חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת מליאת הכנסת. היום יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ב, 10 בנובמבר 2021. נפתח בהודעה למזכירת הכנסת. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"ב 2021. תודה. הנושא הבא על סדר-היום: שאילתות דחופות. שאילתה ראשונה, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה, גברתי, את יכולה לגשת למקום. שרת הפנים כבר התמקמה. בוקר טוב, גברתי השרה. במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2022-2021 ישנה רפורמה בתחום הנגישות. כיום הרשויות המקומיות מדורגות לפי אשכול חברתי-כלכלי בין 1 ל-10, כך שהדירוג משמש לצורכי תקצוב עבורן. ברצוני לשאול: 1. האם יש מימון במשרד הפנים לרשויות שנמצאות באשכול חברתי-כלכלי 1 4 לצורך הנגשה? 2. האם יש מנגנון בקרה שמוודא שהכסף יהיה צבוע אך ורק לשימושים האלה? זה לא חלק מהשאלה. תודה. אני לא ראיתי את השאלה השנייה בשאילתה. זה בסדר. החובה לבצע התאמת נגישות חלה על כלל הרשויות המקומיות, כמובן, בהתאם לתיקוני החקיקה וגם בהתאם לתיקון שעשינו בחוק ההסדרים. כל רשות מחויבת להתקדם בהשלמת חובת ההנגשה ולדווח על ההתקדמות שלה למשרד הפנים כל שנה. לפני כמה שנים, ב-2014, המשרד הקצה 60 מיליון שקל לרשויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. לצערי הרב, תשמעי, זה די אבסורד, עד היום ישנן יתרות לא מנוצלות מההקצאה הזאת, כספים שהוקצו והתחייבויות שניתנו לרשויות בגין פרויקטים שונים שחלקם טרם הושלם. בושה וחרפה. 15 מיליון שקל כבר שולמו, 35 מיליון שקל בפרויקטים שנמצאים בביצוע, ו-10 מיליון שקלים, אף אחד לא השתמש בהם. אני אגיד גם שאלה סכומים נמוכים, כי בשביל ההנגשה באמת צריך מיליארדים. משרד הפנים העמיד תקציב על סך 290 מיליון שקל לתמיכה בפרויקטים של פיתוח ברשויות המקומיות, ומתוך 200 המיליון האלה אנחנו הדגשנו שנושא הנגישות הוא אחד הנושאים שאפשר להשתמש בשבילם בכסף הזה. אנחנו פועלים לסייע לרשויות, כמובן, מי שמבקש לעמוד בזה, ונותנים פרויקטים בתיעדוף גבוה במסגרת מענקי הפיתוח. רשויות סוציו 1 4 מקבלות מענקי פיתוח. צריך לדעת שגם הוקצו 50 מיליון שקל ייעודיים להנגשה שמוענקים במסגרת החלטת הממשלה לתוכנית הכלכלית לחברה הערבית, ורוב הערים של החברה הערבית הן באשכולות 1 4. תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת ינון אזולאי. גברתי השרה, אדוני היושב-ראש, פורסם בסרוגים שאת שוקלת לתבוע תביעת דיבה את עוזרו של ראש מועצת בנימין יוני דנינו על כך שהוא אמר שמשרד הפנים מעביר כסף לטרור. שאלתי היא כזאת, אני לא נכנס לשאלה אם הוא מעביר או לא מעביר: האם לא כדאי להשקיע את המשאבים באמת ולחזור לימין ולהדליק את האור אצל המתיישבים, ולקחת את ההתיישבות הצעירה? לפני שאנחנו מסדירים את היישובים בנגב, להסדיר את ההתיישבות הצעירה, את עצמך הרמת את הדגל הזה, במקום להתעסק עם קטנות של תביעות דיבה? תודה רבה. אין שום קשר בין ההתיישבות הצעירה לשלושה יישובים בנגב. את ההתיישבות הצעירה צריך להסדיר. אנחנו עובדים על זה הרבה שנים. מ-2013 אנחנו בכנסת וניסינו כמה פעמים, ללא הצלחה, גם בתקנות, גם בצווים וגם בחקיקה, ובחלק מהמקומות כן בהצלחה, זאת לא השאלה. איזה, לא בחקיקה, אבל הצלחנו בעבודה מאומצת ושקטה להסדיר כמה וכמה יישובים מההתיישבות הצעירה. יש החלטת ממשלה מוכנה שממשלת נתניהו-גנץ לא העלתה להצבעה, על אביגיל, עשהאל, קדם ערבה, חברים, היא משיבה למרות שזאת לא שאלה שקשורה לשאילתה. אז תנו לה להשיב. אביגיל, עשהאל, קדם ערבה ואבנת. אני מקווה שנוכל להגיע להסכמות ולהעלות את זה לממשלה. איך הגעתם להסכמות לפני שהגעתם, צריך להגיד ששלושת היישובים הבדואיים בנגב, העברנו החלטת ממשלה מאוד טובה. צריך לתת פה קרדיט, היא מתקופת ממשלת נתניהו-גנץ. גם אז הם ניסו להעביר אותה ולא הצליחו. המטרה שלה לכנס את ההתיישבות הבדואית, אם אנחנו לוקחים את ח'שם זנה לדוגמה, מ-13,000 דונם ל-2,500 דונם. זאת החלטה חשובה למדינת ישראל, ואני מקווה מאוד שנצליח לבצע אותה. תודה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. נזכיר שהשאלה אמורה להיות קשורה לשאילתה שהוגשה. בגלל זה היא דחופה. ברור שהיא לא תהיה קשורה. אני גם יכול לקשור את זה. אני לא יכול לנחש מה היא שואלת.  לא צריך לקשור הכול. זה חלק מהתקנון. בבקשה. בבקשה, גברתי, שאלת המשך לשאילתה. חברתי השרה שקד, אתמול בוועדה לביטחון פנים מנכ"ל המשרד שלך אמר דבר מאוד חשוב. הוא אמר שסידרתם איזשהו סידור שבמסגרתו הרשויות המקומיות לא יוכלו לקחת תקציבים שהועברו להם ולעשות איתם מכרזים שעלולים להגיע לידיים הלא-נכונות, לידיים של ארגוני פשיעה, ושיהיה איזשהו פיקוח חיצוני על המכרזים האלה שימנע את העברת הכספים לארגוני פשיעה. זה בהחלט דבר מאוד מבורך. אני רוצה לשאול אם יהיה מנגנון דומה שימנע את ההעברה של הכספים במכרזים או בקולות קוראים לידיים של עמותות של רע"מ, כמו עמותה 48 ועמותות אחרות שנגועות בטרור. תודה. מה שהמשטרה יודעת זה שבמהלך השנים האחרונות, יכול להיות שגם קודם, אף ממשלה קודם פשוט לא טרחה לטפל בזה, כספים שהועברו לרשויות המקומיות ושימשו לפינוי פסולת, לתחנות מעבר, להסעות, בחלק מהמכרזים השתלטו עליהם גם ארגוני פשיעה. מה שאנחנו החלטנו לעשות, שוב, בפעם הראשונה, זה לפקח על אותם מכרזים, ולהעביר חלקם לחברה למשק וכלכלה וחלקם לאשכולות. זאת אומרת להוציא את המכרזים מהרשות המקומית. ממה ששאלתי ובדקתי אין שום מידע למשטרת ישראל שכספים של הרשויות המקומיות עוברים לעמותות ושהכסף הזה עובר לארגוני טרור. הציר הזה, אין עליו שום ציו"ח או שום ראיה. זאת שאלה לשב"כ, לא למשטרה. צריך להגיד גם שלראשונה  שוב, לראשונה, השב"כ מעורב במלחמה שאנחנו הכרזנו על הפשיעה במגזר הערבי. עד הממשלה הזאת, בכל ממשלות נתניהו השב"כ נמנע, ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לא הכניס את השב"כ לזירה הזאת. ראש הממשלה נפתלי בנט הכניס את השב"כ לזירה הזאת, טרור, לא, המגזר הערבי, הטרור.  ולכן אני אומרת שהפיקוח על הכסף עכשיו יהיה הרבה הרבה יותר טוב והרבה יותר אפקטיבי. תודה. הוא יכלול גם את העמותות של רע"מ ואת התמיכה בטרור? זאת השאלה. לא ענית על זה. כמו שאמרתי, חברת הכנסת סטרוק, יהיה פיקוח על הכסף, ואין שום ראיה שכסף עובר למטרות האלה. כי אתם לא מחפשים. תודה רבה לך, גברתי השרה. תודה על ההגעה הדחופה ועל התשובות. אני מזמין את סגן שרת הכלכלה חבר הכנסת יאיר גולן לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 67, של חברת הכנסת מיכל רוזין. מיכל רוזין, בבקשה, גברתי. כבוד סגן יושב-ראש הכנסת, כבוד סגן שרת הכלכלה, השאילתה שלי היא לגבי נושא של מוצרי היגיינה חיוניים לנשים שאינם נכללים ברפורמה להוזלת מוצרי הפארם. טמפונים בישראל יקרים ב-27% בהשוואה לעולם, מגיני תחתון, ב-18% ותחבושות, ב-9%. נוכח חיוניותם ומחירם הגבוה, רצוני לשאול: 1. מדוע מוצרי יסוד אלה אינם נכללים ברפורמת הפארם? 2. האם ישנה תוכנית כלשהי להביא להוזלתם? תודה. תודה רבה. בבקשה, אדוני. תודה על השאילתה. אני רוצה לומר לחברתי חברת הכנסת מיכל רוזין, שקודם כול רק טמפונים הם מוצר שבפיקוח. שני המוצרים האחרים אינם מצויים בפיקוח ולמעשה אנחנו לא משפיעים על המחיר שלהם. וכמו שציינת בצדק, הנושא של פערי המחיר בטמפונים הוא מטריד, הוא גם הפער הגבוה ביותר, של 27%. אז אני אומר כך: 1. אנחנו נבדוק את הנתונים לעומקם, ייתכן אפילו שהפערים הם גדולים יותר. 2. אנחנו נבדוק גם את הפערים במוצרים שאינם מפוקחים ואין להם תקינה ישראלית, כמו מגיני תחתונים ותחבושות. 3. מפאת קוצר הזמן מקבלת השאילתה, אני יכול לומר שלא ירדנו פה באמת לעומק העניין. אני רוצה לומר שהמשרד נחוש להביא להוזלת מחירים ולהקטנת יוקר המחיה. אנחנו עושים את זה בתנאים לא פשוטים. התנאים האלה הם תנאים של התייקרויות עולמיות מצד אחד, והדבר היחיד שאולי מאזן אותם, להוותם של היצואנים, הוא העובדה שהשקל הוא מאוד חזק וזה משפיע דווקא על הוזלת מחירי היבוא. אבל אנחנו בתוך תהליך עולמי שהוא מורכב וקשה מהבחינה הזו. היעד של המשרד הוא להגיע למצב שבכל מקרה אנחנו מתגברים על חסמים במשק, מתגברים בחלק מהפריטים על מציאות מונופוליסטית, ומגיעים למצב שבאמת בצורה שיטתית ועקבית מורידים מחירים לצרכן תוך צמצום פערי תיווך, תוך הגדלת התחרות. אני חושב שבנושא הזה של הגדלת התחרות יש בהחלט תקווה גדולה שעם השינויים הפרסונליים ברשות החשובה הזאת אנחנו נראה פעילות נמרצת, כפי שכבר רואים עם ממלאת המקום הנוכחית, ונגיע בסופו של דבר להורדת יוקר המחיה עבור הצרכן הישראלי. זה יעד עליון. בנושא הזה, נדמה לי, אנחנו רואים את הדברים עין בעין. תודה. תודה רבה. שאלה נוספת, בבקשה. תודה על התשובה. אני רוצה, בבקשה, רק לסבר את האוזן ולהגיד שנשים רבות לא יכולות להרשות לעצמן לרכוש מוצרי מחזור בסיסיים. ואנחנו שומעים, שומעות בעיקר, סיפורים מזוויעים, נשים שמשתמשות בכל מיני אמצעים כמו גרביים, בדים וכדומה כתחליף, ונשים ונערות צעירות שלא יוצאות מהבית מהחשש ממבוכה ציבורית. אני חושבת שאולי המפתח זה בעצם להפסיק להתייחס לזה כאל מוצר פארם כמו בושם או כמו דיאודורנט, או דברים כאלה אלא להתייחס אל זה כמוצר יסוד, ואז צריך לראות אם אפשר או לשים אותו בפיקוח או כמוצר יסוד, לאפשר את ההוזלה שלו או לראות איך פותרים את זה. זה לא משהו שאפשר להסתדר בלעדיו, בוא נגיד ככה. מרבית הנערות והנשים במדינת ישראל נאלצות להשתמש בכך לפחות פעם בחודש לתקופה של עשרות שנים. לכן אני חושבת שזה לא מוצר פארם רגיל, אלא יש פה באמת מוצר יסוד שצריך לתת עליו את הדעת. תודה. תודה רבה. בבקשה, אדוני. אני כמובן ער לצורך, אולי לא קיומי אבל הוא צורך כמעט קיומי, אין ספק בכלל. ואני מציע בנושא הזה שנעבוד יחדיו, ונסכם אחרי שפשוט נשלים את הבירור היותר-מעמיק פנימה בתוך המשרד, עם מינהל היבוא של המשרד, עם רשות התחרות, ונגבש איזשהו צוות שבאמת ישב על הנושא הזה באופן ממוקד ויביא להורדת מחירים. אני הייתי מוסיף שיש פה עוד כמה מוצרים שגם הם בחזקת קרוב לחיוני. אני לא חושב שיש מישהו שלא מצחצח שיניים, לא משתמש במברשת ומשחת שיניים, וכן הלאה, עוד כמה מוצרים שאנחנו חייבים לכלול ברפורמה הזאת. הם באמת לא מוצרי בריאות, לא מוצרי מותרות, אין בעצם אדם שלא משתמש בהם והם בהחלט בחזקת מוצרי יסוד. אני בהחלט מקבל את ההבחנה החשובה הזאת. תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת ינון אזולאי. עד דקה, אדוני. מכיוון שהיושב-ראש כבר העיר לי שצריכה להיות שאלת המשך באותו נושא, זה מה שקבוע בתקנון, אדוני. בסדר. מכיוון שדיברנו על היגיינה, אני אמשיך לדבר על היגיינה, אדוני סגן השר, יש גם היגיינת הפה שכרגע הזכרת אותה. השבוע אמרת ש-4,000 משגיחי כשרות צריכים להסב את עבודתם ולצאת אולי להיות מפקחי בנייה. אני חושב שזה זלזול בעובדים, בעובדי הכשרות, במשגיחי הכשרות, שמתמחים בנושא הזה, ואנחנו זקוקים להם. ואני חושב שאולי זה הזמן שלך להתנצל או להבהיר את דבריך, כי בסך הכול לאנשים האלה יש משפחות מאחוריהם. היה זלזול, זלזול מחפיר, ויש לך הזדמנות לבוא ולהתנצל בפני אותן משפחות, אלפי משפחות, עשרות אלפי ילדים, והגיע הזמן אולי להגיד גם מילה טובה. תודה רבה. אני מודה על הדברים אבל חבל באמת להעלות את הטונים בנושא הזה, מכיוון שהצעתי בנושא הזה הייתה, א. מכוונות טהורות, ולגמרי לטובת אותם אנשים, שמסיבות של פתיחת השוק לתחרות בנושא הזה של משגיחי הכשרות עלולים למצוא את עצמם ללא עבודה. אני רוצה שתבין מה מתנהל כרגע במשרד. יש מחסור של אלפי, אני מדגיש, אלפי, עוזרי בטיחות באתרי הבנייה. היום התקנה מאפשרת רק אחרי שנתיים של ניסיון בענף להיכנס לתחום הזה. אנחנו בימים אלה שוקדים על תקנה שתאפשר לכל מי שרוצה לעסוק בתחום, ובמיוחד מהחברה החרדית, לבוא ולהצטרף. זה יצא בימים הקרובים. אנחנו נשלים את זה ממש בקרוב. ואז אני מתכוון לצאת ממש במסע גיוס בתוך החברה החרדית, לאו דווקא משגיחי כשרות, כל מי שמוכן ורוצה. בואו תצטרפו, הכוונה, אני אומר לך שוב, היא לגמרי, שנמצאים בצרה, לבוא ולהשתמש בזה, ולהגיד להם, חבר'ה, אני מתעלם מכם. זה מה שהיה. זה חבל, אני חוזר ואומר, חבר הכנסת אזולאי, כוונותיי בעניין הזה הן טהורות. לא באתי פה להשפיל אף אחד ולא ללעוג לאף אחד, חס וחלילה. מי שעובד כמשגיח כשרות, הלוואי שיתפרנס בכבוד ויחיה בכבוד, ויגדל משפחה לתפארת. אני מזכיר, אתה יודע, בכל יחידה צבאית יש משגיח כשרות, ושנים אני עובד עם האנשים האלה והכול בסדר. הכוונה שלי היא להפך, זיהיתי פה אפשרות שתיווצר מצוקה, שיהיו אנשים שלא תהיה להם עבודה, ואני היום משווע, משווע לידיים עובדות. אני לא צריך להסביר לך מה מצב תאונות הדרכים. הרי זה קרוב לליבך. זה קרוב לליבך. כבר שאלת אותי בנושא הזה. ואני אומר לך שאנחנו מתכוונים לעשות רביזיה בנושא הזה, לפתוח את השוק, להביא כוח אדם צעיר ומוכשר, לשלב אותו בתוך העבודה, ואני מניח שחלק מאלה שיהיו עוזרי בטיחות יהיו בהמשך מנהלי עבודה. גם בתחום הזה חסרים לנו אלפי אנשים. תודה רבה לסגן השרה. שאילתה דחופה. רק שנייה, אדוני.  בסדר, אבל אנחנו עכשיו ממשיכים בסדר-היום. אני עובר דרכך. אני עובר דרכך. סגן השרה ישיב על שאילתה דחופה מס' 68 של חברת הכנסת גבי לסקי. בבקשה, גברתי. כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השרה, בעקבות תחקיר שחשפה העיתונאית מעיין פרתי בתוכנית חיסכון בקשת 12, עולה שהרשתות הקמעונאיות מנהלות שיווק מקביל של מוצרים במחירים זולים ב-30% 50% מהמחיר לציבור הכללי. עולה שאותם מחירים גם מניבים רווחים לאותן רשתות קמעונאיות, שהם זולים בהרבה, ולכן כשמוכרים את אותם מוצרים במחירים גבוהים בהרבה, גברתי, את פשוט צריכה לקרוא מה שכתוב, ולא לסטות מהכתוב. סליחה, היושב-ראש, אין שר במליאה. התקנון חשוב. יש שר. יש שר. בבקשה, גברתי, נא לקרוא את מה שכתוב בדיוק. ולכן הן עושקות את הציבור ומעלות את יוקר המחיה.  ברצוני לשאול: מה מתכוון לעשות המשרד כדי לחייב את הרשתות להוריד את המחירים למחירים שמציעים לאותם הציבורים המובחנים? תודה רבה. בבקשה. אני אשיב לחברתי חברת הכנסת גבי לסקי בנושא הזה באופן הבא: קודם כול, אני רוצה להזכיר שרשות התחרות, זה התפרסם גם בתקשורת, בוחנת בימים אלה באופן מעמיק אם קיים ניצול מעמד לרעה ברשתות השיווק, בשופרסל ורשתות נוספות. יש פה בהחלט חשד להפרת חוק התחרות על ידי ספקים, על ידי הרשתות עצמן. הנושא הזה, אני לא יכול לפרט בו יותר מכך, כי הוא נמצא בחקירה ממש בימים אלה. בנוסף, אני חוזר ואומר: אנחנו ערים, אנחנו עוקבים מאוד מקרוב אחר הנושא של יוקר המחיה. יש פה בהחלט תופעה שצריכה להיבחן יותר לעומק. לא הספקנו, כיוון שהנושא הזה גם התפרסם לפני ימים ספורים לא הספקנו לבחון אותו לעומק, לברר לאשורם אם הפערים האלה הם פערים גורפים בכל הארץ, בכל הרשתות. אני מכיר את התחקיר הטלוויזיוני, העיתונאי, שנערך בנושא הזה, אבל אנחנו צריכים לבדוק את הנתונים לאשורם, באופן בלתי תלוי. אנחנו נעשה את הבדיקה הזאת בימים הקרובים, ואני מבטיחך נאמנה, 1. לדווח על זה בצורה מסודרת, 2. לעשות את הבדיקה כמובן באופן מעמיק. ואם יימצא שהיה פה ניסיון לתיאום מחירים או להשתת עלויות נוספות על הציבור הרחב על מנת להגדיל את נתח השוק בציבור אחר, הנושא הזה יטופל על בסיס כל הכלים שעומדים למשרד, ועומדים לרשות המשרד כלים בהחלט טובים ומספקים כדי להביא להורדת המחיר לכל הצרכנים במדינת ישראל. תודה. שאלה נוספת, גברתי? כן, שאלת המשך. תודה על התשובה, כבוד סגן השרה. בעקבות דבריך, אם יעלה שאכן הייתה גביית מחירים גבוהה מן הצורך בציבורים מסוימים, ואפילו גם מבחינה גיאוגרפית, האם יש למשרד כלים כדי לגרום לאותן רשתות להחזיר כספים שגבו ביתר מהציבור הכללי? אני לא רוצה לתת תשובה בשליפה מהמותן אלא תשובה רצינית. אנחנו נבדוק מהם הכלים שעומדים לרשותנו, כולל החזר כספים לצרכן הישראלי. אני לא בטוח שזה הכלי האפקטיבי ביותר, כי זה כמובן מאוד מאוד מורכב למימוש ויישום. הכוונה שלנו היא בראש ובראשונה להחיל עיצומים על מי שפעל בניגוד לחוק באופן שיפגע ברשת או יפגע בספק באופן מיידי, לא יגרור אותנו להליכים משפטיים ארוכי טווח אלא ייתן מענה מיידי, גם מול הרשתות וגם מול הצרכן הישראלי. תודה רבה, סגן השרה. בכך תם פרק השאילתות. ואנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעות חוק לדיון מוקדם. הצעת חוק ראשונה היא הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"א 2021, של חברת הכנסת עידית סילמן וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת סילמן, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חברי הממשלה, אני שמחה לעמוד כאן היום בפניכם כשבפי בשורה אמיתית עבור כ-600,000 אזרחי המדינה והמשפחות שלהם. בתקופת הבחירות לכנסת הכרתי את אביר קארה, סגן השר אביר קארה, עצמאי בדמו, שהוציא מדינה שלמה לרחובות בתקופת הקורונה כאשר צעק את זעקת השולמנים. בשיחות הרבות שהיו לנו הוא הציג בפניי את המצוקות הקשות שאותן חווים העצמאים, הרים של ביורוקרטיה שאיתה נאלצים להתמודד בעלי העסקים, רגולציה כבדה ומגושמת וחוסר ודאות כלכלית תמידי. לאור משבר הקורונה והסגרים החוזרים התבהרה לי חשיבותה של רשת ביטחון שתגן על עצמאים ובעלי עסקים במקרים חריגים. אני שמחה על ניסוח המתווה יחד איתו ויחד עם פורום מומחים ומעצבי מדיניות ובהובלה מקצועית של לשכת יועצי המס בימי מחאת השולמנים. אנחנו מביאים כאן ביחד לראשונה בשורה שלא הייתה כמוה. אני גאה בכך שנלחמנו על זה, כי זאת מטרה ראויה באמת. כעת התוכנית עוברת מרעיון במחאה חברתית למדיניות רשמית של מדינת ישראל. תוכניתנו היא בגיבוי של הממשלה. מתווה רשת הביטחון לעצמאים שאני מגישה שונה משאר הצעות החוק שיוצגו כאן היום. אנחנו מציעים מודל ייחודי של בחירה וולונטרית לעצמאים בין מסלולים אשר ישוו את תנאיהם לתנאי השכירים וכן יפרסו להם רשת ביטחון למקרי הצורך, כגון מחלה או סגירת עסק. עקרונות התוכנית כוללים שתי אלטרנטיבות לבחירתם של העצמאים: המסלול הראשון הוא מסלול "עצמאי כמו שכיר", ובו עצמאים יוכלו לבחור להנפיק לעצמם תלוש שכר, לשלם באמצעותו ביטוח לאומי בדיוק כמו השכירים, וכתוצאה מכך לקבל מביטוח לאומי את אותן הזכויות באופן שווה לאלו של השכירים מסלול, קל ליישום ופשוט להבנה. ההצעה שלנו גם מאפשרת פתרון לשכירים בעלי שליטה שכבר היום מנפיקים מהחברה תלוש שכר אך לא מקבלים את אותן הזכויות של שכירים רגילים. בנוסף, הנפקת התלוש תאפשר לעצמאים גם להגדיל לעצמם את ההפקדות הפנסיוניות המוכרות במס, דבר שיבטיח להם ביטחון פנסיוני משמעותי בעתיד. המסלול השני הוא "רשת ביטחון". רשת ביטחון היא שעצמאי יפריש לביטוח לאומי סכום מופחת, נקודת אחוז אחת תעבור לקרן הפנסיה והחיסכון של העצמאי, ובמקרים מגוונים, כמו מעבר דירה, מחלה, חופשה, אבטלה ועוד, יוכל בעל העסק למשוך מהקרן שחסך. כסף שלא יימשך יצטבר לפנסיה. במהלך השנים הוגשו אין-ספור חוקים והצעות לרשת ביטחון לעצמאים. רובן לא היו טובות והשאר לא ממש הצליחו להיות מקודמות בממשלות השונות. היום אפשר לעצור ולומר שמפלגת ימינה, שאימצה את השולמנים לשורותיה והתחייבה להילחם עבורם, מקיימת הבטחת בחירות גדולה ביותר ועושה היסטוריה של ממש. הצעת החוק תאפשר לעצמאים לפעול בביטחון גדול יותר, בלי להשתעבד למנגנונים של ביטוח לאומי, וזאת לצד בחירה חופשית של בעל העסק והיזם בין שני מסלולים אפשריים. נלחמתי על זה לצד השולמנים לפני הקורונה, במהלך משבר הקורונה דאגתי שזה יתקיים, ועכשיו אנחנו מתקרבים צעד נוסף בדרך למימוש תוכנית שתפתור את הסוגיה הזאת אחת ולתמיד. ברצוני להודות לראש הממשלה נפתלי בנט, לראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ולשר האוצר אביגדור ליברמן, על האמון והדחיפה שנתנו לנו ועל קידום החוק, וכמובן לחברי היקר סגן השר אביר קארה, שמוביל ודוחף את הנושא בלי הפסקה בכנסת, בממשלה, ברחובות העיר ובכל מקום שאליו הוא מגיע. אני מתרגשת להביא יחד איתך את הבשורה הזאת לעם ישראל. יישר כוח, אביר. תודה רבה, לחברת הכנסת עידית סילמן. להצעה זו הצעת חוק מוצמדת של חבר הכנסת מיקי זוהר. חבר הכנסת מיקי זוהר נמצא באולם? אינו נוכח. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. אנחנו עובדים לפי סדר-היום, גברתי, לא לפי רצונות. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. אני פשוט נפעמת מקריאות העידוד, Hurray, Hurray, של עידית סילמן. זה אחד המצחיקים ששמעתי פה. אני צוחקת בקול רם, חה, חה, חה. אתמול כינסנו את השדולה שלנו לעצמאים ועסקים קטנים, אני וחברי היקר ולדימיר בליאק, שנינו יושבי-ראש משותפים של השדולה לעצמאים ועסקים קטנים, ודנו בנושא יוקר המחיה. היו שם עשרות ראשי איגודים, ארגונים וכל הענפים של העצמאים, כל הענפים, עשרות אנשים. מיותר לציין שאף אחד, אף אחד מהם, לא מרגיש שמפלגת ימינה מסייעת להם במשהו. בוודאי לא מי שנבחר, שלא היו כמונו, שקודם נבחרנו ואז פנינו לטפל בעצמאים, אלא נבחרו לכנסת כמייצגי העצמאים, אז זה הכיסא. הכיסא בימינה היה שמור לנציג העצמאים, הוא עשה להם את השטח. בפועל אף אחד מהארגונים האלה לא מרגיש שסגן השר אביר קארה מסייע להם במשהו. זה עלה מתוך השדולה של עשרות הענפים והאיגודים. אז אנחנו כאן, חברי הכנסת, גם אני וגם חברי ולדימיר בליאק, יושבי-ראש השדולה, ואנחנו כאן כדי לסייע. ציבור העצמאים מונה היום 618,000 עסקים. ולמרות שהוא כזה, ולמרות שהוא המעסיק הגדול, ולמרות שהוא משלם המיסים הגדול, ולמרות שהציבור הזה, אלה האנשים שבעצם עליהם נשענת כלכלת ישראל, והם עמוד השדרה הכלכלי, משלמי המיסים, שממלאים לנו את הקופה הציבורית, אלה שבזכותם אנחנו אחרי זה יכולים להצמיח את המשק הישראלי, למרות כל זאת הוא נפגע מאפליה לא הגיונית ולא סבירה בביטחון הסוציאלי של העצמאים. אני לתומי הייתי בטוחה שמשבר הקורונה, שהיה זה ששם זרקור עצום על ציבור העצמאים, הייתי בטוחה שאחריו לא נצטרך להכביר מילים. שאחרי המשבר הזה יבינו שלעצמאים במדינת ישראל צריכות להיות גם זכויות סוציאליות. לא ייתכן שהשכירים והעצמאים יופלו בצורה כל כך משמעותית. האם אתם יודעים שבמדד העוני, אחרי תקופת הקורונה יש הרבה יותר עניים מצד העצמאים מאשר מצד השכירים? אפילו ברמת העוני הפער בין העצמאים לשכירים גדל מאוד, משמעותית, פי 20 כמעט. את זה אנחנו לא ניתן. אנחנו חייבים לתת את הביטחון הסוציאלי לעצמאים. וכאן יש לי גם את החוק הזה וגם את החוק הבא של דמי האבטלה היום, שאת שניהם אני יזמתי עוד בכנסת הקודמת. תודה. אני יזמתי עוד לפני שעידית סילמן הגישה אותו בכנסת הקודמת, ועכשיו אנחנו נעביר את זה, ונעביר גם את דמי אבטלה לעצמאים, שבעיניי הוא חוק אף חשוב יותר. תודה.  יעלה ויבוא לנמק הצעת חוק שמספרה 175 חבר הכנסת מיקי זוהר. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביקשתי להצמיד את הצעת החוק הפרטית שהגשתי להצעת החוק הזו משום שזו הצעת חוק שאני מנסה לקדם כבר הרבה מאוד זמן. ואני זוכר את היום שחבר הכנסת אביר קארה, שהוא היום חבר כנסת, הגיע אליי למשרד. הוא הגיע אליי למשרד, אז הוא היה פעיל בארגון שולמן, כמדומני, ואמר לי שהוא רוצה לקדם הצעות חוק שקשורות לעצמאים. הלכה למעשה, אנחנו יודעים שחבר הכנסת קארה, היום סגן השר קארה, לא כל כך מצליח לקדם את הדברים שהוא רצה משום שהממשלה לא מאפשרת לו. צריך לומר את האמת. הממשלה הזו הבטיחה הבטחות מפה עד להודעה חדשה לעצמאים, אבל היא לא מצליחה לממש אותן. היא לא מצליחה לממש אותן למרות תחינותיו ובקשותיו החוזרות ונשנות של סגן השר קארה, שהרי הבטיח קארה את הדברים הללו לציבור שלו. ולכן, מצופה גם מסגן השר קארה ומגורמים נוספים בממשלה לקיים את ההבטחה ולתת מענה לעצמאים, בטח גם בכל מה שקשור לדמי אבטלה לעצמאים. אני קידמתי את הצעת החוק הזו גם בכנסת הקודמת ומתכוון לקדם אותה גם בכנסת הנוכחית. אני מתכוון לעשות הכול כדי שהיא תעבור בשלוש קריאות. אם וכאשר נראה את הממשלה עוצרת את הצעת החוק הזו מסיבה כזו או אחרת, אנחנו כמובן ניאבק בזה ברמה הציבורית, ברמה הפרלמנטרית, עד אשר נוכל לקיים את העניין הזה. ולך, סגן השר קארה, אני קורא לעמוד בהבטחתך. ולכן, אני מקווה מאוד שאנחנו נמצא את עצמנו בסופו של תהליך, כשהחוק הזה מקודם בשלוש קריאות, ואנחנו נותנים סוף-סוף מענה לעצמאים במדינת ישראל. הרגע הזה כבר הגיע. יש למדינה את היכולת גם לתת ולעשות את הדבר הזה. גם אם פקידי האוצר יסברו שצריך לחסוך כסף ולא להוציא את ההוצאה הזו, צריכים לזכור שבסופו של תהליך זה מניב לכלכלה הישראלית, כי ככל שאנחנו מחזקים את העצמאים בישראל, כך גם הכלכלה שלנו צומחת. אל לנו לשכוח שחלק גדול, אם לא המשמעותי ביותר, מהכלכלה בישראל נשען על עסקים קטנים ועל עצמאים. אנחנו חייבים להראות שהם לנגד עינינו, שאנחנו דואגים לצרכים שלהם. ולכן מצופה מהממשלה ומהכנסת לתמוך בהצעת החוק, ולקדם אותה במהירות בשלוש קריאות. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת מיקי זוהר, שתמיד מקפיד על זמנים. ישיב בשם הממשלה השר חמד עמאר, בבקשה. אבל מותר לממשלה להחליט על שר אחר, זו הפריבילגיה של השר. חמד עמאר זה טוב. חמד עמאר תמיד טוב. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת המציעים, קודם כול, לפני שאני אדבר על הצעת החוק, הממשלה תתמוך בהצעת החוק בטרומית. ואני שואל את המציעים: קרן, קידום ההצעה יהיה בתיאום עם משרד האוצר, אחרי שאנחנו נעביר את זה בטרומית. את מסכימה לזה, נכון? אני חייבת להסכים? את יכולה גם לא להסכים. את יכולה גם לא להסכים, אבל זה התנאי שאנחנו העלינו את זה, זה היה בתיאום עם משרד האוצר. אני, סומכת עליכם מאשר על סגן השר. עליכם אני סומכת. אז אנחנו נתמוך. גם מיקי זוהר. גם מיקי זוהר, אתה מסכים, נכון? זה יהיה בתיאום עם המשרד האוצר. לקדם את החוק בתיאום עם השר. אז הממשלה תתמוך בהצעת החוק בטרומית. אני רוצה להגיד, הצעת החוק הזאת מקודמת אחרי הרבה ישיבות עם סגן השר אביר קארה. אני והוא ישבנו כמה וכמה ישיבות בנושא. אני חושב שלאביר קארה מגיעה תודה גדולה על קידום הנושא. אגיד לכם, כמעט כל יום, לפני התקציב ואחרי התקציב, הוא התקשר אליי ואמר לי, מתי אנחנו מעלים את זה? מתי אנחנו מקדמים את זה? אני אומר לך, אני חושב שאנחנו רוצים לתת רשת ביטחון לעצמאים. אנחנו רוצים לקדם את הצעת החוק הזאת. אנחנו נתאם את זה יחד ונקדם אותה. לכן אני ממליץ לכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. תודה רבה לשר חמד עמאר. חבר הכנסת מרגי מבקש להתנגד להצעת החוק, על כן ניתן לו את זכות הדיבור. אני מזכיר לכל המתנגדים שמי שלא מתנגד, אפשר להוריד אותו מהדוכן, אבל אנחנו לא נעשה את זה למרגי. אדוני היושב-ראש, בתחילת דבריי אומר ואודה, אני מנצל כלי פרלמנטרי. ודאי שזו הצעת חוק ראויה, אבל אני רוצה למחות. דיברתי בדם ליבי פה לפני שבועיים או שלושה שבועות, כשחברת הכנסת סילמן העלתה את החוק שהפילו לחברת הכנסת וולדיגר. חבל שיושב-ראש הכנסת לא נמצא פה, כי הפעם אני רוצה להביא את הביקורת אליו. לא נמצא פה, אני אזכיר את זה, ינון. לא ייתכן שהתקנון פה של הכנסת הופך להיות למליצה, לא להמלצה, למליצה, לבדיחה. יש תקנון שאומר, ונהגו כך כל הכנסות: הצעת חוק פרטית שנפלה לא תועלה אלא לאחר חצי שנה. ואני אומר לכם, רבותיי, הצעת חוק דומה וזהה נפלה באוקטובר, ב-6 באוקטובר, הצעת חוק של חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת ינון אזולאי וח"כים אחרים. זהה? בסדר, אפשר לתת לה קצת מייק-אפ ולהגיד שהיא לא דומה, בסדר? היא זהה. זה דמי אבטלה לעצמאים. כולנו תמכנו, כל הבית הזה רצה להגיש את זה. אבל התפתחה נורמה. אני מבין שהממשלה הזו רוצה קרדיט. ניתן את כל הקרדיט: ממשלת שינוי, עשייה, השמש התחילה לזרוח לפני כמה חודשים, אבל מה הפחד שלכם? למה את הצעת החוק של גפני לפני כמה ימים הפלתם, למה? כדי שתנסחו אותה אתם? כדי שתעלו אותה אתם? בושו לכם. אתם מבזים את הבית הזה. אתם מבזים את תקנון הכנסת. זה לא ייעצר כאן. אתם לא רוצים להתפכח? אני קורא לכם להתפכח. תתחילו להתנהג כבוגרים. בושה וחרפה. תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת יואב קיש רוצה להתנגד להצעתו של חבר הכנסת מיקי זוהר. בבקשה, חבר הכנסת קיש. אביר קארה, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, חבר הכנסת מרגי עלה לומר בדיוק את מה שרציתי. הוא אמר את זה בצורה ברורה. אתם ממשלת פייק. הרי מה אמרת אתה, סגן השר אביר קארה, על החוק ב-6 באוקטובר? אתה אמרת, לא, זה לא חוק טוב, אין בו תקציב, הוא לא נותן כסף. ומה עשית עכשיו? כלום. החוק שלך לא שווה כלום. הוא בדיוק אותו דבר. החוק שלך זה המילים שלנו. אני אומר לך, לקחת את המילים של גפני ועשית חוק. כסף לא הבאת לעצמאים. תקציב, שקל אחד לא הבאתם לעצמאים. רק דיבורים. ויותר גרוע מזה, מרגי שם לך את האמת בפרצוף, הפלת את החוק שלנו לפני חודש, של חבר הכנסת גפני, בטענה אומללה שתביא תקציבים אחרי התקציב. לא עשית כלום. רק קרדיט שהוא לא שלך. אתם פשוט ממשלת פייק. אין לכם שום בשורה לציבור. כל מה שאתם עושים זה לקחת את הקרדיט שלנו. יש פה רשימה ארוכה של הצעות חוק לפני שבכלל היית פה בכנסת. איך אתם מעיזים? הכנסת הזו, אני חייב לומר לחבריי, אני לא הולך להצביע. פשוט, חבר הכנסת מרגי, בגלל ההתנהגות הבזויה הזו של הממשלה, שמצד אחד מצביעה נגד ואומרת, אנחנו נביא תקציבים. חשבתי שתהיה פה בשורה. היא חוזרת בלי בשורה, עם העתקה, חלק, זאת לא מילה במילה, אבל הצעת החוק הבאה היא מילה במילה, ואז זה עבר, הכול בסדר, כי אלה פרטיות בתמיכת הממשלה, אפילו לא ממשלתית. הינה, נמצאת פה חברת הכנסת מירב בן ארי. תסבירי לי את ההתנהגות הזאת. לפני חודש אומר פה סגן השר אביר קארה: זאת הצעת חוק לא טובה, אני אביא תקציבים ואז העצמאים לא יצטרכו להביא כספים מהכיס. אין פה שקל לעצמאים. הכול פייק, הכול שקר. לקחתם את ההצעה של גפני, העתקתם, שיניתם קצת. הפכתם להיות מעתיקנים. ובזה, חודש אחרי שהפלתם, אתם באים בשביל הקרדיט. איך אתם מתנהגים ככה? איך אתם מעיזים להתנהג ככה? אני רואה שלך לפחות אין אומץ להוציא שקרים. הוא ממשיך לשקר מבעד למסכה. אני לא הולך להצביע בעד הצעת החוק הזו, למרות שזו הצעת חוק שאנחנו הובלנו וקידמנו, ואנחנו נקדם אותה. אני לא הולך להצביע עליה מהסיבה הפשוטה שאני לא מוכן להיות במשחק של הצבועים והשקרנים האלה, הפייק הזה. עד שאתם לא תביאו כספים לעצמאים אני אעלה פה על הבמה וכל פעם אטיח את זה בפנים שלכם. האחרונים שהביאו שקל לעצמאים, האמת, מגיע פה קרדיט למירב בן ארי גם כן, זו מפלגת כולנו, יחד עם כחלון שר האוצר וממשלת נתניהו, שהביאה כסף לעצמאים בתוכנית מיוחדת בנושא דמי מחלה. זה נעשה אז. היום אתם משקרים לציבור. אתם מטעים, וכולכם פייק ושקר. תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. גם ינון אזולאי מבקש להתנגד להצעת החוק של קרן ברק. בבקשה. עד שלוש דקות. שלי? תבחר במישהו אחר. קרן, אני בוחר באביר קארה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, קודם כול, ברוכים הבאים לכל האורחים שביציע. אדוני סגן השר, אני לא יודע, סליחה שאני לא יודע איזה סגן שר אתה, אבל סגן השר אביר קארה. במשרד ראש הממשלה. אתה יודע כמה יש שם? יותר מהמנדטים שלהם. יש שם שר, סגן שר, לא יודע, עזוב, אל תכניס אותי לפינות האלה, כמה אנשים יש שם, אנחנו לא נצא מזה. אני באמת רוצה להגיד לך, אני הגשתי הצעת חוק ב-6 באוקטובר ואתה ישבת שם וצעקת: זה רע לעצמאים, מה אתה עושה, אתם פייק, אתם זה, אתה צעקת את זה. מה קרה, פתאום זה לא פייק? פתאום זה טוב לעצמאים? אתם משקרים לעצמאים, אתם עובדים עליהם. כשטוב לכם, אתם אינטרסנטיים, אתם רוצים קרדיט, ואני מתפלא על יושב-ראש הכנסת הממלכתי שלי. אני שואל אותו. אני אומר, לעזאזל, מה קורה איתך? מתי שאתה רוצה זה טוב, פתאום אפשר להביא את אותה הצעת חוק, ומתי שאתה רוצה זה לא טוב? אולי כבר הגיע הזמן שהוא ישב עם עצמו ויגיד: או שאני ממלכתי עם כולם או שלזה אני אומר כן, לזה אומר לא, ואני משחק את זה לפי המפלגה שלי, לפי הרצון שלי, כי אני קואליציה. הגיע הזמן שגם יושב-ראש הכנסת, שאני מעריך אותו, פעם אחת יעשה לדבר הזה סוף. אתם גונבים הצעות חוק, לא משהו אחר. אתם משתמשים בהן כנגדנו. הפייק הכי גדול זה מפלגת ימינה. כשאתם רוצים אתם מעבירים את הצעת החוק הזאת, כשאתם רוצים אתם מבטלים את הצעת החוק הזאת. אתה, אביר קארה, הלכת נגד העצמאים, אתה הולך נגד העצמאים. אתה לא באמת רוצה אותם. אתה רוצה קרדיט. אתה לא רוצה באמת את השולמנים, בקרדיט אתה כבר צחקת עליהם בעיניים, על השולמנים, צחקת על העצמאים. הגיע הזמן שתגיד להם: אני לא איתכם, נפרדתי מכם. אנחנו איתם. נמשיך ונדאג להם כי אנחנו מאמינים בזה. הצעת החוק שלך לא שווה בצורה שהבאת אותה. זה גנבה וגנבת דעת. תתביישו לכם. תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. ואני דווקא חשבתי שזאת הצעת חוק שמוסכמת מקצה לקצה. הדרך לא נכונה. מאה אחוז. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ראשית נצביע על הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), של חברת הכנסת עידית סילמן. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 41, נגד, אחד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 34, נגד, אין, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה, ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), של חברת הכנסת קרן ברק, שמספרה 444. 444, איזה מספר קיבלת, חברת הכנסת ברק. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 49, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי ההצעה התקבלה, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. חבר הכנסת קארה, ביקשת הודעה אישית? בבקשה. קארה, לא כדאי לך. כל פעם שדיברתם, בבקשה. ירדנה, הוא מבקש לפתוח את המיקרופון. קודם כול, יש פה את ירון גינדי מלשכת יועצי המס, יש כאן חברי כנסת נכבדים וראש הממשלה החליפי. מה? רגע, מה? אני יכול לדבר? כן, אדוני. בבקשה. קודם כול, הגיעו לפה גם עצמאים, שנמצאים ביציע, גם ירון גינדי מלשכת יועצי המס, חברים ושותפים יקרים לדרך. אגב, מגיע קרדיט, כמובן, גם בממשלה הקודמת למי שפתח את הדלת בעבור השולמנים ובעבור העצמאים, שר האוצר הקודם ישראל כץ פתח את הדלת, ועשינו עבודה. הרבה מאוד מהרפורמות שהגיעו עכשיו לידי יישום והפכו את המחאה שלנו למדיניות הכלכלית של הממשלה היום, הרבה מאוד מהרפורמות האלה התחילו בשנה שעברה. יש הבדל מאוד גדול בין הצעות החוק שהועלו כאן בפעם שעברה לבין הצעת החוק הזאת שאנחנו מעלים. ההבדל הוא באפשרות הבחירה. לא בכפייה, אנחנו לא רוצים לשעבד עצמאים למנגנונים של ביטוח לאומי. אנחנו רוצים לאפשר לעצמאים שרוצים בכך, לא בכפייה, שרוצים את זה, לאפשר לעצמם להוציא לעצמם תלוש משכורת. כמובן שאנחנו מובילים בתוך הצעת החוק הזאת, יחד עם הממשלה, אופציה נוספת לעצמאים לרשת ביטחון אמיתית לעצמאים, שמתוך ההפרשה הקיימת היום לביטוח לאומי 1% יעבור תמיד אליהם, לקופה פרטית שלהם. הם לא יצטרכו לשלם יותר, וגם לא לשעבד אותם לאותם מנגנונים. קרדיט לממשלה, קרדיט לראש הממשלה נפתלי בנט, לשר האוצר, קרדיט ליאיר לפיד, ראש הממשלה החלופי, קרדיט מאוד גדול גם לחברי חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת והשר במשרד האוצר חמד עמאר, אני רוצה להגיד לך תודה רבה על כל התקופה האחרונה, כולל בנושא הדלקנים. הצעת החוק הזאת, שהועלתה היום יחד עם עידית סילמן, עלתה בשנה שעברה בהסכמה נרחבת. מי שהעלה אותה היה חבר הכנסת מיקי זוהר. אני שמח שהוא העלה אותה כאן גם היום. זוהי הצעה שמאפשרת, לא בכפייה, לעצמאים לבחור אם הם רוצים להיות בתוך מנגנון של אבטלה. היא שונה מאוד מהצעות שהועלו כאן, ואנחנו מאוד נשמח לראות עוד ועוד מסלולים וולונטריים לבחירה של עצמאים. יום חג לעצמאים. אני חושב שכדאי שנקבע את 10 בנובמבר בכל שנה כיום העצמאים, ואולי גם בשנה הבאה נעשה את זה ביום ללא מיסים, ביום ללא מע"מ ויום ללא אגרות. בעזרת השם, נמשיך לעשות ולהצליח. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת קארה.  אנחנו עוברים להצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), שמספרה פ/57, של חבר הכנסת צבי האוזר. בבקשה, אדוני, תעלה ותבוא. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני שאתחיל את דבריי באשר לחוק החשוב שאני מציע, שאני מקווה שיהיה אפשר לכנותו חוק היסטורי, ושנשלים את חקיקתו, אני רק רוצה להקדיש שלושה משפטים בתחילת הדברים לאירוע חשוב, קטן אך גדול, שהתרחש אתמול במסגרת ביקור המנכ"לים של משרדי הממשלה ברמת הגולן. בעצם הוכרז שמם של שני יישובים חדשים ברמת הגולן: אסיף ומטר. חברים, הגיעה העת ליישב את רמת הגולן. לא רק לדבר, לא רק להכריז, ברמת הגולן, בעזרת השם, נגיע ל-100,000 מתיישבים בקרוב. על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? אנחנו ניישב את הרמה. הגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, על מה אתה מדבר? בשם איזו קואליציה אתה מדבר?  וגם בזה הממשלה מביאה שינוי. ברכות לגולן, ברכות לאסיף ומטר, שבמהרה יקומו. חבריך לקואליציה, למה שאתה אומר? חבריי חברי הכנסת, אבל איך הקואליציה מסכימה, שרק נדע.  אני שמח להציג בפניכם הצעת חוק,  מה אתה קופץ? מה אתה קופץ? מה אתה קופץ? אתה רצית לראות את אסד בכינרת. אתה רצית לראות את טבריה מטווחת בקטיושות. מה אתה קופץ? על מה ואיך? על מה אתה מדבר?  על מה אתה מדבר? מה עלה לך בראש?  את הרגליים והידיים של אסד רצית לראות בכינרת. אני יודע, אני מכיר את עמדותיך. חברי הכנסת, תודה על הערות הביניים. תודה על הערות הביניים. בואו נתמקד בהצעת החוק. בבקשה. אדוני היושב-ראש, באשר להצעת החוק, אני שמח וגאה להציג בפניכם הצעת חוק שסוף-סוף תסדיר דמי אבטלה לעצמאים. מדובר בתיקון היסטורי, שהיה ונכלל במצע תקווה חדשה. אני רוצה להגיד שבמקור זו הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת על ידי חבריי השרים השר גדעון סער והשרה יפעת שאשא ביטון. בשם איזו ממשלה אתה מדבר? בשם איזו ממשלה, אדוני? צריך לזכור: דמי אבטלה, מטרתם לאפשר קיום בכבוד מינימלי לכל מי שנקלע למצב של אבטלה. דמי האבטלה אמורים גם לסייע לאותם אלה לשוב למעגל העבודה. העיקרון החברתי הזה תקף גם לשכירים אבל גם לעצמאים. החוק שמסדיר היום מתן דמי אבטלה מפלה לרעה את העצמאים לעומת העובדים השכירים, שהרי הן השכירים והן העצמאים תורמים לכלכלת ישראל, תורמים לצמיחה, תורמים למשק, הופכים אותו למשק משוכלל ויעיל. עד היום העצמאים מופלים לרעה בכל הקשור לרשת הביטחון הפרוסה בפניהם, אם, חלילה, הם נאלצים לסגור את העסק שלהם, לסגור את החלום שלהם ולנסות להתחיל מהתחלה. ב-16 השנים האחרונות נפלו כ-20 הצעות חוק בנושא, וחבריי חברי הכנסת, אני שמח, חבר הכנסת קיש, חברת הכנסת סילמן, יש הצעת חוק. אנא, תכבדו, בבקשה. הוא מנמק הצעת חוק פרטית. נראה לי שראוי שתכבדו אותו בלי הפרעות. בבקשה. מוכנים, כל עוד זה לא סן רמו. אם זה סן רמו, לא, אבל הצעת חוק היסטורית אחרת.  אולי היא שיחה שגם חשובה לו. יכול להיות, אבל כרגע הוא נואם והוא מבקש את הזמן. זו שיחה שאולי גם חשובה לו. חברים, תודה רבה. בבקשה, אדוני. חבר הכנסת קיש, חשבתי שהעצמאים חשובים לך. חשובים לי. השקרים שלכם לא חשובים לי. בבקשה. קיש, תחייך. בונים את הגולן סוף-סוף. תחייך. לא אמרתי שכל מה שאתם עושים לא טוב. תחייך, קיש. לא רק מדברים, עושים. לא כל מה שאתם עושים לא טוב, אבל אל, לא רק מדברים, עושים סוף-סוף. תודה. תודה, חברים. בואו נתמקד. אני שמח, נחזור לעצמאים, שהממשלה הזאת גם כאן תעשה, גם בעניין זה תביא שינוי ותסגור אחת ולתמיד את הפער, בהקשר הזה בין שכירים לעצמאים. בכך נאמץ גישה שמקובלת במדינות רבות, אוסטרליה, דרום קוריאה, אוסטריה, דנמרק, צ'כיה, ספרד, שבדיה ומדינות נוספות. סוף-סוף נצטרף לרשימה הזאת. חבריי, המשבר הכלכלי שנבע ממגפת הקורונה שם במרכז סדר-היום את העצמאים ואת העצמאיות. עצמאים רבים סגרו את בתי העסק שלהם ונשארו ללא דמי אבטלה, ללא חל"ת, ללא עזרה, ואנחנו מצווים לא לשכוח אותם גם עכשיו, כשגל הקורונה הרביעי עושה רושם ששכך, שיורד, אסור לשים את הדברים החשובים מאחור ולהמשיך הלאה כאילו שום דבר לא קרה. המדינה, אגב, קרוב ל-75 שנה ראתה בעצמאים מגזר שאפשר להתעלם ממנו, לעצום עיניים. הנחת העבודה הממשלתית הייתה שעצמאים תמיד ידעו להסתדר לבד, ואדוני היושב-ראש, את התפיסה הזאת, הקונספט הממשלתי הזה, נדמה לי שאפילו כתב והלחין אריאל זילבר. השיר הזה יצא, נדמה לי, ב-1975, אבל ב-1976 הוא עלה או נצרב בתקליט של להקת תמוז, אגב, תקליט אחד הם הוציאו, להקת תמוז. תקליט אחד, שהותיר רושם רב. הותיר רושם רב. ובאותו שיר, נדמה לי רצועה מס' 4, השיר "הולך בטל", שזילבר גם כתב וגם שר, אגב, מי שזמזם שם בצד זה שלום חנוך ומאיר ישראל ויהודה עדר ואיתן גדרון, זילבר כתב ושר שעצמאי בשטח לא צריך טובות, שהרי כמו שאתה יודע, חבר הכנסת קיש, הוא אפילו לא החזיק רשימת כתובות. אז חבריי, אומנם בשיר הזה עצמאי בשטח, נקבע שהוא היה קצת רעב, אבל כולם משום מה בטוחים, כנראה עד היום, שהוא גם קצת נהנה להרגיש כאב. אז זהו, שכבר לא, ונדמה לי שהקורונה הוכיחה זאת: עצמאים לא נהנים להרגיש כאב. ואומנם, כמאמר המשורר, שרוך אחד קרוע ושרוך אחד כבר אין, אבל ביטוח אבטלה, גם לעצמאים מגיע, מגיע גם כן. אז חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו מציעה להקים ענף ביטוח נפרד למטרת תשלום דמי אבטלה לעצמאים, ומאחר שהכנסתו של עצמאי עשויה להשתנות משמעותית מחודש לחודש, יחושבו דמי האבטלה על בסיס הכנסתו הממוצעת בשנתיים שקדמו למועד שבו היה מובטל. כמו כן, מוצע להגביל את קבלת דמי האבטלה לכמה פעמים במהלך החיים. אני קורא לכל חבריי כאן בכנסת לתמוך בחוק הזה. אין זה משנה איזו מפלגה אתם, מימין, משמאל, מהקואליציה, מהאופוזיציה, הגיעה העת להשוות את התנאים של העצמאים עם השכירים במשק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לחבר הכנסת צבי האוזר. אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים בתקופת הקורונה), של חברת הכנסת ג'ידא זועבי, שמספרה פ/71, באותו נושא. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. ב-21 בפברואר 2020 התגלה מקרה הקורונה הראשון בישראל. בתוך שבועות ספורים התפשט הנגיף עד לרמה כזו שתוך חודש הוחלט על הטלת הסגר הראשון. מאז, בתי עסק שהוגדרו כלא חיוניים היו סגורים לאורך תקופת זמן של שבעה חודשים במצטבר. כבר אז, בתחילת המשבר, כשרק למדנו מילים כמו "סגר", "וריאנטים" ו"חקירות אפידמיולוגיות", היה ברור לכולנו כי על העצמאים להיות זכאים לקבל דמי אבטלה בדיוק כמו שכירים. מאז ולאורך כל התקופה מאות עסקים עצמאים קטנים ובינוניים נסגרו או נקלעו למשברים עמוקים. הקורונה בעצם חשפה בפנינו את חוסר האיתנות של עצמאים במדינה. העצמאים בכלל באוכלוסייה, ובחברה הערבית בפרט, נפגעו קשה יותר מהשכירים. כאשר אנחנו צוללים אל תוך הנתונים ניתן ללמוד על גודל המשבר שפקד את העסקים הקטנים והבינוניים, ובעיקר ניתן ללמוד על החשיבות הקריטית בקיום הכלכלי של משפחות שלמות. קחו לדוגמה את המשקל היחסי הגדול שיש לעסקים אלו בחברה הערבית. 17% מסך כל העסקים העצמאיים בישראל הם בבעלות אזרחים מהחברה הערבית. לפי נתוני סקר שנערך במינהל מחקר וכלכלה במשרד העבודה והרווחה עולה כי 96% מהעסקים הללו מוגדרים כקטנים ובינוניים, והם אחראים על העסקת לא פחות מ-65% מכוח העבודה בחברה הערבית. אלו נתונים מדהימים, שיעורים אדירים. מדובר במשפחות שלמות שתלויות כולן באותו העסק. במהלך כל הסגרים של תקופת הקורונה עסקים אלו ספגו מכה קשה אחת אחרי השנייה. הרבה מהם, לצערי הרב, הפכו בן לילה ללא חיוניים והשאירו באפלה בעלי עסק רבים, שלא ידעו כיצד להתמודד עם גזרות הסגר. כך למשל במקומות תיירותיים כמו העיר נצרת, מסעדות רבות נשארו ללא סועדים, וחנויות רבות עמדו שוממות במשך חודשים. היום, כמעט שנתיים לתחילת מגפת הקורונה, הזנחת העצמאים על ידי הממשלה הקודמת הביאה לכך שרבים מאותם עסקים נסגרו באופן סופי. מתוך אלו שכן הצליחו להשאיר את הראש מעל המים על אף הקשיים, ישנם כאלה שסוחבים עד עכשיו פגיעות כלכליות קשות, כאלו שמעמידות את עתיד העסק כולו לוט בערפל. משבר הקורונה חשף את הפער העצום שקיים בין שכירים לעצמאים בכל קנה מידה ובין כל סוגי האוכלוסיות. בכנס אלי הורוביץ לחברה וכלכלה שנערך נסקר מצב שוק העבודה בתקופת הקורונה ונמצא כי 75% מהעצמאים באופן כללי דיווחו על פגיעה קשה בהכנסתם בחודש נובמבר בשנה שעברה, ומהם כ-18% כלל לא משכו הכנסה מהעסק שלהם באותה תקופה. נתונים מזעזעים. מאז ועד היום סוחבים איתם בעלי העסקים הללו פגיעות רבות מכמות הסגרים הגדולה שהייתה בישראל, אך עד כה לא נמצא להם פתרון. כל אותן הטבות וקופות צדדיות שפתחה ממשלת נתניהו לא באמת נתנו מענה לבעיה. למשל, עולה מניתוח שערך ד"ר רובי נתנזון, כלכלן ראשי בלהב, ארגון העצמאים בישראל כי צעדי הממשלה הקודמת הצליחו להעלות פחות מ-2% בלבד מהעצמאים אל מעל קו העוני. ולכן, על מנת לשרוד בתקופת המשבר, העצמאים זקוקים לפתרונות ולתמיכה ממשלתית שתגיע דרך חקיקה צודקת כמו זו שעולה כאן היום. כעת אנחנו עושים צעד שיכול להביא לביטול גזרת הסגירה המרחפת מעל אותם בעלי העסק. צעד זה מכיר בעצמאים ובחשיבות העסקים הקטנים והבינוניים כמנוע של המשק. במשך שנים על גבי שנים אותם בעלי עסקים שילמו מיסים, הרבה מאוד מיסים, ושילמו משכורות שהאכילו משפחות שלמות. וכעת הגיע הזמן לתת להם את מה שמגיע להם: יחס שווה. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, החוק היום לא עוסק רק בעשיית צדק עתידית, כי אם גם בעשיית צדק המתייחסת אל העבר. היום במליאה לא רק נעביר חוק שיסיים את האי-שוויון שהיה בין עצמאים לשכירים אלא גם נעביר חוק שידאג לתקן את עיוותי העבר ולהעניק פיצוי הולם לכל אלו שנפגעו. החוק מעניק רשת ביטחון לעצמאים שעבודתם הופסקה בשל המשבר בגובה של 90% מההכנסה היומית הממוצעת שהייתה להם בחצי השנה שקדמה לסגירת העסק. הפיצוי יהיה מקיף, ויחול על כל תקופת הקורונה, מ-1 במרץ ועד לסוף השנה הנוכחית. העברת החוק היא אפשרית כי כיום ישנה ממשלה אחראית, כזאת שיודעת כי חוקים שישפיעו על העתיד הם בעלי חשיבות גדולה, אך גם חוקים שבאים לעשות צדק עם אלו שנפגעו בעבר חשובים לא פחות. כעת אנו דואגים כאן היום לעזור לכל אותם עצמאים אשר נפגעו ולהעניק להם רשת ביטחון כלכלית רחבה, כזאת שתצעיד את אוכלוסיית העצמאים יותר מצעד אחד קדימה. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת ג'ידא זועבי. אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק, שמספרה פ/1432. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בשנת 2016, חמש שנים לפני שהפכתי לחבר כנסת, הקמתי במסגרת יש עתיד פורום עצמאים ועסקים קטנים. אחד החוקים הראשונים שניסחתי במסגרת הפורום היה חוק דמי אבטלה לעצמאים. הצעת החוק אז הוגשה על ידי הסיעה, עלתה להצבעה במליאת הכנסת בתחילת שנת 2017, וכצפוי, נדחתה על ידי הקואליציה דאז, אגב, כמו עשרות הצעות חוק דומות בנושא דמי אבטלה לעצמאים בעשור האחרון. אז לא חשבתי כי יגיע היום ואעמוד כאן על הדוכן כדי להציג את הצעת חוק דמי אבטלה לעצמאים בתמיכת ממשלת השינוי. זה מעמד מרגש בעבורי ואירוע מכונן בעבור מאות אלפי בעלי העסקים הקטנים במדינת ישראל. יותר מ-600,000 בעלי עסקים קטנים פעלו בישראל לפני משבר הקורונה. לצערי, יותר מ-100,000 הלכו לעולמם בתקופת המשבר, אך עדיין, גם היום, וגם מחר, העסקים הקטנים יישארו הלב הפועם של הכלכלה שלנו, המעסיק הגדול במשק, הקטר של הצמיחה. יחד עם זאת, חיים היום בישראל כ-70,000 עצמאים מתחת לקו העוני. בעקבות משבר הקורונה מצב העוני באוכלוסייה הזאת רק הולך ומחמיר, ורמת העוני בקרב העצמאים זינקה בשנתיים האחרונות בכ-2%. לאורך שנים רבות העצמאים מרגישים מופלים לרעה על ידי המדינה. הם כורעים תחת נטל המיסוי והרגולציה, ויודעים שאין להם זכויות סוציאליות: לא דמי אבטלה, לא ימי מחלה, לא ימי חופשה, לא תשלום בגין ימי אבל ועוד. גם בשנים הרגילות, לפני המשבר, בכל שנה נסגרו כאן קרוב ל-40,000 עסקים. נכון, הסיבות לקריסה הן לעיתים שונות ומגוונות, אך גם להיעדר הגנה סוציאלית נרחבת יש כאן משקל לא מבוטל. חברים, הגיע הזמן לתקן את העוול ולהעניק לציבור העצמאים במדינת ישראל רשת ביטחון סוציאלי. שנים רבות דיברנו על כך, גם בכנסת וגם מחוץ לכנסת. היום, אנחנו, ממשלת השינוי, מתחילים בדרך הזאת. אני לא תמים, הדרך הזאת תהיה ארוכה. יש עוד מחלוקות רבות בנושא, נצטרך להגיע להסכמות, להתגבר על התנגדות משרדי הממשלה, אך היום נעשה את הצעד הראשון והחשוב כל כך. אני רוצה להדגיש משהו נוסף: רשת הביטחון הזאת אינה מסתכמת בדמי אבטלה בלבד או בחלף דמי אבטלה. אנחנו בוחנים מרכיבים נוספים על מנת להגיע למצב שהרשת הזאת תהיה רחבה ככל הניתן, נגישה ויעילה בעבור כל עצמאית ועצמאי במדינת ישראל. אגב, גם בעבור שכירים בעלי שליטה בחברות הקטנות שגם הן עסק קטן, ואסור לשכוח אותן. במשבר הקורונה ראינו כי למדינה אין מענה מיידי לציבור העצמאים, אין מנגנון פיצוי מוכן שניתן להפעיל במצבי חירום. היות שלצערי לא חסרים במדינת ישראל מצבי חירום, הגיע הזמן להסדיר גם את הנושא הזה וליצור מנגנון פשוט וקבוע של פיצוי לעסקים במצבי חירום, בין אם מדובר במגפה, בפיגוע, במלחמה או ברעידת אדמה. יש לנו הרבה עבודה, אך כבר הוכחנו בחודשים האחרונים, ואנחנו מוכיחים את זה גם היום, בעצם אישור הצעת חוק דמי אבטלה לעצמאים במליאת הכנסת: לבעלי העסקים הקטנים היום יש כתובת, יש כתובת בממשלה, יש כתובת בקואליציה, יש כתובת בוועדות הכנסת. גם במהלך דיוני התקציב וחוק ההסדרים בחודשים האחרונים הראינו שאנחנו לא מהססים לשנות, לעצור וגם לדחות חוקים שעלולים לפגוע בפעילות העסקית של ציבור העצמאים. אנחנו נמשיך גם לעמוד על המשמר ולא נהסס לעשות את זה גם בהמשך. ציבור העצמאים חשוב לנו. המטרה שלנו היא לקדם ולהצמיח אותו ואת העסקים הקטנים, למען רווחת כלל אזרחי מדינת ישראל. במאבק הזה אנחנו לא לבד. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לשותפים שלנו מלשכת יועצי המס, מלהב, לשכת ארגוני העצמאים בישראל, מפורום העצמאים מבית ההסתדרות ומארגונים נוספים. אני רוצה להודות לראש הממשלה החלופי ולשר החוץ יאיר לפיד, אשר לאורך שנים רבות מוכיח את המחויבות שלו לציבור העצמאים. תודה לממלא מקום יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת בועז טופורובסקי ולחברי הכנסת רון כץ ויוראי להב, אשר יזמו את הצעת החוק הזאת. אני רוצה גם להודות לחבר יקר, לשותף שלי למאבק למען זכויות העצמאים, לסגן השר, חבר הכנסת אביר קארה. אני קורא, חברים, לכל חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה לתמוך בהצעת החוק הזאת, הצעת חוק דמי האבטלה לעצמאים, למען העצמאים, למען השכירים, למען הצדק, למען הצמיחה, למען כלכלת ישראל. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת בליאק. אין ספק שאתה סוגר היום מעגל. אני חושב שאדוני גם גאה.  אנחנו עוברים לנימוק של הצעת חוק הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, שוויון לעצמאים בזכות לדמי אבטלה), התשפ"א 2021, של חברת הכנסת קרן ברק, שהוצמדה להצעת החוק של חבר הכנסת בליאק. בבקשה, גברתי. תודה. אז קודם כול אני אחזור על כך שאתמול כינסנו, חברי חבר הכנסת ולדימיר בליאק ואני, את השדולה לעסקים קטנים ובינוניים. על כך אני אומרת תודה. אני פותחת בדברי תודה לכל ארגוני העצמאים, לכל הענפים, לכל ראשי הארגונים, ללהב, לפורום העצמאים בהסתדרות, לעצמאים בהסתדרות הלאומית, לאיגוד בעלי התעשייה והמלאכה, לכל מי שידו איתנו ונמצא איתנו בקשר מתמיד. העצמאים תמיד, מאז ומתמיד, קופחו בתנאים הסוציאליים שלהם: דמי לידה, דמי אבטלה, פנסיות. תמיד הם קופחו. לפני שנבחרתי לכנסת גם אני בעצמי הייתי עצמאית, ואמרנו שכשאנחנו נגיע לכנסת אני אילחם למען העצמאים, ובאמת הקמנו את השדולה, ומאז אני פועלת למען העצמאים. באמצע קרה משבר הקורונה, ושם זרקור על הפער העצום בין השכירים לבין העצמאים, ואני לתומי חשבתי שזה יהיה מאוד מאוד פשוט לעשות את ההשוואה. כי הרי לא ייתכן שבן אדם שהוא שכיר, מהיום שבו קרה משבר הקורונה, וכמובן שזה דומה מאוד גם לאירועים ביטחוניים שקורים בעוטף עזה, חברת הכנסת שפק, וכל הדברים האלה, והרי באותו רגע אנחנו רואים את כל המבצעים שקורים בדרום, באותו רגע השכירים מקבלים ביטחון סוציאלי, הם ממשיכים לקבל את הכסף מהמעבידים שלהם, והעצמאים נתונים לחסדי שמיים, כמו שהם אומרים. אז אמרנו: הרי אנחנו צריכים ליצור מנגנון, גם אם לא תהיה עוד פעם מגפה עולמית, גם אם יהיו אירועים ביטחוניים, שאנחנו יודעים שהם קורים, אנחנו צריכים שיהיה איזשהו פורמט שבלחיצת כפתור אחת נוכל להפעיל את המנגנון למען העצמאים. עכשיו, יש את הצד השני של זה, שעצמאי לא יכול לפתוח עסק ולסגור אותו אחרי חצי שנה, ואז אמרנו שאנחנו צריכים באמת מנגנון שבו אחת לכמה שנים יוכל העצמאי, שילם לביטוח לאומי, לקבל את הזכויות, אחת לכמה שנים. הוא ישלם כל השנים האלה, אבל הוא גם יקבל את הזכויות שלו, בדומה מאוד לשכיר, כי לא ייתכן שעצמאים היום גם נאנקים תחת זה שאין להם ביטחון סוציאלי, יוקר המחיה, אנחנו רואים, הולך ומאמיר, בעבורם התשומות האלה הן גם מכת מוות: החשמל עולה להם, מחירי החשמל עולים, מחירי המים עולים, כל התשומות האלה פוגעות בהם. תוסיפו על זה את האשראי של הבנקים. הבנקים הורגים אותם, הורגים אותם בריביות על האשראי שלהם. ולמה? הרי הם מנוע הצמיחה הגדול ביותר של מדינת ישראל, הם משלמי המיסים והם המעסיקים של השכירים פה, במדינת ישראל. למה הבנקים מתעמרים בהם, כשהם אלו שגורמים לנו לצמוח ולפרוח? לכן אנחנו, זו טיפה בים, מתחילים בסדרת החוקים הזאת של דמי אבטלה לעצמאים, של הביטחון הסוציאלי, שכל אימא במדינת ישראל לא תרצה שהילד שלה יגיע להיות שכיר. פעם, אתה זוכר, היושב-ראש, פעם החלום הגדול של כל אימא במדינת ישראל היה שהילד שלה יעבוד באחת החברות הממשלתיות ויהיה שכיר בחברות הציבוריות הממשלתיות. אנחנו לא רוצים שזה יחזור לשם. נא לסיים. אנחנו רוצים שעצמאים ימשיכו להיות עצמאים, ימשיכו לפתח את הכלכלה במדינת ישראל. ולכן, כדי שזה יקרה ושהחלום הרטוב לא יהיה להיות שכיר בחברה ממשלתית, אנחנו צריכים לתת להם את הביטחון הסוציאלי הזה ואת דמי האבטלה לעצמאים. בשביל זה אנחנו כאן. אנא, תמכו בהצעת החוק החשובה הזאת. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת קרן ברק, שזוהי לה הצעת החוק השנייה היום. השנייה, וכן ירבו, שלא תפתח עין. תעשה חמסה-חמסה. כן ירבו. ועוד היד נטויה. כן ירבו. יעלה ויבוא, הצעת חוק של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי. יציג אותה חבר הכנסת אחמד טיבי. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א 2021, שמספרה פ/260. גם היא הוצמדה להצעת החוק מס' פ/1432. בבקשה, אדוני. תודה, מכובדי היושב-ראש. כמה פעמים דנו בנושא הזה בוועדת הכספים? אין כמעט חבר כנסת שהתנגד עקרונית לתשלום דמי אבטלה לעצמאים. אין, לא מכיר אף אחד. אבל כשהבאנו את זה לפני שבועיים, כל הקואליציה התגייסה כדי להפיל, והפילו. גם בוועדת הכספים, כשהיית יושב-ראש, הזכרנו את זה, כמה זה חשוב, למה הזכרנו את זה? כי בתקופת הקורונה פגשנו את האנשים, ראינו את הכאב שלהם, את המצוקה של העצמאים, מצוקה אמיתית. אדוני, יכול להיות שמדובר במאבק על קרדיט? אני מגיע לזה. ראינו את הסבל של האנשים, של עסקים שקרסו. כבודם של אנשים נפגע. הגיעו אלינו, והגענו אליהם, ביקרנו במקומות, בכל הענפים. מה שמותר לשכירים אמור להיות מותר גם לעצמאים, והקורונה הכתה בהם ופגעה גם בכבודם האישי כאשר עסקים קרסו. אנשים שעבדו במשך שנים באופן מכובד לא הצליחו לגמור את החודש, והמדינה עמדה מהצד והתנכרה להם. לפני שבועיים, כשהבאנו את זה, סמי, הפילו את ההצעה בתואנות שונות. פתאום היום יש תמיכה, לאותה הצעה. לאותה הצעה מועתקת. קוראים לזה: copy-paste. נאסח' ומנסוח'. העתקה. יש לזה שם: קרדיטומניה. קרדיטומניה. זה בלטינית? בקואליציה מבינים באיזו שפה זה. זו אבחנה רפואית, דוקטור? מתברר שזו לא רק אבחנה פרלמנטרית, אלא גם רפואית. בינתיים מי סבל מהקרדיטומניה? מה תופעות הלוואי של המחלה הזאת? שנשואי ההצעה סובלים, כי אין פיצויים ואין דמי אבטלה. ולכן טוב שכולם עכשיו תומכים בהצעה הזאת שלנו, שהגשנו אותה אז. ומתברר שהצעות של האופוזיציה, שנדחות בתקופת זמן מסוימת, הופכות להיות מיינסטרים, והצעות טובות, מייד אחרי שבועיים. אמרנו קרדיטומניה או לא אמרנו? אמרנו. תודה רבה. תודה רבה, אדוני, ותודה רבה על העמידה בזמנים. אני מזמין את חבר הכנסת גדי יברקן לנמק את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א 2021, מס' פ/1909, שהוצמדה להצעת חוק מס' פ/1432. בבקשה, חבר הכנסת יברקן. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מצטרף לכל חבריי שדיברו על הצעת חוק זו. אני רק רוצה להבהיר שכיום חוק הביטוח הלאומי קובע זכאות לדמי אבטלה רק לשכירים אשר חדלו מעבודתם. עם זאת, חוק הביטוח הלאומי אינו מזכה בדמי אבטלה, בשום תנאי, עצמאים אשר סגרו את עסקם. אפלייתם של העצמאים ושלילת זכאותם לדמי אבטלה אינן מתיישבות עם תכליתו של החוק והעקרונות העומדים בבסיס תורת הביטחון הסוציאלי. ענף האבטלה בחוק הביטוח הלאומי נועד בעיקרו לאפשר מינימום של קיום בכבוד לכל אותם אלו אשר נקלעו למצב של אבטלה המתפרסת על פני תקופה של כמה חודשים ולסייע להם לשוב למעגל התעסוקה. עקרונות אלו תקפים לגבי עצמאים כשם שהם תקפים לגבי עובדים שכירים. המשבר הכלכלי הנוכחי, הנובע ממגפת הקורונה, מוכיח את הצורך בחקיקה זו. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח המגמה הגלובלית ותנועת המשק בישראל להעדפה מובהקת של העסקת עצמאים ופרילנסרים על העסקת עובדים שכירים. כחצי מיליון עצמאים ועצמאיות, בעלי ובעלות עסקים קטנים, משלמים דמי ביטוח שאינם פחותים בהרבה מהעובד השכיר למוסד לביטוח לאומי, כאשר מצבור כספים רב זה היה יכול להעניק לציבור העצמאים בישראל רשת ביטחון סוציאלית. העסקים הקטנים בישראל הם מנוע צמיחה משמעותי המייצר מקומות תעסוקה במהירות גבוהה יחסית. לאור זאת, על המדינה לעודד יזמים לפתוח עסקים קטנים ולתת להם רשת ביטחון בדמות דמי אבטלה במקרה של סגירת העסקים. אני מציע להקים ענף ביטוח נפרד למטרת תשלום דמי אבטלה לעצמאים. מאחר שהכנסתו של העצמאי עשויה להשתנות משמעותית מחודש לחודש, ובעיקר בתקופת הקורונה, יחושבו דמי האבטלה על בסיס הכנסתו הממוצעת בשנתיים שקדמו למועד שבו היה מובטל. אני כן מציע להגביל את דמי האבטלה למספר רב של פעמים במהלך החיים. אני חייב לציין שיש לכך תקדימים באיסלנד ובעוד מדינות רבות, מקוצר הזמן איני יכול למנות את כולם. אני מצפה ומקווה שגם הממשלה וגם חברי הקואליציה והאופוזיציה, כולנו כאחד, ניתן את אוזננו ונפתח את ליבנו למען העצמאים, מאות אלפי עצמאים, שזקוקים לדמי אבטלה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת גדי יברקן. ועומד בזמן. ועומד בזמן, שזו גם חדשה בפני עצמה.  אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים) של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, מס' פ/2381, שהוצמדה להצעת חוק מס' פ/1432. בבקשה, אדוני, בכבוד, עד שלוש דקות. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני שמח שהתופעה של ה-delay של הקואליציה היא לא ארוכה יותר מדי ושהעיכוב לא היה גדול מדי, אבל זה גם אומר שהאופוזיציה היא קצת לפני הקואליציה. אני לא יודע, זה עושה קצת את הדיון היום יש בו משהו, איזשהו ממד לא מכבד לכנסת. מה שלא היה טוב לפני שבועיים, אנשים יצאו נגדו, זה לא שרק הפילו, אנשים יצאו נגד ההצעה הזאת לפני שבועיים. אני אומר את זה כדי שלא יעשו את זה עוד פעם, כדי שהדיון יהפוך להיות דיון ענייני. אפשר להפיל דברים, אם באמת הקואליציה משוכנעת שהצעת החוק לא טובה, שתפיל אותה. אבל זה שהיא הפילה אותה לפני שבועיים ומביאה אותה שבועיים אחרי זה קצת מוזר. למה מוזר? רק שנייה, סמי, קרדיטומניה זה נקרא, כמו שקרא לזה ד"ר אחמד טיבי, מעניין אם זאת מילה שתיכנס לתוך הלקסיקון והמילון של המוסד העליון. אבל הבעיה בנושא היא מעבר לקרדיט. הבעיה היא שזה מרוקן מתוכן את הדיון בכנסת. זה הופך את הדיון למיותר. ברגע שהדיון הוא לא ענייני, אחד מהסימפטומים של קרדיטומניה זה, נכון. דרך אגב, כמו שהבטחנו, כשזה יבוא, נתמוך בזה, כי עניינית זה טוב, זה טוב לעצמאים, זה טוב לכל החברה. כמובן שבחברה הערבית, בגלל האחוז המאוד-גבוה של העצמאים, זה אולי יעזור לקצת יותר אנשים, זה גם מאוד חשוב. אבל ברגע שיש דברים ענייניים, כמו שאנחנו עושים במשותפת: בוחנים כל הצעת חוק, כל הצעה לסדר-היום, לפי הנושא, ואם אנחנו רואים שזה משרת את הציבור שלנו, אנחנו תומכים בזה. לכן גם הצגנו את זה לפני כן, וגם היום נצביע בעד זה. אדוני ייתן לי בסוף תגובה, לא בסוף, בסוף ההצבעות. בסוף ההצבעות. נבחן את זה. רק נראה את זה. אני לא רוצה לנצל את הזמן שלי לעניין הזה. אז אני מאוד שמח היום על הצעת החוק הראשונה, אם אתה רוצה עכשיו לומר עוד משפט על זה ולחסוך מאיתנו, אני יכול. רק אדוני ייתן לי דקה. בבקשה. האמת היא שההשמצה וההסתה של חבר הכנסת צבי האוזר הן לא חדשות במליאה ובכנסת. הבעיה היא לא רק צבי האוזר, צבי האוזר הוא אחת הבעיות הקטנות. הבעיה היותר-גדולה היא שזה דבר רגיל בכנסת שעולה חבר כנסת, בדרך כלל חבר כנסת יהודי, שיוצא ומשמיץ את חברי הכנסת הערבים, וחברי הכנסת הערבים מנסים לשמור על איזשהם כללי אתיקה בסיסיים, שכנראה מאוד קשים. יש לי הסבר לדבר הזה, אדוני היושב-ראש. הרי ברור שמי שנאבק למען צדק ולמען שוויון ולמען זכויות לכל האזרחים במדינה, ונגד גזענות ונגד אפליה, הוא יהיה במקום הרבה יותר גבוה מוסרית. מי שתומך בכיבוש ובהתנחלויות ובטיהור אתני ובמדיניות לא אנושית יהיה פחות, זה ברור. לכן הוא רואה גם את הסגנון שלו. אנחנו מבינים מאיפה זה בא, כי מוסרית הוא יודע איפה הוא נמצא, הרבה מתחת לחברי הכנסת שהוא מסית נגדם. לגבי העובדות, אדוני היושב-ראש, מי שבינתיים מפגיז בצד השני, זאת ישראל שמפגיזה בסוריה. ללא קשר לכינרת. היא לא רק מפגיזה בסוריה, היא מפגיזה בכל האזור כל הזמן. גם עובדות זה חשוב. ברגע שמנסים להתמסכן ולשחק אותה קורבן, גם העובדות חשובות. מי שזורע הרבה יותר הרס, כדי שנהיה ענייניים, מי שמומחה, וזורע הרבה יותר הרס באזור, בינתיים זה ישראל והמדיניות שלה. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה.  נעבור להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), שמספרה פ/2402, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. בבקשה, אדוני, יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עידית סילמן, אני מבקש להודות לך שהגענו להסכמה שהחוק הזה יעלה. היות שהיו כל מיני שמועות אז אני רוצה, איך הרשו לכם? אז קודם כול אני מודה לך, כדי שנוריד את כל הרכילויות. אבל אני רוצה להכניס גם אותך וגם את חברי הכנסת לתוך מכלול הנושאים שסביב החוק הזה. ב-6 באוקטובר העליתי את החוק הזה כאן במליאת הכנסת וזה נפל על חודו של קול, הקואליציה הפילה את זה. יש לי היסטוריה רבת שנים עם הנושא הזה של דמי אבטלה לעצמאים, הזכויות של העצמאים וכל מה שנלווה וכל מה שנאמר פה היום. אנחנו מנהלים על זה דיונים כבר שנים רבות. יש בעיות בעניין, אני הייתי בטוח שאנחנו מעבירים את זה בחודש שעבר, ולא הצלחנו. זה דמי אבטלה לעצמאים? דמי אבטלה לעצמאים. אבל יהיו דמי אבטלה לעצמאים? מה יהיה? אם החוק יעבור, יהיו דמי אבטלה לעצמאים? יתחילו הדיונים בוועדה, יתחילו לדבר על זה. עבר החוק, הגעת לסוף, זה פתרון לבעיה? חבר הכנסת חיים כץ, בוא נתחיל, נכניס רגל. גם פה נאמר קודם, מדברים רק על הקריאה הטרומית, אבל בסדר. אני אומר לך, שבעניין הזה אנחנו מתקדמים, עם זכויות פנסיה. החוקים שעברו היום, כל הדברים האלה ישולבו בוועדה. זאת התקדמות. אני לא מבין למה הממשלה התנגדה, למה הקואליציה התנגדה לפני חודש, לאותו חוק. אתה בקואליציה או באופוזיציה? אבל התנגדו ואמרו לי חברים שלי, אתה מביא, לא הבנת. אני הבנתי, הבנתי. אמרו לי, למה הבאת את זה, זה ייפול. אז אמרתי, בסופו של דבר, אם יחליטו, וכנראה יחליטו, להביא את זה לדיון ולאשר את זה, לפחות בקריאה הטרומית ונתקדם עם זה, אני אביא גם את החוק הזה, שאנחנו כולנו חתומים עליו, חברי כנסת גם מיהדות התורה, גם מהליכוד, גם מהציונות הדתית, גם מש"ס. אתה הטלת להם ביצה בקן,  עשינו את זה, דיברנו על זה כל הזמן. אני חייב להגיד איזה משפט בהומור: עלה כאן קודם חבר הכנסת ולדימיר, הוא הביא את החוק של טופורובסקי, והוא אומר: ממשלת השינוי הביאה את דמי האבטלה. משל למה הדבר דומה? חבר הכנסת טיבי, אני מביא דוגמה יהודית: יש איזה ילד בן 12 שגר באיזה מקום, והם עברו דירה לעיר אחרת, ובתוך שנה עשו לו בר-מצווה. אז הוא אמר: איזה יופי, גרתי קודם במקום ששם לא עושים בר-מצווה, והגעתי עכשיו לעיר הזאת ובתוך שנה אני בר-מצווה. באמת, קצת צניעות מצד חברי הכנסת החדשים שנמצאים בקואליציה. אנחנו מנהלים על זה מלחמת עולם, מאבקים פרלמנטריים בלתי פוסקים, גם במליאת הכנסת, גם בוועדת הכספים, ואחמד טיבי דיבר על זה קודם. מנהלים על זה דיונים, וידענו שזה יגיע, בגלל שיש אי-צדק מוחלט לגבי העניין הזה של העצמאים, שזה חלק מהכלכלה הישראלית. הקורונה העצימה את הבעיה, בגלל שלצערנו הרב, כתוצאה מהקורונה יש עצמאים שנאלצו לסגור את העסק שלהם ונשארו רעבים ללחם, ולא קיבלו דמי אבטלה בגלל שהם עצמאים, ולא קיבלו את כל הזכויות שהיו מגיעות להם אם הם היו שכירים. עוול שאין כדוגמתו. מדינה מודרנית לא יכולה להרשות לעצמה דבר כזה. ולכן  חבר הכנסת גפני, להחזיר אחורה, גם חבר הכנסת יאיר לפיד הציע את ההצעה הזאת. כי אם רוצים לתת קרדיטיזציה, בוא ניכנס ונראה, זה לא מה שאמרתי. יש רבים שהציעו את החוק הזה, בסביבות 30 חברי כנסת, ואפילו יותר, וזה עבר כחוט השני בין כל חברי הכנסת מכל סיעות הבית. העוול הזה כלפי העצמאים הוא בלתי נסלח, וברור לחלוטין שצריך להתקדם עם העניין הזה. אני נותן קרדיט לכולם. בכלל לא רלוונטי כל העניין הזה. מה שאמרתי הוא שאי-אפשר לעמוד פה עכשיו על הדוכן ולהגיד: טוב שיש את ממשלת השינוי, היא עושה את זה. מה זה היא עושה את זה? אנחנו מנהלים את הדיון הזה כאן פעם אחר פעם אחר פעם, וידענו שבסוף זה יהיה, זה לא משנה איזו ממשלה, אלה חברי כנסת מכל הסיעות. לקחת את הקרדיט על זה? אני לא יודע איך לחזור על המילה הרפואית הזאת, הרב גפני, קרדיטומניה. לא, באמת, עם כל הכבוד, זה כמו הילד עם הבר-מצווה, פתאום הוא הגיע לפה, והוא אומר: תראה, עכשיו יש בר-מצווה. לא, מי שיביא את זה לכדי מימוש, צריך להיות מספיק הוגנים כדי להגיד: ניסינו, ניסינו, ניסינו, יש, אני כבר הגעתי עם אגף התקציבים, התקדמנו הרבה מאוד בעניין הזה. הקורונה העצימה את הרצון ואת הצורך לפתור את הבעיה. תעזבי עכשיו את הממשלה ותעזבי עכשיו איש כזה או סיעה כזאת או אחרת, אנחנו מאוחדים בעניין הזה. מאוחדים. אנחנו כולנו באותה דעה של עוול בלתי פוסק כלפי העצמאים. ולכן, אני שמח שהצעות החוק עולות. אני שמח שגם אני בעניין, בגלל שרצו להוציא אותי, וזה עוול בפני עצמו שלא קשור בכלל לנושא, בגלל שאם היו בודקים כמה דיונים אני קיימתי על העניין הזה, כמה התקדמתי עם הממשלות לדורותיהן, ובעיקר עם אגף תקציבים, כי כאן אנחנו מדברים על כסף, כמה התקדמתי עם זה. אז להוציא אותי עכשיו החוצה ולהגיד שאני לא אהיה בגלל שהיו חסרים ארבעה ימים, זה היה לא לעניין. אני שמח שבסוף אני בפנים, אני שמח שכולם בפנים, בגלל שזה צריך להיפתר. אני יודע שעוד רחוקה הדרך. אני מכיר את הדיונים. אני יכול להגיד לך בדיוק איך יתחילו הדיונים עם אגף התקציבים אחרי שהחוק יעבור בקריאה טרומית. אני יודע איך אנחנו עוד נצטרך להתאחד כולנו כאן בבית כדי להעביר את זה בצורה כזאת כמו שבאמת צריך להעביר את זה. ולדימיר, אתה לא שמעת את הבדיחה שלי, אני אגיד לך אחר כך.  אבל אני שמח לפחות שהעוול לא נעשה לך. אני גם שמח שיש קונסנזוס שכל הבית הזה מתכנס סביב החוק הזה. נכון. אגב, זה מאוד מאוד חשוב דווקא בימים אלה. אבל איך אתה מסביר את הנורמה של להצביע נגד ולהיות בעד? אני לא רוצה להסביר. אני עכשיו מנהל את המליאה. אמרתי אמירה צדדית לנואם, אל תכניסי אותי לדברים האלה, בבקשה. אל תגררי אותי לשיח הפוליטי מעל הדוכן. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, אולי, אמרתי לו את הבדיחה. אמרת לו את הבדיחה? בסדר. אני מעצים את מה שאמרת עכשיו, אני מעצים את האחדות הזאת שיש בכנסת, דווקא בימים אלה זה מאוד חשוב. עזוב את הימים האלה, דווקא אמרתי. זה חשוב כשלעצמו, ולא משנה באיזה ימים. למה זה חשוב? זה חשוב מכיוון שאנחנו ניתקל בבעיות תקציביות מאוד מאוד קשות. תמונת המצב תהיה שאנחנו נתחיל לדבר על התנאים הסוציאליים, נתחיל לדבר על דמי אבטלה, ויתחילו השאלות שאני מכיר בעל פה. פקידי האוצר ישאלו: מאיפה אתם יודעים? זה לא שכיר שיש לו תלוש משכורת, והמציאות הזאת של עצמאי, יכול להיות שהוא בכלל לא רוצה את זה וכן רוצה, והדיבורים שנאמרו פה קודם על ידי חבר הכנסת אביר קארה, את כל זה אפשר לברר, ולכל זה יש כבר פתרונות. זה לא שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים, אנחנו יודעים. אנחנו ניהלנו על זה דיונים, ניהלנו על זה דיונים עם הממשלה, ניהלנו על זה דיונים עם אגף התקציבים, ניהלנו על זה דיונים עם הביטוח הלאומי. אנחנו יודעים שצריך לפתור את זה. זה לא קשור לממשלה כזאת או לממשלה אחרת, זה התקדם. זה התקדם, וגם עכשיו זה עדיין לא בא על פתרונו. אנחנו מתקדמים צעד גדול קדימה. אם מליאת הכנסת תאשר את כל החוקים האלה, והחוקים האלה הם חוקים של כולנו, של כל המפלגות, הם חוקים של ימין ושמאל, של יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, כולם בעמדה הזאת. אנחנו, עם הכוח הזה, נצטרך להתמודד עם האוצר, עם פקידי אגף התקציבים. שלא נחשוב שהגענו למנוחה ולנחלה. התקדמנו מאוד, עברנו הרבה מאוד משברים בעניין הזה, ולנגד עינינו היו כל הזמן אותם אנשים ונשים שהם עצמאים בעבודה שלהם, ושנפלה עליהם בימים הרגילים בעיה כלכלית שבגללה הם נאלצו לסגור את העסק שלהם והם נשארו בלי פרנסה. הקורונה העצימה את זה, בגלל שבקורונה היו רבים שאנחנו אמרנו להם לסגור, היו סגרים. גם במקומות שבהם לא היו סגרים אמרנו להם שהם לא יכולים, כי תהיה להם מגבלה של אנשים שיבואו לרכוש מוצרים בחנות שלהם או בעסק שלהם, וזה הביא אנשים לפת לחם. אנחנו, כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא יכולים להרשות את הדבר הזה. אני מבטיח שאני אתן קרדיט לכולם, מבחינתי, ואני מבטיח שלא נרפה מאנשי האוצר עד שהבעיה תבוא על פתרונה. עוד רחוקה הדרך, אבל אני מציע לכולם להתפלל לקדוש ברוך הוא שזה יעבור מהר. תודה רבה. תודה רבה, אדוני, חבר הכנסת גפני. נזמין את חבר הכנסת מאזן גנאים, שיציג את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), מס' פ/2403.  הצעת הממשלה, שיתחילו לחקור את יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל לפני יום העצמאות הבא. נראה לי שהממשלה הזאת הולכת להגיש, בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, איתן, זו הצעת חוק מוצמדת? לא, זה כמו עם גפני. דבר ראשון, אני מאוד שמח שיש הסכמה מקיר לקיר, כי העצמאים הם בשר מבשרנו. אבל לפני שאני אגיד למה אנחנו תומכים ובעד, אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, ששמעתי את ראש הממשלה לשעבר אומר הרבה פעמים: קירבנו את הפריפריה למרכז. קירבנו אותה בתחבורה, וזה מאוד חשוב, אבל אנחנו צריכים לקרב את המרכז לפריפריה. במה? בחינוך, בהשכלה, ברווחה, בספורט ובתעסוקה. ולמה אני מזכיר, אדוני היושב-ראש, את נושא ההשכלה והתעסוקה? כי אלפי מורים ומורות יושבים בבית, לא מקבלים אפילו שקל, הרבה בוגרי סיעוד שיושבים בבית לא מקבלים שקל, רופאים. אז מה הפתרון? למה לא לחזק את אזורי התעשייה על מנת שבאמת אותם עצמאים, שאנחנו עומדים היום לתת להם רשת ביטחון כלכלית, לא יהיו עוד מספר ונשלח אותם לשוק האבטלה? הרי אותו עצמאי שהעסיק עובדים והוריד את מפלס האבטלה יבורך. הם מדברים על המצב הכלכלי במדינה, שהוא מאוד קשה, אז בחברה הערבית הוא כפליים, כי אחוז המובטלים הוא גבוה, ואחוז העוני הוא 50%, ושני שלישים מהם ילדים. תתארו לעצמכם שבחברה הערבית 50% מתחת לקו העוני, ושני שלישים מהם, אדוני, הם ילדים. אז את אותם עצמאים צריך לחזק ולתת להם את רשת הביטחון, כי זה מאוד מאוד חשוב. אותם אנשים שילמו גם דמי ביטוח לאומי, שילמו מס ההכנסה, וזה מאוד חשוב. אמרתי שיש קונסנזוס בבית הזה על מנת שבאמת האנשים האלו יעסיקו כמה שיותר עובדים. אני הייתי מצפה באמת מממשלת ישראל לחזק את העצמאים, כי זה מאוד מאוד חשוב לחזק אותם. אבל זה שהם עוד מספר ועוד מספר שאנחנו שולחים אותם לשוק האבטלה, לצערי, זה אסון גדול. הרבה מחבריי, קודמיי, ובאמת אני מודה להם, הניחו את הצעת החוק פה בכנסת, והשאלה הייתה כמה באמת אותו עצמאי יקבל. הרי אם אנחנו מדברים על שני שלישים, אז הוא יכול להרוויח בערך 7,500 שקל. זה סכום, אני יכול להגיד, סביר ומכובד. אבל מצד שני, אם היינו באמת מחזקים אותו, אז זה היה נראה באמת אחרת. אני, אדוני היושב-ראש, לא רוצה להאריך בדבריי, אבל חשוב מאוד באמת: כמו שאנחנו דואגים היום, ובצדק, לעצמאים, אנחנו צריכים לדאוג למורים, למורות, לבוגרי הסיעוד, למובטלים, להרחבת אזורי תעשייה, על מנת באמת לשריין מקומות עבודה לכולם. מאזן, אני יכול לשאול אותך שאלה שלא קשורה? בכיף, בכיף. אני יכול לשאול. שורה אחת. קראתי לפני יומיים שמנסור עבאס נסע לירדן לשבת עם המלך. רציתי לדעת, הרי החלופי נוסע במטוסים שכורים, אתה יודע, לפיד לוקח מטוס שכור ונוסע איתו לבד לכל העולם, האם ליוו אותו איזה שני מטוסי אפאצ'י ואיזה מסוק חיל האוויר לקח אותו לשם? איך הוא נסע, באוטו או עם מסוקי אפאצ'י שהביאו אותו לשם? השאלה, אמסלם: אם היית מוזמן לכבוד המלך, גם אתה היית הולך? אבל יש לכם גם כבוד. אבל יש לך כבוד. אתה מבין, זה נוסע במטוסים ריקים, לוקח לעצמו מיליון שקל, שניים. מנסור עבאס, שמחזיק את כל הממשלה הזאת, מסוק קטן מחיל האוויר לא מגיע לו? ליווי קטן של שני אפאצ'י עד הארמון לא מגיע לו? אה, לא, רק ליש עתיד מגיע? אמסלם, אם תאשר לי, מבטיח לך שאני מביא לך שתי הזמנות. טוב. תשמע ממני, זה מאוד מכובד. בסוף בסוף, שמע לי, זה מאוד מכובד להיות בארמון המלך, לשבת ולדבר על כל מיני דברים מאוד חשובים. הם דיברו על הבקלאוות, על הכול, אתה יודע, הכול היה בסדר, רק לא דיברו על ירושלים, על מדינה פלסטינית, על אל-קודס, שום דבר. תראה, לאן שילך ד"ר מנסור עבאס הוא ידבר על שני דברים חשובים, איך אמרת?  השכלה ותעסוקה, וידבר על שלום ושוויון, וזה מאוד חשוב. אני אגיד לך. אבל אתה גבר, אתה אמרת את האמת, לא מזמן קראתי שאמרת שכל השהידים זה הכתר של כל הערבים. ואללה, אתה צודק. טוב. אצלכם, אתה מבין, כל שהיד. בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לכל חבריי בבית הזה, שכולם תומכים. אנחנו באמת תומכים בכך שתהיה רשת ביטחון כלכלית לעצמאים, כמו ליתר תושבי המדינה שאין להם תעסוקה. תודה. תודה לחבר הכנסת מאזן גנאים. ישיב בשם הממשלה שר החוץ וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד, בבקשה. מה שפרדוקס בסיפור הזה עם מנסור עבאס והמלך זה שמישהו שלא מאמין במדינה יהודית דן על גורלה. יש לך פה רשימה ארוכה מאוד של חוקים זהים. תשיב עליהם, בבקשה. כן. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרגע הזה הוא ניצחון ההתמדה, מפני ששנים על שנים באופוזיציה עמדנו פה וניסינו להעביר דמי אבטלה לעצמאים, כי לעצמאים מגיע. מגיע לעצמאים, והם לא מבקשים שום דבר ולא ביקשו מעולם שום דבר שלא מגיע להם. מגיע להם מה שמקבלים השכירים, וזאת ההזדמנות לדאוג לעצמם בימים הקשים יותר. ואנחנו עכשיו יכולים סוף-סוף, אני הגשתי את זה שוב ושוב בזמן הממשלות הקודמות, וזה שוב ושוב נפל. אני, מפלגתי. זה יום גדול ליש עתיד. הפלתם את זה לפני חודש. לפני חודש זה נפל. זה יום גדול לעצמאים. זה יום משמח. ואנחנו, הפלתם לי את שלי לפני חודש. אני לא אריב היום, כי זה יום משמח, חבר הכנסת. אל תבלבל אותו עם העובדות. למה אתה מבלבל אותו? אנחנו היום עושים סוף-סוף את הצעד הראשון למען העצמאים, מפני שמישהו היה צריך לדאוג להם. בשביל זה קמה ממשלה טובה, ממשלת שינוי, העבירה תקציב, דואגת לעצמאים. אני מברך את כל העושים במלאכה על זה שהיום אנחנו סוף-סוף עושים את הצעד הראשון למען העצמאים במדינת ישראל. תודה רבה. תודה רבה לשר יאיר לפיד. אני רוצה להתנגד. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת אלי כהן. בכבוד, לשקל שהם משלמים לעצמאים.  זה בלוף. הם רק בלוף. יש לו מפעל צלופן, הוא עובד רק בזה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. הוא משקר מבוקר עד לילה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי קודם את אביר קארה מדבר על הבשורה של חוק דמי אבטלה לעצמאים. שמעתי את השר לפיד מדבר גם הוא על אותה בשורה. כולנו זוכרים, אביר, שקראת לחברי מפלגתך מטומטמים, אבל אולי אתה חושב שגם העצמאים מטומטמים. ולמה אני אומר את זה? כמה מוקצה בתקציב לטובת דמי אבטלה לעצמאים בשנת 2022-2021? נאדה, נאדה. אפס. אפס עגול מוקצה. שימו לב, רק לפני שבוע הביאו לכאן את התקציב, ואחרי שמאשרים את התקציב, אחרי שקובעים שעצמאים יקבלו אפס, אפס עגול, מביאים את הצעת החוק. אגב, מה אומרת הצעת החוק הזאת? למי שלא יודע: מי שלא רוצה לא יחסוך, כמו המצב כיום, ומי שרוצה יחסוך כמו שכיר. אני אגלה לכם, בתור רואה חשבון: גם היום הוא יכול לעשות את זה. כלומר, אין כאן שום הטבה. אפס עגול אחד. זאת הסיבה, ואני שומע את אביר קארה עוד אומר לחמד עמאר תודה. אני לא שמעתי שנותנים לך אפס ואתה אומר תודה. זה חוק אחר. אני, אגב, רוצה להזכיר שאנחנו, לא, אבל, זה לא החוק הזה. חבר הכנסת אמסלם, רגע, עלה החלופי. בממשלה שלנו אנחנו כן פעלנו לטובת העצמאים, ויש גם כאן את יו"ר ועדת הכספים דאז חבר הכנסת גפני. בחוק פנסיה לעצמאים מה שעשינו זה שהוצאנו מהמדינה 380 מיליון שקל באמצעות הפחתת תשלומי ביטוח לאומי על מנת להשתתף איתם בפנסיה שלהם. אומר אביר קארה כמה הביטוח הלאומי זה גוף גרוע, כמה הביטוח הלאומי זה גוף מושחת, כמה זה גוף בעייתי, אבל אם אתם רוצים דמי אבטלה תשלמו לו. למה דומה הדבר? שמישהו יגיד לעצמאי: אתה רוצה בית? אין שום בעיה, תביא את כל הכסף ותקנה את הבית. זאת בדיוק ההצעה הזאת. אין בהצעה הזאת אפילו בשורה לעצמאים, שלא יעבדו עליכם. הגיע הזמן, אם רוצים לעשות כפי שאנחנו עשינו בחוק פנסיה לעצמאים, שיכניסו את היד לכיס ויעשו, לא כמו עכשיו, שרגילים לעבוד על הציבור. אלי, רק תשאל את החלופי, אם מתקצבים באפס, אז מה הבשורה? לך על מה שנקרא דרך השלילה. לכן, ולדימיר, אתם מביאים הצעת חוק שמתוקצבת באפס שקלים. אני לא הבנתי איך בדיוק עוזרים למישהו כשלא נותנים לו כלום. לכן ההצעה שלכם ריקה מתוכן. ההצעה שלכם נועדה לעשות אחיזת עיניים, בשונה מאיתנו, שבחוק פנסיה לעצמאים כן דאגנו להביא תקציב מהמדינה לטובת העניין. אני רוצה, בדקה שנותרה לי, פחות, אדוני.  חבר הכנסת אמסלם, להתייחס לסוגיה נוספת חשובה. אתמול ראינו את ממשלת בנט-לפיד שולחת את נציגה מנסור עבאס לדון על המדינה הפלסטינית. זה הנציג שלהם לדון בסוגיה אזרחית של המדינה הפלסטינית. אז אני רוצה לחדש, גם לכם וגם לגורמים השונים בירדן: ירדן היא המדינה הפלסטינית. עובדה שבירדן עצמה יש רוב פלסטיני. מהים עד הירדן זאת מדינה יהודית של עם ישראל. תודה רבה. תודה. ביקש להתנגד לחוק חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה, אדוני. הוא היה פה ביום שני, ואמרנו שאין דבר כזה, לא? שלוש דקות לרשותך. תודה, אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, עמד פה שר החוץ, ראש הממשלה הרזרבי, ואמר: שמעו, החוק הזה זה בשבילנו חלום, זה מה שרצינו, אנחנו משנים אותו, אנחנו מביאים ביטחון לעצמאים. אבל אדוני השר, לפני כחודש הצבעתם, מיכל רוזין, אני יודע שהוא רוצה לשמוע אותי, ואת מפריעה, אבל זה בסדר, זכותכם. לפני כחודש חבר הכנסת הרב גפני הביא את אותה הצעה, אבו שחאדה הביא את אותה הצעה, ינון אזולאי, אני, עם משה ארבל, הבאנו את אותה הצעה. שלי היום לא נמצאת פה, מכיוון שהיא עדיין לא קיבלה את ה"פ", זה בסדר. והם התנגדו לאותה הצעה. יעמוד פה שר החוץ, ראש הממשלה הרזרבי, ויגיד לכם: תשמעו, אנחנו בעד העצמאים, בשבילם נלחמנו והבאנו. הרי הכול פייק. אתם לא בעד העצמאים, אתם בעד הקרדיט, לא משהו אחר. אתם החלטתם שנלחמים בשחיתות, מה זה אם לא שחיתות לבוא ובשביל קרדיט, כן, תשמע, כשדוקטור מאבחן משהו, אנחנו צריכים להסכים איתו, ואני רוצה להגיד לכם, אם דבר כזה לא נקרא שחיתות, שבאים וצוחקים עלינו, כשטוב להם הם בעד, הם לא באמת בעד העצמאים באמת. מה הוסיפו על הדבר הגדול הזה? אתמול יש עתיד ביקשה לשנות את מטרות המפלגה שלה. השמיטה סעיף שעשוי להביך אותה, מה היה שם? סעיף 4, היא השמיטה אותו. מה כתוב בסעיף 4? "מלחמה בשחיתות, כולל השחיתות הממשלתית ומוסדות דוגמת 'שר ללא תיק' יצירת ממשלה יעילה שתמנה 18 שרים לכל היותר, ביצור שלטון החוק ושמירה על מעמדו של בג"ץ תוך התחייבות למלא את החלטותיו". בתקנון החדש הם השמיטו את זה. מה קרה? פתאום הם לא מלחמה בשחיתות? אז הינה אנחנו מקבלים את התשובה: הם מבינים שהם השחיתות. אתמול הוא הוציא תגובה מתנשאת על גיסתו. אתם יודעים מה זה להיות יושב-ראש דירקטוריון בקק"ל? בהתנדבות. בהתנדבות. אתם יודעים כמה מתנדבים מחכים לדבר כזה? שיהיה הבן אדם הכי ישר בתפקיד הזה, אין בעיה, אבל אל תבוא ותטיף מוסר. אל תטיף מוסר על שחיתות, ואתה תתנהג בסוף בשחיתות עם הממשלה הרחבה הזאת. לא לנורבגים  ובסוף תהיה חלק מהנורבגים, לא לקואליציוניים, ובסוף אתה תיקח את הקואליציוניים. זו הממשלה. בשביל זה מחקת את סעיף 4. ואתה יודע מה? אתה באמת הוגן שמחקת את סעיף 4 הזה, כי באמת זה היה מביך אותך, כי אתה יודע שאתה עמוק בתוך השחיתות השלטונית הזאת. אתה אמרת עליה שחיתות, לא אני. כי אני אומר שנורבגי, יכול להיות שזה טוב ויש דברים שהם טובים, אתה קראת לזה שחיתות, ואתה עמוק בתוך הביצה הזאת, ואתה מנסה לצאת ממנה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות. ראשית נצביע על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), מס' פ/57, של חבר הכנסת צבי האוזר. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 53, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אני הצבעתי בטעות מהמקום של אלון טל ולא מהמקום שלי. חבר הכנסת, הצבעת ממקום אחר ולא שלך, של אלון טל. אנחנו נעיר לך על כך, תקפיד לשבת במקומך, והצבעתך התקבלה במקום אלון טל, נכון? נמחק את אלון טל ונרשום אותך. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי  דמי אבטלה לעצמאים, מס' פ/71, של חברת הכנסת ג'ידא זועבי, מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים בתקופת הקורונה) (הוראת שעה), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 52, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), שמספרה פ/1432, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 48, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק עברה ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה. ברכות לחבר הכנסת בליאק. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, שוויון לעצמאים בזכות לדמי אבטלה), של חברת הכנסת קרן ברק, שמספרה פ/198. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, שוויון לעצמאים בזכות לדמי אבטלה), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 52, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. ברכות לחברת הכנסת קרן ברק. אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), של חברי הכנסת טיבי וסעדי, שמספרה פ/260. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 52, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. ברכות לחברי הכנסת טיבי וסעדי. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), שמספרה פ/1909, של חבר הכנסת גדי יברקן. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 54, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. ברכות לחבר הכנסת יברקן. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 47, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. ברכות לחבר הכנסת אבו שחאדה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 51, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. ברכות לחבר הכנסת גפני וקבוצת חברי הכנסת שהגישו איתו. הצבעה אחרונה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), של חבר הכנסת מאזן גנאים וקבוצת חברי הכנסת, שמספרה פ/2403. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 48, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. ברכות גם לחבר הכנסת גנאים וקבוצת חברי הכנסת. חברי הכנסת, תם הדיון בהצעות חוק אלו. הצעת חוק העונשין (תיקון, חלופת מאסר לנשים הרות ואימהות), התשפ"א 2021 אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון, חלופת מאסר לנשים הרות ואימהות), של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. בבקשה, גברתי. זו הצעת חוק שמספרה פ/1100. ישיב על הצעת החוק שר המשפטים. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. אדוני יושב-ראש הישיבה, גברתי מזכירת הכנסת הנכבדה, חברות שלי וחברים שלי מהקואליציה והאופוזיציה, אוכלוסיית ילדי האסירות הינה מהקשות ומהמוחלשות ביותר שקיימות בישראל. מצבם מדאיג ומסוכן אף יותר ממצבם של ילדי האסירים. 70% מהאסירות בכלא הינן אימהות לילדים, לרוב אימהות יחידניות ליותר מילד אחד. המחקרים מראים כי 90% מהנשים הללו עברו פגיעה מינית בחייהן והידרדרו לחיי זנות, שימוש בסמים ועבריינות. בהבדל מגברים אסירים, עם כניסתה של האם למאסר, ילדי האסירות נותרים ללא דמות הורית שנייה ונמצאים ונמצאות בסיכון גבוה על רקע כשל תפקוד אימהי. הכשל אינו כשל זמני אלא שורשי ועמוק, שנוצר על רקע מסכת החיים של האם, ריבוי הטראומות שחוותה אותה אימא משחר ילדותה ובבגרותה, והפנמת מודלים הוריים מתעללים ומזניחים. פעמים רבות עוברים הילדות והילדים מסידור לסידור כמה פעמים לאורך תקופת המאסר של האם. היעדר מטפל או מטפלת קבועים יוצר נזק נפשי ופגיעה בתחושת הרווחה. הילדות והילדים האלה נפגעים מנזקי הכליאה המשנית. הם עוברות ועוברים בין חברי המשפחה השונים, הם עוברות ועוברים בין מסגרות, האימא נענשת בכליאה, והילדות והילדים משלמות ומשלמים את המחיר של חיים עם בושה, ניתוק חברתי והתעללות. ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינות סבורה כי אין טעם לקדם הרתעה באמצעות הרחבת השימוש במאסרים או באמצעות שימוש במאסרים ממושכים יותר. עוד ברור כיום כי כוחו של השיקום במסגרות בית הכלא ככלי למניעת עבריינות מוגבל. חובתנו לייצר ולפתח מנגנונים שיחליפו במקרים המתאימים מאסרים קצרים וענישה בשיקום בקהילה, או חלק מתקופת המאסר באמצעים שיקומיים, בהדגשת אינטרס השיקום לצמצום הכליאה ומניעת עבריינות חוזרת. תוכניות שיקום בקהילה נמצאו יעילות לא פחות, ולפעמים אף יותר, מתוכניות שיקום בכלא. העלויות הכלכליות של תוכניות אלה נמוכות בהרבה מהעלויות הכלכליות הישירות והעקיפות של הכליאה, שהיא אמצעי הענישה היקר ביותר הנהוג כיום. הכלא היחיד לנשים במדינת ישראל הוא כלא נווה תרצה. כלואות בו כיום 140 אסירות, מתוכן 71 אימהות. יש 178 ילדות וילדים של אסירות, שמתוכם 78 קטינים וקטינות, כן, 78 קטינים וקטינות שחיים להם במסגרות שונות הרחק מהאם, אצל הסבתא, האימא של האם, או אצל משפחות אומנה או באימוץ. אותם ילדות וילדים גדלים לבד, משלמים מחיר, מחיר כבד, כבד מדי, עם השלכות ונזקים קשים מאוד לכל חייהם. אסירה שיולדת בכלא מגדלת את ילדיה איתה, עימה, כן, בין כותלי הכלא, כשהיא חולקת את התא עם עוד אסירה אחת לפחות. בכלא נווה תרצה נכלאות יחדיו נשים צעירות, רווקות, אימהות, מבוגרות, בלי הבחנה בין סוגי העבירה. הכול כלול, בתוך בית מאסר אחד, ישן וצפוף. לכן מגיעה הצעת חוק חלופת המאסר, שבה האם תגור עם ילדיה בתוך הקהילה, שתכלול מעטפת טיפולית מקיפה לאסירות עם ילדיהן, בשיתוף עם משרד הרווחה, שירות המבחן והרשות לשיקום האסיר. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני רוצה להדגיש שהצעת חוק זו, יזמה אותה השרה מרב מיכאלי בכנסת הקודמת. אני שמחה לקדמה ומבקשת במעמד זה להודות לשר המשפטים גדעון סער, לשר האוצר אביגדור ליברמן, לשר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן ולצוותים, על התמיכה בקידום חוק זה. בהמשך להחלטת השרים, ההצעה תמתין לאחר קריאה טרומית להגשת הצעה ממשלתית. תודה רבה, אני אשמח שתתמכו בהצעת חוק זו. תודה, שוכרן. תודה רבה לחברת הכנסת מראענה. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לנמק את הצעת חוק העונשין (תיקון, חלופת מאסר לנשים הרות ולאימהות), שהוצמדה להצעת חוק זו. בבקשה, גברתי. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. תודה רבה. בתחילת דרכי בכנסת העשרים ניגשה אליי עו"ד עביר בכר, שאז עבדה בקליניקה המשפטית לזכויות אסירים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ועניינה אותי בנושא של חלופת מאסר. עד אז, עד שלא שמעתי הסבר מעביר בכר, ממש לא חשבתי על הנושא. היא הציעה שאנחנו נקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה, והציעה לי את הצעת החוק שמונחת בפניכם. זו הצעת חוק שנכתבה על ידי הקליניקה המשפטית לזכויות אסירים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה לאחר מחקר ארוך שעשו, כולל מהו המצב המשפטי שקיים בעולם, בכמה מדינות, ומה אומרות האמנות הבין-לאומיות בעניין הזה. הפנמה יותר עמוקה למצוקה הזו ולזכותו של ילד, של תינוק, לגדול בסביבה בריאה ובסביבה כמה שאפשר יותר טבעית, הבנתי כשנכנסתי לכלא נווה תרצה עם הוועדה לקידום מעמד האישה כשכיהנתי כיושבת-ראש. ביקרנו בכלא, וכולנו יודעים מהו מצבו של בית הסוהר הזה, מה המצב מבחינת המבנה, ואני יודעת שכמה שאפשר לשקם ולשפר ולשפץ, בסופו של דבר זה לא מקום שצריך לגדל בו ילדים וזה לא מקום שאימא צריכה להיות נוכחת שם עם הילדים. מצד שני, אני יודעת שאפילו במצב של נשים שנמצאות בבית סוהר, כאשר גבר נכנס לבית הסוהר האימא מקפידה לקחת את הילדים וללכת לבקר, לשמור על קשר עם בן הזוג. ברוב המקרים כשנשים נכנסות לבית סוהר או שהן מתגרשות, כלומר בן הזוג יוזם את הגירושין, או שלפחות מנתקים את הקשר והיא לא רואה את התינוק. לכן אני מאוד שמחה שהצעת החוק שהגשתי ב-2016 בכנסת העשרים היום מקבלת תמיכה ממשלתית. אני מאוד מקווה שגם ההצעה שלי והצעת החוק שהגישה חברת הכנסת אבתיסאם מראענה יעברו את ההצבעה היום, וכך נוכל להתחיל לטפל בנושא בצורה אחרת. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני מזמין את שר המשפטים גדעון סער להשיב על שתי הצעות החוק, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק העונשין (תיקון, חלופת מאסר לנשים הרות ואימהות), של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, מבקשת לתקן את חוק העונשין ולקבוע כי בית משפט שהרשיע אישה הרה או אימא לילדים וגזר עליה עונש של מאסר בפועל יהיה רשאי לקבוע כי ריצוי העונש יתבצע באמצעות חלופת מאסר, שהיא מוסד שינוהל על ידי הרשות לשיקום האסיר בפיקוח משרד הרווחה, זאת, לאחר שבית המשפט קיבל חוות דעת של ועדה שתוקם לצורך יישום החוק. אנו סבורים כי יש חשיבות רבה להבטיח את קיומן של חלופות מעצר ומאסר מספקות, לרבות כאלה אשר תתאמנה לצורכיהן של נשים, ויאפשרו, במקרים המתאימים, אני מדגיש: במקרים המתאימים, את ריצוי העונש מחוץ לכלא. כמובן שביחס לנאשמות שהן אימהות, יש לעונש שמשמעותו הוצאת האישה מהבית משמעויות נכבדות, ונדמה לי שהדברים ברורים מאליהם. צוות בין-משרדי שהוקם על פי החלטת ממשלה נדרש לאחרונה לנושא של חלופות לעונש המאסר. הצוות בחן, בין היתר, חלופות עונשיות אשר יוכלו להחליף את עונש המאסר, במקרים המתאימים, בענישה בקהילה. בהמשך להמלצות הצוות בכוונת הממשלה לקדם תיקון לחוק העונשין שלפיו יתווסף לחוק העונשין עונש של משמורת בקהילה. במסגרת עונש זה מוגבלת חירותו של הנידון באמצעות קביעת מגבלות גיאוגרפיות, שעיקרן חובה לשהות בבית בשעות מסוימות, כאשר חובה זו משולבת על פי רוב גם בחובה לשהות בעבודה או במסגרת טיפולית בשעות הבוקר או בזמנים מוגדרים אחרים, וכל זאת כאשר הנידון מצוי תחת פיקוח. עונש של משמורת בקהילה, במתווה שפורט בדוח הצוות, אינו מכוון לאוכלוסייה ייעודית של נאשמים או נאשמות. כמובן שיש מקרים שבהם הוא יתאים גם לנאשמים, ויש מקרים שהוא לא יתאים לנאשמות. יחד עם זאת, יש בו, במקרים המתאימים, כדי להשיג גם את התכליות שאותן מבקשת הצעת החוק להשיג, ענישה הולמת, תוך מניעת הפגיעה במעגל המשפחתי. אני רוצה להוסיף, למעלה מן הצורך, שבמצוקה שבה אנחנו נמצאים היום, בעקבות פסק הדין של מרחב המחיה לאסירים ושחרורים מינהליים של חלק מהם, הצורך במתן מענה כזה הוא, לפי דעתי, מתגבר. לנוכח כל זאת, הממשלה תומכת בקידומה של הצעת החוק בקריאה הטרומית בלבד, והיא תוצמד להצעת החוק הממשלתית שבגדרה יוסדר עונש של משמרת בקהילה, ותוכפף לה. חברת הכנסת מראענה הסכימה לכך בדבריה, ולכן אני קורא למליאת הכנסת לתמוך בה בקריאה הטרומית. גם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שוחחתי איתה, מוכנה לאותה התניה, ולכן, אני מציע לתמוך גם בהצעה השנייה בקריאה הטרומית. תודה רבה. לאיזו ועדה אתם מבקשים להעביר את הצעת החוק? ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני מבקשת לביטחון פנים. לא. אני אומר את זה מראש פה, על הבמה: חוק העונשין זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אין חוק שהוא יותר ועדת חוקה, חוק ומשפט מחוק העונשין. אם חוק העונשין, שמסדיר את כל הדין הפלילי, יתחיל להידון בוועדות אחרות, אז אין משמעות לוועדות בכנסת. תודה רבה לשר גדעון סער. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה. בבקשה, אדוני. בכבוד, עד שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, שר המשפטים, אם אפשר, חבר הכנסת בגין. אני רוצה רגע לפנות לשר, אם לא אכפת לך. יש לו שיטות. למדתי את זה מהטוב מכולם. מי יכול להיות יותר טוב ממך? אתה, כנראה, היית, אם אנחנו מדברים על העבר. נדבר הלאה גם כן. בוועדת השרים השבוע נדחתה הצעת חוק שלי לתיקון חוק הגזענות, שמדברת על כך שגם על ביטויי גזענות נגד הציבור החרדי יושת עונש פלילי. לצערי הרב, למרות שהיה נראה שיש רצון מצד הממשלה ומצד השר, שדיבר כאן לפני שלושה-ארבעה חודשים על כך שמקימים צוות לעניין הזה, התשובה שקיבלנו היא התנגדות. שום נימוק וגם שום איזשהו אופק חקיקתי כזה או אחר. וכשאנחנו רואים, אדוני השר, טוקבקים של בן אדם שכותב שצריך להזרים גז להיכל ישיבת פוניבז', עם תמונה של אלפי בחורים חרדים לומדים תורה, ואין ענישה לצידו, וזה לא נקרא גזענות, אז תגיד לי מה זה גזענות. הציבור החרדי, אדוני השר, עומד חשוף למערכת גזענית ואנטישמית חמורה, שבה גם כמה משותפיך לקואליציה. אין לי ספק, בהכירי אותך הרבה שנים, שאם הייתי פונה אליך, לגדעון סער שלפני שנה, היית חותם איתי ביחד על הצעת החוק. אולי היית משנה איזה ניסוח, אולי היית מטייב את זה, אבל ודאי היית הולך איתי על העניין הזה. נכון שיש קשיים משפטיים, אבל להגדיר חרדים, ההסבר שאתה מסביר או הסבירו לך היועצים המשפטיים הוא שקשה להגדיר את החרדים. אז בגיוס אתם יודעים להגדיר חרדים, כשלוקחים להם את הסבסוד למעונות יודעים להגדיר חרדים, ולהכות בנו כקבוצה אתם יודעים, אבל להגן עלינו, להגן עלינו כקבוצה, אתם לא יודעים. אני מכיר אותך ומכיר את יכולותיך. לאחרונה הגשת הצעת חוק, שהיועץ המשפטי לממשלה לא אהב, לגבי ראש הממשלה, אם הוא יכול להיבחר עם כתב אישום או לא. הייעוץ המשפטי, כמו כאן, אמר שיש קשיים, אבל התגברת על הקשיים האלה, התגברת עליהם. כשאתה רוצה, אתה יודע להתגבר על הקשיים האלה. ולכן, בתור אחד שהיה הרבה שנים קרוב לציבור החרדי, אתה יודע מה אנחנו עוברים, אתה יודע מה ילדינו עוברים. אתה רואה את הטוקבקים ואת כל ההשתלחויות בציבור הזה, בציבור האיכותי הזה. אני מבקש ממך שוב: יש עוד חצי שעה-שעה עד שהחוק הזה יעלה ותהיה לו רק הצבעה. אני מבקש שתשקול את זה שוב, למצוא דרך. אני מראש אומר: הכול ייעשה בתיאום. אני לא אנסה להתעקש על ניסוח מסוים. העיקר שהתופעה של הגזענות נגד הציבור החרדי, שרק בגלל היותו חרדי, שרק בגלל שעור פניו לא שחור אלא צבע בגדיו הוא שחור, רומסים אותו. מתירים את דמנו. מי כמוך יודע את זה. תעצור את זה באומץ. תודה רבה לחבר הכנסת אשר. אני מבקש להשיב. רק שנייה. יש לנו עוד התנגדות, אדוני. אדוני, אתה רוצה להשיב עכשיו?  רק החרדים, שומע מסיתים, שב בשקט, אל תתערב. שב בשקט,  איפה הוא, בבקשה, שלוש דקות. כבוד השר, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני רוצה להצטרף לשאלה ולחדד אותה יותר. אדוני השר, זה לגבי הצעת החוק הזאת, חשוב שתשמע. מה קרה לך? מה קרה? גדעון סער, אדוני השר, לפי הצעת החוק הזאת, שנשמעת פלורליסטית וליברלית, אתה יודע את מי אתה הולך לשחרר מהכלא? אתה יודע שלפי ההצעה הזאת, כביכול כל אימא יכולה לבוא ולהגיד: אני צריכה להשתחרר. אתה הולך לשחרר את ראניה סקא, בת 20, תושבת רמאללה, שנעצרה במחסום קלנדיה, לאחר שהגיעה לרצוח את חיילי צה"ל. אתה יודע שלפי הצעת החוק הזאת שאתה תומך בה כרגע, אתה הולך לשחרר את ח'לוד מנצור, לאחר שהגיעה לבצע פיגוע נקמה על מות אחיה? אתה יודע שאתה הולך, לפי ההצעה הזאת, לשחרר עשרות רבות של אסירות שהשתתפו ברצח יהודים, שהשתתפו בעבירות של זריקת אבנים, שהשתתפו בעבירות של הסתה על עם ישראל? אתה אפילו לא מסתכל, אתה אפילו לא שומע, אתה אפילו לא חושב על הדברים. אתם אטומים, אדוני השר. תקבל תשובה. אדוני השר,  תקבל תשובה. אדוני השר, אני עברתי על הצעת החוק. אין שום החרגה של אסירות ביטחוניות, אין שום החרגה של מעשי טרור, אין שום החרגה של מי שרוצות לפגוע בעם ישראל. ואני שואל אותך שאלה אחת: על זה גדעון סער הולך לחתום? על זה השר גדעון סער, שדיבר לאורך כל השנים כימין ומדבר גם כאן בכנסת נגד הטרור, נגד פגיעה בעם ישראל, נגד חיילי צה"ל, את זה אתה הולך לאשר? אתם מפקירים את חיילי צה"ל, אתם מפקירים את השוטרים, אתם מפקירים את עם ישראל. איך יכול להיות שאתם הולכים להעביר הצעת חוק כזאת, שהפירוש שלה הוא לשחרר את מי ששותפות לרצח חיילים? תודה רבה. אדוני השר ירצה להשיב, בבקשה. מייד אחר כך נעבור להצבעה. חבר הכנסת בן גביר אמר שאני לא שומע. אני דווקא שמעתי אותו, אבל נראה שהוא לא שמע את מה שאני אמרתי. קודם כול, הודענו שאנחנו נתייצב מאחורי הצעת חוק ממשלתית. הצעת חוק ממשלתית לא תתייחס לעבירות חמורות, ובוודאי לא לעבירות טרור. היא תקבע את אותם מקרים של עונש בקהילה, אדוני, אני משיב, אני מסביר. רק שזה לא כתוב כאן. המציעה הסכימה להכפיף את נוסח הצעתה להצעת החוק הממשלתית. אמרת את זה. לא רק אני אמרתי, המציעה אמרה את זה. נכון. הצעת החוק הממשלתית, לא רק שאמרתי, הדגשתי ואמרתי שאין קשר לסוגיית המגדר. יש קשר לסוג המקרים שמתאימים לרצות עונש בקהילה. בוודאי מקרים של מעשי טרור וגם עבירות חמורות אחרות, לפי חוק העונשין, אינם מתאימים לעונש בקהילה, ולכן לא משנה אם המבצע הוא גבר או אישה. לכן זה לא יהיה. היא העלתה לסדר-היום נושא שהממשלה בוחנת היום ברצינות, וזה האלטרנטיבה של עונש בקהילה שכן מתאים בנסיבות מסוימות. זה כיוון שנכון ללכת אליו באופן כללי. יש על זה עבודה ממשלתית, והיא תבוא בקרוב. היא תעבור לכנסת, ותאמין לי, אם אתה תשקול בצורה רצינית, אתה גם תתמוך בהצעת החוק. גם שם זה לא קובע את מה שאתה טענת שזה קובע. אתה טוען, ואתה משקר מעל הדוכן, וחושב שיש חסינות לשקרים שלך, אבל זה מתן שיקול דעת לבית המשפט. לא כתוב שזה, זה לא כתוב. זה שאתה משקר לא הופך את זה לאמת,  זה שאתה צועק לא הופך אותך לצודק,  כשאתה משקר אתה משקר, וכשאתה צועק אתה לא צודק. זה הכול.  הצעה ממשלתית. עכשיו נעבור להצעת החוק של חבר הכנסת אשר. הוא ממש כמעט הרטיב את דש חולצתי, אם הוא היה לידי, איפה גדעון של פעם? אני שואל: איפה היה חבר הכנסת יעקב אשר? איפה היו המפלגות החרדיות כל השנים שהן היו בקואליציה? אם החוק כל כך נדרש וכל כך נצרך וכל כך צודק, אתה הרי היית לא מזמן יושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עלה אליך לרגל שר המשפטים הקודם, אני בעיניי ראיתי. דבר קטן וכל כך הגיוני, הייתה ליושב-ראש הוועדה המהולל בעיה לקדם אותו? ואתה עומד ומשמיץ, ואומר דברים, ומתדרך בדברים שאין להם שום שחר. אני הבטחתי רק דבר אחד: לבחון. ובחנו. אני תכף אגיד מה עלה בבחינה, לא הבטחתי להעביר את החוק הזה. עובדה שאתם שנים בקואליציה, איך אמרת, גדעון סער יודע להתגבר על יועצים משפטיים? אני אגיד את זה ככה: המפלגות החרדיות, כשהן בקואליציה הן יודעות להשיג את מה שהן רוצות וחשוב להן. אז כנראה שאז או שזה לא היה חשוב לכם, אז לא ברור למה זה חשוב עכשיו, או שזה לא כזה נדרש ונכון.  עכשיו לגופו של עניין: הגדרת גזענות כיום נוגעת לרדיפה בשל צבע, השתייכות לגזע או מוצא לאומי אתני. הביטוי שאתה אמרת פה הוא ביטוי של הסתה לאלימות, שהוא פלילי גם ככה וגם ככה. הוא לא קשור לסוגיה של הסתה לגזענות. ויש בחוק העונשין הרבה עבירות, כולל עבירות שמתייחסות ללשון הרע על ציבור ועבירות אחרות. לא, תלמד את החוק, חבר הכנסת, תודה רבה. תודה. אני נגד התקפות קולקטיביות על הציבור החרדי. אני חושב שזה ציבור טוב, ואני נגד זה. אבל זה לא הציבור היחיד שיש נגדו התקפות קולקטיביות, נכון, מחר יבואו ויגידו שיכניסו בגזענות, אני לא רוצה ללכת רחוק, נגיד שיגידו על רפורמים או קונסרבטיבים, אז זאת הסתה לגזענות? אתם תגידו, מה פתאום, זאת לא הסתה לגזענות, איך יכול להיות שזאת הסתה לגזענות, ובאמת, זאת לא הסתה לגזענות, גם אם מדברים בצורה מכלילה ולא יפה על ציבור אחר. לכן יש צורך במשנה זהירות בהרחבת גבולותיה של עבירת הגזענות, הרפורמים, ולכן אנחנו קיימנו בדרגים המקצועיים, כפי שאמרתי לחבר הכנסת אשר, התקיימו כמה דיונים על שאלת היקפה של הגדרת הגזענות במשרד, בחינה ראשונית, לרבות בחינה משווה של המצב בעולם, ודיון עם הגורמים הרלוונטיים. וזה רק העצים את המורכבות של הנושא ואת הבעייתיות בהרחבה נקודתית לקבוצה כזאת או אחרת. יש עדות שונות בעם ישראל, יש קבוצות שונות מכל מיני סוגים, כאשר אנחנו מוסיפים קבוצה מסוימת להגדרת הגזענות ללא קריטריון מסדר, ברור ואובייקטיבי זה פתח להרחבות נוספות של ההגדרה ולריקונה מתוכן, אתה מיהרת והבאת את זה לפה. בתנאים הקיימים הממשלה תתנגד להצעת החוק. זה לא אומר שלא צריך לנסות למצוא דרכים להתמודד, ואני מוכן לעשות את זה, ואני גם מוכן לשבת ולדבר, אם ניתן מענה לביטויים חמורים נגד הציבור החרדי, כמו זה שאתה ציטטת פה מעל הדוכן. אני לא אדיש לזה, זה מפריע לי, זה לא מוצא חן בעיניי, וזאת אינה הדרך. תודה רבה לשר המשפטים. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון, חלופת מאסר לנשים הרות ואימהות). ההצבעה תהיה שמית, לפי דרישת 20 חברי כנסת. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, אינו נוכח ינון אזולאי, נגד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח זאב בנימין בגין, בעד אוריאל בוסו, אינו נוכח ענבר בזק, בעד חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, אינו נוכח מירב בן ארי, בעד רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, נגד יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, אינו נוכח מאי גולן, אינה נוכחת איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, אינה נוכחת רות וסרמן לנדה, אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, אינו נוכח בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, בעד אחמד טיבי, בעד אלון טל, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף, בעד אופיר כץ, אינו נוכח חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, אינו נוכח נעמה לזימי, בעד יעקב ליצמן, אינו נוכח גבי לסקי, בעד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, בעד פטין מולא, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, בעד יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, אינו נוכח אבי מעוז, אינו נוכח אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, אינו נוכח מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, נגד עידית סילמן, אינה נוכחת עלי סלאלחה, אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' נגד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, אינו נוכח יסמין פרידמן, אינה נוכחת אביר קארה, אינו נוכח אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, נגד מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, בעד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, בעד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, בעד נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, בעד נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח אוריאל בוסו, אינו נוכח חיים ביטון, אינו משתתף בהצבעה מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, אינו נוכח מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, אינו נוכח אלון טל, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, אינו נוכח אלי כהן, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח אופיר כץ, אינו נוכח חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, אינו נוכח יעקב ליצמן, אינו נוכח יאיר לפיד, אינו נוכח פטין מולא, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, אינו נוכח אבי מעוז, נגד אורי מקלב, אינו נוכח יעקב מרגי, אינו נוכח בנימין נתניהו, אינו נוכח עידית סילמן, אינה נוכחת עלי סלאלחה, אינו נוכח חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, אינו נוכח יסמין פרידמן, אינה נוכחת אביר קארה, אינו נוכח אלכס קושניר, בעד יואב קיש, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח שרון רופא אופיר, אינה נוכחת אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, אינו נוכח האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אם אין, נא למנות את הקולות. ההצבעה הסתיימה. בעד, 42, נגד, תשעה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אני רוצה ביטחון הפנים. יש בקשה לביטחון פנים. זה יעבור לוועדת הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין, תיקון, חלופת מאסר, מעמד האישה, מעמד האישה. מעמד האישה גם נשמע. בכל מקרה, זה יעבור לוועדת הכנסת. אנחנו עוברים להצעת חוק העונשין (תיקון, חלופת מאסר לנשים הרות ולאימהות), של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, 1699. הצבעה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון, חלופת מאסר לנשים הרות ולאימהות), התשפ"א 2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. בעד, 30, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק זו עברה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מעמד האישה. מעמד האישה. הוועדה לביטחון הפנים. אם כך, זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. הודעה אישית קצרה לחבר הכנסת יעקב אשר. אדוני היושב-ראש, תודה לך. אדוני השר, מאחר שהזכרת אותי, כמובן באופן טבעי לעניין, ומאחר שאני גם יודע שאתה אדם אמיתי, רק אעדכן אותך. קודם כול, טענת שלא דיברתי. לפני שבועיים ניגשתי אליך ואמרתי לך שההצעה עולה שוב. אם היית אומר לי, תן לי עוד שבוע, תן לי עוד שבועיים, אמרת לי בסדר. שמעת, לא אמרת לי כלום. זה דבר אחד. דבר שני, אספר לך מה היה בקדנציה שעברה. אני העליתי את זה, הייתה התנגדות של מישהו שאני לא בטוח שאתה רוצה להיכנס לנעליו לגמרי, ניסנקורן, אני בטוח שלא, הייתה התנגדות שלו, ובסוף גם הגענו לאיזשהם כיוונים. לצערי הרב לא העלו הצעות חוק פרטיות, וזה נתקע. ההצעה הזאת עלתה במוחי רק בתקופה האחרונה, כי מה לעשות שב-12 השנה האחרונות לא הייתה כל כך נוראה ההסתה נגד הציבור החרדי כמו עכשיו. לגופו של עניין, ובזה אני אסיים, נתת דוגמה. רצית להביך אותי. רפורמים, לא רפורמים. לא. נתתי דוגמה מה אנשים, אז אני אגיד לך למה הדוגמה שלך לא נכונה משפטית. אתה יודע, אני חצי משפטן. יש נטייה מינית, ידעתי שתביא גם את זה, זה בסדר. סליחה, גם הם מיוצגים. אני רוצה להסביר לך למה. בגלל שאם חבר הכנסת קריב הולך ברחוב, אף אחד לא יודע שהוא רפורמי. אף אחד. אנחנו יודעים את זה, לצערנו. אף אחד לא יודע. ואחד שיש לו דעות על דברים מסוימים, אף אחד לא יודע. אבל אותנו מזהים, בגלל הזקן, בגלל הפאות, בגלל החליפה. בוש והיכלם. תודה רבה, חבר הכנסת אשר.  אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק העונשין (תיקון, השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"א 2021, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ואלכס קושניר, שמספרה פ/802. תנמק חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.  מה קרה, חברת הכנסת מלינובסקי? איתן, אני יכול להביא התנגדות לחוק הזה? תרשום אותי. אני מבקש להתנגד לחוק. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאוד יפה שחבר הכנסת דודי אמסלם, שעוד לא שמע על מה מדובר, כבר מבקש להתנגד. יכול להיות שאחרי שהוא ישמע על מהות החוק וגם ישמע את אדוני שר המשפטים, הוא ישנה את עמדתו והוא יחליט שאין על מה להתנגד, כי בגדול, מאיפה את יודעת, אני רוצה רק להזכיר לך,  אנחנו מדברים על החוק שאני מנסה לקדם, גב' מלינובסקי.  כבר מהכנסת השלושים, עשרים. בדיוק. אנחנו מכירים את החוק עוד מהכנסת הקודמת. סליחה, הכנסת העשרים. לכן אנחנו מכירים את החוק. אנחנו מדברים על חוק שאני מנסה לקדם עוד מהכנסת העשרים. לצערי, כולנו מכירים את התופעה המגעילה הזאת. רק לאחרונה כל מי שהגיע לכנסת, בכניסה לירושלים הייתה תערוכה מאוד יפה של כדורגלניות, ופתאום גילינו שכל הפנים של הבנות פשוט מושחתות בצורה מזעזעת. אז כולנו: שרים, חברי הכנסת, קציני המשטרה שעוברים שם בכניסה, זה כאילו בסדר, זה כאילו משהו שהתרגלנו אליו, משהו שנוכח בנוף שלנו על בסיס יום-יומי. זה התחיל מהשחתת שלטים של פוליטיקאיות. מי שסבלה בעצמה מזה זו שרת המשפטים דאז, השרה אילת שקד, והיו עוד ח"כיות ופוליטיקאיות שסבלו מזה גם ברמה ארצית וגם ברמה מקומית. אנחנו ראינו את זה במערכות בחירות, את מדברת שטויות. פשוט שטויות, בגלל שהשרות האלה וחברות הכנסת מקבלות אצלנו כבוד מלכים. את סתם מדברת שטויות. אתה בעד השחתת שלטים עם נשים?  אתה חושב שזה בסדר?  נגד השחתה של, את חושבת שזה בסדר שמשחיתים פנים של אישה במרחב הציבורי? את מדברת שטויות. שטויות. ושלטים של גברים זה בסדר?  טוב, אני לא רציתי להיכנס לזה, אדוני היושב-ראש, רציתי לשמוע, אני מבקשת שלא יפריעו לי. אני מבקשת שלא יפריעו לי, אדוני היושב-ראש.  אני מבקשת שלא יפריעו לי, אדוני היושב-ראש. תודה. חבר הכנסת גפני. בבקשה. אני ניסיתי פה בהתחלה,  חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני, אני לא רציתי לפתוח את הנושא הזה, את כל הזמן, ורציתי לשמור על כבודך. אבל כנראה שזה היה מיותר. כנראה שאין כבוד.  חברי הכנסת, נא להירגע. כנראה שמה שמעניין אתכם זה לבנות פה מדינת טליבאן. כי מה שטליבאן עשה דבר ראשון כשהוא השתלט על אפגניסטן, הוא השחית דמויות נשים מהמרחב הציבורי. אתם רוצים כאן מדינת, עם מנסור עבאס. כנראה שזה מה שמעניין אתכם. אתם רוצים להקים מדינה עם האחים המוסלמים. אתם, תנו לה. חברי הכנסת, תנו לה. שב, בבקשה, חבר הכנסת יברקן. חברי הכנסת, תנו לה, בבקשה, להציג את הצעת החוק. לא להפריע. תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. תודה רבה. תתביישו לכם. במפלגה של מסיתים את נמצאת. גדולי המסיתים במפלגה שלכם. את מדברת על השחתה? את מדברת על השחתה? גדולי המסיתים זה אתם. מי שעושה את זה, הוא מבזה את עצמו. הוא מבזה את הנשים. הוא פוגע במרחב החברתי שלנו. הוא פוגע בשוויון לנשים. אתם פוגעים. אתם מסיתים. אתם אנשים, חבר הכנסת בוסו, תודה. אתם מקימים מדינה, חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. זה מתחיל בהשחתת שלטים ברחוב, ואחר כך, זה הולך להדרת נשים מהמרחב הציבורי. חבר הכנסת אשר, תודה. אתם המסיתים. מפלגה של הסתה. מפלגה של הסתה. תתביישו לכם. מפלגה של הסתה. חבר הכנסת בוסו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מפלגה של הסתה. אני כבר קראתי לך שלוש פעמים. מספיק. זו פעם ראשונה. יש הבדל בין קריאת ביניים לבין נאום. מספיק. אתם מקימים כאן, חבר הכנסת קרעי, גם אתה, כבר הזהרתי אותך כמה פעמים. די. מספיק. שמענו את קולכם. תנו לה לנאום. אדוני היושב-ראש, מותר, לא. א. לא לקרוא קריאת ביניים בעמידה. ב. תנו לה להשיב.  לא. קראת, תודה רבה, שמענו. בבקשה, גברתי.  מי שמנסה להשחית, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת גפני. שלטים עם דמויות של נשים במרחב הציבורי, זה פוגע בחברה שלנו,  חבר הכנסת אזולאי.  במדינה שלנו, במרקם החיים שלנו. אחר כך זה גולש לרחוב, שעושים הפרדה בין נשים לגברים. כולנו ראינו עכשיו, וכולנו הזדעזענו, שארגון קיצוני השתלט על אפגניסטאן. מה הם עשו דבר ראשון? הם החליטו שלא יהיו דמויות נשים ברחוב. הם אסרו על נשים לרכוב על אופניים.  חבר הכנסת אזולאי. הם החליטו, שמו תנאים על הבגדים של נשים. הם החליטו איך האישה צריכה להיראות, ואיזה אורך שרוול יהיה לה.  חוצפה, ואני לא חושבת שזה מתאים לחברה הישראלית במאה ה-21. חבר הכנסת גפני, תודה רבה. היא קוראת, שמעתי מה אתה אמרת. שמעתי מה היא אמרה. וכל אחד השמיע את דברו בצורה, מה שנקרא, הגרון של שניכם ניחר. בואו נשמע את המשך הנאום. בבקשה.  חברים. אדוני היושב-ראש, באמת, אני מנסה לדבר פה, וזה בלתי נסבל. אתם יודעים מה, אני אפתח הכול. אתם רוצים, ביקשתם, חברת הכנסת מלינובסקי, לא חייבים. ביקשתם, תקבלו. בכנסת העשרים, כאשר ניסיתי לקדם את הצעת החוק הזו,  חבר הכנסת ינון אזולאי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. די. מספיק. כששרת המשפטים הייתה אילת שקד, בא העוזר של אחד השרים הבכירים אז בממשלה, ואמר שאתם מתנגדים להצעת החוק הזו. ואז עלתה השאלה מאיפה ההתנגדות, כי זה כל כך הגיוני. אז המשפט היה כזה, ותקשיבו טוב, גם חברי הקואליציה וגם האופוזיציה: לציבור שלנו אין כסף לשלם קנסות. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק מדברת על השחתת שלטים על רקע מגדרי. איפה הבדיחה? והבדיחה הייתה, שבא העוזר של חבר כנסת עכשיו והשר דאז ליצמן, ואמר בוועדת שרים שלציבור שלכם אין כסף לשלם קנסות. אז התשובה היא: אל תשחיתו, מאוד פשוט. תודה רבה. אני מבקשת לתמוך בהצעת החוק הזו. גברתי, לאיזו ועדה את מבקשת להעביר את החוק? חוקה? אני חושבת שלפי החלטת הממשלה, ועדת שרים לחקיקה, זו ועדת חוקה. חוקה. כן. תודה רבה. תודה, לחברת הכנסת מלינובסקי. שר המשפטים, גדעון סער ישיב. בבקשה.  חברי הכנסת, תודה רבה. אנא תנו לשר המשפטים לומר את דברו. תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. כן. בבקשה, אדוני. תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק עוסקת בשתי עבירות פליליות שבחוק העונשין, השחתת מודעות וקלקול שטר מטבע, כאשר מוצע לקבוע עבירה נוספת בנסיבות מחמירות תחת עבירות אלה במקרים שבהם המעשה מבוצע במטרה להדיר נשים מהמרחב הציבורי. במקרים אלה, ייקבע עונש מאסר זהה אך תהיה החמרה בקנס המקסימלי עד לגובה הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, קרי עד ל-29,200 שקלים. תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי, שעולה מעת לעת לכותרות, היא תופעה מטרידה שמצדיקה התייחסות. אין חולק בדבר החומרה של תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי, ובדבר הפגיעה שיש בכך בזכותן של הנשים לשוויון ולכבוד. גם במישור הבין-לאומי, אמנת האו"ם בדבר ביעור אפליה נגד נשים קובעת שיש לאמץ אמצעים נאותים, תחיקתיים ואחרים, לרבות הוראות עונשיות, מתי שזה מתאים, אשר יאסרו אפליה נגד נשים. בנוסף, ועדת האמנה בדבר ביעור אפליה נגד נשים המליצה בחודש נובמבר 2017, בין היתר, כי על ישראל לבער הדרת נשים בכל התחומים, לרבות במרחב הציבורי. בהתאם לכל האמור, מדובר בתופעה אשר מצדיקה בחינת שימוש בכל הכלים הקיימים, לרבות הכלים הפליליים, ובתוך כך בחינת מדיניות האכיפה ושאלת הצורך בעיצוב כלים נוספים לשם התמודדות עם אירועי הדרת נשים. על כן החליטה ועדת השרים לחקיקה לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית, בכפוף להסכמת המציעה, והיא הסכימה, להתאים את הנוסח של ההצעה כך שהנוסח יתוקן לנוסח שהוצע על ידי משרד המשפטים, וכן בכפוף להמשך קידום הליכי החקיקה בהסכמת משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים. על פי הנוסח המתוקן, מוצע לקבוע עונש קנס מוחמר לעבירות אחרות מאלו שצוינו בהצעת החוק המקורית, השחתת פני מקרקעין והיזק בזדון, כשאלה מבוצעות במטרה להגביל את הגישה החופשית של נשים במרחב הציבורי או במטרה למנוע נוכחות של דמויות נשים במרחב הציבורי. עבירות אלו הן הרלוונטיות למצבים המתוארים בדברי ההסבר של ההצעה, מקרים של השחתת מודעות פרסומת, או מודעות על תחנות אוטובוס, וכן של ריסוס הודעות על בניינים. המטרה המוצעת בנוסח המתוקן מוגדרת גם בצורה מפורטת וברורה יותר, שמבהירה את הפגיעה הנוספת בערך המוגן בהתקיים הנסיבה המחמירה  הגבלת הגישה החופשית של נשים במרחב הציבורי או מניעת נוכחות של דמויות נשים במרחב הציבורי. נוכח חשיבות הנושא, הממשלה תומכת בהצעה, בכפוף לתנאים שציינתי. אני רוצה להוסיף ולומר, שמאחר שההצעה הזאת הגיעה בכנס הקיץ של הכנסת בפעם הראשונה, והייתה התדיינות עם המציעה והגענו לנוסח מוסכם, אני באמת מתפלא על ההתנגדות, שמדברת בסך הכול על הסוגיה של החמרת הקנס. ואני חושש שמתוך זה ניתן להסיק שמישהו, אני לא מאמין שאלה פני הדברים, אני מדגיש את זה, אני לא מאמין שאלה פני הדברים, תומך בסוג כזה של תופעות, שצריך להוקיע אותן וצריך לגנות אותן. האם זה הדבר היחיד  לא. לשאלתך, מכובדי יושב-ראש סיעת יהדות התורה, זה לא הנושא היחיד שאני לא מבין, אבל אני באמת לא מבין מדוע צריך לפעול באופן שיכולה להשתמע ממנו תמיכה בתופעות עברייניות כנגד נשים במרחב הציבורי. אשר על כן, אני קורא למליאת הכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית. תודה, השר גדעון סער. ביקש להתנגד חבר הכנסת משה גפני. גם אני ביקשתי להתנגד. כמה חברי כנסת ביקשו להתנגד. אנחנו בוחרים אחד מהם. אני חושב שהוא יספק את הסחורה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתפלא עליך שעלית לדבר פה, אני לא מדבר על התמיכה שלך בחוק, שתכף אגיד מהו. היא אמרה לנו טליבאן. היא אמרה פה טליבאן, ולא הגבת לעניין הזה. עומדת פה חברת כנסת וקוראת לנו טליבאן. זה בסדר. תאר לעצמך שאני הייתי, היא אמרה את זה פה, ואפילו לא הגבת. יש מפלגה בכנסת שהמטרה שלה היא אחת: לא לאפשר לחרדים לחיות פה. בכלל לא קשור לחוק הזה. מה זה ההשחתה על רקע מגדר? אין השחתות של כל מיני מודעות וכל מיני דברים שלא קשורים לעניין הזה של המגדר? למה היא מתכוונת? כמו שהבוס שלה, שיושב איתך בממשלה, האוצר לא רצה שיהיה מס על כלים חד-פעמיים, אבל הוא דרש את זה בתוקף, כי זה יפגע בחרדים. הוא עושה חוק, הוא עושה תקנות שאומרות שאישה חרדית לא תוכל לשלוח את הילד שלה למעון. כל החוקים שלהם, כל הנושאים שהם מעלים כל הזמן, הם נגד החרדים. אין להם שום דבר אחר. אין להם אג'נדה של ימין. את סכר אסואן הוא כבר לא הפציץ ואת הנייה הוא כבר לא הרג. לא נשאר שום דבר. הוא לא ימין והוא לא שמאל. מה שנשאר זה שנאת חרדים, לא דבר אחר. בשביל מה יוליה מעלה את זה? היא מעלה את זה בגלל שהיא באמת רוצה שיהיה סדר? היא מעלה את זה כדי שידברו נגד החרדים, שיגידו שהחרדים לא מסכימים לנשים. אנחנו מכבדים, ואתה יודע את זה, אתה ותיק. נשים באות אלינו, שרות, חברות כנסת, אישי ציבור. אנחנו לא מכבדים נשים? מכבדה יותר מגופו, אומרים חז"ל. איזה בושה זאת שעולה פה אנטישמית כזאת. טליבאן. זאת מפלגה אנטישמית. את אנטישמית. בושה וחרפה. איזו התנהגות זאת? אנחנו טליבאן? אתה לא יכול להגיב, כל מה שהם מביאים, זה הכול נגדנו. אנחנו טליבאן? זה מה שהיא אמרה. אתה לא יכול להגיב, השחתת מודעות על רקע מגדר. מאה אחוז. זה בסדר. בושה וחרפה. תודה לך. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, מכל חברי הכנסת: הצבעה על החוק הזה זאת הצבעה על מה שהיא אמרה, שאנחנו, הציבור החרדי, אנחנו טליבאן. זאת ההצבעה. זה לא נושא שנדון לגופו של עניין. אנחנו נגד השחתה. אנחנו נגד פגיעה, לא רק במגדר, בכל דבר. מבחינה ציבורית, למה דווקא זה? חסר השחתה שעושים על מודעות מסוגים שונים? אנחנו טליבאן? תודה, חבר הכנסת משה גפני. תתביישי לך. את לא מנהלת פה את הישיבה ואל תצביעי על שעון. שעון, תצביעי אצל איווט ליברמן. שם תצביעי על שעון. תחזרו ללנין. תודה רבה, חבר הכנסת משה גפני. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, יש לך זכות, שלוש דקות. בבקשה, יוליה. אדוני, אני מתפלאת על חבר הכנסת גפני, ואני מרחמת עליך שאתה לוקח על עצמך את הדברים הקשים האלה שעושה הטליבאן באפגניסטן נגד נשים. יכול להיות שעל ראש הגנב בוער הכובע, אם ככה אתה רואה את הדברים. מה שאמרתי, אני רק טוענת שבגופים הקיצוניים, הדבר הראשון כשהם עולים לשלטון, המטרה שלהם היא להדיר נשים מהמרחב הציבורי, כי ככה הם מעלים את הכוחות שלהם. אני מאוד מקווה ומתפללת שאתם לא שם. להפך, תורת ישראל מבקשת לכבד נשים, לתת כבוד לאישה. אישה היא, יש יותר נשים בכנסת, כמה שיותר, יותר מבורך. אני לא מצליחה להבין את ההתנגדות הזאת. אותם אנשים שמשחיתים שלטים על רקע מגדרי, דמויות של נשים במרחב הציבורי, אתם הראשונים שצריכים להתנגד לזה ולהוקיע את זה מהחברה שלנו. אז מאיפה ההתנגדות הזאת, מאיפה הזעם הזה, מאיפה התבטאויות כאלה? להפך. זה לא מתאים לעם ישראל. מהביצה של ליברמן. זה מתאים לשלטונות הקיצוניים, לשלטונות הפנאטיים. אנחנו לא שם, אני מקווה מאוד. זה שאתה לוקח את זה לעצמך, חבר הכנסת גפני, זה חומר למחשבה. שוב אני אומרת, בכנסת הקודמת, בכנסת העשרים, ניסיתי לקדם את הצעת החוק הזאת. ברור לכולם שזה חשוב. זה מתחיל משלטים, זה הולך לרחוב, וזה אחר כך מגיע לאלימות במשפחות. אנחנו לא רוצים בזה. אנחנו מתנגדים לזה. אנחנו חושבים שזאת תופעה בזויה. וכל חבר כנסת וחברת כנסת, בלי שום קשר לזה שהם חילונים או דתיים או מהציונות הדתית, כי זה בעצם נגד בני עמנו. וההתנגדות הזאת עכשיו לא ברורה לי, בלי שום קשר לאיפה אנחנו נמצאים. אם לזה אתם מתנגדים, אני מאוד שמחה שעכשיו אני בקואליציה ואתם באופוזיציה. יפה מאוד. ואני מבקשת לתמוך בהצעת החוק הזאת, ונקדם אותה ונגדיל את הקנסות, וגם נכניס שם את הדברים שמטפלים בהם גם במרחב הציבורי, כי התופעה הזאת מדאיגה ברמות שאין לתאר. תודה רבה. תודה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. השר גדעון סער, אתה רוצה להגיב או שנעבור להצבעה? אתה מוותר. חברי הכנסת, נא לשבת. יש 20 חתימות? אז אנחנו עוברים להצבעה. גם הממשלה וגם האופוזיציה ביקשו הצבעה שמית. בבקשה, גברתי המזכירה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק העונשין (תיקון, השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"א 2021. בבקשה, גברתי מזכירת הכנסת. אני רוצה לתקן אותך. בבקשה, חבר הכנסת אמסלם, נא לשמור על השקט. אנחנו נכנסים אל תוך ההצבעה. תודה רבה. השר לא יכול להגיב עכשיו. אתה שברת את הכללים. נסעת לירדן, דיברת איתם, עם המלך. דיברת איתם, עם המלך, ישבת ודסקסת איתו, על הבקלאוות ועל הקפה. אתה מבין? בבקשה, חבר הכנסת דוד אמסלם, לא להפריע להצבעה. לא לא לא. אנחנו מצביעים. תודה רבה. אני יודע. אני יודע שאנחנו מצביעים. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, נגד אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, בעד ינון אזולאי, נגד ישראל אייכלר, נגד דוד אמסלם, נגד אופיר אקוניס, אינו נוכח למה אתה מבסוט? בירדן עשו לך כבוד? מסוקים של חיל האוויר לקחו אותך, עבאס? (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה ארבל, אינו נוכח זה נורא קשה ככה. חברי הכנסת, נורא קשה לנהל את ההצבעה ככה. בבקשה לשמור על השקט. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב אשר, נגד זאב בנימין בגין, בעד אוריאל בוסו, נגד ענבר בזק, בעד חיים ביטון, נגד מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, נגד ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, בעד רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, נגד יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, בעד מאי גולן, אינה נוכחת איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, נגד סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, נגד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, בעד מכלוף מיקי זוהר, נגד אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, בעד אחמד טיבי, אינו נוכח אלון טל, בעד דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, נגד מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף, בעד אופיר כץ, נגד חיים כץ, נגד ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, נגד נעמה לזימי, בעד יעקב ליצמן, נגד גבי לסקי, בעד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, בעד פטין מולא, נגד טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, בעד יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, נגד אבי מעוז, נגד אורי מקלב, נגד אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, נגד מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, נגד עידית סילמן, בעד עלי סלאלחה, בעד בצלאל סמוטריץ' נגד אוסאמה סעדי, אינו נוכח מנסור עבאס, בעד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, נגד יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, בעד מאיר פרוש, נגד יסמין פרידמן, בעד אביר קארה, בעד אלכס קושניר, בעד יואב קיש, נגד גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, נגד מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, בעד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, בעד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, בעד נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, בעד מנסור עבאס, מי ניצח בטורניר בשש-בש, אתה או המלך? מי ניצח? ארבע שעות היית. מי ניצח בירדן, כשהיית, בשש-בש? בקלאווה. מי ניצח? המזכירה תקרא את שמות חברי הכנסת שלא הצביעו. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח דוד אמסלם, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת בפעם הבאה, בחיל האוויר. הם לוקחים מטוסים. תירגע. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ניר ברקת, אינו נוכח מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח בועז טופורובסקי, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, בעד ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח בנימין נתניהו, אינו נוכח אוסאמה סעדי, אינו נוכח יצחק פינדרוס, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח שרון רופא אופיר, אינה נוכחת אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח אלעזר שטרן, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח האם יש חברי כנסת, חברות כנסת, שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? יש חברי כנסת? תמה ההצבעה. בבקשה, גברתי המזכירה. להלן תוצאות ההצבעה: 49 חברי כנסת בעד, 33 חברי כנסת מתנגדים. הצעת חוק העונשין (תיקון, השחתת מודעות על רקע מגדר) עוברת להמשך חקיקה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת המדע. הפנים.  ועדת המדע. מעמד האישה. חינוך. אז זה יעבור לוועדת הכנסת ושם יוחלט לאן. נדבר על זה בוועדת הכנסת ונחליט מי, או אנחנו.  עוברת לוועדת הכנסת, אוקיי. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון, גרירת רכבים נטושים), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת איתן גינזבורג, שביקש לנמק מהצד. בבקשה, איתן. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מצוקת החניה בערי ישראל הפכה לעניין שבשגרה, עניין יום-יומי, כולנו מכירים אותה ורובנו גם סובלים ממנה, מהמצוקה הזאת, יום-יום. בשבועות האחרונים עסקנו בסוגיה הזאת גם כאן בכנסת, בוועדות השונות, דנו בהשלכות של זה, וקידמנו חקיקה שתטפל בבעיה הזאת. אבל חברי הכנסת, ממש ברגעים אלו עומדים אלפי כלי רכב נטושים בלב ערים, ברחבי הערים בארץ, שתופסים מקומות חניה למשך חודשים ארוכים. ממש דוגרים שם. כדי לסבר את האוזן, רק שתבינו, בעיריית תל אביב, שכולם יודעים מה מצוקת החניה שם, בשנה שעברה, רק בשנת 2020 נרשמו 3,600 קריאות על רכבים נטושים, שעומדים במקום תקופה ארוכה בלי אפשרות להזיז אותם. 3,500 מאותם רכבים קיבלו דרישת תזוזה, אבל בסוף הם לא זזו, כי עמדו 60 יום, כפי שנדרש בחוק. אין שום הצדקה שמקומות חניה ציבוריים ייתפסו למשך חודשים ארוכים על ידי רכבים נטושים, וודאי שלא כשלפעמים מדובר בגרוטאות של סוחרי רכב וחלקי חילוף, משתלם להם להשאיר את הרכב ברחוב ולא בחניון. לכן, הצעת החוק שבפניכם, שהיא נורא נורא פשוטה, באה לתת לרשויות המקומיות כלים למגר את התופעה הזאת, והיא באה בעצם לקצר את משך הזמן שמאפשר לעיריות לגרור רכב נטוש, ובכך לעצור את התופעה, שהיא גם מעצימה את מצוקת החניה והיא גם מטרד סביבתי. לכן אבקש את תמיכתכם בהצעת החוק, ולהעביר אותה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. תשיב שרת האנרגיה, השרה קארין אלהרר. אני ביקשתי להתנגד להצעה. ביקשת? נרשמתי לפני כן. כמובן, כמובן. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עונה בשם השרה להגנת הסביבה. הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת לצמצם את התופעה של רכבים נטושים החונים במרחב הציבורי, גוזלים מקומות חניה ומהווים מפגע סביבתי. בהתאם לכך, מוצע לשנות את התנאים המאפשרים חניית רכב ללא תזוזה, כך שיצומצם מניין הימים שבו רשאי רכב לעמוד במרחב הציבורי מ-60 יום ל-30 יום, בטרם יראו בו רכב נטוש והרשות תהא רשאית לפנותו. עוד מוצע כי יצומצם עוד יותר מניין הימים האמור לעשרה ימים בלבד, אם לרכב אין רישיון או ביטוח חובה תקף. כדי לחזק את היכולת של הרשויות המקומיות להתמודד עם התופעה, אני קוראת לחברות וחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק שלפנינו בקריאה טרומית, ואני גם מציעה לעידית, אם רוצים להעביר את החוק, לגייס. תודה. תודה, השרה קארין אלהרר. ביקשו להתנגד שני חברי כנסת: חברת הכנסת מיכל וולדיגר וחבר הכנסת דוד אמסלם. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה, שלוש דקות, גברתי. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, הצעת חוק לשמירת הניקיון (תיקון, גרירת רכבים נטושים). אז אני אגיד לכם מה. זה חוק אולי חשוב אבל בעיניי את מי שנטשתם באמת, באמת נטשתם, זה את בריאות הנפש. ואני ממש לא מצליחה להבין את חברי הקואליציה שיש להם איזה מין משמעת קואליציונית נגד חוק, שהוא כל כך, כל כך, כל כך נצרך וחשוב. הוא לא עולה שקל, שקל, למדינה, אבל שווה אוצר בלום. ולא רק שהוא שווה כל כך הרבה. גם אתם, חברי הקואליציה, רבים מכם חתמו לי על הצעת החוק הזו: הצעת חוק ליום המודעות לבריאות הנפש. יום המודעות הזה קיים בכל כך הרבה ארצות בעולם, אבל אנחנו, המדינה הנאורה, מחליטה להצביע נגד. למה? כי יש קואליציה ויש אופוזיציה. הקואליציה היא מאוד מאוד מאוד עניינית, ואני צינית. שרן השכל לדוגמה, חתמה לי על החוק הזה, תשאלו אותה. שרן, אפשר לשאול אותך למה את נגד החוק? יש גם את עידית סילמן. עידית סילמן נמצאת פה, או שאולי לא, שהיא מקדמת את בריאות הנפש ומצהירה תחת כל עץ רענן. הינה עידית. עידית, את מקשיבה לי? כבוד השר, עידית. אנחנו מדברים, עידית, אנחנו נחכה. חוק יום המודעות לבריאות הנפש, אשמח אם עידית סילמן תקשיב לי ותגיד לי למה היא מתנגדת לחוק הזה, כולל שירלי פינטו, חברה יקרה מאוד, ועוד אני אמשיך: מיכל רוזין. אני אמשיך לקרוא עוד שמות: מוסי רז, איש יקר, גבי לסקי, באמת שמות נפלאים מהקואליציה, מירב בן ארי, שאני לא רואה אותה פה. כולכם הצבעתם בעד החוק הזה. עכשיו אני רגע רוצה להסביר, כי אם למישהו הייתה התנגדות כלשהי שאני לא שמעתי אז אני אסביר בדיוק למה זה חשוב. כי הדבר הזה, מיכל רוזין, את שומעת אותי? כן. תודה. הדבר הזה חשוב כי אנחנו מדברים, והינה גם אמילי מואטי יושבת איתנו יחד באולם, שהיא יחד איתי חברה, לא חברה, יושבת-ראש של שדולת בריאות הנפש. הדבר הזה הוא כל כך חשוב, כי במקרה הזה, בניגוד ליתר המוגבלויות, הסטיגמה הורגת. אנשים לא מגיעים לטיפול כי הם מפחדים מהסטיגמה שתשב עליהם. לכן, אם נהפוך את היום הזה ליום המודעות אז יהיה אפשר לטפל, הם ידעו וירוצו לקבל עזרה. אני מסיימת, אני רואה שיש לי עוד עשר שניות. אני אסיים ואומר ששר הבריאות שהיה פה, אמר לי באופן מוצהר וגלוי שהוא תומך בחוק הזה. הוא אמר לי את זה, אבל הוא לא מגיע, כי אין לו מה להגיד. מה הוא יגיד? הוא יעמוד פה בשם הממשלה ויגיד: תתמכו? הוא בא אליי, עד הכיסא שלי ואמר לי, אני מסיימת, מיכל, לא רק שאני תומך בחוק, אני גם אקדם אותו. אבל הוא לא פה להגיד את זה, כי אתם יודעים מה, קואליציה נחמדה? אתם פוחדים. אתם פוחדים להיות אמיתיים ולהצביע לחוקים שהם אמיתיים, חוקים שאין פה ערבים ויהודים, עולים וותיקים, עדה כזאת או עדה אחרת. זה חוק אוניברסלי, שכולכם, אבל כולכם, צריכים להיות בעדו. אז אין לי מושג למה הקואליציה קיבלה החלטה להצביע נגדו. תודה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אתה לא נותן לי לדבר? בחוק הבא.  יש בקשה של האופוזיציה להצבעה שמית. בבקשה, גברתי מזכירת הכנסת. אנחנו מתחילים להצביע על הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון, גרירת רכבים נטושים), התשפ"א 2021. חבר הכנסת דוד אמסלם, מותר לי לתת פעם אחת.  תהיה לך הזדמנות, חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, גברתי המזכירה. אנחנו נתחיל להצביע. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, נגד אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, בעד ינון אזולאי, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, נגד אופיר אקוניס, נגד משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח זאב בנימין בגין, בעד אוריאל בוסו, אינו נוכח ענבר בזק, בעד חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, נגד ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר  אינו נוכח יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, בעד מאי גולן, נגד איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, בעד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, נגד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, בעד מכלוף מיקי זוהר, נגד אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, בעד אחמד טיבי, אינו נוכח אלון טל, בעד דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, נגד מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, בעד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, נגד חיים כץ, נגד ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס, נגד יריב לוין, נגד נעמה לזימי, בעד יעקב ליצמן, אינו נוכח גבי לסקי, בעד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, בעד פטין מולא, נגד טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, בעד יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, נגד אבי מעוז, נגד אורי מקלב, נגד אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, אינו נוכח מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, נגד יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, נגד עידית סילמן, בעד עלי סלאלחה, בעד בצלאל סמוטריץ' נגד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, בעד מאיר פרוש, אינו נוכח יסמין פרידמן, בעד אביר קארה, בעד אלכס קושניר, בעד יואב קיש, נגד גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, נגד מירי מרים רגב, נגד מיכל רוזין, בעד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, בעד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, בעד נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, בעד מזכירת הכנסת תקרא את שמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ינון אזולאי, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח אוריאל בוסו, אינו נוכח חיים ביטון, נגד מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת איתמר בן גביר, נגד נפתלי בנט, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח בועז טופורובסקי, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, נגד מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח עופר כסיף, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יעקב ליצמן, אינו נוכח יאיר לפיד, אינו נוכח יעקב מרגי, אינו נוכח חוה אתי עטייה, נגד יצחק פינדרוס, אינו נוכח מאיר פרוש, נגד גלעד קריב, בעד שמחה רוטמן, אינו נוכח שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח אלעזר שטרן, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? (קוראת בשם חבר הכנסת) ינון אזולאי, נגד תמה ההצבעה. בבקשה, גברתי. תוצאות ההצבעה: 50 חברי כנסת בעד, 35 חברי כנסת נגד. אני קובע שהצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון, גרירת רכבים נטושים), התשפ"א 2021, מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשפ"א 2021. מה?  כבר עברנו, גברתי. היא אמרה: "כלכלה", לא שמעת. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשפ"א 2021, אני עברתי להצעה הבאה, הצעה של חבר הכנסת שלמה קרעי, אורית מלכה סטרוק ומשה אבוטבול. יעלה ויבוא, יציג, חבר הכנסת שלמה קרעי. עשר דקות, שלמה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני, אולי תספר לנו קצת רשמים מהביקור המדיני שלך אצל מלך ירדן, מה הפררוגטיבה שקיבלת מבנט להקמת מדינה פלסטינית.  אדוני, אתה רואה, כולם כאן רוצים לשמוע, אני מציע שתחשוב ותספר לנו, תגלה קצת, הרי מותר לך הכול בכנסת ובממשלה הזו, אין דבר שעומד בפניך. אני חייב להודות שגם בממשלה הקודמת ביקרתי ברבת עמון ונפגשתי עם המלך. רק שלא היית בתוך הקואליציה ולא היית כמו ראש הממשלה בפועל. הרי בנט לא מזיז אצבע בלי שאתה נותן לו אישור בממשלה הזו. עכשיו זה מצב שונה לחלוטין. כן.  מטעם הממשלה? לא, גם הפעם לא נסעתי מטעם הממשלה, בבקשה. אדוני היושב-ראש, לפני שאציג את החוק אני חייב להתייחס לאבסורד שקורה כאן בזמן האחרון. ראינו את ראש הממשלה החלופי, אביר טוהר המידות וניקיון הכפיים, שבא וממנה את כל המשפחה שלו, מה שאנחנו יודעים בינתיים, והחבר'ה שלו לתפקידים ולג'ובים. אז אומנם, אדוני היושב-ראש, אומרים שאין הנחתום מעיד על גיסתו, אבל גיסתו מעידה עליו בהחלט. תגיד מי אמר. אמר ראש הממשלה נתניהו: אין הנחתום מעיד על גיסתו. אבל את ההמשך לא השלמת, אדוני: גיסתו מעידה עליו. גיסתו שהתפטרה לא התפטרה סתם, היא מעידה על זה שהמהלך הוא מושחת, שמדובר כאן באחד שהוא, בדיוק, העיסה מעידה על הנחתום והגיסה מעידה על המושחת. זה בדיוק. אז הגיסה שלו מעידה עליו שהוא מושחת ומתפטרת, כי היא מבינה שהגיס שלה מושחת שאין כמותו ואי-אפשר לעמוד יותר. אבל קם המושחת ואומר: הביקורת הציבורית שבגללה פיטרתי את הגיסה שלי, שבגללה היא התפטרה, הציבור הוא זה שמושחת כאן, לא אני. אני נקי כפיים, אנחנו הפסדנו בקרב מול הציבור, מול הביקורת הציבורית. פשוט לא יאומן. לא רק זה, הוא גם הגדיל לעשות ושינה את המצע של יש עתיד. מעכשיו אין במצע של יש עתיד מלחמה בשחיתות, זה ירד. אין ממשלה מצומצמת ורזה שלא תבזבז כספי ציבור, אין: לא ניתן יד לנורבגים. הכול ירד מהמצע. הם כמו יורים את החץ של השחיתות, פוגעים איפה שהם רוצים ומסמנים את המצע סביב תאוות השלטון שלהם. אבל אתה יודע, דודי, זה לפחות מומר לתיאבון. הוא רוצה ג'ובים, הוא נהנתן, הוא רוצה לטוס לחו"ל, הוא רוצה שכל החבר'ה ייהנו. הם מומרים לתיאבון, אבל יש כאלו מומרים להכעיס. יש את אלו שבעבר היו ימנים. יושב כאן שר המשפטים לפנינו, הוא היה עם ערכים ימניים. רע"מ? מרצ? אוי ואבוי, רק ממשלה ימנית. הוא מכר את הכול בגלל שנאה, בשביל להכעיס, לגרום לציבור של המחנה הלאומי, לגרום לליכודניקים להתעצבן ולאכול את הלב. כדי שהם יאכלו את הלב, אתה מוכן שהמדינה שלנו תאבד את הלב שלה, תאבד את המקום, את הזהות היהודית, את החוסן הלאומי שלה. וגם הגברת, יושבת-ראש הקואליציה, שמסתובבת כאן בינינו, היא מוכנה להכפיש מחנה לאומי שלם, לספר סיפורי סבתא, הטיחו אותה בתחנת דלק. בסוף מתברר, לא דובים ולא יער. אולי אחרי שהיא יצאה מתחנת הדלק היא הגיעה לאיזה יער שומם, איפה שאין מצלמות, ושם קרה כל הסיפור הזה. הם מומרים להכעיס, הם עושים את זה כדי לבצע דמוניזציה לציבור שלנו, כדי לבצע דה-לגיטימציה למחנה הלאומי, כי הם הולכים ומתרסקים, הם נמחקים. ראש ממשלה שלא עובר את אחוז החסימה, שאין לו מנדט, והוא פועל פעולות מסוכנות למדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, מאיפה הגיעה הצעת החוק שלי לתעדף יוצאי צבא ובוגרי שירות לאומי ואזרחי, מאיפה זה בא? אז קודם כול, מי שהציע את הצעת החוק במקור זה אלה שפעם אמרו: בלי נאמנות אין אזרחות. חתומים על הצעת החוק הזאת עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר. בלי נאמנות אין אזרחות. אבל כשאדון עבאס יושב על כס ראש הממשלה בפועל, אז לא צריך נאמנות, מדינת כל אזרחיה כבר. אני לא ידעתי שהם הגישו הצעת חוק כזאת, גיליתי את זה רק עכשיו. באו אליי סטודנטים מהדרום, צעירים מהפריפריה, לוחמים ששירתו בצבא, שירתו את מדינת ישראל, ואמרו לי: אנחנו מנסים להתקבל למסלולים באוניברסיטה, לבית הספר לרפואה, לבית הספר לאחיות, כל מיני מסלולים באוניברסיטת בן-גוריון, ומי שמקבלים אותם ויש להם תיעדוף זה צעירים ערבים בני 18, שלא עשו צבא, לא משרתים שירות לאומי, יש להם גם ככה פור של שלוש שנים על אלה ששירתו את המדינה שלהם, והם לא רק עם התוספת הזו של שלוש שנים, אלא הם מקבלים עדיפות על כאלה ששירתו, ששירתו אותי ואותך, אדוני היושב-ראש, שהם נלחמים עלינו בשוחות, לוחמים קרביים. הם לא מתקבלים לאוניברסיטה, הם לא מקבלים עדיפות, מי שמקבלים עדיפות, על פניהם, הם אלו שלא שירתו, אלו שהם צעירים בני 18 שלא שירתו בצבא, לא שירתו את המדינה. לא שמעתי, חברת הכנסת סלימאן, אני מניח שאת תומכת בהצעת החוק. עכשיו יהיו לנו רופאים שיודעים לירות, זה מה שיהיה? עכשיו יהיו לנו לוחמים שיודעים שמדינת ישראל מוקירה ומכירה את השירות שהם עשו למען המדינה שלהם. הם שומרים גם עליכם. תתחילו בדרוזים ותתקדמו. גם הדרוזים כלולים בהצעת החוק. כולם כלולים, גם ערבים, גם מוסלמים, כל מי ששירת גם שירות אזרחי, לאו דווקא שירות צבאי. אפשר אפילו יותר קל, אפשר להפסיק להרוס לאלה שכן עשו שירות, אני לא מצליח להבין אותך, המילים שלך סתומות, אבל זה לא משנה. יש ערבים מסכנים שכן שירתו, ואתם ממשיכים להרוס לו את הבתים. תפסיקו להרוס, תתחיל משם, אז הינה, תצביע בעד הצעת החוק הזאת ומי ששירת, יקבל עדיפות בקבלה לאוניברסיטה ובקבלה לשירות המדינה. תפסיקו להרוס, כדי שהם יאמינו לך. אני לא מאמין לך, אבל כדי שהם יאמינו לך. אדוני היושב-ראש, אולי נשאיר את התגובה שלי לשר הנדל, שיצא כנגד הצעת החוק הזאת, לשלוש הדקות של ההתנגדות שלי. אבל אני רק אגיד לכם מה הוא מנסה לומר, אני אקריא לכם מה הוא כתב ואת התגובה נשאיר לחלק הבא. אבל רק לפני כן, אדוני שר המשפטים, האם אתה לא חושב שאלו שמסרו את נפשם למעננו זכאים לעדיפות, על פני מי שלא שירת, על פני מי שאולי חושב שצריך לחסל את המדינה היהודית, להפוך אותה למדינת כל אזרחיה? האם אתה לא חושב שחייל קרבי זכאי לעדיפות בקבלה לאוניברסיטה על צעיר בן 18 מהאחים המוסלמים? האם אין לך חובה מוסרית, משהו לא נשאר, לא כלפי הימין, לא כלפי הליכודניקים, כלפי אותם חיילים, הילדים שלנו, שמשרתים גם אותך, שנלחמים גם כדי לשמור על הביטחון שלך ושל ילדיך. האם אין לך חובה ערכית, חובה מוסרית כלפיהם? ויועז הנדל כתב ככה: "הצעת החוק של שלמה קרעי וחבריו ליצור תיעדוף למי ששירת בצבא ובשירות לאומי, עדיפות בהעסקה ובקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. לכאורה, בדיוק הכיוון שאני מאמין בו כדי לעודד את כולם בישראל להתנדב למסלולי שירות. ערבים, יהודים, חרדים, חילונים, כל אחד צריך לעשות שירות למען המדינה. למה? כי זה מייצר זהות וחיבור. בעיניי זה עוול שרק חצי מהישראלים מתגייסים והיתר מתחמקים, ולא משנה מה התירוץ. זו זכות גדולה להגן על המדינה, זכות גדולה לשרת שירות משמעותי". ככה כותב השר הנדל. אלא מה, כואב לו, רם, הפכת להיות יושב-ראש? מה כואב לך, חבר הכנסת בן ברק? מילא היה אומר דברי טעם, לא דברי טעם לתעדף חיילי צה"ל, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, באמת? בוש והיכלם לך. משפט אחרון, חבר הכנסת קרעי. אני אמשיך את העניין הזה בשלוש הדקות הבאות שלי, תודה רבה. תודה רבה לך. ישיב על הצעת החוק שר המשפטים, השר גדעון סער, בבקשה, בשם שרת החינוך. עד עשר דקות, אדוני. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הייתי רוצה להגיד שהמטרה של הצעת החוק היא ראויה, אבל אחרי שקראתי אותה הדבר הזה גם לא ברור. בכל מקרה, זאת לא הדרך, ואני רוצה להסביר. המציעים מבקשים, כביכול, לתת עדיפות בשירות המדינה ובקבלה למוסד להשכלה גבוהה למשרתים, ואני בעד המשרתים. אני שירתי, בנותיי שירתו, אני בעד המשרתים. אבל אז אני קורא בהצעת החוק את הסעיף הבא: "לא תינתן עדיפות  על פני מועמד שהוא אחד מאלה" ואחת הקטגוריות: "מי שניתנה לו דחייה משירות גם אם היא הפכה לפטור קבוע בסופו של תהליך". זאת אומרת, איזה דבר יש פה? האם יש פה באמת העדפה או העדפה בעירבון מוגבל, תלוי מול מי? ומאחר שהאוכלוסייה הערבית פטורה והמגזר החרדי, יש לו דחייה משירות שהופכת לפטור קבוע, אז אני בכלל לא מבין את תכלית הצעת החוק. אותו חרדי בן 18 מגיע לאוניברסיטה? הלוואי שיגיע לאוניברסיטה, ואני נגד להפלות כל אחד. ובאוניברסיטה בכלל יש עיקרון של חופש אקדמי, והוא מאפשר למוסדות להשכלה גבוהה את החירות לקבוע את הסטנדרטים לקבלה למוסד על פי קריטריונים. ומה קורה לאותו אחד בגיל 18, הוא מקבל עדיפות על החייל, או שבאותן שנים הוא לומד בכלל? הוא דוחה את השירות, הוא לא רלוונטי בכלל לאפליה שקורית. נתתי את האפליה: צעיר בן 18 מהאחים המוסלמים שמקבל עדיפות על חייל ששירת בצבא. אתה יודע, האם אתה לא יודע שהאוכלוסייה הערבית פטורה משירות, וזה בגדר התנדבות? אם אתה לא יודע, אני מפרש לך. אתה לא מחדש כלום. כי אם אתה לא יודע את העובדה הזאת, אז יש להם פטור מלכתחילה. לא מה שיש לציבור הערבי, שזה דחייה משירות, שהולכת לפטור קבוע. יש פטור, יש פטור, הפוקד רשאי להחליט. זאת החלטה של הפוקד. אני עכשיו בדיוק מכין את הצעת החוק הבאה. אז לכן, אין חוק שהם מתמודדים ושזה פוטר אותם.  לא רק שהם פטורים, חבר הכנסת אמסלם, הם פטורים מאז קום המדינה. אפשר להתווכח על זה, אגב, הלכה למעשה זה מה שקורה, זה ויכוח גדול, זה ויכוח חשוב. מי שמשרת, נניח בקרב האוכלוסייה הבדואית, האם אתה מכיר חוק כזה? אתה מכיר?  הוא מתנדב, אבל אם אתה אוחז בשני הדברים האלה, אז אני ממש לא מבין את הצעת החוק. אתה מכיר חוק כזה? תגיד לי רק את הסעיף. אתה מכיר חוק שפוטר אותם? תגיד לי מה הסעיף. מאוד פשוט, האפליה של, אדוני שר המשפטים, אתה לא מכיר את הסעיף. אין סעיף כזה. אני בהזדמנות אבוא ללמוד אצלך משפטים. בהזדמנות אני אבוא לעשות השתלמות. שיקול הדעת של הפוקד, אני מודיע לך, לא משנה, תגחך, שיקול הדעת של הפוקד, כל אחד במדינת ישראל יודע את זה. אתה רוצה שאני אקריא לך את הסעיף? עכשיו, האם תחת ההתחכמות הזאת, למרות שמאז קום המדינה יש פטור, הסעיף. החוק קובע את הסעיף.  לאוכלוסייה הערבית, אתה רוצה בעצם לבוא איתה חשבון פה, נגיד בקבלה לעבודה או במוסד להשכלה גבוהה, אבל על ציבור אחר אתה מגן תוך כדי הצעת החוק? אז אין בזה היגיון. צריך להחליט אם רוצים לתעדף את מי שמשרת או לא רוצים לתעדף את מי שמשרת. אם רוצים לתעדף את מי שמשרת, אז הסעיף שמופיע פה בהצעת החוק, 3(ב)(3), שלא תינתן עדיפות על פני "מי שניתנה לו דחייה משירות גם אם הפכה לפטור קבוע בסופו של תהליך" הוא לא יכול להיות. הוא לא יכול להתקיים, הסעיף הזה, כי הוא מסכל את המטרה של העדפת המשרתים. לכן, זה לא חוק שנותן העדפה למשרתים, ולכן אני גם לא מתפלא שמשה אבוטבול חתום עליו. ברגע הראשון אמרתי: זה נראה לי מוזר, ואחרי זה הבנתי. כשקראתי את הצעת החוק הבנתי בדיוק את האירוע. כאשר הנושא הזה עלה, הסנטימנט ברגע הראשון בדיון בוועדת השרים לחקיקה היה בעדה, עד שנכנסנו לתוכני ההצעה ובאמת קראנו אותה. לכן, החלטת ועדת השרים הייתה לדחות את המשך הדיון בהצעת החוק בחצי שנה, וכמובן שאם הדבר הזה לא יתקבל על דעת המציע, אנחנו נצביע נגד. אני רוצה להדגיש שאנחנו רואים חשיבות בעידוד לשירות ובמתן סיוע למי שתורם למדינה. אגב, לא רק בדרך של שירות צבאי, גם בדרך של שירות לאומי-אזרחי. אז תצביע בעד, ותבוא לוועדה, וגם למצוא את הדרכים, ואני תכף אזכיר מה עשיתי בהקשרים האלה כשהייתי שר החינוך, אבל אני לא חושב שהצעת החוק הזאת היא הדרך הנכונה לקדם את זה. הצעת החוק, שמחייבת  מחייבת, מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה לתת למועמדים מסוימים העדפה בתנאי הקבלה מהווה פגיעה בחופש האקדמי של המוסד האקדמי, שקובע שיקולי קבלה על פי שיקולים אקדמיים, וגם מעלה סוגיה של פגיעה בשוויון בין מועמדים ללימודים בהשכלה גבוהה, גם מועמדים מהאוכלוסייה החרדית וגם מועמדים מהאוכלוסייה הערבית. אנחנו בדעה שהגברת המוטיבציה לשירות צבאי, שירות לאומי או שירות לאומי-אזרחי ומתן סיוע לכל אזרח שתורם למדינה צריכים להיעשות באמצעים שאינם פוגעים בחופש האקדמי של המוסדות וגם לא ברמה האקדמית שנדרשת ממועמדים ללימודים אקדמיים. לדוגמה, אם אדם לא עומד בסטנדרטים של הקבלה לבית ספר לרפואה, אז אין למצוא עילה חיצונית שתחייב את המוסד האקדמי לקבל אותו ללימודי הרפואה. אתה לא קורא את ההצעה, שר המשפטים. כתוב לך "שווים" בהקשר הזה אני מציין שמל"ג וות"ת כבר היום מסייעות לסטודנטים ומועמדים ללימודים אקדמיים, בוגרי צבא ושירות לאומי ואזרחי ומשרתי מילואים, בהיבטים שונים: יתרון בקבלת מלגות ומענקים של קרן הסיוע לסטודנטים, תוספת של 50% למלגת פר"ח למשרתי מילואים, סיוע במכינות קדם-אקדמיות, מתן שתי נקודות זכות אקדמיות בתואר ראשון בעבור שירות מילואים של למעלה מ-14 יום בשנת לימודים אחת, ועוד. אני לא מיציתי פה את כל הרשימה. אני, כשר חינוך, בשנת 2012, כשעמדתי בראש המל"ג, קבענו את כללי זכויות הסטודנט, התאמות לסטודנטים שמשרתים בשירות מילואים, שמחייבים את כלל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל וקובעים הסדרים מפורטים בכל מה שקשור בהתאמות לסטודנטים שמשרתים במילואים, ועוסקים בזכויות של סטודנט שנעדר מבחינות בגלל שירות מילואים או לא הגיש סמינר בשל שירות מילואים וכדומה. חברת הכנסת גילה גמליאל, שהייתה פעילה בנושא הזה, בוודאי זוכרת את זה. אז רבותיי, אל תטיפו לנו על נושא של תיעדוף למשרתים. אנחנו כל החיים עשינו למען המשרתים, אבל הצעת החוק שהוגשה,  איננה הדרך לקדם את הנושא, ואני מציע לדחותה. תודה, השר גדעון סער. חבר הכנסת שלמה קרעי, אתה רוצה להשיב? בוודאי, אני צריך עשר דקות כדי לענות לכל, לא, רק שלוש דקות. ראשית, שר המשפטים, כנראה לא קראת נכון, כתוב לך: שווים בתכונותיהם ובכישוריהם. אז את ההתנשאות תשאיר כלפיי, אבל אל תגרום לחיילי צה"ל להיפגע בגלל ההתנשאות שלך. אני רוצה לענות למה שהעלית, זו הייתה טענה שהעלה יועז הנדל: ההצעה באה לתקן מצב אבסורדי, שבו סטודנט בן 18, שלא משרת בצה"ל, מגיע לפקולטה לרפואה, למשל, בבן-גוריון, ומקבל עדיפות על פני חייל או לוחם, עולה חדש, בן 21 שהשתחרר מצה"ל. זה קורה, לא דירוג אקדמי ולא שום דבר. הם מקבלים עדיפות. לא רק שהוא לא שירת, אלא הוא גם מנצל את היתרון של השלוש שנים הנוספות שלו. לעומת זאת, שר המשפטים, החרדים, שכל כך כואב לך שאולי החרגנו אותם במידה מסוימת, אצל מי שתורתו אומנותו, שהוא החתול בשק שהגדיר אותו יועז הנדל, המצב המתואר לא יכול לקרות, מכיוון שבשנים האלה, שעליהן אני מדבר, שבהן אותו צעיר בן 18 מגיע ועוקף את החייל הלוחם בן 21, בגיל 18 החרדי יושב ולומד בישיבה. תורתו אומנותו. הוא לא יכול להירשם לאוניברסיטה, הוא לא יכול להתקבל לעבודה. על מי אתה עובד?  כי תורתו אומנותו. הוא לא יכול, אסור לו חוקית. הוא לא רלוונטי לאפליה הזאת. האפליה הזאת לא תקפה לגביו. מתי בכלל בפעם האחרונה ראית חרדי שהתקבל לאוניברסיטה במסלול שהוא לא ייעודי לחרדים? כמה כאלה יש? מתי ראית לוחם צה"ל שהלך וניסה להירשם במסלול שהוא ייעודי לחרדים והתחרה איתם על משהו? על מה אתה מדבר בכלל? כמה חרדים בלי לימודי ליבה בישיבה יכולים בכלל להתמודד מול חייל, או מול מישהו שלמד לימודי ליבה, בקבלה לאוניברסיטה? על מי אתה עובד בעיניים? אתה לא חושב שהחרדים הם גם ככה האוכלוסייה הכי מופלית לרעה מבחינת התנאים האובייקטיביים שלהם בקבלה לאוניברסיטה ולעבודה? אתה לא רוצה לראות אותם מניעים את הכלכלה, בלי שתייצר להם חסמים נוספים? מעבר לכך, גם אם בעיניכם מי שתורתו אומנותו הוא חתול בשק, בעיניי ובעיני רבים וטובים מעם ישראל, כמו גם שר המשפטים, בעיני הם המכבים שגברו על היוונים ומסרו את נפשם כדי ללמוד תורה במערות, מי שתורתו אומנותו משרת את עם ישראל שירות חשוב מאין כמותו. הוא ארון הקודש שעליו נאמר ביציאה לקרב "ויהי בנְסֹעַ הארֹן ויאמר משה קומה ה' ויפֻצו אֹיְבֶיךָ וינֻסו משַׂנאֶיך מפניך"; הוא עמוד האש לפני המחנה. תודה. וחוץ מזה, אני מסיים, גם אם אתה חושב שמי שתורתו אומנותו הוא חתול בשק, תשתוק אתה. אתה תשתוק בכלל, אתה רוצה למכור את המדינה לפלסטינים. תשתוק, בושה. אתה בושה לעם ישראל, משפט אחרון, שלמה קרעי. אם יש לך, אדוני, עבאס, רק על זה תן לי עוד 20 שניות, תגיד את מה שיש לך לומר בוועדה שתצביע על כך, ואל תזרוק את חיילי צה"ל ואת מי ששירת את המדינה בעוד חצי שנה של דחייה. הפחדנות שלך מעבאס, מאבתיסאם, מזועבי, מיאיר גולן, תודה, תודה.  ממרב מיכאלי, אל תאבד את האומץ ואת החזון שפעם פיעמו בך. ואדוני היושב-ראש, רק שאלה: אמרת שהביקור אתמול היה ביקור היכרות אצל מלך ירדן. אז איך סיפרת עכשיו שהכרת אותו כבר בתקופת ממשלת נתניהו? זה לא זמן לשאלות. אה, אדוני? אני רוצה למסור הודעה אישית. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה שמית, לפי בקשת האופוזיציה. בבקשה, גברתי סגנית מזכירת הכנסת. דוד, אני לא שמעתי שהשר פגע בך או הזכיר אותך בצורה שלילית. הוא אמר שאני לא מכיר את החוק ושהוא ילמד אותי בהזדמנות. אוקיי, אנחנו, בשבילך זו לא פגיעה, יש לי מה להגיד. הוא אמר שאני לא מכיר את החוק. הוא ילמד אותי בהזדמנות. כן, בבקשה, אנחנו עושים הצבעה, ואתן לך תשובה אחרי ההצבעה. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה, נגד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, אינו נוכח ענבר בזק, נגד חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, אינו נוכח יואב בן צור, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, בעד יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, נגד אחמד טיבי, אינו נוכח אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק-הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף, נגד אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, אינו נוכח גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, נגד לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד מה יהיה? אתה לא רוצה לעודד שירות צבאי? ראש הממשלה. איך הוא יודע מה זה שירות צבאי? הוא, של הקריה. אה, ראינו, ירו עליך, חשבתי, ירו עליו, ובגדול, כמה אתה יכול לשקר, תגיד לי? ירו עליך בעיתון במחנה, ירו עליך קריקטורות. (קוראת בשמות חברי הכנסת) פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, אינו נוכח אבי מעוז, בעד אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, אינו נוכח מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, נגד מנסור עבאס, נגד איימן עודה, נגד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, נגד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, בעד גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, נגד סגנית מזכירת הכנסת תקרא את שמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ינון אזולאי, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, נגד אוריאל בוסו, אינו נוכח חיים ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, בעד מירב בן ארי, אינה נוכחת איתמר בן גביר, אינו נוכח יואב בן צור, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח יעקב ליצמן, נגד יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, אינו נוכח אורי מקלב, נגד יעקב מרגי, אינו נוכח בנימין נתניהו, בעד יצחק פינדרוס, אינו נוכח גלעד קריב, בעד מירי מרים רגב, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח שרון רופא אופיר, אינה נוכחת אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח אלעזר שטרן, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר, נגד איתמר בן גביר, בעד גילה גמליאל, בעד האם יש עוד חברי כנסת שלא הצביעו? תמה ההצבעה, בבקשה, גברתי. מה החלטת, אדוני היושב-ראש, אתה נותן לי הודעה אישית? חבר הכנסת דוד אמסלם, אני לא שמעתי את השר גדעון סער תוקף אותך. אני שמעתי. לא, לא, סליחה, אני שמעתי, אבל לא ראיתי. רוצה או לא רוצה, אתה לא רוצה. התקנון לא מאפשר. שתי דקות. תגיד שאתה לא רוצה. אל תבלבל לי תקנון, תקנון. אל תגיד תקנון. אם הייתה הצדקה, אתה יודע שאני, לחבר הכנסת שלמה קרעי הוספתי זמן, נכון? תן לו שלוש דקות. תבין, אנחנו מכירים את העניין. תגיד: אני לא רוצה. זהו. לא, זה עניין של התקנון. הוא ניסה להראות שאני לא מבין כלום והוא מבין הכול, והוא טועה, הוא לא מכיר את החוק. אז לא משנה. תגיד שאתה לא רוצה. זהו. יש לך שיקול דעת. הרי אתה עושה דווקא, בגלל שאתה החלטת ככה, וזה בסדר, אין שום בעיה. תן לו שלוש דקות. אנחנו אמרנו: מי שלא מכבד אותנו, אנחנו לא מכבדים אותו. אני מסתכל על רשימת החוקים כדי למצוא לך, לא צריך, לא צריך, אתה לא עושה לנו טובה. תבין לאן הגענו, שאתה צריך לתת לנו גם אישור פה. טוב, יש חוק קרוב שאתה יכול להתנגד לו. תן לו שלוש דקות. כבר היה מדבר. לא צריך, לא צריך. לא, יש תקנון. אנחנו חייבים. יש לך שיקול דעת. אמרתי לך, רק אל תעשה אותנו אהבלים. תגיד מה שאתה רוצה, רק אל תעשה אותנו גם מטומטמים. הם מטומטמים, אנחנו לא מטומטמים. להלן תוצאות ההצבעה: 28 חברי כנסת בעד, 58 חברי כנסת מתנגדים. הצעת החוק לא מתקבלת. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, הצעת חוק אתרי התיישבות בהליכי הסדרה, התשפ"א 2021, של חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, בבקשה. עשר דקות, גברתי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ובעיקר חבריי שנעדרים מכאן, שנעדרים מהאולם הזה, גם חברתי מיכל רוזין. האמת שאני מתביישת בשבילכם. ממש ממש מתביישת בשבילכם. אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש, עלה כאן במליאה לפני שבוע, שבועיים, חוק כפר קאסם של האופוזיציה, איך אדוני היושב-ראש הצביע? איך הצביע? את יודעת. בעד, הצביע בעד. איך הצביעו חברי הכנסת של רע"מ, כולם?  הדוגמה הנכונה זאת ההצבעה על חוק האזרחות, אז הצבעתם נגד והצבענו בעד. אתם, כל חברי הכנסת, נכון, חבר הכנסת יריב לוין? אני לא מנהל את הקואליציה. כן, זאת הדוגמה שאת צריכה להביא. הרי כולנו יודעים שההצבעה היא בהתאם למשמעת הקואליציונית, למשמעת האופוזיציונית. על זה אני מדברת. על זה אני מדברת. בדיוק על זה אני מדברת, אדוני היושב-ראש. אני מדברת בדיוק על זה, למה חברי הכנסת הערבים בקואליציה יכולים להרשות לעצמם להצביע בעד חוק כפר קאסם? למה חברי הכנסת שהזדהו עם חוק כפר קאסם בקואליציה יכולים או להצביע בעד או לצאת החוצה, אבל מיכל שיר צריכה להצביע נגד חוק ההתיישבות הצעירה, שרן השכל צריכה להצביע נגד חוק ההתיישבות הצעירה,  צביקה האוזר צריך להצביע נגד, למה? למה? מילא, אני עוד מבינה, אדוני היושב-ראש, שפה, בכנסת, כי עבאס יפיל את הממשלה וכלאם פאדי, בדיוק, בדיוק. פה, בכנסת, מתרחש אירוע מוזר.  מר בנט שלח אותו לנהל משא ומתן, נכון, ויום אחרי שהוא אמר שאין משא ומתן. על כל מדינת ישראל, לא מדינה פלסטינית, על איך מחסלים את מדינת ישראל, מבפנים, מבפנים.  לפי התפיסה של האחים המוסלמים, שהוא אחד מהוגיה הכי גדולים. בדיוק. אז באמת אני אומרת, הוא הסניף הישראלי. אני אומרת באמת, חבריי חברי הכנסת, הוא ושייח' ראאד חברים טובים, ככה.  חבריי חברי הכנסת מהקואליציה, שרוצים את הסדרת ההתיישבות הצעירה, אפילו את המינימום הזה, אפילו את המינימום הזה שנתנו למנסור עבאס ונתנו לווליד טאהא ונתנו לחברת הכנסת זועבי ונתנו לחבר הכנסת סלאלחה, להצביע בעד, בעד החוק, אפילו את זה לא נותנים לכם. עד כדי כך אתם למרמס? עד כדי כך שאתם יודעים, אתם יודעים מה תנאי החיים בהתיישבות הצעירה. אתם יודעים שיושבים שם חלוצים מלח הארץ שכל ממשלות ישראל שלחו אותם. כל ממשלות ישראל שלחו אותם לגבעות. אפילו בני בגין לא יצביע כנראה. בוא נראה, בוא נראה. על זה אני לא מתפלאת יותר מדי. אה, לא מתפלאת? לא, לא, אבל אני כואבת את כאבם של החברים שלי, שלא יודעים אפילו לעמוד על הזכויות המינימליות שלהם, ולהגיד: חבר'ה, אנחנו בעד ההתיישבות הצעירה. תנו לנו להצביע בעד. שום דבר. כמו שבחקיקה של הקואליציה הזו, יש פתרון יותר טוב, ואפשר לחסוך להם את כל הסבל הזה. פשוט, כמו שבחקיקה, כמו שבחקיקה של הקואליציה הזו,  אדוני היושב-ראש, תגן על הזכות שלי לדבר. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, נא לאפשר לחברת הכנסת סטרוק להשלים,  לא, אני לא יכולה לדבר ככה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה.  ויסבלו ויגרמו לאחרים לסבול. בשביל מה? חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה, תן לחברת הכנסת להשלים את דבריה. בבקשה, גברתי. תודה. זה שבכנסת מתקיימים במקביל שני דיונים,  אדוני היושב-ראש, אם הוא ממשיך להפריע לי, תוציא אותו. בבקשה. בבקשה. לא, אבל הוא צודק. יש פתרון מצוין להפסיק את הסבל של הערבים פה בארץ: שילכו מפה, חבר כנסת בצלאל סמוטריץ', די כבר. זה שבבניין הזה מתקיימים במקביל שני דיונים בשני חדרים נפרדים, בחדר אחד יושבים בוועדת הפנים, ושם דנים על חוק החשמל, ומדברים על הילדים המסכנים, שצריך לחבר אותם לחשמל כמו שצריך, וצריך לוותר להם על הליכי תכנון ובנייה. בכלל, ברגע שחוק החשמל יעבור, לא, לא. לא מוותרים. לא. לא מוותרים. ברגע שחוק החשמל יעבור יהיו בישראל שתי אוכלוסיות. לאוכלוסייה היהודית יש את חוק התכנון והבנייה, ולאוכלוסייה הערבית יהיה חוק הבנייה והתכנון. אז זה קורה בחדר אחד, בחדר ועדת הפנים. ובחדר אחר מתחננת על נפשה חברת הכנסת מיכל שיר, חברת הקואליציה, מתחננת על נפשה שייתנו חשמל ל-12,000 ילדים שכל פשעם הוא שהם לא נולדו ערבים ושהם גרים בהתיישבות הצעירה. מסכנים, הם לא נולדו ערבים, אז לא יחברו אותם לחשמל, כי הם יהודים, כן.  רק בגלל זה. וחברת הכנסת מיכל שיר צריכה להילחם כדי שבכלל יאפשרו לה לעשות דיון כזה, וכאן, במליאה, יחייבו אותה להצביע נגד החוק שהיא מאמינה בו. ואני מתביישת בשבילכם. אני מתביישת בשבילכם. אני רוצה להקריא לכם דברים שאמרו חברי ועדת השרים לחקיקה על החוק הזה, שעכשיו דחו אותו בארבעה חודשים. למה ארבעה חודשים? יעברו ארבעה חודשים, ייגמר החורף, והילדים בהתיישבות הצעירה יסבלו מהקור, יסבלו מהרטיבות, יסבלו מהדרכים שיהיו מוצפות, ואז בואו נדון שוב בעתידם. נראה אם הם חשובים לנו, לא חשובים לנו. לא חייבים. לא חייבים. הם בחרו לסבול, ארבעה חודשים, שיסבלו בינתיים. מה הם בסך הכול? ילדים של מתנחלים. שילכו הביתה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, די כבר. בבקשה, גברתי. יסבלו, בבקשה. ילדים של מתנחלים, שיסבלו קצת. אז מה אמר על הדבר הזה רק לפני שנה? יושב-ראש ועדת השרים לחקיקה, השר גדעון סער, מה הוא אמר על הסדרת ההתיישבות הצעירה? הוא אמר: אני רואה בזה נושא עקרוני של מחויבות מוסרית של מדינת ישראל לאזרחים שלה, גדעון סער. מה אמרה על החוק הזה חברת ועדת השרים לחקיקה, השרה אילת שקד, רק לפני שנה? היא אמרה: ימינה מתחייבת כי בכל הסכם קואליציוני נושא הסדרת ההתיישבות הצעירה יעמוד בראש סדר העדיפויות בכל ממשלה שתקום, אילת שקד. מה אמר השר מתן כהנא על אותו נושא? אני מרגיש צורך, אומר מתן כהנא, אני מרגיש צורך להגיד לאנשי ההתיישבות הצעירה תודה על המסירות וההקרבה עבור כולנו, חייבים לדאוג לצרכים ההומניטריים שלהם, ממשלת ישראל חייבת להסדיר את ההתיישבות הצעירה. ככה אומרים תודה, מתן כהנא? ככה אומרים תודה, או ככה יורקים בפנים של האחים והאחיות שלך, המאומצים שלך מעשהאל? מה אמר השר זאב אלקין, הוא מרכז הקואליציה מטעם הממשלה, נכון? השר זאב אלקין, שעוד מעט יסביר לכולם פה איך להצביע נגד, מה הוא אמר לפני שנה? הוא אמר: אני לא מוכן לקבל מדיניות של אפליה, לא תהיה איפה ואיפה, גם ליהודים מגיעות זכויות במדינת היהודים. ועכשיו השר זאב אלקין, ביד אחת מסדיר את ההתיישבות הבדואית, וביד השנייה מסדיר 70,000 בתים ערביים רק בגלל שהם ערבים, וביד השלישית, זאת היד שעושה ככה וככה, וככה וככה, הוא אומר לילדי ההתיישבות הצעירה: תחכו. תחכו ארבעה חודשים, לא מגיע לכם, כי אתם סתם ילדים של מתנחלים. למה שתקבלו מים כמו שצריך? למה שיהיה לכם חשמל כמו שצריך? למה שיהיה לכם כביש כמו שצריך? למה שתהיה לכם מדרכה, שלא תידרסו? למה? תחכו ארבעה חודשים. מי אתם בכלל? אני מתביישת בשבילכם, חבריי מהקואליציה. לא מדברת על אלה שלא מבינים מה זה ההתיישבות הצעירה ועוד לא היו בסיור ועוד לא ראו, למרות שגם אותם אני לא מבינה, אפילו אתכם אני לא מבינה, יואב, ורן ואמילי, אתם מוכנים לחבר לחשמל ילדים של ערבים רק בגלל שהם ערבים, וילדים של מתנחלים לא, רק בגלל שהם מתנחלים. אני אשמח שתעלי להגיב אחר כך. זו זכותך, הזכרתי אותך בשמך. חברים יקרים, אני הייתי ב-1 בספטמבר, ביום פתיחת הלימודים, בעשהאל, יישוב שמתן כהנא אימץ אותו בעבר, והיום מאמץ אותו חבר כנסת ניר אורבך. ילדי עשהאל חתמו על מכתב לראש הממשלה, שבו הם כתבו לו, לראש הממשלה: אנחנו מבקשים להסדיר את עשהאל, וחתמו את השמות שלהם: הללי, רועי, עוז, אורי, שמואל, נטע, דוד, שילה, נהרה, אלומה, טליה, ענהאל. למה אין מיכל? יש מיכל. מיכל, נכון. מיכל, יש ילדה בעשהאל שקוראים לה מיכל, ואין לה חשמל כמו שצריך ואין לה מים כמו שצריך, והיא לא יכולה להתקלח עם מים חמים בחורף, וקר לה. כן, גברתי, אנחנו חייבים לסיים. אז מה, מיכל? חברת הכנסת מיכל רוזין, רק בגלל שהוא לא ערבייה לא תסדרי לה חשמל? כן, תודה. רק בגלל שהיא לא ערבייה? תתביישו. פשוט תתביישו. ממש תתביישו.  תודה, חברת הכנסת. יעלה וישיב ראש הממשלה החלופי, שר החוץ, יאיר לפיד, בבקשה. עד עשר דקות. לא נצטרך אפילו דקה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נושא ההתיישבות הוא כמובן נושא מורכב, חשוב, לאומי, ציוני מן המעלה הראשונה. ולפיכך, אין מקום לעסוק בו בהצעת חוק פרטית. הוא עניין לממשלה, להתכנס, לחשוב ולעשות החלטות. תודה רבה. תודה, כבוד שר החוץ. פוגעים בילדים. תתבייש לך. פוגעים בילדים, תתבייש. תיקח לך עוד מטוס לחו"ל. תיקח עוד מטוס לחו"ל במיליון שקל.  תתבייש,  המתנחלים. תתבייש לך. שלוש דקות, גברתי. תודה רבה. אדוני שר החוץ וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד צודק. צודק. זה לא עניין להצעת חוק פרטית. הממשלה צריכה להסדיר את ההתיישבות הצעירה. יש הצעת חוק מוכנה על המדף, שגובשה על ידי בני גנץ. למה היא לא עולה בממשלה? אבל אתה יודע מה? אתה יודע מה? לא שומעים אותך. לא שומעים אותי? שומעים אותך, אתה יודע מה, חברי ניר אורבך, ניר, ניר, ניר. ניר ידידי, אני הזכרתי פה קודם את ילדי עשהאל, אתה אימצת את היישוב עשהאל. ואני מקווה, שיצליחו, בעזרת השם. אמן.  של האופוזיציה. בעזרת השם, אני רק אומרת דבר אחד: ילדי עשהאל כתבו מכתב לראש הממשלה, לא לראש הממשלה החלופי, אתה יודע למה לא לראש הממשלה החלופי? כי מי שהבטיח להסדיר אותם בישיבת הממשלה הראשונה בראשותו זה נפתלי בנט, לא יאיר לפיד. נפתלי בנט הבטיח, הצטלם, טוב. מה, יש לי עוד זמן. מה קרה? הכול בסדר. לא, לא. כן, כן. בהחלט. נפתלי בנט הבטיח, הצטלם איתם, עם אנשי ההתיישבות הצעירה בשדה בועז, ואמר: אני מתחייב שההתיישבות הצעירה תוסדר בישיבת הממשלה הראשונה בראשותי. ומאז הוא הצליח להסדיר את ההתיישבות הבדואית, והוא הצליח להביא חשמל ל-70,000 בתים ערביים בצפון. רק את ההתיישבות הצעירה הוא שכח. ואפילו לא מאפשר לכם, ניר אורבך, שרן השכל, מיכל שיר, צביקה האוזר, הוא אפילו לא מאפשר לכם את המינימום שהוא אפשר למנסור עבאס. למנסור עבאס הוא אפשר להצביע בעד חוק כפר קאסם. למה אתם פחות ממנו? איזו מין קואליציה זו, שלא רק שהיא מדכאת את היהודים בגלל שהם יהודים, היא מדכאת את חברי הכנסת היהודים בגלל שהם יהודים? רק לערבים מותר הכול, רק לרע"מ מותר, רק לערבים חברי מרצ מותר, אבל לאנשים בקואליציה, שחשובה להם ההתיישבות הצעירה, אסור. הם לא יכולים להצביע לפי צו מצפונם. הם צריכים להצביע לפי החליל של מנסור עבאס.  תתביישו לכם. ילדי עשהאל איפה בנט? בנט מחפש את ההחלטה. אולי היא על איזה מדף. הוא בנגב. הוא בונה יישובים לבדואים. אה, הוא בנגב, הבנתי, בדיוק. זו ממשלה שמפנה עורף לטובים שבבניה, לטובים שבחלוציה, ומתחברת לאויביה. בושה וכלימה. תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. אנחנו עוברים להצבעה שמית, לפי בקשת האופוזיציה. בבקשה, גברתי סגנית מזכירת הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, נגד משה אבוטבול, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, נגד חברי הכנסת, בבקשה, נא לשבת. חבר הכנסת טופרובסקי, חבר הכנסת מיקי זוהר, אנא מכם לשבת. חברי הכנסת, לשבת. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, בעד יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, בעד גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, נגד אחמד טיבי, נגד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף, נגד אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, נגד לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, נגד מנסור עבאס, נגד איימן עודה, נגד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, בעד גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, נגד המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה, אינו נוכח דוד ביטן, בעד מירב בן ארי, אינה נוכחת נפתלי בנט, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח שרון רופא אופיר, אינה נוכחת אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח אלעזר שטרן, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח האם יש חברי כנסת שמעוניינים להצביע ולא הצביעו? לא. תמה ההצבעה. חבר הכנסת יעקב אשר הצביע בטעות. הוא מקוזז. תוצאות ההצבעה: בעד, 43, נגד, 55. ההצעה לא מתקבלת. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר היום, הצעת חוק העונשין (תיקון, החמרת ענישה בפשיעה חקלאית), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת אופיר סופר. בבקשה, חבר הכנסת אופיר סופר. לפני כן מזכירת הכנסת נותנת הודעה, בבקשה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, איתמר בן גביר, ינון אזולאי ועאידה תומא סלימאן בנושא: מאבק המטפלות והחינוך לגיל הרך. תודה. תודה, גברתי.  בבקשה, חבר הכנסת אופיר סופר, עשר דקות. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת. קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני חייב לשאול איך היה בשליחות המדינית? איך זכית מהשכנות הקרובה שלנו, להגיע ולייצג את ישראל בשליחות מדינית כל כך חשובה ומפוארת? קיבלתי הזמנה, נעניתי, ואני מקווה שהביקור הזה, שהוא לא בשליחות מדינית, תורם ליחסים בין שתי המדינות. תודה. אתה אומר, הצנזורה הטילה, לא, שום צנזורה. טוב, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני הולך לדבר עליה היא הצעת חוק מאוד רצינית. היא עוסקת באחת הנקודות הכואבות שהחברה הישראלית עסוקה בהן. ואם אנחנו מדברים על הפשיעה בחברה הערבית כעל מגפה, אז אפשר לדבר על הפרוטקשן כווריאנט ועל הפשיעה החקלאית כווריאנט. לכן צריך להסתכל על הכול כעל מכלול אחד שלם  מכלול אחד שלם של אירוע, של תופעה וגם מכלול שלם של פתרונות. מטרת החוק היא להחמיר ענישה כלפי אחת מהרעות החולות שנמצאת במדינתנו, כלפי אחת מהרעות החולות בנגב וכלפי אחת מהרעות החולות בגליל. אני בתור תושב הגליל, בתור מישהו שגר במושב, ועסקתי בעבר בחקלאות, הנושא הזה קרוב לליבי, אני מכיר את הסוגיה מקרוב. אני מכיר כמה קשה לגדל את האגס, את התפוח, כמה מאמצים זה מצריך, כמה אתה תלוי בנזקי טבע וכמה אתה תלוי בפגעי מזג האוויר, כמה אתה תלוי בשועלים, שמחבלים בהשקיה, אני מתכוון באמת לשועלים ולתנים פיזית, וכמה אתה תלוי גם באותם אלה שמחבלים ופוגעים בחקלאות עצמה. החקלאי, שבמהותו הוא איש מאמין, קורס מתוך ייאוש, קורס תחת הנטל ועוזב את האדמות. אנחנו מדברים על מאבקי שליטה על קרקעות, אנחנו מדברים על רועים שמורחקים מן השטח, אנחנו מדברים על מאבק על הארץ שלנו. תופעת הפרוטקשן במגזר החקלאי באה לידי ביטוי, במובן הגס, במלוא מובן המילה. כאן נשאלת השאלה: מהו תפקידה של המדינה? היכן המדינה בהרתעה? היכן המדינה בענישה? היכן המדינה באכיפה? נכון, יש כאן כמה מרכיבים: יש המרכיב להגיע, לייצר את ההפללה. אני חייב לציין שחבר הכנסת רם בן ברק אף הוא חתום על היוזמה, גם חברת הכנסת יעל בן משה. זה לא בדיוק עניין של קואליציה-אופוזיציה, זה כן עניין של ציוני או לא ציוני. כי אנחנו במדינה שלנו רוצים ליישב את הארץ. על מנת להגיע להרתעה צריך לתגבר את הכוחות המשטרתיים, לייצר להם את הכוחות. אני יודע שסגן השר סגלוביץ' פועל בעניין. אבל, חבריי, אם לא נשכיל להחמיר את הענישה, כנראה שההפקרות תמשיך לחגוג. הקשבתי אתמול היטב לדבריו של מפקד המחוז הצפוני שמעון לביא על הייאוש. הוא אומר את זה אחרי מבצע חשוב מאוד, שעבדו עליו יותר משנה וחצי. כאן צריך להגיד שאפו גדול לשר לביטחון הפנים הקודם, שהתחיל את הפעילות הזאת, וצריך להגיד שאפו גדול למשטרת ישראל וגם לך, סגן השר סגלוביץ', על שאתה שוקד על המלאכה, ועל כך שאנחנו מגיעים לגמר מלאכה בעניין הזה. אבל גמר המלאכה בעניין הזה יהיה כשאנחנו נעניש. כשאנחנו נעניש את אותם פושעים, את אלה שמערערים על קיומנו בארצנו. החמרת הענישה היא רכיב מרכזי בהתמודדות עם הפרוטקשן. זה לא המרכיב היחיד, אבל זה מרכיב מרכזי. החוק הזה הוא חוק טוב. אני לא כתבתי אותו אישית, הגישו אותו חברי כנסת לפניי, בקדנציות קודמות. הוא נכתב על ידי התאחדות חקלאי ישראל, והם מאוד מאוד מאוד רוצים שהחוק הזה יעבור. ואני חייב לומר, חבריי חברי הכנסת, שכל 24 השעות האחרונות אני מרגיש עד כמה חשוב לרבים, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, שהחוק הזה יעבור. אבל מה לעשות? לא לכולם יש את הפריבילגיה של מנסור עבאס. מנסור יכול לקבל חופש הצבעה. אבל לא כולם, לא, אופיר, אופיר, אופיר, ברשותך, מפלגת רע"מ, סליחה, מפלגת רע"מ יכולה לקבל חופש הצבעה. לצערי, בעניין הזה לא הגענו לחופש הצבעה. אבל, אופיר, ברשותך, בכל זאת, אתה מנהל את הישיבה. כן, כן, ברשותך. אתה יודע, אומרים שנתנו למנסור עבאס מיליארדים, נכון? כן, אבל זה, לא נתנו לך כלום. הם נתנו לך את כל המדינה. 1.5 מיליארד שקלים, נתנו לך את המדינה. 1.5 מיליארד שקלים שנתנו לעבאס לכאורה, רק שנייה, עצרו לי את השעון, עצרו לי את השעון. כן, כן, אני אתן לך. אני אתן לך. אני אתן לך. אתה, מהאחים המוסלמים, קיבלת את המדינה. תקשיב, תקשיב, לא תקשיב, אתה מהאחים המוסלמים. תקשיב לאן 1.5 מיליארד שנתנו למנסור עבאס הלכו.  אנחנו לא נתנו כלום. הם נתנו לך את המדינה. לאן הלכו, סגן השר יואב סגלוביץ'? הלכו למשטרה, 1,100 תקנים, תדבר לחברים שלך, אנחנו לא, באחים המוסלמים. 12 שנים הזנחתם את המשטרה, לא חיזקתם את המשטרה, אל תסתכל עלינו, תסתכל על החברים שלך,  ואתם באים להגיד היום שרוצים לאכוף, אתה מהאחים המוסלמים. רוצה לחסל את מדינת ישראל. הזנחתם, הפקרתם, זהו. הם שמו אותך על הפודיום. שלחו אותך אתמול לירדן. נתנו לך חצי, אני, מנסור עבאס, דאגתי למשטרה, והבאתי 1.5 מיליארד שקלים כדי לחזק אותה, ואני אמשיך לעשות את זה. אתה ניסית לשכור עורך דין שייצג את הרוצחים של משפחת פוגל. בבקשה, עכשיו תמשיך. אדוני היושב-ראש, כסגן השר לביטחון פנים לשעבר, הסכום הזה שאתה מדבר עליו, אנחנו עשינו עליו דיונים במשרד לביטחון פנים, ויכול להעיד סגן השר. הכסף שאתה מדבר עליו, התקציב למשטרה, עמד על  חבר הכנסת האוזר, רצית שאני אזכיר את שמך, אז הינה, אני מזכיר את שמך. אני רוצה לחזור לדבר, אבל הוא השתלט לי על המיקרופון. אני לא יכול להגיד מילה. לא, אני לא השתלטתי. אני אתן לך. אוקיי, אז אני אומר ככה, חבריי, רציתי להעמיד את הדברים על דיוקם. אבל איך הייתה ההיכרות המחודשת עם מלך ירדן? נתתי תשובה, שלמה. לא נתת. בבקשה, חבר הכנסת אופיר. שלמה, אתה היית מת לבקר בארמון של מלך ירדן. לא, הוא אמר שזאת הייתה פגישת היכרות. הוא אמר שהוא נפגש גם כשהוא היה אצל נתניהו, אז איזה היכרות זאת? אני חושב שמה שקורה היום במדינת ישראל זה בהחלט תופעה מסקרנת, ובעניין הזה אני מבין את מלך ירדן. אני מצטער בשביל מדינת ישראל. נתת לו עוד קצת מים? טוב, חבריי, אני רוצה לגשת לגופו של החוק. בבקשה, אופיר. נתת לו קצת מהכסף? עכשיו אתה מפריע לי, דודי? דודי. נתת למדרסות שמה? כמה? כמה סיכמת, בבקשה. דודי, אתה, בינתיים רק למשטרה נתנו. בינתיים רק למשטרה. לא רצית להביא איחוד משפחות משמה? כדי שתשמור עליך. בבקשה. ראיתי מה עשית למשפחת פוגל. ראינו בטלוויזיה. בבקשה, חבר הכנסת אופיר. בבקשה. אתה זאב כאילו בעור של כבש. אתה הכין מסוכן פה בכל הבניין הזה. ולכן דאגתי למשטרה שמגינה עליך. אתה הכי מסוכן. אתה דואג לחסל את מדינת ישראל כל יום, אתה לא דואג למשטרה. אני רוצה להתקדם. בבקשה. תגיד לו. דודי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. עזוב אותך, הינה, אפילו הוא קורא אותך לסדר. אני לא קראתי אותך, אתה מממן מחבלים, תומך במחבלים. השהידים זה על הראש שלך. הכתם שלך. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. בבקשה. עזוב, וכל המטומטמים האלה שם עוד מוחאים לך כפיים. בבקשה, בבקשה. כל המה? דודי, לא שמענו. לא, לא, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת אופיר, תשלים את הדברים. אני אתן לך שתי דקות. עד מתי, עד מתי. אדוני השר, אני דקה מסיים, כל המה, דודי? לא שמעתי. אדוני השר, חבר הכנסת רם בן ברק, הוא יגיד מה שהוא רוצה. בבקשה. שמעת מצוין, שמעת מצוין. אני דקה מסיים, אבל אני גם רוצה שיהיה שקט. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאי-אפשר לעבור על אמירה כזאת לסדר-היום. יושב חבר אופוזיציה וצועק "כל המטומטמים האלה". איפה אנחנו נמצאים? מאיפה הוא בא? אסור לי להגיד שאתם מטומטמים? מה, אתה גאון? בבקשה, חבר הכנסת אופיר. אז אני רוצה להגיד, עם כל הכבוד, חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. אתה קראת לנתניהו בוגד, חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. היושב-ראש, לא, סליחה, סליחה, סליחה, אדוני. סליחה, חבר הכנסת אמיר, רגע, רגע, אבל אתה אמרת משהו לא נכון על תקציב המשטרה. חבר הכנסת אמיר אוחנה, אני מבקש ממך: ב-2009 תקציב הבט"פ היה 9.5 מיליארד, ובחלוף עשור הוא הוכפל פי שניים. אנחנו פתחנו יותר תחנות ביישובים ערביים מאשר ב-70 השנים שקדמו לכך. כל הכבוד, אני מודה. לא, זה לא כל הכבוד. אמרת בדיוק ההפך. כל הכבוד. אמרת שהקפאנו את המשטרה, שלא עשינו במשטרה. אנחנו גייסנו יותר שוטרים מוסלמים מאשר, ועובדה, חבר הכנסת, לא עובדה, לא עובדה, אני מביא נתונים, חבר הכנסת אמיר אוחנה, אני והשר עבדנו ביחד, 19.5 מיליארד, אלו נתונים. בעשור הכפלנו את זה פי שניים. אבל במבחן התוצאה לא הצלחנו. הוא לא כתב נאום אצלך? הזמין אותך לבית שלו? לא? בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ. אצלו עוד לא הגעת? חבר הכנסת אופיר כץ, אופיר סופר. אופיר סופר, סליחה. עוד לא הגעת אצלו? איזה, בואו ניתן לו להשלים. אנחנו חייבים להתקדם. בבקשה. לא כתבת לו נאום? טוב, חברים, חבריי חברי הכנסת, את הידיעות על הפשיעה החקלאית ועל הפרוטקשן אנחנו פוגשים מדי שבוע, וצריך לומר את האמת, ביושר ובכנות, שהן חולפות. חולפות להן, ולפעמים הן לא מגיעות אפילו לגלי האתר. רצות ברשתות. מעטות הפעמים שהן מקבלות את היחס הראוי והמתאים. הואיל ומדובר בסוגיה מאוד מורכבת ובחוק עם מרכיבים רבים, כארבעה עד חמישה מרכיבים יש בחוק הזה, בשיחה עם שר המשפטים, יושב-ראש ועדת השרים, הוא ביקש ממני לעכב את ההצבעה ולא להצביע כרגע על החוק, והבטיח, שר המשפטים הבטיח, והוא גם יאשר את הדברים, שאכן בתוך חודש אנחנו, בעבודה משותפת, נביא את החוק הזה בצורה מחודשת. הבטחתי שיתקיים דיאלוג עכשיו אתה עולה להשיב. עוד מעט אתה עולה להשיב. תוך ניסיון להגיע להבנה בחודש הקרוב. אוקיי, בסדר. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת אופיר סופר. יעלה וישיב שר המשפטים, לא, תשובה והצבעה במועד אחר. אה, אוקיי, תשובה והצבעה במועד אחר.  אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון, בחינת ההתמחות בעידן הקורונה), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת אוריאל בוסו וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. הוא משך את החוק? לא, ההצבעה תהיה במועד מאוחר יותר. במה? בחוק הזה? לא, בחוק הקודם, מה שסיכמתם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי שר המשפטים, אני מגיש בפניכם היום הצעת חוק שנועדה למעשה לתקן עוול נוראי ומתמשך של קבוצה גדולה מאוד בישראל, קבוצה חשובה, שחוצה מגזרים, עדות ועדתיות, קבוצת המתמחים למשפטים שעברו את מבחני לשכת עורכי הדין בתקופת הקורונה. עניינה של הצעת החוק הוא הוראת שעה לנבחני לשכת עורכי הדין בתקופת הקורונה, תקופה קשה, אשר שינתה סדרי עולם, פגעה אנושות ביכולת הפיזית, המנטלית והלימודית של אלפי הנבחנים, שנאלצו להתכונן למבחנים קשים אלו באופן בלתי הגיוני, גם אם זה בלימודים מרחוק, באמצעות הזום, במקום שיעורים פרונטליים, אינטנסיביים, במשך שלושה חודשים, כפי שקיים תמיד. ואם אמרנו זום, כלולים בזה כמובן גם כל הקשיים של לימודי זום בבית, התמודדות תוך כדי עם ילדים שנמצאים בבית, סגרים חוזרים ונשנים, בעיות אישיות וכלכליות לא פשוטות ועוד ועוד. כולם מכירים ומבינים את הקשיים שהתמודדנו איתם, אין צורך להרחיב. תיקון הצעת החוק שאני מגיש בפניכם מבקש לתת הקלה לאותם נבחני תקופת הקורונה על ידי הפחתת רף הציון למעבר עבור אותם נבחנים, לפי מדרג שמפורט בהצעה. בנוסף, לתת הזדמנות נוספת למועד מיוחד לנבחנים שהשיגו ציון נמוך מזה. דבר נוסף וחשוב, במסגרת תיקון הצעת החוק יהיה רשאי שר המשפטים ליתן תוספת ניקוד במבחני הלשכה אם ראה שנפלו ליקויים בחלק מסוים של הבחינה או בכולה, או אם ראה שאחוזי המעבר בבחינה היו נמוכים באופן בלתי סביר. דבר זה קורה לא פעם, כאשר המבחנים הולכים ונעשים קשים מבחינה לבחינה, בכוונת מכוון, להכשיל את הנבחנים באופן שרירותי, ולפעמים אף תוך כדי הטעיית הנבחנים, שעמלו במשך שנים רבות בלימודים קשים ומפרכים. סוגיה זו מגיעה פעם אחר פעם לכותלי בית משפט, אשר פוסל שאלות מכשילות כמעט בכל בחינה, כולל בבחירות האחרונות. במאמר מוסגר אציין בפניכם כי יש תקדימים רבים להקלות במבחנים שנעשו בתקופות מורכבות וקשות, הן בעולם והן בישראל, במקצועות שונים ומגוונים: מבחני הרישוי לרפואה, בחינת ראיית חשבון, טכנאים, ועוד ועוד. עכשיו אני רוצה לציין בפניכם כמה עובדות. קודם כול, אם יש למישהו חשש להתנגד לחוק הזה מסיבה של זילות התפקיד הזה, הצפת המקצוע, כשאנחנו יודעים שלשכת עורכי הדין פעם אחר פעם מכבידה, אציג לפניכם דוגמאות. למשל, ראיתי כתבה בעיתון דה-מרקר: "מחטף בחסות הקורונה, שינוי דרמטי בשיטת בחינת הרישוי לרפואה. במקום כמה בבחינות במקצועות השונים ייבחנו הסטודנטים בבחינה אחת ברפואה". נתנו הקלה בתקופת הקורונה, זאת אומרת שרופאים חלילה לא מספיק מוכשרים בגלל הקורונה? נתנו להם הקלה. אבל מה? אצל עורכי דין אנחנו אומרים להם: לא. אדוני שר המשפטים, יש לי כאן את הפרוטוקול של ועדת החוקה, חוק ומשפט מ-19 באוקטובר. אתה כחבר כנסת השתתפת בוועדה. הינה דברים שאמרת: "אני מכבד את יושב-ראש לשכת עורכי הדין. אני משוכנע במחויבות שלו גם לנושא של מוביליות חברתית. לנו כוועדה יש אחריות כפולה: למנוע עוול כלפי ציבור המתמחים, כשאנחנו רואים שיעור כזה של נכשלים". אלו דברים שאתה אמרת בוועדה. תקרא את כל מה שאמרתי. תקרא את כל מה שאמרתי. עוד לא הבנתי פשוט, בסדר, אני קורא. אני אקרא הלאה: "עם הקרדיט שאני נותן ליושב-ראש הלשכה, אני חושב שכאן, ואני לא רוצה לחזור על כל הטענות. היו פה הרבה מאוד טענות". עכשיו, אתה יודע שהלכו לבית המשפט, בית המשפט פסל כמה שאלות, שש שאלות ואחר כך עוד שתי שאלות במנה נוספת. תחשוב שנכנס מתמחה להיבחן, לאחר שלוש שעות שהוא השקיע באותן שש שאלות, הוא היה כבר מיואש, בית המשפט פסל את השאלות הללו, אבל את הזמן הזה לא החזירו לו. הוא מבחינתו נכשל. יש כאן מכתב שלך, דווקא בהיותך שר המשפטים כבר, שאולי חשבת שנעשה כאן עוול, ופנית ב-1 בספטמבר ליושב-ראש הוועדה הבוחנת, השופט משה אביעד הכהן, ורשמת לו כך: בכל הכבוד, לאחר שקיבלתי חוות דעת משפטית של גורמי המקצוע במשרדי, נראה לי שפרשנות הוועדה לסמכותה מצומצמת ביותר. אתה אחר כך רשמת: הבחינות התקיימו במתכונת שונה ממתכונות הבחינה הרגילה, תוך חשש מהידבקות ומבידוד. כמו כן רבים מהנבחנים הם בעלי משפחות אשר נערכו לבחינות בתקופה של דוחק, סגרים ובידודים, בלי לדבר על הנושאים הכלכליים שהאנשים חוו, וירדו מתחת לקו העוני, כי שנים מבקשים לקבל מבחן. לאחר מכן, כמובן, לשכת עורכי הדין נתנה את דעתה. הוצאת עוד מכתב ב-13 באוקטובר, ורשמת, קיבלת מכתב: עם זאת אבקש להפנות את תשומת לבכם לטענה נוספת שהוזכרה, שלפיה, שהתמודדו עם קשיים בתקופה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, דווקא אתה, שאתה מגיע מהמגזר שאינו יהודי, רבים מנכשלי המבחנים הם בני המגזר שאתה משתייך אליו. יש לי כאן מכתב, למשל, מראש עיריית טבריה, יש לי כאן מכתב מראש עיריית עכו, כמובן, של עיר משולבת, יש לי כאן מכתב ששלחו עוד לשר המשפטים דאז מר בנימין גנץ, ראש עיריית באר שבע, גליל מערבי, ראש העיר שמעון לנקרי מעכו, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, ג'אבר חמוד, ששלח מכתב עוד לשר המשפטים בני גנץ, מבקש ממנו התחשבות והקלה, ראש עיריית פתח תקווה. יש לי כאן מכתב של מרכז המחקר והמידע, שנתנו רקע לדיון בוועדת החוקה כשהתקיים. הם מציינים כאן בצורה מפורשת: צמצום היקפו של חומר הלימוד. אגב, הוא מדבר גם כן על בחינות, על בגרויות נוספות, מיקוד למידה, לוח בחינות חדש. לכולם נתנו הקלות. דווקא לאותם נבחני לשכת עורכי הדין, מתמחים שלומדים שלוש וחצי שנים, ארבע שנים, לאחר מכן, בתקופה האחרונה, כמעט שנתיים של התמחות, שאלו דברים שצריך, אגב, לשנות אותם. אני מקווה ששר המשפטים ישנה אותם. צריך, א. להחזיר את ההתמחות לתשעה חודשים ולא לשנתיים, ב. לעשות תמיד את מבחני הלשכה בסיום לימודי התואר ולא לאחר תקופת ההתמחות. יש כאן כמה היבטים שפוגעים. א. אתה משאיר אנשים באוויר, ב. אתה תופס גם מכסות של מתמחים, ואתה לא יודע מה יהיה איתם. אנחנו מתקנים עוול נוראי. עכשיו, אדוני שר המשפטים, אומר לך בצורה ברורה, ויכולים לפחות לקחת את זה בשתי ידיים, אני מתחייב: אם זה יעבור בקריאה הטרומית, שום דבר בוועדה לא יתקדם ללא תיאום איתך ועם לשכת עורכי הדין. אנחנו מדברים בעיקר, רשום כאן מועד 2019, אפשר לשנות את זה למועדי 2020, ספטמבר ודצמבר. מדובר בעשר נקודות. אנחנו מדברים על פחות נקודות, ברור, אבל זו הייתה הצעת החוק המקורית. לתת מועד מיוחד. תפעיל את הסמכות שלך, תקן עוול נוראי ותסייע לאלפי משפחות, תסתכל לאותם אנשים בעיניים ותסייע להם. זו הצעה חברתית, שלא נוגעת לא לציבור החרדי, לא ליהודי, לכולם ביחד. אני חושב שהרבה מאנשי הבית שלפני כן היו באופוזיציה, ניסו לקדם את זה. היום הם בקואליציה ונמצאים בסוג של התנגשות עם עצמם. גם יש חברים מהאופוזיציה, שלפני כן היו במתרס השני וקיבלו הרבה הרבה הרבה פניות. כל כך סייענו לאנשים במענקים, בעזרה, ודווקא העזרה הקטנה שאנחנו יכולים לתת לאותם נכשלי מבחן לשכת עורכי הדין, אל תיתן ללשכת עורכי הדין להיות מגדל השן שדורס את הזכויות של אותם נבחנים. אל תיתן להם להכתיב את המקצוע הזה. בכל מקצוע אנחנו מנסים לתת לאנשים סיוע ועזרה, ודווקא כאן אנחנו סוגרים דלתות בפני אזרחים. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. ישיב השר גדעון סער, בבקשה, שר המשפטים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בין הדברים שאמרתי בוועדת החוקה בכנסת הקודמת לבין הצעת החוק שמוגשת להצבעה ברגע זה אין דבר וחצי דבר. אני אומר כבר בתחילת הדברים: אסור שקבלת רישיון עריכת דין תהיה כתוצאה מלחץ פוליטי, בדיוק באותה מידה שאסור שקבלת רישיון רפואה תהיה כתוצאה מלחץ פוליטי. זה בדיוק מה שמנסים לעשות פה. זאת לא הצעה חברתית. זאת הצעה שתפגע בחברה. זאת הצעה שתפגע באזרחים.  אדוני השר, אדוני היושב-ראש, יואיל להגן עליי מפני הצעקות. אני אשיב בזמן. אחרת, זה זמן, לא, מבחנים. חברי הכנסת, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי וחבר הכנסת אוריאל בוסו, השר הקשיב לנאום שלך. לא, אנחנו, אז אנא מכם, הקשיבו לו, בבקשה. זאת הצעה שתפגע באזרחים, כי עורך דין מגן על אדם היום במעצר או בהעברה של רכושו בטאבו או בדברים הכי גורליים לחייו. אם תתקבל ההצעה הזאת, שלפיה, אני אצטט מתוך ההצעה, כי זה לא נאמר בצורה ברורה: בדיעבד כל מי שנבחן באוגוסט 2020, אם הוא קיבל 50, 60 זה ציון המעבר, הוא עבר. אם הוא קיבל 45, הוא ייבחן במתכונת מועד מיוחד, שגם היא נקבעת בתוך הצעת החוק. מה יהיה המועד המיוחד? זה שיגעון מוחלט. זה שיגעון מוחלט, כי זה פשוט אומר שאדם, באמצעות הפעלת לחץ פוליטי על המחוקק, יכול לקבל רישיון לעריכת דין כשהוא לא עמד בסטנדרטים המקצועיים. שיגעון. יש דבר, יש דבר, יש, שיגעון, נכון. זה דבר מאוד מסוכן. שיגעון. ושלא תחשבו שזה ייעצר בעורכי דין, כי זה ילך לעוד מקצועות. זה יהיה גם ברופאים. זה יהיה גם, הרפואה, גדעון סער, אני אמרתי, אני אמרתי ופניתי לוועדה הבוחנת. לחץ פוליטי. ומה? פניתי לוועדה הבוחנת. לחץ פוליטי. לחץ פוליטי. לא.  אני הצעתי שהוועדה תפעיל שיקול דעת בנקודה אחת לגבי בחינה אחת. לא, אנחנו סתם. אנחנו לא היינו מתערבים, בדיוק מה שאמרתי בוועדת החוקה, שבאותה בחינה שבה היו תנאים אחרים, זאת אומרת היה סגר, ילדים היו בבית, ויש לומדים מבוגרים, יישקל לתת פקטור. זה מה שאנחנו מבקשים. אדוני, אתה לא נותן את הפקטור. אני כיבדתי את הכרעת הוועדה הבוחנת, היא נימקה את החלטתה. אני יכול לציין את הנימוקים שלה. זה בדיוק ההבדל בין העברת הסמכות לגורם פוליטי, שהוא רוצה קולות, ואני מכיר את הלחץ הזה, גם מתחת הבית שלי הפגינו יותר מפעם אחת. הרבה יותר נוח לבוא ולהגיד: קחו, קחו רישיון עריכת דין, ולקבל מחיאות כפיים, לקבל קולות. אבל האם זה הדבר הנכון לעשות? האם אנחנו לא קובעים פה תקדים מסוכן? אני רוצה להגיד מה היו אחוזי המעבר באותן הבחינות. במועד דצמבר 2019 נתוני המעבר היו 56.7%, ואלה שנבחנו בפעם הראשונה, 71.35%. זה לא אחוז מעבר נמוך, זה אחוז מעבר משמעותי. באוגוסט 2020, באותה בחינה שאני פניתי לוועדה הבוחנת בגינה, בזמנו שיעור המעבר היה 33%, אבל אחרי הגשת עררים, אחרי פסילת שאלות, הוא עומד על 57% ו-71% מהנבחנים שעומדים בפעם הראשונה. דווקא הנתון שאתה נתת, חבר הכנסת בוסו, שיש אפשרות לפנות לבתי המשפט, והם יכולים להתערב בשאלה כזו או אחרת, וכתוצאה מזה זה גם ישנה, גם העררים וגם העתירות, את הדבר הזה, בסופו של דבר זה עומד על אחוז מעבר מאוד יפה. ואני רוצה להגיד יותר מזה, אם אנחנו ניקח בחינות אחרות, בחינות רישוי למקצועות שעשו בהם בחינות במועד הקורונה, לא ניתן בהן פקטור: נוטריונים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, חוקרים פרטיים, רופאים וטרינריים, רופאים, רופאי שיניים, אחים, טכנאי שיניים, קלינאי תקשורת, רוקחים, באף אחד מהם לא ניתן פקטור. אז אפשר לחשוב מה שאני חשבתי, ואמרתי להם: תשקלו נתון אחד, ובאו והציגו לי גם את אחוזי המעבר, ובאו והציגו לי גם את זה שנתנו יותר זמן להשיב תשובות, ונבחנו ללא מסכות, זה לא קשור לתנאי הלמידה, זה קשור לתנאי הבחינה, והוועדה פעלה בתוקף סמכותה. הייתי שמח אם הוועדה הייתה נעתרת לפנייתי, הייתי שמח, אבל זה אומר שעכשיו אני בחקיקה אלך ואגיד שכל מי שקיבל 50 עבר את הבחינה? האנשים האלה, מחר הם מייצגים את האזרחים, האזרח לא יודע באיזה נסיבות אדם קיבל רישיון. גם רופאים, רופאים שהם מצילי חיים. הוא לא יודע שהכנסת חוקקה חוק מתן רישיון ב"חוואה".  חוק מתן רישיון ב"חאווה", זה מה שאתם מביאים לפה. אני מתפלא, מה זה שונה? מה זה שונה מהרופאים? אני מתפלא, באמת, יש הבדל.  תגיד שאתה רוצה רק באוניברסיטאות. רק באוניברסיטאות. אני אמרתי דבר אחד וביצעתי בדיוק את מה שאמרתי. אגב, אתה ציטטת באופן סלקטיבי, כי דיברתי באותה ועדת החוקה גם על החובה לשמור על הסטנדרטים המקצועיים.  נכון. וזה שבירה טוטלית של הסטנדרטים המקצועיים של מקצוע עריכת הדין, גם ככה המקצוע הזה נפגע מאוד מאוד. אבל אם בכל אחת מהבחינות הרלוונטיות יש שיעור עוברים של מעל 70% שנבחנים פעם ראשונה, אף אחד לא יכול לטעון שזה איזה רף סופר-גבוה. תראו מה רף המעבר בפרופסיות אחרות באותה תקופה. כבוד השר, מה "חוואה"? אם אתה יכול להסביר, אני אומר: מחר שר הבריאות יידרש לתת פקטורים לרופאים שלא עברו את הבחינה, והם אמורים לנתח. נתנו. נתנו. השאלה מי הגורם הנותן. השאלה אם חקיקה של הכנסת היא הגורם המתאים לתת פקטור לבחינות מקצועיות. לפי דעתי זו פגיעה בכל הרישוי של מקצועות, וזו חשיפה ללחץ פוליטי, שהוא מביא תמיד את המחליט לקבל החלטה מול ציבור מסוים כשהוא צריך לעמוד על אינטרס אמורפי. ואני מודיע מראש: כל שר רוצה סמכויות, את הסמכות הזאת שניתנת פה בהצעת החוק, אני ממש לא רוצה. החוק זה בית המחוקקים, חבר הכנסת אוחנה, אתה היית שר המשפטים ואתה יודע שוועדת הבוחנים ממונה על ידי השר, היא לא ממונה על ידי לשכת עורכי הדין. יושב-ראש ועדת הבוחנים באמת התפרפר, ירום הודו, בגלל שאני התערבתי. בסדר, אבל אתה מינית, לא לשכת עורכי הדין מינתה. זה לא עניין של לשכת עורכי הדין. יש ועדת בוחנים, שהיא קובעת את הבחינות. אפשר להגיד ממחר: עזבו בוחנים, הכנסת תקבע את הבחינות, חברי הכנסת. תהיה ועדה פרלמנטרית, היא תעבור על התשובות, היא תקבע מה עבר, אם לא עברו מספיק, ניתן פקטור.  זו ממש שיטה נהדרת, שכל אזרחי ישראל יוכלו להיות רגועים כשהם מקבלים ייצוג משפטי כזה. אני אומר לכם: המצוקה של המתמחים לא זרה לי. בגלל זה פניתי, לא פעם אחת, פניתי פעמיים לוועדת הבוחנים. כל אדם שיש לו מצוקה אנושית, אני מקשיב, ואם אני יכול להיעתר לו, אני נעתר. אבל פה אנחנו נעשה עוול לציבור. אני מפציר בכם, זה לעשות עוול לציבור להגיד שנבחן שקיבל 45, זאת אומרת שהוא לא ידע להשיב נכון על למעלה ממחצית מהתשובות, יהיה זכאי, בחקיקה, לבחינה מיוחדת, שכבר פה מופיע התוכן שלה. שר המשפטים, אתה יודע, יותר פשוט לכתוב בהצעת חוק: כל מי שיש לו תעודת לידה יקבל רישיון עריכת דין. זה יהיה יותר פשוט. אתה יודע שגם אתה, כעורך דין ותיק, לא תעבור את הבחינה הזאת, גם לא ב-30. כל אדם שיש לו תעודת לידה יבוא עם תעודת הלידה, ישר יקבל גם רישיון עריכת דין. אני לא נוגע בהיבטים העקרוניים. העלה חבר הכנסת בוסו גם נקודות עקרוניות, ואני מסכים איתו, ואני מקווה לפעול בכיוון הזה, שרצוי שבחינה תתבצע אחרי הלימודים האקדמיים ולא אחרי ההתמחות. זו רוויזיה שאנחנו נשקול. זה ימנע מאדם לעשות התמחות שלמה. הוא ייבחן קודם לכן. יש יתרונות בהיבחנות אחרי ההתמחות, כי האדם עוסק בהיבטים המעשיים של המקצוע, אבל אפשר גם לשקול את הקדמת מועד בחינת ההתמחות. כל אלה רפורמות ורוויזיות שצריך לשקול בנפש חפצה, ואני אעשה את זה, אבל הצעת החוק הזאת היא לא נכונה, והיא לא נכונה לכלל הציבור, ואני קורא לכנסת לדחות אותה. תודה, חבר הכנסת גדעון סער. בנוסף לזה, חשוב גם לבחון את תנאי הקבלה למכללות, במיוחד, ולאוניברסיטאות, וגם את מספר הסטודנטים שמתקבלים ללימודי משפטים. זה מאוד חשוב. אני חושב שהנקודה הזאת היא גם נקודה שראוי לבחון. היא באחריות המועצה להשכלה גבוהה והמוסדות האקדמיים, והיא בהחלט ראויה לבחינה. אומר זאת כך: אינני משוכנע שהמקצוע הדרוש ביותר היום במדינת ישראל הוא עוד עורכי דין. תודה, השר גדעון שר. חברי הכנסת, מנסור, מנסור, אל תוותר להם. חבר הכנסת אוריאל בוסו, שלוש דקות, בבקשה. אדוני שר המשפטים, אני מתפלא עליך, קודם כול, שאתה מדבר, באיזה חרדה: חוק פוליטי, התערבות פוליטית. אנחנו כאן, חברי הכנסת, בשביל הציבור. כשמזהים עוולה, אנחנו מתערבים בדיוק בכל מקום שאף אחד לא מתקן. פנינו ללשכת עורכי הדין, פנינו לוועדה הבוחנת, אתה רוצה לדבר על הוועדה הבוחנת, אחרי שבית המשפט פוסל להם פעם אחר פעם? אני חשבתי שיגישו מכתב התפטרות. בית המשפט אמר שמדובר פה בהטעיה בשאלות. מה השופטים עשו כנגד זה? הוועדה הבוחנת מגיעה כאן בכלל בלי ניקיון כפיים. הם נתנו שאלות של הטעיה, כלשונו של בית המשפט. ישבו מתמחים, השקיעו שעות, פתאום התברר שבכלל זה פסק דין שלא קיים. הוועדה הבוחנת אומרת: אני לא רואה לנכון להתערב. פסלו לכם שאלה אחר שאלה. מי פסל? בית המשפט שאומר שיש כאן הטעיה. כשהייתי שר משפטים הכרזתי על בחינה נוספת, מועד ג' אתה נתת פעם אחת בחינה נוספת.  אדוני שר המשפטים, אתה עורך דין. אני רוצה לומר לך, איך אומרים, בזהירות: הרבה מעורכי הדין שנמצאים כאן בבית, אם ייגשו היום למבחני הלשכה, אני לא בטוח שהם יעברו גם ב-45. תבדוק, המבחנים פעם אחר פעם נהיים יותר קשים, בשביל להכביד. לשכת עורכי הדין בשנים האחרונות הלכה עשרה צעדים קדימה בשביל להכשיל ולהכביד כדי שאף אחד לא יוכל להיכנס לתוך החונטה הזאת של עורכי הדין. מה, זה לא מקצוע שאנשים פשוטים מרגישים שהם יכולים לגשת, משהו שמכבד אותם? אני הקראתי כאן במפורש שהיו הקלות ושינויים במבחנים של רפואה. אז מה, רופאים שנכנסים לחדר ניתוח  הוא קיבל הקלה, ואתה מפחד שמי שמייצג את מי שיש לו הוצאה לפועל יקבל 45 או 50? אמרתי לך, הכוונה לא לתת 50. הינה, אני אומר לך. נבוא לוועדה: 55 ולא 50, זה יהיה הפקטור שתיתן להם. לא מועד מיוחד ל-45, מועד מיוחד ל-50 גם טוב. אבל תיתן משהו, תיקח את הסמכות, אתה, בתור שר המשפטים. אל תיתן ללשכת עורכי הדין להשתלט על שר המשפטים. אני יודע שאתה נמצא איתם בוועדה למינוי שופטים ואתה מחויב אליהם בכל פרמטר, אבל במקרה הזה תסתכל על המתמחים, תסתכל על האזרחים ועל כל המסכנים שנעשתה להם עוולה. לא כל עורכי הדין זה מדינת תל אביב של המשרדים הגדולים. יש אנשים שחלום חייהם להיבחן ולהביא תעודה, ובסך הכול להביא פרנסה פשוטה למשפחה ולייצג בכבוד. לא נותנים להם לעבור את הרף הזה. אין מקצוע במדינת ישראל ששם מכשול לאזרחים כמו עריכת הדין, תבדוק את זה. כל המקצועות נהיו יותר קלים. אל תדאג, זאת לא זילות של המקצוע. אני קורא לכם, חברי הכנסת, להזיז כל שיקול קואליציוני ואופוזיציוני, ולתת מזור לאותם נפגעים. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. האופוזיציה ביקשה הצבעה שמית לאחר שהגישה 20 חתימות. בבקשה, גברתי מזכירת הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, בעד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, נגד אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, בעד יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, בעד גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, נגד אחמד טיבי, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, נגד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד המזכירה תקרא בשמות חברי כנסת שלא הצביעו. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח רם בן ברק, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח בועז טופורובסקי, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח עופר כסיף, בעד רון כץ, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח יאיר לפיד, אינו נוכח מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת אורי מקלב, אינו נוכח בנימין נתניהו, אינו נוכח יצחק פינדרוס, אינו נוכח אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח שרון רופא אופיר, אינה נוכחת אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח האם יש חברי כנסת, חברות כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? תמה ההצבעה. בבקשה. להלן תוצאות ההצבעה: 41 חברי כנסת בעד, 46 חברי כנסת נגד. הצעת החוק לא התקבלה. 41 חברי כנסת בעד, 46 חברי כנסת נגד. ההצעה לא התקבלה. תודה.  אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, עשר דקות, אדוני. עוד לא התחלתי. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רק רוצה לומר משהו לכל החבר'ה, לכבוד הרב הרפורמי ולחברו. ראיתי בתקציב של הייחודיים שיש להם תקציב ליוצאים בשאלה. לא ראיתי תקציב לחוזרים בתשובה. מר אורבך, זה לא מעניין אותך. רק החוזרים בשאלה, תתבייש לך. אני לא יודע על מה אתה מדבר.  אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס להצעת החוק. ברשותכם, רבותיי, זה מפריע לי. אדוני היושב-ראש, תעשה לי סדר בעניין, ותחזיר לי את הזמן. תן לי את השמות של כל אלה שהפריעו לך. הינה, בבקשה. כל אלה. בבקשה, תוציא את הרב הרפורמי. בבקשה, נא לתת לחבר הכנסת אמסלם לדבר. לפני שאני איכנס לתחולת החוק, אני רוצה לדייק את שר המשפטים. קודם הוא עלה לכאן, וכהרגלו בקודש, הוא הרי מחוקק-על, מבין לבד במשפטים. מדבר לאט, נוגע במשקפיים, כדי שנחשוב שהוא אינטליגנט גדול. הוא אומר לי שאני לא מבין, אני אלמד אותו. אז אדוני שר המשפטים, אני רוצה לצטט לך. חוק שירות ביטחון, סעיף 13, התייצבות לשירות סדיר, זה הנושא, אומר: "פוקד רשאי", פסיק, "בצו", פסיק, "לקרוא 1. ליוצא צבא, גבר, שנמצא כשיר לשירות, והוא באחד מהגילאים שמ-18 עד 29, "; סעיף 2 מתייחס לנשים, אותו דבר, רק אומרים: "18 עד 26". ועוד אני אחדש לך: יש סעיף פטורים, שנקרא סעיף 13, ובסעיף הזה אין שום פטור לשום ערבי. אז ככה, כשאתה עולה אני מצפה ממך, גם כעורך דין וגם כשר המשפטים, להיות קצת בקי במה שאתה עולה ומדבר פה בכנסת, ואל תתנשא לנו כאילו אתה מבין את הכול. עכשיו אני רוצה לעבור להצעת החוק הזו. תראו, רבותיי, הצעת החוק הזו היא ההצעה של גדעון סער. מה קרה בבחירות הקודמות, בכנסת הקודמת? אנחנו הגשנו אותה. אני הייתי השר המקשר והייתי השר הפריטטי בוועדת שרים. ניסנקורן לא הסכים להגיש את הצעת החוק הזאת, להעלות אותה. שאלתי למה. הוא אמר שמשרד המשפטים מתנגד. אמרתי לכבוד השר גדעון סער, אז הוא היה חבר כנסת: לך, דבר איתו. דיברו, לא הסכימו. באתי לשר המשפטים דאז, ואמרתי לו: תקשיב, מר שר המשפטים ניסנקורן, עוד שבועיים יש לך להביא את ההסכמה, ולא, אף חוק לא עולה. באנו לסיעה, עצרתי את כל החקיקה. שלושה חודשים לא הייתה חקיקה. למה? בגלל גדעון סער. באו החברים ואמרו: אבל יש לנו חוקים. אמרתי: חבר'ה, החוק הראשון שנכנס הוא הראשון שיוצא. וזה היה הסיפור של גדעון סער. חשבתי לתומי, והסכמתי עם החוק בכל מילה ומילה. מה עושה עכשיו גדעון סער הצדיק? לוקח את החוק שלו, שהגשתי אותו, מילה במילה, לא שיניתי כלום, ומוריד אותו בוועדת שרים לענייני חקיקה ביום ראשון. ומה הוא מגיש? תקשיבו. מר סער, אני בדרך כלל עושה עבודה, גם כשהגשת, דרך אגב, פסילת ראיה זה הדבר הכי חשוב. זאת אומרת, החוק הזה אומר בגדול שאם המשטרה, הפרקליטות, הגישו, לא משנה, קיבלו, איזושהי ראיה לא באופן חוקי, קרי, נגיד עינו את הבן אדם, הרביצו לו, נגיד שמו לו קצת פשפשים באוזניים, שמו אותו בבית המעצר והעמידו אותו על הראש, דברים שאנחנו מכירים שקורים, פירותיו הבאושים. בוודאי, זה "פירותיו הבאושים". אז בוודאי, בכל מקום נורמלי, ודרך אגב, זה קורה כמעט בכל העולם, בוודאי לא מקבלים את הראיה הזאת, זאת לא שאלה. אני בכלל התפלאתי למה בכלל צריך חוק כזה. הרי זה ברור לחלוטין. אבל במדינת ישראל, זה לא שאתה זכאי עד אחרי שמרשיעים אותך. להפך, אתה, מתעללים בך על השוטף. ואם אתה רוצה שלא יתעללו בסוג הזה של התעללות, אז אתה מביא איזה הצעת חוק. לכן, אני רוצה לומר לך, אני שאלתי אותו: למה כתוב "רשאי"? תרשום "חייב". הוא אומר: אי-אפשר, דודי, בוא נתחיל ב"רשאי". אמרתי: טוב. אתה יודע מה, נתחיל ב-70% 80%, ונתקן את זה בהמשך. עכשיו, מה הוא הביא? הוא הביא את הצעת חוק, תקשיבו, רבותיי, של איך ממלאים את הבריכה ואחרי זה פותחים את הפקק שכל המים ייזלו החוצה. והוא בא ומתגאה כאן. הוא כותב: בית המשפט רשאי לא לקבל ראיה, וכו' וכו', אם השתכנע שהראיה התקבלה באופן לא מקובל, תוך התייחסות לאינטרס הציבורי בעניין קבלתה. הרי כל הפעולה של הפרקליטות לכאורה זה האינטרס הציבורי. אז מה הבלוף שלך? בוא תספר לנו. בוא תספר לנו, למה אין לך אומץ לבוא ולקחת את אותה הצעה ולקדם אותה? ממי אתה מפחד שם? מה יש להם שם עליך? בוא תספר לנו את האמת. למה פחדת לקחת את אותה הצעה שלך כשהיית לכאורה חבר כנסת? היא הייתה נקייה, היא הייתה אמיתית לכאורה. ומה קרה פתאום? מה, עברת איזה מטמורפוזה, איזה שינוי? מה קרה לך פתאום, שר, כשהגעת לצלאח א-דין? מה קרה פתאום לכל ההיגיון ולכל המלחמה שלך בזכויות האזרח, כשזאת בעצם החלטה בסיסית ביותר? אני גם שמעתי שאתה רוצה להגיש, מה שנקרא לקדם את החוק שראש הממשלה נתניהו לא יוכל להתמודד בבחירות הבאות, על תיקים שתפרו לו. אתה יודע את האמת. אגב, צאו לשוק, תבחרו באופן אקראי עשרה אנשים, תראו אם שמונה אנשים מהם לא יגידו לכם שתופרים תיקים, שהפילו פה ראש ממשלה מכהן. אבל מה אתה מדבר? עכשיו אתה לכאורה הצדיק הגדול. אני שומע אותך בכל מיני קונגרסים, בכל מיני ועדות של השמאל. היום, תפתחו את העיתונים, כל שבוע יש ועידת הארץ, ועידת הארץ לענייני דמוקרטיה, ועידת עיתון מעריב לענייני שקרים וכו' וכו'. שימו לב, אגב, אני מסתכל, מזמינים רק את אנשי השמאל. עכשיו הייתה ועידת עורכי הדין, אני לא יודע מה, המשפט, בחיפה. כנס משפט ציבורי. כנס. אני שומע גם את נשיאת בית המשפט העליון לשעבר בייניש אומרת שיש קונסנזוס בזה שנתניהו פגע בשלטון החוק. לא הבנתי קונסנזוס בין מי למי. לדעתי זה קונסנזוס בין כל השמאלנים שישבו שם, ביניכם לבין עצמכם, זה הקונסנזוס. עשירית האחוז. בדיוק, אבל אני רוצה לשאול אותך, שר המשפטים. אתה קיבלת 16 מיליון שקל ערבויות, אתה, במפלגה שלך. היה אחד שנתן לך 4 מיליון. 4 מיליון, מר קולבר. אתה קידמת את חוק הקנביס. היות שלמר קולבר יש את חברת פנאקסיה, שעוסקת בקנביס, אני חשבתי שלא יהיה לך האומץ אפילו להשתין מהמקפצה. אתה לוקח מאדם 4 מיליון שקל ערבות, מכניס, איך אתה רוצה, בסעיף קואליציוני, סעיף 30, את הנושא של חוק הקנביס, איך, לשקר,  ואחרי זה מנסה להעלות אותו פה. תקשיב טוב, אם אני מנדלבליט, והגון, יש פה תיק תפור. זו הכוונה, כשבפקולטות למשפטים רוצים להסביר מה זה השוחד הכי גדול, אז מסבירים את הדוגמה הזאת. שקרים, זה הגיוני, לכן, זאת לא השאלה. אתה צריך לבוא לכאן ולספר לעם ישראל, ואני מצפה גם מהיועץ המשפטי. זה דבר מזעזע, הדבר הכי חמור שראיתי שקרה בכנסת. אתם חוקרים ראש ממשלה על סיגר ועל בקבוק יין שהוא קיבל מחבר? אתה קיבלת 4 מיליון שקל ערבות. דרך אגב, אם לא היית עובר, שבועיים היינו מחכים, והכסף היה מתאדה. אני קורא בעיתון גם את התגובה שלכם, של תקווה ישנה, שאתם לא יודעים מה הוא עושה. אתה יודע מה? לא חשבתי על זה. אני חושב שאם מישהו היה נותן לי 100 שקל, סביר להניח שהייתי יודע במה הוא עוסק. מר סגלוביץ', הרי אתה מומחה בחקירות. אם היה מספר לך מישהו שהוא קיבל 4 מיליון שקל ממאן דהוא שעבר ברחוב, ואומר לך, יודע מה אני לא כל כך יודע במה הוא עוסק, אני מניח שבאותו רגע היית סוגר כבר את החקירה ואומר: עזוב, אנחנו מבינים לאן הדברים הולכים. לנו אתם קוראים מושחתים? הרי כולכם מושחתים ברמות שלא ראיתי בחיים שלי. אני לא מאמין, כל יום אני צובט את עצמי להאמין שזה אמיתי מה שאתם עושים. יושב לי פה שר המשפטים, מגיש הצעת חוק, שבעצם הצעת חוק בהירה, ונמצאת בצפון קוריאה, בגלל שהוא לא רוצה שהציבור יכריע. מבחינתו אין דמוקרטיה במדינת ישראל: אנחנו קובעים. אנחנו קובעים מי זה המועמדים, אנחנו קובעים מי ייבחר. איך אמר הגשש, אנחנו קובעים את התוצאה ואת מזג האוויר. ואתה באצטלה של איזה צדיק, אומר לנו, אני, יש לי ערכים. ראש הממשלה במדינת ישראל צריך להיות איש עם ערכים. אני מבין, עם הערכים שלך, עם הערכים שלך היינו מגיעים לפי תהום, אדוני שר המשפטים. תודה רבה. תודה רבה. שר המשפטים, בבקשה. אם אפשר התייחסות לזה שאשתך עובדת בתאגיד השידור הציבורי והיא לא יכולה להיות בלי ניגוד עניינים כלפי 120 חברי כנסת, זה גם יעזור. נא לאפשר לשר להתחיל. תודה רבה. בכל זאת אנחנו לא בצפון קוריאה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אתמקד בדיון לגבי הצעת החוק העומדת על הפרק. קודם כול, תקפת את הצעת החוק הממשלתית שהגשתי לפני יומיים, אבל כולכם ללא יוצא מן הכלל הצבעתם עליה פה לפני יומיים. היא עברה פה אחד. כל סיעות הבית, כולל חברי הכנסת של סיעת הליכוד הצביעו בעדה. אז איך מתיישבת ההצבעה עם העמדה השלילית שהבעת עכשיו? לא מתיישבת. נקודה שנייה, גם, כמו שציינת, במקרה הזה ביושר, במקרה הזה, אבל מייד סטית מזה, נאמר "רשאי". "רשאי" נאמר לא בכדי, ומה שאתה אמרת, שאמרתי שנתחיל מהרשאי, לא אמרתי מעולם. אין כזה דבר. גם היום, בשיטה האמריקאית, שיש שם כלל מירנדה, שיש פירות עץ המורעל, שיש כלל פסלות כביכול מוחלט, במהלך השנים יש חריגים על חריגים על חריגים שבתי המשפט בארצות הברית קבעו לכלל פסלות ראיה. כי ממה נפשך, נניח שיש חריגה שלא כדין. אנחנו מדברים על פסלות ראיה. זה לאו דווקא אלימות או משהו שמנוגד לחוק, זה קצה אחד של הספקטרום, בקצה השני יכול להיות מקרה של הפרת נוהל. נגיד שזה קורה בעבירת רצח או בעבירת אונס, אז תהיה עבירה מאוד מאוד חמורה עם הפרה מאוד מינורית, האם אנחנו מצפים שבית המשפט יפסול את הראיה? ברור ש"רשאי", ברור שצריך שיקול דעת. אבל מה שעשיתי בהצעת החוק החשובה הזאת זה שני דברים שאותם, עם כל ההתפארות שלך שהיית השר המקשר ושר הדיגיטל וזה, הרי לא העברתם. אפילו את הדבר הזה לא עשיתם. אז במקום להגיד יישר כוח, אתה עולה לפה ומשמיץ ומשקר. אז בוא נגיד את העובדות: פעם ראשונה בתולדות מדינת ישראל החוק הזה יהיה עלי ספר, וזו תהיה הגנה של המחוקק. פעם שנייה, עשינו דבר מאוד חשוב, ואני חושב שאני אפילו יודע למה סיעת הליכוד תמכה בזה: קבענו שפסלות ראיה זה לא רק כלפי הנאשם, אלא כלפי עד אחר וגם בראיה חפצית. יישרנו קו לגבי כל סוגי הראיות. ואני חושב שאני יודע למה תמכתם בזה, ולאו דווקא מנימוקים מתחום תורת המשפט, אבל זה בסדר. תמכתם. אז למה לקלקל את הרושם שתמכתם? עכשיו, לא רק שתמכתם. אנחנו העברנו, נדמה לי שחבר הכנסת אופיר כץ, יחד עם חברת הכנסת שרן השכל, העברנו בכנס הקיץ הצעה בקריאה הטרומית, על בסיס אותה מחויבות לתמוך בהצעה הממשלתית. גם חבר הכנסת מסיעתכם היה מוכן לקבל את זה, היה מוכן לקבל את זה. מדוע אנחנו לא נתמוך בהצעה שלך, חבר הכנסת אמסלם? כי אתה אומר בכנות: בית המשפט חייב לפסול את הראיה. סוחר נשק, סוחר סמים, אונס, רצח, לא משנה מה חומרת ההפרה, בכל מקרה הוא צריך לפסול. אני חייב להגיד שאתה עקבי גם בזה. הינה, אני מצטט מאותו דיון מ-28 ביולי, היום שהעברנו את ההצעות של חברת הכנסת השכל ושל חבר הכנסת אופיר כץ, לזכותכם, כולכם העתקתם מהצעת החוק שלי, כולכם. לא היה אחד שגילה מקוריות. כל מי שהגיש מסיעת הליכוד לקח את הצעת החוק שלי מהכנסת הקודמת וגם מהכנסת הזאת, ששרן השכל נכנסה בנעליה. אחד מקורי לא היה שבא והציג משהו אחר. זה בסדר, כי אתם מעתיקים הצעת חוק טובה. אז אני אומר לכם, כשאתם מעתיקים משהו טוב, שאפו. אבל אני נאבק על הנושא הזה מהכנסת השש-עשרה, משנת 2005, 16 שנים. לא בלהג שלך, חבר הכנסת אמסלם, לא בתנועות הידיים ולא בהטפת המוסר המדומה, אלא אני נאבק על זה 16 שנים. זכיתי ברוך השם לזה שזה עבר בקריאה ראשונה, אגב, בניגוד לעמדת הפרקליטות ובניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שרצו לדבוק, מה עכשיו, מדבר עם הידיים. אמסלם, אתה מדבר עם הידיים, הסכת ושמע, הסכת ושמע. בדעת המיעוט שהייתה בוועדת ארבל. דעת המיעוט רצתה לשים רשימה סגורה של נימוקים, ואני התנגדתי לזה. אז אתה שואל מה השתנה? אני גם במשך השנה הזאת הלכתי לוועדת ארבל, שלשם הממשלה שהיית חבר בה שלחה אותי, כי הרי לא הייתם מסוגלים להעביר שום דבר, כלום, כמו שלא עשיתם שום רפורמה במערכת המשפט בחיים. אז במקום להגיד: שאפו,  16 שנה ולא הצלחת. מה זה אומר עליך?  הבאת דבר, והינה, איך אני יודע? תמכתם בו ביום שני, עשית משהו, ואנחנו לא עשינו כלום, נעבעך, אז מה נשאר לך? ללהג את השקרים שלך על פנאקסיה. ברוך השם, אנחנו אנשים נקיים. מי שלא נקי ייתן את הדין, ייתן את הדין, ייתן את הדין. אני לא אנקוט עמדה לעניין הליכים תלויים ועומדים. אני לא אנקוט לגבי הליכים תלויים ועומדים. האם אשתך יכולה לראיין אותך על פרשת קולבר בלי ניגוד עניינים? אבל אם בא, הציבור מממן אותה בתאגיד השידור. האם היא יכולה לראיין את שר המשפטים בלי ניגוד עניינים? חבר הכנסת טיבי, האם קריאת ביניים נחשבת מאמר מערכת? אני מבקש. אני מבקש לאפשר לשר להמשיך. ההערה נשמעה. מה זה, אם לא דיקטטורה? ההערה נשמעה, גלית. על חשבון הציבור. אז מדוע אי-אפשר לתמוך בהצעה שאתה מציע אותה? משום שאתה אומר באופן גלוי: בית המשפט לא רשאי, בית המשפט חייב, ולא משנה מה ההפרה ולא משנה מה חומרת האישום שעומדת על הפרק. אולי נשחרר גם ראשי ארגוני פשע, אולי נשחרר אנשים שחשודים בעבירות החמורות ביותר. אני חושב שצריך להיות איזון. אז אנחנו עשינו השבוע, בתמיכת סיעת הליכוד, ואני משבח אותה על זה, דבר חשוב: עיגנו את העיקרון הזה בחוק, נתנו לו כוח, קבענו שהוא יחול על כל סוגי הראיות ולא רק על הודאת נאשם אלא גם על הודעת עד וגם על ראיה חפצית. הלכנו עם עמדת הרוב, שאימצה את התפיסה שלי, הרי הדיונים היו בוועדת ארבל, כי בממשלה הקודמת לא התקבלו החלטות. אז שלחו אותי, והלכתי לשם לעשות את הוועדה. והיא קיבלה את הגישה שלי. כמובן שיש שינויי נוסח מסוימים. אני גם התייעצתי עם כל הגורמים. לא קיבלתי את דעת המשטרה ולא קיבלתי את דעת הפרקליטות וגם לא קיבלתי את דעת השב"כ, אבל הבאתי את זה לנקודת איזון נכונה. זה מה שהכנסת עשתה. אנחנו נוביל את החקיקה הזאת, אנחנו נחוקק את זה, אנחנו נדאג לזכויות חשודים ונאשמים, מה שלא עשיתם אף פעם, ואנחנו נביא את חוק-יסוד: המשפט החודש. אנחנו נחוקק את זה. אתם תמשיכו לשקר ולהסית ולזרוע את הרעל שלכם, אפרופו הרעל,  ואנחנו נעשה למען הציבור במדינת ישראל. גלית, גלית, תודה רבה. אם כן, רבותיי, זו שאלה חשובה מאוד. אני באמת רוצה להבין, בבקשה, חבר הכנסת אמסלם.  האם רעייתו של שר המשפטים יכולה לראיין אותו בשידור הציבורי בלי ניגוד עניינים. למה אף אחד לא מדבר על זה? רעייתו של שר המשפטים לא יכולה לראיין אף אחד מ-120 חברי הכנסת בלי ניגוד עניינים, ואנחנו מממנים את זה. איך כולם שותקים? אגב, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להשיב לך, שר המשפטים. אתה אכן צודק. אנחנו לא הצלחנו לקדם את החקיקה הזאת. אחרת, דרך אגב, היינו מקדמים אותה. למה? בגלל שהשמאל ישב איתנו. ניסנקורן, הוא הקים את ועדת ארבל, לא אתה. לכן ניסינו, אבל ברגע שזה לא הצליח, מה שעשינו הוא שעצרנו את החקיקה. אבל אתה כידוע, אתה יודע, מודה במקצת חייב שבועה, הפשרה היא הדבר הכי גרוע, אתה לא פה ולא פה. אתה מילאת את הבריכה, פתחת את הפקק ועשית את עצמך כאילו דואג לכל מה שנקרא זכויות היסוד של האנשים. אתה אומר שאתה נקי. אתה תענה, גם פה בכנסת, על כל הערבויות שאתה קיבלת במערכת הבחירות, ומה שאמרנו קודם, מה שהצגתי קודם, קיבלנו, ושלחנו אתכם לאופוזיציה. מה שקיבלנו קודם בגלל שאתה קיבלת שוחד, קיבלנו ושלחנו אתכם לשם. קיבלנו ושלחנו אתכם לשם. לך תשב עם האחים המוסלמים, בוגד. תתבייש לך. אתה קיבלת שוחד פר אקסלנס. הרי אם היינו מחכים שבועיים, האנשים האלה היו מסתובבים ומחפשים אותך כדי שאתה תיתן להם בחזרה את ה-16 מיליון שקל. ומאיפה תביא אותם, מאיפה? מי ייתן לך אותם? הרי אתה ואלקין מומחים בלא לשלם ערבויות מתי שאין לכם את הכסף. לכן, אתה הגשת בתמורה חוק. ומר מנדלבלוף, אתה לא רואה, לא שומע, לא מוציא את הראש מהמקרר, כלום. אתה מסתכל רק לכאן, האם ליצמן הלך ועזר לאיזה מישהו כדי שלא יתעללו באיזו מסעדה שם. זה הסיפור שלך במדינת ישראל, כן? אתה מתעלל בראש הממשלה נתניהו על איזה בקבוק או סיגר, פה פשעים עצומים בפנים. הוא לא ראש ממשלה. הוא לא ראש ממשלה. הוא לא ראש ממשלה. הבן אדם הזה נוסע לחוץ לארץ כבר שנים על חשבון מימון המפלגות. הוא לא ראש ממשלה. הוא לא ראש ממשלה. שוכר מטוסים שונים במיליוני שקלים, כאילו זה הכסף של אבא שלו. אבל, שר המשפטים, אני רוצה להגיד לך לקינוח: שמעתי שאתה כנראה מכיר את גב' גאולה אבן. במקרה, אני שומע אותה בטלוויזיה. מנחה בטלוויזיה, בערוץ הראשון. מקבלת 45,000 50,000 שקל על חשבון אזרחי מדינת ישראל. דודי, היא שיאנית השכר. מר, איך קוראים למנכ"ל שם? 1.8 רייטינג. 1.8 רייטינג, ושיאנית השכר. נא לא להתערב בדיון. אתה מינית גם את שר התקשורת שם. ומה היא אומרת, אני שומע אותה. אחת הכתבות שם אומרת לה שבנט לא מקיים את החוק, כי הוא לא מזמין את נתניהו להתייעצות. מה היא אומרת לה? חוק שמוק, אל תבלבלי לנו את המוח, מה שהיה פעם, יענו פעם, לפני מאה שנה בערך. אתה לא מתבייש? לא אתה. אתה סוחט את כל המערכת הציבורית לטובתך. אתה איש של אינטרסים. אתה איש רק של עצמך. מדינת ישראל לא עניינה אותך אף פעם, תודה רבה.  אבל תמיד תעלה ותדבר לאט, תעשה ככה במשקפיים ותגידו לנו "הסכת ושמע". תודה רבה. גלית, אני אגיד דבר שלא ימצא חן בעינייך. רבותיי, ווליד, מוסי, תמר, עידית, נא לשבת. נא לשבת. נא לשבת. אבוטבול. חברת הכנסת חגית דיסטל, וגם חבר הכנסת אמסלם כשתקפו את רעייתו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו, אני עמדתי כאן והתנגדתי לסגנון הזה.  זה לא המקרה. לא לא לא לא.  ציבורית. היא אף פעם לא הייתה בשירות הציבורי. לא תוקפים פוליטיקאי דרך אשתו, ואני מתייחס למה שעשיתם עכשיו. יש לה תפקיד ציבורי ממומן על ידי הציבור. הציבור משלם לה משכורת. תודה רבה. תודה רבה. שרה נתניהו לא הייתה בעלת תוכנית. זה לא, אמרתי את דעתי. את לא חייבת לקבל אותה. לשרה נתניהו הייתה תוכנית בשידור הציבורי? אני חושב שזה לא במקום. אני חושב שזה לא במקום. מה הקשר? מה הקשר? מה זה מה הקשר? יש לה תוכנית בשידור הציבורי. יש לה תפקיד ציבורי. יש לה תפקיד ציבורי. מה זה מה הקשר? לא הבנתי, אם שרה נתניהו הייתה מקבלת, אמרו דברים יותר קשים על שרה, ובכל זאת, לא. זה לא קשור לשרה. אני חושב שזו לא הדרך לתקוף פוליטיקאי. תתקוף אותו. הינה, גדעון סער, פה, תתקוף אותו. אם שרה נתניהו הייתה עכשיו מגישת חדשות, לא הבנתי, מה היה אומר, אוקיי. עזוב, עזוב, עזוב. אני יכולה לעלות ולהגיב? תודה רבה. מה היה אומר? תודה רבה. רבותיי, עוברים להצבעה. הממשלה ביטלה את בקשתה להצבעה שמית. אני אאפשר להגיע למקומות, כולל ראש הממשלה לשעבר. הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה), התשפ"א 2021, לא נתקבלה. בעד, 44, נגד, 48. ההצעה לא עברה. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין, אוה, אוה, של חבר הכנסת איימן עודה. תפדל, איימן. תענה חברת הכנסת תמר זנדברג בשם שר הבריאות. רק חסר לנו ניצן. אדוני היושב-ראש, איפה מנסור עבאס? שאלה טובה. שאלה טובה.  לא שמעתי. סליחה, לא שמעתי. איפה מנסור עבאס,  אני נותן לך עשר דקות, בבקשה.  נא להקשיב למציע. נא להקשיב למציע. נא להקשיב. כבוד היושב-ראש ד"ר אחמד טיבי, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הזכות לבריאות היא זכות יסוד. במדינת ישראל יש 33 בתי חולים רשמיים, אף אחד מהם לא ביישוב ערבי.  ממשלתי, הוא אמר. המרחק הממוצע מבית החולים הקרוב מיישובים יהודיים הוא כ-14 קילומטר, וכ-22 קילומטר מיישובים ערביים. תוחלת החיים של יהודים בישראל היא 82 ושל הערבים היא 79. זה פער של 12 קילומטר שהופך לפער של שלוש שנות חיים. כמעט 50% מהרופאים החדשים במדינת ישראל הם רופאים ערבים, אבל הציבור הערבי סובל מחוסר נגישות. למה בסח'נין? למה בסח'נין? כי העיר סח'נין היא העיר הכי רחוקה מכל בית חולים אחר, הכי רחוקה מכל עיר ערבית, מכל עיר יהודית במדינת ישראל, הכי רחוקה מכל בית חולים אחר. דיברתי עם השר ניצן הורביץ, שר הבריאות, אז הוא ענה לי כך, הוא אמר לי: אכן, בצפון מגיע עוד בית חולים. כך הוא אמר. השרה תמר זנדברג, כך הוא ענה לי. אבל איפה? הוא אמר לי: אה, בקריית אתא. בקריית אתא. אני רוצה להביע עמדה מקצועית ולעשות השוואה בין קריית אתא לבין סח'נין. קודם כול, אני בעד הקמת בית חולים בקריית אתא, אני בעד, נקודה. השוואה בין קריית אתא לבין סח'נין: קריית אתא רחוקה מחיפה 14 קילומטר, סח'נין רחוקה 45 קילומטר. אני בעצמי לפני כשבוע נסעתי ברכב מבית חולים רמב"ם עד לקריית אתא, 14 דקות. המשכתי לסח'נין, 54 דקות. האם זו סיבה מקצועית או לא? כן מקצועית. לפי אשכול סוציו-אקונומי, קריית אתא מספרה 6, סח'נין מספרה 3, ממש חצי. השכר הממוצע בסח'נין הוא 6,100 שקלים חדשים, השכר הממוצע בקריית אתא הוא 8,400 שקלים. האם זו השוואה מקצועית או לא מקצועית? כן מקצועית. אמרתי שבמדינת ישראל יש 33 בתי חולים רשמיים, אין אחד ביישוב ערבי. יכול להיות שיש פה טעות סטטיסטית, כמו למשל שיש אוניברסיטאות אבל לא ביישוב ערבי אחד, כמו למשל שבמדינת ישראל מאז 48' עד עכשיו הוקמו 940 יישובים חדשים, כולם ליהודים, אפס לערבים. יכול להיות שכל אלה הם טעות סטטיסטית, לא מעבר. אותו דבר לגבי בית חולים. אני עקבתי אחרי התוכנית הכלכלית 923, שאני מברך עליה ואני רוצה שהיא תיושם במלואה, אבל אמרתי, בין היתר: למה אין בית חולים ראשון, למה אין אוניברסיטה, למה אין יישוב חדש? אבל בעיקר, למה אין צמיחה כלכלית? אין צמיחה כלכלית. אז מה ההבדל בין להקים בקריית אתא לבין להקים בסח'נין? זה ההבדל בין התלות הכלכלית לבין האופק, כלומר נותנים לנו דגים אבל לא נותנים רשת לדוג את הדגים. אין חכת דיג. (מתרגם את דבריו לערבית.) דג כן אבל חכת דיג לא. זהו כל ההבדל, השרה תמר זנדברג. אני ישבתי עם יו"ר סיעת מרצ לפני יומיים, מיכל רוזין, והיא נתנה לי כמה תשובות. למשל: איימן, בינינו, לא מקימים בית חולים דרך הצעת חוק. לא נכון. עקבתי, מצאתי למשל שבשנת 2000 סופה לנדבר הגישה הצעת חוק לבניית בית חולים באשדוד. ומתי, והינה, יש הצעת חוק על אשדוד, עשו באשדוד. הוקם, דרך הצעת חוק. אחרי כמה שנים? כבוד השרה, אני רוצה להגיד לך משהו. לא מקימים בית חולים לערבים בהצעת חוק, היום בבוקר שמעתי חבר כנסת מרע"מ שאומר בתקשורת שהצעה כזו תפיל את הממשלה. וואי וואי וואי. אללהו אכבר,  חשבתי למשל שבניית 9,000 יחידות של מתנחלים בירושלים המזרחית תפיל את הממשלה. אבל בשביל בית חולים, זכות בסיסית, אלמנטרית, מפילים ממשלה? מה, הממשלה הזו כל כך עוינת את האוכלוסייה הערבית? אז למה אתם נמצאים בממשלה שעשויה ליפול בגלל בניית בית חולים בקרב האוכלוסייה הערבית?  זו הממשלה שאתם חברים בה? עכשיו אני קראתי גם הודעה. פרוש, תן לו להמשיך. תקשיב. אני מבקש להמשיך. פרוש, תן לו להמשיך. אני גם קראתי הודעה מטעם רע"מ. ההודעה הזו, כתוב בה כך: המטרה של הצעת החוק היא להביך את רע"מ ולהביך את מאזן גנאים. בשנת 2004,  אסמעי, עאידה. אסמעי. בשנת 2004 אחמד טיבי הגיש הצעת חוק להקים בית חולים בסח'נין. זה להביך מישהו? בשנת 2004 עבד אלמאלכ דהאמשה מרע"מ, זו הצעה שלו, מרע"מ, הגיש הצעה להקים בית חולים בסח'נין. זה להביך את רע"מ? אני, לפני שנתיים, בחודש אפריל 2019, הגשתי הצעת חוק, יחד עם רע"מ הגשתי אותה, לפני שנתיים, להקים בית חולים בכפר סח'נין. בעיר סח'נין. אחרי שהם תמכו בתקציב הביטחון מה מביך אותם, אתה יכול להסביר לי? בעיר סח'נין. אני מבקש להמשיך. אין לי זמן. הם תמכו בתקציב הביטחון, יש משהו שמביך אותם? אני מבקש לתת לי זמן בגלל שמפריעים לי. אני אתן לך זמן. מה שאלת? הם תמכו בתקציב הביטחון. יש להם עוד משהו שמביך אותם? תודה רבה. אני אוסיף לך, איימן. תודה רבה. עכשיו, אני רוצה להגיד לרע"מ, שהוציאו את גילוי הדעת הזה, להגיד להם: קודם כול, בואו נסכים שההצעה צודקת, זה לפני הכול. ההצעה צודקת או לא צודקת? זה הדבר הראשון. הדבר השני, כל הזמן הגשנו אותה יחד איתכם, אז הדבר המשתנה הוא לא שאנחנו מגישים, אלא שאתם הפכתם לצד האחר. לא מעבר. זה ההבדל היחיד. אולי אפשר להציע, אולי איזה מילה בערבית? האם המטרה שלי היא להביך? אני בעצמי, לפני שהגשתי את ההצעה, הלכתי אל ביתו של מאזן גנאים, לפני כשבועיים, שתיתי אצלו קפה, ואמרתי לו: חשוב לי לא להביך אותך. חשוב לי שאתה, בגלל שאתה מהעיר סח'נין, תמיד הגשתי את ההצעה בלי לדבר איתך, אבל עכשיו שאתה חבר כנסת אני רוצה שתהיה איתנו. הוא אמר לי: איימן, אני איתכם. הוא גם דיבר בכמה כלי תקשורת ואמר: אני תומך. איימן, אני רוצה לשאול אותך, ברשותך, שאלה. (אומר בערבית: אני רוצה לשאול אותך שאלה: האם אתה מצליח, בהצבעה בקריאה טרומית, מאזן גנאים?) חד וחלק. אנחנו ומאזן גנאים נמשיך את ההצעה ביחד, בשמחה. העיקר שיהיה בית חולים בסח'נין. מומתז. אינשאללה. זה העיקר. עכשיו אני רוצה לפנות לח"כים, גם של המשותפת, גם של רע"מ ואחרים. כמה ח"כים יש מאזור אל-בטוף? כמה? אוסאמה סעדי הרים יד, אחד, מאזן מסח'נין, אימאן מעראבה ומנסור ממע'ר. כולם מאזור אל-בטוף. (אומר בערבית: אנחנו משושלת אל-בטוף.) וגם אני. (אומר בערבית: וגם אתה.) אשתי מעראבה. נכון. אבל זה בעיקר צודק, זה הדבר הנכון. חברים, אני רואה אנשים מגלגלים עיניים, אבל הציבור שלנו מסתכל עלינו בכיליון עיניים. זה כל ההבדל בין כיליון עיניים לגלגול עיניים.  אני מסיים, ואני פונה אלייך, תמר זנדברג, השרה תמר זנדברג. אל תגידי לא. אני מוכן לשבת איתך, להעביר את זה בטרומית. מישהו יגיד לי שבדיוק בסח'נין אי-אפשר ושצריך שילוב של סח'נין, עראבה, דיר חנא, אני אשמח. מישהו יגיד, אולי לא פה בדיוק, אולי קצת שם, נשב ונדבר ביחד. זה לא לעומתי, זה צודק. ואני רוצה לסגור את זה ולהגיד לך, תמר זנדברג, כבוד השרה: את ממרצ, ותאמיני לי, האם זה כל כך רע שדווקא כשמרצ בשלטון, ואת גם אישה, תזכרי כל הזמן שכשמדברים על זכויות נשים, אומרים: יש משהו מקדים, יש משהו לפני, יש הערה טכנית, לא עכשיו, מחר, אולי אנחנו עכשיו לא בקואליציה, לא באופוזיציה, תמיד יש סיבה, תמיד. אני, כמיעוט, מרגיש שכך מתייחסים אליי עכשיו, כך בדיוק. דווקא כשאתם, מרצ, נמצאים במשרד הבריאות, אני חושב שאתם צריכים למצוא את הנוסחה לקדם את זה ביחד. לעיר סח'נין, לאזור אל-בטוף, מגיע, בצדק. איימן, שאלה: אני רוצה להבין, האם אתה מוכן להעביר את זה בטרומית ולתאם עם הקואליציה והממשלה את הכול בקריאה ראשונה? תגיד: אני מוכן. אני מוכן לעשות את הכול יחד עם הממשלה, יחד עם שר הבריאות ניצן הורוביץ, לשבת איתו, עם המשרד שלו, ולתאם את הכול בשביל שבסופו של דבר יהיה בית חולים באזור אל-בטוף, דבר כל כך צודק. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. השרה זנדברג, בבקשה. תפדלי. למה לשר הבריאות אין את האומץ לבוא ולענות, להשתמש בפריימריז אחר כך.  חברי כנסת יצביעו בעד, זה יעבור? כן. חד-משמעית. אני מרים טלפונים. נא להקשיב לשרה זנדברג. כמה התרגשתי מהדאגה של ש"ס לפריימריז במרצ. פעם מרצ הייתה בעד, ובעד זכויות אדם. זכויות אדם. כמה התרגשתי מהדאגה של אופיר כץ ליחסים בין מרצ ובין מפלגות אחרות. התרגשתי, באמת. באמת מרגש. ריגשתם, באמת ריגשתם.  גם התרגשתי מההצעה שלך לרדת, חבר הכנסת אזולאי. תודה לך על העצה, באמת. ממש. באמת, באמת, מרגש. מה רן כהן עכשיו? מה רן כהן שייך, עכשיו, אני, ברשותכם, אקריא בשמו של שר הבריאות, חברי שר הבריאות ניצן הורוביץ. אני התבקשתי למלא את מקומו, ואני עושה את זה בשמחה.  הוא דואג למיעוטים, היכן הוא? למה הוא שלח אותך? נא לאפשר לשרה. מאי, נא לאפשר לשרה. אתה לא רוצה לדעת למה ראש הסיעה שדואג למיעוטים לא הגיע לענות, אני חייבת להתרגש עוד פעם. עכשיו אני חייבת להתרגש עד עמקי נשמתי מהדאגה של סיעת הליכוד, שהובילה את המדינה במשך 12 שנה, וכל ה-12 שנה האלה קידמה תוכנית לבית חולים בסח'נין. כל שנה בשנה.  מרצ, מה קרה לכם? עכשיו את בשלטון, אתה יודע שבתור ש"ס, בתור נציג ש"ס, לא הייתי מגינה על הליכוד בנושא הזה. עצה אישית ממני, כי כשמרצ וש"ס שיתפו פעולה בנושאים חברתיים הליכוד לא היו שם. אז לא הייתי קופצת על הרימון בשביל הליכוד, שלא עשו שום דבר למען שום בית חולים במשך 12 שנה, ובטח ובטח לא בית חולים בסח'נין. לא הייתי מתגייסת בהתנדבות לכסות לא על הגזענות ולא על האנטי-חברתיות שראינו משלטון הליכוד במשך 12 שנה, אם הייתי אתה. מהם אין לי ציפיות, אבל ש"ס? לא מתאים. ממש התרגשנו מההצעה שלך. עכשיו אני אקריא את תשובתו של משרד הבריאות ושל שר הבריאות: שיקול הדעת למתן אישור להקמת מוסדות רפואיים נתון למנכ"ל משרד הבריאות, ועליו לשקול מכלול שיקולים, לא שומעים. אז תהיו בשקט.  לרבות שיקולים רפואיים ושיקולים הנוגעים לצורכי מערכת הבריאות בכללותה, פריסת השירותים ונגישותם והטלת הוצאות על מערכת הבריאות הציבורית. אנחנו לא שומעים, היושב-ראש. אז תהיו בשקט. את יכולה, אני לא בולעת את המילים, חביבי. נא להיות בשקט כדי לשמוע. אני ממש לא ידועה בתור בן אדם חרישי במיוחד. בדרך כלל את מדברת ברור ונוקב. עכשיו את ממלמלת. לא, לא. יקירי. אני ממש לא האדם שממלמל.  הכי חדה ונוקבת. עכשיו, תהיו בשקט, אז תשמעו. אתם צועקים, מה לעשות? הגודל המינימלי הנדרש לבית החולים כללי הוא כ-300 מיטות אשפוז, מגוון שירותי עזר ותמך ושירותים רפואיים נלווים. אין בסח'נין והסביבה, רק שנייה, את נגד הערבים? הרי את הלכת לנחם שהידים, את נגד הערבים? אני רוצה להבין. מילא נגד יהודים, אנחנו מבינים. גם נגד הערבים? אין בסח'נין והסביבה, על אף גידול האוכלוסייה בה, כדי להצדיק הקמת בית חולים בן 300 מיטות. בגליל יש למעלה מ-1,500 מיטות אשפוז כלליות, בבתי החולים בנצרת, בית חולים העמק ובנהריה. הרי יש לכם, הרי דפקת בסח'נין, מבחינה כלכלית יש סבירות רבה יותר בהרחבת בית חולים כללי קיים על פני הקמת בית חולים חדש, למעט אם יש צורך מיוחד או שבתי החולים הקיימים הגיעו לגודל מרבי ונדרשים שירותים נוספים. הערבים לא מעניינים אתכם, הא? שוויון לא מעניין אתכם. בתי החולים המשרתים את תושבי סח'נין והסביבה הם במרחק סביר ממנה וטרם הגיעו לגודל מרבי המצדיק הקמת בית חולים כללי נוסף ברדיוס זה. בנוסף, משרד הבריאות, בראשות יושב-ראש מרצ ניצן הורוביץ, לראשונה זה שנים רבות, מקדם בנייה של בתי חולים חדשים, דבר שממשלת הליכוד לא עשתה שנים רבות, לא נכון. בית החולים באשדוד, את זה ממשלת הליכוד עשתה. תפסיקו לשקר. אחמד, תסביר לה שבמוקטעה, היא עלתה לקבר של ערפאת. עוד בסוף, ליהודים. והיא מצויה כבר בתהליך עבודה: תוכנית להקמת בית חולים כללי חדש בקריית אתא, שפרעם, במרחק כ-20 24 ק"מ מסח'נין, שאמור לרכז בתוכו בתי חולים קיימים מאזור חיפה שיועברו אליו. בימים אלה מקודמת בקצב גבוה תוכנית מתאר ארצית למוסדות הבריאות, תמ"א 49, והיא תהווה מדיניות להקמת מוסדות בריאות, תוך התחשבות בצפי גידול האוכלוסייה, צפי מיטות נדרשות והזדקנות האוכלוסייה. בית החולים באשדוד, שהתייחסת אליו, חבר הכנסת עודה, הוקם מכוח חוק שנחקק ב- 2002, על אף התנגדות הממשלה. הוא החל לפעול רק 15 שנה לאחר מכן, בשנת 2017, מי הקים אותו, מי היה בשלטון, לאחר תהליך מכרזי והסכמי ממושך וסבוך, ונקלע למצוקה תקציבית חמורה זמן קצר לאחר הקמתו. מי הקים אותו? באיזו שנה? מי היה בשלטון? אמרת שלא הקמנו.  ניתן ללמוד מתהליך זה שחקיקה איננה הדרך המתאימה לקבלת החלטות בנושא הקמת בתי חולים. בנוסף, הצעת החוק נעדרת מקור תקציבי למימושה הן מבחינת הקצאת הקרקע והן מבחינת מקור המימון להקמת בית חולים והפעלתו. אני רוצה לדבר, מכיוון שהערת, חבר הכנסת עודה, על תהליך ההידברות שקיימת מול משרד הבריאות והשר, גם אני, וגם ציינת יושבת-ראש הסיעה מיכל רוזין, ובאמת להגיד שבטח בהליך חקיקה כזה, שהוא באמת דבר מז'ורי, זו לא הצעת חוק שמתקנת משהו קטן, זו הצעת חוק פרטית להקמת תשתית של בית חולים, דבר גדול, אחד מבתי חולים ספורים שיש ברחבי המדינה בדרך כלל, בהצעה כזאת, יש תהליך עבודה מקדים לאיתור השטח, למיפוי הצרכים, לאיתור המקום, תעבירו בטרומית, תעבירו בטרומית.  לבדיקת ההיתכנות, איך זה עומד אל מול בתי חולים אחרים באזור, אחד שכבר מקודם במסגרת תוכנית של משרד הבריאות. אני חושבת שיש מקום, ואני בטוחה שגם שר הבריאות פתוח לשיח כזה יחד עם נציגי הציבור, יש פה גם חבר כנסת שהוא תושב סח'נין וגם חברי כנסת שמייצגים את החברה הערבית, לראות ולעבוד ולאתר ביחד, לגופו של עניין, ולא רק בהצעת חוק פרטית שעולה ויורדת, כמו שציינת, חדשות לבקרים, גם בכנסות קודמות. אני בהחלט חושבת שיש מקום במשרד הבריאות להזמין את כלל נציגי הציבור הערבי, גם מהרשויות המקומיות, גם מהכנסת, גם מהציבור בגליל ובמקומות אחרים, לקיים ביחד את התהליך הזה כדי לפרוט אותו לפרטים ולתוכניות. בשלב הזה זה נעדר, אספו את כולם, הביאו אותם לדיון, חד-משמעית. אני רוצה לספר לכם, את יודעת למה? שמעתי. דקה, גברתי השרה, פנסיה, אני מבקש להרגיע, סמי, סמי. גברתי השרה, האם היה תקדים לכך שכשהקימו בית חולים ביישוב יהודי אספו את ראשי המועצות של היהודים,  והיישובים, קריית אתא, מה זאת אומרת? התשובה היא כן. כל האנשים בסביבה, אספו אותם? מה זה אספו? אתה חושב שכשהקימו בית חולים, כל בית חולים שהקימו, עשו את זה בלי הרשויות המקומיות באזור הזה? לא, אבל, מה זה אוספים? אחמד, אתה לא אהבל, היא חושבת שאתה אהבל. חברים, אז תגיד לה: אני, אחמד, לא אהבל. לא, אני לא חושב שהיא חושבת ככה. אני חושבת שהעצות, לקבל עצות, כן, זה יפה. היא מורחת אותך כאילו אתה אהבל, אז אתה מבין? אני יכולה לספר לכם, חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת סעדי, שרק אתמול ישבנו, רק אתמול עליתם ביחד לקבר של ערפאת. רק אתמול ישבנו ביחד, כן, אני יודעת שאצלכם גזענות זה יוצא כמו לקום בבוקר. ואצלכם, אבל אני ישבתי אתמול עם חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת סעדי, ועזרנו, אצלכם זה כמו לשתות קפה. נא להקשיב לשרה. אתם צבועים, צבועים כמו שאתם שותים, אתם כל כך צבועים, כמו שאתם שותים מים אתם צבועים. אתם לא יודעים, אני רוצה לציין לטובה את הפגישה איתך. אני, מה שקשור למשרד שלי, ישבנו אתמול עם שני חברי כנסת כאן שמייצגים סיעה, פתאום בנט זה, שלכם. לפחות,  ועברנו נושא-נושא, לפחות אל תהיו צבועים. שקרנים וצבועים, זה מה שאתם. מה שקשור למשרד להגנת הסביבה, לגבי יישובים מסוימים, כבוד היושב-ראש, לפחות שתמרח אתכם בשמן זית, לא בגריז.  לגבי נושאים מסוימים, עברנו אחד-אחד. עברנו אחד-אחד, ואנחנו פותרים באמת אחד אחרי השני. חושבת שהשתגעתם לגמרי. לכן אני חושבת שבאותה מידה לא צריך לאסוף אף אחד, אדוני היושב-ראש, אבל בהחלט צריך לקיים שיחה עם תושבי, מה, שיחה על מה? איתך אין מה לקיים שיחה, אבל יש, שיחה על מה, כאלה שיש מה לקיים איתם שיחה על צורכי מערכת הבריאות. העיקר, העיקר הלכת לבקר את השהידים. הרי אתם 20 שנים לא לקחתם בחשבון, הלכת לבקר את השהידים, הלכת לקבר, שתית קהווה, את הצרכים של האוכלוסייה הערבית בישראל. אבל מה לעשות, יש ממשלה וקואליציה, שחברה בהן מפלגה ערבית,  ויש בה שר ערבי, ואתם כל יום קמים בבוקר, את מוכרת את הכול בגלל האוטו. האוטו והעוזרים.  ומקללים, ומקללים, ומתגזענים ומוציאים מהפה שלכם מילים וביטויים שאוזניים תצילנה. עכשיו אתם פה באים, כן, אבל מה לעשות שהקואליציה הזאת, חנה בבלי מדברת. חנה בבלי. עשתה דבר היסטורי והעבירה תוכנית חומש, תוכנית ממשלה 550, שאתם מבוקר ועד לילה לא הייתם חולמים לעשות דבר כזה. הפריעו לה, הפריעו לה. אתם רק יודעים להגיד: ערבים, טרור, ולא יותר. אתם הפרעתם לה, ולכן אני מאפשר לה להמשיך. קנתה משקפיים, יש לה עוד דקה.  הפרעתם לה, היא תשכנע אותך בסוף. אני מאפשר. היא לא שכנעה, אותי לפחות, אבל זכותה, זכותה. תירגעו, רבותיי. בבקשה, גברתי השרה. תודה, אדוני היושב-ראש. אני מוסיף לה עוד דקה. הנושא הוא נושא חשוב. הוא נושא מאוד קריטי לציבור הערבי, ולכן השרה רוצה להרחיב. בסוף עוד אתה תזמין אותה לכבש בחג, אה? תזמינו אותה לחג. היא אוהבת כבשים. אתה מדבר על ערבים אחרים. אני לא מזמין יהודים לכבש, היא אוהבת כבשים של ערבים. בחיים שלי לא הזמנתי אותם. מטפונה, היא אוהבת מטפונה. אפילו לא לחומוס. אפילו לא לחומוס. היא אוהבת, מטפונה עם הערבים. נגמר הזמן. תודה רבה, נא לאפשר. איפה עבאס? איפה עבאס? נא לאפשר לה. באמת, אני באמת חייבת לומר שאין בושה, אני חייבת לומר: יושב בראש חבר כנסת ערבי, והציע את הצעת החוק חבר כנסת ערבי, ובאותה נשימה אתם גם תומכים בהצעת החוק וגם מתגזענים על אלו שהציעו אותה. באמת, איפה נשמע דבר כזה?  זו אומנות מיוחדת. מה זו הבושה הזאת? תתביישו לכם.  באוטו, האוטו והעוזרים. תודה רבה. תודה, תמר. בושה וכלימה. תודה רבה. אני, לא, לא, את מסתכלת עליה. אין בהצעות חוק להסתכל על יושבת-ראש הקואליציה. הפוסטר של בנט. עשר דקות זה עשר דקות. קודם כול,  גם איימן עולה אחרייך. אין שום בעיה, שינו את התקנון, אתה לא יודע. לא, לא, זו ממשלת שינוי, אבל התקנון לא שונה. הכול בסדר, חברים,  ברור, אני, קודם כול, ברשותך, אסתכל על מי שאני רוצה. אני רק אגיד שבשם שר הבריאות אני מציעה להתנגד להצעת החוק. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. את מתגזענת במעשים. אם לא היית ערבי היא לא הייתה מדברת אליך ככה. אני לא יודע מי צריך להתבייש יותר, מי שהיה שנים רבות בשלטון ולא הקים, או מי שהוא ממשלת שינוי ודוחה את ההצעה להקים בית חולים.  להתחנף, אתה יודע את זה. טיבי, אלה מתפרנסים מכם. היא באה לאכול גם בקלאווה. השרה תמר זנדברג, כבוד היושב-ראש. בבקשה, תפדל. השרה תמר זנדברג, יש לאזרחים הערבים תסביך שנקרא הגישה המפא"יניקית. זו הגישה שלא אומרת לא בפרצוף אבל עושה את הכול בשביל למרוח, בסופו של דבר, ושהתשובה תהיה לא. כלומר, לו הכוונה שלך היא להפיל הצעת חוק של אחד מהאופוזיציה, אבל את תקדמי את זה עוד חודש, ניחא. אבל את יודעת ואני יודע שאתם לא מעוניינים לקדם את הצעת החוק הזו, זו הבעיה שלי. זו הבעיה. אני מבקש ממך, בינך לבין עצמך, בינך לבין ניצן הורביץ, בינך לבין מרצ, לחשוב על מה שאמרתי. סח'נין, מגיע לה, ממקום הכי צודק. למה קריית אתא? ישבתי עם חמד עמאר, והוא אמר לי שזה קריית אתא ושפרעם. בדקתי את התוכנית עכשיו, כל-כולה בקריית אתא. לא רק כל-כולה, גם בונים 9,732 יחידות דיור בתוך קריית אתא, מסביב לבית החולים הזה. הכול שקר. פשוט מאוד, כסף פה וכסף שם. משהו קטן, כן, אבל צמיחה כלכלית, בניית מוסדות לאזרחים הערבים, זה לא. אנחנו ניאבק, ואנחנו עוד נצליח, ועוד יוקם בית חולים בסח'נין. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת עודה. אנחנו, רבותיי, עוברים להצבעה, וההצבעה תהיה הצבעה שמית. נא להתחיל, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, בעד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, אינו נוכח יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, בעד יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, בעד גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, בעד אוה, אוה, יש לך כבוד. גנאים, מה הציע לך הרזרבי? תתביישו. איפה הייתם, נא להמשיך בהצבעה. רבותיי, אני אתחיל להוציא אנשים, כי כבר התפרעתם. חבר הכנסת ווליד טאהא, נא לשבת. מיקי, נא לשבת. תתביישו. תתביישו. ווליד, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. דוד אמסלם, קראתי אותך לסדר. לפי התגובה שלו, חשבתי שאנחנו הורסים, היושב-ראש, למה הוא כועס? זה כואב לי. ווליד, קראתי אותך לסדר. יא ווליד. ווליד, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. תירגעו, רבותיי. אני לא יודע על מה המהומה. יא ווליד. ווליד, (אומר בערבית: צא, תשתה קפה ותחזור). הכול בסדר, אני רגוע. יא ווליד, אני רק רותח שעושים הצגות. זה כואב לי. עושים הצגות, אוקיי, נא להמשיך בהצבעה. ווליד, (אומר בערבית: תשב). להמשיך. יא אבו מוחמד, אתה בקריאה שנייה, יא זלמה. אתה מפריע בהצעה חשובה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין? לא שמענו. בושה. בושה. בושה. תתביישו. תתביישו. תתביישו לכם,  רבותיי, אתם מפריעים למהלך התקין של ההצבעה. להקמת בית חולים בסח'נין את מתנגדת. נא להירגע. חברי הליכוד, אתם מפריעים להצבעה. תמשיכי, היא הצביעה נגד. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, נגד אחמד טיבי, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, בעד אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, אתה בקריאה ראשונה. חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה הצבעת, (קוראת בשמות חברי הכנסת) נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, נגד לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, אינו נוכח אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, נגד, נגד. (קוראת בשם חבר הכנסת) מנסור עבאס, נגד חבר הכנסת מנסור עבאס, חבר הכנסת מנסור עבאס, תחזור למקום. נגד, תגיד נגד. נא לחזור למקום. חבר הכנסת מנסור עבאס, נא לחזור למקום. מה שעשית לא ראוי, לא ראוי מה שעשית. לא ראוי. נא להמשיך בהצבעה. תירגעו. רבותיי, בואו נשמע את בעל ההצעה, לפחות, מה הוא מצביע. (קוראת בשם חבר הכנסת) איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, בעד גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, נגד גם אתה, דוידסון, שבו. אני מבקש, חברי ש"ס, נא לשבת. אני מבקש, אביגדור, תושיב אותם או תוציא אותם. די כבר. מי שהצביע ורוצה להפריע, יכול לצאת מהאולם, גם מפה וגם משם. ואני שוב מזכיר לכם: ההצבעה היא על הקמת בית חולים בסח'נין, זה נושא ההצבעה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד נא להקריא את שמותיהם של אלה שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת איתמר בן גביר, בעד נפתלי בנט, נגד קרן ברק, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח בועז טופורובסקי, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח מיקי לוי, אינו משתתף בהצבעה מרב מיכאלי, אינה נוכחת אבי מעוז, בעד אורי מקלב, אינו משתתף בהצבעה יצחק פינדרוס, אינו נוכח שמחה רוטמן, אינו נוכח שרון רופא אופיר, אינה נוכחת אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת האם יש מישהו באולם שלא הצביע על ההצעה להקמת בית חולים בסח'נין? אין. תמה ההצבעה. אדוני היושב-ראש, טאהא הצביע? מנסור עבאס, מה הצביע? היושב-ראש, ווליד טאהא הצביע? אתה לא עונה לנו. אחמד טיבי מנסור עבאס, מה הצביע? בראש שלך רק אחמד טיבי. הצבעתי, כן, הצבעתי. אבל למה הם כועסים? למה הם כועסים?  ובכן, תוצאות ההצבעה על הצעת חוק להקמת בית חולים בסח'נין. (אומר בערבית: ההצעה להקים בית חולים בסח'נין.)  (אומר בערבית ומתרגם:) הצביעו נגד החוק, 50, הצביעו בעד החוק, 51. (אומר בערבית: ואללה, זה נכון, ונכון מאוד.) ההצעה עוברת לוועדת הכנסת, והיא תחליט לאיזו ועדה להעביר. אני מקווה שהיא תקודם. תודה רבה. בבקשה לשבת, חברי הכנסת. בבקשה לשבת. אנחנו ממשיכים בסדר-היום, הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון, ענישה מזערית), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, בבקשה. ישיב שר החקלאות ופיתוח הכפר או השר התורן. השר התורן מתבקש לדבר עם השר עצמו, עודד פורר. תדבר עם עודד פורר. הייתה איזושהי שיחה עכשיו בעניין הצעת החוק. חוק צער בעלי חיים הוא בעצם השתקפותה של החברה הישראלית. הוא הדרישה של בורא עולם. בחודש אוקטובר, ממש בשנה שעברה, מדינת ישראל רעשה, אגב, בצדק, והיה איזשהו אדם שאני לא מעוניין להזכיר את שמו כאן, עם כל הכבוד, שתיעד את עצמו תוקף כלב באכזריות, ממש באופן מביש, כשהכלב כפות ברגליו. ובעיניי הן היו תמונות קשות מאוד, התמונות הללו. והן קרעו את ליבם של המונים מאזרחי ישראל. במדינת ישראל יש רגישות לבעלי חיים, עם כמה שאולי אנשים לא יודעים את זה, יש רגישות לבעלי חיים. ואני חייב לציין שהרשויות עבדו שם באמת באופן אינטנסיבי ועשו את הפעולות, אבל הפלא ופלא, אותו מתעלל לא ישב בכלא ולו יום אחד. מיקי, עם פורר, כן, תכף נדבר על זה. עכשיו. לא, עוד שבוע. דיברנו על שבוע, אבל תכף נדבר על זה. כן, כן, זה מה שהוא אמר לי. ולמה הוא לא ישב בכלא? משום שבסוף, אתם יודעים, כשזה מגיע להליך משפטי, שופטי בית המשפט, בסופו של יום, צריכים לשקול את שיקול הדעת, והם לא תמיד מוצאים לנכון להכניס אדם שכזה לבית הסוהר. ואני אומר דבר אחד: אני אינני יודע לומר אם באמת האירוע הזה, נניח, היה מצריך מאסר, אבל אין לי צל של ספק שאם היה עונש מאסר, נניח אפילו של חצי שנה, שזו בעצם הצעת החוק שאני מציע פה, אנשים היו חוששים להתעלל בבעלי חיים, כי אם הם היו נתפסים, הם היו יושבים בכלא, ועד היום לא נכנסו אנשים לכלא, או אולי נכנסו לעיתים נדירות, בגין התעללות בבעלי חיים. ואני מציין גם עובדה שחשוב שידעו: ראש הממשלה דאז נתניהו הקים צוות משרדי לטיפול באכיפת צער בעלי חיים. חלק מהנתונים המזעזעים שנחשפו בישיבות הצוות הבהירו לכולם שבשנים האחרונות חלה ירידה בהגשת כתבי אישום. אני לא בטוח שזה נובע מפחות התעללות בבעלי חיים. יכול להיות שפשוט אולי אומרים, אם זה בעל חיים זה פחות נורא. ובעיניי הדבר הזה פוגע בשם הטוב של מדינת ישראל, שיודעת לנהוג בחמלה גם כלפי בני האדם וגם כלפי בעלי חיים. גם מתברר שמרבית התהליכים לאכיפת עונשים של מתעללים בבעלי חיים הם גם ארוכים וגם מייגעים, ובסוף אנחנו יודעים שאין מאסר בפועל. זה כמעט לא קורה. ראינו גם מקרה שאדם גרר את כלבו, את הכלב של השכן שלו, סליחה, כשהוא היה קשור לרכב. הבן אדם הזה לא ישב בכלא יום אחד. ראינו בעלי מדגרה שזורקים אפרוחים לפח, אף אחד מהם לא נתן את הדין. ראינו אפילו, לצערי הרב, אזרחים שגוזרים אוזניים של כלב. אף אחד מהם לא ישב בכלא אפילו לא יום אחד. ואתה אפילו, אדוני היושב-ראש, אני זוכר שהתקוממת מאוד מהאירוע של הפגיעה בכלב, ואני חושב שאפילו הצעת חוק, אם אני לא טועה. אני חושב שזה נושא שהוא בקונסנזוס. זאת אומרת, נכון, יש מחלוקות קואליציה אופוזיציה, וויכוחים בינינו, והכול בסדר, אבל אף אחד מאיתנו לא רוצה שיתעללו בבעלי חיים. וכן, כדי לעצור מעשים מן הסוג הזה צריך להחמיר ענישה. אחרת, לצערי הרב, אנשים לא יחששו לעשות את זה. אנחנו חיים במדינת חוק. אם מישהו יודע שאם הוא יפגע בחיה כלשהי הוא ישב בכלא, הוא יחשוב פעמיים לפני שהוא יעשה את זה. אבל אם הוא יודע שזה ייגמר באיזושהי חקירת משטרה, יכול להיות שהיצר שלו יגבר, והוא יעשה את הפעולה הכל-כך נוראית הזו. כן, גם שר האוצר, איפה סגן, סליחה, השר במשרד האוצר, הוא נמצא כאן? הוא יצא? אז אתם תעדכנו אותו שגם שר האוצר של היום, ובזמנו חבר הכנסת ליברמן, באמת גם התקומם מאוד וגם שקל להגיש הצעת חוק בנושא הזה, שהחמרת רף ענישה היא דבר מאוד, מאוד, מאוד, מאוד חשוב. מה שאומרת הצעת החוק, ואני רוצה שאנשים יבינו: זה לא מאסר של שנים. אנחנו מדברים בהצעת החוק הזו על מאסר של שישה חודשים למי שהתעלל בבעל חיים. ואם הוא התעלל בצורה באמת קיצונית, ויש כבר דברים שהם מעבר לגבולות, בואו נגיד, היכולת שלנו להכיל את זה כבני אדם, אז כבר מדובר על מאסר של שנה. וזה בעצם יביא למצב שבו שופטי בית המשפט יהיו חייבים להטיל עונשי מאסר על אנשים שמתעללים בבעלי חיים. אני מבטיח לכם, אני מוכן להתחייב מעל הבמה הזאת שאם נקדם את הצעת החוק הזאת אתם תראו שההתעללות בבעלי חיים כמעט תיפסק לחלוטין. אתם תראו איך אנשים יחששו ויחשבו פעמיים. גם אם יש להם יצר הזוי שכזה לתקוף בעל חיים, הם יחשבו המון המון פעמים לפני, כי הם יבינו שהם ילכו לכלא אם הם ייתפסו. ואתם יודעים שבעולם שלנו קשה מאוד להסתיר את העבירות הללו, למרות שאני מניח שיש גם עבירות שלא מתגלות. אגב, עוד דבר שאני רציתי לשאול. יש לי פה חבר מהקואליציה, הוא מחזיק כלבה נהדרת ששמה נינה. צביקה, ראיתי שאתה מעלה כל הזמן בפייסבוק את התמונות הנהדרות שלכם ביחד, ואני בטוח שאם תתייעץ איתה, היא תגיד לך שהיא תומכת בהצעת החוק, למרות שאתה לא מהבעלים המתעללים. אבל עדיין, הלכה למעשה, אני חושב שזו הצעת חוק שצריכה להיות בקונסנזוס, ואין שום סיבה, שום סיבה, לא לקדם אותה בגלל שהיא מגיעה מהאופוזיציה. אני חושב שהדבר הזה לא נכון. לסיכום דבריי, אני רוצה לומר שאני חושב שאנחנו כולנו מבינים שנושא זכויות בעלי חיים קרוב מאוד לליבם של הרבה מאוד אזרחים מישראל, ובאמת הגיע הזמן שנעבור מדיבורים למעשים. כי העניין הזה הוא לא דבר, למה הוא הזכיר את השם שלי? אני לא יודע.  שמדינת ישראל המודרנית, הדמוקרטית, יכולה להכיל, תמונות מן הסוג הזה, אירועים מן הסוג הזה. ולכן אני קורא לכל חברי הקואליציה שבעלי חיים הם בנפשם, ואני יודע שיש לא מעט מחברי הקואליציה שנמצאים שם, לקדם את הצעת החוק הזו. ואני רוצה להזכיר דבר נוסף. גם אני הייתי יושב-ראש קואליציה, גם אני יודע מה זה לעבוד עם ממשלה. נכון, לממשלה יש את היכולת להכריע אם היא מקבלת דבר מסוים או מסרבת לדבר מסוים. אבל חבר'ה, אנחנו כנסת, אנחנו רשות עצמאית, אנחנו צריכים לעשות מה שטוב לאזרחי ישראל. לא תמיד צריכים להיות חיילים ממושמעים של הממשלה. אפשר להגיד לממשלה: תראו, במקרה הזה אתם טועים. במקרה הזה, גם אם אתם מחליטים לדחות את הצעת החוק, פה אתם טועים. הדבר הנכון פה זה כן למנוע את המשך ההתעללות בבעלי חיים. ולכן אני מאוד מאוד מקווה שתתקבל פה החלטה כן לתמוך בהצעת החוק הזו, כי, אני רוצה לומר, לסיום דבריי, דבר אחד חשוב: אני באמת מאמין שמי שמתעלל בבעלי חיים בסופו של דבר גם מתעלל בבני האדם. נכון. כי אם יש לו את התעוזה ואת היכולת לפגוע בבעל חיים בצורה כזאת, אני לא אהיה מופתע אם הוא גם יפגע למוחרת באדם. ולכן, חברים, ההצעה הזו היא הצעה טובה למדינת ישראל, היא טובה, בסופו של דבר, גם לבעלי החיים, והיא טובה לנו כבני אדם. ולכן אני מאוד מקווה שהצעת הזו תתקבל ותיתמך על ידי הקואליציה. תודה. בבקשה, השרה. היה סיכום ביניכם? בבקשה. חבר הכנסת זוהר, בשם שר החקלאות, שחושב כמוני שזו הצעת חוק חשובה, אני מבינה שסוכם לדחות את החוק בשבוע, כדי לתאם עם משרד החקלאות, שבוע, ולהצביע עליו.  ולהביא אותו בשבוע הבא. לכן אני מבקשת ללא תשובה והצבעה. תודה. גם עליי. יופי, תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת האוזר, דקה מהצד. בבקשה, תנו לו מיקרופון. מיקי, חבר הכנסת זוהר, רציתי להגיד לך שאני אנסה לשכנע שהממשלה גם תתמוך בזה. אבל אני רוצה לנצל את זה שהזכרת את שמי, בכל זאת, ולתקן טעות קשה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתנצל פה בפומבי על טעות קשה,  שאמרתי בבוקר, ואתם יודעים, אומרים שמי שאומר דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם ומי שטועה בזה מעכב את הגאולה, ומכיוון שאני בעד לקדם גאולה, בנאום שלי בבוקר על הצעת חוק דמי אבטלה לעצמאים, אמרתי בטעות שהשיר "הולך בטל" נכתב על ידי אריאל זילבר. זילבר כתב את הלחן, הוא שר את השיר, אבל מי שכתב את המילים הוא מאיר אריאל, שאגב, ביצע אותו לפני זילבר, בלחן שהוא עצמו כתב, בתקליט של להקת תמוז, "סוף עונת התפוזים", 1976. אגב, גם השיר "סוף עונת התפוזים" הוא של מאיר אריאל, וגם, כמובן, "הולך בטל". ואחרי ששוב עיינתי ונזכרתי במילים, למשל בבית: "מחפש בחושך שמץ לראותו, במקרה שייתקל פתע במותו" את זה יכול לכתוב רק מאיר אריאל, ושינוח על משכבו בשלום. מאיר אריאל, זיכרונו לברכה. אני מתנצל שהקרדיט הזה על כתיבת השיר בטעות יוחס לאחר. תודה רבה. ומי חיבר את "איך לנצח מגפה", מי חיבר את זה? תעזור למצוא תשובה לזה. מי חיבר את "איך לנצח מגפה"? תבוא תגיד לנו. הוא ניצח. תודה רבה. אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת אבוטבול, תודה. אין בעד מה. ממשיכים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון, ועדת חריגים), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת ישראל אייכלר וקבוצת חברי הכנסת. מה כתוב לי? אוקיי, בבקשה, חבר הכנסת אייכלר. השרה זנדברג תשיב. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני מגיש את הצעת החוק, אני חייב, למען ההיסטוריה ולמען השלום במדינת ישראל, להגיב ולהזהיר מפני הדברים שנשמעו היום מפי חברת כנסת מישראל ביתנו, שהשוותה, אמרה שהמפלגות החרדיות רוצות להקים כאן משטר של טליבאן כמו באפגניסטן. היא אמרה את זה מעל לבמה הזאת, ויש לזה 100 עדים, ולמה אני צריך להגיב? כי אם היהודים באירופה היו מגיבים כאשר הפכו אותם לאיום קיומי, אולי ההיסטוריה הייתה שונה. רק אתמול ציין היושב-ראש, ציינו פה את ליל הבדולח, דיברו על בתי הכנסת, על השרפות ועל האנשים. אבל על דבר אחד לא דיברו. לנגד עיניי עוברות התמונות של העיניים הנדהמות של היהודים, שלא הבינו והיו תמהים, לא על הגויים שהרגו אותם, אלא על השכנים הטובים שלהם והאנשים שהם עבדו איתם בכל המקומות האלה, איך הם שתקו והשלימו והסכימו לכל מה שנעשה ליהודים. גם כך בליל הבדולח ב-1938, וגם אחר כך, כאשר כבר הובילו אותם, הם עדיין לא הבינו למה כל כך שונאים אותם. התשובה היא שההסתה שהתקדמה למלחמת העולם השנייה היא זו שהכשירה את הלבבות שקבוצה קטנה או גדולה של אנשים יכלה לעשות ביהודים מה שרצתה, והעולם שתק. את זה אנחנו לא ניתן פה בארץ ישראל. לא ישוו אותנו לטליבאן. וכדי שיהיה ברור מה זה הטליבאן, מה זה עושה, גם אם חברת הכנסת לא חשבה עמוק עד כדי כך, כאשר אזרח שומע שרוצים להפוך את ישראל לאפגניסטן, שמשם יצאו מחבלי אל קאעידה, שמשם יצאו אלה שהפילו את מגדלי התאומים, ומהם התפצלו רוצחי דאעש, רבבות אנשים חפים מפשע נהרגו ומיליונים הפכו לפליטים. אז מה צריך לחשוב אדם שאיננו חרדי כאשר הוא שומע שהחרדים רוצים להביא לפה את אפגניסטן? הרי הוא הוא חש פתאום מאוים מהצל החרדי, הוא רוצה להגן על עצמו. יש לו מלחמה קיומית נגד החרדים, זה בתת-ההכרה. אני חוזר ואומר: גם אם הח"כית לא חשבה על זה, ההסתה האנטישמית של ישראל ביתנו במשך השנים האחרונות, כולל ההכרזה של שר האוצר, שאומר, ומתגאה בזה: הבטחנו ממשלה ללא חרדים, וקיימנו, תארו לעצמכם שיגידו: ממשלה ללא ערבים, כשיטה? היו אומרים: גזענות. היום הם גם צועקים על הליכוד, שצועק: למה משתתפים עם רע"מ, והליכוד לא אומר שזה בגלל שרע"מ הם ערבים, אלא אומרים: בגלל שהם תומכי טרור. אבל נניח, הם גם אומרים: זאת גזענות. להגיד ממשלה בלי חרדים זאת אנטישמיות ברורה. המסר האנטישמי שעובר לאזרח הוא שיש פה בעיה קיומית, ולכן זו סכנה, ואת הסכנה הזאת אנחנו צריכים להדוף בעודה באיבה. צריך לשלול את הלגיטימיות של כל ההסתה שנמצאת בתקשורת וברשתות החברתיות, את כל הציטוטים שמביאים לפה, אני לא רוצה לחזור עליהם, שצריך לשרוף ולמלא בגזים, וכל הדברים האלה, זה בא מההסתה שבאה מפה. לכן אני בא ואומר, אדוני היושב-ראש, אתה כל הזמן מדבר על החובה לשנות את השיח. דבר ראשון, צריך להתחיל מפה. לא תעלה לפה חברת כנסת ותגיד: המפלגות החרדיות רוצות להקים ממשלת טליבאן. אני מסכים, תודה רבה על ההסכמה. עכשיו נעבור לחוק עצמו. החוק נוגע לכל אזרח בישראל, לא משנה מאיזה, אני אגיד את זה ברמקול, לפרוטוקול. אני מסכים עם מה שאמרת, זה לא ראוי. אפשר לקיים שיח, ביריבות פוליטית, בלי המילים הקשות האלה. אני מסכים עם מה שאמרת. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. האמירה שלך מאוד חשובה, כי הכנסת צריכה לומר שלא ייתכן להציג את הציבור החרדי כאיום קיומי. לגבי החוק, היום החוק מאפשר ועדת חריגים. אני רוצה לומר שאת החוק כבר הגשתי לפני כמה שנים, ועשיתי הרבה דיונים על זה, משום מה אף פעם לא הצלחתי להעביר אותו, והחוק מדבר על הקמת ועדת חריגים בחברות שנקראות תאגידי המים. יש ויכוח על הקיום של תאגידי המים. היו הצעות לבטל אותם, אבל ברור שבכל השנים עד שהוקמו תאגידי המים, העיריות היו חייבות להתחשב, ויש ועדת הנחות לאנשים לפי מצבם הכלכלי. אני לא מדבר על מקרים חריגים מאוד של נכים ודברים כאלה, שבשנים האחרונות תוקן שהם כן מקבלים הנחה על מים, גם, עד 3.5 קוב, זה לא מספיק. אבל חברי ועדת החריגים ממונים היום על ידי התאגיד עצמו. אין נציגי ציבור או נבחרי ציבור כמו שיש בעיריות, שמכירים את הציבור ומבינים בנושאי רווחה. הצעת החוק שלי מבקשת להקים ועדת חריגים למתן הנחות במים, ובה יהיו שותפים, כמובן, המנהל הכללי של החברה, חבר מועצת הרשות המקומית שבתחומה פועלת החברה אשר ממונה על הרווחה ברשות המקומית, והרשות המקומית תמנה אותו, ונציג משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או המוסד לביטוח לאומי, שימנה שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מבין עובדי הגופים האמורים. אני חושב שזה חוק כל כך פשוט וכל כך מובן וכל כך נצרך, שאני לא מבין למה אחרי כל הדיונים שהיו לנו עדיין אי-אפשר להזיז את זה. בחברת החשמל, שגם שם יש בעיה, אבל כבר למדו, והם היו גם בדיון הוועדה שבו קיימתי דיונים על זה, ודיברו על כך שגם בחברת חשמל יש כבר איזושהי התחשבות. אבל כל ההתחשבויות הן לחצי מיליון אנשים, שהם ממש ממש במצב הקשה ביותר. שאר שמונה מיליון האזרחים, אין להם שום אפשרות לקבל הנחה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לבקש מהכנסת לדאוג לצרכני המים, שהם רבים, והם מתקשים לעמוד בתשלום תעריפי המים הגבוהים. אני מודה, אנחנו חברי הכנסת, אין לנו בעיה לשלם את חשבונות המים. אבל יש הרבה אזרחים שממש מתקשים, גם אם הם לא מקרים סוציאליים מוכרים. לכן מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי בכל תאגיד מים וביוב תוקם ועדת חריגים, שתורכב מהמנהל הכללי, כמו שאמרתי, מאישי ציבור מטעם הרשות המקומית, מאנשי רווחה. ועדת החריגים הזאת תדון במקרים חריגים שיש צורך להתחשב בהם, במעוטי היכולת ולסייע. אני רוצה לומר, כבר יש היום ועדת חריגים, איך אומרים להאריך את החוב? לעשות תשלומים? לדחות את החוב ולפרוס את התשלומים. לפרוס, הינה, זאת המילה שחיפשתי. לפרוס את החוב לזמן רב. אבל אין סמכות לתת הנחות, ואת זה אני רוצה לתקן. שתהיה להם סמכות, לפי שיקול דעתם, אם באמת מדובר באדם שלא יכול, שתהיה להם אפשרות לוותר, או לתת הנחות לעתיד לפי מצב הנזקק. אני מודה לך על ההקשבה, תודה. תודה רבה. השרה זנדברג, בבקשה. בשביל האיזון, אחד מחברי הכנסת שלח לי גם מכתב: אני מאוד מקווה שנפסיק עם האמירות האלה. גם לא ראוי שחבר הכנסת, אני לא שמעתי, קרא לה אנטישמית. אתמול היה ליל הבדולח, ובאמת, גם לא ראוי שיזרקו אותנו במריצות, אבל אני מעיר על זה, אני לא צריך את העזרה. אמרתי הערה. מישהו שלח לי פתק. בואו ננסה, חבר הכנסת מלכיאלי. אני מחזק את דבריך. אני מזדעזע כיהודי. אתה ראית את מה שפרסם גיא זהר? תודה. די, חבר הכנסת קרעי, די, די. אתה ראית את עצמך במראה, אדוני יושב הראש. למזבלה רצו לזרוק אותנו.  את הנמען? לא, לא היית פה. אמרתי שאני מסכים עם חבר הכנסת אייכלר, שאמר נגד זה. אני מסכים עם כל מילה. לא היית פה. אנחנו מחזקים אותך, מחזקים, אתה ראית את עצמכם במראה אצל גיא זהר? אתה לא, אני מנסה, אני מנסה, תאמין לי. תסתכלו על עצמכם קצת. אני מנסה להוריד את השיח. אנחנו עם אחד, מספיק. אפשר להיות יריבים פוליטיים. אתה מנסה לסתום פיות, אתה לא מנסה להוריד את השיח. תודה, חבר הכנסת קרעי, תודה. תסתכל על עצמך במראה. בבקשה, השרה זנדברג. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתכבדת להשיב בשם שרת האנרגיה. עניינה של הצעת החוק הוא הקמת ועדת חריגים בכל תאגיד מים, אשר תוכל לדון במקרים שבהם יש צורך במתן הנחה בתשלום בעד שירותי מים ושירותי ביוב, או לפטור מתשלום בעד שירותים אלה. ראשית, הכנסת כבר נדרשה לנושא בעבר. כבר בשנת 2012 החליטה ועדת הכספים על מתן תמיכות באוכלוסיות מסוימות, דוגמת רמות נכות מסוימות. בשנת 2014 פורסמו תקנות בנושא, אשר הרחיבו את מקבלי ההטבה מקרב האוכלוסיות המיוחדות. אוכלוסיות אלו הוגדרו על ידי שר האוצר בהתייעצות עם מועצת רשות המים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. מנגנון תמיכה זה כבר קיים בחוק תאגידי מים וביוב, בסעיף 102(ב1) וחל ביחס לכלל הספקים, כולל אלו שאינם תאגידי מים וביוב, ולפיו כל זכאי ייהנה מהכפלת כמות המים בתעריף הנמוך, מ-3.5 קוב לחודש לנפש לשבעה. בפועל, היום רשות המים אחראית על התפעול, הפיקוח והבקרה של יישום מתן ההטבה, לרבות תקציב תמיכות שנתי העומד על כ-70 מיליון שקלים. לשם יישום ההטבה פותחה מערכת אינטרנטית המנגישה לכ-1,000 ספקי מים את הצרכנים הפועלים בתחומם והזכאים להטבה, בהתאם לעדכון החודשי שמגיע מהגורמים המדווחים, כמו הביטוח הלאומי, משרד הביטחון, הרשות לזכויות ניצולי שואה ועוד. חשוב להבין כי מבנה משק המים הנוכחי הוא ככלל במתכונת של משק סגור, דהיינו כל הכנסות משק המים מיועדות למימון עלויות הפיתוח של משק המים והביוב. לכן הנחות בגין צריכת מים, ואף פטור מתשלום, משמעם עלייה בתעריף המים לכלל צרכני המים, ולא ניתן לאמוד אותה בשלב זה של הצעת החוק, בין היתר מכיוון שלא הוגדר בהצעה מה יהיו הקריטריונים שלפיהם ייתנו הנחה או פטור מתשלום כאמור. עם זאת, אין ספק כי מטרת החוק היא ראויה וחשובה, והוא יכול לסייע לצרכני מים מעוטי יכולת בפטור או בהנחה על תשלום בגין צריכת המים שלהם. על כן, בכוונתי לבחון כלים ומנגנונים נוספים שבמסגרתם ניתן להקל על אוכלוסיות אלו. הצעת החוק של חבר הכנסת ישראל אייכלר הוגשה ללא תיאום עם משרד המים ורשות המים והביוב, אשר אמונים על החוק. בהתחשב בעובדה כי איננו מעוניינים להעלות את תעריף המים הביתי, אני קוראת לחברות וחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק. לא יעלה שום דבר, מה לא יעלה? זה לא ייקר את המים. לעשות כמו שיש קופה לחובות, אבל הקראתי ארוכות את התשובה, אני, את צריכה להקריא שוב. אה, להקריא שוב? אוקיי, אני אקריא שוב, אין בעיה. לא, לא, אין צורך. כן, תקריאי שוב. כן, יש כמה חברי כנסת שלא היו, אז הם לא שמעו. וגם לוקח זמן לגייס רוב, בכל זאת, לשכת השרה השקיעה, היא כתבה תשובה,  לא, יש כאן הרבה שלא היו, פשוט, איך הם יכלו לשמוע. לא, הם לא יכלו לשמוע ולכן הם לא שמעו.  תסבירי לנו למה התנגדת לבית החולים בסח'נין. תמר, אני רוצה לומר, השרה זנדברג, איך זה שיש כאלה בקואליציה שמצביעים לפי צו מצפונם, השאלה היא איך יש כל כך הרבה גזענים אצלכם, אוי, אוי, אוי, את הגזענית הראשית. כל היום מדברים נגד ערבים בצורה מחפירה, גזענית, השרה זנדברג, בבקשה. אתם המצאתם את הגזענות, אתם גזענים, אתם הגזענים הראשיים, תתביישי לך. אתם המצאתם את המושג הזה, חבורה של פשיסטים. על מי את מתנשאת? על מי את מתנשאת? האופוזיציה הגישה בקשה להצבעה שמית, בסדר, זו זכותה. אני רק רוצה לומר, את אמרת שגדי יברקן הוא גזען? אני רוצה לומר, במיוחד, המציאה סטרטאפ. חבר הכנסת אשר וחברי הכנסת מיהדות התורה ומש"ס, במיוחד אליכם אני רוצה,  עם כל, עם כל המה? את, תאמיני לי, סרט מצויר לא הייתי, איפה,  בתוך הקואליציה, אתם עכשיו בסרט מדע בדיוני. לא הבנתי, אתה לא עלית לפה כרגע ואמרת לא להשתמש בביטויים כאלה? את כל הביטויים האלה לקחנו מכם.  אתם יודעים, היום התראיינתי בתחנת רדיו חרדית, ושאלו אותי איך, את אמרת סמרטוטים, שאלו אותי: איך מרצ, שכל זכויות האדם, כשהתחלנו בוועדת הפנים אני זוכר איזה התנהגות הייתה לך. את היית הראשונה שהוצאתי, באמת זכויות אדם זה חלק, מכרתם את כל הערכים שלכם. עכשיו הצבעת נגד הקמת בית חולים, ואנחנו הגזענים. שאלו אותי: איך מרצ לא עומדת על זה שנציגי הציבור החרדי יהיו בתוך הממשלה, כדי שלא יודר ציבור שלם? לא, אין שאלה כזאת. ככה שאלו אותי. אף אחד לא שואל אותך. שאלו אותי, זה מוקלט. פגיעה בחלשים, זו השאלה. והתשובה: כשאני נבחרתי לכנסת בשנת 2013 אנחנו היינו ביחד באופוזיציה, ערבים, חרדים ושמאל. תזכור שהיא בחזקים, הצפונבונים, לדעתי אפשר לספור על כף יד אחת את מספר הקדנציות שהמפלגות החרדיות היו מחוץ לקואליציה בכל שנות המדינה. אף פעם לא זכרתי שמישהו מהם התעקש שמפלגות השמאל יהיו בקואליציה יחד איתכם כדי לא להדיר ציבור שלם. אולי באמת כדאי ללמוד מזה לקח ולא להדיר אף ציבור, כי הפוליטיקה, מה לעשות, זה דבר דינמי. אתה אף פעם לא נשאר באותו מקום. אפילו מפלגה כמו מרצ, ש-20 שנה הייתה באופוזיציה  המפלגה ששרדה הכי הרבה זמן באופוזיציה, ושרדה, בזכות הערכים, בזכות העמדות שלנו, ועוד מעט עוד פעם תחזרו לאופוזיציה. יכול להיות, הגלגל מסתובב, אנחנו לא פוחדים מזה, זאת הדמוקרטיה. אל תתרגלו לכיסא, אל תתרגלו לכיסא החם, אתם תחזרו מהר מאוד. זה סופו של כל גזען. רק אנשים אנטי-דמוקרטים חושבים שלנצח יש מפלגות שיהיו בצד אחד ומפלגות שלנצח יהיו בצד אחר. לא. הדמוקרטיה הישראלית חזקה מאוד, ולא לעולם חוסן. הגלגל מסתובב, פעם בקואליציה, פעם באופוזיציה. אגב, זה מאוד מאוד בריא. מפלגות שעכשיו שואלות את עצמן איך מדירים אותן, עדיף שישאלו את עצמן, כשהן בקואליציה, מה הן עושות עם הכוח שניתן להן. אולי נלמד משהו מזה, כולנו ביחד. השרה, השרה, יש לקח. יש לקחים, אני רוצה להגיד לך משהו, חבר הכנסת יברקן, שב בבקשה, שב, רק שב. שב. חבריי מש"ס, חבריי ממפלגת יהדות התורה. דרך אגב, מרצ,  הגזען האתיופי הראשון, הגזען האתיופי הראשון, זה סטרטאפ. מרצ, הפעם האחרונה שהייתה בקואליציה לפני הקדנציה הזאת, הייתה בשנות התשעים, והייתה עם מפלגות חרדיות בקואליציה, אין בזה בושה,  הגזען האתיופי הראשון,  הכול בסדר, וגם אם זה יהיה בעתיד, הכול בסדר. זה סטרטאפ ישראלי, זה חדש, אין כזה דבר, בסדר, יש כאלה שלא צריך לשמוע אותם, זה לא נורא, זה בסדר. את חושבת שאני גזען? את קראת לי גזען עכשיו? לא צריך לשמוע אותם. זה לא נורא, זה בסדר. קואליציה, השרה יכולה לרדת? יש בקשה, קואליציה, הממשלה ביקשה הצבעה שמית? לא, האופוזיציה. איפה מרכז הקואליציה במליאה? עם מי אני יכול לדבר? בכל מקרה, מותר לך עשר דקות. עוד לא עברו עשר דקות, עוד לא עברו עשר דקות, אדוני אייכלר. עוד לא עברו עשר דקות. לא, לא עברו עשר דקות. עשר דקות. אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים להצביע. אין דבר כזה. זה קריאה טרומית. שר לא מושך זמן. אי-אפשר למשוך זמן. עשר דקות, נגמר השעון. אתה, לגנוב הצבעה. ממשיך לגנוב הצבעות. עוד לא עברו עשר דקות, חברים. עשר דקות, נגמר השעון. אתה יודע, לגנוב הצבעה. אתה ממשיך לגנוב הצבעות. תנוח דעתכם. לא עברו עשר דקות. אגיד לכם שהחוק הנורבגי גרם לכך שאני לא נמצאת הרבה בכנסת, ואני מתגעגעת לכנסת, לכן אני מתכוונת למצות כל דקה מהשהות שלי פה ולא לקצר אותה אפילו בעשר שניות. עד תום עשר הדקות אני אעמוד כאן. יצא משהו טוב, את רואה מה זה? בדיוק, יפה. צודקת, משהו טוב ביותר. גם כך אין לך מה להגיד, יש לי המון מה להגיד, חבר הכנסת יברקן. יש לי המון מה להגיד, ואני אגיד את זה עד תום עשר הדקות שלי. אבל שואל אותך חבר הכנסת יברקן משהו נורא חשוב. האם הפכת אותו לגזען? האם הוא הסטרטאפ שלכם? הוא שואל. חברת הכנסת מאי גולן, חברת הכנסת גולן. לא, אם כל חבריי גזענים ואני,  עשיתי הארכה, חבר הכנסת אזולאי. די. דווקא אתה לא היית פה, לא היית. לא היית. לא ראיתי. לא היית, אתה נכנסת. לא נכון, אתה נכנסת עכשיו. את מחריגה אותו? את מחריגה אותו? כן, מחריגה אותו. איזה יופי, אפשר גם? אפשר גם, כן. חברים, מה לעשות? אגב, שיתפנו פעולה כשהיית סגן השר לביטחון הפנים, שיתפנו פעולה בנושא אלימות המשטרתית. לקחת את הנושא ברצינות באמת לכלל האוכלוסיות. נכון, נכון. אגב, כשהייתי חברת כנסת באופוזיציה גם הגשתי הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת האלימות נגד כלל האוכלוסיות: חרדית, ערבית, יוצאי אתיופיה, באמת כלל האוכלוסיות. לצערי הקואליציה שאתם הייתם בה הפילה את ההצעה הזו. לא נכון, לא נכון. את ביקשת, אחרי איזה חודש הגישו המפלגות החרדיות רק על חרדים, ואמרתי: אני אצביע בעדכם. אני, לא נכון מה שאני אומרת? נכון. הגשתי על האלימות המשטרתית נגד כלל האוכלוסיות. קודם כול, זה לא נכון. נכון מאוד. בואי נבדוק את זה. את הגשת על האלימות נגד עובדים זרים בתל אביב. לא נכון, ממש לא. מעולם לא הגשתי הצעה כזו, אתה מתבלבל כנראה עם מישהי אחרת, לא. אני הגשתי הצעה נגד האלימות המשטרתית נגד כלל האוכלוסיות. לא לא לא, אני עמדתי פה כשאת הגשת אותו. זה לא נכון מה שאת אומרת, זה לא נכון מה שאת אומרת. את יודעת שאת משקרת. את, חברים, אל תשכתבו את ההיסטוריה ואל תלמדו אותי מה הגשתי. אני הגשתי הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת האלימות המשטרתית נגד כלל האוכלוסיות. כולן. נכון, זה נכון. וגם בנאום שלי דיברתי על כלל האוכלוסיות. את צודקת. אני מסכים איתך. גברתי השרה, את צודקת. לצערי, הקואליציה דאז הפילה את ההצעה הזו. אגב, אחרי חודש, כשהייתה אלימות משטרתית נגד חרדים, אם אינני טועה, חבר הכנסת גפני הגיש הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת האלימות המשטרתית נגד החרדים בלבד, ואני אמרתי לו: אני מצביעה בעדך, רק בגלל שאני, איפה גפני? נכון? אתה הגשת הצעה בכנסת הקודמת לוועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת האלימות המשטרתית, הצעה חשובה. כבוד השרה זנדברג, לא נעים לי אבל, חבר הכנסת יברקן, די, די. תודה רבה. משפט לסיכום, בבקשה. משפט אחרון. אני חושבת שגם עכשיו, אחרי שעבר תקציב, ואחרי שהכנסת הזו, בעזרת השם, תכהן יותר מכמה חודשים, כדאי שנחזור לשתף פעולה גם כאן, קואליציה ואופוזיציה, בנושאים שחשובים לכולנו. תודה רבה. תודה רבה. לבקשת האופוזיציה, ההצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. האם בבית החולים בסח'נין,  מה? אני לא יכול לשמוע כי חבר הכנסת יברקן, מה? לא, היא לא השמיצה, אני מבקש הודעה אישית, היא הזכירה את שמי. מגיע לי לענות. אחרי ההצבעה, חבר הכנסת אייכלר. לא הודעה אישית, אני רוצה להשיב. זה סיפור אחר, בבקשה. חשבתי  הודעה אישית. לא צריך כל דבר. תקשיבו למה שמדברים. חבר הכנסת אזולאי, לא ידענו שהוא רוצה להגיב על הצעת החוק. אנחנו מקשיבים, אבל חבר הכנסת יברקן הפריע. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול להגיד לשרה תמר זנדברג שאגודת ישראל ישבה 27 שנים באופוזיציה, כך שזה לא נכון שאנחנו תמיד בקואליציה. גם כשלמפא"י היו 50 מנדטים, הם כיבדו את חברי האופוזיציה החרדים של אגודת ישראל בשעתם, והגיעו גם להסדרים וגם עזרו וגם סייעו. לא הייתה מלחמת עולם כמו היום. אני רוצה להגיד לאדוני היושב-ראש שיש פה, בצד ימין, משלחת של חברי קונגרס אמריקנים. לא קראו לנו טליבאן, אה, לא קראו לנו טליבאן. אף אחד לא העז לקרוא לחרדים אז טליבאן. אבל יושבת פה משלחת של חברי קונגרס אמריקאים. אולי המלווים יתרגמו להם לאנגלית על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על דבר הכי פשוט והגיוני והומני, על תאגידי המים שנמצאים בכל ערי הארץ, גם בערים ערביות, יהודיות, כאלו ואחרות, ואין אפשרות לתת הנחה לאנשים עניים. לכן הצענו שתאגידי המים ועובדים סוציאליים וחברים מהמועצה המקומית ממשרד הרווחה יוכלו להעניק הנחה במחירי המים לאנשים עניים. הייתם מצפים בוודאי שכל חברי הבית יתאחדו, אבל מה לעשות שמי שמגיש את זה הוא יהודי חרדי ממפלגה חרדית, ואנחנו היום באופוזיציה. אני מקווה שבכל זאת נתגבר ונצליח. אם תהיו פה עד אחרי ההצבעה, נקווה שנוכל להתגבר, וסוף-סוף תבוא ועדת הנחות לעניי ישראל בתאגידי המים. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת. Members of the US Congress, welcome to Israel, welcome to the Israeli Parliament, the heart of Israeli democracy. Welcome. מזכירת הכנסת, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, אינו נוכח משה אבוטבול, בעד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, אינו נוכח ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, אינו נוכח יואב בן צור, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו נוכח אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח אלי כהן, בעד מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, בעד רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח מיקי לוי, אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, אינה נוכחת יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי  אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, אינו נוכח מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, אינו נוכח מנסור עבאס, נגד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אביר קארה, נגד אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, אינה נוכחת שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד מזכירת הכנסת, בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח ניר אורבך, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח דוד ביטן, בעד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יואב גלנט, בעד בנימין גנץ, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, בעד מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח עופר כסיף, בעד חיים כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח נעמה לזימי, אינה נוכחת גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת אורי מקלב, אינו נוכח יעקב מרגי, אינו נכוח יואב סגלוביץ' אינו נוכח אוסאמה סעדי, אינו נוכח חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח יסמין פרידמן, אינה נוכחת אלכס קושניר, אני נוכח יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, נגד מירי מרים רגב, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, אינה נוכחת שרון רופא אופיר, אינה נוכחת אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח יש מי מחברי הכנסת במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? ובכן, הסתיימה ההצבעה. לפני מניית הקולות, הודיעו לנו שחבר הכנסת גלנט הצביע בטעות. הוא לא מצביע משום שהוא מקוזז, וגם חברת הכנסת עידית סילמן. ואשר גם. ואשר. ואשר. לא, לא. מה לא? אי-אפשר ככה. את לא מקוזזת? לא. אתם חייבים להיות מסודרים. זה בלתי אפשרי ככה. תבטלי. אי-אפשר ככה. ממש. טוב, לקזז את חבר הכנסת אשר, כדי שלא תהיה הצבעה כפולה. את סילמן להשאיר. אשר, להוריד את ההצבעה שלו. ואת חבר הכנסת גלנט. אוקיי, הם הצביעו בטעות. תמה ההצבעה. נא לספור, בבקשה. בעד, 33, נגד, 35. הצעת החוק לא עברה. הודעה לחבר הכנסת גדי יברקן. מהצד, בבקשה. מהצד, מהצד. חבר הכנסת יברקן, מהצד. אדוני היושב-ראש, לא שמענו את תוצאות ההצבעה. 33 בעד, 35 נגד. לא התקבלה. בבקשה. רגע, סליחה. רק שנייה. לחבר הכנסת יברקן הודעה אישית. אדוני היושב-ראש, השרה זנדברג הייתה על הדוכן קודם. היא אמרה שכשהיא הייתה באופוזיציה היא העלתה ועדת חקירה נגד אלימות שוטרים לכלל האוכלוסיות. נכון, הייתה ועדת חקירה שהועלתה. אבל איך היא עלתה ומתי היא עלתה, ההצעה שלך, גברתי השרה, כן. היא עלתה, ובמה שאמרת עכשיו לא דייקת בכלל. מתי נזכרת שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית? כשאמיר השכל בהפגנה בבלפור, טענתם לאלימות שוטרים. אני האחרון שיטען שאין אלימות שוטרים, גם כשהייתי סגן השר לביטחון הפנים אמרתי את זה, אבל את נזכרת להגן רק כאשר ציבור מסוים קיבל מכות בהפגנות, וזה לא היה אמור להיות. יש לך פוסט מ-29 ביוני 2020. אני נכנסתי לפוסט שלך. חיפשתי אותו, ואת פה, אני לא רוצה להגיד ששיקרת, לא דייקת כשאמרת שאת דיברת בשם כל הציבור.  על מה אתה מקשקש. שנייה, שנייה. אמרת שבשם כל הציבור את הגשת את ועדת החקירה הזו, בהתחלה, רק על העובדים הזרים. כשכל הרשת זעקה עלייך, אפשר להיכנס לפוסט. אני מסתכל.  ואז את כל הקהילות הכנסת. נכון, רק אחרי שזעקו ברשת, תקפו אותך שאת עושה את זה רק לאשכנזים, אחר כך הוספת ערבים, אתיופים, עובדים זרים. זה מה שעשית. אז גם לשקר צריך לדעת. אני האחרון, האחרון שיגיד שאין אלימות שוטרים. אתה ממש צריך להתבייש, ואני איתך בעניין הזה. נאבקתי יחד עם חבריי בקואליציה של היום. אבל לשקר יש גבול. אתה ממש צריך להתבייש על מה שאמרת עכשיו, באמת. תודה רבה. אני מבקש. הודעה מאת חברת הכנסת אורלי לוי. היא מושכת את הצעת חוק הדיור הציבורי התשפ"א 2021.  סליחה, השרה זנדברג. תודה. היא מושכת את הצעת החוק, והיא תובא במסגרת ההקצאה המפלגתית.  בבקשה. חבר הכנסת יברקן, השרה זנדברג. השרה זנדברג. אני מבקש מהסדרנים להוציא את שניהם החוצה. כל אחד לפתח אחר. כל אחד לפתח אחר. תודה רבה. זהו. מספיק. השרה זנדברג, בבקשה, שבי במקומך. תנו להם לגשת למקום. יש הפרדת כוחות. הכול בסדר. השרה זנדברג, שבי, בבקשה, במקומך. תסכלו עליי, סדרנים. סדרנים, תסתכלו עליי. בבקשה, שבי במקומך. חבר הכנסת בן גביר, אל תעזור לי. אתה רואה שהכול בסדר.  שב, שב. אתה הלכת לכיוון שלך. שב במקום.  היא לא תגיד לי: עד שאתה לא הולך. שב במקום. בבקשה, שב, שב במקום. בבקשה, שב ממקום. אני אשב. אני אשב. אתה תוציא אותה, ואחר כך אני אשב. שב במקום. בבקשה, שב במקום. בבקשה. אתה תוציא אותה, היא תצא מהאולם. חבר הכנסת יברקן, שב, בבקשה, במקום. שב במקום. בבקשה לשבת. אני אשב. אני לא אצא. אני לא אצא מהאולם עד שאתה מוציא אותה. לא אמרתי לך לצאת. עד שאתה מוציא אותה מהאולם. חבר הכנסת יברקן, שב במקומך, וזהו. אני אשב. אתה רוצה להוציא אותי? תוציא אותי. לא רוצה להוציא אותך. שב. לא יכול להיות שהיא, שב במקומך. אני אשב. אל תעשה עם האצבע כך. שב במקומך, בבקשה. אני אשב. אתה, או שתקרא לה, לא, אדוני. אדוני היושב-ראש. זהו, אני ממשיך בסדר-היום. אדוני. אדוני היושב-ראש, שמעתי. אנחנו ממשיכים בהמשך,  אתה מבקש דיון ממלכתי. תתנהג כממלכתי. חבר הכנסת יברקן, אתה מבקש דיון ממלכתי,  תפסיק, בבקשה, להפריע לי. אתה לא יכול לעבור על זה לסדר-היום. תפסיק. תגיש נגדה תלונה. אני מגיש עכשיו במליאה, בשביל מה הלכת לשם? לא ברור לי. אני ממשיך בסדר-היום: הצעת חוק העונשין, אדוני היושב-ראש, אתה מבזה את הכנסת.  תיקון, זה מה שאתה עושה. חבר הכנסת יברקן, אם תפריע לי, אני אקרא אותך לסדר, ואני לא רוצה. אתה צריך לקרוא לה, לא לי. תשב. בבקשה שקט. אני יושב. אני יושב. אז שקט. תוציא אותה, ואני אצא. תפסיק להפריע. לא. אדוני היושב-ראש, אתה מבזה את הכנסת עכשיו. חבר הכנסת יברקן, מספיק. מספיק. היא לא תגיד: אל תתקרב אליי. חבר הכנסת יברקן, קריאה ראשונה. תגיש נגדה תלונה. אדוני, אתה יושב-ראש הכנסת. אתה לא תגיד, צא בבקשה החוצה. אתה יושב-ראש הכנסת, אתה אמור לשמור על הממלכתיות פה. בבקשה, החוצה. תראה איזה סבלנות הייתה לי אליך. אני יוצא. (חבר הכנסת דסטה גדי יברקן יוצא מאולם המליאה.) חבר הכנסת אמסלם, לא ביקשתי את עזרתך. הבנתי. הוא הבן אדם שמסכן, הותקף, הוכפש, ואותו אתה מוציא? תודה. על ידי זנדברג? אתה לא מתבייש? מספיק עם זה, עם השפה הזאת. אתה לא מתבייש? אותו אתה מוציא? הוא קיבל אפשרות להגיב מהצד, תסתכל על עצמך במראה, בסרטון של גיא זוהר. חבר הכנסת קרעי, שב. תסתכל על עצמך במראה בסרטון של גיא זוהר. חבר הכנסת קרעי, הבנתי אותך. שב. לקבל ממך ברכות זה נהיה נהדר, חבר הכנסת קרעי. למה אותה אתה לא מוציא? אני ממשיך בסדר-היום: הצעת חוק העונשין, היא אמרה לו: אל תיגש אליי. את לא מתביישת? (תיקון, כאילו זו מחלה, אל תיגש אליי. פחדת. עלק מרצ, אל תיגש אליי. מי את שהוא לא ייגש אלייך?  הצעת חוק העונשין (תיקון, הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"א 2021, של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס. בבקשה.  הממשלה ביקשה שמית? אנחנו ניגשים להצעת חוק העונשין (תיקון, הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"א 2021. לבקשת הממשלה, הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, אינו נוכח ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח אלי כהן, בעד מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, בעד אופיר כץ, בעד חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, בעד רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח מיקי לוי, אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, אינה נוכחת יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד,  אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת יעקב מרגי, אינו נוכח מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, אינו נוכח מנסור עבאס, אינו נוכח איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אביר קארה, אינו נוכח אלכס קושניר, אינו משתתף בהצבעה יואב קיש, אינו משתתף בהצבעה גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, אינה נוכחת שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד בבקשה לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו משתתף בהצבעה מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח יואב בן צור, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח חיים כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח נעמה לזימי, אינו נוכחת גבי לסקי, אינו נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח מרב מיכאלי, אינו נוכחת יוליה מלינובסקי, אינו נוכחת אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, אינו נוכחת יעקב מרגי, אינו נוכח יואב סגלוביץ, אינו נוכח אוסאמה סעדי, אינו נוכח מנסור עבאס, אינו נוכח חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח יסמין פרידמן, אינו נוכחת אביר קארה, נגד מירי מרים רגב, אינו נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, אינה נוכחת שרון רופא אופיר, אינו נוכחת אפרת רייטן מרום, אינו נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת יש מי באולם שהמזכירה לא קראה בשמו או לא הצביע? הסתיימה ההצבעה. חבר הכנסת טיבי, אני רואה שאתם לא הולכים למרפאה, אז אולי המציעה רוצה שעכשיו זה יהיה? אם אתם לא הולכים למרפאה ואתם עושים איזה תרגיל לא נחמד, זה לא אצלי. היא עולה לפי הסדר המקורי. מאה אחוז, עלא כיפאק. מצוין, תודה רבה, אני מעריך את זה. הצעת חוק העונשין, הרחבת הגדרת הגזענות, 2021. להלן תוצאות ההצבעה: בעד, 33, נגד, 32. הצעת החוק עברה, זה עובר לוועדת חוקה. החוק עובר, בבקשה, בלי מחיאות כפיים. חברי הכנסת, חברי הכנסת.  חברי הכנסת. אשר, בבקשה. הבנו. זה גזענות נגד חרדים. אשר, בבקשה. חבר הכנסת אשר, תודה. ועדת הפנים, ועדת חוקה, הוא יעבור לוועדת הכנסת. זה כבר עבר, זה כבר עבר. ועדת הכנסת, הבנו. אנחנו עוברים להמשך. אם הייתם יושבים והייתי שומע, מכיוון שלא ישבתם, צעקו גם מהצד השני וההצבעה לא נגמרה. לכן תלמדו בעניין הזה לתת לי אפשרות להכריז.  הבנו, שב. חבר הכנסת קרעי, אני עייף ממך, שב. אנחנו עוברים להצעת חוק יום בריאות הנפש, בבקשה. אבוטבול, תפסיק לצעוק. שקט. חבר הכנסת אבוטבול, תפסיק. אני לא מבין במה מדובר, אני לא מבין במה מדובר. חבר הכנסת אבוטבול, קריאה ראשונה. סליחה, השרה זנדברג ביקשה למסור הודעה אישית, בבקשה. עד חמש דקות. היא צריכה לכתוב לך את זה. היא לא ביקשה. תודה רבה. אני מבקש, שבו, בבקשה. אדוני היושב-ראש, שבו, חבר הכנסת אמסלם, שמעתי. ביקשה. היא לא ביקשה. ביקשה, הינה. אומנם חבר הכנסת גדי יברקן לא ראוי לתגובה, אבל מכיוון שהפרוטוקול והציבור ראויים לתשובה, גם את לא ראויה לתגובה עם הגזענות וההתנשאות שלך. את לא פחות לא ראויה לתגובה.  אז אני רוצה לספר לכם שביוני 2017 הצעתי הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית אחרי הפגנה במאה שערים שהייתה בה אלימות משטרתית נגד הציבור החרדי. לצערי חברי הכנסת החרדים לא הצביעו איתי. ב-2013, בדצמבר, הצעתי הצעה לסדר-היום בעקבות אלימות המשטרה נגד בדואים, נגד חוק פראוור בנגב. ביולי 2020 פרסמתי כרזה ביידיש, ברשתות החברתיות, שבה כתבתי שהציבור החרדי הוא בין הנפגעים העיקריים ממדיניות המשטרה, שפוגעת בעיקר במיעוטים. ב-23 במאי 2019 יזמתי, ביחד עם חבר הכנסת סמוטריץ', הצעה בוועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות מקרה של אלימות משטרתית נגד נער אוטיסט במאה שערים, ופניתי למפכ"ל המשטרה. ב-4 באוקטובר 2020 יזמתי דיון נוסף בכנסת, בעקבות אלימות נגד נער בן 11 בביתר עילית, אלימות משטרתית, כתבתי שהאלימות המשטרתית לא פוסחת על אף מגזר, ופוגעת במיוחד במיעוטים. ב-3 בפברואר 2014 השתתפתי בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, שהייתי בין היוזמות שלו, על אלימות המשטרה נגד מפגינים ערבים, הצעה לסדר-היום בוועדת הפנים. הגשתי חוק נגד האלימות המשטרתית והקמתי שדולה נגד האלימות המשטרתית, שכמו שאמרתי פוגעת בכל מגזר, במיוחד במיעוטים, במיוחד בחברי האופוזיציה, במיוחד בכאלה שנאבקים נגד הממשלה. וגם היום, כשאני בממשלה, אני אומרת את זה. האלימות המשטרתית היא חמורה במיוחד כי המטרה שלה זה לדכא ולהשתיק קולות שבמדינה דמוקרטית מוחים נגד עוולות, נגד השלטון, נגד מה שהם רואים לנכון. לא תמיד אני חייבת להסכים, אבל באמת, בכל הקריירה הפרלמנטרית שלי נאבקתי נגד האלימות המשטרתית. אתם יודעים מה, גם אנשים וגם קבוצות שאני שייכת אליהן, קבוצות פוליטיות, נפגעו מזה, גם חרדים, גם ערבים, גם יוצאי הקהילה האתיופית. ובאמת, גוגל קצר הראה את זה. אז לא יעזור כמה תבוא ותנופף לי עם פוסטים ותגיד דברים שקריים ולא נכונים, את המציאות הזו, אז למה לא היית יכולה להסתכל על מה שהוא הביא לך? את המציאות הזו אי-אפשר לשנות. למה זה כל כך הפריע לך? כי את מתנשאת מעליו והוא לא יכול להראות לך את זה בפלאפון? המציאות הזאת, גם את לא תוכלי לשנות אותה. הוא כולה ניגש אלייך. בסך הכול ניגש אלייך. חברת הכנסת גולן, די. די. די. בבקשה. אני מקווה מאוד, באמת בממשלה הזו יש לנו מחויבות להביא לתיקון המצב הזה, באופוזיציה, בקואליציה, זה באמת לא נושא לפוזיציה פוליטית. אז הייתי חייבת לעלות ולהגיד את זה, כי באמת, זה באמת כאב לי באופן אישי, ודווקא אחרי דבריך, אדוני היושב-ראש, שיש דברים שלא ראוי שייאמרו כאן מעל הדוכן הזה, ובכלל בבית הזה. יש פה כאלה שצועקים גבוהה-גבוהה כשזה מופנה נגד הציבור של עצמם, אבל אוטמים עיניים ואוזניים כשזה מופנה נגד ציבורים אחרים. אז כן, יש כאלה שמחויבים להילחם נגד האלימות המשטרתית בכל המגזרים, לאורך כל השנים, ועקביים בעמדה הזו, קואליציה, אופוזיציה, לא משנה מאיפה. ואני מציעה לכולנו ללמוד את הלקח הזה, ולהמשיך לפעול כך בהמשך. תודה רבה. כמו שיצאת נגד פלישת מסתננים ושב"חים והטרדות מיניות. רק שזה לא משרת את האג'נדה שלכם. תודה רבה לשרה. מתי בפעם האחרונה התבטאת נגד, מתי? מתי התבטאת נגד התעללות בבעלי חיים של השב"חים? די. חברת הכנסת גולן. מספיק. אני ממש, צבועה. מתנשאת וגזענית, זה מה שאת. אנחנו ניגשים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"א 2021, של חברת הכנסת מיכל וולדיגר וקבוצת חברי הכנסת, הצבעה בלבד. הוגשה בקשה מאת האופוזיציה להצבעה שמית. מזכירת הכנסת. בבקשה.  איפה עידית סילמן, חברת הכנסת מיכל, זה חוק שלך. אם את תפריעי, לא יהיה, היא מנסה לגייס רוב. תודה, חבר הכנסת אופיר, הבנתי. אני לא צריך עזרה. לא, חבר הכנסת כץ, די. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, אינו נוכח ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, בעד יעקב אשר, אינו נוכח זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, אינו נוכח יואב בן צור, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח אלי כהן, בעד מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף  בעד אופיר כץ, בעד חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, בעד רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח מיקי לוי, לא משתתף אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, בעד נעמה לזימי, אינה נוכחת יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת יעקב מרגי, אינו נוכח מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד בושה. שקט. חבר הכנסת כץ, די. בסדר, הבנו. חברת הכנסת וולדיגר, שבי. חבר הכנסת פרוש, מספיק. די. מספיק. מספיק. נו, באמת. קצת נימוס. קצת. חבר הכנסת אבוטבול, שקט. (קוראת בשמות חברי הכנסת) עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, אינו נוכח מנסור עבאס, נגד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, בעד גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח  חבר הכנסת כץ, תפסיק. תפסיק, זה לא מתאים לך.  חברים, אי-אפשר. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה, תשבי. בבקשה, תשבי. אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה, תשבי. חבר הכנסת סטרוק, תשבי במקומך. חברת הכנסת סטרוק, שבי. חברת הכנסת סטרוק, שבי, בבקשה. חברת הכנסת סטרוק, להוציא אותה החוצה. תוציא את אלה פה, למה אתה לא מוציא אותה? חבר הכנסת קרעי, אל תעזור לי. בבקשה לשבת. חברת הכנסת גולן, קריאה שנייה. איך? עוד לא הייתה לי ראשונה. אה, ראשונה. שיש רוב, הוא יכול ללכת, מה שאתה רוצה אתה שוכח. חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד בבקשה לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא ענו והיו נוכחים פה, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, אינו משתתף בהצבעה אופיר אקוניס, אינו נוכח יעקב אשר, בעד חיים ביטון, בעד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח חיים כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת נעמה לזימי, אינה נוכחת גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת יעקב מרגי, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו משתתף בהצבעה אוסאמה סעדי, אינו נוכח חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח יסמין פרידמן, אינה נוכחת מירי מרים רגב, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח שרון רופא אופיר, אינה נוכחת אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת האם מי מחברי הכנסת נמצא במליאה ומזכירת הכנסת לא קראה בשמו? לא. מזכירת הכנסת, נא להוריד את חבר הכנסת פטין מולא וחבר הכנסת יעקב, אשר שהצביעו בטעות והם מקוזזים, יורדו מהרשימה. תודה על ההודעה שלכם, בבקשה לספור. חיים ביטון (ש"ס): למה את נגד, עידית? למה את נגד?  היא לא יכלה לגנוב את זה. מה אתם תעשו עכשיו? תעתיקו את ההצעה ותגישו אותה מחדש? ימינה, שמאלה, סילמן, סילמן, תעתיקי. נא להעתיק. בשבוע הבא זה יבוא עוד פעם. הם הזעיקו את בנט שיבוא ויצביע נגד יום בריאות הנפש, נקרעו לו המכנסיים מהריצה. חברי כנסת של הקואליציה, הייתה מצמידה, של האופוזיציה. להלן התוצאות: 32 נגד, 34 בעד. הצעת החוק לא, על מה אתם מוחאים כפיים? הצעת החוק לא עברה, מה לעשות. למה לא? ניצחנו. אסור לנו לשמוח? הטעיית האויב. מה, סליחה? תשמעו היטב. לא עברה. אתה לא, מלכיאלי, שב, בבקשה. אני אגיד שנית. אם לא קלטתם, אני, אמרת: 32 נגד ו-34 בעד. אתה אמרת.  34 נגד, 34 בעד. לא. אמרתי, קראתי את הצד הימני: 32 בעד, 34 נגד. נקודה. אמרת הפוך. יכול להיות. אז אני לא בטוח. אני אמרתי: בסדר, אני מוכן לבדוק את ההקלטות. בבקשה, תבדקו את ההקלטות. שמחנו קצת. תודה על שמחה של חצי דקה.  כל הזמן. קורה שטועים. אתה תגיד, די, נו באמת. תפסיקו עם העניין הזה. קצת קצת בגרות. הלאה. אני ממשיך הלאה. הצעת חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי (תיקון, הגנה מפני עיקול של כספי סיוע) ירד. תשובה והצבעה במועד אחר.  הצעת חוק ההוצאה לפועל, תשובה והצבעה במועד אחר. אנחנו ממשיכים, לא לא לא לא. בבקשה לנמק עשר דקות. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה את תשומת ליבך. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני תכננתי לדבר על הצעת החוק שלי. ביקשתי שנצביע על החוק שלי ביום אחר, ואני לא אנמק את החוק שלי, מאחר שקרה כאן דבר חמור שלהערכתי, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, באופן חריג אני אבקש הקשבה מכל מי שנמצא. אני מבקש תשומת לב. אני אעשה הפסקה. תקרא, בבקשה, אדוני היושב-ראש, לכולם להקשיב לי. אני מבקש מכל חברי הכנסת שעומדים, סדרנים, בבקשה להושיב את חברי הכנסת. בבקשה לשבת. שקט במליאה. שקט בתאי הסיעות. בבקשה לשבת. חבריי חברי הכנסת, אני ויתרתי על דיבור על הצעת החוק שלי משום שיש כאן אירוע חשוב, חמור, ואולי אפילו היסטורי בכל מה שאנחנו חווים בכנסת. מה שהיה כרגע, לפני כמה דקות, כשהשרה תמר זנדברג, אני אפילו לא מדבר בכלל על להוכיח אותה על טעויותיה, זה בכלל הפך ללא-סיפור. זה לא הסיפור. לפעמים צריך תמונה אחת כדי להוכיח משהו. אומרים: תמונה שווה אלף מילים. מה שראינו קודם בכנסת הוא שאני, כחבר כנסת במדינת ישראל, בא ומראה לשרה בישראל, מתקרב אליה, והיא אומרת לי: תלך, תלך, אל תתקרב אליי, רק בגלל שאני בצבע היפה הזה. ואני גאה בו. יש כאן הזדמנות, אדוני היושב-ראש, לא. אני רק אשאל, בבקשה. זה נשמע לי נורא. האם היא דיברה משהו על הצבע. אם לא, תחזור בך. זהו. אדוני היושב-ראש, מה זאת אומרת? זו התחושה שלו. אגב, גם אני הרגשתי את זה. שנייה, שנייה. אל תעזרו לי. חברים, אני יודע לדבר. אל תעזרו לי. אפשר לקחת את הווידיאו ולהסתכל. אדוני, אני ממליץ לך להסתכל על הווידיאו. איך שהיא קמה משם: עוף, עוף מפה, אל תתקרב אליי. אני לא חושב שהשרה תמר זנדברג הייתה עושה את זה לאחד מחברי הכנסת בבית הזה. תאמינו לי שאני לא הכיוון, זה לא המקום, ואני דווקא, אדוני היושב-ראש, ציפיתי ממך לגנות אותה ולהגיד לה: גברתי, תסבירי את עצמך, למה התכוונת. אני ביקשתי ממך פה לדבר ולעשות את זה. אני זה שנפגעתי, לא אתה. אתה יושב כאן, מאחר שהיא חלק מהקואליציה במשחק פוליטי, אני לא שם את זה כנושא פוליטי בכלל ולא מדבר לא על שמאל ולא על ימין. אבל אני גם מודה לה. אני מודה לה על מה שהיא עשתה. למה? כי היא הצליחה להבהיר בתמונה אחת את כל המאבק של הרבה אנשים כנגד גזענות. הגזענות המזוקקת הזאת של רגע, שנייה, ממש בכל הזדמנות. גדי, זה לא הוגן מה שאתה עושה. זה לא הוגן. מה שאני עושה? אתה ישבת שם. לא ראיתי אותך מגנה אותה. הרגע המזוקק הזה, בסרטון רואים את זה. זה לא הוגן, כי זה לא נכון. היא לא הלכה בגלל זה. זה לא נכון. מה זה לא הוגן? אבל אמסלם, לא בקטע גזעני. הוא הופך את זה לקטע גזעני. אני מוכן לחזור בי מכל מילה, אני מבקש שקט. חבר הכנסת מכל מילה, אחרי שתראה את הסרטון. אבל זה לא היה בקטע גזעני. יכול להיות, אבל לא גזעני. אחרי שתראה את הסרטון, אני מוכן לחזור בי מכל מילה. זה לא גזעני. זה לא גזעני.  זה לא היה, אבל לא כזה, לא, לא, אה, הינה היא פה, שתשיב. הינה היא פה, שתשיב. ידידי, אני דיברתי. אתה יודע על מה היה הנושא? אני רוצה להסביר דבר מאוד פשוט, מאוד פשוט. אני לא מדבר עכשיו לא על המפלגה שלה ולא על אף אחד אחר. אני מדבר על תמר זנדברג אישית. אותה תמר זנדברג. למה אני עכשיו חושב שזה דפוס פעולה?  את הגב, את הגב. שלקחו עובדים זרים לבריכה בתל אביב כדי שישחו עם תושבי צפון תל אביב, כל צפון תל אביב יצאו מהבריכה, כדי שלא ישתכשכו עם השחורים, וזה חלק מהסיפור הזה. אני לא מאשים אנשים, אבל ההתנהגות הזו שלה, זה לא מול גדי, אדוני, זה לא מול גדי יברקן. אני באתי לייצג פה ציבור. היא שמה לך את הגב.  אני אחזור בי, אם אני טועה. תאמין לי. אני מספיק בוגר ואחראי לעמוד מאחורי כל מילה שאני אומר,  אליה בצורה אלימה. הוא התקרב אליה בצורה אלימה. היא אמרה, אבל לא יכול להיות מצב ששרה בישראל תתנהג ככה, ואף אחד מהחברים שלה לא יעיר לה. לא היה פה שום, קריאה: כי זה לא היה בקטע גזעני. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, זה נכון.  אני זה שהרגשתי את זה ולא אתה.  אני זה שכשהתקרבתי אליה, להראות לה את הפוסט שלה, גזענית. ידידי, תקשיב לי. תקשיב לי טוב, אף אחד לא ילמד אותי על מאבק בגזענות, אף אחד מכם בכל הבית הזה. אף אחד, אף אחד לא יכול ללמד אותי על מאבק בגזענות. היא השבעה, המדושנת, שמעולם לא הייתה רעבה ללחם, מה אתה יודע עליה,  שמעולם לא עצרו אותה בכניסה למועדון, ושוטר גם לא עצר אותה כנראה בשום מקום, היא לא תדבר בעבורי ובעבור מאות אלפי אנשים במדינת ישראל ותדבר על גזענות. איני מנצל את הסיטואציה. אני לא מנצל את הסיטואציה לדבר הזה, הגב. גדי, גדי, גדי, הגב, הגב.  אבל תקשיב לי, תקשיב לי, יושב-ראש הכנסת יושב ורואה את זה. אני מבקש ממנו שיעיר לה, הוא אפילו לא מקשיב לי. במקום זה, הוא קורא אותי לסדר ומוציא אותי החוצה. תראה, היא עם הגב שלה אליך. היא לא מקשיבה גם. היא מזלזלת במה שאתה אומר עכשיו. מה שאני אומר, עזוב, אני לא נכנס לזה בכלל. אני ביקשתי דבר מאוד פשוט: זה דפוס פעולה, ואני ממש שמח. אתה יודע, זה אינסטינקט, גוף, דם. בן אדם, יותר ממה שהוא אומר, הגוף שלו מדבר.  אז אני רוצה להגיד לך דבר אחד, וגם לשרה תמר זנדברג. היא לא שומעת. היא אפילו לא שומעת אותך. יכול להיות שבהרבה דברים אנחנו מסכימים, בנושאים חברתיים, אבל להיות בני אדם, להתנהל. לא יכול להיות, לשבת, לשבת, לשבת. תגיד לי, אני נראה לך איזה וירוס שכשאני מתקרב אליה, היא קמה והולכת? הלכתי אליה. עם מה הלכתי אליה? אדוני, הבושה היא שלך. חבר הכנסת קריב, אני מכבד אותך, אתה יודע את זה היטב. על תגיב על משהו שאתה אפילו לא יודע.  לא לעמוד עם הגב. או שתצא או שתשב. אני מדבר אליך, אני מדבר מדם ליבי. במקום לקום לגנות את האירוע הכל-כך מביש שבייש את הבית הזה, לא אותי, תאמין לי, אני שועל קרבות ותיק בעניין הזה, ועברתי. אני מעולם לא השתמשתי בגזענות בנושאים כך וכך. אני זה שהרגשתי ולא אתה. אני, כשאני התקרבתי לגברת, לכבוד השרה, אני אגיד לה "כבוד השרה", למרות שמהיום הזה כל פעם שהיא תנאם, אם היא לא תתנצל, אני אצא מהאולם. כל מי שרוצה לתקן את החברה הזאת צריך לעשות את זה במעשים. אני האחרון, אני האחרון שאטען לגזענות כנגד אנשים. אני אעמוד כנגד. אתן לכם עוד דוגמה, מה שהיה פה. אינני רוצה לערבב בסוגיה הזו. כל מה שקרה באירוע הזה זה אפילו צרם לי עוד יותר. כשאני פונה ליושב-ראש הכנסת, יושב-ראש הכנסת, לא פניתי למיקי לוי האדם, פניתי למי שעומד בראש המוסד המכובד הזה, שהוא בעצמו ראה, וביקשתי ממנו שיעיר לה. מה הוא עשה בתמורה? הוציא אותי החוצה. זו בושה עוד יותר גדולה. נניח שמה שאתה חושב זה לא נכון, יושב-ראש הכנסת רואה את זה בעצמו, כולכם ראיתם את זה. אני לא מדבר בשם גדי יברקן, אני מספיק חזק, יכול להתמודד עם כל דבר. אנשים כמוה עברתי וחוויתי. ברמה האישית אני מאחל לה הצלחה, אבל היא לא הסיפור. אנחנו פה כי אנחנו נציגי ציבור, מייצגים פה רעיון, מייצגים פה דרך, ואנחנו פה שותפים במדינה הזאת, שמאל וימין. רק לא מזמן הצבעתי בעד החוק של נירה מהקואליציה, ואני מהאופוזיציה. אני, כשהייתי בקואליציה הצבעתי בעד החוק של שר הבריאות הנוכחי ניצן הורוביץ, סליחה, נמנעתי, כדי שחוק של הקהילה הגאה יעבור. הם מנסים ליצור סטרטאפ ניישן במדינת ישראל, להפוך את האתיופי הגזען במדינת ישראל נגד לבנים. לאן הגענו? ההתנהלות של השרה פה עכשיו, ההתנהלות של השרה היא לא נגדי, היא לא נגד גדי יברקן, היא מפנה לך גב.  זה בסדר גמור. הבושה, זה לא מכבודה,  זה לא בשבילי, הכול בסדר. חבר'ה, היא יכולה להפנות לי גב. היושב-ראש יושב כאן ולא אכפת לו, הבושה היא שלה. כל מי שחושב, אם יש אדם שמכבד את עצמו, הוא לא שומע ולא רואה, אני לא רוצה לדבר על המפלגה כמרצ משום שיש הרבה אנשים, אני מדבר אליה ספציפית בנושא הזה. אני הייתי מצפה מראש ממשלת ישראל נפתלי בנט לקרוא לה לשיחה, אני מבין שהיא בנורבגי, היא לא חברת כנסת, אני לא יכול להגיש מכתב, אני לא יכול להגיש קריאה ליושב-ראש הכנסת.  אני קורא מכאן לכל שר בממשלה. אני מעל הבמה הזו עומד ואומר: אם היה משהו ממה שאני אומר שהוא לא נכון, אני מוכן לקום ולהתנצל בפניה, משום שכך עושים אנשים בוגרים, משום שכך גם עושים מנהיגים. מה שקרה כאן זה לא נגדי אישית ברמה האישית. כל מי שראה את התמונה הזו, זו תמונה שהיא בושה וחרפה, בושה וחרפה, לא לתמר זנדברג הבן אדם, זו בושה לבית הזה, לכל מי שהיה שותף וראה את זה. זה כל כך צרם לי שרק מהאגף הזה אנשים יצאו לקרוא לה ולהגן עליי, אני לא צריך הגנה, אבל מהאגף הזה, כאילו זה עוד איזה משחק פוליטי. צחקקו והעבירו את זה. אז אני ויתרתי לדבר על החוק שלי, אני גם לא רוצה למשוך יותר זמן. אני אסיים בזמן, אדוני היושב-ראש, משום שמה שאני אומר הוא לא כדי חס וחלילה לקחת את זה לכיוונים אחרים, אלא כדי שנוכל ללמוד את זה, ללמוד מהסיפור הזה. לא יכול להיות מצב, לא שר, לא חבר כנסת, שאדם ילך, ובצורה של דחייה: תלך ממני, אל תתקרב אליי. זו בדיוק בדיוק הגזענות, שהייתה סמויה, מתפרצת. מתפרצת. יוצאת באופן טבעי, טבעי. טבעי. תודה רבה לחבר הכנסת יברקן. כמובן שתשובה והצבעה להצעת החוק יהיו במועד אחר. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעה לסדר-היום מס' 740, של חבר הכנסת משה ארבל, בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות כלפי חברי הכנסת,. בבקשה, אדוני.  תמר. תגידי אם יש לך, אם יש לך מה לומר, תאמר. תגיבי כבר, תמר, אם זה לא נכון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרה תמר זנדברג, לפני שאני אתחיל את הנושא שלשמו התכנסנו, אני מוכרח לומר כאן מעל הבמה הזו, היא הולכת עם הגב. תמר, זה לא יפה, שההתנהגות שלך בגזענות שבשתיקה, התנהגות מכוערת. עמד כאן גדי יברקן,  היושב-ראש לא רואה, לא שומע,  חבר כנסת בכנסת ישראל, ואת התגזענת עליו בצורה משפילה. תתביישי לך. טוב שיצאת.  עוד כמה דקות. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה בהצעה לסדר-היום שלפניכם להודות מקרב לב ליושבת-ראש הקואליציה חברת הכנסת עידית סילמן, שהעלתה במוצאי שבת האחרון בתוכנית "פגוש את העיתונות" את הנושא החשוב הזה לסדר-היום הציבורי. בשנים האחרונות, ובעיקר בחודשים האחרונים, רבו התקיפות ורבתה ההסתה כנגד נבחרי ציבור לרמה מרתיעה, שמסכנת את יסודות השיטה הדמוקרטית שלנו. לא פחות מכך. חברי כנסת סופגים גידופים ברשתות החברתיות, השיח הוא שיח של בגידה ושל תיעוב הדדי, והתוצאה של השיח הזה צפה ומתגלה בפנינו. בעוונותיי, אני אינני חבר ולא משתמש באף רשת מהרשתות החברתיות, למעט ווטסאפ. ביקשתי מהיועץ שלי לבצע בדיקה ברשתות החברתיות, ולחקור את הנושא של השיח כלפי נבחרי ציבור ברשתות. נורא ואיום. גידופים, איחולים קשים למוות ולמחלות, ביטויים שלא אוכל לחזור עליהם כאן ושאין להם מקום בין בני תרבות. אין להתפלא שמילים מובילות למעשים והסתה מובילה למעשים. לפני חודשיים הותקף חבר הכנסת הרב מאיר פרוש סמוך לביתו בירושלים. בו-ביום התקבלה תלונה במשטרה ואצל קצין הכנסת. שבועיים לאחר מכן אלמונים מתיזים חומר לא ידוע על דלתו של חבר הכנסת פרוש, המשטרה פותחת בחקירה. במוצאי השבת האחרונה נודע לכולנו בפעם הראשונה על התקיפה המכוערת של יושבת-ראש הקואליציה, חברת הכנסת עידית סילמן, בתחנת דלק במודיעין או בסמוך לתחנת הדלק במודיעין. נשמעו גרסאות סותרות בעניין. לדבריה, התקיפה המדוברת אירעה כשבועיים קודם לכן. באופן מיידי פניתי בנושא הזה למפכ"ל המשטרה ולקצין הכנסת ודרשתי לראות תוצאות ולדעת מה המשטרה עשתה בנושא ומה סטטוס החקירה. עד עתה לא קיבלתי מהם שום מענה. לא ייתכן שמקרה קשה כל כך התרחש, ורשויות החוק יעברו על זה לסדר-היום. בינתיים נודע לנו שרק אחרי הפרסום בתקשורת העבירה חברת הכנסת סילמן, יושבת-ראש הקואליציה, תלונה רשמית למשטרה ולקצין הכנסת, ואתמול החלה בשעה טובה בדיקת המשטרה בנושא. אינני יכול להעלות על דעתי סיבה מדוע להמתין יותר משבועיים עד להגשת תלונה בגין תקיפה אלימה. לא אתפלא אם כעבור שבועיים וחצי הסרטונים הרלוונטיים אולי כבר נמחקו, ויהיה קושי רב למצות את החקירה ולמצוא את התוקף. בכל מקרה, עדיף מאוחר מלעולם לא, וכמו שאמרתי בתחילת דבריי, אני מודה לך, חברת הכנסת עידית סילמן, יושבת-ראש הקואליציה, שהעלית את הנושא החשוב הזה. בשבוע שעבר ציינו 26 שנים לרצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, זיכרונו לברכה. אז ראינו כמה מסוכנת ההסתה כנגד נבחרי הציבור ואיך המצב עלול להידרדר במהירות ולהוביל לפגיעה בגוף ובנפש. למען הסר ספק, אני לא מסיר כאן אחריות מאף צד ומאף מפלגה. כל הצדדים וכל חברי הכנסת חייבים לפעול ולעשות כל שביכולתם על מנת להוריד את גובה הלהבות, וליצור הבנה בציבור שניתן וצריך לחלוק האחד על דברי השני בלי לשנוא ובלי לטעון שהצד השני בוגד במדינה או מושחת מוסרית. בארצות הברית ובבריטניה כבר היו מקרים של רצח חברי קונגרס ופרלמנט. לפני חודש נרצח חבר פרלמנט בריטי במהלך פגישה עם מצביעים. אני שואל את חברי הבית הזה כמה יפתיע אותם אם תהיה התקפה דומה, חלילה, על נבחר ציבור בישראל. אני חושש שאותי זה לא יתפוס בהפתעה באווירה הרעה מאוד של היום. התקפה על חבר כנסת היא התקפה על מוסד הכנסת, היא התקפה על השיטה הדמוקרטית כולה, משום שהיא נועדה להעניש נבחר ציבור על דעותיו, על הצבעותיו או על אופן מילוי תפקידו, ולהרתיע נבחרי ציבור מלנהוג כמותו. בדמוקרטיה אנו משכנעים זה את זה ולא מאיימים זה על זה או מרתיעים זה את זה באיומים לאלימות. הגלישה לאלימות פוליטית מעידה על כישלון חינוכי וציבורי שלנו, של חברי הכנסת. המחויבות של כולנו היא גדולה מהמחויבות הפרטית שלנו לנהוג כראוי, ומתפרסת גם על המחויבות הציבורית שלנו להפעיל את השפעתנו על הציבור ולעודד שיח בריא ולא אלים בין כל חלקי החברה והספקטרום האידיאולוגי. השבוע כתב ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, אני מצטט: "השנאה הרגה יותר אנשים בעולם מסרטן, יותר מכל בצורת ורעב. אנחנו צריכים לעצור אותה לפני שהיא תעצור אותנו". אנחנו כבר בקצה. אנחנו צריכים לעצור עכשיו, קודם כול בבניין הזה, בכנסת. השיח הפוליטי מוכרח להשתנות. אפשר לנהל ויכוח נוקב, אפשר לא להסכים, אבל אי-אפשר לעמוד במליאה ולצרוח קללות ואיומים והשמצות אישיות מהסוג הנמוך ביותר. הסכנה היא לא רק שיירצחו פה עוד פוליטיקאים, הסכנה הגדולה היא שזה מה שאנחנו הופכים להיות. אלימות מחלחלת לכל תחומי החיים, ואם לא נעצור את זה עכשיו ביחד, אז זה מה שהפכנו להיות: חברה אלימה ומלאת שנאה. כמה שקשה לי להודות בכך, וחרף היותי חבר אופוזיציה, הדברים נכונים, וטוב שנשמעו, וטוב שנכתבו. אנחנו, כנבחרי ציבור, לא יכולים לעמוד מנגד ולראות את השיח הציבורי מידרדר, וודאי שלא לתרום להידרדרות במעשינו ובנאומים שלנו. הציבור, ששומע את נאומינו במליאה, או רןאה סרטונים שחברי כנסת מוציאים מהוועדות, לא נחשף לתמונות שלנו מהפרסה, ולא יודע מה הקשר שלנו אחד עם השני מחוץ להקשר הפוליטי, וכן, גם לחברויות בין חברי קואליציה לאופוזיציה. הם נחשפים לפוליטיקה ולא לאנושיות. אסור לנו להמתין עד לרצח או לניסיון הרצח הבא. הזמן להתערב כדי למנוע את התקיפה הקשה הבאה הוא עכשיו, כשכולנו יודעים שההסתה מחלחלת, ואחרי שכמה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כבר הותקפו. אני קורא לחברי הבית, כן, לתמוך ולהצביע בעד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת נושא האלימות כלפי חברי הכנסת. אני לא אתנגד גם שהוועדה תעסוק בנושא האלימות כלפי נבחרי ציבור באופן כללי. ועדה כזו צריכה לבחון מה נעשה ומה צריך להיעשות. ישנם ראשי רשויות שמסתובבים עם אבטחה, דבר שהוא בלתי נסבל במדינה דמוקרטית. מה נעשה לגבי התקיפות שכבר התרחשו כנגד חברי הכנסת הרב פרוש וסילמן? האם המשטרה וקצין הכנסת אכן פעלו בזריזות הראויה והשתמשו בכל האמצעים החוקיים שעומדים לרשותם כדי לחקור את המקרים לעומק, ולא השאירו אף אבן במקומה? אילו מסקנות צריך להסיק מהמקרים שכבר היו? וכיצד צריכות רשויות החוק ורשויות ציבוריות אחרות לפעול כדי לצמצם את השנאה, לצמצם את ההסתה ברשתות החברתיות ובכלל? וכיצד ראוי שיטופלו מקרי אלימות כלפי נבחרי ציבור בעתיד? חברתי חברת הכנסת עידית סילמן, אני מצטט מאתר N12. אלו דברייך שנאמרו בריאיון לרינה מצליח: "אני עדיין מקבלת, עכשיו קצת פחות. מאז יום שישי אני מקבלת ברכות. לפני שבועיים היה לי מקרה חד-פעמי שבן אדם הטיח אותי לרכב. לפני שבועיים תפס אותי בן אדם אחרי שתדלקתי בתחנת דלק במודיעין והטיח אותי פיזית לרכב. הבנתי כמה מילים יכולות להיות מסוכנות. באותו הרגע הבנתי שאני שמה את הכול בצד ושאנחנו מעבירים תקציב". עכשיו שהדברים המזעזעים והקשים הללו נאמרו כאן, מעל לבמה הזאת, ואני בטוח שכולנו, קואליציה ואופוזיציה, כואבים את התקיפה הקשה הזאת, ולא מוכנים להשלים איתה, אני מבקש אותך, כיושבת-ראש קואליציה, להנחות את חברי הבית הזה כולם לתמוך בהצעה לסדר-היום החשובה הזאת, להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, שנועדה לא רק לביטחונם של כל החברים בבית הזה, הנוכחיים והעתידיים, אלא גם למען הציבור הישראלי שהצביע לנו ומצפה שנמלא את תפקידנו ללא משוא פנים וללא מורא וללא פחד, לפי מיטב שיקול דעתנו, ובלי לתת יחס לאיומים ולחששות כלשהן. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל על הנאום החשוב הזה. תודה. יעלה ויבוא סגן השר לביטחון הפנים, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אגב, חבר הכנסת ארבל, לדעתי, יש גם דיון בוועדה לביטחון הפנים בנושא הזה. על ראשי רשויות, רק על ראשי רשויות. על נבחרי ציבור. זה היה דיון מהיר שלי, ובכירים. אה, וגם בכירים. זה רק מוכיח עד כמה הנושא הזה הוא בנפשנו ועד כמה הוא חשוב. אבל אמרתי שהנאום שלך היה חשוב. בבקשה, אדוני. משה, אנחנו איתך, ובתנאי שהייתה תקיפה. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ארבל, אמרת שאתה לא פעיל ברשתות החברתיות, ואני מניח שאתה רואה ערוץ 99, כולל היום. ואני גם רואה את גיא זוהר, שהראה עד כמה אתם צבועים לא פחות בהצגה שאתם מציגים את האופוזיציה. עוד לא התחלתי להשיב, וכבר אני רואה שיש לך, צריך לומר את זה. עוד לא התחלתי לתת מענה וכבר יש לך מענה למענה שעוד לא נתתי.  חבר הכנסת ארבל, יש לך מענה למענה שעוד לא נתתי.  מבין דבר מתוך דבר. רק אל תאשים אותו באלימות. יואב, אני, על זה. חברים, כל החברים שלי מסיעת ש"ס, אתם בסדר, אתם מפולפלים הרבה יותר ממני, אבל למרות העובדה הזאת, אני מניח שאתם רואים ערוץ 99. ואני גם כן ישבתי פה במליאה ולא ראיתי אף אחד מכם קופץ על דברים שהיו פה היום. היום, פה. לא צריך להגיע עד לרשתות החברתיות. לא צריך להגיע לשם. לגבי הסיפורים הנפלאים של הפרסה, ששמעתי קודם, אני אגיד לכם כיצד אני נוהג. אנשים שמקללים, אני לא יושב איתם בפרסה, כי זה לא פוליטי, זה לא פוליטי. אנשים שמדברים סרה אחד בשני לא על רקע ענייני ומקצועי, זה לא פוליטי. זה לא פוליטי, זה אישי. אז אל תתפלא לאחר מכן, אחרי שלא נכנסת לרשתות החברתיות, אבל אתה כן רואה ערוץ 99, שאנשים פחות אינטליגנטיים אולי יושבים ומושפעים ממה שאנשים אומרים בערוץ 99. עם מיקי לוי אתה מדבר? אני רוצה לדעת. עכשיו, בערוץ 99, אני אספר לך עוד משהו על ערוץ 99. לא שמעת את עצמך, איך אתה דיברת לפני חצי שנה? עם מיקי לוי אתה מדבר? אני מדבר עם כולם בפרסה. אתה שמעת את עצמך, איך דיברת פה? אוה, חבר הכנסת אמסלם, אני רואה שהתעוררת. איך לא התעוררת יום שלם, כשאני יושב פה יום שלם? חבר הכנסת אמסלם. אני שואל. הרי נהיית בן אדם חדש. לפני ארבעה חודשים הלכת למקווה, טבלת, צחצחת שיניים ובאת. לא. אני הייתי איתך במקווה. לא ראיתי אותך בפנים. לא היית שם הרבה שנים. אתה לא הולך למקווה. אתה, צבוע. אבל אני רוצה לענות עכשיו על הדבר עצמו. חבר הכנסת ארבל בא ואומר שצריך לטפל בזה שחברי הכנסת מותקפים ומאוימים. אז אני אגיד לך ברמה המקצועית, נעבור רגע לקטע המקצועי, האנשים האחרונים שאני חושב שצריך לדאוג לדרך שבה הם מטופלים כאשר, חס וחלילה, יש דבר איום עליהם או חקירה עליהם הם חברי הכנסת, תקפו יושבת-ראש קואליציה בתחנת דלק, תקיפה פיזית. דחפו אותה לאוטו.  מהסיבה הפשוטה: אזרח רגיל צריך להגיע לתחנת משטרה, ויש טענות שהמשטרה לא מטפלת מספיק טוב, כן מטפלת מספיק טוב. בכנסת ישראל בדרך כלל הנוהג הוא, בדרך כלל, אפשר כמובן תמיד להגיע למשטרה בדרך כלל חברי כנסת מגישים פניות על איומים ודברים כאלה ואחרים לקצין הכנסת,  למפכ"ל. אבל אתה מדבר איתי עכשיו, לא עם הקצין ולא עם המפכ"ל. שאלת שאלה, ואני אומר לך אם צריך לעשות משהו מיוחד. ועדת חקירה פרלמנטרית על האיומים על חברי הכנסת? התשובה שלי אליך היא: לא. לא. למה לא? על פחות מזה עשיתם. אתה יודע למה אני אומר לך לא? אני אומר לך את הלא הזה בצורה מקצועית, לא פוליטית. כי אתה לא צריך באמת את ההגנה הזאת. אתה יודע מדוע? כי כשיש איום עליך, עושים הערכת מאוימים אצל קצין הכנסת. מה זאת אומרת? עושים פה הערכת מאוימים אצל קצין הכנסת. אבל מאחר שאנחנו נמצאים במקום פוליטי, אז הדיבור הוא פוליטי. רגע, יש לי שאלה. לפי דבריך, עידית סילמן לא מאוימת? לא, לפי דבריי, חבר הכנסת ארבל, אני אגיד לך, אני שואל, שאלת, עכשיו הוא רוצה לענות לך. הוא רוצה להשיב לך.  אני אתן לך את התשובה. אני הרי רוצה לענות לך. חבר הכנסת ארבל, אם אתה רוצה להמשיך ולהגיד את השאילתה, תבוא לפה, ותקריא אותה עוד פעם. אני מנסה לענות על השאילתה. תקים שתי ועדות. חבר הכנסת אבוטבול, בוקר טוב. לא, יש שתי ועדות. כל יום סיפור אחר. אתה לא מוטרד מזה? אתה לא מוטרד מזה? אין, חבר הכנסת, חבר הכנסת אבוטבול, אי-אפשר שייווצר מצב שבו הייתה הצעה לסדר-היום, נאמרו דברים ללא הפרעות, עולה סגן השר להשיב על פי תפיסת עולמו ועמדתו המקצועית והפוליטית, אם תרצה, אבל לא ייתנו לו להשלים משפט. הוא לא, תקשיב לו גם אם דבריו לא נעימים לאוזניך.  אני לא יודע. אני לא הייתי, בלילה. תן לו שנייה, תן לו שנייה. הרי אנחנו מדברים על השיח, נכון? משטרתי, אין לו חרדה לדברים שקרו?  אם חלילה יקרה משהו, מישהו ייתן את הדין? מאה אחוז. בבקשה, תדאגו בשקט. בבקשה, סגן השר. אבל קצת רחמנות. אישה באה ואומרת, כל יום סיפור חדש. לפחות אחד מהסיפורים, חזרת לשמוע, איתן? חזרת לשמוע ולראות? הבטריות חזרו, מר גינזבורג? החלפת את הבטריות? חבריי, חברי הכנסת מש"ס, אם ככה אתם מתנהגים ליקיר ש"ס, זה לא יפה. אני אענה לך לעצם העניין: אין צורך ענייני מהותי להקים ועדת חקירה פרלמנטרית משום סוג שהוא בקשר לאיומים על חברי כנסת, מהסיבה פשוטה: ועדת חקירה פרלמנטרית צריכה להיות על תופעה, לעומקם של דברים. שמעתי את הנאום שלך, ואני מזדהה עם רובו. אני לא חולק על מה שאמרת, אבל מה שדיברת עליו הוא לא על ועדת חקירה פרלמנטרית, דיברת על השיח שקורה בבית הזה, ואני מצטרף אליך: השיח בבית הזה צריך להשתנות. אנחנו כולנו, כל אחד בתחומו, כל אחד בדרכו וכל אחד בתפקידו, מהווים דוגמה, על זה אין ויכוח בינינו. אבל זאת לא הייתה השאלה. באת עם הצעה לסדר-היום שאומרת שצריך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא תקיפתם של נבחרי ציבור, של חברי כנסת. אני נותן לך תשובה מקצועית: לא צריך, כי חברי הכנסת מטופלים טוב יותר מכל אדם אחר במדינת ישראל, כנבחרי ציבור. הם מטופלים בצורה כזאת שיש קצין כנסת שמתווך, אם צריך, אל מול המשטרה, ויש פה יושב-ראש כנסת, ואם חס וחלילה מישהו צריך להיות בדיון מאוימים, אז יש דיון מאוימים, והמשטרה פועלת בצורה נקודתית, חבר הכנסת ארבל, הייתי בטוח שמעניינת אותך התשובה. אז למה עידית בחרדה? למה היא בחרדה, עידית? אבוטבול, חבר הכנסת אבוטבול, היא בחרדה, אני לא יודע אם שמת לב, ביקשתי את תשומת הלב של חבר הכנסת ארבל. היא רוצה ועדת חקירה, תשאל אותה. עידית, את רוצה או לא? אז לשאלתך, אני רואה שכנראה ההסברים, חבר הכנסת אבוטבול,  שהיא רוצה, עידית רוצה. יש לי את התחושה שבניגוד לכל הפעמים האחרות אין לי יכולת, בעד או נגד? אני לא מסביר טוב את מה שאני אומר. חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת, חבר הכנסת אורבך, תודה. חברי הכנסת, אני מבקש מכם, הרגע דובר כאן, נישא פה נאום מאוד חשוב של חבר הכנסת ארבל על השיח ועל הסובלנות ועל היכולת להקשיב אחד לשני, אנא. כן, בבקשה. אגב, אני רוצה רק להעיר שזה לא רק השיח. המעשים שלכם, מה שאתם עושים בוועדות, זה המעשים, לא השיח. השיח בא מכל המעשים שלכם. אין כמו הכללה טובה בשביל להבין שאלה נקודתית. אתם מבינים את החוצפה שלכם? אתם, ואתם, ואתם, ואתם.  הקוזק הנגזל, גם גונבים אותנו וגם מבקשים שאנחנו נשתוק. אני מנסה לענות לחבר הכנסת ארבל. תראה, אתה יכול לצעוק יותר חזק, אני אבין פחות טוב. אני מנסה לענות לחבר הכנסת ארבל. אתה מבין מצוין ואתה שומע טוב. אבל נעים לי פה למעלה. אני חייב לשכנע את חבר הכנסת ארבל. חבר הכנסת ארבל דיבר על השיח המכוער שקיים בציבוריות הישראלית. אני מסכים איתו. אני רק אומר לכל חברי הכנסת, כולם: תראו ערוץ 99, תראו את עצמכם, ותסתובבו כל אחד עם מראה מול פניו לפני שהוא שם אותה מול מישהו אחר. לגבי עצם הנושא, אין צורך מקצועי וענייני בוועדת חקירה פרלמנטרית, ולכן אני מבקש להסיר את זה מסדר-היום. תודה. רק תעדכן אותנו בהתפתחות החקירה. תודה רבה לסגן השר סגלוביץ'. החקירה בעניינה של יושבת-ראש הקואליציה. אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה, על פי בקשת הממשלה, תהיה הצבעה שמית. אבקש ממזכירת הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, אינו משתתף בהצבעה ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, בעד יעקב אשר, אינו משתתף בהצבעה זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, נגד מאי גולן, אינה נוכחת איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח אלי כהן, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף, בעד אופיר כץ, בעד חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, בעד נעמה לזימי, אינה נוכחת יעקב ליצמן, אינו נוכח גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת יעקב מרגי, אינו נוכח מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו משתתף בהצבעה יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, אינו נוכח מנסור עבאס, אינו נוכח איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, נגד מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אביר קארה, אינו נוכח אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח יואב בן צור, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח אלי כהן, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת נעמה לזימי, אינה נוכחת יעקב ליצמן, אינו נוכח גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, אינו נוכח מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת יעקב מרגי, אינו נוכח בנימין נתניהו, בעד אוסאמה סעדי, אינו נוכח מנסור עבאס, אינו נוכח חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח יסמין פרידמן, אינה נוכחת אביר קארה, אינו נוכח אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, אינו נוכח שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח שרון רופא אופיר, אינה נוכחת אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת האם יש מישהו מחברי הכנסת ששמו לא הוקרא? אין. אם כך, נא לנעול את ההצבעה. אם כך, להלן התוצאות: בעד, 22, נגד, 28, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה. אני לא מתדלק היום לבד. זה ממש תואם לנאום שלך, אדוני. אנחנו עוברים להצעות הבאות על סדר-היום, בנושא: צפי לגל של עליית מחירים, מס' 686, 699, 743 ו-751. חבר הכנסת יעקב אשר, יעקב אשר יציג את ההצעה לסדר-היום. בבקשה, אדוני. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. כמחאה על מה שעשו לעידית, אני יוצא. אין ועדת חקירה, אין הצבעות. נקודה. איפה מופיד? ביקש קיזוז. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כשאני הגשתי את ההצעה הזאת, אדוני היושב-ראש, זה היה עוד לפני התקציב, וניבאתי ולא ידעתי עד כמה ניבאתי. הכותרת הייתה: גל צונאמי של עליות מחירים. לצערי הרב, הנבואה הזאת מגשימה את עצמה, ואני בטוח שתכף יעלה לפה השר חמד עמאר ויגיד שהכול טוב והממשלה בסדר, ורק הרשתות אשמות. תכף יגידו: החרדים אשמים, למרות, תיזהר, עבר היום חוק הגזענות, תיזהרו אצלכם במפלגה. בכל מקרה, גם אם אני לא כלכלן גדול, עדיין עשיתי כמה דברים בחיים שלי שקשורים לעניין הזה, גם ניהלתי רשות מקומית ואנחנו מכירים את העניין, אבל יש דבר שהוא נורא, לא רק שניהלת, ניהלת בכישרון רב ובהצלחה. תודה רבה. אני יכול להגיד את זה גם על היושב-ראש. גם כשיש עליית מחירים בעולם ועליות מחירים שהן אובייקטיביות, עדיין לא כל היבואנים ולא כל המפעלים רצים להעלות מחירים. וגם כשהם מעלים את זה, הם סופגים חלק וכו'. אבל מתי השוק נכנס לסחרור? אתה יודע, אדוני השר, כשכל הגופים הללו רואים שהרגולטור, הממשלה, היא זו שדוחפת. בתקציב הזה, שעבר כאן בשבוע שעבר, היא זו שלמרות שאמרה שלא יהיו העלאות מיסים, הטילה מיסים, ולא מיסים רגילים אלא מיסים על הצריכה, על היום-יום, עם הרבה סיבות טובות של העולם ושתייה ודיאטות, בכול נזכרו עכשיו. אבל ברור, אדוני, אתה יודע איך זה הולך, גם בכלכלה, שהיא דבר מאוד מדיד, יש תחושה, יש כיוון. וברגע שכל המעסיקים וכל היבואנים וכל הרשתות רואות, כי אני הרי שמעתי את הפנייה של יושב-ראש ועדת הכספים, קושניר, שביקש: אל תעלו מחירים וכו'. זה מצוין, פנייה כזו היא נכונה, גם שר האוצר יכול לעשות את זה. אבל מתי אתה יכול לעשות את זה, חמד? אתה יודע מתי? כשפיך וליבך שווים, מעשיך שווים. היום קיבלתי חיזוק לדברים האלה. אוריאל לין, הוא לא ילד קטן, נשיא איגוד לשכות המסחר, דיבר, ואני מצטט. הוא אמר שהממשלה מטילה עכשיו שמונה מיסים חדשים. אני לא מדבר איתך על מס המטרו שמשפיע, אני לא מדבר איתך על העלאות של ארנונה בצורות כאלה ואחרות, החד-פעמי, השתייה, הגודש. זאת אווירה של להעלות מחירים. אומר אוריאל לין: ככה לא מורידים יוקר מחיה, כי אתה נותן דוגמה שלילית למי שאתה רוצה להגיד להם: חבר'ה, תסתפקו במועט, אל תרוויחו הרבה ותצמצמו עד כמה שאפשר. ולכן, אני מסיים, אדוני, אני אומר דבר אחד: הממשלה, לא רק שהיא לא רגישה לשכבות החלשות, וראינו את זה במיסים שהיא העלתה, היא גם לא מקצועית, היא לא עובדת בצורה נכונה כלכלית, ומה שכן, ובזה היא הכי טובה, היא כוחנית. שר האוצר כוחני. כשהוא מחליט לעשות משהו, גם אם יוכיחו לו באותות ובמופתים שזה לא טוב, הוא יעשה את זה כי הוא אמר. ככה לא בונים כלכלה, ככה מקריסים משפחות רבות במדינת ישראל, והגל הזה צפוי רק לעלות בתדלוק הזה של הממשלה. תודה, אדוני. תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, זה לא פלא שאשר ואזולאי ואנוכי הגשנו הצעה לסדר-היום, כי השאלה היא מאיפה אנחנו באנו. כלומר, ערבים וחרדים. פעם חבר הכנסת בנימין נתניהו, כשהיה ראש הממשלה, אמר שמצבנו מצוין בניכוי הערבים והחרדים. אני רוצה להגיד לאזרחים מהם המחירים שהממשלה הזו, הממשלה של נפתלי בנט, תעלה בחודשים הבאים. תבלינים, פיצוחים, פירות יבשים, למשל, אצלנו, הערבים, בתנחומים מחלקים תמרים יבשים, יתייקרו ב-10% עד 70%; הקמח יעלה ב-5% עד 10%, ואיתו מחיר הלחם, מחיר הדיור, מחירי הדיור עלו השנה ביותר מ-9%; גם מחירי הדלק, החשמל. אני רוצה לדבר על מה שנקרא הפלסטיק החד-פעמי, שהוא יעלה פי שניים. מי משתמשים בפלסטיק חד-פעמי? השכבות המוחלשות. אבל אזולאי ואשר, יש ביני לבינכם חילוקי דעות לגבי איך אנחנו משפרים את מעמדן של השכבות המוחלשות. אני מסתכל על התקציב, רואה את מה שנקרא "הביטחון", כמה כסף הוא מקבל, ואני שואל: האם מדיניות כיבוש מועילה באמת לתקציב? שלא לדבר על העיקר, שהיא פוגעת בעם שלם. השאלה היא מה ייטיב עם המוחלשים, מדיניות של שלום ולהעביר את הכסף לשכבות המוחלשות. הדבר השני, לאן מחלקים את הכסף? לטייקונים. ואנחנו צריכים לשאול אם אנחנו צריכים להתנהג כמו קבוצות סקטוריאליות, לתת לנו מין תוכנית כלכלית של פחות מ-1% מהתקציב כולו או שאנחנו, דווקא חרדים וערבים, שמהווים לא פחות מ-37% מהאזרחים, צריכים לשים את המשקל שלנו למען תקציב הוגן, למען המוחלשים במדינה? את זה אנחנו מתכוונים לשנות, קבוצת חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה יקדמו הצעת חוק להעלאת שכר המינימום ל-40 שקל לשעה. אנחנו ברשימה המשותפת חלק אינטגרלי מהיוזמה הכל-כך חשובה הזו. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, האמת, יוקר המחיה, כולנו מדברים על הקושי. אתמול היה פרסום של מעיין פרתי בחדשות 12 על עשרות מוצרי טואלטיקה שעומדים להתייקר, המזון, מוצרי טואלטיקה. חברת שסטוביץ, שעומדת מאחורי כמה מוצרים פופולריים במיוחד, גם היא אומרת שהיא תעלה את המחירים, אם זה מברשת שיניים שתעלה ב-40%, מי פה של קולגייט, שיתייקרו בלא פחות מ-48%. גם סנו יעלו את המחירים. כלומר, אנחנו מגיעים למצב ששום דבר לא יישאר כמו שהיה, ורק יעלה. ואני שואל ואני אומר: אמרו פה שהממשלה, ממשלת שינוי, ממשלה שתשנה את הדרך, שתשנה את הכלכלה. אז, נו, אז אנחנו ממשיכים לנסוע בפקקים, כל יום מאשדוד לוקח לי עוד פעם שעה וחצי, חשבתי שאחרי התקציב הכול יהיה יפה, הכול יהיה בהיר, הכבישים יהיו מהירים יותר, חשבתי שאולי ביום שלאחר התקציב אנחנו נראה איזושהי דרמה של קיצוץ במחירים. כן ראינו התרסקות של הדולר, ההתרסקות של הדולר בעצם הייתה אמורה להביא לנו גם ירידת מחירים, אבל מייד קופצים כל היבואנים ואומרים: לא, לא, לא, אל תדאגו, לא תהיה פה ירידה במחירים כי זה לא יכול להיות. הממשלה, בנק ישראל יכול להיות שיקנה עוד דולרים. אני לא יודע מה יהיה הצפי שלו עכשיו. ואני שואל, עד מתי אנחנו נסתכל על אותם האנשים חלשים ועניים ונגיד להם: תמשיכו לשלם? עד מתי נסתכל על אותה אימא שעכשיו מתלבטת אם לקנות לילד שלה מגפיים לחורף שמתקרב ובא עלינו, והוא יצטרך ללכת במים, או איזה סריג לחמם בו את הגוף? וההתלבטות שלה תהיה בין זה לבין חלב ולחם לאותו שבוע. מה נגיד לאותה אימא? מה נגיד לאותם הסבא והסבתא שלנו, שיצטרכו לקנות תרופות, ולא יודעים אם לקנות תרופה או לקנות את המזון לאותו שבוע? מה נגיד לאותם עניים שכבר לא יודעים מה טוב להם, מרק חם או אפילו איזשהו כדור אקמול שהם צריכים? מאיפה הם יקנו את האוכל הזה? מאיפה הם יקנו? מאיפה יהיה לכם כסף? המחירים עולים ומאמירים לשמיים, אבל דבר אחד אנחנו יודעים, שהמשכורות לא עולות. רק היום נחשפנו לזה בוועדה למעמד האישה של עאידה תומא סלימאן, שעשתה דיון חשוב מאוד על גננות וסייעות. הן מספרות שהמשכורות לא עולות. דור א', דור ב', עשו את זה כבר סוג א' וסוג ב'. אותן נשים, אותן אלה שעובדות קשה, אותם אנשים שיוצאים לעבוד קשה, המשכורות שלהם לא עולות, אבל יוקר המחיה עולה. ואני אומר לך, אדוני השר, אני יודע שתבוא ותגיד לנו כמה שהתקציב היה טוב וכמה שהכול ורוד. שום דבר לא ורוד. הפרנסה קשה, יוקר המחיה מתייקר יותר, יהיו פיטורי עובדים. תודה. ואני אומר לך, אדוני השר, עזוב, כל פעם שולחים אותך פה בשביל לצחוק על החלשים. אנא ממך, עזוב את הכול, בוא תדבר ללב של האנשים החלשים, ובוא נעשה דברים שיהיו טובים למען החלשים במדינת ישראל. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. ואחריו ישיב השר חמד עמאר. בבקשה, שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, השבוע פרסם הפרשן הכלכלי סבר פלוצקר שכלכלנים בכירים במשרד האוצר התנגדו למיסים החדשים על מוצרי החד-פעמי ועל השתייה הממותקת. מסתבר שהמיסים הללו יתרמו לעלייה באינפלציה ולעליית מחירים ויפגעו בעיקר בשכבות החלשות, ולכן אין בהם היגיון כלכלי. גם הנימוקים הבריאותיים והסביבתיים שניתנו למיסים החדשים מתבררים כפייק, היות שצריכת הסוכר לנפש וצריכת הפלסטיק לנפש בישראל דווקא נמוכות בהשוואה למדינות ה-OECD. בגלל הסיבות הנ"ל הייתה התנגדות במשרד האוצר בדרג המקצועי לגזרות הללו, אך הם נאלצו להיכנע לדרג המדיני, קרי, לשר האוצר, כי, ואני מצטט: "ליברמן ביקש ללמד לקח את הציבור החרדי". אדוני היושב-ראש, אחרי החתימה על הסכמי אוסלו, כשהחלו הפיגועים הקשים בעקבות החזרתם מתוניס של מחבלי אש"ף, חימושם בנשק והעברת האחריות הביטחונית אליהם בחלקים מאזורי יהודה, שומרון וחבל עזה, כונו הנרצחים הרבים באותם הפיגועים בביטוי המכובס מהנדס התודעה, שאין ציני ממנו, "קורבנות השלום". בעצם מה שהם היו זה קורבנות של אובדן דרך ושל תפיסות שמאל קיצוני אנטי-לאומיות. גם אותם יחידים הנמשכים לבני מינם שמונעים מהם את האפשרות לקבל סיוע טיפולי מקצועי, הינם קורבנות האג'נדה של מחיקת הזהויות הפרוגרסיבית. הציבור החרדי, אדוני היושב-ראש, על רבבות משפחותיו ורבבות המשפחות מעוטות היכולת, הם הקורבן החדש של תפיסת מדינת כל אזרחיה וחיה ותן לחיות מבית היוצר של אביגדור ליברמן וכל הממשלה. אבל אביגדור ליברמן נמצא באמוק של טירוף שנאת היהדות ובמסע נקמנות שלו בחרדים ובבנימין נתניהו. ובכן, קיבלנו, קורבנות השלום, קורבנות האג'נדה של מחיקת הזהויות הפרוגרסיבית, וקורבנות מדינת כל אזרחיה. כל זה מעיד על איזה רמות של ציניות, סיאוב, מרמה, ושקר בנויה הממשלה הזאת. ולשקר כידוע אין רגליים, וסוף האמת לנצח, בעזרת השם, ובמהרה. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה, השר במשרד האוצר חמד עמאר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת המציעים, ארגון המזון העולמי אמר שיש עלייה של 30% בעולם במחירי מזון. זה לא רק אצלנו בישראל, זה בעולם. אנחנו לא שולטים במחירי הדלק בעולם, ויש עלייה במחירי הדלק. נקודה שנייה, נושא השינוע. ההובלה הימית עלתה במאות אחוזים, לא בעשרות אחוזים, במאות אחוזים. אבל עם כל זאת, עם כל זאת, הדולר נחלש במדינת ישראל יחסית לשקל. לכן רשתות המזון לא צריכות להעלות את המחירים, לא צריכות להעלות את המחירים. אנחנו נעשה הכול על מנת שהמחירים לא יעלו. ואנחנו עשינו כמה מהלכים, אדוני היושב-ראש, אתה חלק מהקואליציה ומכיר, בנושא רפורמות היבוא. הן אמורות להוריד את יוקר המחיה במדינת ישראל בצורה דרסטית. אלה רפורמות שדיברו עליהן הרבה מאוד שנים ולא הצליחו להעביר אותן. אף אחד לא קידם את זה, ואנחנו הצלחנו לקדם את זה ולהביא את זה כחוק במדינת ישראל, שאמור לחסוך למשק קרוב ל-8 מיליארד שקל. זה יוזיל את המזון. את כל המזון, גם גבינות זה יוזיל. זה יוזיל את מוצרי החשמל, טלוויזיות, מקררים. הכול זה יוזיל. זה יוזיל אלומיניום, דברי בית, דברים לתינוקות. זה יביא להוזלה דרסטית במדינת ישראל. היבוא המקביל, היום בלי אישור של היצרן אתה לא יכול לייבא. היום אנחנו פתחנו את היבוא המקביל, ומאפשרים גם ליבואנים קטנים ובינוניים להצליח להביא. אנחנו הבאנו את זה גם על בסיס הצהרה, גם את הנושא של היבוא. הבאנו את זה גם על בסיס הצהרתי. אם יש תקן אירופי או תקן אמריקני, אפשר להביא לארץ. פעם היית צריך להביא את זה, לחכות לתקן הישראלי, ולא לאשר את זה ולאשר את זה. היום יש אפשרות לייבא גם בהצהרה של היבואן שיש תקן בין-לאומי. ואני רוצה להגיד לך, אדוני: אתה אמרת שאנחנו פחות מה-OECD. בכל הנתונים שיש לנו השימוש בחד-פעמי במדינת ישראל הוא פי ארבעה מה-OECD, פי ארבעה מה-OECD. אנחנו רואים את השינוי באקלים בעולם, אנחנו רואים את כל הבעיות הסביבתיות. אדוני היושב-ראש, מה שקורה בנושא הסוכר, זה לא נושא של חרדים, לא נושא של חלשים. 600,000 בני אדם במדינת ישראל סובלים מסוכרת, שגורמת בסופו של דבר לקטיעת גפיים של אנשים. אני חושב ששני החוקים האלה, שני הצווים האלה, יעזרו לאנשים לשנות הרגל. לכן אדוני היושב-ראש, לאיזה ועדה? 1.5 מיליארד שקל, זאת הייתה כל הכוונה שלהם, לא לשנות הרגלים ולא כלום. להכניס לקופת האוצר, אני שמעתי עכשיו מחבר שלך שהאוצר לא רצה את זה, מי שדחף את זה זה רק אביגדור ליברמן, וזה לא נכון ולא היה. זה לא נכון ולא היה. אני לא יודע את מי אתם מצטטים, סבר פלוצקר אמר את זה, לא אני אמרתי.  זה לא נכון ולא היה, ולא נעשה שום דבר נגד שום אוכלוסייה. לא אני אמרתי. החוק והצווים האלה לא נגד אף אוכלוסייה במדינת ישראל. זה מעלה את יוקר המחיה. אלה צווים שיטיבו עם האוכלוסייה במדינת ישראל. לכן אנחנו הבאנו אותם. זה מעלה את יוקר המחיה. אדוני היושב-ראש, מה שיחליטו המציעים. אם הם רוצים ועדה ואיזו ועדה שהם ירצו, אין לנו שום בעיה בנושא. תודה רבה. ועדת הכלכלה. אם כך, לאור תשובת השר, לאיזו ועדה תרצו? כלכלה. כלכלה? יש הסכמה של כולם? אז אנחנו נצביע. מי בעד להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדת הכלכלה? מי בעד? מי נגד? בבקשה להצביע. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. אם כך, בעד, שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום בנושא צפי לגל של עליית מחירים התקבלה ותועבר לדיון בוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים להצעות הדחופות הבאות לסדר-היום, בנושא: דרגות סבסוד במימון מעונות היום ומשפחתונים, הצעות שמספרן 664, 668, 669, 761 ו-762. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. תודה רבה, כבוד יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, אתם יודעים, אפילו ילדים יודעים שאת כללי המשחק לא משנים תוך כדי משחק, אבל הממשלה הזו עושה מה שבא לה. כללים זו המלצה, אולי הלצה, עלק ממשלת שינוי. אדוני שר האוצר, ממש כל הכבוד לך, הצלחת לבטל את סבסוד המעונות לחרדים, ועל הדרך, לכל המדינה. זוגות צעירים נאלצים לשלם מחיר מלא בגלל ששר האוצר החליט שהכללים לא נראים לו, כך באמצע המשחק. אני מקבלת פניות רבות מזוגות צעירים, גם כאלה עם שניים שעובדים, שלא מבינים מה קורה. לא מבינים מה הנהלים, לא יודעים אם יזכו לסבסוד, ואם כן, לכמה. ומאחר שכרגע הם משלמים את המחיר המלא, הם אינם יודעים אם הכסף יוחזר להם, ואם כן, אז מתי. מתן הדרגות להנחה, שהיה אמור להיעשות אי שם בספטמבר, נדחה. בתמ"ת לא מצליחים להגיע להסדר ולקבוע קריטריונים, ואת הדרגות האלה אולי אולי אולי נראה כולנו רק באזור ינואר-פברואר, וזה במקרה הטוב. בינתיים ההורים משלמים מחיר מלא. השינוי הזה במדיניות פוגע בראש ובראשונה במוחלשים, כן, שר האוצר, במוחלשים. כ-100,000 ילדים זכאים לסבסוד של המדינה במעונות היום, והם כולם כולם מחכים, מחכים לדעת מהו גובה הסבסוד שהם זכאים לו, אם בכלל. העלות החודשית הזאת מסתכמת בערך ב-2,000 עד 2,500 שקל לחודש לכל ילד, ובסבסוד הזה, המשמעותי והאקוטי הזה, כבוד השר, אתה משחק. הסבסוד הזה יכול להגיע לעשרות אחוזים ולהכריע את הכף, את הכף של אותה אם, אם לחזור לשוק העבודה או להישאר בבית, אם לצאת לעבוד או פשוט לא לעשות את זה כי זה לא משתלם, כי אין כסף וצריך להישאר בבית ולא להתקדם. העלות עבור שני ילדים, ויש רבים כאלה, מגיעה ל-5,000 שקל בחודש, ואני שואלת אותך, שר האוצר, מה עם אותן אימהות חד-הוריות? עליהן חשבת? מה עם הזוגות הצעירים שהמשכורת שלהם כל כך נמוכה, והם לא יכולים לשלם את זה, האם לקחת אותם בחשבון? וגם אם הם יקבלו את ההחזר רטרואקטיבית, בינתיים, עד אז, מי ישלם את זה? הם צריכים לשלם את זה, ויש להם אוברדרפט בבנק, מי ישלם את הריבית? המדינה מצפה שהם יישאו בכל העלויות. ויש גם מפעילים, כמו אמונה למשל, שמנסה לסייע להורים שקשה להם, והיא קובעת להם דרגה זמנית. דבר כזה לא היה מעולם, שהמפעילים צריכים להיכנס לרגלי המדינה. ומי ערב להם, לאותם מפעילים, שבאמת המדינה תחזיר להם את הכסף? אני פונה אליך, סגן השר, תשאירו את המשחקים לילדים, תתחילו לדאוג באמת לאזרחי המדינה. תפסיקו להשית עליהם עוד תשלומים, עוד ביורוקרטיה, עוד קשיים. חלאס, מגיע להם הרבה יותר, ואני רק אציין שהיום הייתה החלטה בבג"ץ בעתירה שהגישה גם קבוצה של חרדים, גם קבוצה של מפעילים, שבעצם אמרה את אותו דבר. היא החזירה את העניין למדינה ואמרה לה: תחשבו, לפחות אם אתם רוצים לעשות את הדבר הזה, תתחילו אותו לא באמצע המשחק, לא באמצע השנה, תפעילו אותו רק מהשנה הבאה. תודה. תודה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. חבר הכנסת עלי סלאלחה, אינו נוכח, חבר הכנסת אחמד טיבי, אינו נוכח, חבר הכנסת דוד ביטן, אינו נוכח. אם כך, ישיב סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת וולדיגר, אני מתכבד להשיב על ההצעה הזו לסדר-היום. אני אפתח במלל חופשי ואני אומר את הדברים הבאים. הנושא של מעונות היום המסובסדים התעכב השנה לאור התפיסה שיש לשנות את הקריטריונים ולגרום לכך שלמעשה זוגות שבהם שני בני הזוג אינם עובדים אבל יכולים לעבוד קודם כול ילכו לעבוד ורק אחרי זה יקבלו סבסוד. עיקרון זה כמובן שנוי במחלוקת פה בבית, אבל הוא חלק מסדר-היום של הממשלה הנוכחית. בעיניי הוא אמור לייצר סדר-יום אחר במדינת ישראל, להביא ליותר שוויון ולגרום לכך שאוכלוסיות הולכות וגדלות ישתתפו בשוק העבודה ויתרמו לעושר של כולנו. במקום להקל עליהם שיצאו לעבודה עושים בדיוק הפוך. נכון, יישום העיקרון הזה גרם לעיכובים בפרסום הקריטריונים, וכאן צודקת חברת הכנסת וולדיגר, העיכוב הזה אכן יצר מבוכה וחוסר ודאות בקרב המשפחות. עם זאת, בלחצה של השרה אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה, פורסמו לבסוף הקריטריונים ב-19 באוגוסט שנה זו, והמערכת תהיה מוכנה לפעול על פי הקריטריונים החדשים, אני מקווה, עוד שבוע. אני אומר שאני מקווה כי תאריך היעד שנקבע לגוף התקשוב של המשרד הוא 15 בנובמבר, ואני מאמין שהם יעמדו בכך, ואז בעצם נפתרה הבעיה בכללה. אבל אני רוצה לומר, מעבר לכך, שגם בשנים קודמות היו מעת לעת בעיות בהעברת הסבסוד למשפחות, ולמעשה המוסדות עצמם, המעונות עצמם, ידעו לקבל את הילדים במחירים המסובסדים ועל סמך תמיכה גלובלית של משרד הכלכלה או על סמך התחייבות גלובלית של משרד הכלכלה לשלם בעתיד. וזה בעצם מה שקורה גם השנה. כלומר, ככל שידוע לי לא קיבלנו תלונות על,  ממש תשובות אחרות לגמרי, אז אני אשמח לקבל פרטים אחרי שאני ארד מהדוכן, אבל ככל שלי ידוע, לא קיבלנו תלונות אישיות על ילדים שלא ניתן לרשום אותם בגלל הפערים בקריטריונים. אני רוצה להדגיש, לא, לא אמרתי, אני רוצה להדגיש שאכן מדובר בסוגיה מהותית. אנחנו מדברים על 2,000 מעונות יום, אנחנו מדברים על 110,000 פעוטות, ואנחנו מדברים על סבסוד שמעמיד את התשלום עבור ילד על בין 2,100 ל-2,800 שקל בחודש, הכול בהתאם למצב הכלכלי של המשפחה ומידת התמיכה הנדרשת. אם לסכם את דבריי אלה, אז אומר כך: הצעד הזה ננקט כחלק מהמדיניות הכוללת של הממשלה. אנחנו מודעים לעיכובים שנוצרו ופועלים במרץ לסגור את הפער. כאמור, קריטריונים, יהיה אפשר להזין את המשפחות לתוך המערכת הממוחשבת כבר החל מסוף שבוע הבא, אני מקווה שנעמוד בכך. אני אדווח לחברת הכנסת וולדיגר ברגע שהמערכת הופעלה ולמעשה הבעיה נפתרה. ושוב אני אומר: ככל שידוע לי אין כרגע בעיות, ואם יש בעיות, אני אשמח לטפל בהן אופן אישי. תודה רבה. אפשר דעה נוספת? אם כך, זאת עמדת הממשלה. דעה מהצד של חבר הכנסת אזולאי. אתם רוצים להעביר את זה לוועדה? תכף נשמע. אני חושב שזה או לוועדת החינוך או לוועדת, יכול להיות שנסתפק בעמדתך, אדוני. בוא נראה מה עמדת המציעה. כן, בבקשה. קודם כול, תודה רבה לסגן השר. רק להדגיש, הנושא של מיכל היה שעדיין לא פורסמו הקריטריונים, ואני אומר לך, כבוד השר, מחילה, גם בשבוע הבא זה לא יפורסם, מניסיון שלי, שאני מכיר. אמרתי, אשתי מנהלת מעונות יום שנים, ואני אומר לך שזאת פעם ראשונה שעד תקופה כזאת עדיין לא פורסמו. הלוואי שיפורסמו, אבל מכיוון שזה תלוי ועומד בבית המשפט ועדיין לא יודעים מה הקריטריונים, הורה עובד, הורה לא עובד ועד כמה, אז לכן זה גם לא יפורסם שבוע הבא, עד שהתשובה שלכם תגיע לבית המשפט. וגם כשהתשובה שלכם הגיעה לבית המשפט היום, ואמרה שבעצם אם ההורה, מה ששר האוצר ביקש, אם ההורה עבר בחינה אחת ברבנות הוא ייקרא סטודנט, כלומד, זה הרי דבר שלא נראה לי שיעמוד בפני השפיטה, מכיוון שכמו שסטודנט עדיין לא עבר מבחן, אז זה ייקח עוד זמן והקריטריונים לא יהיו, ויש מעונות שלא יכולים לספוג את זה שאין סבסוד והם עומדים לפני קריסה. אני יודע שהעבירו לחלק מקדמות ומשתדלים להעביר מקדמות, אבל צריך לעשות הכול עבור אותם ילדים חדשים, שיהיו להם מקדמות בנושא הזה. הלוואי שתדחו את הגזרה, אני קורא לזה הגזרה, של אלה שרוצים ללמוד. תדחו את זה לשנה הבאה, ועד השנה הבאה תגיעו בהידברות ולא בצורה כזאת. תודה. תודה לחבר הכנסת אזולאי. אנחנו מצביעים כרגע בעד או נגד הכללת הנושא בסדר-היום. ועדת הכלכלה. רגע, רגע, בהתחלה מצביעים בעד או נגד, ואם זה מתקבל נחליט לאיפה זה הולך, בסדר? מי בעד ומי נגד הכללת הנושא בסדר-היום? להצביע, בבקשה. כלכלה. את רוצה בוועדה? כלכלה. אז נצביע בעצם על כלכלה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. בעד, ארבעה, אין מתנגדים ואין נמנעים. כלכלה מקובל עליך, אדוני סגן השר? מבחינתי זה בסדר גמור. מאה אחוז. אז אם כך הנושא יעבור לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. אנחנו מודים למציעים ולסגן השר. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: 348,000 תיקים נפתחו השנה בהוצאה לפועל, מס' 748, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה, אדוני. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי השרה, אדוני השר, אני קודם כול רוצה להודות לך שנשארת עד השעה הזאת בשביל להקשיב לשאילתה שלי, כי בדרך כלל, לא יודע, יש לי משהו עם מזכירות הכנסת שתמיד השאילתות שלי הן בסוף. לא יודע, משהו מכוון כזה. זה שאילתה או הצעה לסדר-היום? זה הצעה לסדר-היום. מה שאני לא אגיש זה יהיה בסוף, לא משנה מה. ותמיד השרים שולחים איזה דף מסרים. אז אני שמח שאתה נמצא כאן. אדוני השר, תראה, במשנה כתוב "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו". בסופו של דבר, בסוף, יש חובה שתהיה משטרה, שיהיה סדר, ואני חושב שמוסד ההוצאה לפועל, עם כל הדברים הקשים שנמצאים סביבו, בסוף הוא מוסד שהוא חלק בלתי נפרד מהמלכות. אם לא תהיה הוצאה לפועל אנשים יעשו מה שבא להם בראש ולא יחשבנו את עצמם ואת ההוצאות הנלוות סביב הנושא הזה. אדוני השר, אני ברשותך רציתי להעלות נושא שכבר בכנסת הקודמת הגשתי הצעת חוק בעניינו, וועדת שרים בכנסת העשרים-ושלוש פסלה את זה, ויש לי גם הצעת חוק כזאת בשבוע הבא, אם אינני טועה. הייתי שמח אם אתה היית תומך בה ומנסה לקדם אותה, כי אני חושב שבסוף היא הצעת חוק טובה וחברתית מאוד, ואני אנמק למה. הרי אדם שנכנס להוצאה לפועל, יש שני סוגי אנשים, מה הצעת החוק? מדברת על הנושא של צ'קים שחוזרים. אני אומר ככה: בסוף אדם שנכנס להוצאה לפועל, יש שני סוגי אנשים. יש אדם שהתנהל לא נכון והוציא כספים ולא היה יכול, ובסוף באה הוצאה לפועל ואומרת: תראה, אין פה הפקרות, אדם צריך בסוף לכלכל את עצמו בחוכמה. אבל יש אדם, ויש רבים כאלה, שנכנסו לאיזושהי מערבולת עסקית, ואנחנו יודעים שהבנקים היום מחזירים צ'קים בדיוק על פי מה שמופיע בחוק. יש אדם שתשעה צ'קים רצופים שלו חוזרים, ישר מעקלים לו את החשבון, ומשם הדרך להוצאה לפועל היא קצרה מאוד. מדובר בבני אדם נורמטיביים שעברו קשיים, נשרף לו העסק עכשיו והצ'קים כבר בחוץ, או כל סיבה שיכולה לקרות לכל אחד מאיתנו. הוא אדם יציב כלכלית, והוא אומר למנהל הסניף: תמתין לי, עוד מעט ייכנס לי סכום כסף, ייפתח לי איזשהו פק"מ. מנהלי הסניף, חלקם, בכל אופן, לא מתחשבים יותר מדי. ישר הכסף נמצא בהוצאה לפועל, והריביות הופכות, עכשיו, אני יודע, אדוני השר, שאתה מקדם יוזמה להפרדה של הריבית מהסכום. נכון? אני אומר נכון? בין הריבית לקרן עצמה, שזה דבר מאוד חברתי ומבורך. תבורך, כי בסוף זה עוזר מאוד מאוד לאנשים.  ריבית הפיגורים. נכון, כן. בין ריבית הפיגורים לקרן. אין ספק שזו יוזמה מבורכת ונכונה. אבל אם אנחנו נדע בסוף לעשות את ההפרדה האמיתית בתוך ההוצאה לפועל בין האדם שהתנהג לא בחוכמה ונכנס להליך, וצריך, איך אומרים, להכות בו, לבין האדם המסכן שבסוף בגלל סיבה כזו או אחרת חזרו לו הצ'קים בחודש אחד במכה, ומכאן הדרך לאבד לקוחות ואת השם שלו, הרי כמדינה אנחנו רוצים שיהיו פה עסקים חזקים ורוצים שתהיה פה כלכלה חזקה, אבל מפוקחת. ולכן, אני מציע, אדוני השר, את עזרתך בעניין הצעת החוק הזו. היא גם תתמוך בהוצאה לפועל, אין ספק, אבל בסוף היא תעשה גם איזשהו סייג נוסף לפני שמכניסים את האנשים למערבולת. לא הבנתי מה ההצעה. ההצעה הזו נותנת הרבה יותר מרווח בין החזרות של הצ'קים ובין הזמן שהאדם נכנס להליך של ההוצאה לפועל לבין הזמן שמכירים בו כפושט רגל או כל הליך כזה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. ישיב שר המשפטים גדעון סער. בבקשה. כמה נקודות, אדוני היושב-ראש. קודם כול, מלאי התיקים שבהוצאה לפועל במשך השנים נמצא במגמת ירידה: ב-2009, השנה שבה קמה רשות האכיפה והגבייה, מלאי התיקים עמד על 3,554,274 תיקים, היום הוא עומד על 2,189,000 תיקים. הנתון נכון לסוף 2020, לא מעודכן בדיוק להיום, אבל זו ירידה מאוד דרמטית, למרות שבקצב שיעור פתיחת התיקים אין שינוי משמעותי. בין 2017 ל-2020 כמות התיקים שנסגרו דווקא גדולה מכמות התיקים שנפתחו. זה בגדול נותן אינדיקציה שהמערכת עובדת בצורה יותר יעילה ויותר טובה. זה לא אומר שאין מה לתקן. אני עושה כרגע שני מהלכים עיקריים: האחד, נגעת בו, זה רפורמה שאני מקדם אותה במקביל עם שר האוצר, כי חוק פסיקת ריבית והצמדה הוא בסמכותו, וחוק ההוצאה לפועל הוא בסמכותי. הדבר העיקרי שם הוא הפחתת ריבית הפיגורים באופן כזה שהיא מייצרת עידוד לשלם, כי אדם לא משלם רק את הריבית ובעצם הוא יכול לראות את ההפחתה של החוב, וזה מעודד אותו להחזיר את החוב. לכן, הייתי בדעה שהדרך שבה הדברים היום קורים הרבה פעמים גורמת לייאוש אצל החייבים. יש ועדה שהמליצה על זה. אנחנו פרסמנו השבוע תזכיר חוק, זה ייקח סדר גודל של קצת יותר מחודש להערות הציבור וכו', ואני מקווה, בעזרת השם, שבחודש דצמבר נביא את הצעת החוק לכנסת. החודש הזה, חודש נובמבר, אנחנו נביא עוד הצעת חוק לכנסת בעניין ההוצאה לפועל, והיא ביטול הסנקציה של שלילת רישיון רכב. שלילת רישיון רכב מהחייב לא בהכרח מביאה, לפעמים היא אפילו פוגעת ביכולת להחזיר את החוב. אתה מגביל את האדם. זה דבר שכמעט לא נהוג בשום מדינה מערבית. בבדיקה שלנו, רק באוסטרליה מצאנו, מבין המדינות המערביות. הדבר הזה פוגע בחירות של האזרח, והוא לא מסייע לנושה, לפי דעתי. לכן, פרסמתי תזכיר חוק, ואני מאמין שעוד בחודש נובמבר נצליח להביא את הצעת החוק הזו לכנסת. זה לא אומר שאני לא חושב גם על הצד של הנושים. בהחלט יש אינטרס מוגן גם באדם שחייבים לו כסף. אתה צריך לראות איך באופן הגיוני אפשר לעשות את זה, ויש נושאים מסוימים שאנחנו בוחנים היום. אבל במה שאנחנו יכולים להקל על חייבים שנפגעים באופן לא נכון, אנחנו נעשה את זה. בעבר הכניסו את הסנקציה הזו של שלילת רישיון רכב כשביטלו את המאסר. מתי זה היה?  לפני סדר גודל של יותר מעשר שנים, אני לא יכול להגיד לך בדיוק מתי, בוטל המאסר בגין חוב אזרחי, שזה דבר הזוי. אדם שלא משלם, שהוא חייב, חשוף לסנקציה של מאסר. איך זה יעזור לנושה? ואז הכניסו ארסנל אחר של אמצעים, ביניהם האמצעי הזה. אבל יש כל מיני אמצעים: יש עיכוב יציאה מהארץ, יש עיכוב דרכון. בעיניי לקיחת רישיון הרכב זה צעד מאוד קשה. 180,000 איש היום, נשלל רישיונם.  נשלל רישיונם. אגב, בסוגריים אני אומר, אני לא חושב שזה באמת נאכף, ואז זה גורם כבר לבעיות מסוג אחר: אנשים נוסעים ללא רישוי, לפעמי ללא ביטוח, ולזה יש משמעויות אחר כך.  זה מראה שההוצאה לפועל היא באמת לנגד עינינו כמקום חשוב מבחינת האזרח, גם זה שחייבים לו כסף וגם זה שחייב כסף, ולשניהם צריך להתייחס באופן יעיל ואנושי. לגבי הצעת החוק שלך על צ'קים חוזרים, אני לא מכיר. תעביר לי, נבחן אותה. נראה אם יש לרעיון הזה מקום. אני לא רוצה לשלוף, לא שלילה ולא חיוב, מבלי שאני מכיר ובחנתי לעומק. תודה. חבר הכנסת מלכיאלי, אתה מסתפק בעמדת השר? כן. מאה אחוז, אז אנחנו מסתפקים בעמדת השר. בכך תם פרק הצעות דחופות לסדר-היום. אנחנו עוברים לפרק השאילתות. שאילתה לחבר הכנסת איתמר בן גביר, אינו נוכח, וכך פטור השר מלהשיב. שאילתה מס' 174 של בן גביר ירדה. שאילתה מס' 183, של חבר הכנסת אבי מעוז, העברת שופטים למרכז ירושלים, בבקשה. מהצד, בבקשה. מה עם כבוד השר? השר ישיב. השר הלך לקחת את התשובה והוא מייד ישיב. אני אקריא את השאילתה, שנכתבה לפני למעלה משלושה חודשים. לאחרונה פורסם שכמה שופטים מבית המשפט המחוזי בירושלים עומדים לעבור ממזרח ירושלים למרכז כלל, ככל הנראה בגלל הפרעות באזור.  ברצוני לשאול: 1. האם מדובר בכניעה לטרור הערבי בעקבות התפרעויות באזור? 2. האם נאמר לכם על ידי כוחות הביטחון שלא יוכלו להגן עליכם באזור צלאח א-דין? בבקשה, שר המשפטים. אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אתה לא היית בזמן שאנחנו, לא הייתי בזמן, לא היית בזמן. כולנו לא נמצאים בזמן ולכולם נותנים. זה בסדר, השר נמצא כאן. בבקשה, אדוני. זה שנים מספר קיימת מצוקת מקום בבית המשפט המחוזי בירושלים. לפני כשנתיים, בשל סיבה זו, הוחלט על מעבר מספר מצומצם של שופטי ועובדי בית המשפט המחוזי למרכז כלל במרכז העיר ירושלים. זאת, לאחר בחינת חלופות שונות שנמצאו כלא מתאימות, ובכללן אכלוס בניין משרד המשפטים על שטח שעתיד להתפנות ומצוי ברחוב צלאח א-דין, מול בית המשפט. זה לא ניתן בשל החלטה קודמת למסור את המבנה למשטרת ישראל. שמיעת דיונים במרכז כלל החלה ביום 9 בספטמבר 2021, עם תחילת שנת המשפט. משכך, אין בסיס לאמור בשאלה כאילו הדברים נעשו מטעמים ביטחוניים או כניעה לטרור וכדומה, אלא משיקולים של מצוקת מקום במבנה בית המשפט הקיים. תודה לשר המשפטים. אנחנו נאפשר לך, למרות שזה לא נהוג, אדוני, כי ברגע שנקראה השאילתה ולא נכח השואל, הודעתי כבר שהשאילתה לא תיקרא. אבל לפנים משורת הדין אני מאפשר לך. בבקשה, אדוני. אבל אדוני היושב-ראש, סתם פרוצדורה. כי אני חדש בכנסת, כמו שאתה יודע. כן. בבקשה, אדוני. ואני רואה כל הזמן שאנשים כן באים, מאחרים, ונותנים להם. אדוני, מכיוון שמקפידים חברי הכנסת, מבקשים, מבקשים. ביקשתי. אדוני, מבקשים שאקפיד על התקנון כלפי הצדדים השונים, כן.  אני מקפיד על התקנון כלפי כולם. אבל עדיין, לפנים משורת הדין, ולא בפעם הראשונה כלפיך, אדוני, אני מאפשר לך את השאילתה. אדוני, אני ראיתי שאתה נתת להרבה אנשים שאיחרו לשאול שאילתות. אז אני לא מרגיש כאן איזושהי טובה. אני נותן להרבה אנשים לשאול? כן, כן. אתה. אתה נתת. בבקשה. אני גם אתחיל לרשום את השמות? אני לא מבין את זה. אדוני, אנחנו לא בשיח. אתה רוצה להקריא את השאילתה שלך? טוב. אדוני היושב-ראש. אתה רוצה להקריא את השאילתה? אתה מאפשר לי? אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מדבר על אנשים, השאילתה שלי עוסקת בפטור מעמידה בתור לאנשים עם מוגבלות, ואני מדבר על כך שאנשים עם מוגבלות פיזית אינם זכאים, על פי התקנות, לנגישות לשירות, למתן שירות ללא המתנה בתור. 1. מהם הקריטריונים לפטור להמתנה בתור? 2. מדוע אנשים עם מוגבלות פיזית אינם זכאים לפטור מעמידה בתור? 3. האם בכוונתך להכליל גם אנשים עם מוגבלות בתקנות לפטור מעמידה בתור? אני אציין שזו שאילתה, לא, לא.  שנובעת מתוך הרבה פניות שהיו לנו בנושא הזה. תודה רבה. בבקשה, אדוני. אז קודם כול, הנחתי על שולחנה של ועדת העבודה והרווחה הצעה לתיקון התקנות אשר תיתן מענה בדיוק לאוכלוסייה שאתה מדבר עליה, דהיינו אנשים עם מוגבלות פיזית. בעבר, על פי תקנות שנקבעו ב-2013, נקבעו קריטריונים, והם כללו ילדים עם מוגבלות נפשית, בעלי מוגבלות שכלית או אוטיזם ומבוגרים בעלי 50% נכות רפואית. עוד פעם, אני לא בא לשפוט את מה שנעשה בשעתו. אני מניח שהמטרה הייתה לתת מענה למוגבלויות "שקופות", במירכאות, ששם נותן השירות והקהל לא יכולים לזהות את הקושי בהמתנה בתור וכו'. בכל מקרה, אני מבין שהעניין הזה הוא בדרך לפתרון, ואני בדעה שצריך להיות דבר כזה, ופעלתי. זה נמצא אצל חברת הכנסת רייטן, לפי דעתי, בוועדת העבודה והרווחה. שאלה נוספת. שאלה נוספת חשובה ביותר. השאלה היא: האם יש איזשהו לוח זמנים לדבר הזה? כי אדוני יודע, לוח הזמנים תלוי בכנסת. אנחנו עשינו את שלנו. זה תלוי בוועדת העבודה והרווחה. אני אבדוק את זה. אני מייחס חשיבות גדולה לנושא הזה. יש לזה חשיבות. אגב, השבוע נבחר ממונה, נציב שוויון לאנשים עם מוגבלויות. נציב שוויון לאנשים עם מוגבלויות. אדם יוצא מן הכלל. חולה במחלת ניוון שרירים ומתנייע על כיסא גלגלים. הוא לא נבחר בגלל זה, הוא נבחר בגלל הסגולות שלו והיכולות שלו והכישורים שלו, אבל אני חושב שזה גם מסמן לחברה, לציבור בכללותו, שאדם יכול להגיע לכל מקום. ואני אברר במהלך הערב עם יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה מה לוחות הזמנים, אם כי גם אדוני יכול לעשות את אותו דבר. תודה רבה. תודה רבה לשר המשפטים. נעבור לשאילתה של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, מס' 202, בדבר סגירת תלונה נגד ראש הממשלה בנט. בבקשה, גברתי. המיקרופון. אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, לאחרונה פורסם כי היועמ"ש החליט שלא לפתוח בחקירה בהמשך לתלונה אשר הגיש למשטרה מר ארז צדוק נגד ראש הממשלה דהיום חבר הכנסת בנט בחשד, לכאורה, לאי-סדרים במפלגת הבית היהודי. רצוני לשאול: 1. מדוע המתלונן לא עודכן מייד עם החלטת היועמ"ש? 2. מה עילת הסגירה? בבקשה, אדוני. התלונה הוגשה לפני למעלה משנתיים, בספטמבר 2019, במכתב, לא בתחנת משטרה, לראש אגף חקירות ומודיעין דאז, ונטען שבוצעה עבירה פלילית. חקירה פלילית, כידוע, נפתחת רק במקום שבו נמצא חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. המכתב עבר להתייחסות הרשויות המוסמכות, התוכן או הנטען בו נבחן, והבחינה העלתה שאין חשש סביר לביצוע עבירה פלילית כנטען, ומשכך אין עילה לפתיחה בחקירה פלילית. ככל שהמתלונן מבקש להשיג על ההחלטה הזאת, יש בחוק סדר הדין הפלילי דרכים לעשות את זה. אפשר להגיש ערר על החלטה כזאת וכדומה. לפי מה שנמסר לי, נשלחה לפונה, באמצעות משטרת ישראל, הודעה בעניין בתאריך 13 ביולי 2021. שאלה שנייה. ככל שידוע לי, שוחחתי עם העותר, עם המגיש. לא, הוא לא קיבל שום הודעה מהמשטרה. תשובתך קצת תמוהה לי, מכיוון שמדובר בדוח מבקר המדינה, שקבע שנפתלי בנט השתמש ב-10 מיליון שקלים ללא אסמכתאות ב-2014, ואף שכר חוקר פרטי נגד מי שהתמודד נגדו בפריימריז מכספי הבית היהודי. אני באמת לא מבינה איך הדברים האלה לא דורשים חקירה, בעיקר כשמבקר המדינה הוא זה שקבע אותם, ובעיקר כשאנחנו רואים שפוליטיקאים בכירים עוברים חקירה קשה מאוד על סיגר ושמפניה. תראי, חברת הכנסת דיסטל, למבקר המדינה יש סמכות, כשחקירה או בדיקה שלו מעלה חשד לפלילים, להעביר את זה ליועץ המשפטי לממשלה, על פי סעיף בחוק מבקר המדינה, כשהוא חושב שזה עניין שראוי לטיפול במישור הפלילי. אז דווקא אם מבקר המדינה בדק את זה ולא השתמש בסמכות שלו, לפי אותו סעיף, להעביר את זה ליועץ המשפטי לממשלה, יכול מאוד להיות שהמסקנה או ההחלטה כאן הייתה החלטה נכונה, כי כנראה גם מבקר המדינה לא מצא שזה במישור הפלילי. אגב, אני לא יודע להביע, לא בדקתי, לא חקרתי, אני לא יכול להגיד אם זה היה בסדר במישור המינהלי, אם היו אי-סדרים, לא היו אי-סדרים. השאלה התייחסה למישור הפלילי, ולמבקר המדינה יש סמכות מפורשת בחוק, אם הוא נתקל במשהו שמעלה חשד לפלילים, להעביר זאת ליועץ המשפטי לממשלה. ובכל זאת, הקשב של המשטרה בכל מה שנוגע לבדיקות שהיא פותחת מאוד תמוה בעיניי בהקשר הזה. תודה. תודה. שאילתה נוספת של חברת הכנסת דיסטל, על שביתת הפרקליטים, בבקשה. שאילתה מס' 205. תודה. ב-7 ביולי 2021 החלה שביתת הפרקליטים. רצוני לשאול: 1. מה הייתה עמדתך באשר לעילת השביתה גרידא, בטרם התקיים הדיון בבית הדין לעבודה? 2. כיצד כרגולטור תפעל להסרת חסמים משפטיים, לעתיד, לפתיחת משרות בפרקליטות למועמדים מוכשרים חיצוניים, לפי מדיניות נציב שירות המדינה שנבלמה בבית הדין? קודם כול, אני סבור שנכון לפתוח מכרזים של משפטנים ופרקליטים כך שיתאפשר מעבר ואיוש של המשרות באופן שיקדם פתיחת השירות המשפטי הציבורי למועמדים רבים ומגוונים ככל שניתן. ספציפית לעניין אותו איום שהיה אז בשביתה, אני פעלתי באמצעות מנכ"ל משרדי יחד עם הנציבות, וביקשנו צו מניעה מבית הדין לעבודה, התנגדנו לקיום שביתה ולא חשבנו שיש לזה הצדקה. בינתיים מאז, בעקבות החלטה שבית הדין קיבל באותו הליך, מתנהל שיח. השיח הוא סביב ניסיון למצוא פתרון לקידום פתיחת המשרדים. המנכ"ל של משרדי, עו"ד ערן דוידי, פועל מול הצדדים כדי למצוא פתרון. הנציגים מטעמי משתתפים באופן פעיל בדיונים בנציבות שירות המדינה, ונעשות כל הפעולות הנדרשות כדי לנסות להסיר חסמים לפתיחת המכרזים. אני רואה בזה ערך חשוב בפן המהותי. יש טענות שונות היום במישור דיני עבודה, לא רק של ציבור הפרקליטים אלא גם של ציבור המשפטנים, והשיח בעניין הזה לא הסתיים. אני מקווה שהוא יעלה יפה. הוא יפתור, בין היתר, את הסוגיה שאליה מתייחסת השאילתה. שאלה נוספת? שאלה נוספת. זו לא הפעם הראשונה שהפרקליטות מחליטה לשבות. אנחנו כולנו זוכרים את המקרה שהיה עם הילה גרסטל, שלטעמם של אנשי הפרקליטות הביעה ביקורת חריפה מדי ולכן הם פתחו בשביתה. השביתות האלה הן עינוי דין למאות אזרחים. מה אתה מתכוון לעשות נגד הפרקטיקה הנלוזה הזאת? קודם כול, את מדברת על פרקטיקה. יש זכויות לעובדים במישור דיני העבודה. ספציפית, במקרה הזה, שהיה בתקופת כהונתי, חשבתי שלא נכון לשבות, ופנינו לבית הדין לעבודה בבקשה לצו מניעה. אני בכלל מאמין שבעיות עדיף לפתור בהידברות. העבודה של הפרקליטות היא חיונית לציבור, ושביתה של פרקליטים, היא דיני נפשות. מדובר בדיני נפשות. שביתה של פרקליטים, יש בה פוטנציאל לפגיעה בציבור. ולכן עוד באותו היום אנחנו הגשנו בקשה לצו מניעה. נקווה שהדברים ייפתרו באופן ענייני, באופן שמיטיב עם הציבור, באופן שגם פותר את הסוגיה ובלי צורך בשביתות מיותרות. תודה רבה, גברתי. שאילתה אחרונה, בנושא חקירתו של ד"ר מיכאל בן ארי, מס' 267. בבקשה. לאור התחייבות אנשי היועמ"ש לד"ר בן ארי על כך שיגיעו להחלטה בנוגע לחקירתו בנושא התבטאויותיו בטוויטר, ולאור העובדה שהתיק עדיין אינו נסגר, רצוני לשאול: 1. מדוע תיקו של בן ארי לא נסגר? 2. מהם הנהלים לגבי סגירת תיק מרגע סיום החקירה? 3. האם יש איפה ואיפה בין ערבים ליהודים בהקשר הזה? אני רוצה לציין לפרוטוקול שאני לא מכיר את אותם מקרים שבגינם נחקר מיכאל בן ארי בחשד להסתה לגזענות או הסתה לאלימות, ציוצים בטוויטר. באמצעות הרשתות החברתיות. כידוע לך, הרשתות החברתיות הן כלי מאוד אפקטיבי, שמגיע לציבור רחב. למעלה משנתיים צריך לבדוק את הדבר הזה? כל תיק ראוי להיעשות במהירות מרבית. הדבר הזה הוא חשוב. מה שנמסר לי, שבמהלך החקירה ועל אף החקירה היו עבירות דומות נוספות, לרבות בחודשים האחרונים של השנה הזאת, או חשד לעבירות נוספות, יותר נכון לומר, בחודשים האחרונים של שנת 2021, באופן שהצריך בדיקה וחקירות עבירות נוספות אלה, עקב כך הטיפול בתיק בידי הרשויות התמשך. עם העברת התיק לפרקליטות הוא נבחן בהתאם לסוג העבירה וכדומה. מטבע הדברים, קצב הטיפול גם מושפע מעומסי עבודה וריבוי תיקים. לפעמים הוא נשלח להשלמת חקירה, אני לא יודע אם זה כך לגבי המקרים הספציפיים הללו. אם התיק בשל להחלטה, מתקבלת החלטה אם לסגור את התיק מהעילות הקבועות בחוק או להגיש כתב אישום. זמני הטיפול של הפרקליטות בתיקים מרגע קבלת התיק וקליטתו בפרקליטות מהמשטרה מוסדרים בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1202. אני מציע לקרוא אותה. אני חושב שחשוב בכלל שיש תיחום. יכול להיות שצריך לעשות גם שיפורים. אפשר לבחון את זה לחוד. חקירות שמבוצעות על ידי המשטרה והעמדות לדין על ידי גופי התביעה נעשות בצורה עניינית על פי מבחנים משפטיים וראייתיים, ללא קשר לגזע, לדת או לכל היבט אחר המאפיין את החשוד. זה רלוונטי לכלל העבירות, וזה בוודאי רלוונטי לעבירות ביטוי. אני בדעה שבעבירות ביטוי מן הראוי לנקוט זהירות גם בחקירה וגם בהעמדה לדין באופן כללי. ספציפית אינני מכיר את המקרים נשוא השאילתה. זה נשמע יפה מאוד, אבל שאלה נוספת. שייח' יוסוף אל-באז, השייח' שפרסם פוסט שממש מתסיס לאלימות, התיק נגדו נפתח, והמשטרה והפרקליטות ביצעו את עבודתן במהירות שיא, בניגוד לד"ר בן ארי או למקרה גל הירש, מה ששוב גורם לי לתהות ולשאול: האם ייתכן שהפרקליטות משתמשת בהארכת הבדיקה כסוג של עינוי דין, כשבן אדם איננו חף מפשע או זכאי, או נמצא אשם, לחלופין, במקרים של אנשי ימין, בעוד מקרים של אנשים המצד השני, כולל שייח'ים שמסיתים לאלימות נגד יהודים, זוכים באותה פרקליטות עמוסה ממש לטיפול הרבה הרבה יותר מהיר. קודם כול, אני לא מכיר את המקרה שציינת, של השייח' יוסוף אל-באז. הוא לא נכלל בשאילתה. לא יכולתי לברר על זה פרטים, אני יכול לשאול. לגבי מר בן ארי אני חוזר על מה שנאמר קודם על ידי, שבוצעו בהמשך עבירות נוספות, כולל בחודשים האחרונים, באופן שהצריך בדיקה וחקירה, חשד לעבירות, ולכן הטיפול התארך. אני רוצה לומר לך שיש בפרקליטות המדינה אנשי ימין, יש אנשי שמאל, יש אנשים שהם מתיישבים ביהודה ושומרון, ויש רוח המפקד. גברתי, אני בשלב שאני עונה, ולא מקובל בשאילתה לקרוא קריאות ביניים. יש אנשים שהם גרים בהתיישבות ביהודה ושומרון, יש אנשים שהם בדעות שונות אחד מן השני, ואני לא חושב שנכון לאפיין את זה בדרך שאת מציינת. נכון, אפשר לחלוק, אפשר להגיד שיש במקרה כזה או אחר טעות. כולם הם בשר ודם, וגם יכול להיות שהם טועים, לא יכול להיות, אנשים טועים, אבל אני חושב שזאת טעות לגשת לנושא בדרך הזאת. ואני משוכנע שאני יכול להביא לך דוגמה ארוכה של אנשים שהאוריינטציה הפוליטית שלהם שונה והתיקים שלהם מתעכבים בפרקליטות או בקבלת החלטות, וגם זה לא בסדר ולא טוב. כל הנושא של התמשכות הליכים, בין אם זה בהליכי חקירה, בין אם זה בהמתנה להעמדה לדין, בין אם זה בין כותלי בית המשפט, זה דבר שאנחנו צריכים לעשות את המרב לצמצם אותו, כי עינוי דין זה בין הדברים הכי קשים שיכולים להיות, ולכן טיפול תמיד צריך להיות יעיל באופן מקסימלי. תודה. שאלה נוספת, של חבר הכנסת בן גביר. זו רגילה. ברגילה אין. אין, אדוני. מצטער. אין שאלה נוספת? בשאילתה רגילה אין. בדחופה יש. תודה רבה לשר המשפטים. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"ב 2021. אנחנו נמצאים בשלב ההסתייגויות לאחר סעיף 11. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' אינו נוכח, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, אינה נוכחת. חבר הכנסת איתמר בן גביר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, רק במשפט אחד, בעקבות מה שאמרת. אני לא מאשים אותך בכל תחלואי משרד המשפטים, אבל אני רוצה רק שתדע, אני כעורך דין הגשתי לא עשרות אלא מאות תלונות על עבירות ביטוי. כאן אמרה אשת שמאל, ד"ר ענת רימון-אור: צריך לתלות את שופטי בית המשפט העליון, כאן אמר איש שמאל: המתנחלים, צריך לסרס אותם. אני יודע שאתה נגד הדברים האלה, ואני יודע מה אדוני חושב על זה. אבל פעם אחר פעם, אדוני, אני קיבלתי את התשובות, בעיקר של שי ניצן ושל מנהלי המחלקות וראשי הצוותים, פעם אחר פעם אמרו לי: תראה, זו משאלת לב. היא חושבת דברים נוראיים, ראויים לגינוי, אבל זו משאלת לב. מישהו כתב: לרצוח את בן גביר, הוא חולם, הוא חושב על זה, אין אפשרות ממשית. הרי יש סעיף שמדבר על אפשרות ממשית. לכן זה כל כך מציק לנו, שכאשר ד"ר בן ארי כותב שהערבים הם גיס חמישי, או דברים בסגנון הזה, ממהרים לחקור, ממהרים לנהל איזשהו הליך, ובעשרות אם לא מאות מקרים, אם תרצה, אני אביא לך, יש לי קלסרים, פשוט קלסרים שאספתי, פעם אחר פעם סוגרים את התיקים בגלל שהמדיניות בחופש ביטוי, כמו שאדוני אמר, זו מדיניות מצמצמת, וחושבים 7,000 פעמים לפני שמגישים כתבי אישום. ולכן אני אומר לאדוני, כמי שהיום מוביל את המערכת, שהפרקליטות כאן צריכה לתת תשובה על המדיניות הזאת. זו מדיניות מפלה, זו מדיניות שמביאה לכך שאנשים לא מאמינים, שיש חוסר אמון בפרקליטות. דבר אחרון ונוסף. ד"ר בן ארי אמר, תגישו נגדי כתב אישום, תגישו נגדי כתב אישום, אין לי בעיה. אבל הסיפור כאן זה לא שמגישים נגדו כתב אישום אלא הסיפור שכל כך הרבה זמן תופסים את הבן אדם. מגיעים אליו לבית. יש לו ילדים, יש לו אישה. על מה, על מה ולמה? זה הטענות. אני יודע שאדוני יבדוק את אותן, ואני מבקש מאדוני לבדוק אותן. טוב, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, פעם נוספת תודה לך שאפשרת לי את השאילתה, ותודה לך, כבוד השרה, שאת נמצאת כאן. רק אנחנו צריכים להבין את מסגרת הזמנים, מכיוון שיש עד שעה. אני לא מצליח להבין כמה כל אחד מכם מדבר. כמה אמור להיות? חמש דקות בכל סעיף. בסדר. יש עד שעה לכל הדיון הזה. ואז עוד שעה? לא, לא. רק שעה אחת, זה מה שנקבע, עד שעה. נעשה עשר דקות? עשר דקות כל אחד? אולי זה יותר פשוט. אין בעיה, אין בעיה. בסדר גמור. אז נעשה עשר, עשר, עשר. לא חייבים שעה. לא? אשתי לא תקבל אותי בבית. לא, אני צוחק. תקבל אפילו 13 דקות. בסדר גמור. אז אני רוצה לספר לכם על סיור שהייתי בו, בשומרון, בתחילת השבוע. המציאות שם היא מציאות לא פשוטה. הייתי בעלי זהב, הייתי אצל ראש המועצה האזורית יוסי דגן. הייתי והסתובבתי. מאוד מאוד מאוד חורה לי המציאות הזאת, שמצד אחד אתה רואה איזו אוזלת יד השלטון במדינת ישראל מגלה, אתם ישר תגידו: אבל זה לא רק במשמרת שלנו, ואתם צודקים, אתם תגידו שזה התחיל לפני, ואתם שוב צודקים, אבל אין ספק שיש עלייה, עליית מדרגה, בכל מה שקורה ביישובי השומרון. אחרי זה גם הייתי בקרני שומרון, אני אספר קצת גם על הביקור שם, אבל אתחיל בעלי זהב. זה יישוב של מאות משפחות נורמטיביות, משרתים בצבא הגנה לישראל, אנשים טובים, עובדים, לומדים. באמת, מלח הארץ. אתה מגיע לשם ומגלה שבתוך הקו הכחול של היישוב, בתוך שטחי הקו הכחול של היישוב בונים עוד בית ועוד בית ועוד בית ועוד בית, ועוד דונם ועוד עז, כמו שאומרים. לא רק בתים בונים שם, אלא נוטעים שתילים ומשתלטים על שטח ומגדרים שטח. ובימים ההם אין מלך בישראל. כשאתה רואה את אוזלת היד הזאת, את העובדה שבתוך חודשיים בנו להם 68 בתים על הקו הכחול של היישוב, אתה שואל את עצמך: מה קורה כאן, איפה ממשלת ישראל, איפה משטרת ישראל, איפה צבא ההגנה לישראל? התשובה, לצערי, היא תשובה מאוד מאוד פשוטה וברורה: ממשלת ישראל עסוקה בלפעול כלפי מתיישבים. ממשלת ישראל היום פגעה בהתיישבות הצעירה, שהיום גרמה לכך שילדים יישנו בלי מקלחת חמה, שילדים ירעדו מקור, ממשלה ששמה לעצמה סדר עדיפויות שאומר דבר מאוד מאוד פשוט: בנייה בלתי חוקית לכאורה של יהודים, מגיעים כולם, ימ"מ, יס"מ, מינהל, בילוש, מוציאים צווים, אוכפים את החוק, כי חוק הוא חוק כי יש שלטון חוק במדינת ישראל. אבל מצד שני, כשתושבי הרשות בונים זה כבר משהו אחר. אין דין, אין דיין, פשוט מערב פרוע לכל דבר ועניין. מעלי זהב המשכנו הלאה ועברנו לכיוון קרני שומרון. נפגשתי שם גם עם ראש המועצה ועם תושבים מהיישוב, נציגי היישוב. אחרי זה גם עשינו כנס גדול. אבל שוב, אותה תחושה, שהיא תחושה לא פשוטה, אותה תחושה שמישהו כאן החליט במודע להפקיר את תושבי מדינת ישראל. אני מדבר כמובן על הפרצות בגדר, על העובדה, ההזויה, אגב, אדוני היושב-ראש, שמצד אחד יש לך מחסום שבודק, מעבר גבול כביכול שבודק כל אחד, תעודות זהות, שם, מה אתה עושה כאן, ומאידך גיסא, 100 200 מטר מאותו מעבר הגדר פרוצה ואלפים, אלפים, אלפים של אלפים עוברים, נכנסים, יוצאים וחוזרים. כמובן, המציאות הזאת יוצרת סכנות ביטחוניות. כמובן, המציאות הזאת יוצרת פקקים. אדוני יודע שהיום להגיע מהשומרון לתל אביב, פעם זה היה 25 דקות, 40 דקות, היום זה שעתיים. זה קורה גם בצד השני, ביהודה. מחברון, היום בשעות הבוקר, כדי להגיע לירושלים צריכים משהו כמו שעתיים. התחושה היא שיש יד מכוונת. הפרצות בגדר, הצפת הכבישים הללו בשוהים, באנשים שמסתובבים שהם שב"חים, העובדה שפוקקים את הכבישים הללו, התחושה היא שזה בכוונת מכוון. ואם לא די בכל מה שסיפרתי במציאות העגומה הזאת, אז מתווספת לה המציאות של האוטובוסים. באזור שלנו בחברון, קריית ארבע, הקווים דלים מאוד, הרבה פעמים לא מגיעים. ואילו שם בשומרון המציאות היא שעולים לאוטובוס והנשים סופגות הטרדות מיניות. זה אוטובוס שמשרת לא רק את תושבי היישובים אלא הוא משרת גם את תושבי הרשות. אז נכנסים, מצטופפים באוטובוס 45, 48 תושבי רשות ושתי יהודיות. 46, 43 תושבי רשות ועוד כמה יהודיות. אני לא אומר שכולם, חלילה וחס, אבל יש מתוכם שמטרידים, שפוגעים ושמבזים. בימים ההם אין משטרה בישראל, אין משטרה בשומרון, אין משטרה ביהודה. יש משטרה, כמובן, ודאי שיש: אם תהיה נערה שמרססת משהו, עם טוש, תהיה משטרה, אם יהיה איזה בחור שמפגין, תהיה משטרה, אם יקימו מאחז לא חוקי תהיה משטרה ותגיע לעצור. מה זה הנגב, שבונים אלפי מאחזים לא חוקיים ואין דין ואין דיין? אבל הגישה הזאת, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, הגישה הזאת מלמדת שיכול להיות שיש מישהו שרוצה להמאיס את החיים על תושבי יהודה ושומרון. יש מישהו שרוצה פשוט לפגוע בנו. יש מישהו שרוצה להגיד לנו: אתם לא צריכים להיות כאן. נמרר לכם את החיים, נפגע בכם, נעשה הכול כדי שאתם לא תהיו כאן. יש לי חדשות, אדוני היושב-ראש. עד עכשיו סיפרתי קצת חדשות עגומות, אבל יש גם חדשות טובות. פגשתי בשומרון בסיורים שלי ילדים מתוקים, נערים ונערות צדיקים וצדיקות, הורים עם מסירות נפש, הורים חדורי שליחות, אמונה ואהבה למדינת ישראל, אהבה לארץ הכל-כך יפה הזאת. אהבה לעם הכל-כך מתוק הזה, ברוכים הבאים, אדוני היושב-ראש. המציאות הזאת, המציאות הזאת שנכפתה עליהם לא תגרום להם לסגת, לא תגרום להם לעזוב, לא תגרום להם לוותר. אתם יודעים למה? כי זאת שליחות. לחיות ביהודה ושומרון זה להיות שליח, להיות שליח של עם ישראל. אנחנו ביהודה ושומרון מאמינים כמובן שאנחנו נמצאים שם בגלל התורה, בגלל הקושאן, בגלל ההיסטוריה, בגלל האבות שהתהלכו שם, בגלל דוד המלך, שצעד בשבילי חברון ומלך על חברון לפני שהוא מלך על ירושלים. אבל אנחנו גם ביהודה ושומרון יודעים שעצם הישיבה שלנו מגינה על יתר תושבי מדינת ישראל. הלכתי עם ראש המועצה של קרני שומרון והשקפנו יחד. רואים כל כך קרוב את כל גוש דן, את תל אביב ואת יתר הערים הסובבות, אבל גם את חדרה ואת כל הנופים של הארץ שלנו. מי שנמצא שם מבין עד כמה השליחות הזאת היא שליחות מהותית. מי שמבין, מי שנמצא, מי שמתגורר בחברון או בקריית ארבע או שמגיע לשם, ורואה את המרחק הכל-כך קצר מקריית גת, מקריית מלאכי, מבאר שבע, ממיתר, מבין שההימצאות שלנו שם היא הימצאות שבסופו של דבר תורמת לביטחון כל תושבי מדינת ישראל. עכשיו, שלא תבינו לא נכון. זו לא הסיבה שאנחנו שם. זו לא הסיבה המרכזית, זו לא הסיבה העיקרית. הסיבה העיקרית היא שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את הארץ הזאת בירושה. הסיבה העיקרית זה שאנחנו שליחים. הסיבה המרכזית זה שאנחנו המשך של שושלת מאוד מאוד ארוכה של ההיסטוריה היהודית, של המורשת היהודית, של העבר שלנו. ועם, עם שלא זוכר את העבר שלו גם לא יזכור את העתיד שלו. אבל בסופו של דבר, המציאות שאנחנו נמצאים שם היא מציאות. אני אומר שגם מי שמתנגד להימצאות שלנו שם, גם מי שחושב אחרת, הרי בסופו של דבר לא יכול להיות שינסו להמאיס עלינו את החיים. לא יכול להיות שינסו, וייתנו גושפנקה לפגוע בילדים שלנו, בנשים שלנו. לא יכול להיות שיגרמו, אם זה בפקקי הענק, אם זה בפרצות בגדר, שלא מעניינות אף אחד, אם זה במציאות שהיא מציאות של הפקרות ביטחונית, שיגרמו לחשוב: טוב, אז אולי לגרום לכך שהם בסוף ילכו מכאן. לא. אנחנו לא נעזוב. אנחנו לא נעזוב. אנחנו לא נלך. מממשלה שמעבירה חוק חשמל ודואגת לזכויות של אנשים מהפזורה הבדואית שהשתלטו על שטח לא חוקי, ממשלה שכל הזמן מדברת על איחוי וריפוי, ממשלה שבגרון שלה רוממות אחדות העם והעובדה שצריך ליצור קונסנזוס סביב כל מיני נושאים, היינו מצפים ליותר, היינו מצפים לאחרת, היינו מצפים שההתנהלות כאן תהיה התנהלות יותר אכפתית. ומילה אחת לגבי מוסי רז, שאמר אמירה אומללה, אומללה ביותר, שבחלום שלו הוא רוצה לקחת את ילדי המתיישבים ולשלוח אותם לשירותי הרווחה. בושה וחרפה. אני מתבייש, אדוני היושב-ראש, שמוסי רז ואני מאותה עדה. אני מתבייש, אדוני היושב-ראש, שעדה כל כך אצילית כעדה הכורדית, שעדה שכל כך אוהבת את עם ישראל, אימא הייתה בשכונת הכורדים, גדלה שם, והייתה באצ"ל, ואח אחד היה בהגנה, ואח אחד היה בלח"י, כי היה אכפת להם מהמדינה. אחד כמוהו בא ואומר: את הילדים לקחת לרווחה? עשיתם את זה לילדי תימן, עשו את זה, אדוני היושב-ראש, לילדי תימן. לא, זו האמת. זו האמת. עשו את זה לילדי תימן.  שנאמרה. כן, כן. חשוב שאדוני יגיד את דברו בנושא הזה, כי בכל זאת, אני שוב אומר, אפשר לחלוק. אפשר לחלוק. אבל אני לא הייתי חושב בחיים על צד אחר, צד שאני חולק עליו, שאת הילדים שלו ייקחו לרווחה. למה, למה? אין לי זכות לגדל ילדים? אז אמירה מיותרת, מבישה, שפוגעת בכבודה של הכנסת. והמסר שלי מכאן זה מסר אחד: גם אם יש מחלוקות, בסופו של דבר, כן, מתיישבי יהודה ושומרון הם חלק מעם ישראל, הם חלק ממדינת ישראל, הם חלק מהעשייה הכל-כך חשובה כאן, הם חלק מההווי שלנו כאן. ולכן, גם מי שחולק, גם מי שחושב אחרת, צריך להבין שצריך לדאוג, זה התפקיד של מי שמתהדר בהיותו ממשלת ריפוי, ממשלת איחוי. זו הכוונה, זו המטרה שהייתה אמורה להיות. לצערי משהו כאן התפספס. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, לחבר הכנסת איתמר בן גביר. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, בשעות האלה שאנחנו יושבים פה, נואמים ומקשיבים לנאומים, עשרות ומאות אלפי חניכים של בני עקיבא מתכוננים לשבת הארגון. הם למעשה מתכוננים כבר חודש שלם. חודש הארגון בבני עקיבא זה חודש מאוד-מאוד מיוחד, עם נושא מיוחד שלומדים אותו, מובילים אותו, מכינים עליו הופעות, מכינים עליו תערוכות. והשבת הקרובה היא שבת הארגון. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקדיש את הנאום, את השיחה הזאת, להצדעה לתנועת בני עקיבא לדורותיה ולחניכי בני עקיבא היום. אז נספר טיפה על ההיסטוריה של התנועה המפוארת הזו, תנועת בני עקיבא. בני עקיבא הוקמה בשנת תרפ"ט. חודשים ספורים לפני טבח תרפ"ט בחברון הוקמה תנועת הנוער בני עקיבא, כמעט, הייתי אומרת, בבחינת להקדים תרופה למכה. זו הייתה בעצם הפעם הראשונה שהוקמה תנועת נוער דתית-לאומית, שנושאת בגאון גם את דגל התורה וגם את דגל תחיית האומה בארץ ישראל. מי שהקים אותה בשנת תרפ"ט היה משוגע לדבר, יהודי בשם יחיאל אליאש, והתנועה מנתה בתחילת הדרך, בראשית שנת תרפ"ט, 1929, כ-30 חניכים. יחיאל אליאש היה המדריך היחיד שלהם, ולקראת סוף השנה הם כבר היו כ-80. שנתיים לאחר מכן, בשנת תרצ"א, הצטרף לתנועה הרב משה צבי נריה, שנתן לתנועה הזאת המון, המון נופך רוחני מיוחד. הוא חיבר את השירים של בני עקיבא, ששרים אותם עד היום. הרבה מאוד מהסיסמאות, הרבה מאוד מהדגלים ומהערכים החשובים של בני עקיבא, הרב משה צבי נריה היה זה שיזם והוביל, ועד היום התנועה הולכת בעצם לאורו. אני צריכה להגיד שבכל שנה בוחרים בתנועת בני עקיבא נושא מסוים לחודש הארגון. הנושא שנבחר השנה הוא גאולה קמעה-קמעה, בענווה דרכנו נפלס. אני רוצה להסביר את המשמעות של הביטוי הזה, גאולה קמעה-קמעה. הביטוי הזה יושב על מדרש שמובא במסכת ברכות בתלמוד הירושלמי, וכך כתוב שם: "רבי חייא בר אבא ורבי שמעון בר חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו איילת השחר", שבקע אורה. "אמר לו רבי חייא: כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעה-קמעה, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת". כלומר, יש לנו כאן בעצם את התיאור הזה של אנשים שהולכים לקראת סוף הלילה בחושך, בחושך הכי חזק, ופתאום לאט-לאט רואים את ההתחלה הזאת של האור, את ההתחלה הזאת של שינוי בצבע השמיים. לאט-לאט הכול מתחיל להאיר, ועוד יותר, ועוד יותר, ועוד יותר. הזריחה עצמה היא יותר מאוחרת, בשלב הזה שבו השמיים מתחילים להיות מוארים עדיין לא רואים את הזריחה, אבל כבר רואים שהזריחה קרבה ובאה, כבר רואים שהיום קרב ובא. וזו בעצם המציאות שאותה מדמים שני הרבנים האלה, רבי חייא בר אבא ורבי שמעון בר-חלפתא, לגאולה של עם ישראל. הם אומרים: גם כשאנחנו נהיה בתוך החושך של הגלות, לאט-לאט אנחנו נראה את האור של הגאולה מתחיל להפציע, קמעה-קמעה, עוד קצת, ועוד קצת, ועוד קצת, עד שבאמת מגיעה הזריחה. הרעיון העמוק שיש בתוך המדרש הזה זה שהגאולה היא לא משהו שקורה באינסטנט. גאולת מצרים, אדוני היושב-ראש, הייתה באינסטנט. כן, אנחנו יודעים שבחיפזון יצאנו ממצרים, ברגע אחד. אי-אפשר לפספס את הרגע, כן. באותה שנייה שהייתה גאולה, יציאת מצרים, הכול מתהפך. בגאולה שלנו, בגאולה האחרונה, זה אחרת. זו גאולה שקורית קמעה-קמעה. והרעיון שעומד מאחורי זה הוא שיש פה איזושהי תהליכיות, איזה משהו הרבה הרבה יותר יסודי, עמוק, בעניין תהליכי מציאות. ולא שפתאום, בבת אחת, אתה יודע, יורד בית המקדש מהשמיים, הגיעה הגאולה, הגיע משיח. לא, זה תהליך. אנחנו נמצאים בתוך תהליך. אנחנו, ברוך השם, בדור שלנו זוכים להיות חלק מהתהליך הזה שדורות על גבי דורות יכלו רק לחלום עליו, להתפלל עליו, לקוות לו. אנחנו בתוך התהליך. האם הגענו לסוף התהליך? לא. האם אנחנו בתחילת התהליך? אנחנו כבר לא, אדוני היושב-ראש. אנחנו כבר זוכים להיות במקום שאנחנו רואים באמת את השמש שמתחילה לעלות. אנחנו יודעים שיש לנו עוד הרבה דרך לפנינו אבל אנחנו יודעים גם שעברנו כברת דרך מאחורינו. והרעיון הזה של גאולה קמעה-קמעה זה הרעיון שהשנה תנועת בני עקיבא בחרה לדון בו ולעסוק בו עם כל החניכים, בכל הסניפים בארץ, בחודש המיוחד הזה שנקרא חודש הארגון. עכשיו אני רוצה לספר קצת על הפעולות המיוחדות שבני עקיבא עושה מעבר לכך שבכל סניף, ברוך השם, יש הרבה ילדים והרבה מדריכים וקומונריות נהדרות, שנותנות את הלב ואת הנשמה, ובאמת, הצדעה לקומונרית של בני עקיבא שבלעדיהן לא היה יכול להיות כל המפעל הנפלא הזה. אני רוצה לספר על זה שבבני עקיבא יש סניפים שנקראים סניפי עמישב. אלה סניפים שבהם שמים דגש על קליטת עלייה. כלומר, ילדים של עולים חדשים שגרים באותו אזור, הסניף משתדל מאוד לקלוט אותם לתוכו, לשלב אותם בחברה של הסניף, להפוך אותם לחלק אינטגרלי מהסניף. וכמו שאנחנו יודעים, משפחה שהילדים שלה משתלבים בחברה היא משפחה שנקלטת הרבה יותר טוב מאשר משפחה שהילדים שלה מנותקים מהחברה. אז יש, ברוך השם, סניפי עמישב של בני עקיבא, שני סניפים בנתניה, בירושלים, בגבעת שמואל, ברעננה, בחשמונאים, שני סניפים של עמישב במודיעין, באפרת, בנהריה, בנווה שאנן, בקריית ים, באשקלון, והיד עוד נטויה. כמו כן, בני עקיבא הקימה סניפים חדשים בשנה האחרונה, סניף משכיות, סניף מבוא מודיעין, סניף מודיעין נופים, סניף מודיעין כרמים, שים לב, אדוני היושב-ראש, כמה סניפים יש לבני עקיבא במודיעין, זה מדהים, מרשים, סניף מצפה יריחו, סניף כפר אלדד, שבי שומרון, מגדלים, שלומית, חירן, יישוב בהקמה וכבר יש להם סניף, ברוך השם, עומר, עשהאל. דיברנו פה על ההתיישבות הצעירה, אז גם בעשהאל וגם באביגיל, שהם יישובים מיישובי ההתיישבות הצעירה, יש סניפים של בני עקיבא. גם אדמים באשקלון וסניף חדש בבאר שבע, ברחוב יהודה הלוי. בני עקיבא במשך שנים נהגה לבחור מדריכים מתוך השבט החדש, תכף נדבר על השבט החדש. ואז היו רק מדריכים, שאר החבר'ה שלא הלכו להדרכה לא היו פעילים בתוך התנועה. אז בשנים האחרונות שינו את זה, ומחלקים את החניכים לשלוש קבוצות: חלק הולכים להדרכה, כמו שהיה מקובל כל השנים, חלק הולכים לפעילות של ארגון במועצה המקומית או האזורית שבה הם נמצאים, וחלק הולכים לפעילות נחשון, שזה פעילות התנדבותית עם קשישים, עם נכים וכו'. יוצא שכל אחד מהחניכים במה שנקרא השבט החדש משולב בפעילות התנדבותית כלשהי. יש בבני עקיבא גם מה שנקרא שבטי היובל. אלה שבטים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שמפעילים אותם בכל הפעילויות של בני עקיבא, כולל במסעות, כולל כל הפעולות, הם משולבים. ויש כמובן תוכנית של"ף, שזו תוכנית שבמסגרתה שמיניסטים יוצאים לעיירות פיתוח, גרים שם בדירות מיוחדות ומשתלבים בבתי הספר של עיירות הפיתוח, ודרך ההשתלבות המלאה הזאת בתוך מרקם החיים של עיירת הפיתוח הם מפיצים את האור של בני עקיבא ומחברים את הנוער שמסביבם לערכים של בני עקיבא. עכשיו שתי מילים על העניין של השבט החדש, שזה בסוף ההתרגשות הגדולה של שבת הארגון. בבני עקיבא נהוג שבשבת הארגון השבט שסיים את כיתה ח' בכיתה ח' זה שבט הרועה, מקבלים שם חדש. וכל שנה יש מתח עצום, מה יהיה השם של השבט החדש. ההנהלה בוחרת, וזה סוד כמוס לחמור ולסוס ורק במפקד מגלים מה השם החדש ועושים כתובות אז. אז אני לא אגלה לכם מה השם של השבט החדש, למרות שאני כבר יודעת, ולא מעט אנשים יודעים, זה, יישארו במתח עד רגע האמת של המפקד של שבת הארגון. משפט לסיום, בבקשה. אני רוצה מכאן לברך, ולהצדיע לכל החניכים, המדריכים, הקומונריות וכל מי שפועל בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועה לשם ולתפארת בעם ישראל. תודה רבה. חבר הכנסת מעוז. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על פי הפרסומים, ארגון מגן דוד אדום שינה את הטפסים לתרומת דם, ובמקום "אבא" ו"אימא" מופיע בטפסים: "הורה 1" ו"הורה 2". בעקבות בדיקה שערכתי, מסתבר כי מוסדות רבים, ובהם מאות ואלפי תורמים, מסרבים לחתום על טפסים אלו, וממילא גם לא מתאפשר להם לתרום דם, למרות רצונם. לצערנו ולבושתנו, בחוסר אחריות, אנשי מגן דוד אדום מסרבים למצוא בהקדם פתרון לעניין, ותולים זאת בוועדות, ואף יותר מרומזים שאותם אלו שמסרבים לחתום על הטפסים יהיו אשמים במותם של אנשים כתוצאה מהמחסור בתרומות דם. לא פחות. זוהי שחיתות מוסרית נוראה. ממש מעשה נבלה שאין כמוהו. דוחפים בכוח אג'נדה פרוגרסיבית בתוך נושא קדוש של הצלת חיים וולונטרית, ואז מנסים לשחק על המצפון של מי שתורמים בהמוניהם אבל לא מוכנים שישתמשו בהם לקידום אג'נדות זרות המנוגדות לאמונתם, וטוענים שלהם לא אכפת מחיי אדם. גם מעוותים את המוסר וגם מתעלמים מכך שיהיו אנשים אומללים שישלמו את המחיר בגלל המחסור במנות דם. מבחינתם, ממש כמו עם קורבנות השלום של אוסלו, כאן אלו קורבנות על מזבח האג'נדה של מחיקת הזהויות הפרוגרסיבית. ילד בלי אבא ואימא זה חוסר יציבות. הוא בלי היסוד של מוצקות החיים. זו זוועת האדם התלוש, שעליו כותב מרן הרב קוק זצ"ל שזוהי "הזוועה היותר-מחרידה את הנשמה", כי "האדם מוכרח הוא שיהיה לו מעמד ושמעמדו יהא בלתי מתנודד". זוהי רק דוגמה לדרכה של ממשלת מדינת כל אזרחיה הזאת, שבאופן עקבי ושיטתי מממשת את התפיסה הפרוגרסיבית של טשטוש הזהויות: האישית, הלאומית והדתית. מדובר בסוג של שנאה עצמית של מי שמבקשים להתנתק מזהותם בכדי להתקבל כנאורים ומתקדמים בעיני החברה הפרוגרסיבית המערבית. לבצע הנדסת תודעה לעם בלי לשאול את רצונו, ומבלי לקיים דיון ציבורי משמעותי עם הסברת ההשלכות והמשמעויות, זה הדבר הכי אנטי-דמוקרטי שיש. שואלים אותי: מה הבעיה בהנדסת התודעה שאתה מדבר עליה כל הזמן? זו דיקטטורה, זו שתלטנות, זה לקחת מאנשים את הדבר הכי יקר שלהם: לקחת את החירות שלהם. זה למחוק את הזהות, זה סוג של רצח. אה, אבי מעוז, נסחפת, רצח? כן, אדוני היושב-ראש. נכון, אנחנו מודעים למושג רצח אופי, זה רצח של האופי, זה רצח של התודעה, של הנפש. זה לקחת את העצמיות, את הפרטיות, לקחת מהאדם את הבריאות הנפשית. אם לפגוע בגוף ולהשאיר את הנפש בלעדיו זה חמור, אז ליטול את הנפש ואת הנשמה ולהשאיר את הגוף לבדו זה חמור לא פחות. זה הרבה יותר חמור מגנבה וזה הרבה יותר חמור מגנבת דעת. הנדסת תודעה זו השתלטות על האדם, זה להפוך אותו לעבד נשלט ולסמרטוט. פשוט לגזול את האנושיות מבני אדם. הנדסת תודעה זה גם להפריד את הדת מהמדינה, להפריד את העם מהמדינה. זו הסיבה שראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, שהיום, דרך אגב, הוא יום פטירתו, כתב לראש הממשלה דאז משה שרת את הדברים הבאים, ואני מצטט: "משה היקר, אין לנו להפריד הדת מהמדינה. קיימת שותפות-גורל בין מדינת ישראל ובין העם היהודי. מדינה זו לא תתקיים בלי העם, והעם היהודי לא יוכל להתקיים בלי המדינה. ומשום כך, כרוכים שלושת הדברים: אהבת המולדת, נאמנות למדינה ונאמנות לעם ישראל יחד. זהו חוט משולש, אשר לא יינתק, רק בהישארו קשור ומשולב זה בזה". מרן הרב קוק זצ"ל כתב לפני למעלה מ-100 שנים, ואני מצטט: "אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בוודאי הוא קטן ושפל. רק בשכחת עצמנו היננו נשארים קטנים ושפלים, ושכחת עצמנו היא שכחת גדולתנו". אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר קצת, גברתי השרה, סליחה שלא הזכרתי אותך בתחילת דבריי, מתנצל, אני רוצה לדבר על הממשלה, לנסות לעשות דיאגנוזה לממשלת בנט, איך זה שקואליציה שיש בה כאלה הפכים וניגודים מצליחה, לפחות בינתיים, להחזיק מעמד ולא להתפרק? לכאורה זה לא טבעי. מהם הישגי הממשלה עד כה? מצד אחד, היא הצליחה להתמודד עם הקורונה בלי הטלת סגר, אומנם במחיר של למעלה מ-1,500 נפטרים, ובשבוע שעבר העבירה תקציב, אם כי על ידי שוחד ושלמונים. מצד שני, הממשלה מקדמת את ריסוק הכשרות הממלכתית על ידי הרפורמה של השר כהנא, היא התירה את פתיחת המכון המשפטי באבו כביר והקפיטריות בבתי החולים בשבתות, היא קידמה את פירוק מוסד המשפחה, למשל על ידי תקצוב קהילת הלהט"ב בעשרות מיליוני שקלים והעדפת ניתוחי המרה על פני ניתוחים אחרים, היא הלבינה תומכי טרור כשותפים לגיטימיים בממשלה, העניקה ביטוח רפואי למסתננים, העבירה תקציבים לתנועה הרפורמית ועוד ועוד. כפי שהובטח בעת הקמת הממשלה, מה הממשלה מקדמת? הממשלה מקדמת רק מה שמוסכם על כלל חבריה. שלשום אמר השר ליברמן שכבר בחודש הקרוב הם יבקשו לקדם את חלוקת הכותל ואת רפורמת הגיור, שהיא פרצה חמורה מאוד של שער הכניסה לעם ישראל, והוסיף שזו עשייה שמוסכמת על כולם בממשלה. על הפרק נמצאות גם פגיעה בכהונת רבני ערים, תחבורה ציבורית בשבת וכך הלאה. יוצא שהדבק שמחזיק את הממשלה הזאת, מלבד כמובן שנאת נתניהו, זה הפרוגרסיביות והפוסט-מודרנה המשותפות לכלל חבריה, אולי אולי חוץ מרע"מ. בזמן שנראה שיש בתוך הקואליציה מתח, אמיתי או מבוים, בין ימין לשמאל, כמו למשל ביחס למימוש ההבטחה על הקמת היישוב אביתר, יש הסכמה ושיתוף פעולה מלאים בשינויים הרדיקליים בזהותה היהודית של מדינת ישראל. זו לא ממשלת איחוד קצוות של ימין ושמאל, ובטח לא ממשלת ריפוי ואיחוי. זו ממשלה פרוגרסיבית רדיקלית, שמתברר כעת שכלל מרכיביה דוגלים באג'נדה הזו מאז ומעולם, וכעת הם שותפים כולם בניסיון לבצע במדינת ישראל ניתוח המרה, להפיכתה ממדינת הלאום של העם היהודי למדינת כל אזרחיה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר קצת על משהו אישי, הקשור מאוד לצביעות של חברי הקואליציה ולצביעות של כלי התקשורת. אני רוצה לדבר על דברי חבר הכנסת מוסי רז. הוא אמר שאפשר להעביר את ילדי המתנחלים, או המתיישבים, ביהודה ושומרון בהתיישבות הצעירה, כדי שהילדים האלה לא יגדלו בחוסר חשמל או חוסר חינוך או חוסר תשתיות ציבוריות, אפשר להעביר אותם. או שההורים יעברו איתם אל העבר המערבי של הקו הירוק, או להעביר אותם למשפחות אומנה. אדוני היושב-ראש, כידוע, התדמית שלי היא תדמית, באתי לכנסת, ובזמן השבעת הכנסת הפגינו כמה וכמה ארגונים נגד כניסתי לכנסת. לו אני הייתי אומר, ואני לא אומר את זה, חלילה, דמיין לך, אדוני היושב-ראש, שיש להעביר ולאסוף את הילדים מכל המשפחות החד-מיניות, ויש להעביר אותם ולמסור אותם למשפחות אומנה, איזו, חד-הוריות. לא חד-הוריות. משפחות של שני זוגות גברים או שני זוגות נשים. לו אני הייתי אומר שצריך לאסוף את הילדים האלה ולהעביר אותם למשפחות אומנה כדי שיגדלו במקום טבעי ונורמלי, איזו צעקה הייתה קמה, אילו גינויים הייתי מקבל מכל חברות הקואליציה ומכל חברי הקואליציה. אבל, שקט, דממה, שום גינוי. משפט לסיום, בבקשה. זה המשפט לסיום. תחשבו על זה. הצביעות הזאת של הקואליציה ושל חברי הקואליציה עוברת כל גבול. תודה רבה. תודה רבה. אחרון הדוברים. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אופיר סופר. לא. נתתי לכל אחד מכם עשר דקות. אם חברי מפלגתכם לא היו פה, יש לנו שעה. אבל נתתי לכם. אין אנשים. שאלנו אתכם כמה אתם רוצים לדבר, עשר דקות כל אחד. אני לא מעלה אותך ואת חברת הכנסת אורית סטרוק פעם נוספת. לא. אתם לא פה. מה לכם כי תלינו? לקחנו את כל חברי הכנסת, שישה חברים. חברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת, בבקשה. רק שנייה. אדוני היושב-ראש, במחילה, זה הסכמים לפני שבוע, בין קואליציה לאופוזיציה, אין בעיה. אני מכבד את ההסכמים. נכון. אתם יודעים מה? לשיטתכם, חברת הכנסת סטרוק או חבר הכנסת מעוז, ניתן לכם ולא נתווכח, אבל בעיקרון לקחנו את השעה וחילקנו לשישה חברי הכנסת, לא, לא, לא. פשוט לא היית כאן, אז אתה, מה אני אשם שהם לא היו פה? אתה טועה בזה שלא היית כאן. טוב, בסדר. בבקשה. נמצה עוד. בבקשה, עשר דקות. אדוני היושב-ראש, לא מעבר למה שהכנתי. תודה רבה לך. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, הפעם אני זוכר להגיד את זה בתחילת דבריי, על מה שאמר השר כהנא השבוע אני כבר דיברתי אתמול, אני רוצה להקריא את מה שאומרים שלושה מגדולי הרבנים בציונות הדתית על מעשיו ומעלליו של השר כהנא. גיור צריך להיות כהלכה רק על פי הרבנות הראשית. אומר הרב יעקב אריאל, מגדולי הפוסקים בציונות הדתית: למה רוצים לעקוף את הרבנות הראשית? כי "רבני ערים" זו מכבסת מילים. "רבני ערים", בא לומר: רבני ערים מסוימים שיעשו לא על פי הרבנות. יש בתי דין קיימים. למה צריך רבני ערים? כי כל המטרה של גיור רבני ערים, מטרתה לעקוף את הרבנות הראשית, כמו בכשרות והרעש הגדול. זו הנקודה. לדברי הרב אריאל, המתגיירים יסבלו מהמתווה החדש: אם יעשו רק על פי בתי דין פרטיים רק נסבול מזה. אדם יבוא להתחתן וזה יסבך אותו, כי ישאלו אותו: מי גייר אותך?, אבל זו לא הרבנות הראשית, אז יגידו לו שלא מכירים בגיור ותהיה אנדרלמוסיה, כי הוא חשב שהוא יהודי. גם בשנים שהיה מותר לרבני ערים לגייר הרב יעקב אריאל נמנע מכך: בתקופת הרבנים הגדולים הרב אברהם שפירא זצ"ל והרב מרדכי אליהו זצ"ל, היה מותר לרבני ערים לגייר, אך אני לא גיירתי, אומר הרב אריאל, עמיתי כן גייר, והסתבך, כי היו לחצים כלכליים ואחרים, ורבנים לא עמדו בזה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר מקרה שבוודאי שמעתם עליו. הייתה חתונה בארצות הברית, ולאחר החתונה, בקהילה חרדית, התברר שהחתן הוא בכלל גוי, שהוא בכלל לא יהודי, שהתחזה ליהודי. זה מה שקורה, זה מה שקורה כשאין גיור ממלכתי, כשאין גיור אחד. יש גיור של רבנים מקומיים בכל מיני מקומות, אי-אפשר לבדוק את בירור היהדות באופן ממלכתי ובאופן מרוכז ולכן אפשר להתפלח. גויים יכולים להתפלח ובמסווה של יהודים להתחתן עם יהודיות. הרב יעקב אריאל לא מתרגש מהגיבוי הרבני לכהנא: לצטט רבנים זו לא חוכמה, השאלה מה הרבנות הראשית אומרת, אומר הרב. שר הדתות מתייעץ עם רבנים פרטיים ולא עם הרבנות הראשית לישראל? זו הבעיה שלו, שהוא מסתבך והולך נגד כל רבני ישראל. לוקח רבנים פרטיים שיש להם דעות חריגות ועליהם מסתמך. מתן כהנא הוא בחור טוב שבא מבחוץ, הוא לא בא מעולם הרבנות אלא מהצבא, ויש לו רצון טוב, אלא שהוא לקח לו יועצים שבמחילה, לא חכמים. לא התייעץ עם גדולי הרבנים המרכזיים בעם ישראל אלא עם רבנים זוטרים חריגים. הרב דב ליאור, מגדולי הפוסקים בציונות הדתית, רואה במתווה החדש המשך המלחמה על הזהות היהודית: מתווה הגיור המסתמן הוא חלק מהמלחמה נגד קדושתם של ישראל בכך שמנסים להוציא את הסמכות מהרבנות. הרי כל אחד שמגיע לרב עיר נהפך להיות יהודי, במיוחד אם שירת בצבא. הם לא רוצים גרות, הם לא עושים לשם שמיים אלא כדי לנגח את הרבנות ולהרוס אותה בכשרות, בגיור ובתא המשפחתי. זה נכון שבחוץ לארץ לא הייתה רבנות ראשית, אבל אנחנו בארץ ישראל, וכאן רק הרבנות יכולה לגייר. כדי להצטרף לעם ישראל צריך אוטוריטה, ולא שכל אחד יכניס כראות עיניו אנשים לעם ישראל. הרב שטיינר, הרב חיים שטיינר, מבכירי רבני ישיבת מרכז הרב ונשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב, אומר: חס ושלום שרבני ערים יגיירו שלא על פי הרבנות הראשית לישראל, גיור זה לא משחק ילדים, המון פעמים ישנן בעיות שצריכים לחקור את המקור שלהן, כי אולי אי-אפשר לגייר אותו. לרבנות הראשית יש הרבה כלים לברר מה היה קודם ולחקור את העבר שלו, לאדם פרטי אין את הכלים הללו. מדובר על אחריות נוראה לגייר בן אדם, ולכן מי שאמון על כך אלו הרבנים הראשיים ובתי הדין לגיור של הרבנות, שיודעים אם בכלל אפשר לגייר, ואם מגיירים, כיצד מגיירים בדיוק. לא מבין מה קרה לכהנא, אולי לוחצים עליו. עד כאן ציטוט מבכירי הרבנים של הציונות הדתית. אני רק רוצה להוסיף שמערך הגיור הממלכתי הוא המערך שמבטיח את המשך אחדות העם. אם עכשיו הממשלה תלך למה שהיא זוממת, לפרק את הממלכתיות של הגיור הממלכתי ולתת אפשרות לכל רבני הערים לגייר כל אחד במקומו או כל אחד במקום אחר, אנחנו נהרוס את הגיור הממלכתי. אבל כך זה היה עד שנות התשעים. מה השתנה? מה? ככה זה היה עד שנות התשעים. כן, זה היה בשנות התשעים. שמעת פה עדויות של רבים שהיו רבני ערים ונמנעו מלגייר, ואני הסברתי, נתתי דוגמה של אותו גוי שהתחתן בתור יהודי והצליח להתחתן בתוך קהילה חרדית, להתחתן עם חרדית, הוא עבד על כולם. ולמה כל זה קרה? כי לרב המקומי לא הייתה בעיה. ולכן, כשהוא בא לבדוק אותו, כשהוא בא להירשם לנישואים, לא היה לו את מערך הבדיקות של בירור יהדות, שהוא ממלכתי והוא אחיד והוא מאוחד. מה זה קשור לגיור? זה לא קשור לגיור. בטח שזה קשור לגיור, כי בגיור צריך לבדוק כל אחד. ולכן, רק מערך ממלכתי יכול לגייר באופן ממלכתי ובאופן מאחד. כי מה שיקרה עכשיו, מכיוון שאתם רוצים לפתוח את זה ולהעביר את זה לרבני ערים, וכל רב יכול לגייר במקומו, אתם תיאלצו קהילות מסוימות, וגם אותי, לפתוח, אבל הרבנים הראשיים הם לא חלק מהרבנות הראשית? רבני הערים. רק שנייה, לא, כל אחד יגייר במקומו, והמידע לא יהיה מאוחד. המידע, הוא לא יהיה מאוחד ולא יהיו להם את הכלים של הרבנות הראשית, כי הרבנות הראשית כבר לא תחזיק את הכלים האלה אם כל אחד יכול לגייר. איזה כלים צריך בשביל לגייר? איזה כלים צריך בשביל לגייר? רק שנייה. חבר הכנסת קושניר. לא, אני שואל באמת. היום יש מושג של בירור יהדות. סליחה. בירור יהדות זה לא קשור לגיור. רק רגע. כי מי שבא להתגייר הוא בהכרח לא יהודי, אז מה יש לברר את היהדות שלו? מי שבא להתגייר לא בטוח שהוא בהכרח לא יהודי. כי מי שבא להתגייר ונגיד שהוא בן לאימא יהודייה, הוא לא צריך להתגייר. אבל הוא יודע את זה. הוא יודע את זה. הוא לא יודע את זה. ולכן אני אומר, אבי, אתה עסקת בעלייה, אתה יודע עכשיו שזה לא נכון. חבר כנסת קושניר, בסדר, אני שומע את עמדתך, עמדתך היא ברורה מאוד. אני מאוד מעריך את עמדתך. תעריך. תן לי את הזמן שלי, זמני קצר. סליחה. ואני מנסה להסביר שמה שאתם עושים בפעולות שלכם, מה שנבנה פה במשך למעלה מ-100 שנה, 100 שנה עכשיו, הרבנות הראשית לישראל זה גוף ממלכתי שמנהל היום את כל ענייני הקודש של מדינת ישראל, לפני שהמדינה הוקמה, של כל הציבור היהודי שיושב פה בארץ ישראל, והיום של מדינת ישראל, ואשרינו שזה ככה. יש לנו גוף ממלכתי. אתם, במה שאתם רוצים לעשות, גם ברפורמת הכשרות הרסתם את הכשרות הממלכתית, גם ברפורמת הגיור. רפורמת הגיור, ואחרי זה יהיה ברפורמת הנישואין, ששם אתה צריך את בירור היהדות. לכן אני אומר, ברגע שאתם הורסים את הממלכתיות של הדבר הזה, את הגוף הממלכתי שעושה את כל הדברים האלה, אתם תגרמו בהכרח לפתיחת ספרי יוחסין ובהכרח זה הפירוד הכי גדול שיקרה לעם ישראל. ולכן, אני קורא לכם, תחשבו על זה עוד פעם, תתעשתו. לא צריך להרוס את הרבנות הראשית, אפשר להסתפק במה שעשיתם עד עכשיו. תחשבו על זה שוב ועל האחריות שלכם, שחלילה העם יחולק פה ויתפזר לרסיסים. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. אחרונת הדוברים, אחרונה וחביבה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. תודה. היה שווה להישאר רק בשביל זה. זה לא כל כך פרלמנטרי, אבל בשעה הזאת מותר. בדיוק. מותר לנו, הרבה יותר נעים ככה, כבוד היושב-ראש. כן. אפשר לאמץ את זה. אני בעד לאמץ את זה. לא חייבים לצרוח ולצעוק בכל נאום. אפשר פשוט לדבר, לא להסכים, ולהמשיך קדימה. אני מסכימה איתך, אבל לפעמים זה כואב. כן, אבל גם כשכואב אפשר להתאפק. אנחנו, יש לנו מזג חם. אנחנו בעד איפוק. איפוק זה כוח. איפוק זה כוח, בהחלט. בואו נמשיך. וכשמתאפקים רק מתחשלים. וכן, גם כשדברים צורמים לאוזן, אפשר להעיר ולהמשיך קדימה ולא צריך להפוך את המקום הזה לקקופוניה. נשתדל. נשתדל כולנו. תודה, כבוד היושב-ראש. איתן, אתה במיטבך, היושב-ראש, בשעות המאוחרות. אני מכין את עצמי להצבעות. תגיד שזה השראה. כן, כן. התבקשתי להגיד שזו השראה מהדוברת. כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי הנכבדים. אז ככה, אני אספר לכם שבני עקיבא היה כל עולמי. חיכינו לו בקוצר רוח. מה זה חיכינו לו? אצלנו, אני הייתי בסניף בויבריק, סניף בני ברק. לא יודעת מה מעלה לכם בראש בני ברק אבל אצלנו, בתקופתו, אני לא אספר לפני כמה שנים, בני ברק הייתה אימפריה, אימפריה של הציונות הדתית, והסניף שלנו היה הסניף הכי גדול בארץ. ויסלחו לי אנשי מלאבס, פתח תקווה, הם התחרו בנו, כל הזמן רבנו איזה סניף גדול יותר, אבל לדעתי אנחנו ניצחנו. בכל מקרה, אנחנו נכנסנו לבני עקיבא בכיתה ה', למרות שיש סניפים שנכנסים בכיתה ג' או ד', כי הם קטנים יותר. אצלנו לא היה מקום. נכנסנו בכיתה ה'. ספרנו את הדקות עד שנכנסנו לסניף, ומכיתה ה' עד סוף כיתה י"ב בני עקיבא היה הבית, אני לא רוצה להגיד "השני"; כלומר הייתי רוצה לומר "הראשון", אבל אני לא רוצה להעליב את ההורים שלי אז אני אגיד "השני". פשוט גדלנו שם. יומם וליל ושם בעצם פיתחתי, האישיות שלי התפתחה, למדנו שם המון דברים. זה פשוט היה מקום לצמוח ולפרוח, להכיר את כל הערכים שצברנו בתנועת הנוער. בעוז קדימה בני עקיבא, ממש כך. אנחנו נמצאים עכשיו בסופו של חודש ארגון. בשבת תהיה שבת ארגון של תנועה מדהימה והנושא של חודש הארגון השנה, כל שנה זה מתחלף, כמו שקראה קודם חברתי אורית, זה קמעה-קמעה, בענווה דרכנו נפלס. תדעי לך שבסיעת כחול לבן, מחצית מהסיעה, ארבעה חברי כנסת, הם יוצאי בני עקיבא. מחצית מסיעת כחול לבן. אחת מהם היא שרה, שרת הטכנולוגיה, החדשנות והמדע, שנמצאת כאן, וגם היא בוגרת אולפנה ובני עקיבא. ואפילו הייתי יחד עם בעלה, ביחד למדנו באוניברסיטה. כן, כן. אכן אכן. אז זוהי כחול לבן. אז בהחלט בהחלט תנועת בני עקיבא זה סמל, והיא חיה ופועמת. אני באמת קוראת פה לכל ילדי ישראל ללכת לתנועות הנוער. המשמעות שתנועות הנוער נותנות לחיינו היא פשוט ענקית. אז אני אחזור רגע לנושא של השנה, שזה קמעה-קמעה, בענווה דרכנו נפלס. כמו שאמרה פה חברתי אורית, המקור של המשפט הזה הוא ממסכת ברכות, והכוונה בעצם של התנועה במסר הזה היא שבחיים הלאומיים שלנו, אבל גם בחיים הפרטיים שלנו, אנחנו חייבים לתת מקום לתהליכים. לתהליכים ולסובלנות. אנחנו צריכים להבין שהרבה דברים, מדובר בהם בבנייה מדודה. אנחנו לא מדברים על מהפכות, אלא על תהליכים. על לאט-לאט. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, קמעה-קמעה. אנחנו צריכים להבין שאלה החיים, ולא להתרגז ולא להתעצבן אם דברים לא קורים כל כך מהר כמו שאנחנו רוצים שיקרו. את כל זה צריך להיעשות מתוך ענווה, מתוך הבנה שיש סביבנו מרחב גדול שצריך להתחשב בו. כן, גם באלכס. צריך להתחשב גם ברצונות של אלכס, למרות שלא תמיד הם כמו הרצונות שלי. אני צריכה להבין את זה, וכולנו צריכים להבין את זה. אנחנו צריכים לחיות מתוך הכרה שבעצם יש פה בעולם, בעולם הזה שלנו יש אדון לבירה, ואנחנו יודעים שהוא הנותן לנו כוח לעשות חיל. אנחנו רגע לפני שבת ארגון, ואני מקווה שהמדריכים בתנועה השכילו להעביר את הנושא באופן שהוא מספיק נהיר לחניכים, ושהם יצליחו להעביר את המסר הזה לחניכים, שיצליח לחלחל לכולם: קמעה-קמעה, בענווה דרכנו נפלס. הדבר הזה רלוונטי לא רק לחניכי בני עקיבא, לא רק לתנועות הנוער, המסר הזה נכון לכולנו: לצעירים ובוגרים כאחד. גם כאן בכנסת אני משננת לי יומם ולילה את הדברים האלה, להבין שאנחנו בשליחות. כולנו בשליחות, ואנחנו עושים את הדברים בקצב מסוים, אבל בסופו של דבר הכול שלו, הכול של אבינו בשמיים, ולא עלינו המלאכה לגמור, אך אין אנחנו רשאים ליבטל ממנה. אז הינה היום לדוגמה. היום היה לי יום לא קל. ניסיתי להעביר את חוק יום בריאות הנפש, חוק שבעיניי הוא כל כך חשוב, חוק שלא עולה שקל, אבל מצד שני שווה המון. ואני כן אבקש שנייה לקרוא לכם מהם דברי ההסבר שלי לחוק, שבעצם ניתן לכל חברי הכנסת: מטרתו של החוק הייתה לקבוע יום ציון שנתי להעלאת המודעות וחינוך הציבור על אודות מחלות נפש, הפחתת עמדות שליליות ותפיסות מוטעות. יום בריאות הנפש מצוין מדי שנה ב-10 באוקטובר, ואנחנו ביקשנו בעצם לקבוע את היום הזה, שבעצם יהיה יום מיוחד שיצוין בכל מיני מקומות: ברשויות המקומיות, במערכת החינוך, במערכות הרווחה וכו' וכו'. הסברנו שתחום בריאות הנפש במדינת ישראל הוזנח במשך שנים. תקציבים חסרים, שירותי טיפול ושיקום לא מספקים, חוסר פיקוח ואוזלת יד של המדינה. מדובר באנשים שנזרקו לשוליים של החברה ונשכחו, והם בעצם נחשבו, ונחשבים עדיין, לחצר האחורית של מערכת הבריאות. למה היה כל כך חשוב לנו היום הזה, ולא לציין אותו כחלק מימים אחרים? כי הדבר החמור ביותר בבריאות הנפש זאת הסטיגמה העצמית, שמתמודדי הנפש בעצמם, הסטיגמה מחלחלת לתוכם, ולכן הם לא הולכים לקבל טיפול. וכשהם לא הולכים לקבל טיפול, הקושי הנפשי שהיה יכול להיפתר הולך וגדל, משתלט עליהם ונהפך למחלה כרונית, שכולנו, כל החברה כולה, לא רק המתמודדים עצמם, סובלים ממנה. אז כן, רציתי להעביר את החוק הזה וחתומים עליו רבים וטובים, רבים מהקואליציה ורבים מהאופוזיציה. זה חוק שהוא לא נפיץ והוא לא פוגע, לא בערבים ולא ביהודים, לא בעולים ולא בוותיקים, לא בתימנים ולא באשכנזים. הוא לא פוגע באף אחד. להפך, הוא חוק שנוגע לכולנו ולא הייתה שום סיבה שלא להעביר אותו, כי כמו שאמרתי בהתחלה: הוא לא עולה שקל. אבל מה לעשות ויש לנו קואליציה שהיא לא כל כך עניינית? ויש לנו אנשים שמחפשים קרדיט, ולא באמת דנים בעניין לגופו? החוק נפל. למה אני מקשרת אותו לבני עקיבא? כי זה בדיוק מתאים: קמעה-קמעה, בענווה דרכנו נפלס. כי כן, לא הכול בידי. אני ניסיתי לעשות הכול על מנת שלא אני ולא החוק שלי יצליחו פה אלא אותם מאות ואלפים ועשרות אלפים ואפילו מאות אלפים ששלחו אותי לעמוד פה ולצעוק את צעקתם השקטה, את צעקתם האילמת של: אנא, תתייחסו אלינו, אנחנו פה, למרות שאנחנו מתמודדי נפש. אז כן, אני מבינה שניסיתי את הכול ועשיתי כל מה שביכולתי על מנת שהחוק הזה יעבור, אבל הוא לא עבר, ואני צריכה לקבל את זה בהבנה ובענווה, ולדעת שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. אז כן, אני פונה פה גם לחברי הכנסת היקרים, אבל גם לאלה שמקשיבים לנו ורואים אותנו, ולכל המתמודדים ששלחו אותי, לכל בני המשפחות ששלחו אותי לפה, לכל החברה כולה: אני אמשיך להיאבק למענכם, למען כולנו. אני אעשה את זה גם אם הקואליציה תמשיך להפיל לי, אלכס, שוב ושוב את החוקים החשובים, בתור יו"ר ועדת כספים, צריך להבין שזה לא עולה שקל למדינה, חלק מהם, חלק מהם עולים הרבה כסף, ואני אמשיך גם להיאבק למרות שהם עולים כסף, עד שבסוף זה יעבור. אני מבטיחה לכם, זה יעבור. לכן אני אסיים את היום הזה, שהיה יום ארוך ולא קל, בחיוך ובתודה ליושב-ראש הכנסת ולמזכירת הכנסת ולשרה ולכולכם, כי אני יודעת שבסוף בסוף כולנו באנו לפה לשם שליחות, ולעשות למען עם ישראל, למען מדינת ישראל, ואולי, אני מקווה, גם למען תורת ישראל. לעשות פה טוב יותר, ואנחנו נעשה טוב יותר. אז אני, למרות הכול ואף על פי, אופטימית, ומקווה שבאמת באמת בסוף נצליח ונעשה טוב למדינת ישראל. ותודה לכולם. אמן ואמן. ואם יורשה לי בנימה אישית, גברתי. אף שהחוק לא עבר, אין ספק, הוא יעבור, הוא יעבור. אם לא היום, מחר. רק שנייה, בסדר. אני עכשיו אומר את דבריי. את דברייך כבר אמרת. אף שהחוק לא עבר, נדמה לי, אני כמעט משוכנע, שמאז כניסתך לבית הזה, למשכן הזה, מאז שהתחלת את שליחותך כאן כחברת הכנסת של מדינת ישראל, אין ספק שפגועי הנפש ובעלי המוגבלויות מקבלים פה ייצוג ראוי, הולם, משמעותי ומרשים, מאישה מרשימה. גם אם חוק לא עובר, ולא נקבע היום שבו רצית לקבוע, אפשר לציין אותו גם לא בדרך של חוק אלא בדרכים אחרות. לעיתים דברים לא מחייבים חקיקה. הנשמה מדברת בשם הדברים הללו, ולפעמים חוק יכול להיות כתוב ולהישאר אות מתה, וכשאין חוק והדברים יוצאים מהלב וכובשים לבבותיהם של אחרים, הדבר בא לידי ביטוי ומקבל ביטוי ומקבל ביטוי בצורה שונה ומגוונת. אפשר רק לראות את יום מודעות לסרטן השד, איך כמעט כל מוסדות הארץ מוארים בוורוד, אין חוק על הדבר הזה, גברתי, אבל יש התגייסות של כל החברה הישראלית, מכיוון שיש מודעות. האופן שבו את פועלת, העוצמות שאותן את מפגינה, המסירות שלך לנושא הזה מעלים את המודעות, מגבירים את ההבנה של חשיבות היום הזה. ואולי ייקבע יום לאו דווקא בחקיקה, אלא יום של לבבות, יום שבו כל עם ישראל יפתח את לבבו ויסמן בצורה כזו או אחרת, כמו שעושים עם המבנים בוורוד, והנושא הזה יעלה למודעות הציבור גם ללא חקיקה. תודה רבה, גברתי. תודה, תודה, היושב-ראש. אני מקווה עדיין שנצליח להעביר אותו בחוק, ואם לא הצלחתי להבהיר כמה זה חשוב, אני אעשה את זה. אני ניסיתי. אני ניסיתי. כנראה הפגם הוא בי, שאני לא מצליחה להבהיר כמה זה חשוב. תודה רבה רבה. תודה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. חברי הכנסת, הסתיים שלב ההנמקות. אנחנו נעבור לסיכומים. ראשונת הדוברים תהיה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, היא רוצה לומר חמש דקות כמה מילים ואז יסכם יושב-ראש ועדת הכספים, ונעבור להצבעות. בבקשה, גברתי. יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, זהו רגע מרגש בעבורי, זהו רגע שאין להמעיט בחשיבותו מבחינתם של אזרחי ישראל, רגע של בשורה גדולה. משאבי הטבע שלנו הם נכס לאומי עצום של המדינה, והיום אנחנו מממשים את זכותו של הציבור לצאת נשכר מגילוים ומהפקתם של אוצרות אלה, ומתקנים ליקוי גדול מאוד של הממשלות הקודמות. החוק שתכף נצביע עליו כעת במליאה בקריאה שנייה ושלישית נקרא רשמית חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, אבל אני, וכמוני רבים אחרים מכנים אותו "חוק קרן העושר". כל מדינה בעולם שואפת לכך שתהיה ברשותה קרן עושר. ובכן, זו לא פנטזיה, יש מדינות כאלה ויש קרנות כאלה, עצומות בגודלן, שתורמות למדינות שלהן בשפע. גם בישראל הייתה אמורה להיות קרן כזו. את הקרן הזו היו אמורים להזין רווחי היתר שמשלמים החברות והיזמים בעלי הזיכיון להפקת אוצרות הטבע הלאומים. לפני שבע שנים, ב-2014, חוקקה הכנסת את חוק קרן העושר, במטרה לוודא שאותם רווחי יתר של חברות משאבי הטבע, גז, דשנים ועוד, ימוסו ויושקעו בקרן מיוחדת לטובת הציבור. הסכומים נועדו לשרת את כלל הציבור, את כלל אזרחי המדינה, בדור הזה ובדורות הבאים, מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח ומתוך תפיסה כי המשאבים האלה שלנו. אבל אליה וקוץ בה, בעקבות פרצה בחוק הרווחים האלו לא הגיעו לציבור. בחוק הזה נקבע הסדר לחברות: אפשר לערער על שומות המס שנקבעו להן, אבל הבעיה היא שהחוק קבע שכל עוד החברות מערערות ניתן לדחות בשנים ארוכות את כל הסכום ששנוי במחלוקת. לשון אחרת, החברות קיבלו תמריץ לא לשלם, לערער שנים ארוכות, להכריז שהכול שנוי במחלוקת עד לבירור סופי של הסוגיה. ברור לכולם שהתוצאה היא עגומה וכך גם קרה בפועל. כיום, שבע שנים אחרי חקיקת החוק המקורי, הסכומים שהצטברו בקרן העושר פחותים בהרבה מהתחזיות בזמן חקיקת החוק הזה. אני מספרת לכם שאנשי האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה הציגו תחזיות שכבר בשנת 2018 בקרן הזו יופקדו מעל למיליארד שקלים. היום אנחנו כמעט ארבע שנים אחרי, והקרן טרם הגיעה אפילו לרף המינימלי של מיליארד שקלים שדרוש לצורך הפעלתה. הממשלה ורשות המיסים מתקשות מאוד בגביית המיסים. בתמצית, המיסים לא נגבים, התשלומים לא מועברים, הכסף נשאר בידי החברות, קרן העושר משותקת, אין לנו עושר והכל על חשבוננו. כנסת נכבדה זה מה שפעלתי לתקן היום, וזה מה שאני מאוד מקווה שנעשה ונצליח בעוד כמה דקות. זהו צעד הכרחי להשבת מאות מיליוני שקלים שמגיעים לציבור באמצעות תיקון הפרצה הזו בחוק. נשים סוף לסחבת ולהפקרות. תיקון החוק שעליו נצביע תכף קובע כי חברות משאבי הטבע ישלמו במקרה של מחלוקת 75% משומת המס שהוטלה עליהם, ואז הן תוכלנה להמשיך ולהתווכח ולנהל את ההליך ואת הבירור המשפטי. בסוף ההליך, אם יוחלט שיש צורך להחזיר להן כספים, הכספים יובטחו ויוחזרו להן עם ריבית. אבל התהליך הזה יקרה רק לאחר הליך השגה אחד, ולא במשך שנים על גבי שנים. ואם ישאל השואל: הרי לגבי כל אזרח העיקרון הוא שבמקרים של מחלוקת מחכים עם התשלום. אז זהו, שאי-אפשר שהעיקרון הזה יהיה תקף בסיטואציה הזאת ובחוק הזה, כי החברות הללו הן החברות הכי חזקות במשק, עם משאבים חזקים לאין-שיעור מאלה של המדינה, וההשגות והערעורים יימשכו במשך שנים. מאזן הכוחות פה נוטה בוודאות לטובת הכסף הגדול, ולא לטובת האזרח הקטן. אני מאמינה מאוד בתיקון הזה. אני מאמינה שתופתעו לגלות עד כמה התיקון הזה יצמצם את היקף ההשגות והוויכוחים, וההסדר הזה פשוט ימנע מחלוקות, הוא פשוט יגרום לתמריץ לדבר ולשלם. החוק הזה צפוי להכניס מאות מיליוני שקלים לקרן העושר באופן מיידי, ולשפר את פעילותה לטווח ארוך. כך אמרו לי גם אנשי רשות המיסים, שעד היום אומרים שבמנגנון הקיים כל שנה הפקדה לוקח בממוצע שלוש שנים של ויכוחים, ואת זה אנחנו נסיים. ברמה האישית, אני מסיימת היום מסלול של שנתיים בקידום החוק הזה. זו הכנסת החמישית שבה אני פועלת לקדם אותו. עוד כח"כית העליתי את הנושא הזה בוועדת הכספים, יזמנו תזכיר חוק ממשלתי לתיקון החוק הזה של מיסוי הרווחים, וליוויתי מקרוב את החוק הזה, שעבר המון שלבים ומכשולים. מהממשלה הקודמת, לנסח בדרך עם פקידי הממשלה, ועדת שרים לענייני חקיקה, חוות דעת בתקופת הקורונה לממשלה הקודמת, שתכניס את זה לכנסת הקודמת, מעבר בקריאה ראשונה, בחירות, דין רציפות, ועדת כספים בכנסת הנוכחית, וכעת, ההצבעה האחרונה. בשבילי, העברת חוק קרן העושר מבטאת אמת בסיסית: כספי ציבור אינם הפקר. אני בטוחה שהצעד הזה יגביר את אמון הציבור גם בתקופה של קורונה, שבה אנחנו זקוקים לכל שקל. אנחנו מחוללים פה שינוי אמיתי לטובת הכלכלה, לטובת המדינה, ולטובת כל אזרח. מבחינתי, בשביל רגעים כאלה נכנסתי לחיים הציבוריים. ועכשיו תודות, כי המון אנשים היו שותפים להצלחה הזאת, אני מקווה, אחרי ההצבעה. אני רוצה להודות לשר הביטחון בני גנץ, לשר האוצר אביגדור ליברמן, שנרתם במרץ באופן מיידי לקידום החוק. אני רוצה לומר תודה מאוד מיוחדת לחבר הכנסת אלכס קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים, שסייע בצורה פשוט נפלאה להעברת החוק הזה במהירות, בזמן פגרה בצורה מקצועית. תודה גם לשר האוצר לשעבר ישראל כץ, לכל חברי הכנסת שהצביעו כאן במליאה, לכל השותפים הנוספים להעברת החוק החשוב הזה, שהשפעתו תעמוד לדורות. לך, איתן גינצברג, לחבר הכנסת אלקין, ואני מקווה שההשפעה של החוק הזה תהיה חשובה בדור הזה וגם בדור הבא, תודה רבה. תודה רבה לשרת החדשנות, הטכנולוגיה והמדע, ואנחנו נסכם עם יושב-ראש ועדת הכספים, זה שהביא את החוק הזה למליאה. אני חושב שלא היה חוק ארוך ממנו שבו דנה המליאה באינטרוולים של זמן. אבל הינה, הגענו לסוף הדיון. בבקשה, אדוני, יושב-ראש ועדת הכספים. רשות הדיבור שלך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, האמת היא שאני באמת מתרגש כי זה אחד החוקים הכל-כך אמיתיים והכל-כך נכונים שצריכים לעבור בכנסת, ואני עומד כאן ואומר: ואללה, אנחנו עושים משהו אמיתי. אורית, בשבילך זה מסלול של שנתיים, את רתמת אותי למשימה רק לפני ארבעה חודשים, אבל עשית את זה עם כל כך הרבה תשוקה שנרתמתי מייד. ובאמת פעלנו בוועדת הכספים יחד עם חבריי בוועדת הכספים, אחת מהן נמצאת כאן, נירה שפק, ועשינו את החוק הזה, הכנו אותו לקריאה שנייה ושלישית. ואז היה פה פיליבסטר שבאמת, מניסיוני הקצר בכנסת אני לא זוכר כזה. לחלק מהנאומים הקשבתי, ולא שמעתי שום נאום שהתייחס לגופו של החוק. עכשיו אני מסתכל לצד הזה ואני מחפש את אלה שדיברו, אבל הם לא פה. אני מברך אותם שהם לא פה, והם ייתנו לנו להצביע על החוק הזה ולהשיב את כספי הציבור לציבור. כי קרן העושר זה מושג ערטילאי כזה, כולם מדברים עליו, אף אחד לא יודע מה באמת הדבר הזה עושה. אבל תבינו, זה משאב אמיתי, שבו צריך להצטבר מספיק כסף כדי להיטיב עם הדורות הבאים. כי מה אנחנו עושים היום? אנחנו היום משתמשים במשאבי טבע לא שלנו או לא רק שלנו, אלא של הילדים שלנו ושל והנכדים שלנו. ולכן, הפעולה הזאת שאנחנו עושים כאן היא מאוד מאוד חשובה. אני באמת חושב שכל מי שיושב פה, כל מי שיצביע בעד החוק הזה עכשיו, יעשה צדק עם אזרחי ישראל לא רק היום, אלא גם לדורות הבאים. אז אני מבקש מכם, חבריי, כמובן להצביע בעד החוק הזה. אני לא יודע מה קורה עם ההסתייגויות, אדוני היושב-ראש, היות שאין כאן, זה הסיפור שלי. תכף תראה. תרד ותראה. אז אנחנו נצביע בעד החוק הזה ונשיב כסף לאזרחי ישראל. תודה. תודה רבה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים על זה שהוביל את החוק והביא אותו עד הלום. על זה נאמר, אדוני, בכל זאת הגענו, למרות הכול. אז חבריי, אנחנו עוברים להצבעות. מכיוון שהמסתייגים מקבוצת הליכוד, קבוצת ש"ס, קבוצת יהדות התורה וקבוצת הציונות הדתית אינם נמצאים במליאה, אני מוודא, האם יש כאן מישהו מאחת הקבוצות, מאחת הסיעות? לא. אם כך, לאור היעדרותם מאולם המליאה, ההסתייגויות לא יוצבעו. על כן, אנחנו נצביע על החוק בכללותו, כהצעת הוועדה. אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בקריאה השנייה על הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"ב 2021. מי בעד? מי נגד? הצבעה בקריאה השנייה. סעיפים 1 16 נתקבלו. בעד, תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית. חברי הכנסת, מי בעד, מי נגד בקריאה השלישית? נא להצביע. חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"ב 2021, נתקבל. תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"ב 2021, אושר בקריאה השלישית ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. יברככם השם. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"א בכסלו התשפ"ב, 15 בנובמבר 2021 למניינם, בשעה 16:00