חבר הכנסת מרגי, בבקשה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, מכובדיי חברי הכנסת, פורסם כי משרד החינוך מתכוון לחדש את המסעות לפולין במתכונת מצומצמת, רק התלמידים ה"נבחרים" על ידי ההנהלה יוכלו לצאת למסע, הנחיה המעמידה את מנהלי בתי הספר בהחלטות שאינן מוסריות וערכיות. רצוני לשאול: 1. מה הרציונל בהחלטה? 2. על פי איזה קריטריון תתבצע ההעדפה? 3. מדוע לא לעשות מסע אלטרנטיבי בארץ לכולם? בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, תודה רבה לחבר הכנסת מרגי על השאלה, ובכלל על העלאת הנושא החשוב. אתחיל ואומר שכן, משרד החינוך עשה מאמץ מאוד מאוד גדול כדי לחדש את המסעות לפולין אחרי שנתיים שבהן לא היו מסעות ולא היה עיסוק, מן הסתם, בגלל משבר הקורונה. כבר בפתח דבריי אני אומר שהמספר שנקבע השנה, כ-800 תלמידים, נקבע מטעמי אבטחה. זאת אומרת, ככל שהדבר היה תלוי במשרד החינוך בלבד, אנחנו היינו מחדשים את המסעות במלוא ההיקף המספרי, אבל מה לעשות שיש אילוצים גם של גורמים רלוונטיים שלוקחים חלק בלוגיסטיקה, בהכנה, בהיערכות למסע, ובעיקר ענייני אבטחה הגבילו אותנו במועד החורף ל-800 תלמידים. חשוב להדגיש שככל שאנחנו נתקרב למועד הקיץ, שיתחיל ביולי, אנחנו מאוד מקווים שנצליח להוציא את המסעות האלה בהיקף המלא שלהם ולא נידרש לעמוד בסיטואציה שאנחנו עומדים בה כעת. נכון, זאת דילמה, הדילמה היא אם לאפשר בכלל את קיום המסע במגבלות הקיימות או לא לקיים אותו בכלל. בעיניי לא לקיים אותו בכלל זאת האפשרות הפחות-טובה, מה גם שהעניין של בחירה אם לצאת למסע או לא לצאת למסע, איך לקיים את הבחירה מי יוצא למסע ומי לא, צריך לזכור שלא בכל בית ספר כל השכבה יוצאת, אתה מכיר את זה הרי מקרוב, זה לא שהם יוצאים באופן אורגני, כך שאנחנו בהחלט משאירים את זה להחלטתם, מי שיבחר לומר שזה פחות מוסרי לייצר איזשהו מערך של בחירה מתוך ה"פול" הכולל ויגיד, אוקיי, השנה אני לא משתתף במסעות, גם זה בסדר. לשאלתך השנייה, ואני חושבת שהיא חשובה לא פחות ואולי אפילו יותר, מה בנוגע לחלופות למסע. במשך שנים מקיימים מסע אחד, לפולין. יש חלופות, מדינות אחרות שגם בהן ניתן להנציח את זכר השואה, ויש לנו גם כאן, בארץ, מספיק משאבים, ויש לנו עדיין ניצולים שיכולים להיות חלק מהמערך הגדול והחשוב הזה. ממש עם הכניסה שלי לתפקיד, כשהתחלנו לעסוק בנושא של מסעות לפולין, ביקשתי שיבחנו חלופות כאן בארץ, שלא נובעות דווקא מהסיפור הכלכלי. זה לא כי לא כולם יכולים לצאת מבחינה כלכלית, אלא כי אני חושבת שיש משהו משמעותי במסע של זיכרון השואה כאן, במדינת ישראל. יש לוחמי הגטאות, יש יד ושם, יש הרבה מאוד מרכזים שבהם אפשר לבקר. ובכלל, ויצא לי אפילו לדבר איתך באחד הבקרים, אני בכלל חושבת שסיום של מסע כזה, משואה לתקומה, שייעשה על ידי צעדה של בני נוער מיד ושם לכנסת, כמי שמסמלת את הריבונות שלנו, זה משהו שיכול מאוד מאוד לרגש, רק מלדבר על זה אני מתרגשת. כן, אנחנו בהחלט בוחנים את זה, ואני מקווה שבשנה הבאה גם זה יהיה חלק מהמערך. אני חושב שזה רעיון אדיר. אדיר. נכון. אתה רואה קבוצות של בני נוער צועדים בירושלים לכנסת? תודה לשרה. אני חושב שרואים שאת בתוך העניין, אבל שוב, כשאנחנו מדברים על 800 תלמידים מכל השכבה בארץ, הדילמות יהיו קשות והתחושה של קיפוח, הפגיעה תהיה קשה. צריך לבחון שהקריטריון יהיה קשוח, בלי חופש פעולה, שלא יהיה ספק שהיה מי שהעדיף את זה לעומת זה, כי התוצאות, ואנחנו מדברים על מערכת חינוך. אני עדיין חושב, משיחות ודיונים שקיימתי, תשקיעו מאמץ בלייצר. אני לא אומר להסתפק ביד ושם בלבד או בניצולי שואה, לא, יש מגוון רחב של חמישה ימים שלמים. אני מתכוון לייצר מסע אלטרנטיבי, תחשבו על זה. תודה רבה. אני מסכימה, אני רק אחדד את הנקודה, חבר הכנסת מרגי, לגבי העניין של הבחירה: ראשית, המכסות שיהיו לכל מחוז יהיו בהתאם או באופן יחסי ליציאה או להיקפים שיצאו בשנים קודמות. שוב אני אומרת שזה יהיה נתון לבחירתו של בית הספר. ועוד חשוב לחדד שתינתן עדיפות לתלמידי כיתות י"ב, כי הם אחר כך נכנסים לבגרויות ואחר כך יש גיוס לצבא, ויכול להיות שזה יהווה את הקריטריון המשמעותי בסופו של דבר בכל בית ספר. את כיתות י"א יהיה אפשר להוציא אחר כך במחזור הקיץ. תודה רבה לכם. תודה רבה לשרת החינוך. מישהו יכול לבדוק מה עם שרת התחבורה, בבקשה? זה לא בסדר. היא בדרך או לא? זה מה שאני רוצה לדעת. אני מכריז על שמונה עד עשר דקות הפסקה. צר לי, אני לא מוכן להמשיך כששרה לא מגיעה. הישיבה תתחדש ברגע שהשרה תגיע. (הישיבה נפסקה בשעה 10:07 ונתחדשה בשעה 10:14.) אני מתכבד לחדש את הישיבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, שאילתה דחופה מס' 80, בנושא: יממה קטלנית בכבישים. תשיב שרת תחבורה מרב מיכאלי. בבקשה. בוקר טוב, אדוני. חבר הכנסת עודה, פתחת אולפן במליאה.  אני רק רוצה להגיד, אדוני, ברשותך, שאני מתנצלת כמובן על האיחור, פשוט הייתי מעבר לכביש ונשאתי דברים לזכר ראשת הממשלה גולדה מאיר, שהיום אנחנו מציינות 43 שנים למותה. לכן, סליחה על האיחור. תודה, אדוני היושב-ראש, תודה, גברתי השרה. תשעה אנשים נהרגו ביממה אחת בדרכים. למיגור הקטל בכבישים נדרשת תוכנית סדורה ומתוקצבת. שנים שהנושא הכאוב הזה נדחק הצידה ואין מענה, למרות מעגל השכול ההולך וגדל. ברצוני לשאול: האם ומתי בכוונתך להקים צוות בין-משרדי שיבנה תוכנית מתוכללת לטובת המלחמה בתאונות בדרכים? תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת טופורובסקי, ואכן אתה צודק, כמובן, בזה שאתה לא מניח וחוזר ומעלה, חוזר ומעלה את הנושא הכל-כך חשוב הזה. סוף השבוע האחרון היה כואב במיוחד, עם אבדות רבות ונוראיות, שכל אחת מהן היא באמת עולם ומלואו, והלב נקרע. אי-אפשר להגיד יותר מדי פעמים, לשלוח ניחומים וחיזוק גם למשפחות, גם לפצועות ולפצועים. מתחילת השנה ועד היום נהרגו בתאונות דרכים 6.8% יותר ממה שנהרגו בשנה שעברה בתקופה המקבילה. היפגעות גבוהה כמובן היא בקרב רוכבות ורוכבי אופנוע, שלא לומר רוכבי אופנוע, צריך להגיד, וזאת הזדמנות להודות לך שוב על זה שהסבת את תשומת ליבי לסכנה שנשקפת לרוכבי אופנוע מגדרות הבטיחות מסוג מסוים, ואנחנו אכן משקיעים בזה מיליונים רבים, תוספת נוספת של 20 מיליון שקל בשביל לשנות את זה, הולכות והולכי רגל, כמובן, כמובן תאונות במעורבות רכב כבד, ועדיין, שוב, הרבה הרבה יותר תאונות דרכים ונפגעות ונפגעים בחברה הערבית וביישובים הערביים. אז צריך להגיד שקודם כול מאז הפעם האחרונה שדיברנו על זה כאן בכנסת עשינו כמה וכמה צעדים משמעותיים לקידום הנושא. קודם כול הגדלנו מאוד את תקצוב מיזם "שומרי הדרך" בשנה הקרובה, מיזם שאם אתם לא מכירות ומכירים אותו, אני רואה את החשיבות הגדולה ביותר לפעולות שלו בחינוך, בעצם, בשינוי תודעה ציבורית ובשינוי התנהגותי של הציבור. אני רוצה להודות גם לחברות וחברי הכנסת הרבים שפנו אליי בנושא הזה, וכמובן למתנדבות ולמתנדבים ב"שומרי הדרך", ולחזק את ידיהם. בימים אלה אני מקדמת את מינויו של מייסד ויושב-ראש אור ירוק מר אבי נאור ליושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אתה, כמי שהנושא קרוב לליבו במידה כזאת, יכול להעריך את החשיבות של מי שבאמת חיים שלמים עשה לעצמו מפעל ממש מהתמודדות וממאבק לצמצום ולמיגור התופעה הקשה הזאת של תאונות הדרכים. אין לי ספק שאבי נאור גם יחזק את הרשות, וגם יביא איתו את כל הידע הרב שנצבר ואת הכוחות שהוא מביא איתו, מה שהביא אותו לאן שהוא ולמי שהוא בחיים בשביל באמת להתחיל פרק חדש ומחוזק בהרבה במאבק בתאונות הדרכים. עכשיו, כבר אני אומרת לך, דיברתי על כך כבר עם חבריי השרים הרלוונטיים, אבל אני מחכה קודם כול לאישורו של אבי נאור כיושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לא נתחיל שום דבר לפני שהוא מתמנה לתפקידו, זה מובן מאליו, אני בטוחה, אבל דע לך שהעניין הוא לגמרי כבר בהתהוות. ההצעה שלך לצוות שיעשה תכלול ויפתח שיתוף פעולה רלוונטי היא בהתהוות, כאמור. אתה לגמרי מתפרץ לדלת פתוחה. רציתי לציין דברים נוספים, שעל חלקם גם דיברנו בוועדת הכלכלה אצל ידידנו יו"ר הוועדה מיכאל ביטון. סך הכול, התקציב השנתי שמושקע מבחינתנו במאבק בתאונות הדרכים ובבטיחות מסתכם ב-2.3 מיליארד ש"ח. בין היתר אנחנו נראה קידום רגולציה להחמרת הענישה כלפי נהגים שמועדים לפורענות, תקציב ייעודי להסברה, ושיפור משמעותי מאוד גם של תשתיות וגם של הסברה בחברה הערבית. לשמחתי, יש לנו תקציבים ייעודיים לזה, ובאמת ייעשה פה מאמץ אדיר. יהיו מפרצי חירום ומנוחה בכבישים בין-עירוניים בכל רחבי הארץ, דבר שאי-אפשר להפריז בחשיבותו, ובעיניי זה מדהים שאין אותו עד היום. וכמו שאמרנו, מעקות בטיחות להגנה על רוכבי אופנועים. אנחנו לפני תוכנית חומש. יש סל, כסף שמיועד לתשתיות, לכבישים וכו'. באופן כללי, ואני אמרתי את זה לא פעם, התחבורה שלנו נמצאת במצב חירום. באמת במצב חירום, לתדהמתי, למרות שנסללו הרבה מאוד כבישים בשנים האחרונות, נסללו כבישים, שהתמלאו במכוניות פרטיות עד אפס מקום, ולא פותחו מערכות של הסעת המונים ותחבורה ציבורית כדי שנוכל כולנו לנוע. עדיין, לתדהמתי, יש המון המון מוקדי סיכון וכבישים מסוכנים שלא טופלו. אנחנו מפתחות עכשיו תוכנית שבאמת תאפשר לנו לא לעשות שוב את מה שעשו כל השנים ואמרו: טוב, זה יעבור לחומש הבא, טוב, זה יעבור לחומש הבא, אלא באמת לעשות טיפול ממוקד ולנסות לטפל כמה שיותר מהר. כי זה בעיניי דבר לא הגיוני, כשאתה יודע שיש מוקד סיכון, להגיד: טוב, בחומש הבא. למרות שזה באמת עולה הרבה מאוד כסף, אין חולקת על זה. משרד התחבורה מתארגן מחדש גם מבחינת תפיסת העולם שלו, ששמה את כל כובד המשקל על מעבר לתחבורה ציבורית שיתופית והסעת המונים, שנית, להתרכז הרבה יותר בבטיחות בדרכים, שלישית, לפתח הרבה יותר את האופציות של הליכה, של נסיעה באופניים, של רכיבה בכלים קלים בצורה מסודרת, בטיחותית ואיכותית. הדבר הזה הוא בהתהוות. זה לא קורה ברגע, אבל אנחנו בדרך לשם. תודה רבה, גברתי השרה. אני רק מנסה, ברשותך, וגם רוצה להגיד לך תודה על הפעולות שכרגע מנית שאת עושה. אני בהחלט מברך, סליחה רגע, אני שכחתי להגיד עוד דבר מאוד חשוב, שאני רוצה לברך אותך על היבחרך ליושב-ראש ועדת המשנה למאבק בתאונות הדרכים ולבטיחות בדרכים. אני בטוחה שעל חלק מהדברים האלה נוכל לעבוד יחד. אני מצפה לזה. תודה רבה. אני בטוח שנעבוד יחד בשיתוף פעולה מלא. אני גם מברך על המינוי של אבי נאור. רק אני שואל, אם התוכנית והצוות הבין-משרדי אמורים להיות בהובלה של אבי נאור, א. האם הבנתי נכון? ב. מה לוחות הזמנים? אמרתי שלא נעשה שום דבר לפני שהוא ייכנס לתפקיד, ונעבוד איתו בשיתוף פעולה. זה מה שאמרתי. מקובל. כמובן. לוחות הזמנים, זה פרוצדורות של אישור מינוי. זה בזמן קצר. מאה אחוז, תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת סעדי, שאלה נוספת. אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, זה באמת נושא כאוב, ואנחנו מברכים על הקמת ועדת המשנה בראשות חברי בועז טופורובסקי, שבאמת עוקב אחרי הנושא הזה. השבוע האחרון היה שבוע דמים. ביום אחד, גברתי השרה, איבדנו תשעה קורבנות, מהם בחברה הערבית חמישה באותו יום: שלושה בחורים צעירים. אני וחברי אחמד טיבי היינו בהלוויה שלהם. זה מחזה קורע לב לראות שלושה בחורים בגיל 18, שלוש הלוויות באותו בית קברות. היה גם בחור מעראבה, היישוב שלי, שנהרג בתאונת דרכים מכיוון שהטרקטור החקלאי שלו התהפך. 340 הרוגים ויותר, ומהם, לצערנו, השיעור שלנו, מהאוכלוסייה הערבית, הוא 32%, כפי שנאמר כשנפגשנו איתך והסברנו לך. זה מחייב יותר תקציבים לרשות לבטיחות בדרכים, יותר הסברה, יותר חינוך. כמובן, יש את כל הנושא של התשתיות וכבישים אדומים, שבוודאי צריך להשקיע שם, כי אסור לקבל מצב שיהיו, תאונות דרכים תמיד יהיו, וצריך לצמצם, אבל בוודאי ששיעור של 32% מחייב תוכנית נפרדת לחברה הערבית. תודה רבה, חבר הכנסת סעדי. כמו שציינתי בדברי התשובה שלי לחבר הכנסת טופורובסקי, יש לנו השקעה של 3.7 מיליארד, קרוב ל-4 מיליארד שקלים, בתשתיות בחברה הערבית בחומש הקרוב במשרד התחבורה. אנחנו ממש מכוונות לזה. הייתי השבוע גם בטירה, גם בטייבה, יהיה מאמץ ניכר להוציא את הכסף הזה כמה שיותר מהר, כמה שיותר בצורה אפקטיבית, שרת התחבורה, לא שמעתי. מה הוא אמר? תמשיכי, בבקשה. במקביל, כאמור, תקציב ייעודי להסברה בחברה הערבית בסדר גודל של 35 מיליון שקלים, שמיועדים לדבר הזה. אני לגמרי מסכימה איתך, וכאמור אנחנו מאוד מאוד מושקעות בזה. אינשאללה, בהקדם האפשרי גם נתחיל לראות תוצאות. תודה רבה. השאילתה הבאה, חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חברות וחברי הכנסת. אדוני, אני רוצה להודות לך על כך שהורית להפוך את השאילתה הזאת לשאילתה דחופה לאחר שהיא לא נענתה, לא רק לא במועד אלא גם כשחלפו עשרות ימים מאז המועד. להלן השאילתה: בשנים האחרונות הושקעו תקציבים בידי משרד התחבורה בפרויקטים תחבורתיים ביהודה ושומרון. עם זאת, תשתיות תחבורה רבות עדיין טעונות שיפור. רצוני לשאול: 1. אילו פרויקטים תחבורתיים מתבצעים כעת ביהודה ושומרון? 2. אילו פרויקטים עתידים להתחיל בשנים 2021, מה שעוד נותר, ו-2022? 3. אילו פרויקטים ביהודה ושומרון מתוקצבים בתקציב המדינה, שאושר? זה היה "המוצע", כי זה היה עוד לפני אישור התקציב, אבל, בתקציב המדינה שאושר. תודה. תודה רבה לך, חבר הכנסת לוין היקר. להלן הנתונים. אכן, צר לי שלא הגיעו קודם, אבל טוב שהגענו הלום, ויש לי הזכות לענות לך עליהם במליאה. הפרויקטים שמתבצעים ביהודה ושומרון בימים אלה, תכנון וביצוע: כביש 60, פרויקט לב יהודה, בביצוע, כביש 60, עוקף חווארה, בביצוע, כביש 55, אלפי מנשה מעבר אליהו, השרה, קצת לאט, כי חבר הכנסת יריב לוין רושם את מספרי הכבישים. בשמחה. אבל בכל מקרה אנחנו כמובן גם נעביר את זה בכתב. אתה תקבל את זה מאוד מדויק. כביש 55, אלפי מנשה מעבר אליהו, בעבודות קידום זמינות, כביש 60 עוקף אל-ערוב עד הכניסה לבני נעים, בתכנון מוקדם, כביש 60, מפרידן, אדם, צומת המשטרה הבריטית, תכנון מוקדם, כביש 367, הגוש 60 עציונה 3375, תכנון ראשוני, עזון מעלה שומרון, ביצוע, צומת העוקפים  ביצוע, צומת שוקבא, ביצוע, כניסה לקריית ארבע, החרסינה, ביצוע, צומת אלמוג, ביצוע, צומת אל-פונדק? אל-פונדוק? אל-פונדוק, מן הסתם. צומת אל-פונדוק, ביצוע, צומת הכניסה לחברון, צומת הכבשים, התכנון הסתיים, צומת עלי, התכנון הסתיים, צומת ביתר עילית, התכנון הסתיים, כביש 60, המנהרות, מוצמת רוזמרין ועד לצומת חוסאן, בביצוע, כביש 60, המקטע בין צומת חוסאן לצומת אלעזר, בעבודות קידום זמינות, הכביש המשוקע במעבר קלנדיה, בביצוע. הפרויקטים שעברו מתכנון, זו ממשלת השינוי או ממשלת הסיפוח? אלה דברים שהם כבר בביצוע, כלומר הם התחילו לא בתקופת הממשלה הזאת.  תודה רבה, חבר הכנסת סעדי. נראה לי שלא אתה שאלת את השאילתה אלא חבר הכנסת יריב לוין. לא, הכול טוב, זכותו של חבר הכנסת סעדי וגם זכותו של חבר הכנסת טיבי להתקומם, הכול טוב. אבל בכל זאת, בסוף יש עובדות ויש מציאות בשטח, ורבותיי יודעים, יש מציאות של כיבוש, והממשלה לא, רבותיי יודעים, לא ברור לי שהצטרפתם לממשלת השינוי, אז מה עניינכם בנושא הזה? לא, עניינם בנושא הזה, הכול טוב. אבל אם לא הייתי אומרת את הדברים האלה אז הם לא היו קיימים? לא הבנתי. אין שינוי, אין שינוי, עובדה. אין שינוי. תודה, חבר הכנסת טיבי, תודה. בבקשה, השרה. מה שחשוב זה שהשמאל כרגע מושפל, תודה. חבר הכנסת עודה, בבקשה לא להפריע.  תודה, תודה. לא לשתף פעולה, חבר הכנסת פינדרוס, אתה גם בעמידה וגם מדבר? שב, בבקשה. תודה. בבקשה. הפרויקטים שעברו, כמובן שזה בהסכמה של מרצ. זו המציאות. הפרויקטים שעברו מתכנון לביצוע הם כביש 60 עוקף חווארה, צומת שוקבא, צומת כניסה לחברון, צומת עלי, צומת ביתר עילית, הסדרת הכביש אל-ולג'ה, איזו שאילתה, יריב, איזו שאילתה. ובתקציב שהעברנו יש שני פריטים שאושרו במסגרת החלטת ממשלה קודמת, לדעתי, אני לא בטוחה בעצם, תכף אני אגיד לך בדיוק. בכל מקרה, מה שיתוקצב ב-2022 בהרשאה זה כביש 437 וכביש 60 במקטעים אל-ערוב בני נעים. אלה הדברים. כפי שאתה ציינת בעצמך, אדוני חבר הכנסת לוין, ממשלות אכן השקיעו הרבה מאוד כסף בכבישים ביהודה ושומרון. שאלת המשך, חבר הכנסת לוין. תברך אותה. קודם כול, אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כבוד השרה, על התשובה המפורטת. אני מוכרח לומר שהמצב הזה פתר לי דילמה, כי אני חששתי שלא יהיו מספיק פרויקטים כדי לקרוא כל אחד מהם על שם חבר כנסת של מרצ, אבל אפילו עם החוק הנורבגי יש לנו מספיק לייחד לכל אחד מהם פרויקט משלו. אבל בנימה יותר רצינית, גברתי השרה, האם אני מבין נכון מהתשובה שלך שאל מול הרשימה הארוכה הזו של פרויקטים שממשיכים בביצועם, פרויקטים חדשים בשנה הקרובה, זאת אומרת, למעשה מתחילת כהונת הממשלה הזו ועד סוף שנת 2022 יהיו שני פרויקטים בלבד? האם זה המספר, אם אני הבנתי נכון את התשובה? בנוסף לכל הרבים מאוד שנמשכים ומתבצעים. בנוסף יהיו רק שני פרויקטים חדשים? יש שניים שמתוקצבים כרגע, ויש תוכנית חומש שבמסגרתה עוד צריכים להיקבע תיעדוף ותקצוב של הכבישים האחרים. יש תור ארוך מאוד מאוד. השאילתה שתבוא אחריך תהיה על מצב הכבישים ברמת הגולן, שם מצב הכבישים הוא בכי רע. שלא לדבר על מצב הכבישים בגליל, הייתי שם לפני שבוע, ושלא לדבר על מצב הכבישים בנגב בחלק מהמקרים, ובחלק מהמקרים עוד יותר. ככה שאיך לומר, באמת יש הרבה מאוד מאוד כבישים במדינת ישראל שדורשים השקעה, לא רק ביהודה ושומרון. לא, אני לא נכנס לוויכוח האידיאולוגי, אני מבקש רק בצד האינפורמטיבי, לא בצד,  הממשלה שלכם,  בצד האינפורמטיבי התשובה היא כן. התשובה היא שכרגע יש שניים. וכמה חדשים היו בכל אחת משלוש השנים האחרונות? זה כמו ממשלת, ממשלת השינוי, חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת עודה, אתה לא יכול לנאום שלוש דקות מהמקום. זה ניתוח שאין לי לפניי. אם תרצה, אני אבקש, אפשר לקבל אותו? אני אבקש מהמשרד שיעבירו לך. תודה רבה. בשמחה. חבר הכנסת מקלב, שאלת המשך. וגם אני שאלת המשך. אין יותר. זהו? אני לא יכול לשאול שאלת המשך? לא, כי אני נכנסתי גם לתור. מה דעתך? אה, גם אתה שואל שאלת המשך? כן, גם אני שואל שאלת המשך, ממקומי. למה להגביל? השעה 11:30. מה לעשות, חבר הכנסת טיבי, זכותי גם כן. שרת התחבורה היא שרה מאוד עסוקה. בבקשה. חבל שלא הקשבתם, כי דווקא נדמה לי שחבר הכנסת לוין הבחין בדיוק בשאלה מה ההבדל. אני הקשבתי, גברתי השרה. לא הבחנתם בדקויות. כדאי שתשבו איתה לכוס קפה. הם הבחינו טוב מאוד, אבל זה לא טוב לרטוריקה. יש אנשים שהבטיחו, חבר הכנסת טיבי. בבקשה, חבר הכנסת מקלב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, השבוע הייתי בעיר מודיעין עילית, שבה למעלה מ-80,000 תושבים, שנמצאת בקצה הקו הירוק, בהצטלבות שבין 446 לעיר מודיעין עילית. לצאת מהעיר לקח לי קרוב לחצי שעה. רק? לצאת מהעיר. אמרתי, "רק?" קרוב לחצי שעה. כניסה אחת ויחידה, לא, אני אומרת, כן, חד-משמעית, היום רק חצי שעה לצאת מיישוב, זה, איך להגיד, אני שומעת וחווה בעצמי גם דברים קשים בהרבה. לצאת מיישוב, חצי שעה? בשעת ערב, בשעה 20:30. 20:30. אומנם מוצאי שבת, חבר הכנסת מקלב, המצב הוא אנוש. המצב הוא אנוש מאוד. אין עוד עיר שבשעה 20:30, תודה, חבר הכנסת מקלב, השרה הבינה, היא עונה לך. לקחת חצי שעה, לא, הכול טוב, שיסיים את שאלתו. אני רק מזדהה. לאחרונה העמידו רמזור ב-446, בכניסה למודיעין עילית. אומנם זה הוסיף לבטיחות, דבר חשוב מאוד, אבל על הנוחות זה מאוד מאוד השפיע לרעה. נדרשות עוד כניסה ועוד יציאה מהעיר מודיעין עילית. זה דבר שנסחב הרבה זמן, אבל עכשיו, לאחר ששמו את הרמזור, זה בעצם השפיע לרעה על הכניסה והיציאה, ולכן צריך להאיץ את הנושא. אנחנו אומרים "פרויקטים ביהודה ושומרון" המקום הזה נמצא עוד לפני יישובים ערביים. כדי שהרשימה המשותפת, בעניין הזה, לא תעמוד על רגליה, מדובר עוד בתחילתו של הקו הירוק. המשמעות היום של היציאה הקשה, וממילא גם הכניסה, זה משפיע על הכניסה מאוד, זה חוסם את כל הכבישים שם, היא היום מקשה מאוד ומכבידה מאוד על תושבי המקום. בסך הכול בעיר הזו גרים למעלה מ-80,000 איש. תודה. אוקיי, לגבי 446, אני פשוט מקבלת תשובות כי אני לא מכירה את 446 באופן ספציפי. קודם כול אני חייבת להגיד לך שאני אבקש שיבדקו את התפקוד של הרמזור הזה, כי הרבה פעמים רמזור מוסף מסיבות של בטיחות, ודווקא בדרך כלל כשיש הוספה של רמזור הכוונה היא שהתנועה תזרום יותר. כי נניח מעגל תנועה זה דבר שמאט את התנועה, ופעמים רבות רמזור זה דבר שמאפשר זרימה יותר טובה. אז אני אבקש שיבדקו את התפקוד של הרמזור הזה, אולי אפשר לשנות שם את אופן ההתחלפות שלו, וזה ישפר את המצב. זה דבר ראשון שאני אבקש לבדוק. שנית, אני מזכירה, אני מודה לאדוני על התיאור המאוד-ציורי שתיארת, אבל אני חושבת שאין היום אזרחית ואזרח שלא מזדהים עם הדבר הזה, וזה לא משנה אם זה במודיעין עילית או במודיעין או בצפון או בדרום בערים. אגב, הדבר הזה קיים גם לא רק בערים, הוא קורה היום גם באזורים כפריים במדינת ישראל, גם במקומות שבהם היישובים קטנטנים ואין מטרופולינים בסביבה. ובכל זאת המצב הוא כזה שפותחו רק כבישים, וגם לא בהכרח הנכונים ולא בהכרח בצורה מספיק נכונה, אבל לא פותחו מערכות של הסעת המונים ותחבורה ציבורית. ולכן מספר כלי הרכב המצטבר והולך, שהצטבר במהלך כל הממשלות הקודמות, הוא כזה שהכבישים צרים מלהכיל אותם, מה לעשות. אגב, לצורך העניין הזה, גם אם נעשה עוד כניסה או עוד יציאה מעיר מסוימת, זה לא באמת יקל על המצב. אם יש משהו שלמדנו זה שכל כביש חדש שנסלל מתמלא במכוניות כהרף עין, תוך ממש זמן מאוד מאוד קצר, וכולן עומדות, כל המכוניות עומדות. ולכן הפתרון, וזו רוב ההשקעה שלנו במשרד הזה, המסה המאוד-מאוד גדולה של תוספת התקציב מיועדת לפיתוח תחבורה ציבורית: יותר כלים ואמצעים לתחבורה הציבורית, יותר קווים, יותר תדירות, יותר שירות, יותר סוגים של כלי רכב, גם נסיעה שיתופית, וכמו שאמרתי קודם, הליכה ושבילי אופניים. כך שבאמת נעשה וייעשה מאמץ מאוד מאוד מאוד גדול לשנות את אופן הנסיעה של הישראליות והישראלים. אבל צריך להודות שאנחנו עומדות היום מול שוקת שבורה, ממש במצב חירום, במשבר נוראי של קוצר רואי. זאת התוצאה של האמירה: איפה שאתם רואים פקקים, אני רואה מחלפים. אז כשטומנים את הראש בחול ולא רוצים לראות את הפקקים, אז עכשיו כולנו עומדים בהם ביתר שאת. אני מבטיחה לך, א. שאני אבדוק מקומית את מה שביקשת והפנית את תשומת הלב אליו. תודה. מעבר לזה, באמת נתחיל לעבוד על לנסוע הרבה הרבה יותר ביחד באמצעים שיצמצמו את הפקקים.  תודה רבה. שאלה נוספת. אגב, אדוני, יריב לוין, מה שעניתי לך קודם, שני הפרויקטים הם אכן החלטה של ממשלה קודמת ולא של הממשלה הזאת. בממשלה הזו אין אף, כלומר, בממשלה הזאת בינתיים עוד לא עשינו תוכניות. אבל שני הפרויקטים האלה הם אכן תוצאה של החלטה של ממשלה קודמת.  תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, תודה. שאלה נוספת מטעמי. אה, מעולה. בשביל השקיפות, אני גר ביישוב מבשרת ציון. ביישוב בוטלו שתי כניסות, פרויקטים שכבר תוקצבו, כניסה דרומית וכניסה מערבית, אם אינני טועה, והיישוב נותר עם כניסה אחת. היישוב נמצא בלב יער, יש סכנה ממשית שבמקרה של שרפה יהיה פקק ולא יהיה ניתן להוציא את התושבים החוצה. מה עוד שדרך היישוב, אלה שבאים מהשפלה חוצים אותו לאורכו בדרכם לבית החולים הדסה, ושם נעצר פרויקט ההרחבה. כל מה שאני מבקש, לא תשובה עכשיו, להורות למי ממשרדך לשבת עם ראש המועצה, עם מהנדס המועצה, כדי לבחון מחדש את ההחלטה לצמצום או ביטול הפרויקטים האלה, כי יש סכנה ממשית לחיי אדם אם הפרויקטים האלה יבוטלו. ואני, ברשותך, אתן לך מכתב שכבר הדפסתי בחמש הדקות האחרונות. את פטורה מלהשיב לי, רק לבקש שישבו איתנו, זה הכול. בסדר גמור. אני רק אגיד, כבר הייתה לנו ישיבה מקצועית עם ראש העיר מבשרת ציון ועם הצוות המקצועי, והצוות המקצועי של המשרד, והדברים תוארו בהרחבה, ואנחנו עושות על זה עבודה מקצועית. אז ככה שאני שמחה להגיד שלפחות חלק א' כבר קרה. אני אומר לך, חוות דעת מקצועית אישית שלי, גם ביטחונית: התשובה שניתנה לא מספקת. היא לא הייתה סופית. אתה יודע, צריך לראות. בקיצור, גם מבחינה סביבתית וגם מבחינה תחבורתית צריך לעשות את הדבר שיהיה הכי אפקטיבי. תודה רבה. אני אודה על קשר עם משרדך. בהחלט, כך יהיה. תודה רבה. תודה רבה לך על זה שהגעת והשבת באריכות. אני לא עונה לחבר הכנסת פינדרוס? חבר הכנסת פינדרוס, בהחלט. חבר הכנסת פינדרוס: מצב הכבישים ברמת הגולן. בבקשה. גברתי השרה, גם דיווחים, אבל גם ניסיון אישי, על מצבם העגום של הכבישים ברמת הגולן מעידים ליקויים כגון בורות, סדקים, היעדר שוליים, מדרגות ועוד. מהמידע שברשותי עולה כי בשלוש השנים האחרונות לא היה טיפול משמעותי בליקויים אלו. רצוני לשאול: 1. האם למשרד יש תוכנית סדורה לשקם את כבישי האזור? 2. אם לא, מדוע? 3. מתי המשרד יחל בטיפול יסודי ושיקום הכבישים? תודה רבה לך, חבר הכנסת פינדרוס. כמו שאמרתי כבר קודם בהקשר הקודם, אכן, לצערי, ממשלות קודמות הזניחו את רמת הגולן, את הגליל, את הנגב, באופן שבאמת מביא למצב שתשתיות הכבישים שם הן באמת גרועות. אני גאה להיות בממשלה שבה מתאפשר לי לשים באמת את הגליל, הגולן והנגב בחזרה בראש סדר העדיפויות. מדינת ישראל חייבת לחזור להיות מדינת הגליל והנגב. זה ממש צורך קיומי בסיסי לעתידה, לביטחונה, לשגשוגה, לכל דבר שהוא. ולכן, הגולן הוא סורי, גברתי השרה, הגליל, סורי. תודה רבה. הבנו הבנו. אם לא שמת לב, יש חוק רמת הגולן, ואני מפנה אותך אליו. בבקשה, גברתי.  אנחנו היינו נגד החוק. בסדר, זכותך. מאז הקמתה, הממשלה העבירה כמה החלטות ממשלה משמעותיות שעניינן לחזק את המרחבים האלה גם ברמת תשתיתית, ובכלל, את חיי התושבות והתושבים שם, כל התושבות והתושבים, כל האזרחיות והאזרחים, במרחבים האלה. במסגרת החלטת הממשלה על הגולן, אנחנו פועלות בשיתוף המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין לטיפול בכבישים שנדרשים במרחב. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יקצה עד 10 מיליון שקל בשנת 2022 לשיפוץ צומת יהודייה. חוץ מזה, יהיו הרבה מאוד משאבים לטובת תחבורה ציבורית ותחבורה מקיימת. אתה יודע שאחד הדגשים של משרד התחבורה בקדנציה הזאת הוא לחשמל ולעבור לתחבורה נקייה, ממש בכל מקום ככל האפשר, כי אי-אפשר שנמשיך, א. לנשום אוויר כל כך מזוהם, וב. לתרום את חלקנו למשבר האקלים החריף. ולכן, בהחלטת הממשלה הזאת משרד התחבורה מקצה עוד 3 מיליון שקלים להקמת מסופים ו-2 מיליון שקלים להשלמת רשת האופניים בקצרין. שוב, חלק מהדברים זה להעביר את הציבור מלנסוע במכוניות פרטיות לאלטרנטיבות אחרות. במסגרת החלטת הממשלה לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים ברמת הגולן, לא פחות חשוב, שאותה העברנו בממשלה ב-28 בנובמבר האחרון, משרד התחבורה משקיע 7 מיליון ש"ח, ומשרד האוצר מוסיף עליהם עוד 2, לפיתוח תשתיות תחבורה ציבורית, תוספות שירות ובטיחות בדרכים בתחומי יישובי התוכנית. המשרד גם יקצה 13 מיליון ש"ח לפיתוח כבישים חוצי יישובים, שהם באמת הכבישים שמרשתים את רמת הגולן, לטובת יישובי התוכנית, כאמור, עד 2023, ועוד 11 מיליון שקל יהיו לפיתוח כבישים עירוניים בתוך היישובים האלה. חשוב לי להדגיש שכבישים עירוניים מתוחזקים על ידי המועצות האזוריות או הרשויות המקומיות, אתה יודע. כבישים בין-עירוניים הם באחריות הזרוע הביצועית של משרד התחבורה, נתיבי ישראל. למשרד התחבורה יש סל גדול לשיקום ולאחזקת כבישים, ותוכנית העבודה נקבעת בהתאם למודל תיעדוף וגובה התקציב שבו אנחנו יכולות ויכולים להשתמש. אז לפנינו, מעבר למה שהוחלט, מה שהוקצב בהחלטות הממשלה האלה, יש עוד כאמור לתעדף במסגרת תוכנית החומש, וגם שם ייכנסו עוד תקציבים. גברתי השרה, יש לי תחושה שמי שכתב את התשובה לא התייחס לשאילתה בכלל. כי כל מה שענית אין לו שום קשר לשאילתה שלי. זו שאלה של מדיניות על רמת הגולן. למה? של תשתיות הכבישים? שאלתי שאלה מאוד מאוד ספציפית, מאוד מאוד מדויקת. יש מאות קילומטרים ברמת הגולן של כבישים מסוכנים. מסוכנים. לא קשור לפקקים, לא קשור לצומת יהודייה, לא קשור לרמזוּר, מסוכן. שאלתי האם יש למשרד התחבורה איזושהי תוכנית רב-שנתית? כן, קשור לרמזוּר וקשור לצומת יהודייה. זה שמשתפים פעולה עם מועצה מקומית קצרין או עושים פיתוח בצומת יהודייה, לא רלוונטי לדיון הזה. או הדרוזים, לא רלוונטי. גם כבישים עירוניים בטח לא רלוונטי. מה זאת אומרת, כבישים בין-עירוניים, לא רלוונטי? בין-עירוניים זה בין קצרין לבין יישובים אחרים. לא, לא. כבישים עירוניים, התייחסת לקצרין ולכבישים עירוניים ול-11 מיליון, לא מעניין. גם הדרוזים, לא מעניין. לא, אני מצטערת. יש פה מאות קילומטרים של כבישים מסוכנים. האם יש למשרד התחבורה איזושהי תוכנית להתמודד עם זה? זה כמו להגיד: כבישי הדרום מסוכנים. תגיד איזה קטע, איפה. בדיוק, אומר פה היושב-ראש: זה כמו להגיד כבישי הדרום מסוכנים. אז קודם כול, אדוני, ברשותך, לא, לא. בגולן יש. אני מציע לך לנסוע איתי ולראות את זה. ברשות אדוני, א. אני אשמח כמובן שחבר הכנסת פינדרוס יעביר לנו בכתב את הכבישים הספציפיים שהוא מכיר ויודע ונוכל להתייחס גם מקומית ועניינית לכל אחת ואחד מהם. מופיעים בשאילתה בדיוק הסיכונים, בדיוק מילה במילה. המספרים? לא. כן, בורות, סדקים, היעדר שוליים. זה ברור, אני מתכוונת למספרי הכבישים או לשמות הכבישים. לזה אני מתכוונת שתעביר לנו, משום שברשות אדוני, כבישים חוצי יישובים הם בדיוק הכבישים שאתה מדבר עליהם. הם הכבישים שבעצם הם אזוריים, הם נמצאים כביכול, לא כביכול, הם נמצאים גם בתוך שטחי השיפוט של הרשויות וגם באחריותן הרשמית, איך לומר, אבל הם משמשים למעשה כבישים שבהם עוברים ונוסעים ברחבי רמת הגולן. ככה שכל התיאורים שתיארתי, גם לגבי הרשויות הדרוזיות וגם לגבי קצרין, הם כולם כבישים שמרכיבים את רשת הכבישים של רמת הגולן. עכשיו, האם זה מטפל בכל הכבישים? לצערי אין במשרד התחבורה, לא הוקצה תקציב לטיפול בכל הכבישים המסוכנים, בישראל בכלל, אגב. כפי שעניתי קודם לחבר הכנסת בועז טופורובסקי, יש הרבה יותר כבישים מסוכנים ממה שכרגע יש תקציב לטפל בהם. וזה דבר שאני הולכת לעבוד עליו באופן אישי: לפתח תוכנית שתאפשר לנו כן לטפל כמה שיותר מהר בכמה שיותר כבישים מסוכנים, ברמת הגולן ובמקומות אחרים בארץ. אז התשובה היא שקודם כול יש תוכנית חומש חדשה שבמסגרתה ייעשה תיעדוף כבישים, וכבישים שיש בהם סיכון יהיו ראשונים ויקבלו תיעדוף מאוד גבוה. שתיים, אנחנו ננסה לכווץ את התוכנית הזאת שמיועדת לחמש שנים, לעשות אותה בכמה שפחות זמן, והמשמעות של זה היא כמובן להביא עוד כסף. נשמח, אתה יודע, לתמיכתך בעניין הזה, אם וכאשר החלטה כזו, אני מקווה, תגיע לכנסת. אני מציע לשרה, מבחינה פרקטית, לנסוע פעם אחת בכביש ברמת הגולן ולהגיד לי אם יש עוד כביש כזה במקום אחר בארץ. יושבים פה חברים שיכולים להמליץ לך לעשות את הדבר הזה בכבישי הגליל ובכבישי הנגב, והאמן לי שהחוויה תהיה, לצערי, לא טובה בהרבה. תודה רבה. לכן אני אומרת, צר לי מאוד, אבל אני באמת אומרת לך, חבר הכנסת פינדרוס, אני הייתי לפני שבועיים בסיור מאוד רחב בגליל, ונאמר לי שם, וזה לא המקום היחיד שנאמר לי בו, למעשה זה נאמר גם בנגב, ואומנם עדיין לא הייתי בגולן מאז שאני שרת התחבורה, אבל אני בטוחה שזה ייאמר לי גם שם, ששנים רבות פשוט לא הגיעו אליהם. שרי ממשלה בכלל לא הגיעו אליהם, לא כל שכן השקיעו את מה שהיה נדרש להשקיע באזורים האלה. לכן אנחנו מתחילות ממינוס מאוד גדול, אבל אני מבטיחה לך שאנחנו נעשה את העבודה. תודה רבה, שרת התחבורה על התשובות הבאמת-מפורטות. אני מודה לך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תמיד כיף. תודה לך. אני גם מעריך את זה שאתם ואתן מגיעות, הינה תיקנתי, השרים, כדי להשיב לחברי הכנסת, זה אחד הכלים היותר-חשובים. אני אומר את זה כאחד שישב כמה שנים בצד השני. כמוני-כמוך. בהחלט. ואני מעריך את זה שאת מגיעה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק לדיון מוקדם, פ/2317/24, הצעת חוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן), התשפ"ב 2021, של חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי וקבוצת חברי הכנסת, בתמיכת הממשלה, בבקשה. אדוני היושב-ראש, גבירותיי השרות, חברותיי וחבריי לכנסת ישראל, ראשית כול, גברתי שרת התחבורה, אני רוצה להגיד לך תודה על ההחלטה לקדם את כביש הערבה, שמוגדר ככביש אדום, ואני מקווה שנגיע עד צומת הערבה ונוכל לראות איך העיר אילת מתקרבת לציוויליזציה התל-אביבית כמה שיותר טוב ויותר בטוח. אדוני היושב-ראש, זה כשלוש שנים אני עוסק בנושא האלימות ברשתות החברתיות כאיש ציבור, כמחנך ואף כקורבן. לצערי הגדול, הרשתות החברתיות הפכו לשמש פלטפורמה קלה, נוחה ומסוכנת לעידוד ויצירת אלימות, הסתה, סחיטה, איומים, הטרדות מיניות ויצירת דה-לגיטימציה הפועלת נגד קורבנות מגיל צעיר ועד גיל שיבה. במצב ובעולם נורמלי, תפקידן של רשתות חברתיות לשמש פלטפורמה להעברת מידע, לחשיפת מידע, לביקורת לגיטימית, להפעלת לחץ ציבורי לגיטימי, ואין ספק שתפקידן חשוב מאוד. אך לצערי, המצב היום רחוק מלהיות מצב נורמלי, ומלמד, בעיניי, על איבוד שליטה ודרך ועל כאוס מוחלט. כאיש חינוך ותיק כאיש שכל חייו עסק בתחומים החברתיים, אני רואה בתופעה חמורה זו את הלקונה החברתית הקשה ביותר שהחברה הישראלית עוברת בשנים האחרונות. לצערי, ומתוך התעמקות בנושא והתעמקות עמוקה ואף מתוך חוויות אישיות, גם כראש עיר וגם כאדם, אני יודע להגיד שכל המערכות הרלוונטיות רואות את הקורה ועומדות נבוכות ומתוסכלות מכך שארגז הכלים שלהן ריק מכלים האמורים להתמודד ולתת פתרונות לבעיה. זה מתחיל במבוכת ההורים הרואים את ילדיהם טובעים ונעלמים בתוך המסכים המסוכנים, עובר דרך מערכת החינוך הנבוכה, ובעיקר בעיקר בקרב גורמי האכיפה והמשפט, אני מדבר על משטרה, פרקליטות, בתי משפט, שכולם, אבל כולם, מחפשים את הכלים החסרים בארגז הטיפול. כאן תפקידנו כבית המחוקקים לסייע בכלים חקיקתיים להתמודד עם הבעיה הקשה הזאת. חברותיי וחבריי לכנסת ישראל, אדוני היושב-ראש, אציג בפניכם מקצת מהנתונים המלמדים על גודל הבעיה ועוצמת הבעיה. דוח המועצה לשלום הילד לשנת 2018 מלמד ומדווח, אדוני היושב-ראש, שמעל ל-600 ילדים ובני נוער חוו חוויות אובדניות בעוצמות שונות, דהיינו ניסו להתאבד, חלקם הגיעו לסף אובדנות, כל זאת משום שבוצעו מולם ונגדם פעולות של ביוש, שיימינג, דה-לגיטימציה, שפגעו בנשמה הרכה והרגישה שלהם. מדובר בחרמות, מדובר בנידוי, מדובר בביוש ובכל אותן תופעות קשות. מדובר פעמים בנזקים שהם בלתי הפיכים, ואת התוצאות שלהם נגלה בשלבים יותר מאוחרים. לצערי, אדוני היושב-ראש, המספרים הולכים וגדלים משנה לשנה. אל נא נתבלבל, כפי שמתבלבלים חלק מחברי הכנסת, לצערי הגדול מאוד: אין מדובר רק בילדים ובני נוער, הפעילות הרעה הזאת מתבצעת גם ובעיקר נגד מבוגרים ובמספרים מדאיגים. לצערי, לפני מספר שנים לא רב התאבד קצין משטרה משובח בדרגת ניצב, שחוסנו לא עמד לו אל מול הלחצים, הדה-לגיטימציה והאיומים שהופעלו כנגדו. אנא הקשיבו לעוד כמה נתונים, חברותיי וחבריי לכנסת ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת בשנת 2019 ש-226,000 איש, תקשיבו, זה המספר, רבע מיליון תושבים, חוו חוויה נגדם בעבירות מקוונות, דהיינו עבירות של המדיות. אתה שומע, יואב? 266,000 אנשים. 266,000 אנשים עברו חוויות בנושא אלימות, הטרדות מיניות, סחיטה. אני אגיד לכם משהו, יריב לוין, חשוב לי שתקשיב, 27% מהאיומים זה סחיטה. זה הטרנד החדש, להשתמש בפלטפורמה הזו לסחוט מקבלי החלטות, ואני אתייחס לעניין הזה. תופעות קשות אלה חוצות גילים, חוצות מגזרים, חוצות מעמד, וניתן לראות כיצד המפלצת הזאת, חסרת השליטה, הולכת ומשתלטת על השיח החברתי בתוכנו. בטרם אתייחס למהות החוק, אמשיך לעדכן בכמה נתונים וקצת, לצורכי הפיקנטריה, גם בדוגמה אחת אישית שאני אתייחס אליה. מתוך 226,000 נפגעים, אחוז גבוה מאוד לא דיווח למשטרה כי טען שהוא לא מאמין שהיא תעשה מעשה עם הגשת התלונה, נושא שראוי לתשומת לב והתייחסות. מקצת מהחוויות האישיות שבגינן אני הלכתי למשטרה והגשתי תלונה, ואתה, אדוני, יש לך עבר עשיר מאוד, אני אספר לך מה קרה. לצערי הגדול, ככל שהזמן נוקף, ניתן לראות כיצד גורמים עברייניים מנצלים את ההפקרות ברשתות החברתיות ומשתמשים בפלטפורמה לצורכי סחיטת מקבלי החלטות, תוך שהם מאיימים שאם דרישותיהם לא תתקבלנה, אזי הם יפעלו להבאיש את שמו של מקבל ההחלטה הסרבן ויפעלו ליצירת דה-לגיטימציה באמצעים לא כשרים. אספר לך סיפור מהחיים שקרה לי לא מזמן. לפני שנה וחצי, יואב, תקשיב, יואב. שנה וחצי, אתה היית יושב-ראש ועדת פנים, חשוב שתדע. לפני שנה וחצי נתבקשתי לתאם פגישה עם שני חברי מועצת העיר באילת, כראש עירייה. בישיבה השניים ביקשו ממני, תקשיב טוב, לאשר שני נושאים לא חוקיים. לאחר ששאלתי אותם לפשר הבקשה, המוזרה, יש לומר, מסתבר ששני עבריינים מקומיים הודיעו להם שאם שני הנושאים המדוברים לא יטופלו ויאושרו על ידי ראש העירייה, אזי הם, חברי המועצה, יטופלו באמצעות המדיות והם יתישו את נפשם. את זה העבריינים מספרים לחברי המועצה. תוך כדי השיחה הם מראים לי דוגמאות מה הם מתכוונים לעשות נגדם במדיות החברתיות, שני חברי מועצה, אחד מהם סגן ראש העיר. ביקשתי מהם שיפנו למשטרת ישראל, כמתבקש. הם פחדו לעשות זאת. ומה שקרה, אני ניגשתי למשטרת ישראל, הגשתי תלונה על סחיטה בשרשרת, דהיינו, ניסו לסחוט את שני חברי המועצה, והם ניסו לסחוט אותי. וזה דבר שהוא דבר בלתי נסבל. והשיטה הזו הפכה להיות, לא בכדי מניתי פה, 28% היום משתמשים במדיות לצורכי סחיטה. ההצעה המוצעת כאן מעניקה סמכות לשופט בית משפט מחוזי לתת צו המחייב מפרסם תוכן או בעלים, מנהל או מפעיל של אתר אינטרנט שבו פורסם תוכן, להסיר את התוכן מאתרי האינטרנט במקרים הבאים, הסכיתו והקשיבו: נעברה עבירה פלילית באמצעות הפרסום, והמשך הפרסום יפגע בביטחונו של אדם באשר הוא או בביטחונה של מדינת ישראל, כמו סחיטה, איומים, הטרדה המינית והסתה, בנסיבות נוספות, בנסיבות העניין יש בפרסום לסכן באופן קרוב לוודאי את שלומו הנפשי של אדם באשר הוא. כפי שציינתי, חברי הכנסת, הרעש במליאה מוגזם. גם כשמדברים, אפשר לדבר בקול נמוך, בבקשה. כפי שציינתי, ואני חוזר ומציין, מדובר בתכנים המוגדרים כעבירה פלילית, כמו הטרדה מינית, הסתה, איומים, סחיטה ועוד, וכמובן תכנים שאף פוגעים בביטחונה של מדינתנו. כשאני מדבר על שלומו הנפשי של אדם, אני מדבר על תוכן שיכול לגרום לילדה בת 14 לשלוח יד בנפשה, כי נפשה נפגעה קשות והיא נמצאת בסיכון גבוה. במצב כיום, אין לנו אפשרות לדרוש ממפרסם להסיר תוכן, ואנו תלויים ברצונו הטוב וכפופים לכללים שאינם מספיקים ולא עונים לכדי הצורך שאותו אנחנו מבקשים. הצו יינתן עד 48 שעות, ואני מדגיש, עד 48 שעות, וככל שנקדים כן ייטב, וזאת על מנת לתת סעד מיידי לאותם אנשים נפגעים. כמובן שהצו יכול להינתן גם בעבור העתקים של תוכן, דהיינו שמשרשרים תוכן. גם על כך יש תוקף לצו. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר חוק חשוב זה, ואולי אולי נביא מזור לאותם מאות אלפי אנשים שנפגעים תחת המפלצת המסוכנת שקוראים לה איומים ברשתות החברתיות. תודה רבה, אדוני. תודה רבה לחבר הכנסת מאיר יצחק הלוי. השרה קארין אלהרר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני משיבה בשם שר המשפטים גדעון סער. הצעת החוק שהציע חבר הכנסת, אדוני, אני לא שומעת את עצמי. את צודקת. והרעש הוא הרעש מהתא של סיעתך. בבקשה, בתאי הקואליציה, שקט. אני לא רוצה להוציא אתכם. בבקשה להירגע. אני כאילו לא מדבר אליכם, אני מבין. תוציא את שניהם החוצה, בבקשה. החוצה, החוצה. בבקשה. הצעת החוק שהציע חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי עוסקת בנושא חשוב ביותר: ההתמודדות הנדרשת עם פרסומים מסוכנים באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט. כבר נהוג לומר שהאינטרנט מהווה את כיכר העיר החדשה. בשנים האחרונות הצורך למצוא דרכים יצירתיות ומתאימות למציאות חדשה זו, בתחומים שונים ומגוונים, נדון במדינות רבות בעולם וגם בישראל. לאור האתגרים המרובים הוקמה לפני כחודשיים ועדה לבחינת כלל ההיבטים הדורשים טיפול בקשר לאינטרנט, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים. בהצעת החוק הנוכחית מוצע, בדומה להצעת חוק ממשלתית שקידם משרד המשפטים לפני כמה שנים, שלמדינה תהיה אפשרות לפנות לבית המשפט, והוא יהיה מוסמך להוציא צו להסרת תכנים במקרים מסוימים שיש בהם סכנה מיוחדת. מטבע הדברים, יצירה של כלי חדש העוסק בתכנים באינטרנט, בייחוד בהסרתם, כרוכה בפגיעה בחופש הביטוי. לכן יש לבחון את הדברים בזהירות מיוחדת ובשים לב לחשיבות השמירה על זכות זו, שהיא ציפור נפשה,  שהיא ציפור נפשה של הדמוקרטיה. בשים לב לנושא החשוב ולאיזון המורכב שנדרש בסוגיה, הנחיתי את גורמי המקצוע במשרדי לקדם מחדש מהלך להצעת חוק ממשלתית בעניין. בהתאם לכך, עמדת הממשלה היא שנכון לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת הלוי בדיון המוקדם כעת, בכפוף לכך שהיא תותאם לפני המשך קידומה לנוסח של הצעת החוק הממשלתית שתוגש בעניין. תודה. תודה רבה, השרה קארין אלהרר. חבר הכנסת סמוטריץ' ביקש להתנגד. אני רק מביא לתשומת לב חברי הכנסת, מכיוון, אז רק שנייה. אני מתנצל. מקסימום אחריו, בסדר? רק תבדקו לי את זה. חבר הכנסת סמוטריץ', דקה. נכון. אז תעלה בינתיים. אני רוצה להביא לתשומת ליבם של חברי הכנסת, הנוהג בבית הזה הוא שחבר כנסת שמבקש להתנגד בדרך כלל שב למקומו ואינו מצביע על הצעת החוק בעד, אלא נגד או נמנע מההצבעה. זה הנוהג. איני פוסל שום הצבעה שהייתה, למרות שהואשמתי בכך, לא פסלתי, ואיני יכול לפסול את הצבעתך. אני מדבר אל חברי הכנסת על הנוהג והנוהל הקיים בינינו. בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים וחברי הכנסת, תנוח דעתך, זה חוק נורא ואיום. אני אצביע נגדו, ואני מקווה שגם חבריי באופוזיציה, ואם יש, אז גם כמה אנשים הגונים ודמוקרטיים אמיתיים בתוך הקואליציה הרעה הזו. ואני רוצה רגע להתחיל מהצביעות. עמדה כאן עכשיו השרה אלהרר, הקריאה את תשובתו של שר המשפטים. נושא סבוך, מורכב, דורש הסדרה המערכתית, עובדים על הצעת חוק ממשלתית? אז נעביר את הטרומית ותחכה לממשלתית. אין-ספור הצעות טובות מגיעות מהאופוזיציה בחודשים האחרונים, ואני יכול לתת דוגמאות עכשיו של חבריי בציונות הדתית, אבל יש אין-ספור כאלה מהצדדים השניים, שהממשלה מודיעה שהיא הולכת לקדם, היא בחיים לא מסכימה להן. הינה, חבר הכנסת אופיר סופר ביקש להעביר הצעות חוק שיקצרו לוחות זמנים להכרה במתמודדי נפש, נכי צה"ל ועוד ועוד ועוד, אמרו לו: אל תדאג, הממשלה תעשה. בחיים לא נתנו לאף אחד מהאופוזיציה להעביר כאן הצעה אחת טרומית עם תנאי שהיא תמתין להצעה הממשלתית. אתם פשוט צבועים, עושים פוליטיקה. טובת המדינה לא מעניינת אתכם. בואו נדבר על החוק הזה. זה החוק לסתימת פיות הימין, אחרי שהשתלטתם על התקשורת הממוסדת ברובה במדינת ישראל. קחו רק לדוגמה: אתמול התקיימה הפגנה, אלפים ורבבות מילאו את הכיכר בתל אביב, איזה אזכור וחצי. אני נזכר עכשיו בעמודים ראשונים, עמודי השער בעיתונים, כותרות מפוצצות, בילד-אפים של שבועות לשלושה וחצי מטורללי ה-Crime Minister, ואני יודע מה, שהפגינו כאן בבלפור במשך שנה-שנתיים. אמרתי: כל ארבעה משוגעים וחצי קיבלו פה כותרות ראשיות, והפגנה של המונים שמבטאים את הרוב בעם לא מקבלת ביטוי בתקשורת. עד שהיה איזה ראש ממשלה שקצת ניסה להתמודד ולטפל בזה, שלא יהיו עד כדי כך מוטים נגדו, תפרתם לו תיקים עם אישומים תקדימיים של סיקור אוהד, הדחתם אותו מכס ראש הממשלה. אתמול התפרסם, שמנדלבליט בעצם הודה, הודה חד-משמעית, שהוא תפר תיקים לראש הממשלה, כי הוא חשב שהוא מסוכן למדינה וצריך להציל את המדינה ממנו. אין לכם בושה. עכשיו אתם רוצים להפוך את עצמכם לצנזורים גם של הרשתות החברתיות, המקום היחיד שהימין, שהמחנה הלאומי והציוני במדינת ישראל עוד יכול להתבטא בו, ויש לו חופש ביטוי, גם את הפה הזה תסתמו.  כן, מאיר, לכל דבר תקראו הסתה, לכל דבר תקראו קריאה לאלימות. אתם הולכים בהצעת חוק דיקטטורית להפוך היום לצנזורים של חופש הביטוי ברשתות החברתיות במדינת ישראל. אל תספרו סיפורים. גם היום שופט שמקבל פרסום באינטרנט שיש בו קריאה ברורה לעבירה פלילית, יכול בוודאי להסיר אותו. הדברים האלה קורים, ויש הליכים פליליים, לא נכון.  ויש הגשה של כתבי אישום. אתם עכשיו במערכת של סתימת פיות. אני חוזר ואומר, אחרי שהתקשורת, ברובה המוחלט, יש עכשיו ברוך השם ערוץ 14, יש ערוץ 7 ועוד כמה כאלה, רובה המוחלט של התקשורת שמאלני ברמות מטורפות, מוטה ברמות מטורפות, ומשתיק ברמות מטורפות את הימין. וכן, אביר קארה, אתם אנשי החופש והליברליזם, והחירות והעצמאות, הולכים להפוך את מדינת ישראל, תודה רבה. לצנזורית, ולסתום את פיות הימין גם במרחבים המועטים שבהם הוא עוד יכול לדבר במדינה הזאת. לא ניתן לכם לעשות את זה. תודה. תודה רבה. האופוזיציה הגישה, סליחה, בבקשה, השרה. אנחנו לא רוצים שמית. בבקשה. שלוש דקות הפעם. תודה רבה, אדוני, אני רק רוצה להניח את דעתו של חבר הכנסת סמוטריץ', שקודם כול הצעת החוק הזאת הונחה במקור על ידי חברת הכנסת רויטל סויד ממפלגת העבודה. איך לומר? אני חושבת שאתה מכיר את רויטל ואת המידתיות שהיא מתנהלת בה בעולם. אבל מעבר לזה, מי שחתומות וחתומים על הצעת, אדוני חבר הכנסת סמוטריץ' טוען שלא שומעים אותי, אז אם אפשר להגביר אותי קצת. בבקשה. בבקשה לשבת. שקט. בבקשה. חבר הכנסת סמוטריץ', ההצעה הזאת היא במקורה הצעה של חברת הכנסת רויטל סויד ממפלגת העבודה, שהקימה וניהלה בכנסת ישראל את השדולה למניעת בריונות ואלימות ברשת, ונאבקה באמת למען כל מי שסובלות וסובלים, והן רבות ורבים, מאלימות ברשת בכל מיני סוגים. ניחא זה, מי שחתומות פה וחתומים על הצעת החוק המקורית הם חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם רפאלי, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת יואב בן צור, חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת אמיר אוחנה, חברת הכנסת נורית קורן, חברת הכנסת שרון השכל ועוד ועוד. כך שתנוח דעתו של אדוני. ואפילו, אין סיבה לחשש רדיפה,  להפך. כל מטרתה של ההצעה הזאת היא לאפשר הגנה מפני מי שמנצלים את המקלדת שלהם, ואת מה שהיה אמור להיות איזה חופש ביטוי דמוקרטי, אני אגיד כמעט אוטופי, מנצלים לאלימות, לבריונות, להסתה ולדברים שגורמים נזק מאוד מאוד מוחשי. גם אם לא איומים על חיי אדם, עדיין הנזקים שנגרמים, כמובן לנשים, לילדות ולילדים, להרבה מאוד אנשים שנמצאים שם, הם נזקים מאוד קשים, וכדאי להתחיל להתמודד עם זה. אני אומרת את זה לא בקלות ראש, זה לא משהו שאני בקלות דעת עושה בכלל. אלוהים יודעת שאני, שבאמת רואה ערך מאוד גדול לחופש הביטוי, חושבת שצריך לשמור עליו בחרדת קודש, אבל כמו כל דבר דמוקרטי צריך לשים לו גבולות, אחרת הוא מאיים לכלות את הדמוקרטיה. תודה רבה. תודה רבה לשרה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. האופוזיציה ביקשה הצבעה שמית, לא? הורידו? בבקשה, לשבת. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. ביקשנו שמית. מה אתם רוצים? אתם צריכים להיות מתואמים, בראשי, אי-אפשר. לא רוצים. לא רוצים. תודה. האופוזיציה הורידה את בקשתה לשמית. נא,  זה שמי כי אתם סותמים את הפיות שלנו בחוק הזה. בסדר. אוקיי. אני רוצה להגיד לכם כמה הדבר הזה אבסורדי ומסוכן. אתם מדברים על דמוקרטיה? זו סכנה איומה. איומה.  תתביישו לכם, לא תסתמו לנו את הפה.  בבקשה, חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת קיש, בבקשה.  לא תסתמו לנו את הפה, לא יעזור לכם. תנסו, אבל זה לא יעזור לכם. חבר הכנסת קיש, אני יכול לקבל את רשימת החתימות, בבקשה? שמתי לך. איך אמרת, גם לדבר אתם לא נותנים לנו. גם לדבר אתם לא נותנים לנו. חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. סגנית מזכירת הכנסת, בבקשה להקריא את השמות. תודה. פרבדה. פרבדה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, נגד אמיר אוחנה, נגד ניר אורבך, בעד ינון אזולאי, נגד ישראל אייכלר, נגד דוד אמסלם, נגד נגד הפרבדה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, נגד בושה וחרפה. כמות הנזקים שאתם עושים במדינת ישראל לא נתפסת. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה תהיה בשקט. אנחנו באמצע הצבעה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב אשר, נגד בבקשה, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.  פעם ראשונה. בבקשה, תהיה בשקט. תודה. איך זה שעוד לא הוצאת אותי? (קוראת בשמות חברי הכנסת) זאב בנימין בגין, בעד אוריאל בוסו, נגד ענבר בזק, בעד חיים ביטון, נגד מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, בעד רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, נגד יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, נגד ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, בעד מאי גולן, נגד איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, נגד מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, נגד סימון דוידסון, בעד אבי דיכטר, נגד גלית דיסטל אטבריאן, נגד נגד סתימת פיות. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אריה מכלוף דרעי, נגד צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, בעד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, בעד אחמד טיבי, בעד אלון טל, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, נגד מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, נגד מאיר כהן, בעד יום טוב חי כלפון, בעד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, נגד חיים כץ, נגד ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, בעד יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, בעד אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, נגד נעמה לזימי, בעד יעקב ליצמן, נגד גבי לסקי, בעד יאיר לפיד, בעד לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, בעד פטין מולא, נגד טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, בעד יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, נגד אבי מעוז, נגד אורי מקלב, נגד אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, נגד מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, נגד יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, נגד עידית סילמן, בעד עלי סלאלחה, בעד בצלאל סמוטריץ' נגד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, נגד יצחק פינדרוס, נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, נגד יסמין פרידמן, בעד אביר קארה, בעד אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, נגד גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, נגד מירי מרים רגב, נגד מיכל רוזין, בעד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, בעד מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, בעד יפעת שאשא ביטון, בעד אלון שוסטר, בעד יובל שטייניץ, נגד קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, בעד יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, בעד נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת בבקשה לקרוא פעם נוספת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר אקוניס, נגד מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, נגד נפתלי בנט, אינו נוכח ניר ברקת, אינו נוכח יואב גלנט, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אלון טל, אינו נוכח עופר כסיף, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת אלכס קושניר, אינו נוכח שמחה רוטמן, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת עמיחי שיקלי, אינו נוכח עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת האם מי מחברי הכנסת נמצא באולם שלא קראו בשמו? חבר הכנסת ישראל כץ, להוסיף, בבקשה. (קוראת בשם חבר הכנסת) ישראל כץ, נגד האם יש מי מחברי הכנסת שלא קראו בשמו? הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. להלן תוצאות ההצבעה: 58 בעד, 46 נגד. לפיכך, הצעת החוק תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון, חובת ליווי בכתוביות, מה החליטו הבולשביקים? מה התוצאה? אני מבקש ממך להיות בשקט. מה התוצאה של הבולשביקים? אם לא היית מדבר, היית שומע. אני מבקש ממך מפה להיות בשקט. מה זאת אומרת להיות בשקט? אני מבקש ממך להיות בשקט. אני קורא אותך לסדר בקריאה שנייה. נכון אתה רוצה להוציא אותי? נכון?  הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון, חובת ליווי בכתוביות תוכנית ותשדיר פרסומת), התשפ"ב 2021, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה וקבוצת חברי, מה דעתכם שנסגור את העיתונים? מה דעתכם? חבר הכנסת אמסלם, זו קריאה שלישית. בבקשה, החוצה. לסגור את העיתונים ואת הטלוויזיה. בבקשה, החוצה. בבקשה, החוצה. תגיד תודה רבה. שכחת להגיד: החוצה, תודה רבה. בבקשה, החוצה. אז תגיד: החוצה, תודה רבה. כיוון שאינני עובד אצלך. החוצה, בבקשה. אתה עובד רק אצל לפיד. החוצה, חבר הכנסת אמסלם. תודה. אני עושה את דרכי. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) הצעת החוק של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני שמח להציג היום את הצעת החוק החשובה הזאת, שאמורה להנגיש חלק משידורי הטלוויזיה, כמו חדשות ופרסומות, לאנשים עם מוגבלות. מוגבלות שמיעה בעיקר, אנשים חירשים, ואנשים עם לקות שמיעה. זה אמור לעזור גם לחלק מהאנשים שהם עם מוגבלות ראייה, אדוני, עם הרעש הזה אני פשוט לא שומע את עצמי. תודה רבה. בבקשה, להמשיך. תודה, אדוני. הצעת חוק חשובה זאת אמורה להנגיש חלק משידורי הטלוויזיה החשובים לאנשים שהם בעיקר עם מוגבלות שמיעה, אבל זה יכול גם לעזור לחלק מלקויי הראייה, כמוני. לכן היא הצעה חשובה מאוד. אדוני, לצערי הרב, היא לא מנגישה את כל שידורי הטלוויזיה, אבל זה לפחות עוד צעד חשוב בדרך שלנו להנגיש את החברה ואת שירותי המדינה לכל אזרחי המדינה. אני ממשיך בזה את דרכו של חבר כנסת יקר לליבם של רבים בכנסת ומחוצה לה, חבר הכנסת אילן גילאון, שבשנים האחרונות שלו, במאבק למען זכויות אנשים עם מוגבלויות, אהב לקרוא לעצמו "נגישיסט". הוא פשוט עבד באיך להנגיש את החברה ואת השירותים במדינה לכל אזרחי המדינה. הוא תפר לעצמו את המונח שנקרא "נגישיסט", אז אני מצטרף לנגישיסטים, בהובלתו של ח"כ אילן גילאון, שעשה עבודה מדהימה בנושא. אני רוצה לנצל את הבמה ולדבר על שיתוף הפעולה החשוב שיש לי בנושא הזה עם חברת הכנסת שירלי פינטו. אני מקווה שבשעה טובה היא תלד, ובריאות שלמה לה ולתינוק או התינוקת החדשים שיבואו לעולם. אני מאחל לה המון המון בריאות, ובשעה טובה לחברת הכנסת פינטו. בעיניי, הנושא הזה, זכויות אנשים עם מוגבלויות, אמור להיות הרבה מעבר לחילוקי דעות בין קואליציה לאופוזיציה. אני חושב שיש דברים שאמורים להיות בקונסנזוס. לכן, בעיניי, לא היה צריך להיות יותר מדי קשה להעביר חוק כל כך פשוט. עם זאת, לא היה לנו קל. אני באמת חושב שהנושאים של הנגשה ושל שירותים לאנשים עם מוגבלות, הם מהווים היום כמעט 1.5 מיליון אזרחים במדינה, לכ-1.5 מיליון אזרחים יש מוגבלויות שונות, והנגשה של שירותי המדינה ושירותים שונים היא דבר שאמור להיות טריוויאלי. למרות שזה אמור להיות מעבר לקואליציה ואופוזיציה, תמיד יש דיונים לכאן ולכאן, ולפעמים גם שיקולים פוליטיים צרים, לצערי. אני מקווה שהנושא הזה יהיה מאחורינו, לפחות בנושא זכויות אנשים עם מוגבלויות. העניין של החוק הוא השקיפות. לצערנו, לפעמים חוסר שוויון או גזענות ואפליה נובעים משקיפות, לא מתוך אידיאולוגיה מסוימת אלא מתוך שקיפות. חלק מהאוכלוסייה אנחנו פשוט לא רואים, וככה זה בחוק שעליו אני מדבר היום. אנחנו פשוט לא רואים חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה. אני בעצמי, יש לי ניסיון בעניין הזה, בגלל מגבלת העיניים שממנה אני סובל. בכיתה י', למשל, הפסקתי לראות מהלוח. לא ידעתי איך להתמודד עם זה, וגם בית הספר שלי לא ידע איך להתמודד עם זה. אני זוכר, בבחינת הפסיכומטרי באוניברסיטת תל אביב, בסוף הבחינה, לאחר שישבתי במרחק של כמה סנטימטרים מהנייר למשך שלוש שעות וחצי, באה אליי הבוחנת ואמרה לי: למה אדוני עושה מאמץ כל כך גדול? הרי מגיע לך לעשות בחינה אחרת, להגדיל את הכתב ולקבל יותר זמן. אני פשוט לא ידעתי. לכן, עניין ההנגשה של שירותים מסוימים צריך להיות במודעות גם של האנשים שמגיע להם וגם של אלה שאמורים לתת להם את השירותים. זה יעזור להמון אנשים להתקדם בחברה. לגבי החוק עצמו, כל מה שנדרש בחוק הזה, פשוט יש המון רעש, אני לא שומע את עצמי. אם אפשר, אפשר? אפשר, אפשר. נראה לי שכבר יש שקט. לגופו של החוק, כל מה שנדרש בחוק הזה הוא פשוט להנגיש חלק משידורי הטלוויזיה החשובים לכולנו לכל האוכלוסייה, בעיקר לאוכלוסיית כבדי השמיעה והחירשים. חדשות, חלק מהפרסומות. היכן שיש שפת סימנים, שיהיו גם כתוביות. העלות של החוק הזה היא כמעט כלום, זה לא עניין כלכלי. זה יכול לעזור לסבים ולסבתות שלנו ולחלק גדול מהאוכלוסייה שיש להם בעיקר לקות שמיעה להיות איתנו כשאנחנו יושבים בסלון וכולנו מסתכלים על הטלוויזיה והם לא יודעים מה קורה. במדינה הזאת לא חסרים המון אירועים שמרתקים את כולנו לטלוויזיה, ופשוט יהיו כולם חלק מהמשפחה. יוכלו להיות איתנו בסלון וליהנות מהטלוויזיה איתנו ובלעדינו. רק שנייה, אדוני, אני אבקש שקט. הסדרנים, בבקשה, כל מנהלי הסיעות והתאים, הזמזום הזה מפריע. או שתדברו בחוץ או שתשבו בשקט. זה מפריע לדובר וזה יוצר אווירה לא נעימה בתוך המליאה. תודה. בבקשה, אדוני. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שוב, החוק אמור לעזור לאנשים עם לקויות שמיעה וחירשים, וזה יכול לעזור גם לחלק מהאנשים שהם עם לקות ראייה ליהנות מתשדירי הטלוויזיה, בעיקר מדברים שהם מאוד חשובים גם להם, גם בחדשות. במדינה הזאת לא חסר למה להיות מול הטלוויזיה. האמת, הייתי רוצה להנגיש את כל שידורי הטלוויזיה. הייתי רוצה הרבה מעבר לזה, אבל אנחנו הולכים עוד צעד אחד קדימה בכיוון הנכון. שמחתי על התשובה של השר הנדל, נפגשנו ודיברנו אני והוא בעניין. הממשלה מעוניינת לקדם את החוק ורואה את החשיבות של החוק. הם ביקשו ממני קצת לחכות עם החוק הזה במשך חודש ולנהל על זה דיונים ברמה של ניסוחים שונים. הייתי מאוד רוצה שזה יעבור היום בטרומית, ואז נוכל לקדם את זה באותו זמן. עם זאת, בגלל החשיבות של החוק, לא רציתי לעשות מזה שיקולי אופוזיציה וקואליציה ולהפיל חוק שכל כך חשוב לאנשים על דברים פוליטיים קטנים. השאיפה שלנו, כמובן, היא לא רק להנגיש את שידורי הטלוויזיה, השאיפה שלנו היא להמשיך בפרויקט הגדול של הנגשת כל החברה וכל המדינה בכל מקום. זה פשוט הזוי, אדוני היושב-ראש, שחלק מהמבנים של המועצות המקומיות, בעיקר בחברה הערבית, לא מונגשים. חלק גדול מהסביבה שבה אנחנו חיים לא מונגש. כמי שיש לו לקות ראייה, אין מקום בחברה הערבית שאני יכול ללכת בו על המדרכה. אני בדרך כלל הולך על הכביש, כי המדרכות לא מונגשות. יש לנו הרבה עבודה בעניין של אנשים עם מוגבלויות ובעניין של הנגשת החברה והשירותים השונים. אנחנו מתחילים היום עם החוק הזה, ואני מקווה שבמהלך החודש אני אוכל לעלות לפה ולהעביר את החוק בקריאה הראשונה. תודה רבה, אדוני. תודה רבה, חבר הכנסת אבו שחאדה. אני מבין שתשובה והצבעה במועד אחר. נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה), פ/1669/24, של חבר הכנסת אבי מעוז. יעלה ויבוא, בבקשה. תקשיב, בין כה וכה שם לא מעניין. שם לא מתנהל כלום. זה נכון, רק זה קרוב יותר אלינו. שם לא מתנהל כלום, פה מתנהל קצת משהו. לפחות תשתפו. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות. תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק שלי אני אקריא את דברי ההסבר ואני אסביר על הצעת החוק. לאחר מכן אני אנסה לפצח למה הממשלה מתנגדת להצעת החוק הזאת. ובכן, מוצע לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון, בהסכמת הצדדים, בעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בין צדדים. בתי הדין הרבניים בישראל עסקו מאז ומעולם בבירור סכסוכים בעניינים המוניים בהסכמת הצדדים. על פי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, פסקי הדין חייבים להיות מנומקים והם ניתנים לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול. מאות ואלפי פסקי דין רבניים בענייני ממונות פורסמו בקובצי פסקי דין רבניים, והם חלק מן המשפט העברי המשמש מקור משפטי חשוב, הן בישראל, לרבות לפי חוק יסודות המשפט, והן בכל תפוצות הגולה. בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק מפקח על גבולות הסמכות של בתי הדין הרבניים, לרבות על חובתו שלא לפסוק בניגוד להוראות חוק המכוונות לבית הדין. בפסק הדין שניתן בבג"ץ משנת 2006 נאמר כי עקרון החוקיות מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון, בהסכמת בעלי הדין, בסכסוכים המוניים שאינם בגדר ענייני נישואין וגירושין תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת. כלומר, בג"ץ שולח את הכנסת לעשות את עבודתה. בית המשפט העליון הכיר בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור היהודי בישראל ליישב סכסוכים בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. הסמכת בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה לחפצים בכך היא מענה הולם לצורך זה וביטוי הולם וראוי להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. מן הראוי שהמדינה תעמיד לרשות אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים כלים ממלכתיים ליישוב סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת על קהילותיהם, במיוחד כאשר מדובר בדין תורה, המשפט העברי, מורשתו של העם היהודי. דרך זו משתלבת עם זכות היסוד לגישה חופשית לערכאות משפטיות, לרבות בתי הדין הרבניים, ועם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אדוני היושב-ראש, החוק הזה נותן מענה למה שבג"ץ שלח אותנו לעשות, את עבודתנו. החוק הזה נותן מענה בכך ששני בני אדם שרוצים ליישב סכסוך אזרחי שעומד לפניהם יוכלו לעשות זאת על פי דין תורה, ללכת לבתי הדין ולהתדיין בפניהם בסכסוך אזרחי, גם אם הוא לא נוגע לענייני גירושין ונישואין. לשמחתי הרבה גם השר כהנא, השר לענייני דתות, בתחילת דרכו כשר, לפני כחמישה חודשים, אמר את הדברים האלה, בפגישה עם מזכירי בתי הדין הרבניים הוא אמר כך: אני רוצה לומר לכם, אעמוד לצידכם ואגן על בתי הדין. בכוונתי ליזום הליכי חקיקה שיבצרו את מעמד בתי הדין הרבניים. אנו נמצאים במאבק בין רשויות, פסיקת בג"ץ מחד ופסיקת בתי הדין הרבניים מאידך. בחרתי להגיע לתפקיד הזה מתוך מטרה לשמור על מערך שירותי הדת בישראל, ולשמור ולחזק את מעמדו של בית הדין הרבני בישראל כסמכות איתנה. אבקש להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, כולל העיסוק בדיני ממונות. השינויים שאקדם והמדיניות שאני מביא יחזקו את זהותה היהודית של מדינת ישראל. כך אמר בפגישה אחת לפני חמישה חודשים. בסמינריון המשפט העברי העשירי שקיימה לשכת עורכי הדין בקיץ האחרון אמר השר כהנא, ואני מצטט: לצערי, לאורך השנים נושל מעמדם של בתי הדין והמשפט העברי. בשנת 1994, בבג"ץ בבלי, צומצמה סמכות בית הדין הרבני לדון לפי דין תורה. בשנת 1996, בבג"ץ כץ, נקבע כי בית הדין הרבני לא יוכל להוציא כתבי סירוב. בשנת 2006, בבג"ץ סימה אמיר, נמנע מבית הדין הרבני לדון בענייני ממון, גם בהסכמת הצדדים, וכך גם בפסק דין שרגאי, שאומנם החל לפני הרבה שנים, אך רק לאחרונה נחתם. בשל זאת אני מבקש לשמור על מעמד בתי הדין, לרומם את קרנם ולהחזיר להם את היוקרה והמעמד שנלקח מהם, אמר כהנא, והביע תמיכה בחקיקה בנושא. וכך הוא אמר: כבר בכנסת הקודמת הגשתי הצעת חוק לשיקום מעמדו של המשפט העברי בישראל, ובכוונתי להמשיך ולפעול כך. כלומר, באמת באופן יסודי יש פה הסכמה של הממשלה לתמוך בחוק הזה. הצעת החוק היא לא עניין להצבעה קואליציונית נגד האופוזיציה או הפוך, להצבעה של האופוזיציה נגד הקואליציה. כשני מיליון אזרחים זכאים לממש את זכותם להתדיין על פי דין תורה. איפה הדמוקרטיה, אני שואל את הממשלה, איפה כבוד האדם, איפה היכולת הבסיסית של כל אדם לחיות על פי אמונתו? מה נדרש מכם בסך הכול? נדרש מכם להצטרף אליי בהצעת החוק הזאת, ולאשר את הצעת החוק הזאת, כך שכל שני בני אדם שירצו ליישב את הסכסוך האזרחי ביניהם על פי דין תורה יוכלו לעשות זאת. בהסכמת כל הצדדים, אין פה אפשרות לבית הדין לכפות את רצונו על צד אחד מהצדדים. זה הדבר הבסיסי ביותר, הדבר האנושי ביותר שיש. זה חוק לטובת האזרחים נטו. אין פה לא אופוזיציה ולא קואליציה. אחרי שאמרתי את הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנסות לפצח קצת מאיפה נובעת ההתנגדות של הממשלה לחוק הזה. חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת דוד ביטן, אני מנסה לפצח מאיפה נובעת ההתנגדות של הממשלה, באמת, חוק אנושי, לקיים סכסוכים אזרחיים בין שני בני אדם מרצון חופשי שלהם, בהסכמה. בהסכמה, לבוא לפני בית הדין. למה הממשלה מתנגדת? למה הממשלה מתנגדת לחוק כל כך אנושי וכל כך פשוט? כי זו לא מדינה חופשית. הם נגד מדינה חופשית. דודי, דוד ביטן. תסביר לי, עזוב אותו. אני אסביר לך, חבר הכנסת חיים כץ. מה אמר ליברמן לפני כמה ימים? הוא הסביר מה סוד הקיום של הממשלה. הוא אמר: סוד הקיום של הממשלה, מנסור עבאס. רק לא ביבי. כל הממשלה, זה סוד הקיום שלה. ככה אמר ליברמן. אז מאיפה נובעת ההתנגדות שלהם לחוק הזה? אני אסביר לך. פיצחתי את העניין הזה. המדינה היהודית מיוצגת על ידי הרבנים, על ידי הרב הראשי, על ידי הרבנים הראשיים. נכון? רב, ראשי תיבות, רק ביבי. רק ביבי. רק ביבי. זה ראשי תיבות רב. כל מה שקשור לרב, כל מה שקשור לרבנות, כל מה שקשור לפרצופה היהודי של המדינה, זה סוד ההתנגדות של המדינה. רק ביבי, נייט, לא. הם נגד. הם בעד רק לא ביבי. חבר הכנסת מעוז, אני מגיש התנגדות, רב זה לא רק ביבי, רב יש לו הרבה דברים טובים. אני מבקש מהממשלה לחשוב שוב, לאשר את החוק הזה. אין פה עניין של קואליציה ואופוזיציה. אני קורא לכם לתמוך בחוק שהוא לטובת האזרחים, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשר את החוק הזה. תודה רבה.  תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. להצעה זו הוצמדה הצעת חוק שמספרה פ/1468, של חבר הכנסת משה גפני. אני מזמין את חבר הכנסת גפני להציג את הצעת החוק, בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מצטרף לכל הדברים שאמר חברי חבר הכנסת אבי מעוז. יש הצעת חוק שאנחנו הנחנו, ואני מבקש לומר בקצרה, אין לי את כל עשר הדקות, רק שלוש דקות. מדובר, כפי שאמר אבי מעוז, מה שאחרים אומרים בעשר דקות אתה אומר בשלוש. כמו שאמר אבי מעוז, אנחנו מדברים על הסכמה. הסכמה בין שני בעלי דין. משה, משה, ראית איך הוא מפרגן לך? בשביל שתוריד דקה. הינה, הוספתי לו עוד 30 שניות. שני בעלי דין אומרים: אנחנו רוצים לדון על פי דין תורה, מדובר על בוררות בין שני בעלי דין שהם שניהם עושים את זה בהסכמה. בכנסות קודמות היו דיונים שלמים על העניין הזה, איך זו הסכמה. אנחנו מוכנים לכל דבר שאכן יצמיד את העניין להסכמה. אני רוצה רק להגיד כמה דברים בקצרה. האחד, את אותה הצעת חוק שאני מגיש עכשיו הגיש בכנסת העשרים-ושלוש חבר הכנסת מתן כהנא. השר מתן כהנא. אותה הצעת חוק, מילה במילה, עם אותם דברי ההסבר. הוא הניח את הצעת החוק הזאת, הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות). את החוק הזה הגישו בעבר, אני גם מביא את זה בדברי ההסבר: הצעת חוק זהה הונחה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב, על ידי חברת הכנסת לשעבר פינקלשטיין, על ידי חבר הכנסת זבולון כלפה, על ידי חבר הכנסת אורי מקלב, יחד איתי, שורה ארוכה של חברי כנסת, כאלה שרוצים שיהיה שיפוט, ובמקרה הזה, בוררות, שידונו בוועדה, אם המליאה תאשר את זה, אם אפשר לעשות את זה גם בשיפוט או לעשות את זה רק בוררות. מה שאני מבקש זה לאפשר לשני אנשים, ואלה שהגישו את הצעת החוק הם כולם אנשים דתיים, כולם חברי כנסת דתיים, דתיים מהמפד"ל של אז. כל הנושא הזה היה מעוגן בעבר, עד שהיה בג"ץ בנושא הזה, ובג"ץ אמר: כדי לעשות שיהיה שיפוט או בוררות בין שני בעלי דין, שמסכימים לעשות את זה, בהסכמה, בבתי דין, צריך שהכנסת תחוקק את זה. בג"ץ לא אמר שאי-אפשר לעשות, אפשר, ובתנאי שהכנסת תאמר את זה, שהכנסת תאמר את זה בחקיקה. עכשיו אני עושה חשבון, חברי הכנסת שנמצאים בקואליציה, לא רוצים לאפשר לי? אני מגיע לבוררות עם בעל דין שלי, שנינו מבקשים שתהיה פסיקה של בורר בבית דין רבני, לא לאפשר לי את זה? הרי אני לא כופה את זה על אף אחד. אני לא אומר שבעל הדין שלי, אם הוא לא מסכים, יהיה חייב לבוא אתי לבית דין רבני. לא, צריך הסכמה. אני לא כופה על מישהו, הוא לא רוצה בכלל בבית הדין, הוא רוצה שהכול יהיה בבית המשפט או שהכול יהיה על פי דיני הבוררות ולא על פי דין תורה, אני לא אומר לו לא. אבל אני מבקש ממנו שיאפשר לי ולבעל דיני, תאפשר לנו, אם שנינו מסכימים, לדון בבית דין רבני. נא לסיים. אני מסיים. איך אפשר להצביע על דבר כזה נגד? למה? למה לא לאפשר לי לחיות על פי אמונתי? למה? תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. תשיב במשולב לשתי הצעות החוק שרת האנרגיה קארין אלהרר, בשם השר לשירותי דת. למה לא השר לשירותי דת? הוא ייפה את כוחה. אה, בגלל שיש את החוק שלו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני משיבה בשמו של השר לשירותי דת, השר מתן כהנא. הסמכויות השיפוטיות של בתי הדין כורסמו במהלך השנים בצורה שפגעה מאוד בבתי הדין הרבניים ובציבור הדתי והחרדי שבוחר ללכת לבתי הדין האלה בנושאים שאינם מחויבים על פי דין. מצב שבו אפילו הסמכות לפעול כבורר נלקחה מבתי הדין הרבניים, כאשר כל אדם ללא הסמכה רשאי לתפקד כבורר ואילו דיינים מנוסים בעלי שיעור קומה אינם יכולים, הוא מצב אבסורדי ומקומם. לפני כשנה, עוד בהיותי חבר כנסת, שוב, זה בשמו של מתן כהנא, הגשתי הצעת חוק שמחזקת את בתי הדין ומעניקה להם סמכויות שיפוט בתחום הממונות. כשר לשירותי דת אני פועל לחזק את מעמדו של המשפט העברי במדינת ישראל ולחזק את מעמדם של בתי הדין הרבניים. רק לאחרונה חוקקנו את החוק שמעניק סמכויות לבתי הדין הרבניים לפעול מול סרבני גט שאינם אזרחי ישראל. הצעת החוק של הח"כ המציע היא הצעה שעולה בקנה אחד עם הדברים שאותם אני מבקש לקדם יחד עם נשיא בתי הדין הרבניים והנהלת בתי הדין. כשר האחראי על בתי הדין אני פועל בנושא ומתכוון להביא בקרוב חקיקה ממשלתית שמקנה סמכויות נוספות לבתי הדין הרבניים כדי לענות על הצורך הגובר ועולה של ציבור מאמין שבוחר להתדיין על פי המשפט העברי ועל פי דין תורה. לאור זאת, אז מה הבעיה, הממשלתית, כמו שעשיתם עכשיו עם ההצעה של יצחק הלוי. חבר הכנסת, נעביר טרומית, נחכה. חבר הכנסת סמוטריץ', חבל שאתה צועק לכיווני. אני עונה בשם השר. אם תרצה, אני אומר לך מה דעתי גם. לאור זאת,  כשעונים בשם השר. אי-אפשר לנהל דיאלוג. אני יכולה לנהל דיאלוג על דעתי. רוצה? לא, אבל את עונה בשם השר. בסדר, זה המצב. לאור זאת, ביקשתי מוועדת השרים לחקיקה לא להתנגד להצעה של אבי מעוז אלא לדחות את הדיון בה, כדי לאפשר לי להתקדם עם חקיקה ממשלתית בנושא. ככל שהח"כ המציע, ואני אומרת: הח"כים, כי גם חבר הכנסת גפני הגיש הצעה, ככל שהם מתעקשים להעלות את הצעת החוק היום להצבעה היום, עמדת הממשלה תהיה להתנגד. תודה. הכול אצלכם פוליטי. לפני עשר דקות היה אפשר לקחת הצעת חוק של מאיר יצחק הלוי ולהגיד: נעביר אותה טרומית ונחכה לממשלתית. אתם לא תעשו את זה בחיים על הצעות חוק של האופוזיציה, למרות שאתם מסכימים לה. בהרבה מאוד חוקים של הקואליציה גם עושים כך. כן. לא, אנחנו הקואליציה הראשונה שעושה את זה, אגב. לא היו קודם כאלה. והדבר השני, בכנסת העשרים אילת שקד, יושבת-ראש הוועדה, כל שבוע העבירה שליש הצעות של האופוזיציה. גב' קארין, השרה, אני העברתי לך לפחות, בלי כל, אז אל תגידו לנו מה העברנו לכם. אני העברתי עשרות חוקים שלכם, אבל התהפך. בפעם הבאה, לדבר איתנו. חבר הכנסת אמסלם, יש לי הרבה מאוד דברים לומר על דרך ההתנהלות שלך. אני פשוט בוחרת לא לעשות את זה בצורה מביכה על הפודיום. מה הדרך? בצורה מביכה על הפודיום? תספרי לי, תספרי לי. אני לא עושה. תספרי, תספרי. אני מעדיפה לדבר איתך ביחידות מאשר לספר לכולם. אני רוצה שתספרי. עזוב. תספרי לנו. תודה רבה. כמה זמן את מסכימה לדחייה? זה לא אני, זה ועדת שרים. בבקשה, תשובה לחבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת מעוז, אתה רוצה לעלות? בבקשה. תודה לגברתי השרה. אני שמח שהשר כהנא, אני מבקש מחברי הכנסת, חברת הכנסת סילמן, חבר הכנסת טופורובסקי  מנהלי הסיעות, זה מאוד מאוד מפריע. אנחנו לא נתקדם כך במהלך הדיון, כשאתם מפריעים. מנהלי הסיעות, אני שומע אתכם עד לכאן. כן, בבקשה, אדוני. תודה, אדוני היושב-ראש. שמענו מפי השרה, בשם השר כהנא, שהשר כהנא מסכים להצעות החוק שלי ושל חבר הכנסת גפני, רק הוא מבקש לתת לו זמן להביא הצעת חוק ממשלתית, ולכן הוא ביקש מוועדת השרים לחקיקה שלא תדחה את הצעת החוק שלנו, לא תתנגד לזה. אני לא יודע מול מי לנהל משא ומתן, כמה זמן הם צריכים, אבל חבר הכנסת אורבך, חבר הכנסת אורבך, אתה שומע אותי? השר כהנא השיב שהוא בעצם תומך בהצעת החוק שלנו, אבל הוא מבקש זמן לקדם הליך חקיקה מטעם הממשלה. אנחנו מוכנים לתת שבועיים לממשלה כדי להביא הצעת חוק ביחד עם הממשלה. האם אפשר לסכם את הדבר הזה? הינה, אומרת השרה קארין שלא. כמה? לא שבועיים. שלושה שבועות? לא, לא. כמה? ארבעה חודשים. ארבעה חודשים. מה ארבעה חודשים? ארבעה חודשים, אנחנו לא, זה סימן שהם לא מתכוונים להעביר שום דבר בעניין הזה. וכמו שהסברתי, אנחנו עומדים על כך שההצבעה תהיה היום. אני מוכן להציע שלושה שבועות, ואם יסכימו לזה אז אנחנו מוכנים לדחות את זה בשלושה שבועות. תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, על פי בקשת הממשלה, על כן אבקש מסגנית מזכירת הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, בעד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, אינו נוכח יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, בעד ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, בעד גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, בעד צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, בעד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, נגד אחמד טיבי, אינו נוכח אלון טל, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, בעד נעמה לזימי, אינה נוכחת יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, נגד לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי  נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, אינו נוכח מנסור עבאס, נגד איימן עודה, אינו נוכח חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, בעד מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, בעד גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, נגד מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, בעד קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח איתמר בן גביר, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח ניר ברקת, אינו נוכח יואב גלנט, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת אחמד טיבי, אינו נוכח אלון טל, אינו נוכח עופר כסיף, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת נעמה לזימי, נגד אוסאמה סעדי, אינו נוכח איימן עודה, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת אלכס קושניר, אינו נוכח שמחה רוטמן, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת עמיחי שיקלי, אינו נוכח עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת האם יש מי מחברי הכנסת שלא קראו בשמו? אין. אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. אם כך, להלן תוצאות ההצבעה: בעד, 48, נגד, 52, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית על הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות) (סמכות שיפוט), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת משה גפני. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"א 2021, לא נתקבלה. בעד, 47, נגד, 50, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק זו לא התקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, הנגשת הודעת תשלום לצרכנים שאינם דוברי עברית), התשפ"א 2021, שמספרה פ/199/24, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. יעלה ויבוא מציע ההצעה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל מוגדרת כמדינה של עלייה, מדינה שמעודדת עלייה, לא שומעים אותי, אדוני היושב-ראש. שומעים, אני שומע אותך. מדינת ישראל מאז היותה, מאז קום המדינה, נחשבת מדינת עלייה, מדינה שמעודדת עלייה. אחד הדברים המרכזיים בעידוד עלייה זה עזרה בקליטה של אותם עולים כאן בארץ. קשה מאוד, ומדינת ישראל משקיעה המון כסף, תן לי לעזור לך, בבקשה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. חבר הכנסת רז, חברת הכנסת גמליאל, חברת הכנסת רוזין, חברת הכנסת סטרוק, אנא, שבו בבקשה במקומות. חבר הכנסת ינון אזולאי, אדוני היושב-ראש לוי. אדוני היושב-ראש, אם אפשר, זה מפריע לדובר. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. אנא דברו בירכתי המליאה. בבקשה, אדוני. חבר הכנסת מעוז, אנא. תודה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אחזור על הדברים שבהם פתחתי. מדינת ישראל בכל שנה משקיעה המון כסף בעידוד עלייה, משקיעה הרבה כסף בקליטה, משקיעה הרבה כסף להביא לפה עולים. אחד מהדברים המרכזיים, מבדיקה שאני עשיתי ובדקתי, שאלתי עולים: מה היו הדברים שהכי הקשו עליכם בקליטה כאן במדינה? כמובן  זה קשיי השפה. באים לאדם, מעודדים אותו לעלות לארץ, אומרים לו: נדאג לך לתעסוקה, והמדינה, באמצעות הסוכנות היהודית, משרד הקליטה ועוד, משקיעה במשך הרבה שנים הרבה כסף לעודד אנשים לבוא ארצה. אחד הדברים שמונעים את הקליטה כאן בארץ זה קשיי השפה. אני אתן לכם כמה דוגמאות, ופה אני רוצה גם לתת קרדיט לחבר הכנסת לשעבר יוסי טייב, הוא הגיש את הצעת החוק הזאת בכנסת הקודמת, הוא, כעולה מצרפת שמבין טוב מכולם מה הקשיים של היהודים הצרפתים שעולים ארצה, ובסופו של דבר צריכים לקבל חשבון חשמל, חשבון גז, והם לא יודעים על מה מדובר שם בכלל, לא מבינים על מה מדובר. הדבר הזה הוביל לתשלומי יתר, והדבר הזה הוביל לקשיים גדולים מאוד מאוד בקליטה של אותם אנשים. אני אתן דוגמאות: כשיש בן אדם שמקבל דרישת תשלום, יש לו בסוף איזשהו סרגל שאומרים לו: תחתום למטה. אדם שקורא ומבין יודע על מה הוא חותם. אדם שמבין את השפה חצי-חצי לא תמיד יודע, לא תמיד יש לו את מי לשאול, לא תמיד הוא יודע איך להתמודד עם הנושא. אז הוא חותם, כי בסוף הוא רוצה לבצע את העסקה. פנתה אליי אישה מבוגרת, צרפתייה, שחייבו אותה בתשלומי החשבון שלהם באלפי שקלים בחודש, וכשהיא ניסתה לבטל את המנוי אמרו לה: תראי, כשאת עשית את העסקה עם חברת הסלולר חתמת על משהו מסוים, גבוה. היא אמרה: אבל אני לא מבינה את זה. והיא פנתה בזמנו לחבר הכנסת יוסי טייב, ואמרה לו: שמע, אם אתם מעודדי עלייה תנו לנו את הגישה, תנו לנו את היכולת לקבל את המסמכים, ודאי מסמכים רשמיים של המדינה, של חברות גדולות. אני לא מתכוון בחוק הזה שכל בעל מכולת יצטרך כמה דוכנים, יהיה לו דוכן אחד לצרפתית, אחד לאמהרית. לא, לא, זו ממש לא הכוונה. הכוונה היא לגופים הגדולים, בנקים. בנק שנותן התראה, אדוני היושב-ראש, תחשוב על אדם שלא דובר עברית, לא קורא עברית, והוא מקבל התראה לפני עיקול מאיזו רשות מקומית. הוא לא מבין מה כתוב שם. אז בדרך כלל מה עושים? לוקחים את הנייר ושמים בחליפה. ואז הוא מגיע לזה שיש לו עיקול על החשבון, ולפתוח את העיקול זה ימים, וזה קנסות וריביות. ואני שואל את עצמי: ריבונו של עולם, למה? למה אנחנו כמדינה של מעודדי עלייה צריכים להקשות כל כך על אותם עולים? זה לא מגיע להם. הרי שכשהשליחים של מדינת ישראל נמצאים בצרפת או בארצות הברית או באנגליה ואומרים להם: בואו, נעזור לכם בסל הקליטה, אף אחד לא מצייר בפניהם את הקשיים הביורוקרטיים הרבים שיהיו להם. מה אנחנו נענה לאותה אישה שקיבלה עיקול כי פשוט לא הבינה את הצו שהבנק נתן לה? אדוני היושב-ראש, תראה, בימי רביעי הצעות חוק טרומיות מתחלקות לשניים: יש הצעות חוק שהאופוזיציה מתכוונת להביך בהן את הקואליציה, הצעות חוק שעולות כסף. פה מדובר בהצעת חוק שאין לה עלות. חברת החשמל אין לה שום בעיה שיהיה מתרגם בצרפתית או באמהרית, זה לא עולה כסף, זה בלחיצת כפתור. הבנקים, חברות הסלולר, הרשויות המקומיות ששולחות עיקול למישהו על דוח חניה, העלות פה היא מזערית, ואני לא מצליח להבין את ועדת השרים, לא מצליח להבין. הצעה כל כך טובה שבאמת עוזרת לאנשים, שאנחנו הבאנו אותם לכאן, על סמך מה לדחות הצעה כזו? מה עומד מאחורי ההחלטה הזאת? אני אומר יותר מזה: אתם רוצים שזו תהיה הצעה ממשלתית? תעבירו את זה בטרומית ותקדמו את זה איך שאתם מבינים. אדוני היושב-ראש, אני מנסה לסנגר פה במעט על הקואליציה, ועוד מעט יעלה סגן השר ויביא את עמדת ועדת השרים, אני יודע. אבל אני שואל לא את סגן השר, אני שואל את ועדת השרים: כשאתם קיבלתם החלטה לדחות את החוק הזה, מה חשבתם? תסתכלו בעיניים של אותם זקנים, תסתכלו בעיניים של אותם אנשים שהם באמת עם קשיי קליטה. מה תגידו להם, בגלל שמלכיאלי באופוזיציה דחינו את החוק? מה תגידו להם? אדוני היושב-ראש, זו הצעה לא מתריסה, היא לא עולה כסף. היא נטו עזרה לאנשים שהבאנו לפה ואנחנו לא דואגים להם. אני אומר לך, אישה צרפתייה מבוגרת מאוד, כל החשבונות שלה מעוקלים כי היא לא הבינה מה כתוב. אם אכפת לנו לדאוג לאותם אנשים שהבטחנו לדאוג להם, זו הצעת חוק שחייבים להעביר. אני רוצה להביא כמה דוגמאות נוספות: אתה יודע, אנחנו נמצאים בחברה, על פי החוק, יש את החוק של הריביות שמוכר, עם אחוזים גבוהים מאוד. הריבית הגבוהה ביותר בשוק זה של כביש 6. זה ממש כמו איזה שוק אפור. רצחני. אגב, זה גם כל חצי שנה מכפיל את עצמו. לא מזמן הגשתי הצעת חוק וגיליתי שבהסכם של המדינה עם כביש 6 אישרו להם ריביות כל כך גבוהות כחלק מההסדרה של העסק. מתי מסתיים ההסכם? עוד שלוש שנים בערך. אני מקווה שהמדינה תעשה סדר בדבר הזה. זאת אומרת, אדם שלא דובר עברית נכנס היום לכביש 6, והאוטו היה של מישהו אחר, הוא מקבל בשנה פי כמה, והוא לא יודע על מה מדובר. במקום לשלם 30 שקלים הוא משלם 300 שקלים. אני חושב, ואני קורא לממשלה לחשוב עוד פעם לפני שהם מתנגדים להצעה כזאת. אני לא מבין למשל את חברי סיעת רע"מ, שהולכים להתנגד לזה. אני שואל אותך, ווליד, האם כל אדם שאתה מייצג, שמקבל דרישת תשלום מהבנק, מבין מה הבנק רוצה ממנו? אני שואל את חבר הכנסת כלפון, שסיפר לכולם שהוא רוצה לדאוג לצרפתים, אתה הולך להתנגד לחוק? אתה הבטחת לציבור שלך שתנגיש את משרדי הממשלה לאותם לאנשים. אתה, כלפון, כשתבוא להצביע נגד, מה תגיד להם יום אחרי זה? שזו הייתה משמעת של קואליציה? משמעת של קואליציה של מה? להתנגד ולהפריע לאותם אנשים? אני לא מצליח להבין את כל אותם אנשים. גם ישראל ביתנו, יש הרבה עולים שאתם מספרים שאתם מייצגים אותם. חבר הכנסת סובה, יש לכם הרבה עולים שאתם מייצגים, שמשלמים היום קנסות פעם ועוד פעם מבנקים, מרשויות מקומיות, מכבישי אגרה. מה תגיד להם, התנגדתי לחוק של מלכיאלי כי הוא נמצא באופוזיציה? מה תגיד? זו הצעת חוק שגם אתה, מהמפלגה של שר האוצר, יודע שהיא לא עולה כסף. היא בסך הכול תעזור לאותם אנשים שאתה הבטחת לייצג אותם. אתה, ורע"מ, שהבטיחו לציבור הערבי במדינת ישראל, שלא כולם דוברי עברית, מה תגידו לאותם אנשים, שיש לכם קשיים בתמיכה של חוק מהאופוזיציה? איזו מין תשובה זו? ואני אומר יותר מזה: תקדמו הצעת חוק ממשלתית. גברתי השרה, את יושבת בוועדת שרים, אבל כשאתם ישבתם בוועדת שרים, מה חשבתם? הרי אתם אנשים שיש להם שכל. מה חשבתם? כשאת הסכמת ליושב-ראש הוועדה להתנגד, מה אמרת לו? יש ציבור עולים שבחר בכם, שמקבלים עיקולים, מקבלים ריביות, משלמים הון תועפות לנוטריון ועורך דין. את, כחברת ממשלה, איך הסכמת לזה? אני לא מצליח להבין את כל מי שמייצג פה עולים. האם יש צביעות קואליציונית שלפני הבחירות אומרים משהו אחד ואחרי הבחירות משהו שני? אצל ראש הממשלה כבר התרגלנו לזה, אבל אין פה סיעה אחת עם אומץ, שבאה ואומרת: לנו יש דאגה לציבור שאנחנו מייצגים אותו, לציבור החלש? ואני מסיים, אדוני היושב-ראש, ואני קורא, שאלה אחת: האם החוק שלך חל גם על אזרחים ערבים? חד-משמעית כן. תסביר את זה. אני רוצה להסביר: אדם ערבי שגר ברהט או בכל מקום, כל עיר, כל כפר, כל יישוב ערבי, שהיום מקבל דרישת תשלום בעברית ולא מבין את זה ולכן גונז את המסמך הזה, יש לו ריביות ועיקולים על החשבון שלו. הצעת החוק הזאת תעשה סדר, שכל ערביי ישראל יקבלו דרישת תשלום בערבית. תודה. מי שדובר אמהרית, בשפה שלו, הרוסים, בשפה שלהם. אני אומר עוד פעם לסיעת רע"מ: תתעשתו על עצמכם, זה הציבור שבחר בכם. נתתם לו, גם בסח'נין? גם בסח'נין, בכל מקום. אני קורא לכלפון, עמדת מעל כל במה ואמרת: אני הנציג הצרפתי. איפה הנציג הצרפתי עכשיו בהצבעה, תודה רבה.  ברח והתקזז? איפה נציגי ישראל ביתנו, שהבטחתם לעולים? מה הבטחתם להם? לשלוח אותנו למריצות? חבר הכנסת מלכיאלי, זמנך עבר. תודה רבה לך. אני מתכבד להזמין את סגן שרת הכלכלה חבר הכנסת יאיר גולן להשיב על הצעת החוק. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אגיב להצעת החוק הזאת, אני כבר אומר ברמה מקדימה שהיא הצעת חוק שיש בה טעם ויש בה היגיון, והיא מסוג הדברים שנכון שבבית הזה יעלו לדיון ונכון שיתייחסו אליהם ברצינות, ואני מתכוון להתייחס לזה ברצינות. אבל לפני שאני מתייחס לנושא החשוב שהעלה חבר הכנסת מלכיאלי, אני רוצה לומר שאנחנו ניצבים כאן היום אחרי לילה קשה, לילה שבו חבר כנסת אחד צועק לחבר כנסת אחר: מחבל, מחבל, מחבל. על מה אתה מדבר? מה הקשר? מי שלא היה בעצרת אתמול בהבימה אז שיתרשם ממה שהיה שם. מה הקשר להצעת החוק? מה שאתה עושה עכשיו, אם זו לא הסתה, אז אני לא יודע מה זו הסתה.  וחבר כנסת אחר אומר: נסגור את בג"ץ, נמנה את השופטים, את מנדלבליט ושי ניצן צריך להכניס לכלוב קופים.  אני כבר לא מתייחס לשפה הירודה, אני מתייחס למה קרה לדמוקרטיה הישראלית, שאם זה המקום שאליו הגענו, תודה. תודה, חברי הכנסת. תודה רבה. מה עם להיכנס, ולכן, חברים, תודה, חבר הכנסת קרעי. מה עם להיכנס באימ-אימא של הרבנות? ולכן, תודה, חבר הכנסת קרעי. אדוני גם לא יושב במקומו וגם צועק מתא הסדרנים. תודה. ולכן, אי-אפשר לעמוד פה, על הדוכן המכובד הזה, מבלי להתייחס לדברים שמנקרים את העין, דוקרים את הלב, והם בלתי נסבלים בעליל בציבוריות הישראלית, ואחד דינם, להיעלם מחיינו. אתה שכחת מה עשית בבלפור, אה? אתם תיעלמו מחיינו. אתה הראשון שתיעלם מחיינו,  שחסמת את, ואתה מסית ומדיח.  וככל שיקדם, כן ייטב. אתה מזהם את הזירה הציבורית, וגם אתה מזהם את הזירה הציבורית.  תתבייש לך. אתה לא מתבייש? יש דרך לנהל שיח ציבורי, לא בצעקות לחבר כנסת מכהן: מחבל, מחבל, מחבל. מה זה? מה זה צריך להיות? זו הסתה. עכשיו אני אתייחס להצעת החוק. כפי שאמרתי, יאיר, זה לא מכובד "להיעלם מחיינו". זה לא מקובל. פוליטית אתה מתכוון? "להיעלם מחיינו" זה לא מכובד. מה לא מכובד? לא הבנתי. אני מאחל את זה, אני לא מאיים, חס וחלילה. אם דבריי נתפסו כאיום, אני לא מאיים. אני מאחל שהדברים האלה ייעלמו מחיינו. הוא הכפיש אותי. אתה לא שומע מה הוא אמר? זה משהו אחר, זה נכון. אז אני מתקן את דבריי: שהדברים האלה ייעלמו מחיינו כי הם צריכים להיעלם מחיינו. בסדר, הלאה. אני מבין שאתה לא שומע, לא רואה. אני לא יודע אם שמת לב, אדוני אמסלם, הוא תיקן את דבריו. כדי לא לתת לי לעלות. הוא תיקן את דבריו בלי קשר אליי. תפנה לחבר הכנסת דרעי וגם תבדוק על מה מדובר, תודה. הוא הכפיש אותי. האוזן שלך הרי לא שומעת, היא שומעת. אני ממש נרגש מרמת הרגישות שלך, חבר הכנסת אמסלם, כאשר אתה עומד כאן ומטיח בחברי כנסת אחרים דברים שהאוזן לא יכולה לסבול. תשאל מה הוא אמר קודם, אז אני לא חושד בך, לא בנפש העדינה ולא באיזו אנינות של מה שנקרא שאתה לא יכול לסבול את דבריי הקשים. יש גבול לצביעות. אני עכשיו אתייחס להצעת החוק הרצינית של חבר הכנסת מלכיאלי, הוא הזכיר אותי, אני מבקש הודעה אישית. הזכרה של אדם אינה מקנה לו הודעה אישית, אדוני. אתה שמעת מה הוא אמר? אני שמעתי מה הוא אמר, שמעתי גם שהוא חזר בו, ואני אומר לך שעל פי התקנון, הזכרה של שמו של אדם במליאה לא מקנה לו הודעה אישית. בבקשה, אדוני. חברים, תנו לי להתייחס ברצינות, הוא הכפיש אותי. הוא לא אמר לי: דודי אמסלם, מה שלומך? אבל אתה, לא אכפת לך כי אתה חלק מהקנוניה הזאת. תעשה ככה, תעשה. הוא לא אמר "דודי המלך". הצעת החוק הזאת, הצעת החוק הזאת, אתה תלך לטלוויזיה ותגיד: אני ישר, אנחנו צדיקים, תראו מה אומרים. נשמה, הרי אתה הקוזק שנגזל סדרתי. אתה תמיד מלין שיוצאים נגדך אבל בעצם מי שנוקט את השפה הכי בוטה, הכי אלימה, הכי בלתי מתקבלת על הדעת, זה אתה עצמך. אז מה אתה רוצה? לא, לא, מילים יפות הן לא פחות אלימות.  בואו נתמקד בהצעת החוק. אוה, עוד עדין נפש. עוד עדין נפש. סגן השר, בוא נתמקד בהצעת החוק. הרי אתה לא צריך להיות כאן בכלל. בסדר. הלאה. אני מכאן,  את התקנון, אתם. אתם עכשיו נתלים, בתקנון אתם נתלים. זה המומחיות שלך, להיתלות בתקנון. אתם עושים מה שאתם רוצים. אתה לא נותן לי לעלות, ואתה צדיק גדול, מצליח. אנחנו. אדוני היושב-ראש, אני מנסה להתייחס להצעת החוק של חבר הכנסת מלכיאלי.  ההליכים. חבר הכנסת מלכיאלי, אני רוצה לומר לך, כמו שאמרתי, יש הרבה היגיון, זה הבן אדם הזה.  בהצעת החוק שהעלית. אני חושב שהנושא של תרגום של אך ורק השם והכתובת איננו מספק באמת, ככה אני הבנתי מלשון החוק, ונודף מזה ריח, אולי לא בצדק, אולי לא בצדק, אני אומר כפי מה שאני הבנתי, יכול להיות שניתן להעביר את זה בקלות, אבל כפי שהיא נראית כרגע זה נראה כאילו התרומה העיקרית היא לצורך פטור ממס ותיאומי מס, ולא להבנת הטופס על כל סעיפיו, או כל הטפסים על סעיפיהם השונים. ולכן, יכול להיות שנדרשת פה פעילות של הבהרה והסדרה. אבל כמו שאמרתי, איני יכול לומר שאין היגיון בדברים. לכן, אני חושב שמה שנדרש הוא לשבת יחדיו על הדברים, ולהגיש בפני הבית המכובד הזה הצעות חוק משותפות, אופוזיציה וקואליציה, ובאמת לעשות סדר בעניין. הרי אין פה אחד בבית, לטעמי, שהוא נגד העלייה ונגד טיפול מיטבי בעולים חדשים במדינת ישראל.  אני חוזר, חבר הכנסת אשר, אני חוזר ואומר, כפי שההצעה מנוסחת כרגע היא איננה נותנת מענה למה שכביכול, בשביל זה יש ועדה. יש ועדה. היא איננה נותנת מענה כפי שבאמת המענה צריך להינתן. ולכן אני אומר שאין די בתרגום השם והכתובת, אלא צריך לתרגם את הטופס. זאת קריאה טרומית. מעבר לכך, יש מורכבויות. יאיר, יאיר, זאת רק קריאה טרומית. טרומית. אחר כך בוועדה משפצים את זה. אני לא מבין את זה. מעבר לכך, יש פה מורכבויות נוספות, האם נוקטים אך ורק בשפות הרשמיות של מדינת ישראל? האם מתרגמים את זה במגוון רחב של שפות? איך זה מתבצע? מהן הנגזרות הנוהליות, התקציביות והאחרות שנובעות מתוקף ההצעה הזאת? ואני מציע שנעביר את ההצעה דרך מסננת יותר עדינה, שנוכל באמת להביא בפני הבית הצעת חוק שתעשה את הטוב ביותר למען אזרחי ישראל, ובכללם למען כל אזרחי ישראל העולים החדשים היקרים שלנו, שכן ירבו וכן יגיעו יותר ויותר. יופי. אני מעריך שבמשרדי ניתן יהיה לדון בנגזרות, למרות שזה לא עיסוקנו המרכזי, יהיה ניתן לדון בנגזרות הרלוונטיות, ולהביא בפני הבית, כפי שציינתי, הצעת חוק בשלה יותר, שעליה נוכל להצביע ולהגיע לקונצנזוס מלא. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, סגן השר יאיר גולן היקר, תשמע, כל מה שאמרת פה זה נכון: ההצעה לא בשלה, לא מושלמת, צודק, צריכים לבחון מה ההיקף, צודק, האם יש עלויות? צודק. בדיוק בשביל זה יש את ועדות הכנסת. פעם היה בכנסת ישראל איזה מישהו, איזה שר כזה, שאמר: ככתבו וכלשונו. הסבירו לו שמעולם חוק, מי שמכיר את הפרלמנט, אני לא הרבה שנים פה, כל חוק שעבר בוועדת שרים עד הקריאה השלישית עובר שינויים. מטייבים אותו. יש לכם הרי רוב בוועדות. אין להם רוב. אין להם רוב. בוועדות יש להם רוב ענק. אני אומר שאם הצעת החוק הזאת הגיונית, אם הצעת החוק הזאת מיטיבה עם האנשים החלשים, עם העולים, המשמעות של חוק, של להביא אותו בטרומית, זה כיוון של ממשלה. ואני שואל את כל חברי הקואליציה שנמצאים כאן, אתם שהבטחתם ליוצאי אתיופיה הנגשה, שר החוץ יאיר לפיד, אתה שלפני הבחירות הוצאת סרטונים ודיברת על הנגשה לעולים, איך אתה הולך להתנגד לזה? כלפון, שהבטיח לנו הרצאות לעולים מצרפת, רע"מ, אתם שהבטחתם לרשויות הערביות, לאזרחים הערבים, איך אתם הולכים להתנגד לזה? כלפון, אני קורא לך, אתה, שהבטחת ליהודים מצרפת לדאוג להם, מה תגיד להם, עידית סילמן לא הסכימה לי? איזה מין תירוץ זה? כל חברי הקואליציה שהבטחתם ורצית לדאוג לעולים, לדאוג לכל המקומות. ואני רוצה להגיד, רבותיי, אני מבין שיש משמעות למשמעת סיעתית. אני מבין את זה, לקואליציונית, אני קורא לסיעת רע"מ, תצאו החוצה מהמליאה, אל תהיו כאן להצביע נגד החוק הזה. החוק הזה, אם תפילו אותו, זה מזיק לאנשים שלכם. אני יודע, אתם לא יכולים לתמוך, תעשו מעשה אמיץ ותצאו החוצה. זה לא פחות חשוב מחוק החשמל, זה חוק שעוזר שלא יהיו ריביות, לא יהיו קנסות, לא יהיו עיקולים. אין סוף אזרחים ערבים פנו אליי, מקבלים עיקולים, ואין להם דרך להתמודד עם זה. אני מנצל את השניות האחרונות וקורא לחברי סיעת רע"מ, תעשו, רגע, רגע, מלכיאלי, גם בסח'נין? גם בסח'נין, ובכל מקום. תעשו מעשה אמיץ, תצאו החוצה. אל תתמכו, אבל אל תצביעו נגד. להצביע נגד זה נגד ערבים, להצביע נגד זה נגד צרפתים, זה נגד עולים, נגד אתיופים. כנסת ישראל שתצביע נגד זה יורקת בפרצוף של מאות אלפי עולים. אני קורא לכם, חברי הקואליציה, תתעשתו על עצמכם. תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאלי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. על כן, אנא תפסו את מקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן, שמספרה פ/199, מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, הנגשת הודעת תשלום לצרכנים שאינם דוברי עברית), התשפ"א 2021, לא נתקבלה. בעד, 55, נגד, 55. במקרה הזה אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. ואנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי הודעה אישית. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. אבל אני ביקשתי הודעה אישית. אני שמעתי שביקשת, גם אחרים ביקשו, ואני לא מאשר אותה. מה התשובה שלך? שאני לא מאשר אותה. לא מאשר. אנחנו עוברים להצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים, של חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, אדוני. לרגע חשתי שיש פה תקרית פוליטית. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. המציע מבקש להציג את הצעת החוק כשיש שקט במליאה. חברי הכנסת, חברת הכנסת שיר סגמן, חבר הכנסת טופורובסקי, סגן השר גולן, חבר הכנסת סובה, יבגני סובה, זה מפריע. לא שמעת. סגן השר גולן, סגן השר סגלוביץ', אנא. תודה. בבקשה, אדוני. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד השרים, ובפרט חברתי שרת התחבורה מרב מיכאלי, לפני שבוע עמדה כאן על הדוכן, חברת הכנסת מיכל רוזין, הדברים מיועדים גם לאוזניים שלך. לפני שבוע עמדה כאן על הדוכן השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, ואלה הדברים שהיא אמרה, ואני מצטט: "שרת התחבורה ביקשה שאשיב בשמה להצעת החוק". התשובה היא כזאת: התחבורה הקלה, אופניים, קורקינטים, סגוויי לסוגיהם, הופכים בערים ברחבי העולם לכלי התחבורה המרכזיים לתנועה. לקידום התחבורה הקלה יש חשיבות רבה למציאות התחבורתית הקשה שבה אנו נמצאות היום. התחבורה הקלה היא נדבך משמעותי וקריטי לצמצום העומס בכבישים, מובילה להפחתת השימוש ברכב פרטי, והיא הרבה יותר סביבתית, מביאה לצמצום פליטת גזי חממה. היא ממשיכה ואומרת, שוב, בשמה של שרת התחבורה, לפיכך אנחנו צריכים לעשות כל שאפשר, כן, אתה שומע, אדוני היושב-ראש, כדי לעודד את השימוש בכלים האלה". אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שמונחת כאן היא הצעת חוק שהגיש בשעתו, הוביל ויזם חבר הכנסת לשעבר דב חנין. את שומעת, חברת הכנסת מיכל רוזין? חברת הכנסת רוזין, לא יעזור לנסות להתעלם. כדאי שתקשיבי, כי זה נוגע גם אלייך אישית. הצעת החוק הזאת שיזם בשעתו חבר הכנסת דב חנין, הוא ביקש ממני להיות שותף איתו ולנסות להוביל אותה, היא הצעת חוק שנחתמה, אדוני היושב-ראש, בידי שורה ארוכה של חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית, כי אין בה שום עניין פוליטי. יש בה רק עניין לטובת כלל אזרחי המדינה באשר הם, לטובת הסביבה, לטובת הבריאות של כולנו, לטובת הפחתת הפקקים, לטובת הניידות, לטובת הבריאות של אזרחי ישראל. חתמו עליה, אדוני, נשיא המדינה דהיום וחבר הכנסת דאז יצחק הרצוג, איש מפלגתה של שרת התחבורה, איש מפלגת העבודה, חתמה עליה השרה תמר זנדברג, חתם חבר הכנסת דאז ג'מאל זחאלקה, חתם עמיר פרץ, חתמה השרה קארין אלהרר, חתמה חברתי שמדברת בטלפון, חברת הכנסת מירב בן ארי, חתמת על הצעת החוק הזאת את, כולנו יחד חתמנו, חתמה על הצעת החוק הזאת חברת הכנסת זהבה גלאון. את שומעת, חברת הכנסת רוזין? חברת הכנסת זהבה גלאון חתמה על ההצעה, וגם את, חברת הכנסת מיכל רוזין, גם את חתומה כאן על ההצעה הזאת, גם את. אפילו אדוני יושב-ראש הכנסת מיקי לוי, גם אתה חתום על הצעת החוק הזאת, שכפי שאמרתי יזם חבר הכנסת דב חנין. בסעיף המטרה של הצעת החוק כתובים בדיוק אותם דברים, גברתי שרת התחבורה, שאמרה כאן בשמך השרה זנדברג בשבוע שעבר, ואני אקריא אותם. זה כמעט אחד לאחד כאילו העתקתם את הדברים מכאן: מטרת החוק "לעודד ולהגביר את השימוש באופניים ככלי תחבורה למען בריאות הציבור, והגנה על הסביבה על ידי יצירת תשתית לרכיבה בטוחה ונוחה על אופניים, שילובם במערכות התחבורה הקיימות ויצירת תמריצים כלכליים לעידוד השימוש באופניים". מה רע בזה? למה יש להתנגד כאן? מה זאת הצביעות הזאת, החוצפה הזאת לבוא ולדבר גבוהה-גבוהה רק בשבוע שעבר על הגנת הסביבה ועל עידוד תחבורת האופניים, ואחר כך להתנגד? ואני אגיד לכם מה יש בהצעת החוק הזאת, שאתם מתנגדים לה, אחרי שחתמתם עליה: "נוסע באוטובוס ציבורי בקו שירות בין-עירוני יהיה רשאי להוביל עימו אופניים, ולא יידרש לתשלום נוסף" באמת, נורא ואיום אם הדבר הזה יתקבל. באוטובוס שמיועד להסעת 40 נוסעים ויותר בקו שירות בין-עירוני יהיה תא מטען שמאפשר הובלת אופניים. הרי איך נעודד שימוש באופניים אם אי-אפשר להגיע איתם למקום שצריך? עוד קובע החוק ש"בכל מרכז תחבורה יוקצה שטח חניה לאופניים" באמת אסון גדול אם הדבר הזה יקרה. קובע החוק שהשר יקבע, מסמיך את השר, לא קובע איזו קביעה תקציבית מראש, "תמריצים לעידוד רכיבה על אופניים" אתם מתנגדים לזה, החוק קובע עידוד לתכנון, פיתוח וסלילה של מסלולי אופניים, נורא ואיום, איזה אסון, איזו הצעת חוק נוראה, שצריך להיאבק בה, לנהל בה מלחמת חורמה. והרשימה היא ארוכה. עכשיו אני אומר לך, אדוני יושב-ראש הישיבה, אי-אפשר, גברתי שרת התחבורה, אדוני ראש הממשלה החליפי, חברת הכנסת רוזין וחברת הכנסת בן ארי, שכולכם כל כך, תראו כמה הם עסוקים, מתביישים, לא מסוגלים אפילו להקשיב ולשמוע את הדברים. אחת בטלפון, אחת מדברת עם כל אחד מזדמן, שרק מצליחה למצוא שישב לדבר איתה. השרה מיכאלי, היא כל כך עסוקה. אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש, תסתכל, תראה את הבושה הזאת, תסתכל, יריב, מה שרואים מכאן לא רואים משם. תראה את הבושה הזאת.  אין דבר אחד והיא לא נתנה קרדיט. זאת אחת שכאילו מדברת בעד נשים. לא יודעת לתת קרדיט לנשים. גם מעתיקה וגם לא אומרת, ב. היא לא מבינה מה זה תפיסת הקישוריות. הרי תפיסת הקישוריות שקידמנו מדברת בדיוק על מה שאתה מדבר, גברתי, קריאת ביניים זה בסדר. נאום ביניים זה לא מקובל במחוזותינו. שפשוט לא מבינות כלום, נהיית לנו עכשיו צדיק גדול? כשמכפישים אותנו אתה לא, אתה הרי איתם גם. אתה עם החליפה יושב לי למעלה, גם. אדוני היושב-ראש, כמה צביעות וכמה ציניות יכולות להיות. הרי מי שהגיש את ההצעה זה חבר הכנסת דב חנין. הסיבה שאני הגשתי אותה זה כי הוא, בשעתו, רתם אותי למהלך הזה. לכן אני ממשיך אותה ומביא אותה לכאן. למה מתנגדים לזה? על מה ולמה? למה? איזו סיבה יש להתנגד לדבר הזה? מה, לפגוע בציבור של מאות אלפי רוכבי אופניים? לעודד אנשים להשאיר את האופניים בבית ולנסוע ברכב הפרטי שלהם? איזה היגיון יש בדבר הזה? לאן עוד אפשר להגיע? עכשיו, שלא תהיה טעות: אני הודעתי לשרת התחבורה, ואני מודיע גם כאן: אני מוכן לתאם את כל הנוסח, אני מוכן מראש לוותר על סעיפים שמעוררים בעיה אמיתית, אם יש כאלה. אני מוכן מראש. אני מוכן יותר מזה: שתבוא שרת התחבורה ותגיד, אתה יודע מה, אני יודעת לחיות רק עם שני מרכיבים בחוק, נסכים גם לזה. בוא נתקדם, בוא נעשה משהו חיובי, בוא נעשה משהו שכולם כאן יכולים להתאחד סביבו, שלא ייאמן שיש לגביו מחלוקת, שלא העליתי בדעתי שיכול להיות שתהיה התנגדות. אגיד עוד דבר, אדוני: תראו, הממשלה הזאת כבר התעמרה בפריפריה, כאשר היא אישרה את השערורייה הזאת של אגרת הגודש, שבאה ומונעת בעצם  או מכבידה על אנשי הפריפריה שמבקשים לבוא למרכז כדי ללמוד, כדי לעבוד, כדי לבלות. אבל עכשיו מסתבר שזה לא רק התעמרות בתושבי הפריפריה, עכשיו מתעמרים בכולם, גם בתושבי הפריפריה וגם בתושבי תל אביב. בואו תסבירו לתושבי תל אביב למה אתם מתנגדים לחוק הזה. למה? מה אתם רוצים? לקרוא להם לעבור לנסוע ברכב בכל הפקקים האלה? או לשלם אגרת גודש אתם רוצים שאנשים ישלמו?  תראה, אדוני, אני לא זוכר שדיברו ככה במליאה בטלפון כל הזמן. שר שאמור להשיב להצעת חוק בענייני משרדו מדבר בטלפון, תוך כדי הדיון במליאה, חברת כנסת יושבת כאן, מדברת כל הזמן. לאן הגענו? אז נכון, הדברים הם קשים, אני מטיח כאן אמת קשה מאוד על צביעות נוראה, על התעמרות באזרחים רבים משיקולים פוליטיים קטנוניים, על לקיחת הצעה שהיה עליה קונצנזוס מוחלט ולהפוך אותה פתאום למשהו במחלוקת.  אני בכל זאת רוצה לפנות מכאן לכל אחת ואחד מכם, אנשי הקואליציה, משפט אחרון. אין שום סיבה להתנגד להצעת החוק הזו. אני מתחייב לא לעשות ולא לקדם אותה באופן שלא יהיה מתואם באופן מלא עם שרת התחבורה. אני מציע שנתאחד כולנו ונתמוך בחוק הנכון הזה, שכולם כאן, מכל קצות הבית, תמכו בו בעבר וחתמו עליו. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת לוין. תענה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים חברת הכנסת מרב מיכאלי. בואו נשמע את הפנינים שלה. את הפניניות שלה. בוא נשמע. השרה מיכאלי. בסדר, אני מסכים. יש בקשה לעשות עוד ניסיון להגיע להסכמה. אני מסכים. אז תשובה והצבעה במועד אחר? אני מסכים. אם כך, על פי דעת המציע, תשובה והצבעה על הצעת החוק תימסר במועד אחר. למה הסכמת? סוף-סוף היינו יכולים לשמוע את הפנינות שלה.  אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שלילת זכויות למעורב בטרור (תיקוני חקיקה), שמספרה פ/1053, של חברות הכנסת קרן ברק ואורית סטרוק. תנמק חברת הכנסת קרן ברק. בבקשה, גברתי. שנייה אחת, הפתעת אותי. ממתי את צריכה דפים? אני חשבתי שיש לי עוד רבע שעה לפחות. מזל שאני פה. נכון, אחרת היינו ממשיכים. מה היית עושה? באמת? מדלג? כן, ככה זה. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות. רגע, לפני כן, אתה יודע מה עוד? שאם מכפישים מישהו, רגע, רגע, עשר הדקות התחילו. בבקשה, גברתי. אני אתחיל בדברים שאמר אורן, אחיו של החייל משה תמם, במכתבו לשר אמיר אוחנה, שהיה השר לביטחון פנים: כתוצאה מאוזלת יד של ממשלת ישראל לא רק שרוצח אחי האהוב עומד להתגורר ממחר במרחק חמש דקות נסיעה מביתנו, אלא שברגעים אלה ממש כבר נערכים בבאקה אל-גרבייה לחגיגות ענק, שבהן, תחת דגל פלסטיני, יאדירו את פועלו מעורר ההשראה, למען ילמדו ממנו גם הדור הזה וגם הדורות הבאים. כיהודי, כישראלי וכשר לביטחון פנים במדינת ישראל, אני פונה אליך בבקשה ובדרישה למנוע בכל אמצעי נדרש את קיומן של החגיגות האלה. הוסיפה קרובת משפחה שלו: אם אזרח ישראלי שחבר לארגון טרור של אויבי המדינה ובשמו רצח חייל צה"ל, סמל למדינת ישראל, ובוודאי כזה שממשיך להתהדר בהישג הגדול שלו, אם הוא, לא ראוי שתישלל אזרחותו, אנחנו לעולם לא נצליח למגר את הטרור. הטרור לא מבחין בין דם לדם. מיגורו ושמירה על ביטחון ישראל, כמו גם על מצפן ערכי ומוסרי, הם אינטרסים של כולנו. חברים וחברות, מדינת ישראל מידרדרת מדחי אל דחי. לא רק שיש ממשלה שבה חברים ארגונים אנטי-ישראליים, אנטי-ציוניים, האם לא היה צורך שלפחות הממשלה הזו תנסה לאזן, אם יושבים כחלק מהממשלה מפלגות אחיות של התנועה האסלאמית, שכל רצונן הוא להשמיד את מדינת ישראל, אז המינימום זה שלפחות אנחנו נשמור על עצמנו. עמדה פה לפני כן, נדמה לי שרת התחבורה, ודיברה על מדינה, היא דיברה על זה בהקשר של החוק של מאיר יצחק הלוי, שיש איזשהם גבולות של דמוקרטיה שצריך לשים כדי לשמור על הדמוקרטיה. היא אמרה את זה בהקשר אחר, בעבירות שקורות באינטרנט. אז אני מדברת על דברים הרבה הרבה יותר משמעותיים: על מדינה שצריכה להתמודד מול טרור, טרור שבא מבחוץ, וטרור שבא מבפנים. המאורעות שקרו לנו במאי האחרון הראו לנו איך ארגוני טרור פנים-ישראליים, שיושבים בתוכנו, בתוך הערים המעורבות, אבל מקבלים תשלום על הפעולות שלהם מהרשות הפלסטינית, פועלים נגד המדינה שבה הם חיים. זאת אומרת, זאת בגידה מוחלטת במדינה שלנו. זה מערער את כל היסודות של קיום המדינה שלנו, כמדינה יהודית ודמוקרטית וכמדינה בכלל. אם אנחנו ניתן לארגוני טרור לשלוט במה שקורה כאן, וזה מה שקורה כאן בפועל, אז אנחנו במו ידינו מחסלים את מדינת ישראל. מחסלים את מדינת ישראל, נקודה, ובוודאי שמחסלים את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ולכן יש משהו, שלי הוא לא ברור: איך יכול להיות שאזרחים שפועלים נגד המדינה מקבלים על זה כסף מהמדינה, מקבלים על זה כסף גם מהרשות הפלסטינית, על פעולות הטרור שלכם, אבל גם ממשיכים לקבל את הזכויות הסוציאליות כאילו הם אזרחי המדינה? אלף-בית של דמוקרטיה מתגוננת הוא שמי שפועל נגד המדינה שבה הוא חי, יישללו הזכויות שלו כאזרח המדינה כי הוא זה שפעל נגד המדינה. אז אנחנו חייבים לשלול ממנו, הוא פעל נגדנו, אנחנו נשלול ממנו. לא יכול להיות אחרת. אין שום מנגנון הרתעה אחר. מכיוון שאנחנו רואים ששום פעולה אפקטיבית לא עוצרת את הפעולות האלה, אני טוענת שזאת זכותה של מדינת ישראל כדמוקרטיה מתגוננת, שבה קבוצות ויחידים אזרחי המדינה לוקחים חלק פעיל במעשי טרור וזורעים פחד ובהלה בציבור וגם מסיבים נזק רק לתשתיות של המדינה. הם גם פוגעים בנפש וגם פוגעים בתשתיות ובשירותים חיוניים ובנפשם וגופם של האזרחים. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי זכויות לגמלאות מסוימות מכוח חוק הביטוח הלאומי והזכות למימון שירותי בריאות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי של אזרח ישראלי שנמצא אשם במעשה טרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, יישללו, ככל שהוכח שהוא מקבל תשלום מהרשות הפלסטינית במישרין או באמצעות גורם אחר, כשכר או כתגמול בעבור ביצוע מעשה הטרור. בכך מוצע ליצור זיקה ברורה בין קבלת שכר עבור ביצוע מעשה הטרור לבין הזכות לזכויות סוציאליות, שכן אזרח או תושב שמוכח שקיבל תשלום מהרשות הפלסטינית בעבור ביצוע מעשה הטרור ראוי להיחשב כמי שוויתר מיוזמתו על זכויותיו הסוציאליות מטעם המדינה. נוסף לכך מוצע שמי שהורשע בעברת ביטחון חמורה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ונגזרו עליו חמש שנות מאסר, לא יהיה זכאי לגמלאות מסוימות מכוח חוק הביטוח הלאומי. הרציונל שעומד הוא שתושב או אזרח ישראלי שפעל מתוך אידיאולוגיה החותרת תחת קיומה של המדינה, לא יזכה מאותה מדינה לתנאים סוציאליים. הרי מה אומר לעצמו צעיר? צעיר אומר: אני רוצה להיות חלק מהמדינה. אם הוא פועל נגד אותה מדינה שבה הוא חי, עושה פעולת טרור ואחרי זה יושב בכלא, אבל מקבל את כל הזכויות הסוציאלית, הוא ומשפחתו, למה שהצעיר הבא לא יעשה בדיוק אותו דבר? ויותר מזה, בחגיגות שראינו,  שחבר כנסת, שישב כאן, באולם הזה, סיפק לו 12 טלפונים לכלא, לרוצח של תמם, כדי שימשיך את הטרור מהכלא, חבר הכנסת דיכטר הוסיף פה משהו אחר, שחבר כנסת מאחת המפלגות שעדיין יושבות כאן בכנסת סיפק לרוצחו של משה תמם גם טלפונים. זאת אומרת, הוא גם קיבל זכויות סוציאליות. וגם חבר כנסת כאן, אני אינני בטוחה שחברים שיושבים כאן ואינם מישירים פה מבט הם לא יצרני הרוצחים הבאים של חיילים פה במדינת ישראל. כן, איימן, אני מדברת אליכם. לא בטוח. כי מה קורה,  מה קורה במצב שבו רוצח חייל גם מקבל את הזכויות, גם מקבל מחברי כנסת מהמפלגות פה טלפונים, באמת עושה עבירות ביטחוניות, וגם אחר כך מגיע לכפר כשהוא משוחרר ועושים לו חגיגות, חגיגות? צעיר ערבי מאותו כפר רואה את החגיגות האלה שעושים לגיבור שהשתחרר מהכלא על רצח חייל. מה הצעיר הערבי הזה באותו כפר חושב לעצמו: איך גם אני אהיה גיבור? גם אני רוצה. ילד בן 10, 12, 14, רואה כאלה חגיגות בכפר שלו, ואומר: גם אני רוצה שיעשו לכבודי כאלה חגיגות. איך אני משיג את זה, איך אני משיג את החגיגות האלה? ומה הוא עושה? הוא שואל: מי זה הגיבור הגדול הזה שהגיע עכשיו? אומרים לו: הוא רצח חייל. הוא אומר: וואו, כזו שמחה גדולה, והוא גם קיבל כסף כל הזמן, וגם חברי כנסת נתנו לו טלפונים, וגם המשפחה לא נהייתה ענייה, נהייתה עשירה יותר. אולי לא עשירה יותר, אבל קיבלה בדיוק את אותם סכומים ממדינת ישראל. אנחנו במו ידינו מייצרים את הטרור, אנחנו במו ידינו מייצרים את הצעיר הבא שירצח חייל. כי הצעיר הזה רואה גיבור תרבות, שחוזר לכפר שלו כגיבור תרבות, ורוצה להיות בדיוק כמוהו, הוא רוצה בדיוק את אותו כבוד. וכדי לקבל את אותו כבוד הוא צריך לרצוח חיילים שלנו. ואם אנחנו לא נשמור על עצמנו כמדינה דמוקרטית מתגוננת ונשלול את הזכויות של מי שמעורב בטרור, אנחנו כורים לעצמנו את הקבר, כמובן מטפורית, של מדינת ישראל כמדינה בכלל, וכמדינה יהודית ודמוקרטית. אני מבקשת מכם, כל מי שהמדינה הזאת חשובה לו, גם אם אתם בקואליציה, כל מי שהמדינה הזאת חשובה לו, אני מבקשת, תתמכו בחוק הזה. זה חוק חשוב נגד הטרור ונגד הגברת הטרור. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת ברק. תשיב השרה תמר זנדברג בשם שר המשפטים. בבקשה. גברתי, עד עשר דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברים, חברות וחברי הכנסת, שר המשפטים ביקש שאשיב בשמו להצעת החוק כדלהלן: הצעת חוק שלילת זכויות למעורב בטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א 2021, אשר יזמו חברות הכנסת קרן ברק ואורית סטרוק, אני משיבה לך, חברת הכנסת ברק, אה, בסדר, זה לא מעניין אותך, אוקיי, גם צורה, אוקיי; אני משיבה לך, יזמת הצעת חוק, מבקשת לשלול ממי שהורשע בעבירת טרור, כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו 2016, וגזר דינו היה חמש שנות מאסר לפחות, כמה קצבאות הניתנות מכוח חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה 1995, והן: גמלת נפגעי עבודה ונכות מעבודה, קצבת אבטלה, קצבת אזרח ותיק (זקנה), גמלה מתאונות כמו תאונות דרכים, זכויות עובדים בפשיטת רגל וגמלת שאירים. כמו כן, מוצע לשלול גמלאות אלו ממי שהורשע בעבירת טרור והוכח להנחת דעתו של שר הפנים כי הוא מקבל כספים, לא שומעים אותך. אז תהיו בשקט. מאחורייך מדברים, שם מדברים. אין לי איך להגביר. יש לך שם כפתור, תגביהי את זה. להגביה? לא, אם אני אגביה זה לא, אבל נוח לה כך, חברים.  אנחנו לא שומעים. לא, זה לא עניין של נוח. בסדר, נדאג לכך שיהיה שקט גם בשורה מאחורייך. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט גם ביציעים. עכשיו יותר טוב? לא ככה, חברים, אבל אין יותר לאן ללכת. אבל, זה לא יהיה באותו גובה. זה מה שעשיתי, הם אומרים לא. ככה? בדיוק כך, זהו. It’s the best you can do. חבר הכנסת דרעי, עכשיו שומעים? לא, אוקיי. דווקא בדרך כלל אני לא ידועה בתור אישה חרישית במיוחד, אבל המיקרופון שלי נמצא כרגע מול הפה. נראה לי שהדיון ביחס לגובה המיקרופון מיצה את עצמה. עוד מוצע במסגרת הצעת החוק שאדם שהורשע בעבירה כאמור לא יהיה זכאי לביטוח בריאות ממלכתי. חשוב לציין כי לפי הצעת החוק שלילת הגמלאות אינה תחומה בזמן. בראשית דבריי אציין כי בחודש יולי האחרון החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת החוק נוכח הקשיים המשמעותיים שהצעת החוק מעוררת, ובכלל זה כמה קשיים משפטיים שאותם אבקש להציג. ראשית, לשם השוואה, בסעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי נקבע כי מי שהורשע בעבירת טרור חמורה על פי חוק, אשר בוצעה מתוך מניע לאומני או מתוך זיקה לפעילות טרור, עבירת ביטחון, ובשל כך נגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, יפחית המוסד לביטוח לאומי 50% מהגמלאות שצוינו. הסדר זה טומן בחובו איזונים פנימיים כך ששלילת הזכויות הסוציאליות תיעשה באופן מידתי ותואם את התכלית הרתעתית מפני ביצוע פעילות טרור, וכן בהתאם לחומרת העבירה. צריך לציין פה, אולי, שאני מניחה שיש עבירות חמורות מאוד נוספות: רצח, אונס. יש עבירות חמורות משלל סיבות. דווקא בעבירה הזו נשללו כבר 50% מהגמלאות שציינת, תשובת שר המשפטים. אבל למה 50%? אדם רוצה להשמיד את מדינת ישראל, למה שניתן לו משהו? לעומת זאת, הצעת החוק מבקשת לשלול באופן מוחלט את הגמלאות האמורות, ולתקופה בלתי מוגבלת. היא מרחיבה את ההוראה גם למי שהורשע בעבירת טרור הנחשבת לקלה, שהעונש לצידה הוא של חמש שנות מאסר ומעלה. כמו כן, היא מאפשרת להסתפק בשיקול דעתו של שר הפנים בלבד ביחס לשלילת גמלאות ממי שהורשע בעבירת טרור והוכח שקיבל כספים מהרשות הפלסטינית כתגמול. עוד יצוין כי התנאי המקדמי לשימוש בשלילת הגמלה מתחום הביטחון הסוציאלי הוא עצם הזכאות לקבלת הגמלה. לכן, השימוש בשלילת הגמלה אינו אפקטיבי כלפי אסירים שאינם זכאים לה מלכתחילה. נוכח האמור סברנו כי בהצעת החוק נעדרים איזונים משפטיים הן ביחס לתכלית המבוקשת והן ביחס לחומרת העבירה. בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק נדרש לסוגיית שלילת גמלאות לצורך מאבק בטרור ובפשיעת הביטחון, וקבע בבג"ץ 3390/19, עדאלה ואחרים נגד הכנסת ואחרים, כי ההסדר הקבוע בסעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי ולפיו ניתן לשלול קצבאות מהוריו של קטין שהורשע בעבירת ביטחון, אינו חוקתי ופוגע בשוויון. כך גם לעניין הצעת החוק המוצעת. נראה שככל שהנזקקות של אסיר היא רבה יותר, כך הסנקציה תיחשב לחריפה יותר, וזאת ללא קשר לחומרת העבירה שביצע פעיל הטרור ונסיבותיה.  למה את חושבת? למה את חושבת שאני בקושי מצליחה לקרוא? אני בוגרת, זה נשמע כאילו את לא ממש מבינה על מה, גברתי, אני חושב שהאירוע הזה לא ממש מכובד. לדעתי, ההערה שלך מאוד לא במקום, מכיוון שאני מבינה היטב מה שאני קוראת.  חברת הכנסת סטרוק, רגע, אני עוצר את השעון. היא באמצע קריאת דברים, את מתקרבת אליה כאילו יש פה אירוע. אני מבקש לאפשר לה לומר את דבריה. בסדר, אמרת את דברייך, קריאת הביניים נשמעה. תודה, גברתי.  היא קוראת משהו שהוא לא בתחום שלה, חברת הכנסת סטרוק, את אומרת פה שני דברים שאינם קשורים זה לזה. א. אכן, לא, לא, אבל זה מה שמשום מה בחרת לגשת אליי, קראת טקסט שהוא לא מוכר לך. אז אני אענה לך. את לא שוחה בו ואת גם לא צריכה לשחות בו, הוא לא שלך. אני אענה לך. קודם כול, את אומרת שני דברים שאינם קשורים זה לזה. אין לך מושג, הבנתי, חברת הכנסת סטרוק, אנא, שבי במקומך, בבקשה. דברייך הובנו, ומכיוון שאין לך מיקרופון אני אחזור עליהם לציבור וגם אענה לך אגב כך. אמרת שני דברים שאינם קשורים זה לזה. דבר שני שאמרת, אכן אני מקריאה תשובה בשמו של שר המשפטים. הקדמתי ואמרתי בתחילת דבריי, אולי לא היית באולם, או שהיית ולא שמעת כי אולי המיקרופון לא היה מכוון טוב. התחלתי ואמרתי: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר המשפטים ביקש שאשיב בשמו להצעת החוק כדלהלן. אומנם זה אינו תחום משרדי, להגביה, תהיו בשקט. רק שנייה, גברתי, רק שנייה. חברי הכנסת. חלאס להגיד לי להגביה. אני לא רוצה להגביה, תהיו בשקט, מה זה? פעם רביעית שאת אומרת לי להגביה, אני לא אגביה את הדוכן כי זה לא קשור. חברת הכנסת סגמן, שיר סגמן. חבר הכנסת כסיף, חבר הכנסת עופר כסיף. זה מפריע. אתם מדברים וזה מפריע. חבר הכנסת שפע, בבקשה. כולם אומרים לי להיות בשקט כי אני צועקת, את רואה? חברי הכנסת, נא לשבת במקום, הרעש הזה מפריע. מה קורה עם בעלך, עם התפקיד שסידרת לו? הוא מקבל גם תוספת רכב? מקבל ביגוד? אז חברת הכנסת סטרוק, שעליה אני לא אפסח, אמרה שאני מקריאה תשובה שהיא לא מתחום משרדי, ואכן את צודקת. אמרתי בתחילת הדברים שנתבקשתי להשיב להצעת החוק. אבל הדבר השני שאמרת, וכאן נעלבתי באופן אישי, אני חייבת לומר, את הצעת לי משקפים, הצעת שהאופטומטריסט שעשה לי את המשקפים עשה עבודה לא טובה. אכן אני באמת הרכבתי לאחרונה, בשנה האחרונה, משקפי ראייה, דבר שמעיד על גילי המתקדם. אבל אין זה אומר שהמשקפיים לא עושים את עבודתם נאמנה, והם אכן עושים. לכן אני מקריאה. עוד דבר שאמרת, שגם ממנו נעלבתי באופן אישי, זה ללא קשר לגילי, הצעת שאני לא מבינה את מה שאני קוראת. כאן אני רוצה לומר לך שאני בוגרת לא מעט שנות לימוד, עם הבנה גבוהה במה שאני קוראת, והגם שהתשובה היא לא בשם המשרד שלי ולא בשם משרדי כשרה להגנת הסביבה, אני מבינה היטב את מה שאני קוראת. בממשלה הזאת, שנות הלימוד, התארים, אנחנו, במיוחד שנות לימוד בבית ספר יסודי, שם רכשתי את מיומנות הקריאה והבנת הנקרא. בממשלה הזאת יש בית ספר יסודי, אבל יותר מזה, אני פשוט בגרתי שנות לימוד, אנחנו חושבים שעברת את זה.  השכלה אקדמית. אה, תודה רבה לך. אבל תורי, יש לה עוד זמן. היא יכולה למצות את כל זמנה. השכלה זה תנאי הכרחי, היא לא תנאי, אני רק אגיד לסיום שההצעה לשלול את הזכאות לקבלת שירותים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי מעוררת קשיים ניכרים ובכלל זה קשיים משפטיים. ההצעה חלה גם על הגרעין הקשה שנכלל בביטוח בריאות ממלכתי, היא אינה מוגבלת בזמן וחלה גם על מי שהורשע בביצוע עבירה קלה. נוסף על כך, מאחר שהשימוש בסנקציה רלוונטי יותר לאנשים חולים ולא לאנשים בריאים, הרי הוא אינו מתיישב עם מדיניות הענישה שבמסגרתה מחלה נחשבת לנסיבה מקילה. לסיום, ובלי להיכנס בעובי הקורה, אה, סליחה, שימוש בגמלאות ככלי ענישה אינו מתיישב עם עקרונות יסוד בענישה הפלילית, בין היתר ככלי ענישה כלפי מי שסיימו את תקופת המאסר שלהם, מכיוון שהצעה אינה מוגבלת בזמן. על כן הוא סותר את תכליותיו של חוק הביטוח הלאומי בישראל כחוק שנועד להבטיח זכויות סוציאליות. השימוש בכלי זה אינו אלא פתח למדרון חלקלק בדבר הרחבת גבולותיו של הסדר הקיים כיום בדין הישראלי לעניין שלילת גמלאות באופן שאינו מקובל בעולם המערבי. ולסיום, ובלי להיכנס בעובי הקורה, מה אנחנו צריכים להבין בתור חברי כנסת? מה אנחנו צריכים להבין? שמצד אחד את תומכת, ומצד שני לא לתבוע מהם את הביטוח הלאומי. אפשר להבין שמבחינתך להיות מחבל זה דבר נכון. הצעת החוק עלולה לעורר קשיים ביחס לדיני זכויות האדם שבמשפט הבין-לאומי וביחס לדיני התפיסה הלוחמתית בדין הבין-לאומי, ובכלל זה ביחס להגנות הכלכליות הניתנות לאסירים הכלואים בבתי המאסר בישראל. זה מקצוע. לנוכח כל הקשיים שהציגה הצעת החוק, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק, ועל כן אבקש מחברות וחברי הכנסת להצביע נגד. תודה. תודה רבה לשרה תמר זנדברג, שעמדה בדיוק בזמן שהוקצב לה. אני מזמין את חברת הכנסת קרן ברק להשיב. חברת הכנסת ברק. תמר, שימי לב, תמר, תראי, אמריקה. יש כפתור, לוחצים, עולה. מדברים, שומעים. אמריקה. פטנט מטורף. את גבוהה. פטנט מטורף. את דיברת ככה. לא משנה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. אולי היה עדיף שדיברת ככה, כדי שלא כולם ישמעו את, אומנם יש לך השכלה, את השטויות שאמרת פה. צר לי, לא צר לי, היה לי די ברור ששר המשפטים, שמתהדר בימניותו, שלח את הסמן, לא הכי קיצוני, כי ברוך השם, לממשלה הזאת יש סמן עוד יותר קיצוני, שזה רע"מ, אבל את הסמן הכי קיצוני בתוך הממשלה, לא בקואליציה אבל בתוך הממשלה, שזה מרצ, לבוא ולתת את התשובות. למה? כי הוא פחדן. שר המשפטים פחדן. במקום לבוא לפה ולהסביר לציבור למה הוא, שטוען שהוא ימני, ממשיך לשלם זכויות סוציאליות לאנשים שעוסקים בטרור, אז הוא שלח את תמר זנדברג, שממילא בעד תשלום, לא רק בעד תשלום זכויות סוציאליות, גם בעד תשלומי המשכורות על ידי הרשות הפלסטינית. זאת אומרת שהיא גם רוצה שיקבלו פעמיים, גם יקבלו את הכסף מהרשות הפלסטינית וגם יקבלו את הכסף ממדינת ישראל בעד זכויות סוציאליות. כמו שאומרים, מרצ והממשלה הזאת הופכים את המחבלים למקצוע נדרש, למקצוע מבוקש. אתה מקבל המון כסף כדי להיות מחבל, גם מהרשות הפלסטינית וגם ממדינת ישראל. הבעיה היא שהבדיחה היא על חשבוננו. הבעיה היא שהכסף שאנחנו משלמים מממן טרור. הבעיה היא שהכסף הזה יוצר מחבלים עתידיים. כי כמו שאמרתי קודם, אותו רוצח של משה תמם שמגיע לכפר שלו ועושים לו חגיגות, רואה כל צעיר ערבי את החגיגות האלה ורוצה גם חגיגות עבור עצמו. הוא רוצה גם להיות כזה מורם בכפר שלו והוא שואל: איך הופכים להיות כאלה גיבורים? אומרים לו, רוצחים חייל ישראלי, הכי פשוט. רוצחים חייל ישראלי. גם המשפחה שלך תקבל את הכסף מהרשות הפלסטינית וגם המשפחה שלך תמשיך לקבל כסף ממדינת ישראל. למה? כי אנחנו פראיירים, כי אנחנו חותרים תחת עצמנו. כי אנחנו מעודדים טרור ואנחנו מעודדים את הדור הבא של הטרוריסטים במו ידינו. אז אני מבינה שאת מרצ זה משרת ואני מבינה שאת רע"מ זה משרת, אבל מה קורה עם שאר חברי הקואליציה כאן? כן, אמילי, אתם לא יכולים להמשיך לשלם כסף לתומכי טרור ולהפוך אותם למקצוע נדרש. חברים, תתעשתו. יש לנו מדינה אחת, מדינת ישראל. אין לנו עוד מקום אחר, וצריך להציל אותה מייד ולשלול את הזכויות הסוציאליות למי שעוסק בטרור. זה המינימום של המינימום של המינימום, זה לא הרבה מדי. תודה רבה לחברת הכנסת ברק. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. אם כך, נצביע. מי בעד הצעת החוק? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שלילת זכויות למעורב בטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א 2021, לא נתקבלה. בעד, 48, נגד, 62, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק-יסוד: בית המשפט לחוקה, של חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה, אדוני.  אדוני, אני קיבלתי את ההודעה, ואני לא מקבל אותה. בבקשה.  חברי הכנסת, לא כל אזכור שם של חבר כנסת נותן אוטומטית הודעה אישית. הודעה אישית, תקראו בתקנון, היא במקרים מאוד מאוד ספציפיים. ולא יקרה מצב שכל אדם שמזכיר פה שם של חבר כנסת יקנה לאותו חבר כנסת זכות לעלות לדוכן ודיבור של חמש דקות. זו לא מטרת הסעיף בתקנון. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם שאדבר על הצעת החוק החשובה והקריטית הזו לעתידו של העם היהודי כאן בארצנו, אני רוצה לדבר על רעידת אדמה שמתרחשת בימים אלו. יש כאלו שעוצמים עיניים ואוטמים אוזניים וממשיכים בשלהם. כתוב שרשעים אפילו על פתחי גיהינום אינם שבים. וזה בדיוק מה שקורה כאן. בהדלפה יזומה או לא יזומה מנדלבליט מודה שהוא ביצע פיגוע ענק בדמוקרטיה ובשלטון החוק. מה הוא אומר למעשה? שהמטרה שלו הייתה להפיל את נתניהו. הוא מאשר בקולו בדיוק את מה שעד המדינה חפץ אמר השבוע במשפט, שתיק 4000 הוא תיק הזוי ופוליטי, שלא היה בא לעולם אלמלא כיהן נתניהו כראש הממשלה. מנדלבליט מדבר על סכנה לדמוקרטיה? הוא עשה את הפיגוע הגדול ביותר בתולדות הדמוקרטיה. המציא עבירה, איים על עדים ותפר תיקים נגד ראש ממשלה שנבחר ברוב גדול על ידי הציבור. הוא זה שגרר אותנו לארבעה סביבי בחירות והביא אותנו למצב החמור הזה בתולדות ישראל. יושבים כאן שניים, שאחד מהם גנב את המנדטים, והממשלה שלהם נשענת על תומכי טרור, דבר שלא היה כמוהו בכנסת ישראל. הוא מדבר על פגיעה בדמוקרטיה? הוא בעצמו האשים את שי ניצן שתפר לו תיק ותפס אותו בגרון. זה, אגב, אותו שי ניצן שתפרו לו עכשיו ג'וב בספרייה הלאומית. ג'וב, שלפי מאמר שפרסמה הפרופסור למשפטים טליה איינהורן באתר מידה, הוא בכלל ג'וב לא חוקי. הספרייה הלאומית קמה על פי חוק, ויש לה שני תפקידים שהיא יכולה למנות שם: מנהל כללי ומנהל אקדמי. אין בחוק רקטור. אבל תפרו לו תיק. תפרו לשי ניצן, שתפר תיקים, הוא קיבל תיק כשאין לו שום כישורים, שום דבר שקשור לספרייה הלאומית. העיקר ששי ניצן יהיה רגוע ויקבל גם הוא ג'וב. שי ניצן מכהן בג'וב מושחת ללא סמכות חוקית. גם בנט מכהן בג'וב מושחת ללא סמכות חוקית, ללא לגיטימציה. וגם מנדלבליט, שיש לו תיק פתוח וממתין לבירור דין, מכהן כיועץ משפטי ללא סמכות חוקית. ועכשיו מנדלבליט מגיע ומנסה להתרפס בפני הברנז'ה, בפני עיתון הארץ. לפי מחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוא לא בדיוק החבר שלנו, הוא לא מהצד הימני של המפה הפוליטית, לפי המחקר שלהם, רוב הציבור מאמין שמדובר כאן בתיקים פוליטיים, שהביאו בסופו של דבר להחלפת שלטון בדרך מושחתת ואנטי-דמוקרטית, ותוך הנדסת תודעה משולבת של מנדלבליט, שי ניצן והתקשורת המגויסת. והם לא מסתפקים בזה. הם מביאים לנו חוקים אנטי-דמוקרטיים כדי לחסום את בחירת הציבור. שר המשפטים, שלא עובר את אחוז החסימה, מנסה לקבוע מה הציבור יבחר ומה לא. והיום עלית על כולנה: הביאו לכאן חוק לסתימת פיות הימין ברשתות החברתיות, שהן כמעט המקום היחיד שבו הימין עדיין יכול להתבטא היום. ולא רק זה. יושב-ראש הכנסת החליט שהוא יושב-ראש הקואליציה לעניין הזה, והוא נתן לשרה לעלות כאן בניגוד לנוהג ובניגוד לתקנון. אבל ליושב-ראש האופוזיציה, שביקש להגיב ולומר את מה שיש לו בעניין החוק האנטי-דמוקרטי הזה, אותו הוא חסם וסתם לו את הפה. חוק לסתימת פיות שעובר כאן בכנסת בתוך סתימת פיות. הרי, רבותיי, גם בין בני אדם יש שיח לא מכבד ולפעמים פוגע. אז מה? בכל דבר אתם מערבים שופט? ברור לכולם שכל המטרה של גדעון וחבריו היא להמשיך את שלטון המיעוט שלהם, שהם קיבלו ולקחו לעצמם ללא מנדט מהעם, לאורך זמן. הם עושים את זה תוך פגיעה קשה באלה שלא חושבים כמותם, ותוך פגיעה בחופש הביטוי ובזכות לבחור ולהיבחר. עכשיו, אני רוצה לעבור להצעת החוק שעומדת לפנינו. למעשה מדובר כאן, הצעת חוק של בית משפט לחוקה, בהצעת חוק לשינוי שיטת בחירת השופטים והגדרת סמכויותיהם. לא מדובר כאן במשהו שאין בו הסכמה. זה משהו שיש עליו קונסנזוס. בעבר אותו ימין, שהיה בעבר ובגד בערכיו, האמין שצריך לשנות את שיטת הבחירה, האמין שבג"ץ לא מייצג כאן את העם, שלא ייתכן שבג"ץ לוקח לעצמו סמכויות, והופך את עצמו לנבחר-העל, כאילו הוא שואב את הרוח שלו מאיזו מועצת חכמים או מאילו ערכים אוניברסליים, שהם גוברים על הדמוקרטיה, שהם גוברים על בחירת העם. אז הצעת החוק הזו קובעת שיש לשנות את שיטת בחירת השופטים. למעשה, לתת לשופטי בג"ץ להתעסק בתפקידם כבית משפט עליון לערעורים, ולהקים כאן בית משפט חדש. תקראו לו בית משפט לחוקה, תקראו לו בית דין גבוה לצדק, תקראו לו בית משפט לחוקי-יסוד, תקראו לו איך שאתם רוצים, אבל השיטה שלו תהיה שיטה שנהוגה כמעט בכל מדינה דמוקרטית בעולם. שיטה שבה שופטים עוברים שימוע פומבי כאן, בוועדת החוקה של הכנסת. הם ייבחרו במליאת הכנסת על ידי נבחרי העם. גם מוגדרות הסמכויות של השופטים האלו: הם לא יכולים לבוא ולפסול חוקי-יסוד, הם לא יכולים לבוא ולהתוות מדיניות בניגוד לנבחרי הציבור, הם יכולים לבוא ולהעביר ביקורת שיפוטית, זה בסדר, אבל את המילה האחרונה אומרים נבחרי הציבור. זו דמוקרטיה. מי שלא מבין שנבחרי הציבור הם המילה האחרונה בדמוקרטיה, לא מבין כלום, והמקום שלו לא בבית הזה. מדינת ישראל נמצאת בעשור האחרון בצומת חוקתי הקורע את העם ואת נבחריו. מצד אחד, ממשלה וכנסת נבחרות, שמבקשות לשנות סדרי עולם בנושאים מסוימים, שחלקם קבועים מיום הקמת המדינה. אבל מן הצד השני, פסילה שיטתית או פרשנות חריגה מצד בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אשר מונע שינויים אלו מסיבות רבות, בעיקר מהסיבות שהן נוגדות את השקפתו. זאת הסיבה העיקרית. זה אסון לדמוקרטיה ולמדינת ישראל, כשבא קומץ קטן ואומר: אנחנו נקבע מה הערכים הראויים כאן במדינת ישראל, לא הציבור יקבע, לא נבחרי הציבור יקבעו,אנחנו: היועץ המשפטי לממשלה ויועצים משפטיים אחרים במשרדים, וכשמעיזים לסכל מדיניות של נבחרי ציבור. בימים אלו, ואף זמן רב קודם לכן, ניטש ויכוח עז, שמגיע בעיקר מלמטה, מאזרחי המדינה, בדבר הצורך להחזיר את האיזון הראוי בין הרשות השופטת לשתיים האחרות. במדינה דמוקרטית הריבון הוא העם, באמצעות נבחריו, והם אלו שקובעים את הנורמה, את החוק. ברוב מדינות העולם מוגבל המחוקק באמצעות חוקה שנועדה להעניק יציבות ולמנוע מצב של רוב מקרי בפרלמנט שישנה לחלוטין את ערכי המדינה, מצב של רוב מקרי כמו שיש לנו היום. אנשים שגנבו את המנדט, והם עושים ככל העולה על רוחם, בלי מנדט אמיתי מהעם. כאשר נעשית ביקורת על החקיקה, היא חייבת להיעשות לאור בחינה של החוקה, ואצלנו, לאור בחינה של חוקי-היסוד. לא ייתכן מצב ששופטים יבואו ויגידו שיש להם סמכות לבטל גם חוקי-יסוד. אומרים לנו: הינה, בית המשפט אישר לנתניהו להיות ראש ממשלה גם תחת כתב אישום. בטח, תודה רבה באמת. למה מי אתם בכלל שתבואו ותגידו לעם מה מותר לכם לקבוע, את מי מותר לכם לבחור ואת מי אסור לכם לבחור? גדעון סער היום מנסה לעשות את זה באופן אנטי-דמוקרטי, אבל בדמוקרטיה אמיתית העם הוא הריבון, העם הוא זה שבוחר וקובע מי יהיו המנהיגים שלו. ולכן אני מציע כאן להקים בית משפט לחוקה, לבטל את סמכויותיו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, ולתת לשופטים לעבור כאן שימוע, לייצג את כל קצוות הקשת הפוליטית במדינת ישראל, ולהיבחר כאן במליאת הכנסת, תוך הגדרת התפקיד הברור, כדי להכניס איזון ראוי בין הרשויות האלה, ולהחזיר את הדמוקרטיה למדינת ישראל. תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. ישיב בשם שר המשפטים, שר הבינוי והשיכון והשר לענייני ירושלים ומורשת, השר זאב אלקין. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, האמת שאני הקשבתי לחבר הכנסת קרעי, כי חשבתי שעשר דקות זה בהחלט זמן ראוי להציג את התזה המהפכנית של בית משפט לחוקה, אבל נדמה לי שרק בדקה השביעית הוא החליט להקדיש את תשומת הלב לנושא של הצעת החוק. החמישית. אני ספרתי שביעית. הסתכלתי על, לא. יש לך את הזמן. גם לי יש.  את הסרט. חמישית.  הם כנראה מראים אותו דבר, חבר הכנסת כץ. היה כתוב: 7, וזה הדקה הרביעית, אלקין. כשעוד לא שבע. היה כתוב שנשארו לך, חבר הכנסת קרעי, קצת פחות מארבע דקות, אז זאת הדקה השביעית של נאומך, כי היית מוגבל לעשר. אין ספק שצריך לדון בשאלה הזאת עוד תשע דקות. בהחלט. בהחלט. תשיב לגופו של עניין, השר. קודם אני אנסה להבין לגופו של איזה עניין, כי הצפת פה הרבה עניינים, שהקשר בינם לבין הצעת החוק הוא מקרי בלבד. הקשר הוא הפיגוע שאתם מנסים לעשות לדמוקרטיה. זה הקשר. הפיגוע שמנדלבליט עשה לדמוקרטיה ושאתם ממשיכים לעשות. בוא ניתן לשר להשיב. קודם כול, לגבי הפיגוע שאנחנו, אני מנסה להבין. תכף אני אתייחס גם להצעת החוק, אבל מדבריך לא הבנתי, אנחנו מנסים לעשות לדמוקרטיה פיגוע? מנדלבליט כבר עשה לדמוקרטיה פיגוע, עוד לפני שקמנו? מתי בדיוק בלוח הזמנים הזה קרה האירוע הנוראי הזה, של פיגוע וחיסול הדמוקרטיה הישראלית? תשאל את גדעון סער, הוא יסביר לך. תאמין לי, אני לא צריך את ההמלצה שלך כדי לדבר עם גדעון סער. אנחנו מדברים, תודה רבה לאדוני. אני מנסה להבין מה העמדה של אדוני. האם זה פיגוע שכבר נעשה? פיגוע שנעשה, ואתם ממשיכים את הפיצוצים המשניים. קודם כול, אני תכף אתייחס, בכל זאת אי-אפשר שלא, להצעת החוק עצמה וגם לדברים מאוד מוזרים, בעיניי, שמצאתי בתוכה, אבל כרגע אני רוצה רק להתייחס לנקודה אחת מרכזית. הרי אתה בא ואתה טוען שאם כבר יש מוסד שמתערב בנושא של החקיקה, בנושא של הכנסת, אז ראוי שהמוסד הזה ייבחר על ידי הדמויות הנבחרות ולא במנגנונים אחרים. אני תכף אתייחס לנוסחת הבחירה שאתה הצעת כאן. אבל כשהקשבתי לך, לפיגוע שעשה אביחי מנדלבליט, שאגב אני מאוד מעריך ומכבד אותו, אבל אם אני הולך לפי שיטתך, זה דווקא מינוי שאושר על ידי הדרג המדיני, והוא היה אפילו מועמד מועדף אתה יודע על ידי מי, על ידי ראש מפלגתך, אז יש פה איזושהי קושיה. אם הדרג המדיני הוא זה שצריך למנות את האנשים שיכריעו על גורלה של המדינה הזאת בבית משפט לחוקה, כדבריך, ומצד שני, לא שמעת את ההמשך: תוך הגדרת הסמכויות שלהם. מצד שני אתה טוען שלמעשה לא פחות מפיגוע לדמוקרטיה הישראלית הוא תוצאה של מינוי שהובל על ידי בנימין נתניהו כראש ממשלה, בשבתו אז. משהו לא מסתדר לי. הייתכן שבנימין נתניהו אחראי לפיגוע הכי גדול בדמוקרטיה הישראלית? האם זאת טענתך? תוך הגדרת סמכויות. מה זה קשור להגדרת סמכויות? היועמ"ש נתן לעצמו סמכויות. חבר הכנסת קרעי, זה כרגע בכלל לא קשור לסמכויות. אתה טוען שבנימין נתניהו הוביל למינוי יועץ משפטי לממשלה, שהיה קודם מזכיר ממשלה, שהוא מינה אותו במו ידיו, והאיש הזה הוא פיגוע לדמוקרטיה הישראלית? נכון. אז זה מעלה תהיות לגבי שיקול הדעת. בוודאי שהייתה טעות. אני סבור שאביחי מנדלבליט היה מינוי מעולה, גם למזכיר ממשלה, וגם מינוי טוב ליועץ משפטי לממשלה. אף אחד לא ידע את מה שמנדלבליט עשה. אגב, זה אכן מעלה תהיות, והתשובה לתהיות כנראה מצויה בכספות. שמענו שהיום הייתה שרפה, אני מקווה שמשהו בכספות לא נשרף שם. חבר הכנסת אוחנה, שוב, אם איש ציבור כל כך מנוסה כמו בנימין נתניהו ממנה בן אדם לתפקיד מזכיר ממשלה, אחד מהחשובים שיש, אחר כך מוביל את המינוי שלו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מתוך הבנה עד כמה התפקיד הזה הוא משמעותי ומרכזי, ואתה טוען שהאיש הזה הוא, אז מה, גם אותך הוא מינה לשר, גם אז זאת הייתה טעות. מה זה אומר? שטעויות לא נעשות? כנראה שיש בעיה גדולה בשיקול הדעת של בנימין נתניהו. גם את גדעון סער הוא מינה לשר בכיר, נכון. גם אז זו הייתה טעות. גם אותי הוא מינה לשר. גם את אביגדור ליברמן הוא מינה בזמנו למנכ"ל משרד ראש הממשלה ולשר לא פעם ולא פעמיים. אף אחד אין לו רוח הקודש, ואף אחד לא יודע מה אתם מחביאים בארון. את נפתלי בנט הוא מינה לשר ביטחון בממשלתו, ולפני זה, בזמנו, לראש הסגל שלו, ואני יכול להמשיך את הרשימה הארוכה של אנשים שיושבים בצד הזה של האולם. אז אולי אתה צריך לשאול את עצמך? אולי יש בעיה מהותית, מובנית, בשיקול הדעת של מנהיג מפלגתך? אף אחד לא יודע מה אתם מחביאים בארון. לך יש בעיה עם אנשים שאין להם הכרת הטוב. לך יש בעיה עם אנשים שאין להם הכרת הטוב, כדאי שתתפוס שיחה איתו על זה, איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים שהוא מינה, הם בעיניך כזה כישלון גדול, ואם זה נכון שהוא ימשיך למנות אנשים אחרי הדבר הזה. הוא גם מינה הרבה אנשים טובים. אף אחד לא יודע מה אתם מחביאים בארון. מנדלבליט לא גילה ששי ניצן תופס אותו בגרון וכן הלאה וכן הלאה. אני מציע לך בכל זאת, לפני שאתה, גם מתפקדי הליכוד לא חשבו שתעבור כל כך מהר לעוד מפלגה. גם הם טעו, אז מה? גם שיקול הדעת שלהם לא טוב? דווקא שיקול הדעת של מתפקדי הליכוד הוא בסדר, הבעיה זה מה שבן אדם, אתה מסכים איתי שאם הם היו חושבים שאתה עובר מפלגה, הם לא היו מצביעים לך. נכון? אז מה אתה אומר? גם שיקול הדעת שלהם לא טוב? תאמין לי, חבר הכנסת אופיר כץ, אתה יודע כמוני מה לא מעט מפעילי הליכוד, וגם היושבים לצדך בספסלים האלה של האולם, אומרים על מה שקורה היום בליכוד כשמדברים בארבע עיניים, או כשהם מדברים עם אנשי תקשורת בארבע עיניים. תאמין לי. בגלל זה הוא מביס בפריימריז. אפילו ארבע דקות אתה לא עונה. למה? אני דווקא חושב שאני מדבר מאוד לגופו של עניין, כי אני מביא דוגמה איך הדרג הנבחר, לשיטתך, ממנה מישהו שהוא פיגוע לדמוקרטיה. תחשוב אם הוא היה ממנה אותו לבית משפט לחוקה, מה היה קורה אז? עכשיו יש פה פרדוקס. כשאני דיברתי זה לא היה לגופו של עניין, כשאתה משיב על זה, זה לגופו של עניין? אני משיב על מה שדיברת, מה לעשות? בשביל זה עליתי. דיברת לא לגופו של החוק, אני משיב לך לגופו של מה שדיברת, עכשיו אני גם אתייחס לחוק. אתה מציע כאן, בדברי החקיקה שהצעת, מהפכה בהקמה של בית משפט לחוקה. קודם כול, כנראה שסוף-סוף יש דעה אחידה בינך לבין חבר הכנסת לוין, שיש חוקה במדינת ישראל, כי אותי חבר הכנסת לוין תמיד לימד, הוא טען שאין דבר כזה חוקה למדינת ישראל. אז אם אין חוקה, איך יכול להיות בית משפט לחוקה? איך שני הדברים האלה מתכתבים? לכן יהיה לי מאוד מעניין לדעת אם חבר הכנסת לוין יצביע בעד הקמת בית משפט לחוקה כשהוא חושב שהחוקה לא קיימת. אבל במסגרת הצעת החוק הזאת, תסתכל למשל איזה מנגנון מינוי אתה מציע. לא יודע אם חברי כנסת שהולכים להצביע נתנו על זה את הדעת. המנגנון שהצעת החוק מציעה להרכב של בית משפט לחוקה הוא מנגנון של שלושה שופטים שייבחרו על ידי ועדה לבחירת שופטים, אגב, אותה ועדה שהיום בוחרת את כל שופטי העליון. אז בהיבט הזה אין שינוי כל כך מיוחד. רגע, עכשיו הנקודה הבאה. שופט הכשיר לשמש כדיין או רב עיר, שהוא ימונה בכלל על ידי מועצת הרבנות הראשית. זו הצעה, לא קראת. תקרא את ההמשך, כולם, קורא. קורא. הרי מליאת הכנסת בסוף משקפת יחסי כוחות בנקודה מסוימת, אני רק משקף לך את התמונה הזאת. אחר כך קאדי בבית דין שרעי, ואחר כך קאדי מד'הב. אחרי זה, חמישה שופטים שייבחרו על ידי הממשלה ועוד שני שופטים שייבחרו על ידי האופוזיציה, וכל זה יתפקד במשך עשר שנים. עכשיו תאר לעצמך, אם חס וחלילה מדובר במציאות שלפי ראות עיניך תהיה כאן ממשלה שלא תהיה לרוחך, איך תיראה התמונה של הבחירה לפי הנוסחה הזאת? יהיו פה חמישה נציגי המחנה שאתה נגדו, שני נציגי מחנה שיהיו מחנה כשיטתך, אבל גם עם המינוי שלהם יכולה לקרות טעות, כמו שהצגת לנו כאן לגבי אביחי מנדלבליט, לשיטתך, שלושה שופטים, על ידי ועדה למינוי שופטים, שגם הם לא יהיו, אם תהיה ממשלה שלא לרוחך, אז יהיה רוב בוועדה למינוי שופטים בוודאי שלא לרוחך, עוד שלושה אנשי דת, שלא ברור מה הם עושים כאן לפי המבנה, אבל נניח, אחד מוסלמי, אחד דרוזי, ואחד יהודי. וכל זה עשר שנים קדימה. זאת אומרת שעם רגע הבחירה מתקיים, לצורך העניין, כשיש כאן למשל ממשלת שמאל נטו, אתה מקבל בית משפט לחוקה, תעשה חשבון יחד איתי, שמונה על שניים ושלושה אנשי דת. אני חושב שאפילו בטענות הכי קשות מול בית המשפט העליון, הימין לא טען שאלה הם יחסי הכוחות בתוכו. עכשיו, זה המבנה שאדוני מציע כאן. וזו דוגמה מה קורה שמטפלים בנושא כל כך רציני כלאחר יד, בהצעת חוק פרטית שנכתבת בלי שיקול דעת ובלי מחשבה איך העסק הזה עובד. נא לסיים. בבקשה. עוד פעם, הכול לשיטתך. אתה מציע כאן לכונן מערכת, שאם זה קרה בנקודה מסוימת של הזמן, אגב, לשיטתך, גם אותנו אתה רואה כממשלת שמאל. אז אפילו הכי גרוע, אתה מעביר פה שממשלה שהיא נוראית בעיניך תמנה שמונה נציגים מטעמה לבית המשפט לחוקה.  אתה תמנה שניים, במקרה הטוב. וגם תטעה בהם כמו בכל המינויים הקודמים. ואחר כך, זאת המערכת שבמשך עשור לפחות תחליט על פסילת החוקים. לא שמעתי שהיה, כשנתתי ליריב לוין עוד כמה דקות. אני חייב להגיד שזאת הצעה מוזרה. תן גם לי. לא השתכנעתי. השר מסיים, תן לו לסיים.  אל תעשה לי את החשבונות, בבקשה. בבקשה, אדוני, נא לסיים. לכן, בעיניי, זאת הצעה נורא מוזרה, לא בשלה לחלוטין. ולכן הדיון בסוגיה הזאת, באיזו דרך צריכים להתבצע טיפול וסידור של מערכת היחסים בין הכנסת לבין בית משפט העליון או איזשהו מוסד אחר שאתה מציע להקים, המקום של זה הוא לא בחקיקה פרטית מהסוג הזה, שמביאה לתוצאה מוזרה ביותר, אלא בקידום של חוק-יסוד: החקיקה. זה מה שצריך לעשות. שם צריך להסדיר את מערכת היחסים הזאת, אבל לא בדרך רשלנית מהסוג הזה, שהיא לא רצינית, ואפילו לשיטתך תביא לתוצאה הרבה יותר גרועה מהמצב הקיים היום. תודה רבה. תודה רבה לשר אלקין. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. לאחר מכן, נעבור להצבעה. מה שרשלני כאן, השר אלקין, זאת הממשלה שלך. הממשלה שאין לכם בה שום מכנה משותף אידיאולוגי, ואתה יודע לאן הם מושכים אותך, למכירת כל הערכים שהאמנת בהם פעם. אתה כנראה לא קראת את הצעת החוק עד הסוף. נכון שיש כמה גופים שמציעים שופטים, אבל מי שבסוף בסוף, בוחר את השופטים כולם, זה כאן במליאת הכנסת, בהצבעה חשאית. כולם עוברים שימוע בוועדת החוקה של הכנסת, כולם נשאלים שאלות. כולם צריכים לענות ולהסביר מה האג'נדה שלהם, הכול שקוף, לא בחדרי-חדרים, לא קומבינות שממנים את מי שרוצים לתפקידים שרוצים. לא כמו שאתם מיניתם את כל החבר'ה שלכם, עד מס' 20 כמעט, בתקווה חדשה, לג'ובים. זו לא ארץ הקומבינות הבלתי-מוגבלות. לא כמו שגדעון סער, יושב-ראש המפלגה שלך, מינה את הבחור שיכריע לגבי ראש עיריית חדרה אם הוא צריך לפרוש או לא לפרוש, כאשר הוא חבר מפלגתו ואיש אמונו. זו לא ארץ הקומבינות. אנחנו כאן רוצים שקיפות, אנחנו כאן רוצים דמוקרטיה. רוצים שזה יהיה כאן בכנסת בהצבעה חשאית. הרי ברור לך, למרות שאתם ממשלת שמאל, שכשיבוא לכאן שופט שמאלי, פרוגרסיבי, בתוך הקואליציה שלך, יהיו כאלה שיצביעו נגדו, כי מאחורי הפרגוד אדם הולך עם הלב שלו, עם האמונות שלו. כלפי חוץ הוא רוצה ג'וב, הוא מוכר את הערכים, אבל מאחורי הפרגוד זה אחרת. והציבור שומע מה שיש לשופטים האלה לומר, מפעילים לחצים על הנבחרים שלהם, ויש לחץ תקשורתי, ולכן זאת הדרך הטובה ביותר. אם יש לך הצעה אחרת טובה יותר, תבוא, תתכבד, תציג אותה. זו רק קריאה טרומית, זה לא הקמת בית המשפט היום. תבוא, תדבר, אולי הצעתך תתקבל. אבל להשאיר את המצב כמו שהוא היום, ואתה יודע עד כמה הוא גרוע, אתה יודע מה קורה בבג"ץ, אתה יודע איזה פרוגרסיביים הם, אתה יודע שחיות יכולה לקום בבוקר ולקבוע כאן שתהיה זכות שיבה לפלסטינים.  בטח. אתה הפכת להיות שמאלני על מלא. פרוגרסיבי זו לא מילת גנאי. אתה כבר עברת מלא מלא לשמאל. אפשר למנות אותך כבר לבית המשפט. אפשר כבר לתת לך מינוי לבג"ץ. מה שקורה זה שאתם מכרתם את כל הערכים שלכם. אתם מוכנים, כן, קדמה במובן של בג"ץ, אתה יודע בדיוק מה המשמעות שלו. קדמה זה אומר מדינת כל אזרחיה. קדמה בבג"ץ זה אומר שאין מדינה יהודית ואין דמוקרטיה. אתה יודע את זה יותר טוב מכולם. אין מישהו שיודע את זה יותר טוב ממך. ולכן, אם באמת נשאר משהו שאתה מאמין בו, תבואו, תביאו את זה לדיון בוועדה. תדברו על זה דיון ציבורי אמיתי. למה אתם מתנגדים? למה אתם רוצים לתת את המושכות בידיים של כאלו שמעולם לא נבחרו? למה אתם ממשיכים לתת כוח ליועץ משפטי שיכול לסכל את בחירת העם? כל המטרה שלכם היא להמשיך ולשלוט על ידי המיעוט גם כשאתם תהיו מיעוט במנדטים. אתם מנסים לסכל את בחירת העם, למנוע מהעם את הזכות לבחור ולהיבחר, ולתת כוח לפקידים שאתם ביחד איתם באותה כנופיה. תתביישו לכם, אתה וכל חבריך. תודה רבה. תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, אנא שבו במקומותיכם. מי בעד הצעת חוק-יסוד: בית משפט לחוקה, ומי נגד? בבקשה. הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: בית המשפט לחוקה לא נתקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון, ביטול החרגת העיתונות המודפסת), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת מוסי רז. יעלה ויבוא אדוני להנמקת הצעת החוק, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מביא היום הצעת חוק שתחסוך ותציל חיי אדם. אני מביא היום הצעת חוק שהעברתי, אדוני היושב-ראש, בקריאה טרומית ב-28 באוקטובר 2001, לפני יותר מ-20 שנה. פה אחד החליטה כל הכנסת להצביע בעדה. ואני מקווה שגם היום לא יהיה פה איש ולא אישה שיחשבו שיש משהו קודם לחיי אדם, לא יודע אם זאת אופוזיציה או תמיכה בטייקונים או תמיכה בחברות סיגריות או כל דבר אחר, וכולם, כל מי שנמצא פה, יצביע בעד הצעת החוק הזאת. על מה אני מדבר? אני מדבר על מלחמה בסיגריה, שהיא הרוצחת הגדולה בהיסטוריה. בכל שנה מתים בעולם חמישה מיליון איש מנזקי עישון, מתוכם 8,000 בישראל. מתוך אלה מאות, כנראה בערך 800, מתים מעישון פסיבי. על מנת שנבין מה זה עישון פסיבי, נעשה מחקר בישראל שבו בדקו את השתן לילדים, ונמצא שלשליש מהם יש שרידי ניקוטין בשתן. גם ההורים שאומרים לכם שהם לא מעשנים ליד הילדים, אל תהיו בטוחים בזה. הם כנראה כן מעשנים, לא תמיד, ליד הילדים. מזמן, עוד באלף הקודם, מדינות אירופה כולן הוציאו איסור פרסום גורף על סיגריות. זו הסיבה שכבר לפני 21 שנה הצעתי את הצעת החוק הזאת, איסור פרסום גורף. ממחקרים שנעשו עולה שאיסור הפרסום עצמו מוריד את העישון ביותר מ-4%. גם ישראל התחילה לצעוד בכיוון הזה, ואכן, כפי שאמרתי, ב-2001 ההצעה הזאת עברה כאן בקריאה טרומית, ולאחר מכן, ב-2002, בקריאה ראשונה. אבל מאז נעצרנו. לחצים שהופעלו ממקומות כאלה ואחרים עצרו את כל העניין. בכנסת העשרים, ביום הלפני-אחרון של שנת 2018, עברה הצעת חוק חשובה שיזם חבר הכנסת איתן כבל, ועמדו מאחוריה גם חבר הכנסת יהודה גליק ואחרים, שקבעה איסור פרסום. אבל לא הסכימו לקבל את ההצעה שלי להחיל אותה על העיתונות הכתובה. אני יודע שהדבר מוצג לחלק מחברי הכנסת בשיחות כאילו הוועדה הסכימה שלא צריך להטיל את האיסור על העיתונות הכתובה. זה לא נכון. מה שהיה זה הנחתה של השר אז, שר הבריאות, בשל רצון לתמוך בעיתון מסוים, ואולי גם בעיתונים אחרים. זאת לא הייתה הסכמה, זאת לא הייתה קבלה. אומרים שאת העיתונות הכתובה קוראים רק מבוגרים.  בסדר, תרשום לעצמך את הנקודה השחורה הזאת, חבר הכנסת אמסלם. אומרים שאת העיתונות הכתובה קוראים רק מבוגרים, ועליהם זה לא משפיע. אז אני שואל, אדוני היושב-ראש, אם זה לא משפיע, מדוע חברות הסיגריות מוצאות לנכון להשקיע מיליוני דולרים בשנה בפרסום בעיתונות הכתובה? הם לא שמעו על ההמצאה הזאת, שמספרים כאן שזה לא משפיע? לא, הן יודעות טוב מאוד שזה משפיע. זה נותן מהוגנות, כביכול, לתופעה של העישון. זה גורם לזה שאם מפרסמים מודעה כזאת בהארץ או בידיעות אחרונות או ביתד נאמן, אז זה בסדר. זה בסדר לעשן. לא ולא. חברות הטבק יודעות טוב מאוד למה הן מפרסמות בעיתונים. הן יודעות טוב מאוד שזה מגדיל את המכירות שלהן, שזה מדרדר אנשים לעשן, שזה מדרדר אנשים לקחת את התופעה הזאת, שגורמת גם למוות. הן יודעות את הדבר הזה טוב מאוד. מחקרים שנעשו בעולם, הבאנו את זה כבר בכנסת החמש-עשרה, הראו שהפרסום עצמו בעיתונות הכתובה בלבד מוריד את שיעור העישון ב-2.5%. אני לא יודע אם גם פה זה יהיה 2.5%, או 1.5% או 2% או 3%. זה לא חשוב. אפילו אם זה יציל בן אדם אחד. אתם יודעים מה זה 2.5% מ-8,000 איש? זה 200 איש בכל שנה שאפשר להציל ממוות באמצעות חקיקה כזאת. אני מודע ללחצים, אדוני היושב-ראש, ואני יודע שפנו לחברי כנסת. פנו גם אליי, והינה אני נותן כאן גילוי, אני מתכוון לשבת גם עם נציגי חברות הסיגריות והטבק, וגם קבעתי איתם פגישות. אני מציע שמי שישב איתם ייתן לזה גם גילוי נאות, שנדע שהוא ישב איתם. אני מתכוון לשבת גם עם המוציאים לאור של העיתונים, ואני לא משווה בין הדברים. משום שלנו, כחברה דמוקרטית, יש אינטרס שהעיתונים במדינה ישגשגו ויהיו חזקים, מימין, משמאל, חרדיים וחילוניים. ויכול להיות שאפילו צריך לחשוב איזה פיצוי אפשר לתת להם. אבל אסור, בשם זה שאנחנו רוצים להגן על העיתונים, מוציאים לאור של עיתונים. מוסי רז, אתה שומע מה אתה אומר? כן, אני שומע מה אני אומר. זה בסדר גמור. אני מציע שגם אתה תשב איתם, אם הם לוחצים עליך. לא, דווקא לא פנו אליי. זה בסדר גמור. אני לא פגשתי אף אחד. אבל אני רוצה להגיד לך משהו אחר על החוק הזה. מי שיפנה אליי בעניין הזה, אני אשב איתו ואתן לזה גילוי נאות, כפי שעשיתי כאן. היומן שלי שקוף, אתה יכול להסתכל מעכשיו קדימה ואחורה על כל הפגישות שלי. אני מציע שזה מה שיעשו כאן כולם, אבל שבשם הדאגה לעיתונות הכתובה, שהיא דאגה מוצדקת, ובשם הדאגה לחופש הביטוי, שהיא דאגה מוצדקת, ובשם הדאגה לפלורליזם בעיתונות הכתובה, שהיא דאגה מוצדקת, לא נוותר בעניין הזה. איפה יאיר לפיד? אני לא רואה אותו. איפה הוא? כאן מדובר בחיי אדם, לא פחות ולא יותר. אני די בטוח, אדוני היושב-ראש, שלחברי הכנסת תהיה תבונה להצביע בעד ההצעה הזאת פה אחד, כפי שקרה בשנת 2001, כפי שקרה כמה פעמים בהמשך, ולהעביר את החוק הזה בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית בקרוב. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. ישיב שר הבריאות. יש הצמדה.  סליחה, סליחה, יש הצמדה. נכון. הצעת חוק מוצמדת של חבר הכנסת עופר כסיף, שמספרה פ/1387. תודה על תשומת הלב. ראית? אנחנו עוקבים. מי יפצה את נוני? אפילו לי מותר לטעות, חבר הכנסת כץ. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, גברתי השרה. אתה מעשן? אני? לא. הפסקתי ב-2005. יש לו רק קול כזה. נכון. אומרים לי שזה מאז שנולדתי. את זה אני לא זוכר. מה שכן, עישנתי הרבה עד 2005, בעוונותיי. הצעת החוק שלפניכם לא רק שתתרום לבריאות הציבור, כפי שאמר חברי חבר הכנסת רז, אלא גם תתרום להיבט דמוקרטי אחד, ראשון במעלה, קרי החלשת הקשר הרעיל בין הון, עיתון ושלטון. זה שנים רבות יש כתם של ניקוטין על העיתונות הישראלית. בעוד שאסור לפרסם את רעל הטבק ומוצריו בשום אמצעי תקשורת אחר, העיתונות הכתובה מוחרגת מאיסור זה. בכל הזדמנות שהייתה לבטל את ההחרגה נאבקו המוציאים לאור כנגד הביטול ואף זכו לתמיכה של כמה פוליטיקאים שעבורם כל חבירה למוציאים לאור למען פרסום שווה יותר מאשר בריאות הציבור וטובתו. כבר בשנת 2005 אשררה ישראל את חתימתה על אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק של ארגון הבריאות העולמי. סעיף 13(2) לאמנה קובע כך, ואני מצטט: "כל צד, בהתאם לחוקה ולחוקי-היסוד שלו, יתחייב להטיל חרם מקיף על פרסום, קידום וחסות מצד תעשיית הטבק, לרבות בכפיפות לסביבה המשפטית ולאמצעים הטכניים הקיימים, חרם מקיף על תקשורת, קידום וחסות מכל סוג שמקורם בשטחו. מבחינה זאת, כל צד מתחייב לנקוט את האמצעים המשפטיים, המינהליים, האדמיניסטרטיביים ו/או אמצעים מתאימים אחרים, תוך חמש שנים מכניסתה לתוקף של אמנה זו, ולדווח על כך בהתאם, על פי סעיף 21". עד כאן מתוך אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק של ארגון הבריאות העולמי. מכל המדינות שאסרו את פרסום מוצרי הטבק ישראל היא היחידה שהחריגה את העיתונות. מדוע? הרי ידוע שצעירים חשופים לעיתונות, ובכך חשופים גם לתעמולה של חברות הטבק. מחקרים מראים שבמקומות שבהם נאסר פרסום מוצרי הטבק, ירד השימוש בהם. העיתונות לא תקרוס ללא פרסומות הטבק. מה שכן קורס הן ריאות האזרחים. כ-8,000 ישראלים בשנה מתים מנזקי הטבק, ואותם מרכיבי דמוקרטיה הנרמסים תחת קשרי ההון שלטון עיתון. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים-ושתיים על ידי חברת הכנסת יעל גרמן, ועל שולחן הכנסת העשרים-ושלוש על ידי קבוצת חברי כנסת. להכנת הצעת החוק סייעה העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, ואני רוצה להודות לה כאן. חברי הכנסת, היום זה היום להעביר סוף-סוף את החוק החשוב הזה. זה הזמן גם לשים את בעלי ההון והעיתון בצד, ואת הציבור הרחב, את בריאותו ורווחתו, במרכז. זה הזמן לגמול את העיתונות הישראלית מנגע הטבק. תודה. תודה רבה. שר הבריאות ישיב לשתי הצעות החוק במשותף. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אחת ההחלטות שאני שמח שקיבלתי בחיים הייתה שהפסקתי לעשן כבר לפני כמה שנים. אני חושב שעד היום יש לי בעיות בגרון כתוצאה מהעניין הזה. עישנתי הרבה מאוד שנים, ואני מאוד שמח שנפטרתי מההרגל המגונה הזה. אבל לצערי, עדיין שיעורי העישון והמחלות שנובעות מעישון במדינת ישראל, הנתונים הם קשים. חבריי מוסי רז ועופר כסיף הבהירו את הדברים, ואני חותם על כל מילה. בעניין הצעת החוק הזאת, ובעניין צעדים אחרים, אנחנו, כמשרד הבריאות, מחויבים לצמצם את העישון. אנחנו עושים את זה בדרכים שונות, גם קודמיי בתפקיד עשו את זה. אני מתכוון להמשיך ולהגביר את המאבק, כי באמת קשת המחלות שנובעת מעישון היא רחבה מאוד. קודם כול זה הסבל לחולה עצמו ולמשפחה שלו, ואחר כך גם נטל על מערכת הבריאות. אם יש לנו יכולת לצמצם את העישון ולחסוך חיים, לחסוך מחלות, לחסוך סרטן ולחסוך אשפוזים, אז בוודאי שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי לעשות את זה. אני רוצה להגיד שקיימות עדויות מחקריות חותכות לכך שכל פרסום מגביר צריכה של מוצרי עישון ומוצרי טבק. העדויות האלה תואמות גם את תקנות של ארגון הבריאות העולמי, שישראל אשררה כבר לפני יותר מ-15 שנה. לפי הסעיף הזה באמנה, האמנה על הגבלת הטבק, וישראל היא צד לאמנה, מדינות שהן צדדים לאמנה מכירות בכך שקביעת איסור מקיף על פרסום של מוצרי טבק תצמצם את צריכתם של אותם מוצרים. ועוד נכתב, שעל מדינות שהן צד לאמנה לקבוע איסור מקיף של כל פרסומת למוצרי טבק, קידום מכירות של מוצרי טבק ומתן חסות להם. המטרה של הצעת החוק של חברי הכנסת מוסי רז ועופר כסיף, שהצמיד, היא לתקן את חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, שזה חוק מ-1983, ולבטל החרגה של פרסומים מסוימים מאיסור הפרסום שקבוע בחוק. אני חושב שזה צעד מתבקש נוכח המגמה של נתוני העישון שיש לנו בישראל. גם בעקבות הקורונה, צריך להגיד, גם בעקבות הקורונה, ועל רקע מחקרים שהצביעו על קשר בין עישון לבין תחלואה קשה ואפילו תמותה ממחלות שונות, כולל מקורונה, כולל מקורונה, העישון, וגם לזה יש מחקרים, נמצא, במחקרים שפורסמו לאחרונה, כמהווה גורם סיכון לתחלואה קשה בנגיף הקורונה. ולכן המשוואה בהקשר הזה היא פשוטה: צמצום החשיפה של צעירים וכלל הציבור לפיתוי הזה, שבפרסומי העישון ובצריכת הטבק על מוצריו השונים, מפחית את מספר המעשנים ואת מקרי המוות שנגרמים מעישון. אני רוצה לומר שבשנת 2019, אלה הנתונים שיש לי, חברות הטבק והניקוטין בישראל השקיעו משהו כמו 36 מיליון שקלים בפרסומות, חסויות, קידום מכירות, וזאת הייתה ירידה של 27 מיליון מהתקציב בשנה שקודם לכן. אלו נתונים שמעידים על הצלחה ועל השפעה משמעותית של חוק איסור פרסומות. בעקבות הכניסה לתוקף של החוק והגבלת השיווק על מוצרי טבק ועישון הוגבלה היכולת של תעשיית הטבק והניקוטין לפרסם בהיקפים גדולים. הדרישה החוקית, וזאת דרישה של משרד הבריאות, להסתיר או להצניע מוצרי עישון בנקודות מכירה גרמה לחברות להשקיע בסיוע לחנויות ברכישת מעמדים מותאמים ולהתקין אותם. העיתונות הכתובה עדיין נותרה ערוץ פרסום משמעותי של הסיגריות והטבק. יש גם פעילות פרסום באמצעות דיוור ישיר ועידוד לקוחות של חברות הטבק המעשנים לשמש סוכני פרסום ישירות מול החברים שלהם, בתמורה להטבות אישיות. זאת אומרת, הנתונים האלה, שאני מביא כאן, מראים בבירור שהגבלה אפקטיבית של פרסום מוצרי עישון וטבק עשויה להוריד באופן משמעותי את היקפי הצריכה של המוצרים האלה. לכן, הגבלה של פרסום מוצרי טבק ועישון צריכה להיות מקיפה וכוללת בכל אמצעי התקשורת, וזאת השורה התחתונה. אני שמח על הצעת החוק הזאת, ואני רוצה לציין פה לשבח את חברי מוסי רז, שכבר שנים פועל בעניין הזה, ולוחם בעישון. לפעמים מוסי, גם באירועים תנועתיים ומפלגתיים, מעלה את העניין הזה, גם מעיר לאנשים, והדבר הזה הוא בנפשו. אני חושב שזה מאבק ראוי, כי הוא מאבק להצלת חיי אדם. אני אומר לך יישר כוח גם על ההצעה הזאת. אני כמובן תומך בהצעה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית, וכמו שהוסכם בוועדת שרים לענייני חקיקה, המשך הקידום ייעשה בתיאום מלא עם משרד הבריאות. זה מקובל עליכם, המציעים? עופר? יפה. אני רוצה גם להגיד עוד כמה מילים כלליות לגבי הצורך שלנו ברפואה מונעת, במהלכים שהם לטובת בריאות הציבור. כשאתה מסתכל על מערכת הבריאות, אתה רואה ש-90% ממה שנקרא בריאות זו לא רפואה של בתי חולים או קופות חולים. זה הכול, מה שנקרא, 90% נסיבות סביבתיות: איכות האוויר שנושמים, איכות התזונה, הפעילות הגופנית שאתה עושה, חומרים מסוכנים, שנמצאים בקרבת המגורים שלך או החיים שלך, הרגלי החיים שלך. ברגע שלאדם יש הרגלי בריאות והרגלים של חיים בריאים, הבריאות שלו משתפרת, הוא לא צריך להגיע לבתי החולים, הוא לא צריך להגיע לקופות. הוא פחות חולה. זה הדבר הבריאותי הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות במסגרת מערכת הבריאות, למנוע מאנשים מלכתחילה להיות חולים. כל מה שמתכתב, אולי אפילו, אני חושב שהצרידות שלי, היושב-ראש, נובעת משנים רבות של עישון. אני לא בטוח, אבל אני חושב שיש קשר. בכל אופן, כל מה שאנחנו, במשרד הבריאות, יכולים לעשות כדי לגרום לאנשים להיות יותר בריאים ופחות חולים ולא להגיע בכלל למערכת הבריאות שלנו הוא דבר מבורך. בטח שהוא חיסכון כספי עצום, אם אנחנו לוקחים בחשבון את הוצאות הבריאות, בין היתר כתוצאה מנזקי עישון או זיהום אוויר, כל הדברים הנשימתיים. אני גם באופן אישי מחויב לעניין הזה, זה חשוב לי. חלק מההזנחה של ענייני בריאות שהייתה בשנים האחרונות הייתה גם בגלל הקורונה וגם בגלל הוואקום הפוליטי, הנושא הזה לא טופל, הנושא הזה הוזנח. אנחנו רוצים עכשיו לקדם אותו, אנחנו רוצים להוביל שינויים גם ביחס למה שנקרא סיגריות אלקטרוניות וכל מיני מוצרי עישון אחרים, כי הדברים האלה מזיקים לבריאות. כל מה שמזיק לבריאות, אנחנו נילחם בו. לכן, חברי הכנסת, אני חושב שאפשר גם אופוזיציה וקואליציה להתאחד סביב העניין הזה. אנחנו, בעד. יפה מאוד. הינה, גם המלצה של ד"ר טיבי, שהוא רופא בעצמו. זה דבר שהוא באמת למען הבריאות, ואני גם קורא לכל מי שצופה בנו או שומע אותנו: הפסיקו לעשן. מי שמעשן, תאמינו לי, זה רק בריאות. אפשר פשוט לנשום בצורה הרבה יותר טובה, הינה, כמו שאני חוויתי בחיי. תודה רבה ובהצלחה לכולנו. תודה רבה לשר ניצן הורוביץ. ביקש להתנגד להצעת החוק, לאור תמיכת הממשלה, חבר הכנסת נתניהו. להצעת החוק של מוסי רז. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני. במקרה הזה זמנך לא מוגבל, הוא עד שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, אני אינני נוהג להתבטא בדרך כלל לגבי חוקים ספציפיים. אני מנצל את ההזדמנות שיש לי לומר משהו על החוק הזה כדי לומר משהו דווקא על החוק שעבר כאן בקריאה טרומית בנושא צנזור הרשתות החברתיות. החוק שהובא לכאן על ידי הקואליציה הדורסנית הזו, הוא סכנה גדולה לדמוקרטיה,  אתה שקרן. מי אמר את זה? אתה שקרן.  ולחופש הביטוי. אתה שקרן. אני מבקש לעלות להודעה אישית אחר כך. קואליציה של שקרנים. אתה אמור להתנגד לחוק. ממשלת בנט-לפיד, יחד עם סער, אתה בעד עבירות באינטרנט?  מבקשת למעשה לצנזר את הרשתות החברתיות. איפה, הרשתות החברתיות, אני כבר אתייחס לזה, הרשתות החברתיות, את הבן שלך, הן היום כיכר העיר, לצנזר את הבן שלך, ברוך השם. כיכר הסתה.  וזה המקום היחיד, המקום היחיד שנותר שבו לימין יש עדיין חופש ביטוי מול התקשורת המגויסת של השמאל. אמר זה שיש לו ערוץ טלוויזיה משלו. יש לך עיתון, יש לך ערוץ, יש לך,  חברים, חברי הכנסת, חברי הכנסת. חברת הכנסת לסקי, נא לשבת בבקשה. נא לשבת בבקשה, אדוני. נא לשבת בבקשה, שניכם. גם פה אתם לא נותנים לו לדבר? אנא, שמרו על השקט, בבקשה. מה קרה, גם פה אתם סותמים את הפה? תנו לדבר.  סליחה, גברתי. נא לשבת, בבקשה. תיק 4000, תודה רבה, גברתי. אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. אדוני היושב-ראש, יש גבול למה שהקואליציה הזאת מנסה לעשות. הם רוצים, אדוני, אדוני, תקשיב לי אתה. יושב-ראש האופוזיציה, תקשיב לי אתה. מנסים לסתום את הפיות בכל מקום, לא, אני לא סותם לך את הפה. וגם במקום הזה, ולא יסתמו את הפה שלנו. אני אפשרתי לך לדבר. אפשרתי לך לדבר. איתן, תן לו לדבר. איתן, תן לו לדבר. אני מבקש לא להפריע לי. לך תעשה ראיונות בערוץ 14. חבר הכנסת קריב, תודה. תודה. מה זה קשור לפוליטיקה, אבל? תראה את כל הקרקורים של המתנשאים והמתחזים. אני מבקש מכם, חברי הכנסת, הקרקורים. מה קרה? מפריע לכם? חבר הכנסת אמסלם, אתה ביקשת להתנגד גם לחוק. מה? מה? עוד מעט אתם, נכון, אבל תראה את הקרקורים. חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש לא לדבר יותר. יש לך הזדמנות לדבר ואני מקווה שאתה באמת תתנגד לחוק. אדוני יושב-ראש האופוזיציה, על פי התקנון אני אמור להוריד אותך, מכיוון שאתה צריך להתנגד לחוק הזה ולא לחוק אחר. לא נכון. לא, ולכן, אדוני, אני אאפשר לך להגיד את דבריך.  הוא לא הולך להצביע בעד. אל תפריעו לי. אני אתן לך לסיים את דבריך, ואני מבקש מכם לא להפריע לו. אני מבקש מכם לא להפריע לו. מתי הורדנו מישהו שהתנגד אצלכם? מתי? אתה צבוע. תודה. התוכן של דבריו הוא לא לשיקולך. גם בזה מצנזרים אותנו. הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה, איתן, תכתוב לנו מה להגיד. תכתוב. תכתוב לנו מה מותר לנו לומר. תקרקרו, כל המתחסדים, תקרקרו. אמשיך בדבריי. דודי, עכשיו תורי. תירגע. אוה, סוף-סוף. סוף-סוף. שלא תטעו, אני מקשיב לו בקשב רב, ועכשיו אני מבקש מכולכם להקשיב לי בקשב רב. אתה תקשיב לעצמך. תודה, חברי הכנסת. ממשלת בנט-לפיד-סער איננה מסתפקת בתקשורת המגויסת, עכשיו היא רוצה גם לסתום לימין את הפה ברשתות החברתיות. עכשיו, שיהיה ברור, כולנו נגד שיח אלים ופוגעני, בין שהוא מתנהל ברשתות החברתיות, חברי הכנסת. ובין שהוא מתנהל בתקשורת,  ובין שהוא מתנהל בדיאלוג בין שני בני אדם. כל הלהקה. יש הרבה דברים שקורים כך, כל הזמן, אבל כפי שאנחנו לא מצמידים שופט לכל שיחה בין שני בני אדם, כך אנחנו לא צריכים להצמיד שופט כדי לצנזר את הרשתות החברתיות. פגיעה בחופש הביטוי ברשתות החברתיות היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה. לא פגיעה בדמוקרטיה, פגיעה אנושה בדמוקרטיה. בכיכר העיר. וגם כך, לצערי, אני אומר לכם, חברי האופוזיציה, גם כך, לצערי, מלאכתכם כבר נעשית על ידי חברות התקשורת, שמצנזרות באופן שוטף. חברת הכנסת אמילי מואטי. חברת הכנסת מואטי, לא צורחים במליאה. לא צועקים במליאה. לא, זה לא צעקות. כן, בבקשה. בבקשה. אבל בנט, לפיד וסער לא מסתפקים בתקשורת המגויסת, בצנזור שעושות חברות התקשורת לימין בתקשורת החברתית, הם מנסים עכשיו, כמה שקרים? כמה שקרים אפשר?  לסתום גם את הפרצה הזאת. אין לך, מי שגנבו את הבחירות האחרונות ולא עוברים את אחוז החסימה, תודה, חברים. אתם לא עוזרים לי.  מבקשים עכשיו, זה שייך לך: מי שעברו את הבחירות האחרונות ולא עברו את אחוז החסימה מבקשים עכשיו לסתום לציבור את הפה, כדי לגנוב את הבחירות הבאות. תודה, אדוני. זה לא יעזור להם. אני קורא לכל מי שהדמוקרטיה באמת יקרה לו להתנגד לחוק הרע והאנטי-דמוקרטי הזה, להילחם בכל תוקף למען חופש הביטוי, שהוא נשמת אפה של דמוקרטיה אמיתית. תודה. אבל אם החוק הרע הזה בכל זאת יעבור, נא לסיים, אדוני. חבריי ואני, כשנחזור להנהגת המדינה, אנחנו נפיל אותו, יחד עם חוקי איראן הנוספים, שהממשלה הרעה והאנטי-דמוקרטית הזאת מעבירה, כביכול בשם הדמוקרטיה. תודה רבה. תודה רבה. יש לך עיתון משלך. ביקש להתנגד להצעת החוק גם חבר הכנסת אמסלם. בבקשה, אדוני, להצעת החוק של עופר כסיף. גדעון סער הוא העורך הראשי של התאגיד. כבוד הרב הרפורמי, כבוד הרב הרפורמי, מה בוער לך? תתעסק עם, איך אתם קבעתם, בית המקדש זה בית מטבחיים פרימיטיבי. עכשיו פתאום כל חודש אתה הולך לקבל שם את הצ'קים. אמסלם, הרי אתה הסכמת להקים, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להתייחס להצעת החוק. מדוע אני מתנגד לה? במילה אחת: מתנגד בגלל שהתנגדתי גם בעבר. יואל חסון כפה את ההצעה. כל ההצעה הזאת היא קשקוש בלבוש אחד, כולה. שום דבר, דרך אגב, לא תורם לנושא העישון. כלום כלום. שום דבר. קחו את התקציב, דרך אגב, מהטבק, ושימו אותו בבתי הספר. אני חושב שזו בדיחה אחת עלובה, כל מה שקורה כאן בסיפור הזה, של חוק הטבק והמוצרים. אבל אני רוצה, ברשותך אדוני, להיכנס לעוד נושא. קודם כול, אני מסכים עם ראש הממשלה, השמאל זה האנשים הכי אלימים, מה ראש הממשלה, מה? הכי בריונים, יושב-ראש האופוזיציה. והכי שקרנים שאני מכיר. אתם עוד תבטלו את הבחירות במדינת ישראל. אתם מסוגלים לדלג את מערכת הבחירות לעוד 20 שנה מהיום, בגלל שאין לכם אלוהים. אתם, אין לכם כללים, זה הפחד, אתם לא מבינים מה קורה בחוץ. צאו החוצה, שמעו מה אנשים חושבים עליכם. אבל אני רוצה לספר לחבריי: אתמול אני שמעתי הקלטה שהדהימה אותי, הדהימה אותי. מר בגין, היועץ מר מנדלבלוף עושה מסיבת עיתונאים. למי? לעיתון הארץ. אוסף את כל הכתבים, מדבר, תוך כדי משפט שמתנהל היום, ומספר להם: אני מוצא את עצמי באמצע מלחמה על הלגיטימיות של היועץ המשפטי. זה שונה, זה הדנ"א של עם ישראל ומדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. אדוני היועץ המשפטי, אתה לקחת לעצמך תפקיד של נביא. אתה כולה בסוף מגיש כתב אישום, אתה חושב אם כן או לא, אם יש סיכוי או אין. מי אתה בכלל? אתה עושה את המלחמה של עצמך, מר מנדלבלוף, זה האירוע שלך. הרי אתה יודע שאתה אישית תשלם את הדין על הסיפור של ההפיכה שעשית במדינת ישראל. אני מבטיח לך, כשאנחנו נחזור, אני הגשתי הצעת חוק, גם בכל הנושא של פרשת הרפז. לא חשוב. אתה אמרת שאוחזים אותך בגרון, לא אני. הרי אם זה אני הייתי, כל מערכת המשפט במדינת ישראל והבג"צים היו מבקשים לפתוח ועדת חקירה ממלכתית. הרי אתה העבריין הראשי בסיפור הזה. אז אתה פתאום, תוך כדי המשפט, אוסף את העיתון הכי טוב במדינת ישראל, עיתון הארץ, אומר להם מה להפיץ. אתמול בטלוויזיה אנחנו שומעים, ואף אחד עד היום לא עצר אותך, עד הבוקר. אתה צריך, לטעמי, להיות היום במגרש הרוסים. זה מה שקורה כשאתם נמצאים בשלטון. זה בימיכם, זה הרס הדמוקרטיה במדינת ישראל. תודה רבה. היועץ המשפטי הפך להיות הבן אדם האלים ביותר במדינת ישראל. הוא האירוע, הוא האלוהים, הוא המשפט, הוא הכול. הוא העם. תודה רבה. אני מבקש הודעה אישית. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ראשית נצביע על הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק של חבר הכנסת מוסי רז, שמספרה פ/1485. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. אומרים פה שקרים, אני מבקש הודעה אישית, ואתה לא נותן. ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון, ביטול החרגת העיתונות המודפסת), התשפ"א 2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. בעד, 54, נגד, שניים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שמספרה פ/1387, של חבר הכנסת עופר כסיף וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון, ביטול החרגת העיתונות המודפסת), התשפ"א 2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. בעד, 54, נגד, אחד, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק זו עברה, ושתי הצעות החוק תועברנה לדיון בוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (עבירות משמעת), התשפ"ב 2021, של חברת הכנסת ענבר בזק וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת ענבר בזק, בבקשה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. עוד דקות ספורות אתם תצביעו על הצעת החוק שהגשתי, הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (עבירות משמעת), התשפ"ב 2021. ראשית, ברצוני להודות לשר הבריאות ניצן הורוביץ על האוזן הקשבת ועל תמיכתו בהצעה. ברצוני להודות גם לחברי הממשלה על תמיכתם בהצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. אוסיף גם תודות ליו"ר סיעת יש עתיד, שר החוץ יאיר לפיד, על הרוח הגבית, ולצוות סיעת יש עתיד, על העזרה והליווי המקצועי לאורך כל הדרך. הצעת חוק תיקון פקודת הרופאים היא הצעת החוק הראשונה שלי, ומטבע הדברים זה רגע מרגש עבורי באופן אישי. אבל יותר מכך, אני מקווה שזהו רגע של תיקון, רגע שמבשר את תחילתו של שינוי משמעותי עבור נפגעות ונפגעים. הצעת החוק עוסקת בפגיעה מינית מסוג שקשה לנו אולי לעכל, יותר מאשר פגיעות אחרות, הפגיעה של רופא במטופל או במטופלת. זאת פגיעה שיש בה הפרה של אמון מהסוג העמוק ביותר, שטומנת בחובה בעיה גדולה מאוד. רופאים שעומדות נגדם תלונות על פגיעה מינית במטופלות או במטופלים, כולל בילדות או בילדים, ממשיכים לרוב לעבוד כרגיל לאורך כל ההליך המשפטי נגדם וגם לאחר הרשעתם, כאשר בין השאר לא קיים הליך אוטומטי לשלילת רישיונם הרפואי. למעשה, אין כמעט מה שימנע מרופאים אלה להמשיך ולפגוע גם לאחר ריצוי עונשם. בהתאם לנתונים שהגיעו אליי באמצעות הלובי למלחמה באלימות מינית וממידע על מקרים חמורים שאירעו בישראל ושהתפרסמו גם בתקשורת, עולה כי כיום רופאים אשר בעניינם עולה חשד כי ביצעו עבירות משמעת, לרבות תלונות שונות בגין הטרדות מיניות של מטופלים, בגירים וקטינים, ממשיכים לטפל במטופלים לכל הפחות עד לסיום ההליך המשמעתי בעניינם, ולעיתים גם אחרי שהורשעו. פקודת הרופאים כפי שהיא קיימת היום מעמידה מספר מצומצם בלבד של הגבלות לאחר הליך משמעתי. גם האפשרות להטיל הגבלות זמניות על רופא עד תום הבירור המשמעתי מצומצמת למקרים קיצוניים בלבד. בפועל המצב מראה שיש הרבה מקרים של חוסר טיפול במצב והפקרת מטופלים בידיהם של רופאים שפגעו. הצעת החוק נועדה להסדיר את סוגיית הטיפול בעבירות המשמעת בקרב רופאים באופן דומה לדרך שבה היא הוסדרה בעבר בקרב רוקחים בתיקון פקודת הרוקחים, 2016. הצעה זו מקנה מגוון של כלים נרחב ורלוונטי, למשל ההגבלות על האופן שבו מקבלים מטופלות ומטופלים, חובת נוכחות של אדם נוסף בחדר, חיוב בהשתתפות בטיפול, בהכשרות וכדומה. עד כאן לגבי החוק. עכשיו, ברשותכם, אבקש שתשמעו כמה מילים על דברים חמורים שהתרחשו במרפאות כאן בישראל בשנים האחרונות. אני רוצה להזהיר ולהכין אתכם: אלה יהיו דברים שקשה לשמוע, אבל חשיבותם גדולה. ד"ר יוסף קורקוס, רופא משפחה ורפואה משלימה הורשע באינוס ובמעשה מגונה במטופלות. ביולי 1998 הגיעה לד"ר קורקוס מטופלת לטיפול בדיקור. הוא הורה לה לשכב על מיטת הטיפולים בחולצה ותחתונים בלבד, נצמד אליה, התחכך בגופה, הכניס את ידו מתחת לחולצתה, הסיט את תחתוניה וביצע בה מעשים מגונים. קורקוס נידון לשנת מאסר, שנה מאסר על תנאי ופיצוי כספי של 45,000 שקל. רישיונו הותלה למשך שבע שנים מיום שחרורו. עם סיום ההתליה עבר קורקוס לגור בצפון, וכיום, ככל הידוע לי, הוא מקבל מטופלות ללא כל השגחה ופיקוח. כיום עומדת נגד ד"ר קורקוס תלונה נוספת שהגיעה אל משרד הבריאות. ד"ר בני שכטר, רופא נשים ומטפל מיני, הורשע באוקטובר 2020 ונידון לשנה וחצי מאסר בפועל. הוא הורשע בכך שנגע בגופן של נפגעות ובאיבר מינן במשך זמן ממושך, הפעיל מכשיר רטט על אזורים מוצנעים בגופן בלי הסכמתן, וביקש מהן לדרג את רמת ההנאה המינית. במהלך ההליכים הפליליים המשיך ד"ר שכטר לקבל מטופלות, כאשר הוא היה אמור ליידע אותן על ההליך הפלילי ולקבל אותן רק בנוכחות אדם נוסף בחדר. על פי עדויות הוא לא עשה כך, הוא המשיך לטפל ללא השגחה ופיקוח גם לאחר הרשעתו. רישיונו של שכטר הותלה לשישה חודשים בלבד, והיום הוא ממשיך לקבל מטופלות. ד"ר אלעד לאור, רופא משפחה, הורשע בפרסום ובהצגת תועבה. בין השנים 2011 ל-2015 החזיק ד"ר לאור במחשבו 150,000 קבצים פדופיליים, תמונות וסרטונים שבהם מוצגים ילדים, לרוב בנים, בעירום מלא או חלקי, מקיימים יחסי מין עם ילדים ועם בגירים, תמונות של ילדים קטנים כפותים בתנוחות שונות ותמונות של אלימות מינית של מבוגרים כלפי קטינים. על לאור נגזרו שישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, צו מבחן לשיקום מונע וצו חילוט לחומרי התועבה. רישיונו הותלה למשך שלוש שנים. רוצים לנחש איפה ד"ר לאור נמצא היום? מטפל, ממשיך לטפל ועוסק ברפואה. אלו הם שלושה שמות, אך הרשימה ארוכה, והמציאות שבה רופא שהוגש נגדו כתב אישום, ואף הורשע בפגיעה במטופלים או במטופלות ממשיך להימצא במצב שמאפשר לו לחזור ולפגוע היא פשוט בלתי נתפסת. על רקע זה הגשתי את הצעת החוק לתיקון פקודת הרופאים, הצעה שמבקשת להשית את הנהלים הקיימים כיום כלפי רוקחים שחשודים בפגיעה גם על רופאים, כי אותם מטופלים, ומטופלות, שמוצאות את עצמן בחדר רופא חשופות ופגיעות, תחת ידיו של בעל סמכות שמרשה לעצמו לעשות בגופן כרצונו, זקוקות לנו, המחוקקים, שנגן עליהן במקום שבו אין אף אחד אחר שיגן. אז אני קוראת לכם היום, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, גברים ונשים, להצטרף אליי ולתמוך בהצעת חוק חשובה זו, להוסיף עוד לבנה בחומת ההגנה כנגד האלימות המינית בישראל, תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת בזק. ישיב שר הבריאות ניצן הורוביץ. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, וחברת הכנסת המציעה ענבר בזק, שזאת הצעת החוק הראשונה שהיא מגישה בכנסת, אז ברכות. את יודעת, אנחנו נפגשנו בהפגנה במוצאי שבת בצומת משגב, וככה, כל הסיטואציה הזאת, אם הייתי אומר שאני אענה כשר בריאות על הצעת חוק שלך כחברת כנסת, זו נראתה לי סיטואציה דמיונית, אבל הינה זה קרה. אני חייב גם להגיד שכחניכת השומר הצעיר את הגשת הצעת חוק ראויה מאוד. פקודת הרופאים מסדירה את העיסוק של רופאים ורופאות ומתייחסת, בין היתר, לאמצעי המשמעת שניתן לנקוט כנגד רופאים או רופאות שעשו אחת מהעבירות האמורות בפקודה. אמצעי המשמעת כוללים ביטול רישיון או התלייתו, נזיפה או התראה, אבל ייתכנו מצבי ביניים מורכבים שבהם אמצעי המשמעת הקבועים בפקודה לא תמיד נותנים מענה מדויק ומידתי בתוך הקשת הרחבה של פגיעות אפשריות. חברת הכנסת בזק פירטה כאן כמה מקרים קשים ואפילו מזעזעים. הצעת החוק שלה מבקשת לבצע רפורמה מקיפה בפרק המשמעת בפקודת הרופאים: שינוי עבירות המשמעת, שינוי מנגנון הגשת קובלנה וקבלת החלטה בדין משמעתי, הוספת עונשים ועוד. הצורך בשינוי בהוראות החלות על הדין המשמעתי של רופאים, שיצייד את משרד הבריאות בסנקציות נוספות כנגד רופאים שביצעו עבירות או התנהגויות בלתי הולמות מוכר למשרד הבריאות. מדובר בצעד חשוב ומתבקש בימים אלה. יחד עם זאת, המשרד עמל, יחד עם משרד המשפטים, על הצעת חוק ממשלתית בנושא. הצעת חוק זו כמעט זהה להוראות בחוקים דומים המסדירים רישוי מקצועות אחרים בתחום הבריאות, כגון רוקחים ומקצועות פארה-רפואיים אחרים. יש הבדלים משמעותיים בין מקצועות אלה לבין מקצוע הרפואה גם מבחינת סוגי העבירות ומבחינת היקף העוסקים, היקף ההליכים וסוגי הסנקציות הרלוונטיים: מה שרלוונטי לרוקחים מבחינת דיני המשמעת לא בהכרח מתאים לרופאים, ונדרשות הרבה התאמות כאן. על אף האמור, והגם שהצעת החוק הזאת דורשת ליבון של סוגיות רבות, והיא בהחלט נועדה לתכלית ראויה, היא עשויה לפתור שתי לקונות חשובות: האחת, סנקציות נוספות, שלא קיימות היום בלשון החוק, קנסות, הכשרות, חובת פיקוח ועוד, השנייה, להטיל מגבלות זמניות על בסיס יסוד סביר לחשד בעבירה, שזו גמישות שחשובה להבטחת שמירה על ביטחון הציבור בזמן בירור התלונה, במיוחד אם מדובר בחשדות חמורים. לכן אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, ועל פי המוסכם בוועדת השרים לחקיקה, להכפיף את הצעת החוק לחקיקה ממשלתית שמקודמת, כאמור, על ידי משרדי הבריאות והמשפטים בימים אלו. אני רוצה להגיד, קודם כול, חזק ואמץ. התחלתי רק לומר: חזק ואמץ לחברת הכנסת על הצעת חוק ראשונה וראויה מאוד. ולגבי הנושא עצמו, אנחנו יותר ויותר ערים בחברה למקרים של הטרדות מיניות, תקיפות מיניות, יכולות, אגב, גם להיות עבירות משמעת של רופאים בדברים אחרים, אבל היות שחברת הכנסת התייחסה לנושא הזה אז חשוב לי להגיד כאן משהו: אני מברך על כך שהמודעות לנושא הפגיעות והתקיפות המיניות הזאת עלתה בחברה הישראלית. אנחנו רואים יותר ויותר נשים, בעיקר, שמעיזות להתלונן, וטוב שכך. אני אומר ששום מקצוע לא חסין בפני העניין הזה, שום מוסד לא נקי מהדברים האלה, ואני כשר בריאות מחויב לעשות הכול כדי שמערכת הבריאות תתנהל ללא דופי, ביושר, בהגינות ובכבוד לכל המטפלים, המטפלות, המטופלים והמטופלות. אז תודה רבה, שוב, חזק ואמץ ויישר כוח. תודה רבה לשר הבריאות. חברת הכנסת בזק, את רוצה להשיב? לא. אם כך אנחנו, סליחה, נכון, חבר הכנסת קיש מבקש להתנגד. כבוד היושב-ראש, חס וחלילה, חס וחלילה, אין לי שום דבר, אדוני, דבר וחצי דבר, ואני חושב שאתה גם יודע את זה, לא היום ולא בכלל. אם תרצה את נימוקיי אני אוכל להסביר לך למה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. תודה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני פונה עכשיו באמת לקואליציה ולממשלה, שפשוט איבדה את דרכה. אתם דורסים את הדמוקרטיה פה בבניין הזה, בוועדות, אתם שיבשתם את כל מה שהיה מקובל. ברוב קטן שיש לכם אתם פשוט מסרסים את ועדות הכנסת, אני גם אצביע נגד. היושב-ראש, זה מנוגד, זה לא מנוגד לשום דבר. לא, זה לא, הוא רשאי להתנגד לחוק. תפסיקו לסתום לנו את הפיות. חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת קיש. מותר לנו לדבר כשאנחנו על הפודיום. חבר הכנסת קיש. אני אגיד גם כל מה שאני רוצה. חבר הכנסת קיש, הוא פנה אליי, לא אליך. נכון. ולכן תן לי להשיב לו, ולא אתה. תודה רבה. הוא פנה אליך כדי שתשתיק אותו. אבל תן לי גם לדבר. אתה יכול לדבר, אבל כשהוא פונה אליי תן לי להשיב. אז תן לי את זמני. אז תשיב לו, ואני אקח את זמני. בבקשה. אבל איתן, הוא פנה אליך כדי שאתה תשתיק אותו. סליחה רגע, אדוני, אני הבנתי, אני יודע בדיוק מה הוא עשה, בגלל זה הוא פנה אליך. ואני השבתי לו, בושה וחרפה. ותן לי לנהל את הישיבה. מורשת מרצ. הוא פנה אליך כדי שאתה תסתום לו את הפה. בבקשה. באמת, תודה רבה לך. אני מבקש שתיתן לי את הזמן, בושה וחרפה. אני מתבייש ונכלם. אני מבקש שתיתן לי את הזמן, כי אני רוצה, כי אני רוצה להשיב לשר הבריאות, יושב-ראש מרצ, מפלגה שחושבת שהיא דמוקרטית, אבל היא סותמת פיות, ואתם עושים ההפך מהדמוקרטיה. אתם עושים את זה פה, בבית הזה, בהתנהגות לאופוזיציה. אתם עושים את זה בחוקים הדרקוניים שלכם. אתם שכחתם מה זה להיות אופוזיציה, אתם כולכם שקר וצביעות. רק לדבר אתם יודעים, וכשהייתם באופוזיציה התלוננתם. שנייה אחת אתה יושב על הכיסא הזה ושכחת מה זו דמוקרטיה. אתם גם איבדתם את המוסר, הממשלה הזו איבדה את המוסר. מדינה שלוקחת לוחמי מג"ב שפעלו ומגיע להם צל"ש, ובמקום לתת להם צל"ש לוקחת להם את הנשק ועושה להם חקירה תחת אזהרה. ואתמול זוג ישראלים, זוג יהודים שכמעט עשו בהם לינץ' 50 פועלים ערבים, אתם מכניסים אותם, אחד בבית חולים והשני במעצר בית. אתם השתגעתם, איפה אתם נמצאים? זה לא מוסר, זה חוסר מוסר, אתם חסרי מוסר, זה מה שאתם. למה? כי אתם מנסים לשנות את הזהות של המדינה. אתם מנסים להביא את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. אנחנו במדינה יהודית דמוקרטית. המדינה הזו תשמור על הצביון שלה, אנחנו נילחם בכם ואני שמח מאוד לראות את האלפים, מעל 10,000 איש, שהגיעו אתמול להפגנה. והציבור רואה את ההתנהגות שלכם, התנהגות חסרת מוסר, התנהגות אנטי-דמוקרטית, התנהגות פושעת פשיסטית. אתם סותמים את הפיות, גם במקום הזה אתם רוצים לסתום את הפיות. ומי? ממפלגת מרצ, ששכחה מה זה דמוקרטיה. אנחנו לא נסתום, אנחנו נמשיך לדבר, ואתם תשמעו את האמת בפרצוף, ואנחנו נילחם עד שננצח אתכם, ואתם תחזרו ותוותרו על הניסיון הנואל הזה לשנות את אופייה של המדינה. זה לא יצליח לכם, כי אנחנו יותר חזקים מכם, והעם איתנו. תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה אלקטרונית. מי בעד, מי נגד הצעת החוק? נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (עבירות משמעת), התשפ"ב 2021, לוועדת הבריאות נתקבלה. בעד, 41, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותועבר להמשך דיון בוועדת הבריאות של הכנסת. אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, הצעת חוק להתמודדות עם תופעת דמי החסות (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2021, של חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. בבקשה, גברתי, הצגת החוק. ברכות להצגת החוק הראשון שלך. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, תחושת ביטחון היא המדרגה הראשונה והבסיסית ביותר בחברה אזרחית ובמדינה ריבונית. על בסיס מדרגה זו אנו בונים ובונות חיי חברה, תרבות, כלכלה, חיי משפחה ועוד. בשנים האחרונות אני עוסקת רבות בקידום ופיתוח הפריפריה, שילוב קבוצות מיעוט בישראל וניסיון לגשר על מתחים בחברה. בעשור האחרון חלה הידרדרות מוחשית בתחושת הביטחון, כתולדה של מדיניות של הזנחה ואוזלת יד רבת-שנים והחלשה שיטתית של מנגנוני אכיפת החוק. אזרחים חשים פחד ממשי. כחברה בוועדה לביטחון הפנים ויושבת-ראש השדולה למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית, אני מתחייבת מעל במה זו להמשיך ולפעול ככל שביכולתי כדי לשקם את אותה תחושת ביטחון יקרה, שנפגעה אצל רבים, בעיקר באזורי הצפון והדרום בארץ, אך כמובן לא רק. החוק הישראלי חל על כל חלקת אדמה בריבונות המדינה. לא אקבל בשלוות נפש מציאות שבה אזרחים ואזרחיות במדינה חווים נורמה של פחד בביתם, ברחוב ובמוסדות הציבור השונים. בנאום הבכורה שלי במשכן הצהרתי קבל עם ועדה כי חובתנו המוסרית, הערכית והחוקית היא להשיב את הביטחון לרחוב. התחייבות זו עודנה בתוקף. הצעת החוק שאותה אני מגישה בפניכם היום מתמקדת בהגברת תחושת הביטחון של אזרחי מדינת ישראל. זו הצעת חוק שנכתבה לאחר שעות ארוכות של עבודה יחד עם מומחי משפט במשטרת ישראל. תחילה מיפינו את הבעיות שבשטח, ולאחר מכן מיפינו את הפתרונות המתבקשים, ובמרכזם שינוי החוק כך שיותאם למציאות מאוד מאוד מורכבת: העבריינים לא מתוחכמים פחות מאיתנו, ועלינו להתחדש ולהתאים את החשיבה כל הזמן למציאות חדשה. הצעת החוק הזו נותנת כלים חשובים וחדשניים לאכיפת תופעת דמי החסות הנרחבת. התופעה הזאת, המוכרת גם בשם "פרוטקשן", הינה פשיעה הבאה לידי ביטוי בסחיטת כספים, לא תמיד תוך איום מפורש אך תמיד תוך ניצול אותה נורמה של פחד, שהשתרשה במשך שנים ברחוב הישראלי. לצערי כיום מתקיימת תעשייה של חברות שמירה פיקטיביות אשר פועלות בצורה זו, אך השמירה היחידה שהן מספקות בפועל היא השמירה מהאלימות והפשיעה של עצמן. ניקח לדוגמה את דוד, מסעדן בעיר נתניה. לדוד ברור שאחד משלבי הקמת העסק הוא בירור מיהי אותה "חברת שמירה", במירכאות, במרחב, ויצירת קשר עם הגורמים הנכונים, למי עליו לשלם דמי פרוטקשן. כמובן שאותו "מס" פלילי מתגלגל גם לצרכן, מה שהופך את נטל הפרוטקשן לנחלת הכלל. כחלק מהצעת חוק זו, מוצע להעביר את הסמכות למתן הרישיונות לאותן חברות אבטחה, וכן את הפיקוח עליהן, ממשרד המשפטים למשרד לביטחון הפנים. בכך יתאפשר שימוש בכלים אפקטיביים יותר לבדיקה ולשימוש במודיעין על אודות העבריינים שבחסות החוק קיבלו רישיונות לעבריינות. כחלק מהצעת החוק המובאת היום להצבעה תוחמר הענישה באמצעות הגדרת העבירה כעבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון, במקום מקומה הנוכחי בחוק חברות השמירה. עבירה כזו, כחוק עבירת מקור, דינה 10 שנות מאסר לעומת שנה אחת, מה שקיים כיום, או, תקשיבו טוב, 10,000 לירות, כך כתוב בחוק, שזה רק ממחיש עד כמה הוא ישן. אך הבשורה הגדולה ביותר היום היא עבורכם, בעלי העסקים והחקלאים בישראל, ששם הדברים יצאו מכלל שליטה. הצעת החוק הזו נוגעת לכל אותם בעלי עסקים, קטנים כגדולים, שהצעת החוק הזו מבקשת להסיר מעליהם את עול הפרוטקשן והקושי הבלתי-יתואר שאותו הם חווים. הצעת החוק הזו מובאת בזאת לזכרם של כל אותם קורבנות טרור הפרוטקשן, באנו לשנות, וכן עשינו. אבל זו רק ההתחלה. אני רוצה להודות מאוד לשר המשפטים גדעון סער, שתמך בהצעה הזו, לשר לביטחון הפנים וסגן השר לביטחון הפנים, שראו לנגד עיניהם את מצב החירום ופועלים ללא לאות לתיקון המצב הנוכחי, לשר הביטחון, ראש הסיעה שלי, מר בני גנץ. בלעדיכם זה לא היה קורה. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת רות וסרמן לנדה. ישיב, בשם שר המשפטים, שר הבינוי והשיכון זאב אלקין. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות. אבל זה עד עשר דקות. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני בחרתי את רוב זמן הדיבור שלי היום להקדיש לחוק הקודם, ואני אתמצת בשני החוקים הבאים. אם כי תמיד כשאתה מדבר נעים לשמוע, אז גם עשר דקות יהיו טובות. הצעת החוק להתמודדות עם תופעת החסות (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2021, של חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, שהוצגה כאן לפניי, מבקשת לטפל בתופעת הפרוטקשן באמצעות סדרת תיקוני חקיקה. התיקונים המוצעים כוללים את תיקון חוק החוקרים הפרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב 1972, והעברת האחריות עליו משר המשפטים לשר הבט"פ. בנוסף, מוצעים תיקוני חקיקה בחוק העונשין, בחוק המאבק בארגוני פשיעה, בחוק איסור הלבנת הון ובחוק זכויות נפגעי עבירה. בימים אלה, במקביל, המשרד לביטחון פנים מקדם הצעת חוק ממשלתית בתחום שירותי אבטחה בהתאם לכמה החלטות ממשלה. הצעת החוק הממשלתית כוללת הסדר מקיף ושלם של רישוי שירותי אבטחה, שמתייחס בין השאר לנושא של סמכויות הפיקוח והאכיפה. ההצעה הממשלתית גם קובעת עבירות מסוימות על החוק כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, ולכן סעיפים 1 ו-4 להצעת החוק, שמתייחסים לתיקון חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה וחוק איסור הלבנת הון, ככל שהם עוסקים בהיבטים של הסדרת שירותי השמירה, עולים בקנה אחד עם התכלית בבסיס הצעת החוק הממשלתית שמקדם המשרד לביטחון פנים. עם זאת, יתר התיקונים המוצעים במסגרת הצעת החוק מיותרים בעיקרם, ואינם משיגים את מטרת ההצעה כפי שהיא, הענקת כלים חדשים להתמודדות עם תופעת גביית דמי חסות. כך, למשל, העבירה החדשה המוצעת על נטילת דמי חסות לא מרחיבה מעבר לעבירה הקיימת של סחיטה באיומים הקבועה בסעיף 428 לחוק העונשין. לאור האמור לעיל, ועדת שרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בלבד, בתנאי שסעיפים, חברת הכנסת וסרמן לנדה, זאת נקודה חשובה, אני מקווה שאת איתי. אני פה. ועדת שרים החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בלבד בתנאי שסעיפים 2, 3 ו-5 להצעת החוק יימחקו, ובתנאי שהצעת החוק תוכפף ותוצמד להצעת החוק הממשלתית של המשרד לביטחון פנים כאשר ההצעה הזאת תוגש. האם התנאים של ועדת שרים לחקיקה מקובלים עלייך? אני לא שומע. אנחנו לא שומעים. לגבי הסעיפים בחוק, אנחנו נדון בהם, אבל ודאי שהיא תוצמד לממשלתית. כמובן שבממשלה החליטו שהם תומכים בחוק בתנאי שאת מקבלת את עמדת ועדת שרים במלואה, אז השאלה אם זה מקובל עלייך. העמדה בוועדת שרים בעקבות הדיון שהיה היא שהסעיפים 2, 3 ו-5 יימחקו. מקובל. מקובל. מצוין. אז היות שהתנאים של ועדת שרים לחקיקה מקובלים על המציעה, הממשלה קוראת לכנסת לתמוך בהצעת החוק ולאשר אותה בקריאה טרומית, כמובן כפוף להתחייבויות של המציעה בהתאם לעמדת ועדת שרים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לשר אלקין. ביקשו להתנגד להצעת החוק כמה חברי כנסת, על כן אני אתן לחבר הכנסת אוסאמה סעדי להתנגד להצעת החוק, בבקשה.  עשר דקות. מה קרה לך, את מתנגדת שאני אדבר עשר דקות? עליזה אישרה לך עשר דקות. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כבוד סגן השר, תראו, אנחנו סובלים מהתופעה הזאת של דמי חסות, פרוטקשן, ואנחנו אומרים שנים שצריך להיאבק בתופעה הזאת, שפוגעת במשטר, פוגעת בעסקים, פוגעת באזרחים. בעיקר באזרחים. בעיקר באזרחים, אמרתי. אבל לפי הצעת החוק הזאת האזרח שנאלץ, מאיימים עליו, לשלם דמי חסות הוא גם עובר עבירה פלילית שדינה שלוש שנים? לא. מה לא? מה לא, מה לא, מה לא? תקראי את החוק, מירב, אל תקפצי. אני שאלתי אותה גם, בגלל זה. זה החוק. אני ורם שאלנו אותה. והיא ענתה. אבל זה החוק. מירב, מקבל החסות, עשר שנים, נותן החסות, שלוש שנים, לא, אז, מירב, מירב,  מה את מנהלת משא ומתן, חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת בן ארי, פונה אלייך הדובר. אני אומר לך, תקראי את החוק: "הנותן חסות בדרך של איומים, הפחדה, סחיטה, דינו, מאסר שלוש שנים, המקבל דמי חסות, עשר שנים". אוקיי, תעלי ותסבירי את זה. מה לא? זה מה שכתוב. אבל מה להסביר? זה כתוב. לכן אני אומר, מירב, חבר הכנסת אוסאמה סעדי,  אנחנו נגד התופעה הזאת של הפרוטקשן, נגד התופעה של דמי חסות, אבל איך שאמר השר אלקין, גם בחוק הקיים, מירב, גם בחוק הקיים יש היום עבירות של סחיטה באיומים, ויש עבירות שנותנות מענה. עם כל הכבוד, חוק כזה לא צריך להיות פרטי. אני בקשר עם סגן השר סגלוביץ', נפגשנו איתו. אני יודעת. הוא אמר שהממשלה מקדמת הצעת חוק מקיפה בעניין דמי החסות, בעניין הפרוטקשן. נכון, נכון. לכן אני אומר, אנחנו לא צריכים להעניש את האזרח המסכן, את בעל העסק, שבאים ומאיימים עליו, הוא מוענש, הוא מוענש. הוא מוענש פעמיים. הוא מוענש פעמיים. אז באים להעניש אותו עכשיו במאסר בפועל? לאן הגענו? תודה רבה לחבר הכנסת סעדי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. רגע. את לא יכולה לענות, מכיוון שהממשלה תומכת בהצעת החוק שלך. ביקשתי להתנגד. אבל רק אחד התנגד. איתן, היא כן יכולה. איתן, היא יכולה להשיב לו כדי לשכנע אותו. כשמשהו לא ברור אפשר להסביר. נכון, סליחה, את יכולה. תסבירי את זה. גם אנחנו שאלנו את השאלה הזאת. אני לא מבינה את זה, רם ואני שאלנו. נטפל בזה בוועדה. בבקשה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני אשמח להשיב לך, אם תרצה להקשיב. נותן החסות, הכוונה מי שנותן את ה"חסות", לא את דמי החסות. מי שכאילו נותן את האבטחה. חבר הכנסת עודה, אני לא רואה את החבר שלך אוסאמה סעדי. מי מקבל החסות? הפושע. מי מקבל החסות? הפושע נותן את החסות. אני רוצה לענות לך. אני רוצה לענות לך. אני רוצה לענות לך. אבל שמעתי שאתה חושב שהניסוח לא מוצלח. תודה. שמעתי. שמעתי. עכשיו אני מנסה לענות לך. יכול להיות שזה לא ברור: נותן החסות, לא נותן דמי החסות, אלא מי שנותן את האבטחה כביכול, העבריין, הוא זה שיישא בנטל או בעול של הענישה. זה כנראה לא ברור, ונתקן את זה בוועדה, זה הכול. אתם צודקים, זה לא ברור. אפשר לתקן את זה בוועדה.  למה, אני מאוד נהנית מהשיח הזה, הכול בסדר. מעבר לזה שזה, אבל אני לא יכולה את כולכם ביחד. היא שאלה שאלה מאוד פשוטה. יש שר עם כוונה טובה. אני מאמין שיש לכולנו כוונה טובה, אבל אולי תדחי את זה, להעלות את זה בשבוע הבא להצבעה? בשום אופן לא. תודה על ההצעה, אבל בשום אופן לא. זה יוצמד לממשלתי. מי שיקבל את עשר השנים זה בעל הבית, העבריין. איש הביניים יקבל את מספר השנים המופחת. אבל נותן החסות הוא בעצם מי שנותן את האבטחה. תודה. אוסאמה, אתה נראה מאוד לא רגוע. תודה. תודה. תודה רבה. חברים, אם כך אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה אלקטרונית. נא לשבת במקומותיכם. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת החוק להתמודדות עם תופעת דמי החסות (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. בעד, 38, אין מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותועבר לאיזו ועדה? אדוני היושב-ראש, יש שני נמנעים. לוועדה לביטחון הפנים. ועדת החוקה? הוועדה לביטחון הפנים? פנים, ברור. יש נמנעים. אמרתי, שני נמנעים. אני אמרתי את זה, מה לעשות. הצעת החוק תועבר לדיון בוועדת הכנסת כדי לקבוע את הוועדה שתמשיך לדון בהצעת חוק זו. אנחנו עוברים להצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון, ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"א 2021 של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי.  למה שאוסיף אותך? את לא הצבעת. חברת הכנסת רוזין תומכת בהצעת החוק אך אי-אפשר להוסיף את שמה לתומכים. אמרתי, לפרוטוקול. אז אמרתי עכשיו. הינה, הודענו לעם ולאומה כולה שאת תומכת בהצעת החוק. חברת הכנסת רוזין, רק אם ההצבעה לא נקלטה וישבת במקומך אפשר להוסיף את שמך. זה שלא הגעת בזמן אבל נכחת באולם לא מקנה לך את זכות ההצבעה. את צריכה לשבת ליד לוח ההצבעות. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. את צריכה להתחיל לדבר מעכשיו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני יודעת להגיד כי מתקיים פה דבר גדול: העברנו תקציב בצורה חלקה, אישרנו 5 מיליון שקל לטובת מלגות לסטודנטים ערבים, הבאנו הצעות חוק חשובות לחברה הערבית, כולל חוק החשמל, אשר ידאג לחבר עשרות אלפי משפחות לרשת החשמל הארצית. אך לא מדובר רק בהישגים אלא במשהו שמרגיש קצת מעבר לכך. לאן שלא תסתכלו על הקואליציה, הקואליציה הנוכחית, תוכלו לראות חברות וחברי כנסת ערבים מכל המפלגות מובילים מהלכים פוליטיים, ולוקחים חלק ממשי ומרכזי בתוך מוקדי החלטה אחרים. למעלה מ-20 שנה אני עובדת עם הרשויות המקומיות הערביות ועם הצעירים והצעירות מהחברה הערבית. כעת, כחברת כנסת אני מזהה כי זהו הזמן שבו יש חלון הזדמנויות אמיתי לקידום מעמד הביניים בחברה הערבית. וכן, יש מעמד ביניים בחברה הערבית, שמתחיל להתחזק ולהתפתח. מצב פוליטי זה מהווה קרקע פורייה לביצוע תוכניות עבודה חדשות, תוכניות עומק, שיכולות להשפיע על המציאות שנים קדימה. החוק שהגשתי ויעלה היום להצבעה הוא ביטוי ישיר לאותן תוכניות, והוא בא לתקן את חקיקת הייצוג ההולם שעברה בכנסת ישראל בשנים האחרונות. בשנים האחרונות ניסו להעביר מגוון חוקים והחלטות שנועדו לייצר שוויון בהעסקת אוכלוסיות שונות, הרבה פעמים אלו אוכלוסיות מוחלשות ואוכלוסיות מודרות מהשירות הציבורי, אך קבעו רף העסקה של 12% במשרדי הממשלה השונים. כמו הרבה מהחקיקה בזמנו, גם הפעם זה היה לא מספיק. לא היה מספיק כי לא לקחו בחשבון חלק משמעותי מהשירות הציבורי: חברות ממשלתיות וגופים סטטוטוריים. קשה לאמוד מהי כמות הכוח וההשפעה האדירים שיש לאותם גופים על חיינו ברמה היום-יומית. למרות זאת, אותו חוק של ייצוג הולם פשוט לא חל עליהם, והם אינם מחויבים לו. אתם מבינים את האבסורד? דווקא במקומות שיש להם יש השפעה ישירה על כלל חיי האזרח, לא חלה חובת גיוון תעסוקתי של כלל האוכלוסיות. זה לא שאין צורך. לפי דוח שנערך במרכז הישראלי לדמוקרטיה, נראה כי דווקא שם יש הדרה כמעט מוחלטת של החברה הערבית. בחברות כמו רכבת ישראל, חברת החשמל, עמידר שיעור העובדים הערבים לא עולה על 2%. אם מסתכלים על הדרג הבכיר בחברות האלה, השיעורים מגיעים למספרים של אפס. נתונים נוספים מראים כי בדואר ישראל יש למעלה מ-5,500 עובדים ורק 250 מהם הם ערבים, בחברת החשמל יש למעלה מ-11,000 עובדים ורק 81 עובדים ערבים. כמו שאמרתי, אם תבחנו את הנתונים לפי דירוג של פקידות בכירה, כמה מנהלים ומנהלות ערבים יש ברשויות האלה, הנתונים מגיעים לאפס. חברותיי, חברי הכנסת, קם בחברה הערבית דור חדש שאינו מסתפק רק בהגשמת שאיפותיו ברמה הפרטית אלא רוצה להתפתח ולקחת חלק מרכזי כדי להשפיע. כעת, כשיש קואליציה שיודעת לשתף פעולה, עלינו לעמוד לצידו ולחזק אותו. אני שמחה שהחוק הזה הוא בשיתוף פעולה עם חבריי גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה; גם מש"ס, גם מתקווה חדשה וגם ממפלגת העבודה. היטיבה לתאר זאת יוזמת "האם ראית את האופק לאחרונה?", שתלתה בחודשים האחרונים שלטים רבים ברחבי הארץ עם הסיסמה "שותפים לגורל, שותפים לממשל". חובתנו אנו, המנהיגות והמנהיגים, לסייע לדור החדש לממש את שאיפותיו ולקדם אותו לקחת חלק במוקדי קבלת ההחלטות. לאחר שתושלם העברתו הסופית של החוק המציאות תתחיל להשתנות, ועל גופים ציבוריים, חברות ממשלתיות ורשויות סטטוטוריות, שבעבר לא היו חייבים לדאוג לייצוגם של ערבים, אנשים עם מוגבלויות, בני החברה האתיופית, חרדים ועולים חדשים, דין חברות ממשלתיות וגופים סטטוטוריים יהיה כדין משרדי הממשלה. בהמשך יהיו עוד מהלכים שעלינו לעשות, כמו קידום, ייצוג הולם וגיוון תעסוקתי גם למגזר הפרטי, גם בחברות עסקיות. עלינו לגרום למנכ"לים בחברות העסקיות, דרך שיח וגם דרך חקיקה, להבין כי קיים צורך אקוטי לקדם גיוון תעסוקתי. אם מסתכלים על מחקרים גם מהארץ וגם מחו"ל רואים שבענף ההייטק, נכון לשנת 2020, רק 5% מהעובדים הם מהחברה הערבית. מחיר האי-שילוב הוא אדיר: רק בחודש יולי האחרון נכתב בעיתון גלובס כי מחיר הדרת האוכלוסייה הערבית במשק עולה למדינה 40 מיליארד שקל בשנה. ביטוי יכולותיו ושאיפותיו של הדור הצעיר במגוון אפשרויות תעסוקה יביא בהכרח לקידום החברה הערבית. אנו חיים היום בעידן שבו אנחנו מבינים כי גיוון תעסוקתי מביא למינוף ולהצלחה. תסתכלו כמה משקיעים בנושא הזה בחברות הייטק גדולות בעולם. דחיפה בכיוון הזה תביא לא רק למינוף הפוטנציאל של כלל החברה אלא גם לקידום שוויון אמיתי. בהזדמנות הזאת אני ארצה גם להודות מקרב ליבי לשותפיי, ובהם גם לשר במשרד האוצר חמד עמאר. תמיכתו בחוק והליווי שהעניק לי לאורך הדרך היו חשובים, ואני מעריכה אותו על כך. היום, חבריי חברי הכנסת, ביכולתנו להתחיל להעביר שינוי עומק ולהתחיל את מלאכת הבנייה של חברה צודקת יותר. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי. נכון, יש הצעות מוצמדות. יש הצעת חוק מוצמדת של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף. תנמק חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בינתיים נברך את חברי מועצת הנוער והשגרירים הצעירים מאור יהודה ומחולון שהגיעו לכנסת ישראל. ברוכים הבאים תהיו. מקווים שתלמדו על הדמוקרטיה הישראלית ושאתם נהנים מהביקור שלכם בכנסת. ברוכים הבאים. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, כדי להבין למה אנחנו מדברים על ייצוג הולם בחברות ממשלתיות צריך להזכיר לעצמנו שחברות ממשלתיות הן חברות שהן חלק מהמגזר הציבורי. הן עוסקות בתקציבי מדינה, והן עוסקות בכספים של כולנו, בכספי הציבור שמגיע לכולנו גם להיות חלק מהניהול שלהם וגם ליהנות מהם. האוכלוסייה הערבית, עד עכשיו היא לא מיוצגת, לא באופן הולם ולא אפילו חצי הולם, במגזר הציבורי, בשירות הציבורי וגם בחברות הממשלתיות. מתוך כ-70 חברות ממשלתיות, שמעסיקות כ-53,000 עובדים, רק 1% או כמה עשיריות האחוז הם עובדים ערבים. זה לא מתקבל על הדעת. זה לא יכול להיות המצב הנורמלי, שבו הצעירים שלנו מנסים להתקדם ולהגיע למשרות עבודה וגם לתרום בניהול החברות האלה, ואין להם את האופציה הזו. חשוב לי להדגיש שהצעת החוק הזו הוגשה בכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת חברנו יוסף ג'בארין, אשר עסק המון בעניין של הייצוג ההולם של החברה הערבית. הוא גם העלה אותה להצבעה במליאה, והיה סיכום בינו לבין השר אז, עם הממשלה, לתמוך, כאשר נתבקש לדחות את ההצבעה לתקופה מסוימת. לצערנו או לא לצערנו נפלה הממשלה אז, ולא התקיימה ההבטחה הזו לתמוך בהצעת החוק. היום אנחנו רואים, אני וחבריי, חבר הכנסת איימן עודה, חבר הכנסת עופר כסיף, את החשיבות לפעול למען השגת הבטחת ייצוג הולם כזה. אני יודעת שמאמצים רבים היו בנושא של ייצוג האוכלוסייה הערבית גם בשירות הציבורי וגם בחברות ממשלתיות. את הוועדה הוביל בזמנו, ועדה מיוחדת שהוקמה, חבר הכנסת אחמד טיבי. היא פעלה, אם אני לא טועה, בשתי קדנציות, נכון? ועסקה בנושא הזה לתקופה די ארוכה. הגיע הזמן להפוך את זה לחוק בתוך ספר החוקים של מדינת ישראל ולתקן את העוול הזה. זכות הצעירים והצעירות לקבל הזדמנויות עבודה, תודה.  וגם להיות חלק מבניית המדיניות של הגשת השירותים על ידי החברות. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. עוד מוצמדת: הצעת חוק שמספרה 2333, של חבר הכנסת איימן עודה, שיעלה וינמק. בבקשה, אדוני. כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה, בשעה טובה יש תמימות דעים לקדם את הייצוג ההולם והשוויוני לאוכלוסייה הערבית בחברות הממשלתיות. חבר הכנסת גפני שאל אותי על החרדים. אנחנו מן הסתם בעד שוויון לכל האוכלוסיות. לפני כמה שנים עברה הצעת חוק שקוראת לשוויון לבני העדה הדרוזית. מבחינתנו מגיע שוויון לכולם, גם לדרוזים, גם למוסלמים, גם לנוצרים, לשכבות המוחלשות, העיקר שיהיה שוויון לכל האוכלוסיות במדינה. ועכשיו הגיע תורה של האוכלוסייה הערבית בכלל, אחרי 72 שנים מאז קום המדינה ועד עכשיו. מהו המצב הקיים? שיעור האוכלוסייה הערבית בחברות הממשלתיות פחות הוא מ-1.5%. אני רוצה לתת לכם כמה דוגמאות. למשל בדואר אחוז האוכלוסייה הערבית הוא פחות מ-2%. בחברת החשמל הוא עומד על 1.5%. במקורות הוא עומד על 1.2% פחות מ-1.5%. הצעת החוק הזו מקדמת שוויון מלא. צריך גם לומר שהייתה הצעת חוק מלפני כ-20 שנה לייצוג הולם בשירות המדינה. בזמנו אחוז האוכלוסייה הערבית היה 2%, והוא עלה ל-11%  עלייה טובה אך לא מספקת בכלל. חברנו אחמד טיבי היה יו"ר ועדה של ייצוג הולם במשך כמה שנים והצליח לקדם מפה ומשם, וזה גם חשוב. אני מקווה שאחרי העברת החוק, שיזמו אותו מהרשימה המשותפת חברתי עאידה תומא ואנוכי וממרצ חברת הכנסת ג'ידא זועבי רינאוי, אני מקווה שהיום נצליח להעביר את ההצעה הכל-כך חשובה הזו ונעבור למישור אחר לגמרי, שיקדם שוויון מלא וייצוג הולם של אזרחים ערבים בחברות הממשלתיות. תודה רבה. תודה רבה. השרה תמר זנדברג, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חייבת לומר שזה רגע חשוב בתולדות הכנסת, ואני רוצה להסביר למה ואני רוצה להודות לחברי הכנסת, לחברתי ג'ידא רינאוי זועבי, לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחבר הכנסת איימן עודה, שהעלו את ההצעות האלה. זאת לא פעם ראשונה ולא שנייה ולא שלישית ולא רביעית וגם לא חמישית  ואני יכולה להמשיך, שהצעות החוק, זו ספציפית ומן הסוג הזה, עולות כאן בנושא ייצוג הולם בחברות ממשלתיות, בתאגידים וכו'. על חשיבות הייצוג ההולם אין צורך להכביר מילים, ובאמת ששלושתכם תיארתם את הדברים בדבריכם. אני חושבת שכל אוכלוסיית מיעוט, נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה, כל אוכלוסיית מיעוט זקוקה, איפה בנט, שבא להצביע נגד לפני חודש?  למנגנון, לכלי הסטטוטורי של ייצוג הולם, כדי לקבל בחזרה זכויות ותיקון עוול שנעשה. והרבה פעמים כשאמרו לנו, בתולדות התנועה הפמיניסטית, כל פעם שהציגו ייצוג הולם, לכל אוכלוסייה ולכל קבוצת מיעוט מופלה, אמרו לנו, מה, זה לפי כישורים, זה לא לפי מוצא, זה לא לפי מגדר, זה לא לפי שום דבר כזה. כן, רק כאשר יש כל כך הרבה גברים יהודים, מאוכלוסיית הרוב, סימן שההתמנות היא לפי מגדר, רק לא המגדר הנשי אלא המגדר הגברי, ולא לפי קבוצת המיעוט הערבי, אלא בגלל שאתה יהודי. כי אחרת מה? המוכשרים הם רק יהודים? הם רק גברים? לא, נכון? זה לא הגיוני. מה הצבעתם לפני חודש על אותה הצעה? מה הצבעתם באותה הצעה? צביעות. לכן, ייצוג הולם, הכלי של ייצוג הולם הוא כלי מאוד מאוד חשוב. הוא כלי של המיעוט המוחלש להבטיח שמירה על זכויותיו ותיקון עוול. רק מה? ההצעה הזו, כפי שאמרתי, עלתה כאן הרבה מאוד פעמים, ומעולם לא התקבלה, מכיוון שתמיד היו, כי את הצבעת נגד.  מכיוון שתמיד היו כאלה שאמרו שזה לא הזמן או שזה לא הכלי הנכון או שזה עולה כסף, שזה יעכב הליכים אחרים. גם את זה אנחנו תמיד מכירים, את אלה שנאבקים בעוולות כאלה, במיוחד בייצוג, ותמיד זה נדחה לסוף, תמיד יש משהו יותר חשוב. תמיד יותר חשוב להרוויח כסף, יותר חשוב לזרז הליכים, יותר חשוב לעשות הרבה מאוד דברים. עד שהגעתם אתם, חברי הכנסת, ולחצתם ונלחמתם, גם מול התנגדויות שגם עכשיו עוד קצת צריך טיפה עוד לעבוד קצת עם המרפקים כדי להעביר את זה, והינה, לראשונה ועדת השרים לחקיקה, אני גאה לומר, החליטה לתמוך בהצעת החוק הטרומית, כמובן בכפוף להסכמות, בכפוף להצעת חוק ממשלתית בנושא שתשולב, ובכפוף לחזרה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. אלה באמת התניות קצת נוקשות, אבל אני רוצה לומר שיחסית לפעמים שהצעות מן הסוג הזה ניסו להתקדם כאן הרבה מאוד שנים, הצעות באמת ראויות וחשובות, זאת הבקעה מאוד מאוד חשובה. אני גאה לבקש מחברות וחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה. תודה רבה לשרה. חבר כנסת גפני, אתה ביקשת להתנגד. בבקשה. צביעות, כמות השקר והצביעות בזה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אני מבקש לספר לחברי הכנסת שהחוק הזה הוא חוק שהוא חוק מצוין באופן עקרוני. בממשלה הקודמת אנחנו הגשנו הצעת חוק, בממשלה הקודמת, לא ממשלת הריפוי והשינוי, של ייצוג הולם במשרדי הממשלה ובדירקטוריונים. העברתי את זה בקריאה השנייה והשלישית, בהסכמה של ועדת שרים לחקיקה. הכול היה בסדר. עד שהגעתי עם הצעת חוק לפני חודש וחצי שמדברת על חברות ממשלתיות. הבאתי דוגמה של אדם חרדי שעובד בנמל אשדוד ורוצים להביא לשם עובדים חרדים, ואמרתי: אבל אין ייצוג הולם ואין את היכולת לעשות את זה, וביקשתי שיתמכו בחוק הזה, כמו שהממשלה הקודמת תמכה בחוק של דירקטוריונים ושל משרדי הממשלה, שזה יהיה גם על מה שעכשיו מציעים, חברות ממשלתיות. אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש: הקואליציה גייסה את כל חבריה והביאה את ראש הממשלה. הוא כנראה היה עסוק במלחמה עם איראן או שהוא היה עסוק עם ג'ו ביידן על משהו. הביאו אותו בכל הכוח, בגלל שהפער היה של מנדט אחד או שניים לכאן או לכאן, ואסור, חס וחלילה, שהחוק של ייצוג הולם בחברות ממשלתיות יעבור, בגלל שהוא שלי, ואני, לא עלינו, באופוזיציה. אז מביאים את ראש הממשלה, והיה פער של שני קולות כדי שהחוק הזה יעבור. אבל ממשלת הריפוי והשינוי והעומד בראשה באו להצביע נגד. גברתי השרה, אני לא יודע אם היית בהצבעה או לא, אבל אם את נאמנה לקואליציה, היית צריכה לבוא ולהצביע נגד. וכנראה זה מה שעשית. אני לא חברת כנסת. אני בחוק הנורבגי, אני לא חברת כנסת. בסדר, הכול בסדר. את יודעת מה, שלמה המלך אומר: יוסיף דעת יוסיף מכאוב. הלוואי ולא הייתי יודע את כל הדברים האלה, את ההתנהגות הזאת. אי-אפשר לעמוד פה עם סיסמאות ולדבר על ייצוג הולם ועל שילוב ערבים ושילוב חרדים ושילוב עולים חדשים, ולהצביע נגד. אין מציאות כזאת. אנחנו לא בבניין אקדמי שבו אנחנו אומרים דברי פילוסופיה, אנחנו בבניין שמצביעים. אין שום דבר אחר שמשתווה להצבעה. ובהצבעה נכשלתם, בהצבעה הצבעתם נגד.  למה את מפריעה לי? תאמיני לי, אני יודע בדיוק. חבל על הדיבורים האלה. אתם לא מאמינים בייצוג הולם. תודה רבה. חבר הכנסת גפני, תודה. משפט סיכום.  צבועים. משפט סיכום. אני הייתי מדבר באריכות, אין לי את הזמן לזה, על החשיבות של החוק הזה. אבל אני איאלץ להצביע נגדו בגלל שהייתי צריך לדבר נגד, בגלל שאתם צבועים. תודה. תודה רבה. יש שלוש הצעות חוק. אני גם אצביע נגד, נגד שלושתן. החוק השני. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אחד המאפיינים של הממשלה הזאת זה היכולת להפוך שחור ללבן, לבן לשחור, טוב לרע, רע לטוב, אמת לשקר, שקר לאמת, והכול באמצעות איזה סיפור דמיוני שאין לו שום קשר למציאות. הכול יפה, הכול טוב: שילוב, ייצוג הולם, שוויון. תגידו לי, חבורת תומכי טרור, יש לכם ייצוג הולם בקרב מגני הטרור והאלימות? יש לכם ייצוג הולם בשירות האזרחי? עזבו שירות בצה"ל. אתם הרי לא מוכנים לשאת באף אחת מהחובות של המדינה היהודית.  אתם לא מוכנים לשירות אזרחי, אתם לא מוכנים לגנות טרור ואלימות, אתם רואים במדינה הזאת נכבה, ואז אתם רוצים לחלוב את עטיניה ולהתפרנס ממנה. אין גבול לצביעות. תהיו לפחות עקביים. אי-אפשר לשאוב כל היום מים מבאר ואז לירוק לתוכה, וזה מה שאתם עושים. כן, אתם רוצים לכבוש מבפנים, גברתי השרה, את השירות הציבורי, את החברות הממשלתיות. וכשאנחנו הגשנו כאן לפני חודשיים הצעת חוק שביקשה לקבוע שמי שמגלה הזדהות עם טרור ואלימות לא יוכל להשתלב בשירות הציבורי, אתם סירבתם והפלתם את ההצעה הזו. ופעם אחר פעם אחר פעם בתקופת הפרעות שלכם במבצע שומר החומות, אותם רוקחים ורופאים, כן, המשתלבים הנהדרים, אבירי השוויון, שמצטלמים עם מחבלים ששובתים רעב בבתי החולים,  חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת בן גביר, חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת בן גביר, אני, נראה לי, מסתדר.  אותם אחים ורוקחים שמפרסמים בפייסבוק שלהם פוסטים של שירי הלל לרוצחים, אתם לא מוכנים להוציא אותם החוצה מתוך השירות הציבורי. חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת עודה, שב, בבקשה. שב, תודה. תחליטו. אם מדינת ישראל היא נכבה, אז אל תרצו להשתלב ולהתפרנס ממנה. וזו הצביעות שלכם עכשיו. אם הייתה לכם טיפה הכרת הטוב, הייתם מורידים את הנעליים ומנשקים את הרגליים של המדינה הזו. כמה טוב, כמה אור, כמה שפע.  בושה וחרפה.  תודה. חבר הכנסת עודה, שב. חברת הכנסת סלימאן, שבי, בבקשה. חבר הכנסת בן גביר, שקט. כמה זכויות, כמה טוב יש לכם. תסתכלו 360 מעלות מסביב. תצעקו, תצעקו, כי אתם יודעים שאני אומר אמת. אתה גזען. אני לא גזען,  אתה, שקט, שקט. שבי, בבקשה.  אני נגד תומכי טרור, אני נגד כפויי טובה שמוציאים דיבתה של המדינה זו רעה בשקרים בכל העולם, שתומכים במי שתובע את המדינה ואת לוחמיה בבית הדין הבין-לאומי בהאג בהאשמה של פשעי מלחמה, ואז רוצים להשתלב בשוויון בשירות הציבורי.  שקט. חבורת כפויי טובה. אתם תסתכלו 360 מעלות מסביב. גזען, פשיסט, יאללה, הוא לא רוצה, משפט לסיכום. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. הפריעו לי הרבה. תראו את האחים שלכם בכל אחת מהמדינות, בעוני, בדלות, בלי זכויות, חבר הכנסת סמוטריץ'. בלי חירות, בדיקטטורה ובטרור, ופה אתם חיים כמו מלכים. תודה, תודה, חבר הכנסת סמוטריץ'. תגידו תודה למדינה היהודית ותפסיקו להיות כפויי טובה. חבר הכנסת סמוטריץ', אתה מעבר כבר הרבה זמן. בבקשה. הפריעו לי, חצי מהנאום לא יכולתי לדבר. לא, אבל לא הפסקת לדבר דקה. תודה רבה. לא הפסקתי לדבר. אתם כפויי טובה. והסיבה היחידה, תודה רבה. לא, לא. רק משפט אחרון. לא, לא. משפט אחרון, באמת משפט, משפט, משפט סיכום, משפט סיכום. לא, לא, לא. אבל כבר עשית את משפט הסיכום, וזה לא בסדר. אתה לא בסדר. משפט סיכום, משפט סיכום. אמרה בצדק השרה תמר זנדברג, שההצעה הזו עלתה המון המון פעמים ולא עברה. תודה. היא עוברת עכשיו, חבר הכנסת סמוטריץ', תודה רבה. וזו הממשלה היהודית-פלסטינית הראשונה, כפי שהגדיר אותה טיבי, והיא עובדת אצלכם, כפויי טובה. תודה רבה. זה לא בסדר. כבר כמה פעמים ביקשתי ממך ולא רציתי להוריד אותך בכוח. לא, הפריעו לי חצי מהזמן. לא, עזוב. לא הפסקת לדבר אפילו דקה. תודה רבה. חבר הכנסת עודה, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי. גזען, פשיסט.  אתה גזען, פשיסט, אתה פשיסט, חבר הכנסת בן גביר, קריאה ראשונה. שב. חבר הכנסת עודה, קריאה ראשונה. מחבל. מה זה? קורא מחבל, חבר הכנסת בן גביר.   חבר הכנסת בן גביר, שקט. אני אוציא אותך. שקט. למה, כן, גם אותך וגם אותו. קריאה שנייה, חבר הכנסת בן גביר. מי היחיד שהורשע? חבורת מחבלים, חבורת מחבלים,  די. חבר הכנסת טאהא, בבקשה. תודה רבה.  אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, מופע צביעות כאן ועכשיו נמצא. בכל שבוע מחדש כשהאופוזיציה מעלה חוק, דוחים לנו אותו בשביל שאחר כך יבואו מהקואליציה ויגישו את ההצעה הזו. לפעמים זה בהצעה ממשלתית, לפעמים זה בהצעה של חבר כנסת מהקואליציה, ואז אנחנו נצטרך כביכול להיצמד אליה. חבר הכנסת הרב גפני הרי העלה את זה בעבר, לא מזמן. והורידו לו את זה. ופתאום, אופס, אתה רואה את הצעת החוק בתוך חצי שנה כבר עולה עוד פעם. אבל הצביעות היום חגגה עוד פעם, השבוע. ואדוני היושב-ראש, אני אגיד לך את זה פה, יש לי הצעת חוק של העצמאים. אתם זוכרים את הצעת החוק לתת דמי אבטלה לעצמאים? הרב גפני, אתה הגשת. לא, לא. זה נדחה לשבוע הבא. אני דחיתי. הלו, בוא, בוא. רפורמי, תשב בשקט.  רפורמי, שב בשקט. צא החוצה. לא, לא. עזוב. תתבייש לך. חתיכת רפורמי, תעוף מפה. ינון, ינון. חבר הכנסת מרגי. תסתום את הפה. תעוף מפה. רפורמי קטן.  חבר הכנסת מרגי. רפורמי קטן. רפורמי קטן. לא שואל אותך. רפורמי קטן, רפורמי גדול, רפורמי קטן. קטנצ'יק. נא להוציא. תסתלק מפה. תסתלק מפה.  אדם שכל עמוד השדרה שלך נובע משנאה. די. חבר הכנסת קריב. אתה כזה קטן, חסר עמוד שדרה. תתבייש לך. תעוף מפה. רק מגינה עליך ועל מעמדך, תצא מפה. חבר הכנסת אזולאי. תסתלק, תסתלק. תתבייש לך. חבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת אזולאי. לא אותך, אני לא שואל אותך איפה אני הולך. תתבייש לך. חבר הכנסת קריב, שב, בבקשה. חבר הכנסת,  שב כבר. נמאס לראות אותך. נמאס. תתבייש לך. חבר הכנסת אזולאי. בושה וחרפה. בושה וחרפה. חבר הכנסת אזולאי. אתה לא יודע מה זה יהדות. אתה לא יודע מה זה, מה אתה עושה פה? חבר הכנסת אזולאי. מה אתה עושה פה, חוץ משנאה? מה אתה עושה פה? חבר הכנסת אזולאי, סיים את הזה שלך עכשיו. רד. אתה לא יודע, אז זו הצביעות שאתה חוגג, זו הממלכתיות שלך. רד, בבקשה. רד, בבקשה. אני לא ארד. תתבייש לך. לרדת בבקשה, למטה. אתה כזה קטן, גם אתה משתתף בחגיגה שלו. תודה רבה לך. בגלל שאני מדבר איתו? בושה וחרפה. רד, בבקשה, למטה. תוריד אותו, תוריד אותו. בושה וחרפה. תתבייש.  פשוט, חבר הכנסת אזולאי, פשוט בושה. תתבייש לך. תודה רבה. אני מאוד מודה לך על המילים הקשות.  ממש מילים תרבותיות. כל הכבוד. כל הכבוד.  חבר הכנסת פינדרוס, קריאה ראשונה. חברת הכנסת מיכל, קריאה ראשונה.  תודה רבה. חבר הכנסת, מספיק. כולכם, אבל אני רוצה להגיד לכולם משהו אחד. אני מבקש שקט במליאה.  חבר הכנסת אשר, בבקשה. אז די. אני רוצה להגיד משהו לכולנו. את ההתנהגות הזו רואים כל אזרחי מדינת ישראל.  חבר הכנסת אזולאי, עכשיו תהיה בשקט. לא, אתה תהיה בשקט. אתה תהיה בשקט. המילים שאמרת מכאן הן לא יאות, ואני אוריד אותך פעם, שב. אני קורא לך פעם ראשונה. שב. שב. שב, בבקשה. הוא, בגלל, נתת לו את, במקום להעיף אותו. חבר הכנסת אזולאי, קריאה ראשונה. במקום להעיף אותו מכאן. חבר הכנסת אזולאי, שב.  חבר הכנסת אזולאי, שב. שב, בבקשה. קריאה שנייה.  חבר הכנסת אזולאי, קריאה שנייה. מספיק. מספיק עם זה. זה לא מכבד את עצמך. אבל הוא הפריע לו. הוא הפריע לו. נתן לו, קראתי לשניכם, אבל אתה מעל הדוכן הפלגת עם המיקרופון.  הגיע הזמן, הוא צורח על כל דובר, אף פעם לא השתיקו אותו. הוא חצוף. חבר הכנסת מרגי, יש לי להגיד, חבר הכנסת מרגי, שבו. אני מדבר אל כל פורום,  אני מדבר אל כל פורום, אל תפריע לי. אני מדבר אל כל פורום חברי הכנסת. המילים הקשות שנאמרות במליאה, אזרחי מדינת ישראל צופים בכל אחד ואחד מכם. לאף אחד, הם ראו אותך, קרעי, שב בשקט. והבינו, קרעי, שב בשקט. קרעי, שקט. קרעי, שקט.  חבר הכנסת אזולאי, קריאה שלישית. תצא, בבקשה, החוצה. בבקשה, החוצה. כנראה הבקשות השקטות שלי לא מועילות לך. כנראה ההתנהגות שלך מועילה, (חבר הכנסת ינון אזולאי יוצא מאולם המליאה.) בבקשה, החוצה. תודה רבה על האמירות האישיות. ממך לא ציפיתי. אתם רודפים אותו. ממך לא, צא, בבקשה, החוצה. החוצה. גם אותו אתה צריך להוציא. חבר הכנסת אשר. אני יוצא לבד. יופי. עלא כיפאק. נהדר. אותו תוציא. אותו. תצא, בבקשה, החוצה. נראה אותך גיבור. אני רוצה להגיד לכם משהו. האמירות, ההתנהגות של כל אחד ואחד מאיתנו, מכל קצוות הקשת, אזרחי מדינת ישראל רואים אותנו. אזרחי ישראל ראו אותך לפני שנה. קרעי, קרעי.  קרעי, תהיה בשקט כשאני מדבר. גם להגיד "תהיה בשקט" זה לא ממלכתי. אתה תהיה, קריאה ראשונה, קרעי. אתה, דיברנו, קריאה ראשונה. אני פונה לכל,  אשר, יצאת. אתה יצאת. תוציא אותו קודם. אשר, צא החוצה. תוציא אותו. צא החוצה, בבקשה. אני רוצה להגיד לכולנו, מסתכלים על כולנו בשידור ישיר. וכל אחד, קרעי, תפסיק. מסתכלים על כל אחד מאיתנו, על הקללות, על הצעקות, על ההתנהגות, על הרמת היד. היה להם ממי ללמוד. קרעי, קריאה שנייה. כדאי שכל אחד ואחד מאיתנו ייקח את עצמו בידיים, יסתכל על עצמו ויגיד: עד כאן. אנחנו, אני אומר את זה לכולנו. חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת מרגי, אני אומר את זה לכולנו. אני לא אומר את זה לאדם כזה או אחר. אני אומר את זה לכולם, מכל קצות הקשת. אני מבקש בכל לשון של בקשה: מספיק עם השנאה הזו. אפשר לדבר, אפשר להיות יריבים פוליטיים, אפשר להגיד כמעט הכול, כמעט. יש דברים שנאמרים שגובלים בפלילים, ואני לא אסבול אותם. כדאי שכל אחד מאיתנו, כל מי שיושב כרגע באולם, ייקח את זה לתשומת ליבו. מספיק עם ההתנהגות וההתנהלות הזו, כי אזרחי המדינה צופים בנו. אתם אנחנו, כולנו איננו מוסיפים כבוד לכנסת ישראל. אני מאוד אודה לכם אם כל אחד ייקח את הדברים שלי לתשומת ליבו. תודה רבה. אתה יודע למה אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו? כדי, אנחנו עוברים, חבר הכנסת קרעי, מספיק. כרגע סיימת, חבר הכנסת קרעי, מספיק. כנראה שכל, אתה עצמך עשית את אותם דברים פי כמה וכמה. חבר הכנסת קרעי, קריאה שלישית. החוצה. יש הצבעה עכשיו. החוצה. יש הצבעה. החוצה. הצבעה. החוצה. אני לא יכול להצביע? לא. אתה תצא, וכשאני אצביע, אתה תיכנס. עכשיו תצא. (חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מאולם המליאה.) מיקי, אתה בסוף תישאר לבד. חבר הכנסת אבוטבול, תודה. הבנתי. שלמה, אפשר לבוא?  חבר הכנסת אבוטבול, מספיק. הרגע ביקשתי, דיברתי אל ליבך. אל ליבי? אתה דיברת עם כולם. דיברתי אל ליבך. אנחנו ניגשים, ואפשר להכניס את חבר הכנסת קרעי ואת כל מי שהוצא מהמליאה לצורך ההצבעה. אני אמתין דקה אחת כדי שכולם ייכנסו. אוקיי. חבר הכנסת קרעי נכנס. אנחנו ניגשים להצעת החוק הראשונה של חברת הכנסת רינאוי זועבי וקבוצת חברי הכנסת. נא לשבת, בבקשה. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון, ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"א 2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. בעד, 47, נגד, שמונה. ההצעה עוברת לוועדת החוקה. אנחנו עוברים להצעת החוק השנייה, של חברת הכנסת, רגע, ועדת הכספים. ועדת הכספים. אין בעיה. ההצעה עוברת לוועדת הכנסת. לקביעת ועדה. כדי שתקבע כמובן לאיזו ועדה זו תנותב. הצעת חוק החברות הממשלתיות, חברי הכנסת סלימאן, עודה וכסיף. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון, ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"א 2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 44 בעד, נגד, שמונה. ההצעה עוברת לוועדת החוקה. לא, לא. לכספים. לכספים. כספים. תועבר לוועדת הכנסת כדי שתקבע. הצעת חוק החברות הממשלתיות של חבר הכנסת עודה. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון, ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ב 2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. בעד, 42, נגד, עשרה. ההצעה תועבר לוועדת החוקה. ועדת הכספים. גם הצעה זאת תועבר לוועדת הכנסת כדי שתקבע לאיזו ועדה היא תועבר. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, חובת מסירת תוכניות הדירה לקונה), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת, בתמיכת הממשלה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. אני אמרתי שלא ועדת החוקה, אבל אמרתי, חבר הכנסת גפני, העברתי את כל השלוש, על פי בקשתכם, לוועדת הכנסת. בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת מקלב. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת הנוספים הם חברי הכנסת גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס, ששותפים יחד איתי בהצעת החוק. החוק בא לחייב מוכר דירה להעביר לקונה בעת מכירת הדירה את תוכנית הדירה ואת תוכניות הקונסטרוקציה, החשמל והאינסטלציה של הדירה על גבי תקליטור או בדואר אלקטרוני. אולי הדברים שמובנים מאליהם לא תמיד נעשים בשטח. אדם קונה דירה, משקיע את מיטב כספו, מקבל פנים של דירה, אבל הוא לא מקבל מפרט מה קורה בכל התשתיות שאופפות את הדירה עצמה, והוא לא יודע מה נעשה בהן. האם מישהו היה מסכים, האם מישהו מדמיין לעצמו שקבלן שמוכר בניין, מוכר דירות, לא מוסר את המפתחות של חדר המכונות של המעלית? כמו שיצרן רכב או מוכר רכב, חדש ודאי, לא משווק ולא מוכר רכב בלי לתת את ספר הרכב. מה שאנחנו מבקשים בסך הכול, שהקבלנים ייתנו עם מסירת הדירה את תוכניות הקונסטרוקציה שכל כך חשובות לקונה, גם מבחינה בטיחותית, כשהוא בא לשפץ את הדירה שלו ולהזיז קירות, שידע מה עשו, ולא שאותו מהנדס יצטרך לנחש, אולי כאן עובר קיר תמך, לא עובר קיר תמך, ועוד תשתיות שהן קריטיות עבור הדירה. באותה מידה זה גם תוכניות החשמל וגם תוכניות האינסטלציה, כשלאדם יש פיצוצים, הוא לא צריך להרים את כל הדירה. זה בא לתת שקיפות במכירת הדירה, בא לתת ביטחון לצרכנים, לצרכן, לקונה הזה, בדבר הכי יקר, שיש לו משמעויות כלכליות וגם בטיחותיות ממעלה ראשונה. שתהיה לו בטיחות במה שהוא קונה, וכשהוא בא לשפץ הוא יוכל לא לסכן את עצמו, לא לסכן את הסביבה ולא להכביד עליו בעלויות גדולות. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני מרגיש את עצמי טיפה לא נעים כאן על הדוכן, אני חייב להודות, כי דיבר כאן לא מזמן חבר הכנסת ינון אזולאי, שהלין על כך שהממשלה הזאת לא מאשרת חוקים של חברי הכנסת מהאופוזיציה. לא. לא. זה לא על זה. זה לא מה שהוא אמר, תדייק. לא על זה דיברתי. תדייק. הקשבתי. הקשבתי היטב. אבל עכשיו אתה לא מדייק. על זה שהורידו, אז הוא לא מדייק. אני אתקן. אני ניצלתי כלי, והזהירו אותי, של הצמדה של חבר הכנסת גפני וחבר הכנסת עודה, אם אינני טועה, אבו שחאדה.  למרות שלא עברה חצי שנה, וגם של עידית סילמן ומיכל וולדיגר.  והזהירו אותי: אל תיתן. אמרתי: אני רוצה להושיט יד לשלום. אדוני השר, אני מציע לך לא להיכנס לזה. אלה שני חוקים שעליהם, דקה. דקה. אני מדבר על הצד הטכני, חבר הכנסת גפני, לא על החוקים. שנייה. הזהירו אותי לא לנצל את הכלי הזה, אלא הוא ניתן פעם בחצי שנה, שנה. אמרתי, בכל זאת אני מוכן. חבר הכנסת ינון אזולאי, אותו סיפור, אמרתי שבשבוע הבא. זה הכול, זה כל הוויכוח. על זה עכשיו חטפתי דברים אישיים, ואני מוחל. בבקשה. תודה. אני רק רוצה לציין, לפני שאני אעבור תכף להצעת החוק של חבר הכנסת מקלב, אני אחסוך לכם את המתח ואגיד שהממשלה תומכת בהצעת החוק, אומנם בתנאים מסוימים, שתכף אני אעבור עליהם, אבל בהחלט תומכת. זה כאמור לא נכנס לכלל הזה. אני רציתי לציין, כמי שישב במקרה בוועדת השרים לחקיקה האחרונה, שחבר הכנסת ינון אזולאי היה שיאן החקיקה בוועדת השרים האחרונה לחקיקה, ואושרו לו שתי הצעות חוק, למה לא אישרתם את הצעת החוק שלי של ייצוג הולם, והשבוע, כן? חבר הכנסת גפני, אתה מציע פה מתכונת מעניינת לכנסת, משהו חדש. אולי, אדוני היושב-ראש, אפשר לשקול לחשוב על זה, שעת שאלות ותשובות על ועדת השרים לחקיקה. זה עוד לא היה, אבל אפשר לנסות. חבר הכנסת גפני, תודה. אנחנו נשמח. תודה.  חברת הכנסת ברק, תודה. חבר הכנסת גפני, די. זו הממשלה הכי רעה. תודה. בבקשה. תודה רבה. חבר הכנסת גפני, אז בשם הממשלה הכי רעה שיכולה להיות, ואני בכלל מופתע שאתה מדבר איתי, כי לא בטוח שמותר, אני רוצה, הוא לא מדבר אליך, זה לא על הדוכן. זה לא על הדוכן, אוקיי. לא הבנתי. שמעתי גם שאסור להגיד לנו שלום ואסור לדבר איתנו, אז אני מקווה, חבר הכנסת מקלב עבר על הכלל הזה בגלוי וביודעין, אבל אני רוצה לדעת שאתה לא עושה את זה בהיסח הדעת. בסדר. זה לסובב גם את הסכין. כל אחד מכם יעשה את חשבון הנפש שלו, לא עלינו. כל אחד מאיתנו עושה. חבר הכנסת גפני, גם כשאני מנסה לתמוך בהצעת החוק של חברך לסיעה, אתה עדיין מתעקש להפריע לי?  מה, אתה עושה טובה? אפילו בהצעת חוק שלך, הינה, מתקן אותי חבר הכנסת מקלב, ובצדק.  אם זה חוק לא טוב, אל תעביר אותו. זאת גם הצעת חוק שלך, כי גם אתה רשום שם, חבר הכנסת אשר. נו, אז תענה כבר. תתקדם. אני מנסה, לא נותנים לי.  זה של אבא שלך? די, נו, יעקב. גם כשבאים לתמוך, אתם כועסים.  תודה. חבר הכנסת אשר, תודה.  חבר הכנסת אשר, תאפשר לשר אלקין להשיב. זה לא שלנו בכלל. אתה לא יכול לנאום שלוש דקות מהמקום, מה לעשות. בבקשה. שוב, חוק המכר (דירות) מ-1973, כידוע, מחייב את הקבלנים להעביר לרוכשי הדירות מפרט של הדירה, כולל נתונים רבים על אודותיה, לרבות תוכניות הדירה. מטרת הצעת החוק היא להרחיב את הדרישות מהקבלן, כפי שמבקש חבר הכנסת מקלב, כך שיעביר לידי הרוכשים, בנוסף למפרט, את תוכנית הקונסטרוקציה של הדירה, את תוכנית החשמל של הדירה ואת תוכנית האינסטלציה והסניטריה של הדירה, כך שבמקרה עתידי שבו הרוכשים יבקשו לערוך שינויים בדירה, יהיו בידם התוכניות והם לא יידרשו לשלם על חוות דעת של אנשי מקצוע. לעניין החובה להעברת תוכנית הדירה, הרי נכון להיום תוכנית כאמור מצורפת כחלק מהמפרט, ולכן זה כמובן לא דורש חקיקה חדשה, זה כבר מתקיים, נכון. היא קיימת בחוק, ולכן התוספת הזאת שאתה מציע בהיבט הזה מיותרת. לגבי התוכניות האחרות, נכון להיום באמת אין הוראות שמסדירות את רישומן של תוכניות, בוודאי ובוודאי לא את רמת הרזולוציה שלהן. כדי שניתן יהיה לקבוע הוראות כפי שאתה מציע, כמובן הדרך הנכונה בסוף תדרוש להתקין תקנות במסגרת החוק, שבהן יהיה אפשר לתת פירוט מדויק איזה סוג תוכניות הקבלן מתבקש למסור. למשל, חבר הכנסת מקלב, אני מניח שזה לא חדש לך שיש התנגדות גדולה מאוד של הקבלנים להצעת החוק בטענה, שחלקה מוצדקת, שהרבה פעמים נעשים שינויים תוך כדי הבנייה באתר עצמו, ולא תמיד קיימות תוכניות של השינויים האלה, איפה בדיוק עוברת הצנרת, איפה בדיוק עוברים הדברים. זאת גמישות שנדרשת בשוק הבנייה. וניסיון להצמיד צלם ומודד לכל יום של בנייה באתר הוא ניסיון לא מוצלח, כי הוא כמובן ייקר מאוד. ולכן, בניסוח של הצעת החוק יהיה צורך גם לדייק מה בדיוק נדרש, באיזו רמת רזולוציה, באיזו רמת גמירות דעת. כי שוב, תוכנית זה דבר אחד, ולפעמים בפועל זה משתנה, זה עולם הבנייה. לנסות להפוך אותו לבית מרקחת לא יצליח, בטח לא בשלב הזה של היעדר טכנולוגיה בעולם הבנייה שלנו. וכמובן ישנם לא מעט דברים שהדרך הנכונה להסדיר אותם היא לא בחקיקה אלא בתקנות. לכן החוק יוכל לפתוח פתח בסופו של דבר לכך שיותקנו תקנות מפורטות שיגדירו את הנושא. לאור העובדה שהרעיון המרכזי, לדעת אנשי המקצוע, בהחלט יש בו הרבה מההיגיון, ומצד שני יש פה הרבה סוגיות שצריכים לתת עליהן את הדעת, ובניסוח של החוק תהיה פה עוד הרבה עבודה וצורך לדייק, וגם להחליט מה נשאר בגוף הצעת החוק ומה יעבור לעולם התקנות, ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, בתנאי שהמשך החקיקה וגם נוסח החוק יהיו בהסכמה עם משרד הבינוי והשיכון ומשרד המשפטים. האם המציע מקבל את התנאי הזה? כן. מצוין. אם כך, הממשלה קוראת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, חובת מסירת תוכניות הדירה לקונה), התשפ"א 2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. בעד, 42, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה כפי שהציג אותה חבר הכנסת מקלב, ובאישורו של שר השיכון תועבר לוועדת הכלכלה. הודעה לחבר הכנסת מהצד. חבר הכנסת ינון, בבקשה, הודעה אישית מהצד. אני מתנצל, טעות שלי, בבקשה, הודעה אישית מלמעלה. אולי תעשה הודעות אישיות בכלל אחרי כל חוק, ואז נגמור את העניין. אני מכבד אתכם. אבל חבר הכנסת אופיר, זה בא מהצד הזה, אני מכבד את הבקשות. אדוני היושב-ראש, כבוד השרות והשרים, אם יש פה, אני שמעתי את דבריו של השר זאב אלקין. אז קודם כול אגיד שגם השבוע, ומייד לאחר מכן אני אעלה את הצעת החוק שלי. אני גם הודיתי באופן אישי לשרה מירב כהן, ואני אודה לה אחר כך בחוק. אבל רק להבין על מה באתי והתלוננתי פה, על הצביעות. אמר היושב-ראש, הוא בא והסביר את הנושא של חוק העצמאים. היה פה את הרפורמי ההוא שקפץ פה, שכל פעם שאנחנו עולים הוא קופץ. קפיץ-קפוץ, אין לו מה לעשות, כי יש לו קוצים שהוא חייב לקפוץ. אני אגיד לכם דבר אחד: חוק העצמאים שלי היה בהצמדה ביחד עם הרב גפני, שהגיש את החוק עם אבו שחאדה, וגם אני. שלושתנו העברנו את החוק בהצמדה לרב גפני. הפילו לנו את החוק. הקואליציה הפילה לנו את החוק, חוק דמי אבטלה לעצמאים, הפילו לנו. שבועיים, שלושה, לא זוכר בדיוק. אחרי זה, החוק אומר שחצי שנה לא מעלים חוק, זה נכון. לא העלו את החוק, בסדר, אין בעיה, אנחנו כבר שכחנו מזה. אמרנו בסדר. תוך כדי, אנחנו מייד מגישים את החוק עוד פעם, שלי גם הגיש, כנראה יומיים אחרי הרב גפני ואבו שחאדה, ופתאום אנחנו רואים הצעת חוק ממשלתית שאביר קארה רצה לקדם, של חוק, חוק אבטלה לעצמאים. כן, ניחשתם נכון. מה היה? פתאום באים לוועדת הכנסת, יושבים שם, ואז אומרים ליושב-ראש: אתה לא יכול חצי שנה. הוא אומר: כתוב בנסיבות מיוחדות. טוב, מה הנסיבות המיוחדות? כנראה שאביר קארה רוצה. כנראה זה לחץ מהקואליציה. אלה סיבות מאוד מיוחדות, שקודם כול זה שלו, אבל זה מאוד מיוחד. סליחה, זה היה חוק של ולדימיר, נכון. אני מתקן, חוק של ולדימיר. אני מסכים איתו, והוא מכיר גם את הדבר הזה. ואז, כשהעלו באותו שבוע, הצמידו את החוק של הרב גפני ושל אבו שחאדה. אמרו: טוב, אם אתם כבר מצמידים, נעשה את זה ביחד. שלי עדיין לא היה. דיברתי עם יושבת-ראש הקואליציה עידית סילמן, והיא אמרה לי: ינון, זה בסדר, זה בהבנה, גם שלך יגיע. זה הגיע השבוע לוועדת שרים. בוועדת שרים מעלים אותו, אישרו אותו, ושוב תודה, כן. אני לא הרמתי טלפון ליושב-ראש, כי הייתי בטוח שזה צריך לבוא מאותו עיקרון. הרי אנחנו לא צבועים פה, אנחנו רוצים הכול ישר. היושב-ראש לא מעלה אותו. אני רואה אותו בסדר-היום של אתמול ופתאום הוא יורד. אומר לו הסגן, יעקב מרגי חברי: אין דבר כזה לא להעלות את זה, אתה חייב להעלות את זה כמו שעשית, אותו דבר. אני לא מבין מה הצביעות, איזה פעם שלישית נותנים לנו לאופוזיציה. אף אחד לא נותן לנו לא פעם ראשונה, לא פעם שנייה, לא פעם שלישית. כשנתנו לקואליציה, חייבים לתת לנו, ושלא יספרו לנו סיפורים. אנחנו לא סוג ב'. אנחנו אופוזיציה גאה ולא סוג ב'. אנחנו סוג א'. אז לא יכול להיות שיבוא פה היושב-ראש ויגיד לי: תשמע, חצי שנה, אני עושה טובה. לא עושים לי טובה. הינה אני אומר: לא עושים לי טובה. חצי שנה, לא. אם נותנים לשניים, צריך לתת גם לי. אני לא מבקש טובות. תגיד מה הוא עושה לו. אני לא מבקש טובות מאף אחד. אני מבקש מה שמגיע לי בזכות ולא בחסד. בזכות ולא בחסד. תביא לי חוות דעת משפטית אחרת, שאומרת שמגיע להם ולהפלות אותי, אתה יודע מה, אז אל תפלה אותי. אני מוכן לזה. אני בא היום ומבקש בצורה הכי מכובדת ומנומסת, ואומר לך: תביא לי. תעלה לי את זה היום, לא בשבוע הבא. מה, למלחמת אגו אנחנו הולכים פה? מלחמת אגו? ואני אומר לך: תן לי את זה השבוע, זה חשוב לי. ואתה, לא, בגלל שכנראה הייתה לך מלחמה בנשיאות שיעקב מרגי כעס בשבילי, אז כנראה זה הגיע למקום הזה. לא. ממש לא. בסדר. יכול להיות שלא. אם יעקב מרגי רוצה, שיגיש אחר כך, ממש לא. ממש לא. לא. בגלל שהיוזם מס' 2 של החוק, משה ארבל. לא. אני לא מאמין שזה בגלל זה, כי אני מוביל את זה. הם לא יודעים. לא. לא. זה, אני לא יודע. אני לא מסכים. אני אגיד לך דבר אחד. אני יודע שהיום לא העלית לי את זה פה בגלל האגו, ובגלל זה אני באתי וביקשתי. ביקשתי ממך, ועכשיו כשאני עולה ומעלה את זה, מה אתה עושה? קם הרפורמי משם זועק, צועק, אתה לא אומר לו לשבת. לא יפה. ינון. לא. סליחה. אתה לא אומר לו לשבת. אני מוכן לעצור, לשמוע. לא. זה לא יפה מה שאתה מכנה אותו, זה לא מכובד. בשבילך. מה לא מכובד, שהוא רפורמי? הוא אומר שהוא רפורמי. סליחה, צודק. הוא חבר כנסת בכנסת ישראל. סליחה, צודק. אומר היושב-ראש, לא מכובד להיות רפורמי. אמר את זה, לא אני. אמר: לא יפה שאני מכנה אותו רפורמי. הוא מתגאה בזה, מעליבה. בסדר. שיתבע אותי על הוצאת דיבה. אני רק רוצה להגיד, נשארו לי עוד 20 שניות, אני לא רוצה לקחת מזה. כשהוא עמד שם וזעק, לא אמרת לו אפילו פעם אחת לצאת. לא קראת לו אפילו פעם אחת לסדר כשהוא עומד וצועק, וצועק, וצועק. אבל כשאנחנו משם לשנייה, אתה צועק עלינו. אתה כועס עלינו. וכשאני באתי ואמרתי לך, אמרתי לך: אתה לא ממלכתי, בגלל זה אני אמרתי לך את זה, כי הממלכתיות צריכה להיות לשני הצדדים. לא צריכה להיות לצד אחד. על זה אני כעסתי, על זה אני זעקתי ועל זה אנחנו מתלוננים, על האפליה הזאת ועל האפליה שעשית לי עם חוק העצמאים. זה לא מכובד ולא מקובל. תודה רבה. תרד, בבקשה. אני אנצל את זכותי להגיב, כי הדברים היו מופנים אליי. אז קודם כול, חבר הכנסת מרגי הגן עליך ורצה שתעלה, אז אל תאשים אותו. נכון. לא. אבל אני ישבתי בשקט כשאתה דיברת. הבעיה, אבל אל תפריע לי, ארבל. לא. לא. אל תפריע לי. אל תפריע לי. אל תפריע לי, בבקשה. אני מבקש ממך לא להפריע לי, כי אני לא רוצה לקרוא אותך. שתיים, אתה עצמך מודה שהחוק שלך הגיע אחריהם, ולא היה מוכן באותו זמן להיות מוצמד אליהם. הוא היה,  הרגע אתה אמרת, חבר הכנסת ארבל, פעם אחרונה שאתה מפריע לי כיושב-ראש. פעם אחרונה. מה, זה איום? אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תיתן לי לדבר. אין לך נימוס כבר. תיתן לי לדבר. אתה תלמד אותי נימוסים? כן. חצוף. מיקי, "פעם אחרונה" זה נשמע כמו איום. בבקשה, חבר הכנסת ארבל, מכיוון שכינית אותי חצוף, תצא החוצה. בבקשה, החוצה. אתה מצפצף על הדמוקרטיה. קרעי, שמעתי אותך. תוציא גם אותי, חבר הכנסת ארבל, החוצה. החוצה, כי כשאתה,  לא. לך תבדוק את התקנון. במקרים קיצוניים, במקרים קיצוניים אני לא צריך לקרוא שלוש קריאות. החוצה. אתה בריון, הינה, עוד פעם "בריון".  תקרא לי שלוש פעמים. מה אתה מתעקש? החוצה. בבקשה, החוצה. תקרא לי פעם שנייה ושלישית ואני אצא. "בריון", "חצוף". במקרים קיצוניים מותר לי להוציא אותך בלי שלוש קריאות. קראת לי "בריון" ו"חצוף". החוצה. זה לא נכון, אתה הוצאת אותו לפני כן. אתה אלים, אתה אלים. אני אלים, פעם נוספת. אני נורא מודה לך על התרבות שאתה מפגין במליאה. פשוט נהדר. (חבר הכנסת משה ארבל יוצא מאולם המליאה.) אדוני, אתה מפגין כאן התנהלות בריונית. אדון קרעי, בבקשה, החוצה. החוצה. אתה לא תקרא לי בריון. החוצה. לא קראתי לך בריון. החוצה. לא קראתי לך בריון. אני אומר לך עכשיו, החוצה. אמרתי שאתה מתנהג התנהגות בריונית. החוצה. הבנתי. בבקשה החוצה. (חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מאולם המליאה.) הוא לא אמר כלום. למה כולם, ליושב-ראש? למה כולם, ליושב-ראש? ולכן, גם אתה הודית, חבר הכנסת ינון, שהחוק שלך הגיע רק יומיים אחרי. כשהוא הגיע פעם נוספת, הזהירו אותי: אל תעשה שימוש בכלי הזה, כי זה יפתח פתח, ובכל זאת, חבר הכנסת ביטן אמר: עזוב, בוא תדחה אותו לשבוע הבא ותאשר אותו. אמרתי: אתה יודע מה, בסדר. כל הסיפור הוא, במקום היום, בשבוע הבא. על זה כל המילים הקשות? תודה רבה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק האזרחים הוותיקים. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. הוויכוח הוא לא על השבוע הבא או השבוע. הוויכוח הוא על אגו, ולי אין אגו. זה הוויכוח האמיתי, ואני אמרתי את זה מראש, שאני מוכן לעשות הכול. ביקשתי. אתה יודע מה, אני גם אמרתי שאם יהיה שינוי בסדר-היום, תכניס גם אותו. גם לזה לא הסכמת. הבנתי, תודה רבה. תודה רבה. תודה לך. תודה גם לך. אני מאוד מעריך אותך כיושב-ראש, וחבל לי שזה היה צריך להגיע למקומות כאלה, אבל מה נעשה, לפעמים המציאות זועקת. ממשיכים בסדר-היום. תשחרר אוויר. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת יעקב מרגי, איזה רוגע אתה מנחיל לנו פה. איזה כיף. תודה. תן עוד אחד כזה. גבירותיי השרות. אדוני היושב-ראש, אתה מאשר לנו להיכנס? כן, כן, זה דיון חדש. אתם יכולים להיכנס. אתם יודעים, מעירים את תשומת ליבי שמי שהוציא אותך, צריך לשאול אותו. זה נהוג ככה. לא, אני מבקש, אני מבקש. כן כן כן, זה כך, זה כך.  התקנון, תשאל אותו. חברי הכנסת, תכבדו את זה. אל תאתגרו אותי, תכבדו את זה. מזכירת הכנסת מפנה את תשומת ליבי, היושב-ראש שהוציא הוא יאשר, זה יהיה מכובד יותר. התקנון אומר שלוש קריאות. איפה התקנון, אגב, זה גם נושא חדש. אל תיכנע לבריונות, להתנהלות הבריונית כלפי, סליחה, מזכירת הכנסת, איפה זה כתוב בתקנון? אני עוצר את הדיון. שנייה. שיישאר פה היושב-ראש. הוא לא יכול גם לצאת וגם לקבל החלטות בטלפתיה. אין דבר כזה. הוא יכול לחזור. תודה, קרן. היושב-ראש מאשר להחזיר את מי שהוצא, לכן הוויכוח מיותר. הוויכוח התייתר. אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת ינון אזולאי להציג את החוק. בבקשה, אדוני. רק תזכרו, ביקשתם שהיושב-ראש יהיה ממלכתי, ואני הולך להיות ממלכתי. אז נא לאפשר את הדיון, בבקשה. אתה הופך להיות חריג בכנסת. אני חריג בכלל בנוף. לא רוצה ללמוד, לא רוצה להתקלקל. לא קוראים קריאות ביניים בעמידה, כפי שעשה גלעד קריב, ועל זה הייתה המהומה קודם. אתה בטעות תחזיר את הכבוד לכנסת. קרן ברק, לפני הקריאה הראשונה. לפני, לפני. ואחר כך יהיה לחלופין. מוותרת. אדוני היושב-ראש, מונחת לפנינו הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), התשפ"א 2021. אני אתחיל דווקא בתודה רבה לשרה מירב כהן. כידוע, היא שמה את האזרחים הוותיקים בראש מעייניה, עוד לפני שהיא הגיעה לכנסת. כולנו ראינו, גם בהיותה חברת כנסת וגם בהיותה השרה לשוויון חברתי, שהיא לוקחת את זה כמה צעדים קדימה ומסייעת לאותם אזרחים ותיקים. אני חייב להגיד לך שגם ברחוב יודעים ומפרגנים. אני חייב להגיד תודה רבה גם על עצם ההסכמה להעלות. לא כל שר מסכים שיעלו הצעה, שאני מבין שלך יש הצעה כזאת, שהיא הצעת חוק ממשלתית. תודה רבה לך. כיום, רובם המכריע של האזרחים הוותיקים נדרשים בהגשת הנחה בארנונה בכל שנה מחדש. אתם צריכים לראות אותם כל שנה. תלכו לאגף הגבייה בעיריות ותראו אנשים, אזרחים ותיקים, מבוגרים, מי עם מקלו ומי בכיסא גלגלים. כל אחד, ניצולי שואה, כולם הולכים ומגישים את הבקשה להנחה בארנונה. אני חייב להגיד לכם, יש לי סבתא, אזרחית ותיקה, שתחיה, אימא של מור אבי ז"ל, סבתא פרלה, גרה ברכסים. רק לחשוב על זה שכל שנה היא צריכה ללכת, לגשת, לראות אותה במקום הזה, שהיא צריכה לחכות. אני אומר: איפה "והדרת פני זקן" שלנו? "והדרת פני זקן", שנצטווינו עליו בתורה, זה להסתכל על הדרת הפנים של אותו זקן, אותו אדם. לפני שיודעים בכלל אם הוא תלמיד חכם, לא תלמיד חכם, הוא אדם מבוגר, הוא אדם זקן. החובה שלנו, כמצווה בתורה, "והדרת פני זקן". מצווה הגיונית, להסתכל על הדרת הפנים שלו, על כל שנה ושנה מחייו, על חוכמת החיים שלו. ועם זה אנחנו צריכים ללכת ולהסתכל, זאת המראה של החיים שלנו, אותם אנשים. לצערי, יש אנשים שלא זוכים ולא יכולים להגיע. לפעמים גם הביורוקרטיה בסופו של דבר הורגת אותם. אותם אזרחים ותיקים, רק 4% מתוכם משתנה המצב שלהם לטובה. רוב האזרחים נשארים אותו הדבר. רוב האזרחים לא קמים בוקר אחד ונעשים יותר צעירים, אלא הולכים ומזדקנים. לכן, כאשר אנחנו אומרים לאותו אזרח ותיק: אנחנו מבקשים ממך ללכת להגיש בקשה להנחה בארנונה, אם יש לו ילד שיכבד אותו ויעשה את זה, מה טוב, אם לא, הוא יכול לשלם אלפי שקלים. לא פעם טיפלתי במקרים של הנחות בארנונה בעיר אשדוד. ללשכה שלי מגיעים מקרים של אנשים מבוגרים, שלא יודעים. במיוחד כשטבלת ההנחות משתנה, הם לא יודעים על מה מדובר בכלל. היו מקרים שהגיעו לחוב שהצטבר להם לאלפי שקלים, וזה גרם להם לבעיות עם ההוצאה לפועל. מפה הדרך קצרה לעיקולים. אותם קשישים, שבקושי נשאר להם משהו, גם את זה הם צריכים להוציא עד שיקבלו אותם ויעשו להם הנחה? אנחנו כחברה חייבים קודם כול בהכרת הטוב לאותם אנשים, לאותם סבא וסבתא שלנו. גם אנחנו, בעזרת השם, נגיע לשם בשיבה טובה. אבל לא יכול להיות שלא נדאג להם בדבר שאפילו לא עולה לנו כסף. זה לא עולה לנו כסף, מכיוון שזאת הנחה שמגיעה להם. יכול להיות שיש כאלה שיגידו: בסופו של דבר, זה עולה לעיריות. במה זה עולה לעיריות? שאותו אחד שלא הגיש יצטרך לשלם מלא. אבל את זה אנחנו רוצים למנוע, שהוא לא יגיע למצב שהוא לא מגיש, שהוא לא יגיע למצב שבו הוא נזקק לשירותי העירייה בשביל שאולי ירחמו עליו אחרי שהוא כבר צובר את החוב. אני רוצה לספר לכם סיפור על הרב אריה לוין, שבערב סוכות הגיע למאה שערים ונכנס לאחת החנויות, שעשתה באותו זמן הסבה ממכירת ספרים למכירת ארבעת המינים. הוא נכנס, ביקש אתרוג, בחר אתרוג, שם אותו בכיס ומייד רץ. אדם שהכיר את רב אריה לוין הגדול, אומר לו: תגיד לי, איפה "והדרת" שלך? אתה, רב אריה לוין הגדול לוקח את האתרוג והולך איתו? אמר לו: תראה, כתוב בתורה פעמיים "והדרת": "והדרת פני זקן", וכתוב "פרי עץ הדר". אומר: פרי עץ הדר, אני לוקח את פרי עץ הדר, את ההידור של האתרוג, עם זה אפשר להסתדר. "פרי עץ הדר", אתה יודע, מוציאים על זה הרבה כסף. תיקח, תלך, הכול בסדר. "הדרת פני זקן" אני רץ לבית החולים למצורעים. שם אני מהדר את ההידור האמיתי של "והדרת פני זקן". שם אני עושה את זה באמת באמונה. זה היה הרב אריה לוין, שהוא רץ לאותו מקום. רץ למקום הזה, של איפה אפשר לעשות עוד איזו מצווה. וכשאני מסתכל, אני אומר: גברתי השרה, את מקיימת "והדרת פני זקן" במעשייך. עצם זה, אנחנו עוד זוכרים את התמונה של כל המכשירים שעשקו אותם הביטוחים, הבאת אותם לוועדה, זה רק מראה עד כמה את חיה בתוכם. המצווה של "והדרת פני זקן" היא מצווה נגישה, אבל את מנגישה את זה יותר, את עושה את זה יותר, ועל כך מגיע יישר כוח. לכן, ההצעה הזאת נולדה באמת לאור פניות רבות, אני גם רוצה להודות ליועץ שלי גיל גולן. הפניות האלה הביאו את ההצעה הזאת. זו הצעה שהיא טובה, הצעה שהיא מדהימה. ודבר אחרון: היום חל יום השנה של הרב שמעון כהן, זה מור חמי, זכרונו לברכה. הלילה יחול יום השנה. אדם שברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו דאג לאנשים, ותמיד בראש ובראשונה הייתם רואים סביבו אנשים זקנים, והוא שולח פעם מעטפה, פעם לוקח מהם דברים בשביל לעזור ולסייע להם. כשאני מסתכל מהמקום הזה שאני בא, אם זה מצד אחד מור אבי, זיכרונו לברכה, שלימד אותי מה זה "והדרת פני זקן", ומצד שני מור חמי, שהיום זו האזכרה שלו, אני אומר: זה המסלול. מעט הדוגמה, אולי זה גם יהיה לעילוי נשמתם, ואני חייב להמשיך בדרך הזאת. גברתי השרה, תודה רבה. ואגב, תודה רבה גם לצביקה, אני קורא לו צביקה שלנו. אדם מדהים. צביקה אינבינדר, שעבדנו ביחד. תודה רבה לך. תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. תשיב להצעת החוק השרה מירב כהן. בבקשה, גברתי. כבוד היושב-ראש, מזכירת הכנסת הנכבדה, תודה רבה. קודם כול, זה כיף גדול בעבורי לשתף פעולה, אופוזיציה וקואליציה כאחד, למען הזקנים בישראל. כך צריך להיות ותמיד נשמח לעבוד ביחד למען מטרות כל כך חשובות. אנחנו גם מקדמים הצעת חוק ממשלתית שבאה לתת מענה לסוגיה מאוד כואבת, שכפי שכבר נאמר פה נולדה מפניות ציבור, מכאב של אנשים, מקושי של אנשים. אני יכולה לומר שזו סוגיה שהמוקד שלנו, שבה המוקד לאזרחים ותיקים, 8840*, מקבל הרבה מאוד פניות, בדיוק בנושא הזה, ואנחנו כאן כדי לעזור לאנשים האלה. אז הסיפור הוא כזה: היום אזרחים ותיקים יכולים לקבל או הנחה של עד 30% בארנונה בכפוף למבחן הכנסה, או 100% הנחה בארנונה, אם הם זכאים לקצבת הבטחת הכנסה. בשני המקרים האלה אנשים מבוגרים נדרשים מדי שנה להגיע לרשות המקומית ולהוכיח מה רמת הכנסתם. יש רשויות שבהן הפרוצדורה היא יחסית פשוטה יותר, זו רק הצהרה, ויש רשויות מקומיות שזה ממש להביא עכשיו טפסים ונתונים, וזו ביורוקרטיה לא קטנה, שבסופו של יום פוגעת בחלשים ביותר, שהרבה פעמים פשוט לא מקבלים את ההנחה שמגיעה להם על פי חוק. אז מה בעצם אנחנו הלכנו ועשינו? עשינו שיעורי בית. הלכנו לרשות המיסים וביקשנו מהם לעשות בדיקה מדגמית בכמה מקרים רמות ההכנסה של האזרח הוותיק כל כך משתפרות כך שממצב שהוא זכאי להנחה בארנונה, פתאום הוא כבר לא זכאי. והם גילו שרק ב-4% מהמקרים המצב הכלכלי של האזרח הוותיק בכלל משתנה. זאת אומרת, אנחנו מטרטרים 96% מהציבור של הזקנים בגלל 4%. זה לא מידתי ולא סביר. אז זה אחרי משא ומתן ודיונים, גם עם מרכז השלטון המקומי, וזה המקום להודות ליושב-ראש השלטון המקומי חיים ביבס, חברי הכנסת והיועצים, לא שומעים את השרה.  וגם אחרי שיח עם כל הדרג המקצועי במשרד הפנים, וזה המקום להודות גם לשרת הפנים אילת שקד ולמנכ"ל משרדה יאיר הירש. בהתחלה הייתה לזה התנגדות, כי אנשים מפחדים שיהיו רמאויות, שזה יעלה פתאום הרבה כסף, כי רחמנא ליצלן, אנשים יקבלו את מה שמגיע להם. אבל אני באמת חייבת לומר שהייתה פתיחות מצד השותפים השונים, והגענו להסכמה במתכונת הבאה: מגיל 75 מספיק שבן אדם יוכיח את רמת הכנסתו פעם אחת, והוא יקבל אוטומטית, עד סוף חייו בשיבה טובה, את אותה הנחה בארנונה. לא נבקש מאותם אנשים להגיע שוב ולהוכיח מה רמת הכנסתם. אנחנו נחסוך להם את הטרטור הזה. מגיל פרישה ועד גיל 75 הזכאים יבואו אחת לשלוש שנים במקום בכל שנה. זאת אומרת, מגיל 75 הפטור יינתן אוטומטית, ומגיל פרישה ועד גיל 75 הם יבואו אחת לשלוש שנים, במקום פעם אחת בכל שנה. אני חושבת שיש בזה הקלה משמעותית. כמובן שאם הרשות המקומית מגלה שאדם לא דיווח על שיפור בהכנסותיו, היא יכולה, בהתראה מראש תוך שהיא נותנת לו את האפשרות להגיב, גם להודיע לו שאותה הנחה תישלל ממנו. אנחנו כמובן עושים מהלך שהוא מידתי. הצעת החוק הזו תיטיב עם מאות אלפי אנשים מבוגרים במדינת ישראל, בדגש על החלשים ביותר, שזכאים להנחות בארנונה. בעבורם זו תהיה קלה ביוקר המחיה. אני חושבת שבדיוק כפי שעשינו עבודת מטה בנושא הזה ובדקנו איך אנחנו יכולים להקל במהלכים הביורוקרטיים ואיך אנחנו יכולים לעשות חיים קצת יותר פשוטים לחלשים ביותר, בדיוק באותו אופן אנחנו צריכים להמשיך לפעול בתחומים נוספים. למשל, כל עולם המס. הטבות מס שהמדינה היום מעניקה לפורשים הן הטבות בשווי של מאות אלפי שקלים, ורק מביני דבר, שיש להם יועצים, יכולים לקבל את ההטבות האלה. למה? אנחנו רוצים שכולם יקבלו. אנחנו רוצים שאלה שהכי זקוקים לזה יקבלו. לכן את אותו מנגנון של פישוט הביורוקרטיה אנחנו רוצים להעתיק לעוד תחומי חיים. זו עבודת המטה שכיום מנוהלת מהמשרד לשוויון חברתי, והלוואי ואנחנו נצליח להביא בשורות בתחומים נוספים. אז שוב, תודה למשרד הפנים, לשרת הפנים ולמנכ"ל משרדה. תודה ליושב-ראש השלטון המקומי, שבלעדיהם הצעת החוק הזו לא הייתה מבשילה. אנחנו נשמח תמיד, חבר הכנסת אזולאי, לעשות שיתופי פעולה למען הזקנים בישראל, כי זו החובה של כולנו. תודה רבה. תודה לשרה לשוויון חברתי השרה מירב כהן. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה אדוני, אני נותן לך חמש דקות, אתה תנמק כמה שאתה יכול. כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, רק שלשום נפתלי בנט, ראש הממשלה, עמד על תצפית מול רהט, לא נכנס לרהט, כמו מושל צבאי, ואמר שאנחנו עוברים מהגנה להתקפה בנגב. זה רק אתמול אילת שקד, השרה גזענית ביותר בממשלה הזו, רק אתמול היא אמרה שהיא תהרוס בתים של האזרחים הערבים בנגב. חברים, והיום, היום, לו ראיתם את כוחות, מה שנקרא הביטחון, הכוחות שנכנסים לביר הדאג', לכפר שהפך להיות כביכול מוכר, ואיך הרסו את הבתים שם. אני מאשים אתכם אתם, חברי הקואליציה כולכם. זה גם המתנחל נפתלי בנט, אבל לא רק, ולא רק ימינה, אני מאשים את העבודה, אני מאשים את מרצ, אני מאשים את כחול לבן, אני מאשים את תקווה חדשה, אני מאשים את רע"מ, את אל-ווחדה. כולכם שותפים להריסת הבתים בנגב. אתם, אתם, שותפים להריסת בתים של אנשים נזקקים, של אנשים עניים, באמצע החורף. מדובר על משילות בנגב. אני אגיד לכם מה זה משילות בנגב. משילות בנגב זה ביטחון. ביטחון זה הכרה בכפרים הבלתי-מוכרים. ביטחון זה שאנשים יחיו בכבוד, בשוויון. זהו הביטחון האסטרטגי, זוהי המשילות האסטרטגית. אני מאשים את הממשלה הזו, שהיא הגרועה ביותר בעבור תושבי הנגב. הגרועה ביותר. תושבי הנגב לא ראו ממשלה יותר גרועה להם מממשלת נפתלי בנט ואילת שקד, וכל השותפים שלה. עם זה אנחנו מסכימים. אנשים פשוטי עם, עניים, חיים בכפרים בלתי מוכרים ללא מים, ללא חשמל. לעבור מהגנה להתקפה? להרוס להם בתים? כמה גזענות, כמה גזענות, כמה גזענות. אני רוצה להגיד לתושבי הנגב: נאבקנו יחד נגד פראוור וניצחנו את פראוור. עכשיו מנסים להחזיר את פראוור על ידי, כביכול, הכרה בשלושה כפרים, יחד עם כינוס 70% מתושבי הנגב, כמו שאתמול אילת שקד דיברה בנגב: להחזיר את פראוור. אבל כמו שעשינו לפני כמה ימים באבו תלול, ההפגנה הענקית שהייתה באבו תלול נגד הממשלה הגזענית הזאת היא הדרך להביא להכרה בכפרים. כמו שתושבי הנגב ידעו לעשות, כמו שהצליחו, למה אתה לא מדבר על הפשע, על הסמים? מירב בן ארי, תודה.  לרבות הממשלה הגזענית ביותר. את חלק מהממשלה. את חלק מהממשלה הגזענית. את לא שונה מאף אחד מהם. מה זה קשור לגזענות? אין להם חיים, אתה, וננצח אתכם. את חלק מהגזענות הזאת. תודה, תודה. פינדרוס, תודה. אל תערבבי, אנחנו עוברים להצבעה. אתה רוצה להשיב? בבקשה. מירב, את הורסת את הקואליציה.  נמאס מהשקר שלכם. די  מירב, תירגעי. עזבי, מושכים אותך לשם. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. תודה רבה אדוני היושב-ראש, כבוד השרים. איימן עודה, אני מנצל את הבמה הזאת בשביל לשכנע אותך שלא תערבב את שני הדברים. זאת הזכות שלי לעלות לשכנע עוד פעם, שאולי תצביע בעד. זאת הצעת חוק שנוגעת לכל המגזרים, אז אני מבקש, קודם כול, אתה צודק. אנחנו מסכימים. אנחנו מסכימים על חלק מהדברים, אבל זה דבר שאתה לא יכול לעשות, תשמע. אני רק רוצה, אדוני היושב-ראש, אני, אתה יודע, כשפוגעים בחברים שלי זה קשה לי. אתה, היושב-ראש, אתה לא רצית להכניס את משה ארבל ושלמה קרעי. אני רק רוצה לקרוא לך את הסעיף של קריאה לסדר והוצאה מישיבה. אז ככה, תרשה לי להשיב לך אחרי זה. לא להפריע לו, בבקשה. אני רק מקריא, תגיד מה שאתה רוצה: "הוצא חבר הכנסת מישיבה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי הוא להיכנס לאותה ישיבה, אם הרשה זאת יושב-ראש הישיבה ולצורך הצבעה בלבד". אני מבקש לא לפגוע בחברי משה ארבל. גם שלמה קרעי חבר שלי, נכון? לא לפגוע בהם. כי אנחנו כאופוזיציה נלחמים באמת בשביל להיות ביחד. אני רוצה, אתה יודע מה, אבל תהיה ממלכתי ותמשיך להיות ממלכתי, זה חשוב מאוד. תודה. איימן, שכנעתי אותך, איימן? רגע, שנייה, אני אשיב לך. רבותיי חברי הכנסת, אחד הדברים שאנחנו מלינים פה, אנחנו, הוא שמעבר לתקנון יש גם נוהג שנהגו כאן בכנסת. אין נוהג. אל תפריע לי. משה, אל תפריע לי. תן לי לדבר,  אל תפריע לי. אתה צודק, הפרו, אבל תן לי לומר את זה אני. אל תפריע לי. אז באותה סיטואציה אם תפריע לי אני אוציא אותך. תן לי לומר מה שאני רוצה. אנחנו הלנו על כך שמנהגים חשובים שהיו בבית, נוהג שהיה כאן הופר ברגל גסה פעם אחר פעם עוד בתחילת הקואליציה הזאת. אני, ביום שני, אם אתם זוכרים, היה מקרה כשניהלתי את הישיבה, עם הסיפור של ועדה מיוחדת לעניין הקנביס, הורדתי זאת מסדר-היום. יושב-ראש הכנסת ביקש את רשותי, למרות שלא היה חייב. אז רבותיי, נכון, הדין ייקוב את ההר, אם הולכים, אני מבין את התסכול. אם הדין ייקוב את ההר לאורך כל הסקלה, אז בואו נהפוך את זה, אבל לא חרבה ירושלים רק על, מה אתה מדבר? הם עושים להם את זה כל יום, כל שעה. נכון, אמרתי זאת. אמרתי זאת. אז מה? איך זה שמזכירת הכנסת, כשאין סעיף בתקנון, זה בניגוד לתקנון, מה שהיא אמרה לך. אמרתי, אמרתי, נכון שראש הישיבה יכול להחזיר. הפנו את תשומת ליבי לתקנון, רבותיי, אבל יש נוהג. היה נהוג, אבל להגיד "כך נהגנו", רק קח בחשבון שבגישה הזאת, כשנקים ממשלה אתה לא תהיה סגן יושב-ראש, אני גם לא רוצה להיות יושב-ראש, לא רק סגן. תודה. תודה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת ינון אזולאי. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד הצעת החוק הצביעו 49, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. הצעת החוק אושרה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התשפ"א 2021, של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי. היא פעילה היום, ואנחנו, ביקשו.  בבקשה, גברתי. נא לשמור על השקט במליאה. בבקשה. אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, הינה נתון שבוודאי לא יצא לכם להכיר. לא שומעים. לא שומעים, לא שומעים. שנייה, שנייה. חברי הכנסת, יועצים. אפשר לשוחח, אבל בלחש, בלחישות. בבקשה, גברתי. למעלה מ-60% מהרופאים החדשים בארץ הם אלו שלמדו בחו"ל. רוב-רובם מגיעים מהחברה הערבית. תואר בחו"ל עבור צעירות וצעירים אלו הוא לא תמיד משהו חווייתי. רבים מהם נאלצים לעזוב לתקופה ארוכה את הבית, את המשפחה, את החברים, וכל זאת רק על מנת שתהיה בידם היכולת להגשים את השאיפה לתעודה אקדמית. במידה רבה, לאור המשבר החמור בכוח האדם, נראה כי צעירים וצעירות אלו הם העתיד של הרפואה, של הסיעוד ושל הריפוי בעיסוק בישראל, בוודאי כאשר מספר הסטודנטים שמתקבלים ללימודים נותר כה נמוך. השנה, לדוגמה, על פי אתר ynet, מתוך אלפי בקשות שהוגשו יתחילו את לימודי הרפואה שלהם רק כ-800 סטודנטים. נוסף על כך, על פי הדוח האחרון שפרסם משרד הבריאות, בישראל יש השיעור הגבוה ביותר במערב של רופאים המוכשרים מחוץ למדינתם, זאת בזמן ששיעור המסיימים לימודי רפואה בישראל הוא דווקא מהנמוכים במערב. למרות הכול, ולמרות הקשיים הקיימים כאשר לומדים בחו"ל, הצעירים הערבים בוחרים לחזור לעבוד כאן, ומהווים במידה רבה את הבסיס למערכת הבריאות במדינה. אך לא רק בעתיד הרפואה מדובר, אלא בתופעה בעלת השלכות, רחבה הרבה יותר: התופעה היא שיש צעירות וצעירים שהאקדמיה עדיין נעולה בפניהם. בשנת 2012 חלקם של הסטודנטים הערבים מתוך אלו הלומדים בחו"ל עמד בערך על 40%, בעוד חלקם במוסדות האקדמיים בישראל עמד רק על 11.5%. אם תסתכלו במוסדות האקדמיים בישראל תראו כי יש מעט מאוד מרצים ומרצות מהחברה הערבית. כך גם המצב כשמדברים על שיעור הדיקנים, והנתונים הופכים עגומים ככל שעולה ערך המשרה. על אף הנתונים המראים בבירור כי אין הזדמנות שווה להיכנס לאקדמיה הישראלית, בכל זאת ממשיכים להערים עוד ועוד קשיים על צעירים אלו. כך נראית אפליה. למה אפליה? כי לרובם הבחירה ללמוד בחו"ל היא איננה בחירה אלא אילוץ. עובדה שרבים מתוכם בוחרים לחזור ולתרום לכלכלה במגוון דרכים ודרך מגוון של מקצועות. האילוץ ללמוד בחו"ל מגיע מכמה סיבות: רבים מהם פשוט מתקשים לעמוד בתשלומים הרבים והגבוהים שגובות מכללות פרטיות, בקבלה לאוניברסיטאות ישנו מחסום הפסיכומטרי, מבחן שברור לכולם כי אינו משקף כמעט בכלל את יכולות הסטודנטים. קושי נוסף על חיי הסטודנטים שלומדים בחו"ל הוא בתשלום דמי הביטוח הלאומי. כאשר היום תעבור הצעת החוק שלי, נביא לשוויון ולצדק בתשלומי הביטוח הלאומי בין סטודנטים הלומדים בחו"ל לבין חבריהם הלומדים בישראל, כי ממש אין היגיון בכך שסטודנט שלומד כאן משלם בחודש 24 שקלים וסטודנט שנאלץ ללמוד בחו"ל משלם 73 שקלים בחודש. זה פשוט לא הגיוני. הצעה זו היא רק צעד אחד בדרך. על הממשלה, על מערכת הבריאות ועל מערכת החינוך להתעורר. יש להבין שזו העת לשינוי המגמה, לשינוי חשיבה, לשינוי בסדרי העדיפויות. בשנת 2011 החלה להבין זאת המועצה להשכלה גבוהה: אנשיה הכינו תוכנית לקידום הצעירים הערבים. צעד זה הוא התחלתי, אבל אינו מספיק. על משרד החינוך לבחון לעומק בניית מוסדות אקדמיים חדשים ולהעניק מלגות נוספות. בנוסף, יש לחשוב מחדש על המבחנים הפסיכומטריים, שאינם מותאמים לחברה הערבית ואינם משקפים את הפוטנציאל הקיים בשכבות החלשות. זה הזמן. יש תקציב, יש ממשלה מתפקדת ויש חברי כנסת ושרים מהחברה הערבית, שבאו ליצור שינוי אמיתי. לפני כשבועיים העברנו בוועדת הכספים 5 מיליון שקלים לטובת מלגות לסטודנטים ערבים שלומדים בישראל, דרך אגב, מה עם היהודים? ליהודים יש הרבה מאוד מלגות, איפה  שאין אליהן, לצערי הרב, שום נגישות לסטודנטים הערבים. סטודנט ערבי, אין לו שום נגישות לאלה שלומדים, שהם סטודנטים יהודים. איפה? תגידו לנו איפה? את ומנסור עבאס, אמרתי לכם. תודה, תודה. סליחה, עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, יש אפליה מובנית שצריך להסדיר אותה. אנחנו מבקשים שוויון זכויות ליהודים. בממשלה שלכם אנחנו מבקשים שוויון זכויות. דודי, תודה. סליחה, עם כל הכבוד. היום אנחנו גם נתחיל לטפל בנושא של סטודנטים ערבים שלומדים בחו"ל. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי. יש הצעת חוק מוצמדת, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. לאחר מכן ישיב במשותף שר הרווחה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. את האמת, אני יכולה להבין עכשיו חברי וחברות כנסת קודמים, שהיו להם תמיד סיפורים לספר על איך חוקקו את החוק. כלומר, הסיפור מאחורי החוק, כמה גלגולים עבר, כמה ניסו, מתי נכשלו ואיך סוף-סוף הצליחו. אני חייבת להגיד שלחוק הזה גם כן יש סיפור. חשוב מאוד לספר אותו, כדי שנדע ונלמד ונדע איך אפשר להשתפר גם בעשיית החקיקה שלנו. קודם כול, חשוב להדגיש: תלמידים, סטודנטים שנוסעים לחו"ל כדי ללמוד וכדי לחזור ולתרום לחברה שלהם ולעבוד במשרות שהן גם משפרות חיים הם הסטודנטים, הבנים והבנות שלנו. בתקופה שהם נמצאים בחו"ל הם חייבים גם לשלם את הביטוח הלאומי בסכומים יותר גבוהים מהסטודנטים שלומדים בארץ, ובנוסף לכך הם גם משלמים לשירותים רפואיים במדינות שהם נמצאים בהן, כדי שיוכלו לקבל את השירותים הרפואיים. וכמובן, קופות חולים גובות את הסכומים שהן צריכות לגבות מהביטוח הבריאותי, ולא נותנים את השירות לסטודנטים האלה. אז אני חושבת שהגיע הזמן לתקן את העוול הזה, וטוב היום. אומנם היה אפשרי לעשות את זה כבר ב-2016, כאשר הגשתי את הצעת החוק שדיברה אז על פטור שלהם מלשלם ביטוח לאומי. בזמנו התנהל משא ומתן עם הממשלה. חבר הכנסת ביטן לא נמצא עכשיו באולם, אבל ניהלנו את זה מולו, והוא אמר בצורה הכי ברורה: עאידה, יכול להיות, אם אתם מדברים על הנחה, אפשר להשוות את המצב עם הסטודנטים שלומדים בישראל, אבל לפטור טוטלית זה בלתי אפשרי. כך הגשנו עוד הצעה, אני וחבר הכנסת אוסאמה סעדי, שמדברת על הנחה ולא על פטור שלם. היא עברה בקריאה טרומית והתחלנו לנהל משא ומתן עליה. לכן, יש לי שתי הצעות, כי יש הצעה שמדברת על ההנחה, וההצעה השנייה, שגם כן עברה בשבוע שעבר, מדברת על הגדרות: מה זה מוסד אקדמי בחו"ל שאפשר לתת לסטודנטים בו את ההנחה. כך שאנחנו לומדים לאט-לאט שצריך, כנראה, לעבוד מאוד קשה ולא להתייאש, כי הסטודנטים שלנו, מגיעה להם ההנחה הזו, כי משפחות שרוצות לתרום לחברה, ילדים שהתחנכו וגדלו וקיבלו השכלה גבוהה, מגיעה להם ההנחה הזו. טוב שאנחנו עושים את זה סוף-סוף. תודה. ואכן, כפי שרואים בהצעת החוק, מ-2018 יש ניסיונות של כל חברי הכנסת, בכל כנסת וכנסת, להגיש את הצעת החוק הזו. ואת יודעת מה, גם לא מובן מאליו שמציינים את זה, כי לאחרונה ראיתי הרבה חוקים שלנו שהועתקו ולא ציינו את זה. אז כל הכבוד שציינתם. ישיב לשתי הצעות החוק במשולב שר הרווחה מאיר כהן. אנחנו בדרך כלל יודעים לתת קרדיט, חבל שאחרים לא. שלא כולם. תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, אני מעלה על נס את הממלכתיות שלך, מזה הרבה מאוד שנים, כסגן יושב-ראש הכנסת. אדוני. תודה. אני חושב שחשוב להגיד את זה, תודה, תודה. כי שימשנו יחד באותו תפקיד. לפני שאני אומר, אגיד משפט אחד: עלה לכאן איימן עודה, חבר הכנסת. אני לא אדבר בלהט שאתה דיברת, אני רק אגיד דבר אחד: אנחנו נטפל בפשיעה וגם בכבודם של הבדואים, אבל גם בפשיעה. ואני חייב להגן, אתמול הייתי כל היום עם שרת הפנים. היא ממש לא הייתה גזענית. היא לא מהמפלגה שלי, אבל צריך להגן על כבודם של אנשים. היא הייתה והיא הקשיבה ברוב קשב, במתינות, וניסינו לפתור את הבעיות הכי אנושיות. לעלות כאן ולהגיד שאתמול היא גילתה גזענות זה לא הוגן. תעשה חשבון עם עצמך. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי סטודנט, אני לא מקבל את כל מה שאמרת. לא מקבל בכלל. היא כן גזענית ואתמול הייתה גזענית. תודה. תודה. הביקורת שלך הייתה מיותרת, אבל היה בריא ומאושר. מה שאתה אומר, הצעת החוק שבנדון מבקשת, אתה יודע, ככל שתצעק, אתה יודע שטעית. אז בוא, תירגע. איימן, תן לשר להשיב. תן לשר להשיב. אתם מצביעים איתם והם יוצאים, נא לא להפריע. חברת הכנסת שיר. אתי חוה עטייה, מה זה? אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי סטודנט שאינו עובד או עובד עצמאי הלומד במוסד לימודים מוכר בארץ או בחו"ל ישלם דמי ביטוח מופחתים, בשיעור שיקבע השר, על מנת להקל על אוכלוסייה זו ולעודד רכישת השכלה גבוהה. ראוי להדגיש, אדוני, כי כבר כיום מכיר המחוקק בחשיבותה של ההשכלה הגבוהה ומעניק לאוכלוסיית הסטודנטים הלומדים בישראל הקלה בתשלום דמי הביטוח ביחס לאוכלוסיות אחרות שאינן עובדות. סטודנט משלם כיום דמי ביטוח לאומי בסכום מזערי, העומד על שליש מהסכום למי שאינו עובד. בסך הכול הסטודנט משלם 24 שקלים, וחשוב מאוד, כי שומרים, אז למה, שנייה, שנייה, שנייה, 24 שקלים בכדי לשמור על זכויותיו. משכך, ההצעה מאפשרת למעשה להרחיב את ההנחה האמורה אף לסטודנטים הלומדים בחו"ל. העלו את זה שני חברי כנסת, גם איימן עודה וגם ג'ידא רינאוי זועבי. אני רוצה להגיד שהנתונים של הביטוח הלאומי הם ש-70% מהסטודנטים שלומדים בחו"ל הם יהודים ו-30% הם ערבים. נכון. כך שחבל מאוד שכל הזמן לוקחים את ההצעה הזאת לכיוונים הלא-נכונים. למרות זאת, למרות זאת, אני מבקש לשבת עם אנשי הביטוח הלאומי, לשבת איתנו ולקבוע מה ההנחה ואיזו הנחה תהיה. אנחנו נעביר את זה בטרומית, אבל אני מאוד מבקש מכם, אני מאוד מבקש מכם לתאם את זה ביחד עם הביטוח הלאומי. יש שם בחור טוב, לשבת איתו, ואנחנו נקבל החלטה ונמשיך עם הצעת החוק, תודה רבה לכם. אני כבר ישבתי איתו, מצוין, תהיי ברוכה, אם ישבת איתו, ישבת איתו. מזה ירוויחו כל האנשים. אני מבקש לתמוך בהצעת החוק. יש כבר, יש כבר, תודה. להצעות החוק ביקשו להתנגד שני חברי כנסת. הראשון שבהם, חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני, זה לגבי ההצעה של ג'ידא רינאוי זועבי. עכשיו, לגבי ההצעה של עאידה תומא סלימאן, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ביקש להתנגד. בבקשה, אדוני. מכובדי היושב-ראש, ההצעה הזאת עברה ביוני על ידי חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי. עמדות היועצים, יש פעילות יתר שם, זה מפריע. חברי הכנסת הנגבי וקריב, לא נותנים גב לדובר. תודה רבה. את ההצעה הזאת העברנו אוסאמה סעדי ואני בחודש יוני האחרון בטרומית. אותה הצעה, חבר הכנסת מאיר כהן, בתמיכתך. יהיה המשך, זה יהיה. דקה, אני אסביר לך, יש דברים שהתפתחו עם הזמן. באוקטובר, בדיוני התקציב, השר כהן, אני הגשתי 11,000 הסתייגויות. סדרנים, נא להסתובב בעמדות היועצים ולהשתיק את כל מי שמדבר בקול. מרגי, תן להמשיך. כבר הבנת. לא היה קל לקואליציה לשמוע 11,000 הסתייגויות, ולכן אוסאמה ואני ביקשנו לממן את הצעת החוק הזאת, וסיכמנו, עם יוגב, ראש אגף התקציבים, ועם אלכס קושניר, באוקטובר שעבר על 12 מיליוני שקלים כמימון להצעת החוק הזאת, כי זו העלות התקציבית. בדקנו. בתמונה היה גם מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי הדינמי, המצוין והמקצועי. הייתה פגישה ותהיה עוד פגישה גם עם משרד האוצר, כי השר חמד עמאר בתמונה, ועם הביטוח הלאומי, ואין ספק, אגב, כדי שאהיה הוגן, בקדנציה הקודמת גם אוסאמה וגם עאידה העבירו את אותה הצעה בטרומית. עכשיו, כל חברי הכנסת מעבירים את ההצעה הזאת והדבר החשוב ביותר הוא שבאוקטובר סיכמנו על המימון. לא קל היה לבטל 11,000 הסתייגויות, בכל זאת יש לזה מחיר. נכון? ודאי. אתה היית בוועדה. זה היה המחיר. עכשיו, אדוני היושב-ראש, כמה זמן יש לי? יש לך חצי דקה ועוד דקה על ההפרעות שלי. דקה על ההפרעות. בבקשה. היום הרסו כוחות המשטרה בביר הדאג', חבר הכנסת מאיר כהן. לפני כמה ימים הייתה, הנחיתו כוחות משטרה באמצעות מסוקים באבו סבילה. מדובר ביחס נורא לערבים הבדואים בנגב. אבל השיא היה כאשר ראש הממשלה הגיע לשם, תצפת על רהט מרחוק, יחד עם המפכ"ל ושרים נוספים, ועם ראש מינהלת הבדואים, ואמר שהוא יטפל בפשיעה הערבית. סגלוביץ', אתה מטפל בפשיעה הערבית או בפשיעה בחברה הערבית? אין פשיעה יהודית, אין פשיעה בריטית, אין פשיעה ערבית. יש פשיעה ביישובים היהודיים, פשיעה ביישובים הערביים, ופשיעה בסקוטלנד. זה יהיר, זה מתנשא, תודה, נא לסיים. וזה עוין. אתם נמצאים בשלטון, תודה.  בגלל אלפי הקולות שהצביעו בנגב. אל תהיו כפויי טובה. תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. מתנגד שני, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', להצעתה של עאידה תומא סלימאן. שלוש דקות לרשותך, אדוני. אדוני היושב-ראש, אדוני שר הרווחה, השר כהן, אדוני שר הרווחה, אתה יודע את הערכתי אליך, הרבה, במגוון תחומים, אבל על מה שאמרת קודם צריך להגיד: נו, באמת. הרי אם ההצעה כל כך טובה, מדוע היא לא עברה בעבר? מדוע הייתם צריכים לתת אותה כאתנן להסרת ההתנגדויות, כפי שתיאר כאן אחמד טיבי, 11,000 התנגדויות בוועדת הכספים לתקציב המדינה? זו הצעה שממשלה הזו משלמת כאתנן לרשת ביטחון שהיא מקבלת מהרשימה המשותפת. אני רוצה לשאול יותר מזה: אם ההצעה הזו כל כך נכונה, מדוע, השר מאיר כהן, מדוע בחור ישיבה, שאגב, אסור לו לעבוד, משלם 129 שקלים בחודש, מאיפה אני לא יודע, ואז הוא צובר חובות ומשלם ריביות והצמדה, ואף אחד לא חושב שצריך לתת לו תשלום מופחת? אגב, החוק אוסר עליו לעבוד, אז על מה בדיוק הוא אמור לשלם? זאת הצעת חוק שהיא, שוב, כמו הצעת החוק הקודמת, פרס לתומכי טרור כפויי טובה שיוצאים נגד מדינת ישראל, מוציאים דיבתה רעה, תומכים בטרור, מגדירים את מדינת ישראל נכבה, לא מפסיקים לתקוף אותה ולהכפיש אותה במקום להיות בעלי הכרת הטוב ולומר תודה ולשמוח על זה שהם זוכים לחיות בה. עכשיו הם רוצים שהסטודנטים שלהם יוכלו ללכת ללמוד בג'נין, וברמאללה, ובירדן ואני יודע איפה, באוניברסיטאות אסלאמיות, ויחזרו אחר כך לאומנים קיצוניים, ותוך כדי כך גם להמשיך לקבל הטבות מהמדינה, לשלם תשלומים מופחתים, שלא כמו אזרחי ישראל האחרים. לשלם תשלומים מופחתים, וכן, ניר אורבך יצביע בעד, כי הוא צריך את שרידות הקואליציה, כי בלי זה אין לו שרידות פוליטית. אז הוא ישלם אתנן לאחמד טיבי ולאיימן עודה ולעאידה תומא סלימאן. ככה כל החברים האחרים בקואליציה שמוכרים את מדינת ישראל, שגורמים לחברה הערבית לעבור תהליכי אסלאמיזציה מסוכנים, שהם רעים לחברה הערבית פנימה, והם מתפוצצים אחר כך בפרצוף של החברה היהודית. אתם מסכנים את מדינת ישראל, אתה גזען,  הפכתם אותה לבת ערובה. כן, ויאיר לפיד, הרי ברור שהוא יבוא להצביע בעד ההצעה הזאת. הוא כמעט לא כאן בכנסת, אבל הוא יבוא אבל להצביע בעד ההצעה הזו, כי היא חשובה לו, כי זאת רשת הביטחון ושיתוף הפעולה עם הרשימה המשותפת. אגב, יאיר לפיד חייב את הרשימה המשותפת, כי הוא מפחד שאילת שקד, כמו שהיא רומזת, תפרק את הקואליציה רגע לפני שהוא ייכנס לתפקיד. אז ברור שהוא ייקח את איימן עודה ואחמד טיבי ויגיד: אם לאילת שקד מותר לשבת עם מנסור עבאס, לי מותר לשבת עם אחמד טיבי ואיימן עודה. אז הוא צריך את הקשרים, אז הוא בא עכשיו להצביע. ושוב, זה חוק רע אמיתי, מכיוון שהוא יעודד את הערבים בישראל לצאת לאוניברסיטאות אסלאמיות קיצוניות בעולם, ולחזור לאומנים קיצונים ומסוכנים  נא לסיים.  והוא אתנן שהממשלה משלמת, לשרידותה, לרשימה המשותפת. תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, נא לשבת. ההצבעה אלקטרונית על הצעת חוק ביטוח לאומי (תיקון, תשלום דמי ביטוח מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה), של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח לאומי (תיקון, תשלום דמי ביטוח מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התשפ"א 2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. בעד הצעת החוק הצביעו 55, נגדה, 40, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה. עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, תשלום ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה), התשפ"ב 2021, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, תשלום ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה), התשפ"א 2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט בזמן ההצבעה. בעד הצעת החוק הצביעו 54 חברי כנסת, נגדה, 42. אי לכך, אף הצעת חוק זו אושרה, והן יעברו להידון בוועדת העבודה והרווחה.  כספים, כספים? ועדת הכנסת תכריע בסוגיה זו. תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום, הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"א 2021, של חבר הכנסת אלי כהן. חברת הכנסת בראשי, זה מפריע. קטי שטרית. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תדע כל אם ערבייה כי אם בנה יעשה פיגוע, היא ובני משפחתה ימצאו את עצמם מופקדים בידי לוחמי צה"ל, שיגרשו אותם הרחק מכאן. אם לטרור אין גבולות, אז גם המשפחות של הטרוריסטים יועברו מעבר לגבול. הצעת החוק שאני מניח כאן היום בפניכם היא הצעת חוק שנועדה להציל חיים של יהודים רבים. כולנו רואים את גל הפיגועים שבא עלינו במהלך השבועות האחרונים. רק הבוקר הזה, כשאימא יוצאת עם ילדיה, באה מישהי לדקור אותה. לפני כשבוע נרצח אליהו קיי, זכרו לברכה, והצעת החוק הזאת נועדה לכך שאותו מחבל שבני משפחתו תמכו במעשה שלו, ידעו על המעשה שלו, תהיה לשרת הפנים האפשרות לבוא ולגרש אותם. אני בעבר כיהנתי כחבר הקבינט הביטחוני-מדיני. אחד הדברים המשמעותיים למחבלים זה מה יהיה על משפחותיהם לאחר שהם מבצעים את אותו פיגוע. אם אנחנו רוצים חבילת הרתעה שלמה, היא צריכה לכלול שני מרכיבים: מרכיב אחד זה להרוס את הבית של המחבל. המרכיב השני זה לבוא ולגרש את המחבל. לכן, אם אנחנו נתמוך ונקדם את המהלך הזה, אנחנו נציל חיים של לא מעט יהודים, שמותקפים אך ורק בגלל היהדות שלהם. אנחנו שומעים לאחרונה לא מעט תירוצים: שחלק מאותם מבצעי פיגועים מבצעים את זה בגלל סיבות משפחתיות. הדבר הזה הוא מגוחך, אבל אתם יודעים מה, בואו נניח שהם מבצעים אותם בגלל סיבות משפחתיות, אז הגיע הזמן שגם המשפחה שלהם תשלם מחיר. לא רק נחסל את המחבל, אלא אנחנו גם נגרש את המשפחה שלו. הטרור לא מכיר גבולות, הטרור גם לא מכיר קווים אדומים. לכן, זה כלי חשוב למלחמה בטרור, כאשר נבדק שהחשש היחיד של המחבלים זה מה יהיה על בני משפחותיהם לאחר הפיגוע. ללא ספק הדבר הזה ישפיע. מערכת המשפט במדינת ישראל כבר הכירה בכך שהרס בתי המחבלים הוא חיוני להרתעה. יש כאלה שדיברו על הרס בתי המחבלים כסוגיה של נקמה. אז זו לא רק נקמה, זה גם כלי חשוב מאוד במסגרת ההרתעה. לכן, אותו דבר, גם הכלי הזה של גירוש המשפחות הוא משמעותי מאוד. ידע כל מחבל, אם הוא יצא לפיגוע, שאם הוא חושב לאחר מכן שהחיים של המשפחה שלו טובים יותר, הוא טועה. אם הוא יבצע פיגוע, לא רק שהבית של המשפחה לו ייהרס, אלא היא גם תגורש מכאן. אם מחבלים ידעו שהמשפחות שלהם מגורשות, אז הם יחשבו טוב מאוד לפני שהם יבצעו את אותם פיגועים. תג המחיר הזה, שאנחנו רוצים לקבוע היום, הוא תג מחיר חיוני אחרי 70 שנה של מאבק בטרור כאן, במדינת ישראל, מדינת היהודים, כן, מדינת היהודים. אסור לנו שיותקפו יהודים אך ורק בשל יהדותם, וזה מה שקורה במהלך השבוע האחרון, פעם אחר פעם אחר פעם. לכן אני בא ואומר שאם הם חושבים שהפיגוע יעניק למשפחות שלהם כבוד, אז טעות בידם. הוא ישית עליהם חרפה ובושה, הם יגורשו מכאן ויחפשו חיים אחרים. אגב, אנחנו רואים במהלך הימים האחרונים את השרה אילת שקד ואת נפתלי בנט מטיילים בדרום. אפשר לומר על זה "הרצחת וגם ירשת"? חברי הכנסת, נא לשבת ולשמור על השקט. יבגני סובה, חבר הכנסת, לא מפנים גב לנואם. אדוני היושב-ראש, רק בתחילת השבוע ראינו את חוק החשמל השערורייתי שהעבירה אילת שקד. החוק הזה למעשה מוכר את הנגב. עכשיו, הם הולכים לנגב מתוך מטרה שהם רוצים לטשטש את כל מה שהם עושים, אבל זה לא יעזור להם. תבינו, אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית, אבל חברי ימינה מפחדים משני דברים: דבר אחד שהם מפחדים ממנו הוא בחירות. הדבר השני שהם מפחדים ממנו זה להסתובב ברחוב. רק בדיקטטורות המנהיגים מפחדים להסתובב ברחוב, מכיוון שהם לא נבחרו, מכיוון שהם חוששים. והינה, זה אותו דבר, זה מה שקורה בנושא הזה בימינה. אני רק אוסיף ואציין, ואני ארענן, מאי גולן. חברת הכנסת מאי גולן. חבר הכנסת אורבך, אני רוצה להזכיר לך שאתה חתום על הצעת החוק הזאת.  חבר הכנסת, כן, אתה חתום. אתה חתום אדון אורבך. אתה חתום. בחודש מאי האחרון, בכנסת העשרים-וארבע, חתמת על הצעת החוק הזאת.  אגב, לא רק אתה חתמת, כל ששת הנוכלים של ימינה חתמו על הצעת החוק הזאת. מי שחתם על הצעה כזאת זה גם מתן כהנא, זאת גם אילת שקד, שבטח תשלח עכשיו איזה נורבגי או איזה שר אחר לבוא להצביע בשמה. עידית סילמן, יושבת-ראש הקואליציה, גם את חתומה על הצעת החוק הזאת. תודה.  אדון אורבך, אתה רק צריך לדעת, ההתנגדות שלך להצעת החוק הזאת, המשמעות שלה היא שיהיו עוד פיגועים, אבל אתם לא יכולים לעשות שום דבר בלי ההסכמה של מנסור עבאס.  אתה יודע למה? אתם רועדים מבחירות. אתם חוששים מבחירות. למה מכרת את הערכים שלך? לפני שלושה חודשים חתמתם על ההצעה הזאת. מה קרה? מה קרה בשלושה חודשים? אתה יודע מה? נהייתם שפוטים של עבאס, זאת הסיבה, מה שקרה, ממשלה.  בגלל שאתם שפוטים של עבאס, איתן, חבר הכנסת איתן גינזבורג. בשביל זה אתם עשיתם. ואני גם שומע אותך, איתן גינזבורג, שעולה כאן באמת להיות היושב-ראש. אז אדון גינזבורג, גם עליך תהיה אחריות ברגע שיהיה בנושא הזה פיגועים. אז אני אומר לכם, חברים יקרים, אמר ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון: "תדע כל אם עברייה כי הפקידה את בניה בידי מפקדים הראויים לכך". אני מציע, בנוסף, שתדע כל אם למחבל שאם בנה יבצע פיגוע היא תופקד בידי לוחמי צה"ל שיגרשו את בנה ואת משפחתה הרחק מכאן. מי שרצח, משפחתו תשלם מחיר. מי שחושב שדם יהודי הפקר, משפחתו תשלם מחיר ותגורש מכאן.  לכן, מי שרוצה, תודה, גבי לסקי. גבי, אני יודע שאתם כבר לא בעד מדינה יהודית ודמוקרטית. גבי, אתם הורדתם את המילה "ציונות". אתם בעד מדינת כל אזרחיה. והצעת החוק הזאת, אדון הרצנו, מה שהיא אומרת, היא שאם המשפחה של המחבל תמכה בטרור היא לא צריכה להיות במדינת ישראל, נקודה. ככה יוצרים עמדה.  לכן, מי שאכפת לו מהחיים של היהודים במדינת ישראל, מי שרוצה למנוע את הפיגועים הבאים, אז אני קורא לו לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. גם המל"ל וגם השב"כ אמרו שהיא חשובה מאוד להרתעה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אלי כהן. ישיב להצעת החוק השר עודד פורר בשם שרת הפנים. פורר, אתה הצבעת לא מזמן, בבקשה, אדוני. עשר דקות עומדות לרשותך. אדוני היושב-ראש, אורבך, החליפו לך את המעטפות? האוטו, האוטו, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב להצעת החוק הזו בשם שרת הפנים אילת שקד, ולכן אני אקריא את תשובתה. עניינה המרכזי של ההצעה שבנדון הוא גירוש בני המשפחה הגרעינית של מחבל פעיל טרור, לצורך מניעתי והרתעתי של מחבלים פוטנציאליים. בהצעת החוק דנן אין התייחסות לדרך הקבועה בחוק כיום לביטול מעמד של אזרח תושב קבע שיפר אמונים למדינת ישראל. כיום, פורר, איפה אילת שקד? איפה אילת שקד? השר פורר. למה אתה עונה במקום שקד? אין לה את האומץ להגיע לפה? תודה. אילת שקד, איפה היא? תשמע, אני עוד לא קיבלתי, איפה אילת שקד? חבר הכנסת ארבל, עוד לא קיבלתי, הילד השקט. תן לו להשיב, שאלת, תן לו. תן לו להשיב. עוד לא קיבלתי את ה-GPS שמוצמד לשרים, שמעדכן אותי איפה כל אחד נמצא. למה היא מתחבאת? תודה. אני יודע איפה אני נמצא. יש לה כאב בטן. היא לא יכולה, כי יש לה כאב בטן. ביקש ממני חבר הכנסת ארבל, כבר העיר לי בפעם הקודמת על נושא התשובות לשאילתות. בדקתי, צדקת. עודד, האמת היא שכבר אני מבין, חבר שלך, אתם רציתם להוציא אותו להורג, היום אני פה משיב על כל השאילתות שהיה עליהן פיגור, ואני גם חושב שהערתך הייתה צודקת בזמנו. גם סידרתי את הנושא הזה, לפחות אצלי. זה היה בתום לב. עודד, היית בעד מוות למחבלים, מה קרה? אני עדיין בעד מוות למחבלים. לא הייתי. אני עדיין בעד. תודה. נא לאפשר לשר להשיב. אופיר אקוניס. כיום, בהתאם לסעיף 11 לחוק האזרחות וסעיף 11א לחוק הכניסה לישראל, לאחר ביטול, עונש מוות למחבלים. דודי, תודה. בבקשה.  המעמד, ניתן לגרש את מי שבעל מעמד במקום אחר. לגבי מי שייוותר ללא מעמד, יינתן לו מעמד חלופי בישראל בהתאם לסעיפים אלו. לאור העובדה שלא ניתן לגרש אזרח ישראלי, ככל הנראה הכוונה של מציע החוק היא הרחבת אפשרות ביטול האזרחות לבני משפחה, לצורך גירושה מהארץ. עודד, חתמת על החוק. עודד, בכנסת העשרים-ושלוש חתמת על החוק, לרענן את זיכרונך. אלי, הוא משיב לך. אני מקריא כרגע את תשובתה של השרה אילת שקד ואחר כך אני אתייחס. אבל איפה אילת? אתה תגיד אחר כך את דעתך? אורית סטרוק, לא קוראים בעמידה. נא לשבת. אני אגיד גם את דעתי. אבל איפה אילת? לא קוראים קריאות ביניים בעמידה. אני אגיד לכם גם את דעתי. הכול בסדר. למה אילת שינתה את דעתה? למה? תודה. נא לאפשר לשר להשיב. אילת הבטיחה שהעמדות שלה לא ישונו. הבטיחה. גלית, תודה. בבקשה. הממשלה ביקשה מהמציע לדחות את הדיון בהצעת החוק כמה חודשים כדי שאפשר יהיה לבוא איתו בדין ודברים על ניסוחה גם מול המשרדים השונים. המציע מתעקש להעלות אותה היום להצבעה, בטרם הממשלה קבעה את עמדתה בהצעת החוק. והיום נקרע קריעה בשמעון הצדיק. היום נקרע קריעה. לכן, ככל שלממשלה אין עמדה וועדת השרים לא קבעה את עמדתה בעניין, הקואליציה תצטרך להתנגד. אדוני היושב-ראש, מי זה איש השמאל הזה, ואיפה פורר? מה קרה לפורר? הוא נעלם. לכן, עכשיו אם ירצה המציע, אני אוכל גם להתייחס, איפה עודד פורר? איפה הוא? פה, פה, פה. מי זה איש השמאל הנחמד הזה שעומד פה? תודה, גלית. אני חושב שיש מקום, המציע, חבר הכנסת כהן, אני חושב שבהחלט יש מקום להחמיר את הענישה ולהרחיב את רף הסמכויות שניתנו.  תודה. נא לשבת. למה לא הורסים את הבית של, אורית, נא לשבת. יש פיגוע אחרי פיגוע אחרי פיגוע, הבית של, אורית סטרוק, נא לשבת.  אורית סטרוק, נא לשבת. תודה.  לא קוראים קריאות ביניים בעמידה.  גירוש משפחות. אבל הקמת ממשלה עם עבאס, אין לך ברירה. אני אחזור ואומר, עמדתי בעניין, אדוני חבר הכנסת כהן, המציע, עמדתי בעניין לא השתנתה. להצביע נגד. ששש. אני חושב שיש מקום באמת, פעם היית איש ימין, פורר. חברי הכנסת.  פעם הייתם נותנים לי להשלים משפט. חברי הכנסת, תנו לו.  הוא מציע. רגע, בצלאל סמוטריץ', שמעו אותך, זאת קריאת ביניים. אבל זאת קריאת ביניים, והוא לא מצליח להשלים משפט.  לא, אל תשאל. תודה. תודה.  בנט, נא לאפשר לשר להשיב. בנט, גלית דיסטל. גלית דיסטל, תודה. בבקשה. איפה הילד השקט? גלית, תודה. תהרסו את הבית של המחבל, השרה הילד השקט. תודה, דודי. בבקשה. אז, חבר הכנסת כהן, כפי שכבר אמרתי, עמדתי בעניין לא השתנתה, ואני חושב שבהחלט יש מקום להצעת החוק הזאת. השתנית. רק מה? צריך לנסח ולעמוד אל מול המשרדים כדי להגיע לנוסח המוסכם. אני בהחלט מציע לך שוב, דווקא בגלל, אז למה חתמת על ההצעה לפני שנה? שלושה שבועות אתה מסכים? דווקא בגלל, אתה חתום על הצעת חוק זהה. מילה במילה. אני אומר לך שוב, אני חושב שיש מקום לדיון כדי לנסות להגיע להסכמות. שלושה שבועות. יש מקום לתקן את העניין תוך 48 שעות, ככה ליברמן אמר. אם אתה מעוניין לדחות בשלושה שבועות, בהחלט אני אשמח. אני אשמח. אני חושב שיש, אם מה? מה אמרת? אם הוא יסכים לדחות בשלושה שבועות כדי לנהל את הדיון, אני אשמח. אני מקווה שנגיע להסכמות. אין שאלה בעניין הזה. אני במובן הזה, שלושה שבועות, שלושה שבועות. זאת זכותך. אתה יכול, אתה בעד המחבלים האלה? זאת לא זכות, זה היה סגור. לא, לא, אל תכניס לי מילים לפה, דודי. אני שואל אם אתה בעד המחבלים. אני יכול לומר שיש מקום למצות את התהליך מול הממשלה. הרי אתה יודע שזה האוריגינל, זה מה שצריך. מה? אתה יודע שזה מה שצריך. אני חושב שנוסח הצעת החוק לא טוב, משום שצריך לתקן את הניסוח. לתקן? כן? זה, שלכם בוועדת שרים. אני חושב שיש מקום לתקן את הניסוח הזה. אני חושב שבתוך העניין הזה יכול להיות שנגיע להסכמות. אם נגיע להסכמות, בהחלט. אם לא נגיע להסכמות, אז לא נגיע להסכמות. לכן, ככל שהמציע לא ירצה לדחות את ההצבעה כדי שיהיה דיון, אני אבקש לקיים את ההצבעה. תודה. חבר הכנסת המציע, אתה רוצה להשיב? בבקשה, אדוני. עודד, פעם היית איש ימין, איפה נעלמת? יש לך שותפים שעשו לך ניתוח לשמאל, העבירו אותך לשמאל. איפה הימים שהיית בימין? זה שעברתם מפה לפה לא אומר שהפכתם לימנים. נשארתם אותם שמאלנים שהייתם. עונש מוות. על החוק הזה חתמת. לאן נעלמתם? לאן? בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. כאן, אגב, קרתה להם תקלה שהם לא תכננו. אילת הנעלמת, שחתומה על הצעת החוק, דאגה לא להיות כאן. אבל מה הטעות שקרתה להם? הם שלחו את השר עודד פורר, שחתום גם הוא על הצעת החוק. הם לא שמו לב לנושא הזה. והצעת החוק הזאת, חבר הכנסת דרעי, היא מילה במילה אותו דבר. והינה, כאן נמצא ראש הממשלה נפתלי בנט, ואני רוצה לשאול אותך: כשעיסאווי פריג', שר בממשלה שלך, מתנגד לגבות את לוחמי מג"ב, האם קראת אותו לסדר? התשובה היא לא. כי אתה שומר על הכיסא שלך. האם ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ, שהתנגדה לגנות את הפיגוע והתנגדה לגבות את לוחמי מג"ב שחיסלו את המחבל, קראת לה? לא. למה לא קראת לה? כי בזכות רע"מ, שארבעה מהם תומכי חמאס, אתה נמצא בכיסא שלך. זאת הפעם הראשונה בממשלת ישראל שיש 11 חברי כנסת בקואליציה שלא מאמינים במדינה יהודית ודמוקרטית, אלי נפתלי יותר חשוב מהמדינה. נפתלי רצה להיות ראש ממשלה, גלית, את מפריעה לאלי. זאת פעם ראשונה שיש ארבעה חברי כנסת תומכי חמאס. אגב, זה לא משנה בכלל אם עבר כסף מרע"מ לחמאס או לא עבר כסף. זה לא משנה בכלל. עצם זה שהם תומכי חמאס. אני אגיד לכם משהו: אדון בנט, אתה היית איתי בקבינט, ואתה יודע שהחמאס רוצה להשמיד את מדינת ישראל. אתה יודע את זה. אתה יודע שהם לא רוצים שום פשרה. אבל מה קורה, בשביל הכיסא שלך אתה מוכן למכור הכול. היום בבוקר, אדון בנט, נדקרה אימא רק בגלל שהיא יהודייה. זאת הסיבה היחידה. אליהו קיי, זכרו לברכה, נרצח רק בגלל שהוא יהודי. אפילו לא כינסת את הקבינט. תקרא להרס בית המחבל שלו שייעשה מהר. הוא יאבד את הכיסא. הוא יאבד את הכיסא. תודה. חברי הכנסת, נא לא להפריע. עבאס, חבר הכנסת אבוטבול, אני רוצה לעדכן אותך במשהו שנפתלי בנט יודע אותו. חבר הכנסת אבוטבול, אני רוצה לעדכן אותך במשהו שבנט יודע אותו, ואני אגיד לך במה.  הדוחות של השב"כ אומרים,  חברי הכנסת, הוא לא יוכל לסיים את דבריו אם תמשיכו לצעוק, בבקשה. לפחות לנחם את המשפחות, אתן מפריעות לחבר שלכן. לנחם את המשפחות. קטי, את לוקחת לו את רשות הדיבור?  בבקשה. חבר הכנסת אבוטבול, רציתי להגיד לך משהו. לא אבוטבול. הוא לא פה, אבוטבול. פטין מולא. חבר הכנסת פטין מולא, מאי גולן, תודה. מאי גולן. תודה. נפתלי בנט יודע, והוא קרא את דוחות השב"כ, שאם רוצים להציל חיים של יהודים, צריך שני דברים: דבר אחד זה להרוס את הבתים, והדבר השני, לגרש את המשפחות שלהם. תודה. בעצם הרפיסות שלכם, בעצם החולשה שלכם, אתם מזמינים את הפיגוע הבא. אסור לי להגיד תודה? דודי, אתה רוצה לנהל אותי? אל תנהל אותי. בבקשה. הפריעו לו דקתיים. אתה רוצה שאני אתן לו ארבע דקות? אל תנהל אותי, השר שטרן. אל תנהל אותי. לפחות שתהיה לכם יושרה. אתם יודעים בדיוק כמה זמן הפריעו לו. אז אל תנסו לאתגר אותי ביושרה שלי. זה לא משנה מי מפריע. מה, יש כללים חדשים בבית הזה? בבקשה, נא לסיים. יש לך תוספת של דקה. אלעזר שטרן, שר המודיעין, אז אני רוצה לעדכן אותך: בחומר הסגול שאתה קורא כל יום, אני מניח שאתה בחור רציני ואתה קורא  בחומר הזה אתה תקרא עד כמה ההצעה הזאת חשובה להרתעה, עד כמה ההצעה הזאת תציל חיים של יהודים. אבל זה לא מעניין אתכם. והינה, מה קרה? בחודש מאי האחרון מגיעה מפלגת ימינה, שעשתה את מעשה ההונאה הגדול ביותר וכולה חתומה על ההצעה הזאת מילה במילה, חתומה עליה אילת שקד, חתום עליה ניר אורבך, חתום עליה אביר קארה, חתומה עליה עידית סילמן, חתומים אחד-אחד. מה קרה בשלושה חודשים? מה השתנה בשלושה חודשים? השתנו שני דברים. אתה מפחד משלושה דברים: אחד, אתה מפחד מעבאס, הדבר השני, אתה מפחד מבחירות, והדבר השלישי, אתה מפחד להסתובב ברחוב. נא לסיים. תודה. נשמע לך הגיוני שאתה מפחד להסתובב ברחוב? תודה. נא לסיים, אלי. הוספתי לך זמן. מספיק. תודה. רק בדיקטטורות מפחדים להסתובב ברחובות. משפט סיום. תודה. משפט סיום. אחרון. לכן אני קורא גם לך, עידית סילמן, נא לסיים, נא לסיים. אדוני היושב-ראש, הזמנים, אני קורא לך גם, עידית סילמן,  הגזמת. אלעזר שטרן, אני מסביר לך, רק הוויכוח שהיה לו עם איתן גינזבורג וניר אורבך היה דקה. תודה. נא לסיים. מה זה "הגזמת"? מה זה "הגזמת"? במה הגזים? במה הגזים? אלי, תודה.  מה זה "הגזמת"? תכבד אותו, תכבד אותו. תכבד אותו. חצוף אחד.  אתה חצוף. תודה. אז אני אומר גם לעידית סילמן, שחתומה על הצעת החוק, אלוף בצה"ל, ומשפט אחרון לחבר הכנסת פורר. משפט סיום. שזיכרונך לא יבגוד בך: אתה חתום על הצעת החוק הזאת. אלי, תודה. אמרת את זה. תודה. לכן אם אתה תתחייב שבעוד שלושה שבועות אתם תתמכו, או לפחות אתה או הנציגים של המפלגה שלך בוועדת שרים יתמכו בהצעת החוק הזאת, שתציל חיים של יהודים, אני אסכים לשלושה שבועות. אם לא, נעשה הצבעה. תודה. תודה. אנחנו עוברים להצבעה. נא לא להפריע. אם הוא מסכים. מה הוא אומר? הוא השיב בשלילה. נא לשבת. גם הממשלה וגם האופוזיציה ביקשו הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. אלי, שעם ישראל ידע, שעם ישראל ידע מי מעודד טרור. לא מפריעים בזמן ההצבעה.  חברי הכנסת. דודי. אנחנו בזמן הצבעה. דודי אמסלם, אנחנו בזמן הצבעה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, נגד בושה, בושה. חברי הכנסת, תודה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, בעד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, נגד בושה, בושה, בושה, חברי הכנסת, תודה. חברי הכנסת, נא לאפשר את ההצבעה. חבר הכנסת אלי כהן, מלכיאלי, תודה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, בעד ניר ברקת, אינו נוכח גלית דיסטל, אנחנו באמצע הצבעה. אנחנו באמצע ההצבעה. מאי גולן, כנ"ל. אני אומר לכם עכשיו, לא משנה מי, מי שיקרא באמצע ההצבעה, אני אקרא אותו לסדר. אני אקרא אותך לסדר עכשיו, נא לא להפריע, נא לא להפריע. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד מאי גולן, מאי גולן, את הצבעת, נכון? אני אקרא אותך. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, בעד גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, בעד צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, בעד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, נגד אחמד טיבי, נגד אלון טל, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, נגד חברי הכנסת, תודה. בסדר, מחיתם, תודה. מאי גולן, תודה. פעם שביעית אני מזכיר את שמך. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, נגד אופיר כץ, בעד חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, נגד מנסור עבאס, נגד איימן עודה, נגד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, בעד גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, נגד מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, בעד קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, נגד נא לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה.  חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. סדרנים, להושיב את העומדים. שיקלי, לא מפנים גב. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח ניר ברקת, אינו נוכח יואב גלנט, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח אלון טל, אינו נוכח חיים כץ, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת אלכס קושניר, אינו נוכח שמחה רוטמן, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת יש חברי כנסת שלא השתתפו בהצבעה, לא הצביעו, ומעוניינים להצביע? אין. תמה הצבעה, נא להגיש לי את התוצאות. קטי שטרית ומאי גולן, עכשיו קיבלתי הודעה בווטסאפ: כששתיכן קוראת קריאות ביניים ביחד, זה עובר על התקן בחוק הרעש. ומה אומר התקן על ראש ממשלה מכהן, לא עומדת לך הזכות לשאול אותי שאלה כרגע. תודה. לא, לא. גם לזה צריך להיות. הוא מטריד אותנו. הוא מטריד עם שילוב הידיים המאיים, לוקח אחורה, מה זה אומר? יש כאלה שלוקחים את זה כמחמאה. את יודעת כמה אנשים היו רוצים שראש הממשלה יסתכל עליהם. תלוי איזה ראש ממשלה. זה לא בדיוק ראש ממשלה, אדוני היושב-ראש. כמו במטווח ירי, אוזניות אנחנו צריכים. מרגי, מי שעשה את הרעש הכי גדול זה הנציגים המובחרים והנבחרים של סיעת ש"ס. סיעת ש"ס מגלה פה מנהיגות אדירה בקול רם. תודה. אמרתי לך, צריך אטמים, כמו במטווח. מרגי, אגיד לך את האמת. עם מאי אני, בעד הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"א 2021, של חבר הכנסת אלי כהן הצביעו 45 חברי כנסת, נגדה, 57 חברי כנסת. אי לכך, הצעת החוק לא עברה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון, ביזוי אדם מחמת משקל), התשפ"א 2021, של חברת הכנסת גילה גמליאל. תשובה כמובן והצבעה במועד אחר. בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מזכירת הכנסת, השיח הישראלי והכבוד ההדדי בין החלקים בחברה שלנו הם נושאים שאנחנו עוסקים בהם לא מעט בתקופה האחרונה. הרצון ליצור סביבה מכילה וטובה לאזרחי ישראל מתחיל בשיח מכבד אחד כלפי השני. חוק איסור לשון הרע מגדיר כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול לבזות אישה או איש בשל גזעם, מוצאם, דתם, מקום מגוריהם, גילם, מינם, נטייה מינית או מוגבלות. החוק, לצערי, מתעלם כיום מביזוי בני אדם בשל משקלם. החברה הישראלית, ובני הנוער בפרט, סובלים היום מהקנטות והעלבות רק בשל היותם כבדי משקל, רק בשל מראה גופם. אותה העלבה, בין אם במציאות ובין אם ברשתות החברתיות, פוגעת בעולמם של ילדים ובני נוער ופוגעת בדימוי העצמי של אנשים. אותו אידיאל יופי, ובעצם, בשנת 2021 ההתמכרות לרשתות החברתיות ותופעות הפוטושופ וכל הפילטרים רק מעצימים את סוגיה זו. חוק איסור לשון הרע מתייחס לביזוי בני אדם בגין סיבות שונות. המטרה של הצעת החוק שאני מביאה להצבעה במליאה היום, ההצבעה בסוף לא תתקיים, היא תידחה, אבל הנושא יעלה על סדר-היום והצבעה ותשובה יהיו במועד אחר, היא לעשות את המובן מאליו, ולקבוע בחוק כי ביזוי אדם בגלל משקל, הוא לשון הרע לכל דבר ועניין. התופעה הפסולה הזו, כאילו אדם בעל משקל עודף הוא בעל תכונות שליליות, מעידה בעיקר עלינו כחברה ועל אותם אנשים שמנסים לבזות את כבדי המשקל. אותו סטריאוטיפ בא לידי ביטוי בתרבות הפופולרית, כאשר דמויות כבדות משקל בסדרות ובסרטים נתפסות כמושא ללעג וכחסרי מזל. ואז, אז אותו אדם כבד משקל שצופה בסרטים, איש או אישה, בשר ודם, צריכים להתמודד ולהכיל את הסטריאוטיפ ואת הלעג שהם חווים במציאות היום-יומית. אפליה זו, אשר מכונה בשפת העם "שמנופוביה", באה לידי ביטוי בהתייחסות מילולית פוגענית ומעליבה, וכן בהיעדר יחס שוויוני בקבלה לעבודה, במתן שירות ועוד. השמנופוביה רווחת בחברה, במסגרות התעסוקה, במסגרות החינוך ואף בחיק המשפחה. ישנן כמה דוגמאות על קצה המזלג. למשל, ידוע כי חברת ביטוח סירבה לאחרונה לבטח אישה מפאת היותה כבדת משקל. פשוט לא ייאמן. כל המוזכר לעיל מוביל להשלכות מרחיקות לכת על נפשם של כבדי המשקל באשר הם, ילדים ומבוגרים. מכל אלו ניתן לראות כי יש הכרח בהוספת הסייג של איסור אפליה על רקע משקל. ואכן, מחקרים מראים כי ישנם הבדלים מובהקים בשכר בין עובדים רזים לשמנים, וכי עובדים שמנים נוטים להתקדם פחות מעובדים רזים בעבודה. באשר לגברים, כבדי משקל מרוויחים בממוצע 3% פחות, ונשים כבדות משקל מרוויחות כ-6% פחות מעמיתותיהן לעבודה. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביאה היום חוצה קואליציה ואופוזיציה. ואני רוצה גם לברך את חברי חבר הכנסת מוסי רז, שגם הוא מגיש את הצעת החוק הזו, וביחד נקדם אותה. היא מדברת עלינו כבני אדם ועל איך ראוי שהחברה שלנו תתנהג. יחד אנו יכולים לתקן עוול נוראי שנוצר בעת הנוכחית ולהגן על כבדות וכבדי המשקל מפני לעג וביזוי. כולנו בני אדם. אנחנו חייבים לזכור שגם אלה שנראים, בכל צורה אנחנו אוהבים אותם וצריכים לאהוב אותם כחברה. לאף אחד ולאף אחת לא מגיע שיביישו אותם רק בגלל המראה או הצורה החיצונית שלהם. הכבוד ותחושת השייכות לא נגמרים רק בשבטיות, מחנאות ובהקצנה של השיח הפוליטי. למעשה, אלה מתחילים בכבוד היום-יומי בין בני האדם. ולכל בן אדם, לא משנה אם רזה או שמן, מגיע לחיות בכבוד, ללא חשש מהעלבה או ביזוי. אנחנו יכולים לעגן את הזכות הכול כך חשובה הזאת בספר החוקים. אני הבנתי שבוועדת השרים לענייני חקיקה היה דיון ארוך בנושא. התבקשתי לקיים הידברות על מנת לקדם את החוק ובמשך חודש להגיע להסכמות. כולי תקווה שאכן כך יהיה, ואני חברי מוסי רז נבצע את ההידברות הזו עם הממשלה, בתקווה שאכן יסכימו ויאפשרו כבר בחודש הבא את ההצבעה בעד החוק החשוב הזה. תודה רבה. [הצעת חוק פ/1167/24, נספחות.] תודה רבה לחברת הכנסת גילה גמליאל. להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק זהה, של חבר הכנסת מוסי רז. בבקשה, אדוני. שלוש דקות עומדות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני חושב שחברת הכנסת גילה גמליאל הביעה את הדברים בצורה יפה, ולכן אני מאוד אקצר. בעצם מה שמוצע, חוק לשון הרע אוסר כבר היום לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. שמנופוביה, ביזוי אנשים על רקע המשקל שלהם, היא דבר מאוד מאוד חמור. אנחנו יודעים שזה נפוץ ופוגעני בעיקר כלפי נשים, בעיקר כלפי קטינים, ועוד יותר כלפי קטינות. אנחנו יודעים שיש לזה תופעות מאוד מאוד שליליות. יודעים שזה פוגע גם בקבלה למקומות עבודה ובכושר ההשתכרות. יש מקום להוסיף את הנושא הזה לחוק העונשין. אני חושב, אני מגיש כאן בעצם הצעה שבכנסת הקודמת הגישה חברתי השרה היום תמר זנדברג יחד עם השרה לשעבר חברת הכנסת גילה גמליאל. השרה זנדברג תומכת בזה. אכן יש ויכוח בוועדת השרים, אני לא יודע בדיוק מהו. אני חושב שאפשר למצוא את הדרך לקדם את הדבר הזה, לתועלתם של רבים בישראל שמבזים אותם על לא עוול בכפם, כי הם לא אשמים בזה, זה בדיוק כמו דת, גזע, מין וכו', שזה לא דבר שאדם בחר בו או אישה בחרה בו. ולכן צריך לתקן את הדבר הזה. אני אקצר. יש עוד סדר-יום ארוך. את הדבר הזה פשוט צריך להעביר. תתקבל תשובה, אז אולי, נראה, אני ארצה גם להשיב. תודה. תודה רבה. כפי שאמרנו, על ההצעות החוק האלה תשובה והצבעה במועד אחר. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון, מניעת זכאות לפרס), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני. וגם להצעת החוק הזו תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שר אין לנו? יש שר תורן במליאה? תעצור שנייה. יש שר תורן במליאה? יועצי הקואליציה, נטע, יש שר תורן במליאה?  אתה יכול, אם תרצה, לדבר או לעצור. כשיבוא השר, אתן לך את עשר הדקות שלך. איך שאתה רוצה. אתה רוצה לדבר? אה, בסדר. אני אחכה. טוב. תחכה. אם זה יתמשך, אני אכריז הפסקה. הינה השר. בבקשה. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במשלי י"ז, פסוק י"ג, נכתב: "משיב רעה תחת טובה, לא תמוש רעה מביתו". משמע, אדם שפוגע במי שתומך בו, ראוי שלא ישתדלו להיטיב לו. הצעת החוק שמונחת לפניכם מבקשת למנוע מאדם אשר פוגע במדינת ישראל לקבל פרס מטעמה. מדינת ישראל משקיעה כספים רבים בטיפוח המוסדות האקדמיים, במחקר, בהתחדשות, בפיתוח. המדינה מעודדת בצורה תקציבית ישירה את החוקרים והמומחים להגיע למצוינות ולשיאים חדשים. מדינת ישראל מאפשרת ותומכת במחקרים במגוון ערוצים: מענקי מחקר אישיים, מענקים לרכישת ציוד, למימון סדנאות וכינוס ולפרסום ספרים. בנוסף, המדינה מעניקה פרסים שנועדו לתמרץ את האקדמיה להגיע לתגליות פורצות דרך ולהביע את הגאווה של המדינה באנשים שהיא מטפחת. אך לצערי, התעוררה תופעה שבה ועדות הפרס בוחרות להעניק פרסים ממשלתיים לאלו שמזיקים למדינת ישראל. זה פשוט מגוחך. לא הגיוני שמי שפוגע במעמדה של מדינת ישראל, מעודד חרם ותומך בגופים שפועלים נגדנו יקבל פרס מטעם המדינה. אני רוצה לפרט לכם על המקרה האחרון של פרופ' גולדרייך, שהיה אמור לקבל את הפרס. אני רק רוצה לצרף כמה דוגמאות, באיזו פעילות הוא גם עסק: חתם על עצומה שמאשימה את ישראל בטבח של חפים מפשע, חתם על עצומת תמיכה בסרבני גיוס, פנה לפרלמנט הספרדי על מנת שיכירו בפלסטין, חתום על בקשה לא לכלול את אוניברסיטת אריאל במועצה הישראלית להשכלה הגבוהה, וקרא לאיחוד האירופי לא לאפשר תוכניות מחקר הממומנות על ידה ולשתף פעולה עם אוניברסיטת אריאל, חתם על עצומה להחרים מוצרים מההתנחלויות, הדובדבן שבקצפת, פנה לפרלמנט הגרמני על מנת לבטל את ההכרה בתנועת ה-BDS כתנועה אנטישמית, כאקט של תמיכה בארגון. בואו נדבר רגע על ארגון ה-BDS, ארגון שנוסד על מנת לקדם חרם על מדינת ישראל, להפיץ שקרים ושנאה ברחבי העולם ולעודד אנטי-ציוניות כעיקרון בסיסי. הפעילים שלה הבינו שלרתום את החברה האזרחית זו הדרך לגרום למדינות המערב להשפיע על ישראל, לגרום לנזקים כלכליים ולפגוע בחופש הפעולה הצבאי שלה. לכן בשנים האחרונות מתנהל קמפיין מאורגן, מתוכנן ומתואם היטב, שנועד לייצר דה-לגיטימציה לישראל. מדובר פה על נזקים אדירים למעמדה של ישראל, עד כדי כך שהוקם משרד ייעודי לטיפול בכך, המשרד לנושאים אסטרטגיים, שעכשיו הממשלה העבירה אותו למשרד החוץ, לצערי. לאחרונה המשרד הזה הוציא דוח שמציג איך עשרות פעילי טרור הפכו לפעילים מרכזיים ב-BDS. כמה דוגמאות: לילה ח'אלד, מחבלת שהייתה מעורבת בחטיפת מטוסים. ח'אלד מקיימת בשנים האחרונות קשרים גם עם פעילי טרור, ושימשה כמתווכת בין מפקדת החזית העממית בסוריה לבין חוליית טרור של החזית העממית בירושלים שהקימה תשתית מבצעית לבצע פיגועי ירי, חטיפה ועוד. ח'אלד מגייסת לארגוני ה-BDS כספים ותומכת בקמפיין. שעואן ג'בארין, ששימש כאחד מבכירי החזית העממית ונמצא בקשרים שוטפים אל מול פעילי החזית ביו"ש. ג'בארין נשפט והורשע לכמה שנות מאסר בגין פעילותו הצבאית בארגון. בנוסף, הוא היה מעורב בגיוס מחבלים עבור החזית העממית, והיה כלוא בישראל תשעה חודשים. שעואן הוא מהבולטים בהובלה ובתמיכה בארגון ה-BDS, ומכהן כמנכ"ל ארגון הנמצא בקואליציית ה-BDS. קיימים גם מחקרים שהראו על קשר ישיר של פעילי BDS עם קרנות אסלאמיות, שמימנו את החמאס, את הג'יהאד האסלאמי ואת אל-קאעידה. אתם מבינים? אתם מבינים את היקף הפגיעה במדינת ישראל? הארגונים האלו הבינו שהם לא יוכלו להכניע את ישראל בטרור ולכן פיתחו סוג חדש של טרור, מחבלים בחליפות. המדינה נלחמת בזה יום-יום, בהחרמות, בהנדסת התודעה השקרית של אותם טרוריסטים, שמתחפשים לפעילי זכויות אדם, ואנחנו ניתן פרס למי שתומך בהם? אין אפילו סיבה הגיונית אחת לפאר ולרומם אזרח הפועל להכפשתנו בעולם, לא משנה כמה הוא טוב במתמטיקה או בספרות. אני רוצה בהזדמנות זו לחזק את שר החינוך לשעבר יואב גלנט, שנלחם עבור מניעת מתן הפרס לגולדרייך, וגם את שרת החינוך הנוכחית, שתמכה בהחלטתו. זה המבחן של הממשלה הזו, של הממשלה שלכם. השרה תמכה בביטול הפרס למי שפוגע בישראל. אם תמנעו מהצעת חוק הזו לעבור, אתם עושים צחוק מעצמכם, אתם עושים צחוק מהציבור, אותו ציבור שאתם דואגים לפמפם לו שאתם לא שמאל. זה הזמן שלכם להוכיח שיש לכם גבולות, שאתם לא תאפשרו ותעודדו נזק למדינת ישראל. אני החלטתי לא להעלות להצבעה היום את החוק, בכפוף להתחייבות כי תוך שלושה שבועות היא תעלה לדיון חדש ותתקיים הידברות עם הממשלה. מי שמבקש לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל, על כל חלקיה, בנגב, בגליל, בגולן, וביהודה ושומרון, אינו ראוי לקבל פרס מטעמה. נקודה. מדובר פה על קיומנו. מדובר פה על ציונות. מדובר פה על בניין הארץ, על לאומיות. העברת הצעת החוק הזו היא חשובה לכל מי שמדינת ישראל יקרה לליבו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. כפי שאמרנו, תשובה והצבעה במועד אחר.  אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, הצעת חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, התשפ"א 2021, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. כנ"ל, גם כאן תשובה והצבעה במועד אחר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, הוא נמצא? כן. כן. נמצא פה השר. החלטות ועידת סן רמו תקפות ורלוונטיות עד היום, אבל למרות חשיבותו המכרעת, הפרק החשוב הזה בהיסטוריה שלנו, בהיסטוריה היהודית, נשכח. לפני 101 שנים הסתיימה בעיירה סן רמו האיטלקית ועידה בין-לאומית שקיבלה החלטות היסטוריות בעלות השפעה אדירה על הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. במאמץ דיפלומטי מפרך הצליחה התנועה הציונית להביא את הקהילה הבין-לאומית לא רק לתמיכה בבית לאומי, אלא להכרה מהותית ביהודים כעם הראוי להגדרה עצמית במולדתו ההיסטורית. חשוב לי לעשות צדק היסטורי עם ועידת סן רמו. האישור שקיבלנו בסן רמו אומץ על ידי חבר הלאומים, הוא המסמך המכונן של מדינת ישראל. זה היה האירוע ההיסטורי שבו מדינות העולם החזירו לעם היהודי את הזכות לריבונותו על ארץ ישראל המערבית בשלמותה. לצערי, ועידת סן רמו מוכרת פחות מהאירועים ההיסטוריים של הצהרת בלפור וההצבעה באו"ם בכ"ט בנובמבר, שערכם המשפטי קטן לעומת החלטותיה. להזכיר שהמנדט על פלשתינה כולל את ארץ ישראל בשתי גדות לירדן, כפי שז'בוטינסקי קבע, "שתי גדות לירדן / זו שלנו, זו גם כן", ואת רמת הגולן. אתה מקבל גם שירה, גם נאום וגם חוק צודק. תודה, מאי גולן. תודה. שירת נשים. ועידת סן רמו החליטה שניהול ארץ ישראל יופקד זמנית בידי המנדט הבריטי כדי להקים בבוא העת בית לאומי לעם היהודי, אלא שהבריטים הפרו בשנת 1946 את המנדט שניתן להם, כאשר העניקו למלך עבדאללה 77% מהשטח שהוקצה ליהודים בוועידת סן רמו. ד"ר חיים ויצמן ז"ל, ראש ההסתדרות הציונית העולמית, השפיע על ועידת סן רמו לאשרר את הצהרת בלפור על הזכויות הלאומיות הבלעדיות של העם היהודי על ארץ ישראל. למה אני רוצה את זה? כי המשמעות של החוק הזה רלוונטית לימינו, והיא החוק הבין-לאומי, העומד לצד ההתיישבות היהודית גם ברמת הגולן, גם ביהודה ושומרון. אי-אפשר להאשים אותנו כאילו כבשנו במלחמת ששת הימים את יהודה ושומרון שלא כדין, כי לפי החוק הבין-לאומי השטחים האלה הם חלק מהבית הלאומי של היהודים. טיעון משפטי זה גם מתאים מאוד כרגע לכתב ההגנה שלנו באישומים שמאשימים אותנו בבית הדין הבין-לאומי בהאג, הוא גם תשובה ניצחת לתנועת ה-BDS ולאויבינו המנסים לנתק את הזיקה המשפטית בין היהודים למולדתם ההיסטורית. ההחלטות בוועידת סן רמו התקבלו לפני 101 שנים, והן תקפות ורלוונטיות עד היום. הפרק החשוב הזה בהיסטוריה שלנו נשכח, ולפעמים אני תוהה אם גורמים פוליטיים בארץ, בישראל, השכיחו אותו במכוון, כי הוא עוסק בארץ ישראל השלמה ובשתי גדות לירדן. ולסיכום, חברים: לפני 101 שנה התאספו בעלות הברית לכנס בסן רמו. בין ההחלטות שקיבלו הם אימצו, והחלו ליישם החלטה קודמת שהתקבלה בשנת 1917, הצהרת בלפור. אירוע היסטורי זה היה לאחת מאבני היסוד של הקמת הבית היהודי לעם היהודי. יש לנו את הכוח ואת הזכות להמשיך ולבנות את הפלא הזה שנקרא מדינת ישראל ולהגן על הזכויות שלנו, של העם שלנו בארצנו. אני מצירה על כך שרבים בישראל אינם מכירים את המשמעות העצומה של ועידת סן רמו, ולכן אני מבקשת לחוקק יום מיוחד לציון ועידת סן רמו. מצטרפים אליי שני חברי כנסת מהקואליציה שביקשו להצטרף לחוק הזה, ואני מברכת על כך. ולכן הסרתי כרגע את החוק הזה. ואני רוצה להגיד לך, הרב פרוש, אתמול הייתי בהפגנה, שהשמאל אמר שהיו שם רק 1,500. תכפיל את זה בהמון כפולות. אתה זוכר את ההפגנות שהיו בבלפור עם 500 אנשים? המדינה במחאה, זה מה שפתח את כל הכותרות. מה שהיה משותף לכל האנשים שהגיעו אתמול, אתה יודע מה היה משותף? שכולם, אכפת להם, והם רוצים מדינה יהודית. אין לנו מדינה אחרת. יש לנו מדינה אחת, ועליה אנחנו צריכים לשמור, וחקיקת חוק ועידת סן רמו תיתן לנו חזקה אמיתית על זכותנו המלאה על מדינת ישראל. תודה רבה. נוסף לחזקה הראשונה של פרשת בראשית בספר בראשית. את מסכימה איתי, נכון? תודה. כפי שאמרתי, תשובה והצבעה במועד אחר. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין סרסור בסוהרות ובחיילות חובה על ידי מפקדים בשירות בתי הסוהר לסיפוק אסירים ביטחוניים, מס' 992, של חבר הכנסת אופיר סופר. בבקשה, אדוני.  תמתין, נברר את זה, יואב. אני בודק אם זה אפשרי.  אם זה היה איש ימין, אין גבול לצביעות שלכם, תגבו את זה גם, נכון, אתם צבועים ושקרנים, חברת הכנסת מאי גולן, תודה. מאי גולן.  מוסי רז, יש דברים שלא צריך. הם זועקים בפני עצמם, לא צריך לדאוג לזעקה. תודה. תודה.  סגן השר, אני צריך לדעת אם יש הסכמה או אין הסכמה. לדחות הצבעה צריכה להיות הסכמה.  אתם רוצים חמש דקות הפסקה? כן. ברשות המציעים, אני יכול להביא את ההצעה לסדר-היום הבאה עכשיו. לא. לא, אתה לא משנה את הסדר כבר. תקשיבי, זו לא תוכנית כבקשתך, יש סדר-יום. הם רוצים לבוא לקראתכם, ואת, יש לך עוד דרישות. כן. איך, את זה, איך, אין בעיה. אופיר. אני משתגע מכם. אופיר, נא לעלות. סליחה, יואב קיש. בוא, סליחה. אתה ממילא הולך לדבר עשר דקות, בעשר דקות תמצאו את הזמן. בבקשה. תעלה, תציג את ההצעה לסדר-היום. אנחנו חוזרים לסעיף בסדר-היום, הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין סרסור בסוהרות ובחיילות חובה על ידי מפקדים בשירות בתי הסוהר. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, מי שנמצא פה, לא נראה לי שיש כאן מישהו. יש שר. סליחה. לא ראיתי. סליחה. פרשיית הסוהרות, השימוש בסוהרות, בעיניי, אדוני השר, יצר את התרבות הארגונית שהביאה אותנו לבריחה מכלא גלבוע. אני לא רואה אפשרות לנתק בין פרשיות הסוהרות לבריחה מכלא גלבוע. חבריי חברי הכנסת, יש לנו כאן בעיה ערכית, יש לנו כאן בעיה פיקודית, ויש לנו כאן בעיה מבצעית במלחמה אל מול הטרור. אני חשבתי שהשר לביטחון הפנים, כשכרגע פתאום אנחנו רואים כולנו שהשיח מתעורר, יראה בוועדת החקירה הממשלתית שלו, שאך טבעי שהיא תעסוק בסוגיה הכל-כך בסיסית הזאת של השימוש הכל-כך בזוי בסוהרות להשגת צרכים מודיעיניים, לצערי אני מקבל דיווחים על הטלת וטו, ולא תקום ועדה כזאת, כי כנראה לשר לא נוח כל כך להתנהל מול השב"ס או מול הפרקליטות. ואני שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת, איזה מסר, איזה מסר זה מעביר לאם העברייה? איזה מסר זה מעביר למי שנמצא בחזית? את מי שאנחנו שולחים להתמודד כל פעם מחדש? את אותן לוחמות, את אותן שוטרות, את אותן סוהרות. אז יש לנו פטנט חדש, אדוני היושב-ראש, קוראים לו: הפרקליטות. אם הפרקליט יחליט לפתוח את החקירה מחדש, אז פתרנו את הבעיה. כאילו הבעיה היא של, כמעט אמרתי "ראש הממשלה" כאילו הבעיה היא של הפרקליט, הבעיה היא של ראש הממשלה, הבעיה היא שלנו כמנהיגים, הבעיה היא שלנו כמנהיגי ציבור. הפרקליטות לא יכולה להיות זאת שתחליט אם חוקרים את השוטרים שחיסלו את המחבל או אם פותחים מחדש את החקירה של הסוהרות, ובזה זה נגמר. אני אומר את זה כי זה הפך להיות סגנון, כי לאחר שנחקרו השוטרות, אז היו תדרוכים שמקורבים של ראש הממשלה הביעו חוסר נחת מהעניין הזה. ראש הממשלה, לוחמים רבים ציפו לשמוע אותו בקולו אומר: לא יחקרו לוחמים במח"ש בגלל שהם חיסלו מחבל. אותו דבר הסיפור אם יחליט הפרקליט לפתוח מחדש או לא, זה לא פוטר אותנו מלהתבונן בהיבט הארגוני, המהותי, על הסוגיה הזאת הכל-כך ערכית, וכל כך משמעותית לטיפול. אתה לא מבין שמנסור עבאס לא מרשה להם כי הוא מגן על המחבלים שיושבים בבתי הכלא וסרסרו בסוהרות? אתה לא מבין? זה כל הסיפור, זאת הצביעות. אנחנו נגיע גם לזה. אני שואל סגן השר סגלוביץ' אנחנו מדברים על אחריות, אני שואל, איפה האחריות שלנו כנבחרי ציבור? אנחנו חונכנו כולנו בצה"ל כמפקדים, כלוחמים, שאנחנו דואגים גם ללוחמים, דואגים לפצועים, דואגים לשוטרים, לשוטרות, לסוהרים, ואיכשהו זה שאנחנו שוכחים אותם, בעיניי הכול שזור כחוט אחד. חבריי חברי הכנסת, יש בקואליציה במיוחד חברות כנסת, רבות, שהסוגיה הזאת מאוד מאוד נוגעת אליהן, ומאוד כואבת. ואני באמת עומד כאן ובכנות רבה מעריך את מאמציהן. היו כאלה שהניחו לי אבני דרך למתי כן בעיניהן תקום ועדת חקירה פרלמנטרית כזו. היו כאלה גם שקיבלו אומץ לב תקשורתי והביעו את הדברים האלה בתחנות כאלה, בראיונות כאלה ואחרים, שהן כן רואות צורך שתקום ועדת חקירה פרלמנטרית שתעסוק בטייטל הזה של הפגיעה בסוהרות. אני אגיד לכם. גם אני רוצה לנהוג באחריות בעניין הזה. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. גם אני, בנושא כל כך רגיש, כל כך משמעותי, כל כך ערכי, רוצה לנהוג באחריות בעניין הזה. ואני בטוח שגם אם ההצעה הזאת תיפול היום, וזה יגיע ביום אחר על ידי הקואליציה, הקואליציה תתמוך. נכון, לא שאלתי את עאידה תומא סלימאן אם היא תצביע בעד או נגד. שאלה. חבר הכנסת עבאס, אני חושב שזאת שאלה מה אומר האסלאם בעניין הזה. אבל אני, תוך כדי העבודה היום, מגלה שלחברי כנסת ערבים, רובם, תהיה בעיה לתמוך כאן, כי מבחינתם כנראה השאלה היא לא הפגיעה בבנות, לא הפגיעה בסוהרות, לא הפגיעה בחיילות, מבחינתם השאלה היא הפגיעה במחבלי גלבוע. אתה שקרן, אתה שקרן, מי אמר את זה? תודה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. נא לשבת, סמוטריץ'. בבקשה.  מאי גולן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תאפשרו לו לדבר. בסדר, שמעתי, שמתי לב. יואב. פטין מולא, אתה מקנא במאי גולן? אני אתן לך בנדיבות. בבקשה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, אנחנו תכף נשמע גם מה תצביע חברת הכנסת, ברגע שאתה פונה אליה, היא תענה לך, ואני לא אוכל להעיר לה. חבריי, יש כאן שאלה ערכית מן המעלה הראשונה, ואתם צריכים לבחור פה צד, האם אתם בצד שדואג לאותן לוחמות, לאותן סוהרות, או שאתם בצד שדואג לאותם מחבלים בגלבוע? האם אתם בצד הישראלי או בצד של הטרור? מירב בן ארי, שומעים אותך. אני חושב, חבריי, אוי לנו לאותה בושה, אוי לנו לאותה כלימה, שלכאן הגענו. מי שיצביע נגד היום, בהצבעה הזאת, במו ידיו, במו ידיה, במו ידיה. ובמו ידיה, בונה חומות של תקווה. בונה את חומות התקווה של הטרור, חומות התקווה המבישות כל כך של המחבלים בכלא הישראלי. תודה רבה. תודה רבה. ישיב סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ'. חברת הכסת אבתיסאם, כשתעלי לדבר ומישהו יעשה לך "יאללה, יאללה, יאללה", את לא תרגישי בנוח. זה גם לא סגנון. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא שהעלה חבר הכנסת אופיר סופר הוא ללא ספק, חברי הכנסת, עליזה בראשי. בבקשה. הנושא שהעלה חבר הכנסת אופיר סופר, קרן ברק, נא לשבת. סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': כל מילה לגבי החשיבות של העניין, גם כמי שעוסק באופן אישי, עסק לפחות בכנסת, בנושא של פגיעות מיניות ואלימות כנגד נשים. אבל הפתוס שליווה את הדברים שאמר חבר הכנסת סופר לא בהכרח מתאים לנסיבות. הסתכלתי טוב על התאריכים, וזה לא איזה גילוי שנודע אתמול. בצד הזה של הבית יושבים אלה שהיו אחראים על אותה תקופה. אבל אני אמרתי יותר מפעם אחת, לא נכון, לא נכון. תודה, קטי. לא נכון, לא נכון. שיפסיקו להאשים אותנו. הפרקליטות סגרה את זה. זה לא נכון. חברת הכנסת שטרית. זה לא נכון. תדייק, תדייק, יואב. אני מציע לך לקרוא את ההצעה לסדר-היום והבקשה לוועדת חקירה. אבל אתם כל הזמן הייתם נאורים. אני מציע לך לקרוא לפני שאת קופצת, אבל אם קופצת, זה בסדר. יש לך על מה לקפוץ, כי הנושא עצמו, יואב, תסביר מה אתם יכולים לעשות, תסביר מה אתם יכולים לעשות. קטי, נא לשבת, תודה. אני לא זוכר, אי פעם, שעצבנתי אותך כל כך, חברת הכנסת שטרית, אני מנסה לדבר בצורה רגועה. אני פונה לחבר הכנסת אופיר סופר. אמרתי לחבר הכנסת אופיר סופר שכרגע יש כמה תהליכים שמתנהלים במקביל. התהליך הראשון, יש פה תהליך של בדיקה מחדש שנעשה למעשה בפרקליטות לגבי התיק. במקביל לעניין הזה, הוועדה לביטחון פנים עסקה בזה ותמשיך לעסוק בזה. פניתי אליך טרם הדיון, או למעשה בבוקר, כשנדברנו, וזה עומד בתוקף גם עכשיו. מאחר שהנושא הזה הוא נושא חשוב, אני לא חושב שזה יהיה נכון בשלב הזה, בשל העובדה הזאת שאמרתי, שיש בדיקה, להמתין. כשנגיע לשלב אחרי ההחלטה של הפרקליטות בערר, נקבל כאן את ההחלטה מהו המקום הנכון. חבר הכנסת אקוניס, זה מתחת לדובר. אתם מנהלים שיחה וזה מפריע. זאת ההצעה שאמרתי ליד הספסלים, אני אומר אותה גם מעל הדוכן. אם חבר הכנסת סופר מעוניין או רוצה לדחות את זה בחודש, אני מבטיח לך, כפי שאתה גם יודע. אני לא אתעלם. אני חושב שזה יהיה לא נכון להצביע על העניין הזה עכשיו. מה יהיה בעוד חודש? חבר הכנסת סופר, בעוד חודש מהיום, אנחנו נדע, אני מניח, אני מקווה שאולי קודם, מה ההחלטה בעניין אותו תיק שיש עליו ערר כרגע, וכל החומרים נמצאים שם. גם כך, היום לא ניתן לבצע שום דבר בכנסת הזאת, גם אם נרצה. לכן, זאת ההצעה, מאחר שהעניין הזה, לא שהוא לא נמצא על סדר-היום. אני אומר עוד פעם, אני פונה לחבר הכנסת סופר, אני מקווה שאתה מקשיב. תפסיקו למסמס את זה. חברים, בואו. אני שואל באמת, יואב, הרי יש הפרדת רשויות. הם מנהלים חקירה, הכנסת מנהלת. מה הבעיה עם זה? אני שואל באמת את סגן השר. בצלאל, תודה. בצלאל, הם חושבים, לכן אני אומר לחבר הכנסת אופיר סופר, אני לא יודע אם אפשר בתקנון לדחות בכמה דקות, שהוא יתלבט. אם לא, ניתן את התשובה הרשמית. זאת ההצעה שהייתה ליד הדוכן. אופיר, יש הצעה. יש לך תשובה להצעה? אני לא מצליח להבין משהו בהצעה. אני רוצה להסביר. אין מנגנון כזה. הוא הציע הצעה, כן או לא? ההצעה היא מאוד פשוטה, על מנת שאני לא אתן תשובה סדורה מדוע כך או מדוע כך. אתם ממשלת הונאה, אי-אפשר להאמין למילה שלכם. תצביעו בעד. קרעי, תודה. הצעתי לדחות את העניין משיקולים ענייניים, שמענו את חבר הכנסת סופר  לדחות את ההצבעה במועד. אני חושב שזאת הצעה שהיא נכונה בנסיבות האלה. עד אז תיגמר אותה בדיקה שנעשית בפרקליטות, ולאחר מכן נמשיך. זאת הייתה ההצעה. הצבעה תמיד אפשר להצביע. אני חושב שהיא נכונה בנסיבות האלה. זאת ההצעה שיש. אם ההצעה הזאת תיענה מעל הדוכן, אז בבקשה. ואם לא, אתן תשובה מסודרת. חבר הכנסת המציע. חבר הכנסת המציע אופיר סופר, אופיר, גש למיקרופון. אופיר, מה התשובה? אני עולה להשיב. לא, אתה לא עולה. מקסימום אני אתן לך מהצד לומר לי כן או לא. יואב, אני הגשתי אז את,  נו אופיר, שבוע-שבועיים, אתם עושים טעות. אנחנו ניגשים להצבעה. בבקשה, סגן השר, תסיים את הדברים, נעבור להצבעה. אם זה נועד למצות את התהליך, עוד יותר טוב. אין לי בעיה. טוב, אופיר, יש לך תשובה? יש תשובה להצעה של סגן השר? אני צריך לשמוע ממך את התשובה. אני אתן לך מקסימום דקה מהצד. אופיר, אני אגש להצבעה. אנחנו ניגשים להצבעה. רק שנייה, אני רוצה לדבר. אני רוצה להגיד משהו. לא, אתה לא יכול לדבר. אתה רוצה להשיב להצעה שלו? בבקשה. נא לפתוח לו מיקרופון דקה. בבקשה, אופיר. לפתוח מיקרופון לאופיר סופר, בבקשה. הוא יענה אחרי שהשר מסיים. ואם הוא ישאל אותו שאלה, אני אגיד לו שוב לעלות? מה, אתם רוצים לנהל את זה מחדש? כל אחד נהיה פה יועץ, אני לא מבין. בבקשה, אופיר סופר, או שאני עובר להצבעה. פתוח, דבר. אדוני היושב-ראש, אני יכול לדבר קצת בשקט? יש לך דקה. דבר. אני רוצה לומר כזה דבר. אני התרשמתי במהלך התהליכים, ואני לא אומר, חלילה, לגבי אנשים מסוימים, שבדרג האמיתי שמקבל את ההחלטות לא היה מאמץ אמיתי. סגן השר, אני בוודאי לא מתכוון אליך אישית, חלילה, אני אומר את זה. ומי שמכיר אותי יודע שבעניין הזה פי וליבי שווים. אבל אני אומר כזה דבר: אני קיבלתי תשובות כמו, ועדת החקירה הפרלמנטרית לא יכולה לחקור כי היועץ המשפטי אמר. אבל במשפט קודם לכן נאמר, לא על ידי סגן השר, במשפט קודם לכן נאמר שוועדת חקירה ממשלתית כן יכולה לעשות את זה במקביל. תודה. ולכן? ולכן? כל מה שאני רוצה, בואו נקדם את זה צעד אחד קדימה, ואם צריך לעצור כדי לאפשר לפרקליטות לבחון את זה בשבועיים הקרובים, אז נצביע עכשיו ואחר כך נתקדם הלאה. אם כנים אתם, תעשו את זה. עוברים להצבעה, בבקשה. הוגשה בקשה על ידי האופוזיציה להצבעה שמית, לכן, סגנית מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. שמית. שמית. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, נגד בושה. בושה. בושה. בושה. תודה. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, בעד יעקב אשר, אינו נוכח זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד בושה. בושה. בושה. תרכזו את כל הבושות בסוף. אל תבזבזו אותן, תשאירו אותן לסוף, לתוצאה. בבקשה, נא להמשיך. (קוראת בשמות חברי הכנסת) חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, בעד ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, בעד גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, בעד צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, בעד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, נגד אחמד טיבי, נגד אלון טל, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד בושה. בושה. תתביישי.  תודה. חברי הכנסת. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב ליצמן, אינו נוכח גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, נגד איך, יוליה, איך? איך? איך? איך? אני נקרעת, הלב שלי נקרע. קטי, פעילות יתר היום. תודה. לא הגיוני, בנות בנות 17, סרסרו בהן, והם יכולים להצביע נגד. בושה וחרפה. על כיסא עור, זה מה שמעניין אותם. הבנות האלה, שבוכות, הרסו להן את החיים. איך אתם מסוגלים? אין לכם לב? יש לכם בנות. תתביישו לכם. קטי, את זועקת מדם ליבך, זהו. יוליה, נא לשבת. תתביישי לך, עם מחבלים. נא לשבת. היא יושבת. אסור לך לקרוא קריאות ביניים בעמידה. כן, תשבי, כן. וכשהיושב-ראש פונה אליך, תתייחסי בכבוד.  תקראי קריאת ביניים, לא נאומים. תקראי. מאי גולן, תודה. אלו הבנות שלנו. אלו הבנות שלנו, תתביישו לכם. בושה וחרפה. תודה. תודה. תחייך, מנסור. מנסור מסתכל עליכם. אתם משרתים את מנסור עבאס. גועל נפש. (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, אינה נוכחת עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד גברתי, אני מבקש לבטל את ההצבעה, את זה לפרוטוקול. אני נמצא ומבקש לא, לפני שבועיים אתם ביטלתם הצבעה בגלל קיזוזים. מי זה "אתם"? מי ישב בראש הישיבה? לא יודע. לא יודע. היה תקדים. אנחנו נבדוק. אני לא אומר את זה נחרצות, אני אבדוק זאת. אני אבדוק את זה. אם ניתן לבטל את ההצבעה, נבטל. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אוסאמה סעדי, אינו נוכח מנסור עבאס, נגד כבוד היושב-ראש, אני הצבעתי בקיזוז וביטלו לי את ההצבעה. צריך לבדוק אם באמת ביטלו לך. (קוראת בשמות חברי הכנסת) איימן עודה, אינו נוכח חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, בעד גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, נגד מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, בעד קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, נגד בושה וחרפה. סרסור בסוהרות. אין בושה לך בושה, מיכל. (קוראת בשמות חברי הכנסת) רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת נא לקרוא שנית בשמות חברי כנסת שלא השתתפו בהצבעה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת נפתלי בנט, אינו נוכח ניר ברקת, אינו נוכח יואב גלנט, אינו נוכח מאזן גנאים, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח אלון טל, אינו נוכח עופר כסיף, אינו משתתף בהצבעה חיים כץ, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יעקב ליצמן, אינו נוכח גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת עידית סילמן, נגד סילמן נגד. חרפה לעם ישראל. עידית, לא מתאים לך, עידית. תודה, תודה. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אוסאמה סעדי, אינו נוכח איימן עודה, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת אלכס קושניר, אינו נוכח מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת יש מי מחברי הכנסת שלא הצביע ומעוניין להצביע? אין. תמה ההצבעה, נא להגיש לי את התוצאות. חבריי חברי הכנסת, סגן יושב-ראש הכנסת, סעיף קטן (5) בסעיף 36 לתקנון, לידיעת כולם עכשיו: "חבר כנסת שאמר את הצבעתו או שאמר שאינו משתתף בהצבעה אינו רשאי לשנות את אמירתו לאחר שחבר הכנסת הבא אחריו נקרא להצביע". נקודה. הם אמרו, מהקואליציה, אמרתי קודם שנפרצו כמה גדרים, וכדאי מאוד לחזור מייד לתלם. למען ההגינות, מכובדי היושב-ראש אמר, חבריי, הסעיף הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין סרסור בסוהרות ובחיילות חובה על ידי מפקדים בשירות בתי הסוהר לסיפוק אסירים ביטחוניים: בעד הצביעו 41 חברי כנסת, נגד, 46 חברי כנסת. כל הכבוד, בנות. כל הכבוד. בושה, בושה. יום שחור. אי לכך, ההצעה לסדר-היום לא עברה, ואנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, שאף הוא הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, בעניין תקצוב החסר עבור תלמיד בחינוך מוכר שאינו רשמי ובמוסד פטור לעומת תלמיד בחינוך הממלכתי, של חבר הכנסת מאיר פרוש, ולזה תשובה והצבעה במועד אחר, ככה רשום בסדר-היום. רבותיי, נא לשחרר לחץ, למה אתם בקפיץ? מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת הודעה לסגנית מזכירת הכנסת בטרם חבר הכנסת פרוש יציג את הצעתו. בבקשה, סגנית מזכירת הכנסת. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31 והוראת שעה), התשפ"ב 2021, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 144 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"ב 2021. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 38), התשפ"ב 2021, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט. הודעות שרת החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בנושאים אלו: הצעתה של חברת הכנסת ענבר בזק בנושא: פרסום ושיווק בעייתי של סיגריות אלקטרוניות העלול לעודד רכישה של מוצרים אלה ולהטעות את הציבור והאכיפה המתקיימת בנושא, הצעתם של חברי הכנסת אוסאמה סעדי, ענבר בזק, שמחה רוטמן, שירלי פינטו קדוש ואורלי לוי אבקסיס בנושא: השלמת פערים בשנת הלימודים תשפ"ב לתלמידים לקויי למידה ודיסלקציה לאור נזקי הלמידה מרחוק. מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מופיד מרעי, אחמד טיבי וטטיאנה מזרסקי בנושא: כישלון וחוסר מוכנות מערכת הבריאות בישראל במענה לטיפול בכוויות. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אופיר סופר ואופיר כץ בנושא מחסור חמור במורים לפיזיקה ברחבי הארץ ובייחוד בפריפריה. תודה. תודה. תודה לסגנית מזכירת הכנסת. נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא התקצוב החסר עבור תלמיד בחינוך מוכר שאינו רשמי ובמוסד פטור לעומת תלמיד בחינוך הממלכתי, מס' 1010, של חבר הכנסת מאיר פרוש. בבקשה, אדוני. כמובן, עשר דקות לרשותך, ותשובה והצבעה במועד אחר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברצוני להתחיל בשורה התחתונה. ילד בחינוך הממלכתי מתוקצב ביותר מכפול מילד שלומד בחינוך המוכר שאינו רשמי, ועוד יותר מזה במוסדות הפטור. זאת, בניגוד לנאמר בתקנות החינוך שהמדינה עצמה קבעה, וברור שזה פוגע ישירות בילדים. זו אפליה קשה, שהדעת אינה יכולה לסבול. נכון, ההורים ששולחים את ילדיהם למוסדות האלה רוצים עצמאות חינוכית יותר גדולה, וזו בחירתם, אך הפער בתקציב אינו מידתי. הוא שערורייתי, וגם עומד בניגוד למה שהמדינה עצמה קבעה. מי שלומד בתלמוד תורה או מי שלומד בבית ספר במוכר שאינו רשמי, יהודי או ערבי, מקבל תקצוב עלוב, שאין לו שום ערך, והוא מעין נדבה שתורמים למנהלי המוסדות. ושוב צריך לזכור שבסופו של דבר מאחורי התקציב הזה עומדים תלמידים, והם לא מקבלים את מה שהם צריכים לקבל. כל שר חינוך במדינת ישראל, בעבר, בהווה ואני מקווה שגם בעתיד, היה חותם על תיקון העוול הגדול והאפליה למוסדות החינוך המוכשר והפטור, ולכל הפחות היה מיישם את המתווה של המלצות ועדת שושני, שעליו נרחיב בהמשך, אך במשך השנים הם תמיד נתקלו בסירוב מפקידי האוצר, שמוצאים את הדרך להתעמר ולנגוס כמה שיותר בתקצוב של ילד שלומד במוסדות המוכר שאינו רשמי ובמוסדות הפטור לעומת ילד שלומד בממלכתי או בממלכתי דתי. עוד לפני שנצלול למספרים ולדרך התקצוב של מוסדות המוכש"ר והפטור, אנו צריכים להבין שהמדינה גילתה שהיא יכולה ומוכנה לממן תקציבית נושאים רבים בסכומים אסטרונומיים שלכל הדעות הם פחות חשובים, בלשון המעטה, מהנושא החינוכי. ולמרבה הפלא, פקידי האוצר מוצאים תמיד את הדרך למצוא את הסעיפים הנכונים כדי לתקצב את כל מה שהיה באג'נדה של אותם פקידים. הסיבה היא, כנראה, שאנחנו לא יישרנו קו עם השמאל, אז פקידי אוצר שהינם משויכים לשמאל או שהם אוהדי האליטות החליטו להתעמר בילדים שלנו. הראיה הטובה ביותר לכך זה החינוך המיוחד בציבור החרדי, ילדים בעלי צרכים מיוחדים שמתוקצבים בחסר. אנחנו ישבנו עם פקידי האוצר אחרי הבחירות של סבב א', שהיו לפני כשנתיים, והמשא ומתן עם הליכוד התקדם אז, ואמרנו ואפילו התחננו אליהם: תניחו את כל השיקולים בצד. ילד מיוחד, יש לו צרכים מיוחדים. חייבים לתקצב אותו כמו שמתקצבים ילד כזה חילוני. והם בשרירות לב סירבו, בטענה שאין כסף בקופה בעבור זה. ואני שואל: רק בגלל שהוא ילד חרדי לא מגיע לו לקבל את מה שמגיע לילד מיוחד חילוני לקבל? האם זאת מדינה שיש לה שני סוגי אוכלוסיות? זו שערורייה של ממש. שמענו במהלך השנים הרבה תירוצים למה לא לתקצב מוסדות חרדיים. המרכזי שבהם היה של מפלגות השמאל, העבודה ומרצ, שטענו שלחרדים לא מגיע תקצוב כי הם אינם משרתים בצבא. אבל עכשיו, בממשלה הזאת, שחברות בה מפלגות השמאל, העבודה, מרצ ויש עתיד, הינה, אין להם בעיה לתת תקציבים של עשרות מיליארדים לציבור שאינו משרת בצבא. לנו, חלילה, אין בעיה עם זה, אבל זה מלמד על הצביעות הגדולה של מפלגות השמאל, שזעקו ודרשו במשך כל השנים שלחרדים לא ייתנו תקצוב מהמדינה, כי הם אינם משרתים בצבא. כדי להבין טוב את האבסורד והאפליה של הילדים שלומדים במוסדות המוכש"ר והפטור, איכנס בקצרה למספרים ולאפליה הגדולה כלפיהם. ועדת שושני, שדנה בשנת תשס"ב, 2002, בנושא התקציב של המוסדות האלה, קבעה שילד שלומד במוסד מוכר שאינו רשמי יתוקצב ב-75% מילד שלומד בחינוך הממלכתי, וילד שלומד במוסדות הפטור יתוקצב ב-55% מילד בחינוך הממלכתי. למעשה, שיעור התקציב בפועל נמוך משמעותית. אחת מהסיבות העיקריות לכך היא שפקידי האוצר מצאו דרך לא לתקצב את מוסדות המוכש"ר והפטור, תחת השם "תקצוב שעות תוספתיות". יש שעות הכי אלמנטריות שיש בכל מסגרת חינוך והם חלק בלתי נפרד מסדר-היום של מוסד חינוכי, כמו שעות תמרוץ בעבור כיתות גדולות, שעות תגבור לימודים בעבור תרבות ישראל, שעות טיפוח, שעות תפילה, שעות יום חינוך אורך, ועוד קטגוריות רבות שפקידי האוצר החליטו שאלה שעות תוספתיות, ורק בתי ספר בממלכתי והממ"ד מקבלים אותם. זה לא נחשב, כביכול, בתוך אותם 100% שהילד מקבל, אלא תוספת שילד שלומד במוסדות המוכש"ר והפטור, לשיטתם, לא אמור לקבל. זו בושה וזלזול באינטליגנציה שלנו. כך שלפי כל חישוב של מיטב משרדי רואי החשבון שעוסקים בעניין, התקציב של ילד בחינוך הרשמי הוא 15,782 שקלים, וילד בחינוך המוכר שאינו רשמי אמור לקבל 75% מהחינוך הרשמי, כלומר 11,387, כאשר בפועל הוא מקבל 5,505 שקלים, כ-30% מהתקציב שמקבל הילד בחינוך הממלכתי. כך גם ילד שלומד במוסדות הפטור אמור לקבל תקציב של 55% מילד בחינוך הממלכתי, כלומר 8,680 שקלים. בפועל הוא מקבל הרבה הרבה פחות. מלבד זה יש דברים רבים שילדים חרדים אינם זכאים להם, או לא מקבלים כמו שילד בחינוך הממלכתי מקבל. ניקח לדוגמה את נושא הקב"סים במגזר החרדי. תקופת הקורונה הייתה קשה מאוד, במיוחד בתחילתה. היה חוסר ודאות והייתה תקופה שהתלמידים נשארו בבתים וכתוצאה מכך הייתה נשירה של תלמידים ממערכת החינוך. במגזר הכללי יש קב"סים, שתפקידם לדאוג ולהיות בקשר עם התלמידים שיש להם פוטנציאל נשירה, אבל במגזר החרדי כמעט ואין תקנים לקב"סים. ואני שואל: האם אין ילדים שנושרים במערכת החינוך החרדית? מדוע להתעלם מהם? מדוע להתעמר בהם, רק בגלל שהם ילדים חרדים? אני רוצה לומר, זה לא רק חרדים. זה גם אצל הערבים. תשמעו טוב: ל-115,000 תלמידים שלומדים בעיר ירושלים במוסדות החינוך החרדיים יש 12 קב"סים שאחראים על נושא הנשירה אצלם, ואילו בחינוך הממלכתי, שמונה 65,000 תלמידים, 50,000 תלמידים פחות מהחרדים, יש 17 קב"סים. במערכת החינוך של הערבים, שמונה כ-100,000 ילדים, יש שני קב"סים. אני חוזר: אצל הערבים יש שני קב"סים בלבד על 100,000 ילדים. זה לא פרופורציונלי, זה לא מידתי, וזה מלמד שרואים אותנו כאזרחים סוג ב' במקרה הטוב, וקשה להבין איך משחקים כך בחינוך של הילדים. למה זה? כי פקידים באוצר הם בעד האליטות. אגב, כשמדובר בפיקוח על מוסדות המוכש"ר והפטור, שם תמצאו מערכת פיקוח גדולה יותר, שיודעת להגיע לכל מוסד ולהתריע על ליקויים וגם לסגור מוסדות חינוך. גם ילד שלומד ברשתות החינוך כמו החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני, שאמורים לקבל 100% לפי החוק כמו הממלכתי, הם מתוקצבים בחסר גדול כי אינם רשאים להיות שותפים ברפורמות של משרד החינוך כמו אופ"ק חדש, כך שישנו פער גם בין רשתות החינוך למוסדות הממלכתיים. האבסורד גדול שבעתיים כאשר רואים את הדוח של מחלקת המחקר של הכנסת, שישנם מוסדות במזרח ירושלים שהינם בהגדרה של מוכר שאינו רשמי, שכן הם נמצאים ברפורמת אופ"ק חדש ומתוקצבים על כך. גם דוח המבקר שיצא לפני כחצי שנה, אשר בדק באופן מדגמי בחמש רשויות מקומיות את ההשקעה הממוצעת בתלמיד שלומד בחינוך הממלכתי, שמסתכמת ב-1,000 ש"ח עד 6,000 ש"ח בעבור כלל התלמידים ברשות, אל מול ההשקעה שהסתכמה בממוצע ב-257 שקלים עד 2,567 שקלים לתלמיד המוכש"ר תושב הרשות. עוד נכתב בדוח המבקר, כי בכל הקשור למבנים ותשתיות "קיימים פערים במצאי המבנים והתשתיות שבהם פועלים מוסדות החינוך המוכש"ר ברשויות המקומיות שנבדקו. לחלק ממוסדות המוכש"ר אין מגרשי ספורט, ולרובם אין אולמות ספורט ואין כיתות מחשבים". אפשר לראות את הזלזול של האוצר בילדים החרדים. המחוז החרדי הוא הגדול ביותר מבין כל המחוזות החינוך במשרד החינוך, אבל המשאבים והכלים שהוא מקבל פחותים בצורה דרמטית מכל המחוזות האחרים, שהם קטנים משמעותית מהמחוז החרדי, שמונה קרוב לחצי מיליון ילדים. זה נשמע הגיוני? הדוגמאות על האפליה המשוועת הן רבות וייקח שעות לפרטן. אתן לכם המחשה עד כמה האוצר הוא זה שפוגע בנו. כולנו זוכרים את בהלת הקורונה לפני כשנתיים. העולם השתנה, המדינה נכנסה לחרדה והיה ברור שצריך לפתוח את הברז ולהציל את מה שאפשר, וכמו שכל משרדי הממשלה קיבלו תוספות, גם משרד החינוך קיבל תוספת. שר החינוך הקודם יואב גלנט הציג תוכנית ודרש בעבור משרד החינוך יותר מ-4 מיליארד שקל. מיליארד שקל, הוא אמר, אני מייעד עבור ילדי החינוך החרדי. פקידי האוצר במקרה הזה לא העזו לצייץ ולהתנגד. למה? כי הם פחדו שיאשימו אותם בריבוי הקורונה, ובפועל ילדי החינוך החרדי קיבלו את כל מה שמגיע להם, כמובן בסייגים שלהם. אני רוצה לומר לשרת החינוך: ועדת חקירה פרלמנטרית שתקום לא תמצא אשם אחד מכל אלה שכיהנו כשרי חינך בעבר, כי כמוך, גם הם כולם רוצים לתת לילדי ישראל בשווה, מי שמפריע אלה פקידים מסוימים באוצר, שיש להם את האג'נדות שלהם, כמו בעד השמאל ובעד האליטות. לכן אני פונה ומבקש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתצלול לעומק הסוגיה ותבחן את האפליה הנוראית, ותגיש את מסקנותיה כנדרש. תודה תודה רבה לך, חבר הכנסת פרוש. כפי שאמרנו, תשובה והצבעה במועד אחר. נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: יידוי אבנים על אוטובוסים באזור הנגב, מס' 1020, 1022, 1024, 1029, 1043 ו-1098. ראשון חברי הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין. הראשון שבהם. אתה יודע מה זה התואר ראשון שבהם?  זו הזכות שלו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני אפתור את המחלוקת ביניכם בכך שיש רק ראשון אחד וזה הראשון לציון. על זה אפשר להגיע להסכמה. תודה רבה, כבוד השר, כבוד סגן השר, שאני מבין שישיב להצעה לסדר-היום, אני חושב שהנושא הזה הוא באמת לא נושא פוליטי. הוא נושא שמחייב טיפול מעמיק של כולם, וצריך לומר, אמר בכנות רבה שר הרווחה מאיר כהן: אני גר בנגב 60 שנה, יש כאן בהחלט עליית מדרגה, מעולם לא היה מצב כזה. ואני רוצה באותה כנות לומר שהבעיות בדרום, בעיות המשילות ובעיות הביטחון האישי, התחילו כבר לפני שנים ארוכות וממשלות רבות ניסו להתמודד איתן ולא תמיד בצורה המיטבית. וצריך לומר באופן חד וברור שאם רוצים להמשיך באותו קו של כנות, המצב היום הוא הרבה יותר גרוע ממה שהיה רק לפני חודשים ספורים. כפי שאמר השר מאיר כהן, יש עליית מדרגה משמעותית מאוד, ואני חושב שהדבר הזה איננו מקרי. הוא נובע מכך שהממשלה הזו משדרת חולשה רבתי לכל אורך הקו, והחולשה הזו מתורגמת מחיזבאללה בצפון דרך החמאס בדרום ועד גורמי הפשיעה והטרור בתוכנו, כמין רישיון להעצים את אירועי הטרור האלה, והם אירוע טרור לכל דבר ועניין. צריך לומר בעניין זה גם דבר נוסף: שהממשלה משדרת מסר מאוד מסוכן, שמי שפורע חוק בסופו של דבר משלימים עם מה שהוא עושה ומרוויחים. הראיה הטובה ביותר היא חוק החשמל, שאתם מקדמים במרץ ובתשוקה ובהתלהבות כל כך גדולה, בברכת שרת הפנים אילת שקד, שהייתה אמורה להיות זאת שעומדת על המשבר. היא בעצם אומרת לעברייני הבנייה: כדאי לכם לבנות באופן בלתי חוקי, כדאי לכם לפלוש לאדמות מדינה. אם כל זה מותר, אז למה אסור לזרוק אבנים על איזה אוטובוס? ולמה אסור לגבות דמי חסות. והרשימה היא כמובן ארוכה מאוד. לכן, אני חושב, אדוני סגן השר, שהטיפול בתופעות הללו לא יכול להתבצע ולא יכול להתחיל בלי, קודם כול, מסר חד וברור שיוצא מהממשלה לכל רוחב הגזרה, שאומר: רבותיי, מי שהוא עבריין, מי שהוא טרוריסט, ישלם מחירים, ולא נשלים עם זה. נצביע היום נגד גירוש מחבלים ובעצם נכשיר בחוק החשמל את כל המצב הבלתי-נסבל הזה. לכן, אני חושב ומבקש לא רק שנדבר על הנושא הזה, אלא לשמוע מאדוני אם הממשלה מתכוונת לשנות את מדיניותה ובראש ובראשונה לסגת מחוק החשמל. תודה רבה. תודה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס. סגן השר, יש רשימת דוברים. אחריו, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בגלל שהוא ש"סניק, לא, אני עובד לפי הנחיות. אתה יודע, אסור לחשוד בכשרים. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. אני מאוד מודה לכם על המחמאה. זה מאתגר אותי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, הצעה לסדר-היום היא הצעה לסדר-היום שיכלה לבוא גם ביום רגיל, אבל אני חושב שהיום היא צריכה לבוא ביתר שאת וביתר עוז. התחושה שלנו כחברי כנסת, וגם כחברי אופוזיציה, ואני יכול לומר את זה, ואני אומר את זה פעם אחר פעם: כחברי אופוזיציה מרצון, אף אחד לא הכריח אותנו להיות באופוזיציה, אולי בניגוד לאחרים, יש כאן אנשים שיודעים את זה, התחושה שלנו בסוף זה שאין מישהו בסוף שמוביל בממשלה הזאת החלטות שהן משמעותיות, וזו דוגמה קלאסית. הנושא של הבדואים שמגיעים לכבישים בנגב מוכר הרבה שנים במדינת ישראל. זו גם אחת הסיבות שהשר אלקין קיבל החלטה לעשות את כסיף לעיר חרדית, כי אולי זה ימנע קצת את ההתרחבות של כסייפה, ומשם באה גם התנגדות של הרבה מהחברים בציבור החרדי. אבל בסוף מישהו צריך לשים לב: מעבירים יום אחד חוק חשמל, מדברים על ההסדרה בנגב, מדברים על הכול. חיים שם אזרחים והאזרחים האלה סובלים. כשהיו האירועים בקיץ האחרון, אנשים היו במצור, אנשים לא יכלו לנסוע בכבישים האלה, אנשים לא יכלו לעבור. צריך לעשות עם זה משהו. אני אומר את זה כמי שנמצא בעיר העתיקה מעל 40 שנה, ומכיר את זה שמכילים את האירועים האלה, זה לוקח עשרות שנים, לא יום, לא יומיים, לא שנה, לא חודש, לא חודשיים, מכילים את האירועים האלה, ולוקח עשרות שנים לצאת מהם. אז משטרת ירושלים דואגת שקו 3 וקו 1, כשיש קצת מתיחות, יחסמו את העיר העתיקה מהצד השני וייכנסו באין כניסה, כי זה הסטטוס קוו: עכשיו זורקים פה אבנים. אם לא נתעורר ונתעשת עכשיו, כשאנחנו נותנים את התחושה הזאת, ואנחנו נותנים את התחושה הזאת, אי-אפשר לברוח מזה, לא שחוק החשמל הולך לעזור לבדואים בהשתלטות בנגב, אני לא מאלה שמאמינים בזה, אבל זה נותן את האווירה. זו הסיבה שהתנגדתי, כי זה נותן את האווירה. אם בזמן הזה לא נעשה צעדים אופרטיביים קשים כדי לעצור את התופעה הזאת, אני אומר לך, כמו שאנחנו בעיר העתיקה סובלים עד היום, והיום בבוקר ישבתי עם אנשי הר הזיתים שסובלים עד היום מהדבר הזה, כל הנגב יסבול, כל הנגב יסבול. ראינו את זה היום, דרך אגב, בכל ההצבעות. אנחנו משדרים לאזרחי ישראל חולשה. אנחנו משדרים לאזרחי ישראל חולשה בנושא של, לא יכולתי לחשוב על חוש הומור יותר גדול מאשר להעמיד פה את עודד פורר. אולי הדבר הגדול יותר שהוא היה יכול לעשות זה לשלוח את איווט ליברמן, לא יודע למה הוא שלח את עודד פורר להסביר למה הוא לא יצביע בעד גירוש מחבלים. לא יכולתי לחשוב על רעיון יותר הזוי מהתנגדות של ממשלה של שמאל ואנשים פלורליסטים לוועדת חקירה על פגיעה בסוהרות אחרי שהתיק נסגר. הרי זה לא איזשהו תיק חדש, זה תיק שנסגר על ידי הפרקליטות, כבר קיבלו את יומם הפרקליטות. חבר'ה, תתעשתו, המשמעויות של הדברים האלה הן משמעותיות, איזה מסר אנחנו מוסרים לאזרחי ישראל. אם לא נתעשת ונעשה משהו אמיתי, אופרטיבי, חזק עם הדבר הזה, אנחנו נבכה לדורות. עזוב, ההוא ייסע עם צ'קלקה לרעננה, ההוא כן יקבל רוטציה, לא יקבל רוטציה, ההוא יהיה שר המודיעין, ההוא יהיה שר לענייני, הכול בסדר, בסוף אזרחי ישראל יסבלו: יסבלו בנגב, יסבלו מהתשובות שקיבלתי משרת התחבורה על גולן, יסבלו חיילות, שידעו שילכו לצבא, נא לסיים. ואף אחד לא יגן עליהן. יסבלו שוטרות שיהיו סוהרות ואף אחד לא יגן עליהן, ויסבלו נפגעי טרור, תודה. שידעו שלמחבלים לא יעשו כלום. תודה רבה. תודה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' אינו נוכח, חבר הכנסת ינון אזולאי, ואחריו, חבר הכנסת מיכאל ביטון, אם יהיה נוכח, ואף אחמד טיבי. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, יריב, יישר כוח על ההצעה לסדר-היום, הראשון, היוזם, הכול ביחד. הוא מתעקש, אתה מבין, הוא לא מוותר, הוא לא מוותר אין לו מנוחה. בבקשה, אדוני. אני לפחות תלמיד שלך בכמה דברים וזה אחד מהם. להתעקש. הנושא הזה, כמו שאמרת, הוא כבר עשר שנים ואף יותר. הנושא הזה הוא נושא כאוב בדרום. רק השבוע ירי בבאר שבע. נהג בדואי מכסייפה מספר שכשהוא נוסע כנהג באוטובוס, הוא לא יודע מתי הוא יחטוף את האבן, והוא עלול להתהפך עם 60 נוסעים. האבן יכולה לפגוע, אם זה בדואי, אם זה יהודי, בכל אחד. אני רוצה להגיד לכם, אני מכיר את הפזורה הבדואית. אני הייתי שם ב-2013, הייתי מנהל האזור מטעם סיעת ש"ס. אני מכיר את הבדואים שם. הייתי תחת שרביטו של מור אבי, זיכרונו לברכה, שהיה מרכז של כל נושא המגזר הערבי. וכשאנחנו מדברים על הבדואים, אני חייב להגיד לכם דבר אחד, יש היום את סלאמה אל-אטרש, שהוא ראש המועצה בנגב. האנשים שם, יש המון המון אנשים שרוצים לחיות כמו כולם. רובם. רובם. מה זה, רובם כאלה שרוצים לחיות בשקט ובשלווה. אני כרגע לא נכנס למקום שגרים, כך או כך, שצריך להסדיר את זה. אני חושב שצריך להסדיר, וצריך להגיע למקום שיגיעו למגורים בצורה מסודרת, כדי שישלמו כולם מיסים בצורה הטובה, הנכונה והראויה. בואו נשים את הדברים בצורה הכי ברורה שיש. אבל דווקא בגלל שאנחנו אומרים שכולם רוצים להגיע למקום של לפרנס את המשפחה שלהם, כמו אותו ע' מכסייפה, שכנראה מפחד להשתמש בשם שלו. מה הוא אומר? אני רוצה לפרנס את הילדים שלי, רוצה להביא לחם הביתה, והנהג היהודי אומר אותו דבר. הנהגים היהודים אולי חוטפים יותר, ואנחנו כיהודים שעוברים שם יותר מזוהים, ולכן אנחנו חוטפים יותר, כי הוא לא יזרוק על בדואי אחר. כתוצאה מהיידוי, הוא לא שם לב, הוא זורק גם על הבדואי. המשילות בנגב צריכה לחזור. צריכה להיות שם יד קשה. אומר לי סלאמה אל-אטרש, והיום הוא גם התראיין, הוא אומר: אנחנו רוצים שהמשטרה תיכנס ותעשה סדר, אנחנו רוצים שייכנסו ומי שעבריין, שיקבל את העונש שלו. לכן אני אומר: הדבר הזה צריך להיפסק אחת ולתמיד. שגם להם יהיה טוב, כי כשלהם טוב, גם לנו בתוך הארץ שלנו בפנים, טוב לנו. הסדרה. צריכה להיות הסדרה וחייבת להיות הסדרה, אבל אם ניקח להם את הנשק מתוך המגזר שלהם, ניתן להם עונשים חמורים ולא נשחרר אותם אחרי שנה ואחרי חצי שנה, שזה עונש מאסר, ובעצם רובם עונשים של חצי שנת מאסר, ורוב התיקים כבר נסגרים. לכן אני אומר, אם ננהג ביד ברזל, יד קשה, תודה. עם אותם עבריינים, המשילות תחזור. לא לוותר, לא להתפשר, כי כולנו רוצים לחיות בשלום. תודה. תודה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, איננו נוכח, חבר הכנסת אחמד טיבי, איננו נוכח. ישיב סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ', בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין אמר שזה לא נושא פוליטי, ואז הפליג בפוליטיקה. אתה צודק, זה לא נושא פוליטי, אבל מה כן בפוליטיקה? סדרי העדיפויות של ממשלה זה פוליטי. זה פוליטי, מדיני, לא משנה איך יקראו לזה. וסדרי העדיפויות של הממשלה הזאת, שלא הייתה פה לפני עשר שנים, זה לטפל בפשיעה ביד ברזל. זה כן הנושא, ובאופן אישי, מעבר לזה שאני משיב פה על השאילתה, קיבלתי מינוי מהממשלה להיות אחראי לפעילות הכוללת למיגור הפשיעה באופן כללי, גם הפשיעה בדרום. מה שקורה בחודשים האחרונים, ופה ההזדמנות, כי נשאלה שאלה ואני אהיה קונקרטי, מה שקורה עכשיו מבחינת פעילות מערכת האכיפה בהיבט הרחב שלה לא קרה הרבה מאוד שנים אחורה. זה לא קרה הרבה מאוד שנים אחורה, לא משנה למה. העובדה היא שהמצב הוא כזה וצריך להוביל בו שינוי. ופה אני לא יכול להסתכל לשום מקום, והאחריות היא של הממשלה והאחריות גם שלי באופן אישי. ולכן לא רק המשאבים הכספיים, הכלכליים, שהגיעו להעצים את כוחות המשטרה אחרי התקציב, שיש שם, לא מספיק, אבל יש שם, אלא גם הרתימה של כלל מערכות האכיפה למאבק הזה, דבר שלא קרה. אני מדבר על מערכות האכיפה האחרות, רשות המיסים, איסור הלבנת הון, נותני שירותים פיננסיים,  תכף נגיד הכול. בסוף, צריך לייצר פה מערכת רחבה, ובזה אני מסכים: צריך יד ברזל מול עבריינות, ומצד שני לייצר אופק לאותם אנשים נורמטיביים, שזה רוב הציבור הישראלי. זה לא רק בדרום. מאחר שאנחנו אומרים דברים כלליים, אז זה נכון לצפון ולמרכז. ואני פחות אוהב באופן אישי את הביטוי "משילות", כי זה משהו כללי כזה. לייצר חוק וסדר, שיהיה מצב ברור לכולנו, לא משנה היכן, שלא יהיה מצב שצדיק ורע לו, רשע וטוב לו. זה הבסיס לכל מדינת חוק דמוקרטית, ועל זה אנחנו פועלים. אני אנסה להיות מאוד מאוד קונקרטי במה אנחנו פועלים. פה עלתה שאילתה ספציפית לגבי הנושא, אני אגיד כמה דברים כלליים ואז אנסה לתת תשובה מדויקת לגבי הנושא של יידוי אבנים, שמצד אחד זה אירוע מאוד קשה לאיתור וטיפול, באמצע הלילה נוסע אוטובוס או רכב אחר ונזרקת אבן, ומצד שני, זה אירוע מסוכן בצורה בלתי רגילה, ומספיק אירוע אחד, שניים, עשרה, לא משנה, שמייצרים תחושת חוסר ביטחון טוטלי בכבישים, גם אם סטטיסטית זה אחד לאני לא יודע כמה. אנחנו יודעים שיידוי אבנים עובר לצערי ממקום למקום, זה יכול להיות איזה תקופה ב-443, ולכן אני מטפל בו וגם אפשר לטפל בו. זה לא משהו שהוא גזרת גורל, צריך להתמקד ולעשות עבודה. אני אומר למציעים, כי אני חושב שחשוב לנהל את הדיונים האלה בכנסת, גם פה וגם בוועדה, כי מבחינתי, נכון שאני מהרשות המבצעת ואני צריך לתת הסברים אבל זה גם הרבה פעמים רוח גבית שמקבלים, גם מהכנסת, גם ברעיונות, גם בוועדות: אני רוצה להגיד לכם שמה שקורה בחודשים האחרונים במאבק בפשיעה לא קרה הרבה מאוד שנים, במובן החיובי של המילה, גם מבחינת מעצרים, גם מבחינת תהליכים. וזה, אני מאמין באופן אישי, וזה קורה לשמחתי, התחלה של לתת מכות קשות בכיס של העבריינים, זו הדרך האמתית לפגוע בעבריינות הקשה. זה לא ייתן תשובה לכל ילד שזורק אבן בכביש, אבל זה כן נותן תשובה למנועים הכלכליים. פשיעה חייבת מנוע כלכלי, ואם אתה לא פוגע במנוע הכלכלי, אתה מצמיח עוד ועוד פושעים. זה עיקר העשייה בזמן האחרון בכל הארץ, צפון, דרום, מרכז. מעצרים רבים, ואם אני אלך רגע לדרום, בחודשים האחרונים פועלות כרגע שלוש מפקדות משימתיות, שאחת מהן היא מפקדה שעוסקת בצירים. מפקדה של מחוז דרום של המשטרה, שעושה פעילות בצירים בעיקר באמצעים שפחות הפעלנו בעבר, כי בכל זאת זריקות אבנים זה קצת יותר בעייתי, בעיקר באמצעות אופנועים, וגם באמצעות דבר שנכנס ממש בחודשים האחרונים, שנקרא יחידת רקיע, בקיצור, עבודה גם עם מל"טים על מנת לכסות שטחים גדולים. צריך להבין שאנחנו מדברים פה על שטחים עצומים, ובסוף אי-אפשר לשים ניידת בכל מקום, והטכנולוגיה נכנסה לתוך האירוע הזה. זו מפקדה ספציפית שעוסקת בביטחון בצירים. היא עובדת משהו כמו חודשיים וחצי. נשאלנו שאלה, אני אתן קצת נתונים: קודם כול, בבסיס, השאלה מוצדקת. יש פה עלייה. גם לא סתם קמה המפקדה הזאת, זיהו שם את העלייה הזאת. בכל מקרה, ניסיתי קצת לבודד, זה לא בידוד של הפעילות אבל כן לבודד ולעשות קצת נתונים סטטיסטיים ולהבין באיזה מצב אנחנו נמצאים. אז שמתי איזשהו ניתוח כשבידלתי את שומר החומות, שזה אירוע נפרד, ולראות מה קורה בשגרה העבריינית מעבר לאירוע של שומר החומות. ובתוך זה אתן כמה נתונים ואז אגיד כמה מילים נוספות לעניין. למעשה, מתחילת השנה, ועוד פעם, אני מוציא הצידה את האירועים של שומר החומות, היו 30 אירועים של זריקות אבנים. בדקתי יותר לעומק את מה שביקשתם בשאילתה על החודשיים האחרונים, אז בחודשיים האחרונים היו שבעה מקרים של יידויי אבנים, חלקם זכו לכיסוי תקשורתי יותר גדול, חלקם, ליותר קטן. וכמו שנאמר גם קודם, אחת הבעיות הגדולות או אחת העובדות הידועות היא שלא יודעים בדיוק על מי זורקים לעיתים. בדרך כלל נכנסים למשהו אחד, והסתכלתי ועניין אותי לדעת גם מאיפה הגיעו האוטובוסים. אז יש פה אוטובוס של אגד ועוד אוטובוס של אגד, ויש טיולי מחפוז ויש מובילי ערערה ומסיעי דימונה. כלומר בוודאי שאותם עבריינים שמתנהגים בדברים האלה, רואים וזורקים. אני יכול להגיד לכם בזהירות הראויה, בואו נגיד, בגלל הסמיכות בזמנים, שחלק מהאירועים האלה קרו גם בעקבות פעילות משטרתית מואצת שקורית בעקבות אותה הפעילות של מסלול בטוח בחלק מהאזורים שיש בהם מיקוד פעילות. אלא שזה לא מצדיק את העניין, רק ברור לי לחלוטין, ואולי קצת קשה לומר מה שאני אומר, אבל מבחינה עובדתית, כשיש פעילות משמעותית מסיבית, וזה נכון בהרבה מקומות, יש לעיתים תגובת נגד גם של גורמים עברייניים. אני לא מתרגש מזה, זה חלק מהטיפול. אז קודם כול, יש עלייה, והיו שבעה אירועים כאלה, חבר הכסת לוין והחברים, בחודשיים האחרונים. אני יכול להבטיח לכם שהנושא הזה של הצירים הוא נושא שיש עליו קשב מיוחד, ולא סתם אמרתי, גם באמצעים, וזה גם יגבר בזמן הקרוב. צריך להבין שלמרות שעבר תקציב המדינה, אנחנו כרגע עושים ממה שיש. כלומר, עוד לא הגיעו השוטרים הנוספים וכל האמצעים החדשים הנוספים. מותחים את האיברים של משטרת ישראל לאורך ולרוחב. הטיפול בפשיעה התעצם, השאלה אם זה עוד מאותו דבר או שהולך להיות משהו חדש, מבחינת כוח השיטור. לא, זה לא עוד מאותו דבר. מבחן התוצאה בסוף הוא באמת בנתונים ובמה אנשים אומרים או מה אנשים מרגישים, לא אומרים, מה הם חשים. אבל ללא ספק, אם מדברים על הדרום, הולך להיות תגבור של משהו כמו 300 שוטרים לאזור הנגב פלוס פעילויות נוספות. 300 עם אופי מיוחד, תראו, יכולות לקום תחנות משטרה נוספות, יש עיבוי של נקודות משטרה נוספות בתכנון, אבל גם חלק מהפעילות השתנתה. זה לא רק המספר אלא אופי הפעילות, היחידות שפועלות ושילוב הכוחות. כלומר, אם היום משטרת ישראל פעלה במקומות מסוימים, בלי לפגוע באף אחד מהגורמים האחרים, קצת לבד, אז כל גופי האכיפה, ולא רק גופי האכיפה, כל משרדי הממשלה. אני היום מנהל לדוגמה בעניין הזה מבצע ממשלתי. ולא סתם אני אומר מבצע, כי בכל יום חמישי אני יושב עם כל ראשי גופי האכיפה, אבל לא רק אלה שאנחנו קוראים להם גופי אכיפה, זה כל משרדי הממשלה. אם יש מישהו שמבצע עבירות, לדוגמה, ובביצוע העבירות שלו הוא מזהם את מי התהום, אז בוודאי שזה לא המשטרה, זה המשרד לאיכות הסביבה או משרדים נוספים שמשתתפים בפעילות הזאת, כי יש הרבה מאוד גופים שיש להם יכולות אכיפתיות. זה הרעיון המסדר של כל הפעילות הזאת, אבל עדיין המשטרה היא הפעילות המרכזית. בסוף צריכים לראות יותר שוטרים. האם יהיו מספיק שוטרים בזמן הקרוב? לא מספיק כמו שהייתי חושב שצריך אבל יותר ממה שהיה בעבר. ברשותך, אני אחדד את השאלה שלי: כאיש הנגב, האופי של השיטור ביישובים הערביים או בנגב בפרט, תוך זמן קצר זה הופך להיות כמו שיטור קהילתי. אז כששאלתי אם זה עוד מאותו דבר, אם זה עוד משטרה כחולה רגילה, אני לא מטיל דופי, לא מזלזל, אני חושב שצריך להיות, תראו, עוד פעם, אני לא איכנס לכל הפרטים אבל צריך עוד מהכול. תראו, יש פה כמה תהליכים טובים שקרו או קורים, מתרחשים, שלא התחילו אתמול בבוקר אבל הם תהליכים. זה לא נולד מהיום שאני הגעתי או מישהו אחר הגיע. זה תהליך אבל הוא תהליך חיובי. אם בעבר, בחלק מהמקומות, גם ביישובים הערביים לא רצו משטרה, היום הדרישה לשירותי משטרה היא אמיתית וכנה. אומרים: תבואו. כלומר, כבר פה יש שינוי מאוד משמעותי. האתגר שלנו הוא להגיע, להגיע חכם, להגיע מקצועי, להגיע חזק ולתת שירות, מצד אחד, ובזה אתה צודק, לתת שירות. בכל הארץ אנחנו צריכים לתת שירות יותר טוב כמשטרה, לצורך העניין, אבל במקום שצריך מערכת אכיפה אגרסיבית ונשכנית, צריכים לייצר אותה. והיום מה שאנחנו עושים, לא המצאנו שום דבר, אנחנו פשוט מחברים היום הרבה מאוד גופים שלא פעלו באותה דרך לכדי אגרופי עבודה אחרים, לתת את כל היכולות המדינתיות על מנת לתת שקט וביטחון. כי בסוף לא משנה, דרום, צפון, מרכז, ערבים ויהודים, כולם חייבים דבר אחד מהמדינה, ולא משנה, לקבל את הדבר הבסיסי ביותר, והוא ביטחון אישי. ובעניין הזה אני אומר לחבר הכנסת לוין ולשאר המציעים, גם באופן אישי אני אומר לך, לכם, אני שם את כל-כולי על מנת שיהיה שיפור בעניין הזה. אעקוב אחרי הסיפור הזה, גם נוכל לדבר בלי כל קשר לשאילתה. הנושא הזה של הצירים הוא נושא מרכזי בפעילות, בוודאי במחוז הדרומי, יש שם היערכות שלמה אל מול הצירים. אני מקווה, מאמין ויודע שיהיה פה שינוי. ואני גם בהזדמנות קרובה אדווח. מה אתה מציע? מבחינתי לוועדת הבט"פ, זה מקום מתאים. נראה לי שזאת אכסניה נכונה. המציעים? למען האמת, אני חושב שאפשר להסתפק. התשובה הייתה מאוד מפורטת, אפשר להסתפק. על דעת כל המציעים. ואני מניח שבעוד כמה חודשים, אתה המציע הראשי, גם כי בפועל נשארת כאן. אני מעריך שבעוד כמה חודשים אפשר יהיה לבחון את התוצאות. גם זה. וחוץ מזה אני גם פה. מספיק שאפילו, אני מוכן להסתפק בתשובה. אני חושב שאם על דעת כל הצדדים להסתפק בהצעה, תודה רבה למציעים. אין הצבעה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. הצעות לסדר-היום בנושא: התנהלות מח"ש בחקירות שוטרים, מס' 1063, 1070, 1076 ו-1086. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אופיר כץ, ומאחר שהוכרע לגבי הדיון הקודם, היוזם, ראשון המציעים והיוזם. ינון אזולאי לא כאן. נעשה את זה בשבילו. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, קודם כול, אני רוצה להודות לחברי גדי יברקן, שהגיש את זה כהצעה לסדר-היום, אני, לדיון מהיר, ובסוף הוא בצעד חברי ויתר לי. אז להגיד לו פה תודה. צ'רלי שלוש נולד במושב חוסן בגליל, בנם של אנט ויצחק. הוא למד בישיבה התיכונית מגדל אור במגדל העמק, התגייס לצה"ל ושירת בגדוד הנחל המוצנח של חטיבת הצנחנים בזמן מלחמת לבנון הראשונה. לאחר שהשתחרר התגייס לימ"מ, התחתן עם יעל, וב-1990 יצא לקורס קצינים במשטרה. יצא כשאשתו יעל בבית נושאת את בתם הבכורה. במהלך ההשלמה לקורס, בהיותו בירושלים, התעורר צ'רלי בבוקר לקול צעקות ברחוב. הוא ירד לרחוב וראה מחבל ערבי חמוש בסכין שנמלט לאחר שרצח את החיילת איריס אזולאי ואת אלי אלטרץ, זכרם לברכה. הוא קרא למחבל לעצור. המחבל לא עצר, וצ'רלי ירה באקדח לעבר רגליו. התפתח ביניהם מאבק שבו הצליח המחבל המתועב לדקור את צ'רלי ולרצוח אותו. שבועיים לאחר שצ'רלי נרצח נולדה בתו. צ'רלי פעל בגבורה יוצאת דופן, וקיבל לאחר מותו את עיטור האומץ של משטרת ישראל. המקרה שלו עורר סערה על נוהלי הפתיחה באש, והנהלים שונו. עד היום המקרה שלו נלמד, גם בצה"ל וגם במשטרה, על ההתמודדות עם מחבלים, כדוגמה לכך שיש מקרים שבהם צריך לירות במחבל על מנת להרוג אותו. כמעט כל אחד כאן מכיר את החשש, את הפחד שמלווה אותנו כשהיקרים שלנו יוצאים לשמור על ביטחון המדינה. נכון, הם לובשים את המדים, ונכון, הם גיבורים, אבל כל אחד מהם הוא גם ילד של מישהו, ילדה, הורה, או אח או אחות, והם צריכים לחזור הביתה בשלום. והתפקיד שלנו, חבריי, אנחנו חברי הכנסת, הוא לדאוג שיהיו בידיהם כל הכלים לשמור על עצמם, לשמור על חייהם ועל חיי נוספים. ההחלטה של מח"ש היא מעבר למקוממת, היא מעבר למרתיחה, היא מעבר להופכת את הבטן, היא מסכנת חיי אדם, היא מסכנת את ביטחון לוחמינו. כי כשמח"ש לוקחת אותם לחקירה באזהרה היא שולחת מסר: תיזהרו, תחשבו, תשקלו לפני שאתם פועלים. ואני עומד כאן ואומר: לא, תפעלו בדיוק באותו אופן שפעלתם, תמיד. חייכם חשובים יותר מכול. עדיף 100 מחבלים מתים, ושלא תיפגע שערה אחת מראשכם. מי יודע מה היה קורה אם שני הלוחמים לא היו יורים בו, מי יודע אם לא היו מסיימים כמו צ'רלי שלוש, זיכרונו לברכה. מי היה בא להסתכל להורים שלהם בעיניים? מח"ש? מי היה מחזיר להם את הילד שלהם? אנחנו רוצים את הלוחמים שלנו עם עיטורי גבורה, ולא בארונות קבורה. אני קורא מכאן לבטל את הנוהל המסוכן והמטופש הזה של חקירה באזהרה ללוחמינו על גבורותיהם. ואני אומר: כל לוחם שיפעל כך, שידע שאני וחבריי נילחם על מנת לגבות אותו. אתם הגאווה שלנו. אני מבקש להעביר את הדיון לוועדת הפנים. איתמר, בסדר? ועדת הפנים? תודה רבה. בוא נראה בסוף, חכה. הדובר הבא, חבר הכנסת איתמר בן גביר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מספרים לנו שזה הנוהל, שכך עובדת המחלקה לחקירת שוטרים. שוטר יורה, וגם אם זה מוצדק הוא מוזמן לחקירה, נחקר. מה אתם רוצים? ככה סיפרו לנו בימים האחרונים. אבל את השקר הזה צריך להפריך. השקר הזה הוא פשוט ניסיון לזרות חול בעיני הציבור. הרי בדידנו הווה עובדא, לפני כשנה נערך מרדף שבו נגח רכב של שוטרים רכב שבו נסע אהוביה סנדק, זיכרונו לברכה, עלם חמודות, נער גבעות, מה שנקרא. עוד באותו ערב התייצבו השוטרים למחלקה לחקירת שוטרים. היו בטוחים שהם ייחקרו באזהרה, זה הנוהל, והינה, הפלא ופלא, אדוני היושב-ראש, אותה מחלקה לחקירת שוטרים שלקחה את שני החיילים שלנו, את שני השוטרים שלנו שטיפלו והיו צריכים לקבל צל"ש, היא אותה מחלקה שבאה ואמרה: לא, לא נחקור אתכם באזהרה. לא נחקור אתכם באזהרה. ומי שנתנה את ההוראה הזאת זו לא אחרת מאשר קרן בר-מנחם, ראש מח"ש, שהיא בעצמה התקשרה, ולפי חשיפת ידיעות אחרונות של הכתב אלישע בן קימון אמרה לחוקרי מח"ש: אתם לא חוקרים את אותם שוטרים שנגחו את הרכב של אהוביה. למה? בגלל שהוא נער גבעות? הפתרונים לשוטרים, אבל הם לא נחקרו. הם לא נחקרו באזהרה, לא באותו יום, לא יום למוחרת, לא יומיים אחר כך, לא שלושה ימים אחר כך. אני שואל, אדוני היושב-ראש, נער גבעות, לא חוקרים, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, מחבל בן עוולה, שהגיע לרצוח, שם יש חובת חקירה. איזה מוסר כפול, איזו אפליה, איזו בושה, איזו חרפה. אגב, צריך לדעת שהסיפור של השוטרים הצדיקים שעשו מה שהיו צריכים לעשות, וטיפלו במחבל כפי שצריך לטפל במחבל, הם לא לבד. אני במשרדי מקבל מפעם לפעם עוד שוטרים ועוד חיילים ועוד אנשי משטרה שמספרים על ההתעללות, הפגיעה, ועל החקירה של מח"ש כלפיהם. קח לדוגמה חיילת, שוטרת מג"ב, שהייתה, נא לסיים.  שנתיים בסדיר, שלוש שנים בקבע, וזומנה לחקירה במח"ש. יותר משבע שעות היא נחקרה שם, למה? בגלל שהגנה על עצמה מפני איזה מחבלת ערבייה שהיא בת של מוח'תאר. אז הבת של המוח'תאר הפעילה את הקשרים. תודה. אני אסיים, אדוני, יכולתי כאן להקריא כל מיני דוגמאות, אבל זה לא הסיפור. אני אתן לך הצעה לפעם הבאה. מתוך המכסה, אם זה נושא שחשוב ואתה רוצה להאריך בו, אתה יכול מהמכסה של הצעות החוק להפוך הצעה לסדר-היום רגילה, לא דחופה, ויש לך עשר דקות. בסדר גמור, אדוני, אני מקבל. אני רק אומר לסיום שההתנהלות הזאת של מח"ש לא יכולה לעבור בשתיקה. ואני חושב שעם כל העניין צריך לקבוע גבולות, הגיע הזמן להקים גוף חלופי למח"ש ולסגור את המחלקה לחקירת שוטרים. תודה. מי יחקור את החוקרים. חבר הכנסת כלפון, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האירוע שהתרחש לצערנו בשבת הוא אירוע שיכול לחזור על עצמו בכל רגע נתון ובכל מקום במדינת ישראל, לצערנו הרב, במציאות הביטחונית שבה אנו חיים, לא רק בחצי השנה האחרונה, כפי שאני שומע מספסלי האופוזיציה, אלא, לצערנו, כבר 100 שנים בני עוולה מבקשים לרצוח יהודים באדמה הזאת, בארץ ישראל. מי שמגן עלינו מפני אותם בני עוולה אלה השוטרים והחיילים שלנו. אני רוצה לדבר כאן מנקודת המבט שלי כחייל קרבי שגם עמד בסיטואציות האלה. יש לך שבריר שנייה לקבל החלטה, וזאת החלטה של חיים ומוות שלך, של החברים שלך, של האזרחים שאתה מגן עליהם. שבריר שנייה. הוא נוטרל, הוא לא נוטרל, הוא שוכב על הרצפה. לא יכול להיות שבשבריר השנייה, ברגע הכל-כך קצר הזה, מה שיעבור בראש של החייל או של השוטר זה שהוא יועמד לדין או יוזמן לחקירה באזהרה לאחר מכן במח"ש. הוא יתחיל להסס, אדוני היושב-ראש. הוא יתחיל לשאול את עצמו שאלות, ואנשים יירצחו, ימותו בגלל זה. ההשלכות של הזימון לחקירה של כל הפעילות של מח"ש באירועים האלה הן השלכות הרסניות ומסוכנות לביטחון ישראל, כי בזה מדובר, אדוני היושב-ראש, בביטחון ישראל. כולנו מסכימים על כך שצריך לשמור על טוהר הנשק, וצה"ל ומג"ב, מדובר בכוחות הביטחון המוסריים ביותר בעולם. ברוך השם, אין אצל החיילים והשוטרים שלנו אנשים שפוגעים בטוהר הנשק, ב-99.9% מהמקרים. לכן, אני מבין את הרצון לשמור על טוהר הנשק, אבל אנחנו צריכים לזכור קודם כול באיזו מציאות אנחנו חיים. אנחנו חיים במציאות של טרור, במציאות של מחבלים בכל רגע ובכל מקום. לכן לא יעלה על הדעת, ואני לא מקבל את הטיעון של "נוהל קבוע ושגרתי", אדוני היושב-ראש. אז, סליחה, חברים מהמחלקה לחקירת שוטרים ומהפרקליטות, אם יש נוהל כזה, צריך לבטל אותו. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת יום טוב חי כלפון. חבר הכנסת הרב מאיר פרוש, בבקשה, אדוני. לאחר מכן ישיב השר עודד פורר בשם שר המשפטים. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת כלפון הזכיר את המקרה המזעזע, שבו בשבת אחר הצוהריים הבחור אברהם אלמליח, בדרכו מהכותל, מוצא את עצמו מול ערבי שרוצה לדקור אותו, ומה שקרה בהמשך, והזעם הציבורי שהיה סביב העניין הזה עם החקירות. אני רוצה גם לדון ולדוש בעניין הזה של מח"ש. אני רק מזכיר שזה קרה מול הבית שלי לפני שנה או שנתיים, כאשר נער בעל צרכים מיוחדים, יכול להיות שהוא צעק, או לא התנהג בדיוק כמו שאדם רגיל מתנהג ליד שוטרים, אבל כל אחד שמכיר אותו יודע לומר שאותו נער נראה כאחד שהוא לא מן השורה, שיש לו בעיות, עם מוגבלות.  וזה מח"ש, ומח"ש סגר את זה. אני אומר את זה כי אני רוצה לקשר את זה עם ההמשך. המשנה אומרת, ואני אומר מראש: אני לא מגדיר את מדינת ישראל כמלכות, זאת מדינה בשלטון של יהודים, אבל אני לא מגדיר אותה כמלכות, המשנה אומרת: "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעהו". זאת אומרת, אם האזרחים לא יפחדו ולא יהיה להם המורא של המלכות, של המדינה, יכול להיות שנגיע למצב ש"איש את רעהו חיים בלעהו". יותר מדי אנשים במדינה פה מרגישים שאין מה לפחד, המלכות הזאת, המדינה הזאת, לא נוהגת כפי שהיא צריכה לנהוג. וזה מגיע במקרה של אברהם אלמליח הפצוע, ה' ישלח לו רפואה שלמה, ובעוד מקרים שמזכירים אותם כל הזמן. אני מזכיר עוד מקרה שמתגלגל בימים האחרונים. יש אמירה, ואין לי שום דבר אישי, פעם הייתי צריך לשבת באיזושהי פגישה עם היועץ המשפטי לממשלה, ובכל הכבוד, אני לא יודע להגיד עליו משהו שכאילו אני רוצה לדבר בגנותו. יש אמירה של יועץ משפטי לממשלה, ככה פורסם, שהוא ראה בהתנהגות של ראש הממשלה לשעבר נתניהו סכנה לשלטון הדמוקרטי, אז הוא אומר בעצם אמירה שהיה מותר לו לומר, כיועץ המשפטי לממשלה, מאחר שהוא רואה בזה סכנה לדמוקרטיה. אז גם, נניח, אם לא בדיוק במאה אחוז צריך להגיש כתב אישום נגד נתניהו, בשביל להציל, כמו שהוא קורא לזה "חסדי שמיים" את הדמוקרטיה, יכול להיות שנטיית הלב שלו הייתה שכדי להציל את הדמוקרטיה מותר לנו ללכת נגד נתניהו בדרך הזאת. זה גם אחד הדברים שגורם לכך ש"אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעהו". יותר מדי אנשים יושבים, נא לסיים. מה? כשנהנים עובר מהר. יותר מדי אנשים יושבים שם בקודקודים, וההתנהלות שלהם גורמת לכך שהציבור במדינה חושב שהמלכות הזאת היא לא מלכות ראויה, המלכות הזאת היא לא בסדר, היא נוהגת בדברים עדינים ורגישים לא כפי שצריך לנהוג, ואז מצפצפים עליך. יש מריבות, חלילה תבוא מלחמת אחים, איש את רעהו חיים בלעהו. רבותיי, והוא, אני מזהיר את עצמי, תודה.  ומזהיר את עצמי ומזהיר את כולם. תודה. כפי שאמרנו, ישיב השר עודד פורר בשם שר המשפטים. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני דווקא רוצה להתחיל לא מהתשובה שביקש ממני שר המשפטים להביא בשמו אלא מהדברים שאמר חבר הכנסת פרוש שהביא את המשנה, באבות ג', משנה ב'. חבר הכנסת פרוש, הבאת רק את הסיפא של המשנה, "הווי מתפלל בשלומה של מלכות". "הווי מתפלל בשלומה של מלכות". אז אם אתה מתייחס במובן הזה, ואני מסכים שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעהו, מעניין אותי אם בבית הכנסת שלך, בשבת, אומרים תפילה לשלום המדינה, אבל זה רק שאלה. יש לי תשובה. כמו בבית הכנסת של ליברמן, כך, אני יכול להגיד לך שבבית הכנסת שאני מתפלל בו, אני יכול להגיד לך שבבית הכנסת שאני מתפלל בו לא פעם, בבית הכנסת הגדול ברחובות, אומרים תפילה לשלום המדינה, ליברמן,  ולשלומם של חיילי צה"ל. אני יכול להבטיח לך שגם בבית הכנסת בנוקדים, ואני מציע לאדוני שיצטרף פעם אחת לתפילה בנוקדים, אין לי ספק שאומרים שם גם תפילה לשלום המדינה.  בעניין הזה אני מסכים איתך לחלוטין. אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב מאין כמוהו. אני גם מודה לחברי הכנסת על הדיון, משני טעמים: 1. זאת ההזדמנות, ואני חושב שהיא חשובה. אני חושב שגם היה ברור פה. שימו את כל ההתנגחויות הפוליטיות שנייה בצד, הגיבוי ללוחמים שלנו הוא דרמטי וחשוב. הוא היה בפה מלא מהרגע הראשון, בוודאי, באירוע האחרון, ואני אומר בכל אירוע, ואני רוצה פה גם להעביר, בפה מלא, בפה מלא. אני לא יודע יותר מהפה המלא, שגם אני, גם ראש הממשלה, גם שרים אחרים, שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: אני חייב לומר בהקשר הזה, חבר הכנסת כץ, שאין שאלה. עודד, אין ספק בגיבוי שאתה נותן להם. בוא נשמע את התשובה. אני מדבר על השותפים שלכם, שעד עכשיו לא, אין שאלה בכלל לא רק לגבי זכותם אלא גם לגבי חובתם של הלוחמים להגיב, ולהגיב מהר. אני רוצה לחזק את ידיהם, אני באמת חושב שהתגובה המהירה הזאת, תוך שניות, מי שלא חווה אירועים ביטחוניים לא מבין כמה הדבר הזה מורכב. יישר כוח ללוחמות וללוחמים, ואני חושב שיש פה אמירה מאוד חשובה, ומבחינתי היא חוצה פוליטיקה. עכשיו אני רוצה להתייחס לדברים, כפי שביקש ממני שר המשפטים. בפניותיהם חברי הכנסת ביקשו לדון בקריטריונים ובנהלים המאפשרים למחלקה לחקירות שוטרים לקחת לוחמים לחקירות באזהרה. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, המדיניות הנוהגת על ידי מערכת אכיפת החוק ככלל היא שבכל אירוע שבו נגרם מותו של אדם מתחייבת חקירה של האירוע. ככל שהמוות נגרם כתוצאה מפעילות שוטרים מבוצעת החקירה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים כמקובל. זאת, פרט למקרים שבהם ברור כי לא עולה חשד לביצוע עבירה פלילית כלשהי. ותוך כך, גביית גרסה מאדם שהביא למוות מחייבת ככלל העמדתו על זכויותיו, כלומר, אזהרתו. לאחר החקירה מתקבלת החלטה אם לגנוז את התיק אם לאו. יובהר כי כל האירועים כולם מדווחים מיידית למחלקה לחקירות שוטרים ונבדקים על ידה. אני חושב, ברשותך,  רגע, רגע, רגע, חבר הכנסת בן גביר, לא עומדת לי הזכות? אם הייתי ח"כ מן השורה הייתי הולך להצעה נוספת. השאלה היא כזו: מזה זמן רב מדברים על התנהלות מסוימת בתוך מח"ש. היה ויכוח בין הסגן לראש מח"ש. השאלה אם שר המשפטים, וזה אירוע מכונן, של תחושות. אני לא מבקש פה, אני אגיד לך, ואני אגיד לכם יותר מזה, השאלה אם זה לא אירוע מכונן, שהגיע הזמן לבדוק אותו. אלא אם כן ברור שאין שום עבירה. מה יותר ברור מהמקרה הזה שלא הייתה עבירה? הם צריכים לקבל צל"ש. אז פה, אני מסכים עם אדוני. אני רוצה להציע למציעים הצעה בנושא הזה. אני מניח שתרצו להעביר את זה לאחת הוועדות. אם יש ועדה שאתם מעדיפים, ביטחון פנים. ביטחון פנים. ביטחון פנים. מהיכרותי עם יושבת-ראש הוועדה בנושא הזה, אני חושב שראוי לקיים שם דיון. הצעה הוגנת. ומעבר לזה, אני גם, עוד לא יצא לי לשוחח עם שר המשפטים מאז המקרה, אבל אני חושב שהנושאים האלה חשובים מאין כמותם, ולו כדי באמת לנטוע בחזרה, אני אומר לכם, עוד מהימים שאני הייתי חייל בצה"ל זאת סוגיה שתמיד עלתה, זו לא סוגיה שעלתה פה פעם ראשונה. הנושא הזה חייב לרדת מסדר-היום. גיבוי מלא ללוחמים במקרים כאלה, ושאף אחד לא יחשוב פעמיים כשרץ אליו מישהו עם סכין או עם איום אחר, מה הוא צריך לעשות. תודה. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד, בעד העברת הנושא לוועדה לביטחון פנים, ומי שיתנגד כמובן מצביע בעד הסרה מסדר-היום. הצבעה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת ביטחון הפנים נתקבלה. ארבעה חברי כנסת הצביעו בעד, חבר כנסת אחד התנגד, אין נמנעים. ההצעה לסדר-היום הועברה לדיון בוועדה לביטחון פנים. תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף האחרון של ההצעות לסדר-היום, יש עוד שאילתות, הצעה לסדר-היום בנושא: פגיעה בנכים הקשים ובשילובם בשוק העבודה, מס' 1037, של חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, אדוני. וישיב השר יואל רזבוזוב או עודד? אני, אני. עודד פורר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, אדוניי השרים, אין חברי כנסת, כך שאני צריך לומר "השרים". אין חברי כנסת, זהו. למה, למה, רגע, אתם נורבגים? אז אתה ואני מצילים את כבודה של הכנסת. יפה, אוקיי. רבותיי, אחד הסעיפים ההזויים והאכזריים ביותר בחוק ההסדרים הוא סעיף 21, המקשה על נכים עובדים לקבל פטור ממס הכנסה גם אם מדובר באדם ששיעור נכותו הכולל הוא מעל 90%. שני סייגים בעייתיים הוסיפו שם. כן. זאת, בניגוד למה שהיה נהוג לפני כן. העבודה לאדם היא מעבר למקור פרנסה, היא חלק מהווייתו האנושית, ממה שמגדיר אותו. ותתפלאו, אבל אני רוצה לצטט מ"הקפיטל" של מרקס בהקשר הזה. אני יודע שכולם מאוד יתפלאו מזה שאני עושה את זה. מרקס כתב ב"הקפיטל" כך, הוא התפקד למפלגה שלכם? אנחנו לשלו, האמת. אז אני מצטט מ"הקפיטל". הוא כותב כך: העבודה היא קודם כול תהליך שבין האדם והטבע. "העכביש מבצע כמה עשיות שיש בהן משום דמיון לפעולות האורג, ודבורה בונה את תאי השעווה שלה ומביישת בכך לא אחד מן הבנאים מבני האדם. ואולם גדול כוחו של הגרוע בבנאים מכוחה של המעולה שבדבורים, בכך שהלה עמד ובנה כבר את התא במוחו, לפני שהוא בא לבנותו בשעווה. ולא זה בלבד שגורם הוא" האדם, "לידי שינוי צורתו של הטבעי" שימו לב, זאת הפואנטה, "מגשים הוא גם בטבעי זה את תכליתו הוא". עד כאן הציטוט. במקום שהמדינה תעודד נכים להגשים עצמם בעבודה בעזרת הפטור ממס הכנסה, אשר היה נהוג עד לא מכבר, בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית של חוק ההסדרים וללא דיון מעמיק בוועדת העבודה והרווחה סייגה הממשלה את הפטור ממס רק לאנשים שלפחות אחת מנכויותיהם הינה בשיעור של 40% לפחות. כך יכול להיווצר מצב שבו נכה קשה, רב-נכויות, אשר הגיע לשיעור נכות כולל של 90% ומעלה אך אף אחת מנכויותיו אינה מגיעה לשיעור של 40%, לא יזכה לפטור זה וייאלץ לשלם מס הכנסה מלא על הכנסותיו מעבודה. לשם ההמחשה, ייתכן שאדם יהיה אילם, עיוור באחת מעיניו, כבד שמיעה, נכה בגפיו ועוד, קשייו התפקודיים של אדם זה ברורים ושיעור נכותו הכולל עולה בהרבה על 90%, אך הוא לא יזכה לפטור ממס הכנסה, מכיוון שאף לא אחת ממגבלותיו הגיעה כשלעצמה לכדי 40%. חברי הכנסת, כאשר שאל תיאו ואן גוך את אחיו, הצייר הגדול וינסנט, מכובדי, במסגרת שלוש דקות אתה רוצה לתת לנו הרצאה מלומדת בסופו של יום עמוס, אז תיתן לי עוד 20 שניות? בבקשה. תודה. כאשר שאל תיאו ואן גוך את אחיו, הצייר הגדול וינסנט, מהו ציורו האהוב עליו, ענה האומן: הציור הבא. זהו האדם במהותו. ההומו פאבר. האדם היוצר ומבטא את עצמו ביצירתו. מדינת ישראל חייבת לעודד את אזרחיה לייצר וליצור, ולהגשים בכך את עצמם ואת אנושיותם באופן מיטבי. זה נכון לגבי כולם, וזה נכון שבעתיים לגבי הנכים הקשים. אני מבקש להעביר את הנושא דווקא לדיון בוועדת הכספים, משום שהסעיף המדובר הוא סעיף מחוק ההסדרים ושם זה הכי מתאים. אבל זה תוקן בוועדת העבודה. אני נכנסתי לסוגיה הזו. גם אני חשבתי לתומי על ועדת הכספים. התברר שבחוק ההסדרים הסעיף הזה תוקן בוועדה של אפרת רייטן, ועדת העבודה, ואני חושב שזו האכסניה הטבעית שלו. אוקיי, בסדר גמור. הביטוח הלאומי סמוך על שולחנה של ועדת העבודה. בסדר גמור, מאה אחוז. תודה. בבקשה, אדוני השר. ישיב השר עודד פורר בשם שר האוצר. בבקשה, אדוני. חברי הכנסת, אני רואה שהתרבינו, יש חברי כנסת. אוסאמה סעדי הצטרף אלינו. כנראה יש לו שאילתות. אשתו ודאי לא זרקה אותו מהבית. חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בתוכנית הכלכלית לשנים 2022-2021 נקבע כי רק נכים אשר להם ליקוי עיקרי של לפחות 40% יהיו זכאים לפטור ממס הכנסה, לפי סעיף 9(5) לפקודה, וזאת מבלי לפגוע בזכאות לפטור של האוכלוסייה אשר הייתה זכאית לו עד למועד חקיקת החוק. בנוסף, נקבע כי נכה אשר לו נכות של 90% ומעלה יהיה זכאי לפטור ממס, ללא קשר למספר הליקויים, בניגוד למצב הקודם שבו נכה עם 90% נכות שמקורם בליקוי אחד לא היה זכאי לפטור. צעד זה אמור להקל משמעותית על הביורוקרטיה ומיצוי הזכויות של נכים בעלי לקות עיקרית גבוהה אשר אינם מגיעים ל-100%. כמו כן, נקבע כי על מנת להיות זכאי לפטור, על הנכה להיות בעל ליקוי עיקרי של 40% נכות לפחות, זאת על מנת למקד את ההטבה באוכלוסיית הנכים בעלי ליקויים משמעותיים. מהלך זה צפוי לחסוך באופן משמעותי את מספר הפניות לוועדה, לאפשר לביטוח הלאומי להתמקד בנכים בעלי שיעור הנכות הגבוה המצדיק את מתן ההטבה, ולהפחית את זמני ההמתנה לוועדות הרפואיות בקרב הנכים, שכן ככל שהליקוי העיקרי נמוך יותר כך מספר הוועדות הרפואיות הנדרשות לקבלת הפטור גבוה יותר. יש לציין, וחשוב לזכור, אדוני חבר הכנסת כסיף, שבתקציב המדינה לשנים 2022-2021 ניתנה תוספת של 2.7 מיליארד שקלים בעבור העלאת הקצבאות לכלל אוכלוסיית הנכים, וביניהן לקצבת הנכות הכללית, קצבת ילד נכה, קצבת שירותים מיוחדים וכן תוספת לנכים הקשישים ולנכים המונשמים. לאור העובדה שבהחלט אני חושב שיש פה נושא שכמו ששמעתם גם מהתשובה דורש ירידה לפרטים ולעומק, וככל שישנם דברים שדרוש ללבן אותם, אני חושב שהנכון ביותר הוא להעביר את ההצעה באמת לוועדת העבודה והרווחה, שהיא הוועדה שדנה בנושאים הללו. תודה, אדוני. אין לנו אלא רק להודות לך, כי יכולת גם לדרוש להסיר את זה מסדר-היום. המציע? מקובל. אנחנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד, בעד דיון בוועדת העבודה והרווחה. הצבעה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. ארבעה חברי כנסת הצביעו בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. המשך הדיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, סעיף השאילתות. שאילתה ראשונה של חבר הכנסת אוסאמה סעדי לשר החקלאות ופיתוח הכפר. הוא ישיב על השאילתה: המימון לגרעינים תורניים בערים מעורבות. בבקשה, אדוני. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, מדובר בשאילתה שהיא מ-10 ביוני 2021. כמעט חמישה חודשים עברו מאז השאילתה, ולכן כמובן אחרי זה בשאילתה הנוספת אנחנו נעדכן את השאלה בהתאם. למרות התקציב ההמשכי, אז עדיין דיברנו, אדוני השר, על תקציב המשכי, המימון לגרעינים תורניים בערים המעורבות הוכפל, כך שמתוך 140 גרעיני משימה שתוקצבו בשנת 2020 על ידי משרד החקלאות, 65% הם גרעינים תורניים ועמותות לחיזוק הזרם הדתי הלאומי. ברצוני לשאול: 1. האם ידוע למשרדך על כך? 2. אם כן, מדוע קיימת אפליה זו? מדוע לא מוזרמים תקציבים באותה מידה לתושבים הערבים? תודה, אדוני. אני לפני כן, אדוני היושב-ראש, ואולי אני רואה שגם שואל השאילתה הבאה פה, יש לך רצף של שאילתות. כן. אני רוצה לומר כי ציינת את התאריך. אני חושב שזה לא בסדר. הייתה תקלה אצלי במשרד. העיר את תשומת ליבי חבר הכנסת משה ארבל, כי אני לא הכרתי, שעומדות בתור הרבה מאוד שאילתות, כי אמרו: נאסוף שאילתות. אמרתי להם: אין דבר כזה. פעם בחודש אני צריך להגיע לכאן. אם הייתה רק שאילתה אחת בחודש, אני אענה רק על שאילתה אחת, אם יהיו חמש שאילתות, נענה על חמש שאילתות. יישר כוח. מקבל. אני חושב שזה לא ראוי שהממשלה מתעכבת כל כך הרבה זמן במענה לשאילתות. כי לעיתים קרובות תוקפים את חברי הכנסת שלא נשארים לשאילתות. אחת הסיבות היא שזה כבר כמעט לא רלוונטי. אני אומר, אני ביקשתי אצלי במשרד פעם בחודש, ככל שתהיינה שאילתות. אבל גם אם תהיה שאילתה אחת. אני חושב, זה אלמנטרי בעיניי. חבר הכנסת סעדי, בהחלטת ממשלה מס' 32 הוחלט על הקמת משרד ההתיישבות והתמיכה בגרעינים. התוכנית הועברה, אני מדבר על הממשלה הקודמת כמובן, ואז הועברה התוכנית לטיפולו של משרד ההתיישבות ביום 1 בינואר 2021. תמיכות משרד החקלאות ניתנו בשנים 2015 עד 2020, והן ניתנו באופן שוויוני על ידי ועדת תמיכות לכל גרעיני המשימה שעמדו בתנאי הסף אשר עסקו בפעילות ובעשייה חברתית חיובית. התמיכה אושרה מדי שנה בהתאם לתנאים שנקבעו בנוהל תמיכה לפי סעיף 3א, ללא בדיקה מגזרית כזו או אחרת. חלקם אף ניתנו לגרעינים הפועלים בערים מעורבות, שגם בהן התבצעה פעילות חברתית מבורכת של גרעיני משימה לטובת תושבי היישוב שבו הם מתגוררים. העשייה החברתית שנתמכה על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר בעבר לא נועדה לחיזוק פנימי של מגזר כזה או אחר, וכל עניינה היה תרומה חברתית, וכך קרה גם בפועל. וכמו שציינתי גם בתחילת התשובה, מיום כניסתי למשרד, לפחות, הנושא לא נמצא תחת האחריות של משרד החקלאות. תודה רבה. השואל, שאלת המשך. כפי שאמרתי, וכבוד השר אמר שבאמת עברה כמעט חצי שנה מאז השאילתה, ובינתיים כל הנושא הזה של הגרעינים התורניים עבר ממשרד החקלאות, שאז היה בסמכות שלו, למשרד ההתיישבות. אבל אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, ושמעתי, אמרת פעילות מבורכת לטובת העיר, לטובת תושבי העיר. אנחנו בתקופה האחרונה עדים לכך שהגרעינים התורניים האלה, בעיקר בערים המעורבות, בין אם זה בלוד, ברמלה, ביפו, בעכו, הם מקור לשנאה, מקור להסתה, מקור לחיכוך בתוך היישובים האלה. ואם היינו צריכים עדות, אדוני כבוד היושב-ראש, אז תחקיר ערוץ 13 על ההתארגנויות שהיו ועל ההתארגנות שעדיין מתארגנים, בין ארגון להב"ה לבין חלק מחברי הכנסת כאן לבין הגרעינים האלה, בכדי לתקוף ערבים ובכדי לרצוח אפילו ערבים, אז אני אומר, אפילו הגיע הזמן להוציא את כל הארגונים האלה, בעיקר ארגון להב"ה. ולכן, אנחנו ברשימה המשותפת הפנינו בקשה לשר המשפטים ולממשלה שהגיעה העת להוציא את הארגון הזה מחוץ לחוק. היו"ר יעקב מרגי: תודה. בבקשה. אדוני חבר הכנסת סעדי, אתה כמובן קושר מין בשאינו מינו, וערבבת פה בין בעיה אחת ותחקיר לכאורה שפורסם באחד מערוצי התקשורת לבין נושא, אני לא ראיתי את התחקיר, אני אומר לך את האמת.  צריך לראות את זה. גם תחקיר הוא לכאורה, עד שזה ייחקר. ועדיין, גם תחקיר הוא לכאורה. אבל אני רק אומר בהקשר של גרעיני המשימה, אני מוחה על אמירתך לגבי גרעיני המשימה ביישובים, בין המעורבים ובין הלא-מעורבים. אני חושב שפעילות מבורכת של קבוצות אוכלוסייה שרוצות לבוא ולהיות חלק מהקהילה ולתרום, אני יכול לומר לך מההיכרות שלי, זה לא על חשבון אף אחד. על חשבון, זה מה שקורה. להפך, אם באים ורוכשים דירות וערך הסביבה עולה, גם ערך הנדל"ן באזור הרבה פעמים עולה, ומייצרים פעילות חברתית ומייצרים פעילות משימתית, זאת מהות הפעילות. זאת המהות שנבדקת בנושא הזה. הנושא, כמו שאמרתי לך, לא נמצא תחת סמכותי. אני לא מחליט היום אם לתקצב אותם ביתר או בחסר. אבל אני חושב שלהטיל דופי בקבוצות של אנשים שבאים ורואים ערך בזה שבעיר כמו לוד או בעיר כמו עכו או בשכונות בשדרות או בשכונות בכל עיר ועיר, אגב, אני חושב שיש משמעות לחזק את המרקם החברתי, בין אם זה בשיעורים, סיוע בבתי הספר, בין אם זה בשיפוצים. ולכן, ככל שישנה, אם ישנה בעיה נקודתית או שמישהו נוהג שלא כדין ולגבי הדברים האחרים שהזכרת, תחקיר כזה או אחר, יש גופי חקירה במדינת ישראל. אני לא נמנה עם אחד מהם. תודה. כבוד השר יישאר איתנו לשאילתות הבאות. חבר הכנסת מוסי רז: משלוחים חיים, שאילתה מס' 102. כבוד השר, לפני שבוע, זה לפני חמישה חודשים, ותודה על התשובה שנתת בעניין המועד, פורסמו נתונים מטרידים על היקף המשלוחים החיים לישראל במחצית הראשונה של 2021. על פי נתוני משרדך, במחצית הראשונה של 2021, כך פורסם, הובלו לנמלי ישראל 501,656 טלאים ועגלים. מדובר בעלייה חדה של כ-59% לעומת אשתקד. ברצוני לשאול: 1. מה הסיבה לעלייה במספר של העגלים המגיעים במשלוחים חיים? 2. כיצד פועל משרדך לבלום את התעשייה המסוכנת הזו? בבקשה. תודה. לגבי השאלה הראשונה, מה הסיבה לעלייה ביבוא המקנה, אשיב כי מבחינת נתוני היבוא שבידינו עולה שהביקוש לבשר טרי נמצא במגמת עלייה במדינת ישראל בשנים האחרונות באופן כללי. בכל שנה ושנה הציבור דורש יותר ויותר בשר טרי. אבל ניכר שהסיבה לעלייה ביבוא מקנה בקר וצאן לישראל דווקא במחצית הראשונה של 2021, בהשוואה לשנה הקודמת, קשורה גם להתאוששות מצב המשק ממשבר הקורונה שהיה באותם חודשים אשתקד, והעלייה הקיימת מאז תחילת השנה בצריכה הכללית במשק. לעניין השני, כיצד משרדך פועל לבלימת התעשייה, שאתה החלטת שהיא מסוכנת, בשאלתך, ראשית, לא מדובר בתעשייה. מדובר בחקלאות, גידול חקלאי לכל דבר ועניין. היבוא נועד בסופו של דבר לספק את צורכי הציבור בישראל למזון מן החי ואת הביקוש לבשר טרי, הואיל והשוק המקומי אינו יודע לספק כיום את הביקוש הזה, בין באמצעי כזה ובין באמצעים של בשר מצונן, שהתוקף שלו הוא קצר יחסית. וגם פה צריך לזכור, בנושא של הבשר המצונן, שכשאני מדבר על שחיטה כאן בארץ לעומת שחיטה בחו"ל, עולה גם הנושא של בשר לא כשר ודרישה לצריכה של בשר לא כשר, ובכל שחיטה ישנו גם בשר שהולך למי שצריך בשר לא כשר. יצוין כי מלכתחילה אפשרויות היבוא של בעלי חיים ממדינות אחרות הן מוגבלות, בין מסיבה גיאופוליטית ובין מטעמים של אי-עמידה בדרישות וטרינריות, והצורך להגן על בריאות הציבור ולמנוע את החשש מפני התפרצות מחלות. עוד נציין שעלייה בביקוש לבשר טרי הובילה גם היא לעלייה ביבוא של בשר מצונן וקפוא, וכי אנחנו במשרד החקלאות פועלים, אני אומר את זה שוב, אני חושב שזה גם ישפיע על יבוא המשלוחים החיים, להסיר את המגבלות על יצוא של בשר מצונן ועל יבוא של בשר מצונן, כי היום, בהשוואה, מבחינת האישורים של משרד הבריאות, מספר ימי התוקף שניתנים לבשר מצונן שמייבאים לכאן נמוך יותר מימי התוקף שנותנים במדינות אחרות. ואני לא רואה, אפרופו רפורמות אחרות שעשינו, סיבה שאנחנו ננקוט אחרת, נחמיר יותר מהן. נהיה יותר חמורים ממדינות אחרות. באופן כללי, באשר לנושא המשלוחים החיים, זה נושא שנמצא על סדר-היום שלי, אני בוחן אותו מכל הזוויות. יש פה הרבה מאוד היבטים. היבט חשוב מאוד, שנמצא גם הוא בסדר עדיפויות גבוה אצלי בכל הפעילות שלי במשרד, זה נושא צער בעלי החיים. מהצד השני צריך כמובן לשקול את השיקולים האחרים, שכוללים את היכולת שלנו לספק בשר טרי לשוק, את היכולת שלנו לדאוג שלא תהיה פה עליית מחירים דרמטית, וכן שנוכל לענות על הביקוש. הוא נמצא בבחינה. אני גם מקיים שיח בשיתוף ציבור, לא רק שיח מול הארגונים השונים, בין אם זה ארגוני צער בעלי החיים, ובין אם זה המגדלים או המפטמים, אלא גם עם הציבור עצמו. ואני מניח שאנחנו נקבל החלטות בתקופה הקרובה. שאלת המשך. אין לי שאלה. אוקיי. תודה. השאילתה הבאה, מס' 141, של חבר הכנסת עופר כסיף: אגרת סימון צאן. תודה רבה, אדוני. אדוני השר, ההתעמרות במגדלי הצאן בישראל ממשיכה. לצד השתלטות יבואני המשלוחים החיים כעת מוחלת אגרה שערורייתית, העלולה למוטט את הענף. ברצוני לשאול: 1. האגרה תגביר השחיטה השחורה. כיצד בכוונתך לטפל בנושא? 2. כיצד בכוונתך להבטיח כי אף חקלאי ישראלי לא יסגור את עסקו? תודה. תודה על השאלה, חבר הכנסת כסיף. באופן כללי אני אגיד, קודם כול, במאמר מוסגר, שהמדיניות שלי והרצון שלי זה להפחית אגרות ולצמצם אגרות ולפשט את היכולת לפעול ולעשות עסקים או חקלאות במדינת ישראל עם כמה שפחות רגולציה. לא תמיד תסכימו איתי, דווקא מהצד שלך, חבר הכנסת כסיף, בנושא הפחתת רגולציה ומעורבות מדינה במשק ובניהול המשק. אבל במקרה הזה בהחלט אני חושב שיש מקום להקלות. יחד עם זאת, צריך לזכור שהאגרה הזאת זאת אגרה מתוקף תקנות קיימות, תקנות מחלות בעלי חיים, שקובעות את חובת סימון הצאן ואופן הביצוע, וקבעו בתקנות אגרה בסך של 10 שקלים שיש לשלם עבור הסימון. על אף הקבוע בתקנות, האגרה הזאת לא נגבתה עד כה על ידי השירותים הווטרינריים, שלא בסמכות, שכן לא נמצאו החלטה או סימוכין לפטור מתשלום אגרת הסימון. משנודע הדבר, הודענו על התחלת הגבייה כדין, והודענו שנעשה את זה רק מ-30 ביוני 2022, כדי לתת שהות למגדלים להתארגן. כלומר, לא גבינו מהם עד עכשיו אגרה. מיוני 2022 אמורים לגבות אגרה, שהיא לטובת הפיקוח והסימון של הצאן, העברתו לשחיטה, הפיקוח על ידי יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות, וכמובן הפיקוח הזה ימשיך ללא תלות באגרה. יחד עם זאת, כפי שאמרתי, אני מקווה שעד אז אנחנו נוכל כבר להיות עם תקנות מקילות, שיעודכנו ויתאימו לשוק של 2021, ולא של 1978. שאילתה נוספת או עוברים לשאילתה הבאה, עופר? תודה על התשובה, אדוני. אני רוצה לחזור על השאלה הראשונה, בנושא של השחיטה השחורה. יצא לי לדבר עם לא מעט מגדלי צאן בחודשים האחרונים. ואחד מהדברים שבאמת מטרידים אותם, ואני חושב שצריכים להטריד את כולנו, זה שיש, כך נראה, גידול במספר בעלי החיים הנשחטים באופן לא חוקי ולא מפוקח. אז אני שואל אם יש מידע מדויק על זה ומה ניתן לעשות לגבי זה. ככל שיש לנו מידע על זה, יחידת הפיצו"ח פועלת, אם זה בעקבות תלונה שמגיעה או בעקבות מידע מודיעיני כזה או אחר שמגיע. השחיטה השחורה הזאת מדאיגה גם אותי, מכל הסיבות הקיימות, תברואתיות, בריאותיות, סביבתיות. יש פה נזק שהוא נזק לשוק, כמו כל שוק שחור. אנחנו נגד שוק שחור בין אם זה בשחיטה שחורה, בין אם זה במקומות אחרים שזה קורה בהם. לכן הנושא הזה הוא באחריות הפיצו"ח, נמצא על סדר-היום. אני לא מכיר נתונים שחורגים ממה שהכירו עד כה. יחד עם זאת, האתגרים שעומדים בפני יחידות הפיקוח שלנו הם מאוד משמעותיים. צריך להבין שאני רואה בשחיטה השחורה חלק מהפשיעה החקלאית. שחיטה שחורה פוגעת במי שעובד כדין ומנהל את העסק שלו כדין, ולכן זה בהחלט נושא שאנחנו נלחמים ונילחם בו. אנחנו נעבור לשאילתה מס' 181, אף היא של חבר הכנסת עופר כסיף: חומרי הדברה בפירות וירקות מיובאים. בבקשה, אדוני. תודה, אדוני. לעיתים פירות וירקות המיובאים מחו"ל מתגלים כמכילים חומרים אסורים. רצוני לשאול: 1. מה נעשה עם משלוחים המכילים חומרים אסורים למאכל בישראל? 2. מי הגורם המפקח והאחראי לוודא כי משלוחים אלו אינם נמכרים, אף שנמצאו בהם חומרים מזיקים? תודה, חבר הכנסת כסיף. בדיקת שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית טרייה שמיובאת לישראל היא באחריות שירות המזון הארצי של משרד הבריאות. מפקח מטעם משרד הבריאות הוא שאחראי על דיגום משלוחים של תוצרת חקלאית טרייה לשאריות חומרי הדברה ועל פסילת התוצרים במקרים הנדרשים. בנושא מזיקים ומחלות, בדיקה פיטוסניטרית של בריאות הצמח של התוצרת החקלאית המיובאת והמיוצרת בארץ היא באחריות מפקחי השירותים להגנת הצומח, ובביקורת משרד החקלאות. המפקחים אחראים על דיגום תוצרת ובדיקה כי אינה נגועה במזיקים ובמחלות ועל פסילת תוצרת במקרים נדרשים. שאלת המשך? בבקשה, אדוני. תודה. אני רוצה לשאול שאלה קצת שונה, בתקווה שתוכל להשיב עליה. החטיבה למחקר ואסטרטגיה במשרד החקלאות פרסמה מסמך שבו נאמר כי יבוא פירות וירקות יצמצם את הייצור החקלאי בהיקף שבין 35% ל-50%, סדר גודל של 8 מיליארד שקל. מה המענה שתיתן לפגיעה האדירה במגדלים המקומיים לאור הממצאים האלה? תודה, אדוני חבר הכנסת כסיף. אני אשמח להעביר לך את הנייר של אותה טיוטה. לא פרסם את המסמך הזה משרד החקלאות, הוא עבר לעיוני ביום שבת, ערב ההצבעה על התקציב, ובמסמך התגלתה שורה ארוכה של טעויות, אי-דיוקים, ואני מדבר על נתונים גולמיים, שיצרו שרשרת של הנחות מוטעות. לכן היה פה איזשהו ניסיון, שגם היום מנוצל על ידי גורמים אינטרסנטיים בהקשר הזה כדי להלך אימים על הציבור. אני חייב לומר שמסמכים דומים התרוצצו בפורומים כאלה ואחרים כשביקש אז משרד החקלאות, יחד עם שר האוצר, לפתוח את שוק היבוא של החמאה. אני לא יודע אם אדוני זוכר, אבל באותה שיטה של מי שאתה התפקדת למפלגתו, שוק החמאה היה מתוכנן לחלוטין. על זה נאמר בשבילך: כל מה שתאמר יהווה ראיה כנגדך בעתיד. אנחנו ממהרים. רוצים מתישהו לצאת מפה. שוק החמאה היה מתוכנן לחלוטין במדינת ישראל בשנת 2018, והמדינה קבעה כמה חמאה כל אחד ייצר, איפה הוא ייצר את החמאה, באיזה מחיר הוא ימכור את החמאה, מתי. המדינה, מה שנקרא, ניהלה את העניינים כמו שהמדינה יודעת לנהל את העניינים, ובגלל זה במדינת ישראל של שנת 2018 לא הייתה חמאה על המדפים. ואזרחי ישראל  איפה החמאה, איפה החמאה? נכנסים לסופר ואין חמאה, ואין חמאה. פה כולנו הצטרפנו, כי פה היה מאבק מול יצרנים, שניצלו וחילקו את המשאב הזה של השומן בצורה לא נכונה ולא צודקת. בא שר האוצר דאז, לא אני עשיתי את זה, בא שר האוצר דאז כחלון, יחד עם מי שהיה שר החקלאות, כמדומני זה היה אורי אריאל, ופתחו את שוק החמאה ליבוא. האיומים שהושמעו בפני מנכ"ל משרד החקלאות דאז היו שפתיחת שוק החמאה ליבוא משמעותה קריסת משק החלב במדינת ישראל וצפי לסגירה של 50% מהמשק. אם תבחן את הנתונים, תגלה שמה שקרה אחרי שפתחו את השוק ליבוא, מבחר המוצרים על המדף עלה. אין, לא היה מאז מחסור בחמאה. אתה גולש לשאלה הבאה בלי להרגיש. המחיר, לא רק שלא עלה, אלא כשמודדים את המחיר לקילו, הוא ירד, והצריכה הישראלית, מה קרה? השוק נפתח, צורכים יותר חמאה וצרכו יותר חמאה ברמה כזאת שהייצור המקומי כמעט ולא נפגע וגם הייתה עוד חמאה שהיא חמאה מיבוא, ובסוף, כשמסתכלים על, זה לא בריא, אדוני. זה כבר משהו אחר. כשמתמקדים באור, חבר הכנסת כסיף, דואגים לבריאות, חבר הכנסת כסיף, כשמתמקדים באור, האור גדל. כשנותנים לשוק לגדול, כולם בסופו של דבר נהנים מהפרוספריטי הזה. אתה יודע שאנחנו חלוקים בזה. אני מכיר את עמדתך, שרוצה שכולם יהיו יותר למטה וככה נצמצם את הפערים. אני רוצה להרים את כולם יותר למעלה. לא, תודה. הניסיון החברתי שנעשה עד עכשיו בשיטתך הכלכלית, במדינות מסוימות, לא צלח. עשו את זה במקומות גדולים יותר ממדינת ישראל, ולא הייתה הצלחה גדולה. אדוני, אני חולק על חלק גדול מהדברים שאמרת, אבל זה לא הזמן לצערי להיכנס לזה. אני אשמח מאוד לדבר איתך ולהתווכח איתך בנושא. אני רק רוצה להזכיר שאני הגשתי גם שאילתה ישירה, ספציפית, בנושא של החמאה והפיקוח עליה והתוצאות של הסרת הפיקוח, ואני ממתין לתשובה, ואז נמשיך להתווכח. תודה. תודה על התשובה המפורטת בכל אופן. בשמחה. נעבור לשאילתה הבאה, אני גם אבקש ממשרדי להעביר לך את כל הריג'קטים על אותו מסמך שעליו דיברת, כי הוא עכשיו הופץ מחדש, אותו מסמך מאוגוסט. אני אשמח להעביר. רוב תודות. שאילתה מס' 194, של חבר הכנסת יריב לוין, הרפורמה בחקלאות. תודה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי כנסת, למען האמת, אדוני היושב-ראש, אני מרגיש די מגוחך אפילו להקריא את השאילתה, לאחר שהעיכוב במתן התשובה כבר חצה את רף 100 הימים. שמעתי את הדברים שאמר השר קודם, אני מקווה שהם גם יתורגמו למעשים, כי נדמה לי שזה בלתי סביר על פניו. בלתי סביר בעליל. אין מחלוקת בעניין הזה. בכל אופן אני אקרא את השאילתה כפי שהוגשה אי שם בזמנו. במסגרת חוק ההסדרים מוצעת רפורמה שעתידה לפגוע פגיעה קשה בחקלאות ובחקלאים. רצוני לשאול: 1. האם משרדך מודע לנזקי הרפורמה? 2. אילו פעולות נעשות כדי למנוע מצב שבו ישראל תהיה תלויה באספקת מזון מבחוץ? 3. אילו נזקים עתידים להיגרם לשמירה על הקרקע? תודה. חבר הכנסת לוין, אני חייב לומר שעדיין השאילתה רלוונטית. אקטואלית. היא רלוונטית כי הנושא בהחלט נמצא על סדר-היום במשא ומתן שלנו מול הארגונים השונים של החקלאים. גם השאלות הן במקומן, והן השאלות ששאלתי את עצמי כשיצאתי לדרך עם הרפורמה שנוגעת לחקלאות. היא נוגעת לענפי הפירות והירקות, מה שנקרא "בצומח", והיא נוגעת לענף הלול. צריך להתחיל קודם כול ממה הייתה האסטרטגיה עד עכשיו. מדברים על ביטחון במזון, סוגיה סופר-משמעותית וסופר-חשובה, שהייתה השאלה הראשונה ששאלתי את משרד החקלאות כשנכנסתי למשרד: מה ההגדרות במשרד החקלאות לביטחון במזון. אז לכל אחד ששאלתי הייתה תשובה אחרת. אחד חושב שתפוחים יותר חשובים ממלונים, ואחד חושב שעגבניות יותר חשובות ממלפפונים, אבל לא נעשתה עבודה בנושא ביטחון במזון עד עכשיו. ואחד הדברים הראשונים שאנחנו עושים ברפורמה הזאת זה בדיוק הכניסה לעולם הזה של הגדרת הביטחון במזון. מה אנחנו רוצים מעצמנו, קודם כול. הרי מדינת ישראל לא מגדלת היום את כל הסחורה שהיא צורכת, היא גם לא יכולה, גם הרבה מאוד מהסחורה תלויה בשרשרת אספקה כזאת או אחרת. זאת אומרת, אם אני מדבר על מזון מהחי, המזון בכלל מגיע, אין לי פה את היכולת לייצר מזון מן החי, לכן יש מאגרים וכו'. זה נושא שאחרי הרבה מאוד שנים נמצא על סדר-היום הציבורי, ואנחנו בחודשים האחרונים בהחלט גם נוכל להציג עבודה, שאני חושב שראוי שכל מדינה מודרנית תעשה אותה, בטח נוכח מה שראינו, ובתוך זה השיקולים האלה גם נכנסו אל תוך הרפורמה. כי כשאני מדבר על ביטחון במזון, ביטחון במזון זה קודם כול שתהיה חקלאות ישראלית ושיעבדו את הקרקע, והחשיבות של האחיזה בקרקע ועיבוד האדמה היא דרמטית. רק מה, צריך להבין את המצב הנתון היום, לפני הרפורמה. המצב הנתון היום הוא שהגיל הממוצע של החקלאי במדינת ישראל הוא 65 וצפונה. ואתה אומר: אם הגיל הממוצע הוא 65 וצפונה, כלומר, אני לא צריך להסתכל לא על החקלאות בשנת 2021, אלא אני צריך לבוא ולחשוב מה תהיה החקלאות הישראלית ב-2031, ב-2041, ב-2050, מה יקרה בעשורים הקרובים, ואתה רואה את הגיל הממוצע של החקלאי, אתה מבין שיש דור צעיר שלא נכנס לחקלאות, לפני הרפורמה, זה לא קשור למה שאני עושה עכשיו במשרד החקלאות. מצד שני, משבר האקלים, שכולם מדברים עליו, שהגיע לכאורה בהפתעה, אז כולם מדברים על רמת איכות הסביבה. אדוני היושב-ראש, מדברים, גם יש החלטות שהממשלה קיבלה: הפחתת הפחמן וכו'. כנראה שחתימת הפחמן של מדינת ישראל לא תשפיע על המשבר העולמי בתחומי האקלים, ואני אומר את זה באנדרסטייטמנט כמובן. גם מבחינת הקצב, נניח שכל העולם כולו יפסיק את פליטות הפחמן לחלוטין, היכולת שלנו לחזור אחורה עם משבר האקלים היא כזאת שאנחנו לא יודעים מה תהיה ההשפעה, ומדובר על תהליכים שהם תהליכים של שנים. מה אנחנו כן יכולים לעשות, או יותר נכון חייבים לעשות? אנחנו חייבים לעשות את האדפטציה למשבר האקלים. האדפטציה למשבר האקלים אומרת שאנחנו צריכים להבין איך מגדלים היום חקלאות בעולם שבו בכל שנה אנחנו מכריזים שזאת השנה הכי חמה שהייתה אי פעם, ובכל שנה אנחנו מופתעים מחדש. אותם אירועים, אני מדבר על התחממות, וצריך להבין שזה עוד יותר מההתייבשות, כי אנחנו יצרנו לעצמנו עצמאות מים, ומשק המים פה מנוהל בצורה באמת מעוררת כבוד כשאני מסתכל כלפי העולם, גם עם התפלה, גם עם מחזור מים ומים מושבים שחוזרים לחקלאות, אז כשמסתכלים על ההתחממות, היא יוצרת מצב שבו יש גידולים שגודלו בעבר בהרבה מאוד מקומות ואי-אפשר להמשיך ולגדל אותם, לא רק בישראל, בכל העולם. אז ברור לחלוטין שמדינת ישראל לא תדע להאכיל את כל העולם ולגדל מזון עבור כל העולם, אפילו היום היא לא מגדלת את כל המזון עבור עצמה. מה אנחנו כן נוכל לעשות, אדוני היושב-ראש? אנחנו נוכל ללמד את העולם איך לגדל בעולם של אקלים משתנה, איך לגדל ולעשות חקלאות בעולם שבו יש התחממות גלובלית וצריך חקלאות מדברית יותר ויותר. למדינת ישראל היה חזון כזה בעבר, ואנחנו נשענים היום באיזה מקום קצת על אדי המחקר של העבר. אם אני אקח את המכון לחקר הים באילת, שהיה פורץ דרך בזמנו, תסתכל קצת מה עושות השכנות שלנו. הן השקיעו בזה, כבר עקפו אותנו בסכומי ההשקעה. אנחנו עדיין קדימה, גם עם המרכז הבין-אוניברסיטאי שם, אנחנו עדיין קדימה, רק שאם לא נחזור לרמות השקעות כאלה פורצות דרך אז יעקפו אותנו ונישאר מאחור. ועל זה מדברת הרפורמה בחקלאות. היא אומרת, כמה פרמטרים: אחד, אנחנו בהדרגתיות נפתח את השוק לתחרות, כי לא סביר שקילו ענבים לאזרחי ישראל בקיץ יעלה 40 שקל כי יש קרטל ששולט בשוק הזה. ולא סביר שהאישורים שניתנו ליבוא ענבים ממדינות מסוימות, מטעמים של הגנת הצומח, הגנת הצומח אומרים: אתם יכולים לייבא, אבל רק בחודשים מסוימים שבהם אין את התוצרת המקומית, מתוך רצון, זה הרי שימוש בהגנת הצומח כדי להגן על התוצרת המקומית. ולא סביר שאנחנו ממשיכים להשתמש בהגנה המכסית כהגנה על החקלאות, כשכל העולם כבר עובר לשיטות אחרות, ואנו מקבלים על זה ביקורת גם מארגוני הסחר וגם מה-OECD. עכשיו, זה לא אומר שאני לא מגן על החקלאים. וזה לא אומר שאני לא מגן על החקלאות. זה רק אומר שההגנה תתבצע בדרך אחרת. שאלה, תאפשר גם, התחושה היא כזו שהולכים לפתרון הקל. לא. לא. השאלה היא אם רק החקלאים הם סיבת יוקר, ממש לא. ממש לא. אני גם אמרתי, והתחלתי ואמרתי. לא דיברתי עד עכשיו, אני לא יודע כבר כמה זמן אני מדבר, אתה מדבר הרבה. עד עכשיו לא דיברתי על יוקר המחיה בכלל. דיברתי על משבר האקלים, דיברתי על הצורך בלהתאים את החקלאות לחקלאות חדשה. אבל כדי שהיא תהיה חקלאות חדשה, היא גם חייבת להיות חקלאות תחרותית, כי כשאין לי תחרות, וחבר כנסת לוין, בוודאי, לפחות מעולם המושגים שאני יודע שהוא מאמין בו, מבין שכשאין תחרות אנחנו הולכים אחורה. והכי קל לי להיות היחיד שמגדל מוצר מסוים, ושאף אחד לא יתחרה בי. זה הכי קל. אני לא מכיר מישהו שהוא מונופול שרוצה שיפרקו את היכולת שלו בעניין הזה. עכשיו, אנחנו עושים את זה בתהליך מאוד מאוד מדוד, על פני חמש שנים, ולמעט מוצרים מסוימים. יהיו עשרה מוצרים שבשנה הראשונה, אני מדבר עכשיו על התוכנית שהוצגה בממשלה אז, כיום אנחנו עדיין דנים על הפרטים, אני יכול להגיד לך שלפחות בחלק מהדברים ישנן הסכמות, וזה על המוצרים האלה, למשל. לא סביר שאנחנו נגן על מוצר כמו אננס, עם אחוזי מכס מאוד מאוד גבוהים, שוואללה, במדינת ישראל זה לא בהכרח צריך להיות מוצר הדגל, כנראה שלא בביטחון המזון שלנו וגם לא מבחינת מה שמתאים לגדל במדינת ישראל, למרות שמגדלים כאן אננס, ואני חייב לומר שאננס מצוין, בבקעה. כמות רישיונות היבוא לאותו ענף, לדוגמה, אננס, זו הגנת הצומח. רגע, אנחנו נתקלנו קודם, לפני שדיברנו, שמיטה. לא שמיטה. עזוב אותי שמיטה. אני יודע על כמה שחקנים חדשים שרצו להיכנס לתחומים מסוימים, ומשרד החקלאות, אני אומר לך, הייתה תחושה של זדון, גובל אני לא רוצה להגיד לך במה, גרר רגליים במתן אישורים ורישיונות. אני אומר את זה עוד פעם. זה המשרד שלי היום, אבל אני גם מסתכל איפה ישנן בעיות. נתתי לך את הענבים כדוגמה. נתתי לך דוגמה שמישהו רצה, בשנת השמיטה, עכשיו, לייבא, וקיבל תשובה, שאמרו לו: אין לך מה לדבר איתנו שלוש שנים. לא סביר, לא סביר מבחינת התנהלות. אנחנו פותרים את זה בתוך הרפורמה. אנחנו מדברים מצד אחד על הורדה מכסית, הדרגתית, על שאר המוצרים על פני חמש שנים. צריך להבין, בשנה הראשונה בחלקם זה 10% בכלל, לא בהכרח הסיכון הכי גדול. מצד שני, תקציב משרד החקלאות בתקציב המדינה שאושר כאן, 2022-2021, הוא הגדול ביותר שהיה אי פעם באופן דרמטי, משמעותי, תקציב שמופנה פעם אחת למענקים, אני מדבר עוד לפני הפיצוי שיינתן לחקלאים בגין הפתיחה לתחרות, מענקים שיינתנו לטובת רכישה של ציוד טכנולוגי חדש, שימוש בכלים טכנולוגיים חדשניים, מענקי התייעלות, נושאים שלא היו מעולם בהיקפים האלה בתוך המשרד. פעם שנייה, השקעה במחקר ופיתוח בהיקפים שלא היו. צריך להבין, הישיבה הראשונה שלי במשרד החקלאות, כשנכנסתי, מכון וולקני הוא אולי ספינת הדגל של המחקר החקלאי בישראל, באמת, אני אומר, וגם ממוקם במקום מצוין בעולם. אבל זה לא יכול להמשיך להיות ככה, אם בישיבה הראשונה שלי מגיע אליי מנהל מכון וולקני לפגישה, ואומר: תשמע, בשבוע הבא אין לנו כסף להדליק את האור כי יסגרו לנו את החשמל בגלל ההתעללות התקציבית שהייתה עד עכשיו, זה נפתר כמובן באותו רגע וגם התקציב שונה דרמטית. אי-אפשר לנהל חקלאות בלי תוכנית רב-שנתית. זה, אגב, החשיבות גם של העברת תקציבים: השקעה דרמטית במחקר ופיתוח שתיתן את הפיצוי על כל הנושא הזה. בנוסף, שינויי חקיקה, שאני גם כחבר כנסת ניסיתי לקדם את חלקם בעבר, והיו תקועים הרבה מאוד שנים: חוק סימון מוצרים, מבחינת סימון ארץ המקור. אני אומר לכם, נלחמתי על זה גם מול הפקידות במשרד האוצר והמשפטים. אמרתי: לא מעניין אותי, אם אני רוצה שוק חופשי, אני רוצה שהצרכן ידע מאיפה העגבנייה שהוא קונה ומאיפה המלפפון שהוא קונה. ואין בעיה. יכול להיות שיהיה אחד שיסכים לשלם את הדלתא על עגבנייה מסוימת ממקום מסוים. הוא יגיד: אני רוצה דווקא לשלם יותר. למה לא? למה כשאתה קונה מכונת כביסה זה ככה, ודווקא מה שאתה מכניס לעצמך לגוף, אתה לא יודע מאיפה הוא מגיע? אתה תחליט שאתה לא רוצה מוצרים ממדינה מסוימת. תחליט, הצרכן יבחר. סימון המוצרים הוא נושא סופר-קריטי, חשוב מאוד לטובת היצרן הישראלי, והקמת מטה תוצרת הארץ במשרד החקלאות, כפי שקיים במשרד הכלכלה, לעידוד צריכה של תוצרת מקומית וגם להגברת היצוא כלפי חוץ. כי אם אני אסתכל על שוק היצוא של התמרים, של הדרים, אנחנו נלחמים מול מדינות אחרות. יש לנו מוצרים טובים, שגם יודעים להתחרות במדפים עם מקומות אחרים, רק אף אחד לא משווק את זה. למה? אתה היית שר התיירות, אדוני, אתה יודע כמה קמפיינים עשה משרד התיירות בעולם כדי לשווק את מדינת ישראל. למה שברוסיה, כמו שעושים קמפיין: תבואו להיות תיירים בישראל, לא יהיה קמפיין על התמר הישראלי? ואז תהיה דרישה מהשוק המקומי לתמר ישראלי, ימכרו יותר. זה בדיוק הסיוע מהמקומות האחרים. חוק עידוד השקעות הון בחקלאות: חוק עידוד השקעות הון בחקלאות היה מופלה לעומת חוק עידוד השקעות הון בתעשייה. זה הולך להיות מתוקן. זה תוקן כבר בהחלטת הממשלה, ואנחנו היום בשלבים האחרונים של הגשת החקיקה לכנסת. ונוסף על זה, היום אנחנו דנים על הפיצוי, לא הפיצוי, אלא התמיכה שתינתן לחקלאים כתמיכה ישירה כנגד אותה הגנה מכסית שירדה. יש לנו היום שיג ושיח מול הארגונים החקלאיים על זה. אני חושב שאנחנו גם בדרך להבנה לגבי איך לתמוך נכון בשנה הראשונה, כדי שזה לא יהיה באמת סתם כסף לחלק אלא כסף שילך שוב לטובת התייעלות ויכולת ייצור והגדלת התפוקה. אני מאוד מאוד מאמין שהרפורמה הזו היא לא נחמדה בשביל לעשות רפורמה, היא must. אם לא נעשה אותה אנחנו נהיה במקום אחר. עדיין לא נגעת בכשל שוק של הרשתות. עכשיו, לגבי כשל השוק של הרשתות: זאת פעם ראשונה, אחרי הרבה שנים, שיושבת ועדה משותפת של משרד האוצר, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה, ועדה שהוקמה בהתאם להחלטת הממשלה, שאושרה, שבודקת את כל שרשרת הערך, מההתחלה עד הסוף, מפרקת את הכול: אחד-אחד-אחד-אחד. אני חושב שכולנו ראינו מה עושה רשות התחרות היום בהקשר הזה של שמירה על תחרות מול רשתות השיווק. המאבק הזה מול יוקר המחיה, ועכשיו אני כן מתייחס ליוקר המחיה, הוא לא בחזית אחת, הוא בכל החזיתות, ולאורך כל הדרך. הוא לנגד עינינו. יש דברים שאנחנו יכולים להשפיע עליהם, יש דברים שאנחנו יכול להשפיע עליהם פחות. ואני חייב לומר שדווקא פה, לטובת היצרן הישראלי, או החקלאי הישראלי, מחירי ההובלה עלו ב-700% בשנתיים האחרונות. אז מה אתם חושבים, שכל כך קל לייבא לפה? ובסוף גם אתה כצרכן תרצה עגבנייה שגדלה בשדה, שקטפו אותה אתמול, ולא תרצה משהו שהפליג באונייה שבוע. תודה רבה. אין ספק שהתשובה מפורטת. אם תרצה שאני ארחיב, אני יכול עוד קצת. בבקשה, חבר הכנסת יריב. תודה על התשובה הבאמת-מפורטת. אני לא איכנס עכשיו לדיון בכל הנקודות שהעלית, ואני מוכרח להודות שבחלקן אני חושב אולי קצת אחרת. אבל בכל זאת, שני עניינים: אחד, לא התייחסת לנושא שעלה בשאילתה המקורית שנוגע לשמירה על הקרקע, בסוף לחקלאות יש ערך עצום בהיבט הזה. אגב, לא רק בשטחי הגידול, אלא גם בעובדה שהרבה מאוד מושבים, גם קיבוצים שיש בהם חקלאות, נמצאים דווקא באזורים פריפריאליים, שחשוב מאוד שהם ימשיכו לשבת שם ולשמור על הקרקע. הערה שנייה, בתוך כל הדברים האלה נשכח ציבור אחד, וזה ציבור החקלאים. אפשר להגיד שהם פשוט ייעלמו כי אם אתה אומר שהגיל הממוצע הוא כך גבוה, אז אולי הנחת העבודה היא שפשוט הם יותשו על ידי, לא. הם ייעלמו אם לא נעשה כלום. אני אומר, יותשו על ידי המדיניות הממשלתית וייעלמו. אבל אני אומר שאנחנו מוכרחים לדאוג לציבור הזה בשני היבטים. אחד, לדאוג שבאמת יהיו חקלאים ותהיה חקלאות שאפשר לחיות ממנה. הדבר השני, והלא-פחות חשוב, לדאוג שמי שעד היום עבד בחקלאות, ובמידה מסוימת ההסדרים הקיימים מבטיחים את פרנסתו לימי פנסיה, ואלה אנשים שאין להם פנסיות אחרות כפי שכולנו יודעים, חייבים למצוא להם פתרון. ואם התחושה, למשל, בענף הלול בימים אלה ממש, היא תחושה של אסון והתמוטטות כללית של כל הענף על יושביו, התוכנית חייבת לבוא עם פתרון אמיתי למי שעסק עד היום בחקלאות, ועם אופק אמיתי, כדי לדאוג שיהיו כאלה שימשיכו לעסוק בחקלאות. ושני האלמנטים האלה, כמו אלמנט שמירת הקרקע, נדמה לי שלא זכו להתייחסות בתשובה. אני מקווה שיש להם כן התייחסות בתוכנית ובמדיניות. אשמח באמת לשמוע. תודה. תודה, אני אתייחס. אני חושב שהעלית פה כמה נקודות חשובות, ואדגיש אותן גם. אחת, לגבי שמירה על הקרקע. קודם כול, חשוב להבהיר, הרפורמה הזאת תהיה רפורמה עם האצבע על הדופק. אם נראה ירידה, כך מופיע גם בהחלטת הממשלה, שהממשלה אישרה, אם תהיה ירידה של 10% בגידולים, אנחנו חוזרים אחורה בחלק מהצעדים שעשינו, כדי לא לפגוע, שלא יהיה מצב שבו אנחנו באמת רואים מחסור בעיבוד הקרקע. זה פעם אחת. פעם שנייה, תמיכה לחקלאים, שתינתן במקומות שלא ניתנו עד עכשיו, כל מה שפירטתי קודם, כדי לשמור אותם באמת. כדי להכניס דור צעיר לחקלאות, צריך להבין, אם החקלאות תמשיך להיות כפי שהיא הייתה עד היום, הגיל הממוצע הוא כזה כי היא לא הייתה אטרקטיבית לדור הצעיר. היא הייתה חקלאות נסמכת, שלא בונים אותה כחקלאות. בונים אותה, צריך לבנות אותה בתמיכות, במענקים. כשאני אומר חדשנות, זה לא מספיק. צריך לתת את המענקים האלה, כפי שנתנו בענפים אחרים, אגב. בתעשייה נתנו את זה, עשו את זה. גם כאן אנחנו הולכים לעשות את זה, כדי להכניס אותה לדור הצעיר. כשאני מסתכל על משבר האקלים, כמו שאמרתי לך, החקלאות הישראלית לא תוכל לייצר את המזון עבור כל העולם אבל היא תוכל ללמד את כל העולם איך לייצר מזון. זה יכול למשוך את הדור הצעיר, כי מפה יכולים לבוא גם benefits כלכליים משמעותיים, שמסתכלים כלפי חוץ. אם אני רוצה למשוך את הדור הצעיר, אני צריך להפוך את החקלאות לאטרקטיבית, למשהו שהוא עם חזון צופה פני עתיד. אני אומר לך, בעיניי, אנחנו הולכים לכיוון הזה באופן חד-משמעי. בנוסף, גם בתקנות שמסייעות למתנדבים ולצעירים בחקלאות, עשינו. העברנו החלטת ממשלה, מתנדבים לחקלאות. לקחנו את התקציב שהיה בעבר 13 מיליון שקל לטובת ארגוני הצעירים שמתנדבים בחקלאות. הגדלנו אותו מ-13 מיליון שקל בשנה ל-20 מיליון בבסיס, בהחלטת ממשלה משוריינת שלוש שנים קדימה, לכלל הארגונים, כדי למשוך ולהכניס דור צעיר לחקלאות. הנושא זה נמצא בנפשנו. מילה על ענף הלול. זה כרגע ענף שעושה באמת הרבה מאוד רעש, כי הספינה שלהם מטולטלת באמת בים סוער. אני מבין את החששות של מישהו שעולמו מתנהל שנים בצורה מסוימת, ופתאום אומרים לו: שמע, זה הולך להתנהל אחרת. לצערי, יש גורמים אינטרסנטיים גם בתוך הענף, שמייצרים בכוונה הלהטה בתוך השטח. האמירה שלי ברורה, היא מגובה גם בתקציב, גם בהחלטת הממשלה בדיוק לנקודות שדיברת. לא יהיה אחד שזאת הייתה פרנסתו או הפנסיה שלו, ופתאום בגיל 70 או בגיל 65 אומרים לו: מעכשיו, העולם שחיית בו ארבעים שנה נעלם, תסתדר. ממש לא. להפך. לאנשים האלה תהיה תמיכה קדימה, נוסף על מה שמובטח למי שהוא צעיר. יש הבדל, אם אני לוקח בחור בן 30 או בחור בן 65. מה לעשות, יש הבדל. ויש הבדל אם אני לוקח מישהו שעשה השקעות לפני שלוש שנים ללולים חדשים, שדרג את עצמו והלך עם המערכת, ופתאום משנים את העולם. גם שם צריך לדעת איך לתת את המענה הזה אל מול ההלוואות. התוכניות האלה קיימות. יש כבר תקציב לשדרוג הלולים? שדרוג הלולים הוא באמצעות מענקים, אבל אני מדבר עוד לפני זה. הבנתי, הבנתי. זה ספציפית בגלל השינויים. אני מדבר, עוד פעם, להסתכל על הבן אדם. גם בלולים, צריך להבין, יש אינטרס בריאותי ותברואתי ממדרגה ראשונה. אני לא רוצה להמשיך לפרט, ואני גם לא רוצה להלך אימים, אבל יש פה נושא שמחייב החלטות קשות, להוציא את הלולים מתוך היישובים. אי-אפשר להמשיך למרוח את זה. מורחים את זה מאז 2007. כן, הממשלה החליטה, אבל לא תקצבה. מורחים את זה מאז 2007. בתהליך הזה, כדי לעשות אותו הכי מהר צריך לעשות אותו גם הכי נכון, צריך לייצר גם חלופות. יש חלופות, והן גם נמצאות על השולחן, החלופה של האגרו-וולטאים, השימוש בסיוע בהקמה של מערכות סולריות, שגם הן מהוות הכנסה לאותו משק, ויש להן גם ערך כלכלי שנשאר, אם מישהו מחליט למכור את המשק או לא למכור את המשק. יש פה תהליך מאוד מאוד מדוד. הרצון שלי, לצערי, ההנהגה שלהם הופכת את זה פעם אחר פעם לעניין של תכנון. זה לא ה-issue. זה באמת לשבת ולדבר, כדי להסתכל לאנשים האלה בעיניים. אחת, שאף חקלאי לא ייפגע. שתיים, לייצר את האינסנטיב שימשיך לגור שם. ולא רק שימשיך לגור שם, שהדור הצעיר שלו יגור שם. לא שהילדים יעברו, או רוב הילדים, ובסוף יישאר ילד אחד כדי לשמור על המשק. אני רוצה שכל הילדים יעברו לגור שם. קח את המושבים שמלאים בלולים. מי שביקר במושבים עם הלולים הישנים יודע שכל המושבים מלאים בלולים. אתה היית שר תיירות, זה לא מקום לצימרים. הינה, יושב פה גם שר התיירות, זה לא מקום לצימרים. אבל ברגע שאני אוציא את הלולים מתוך היישובים, זה המקום הכי יפה בעולם, עם האווירה הכי טובה בעולם. ואנחנו נסייע בעניין הזה, גם מבחינה תכנונית, גם מבחינת מענקים לשינוי הזה. אני אומר לך, אני מסתכל על זה בשני הכובעים שלי, גם כשר החקלאות, אבל גם כשר לפיתוח הנגב והגליל. אני חושב שהעובדה שחלק מהגורמים מהלכים אימים על האנשים האלה כדי להתסיס אותם, קצת חבל. שמע, אני סופג לא מעט, ואני מקבל את זה באהבה. אני מבין את האנשים האלה. עולמם כרגע מיטלטל. אבל הינה, אני מנצל את הבמה הזאת גם כדי להגיד להם, גם דרכך וגם פה, להגיד להם: אני מחויב לדאגה לכם, מבחינה זאת שלא תיפגעו. גם שתמשיכו לעסוק בחקלאות, ובוודאי, הפנסיה שלכם והאנשים בגילאים המבוגרים, הכנסתם תובטח. אני מחויב לזה. יש שאלת המשך? לא, זאת הייתה שאלת ההמשך. אוקיי, בסדר. תודה רבה לשר החקלאות. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, השאילתה נוגעת לביטול חובת רישיון לדיג ספורטיבי. לדיג ספורטיבי ליחיד, חכה מסירה, רשת מהחוף, נדרש רישיון בעלות של 194 ש"ח, למרות שהוא ניתן אוטומטית ללא דרישה להכשרה או קורס, ללא כל תנאי סף או דרישה אחרת. בעשור האחרון הממשלה החליטה על ביטול רגולציות מיותרות. ברצוני לשאול, אדוני השר, מדוע לא תבוטל הדרישה החוקית מזמן המנדט לרישיון לדיג ספורטיבי ליחיד? אתה מבין שזה לא בדיוק ענף הספורט שאני מתמצא בו. קוראים לזה דיג ספורטיבי, והכוונה לדיג פשוט, כשאזרח עולה על סירה בחופשה שלו, ומבצע דיג להנאתו. אני קצת יותר מתמצא, אדוני, במה שקשור לים. אני אומר, לא כשחיין, שירתי בחיל הים כמפקד דבור בסיירת דבורים הרבה שנים. מכיר את הנושא הזה. רישיון דיג נדרש בהתאם לקבוע, כמו שאמרת, בפקודת הדיג, בשיעור ראשון במשפטים, מה ההבדל בין פקודה לחוק? פקודה זה עוד מימי המנדט הבריטי, וניתן לתקופה של עד שנה. אני מדגיש את זה, כדי שבסוף תבין מה כוונתי. הרישיון ניתן לטובת ניצול משאב טבע מתחדש שבתוכו נקבעים תנאים וכללים המהווים חלק בלתי נפרד ממדיניות המשרד בנוגע לפעילות הדיג בישראל, כולל הדיג הספורטיבי. שוב, צריך להבין, יש לפעמים שמירה באזורים מסוימים. לא בכל מקום אתה רוצה שידוגו, כמו שמורת טבע וכמו נושאים אחרים. יחד עם זה, המשרד פעל כבר לצמצום הביורוקרטיה. הליך הבקשה היום מקוון, בלי לשלוח טפסים בדואר או להגיע פיזית למשרד החקלאות. אבל אני חייב לומר, אני לא רואה בזה די. אנחנו נמצאים בהרבה מאוד תהליכים במשרד, אחד מהם, אני מקווה שנספיק, יגיע בהחלט בחודשים הקרובים לכנסת. זה הטיפול בנושא של פקודת הדיג. בכלל, פקודות צריכות להפוך לחקיקה, להתאים אותן לעולם הקיים. יידרש רישיון, יכול להיות שנקל שם מאוד ברגולציה. עם זאת, אנחנו צריכים לדעת מי דג, איפה הוא דג. למה? כי יש מקומות שאנחנו לא רוצים שידוגו בהם, ויש עונות שאני לא רוצה שידוגו במקומות מסוימים. את זה מסדירים, את זה מסדירים באמצעות רישוי. אני מסכים איתך, בהחלט הדברים האלה כולם ייבחנו בחקיקה שנביא. כרגע זה מתוקף פקודה, ואני מסכים איתך, צריך לעדכן את הפקודה הזאת לחוק, שהוא מימי מדינת ישראל 2021 ולא המנדט הבריטי. אין מחלוקת. דיברנו שזה רק פעם בעשר שנים. נכון. יהיו כמה וכמה שינויים. שאלת המשך? הוא מבקש שאלת המשך, אדוני היושב-ראש. בבקשה. כל מה שאתה אומר לגבי הגבלות, זה לא קשור לרישיון שאתה צריך להנפיק. זה בקשר לשאלה. כשאתה רוצה לפקח על משהו, אתה חייב שיהיה איזשהו רישוי. אני חייב לדעת מי הכתובת, מי דג לא בסדר, או שאנשים לפחות יודעים את הכללים. בכל אופן, אתה יודע שהיום, אם אתה עושה רישיון, אתה צריך לשלם רישיון שלם, 198 שקל, אפילו שזה תקף רק לחודש, אם אתה עושה את זה עכשיו, בדצמבר. האמת, אני רציתי לשאול אותך את שאלת ההמשך על הנושא של קרן החקלאים, שהתברר שהיום הם מקבלים סכום מועט מכיוון שב-2019 היה, קרן השמיטה, אתה מתכוון? קרן השמיטה. קרן החקלאים לשמיטה, והיום קרן השתלמות. לא מחשיבים את זה שהיום יש מספר לא גדול של חקלאים שאפשר לתת להם את מלוא הסכום, אבל מכיוון שב-2019 היו חקלאים רבים, לא נותנים את הכול. אם תענה על זה, בסדר, אבל השאלה הדחופה שיש לי לשאול אותך, שהגיעה אליי ממש בשעה האחרונה, שצפוי מחסור, כך אומרים, צפוי מחסור בגזר לשומרי שמיטה, מכיוון שיש חשש במשרד החקלאות שגזר שהגיע לשמיטה דלף לשוק הכללי. אבל אני מבין שגם אם יש חשש כזה, אתה יודע את המשמעות של מחסור בגזר לקראת שנת שמיטה, שתפעל לראות שזה לא יהיה על חשבון, גם אם צריך למצוא מי שעשה את זה, אם עשו את זה, לא על חשבון סגירת היבוא עכשיו, מה שיכול לגרום למחסור. עצם האמירה כבר יכולה לגרום למחסור. כן, אמירה לפעמים גוררת אנשים לאגרנות. אני לא מכיר, אני חייב לומר, חבר הכנסת מקלב, אני לא מכיר את הסוגיה הזאת מבחינת מחסור בגזר. אליי לא הגיעה. ככל שישנו משהו, אני מבקש שתפנה קודם כול באופן ישיר למנכ"לית שלי. היא קיבלה הנחיה בנושא הזה של שמיטה, לתת עדיפות למענים הנדרשים. ככל שישנה בעיה ואתה לא מקבל שם תגובה, דבר איתי. בעניין הזה, כל מה שאני יכול לעשות כדי לפתוח, כדי לאפשר, שלא יהיה פה מחסור בשום דבר, עוד פעם, כשאני חוזר לרפורמה שאותה אנחנו מובילים, בסוף השוק הזה צריך להיות פתוח, ואז בעונות מסוימות, כמו עונה כזאת, לא צריך כל הזמן לבוא למשרד החקלאות כדי שיבואן יוכל לייבא לפה גזר בעונה שבה אין גזר מקומי. זה חלק מהפישוט שאותו אנחנו רוצים להוביל, אבל נקודתית לשנה הזאת, ככל שישנה בעיה, תציף אותה. כנ"ל גם לגבי הקרן. אני לא מכיר. לא הכרתי את הפנייה הזאת, היא לא הגיעה אליי עד עכשיו. תעביר לי את הפרטים. זה בהחלט נושא חשוב, אני רואה בו חלק מהמשימות החשובות שנמצאות על סדר-היום שלנו. תודה, אדוני. תודה רבה. אנחנו נפנה לשאילתות הבאות. תודה, אדוני. תודה רבה, שר החקלאות. שאילתה מס' 195, מאת חבר הכנסת יריב לוין. ישיב סגן שר הביטחון, בבקשה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, חברות וחברי הכנסת, המזון בבסיסי צה"ל, לאחרונה פורסמו תחקירים בנוגע לטיב המזון הירוד המוגש בבסיסי צה"ל בארץ. חיילים נמצאים שעות וימים ארוכים בבסיסים, הפתוחים והסגורים כאחד, ומזון הינו צורך בסיסי שעל הצבא לספק. רצוני לשאול: 1. מה בכוונתך לעשות בדבר ממצאי התחקיר? 2. מה בכוונתך לעשות לשם שיפור התזונה של חיילי צה"ל? תודה, חבר הכנסת לוין. הנושא שמובא כאן הוא חשוב מאוד ונדון בכנסת כבר פעמיים בוועדת חוץ וביטחון, שבה הוצגה הסוגיה בפירוט, לרבות מהלכים לשיפור מערך המזון. בשנים האחרונות חלו תמורות רבות בצריכת המזון ובצורך למענה בריא, מזין, מגוון, שמותאם לצרכים השונים, הם יכולים להיות אידיאולוגיים, כמו צמחונות, טבעונות, דתיים, כשרויות מגוונות, או בריאותיים, צליאק, אלרגיות. כמו כן חלו החמרות ברגולציה ובפיקוח. כל זאת הוביל לצורך בביצוע התאמות ויצירת דיפרנציאליות במדיניות מענה ההזנה בצה"ל. מורכבות עולם המזון בצה"ל ודינמיות מענה המזון מושפעים מאוד ממכלול מרכיביו, בעיקרם תקציב, כוח אדם, מערך הזנה, כולל תשתיות, ציוד, מיכון, אמצעי אספקה, אחסנה ועוד. כדי להשיג איכות במענה ההזנה נדרשת ראייה כוללת של תחום המזון ועמידה בכל מרכיב. במהלך החודשים האחרונים מקודמת באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, אט"ל, תוכנית "מהפכה במטבח" זה נשמע כמו איזושהי תוכנית טלוויזיה, אבל עסק רציני, כי הצבא באמת צועד על קיבתו, אשר מטרתה לשפר את המענה התזונתי בצה"ל, והיא כוללת בין היתר הכפלת מספר הטבחים בקצה המבצעי, השלמת נגד מטבח בכל מוצב פלוגתי, מקצוע הכשרות של חיילי החובה, הפצת סרטוני הדרכה לטבחים, שיפור וקידום מערכת לניהול המזון למנהלי המטבחים והפעלה של אנשי מילואים לטובת שיפור המענה הניתן בשגרה ובחירום. לשם יישום התוכנית בוצעו כמה מופעים, ובהם שיחה בראשות ראש אט"ל, לכלל מפקדי המטבחים, בוצעו שני ימי למידה אשר עסקו בהטענת ידע, בהכרת המטבח המוסדי ובביצוע סיעור מוחות מקצועי של הרפרנטים שעוסקים בתחום התזונה בצה"ל כדי ללמוד ביחד ולחשוב ביחד איך אפשר לשפר את איכות המזון, להקטין את הבזבוז ולעמוד בדרישות שמשתנות. בהמשך מתוכנן להתקיים כנס ספקים בראשות קצין לוגיסטיקה ראשי, הקל"ר, לטיוב המענה במטבחים המאוזרחים. כמו כן, בוצעו 70 ביקורות בזק במטבחים ובחדרי אוכל, מתוכן 17 ביקורות במטבחים מאוזרחים וביחידות. היחידות נדרשו לטפל בליקויים שנמצאו. בנוסף, קיים מוקד פניות המזון בצה"ל, הוא תוגבר בכוח אדם לשיפור המענה לכל פנייה באופן מיידי. צה"ל ממשיך בהטמעת רפורמת המזון, שהיא בעיקר אזרוח המטבחים הצה"ליים, שגובשה בשלהי 2020 והחלה במימוש באפריל השנה, וכן בתיקוף מודל הקיום במזון שביסס סל תזונה בריאה. משק המזון נמצא במיקוד העשייה של מרכז האספקה האחוד מאז הקמתו בשנה האחרונה, וימשיך לפעול למתן מענה לפערים מובנים ומתן פתרונות הזנה ייחודיים לנוכח מגמות וצרכים מתפתחים. חלק מהתהליכים כבר מורגשים ביחידות הקצה. תודה, אדוני סגן השר, על התשובה, אבל נדמה לי שגם אתה יודע שאלה הרבה מאוד מילים שהתרגום שלהן למצב פשוט בסיסי הוא שחיילים לא יהיו רעבים ויאכלו אוכל מזין, אולי לא גורמה, אבל לפחות בטעם סביר. הדברים האלה לא יובילו לשם. בכל פעם יש איזה פתרון קסם אחר, פעם דיברו על אזרוח המטבחים, עכשיו אני שומע על תוספת טבחים ועל סרטוני הדרכה. אבל אני חושב, אדוני סגן השר, שאי אפשר להתעלם קודם כול מדבר אחד: יש בצבא אפליה קשה מאוד בנושא המזון. לא הרי המצב בבסיסי חיל האוויר לדוגמה כהרי מצבם של החיילים ביחידות החי"ר. אני אומר יותר מזה, חיילים ביחידות החי"ר פשוט סובלים מרעב, אין דרך אחרת להגדיר את הדבר הזה. פשוט אין אוכל. ברמה הזאת. גם מבחינה כמותית, גם בוודאי מבחינת האיכות והמגוון של האוכל. אז אם מישהו עושה את זה בכוונה כדי שחיילי החי"ר יהיו מסוגלים בתנאי שטח קשים לסבול במשך שנתיים וחצי בלי אוכל, זה בסדר, אז שיבוא ויגיד שזו המדיניות הצה"לית ולא יספר לנו על קורסים ועל טבחים ועל סרטונים. אבל אם זה לא המצב, ואני מניח שזה לא המצב, ואף אחד לא חושב שמהרעבת חיילי החי"ר אנחנו נקבל צבא יותר טוב, אני חושב שהאפליה הזו חייבת להיפסק. ומכיוון שאני לא מאלה שחושבים שהדרך לפתור אפליה היא על ידי זה שמורידים את אלה שלמעלה למטה, אני חושב שצריך לתת פתרון. אם יודעים לתת פתרון של מזון סביר וטוב בבסיס חיל האוויר, אין סיבה שלא ייתנו אותו בבסיסים של גבעתי. שום סיבה בעולם. ומעבר לדבר הזה, אני חושב שאי-אפשר כנראה באמצעים הכספיים הקיימים או במה שמוקצה לטובת העניין הזה כרגע לספק מזון באיכות שאמור להיות מסופק. והפתרון הוא שאין ברירה, הנושא הזה חייב לעלות במדרגות סדרי העדיפויות התקציביים ולקבל פשוט תקציב הולם שיאפשר לחיילים לאכול כפי שצריך. אני אומר לך, אדוני סגן השר, אי-אפשר לשלוח את הילדים שלנו לצבא ואחר כך להעמיד אותם במצב הבלתי-נסבל הזה שבו הם פשוט רעבים, אין מילה אחרת לומר את זה. אני אודה לך, מאחר שאני לא יודע אם יש לך איזה תשובה לשלוף כרגע פרטנית על המצב ביחידה כזו או ביחידה אחרת, שתבדוק את הדברים לעומק. אני בטוח שתגלה פערים כספיים אדירים בין מה שמוקצה לאוכל פר חייל ביחידות שונות, ולתת לעניין הזה אחת ולתמיד טיפול מערכתי בהיבט התקציבי לפני כל דבר אחר. תודה. אני לא מכיר, ודאי, את המצב בכל יחידה ויחידה. אתה יודע, לכל אחד יש את נהג המונית שלו או מוכר החמוצים שממנו הוא למד מה קורה בשטח. לי יש שני ילדים שמשרתים במסלולים ביחידות קרביות. אני לא יכול לומר שהם רעבים. אני יודע שיש סיפורים שמגיעים מעת לעת, והדבר הנכון ביותר, אחרי שאני יודע שיש היערכות משמעותית ויש רצון טוב, ודיברת, אדוני, על אפליה, מכיוון שיצא לי במילואים לשרת בחיל האוויר ובסדיר הייתי ביחידת חי"ר, בנח"ל צנחנים, אני מכיר את ההבדל, ברור, יש תנאים שונים, שהם לא נובעים מאיכות המזון אלא מהתייחסות, אולי, של מפקדים. אני חושב שראוי מאוד שחיילינו, איך נגיד, הם לא רק גיבורים וחכמים אלא הם גם מאוד בריאים וצריכים לאכול כמו שצריך, וכמובן שאין שום כוונה לנסות להכשיר אותם לתנאי קרב ממושכים בלי אוכל. זה ודאי לא צריך להיות. אני חושב שהתשובה הכי אינטליגנטית שיש לי כרגע היא שאשמח לקבל כל נתון, כל נתון על מצב, לא על אוכל טיפה'לה תפל, אלא על מצב שמעת לעת שומעים עליו, של מחסור באוכל וצורך של הורים להגיע ולהביא אוכל. זה שווה בדיקה, ואנחנו צריכים להיות ערים לזה, להיות רגישים לזה. בצבא לא מצפים לאוכל גורמה, אבל בוודאי לאוכל, קודם כול, אוכל משביע. אנחנו רוצים שהוא יהיה גם בריא ובוודאי בכמות מספקת. חבר הכנסת לוין, בבקשה. ציר 60, כן? בבקשה. באזור ציר 60 הרשות הפלסטינית מצופפת את הבנייה גם מעבר לשטחי A, ובכך סוגרת על היישובים היהודיים בית חגי, עתניאל ושמעה. הדבר מהווה השתלטות על שטחים חיוניים ופוגע גם בתחושת הביטחון של התושבים. אני מבקש לשאול: 1. מה נעשה להפסקת הבנייה הפלסטינית? 2. מה נעשה לחיזוק ההתיישבות היהודית באזור? אתה חושב שניתן לחבר את זה גם לשאילתה של שטחי B, חבר הכנסת לוין? כן, אדוני היושב-ראש, אין בעיה. מקסימום תהיה איזושהי שאלת המשך, אז אני אעשה אותה. אז גם אקריא ברשותכם את השאילתה הנוספת, שנוגעת לשטחי B ביהודה ושומרון. לאחרונה הרשות הפלסטינית משתלטת באופן שיטתי על שטחי B באמצעות בנייה מסיבית. רצוני לשאול: 1. מה עמדת הממשלה בעניין? 2. מדוע לא נעשה דבר כדי לעצור את הבנייה הפלסטינית בשטחים אלה? 3. מדוע לא מקודמת בנייה יהודית לשם עצירת השתלטות פלסטינית זו? אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת שאיתנו וחבר הכנסת לוין, הבנייה הפלסטינית בשטחי B כשלעצמה אינה אסורה. סמכויות התכנון הפורמליות בשטחים האלו הועברו לרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו, שאנחנו מכבדים. בהתאם, גם סמכויות האכיפה מכוח דיני התכנון והבנייה נמצאות באזור זה בידי הרשות הפלסטינית. לצד זאת, במקרים חריגים המינהל האזרחי מבצע מעת לעת פעולות אכיפה בשטחי B, בייחוד כאשר מדובר על מפגעים שהם חוצי גבולות, שמשפיעים על שטחי C או על שטחי מדינת ישראל. כך לדוגמה במצב של סכנה לפגיעה במקורות מים או זיהום אוויר. במקביל, המינהל האזרחי נוקט הליכי אכיפה בשטחי C נגד הבנייה החוקית באזור שהתכוונת אליו, באזור כביש 60, ציר 60, בדומה להליכי האכיפה האחרים נגד בנייה בלתי חוקית באזורים אחרים ביהודה ושומרון. הליכי האכיפה הללו כוללים הוצאת צווים להפסקת עבודה או להריסה, תפיסת טובין, והכול בהתאם לנסיבות ולהוראות הדין. בנוסף, פעולות האכיפה נערכות כמובן בהתאם לסדרי העדיפות ולמשאבים המצויים בידי רשויות האכיפה באזור. אני מזכיר שרק לאחרונה, עם גיבוש התקציב, השגנו עוד סכום מסוים של כסף כדי להגביר את היכולת של האיתור ושל האכיפה בין השאר למשימות האלה בדיוק. באשר לסוגיות פיתוח ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, בהתאם למדיניות כלל ממשלות ישראל מאז הסכמי אוסלו, פיתוח ההתיישבות הישראלית מרוכז, או אם תרצה מצטמצם, בשטחי C בלבד. הטיפול בסוגיות אלו נעשה בהתאם לקווי היסוד של הממשלה, תוך שימור הסטטוס קוו המדיני בכל הנוגע לאזור יהודה ושומרון. אדוני סגן השר, מי שיאזין לדברים עוד עלול לחשוב שבאמת נעשית איזושהי אכיפה נגד בנייה פלסטינית בלתי חוקית. היא לא קיימת, לא בשטחי C, שיש עליהם השתלטות בהיקפים עצומים, ולא בשטחי B. אומר, אדוני סגן השר, יותר מזה: בניגוד לרשות הפלסטינית, שמנהלת מדיניות מוכוונת, עם תוכנית פעולה, עם תכנון לטווח ארוך, עם השקעת כספים, אגב, לא פעם גם ממקורות זרים, בהשתלטות ובחיתוך בעצם של הרצף היהודי במקומות שהרצף הזה יכול להתקיים, גם מהתשובה של אדוני עולה שלנו אין שום מדיניות, שום תכנון, שום דבר. מקווים שאולי מישהו במינהל קצת יאכוף משהו. אני מציע, אדוני, שיבדוק את הנתונים המספריים, העובדתיים: כמה בתים בלתי חוקיים נבנו, לצורך העניין, בשנה האחרונה, אל מול כמה הריסות בוצעו, כמה הפסקות בנייה נעשו. אדוני יראה שהפערים הם שמיים וארץ ואין בעצם שום אכיפה. יש כאילו רישום שיש אנשים שמטפלים בזה, אבל בפועל המשאבים, האמצעים וגם הגיבוי, אגב, שיש להם לעשות את זה, הם מוגבלים מאוד. אבל יש כאן תופעה אחת שהיא חמורה במיוחד: יש מדיניות מוכוונת של הרשות הפלסטינית, ואני הייתי מבקש מאדוני להיכנס לעניין הזה באופן באישי ולבדוק את הדברים, שנועדה לעטוף יישובים יהודיים קיימים בטבעת חנק, ובדרך הזו בעצם לא רק לחנוק את יכולת ההתפתחות העתידית שלהם אלא לייצר עליהם איום ביטחוני רציף, שיפגע בחיים היום-יומיים של מי שגר בהם. הדבר הזה נעשה גם באמצעות בנייה בלתי חוקית ממש בצמוד לכבישים ולדרכי הגישה, וגם באמצעות ניצול העובדה שחלק מהיישובים האלה גובלים בשטחי B ולכן בונים ממש צמוד דופן אליהם באופן מכוון בנייה פלסטינית, שוב, בתהליך שהוא מוכוון על ידי הרשות הפלסטינית והוא מנותק מאיזה יישוב פלסטיני קיים או מאיזשהו צורך אמיתי שאיננו הצורך המוכוון הזה. אני הייתי, עוד פעם, מבקש מאדוני פשוט לבדוק את הדבר הזה, להיכנס אליו. יש מקומות שבהם צריך לטפל באופן מיידי ובחומרה, משום שאחרת המשמעות היא אסון, לא רק ברמה של השטח וברמה המדינית, פשוט אסון ברמה של הביטחון האישי של האנשים שחיים ביישובים האלה. אני אגיד שתי הערות: אם תרצה אעביר לך את המידע שזורם אליי מארגוני זכויות אדם או שמאל על דוחות של הריסה ופינוי. הם באים בטענה על כך שהדברים מתקיימים. שמאל, שמאל. המינהל עובד. המינהל עובד, הוא עובד בקצב, אני אמרתי מראש, אתה יודע, זה לא עניין של השנה האחרונה, אין לו מספיק כוח אדם. הוא פועל באופן אנורקטי מבחינת כוח אדם, יש חוסר עצום. אני מסכים שיש עוד הרבה מה לעשות, אגב, לא רק בהקשר של הפלסטינים, אבל הרבה מאוד בקשר לפעולה של הפלסטינים. אני רוצה לקבוע שאנחנו לא נסכים ואנחנו נעשה את כל מה שאפשר על פי הערכת מצב של מה שקורה בשטח. כמובן שהצירים צריכים להיות מאובטחים, וטבעות חנק סביב יישובים, אסור שיתקיימו. אשמח לקבל מידע קונקרטי על מקומות, כי לפעמים יש הרבה רעש על מקום מסוים שצריך לטפל בו. זה מה שאני יכול לומר כרגע. הנושא הוא חשוב. כדי לשמור על שקט ועל ביטחון, על יציבות, על כלכלה משגשגת ועל דו-קיום בשטח הזה, אנחנו צריכים לעשות בדיוק את הדברים שאנחנו מסכימים עליהם. אני מקווה שיהיה לנו את הכוח המספיק, את כוח האדם, ואת הנחישות. אני מקווה שהם יבינו שכך ראוי שיקרה. תודה רבה. חבר הכנסת יריב לוין? זהו? תודה. תודה רבה. לא, יכולת פעמיים, כי אלה היו שתי שאילתות. שאלתי את מה שמותר, תודה לך. תודה רבה. שאילתה מס' 262, חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. ערב טוב, אדוני השר. קודם כול, יש טעות, אני רק אומרת למזכירות, בכתיבה של השאילתה כפי שהיא מופיעה אצלי. אנחנו לא שאלנו ככה. אני תכף אגיד מה הטעות. אני כתבתי: פורסם שסיכמת עם מחמוד עבאס על רישומם של 5,000 חסרי מעמד במרשם האוכלוסין הפלסטיני. אתם, במזכירות, טעיתם וכתבתם: עם חבר הכנסת מחמוד עבאס. אז מנסור עבאס הוא, לצערנו הרב, חבר כנסת, ומחמוד עבאס, ברוך השם, הוא עוד לא חבר כנסת. אנחנו חוזרים בנו. אוקיי. אין הרבה הבדלים, אבל בכל זאת הוא עוד לא זכה להיות. בכל אופן, פורסם שסיכמת, הכוונה ששר הביטחון בני גנץ סיכם עם מחמוד עבאס, הכוונה לאבו מאזן, על רישומם של 5,000 חסרי מעמד במרשם האוכלוסין הפלסטיני. ברצוני לשאול: 1. באזרחים של אילו מדינות מדובר? 2. האם מעמדם החדש יאפשר להם להביא לשטחי הרשות הפלסטינית בני משפחה נוספים ממדינות אחרות? 3. אם כן, באיזה היקף? 4. אם לא, כיצד זה יימנע? 5. באיזה פורום התקבלה ההחלטה לאשר לרשות הפלסטינית את הרישום הזה? תודה. אוקיי. ראשית, חברת הכנסת סטרוק, אני מצר על ההערה לגבי חבר הכנסת מנסור עבאס. אני שמח שערבים ישראלים שותפים בפרלמנט הישראלי. אשר לשאלה, אני רוצה להדגיש, קודם כול, שבתום עבודת מטה שהתקיימה בנושא ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים אושר על ידי שר הביטחון, זה הפורום שעסק בנושא, עדכונים ברישומים של כ-4,000 פלסטינים במרשם האוכלוסין הפלסטיני. יש לציין כי האישור הינו עבור 1,200 בקשות של חסרי זהות לרישום האוכלוסין ברשות הפלסטינית, כלומר, שלא יודעים מאיפה בדיוק הם באים, או אנחנו לא יודעים, המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון, ואישור לביצוע של שינוי מען ל-2,800 פלסטינים שנולדו ברצועת עזה ועברו להתגורר בשטחי יהודה ושומרון לפני 2007. כלומר, אני מניח שהכוונה היא לפני תפיסת או השתלטות החמאס על רצועת עזה. אלו האנשים. אשר לשאלה מס' 2, יש להבהיר כי הרישום של התושבים במרשם האוכלוסין לא יאפשר לתושבים להביא לשטחי הרשות הפלסטינית בני משפחה ממדינות אחרות. כמו כן, יש להדגיש כי כלל התושבים שנרשמו מתגוררים כבר באזור. לא מדובר פה בפתיחת הגבולות אלא ברישום של אנשים חיים שזכאים לזכויות אזרחיות מטעם הרשות. ההחלטה בעניין זה התקבלה על ידי השר, שר הביטחון, בהתאם לסמכותו, לאחר פגישה עם יושב-ראש הרשות הפלסטינית. למדינת ישראל, אני רוצה לחזק את העניין, יש עניין לחזק את הרשות הפלסטינית. זאת חובה הומניטרית וגם אינטרס ישראלי לשמירה על יציבות ביטחונית, כלכלית, ואופק, אופטימיות, זה לא עניין שיש להסתיר אותו. להפך, יש לחזק אותו. אנו נמשיך להוביל מהלכים בתיאום עם הרשות הפלסטינית, כחלק מתפיסה של ביטחון ויציבות, המגיעים יחד עם כלכלה בריאה. שאלת המשך? בבקשה. תודה רבה. אני רוצה למקד את השאלה שלי בתשובה על השאלה האחרונה ובדברים הנוספים שאמרת. בעצם אתה אמרת ששר הביטחון החליט לאפשר על דעת עצמו את הדבר הזה. זה הדבר הראשון שאמרת. זאת אומרת, הוא לא הביא את זה לאיזשהו פורום יותר רחב, קבינט או ממשלה, הוא החליט את זה על דעת עצמו. וגם ציינת שיש למדינת ישראל אינטרס לחזק את הרשות הפלסטינית. עכשיו, אני מכירה חלק מחברי הממשלה, כולל את ראש הממשלה. אני לא שמעתי ממנו אף פעם שהוא חושב שחובה לחזק את הרשות הפלסטינית. שמעתי ממנו שהוא חושב שהרשות הפלסטינית היא רשות תומכת טרור, מעודדת טרור, מייצרת טרור, שמגישה נגדנו תביעות בהאג, נגד קציני צה"ל, שמנהלת נגדנו מערכה על שטחי C, ואתה אמרת קודם לחברי יריב לוין שאין לך כוח אדם לטפל במערכה הזאת, ויש לך אולי 50 תקנים. לרשות הפלסטינית יש 650 תקני כוח אדם, מרוב שהיא ענייה ומסכנה ואין לה כסף ואין לה כוח, שבהם היא כובשת יום-יום ושעה-שעה את השטח מתחת לרגלינו. זאת אומרת, היא לא כל כך חלשה, והיא משלמת משכורות למחבלים. למשל, המחבלת הזאת שהבוקר פצעה אימא יהודייה שהלכה עם עגלת תינוק בשכונת שמעון הצדיק, והמחבלת רצה ודקרה אותה בסכין, היא תקבל משכורת מאבו מאזן, שאתה רוצה לחזק. עכשיו, אני יכולה להבין, כבוד השר שוסטר, אתה שר או סגן שר? סליחה על, תלוי. פעם אני קם ככה, פעם קם אחרת. אבל עכשיו מה אתה? אני רוצה לכבד אותך כפי שאתה. אני סגנץ. הסגן של גנץ. אז כבוד סגן השר שוסטר, אני יכולה להבין שאתה, כאיש שמאל, חושב שצריך לחזק את הרשות הפלסטינית. קצת קשה לי להבין את הדעה הזאת של אנשי השמאל, בגלל שהם רוצחים בנו ופוגעים בנו ומגישים תביעות נגד הקצינים שלנו בהאג, ואולי בגלל שאתם רוצים שהם גם ייקחו את הארץ, אז אתם רוצים לחזק אותם. אבל אני מתקשה להאמין שזה מה שנפתלי בנט חושב, או אילת שקד, או גדעון סער, או זאב אלקין. ולכן אני רוצה להבין איך יכול להיות שהחלטות כאלה מתקבלות על דעת אדם אחד בממשלה, שהוא במקרה שר הביטחון, ואין שום דיון בקבינט, אין שום דיון בממשלה? איך זה יכול להיות? תאר לעצמך, למשל, ששרת החינוך הייתה מחליטה מתי היא פותחת את שנת הלימודים בקורונה. כי עשו קבינט קורונה, וכולם דנו, ועמדתה של שרת החינוך גם נשמעה, אבל בסוף קבינט הקורונה החליט. אז איך יכול להיות שעל שאלה כל כך קריטית, האם אנחנו מחזקים את הרשות הפלסטינית, שהיא רשות אויבת שלנו או שאנחנו דווקא רוצים להילחם בה, מחליט איש אחד, גם אם הוא שר הביטחון? אלה שאלות שברומו של עולם. אלה השאלות הכי קריטיות למדינת ישראל. זאת השאלה שלי: מנין נטלתם את הסמכות לקבל החלטות הרות גורל כאלה? חברת הכנסת סטרוק, זה נאום של שלוש דקות. תודה. אני סיימתי. אני סיימתי. כן, הבהרת את עמדתך. ובכן, ראשית, כפי שאמרתי, שר הביטחון פעל במסגרת סמכותו. זאת סמכותו. הוא יודע היטב מה חושבים שרי הממשלה, ובעיקר שרי הקבינט. יש לנו עניין גדול, כך סוברים כל חברי הממשלה, ביצירת יציבות. כדי לייצר יציבות בארץ ישראל המערבית, אם תרצה, ממערב לירדן, אנחנו צריכים ישות חזקה, שמסוגלת להשליט את הריבונות שלה, ולייצר איתנו ולשמור איתנו על יחסי עבודה תקינים. למשל, מה שקשור בשיתוף הפעולה בתחום הביטחון. יש לנו עניין שבני האדם, כשלושה מיליון בני האדם ביהודה ושומרון, הפלסטינים, יחיו, יתפרנסו, ותשתית הרווחה והחינוך שלהם, הסביבה, תהיה סבירה. ולכן אני חושב שיש היגיון מאוד מוצק, מאוד ברור, שלא נוגע לשאלות הקלאסיות של ימין ושמאל, מה עתיד ההסכם העתידי, כבוד סגן השר, אפשר לשאול שאלה קטנה-קטנה? זהו, אלה הדברים. אני לא יכול להוסיף מעבר לזה במסגרת הדיון הנוכחי. תודה רבה על תשובתך. אבל אתה לא ענית, האם יש החלטת ממשלה, חברת הכנסת סטרוק, הוא ביצע את זה. אם את רוצה, תכיני שאילתה חדשה. איך אתה הבנת אותו? הבנת, חברת הכנסת מאי גולן, חשש לזליגת מידע, בבקשה. כבוד סגן השר, על פי פרסומים בכלי התקשורת, עובד בכיר במינהל האזרחי נחטף על ידי הרשות הפלסטינית כשהוא מחזיק בידו מידע רגיש בדמות 30 עסקאות נדל"ן. ידוע לכול כי הימצאות שמותיהם של סוחרי הקרקעות, שחלקם שיתפו פעולה עם ישראלים בידי הרשות, מעמיד את חייהם בסכנה אמיתית. ברצוני לשאול: 1. מדוע הוחלט על קידומו של אותו בכיר אף שמסר מידע רגיש לרשות הפלסטינית? 2. האם קיים חשש לזליגת אותו מידע רגיש לגורמים עוינים? תודה רבה. תודה, חברת הכנסת גולן. עם קבלת הטענה אודות מעצרו ברשות הפלסטינית של עובד המינהל האזרחי המועסק כמבקר עסקאות מקרקעין, החל המינהל האזרחי בבדיקת המקרה. הנושא עדיין נמצא בבדיקה של גורמי המקצוע במינהל האזרחי אל מול הגורמים הרלוונטיים ברשות הפלסטינית. יש להדגיש כי העובד אמון על עסקאות מקרקעין בין תושבים פלסטינים, ואין לו כל מעורבות בעסקאות שבהן מעורבים ישראלים. על כן, על אף מעצרו של העובד המקומי על ידי הרשות הפלסטינית, לא קיים חשש לזליגת מידע שנוגע למכירת קרקעות לישראלים. וכמו כן, בהמשך לשאלתך, נמסר לי כי העובד כלל לא קודם. כבוד סגן השר, מכיוון שאני יודעת שהתשובה שלך היא משהו שהוכן מראש, ודי צפיתי את התשובה הזאת, אני רציתי לספר לסגן השר שמה שקורה היום בעצם הוא שערבי לא יכול למכור ליהודי, ואני אומרת את זה הכי לא פוליטיקלי קורקט שיש, מכיוון שדינו הוא גזר דין מוות מיידי, ולכן מה שקורה הוא שישנו דבר שנקרא איש קש. ערבי מוכר אותו לערבי אחר, שמסכן את חייו, את חיי משפחתו, את חיי ילדיו, מכיוון שאין לו דרך אחרת, הוא איש הקש. ומכיוון שזה מסוכן אפילו ללכת לרשום בטאבו את השם, אותו איש קש מסתכן בכך, ואחרי זמן מה מוכר ליהודי, וכמובן מסתכן במה שקורה לו. עכשיו, מדובר, כבוד סגן השר, בדיני נפשות אמיתיים. יש שיחשבו שמכיוון שמדובר באזרחים פלסטינים, אזרחים ערבים, אז לא אכפת לנו. להפך, מדובר בדיני נפשות ובעינויים, שאני חושבת שעינויי דאעש לא מביישים את מה שקורה ברשות הפלסטינית כשנתפס אדם כזה שכל חטאו היה למכור לאזרח ישראלי, שלא לדבר על יהודי. מה השאלה? השאלה היא קודם כול, איך קורה דבר כזה, וזה שאמרו לך שהוא לא קודם, זה לא נכון, כי הוא כן קודם. ואני שואלת אם זה היה קורה בצה"ל, למשל, הרי אלוף פיקוד כזה או אחר שהיה עושה את זה מייד היה מודח והיה ניתן לו עונש. איך זה קורה שהוא לא מקבל עונש, שזה לא בא לידי ביטוי, ושעדיין יש חקירה בנושא? תודה. הרי ידוע לכול שהוא היה צריך להיות מפוטר מייד ושהדבר היה צריך לעלות לאיזשהו דין משמעתי. תודה רבה. תודה. אני לא הבנתי למה מגיע לו עונש על זה שעצרו אותו. מגיע עונש לזה שהעביר את המידע, לא לו. ממש לא לו. אה, אוקיי, אני כבר אומר שאם יש לך מידע שהוא שונה ממה שאני מסרתי, אני מבקש לקבל את המידע ולבדוק אותו. תקבל, יש. ובאופן כללי אני מבין שמדובר באדם שנעצר, ואנחנו לא קידמנו את הרעיון הזה, זה לא עניין שלנו, אתה יודע מה עצוב? שיש עמותות וארגונים שעשו מחקר הרבה יותר מקיף ממה שמשרד הביטחון, בראשות השר שלך, עשה, זה מה שעצוב. תמסרי לו בבקשה את המסמכים, חברת הכנסת גולן. אני אשמח לבדוק אותם לעומק. תודה. תודה רבה. השאילתה הבאה, חברת הכנסת גולן, מס' 312, כניסת פלסטינים ללא היתר דרך פרצות בציר 55, בבקשה. כבוד סגן השר, פרצות בגדר מאפשרות לאלפי פלסטינים להיכנס לשטח ישראל ללא בדיקה, תוך היתכנות לכניסת גורמים עוינים וסיכון ביטחוני של אזרחי ישראל. וכל זה זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת של צה"ל, על מנת, כמובן, כמו שכולנו יודעים, למנוע התחממות בגזרה. ברצוני לשאול: כיצד משרדך מתכוון לטפל בנושא, אם בכלל? הנושא הזה, קודם כול, חברת הכנסת גולן, נמצא בפוקוס שלנו. עניתי לא מזמן על שאלה דומה, ואני רוצה לענות שוב. אני אשמח אם תרצי להתייחס לדברים ולהשיב. פיקוד המרכז בפרט, וכוחות צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל בכלל, פועלים באופן יום-יומי למיגור תופעת כניסת פעילי טרור לשטח מדינת ישראל, וזאת באמצעות מגוון מאמצים ואמצעים מבצעים ומודיעיניים. גדר הביטחון היא נדבך אחד, או, אם לדייק, רק נדבך אחד מתוך האמצעים המרכיבים את המענה המבצעי השלם שניתן על ידי כוחות הביטחון למניעה של כניסת פעילי טרור ובעלי כוונות זדון פליליות למדינת ישראל. בקו התפר, כוחות צה"ל, בשיתוף משטרת ישראל, מתמודדים עם המעבר הלא-חוקי באמצעות תצפיות, ביצוע פטרולים בשטח והצבת מארבים. לצד זאת, מתקיים מאמץ מודיעיני מתמשך של צה"ל, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל ומג"ב, שבאמצעותו מבוצעות פעולות שיבוש וסיכול יזומות של פעולות טרור. מובן כי מדובר במאמצים רציפים ומתמשכים לאורך זמן, שתוצאותיהם ניכרות בתקופה האחרונה בעלייה בתפיסה של שוהים בלתי חוקיים. האכיפה נעשית על פי, את שאלת על נושא האכיפה והמעבר של שב"חים שלא דרך המעברים, על פי תיעדוף תקציבי בריכוז כוחות מבצעיים ומודיעיניים. כלומר, לא בכל מקום ולא כל הזמן, אלא על פי שיקול ותיעדוף. אנחנו צריכים להגביר את שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים שפועלים במרחב. זה נושא שצריך לעסוק בו. בתקופה הקרובה אצטרף אף אני למאמץ המשולב בקו התפר. פעולות ההגנה האפקטיביות כנגד טרור נעשות, חשוב להדגיש, בעומק השטח, באזורי המגורים, ההתארגנות והיציאה של פעילי הטרור. חשוב לי שדווקא בימים אלו, שהיו בהם כמה פעולות טרור עממיות או עצמאיות בעיקרן, לא נשכח את הפעולה המאוד מסיבית, מאוד משמעותית, מאוד אפקטיבית של זרועות הביטחון, שמכסחים את היוזמות הללו, יוזמות הטרור הקשות. אנחנו לפעמים יודעים ולפעמים לא יודעים עליה, אבל העשייה היא עשייה מרובה ומאוד חשובה ומאוד מוצלחת. תוך הכרת המגבלות והיעדר ההרמטיות בעולם הסבוך הזה, ראוי לציין שכלל הפעולות שנעשות על ידי כוחות הביטחון כנגד הטרור הן אפקטיביות. סוגיית הגדר, שתמנע מעבר אדם, במתכונת שקיימת בגבולות מצרים ועזה, ומוקמת כעת בגבול הלבנון, הינה בעלת השלכות תקציביות גדולות מאוד. ניהול הסיכונים של מדינת ישראל מתבסס על הערכות מצב קבועות, שמעניקות בשלב הזה את העדיפות הברורה להשלמת הגדר והמיגון בצפון. אני אוסיף עוד בקשר לקו התפר, שבמקומות מסוימים, על פי הערכת מצב, אנחנו נותנים מענה מקומי במגוון דרכים. ושוב, המחשבה היא: טרור, פלילי, והשוהים הבלתי-חוקיים. לכל אחד יש את האתגר שלו, הסיכון שלו, והמענים שאנחנו נותנים. אני, אדוני סגן השר, הקשבתי קשב רב לתשובה שלך, וזה מאוד מתחבר לי לעובדה שאני מדברת עם האנשים האלה, שגרים שם באזור, כבר חודשים רבים. גם היום, לקראת השאילתה הזאת, דיברתי איתם, ואני רוצה להגיד לך, סגן השר, שיש שם אנשים שממש לא ישנים בלילות, חוששים לחייהם, לחיי משפחתם, לחיי ילדיהם הקטנים. באמת, לא מצליחים להשלים לילה מהפחד כי הם רואים בעיניים את הזליגה. עכשיו נשאלת השאלה, אתה יודע, מכיוון שאני מקשיבה לתשובה שלך, ואני הייתי רוצה להאמין לתשובה של משרד הביטחון שהקראת עכשיו, בסופו של יום אני יודעת שהפרצה הזאת לא נסתמת כי רוצים לתת איזשהו מעבר, כי רוצים שלא תהיה התחממות בגזרה, אבל נשאלת השאלה: האם תמורת השתקה של התחממות הגזרה אנחנו מוכנים לסכן חיי אדם, וזו שאלה שצריכה להישאל. וגם אם זה כן, התשובה צריכה להיות כן, אבל לא יכול להות שתושבי האזור שחיים שם יחיו באי-ידיעה. יואיל בטובו שר הביטחון ויגיד: אני לוקח את הסיכון הזה עליי, שתושבי האזור ידעו, כמו שתושבי שדרות יודעים שהם סוג של עורף למה שקורה פה במדינה עם הרקטות, שתושבי האזור הזה ידעו שלוקחים את חייהם, תודה. לא בצורה בטוחה לחלוטין. השאלה שלי היא אם תמורת השתקה מוכנים לסכן חיי אדם. תודה רבה. חברת הכנסת גולן, תראי, אנחנו הולכים לפעמים לרופא ומתלוננים על מערכת הבריאות שהיא לא משקיעה מספיק בציוד, בתרופות, וחס וחלילה פוגעת באיכות החיים, ואולי אפילו בחיים עצמם. אנחנו מתלוננים על הכבישים, שבהם לא נעשות פעולות תשתית, או לא נעשות פעולות הסברה כדי למנוע את גדיעת החיים. אני חי, כמו שאת יודעת, באזור שבו לאורך שנים לא הייתה את אותה חומה תת-קרקעית עם גדר מסיבית וחיישנים, שרק לאחרונה הסתיימה ושיפרה את המצב. בצפון לא הייתה גדר, כמו שאנחנו הולכים ומקימים אותה כרגע. אני אמרתי בדברי תשובתי שאנחנו לא יכולים להיות מרוצים מכך שגדר שנבנתה לפני כמעט 20 שנה כדי לעצור פעולות טרור מסיביות מאוד, ועמדה במשימה שלה, אנחנו מתחזקים אותה, ואני מאוד מקווה שבשנים הבאות אנחנו נוכל, אחרי שנתפנה ממשימות נוספות, על פי תיעדוף, לחזור ולשפר את המציאות גם בקו התפר. ובינתיים נותנים מענים מקומיים על פי הערכות המצב. סיימו את הגדר ברצועה, מתחילים בצפון. אתה יודע, כמי שגרה בדרום תל אביב, אני יודעת מה המהות של גדר, בגבול מצרים, בכך שהגיעו יותר מסתננים. לכן, אני אומרת, מסתננים? אין יותר מסתננים. עכשיו מטפלים בצפון. בסדר, לתעדף את מי שחיים בסכנה. בואו תגידו להם, בארבע עיניים אני בטוח שאני יכול להגיד לך איפה יש יותר סכנה, אבל בסדר. תודה רבה. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, כנסת נכבדה, דובר צה"ל פרסם תמונה של חייל הנשבע בספר הברית החדשה במהלך טקס השבעת טירוני שריון, מחזור 21, שהתקיים בלטרון. ברצוני לשאול: 1. האם צה"ל מחלק את הברית החדשה בטקסי ההשבעה? 2. מדוע צה"ל לא מתחשב ברגשות החיילים הדתיים ובני משפחותיהם? האמת היא שזה מנוסח לא נכון: זה לא רק רגשות החיילים הדתיים, זה רגשות יהודים באשר הם יהודים. ובכן, הארת את עיניי לנושא שלא הכרתי, ומסתבר שצה"ל מעניק ספרים בטקס השבעה בהתאם לדתם ולאמונתם של החיילים. התמונה שאליה אתה מתייחס, חבר הכנסת בן גביר, צולמה אכן בטקס ההשבעה. אחרי בירור עולה כי החייל ביקש להישבע על ספר מביתו. ככלל, וככל שהמשימות המבצעיות מאפשרות זאת, צה"ל מתחשב ברגשות חייליו. בטקס השבעה ראוי לתת משקל מרכזי לרגשות החייל הנשבע אמונים לצה"ל, ומשקל נוסף, אבל משני, לתחושות סובביו. אני אשאל שאלה נוספת, כי לא כל כך הבנתי: כאשר אנחנו מדברים על חיילים נוספים, שהרגשות שלהם נפגעים, הרי אנחנו מדברים על חיילי צה"ל. הוא חייל, וכבודו במקומו מונח ודאי, אבל יש חיילים נוספים. הדבר השני שרציתי לדעת בנושא הזה, לאור מה שאדוני אומר, זה האם זה רק לפי בקשה, או כמו שציינת בתחילת הדברים, לפי דתו של בן אדם? ואז אוטומטית אתם באים לאדם נוצרי ואומרים לו: קח את ספר הברית החדשה? אני לא יכול לומר לך אם צה"ל מחלק את ספרי הברית החדשה. אני יודע שצה"ל מוצא לנכון, כמו שאמרתי, לתת חשיבות רבה יותר, ממוקדת, לרגשותיו של אותו חייל שנשבע אמונים, והוא נשבע להקריב את כל-כולו לעיתים. לכן, גם אם הנושא גורם לאי-נוחות מסוימת למי שמתבונן, מותר, זה לגיטימי, החשיבות הגדולה, או הדגשת החשיבות, היא על מה שמרגיש החייל שצריך להישבע לצה"ל. האם תוכל לעדכן אותי לגבי השאלה האם צה"ל מחלק, או רק נענה ונעתר לבקשה? אם זה ממש חשוב לך, אני מוכן לבדוק את השאלה ולענות לך באופן עצמאי. תודה. אם יורשה לי, כשמסתערים והכדור פוגע, נראה לי שצבע הדם הוא אותו דם. שניהם משרתים באותה יחידה בצבא ההגנה לישראל. חד וחלק. היו חברים שלי מכל הדתות שנפלו לידי. אדוני היושב-ראש, חד וחלק, וצריך לכבד. ועדיין אני מזכיר שאנחנו מדינה יהודית, בהתחלה ובסוף. נכון. הברירה בידינו: האם לגייס אותם כאזרחי מדינת ישראל, כמתנדבים, או לא. אני מעדיף לגייס אותם, לשלב אותם ולהילחם איתם שכם אל שכם. אין בעיה, אבל כל זה לא אומר שצריך לחלק את ספר הברית החדשה. אגב, ההגדרה היותר טובה, ותחשוב על זה, היא מדינת היהודים הדמוקרטית. המדינה היא לא יהודית, המדינה היא מדינת היהודים, והיא דמוקרטית. היא מדינת היהודים, קודם כול, ואחרי זה הדמוקרטיה באה. ככה לפחות לימדו אותנו במגילת העצמאות, קודם יהודית, ואחרי זה דמוקרטית. תודה. זה נכון. תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט' בטבת התשפ"ב, 13 בדצמבר 2021, בשעה 16:00.