשה, כבוד השר יענה על כל השאלות – – 
+
+
+ על ראשון, ראשון. 
+
+
+ – – לא לפי הסדר, כפי שהוא רוצה. תודה רבה. 
+
+
+ על ראשון, ראשון. לגבי השאלה של חבר הכנסת אמסלם, האם אנחנו מתכוונים – – 
+
+
+ להזהיר את הציבור. 
+
+
+ – – להזהיר, עם מדבקה – אפשר לחשוב על זה, אני חושב שזה רעיון לא רע. כפי שאמרתי, אפשר לחשוב על זה, ואם זה ניתן אז אנחנו יכולים לדרוש את זה מהיבואנים של מכשירי הקצה. למעשה, לא תמיד חברת הסלולר מייבאת את המכשיר, אבל – – –
+
+
+ שימוש מופרז. 
+
+
+ שימוש מופרז זה בעיני המתבונן ובעיני המדבר. יש כאלה ששלוש שעות ביום זה שימוש מינימלי, ויש כאלה שזה מופרז. 
+
+ דבר שני, אדוני היושב-ראש, לך אני צריך לתת למעשה שתי תשובות. אחת – בפעם הבאה שתהיה ביפן, או שיהיו אצלך, תאמר להם שזה כבר 9.1 מיליון, זה כבר לא רק 7 מיליון. 
+
+
+ זה היה ב-2002.
+
+
+ הקצב, ברוך השם, מטורף. יש לנו על 7 מיליון אזרחים, אולי 4 מיליון משתמשים, 9.1 מיליון מכשירים, וגם התבשרתי שאנחנו מספר אחת בעולם בדיבור פר-אדם, זאת אומרת, אנחנו מדברים הכי הרבה בעולם. אז עם ישראל הוא באמת עם הספר, וכפי הנראה גם העם המדבר. 
+
+ חבר הכנסת פינס, לגבי הסמכויות – אנחנו הרי מקבלים מחקרים כל יום. כל יום אנחנו מקבלים מחקרים, ולא תמיד יש הלימה בין המחקרים. אבל אני אענה לך עקרונית. לגבי האנטנות, ודיבר על זה גם יושב-ראש הכנסת קודם, יש פה שני גופים שממונים על ההסדרה הזאת – הגנת הסביבה, שאתה בטח מכיר אותה גם מהיותך שר הפנים ויושב-ראש ועדת הפנים, ואנחנו. אנחנו ממונים על הצד המסחרי, הם ממונים על הצד של הקרינה ובריאות הציבור. אני הודעתי בישיבה יחד אתם, לפרוטוקול: האלמנט הכלכלי לא יעמוד לנגד עיני אם תהיה פגיעה בבריאות הציבור. האלמנט הכלכלי יוזז הצדה. אני לא יכול לאמוד כמה עולה ילד או כמה ילדה או כמה זקן. הבריאות שלו, לטעמי, היא מעל לכול. לכן הודעתי, למורת רוחם של הרבה אנשים, שהאלמנט הזה יוזז הצדה. 
+
+ ברגע שייתנו נתונים אמיתיים, מוסכמים על-ידי מוסדות המדינה – הרי אדוני שר הפנים לשעבר, אתה יודע שזה מוקף באינטרסים, זה עטוף בסיפורים, וכל אחד מוסר כפי שטוב לו וכפי נוח לו, וזה בסדר וזה טבעי. אני אהיה מופתע אם מישהו יבוא אלי ויגיד לי: זה אומנם רע לי, אבל כדאי לעשות את זה. עד היום זה לא קרה לי. אני בתפקיד שבעה חודשים, אולי בהמשך זה יקרה, אבל עד היום לא קרה לי שבעל חברה אמר לי, אדוני היושב-ראש: זה לא טוב לי, אבל תעשה. מנסים להיאבק, וזה בסדר. על כל פנים, התשובה שלי היא ברורה. האלמנט הכלכלי לא יהיה פרמטר ולא יילקח בחשבון אפילו, אם יעמדו נגד זה בריאות הציבור וטובת הציבור. 
+
+
+ שר הפנים לשעבר, חבר הכנסת פינס, דרך אגב, לא שר התקשורת הוא שקובע איזו תוכנית בניין ערים או תוכנית מיתאר תעבור. למשל, תוכנית התקשורת והאנטנות ופריסת האנטנות נחתמת על-ידי שר הפנים. הוא הרגולטור של כל המערכת הכלכלית. 
+
+
+ דיברתי על מכשירים. 
+
+
+ אבל יפה אמר השר, שגם כאשר הוא רגולטור על מערכת כלכלית, כאשר בריאות הציבור תעמוד לנגד עיניו כאחד ממנהיגי הציבור, כחבר בממשלה, הוא ידחה את הדבר שהוא מופקד עליו כרגולטור לטובת הציבור עצמו. 
+
+ יזכור כל אחד שנמצא פה, כי הרי אנחנו מפעם לפעם יושבים פה, יושבים שם, יושבים כאן – רק נזכור שכאשר אנחנו יושבים בספסלים, כאשר אנחנו מגיעים לאותו מעמד, גם הדברים האלה – יש פה רגולציה רב-משרדית. שר הבריאות אחראי לבריאות הציבור, בזה נגמר העניין. הוא אחראי לכל בריאות הציבור, כל שר ושר. כל שר ושר. הזכרתי קודם – מכלית של חומר כימי מתהפכת ונשפך החומר – איש לא יודע, יש תשעה; באיטליה, ראיתי עכשיו שהדבר נעשה בצורה של פיקוח מטעם משרד ראש הממשלה ישירות. הוא ממנה קומיסר, נציב, לנושא הזה, כדי לתאם בין כל הגורמים, שאצלנו הם לא מתואמים. 
+
+אני חשבתי שטוב שאתה תענה בעניין זה, כי הבריאות פה מתהפכת בערבוביה, ובהחלט שמענו אותך בשקיקה רבה. אני מודה לכבוד השר. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה. ובכן, אנחנו ממשיכים בשאילתות. שר התחבורה כבר נמצא עמנו. חבר הכנסת זאב בילסקי שואל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים בעניין מינוי חברי המועצה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. יעלה ויבוא שר התחבורה, וחבר הכנסת בילסקי יעמוד איפה שהוא רוצה. בבקשה, חבר הכנסת טלב אלסאנע רוצה שאלה נוספת, וכך גם סעיד נפאע – בהחלט, וגם מוזס, אבל אתה היית צריך להזדרז, מוזס. שניים – בילסקי, נפאע וטלב אלסאנע, שניים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה יודע מה? אם זה יהיה כדם בעצמותיך, אני אתן גם לך. בבקשה, חבר הכנסת בילסקי. 
+
+
+
+ אדוני שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בחודש הבא אמורה להתחלף מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בתהליך אמורים להתחלף חברי המועצה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם הוחל בתהליך בחירת החברים החדשים?
+
+ 2. אם כן – כיצד?
+
+ 3. האם אזרחים שנושא זה חשוב להם יוכלו להגיש את מועמדותם?
+
+ 4. מה מעכב את בחירתו של המנכ"ל החדש של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים?
+
+
+בבקשה, אדוני השר. מר בילסקי, לאחר מכן תוכל להרחיב. 
+
+
+1–2. לגבי השאילתא על מינוי חברי המועצה – בחודש הבא אמורה להתחלף מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בימים אלה אני מגבש רשימה של בעלי תפקידים רלוונטיים, שיכהנו, בכפוף לאישור, כחברי מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נוסף על כך יועבר בימים הקרובים מכתב לכל השרים שנציגיהם מכהנים כחברי מועצה לקבלת שמות נציגיהם שימונו למועצת הרשות. כל המינויים מתבצעים על-פי דוח ועדת-שיינין ועל-פי הקבוע בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. 
+
+3. לגבי הגשת מועמדות על-ידי אזרחים – המינוי של חברי המועצה לא מתבצע באמצעות ועדת איתור, אלא אזרחים יכולים לפנות ולהגיש את מועמדותם. זוהי החלטה סוברנית, המוקנית לי בהתאם לחקיקה הרלוונטית. 
+
+4. מינויו של מנכ"ל לרשות הלאומית – חשוב לציין כי כיום מכהן בתפקיד המנכ"ל ממלא-מקום, אשר מבטיח את הימשכות הפעולות שמבצעת הרשות הלאומית למניעת תאונות דרכים ולהצלת חיים. במקביל, בימים אלה מתגבשת החלטה לגבי מינויו של מנכ"ל על-ידי ועדת איתור שמקימה מועצת הרשות. ההחלטה נוגעת להקמת ועדת האיתור במסגרת המועצה הקיימת, או בהמתנה להקמת ועדת איתור על-ידי המועצה החדשה של הרשות שתמונה עם פקיעת כהונתם של הנציגים המכהנים בה כיום. 
+
+
+ תודה. בבקשה, חבר הכנסת בילסקי, שאלה נוספת, ואחריו – חבר הכנסת נפאע, ואחריו – חבר הכנסת אלסאנע, וגם מוזס ישאל. 
+
+
+ ידידי שר התחבורה, שמתי לב בזמן האחרון שאדוני בקי בכל הפרטים שבתחום משרדו – כמה קילומטרים סוללים, כמה עולה, תוכניות של המשרד. אני חושב שבסך הכול ידוע לאדוני, שבהקמת הרשות הזאת הושקעו הרבה מאוד מאמץ והרבה מחשבה, כדי להקים גוף בלתי תלוי, על מנת שיהיה חוד החנית במלחמה בתאונות הדרכים. אני מקווה שאדוני יעזור לרשות ולרעיון שהביא להקמת הרשות, על מנת שיהיה לנו באמת גוף בלתי תלוי, גוף שכל מעייניו הם אך ורק מלחמה בתאונות הדרכים. 
+
+
+האומנם, אתה שואל. חבר הכנסת נפאע, בבקשה. 
+
+
+ תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, לפי האינפורמציה שבידי חברי המועצה הם 12. ידוע שיש רק נציג ערבי אחד, עורך-דין אבו-ורדה. הרי אנחנו עושים הרבה מלחמות בכנסת כאן כדי לזכות בייצוג הולם למגזר, אבל לא רק בגלל הייצוג ההולם אני מבקש לשאול את השאלה – האם אכן ישתנו היחסים בתוך המועצה? – אלא גם כי הרי לפי הדוחות האחרונים, שבטח מונחים על שולחן כבודו, עניין תאונות דרכים, אחוז תאונות הדרכים והקורבנות במגזר הם – – –
+
+
+לא לפי הפרופורציה באוכלוסייה. 
+
+
+ בדיוק, בדיוק. אלה המלים שרציתי להגיד. 
+
+
+הירידה במגזר הלא-יהודי היא לפחות כמו במגזר היהודי. 
+
+
+אז לא רק בגלל הייצוג ההולם, אלא דווקא בגלל העובדה הזאת, האם כבודו שוקל להגדיל את מספר החברים הערבים? תודה. 
+
+
+ תודה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת נפאע, האחוז שלנו, לצערנו הרב – היינו רוצים שחלקנו בתאונות יהיה אפסי ואז לא נבקש ייצוג, אבל הייצוג שלנו, המעורבות בתאונות מאוד גבוהה, וזה לא בכדי ולא מקרי. לדעתי יש הרבה סיבות לכך. 
+
+כאשר יש נציגים מהמגזר, הם יכולים להעלות את הסיבות ואת דרכי ההתמודדות, וזה יכול להפרות את הדיונים וגם לגבש מדיניות אחרת, שתקטין את התאונות בכלל ובמגזר הערבי בפרט. לכן חשוב מאוד להגדיל את הייצוג, גם בוועדת האיתור של המנכ"ל, אם זה בהרכב הוועדה, ואם יש נציגים מהמגזר. מאחר שאתה מתמצא ומעורב בדרך כלל במדיניות המשרד, האם אתה יכול לענות על השאלה איך אפשר להתמודד עם העלייה בשיעור התאונות והגברת הבטיחות במגזר הערבי? תודה רבה. 
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת מוזס, באופן חריג. 
+
+
+ תודה. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, א. האם יכול להיות גם חבר כנסת חבר במועצה הזאת? ב. האם יש נציג מהמגזר החרדי, שמשופע במשפחות ברוכות ילדים, בלי עין הרע, ואשר אליהם צריכה להיות מופנית, לדעתי, רוב הפעילות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים? תודה. 
+
+
+ תודה רבה. רק על השאלה הראשונה אני אענה לך, חבר הכנסת מוזס. האם חבר הכנסת מוזס, כאחד מחברי המועצה, יהיה מפוקח על-ידי חבר כנסת מוזס, חבר הכנסת? הרי הדברים הם בוודאי סתירה מיניה וביה. הכנסת היא הגוף המפקח על כל פעולות הממשלה, ומטבע הדברים לא טוב אפילו לחשוב שחבר כנסת יכול להיות במועצה כזאת. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+תודה. בבקשה, כבוד השר. 
+
+
+ חבר הכנסת מוזס קיבל תשובה מהיושב-ראש. 
+
+לגבי השאלה הנוספת של חבר הכנסת בילסקי, אני אחראי מיניסטריאלית לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ואני בהחלט פועל מתוקף האחריות וכך אני מתכוון. אני שמח על ההתעניינות. בדרך כלל נהוג לשאול אחרי שדברים קורים, כי הרי אם לא כך, אפשר לקחת כל חברה, כל גוף וכל רשות וכבר לשאול קודם דברים שאני לא יודע את כל התשובות עליהם, אבל במסגרת מה שעניתי קודם, ברור שהדברים הבסיסיים מתנהלים בהתאם למתבקש. 
+
+ אני בהחלט רואה בגוף הזה גוף חשוב. אני רואה בגוף הזה גוף שביצע דברים חשובים, וגוף שלא ביצע חלק מהדברים עקב נסיבות כאלה ואחרות – לאו דווקא בגלל חוסר תקציב, שדווקא בשנים קודמות היה מרובה עוד יותר. 
+
+אני הטלתי על מנכ"ל משרדי, יעקב גנות, שהיה מקים משטרת התנועה הראשון במשטרה, נדמה לי, והוא בהחלט מתמצא בנושאים, לבחון את כל ההיבטים, גם של הרשות וגם היבטים אחרים, כדי לייעל עוד יותר את מאבקנו בתאונות הדרכים. 
+
+בקשר לשאלתך ולשאלות של חבר הכנסת נפאע ושל חבר הכנסת טלב אלסאנע, והחצי השני של חבר הכנסת מוזס – כאשר אני אצטרך להציע לגורמים המתאימים את הרכב רשימת חברי המועצה, בהחלט, במכלול השיקולים, קודם כול של היכולות ולאחר מכן המעורבות בקרב ציבורים שונים, המעורבות בהחלט יכולה להיות חלק מהשיקול. ודאי שיהיה מאמץ שתהיה באמת מועצה ייחודית. אין לי כוונה להרכיב אותה לפי איזה מפתח פוליטי. הנושא הזה חייב להיות מעל לכלל השיקולים האלה. צריכה להיות שם נבחרת של חברי מועצה שהיא נבחרת לאומית שרואה לעצמה שליחות ומטרה להיאבק, להסביר ולצמצם את תאונות הדרכים. אני ודאי אפנה לאישים שונים, ואני מקווה שמרביתם יסכימו ויוכלו לכהן, וכל מי שיאושר לאחר מכן על-ידי הוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבורי, יוכל להיות חבר ברשות הזאת. כל זה יתבצע בזמן הקרוב.
+
+לגבי נושא תאונות דרכים, נקרא לזה, במגזר הלא-יהודי על גווניו, מבחינת הירידה בתאונות – – –
+
+
+אדוני, אין בושה לומר המגזר הערבי. אתם לא כועסים אם אומרים "המגזר הערבי".
+
+
+ – – –
+
+
+ אמרתי "על גווניו", מאחר שהשואל הראשון – – –
+
+
+ חבר כנסת אגבאריה, אתם נעלבים אם אנחנו אומרים המגזר הערבי?
+
+
+ לא.
+
+
+ אתם לא נעלבים מזה שאתם ערבים.
+
+
+ – – – זה השם שלנו.
+
+
+ אני לא הייתי נעלב אם הייתי – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אתה – – – אני רוצה להגיד לך שאתה כל פעם חוטא לגבי האוכלוסייה שהיא לא ערבית, הצ'רקסים.
+
+
+ אתה צודק.
+
+
+ כשהשר אומר "האוכלוסייה הלא-יהודית" – – –
+
+
+ אז יאמר "הערבית והצ'רקסית". גם הדרוזים – – –
+
+
+ אתה הולך – – –
+
+
+ לא מוסלמית.
+
+
+ הדרוזים גם הם ערבים.
+
+
+ – – – הם גם חלק מהמגזר שהשר מתכוון אליו. הערתי לך את זה פעם אחת.
+
+
+ אני מקבל את הערתך. נדמה לי שאני וחבר הכנסת דיכטר לא מסכימים אתך. אני לא בטוח שהוא מסכים אתך ולא אתי. תשמעו, מה זה – אני מסכים אתך, מכבד, ובוודאי מעמדתך ומלאומיותך אין ויכוח על זה. מדינתנו היא מדינת כולנו על כל אזרחינו. לפעמים יש איזה רצון כאילו לא להעליב, חלילה, ולכן אמרתי, אבל הערתך היא הערה בהחלט – – –
+
+
+ מעבר לוויכוח הענייני, אני יכול להתייחס רק לדברי שלי, אדוני היושב-ראש, ולא לכלל הוויכוח.
+
+
+ ודאי.
+
+
+ אני אמרתי "המגזר הלא-יהודי על גווניו", כי השואל הראשון הוא חבר כנסת דרוזי שמגדיר את עצמו כערבי. יש ח��רי כנסת דרוזים ובכלל בציבור הדרוזי שמגדירים את עצמם כדרוזים ולא מגדירים את עצמם כערבים.
+
+
+ הוא מוסלמי.
+
+
+ – – –
+
+
+ יש צ'רקסים שהם במגזר הלא-יהודי, והם לא מגדירים את עצמם כערבים. יש גם ערבים מוסלמים וערבים נוצרים.
+
+
+ נכון מאוד.
+
+
+ אבל ערבים. גם אלה וגם אלה ערבים.
+
+
+ השואל השני הוא חבר כנסת בדואי שמגדיר את עצמו כערבי, ולעומת זאת יש בדואים שלא מגדירים את עצמם כערבים.
+
+
+ בעניין הזה אנחנו מסכימים עם יושב-ראש הכנסת. – – – ההגדרה הזאת.
+
+
+ אני מאפשר את חופש ההגדרה. כל עוד המדינה מגדירה את כולם באופן שוויוני מבחינת זכויותיהם, אז מבחינת חופש ההגדרה הסובייקטיבי העצמי של כל אחד – כיצד הוא רוצה לתאר את מאפייניו – אני בעד שיהיה חופש וכל אחד יגדיר את עצמו. לכן הגדרתי.
+
+אבל מה שכיוונתי לומר מבחינת המידע הוא שבמסגרת הירידה בהיקף תאונות הדרכים ובהיקף ההרוגים – אם כי אמרתי שהחודש הזה הוא חודש קשה, חודש אוקטובר שעדיין לא הסתיים ויש עוד כמה ימים, ויש בו עלייה, אבל באופן כללי יש ירידה די דרמטית בהיקף תאונות הדרכים, לא רק ביחס לשנה הקודמת, אלא ביחס לכל מטרה שהוגדרה, והירידה במגזר הלא-יהודי על גווניו היא לפחות כמו במגזר היהודי, ונדמה לי שאפילו ב-1% יותר. בהחלט הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים משקיעה מאמצים והמשרד משקיע מאמצים, המשרד – בתחום התשתיות והתחבורה הציבורית, והרשות הלאומית – בתחום חקר התאונות והפעילות מול רשויות ערביות אחרות, כדי לצמצם את מספר התאונות. לכן, בהחלט, שמאחר שהרשות היא הגוף שצריך להיות בחזית העיסוק בנושא, מן הראוי שיהיה גם ייצוג למגזרים האלה, וכך אני מתכוון לפעול.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת בילסקי וכבוד השר, כמה נפלאות דרכי הדמוקרטיה הפרלמנטרית, שבהן חבר הכנסת בילסקי שואל את השר שהרציפות השלטונית מחייבת אותו לענות על שאלות שהוא היה יכול בקלי קלות לשאול את חבר סיעתו השר לשעבר. אבל אם השר יכול לסדר לך פגישה גם עם השר הקודם, הוא ביחסים מצוינים אתו.
+
+תודה רבה. השאלה בהחלט במקומה. אני מאוד מודה לך על השאלה הזאת.
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/1390/18; נספחות.]
+
+
+ רבותי, אנחנו ממשיכים ועוברים לחקיקה פרטית. ההצבעה הראשונה לא תתקיים אלא חמש דקות מרגע שיישמע הצלצול, ולאחר מכן הן תתקיימנה ברציפות, אלא אם כן יהיו דיונים ארוכים. אדוני יושב-ראש הקואליציה, שלא תהיינה – אנחנו מתחילים.
+
+כבוד השר יצחק כהן נמצא פה? כבוד השר יצחק כהן צריך להשיב, ואם לא – כבוד שר התחבורה או שר התקשורת. אתם תשיבו במקום שר האוצר? שר התקשורת, אתה תשיב במקום שר האוצר? כי סגן שר האוצר לא נמצא פה. רבותי, לא תהיה תשובת ממשלה – אנחנו נלך להצבעה. יש פה הנמקה מהמקום, ואז בכלל אין בעיה. 
+
+ אני מזמין את חבר הכנסת יריב לוין להעלות מהצד – הנמקה מהמקום – את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות לכהונה כדירקטור). אדוני, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נועדה לשנות את תנאי הכשירות לכהונה כדירקטור בחברה ממשלתית באופן שיתאפשר גם לבעלי תואר שני ושלישי שאינם מנויים היום ברשימת המקצועות או התארים המותרים בכהונה לכהן כדירקטורים. הכוונה היא בעיקר לבעלי תואר שני ושלישי במדעי הרוח ובחלק ממדעי החברה. אני חושב שהדבר הזה יעזור ויתרום לגיוון הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, אבל לא פחות חשוב מזה – הוא יעביר מסר ברור שמדעי הרוח ומדעי החברה אינם פחותי ערך ושראוי ונכון לחזק אותם וראוי ונכון ללמוד אותם, ומי שהוא בעל תארים בתחומים האלה אכן יכול לעשות אתם דברים, ובין היתר לכהן כדירקטור בחברות הממשלתיות.
+
+ ההצעה תידון בוועדה. אני התחייבתי בפני משרד האוצר שהיא תידון בתיאום עמו, בעיקר לאור בקשה שהופנתה אלי להגביל את מכסת הדירקטורים שיוכלו לכהן שהינם בעלי תואר שני ושלישי במקצועות החדשים, ואני נתתי את הסכמתי לכך. 
+
+ אני מבקש כמובן את תמיכת הכנסת בהצעה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. האם יש שר משיב? אין שר משיב. הואיל והיתה הנמקה מהמקום, אני רואה זאת כהסכמת הממשלה. האם יש מישהו שמתנגד? אדוני המזכיר, עברו חמש דקות. 
+
+ ובכן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת יריב לוין, בהסכמת הממשלה, הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות לכהונה כדירקטור). נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות לכהונה כדירקטור), 
+התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+
+ בעד – 30, נגד – 2, ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות לכהונה כדירקטור), התשס"ט–2009, עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט על מנת להכינה לקריאה ראשונה.
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/1136/18; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון – משפחות נפגעי פעולות האיבה), מאת חברת הכנסת פניה קירשנבאום. גם בהצעה זו ההנמקה מהמקום. השר נאמן אמור היה להשיב והוא נמצא פה – אם ירצה. לכאורה יש הסכמת ממשלה. חברת הכנסת קירשנבאום, מהמקום, נא להביא לידיעת חברי הכנסת על מה מדובר בהצעת החוק שלך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשנת 1963 בית-המחוקקים חוקק את חוק יום הזיכרון, והחוק הזה קובע יום חופש לכל בן משפחה שכולה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אך ההיסטוריה של מדינת ישראל הוכיחה לנו, לצערי הרב, כי משפחת השכול גדולה הרבה יותר מגבולות הצבא. האם אנשים שנהרגו בפיגוע בקניון, באוטובוס או במסעדה אינם חלק מהמשפחה הזאת? על כן, בתחילת שנת 2000 החליטה הממשלה כי משפחות נפגעי פעולות איבה גם הן חלק מהקורבן האדיר שאנו מקריבים עבור המדינה שלנו. עם זאת, חלק מהזכויות שנתנו למשפחות חללי צה"ל בחוק יום הזיכרון לא תוקנו על מנת שיכללו את משפחות נפגעי פעולות איבה. הזכות הבסיסית של המשפחה השכולה ביום הזיכרון היא החופש לציין את היום בדרכה ולקחת חלק בטקסים השונים ובהתייחדות עם זכר חללה הפרטי. זהו צעד אלמנטרי להרחיב זכות זו לכלל משפחות השכול, למשפחות נפגעי פעולות איבה.
+
+ על כן, חברי חברי הכנסת, אני מבקשת מכם לעזור לי לתקן את העיוות בחוק זה. בואו לא נותיר את השאלה הזאת, את הלקונה הזאת בחוק, פתוחה לפרשנות של המעסיק. במדינה שלנו לא ניתן להפריד בין חללי צה"ל לבין נפגעי פעולות איבה. יום הזיכרון הוא יום של משפחת השכול כולה. מן הראוי שגם משפחות שיקיריהן נפגעו בפעולות איבה יזכו ביום זה להתייחד עם זכר הנופלים. תודה.
+
+
+ תודה רבה. נא לשבת. כבוד השר, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק של חברת הכנסת קירשנבאום. בהצעת החוק חברת הכנסת מבקשת לאפשר גם לבני משפחות נפגעי פעולות האיבה להיעדר ביום זה מעבודתם, אך יראו זאת כאילו היו בעבודה.
+
+אני מציין כי המלצות של ועדה ציבורית בראשות כבוד שופט בית-המשפט העליון יעקב מלץ, זיכרונו לברכה, המליצה כי ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יתקיימו גם טקסים ממלכתיים נפרדים בבתי-הקברות לחללי צה"ל ולחללי פעולות האיבה. הטקסים מתקיימים בכל רחבי הארץ, והטקסים המרכזיים מתקיימים בהר- הרצל.
+
+ אף שיש לדעתנו לשמור על הבחנה מסוימת בין חללי צה"ל, שגויסו ונשלחו על-ידי המדינה להילחם להגנתה ונפלו על משמרתם, לבין חללי פעולות האיבה, שהאויב רצח ברחובה של עיר, הרי מעצם ההחלטה לקיים טקסים לחללי פעולות האיבה ביום הזיכרון מתחייבת השוואת נושא ההיעדרות מהעבודה לבני המשפחות כפי שנקבע לגבי חללי צה"ל.
+
+בהמשך הכנת החוק בוועדה אנחנו מציעים לבדוק אם יש מקום לקבוע כי התיקון המוצע ייכלל בחוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה, שבו פורטו כלל הזכויות של בני משפחות נפגעי פעולות האיבה. תודה רבה.
+
+
+ אדוני, הממשלה מסכימה להצעת החוק כמו שהיא, אין מתנגד מבין חברי הכנסת, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+ רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון – משפחות נפגעי פעולות איבה), התשס"ט–2009, של חברת הכנסת פניה קירשנבאום. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון – משפחות נפגעי פעולות איבה), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+ בעד – 45, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון – משפחות נפגעי פעולות האיבה), עברה בקריאה טרומית, והיא תעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך של הכנסת. תודה רבה.
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/338/18; נספחות.]
+
+
+ רבותי, אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – איסור הפליה על בסיס גיל), מאת חבר הכנסת חיים אורון. זו הנמקה מהמקום. לכאורה יש הסכמת ממשלה. ישיב סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, ואם לא יהיה – הרי נראה בזה את הסכמת הממשלה; או אם השר המקשר, השר ארדן, יבקש לומר דבר, אנחנו נשמע אותו. אדוני חבר הכנסת אורון, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא הצעת חוק שהיא תיקון לחוק זכויות החולה, שאגב, הוא אחד החוקים המתקדמים ביותר, גם בהשוואה למה שקורה בעולם, בשמירה על מעמדו של החולה. בחוק מופיע סעיף של איסור הפליה מנימוקים של ארץ מוצא, ואני מבקש להוסיף: מנימוקים של גיל. דווקא בתקופה שבה תוחלת החיים מתארכת ואנשים מבוגרים ומבוגרים מאוד זוכים לטיפול רפואי, יש חובה להבטיח שהטיפול הרפואי הזה יינתן על-פי גילם, על-פי יכולתה של הרפואה, בלי שהם ייפגעו, וגם שיישמר כבודם. למשל, במציאות שבה מתחייבת הסכמה של החולה, אולי לעתים מישהו יאמר: האדם המבוגר הזה לא בדיוק יודע, או היה ברגע של פחות שליטה עצמית; נבצע את הפרוצדורה בלי לקבל את מה שהחוק מחייב – הסכמה. ההצעה הזאת באה להגדיר את החובה הזאת, בלתי מותנית בגילו של החולה, ואני שמח שהממשלה תומכת. אני מקווה שהיא תועבר בהקדם.
+
+
+תודה. השר ליצמן, האם אדוני מסתפק בלומר שהממשלה תומכת?
+
+
+ הממשלה הצביעה.
+
+
+ תודה רבה. הואיל וכך, חבר הכנסת אלדד הודיע שהוא מתנגד להצעת החוק. יעלה, ויש לו זמן של חמש דקות להסביר מדוע הוא מתנגד. הוא, כחבר ותיק בבית הזה, זוכר שההתנגדות צריכה להיות עניינית.
+
+
+ חד-משמעית עניינית. 
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, לכאורה אי-אפשר להתנגד לאיסור הפליה ברפואה. זה דבר פסול מכול וכול. אבל דווקא כרופא אני ��ודע לספר לכם על מקרים בשני קצוות הקשת של הגילים שנכון להתנגד מטעמי גיל, נכון להפלות מטעמי גיל. למחלקה שלי בכירורגיה פלסטית היו מגיעות נערות צעירות מאוד שמשהו בחזותן או במבנה גופן מאוד הציק להן. גם אם הן באו עם אפוטרופוס, עם אם או עם אב, שאמרו: בסדר, תעשו להן ניתוח אף או ניתוח הגדלה כזה או אחר או שאיבת שומן או דברים כאלה – נכון שיבוא רופא ויגיד להם: אתה או את צעירים מכדי לעשות דבר כזה. לא נכון היום לקבל החלטה על מבנה הגוף שלכם בעתיד. אתם משועבדים היום לתדמית בגיל 12, ויכול להיות שכאשר תעמדו על דעתכם ואמא שלכם לא תדחף אתכם מטעמיה שלה – נכון שלרופא יהיה כלי לבוא ולהגיד לחולה: אתה צעיר מדי. 
+
+ אותו דבר גם בקצה הסקאלה של הגילים. אנחנו יודעים לבוא ולומר למועמד השתלה: אתה בן 85, אני מעדיף צעיר. זו אמירה קשה אבל לגיטימית, כי אם יש לי כבד אחד להשתלה או כליה אחת להשתלה, נכון להעדיף לפעמים אדם צעיר עם תוחלת חיים ארוכה יותר מאשר אדם בן 85 או 90, שגם הוא רוצה כליה והוא לא רוצה יותר דיאליזה. זה קשה וזה לא פשוט, אבל זאת הפליה מטעמי גיל. תודה רבה.
+
+
+ ההתנגדות היא לעניין. אני אמרתי שיש לך חמש דקות, ולא ניצלת אפילו שתיים. אבל יש לך רק שלוש דקות, כי התקנון קובע שבהתנגדות להנמקה מהמקום זה רק שלוש דקות. עכשיו עומדות לרשותך חמש דקות להשיב לו על התנגדותו. המציע, חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה.
+
+
+ לנצל את שתי הדקות – – –
+
+
+ לצערי, אי-אפשר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אלדד. אני שמח על חילופי הדברים הללו, משום שהנושא שאתה מעורר הוא נושא חשוב. למיטב הבנתי, מניעת הפליה היא לא מניעת שיקול דעת מהרופא. אני אתן דוגמה עוד הרבה יותר קיצונית מהדוגמאות שאתה נתת. לך לבטח יצא מתוך ניסיון אישי; לי, לשמחתי, רק מחוויה של אחרים. אבל מתוך קריאה, יש מצבים של תאונת דרכים, או חס וחלילה פצועים בקרב, והרופא אומר: אני מטפל על-פי סדר עדיפויות אחת, שתיים, שלוש, למשל על-פי מי שסיכויי הצלתו גדולים יותר. הזכות של החולה או הפצוע אינה עומדת על-פי איזה סרגל אחיד, שחובתך לטפל בכולם, כי לרופא יש שיקול דעת.
+
+גם במקרים שנתת בתור דוגמה, של שיקול הדעת כאשר יש משאב מוגבל – הלכת עד כדי השתלה? אני יכול לתת דוגמאות נוספות. לא זאת הכוונה. כוונת החוקים הללו היא שאתה לא יכול להפלות אדם בגלל מוצאו. לצורך הדוגמה, נמצאים שני חולים באותו מצב. האחד מקבל את הטיפול הרפואי והשני איננו מקבל את הטיפול הרפואי – זה כבר מופיע בחוק – בגלל מוצאו. או כאשר יידרש הרופא להסביר, אם יידרש להסביר, למה הוא העדיף את הבחורה המבוגרת יותר על הבחורה הצעירה בדוגמה שנתת, או במקרה של ההשתלה או פרוצדורה רפואית אחרת עם אדם מבוגר, הוא יוכל להסביר זאת, כולל ההסבר של תוחלת החיים, כולל ההסבר של הסיכוי של הפרוצדורה להצליח. אתה מכיר יותר טוב ממני. בא רופא ואומר: יש פה רק סיכוי של 20%, אני לא לוקח את הסיכון הזה. הכול בתחום שיקולו. לא פה, זה לא מה שמופיע כאן.
+
+
+ יגיע לבית-משפט – – –
+
+
+ אני פונה אל חברי הרופאים ואני אומר בהקשר הזה: חברי, בלי שום מירכאות. האפשרות שזה יגיע לבית-המשפט – נכון, אבל הסכנה שתהיה הפליה מהותית מטעמי גיל גם היא תופסת. יכול להיות שבמהלך הדיון בוועדה יתברר שדרושה הכנסת ההגדרה החד-משמעית הזאת לאיזו הגבלה. ההגבלות שאתה מנית כרגע לא מקובלות עלי, אבל יכול להיות שתעלינה הגבלות אחרות. נדון בזה ונבחן את זה.
+
+
+ תודה. בכל זאת יש פה הפליה מטעמי גיל. בדוגמה של אדם מבוגר ואדם צעיר – מי עדיף – השיקול של הגיל הוא השיקול המכריע.
+
+
+ אנחנו חיים בעולם – – –
+
+
+ ברור. חבר הכנסת אלדד אומר לא כרופא אלא כמשפטן, אף-על-פי שאיננו משפטן. הוא אומר: כאשר אתם קובלים, לפי גיל, דעו לכם שהתוצאה תהיה – כי החוק הוא חובק עולם. הוא מעיר את הערתו. אני השתכנעתי מחבר הכנסת אורון, וודאי גם מעמדתך, אבל מה שחבר הכנסת אלדד אמר, בהחלט אי-אפשר להתעלם ממנו. 
+
+חבר הכנסת אגבאריה, יש משהו שרצית לומר? רק במשפט אחד, אני לא נותן נאום.
+
+
+ במשפט אחד רציתי לומר שאסור להפלות לפי גיל. למשל, אשה או גבר עם שבר של פרק ירך בגיל 96, נניח, או 94, לא עושים לו ניתוח – אחר כך שש שנים הוא היה חולה סיעודי, אני עד לדבר הזה. רק בגלל הגיל הוא לא נותח. אפשר היה לנתח אותו ושהוא לא יהיה סיעודי.
+
+
+ תודה. חברת הכנסת אדטו, בבקשה, הערה, בגלל חשיבות העניין לכל האזרחים.
+
+
+ אנו צריכים לזכור שלמערכת הבריאות יש שיקולים כלכליים, וחייבים, בין היתר, כשעושים את החשבונות האלה, מבחינת גיל – אי-אפשר – לפי הדוגמה של אריה אלדד כרגע – אי-אפשר לאדם בן 85 להגיד: גיל לא משנה, בוא נשים אותך על דיאליזה לעשור האחרון, ונאריך את חייו. לכן, צריכים לא לתת את הפתח הזה שגיל לא משנה. אם כן נכניס את הגיל, אותו רופא – יהיו לו שיקולים למה בגיל 85 הוא לא עשה לו את הדיאליזה. אותו רופא, ייקחו אותו לבית-משפט ויגידו: בחוק כתוב שגם בן 85 אתה צריך להכניס לדיאליזה.
+
+
+ תודה. גם חבר הכנסת אגבאריה הוא דוקטור, גם חברת הכנסת היא דוקטור, גם חבר הכנסת אלדד הוא דוקטור. כולכם תוכלו, כמובן, אם יעבור החוק, להופיע בפני הוועדה ולהעיר את הערותיכם. 
+
+אנו עוברים להצבעה, רבותי חברי הכנסת. הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – איסור הפליה על בסיס גיל), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת חיים אורון. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – איסור הפליה על בסיס גיל), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ 54 בעד, שניים מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק זכויות החולה (תיקון – איסור הפליה על בסיס גיל) עברה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדת העבודה, הרווחה ובריאות הציבור – חבר הכנסת כץ, תעבור אליך לוועדה על מנת להכינה לקריאה ראשונה. כל ההערות שהחברים העירו כאן יילקחו לתשומת לבם של חברי הוועדה. תודה.
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/741/18; נספחות.]
+
+
+ אנו ממשיכים. אני צריך להיות בסרט – יש כאן היום אירוע של ניצולי השואה, הסרט "עוף החול", ואני רוצה לתת את מעמדה של הכנסת לנושא הזה. לא שאלתי את היועצת המשפטית אם אשתי יכולה לבוא, אבל היא תהיה, ואם יהיה צורך לשלם עבור ההקרנה, אנו כמובן ניקח את זה בחשבון. תודה רבה.
+
+הצעת חוק סימון מזון ותרופות המצריכים אחסון בתנאי קירור (תיקוני חקיקה), התשס"ט–2009 – אני מזמין את חבר הכנסת רוברט אילטוב. אתה צריך לנמק מהמקום, אדוני, כי הממשלה מסכימה. ישיב על כך שר הבריאות, יעקב ליצמן.
+
+
+כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי השרים, הצעת החוק מדברת על כך שהמוצרים שמצריכים קירור, יהיה עליהם תג כימי שיזהה את הטריות של המוצר. הצעת החוק היא הצעה מהפכנית, ובזמן אמת תיתן מידע ללקוח על טריותו של מוצר זה או אחר. מדובר במוצרים ותרופות שהם חיוניים לבריאותו של הציבור. ההצעה באה להגן על הציבור ולתת מענה לצרכן. 
+
+אני מאמין מאוד שחברות ישראליות לא יתנ��דו להצעת החוק שלפיה הן יצטרכו לשים את התג הזה, כי הרצון שלהן הוא להראות את השירות שהן נותנות ללקוח ולהראות את טריות המוצר שלהן.
+
+אני גם רוצה להודיע פה שאנו נתאם את מהלכי החקיקה עם משרד הבריאות ועם המשרדים הרלוונטיים, ואני רוצה להודות לשרים שתמכו בהצעת החוק. תודה.
+
+
+ תודה. כבוד שר הבריאות ישיב. יש כאן כוונה של הממשלה להסכים, ואף אחד לא ביקש להתנגד, לכן נצביע מייד לאחר דברי השר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אילטוב, בעצם, משרד הבריאות התנגד בהתחלה לחוק הזה, כי הוא חושב שזה מיותר, ולא יודע בדיוק מה הכוונות בסימון האלקטרוני, אבל הסכמנו להסכים להעביר את זה בטרומי, ואנו תומכים. אנו רק מבקשים שיתאמו אתנו בהמשך הדרך. יש כמה דברים שצריך לתאם אתנו – גם את טיב האלקטרוניקה, התג, גם את עצם הדבר, כי גם היום בודקים ומקפידים על האחסון. בכל אופן, אני מסכים להעביר את זה בטרומית, ובטוח שתעמוד אתנו בתיאום בהמשך הדרך. תודה.
+
+
+ תודה. חבר הכנסת אילטוב כבר אמר זאת מראש, ואני שואל אותו פעם נוספת: האם אתה מסכים להתניות השר? תודה. לכן יש כאן הסכמה, ויש הסכמה של הממשלה. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה, נא לשבת. אני מודיע לכם. אחר כך מישהו יבוא ויאמר, לא הספקתי – לא אוכל לשנות את ההצבעה. 
+
+ הצעת חוק סימון מזון ותרופות המצריכים אחסון בתנאי קירור (תיקוני חקיקה) – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצעת חוק של חבר הכנסת אילטוב. 
+ההצעה להעביר את הצעת חוק סימון מזון ותרופות המצריכים אחסון בתנאי קירור (תיקוני חקיקה), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 55, מתנגד אחד, נמנע אחד. אני קובע שהצעת חוק סימון מזון ותרופות המצריכים אחסון בתנאי קירור (תיקוני חקיקה), התשס"ט–2009, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנה לקריאה ראשונה. 
+
+
+
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, שתי הודעות לי, האחת קשורה בישיבה מיוחדת לזכרו של ראש הממשלה שנרצח, יצחק רבין, אשר תתקיים מחר בשעה 17:00. בשעה 15:00 תתקיים אזכרה בהר-הרצל, וכל חברי הכנסת כמובן מוזמנים להשתתף באזכרה זו. בשעה 17:00 תיפתח הישיבה המיוחדת לזכרו של יצחק רבין, זיכרונו לברכה. 
+
+רבותי חברי הכנסת, הודעה נוספת. נתבקשתי על-ידי יושב-ראש ועדת הכנסת להסכים להקמתה של ועדת הפירושים, שתהיה ועדת ערעור על החלטות כאלה או אחרות כאשר מתקבלת החלטה על-ידי מנהל הישיבה. אני מסכים לה. הוא הציע הצעה להרכבה, ואני מבקש ממנו לפנות אל כל יושבי-ראש הסיעות להציע את ההצעה הזאת או להביאה על מנת להכריע. 
+
+חבר הכנסת לוין, בעיקרון אני מסכים. לגבי הרכב, נא לפנות אל יושבי-ראש הקואליציה והאופוזיציה על מנת שהם יסכימו על הרכב הוועדה. הוועדה, לפי הסיעות, מאוזנת לחלוטין. השאלה היא, אם תהיינה טענות מסיעות אחרות – זה כמובן יוכרע בהצבעה, כי היא צריכה להיות מוקמת על-ידי ועדת הכנסת. תודה רבה. 
+
+ רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת החוק שעברה היא הצעת חוק של חברי הכנסת רוברט אילטוב, אנסטסטיה מיכאלי וקבוצה נוספת של חברי הכנסת. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1095/18; נספחות.]
+
+
+רבותי, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), של חבר הכנסת אלי אפללו – הנמקה מהמקום, שכן יש כוונה מצד הממשלה ושר הפנים, סגן ראש הממשלה אלי ישי, לתמוך בהצעה הזאת. בבקשה. 
+
+
+ אדוני, יש לי עשר דקות. 
+
+
+ אתה צודק, זה לא הנמקה מהמקום. יעלה ויבוא. כבוד השר ישיב לך אח�� כך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בפתיחת דברי אני רוצה להודות לממשלה ולוועדת שרים לענייני חקיקה, שתומכות בהצעת החוק. כולנו מכירים את תחושת התסכול כשאנחנו מגיעים לרכב ורואים דוח חנייה על השמשה. קורה לפעמים שאנשים מגיעים למקום חנייה בפס כחול-לבן, כלומר, שאנחנו יכולים להחנות בו, ומשום מה לפעמים אנחנו לא מצליחים להשיג במקום הזה כרטיס חנייה, או שאנחנו שמים במדחן שעתיים ואנחנו מגיעים באיחור של חמש דקות, תכננו להגיע וקרה פנצ'ר בדרך או דבר דומה לזה.
+
+
+ יש היום כרטיס כזה – – – 
+
+
+ כן, אבל לא לכל אחד יש את הכרטיס. 
+
+
+ זה נכון. 
+
+
+ אנחנו מגיעים למקום ורואים שקיבלנו דוח. זה מתסכל ולא נוח. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, לכל עיר יש את החוקים שלה, חוק עזר עירוני. אני אתן דוגמה חיה על ירושלים. בירושלים לא מקבלים דוח בשבת, אבל לפני שבועיים הייתי באילת. מישהו חנה בשבת, ושם בשבת מקבלים דוח.
+
+
+אני מציע לכל אלה שבאים לירושלים לא לסמוך על מה שאתה אומר.
+
+
+ אני יודע, אני בדקתי את זה, אדוני. אני רוצה לומר שגם בתל-אביב, ההבדל בין שעה זו לשעה אחרת – לא כולם יודעים מה קורה. רואים את זה באותיות קטנות, לא כל אחד יודע, וחונה בכחול-לבן ויודע שמותר לו. שם, גם אם הוא שם תו חנייה, הוא מקבל דוח. זה לא כל כך צודק. 
+
+ אני חושב שהצעת החוק שאנחנו מביאים היום בפניכם עושה תיקון לעיוות מסוים משתי בחינות: האחת, כשאתה מקבל את הדוח, אתה לא רוצה לשלם וזה מרגיז אותך. אחרי זה מתחילה התכתבות דרך עורכי-דין. בסופו של דבר, דוח של 100 שקלים מגיע למאות שקלים, ומי שנהנה מכך הם המתווכים. השלטון המקומי מקבל את הכסף אחרי שנתיים, לפעמים שלוש, מקבל את הקרן ולפעמים פחות מזה. רבותי, מי שנפגע מכך הוא האזרח. 
+
+בהצעת החוק אני מציע, שאם אתה משלם בתוך 14 יום מיום קבלת הדוח או המכתב על קבלת הדוח, אתה תשלם 50%. זאת מוטיבציה יוצאת מן הכלל לאזרח, קודם כול לשלם את הדוח, ואחר כך לא לחנות בלי לשים לב. יוצא מזה דבר טוב לאזרח, וגם לשלטון המקומי, שניהם נהנים מכך. 
+
+אני אומר שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק צרכנית ממדרגה ראשונה. אני שמח מאוד שהממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה תומכת בעניין הזה. אני מודה לכולכם, אדוני היושב-ראש. תודה בשם עשרות אלפי אזרחים שייהנו מזה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אפללו. כבוד שר התחבורה יעלה ויבוא. 
+
+
+ אני רוצה להודות גם לשר התחבורה. 
+
+
+ שר הרווחה, אולי אדוני יפנה את תשומת לבו של שר התחבורה שקראנו לו לעלות? בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, תודה לחבר הכנסת אלי אפללו, שר הקליטה לשעבר, גם על הצעת החוק וגם על התודות. אני בהחלט תומך בעמדת הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בחוק הזה. 
+
+ החוק הוא קודם כול חוק שנוגע במציאות קיימת. זה לא חוק תיאורטי, זה חוק מעשי, שבא מצד אחד לשמור על המסגרת ועל הכללים, ומצד שני להקל על הציבור, לפחות על אלה שרוצים למהר ולשלם. כאן מדובר על הפחתת הקנס ב-50% על חנייה במקומות מסודרים, שמסומנים בכחול-לבן, למי שישלם בתוך 14 יום מיום מסירת ההודעה או מהיום שנדחתה בקשתו לביטול. אם לא – הוא ישלם את הקנס המקורי; אם כן – הוא יקבל את אותה הנחה. אני רואה בזה אחת מהצעות החוק שיכולות לגרום לזה שהמדינה והרשויות ייהנו. זה נהנה וזה לא חסר, כמו שאומרים, ואני מברך. 
+
+אני מבין שחבר הכנסת אפללו התחייב לתאם עם משרד התחבורה, משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים את המשך העברת החוק בכנסת. אני בטוח שתוך כדי הדיונים תימצא המסגרת המתאימה להעביר ולקיים את החוק הזה. אני קורא לתמוך בהצעת החוק. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אפללו, אתה מסכים להגבלות?
+
+
+ אני מסכים – – – 
+
+ תודה רבה. רבותי, יש הסכמת ממשלה, ואני לא רואה מישהו שביקש להתנגד לחוק. נא לשבת, אנחנו ניגשים להצבעה. 
+
+ ובכן, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), של חבר הכנסת אלי אפללו – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. 
+
+
+54 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. השר ארדן מבקש להבהיר שבמקום להצביע ממקומו הוא הצביע ממקומו של השרה לנדבר. המזכירות, נא לקבוע שהצבעתו של ארדן היתה מעמדתה של השרה לנדבר ולייחס לו את ההצבעה הזאת. תודה רבה. 
+
+הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי) עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת הכלכלה על מנת להכינה לקריאה ראשונה. תודה רבה. 
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/1357/18; נספחות.]
+
+
+ הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אזור חלוקת הכנסות), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת שי חרמש, בתמיכת הממשלה אבל על חשבון סיעת קדימה. חבר הכנסת חרמש יכול לקבל עשר דקות להציג את החוק שלו ולדבר על כל הדברים שהוא מבקש לדבר עליהם. 
+
+
+ מכובדי יושב-ראש הכנסת, מכובדי ראש הממשלה, חברי הכנסת, ניתנה לי הזדמנות מעל הבמה הזאת להביא תובנה, שמניסיוני כראש רשות מוניציפלית במשך כ-15 שנה נחשפתי אליה, למדתי אותה, והיא איננה בעיה נקודתית אלא בעיה כוללת של השלטון המוניציפלי במדינת ישראל. 
+
+בתחום מדינת ישראל – מדינה גדולה, רחבת היקף, עם 7 מיליוני תושבים – יש לא פחות מ-261 רשויות מוניציפליות. בראש כל רשות כזאת עומד ראש רשות, יש לו סגן, גזבר, יועץ משפטי, אחראי לביטחון, אחראי לחינוך, מנגנון שלם. בבדיקה שעשיתי, אקראית לגמרי, הקמתה של רשות כרוכה בהוצאה שנתית של בין 5 ל-8 מיליוני שקל, אם רק מתחילים להקים את הרשות, ובלי לדבר על שום פעילות נוספת אחרת. 
+
+רשויות בשפע כזה הן בעיקר תוצר של בעיות פוליטיות, של הסכמות פוליטיות. אני מוכרח לציין ששרי הפנים לדורותיהם שעשו מאמצים עילאיים לכרוך חלק מהרשויות האלה בחיבורים משותפים, כדי לחסוך את ההוצאה הזאת, נתקלו בהתנגדויות. תמיד אלה היו התנגדויות פוליטיות מכיוון כזה או מכיוון אחר, והמאמצים כשלו. באותם מקרים בודדים, יושב-ראש הכנסת ריבלין, שכבר הצליחו לאחד את הרשויות, הכנסת אחרי זה טרחה לפרק אותן חזרה. הדוגמה האחרונה היא עיר הכרמל – עוספיא–דאלית-אל-כרמל – ועוד לא נאמרה המלה האחרונה. 
+
+
+ הכנסת, על-פי בקשת הממשלה. הכנסת עשתה דבר אחר – היא ביטלה החלטות ממשלה, אבל הכנסת על-פי בקשת ממשלה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת אופיר פינס, היית שר הפנים ואתה מכיר את זה, ותיכף אגע בנקודה שטיפלת בה. 
+
+ כתוצאה מהמציאות – האטומיזציה הזאת של 261 רשויות – חלק גדול מהרשויות במדינת ישראל אין בכוחן לקיים את עצמן כלכלית, אין להן משאבים, אין להן הכנסות, אין להן שום יכולת לספק לאזרח את השירותים שהוא נזקק להם. אתמול בדקתי באינטרנט: מ-210 רשויות מקומיות – לא מועצות אזוריות – 60% הן רשויות שהיקף אוכלוסייתן קטן מ-10,000 איש. כלומר, מדובר כמעט על ועדי בתים או ועדי יישובים. סתם לדוגמה, ערים באירופה לא מתחילות לנוע לפני שהן עוברות את הסף של מילי��ן, שניים ושלושה. 
+
+ הפיצול הזה לא אפקטיבי, לא יעיל, גורם נזק לאזרח, מבזבז משאבים וגורם למתחים בלתי פוסקים בין רשויות שכנות, שכולן מנסות למקד את מאמציהן לכיוון אותו מקור שיש בו עוד טיפת הכנסה. היות שאין פרנסה גדולה מארנונה על דירות – חבר הכנסת אופיר פינס, שהיית שר הפנים – עיני כולם נעוצות במקום שבו יש כסף. איפה יש כסף? באזורי תעשייה, נמלים, תחנות כוח, שדות תעופה ומקומות אחרים. הנהירה לשם היא פשוט משאת קיום הכרחית כדי שהרשות תשרוד. 
+
+מאבקי הגבולות האלה יוצרים – כבוד שר הפנים, אני שמח שהגעת ועל תמיכתך בחוק. מאבקים אלה הביאו את משרד הפנים בתקופת כהונתו של השר שרנסקי כשר הפנים לתובנה של הקמת מינהלות אזורי תעשייה משותפות תוך חלוקת ההכנסות ביניהן. תבונה רבה היתה ברעיון שאמר שבמקום שיריבו אחד נגד השני – בואו ניצור אפשרות לאינטגרציה ויצירת יתרון לגודל. 
+
+מעבר להקמת אזורי תעשייה משותפים, הרשויות מאוחדות ביניהן באיגודי ערים של כיבוי אש, של איכות הסביבה, ולאחרונה יותר ויותר מיזמים משותפים של תשתיות טיפול בביוב, טיפול במים וטיפול בבעיות איכות סביבה. מכורח הדברים האלה נובעים הסכמים וחוזים בין הרשויות, הן לחלוקה של קבלת הכנסות – אם יש הכנסות, אם זה אזורי תעשייה – והן מחויבות להיות שותפים בהוצאות, וזה קורה כשמדובר על איגודי ערים לביוב ואיכות הסביבה, כיבוי אש ודומיהם. 
+
+לדאבוני הרב, מניסיוני כראש רשות במשך 15 שנה, רבים המקרים שבהם רשות שהיא שותפה למיזם כלשהו מהמיזמים המשותפים האלה, מתנערת מאחריותה – מתנערת מאחריותה מסיבות מאוד אובייקטיביות. איך אומרים, היושב-ראש, כשאין כסף ואני צריך לשלם שכר עבודה לעובדי, אז אני אתן את חלקי לאיגוד לכיבוי אש? כשאני חנוק כרגע ואין לי כסף לממש שירותי חינוך, אז אם אני גביתי את ההכנסות עבור אזור התעשייה המשותף – אני אעביר למישהו אחר? איך אומרים, עניי עירי קודמים, מה שקרוב אלי קודם להתחייבויותי האחרות. לא אחת רשויות מפירות התחייבויות משפטיות שהן חתומות עליהן ואין מי שיכפה את זה עליהן. 
+
+ בדקתי את חוקי השלטון המקומי, ובעצם התברר שלשר הפנים – מה שנראה לי טריוויאלי – אין בעצם סמכות. מתברר שרשויות השלטון, השרים, ידם קצרה. אין בסמכותו של שר הפנים למשל לעכב העברות תקציביות לרשות שמפירה חד-צדדית הסכמים משפטיים כתובים. התוצאה היא שמצד אחד נפגעות רשויות שמשתתפות במיזמים המשותפים, ומצד אחר – וזו הבעיה החמורה – זה אות ואיתות חמור למי שמבקשים ממנו להיכנס למיזמים כאלה. הוא אומר: אם אין מי שכופה, למה אני צריך לקחת את הסיכון על עצמי? אני מעדיף לריב על חלקת אלוהים הקטנה שלי ולא ללכת לשותפות עם שכני הרע, שאני יודע שביום מן הימים לא יכניס את היד לכיס ולא ייתן את מה שהוא צריך לתת. 
+
+הצעת החוק באה בסך הכול לתת מכשיר וכלי בידי השר, אפשרות להיכנס לכיסה של רשות, לקזז העברות שהוא אמור להעביר אליה – מענקי איזון ודומיהם – ולכפות עליה בדרך זו לקיים התחייבויות משפטיות שהיא חתמה עליהן כדת וכדין. 
+
+נוסח החוק אומר: מוצע להקנות כלים בידי משרד הפנים – בעצם בידי שר הפנים – לאכוף את העברתם של כספים מרשות מקומית שבתחומה מצוי אזור חלוקת ההכנסות לרשויות מקומיות אחרות האמורות ליטול חלק בהכנסות. ואוסיף ואומר דבר שלא כתוב פה: גם להכריח אותו לשאת בהוצאות באיגודי ערים ותאגידים אחרים שמשותפים להם. 
+
+ אני רוצה להודות לשר הפנים, שבירך על היוזמה, לוועדת השרים לענייני חקיקה, שנתנה את ברכתה, ואין דבר יותר מחמם את הלב מספסלי האופוזיציה להעלות הצעת חוק שהקואליציה תומכת בה. תודה לכולכם ובהצלחה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+
+ בטרם ישיב השר, ברשותכם, רבותי השרים, חברותי וחברי חברי הכנסת, אנחנו מארחים היום בביתנו משלחת מכובדת של ידידים ועמיתים, ראשי בתי-המחוקקים המדינתיים ברחבי ארצות-הברית.
+
+אורחים יקרים, ברוכים אתם בבואכם וברוכים תהיו בצאתכם. באתם אלינו כנציגיה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם, המקיימת אותה בדבקות מהיום שבו השגתם את עצמאותכם. מדינת ישראל אף היא, כארצות-הברית, מדינה דמוקרטית מיומה הראשון. 
+
+ לאורך כל ההיסטוריה האנושית לא היתה מדינה כארצות-הברית של אמריקה שהעמידה את עצמה לרשות העולם כולו. ארצות-הברית מייצגת בעיני רבים מאתנו את האמונה באדם ובזכות לחירות ולשוויון. אנחנו פה בישראל רואים בארצות-הברית משענת חשובה לקיום הדמוקרטיה בעולם החופשי. אנו מודים לאמריקה על עמידתה האיתנה נגד האיומים הקיומיים והמלחמה הגרעינית שבה מאיימת עלינו אירן, מלחמה שתפגע במזרח התיכון ובעולם כולו. 
+
+ הכנסת שלפניכם, מכובדי, היא בית-הנבחרים של מדינת ישראל, לבה הפועם של הדמוקרטיה שלנו. כאן, באולם זה, מתקבלות הכרעות בענייני האומה בצד החלטות בענייני חולין. 
+
+ הכנסת שוכנת בירושלים הבירה, מוקד תפילותיו ותמצית ערכיו של העם היהודי באשר הוא, ומקודשת לבני הדתות כולן. 
+
+אני מאחל לכם ביקור פורה ומעניין. ולסיום, תרשו לי לברך כל אחד ואחת מכם בברכה ממזמור תהילים: "יברכך השם מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל". 
+
+Welcome to our country, to Israel; Welcome to our state, welcome to Jerusalem, the capital of our state; Welcome to the shrine of democracy, the Knesset of Israel. You are most welcome.
+
+(מחיאות כפיים)
+ 
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום לאחר שבירכנו. אני מבקש מסגן ראש הממשלה ושר הפנים לעלות ולהשיב על הצעת החוק של חבר הכנסת שי חרמש, ואם הוא יסכים ולא תהיה התנגדות מצד אחד מחברי הבית, אנחנו נעבור להצבעה.
+
+
+ חברים, הממשלה תומכת ואני תומך בהצעת החוק, כמובן בתנאי שיתואם אתנו ההמשך בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, בתיקונים שאנחנו נרצה להתקין בה. 
+
+ ההצעה היא נכונה, היא טובה, היא מתבקשת, ואני חושב שחבר הכנסת שי חרמש באמת עלה על נקודה, וטוב שעשה מה שעשה על מנת לתת אפשרויות בעתיד ליצור חיבורים בין המועצות האזוריות לעיריות ולמועצות המקומיות, ובכך להביא פתרונות נכונים וראויים באופן סביר, ולא להגיע למצב של מבוי סתום. 
+
+ אנחנו תומכים בהצעת החוק. 
+
+
+ תודה לשר הפנים וסגן ראש הממשלה, השר אליהו ישי. 
+
+ רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד, מי נגד? 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אזור חלוקת הכנסות), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ 41 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. רבותי, ההצעה התקבלה ותועבר להמשך חקיקה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. 
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/313/18; נספחות.]
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום, חברי חברי הכנסת: הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר-קאסם, התשס"ט–2009, של חבר הכנסת מוחמד ברכה. ישיב בשם הממשלה שר החינוך, השר גדעון סער. לרשות המציע עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מחר יהיה יום השנה ה-53 לאותו טבח נורא שבו קיפחו את חייהם כתוצאה מירי של חיילי משמר הגבול, ב-29 באוקטו��ר 1956, 49 אזרחים מתושבי כפר-קאסם. 
+
+באותו יום, ובעטיה של המלחמה, מלחמת סיני 1956, חשב מי שחשב שזו הזדמנות טובה לגמור את החשבון עם האוכלוסייה הערבית שנותרה במולדתה אחרי 1948. משמר הגבול הגיע לכפר סמוך לצהריים והכריז על עוצר בכפר. אנשים – כמו שבימים האלה, היו – –
+
+
+ חבר הכנסת אמסלם, אבקש שתשב במקומך. 
+
+
+ – – בעונת מסיק הזיתים, וכמובן היו מחוץ לבתיהם ומחוץ לכפריהם. אף אחד לא הודיע להם לא על עוצר ולא על שום דבר, וכשחזרו לקראת הערב לבתיהם, נחשבו כמפירי עוצר שלא ידעו עליו ולא שמעו עליו. 
+
+אותם חיילים ירו בהם בדם קר. אחד הקצינים שם אמר לחייליו: תקצרו אותם – אלה המלים שהדהדו באולם בית-המשפט לאחר מכן. 
+
+יש משפט נוסף בפסק-הדין של כפר-קאסם שהיום הוא משמש נר לרגליהם של אנשים הגונים, וניסיון להתחמק לאנשים פחות הגונים, על הפקודה הבלתי-חוקית בעליל שמעליה מתנוסס דגל שחור. 
+
+
+ חבר הכנסת כהן. אפללו, אני מבקש, שב במקומך. 
+
+
+ מאז אותה הגדרה, שנחשבה בעיני משפטנים, אזרחים ומנהיגים רבים כאמירת מפתח בהתנהגות של שליח של המדינה – שהוא לא אמור למלא פקודה בלתי חוקית בעליל שמעליה מתנוסס דגל שחור – מאז אותם ימים, ניתנו הרבה פקודות בלתי חוקיות בעליל שמתנוסס מעליהן דגל שחור. אני כמובן לא אעשה את הסקירה הזאת ואת החשבון הזה עכשיו. אני עדיין צמוד לאותו אירוע של 1956.
+
+ הבוקר יצא לי, עם שני חברי – חבר הכנסת אברהים צרצור וחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – להיות בבית-הספר התיכון בכפר-קאסם כדי לשוחח עם תלמידים. כל אחד מאתנו שוחח עם קבוצה אחרת. הפצע, לא רק שלא הגליד אלא הפצע עדיין פעור, בגלל סיבה אחת פשוטה – – –
+
+
+ סגן השר יואיל לשבת במקומו. 
+
+
+ הוא שר, לא סגן שר. 
+
+
+ לא, אני מדבר עם סגן השר כהן, וסגנית השר. 
+
+
+ הרי בית-משפט במדינת ישראל קבע שהפקודה בלתי חוקית, והרי ידוע לכולם שמי שעשה את הטבח הם חיילים במדים, שליחי המדינה, כך שאין שום סיבה – על-פי ההגדרות של המדינה לעצמה – אין שום סיבה שהממשלה לא תקבל החלטה על לקיחת אחריות על אותו טבח נורא. 
+
+הרי האנשים האלה הם לא כנופיה. חיילי המג"ב שירו באזרחים הם לא כנופיה. הם פעלו כביכול בשליחות המדינה, והמדינה, דרך מערכת המשפט, הכריזה והחליטה שזו פקודה בלתי חוקית שמתנוסס מעליה דגל שחור. למה המדינה, למה הממשלה, אינה מקבלת על עצמה את האחריות עד היום? 
+
+אנחנו, זה עשרות בשנים – סיעת מק"י ואחר כך סיעת חד"ש – מעלים את הנושא שנה אחר שנה, כל שנה, סמוך למועד יום השנה לטבח. קדמו לי בהעלאת הנושא שני חברי ומורי, תופיק טובי, חבר הכנסת לשעבר, וחבר הכנסת לשעבר תופיק זיאד, זיכרונו לברכה, ואני ממשיך במסורת. אני מקווה שאלה שיבואו אחרי וייצגו את התנועה שלי מעל הדוכן לא יצטרכו שוב להעלות את הנושא הזה, כי המדינה תגיע סוף-סוף למסקנה לקבל אחריות על אותו טבח נורא. 
+
+הבעיה היא שיש גם ניסיון להדחקת העניין. הרי אם זה נושא מפתח, או אם אותו אירוע הוא אירוע מכונן בכל מה שקרוי מילוי פקודות, אני חושב שהגיע הזמן שהממשלה תקבל את הצעת החוק ותקדיש שעת מחנך בכל בתי-הספר. בממשלה הקודמת ישבה במשרד החינוך כשרת החינוך חברת הכנסת יולי תמיר, שגם בממשלתה התנגדו לחוק, מהסיבה שלא ראוי שדבר כזה יובא בהצעת חוק. הבעיה היא שממשלות משתנות והשקפות משתנות, ואני חושב שהכנסת חייבת לראות את זה כאחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה בישראל. ללמוד את הלקח של הטבח, ללמוד את הטבח וללמוד את הלקח מה��בח; ללמוד את הלקח של המשמעות של פקודה בלתי חוקית בעליל. ולכן אני מעלה את זה שוב היום ומבקש מהכנסת שהמדינה תכיר באחריותה לאותו טבח. על-פי כל דין, זה מה שמתבקש מהחלטת בית-המשפט דאז, וזה מה שמתבקש מעצם היותם של אלה שביצעו את הטבח חיילי מג"ב במדים.
+
+ לכן, אני חושב שגם לאחר 53 שנים יש מקום ויש צורך, ונדרשת התעוזה, ונדרשת ההחלטה לבוא באומץ ולעמוד על הדוכן, מי מטעם הממשלה, כדי לומר שהגיע הזמן שנכיר בהצעת החוק הזאת ונקבל אותה. למרבה הצער, הדברים לא נלמדים ולא נשמעים. גילויים של התרת דמו של האזרח הערבי קיימים בכל פינה מפינות הזמן, מאותו יום ועד היום. ואם לא לעשות את הסריקה על לוח השנה מאז שנת 1956 ועד היום, אני רוצה להביע מעל הדוכן, אדוני היושב-ראש, תרעומת ומחאה וגינוי לסלחנות של הצבא כלפי מתנחלים שחושבים שמותר להם לעקור עצי זית, שחושבים שמותר להם להתנפל על אזרחים פלסטינים שמקיימים מסיק זיתים. והטענה היא, כביכול, שהפלסטינים, כשהם באים לעשות – – –
+ סליחה רגע. מזכירות הסיעות, זאת הפעם האחרונה שאני מעיר למזכירות הסיעות. מה שהולך שם זה בלתי אפשרי. אני אוציא אתכן. אתה יכול להמשיך.
+ – – – אנשים שפרנסתם וחייהם מעץ הזית וממסיק זיתים, כאילו באים להתפרנס ולעשות תצפיות על ההתנחלויות. כאילו – באים אליהם המתנחלים ואומרים: אם אתם באים אלינו, אנחנו באים אליכם. מי בא למי? עץ הזית הנצחי או ההתנחלויות הזמניות והארעיות? מי קם על חורבנו של מי? אני חושב שהוונדליזם, ההשתוללות, הנפשעות של אותם מתנחלים שבאים ופוגעים באנשים תמים, אנשים חפים מפשע שכל מטרתם היא להתפרנס, זה אחד הביטויים – אחד הלקחים שלא נלמדו מאותו טבח נורא בכפר-קאסם, ומובן שהדוגמאות רבות ומזוויעות.
+
+על כן, אדוני היושב-ראש, ללא קשר להערה האחרונה שלי בנושא מסיק הזיתים בשטחים, אני חושב, גם ברמה האזרחית הדמוקרטית וגם על-פי החלטת בית-המשפט – שאני לא שבע רצון ממנה, על כל נימיה ועל כל פסיקיה ועל כל סעיפיה; העובדה שהפושע המרכזי נקנס באגורה אחת אומרת הרבה – אבל עצם ההגדרה של פקודה בלתי חוקית בעליל שמתנוסס מעליה דגל שחור, שביצעו אותה שליחי המדינה, מביאה לכך שהמדינה צריכה להכיר באחריות לטבח, ולגרום לכך שהנושא הזה יילמד בבתי-הספר ובכל מערכת החינוך במדינת ישראל. גם ללמוד את האירוע וגם ללמוד את הלקח מאותו טבח ב-1956. תודה רבה, אדוני.
+
+ תודה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. ישיב בשם הממשלה שר החינוך והתרבות, השר גדעון סער.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בטבח כפר-קאסם, שכפי שאמר חבר הכנסת ברכה, שמחר ימלאו לו 53 שנים, נורו למוות 43 מתושבי כפר-קאסם. 11 מהחיילים שהשתתפו בו הועמדו לדין ונידונו למאסר. בפסק-דינו במשפט קבע השופט בנימין הלוי מהי פקודה בלתי חוקית בעליל. ב-7 בדצמבר 1956 הקדיש נתן אלתרמן את "הטור השביעי" לטבח בכפר-קאסם, וכך כתב: "לא תיתכן חברת אנוש אשר מקרה כזה לא יחרידנה כסיוט, ולא ירעיד בה, לפחות במעט, כיסאות של מפקחים ומפקדים, גם ישירים וגם לא-ישירים, ולא ירעיש בה מושגים שנשתרשו ולא יזעיק מורי פיקוד והדרכה ולא יעיר בה את חשבון-הנפש והאחריות".
+
+ואכן, על כך לומדים במסגרת לימודי האזרחות, כשלומדים על פקודה בלתי חוקית בעליל, וגם במסגרת השסע הלאומי. האירועים הקשים האלה מופיעים בספר "להיות אזרחים בישראל", שזה ספר להוראת האזרחות, וגם בספר "אזרחות לבגרות", שממנו לומדים בכיתות י'–י"ב. זה לא נכון – זה לא בדיוק נאמר ��ך, אבל זה לא נכון להציג כאילו הדבר איננו נלמד במערכת החינוך. הוא בהחלט נלמד.
+
+על כן, אדוני היושב-ראש, ההתנגדות להצעת החוק של חבר הכנסת ברכה איננה נובעת מאי-הכרה בחשיבות של הנושא והמשמעויות שלו. היא נובעת קודם כול מעיקרון שקבענו כאן, בשורה ארוכה של מקרים, שלא מתערבים בנושא של תוכני לימודים באמצעות חקיקה. 
+
+ אני יכול לתת את הדוגמה הטרייה ביותר שזכורה לי, שיושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת אורלב, הציע לקבוע בחקיקה את הנושא של סיורים בירושלים, והיו חברים בסיעה שלי שהציעו להרחיב את זה. אנחנו אתמול פתחנו במהלך רחב מאוד של סיורים בירושלים, אבל לא ראינו לנכון לקבוע בחקיקה חיובים מה יילמד במערכת החינוך, מהטעם הפשוט, שלפי חוק חינוך מממלכתי שר החינוך הוא בעל הסמכות לקבוע את תוכניות הלימודים של מוסדות חינוך רשמיים, ומובן שהדבר הזה נעשה על-פי המלצה ועבודה של גורמי מקצוע. זה לא נושא נכון להתערבות בחקיקה, מכיוון שחקיקה יכולה ללכת בכל מיני כיוונים, ובעצם נעשה פוליטיזציה של תוכניות הלימודים.
+
+נקודה שנייה היא שבהצעת החוק מתבקש תקצוב – מאוצר המדינה – של עמותה פרטית, שמטרתה הנצחה של קורבנות הטבח, וגם זה לא דבר שמקומו בחקיקה. אתה יודע, חבר הכנסת ברכה, שכל תקצוב שמחליטים עליו צריך להתבצע בדרך מסוימת, על-פי קריטריונים מסוימים, ובוודאי שלא באמצעות חקיקה.
+
+על כן, אדוני היושב-ראש, גם בעבר, בכנסת השש-עשרה ובכנסת השבע-עשרה, דחו ועדות שרים לחקיקה הצעת חוק דומה, וכך אני מציע לעשות גם עכשיו, בלי להיכנס לפולמוס על דבר שבאופן אמיתי אין עליו פולמוס.
+
+
+ תודה לשר גדעון סער, שר החינוך והתרבות. המציעים מעוניינים להשיב? לרשות המציע חמש דקות, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הדחייה היא לא טכנית. היא כאילו מונעת מעניינים טכניים, שלא מתערבים בתכנים של מערכת החינוך. זו לא פוליטיזציה. לא מדובר על פוליטיזציה, מדובר על לימוד של ערך, ערך דמוקרטי יסודי – מה המשמעות של החופש, מה המשמעות של המשמעת להוראות המדינה, הוראות הצבא, הוראות כוחות הביטחון, מה המשמעות של הוראה בלתי חוקית בעליל. זה לא עניין פוליטי. זה לא עניין של פוליטיזציה. הרג של אזרחים – אני מקווה שזה לא היה פוליטי. אומנם יש לי מחשבות אחרות, אבל לפחות האמירה של השר היא לא במקום בעניין הזה. ולכן, אני חושב שאפשר שהנושא הזה יהיה חלק מתוכנית הלימודים. זה דבר אחד. 
+
+דבר שני, השר לא התייחס לשאלה של הכרת המדינה באחריותה על אותו טבח, ואני חושב שהגיע הזמן שהממשלה תעמוד – נשיא המדינה פרסם, ולפניו, נדמה לי, קצב ואחרים באו והביעו צער, וכו' וכו'. אבל הגיע הזמן שהממשלה, אדוני ראש הממשלה, שהממשלה עצמה תידרש לנושא ותגיד דבר ברור בעניין הזה, שאנחנו, כמדינה, שאתם כממשלה, לוקחים אחריות על הדבר הזה, כפי שהוחלט בבית-המשפט, ומעצם העובדה שמי שעשה את המעשה הנפשע הם אנשים במדים, כשליחי המדינה. 
+
+הנקודה השלישית, של עמותה – מובן שאנחנו לא מבקשים שהממשלה תתקצב עמותה. יש דרכים, ואני כמובן מודע לזה. אבל אני חושב שיש מקום להקים רשות או מחלקה לצד העירייה בכפר-קאסם שתפקידה להנציח את זכר ההרוגים באותו טבח, ואני חושב שיש מקום – כן, בהחלט יש מקום – שהמדינה תתקצב את העניין הזה, את המחלקה הזאת. 
+
+ אני חושב שהדברים הם לא טכניים, חבר הכנסת סער, השר, שר החינוך. אני חושב שנדרש פעם אחת, פעם אחת נדרש אומץ לבוא ולהגיד – על-פי הדברים ��לך – לבוא ולהגיד: הגיע הזמן שאנחנו נגיד משהו ברור, שהמדינה תגיד משהו ברור בעניין הזה. אני חושב שזה חשוב לממשלה, זה חשוב למערכת האזרחית, זה חשוב לערכים וזה חשוב לאזרחים הערבים. 
+
+ ובכל זאת אני חושב שהיה מקום שהממשלה תדון בזה דיון נוסף, לבחון את השאלה לא באופן אוטומטי. ועדת השרים רואה – חתום על החוק פלוני ואלמוני, ואז יש כאילו החלטה אוטומטית. זה לא בסדר. הגיע הזמן שתהיו אמיצים. שממשלה כלשהי תהיה אמיצה. אומנם אני לא תולה הרבה תקוות בממשלה שלכם, כמובן, אבל בעניין הזה, אני חושב שהגיע הזמן שתגידו דברים ברורים, אדוני שר החינוך. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. 
+
+ רבותי, אנחנו ניגשים להצבעה. המציע מסכים להצעתו של השר? כן. אם כך, רבותי, אנחנו מצביעים – הצבעה על כך שזה עובר כהצעה לסדר-היום לוועדת החינוך, אני מבין. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 55, נגד – 5, אין נמנעים. רבותי, אם כן, ההצעה תועבר כהצעה לסדר-היום לוועדת החינוך והתרבות. 
+
+
+ אני הצבעתי בטעות ממקומו של חבר הכנסת עמיר פרץ. 
+
+
+ יירשם בפרוטוקול שחבר הכנסת זבולון אורלב הצביע במקום חבר הכנסת עמיר פרץ. קיבלנו את ההודעה, חבר הכנסת אורלב. 
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/1619/18; נספחות.]
+
+
+רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק דיווח ממשלה לאחר פיגוע טרור, התשס"ט–2009, של חבר הכנסת יעקב כץ. ישיב בשם הממשלה השר המקשר, השר גלעד ארדן. לרשותך, אדוני, עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלי מבקשת לחייב את ממשלת ישראל לדווח לאחר כל פיגוע – חס וחלילה שלא יתרחש – לכנסת ישראל. מה היא צריכה לדווח? מה עברו של המחבל מבצע הפיגוע; כלומר, האם ומתי ישב בכלא ישראלי ובאילו נסיבות שוחרר. כמו כן, הממשלה תהיה מחויבת לדווח על מקור הנשק ועל נתיב התעבורה שבו השתמש המחבל כתוצאה מפתיחת המחסום, אם אכן היה כדבר הזה. 
+
+רבותי חברי הכנסת. אין אח ורע לאתגרים שעם ישראל חווה, אפילו בכל מה שקשור לעצם גורלו. כך היה בכל שנות גלותו, כאשר העמים שבצלם חסה התאכזרו לו, העלילו והכריחו אותו לבחור בין שתי ברירות רעות. ב-60 שנות עצמאותנו למדנו בדרך הקשה שהמבחנים שבהם נאלצו לעמוד עמנו ומנהיגינו קיימים גם היום. פעם היו אלה המיילדות העבריות במצרים שאולצו להרוג כל בן יהודי שייוולד. 
+
+
+ חברי הכנסת. השר מרידור. בבקשה, אם אפשר לשבת ולדבר. 
+
+
+ פעם היה זה היהודי הבודד שלא ידע אם להתנצר בגלוי ובלבו להישאר יהודי, או שמא ימסור עצמו למיתה. פעם היה זה ועד הקהילה היהודית המקומית שאולץ להחליט את מי מילדי הקהילה ימסור לעבודות למלך כמס מאת הקהילה היהודית, ופעם אחרת היה זה רב הקהילה המקומית שהיה צריך לבחור אילו ילדים למסור לצאר הצורר ביודעו בוודאות כי אלו לא ישובו לעולם. פעם היה זה היהודי במחנות עבודות הכפייה וההשמדה הנאציים שאולץ לבחור בין שתי ברירות רעות מאוד: האם לחיות ולהיות שותף בסיוע להמתת אחרים, או אולי לנסות לברוח ובכך כמובן לגרום למיתתם של אחרים נוספים כעונש על הבריחה.
+
+ ברוך השם, בחסדו הגדול התקדמנו מאוד, ומאז קום המדינה, ממשלה ריבונית ישראלית היא הנושאת באחריות לבחור בין הברירות הרעות שמציבים לפניה אויבינו השטניים. כמעט כל ממשלות ישראל מצאו את עצמן מתמודדות עם דרישות לשחרור מחבלים מצד מרצחים וארגוני הטרור. היה זה לאחר חטיפת מטוסים, לאחר החזקה בשבויים וכו' וכו'. היו ממשלות שעמדו בגבו��ה יותר מאחרות, היו עקשניות יותר, והיו ממשלות ששחררו מחבלים לא רק כשנתבקשו, אלא לפעמים פשוט במה שהם קראו לו "מחווה" למנהיגי האויב, לכבוד יום אידם, בחושבם שכך יאהבו אותנו יותר.
+
+ רבים אומרים שעסקת ג'יבריל – ואני יודע שאני מזכיר כאן עוד זיכרון כואב לכולנו – מהווה נקודה היסטורית לפתיחת הסכר המוסרי, הערכי שלנו, כאשר שוחררו 1,150 מחבלים, רוצחים כלואים, לפי דרישת ארגון טרור, בתמורה לשלושת שבויינו. אומנם נמתחה על הממשלה ההיא, לפני 25 שנה, ביקורת ציבורית רבה, בעיקר לאחר שהתברר בעבור שלוש שנים כי רוצחים נתעבים אלו ייסדו את האינתיפאדה הראשונה, הלוא היא התקוממות ערביי יש"ע, חזרו ורצחו יהודים רבים מאוד, ולמעשה דרדרו אותנו להסכמי הכניעה באוסלו ולכל הצרות הרבות שבאו בעקבותיהם. 
+
+ האסכולה של אוסלו סברה שמבין שתי ברירות רעות, האחת, מה שקראו אז "לנצח תאכל חרב", והשנייה, להיכנע לדרישות ארגוני הטרור ולשחרר מחבלים, יש לבחור בשנייה מלאת התקווה. 
+
+ כאשר ממשלות אוסלו למיניהן שחררו עוד ועוד רוצחים, עוד ועוד מחבלים, היתה התקשורת הישראלית מגויסת לחלוטין לטובת ההסכם, וכמובן, כתמיד, גם הבג"ץ. 
+
+ ממשלת המיעוט של אז הבטיחה שלום בתמורה, הבטיחה הזיות משיחיות שנקראו אז בפי אחד ממנהיגי השלום "מזרח תיכון חדש". אפילו הומצאה טרמינולוגיה מיוחדת לשם כך. למשל, במקום לומר "מחבלים כלואים", החדירו לז'רגון הישראלי את הביטוי האנמי "אסירים ביטחוניים". עד היום זה עובד כך. לאחר פיגוע כל התקשורת עוסקת בנושא "האם כבר נתפסו המחבלים הנתעבים", ובעת שממשלה בישראל מבקשת לשחרר את אותם מחבלים הם מכונים בז'רגון המכבסה "אסירים ביטחוניים". לפעמים זה כל כך אזוטרי. בתחילת מהדורת חדשות מדווחים כי צה"ל הצליח לשים את ידיו על "המחבלים מבצעי הפיגוע", ובהמשך אותה מהדורה ממש מדווחים לנו כי ראש הממשלה החליט לשחרר מן הכלא "אסירים ביטחוניים". 
+
+מי שבא מן המאדים יחשוב שמדובר בשני סוגי יצורים: האחד מחבלים והשני אסירים ביטחוניים. לך תסביר לו, ליצור מן המאדים, שכשהתקשורת חפצה בתפיסת המרצח היא מכנה אותו בלשון של גנאי, ובעת שהיא חפצה בשחרורו היא משתמשת במלה עדינה, כדי לעצב את דעת הקהל כרצונה. איך אומרים בפרומו של אחת מתוכניות הרדיו? "התוכנית שקובעת את סדר-יום."
+
+בימי אוסלו הרצחניים היתה תחושת מצוקה קשה בקרב אנשים רבים בעם. היו שסברו ששחרור סיטונאי של רוצחים, הכרה בראש ארגון טרור צמא דם כמנהיג לגיטימי לעמו והבאת מחבלים מתוניס, יביאו לשטף זרימת נחלי דם יהודי, כפי שאכן אירע מהר מאוד, ממש תוך כדי חתימת ההסכם הנורא ההוא.
+
+במסגרת הסכמי אוסלו התאפשרה חלוקת נשקים לאויב הערבי למטרה שהוגדרה על-ידי ראש הממשלה דאז "להילחם ב'חמאס' שונא השלום". הנשק שחולק בא בדרך כלל ממחסני צה"ל, שהיו מלאים בנשק שלל ממלחמות ישראל.
+
+כאמור, כמעט שלא התאפשר דיון ציבורי אמיתי בדבר שחרור מחבלים. החלום הגדול של השלום שבה לבבות רבים ובאופן כמעט גורף את כל אמצעי התקשורת.
+
+רבותי, היום י' בחשוון, יום הולדתו ה-21 של ערוץ-7. ערוץ-7 קם במסירות נפש כמה שנים בודדות לפני בוא ימי הפורענות של אוסלו. הוא היה הערוץ החלוץ לתקשורת אלטרנטיבית. היה זה ערוץ התקשורת היחידי שלצד תכנים יהודיים, מוסריים, ערכיים וציוניים, התריע ברוב זמן שידוריו כי חלוקת הנשק ושחרורי המחבלים הסיטונאיים יביאו לטבח נורא בארצנו. אכן זה קרה. למעלה מ-1,500 יהודים נרצחו ב��דינת ישראל. אבל היה זה קול קורא במדבר, קול בודד, שאומנם היה לפה לרוב העם השפוי שאיננו הזוי בהזיית אוסלו. 
+
+ כזכור, לא היה רוב יהודי לממשלת אוסלו, לא רק בעם, אלא גם כאן במליאת הכנסת. מעט שרים מהממשלה ההיא וחברי כנסת רבים שהולכו שולל אחר השלום המשיחי ההזוי ההוא, התראיינו תכופות לערוץ-7 וניסו להסביר את ההיגיון והתקווה שהם תולים בברירה הרעה של שחרור מחבלים וחלוקת הנשק. בכלי התקשורת האחרים השאלות כלל לא נשאלו. אם לתמצת את דברי ההרגעה של המתראיינים אז במשפט או שניים – הם הסבירו שאם הנשק יופנה נגדנו, אם המחבל יחזור לעסוק בטרור, נדע למצוא את הנשק. "כל הנשקים מסומנים", הם אמרו, "ובבדיקה בליסטית נוכל לאתר את הנשק", הובטח לנו, וגם את המחבל. למעשה ניסו לשכנע אותנו שאם העסק ייכשל, יש תמיד דרך חזרה, ואף חשוב מזה, יילמד הלקח שמחבל רוצח הוא תמיד רוצח, ממש כמו כל רוצח אחר בכל מקום אחר בעולם.
+
+הצעת החוק שאני מבקש להביא להצבעה בפני הכנסת היום נועדה לדאוג לכך שיתקיים דיון ציבורי אמיתי פעמיים: פעם אחת כאשר מתרחש חס וחלילה פיגוע – הלוואי שלעולם לא יהיה עוד כזה – ופעם אחת בבוא ממשלה לשחרר מחבל נוסף בנסיבות כאלה ואחרות. בדברי ההסבר לחוק כתבתי ש"מחקרים מוסמכים העלו שרבים מאוד מאזרחי ישראל שילמו בחייהם כתוצאה מחזרה לפעילות טרור של מחבלים כלואים, אבל ברוב המקרים נמנע דיון ציבורי היכול לקשר בין הסיבה והמסובב". זאת, משום שהציבור לא יודע שמי שרצח היום כבר היה פעם כאן בכלא ישראל ועדיין צריך היה לשהות בו מאז כדי לרצות את עונשו הקודם, אלא שהוא שוחרר על-ידי ממשלת ישראל בנסיבות כאלה ואחרות. עוד כתבתי בדברי ההסבר, כי "חוק זה נועד להוסיף כובד ראש בעת קבלת החלטות דרמטיות שכאלו ולהגביר את הדיון הציבורי בנושא הקלות שבה משתחררים מחבלים כלואים".
+
+הצעת החוק שלי דורשת מממשלה בישראל לקבל אחריות על תוצאות מעשיה בכך שתהיה מחויבת לדווח לאזרח הישראלי, באמצעות הכנסת, מתי שוחרר המחבל, באילו נסיבות, מתי נמסר לידי המחבלים הנשק שבו השתמשו וכו' וכו'. דיווח כזה יזכיר נשכחות ויעלה לדיון ציבורי נוקב את כישלון תוצאת המעשה שנעשה בידי ממשלות ישראל.
+
+אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, שר בכיר מאוד בממשלת ישראל הבטיח לנו לקדם חוק זה בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך לא עמד בדיבורו. אבל עוד יותר הפליאה אותי טענה – – – 
+
+
+ אדוני, אני מבין שיש לך עוד כמה עמודים לקרוא, ולכן אני מבקש לסיים. 
+
+
+ אני מסיים בעוד עמוד וחצי.
+
+ אבל עוד יותר הפליאה אותי טענה שהועלתה על-ידי גורם ממשלתי, שחוק כזה עלול לגרום לתביעות נזיקין על-ידי משפחות שכולות ופצועי פיגועים. על כך אני אומר: ישמעו אוזניכם מה שפיכם מדבר. וכי לא צריכה מדינת ישראל לשאת באחריות למעשיה? האם היא הוציאה מן הכלא, בהחלטה שרירותית, רוצח מתועב והפקידה נשק בידיו? האם היא מבקשת להחביא מן הציבור את עובדת המעשה?
+
+טענה נוספת שהושמעה באוזני מגורם ממשלתי היא שדיווח כזה ניתן ממילא לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת ואין מקומה במליאת הכנסת. אני מבקש להשיב על כך שמבחן התוצאה קובע גם כאן. 
+
+
+ אני מבקש לסיים, משפט אחרון. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מגיש כאן להצבעתכם מבוססת על דרישה לשקיפות שלטונית בנושאים הנוגעים לחייהם של כל אזרחי ישראל, היושבים בליל הסדר במלונות, הנוסעים בקו 18 בירושלים, בקו 5 בתל-אביב או בקו 37 בחיפה. מדובר כאן בנושא המטיל אימתו על אומה שלמה ועל גורלה.
+
+זכות הציבור לדעת כאן גוברת על כל שיקול אחר, וחובתה של ממשלה בישראל לדווח בדיעבד על הסיבה והמסובב. לדעתי, לאחר היכנסו של חוק כזה לספר החוקים ולנורמה ציבורית, כל ממשלה תכלכל ביתר שאת את מעשיה, הדיון הציבורי יגבר, ולדעתי, בשל כך, המחירים שניאלץ לשלם, הן בחיינו והן במספר המחבלים שנידרש לשחרר, יפחתו ממילא.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. ישיב בשם הממשלה השר המקשר, השר גלעד ארדן. 
+
+
+תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עיינתי באמת היטב בהצעתו של חבר הכנסת כץ ולא הצלחתי להבין את המטרה שחבר הכנסת כץ מנסה לקדם באמצעות הצעתו. אני בהחלט יכול להזדהות ברמה האישית עם חלק האמירות או התובנות שחבר הכנסת כץ הגיע אליהן, שאולי זה לא היה הדבר הכי נכון לתת כלי נשק ללוחמים של הרשות הפלסטינית בתקופתו של ערפאת, וגם בהחלט היה רצוי שהציבור ידע על כך בזמן, סמוך לאחר ביצוע פיגועים, שאותו נשק באמת, לצערנו, נמסר כמובן מתוך כוונות טובות כדי שישתמשו בו לשם מלחמה בטרור, ולאחר מכן אותו נשק, לצערנו, הופנה נגד אזרחים ואזרחיות חפים מפשע. 
+
+אבל אני מתקשה להבין והממשלה התקשתה להבין במה תוסיף הצעתו של חבר הכנסת כץ על המצב הקיים, שהרי הראיה – חבר הכנסת כץ בעצמו יודע, כמו כל אזרחי מדינת ישראל, את העובדות ככל שהן מותרות לפרסום ואין בהן שום פגיעה בביטחון המדינה. העובדות, בסופו של דבר – פעם קרוב יותר למועד הפיגוע, חס וחלילה, ופעם קצת יותר רחוק, אבל הדברים מתבררים. התקשורת עושה את מלאכתה והציבור נחשף לעובדות, בין אם זה לגבי זהות המחבל או מקור הנשק שהוא השתמש בו, וכן הלאה וכן הלאה. כל אזרח וכל מקבל החלטות יכול להסיק את המסקנות שלו מפרסום המידע. 
+
+ אבל, ככל שמדובר במידע שעלול לפגוע בחקירה, שיש לגביו איזה ערך ביטחוני סודי ומערכת הביטחון אין לה עניין שהמידע הזה יינתן לו פומבי, משרד ראש הממשלה והממשלה סבורים שיש להתנגד לפרסום כפוי שלו באמצעות חקיקה, כיוון שככל שמדובר בפיקוח פרלמנטרי של הכנסת, הפיקוח הפרלמנטרי הזה איננו נפגע, כיוון שלוועדת החוץ והביטחון ולוועדות המשנה שלה, שהדיונים שלהן סודיים ולא חשופים לציבור, יש אפשרות לדרוש ולקבל את כל המידע המודיעיני הנדרש למי שזכאי לקבל את אותו מידע. 
+
+הממשלה סברה שאי-אפשר לתמוך בהצעת החוק הזאת בשל רגישותו, לעתים, של המידע שחבר הכנסת דורש שיפורסם באמצעות החוק. לכן הממשלה מתנגדת להצעת החוק ומבקשת להסירה מסדר-היום. תודה. 
+
+
+ תודה לשר גלעד ארדן. המציע מעוניין לנמק שוב? חמש דקות נוספות לרשותך.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולנו יודעים שממשלת ישראל יושבת על המדוכה ודנה בימים אלה בשחרורו של חיילנו, השבוי שלנו, גלעד שליט, שנמצא בשביים של המחבלים הטרוריסטים בעזה. אנחנו יודעים שגם בממשלה הקודמת, בראשותו של אהוד אולמרט, הובאו כל מיני הצעות. אנחנו יודעים את מה שמותר היה לגלות ומה שניתן היה לשמוע דרך כלי התקשורת, המעט ששוחרר, כשראש הממשלה דיבר בעצמו ואמר שיש דרישות שלא רק ראשי המודיעין הישראלי מתנגדים להן, אלא שהן עלולות להביא להרס ולחורבן אסטרטגי-מודיעיני של מדינת ישראל, להרס ההרתעה הישראלית, להרס המוטיבציה של חיילים ישראלים, לרצח ולמוטיבציה רבה של מחבלים ערבים, שיאמצו את השיטות של אלה שקדמו להם ושוחררו כעבור זמן קצר. 
+
+זה עומד היום על הפרק, כבוד השר גלעד ארדן, ולכן אני חושב שכאשר עומד על הפרק שחרור מסיבי של מחבלים רוצחים, שעלולים לחזור על המעשים הנתעבים שעשו מחבלי ג'יבריל, שהרגו ורצחו ושיספו ופוצצו ועשו הרבה משפחות בישראל אבלות ושכולות – שלא נחזור פעם נוספת על הדבר הזה. שנדע מראש מה קופת השרצים שעומדת מאחורי גבו של כל מחבל משוחרר, ואם הוא נתפס פעם נוספת, נדע איפה זה קרה בעבר. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. 
+
+ רבותי, אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק דיווח ממשלה לאחר פיגוע טרור, התשס"ט–2009. נא להצביע. 
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק דיווח ממשלה לאחר פיגוע טרור, התשס"ט–2009, נתקבלה. 
+
+
+ חמישה בעד, 51 מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק לא התקבלה. 
+
+ כן, אדוני ראש הממשלה.
+
+
+ – – – 
+
+
+ ראש הממשלה הצביע בטעות בעד. 
+
+
+ לא, הוא לא הצביע. 
+
+
+ זה לא בטעות. 
+
+
+ לא הצביע? לא הספיק. רבותי, אנחנו לא נשנה את ההצבעה. רבותי, הצעת החוק נדחתה. 
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/1114/18; נספחות.]
+
+
+ רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק פ/1114, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוספת זכאים למענק במקרה פטירה), התשס"ט–2009, של חברת הכנסת מרינה סולודקין. תשובה והצבעה על הצעת חוק זו במועד אחר. אומנם זה לא כתוב פה, אבל הבנתי שכך סוכם. חברת הכנסת מרינה סולודקין, לרשותך עשר דקות. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת, בשנתיים האחרונות התקבלו בלשכתי מכתבים רבים הנוגעים לקשיים שבהם נתקלים לא מעט אזרחים של מדינת ישראל כשמדובר בהקמת מצבה על קברו של קרוב משפחה, הורה או ילד. אלה משפחות השייכות לשכבות החלשות ביותר, מקבלי קצבאות של המוסד לביטוח לאומי או אנשים שעובדים תמורת שכר מינימום. 
+
+החוק הקיים מעניק זכאות לקבלת מענק פטירה אך ורק לאלמנה או לאלמן. לכן, הצעתי לתקן אותו ולהרחיב עד כמה שאפשר את הזכאות גם לקרובי משפחה נוספים, הורים וילדים של הנפטר או הנפטרת. לצערי, ועדת שרים לענייני חקיקה הציעה לי לדחות ב-30 יום את מועד העלאת הצעת החוק להצבעה כדי שבמהלך זמן זה משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי יבואו בדברים בנושא למציאת הפתרון. פניתי אל הנהלת הקואליציה והסכמנו להעלות את החוק היום, אבל הצבעה ותשובה יהיו בעוד חודש. 
+
+ חייבים לקחת בחשבון שב-10–15 השנים האחרונות מצבן של השכבות החלשות בישראל הורע מאוד. כל התוכניות לבניית הדיור הציבורי נעצרו, ומחירי מצרכי היסוד, הנסיעות בתחבורה הציבורית וגם מחירי השכירות בשוק הפרטי עלו מאוד. מצד שני, הקצבאות ושכר המינימום כמעט לא עלו. כתוצאה מכך גדלו הפערים החברתיים בארצנו לממדים מדאיגים מאוד. לא מספיק שאזרחים אלה אינם יכולים להתקיים בכבוד בימי חייהם, גם לאחר מותם אין קרובי משפחתם מסוגלים להקים על קברם מצבה ראויה לשמה. אני חוזרת ואומרת לכם שאני מקבלת מכתבים רבים בנושא זה. 
+
+הרחבת מספר הזכאים למענק פטירה תוכל לפתור בעיה זו, ולו באופן חלקי. סבורה אני גם שעלותה התקציבית של הצעת החוק אינה גבוהה במיוחד, ואישורה על-ידי הכנסת לא יהפוך לנטל כבד במיוחד על תקציב המדינה. 
+
+לפיכך, קוראת אני לכם לתמוך בחוק בזמן ההצבעה. תודה רבה לכם. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. תשובה והצבעה במועד אחר. 
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק פ/127, הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – שינוי שם החוק), התשס"ט–2009. יציג את החוק חבר הכנסת יואל חסון. חבר הכנסת חסון? הוא איננו נמצא. רבותי, אני לא יודע אם אני יכול לעבור להצעה אחרת ולאפשר לו לדבר כשהוא יגיע. 
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/456/18; נספחות.]
+
+
+ רבותי, אנחנו ממשיכים בהצעת חוק פ/456, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – יידוע לקוחות בדבר אתרים פוגעניים ברשת האינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת. לרשותך, חבר הכנסת אלכס מילר, עשר דקות. 
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק זו באה להעלות את המודעות שלנו, של ההורים, לחשיפה של ילדינו לדברים פוגעניים באינטרנט, כמו אלימות, דברים שאנחנו בתור הורים לא היינו רוצים שהילדים שלנו ייחשפו אליהם כקטינים. אני חושב שכל אחד מאתנו שיש לו ילדים בבית היה רוצה להגן עליהם בדרך כלשהי, כך שאלה שרוצים לנצל את העובדה שהם גולשים באינטרנט, ואנחנו בתור ההורים לא מודעים לכך – לאותם אתרים וצ'אטים שהם גולשים בהם – שלפחות תהיה איזו מודעות בקרב ההורים לדברים שילדיהם נחשפים אליהם. 
+
+הצעת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש, נועדה לחנך. כמו שאנחנו תמיד מדברים על חינוך הילדים, אני חושב שגם חינוך של ההורים זה דבר חשוב. כאשר כל אחד מאתנו רוכש חבילת אינטרנט – יש כאלה שאינם מכירים את עולם האינטרנט; רוב ההורים לא מכירים, וזה הוכח כעובדה במחקרים שבדקו את המודעות של ההורים לאתרים שילדיהם גולשים בהם. בסך הכול הצעת החוק הזאת נועדה לתת מידע להורים, בצורה של עלון מודפס, על הסכנות שיש בחשיפה של ילדים לאתרים פוגעניים ולאתרים אסורים. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני התחייבתי בפני שר התקשורת חבר הכנסת כחלון שהחוק יקודם אך ורק בתיאום עם משרדו. אני חושב שזה חוק חשוב, אני חושב שזה חוק שנועד לחנך, אני חושב שזה חוק שנועד להרחיב את המודעות של ההורים, ובסופו של דבר לתת לפחות פתרון חלקי שיאפשר הגנה על ילדינו מפני אלה שרוצים לנצל אותם ולפגוע בהם. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה. משיב שר התקשורת. בבקשה, אדוני. אין אחר שיענה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אנחנו חשבנו שאין צורך בחוק, כי כבר על האריזות, כפי שאמר חבר הכנסת מילר – על חלקן מופיעה אזהרה, אבל אני הסכמתי לא להתנגד לחוק, ולתמוך בו, כי מדובר באמת בהפצת עלונים ובדברי הסבר. אנחנו בעד הגנה על הילדים, כמובן, אבל לא במחיר של חופש המידע, ואין פה פגיעה בחופש המידע, אין פה פגיעה בזרימת המידע, אין פה פגיעה באינטרנט חופשי. יש פה מסר של מודעות להורים, לציבור, ואנחנו חושבים שזה חיוני, ולכן אין לנו התנגדות לאישור החוק. 
+
+
+ תודה רבה לשר התקשורת. רבותי חברי הכנסת – אתה רוצה להשיב?
+
+
+לא, הוא תמך בו. 
+
+
+ הוא תמך. אין מתנגד לתמיכת הממשלה. רבותי, אנחנו הולכים להצביע. 
+
+חבר הכנסת חסון, בכל זאת, מכיוון שיש תקדים, שהממשלה ביקשה לדחות את החוק בהקשר של החלת דין רציפות, אני מאפשר לך להעלות את החוק שלך – לא על-פי בקשתך, אלא ברגע שאני עושה דבר לטובת הממשלה, לא הם יהוו תקדים ולא אתה תהווה תקדים. כל אחד יוכל לשמור על זכויותיו. 
+
+
+מאה אחוז, תודה רבה. 
+
+
+כל אחד יוכל לשמור על זכויותיו. 
+
+ ובכן, רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – יידוע לקוחות בדבר אתרים פוגעניים ברשת האינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם). נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – יידוע לקוחות בדבר אתרים פוגעניים ברשת האינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. 
+
+
+ 32 בעד. 
+
+
+ – – –
+
+
+ כי אני מצביע בשבילך. אתה הצבעת, אתה לא יודע, כי אני הצבעתי עבורך. רבותי, נא לתקן – היושב-ראש בישיבה הוא עכשיו ראובן ריבלין, ולא יצחק וקנין. נא לתקן. על כל פנים, אני הצבעתי בשם יצחק וקנין, ולכן אני מוסיף את קולו של ראובן ריבלין – 33 בעד, אחד נגד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – יידוע לקוחות בדבר אתרים פוגעניים ברשת האינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה ראשונה. תודה רבה. 
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/127/18; נספחות.]
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, אנחנו חוזרים להצעתו של חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – שינוי שם החוק), של חבר הכנסת יואל חסון. בבקשה, אדוני. מה, הממשלה לא מסכימה? 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, גם אני כמוך מופתע מהעובדה שהממשלה לא מסכימה. מאוד מוזר. קודם כול, חברי חברי הכנסת, אתם, סביר להניח, מכירים את פעילותי גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזאת בכל הקשור לבעלי-חיים והגנה על בעלי-חיים וזכויות בעלי-החיים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+  לא כולל בעל-חיים כמוך. אל תפריע. אבל באמת, כפי שאתם יודעים, הנושא הזה היה אחד הנושאים העיקריים שעסקתי בהם בכנסת הקודמת. 
+
+לראשונה, בכנסת הקודמת, הקמנו את השדולה למען בעלי-החיים כשדולה חזקה וחשובה. השדולה הזאת טיפלה בנושאים מהותיים של מניעת ניסויים בבעלי-חיים שלא לצורך, בנושאי כלביות, אימוץ בעלי-חיים – אני בכלל חושב שהדרך שבה אדם מתנהג לבעלי-חיים מעידה לא מעט על הדרך שבה הוא מתנהג כלפי הסובבים אותו, כלפי משפחתו וכלפי חבריו. 
+
+אגב, צריך לומר שאת השדולה למען בעלי-החיים כאן מוביל היום חבר הכנסת איתן כבל, שהואיל לקחת על עצמו את הנושא הזה ולקדם אותו. 
+
+ חברי חברי הכנסת, הכנסת הזאת, וגם הכנסת הקודמת, צריך לומר, היו כנסות מאוד ידידותיות לבעלי-חיים. עברו כאן הצעות חוק מאוד משמעותיות, שהפכו את ישראל למקום הרבה הרבה יותר טוב לזכויות של בעלי-חיים, להגנה על בעלי-חיים. חברי חברי הכנסת, כמה פעמים ראינו מקרים של התעללות בבעלי-חיים, נטישת בעלי-חיים, ניסויים שלא כדין וניסויים שהם לא תמיד מאושרים? ראינו באמת מראות מאוד-מאוד קשים. צריך לומר שהכנסת, באמת, תמיד ללא מחלוקת בין האופוזיציה לבין הקואליציה, תמכה וקידמה הצעות חוק שנועדו להגן על בעלי-חיים ולשפר את מצבם. 
+
+הצעת החוק שאני מציע כאן היא הצעת חוק סמלית, הצעת חוק מאוד פשוטה, שנועדה לשנות את שם החוק כפי שהוא מופיע היום: חוק צער בעלי-חיים. אתם יודעים, עוד כשהייתי ילד והייתי מתנדב באגודת צער בעלי-חיים, לא הבנתי למה המלה "צער" מצורפת לבעלי-החיים. הרי כשאני מכיר – – –
+
+
+ אני אומר לך שאני לא אוכל בשר, אני צמחוני מטעמים מצפוניים. 
+
+
+מעניין, לא ידעתי. 
+
+
+אני צמחוני. הכלב שלי נלקח לאיזו מכלאה, כי הוא נשך, או היה נדמה למישהו שהוא נשך אותו, וזה היה ליד בית-מטבחיים, הקרנטינה. כשראיתי איך שוחטים בעלי-חיים – מאז נהייתי צמחוני. זה כבר נושא של יותר מ-40 שנה. 
+
+אבל כאשר אתה משנה את שם החוק, אני חושב שגם אלה שהם לא צמחונים יהיו צמחונים, כי כאשר אתה אומר "זכויות בעלי-חיים", ולא "צער בעלי-חיים", הזכויות הן זכויות כמו חוק כבוד האדם וחירותו. הזכות של בעל-חיים לחיות היא מובנת מאליה. 
+
+
+ אני אתייחס לזה, זאת נקודה באמת משמעותית, שאתה מעלה. חברי חברי הכנסת, אני אתייחס אליה. 
+
+
+  לא, אני רוצה שתשכנע אותי. 
+
+
+
+אני אשכנע אותך. זה הדבר הבא שאני אתייחס אליו. רציתי לומר לחברי הכנסת, אלה מכם שמגדלים בעל-חיים, או שבסביבתם מגדלים בעל-חיים – מי רואה בכלל שבעל-חיים יוצר איזשהו צער לבעלים שלו? הרי בעל-חיים יוצר רק שמחה, יוצר שמחה בבית, זה ודאי לא מבטא צער. 
+
+אני יודע שיש כאן עניין של ההלכה, שזה בא מהמקורות, אבל אני אומר שהמלים "צער בעלי- חיים" ראוי שלא יהיו ולא זאת תהיה ההגדרה. 
+
+אדוני היושב-ראש, קלעת באמת לדעת בינוניים. העלו במשרדי הממשלה את הטענה שאתה מעלה על נושא הזכויות, ואני מסכים עם זה. המלה הזאת, זכויות, כפי שהיא מופיעה במקור בחוק שלי, היא אולי מלה מרחיקת לכת, אני מסכים. היתה הצעה, ולכן אני לא מבין את עמדת הממשלה, ואני מבין שהשר מרגי הולך להשיב בשם הממשלה. אני לא מבין את עמדת הממשלה, כי במשא-ומתן שאני קיימתי עם משרד החקלאות, שממונה על קיום החוק, משרד החקלאות הסכים לנוסח "רווחת בעלי-החיים". אני הודעתי למשרד החקלאות שאני מקבל – – –
+
+
+מותר האדם מן הבהמה אין, הוא צודק. 
+
+
+ אז גם תצביע ככה, אדוני חבר הכנסת. 
+
+ אבל מה שאני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, אני הסכמתי להצעה הזאת לשנות את זה ל"רווחת בעלי-החיים". היתה הסכמה, משרד החקלאות תמך בזה, המשרד להגנת הסביבה – היתה תמיכה שלו בעניין; לא יודע מי בדיוק בוועדת שרים החליט שהצעת החוק הזאת לא מתאימה. 
+
+חברי חברי הכנסת, בנושאים האלה של בעלי-החיים, בחקיקות מאוד-מאוד חשובות שהיו כאן, אני מרשה לעצמי לומר, השר מרגי, הרבה יותר חשובות מהצעת החוק הזאת, לא היתה חלוקה של אופוזיציה–קואליציה. היתה תמיכה מקיר לקיר בעניין הזה. אני לא מבין את התנגדות הממשלה לנוכח העובדה שאני מודיע שאני מסכים לנוסח "רווחת בעלי-החיים", לנוסח כפי שהוצע על-ידי משרד החקלאות. אני מוכן לשנות את זה. אני לא מבין למה אי-אפשר לתמוך בהצעה הזאת. 
+
+אני אומר לכם, חברי לממשלה ולקואליציה, גם אם הצעת החוק הזאת תיפול עכשיו – אני מקווה שהיא לא תיפול – אז אתם תפגשו אותה בעוד חצי שנה, כי אני מתכוון להעביר את הצעת החוק הזאת. 
+
+
+מה לא טוב ב"צער בעלי-החיים"? זה מדאורייתא. 
+
+
+ אני הסברתי, אתה לא היית פה. 
+
+
+ זה ביטוי עברי.
+
+
+ אני יודע שזה ביטוי עברי, אני רק אומר, השר הרצוג, שאני לא הבנתי את ההתנגדות שלך לעניין הזה על הביטוי העברי. מה, "רווחת בעלי-החיים" זה לא ביטוי עברי?
+
+
+ זה ביטוי עברי שבו אנחנו קיבלנו, בני-האדם, את הרשות לאכול את בעלי-החיים. אומר הקדוש-ברוך-הוא בששת ימי – מלבד "פרו ורבו", כולם, הדגה ועוד, יהיו למאכל, אלה הכשרים כמובן. זאת אומרת, צער בעלי-חיים זה לא להמית אותם בצער. זכויות בעלי-חיים זה הזכות שלהם לחיות – – – 
+
+
+גם לא להתעלל בהם. 
+
+
+ נכון. זה שינוי שהוא לא רק עניין של סמנטיקה, הוא עניין מהותי. הוא מציע שינוי מהותי. יכולים להסכים, יכולים לא להסכים.  
+
+
+ הסברתי את העניין הזה. השר הרצוג, "רווחת בעלי-החיים" זה גם ביטוי עברי, ויש כאן שינוי בתפיסה שלא מתייחסים לבעל-החיים רק אם אוכלים אותו או לא אוכלים אותו. בעל-החיים גם חי בסביבתנו, ואנחנו צריכים לדאוג לרווחתו ואנחנו צריכים לדאוג לשלומו. 
+
+ חברי חברי הכנסת, אני פונה אל יושב-ראש הקואליציה, אני פונה אל השר מרגי, אני אומר לכם, הקואליציה, אני לא מבין איך כל אחד מכם – אני יודע שרובכם אנשים אוהבי בעלי-חיים ותמכתם בהצעות חוק שהיו לרווחת בעלי-החיים. אני מסכים להצעת הממשלה, ל"רווחת בעלי-החיים" במקום "זכויות בעלי-החיים", ואני מציע לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת, ואין היגיון בלהפיל אותה. אם לצערי לא תתמכו בה, אז תפגשו בה בעוד חצי שנה, ואז אני מקווה שתתמכו בה. תודה רבה. 
+
+
+ואז זה יהיה צער בעלי-חיים. 
+
+
+ לא, ואז יהיה רוב, אני אומר לך. בינתיים יהיה צער בעלי-חיים. 
+
+
+ ואז יהיה צער ועדת השרים לענייני חקיקה. יעלה חבר הכנסת מרגי. 
+
+אני רוצה להודות לשתי משלחות שהיו בחוץ-לארץ. אחת, המשלחת ל-IPU, שהיתה בראשות המשנה לראש הממשלה, שהוא גם חבר הכנסת, חבר הכנסת סילבן שלום, יחד עם חבר הכנסת מאיר שטרית וחברת הכנסת תירוש, שעשו עבודה חשובה ביותר למעמדנו הבין-לאומי והביאו את דברה של ישראל. וכן לוועדת חוץ וביטחון, אשר חזרה מסין, ובדיוניה באותו יום קיבלה את ההחלטה הסינית שלא לתמוך בהעברת נושא דוח גולדסטון למועצת הביטחון. תבואו על הברכה. כבוד השר מרגי ישיב על הצעתו של חבר הכנסת יואל חסון. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת יואל חסון המציע, הממשלה מתנגדת להצעת החוק שעניינה שינוי שמו של חוק צער בעלי-חיים לזכויות בעלי-חיים. הצעת החוק נשענת על התפיסה הבלתי-מקובלת שיש לבעלי-החיים זכויות. אלא שהמושג זכויות המקובל ביחס לבני-אדם אינו מקובל כלל בשיח הפילוסופי והמשפטי בישראל ובעולם ביחס לבעלי-חיים. חוקים במדינות רבות, לרבות ישראל, מגינים על רווחת בעלי-החיים באמצעות חקיקה, אולם בדרך כלל הדבר נעשה בלי להשתמש במושג זכויות. 
+
+ המונח "רווחת בעלי-חיים", המקובל כיום בחוק בישראל ובעולם, הוא מונח ראוי מבחינה ערכית והוא ניתן ליישום באמצעות קביעת סטנדרטים ברורים וחובות מפורשות על הגורמים האחראים לרווחת בעלי-החיים. כך למשל נקבע בבג"ץ 6976/04, עמותת "תנו לחיות לחיות" נגד שר החקלאות ופיתוח הכפר, וכך אומר בית-המשפט: ככל שמדובר בפגיעה בזכויותיהם של הכלבים כבעלי-חיים, אין מקום לדבר על זכויות חוקתיות, שכן בישראל ואף בעולם טרם הוכרעה השאלה אם יש להכיר בבעל-חיים כאישיות משפטית הקונה זכויות לעצמה, דוגמת גופים לא אנושיים אחרים כגון תאגידים, אוניות, אוניברסיטאות וערים וכו'. 
+
+ הצעת החוק תגרום לאי-בהירות ביחס לאיזונים הנדרשים בין זכויות בעלי-החיים לבין האינטרסים הלגיטימיים האחרים הקבועים בחוק, כגון קידום הבריאות, המדע, הרפואה, המחקר המדעי, חינוך והוראה, מניעת מחלות בעלי-חיים, הגנה על בריאות הציבור ועל צורכי החקלאות. 
+
+ בנוסף, כנגד כל זכות עומדת חובה. הכרה בזכויות בעלי-חיים תוביל למסקנה בדבר חובות שיוטלו על – – – 
+
+
+חמור נגד נאקה בת גמל, והשופט יהיה הפיל. 
+
+
+ השר איתן, אני לא יודע מה הייתי עושה לבן-אדם שהיה הורג את סטפן שלי. 
+
+
+ בנוסף, כנגד כל זכות עומדת חובה. הכרה בזכויות בעלי-חיים תוביל למסקנה בדבר חובות שיוטלו על המדינה ועל המחזיקים בבעלי-חיים. נושאים אלו יהוו צרכים שתהיה חובה למלאם באופן שידרוש השקעת משאבים כספיים ואחרים. לא נכון לקבוע שיש לבעלי-חיים זכויות בלי לתת את הדעת לאחריות למלא צרכים אלו. 
+
+ בנוסף, המונח "צער בעלי-חיים", יותר מהמונח המודרני "זכויות בעלי-חיים", טבוע עמוק בתרבות היהודית והעברית, בעל שורשים היסטוריים ומשקף ערך קדום הנשמר בעם ישראל אלפי שנים. הממשלה סבורה כי שם החוק הקיים משקף נאמנה ומשרת את טובת העני��ן, שעיקרה, כאמור, הגנה על רווחתם של בעלי-חיים, ואין צורך בשינוי שמו של החוק. 
+
+ אבקש מהכנסת להתנגד לחוק. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה לענות. 
+
+
+ אתה תוכל לענות, בבקשה. 
+
+
+ אני רוצה לומר כמה דברים. 
+
+
+ הממשלה, יש שר אחד שמביע את עמדתה, אלא אם כן זה נוגע לפעולות משרדך. אם זה נוגע לפעולות משרדך, אני אאפשר גם לך. כך כתוב בתקנון. 
+
+
+ זה נוגע – – – 
+
+
+ אני לא יודע אם הוא יודע מה בתחום למשרדו. 
+
+
+ לא להתריס. 
+
+
+ לא, זה משרד לענייני כלום. 
+
+
+ על זה אני רוצה לענות. 
+
+
+ אני רק מזהיר אותך שהקואליציה יכולה לאבד את הרוב שלה אם אתה תדבר. כבוד חבר הכנסת חסון, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מצטער לשמוע שהשר התייחס רק לעניין הזכויות. אני כבר הודעתי שהניסוח שהוסכם עליו היה "רווחת בעלי-החיים", חוק רווחת בעלי-החיים, ולזה לא התייחסת. כדאי שגם הבית הזה ידע, שמי שקובע כנראה את עמדות הממשלה זה משפטנים, לא עניין ערכי ולא בדיקה ערכית. כי המשרד להגנת הסביבה הסכים, משרד החקלאות הסכים, אבל משרד המשפטים לא הסכים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רציתי לדבר על זה. 
+
+
+ כולכם עכשיו הולכים להצביע על-פי חוות דעת של משפטנים, שהם ממש נוגעים לעניין הזה. כי האנשים העקרוניים לנושא – הגנת הסביבה, משרד החקלאות – שהם ממונים על החוק, הם חשבו שראוי לשנות את החוק ל"רווחת בעלי-החיים". אז אני רוצה שתדעו שאני הסכמתי לשנות מ"זכויות בעלי-החיים" ל"רווחת בעלי-החיים". אם החוק הזה יעבור, אני אשנה את זה לכיוון הזה. אבל אם הוא לא יעבור, כפי שאמרתי, בעוד חצי שנה החוק הזה יוגש עם התיקון הרלוונטי ל"רווחת בעלי-החיים". תודה. 
+
+
+ לא נהוג לאיים בכנסת.
+
+אדוני יושב-ראש הקואליציה, אדוני השר המתאם – שאינו פה – השר נהרי מבקש להתערב בדיון, שכן זה בתחומי משרדו. אני אומר לך שבאותו רגע שאתן לו לעלות – ואני מתכוון לתת לו – יוכל חבר הכנסת יואל חסון לעלות עוד פעם. עכשיו, תחליטו אתם מה שאתם רוצים.
+
+
+ – – –
+
+
+ לעבור להצבעה? השר מרגי דיבר ברוח הדברים שאתה רוצה. הוא לא דיבר רק בשם משרד החקלאות.
+
+
+ אני אדבר – – –
+
+
+ אפילו ראש הממשלה בא להצביע – – –
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – שינוי שם החוק), התשס"ט–2009. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – שינוי שם החוק), התשס"ט–2009, נתקבלה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הצבעתי – – –
+
+
+ שמעתי.  בעד – 20, נגד – 46, ונמנע אחד. אני מודיע שהשר כחלון הצביע במקום השר ארדן, ואני מבקש לשנות את ההצבעה. השרים, אומנם יש בעיה, אבל נא לשבת במקום שאתם אמורים לשבת בו. נא להחליף: השר ארדן לא נמצא, ובמקומו הצביע השר כחלון. נא לייחס את הצבעתו של השר ארדן לכחלון. תודה רבה.
+
+ ובכן, הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – שינוי שם החוק) לא זכתה להיות הצעת חוק, שכן הוסרה מסדר-היום על-ידי הכנסת.
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/1426/18; נספחות.]
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון – הרכב ועדת המינויים), מאת חבר הכנסת זאב אלקין. זה בהסכמת הממשלה – הנמקה מהמקום. חבר הכנסת אלקין, נא לנמק.
+
+
+אדוני היושב-ראש, מדובר בהצעת החוק שבאה לתת זכות לסגן שר לייצג את הממשלה בוועדה למינוי הקאדים הדרוזיים.
+
+
+למה? אין מה לעשות? – – –
+
+
+ אני גם מודיע, בתיאום עם הממשלה, שבכוונתי להרחיב את הצעת החוק גם לבתי-דין למינוי קאדים מוסלמים, בשני מקרים: במקרה שאין שר שמייצג את העדה בממשלה.
+
+
+ שערורייה. שערורייה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מדובר בהצעת החוק שבאה לעשות צדק. בכנסת, כשאנחנו בוחרים חברי כנסת, אנחנו נותנים עדיפות לנציגי העדה – גם בחברי כנסת מוסלמים וגם בדרוזים – עד כדי כך – – –
+
+
+ השאלה – – –
+
+
+ למה? יש לך – – – סגן שר? מדוע חוק שכתוב במיוחד לאיוב קרא?
+
+
+ סליחה. חברת הכנסת, אני רוצה לשאול. חברת הכנסת אברהם, אני מבקש לשאול את המציע: האם הם יהיו נציגי הממשלה או נציגי הכנסת?
+
+
+ נציגי הממשלה, בוודאי. הצעת החוק הזאת לא באה לשנות יחסי כוחות בין הממשלה לכנסת ולא באה להוסיף נציג לממשלה.
+
+
+ במקום שר – שסגן שר – – –
+
+
+ הצעת החוק הזאת תיתן אפשרות לממשלה להחליט – – –
+
+
+ כנציגי הממשלה.
+
+
+ בוודאי. בוודאי.
+
+אדוני היושב-ראש, אני חושב שהמצב היום, שהחוק הקיים אומר – – –
+
+
+ זו הצעת חוק אישית. תגיד את האמת.
+
+
+ תיכף. תיכף.
+
+
+ חוק איוב קרא.
+
+
+ אני מעדיף אפילו אזרח דרוזי כדי שלעדה תהיה נציגות. הוא צריך להיות גם במקרה של הממשלה.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ מי רוצה לקרוא קריאת ביניים? מי רוצה, פלסנר או חסון? לאט-לאט, אחד-אחד. לא שומעים אתכם. כולכם צועקים, לא שומעים.
+
+
+ אני מציע – – –
+
+
+ רבותי, יש מי שהתנגד. מה אתם דואגים? הממשלה – שר המשפטים, אדוני מסכים או רוצה לעלות?
+
+
+ – – –
+
+
+בבקשה, אדוני. אם הממשלה תסכים להצעת החוק, תעמוד זכות לחבר כנסת להתנגד. חבר הכנסת הראשון שביקש להתנגד הוא חבר הכנסת חיים אורון. כך אומר לי המזכיר.
+
+
+ אין לכם בושה. אין לכם בושה.
+
+
+ נציג סיעת קדימה – – –
+
+
+ נרשם ראשון?
+
+
+ יש מכתב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, הצעת החוק שלפנינו מעלה סוגיה חוקתית חשובה: מה מעמדו של סגן שר ביחס למעמדו של שר. סוגיה זו, מן הראוי שתיבחן ביסודיות על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט.
+
+אני מציע, גם לאור ההודעה שתיבחן השאלה של הרחבת התחולה של הצעת החוק גם על מקרים אחרים – הממשלה, בתנאים כאלה, אם באמת תיבחן השאלה העקרונית, מסכימה שהצעת החוק תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
+
+
+ האם אדוני מוכן שהצעת החוק הזאת תחול החל מהכנסת הבאה – –
+
+
+ מכיוון שמדובר בנושא עקרוני – – – סגן שר – – –
+
+
+ אמרתי זאת בפירוש.
+
+
+ – – או שזה מיוחד לחבר כנסת מסוים שהוא במקרה סגן שר?
+
+
+שר המשפטים – – – פותר בעיה פוליטית לראש הממשלה.
+
+
+ רבותי, אני מציע שגם בסוגיה הזאת של התחולה תחול – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת אברהם, שאלת אותו והוא עונה לך.
+
+
+ – – – זה יהיה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אמרתי שזו סוגיה קונסטיטוציונית לא פשוטה.
+
+
+לכן, צריך להחיל זאת בקדנציה הבאה.
+
+
+ אדוני השר, אני רק מבקש הצהרה מהממשלה כדי להסיר כל ספק מלב שמדובר בקווטה של הממשלה ולא של הכנסת. האם אדוני מאשר?
+
+
+ זה כתוב בחוק.
+
+
+ ברור לי שהסכמת הממשלה היא רק כאשר סגן השר שיתמנה, אם יעבור חוק זה, יהיה נציג הממשלה ולא נציג הכנסת.
+
+
+ לפי איך שההצעה מנוסחת, זה ברור.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ אבל אמרתי שכל הסוגיה הזאת טעונה בירור בקשר למעמדו של סגן שר ביחס למעמד השר.
+
+
+ הוא רומז שיכול להיות שהממשלה לא תסכים בקריאה אחרי קריאה טרומית.
+
+
+ לא, הוא אמר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ רבותי, רק רגע. יש כאן בעיה. מישהו שלח מכתב, אלא שהוא לא התקבל. אבל אני מאשים את המערכת אצלי. לכן, יש כאן שני מתנגדים: חבר הכנסת חיים אורון נרשם ראשון בסדרי הדיון, ונשלח מכתב. אני לוקח את האחריות על עצמי. חיים אורון עולה וחבר הכנסת מגלי והבה עולה, ושניכם תתנגדו. חבר הכנסת המציע, זאב אלקין, יוכל להשיב להם. אבל לכל אחד שלוש דקות, כי זו הנמקה מהמקום. כך כתוב. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, האמן לי שאני לא יודע מה אתם רוצים מאתנו. איפה שר המשפטים?
+
+
+ מולך.
+
+
+ מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק שאומרת שסגן שר יוכל להיות חבר ועדה של הכנסת ולהצביע. אם חבר הכנסת אלקין אומר שמושכים את הצעת החוק הזאת, נדון בהצעת החוק הזאת על תפקיד הממשלה. אבל, חבר הכנסת אלקין, כל זה זה בלוף. אתם מסדרים סידור עבודה. הפכת לסדרן עבודה. תאמין לי שאני מתסתכל בגעגועים על הימים כאשר בקיבוץ היו סדרני עבודה ואמרו לי: לך תעבוד ברפת יום אחד, לך תעבוד בלול יום אחד. אבל אין סדרן עבודה שאומר: חבר הכנסת הזה יקבל ג'וב בוועדת שרים, חבר הכנסת הזה יקבל ג'וב בוועדה. אדוני שר המשפטים, אם אתם מתכוונים שסגן שר יהיה נציג הממשלה, אז סגן שר לא יכול להיות חבר בוועדה של הכנסת ומצביע בתוכה. אבל הגשתם את שתי הצעות החוק האלה. מסבירים לי כל פעם שוועדת השרים, שהממשלה בודקת הצעות חוק שלי, כי היא הולכת להציע הצעה. תתכבד הממשלה ותגיד לחבר הכנסת אלקין: קח את החוק חזרה. הממשלה תבוא ותגיד: דעתנו היא שסגני שרים הם שרים, ואז הם לא יהיו בוועדות הכנסת, או דעתנו היא שסגני שרים הם חברי הכנסת, ואז הם לא יהיו בוועדת שרים. אבל אי-אפשר את האנדרוגינוס הזה, שעם כל הכבוד לחבר הכנסת איוב קרא, שכנראה יש לו מצוקה תעסוקתית עצומה – –
+
+
+ – – – קשה מאוד.
+
+
+ – – זה לא מקום לפתור אותה. אתם עוסקים בנושאים שהם ממש קונסטיטוציוניים כאילו שזה שום דבר. היום זה סגן שר פה, ומחר זה יהיה סגן שר בוועדה לענייני אני-לא-יודע-איזה חשאיים.
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת אורון, ברשותך, אני רוצה עכשיו להקשות עליך. הצעת החוק שסגני שרים יוכלו להיות בוועדות לא עברה וגם לא הוצבעה.
+
+
+ לא. אז עכשיו הם הופכים להיות שרים.
+
+
+ – – –
+
+
+ רק רגע. חבר הכנסת, אני רוצה לנסות להיות חכם כמוך. אם הממשלה מסכימה להצעת החוק הזאת, ממילא היא חזרה בה מהצעת החוק האחרת – –
+
+
+ הלוואי שזה היה כל כך ברור.
+
+
+ – – שהרי איך יוכל חבר הכנסת לבקר את עצמו כשר.
+
+
+ אם יש 61 – – –
+
+
+ אני מודיע מעל הדוכן שאם השר מודיע בשם הממשלה שהיא תתנגד לכל שינוי במעמדו של סגן השר בפעולתו בכנסת, אני מסיר את התנגדותי להצעה הזאת.
+
+
+ לא. שעמדת הממשלה בהצעת החוק הזאת תהיה – – – זו צריכה להיות.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אורון, תודה רבה. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה. גם לך שלוש דקות. בבקשה, נא לעלות. ישיב אחר כך חבר הכנסת אלקין.
+
+
+ למה שניים?
+
+
+אחד שלח מכתב למזכירות הכנסת, שבו הוא מבקש להתנגד להצעה, כי הממשלה מסכימה, וחיים אורון נרשם ראשון. הודיעו לי שהיה מכתב. למה ליצור דרמות? בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מסכים עם כל מלה שאמר חבר הכנסת אורון, אבל מה שמפתיע אותי ביותר – הממשלה הזאת, המטרה אצלה מקדשת את האמצעים, וכל התרגילים האלה מוכיחים דבר אחד; הרי יש לכם נציגים בוועדה הזאת – יש גם נציגי הקואליציה בוועדה הזאת. מה שמנסים לעשות כרגע הוא להפר את האיזון הפנימי בעדה הדרוזית, כי אין שם ייצוג של הקבוצה האחרת – שיש לה תמיכה אחרת, ואתם היום עושים יד אחת, בהצעת החוק הזאת, כדי שיופר האיזון והעדה הדר��זית תתחיל שוב במריבות שלה, כדי שאותם פוליטיקאים, אותם עסקנים, ינסו כל הזמן לסכסך.
+
+ הרי אנו יודעים מי חברים בוועדה הזאת. יש שם נציגים של ש"ס, יש שם נציגים של ישראל ביתנו, יש נציגות של העדה הדרוזית, אבל היום, במצב הזה, הרי אנו יודעים – רוצים לדאוג לעבודה לסגן השר? בבקשה, אדוני ראש הממשלה, תמנה אותו לשר. לא היית מציע אותו לתפקיד סגן שר במשרד לפיתוח הנגב והגליל, שאין לו כלום, ואין לו תעסוקה, ואין לו תקציבים ואין לו סמכויות. זאת הדרך? ללכת להתלבש על הוועדה למינוי קאדים? זאת הדרך שבה הממשלה הזאת רוצה להגשים קונסנזוס ודמוקרטיה בין כל העדות ובין כל השקפות העולם במדינה?
+
+אני רואה את הקואליציה מתגייסת כאילו הולכים לנסח פה איזו חקיקה שתציל את מדינת ישראל. אני מתפלא עליכם, איך אתם מתנהגים? איזו ממשלה זו, שרוצה – כל אחד נעשה לו תפקיד? אולי נציע תפקידים? אני יודע שכמה שרים באמת אין להם מה לעשות. אפשר להוסיף גם את איוב קרא, שיצטרף לרשימה הזאת. הבעיה היא לא הצעת החוק שתעשה סידור עבודה לאיוב קרא; הבעיה היא שהולכת להיווצר ועדה שיש בה ייצוג לקו אידיאולוגי אחד, לתפיסת עולם אחת.
+
+
+ יותר פשוט למנות את איוב קרא לשר.
+
+
+ הצעתי, אבל איוב קרא אצלם – מסדרים לו סידור עבודה ממקום למקום. אז זאת לא הדרך. לכן, כשאני רואה את התגייסות הקואליציה – ואני שמח שאנשי מפלגת העבודה לא פה – אני אומר לכם, אלה שמצויים ברזי העדה הדרוזית יודעים איפה הקונסנזוס. לא יכול להיות היום שנעשה את כל שביכולתנו כדי להרוס את הקונסנזוס הזה. לכן אני קורא ופונה אל כל חברי הכנסת, אל מצפונם: אל תצביעו בעד הצעת החוק שמסדרת עבודה לסגן השר.
+
+
+ תודה. חבר הכנסת אלקין, עומדת לך הזכות להשיב. אתה מוותר. עכשיו אנו עוברים להצבעה. תמו קריאות הביניים.
+
+
+ – –
+
+
+ כל אחד יכול לפי חוכמתו. אני בהחלט רואה בכך שרואים בסגן שר חלק מהרשות המבצעת. דרך אגב, עובדה שהממשלה לא הביאה – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ זאת לא עמדה עקרונית של מישהו. אני הבעתי את דעתי.
+
+
+ יושב פה שר המשפטים.
+
+
+ עוברים להצבעה. אין פה סעיף 7א או עניין של חוק-יסוד. דחילק. אנו מצביעים. מה שהכנסת תחליט – ימשיכו אחר כך לדון בה. 
+
+נא להצביע – הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון – הרכב ועדת המינויים), התשס"ט–2009. מי בעד הצעתו של אלקין? מי נגד? לא להפריע בזמן ההצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון – הרכב ועדת המינויים), התשס"ט–2009, 
+לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ 46 בעד, 21 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון – הרכב ועדת המינויים), התשס"ט–2009, התקבלה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה ראשונה.
+
+
+
+  [הצעת חוק פ/1071/18; נספחות.]
+
+
+ אני עובר להצעת חוק להפחתת הפליטה של גזי חממה – חשוב מאוד, לקראת ועידת קופנהגן. האם, חבר הכנסת אופיר פינס, יש הסכמה של הממשלה בעניין זה? חבל, אנו צריכים לפחות לדון בזה. אני הייתי ממליץ לממשלה – – –
+
+
+ אולי תמליץ קודם שיתאם, כמו שהצעת לי.
+
+
+ ודאי, רק שיתאם. קודם להביא את זה לקריאה טרומית. 
+
+
+ החצי השני – – –
+
+
+ הוא יסכים. תשובת הממשלה והצבעה במועד מאוחר יותר, לפי הסכמתם של המציעים. בבקשה.
+
+
+ לפי הצעתו של המציע.
+
+
+ והסכמת הממשלה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר להגנת הסביבה, אני צריך להיות עצבני, לא אתה.
+
+
+ אל תדאג, אתה תייצר את הדר��ה העצבנית שלך עוד שלוש דקות. אני לא דואג, זה בסדר. 
+
+
+ כבוד השר ארדן, לך אף פעם לא היתה הזדמנות – – –
+
+
+ אני אוהב אותך כשאתה מתחיל לחזור להיות חבר כנסת. אני אוהב את הכיוון הזה.
+
+
+ בעוז נלחמת כשהוא היה שר. עובדה שנהיית שר בגלל זה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רק הערת אגב לדברים של השר להגנת הסביבה – דיברנו על ניסיון לבדוק את האפשרות שהממשלה, לפני קופנהגן, תתמוך בכמה הצעות חוק סביבתיות, כולל הצעת החוק הזאת שלפנינו. ההצעה הזאת, שלך, אדוני היושב-ראש, הוגשה לאחר שכבר הנחתי את הצעת החוק הזאת בוועדת שרים לחקיקה, ולו היה השר להגנת הסביבה מבקש ממני להמתין כמה ימים בעניין הזה, מובן שהייתי מסכים, אבל הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק על-פי המלצתו של השר להגנת הסביבה – לא שר האוצר; על-פי המלצתו של השר להגנת הסביבה. אז אני מציע רק שלא ניתמם בעניין הזה. אני לא חושב שאם היתה דחייה התוצאה היתה אחרת. אשמח אם השר להגנת הסביבה יתקן אותי בעניין הזה.
+
+אדוני היושב-ראש, קראתי היום בעיתון שראש הממשלה שוקל לנסוע לוועידת האו"ם בקופנהגן לטיפול במשבר האקלים, ואני כמובן מברך על הרצון של ראש הממשלה לשקול את העניין. אגב, אשמח גם אם הוא יבוא, כי אני חושב שחשוב שראש הממשלה של ישראל יבוא למקום הזה. 
+
+
+ שייסע.
+
+
+ שייסע, שיבוא, שיגיע, אלא מה? השאלה היא: עם איזו בשורה יבוא ראש הממשלה לקופנהגן? השאלה היא: מה הוא יביא באמתחתו? כרגע לממשלת ישראל אין שום דבר להציע בעניין הזה, אפילו לא אפס קצהו של רעיון, מחשבה, יוזמה, מדיניות, חזון – משהו. לא יודע, אולי יש דברים שכן. בזה – לא באל"ף רבתי.
+
+ ולא שלא היו הזדמנויות, חבר הכנסת רוני בר-און. היו. ואגב, לא רק לממשלה הזאת – צריך להגיד את האמת. גם לממשלה שאתה ישבת בה היו הזדמנויות שלא נוצלו, ומדינת ישראל בוחרת להתעלם ממשבר האקלים כאילו זה על המאדים; כאילו לא מדובר על פה, כאילו היא לא קשורה לזה, כאילו שהשלכות משבר אקלים לא חלות עליה. אנו רואים מה אנו עוברים עכשיו במים; זה היומן שלפני הסרט. כל העולם מבין את זה. כל העולם דרוך. כל העולם במצב חירום. כל העולם מקבל החלטות קשות. ישראל עוצמת עיניים. לא רלוונטית. אני ואפסי עוד. יש עולם ויש אנחנו.
+
+לדבר הזה יש שני היבטים. יש היבט אחד שבו אנו צריכים להבין שמשבר האקלים לא הולך לחלוף מעל ישראל, גם אם אנחנו מדינה קטנה, אלא שאנחנו נשלם מחיר. נכון שגם אם נקבל את ההחלטות הכי מרחיקות לכת לא נוכל לבד להציל את כדור הארץ. זה נכון, אבל עדיין, המשבר הזה, יש לו השלכות קשות מאוד גם על מדינת ישראל – מדבור, בעיות מים, משברים, מה לא. 
+
+ויש ההיבט השני, שהוא גם משמעותי מאוד, ובעיני הוא היבט מכריע: מדינת ישראל, שרוצה להיות חלק מהעולם המודרני ביותר, מודיעה, בלי להתבלבל, שהיא רוצה להיות מדינת העולם השלישי בתחום הסביבתי. רוצה. היא עומדת על כך, להיות מדינת עולם שלישי בתחום הסביבתי. לא OECD ולא נעליים. היא לא רוצה לקחת על עצמה שום מחויבות בנושא צמצום או הפחתת גזי החממה, והיא באה לקופנהגן בעוד חודש כשהיא דורשת להיות מדינה מפגרת, מתפתחת, עולם שלישי, בתחום הסביבתי. אני לא מצליח להבין את הגישה הזאת. אני יודע שיש תירוצים. 
+
+אגב, אדוני השר, אתמול נפגשתי עם – יש כאן יועץ מבריטניה שהיה אתמול בכנס גדול על בנייה ירוקה. בריטניה לקחה על עצמה מחויבת ל-2050 – 80% הפחתת גז החממה. אנחנו עוד לא לקחנו 1%. אגב, אנחנו במגמה הפוכה: אצלנו פליטות גז החממה נמצאות במגמת עלייה דרמטית. אז בשנות ה-90 אמרנו לעולם שאנחנו לא יכולים להיות חלק מהעולם הנאור בעניין הזה כי אנחנו קולטים גלי עלייה גדולים, וזה אגב היה נכון – – – 
+
+
+ חבר הכנסת פינס, אם נחזור חלילה לגבולות 1967, הבעיה תהיה עוד יותר גדולה. 
+
+
+ בוא לא נערב את הנושא המדיני, אני ממש מבקש ממך, הנושא הזה יותר מדי חשוב מכדי שאנחנו נפנה את תשומת הלב, אבל בדיון שאתה תיזום, אני מוכן להתמודד עם כל תזה, כולל תזות מדיניות. 
+
+אני רוצה לומר עוד דבר. חלון ההזדמנויות העולמי הוא לא גדול, הוא באמת לא גדול. ואם לא תהיה כאן פריצת דרך – בעולם כולו – בנושא הפחתת גזי החממה, וזה עניין עולמי, אז כנראה אנחנו נחיה בעולם אחר, תרתי משמע, בעולם שהוא שונה מהעולם שאנחנו מכירים. הדבר הזה מדיר שינה מעיניהם של כל מנהיגי האומות, מאובמה ועד אחרון המנהיגים. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה: לדעתי, העניין הזה לא מזיז לרוב רובם של שרי הממשלה; אני לא רוצה להגיד לכולם, אבל לרוב רובם של שרי הממשלה. אני חושב שזה חוסר אחריות מדרגה ראשונה. 
+ 
+הצעת החוק שאנחנו מציעים, שורה של חברי כנסת שעוסקים בעניין הסביבתי בכנסת, הצענו אותה גם בכנסת הקודמת. אני מוכרח לומר לזכותה של ממשלת אולמרט ולזכותו של השר הקודם להגנת הסביבה, שההצעה הזאת בדיוק זכתה לתמיכה של הממשלה הקודמת; בקריאה הטרומית, נכון. זה גם נכון שהתחייבנו שלא לקדם אותה לקריאה הראשונה ללא הסכמה, ולא הגענו להסכמה על הנוסח לקריאה הראשונה. נכון, מודה. לא היתה הסכמה ולא קידמנו, לצערי. אבל הממשלה הזאת, אפילו את הקריאה הטרומית, את הבירור, כמה מדינת ישראל יכולה להפחית, באיזה לוח זמנים, מאיזה בסיס – – – 
+
+
+זה לא שייך לאיכות סביבה, זה שייך לדורסנות, לא לתת.
+
+
+ יכול להיות, נכון, יש בזה הרבה. ראיתי הרבה ממשלות בישראל והרבה קואליציות. הקואליציה הזאת מאוד קשה.
+
+
+ אתה לא מכיר בכדורסל? לא לתת, לא לתת.
+
+
+ זה השר ארדן, אם הוא למד ממישהו – ישבתי שם על-ידו, הוא למד ממישהו. 
+
+
+אני בדרך כלל נהנה מההערות שלך, הן תמיד מופנות אלי, ובעיקר כשהן מופנית אלי. ההערה הזאת, לטעמי, לא במקומה.
+
+
+ אתה צודק. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גם כדי שהציבור ידע מה הצעת החוק אומרת – הצעת החוק הזאת מציעה להפחית ב-25% את פליטת גזי החממה עד שנת 2020 וב-50% עד 2050, כשההתייחסות היא לשנת 2000. שנת הבסיס היא שנת 2000, בשונה מהעולם, כי בעולם שנת הבסיס היא 1990. אז בעניין הזה עשינו שינוי כדי לאפשר לישראל להתמודד. וגם המספרים האלה, אדוני השר להגנת הסביבה, הם לא קדושים, ואתה יודע שהם לא קדושים, אפשר לדון בהם ואפשר להתווכח עליהם, אפשר גם להחליט עליהם, אבל זה המינימום המקובל היום בעולם וזה פועל בעולם. רוב מדינות אירופה פועלות על-פי המודל הזה כבר שבע שנים, לא יומיים.
+
+לכן אני חושב שאנחנו עושים כאן שגיאה מאוד קשה, שגיאה לגופו של עניין, שגיאה במערכת היחסים שלנו עם העולם. אנחנו לא יכולים לבוא לעולם בתביעות מפה ועד הודעה חדשה – וחלקן הגדול מוצדקות – וכשהעולם זקוק לישראל ויש לישראל הזדמנות לשתף פעולה בדבר שאנחנו יכולים להיות בו גורם חיובי, אנחנו מסתתרים, מתחבאים ומתרצים תירוצים לא נכונים. 
+
+זה נכון שיש מחיר כלכלי. יש מחיר כלכלי לנוסחה הזאת. אין ספק שמשק האנרגיה צריך להשתנות, חברת חשמל צריכה לעבוד אחרת, הוויכוח היום על התחנה הפחמית באשקלון הוא ויכוח אמיתי. הוויכוח על אנרגיה חליפית, שממשלות ישראל לדורותיהן זלזלו בו – אנחנו משלמים היום על זה מחיר מאוד יקר. לצי הרכב בישראל יש השלכות עצומות על העניין הזה, ואפילו כמות הבקר שאנחנו מגדלים בארץ – אפילו לזה יש השלכה על פליטות וגזי החממה בישראל. 
+
+
+חיכיתי מתי תשמיץ את החקלאים. 
+
+
+ לא משמיץ, אבל זאת עובדה. אין לנו מדיניות, והעובדה שאנחנו טומנים את הראש בחול, לא תפתור את הבעיה. ועוד פעם להתחבא מאחורי הגב הרחב של אמריקה; אולי נבקש זכות וטו מאמריקה, כמו במועצת הביטחון, גם על הנושאים הסביבתיים? נו, באמת, לאן אנחנו מגיעים? חוסר הנכונות וחוסר הרצון לקחת החלטות ולקבוע מדיניות במשך כל כך הרבה שנים שהנושא הזה נמצא על סדר-היום – הנושא הזה נמצא על סדר-יומה של ישראל שנים ארוכות. 
+
+לכן, אדוני יושב-ראש הכנסת, אנחנו ממש בדקה השמונים-ותשע, אנחנו חודש לפני הוועידה הבין-לאומית, למרבה הצער. תצא מפה משלחת של הכנסת, תצא מפה משלחת של הממשלה בראשות ראש הממשלה או השר להגנת הסביבה, אבל בשורה התחתונה, ישראל הולכת לצאת מבוזה מהכנס הזה בעוד חודש, כי אין לנו שום בשורה, אין לנו שום תוכנית. גם הצעת החוק הזאת, שיכולה היתה, אולי במעט, להציל את כבודה של ישראל, אם היתה עוברת לפחות בטרומית – יכולנו להגיד שיש איזה דיון, יכול להיות שנגיע להסכמה – גם את ההזדמנות הזאת הממשלה הזאת עומדת על זכותה להחמיץ. אני חושב שזאת שגיאה. אני מקווה שתהיה בעניין הזה חשיבה מחודשת, אולי במועד מאוחר יותר, לאחר דצמבר. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. אני לא מתייחס לחוק הזה, כי אני לא בקי בנושאים. אני רק מציע שאנחנו כולנו, מדינת ישראל על כל אגפי הדמוקרטיה שלנו, נגיע לוועידת קופנהגן עם התייחסות של המדינה לנושא הגנת הסביבה, כדבר אשר נוכל להביא ולהראות שהכנסת דנה בו – לא לעשות בלופים חלילה, אבל בהחלט אני מציע אפילו לקיים יום שלישי מיוחד שבו נביא כל מיני הצעות מוקדמות לקריאה טרומית, על מנת שנוכל לבוא לקופנהגן ולומר לפחות שאנחנו דנים. יש לנו בעיות אובייקטיביות בגלל השטח הקטן שבו אנחנו מצויים, וההשפעות על הסביבה הן לא רק עלינו אלא גם על ישויות אחרות בתוך השטח שבין הירדן לים.
+
+משלחת רצינית יוצאת מן הכנסת על-פי הזמנת המארחים של הוועידה. הממשלה תהיה מיוצגת על-ידי השר שלנו. שמעתי שראש הממשלה רוצה ללכת. אני חושב שכדאי שלפחות נראה לעולם שהכנסת שלנו מתעניינת בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה, ויבואו על הברכה כל העוסקים בכך. 
+
+תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר – יותר ממה שאתם רוצים, רוצה השר, אני יודע זאת. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ בשביל זה אנחנו הפסקנו לבקש מאשתי שתיסע אתי כסמל שלטוני. אנחנו חוסכים לכם חדרים. 
+
+
+  [מס' מ/412; "דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 4538.]
+
+
+הנושא הבא הוא הצבעה על דין רציפות. אנחנו חוזרים לדין רציפות. חבר הכנסת חסון, אני הסכמתי רק בגלל שחזרנו בהסכמה, אמרו לי. אנחנו עכשיו הולכים לדון בהתנגדות אשר הוגשה על-ידי רוב חברי סיעת העבודה. יש טעויות לפעמים – רוב חברי סיעת העבודה, כך קיבלתי. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה, את רוצה לנמק את ההתנגדות? ואז נצביע על ההתנגדות – מי בעד ההתנגדות ומי נגדה. מי שיהיה נגדה יהיה בעד דין רציפות. בבקשה, בקשת הוועדה לזכויות הילד להחיל דין רציפות על הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 18) (צילום קטין), התשס"ח–2008. בבקשה, חמש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אורלב, אני מבקשת שתקשיב לי גם אתה. אני מבקשת להבהיר שלא רוב חברי סיעת העבודה חתמו על החלת דין רציפות, אלא יושב-ראש סיעת העבודה, שר הביטחון אהוד ברק – – –
+
+
+ אז זאת סיעת העבודה. 
+
+
+אני מבקשת להדגיש שזאת אף שלא התקיים דיון בסיעת העבודה בעניין, והסיעה אינה תומכת. בכל זאת חתם יושב-ראש הסיעה – לבקשתי, ואני מודה לו על כך – על הבקשה להחיל דין רציפות. 
+
+
+ זאת אומרת, זאת התנגדות של הסיעה, כי לא יכולה להיות התנגדות של חבר הכנסת. חברת הכנסת יחימוביץ, אנחנו חייבים להקפיד על התקנון. יושב-ראש הסיעה, יושב-ראש המפלגה, חתם על כך שבהסכמתו – – –
+
+
+ זאת לא הסיעה. 
+
+
+ אני מבקש להיות קפדני ביותר בעניין זה. האם זאת התנגדות מטעם סיעת העבודה שבאה לידי ביטוי בהסכמתו של יושב-ראש התנועה?
+
+
+ תשאל את פינס, כי הוא המומחה – – –
+
+
+ הגשתי את חתימתו של יושב-ראש הסיעה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ יושב-ראש הסיעה חתם?
+
+
+ כן.
+
+
+ יושב-ראש הסיעה הוא יושב-ראש המפלגה, כי אין יושב-ראש סיעה היום. יושב-ראש הסיעה חתם. אני רואה זאת. יש פה מישהו ממפלגת העבודה שיאמר לי לא? רבותי, חבל להתווכח על זה. יושב-ראש הסיעה חתם, אני רואה את זה כהתנגדות של הסיעה. 
+
+
+ אין בעיה. גם אנחנו יודעים להפר הסכמים. אין בעיה. 
+
+
+ זה עניין אחר. כרגע אני מדבר על התקנון. 
+
+
+ מה תעשו?
+
+
+ דקה לפרובוקציות, ואז אני אחדש את הדיון ואתן חמש דקות מלאות לנציגת סיעת העבודה, כפי שנחתם על-ידי יושב-ראש הסיעה. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקשת מכם להקשיב לסיבה להתנגדות שלי להחיל דין רציפות על החוק. זוהי התנגדות ממניעים ענייניים בלבד. מדובר בהצעת חוק שאין לה מקום בספר החוקים, היא לא סבירה והיא לא הגיונית. מאחוריה עומדת הדאגה האמיתית והכנה, אני מניחה, של המציעים, לשמור על חסיון קטינים ועל החוק האוסר פרסום פרטים מזהים, ודאי תמונות של קטינים, בנסיבות מסוימות בכלי התקשורת. זאת כמובן שאיפה שכולנו שותפים לה, היא מעוגנת בחוק, החוק חזק דיו: אסור לפרסם פרטים מזהים על קטין, אסור לפרסם את תמונתו; והעניין אף בא לידי ביטוי בערכאות משפטיות כשכלי תקשורת ועיתונאים נענשו על חשיפת זהותם של קטינים. 
+
+עד כאן כולנו מסכימים – על ההיבט העקרוני, אלא שהצעת החוק הזאת לוקחת את האיסור הקיים למקומות הזויים ומוזרים, הפוגעים בחופש הביטוי ופוגעים גם בקטינים, כיוון שהיא אינה מאפשרת בכלל דיון בענייניהם של קטינים. למשל, החוק אומר שלא יהיה אפשר להכניס מצלמות כלל למקום שבו אולי יש קטינים. הרי מדובר באבסורד. המשמעות היא שאי-אפשר להכניס מצלמות לבית-ספר, גם באישור משרד החינוך, כדי לעשות כתבת תחקיר או כתבה חברתית על שימוש בסמים או באלכוהול; שאסור לצלם בבית-משפט נאשמים בגירים אם במקרה אחד הילדים שלהם נמצא בקהל בבית-המשפט. אסור להכניס מצלמה – זה אומר למשל שאי-אפשר לצלם בפתח ביתו של אדם מסוים, בואו נאמר עבריין עבירות צווארון לבן, שחשוד בעבירות שונות, כי אולי בבית יש קטין. מדובר בהצעה לא הגיונית. אין בה היגיון. לא להכניס מצלמות כלל לשום אזור שבו אולי יש קטין שלגביו החוק חל?
+
+
+ זאת פרשנות לא נכונה. 
+
+
+ דנו כבר על הפרשנות בוועדה לזכויות הילד בכנסת הקודמת, היא הובהרה לכם על-ידי המשתתפים, היא הובהרה לכם על-ידי נציגים של כל כלי התקשורת. זאת הצעה שהיא אנטי-חופש-ביטוי, היא לא סבירה, היא מטילה מוסרות שאין בהן היגיון על הזכות לסקר סיקור עיתונאי הוגן. 
+
+
+ שומרת על האינטרס של הילדים.
+
+
+ היא מייצרת מצב של ירייה ברגל, כי אתם גם תמנעו דיון כליל בעניינים של קטינים, וגם תעניקו חיסיון שאין לו שום סיבה מפני צילום, לכל עבריין, מכל סוג, בין אם הוא חשוד, בין אם הוא הורשע בדין, בין אם מדובר ברוצח – – –
+
+
+ צריך לשמור על האינטרסים של הילדים.
+
+
+אתה לא תוכל לצלם אותו, כי אולי הילד שלו נמצא באזור. היום אתה תוכל לצלם אותו גם אם הילד יהיה לידו, ואחר כך תחויב על-פי חוק לטשטש את כל הפרטים המזהים. זה המצב היום והוא מספיק בהחלט.
+
+
+ רואים את הילד – – – 
+
+
+ היום אתה נותן תעודת חסינות לעבריינים. כל עבריין ידע שהוא צריך לידו קטין, והחל מרגע זה אי-אפשר לצלם אותו ואי-אפשר לסקר אותו, כי שארי בשרו של אותו קטין מואשמים בעבירות או מורשעים בעבירות ולכן צריך לגונן עליו. 
+
+זה חוק לא מידתי ולא סביר, ואני חושבת שכולכם מבינים את זה. ראיתי את יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד עומד ומבקש החלת דין רציפות, וגם הוא אמר שהחוק לא סביר. הוא אמר שהוא מכיר את הפגמים הרבים בחוק והבטיח לבצע שינויים מרחיקי לכת. אז אם אתה יודע שהחוק לא סביר ואתה מבטיח לבצע בו שינויים מרחיקי לכת, פשוט אל תעלה אותו. למה לקחת חוק שהוא כל כך לא הגיוני ולהמשיך לגלגל אותו גם לכנסת הזאת?
+
+ אני יודעת שבקשתי מכם להצביע נגד החוק היא חסרת סיכוי, כיוון שגם הממשלה תומכת בהחלת דין הרציפות, וגם חברים באופוזיציה שיכלו להצביע נגד עמדת הממשלה – בין היתר בסיעת קדימה – חתומים על הצעת החוק הזאת, ולכן אני מניחה שתהיה קולגיאליות של חבריהם. אני מבקשת להצביע נגד החלת דין רציפות על החוק הבלתי-הגיוני, הלא-סביר והפוגעני הזה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת יחימוביץ. ובכן, רבותי, לפנינו יש התנגדות להחלת דין רציפות, ולכן נצביע על ההתנגדות. כל מי שמצביע בעד – מצביע בעד התנגדות להחלת דין רציפות. כל מי שמצביע נגד – מצביע בעד החלת דין רציפות. אם הרוב יהיו נגד, יחול דין רציפות על חוק זה. אני עובר להצבעה. עכשיו אנחנו מצביעים על ההתנגדות. אם לא היתה התנגדות, היינו מצביעים בעד ההחלה. באופן אוטומטי – מתנגדים להתנגדות, זה אישור. לכן, מי שרוצה להצביע בעד – מצביע בעד ההתנגדות. מי שרוצה להחיל את חוק הרציפות מצביע נגד. 
+
+
+ הקואליציה מצביעה נגד. 
+
+
+ בבקשה. נא להצביע. 
+
+הודעת הוועדה לזכויות הילד על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 18) (צילום קטין), התשס"ח–2008, נתקבלה. 
+
+
+ארבעה בעד, 43 נגד, אין נמנעים. אני קובע שההתנגדות הוסרה ובקשת הוועדה לזכויות הילד להחיל דין רציפות על הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 18) (צילום קטין), התשס"ח–2008, אושרה. הצעת החוק תועבר לוועדה לזכויות הילד כדי להכינה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, שכן הצבעה זו היתה מקבילה להצבעה בקריאה ראשונה. תודה. 
+
+
+
+
+
+ רבותי, אנחנו עוברים עכשיו להצעה לסדר-היום שמספרה 1299, הצעת חבר הכנסת יואל חסון להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עסקאות לא-חוקיות בענף הכדורסל בישראל. אנחנו מצביעים האם להעביר אותה לדיון. לאחר שחבר הכנסת חסון ינמק את טיעוניו אנחנו נצביע אם להעביר לוועדת הכנסת אשר תחליט להמליץ או לא להמליץ על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. זה השלב הראשון. חבר הכנסת חסון, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בתחילת דברי אני רוצה, ברשותך, להתייחס לעניין העקרוני של ועדת חקירה פרלמנטרית. אני חושב שהכלי הזה, שיש בידי הכנסת, של ועדת חקירה פרלמנטרית, שיכולה בזמן אמת, בנושא מסוים, לכוון זרקור אל עניין ציבורי, הוא כלי שעלינו להשתמש בו במשורה בכנסת, אבל גם לדעת להשתמש בו, ולדעת להשתמש בו כשנכון – לא תמיד כל דבר הוא רק בהיבט החוקי או הפקידותי או הארגוני; יש היבטים ציבוריים שראוי שהכנסת תבדוק בצורה ציבורית. 
+
+ההצעה שלי היא להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא העסקאות הלא-חוקיות – – –
+
+ בנושא א-פוליטי. 
+
+ נושא א-פוליטי, ציבורי. בנושא עסקאות שאינן חוקיות בענף הכדורסל בישראל, הכוונה שלי במהות היא לא להיכנס לעניין המיסוי, ולא להיכנס לעניין חשדות פליליים, אלא לבחון את ההתנהלות של עולם הכדורסל בהיבט הציבורי בלבד – מול עניין האוהדים, הציבור, יחסים של שופטים ובעלי אגודות, הקשר הזה שנמצא בכל עולם הספורט. 
+
+אגב, בשנים האחרונות אנחנו גם רואים התפתחות מאוד מאוד מטרידה – אני חושב שהיא מראה שעניין הספורט הופך להיות פחות רלוונטי, יותר עניינים של יחסים עסקיים, יחסים כספיים בין בעלי חברות לבין שופטים, לבין שחקנים, דבר שעלול בהחלט לפגוע בטהרת השיפוט, טהרת הספורט, הספורט החופשי כפי שהיינו רוצים לראות אותו, ולכן אני חושב שיש לזה היבט ציבורי. 
+
+ אמרתי: הכלי הזה, של ועדת חקירה פרלמנטרית, הוא כלי – בסופו של דבר זאת ועדה. זאת ועדה של חברי כנסת, שיהיו לה הכלים, על-פי חוק, לבחון את ההיבט הציבורי של מה שקורה בעולם הכדורסל, ואולי בעולם הספורט בכלל. 
+
+ זאת תהיה ועדת פנאן. 
+
+ אגב, ההערה שלך חשובה, אדוני השר. ברור שעניינו של פנאן הוא העניין שנחשף, וחשף כנראה דברים שעוד ייחשפו ויתפתחו יותר. אני לא בא לבדוק לא את פנאן – את משפחתו, אותו – אותו כבר אי-אפשר, את משפחתו, ברמה האישית, ולא עניין מיסויי, ולא עניין פלילי, אלא רק את העניין הציבורי, כי אני אומר לכם: משהו קורה בספורט הישראלי. 
+
+ לא רק בספורט.
+
+ קודם כול מדברים על הספורט. 
+
+ משהו רע קורה בספורט הישראלי. 
+
+ משהו רע, ברור שמשהו רע, ומשהו קורה בעניין ההתנהלות בתוך המערכות האלה של הקבוצות, השופטים, השחקנים. הכול קורה שם, לדעתי, חוץ מספורט אמיתי, ומכל זה נפגע בסופו של דבר הציבור הישראלי. 
+
+ובסופו של דבר, כשאתה רוצה להביא את זה לידי ביטוי, אני חושב שהכנסת היא המקום לבחון את זה, ושוב – לא בהיבט הפלילי, ולא בהיבט הכספי, ולא בהיבט המיסויי; לא בהיבטים האלה.
+
+תראו, אני שוחחתי אתמול, וגם היום, עם שרת התרבות והספורט, והבנתי ששרת התרבות והספורט מבקשת בשלב הזה לא ללכת במסלול הזה של ועדת חקירה פרלמנטרית. זאת העמדה שלה, והיא כנראה גם מייצגת את עמדת הקואליציה. מכיוון שאני לא רואה בזה עניין של קואליציה ואופוזיציה, אני לא חושב שזה צריך להיות בצורה הזאת. אני חושב שבסופו של דבר עניין הספורט צריך להיות רלוונטי לכולנו. לכן, אם השרה עדיין עומדת בהתנגדותה – השרה עומדת בהתנגדותה?
+
+ אני אעלה להשיב, אדוני. 
+
+ כי אז אני אחליט איך אני ממשיך הלאה. 
+
+ השרה תשיב לך מעל הדוכן. 
+
+ אדוני, אני אעלה להשיב. 
+
+ אתה עוסק רק בעניין כדורסל, לא בספורט. 
+
+ אני אומר את זה. 
+
+ – – –
+
+ רבותי, לא לנהל דו-שיח עם המציע. אני אמשיך לדבר – – –
+
+ אני רוצה לשאול שאלה. 
+
+
+ אני לא אתן לך. אין אפשרות לעלות עוד פעם. 
+
+ אבל אחרי תגובת השרה אי-אפשר לעלות?
+
+ אין אפשרות. בהצעה לסדר-היום אין אפשרות כזאת. 
+
+ טוב, אדוני, אני אעשה את זה כך. 
+
+ אם הוא חוזר בו, אני – – – 
+
+
+ אתה לא יכול מאותה סיעה להעלות מישהו אחר. אם הוא לא יהיה, אני אאפשר לך ל��נים משורת הדין. 
+
+ – – – אם הוא לא מוריד, אני אתמוך בו. 
+
+ שוב: בדרך כלל, כאשר המציע הוא מאותה סיעה, אין אפשרות של הצעה אחרת, אבל אני אתן לך לפנים משורת הדין. 
+
+ אני לא אוכל לעלות אחרי תשובת השרה?
+
+ אין אפשרות. זאת הצעה לסדר-היום, ואין אפשרות. 
+
+ תראו, מכיוון שהממשלה כנראה תתנגד לזה – ואני לא מבין למה יש התנגדות להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, אני חושב שבסופו של דבר חברי הכנסת, כפי שאמרתי, צריכים להבין שיש להם פה כלי משמעותי וחשוב, שבאמת יהיה רב-משקל, אל מול הציבור שבאמת שואל שאלות על ההתנהלות שמדברים עליה עכשיו בעולם הכדורסל. ואני חושב שהכנסת דווקא היתה יכולה לקחת על עצמה תפקיד מאוד משמעותי בעצם זה שהיא לוקחת את זה על עצמה. 
+
+אבל מכיוון שיש משום מה התנגדות, והבנתי גם שוועדת החינוך הולכת להתכנס לדיון, אני אעדיף כרגע להסיר את ההצעה ולא לקיים הצבעה עליה, ולשמור לעצמי את הזכות להעלות את זה פעם נוספת בשבוע הבא.
+
+ אני לא בטוח שזה תלוי בך. זה תלוי בעמדת הממשלה. בכל מקרה, נשמע את עמדת הממשלה. 
+
+ לא, אני אוכל. על-פי המכסה שלי אני אוכל להעלות את זה בשבוע הבא. 
+
+ זה לא עניין של מכסות. רבותי, צריך להבין את התקנון בצורה ברורה; אם הממשלה תגיד שהיא מבקשת להסיר את זה מסדר-היום, אנחנו נצטרך להצביע. אם לא, אני מציע שתגיעו להסכמה עם הממשלה, אולי להעביר את זה כהצעה לסדר-היום לוועדה – בהמשך דיון. אני חייב לפעול על-פי התקנון, ידידי המציע. לא תוכל – אם הממשלה תתנגד ותבקש להסיר את הנושא מסדר-היום, הוא יוסר. אני מציע שתגיע להסכמה – אולי נעביר את זה כהצעה.
+
+ ואם היא תבקש – – –
+
+ הצעה לסדר-היום, לוועדת החינוך. 
+
+אבל אני מסיר את זה, אז אין הצבעה על הסרה או אי-הסרה. 
+
+ לא, להסיר את זה – בוודאי. 
+
+ זה מה שאני אומר. אם אני מסיר, ואני רוצה בעוד שבוע, על המכסה שלי, להעלות את זה פעם נוספת – – –
+
+ מחדש. 
+
+ מחדש זה משהו אחר. 
+
+ ברור, אני יודע. 
+
+ זאת לא הצעת חוק, אין שום בעיה עם זה.
+
+ לזה התכוונתי. לזה התכוונתי. 
+כן, זה אפשרי. 
+
+ אז לכן אני מסיר את ההצעה מסדר-היום. תודה רבה.
+
+ מסיר. רבותי, המציע – – –
+
+ הוא לא יכול להסיר אחרי שהוא – – –
+
+ אני כן יכול להסיר. 
+
+ – – –
+
+ רבותי, תנו לי לעשות סדר בעניין. 
+
+ הוא לא יכול. 
+
+ רבותי, גברתי השרה, אני מבטיח לך שאני אתן תשובה שתספק אותך. מאחר שהמציע עלה לדוכן ונאם, הממשלה יכולה לענות, וזאת זכותה של הממשלה. 
+
+ לא נכון. 
+
+ אם היית מבקש לפני כן – – –
+
+ זה לא מה שנאמר לי. 
+
+אתה לא יכול לעלות לכאן, להציג עמדה, ואחרי כן, על הדוכן, להגיד את מה שאתה אומר. גברתי השרה, את רוצה להשיב?
+
+ – – –
+
+ רבותי – אל תלמד אותי את התקנון. 
+
+ – – – 
+
+
+ זה לא נכון. אני בדקתי עם מזכיר הכנסת. 
+
+ ידידי, את התקנון אני מכיר לא פחות טוב ממך. הצבעה על ההצעה לא תהיה, אבל תגובת הממשלה חייבת להיות. גברתי השרה, את רוצה לענות? אני מבקש – פעם אחרונה: את מבקשת לענות?
+
+ סליחה, אדוני, בכל הכבוד. 
+
+ אבל אני קורא לך כבר כמה פעמים להשיב, ואת לא עולה. 
+
+ אדוני, סליחה, בכל הכבוד.
+
+ קראתי לך, גברתי השרה, כמה פעמים. 
+
+ – – – אני אעלה – – –
+
+ אז את יכולה לעלות. תגידי את הדברים מכאן, למה מהמקום? גברתי השרה, אף אחד לא שומע מה שאת אומרת. 
+
+ אתה שומע אותי. 
+
+ אני לא שומע אותך, יש פה הרבה רעש. תעלי ותגיבי מעל הדוכן. אני חושב שזאת הפרוצדורה הטובה ביותר. 
+
+ – – –
+
+ אין ספק, אבל אני לא יכול להפסיק את הדיון באמצע, עם כל הכבוד. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמעתי – קראתי – באמצעי התקשורת שחבר הכנסת יואל חסון מבקש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. אני מכבדת את זה שהוא מבקש להסיר את ההצעה מעל סדר-היום.
+
+חשוב לי לומר כאן לחברי הכנסת ולציבור: ביום שני הקרוב תתקיים ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשותו של חבר הכנסת זבולון אורלב, ובהשתתפותי – בתיאום בין שנינו – שתדון בדיוק בנושא הזה. 
+
+לפיכך, נכון לעכשיו, אין מקום לקיים ועדה כזאת, בהתחשב בעובדה גם שרשויות המס חוקרות, והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, שאתו אני מקיימת קשר תמידי, וכמובן גם עם מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי.
+
+ נכון לעכשיו, ועדת חקירה – שהיא גם לא חקירה – פרלמנטרית, אין לה מקום. יכול להיות שבשלבים אחרים הכנסת תרצה לעשות מעשה מהסוג הזה, אז אולי זאת אופציה, אבל מעבר לזה, חבר הכנסת יואל חסון עצמו עומד בראש הוועדה לביקורת המדינה, שהיא הוועדה הפרלמנטרית הרלוונטית ביותר אולי, חוץ מוועדת החינוך, התרבות והספורט, לנושאים שדורשים בדיקה, שדורשים התייחסות פרלמנטרית, ורשאית להזמין את מבקר המדינה ולבקש את חוות דעתו בנושאים מהסוג הזה. ועל כן, נראה לי שאין מקום להקים ועדה נוספת על שתי ועדות של הכנסת, פרלמנטריות, ועדות קבועות של הכנסת, שעוסקות במקרים הללו. 
+
+ חשוב לי לומר את הדברים האלה, ועל כן, למרות הכול, ביכרתי לעלות ולומר את הדברים. מאחר שחבר הכנסת יואל חסון הסיר את הצעתו, אני מקבלת את זה. רציתי לומר את הדברים, ומעבר לזה לא אכנס, חבל להמשיך ולדוש בזה. תודה רבה.
+
+
+ תודה לשרת התרבות והספורט, חברת הכנסת לימור לבנת. לפנים משורת הדין, ביקש ממני חבר הכנסת בר-און דקה מהצד. אם אפשר להפעיל את המיקרופון, אני מאפשר לו דקה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה על נדיבותך. גברתי השרה, חבר הכנסת חסון, הספורט הישראלי חולה במחלה קשה ביותר. זה לא חדש, זה לא מהיום. אנחנו הכברנו ועדות, החל מוועדת-עציוני המפורסמת לפני יותר מ-35 שנה, עבור בוועדה של השופט סטרשנוב. כולם כתבו דוחות לתפארת. האם התקדמנו מאז? קדחת, רק הלכנו אחורה. 
+
+ זו יכולה להיות שעתך הגדולה, גברתי השרה. זו בושה גדולה. אנחנו חוזרים מכמה ימים בחוץ-לארץ וזו בושה גדולה לראות את הכותרות ולהישאל שאלות על הדברים האלה. טלי את המושכות בידיים, עשי שם סדר. זה לא פשוט, כי הפוליטיקה של הספורט, הפוליטיקה של מרכזי הספורט, הפוליטיקה של ההתאחדויות ושל ההתאגדויות, היא קשה ואפילו יותר אלימה מהפוליטיקה שבה את ואנחנו שוחים כבר הרבה שנים. אבל צריך לעשות בעניין הזה מעשה. זה לא יכול להימשך כך, שילדים לא רוצים ללכת למשחקים, לא רוצים להימנות על אגודות ספורט מכיוון שה"עסקונה" וכל אלה שמנהלים אותו מרקיבים אותו עד היסוד. וטובה שעה אחת קודם. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת בר-און. גברתי השרה – – –
+
+
+ אני רוצה להוסיף עוד משפט לגבי הדברים של חבר הכנסת בר-און.
+
+
+ בגלל חשיבות הדברים אני נותן לך.
+
+
+תודה רבה, אדוני, שאפשרת לי. אעשה את זה מאוד בקצרה, כי לא ניכנס לגופם של עניינים כאן ועכשיו. אני מודה לחבר הכנסת בר-און על דבריו. חבר הכנסת בר-און מכיר היטב את עולם הספורט הישראלי, ואפילו היה תקופה לא קצרה יושב-ראש מועצת ההימורים, ובוודאי מכיר את הדברים מקרוב. אכן, יש בעיות לא פשוטות. הולכים ונחשפים דברים מטרידים ומדאיגים מאוד. לא התייחסתי אליהם קודם, כי לא זה נושא הדיון, ומטבע הדברים לא התייחסתי. אני אתייחס אליהם ביום שני, בישיבת ועדת החינוך של הכנסת.
+
+אני רוצה להזכיר כאן: משרד הספורט ואני, כשרת הספורט, איננו רשות חוקרת ולא רשאים לחקור. הרשויות האחרות במדינת ישראל האמונות על כך הן הרשויות החוקרות ורשויות האכיפה, והן, כמובן, הרשויות האוכפות. מעבר לזה, משרד הספורט והממשלה, ככל ממשלה, אינם רשאים להתערב במה שקורה באיגודים, כי באותה שנייה שבה אנחנו נתערב – אגיד את זה בלשון העם – יעיפו את ישראל מכל האיגודים הבין-לאומיים, בין אם מדובר ב-UEFA, ב-FIFA, בוועד האולימפי הבין-לאומי ועוד כהנה וכהנה. על כן, הממשלה, משרד הספורט ואני כשרת הספורט, לא רשאים להתערב במה שקורה שם.
+
+
+ – – –
+
+
+ בסדר, דקה. עם זאת, יש בכל זאת כמה דברים שבהם אנחנו צריכים להיות מצד אחד זהירים, שלא לשפוך את התינוק עם המים, לא למהר ולקפוץ ולהסיק מסקנות, כי צריך להיות זהירים. יש שמועות, יש האשמות, יש טענות. לא כל מה שכתוב בעיתון, כמו שכל אחד בבית הזה יודע, הוא כבר נכון. לא כל טענה שנטענת היא אמיתית. אנחנו צריכים לפעול גם בתחום האתי. אנחנו נעשה זאת ואני אדווח על כך ביום שני. אנחנו נפעל גם בתחומים אחרים. אני קוראת את הכותרות בעיתונים, אני קוראת גם כל מיני עיתונאים שיש להם טענות אלי – למה אני לא עושה ככה או אחרת. ראיתי גם חלק מהעיתונאים האלה שידעו על דברים שקרו ולא דיווחו, ולא אמרו, ולא כתבו. גם את זה ראיתי.
+
+על כן, חבר הכנסת בר-און – ואני אומרת גם לחברי הכנסת האחרים וגם לציבור ששומע אותנו וגם לעיתונאים שיכתבו את הדברים – יש בכוונתי לפעול בתחום הסמכויות שיש לי, בתחום הטריטוריה שיש לי, ולא במקום רשויות חוקרות ואוכפות, לא ביהירות, לא ללא זהירות, לא במהירות ולא ללא בדיקות. את הדברים האלה אנחנו נעשה, ואני מאוד מקווה שהספורט בישראל אכן ידע ימים טובים יותר, כי אנחנו בימים קשים, והמטרה של כולנו פה היא שאכן הספורט בישראל ייתן מענה לא רק להישגיות אלא גם כספורט עממי, גם כספורט לכל המשפחה, גם כספורט שאליו רוצים לבוא כולם לצפות בו, לראות אותו – אוהדים, משפחות שלמות, נשים, ילדים. שיהיה גאווה גדולה גם בהישגים שלו אבל גם לכל הציבור. תודה, אדוני, על שהרשית לי לומר את הדברים.
+
+
+ שוב תודה לשרת התרבות והספורט, השרה לימור לבנת. מאחר שהמציע הסיר את הצעתו, לא תהיה הצבעה.
+
+
+
+
+אנחנו מגיעים להצעות לסדר-היום של כמה מציעים בנושא: הנפת שלטי מחאה על-ידי טירונים בכותל, שמספרן 1254, 1272, 1285, 1291 ו-1298. ראשון המציעים הוא חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת אמנון כהן. חבר הכנסת נחמן שי – אינו כאן. אם הוא יבוא, אאפשר לו לדבר. חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, שר הביטחון, בשבוע שעבר היינו עדים למחאה פוליטית חסרת תקדים בצה"ל. במהלך טקס השבעת טירונים של חיילי גדוד שמשון בכותל המערבי הניפו כמה חיילים כרזות נגד גירוש יהודים מהיישוב חומש. לאחר בדיקה התברר שזה למעשה היה ביטוי של תסיסה בעקבות סדרה של פינויים שמבצע צה"ל בחומש ובמאחז שבות-עמי בימי שבת וחג, וללא צורך, שזה דבר חמור כשלעצמו המצריך דיון מיוחד, כיצד ואם ניתן אישור שכזה ומדוע.
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד שר הביטחון וחברי חברי הכנסת, צה"ל הוא צבא העם, הוא ממונה על שמירת ביטחון ישראל מפני האויבים, לא מפני האחים, אחד מפני השני. בתסריט הזה היינו בעת פינוי יישובי גוש-קטיף על-ידי חיילים. פינוי יישובי גוש-קטיף, כפי שחווינו אז, הביא לקרע בעם אשר לא נתאחה עד היום. לדעתי אין זה תפקידו של צה"ל לפנות מתיישבים, אם בכלל. אסור לסבך את צה"ל בנושאים כאלה. יש לנו משטרת ישראל לתפארת, זה תפקידה, והיא צריכה לטפל בדברים האלה בהחלטת ממשלה. 
+
+ לכן, אני קורא מעל במה זו להוציא את צה"ל ממשימות וממחלוקות פוליטיות שקורעות את הצבא וגורמות לשסע בעם. צה"ל צריך להילחם באויב ולאחד את העם. לפתור נושא שכזה על-ידי שליחת חיילים לכלא – אני חושב שזה לא פתרון, ובוודאי זה עלול לחזור על עצמו בצורה כזאת או בצורה אחרת של מחאה.
+
+על הממשלה לקבל החלטה להוציא את חיילינו ממשימה בעייתית זו, כשזה אינו תפקידם. אני בטוח, אדוני שר הביטחון, שתמצא דרך שבאמת חיילינו ישמרו על הגבולות וימלאו משימות אחרות, ולא משימות שיש עליהן מחלוקת בתוך החברה עצמה. הם צריכים להיות זכים ונקיים מהדברים האלה, כדי שכל משימה שמוטלת עליהם הם יעשו על הצד הטוב ביותר. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אמנון כהן. חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת אופיר אקוניס. לרשותך, חבר הכנסת נחמן שי, שלוש דקות. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני שר הביטחון, המקרה הזה, שביקשתי לדון בו בכנסת, הוא מקרה מיוחד; מקרה מיוחד שבו החיילים שהניפו את השלט הזה סירבו פקודה עוד לפני שהם קיבלו אותה. זה מיוחד, כי בדרך כלל מסרבים פקודה אחרי שמקבלים את הפקודה, ואז אומרים – אני עושה, אני לא עושה, עם כל המשמעויות של זה. כאן נתנו לנו אזהרה. הם הוציאו כרטיס צהוב. הם אמרו: אנחנו אומרים לכם שהחיילים בשמשון לא מפנים. זאת אומרת: אותנו לא תספרו עכשיו. אנחנו לא קיימים מבחינתכם. לכן אני רואה בזה חומרה יתירה. 
+
+ כאילו היה יום אחד מגיע, אולי הוא יגיע, אולי סוף-סוף שר הביטחון יורה ביום מן הימים לפנות את המאחזים הבלתי-חוקיים, וכדומה, אולי – אני מקווה – ואז המשימה תוטל על חיילי שמשון, ונראה אם יפנו או לא יפנו. כאן האתגר שהם הציבו בפני המערכת הוא הרבה יותר גדול: אנחנו אומרים לכם מראש – אנחנו לא נפנה אם צה"ל יורה לנו לעשות את הדבר הזה. ובכך הם הוציאו את עצמם מכלל חיילי צה"ל. הם לא במשחק. אותנו אל תספרו. 
+
+ אני חושב שזה דבר חמור, אבל אני התאכזבתי לא פחות גם מתגובתו של צה"ל. כי אני הייתי מצפה ששעה או דקה אחרי שהטקס הזה מסתיים תבוא המשטרה הצבאית, תיקח אותם משם ותעמיד אותם למשפט, כפי שצריך. כפי שצריך. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני מקווה מאוד שבבית הזה לא צריך להגיד מלה על המשמעות של המעשה שהם עשו. אני מקווה. גם לך אני אומר, חבר הכנסת בן-ארי. גם לך. 
+
+ כשטייסים סירבו זה היה בסדר. 
+
+
+ סליחה, בן-ארי. חבר הכנסת בן-ארי, אתה תיכף עולה לדבר. 
+
+
+ כשטייסים סירבו, צה"ל הרחיק אותם משירות פעיל. שירות פעיל ושירות מילואים. למרות הכאב הגדול. יספר לך את זה דן חלוץ – והוא אמר את זה, הרמטכ"ל – שהרחיקו אותם, וזה היה כאב גדול. 
+
+היה צריך לפעול במהירות, כי המהירות יש לה מסר. באותו יום, שעה אחר כך, להפריד אותם, לעצור אותם ולהעמיד אותם למשפט. ואז, אני מקווה, החברים שלהם, וההורים שלהם, והידידים שלהם, ובני המשפחה שלהם – כל אלה שהספיקו להתראיין במשך 72 שעות ולהסביר כמה הם גאים בהם – היו מבינים את המשמעות של המעשה. וגם חבריהם ליחידה כמובן. ואת זה צה"ל לא עשה. הוא אומנם פעל. הוא פעל ביום ראשון, הם הועמדו למשפט, הם נידונו ל-20 ימי מחבוש, הרחקה לצמיתות מחטיבת כפיר. בסדר גמור. אבל יש בעיני גם משמעות לקצב, למהירות שצה"ל פעל בה. 
+
+אדוני השר, אני מקווה מאוד שבדברים שתישא פה תבהיר בחריפות וללא פשרות את עמדת צה"ל בנושא. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נחמן שי. יעלה חבר הכנסת אופיר אקוניס, ואחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. לרשותך, חבר הכנסת אקוניס, יושב-ראש ועדת הכלכלה, שלוש דקות. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, תודה, חברי הכנסת, "הנני נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא-הגנה לישראל, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על-ידי המפקדים המוסמכים ולהקדיש כל כוחותי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל" – זהו, חברי הכנסת, נוסח הצהרת האמונים בצה"ל. 
+
+אדוני היושב-ראש, שר הביטחון, צה"ל הוא צבא העם. חייבים להשאיר אותו מחוץ לוויכוח הפוליטי. בשמאל הקיצוני – תשאירו אותו מחוץ לוויכוח הפוליטי, ובימין הקיצוני – תשאירו אותו מחוץ לוויכוח הפוליטי. אסור לנו להסכים לסרבנות גיוס מטעמי מצפון – משמאל, דבר שאגב החל, אדוני היושב-ראש, באופן מפתיע אחרי המהפך הפוליטי של 1977; פתאום שמענו על "סירוב מטעמי מצפון". לשמור על משגב-עם זה בסדר ולשמור על אריאל זה לא בסדר? לאבטח בקו סגול זה בסדר, אבל בגוש-עציון זה לא בסדר? והתופעה הנקלית הזאת, אדוני היושב-ראש, של הפגנות ה"אנרכיסטים", שמטרידים את חיילי צה"ל השומרים על הסדר הטוב בבילעין ובנעלין בכל שישי בצהריים? ולחתום על מכתבי קצינים שקוראים לסירוב פקודה לשירות ביהודה ושומרון? טוב, זאת כבר שיטה בכלל מיושנת. 
+
+אדוני היושב-ראש, גם אני הצטערתי לראות את המפגן הפוליטי בהשבעת טירוני חטיבת כפיר של גדוד שמשון. קודם כול, עמדתי ידועה; אני אחזור עליה שוב: אני נגד פינוי יישובים ישראליים ביהודה ובשומרון. אני חושב שבעניין התפיסה הזאת אין מחלוקת ביני לבין הטירונים שהושבעו, ואני גם משוכנע שהדבר לא יגיע לפתחנו. אבל כללי המשחק בדמוקרטיה הישראלית ברורים, וזה גם נאמר בנוסח הצהרת האמונים שהקראתי לפני פחות משתי דקות: "לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים". הוויכוח הפוליטי תמיד קיים, טוב שהוא קיים, אבל צה"ל, בתוך צה"ל, שימוש בסמלי צה"ל או בטקסים בתוך הוויכוח הפוליטי הזה – הדבר הזה פסול. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מציע להשאיר את הצבא מחוץ למשחק הפוליטי, ולחדד את הוויכוח הפוליטי בזירה הציבורית – בזירה של הכנסת. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אופיר אקוניס. יעלה חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת אורי אורבך. לרשותך, חבר הכנסת בן-ארי, שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני שר הביטחון, אדוני השר לביטחון פנים, חברי חברי הכנסת, בראשית דרכי כאיש חינוך נכנסתי לכיתה שהיו בה המון המון בעיות, והייתי בטוח שאני יכול ברגע אחד לפתור את כל הבעיות. התנהגתי כמו פיל בחנות חרסינה. הייתי מאוד נחרץ, מאוד משקיע, אבל בתוך ארבעה ימים הפסדתי ארבעה תלמידים – שלא חזרו לספסל הלימודים. אחד מהם פגשתי אחרי הרבה שנים, והוא אמר: הרב, אתה זוכר אותי? אמרתי לו: אני לא יכול לשכוח. אני לא יכול לשכוח. אמרתי שאני לא יכול לשכוח את הטעות שאני עשיתי. פגשתי אותו בבריכת השחייה. אני שוחה, אני רואה מציל, והוא אומר לי: אתה זוכר אותי? אמרתי: אני זוכר את השם שלך ועוד שלושה אחרים, אני לא יכול לשכוח, כי התנהגתי כמו פיל בחנות חרסינה. 
+
+ רבותי, מה שראינו ביום חמישי צבט לי את הלב, קרע אותי לגזרים; לא פחות מחבר הכנסת נחמן שי וחבר הכנסת אופיר אקוניס ואחרים. גם אני הייתי בצבא. שירתתי במילואים 20 שנה. נפצעתי בפעילות מבצעית. היו לי מ"פים שהיו ממרצ, ממפלגות אחרות, והלכנו יחד לכל מקום, וביצעתי הוראות כמו כולם, כי נלחמנו באויבים. אבל מה שנעשה, לצערנו הרב, בתקופה האחרונה במיוחד, מאז הגירוש מגוש-קטיף, וההכנה המנטלית, כביכול – דבר שצריך לחקור אותו בפני עצמו – אנחנו מביאים את הילדים שלנו, ואני מכיר אותם, הם היו תלמידים שלי, הכי מסורים, הכי נאמנים, הכי ציונים שיש; האחרונים – האחרונים – שרוצים לפגוע בסמכות הצבא ומפקדיו. ומי שרוצה להביא אותם לשם, ולהכניס אותם לפינה הזאת, לא מבין במה מדובר. הוא לא פגש אותם. הוא לא יודע במי הוא עוסק. הוא חושב שנדמה לו שהוא מבין הכול. הוא מתנהג כמו שאני התנהגתי, כמו פיל בחנות חרסינה. 
+
+ הוא לא קרא את "הנסיך הקטן". הוא לא קרא ב"הנסיך הקטן" שיש גבול לכוח, שבמנהיגות צריך לדעת שאפשר להגיד לשמש לשקוע כשהיא שוקעת – אי-אפשר להגיד לעם שלך: תקפצו לים. אי-אפשר לקחת ילדים שגדלו בהתיישבות, שמאמינים בהתיישבות, ולהביא אותם פעם אחר פעם בערב שבת לעשות מארבים לחברים שלהם שעולים לחומש. זה חוסר תבונה, אדוני היושב-ראש. זה חוסר הבנה של סמכות הכוח, ובזה, בעצם, הבעיה. 
+
+ הרמטכ"ל הנוכחי, שעשה נפלאות לשינוי כל הפעילות של צה"ל, והאג'נדה של צה"ל – סדר-היום של צה"ל – גבי אשכנזי, כבר אמר: תוציאו את הצבא מהסיפור הזה; יש משטרה בשביל זה, בשביל מה אתם מכניסים את החיילים שלנו לסיפור הזה? למה להכניס קרע בתוך העם? וזה, רבותי, הרבה מעבר לוויכוח של סמכות של רבנים לא סמכות של רבנים. קצת – מעט – תבונה. יש הרבה מה לדבר בעניין הסרבנות. זה נושא פילוסופי לימי עיון, אבל איפה התבונה, רבותי? איפה התבונה? לבוא ולהגיד: נעמיד אותם, נכניס אותם לכלא – נו, אז מה? אז אחר כך הוא יאבד בעצם את המצפון שלו? את הרגשות שלו? 
+
+רבותי, אני מבקש מהשר לתת את הפקודות הראויות ולבקש להוריד את הצבא מהסיפור הזה. 
+
+ במיוחד – ואני אגיד משפט אחרון. אחד הדברים הכואבים: אלוף הפיקוד הפורש – שעבר תפקיד – התבטא נגד המתנחלים. רואים אנשים – בעצם החיילים שלו הם גם כאלה וגם כאלה. אתה לא יכול להעמיד את עצמך מחוץ לוויכוח הציבורי? אם בפועל אתה עושה מה שאתה עושה – לפחות לא בפה מלא. זה בעצם החטא הקדמון שלי – כמורה צעיר שגירש ארבעה תלמידים, ועד היום אני לא סולח לעצמי – ושלכם.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר הכנסת אורי אורבך, אחרון הדוברים, ואחריו ישיב שר הביטחון, השר אהוד ברק. לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הפסוק "אל נא אחי תרעו" נאמר על החיילים בשמשון, דווקא כי הם הכי טובים, הכי מסורים, הכי מתנדבים והכי נכונים לכל מטרה. את זה לא עושים. יש שני דברים שלא עושים, בעיני, בפרשה הזאת: לא מסרבים, ולא מפגינים הפגנות פוליטיות בכותל המערבי. זה גם עניין צדדי. זה לא המקום להפגנות. וגם המסר של ההפגנה הזאת – שאני יכול להזדהות – שצה"ל לא מפנה את חומש. אני מתנגד שצה"ל יפנה את חומש. אני בעד שמדינת ישראל תבנה את חומש מחדש. אבל חיילים לא מפגינים, וחיילים לא מסרבים. בשביל זה הם חיילים ולא אזרחים. זאת מהות ההבדל בין אזרחות לבין חיילות. יש משימות סרק שהצבא נותן, והמון דברים לא טובים ביחס למתנחלים ולמתיישבים ולהתיישבות, ואלה דברים שאולי צריך להוציא את הצבא מהם, אבל זה ויכוח אחר לגמרי. חיילים לא מסרבים.
+
+ ויש דבר חמור אפילו יותר מסרבנות – החיילים האלה לא סירבו; יש דבר חמור יותר מסרבנות – קריאה לסרבנות היא דבר הרבה יותר חמור, כי אני יכול לדמיין, בסיטואציות מאוד קיצוניות, שכל אחד, בדברים היקרים לו, יכול להיקלע לסיטואציה שבה הוא מחליט בינו לבין עצמו ומצפונו לסרב פקודה. זה לא רצוי, זה לא טוב, צריך לקבל על זה עונש. זה הכול. אבל קריאה לסרבנות זה דבר כבר ממשפחת ההמרדה, לא ממשפחת המצפון. זה דבר שקוראים לאחרים לעשות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס הזה, ואני אומר את זה על דברים שאני מסכים אתם, שאני מזדהה אתם. אני לא מדבר על הטייסים ועל אחרים שהם סרבנים וגם על דברים לא נכונים. אני מדבר דווקא על אנשים שמסרבים לדברים שאני לא תומך בהם ומסכים להם. 
+
+לכן אני אומר לחיילים היקרים כל כך, האהובים כל כך, מפלוגת שמשון – מעבר לעונש שהצבא נותן; ואת העונש הוא נותן. באמת קשה בלעדיהם, אי-אפשר בלי החיילים ובלי האנשים האלה – שמשון, שעל שמו קרויה הפלוגה שלכם, היה גיבור, אבל בסוף חייו הוא היה גם עיוור. תהיו בגבורה של שמשון, ולא בהכרח בעיוורון. כי "תמות נפשי עם פלשתים" זה מול האויב, ולא מול האוהב. סרבנות וקריאה לסרבנות זה למוטט את הבית שלנו על ראש כולנו. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אורי אורבך. ישיב שר הביטחון, השר אהוד ברק. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ביום חמישי האחרון היה טקס ההשבעה המסורתי של טירוני גדוד שמשון בכותל המערבי בירושלים. במהלך הטקס הניפו שני טירונים כרזה ועליה כיתוב בעניין פינוי היישוב חומש – כרזה בעלת אופי פוליטי. 
+
+מדובר באירוע חריג וחמור ביותר, אשר פגע בצה"ל, במדינה, באופי המיוחד של המעמד; אירוע אשר מקומו לא יכירנו במערכת הצבאית. מערכת הביטחון לא תאפשר פעילות כזאת, ותפעל נגדה בנחישות ובמהירות. שני טירוני גדוד שמשון של חטיבת כפיר הועמדו לדין. החיילים נשפטו על-ידי מפקד בסיס הטירונים ונידונו ל-20 ימי מחבוש בפועל. נוסף על כך – וזה בעיני העיקר – מפקד חטיבת כפיר החליט להרחיקם לצמיתות משורות החטיבה. הנושא תוחקר וטופל בצה"ל באופן מהיר וחד-משמעי. 
+
+ אני רואה בחומרה את האירוע ודומיו, ומודיע כי לא נאפשר שימוש בחיילי צה"ל ובמפקדי צה"ל בקידום עמדה או מהלך פוליטי כזה או אחר. זהו מעשה פסול מיסודו, הפוגע בצה"ל ומנסה לקעקע את אושיות הדמוקרטיה. לפיכך לא אאפשר דפוס פעולה כזה, של הכנסת צה"ל לנושאים שנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית. מהלכים כאלה עלולים לגרום לשסע בעם ולקרע פנימי בעם.
+
+
+ אז אל תעשה את זה. 
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, היתה לך אפשרות לדבר ולא הפריעו לך. 
+
+
+ חופש הביטוי הוא אבן היסוד במדינה דמוקרטית. אנו מדינת חוק, והחוק ברור, וגם משקף את הנורמה הראויה. חיילים הם אזרחים, ויש להם, כאזרחים, עמדה פוליטית לגיטימית, תהא אשר תהא – זאת זכותם כאזרחים. במדים הם מבצעים את פקודות מפקדיהם בצבא, ואותן בלבד. חיילים אשר רוצים להביע את דעתם יכולים להיות חברים בכל אגודה או עמותה חוקית, במגבלות הפקודות. זכותם הדמוקרטית להשתתף בבחירות לכנסת, אולם חל איסור מוחלט – וטוב שכך – על פעילות והפגנות פוליטיות במסגרת צה"ל. זה החוק, וכך יהיה. 
+
+זוהי עת הכרעות קשות, ואני קורא לכולנו לגלות אחריות לאומית. אין לערב את צה"ל ואת חייליו בוויכוח הפוליטי הציבורי לגבי נקיטת מהלכים מדיניים שונים, לרבות אלו הקשורים לפינוי מאחזים. יש לנו רק צה"ל אחד, והוא נתון למרותה של הממשלה הנבחרת. ילדי כולנו, בני כל השקפות העולם, משרתים בו בכל התפקידים, גם הקשים והמסוכנים ביותר. ההיסטוריה שלנו ודפי המקורות חוזרים ומתארים את לקחי האסונות שהתרגשו עלינו דרך קיצוניות שהובילה לקריעת הרקמה הפנימית של העם. איננו יכולים להרשות לעצמנו התרחשות דומה פעם נוספת. 
+
+ יש משהו בדברי אורבך, אקוניס ונחמן שי, וגם אחרים, ובכל אחד מהם משהו נכון. אבל בסופו של דבר סוד עוצמתנו הוא באחדות הפעולה שלנו, ובקבלת מרות הממשלה הנבחרת על-ידי לובשי המדים – שוטרים, כשיש בשטח שוטרים, וחיילים, כאשר הנסיבות מביאות לכך שבשטח עומדים חיילים. והדברים נכונים למחזיקי עמדות מכל חלקי המפה הפוליטית – כל צד והעדפותיו. אין לחרוג ממסגרת כללי הדמוקרטיה על-ידי הכנסת הפוליטיקה לשורות צה"ל. צה"ל פעל ויפעל לפי הנחיות ממשלת ישראל ובמסגרת החוק, ומכאן סמכותו ועוצמתו. 
+
+אני קורא לכל חברי הבית לכבד עיקרון חשוב זה ולתת לו גיבוי מלא. אנחנו נעשה זאת בכל כוחנו. 
+
+
+ כבוד השר, האם אתה מבקש להעביר את הנושא לוועדה? להסיר את ההצעה מסדר-היום? יכול להיות שחברים לא יסכימו. אתה מסכים להעביר את זה לדיון בוועדת החוץ והביטחון? זאת הצעה לסדר-היום. אם אתה רוצה אתה יכול להסכים שיתקיים דיון בנושא זה. 
+
+
+ אני בעד להסתפק בהודעתי זאת. אני ראיתי יותר מאחד ממפריד גם בהתייחסויות של חברי הכנסת, ואני לא חושב שדיון בוועדת החוץ והביטחון יוסיף בריאות לצה"ל, לכנסת או למדינת ישראל. 
+
+
+ תודה רבה. הבנתי. אדוני מבקש להסתפק בהודעתו, ואם לא – להסיר את ההצעה מסדר-היום.
+
+ נכון מאוד. 
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול אתכם קודם, כדי לדעת אם יש הצעות אחרות. יהיו הצעות אחרות רק אם חברי הכנסת לא יסכימו להצעתו של השר. ובכן, חבר הכנסת נחמן שי, האם אדוני מסכים להסתפק בהודעת השר?
+
+
+ לא. 
+
+
+לא מסכים. יפה. אוקיי. חבר הכנסת אמנון כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר אקוניס?
+
+
+ מסכים. 
+
+
+ חבר הכנסת אמנון כהן מסכים להסתפק בהודעת השר. חבר הכנסת אופיר אקוניס מסכים להספק בהודעת השר. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – האם אדוני מסכים?
+
+
+ מסכים. 
+
+
+ מסכים. תודה רבה. חבר הכנסת אורי אורבך, האם אדוני מסכים?
+
+
+ מסכים. 
+
+
+ובכן כך: יש הצעה להסיר מסדר-היום – אנחנו דנים כרגע רק בהצעתו של חבר הכנסת נחמן שי. יש הצעה להעלות על סדר-היום, ויש הצעה של השר להסיר מסדר-היום, כי הודעתו משקפת את עמדת הממשלה. האם יש מישהו שמבקש להעביר את זה לוועדה? אין. לכן אנחנו נצביע אחת משתיים – להסיר מסדר-היום או לקיים דיון במליאה. השר ביקש להסיר מסדר-היום. מי שיצביע בעד – הוא בעד העלאת הנושא לסדר-היום, כי ההצעה היא הצעה לסדר-היום. מי שמבקש להסיר – יצביע נגד, כי הצעתם של חבר הכנסת נחמן שי, של חבר הכנסת בן-ארי, של חבר הכנסת אורי אורבך – שלושתם הסכימו להסתפק בדברי השר; נחמן מבקש להעלות את הנושא על סדר-היום, ואנחנו נצביע אם להעלות או לא להעלות.
+
+ובכן, אנחנו מצביעים – מי שבעד נחמן שי יצביע בעד ומי שבעד השר יצביע נגד. נא להצביע. תודה. 
+
+ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ בהתנגדותם של תשעה, בהימנעותו של אחד ובתמיכתו של אחד אני קובע שהנושא ירד מסדר-היום, לא משום שהשר דחה אותו, אלא משום שרוב חברי הבית הסכימו להסתפק בהודעת השר. 
+
+
+
+
+
+ הנושא הבא: העלייה בצריכת האלכוהול בישראל – הצעות לסדר-היום מס' 1159, 1177, 1204, 1212, 1226 ו-1231, של חבר הכנסת מגלי והבה – הוא הראשון, חבר הכנסת עפו אגבאריה – השני, חבר הכנסת אברהים צרצור הוא השלישי, חבר הכנסת יצחק וקנין הרביעי, חבר הכנסת משה גפני הוא החמישי וחבר הכנסת חמד עמאר הוא השישי. אם יגיעו כולם, ידברו כולם, ומי שלא יהיה על-פי תורו – מוותר על זכותו לנאום. אני נותן לכל אחד מראש ארבע דקות, אחרת הם מדברים חמש דקות – ולא אוסיף. אני נותן מראש ארבע דקות, ולא מוסיף. תודה רבה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הנושא שהבאתי להצעה לסדר-היום מטריד את כל החברה הישראלית. זאת תופעה, ומיום ליום אנחנו מגלים כמה אנחנו מאבדים את הנוער שלנו, שמתחיל להיות מורגל בהרגלים שכל התוצאות שלהם הרסניות בסופו של דבר. הצענו את ההצעה לסדר-היום לפני שבועיים, ודחינו אותה לשבוע זה, ובינתיים התווספו נתונים על מצב שתיית האלכוהול בקרב בני הנוער. כשאני רואה את הנתונים – ואני אתייחס אליהם – אתם לא יודעים כמה זה מטריד, גם כאיש ציבור, גם כהורה, וגם כמי שחי בחברה. אנחנו רואים כיצד הדברים השליליים מתחילים להשפיע על החברה, ואם לא נשים להם קץ אנחנו עלולים להידרדר למצב הרבה יותר גרוע ולאלימות יותר קשה. המשוואה היא: אלכוהול מביא לאלימות. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני רואה ש-50%–60% מבני הנוער צורכים אלכוהול. אנחנו חברה שמרנית, ופעם, כשמישהו היה צריך לקנות משקה, הוא היה מחביא אותו בשקית כדי שלא יראו אותו. פעם לא נתנו למכור בחנויות. זאת היתה ההחלטה. אבל לא יכול להיות שבתוך החברה השמרנית הנוער יגיע לרמה כזאת של שתיית אלכוהול. הנתון הזה מאוד מטריד ומביך. הבעיה היא לא רק השתייה, אלא מה ההשלכות של השתייה הזאת על הנוער. 
+
+ אדוני השר לביטחון פנים, אני רואה שבשנה האחרונה הגיעו לחדרי מיון 738 בני נוער. הם הגיעו לחדר מיון – לטיפול. זה לא שאתה אומר: השתכרתי, אני בבית, אני אירגע. הם עשו נזק לעצמם, שלא לדבר על אלה שסובבים אותם, והגיעו לחדרי מיון לטיפול. זה מדהים. 
+
+למה אני מציין את הנתונים האלה? כדי שנדע איפה אנחנו עומדים ונראה איך אנחנו צריכים לטפל בסוגיה הזאת. אנחנו מדברים על 19% מהבנים ועל 8% מהבנות בני 11. אדוני היושב-ראש, בגיל 11 הם שתו משקאות אלכוהוליים. לצערי הרב, אני לא רואה פה את חברי חברי הכנסת מחבר העמים שעלו לאחרונה – או בעשר השנים האחרונות. 
+
+
+ אני מחבר העמים. 
+
+
+ אתה מחבר העמים הישן. אנחנו מחפשים את החדשים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חצי שלך מחבר העמים. אני מסכים. 44% מבני הנוער התמכרו או כבר מכורים לשתיית אלכוהול. עשו סקר ושאלו ילדים בבתי-הספר – 50% מתלמידי בתי-הספר שתו בירה בפעם הראשונה השנה. אני מסכם את הנתונים האלה, ואני אומר לכם שאני בא מחברה שמרנית; אנחנו צריכים לשמור על ילדינו. אדוני, השר לביטחון פנים, זה נושא לא רק שלך, זה נושא של משרד החינוך והתרבות, זה נושא של ההורים, זה נושא של כולנו. 
+
+גם חברי, חבר הכנסת נפאע – גם אנחנו תומכים באנשי הדת שמטיפים לפעילות נגד השתייה הזאת, ואנחנו רואים שיש לזה השלכות, זאת אומרת שאפשר לעצור את התופעה. אני מודה לך על שנתת לי לדבר מעבר לדקה, אבל הנושא מאוד חשוב. 
+
+
+זה נושא חשוב. 
+
+
+ אני לא רוצה לחרוג, אדוני, אבל אני מציע שנגיע למסקנות כיצד להתגייס, יחד עם השר לביטחון פנים ועם הממשלה, כדי לעצור את התהליך. תודה. 
+
+
+ רבותי, אני אחזור לשלוש דקות. אני נותן ארבע דקות, אבל אני מבקש לסיים על השנייה, כדי להוכיח לשר שארבע דקות ��רבה יותר קצרות משלוש דקות. בבקשה, חבר הכנסת עפו אגבאריה, ואחריו – חבר הכנסת אברהים צרצור. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מסכים עם הנתונים שחבר הכנסת מגלי והבה דיבר עליהם, והמצב באמת מאוד חמור. כשאנחנו רואים שלפי הדירוג של התמכרות בני הנוער לאלכוהול ישראל היא בין המקומות הראשונים, מייד אחרי אוקראינה ואפילו לפני רוסיה, אני חושב שזה דבר מאוד מדאיג. באמת מאוד מדאיג. כמו שאומרים ברוסית: דורנוי פרימר זרזיתלני, זאת אומרת: הדבר הרע מידבק. יש תופעה רעה שהגיעה אלינו, היא מידבקת, והיא הדביקה את בני הנוער. 
+
+אני חושב שיש הרבה מה לעשות עם הדברים האלה. קודם כול, אנחנו יודעים שמבחינה בריאותית זה מזיק מאוד לבני הנוער, והפגיעה בגוף של צעיר הרבה יותר קשה מפגיעה בגוף של מבוגר. אם בחור מתחיל לשתות בגיל צעיר, הפגיעה בכבד ובתפקודי הכבד הרבה יותר קשה, והתוצאות שלה מאוד גרועות בגיל מאוד מוקדם. מה עוד? הילדים לא יודעים את הפרופורציות, ובדרך כלל הולכים וקונים את המשקאות היותר-זולים, בגלל התקציב שיש להם. הם שותים את זה עם רד-בול, עם משקה – – – 
+
+
+ קל. 
+
+
+זה לא משקה קל, זה משקה אנרגיה, שגם הוא לא טוב לקטינים. מערבבים את זה יחד, וקל להם יותר לשתות, ואז הם שותים כמויות גדולות. כמו שבא אלי, כשעוד עבדתי כרופא, בחור צעיר ואמר לי: כמה רד-בול מותר לשתות? אני אומר לו: לך בכלל אסור. הוא אומר: לא, אבל אני שותה כמה ליום. אז אני אומר לו: כמה? והוא אמר: 10, 12. אני השתגעתי: אתה שותה 10, 12 ליום? אז הוא אמר: כן, אבל זה עם בקבוק וודקה. זה נורא, זה באמת נורא. 
+
+אני רואה שמי שישיב זה השר לביטחון פנים. זה נכון, אני מסכים שבאמת יש הרבה דברים לאכוף, במיוחד במרכזים שמוכרים את הדברים האלה, במקומות הבילוי, במקומות שבהם עושים את הבדיקות של הנהגים השיכורים, אבל שישימו לב לצעירים, שלא ייטפלו לאדם מבוגר ויתחילו לטרטר אותו לדברים כאלה. ראיתי את זה גם על הכביש. 
+
+אבל דבר אחד שאנחנו צריכים לעשות זה גם איזה חינוך בבתי-הספר. אני חושב שגם העיריות צריכות להירתם לדבר הזה. אני באתי מחברה שמרנית. באום-אל-פחם לא תקנה בקבוק בירה אפילו. אין, זה לא קיים, אבל אני בטוח שמי שרוצה בערים השכנות יכול להשיג את זה, והיו דברים מעולם, ואני ראיתי את זה. 
+
+אני חושב שבדברים האלה יש איזו חובה מוסרית על כולנו להירתם לעניין הזה, כי זה דבר שהוא מאוד מסוכן לחברה, מאוד מסוכן בכלל לעניין המנטלי של הילדים שלנו, של כולנו. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת עפו אגבאריה. אני מזמין את חבר הכנסת השיח' אברהים צרצור. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר, מכובדי חברי הכנסת, אני דווקא לא אתמקד בדיאגנוזה של המחלה הזאת – היות שכולנו מודעים לממדי התופעה המחרידה של צריכת אלכוהול, עישון וגם צריכת סמים, על כל סוגיהם, ואלימות – הממדים של כל התופעות האלה מחרידים, והם קיימים כעובדה בכל החברות, החברה הערבית והחברה היהודית; התופעות האלה חוצות תרבויות, הן גם חוצות רקע אתני וכו' וכו'. 
+
+לכן אני אתמקד ברגעים האלה בשאלה איך לטפל בסוגיה המחרידה, המסובכת והטעונה הזאת. אני חושב שהטיפול המערכתי הוא הדבר הנחוץ ביותר. אי-אפשר לטפל בתופעה כל כך רחבה וכל כך קשה בלי לאחד את כל המוחות ואת כל הכוחות מאחורי תוכנית מקיפה שתטפל באופן יסודי בכל התופעה הזאת. הטיפול המערכתי הינו חיוני, והוא צריך לכלול את כל הגופים הנוגעים בסוגיה הזאת, הן באופן ישיר והן באו��ן עקיף, ואני אמנה כמה מהגורמים האלה, שאני חושב שתפקידם הוא חיוני מאוד ומרכזי ביותר בנושא הטיפול המערכתי. 
+
+קודם כול ההורים צריכים להתמקד בנושא של תפקיד המשפחה בטיפול בתופעה הזאת. בלי שההורים ייקחו את הנושא הזה לידיים, ולא יתעלמו ממה שקורה מתחת לעיניהם ומתחת לאפם, אני חושב שהחברה תתקשה מאוד להתמודד בצורה מסודרת עם התופעה הזאת. אם ההורים יתחילו – מהבית – לעקוב אחרי ההתנהגות של הבנים שלהם ושל הבנות שלהם – לצערי הרב גם הבנות מתחילות להיכנס לתוך ספירלת הדמים הזאת, שמטביעה אותן עמוק עמוק בתוכה, ולכן תפקיד ההורים הוא מרכזי. הם צריכים לקחת את הנושא הזה לידיים ולהתחיל להריץ תוכנית גם בתוך הבית, של פיקוח בצורה מסודרת, מעקב בצורה מסודרת, וגם מילוי תפקידם הלגיטימי – לשאול את הבנים ואת הבנות שלהם לגבי ההתנהגות שלהם, באיזה מקומות הם מבלים את שעות הפנאי שלהם, למה הם מאחרים ומגיעים אחרי חצות וכו' וכו'. 
+
+לבתי-הספר יש גם כן תפקיד חשוב וחיוני מאוד. מתחת לידיהם של מאות ואלפי מורי ישראל, ערבים ויהודים, יש מספר אדיר של תלמידים בכל הגילים, והתלמידים האלה נמצאים שם הרבה שעות – שבע עד שמונה שעות; אני חושב שנוסף על הממד החינוכי של המורים, של המנהלים, של מערכות החינוך, צריכים גם לטבול את מערכת החינוך הזאת בבריכה של מים צוננים של תרבות מהימנה. הרי כולנו יודעים: חברה נטולת ערכים ונטולת מוסר, התוצאה שלה היא תופעות מהסוג הזה. אז צריכים גם לחנך את המורים, את המנהלים, להסתכל על המוסד שנקרא "בית-ספר" לא כעל מקור פרנסה בלבד; צריכים להחזיר את העטרה ליושנה. מורה שיוצא מביתו לבית-הספר לא צריך להתייחס אל בית-הספר כאל מקור פרנסה, אלא כמקום שהוא מממש בו את שליחותו לחנך בגילים האלה. 
+
+אני ממשיך עכשיו רק להזכיר את הגופים האלה – מרכזי קהילה או מתנ"סים, יש להם תפקיד חשוב מאוד; משטרה, רשויות החוק, בתי-המשפט – צריכים להכביד גם בפסקי-דין נגד המעורבים בנושא הזה, במיוחד אלה שמובילים את הצעירים שלנו למצב קשה כל כך, אלה שהפכו את הנפשות של ילדינו למעין מסחר, מוצג שמשתמשים בו כדי להרוויח כסף ולהכניס לכיסם עוד כספים. חינוך בלתי פורמלי גם הוא חלק חשוב מאוד בטיפול המערכתי. תנועות נוער, מסגדים, בתי-כנסת, כנסיות – יש להם תפקיד מאוד חשוב. 
+
+כבוד היושב-ראש, אני אסיים במשפט אחד – איך אנחנו, כמנהיגים, כמורים וגם כמומחים, יכולים להביא את הטיפול הזה לצורה שתשפיע על הדורות הצעירים? אני אומר לכם במלוא הכנות: השיטה שקיימת היום מוטעית מיסודה. אני השתתפתי בכנס שטיפל בתאונות דרכים. שם הכינו סרט תיעודי עם מוזיקת רוק וכו'. במקום שהתלמידים שנמצאים שם ירעדו מפחד, הם צחקו ומחאו כפיים. צריך לשנות את השיטה ולהכין את החומר בצורה יסודית, שתשפיע לטובה ולא לרעה. תודה, כבוד היושב-ראש. 
+
+
+ אדוני, אני רוצה לומר לך שאנחנו חזינו בטלוויזיה אתמול בטיולים שנתיים של בית-ספר, שבמסגרתם נעשים מעשים נוראים אגב שתייה. כמה אדוני צודק בקשר להורים ולמורים. 
+
+בבקשה, חבר הכנסת יצחק וקנין, סגן יושב-ראש הכנסת. בבקשה. גם לרשותך ארבע דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, בפרשיות שקראנו בשבת שעברה, לפני שבועיים ובשבת האחרונה, פרשת בראשית ופרשת נח, הכתוב אומר: "לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו". רש"י כותב במקום: משננער ממעי אמו – מהרגע שהתינוק יוצא מהמעיים של אמא שלו, מהבטן, מאותו רגע יצר הרע מתלבש עליו. 
+
+שלמה המלך אומר: "חנוך לנער על-פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". זאת אומרת: הפתרון למה שאנחנו רואים בחברה הישראלית הוא אחד בלבד, רבותי, וזה – חינוך. חינוך – חינוך לערכים. גם אם נכביד את העונש והמשפט, והמשטרה תפעל ללא לאות, רבותי, אין אפשרות לשים על כל אזרח שוטר. זה בלתי אפשרי. צורות הבילוי, קלות הדעת של הנוער, שהולך ומבלה בצורות בילוי תימהוניות כאלה, שלא ידענו בעבר, מערבב וודקה ושתייה אחרת – אני פשוט לא מכיר את כל השתייה – רד-בול, כמו שאמר ידידי חבר הכנסת אברהים צרצור. 
+
+רבותי, אין שום אפשרות להגיע לרמת חינוך טובה אם לא נחנך לערכים. ערכים, ערכים, ערכים, רבותי. פושטים רגל והכול מותר, ואין מי שיעשה את המגבלות לאותם נערים שיושבים ומבלים בדיסקוטקים ובכל מיני מקומות מפוקפקים שאין בהם שום דבר של חינוך, אין שום מטרה חינוכית בכל המקומות הללו, לצערי הרב. כל צורות הבילוי. כל המקרים הקשים, כל האסונות הקשים שלנו, זה בערבי שישי ובאותם ערבים שאתה שומע. 
+
+בשבוע האחרון התארחו אצלנו בצימרים בני נוער. ביום שישי בלילה, מה שאנחנו היינו רגילים לשקט – עם שתיית אלכוהול ומוזיקת טרנס עד 04:00. רבותי, איזה בילוי זה? לאן הגענו? אנחנו יורדים למטה-למטה. זה מה שאומר הכתוב: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו". רע, רבותי, רק רע כל היום. יש מקום שכתוב: "רק רע כל היום". זאת אומרת, אם אתה נותן לו את כל הכלים האלו, המשחיתים, הנוער הזה יורד למטה-למטה. למה אנחנו מחכים? המדרון התלול הזה, רבותי, מוביל אותנו לתהום, וזה בכל הנורמות. זה מוביל אותנו לתאונות דרכים, כי אחרי השתייה הם עוד נוסעים ונוהגים. איך אפשר לנהוג אחרי שתייה כזאת? ואז כולנו תופסים את הראש. 
+
+ היום, אתם יודעים, אסור להתווכח עם בני נוער – אסור להתווכח אתם בחנייה. אתה לא יודע מי יוציא את הסכין. הידרדרנו לשפל כזה שלא ידענו אותו, רבותי. לסדום היינו, לעמורה דמינו. זאת המציאות, רבותי. 
+
+ ומה אומרים לנו? אתם יודעים מה אומרים לנו? אתם חייבים להתאים את מערכת החינוך שלכם למערכת החינוך שלנו. אתם חייבים, אחרת מה יהיה? רבותי, אוי לנו אם אנחנו נשתלב בתוך מערכת החינוך הכללית. אוי לנו. כי אנחנו עוד יכולים להיות איזה אור בקצה המנהרה לכל המציאות הזאת. 
+
+ זאת לא השמצה, רבותי. אני חי בציבור שרובו חילוני – רוב הציבור הוא חילוני, ואני חי, ואני רואה את המציאות היומיומית שלהם, אני רואה את הצורה, איך ההורים מודאגים ומספרים דברים על הילדים שלהם. רבותי, אין לנו דרך אחרת – אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי, ואין "בריתי" אלא התורה. התורה היא תורת חיים – לחיות בה, לא שאנחנו נמות בה בצורה הזאת. וזה מה שרוצים, שאנחנו נעשה התאמה בחינוך שלנו. רבותי, צריך לבדוק באמת מה קורה, איפה מערכת החינוך. צריך לבוא ולראות את הדברים, מה קורה במערכת שלנו, כדי אולי ללמוד מהם דברים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת יצחק וקנין. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת הרב גפני, היושב-ראש נתן ארבע דקות לנושא זה לכל דובר. אני מודיע מראש. 
+
+
+ אני אשתדל לעמוד בזה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, מזכירות הכנסת שגתה. מי שצריך להשיב על ההצעה הזאת לסדר-היום זה לא השר לביטחון פנים, זה שר החינוך. סתם, זה היה בשביל הנאום. זה מה שאני הולך עכשיו להגיד. 
+
+
+ שניהם. 
+
+
+ לא שניהם. הכנסת, שמטפלת ב��ריכת אלכוהול בקרב בני נוער, צריכה לטפל בזה מהשורש. לא מה יעשה השוטר בקצה כשהוא תופס ילד או תופס נער או נערה ששותים אלכוהול. 
+
+
+ מתקנים ליד הגשר הרעוע. 
+
+
+ בדיוק. אתה הבאת את הדוגמה הזאת? לא שמעתי אותך מההתחלה. הבאת את הגשר הרעוע? אם לא, אני אביא. 
+
+
+תביא, תביא. 
+
+
+ היה בחלם – היתה פעם עיר כזאת, שאני לא יודע אם כל האגדות שמספרים עליה נכונות. בחלם היה גשר רעוע, והיו נוסעים שם והיו נופלים, היו שם תאונות. בקיצור, הגשר היה לא טוב, לא בטיחותי. ישבו חכמי חלם ואמרו: מה נעשה? איך פותרים את הבעיה של הגשר הזה, שכל הזמן יש שם תאונות דרכים? ישבו, ישבו, ישבו, בסוף החליטו כך, חכמי חלם – הם החליטו: היות שהגשר רעוע, ואנשים נופלים למטה מהגשר ונפצעים שם, או אני לא יודע מה שקורה להם, נבנה בית-חולים למטה.
+
+אנחנו עושים דיון על צריכת אלכוהול של בני נוער, ואנחנו אומרים לשר לביטחון פנים להשיב לנו. הדיון צריך להיות איך אנחנו מייתרים את המשטרה, איך אנחנו גורמים לכך שהנושא הזה לא יגיע לכך שבני נוער – אני לא יודע מה קורה בחינוך הערבי. אני לא מתמצא. 
+
+
+אותו הדבר. 
+
+
+ אה, לקחתם לי עכשיו את כל הנאום. 
+
+
+ אותו הדבר, ויותר גרוע. 
+
+
+ לא יודע. אני מדבר עכשיו, ברשותכם, רק על החינוך היהודי. נניח לזה רגע. אני רוצה לדבר על מה שאני מתמצא בו היטב. אני יודע את שורש הבעיה. הנוער בישראל צריך שיהיו לו ערכים. היו לו פעם ערכים, הוא היה נוער טוב, מצוין. הוא הקים מדינה, הוא ייבש ביצות, הוא עשה צבא, היה לו ערך – הוא קם בבוקר, הוא הלך לבית-הספר, הוא ידע בשביל מה. כמה זמן אפשר להקים מדינה? חמש שנים, עשר שנים – אחרי זה צריך לתחזק אותה. אין ערך של הקמת מדינה. כמה זמן אפשר לייבש ביצות? עד שהן מתייבשות. כשאין ביצות, כבר אין מה לייבש. לְמה קם הנער היהודי שהולך לבית-הספר בבוקר? מה הערך שעליו הוא מתחנך? הערך הקבוע – על מה? הערכים האוניברסליים? הערכים שיש בכל העולם? הרי לכל עם יש הייחודיות שלו. יש ערך. למה אנחנו כאן? יש ערך – ערכים יהודיים. 
+
+ אני רוצה – אבל אני לא מבקש את זה – שהנוער בחינוך הממלכתי יהיה דתי, יהיה חרדי. אני לא אומר את זה. כל אחד שיבחר את דרכו. אבל הילד הזה, הנער הזה או הנערה הזאת, שמגיעים לבית-הספר, למה הם מגיעים? מה יש בסוף היום שעליו הם התחנכו? אלכוהול? למה לא? אדם עיר פרא ייוולד, כך כתוב. למה שהוא לא ישתה אלכוהול? מה הסיבה? אתה נתת לו ערכים אחרים?
+
+ יש הסקרים הבין-לאומיים – אמרתי את זה פעם בוועדת החינוך – עכשיו יש עוד סקר. אתמול היה בעיתון שהנוער החרדי טוב יותר במתמטיקה מהנוער בחינוך הממלכתי. טוב יותר. תמיד אמרו לנו: אתם, החרדים, באמת אצלכם יש משמעת, יש סולם ערכים, מחנכים לערך שמורה זה מורה, ומנהל זה מנהל, והורה זה הורה, אבל אתם מחנכים לבורות, אתם לא יודעים כלום. פתאום התברר בסקרים האחרונים, גם סקר "פיזה" של 2002, גם סקר "פיזה" של 2006 – אני לא מדבר על הערכים – אני לא מדבר על זה ששם בסקרים הפער הוא פער אימים, אבל מתחיל להיות פער גם בנושאים הרגילים, של מקצועות החול הרגילים, במתמטיקה, במדעים, בהבנת הנקרא. 
+
+ נער שהולך לבית-הספר, ואתה לא מקנה לו את הערך שבו הוא יודע למה הוא בא, התוצאה תהיה שתיית אלכוהול. אין סיבה שלא. כולם מתריעים על העניין הזה. והחמור יותר מכול – איך מטפלים בחינוך? אומרים – שוב, אני לא אומר שיהיו חרדים, אבל שייקחו מאתנו את הדברים הטובים, איך יש משמעת בבית-הספר. הייתי פעם עם יולי ��מיר, כשהיא היתה שרת החינוך, בבתי-ספר בירושלים. נכנסנו לבתי-ספר תיכוניים, ובנות בגיל 17, 16, 15, קמו. יולי תמיר שואלת אותי: מה זה? אמרתי: עד שלא תגידי להן לשבת, הן לא ישבו. הן מכבדות אותך. גם אני בא לבתי-ספר תיכוניים, אני מרצה שם. קמים. על השולחנות. את זה לא אני אומר. 
+
+ אנחנו נמצאים בתחתית המדרג של העולם המערבי בכל פרמטר, פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. אז נכון, הקיצוצים במערכת החינוך הם חמורים, וצריך למנוע את זה, אבל אצלנו יש פחות תקציב. אל תהיו חרדים. לא ביקשתי. אל תהיו דתיים. לא ביקשתי. אבל קחו מאתנו את הדברים הטובים. אמר נכון חבר הכנסת יצחק וקנין: מה עושים? הם אומרים לנו: לא אנחנו נהיה כמוכם בערכים; אתם תהיו כמונו. זה מה שהולכים להכריח אותנו. תודה רבה. 
+
+
+ חבר הכנסת משה גפני, תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, אחרון הדוברים, בבקשה. אחריו יענה השר לביטחון פנים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מצטרף לחבר הכנסת משה גפני. גם אני חשבתי שיענה לנו שר החינוך, כי לפני שבועיים כולם ראו את זה בטלוויזיה והזדעזעו – ילדים בכיתה ה' יושבים ושותים אלכוהול בפארק. חשבתי שזאת תופעה של איזשהו יישוב או איזשהו מקום, אבל לפי הנתונים שקיבלנו – והזכיר את זה חבר הכנסת מגלי והבה, בין 8% ל-19% מקרב הילדים בני 11 שותים אלכוהול. זה מעיד שזאת תופעה. 
+
+אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת מגלי והבה ש-44% מעולי חבר העמים השתכרו לפחות פעמיים בשנה, לעומת 32% מבני הנוער ילידי הארץ. אז זאת תופעה לא רק של ילדי עולים. זאת תופעה כללית. זאת תופעה מאוד מסוכנת.
+
+אני רוצה להמשיך עם הנתונים, כי יש כאן נתון מ-2006 שמדבר על כך שבני נוער במגזר היהודי – בחברה היהודית, שותים פי-שניים מבני נוער בחברה הערבית. אני אומר לכם: פי-שניים, וזה אומר ש-30% מבני הנוער בחברה הערבית שותים אלכוהול היום.
+
+
+אתה אומר: יותר?
+
+
+ אני אומר שהיום זה יותר. אנחנו מדברים על 2006, והתופעה הולכת ומתרחבת, ולא הולכת לכיוון של פחות ילדים, בני נוער, שותים. אם באום-אל-פחם אסור למכור משקאות חריפים, אני אומר לך שבשפרעם, שם אני גר, בכל חנות שתיכנס אליה תמצא משקאות חריפים.
+
+התופעה הזאת חדרה אפילו למגזר הדרוזי, ופעם במגזר הדרוזי מי שהיה שותה היה מסתתר. אפילו אב שרצה ללכת לשתות בקבוק היה מכסה אותו ומביא אותו מתחת למעיל, ולא היית רואה אותו. היום אתה יוצא לגבעה בכל יישוב ערבי ובכל יישוב דרוזי ורואה את החבר'ה הצעירים יושבים עם בירה, שותים וגם משתכרים, ואחר כך אנחנו רואים את התופעות שאחרי זה.
+
+אני רוצה להמשיך ולהגיד שהנושא מסוכן מאוד – הנושא של לשתות ולעלות על הגה. אתה שותה אלכוהול, ואתה הולך ונוהג. אתה לא רק מסכן את עצמך; אתה מסכן את כל מי שנמצא על הכביש. אתה מתחיל להיות מכונה של הרג. ראינו את זה לפני כמה שבועות וכמה חודשים, כאשר חבורת צעירים בילתה כל הלילה, ושתו, ואחרי זה המשיכו לשתות גם ביום, והתוצאה הקשה והכואבת שהיתה בסוף.
+
+כל ילד וכל נער ששותה ויוצא – ואנחנו רואים זאת בפארקים ובמקומות בילוי שלא בודקים ולא מקפידים על הבדיקה – לפי החוק במדינת ישראל אסור למכור משקאות חריפים למי שהוא מתחת לגיל 18, אבל אנחנו לא רואים את זה. זה לא נאכף בצורה מאוד קפדנית וביד קשה על המוכרים את המשקאות האלה. אנחנו רואים את האלימות, את הדקירות ואת הילדים שנהרגים בפארקים אחרי ששתו יחד. זאת תופעה שצריך להוציא אותה. 
+
+ פעם אמרו: ילדים מנוער מנותק הם הי��דים ששותים, והם הילדים שמשתכרים. ילדים ממצב כלכלי קשה וחברתי קשה הם הילדים, בני הנוער, שמשתכרים ומשתמשים באלימות והולכים ודוקרים. אבל אנחנו רואים שגם זאת תופעה כלל-ארצית. כל הילדים שלנו, כל בני הנוער שלנו, יכולים להימשך לזה.
+
+לכן חשוב ששר החינוך יענה – כי זה החינוך. אני בא מתנועת נוער. אני עצמי יסדתי, ואני עד היום יושב-ראש תנועת הנוער הדרוזית. נמצאים אצלי בתנועת הנוער אלפי בני נוער – יותר מ-7,000 בני נוער. אני אומר לך שהילדים שנמצאים אצלי, בני הנוער שנמצאים אצלי בתנועת הנוער, יש להם מה לעשות אחר-הצהריים. הם מגיעים לסניפים – – –
+
+
+ איזו תנועה?
+
+
+תנועת הנוער הדרוזית. הם מגיעים לסניפים, הם לומדים להיות מדריכים, הם לומדים איך לתת ולתרום, הם לומדים ערכים, הם לומדים אהבת מולדת.
+
+
+כמה יש במספרים בתנועת הנוער הדרוזית?
+
+
+ לפי המפקד האחרון אנחנו עמדנו על 7,000. ניכנס לנושא תנועות הנוער, ואז אדבר עליו.
+
+
+ – – – לשמוע בנושא הזה, אבל הזמן תם.
+
+
+מה שאתה אומר זה סוג של ערוץ של פתרון.
+
+
+ לכן הוא מביא את זה.
+
+
+ אני אומר שצריך לבוא – ואני פונה אל חברי הכנסת ואל החברים שלנו: במגזר הערבי אין כמעט תנועת נוער אחת. יש תנועת הנוער הדרוזית ויש הצופים הערבים והדרוזים יחד, אבל מבחינה מספרית הם מספר קטן מאוד, ואין תנועות נוער במגזר הערבי. זה חבל, בנושא כזה, כי תנועות הנוער יכולות לתרום המון לנוער. מלמדים אותם לתרום ולתת. לכן הייתי מעדיף שישיב לי שר החינוך בנושא הזה. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. בהיעדרו של שר החינוך אנחנו נשמע את השר לביטחון פנים. השר לביטחון פנים, הגיעה העת לדברי התשובה. בבקשה. התחלף עם שר החינוך – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השימוש לרעה באלכוהול הפך בעשור האחרון לבעיה לאומית אשר לצערי גובה קורבנות בגוף ובנפש. בשל חשיבות הנושא, נוסף על הדיון הנוכחי במליאה התקיים אתמול דיון בוועדה לזכויות הילד. הוצגו בו נתונים מדאיגים, ולפיהם מחצית מבני הנוער בישראל שותים אלכוהול וחלה ירידה בגיל תחילת השתייה. בסקר שנערך בקרב ילדי כיתות ו' – בני 11 – התגלה כי 20% מהבנים ו-10% מהבנות שותים אחת לשבוע משקה אלכוהולי. זה נתון קשה, שמציב את ישראל במקום השני באירופה. יש לציין כי מבחינת החוק צריכת אלכוהול על-ידי קטינים אינה עבירה.
+
+עם כניסתי לתפקיד השר לביטחון הפנים הנחיתי את גורמי המשרד, ובכלל זה הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, להכין תוכנית כוללת למלחמה בתופעה. בחודש הקרוב, בתיאום עם ראש הממשלה, אני מתכונן להציג את התוכנית, שהעיקרון המרכזי בבסיסה הוא שילוב של הסברה, מניעה ואכיפה. בכוונתי ליזום קמפיין הסברתי שיתמקד בבני הנוער, לקדם שינויי חקיקה להגברת הפיקוח על פרסום, מכירה וצריכה של אלכוהול. אני בוחן גם חקיקה דומה בעולם. לדוגמה: בפגישת עבודה שרק השבוע קיימתי עם שר הפנים של צ'כיה שמעתי על חוק דומה לזה שאני רוצה לקדם – חוק האוסר שתייה של קטינים. 
+
+ נוסף על כך, במסגרת הרחבת הפרויקט "עיר ללא אלימות" יוגבר שיתוף הפעולה עם הרשות המקומית.
+
+במקביל משטרת ישראל מקיימת פעילות שיטתית, יזומה ומתמשכת נגד "פיצוציות", לחשיפת עבירות של מכירת אלכוהול לקטינים. לשם המחשה, בשנת 2002 נפתחו 17 תיקים, ואילו ב-2009 – ועדיין לא סיימנו את השנה – נפתחו 421 תיקים.
+
+כמו כן, המשטרה נערכה לטיפול באלימות במתחמי בילוי בסופי השבוע, בתיאום ובשילוב עם רשויות אזרחיות, ובהן גם "סיירות הורים".
+
+יחד עם זאת אני סבור כי כדי לעקור את התופעה מהשורש, או לפחות לצמצמה, עלינו לשתף פעולה עם גופים נוספים; דיברתם הרבה על חינוך, ואני חושב שזאת הנקודה. הבריאות והרווחה, ושילוב הרשויות המקומיות – ודגש על ההורים. אני מסכים עם האמרה: הבית, התא המשפחתי, מאוד חשוב. והחינוך. אנחנו בקצה, ואנחנו בתחום האכיפה, אבל אני לא מסיר את האחריות ממני, ואני אמשיך לטפל בזה. תודה רבה.
+
+
+ תודה, אדוני השר. יש הצעה אחרת, של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. בבקשה. דקה.
+
+
+ אני מוצא את עצמי מסכים לדבריו האחרונים של השר לביטחון הפנים ושל ידידי חבר הכנסת חמד עמאר, שבעצם הנושא העיקרי שלנו הוא לא השר לביטחון הפנים אלא שר החינוך. ויותר מזה, אני חושב שכל החקיקה בעניין הזה, של האלכוהול, היא טיפול לא נכון. הטיפול העיקרי צריך להיות של גופים שונים שיתגייסו למלחמה בנגע הזה ובצורך הזה בכלל.
+
+ ולכן אני קורא כאן לחברי חברי הכנסת מכל המגזרים, מכל המפלגות, להקים סוג של ועדה חינוכית שתשתף אתה הן אנשי חינוך, הן אנשי רווחה, שתרד לשטח לראות את המצוקה, לראות את הבעיה, ומשם למצוא את הפתרונות. לשבת כאן בתוך האולם המפואר הזה ולהציע הצעות בלי ללמוד את השטח – כך לא נצליח להילחם בתופעה הזאת, שפעם זה סמים, פעם זה "חגיגת" ופעם זה אלכוהול. יש צורך לרדת לשורש הבעיה, לשורש הצורך הזה בכלל, כדי לבער אותו משם – כמו שאני אומר, מצד כל המגזרים, מצד כל העדות, כי הדבר הזה הוא סמל לריקבון חברתי שיאכל בסופו של דבר את כולנו. תודה.
+
+
+ תודה. חברים, אנו צריכים לעבור להצבעה. חבר הכנסת בן-ארי הציע לדון בוועדה. 
+
+
+ עוד פעם ועדה?
+
+
+ לא דנו באיזו ועדה. או – יש הצעה אחרת: להישאר במליאה, ואז נצטרך להעמיד את ההצבעה בין מה שחברי הכנסת שהעלו לסדר – – –
+
+
+ ועדת חינוך.
+
+
+ – – – לדון במליאה או להסיר. חבר הכנסת מגלי? ועדת חינוך. חבר הכנסת צרצור? חינוך. חבר הכנסת חמד עמאר? ועדת חינוך. אז בעצם אנו מצביעים אם לדון בוועדת החינוך או להסיר את ההצעה. אם כך, מי שבעד – בעד דיון בוועדת החינוך. מי שנגד – הוא נגד. אנו עוברים להצבעה.
+
+
+זה לא עובד אצלי.
+
+
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+ אם כך, אנו קובעים ש-11 בעד, כולל הצבעתו של חבר הכנסת נסים זאב, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אנו קובעים שההצעות לסדר-היום בנושא העלייה בצריכת האלכוהול בישראל יידונו בוועדת החינוך.
+
+
+
+
+
+ אם כך, אנו עוברים להצעות הבאות לסדר-היום, בנושא האירועים בהר-הבית, מס' 1261, 1264, 1275, 1279, 1281, 1287, 1295 ו-1307. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. שלוש דקות. אחריו – חבר הכנסת גדעון עזרא.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני חושב שהמאורעות שקרו במרוצת החודש האחרון באזור מסגד אל-אקצא, הר-הבית, צריכים להדליק נורה אדומה לפני כל אדם וכל אזרח במדינת ישראל שמעוניין ברגיעה ולא מעוניין להגיע להסלמה ולהתנגשויות על רקע דתי – דבר חמור שצריך להיזהר ממנו בכל דרך אפשרית.
+
+יחד עם זאת, צריך לציין שיש סברה, יש הרגשה, שתחת כנפי הממשלה הנוכחית, שנשענת על מפלגות יותר ימניות, יותר קיצוניות לצד הימין – יש תנועות שבעבר, לפחות במרוצת כהונת הממשלה הקודמת, לא פעלו בצורה נמרצת וגלויה באזור מסגד אל-אקצא, ולא ניסו להתגרות באותה מידה שהם מתגרים כיום. כלומר, שהממשלה הנוכחית פורסת כנפיים רחבות לקבוצות כאלה ומאפשרת להן לפעול בשיטות ובדרכים שחששו לפעול בהן קודם.
+
+לכן אני חושב שמחובתה של הממשלה, מחובתו של המשרד לביטחון הפנים ומחובתה של משטרת ישראל להבהיר בצורה חד-משמעית לכל תנועה, לכל גוף קיצוני שמנסה להבעיר את האש באזור הקדוש הזה ולשנות את הסטטוס-קוו שהיה קיים לאורך כמה שנים, והמצב היה רגוע ושקט שם, מחובתה של הממשלה להזהיר ולפעול בכל החומרה כדי למנוע את ערעור הסטטוס-קוו, שבעזרתו, או תחת כנפיו, המצב היה סביר, ולא הגענו להסלמה, ולא הגענו להתנגשויות. 
+
+לכן, אני חושב שמחובתה של המשטרה, ודווקא השר שעומד בראש המשרד לביטחון הפנים, לפעול בעוד מועד, לא לתת למצב להידרדר עוד יותר, כי אנו לא צריכים את ההתנגשויות האלה, אנו לא צריכים את ההידרדרות הזאת, ואנו צריכים לאפשר את המשך הסטטוס-קוו לטובת כולם. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חנא סוייד. חבר הכנסת נסים זאב. אחריו – חבר הכנסת גדעון עזרא. בבקשה. אני מזכיר שוב שלרשותכם שלוש דקות לדיון זה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מודה לחבר הכנסת גדעון עזרא שנתן לי רשות לדבר לפניו. אדבר ממש בקצרה. הנושא הזה כבר עלה לפני שבועיים, ודיברנו עליו בהרחבה. 
+
+ צריך להפסיק את ההסתה. נקודה. פעם השיח' הזה, פעם השיח' השני, מלבים פה את הרוחות כאילו הולכים לכבוש את ירושלים, כאילו מסגד אל-אקצא נמצא בסכנה – באים לייהד את ירושלים. צריך להפסיק את ההסתה הזאת, לקומם את העולם. יש פה הסתה מכוונת כדי להחליש את מדינת ישראל בעולם. אז אני מבין, הירדנים חייבים תיכף ומייד להגיב, כדי שלא יהיו אצלם מהומות. המצרים אותו הדבר. 
+
+ואני לפחות מצפה מחברי הכנסת הערבים, שבאמת יש להם השפעה – לפחות על הציבור הערבי פה במדינת ישראל – ואני מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת סוייד, שצריך להרגיע את הרוחות, אבל אי-אפשר לבקש את זה באופן חד-צדדי, ותאמינו לי שלכם יש הרבה יותר השפעה, גם על השיח' ראאד סלאח, מאשר לי. 
+
+ כשהוא בא ומקומם את הציבור הערבי נגד מדינת ישראל, וכאשר אומרים שמשטרת ישראל פועלת בכל הכוח כדי להוציא את המתפללים, אני חושב, אדוני שר המשטרה, שהיה איזה כישלון מצד משטרת ישראל כאשר היא ידעה מראש שבתחילת השבוע צעירים הולכים לפעול כדי לשבש את החיים באזור. הכישלון הוא שאפשרו לאותם צעירים לבוא להתפלל. ואני שמעתי כבר במהדורת החדשות, שמשטרת ישראל אומרת שאין שום מגבלה לשום מתפלל בשום גיל. למה? אם אתה יודע מראש שהולכים לזרוע פה מהומה, למה לתת להם את האפשרות הזאת? את זה היה אפשר למנוע, כפי שעשיתם בעבר, ובעבר זה כן הצליח, וזה כן השפיע. ועובדה, כאשר אותם צעירים לא מגיעים להתפלל – אין להם שום כוונה בכלל להתפלל. הם לא באים להתפלל; אלה אנשים שמכריזים ג'יהאד על מדינת ישראל, לא משנה איפה, באיזה מקום, והמסגד זה המקום המרכזי שלהם. לכן, אדוני, חכם עיניו בראשו. אני בטוח שמשטרת ישראל ערה לנושא הרגיש הזה, וגם במקרה הזה לא היה מקום לוותר. תודה, אדוני. 
+
+
+תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת גדעון עזרא. אחריו – חבר הכנסת אופיר פינס. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, השר לביטחון הפנים, השר שלום, חברי חברי הכנסת, התנועה האסלאמית הצפונית היא תנועה שמחרימה את הבחירות לכנסת, משום שהיא לא מכירה בנו. התנועה הזאת מכנה את היהודים "צאצאי הקופים והחזירים". 
+
+
+ אל תגזים. אף פעם לא דיברו עליהם בצורה כזאת. 
+
+
+ בעיתונים שלהם – חופשי על הבר. 
+
+
+ אני מכיר את העובדות. גם אתה מכיר את העובדות. 
+
+
+ אני אומר לך, את זה אני יודע ואת זה אני ראיתי. 
+
+
+אז איך לא סוגרים את העיתונים האלה? 
+
+
+ איך לא סוגרים? זאת שאלה טובה. אני מדבר אתך על ביטאונים, לא ראיתי את הביטאון של התנועה הזאת לא השנה ולא בשנה שעברה – צאצאי הקופים והחזירים – – – 
+
+
+ זה לא נכון. 
+
+
+ סליחה. אם זה לא נכון, אני לא יודע מה שאני מדבר. אני מוכן להביא לך את ההוכחות לכך. התנועה הזאת, מבחינתה, האסלאם הוא הפתרון. פחות מזה הם לא יודעים. 
+
+אדוני השר, אני נושא דברים מעל בימת הכנסת, זה לא יירשם בשום מקום ולא ייאמר בשום מקום. מה שייאמר, מה שייכתב ומה שיישמע – זה מה שאתה תגיד. לפני שבועיים שאלתי אותך על הפעילות של מדינת ישראל מול ראאד סלאח, אמרת: אנחנו נטפל. ביום ראשון האחרון, במקום ראאד סלאח הגיע לכאן איש תנועה אסלאמית אחר, אני לא זוכר את שמו, שפעל פה והסית. 
+
+
+הוא נעצר. 
+
+
+ רגע, כן, מחר יבוא שלישי ומחרתיים יבוא רביעי. השאלה שנשאלת – גורלה של התנועה האסלאמית הצפונית הוא לא פעולה נגד המוסלמים, ולא פעולה נגד חברי הכנסת הערבים, ולא נגד הדת. האנשים הללו גורמים למשבר חמור במזרח התיכון, הם מסיתים את הרשות הפלסטינית, שנסחבת ונגררת אחריהם, הם פועלים נגד מדינת ישראל, ומן הראוי שייעשה מעשה כלפי התנועה הזאת, בצורה חד-משמעית. לדעתי התנועה האסלאמית הצפונית היא זרוע שדומה ל"חמאס" במצרים ול"חיזבאללה" בלבנון. המטרה שלה היא אותה מטרה, ואסור לנו לשבת ולשקוט על השמרים אל מול התנועה הזאת, יהיה אשר יהיה. 
+
+אם תשאל את חברי הכנסת הערבים – הם לא יגידו את זה פה בכנסת, אבל הם לא מסכימים עם פעילות התנועה הזאת. לי אין כל ספק בזה. 
+
+
+אתה יכול להגיד מלה אחת על המתסיסים היהודים, בבקשה? אתה מכיר את העובדות שם, יש קבוצות יהודיות שהכריזו יומיים-שלושה לפני יום ראשון שהם הולכים לצאת לשם באלפים, בהמוניהם, ברבבות, כדי לכפות שם עובדות פולחניות. אז בבקשה, אולי תתייחס לזה. 
+
+
+ אני מדבר על התנועה האסלאמית הצפונית. אשר לתנועות היהודיות, אני אומר לך, כל תנועה יהודית שפועלת נגד המשך החיים התקין במדינת ישראל, צריך לפעול אתה באותה צורה. אבל אנחנו יחד, אתם ואנחנו, צריכים לשמור על הר-הבית מחוץ לכל מאבק פוליטי, והתנועה האסלאמית הצפונית ממשיכה בפעילות. 
+
+אני מבקש ממך, אדוני השר, תכריז מעל הבמה הזאת שנעשות פעולות – לא מעצר בדיעבד, אחרי שהוא מסית ומביא 5,000 שוטרים לירושלים. לפני זה. דרך אגב, למשטרה היו ידועות כוונות לגבי יום ראשון, והיה תגבור כוחות, לא היה צריך לאפשר בכלל לאותם אנשים שרצו להביא אנשים ביום ראשון, להגיע ליום ראשון ואחר כך לעצור אותם. 
+
+ אני יודע את הקושי, ואני מכיר את הקושי. חייבים לפעול נגד התנועה הזאת יחד. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת גדעון עזרא. חבר הכנסת אופיר פינס. אחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, תראו, כל אחד מאתנו מבין היטב מה הפוטנציאל הרגיש שקיים במקומות הקדושים בירושלים. זאת חבית של חומר נפץ שיש הרבה מאוד שרוצים להדליק לידה גפרור ולהצית אותה. הרבה מאוד, מוסלמים ויהודים, אבל המכנה המשותף ביניהם הוא שכולם קיצונים, כולם רוצים פרובוקציה וכולם רוצים מלחמת גוג ומגוג. והתפקיד שלנו, הרוב המתון, היהודי והמוסלמי, הוא לא לתת לדברים להתפתח. קל מאוד להיגרר למקומות האלה. ברור לכולנו שאם תפרוץ אינתיפאדה שלישית, היא תפרוץ משם – מהר-הבית, מהמקומות הקדושים ומהמאבק על ירושלים. אני חושב שבעניין הזה צריך לעשות מעשה. 
+
+כשאני רואה את השר הרשקוביץ, ��ר בממשלה, אדם אינטליגנטי, בא ואומר בכנס עם אורי אריאל, חברנו פה, בבית-הכנסת "היכל שלמה", שהגיע הזמן לבוא להתפלל בהר-הבית, ושיש לנו יכולת להקים את המקדש – קל מאוד, גם אני יכול להקים את המקדש, נו, אז מה, זה רציני? 
+
+אני דווקא מוצא לנכון לשבח את המנהיגות של הציבור החרדי, שיודעת לשמור על איפוק וריסון ושיקול דעת. מה, הם לא יכולים גם? גפני לא יכול לעלות על כל במה ולהגיד? כשהוא רוצה, הוא יודע להגיד יפה מאוד. אבל הוא מבין שפה לא משחקים באש. תפסיקו לשחק באש, פירומנים שכמותכם. 
+
+
+הוא מתפלל שלוש פעמים ביום לפחות לראות בית-המקדש – – – 
+
+
+ בסדר, הוא מתפלל בד' אמותיו. 
+
+ההסתה מהצד המוסלמי, הפלסטיני, גם בתוך הארץ וגם בשטחים, זה כמובן דבר ידוע, וצריך לבלום את הדברים האלה. ההסתה היא מאורגנת, חבל שנתכחש – ראיתי את האבנים והבלוקים ואת כל ההכנות. הכול מאורגן. מלמעלה. 
+
+אני רוצה לשבח את המשטרה, אדוני השר, שמגלה איפוק וריסון, אבל היא לא יכולה לפעול בוואקום מדיני. צריך להיות גיבוי שלך – ואני שומע אותך מדי פעם – של ראש הממשלה – אני לא שומע אותו אף פעם. אף פעם. הוא ראש ממשלה מהאו"ם – לא ראיתי דבר כזה; אולי המשנה לראש הממשלה יסביר לנו פעם את הדבר הזה. ראש ממשלה מהאו"ם. קורים פה דברים, הוא חי בעולם שלו. צריכה להיות כאן מנהיגות, מנהיגות כמו שהפגין יצחק רבין, זיכרונו לברכה, שהיה ברור מה הוא חושב על כל נושא לאומי כזה ואיפה הוא שם את הגבולות. כי משטרה שלא מגבים אותה, קשה לה מאוד לפעול, במיוחד בנושאים האלה. 
+
+אחרון אחרון, מובן שהפתרון הכי נכון, לא רק לפרובוקציות האלה ולא רק להסתות האלה, אלא לכל הניסיונות להתגרות ולגרום ריב ומדון, אלימות ומלחמות, הוא לצאת מהקיפאון המדיני. אנחנו לא צריכים שהנשיא אובמה יתקשר לאבו מאזן להפציר בו שלא יתפטר. אנחנו צריכים, כולנו, לחזור לשולחן המשא-ומתן המדיני, באופן אותנטי, כן ואמיתי. ואני משוכנע שכשתהיה ישיבה משותפת לשולחן המשא-ומתן, אנחנו לא נצטרך לדבר בכנסת על אלימות בהר-הבית. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אופיר פינס. חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחריו – חבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, שמעתי את מה שאמר חבר הכנסת עזרא לגבי התנועה האסלאמית הצפונית, ושמעתי שיש הסתה של הציבור הערבי, מנהיגיו, שיח' ראאד סלאח. אני רוצה להגיד לכם שלא צריך את התנועה האסלאמית, כי המסית הגדול בכל מה שקשור לאל-אקצא הוא ממשלת ישראל. המסית הגדול זה הניסיון לפגוע, ואז באים אנשים שאכפת להם מאל-אקצא, ובתגובה, מתוך דאגה, הם באים למנוע כל ניסיון לפגוע באל-אקצא. ואילו משטרת ישראל, במקום להתמודד עם הפשע שמשתולל, לא היתה מטילה מגבלות, ואילו רבנים לא היו מתכנסים בהר-הבית, לדעתי לא היינו עדים לכל ההתרחשויות המסוכנות, כי יש כאן או בורות או אטימות, שלא שמים לב לממד הסכנה העצום שיש באל-אקצא ובאזור הקדוש הזה. לדעתי הפוטנציאל של הסכנה עולה פי-כמה על הפצצה האטומית האירנית, אם יכולה להיות. זה יכול לפוצץ את האזור כולו, וההתנהגות החובבנית עם האוכלוסייה המוסלמית, והתייחסות כלאחר יד, כאילו לא אכפת להם, לא חשוב להם, ואם יש תגובה – זאת הסתה. רבותי, זאת לא הסתה, זאת לא תוצאה של הסתה. זאת תגובה טבעית, וזה מה שיהיה. לכן צריך למנוע את הפעולה, כדי למנוע את התגובה. אי-אפשר לאפשר את הפעולה ולהגיד שאסור להגיב. 
+
+אני שואל אותך, כבוד השר לביטחון הפנ��ם, האם קרה פעם שהמשטרה הטילה מגבלות על יהודים שרוצים להתפלל בכותל? האם הטילו אי-פעם מגבלות של גיל? למה מטילים מגבלות על גיל מתפללים מוסלמים? למה? מדוע?
+
+
+ הטילו, הטילו.
+
+
+ גם אלה מתפללים וגם אלה, אבל אומרים: לא, הם לא באים להתפלל – הם באים להסית. אבל שם – לא. הכול כשר. למה? למה ההתייחסות השונה הזאת? מה יש לרבנים להתכנס בהר-הבית? אי-אפשר להתכנס במקום אחר?
+
+שמעתי מנסים זאב "אנחנו לא מייהדים". באמת? מה עושות ממשלות ישראל מ-1967 ועד היום? כל יום יש הריסת בתים ומוסדות אחרים. יש דרישות של מתנחלים. כל יום יש החרמה והפקעה וגירוש של אנשים על-ידי שלילת אזרחותם והתושבות שלהם, ומאפשרים להקים עוד התיישבות ועוד התנחלות, ואי-אפשר לדבר על זה כעל הסתה?
+
+יש להבין שירושלים בכלל ואל-אקצא בפרט יש להם מקום מרכזי בתודעה הלאומית הדתית של האוכלוסייה הפלסטינית, הערבית והמוסלמית. זה לא התחיל היום ולא שלשום, זה התחיל עוד לפני 5,000 שנה. אצלנו אומרים את זה "אורסאלם" – זה הכפר של סאלם. היו היבוסים, הכנענים, שאנחנו הצאצאים שלהם, וזה נשאר ונותר. יש לו המעמד ההיסטורי הלאומי, וגם המעמד הדתי. אי-אפשר להתעלם מזה, אסור לזלזל בזה, וצריך להתייחס לזה במלוא האחריות ובמלוא הרגישות. אם רוצים להתמודד – לא על-ידי הוצאת התנועה האסלאמית. לא למקד את זה באיש כזה או אחר. זה דבר מהותי, זה דבר עקרוני. מי שרוצה להמשיך להתגרות – מתגרה לא רק בפלסטינים; הוא מתגרה במיליארד מוסלמים. 
+
+במקום היהודים כאן הייתי עושה אלף פעמים חשבון נפש לפני שאני נוגע כהוא זה במעמד של אל-אקצא, כי זה מקום חשוב לכלל העולם המוסלמי. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. חבר הכנסת אורי אריאל, ואחריו – חבר הכנסת חיים אורון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, כשאומרים אצל היהודים "הר-הבית", אף אחד לא שואל איפה זה. כל אחד יודע איפה ההר ומה זה הבית. נכון, טלב אלסאנע, כן, יש לזה מקום חשוב אצל המוסלמים, אבל אצל היהודים זה לא תופס מקום חשוב – זה המקום: הר-הבית. איזה בית? כולם יודעים. בית-המקדש. 
+
+
+ גם אל-אקצא כולם יודעים.
+
+
+ שם כולם יודעים בלי לציין שם. אנחנו נמצאים בפרשת "לך לך", בספר בראשית, ופעם אחר פעם מופיעה הבטחת הקדוש-ברוך-הוא לאברהם אבינו ולזרעו אחריו עד עולם, שהארץ הזאת שייכת ליהודים. שם נברא אדם הראשון, שם נעקד – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ שם נעקד יצחק אבינו, שם נבנה בית-המקדש הראשון, שם נבנה בית-המקדש השני, ובעיקר שם ייבנה בית-המקדש השלישי. תרצו או לא תרצו, מן אללה, אללה הוא אכבר; הדבר לא בידיכם. לא בידיכם. תצעקו כמה שאתם רוצים, תזרקו אבנים – – 
+
+
+ אנחנו מתקדמים – – – עוד פעמיים – – –
+
+
+ – – תזרקו אבנים. אתם מתנהגים כמו פוחזים, עמי ארצות, שעוד לא מבינים שארץ-ישראל שייכת לעם ישראל, ובמרכז ירושלים, בהר-הבית, יעמוד בית-המקדש. 
+
+מכובדי השר לביטחון פנים, יש פתרון: קודם כול, לא להשלים עם הדבר הכי קטן; כל זריקת אבן צריכה להיות מטופלת בקפדנות ובחומרה רבה, קל וחומר – – –
+
+
+ יש לכם שיטה: תג מחיר. – – – ארבעה ערבים – – – חסר עשר מכוניות – תג מחיר.
+
+
+ – – – קל וחומר כל מי שמסית בהר-הבית, שצריך מייד להיעצר ולהיענש. צריך להחמיר את הענישה. להפסיק לדבר. כל הדיבורים מה עושה פלג זה ופלג זה לא כל כך חשובים. חשוב איך מענישים את האנשים. 
+
+והדבר האחרון – צריך להביא לשם כוח משטרתי גדול, כדי שיהיה ברור מי הריבון. מהר-��בית צריך לגרש את הווקף. הטעות של משה דיין, שנתן את המפתחות לווקף, צריכה להסתיים, ובא לציון גואל. תודה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל, במיוחד תודה רבה על העמידה בלוח הזמנים. חבר הכנסת חיים אורון, והדובר האחרון – חבר הכנסת משה גפני. 
+
+
+ מדברים על מסיתים, הוא המסית הראשי.
+
+ מזל שמשה דיין – – –
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חזינו עכשיו בהופעה של פירומן. הבעיה היא שאני רגיל לראות פירומנים בקרקס. הם לוקחים לפידים, זורקים אותם ככה ותופסים אותם. הבעיה היא שהפירומנים האלה, שמופיעים פה, לוקחים לפידים וזורקים אותם עלינו. בדרך כלל, אם זה קורה בקרקס, אוסרים את מי שעושה את זה. פה יש חופש דיבור, מותר לדבר מה שרוצים. 
+
+הדבר האחרון – האחרון – שאנחנו צריכים, אדוני היושב-ראש, דווקא כאדם דתי, זה שהדו-שיח יהיה בין הפירומנים שלנו לפירומנים שלהם; ולהם יש מספיק פירומנים גם כן. אתה שולח אותנו עכשיו לנהל את הוויכוח בין אללה ובין אלוהים? אני לא שם, זה קטן עלי. חבר הכנסת אריאל אין לו בעיה, הוא יודע להתווכח, לסדר ויכוחים בין אללה ואלוהים. אני משאיר את זה להם. אבל מה הם רוצים מאתנו? אלוהים אדירים, מה הם רוצים מאתנו? 
+
+ כל פעם שיש תחושה, אדוני השר לביטחון פנים, שהעסק תקוע – אתם צודקים, יש שם מישהו. שם זה גם פה, בתוך מדינת ישראל. פלג, לא פלג, לא מעניין אותי מי, הם קיימים בכל מיני מקומות. עובדה, הם קיימים גם פה. שמעת נאום פירומני מעל הדוכן. מדליקים אש. איפה מדליקים את האש? במקום הכי רווי, במקום שבו יש סיכוי שזה יידלק. ואז באים מכבי האש האלה ושופכים עוד אש. עוד דלק. 
+
+ ואז מה? הדבר האחרון שלמישהו יש אינטרס כלשהו – לשיטתי אפילו אינטרס כמו שיש להם – הופכים את הוויכוח הזה לוויכוח בין-דתי. תראו לי דוגמה אחת בהיסטוריה שוויכוח בין-דתי נגמר – אלא בדמים. פה, בתוך ירושלים הזאת, יש כל מיני כוכים קטנים של זרמים שונים בנצרות, שופכים עליהם דם עד היום, אחרי 1,000 ו-2,000 שנה. אז אלה זורקים את זה לפה. מטורפים. מזל שיש גם אנשים דתיים שלא מסתובבים עם לפיד בוער כל הזמן, ואומרים: רגע, רגע – – –
+
+ גפני, בסוף יצאת מתון. 
+
+ – – –
+ אלוהים אדירים, אתם לא לבד פה. אתם לא לבד כאן. אתם מדליקים את כולנו. אתם זורקים אש על כולנו. תרדו מפה, תסירו את ידכם משם, תעזבו את הר-הבית ואת מסגד אל-אקצא, תשאירו משהו להיסטוריה; לשיטתך – לאלוהים; לשיטתך – לאללה; אני אומר – להיסטוריה. אין לי בעיה.
+
+אני מבין שאתה מתפלל שלוש פעמים ביום שייבנה בית-המקדש, או שאפילו "ייבונה" בית-המקדש – – – 
+
+ אבל במהרה. 
+
+
+ במהרה. במהרה. 
+
+
+ בימינו. 
+
+
+בימינו, מאה אחוז. אפשר להגיד הכול. להתפלל אפשר במהרה בימינו, כעת חיה, וגם לישון כל לילה עם נעליים גבוהות, שמא יבוא המשיח בלילה ונרצה לרוץ. כל זה מותר. את זה, הכול – תעשו, בבית שלכם. מה אתם רוצים מאתנו? אני לא רוצה לישון בנעליים גבוהות. אני לא רוצה ללכת עם מכבי אש מהבוקר עד הערב.
+
+ והנאום שלך פה, חבר הכנסת אריאל, הוא היה נאום מובהק של מצית מדורות. של מי שמשתגע. שאתה תדליק אש, תבוא המשטרה, תאסור, לא יהיה כוח, נירה, אם יהיה כוח נירה, נהרוג. נהרוג – יהיו לוויות; יהיו לוויות – האש תעלה; האש תעלה – היינו שם כמה וכמה פעמים. תרדו מהגב שלנו, אתם מטורפים. 
+
+ תודה רבה. אחרון הדוברים, כנראה לא בכדי, יהיה חבר הכנסת משה גפני. שמנו אותך בסוף הדוברים. ראיתי שהרבה כבר מתעניינים בדבריך, עוד לפני שדיברת. אבל בכל אופן, אני מבקש ממך שתתכנס לשלוש דקות. קצת חרגנו מהזמן. כמו שאני מזכיר את זה לכל דובר, גם לך, אדוני השר. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותי השרים, אדוני השר לביטחון פנים, הפעם באמת אתה צריך להשיב. ברור לגמרי. 
+
+ אין ברירה, אתה אומר.
+
+ עכשיו זה נושא שלך. שמעתי את שני הדוברים האחרונים, שהם שניהם חברים טובים שלי, חבר הכנסת אורי אריאל וחבר הכנסת חיים אורון, וזזתי באי-נוחות על הכיסא שלי, על המצב הזה. 
+
+אני רוצה לדבר על שני הצדדים; אני רוצה לדבר על היהודים שעושים שם את התבערה, ואני רוצה לדבר על המוסלמים, או על הערבים, שעושים שם את התבערה. וכדי שחבר הכנסת צרצור לא יגיד לי: בוא תדבר גם על הצד השני, אני מתחיל ביהודים. 
+
+המציאות הזאת, שבה אנשים יהודים עולים להר-הבית ומציפים את המחלוקת הנוראה שקיימת בין היהודים למוסלמים, היא תופעה בלתי מתקבלת על הדעת. ראשית, אסור לעלות להר-הבית. אסור, זה איסור כרת. שנית, מה רוצים להרוויח בעלייה להר-הבית? שתהיה פה שפיכות דמים במובן הכי חמור של המלה? לא יכולה להיות יותר שפיכות דמים מזה. נוצרת פה מלחמה בין דתות. הרי גם אני מאמין, כמוך, שייבנה בית-המקדש בהר-הבית, ובשבילי זה המקום הקדוש. וזה הופך להיות מאבק בין-דתי. אנחנו יודעים מה זה. על מה? על מה? מי שיעלה להר-הבית ויעבור על איסור כרת ישנה משהו במדיניות של הממשלה? כל הממשלות? 
+
+אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת אריאל, בידידות, דבר יותר חמור: שנינו אנשים דתיים, ואנחנו מאמינים במה שכתוב בתורה, ובתורה כתוב שארץ-ישראל ניתנה לנו – אם בחוקותי תלכו ונתתי שלום בארץ וכו'. זאת אומרת, אם אנחנו נמצאים פה בכנסת, ואנחנו מעבירים חוקים נגד התורה, או הממשלה עושה דברים בניגוד להלכה, אנחנו מרחיקים את עצמנו מהר-הבית. האם גם אז יש מלחמה כזאת נגד חוקים של הממשלה, שהם נגד ההלכה? שמרחיקים אותנו מהר-הבית? אני פשוט לא מצליח להבין את ההיגיון שבדבר. 
+
+עכשיו המוסלמים – הקיצונים. אני אוהב להגיד "הקיצונים", אז יוצא – אני לא מדבר על כולם. חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני שמעתי אותך, ככה בחצי, כי קראו לי על איזה חוק נגד ההלכה שהממשלה רוצה להעביר. הייתי עסוק. רציתי למנוע – – –
+
+ איזה? שנדע. 
+
+ לא חשוב. אתה תמצא. בקיצור, אני שואל אותך: יש ממשלה ריבונית בישראל; אתה באמת מאמין שהממשלה – ממשלה כלשהי, הממשלה הנוכחית – הולכת לעשות איזה שינוי בהר-הבית? האם עולה על דעתו של מישהו, של ראאד סלאח – עולה בדעתו שהממשלה הולכת לעשות איזה שינוי? לזרוק את הווקף? 
+
+אורי אריאל, זאת דעתו. בסדר, יש עוד דעות בעולם המוסלמי. יש אחמדינג'אד, שרוצה להשמיד את מדינת ישראל, אז אני אומר שזאת דעתך?
+
+ הרב גפני – – –
+
+ וללכת, להפוך את הכול – אני הולך לשבח את המשרד לביטחון פנים, אל תלך – – –
+
+אי-אפשר לתקן – – –
+
+ ללכת ולהגיד בכל העולם שממשלת ישראל הולכת להפוך את הר-הבית למלחמה, הולכים לפגוע – הרי אמרת, אנשים חושבים שהולכים לשנות את הר-הבית, ולכן הם באו להגן. על מה הם באו להגן? על מה? מישהו הלך לעשות שם משהו? רצו כמה יהודים, שלפי דעתי טועים טעות מוחלטת, עושים נזק בל יתואר – המשטרה לא נותנת להם. המשטרה גם לא יכולה לתת להם, כי הממשלה היא זאת שמחליטה. היא יכולה להחליט על איזשהו דבר על הר-הבית? אנחנו נפרוש מהקואליציה אם יהודים יעלו להר-הבית על-פי החלטת הממשלה, ואין ממשלה שרוצה לעשות את זה. 
+
+אני רוצה לשבח את השר לביטחון פנים, לשם ��ינוי. 
+
+ הגיע הזמן. 
+
+
+ הגיע הזמן. המשטרה מנעה – אני ישבתי ופחדתי שהולכת לקרות שם תופעה נוראה. באמת, מאבק בין-דתי – שהוא אגב לא צודק; לא הערבים צודקים ולא היהודים צודקים. אף אחד לא צודק במאבק הזה. 
+
+אם המשטרה היתה נוהגת לא נכון, היום היינו כבר מדברים אחרת. המשטרה, אדוני השר – אני משבח אותך על זה – לא בכל הדברים, יש דברים שלא. בזה כן. לא, שתדע שכשאני מעביר ביקורת זה אובייקטיבי. 
+
+ הוא מכין אותך. 
+
+ אני מחר לא פה. 
+
+
+ אדוני השר, המשטרה נהגה נכון לא רק מבחינה מקומית; לא רק בעניין עצמו. היא מנעה בעיה חמורה שהיתה יכולה להצית תבערה בכל המזרח התיכון. 
+
+ ולסיום, אמרתי שאעביר ביקורת על חבר הכנסת חיים אורון. שמעתי אותך, אנחנו חברים טובים – לשם האיזון, שאני לא מעביר ביקורת רק על אורי אריאל – באמת, אני הקשבתי כל הזמן; דיברת רק על היהודים. 
+
+ מה פתאום. 
+
+ אמרת משפט אחד; משפט אחד. משפט אחד. תשמע, אני קורא עיתונים, אני לא מכיר את זה, אבל אני קורא עיתונים – שבכל העולם המוסלמי, שעומדים פה אנשים ומסיתים, שהממשלה הולכת – היית צריך לנהוג כמוני. חצי מהנאום שלך על היהודים, זה בסדר; חצי הנאום שלך על המוסלמים. לא היית מאוזן, ואתה הרי תמיד בעד שוויון. 
+
+ נשארו לך 20 שניות לדבר על המוסלמים, אז הוא נתן לך עוד שלוש דקות לדבר על המוסלמים. 
+
+ לא, אני אמרתי מראש שאני אדבר חצי-חצי. 
+
+ עזוב – – –
+
+ תודה רבה. 
+
+ היית צריך להגיד משהו – – –
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת גפני. השר, בבקשה. 
+
+ תשאל אותם מה אמרתי. 
+
+ קח עוד שתי דקות, תשבח את המשטרה.
+
+ – – –
+
+רבותי, נרשם בפרוטוקול. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת גפני, אני רוצה לפתוח ולברך את שר הפנים הסרבי שנמצא אתנו פה למעלה – הוא והמשלחת – מפכ"ל המשטרה, יועצים, עוזרים, ראש הקבינט של השר.
+
+ הם היו בהר-הבית, אדוני השר? 
+
+ אני אבדוק, אבל בהחלט – אני ביקשתי, כי אני קבעתי אתם פגישה, ואחרי הנאום פה, אחרי התשובה, אני כמובן אפגש אתם. הם פגשו שרים בממשלה, סיירו שלושה ימים, ואני בהחלט מברך – ברוכים הבאים למדינת ישראל, לכנסת ישראל. ברוכים תהיו. 
+
+במענה להצעה לסדר-היום בנושא הר-הבית – ושימו לב, על הר-הבית אנחנו מדברים בהפרש של שבועיים; אני עונה בפעם השנייה בהפרש של שבועיים על מה שקורה בהר-הבית. 
+
+חברי הכנסת, גל המהומות האחרון פרץ לא באופן מקרי, אלא עקב התססה של גורמים קיצוניים משני הצדדים. בגלל קריאות של קבוצת יהודים קיצונים לעלות אל הר-הבית החל מסע הסתה של הרשות הפלסטינית והתנועה האסלאמית – הפלג הצפוני. גורמים אלו אמרו בתקשורת כי הם מזהירים ומצהירים על כוונתם לפעול נגד עליית יהודים, שמטרתם לבנות את בית-המקדש על הר-הבית. עוד הוסיפו כי הם מטילים את האחריות לכך על ממשלת ישראל, וכי ימשיכו את הקריאות לנוכחות המוסלמים יום-יום בהר-הבית.
+
+האירוע האחרון החל ב-19 באוקטובר, לאחר שבאתרי האינטרנט של הימין התפרסמה הזמנה לכנס ב"היכל שלמה". בהודעה נרשם שהכנס מתקיים בעקבות סגירת הר-הבית ליהודים בחג הסוכות, בגלל אלימות מוסלמים, ולכנס הוזמנו רבנים ואישי ציבור, ולמחרת, התנועה האסלאמית – הפלג הצפוני, פרסמה באתר האינטרנט תגובה על הכנס, ובה היא מזהירה שוב מפני עליית יהודים להר-הבית ומההשלכות המסוכנות על הכנס. ב-22 באוקטובר התפרסמה באתרי האינטרנט של הימין קריאה ליהודים לעלות להר-הבית ביום ראשון, לציון עלייתו של הרמב"ם להר-הבית. עקב כך פרסמו בעלי תפקידים ברשות הפלסטינית ובתנועה האסלאמית – הפלג הצפוני תגובה הקוראת להגן על הר-הבית ולעמוד מול פריצת היהודים אל הר-הבית. 
+
+ בסוף השבוע האחרון התקבלו אינדיקציות מודיעיניות לאיסוף אבנים, ברזלים – ראיתם את התמונות בטלוויזיה – והכנסתם לתוך מסגד אל-אקצא. בהערכת מצב טלפונית שקיים המפכ"ל אתי ועם מפקד המחוז הוחלט לפתוח את הר-הבית למחרת, לכולם, ולהיערך עם כוחות לאפשרות שיפרצו מהומות.
+
+ביום ראשון, 07:30, עם פתיחת דלת שער המוגרבים, טרם כניסת המבקרים היומית, נשמעו מתוך הר-הבית קריאות "אללה הוא אכבר" ונראו צעירים רבים בפתח השער וברחבה של מסגד אל-אקצא, חלקם רעולי פנים. צוות סיור של הר-הבית הותקף באבנים, בקבוקים ובקבוקי תבערה על-ידי עשרות צעירים. כמה שוטרים נפגעו, ובתגובה ניתנה הוראה להכניס כוחות פנימה ולבלום – להדוף את מפירי הסדר. כ-100 צעירים מוסלמים התבצרו בתוך מסגד אל-אקצא, המשיכו ביידוי אבנים והשליכו כיסאות מתוך המסגד לעבר השוטרים. במהלך האירוע נמשכו קריאות הסתה בתקשורת הערבית וקריאה למוסלמים להגיע להר-הבית.
+
+בהערכת מצב בפיקוד מחוז ירושלים החליט מפקד המחוז לסגור את ההר למבקרים, ובמקביל להגביל את כניסת המתפללים המוסלמים לגילאי 50 ומעלה. במקביל התקיימה הידברות עם ראשי הווקף, שנועדה להוציא את הצעירים מהמסגד. רק לאחר עזיבת אותם צעירים מפירי הסדר חזר השקט אל ההר. ביום שני, למחרת, נפתח הר-הבית למבקרים – למתפללים, למתפללים מוסלמים – וההר חזר לשגרה.
+
+בפעילות המשטרתית נעצרו 25 מתפרעים, ונפצעו עשרה שוטרים, בעיקר מיידוי אבנים. 
+
+ אני קורא מעל במה זאת לשני הצדדים – לחברי הכנסת היהודים, הקוראים להגיע להר ותוקפים את המשטרה בהאשמות שווא, כאילו אין ההר פתוח למבקרים, ולחברי הכנסת הערבים, הקוראים להציל את מסגד אל-אקצא ובכך מלבים את הרוחות, מתסיסים וגורמים להתלהמות: אתם יודעים שאל-אקצא לא היה בסכנה, אינו בסכנה ואין כל חשש שיהיה בסכנה בעתיד; אתם יודעים את זה טוב ממני. הר-הבית הינו מקום קדוש, ואסור לגרור את הציבור לאלימות במקום הזה. 
+
+לגבי ההערה שלך, חבר הכנסת גדעון עזרא: אמרתי גם בפעם הקודמת שהסוגיה של ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני, נדונה בהיבט המשפטי, וזה לא ייגמר ביום ולא ביומיים. אנחנו מנהלים שיחות עם משרד המשפטים כדי לטפל בסוגיה של הממריד והמסית ראאד סלאח. זה יטופל, ואמרתי את זה גם בפעם הקודמת. 
+
+ הדילמה אם לסגור בכל פעם את הר-הבית היא לא פשוטה; אני שותף להחלטות האלה. שלום הציבור עומד לנגד עיני. לא ארשה למנהיגים משני הצדדים, הערבים והיהודים, ללבות את האש ולהשתמש במקומות הקדושים לקידום אינטרסים פוליטיים; לא אתן להפוך את הר-הבית לזירת אגרוף. אני קורא לכם: תנו לרשויות האכיפה גיבוי כדי שיבצעו את תפקידם. 
+
+לסיכום, כנושא באחריות אישית לשמירת הסדר אני מצהיר פה באופן חד וברור: די לקבוצות ההזויות מהמגזר היהודי, ודי למסיתים ומחרחרי המדון מהמגזר הערבי. תפסיקו עם הר-הבית. תודה.
+
+
+ תודה לך, אדוני השר. מה אתה מציע?
+
+
+ להסיר מסדר-היום.
+
+ טוב. באין הצעה אחרת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה היא על דיון במליאה. חבר הכנסת אורי אריאל, אתה לא יכול להציע הצעה אחרת, חוץ מלדון במליאה, מכיוון שמי שמציע הצעה דחופה לסדר, במהותה, מציע דיון במליאה. אם כך יש לנו רק אפשרות אחת להצביע – דיון במליאה או הסרה מסדר-היום.
+
+
+ – – –
+
+
+אז אנחנו נעשה את זה בהצבעה, ��יך שלא יהיה. אנחנו לא מבקשים הסכמה לדון בוועדה ולכן נשארת ההצעה המקורית שלכם, לדון במליאה. בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה. בעד – דיון במליאה, או הצעת השר – שמציע להסיר.
+
+
+ אנחנו בעד הסרה.
+
+מספיק כבר עם הר-הבית. 
+
+
+ רבותי, אני חוזר, כדי למנוע אי-הבנות: מי שמצביע בעד – מצביע בעד דיון במליאה. מי שמצביע נגד – זה להסיר מסדר-היום.
+
+
+ נסתפק בהצעת השר. אדוני היושב-ראש, אלה שני דברים נפרדים – להסתפק בדברי השר, או הסרה. אם אתה מציע להסתפק בדברי השר, זה משהו אחר. 
+
+
+אדוני השר, אלה שני דברים נפרדים. להסתפק בדברי השר זו הצעה אחת, ולהוריד מסדר-היום זאת הצעה שנייה. אם אתה מציע להסתפק בדברי השר, זו הצעה אחרת. אני צריך לשאול את המציעים אם הם מציעים להסתפק בדברי השר? חבר הכנסת חנא סוייד – כן. חבר הכנסת גדעון עזרא – דיון במליאה. אם כך, מיותר ההמשך. אנחנו עוברים להצבעה. בעד – דיון במליאה, נגד – להסתפק בדברי השר, והמשמעות היא הסרה מסדר-היום.
+ אנחנו עוברים להצבעה.
+
+ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+רבותי, נגד – 9, בעד – 6, אין נמנעים. לפיכך, הנושא שהוצע לסדר-היום – האירועים בהר-הבית, יורד מסדר-היום.
+
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעות לסדר הבאות, בנושא הפיקוח על מערך ההסעות לילדים, מס' 1242, 1276, 1313 ו-1314. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה.
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, המקרים הטרגיים שקרו לאחרונה, הילדה שנפגעה בהסעה, והתוצאה היתה שבאמת, לא מספיק האסון שקרה למשפחה – אבל התוצאה האירה לנו את העיניים, מה קורה במכלול ההסעות שהילדים שלנו נוסעים בהן ועושים את המסלול הזה כל יום.
+
+אנחנו מדברים עדיין על תחילת השנה, ולצערי הרב המקרים הטרגיים האלה פתחו לנו את השנה. זאת לא הפעם הראשונה. היו מקרים בעבר, אדוני שר החינוך והתרבות, שילדים נפגעו בדרך לבית-הספר או בדרך מבית-הספר, על-ידי רכב ההסעה. ואנחנו צריכים פה להתריע, ולא מספיק רק לחדד למנהלי בתי-הספר, לאחראים להסעות, למי ששייך למכלול הזה ברשויות – אלא כיצד ניתן למנוע מקרים כאלה. 
+
+והרבה פעמים, אדוני השר – אני פונה אליך בכוונה, כי מוציאים את ההוראות, או יוצא החוזר של המנכ"ל, וזה מונח באיזשהו מקום על המדף בבית-הספר ולא מוודאים בדיוק כיצד יש לנהוג בהסעות האלה. יתר על כן, אנחנו רואים שבחלק מהמקרים כל ההנחיות האלה לא מבוצעות. ולכן, על מנת שנבטיח שילדינו יגיעו בבטחה לבית-הספר, צריך כמה כללים פשוטים, שהמלווים האלה ידעו מה המשימה שלהם, שיפקחו את עיניהם כשהילדים עולים, כשהילדים יורדים, ולוודא שהילדים יורדים בבטחה ובצד הנכון של המדרכה. 
+
+ לצערי הרב, וכאן זה בא לידי ביטוי, אנחנו יודעים שהיו קיצוצים בהסעות, וכשיש קיצוצים בהסעות הרבה מחברות ההסעה מתחילות לזלזל בבטיחות של הרכבים. אני רואה את זה בהרבה בתי-ספר, שהרכבים שמסיעים את הילדים, גם לפי חוקי התחבורה וגם לפי חוקי משרד החינוך, לא עונים בהכרח על הדרישות – הגלגלים שחוקים, הרכבים ישנים. לכל זה יש השלכות. 
+
+ולכן אני הבאתי את ההצעה הזו לסדר-היום, אחרי המקרה הטרגי, וברצוני שהנושא יעלה על סדר-היום של משרד החינוך, שיחדדו את כל הנושאים הקשורים לבטיחות של הילדים שלנו, שמגיעים לבית-הספר ויוצאים מבית-הספר, על מנת שלא יהיו לנו מקרים טרגיים מהסוג הזה. אז נושא הבטיחות – יכול להיות שהוא לא בתחום האחריות של משרד החינוך, אבל אני מניח שברגע שידברו על נושא הבטיחות, חיי ילדינו, יילקח בחשבון גם נושא הבטיחות של הרכבים שילדינו נוסעים בהם. 
+
+לכן, אדוני היושב-ראש, משפט סיכום – – – 
+
+
+ חשבתי שסיימת. 
+
+
+ יש לי עוד כמה שניות. 
+
+
+ כן, התחלתי את השעון מאוחר. 
+
+
+ כן, אז אני מאוד מודה לך. לכן, אדוני היושב-ראש, ששר החינוך ייקח את הדברים לתשומת לבו, שנראה יישום החלטות שהמשרד קיבל בעבר ושילדינו יגיעו בבטחה לבית-הספר ויצאו ממנו בבטחה. 
+
+
+אדוני חבר הכנסת, עכשיו אני פונה אליך בתור סגן יושב-ראש הכנסת. אנחנו ניאלץ להתחלף במקומות, מכיוון שאני הדובר הבא. 
+
+
+ נציין לפרוטוקול שחבר הכנסת מקלב גם הוא אחד המציעים של ההצעה לסדר-היום, וכמובן, שחבר חיים הכנסת אמסלם לא נמצא כאן, וגם חבר הכנסת דני דנון לא נמצא כאן, אז אחרון הדוברים, ואני שמח על כך, הוא חבר הכנסת אורי מקלב, סגן יושב-ראש הכנסת. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אנחנו נכשלים במלחמה בתאונות הדרכים, אבל אנחנו נכשלים במיוחד בבטיחות של הילדים הקטנים שנוסעים ברכבים כדי להגיע למקומות הלימוד שלהם. אנחנו חוזרים ורואים ושומעים את התמונות ואת המראות המזעזעים האלה שילד, במקום לחזור לפינה החמה שלו בבית, חוזר קר להוריו. על-פי רוב, חלק גדול מהתאונות קורות מתחת לבתים, לעיני אחים, לעיני הורים, כמו במקרה האחרון. זה מזעזע כל פעם מחדש, זה קורע לב, וזה כואב במיוחד כאשר התאונות האלה חוזרות על עצמן. 
+
+זו לא התאונה הראשונה. תאונות רבות קרו בדרך זו או אחרת: כשהתיק של הילד נתפס; כשהמעיל של הילד נתפס בדלת; כשהילד איבד את עצמו או כשהגודל שלו והיכולות שלו לא התאימו למקרים שהוא עכשיו הגיע אליהם כשהוא ירד מהרכב; מזג אוויר. תאונות רבות קרו, וכל תאונה בפני עצמה היא תאונה קשה. 
+
+אדוני השר, אני רוצה לומר לך דבר אחד שמאפיין מאוד את התאונות האלה: הן לא תאונות תעבורתיות. אלה תאונות של בטיחות. זו לא תאונה שמישהו עובר באור אדום או שמישהו נוסע במהירות או דבר אחר – אחד שנוסע תחת השפעת אלכוהול, תאונות בין רכבים. אלה תאונות שקורות לא עם הרכב עצמו אלא על-יד הרכב, או עם הרכב אבל כתאונה בטיחותית, מחוסר בטיחות של האנשים, של הילדים שנוסעים ברכבים האלה. 
+
+ אנחנו צריכים להגיד – האם אנחנו יכולים להגיד להגיד להורים הרבים שמסתובבים מפוחדים בבתים, שעדיין הילדים שלהם נאלצים לנסוע עם רכבים, והם כל יום ויום דואגים לשלום הילדים שלהם, האם אנחנו יכולים להגיד שאנחנו עשינו ואנחנו עושים בעניין הזה? 
+
+לא מספיק שאנחנו נוציא תקנה, עוד תקנה, או כמו שחבר הכנסת מגלי והבה אמר – נאכוף את התקנות. אני חושב שצריך חשיבה חדשה, לאפיין את התאונות האלה, לראות מה קרה בעבר ולמה קרו התאונות האלה, ולתת פתרונות מקצועיים יותר, יצירתיים יותר, מכיוון שלתת עוד תקנות, להכביד, לתת עוד מלווה ועוד תוספת שאנחנו נדרוש מהרכבים האלה – הדברים האלה לא יפתרו, מכיוון שקודם כול יש לזה גם מחיר, מחיר להורה, כי מי שמשלם בסוף זה ההורים, וכל הכבדה בכל תקנה כזאת היא תוספת, והיא גם לא תפתור את הבעיה. אנחנו צריכים לחשוב מה מאפיין ולמצוא את הדברים האלה שבאמת ימנעו את זה, ואנחנו צריכים לשים לב שתקנות גורפות לא יעזרו פה. 
+
+ אני כבר כמעט מדמיין לעצמי מה יהיה: יוציאו תקנות איך עושים הסעות לילדים, וזה יתחיל מגיל שנתיים עד גיל 18, ויכבידו על הרבה אחרים, כשבאמת הבעיה מתמקדת בגיל מאוד מאוד מסוים. אני לא יודע אם לקבוע עכשיו מסמרות – מגיל שנתיים עד גיל חמש או שש אבל לא הרבה מעבר לכך, כשהילדים האלה עדיין לא יודעים להתמודד ועדיין לא יודעים איך להתנהג, ואי-אפשר לדרוש את זה מהם. 
+
+ אדוני השר, אני רוצה להגיד לך דבר אחד נוסף, נקודה מאפיינת נוספת שהיא מאוד מאוד כואבת לי. אני יודע מה מאפיין חלק גדול מהתאונות. הציבור שהקריב קורבנות רבים, שילדים שלו נהרגו ולא חזרו הביתה – אלה ילדים ממגזרים; ממגזרים כאלה שחסרות להם כיתות, שהם נאלצים לקחת את הילדים, להסיע את הילדים לגני-ילדים, לא רק לבתי-ספר. זה קיים במגזר החרדי. רבים מהילדים שנהרגו הם מהמגזר החרדי, גם במקרה האחרון וגם בזה שלפניו; הם שנאלצים להסיע את הילדים הקטנים האלה. לפעמים זו בעיה של הרשויות, בגלל חישובים כאלה ואחרים, וגם גנים שנמצאים ריקים ליד הבית – לא נותנים ללמוד בהם לילדים שנמצאים באותה שכונה, אלא מסיעים אותם, והחסר הגדול שיש. 
+
+ על זה צריך לתת את הדעת, כי זה מאפיין בטוח שעובר כחוט השני בין אלה שנהרגו. על זה צריך לתת מענה, וזה בעיקר המענה, כי אם אנחנו נדע למנוע את זה, אנחנו נפתור חלק מהבעיות, כי הבעיות הן בעיקר עם הילדים הפעוטים האלה, הילדים הפעוטים בני שנתיים, שלוש, ארבע וחמש. ועל-פי רוב, הם רק ילדים כאלה שנאלצים – יכול להיות שזה קיים במגזר הערבי, וגם במגזר הקיבוצי, שמסיעים את הילדים לבתי-הספר. זה לא קיים בגני-ילדים, זה קיים בבתי-ספר, ואז זה כבר סיפור אחר לגמרי, אבל בגני-הילדים נמצאים ממגזרים מאוד מיוחדים. כדאי וחובה לתת על זה את הדעת. 
+
+
+ תודה לסגן היושב-ראש. מכיוון ששאר הדוברים לא נמצאים, אני מזמין את שר החינוך והתרבות להשיב למציעים, בבקשה. אני מתנצל. אתה יודע, אדוני, שהייתי סגן שר החינוך והתרבות ועדיין לא השתחררתי, אבל אתה ראוי בכל מקום שאתה נמצא. 
+
+
+ תודה. 
+
+ מכובדי היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, ברצוני להביע את רגשי השתתפותי באבל הכבד של משפחת סברדלוב על בתם הפעוטה שנקטפה בנסיבות הטרגיות האלה. 
+
+ שנית, אני חושב שזה לא יהיה אחראי לקבוע כאן מה גרם לתאונה הזאת או לתאונה אחרת. 
+
+לנושא עצמו שהעליתם, מכובדי היושב-ראש וחבר הכנסת מקלב. ארגון ההסעות, ביצוע ההסעות והפיקוח עליהן הם החובה של הרשויות המקומיות שבתחומן מתגוררים הילדים, התלמידים. האחריות והסמכות של משרד החינוך מוגבלת לתפקידים שאני אפרט עכשיו: א. גיבוש נהלים והנחיות וקביעת קריטריונים מחייבים לזכאות לנסיעות. זה בא לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל; ב. פיקוח על עצם ביצוע ההסעות כנדרש על-פי החוק ובהתאם לנוסח אחיד של מכרז וחוזה שגובש על-ידי המשרד, יחד עם מרכז השלטון המקומי. הפיקוח מבוצע על-ידי עובדי המשרד, במטה, במחוזות, במגבלות כוח-אדם ותקציב ובאמצעות חברה חיצונית שנשכרה לצורך זה; ג. השתתפות במימון עלות ההסעות; ד. קביעת התעריפים למימון להסעות בכלי רכב עצמיים של מועצות אזוריות; ה. הכנת תכנים לימודיים לזהירות בדרכים בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. 
+
+צריך להבין מהי האחריות והסמכות של גופים אחרים שמעורבים בנושא הזה, בראש ובראשונה הרשויות המקומיות. הן אחראיות: א. אחריות מלאה לארגון, לתכנון ולביצוע של ההסעה באותו יישוב או עיר שבהם מתגוררים הילדים; ב. אחריות להסדרת תשתיות תחבורתיות בתיאום עם משרד התחבורה ולתחזוקה שלהן, כולל הצד הפיזי של ביצוע ההסעות, כגון קביעת תחנות ומיקומן ושילוט הכוונה; ג. אחריות על-פי החוק להסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מ��גבלויות, להעסקת מלווים לילדים מוגבלים שזכאים לכך ולשימוש בכלי רכב יעודיים תקניים שמיועדים להסעת ילדים נכים; ד. אחריות להכשרת מלווים לילדים של החינוך המיוחד ולפיקוח על העבודה שלהם; ה. אחריות לפעול בכל נושא ההסעות בהתאם לכל חוקי המכרזים; ו. אחריות לפעול לפי כל תקנות התעבורה וחוקי מדינת ישראל; ז. אחריות לפיקוח על ביצוע הסעות על-ידי הקבלנים, כולל סנקציות כאשר התנאים הללו מופרים; ח. אחריות לנושא התשלומים שמועברים לחברות ההסעה; ט. אחריות להגשת בקשות לאישור ההשתתפות במימון – דיברנו על זה קודם – שבו אנחנו שותפים; י. אחריות לקביעת סוגי ההסעה המאורגנת או באמצעות קו שירות בתחבורה הציבורית, ובכלל זה התיאום עם משרד התחבורה לגבי קווים ייעודיים. 
+
+ משרד התחבורה אחראי: א. להתקנת תקנות תעבורה, ובכלל זה תקנות הקשורות להסעת ילדים, והוראות בטיחות מיוחדות שנוגעות לכלי רכב המשמשים להסעת ילדים, הוראות לגבי נסיעת תלמידים בתחבורה ציבורית וכיוצא בזה; ב. אחריות להסדרת תשתיות תחבורתיות, מיקום תמרורים ותמרורי אזהרה ובטיחות; ג. מתן רשיונות להפעלת קווי שירות בתחבורה ציבורית ובאוטובוסים, כולל קווים ייעודיים להסעת תלמידים, ופיקוח על עמדת המפעילים בתנאי הרשיונות; ד. מתן רשיונות למסיעים בהסעות תלמידים ופיקוח על עמדת המסיעים בתקנות התעבורה הקשורות לכוח-האדם המבצע את ההסעות של הרכב המשמש לביצוע ההסעות; ה. אחריות לקביעת תוכניות הדרכה והכשרת נהגים, באחריות אגף הרישוי; ו. אחריות לקבלת החלטות בדבר שימוש באמצעי בטיחות מיוחדים בקווים המשמשים להסעת תלמידים; ז. אחריות לביצוע ביקורות פתע לתקינות כלי רכב באמצעות ניידות המשרד המיועדות לכך. 
+
+תפקיד נוסף, ראוי לציין, יש לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שיחד אתנו מופקדת על הכנה של תוכניות לימודים לזהירות בדרכים, וגם על תשדירים ופרסומות שנוגעים לזהירות בדרכים באמצעי התקשורת השונים. 
+
+המשטרה היא שאחראית לאכוף את כל תקנות התעבורה ולסייע למשרד התחבורה להפעיל ניידות של ביקורת בדרכים, וכמובן – משרד הביטחון בהיבטים שנוגעים לנושאי ביטחון: שימוש ברכב ממוגן נגד ירי או אבנים, איסור נסיעה בצירים מסוימים, ליווי ביטחוני, נשיאת נשק על-ידי נהגים וכדומה. 
+
+זאת חלוקת האחריות בין הגורמים השונים, וצריך לוודא היטב כאשר יש פגיעה בנהלים, בדיוק מה קרה ואילו מסקנות צריך להסיק מכך. אגב, לפעמים קורות תאונות שהן תאונות שנובעות מחוסר זהירות בדרכים בכלל. אלה תאונות שקורות באופן שגרתי, ולא רק תאונות שמעורבים בהם רכבים שמסיעים תלמידים. עד כאן, אדוני. 
+
+
+ תודה, אדוני השר. מה אדוני מציע?
+
+
+ למען האמת, אני מוכן להעביר את זה לוועדה. אינני יודע אם הוועדה הרלוונטית צריכה להיות ועדת החינוך או ועדת הפנים. הנושאים שגם אתה וגם המציע השני נגעתם בהם הם נושאים שנמצאים בתחומי האחריות של הרשויות המקומיות באופן מובהק. ועדת הפנים היא שאחראית לרשויות המקומיות. נראה לי שהנושא בהחלט ראוי לדיון ממצה בוועדה מוועדות הכנסת, אבל איזו ועדה – – – 
+
+
+ אולי לעשות דיון משולב, כי המטרה היא שגם משרד החינוך ייתן את הדגשים מול הרשויות. אדוני פירט נושאים שמאוד חשוב שראשי הרשויות ידעו ולא יחשבו שהם פטורים מאחריות. 
+
+
+ הם יודעים. אני מסכים עם אדוני שיכול להיות שפורום נכון לדיון הוא פורום משולב של ועדות החינוך והפנים. 
+
+
+על-פי סעיף 16, אדוני, אנחנו נ��שה אחד מהשניים: נחליט האם ועדה משותפת בראשות ועדת החינוך או בראשות ועדת הפנים, ואדוני מסכים. חבר הכנסת מקלב מסכים. 
+
+חברי, אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד – זה בעד ועדה משותפת, ועדת החינוך וועדת הפנים והגנת הסביבה. מי שנגד – הסרה מסדר-היום. 
+
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה משותפת 
+לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+ בעד – 8, נגד – אין, ונמנעים – אין. אם כך, אני קובע שהצעות לסדר-היום בנושא בטיחות ההסעות לילדים, כפי שהופיעו בסדר-היום, יידונו בוועדה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת החינוך.
+
+
+
+
+
+חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 1292: העלות הכספית הגבוהה של השתתפות ילדים בתנועות נוער, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. ישיב לה שר החינוך גדעון סער. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השרים שנמצאים עמנו כאן, אני רוצה להפנות את תשומת הלב למחקר שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה שבמשרד החינוך, אשר בדק היבטים שונים בפעילות תנועות הנוער בישראל ועולים ממנו כמה נתונים שיש לתת עליהם את הדעת. 
+
+ הראשון נוגע למעמדם הסוציו-אקונומי הגבוה של החניכים בתנועות הנוער. על-פי המחקר, 52% מכלל חניכי תנועות הנוער באים מרקע מבוסס, 29% מגיעים מרמת ביניים, ורק 19% מגיעים מרקע לא מבוסס, כפי שהמחקר מציין. 
+
+ עוד עולה כי ברוב היישובים הערביים ובחלק גדול מערי הפיתוח נרשם שיעור השתתפות נמוך בתנועות הנוער, ובתל-אביב שיעור ההשתתפות הוא הגבוה ביותר. 
+
+ עוד עולה מהמחקר שמרבית הצעירים עוזבים את תנועות הנוער בשל שעמום. לא פלא שבעידן האינטרנט והטלוויזיה, הגירויים שמציעות תנועות הנוער אינם מספקים את ילדינו. 
+
+ נתון נוסף שכדאי לשים לב אליו נוגע לעלותן הכספית הגבוהה של התנועות. בעיתון "הארץ" פורסם בעקבות התחקיר, כי תנועות הנוער עולות כסף, ולא מעט – מ-300 שקל בתנועת "בני עקיבא" ועד לכ-1,500 שקל בתנועת "הצופים" למשל, וזה לא כולל הוצאות טיולים וכדומה. יש לזכור שכאשר מדובר במשפחות קשות יום, שנאבקות על הישרדות יומיומית בסיסית, הוצאות על תנועות נוער הן מותרות. 
+
+ לנתונים אלה יש נגזרות, לצערי, יש אספקטים נוספים, ולהם כולנו עדים השכם והערב, בחדשות ובעיתונים. לא פלא, כאשר העלות הכספית גבוהה והתכנים הניתנים אינם מגרים את הילדים להתייצב מדי שבת וחול בקן, בסניף או במחנה, מתפנה זמנם של הילדים לעיסוקים אחרים. במקרה הטוב הם סתם יבזבזו זמן בצפייה בטלוויזיה או בשוטטות באתרים בלתי ראויים באינטרנט. לעתים, על מנת להפיג את השעמום הם מתפנים למעשי אלימות וונדליזם. 
+
+ כולנו זוכרים את מקרה הרצח המזעזע ביותר של הנערה לאה דריקין, זכרה לברכה, מאשקלון. לאה נרצחה לאחר ששתתה אלכוהול בחברת תוקפה. לאחר מכן הוא אנס אותה, רצח אותה ודרס את גופתה. לא כולם יודעים שלאה נהגה לבלות בפרויקט נוער חברתי בשם "ציפורי לילה", שהופסק כחצי שנה לפני הירצחה בשל מחסור בתקציב. היא וחבריה, שנפלטו בגלל שהמקום נסגר, חזרו לרחובות. 
+
+ פרויקטים כמו אלה בוטלו. פעילויות ופרויקטים אחרים כמו זה מקוצצים ומבוטלים בלי לדעת מה ילד יום ואילו השלכות יהיו לקיצוצים הללו. כולנו זועקים כאשר האש כבר מאכלת את הבניין, אך מה לגבי מניעה? אנחנו תמיד רואים את התוצאה, והיא מזעזעת, חברים, זה נכון, אך מה קורה בשלב ההתרחשות?
+
+ דובר פה על תופעת צריכת אלכוהול בקרב קטינים, אך היא רק סימפטום לבעיה חמורה הרבה יותר, והיא העדר חלופות הולמות שימלאו את זמנם הפנוי של בני הנוער בשעות אחרי הצהריים והערב, בזמן שהוריהם עסוקים בהישרדות כלכלית. 
+
+ היום, כאשר חברות בתנועות נוער עולה כסף ולמשפחה אין כסף רב, ואין בנמצא תקציב מצד הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה לסבסד חוגי העשרה לילדים ולבני נוער, בעיקר בפריפריה – החלופות העומדות בפני הקטינים הן שוטטות ברחובות והתגודדויות בפארקים ציבוריים או סתם במקומות מאולתרים, כמו מגרשי חנייה, שאליהם מגיעים בני נוער מצוידים במוזיקה ובאלכוהול. אנחנו יודעים איך זה נגמר בדרך כלל. 
+
+ נכון, חברי הכנסת הגדילו ראש והציעו כמה הצעות שנוגעות לאיסור מכירת משקאות אלכוהוליים לקטינים, אבל, חברים, ההצעות האלה לא תפתורנה את הבעיה, משום שתמיד יימצאו פתרונות יצירתיים על מנת להתגבר על האיסור, ובנוסף, יכולת האכיפה של רשויות החוק לא תהיה מספקת. 
+
+ מכיוון שמדובר בקטינים, שאינם בעלי הכנסה וכוח הקנייה שלהם נמוך, אנחנו לא יכולים לצפות שיקום יזם פרטי וישקיע מכספו כדי להקים להם מועדוניות ומקומות בילוי. בסופו של דבר, היזם הפרטי מחפש את מקסום הרווחים, הוא רוצה לדעת איפה הוא יכול להרוויח, ואם הוא עלול להפסיד הוא לא יפתח. הפתרון צריך להגיע מצד המדינה. 
+
+ אני מציעה שהמדינה תחזור לסבסד – בדיוק כפי שעשתה כאשר אני הייתי ילדה צעירה בבית-שאן – חוגים במתנ"סים ושאר פעילויות חברתיות, וכך נפעל להפחתת טרגדיות עתידיות, שמקורן בעודף זמן פנוי ובמחסור בתעסוקה הולמת לבני הנוער. אולי על הדרך נציל נפשות, אולי נמלא את החור, את האופל, ונחליף את הברזלים בספסלים. אולי אפילו ניתן לכשרוניים שבהם יכולת וערוצים למקסם ולהביא את יכולתם למיצוי מרבי, גם אם אין בידם מספיק כסף לכך. 
+
+ זה נשמע לכם יקר? אז זה לא בדיוק ככה. פעילויות הממשלה והתערבותה בעבר הוכיחו כי לאורך זמן המדינה חוסכת כסף. איך היא חוסכת? בואו תחשבו: פחות כספים בעתיד על בתי-סוהר, עובדים סוציאליים, שוטרים, קציני מבחן ופקחים. 
+
+ חברים, מעבר למצבם ולגורלם של צעירים אלה ומשפחותיהם, הרי עומדת או צריכה לעמוד השאלה של האחריות הלאומית הרובצת על הנהגה ראויה, כי מדובר בדור ההמשך שלנו, מדובר במשמרת העתידה להחזיק בהגה המדינה, לדאוג לחיזוקה, לביטחונה ולקיומה. האם במצב זה אנו יכולים להיות שקטים כי אכן ההגה בידיים אמונות?
+
+ היו זמנים שבהם התחרו מחנות פוליטיים על לבו של הנוער. בכל מקום פעלו תנועות נוער משמאל ומימין. הן התחרו ביניהן מבחינה ארגונית ואידיאולוגית, הן הכשירו דור צעיר, בריא בגופו וברוחו. הן הצמיחו מנהיגים, הן הצמיחו מדריכים ומורים. אך כיצד נראה המצב היום? איך אנו נראים בעיניהם? תסכימו אתי, זה לא סוד – הם מביטים עלינו במבט של זלזול. האמירה החביבה עליהם, ואנו שומעים אותה לא מעט, היא: כולם אותו דבר. במצב זה עוד שואלים אנו ועמנו חוקרים ועיתונאים: מדוע אין יציבות שלטונית? הרי אם רק נביט בתחום הזה שעליו אנו מדברים נמצא את התשובה. 
+
+ באין דור המשך, יש שממה אידיאולוגית והאלקטורט נע בה כבחולות נודדים. כל תוצאה בבחירות בימינו אקראית בלבד, ואנחנו יודעים זאת. כל ניסיון להסביר אותה הוא הונאה עצמית, כי כל עוד לא נבין שיציבות תלויה ביסודות ובחיזוק היסודות, לא נשיג את היציבות, וסכנת ההתרופפות תתרחב עד, חלילה, לקריסתו של הבניין הזה על כל היושבים בתוכו. לכן, ��צב זה מחייב היחלצות של כל המפלגות, כי זה סם חייהן, אבל לפני הכול זו אחריותן הלאומית, ויפה שעה אחת קודם. תודה. 
+
+
+ תודה, גברתי. כבוד שר החינוך, גדעון סער, בבקשה. 
+
+
+ היושבי-ראש מתחלפים בקצב מסחרר, ורק המשנה לראש הממשלה פה קבוע. 
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי המשנה לראש הממשלה, כנסת נכבדה, על חשיבות תנועות הנוער, כפי שמאמינה חברת הכנסת לוי, ודאי אין חולק. לכן, בין היתר, קיימנו בשבוע שעבר את שבוע תנועות הנוער במערכת החינוך. השקענו הרבה מאוד מאמצים במערכת החינוך הפורמלית לפתוח את בתי-הספר לתנועות הנוער, לאפשר לנציגים ולמדריכים של התנועות להופיע בפני בני הנוער, כי אין ספק שאם תהיה השתתפות גדולה יותר בתנועות נוער יהיה פחות פשע ופחות נוער יידרדר לאורח חיים לא נורמטיבי. הדבר הזה חשוב בצורה בלתי רגילה, ובו טמון גם הסיכוי לשינוי בכיוון של חברה יותר ערכית. 
+
+אנחנו נמצאים בעידן מאוד קשה מבחינה תקציבית. הגדלנו את תקציב תנועות הנוער ויש מגמה של יותר חברות בתנועות נוער. צריך להקפיד מאוד לחזק את זה, ובעזרת השם נעשה את זה. לגבי הנושא התקציבי – תנועות הנוער הן עמותות עצמאיות, שנתמכות על-ידי משרד החינוך כגופים נתמכים. הבסיס לפעילות בתנועות הנוער הוא וולונטרי, כידוע, ואנחנו מאוד מעוניינים ורוצים להגדיל את היקף ההשתתפות בתנועות הנוער. סכומי ההשתתפות נקבעים בכל תנועת נוער לחוד, לפי האופי שלה. אגב, התמיכה שלנו בתנועות נקבעת לפי גודל התנועה, ולכן, לפי דעתי, יש אינטרס מסוים לתנועות לא להגיע להיקף גדול מאוד של השתתפות, כי בזה הן מצמצמות את מספר החניכים ומגבילות את התקציב שהן יכולות להיות זכאיות לו. 
+
+בתנועות נוער רבות יש מנגנונים של סבסוד לחניכים נזקקים שבאים ממשפחות פחות מבוססות ורוצים להשתתף בפעילות – הכול לפי קריטריונים שנקבעים על-ידי התנועות עצמן. 
+
+אני מוביל היום מהלך שאני מקווה לסיים אותו במהרה לסבסוד של תנועות נוער בפריפריה, לתקצוב דיפרנציאלי של תנועות נוער בפריפריה, ובמסגרת זו יוגדל בסיס התקציב לפעילות בתנועות הנוער. אנחנו מגבשים במשרד שינוי בקריטריון התמיכה בתנועות הנוער, ובמסגרת הזאת מציעים סעיף תקציבי מיוחד מתקציב הפעילות, שהוא שווה ערך לכ-2 מיליוני שקלים, לצורך סבסוד חניכים בפריפריה כדי לתמרץ את תנועות הנוער לפתוח סניפים בפריפריה, וגם כדי לסייע בהפחתת תשלומי הורים. התאמת הקריטריון הזה כבר גובשה, הנוסח הועבר למשרד האוצר, ובשבוע הבא יתקיים בעניין הזה מפגש עבודה עם משרד המשפטים. אני מקווה שנסיים את זה בקרוב. 
+
+יש הבדלים בין התנועות, ועמדת על זה, חברת הכנסת לוי. "בני עקיבא" גובים 290 שקלים; "השומר הצעיר" – 350 שקלים; "הנוער העובד והלומד" – 450 שקלים; "הצופים" – אצלי כתוב 500 שקלים, אבל אני חייב להגיד שהבת שלי ב"צופים" ואנחנו משלמים 500 שקלים בחודש. יכול להיות שיש הבדלים, אולי בין שבטים, אבל גם זה לא מלוא הסכום, כי זה לא כולל את הסכומים שמשלמים לטיולים וכדומה. עם זה, גם הפעילות היא פעילות קיימת, זאת אומרת פעילות שכוללת שתי פעילויות בשבוע, ציוד וכדומה, וגבייה כלשהי חשובה לקיום של התנועות. 
+
+לסיכום, אני חושב שיש מקום שאנחנו נעלה מול תנועות הנוער, בשיח שלנו אתן, את השאלה אם יש מקום לתעריפים דיפרנציאליים, או לבחון את מנגנוני הסבסוד שקיימים בתנועות השונות – איפה זה כן קיים, איפה זה לא קיים, כדי להרחיב את השורות מעבר להשתתפות בתנועות נוער בשכבות סוציו-אקונומיות מבוססות, כי הנתונים כפי שהם פורסמו מוכיחים שהפריסה היא בשכבות בינוניות ומעלה ופחות בשכבות חלשות, ואין ספק, בלשון המעטה, שבשכבות החלשות הילדים זקוקים לאותה פעילות חינוכית בלתי פורמלית לא פחות ואולי יותר מילדים בשכבות יותר מבוססות. 
+
+
+– – – וגם לערב אותם בחברה, במה שיהיה בעתיד. 
+
+
+ אני מסכים לחלוטין. הבת הגדולה שלי מדריכה בתנועת נוער כבר כמה שנים, הבת הקטנה שלי חניכה, ואני חסיד מאוד גדול של תנועות נוער. אחד מהדגשים שלי ואחד הנושאים שאני מדגיש לו יותר זמן זה תנועות נוער. אני חושב שהנושא בהחלט ראוי לדיון במסגרת דיון יותר רחב בנושא של תנועות נוער, אם כי רק בשבוע שעבר ועדת החינוך של הכנסת קיימה דיון עם כל תנועות הנוער. 
+
+
+אבל אפשר להכניס את זה למסגרת של המלחמה באלכוהול. 
+
+
+ נראה לי שאז דיברנו על הנושא של התקצוב עצמו. 
+
+
+ כן, אני בהחלט חושב שזה נושא ראוי לדיון בוועדת החינוך. אני גם מכיר את הרגישות של יושב-ראש ועדת החינוך בנושא תנועות הנוער. אני בטוח שהוא לא יקמץ בדיונים בקדנציה הזאת בנושא הזה, לא הוא ולא מי שיחליף אותו. 
+
+
+ מצוין. אז, חברי חברי הכנסת, אנחנו נצביע. גברתי, את מסכימה לדיון בוועדת החינוך? 
+
+
+ כן. 
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו נצביע. מי שמצביע בעד – הוא בעד הדיון בוועדת החינוך. מי שמצביע נגד – זה להסרת הנושא מסדר-היום. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 7, נגד – אין, נמנעים – אין. הנושא יידון בוועדת החינוך. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא: אי-הארכת הצו לעידוד השקעות הון – הצעה לסדר-היום שמספרה 1300, של חבר הכנסת אלי אפללו. חבר הכנסת אפללו, יש לך שלוש דקות. אני מחכה שתעלה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ שלוש דקות. הצעה דחופה – שלוש דקות, רגילה – עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי כנסת נכבדים, סגני שרים וקהל נכבד, כידוע לכולנו, מפת אזורי הפיתוח מגדירה את אזורי התעשייה והיישובים בפריפריה שיקבלו תמריצים מהממשלה. מדובר על עשרות אזורי תעשייה, ובהם ירושלים, שדרות, ירוחם, ערד, דימונה, כרמיאל, מגדל-העמק, קריית-שמונה, נהרייה ועוד רבים. 
+
+השינוי שיעשו במפת אזורי הפיתוח בשנה האחרונה יוצר אי-ודאות רבה למשקיעים, שלא יודעים אם יקבלו הטבות שמגיעות להן גם אחרי שהקימו את המפעל שלהם בפריפריה, ואני אסביר על מה אני מדבר, אדוני היושב-ראש. מפעל בירושלים באזור פיתוח א' קיבל אזור פיתוח א', קיבל את המענקים, אבל הוא מתוכנן לעשר שנים, ובאמצע התכנון שלו וההרחבה שלו, מגיע האוצר ואומר: רגע, אנחנו מחליטים על אזורי תעשייה חדשים. אני בטוח שזה משיקולים תקציביים. הרי אין לי ספק שכאשר הקציבו את התקציב, גם למדען הראשי וגם לאזורי תעשייה – הקציבו את התקציב, אבל בדרך כזאת או אחרת גורמים לכך שלא ינצלו אותו, שאי-אפשר יהיה לנצל אותו. 
+
+אז טוענים שיש מפה ושהיא במחלוקת. אני יודע משר התעשייה, המסחר והתעסוקה שהוא בעד השארת המפה הקיימת הזאת, רק שהאוצר לא מסכים. יש דיון חריף ומחלוקת בין האוצר למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני שמח ששר התעשייה, המסחר והתעסוקה נשאר בשלו ואומר: בואו נשאיר את האזור הזה ונמשיך לתת מענקים עד שתהיה תוכנית חדשה. 
+
+ ומה הם עושים באוצר, אדוני היושב-ראש? הוא אומר: לא, עד שלא תקום תוכנית חדשה, הם לא מאשרים דבר. הם בעצם גורמים לכך שמפעלים – יש פה מפעל לדוגמה, "שבלול", שיושב כאן ו��ש בו 140 עובדים, והוא רוצה להתרחב ולקבל את המענקים שלו, והוא לא יכול. הוא לא יכול לעשות דבר. אני אומר לכם, רבותי, זה גם במדען הראשי, אדוני היושב-ראש. המדען הראשי לא יכול לתת לא להיי-טק ולא לפיתוח. 
+
+יש לי פה עוד הרבה מאוד מה לומר, אבל לצערי יש לי רק שלוש דקות. אני אסיים בכך שאני אומר לכם – – –
+
+אלכס, תן לו עוד. 
+
+
+ יש לו הרבה מה לומר. חבר הכנסת אפללו, אתה צריך עוד דקה או שאתה מסתפק בזה?
+
+
+על חשבון הזמן שלי.
+
+
+ יש לי הרבה מה לומר, אבל בכל זאת – זה לא רק זה, זה גם במשרד הביטחון. בלי שיהיו מוגדרים אזורי פיתוח, הם לא נותנים 15% למכרזים, בינתיים הכול מוקפא, אדוני סגן שר האוצר וגברתי סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. 
+
+אני מציע הצעה וקורא לממשלה לפעול באופן מיידי כדי להאריך את תוקף הצו ולמנוע פגיעה חמורה ביישובים בפריפריה – להשאיר את הצו כמו שהוא, ולא להשאיר את הוויכוח הגדול שמתנהל ביניכם, לא על חשבון התעשיינים והפריפריה. אני מציע לכם ומבקש מהממשלה: תהיו רגישים למה שקורה בפריפריה, תשאירו את הצו כמו שהוא. תגיעו להסכמה בעוד שנה, בעוד חצי שנה, לאשר את הצו, אבל בינתיים תנו אוויר, שחררו את המפעלים שרוצים לבוא לפריפריה, ואל תקפיאו את ההשקעות במדינת ישראל. 30,000 מקומות עבודה מחכים. תאשרו את זה, אני מבקש, לטובת הפריפריה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה, אדוני. אני מזמין את סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, חברת הכנסת אורית נוקד. אני רואה שסגן שר האוצר נדיב היום מבחינת הזמן – כך גם מבחינת התקציבים? אולי יש משהו חדש היום? מצב הרוח טוב. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, השר, סגן השר, חברי חברי הכנסת, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, חבר הכנסת אפללו – ואני יכולה רק לברך אותך על הפעילות שלך ועל הדבקות שלך בנושא הזה – רואה בפיתוח הפריפריה ובבלימת האבטלה יעד ראשון במעלה. היעד הזה עומד בראש סדר העדיפויות של המשרד ונכלל בתוכניות העבודה השנתיות שלו. במשך השנים היווה חוק עידוד השקעות הון גורם עיקרי ליצירת מקומות עבודה באזורי הפריפריה. הצו שהותקן מכוח החוק מעמיד לרשות המשרד כלים רבים ומגוונים, כפי שאתה גם הזכרת, והוא מהווה גורם מרכזי בעידוד התעסוקה באזורי הפריפריה. 
+
+רק על מנת לסבר את האוזן, אני אציין כי בשנת 2008 אישר מרכז ההשקעות במשרד השקעות בסך כמיליארד ו-400 מיליון לטובת פיתוח הפריפריה. 
+
+
+יש לי הערה לסדר, גברתי השרה, אם את מרשה לי. בחודש מאי הצו הופסק. אתם עכשיו בלי צו. את צודקת, את כל מה שאת אומרת אני מאוד מעריך, ואני יודע שפואד ואת עושים עבודה נהדרת, אבל מחודש מאי הכול מוקפא. התקציב נמצא ושום דבר לא קורה. 
+
+
+ תיכף אני אגיד כמה משפטים, בקצרה. בכל אופן, ההשקעות האלה של המשרד סייעו ביצירת יותר מ-5,000 משרות, דבר שכמובן לא ניתן לזלזל בו. באמת, בכל מה שקשור להארכת הצו, לנושא שאתה העלית, אני יכולה רק לעדכן שמשרד התמ"ת, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה מודעים היטב למצב שנוצר, והנהלת המשרד, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, פועלת במרץ בימים האלה להביא בהקדם צו מוסכם לאישור ועדת הכספים. 
+
+
+ מתי זה יהיה, גברתי סגנית השר, להערכתך? האם זה יישאר ככה עוד חודשים, או זה יהיה בזמן הקרוב?
+
+
+ לא נראה לי שמדובר בכמה חודשים. אבל אני ראיתי את חברי סגן שר האוצר מרים את היד, אז אני אפנה את המקום ואתן לו להשיב. 
+
+
+ מה גברתי מציעה לגבי ההצעה לסדר-היום?
+
+
+ אני מציעה להסתפק בדברים שאמרתי. אני מאוד מקווה שהצו יוגש בהקדם לוועדת הכספים. היה ולא, חבר הכנסת אפללו – – – 
+
+
+ בואו נעביר את זה לדיון בוועדת הכספים, כדי שנדע באמת מה קורה. זה הגוף שמאשר או דוחה את זה. אני מציע, גברתי סגנית השר, כדי שגם השר וגם משרד האוצר, אם תהיה מחלוקת – כדי לאשר באמת, אני מדבר לטובתם – להעביר את זה לוועדת הכספים, שם יהיה דיון גם מול הפקידים והכול. זאת הצעה לטובת כולם. 
+
+
+ לי אין התנגדות, אבל כמובן יש לי כאן עוד שותף, והוא ישמיע את דברו. תודה. 
+
+
+ כבוד סגן השר יצחק כהן. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי סגנית שר התמ"ת, אני מודה לך על הדברים. אכן בימים הקרובים שר התמ"ת ושר האוצר יחתמו על הצו, שאגב הוא בהתאם לתנאים שסוכמו בעסקת החבילה בין ההסתדרות למעסיקים. יושב פה חזקי ביציע, חתום על ההסכם. בהתאם לזה יוגש הצו בקרוב, בימים הקרובים הוא יוגש לכנסת, ואני מקווה שהנושא יבוא על פתרונו. 
+
+
+ בכל מקרה להעביר לוועדת כספים. 
+
+
+ בוודאי, חייב להגיע לוועדת הכספים. אחרי שהשרים יחתמו, זה יגיע לוועדת הכספים. אין פה הרבה מה, מכיוון שזה נגזר מתוך עסקת החבילה עם ההסתדרות והמעסיקים. 
+
+
+ אין לי טענה, אני מאוד מכבד את זה, אני רק מבקש שזה יעלה לדיון כאשר זה יבוא. עכשיו אני מבקש שזה יבוא לדיון. 
+
+
+ קודם כול שהשרים יחתמו על זה. אחרי שהם יחתמו, זה יגיע. 
+
+
+ אבל אם לא יחתמו?
+
+
+ אבל יש תהליכים במדינה הזאת. אתה היית סגן שר התמ"ת והיית גם שר התיירות, ואתה יודע שלכל הליך יש תהליך. 
+
+
+ כן, אבל בשביל התהליך, כדי לזרז את התהליך, אני מציע לך, אדוני סגן שר האוצר, להעלות את זה לדיון בוועדת הכספים. זה רק יזרז. 
+
+
+ יש סדר, וזה אחרי שיחתמו – – – 
+
+
+ אתם דואגים שזה יבוא לוועדת הכספים?
+
+
+ לא דואגים. כל דבר קודם כול הממשלה מחליטה, ומביאים את זה לאישור ועדת הכספים. 
+
+
+ אבל הממשלה הסכימה. נחתם הסכם עם המעסיקים ועם כולם, אז תעבירו לוועדת הכספים. אני לא חבר בוועדת הכספים. 
+
+
+ ייגזר מזה הצו בימים הקרובים. אחרי שיחתמו השרים, זה יגיע לוועדת הכספים. 
+
+
+ הדיון עצמו, אני מבקש. 
+
+
+ ודאי שיהיה דיון. נראה לך שוועדת הכספים תאשר בלי דיון? אני מתפלא עליך. אתה היית חבר בכיר בוועדת הכספים, אתה יודע שהממשלה מאשרת – – 
+
+
+ למדתי את זה ממך, אדוני. 
+
+
+ – – הממשלה מאשרת, וזה מגיע לדיון בוועדת הכספים. אני מציע להסתפק בהודעת הממשלה. 
+
+ תודה. חבר הכנסת אפללו, הממשלה מבקשת להסיר את הנושא מסדר-היום. אנחנו נצביע: בעד – להסיר; נגד – דיון במליאה.
+
+
+ אני מציע לוועדת כספים. 
+
+
+ חבר הכנסת אפללו, בתור המציע אתה לא יכול להציע ועדה. אתה יכול או להסתפק בדברי השר או לא להסתפק. אם אתה לא מסתפק, אז הנושא נשאר בסדר-היום של המליאה. 
+
+
+ אני לא מסתפק. 
+
+
+ אז אני מציע לחברי הכנסת לשבת במקום. 
+
+
+ רגע, יש הצעה אחרת. ועדת כספים. 
+
+
+ בקצרה, אני מציע ועדת כספים. 
+
+
+לאחר הבהרה, חברי חברי הכנסת, ההצבעה תיערך כך: מי שמצביע בעד, מצביע בעד דיון בוועדת הכספים; מי שמצביע נגד, מצביע בעד הסרת הנושא מסדר-היום, כבקשת הממשלה. הצבעה. 
+
+ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ חברי חברי הכנסת, בעד – 3, נגד – 4, אין נמנעים. הנושא הוסר מסדר-היום. 
+
+
+אני מתפלא עליך, חבר ועדת הכספים, שרואה את טובת התעשייה והפריפריה. אתם רוצים להשתיק את האנשים בפריפריה. אתם פוגעים בפריפריה. אני מוחה על זה, תאמינו לי. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+
+
+
+ הנושא הבא על סדר-היום הוא העלאת תעריפי ביטוח חובה לא��פנועים, הצעה לסדר-היום מס' 1189, של חבר הכנסת כרמל שאמה. כבוד סגן יושב-ראש הכנסת שאמה – יש לך עשר דקות, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה, חברי היושב-ראש, חבר הכנסת מילר. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הכנסת אפללו, אני מקווה שבכל ההצבעות הבאות נצביע אותו דבר. 
+
+
+ אני לומד שהאופוזיציה הדורסנית הזאת לא בודקת לגופו של עניין. 
+
+
+ אתה מתכוון לקואליציה הדורסנית. 
+
+
+ האופוזיציה, כי אתם הרוב. אתם לא מסתכלים מה טובת הציבור באמת. 
+
+
+ אתה מטעה. זה יגיע לוועדת הכספים אחרי שהשרים יחתמו. 
+
+
+ אני לא חבר בוועדת הכספים. אני בא לגופו של עניין, ואני מתפלא עליך. תן איזשהו ניהול הוגן. 
+
+
+ אני לא מבין מה אתה רוצה. מה אתה רוצה?
+
+
+ אני רוצה שזה יבוא לדיון בוועדת הכספים. 
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אתם החלטתם – – –
+
+
+ למה אתה מפחד? כי זה לא יבוא. זה ייקח חודשים. 
+
+
+ כבוד סגן שר האוצר. 
+
+
+ הוא מטעה את הציבור. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ אתה מטעה. אדוני סגן השר, אתה יודע שאתה רוצה להקפיא את הכסף. אתה יודע מה המדיניות של האוצר – להקפיא את הכסף, לא להעביר לפריפריה. 
+
+
+ הוא רצה דיון. הנה, הוא אומר שתקבל דיון. 
+
+
+ הוא לא מסכים. 
+
+
+ אני מסכים.
+
+
+ הוא אומר לפרוטוקול שהוא מסכים. 
+
+
+ השרים יחתמו. 
+
+
+אדוני סגן השר, השרים לא יחתמו, אין הסכמה. 
+
+
+ כרמל, בימים הקרובים. 
+
+
+ תקום, תתחייב. תוך חודש. 
+
+
+ חבר הכנסת אפללו, אני אציע לך הצעה טובה. 
+
+
+ חבר הכנסת שאמה, אני – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שאלה אליך. אם הוא מתחייב תוך חודש – – –
+
+
+ כל עוד הנושא הורד מסדר-היום, אני מציע לך שתצא עם חבר הכנסת כהן ותמשיכו את הדיון, אם אתם רוצים לדבר על הנושא, מחוץ למליאה, כי אתם כרגע מפריעים לחבר הכנסת שאמה, שעלה לדבר על נושא אחר לחלוטין, לא פחות חשוב – הנושא של ביטוח לאופנועים. 
+
+
+ אלי, אני אגיד לך משהו לפני שאני אתחיל לדבר. אם בתוך חודש לא יהיה הצו האמור, אני מבטיח לך שאני אדאג לדיון מהיר בוועדה דרך נשיאות הכנסת. 
+
+
+ בבקשה, יפה. 
+
+
+ אני יחד אתך יוזם את הדיון. 
+
+
+ הנה, פתרת את הבעיה. אבל ההתחייבות שלך פה היא פומבית, על הבמה. 
+
+
+ אמרתי מעל דוכן הנאומים, תאמין לי. 
+
+
+ יפה. עכשיו יש תאריך יעד. 
+
+
+ אתה תצטרך רק להזכיר לי את זה. 
+
+
+ אני אזכיר לך את זה כל יום. כל יום אני אגיד לך: נשארו 28 יום, נשארו 25 יום. 
+
+
+ הגעת היום לכנסת עם אופנוע?
+
+
+ הגעתי היום לכנסת על אופנוע. לא עם אופנוע, על אופנוע. וזה היה מאוד נחמד. 
+
+
+ נהנית?
+
+
+ מאוד. אבל הנושא הזה של אופנועים, כמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, הוא לא נושא מהנה. יש פה ציבור שמתענה לאורך זמן, ואנחנו, נבחרי הציבור, הממשלה, הכנסת, עוד לא יודעים לתת תשובות ופתרונות מעבר לפתרון שאנחנו נדבר עליו, שהוא פתרון רע.
+
+
+ אין לך פתרונות. יש לך מישהו שעושה מה שהוא רוצה. הוא מנהל את המדינה. הוא מחליט בלי מדיניות. הוא מחליט מתי בלי לבדוק.
+
+
+ חבר הכנסת אפללו, אני רואה שאתה הגעת היום במצב רוח קרבי.
+
+
+ עם כל הלב, מה הוא עשה בוועדה. הוא מבין.
+
+
+ חבר הכנסת אפללו, אולי אנחנו – – –
+
+
+ תאמין לי שאם הוא היה בממשלה, הוא היה – – –
+
+
+ אבל, חבר הכנסת אפללו, לא זכור לי שכשאתה עלית לדבר מישהו הפריע לך.
+
+
+ חבר הכנסת אפללו, אתה ממליץ עלי לחברות בממשלה?
+
+
+ כן.
+
+
+  אולי תיתן לחבר הכנסת שאמה להציג את הנושא, כך שנשמע על מה מדובר?
+
+
+כן, אתה צודק. כואב לי הלב כמה שהוא צודק.
+
+
+ אני רואה שכואב.
+
+
+– – – הפקידים שמנהלים את המדינה גם רוא��ם.
+
+
+ אני אצטרך – – –
+
+
+אדוני סגן שר האוצר, אני אקצר, כך שלא נעכב אותך.
+
+חברים, נושא האופנועים, ביטוח החובה, העלאת תעריפי ביטוחי החובה לאופנועים, הוא נושא שאני חושב שכבר מוכר לכל אחד מהחברים פה, והוא מוכר כמעט לכל אחד מאזרחי ישראל. זה נושא שמעסיק לא רק את ציבור האופנוענים עצמו, אלא לנוכח המחאה שהתעוררה הוא מעסיק את כלל הציבור בארץ. במה דברים אמורים? הממונה על הביטוח, מר ידין ענתבי, מוסמך על-פי חוקי מדינת ישראל, חבר הכנסת אלי אפללו, להעלות את תעריפי ביטוח החובה ללא שום פיקוח וללא שום אמות מידה.
+
+
+ האם צריך לשנות את זה? אתה צודק.
+
+
+ כלומר, הוא גם יכול להחליט להעלות את הביטוח בהעלאה כפולה – – –
+
+
+ נכון.
+
+
+ לא נכון.
+
+
+ עובדה, הרי זה המצב.
+
+
+ עובדה.
+
+
+ הרי איפה הבקרה?
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תוציא אותו החוצה.
+
+
+ לא. אני מתנגד להוצאתו של חבר הכנסת אפללו מהאולם.
+
+
+ פעם אחת שאני חושב שאיש מהאופוזיציה מדבר הגיונית – – –
+
+
+ חבר הכנסת אפללו מייצג כאן אופוזיציה לוחמת. אז אנחנו – – –
+
+
+לא. קואליציה צודקת.
+
+
+ ההחלטה של מר ענתבי, אם אפשר לתאר אותה, היא: ככל שאתה יותר חלש, ככה היא יותר פוגעת בך. ככל שאתה יותר צעיר ועוד לא נעמדת על רגליך הכלכליות, היא יותר פוגעת בך.
+
+
+ נכון.
+
+
+ אדוני סגן שר האוצר, האם יש היגיון בעולם, האם יכול אדם לעמוד פה ולהגיד שיש היגיון שבחור בן 17, שאו-טו-טו עומד להתגייס לצבא-הגנה לישראל, שבסך הכול רוצה לנסוע על טוסטוס ולא על אופנוע ספורט לכיף לשבת, צריך לשלם ביטוח חובה פי-חמישה מביטוח של "מאזדה-3" או רכב פרטי?
+
+
+איפה ההיגיון? איפה ההיגיון?
+
+
+ אדוני סגן שר האוצר, האם יש היגיון שהוא צריך לשלם ביטוח חובה יותר יקר מביטוח משאית? מישהו יכול להצדיק דבר כזה? אפשר להצדיק דבר כזה, אם לוקחים מחשבון ועושים חשבון קר ופותרים בעיות אנושיות שנוגעות להרבה אנשים באמצעות חישוב פשוט וקר. אבל זה פתרון רע. זה פתרון שיכול להסתדר על המחשב, על גיליונות "אקסל", חבר הכנסת אפללו, אבל זה פתרון מעוות, ולא פלא שהציבור זועק.
+
+
+אתה צודק.
+
+
+זה לא רק ציבור האופנוענים. אדוני היושב-ראש, כשעלינו היום עם השיירה היו פקקים בדרך לירושלים בכביש מס' 1, שכולנו מכירים.
+
+
+ סלאלום. סלאלום.
+
+
+ דרך אגב, לא עשינו סלאלום. עזוב את הסלאלום.
+
+בואו ונחשוב מה קורה אם כל האופנוענים האלה, או חלק מהם, עוברים גם הם למכוניות. כשאתה נוסע ברכב, אתה פחות רואה את זה, את הטור העומד. אבל, אדוני סגן שר האוצר, כשאתה עובר עם האופנוע אתה רואה שבכל רכב נוהג גבר אחד או אשה אחת. כלומר, כבר אין הבדל. אתה גם לא יכול להגיד שברכב נכנסים ארבעה וזה תופס אותו שטח.
+
+
+אין דבר כזה.
+
+
+ אתה רואה אחד בכל רכב. נדיר למצוא רכב עם יותר מאדם אחד. זה רק עם איזה שר או איזה נהג.
+
+
+תשאל אותו, הוא יודע. אתה צודק.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כשאנחנו באים ובודקים אם בישראל יש בעיה של אינפלציה של אופנועים, ויש אולי למדינה אינטרס להפחית את מספר האופנועים בכביש, אנו רואים שמדינת ישראל מפגרת אחרי כל העולם עם בסך הכול 12 אופנועים לכל 1,000 אזרחים. רק סלובקיה וליטא, המדינות המתקדמות מאוד, נמצאות מאחורינו במספר האופנועים לנפש. 
+
+ אני שואל, כי יש ססמה שמנופפים אתה, שהאופנועים הם פגיעים מאוד ואז צריך לפצות אותם ביותר כסף, ושהם מסוכנים מאוד. אני רוצה לשאול פה מעל הדוכן את השאלות: מי ומה יותר מסוכן? אופנוע או משאית?
+
+
+משאית.
+
+
+ שמענו היום את – – –
+
+
+אל תפריע לו.
+
+
+אדוני סגן השר, לא. אתה שמעת נתון אחר. אתה שמעת שהפגיעות בקרב נהגי האופנועים הן פי כמה מהמשאיות. נכון, כי נהג משאית שנכנס ברכב של משפחה ומוחץ אותה, הוא אחרי זה יוצא.
+
+
+ – – – נהג משאית.
+
+
+ אבל אופנוע שמקבל מכה מראי של רכב שלא שם לב אליו יכול להיפצע. זה ידוע. זה נכון. אבל עדיין, מי יותר מסוכן? המשאית הרבה יותר מסוכנת. מה יותר מסוכן להולכי רגל? רכב פרטי שדורס ילד במעבר חצייה או אופנוע שמתנגש או משאית? יש פרופורציות. זה תלוי איך מסתכלים על הנתונים. באתם, סימנתם מטרה, לדעתי מישהו באגף הביטוח אצלכם, וכששמים מטרה יש פה מספיק נתונים שאפשר להצדיק אותם. אבל מה לעשות? התוצאה מעוותת מאוד. 
+
+ אפשר להאשים אותנו בפופוליזם, וזה קל וזה גם לא עולה כסף, ולהגיד: חברי כנסת פופוליסטיים, רוצים לנסוע על אופנועים, רוצים לעלות על טרנד שהולך ותופס. אבל תאמין לי שבאותה מידה אפשר להאשים גם את האגף לביטוח ואת הממונה עליו בפופוליזם ובאגואיזם ובכל מיני אינטרסים. אנחנו לא עושים את זה, וכל מי שאומר את זה, אנחנו משתיקים אותו.
+
+
+ נכון.
+
+
+הרי ברור שזה הממונה על הביטוח, שעוזב עוד חודש ורוצה לשמור על קשרים טובים עם כל חברות הביטוח, כי החלטה שלו – – –
+
+
+ זה לא – – –
+
+
+ אמרתי: כי ההחלטה שלו היא טובה רק לחברות הביטוח. לא, כי מאשימים אותנו בפופוליזם. 
+
+
+זה לא – – –
+
+
+ אמרתי שאנחנו לא נכנסים לזה.
+
+
+היית בוועדה?
+
+
+ אני הייתי.
+
+
+לא היית בוועדה.
+
+
+ היית, ואמרו לנו: פופוליסטיים.
+
+
+באת בסוף, כמו תייר.
+
+
+ זו תמצית התשובה שלנו. אדוני סגן השר, 60% מהאופנועים הם בסך הכול עד 150 סמ"ק, שזה חצי אופניים. אלה כלים שעולים אלפי שקלים בודדים כאשר הם משומשים. אתה רוצה שיבוא חייל משוחרר או מישהו מסכן שעובד כשליח ורץ כל היום בגשם ובשמש ואסף גרוש לגרוש כדי להתפרנס בכבוד וקנה טוסטוס, שישלם ביטוח חובה יותר משווי הטוסטוס? וזאת עוד לפני שהוא מתחיל באביזרי בטיחות שאנחנו רוצים שהוא יקנה. צר לי שאתם – – –
+
+
+– – –
+
+
+ אדוני סגן השר, אתה יודע מה הבעיה? אתם עוטפים הכול – – –
+
+
+ אני רוצה לשמוע את הנואם, והוא לא נותן לי לשמוע את הנואם.
+
+
+ מסכן. הוא לא מפריע לו.
+
+
+ חבר הכנסת אפללו. הבעיה היא שהגישה באוצר היא שכל החוכמה נמצאת אצלכם.
+
+
+ כל הזמן.
+
+
+ כל החוכמה וכל הצדק. זה שהבניין שלכם קרוב לבית-המשפט העליון לא אומר שכל הצדק נמצא אצלכם. אני לא אומר שאתם לא צודקים. יש שיקולים – נכון שיש גירעון, וצריך לדעת איך לפתור את זה. תאמינו לי שעם קצת יותר יצירתיות ועם קצת יותר פתיחות של הדיון – ולא לסגור את הדברים בחדרים של האגף של הממונה על הביטוח – אפשר היה להגיע פה לפתרונות יצירתיים שכולם היו מרגישים שאיכשהו הם יכולים לחיות אתם. אני לא אומר שצריך לסבסד את האופנועים. אני לא אומר להיענות לבקשות אחרות שיש להם. אני לא אומר שצריך למלא את כל הציפיות שלהם. אבל מה שאתם רוצים להחיל, והקשיחות הזאת – איזו קשיחות, כאילו יצאתם לאיזה מבצע, כאילו יש פה איזה אויב.
+
+
+אויב המדינה. אויב המדינה.
+
+
+ באמת, אני רואה. לא בגלל שהוא נוכח – יש לנו פה סגן שר שהוא באמת מאיר פנים וחביב. זה אחד האנשים שפגשתי בכנסת ומהיום הראשון הוא תמיד מאיר פנים והוא תמיד חמים. אבל האחרים, כאשר אני מנסה לדבר אתם, יש כזאת קשיחות ואטימות שקשה שלא להתקומם.
+
+אבל מה הבעיה? אדוני סגן השר, אנחנו נמצאים במליאת הכנסת. נכון שהכנס�� נתנה בחוק סמכות לממונה על הביטוח, אבל חוץ מזה ובמקביל לזאת, בשורה של החלטות מ-2001 ועד לא מזמן, היא באה ונתנה כלים – ולא סתם – לממונה על הביטוח לאפשר את הסבסוד ואת החיוב הצולב בין האופנועים לכלים האחרים, ולא בכדי. למה באו והתקינו תקנות? למה באו וקיבלו את ההחלטות האלה? מאילו טעמים? אתם רוצים עכשיו ללכת בדיוק בכיוון ההפוך. לא רק שאתם לא מיישמים את זה במלואו – אתם רוצים להטות את המטוטלת לכיוון ההפוך. מה ההיגיון?
+
+אדוני היושב-ראש, אני כבר מסיים. אדוני סגן השר, כשאני הסתכלתי אתמול על הדין-וחשבון של "דן אנד ברדסטריט" – ואחת המטרות של הממשלה, שאני תומך שלה, היא להפחית את האבטלה וליצור מקומות עבודה, כלומר מלחמה באבטלה. כשאני רואה שהדוח של "דן אנד ברדסטריט" אומר ש-1,000 איש יאבדו את מקומות עבודתם, ואולי לא 1,000 והם טועים ואולי זה 800, 700, 600 או 500 – אנחנו עושים פה מיליון תוכניות כמו "ויסקונסין" ו"שמינקונסין" כדי ליצור מקומות עבודה, אז אנחנו הולכים בהחלטה לגרום לאובדן מקומות עבודה. זה גוף פרטי שערך את המחקר. לא אני הזמנתי אותו, וכנראה גם לא האופנועים. זה גוף די מכובד.
+
+ משפט לסיום, ביטוח לאומי הוא בדיוק המקביל של ביטוח החובה. אומנם ביטוח לאומי נעשה על-ידי המדינה, ופה המדינה העבירה לחברות הביטוח שינהלו את "הפול". אדוני חבר הכנסת אפללו והיושב-ראש, בביטוח לאומי לעורך-דין כמעט אין סיכון בזמן עבודתו. המקלדת לא תיפול עליו, ומקסימום דיו מהעט יישפך לו על החולצה הלבנה. זאת, לעומת פועל הבניין שעובד על הפיגום, או החשמלאי שעובד עם חשמל, או נגר שעובד עם מסור חשמלי. האם מישהו מעז לגדר את הנגרים ולעשות להם חישוב על הסיכון שלהם ועל הפציעות שלהם? האם מישהו מעז לחשוב ולגבות פחות ביטוח לאומי מעורך-דין ולגבות יותר ביטוח לאומי מהפועלים המסכנים? תנסו לעשות את זה. זה בדיוק מה שאתם עושים לאופנועים.
+
+
+ בדיוק.
+
+
+ לא יקום ולא יהיה. אדוני סגן שר האוצר, אם לא תתעשתו, אני אומר לכם – וזה כמו שאמרנו לכם לגבי המע"מ על פירות וירקות. לא עשיתי על זה קמפיין ולא רצתי ברחובות, אבל אמרתי לכם ששמענו את רחשי החברים בבית. לא היה לזה תיאוריה לעבור. גם על זה אני אומר לכם – גם אם תעבירו את זה בכוח ובסמכות שיש לכם, תבוא פה תגובת נגד של חברי הכנסת, ואני לא בטוח שזה מה שאתם רוצים שיקרה.
+
+אני מבקש מכם לקיים דיון. היום עשינו דיון בוועדת הכלכלה, אבל זה קצה קצהו של דיון. צריך דיון מקצועי, עם נתונים, פחות עם כל המעורבים. דיון אמיתי ופתרון אחר. הפתרון הזה – ואני מברך על צוות המשא-ומתן.
+
+
+ ולהקפיא את זה.
+
+
+ ברור שאני קורא להקפיא את זה. אין טעם להידבק לתאריך הדווקני של 15 בנובמבר. לא יקרה כלום אם זה יתחיל ב-1 בינואר. לא יקרה כלום. גם מבחינה אקטוארית לא יקרה כלום, ויש שלל הצעות, אדוני סגן השר, לפתרון יצירתי ורך יותר ומרוכך יותר, ולא שכל צד יצא ומלוא תאוותו בידו. אני קורא לך, מאחר שאני מזהה בך ויודע שיש בך אותה חמלה ורגישות אנושית, לחשוב גם על אותם אנשים שבאמת באים לפה וזועקים את זעקתם ולא מבינים כיצד מטילים עליהם גזירה שהם לא יכולים לעמוד בה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה לכם.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת שאמה. אני מזמין את סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת כרמל שאמה, אותה אמפתיה שאתה מגלה כלפי אופנוענים וחבר הכנסת אפללו מגלה, תאמין לי שישנה גם אצלנו, אותה אמ��תיה בדיוק, ואני חייב לגבות את הפקידים במשרד האוצר. אני חושב שהם עושים את עבודתם נאמנה, במקצועיות, במסירות, וללכת להתנפל עליהם זה קצת לא הגון, כי אתם נבחרי העם. אתם חברי הכנסת, יש לכם חסינות. אתם תוקפים אותם בשצף קצף, מאשימים אותם בכל מיני האשמות שווא. הם לא יכולים לענות לכם, אז אני פה אשמש להם פה ואני אענה לך.
+
+
+ אם הייתי יכול רק – מה שאתה אמרת, בוועדת כספים, כשאתה היית באופוזיציה – – –
+
+
+ אתה היית בקואליציה והעברת גזירות ב-2003.
+
+
+ כאילו התהפך הכול. אבל מה אמרת לפקידי האוצר?
+
+
+ מעולם לא.
+
+
+ חבר הכנסת אפללו.
+
+
+ בכל מקרה, אני אשמש לפקידי האוצר פה ואגן על כבודם. הם עושים את עבודתם נאמנה וצריכים פה באמת לכבד אותם, והם לא יכולים לענות לכם. אתם תוקפים אותם בשצף קצף על לא עוול בכפם. 
+
+ בסך הכול העברנו לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה את כל החומרים, כמה קלסרים עבי כרס, כיצד מגיעים לתעריפים, שזה עדיין לא מגיע לתעריף הסיכון. ומה המגבלות שחלות עלינו במדינת ישראל, שאין לזה אח ורע בשום מדינה בעולם? הכיסוי הביטוחי, על שלושת פרקיו, אין לו אח ורע בשום מדינה בעולם, וזו הסיבה שבמדינות העולם הביטוח זול עשרות מונים מהביטוח בישראל. לנו יש חוק הפלת"ד, שזה חוק נפלא, חוק סוציאלי יוצא מן הכלל, שאני חושב שהוא מודל לחיקוי בכל העולם, שאין אותו בכל העולם. אנו יכולים להתפאר ולהתגאות בו, אבל מה לעשות, הוא נותן כיסוי ביטוחי כזה שמחייב לחשב את פרמיית הסיכון, וזה נכון, זה יקר. 
+
+על כל פנים, מתוך – כפי שאמרת – רגישות והאזנה לרחשי הציבור, גם של האופנוענים – אני בכוונה עושה הפרדה בין האופנוענים לשאר האנשים שמנהלים שם את הקמפיין, כי אותנו מעניינים האופנוענים.
+
+
+ גם אנחנו מפרידים. 
+
+
+ חשוב מאוד. על כל פנים, שר האוצר והמפקח על הביטוח ואנוכי נענינו לפנייתם של יושב-ראש ועדת הכספים, הרב משה גפני, ויושב-ראש ועדת הכלכלה וחברי הכנסת – כרמל וכל מי שהשתתף בדיון הציבורי הזה – וועדת הכספים ביקשה חודש לדיונים, ואכן, מ-15 באוקטובר עד 15 בנובמבר זה חודש לדיונים לבחינת הנושא, מיום הדיון האחרון בוועדת הכספים בכנסת. 
+
+אין שום ספק שזה תוצאה של שיתוף פעולה בין הוועדות למשרד האוצר כדי שיהיה בידם פרק זמן נאות להמשיך להאזין, להמשיך לחפש פתרונות. חלקם, לדעתי, כבר הוצעו. אני חושב שזה יהיה נכון לקבל את ההצעות שמציעים, ולמעשה זה מעביר את ההחלטה לידי המבוטחים עצמם באופן התנדבותי, בלי לוותר על שני פרקים חשובים בנזיקין – לא בפרק ההוצאות הרפואיות ולא בפרק אובדן כושר השתכרות, שהיום לא נוכל לאפשר פגיעה, אבל אולי בפרק של כאב וסבל, שם נוכל לאפשר החלטה באופן וולונטרי – להעביר את ההחלטה לאופנוענים, אם הם רוצים שם כיסוי מלא או רוצים שם להשתתף השתתפות עצמית בשלוש דרגות, וכך להגיע לאחוזי הנחה מאוד משמעותיים – – –
+
+
+ כמה?
+
+
+ לדעתי, אפשר להגיע עד ל-25% הנחה מהפרמיה, וזה החלטה שלהם. לדעתי, זה הגון וטוב. אנו נשארים בתוך מעטפת החוק, לא פוגעים בחוק. 
+
+
+ יש הצעה כזאת?
+
+
+ לא, מגבשים, יחד אתכם ויחד אתם. לא נעשה שום דבר בלעדיכם. אני חושב שזה מעביר את ההחלטה מהממשלה למבוטחים, לאופנוענים עצמם. שוב, לא נוותר על הכיסוי המלא בהוצאות רפואיות. לא נוותר על כיסוי מלא באובדן כושר השתכרות. חלילה, אני מקווה שירגישו טוב ולא יצטרכו להגיע לאירועים ביטוחיים, כך שלא נצטרך להזדקק לזה, אבל בפרק של כאב וסבל, יכול להיות ששם אנו נדון בעניין הזה.
+
+ רק להזכיר לכם, כרמל וחברי אלי אפללו, מאז הרפורמה בביטוחי חובה הוזלו כ-40% מכלל הביטוחים בארץ, ביטוחי החובה, מאז שנפתח הענף לתחרות. רפורמה מאוד משמעותית שהיתה בסגירת חברת "אבנר" הביאה לירידה של 40%. אם אתם זוכרים, אז כל תקופה המחיר היה עולה בלי שליטה. היום אנו אוחזים ב-40% פחות, וזה מיליארדים. 
+
+נבדוק, נדון, נגיע למסקנות, לכללים. אנו אוהבים אותם בדיוק כמו אתכם. גם פקידי האוצר, תאמין לי – הפקידה שממונה, הגברת לי דגן, היא בעצמה רוכבת על אופנוע ואבא שלה רוכב על אופנוע ולבעלה יש אופנוע. אתם לא יכולים להאשים את פקידי האוצר באטימות. זה לא נכון, הם עושים מלאכתם נאמנה, כפי שהם חייבים לעשות אותה, וכפי שהיו, אגב, גם הערות של מבקר המדינה בנושא הזה.
+
+אני מודה לכם מאוד. מתקיימים כבר דיונים בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים. נמשיך את הדיונים שם.
+
+
+ אני מקבל. שימשיכו בינתיים לדון בוועדות.
+
+
+ הממשלה מציעה להסיר את הנושא מסדר-היום?
+
+
+ לא. הוקם צוות, כפי שאמר חבר הכנסת כרמל שאמה – צוות משותף של האוצר, ועדת הכלכלה וועדת הכספים. הדיונים יימשכו בצוות הזה.
+
+
+ חברי חברי הכנסת, מי שמצביע בעד מסתפק בדברי סגן השר ומסיר את הנושא מסדר-היום. מי שמצביע נגד, מצביע בעד הדיון במליאה.
+
+ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+
+ בעד – 7, נגד – אין, נמנעים – אין. הנושא הוסר מסדר-היום.
+
+
+
+
+
+ הנושא הבא: שאילתות לסגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני רואה שהשואלים לא נמצאים כאן, אז הנושא עובר לפרוטוקול. את יכולה לעלות, גברתי. שאילתא מס' 213, של חבר הכנסת אמנון כהן – אינו נוכח; לפרוטוקול.
+
+
+חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה
+ ביום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009):
+
+ פורסם כי ילדה ששיחקה במגלשה בגן-האם בחיפה נכוותה ברגליה. בעבר נטען כי מתקני משחקים מהווים סכנה לילדים ואינם בטיחותיים.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נעשתה בשנים האחרונות בדיקה בנוגע לבטיחות בגני-משחקים ברחבי הארץ? 
+
+ 2. אם כן – מה העלתה הבדיקה ומה נעשה מאז? 
+
+ 3. אם לא – מה ייעשה כדי לערוך בדיקה כזאת?
+ 
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 
+
+ ראשית, בנימה אישית אני מבקשת להדגיש את חשיבות הנושא ולברך את חבר הכנסת כהן על תשומת הלב שהוא מקדיש לנושא, שנוגע באופן ישיר וממשי בבטיחות וחיי ילדינו. גם אני, חבר הכנסת כהן, עסקתי כחברת כנסת בנושא זה, וגיליתי ליקויים רבים שהם בגדר סכנת נפשות. 
+
+ לגופן של שאלות: בשנת 2006 נכנס לתוקפו צו חובת תו תקן על מתקנים למשחקי ילדים, כולל תחזוקתם. התקן הישראלי הרשמי מטיל את האחריות על הרשויות המקומיות. לפי התקן הרשות נדרשת לבצע בדיקה שנתית של כל מתקן ומתקן על-ידי מעבדה מאושרת או בודק שהוכשר לכך על-ידי מכון התקנים. מטרת הבדיקה היא להסב את תשומת לבו של בעל המתקן לליקויים שנוצרו ושיש לתקנם כחלק מכלל פעולות התחזוקה. הממונה על התקינה אחראי על-פי חוק התקנים לאכיפתם של התקנים הרשמיים והוא הגורם שעליו לבצע בדיקה מדגמית של תחזוקת המתקנים על-ידי הרשויות המקומיות. 
+
+ במסגרת בדיקת התקן בודק הממונה על התקינה מדי שנה כמה רשויות מקומיות, ובכל רשות נבדקים בין חמישה לעשרה גנים ציבוריים. בשנים האחרונות הרחיב הממונה את הבדיקות הן מבחינת מספר הרשויות המקומיות והן מבחינת מספר הגנים הציבוריים. 
+
+ ברצוני להדגיש כי לפחות 10% מהתקציב של הממונה על התקינה, המיועד לאכיפת כ-200 תקנים רשמיים אחרים, מוקצב מדי שנה לבדיקות מתקנים. 
+
+ מאז חודש יוני 2006 יש לממונה על התקינה סמכות גם להוצאת צווים מינהליים בהתאם לסמכויותיו לפי סעיף 17(ג) לחוק התקנים בדבר הוצאת צו מינהלי. הצו המינהלי מוצא לראשי הרשויות המקומיות וכולל דרישה למנוע שימוש במתקנים הלא-תקניים, לתקנם ולהגיש לממונה את תעודות הבדיקה של מעבדה מאושרת לגבי תקינות המתקנים. כמו כן, משנת 2009 הממונה על התקינה מפרסם אזהרות בעיתונות המקומית במקרים שבהם הרשויות אינן פועלות בהתאם לצווים המינהליים. 
+
+ הפעלת הסמכויות המינהליות באכיפת התקן הביאה לשינוי דרסטי בהתייחסות הרשויות לתוצאות הבדיקה שנעשתה מטעמנו, הן בזמן תגובה של הרשויות והן במצב המתקנים והגשת אישורי המעבדה בעניין תקינות המתקנים. 
+
+ ב-2 בינואר 2006 פרסם שר התמ"ת צו חובת תו-תקן לתחזוקת מתקני משחקים. על-פי הצו חלה חובת פיקוח של מכון התקנים על כל תהליכי התחזוקה הנדרשים על-פי התקן. כך, לאחרונה, הרשות המקומית הראשונה, ירוחם, קיבלה היתר ממכון התקנים לסמן את המתקנים המותקנים בשטחה בסימון תו-תקן, וכ-20 רשויות נוספות נמצאות בהליך דומה. מהלך זה נועד להגביר עוד יותר את הבטיחות במתקני השעשועים. 
+
+ דרך נוספת שבה פועל הממונה להגברת המודעות של הרשויות בנוגע למתקני משחקים ותחזוקתם היא פנייה אישית לראשי הרשויות, אשר מבהירה את תוכן התקן והחוק בעניין המתקנים ואת חובת הרשויות לדאוג לתקינות המתקנים בשטחן. 
+ 
+ בהתייחס למקרה המתואר, שבו ילדה נכוותה ממגלשה בגן ציבורי בחיפה: חלק מס' 8 לתקן 1498, שעניינו אתר המשחקים, נמצא בימים אלו ברוויזיה. במסגרת הרוויזיה ועדה טכנית מכינה המלצות בעניין הצללת אתרי המשחקים. הצללת אתרי המשחקים עתידה לפתור את הבעיה ולמנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. 
+
+ המשרד פעל רבות בשנים האחרונות לביטחונם של הילדים בגני-השעשועים. עם זאת, לצערי עדיין ילדים נפגעים, ולכן, כחלק ממדיניות המשרד, המשרד ימשיך לפעול להעלאת רמת הבטיחות בגנים. 
+
+
+ שאילתא מס' 266, חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; לפרוטוקול.
+
+
+ ביום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009):
+
+ השבוע דווח כי מנוף בעיר גבעתיים התהפך. לפני חודש התהפכו בהפרש של כמה ימים שני מנופים ברובע ז' באשדוד. כל המקרים הסתיימו ללא נפגעים. המנופים התהפכו, ככל הנראה, משום שלא הוצבו המייצבים כנדרש.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם יש מדיניות של בדיקה ובקרה על מפעילי מנופים? 
+
+ 2. אם כן – האם היא מיושמת גם באזורי מגורים?
+
+ 3. מה ייעשה למניעת מקרים דומים בעתיד?
+
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ מבדיקה הדברים במשרדנו עולה כי לא התקבלו דיווחים על התהפכות מנופים באשדוד או בגבעתיים בתקופה האחרונה. מבדיקה שערכנו עולה כי בחודש יולי 2008 קרס עגורן והאירוע לא גרם לנפגעים או לנזק. אציין כי האירוע לא דווח לאגף הפיקוח על העבודה, אך כיום לא קיימת כל חובה חוקית לדווח על אירוע שאין בו נפגעים, כפי שהסתיים לשמחתנו המקרה האמור. מפקח העבודה במשרדנו בדק את עגורן הצריח ומצא כי העגורן עבר את כל הבדיקות הנדרשות בחוק על-ידי בודק מוסמך ונמצא תקין. 
+
+ 1–3. כחלק ממדיניות הבדיקה והבקרה אחר מפעילי המנופים קיימות תקנות הנוגעות לחובת קיום קורס ברשויות הסמכה המאושרות על-ידי משרדנו. בוגרי הקורס נדרשים כתנאי מוקדם לבצע בדיקה רפואית אצל רופא תעסוקתי ובהמשך אף לצבור ניסיון מוקדם בהשגחתו הישירה של עגורנאי בעל ניסיון של שנה לפחות ובעל תעודה תקפה לסוג העגורן. רק בסיום הקורס בהצלחה מונפקת לבוגר תעודת הסמכה, שאותה הוא חייב לשאת בעת הפעלת העגורן. 
+
+ במסגרת ביקורי הפיקוח דורשים המפקחים להציג את התעודה ממפעיל העגורן, כמו גם תסקיר בדיקה תקף המעיד על תקינות העגורן. במקרה שהעגורן אינו מוצב כראוי – ללא מייצבים – דורשים המפקחים לתקן את המצב לאלתר, ובסמכותם אף לחדול פעולה מסוכנת באמצעות צו בטיחות. כמו כן, למפקח העבודה האזורי יש סמכות לפסול את תעודת העגורנאי אם נמצא כי הוא פועל באופן מסוכן.
+
+  לשאלתך בנוגע למדיניות הפיקוח, מדיניות הפיקוח המתוארת מיושמת גם באזורי מגורים, ויישומה גם בעתיד נועד למנוע מקרים דומים. 
+
+
+ תודה, גברתי.
+
+
+ תודה.
+
+
+
+
+
+ אנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 1229, של חבר הכנסת אברהים צרצור: טבח כפר-קאסם: 53 שנים והפצע לא הגליד. תודה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, מכובדי חברי הכנסת, 53 שנים עברו מאז אותו ערב מר ונמהר של 29 באוקטובר 1956. משעה 17:00 עד השעה 21:00, שבעה גלים של אזרחים שלווים תושבי כפר-קאסם חזרו לאחר יום קשה ומפרך של עבודה קשה בשדות ובמפעלים. חזרו ובידיהם פיסת הלחם והתקווה שהביאו למשפחות שלהם שחיכו להם בבתים באותו ערב. שבעה גלים של תושבים שלווים, תמימים, שחזרו לתומם לכפרם, כש-11 חיילי משמר הגבול, המרצחים, ארבו להם בכניסה לכפר, העמידו אותם בשורות, קצרו אותם, רצחו אותם בדם קר. 
+
+לזכרם של אותם חללים אני מבקש מהנוכחים, מאלה שנמצאים בבתים, יהודים וערבים, לעמוד דקת דומייה לזכרם של קורבנות כפר-קאסם. 
+
+
+ אני לא מרשה את הדבר הזה. אדוני, אתה יכול להמשיך? תודה. אתה לא יכול לעצור דיון באמצע.
+
+
+ תודה לאלה שעמדו, ואני מצטער מאוד שחברים בבית הזה מצאו לנכון שלא לעמוד לזכרם של קורבנות שנרצחו על-ידי חיילי משמר הגבול הישראלי, שלגביהם אין ויכוח שאכן הם נרצחו בדם קר, ללא עוול בכפם. אני מצטער מאוד על התופעה הנבזית שראינו היום. 
+
+ במסגרת הזמן שנשאר לי, אני אסתפק בלהקריא את שמות הקורבנות, אחד לאחד: אברהים עבד-אלחמאד עיסא, בן 35, נשוי ואב לשניים; אחמד מוחמד פריג', בן 35, נשוי ואב לארבעה; ג'ומעה מחמד צרצור, בן 17, רווק; טלאל שאקר עיסא, בן 8, רווק; מוסא עבד פריג', בן 21, רווק; מוחמד סלים צרצור, בן 15, רווק; אחמד מוחמד עאמר, בן 17, רווק; ג'מאל סלים טאהא, בן 11, רווק; ג'ומעה תאופיק עיסא, בן 18, רווק; יוסף מוחמד צרצור, שהוא הדוד שלי, בן 52, נשוי ואב לשישה; מוחמד עבד רחמאן עאסי, בן 50 ואבא לחמישה ילדים; מחמוד עבד ראזק צרצור, בן 16, רווק; סלים אחמד בדיר, בן 51 ואבא לשישה ילדים; עבד מוחמד עבד-אלהאדי עיסא, בן 9, רווק; עבד סלים עיסא, בן 29 ואבא לילד אחד; עבדאללה מוחמד צרצור, בן 9, רווק; עבד-אלרחים מוחמד אסמיר, בן 25, אבא לארבעה ילדים; עלי נימר פריג', בן 17, רווק; ע'אזי מחמוד דרוויש, בן 20, רווק; עבד סלים פריג', בן 16, רווק; עבדאללה אחמד עיסא, בן 15, רווק; עבדאללה עבד ע'אפר בדיר, 16.5, רווק; עטא יעקוב צרצור, בן 26, נשוי ואבא לשני ילדים; עלי עותמאן טאהא, בן 30 ואבא לשבעה ילדים; עותמאן עבד עיסא, בן 40, נשוי ואבא לארבעה ילדים; צאלח מחמוד עאמר, בן 40, אבא לשלושה ילדים; בכריה מחמוד אסמעאיל, בת 14, רווקה; ריאד רג'א חמדאן, בן 8, רווק; זינב עבד רחמאן טאהא, בת 45, נשואה ואמא לארבעה ילדים; צאלח מוסטפא עיסא, בן 17; צאלח מוחמד עאמר, בן 40, רווק; פתחי עותמאן חמאד עיסא, בן 12, רווק, נרצח עם אביו עותמאן; אמינה קאסים טאהא, בת 50, נשואה ואמא לארבעה ילדים; זע'לולה בשיר עיסא, בת 45, נשואה ואמא לשלושה ילדים; ח'מיסה פראג' עאמר, בת 50, נשואה ואמא לארבעה ילדים; לטיפה דאוד עיסא, בת 12; פאטמה מוסטפא עיסא בת 18; פאטמה צאלח צרצור בת 14, רווקה; רשיקה פאיק בדיר, בת 14, רווקה; חלווה מוחמד בדיר, בת 60, נשואה ואמא לארבעה ילדים; פאטמה דאוד אחמד צרצור, נשואה והיתה בהיריון, בחודש השמיני, אמא לשישה ילדים; פאטמה מוחמד בדיר, בת 40, נשואה ואמא לארבעה ילדים; צפאא מוחמד עסעס, בת 45, נשואה ואמא לחמישה ילדים, שניים מבניה נרצחו אתה באותו טבח; עבדאללה סלימאן עיסא, בן 90, נשוי ואבא לשלושה ילדים; מחמד ח'דר צרצור, שהוא הדוד שלי, בן 27, נשוי ואבא לחמישה ילדים; מחמוד עבד ע'אפר ריאן, בן 35, רווק; מחמוד עקל ג'אבר, בן 12, רווק; מוחמד עלי צרצור, בן 35, נשוי ואבא לשבעה ילדים; והאחרון, מחמוד מוחמד חביב מסארווה מטייבה, שנהרג בכפר-קאסם באותו טבח, בן 25, נשוי ואבא לשניים. יהיה זכרם ברוך, אללה ירחמם. תודה. 
+
+
+תודה. אני קורא לסגן שר האוצר, חבר הכנסת כהן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעה לסדר-היום של חברי, חבר הכנסת אברהים צרצור. 29 באוקטובר 1956 היה יום קשה. חיילי מג"ב, כפי שציינת, ירו והרגו 43 אזרחים חפים מפשע, תושבי כפר-קאסם. מדינת ישראל ראתה ורואה בחומרה את המעשה. השוטרים ומפקדיהם הועמדו לדין ובית-המשפט גזר עליהם מאסרים ארוכים. המשפט התנהל בדלתיים פתוחות והשופט בנימין הלוי קבע נחרצות כי מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל. 
+
+בנובמבר 1957 נערכה בכפר-קאסם סולחה בין שוטרי ומפקדי מג"ב לתושבי הכפר. כמו כן, משפחות ההרוגים קיבלו פיצוי כספי – אבל פיצוי כספי לא יכול לפצות. 
+
+אירועי כפר-קאסם נלמדים זה השנה ה-11 במסגרת לימודי האזרחות כחלק מפרקי החובה. 
+
+המציע ביקש – ואני מסכים – להעביר את זה לוועדת החינוך של הכנסת. 
+
+
+ תודה. חבר הכנסת צרצור, אתה מקבל את הצעתו של סגן השר? 
+
+
+ כן. 
+
+
+ חבר הכנסת אלסאנע, יש לך הצעה אחרת? 
+
+
+ כן. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, האירוע של כפר-קאסם הוא אירוע טרגי במובן הזה שמדינה טובחת באזרחיה כאשר לא היתה מלחמה. ב-1948 הסתיימה המלחמה. שמונה שנים אחרי תום מלחמת 48', אנשים שחזרו לתומם לביתם נורו ונהרגו בדם קר, בכוונה תחילה. זה לא מקרה אינדיבידואלי. אומנם בית-המשפט קבע בצורה תקדימית את העניין של הוראה בלתי חוקית בעליל, אבל זה לא מוריד מחובתה ומאחריותה של המדינה כלפי אזרחיה, שתודה באחריותה. 
+
+
+ זו הצעה, זה לא נאום. 
+
+
+ אני יכול לעשות מה שאני רוצה בדקה שלי. 
+
+
+ אבל הזמן שלך נגמר. נתתי לך דקה. תודה רבה. יש לך מה להציע? 
+
+
+ משפט סיום. לכן, המדינה צריכה להכיר במלוא אחריותה המוסרית והמשפטית לטבח ולקורבנות הטבח. תודה רבה. 
+
+
+ אנחנו נצביע. מי שמצביע בעד – הנושא יעבור לוועדת החינוך. מי שמצביע נגד – הנושא יוסר מסדר-היום. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. 
+
+
+ שישה בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. הנושא הועבר לוועדת החינוך. 
+
+
+
+
+
+הודעה לסגן מזכיר הכנסת. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התעבורה (החלת הוראות פקודת התעבורה על רכבת מקומית – הוראת שעה), התש"ע–2009, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 102), התש"ע–2009, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
+
+ הסכם בין ממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם לבין ממשלת מדינת ישראל בדבר מניעת כ��ל מס ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה ועל הון; אמנה בין ממשלת ממלכת דנמרק לבין ממשלת מדינת ישראל בדבר מניעת כפל מס ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה. תודה. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעה לסדר-היום מס' 1209: תפקוד ופיצול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה-נפתלי, של חבר הכנסת סעיד נפאע. יענה על ההצעה שר הפנים. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, סגן השר, החבר גדעון, ההצעה הזאת למעשה הועלתה בשבוע שעבר, ושר הפנים, משום מה, לא הואיל בטובו לבוא ולהשיב ושלח שר אחר שאינו מתמצא בדיון; עם כל הכבוד לכל שר. זה עתה שאלתי את סגן השר: האם אתה תשיב לי? והוא אמר: לא. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ כששאלתי אותו. אז אני לא מבין איך זה יכול להיות. יש לי איזו הצעה. אני מניח שלכבוד היושב-ראש יש סמכות שיורית בנושא הזה, כשקורים מקרים כאלה, שלדעתי הם זילות – – – 
+
+
+ אני מציע לאדוני להמשיך בנושא ולפנות אל יושב-ראש הכנסת עם העניין הזה. צר לי על כך ששר הפנים לא הגיע לענות. אני מסכים אתך. אני מסכים אתך שזה לא בסדר.
+
+
+ נו, בסדר, יש לי הצעה לכבודו – היות שזה קורה יום אחרי יום, וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה עם שר הפנים, ואני זוכר מקרים כאלה גם מהכנסת הקודמת – – 
+
+
+ אני לא יכול להעיד על המקרים הקודמים, אני יכול להעיד על מה שקורה כרגע. 
+
+
+ – – יש לי הצעה, אולי היא תהיה הצעה מקורית, ואני מקווה שחברי שנמצאים במליאה יסכימו אתי. היות שהשר לא התייצב – אני לא יודע מה היתה אמורה להיות תגובתו בקשר להצעה הזאת, שנדמה לי שהיא חשובה ממדרגה ראשונה, לא בגלל שאני מעלה אותה, אלא הנושא הוא כזה. יש פרוטוקול של הכנסת מהקדנציה הקודמת, ששר הפנים דאז, מר שטרית, אמר באופן המפורש ביותר, הוא נתן הבטחה שלטונית מעל הדוכן הזה בנושא הזה. בכל אופן, הייתי מציע שכבוד היושב-ראש ישתמש בסמכותו ונעביר את הנושא הזה לדיון בוועדת הפנים כדיון מהיר או משהו כזה. אני חושב שיש סמכות ליושב-ראש. אני לא כל כך בקי בתקנון, אבל אם נשאיל מהחוק, יכול להיות שיש איזו לקונה כאן, ובמקרה כזה כבוד היושב-ראש, יחד עם חברי הנמצאים במליאה, יכול להחליט החלטה כזאת, ואז הנושא יזכה באמת לדיון שהוא ראוי לו. אם סגן השר מעוניין שאני אכנס בעובי הקורה בהצעה הזאת ואראה שאכן מדובר בנושא חשוב, אני מוכן לעשות את זה. אבל כדי לחסוך זמן מכולנו, הייתי מבקש מסגן השר ומכבוד חבר הכנסת עזרא, וגם חברת הכנסת עמיתתי זועבי נמצאת כאן, ואנחנו יכולים להחליט החלטה כזאת. האם זה מקובל?
+
+
+ כן.
+
+
+ למען הפרוטוקול, אין סמכות ליושב-ראש המליאה. מה שאנחנו יכולים לעשות זה שאחד מחברי הכנסת יציע שהנושא יידון לא במליאה – בוועדה, ואז אנחנו יכולים להצביע על הדיון בוועדה. 
+
+
+ אני מציע שהנושא יידון בוועדה. 
+
+
+ חבר הכנסת עזרא הציע להעביר את הדיון לוועדה. אתה רוצה להצביע כבר או שאתה רוצה לדבר על הנושא?
+
+
+ לא, לא. אמרתי שכדי לחסוך זמן אני יכול לחסוך גם מהכנסת – – – 
+
+
+ אדוני, הבמה שלך, יש לך עוד חמש דקות. 
+
+
+ טוב, אני אגיד כמה מלים. יש החלטה עקרונית של משרד הפנים עוד מהקדנציה הקודמת לפצל את ועדת התכנון והבנייה מעלה-נפתלי. פרקליטות המדינה נתנה בזמנו איזו תשובה לבית-המשפט. המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, הוועדה המקומית עצמה – כולם מסכימים לזה. היום הגיעו לכאן ארבעה ראשי מועצה, אבל היות שהיו שינויים בסדר-היום הם היו חייבים לעזוב. 
+
+��ני אנצל את ההזדמנות כדי לברך את מזכיר המועצה המקומית – 34 שנים – של בית-ג'ן, שהיום הוא נציג המועצה המקומית ויושב-ראש ועדת התכנון בנושא הזה. אני מבקש לברך גם את עורך-דין סמיר זידאן, שעשה רבות בנושא הזה. 
+
+הנושא הוא פירוק הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה-נפתלי כדי להקנות לכפרים בית-ג'ן, פקיעין, חורפיש, ג'ת, גוש-חלב, מעיליא ופסוטה ועדה נפרדת; אגב, כפי שהוחלט לפחות בקדנציה הקודמת. 
+
+אחרי שסיימתי אני אחזור ואודה לחבר הכנסת גדעון עזרא שהציע את ההצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדה. 
+
+
+ תודה, אדוני. אתה מוזמן לשבת במקומך ולהצביע. חברי חברי הכנסת, מי שמצביע בעד מצביע בעד דיון בוועדת הפנים. מי שמצביע נגד, מצביע על הסרת הנושא מסדר-היום.
+
+ הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. 
+
+
+שישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הנושא הועבר לדיון בוועדת הפנים. 
+
+
+
+
+
+אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעה לסדר-היום מס' 1311, של חברת הכנסת רחל אדטו: הצורך ביחידת הפריה חוץ-גופית – IVF – בגליל.
+
+
+ מי עונה לי? 
+
+
+ סגן שר הבריאות. 
+
+
+ איפה הוא?
+
+
+ הוא יגיע. 
+
+
+ איך הוא יענה לי אם הוא לא שומע מה אני רוצה להגיד לו?
+
+
+ גברתי חברת הכנסת רחל אדטו, את יכולה להתחיל לדבר – – –
+
+
+ אין פה שר. 
+
+
+ אני לא אחשיב לך את הזמן. ברגע שסגן השר יגיע – – – 
+
+
+ אין לי מה לדבר.
+
+
+ אין פה שר במליאה. 
+
+
+ אני מדברת לעצמי? זה נושא חשוב. 
+
+
+ קודם כול, את לא מדברת לעצמך, יש פה חברי כנסת. 
+
+
+ אני מכירה את הנושא היטב, אני רוצה שהשר יבין את הנושא. 
+
+
+ סגן השר הגיע. כולנו בני אדם, כולנו יכולים להיות גמישים. 
+
+
+ הייתי מחכה בסבלנות רבה, אין בעיה בכלל. יש לי סבלנות. 
+
+
+ תודה רבה. גברתי, יש לך עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הנושא שאני רוצה להעלות עכשיו הוא יחידת הפריה חוץ-גופית בגליל המערבי, הווי אומר, באחד מבתי-החולים בגליל – או בית-חולים נהרייה או בית-חולים "פורייה", בכל מקום שיימצא לנכון. הסיבה לכך היא שבכל הגליל המערבי, לאוכלוסייה של 600,000–700,000 איש, אין ולו יחידה אחת להפריה חוץ-גופית, או כמו שקוראים לזה "יחידת IVF".
+
+אנחנו יודעים שהיום ה-IVF, הפריה חוץ-גופית, הוא דבר אלמנטרי בטיפול בפוריות. בני-זוג שמתקשים להרות, מסיבות כאלה ואחרות, עוברים את הטיפול הזה, וזה הופך להיות טיפול מאוד נפוץ. לראיה, יש בארץ קרוב ל-30 יחידות הפריה חוץ-גופית, ומתוכן ארבע יחידות רק בירושלים, ובמרכז הארץ – רק באזור תל-אביב יש עשר יחידות. כלומר, הטיפול הזה מאוד נגיש, מאוד מאוד נגיש לכל הזוגות שמתקשים להרות. 
+
+מה קורה בגליל המערבי? נניח אנשים שמתגוררים בראש-הנקרה, מתגוררים בנהרייה, מתגוררים בבית-ג'ן – שהזכירו אותה כרגע – בחורפיש, כאשר הם צריכים טיפול הפריה חוץ-גופית, הם צריכים את הטיפול הזה כמעט ברמה יומיומית, הם צריכים במשך שבועיים להגיע למרפאה, והם צריכים לנסוע מנהרייה עד לחיפה או מנהרייה לבית-החולים "פורייה" בצד השני של הגליל, שזה כמובן דבר לא הגיוני, כי הטיפולים האלה הם טיפולים יומיומיים וזה יכול לקחת כמה חודשים. לכן, זה לא קביל שלא יהיה שירות כזה שיהיה שירות נגיש. 
+
+אנחנו מדברים כל הזמן על לקרב את הפריפריה למרכז, לתת רפואה שוויונית לפריפריה ולמרכז. על איזו רפואה שוויונית אנחנו מדברים כשאזור שלם במדינת ישראל – כל הגליל המערבי, ולא רק המערבי, זה מגיע עד לבית-חולים "פורייה", וגם בצפת אין; כלומר בכל הרצועה הזאת שמאזור חיפה עד ראש הנקרה מצד אחד, מהים עד הכינרת, אין יחידת הפריה חוץ-גופית. 
+
+ זה חוסר שוויוניות בולט. אם מחפשים מלה להגדיר חוסר שוויוניות, זה חוסר שוויוניות. וכשאני מדברת כאן על הצורך לתת יחידת IVF, לאשר פתיחת יחידת IVF בבית-החולים בנהרייה – זאת דרך להביע תמיכה, להכיר בחוסר השוויוניות הזה ולפתור את הבעיה, לפחות בדבר הזה. 
+
+אנחנו יודעים שמשרד הבריאות עשה כמה צעדים כרגע – לאשר מתן MRI לבתי-חולים בפריפריה – שוב, מתוך הבנה של המצוקה ושל הפערים בין הפריפריה למרכז, ואני לוקחת את הדבר הזה של ה-IVF כדוגמה לצורך חיוני שיש לפתור. 
+
+זה לא שלא פניתי וזה לא שלא קיבלתי תשובות. התשובות לא מספקות, והסיפור הוא שמי שעומד בפרץ בעניין זה, זה הסכם מלפני כמה שנים בין משרד האוצר למשרד הבריאות שמונע פתיחת יחידות חדשות, מאחר שכל יחידה כזאת זה נושא שצריך לתקצב אותו. 
+
+ אם על סדר-היום עומד הנושא של פתיחת היחידה הזאת – יש דרכים גם בלי לפתוח דווקא יחידה. אפשר לעשות שלוחה, אפשר לעשות דברים שלא יעלו כסף, במיוחד כשהיחידות האלה, כשהן נפתחות, הן גם מחזיקות את עצמן מבחינה כלכלית. ולכן, אני חושבת שהנושא הכספי לא צריך לעמוד כאן על סדר-היום, כי ניתן לעקוף אותו, וכמו שהצעתי, בדרך של פתיחת שלוחה – פתיחת שלוחה של בית-חולים אחד שיעבוד בנהרייה, ולכן זה לא יוגדר כיחידה ולא יוגדר כיחידה חדשה. 
+
+היתה תשובה נוספת שקיבלתי, שכאילו נבדקות כל היחידות בארץ, ויחידה שלא עומדת בסטנדרטים תיסגר ובמקומה תיפתח היחידה בנהרייה. הדבר הזה הוא תהליך אפשרי, אבל הוא תהליך מאוד ארוך, מאוד ממושך, ועד שבתי-החולים יסכימו לסגור את היחידות שלהם ועד שיועבר התקן לנהרייה תעבורנה עוד כמה שנים, והפתרון לא נראה באופק. 
+
+ ולכן, אני חושבת שנכון להעלות את זה כאן לסדר-היום, כי זו שליחות ציבורית שלנו להביע את עמדתנו בנושא – כמו שציינתי קודם – של השוויוניות במערכת הבריאות, חיזוק הפריפריה, מתן הזדמנויות שוות. 
+
+ אנחנו צריכים לזכור שהזוגות האלה שעליהם אנחנו מדברים, זוגות בטיפולי פוריות, נמצאים במצב נפשי מאוד קשה, מאוד לא נעים, ועל זה אני יכולה להעיד מניסיוני עתיר השנים בתחום הזה. מאוד לא נעים להיות מטופל בטיפול שמצריך הפריה. זה סדר-יום שבו אומרים לך מה לעשות ומתי ללכת לעשות בדיקות ומתי ללכת לעשות אולטרה-סאונד, ואפילו מתי ובאיזו שעה לקיים יחסי מין, וזה דבר שהוא חדירה לפרטיות בצורה שהיא פשוט מאוד לא נעימה. אם אנחנו מוסיפים על ה"סטרס" הנפשי הקשה הזה ועל סדר-היום המובנה הקשה הזה עוד את הצורך בנסיעה של שעה וחצי מדי יום לכל כיוון כדי לעבור את הטיפול הזה, אנחנו הופכים את החיים שלהם לבלתי אפשריים. ולכן, זה גורם נוסף שמצדיק את הצורך לעשות את כל המאמצים ולפתוח בהקדם האפשרי את יחידת ה-IVF בבית-החולים נהרייה. 
+
+ אמרתי דווקא בית-חולים נהרייה ולא בית-חולים צפת, כי בית-חולים נהרייה מוכן לקלוט את זה, יש לו מחלקה גינקולוגית מצוינת, והוא יכול להתמודד במהירות עם הבעיה הזאת. בית-החולים עשה תחשיב שבתוך זמן קצר הוא יכול לכסות את העלויות, ולכן בית-החולים הזה – בין השניים שקיימים באזור, בין נהרייה ובין צפת, שניהם בתי-חולים ממשלתיים, אין ברירה, זה צריך להיות דרך משרד הבריאות, כי אם זה היה בית-חולים של קופת-חולים אולי זה היה עובר לא דרך משרד הבריאות אלא בדרך אחרת, אבל מאחר שאנחנו מדברים על בתי-חולים ממשלתיים, אין ברירה אלא שזה יעבור דרך המשרד. 
+
+ ולכן, אני קוראת לסגן השר, שיש לו אוזן מאוד קשובה למצוקות האלה, לענות על הצורך הזה מייד ולא לדחות את זה לסוף הבדיקה של היחידות או לכל דרך אחרת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה, גברתי. כבוד סגן השר, חבר הכנסת יעקב ליצמן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת אדטו, משרד הבריאות פועל על-פי החלטת הממשלה מס' 470 מ-12 בספטמבר 2006. בהסתמך על קביעת הממשלה, נכון להיום, משמעות ההחלטה היא שתפעלנה 24 יחידות ל-7.2 מיליון תושבים. זה החלטת הממשלה דאז, מ-2006 – זה אולמרט אם אני מחשב נכון, וזו ההחלטה שהתקבלה בזמנו. 
+
+כפי שציינת בדברייך – דיברנו על זה כבר כמה וכמה פעמים – אני לא חושב שכל אחד, מי שרוצה להפעיל IVF, יכול לעשות את זה. אני אומר: מי שהוא, כמו שאומרים ביידיש "שלימזל", לא יודע להפעיל את זה, אני לא חושב שמגיעה לו האפשרות להמשיך בזה. הוא ניסה, יש אחוזי הצלחה – תלוי מה האחוזים – יש סטנדרט. מי שמתחת לסטנדרט לא צריך לקבל, וצריך לתת את זה למישהו אחר. לכן, צדקתי כשאמרתי לך שאני בודק אפשרות שכל מי שלא הצליח, ניקח ממנו את האפשרות להפעיל IVF ונעביר את זה למישהו אחר. 
+
+אין בכוונת המשרד לסגור יחידות קיימות הפועלות בהתאם לתקנות, אולם ניתן יהיה לשקול פתיחת יחידה נוספת בחודשים הקרובים בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מספר תושבי מדינת ישראל – 7.5 מיליוני תושבים. 
+
+אז שני דברים. א. יכול להיות שנוסיף, לפי מספר האזרחים; ב. אני חושב שזה צודק – החלטת הממשלה. צריך להגביל ואי-אפשר לאפשר את זה למי שרוצה, כי אני חושב שאם הוא לא טוב, אז למה להשאיר לו את הדברים? מי שלא טוב, לא צריך להפעיל את זה. 
+
+אני מוכן לבדוק כל אפשרות. אני לא יודע, דיברת כל הזמן דווקא על בית-חולים נהרייה. אין לי שום דבר נגד בית-חולים נהרייה, אבל יש הרבה שמבקשים. ולכן, משרד הבריאות, בהתאם לנהלים, יבדוק מי צריך, מי רוצה.
+
+אני לא צריך להסביר שאני בעד הפריפריה. חלק גדול מהמשאבים שיש לי כרגע במשרד הבריאות, גם תקציביים, את הכול אני מכוון – כולל MRI, כולל יחידות חדשות ללב ב"פורייה", כולל ב"זיו" בקשר לרדיולוגיה ולעוד דברים – אני הכול מכוון לפריפריה. 
+
+לכן, לדעתי, אני חושב שאנחנו בודקים טוב את העניין. אנחנו מוכנים גם להגדיל, בהתאם להחלטת הממשלה שהיתה אז, ואני בהחלט חושב שבד בבד צריך לבדוק – מי שלא טוב בזה, לקחת את זה ממנו ולהעביר את זה לאחרים שהם יותר טובים. 
+
+אין לי בעיה עם מה שאתם רוצים לעשות עם ההצעה לסדר-היום. מבחינתי, לא אכפת לי שזה יהיה בוועדה ונדון בזה בהרחבה. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ מה אדוני מציע? 
+
+
+ אני מוכן לוועדה. אמרתי. 
+
+
+ לוועדת – – –
+
+
+ העבודה, הרווחה והבריאות. 
+
+
+ האם גברתי מקבלת את ההצעה של סגן השר?
+
+
+ בהחלט כן.
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו נצביע. מי שמצביע בעד – ההצעה תידון על-פי הסכמה בין הממשלה לחברת הכנסת אדטו בוועדת הבריאות. מי שמצביע נגד מצביע על הסרת הנושא מסדר-היום. אנחנו נצביע.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ בעד – 4, נגד – אין, נמנעים – אין. הנושא יובא לוועדת הבריאות.
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים לנושא האחרון בסדר-היום: שאילתות לסגן שר החינוך. סגן שר החינוך אינו נוכח.
+
+
+ שר החינוך במקום סגן שר החינוך. אבל השואלים אינם.
+
+
+ אתה תעלה לדוכן, נקריא את שמות השואלים ונמשיך הלאה. תודה, כבוד שר החינוך. שאילתא מס' 27 של חבר הכנסת אזולאי – לפרוטוקול.
+
+
+ ביום י"ד בניסן התשס"ט (8 באפריל 2009):
+
+ פורסם כי מבחני בגרות במחשבת ישראל בבית הספר "בית-חנה" בירושלים נפסלו באופן גורף כיוון שהמפקחת שנשלחה לפקח על הבחינות לא הוכנסה לכיתות בשל אופיו הדתי של המוסד.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ האם נכון הדבר?
+
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ נמסר לי, על-ידי סגן מנהל אגף הבחינות במשרד החינוך, כי הסוגיה נפתרה כבר לפני כשנה. מדובר במנהל בית-הספר "בית-חנה" בירושלים, שאסר של שתי משגיחות על בחינות הבגרות, שנשלחו למוסד, להיכנס אליו מאחר שלטענתו לבושן לא הלם את אווירת המוסד. 
+
+ מייד כאשר הדבר נודע לסגן מנהל אגף הבחינות, הוא התקשר לבית-הספר וביקש להתעדכן מי ישגיח על הבחינות. זאת, מתוך כוונה לשלוח משגיחות אחרות. הוא נענה בתשובה בלתי ראויה ולאחר מכן הטלפון נטרק. 
+
+ הואיל ולא ניתן היה לשלוח משגיחות חדשות, הוחלט כי עד לבירור הסופי אודות התנהלות הבחינות, יש להחשיד את כל מחברות הבחינות.
+
+ כפי שציינתי, לפני כשנה הנושא בא לידי פתרון חיובי, וכל המחברות שוחררו ונבדקו.
+
+
+ שאילתא מס' 68 של חבר הכנסת טלב אלסאנע – לפרוטוקול.
+
+
+ ביום כ"ו באייר התשס"ט (29 במאי 2009):
+
+ בית-הספר "אל-אהלי אל-קאסמי" ביישוב באקה-אל-ע'רביה, מוכר לא-רשמי, קיבל רשיון זמני לכיתה ט' לפני כשנתיים, ויש בו יותר מ-200 תלמידים: כ-100 תלמידים בכיתה ט' וכ-100 בכיתה י'. לאחרונה נמסר כי האישור יוגבל החל מכיתה י' ואי-אפשר לקלוט תלמידים לכיתה ט'.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע שונתה המדיניות?
+
+ 2. האם המשרד נתן דעתו להשלכות ההחלטה על התלמידים שנרשמו ללימודים?
+
+ 3 מה ייעשה למניעת פגיעה בציבור התלמידים?
+
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–3. לבית-הספר הונפק רשיון לכיתות ט'–י"ב עד לסוף שנת הלימודים תשס"ט. בדיון שהתקיים במשרד החינוך בהשתתפות הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר הוחלט כי החל משנת הלימודים תש"ע יונפק לבית-הספר רשיון לכיתות י'–"ב, זאת מאחר שבעיר באקה-ג'ת קיים מערך ארגוני חינוכי של חטיבות ביניים עצמאיות וחטיבות עליונות עצמאיות. 
+
+ הבעלות על בית-הספר הגישה בקשה חדשה לשנת הלימודים תש"ע לכיתות ז'–ט'. הבקשה נותבה לגורמים הרלוונטיים לקבלת חוות דעתם. הנפקת הרשיון תישקל במשרד החינוך בהתאם לנתונים ולחוות דעת שיתקבלו מהגורמים המקצועיים. 
+
+ משרד החינוך יעשה כל מאמץ כדי שהתלמידים לא יינזקו. 
+
+
+ שאילתא מס' 79 של חבר הכנסת מולה – לפרוטוקול.
+
+
+ ביום כ"ו באייר התשס"ט (20 במאי 2009):
+
+ ב-4 במאי פורסם ב"הארץ" כי שיעור בני הקהילה האתיופית בחינוך המיוחד גבוה פי-שניים בהשוואה לאוכלוסיות אחרות.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם תלמידים בני הקהילה האתיופית נשלחים לחינוך המיוחד במקום להתמודד עם הקושי הנובע מסיבות אחרות? 
+
+ 2. מדוע האבחון כולל ידע כללי ואוצר מלים, שבהם צפויה בעיה לתלמידים בני הקהילה?
+
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1. תלמידים עם צרכים מיוחדים, ללא הבחנה בין מגזרים ועדות, מופנים למוסדות חינוך מיוחד רק על סמך החלטות ועדות ההשמה הפועלות מתוקף חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988. הוועדות מקיימות את הדיונים בהתבסס על מגוון רחב של נתונים, הכוללים את שאלון ההפניה של הגננת/המורה, המתאר בעיקר את התפקוד הלימודי של התלמיד; את האבחון של השירות למפגר במקרים שבהם קיים חשד סביר לפיגור; אבחונים רפואיים ופסיכולוגיים שעליהם מופקדים המכונים להתפתחות הילד, שהם גופים חיצוניים למשרד החינוך.
+
+ בכתבה ש��ורסמה בעיתון "הארץ" ביום 20 במאי 2009 באשר לשיעור בני הקהילה האתיופית הלומדים במסגרות החינוך המיוחד הובאו נתונים חלקיים בלבד, שאינם משקפים נכונה את הפניית התלמידים יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד.
+
+ מהנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת הלימודים תשס"ז עולה כי שיעור התלמידים העולים יוצאי אתיופיה בחינוך המיוחד, בשלבי החינוך היסודי והעל-יסודי, עומד על 6.68%, בעוד שיעור התלמידים ילידי ישראל הלומדים במוסדות לחינוך מיוחד עומד על 7.53%. נתון בולט נוסף הוא ששיעור התלמידים מעוכבי ההתפתחות בקרב עולי אתיופיה הוא 0.09%, בעוד שיעור התלמידים בלקות זו בקרב ילידי ישראל עומד על 0.23%. ממצאים דומים נמצאו גם ביחס לגני-הילדים. בעוד שבקרב ילידי ישראל שיעור התלמידים מעוכבי ההתפתחות עומד על 1.34%, בקרב עולי אתיופיה הוא עומד על 1.08% בלבד.
+
+ המסקנה מנתונים אלה היא כי ועדות ההשמה אינן ממהרות לשלוח תלמידים עולים חדשים לחינוך המיוחד ללא עדות מוכחת כי התלמיד אומנם הוא בעל צרכים מיוחדים והוא נזקק למסגרת של חינוך מיוחד.
+
+ עם זאת, כאשר בוחנים את נתוני ההשמה בחינוך המיוחד על-פי ארץ לידת האב הנתונים שונים. השוואה לפי מקום לידת האב: התלמידים בעלי צרכים מיוחדים בבתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים מהווים 7.53% מכלל התלמידים, בעוד שהתלמידים עם צרכים מיוחדים שארץ הלידה של האב היא אתיופיה עומד על 13.75%. 
+
+ אין זה נכון להתייחס לנתון זה כמקשה אחת. יש להבחין בין תלמידים בעלי לקויות מובהקות ששכיחותן באוכלוסייה נמוכה, כגון שיתוק מוחין ונכויות פיזיות קשות, פיגור קל ופיגור בינוני, לבין תלמידים עם לקויות ששכיחותן באוכלוסייה גבוהה יחסית, כגון מעוכבי התפתחות, מעוכבי שפה ולקויי למידה. 
+
+ לגבי לקויות מובהקות ששכיחותן באוכלוסייה נמוכה נציין דוגמאות: שיעור התלמידים משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות בקרב האוכלוסייה הכללית עומד על 0.09%, בעוד שבקרב ילידי ישראל שבהם האב יליד אתיופיה שיעור התלמידים מגיע ל-0.12%. תלמידים אלה נשלחו לחינוך המיוחד רק לאחר שהוצגו בפני ועדות ההשמה אישורים של רופאים נוירולוגיים.
+
+ שיעור התלמידים עם פיגור קל באוכלוסייה הכללית עומד על 0.17%, בעוד שבקרב האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה הוא עומד על 0.33%. שיעור התלמידים עם פיגור בינוני באוכלוסייה הכללית עומד על 0.11%, בעוד שבקרב האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה הוא עומד על 0.18%. ועדת ההשמה רשאית לשלוח תלמיד למוסד לתלמידים עם פיגור רק אם הוצגו בפניה תוצאות אבחון של ועדת האבחון של השירות למפגר, שאף היא פועלת מכוח חוק. החלטותיה חיצונית למשרד החינוך.
+ 
+ להלן נתונים לגבי שיעור התלמידים עם צרכים מיוחדים ששכיחותם באוכלוסייה גבוהה: שיעור התלמידים מעוכבי התפתחות באוכלוסייה הכללית בגני-הילדים עומד על 1.34%, בעוד שבקרב תלמידים יוצאי אתיופיה שיעורן עומד על 1.55%, קרוב לשיעורם באוכלוסייה הכללית. 
+
+ שיעור התלמידים מעוכבי שפה בקרב האוכלוסייה הכללית בגני-הילדים עומד על 0.83%, בעוד שבקרב האוכלוסייה האתיופית הוא עומד על 0.60% בלבד. משמע, תלמידים ממוצא אתיופי נמצאים בתת-אבחון. ואולי נתון זה יכול לרמז על הסיבה לשיעור הפניה גבוה פי-שניים בגיל מבוגר יותר של תלמידים לקויי למידה ממוצא אתיופי בגיל בית-הספר. זאת, כאשר שיעור התלמידים בקרב האוכלוסייה הכללית בגיל בית-ספר עומד על 4.33%, בעוד שבקרב האוכלוסייה האתיופית הוא עומד על 7.76%.
+
+ 2. ככלל, העברת מבחנים פסיכולוגיים לילדים עולים אסורה בשנתיים הראשונות לשהייתם בארץ. זאת, כדי לצמצם את ההשפעה על תוצאות המבחנים הללו של רכישת שפה וצמצום פערים לימודיים, וכן של גורמים תרבותיים ורגשיים. 
+
+ סוגיית האבחון הפסיכולוגי לילדים יוצאי אתיופיה, בין אם הם עולים חדשים ובין אם הם עולים ותיקים או ילידי הארץ בנים ליוצאי אתיופיה, אכן מורכבת ביותר. קיימת הכרה ומודעות לכך, כי הכלים שתוקננו לכלל ילדי ישראל תואמים באופן חלקי בלבד לילדים יוצאי אתיופיה. מבחני המשכל כוללים תת-מבחנים של ידע כללי ואוצר מלים, וידוע בתיאוריה ובפרקטיקה של ההערכה הפסיכולוגית שהם הרגישים ביותר להבדלים בין-תרבותיים. מתוך הכרה במורכבות זו, מפעילים הפסיכולוגים שיקול דעת בהתאם, ומביאים בחשבון מגוון של כלים ופרוצדורות להערכת הצרכים, היכולות והתפקוד של הילדים. 
+
+
+ שאילתא מס' 85 של חבר הכנסת גנאים – לפרוטוקול.
+
+
+ ביום כ"ו באייר התשס"ט (20 במאי 2009):
+
+ למקצוע האזרחות במגזר הערבי לא מונה אף פעם מפקח בשום מחוז וגם לא מפקח ארצי, וזאת בשונה מכל המקצועות האחרים.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. למה טרם מונה מפקח למקצוע האזרחות במגזר הערבי?
+
+ 2. מתי ימנה משרדך מפקח ערבי למקצוע?
+
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1. תחילה ברצוני להעמיד עובדות על דיוקן. נמסר לי על-ידי יושב-ראש המזכירות הפדגוגית, כי בעבר מקצוע האזרחות היה מקצוע נפרד לכל אחד מהמגזרים במערכת החינוך. לפיכך, נתמנה מפקח מרכז ארצי, מפמ"ר, לאזרחות במגזר הערבי. המפמ"ר במגזר הערבי המשיך בתפקידו עד פרישתו. 
+
+ החל משנת 2000, מקצוע האזרחות הוא מקצוע משותף לכל המגזרים – ממלכתי, ממלכתי-דתי וערבי, ועל כן יש לו מפמ"ר אחד. החלטה זו חשובה, שכן משתמעת ממנה התפיסה שלכל אזרחי המדינה יש אותם עקרונות של חינוך אזרחי. 
+
+ הואיל ומקצוע האזרחות אינו מקצוע ייחודי למגזר הערבי, מונו מדריכים ארציים הנותנים מענה לסוגיות הייחודיות של המגזר. למדריכים הוקצו ימי הדרכה ממכסת ימי ההדרכה של המזכירות הפדגוגית. 
+
+ 2. בשלב זה אין בכוונת משרד החינוך למנות מפקח ארצי באזרחות למגזר הערבי, או לכל מגזר אחר במערכת. 
+
+
+ שאילתא מס' 126 של חבר הכנסת מולה – לפרוטוקול.
+
+
+ ביום י"א בסיוון התשס"ט (3 ביוני 2009):
+
+ ב-19 במאי 2009 פורסם ב"הארץ" כי שביתת המרצים באוניברסיטה הפתוחה נמשכת למעלה מחודש ואין פתרון באופק. לטענת המרצים, הסמסטר הנוכחי איבד כל ערך. כן פורסם כי לא נראה באופק כל הסכם.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה נעשה כדי להתמודד עם השביתה המתמשכת?
+
+ 2. מה תהיה ההתייחסות לסטודנטים שנפגעו קשות, שלא באשמתם, מהשביתה?
+
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1. השביתה באוניברסיטה הפתוחה נמשכה לצערי זמן ממושך. במהלך השביתה הנחיתי את מנכ"ל משרד החינוך לאתר מגשר מתאים, שיהיה מוסכם על שני הצדדים. זאת, על מנת למנוע ככל האפשר פגיעה בסטודנטים ולהביא לסיום השביתה. עקבתי מקרוב אחר הליך הגישור בין סגל ההוראה לבין הנהלת האוניברסיטה ועמדתי בקשר רציף עם הצדדים ועם המגשר המוסכם, שופט בית-המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר, שנבחר לתפקידו על-פי הצעה שהבאתי בפני הצדדים. לשמחתי, המאמצים צלחו והביאו לסיום השביתה. אני מברך על כניסת הצדדים להליך תכליתי של הידברות, על מנת להגיע לפתרון יסודי של הסכסוך. 
+
+ 2. הנהלת האוניברסיטה פרסמה מספר הודעות בדבר הענקת הקלות לסטודנטים בעקבות השביתה הממושכת, כמו ביטול חובת הגשת עבודות, קביעת מועדי בחינות נוספים ועוד. כמו כן האוניברסיטה תבטיח כי הפערים שנוצרו בחומר הלימוד יושלמו, על מנת למזער, ככל הניתן, את הפגיעה בסטודנטים.
+
+
+ שאילתא מס' 240 של חבר הכנסת פינס-פז – לפרוטוקול.
+
+
+ ביום ט"ז בתמוז התשס"ט (8 ביולי 2009):
+
+ לאחרונה פורסם כי פרויקט השלמת הבגרות על-חשבון המדינה – פרויקט השר – יבוטל.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. כמה תלמידים ייפגעו מהביטול?
+
+ 2. כמה כסף ייחסך מהביטול?
+
+ 3. מה הוא הפרופיל הסוציו-אקונומי של התלמידים שנהנו מהפרויקט?
+
+ 4. מה הוא אחוז התלמידים אשר קיבלו את תעודת הבגרות בזכות הפרויקט?
+
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ הקיצוץ המשמעותי של 30% במצטבר בתקציב הפעולות של משרד החינוך בשנים 2009–2010, מחייב קביעת סדרי עדיפויות והשקעה ביעדים העיקריים של מערכת החינוך. 
+
+ 1. לא ייפגעו תלמידים מהביטול, שכן הפרויקט לא יועד לתלמידים. עם זאת, חשוב לציין כי המשרד החליט לאפשר לכל מי שקיבלו בעבר פנייה משרי החינוך לממש את זכותם להשלים בחינת בגרות אחת עד לסוף שנת תש"ע.
+
+ 2. הסכום שייחסך מביטול הפרויקט הוא כמיליון ו-500,000 ש"ח לשנה.
+
+ 3. הפרופיל הסוציו-אקונומי של התלמידים שנהנו בעבר מהפרויקט הוא לאו דווקא של תלמידים מהפריפריה ולאו דווקא מי שלא סיימו תיכון מסיבות סוציו-אקונומיות. לתלמידים מהפריפריה ומשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות יש פתרונות אחרים, כמו המכינות הקדם-אקדמיות, המכינות את הבוגרים, בנוסף להשלמת בגרויות – בדרך כלל ביותר מאשר בחינת בגרות אחת – גם ללימודים אקדמיים.
+
+ 4. בהערכה, כ-80% מהמשתתפים במסגרת "פרויקט השר" קיבלו תעודת בגרות מלאה כתוצאה מהשתתפותם בפרויקט.
+
+
+ שאילתא מס' 289 של חבר הכנסת אלסאנע – לפרוטוקול.
+
+
+ ביום א' באב התשס"ט (22 ביולי 2009):
+
+ עיכוב פרסום תוצאות בחינות הבגרות גורם נזק לבוגרים הנאלצים להמתין עוד שנה ומפסידים שנת לימוד.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נכון הדבר? 
+
+ 2. אם כן – מה ייעשה בנדון?
+
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1. ציוני בחינות הבגרות של מועד קיץ אינם מתאחרים ו/או מתעכבים במשרד החינוך. הציונים מתפרסמים באתר האינטרנט של המשרד מייד עם סיום תהליך בדיקת הבחינות. במקביל נשלחים הציונים לבתי-הספר כבר בתחילת חודש ספטמבר. 
+
+ 2. על בוגרים המתעתדים להירשם לאוניברסיטאות מייד עם סיום לימודיהם בבית-הספר ליידע על כך את בית-ספרם עד חודש מאי שלפני מועד הבחינות. על בית-הספר לרשום אותם כ"מזורזים". תלמיד שפנה בזמן וביקש זאת, מקבל את אישור הזכאות לתעודת בגרות במחצית הראשונה של חודש ספטמבר. האוניברסיטאות בארץ מכירות באישור זה לצורך קבלה ללימודים. 
+
+ תעודות הבגרות מופקות בשלב מאוחר יותר. בתי-הספר מעבירים לאגף הבחינות, על גבי טפסים אישיים, את הרכב התעודה של כל תלמיד ותלמיד באופן המיטיב עמו. כל תלמיד זוכה לטיפול פרטני ומטבע הדברים פעולה זו מצריכה זמן. 
+
+ תעודות הבגרות מועברות לבתי-הספר, והם האחראים למילוי "צדה השמאלי" של התעודה אשר בה מופיעים ציוניו של התלמיד בבחינות הבית-ספריות – שגם הן בגדר חובה לזכאות לתעודת בגרות. 
+
+ ראוי לציין, כי במהלך השנים האחרונות התהליך התקצר משמעותית. 
+
+
+ שאילתא מס' 296 של חבר הכנסת כהן – לפרוטוקול.
+
+ ביום ח' באב התשס"ט (29 ביולי 2009):
+
+ במקרים רבים שבהם נתפסים צעירים, ילדים ונערים, בעבירות פליליות, בעיקר עבירות מין, הם מאשרים שמעשיהם בוצעו בעקבות חשיפה לתכנים באינטרנט. אנשי מקצוע והמועצה לשלום הילד מתריעים על הסכנות באינטרנט.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נכון הדבר? 
+
+ 2. אם כן – מה נעשה כדי למנוע זאת?
+
+(לא נקראה נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1. ילדים ובני נוער חשופים כיום לאתרי אינטרנט נגישים המציגים, בין היתר, תכנים מיניים, פורנוגרפיים ואלימים, שאינם מתאימים לגיל הגולשים. גלישה באתרי אינטרנט, המציגים תכנים מזיקים, משפיעה באופן שונה על ילדים שונים. התנהגות סיכון של ילד מחוץ לרשת – התנהגות מינית אלימה, התנהגות אלימה אחרת ועוד – מושפעת בעיקרה ממאפיינים אישיים, משפחתיים וחברתיים. חשיפה לאתרים מזיקים בקרב ילדים בעלי סיכון אישי משפחתי וחברתי, עלולה להוות זרז להתנהגויות אלימות – המקור:Enhancing Child Safety and Online Technologies, The Berkman Center for Internet & Society at Harvard University, December 31, 2008.
+
+ 2. על מנת להתמודד עם סוגיית ההשפעה המזיקה של תכנים ברשת, משרד החינוך פועל בתחומים של הסברה, תוכניות מניעה ואיתור ילדים בסיכון. אפרט: הסברה – המשרד מקיים מדי שנה את שבוע האינטרנט הבטוח. במסגרת שבוע זה נערכות פעולות להעלאת המודעות של תלמידים, מורים והורים לנושא הסכנות באינטרנט. מתקיימות סדנאות ופעילויות נוספות להעשרה ולמתן כלים להתנהלות נבונה ברשת. תוכניות מניעה – מוקד הפעילות המניעתית משולב במסגרת תוכנית "כישורי חיים" המופעלת במוסדות החינוך. הנושאים המועלים במסגרת זו הם: כללי התנהגות ברשת, צריכה ביקורתית של תכנים ואתיקה ברשת. איתור ילדים בסיכון – מתקיימות פעולות בקרב יועצים ופסיכולוגים חינוכיים להגברת המודעות לתרבות האינטרנט ולהשפעותיה ולקידום היכולת המקצועית לאתר ילדים בסיכון ולזהות התנהגויות סיכון ברשת.
+
+
+ שאילתא מס' 315 של חבר הכנסת ברכה – לפרוטוקול.
+
+חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שר החינוך
+ ביום ט"ו באב התשס"ט (5 באוגוסט 2009):
+
+ נודע לי שהממשלה הקצתה 400 מיליון ש"ח לשיפוץ ושדרוג מבני חינוך לרגל שנת הלימודים החדשה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם הסכום נותן מענה לצרכים?
+
+ 2. מה הוא שיעור החלק שהוקצה למבני חינוך במגזר הערבי?
+
+ 3. האם הסכום שהוקצה לחינוך הערבי נותן מענה לצרכים?
+
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1. הסכום שהקצתה הממשלה לשיפוץ ולשדרוג מבני חינוך בשנים 2009–2010 עומד על 250 מיליון שקלים. משרד החינוך מרכז את הבקשות של הרשויות לחידוש מבנים עד סוף חודש אוקטובר 2009. מאיסוף הנתונים עד כה עולה כי בקשות הרשויות המקומיות מסתכמות בכ-675 מיליון שקלים, ובסכום שהוקצב לנושא אין משום מתן מענה לצרכים.
+
+ 2. הסכום שיוקצה למבני חינוך במגזר הערבי יובהר רק לאחר קבלת נתונים מלאים מהרשויות המקומיות וגיבוש רשימה לתקצוב. בכל מקרה, אחוז התקציב שיוקצה למגזר הערבי לא יפחת מחלקו היחסי באוכלוסייה.
+ 
+ 3. כפי שציינתי, התקציב שהוקצה לנושא אינו נותן מענה לכל הצרכים במערכת החינוך במגזר הערבי, כפי שאינו נותן מענה לכל הצרכים ביתר המגזרים.
+
+
+ שאילתא מס' 321 של חבר הכנסת זחאלקה – לפרוטוקול.
+
+
+ ביום ט"ו באב התשס"ט (5 באוגוסט 2009):
+
+ ביולי 2008 פורסם דוח של ועדת בדיקה בראשות מבקר עיריית רהט שכותרתו: החינוך המיוחד בעיר רהט. הדוח הצביע על בעיות בדיווח על נתוני תלמידים בבית-הספר "אלחנאן" לחינוך מיוחד ובגנים השיקומיים. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה נעשה לפתרון הבעיה ולמניעת הישנותה? 
+
+ 2. האם הבעיה נפתרה?
+
+ 3. האם ננקטו צעדים נגד האחראים למחדל? 
+
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–2. על פי דיווחי מנהלת בית-הספר ומבדיקה שקיים המפקח על בית-הספר בעניין עולה כי כל התלמידים המבקרים בבית-הספר מדווחים למצבת תלמידים ולמחוז לא ידוע על פערים בדיווח. 
+
+ 3. כל מידע מבוסס ולגופו של עניין שיועבר למנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך, לרבות שמות תלמידים הלומדים לכאורה בבית-הספר ואינם מדווחים למצבת התלמידים, ייבדק ויבחן ביסודיות על-ידי גורמי המקצוע במחוז. 
+
+
+תודה, אדוני שר החינוך.
+
+
+ תודה, מכובדי.
+
+ חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום חמישי, י"א בחשוון התש"ע, 29 בנובמבר 2009, בשעה 17:00 – ישיבה מיוחדת לזכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, זיכרונו לברכה, במלאות 14 שנים להירצחו. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 18:02.
+