הישיבה השמונים-וחמש של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, ט' בטבת התשפ"ב (13 בדצמבר 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 9 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 9 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 11 1. כישלון הממשלה בהתמודדות עם הגרעין האיראני ובהזעקת דעת הקהל בארצות הברית ובעולם כולו, 11 2. ממשלה הנכנעת לארגונים הרפורמיים ופוגעת בערכי יסוד של הציבור החרדי איננה ראויה לאמון 11 יובל שטייניץ (הליכוד): 12 השר לשירותי דת מתן כהנא: 15 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 16 שר התקשורת יועז הנדל: 19 אופיר אקוניס (הליכוד): 40 חיים ביטון (ש"ס): 41 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 42 אבי מעוז (הציונות הדתית): 45 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 46 השר לשירותי דת מתן כהנא: 47 הודעת הממשלה על צירוף סגן שר 69 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 70 הצהרת אמונים של סגן השר מאיר יצחק הלוי 73 מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): 73 הודעה אישית של חבר הכנסת דוד אמסלם 74 דוד אמסלם (הליכוד): 74 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18, הוראת שעה), התשפ"ב 2021 77 עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): 77 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 80 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 80 חילופים בוועדות הכנסת 80 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 80 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 81 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 81 הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 15) (נטילת דגימה פורנזית מנפגע עבירת מין ושמירתה), התשפ"ב 2021 83 מירב בן ארי (יש עתיד): 83 קרן ברק (הליכוד): 89 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 89 גילה גמליאל (הליכוד): 90 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 92 מירב בן ארי (יש עתיד): 93 הצעת הוועדה לביטחון הפנים בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראת שעה), התשפ"א 2021 95 מירב בן ארי (יו"ר ועדת ביטחון הפנים): 95 הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ב 2021 98 השר לביטחון הפנים עמר בר לב: 98 רם בן ברק (יש עתיד): 102 מירב בן ארי (יש עתיד): 103 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 107 השר לביטחון הפנים עמר בר לב: 110 הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ב 2021 112 שר המודיעין אלעזר שטרן: 113 גילה גמליאל (הליכוד): 116 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 117 אלון טל (כחול לבן): 118 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 119 רון כץ (יש עתיד): 122 זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): 123 מופיד מרעי (כחול לבן): 127 אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): 128 השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: 128 הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב 2021 137 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 138 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 141 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 142 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 143 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 145 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 146 יעל רון בן משה (כחול לבן): 149 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 150 לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): 153 נירה שפק (יש עתיד): 154 זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): 155 משה ארבל (ש"ס): 156 מירב בן ארי (יש עתיד): 157 רם בן ברק (יש עתיד): 159 מופיד מרעי (כחול לבן): 161 גבי לסקי (מרצ): 162 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 164 רון כץ (יש עתיד): 167 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 176 עלי סלאלחה (מרצ): 177 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 179 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 179 הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב 2021 179 נעמה לזימי (העבודה): 179 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 180 אמילי חיה מואטי (העבודה): 182 רם שפע (העבודה): 184 גלעד קריב (העבודה): 185 אבתיסאם מראענה (העבודה): 188 סימון דוידסון (יש עתיד): 190 משה טור פז (יש עתיד): 191 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 192 יסמין פרידמן (יש עתיד): 193 מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): 194 ניר אורבך (ימינה): 198 ענבר בזק (יש עתיד): 200 יואב קיש (הליכוד): 201 שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): 207 הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 9), התשפ"ב 2021 218 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 17), התשפ"ב 2021 219 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 219 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 221 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 222 יואב בן צור (ש"ס): 223 מאיר פרוש (יהדות התורה): 225 אמיר אוחנה (הליכוד): 226 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 227 דוד אמסלם (הליכוד): 228 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 233 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 234 משה ארבל (ש"ס): 235 משה גפני (יהדות התורה): 238 אופיר סופר (הציונות הדתית): 241 יואב גלנט (הליכוד): 242 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 249 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 250 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 251 אוריאל בוסו (ש"ס): 253 מירי מרים רגב (הליכוד): 258 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 261 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 262 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 263 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 264 אבי מעוז (הציונות הדתית): 265 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 267 גילה גמליאל (הליכוד): 268 משה אבוטבול (ש"ס): 268 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 270 יואב קיש (הליכוד): 272 קרן ברק (הליכוד): 276 אופיר כץ (הליכוד): 279 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 283 דוד ביטן (הליכוד): 284 שלמה קרעי (הליכוד): 290 יעקב אשר (יהדות התורה): 294 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 295 אלי כהן (הליכוד): 298 עמיחי שיקלי (ימינה): 299 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 300 אבי דיכטר (הליכוד): 302 יריב לוין (הליכוד): 303 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 305 הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (עילות חיפוש בלא צו בית משפט) (הוראת שעה), התשפ"ב 2021 340 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 340 אבי מעוז (הציונות הדתית): 342 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 343 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 345 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 347 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 349 יריב לוין (הליכוד): 351 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 356 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 365 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 367 שלמה קרעי (הליכוד): 373 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 380 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 388 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 393 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 4) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ"ב 2021 412 שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: 413 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 413 משה גפני (יהדות התורה): 416 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 418 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 418 שלמה קרעי (הליכוד): 420 אבי מעוז (הציונות הדתית): 421 יואב קיש (הליכוד): 422 דוד ביטן (הליכוד): 422 שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: 425 הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון) (תיקון מס' 3), התשפ"ב 2021 431 מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): 431 היום יום שני, ט' בטבת התשפ"ב, 13 בדצמבר 2021. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 9), התשפ"ב 2021, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 17), התשפ"ב 2021, הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ב 2021. לדיון מוקדם, החל בהצעת חוק פ/2662/24 וכלה בהצעת חוק פ/2706/24: הצעת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית) (הוראת שעה), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, ניר אורבך וולדימיר בליאק, הצעת חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת יום טוב חי כלפון, הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון, איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"ב 2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, עידוד התיירות באזורי רמת הגולן והגליל) (הוראת שעה), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת יעל רון בן משה, מופיד מרעי ואופיר סופר, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי לאפוטרופוס), התשפ"ב 2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי, הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון, חישוב מקדם המרה לקצבה), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת מוסי רז, מיכל רוזין וג'ידא רינאוי זועבי, הצעת חוק איסור ייצוג לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים על ידי שדלן (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון, מגבלת רישיון נהיגה), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון, ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף, הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון, חסינות בפני דין פלילי), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, פטור ממס בגין תרומות לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת אופיר כץ, הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון, הוספת סעיף שוויון), מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, טיפול בפעוטות במעונות יום כעבודה מועדפת), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת רון כץ, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ידועים בציבור), התשפ"ב 2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין, הצעת חוק התאמת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה והתעשייה, התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס וינון אזולאי, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי לסטודנטים ולהוריהם), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, העלאת קצבת הילדים), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת פטין מולא, קטי קטרין שטרית, עלי סלאלחה ומופיד מרעי, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, מחלה נדירה), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת סמי אבו שחאדה, שירלי פינטו קדוש, אימאן ח'טיב יאסין, יעקב אשר, משה אבוטבול, בועז טופורובסקי, מאזן גנאים, יוראי להב הרצנו, ג'ידא רינאוי זועבי, מיכאל מלכיאלי, מאיר פרוש, ישראל אייכלר, אורי מקלב, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, משה גפני, אוסאמה סעדי, גבי לסקי, יעקב ליצמן, מוסי רז, מיכל רוזין, יסמין פרידמן, מיכל שיר סגמן, יואב קיש, מירב בן ארי, יולי יואל אדלשטיין, רם שפע, יצחק פינדרוס, ינון אזולאי, עופר כסיף, אבתיסאם מראענה ונעמה לזימי, הצעת חוק הכרה ברישיונות מקצועיים על בסיס הנחיות האיחוד האירופי (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת יריב לוין, הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון, הצבעת סטודנטים), התשפ"ב 2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין, הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון, הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת אורי מקלב, הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (עדות עובד במשרת אמון), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם, הצעת חוק העונשין (תיקון, החמרת ענישה על פגיעה במקומות קדושים ורגשי דת), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, ינון אזולאי, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון, מקום מושבו של ראש הממשלה), מאת חבר הכנסת דוד אמסלם, הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון, ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא, הצעת חוק פיצוי מפונים בני רשות, התשפ"ב 2021, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי, הצעת חוק איסור מתן כספים קואליציוניים, התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נסיעת משאיות בשעות העומס), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג, הצעת חוק איסור שימוש ברכב ממשלתי לשר וסגן שר ביום המנוחה השבועי ובחג, התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל, הצעת חוק העונשין (תיקון, מעשה מגונה בהסכמה בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים), התשפ"ב 2021, מאת חברת הכנסת קרן ברק, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הזכות לשימור פוריות), התשפ"ב 2021, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל, הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש, הוראת שעה, תיקוני חקיקה) (תיקון, תקופות לעניין מס רכישה לדירה יחידה), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת משה גפני, ינון אזולאי, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, בצלאל סמוטריץ' ושלמה קרעי, הצעת חוק מתן עדות של ילדים ואנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת שרון רופא אופיר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון, חובת לימוד שפה ותרבות ערבית), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף, הצעת חוק טוס כחול לבן, התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת רון כץ, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון, הטבות לניצולים שעלו לאחר שנת 1953), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס, הצעת חוק הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון, חילוט הכספים וניהולם), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, יואב בן צור, קרן ברק, ניר ברקת, פטין מולא, אלי כהן, יואב גלנט, חוה אתי עטייה, אורית מלכה סטרוק ויצחק פינדרוס, הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון, הארכת תוקף זכאות לדירה ציבורית), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון, קיצור תקופת שמירת הנתונים במאגר נתוני אשראי), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בשל אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי, הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תקופת צינון למפקח על הבנקים), התשפ"ב 2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן, הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון, מדרגות המס על דירה יחידה ועל בניין להשכרה ובניין לשכירות מוסדית), התשפ"ב 2021, מאת חברי הכנסת יואב קיש, אלכס קושניר, ינון אזולאי, משה גפני, אופיר כץ, בצלאל סמוטריץ', שלמה קרעי, ולדימיר בליאק, ג'ידא רינאוי זועבי, ניר אורבך, אחמד טיבי, מאיר יצחק הלוי, עופר כסיף, נעמה לזימי, יצחק פינדרוס, יעל רון בן משה ואימאן ח'טיב יאסין. תודה. תודה רבה למזכירת הכנסת. המשך סדר-היום: הצעת סיעות הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, התאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ויהדות התורה והשבת, אגודת ישראל, להביע אי-אמון בממשלה בנושא: כישלון הממשלה בהתמודדות עם הגרעין האיראני ובהזעקת דעת הקהל בארצות הברית ובעולם כולו. יציג וינמק את הצעת האי-אמון חבר הכנסת יובל שטייניץ, בבקשה. ישיב השר מתן כהנא. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מכובדי שר הדתות, השר מתן כהנא, אני רואה גם את השר לביטחון פנים, השר בר לב, איראן מאיימת על שלום ישראל וקיומה ועל שלום המזרח התיכון ועל שלום העולם כולו. ומה עושה הממשלה הנוכחית מול האיום הקיומי ההולך ומתהווה ממש לנגד עינינו, כאשר איראן מפירה ברגל גסה את כל המגבלות שהוטלו עליה ומתקדמת לכיוון של נשק גרעיני? אני יכול לומר מה עשתה הממשלה הקודמת, או יותר נכון הממשלות הקודמות, בראשות הליכוד ונתניהו בשנים 2009 ועד לאחרונה. אנחנו לא רק פעלנו בערוצים הדיפלומטיים מול ארצות הברית ומול יתר המעצמות, אנחנו הזעקנו את דעת הקהל בארצות הברית ובעולם כולו והפכנו את האיום האיראני לבעיה גלובלית כלל-עולמית שקשה להתעלם ממנה. גם אם נשיא ארצות הברית היה עסוק בבעיות פנים או בבעיות באזורים אחרים של העולם, או נשיאי ארצות הברית לשעבר, איש מהם לא היה יכול להתעלם מהבעיה האיראנית, כי נתניהו כראש ממשלה, ואנחנו בהנחייתו, פעלנו להזעיק את דעת הקהל קודם כול, ובראש ובראשונה בארצות הברית, בנאומים, במאמרים, בכנסים, בפגישות עם חברי סנאט וקונגרס. בין השנה 2009 לשנים האחרונות, ל-2019, הנושא האיראני, בזכות מדינת ישראל ובזכות ממשלת ישראל, האיום האיראני הפך לנושא המרכזי בביטחון הלאומי, לא רק כאן אצלנו, אלא גם בוושינגטון ובארצות הברית, וזה הביא גם את הנשיא אובמה וגם את הנשיא טראמפ להטיל סנקציות מאוד כבדות על איראן, לאיים עליה צבאית ולהגיע איתה להסכם, שהוא בלתי מספיק. יש בו כמה אלמנטים טובים, אבל ככלל הוא בלתי מספיק, ואני תכף אסביר את הדברים, בהמשך. מה עושה הממשלה הנוכחית? היא עושה כמעט את ההפך, היא עושה כמעט את ההפך. קודם כול, בחוסר אחריות וחוסר ניסיון משווע היא משדרת כלפי ארצות הברית וכלפי העולם כולו שלא יהיו הפתעות. זאת אומרת, אם אנחנו נפעל מול האיראנים אנחנו נבקש אישור, או לפחות ניידע את בעלי בריתנו האמריקאים, אולי גם מעצמות נוספות, לפני כן. תראו איזו בדיחה, איראן הרי לא נדרשת, ולא תיידע את ארצות הברית לפני ששלוחותיה, חיזבאללה או חמאס או הג'יהאד האסלאמי, תוקפות כאן בישראל, אבל אנחנו יוצרים נורמה, מרוב חברות וידידות ושיתוף פעולה, שאנחנו כאילו מחויבים ליידע את ידידינו האמריקאים, באמת ידידינו הגדולים, אולי גם מעצמות אחרות בעתיד, מי יודע, לפני פעולות שנעשה. וכמובן שנורמה כזו ואמירה כזו שאין הפתעות, פירושה המעשי הוא שאפשר גם להגיד לך נייט, או no, שאפשר להשפיע עליך. דבר שני, אנחנו לא פועלים בכלל מבחינת הסברה בארצות הברית. בחצי השנה האחרונה, מאז שהממשלה, ממשלת הטלאים הזו, קיימת, אין אפקט של הסברה ישראלית מול הגרעין האיראני בארצות הברית, באירופה ובעולם כולו. אין מאמרים בעיתונים, אין ראיונות, אין נאומים בקונגרס, אין משלחות של חברי קונגרס שמוזמנות לפה כדי להזהיר אותם ולתדרך אותם מודיעינית. אין ואין ואין ואין. אין כלום. אין כלום. מישהו כאן לא מבין שכמו בכל מדינה דמוקרטית, וקל וחומר בארצות הברית, חלק מהנכונות של הממשל לפעול, גם לפעול כלכלית וגם צבאית, קשורה בדעת הקהל, מה שקורה בקונגרס האמריקאי. כל הפן הזה, שנתניהו והממשלות הקודמות כל כך הפליאו לנצל אותו וליצור באמצעותו בעיה כל כך קשה לאיראנים, כל הפן הזה נעלם. היה כלא היה. אנחנו לא נפתיע את האמריקאים, אנחנו גם לא נאתגר אותם בדעת הקהל שלהם, ואם איראן מתקדמת או אם הולכים לחתום איתה על הסכם שהוא עוד יותר גרוע מההסכם הקודם, ניחא, דיברנו בחדרים סגורים אבל לא נתנו לזה משקל. אנחנו קוראים היום בידיעות חשיפה של יוסי יהושע שהאמריקאים מסרבים לבקשה של הממשלה הנוכחית, של שר הביטחון גנץ, להקדים לנו אספקה של שניים-שלושה מטוסי תדלוק, כולה, שיאפשרו לחיל האוויר למתוח את הטווח של חלק גדול מהמטוסים שלו לכיוון איראן. מרוב שתיקה אנחנו אפילו כבר לא מקבלים את הסיוע המינימלי שהיינו צריכים לקבל כדי לפעול, כדי להרתיע. אנחנו גם לא רואים איום צבאי משמעותי מארצות הברית שמשכנע את האיראנים. אני מוכרח לומר שבתקופת הנשיא אובמה וסגן הנשיא ביידן היה איום כזה די מפורש. אובמה השתמש בנוסחה: כל האופציות על השולחן, כולל brute force, כולל כוח פיזי או כוח צבאי, בתקופת טראמפ, בעיקר אחרי ההתנקשות האמריקאית בסולימאני, האיראנים ממש חששו מפעולה צבאית. כך היה גם בתקופת הנשיא הקודם בוש אחרי הפלישה לעיראק, האיראנים חששו שהם הבאים בתור. היום, מרוב רפיסות ושתיקה של ממשלת ישראל, אנחנו לא שומעים איומים דומים של ארצות הברית כלפי איראן, הטון ירד. ואני אומר לכם, סנקציות כלכליות טובות כדי לשכנע את האיראנים אולי לוותר על תוכנית הגרעין, לפרק אותה, לחזור אחורה, אבל איום צבאי נדרש כדי שהם לא ידהרו קדימה לפצצה, איום צבאי אמריקאי, וזה לא קיים היום באופן משמעותי, לא קיים בתשעת החודשים האחרונים, לא קיים מאז שממשלת בנט-לפיד נכנסה ברוח של חדרים סגורים, ידידות שמשמעותה שלא מלבנים חילוקי דעות בחוץ. או, אם עושים את זה, אני מניח שגם את המחלוקות שאנחנו קוראים בעיתונים עושים בתיאום מראש. אני רוצה לומר לכם, אני הייתי אחראי מטעם ממשלת נתניהו בשנים 2013 2015 על המגעים מול האמריקאים והמעצמות לקראת הסכם הגרעין ההוא, ועוד לקראת הסכם הביניים, ואני יכול להגיד לכם שאנחנו היינו חלק של המשא ומתן, מבחינה מסוימת, חלק סמוי. אנחנו הכנסנו את הדרישה שהעשרת האורניום תרד מ-20% האיראנים כבר היו בכמויות גדולות של 20% ל-3.5%, ושאת כל האורניום של 20% לא רק שהם יפסיקו להעשיר אלא שהכול יפורק ויצא מאיראן, או יפורק בפיקוח. אנחנו הכנסנו את הדרישה שכור המים הכבדים באראכ, ייצקו בטון בליבה שלו כדי שלא יוכלו לבנות אותו מחדש, ועוד ועוד. מדוע? כי בתקופת ממשלת נתניהו ספרו אותנו גם האמריקאים, גם הצרפתים, גם הבריטים, גם הרוסים, גם הגרמנים וגם הסינים. היום, בנושא הזה, שהוא קריטי לקיומנו ועתידנו, לצערי לא סופרים יותר את ממשלת ישראל, כי ממשלה שמתחייבת לדווח על כל דבר וללבן את חילוקי הדעות רק בחדרים סגורים, בארצות הברית לא סופרים אותה. עכשיו, אני שואל אתכם, שרים נכבדים, ראיתם מה קרה עם צפון קוריאה, היפנים והדרום-קוריאנים באמת דיברו עם האמריקאים בחדרים סגורים. בניגוד לנתניהו, הם לא הרעישו עולמות בתקשורת האמריקאית, בנאומים בקונגרס, הם דיברו עם האמריקאים בחדרים סגורים, וצפון קוריאה הגיעה לנשק גרעיני. אתם רוצים שאותו תסריט יחזור עם איראן? אותו תסריט שקרה בצפון קוריאה? אם לא, אז תצאו מהשלווה שלכם, וגם עם ידידים קרובים וטובים מאוד כמו ארצות הברית מותר להתווכח פומבית כשקיום עם ישראל ומדינת ישראל מונח על כפות המאזניים. והסוגיה האחרונה, אדוני היושב-ראש, שאני לא יכול להימנע ממנה, היא בחזית אחרת, חזית הקורונה. אנחנו שומעים שייתכן שאנחנו עומדים בפני גל חמישי של קורונה. גם הגל הרביעי היה מיותר, כי בתחילת האביב היינו המדינה הכי מחוסנת בעולם. אז אני רוצה להזכיר לשרים הנכבדים שיושבים פה ולחברי הכנסת מה קרה לנו מבחינת החיסונים. בתקופת ממשלת הליכוד ונתניהו היינו הראשונים בעולם להתחסן. באביב, בחודשים מרץ-אפריל, היינו מקום ראשון בעולם בשיעור המתחסנים לנפש. מקום ראשון בעולם. אדוני היושב-ראש, אתה יודע באיזה מקום אנחנו היום? רמז: לא מקום ראשון, לא שני ולא שלישי. אני אקריא את הרשימה הבאה, ותראו כמה הממשלה הנוכחית נכשלת באכיפת התו הירוק, נכשלת בהגברת החיסונים. כל מבצע החיסונים האדיר שישראל הובילה בו את העולם נעצר. משפט לסיום, בבקשה. לסיום, אני רק אקריא את השמות האלה, רק מה-OECD, כדי לקצר את הרשימה, כי אתה מזרז אותי: פורטוגל, 88%; איסלנד, 82%; דרום קוריאה, 81%; ספרד, 80%; יפן, 77%; דנמרק, 77%; קנדה, 76%; איסלנד, 76%; בלגיה, 75%; אוסטרליה, 74%; פינלנד, 73.6%; איטליה, 73.4%; ניו זילנד, 73%; שבדיה, 71%; נורבגיה,70%; צרפת, 70%; גרמניה, 69%; בריטניה, 69%, אוסטריה, 68%; שווייץ, 66%; קפריסין, 65%; ישראל, 62%. ממקום ראשון, היינו הראשונים בעולם להביא את החיסונים ולחסן במהירות את האוכלוסייה, הידרדרנו היום למקום בערך 50 בעולם. ממקום ראשון בין מדינות ה-OECD בשיעור ההתחסנות בתקופת ממשלת נתניהו הידרדרנו לאחד המקומות האחרונים בעולם המפותח, תודה רבה. בשיעור ההתחסנות. אז איזה מין ממשלה יש פה? היא מפקירה או לא מבינה איך להסעיר ולהזעיק את דעת הקהל בארצות הברית ובעולם ואיך להיאבק באיום האיראני, והיא נכשלת לחלוטין בהסברה, במנהיגות, בהובלת מבצע החיסונים בציבור הישראלי. לכן, אם יהיה פה גל חמישי נוסף, זה על ראשה של הממשלה הגרועה הזו. תודה רבה. תודה רבה. השר מתן כהנא, בבקשה. אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, חברי חבר הכנסת יובל שטייניץ, דווקא ממך היינו מצפים שתנהג בממלכתיות ושהאופוזיציה תגבה את הממשלה בנושא האיראני, נושא שהוא בליבת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אבל כנראה שההוראות שקיבלת מראש האופוזיציה היו להפוך גם את זה לכלי ניגוח פוליטי, והסיבות כבר ידועות. לא קיבלתי שום הוראה והנחיה מאף אחד, רק לידיעתך. אתם מנסים בצורה עקבית לפזר מסך עשן שירחיק מכם את הכישלון בטיפול בסוגיה האיראנית. מסתבר, חבר הכנסת שטייניץ, חברי, שנאומים לא עוצרים צנטריפוגות. הממשלה, שמכהנת קצת פחות מחצי שנה, קיבלה לטיפולה מצב נתון שבו תוכנית הגרעין האיראנית נמצאת בשלב המתקדם ביותר שלה. הממשלה מיומה הראשון נדרשת לנושא בכל תשומת הלב והמשאבים. ראש הממשלה הביע את עמדתו שלפיה החזרה להסכם הגרעין, ה-JCPOA, תהיה טעות, וכי ישראל אינה צד להסכם. הוא הסביר לאמריקאים שבנקודת הזמן הזו הסרת הסנקציות תחזק מאוד את המשטר האיראני, וכי התועלת שבהגבלת ההעשרה מוגבלת מאוד, בהינתן ההתקדמות המשמעותית שאיראנים כבר עשו בתקופתכם, חבר הכנסת שטייניץ. בנט היה איתנו כמעט בכל עשר השנים האחרונות. מה זה "בתקופתנו"? במקביל הוא הבהיר כי ישראל שומרת על זכותה לחופש פעולה מלא מול איראן. ראש הממשלה הציע תוכנית שמתמודדת באופן רציף עם כל ההיבטים של תוכנית הגרעין, לא רק העשרה, ובנוסף, ולא פחות חשוב, עם התוקפנות האזורית של איראן, שהפכה נועזת ומסוכנת יותר לאחרונה. תודה. תודה רבה לשר מתן כהנא. את הצעת האי-אמון הבאה יציגו יהדות התורה וש"ס. ינמק חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה, בבקשה. ישיב יועז הנדל. אדוני היושב-ראש, בטוח שזה לא קודם ש"ס? זה מה שמסרו לנו. אתה הדובר השני בכל מקרה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום בלילה, מחר בעצם, צום עשרה בטבת, כאשר הוטל המצור של מלך בבל על ירושלים, ואחרי שנה ושבעה חודשים היה חורבן בית המקדש הראשון. "בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה, סביב, ותבא העיר במצור, ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ". גם בח' בטבת היה תרגום התורה ליוונית, ואז העולם חשך כאשר התחילו לפרש את התורה על ידי כל מיני שפות ודברים שלא כתורה. גם עזרא הסופר מת בעשרה בטבת, זו אחת מהגזרות שהיו בעשרה בטבת. אין זה אלא סמלי שאנחנו מדברים היום על אי-אמון בממשלה שנכנעת והופכת לממשלה רפורמית, דבר שלא היה מאז קום המדינה. היה הייתה מדינה חילונית, היא קמה ב-48', היו שם חילונים, בן-גוריון וחבריו. הם לא היו רפורמים, הם לא אמרו: אנחנו נשנה את התורה, אנחנו נשנה את הדת היהודית, הם אמרו, זו הייתה סיסמה שלהם במשך עשרות שנים: תנו לנו לחיות, חיה ותן לחיות כפי שאנחנו רוצים. אבל איך אומרים בשם בן-גוריון או אחרים? בית הכנסת שאני לא הולך אליו הוא בית כנסת רפורמי. הם ידעו שהרפורמה והרפורמים, מגרמניה עד ארצות הברית, קודם כול הם התנגדו לציונות בגלל שהציונות נבנתה על הקשר התנ"כי בין העם היהודי לארץ ישראל. הם אמרו: לא. הם כפרו בתורה משמיים, כפרו בארץ ישראל. ההפך, הם התנגדו להצהרת בלפור, והבאתי לפני כשבועיים את הציטוט המדויק של המכתב של רבני הרפורמים. הארגון הרפורמי הרשמי בשיקגו שלחו לממלכה הבריטית נגד הצהרת בלפור שבה נקבע שארץ ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי. הם אמרו מפורשות שהיהדות היא דת והיא לא לאום, וכל יהודי, בכל מקום שהוא יושב בו, שם הלאום שלו: יהודי אמריקאי, באמריקה, יהודי צרפתי, בצרפת. הם לא הכירו בלאומיות היהודית בכלל. ובאמת, מי שמנתק את הלאום היהודי מן הדת, אין דבר כזה בעולם לאום ששייך לדת מסוימת. יש הרבה עמים מוסלמים, יש הרבה עמים נוצרים, אבל נוצרי בצרפת ונוצרי ברוסיה הם לא בני עם אחד, הם בני שני עמים. הם אפילו לא בני דת אחת, כי יש שם כיתות שונות. היהדות, היסוד של היהדות הוא בדת היהודית, בתורת ישראל, בזה שהקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. בלי תורתו זאת פיקציה. אין עם יהודי בלי תורה, וגם אין ארץ ישראל בלי נשמה, בלי תורה. כי ארץ ישראל בלי תורה היא ארץ ישראל בלי נשמה. כי נשמת ארץ ישראל היא התורה, אחרת זאת פלסטין או איליה קפיטולינה, כפי שקראו לזה הכובשים השונים בכל הדורות. כל היסוד של המדינה החילונית בארץ ישראל התבסס על כך שרוצים לחיות כחילונים אבל הדת היא הדת היהודית. הרפורמה זה נושא אחר לגמרי. הם הפכו את הדת מיסודה, מגייגר ועד יורשיו ויורשי-יורשיו, שלא מאמינים בבורא עולם, לא מאמינים שהוא נתן להם תורה, וכל אחד יוצר לו את האלוהים האחרים בליבו, כמו כל עובדי האלילים. אחד עשה את זה מעץ ואבן, והם עשו את זה מרעיונות ואידיאות, אבל הם בפירוש לא האמינו בה' אלוקי ישראל, שנתן לנו את התורה והוציאנו ממצרים. כפרו בכל הדברים האלה. הם לעגו במשך מאות שנים ליהודים המאמינים, שהיו רובה של יהדות מזרח אירופה ויהדות המזרח של ארצות המזרח וארצות ערב, שכולם היו יהודים מאמינים, והם ניהלו מלחמה נגד האמונה היהודית. ולכן כאשר הם ראו שהציונות מתבססת יותר מדי על תורת ישראל ועל הקושאן, שהוא התנ"ך, הם היו נגדו. עד היום הזה, אנחנו צריכים לדעת שהרפורמים בארצות הברית, התמימים, המתבוללים, שלא נכנסים לתיאולוגיה בכלל, אין להם שום עניין במלחמות פה בארץ בין הרפורמים לחרדים. רק שבאים מפה סוכנים, חלק מהם ישראלים בכלל, באים ואומרים להם: תשמעו, אנחנו מגינים על הילדים שלכם, כי החרדים רוצים להוציא אותם מכלל ישראל, ואנחנו נלחמים שמדינת ישראל תכיר בילדים שלכם שנשואים לנוכרים ולנוכריות, שגם הם יהודים. ולכן הם נלחמים את המלחמה בכותל המערבי, בשעה שהם אמרו מפורשות וכתבו בכתובים שאין להם שום עניין בבית המטבחיים הזה שהתקיים לפני אלפיים שנה בירושלים, כך הם קוראים לזה. רק לפני עשרות שנים קיבל הרב מנחם פרוש מכתב, לא לפני מאות שנים, מראשי הרפורמים, שאומר: אין לנו עניין בקיר בית המטבחיים שלכם. למה הם עושים עכשיו את המלחמה בכותל המערבי? זה לא בגלל שהם מאמינים בקדושת הכותל. זה כי הם רוצים לחלל ולחלן את הכותל המערבי, לעקור מתוכו את המקום האמוני ולהפוך אותו לאתר לאומי. יש הרבה אתרים לאומיים: יש אתרי זיכרון, יש יד ושם, יש כל מיני אתרים לאומיים, אז יש עוד אחד. ולכן אני בא ואומר לעם היושב בציון, שלא יודע: המלחמה הזאת של הרפורמים נגד היהדות היא מלחמה קיומית לא פחות מהמלחמה הפלסטינית. לפלסטינים יש מלחמה כי הם טוענים שהארץ הזאת שייכת להם כי הם גרו פה, אבל הפלסטינים, מי שמאמין בקוראן, בפרט התנועה האסלאמית, לא מכחישים שאלוקי ישראל נתן את ארץ ישראל לעם ישראל בשעתו, ביציאת מצרים. זה מופיע בקוראן. אלה כופרים בעצם הקיום של הדת היהודית בארץ ישראל. אין לזה שום קשר. הם הפכו את הדת למשהו מופשט. בכתבים שלהם זה מופיע מפורשות, ואני יכול לצטט לכם הרבה, אבל חבל על הזמן שלנו לצטט את כל דברי הרהב והבלע שהם כתבו, מגייגר עד יורשיו ועד הרפורמים דהיום בארצות הברית. יש להם אינטרס פוליטי, כמובן. אנחנו גם רואים שגדולי האויבים של מדינת ישראל באוניברסיטאות ובהפגנות נגד ישראל על פשעי המלחמה שמדינת ישראל עושה נגד הפלסטינים הם מתבוללים שבאו מהקהילות הרפורמיות ושמותיהם ידועים. אחד מהדמוקרטים מהדיפ-סטייט, מהפרוגרסיביים ביותר, שמוביל את האנטי-ישראליות, הוא יהודי ידוע, מפורסם, אני לא אזכיר את שמו. יש ארגון שומרי משפט, רבנים למען זכויות אדם, שנוסד ב-1988, וגם הם ארגון שמאל רדיקלי ששותף לכל הקמפיינים ל-BDS לדה-לגיטימציה וללוחמה המשפטית המתנהלת נגד מדינת ישראל. 35% מהקהילות הרפורמיות מונהגות על ידי חברים שהם רבנים למען זכויות אדם, קוראים לעצמם, שפועלים באופן רדיקלי לשנות את זהותה של מדינת ישראל בפנים ומשמיצים את מדינת ישראל בחוץ, כל, איך קוראים להם שם? J-Street, שהם נגד איפא"ק, כי איפא"ק מדי יהודית דתית. איפא"ק הם לא אנשים דתיים, אבל הם אנשים שהקשר שלהם לארץ ישראל הוא יותר ציוני, יותר לאומי. כל האנשים האלה באים פה לעשות, ומה אכפת לי שהם חושבים אחרת? אנחנו אנשים דמוקרטיים, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, תחשוב ככה, תחשוב ככה. הם מביאים לפה את המלחמה והם רוצים להביא לשפיכות דמים. ההסתה שלהם תביא לשפיכות דמים בכותל המערבי. היום היה דיון בכנסת, אדוני היושב-ראש/ כיושב-ראש אני אומר לך, אני לא זוכר מעולם שוועדת כנסת, ועדה, תהפוך לוועדה למלחמה נגד הדת היהודית כמו הוועדה לענייני דת של הנציגה של ישראל ביתנו, שהיא מפלגה אנטי-דתית. ולא רק אנטי-דתית, כי הייתי אומר מילים עוד יותר קשות, אבל בשל כבודו של היושב-ראש אני לא אומר את ההגדרה שלי לזה. היה היום דיון אימים נגד הרבנות ונגד הכותל המערבי. הדיבור היה כסף, ג'ובים, שחיתות. אתה מבין, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת, שמתנפחת מיום ליום, היא מדברת על כסף, מה שקלים שם במרכז למקומות קדושים. אבל אני לא נכנס לזה. אבל האופי והאיבה שהקרינה היושבת-ראש כלפי הדת היהודית, אני הרגשתי שאני חי, הם רוצים להפוך אותנו למדינת אויב. אויב לה' אלוקי ישראל, אויב לתורה, ממש רוצים להפוך את מדינת ישראל לזירת מלחמה נגד היהדות, ולזה אנחנו לא יכולים להסכים בשום פנים ואופן. אני קורא לכל האזרחים היהודים, החילוניים והמסורתיים והדתיים, ובוודאי החרדים, לא לאפשר להפוך את מדינת ישראל למדינת אויב לעם היהודי ולתורת ישראל, בשום פנים ואופן. יש חילונים, יש דתיים, יש כל הסוגים. יש יהודים ויש לא יהודים. כולם יכולים לחיות ביחד במדינה דמוקרטית. אבל שבמדינה ועדת כנסת תהפוך לוועדה נגד היהדות, עם זה אנחנו לא יכולים להשלים. לכן אני חושב שהממשלה אינה ראויה לאמון, כי הממשלה הזאת תומכת, יש בה חברים שעומדים בזירת המלחמה נגד היהדות, נגד הדת היהודית ונגד אלוקי ישראל, והיא לא תהיה, בוודאי לא בעשרה בטבת. תודה רבה. תודה רבה. ישיב השר הנדל, בבקשה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, חבר הכנסת אייכלר, מגיש ההצעה, תרשה לי לפנות מכאן לא אליך, דווקא ישירות לאזרחי ישראל החרדים, אחיי החרדים, כי אנחנו אחים בסוף. אני מרגיש שאני השר שלכם, שלהם, בדיוק כמו שאני השר של שאר אזרחי מדינת ישראל, ולכן אני מתייחס ברצינות רבה לתשובה למה שהעלית כאן, ואני לוקח את זה לנקודת פולמוס שמתקיימת ביננו בימים אלה ממש. תראו, בקום המדינה, החברה הישראלית התאפיינה בכור היתוך. כור ההיתוך המפורסם של דוד בן-גוריון, אני שמח שנכנס חבר הכנסת גפני, יצירת יהודי ישראלי, מדינת מהגרים, יהודים שהגיעו מכל תפוצות הארץ להקים מדינה. היו בזה הרבה יתרונות, היו בזה גם חסרונות. היום אנחנו יודעים שבאקדמיה יש כאלה שמבקרים את זה. אני, לטעמי, אי-אפשר היה להקים מדינה בלי זה, בלי לייצר את כור ההיתוך. אבל זו המשימה הגדולה שבן-גוריון לקח על עצמו. ואז הגענו לתקופת השבטיות: לכל קבוצה, לכל שבט, הייתה תפיסה משלו. השיא בנאום השבטים של הנשיא לשעבר ריבלין, שהסביר איך כולנו חיים שבטים-שבטים, אחד לצד השני. וההתנצחות הזאת בין שבט לשבט, בין חברה לחברה, הקיטוב והקרעים, גרמו בעיניי לכך שאנחנו הגענו לנקודת שפל. נקודת האוטונומיות, כל קבוצה מייצרת אצלה אוטונומיה עצמאית. אנחנו עדים לתופעה הזאת בשנים האחרונות בכל מיני מקומות במדינת ישראל. זה קורה ביתר שאת בחברה הערבית, ואנחנו רואים מה קורה עם תחום המשילות והפשיעה והאלימות. וזה קורה, לצערי, גם בחלקים בחברה החרדית, אצל אחיי החרדים, שאליהם אני פונה. וזה קרה בחסות שלטון. לא גזרה משמיים. החלטה פוליטית. החלטה פוליטית לייצר אוטונומיות במדינת ישראל, מתוך שיקולים פוליטיים. אוטונומיות, אוטונומיה תרבותית הייתה. אוטונומיות שאליהן מדינת ישראל לא נכנסת. אוטונומיה תרבותית הייתה מהרגע הראשון של מדינת ישראל. באוטונומיה מותר לכל אחד ללמוד מה שהוא רוצה ושתהיה לו איזה תרבות שהוא רוצה. אבל אוטונומיות במדינה, בביטחון הפנים, במשילות, בשמירה על חוק וסדר, ריבונות למדינה, כל אלה הם מושגים שזרים לאוטונומיות, הם לא מושגים של מדינה. אוכלוסיות שלמות שדרשו רק זכויות ללא חובות חיות בקהילות שלא מכירות בזכותה של מדינת ישראל או במדינת ישראל. מכירים במדינה יהודית, השר הנדל. ואת המציאות הזאת, כן, מדינה יהודית, מכירים במדינה יהודית, התורה לא צריכה אוטונומיה. התורה קיימת לפניך ולפני הממשלה הזו.  מדינה יהודית ודמוקרטית. את המציאות צריך לשנות, אחיי החרדים.  אחיי החרדים, אני פונה אליכם, אי-אפשר לקבל איים של אוטונומיה של חוסר משילות במדינת ישראל, ולא משנה איפה. אתה פה נמצא מאחורי הדגל בזכות התורה שקיימת לפני שלושת אלפים שנה. חבר הכנסת בוסו, תודה. תודה רבה. לא אצל הבדואים בנגב, ולא אצל הערבים בצפון, וכן, חבריי, גם לא אצל אחיי החרדים. חבר הכנסת פינדרוס. לא יהיו אוטונומיות במדינת ישראל. אנחנו אתה האוטונומיה, אתה אוטונומיה זרה בארץ ישראל.  לא בגולה, אנחנו בארץ ישראל. ארץ ישראל. אנחנו לא בגולה.  חבר הכנסת פינדרוס, תודה. אנחנו בארץ ישראל, ובארץ ישראל המדינה מחליטה. לא האוטונומיה, המדינה. המדינה מחליטה על החוקים והתקנות ומה עושים ואיך עושים תוך שמירה על זכויות הפרט של כולם. מכוח מה אתה בארץ ישראל? מכוח התורה. תראו, חבריי חברי הכנסת החרדים, המדינה זה לא אתה. המדינה זה לא אתה. חבר הכנסת אייכלר. המדינה זה לא אני, המדינה זה אנחנו. תפסיק עם ה"אני" ו"אתה". המדינה זה אנחנו. אתה אמרת את זה. אתה אמרת.  אתם, חבריי החרדים, חברי הכנסת החרדים, אתם רוצים להוביל את המדינה, אתם מובילים את המדינה, לא, לא רוצה להוביל את המדינה. אתם פה בכנסת הזאת, חבר הכנסת פינדרוס, די. אתם מתערים בכל תחום. הובלתם משרדים ממשלתיים בכבוד רב. מי הסמיך את, ואז אתה מבקש, גפני, אתה היית יושב-ראש ועדת הכספים, ואז אתה מבקש שהמדינה לא תתערב. אתה לא יכול להוביל את המדינה ואז לבקש שיהיה גטו. אמרתי לא, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת פינדרוס. זה היה בשטעטעל, בשטעטעל לא נוגעים, אנחנו במדינה ריבונית. מה אתה,  חבר הכנסת פינדרוס, קריאה ראשונה. אתה לא יהודי גלותי, אתה בארץ ישראל. זה לא עובד, גפני, אין פה פריצים. יש פה ארץ ישראל. יש, אתה פריץ. יש פה ישראלים, יהודים ציונים גאים. אין פה פריצים. חבר הכנסת גפני, תודה. תוציא את הגלות ממך. יצאנו מהגלות, תוציא את הגלות מהראש שלך. שמענו. אתה הגלות. תתבייש לך. הכול שלנו, שלכם, של כולנו. בושה. אתם צריכים, לא בושה, גפני, חבר הכנסת גפני. אתם צריכים להתערות בחברה, ללכת לעבוד, לתת לכם אפשרויות לעבוד, ללמוד. מה אתה, אתה, ובעיניי גם לקבל את הזכות, את הזכות לייצר חובות וזכויות שווים.  על זה כן אתה מדבר. זו הזכות הקדושה.  מי זה, אתה מדבר, חבר הכנסת גפני. אני, חבר הכנסת גפני, אני לא מבחין בין אזרחים חרדים לאזרח חילוני. זה לא מעניין אותי. אתה מפריע לי כל הזמן. אני מחויב לדאוג לכל אזרח, גם למצביע חרדי וגם למצביע חילוני. לכל אחד, שיהיו לו את אותן אפשרויות, תתבייש. שאם הוא רוצה, שהוא יוכל להתחבר לאינטרנט, ואם הוא רוצה, שיהיו לו קליטה וכיסוי ואם הוא רוצה שיהיו לו תשתיות, הוא צריך לקבל את זה.  הוא רוצה. אל תפריע לי. אני לא מפריע לך, שום דבר. יש פה מדינה. אתה כן מפריע לי. חבר הכנסת גפני, די. אתם יודעים מה כואב לכם? אתם יודעים, אתה יודע מה כואב לך? חבר הכנסת גפני, אתה יודע מה כואב לך? שאתה יודע שהחברה החרדית עוברת שינוי, שמעל 50% מהחברה החרדית, לא, לא, אתם לא מסוגלים, את אורח החיים של רע"מ, אבל שלנו כן. חבר הכנסת בוסו. קריאות ביניים, היושב-ראש. מחוברים לאינטרנט. תעלה ותשיב לו. כשהם פונים אליי, זה מה שכואב לך, קריאת ביניים, לא נאום. כשהם פונים אליי ומבקשים ממני לעזור להם, אתם עושים כפייה אנטי-דתית. מי אתה שתגיד לו, חבר הכנסת גפני, קריאה ראשונה. ולא אליך, כי אתה, לא נעים לי, אבל מה לעשות. הם פונים אליי, הם פונים אליי ולא אליך כי אתה לא עוזר להם, כי הם צריכים תשתיות, הם רוצים לצאת לעבוד. נשים, נשים חרדיות רוצות לעבוד מהבית כדי לשמור על הלכות צניעות. במי הם בוחרים? הם בוחרים בו, לא בך.  הן רוצות. גברים חרדים רוצים לעבוד מהבית. אין מה להתבייש בזה. זה מה שקורה בחברה החרדית. אפילו הבוחרים שלך לא בוחרים בך. לא עוברים את אחוז החסימה, אתה רוצה לנהל אותנו? איפה הבוחרים, אתם תנועה שלטונית של, תגידו, זה מה שמטריד אותך, גפני? תגיד, מתי פעם אחרונה זעקת על לאו מפורש מהתורה? מתי פעם אחרונה עניין אותך באמת תורה, יהדות, הלנת שכר, פגיעה בגר, יתום ואלמנה?  כמוך, תגיד, מתי זה עניין אותך אי פעם? תודה. דברי חכמים בנחת נשמעים. יהדות. מתי זעקת נגד נהנתנות? שונא מתנות יחיה. מתי פעם זעקת מדם ליבך כשראית עוול? עוול בתורה. זה מה שמקפיץ אותך? הניוד במספרים? אני דואג לנפשות של הילדים שלך ושלי אותו דבר. אותו דבר.  למה אתם לא עוברים את אחוז החסימה. כי זו תפיסה ממלכתית. זו תפיסה ממלכתית. חבר הכנסת בוסו. מספיק. ואני אומר לך באותו עניין, תחרות זה טוב לחברה החרדית. אין שום סיבה שאזרח חרדי לא יקבל את אותן תשתיות, שתהיה תחרות לכל אזרח חרדי והוא יוכל לקנות איפה שהוא רוצה. אל תפריע. אתה לא יכול לכפות עליו. ואני אשמור. אני לא כופה עליו. אתה כופה. אני לא כופה על אף אחד. כל מי שרוצה, יהיה לו טלפון כשר. לא כופה על אף אחד. אתה כן. אתה כופה עליו. לא, אתה כופה. יש לנו, חברים, אתם יודעים מה, זו פשוט צביעות, שיקום פה עכשיו חברת כנסת חרדי אחד שיגיד לי שהוא ועוזריו לא מחזיקים בטלפון כשר ולידו טלפון לא כשר. שיקום אחד ויגיד שאין לו במשפחה. אחד שיקום ויגיד.  מה אתה מתפאר בזה? פשוט צביעות. מעל 50%. אתם גורמים להם, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת פינדרוס.  לשלם יותר, לאזרחים החרדים. הם פונים אליי, אתה רוצה שאני אראה לך את הפניות שלהם?  היה האם הוא יהיה, חבר הכנסת גפני. תודה. אני מוציא את הערמונים מהאש בשבילך. אני מוציא הרי את הערמונים מהאש בשבילכם, למען האזרחים החרדים, כי אתם לא יכולים לכבול אותם. הם צריכים לצאת לעבוד, הם צריכים להיות מחוברים, הם רוצים את זה. תעבור לרשות הפלסטינית, לא צריכים אותך. חבר הכנסת פינדרוס. הוא לא יעבור, הוא שר בממשלת ישראל. תלך, תלך לעשות עסקים עם הרשות הפלסטינית,  חס וחלילה. פינדרוס, אין בעיה, תקלוט עם ג'וואל בבני ברק. אין שום בעיה. חלילה, חלילה. אין שום בעיה. אנחנו ניקח טלפונים מהרשות הפלסטינית. עם ישראל, חבר הכנסת פינדרוס, אין בעיה, תיקח מהרשות הפלסטינית, אין שום בעיה. אני רוצה לראות את הקליטה של ג'וואל בבני ברק ובביתר עילית. אין בעיה. יותר טוב מהקליטה שלך. אתה יודע את זה. אני אומר לכם שמדינת ישראל פורחת ומשגשגת, אני רוצה טלפון כשר מחברה ישראלית, בזכות זה שאנחנו מתייחסים אל עצמנו כאל מדינה ריבונית שבה אין אוטונומיות. היא פורחת ומשגשגת כי יש לנו צבא גדול וחזק, מדינה ריבונית, וכן, גם לימוד תורה. תפנימו את זה, אתם לא בגולה. תפסיק עם התפיסה הזאת. לא כל מי שאתה רואה שמתפלמס איתך הוא אויב או פריץ. אתה לא בגולה. אתה הגולה. אני הגולה, נכון. אנחנו בארץ ישראל, בירושלים בירת ישראל, במדינה ריבונית. אתה חבר בכנסת ישראל, תהיה גאה בזה. תפסיקו להתייחס אל המצב שלכם כגולה. אני מתבייש בזה. אל תתבייש בזה, תהיה גאה, זאת מדינת ישראל. זאת מדינת ישראל. אני, אתה יודע מה, אני מכבד את הציבור שלכם יותר משאתה מכבד אותו, כי אתה לא שומע אותו, אתה לא מקשיב למה שקורה בציבור החרדי. חבר הכנסת פינדרוס. אני מכבד את האדמו"רים שלכם ואת הרבנים שלכם יותר ממה שאתה מכבד אותם. חבר הכנסת פינדרוס, מספיק. אתה מתייחס אליהם בזלזול. אפילו כיפה לא חבשת. הממשלה הזאת תמשיך לפעול בצורה עניינית ורצינית כדי לתת מענה לכל החברה הישראלית. לכל גדולי התורה. אפילו כיפה לא חבשת לכבוד האדמו"ר מוויז'ניץ. איך זה יכול להיות? תגיד לי, נראית לך סבירה ההתייחסות שלכם? אני מתייחס אל האדמו"רים והרבנים בכבוד רב. אתם אלה שלא מתייחסים. נראה לכם סביר, נראה לכם סביר, עם כל הטפות המוסר שלכם, שאתם לא, תודה, גפני. אתה יודע מה, אתה רוצה מצוות שבין אדם לחברו, בוא נלך לשם. נראה לך סביר שאתם באופוזיציה, אתם והשותפים שלכם, חבר הכנסת גפני, הוא לא מצליח להשלים משפט. לא מקזזים אישה בהיריון? חברת כנסת שזה עתה ילדה? זה נשמע לכם סביר? זה תואם את הרוח היהודית? זה תואם את רוח המוסר, את רוח התורה? ברור, נראה לכם סביר ששוברים פה כללים, לא מקזזים ראש ממשלה שנמצא בשליחות של כולנו באיחוד האמירויות? זהו, אתם לא בשלטון אז אין מדינה? אז הופכים לג'וואל, לרשות הפלסטינית? לא, אתם בשלטון, לא מקזזים, אם אתה לא על הברז, אז אין ברז? אין שטעטל, אין גלות, יש מדינה. ואם אתם לא בשלטון עדיין יש ערבות הדדית. עדיין אני ערב לך ולך ולך. חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת גפני, מספיק. משפט לסיום. דאגה לכלל, מוסר בסיסי. חבר הכנסת בוסו, מספיק. חברים, יש יחסים של בין אדם לחברו. אני אדאג לחרדים, למרות המתקפות, למרות האמירות הקשות. אני אכבד את האדמו"רים שלכם ואת הרבנים למרות המעשים, למרות המילים. כמו שכיבדת את, חבר הכנסת בוסו, קריאה ראשונה. כן, אני מכבד אותך. אני אדאג שכל אזרח חרדי יקבל את כל התשתיות שהוא צריך כדי להתערות בשוק העבודה. וטלפון כשר? אני גם אדאג שיהיה לו טלפון כשר. כן, הוא צריך לקבל גם טלפון כשר. אני אדאג לכך שנעשה הכול כדי שישתלבו בשוק העבודה ויהיו להם אותן זכויות, כי זו חובתי. והממלכתיות שאתם כל כך יוצאים נגדה, מדינת ישראל, זה בסוף מה שיעזור לכם, לאזרחים שלכם, גם אם אתם מועלים בתפקידכם. אני ממליץ לכם לעשות חשבון נפש למרות שאנחנו אחרי חנוכה. תחשבו על זה קצת, תחשבו על מה אתם חייבים לאלה שמצביעים עבורכם, מה אתם חייבים לעם ישראל. ערבות הדדית. תודה רבה. תודה רבה לשר. תודה רבה, די, נגמר. תודה רבה לשר הנדל. בבקשה, חבר הכנסת אקוניס. למה אין קליטה בביתר עילית? מה אתה עשית 12 שנה? כלום. מה אתה עשית?  תודה רבה. חבר הכנסת גפני, השר הנדל, בבקשה לשתות קפה במליאה ולהמשיך להתווכח. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בממשלה המושחתת ביותר בתולדות המדינה אין לנו אמון. בממשלה המנותקת והאטומה ביותר בתולדות המדינה אין לנו אמון. בממשלה שבזה לאזרחיה, לאזרח העובד בה לפרנסתו, למחייתו, אין לנו ואין לציבור אמון. ממשלה, אדוני היושב-ראש, שאין לה בושה למנות עוד ועוד שרים וסגני שרים מיותרים ובמקומם 24 חברות וחברי כנסת מיותרים על חשבון משלם המיסים, אין לנו אמון בה. לשריה המעופפים לכל נקודה על הגלובוס אבדה הבושה. אדוני היושב-ראש, שרת התחבורה אומרת: לגיטימי להקריב את התיירות. שרת הפנים אמרה: צריך להכיל את המתים. שר האוצר, כמו ז'לוב, ז'לוב ממש, בעיירה, דיברו פה על פריצים, זה הז'לוב של העיירה, שסוכני נסיעות יחליפו מקצוע. איזו חרפה. תחליף אתה מקצוע. אתה תחליף מקצוע, חצוף. תחליפו כולכם מקצוע, כל הקואליציה. במקום לעבוד למען הציבור גורמים לציבור לעבוד בשבילכם, לממן לכם את הממשלה המנופחת והמושחתת ביותר. יאיר לפיד אומר בצוהריים, אדוני היושב-ראש, ברוב חוצפתו, איזו עזות מצח, איזה ניתוק מן המציאות: בממשלה הבאה, כך אומר לפיד, יהיו 18 שרים. ובכן מה, חבר הכנסת אייכלר, היום אמר את זה? היום. ממשלה שהשקר הוא דרך פעולתה. תאונה חד-פעמית, בהונאה. אני אומר ללפיד, לא תהיה לכם עוד ממשלה. אפשר לשקר, אפשר להונות רק פעם אחת, פעם אחת יותר מדי. אדוני היושב-ראש, באופן ברור ורשמי הממשלה הזאת זוכה לתוארה כממשלה המושחתת ביותר על חשבון הציבור מאז הקמת המדינה. אני אומר עכשיו לחברי הממשלה ולחברי הקואליציה, השר לביטחון פנים וסגנו: שקרנים, מושחתים ואטומים, נמאסתם, נכשלתם, לכו הביתה. תודה רבה לחבר הכנסת אקוניס. חבר הכנסת ביטון, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, באי-אמון הזה אני רוצה לומר לכם, מפלגת ימינה בראשותו של ראש הממשלה בנט, כהנא, סילמן וחברים: לאחר הקמת הממשלה המתעתעת הזו, כל מי שהטיח בכם שלא תצליחו לשמור על דת ומדינה בתוך ההרכב הממשלתי שנבנה, נפנפתם לו בסעיף 24 להסכם הקואליציוני. אני רוצה לקרוא לכם את תחילתו: "יישמר הסטטוס קוו בסוגיות בעלות זיקה לענייני דת ומדינה (לרבות בענייני מעמד אישי, גיור, תלמידי ישיבות, שבת, כשרות, רבנות, נישואין וגירושין)", מלבד בנושאים שבהם יוחלט לקדם שינויים וכו' וכו'. אני שואל אתכם עכשיו, אחרי שאתם כבר נמצאים חצי שנה בממשלה הזאת, האם אתם עדיין מנפנפים בסעיף 24, או שאתם אומרים את זה בדרך אחרת, כפי שהיה, כפי שפורסם שהיה בממשלה הוויכוח בין אילת שקד לבין כהנא לגבי האפשרות לדחות את נושא הגיור כי זה נושא רגיש. כהנא אומר, יש לנו הסכם עם ליברמן, ואנחנו לא מתכוונים, למרות שזה רגיש, אנו חייבים להמשיך ולקיים אותו. או כמו אותם מפגינים שהלכו להפגין על המעונות וגב' סילמן יצאה אליהם מהבית ואמרה להם שמה לעשות, מפלגת ימינה חלשה מאוד בקונסטלציה של הממשלה הנוכחית ואין לה יכולת לעמוד מול החלטותיו של ליברמן. לא יודע, היו שם עוד נושאים ארוכים שאני לא יודע אם הם מדויקים, אני נזהר מהם. אתם בעצם אומרים בעצמכם שנהפכתם לאסקופה נדרסת, בבחינת "רק הכסא אגדל ממך", כמו שעשה פרעה ליוסף בפרשת השבוע. הוא מבין שהוא מתבייש ואין לו מה לעשות בגלל שהוא יודע 70 שפות, אומר פרעה ליוסף: "רק הכסא אגדל ממך". אני אשב על כיסא עור הצבי, אתה תנהל. זה מה שקורה עכשיו. מי שמנהל את המדינה זה ליברמן, זה הורביץ וחבריהם. נכון, אתם כאילו נגררים, אבל אתם נהפכתם לאלה שמבצעים את זה. אני אומר לך, כהנא, אתה זה שעכשיו הסיר את האבטחה ממשפחת ראש הממשלה לשעבר, יושב-ראש הקואליציה. אולי תחשוב על האבטחה שאתה צריך לעשות, והבטחת אותה בסעיף 24 לשומרי הדת, לכלל עם ישראל, מפני פוגעי הדת, מפני הורוביץ, מפני ליברמן. אתה יודע מה, אבל לאור כל מה שאמרתי פה, תיקח לך צוות אבטחה שישמור על הדת מפני עצמך, מפני המפלגה שלך, שמתיימרת להיות זו שבשלטון. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת ליצמן, בבקשה. יש שר? יש, הינה. השר לביטחון הפנים. השר לביטחון הפנים יושב פה. יש, יש. הוא פה. השר לביטחון הפנים. יש ביטחון פנים? יש.  זה כן, כי אני אומר תהילים. אבל גם אתה צריך להתקרב לשם.  קח איתך כל יום תהילים. בבקשה. הינה הוא. טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה שנים, ובעצם מאז קום המדינה, מדברים כאן על כפייה חרדית. מאשימים אותנו, החרדים, שאנחנו מנסים לכפות את אורחות חיינו על הציבור הכללי. היום אני רוצה לדבר איתכם על כפייה חילונית, ואני אסביר. הסלולר הכשר הוא אחד מהמהלכים הגדולים והערכיים בדור הזה. גדולי ישראל שליט"א יזמו זאת. כלל הציבור החרדי לעדותיו ולשבטיו, ללא הבדלי קהילות וקבוצות, הצטרף למיזם, וכך יצאו לפועל הקומות הכשרות שהוקצו בידי חברות הסלולר, החסומות להתקשרות ליעדים בלתי רצויים לציבור החרדי. ומה קרה פתאום? מי מבקש להרוס את זה? למי זה מפריע שמאות אלפי צרכנים שומרי תורה ומצוות מאוגדים למען מטרה ערכית וחינוכית? הרפורמים, הקונסרבטיבים וכל מיני ארגונים שליליים. הם עותרים נגד הסלולר הכשר, מסיתים את השר הנדל, שר התקשורת, נגד הציבור החרדי והרבנים. שמעתי קודם את השר הנדל. השר הנדל פשוט מוסת. הוא לא יודע על מה הוא מדבר. הוא הולך להגיד לי, לנו, הציבור החרדי, שהוא יותר מוערך אצלנו ממה שאנחנו. אני מוכן להתמודד איתו. בואו נראה, נעשה סקר מי מעורך יותר, אני או הוא. אני בטוח ש-15%:85% יהיה רחוק. אפילו גם זה לא, לא יהיו 5% אצלו. הוא חושב שהוא פופולרי. למה? כי הוא דוגל ורץ על הטיקט הזה, לרדוף את החרדים. אדוני היושב-ראש, החוצפה שלהם, של הרפורמים והקונסרבטיבים, לא הייתה יכולה להתקיים אם הם לא היו מגיעים לשלטון. הממשלה הזו היא רפורמית כמוהם. היא מושפעת מהם, וזה דבר איום ונורא. אנו מסתדרים עם אחינו בציבור הכללי, גם אם יש מחלוקות בינינו וגם אם אנו חיים אחרת, אנו יודעים להסתדר עם הערבים למרות ההבדלים בינינו. כולנו חיים כאן בארץ ורוצים שיהיה טוב לבל האזרחים. אך יוצאים מהכלל הם הרפורמים. איתם אין לנו כל שיח והכרה, לעולם לא יהיו. אנחנו לא נדבר איתם. הם מזייפים, פוגעים והורסים את מסורת ישראל. הם משבשים את ההלכה, והם הסכנה הגדולה ביותר לעם היהודי. תראו מה קרה בעולם, בארצות הברית, באירופה, ההתבוללות שם היא נוראה כתוצאה מכיתות הרפורמים והקונסרבטיבים. ועל זה אנו נלחמים. הם מנסים להרוס את קדושת הכותל, את הגיור ואת הכשרות. משפט לסיכום. אני בדרך כלל לא מאריך. עוד דקה תיתן לי. בבקשה. ממשלה שמנוהלת בידי רפורמים, בידי רביי חצוף, שמנסה להשפיע על הנהגת המדינה, לא ראויה לאמון הציבור. אני רוצה לפנות לשר הנדל: אל תיכנע ואל תיתן יד לפגוע בציפור הנפש. נושא נוסף שאני רואה בחומרה הוא העובדה שהממשלה האטומה מצאה לנכון להביא תקציב של 30 מיליון שקל לפעוטונים לילדי מסתננים חסרי מעמד. אתם מבינים שאותה ממשלה קיצצה בבשר החי של מעונות לומדי התורה, משפחות ברוכות ילדים, ילדים עניים שירעבו ללחם רק בגלל שהוריהם הם לומדי תורה, אבל לילדי מסתננים מצאתם תקציב. זו אכזריות. בושה ותרפה. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע אי-אמון בממשלה. זו ממשלה רפורמית. אם אתם רוצים לדעת מה הפירוש של רפורמי  בחתונה של הבת של ביל קלינטון, שהתחתנה עם יהודי, היו רביי רפורמי וכומר. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת ליצמן. חבר הכנסת סובה, איננו. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלה זו היא ממשלת ילקוט הכזבים. ראש הממשלה בנט הצהיר ששני נערים בבריטניה נפטרו מאומיקרון, הצהרה שהתבררה כפייק, כזב. בהמשך הוא התנצל שהוא התבלבל בין אומיקרון לקורונה. ככה זה כשמנסים להנדס את התודעה כאילו המגפה, קורונה, נסתיימה והתחילה מגפה חדשה שקוראים לה דלתא. בסוף אתה מתבלבל מעצמך, אדוני ראש הממשלה. שר החוץ לפיד פרסם פוסט על אודות השלום החם עם מצרים, אבל ברקע תמונות של פגישת נשיא מצרים עם נשיא לבנון. גם פוסט זה התברר כפייק, ככזב. אחרי חצי שנה ששני ראשי הממשלה, הבפועל והחליפי, מביכים את מדינת ישראל לעיני כל העולם, רק על זה הממשלה צריכה לעבור מן העולם. אבל זה לא העיקר. ראש הממשלה בנט אמר אתמול, בעת חגיגת חצי שנה לקיומה של הממשלה: הצלנו את המדינה. הצלתם? הרסתם את המדינה. זו אותה מדינה, אבל אתם הורסים את נשמת המדינה, אתם הורסים את תודעת המדינה היהודית ואתם משרישים את תודעת מדינת כל אזרחיה, אתם הורסים את תודעת הזכות של העם היהודי על ארץ ישראל, ואתם משרישים את הטשטוש בין ארץ ישראל לארץ העמים. כאשר שותפה מלאה בממשלה היא הנציגה של התנועה האסלאמית, אתם הורסים את התודעה שעם ישראל הוא הריבון בארץ ובמדינה, ואתם משרישים את התודעה שגם המיעוט הערבי יכול להיות ריבון על הארץ באותה מידה. ברפורמות של הכשרות, הגיור, במתווה הכותל, אתם הורסים את התודעה הבריאה שהרבנות הראשית היא אבן היסוד של מדינת ישראל, ואתם משרישים את התודעה שמדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל איננה מדינה יהודית. בקידום תחבורה ציבורית בשבת ובקידום חילול שבת בפרהסיה אתם הורסים את התודעה שהמדינה היא במהותה מדינה יהודית, ואתם משרישים את התודעה שהיהדות איננה חלק ממהותה של המדינה. בקידום כל האג'נדות הפרוגרסיביות של טשטוש הזהויות אתם הורסים את התודעה של ייחודיות העם היהודי, ואתם משרישים את התודעה של מדינת כל אזרחיה, ללא הבדל והבחנה בין עם ישראל לבין המיעוט שחי בתוכו. באישור חוק החשמל ובהעלמת העין מהבנייה הבלתי-חוקית בשטחי C, משפט לסיום, בבקשה. אני כבר מסיים, אדוני. משפט לסיום. יש לי סדר-יום ארוך.  בנגב ובגליל, אתם הורסים את תודעת המשילות והריבונות של עם ישראל בארצו, ואתם משרישים ומאיצים את חלוקת הארץ בפועל. לסיום, אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה כינה את ממשלתו ממשלה יפהפייה, ואני אומר: זו ממשלת פייק, ממשלת כזב, ממשלה רעה, ממשלה מביכה. זו ממשלה שחייבת לעבור מן העולם, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, שכני, שתי אמנות בין-לאומיות, האמנה הבין-לאומית בדבר דיכוי וענישה של פשע האפרטהייד, מה שמכונה בקצרה "אמנת האפרטהייד", משנת 1973, ואמנת רומא, מגדירות אפרטהייד כפשע נגד האנושות. אמנת האפרטהייד מגדירה את האפרטהייד, בסעיף 2, כמעשים לא אנושיים שבוצעו במטרה לבסס ולשמור על שליטה של קבוצה גזעית אחת של בני אדם על כל קבוצה גזעית אחרת של בני אדם ולדכא אותם באופן שיטתי. סוף ציטוט. אמנת רומא מגדירה אפרטהייד בסעיף 7, סעיף קטן (2)(ח), וכתוב שם כך: פשעים נגד האנושות המבוצעים בהקשר של משטר ממוסד של דיכוי שיטתי ושליטה של קבוצה גזעית אחת על קבוצה גזעית אחרת או קבוצות גזעיות אחרות, המבוצעים בכוונה לתחזק משטר זה. סוף ציטוט. כל בר דעת יכול לראות שההגדרות הללו מתארות את סוג המשטר שמנהלת ממשלת ישראל הנוכחית, כמו קודמתה, בין הירדן לים, וממנו סובלים לא רק הפלסטינים בגדה המערבית ובירושלים המזרחית הכבושות ובגטו עזה, שאותו כיתרו כעת בחומה חדישה ומשוכללת, אלא גם הפלסטינים אזרחי ישראל. הדוגמאות לכך רבות, לצערי: ירי כדורים חיים במפגינים במטרה להרוג ולהטיל מום, הרס בתים והותרת משפחות שלמות ללא קורת גג, ועדות סלקציה גזעניות ביישובים קהילתיים, מעצרים שרירותיים של מתנגדי משטר הכיבוש והאפליה הגזעית, הגבלות גורפות על תנועה, גזל יותר משליש מהאדמות בגדה המערבית, מניעת מים ופרנסה כדי לעודד עזיבה, טיהור אתני, שלילת זכויות תושבות ממאות אלפי פלסטינים וקרוביהם ועוד ועוד. והרי אלה בדיוק מה שהאמנות הנ"ל מכנות מעשים לא אנושיים ודיכוי שיטתי שמטרתם למסד ולחזק מנגנון של שליטת קבוצה אחת על קבוצה אחרת. גם ההכרזה השקרית והמופקרת על ששת ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים כארגוני טרור היא חלק ממשטר האפרטהייד הישראלי, שהרי לפי אמנת האפרטהייד בסעיף 2, סעיף קטן (6), נאמר כי פשעי האפרטהייד כוללים גם, ואני מצטט, רדיפת ארגונים ויחידים באמצעות שלילת זכויות וחירויות יסוד משום התנגדותם לאפרטהייד. והרי למה מתנגדים הארגונים האלה? מהי סיבת קיומם אם לא התנגדות לכיבוש ולאפרטהייד וחשיפת פשעיהם? חברי הכנסת, ממשלת הימין המתנחלי על חבריה בעלי הרטוריקה היונית מעמיקה את משטר האפרטהייד והטיהור האתני ועל כן ראויה לאי-אמון, אבל אל לנו להחליפה בממשלת אפרטהייד אחרת. כל ממשלות האפרטהייד ראויות לאי-אמון, ואנו נפעל בדיוק בהתאם לכך. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. השר מתן כהנא, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת החרדים, יצא המרצע מן השק. אני חייב לכם תודה גדולה על הכנס האחרון שארגנתם נגדי, הוא הסביר לי הכול. הבנתי סוף-סוף נגד מי אתם נלחמים. אתם לא נלחמים נגד הרפורמים, אתם לא נלחמים נגדי, אתם נלחמים נגד הרבנים שלי, אתם נלחמים נגד בתי המדרש, הרבנים שלך לא איתך. על מי אתה מדבר? אתה נגד הרבנים שלך. נגד בתי המדרש שחבריי ואני גדלנו בהם. שום רב לא איתך. תתפטר. הרב דרוקמן נגדך. חמישה רבנים מדברים נגדך. על מי אתה עובד? חבר הכנסת משה אבוטבול. תפסיק לשקר. חבר הכנסת משה אבוטבול. בבקשה. שקרים. אתם נלחמים נגד הרבנים שלי ונגד בתי המדרש שאני וחבריי גדלנו בהם. אני אקריא את השמות של הרבנים שלך. תודה לך, חבר הכנסת אבוטבול. אתם נלחמים נגד הרב אליעזר מלמד שליט"א, בושה. שליט"א? על מי אתה עובד?  שמרבית בני הציונות הדתית לומדים ופוסקים הלכה מספרי ההלכה המעולים שלו, תפסיק. תפסיק לשקר.  שהודפסו ביותר ממיליון עותקים. הרב דרוקמן, הרב אריאל, הרב שמואל אליהו, הרב דוד חי הכהן, הרב קלמן, הרב דב ליאור, הרב צפניה דרורי, כל הרבנים שלך הם נגדך. אומרים לך את האמת. תתבייש לך. נגד מי אתה מדבר? לפחות אל תשקר. בבקשה. אתם נלחמים בראשי ישיבות הסדר חשובים, כמו הרב יעקב מידן, ראש ישיבת הר עציון, והרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל, ועוד רבים אחרים שהם תלמידי חכמים גדולים, שגם שירתו בצבא וגם המיתו את עצמם באוהלה של תורה. בטח. אותך לא מעניין כלום. רבנים שמחברים בין התורה הגדולה, אותך מעניין לרמוס אותנו, לרמוס את הדת, לרמוס את הרפורמה. אל תבלף, אל תשקר פה את כולם. חברים, רבנים שמחברים בין התורה הגדולה לחיי המעשה ומגדלים דורות של בני תורה יראי שמיים. אין לך רב אחד שאיתך. רב אחד לא נמצא איתך. אל תשקר. אתם נלחמים ברב אריה שטרן, רבה של ירושלים, הרב אריה שטרן, מצאת מישהו.  וברב דוד סתיו, רבה של שוהם. רבני ערים בישראל, כן, הרב סתיו, בטח, ההוא שפירק את הבית היהודי.  שלא באים לכם טוב בעיניים ולכן אתם מעיזים לקרוא להם רפורמים. בית של גויים. בית של גויים, אתם. מתי תוציאו אבטחה ליהדות מפניך ומפני הצוררים של היהדות? מבחינתכם אין בית מדרש אורתודוקסי של הציונות הדתית. הורדתם את האבטחה מראש הממשלה, שים ליהדות אבטחה. אתה סכנה גדולה ליהדות. תתבייש לך. מבחינתכם אין בית מדרש אורתודוקסי של הציונות הדתית, יש או רפורמים או חרדים. תתבייש. הציונות הדתית לא איתך. הציונות הדתית לא איתך, כל הכיפות הסרוגות לא איתך. או רפורמים או חרדים. אתם נלחמים נגד זכותה של הציונות הדתית להגדרה עצמית.  אתם רוצים את הציונות הדתית קטנה וכנועה. מזל שאתה לא עובר את אחוז החסימה. תמשיך לדמיין. איפה אתם בסקרים? אתם רוצים את הציונות הדתית קטנה וכנועה. חברי הכנסת. מבזה את הרבנים הראשיים לישראל. עבורכם, חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. עבורכם,  תתבייש לך. חברי הכנסת. כמה אפשר לשקר? אתה לא מתבייש? תמשיך לשקר לעצמך. עבורכם אין ציונות דתית, יש או רפורמים או חרדים. די. די. די. תרד. תמשיך לעבוד על עצמך. תרמה. תרמה. לך תבייש את עצמך. תשקר בגובה הטיסה. תודה רבה לכם. את החרד"לים אתם מוכנים לקבל תחת כנפיכם בעירבון מוגבל ובתנאים מגבילים, מי זה החרד"לים? הרב כהנא איתך? מי זה החרד"לים שאתה מדבר עליהם? כל הרבנים נגדך.  כיוון שהם מסכימים כרגע, הרב היחיד שלך זה הרב, הרב הרפורמי זה הרב שלך.  חברי הכנסת, זה לא ראוי. זה לא ראוי שכולכם צועקים ככה. זה לא ראוי. שלא יבלבל את המוח, שירד. שלא יבלבל את המוח. תנו לשר להשלים את דברו. רבני המיינסטרים של הציונות הדתית, רד. רד.  לא קיימים עבורכם. רבני המיינסטרים,  רד. רד. רד. חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת, גלעד קריב הוא לא ציונות דתית, רד. לך לקריב. הינה קריב. רבני המיינסטרים של הציונות הדתית לא קיימים עבורכם.  עכשיו זה המיינסטרים, משהו חדש. הרבנים שלנו רפורמים עבורכם והציבור שלנו רפורמי עבורכם.  הרב שמואל אליהו לא נחשב? זה לא מיינסטרים? איזה רבנים? רמאי ונוכל, תתבייש לך. רבנים, אתה ממציא. לא אני אמרתי. תתבייש לך. תתבייש, נוכל שכמוך. חבר הכנסת דרעי אמר את זה.  נוכל כמוך, כמו בנט, זה המיינסטרים שלך, הרב הרפורמי.  חברי הכנסת משה אבוטבול, יעקב אשר, מיכאל מלכיאלי. תתבייש לך, חתיכת נוכל. מרמה את עצמך. תציב אבטחה ליהדות. ליהדות, מהסכנות שלך. תודה רבה לכם. הציבור לא סופר אותך. בפרוס ימי הרחמים, הסליחות, איפה אתה והסקרים, מתחת לאפס, איפה אתה נמצא? אתה אפילו לא אפס, מתחת לאפס. חסר בושה. בפרוס ימי הרחמים והסליחות טרח דרעי לטנף על הציונות הדתית, הרב יעקב שפירא, הרב יעקב אריאל, הרב שטיינר, הרב, כהן, הרב, הרב דב ליאור, הרב צפניה דרורי, הרב לבנון, הרב פרץ, כולם קוראים נגדך שאתה סכנה ליהדות.  תתבייש לך. לא רואים אותך, אתה אומלל, אין אחריך אנשים. זירו, זירו. אפס, זירו, זירו, ולהאשים אותה שהיא מבלה בשבת בקלאב ובסאונה. לא רואים אותך, חבר הכנסת דרעי לא מאמין שאפשר להיות אורתודוקס ולא חרדי. או חרדי או רפורמי. אתה אומלל, אין אחריך אנשים. הרי תוקפים אותך בכל מקום. הרב הרפורמי זה הרב שלך. זה הרב הרפורמי. הרב שלך זה הרב בנט, בלי שום, תתבייש לך. אין דתיים ציונים. אין דתיים ציונים. אתם לא סופרים את הרבנים שלנו. אין אחוז החסימה, איבדת את הכול. הכול, לא סופרים אותך בכלל. אתם לא סופרים את הרבנים שלנו. חודשים אני עמל על תוכנית גיור ממלכתית שאני מגבש יחד עם הרב חיים דרוקמן. אתם חושבים שהיא טעות? זו זכותכם. לא תפריד בינינו. אנחנו נקבור אותך פוליטית, פוליטית נקבור אותך. אתה אפס, לא שווה כלום. אתם חושבים שהיא תגרום נזק? אתם מוכנים, אתם מוזמנים להסביר למה. תסבירו ותבארו. אבל זה לא מה שאתם עושים. אנחנו נראה לך כמה שאתה לא שווה. אתה לא שווה כלום. זה לא מה שאתם עושים. אתם יוצאים במחול הטירוף הרפורמי שלכם. כלום אתה לא שווה. אפס. אפס מנדטים. אפס מנדטים. זירו, הכול, הכול. חבר הכנסת משה אבוטבול. כשהפעם הקורבן התורן הם קבוצת רבנים מהציונות הדתית. תראה את המצב שלך בסקרים, עוד רפורמה, עוד רפורמה, גם הציבור החילוני לא תומך בך. חבר הכנסת בוסו, נא לשמור על השקט. תודה לכם, תודה לכם. קבוצת רבנים מהציונות הדתית, ובראשה הרב חיים דרוקמן, זקן רבני הציונות הדתית, יאללה, רד, רד, תמשיך לרמות במקומות אחרים. לך לרמות במקומות אחרים. תמשיך לרמות את בנט, גם הוא, הוא נגדך. הינה, תקרא את המכתב שלו.  שעכשיו הצטרפה, מבחינתכם, למחריבי האומה.  הרב דרוקמן נגדך באופן חריג. אני אקריא את המכתב שלו. אין לכם טיפת כבוד לרבנים שלנו. אין לכם טיפת כבוד לרבנים שלנו. לך לבנט, תרמה אותו, שניכם אותה סחורה. סחורה עלובה. לך. קדימה, יאללה, לך, לך. לך. תפסיקו להתנשא על הציונות הדתית. אנחנו מקפידים על מצוות לא פחות מכם, והתורה יקרה לנו לא פחות מלכם. החוצה. החוצה. תרמה את החברים שלך. אנחנו מקפידים על מצוות לא פחות מכם, והתורה יקרה לנו לא פחות מלכם. אתה שקרן, רמאי, נוכל. תתבייש לך, תרמה את החברים שלך. לך. נגמר הסיפור. תודה רבה, חבר הכנסת משה אבוטבול. מה קרה, מה אמרתי לו? את האמת אמרתי. מה קרה, הוא לא יודע לענות? במשמרת שלי הציונות הדתית, חבר הכנסת משה אבוטבול, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מה קרה, מה עשיתי? פעם ראשונה. בסדר. במשמרת שלי הציונות הדתית לא תהיה יותר שקופה וכנועה תחת רגליכם. תודה רבה לך. ויש לי גם שאלה לחברים ממפלגת הציונות הדתית: למה אתם משתפים עם זה פעולה? הם רוצים למחוק בתי מדרש שלמים מתוך הציונות הדתית. חברי הכנסת החרדים, כל בתי המדרש האלה נגדך. אתה רוצה לסגור אותם, אתה רוצה לסגור, של הציונות הדתית. חברי הכנסת החרדים רוצים למחוק בתי מדרש שלמים מהציונות הדתית. אתה נגד היהדות והתורה. כל רבני הציונות הדתית נגדך. אל תספר סיפורים. הם לא סופרים אתכם. אתם שוב ושוב מנסים להיות חברים שלהם והם שוב ושוב יורקים לכם בפרצוף. רוץ הביתה. לך הביתה, רפורמי. אתה רפורמי חדש. הרב היחיד שלך זה הרב גלעד קריב. למה אתם מתעקשים להיות ילדי הכאפות, ילדי הכאפות של פינדרוס, של דרעי, של גפני. הרב הרפורמי. אתה משקר. זה לא יעזור לך, הם נגדך. לך הביתה. נוכל. חבר הכנסת אבי מעוז, נא לשבת. נא לשבת. כשביבי נתניהו זרק את הציונות הדתית מהממשלה שהוא הקים עם גנץ, הם צייצו? זה לא עניין אותם. רפורמי, לך תקנה את הבית היהודי בג'ובים. ג'ובים למועצות הדתיות. חבר הכנסת בוסו. כשעשו לפני שבוע כנס להצלת היהדות, מי לא הוזמן, מי לא הוזמן? ללמד את הגזבר של הבית היהודי, מה זה שוחד. זה השוחד של, נותני שוחד.  הכיפות הסרוגות לא הוזמנו. למה הם לא הזמינו אתכם? אני אגיד לכם למה. אני אגיד לך, חבר הכנסת סמוטריץ', ולך, חבר הכנסת, רוצה לסתום פיות. רוצה לסתום פיות לגזבר של הבית היהודי, ממנה אותו לממונה במועצה הדתית. אני אגיד לך למה הוא לא הוזמן, כי הם לא סופרים אתכם. הם לא סופרים אתכם אפילו שאתם חרד"לים. לך לבנט, תתבייש לך. עושה עסקאות שוחד על חשבון המינויים שלו. אתם עדיין רק חצי דתיים בשבילם. עבורם אתם לא חלק מהיהדות. תודה רבה. מדבר בנט תרחק. בשביל בנט וגפני אתם לא מספיק דתיים.  יאללה, רד. יאללה, יאללה, לך. נגמר. לך הביתה. הביתה. שמענו, חבר הכנסת גפני וחבר הכנסת דרעי, תכניסו לכם טוב טוב לראש, יאללה, לך. נגמר. לך, הביתה. עוד פעם דרעי. תתקדם. שמענו אותך. שמענו אותך, אתה יכול לרדת.  נגמרו הימים שמעכתם אותנו. נגמרו הימים שאמרתם לנו מי ראוי להיות דיין, ומי ראוי להיות רב ומי פסול. אנחנו לא פחות מקפידים על ההלכה מכם. ואנחנו לא פחות יראי שמיים מכם. ואנחנו לא הולכים לשום מקום, אנחנו והרבנים היקרים שלנו. תודה רבה. תודה לשר מתן כהנא. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, על הצעות האי-אמון. מי שמעוניין להצביע, שייקח את מקומו. אנחנו נצביע קודם כול על הצעת האי-אמון של סיעת הליכוד, לך, הביתה. לך, לך, לך. שכותרתה: כישלון הממשלה בהתמודדות עם הגרעין האיראני ובהזעקת דעת הקהל בארצות הברית ובעולם כולו. נא להצביע. הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 47 בעד, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. הצעת האי-אמון לא התקבלה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, של סיעת יהדות התורה ותנועת ש"ס: ממשלה הנכנעת לארגונים הרפורמיים ופוגעת בערכי יסוד של הציבור החרדי איננה ראויה לאמון. נא להצביע. הצעות סיעת יהדות התורה וסיעת ש"ס להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 49 בעד, אפס מתנגדים ונמנעים. שוב, הצעת האי-אמון לא מתקבלת. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. הביתה, הביתה. תודה רבה. הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה לאשר את מינויו של חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, המתמנה על ידי שרת החינוך, בהסכמת ראש הממשלה, לסגן שר במשרד החינוך. ימסור את ההודעה השר המקשר זאב אלקין. בבקשה.  הינה, הגיע, תקווה ישנה הגיעה. אפס מנדטים. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט ולאפשר לשר זאב אלקין למסור את ההודעה לכנסת. מתחת לאחוז החסימה הגיע. עכשיו יש סיכוי. הינה, אחוז החסימה הגיע. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא עומד באחוז החסימה. 20 ג'ובים, מנדטים. 20 ג'ובים. בושה. אני רואה מרמת ההתלהבות שאפילו מול שער ריק אתם מצליחים להביא רק 49 ח"כים, אז יש לכם עוד הרבה הרבה לעבוד ולשבת בצד הזה של האולם. מול שער ריק, 49, לזה צריך כישרון מיוחד, להגיע לתוצאה הזאת. לאחוז החסימה. המפקד לאחוז החסימה. אגב, אי-אפשר שלא להעיר שאתם שברתם את כל המנהגים של הבית הזה.  ראש הממשלה בחו"ל, ואתם מביאים אי-אמון. חברת כנסת ילדה, ואתם לא מקזזים אותה. אין קו אדום שלא עברתם. אבל גם כשאתם עוברים כל קו אדום, כל מה שאתם מצליחים לגרד זה 49 ח"כים לאי-אמון. אז תמשיכו לשבת עוד הרבה זמן בספסלי האופוזיציה. אתה מדבר על כללים. עכשיו, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול תחזיר את הכסף שאתה חייב. תחזיר את הכסף שאתה חייב לאנשים. את מה שגנבת לאנשים. חברי הכנסת. תודה. חבר הכנסת דוד אמסלם, נא לשבת. שיחזיר את הכסף שהוא חייב. תחזיר את הכסף. להיות מלשן קטן ושקרן זה עדיין לא הופך אותך לאיש ציבור. תחזיר את הכסף. תחזיר את הכסף שאתה חייב.  אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיפים 25(א) ו-43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה, אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה, החליטה הממשלה לאשר את מינויו של חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, המתמנה על ידי שרת החינוך, בהסכמת ראש הממשלה, לסגן שר במשרד החינוך. זיקתו של סגן השר תהיה לראש הממשלה. תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי להצהרת אמונים. תודה, כבוד השר. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי להצהרת אמונים. בבקשה.  מה עם הנורבגי? מה? בושה. בושה. ערב טוב לכולם. אני מאיר יצחק הלוי, בן שושנה ושלמה, זכרם לברכה, בושה. בושה. מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, בושה. בושה. למלא באמונה את תפקידי כסגן שר ולקיים את החלטות הכנסת. מה עם יד ושם? יד ושם, מה איתם שם? מה עם שאר הג'ובים, חבר'ה? ממשלת הג'ובים. רק דיברו נגדנו כל הזמן. אתם הרבה יותר גדולים. אולי גם תאמצו, הודעה אישית של חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. עבאס, תעשה לנו המנון נורבגי. ההמנון הנורבגי במקום החדש. ההמנון הנורבגי. יאללה. שר המשפטים, קדימה. תאמץ אותו. נפתח המפקד לבועת האפס במנדטים. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת כץ, ישראל כץ, אנחנו שמענו קודם את הקנגורו המדלג, השר אלקין, שמדלג מפלגה למפלגה: התחיל קודם כול בקדימה, עבר לליכוד, עכשיו עבר לתקווה ישנה ועכשיו מחפש לעצמו מפלט ועיר מקלט. תיכנס לדוח מבקר המדינה ותראה כמה כסף אתה חייב. הרי אתה גייסת קרוב ל-8-7 מיליון שקל, כולל הלוואות, כולל הכול. עשית שם מין ברדק שלם. אדוני היושב-ראש, לא שומעים. שומעים. אני לא שומע את עצמי. אוה, עכשיו הגביה. אנחנו עכשיו, אני מזמין אתכם להיכנס לדוח מבקר המדינה. תיכנסו לשם ותבדקו כמה אלקין לקח הלוואות וכמה ערבויות והאם הוא החזיר. אז הוא קורא לי שקרן? הרי הבן אדם הזה באופן בסיסי עבר על החוק. אני הגשתי עתירה לבית המשפט. דרך אגב, הוא התבקש. והוא קורא לי מלשן. רבותיי, אני מלשן. למה? בגלל שהוא עבריין, ואני הארתי בפנס על העבריין הזה, שחייב לאנשים כסף, ועוד הוא עכשיו קיבל שני משרדים. הבן אדם נמצא בניגוד עניינים מטורף, נמצא בעבירה מתמשכת של תרומה אסורה, ובא להטיף לראש הממשלה נתניהו כאן, אתם זוכרים? ראש האופוזיציה. אתם מבינים עם מי יש לנו עסק, עם איזו ממשלה? הוא וחברו, דרך אגב, הם מתמחים, הוא וגדעון סער, לקחת ערבויות מאנשים, לקדם להם חוקים, כל מיני דברים. הרי בוודאי ובוודאי לא מדובר פה לשם שמיים. הרי כולנו מבינים למה כלה נכנסת לחופתה ומדוע בן אדם נותן לך ערבות, בוודאי של חצי מיליון שקל או 4 מיליון שקל. מה שנקרא, הוא וגדעון סער, מצא מין את מינו, אנשים שמתמחים בלקחת ערבויות מאנשים. אם עברנו, החזרנו, לא עברנו, לא החזרנו. ואם עברנו, כמובן אנחנו מקדמים חקיקה תמורת אותה ערבות. למה לא? הרי בסוף יש לנו הכרת הטוב. אנחנו חייבים לקדם את בעל הערבות בחקיקה ובאיזו טובת הנאה כלשהי, אחרת למה שייתן לנו ערבות, עוד של 4 מיליון שקל? אני מבין לבד. חבר הכנסת מרגי, אתה מבין ש-4 מיליון שקל, בוודאי, אדוני היושב-ראש, אני מבקש שיגבירו את הרמקול. לא שומעים. חברי הכנסת, במיוחד באופוזיציה, נא לשמור על השקט, כדי שנוכל לשמוע את חבר הכנסת דוד אמסלם. הרעש בא מהכיוון הזה. אוה, עכשיו. לכן אני אומר, רבותיי, קודם כול אנחנו צריכים להבין עם מי יש לנו עסק. עם אילו שרים בממשלה יש לנו עסק שהם צעקו כאן שוחד, מרמה והפרת אמונים. הם לא הבינו שמדובר עליהם? הם עצמם לקחו שוחד קלאסי, לטעמי, בוודאי ובוודאי מר סער ובוודאי ובוודאי מר אלקין, שחייב לאנשים. ממה נפשך? אם לא החזרת את הערבות, אתה מרמה את האנשים, אנשים שלכאורה עשו לך טובה. לכן אתם תבינו עם מי יש לנו עסק ומי זה המטיף בשער שעולה לכאן וקורא לי שקרן. עכשיו לגבי חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, ידיד אישי שלי. א. ברמה האישית, מאיר, אני מאחל לך בהצלחה. אלא מאי, אני רוצה להזכיר לכם, חברי הכנסת שלנו, וחבר הכנסת יריב לוין, אני רוצה להזכיר לך שאנחנו מינינו שני סגנים בזמנו, כשהיו לנו 35 מנדטים. אחד מהם היה ירון מזוז. ירון מזוז, ערוץ 10 שלח לו את הצינור. עקבו אחריו שבועיים. עשו תוכנית, מה תפקידו של סגן שר, מה עושה סגן שר. היום יש לנו שישה סגני שרים, דרך אגב. לא שהם לא עושים כלום בארץ. הם נוסעים לחוץ לארץ ולא עושים כלום. בואו תספרו לנו, אני מזמין את מי שעושה, את מר לרר בצינור. מר לרר, אתה מכיר את עידן רול? אתה מכיר. חלק מהח"כים פה לא מכירים אותו. אני מניח, תברר, תראה שמדובר על איזה סגן שר מעופף, נוסע לחוץ לארץ. בוא תשלח לו איזה מישהו שיעקוב לראות מה הוא עושה בבוקר. אני גם ממליץ לך לעקוב אחרי כל סגני השרים, אביר קארה, וכמובן הצדיק יאיר גולן. אלה אנשים שלא עושים דבר וחצי דבר, אבל לירון מזוז ידעתם להיטפל. למה? איש ליכוד. ירון מזוז. חבר הכנסת מרגי, מתאים להם. ירון מזוז בא להם בוולה, מתאים להם, מרוקאי, מהליכוד, גר בקריות. קלאסה. תוניסאי. תוניסאי, כן, ועשו לו סדר-יום, ראו שהוא הלך לבקר את אימא שלו. לפחות עשה כיבוד אב ואם. אלה נוסעים לחוץ לארץ, נהנים, לא עושים דבר וחצי דבר. אבל, מר לרר, תודה, חבר הכנסת דודי אמסלם. לא נראה אותם בתוכנית שלך, אל תדאג. למה? בגלל שהם מהקבוצה שלכם. מהקבוצה שלכם אתם לא בודקים. תודה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18, הוראת שעה), התשפ"ב 2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עאידה תומא סלימאן. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18, הוראת שעה), התשפ"ב 2021. מקורה של הצעת החוק שבפניכם בהצעת חוק פרטית שאני בעצמי הגשתי בכנסת העשרים-ושלוש יחד עם חבריי חברי הכנסת איימן עודה ועופר כסיף. בכנסת העשרים-ושלוש הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה וכעת החלנו עליה דין רציפות. סעיף 2א לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע כיום כי בית המשפט רשאי להורות לאדם שהוצא נגדו צו הגנה לתת התחייבות לכך שיקבל טיפול מגורם שעליו יורה בית המשפט. בשנים שחלפו מאז נחקק הסעיף רק כמה עשרות גברים אלימים הופנו לטיפול. כעת הצעת החוק מבקשת לקבוע כי אם הוצא צו הגנה, בית המשפט יהיה חייב להורות על קבלת חוות דעת של עובד סוציאלי מגייס ומעריך לגבי המחויב על פי צו. חוות הדעת של העובד הסוציאלי תכלול התייחסות להתאמתו של המחויב בצו לטיפול ולהימצאות מקום פנוי במסגרת טיפולית המתאימה לו ולצרכיו. אם יימצא בחוות הדעת כי המחויב נמצא מתאים לטיפול, וכי יש מקום פנוי במסגרת טיפולית מתאימה עבורו, בית המשפט יהיה רשאי להורות כי המחויב על פי צו יקבל טיפול, וכי יימסר דיווח לבית המשפט על התקדמות הטיפול. בהתאם להתקדמות הטיפול יוכל בית המשפט לבחון מחדש את צו ההגנה ואת תנאיו ולבקש את תגובת הצדדים. רק במקרים שבהם קיימים טעמים מיוחדים, בית המשפט יהיה רשאי שלא להורות על קבלת חוות הדעת, ובמקרים אלה יירשמו הטעמים המיוחדים בפרוטוקול. ההסדר המוצע נקבע כהוראת שעה למשך חמש שנים. שר המשפטים, שר האוצר ושר הרווחה יוכלו, בהסכמה ובכפוף לאישור הוועדה, להאריך את תוקף ההסדר בשלוש שנים נוספות לכל היתר. בנוסף, על מנת לבחון את ההסדר ואת השפעותיו, שר הרווחה והביטחון החברתי יגיש דיווח אחת לשנה לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי על מספר המחויבים בצו ההגנה שניתנה לגביהם חוות דעת, מספר המחויבים שהופנו לטיפול ומספר המחויבים שסיימו את הטיפול בפועל. במהלך הדיונים ביקש משרד הרווחה והביטחון החברתי זמן היערכות ליישום החוק. לכן כניסת החוק לתוקף תהיה בחלוף שישה חודשים מיום פרסומו. אם שר הרווחה ישוכנע כי לא הושלמה היערכות הנדרשת בששת החודשים האמורים, יוכלו לדחות את מועד כניסת החוק לתוקף באישור הוועדה בתקופה של חודשיים נוספים. אני חייבת להגיד שלהצעת החוק הזו לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אני פונה אליכם ומבקשת מהכנסת, לא ייאמן, הרעש. חברי הכנסת. דודי, זאת הצעת חוק חשובה. תקשיבו. להצעת החוק הזו לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אני פונה אליכם, ומבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. ותרשו לי, אני, כמציעת החוק הזה וכמי שעבדה כדי לקדם את החוק הזה בשנתיים האחרונות, תרשו לי לברך קודם כול על זה שסוף-סוף יש חוקים שגם מאחדים את כל הבית הזה וכולם מצביעים בעבורם. אני חייבת להגיד שהשינוי הגדול הזה, מגישה שמגבילה את תנועת הנשים לגישה שאומרת שהאלימות היא לא גזרת גורל אלא אפשר לטפל בה, ושהחוק הזה אומר שגברים אלימים, חלקם לפחות יכולים להפסיק להיות אלימים, ונשים שמפחדות מבני זוגן לא תצטרכנה לחיות בפחד, זה מחייב אותי להודות, קודם כול לוויצו, אשר היו שותפות לי בהכנת הניסוח של החוק ובקידומו, לשר עודד פורר, שבכנסת הקודמת, כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, סייע בהעברת החוק בקריאה ראשונה, לשר הרווחה מאיר כהן, שהתגייס לקידום החוק עם תחילת הממשלה הנוכחית, לאיריס פלורנטין, סמנכ"לית משרד הרווחה, שליוותה את התהליך, וכמובן כמובן, לצוות הוועדה המאוד-מאוד חרוץ, שעזר לי בקידום ובהכנת החוק הזה, אני מודה להם, וכמובן בסוף בסוף, לצוות שלי, צוות היועצים הנהדרים שליוו את החקיקה הזו. אני מבקשת מכולם שיתמכו בהצעת החוק. תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. לחוק זה לא נרשמו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור, ולכן אנחנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה שנייה. חברי הכנסת שמעוניינים להצביע, נא לשבת. נא לשבת. אנחנו מצביעים על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18), בקריאה שנייה. נא להצביע. סעיפים 1 2 נתקבלו. 58 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עוברת בקריאה השנייה. אנחנו עכשיו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. נא להצביע. החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18, הוראת שעה), התשפ"ב 2021, נתקבל. חבר הכנסת ניר ברקת, בעד, חברת הכנסת אמילי מואטי, בעד. אז 62 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק למניעת אלימות במשפחה עוברת בקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. שתי הודעות ליושב-ראש ועדת הכנסת ניר אורבך, בבקשה. חבר הכנסת ניר אורבך. הינה הוא בדרך. ההצבעה האלקטרונית של חברת הכנסת אמילי מואטי נקלטה בהצבעה האלקטרונית, ולכן התוצאה היא 61 בעד. תודה. אדוני היושב-ראש, אני יכול להתחיל? כן, כן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן. ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון, ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"א 2021, פ/2115/24, של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי וקבוצת חברי הכנסת, בהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון, ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"א 2021, פ/1599/24, של חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת, בהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון, ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית) התשפ"ב 2021, פ/2333/24, של חבר הכנסת איימן עודה. ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136) (תוכנית לעמידות בפני רעידת אדמה ותוכנית הכוללת הוראה להקניית הבעלות בחלק ציבורי), התשפ"ב 2021, מ/1464. ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א 2021, פ/1427/24, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. זוהי ההודעה הראשונה. הודעה נוספת: אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות, מטעם סיעת כחול לבן: בוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות, התשפ"ב 2021, פ/2245/24, תכהן חברת הכנסת יעל רון בן משה במקום הפנוי לסיעה, בוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית, במקום חברת הכנסת יעל רון בן משה יכהן חבר הכנסת מופיד מרעי. זוהי ההודעה השנייה. אנחנו מצביעים? כעת הודעה עם הצבעה. עכשיו אני מודיע. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנסת החליטה, בישיבתה ביום י"ג בכסלו התשפ"ב, 17 בנובמבר 2021, להעביר את הצעות החוק הבאות לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט: 1. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון, פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התשפ"ב 2021, פ/2336/24, של חברת הכנסת מיכל רוזין, 2. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון, פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התשפ"ב 2021, פ/2412/24, של חברות הכנסת נעמה לזימי, אבתיסאם מראענה ואמילי חיה מואטי. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את הצעות החוק האמורות לשם הכנתן לקריאה הראשונה, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדת ביטחון הפנים, שעל שולחנה נמצאות הצעות חוק נוספות באותו נושא. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה, חבר הכנסת ניר אורבך. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת הכנסת. נא לשבת במקומותיכם, בבקשה. אנחנו מצביעים על הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת. נא להצביע. הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון, פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התשפ"ב 2021, ואת הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון, פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התשפ"ב 2021, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת ביטחון הפנים נתקבלה. חבר הכנסת ניר ברקת, נגד. חברת הכנסת מואטי, בעד? אוקיי, אנחנו נבדוק אם זה נקלט. בינתיים, התוצאות, 40, ושני חברי הכנסת בעד, במירכאות. הצבעת? אוקיי, אז 41 בעד. 23 חברי כנסת נגד, כולל ניר ברקת. בטעות הצבעתי, של ווליד טאהא. אוקיי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן בטעות הצביעה במקומו של חבר הכנסת ווליד טאהא. יש מחילה על זה. אוקיי. הודעת יו"ר ועדת הכנסת מתקבלת. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 15) (נטילת דגימה פורנזית מנפגע עבירת מין ושמירתה), התשפ"ב 2021, לקריאה ראשונה, של חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, היא כבר מוכנה. תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 15) (נטילת דגימה פורנזית מנפגע עבירת מין ושמירתה). החוק הזה מסדיר את אופן נטילת ושמירת דגימות ביולוגיות שנלקחות מנפגעות ונפגעי עבירות מין לצורכי זיהוי התוקף בחקירה משטרתית וגיבוש ראיות למשפט, והכול כתלות בהסכמתו של הנפגע או הנפגעת. אנחנו מציעים בהצעת החוק שכלל הדגימות יועברו למשטרת ישראל באופן דיסקרטי, שם ישמרו על פרטיותם של נפגעי העבירה לצורך הפקת דנ"א, והן יישמרו שם לתקופה של 50 שנים לטובת הליכי חקירה ומשפט עתידיים. אני רוצה להגיד משהו על החוק הזה, שבקריאה טרומית האופוזיציה הצביעה נגדו. יש לכם הזדמנות לתקן. באנו לתקן. את אל תטיפי לי על החוק הזה, כי, עזבי. אתם,  אתם יכולים לתקן את הנזק שעשיתם כאן בקריאה טרומית.  אבל אל תדאגו, יש לי רוב גם בלעדיכם. אתם לא צריכים להישאר ולהצביע נגד ולעשות בושות. גם אז היה לך רוב בלעדינו, וידעת שיש רוב בלעדינו. לכו. אתם משוחררים. ידעת שיש לך רוב בלעדינו גם אז. אני לא צריכה אתכם. יש לי כאן חברי כנסת שרואים שיקולים הרבה יותר חשובים ומבינים שנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הם לפני הכול. אז תעשו לעצמכם טובה ופשוט תלכו, תנו לנו להעביר את החוק החשוב הזה, ולא להתבזות פה. ואני רוצה להגיד לכם שהחוק, חברי הכנסת. את, את, את, יש לנו רוב להפיל אותך, ואנחנו מצביעים בעד. את מדברת? חברת הכנסת קרן ברק. יש לנו רוב, ואנחנו מצביעים בעד. אף שיכולנו להפיל, אנחנו מצביעים בעד.  הינה, אני אומרת לך. חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת פינדרוס. תחסכי לעצמך את הפדיחות, יש לנו רוב, ואנחנו מצביעים בעד.  ופשוט תלכי, כי בחמשת החוקים שלך הצבענו בעד. אין לכם רוב, אנחנו מצביעים בעד. מירב, את לא מקשיבה. את לא מקשיבה. אנחנו בעד. את מילא. את יודעת, גלית, לך, אבל אנחנו בעד. על מה הצעקות? למרות שיש לנו רוב. אנחנו בעד. בעד. אז הינה, אני אומרת לך, אז אני מחכה לראות שאתם בעד החוק. אני מחכה ומצפה. בטרומית הצבעתם נגד החוק.  מה? אני לא שומעת. הסוהרות, פרשת הסוהרות. אני קוראת לחברי האופוזיציה לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. זה בקריאה ראשונה. גלית דיסטל הבטיחה לי בעד. אני מחכה לראות את זה. אנחנו מצביעים בעד. תודה רבה, אדוני היושב בראש. תודה רבה, אני מחכה בציפייה. בבקשה, תגשימי לי חלום. אנחנו מצביעים בעד. תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה. חברי הכנסת, בואו נירגע קצת, בואו נשמור על שקט. חבר הכנסת, אתה מוותר, חבר הכנסת יואב בן צור, מוותר, חבר הכנסת אופיר כץ, אינו נוכח, חבר הכנסת מאיר פרוש, מוותר, חבר הכנסת ישראל אייכלר, מוותר, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, חבר הכנסת אורי מקלב, מוותר? אינו נוכח, חבר הכנסת אלכס קושניר, חבר הכנסת ינון אזולאי, אינו נוכח, חבר הכנסת יצחק פינדרוס, מוותר, חבר הכנסת משה אבוטבול, מוותר? מוותר, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, חברת הכנסת גלית דיסטל. חברי הכנסת, מה קרה לכם? את מוותרת? גלית, את לא רוצה לדבר? טוב. חבר הכנסת אופיר אקוניס, אינו נוכח, חבר הכנסת דסטה גדי יברקן, אינו נוכח, חבר הכנסת פטין מולא, חבר הכנסת דוד אמסלם, חבר הכנסת שלמה קרעי. חברת הכנסת קרן ברק, את רוצה לדבר? אני אגיד מילה. מילה? מילה? בבקשה. שלוש דקות, מילה אחת. החוק הזה חשוב. האופוזיציה הולכת להצביע בעד לא כי מישהו פה פנה אלינו אלא כי אנחנו התכוונו להצביע בעד. ומכיוון שאין לכם רוב, אם היינו מחליטים להצביע נגד, כנראה שהחוק היה נופל, אבל אנחנו אנשים אחראיים ואנחנו מצביעים בעד. עוד תגלית חדשה: גם בחוק הקודם, בקריאה הראשונה, ידענו שיש לו רוב, ויש לו רוב מוחלט. אז די עם הפופוליזם הזה, ותורידו את הנושא הזה מסדר-היום, תודה. תודה, חברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, קראתי לך וויתרת. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; חבר הכנסת אמיר אוחנה, אינו נוכח, חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת עופר כסיף, מוותר, חבר הכנסת אופיר סופר, אינו נוכח, חבר הכנסת דוד ביטן, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, מוותר, חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת יואב גלנט, חבר הכנסת חיים ביטון. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חברת הכנסת אורלי, את עולה? שלוש דקות לגברתי. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא רציתי לעלות ולדבר, אבל לנוכח הצביעות ששורה בספסלי הקואליציה, לא נותר לי אלא להוריד מכם את המסכות, תרתי משמע. אתם, כל אחד ואחת מכם, אותן נושאות דגל, הצבעתם נגד החוק שלי לטיפול נפשי לקטינים נפגעי תקיפה מינית. הצבעתם בידיעה שאתם תפילו את החוק. אתם רצים אחרינו ורודפים אותנו גם כשידענו שיש לכם רוב, וגם כשהיכינו על חטא על כך שאפילו בשביל הנראות היינו צריכים לתמוך בקריאה הטרומית. על זה אנחנו משלמים, ומשלמים כי מגיע לנו שהאמת תצא לאור. אתם, שבוע אחרי שבוע, לא התביישתם, גם היושבת-ראש של הוועדה לזכויות הילד הצביעה נגד, שרת החינוך, הצביעה נגד. את, שאת באה ומטיפה לנו, הפלת במו ידייך את החוק שלי לטיפול נפשי מיידי חינם לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית קטינים. תתביישי לך. לא נותר לי אלא לומר: את שחקנית ואת צבועה, והציבור רואה את זה. תגידי, את המצאת את המושג צביעות. את הצבועה הראשונה בכנסת הזאת. הלכת ומכרת את המצביעים שלך בשביל לעבור לליכוד. את אומרת שאני צבועה, חבר הכנסת יעקב ליצמן? קראתי את השם שלך ארבע פעמים. חבר הכנסת יעקב ליצמן. חברת הכנסת גילה גמליאל. את הפלת את החוק. את הפלת את החוק, צבועה. אני צבועה? את הכי צבועה פה בכנסת. אין בן אדם יותר צבוע ממך מה-120, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מירב, לא הייתה לך שום סיבה בעולם להקים פה צעקות. את התחלת בצעקות מיותרות. האופוזיציה מצביעה בעד החוק כי הוא חוק ראוי, ומה שהיה כאן קודם עם הצעקות שלך, לא הבנתי אותן. על שם מה ולשם מה. התרגלתם רק לצעוק, ללא תוכן, ללא שום דבר, תגידי, את היית פה בקריאה הטרומית? והדורסנות שקיימת כאן מהקואליציה, אפילו שמצביעים בעד חוקים, זה פשוט הזיה. אתם הצבעתם נגד ועדת חקירה, אז תקבלו גם את ההיבט הזה. נפגעות עבירה, אנחנו דואגים כולנו להתגייס בעד. אתם לא צריכים גם על זה להתווכח ולצעוק.  אנחנו בעד, האופוזיציה בעד, וכל הבית הזה צריך להיות בעד נפגעות תקיפה מינית. תודה.  את הסוהרות. טלו קורה מבין עיניכם, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. חשוב לי מאוד להיות כאן אחרי שהקיזו את דמי והקיזו את דמן של כל נשות האופוזיציה, כולל במדורת השבט, ערוץ 12, שבה דני קושמרו יצא עם הכרזה: נשות האופוזיציה נגד נפגעות אונס. אממה, באמת, על עשרות החוקים שהם פרו-נשים ונגד אלימות שהקואליציה הפילה אף אחד לא דיבר, כולל על ועדת החקירה לגבי האסון המטלטל ביותר של הסוהרות שסורסרו עבור אסירים ביטחוניים. אז זה הזמן לעשות תיקון ולהבהיר את ההבדל בין נשות האופוזיציה לנשות הקואליציה: היום אנחנו יודעות שהחוק הפורנזי לא יעבור, היום הודענו לאופוזיציה: אנחנו עם הנפגעות. לא שמאל, לא ימין, לא מעניין. אנחנו עם נשות ישראל. אני מקווה מאוד שלנשות הקואליציה יהיה את האומץ הזה לבוא לגברים בצד שלהן ולומר: כשיש ועדת חקירה על האסון הגדול ביותר בארץ לנשים, אנחנו לא מתמשמעות אלא בוחרות בנשים. תודה רבה. תודה, חברת הכנסת. חבר הכנסת ישראל כץ, אינו נוכח, חברת הכנסת מירי מרים רגב, ישראל כץ נוכח, אבל אתה מוותר? אוקיי. חבר הכנסת יריב לוין, מוותר, חבר הכנסת אבי מעוז, חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת, חבר הכנסת אוריאל בוסו, אינו נוכח, חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, חבר הכנסת שמחה רוטמן, חבר הכנסת משה גפני, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, חבר הכנסת אלי כהן, חברת הכנסת מאי גולן, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת יבגני סובה, מוותר, טוב, אני מוותר, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, חברת הכנסת לימור מגן תלם, חבר הכנסת ווליד טאהא, חבר הכנסת יעקב מרגי, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, חבר הכנסת מאזן גנאים, מוותר, חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, אינו נוכח, חבר הכנסת דוד ביטן. אנחנו עוברים להצבעה. את רוצה לסכם, חברת הכנסת בן ארי? בבקשה. מה עם כלא גלבוע? אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, קודם כול, אפשר להירגע. אני רוצה להודות לחברי וחברות האופוזיציה שרואים לנגד עיניהם את, רגע, תכף אני אסביר לך, הרב דרעי. את נפגעי ונפגעות תקיפה מינית. איפה הם עם הטורייה והשברייה? איפה הם? אני רוצה להסביר לכם שהסיבה שהחוק הזה עולה היום בקריאה ראשונה היא שהבטיחו לי שיש תמיכה של הרשימה המשותפת. על זה דיברו, ולכן הזכירו לי להעלות את זה. גילה, חברתי, אם לא הייתי יודעת שיש לי תמיכה של המשותפת, לא ידעתי להעלות את החוק הזה, ומכאן החשש. ואחרי שאמרתי את זה, אני מודה לכם שאתם רואים את הציבור, וכולנו נצביע בעד נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. תודה רבה. תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי.  בשאר החוקים את צודקת, את אילמת, הא? בשאר החוקים את אילמת, הא? שם שקט, הא? על מי את עובדת? חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 15) (נטילת דגימה פורנזית מנפגע עבירת מין ושמירתה), 2021  נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 15) (נטילת דגימה פורנזית מנפגע עבירת מין ושמירתה), התשפ"ב 2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. חבר הכנסת ניר ברקת, הצבעת אלקטרונית? לא. אז 58 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ונמנעים, הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 15) עוברת בקריאה ראשונה וחוזרת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך דיון.  אוקיי, היא חוזרת לוועדה שממנה היא באה. תודה רבה לך. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, הצעת הוועדה לביטחון הפנים בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראת שעה). תציג את ההצעה יושבת-ראש הוועדה לביטחון הפנים מירב בן ארי. מירב, את לא מחכה עד שאני אזמין אותך. חוסכת זמן. תני לי להזמין אותך, לתת לך את הכבוד. בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני מתכבדת להביא בפניכם את החלטת ועדת ביטחון הפנים בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר, התשפ"א 2021, בהתאם להוראות סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת. בשנת 2018 נחקק תיקון מס' 54 לפקודת, תקשיבו, זה חשוב, כי כדאי לכם גם להצביע בעד החוק הזה. זה חוק טוב. אין לכם רוב. נחקק תיקון מס' 54 לפקודת בתי הסוהר, שקבע כהוראת שעה לשלוש שנים תקופות של שחרור מינהלי מורחבות, במטרה לעמוד בפסיקת בג"ץ שקבעה כי מרחב המחיה המינימלי לאסיר יהיה 4.5 מ"ר. עניינה של הצעת החוק הנדונה כעת הוא הארכת הוראת השעה האמורה תוך צמצום תחולת השחרור המינהלי המורחב כלפי מי שמרצים, שימו לב  עונשים של עבירות מין או אלימות. גלית וגילה, אתן שומעות? זה חשוב. זה חוק מ-2018 של ארדן ושל נתניהו, ואנחנו רק מאריכים את זה בהוראת שעה. במהלך הדיונים בוועדת לביטחון הפנים עלו כמה סוגיות שטעונות ליבון נוסף: גיבוש חלופות נוספות לשחרור המינהלי כאמצעי לריווח מקומות הכליאה, הודעה מקדימה לנפגע העבירה על השחרור המינהלי הצפוי בתוך זמן סביר בטרם השחרור ותחולת ההסדר כלפי מי שמרצה מאסר כחליף לקנס שהוטל עליו, שהצעה לגביה נכללת בסעיף 4(1)(ב) להצעת החוק. מאחר שהוראת השעה פוקעת ביום ט"ז בטבת תשפ"ב, 20 בדצמבר הקרוב, ויש דחיפות רבה בהארכתה ובהחלת הסייגים הנוגעים לעבירות מין ועבירות אלימות בתוך המשפחה, החליטה הוועדה לביטחון הפנים לאשר כבר כעת את מרבית סעיפיה ולהמשיך לדון בסוגיות הטעונות ליבון. משכך, מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות, כך שהחלק הראשון יכלול את סעיפי הצעת החוק למעט סעיף 4(1)(ב), והחלק השני יכלול את הסעיף כאמור. אני קוראת גם כאן, אני רואה שהיום לוקחים הצעות חוק ומסתכלים עליהן בצורה ראויה, ולכן אני קוראת לחבריי באופוזיציה: תצביעו בעד זה. זה חשוב, זה גם מפצל את החוק, גם מאריך את הצעת החוק מ-2018 אבל כל הנושא של נפגעי עבירה והנושא של אסירים שנכלאים בשל עבירות אלימות ועבירות מין ייכנס לדיון נוסף בוועדה. אני קוראת לכם להצביע בעד הפיצול. תודה רבה. תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חברת הכנסת אורית סטרוק, אינה נוכחת. אנחנו נעבור להצבעה על החלטת הוועדה לביטחון פנים. חברי הכנסת, מי שמעוניין להצביע, נא להצביע. הצעת הוועדה לביטחון הפנים בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראת שעה), התשפ"א 2021, נתקבלה. חבר הכנסת ניר ברקת, בעד. אמילי, הצבעת? הצבעת. 45 חברי כנסת בעד, שלושה מתנגדים.  היו"ר מנסור עבאס: חבר הכנסת ניר ברקת הצביע בעד. זה 35. איך 45? אמרתי 45? כן. תלך לפרוטוקול. בסדר. 35 חברי כנסת בעד, שלושה מתנגדים. החלטת הוועדה לביטחון הפנים בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראת שעה), מתקבלת.  אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ב 2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר לביטחון פנים עמר בר לב. צריך עוד שר לתקווה לישראל. צריך עוד שר לתקווה לישראל, אדוני השר, תשאיר את זה. אל תבטל את המשרד הזה, צריך עוד שר לתקווה לישראל.  כן, הינה הוא מכין את עצמו. בבקשה, עמר, אדוני השר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתכבד להציג בפניכם ולבקשכם, גם קואליציה וגם אופוזיציה, לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ב 2021. ביום 19 ביולי 2021 קיבלה הממשלה את החלטה מס' 137, שבה הוחלט בין השאר לבטל את המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, שקרע הלכה למעשה את הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול ואת מערך 105 ושאר גופי הרשות מהמשרד לביטחון הפנים, ולקדם תיקון חקיקה בחוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, התשע"ז 2017, לצורך העברת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ותקציבה אל המקום הראוי לו, המשרד לביטחון הפנים, ולהחזיר לשר לביטחון פנים, כלומר אליי, סמכויות אורגניות לתפקידו ולתפקודו. לאור האמור וכצעד משלים להחלטת הממשלה, מוצע לתקן את חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, התשע"ז 2017, באופן שיבהיר כי השר שיהיה ממונה על ביצוע החוק יהיה השר לביטחון הפנים וכי הרשות תפעל במשרד שעליו ממונה השר, כלומר המשרד לביטחון הפנים. יש חשיבות רבה בהכפפת הרשות למשרד לביטחון הפנים. המשימות החשובות שיש לרשות חייבות להיות תחת אחריותו של המשרד לביטחון הפנים כדי לתת מענה טוב יותר לתופעות האלימות וההתמכרות ברחבי הארץ. ידעו אזרחי ישראל כי המשרד לביטחון הפנים בראשותי רואה באופן הרחב ביותר את האחריות לשלומם בכל מקום שבו יהיו ויצטרכו עזרה או מענה של רשויות האכיפה. הגברת תחושת הביטחון האישי במרחב הציבורי של כלל תושבי ישראל עומדת לנגד עיניי. חזרתה של הרשות למשרד לביטחון הפנים היא טבעית, זאת חזרה הביתה, למקום שבו קיימים כל האמצעים להיאבק בפשיעה בכל החזיתות. אחד הכלים המשמעותיים ביותר של הרשות לביטחון קהילתי הוא עבודה משותפת עם הרשויות המקומיות להטמעה ולתגבור מערכים טכנולוגיים מתקדמים, וזאת בהתאם לצורכי הרשויות המקומיות. המערכה הזאת צריכה להתנהל ממקום אחד, מקצועי, נחוש ועוצמתי. עובדה זו בוודאי מתגברת כיום במאבק הבלתי-מתפשר שלנו נגד הפשיעה ברחוב הערבי. לרשות יהיה תפקיד מרכזי במלחמה הזאת. בשילוב ידיים עם משטרת ישראל אנחנו נגיע ליותר מקומות ונדע לתת מענה לאתגרים הכואבים, המדממים, שברחוב הערבי. אני סבור כי מהלך זה של החזרת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי למשרד לביטחון הפנים הוא הכרחי, מאחר שלרשות יש תפקיד בשינוי המצב משורשיו, מהקהילה, החברה, הרשות המקומית. זהו מאמץ משלים למאמץ האכיפה, שיאפשר את המעטפת הנכונה ביותר לשיפור איכות חיים של כלל אזרחי מדינת ישראל. לאור האמור, אבקשכם לתמוך בהצעת החוק המוצעת ולהעבירה לוועדת ביטחון הפנים לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, השר עמר בר לב. אנחנו, אחרי הנאום חוצב הלהבות הזה אני רוצה להסביר במה מדובר. הרשות לביטחון קהילתי הייתה במשרד לביטחון פנים עוד במשרדים של השר לשעבר אוחנה, שאני רואה אותו כאן, והשר ארדן, ושנים קודם לכן. באחת הכנסות הוחלט להוציא את הרשות לביטחון קהילתי ואת פרויקט 105, כפי שהוא נקרא, להתמודדות של נוער, להגנה על נוער ברשתות החברתיות, הוא הוצא והועבר למשרד של חברת הכנסת אורלי לוי, אורלי נמצאת כאן? לא נמצאת. השר, בממשלה הנוכחית החלטנו לצמצם את מספר המשרדים ולכן המשרד הזה צומצם ונסגר, ומה שקרה זה שבעצם מאז הרשות לביטחון קהילתי נמצאת באוויר, לא במשרד הקודם שנסגר ולא במשרד לביטחון פנים, שאליו הכוונה שזה יוחזר. היא נמצאת באוויר. לא רק שהיא נמצאת באוויר, גם מי שעומד בראש הרשות בחמש וחצי השנים האחרונות סיים את תפקידו ברשות, ולכן מעוד כמה ימים אין לה גם מנכ"ל שיעמוד בראשה. ולכן מאוד מאוד חשוב שהרשות הזאת תהיה חלק, תחזור למשרד לביטחון קהילתי. יש כאן עניין הומניטרי, עניין שהוא לטובת כל אזרחי מדינת ישראל, אין כאן ימין ואין כאן שמאל, אין אופוזיציה ואין קואליציה, פשוט צריך את הרשות הזאת, שיש לה כלים רבים לסייע לאוכלוסייה בכל המדינה, גם ביישובים עם רוב יהודי וגם ביישובים עם רוב מוסלמי או נוצרי או כזה או אחר. זה מאוד מאוד חשוב. מאוד מאוד חשוב. זה אקט טכני, למעשה, שלא נשאיר את הרשות הזאת, שיש לה פעילות, יש לה תקציבים ויש לה כוח אדם. רק צריך להביא את זה לידי ביטוי, ואם היא לא תעבור למשרד היא תישאר באוויר. מה המצב, מירב? יש רשימת דוברים, מירב.  יכול לעלות לסכם. יהיה לכם זמן לגייס את מי שאתם רוצים. אתה מבין את העניין. העניין הוא מאוד פשוט. עוד לא התחלנו עם רשימת הדוברים. אתה עולה לסכם בסוף. אבל אם הדוברים לא ירצו לדבר? אז תדבר בסוף כמה שאתה רוצה. כן, אתה יכול לסכם בסוף. אוקיי, טוב. בסדר גמור, אני מקבל את העצה החברית של חבר הכנסת יואב קיש. תודה רבה. אם היית בסיכום לא הייתי מעז לבוא ולומר לך בסיכום: אל תרד. זו זכותך. אבל פה עוד לא התחלנו. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יריב לוין, מוותר, חבר הכנסת אמיר אוחנה, אני כמובן מכריז על נעילת רשימת הדוברים. חבר מאיר פרוש, אינו נוכח, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, אינה נוכחת, חבר הכנסת יואב בן צור, מוותר, חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, מוותרת, חבר הכנסת אבי מעוז, מוותר, חבר הכנסת אלכס קושניר, חבר הכנסת ישראל אייכלר, חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת אוריאל בוסו, חבר הכנסת פטין מולא, חבר הכנסת יעקב מרגי, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, חבר הכנסת יואב גלנט, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חבר הכנסת אורי מקלב, חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת רם בן ברק, מוותר? בבקשה, חבר הכנסת רם בן ברק. הכרזתי על סגירת הרשימה, אז אני לא מקבל עוד בקשות. שלוש דקות, אדוני. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אחת הבעיות המרכזיות שיש לנו במדינה, ואתה בתור מי שנמצא בחברה הערבית מכיר את זה היטב, אותו ביטחון שאנחנו מרגישים בתוך הקהילה שלנו. התופעה הזאת, של אנשים שלא מרגישים בטוח במקום מגוריהם, היא מגפה היום במדינת ישראל. אני שמח על הצעת החוק הזאת, שמעבירה את הסמכויות למשרד לביטחון הפנים, שבו, בשילוב נכון עם המשטרה ועם הרשויות האחרות, אפשר יהיה באמת להגביר את הביטחון של התושבים. בכלל, אני רוצה להגיד לך שעשיתי כמה סיורים בזמן האחרון, בזמן האחרון עשיתי כמה סיורים לאורך קו התפר יחד עם חברתי מירב בן ארי, והזדעזעתי מהמצב הביטחוני שנמצאים בו יישובים שלמים לאורך קו התפר, שסובלים מפריצות, גנבת מכוניות, אלימות פיזית, כולל מקרה מזעזע של בחור בראש העין שממש בפתח ביתו נדקר. אין לנו שום ברירה, אנחנו חייבים להתאגד יחד תחת המשרד לביטחון פנים להילחם בתופעה הזאת. המסקנה שאני הגעתי אליה, אדוני היושב-ראש, היא שאנחנו חייבים להכפיל את המשטרה וחייבים להכפיל את מג"ב. אנחנו חייבים נוכחות משטרתית מסיבית ברחובות, בחברה הערבית, בחברה היהודית, בחופי הים, בכל מקום שיש אלימות, בשביל למגר את התופעה הזאת. זאת משימה לאומית. אתה יודע, מדברים על איומים, איראן, חמאס, אני אומר לך שהאיום הפנימי מאיים עלינו יותר מהאיומים החיצוניים. כשאנחנו מפחדים לשלוח את ילדינו לבית הספר, כשאנחנו חוששים איך הם יחזרו ממועדון, זה יותר גרוע מהאיומים החיצוניים, שבהם אנחנו יודעים לטפל, לשמחתי הרבה, לא רע. לכן אני שמח על הצעת החוק הזאת, ואני חושב שחשוב מאוד שיתמכו בה גם חברי האופוזיציה וגם חברי הקואליציה. אלי אבידר צריך משרד. תשאירו לו את זה. בבקשה. אתה יודע מה, זה רעיון. לפעמים יש לכם רעיונות טובים. מירב, מה קורה? אתה לא יכול למשוך את הזמן. נגמר הזמן. זהו, אתה לא יכול למשוך. שלוש דקות. תודה, רם. תודה, חבר הכנסת רם בן ברק. חברת הכנסת קרן ברק, מוותרת, חברת הכנסת שרון רופא אופיר, אינה נוכחת, חברת הכנסת לימור מגן תלם, אינה נוכחת, חבר הכנסת ישראל כץ, מוותר? חבר הכנסת יצחק פינדרוס, מוותר, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, מוותר, חבר הכנסת דוד אמסלם, מוותר. היית מאמין? חבר הכנסת אוסאמה סעדי, מוותר, חבר הכנסת אחמד טיבי, מוותר, חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, מוותרת, חבר הכנסת אופיר סופר, מוותר, חבר הכנסת איימן עודה, אינו נוכח, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, מוותרת, אני מוותר, חבר הכנסת שמחה רוטמן, מוותר, חברת הכנסת מאי גולן, מוותרת, חבר הכנסת דסטה גדי יברקן, מוותר, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, מוותרת, חבר הכנסת יעקב אשר, מוותר, חבר הכנסת משה ארבל, מוותר, חברת הכנסת אמילי חיה מואטי, מוותרת. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. רגע, מתי היא נרשמה? אמרת שאתה נועל, אני שמעתי. היא ברשימה. חבר הכנסת פינדרוס, לא תאמין, נרשמתי בזמן. נרשמת בזמן. תרשום לה זמן. שלוש דקות. מירב בן ארי (יש עתיד): תודה, אדוני היושב-ראש. אני רואה שהאופוזיציה בלחץ להפיל את החוק. הם בלחץ להפיל את החוק. עכשיו, שהציבור ידע על מה הלחץ: לא איזה חוק עכשיו של ראש הממשלה, לא איזה חוק שעכשיו פוגע בחלשים. הביטחון הקהילתי חשוב לנו מאוד. לא. ידע הציבור שהאופוזיציה רוצה להפיל חוק שהוא בכלל של שיטור, של קהילה, של ביטחון. אממה, אלה סמכויות שנתנו למשרד המיותר ביותר בתולדות הכנסת. אתה יודע מהו? אני אגיד לך, אלי אבידר. תתביישי לך אם את לא מבינה מה זה, ליצנית החצר של הקואליציה, המשרד לחיזוק וקידום הקהילות, known as המשרד, סליחה, השרה למתנ"סים, שאני אוהבת את המתנ"סים, כל מה שרצתה הקואליציה זה להעביר את הסמכויות של המשרד המיותר שלך למשרד לביטחון הפנים, שקיים מיום הקמת המדינה. על זה האופוזיציה בגיוס מלא, אף חבר כנסת לא ייעדר מהמליאה כדי שהסמכויות לא יעברו למשרד לביטחון הפנים.  ידע הציבור, ידע הציבור וישים לב שהעברת סמכויות שכל כך קריטית, אגב, לשלטון המקומי, התקשר אלי יו"ר השלטון המקומי, אמר שזה חשוב לו, אבל לא לא לא, תשאלי מה עשינו, תשאלי, אנחנו נביא את כל חברי הכנסת, כל זה כדי להפיל את החוק שסופית סוגר את המשרד המיותר שלך, את ליצנית החצר, שהוקם בחטא ונסגר סוף-סוף. ובהיסטוריה של עם ישראל יזכרו את המשרד המיותר, שלעולם לא יוקם שוב במדינת ישראל.  לא יוקם. איפה האופוזיציה? בואו נפיל את החוק החשוב הזה, נוודא שמירב נרשמה בזמן, נוודא שמירב לא חורגת משלוש הדקות, וכל זה, אדוני, בשביל איזה חוק? של העברת סמכויות. זה האירוע. כל הכבוד שבאתם כולכם למנוע את העברת הסמכויות למשרד לביטחון הפנים. חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת. זהו, נגמר, אפשר לרדת. תודה לכולם, תודה. תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. תודה רבה לך. חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי, נאום של שלוש דקות, אתה מוותר או רוצה? חבר הכנסת אריה דרעי, אתה מוותר? מוותר. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מוותרת, חבר כנסת ווליד טאהא, אינו נוכח, חברת הכנסת מירי מרים רגב, מוותרת, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, מוותר, חבר הכנסת ינון אזולאי, מוותר, חבר הכנסת חיים ביטון, מוותר. חבר הכנסת יבגני סובה, אינו נוכח, יבגני עולה? בבקשה. שלוש דקות, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סוף-סוף נואמים כשיש אופוזיציה בהרכב מלא. זה כבר כיף. בדרך כלל אנחנו רגילים לדבר כשהאולם ריק, מדברים למצלמות. עכשיו אפשר לדבר לאופוזיציה, וגם לחבריי בקואליציה.  לא, אנחנו עברנו את זה. פינדרוס, עברנו. אנחנו מזמן כבר לא שם, אנחנו כבר בשלבים אחרים לגמרי. תראו, היום אנחנו מציינים בדיוק שישה חודשים להקמת הממשלה החדשה. אני רוצה להגיד לכם שאני אפילו בגרם אחד לא מתבייש שהממשלה הזאת קמה, משום שלממשלה הזאת יש מה להציג. אני כבר לא מדבר על התקציב שאנחנו העברנו, ותשאלו, תשאלו אנשים שעובדים עם המשרדים, תשאלו אנשים שסוף-סוף קיבלו תקציבים, כשהתקציבים היו מוקפאים במשך כמעט שלוש שנים, תשאלו אותם. תשאלו, אתם יודעים לשאול את האנשים האלה.  אתם יודעים גם לשאול את האנשים שמבינים את המשמעות של התקציב. אני גם לא מתבייש בזה שהעברנו רפורמות חשובות, למשל הרפורמה ביבוא. אני בטוח שהרפורמה הזאת,   תביא לכל אזרח בישראל, וזה לא משנה מה הוא הצביע, קואליציה או אופוזיציה. אני גם שומע, היום בבוקר מישהו אמר לי: למה האופוזיציה לא חושבת על האנשים, אנחנו הצבענו, מישהו שהצביע לאופוזיציה. הרי אני רוצה שאתם, האופוזיציה, תילחמו על הקול של אותו בן אדם שנתן לכם את הקול. אבל בגלל האופוזיציה לא הקמתם אפילו חלק מהוועדות. היום בבוקר קיימנו דיון של הוועדה לקנביס רפואי באולם של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ואני מתבייש להגיד ששישה חודשים לא הצלחתם להקים את הוועדה הזאת, שהיא נמצאת אצלכם. הרי נתנו לכם, לאופוזיציה, את הוועדה הזאת. איפה חבריי לקואליציה שהיו איתי בצרפת בנסיעה חשובה? הינה, פה. מה עם מורי הדרך? סידרתם את כל מורי הדרך. מה עם מורי הדרך? חבר הכנסת ביטן גם היה איתנו. חזרנו, תן, תן רגע להגיב. שמענו אותך. אמסלם, אני שומע אותך כל יום וכל היום. הינה, חזרנו מנסיעה חשובה בצרפת, נכון? מה עם מורי הדרך? ברזנתם אותם. מה עם מורי הדרך? מה עם מורי הדרך? תן לי להגיד משהו לחברך למפלגה. ביטן, איך אמרת, "שיחליפו עבודה". חשבתי שהבוס שלך יחליף עבודה, דוד, דוד, אתה יכול להגיד לו שאני רוצה להגיד משהו חשוב? חבר הכנסת דוד אמסלם. אחר כך נצטרך להוסיף לו עוד זמן. אתה לא מבין? הוא עושה בכוונה. הוא לא רוצה לדבר איתך. מה פתאום? אני פניתי לחבר הכנסת ביטן. בטח ש"הוא" רוצה לדבר. חזרנו מנסיעה חשובה מצרפת. בצרפת יש קהילה יהודית, קרוב ל-500,000 אנשים, קהילה נפלאה. ביקרנו בבתי ספר יהודיים שם, ביקרנו בבתי כנסת, ביקרנו בהרבה מקומות שקשורים לקהילה היהודית. משפט אחרון, חבר הכנסת. לא, שלושה משפטים, אדוני. זה חשוב, בלי שום קשר לקואליציה או אופוזיציה. הם העלו סוגיה חשובה, שאני רוצה להעלות. מסתבר שבתקופת הקורונה חלק מאזרחי צרפת היהודים הרגישו נבגדים. למה? כי הם לא יכלו להיכנס לארץ. יש להם פה משפחות, יש להם פה בתים, הילדים שלהם לומדים פה, והם הרגישו נבגדים כתוצאה מכך שממשלת ישראל לא אפשרה להם להיכנס. ואז היינו שמונה ח"כים, קואליציה ואופוזיציה היושב-ראש, חבר הכנסת קיש, תן לי חצי משפט, ואתה תראה שזה חשוב לכולם. כן. חבר הכנסת יבגני סובה, נא לסיים. אני כבר מסיים, אני כבר מסיים. ואז אני אמרתי, בגלל שאתם לא מקימים את ועדת העלייה והקליטה אנחנו לא יכולים לעזור לעלייה מצרפת. אחרי ההצבעה הוא ייתן לך כמה זמן שאתה רוצה. בסדר. תודה רבה, חבר הכנסת יבגני סובה. יעלה ויבוא השר עמר בר לב. לא, סליחה. סליחה, השר ביקש לעלות לדבר, כמובן שאין לו הגבלת זמן. השר עמר בר לב, בבקשה.  לא, חבר הכנסת משה ארבל, יש לשר זכות לעלות בכל שלב של הדיון ולשאת דברים. בבקשה. תראו, אני מבין שיש כאן התלבטויות. אני מבין שדי ברור לכולם שבסופו של דבר הרשות לביטחון קהילתי צריכה להיות באיזשהו משרד. אתה יכול לדבר בקול רם? שומע? אמרתי שאני מבין שיש כאן התרגשות גדולה, וברור לכולם שהרשות לביטחון קהילתי שעליה אנחנו מדברים עכשיו צריכה להיות חלק מאחד המשרדים, וברור שהיא צריכה להיות במשרד לביטחון הפנים, היא הייתה שם בעבר. היא הוצאה מהמשרד לביטחון הפנים בממשלה הקודמת, הקימו משרד לכבודה, ועכשיו החלטנו לצמצם את מספר המשרדים, ולכן היא חוזרת. לכן מבחינה פורמלית זה עניין טכני לחלוטין, אין כאן שום עניין של אופוזיציה, קואליציה, שמאל, ימין. הרשות לביטחון קהילתי היא רשות של כולנו, היא פועלת בכל רחבי הארץ, היא בעיקר פועלת ברשויות יותר חלשות, אם זה רשויות, ללא קשר להרכב האוכלוסייה. לכן זה יוצא שבמידה רבה היא פועלת בהרבה מאוד יישובים ערביים, יישובים בדואיים בדרום, והרשות, אני יכול להגיד לכם מהניסיון שלי שכמעט לכל מועצה שאני מגיע אליה או לכל עירייה, לא משנה באיזה מקום, מי שיש לו כבר פעילות של הרשות לביטחון קהילתי רוצה עוד מצלמות, עוד אנשים, עוד פעילות, כי זה מאוד מאוד תורם לביטחון של היישוב. וכאלה שאין להם אז בכלל שמעו מראשי רשויות אחרים את החשיבות, ולכן ברור לי שזה אינטרס של כולנו. אבל כנראה זה לא ילך היום, לכן הממשלה חוזרת בה ומושכת את הצעת החוק הזאת. תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש, זה לא ראוי, מה שעשית. הממשלה מבקשת למשוך את הצעת החוק ולכן אנחנו לא מצביעים. עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ב 2021, לקריאה ראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. לא שומעים אותך, דבר למיקרופון. אוקיי, תירגעו קצת ותשמרו על שקט, תוכלו לשמוע אותי. תציג את הצעת החוק השרה לשוויון חברתי מירב כהן. השרה מירב, השרה מירב נמצאת? טוב, חברי הכנסת. אינה נוכחת, נא להוריד את החוק. שנייה. השרה מירב כהן נמצאת? לעבור? היא באה, היא באה. אין מספיק שרים, אין מספיק שרים. אין מספיק שרים. צריך להרחיב את הממשלה, להוסיף עוד שרים. טוב, תודה רבה לכם. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. יחליף אותה השר אלעזר שטרן, בבקשה. יופי, מצאו שר. איפה אבידר? איפה אבידר? עשר דקות, אדוני. אני מציע את הצעת חוק גיל פרישה, הביתה. מה אומר החוק, אתה יודע? בוודאי, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני לא הייתי עושה צחוק מחוק שכזה. את יכולה לחייך. עצור, עצור, עצור. היא הגיעה. לא, לא, לא. חבר הכנסת, הינה, לא מבקשים כלום, מה אתם רוצים? הצעת החוק, על מה ההצעה? חברת הכנסת מירב, יואב, אני אסביר לך על מה זה. סוף הדמוקרטיה, קץ הדמוקרטיה. מדובר פה, במערכת הביטחון מקובל שהורים שהילד שלהם נהרג או נפטר, אם הם מבקשים להישאר בעבודה, אורלי, זה מותר להם. גם היום. מה שאנחנו, נכון, יש הוראת שעה, אנחנו לא מדברים על מערכת הביטחון כרגע, מערכת הביטחון במקרים העצובים האלה היא מסודרת. מה שאנחנו מבקשים לעשות עכשיו, באותם מקרים, אנחנו מכירים, את רואה, מכירים, נכון, רק רציתי שתהיי רגועה, אנחנו מכירים ודנו בזה גם קודם. מה שאנחנו מבקשים לעשות עכשיו: שהורה שהילד שלו נפטר ומגיע לגיל פרישה, אנחנו מציעים להאריך את התוקף של החוק הזה שמעסיקים, וכמובן שמדברים פה בעיקר על מעסיקים ציבוריים, במידה שהוא מעוניין להישאר ולא לפרוש מהעבודה, יאפשרו לו להישאר עד ארבע שנים לאחר גיל הפרישה. אני כמובן מציע שגם על החוק ההומני הזה, המתחשב הזה, תהיה הסכמה רחבה ככל האפשר. תודה. תודה רבה לשר שטרן. השרה מירב כהן, את רוצה? דקה, לפי התקנון שר יכול לעלות עוד חמש דקות. היא הביעה את נכונותה. השרה כהן, את רוצה לעלות? שתסכם. אבל היא יכולה לעלות גם מייד אחריו, אם היא מבקשת. אני שואל אותה. אתה רוצה לסכם? אוקיי, את רוצה לסכם. אוקיי, חברים, נא לשבת, בבקשה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אייכלר, מוותר, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אינו נוכח, חבר הכנסת בן צור, מוותר, חבר הכנסת פרוש, מוותר, חבר הכנסת אוחנה, אינו נוכח, חבר הכנסת כסיף, מוותר, חבר הכנסת אמסלם, אינו נוכח, חבר הכנסת סעדי, מוותר, חבר הכנסת קושניר  אינו נוכח, חבר הכנסת עודה, מוותר, חבר הכנסת ארבל, אינו נוכח, חבר הכנסת פינדרוס, אינו נוכח, חבר הכנסת סופר, מוותר, חבר הכנסת גלנט, אינו נוכח, חברת הכנסת דיסטל, אינה נוכחת, חבר הכנסת יברקן, אינו נוכח, חבר הכנסת בוסו, מוותר, חברת הכנסת רגב, אינה נוכחת, חבר הכנסת מלכיאלי, מוותר, חבר הכנסת ישראל כץ, מוותר, חבר הכנסת גפני, מוותר, חבר הכנסת ליצמן, מוותר; חבר הכנסת סמוטריץ' מוותר, חבר הכנסת אקוניס, אינו נוכח, חבר הכנסת אזולאי, מוותר, חבר הכנסת מעוז, אינו נוכח, חבר הכנסת קרעי, אינו נוכח, חברת הכנסת לוי אבקסיס, אינה נוכחת, חבר הכנסת מרגי, מוותר. חברת הכנסת גמליאל, ביקשת לעלות, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדובר פה בחוק שהוא כל כך חשוב. בזמן היותי השרה לשוויון חברתי, כשהעלינו את החוק הזה הקצבנו אותו, פרק זמן של הוראת השעה. היום החוק עולה רק להמשך הוראת שעה לשנה אחת בלבד. לדעתי כבר צריך לעגן את זה באופן חד-משמעי. תכלית החוק, כל המטרה שלו היא לאפשר להורים שהילדים שלהם נפטרו לדחות את גיל הפרישה בארבע שנים מגיל הפרישה הקבוע בחוק, וזאת מתוך הבנה כי המשך העבודה עשוי לסייע לאזרח הוותיק להמשיך בחיי השגרה על אף האסון שפקד אותו. החוק הזה צריך לדאוג, היום אנחנו נעביר אותו בהוראת שעה, וגם כאן אופוזיציה וקואליציה ביחד תומכים בחוק הזה. ועל כן, לטעמי, כבוד היושב-ראש, כמו שאנחנו רואים שיש דברים שיכולים לבוא בהסכמה וברוח טובה, צריך לשנות את השיח שקיים בצורה הדורסנית לגבי הוועדות ולאפשר לאופוזיציה להתנהל בצורה הנכונה. החוק הזה הוא חוק מעולה וצריך לסייע ולהפוך אותו לחוק קבוע בספר החוקים של מדינת ישראל. נכון להיום הוא רק לשנה נוספת, אבל כולי תקווה שהוא כבר יעוגן בצורה שממש תאפשר לכל אותם הורים להיות באותה הרגשה שהם יכולים לשמור על היכולת לעבוד בפרק הזמן הזה. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת גמליאל. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, אינו נוכח, חבר הכנסת ביטן, אינו נוכח, חברת הכנסת סטרוק, אינה נוכחת, חבר הכנסת אבוטבול, אינו נוכח, חבר הכנסת מקלב, מוותר. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה. מעניין שהשמות של הדוברים, אנחנו לא רואים אותם, אבל כל הקואליציה נרשמה. מיכל, יש סיבה לזה שאת לא קיבלת תפקיד ושרן קיבלה שתי ועדות וסגן שר? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עולה לפה קודם כול כדי לברך את חברי חבר הכנסת סגן השרה מאיר יצחק הלוי. שמעתי פה את האופוזיציה מתרעמת, זורקת מילים, חלקן במקום, חלקן פחות במקום, אבל לזה כבר התרגלנו, ורציתי להסביר את ההבדל בין נורבגי לשבדי. אני לא יודעת אם האופוזיציה שמעה אי פעם על תסמונת סטוקהולם אבל היא לוקה בה בצורה באמת חסרת תקדים. הייתי שולחת את שירות הפסיכולוגיה הציבורית, הבעיה היא שבמהלך כמה שנים טובות הם הוזנחו עד כדי שהם כבר כמעט נסגרו, אז אין כל כך את מי לשלוח. אבל אני מקריאה מוויקיפדיה, לדעתי הרבה מחבריי לאופוזיציה יזדהו עם הכתוב: תסמונת סטוקהולם היא תופעה פסיכולוגית שבה אדם המוחזק בכפייה מפתח אמפתיה והזדהות נפשית עם האידיאולוגיה ועם האנשים המחזיקים בו. מנדלבליט ושי ניצן, את מתכוונת. התחושות הללו, חבר הכנסת קרעי, נחשבות לבלתי הגיוניות בשל הסכנה הממשית האורבת לאותו אדם. ואני מוסיפה שבמקרה הזה, גם לאזרחי מדינת ישראל. צריך להיות עז מצח לבוא ולהלין על איזושהי פעולה שהממשלה הנוכחית עושה. אתם יודעים, כשנכנסים לממשלה הנוכחית זה כמו להיכנס לחדר עם הרבה מאוד בלגן ולראות כמה דברים צריך לסדר, כמה דברים הוזנחו הזנחה פושעת. גם כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד אני אומרת את זה, אין דבר אחד שאני יכולה להצביע עליו שעובד פה במדינה, ועכשיו צריך להתחיל לתקן. יש אנשים טובים באופוזיציה. איפה הבעיה? הם שותקים ונותנים לכל הקשקשנים לדבר ולהשתמש בשפה שאם הייתם שומעים את הילדים שלכם מדברים בה הייתם מזמן מזמן שוטפים להם את הפה עם סבון. מדברים כאן על היצמדות לכיסא? אתם יודעים מה זה היצמדות לכיסא? זה לראות עוולות שאתם רואים בתוך האופוזיציה, שאתם רואים בתוך המפלגה שלכם, ולשתוק. זה היצמדות לכיסא, ולא שום דבר אחר. כל היום רק מתבכיינים. קודם, כשהם היו בשלטון, איגפו אותם מימין, עכשיו מאגפים אותם משמאל. כל היום האופוזיציה הזו מאוגפת. אני אומרת, תפסיקו להיות מאוגפים ותתחילו לעבוד. תתחילו להגיע לוועדות, תתחילו להגיע, ולא רק למליאה ולהתחיל לקשקש ואת כל הקשקשנים שלכם להעלות פה על הדוכן. יש כאן פרשנות שגויה של המנון ז'בוטינסקי. כנראה שלא הבינו את ז'בוטינסקי אז אני כבר אומרת: "מגוב ריקבון ועפר", ז'בוטינסקי התכוון למשהו אחר. אתם החלטתם להמשיך ולהתפלש בריקבון ובעפר. ולחבריי, אלה ששותקים באופוזיציה, אני מזכירה ששקט הוא רפש, ולקשקשנים ולצעקניים, הממשלה הזו קיימת חצי שנה, על כל מה שאתם מלינים, תלינו על עצמכם, כי אלה דברים שאתם לא עשיתם, אלה דברים שאתם הזנחתם על חשבון הציבור ובעזות מצח. בעזות מצח אתם עולים לפה ותוקפים, את מדברת על חשבון הציבור? ולכן עצתי לכם היא: סייג לחוכמה שתיקה. תודה רבה. את מדברת על חשבון הציבור? אתם חבורה של ג'ובניקים, של נורבגים. ממנים נכדים נורבגים. הכול על חשבון הציבור. את מדברת? את מדברת על חשבון הציבור? החברים שלך מסכימים איתי, אבל הם שותקים. זו הבעיה. הם מסכימים איתי אבל שותקים. חבר הכנסת אלון טל. חבר הכנסת טל, בבקשה. היום אני אדבר דווקא על דמוגרפיה ולא על אקלים ולא על מתווה הכותל. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להעלות על נס את מערכת הבריאות ותנאי החיים בישראל. ב-1950 תוחלת החיים לנשים בישראל הייתה 67 בלבד, ואילו היום אנחנו עברנו את 85. מדובר בהישג יוצא מן הכלל. 18 שנות חיים הוספנו לאזרחיות ישראל. הגידול גם די דומה אצל הגברים בישראל. אלא מה, אנחנו מוצאים את עצמנו בישראל עם מצב נורמטיבי מיושן. הרי מתי קבעו גיל פרישה של גיל 62? מתי קבעו גיל פרישה של 62? כאשר הצפי הסטטיסטי היה שבעוד חמש שנים ילכו מהעולם. כלומר, אפשרנו חמש שנות פרישה, ואילו היום אישה שמגיעה לגיל 62, והיא בריאה ולא מעשנת ובזוגיות בריאה, יכולה לצפות לחיות לפחות עד גיל 92. מה אנחנו מצפים מאותן נשים פורות וחכמות שהגיעו עכשיו לשיא הכושר שלהן לעשות במשך 30 שנה? אני רוצה להעלות לפניכם מקרה אחד שמדגים את הצורך בהצעת החוק הנוכחית. גב' מירי צעירי נחשבת לאייקון בעולם ההוראה, מורה מצטיינת בתחום המדעים, הביולוגיה, הייתה מרכזת מדעים במושב דור. לאחרונה נאלצה לפרוש מפאת גיל הפרישה. זה כל כך לא הגיוני לקפח את ציבור התלמידים היום מכישרון שכזה, אבל לא הייתה לה ברירה, משום שמבנה הפנסיה בנוי כך שהפנסיה משקפת את ההכנסות של שלוש השנים האחרונות של אותו מורה. ולכן, כדי להרוויח את הפנסיה שמגיעה לה היא נאלצה לפרוש. אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים לצמצם בצריכה שפוגעת בסביבה, והרבה אנשים היו שמחים לעבוד בחלקי משרות. אנחנו חייבים להגמיש את המערכת הזאת. אנחנו חייבים לתת לאזרחים הוותיקים ולאזרחיות הוותיקות שלנו הזדמנות להמשיך להשתלב בשוק העבודה, והצעת החוק הנוכחית היא בהחלט דוגמה טובה של ניסיון שכזה. אני שמח שבמסגרת חוק ההסדרים התחלנו את התהליך הזה. לדעתי הוא מספיק מהיר מכיוון שהאוכלוסייה שלנו גדלה, והייתי אומר שמהבחינה של בניית הפנסיות שלנו בעתיד נצטרך שאנשים יעבדו יותר. על כן אני תומך בהצעת החוק. ואדוני היושב-ראש, אני מציע שכל החברים באופוזיציה וגם החברות באופוזיציה יצטרפו אלינו, כדי לאפשר לנשים ולגברים להישאר בשוק העבודה עוד כמה שנים, ובזה לחזק את המשק הישראלי. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת טל. חבר הכנסת סובה, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה דקות לא הצלחתי לסיים את הסיפור שלי על הנסיעה לצרפת, אז אני רוצה להמשיך. לא. חבר הכנסת פרוש, תן לי לסיים לפחות, ואחר כך תגיב. חצי מיליון יהודים בצרפת לא רק שמסתכלים עלינו ועל כל מה שמתרחש בבית הזה, אלא גם בקיאים בפוליטיקה הישראלית. לא כולם, אבל אלה שפגשנו. ואני חייב להגיד שהיו לנו שיחות מרתקות שם. אבל באחת השיחות העלו את הטענה שאנשים שם בצרפת, יהודי צרפת מתביישים כשהם מסתכלים על הוויכוחים שלנו בבית הזה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע מה, אני כחבר כנסת, כאזרח ישראלי, כעולה חדש בעצמי, מה אני יכול להגיד להם? מה אני אמור להשיב לאותו בן אדם יהודי בצרפת שאומר: איך אתם מעיזים ככה לדבר בתוך המקום הכי חשוב מבחינה דמוקרטית בישראל? הרי זאת דוגמה לכל היהודים בעולם. הרבה פעמים, אדוני היושב-ראש, אנחנו פה בכנסת לא חושבים על יהודי התפוצות שמסתכלים עלינו ב-20 עיניים, ב-30 עיניים. הוויכוחים שאנחנו מנהלים פה בנושאים כל כך רגישים שקשורים ליהדות התפוצות, שקשורים גם לנושאי דת ומדינה, שקשורים לנושא הכותל, אנחנו מנהלים אותם ברוח לוחמנית כל אחד מהצד שלו, בלי שאנחנו חושבים שזה פוגע באחינו בתפוצות. ועובדה, הינה, חזרנו, משלחת מצרפת, ואני אומר לכם, הוויכוחים האלה פוגעים בהם בתפוצות. מה אני יכול להגיד, אדוני היושב-ראש, ליהודים, לאחים שלנו בתפוצות? מה נגיד פה בארץ? כשאנחנו פה מנהלים ויכוח בנושא מתווה הכותל, אגב, שזה עבר בממשלה, הקודמת.  הקודמת. בהסכמה רחבה, נכון? הם מסתכלים ואומרים: רגע, אבל לא רק בצרפת, גם בארצות הברית בעיקר, אבל העברתם את זה בממשלה, אז למה אתם לא מקיימים ולא מיישמים את הדבר הזה? מי היה ראש הממשלה? כשאנחנו מדברים על נושא הגיור, כשאנחנו מדברים על נושא על הלימודים, הוויכוחים פה בסופו של דבר, בלי שאנחנו מתכוונים, דרך אגב, כי אנחנו לא מבינים את המשמעות, פוגעים בהם שם. ואני חוזר לשאלה שהתחלתי לדבר עליה לפני כמה דקות. אנחנו, מדינת ישראל, בית לכל יהודי בעולם באשר הוא. צריך למצוא, ופה אני קורא לממשלה שאני חלק ממנה, חלק מהקואליציה, אנחנו צריכים למצוא את הנוסחה שתאפשר גם בתקופות הכי קשות לא לסגור דלתות בפני יהודי העולם. אנחנו כממשלה, ואני קורא לממשלה כשאני חלק מהקואליציה, צריכים לשבת ולמצוא את הדרך לקבל ולאפשר ליהודים בעולם כן לבקר בישראל. כי כמו שאמרתי, יש להם פה משפחות, יש להם פה דירות, בתים, ילדים שלומדים, וזה לא משנה באיזו מסגרת לימודית הם. נגמר הזמן. אתה לא מונית לסגן יושב-ראש הכנסת, מה אתה רוצה? תתמנה, ואז תגיד לי שנגמר הזמן. אבל לא מונית, נכון? ולמה זה לא קרה, חבר הכנסת אשר? בגלל שהאופוזיציה מסרבת למנות סגנים, נכון? רגע, אני צודק או לא צודק? יש תקנון. עובדה, הינה. גם בגללך, בין היתר, אנחנו לא סגנים. היינו יכולים עכשיו במקום חבר הכנסת גינזבורג לנהל את ישיבת הכנסת, נכון? יש תקנון. בשביל התקנון יש גם את יושב-ראש הכנסת שיעיר לי. נא לסיים. משפט נוסף. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אני קורא לממשלה לא לשכוח את יהודי התפוצות, במיוחד את אלה שקשרו את גורלם במדינת ישראל, אבל מה לעשות, לא רוצה דרכון ישראלי. בואו נמצא דרך בשביל שגם אנחנו נשנה את ההתנהגות שלנו כלפי יהודי התפוצות. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. הדובר הבא, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, אדוני. יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה להנמיך את הלהבות ולספר לכם על דבר חיובי שכולנו יכולים לעשות ביחד. השבוע השקתי לראשונה את שדולת ההייטק, שדולה שפועלת בשיתוף פעולה עם התעשיינים, עם איגוד ההייטק הישראלי, במטרה אחת: לשים את ההייטק בקדמת הבמה ולתת להם מקום פה בבית הזה, כתובת אחת שתדע למנף את הקטר האדיר הזה שיש לנו במדינת ישראל. שמחתי מאוד לראות נציגים מהקואליציה, מהאופוזיציה, שלקחו חלק במפגש הבאמת-מרשים הזה עם הנהגת ההייטק הישראלי. והמסר הוא ברור: צריך לפתוח את בתי הספר, את מוסדות הלימוד ללימודי הייטק. אנחנו צריכים ללמוד תכנות, אנחנו צריכים להכניס הרבה יותר כלים אמיתיים למוסדות הלימוד שלנו, בשביל שבוגר שמסיים לימודי תיכון יוכל לצאת עם כלי אמיתי ולהשתלב בחיים האמיתיים, ולא רק מי שמגיע ליחידה טכנולוגית או עובר איזושהי הכשרה מסוימת בצבא בשירות הביטחון יוכל להשתלב במקומות האלה. אנחנו חייבים לאפשר הרבה יותר הזדמנויות לכל חלקי הארץ, לפריפריה ולכל מקום אחר. ויש צמא אמיתי של החברות לקלוט את אותם עובדים. אנחנו מדברים על פתיחה למגזר החרדי, למגזר הערבי, לפריפריה, לכל מקום, על מנת באמת להעשיר גם את אותם צעירים להשתלב בשוק מצוין בתנאים נהדרים, וגם לעזור לחברות על מנת שיוכלו להיות חברות טובות יותר ומצליחות יותר. ואני חושב שזה באמת win-win אמיתי. כל הבית הזה יכול להתחבר לדבר הזה. ואני באמת מפה קורא לכם, בזה בואו נשתף פעולה. אין לנו נפט ואין לנו הרבה דברים, יש לנו הייטק. הייטק הוא הקטר של הכלכלה הישראלית, הוא מחזיק 10% מהעובדים במדינת ישראל, ואנחנו מדברים על אחוז מאוד גדול מהתוצר הלאומי שלנו. ואני חושב שבנושא הזה כולנו צריכים יחד לפעול על מנת באמת לחזק גם את השדולה הזאת, גם את ההייטק הישראלי, ואני שמח מאוד לומר שלפחות בקואליציה יש התגייסות מקיר לקיר. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. הבא בתור, חבר הכנסת יריב לוין. חבר הכנסת לוין. חבר הכנסת לוין? יריב לוין, אתה מוותר? מוותר. חבר הכנסת יעקב אשר, אינו נוכח. חבר הכנסת בני בגין, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אזכיר לחברי הכנסת המעטים מסיעת הליכוד שנוכחים עכשיו באולם נשכחות. בתוקף תפקידי החשוב כזקן חברי הכנסת, אני מיניתי את עצמי לנושא הזיכרון הארגוני כאן. ובכן, אזכיר את העובדה הבאה, איך עוד לא מינו אותך לסגן שר? אני אזכיר את העובדה הבאה: בחודש מרץ 2009 הוקמה כאן הממשלה השלושים-ושתיים בראשותו של בנימין נתניהו. הממשלה ההיא כיהנה ארבע שנים מלאות. היית חבר בה. היא הייתה ממשלה טובה. יעקב, שנינו היינו חברים בה. אני רואה שאתה מניד בראשך כשאני אומר שהייתה ממשלה טובה. בגלל ששנינו היינו בה. נכון, בראשותו של בנימין נתניהו. והוא מדי פעם, כעבור כמה שנים, הביע געגועים אל הממשלה הזאת כממשלה טובה בראשותו. אזכיר עכשיו לחברי השר לשעבר יעקב מרגי שאותה ממשלה מנתה 30 שרים, כמה ח"כים? ובהם חמישה שרים ללא תיק, ובהם אנוכי הקטן. כמה נורבגים היו שם? עוד היו בממשלה שלושה סגני שרים, והיא הייתה ממשלה טובה, יציבה, כמעט ללא קלקולים, כפי שקראו לכך לפני 40 שנה, כמעט ללא ריב, ללא הדלפות. ממשלה גם גדולה וגם טובה. הקואליציה, ולכן תמהתי על הצעקות ששמעתי כאן כאשר עלה להישבע אמונים חברנו הטוב, כמה ח"כים היו בקואליציה? מאיר, אני פשוט לא שומע משם. כמה ח"כים היו בקואליציה שאתה מדבר עליה? לא, לא. לדעתך זה קנה מידה. כאשר אתם כאן באופוזיציה צעקתם אל מול, מה הבאת ראיה? אז היו 78 ח"כים. כבוד חבר הכנסת פרוש, אתה חושב שזה קנה המידה היחיד, ואני חולק עליך. אבל אני מבקש לציין שחברנו, איך לא מצאו לך תפקיד? נו, היושב-ראש בוודאי יוריד לי או יוסיף לי את זמן הפציעות. חבר הכנסת בגין, יש לי שאלה לגבי הקשר עם הבוחר. הפעם אתה הוצאת את הקשר עם הבוחר? כי תמיד אתה לא משתמש בו בכלל. עדיין לא קיבלתי. אבל יש לו הוראה של היושב-ראש. תנו לו לסיים את דבריו. כידוע לי, חבר הכנסת ארבל חבר כנסת כל כך יעיל, שאם אפשר יהיה על פי הגזברות, אני מוכן להעביר לך את הסכום הזה. בוודאי תעשה איתו דברים מבורכים. אבל אני רוצה לברך את סגן השר החדש, סגן שרת החינוך חברנו מאיר יצחק הלוי, איש חינוך מובהק, שיהיה סגנה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, אשת חינוך מובהקת, ואני בטוח שהם יצעידו קדימה את המשרד החשוב הזה. וכמו שאומרים הצעירים בימינו אלה, הם יהיו ממש power couple בראשות משרד החינוך. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לחבר הכנסת בני בגין. אני מזמין את חבר הכנסת מופיד מרעי לשאת דברים. בבקשה, אדוני. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חשבתי לדבר יותר על החוק ופחות על דברים אחרים, אבל בהתייחס לדברים שנאמרו כאן, חבר הכנסת קרעי נמצא פה? קרעי, קרעי, מרעי, דרעי, כולם מדברים פה על הנורבגים, אז אני רוצה להגיד לכולם שאני מחזיק בתואר הדרוזי הנורבגי הראשון, ואני הגעתי לכאן לא בגלל שחסרה לי עבודה, ואני הגעתי לכאן כי נבחרתי ברשימה ולא כי חסרה לי פרנסה. אז לידיעתכם, אני גמלאי, ואני מקבל אולי חמישית מהמשכורת שקרעי ואחרים מקבלים כאן. אבל אני כאן בשליחות. אני אעשה את השליחות, ואת השליחות הזאת אני אעשה גם בוועדות, מה שאתם לא עושים בוועדות. אז נוח לבוא לכאן, לקום, לתקוף ולדבר ולא לעשות. אני מזמין אתכם שתיכנסו לוועדות, תירתמו לעשייה של הבית הזה כדי שכולנו ביחד נגיע, נעשה ונקדם באמת מה שהבית הזה שם לעצמו יעדים ומטרות. בנושא החוק, תראו, חברים, גיל 67, משפחה שבאמת איבדה את היקר או את היקרה לה, כן צריך לעמוד לצידה, כן צריך לעזור להם. וגם בכלל, גיל 67 גם לכאלה שבמצב סוציואקונומי נמוך, כן צריכים להסתכל על המצב שלהם כדי שימשיכו לעבוד. הרי מי מבקש לעבוד אחרי גיל 67, אדוני היושב-ראש? אלה שהמצב הסוציואקונומי שלהם נמוך, בפריפריה, אין להם תעסוקה, אין להם עשייה. מי שיש לו כסף לא הולך לבקש לעבוד אחרי גיל 67. לכן זו מצווה לעמוד ליד האנשים האלה ולהצביע בעד החוק הזה. אני ישבתי אתמול עם גמלאים של המערכת הצבאית שאין להם מה לעשות, לא יודעים איך להשתלב בתוך המערכת הממשלתית. הזנחה של הממשלות הקודמות, ארוכת שנים. לא יכול להיות שבני העדה לא מצליחים להשתלב, עם דרגות בכירות. לא מצליחים להשתלב, עם תארים בכירים. שמתי לעצמי יעד, ואני מבקש מכל הבית הזה, מחברי הבית הזה, לסייע לי ולעזור כדי למצוא להם ולשלב אותם בתוך מוסדות הממשלה ובמקומות שהם ראויים להם, ועל כן תבורכו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לחבר הכנסת מופיד מרעי. חבר הכנסת יוסי שיין נמצא? אינו נוכח. חברת הכנסת אלינה ברדץ', בבקשה, גברתי. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. תודה רבה. אני רוצה להעלות פה איזושהי סוגיה שהיא מאוד מאוד כואבת לעולים מברית המועצות לשעבר, והיא סוגיית בירורי יהדות. אנחנו קיבלנו דוח של ארגון עתים, שנתן נתונים והבהיר עד כמה הסוגיה הזאת היא כואבת ורחבה. אז עכשיו אני רוצה להקריא לכם נתונים שנתנו לנו. בשנת 2010, תיקי בירורי יהדות שנפתחו, 4,000, דחיית יהדות, בסך הכול 134 תיקים. בשנת 2020 נפתחו 2,259 תיקים, בסך הכול נדחו רק 87. מי שעובר את בירורי היהדות האלה זה בעיקר עולים מברית המועצות לשעבר. אף אחד אחר, בגדול, לא עובר את הדבר הזה, המפלה והכל-כך לא נעים. רוב האנשים שמגיעים לבירורי יהדות בסופו של דבר מרגישים שהם סוג ב', מאוד מאוד מאוד פשוט, ובגלל שהם סוג ב', הם אחר כך לא רוצים שום אינטראקציה עם הרבנות הראשית. אני יכולה להעיד על עצמי: האינטראקציה שלי עם הרבנות הראשית הייתה נוראית. אני עברתי מרב עיר אחד לרב עיר אחר רק כדי להוכיח שאני יהודייה מדורי-דורות. היו לי כל המסמכים, היו כל העדים, היו כולם, ועדיין זה לא הספיק. דרשו ממני תמונות של קברים ועוד כל מיני דברים, ואחר כך, בסופו של דבר, עד שסבתא שלי לא התחילה לענות ביידיש, זה לא שכנע את אף אחד. וזה נורא ואיום, כי לא כל הסבתות יודעות לענות ביידיש. וחוץ מזה, הוסיפו בתקופה האחרונה חטא על פשע, הוסיפו את בדיקות הדנ"א הנוראיות לעולים מברית המועצות. מה זה בדיקת דנ"א? בדיקת דנ"א ליהדות. אני לא יודעת באיזו מדינה אחרת היו עושים בדיקת דנ"א לבירור יהדות. אולי במשטרים הרבה יותר גרועים ממה שאנחנו אפילו יכולים לחשוב. בסופו של דבר האנשים האלה מושפלים, מרגישים רע ולא רוצים שום אינטראקציה עם הממסד הדתי. האם לזה פיללנו? האם לזה אנחנו באנו מברית המועצות לשעבר, בתקווה לעלות לארץ של היהודים? לא בטוח. ויותר מזה, אני יכולה להגיד לכם שרוב החברים שלי מרגישים בדיוק אותו הדבר. אז אני מאוד מאוד מקווה שבסופו של דבר אנחנו נעביר חקיקה שתמנע את בירורי יהדות האלה, תמנע את חקירות היהדות האלה ותמנע את בדיקות הדנ"א. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת ברדץ'. אנחנו עוברים, בעצם בזה הסתיימה רשימת הדוברים. אנחנו מזמינים את השרה לשוויון חברתי, השרה מירב כהן, לסכם את הדיון. טוב, רק עכשיו גיליתי שבכל דובר מחליפים פה את הגרביים. מדהים. נכון. טוב אז אני מתכבדת להניח בפניכם חוק מאוד מאוד חשוב, הצעת חוק מאוד חשובה, שהתכלית שלה היא הבאה. חברי הכנסת. בעצם הורה שילדו נפטר, אנחנו מבקשים לאפשר לו להמשיך לעבוד, אם הוא רוצה, מעבר לגיל 67. אני אסביר. גיל 67 זה הגיל שלפי החוק שבמדינת ישראל ניתן לפטר בו אדם רק מפאת גילו, בלי שום קשר לשאלה אם הוא מתפקד טוב, אם הוא ממלא את תפקידו בצורה טובה. פשוט אפשר לשלוח אותו הביתה רק בגלל שהוא הגיע לגיל מסוים, שזו אפליה מאוד מאוד בוטה על רקע גילאי. הדבר קיצוני במיוחד כאשר מדובר בעובדים במגזר הציבורי, שם הדבר בכלל לא נתון לשיקול דעתו של המעסיק. גם אם לצורך העניין יש מורה או מורה, אני אביא דוגמה מהחיים: מורה לאנגלית שהתלמידים מרוצים ממנה, ההורים מרוצים ממנה, מנהל בית הספר מרוצה ממנה, ברגע שהיא מגיעה לגיל 67, משגרים אותה לביתה גם כשאין מי שיחליף אותה בתפקידה. זה גודל האבסורד. אז בעיניי מדובר בבעיה רוחבית שצריך לתקן, אבל ההצעה שמונחת כאן היום מתייחסת לקבוצה מסוימת. עד אשר אנחנו נתקן את הכשל הרוחבי, אנחנו נתחיל עם אוכלוסייה מסוימת, שאלו הורים שחוו אובדן, שהילד שלהם נפטר. אז להם אנחנו נאריך את אותו גיל 67 בארבע שנים. זאת אומרת, אם הם ירצו, הם יוכלו לבחור ולהמשיך לעבוד עד גיל 71? המשרד שלנו, המשרד לשוויון חברתי, ערך מחקר בקרב הורים שחוו אובדן כזה, והמחקר העלה תמונה מאוד ברורה: 70% מהאנשים שהגיעו לגיל 67 וחוו כזה אובדן ביקשו להמשיך לעבוד, מכל מיני מינים: שיקולים כלכליים, שיקולים של משמעות בחיים, שיקול של חוסר רצון להיות לבד בבית ולשקוע במחשבות הכואבות באותו אובדן. מעבר לזה, מהמחקר עולה שבאמת עבור רוב האנשים, העבודה היא לא רק פרנסה. זה לא רק עניין של כסף, זה עניין של עוגן, של יציבות ומשמעות בחיים. אז החקיקה הזו תסייע לאלפי אנשים. מהבדיקה שלנו זה סייע לסדר גודל של 5,300 אנשים. יצוין שהורים שאיבדו את ילדיהם בצבא מטופלים במסגרת חוק אחר. להם, דרך אגב, יש חמש שנים הארכה מעל גיל 67. ופה באמת תהיה בשורה לאלפי אנשים. כמו שפתחתי ואמרתי, אני הייתי רוצה לראות מהלך גורף, ואנחנו עובדים על זה, של ביטול גיל 67 בכלל. בעיניי במדינת ישראל לא צריך להיות גיל שבו מפטרים אדם רק מפאת גילו. תחשבו על זה רגע, זה כל כך לא הגיוני שמפלים בן אדם רק בגלל הגיל שלו. אם הוא טוב בתפקידו, תואילו ותיתנו לו להמשיך לעבוד, ואם הוא לא טוב, לא משנה באיזה גיל הוא, מבוגר או צעיר, תעשו לו שימוע כמו שצריך על פי חוק ותפטרו אותו. כך צריך להיות. למדוד אנשים על פי תפקודם ולא על פי גילם, בעיניי העיקרון הזה צריך להיות רוחבי במשק. זה ישנה את כללי המשחק בשוק התעסוקה הישראלי, זה יפחית את הגילנות, את האפליה שקיימת היום בשוק כנגד אנשים מבוגרים, זה יעלה את שיעור ההשתתפות של מבוגרים בשוק התעסוקה, וכך אנחנו נראה שוק מגוון יותר וצומח יותר. חשוב לי להתייחס לעוד נקודה שעלתה פה מהדוברים השונים. יש כאלה שאמרו שלא הרבה אנשים בכלל רוצים אחרי גיל פרישה להמשיך לעבוד, רק במקרים האלה. זה פשוט לא נכון. סקרים שביצענו מלמדים שרוב האזרחים הוותיקים היו מעוניינים להמשיך לעבוד אחרי גיל פרישה. נכון, חלקם היו רוצים לעבוד במשרה חלקית, נכון, חלקם היו רוצים התאמה במשרה שלהם, נגיד, משמרות לא ארוכות או פחות עבודה פיזית. אבל רוב האנשים רוצים לקום בבוקר למקום עבודה, גם אם זה לא בכל יום. ואני חושבת שהמשימה שלנו זה לאפשר להם, שלכל בן אדם בישראל יהיה את החופש לבחור מתי הוא בוחר להפסיק לעבוד. ואם אנחנו נתאים את שוק התעסוקה למציאות הזו, אני מבטיחה לכם, ואנחנו רואים את זה במחקרים, שיותר ויותר אנשים יבחרו להמשיך לעבוד גם עד גיל 70. יש כאלה שגם עד גיל 80. אולי לא במשרה מלאה, אולי רק פעמיים בשבוע, אבל היום אנחנו פשוט לא נותנים לאנשים את האפשרות לבחור. אנחנו מכריחים אותם ללכת הביתה, ובזאת אנחנו גוזרים עליהם, בהכרח, חיים של עוני, של הידרדרות בריאותית, של בדידות. המצב כיום הוא כזה שכולם מפסידים ממנו. הפרט שנשלח לביתו, הרבה פעמים, באמת, גם בזה המחקר תומך, יש ירידה בתפקוד שלו, בגלל שלא טוב אדם לבדו בביתו. וגם המשק, שבמקום לקבל עוד עובדים שיתרמו לצמיחה ויתרמו למשק ויתרמו מהידע והניסיון האדיר שהם צברו כל החיים, בסוף אנחנו מקבלים את האנשים האלה במקום בשוק התעסוקה, אנחנו מקבלים אותם כנתמכי מערכת הרווחה והבריאות. וזה הפסד לכולם. אני אגיד בהקשר הזה שאנחנו במשרד לשוויון חברתי עושים מאמצים כבירים כדי לסייע לאנשים מבוגרים להמשיך לעבוד. על פי מחקר שנעשה, אנחנו, בדיקות פנימיות שנעשו בתוך המשרד, אנחנו מעריכים שיש סדר גודל של 200,000 אנשים במדינת ישראל שחצו את גיל הפרישה והם בריאים, הם עצמאיים, הם רוצים להמשיך לעבוד, ואנחנו לא מאפשרים להם לעשות את זה. הקורונה כמובן החמירה את המצב. אנחנו יודעים שסדר גודל של שני-שלישים מהאנשים המבוגרים שעבדו לפני הקורונה לא הצליחו לחזור למקום עבודתם ביום שאחרי. זאת אומרת, גם אם הם חזרו, הם לא חזרו באותו היקף משרה. זה הפסד מאוד מאוד גדול. ולכן אנחנו התקשרנו עם חברות השמה, שהמשרד לשוויון חברתי משלם להן על כל אדם מבוגר שהם מצליחים למצוא לו עבודה שמותאמת לצרכיו. מבחינת היקף הימים שעובדים, מבחינת אורך המשמרות. על כל בן אדם כזה שאותה חברה מצליחה לשדך למקום עבודה לפחות לחצי שנה, המשרד לשוויון חברתי משלם, כי זה רווח נקי לכל החברה בישראל. בעיניי, ככל שנשכיל לסייע לאנשים שרוצים להמשיך לעבוד להמשיך בזה, זה יהיה בגדר הקדמת תרופה להרבה מאוד מכות: למכת הבדידות, למכת העוני, להרבה מאוד מכות שאנחנו נחשפים אליהן. ברשותכם, אני אנצל את הזמן שהקדישו לי כאן כדי לעדכן על עוד חקיקות חשובות למען אזרחים ותיקים, שקידמנו רק בימים האחרונים. ראשית, הבאנו לכאן, כן, חבר הכנסת קיש? יש לי הנחיות. מה אתה אומר? אתה לא רוצה לשמוע על החקיקה החשובה שקידמנו למען אזרחים ותיקים השבוע? בין היתר הבאנו, רק לפני כמה ימים, חקיקה חשובה ביותר שמטרתה להקל על אזרחים ותיקים שזכאים בהנחה בארנונה. בסדר גמור. קודם כול אני רק אודה על כך שאת החוק הזה אנחנו מביאים בהסכמה, גם הקואליציה וגם האופוזיציה. תודה רבה לכם. אני שמחה שבנושאים החשובים האלה אנחנו מצליחים לשתף פעולה, כן ירבו. חבר הכנסת סמוטריץ', תודה שהצפת בפניי את הנושא החשוב הזה. אשמח לשתף פעולה. תודה רבה לשרה לשוויון חברתי, השרה מירב כהן. חברי כנסת, אם כך, אנחנו עוברים להצבעה, וההצבעה תהיה הצבעה שמית, על פי בקשת הממשלה. אבקש ממזכירת הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה.  הממשלה ביקשה, רבותיי. אני לא מבין, כשאתם מבקשים שמית, בבקשה, מזכירת הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, אינו נוכח ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, בעד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, בעד חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, אינו נוכח יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, בעד ניר ברקת, בעד יאיר גולן, בעד מאי גולן, אינה נוכחת איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, בעד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, בעד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, בעד אחמד טיבי, אינו נוכח אלון טל, בעד דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, אינו נוכח מאיר כהן, בעד יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף, בעד אופיר כץ, אינו נוכח חיים כץ, בעד ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, בעד יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, אינו נוכח נעמה לזימי, בעד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, בעד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, בעד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, אינו נוכח אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, בעד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, אינה נוכחת עלי סלאלחה, בעד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, אינו נוכח יסמין פרידמן, בעד אביר קארה, בעד אלכס קושניר, בעד יואב קיש, בעד גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, בעד מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, בעד יפעת שאשא ביטון, בעד אלון שוסטר, בעד יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, בעד יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, אינו נוכח נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, בעד נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בהצבעה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ניר אורבך, בעד דוד אמסלם, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, בעד דוד ביטן, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת איתמר בן גביר, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, בעד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, אינו נוכח אלי כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח אופיר כץ, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, אינו משתתף בהצבעה יאיר לפיד, אינו נוכח מרב מיכאלי, אינה נוכחת אבי מעוז, אינו נוכח בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' בעד עידית סילמן, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, אינו נוכח גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, בעד יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת עמיחי שיקלי, אינו נוכח רם שפע, אינו נוכח האם יש מישהו מהחברים שלא הצביע? אופיר כץ. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר כץ, בעד אורלי לוי אבקסיס, בעד אחמד טיבי, בעד עוד מישהו? אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות, בבקשה. חברי הכנסת, אם אפשר פה, בבקשה, חברי הכנסת מוסי רז, לזימי, ביטן, זה מפריע למזכירות הכנסת למנות את הקולות. אם כך, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד, 80, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשפ"ב 2021, התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב 2021. יציג את הצעת החוק סגן שר הביטחון חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה. חבר הכנסת ארבל, גם ללא האופוזיציה זה כנראה היה עובר. אני יודע שזה הטריד את מנוחתך. מהחוקים שבקונסנזוס. בבקשה, אדוני. שלום לך, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אנחנו מביאים היום לקריאה ראשונה הצעת חוק שיש לה ניסיון, ניסיון כבד בשנים האחרונות, שנות הבחירות החוזרות והנשנות, מאותם חוקים שכתוצאה מאי-פעולה סדירה של הכנסת נאלצנו לתקן תקנות ייחודיות ולהאריך שוב ושוב את הוראות השעה לגביהם. והגיע הזמן להסדיר את הנושא שעוסק בחומר נפץ, במקרה הזה תרתי משמע חומר נפץ, ממש TNT, ולכן הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב 2021. אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5). מטרתו של חוק זה להסדיר את סמכותו של שר הביטחון בכל הנוגע לראות חוק חומרי נפץ ביחס למפעלי חומר נפץ ביטחוניים שעליהם יכריז לעניין זה. כלומר, בניגוד לחומרי נפץ שמשתמשים בהם בארגונים, במפעלים, שהם אינם בהקשר ביטחוני, כאן לשר הביטחון תהיה סמכות ייחודית בנושא. הצעת החוק מובאת לאחר תקופה ארוכה, כפי שאמרתי, והליכי חקיקתה של הצעה זו לא הושלמו בשל פיזור הכנסות האחרונות, כאשר חלק מההוראות שבהצעה התקיימו על בסיס הוראות שעה מתחדשות. כיום, סוף-סוף, בשעה טובה ומוצלחת, אני מקווה, בשעה שיש ממשלה יציבה וכנסת מתפקדת, אנו מביאים את הצעת הווק השלמה. הצעה זאת גובשה לאחר עבודת מטה ארוכה בהובלת משרד הביטחון ובהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים. היא כוללת הסדר מתוקן ומורחב לעניין הגופים שיופטרו, כלומר, יקבלו פטור, מתחולת החוק, ולעניין הרגולציה החלופית ששר הביטחון יוסמך לקבוע עבור מפעלים שיקבלו פטור כאמור. בנוסח שלפניכם מוצע להסמיך את שר הביטחון לקבוע כי מפעל חומרי נפץ שהוא מפעל ביטחוני כמשמעותו בחוק רישוי עסקים, בין שמדובר בחברה ממשלתית ובין שמדובר במפעל פרטי, יהיה "מפעל חומרי נפץ ביטחוני" לעניין החוק. יש להבהיר כי אין מדובר בכלל המפעלים הביטחוניים, רשימה שמונה כמה עשרות מפעלים, אלא ברשימה מצומצמת שתיקבע לעניין העיסוק בחומרי נפץ, בדומה לרשימת המפעלים הפטורים היום. מפעל כאמור יהיה כפוף להוראות בטיחות שיקבע שר הביטחון בתקנות בכל הנוגע לייצור, בחינה, ניסוי, החסנה, יבוא, שימוש, החזקה והעברה ממקום למקום של חומרי נפץ, ולעניין דיווח על אירועי בטיחות ועל נקיטת אמצעי בטיחות, שהרי עסקינן בחומרים מסוכנים. סמכויות הביצוע לפי החוק לגבי מפעלים אלה יהיו נתונות לשר הביטחון. כמו כן, מוצע לתקן את נוסח הסעיפים העוסקים בגופים הממשלתיים הפטורים מתחולת החוק, ולהוסיף על צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר גם את יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, יחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון. יובהר כי גופים אלה קיבלו פטור לפי נוסח החוק הקיים כ"שלוחות", ומטרת התיקון היא להבהיר את המצב המשפטי. בנוסף, מוצע כי גופים אלה יחויבו לקבוע פקודות או נוהלי בטיחות פנימיים, שיהיו ככל האפשר בהתאם להוראות הבטיחות שקבע שר הביטחון בתקנות כאמור לגבי מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים. עוד מוצע להסדיר מחדש את סמכויות האכיפה הקיימות היום בחוק, ולעגן בו סמכויות נוספות והסדרים נוספים, לרבות בנושאים שלהלן: 1. סמכות להוציא למפעל חומרי נפץ, לאו דווקא ביטחוני, צו בטיחות, שיחייב את המפעל לנקוט אמצעים להסרת סכנה הנובעת מחומרי נפץ, 2. סמכות להוציא צו שיפור למפעל חומרי נפץ ביטחוני שאינו עומד בהוראות החוק או בהוראות ההיתר שניתן לו, שיחייב אותו לנקוט צעדים לשם קיומה של אותה הוראה, 3. סמכות להטיל עיצומים כספיים על מפעל חומרי נפץ ביטחוני שפעל בלא היתר או שהפר צו שניתן לו. מכלול ההצעות הללו, סמכויות האכיפה מכוונות כמובן לשמירה על בריאותם ובטיחותם של העובדים במקום, של המסיעים, של כל מי שגר בסביבה של אותם מפעלים. כן מוצע להסמיך את שר הביטחון להקים ועדה מייעצת לעניין פיקוח על חומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, שתייעץ לו בכל הנוגע להתקנת תקנות, להפעלת סמכויותיו לפי החוק ולמדיניות הפיקוח והאכיפה המינהלית של הוראות החוק במפעלים אלה. לבסוף, מוצע גם להטיל על שר הביטחון לדווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מדי שנה על פעולות הפיקוח שנעשו במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, על אירועי הבטיחות הנוגעים לחומרי הנפץ שהתרחשו במפעלים אלה ועל אמצעי האכיפה שננקטו ובכלל זה עיצומים כספיים. לא אלאה את המליאה בפרטי הצעת החוק. מעבר לכך, אלה ודאי יידונו בוועדה שתכין את ההצעה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. לפיכך, אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ותעביר אותה להמשך הדיונים בוועדת החוץ והביטחון. דיונים נעימים ופוריים. תודה רבה לסגן שר הביטחון. אנחנו עוברים לדוברים שביקשו להתייחס. ראשונת הדוברים תהיה חברת הכנסת קרן ברק, אינה נוכחת, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אינו נוכח, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אינו נוכח, חבר הכנסת יעקב אשר, אינו נוכח, חבר הכנסת שמחה רוטמן. מוותר. מוותר, חבר הכנסת ינון אזולאי  אינו נוכח, חבר הכנסת מאיר פרוש, אינו נוכח, חבר הכנסת חיים ביטון, אינו נוכח, חבר הכנסת אחמד טיבי, מוותר, חבר הכנסת דודי אמסלם, אינו נוכח, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת, חבר הכנסת אופיר סופר, אינו נוכח, חברת הכנסת אורית סטרוק, אינה נוכחת. חבר הכנסת אלכס קושניר. אלכס קושניר, בבקשה, אדוני. דואגים לאופוזיציה. מסתבר שגם לקואליציה יש מה לומר. יש לך פיליבסטר. הם למדו מהטובים ביותר. אתם לא עושים את זה טוב. משתדלים. יש מה לשפר. יש מה לשפר, אבל צריך להתחיל איפשהו. בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לעדכן אתכם על שלושה דברים שקרו בשבוע שעבר שאני חייב להגיד שאני מאוד מאוד גאה בהם, ושלושתם קשורים לחיילי צה"ל. הדבר הראשון זה הנושא של החיילים הבודדים, שעד כה לא כולם קיבלו חדר לבד מחוץ לבסיס. תבינו את המצב, חייל בודד שמגיע לפה לשרת את המדינה, ונגיד שהוא משרת בבסיס סגור, אין לו שום מקום, אדוני, פרטי. בבסיס הוא נמצא עם אנשים, אחר כך באוטובוס הוא נוסע לדירה שלו, הוא עם אנשים, וגם כשהוא נכנס לחדר הוא עם אנשים. אין לו פרטיות. אין לו פרטיות. אני הייתי יושב-ראש ועדת המשנה לחיילים בודדים בכנסת הקודמת, אתה בטח זוכר, זוכרים. זוכרים.  ואז ניסיתי לקדם את הסוגיה הזאת, ואני מאוד שמח שבדיוק בשבוע שעבר הגענו לסיכום עם צה"ל ועם משרד הביטחון על כך שבמהלך שנת 2022 כל חייל יקבל חדר לבד, ואני חושב שזה הישג עצום וחשוב עבור חיילי צה"ל. דבר שני, היה מצב אבסורדי שחיילי מילואים, שהיו מתגייסים לשירות מילואים שהיה חוצה שנים, זאת אומרת, מתגייסים בדצמבר וממשיכים לשרת בינואר, הצבא היה חותך להם את השירות לשניים, והם היו מקבלים תגמולים רק לפי החלק שהם עשו בתחילת השנה או בסוף השנה. אז גם את זה תיקנו. הגענו לסיכום עם צה"ל, וחיילי המילואים יקבלו את התגמול על שירות המילואים הארוך, גם בשנה הקרובה וגם שנתיים אחורה, גם על 2020 וגם על 2019. וגם פה כמובן צריך לברך את צה"ל על כך שהגענו לסיכום הזה. ועוד דבר אחד. לאורך שנים היה נוהל שאפשר לחיילים בודדים להביא לכאן את ההורים שלהם אחרי השחרור, וזאת מתוקף ההבנה שאותו חייל שבא לפה, תרם למדינה ורוצה להישאר ולבנות את החיים שלו בארץ, מן הראוי שהמדינה תאפשר לו להתאחד עם משפחתו. לפני שנה, בדצמבר 2020, שר הפנים דאז אריה דרעי החליט שהנוהל הזה מבוטל, ורק החיילים שהם בשירות יכולים להביא את ההורים שלהם. אנחנו הגשנו בג"ץ, ובג"ץ נתן הארכה של שנה נוספת לנוהל הזה. ואני שמח להגיד לכם שבשבוע שעבר הגעתי לסיכום, יחד עם שרת הפנים אילת שקד, על כך שאנחנו מאריכים את הנוהל הזה בחצי שנה נוספת. במהלך חצי השנה הזו אנחנו נעשה דיונים, עבודת מטה משמעותית, כדי באמת לאפשר לאותם חיילים בודדים, גם אחרי השחרור, להביא את ההורים שלהם לכאן לארץ, להתאחד איתם, ולבנות את החיים שלהם בישראל. אלה שלושת הבשורות על החיילים בשבוע אחד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. יישר כוח על הבשורות. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת, חבר הכנסת אוריאל בוסו, אינו נוכח. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מוחמד כיוואן מחאמיד מאום אל-פחם, בן 17 במותו, היה אחד מהנערים שכולם יסכימו שהם טובי בנינו. הוא היה תלמיד מצטיין ויו"ר מועצת התלמידים באום אל-פחם. היה אהוב על ידי משפחתו וחבריו, ותמיד השקיע בלימודים, כי חלם ללמוד הנדסה. אבל חלומו נגדע, נגדע מכדור שפגע בראשו. במותו מוחמד הציל את חייהם של שישה בני אדם, יהודים כערבים, כי משפחתו בחרה לתרום את איבריו. אני מכיר את הוריו, הם סמל לאנושיות, לרוחב לב ולגדלות נפש. אבל במקביל, יותר מחצי שנה עברה מאז מותו, ועדיין אין תשובה על השאלה הבסיסית: מי הרג את מוחמד כיוואן. איפה החקירות, איפה המעצרים? למה המשרד לביטחון הפנים מתעלם מהשאילתות שלנו כבר חצי שנה? זה השר לביטחון פנים שאני הבאתי את הוריו של מוחמד בשביל לפגוש אותו לפני חמישה חודשים. במשטרה לא רוצים לענות כי הם יודעים את האמת: מוחמד ישב עם חבריו ברכב ונורה על ידי שוטרים בלי שהיווה סכנה. תשאלו את רוצחי יעקוב אבו אלקיעאן, תשאלו את ארגוני הפשע המאורגן מה העונש על רצח של אזרח ערבי. מוחמד הוא ערבי במדינת היהודים. מבחינתנו, דם מוחמד אינו הפקר. נזכיר את השם שלו מדי שבוע. אנחנו ברשימה המשותפת ניאבק בשביל שהאמת תצא לאור ובשביל שהפושעים שירו בו ישבו מאחורי סורג ובריח. אנחנו לא נשקוט עד שהפושעים, השוטרים שירו בו, יימקו בכלא. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול בלילה, כאשר הפגינו צעירים על הריגתו של אהוביה סנדק, המשטרה השתמשה במכת"זית בואש, שגרמה נזק ל-120,000 תושבי קריית משה והאזור. רק לפני שבוע הצגתי כאן דוח של המשטרה, שהעבירה לנו התנועה לזכויות האזרח, ולפיו כל מקרי המכת"זיות והבואש הופנו רק כנגד הפגנות של חרדים וערבים. עכשיו יש לנו כבר עוד ציבור שמקבל מכת"זיות בואש.  יאללה, ערבים, מזרחים, חרדים, אנחנו הרוב במדינה. יאללה, אבל השבוע אני רוצה לספר לכם על עליית מדרגה: מכת"זיות לא נגד מפגינים אלא סתם כך, ברחוב בר אילן, להפגין כוח ולהפיג שעמום, בליל שבת כשאף אחד לא היה. מדברים פה על חומרי נפץ, גם זה חומר נפץ. אני רוצה להציג בפניכם תלונה שהגיעה ללשכתי ממתלוננת תושבת רחוב בר אילן על שכבר שבת שנייה שמגיעה מכת"זית לרחוב ומתיזה לא שום סיבה: מקרה ראשון, כך היא כותבת, היה בשבת פרשת וישב, זה לפני שבועיים, מכת"זית של המשטרה הגיעה לצומת בר אילן בליל שבת. המכת"זית החלה להשפריץ מים מהשעה 23:30 בליל שבת, ועד השעה 01:30, הלוך ושוב, כל ציר בר אילן, גם רחוב שמואל הנביא, כשלא היו שם מפגינים כלל. המקרה השני, בשבת הזאת, פרשת ויגש, שלשום, כשהרחוב היה שומם מבני אדם. בשעה 21:30 בליל שבת הגיעה מכת"זית כאילו זה מקום העבודה שלה, שכונה חרדית. וכמובן שברגע שאנשים רואים דבר כזה, זה גורם להתקהלות סקרנים. בשעה 22:45 עד השעה 24:30 בליל שבת המכת"זית השפריצה מים ברחובות בר אילן ושמואל הנביא בשני הכיוונים. משפחות שלמות חוזרות מסעודות ליל שבת בבית הוריהן ונתקלות בתופעה זו. מדובר באנשים שלא מפגינים, הרי זכות ההפגנה ניתנה רק לאנשי השמאל בבלפור, אבל לחרדים אין זכות הפגנה, פה לא הייתה הפגנה, אשר צריכים לרוץ עם הילדים למצוא מחסה שלא יקבלו זרם עם מים. וכמובן, שעם הניידות מגיעים גם עם היס"מניקים, שצריכים להגן על המכת"זיות. ליל שבת, והמשטרה מרשה לעצמה להפר את השקט בשכונה חרדית סתם ככה, בלי שום סיבה. ואז פורצת סערה, והרחובות מתחילים לבעור, ואז מאשימים את החרדים, כמובן. אני מתכוון לבקש את תשובת שר המשטרה, השר לביטחון פנים: מי נתן הוראה להביא מכת"זיות לשכונה חרדית בליל שבת בלי סיבה? צריך לתת על כך את הדין. אדוני היושב-ראש, זה מקרה קלאסי של דיכוי סתם. אבל גם כשיש הפגנה וגם כשיש מפגינים, מי נתן למשיסה יעקב, שדווקא הציבור החרדי, השלטון החילוני מרגיש שהוא יכול לדכא אותו בלי שום פחד משום חומר נפץ ומשום חוק ומשום משפט? תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת עופר כסיף, אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. בבקשה, אדוני, רגע, רגע, רגע. עוד לא הורדתי. שנייה. כמו בכדורגל בחילוף. אני בטוח שתדבר משפט אחד בשלוש נקודות. משפט קצר. משפט קצר לא תוכל. משפט אחד אולי תוכל. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות, ושלוש נקודות. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני עשר שנים נכנס לחיינו המושג יוקר המחיה. לא שהחיים שלנו היו זולים לפני זה, אבל המושג הזה נכנס חזק עם המחאה החברתית, שהתרחשה ברחבי הארץ בחודשי קיץ 2011. אני זוכר את עצמי שם לא רק בתור אחד שמשתתף במחאה אלא גם כאחד שמסקר את המחאה. הייתי אז עיתונאי, ונורא התרגשתי לראות משפחות, צעירים עם ילדים, יוצאים ומפגינים, נגד מה? נגד העלאת מחירים בשכירות, נגד מחיר גבוה למוצרי חלב, נגד ההתעלמות המוחלטת מהדור הצעיר, שלא בטוח אם יש לו עתיד במדינת ישראל. כמעט 500,000 איש יצאו לפני עשר שנים לרחובות, ועד קיץ 2021 כמעט שום דבר לא נעשה בעניין הזה. מחירי הדירות המשיכו לטפס למעלה, אנחנו אחת המדינות היקרות ביותר בעולם, תל אביב בכלל נבחרה לעיר הכי יקרה בעולם, והממשלה הנוכחית מזה כמה חודשים פועלת אך ורק בנושא הורדת יוקר המחיה. ומה אני שומע? כשאנחנו מנסים לעשות משהו אומרים לנו: אתם חברי כנסת, שרים, מה אתם יודעים על המחירים? אז הינה, רוב-רובנו ממשיך להיכנס לסופר, אני כמעט בטוח, חבריי, שאתם יודעים כמה עולה לחם, כמה עולה חלב, אפילו שרובנו לא משתמשים בתחבורה ציבורית אנחנו יודעים בדיוק כמה עולה תחבורה ציבורית ואיך קשה לאנשים לפעמים לשלם על כרטיס נסיעה באוטובוס, והם סופרים כל אגורה. אני חושב שהממשלה הזאת הספיקה כבר בחודשים האלה לעשות כמה דברים בשביל להוכיח שהיא פועלת להורדת יוקר המחיה. אתן לכם דוגמה קטנה, אדוני היושב-ראש: מכס על מוצרי החלב. הינה, קיבלו החלטה. בלי דיבורים, בלי מסיבות עיתונאים פומפוזיות, קיבלו החלטה, אני מדבר על משרד האוצר, שר האוצר, שר החקלאות. אין שום סיבה שברשתות מחיר הגבינות שמיובאות לישראל ימשיך להיות פי שניים מגרמניה, מצרפת, מכל מדינה אירופית סבירה, מה שנקרא, לא המדינות היקרות ביותר. אני לא נכנס לעליון, הכי גבוה. לכן, מה שאני אומר, זה דוגמה, למעשה. אנחנו נמשיך לעקוב ונמשיך להילחם באלה שמנסים להתעשר על חשבון השכבות החלשות, והדוגמה של מוצרי החלב זו רק דוגמה אחת. אני הזכרתי פה את הרפורמה ביבוא, שאמורה להוזיל משמעותית מאות מוצרים, ואנחנו בטוחים שזה ייכנס לתוקף כבר בחודש ינואר ויתחיל להשפיע על המחירים. אין סיבה שבמדינת ישראל עגלת תינוק תעלה 5,000 שקל, שזה כמעט 1,400 דולר, כשאותה עגלה באיטליה עולה 600 יורו, ובארצות הברית 700 דולר, אצלנו פי שניים יותר מבמדינות אירופה, ארצות הברית, כל מדינות ה-OECD. למה? ככה. כי אנשים נמצאים בסוג של מלכוד. אתה לא תיסע לאיטליה בשביל לקנות עגלה לתינוק שנולד לך. בשביל זה אנשים יצאו לרחובות לפני עשר שנים. אני מאוד מקווה ומאמין שאם אנחנו נמשיך בדרך הזאת, נוכל להוריד את יוקר המחיה, כי אנחנו, הדור הצעיר, גם סובלים מזה. לחלקנו אין דירות משלנו, אין לנו מניות, אין לנו פנסיות תקציביות. וגם הדיבורים, אדוני היושב-ראש, על שכר חברי הכנסת, זה דיבורים דיבורים, כי בסופו של דבר אנחנו משלמים כמעט 60% מס על מה שאנחנו מקבלים. אז אני מבקש, ואומר שאנחנו נמשיך להילחם ביוקר המחיה, וזה רק הצעד הראשון שעשינו. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב מרגי, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב בן צור, אינו נוכח, חבר הכנסת משה אבוטבול, אינו נוכח, חבר הכנסת אמיר אוחנה  אינו נוכח, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' אינו נוכח, חברת הכנסת מאי גולן, אינה נוכחת, חבר הכנסת משה ארבל, אינו נוכח, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, אינה נוכחת, חברת הכנסת מירי רגב, אינה נוכחת, חבר הכנסת יריב לוין, אינו נוכח, חברת הכנסת קטי שטרית, אינה נוכחת, חבר הכנסת משה גפני  אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק זאב פינדרוס, יעלה ויבוא אדוני. עד שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, אין צורך לכוון את השעון. ראיתי שלדובר הקודם נתת חמש דקות, זה בסדר. אני רק רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאני עליתי לדבר מכמה סיבות, אבל הסיבה הראשונה  אנחנו בליל עשרה בטבת וצריך קצת סולידריות, ולגרום לאלון שוסטר שיהיו לו כמה דקות פחות שהוא יצטרך לעמוד פה ולשמור עד שיקבל הוראה שהוא יכול לרדת. אז נסייע קצת. צריך קצת לסייע לקואליציה, להיות אנושי. זו סיבה אחת. אבל אני רוצה לומר עוד משהו. היו כאן קודם מצד הקואליציה שתי הצגות מאוד מאוד מעניינות. עמד פה השר יועז הנדל והטיף מוסר כנציג החרדים. אני במקומו הייתי קצת מתבייש. למה קצת מתבייש? אתה מייצג מפלגה שאפילו בציבור החילוני לא מכירים בה. אתה מייצג מפלגה שעמדה פה היום לתת את הג'וב ה-15 למפלגה שלה, וחמש דקות אחר כך עמד אחד השרים שלהם ואמר שאנחנו שברנו פה שיאים היום. כלומר בלי להתבלבל, כשהוא עמד להציג את סגן השר ה-15, הוא הסביר ששברנו שיאים. כאילו, הוא בא להציג משהו טריוויאלי, יהיה עוד סגן שר במשרד החינוך, טבלאות. אמרתי לחבר הכנסת בני בגין שתנחומיי, הוא היחיד שנשאר חבר כנסת בלי שתי ועדות, כי אצלכם הממוצע זה שתי ועדות. למה אתה מקפח את חבר הכנסת צבי האוזר? אתה צודק. צבי האוזר גם כן. אתה יודע מה, אני מקבל את הערתך, ועוד במסגרת עשרה בטבת. אתמול העיתונאי היעיל יניר קוזין כתב לנו שלשניים לא נשאר. איזושהי ועדה נוספת שהקואליציה תקים לו, למפלגות. הוא אומר: שברתם שיאים. שברתם שיאים. מי אמר את זה? זאב אלקין. הוא בא לאופוזיציה, שברתם שיאים היום, כשהוא בא להציג את סגן השר. אותו יועז הנדל מטיף לנו. 70 שנה אנחנו מקבלים את הבוחר החרדי, שעוד פעם ועוד פעם נותן בנו את אמונו. יושבים פה חברי כנסת מיהדות התורה שמייצגים את הציבור שלהם כבר 70 שנה, המפלגה היחידה ש-70 שנה עוד פעם ועוד פעם הבוחרים נותנים לה את קולם, ואומרים: אתם מייצגים אותנו, שרואים את העבודה שלה בכל ועדה על כל סעיף ועל כל פסיק. והוא נותן לנו מוסר על מה? על השערורייה הכי גדולה: הוא יחליט לנו, והוא מדבר על שבטים ומדבר על גטו ומדבר על גלות, הוא יחליט לנו איזה סדרים פנימיים יהיו לנו בטלפונים? ריבונו של עולם. הוא יחליט לנו, כרגולטור, בעתירה לבג"ץ שהגישה איזו תנועה קיקיונית שממומנת על ידי המוסדות הלאומיים, איך קוראים להם, התנועה ליהדות מתקדמת, תנועה קיקיונית שהגישה עתירה לבג"ץ. הוא יחנך אותנו? הרי יש איזשהו גבול, גבול גם לצביעות. ואני רוצה לסיים, אדוני, אני רואה שהשעון מסתיים, אף שאתם קצת משוחררים, ואני גם עוזר לאלון שוסטר, כמו שדיברנו. אני רוצה להתייחס לעוד משהו אחד. אתמול הייתה ועדת שרים על חוק שאני הגשתי. עמדה פה יושבת-ראש ועדה, אני כבר לא זוכר איזו ועדה, ביטחון פנים, ונתנה לנו מוסר על אחריות של האופוזיציה על חוקים נכונים. קודם כול, אני מזכיר לכם שהקואליציה הפילה בשבוע שעבר את הנושא של הבדיקה של הסרסור בסוהרות, אותה קואליציה שנותנת לנו מוסר. זה פעם אחת. הוא אמר שהוא מסיים. פעם שנייה, תודה לך, חבר הכנסת אופיר אקוניס. אני מקפיד תמיד על הזמנים. אני אומר תודה. אני עוזר לאלון שוסטר עכשיו. עכשיו זה במסגרת היחסים הטובים שלי עם הקואליציה. הדבר השני, אתמול בוועדת שרים, חוק שבוועדת הפנים היה דיון עליו: אלפי אנשים מצטופפים במטרים ספורים בחופי הים, בחופים הנפרדים, כי מה לעשות, הציבור הדתי והחרדי הוא יותר מפי חמישה ממה שהוא היה כשהחוק הראשון נוסד, וכשמגיעים לחופי הים, הם עומדים צפופים. תודה. חוק הכי אנושי שיכול להיות, הלכה ועדת שרים והפילה את זה, ובאים לתת לנו מוסר על אחריות ועל שירות לאזרח? חבר'ה, תתעשתו, תחזרו לעצמכם, ותהיו אתם אנושיים ובני אדם. אל תפילו דברים נכונים בגלל צרכים קואליציוניים ואל תטיפו לנו מוסר כאופוזיציה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת אורי מקלב, אינו נוכח, אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת, חבר הכנסת אופיר כץ, אינו נוכח. חברת הכנסת רון בן משה. סליחה? חשבנו שתבוא ותאמר אותו פה מעל במת הכנסת אבל ויתרת. יום יבוא. במהרה בקרוב הוא יבוא. בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה, ברשותכם, לברך את חברי ושכני מקיבוץ געתון רמי באר, הכוריאוגרף והמנהל האומנותי של להקת המחול הקיבוצית, שנבחר היום לקבל את הפרס על מפעל החיים היוקרתי של משרד התרבות והספורט. קיבוץ געתון הוקם בגליל המערבי בשנת 1948 על ידי חברי גרעין 1 במאי, שהגיעו מהונגריה. בגרעין היו חברים סבתא וסבא שלי, קיצ'י ויקשי, עליהם השלום, וגם ההורים של רמי, זיכרונם לברכה, מנחם ושושה, ואיתם בגרעין גם יהודית ארנון, זיכרונה לברכה, מייסדת להקת המחול הקיבוצית וכלת פרס ישראל. יהודית, שורדת שואה, ייסדה את הלהקה בשנת 1970 ושימשה לאורך שנים כמנהלת האומנותית שלה. אגב, יהודית גם ליוותה את אימא שלי ללידה שלי, ובעצם הייתה הראשונה שקיבלה אותי. בהמשך גם נהניתי להשתתף בשיעורי הריתמיקה שלה בגן הילדים. רמי נולד בקיבוץ געתון בשנת 1957, למד בבית החינוך האזורי שלנו בעברון, איפה שגם הוריי התחנכו והיום ילדיי מתחנכים. ובשנת 1977 התגייס לשירות בסיירת מטכ"ל. אני חושבת אפילו שאולי הוא שירת באיזושהי תקופה עם סגן השר אלון שוסטר, זכור לי משהו כזה. עם שחרורו מהצבא, בשנת 1980, הצטרף ללהקת המחול כרקדן וגם ככוריאוגרף, ובהמשך, כבן טיפוחיה של יהודית, כמנהל האומנותי של הלהקה. מבין יצירותיו המוכרות: זיכרון דברים, שומר מסך, ולגיל הצעיר יותר, פטר והזאב וקרנבל החיות. אני מניחה שלפחות חלק מיושבי הבית הזה צפו ביצירות האלה, הם עצמם, עם ילדיהם, יחד עם עשרות אלפי או מאות אלפי צופים בישראל ובעולם. להקת המחול הקיבוצית פועלת גם היום בקיבוץ געתון במסגרת כפר המחול שכולל גם בית ספר למחול, ומנקז ליישוב המרוחק והקטן שלנו בכל שנה אלפי רקדנים ומבקרים מהארץ ומהעולם. בראיית חזון ישראל 2048, עת נחגוג 100 שנים למדינת ישראל, וכ-16 מיליון אזרחים יגורו כאן, כולנו נרצה שהפיזור הדמוגרפי יהיה מאוזן ויכלול את כל קצוות המדינה. קיבוץ געתון ויישובים דומים בגליל, בנגב, בבקעה, בעמקים, הם נכסים והזדמנות למדינת ישראל. כפר המחול בגעתון הוא דוגמה ליהלום שצומח בערבות מדינת ישראל, בספר המרוחק, במדינה שהיא בעצם כל כך כל כך, קטנה, ואיפה שיש משוגע לדבר, עם קצת עזרה, עם קצת תמיכה, ובעיקר אם אנחנו, נבחרי הציבור, לא נפריע, אנחנו מצליחים אפילו גם היום, בשנת 2021, להפריח את השממה. אז רמי, חברי היקר, שכני היקר, וכל המשפחה, ברכות חמות. עלה והצלח. תודה רבה לחברת הכנסת יעל רון בן משה. חבר הכנסת גדי יברקן, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב גלנט, אינו נוכח, חבר הכנסת שלמה קרעי, אינו נוכח. חברת הכנסת רות וסרמן לנדָה, בבקשה, גברתי. לנדֶה. לנדֶה או לנדָה? לנדֶה. אני טעיתי. אני מזמין את חברת הכנסת רות וסרמן לנדה לעלות ולשאת דברים. היה לי עוזר פרלמנטרי לנדָה, צאצאים של הגאון מווילנה. זה לא סתם. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכיוון שחוץ מיעל רון בן משה אנחנו נוטים לדבר לא כל כך יפה אחד לשני, החלטתי לשמח את המליאה הזו בדבר שהוא לא פחות ממשנה כללי משחק עבור מדינת ישראל, ואלה הם הסכמי אברהם. כיושבת-ראש שותפה לשדולה לקידום הסכמי אברהם, נפגשתי היום עם אישה פשוט מעוררת השראה, היא סגנית השגריר הקוסוברי במדינת ישראל, ולמעשה משמשת כשגרירה לכל דבר של המדינה הזו, שקוראת לעצמה פלורליסטית, בוא נאמר ככה, אבל למעשה יש בה רוב מוסלמי. והיא בחרה להציב ולמקם את שגרירותה בירושלים. האישה הזו היא למעשה הבת של יושב-ראש הקהילה היהודית בקוסובו, כידוע, קהילה קטנה של 258 יהודים שלא הוברחו לאלבניה. למעשה הם נאלצו לנסוע ברכבות למחנות ההשמדה, ורק שניים שרדו את מחנות ההשמדה בשואה. השניים האלה, בני 12 ו-8, היו אחיינים של אביה, כאמור, יושב-ראש הקהילה היהודית, עלו לארץ אחרי המלחמה וחיים היום באשדוד. אותה אינס דמירי, השגרירה, או ממלאת מקום השגריר שמשמשת דה פקטו כשגרירה, למעשה השלימה מעגל, וכיהודייה בקוסובו באה לשרת כשגרירה של קוסובו במדינת ישראל, משהו באמת מאוד מאוד מרגש. ולמרות שאנשים לא מכירים את קוסובו כחלק מהסכמי אברהם, זהו למעשה המעגל הרחב יותר, שבעצם טראמפ ונתניהו בזמנם, כנשיא וכראש הממשלה לשעבר, הכניסו לתוך מעגל הסכמי אברהם. לדבר הזה השלכות מאוד מאוד מרחיקות לכת ומיוחדות לאזור, כי מדובר בעצם על הכנסת מדינות דרום אירופה ואגן הים התיכון לתוך איזושהי דרך, איזשהו מסלול של מסחר ופוטנציאל כלכלי מדהים שהאזור הזה יכול להגיע אליו בפוטנציאל. והדרך היא פשוט מלאה בעוד רבות מהמדינות של אגן הים התיכון ודרום אירופה, וזה פשוט משהו מדהים שניתן לקדם בו, נא לסיים.  את היחסים, עם אל עם, בין ישראל לבין המדינות, כמו שהיה למשל אתמול במשחק של בני הנוער של האמירויות ושל ישראל, בהובלה וביוזמה ישראלית ואמירתית פה באצטדיון של נתניה. אני רוצה לומר לכם שהדבר הזה קורה כל יום. רק היום ראש הממשלה נמצא באמירויות. רק לאחרונה שר הביטחון, גברתי, אני עוצר אותך, אני אאפשר לך להמשיך לדבר, כי אני לא רואה פה שר תורן. אז אני אמשיך לדבר. אה, אני רואה. שרת הפנים פה. מאה אחוז. שרת הפנים, שתגיע עוד חצי דקה, לא, לא. היא פה. אז נא לסיים. סליחה, לא ראיתי אותך, גברתי. אני ממש בסוף המשפט. אני אומר ששר הביטחון אך לאחרונה חזר ממרוקו, מביקור היסטורי ראשון מסוגו של שר ביטחון במרוקו, עם חיילים בכירים, קצינים, במדי צה"ל, והדרך עוד סלולה לדברים נוספים, מרתקים. תודה רבה, כבוד היושב-ראש והכנסת. תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אבי מעוז, מוותר, חבר הכנסת ישראל כץ, אינו נוכח, חבר הכנסת יעקב ליצמן, אינו נוכח, חבר הכנסת אלי כהן, אינו נוכח. חברת הכנסת לימור מגן תלם, בבקשה, גברתי. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני בחרתי לדבר היום על תחרות מיס יוניברס שהתקיימה היום לפנות בוקר. באילת. באילת, בדיוק. בארץ. ועצם קיומה של התחרות העלה לסדר היום את השאלה האם ראוי עדיין בשנת 2021 לקיים תחרות יופי. בתור אחת שהשתתפה בצעירותה, בגיל 17, בתחרות, נשאלתי, האם זה נכון לקיים תחרות? איזו תחרות? תחרות מלכות היופי של ישראל, ותחרות מיס אירופה. ייצגתי את ישראל בתחרות יופי בין-לאומית בגיל 17. אמרתי שבגיל 17 הסתכלתי על הנושא של התחרות כחוויה בפריזמה מאוד צרה, חוויה, לראות עולם, להכיר אנשים. אבל היום, כאישה בוגרת וכאימא לילדה, אני חושבת שהתחרות הזו היא טעות כי הבנות הצעירות שרואות את המשתתפות עם מודל יופי של רזון צר היקפים, זה מעביר מסר שגוי לנערות. וזה מביא אותי לדבר בקצרה על חוק פוטושופ, והגשתי הצעה לתיקון החוק. אדוני היושב-ראש, ידעת שיש חוק פוטושופ, שחוקק ב-2013, שאומר שכל פרסומת חייבת שתהיה לצדה הערה שבוצעה עריכה של התמונה, כלומר, שבוצע פוטושופ. אבל לחוק הזה אין שיניים כי אין לו שום אכיפה, אין סנקציות. ולכן הגשתי הצעה לתיקון החוק לקבוע סנקציות, לקבוע קנסות. ביקשתי גם להרחיב את זה על רשתות חברתיות. מפרסם שלא יפרסם בהערה, לא ירשום הערה שבוצעה עריכה של התמונה ייקנס. וכל זאת למה? כי נערות צעירות היום מסתובבות ברשתות החברתיות ורואות את כל הדוגמניות צרות ההיקפים אחרי שהן עברו פוטושופ, והן חושבות שזה מודל יופי שהן צריכות לשאוף אליו, וזה מודל יופי שהוא פייק, הוא מזויף. והדבר גורם להפרעות אכילה. והנושא של הפרעות אכילה הוא נושא שבליבי, אני מטפלת בו מאז שהגעתי לכנסת. השגתי תקציבים להכפלת מיטות אשפוז, מאחר שתור המתנה היום למיטת אשפוז הוא בין חצי שנה לשנה, ברגע שמספר המיטות יוכפל, מינואר 2022, התורים יתקצרו ובנות תקבלנה טיפול. אני מקווה שהחוק הזה יעבור ויעביר את המסרים הנכונים. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת מגן תלם. חבר הכנסת פטין מולא, אינו נוכח, חברת הכנסת גילה גמליאל, אינה נוכחת, חברת הכנסת נירה שפק, אינה נוכחת. חבר הכנסת בני בגין, בבקשה. אה, הינה נירה שפק. חברת הכנסת שפק הגיעה, אני אאפשר לך. כבוד היושב-ראש, אפשר לפנים משורת הדין גם לקבל את רשות הדיבור, למרות שלא הייתי באולם? אפשר. מייד אחרי חבר הכנסת בני בגין. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדיון על חוק של חומרי נפץ בחרתי לדבר על חומר נפץ שלא צריך בשבילו אקדח, ולא צריך בשבילו סכין. בחרתי לדבר על השיח, על זה שאנחנו נראים פה בצורה לא מכבדת, ולומדים מאיתנו ורואים, ומתייחסים בהתאם. יש נושאים שהם במחלוקת. חוויתי, לצערי, פיצוץ בפייסבוק שלי, בווטסאפ שלי. ובכוונה אני בוחרת את הנושא הזה כי הוא לא שייך לאופוזיציה, קואליציה, ימין ושמאל. זה נושא שבמחלוקת. והשפה היא שפה נוראית, ואין כלים לטפל בשפה הנוראית הזו. ביטויים של קללות, ביטויים שהלוואי שיקרו לך דברים. אנשים שכותבים, אני נכנסת לתוך הגדרות הפרופיל שלהם, למי שיש, ואני רואה משפחות נורמטיביות, שרושמים מזל טוב ליום ההולדת ומשתפים באירועים, ובשנייה אחת, ברגע אחד, כי מישהו כתב משהו שלא נראה, מאבדים, בעיניי, צלם אנוש. וזה קורה כל הזמן. זה קרה השבוע לי, זה קרה לפני שבוע למישהי או מישהו אחר. ואני חושבת שאנחנו לא מספיק מדברים על זה. ואנחנו מנסים ליצור פה ממשלת שינוי ולהביא לשיח אחר, אבל אנחנו לא יכולים להתנהל בשני רבדים שונים. אנחנו חייבים לחבר. ואני רוצה לבקש מכל מי שפה, וגם מי שלא פה ורק שומע או יקרא על זה אחרי, שדקה, ממש דקה, לפני שאנחנו צורחים או לפני שאנחנו מרימים יד, לא מלשון מכות, אלא בתנועות כאלה שלא מכבדות אחד את השני, תזכרו שכל אחד ואחת שיושבים פה, יש מאחוריהם משפחה, תקוות, וחלומות וחברים שמסתכלים ורואים. אני חושבת שאם אנחנו נביא לשיח יותר מכבד פה, זה מתישהו, מתישהו יחלחל למטה. כל שזה מחייב אותנו זה להיות עקביים, ולא חד-פעמיים, ולא ללעוג אחד לשני. ועוד דבר, להגיב, אני התלבטתי אם להגיב או להתעלם, ובסוף בחרתי שניים-שלושה להתקשר אליהם ולדבר איתם, כי השיח הזה לא מכבד. אבל אתם יודעים מה ראיתי? שאני היחידה שמגיבה. והשאלה הנשאלת היא מה עושים. האם כשאנחנו רואים את זה גם מישהו אחר צריך להתעסק עם זה? אני חושבת שכן. זה מחלחל עד הרמה התחתונה ביותר, ואנחנו נראה את פירות הבאושים האלה. אנחנו משאירים מצב ממש לא טוב מבחינה חברתית לטעמי. בארבע השניות האחרונות שנשארו לי אני קוראת, לפחות למי שפה, בואו נעשה עם זה משהו. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת נירה שפק. עכשיו חבר הכנסת בני בגין, בבקשה, אדוני. אחריו, חבר הכנסת משה ארבל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בדבריי לפני כשעה פה מעל הדוכן העליתי נשכחות, והבאתי את מספר השרים וסגני השרים שמהם הייתה מורכבת ממשלה טובה בראשותו של מר בנימין נתניהו, וכמובן בהסכמה ובהתלהבות של סיעת הליכוד כולה, וגם של סיעות ש"ס ויהדות התורה בזמנו. אבל זה היה מזמן ולא רבים זכרו זאת, אז אני מבקש, היות שידוע שאין הגמל רואה את דבשתו, להביא דוגמה נוספת לממשלה בראשותו של מר בנימין נתניהו בתמיכת הליכוד, תמיכה נלהבת, וזה היה רק לפני שנה. זה היה במאי 2020. והממשלה הזאת בראשותו של בנימין נתניהו מנתה 34 שרים ושני סגני שרים. ואז חשבתם שזה מצוין, כי זה נועד למנוע בחירות, ולא נמנעו בחירות: כעבור שנה הליכוד החליט לפרק את הממשלה, ללכת שוב, בפעם הרביעית, לבחירות. לפני חודשים אחדים הוא העדיף ללכת בפעם החמישית לבחירות, והוקמה ממשלה אחרת. אבל הגמל הוא גמל, ודבשתו, דבשת. בדקה שנותרה לי, אדוני היושב-ראש, אבקש לדבר על נושא המוכר לך. מחר בוועדת הפנים אנחנו עומדים להצביע על חוק התכנון והבנייה הידוע אצלנו כאן כחוק החשמל. ואני שמעתי בשבועות האחרונים, מאז אושר לפני שבועות אחדים כאן במליאה להמשך החקיקה, האשמות מפליגות, חסרות שחר, כאילו החוק החשוב הזה, שמאפשר סוף-סוף לרבים בחברה הערבית ביישובים הערביים להתחבר לרשת החשמל ולהימנע מהתחברות הקרויה "פיראטית", מסכנת חיים, כאילו החוק הזה מאפשר לרבים לפרוץ גדרות, להקים יישובים, להקים בתים, להשתלט על שטחים. ואני מבקש לומר לאלה שמפריחים את ההאשמות האלה: לא מספיק לקרוא, לדעת לקרוא ולשנן דפי מסרים. כדאי לקרוא את נוסח החוק. נוסח החוק איננו מאפשר את זאת. כדי להתחבר לרשת החשמל המבקש חייב להיכלל ביישוב שיש לגביו תוכנית מתאר, כזאת המאפשרת לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לבדוק אם הוא יושב על קרקע פרטית או שמא ביתו יושב באופן שקרוי במשרד הפנים ובמשרד המשפטים "בדרך שמסכלת את ביצוע התכנון", מפני שאם הוא יושב על קרקע ציבורית, אם הוא יושב על מקום שמתוכנן לו צינור מים, צינור ביוב, בית ספר, מתנ"ס, הוא לא יקבל אישור כזה. לכן כל האגדות האלה, דברי ההבל האלה, שנובעים, כפי שאני רואה אותם, מתוך דפי המסרים, אין להם אחיזה בהצעת החוק, וכדאי, חברים, שתסייעו גם לציבור בהבנת המציאות. תודה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לחבר הכנסת בני בגין. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שרת פנים הגב' אילת שקד, הערב מדווח, אני מצטט, על ידי ארגון הצלה ללא גבולות יו"ש: זריקת אבנים בין תפוח למגדלים ובין תפוח לאריאל, אין נפגעים, ערבים יידו בקת"ב לעבר רכב בכביש בין תפוח למגדלים, סמוך לעוצרין, אין נפגעים, דווח על שוטר שנפגע קל לאחר שרכב פרץ מחסום בכיכר הצופים לכיוון קלקיליה, ערבים יידו שני בקבוקי תבערה לעבר היישוב בית אל, אין נפגעים, זריקת אבנים לעבר רכבים בכביש 60, באזור הכפר לובן א-שרקייה, נזק שמשה. דווח על שני פצועים קל שהגיעו לש"ג של היישוב עלי, בהמשך לשוטר שנפצע קל לאחר שרכב פרץ מחסום בכיכר הצופים לכיוון קלקיליה, פונה לבית החולים מאיר, ערבים יידו בקבוק צבע לעבר רכב צבאי בעלייה להר עיבל צפונית לשכם, אין נפגעים, סמוך לשעה 16:50 ערבים יידו שני בקבוקי צבע לעבר אוטובוס בכביש חוצה יהודה, חברון-תרקומיא, באזור גשר חלחול, אין נפגעים, נגרם נזק לשמשה ופח. באותן שעות שכל הדברים הללו קורים, היום, גב' שקד, השר עמר בר לב בממשלתך, שיושב היום בממשלה בזכות האצבע שלך, פוגש את תת-מזכירת המדינה של ארצות הברית גב' ויקטוריה נולנד, והיא מתעניינת בין היתר באלימות המתנחלים וכיצד ניתן להפחית את המתח באזור ולחזק את הרשות הפלסטינית. זה הנושא, רק על זה מדברים. הבן אדם הולך, יושב שר בממשלה ובחרפה מוציא את דיבתה של ישראל רעה בעולם, וזה בזכות האצבע שלך, בזכות התמיכה שלך, ואת לא יכולה להגיד שאת לא אחראית לזה. רשימה כל כך ארוכה של פיגועי טרור ביהודה ושומרון, היום, לא מימים אחרים, לא משעות אחרות, ואת אחראית לאותה התנהלות של עמר בר לב. חרפה. תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על מה שהיה בוועדה לביטחון הפנים. היה היום דיון חשוב מאוד, היו בו חברי כנסת רבים מהקואליציה ומהאופוזיציה. בכלל, ייאמר לזכות האופוזיציה שבוועדה לביטחון פנים יש נוכחות יפה של חברי הכנסת. טוב לשמוע. מגיעים ולוקחים חלק פעיל בדיונים. גם בסיורים של הוועדה הם מאוד שותפים, כי הם מוטרדים. הם מוטרדים ממצב ביטחון הפנים במדינה. היום, אדוני היושב-ראש, עשינו ישיבה על מסקנות מבצע שומר החומות. לצערי, לא שהופתעתי, גיליתי עד כמה המדינה לא הייתה מוכנה ועד כמה אנחנו צריכים לחזק את המשטרה בעוד שוטרים כדי להיות מוכנים למבצע שומר החומות הבא ובכלל לאירועים של אלימות בתוך הערים, בעיקר בערים המעורבות. גילינו שהיה יום אחד שבו השוטרים היו עסוקים בכמעט 90 מוקדים במקביל, 90, תחשבו, מצפון לדרום. השוטרים נמצאים בכל האירועים, ולכן, כשאנשים התקשרו למשטרה לא היה מי שיענה, אותו אזרח או אזרחית שהיו בסכנת חיים מזריקת בקבוקי תבערה, מאלימות, מלינצ'ים, הרבה פעמים לא היה מי שיענה להם, כי השוטרים נמצאו בכל כך הרבה מקומות במקביל, באותו יום ובאותה שעה. הדבר החשוב ביותר בעיניי, כדי באמת לתת פתרון לפעמים הבאות, מעבר לתגבור באלפי שוטרים שחייבים להגיע למשטרה, הוא ממש להקים כוח של מילואים, כוח של מילואים גדול, רחב, שיוכל להתמודד באמת עם הנושא הזה של הפרעות. צריך לזכור שחיילים, עד כמה שהם מאומנים, הם לא יכולים להתעסק עם אוכלוסייה אזרחית, ולכן כדי לתגבר את אותם שוטרים אנחנו צריכים להרחיב את מעגל המילואים. תשמע, רמי, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, כמו שוועדת חוץ וביטחון מאשרת גיוס מילואים של חיילים, כך צריך שהוועדה לביטחון הפנים תתכנס לאירוע הזה של גיוס מג"בניקים למילואים במצבי חירום. זה סוג של משמר לאומי, וזה מעניין, יש את זה גם בארצות הברית. הם לא חיילים, אלא שוטרים. כך, באירועים מורכבים, בדיוק. היום יש לך מאות.  כך אנשים שהשתחררו מהצבא והולכים למילואים, יעברו להיות ת"פ מג"ב, נכון, נכון, וככה אתה מקים סוג של משמר לאומי שיכול להיכנס למצבי חירום ולסייע. תשמע, זה יכול להיות דבר שישנה את העניין. זה חובה. טוב, מכיוון שאתה שותף שלי בהרבה דברים, אז גם את זה ניקח. אגב, אני יודע שלשר הביטחון יש הצעה מאוד מאוד דומה לצוות שהוא הקים עכשיו בכל הנוגע לשירות. הוא מדבר על הקמת משמר לאומי כזה. נראה לי שזה מתחבר בול לסיפור הזה. זה גם קשור עכשיו, אגב, לחוק הבא שנצביע עליו, של שירות הביטחון, של הפניית חיילים למשטרת ישראל. זה קצת שונה, אבל זה נוגע באותן נקודות. נכון. תודה רבה, אדוני. תודה רבה, גברתי. אני מזמין את חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני צריך למשוך זמן, אבל חיכיתי שזה יעלה, לא? ולך יש הרבה לאן להגיע. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. מזה חצי שנה אני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. מעולם לא הייתי חבר בוועדה הזאת, והיום אני היושב-ראש שלה. באמת, זו ועדה מרתקת, אבל זה לא רק העניין שהיא מרתקת, יש לה באמת חשיבות בלתי רגילה של פיקוח על מערכות הביטחון ועל הדברים שקורים שם, גם הטובים וגם הרעים, יכולת השפעה עצומה על תקציב הביטחון, על הדרך שהצבא מתכונן, למה הצבא מתכונן. זה מסובך. זה באמת תפקיד מאוד מאוד חשוב. לצערי הרב אנחנו נמצאים במצב שהאופוזיציה אינה חלק מאותה ועדה חשובה. לא מדובר באיזו ועדה פוליטית, עקרונית, שיש שם ויכוחים פוליטיים, ומחרימים אותה מתוך איזושהי אידיאולוגיה, מדובר בוועדה שמפקחת על קודש הקודשים של מדינת ישראל. ואני מבין שיש להם, לאופוזיציה, מחלוקות רבות ותלונות, אבל למה הם לא מתייצבים בדיונים של ועדת החוץ והביטחון? להיות שליח ציבור בכנסת זה לא צ'ופר, זאת אחריות מאוד כבדה. להיות בין 120 האנשים שקובעים מה קורה פה במדינה זו עבודה רצינית, צריך לעשות אותה ברצינות, ואפילו מקבלים עליה שכר יפה. לא יכול להיות שאם האופוזיציה לא בממשלה אז היא לא במשחק. זאת אומרת, אנחנו לא בממשלה אז אנחנו כלום, זה או ממשלה או שום דבר. בכנסת התפקיד שלהם זה לצעוק. אנחנו גם צעקנו, מי כמוך יודע, אתה היית בקואליציה ואני הייתי באופוזיציה ואתה יודע, לפעמים, אני חייב לומר שהצלקות על גופי עד היום. אז בסדר, זה תפקידם לצעוק. גם כשזה מחבריי. בסדר, זה תפקידם לצעוק, אבל הקפדנו לא לדבר בשפה, אני בכל אופן, אתה הקפדת, נכון.  מעולם לא דיברתי בשפה לא מכובדת, אבל לצעוק זה בסדר גמור. אבל עד שנפתחת המליאה ואחרי שהיא נסגרת, ובימי ראשון ובימי חמישי, מתייצבים בוועדות ועושים עבודה, ועובדים ומתווכחים ומגיעים לפשרות ודנים. והאופוזיציה היום, לא, שום דבר. אתה שואל את עצמך, בחוץ וביטחון, אתה יודע, יש שם אנשים עם הרבה ניסיון. יש שם אנשים, אבי דיכטר, צחי הנגבי, שהיו ראשי ועדת חוץ וביטחון, אנשים עתירי ניסיון, גלנט, שהיה אלוף בצבא, סגן הרמטכ"ל, כמעט והיה רמטכ"ל, יובל שטייניץ, באמת אנשים שאנחנו בוועדה יכולים ליהנות מניסיונם העשיר ולהעשיר את הוועדה. אז אני קורא מכאן לחבריי באופוזיציה, אל תתנהגו בצורה ילדותית כל כך. בואו, תצטרפו לוועדת חוץ וביטחון. אני מזמין אתכם, אני שומר לכם את המקומות, יש לכם שם ייצוג הולם. תבואו, תשתתפו בדיונים, תשפיעו על מה שקורה במדינת ישראל, תעשו את העבודה שלמענה נבחרתם. תודה רבה לך, אדוני. תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. האופוזיציה התאהבה בפוזיציה, אתה לא מבין. אהבתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת מופיד מרעי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. תודה, אדוני היושב-ראש. על החשיבות של חוק הנפץ אני לא רוצה להרחיב ועל הצורך לתמוך בחוק, ואנחנו מדי פעם מקבלים תזכורות דווקא מהמדינה הצפונית לנו מה קורה כשלא מתייחסים נכון לחומרי נפץ כאלה או אחרים. אני כן מקווה שגם נושא הזיקוקים ייכלל בעתיד, חשוב. בקטגוריה הזאת, כך שנוכל להיות מה שנקרא עם יד על הנושא של הזיקוקים, במיוחד בחגים. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר. אני רוצה לברך דווקא היום את תושבי גב ההר, הכוונה שלי לרכס תפן, מועצה מקומית יאנוח, ראש המועצה יאנוח-ג'ת, על זה שהיום בישיבה שבה אני השתתפתי בזום נפתרה בעיית קצה הביוב שלהם, והתושבים מצליחים בסופו של דבר לקבל היתר בנייה והתקדמות כדי שיוכלו באמת לבנות את הבתים שלהם בהיתר, דבר שנמשך שלוש שנים. למה אני אומר שלוש שנים? במשך שלוש שנים הם לא יכלו להתקדם, לא יכלו לתכנן את המקום שלהם. אז מפה אני רוצה לברך את ראש המועצה ואת תושבי יאנוח על ההתקדמות. התכנון ביישובים שלנו מאוד מאוד לוקה בחסר, בלשון המעטה. שנים על גבי שנים התכנון לא מתקדם. אני עוד זוכר שבשנת 2017 כיושב-ראש פורום ראשי הרשויות הגשתי נייר עמדה לגבי תיקון 109, קראו לזה, לתכנון ובנייה, לימים 116, מה שנקרא חוק קמיניץ. במקום שנאיץ את התכנון, הממשלה שהייתה חוקקה את חוק קמיניץ, כדי באמת להגביר את הפיקוח או לתת כלים נוספים לפיקוח, קנסות מינהליים וצווי הריסה מינהליים, הצעת חוק שאני מתכוון להגיש אותה כאן יחד עם חבריי כדי לבטל אותה. אנחנו כנבחרי ציבור, אדוני היושב-ראש, וחבריי, במיוחד הדרוזים, הערבים, עסוקים כל הזמן בבקשות, עסוקים, על היישובים, הפיקוח רודף את התכנון וכן הלאה. הגיע הזמן שהתכנון יקדים את הפיקוח. אנחנו אנשים ותושבים, אזרחים, כולנו שומרי חוק, רוצים לבנות את הבתים ואת היישובים שלנו, אחרי זה אפשר להביא לכאן את הפיקוח. ואני מצדיק את חברי בגין שדיבר על חוק החשמל שכולנו שותפים לו. גם אתה, אדוני היושב-ראש, שותף לדיונים על חוק החשמל. חוק החשמל בא לתמוך תכנון, הוא לא בא להפר תכנון. ונכון מה שנאמר כאן, מי שיקבל היתר לחשמל עומד בקריטריונים של תכנון ובנייה. על חוק החשמל אנחנו נלחמים בוועדות כדי לקדם אותו. נעשה את כל המאמצים כדי לקדם כל מהלך תכנוני כדי להביא לסיום הסאגה הזאת. אני מבקש משרת הפנים לסייע לנו להקים ועדה ייעודית, לא ועדות משנה, לתכנון בנייה כדי לסיים את התכנון. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת מופיד מרעי. תעלה ותבוא חברת הכנסת עו"ד גבי לסקי. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. תודה רבה לכבוד היושב-ראש. שרת הפנים, חברי וחברות הכנסת, מעל דוכן זה אני רוצה לדבר על החלטה חדשה של משטרת ישראל בעצם לאסור על אוהדי קבוצות כדורגל להכניס ציוד עידוד לכל האצטדיונים בישראל. לפי הפרסומים משטרת ישראל גיבשה נוהל חדש ולפיו החליטו כי מפקד שאחראי יכול לאסור על אוהדי קבוצה להכניס ציוד עידוד לכל האצטדיונים בארץ. בעקבות הנוהל החדש, נאסר בינתיים על אוהדי מכבי חיפה, הפועל חיפה, הפועל תל אביב, מכבי תל אביב ובני סח'נין וקבוצות אחרות להכניס ציוד במשחקי הבית ובמשחקי החוץ של הקבוצה, כאשר בימים הקרובים קבוצות נוספות גם כן יגלו שהן אינן יכולות להכניס. ועל מה מדובר? על התופים, על הדגלים. בהחלטת המשטרה למעשה יש שינוי דרמטי מבחינת הסנקציות שמטילים על האוהדים ועל הקבוצות, ואנחנו יודעים ויודעות שהלב של הכדורגל הישראלי הם האוהדים והאוהדות. נכון, חבר הכנסת גנאים? צודקת אלף אחוז. וההחלטה הזאת, שהיא בעצם עונש קולקטיבי ללא כל סיבה, לאסור להכניס את כל אמצעי העידוד לתוך האצטדיונים, פוגעת לא רק באוהדים אלא בכדורגל, פוגעת בספורט. אנחנו שאוהבים קבוצות, אנחנו שאוהבים כדורגל, אנשים שמגיעים לאצטדיון, זה חלק מהחוויה, זה חלק מהאירוע, ומדובר באמת בהחלטה לא מובנת. כפי שאמרתי, האוהדים הם הנפש החיה של הכדורגל. לא מדובר בעבריינים ואין להתייחס אליהם ככאלה. כולנו זוכרים את המראות של משחקים באצטדיונים ריקים בגלל הקורונה ואנחנו לא מעוניינים לחזור לתקופה הזאת או לימים האלה. אין בענישה קולקטיבית פתרון מספק לבעיית החוליגניזם. אנחנו צריכים להגיד את האמת, יש גם דברים כאלה, אבל צריכים לטפל נקודתית באותם אנשים, באותם אנשים שבאים להרוס לכולנו את ההנאה מהכדורגל. אני מבקשת מכאן מהשר לביטחון פנים לחזור מההחלטה הזו ולאפשר לכל האוהדים והאוהדות להיכנס לכל האצטדיונים עם אמצעי עידוד, עם ציוד עידוד, לכל האצטדיונים בארץ, לטובת האוהדים והאוהדות ולטובת הכדורגל. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת עו"ד גבי לסקי. יעלה ויבוא חבר הכנסת רואה החשבון ולדימיר בליאק. בבקשה. היום התחלת לחלק תארים? כשאתה תעלה אקרא לך הרב? ראש העיר לשעבר? פשוט משה אבוטבול. זה לא לחלק, אדוני. זה תואר שלומדים בשבילו. זה לציין. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, החוק הזה הוא חוק חשוב, כמו כל נושא הבטיחות בכל ענפי המשק, ובהחלט, אני מקווה שלא יהיו כאן לא קואליציה ולא אופוזיציה, ונעביר אותו יחד. אני רוצה לספר לכם שהיום בבוקר הופעתי בכנס השנתי של ה-PWC, אחת מפירמות רואי החשבון הגדולות בארץ ובעולם, מול 700 רואי חשבון. נאמתי מעל 25 דקות וסיפרתי להם על הפעילות שלנו, על פעילות הממשלה, על פעילות הקואליציה, על אישור התקציב, על כל הרפורמות שהצלחנו להעביר בחודשים האחרונים: מס גודש, העלאת גיל פרישה, רפורמת קרנות הפנסיה ועוד הרבה מאוד דברים שבשנים הקרובות ישנו את פני המשק, פני כלכלת ישראל. היה להם מאוד מעניין, ממש הרגשתי שאנשים מתחברים, הקשיבו בקשב רב, ותהיתי מדוע, חברי האופוזיציה, זה לא מעניין אתכם. כל מה שאנחנו עשינו בוועדות בחודשים האחרונים, איך זה שזה לא מעניין אתכם? כל בעיות היסוד של החברה הישראלית, של כלכלת ישראל, של אזרחי ישראל, איפה אתם? איפה אתם בכל התהליך הזה? מדוע אתם לא נמצאים, תחת תירוצים עלובים, של הפרש של אחד בוועדת הכספים או הפרש של שניים בוועדת הכספים. באמת, אנחנו שמונה חודשים אחרי השבעת הכנסת, אחרי אישור התקציב, איפה אתם? הסתכלתי עליכם ביומיים האחרונים, אתה באמת מתגעגע? נשלח לך הודעה. הסתכלתי עליכם ביומיים האחרונים, ובאמת, אם הייתם מפגינים עשירית מהתשוקה והמוטיבציה וההתלהבות בעבודה הפרלמנטרית, העבודה שלכם, בוועדות הכנסת כפי שהפגנתם במאבק המגוחך על אבטחת משפחת נתניהו, באמת היינו אולי במקום אחר. עוד פעם נתניהו? כל שנייה נתניהו? חלאס, תרדו ממנו. עזבו אותו, גם אבטחה לא השארתם לו. חברים יקרים, חבר הכנסת אבוטבול, מספיק עם זה, דבר על דברים אחרים.  אנחנו שמונה חודשים, דבר על מזג אוויר, על שער הדולר. חסר לך על מה לדבר? כל היום נתניהו. אני חושב שחבר הכנסת בליאק יסכים לדיל הזה אם תפסיקו לדבר על בנט. באמת, איתן, קצת רמה. אני מבקש עוד דקה. להפסיק לדבר על נתניהו. חלאס עם זה, באמת. בבקשה. אתה לקראת הסוף, בבקשה. תודה. אנחנו שמונה חודשים אחרי השבעת הכנסת, הגיע הזמן לשים בצד את כל התירוצים, את כל הסיסמאות, את כל הטענות, להצטרף למאמץ שלנו, של ממשלת השינוי, למען אזרחי ישראל. אני מזמין אתכם להצטרף לעבודה שלנו בוועדות הכנסת, אנחנו מחכים לכם ומצפים שזה יקרה בימים הקרובים. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אנחנו כבר מצטרפים. כבר רצים אליכם. ואללה, דיר באלכ. במחשב אתה אחרי חבר הכנסת רון כץ. חוץ מזה, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות, אלא אם כן תריב עם חבר הכנסת אבוטבול. זה התכנון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני יושב פה היום, אני שומע את הדיונים ואני רואה את ההתנהלות. אני לרוב לא אוהב לבקר את הצד שכנגד, כי אני מאמין שלכל אחד יש את הטיעונים שלו למה הוא בוחר בדרך שלו. אבל כשאני מסתכל פה על הכיסא של חברתנו שירלי פינטו, שעד עכשיו לא מצאו צדיק או צדיקה שיקזזו אישה שילדה לפני כמה ימים, אני מבין את הקרע העמוק שנמצא פה, והקרע העמוק הזה מחלחל לחברה, אין מה לעשות. אי-אפשר להתעלם מכך שמה שאנחנו עושים פה משפיע הלאה. יש פה נבחרי ציבור אמיתיים וטובים שפשוט לא אכפת להם. ולמה? מה אתה עושה בשביל זה? מה קרה היום שהשתגעתם ככה? הסירו את האבטחה, זה כל הסיפור? בגלל זה לא יהיו קיזוזים, מה אתה עושה בשביל זה? ויוצאות הקלטות וכל מיני הדלפות. אתה יכול להגיד מה אתה עושה? עזוב. מה כבר קרה? יש החלטה של גורמי המקצוע, יש החלטה של שלטונות החוק ויש החלטה של מי שצריך לקבל את ההחלטה הזאת. זה לא קשור אלינו, אין מה להשבית את הכנסת בגלל זה. לא צריך לפעול בשיטה הזאת, שעכשיו בואו נקבל החלטה, נשבור את כל הכלים, יותר ממה ששברתם עד עכשיו. רון, ומה אתה עושה בשביל בעל המריצות, זה שעם המעונות דופק אותנו, זה שהיום את מורי הדרך, אני בעד, בוא נעשה הידברות. כל מה שתרצה, פה אתה שותק, פתאום אתה, אותי אתה מכיר. בכל מה שתרצה אני מוכן לבוא לקראתך. בוא נראה אותך צורח עליו או על הרפורמי הזה, שנמצא פה והורס כל חלקה טובה. נראה אותך גם שם מדבר. כל מה שתרצה, אני מוכן לשמוע אותך ולבוא לקראתך. לא יהיה מצב שהצד שלנו יגיד: אנחנו לא נדבר, תנשוך אותם, תן להם כמה ביסים.  עם הצד הזה, אנחנו נשבור את הכלים, אנחנו לא נגיע לוועדות, לא ניקח חלק, ותצא איזו הנחיה מטורללת, עכשיו בכלל, לעלות שלב בהסלמה, כי, מה קרה? גורמי המקצוע קיבלו החלטה שאתם לא מוכנים לקבל אותה? איש אחד מנהל לכם פה את כל הקרקס הזה ואפילו לא נמצא פה? הוא שולח כמה נציגים שתמיד יעשו את העבודה השחורה. תתעוררו כבר, אנחנו פה מנהלים את המדינה. הכנסת הזו פעם הייתה בית שכל העולם ראה. כן, החברים שלך, הייתי עכשיו במשלחת בחו"ל. רון, רון, עזוב משלחות. החברים שלך, כשהיה המנוח השר דוד אזולאי על ערש דווי וביקשו קיזוז בשבילו, אז עם רוע הלב הם אמרו לא. פתאום אתה צדיק, אני לא מכיר את זה. והינה, אני אומר לך פה, זה לא משנה, אז אל תדבר פה מפני כשאתה מטיף, אם תלד מישהי מהאופוזיציה, אני מוכן להתנדב. זה הזוי לא לקזז אותה. רון, כשאתה מטיף, תסתכל שם, על החברים הנפלאים שלך. הרי אתה יודע שזה הזוי לא לקזז אותה. מה זאת אומרת? אתה פתאום חצי-חצי? אנחנו קודם כול בני אדם, לפני שאנחנו בדבר הזה פה. מה זה בני אדם? בני אדם על אדם שבבית חולים? אתה יודע את זה יותר טוב מכולם. למה היא צריכה להיות בסטרס בבית שלה ולדעת אם היא צריכה לבוא לפה ביום רביעי או לא צריכה לבוא לפה ביום רביעי? אתה רוצה, תסתכל גם בהיסטוריה. אני מוכן להסתכל על הכול, ואני אומר עכשיו: בואו, תהיו בני אדם. תסתכל לשם, החברים הנפלאים האלה שם. בואו, תהיו בני אדם. אל תיסחפו למשפחה הזאת שמנהלת אתכם מרחוק פה. איזה משפחה? מספיק עם זה כבר. תגיד, לא שמענו. אנחנו מבינים, כולם מבינים, כל עם ישראל מבין, באיזו אות זה מתחיל? באיזו אות? מה קרה פה בשבוע הזה, שפתאום צריך להסלים? רון, באיזו אות זה מתחיל? שאני אדע, אני מתבלבל. אתה יודע יותר טוב ממני, אתם מקבלים את ההנחיות. תראה מה קורה פה, תראה מה קורה פה. מה קרה שעכשיו החלטתם שהשבוע הזה, יום שני, תחילת השבוע, מה קרה, אני מתכוון למשפחת שטראוס. אני לא יודע. מה קרה עכשיו להסלמה המטורללת הזו? מה קרה? די, די. נא לסיים. אתם עובדים עם שנאה, רון, חבל לך על הזמן. לא, להפך, אנחנו עובדים עם המון אהבה, ואני רוצה שתיקח גם חלק. אני אומר לך, הינה, אני פה, אני אומר לך: בוא, רק שנאה, עזוב. כל מה שמתחיל אצלכם בנו"ן אתם שונאים. בוא, קח חלק בעשייה. יש לך ניסיון, למשל נתניהו, מתחיל בנו"ן, אתם שונאים. יש לך ניסיון רב, אתה איש משכיל, אתה איש חכם, אתה איש נבון, בוא, קח חלק. למה אתה לא ממצה את הפוטנציאל שלך? למה? בגלל מה? כי הסירו אבטחה? אז צריך להשתגע, בוא עכשיו נשרוף את הכנסת? למה? על מה ולמה? אין פוטנציאל בקואליציה הזו. יש הרבה פוטנציאל, וגם אתה יודע את זה. תשאל את הרב גפני, הוא אלוף. והממשלה, בחצי שנה, מה שהיא עשתה לא עשו, הרב גפני אלוף. אם הוא נואש מכם, מה שהממשלה הזו בחצי שנה עשתה לא עשו בארבע שנים. נא לסיים. לא תוסיף לי את הזמן של הדיאלוג? כן, כן, אני מוסיף לך. אבל כבר הוספתי. אתה נהנה מזה, אל תגיד לי שאתה לא נהנה. אני איתך נהנה מכל שיח בכל מצב, לא משנה איפה אני עומד ואיפה אנחנו נמצאים. יכול להיות לך נאום משמים כמו הקודמים. אנחנו עושים לך את קצת חי. הכול בסדר, אני מקבל הכול. מה שהממשלה הזאת עשתה בחצי שנה לא עשו שנים. העבירו פה תקציב אחרי שלוש שנים, הגיע הזמן, בטח. קל להרוס. קל להרוס, הגיע הזמן, הוא יורד, הוא יורד. הייתה קריאת ביניים והוא יורד. הייתה פה דקה וחצי רק של דיונים, קח שתיים. בקיצור, לסיום, אני עוד פעם אומר לכם, אני פה מדבר גם בשמה של שירלי, גם בשמם של אנשים שמגיעים חולים: הטירוף הזה חייב להיפסק. קחו חלק כבר בניהול המקום הזה, בואו תהיו שותפים שלנו להצעיד את המדינה הזאת קדימה. משפט לסיום. חזרתי עכשיו עם משלחת, דיברתי עם יהודים בעולם. כשאנחנו פה רבים בינינו, הם צופים בנו וזה הפרצוף של מדינת ישראל. זה מה שהם רואים. ואני אומר לך, אני התביישתי שהם אמרו לי שזה מה שהם רואים, ואני אומר לך פה, זה לא נכון, כי אתה ואני לא רבים באמת, ואף אחד פה לא באמת רב, אז הגיע הזמן שיפסיקו לנהל אתכם מרחוק. קחו חלק, תהיו שותפים, תודה. ואתה מרשה לרפורמי לנהל אותך. הוא מנהל אותך, תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. מסובב את כולכם, הרפורמי הזה. הוא מנהל את כולכם, זה הפרצוף שלכם. עוד רפורמי. יאללה. תכין לו קוטג' בתל אביב, הוא רוצה קוטג' שם. מה קרה? יש שם בעיות של חניה. מה אתה צריך בתל אביב בית מקדש? איי איי איי, הרפורמים הרסו את המדינה. אל תחייך, אין לך מה לחייך. אני הייתי בוכה במקומך. הייתי בוכה. אני שואל את עצמי מה יותר, הרסת את היהדות, לפחות תמחק את החיוך, שתה כוס, תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול. אנחנו עכשיו נעבור לשמוע את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אדוני, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בשעת בוקר מוקדמת החברים משה טור פז, מוסי רז, רם שפע, עמיחי שיקלי ואנוכי התקבצנו על רקע הרי ירושלים כדי להשיק את השדולה להגנת הרי ירושלים בהובלת חברי חבר הכנסת אלון טל. נשאלת השאלה על שום מה זקוקים הרי ירושלים לשדולה אשר תגן עליהם? והתשובה, על שום תכנון בנייה רחבת היקף של שכונת מגורים שכוללת 5,250 יחידות בנייה בשטח שמיועד, שנמצא בין המושבים אורה ועמינדב ושכונת קריית מנחם בירושלים. הבנייה הזו, שהיא חלק משורה של תוכניות בנייה, תביא לכריתה של 11,000 עצים, תפגע באופן אנוש ובלתי הפיך בבעלי חיים, במעיינות, בערכי טבע ובנוף. זה מקום קסום, אדוני היושב-ראש. הרי ירושלים, זה מקום יפהפה, באמת, פנינת טבע ייחודית, אני חושב, מהאחרונות שנותרו לנו בארץ. אני צעיר. אני חווה את מצוקת הדיור על בשרי. בן זוגי ואני שוכרים דירה במרכז הארץ, משלמים הרבה מדי עבור דירה מרופטת מדי. אני חווה ומכיר את מצוקת הדיור. אני מבין שיש צורך לבנות ולפתח, אבל אני גם מבין את הצורך לאזן בין הערכים הללו של הפיתוח והבינוי ובין הערכים של הגנה על הטבע. וכאן, חברות וחברים, אני מרגיש שההחלטה להרוס את רכס לבן, לבנות על הרי ירושלים, להחריב את הטבע ואת המשאב הכל-כך מיוחד הזה, מדובר בהרס שהוא בלתי סביר ופוגע באורח קיצוני מדי בטבע ובערכים הכי חשובים שיש לנו, ולא רק לנו, גם לבני ובנות הדורות הבאים שנושאים את עיניהם לבית הזה ושואלים: מה איתנו? לנו לא מגיע ליהנות מערכי הטבע הללו? עכשיו, אני מוכרח לומר לכם שההחלטה להרוס את רכס לבן, את משאב הטבע הייחודי הזה, לא ברורה לי באופן מיוחד. כי נשאלת שאלה מרכזית בהקשר הזה: האם מוצתה ההתחדשות העירונית בתוך ירושלים? האם הוצעו תוכניות בנייה הרסניות פחות, שלא מחריבות כל כך הרבה עצים, כל כך הרבה טבע, כל כך הרבה בעלי חיים? התשובה היא לא ולא. ועל כן, חברות וחברים, אני רוצה לחזק מכאן את כל חברי הכנסת שהיו היום בהרי ירושלים ולבקש את ההירתמות של כל אחת ואחד מכם, אין פה עניין של ימין ושמאל, של ערבים ויהודים, כל אחד ואחת מאיתנו צריכים להיות מוטרדים שהולכים להרוס משאב טבע כל כך ייחודי, כל כך משמעותי עבור כולנו. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אני מזמין את חבר הכנסת עלי סלאלחה. יוראי, לא הזכרת את נתניהו. מוזר מאוד. מה, הוא לא קשור לזה? אכלנו אותה. הוא לא הזכיר את נתניהו. אני מקווה שאתה מזכיר. תזכיר את נתניהו, לא משנה מה. תגיד "נתניהו" משהו, אתה מבין? זה יקבל כותרות, אגב, אם תגיד "נתניהו". בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את חברי וידידי חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, על מינויו לסגן שרת החינוך. אני בטוח שתצליח ומחזיק לך אצבעות. וכולנו שולחים לך את הברכות. תסביר לו שזה אחד מתוך שניים. השרה חייבת שניים. ההצלחה שלך היא הצלחה של המערכת, של ילדי ישראל, של הרשויות המקומיות, ואנחנו יודעים כמה החינוך קרוב לליבך, וכמה עסקת בו ב-20 השנה האחרונות. אז עלה והצלח. בהצלחה. בשנת 2019 הייתי בטלוויזיה עם עוד אדם חשוב בפוליטיקה הישראלית, בערוץ הלא. ושם החבר אמר שאם לא ניתן לערבים שוויון מלא אז אנחנו נתחיל לספור את ימיה של מדינת ישראל. אז אני יוצא החוצה ואני שואל אותו: מה עם הדרוזים? ואז הוא אומר לי את המשפט הבא, אני רוצה לשלב אתכם, לשתף אתכם בהתלבטויות שלי כחבר כנסת בן החברה הדרוזית, ואז הוא אומר לי: אתם, הדרוזים, אף אחד לא דופק לכם חשבון במדינה הזאת. בדרך הביתה, אני באוטו לבד, נוסע שעה ומשהו, מתחיל להפעיל את השכל ולחשוב, למה לא דופקים לנו חשבון? 1. מספרנו קטן, 2. אנחנו מפולגים בינינו לבין עצמנו, ומכאן אני קורא לבני העדה הדרוזית, עליכם להתאחד. אתם חייבים להיות ביחד כדי שנצליח, 3. אין לנו כלכלה. נכון, כולנו פקידים. כולנו בקבע, כולנו חיילים, וזה לא עושה חברה, אבל אנחנו יצאנו ללימודים, ואנחנו כן נבנה כלכלה, וכן נעשה חברה, וכן נעשה את הכול. 4. אין לנו מנהיגות, ואם ישנה, היא חלשה. אנחנו נעשה מנהיגות חזקה, וחזקה מאוד מאוד מאוד, אנחנו נחזור לשורשים שלנו. 5. הממשלות השונות של מדינת ישראל ראו בנו עדה. חברים, עדה זו קבוצת אנשים דתיים ומסורתיים, ויש לה מנהיג אחד, אנחנו, ואני אומר את זה היום מהמקום החשוב הזה, אנחנו חברה, חברה דרוזית, שיש לה את כל המרכיבים של חברה חזקה, איתנה וטובה. אנחנו נוביל את החברה הדרוזית להיות מובילה, לא ניתן לאף אחד להכניס אותנו, להשאיר אותנו בין הכיסאות, בין הרוב לבין המיעוט, אנחנו נביא את החברה הדרוזית לראש הפירמידה. אנחנו נדאג לכפרים שלנו שכן ישגשגו, שכן יהיו להם תוכניות מתאר. ואני אומר לכם מכאן: התוכנית הכלכלית שהוכנה לחברה הדרוזית היא תוכנית שכנראה בלי הסרת חסמים לא תצא לפועל. אני מבקש מכולכם כן להסיר חסמים ולאפשר לחברה הדרוזית להתקדם ולנצל את כל הכסף של תוכנית החברה הדרוזית במלואו. ולבסוף, אני רוצה לאחל לבני החברה הדרוזית דברים יפים, טובים, יחד עם מופיד, יחד עם פטין מולא חברי וידידי, אופוזיציה וקואליציה, אנחנו נדאג לחברה הדרוזית ונביא אותה למצב הטוב ביותר בכל התחומים, חינוכית, כלכלית, צבאית והכול. תודה רבה לכם ושיהיה לנו שבוע טוב. תודה רבה. חברת הכנסת לזימי, בבקשה. הודעה לסגנית מזכירת הכנסת, בבקשה. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אוריאל בוסו, אורי מקלב, אופיר סופר, שלמה קרעי וגבי לסקי בנושא: השלכות רפורמת הכשרות ופגיעתה במצבת העובדים, המשגיחים, המנהלים, המפקחים והרכזים. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל רוזין וגלעד קריב בנושא: עמותות המלמדות יהדות בבתי ספר ממלכתיים באופן לא פלורליסטי, בניגוד לפסיקת בג"ץ. מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ויעל רון בן משה בנושא: טיפול נמרץ בישראל, מעט מדי מיטות, פחות מדי צוותים וחולים שנדחקים החוצה. מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון בהצעתם של חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, משה ארבל, קרן ברק ומאיר פרוש בנושא: פגיעה ביכולת המבצעית של צה"ל בעקבות אי-התייצבות נהגי משאיות במבצע שומר החומות. תודה. תודה רבה. בבקשה. אני רוצה לפתוח ולחזק את מה שאמר לפני כן חבר הכנסת יוראי להב הרצנו בדבר המפגש החשוב היום שהיה ברכס לבן, שבו גם השתתף יו"ר הסיעה שלי חבר הכנסת רם שפע. בעצם בשנים האחרונות ישראל מפרברת את עצמה לדעת. במקום התחדשות עירונית שמשמעותה התחדשות העיר והשכונות הוותיקות, מי שמשוועים לא לגור יותר באותם טורי רכבת שהיו צריכים לחלוף מישראל כבר ב-20 השנים הראשונות של ישראל, אלא לגור במקום שמכבד אותם, מרחב שמכבד אותם, יותר נוח להכשיר קרקע חדשה, לעשות שכונות חדשות ולייצר העמקת פערים ואי-התחדשות הערים. מה שפוגע במרקם העירוני לחלוטין, במרקם העסקי, במדדי החינוך ובכול. אז קודם כול רק לחזק לגבי המפגש החשוב הזה, וכמובן שאנחנו במאבק של תושבי ותושבות ירושלים בכל מה שקשור ברכס לבן וגם סיירתי שם. מה שאני כן רוצה לדבר עליו הוא הכתבה המאלפת שהייתה היום בכלכליסט של שלמה טייטלבאום. הוא הציג את הוויכוח שיש בין בנק ישראל לאוצר לפני התקציב הבא. עכשיו, אני לא אשקר, התקציב האחרון היה תקציב חשוב, שהעברנו אותו סוף-סוף, ועדיין, לטעמי, היה שמרני מדי מבחינה כלכלית, בטח לאחר משבר. במקום שיאמצו את מה שעושה כל העולם והוא הרחבה תקציבית של לשפוך כסף, לשקם תשתיות מיובשות וחלשות, לצערי לא עשינו את זה מספיק. עכשיו הוויכוח הזה מתחדש, כי אנחנו כבר בדיוני התקציב ל-2023 2024. אני מאוד מקווה שנקבל את ההמלצה השמרנית דיה של בנק ישראל, רק היום התווכחתי איתם ורבתי איתם בוועדת הכלכלה על סגירת הבנקים והעמלות הגבוהות בכספומטים, ונקבל את ההמלצה של 50 מיליארדי שקלים נוספים שילכו ספציפית להרחבה תקציבית עבור תשתיות שיובשו, עבור מערכות הרווחה, הבריאות, החינוך, עבור מקצועות שהיום אנחנו רואים שאנחנו לא מוצאים להם עובדים ועובדות, כמו מטפלות וסייעות. כל הזמן אני מקבלת פניות של גנים וכיתות שנסגרות בגלל השכר והתנאים הנמוכים. רק עכשיו שמענו, היום, על מאבק האחיות שמתחדש, מאבק המתמחים, שהיה ועוד ועוד. לכל הדבר הזה יכול להיות פתרון אם נחליט לשקם לפחות חלק ממה שיובש עשרות שנים בממשלות קודמות. בריאות הנפש, קצבת הזקנה, חופשת לידה, סבסוד מגיל לידה, המון סוגיות שאפשר לבחור אפילו חלקן ולהגיד: אוקיי, מרימים את הראש מעל המים ומתחילים לבנות. והתוצר, התוצר יגיע והפריון גם הוא. זה מה שהעולם כולו הבין בשנים האחרונות ובשנה האחרונה ספציפית. מקווה שגם ישראל תבין, תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת שיין, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, שישה חודשים מלאו להקמת ממשלת השינוי ומעשיה הם רבים וטובים. היום מונה חברי מאיר יצחק הלוי לסגן שרת החינוך, וזה אחד המעשים החשובים והטובים, וכל אלה שמגנים ומצחקקים על עומס הממשלה צריכים לדעת שמאיר יצחק הלוי הוא בעל זכויות גדולות, איש עשייה וג'נטלמן, פרלמנטר, ושעכשיו גם יהפוך לאיש עשייה, ואני מאחל לך, מאיר, ידידי, הצלחה גדולה כי אני יודע שאתה תעשה את הדברים הנכונים. בחצי השנה הזאת, חבריי וחברותיי, הממשלה עשתה רבות, ובשעות אלה ממש נוחת בישראל שר הביטחון מביקור חשוב מאוד בארצות הברית בסוגיות הגדולות ביותר שלנו מול האיראנים, ובה בשעה, בזמן הזה ממש, ינחת ראש הממשלה שבאמת, בביקור היסטורי באמירויות, חוזר לארץ, ובלי צלילים ובלי צלצולים, ובענווה, ובעשייה, ובהכרה בכל העולם, ועל כך כל אזרחי ישראל חבים לו ולממשלה תודה. העשייה שלנו היא רבה ומגוונת כמעט בכל התחומים: בתחומי הכלכלה ובתחומי הרווחה ובתחומי הביטחון וידידי שר האוצר אביגדור ליברמן, בנושא המענקים לחיילים לאחרונה, וכן הלאה, לא נמנה פה את כל ההישגים. מורי הדרך, אל תשכח אותם, מורי הדרך. דבר אחד אנחנו צריכים לזכור. גם כשאנחנו עובדים כל כך קשה, ובאמת עובדים קשה ורואים שכר בעמלנו, אסור לנו בשום אופן שנישאר קהי חושים כאשר יש גם הפרעות במערכת. הפרעה כזאת הייתה, כפי שראינו, בכלא גלבוע ובתוך המערכת שהייתה עם החיילות שם. ולכן אנחנו נדרשנו כאן, ועוד מעט תעלה פה הצעה שמבקשים להאריך את שירותם של חיילות וחיילים בגופים מחוץ לצה"ל. אני רוצה לומר פה מספר דברים: אנחנו כחברי כנסת, אנחנו כאנשים מחוקקים, יש לנו אחריות לחיילי צה"ל. ראינו את זה בדיונים בוועדת חוץ וביטחון בנושאים של מצ"ח ובנושאים אחרים שלא פה המקום לדבר עליהם. וגם כאן אני אומר, עלינו להגן על חיילי וחיילות צה"ל ברמה של הפרט, לא רק ברמה האסטרטגית הגדולה, שהיא בהחלט חלק אינטגרלי מתוך מה שאנחנו עושים יום-יום, ולכן גם כאן דרוש שינוי לאור מה שראינו. במשך זמן רב בתי הכלא התנהלו כאוטונומיות, כפי שאומר לנו דוח של גלעד ארדן. הדוח הזה מראה שבתי הכלא של האסירים הביטחוניים התנהלו בצורה בלתי ראויה, והממשלה הקודמת לצערי לא טיפלה, למרות שביקשו שיעלו את זה בשולחן הקבינט. משפט לסיכום, בבקשה. שני משפטים, אדוני, אם תרשה לי. בבקשה. לכן צריך לזכור שגם כאן אנחנו זוכרים שהאבא והאימא של החיילים זה הצבא, ואני ביקשתי לעגן בחקיקה שחיילים וחיילות המשרתים מחוץ לסד"כ של צה"ל יזכו כחיילים בשירות חובה למעטפת תמיכה צבאית בתחום הפרט, ככל החיילים המשרתים בצה"ל, ולהסדיר את מנגנון הפיקוח המסודר של הצבא עם שאר הגופים. זה רק ייטיב, כל הנקודות האלה. בין הדברים הכי גדולים שאנחנו עוסקים בהם, אסור בשום אופן לשכוח את הפרט בכל התחומים שבהם אנחנו מטפלים בהם, וזהו באמת הקוד, אני חושב, שישמור על הממשלה הזאת, ממשלה שעוסקת בנושאיה גדולים של המדינה ולא בורחת משום הכרעה ממשלה שמעולם לא שוכחת שהיא באה לשרת את האזרח והאזרח הזה הוא מרגע שהוא נולד וכמובן כאשר הוא חייל בצה"ל. אז לכן אני אומר, ברכות לממשלה, ומזכיר לחבריי כאן, גם בממשלה, שלעולם לא יגבה ליבנו ונשכח את הפרט בתוך המערכת הזו. תודה רבה. חברת הכנסת אמילי מואטי, בבקשה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח בנקודת אור. נוכחתי בשעות האחרונות שצד ימין רב מי יותר ז'בוטינסקי והצד שלי כידוע מתחרה מי יותר יצחק רבין, וזה נהדר בעיניי. אני באמת מאחלת לצד שלי אומץ לב, עומק ואנושיות, כזו של יצחק רבין, מנוחתו עדן. לפני חצי שנה הוקמה הקואליציה, שיש לי הכבוד להיות חלק ממנה. אני רוצה בהזדמנות זו להודות לראשי מפלגות הקואליציה. אני רוצה להודות לראש הממשלה נפתלי בנט ולשר החוץ יאיר לפיד, ואני אומרת לכם, גם בחלומות הכי מופרכים שלי לא דמיינתי כזו קואליציה. ואללה, תודה על האומץ, צריך להגיד את זה. ותודה גם לאזרחים המצוינים שהפגינו ימים ולילות ויש להם זכות עצומה בנוכחות שלנו כאן. הלוואי שנהיה ראויים להם. והחברים מהאופוזיציה, בואו, תצטרפו, יש לנו כנסת לתפעל, ויש ועדות, והנוכחות שלכם נדרשת וחשובה, כי כידוע, בתלוש המשכורת שלנו לא כתובים השמות של הבייס, כתוב "מדינת ישראל". אצלי לפחות לא כתוב "ברוך מרחוב הרצל בתל אביב". אז בואו נעשה את זה. בואו נעבוד יחד. בואו נראה איך אפשר ליצור יחד. הנקודה הבאה. אהובה עוזרי, הזמרת המופלאה שלפני חמש שנים נאספה אל אימהותיה, המהפכנית, המופלאה, אני רוצה להקריא לכם את נימוקי השופטים בפרס אקו"ם 2008 שהיא זכתה להיות כלתו: אהובה עוזרי היא תופעה ייחודית ומקורית בזמר העברי, היא יוצרת, זמרת ומוזיקאית שהשפיעה רבות על המוזיקה בארץ, בעיקר בזכות אישיותה וסגנון כתיבתה המיוחד. אהובה היא לא רק מלחינה אלא גם פזמונאית מוכשרת שכתבה בין היתר את המילים לשירים הבאים: "היכן החייל", "עמק הפרחים", "קול קורא לי במדבר" וכמובן "צלצולי פעמונים", השיר האהוב עליי בשפה העברית. עוזרי היא מעמודי התווך של הזמר הים-תיכוני הישראלי. היא תמכה, עודדה וקידמה זמרים ויוצרים אחרים. אני אסיים במשפט "עיניי זלגו דמעות של אושר", כדי לאחל מזל טוב לחברת הכנסת שירלי פינטו על הולדת בתה, כרם. ומכיוון שנשאר לי עוד זמן אז אני אדבר איתכם על חוק התמ"ל של חבר הכנסת אוריאל בוסו מש"ס ושלי, שאליו הצטרפו כמעט כל סיעות הבית. החוק הזה, בעזרת השם, יתגלגל אלינו למליאה, ואני באמת מקווה שכולנו נצביע בעדו. כי אם הלחם צריך להיות מפוקח ואין על זה עוררין, גם הלחם של התינוקות צריך להיכנס לסל המוצרים המפוקחים. הוא עולה המון כסף. יש אימהות שמסתובבות עם רישום פלילי. זה המוצר הכי גנוב ברשתות הפארמים. בואו נעשה את המעשה הנכון ונתמוך בזה. תודה רבה, חברים. המשך ערב מוצלח לכולנו. תודה רבה לחברת הכנסת מואטי. חבר הכנסת רם שפע, בבקשה. אהובה עוזרי גם שאלה למה כולם שותקים, למה לא מדברים. אהובה עוזרי גם את זה שאלה. למה כולם שותקים על מה שעושים לחרדים, מריצות. לא מדברים, השאלה היא לזכור את הכול, את כל המכלול. את כל המכלול ולא להיות סלקטיביים, תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול. בבקשה, חבר הכנסת שפע. הינה, שפע, יאללה, יושב-ראש ועדת החינוך לשעבר. אבוטבול, אני בטוח שאתה עכשיו הולך להקשיב, נכון? אנחנו מכירים את השירה שלכם, זה בסדר. בבקשה. במסגרת תפקידי כיושב-ראש ועדת הסמים, ההתמכרויות ואתגרי הצעירים בישראל אני עורך סיורים, כפי שעושים בוועדות רבות. אתמול בבוקר הלכתי לסיור בכפר איזון בקיבוץ שדות ים. הצטרפה אליי חברת הכנסת יעל רון בן משה. ישבנו שם כמה שעות. מי שלא היה שם, זה ממש נמצא על החוף, אבוטבול, אתה מפריע לי, זה נמצא על החוף, ממש קרוב לים. פגשנו שם גם את המדריכים, את מנהל הכפר, ובין היתר פגשנו גם כמה מתמכרים ומתמכרות, שנמצאים שם עכשיו במהלך הטיפול בתקופת כמה החודשים שהם נמצאים שם. והיה פשוט מדהים לפגוש אותם, אני כמובן לא אזכיר אותם בשמם, והם סיפרו על התהליך הנפשי שהם עברו רק בכמה חודשים. ומה שהיה מדהים מבחינתי לגלות זה לא את מה שקרה להם בעקבות שימוש בכל מיני סוגים של סמים, איך הם הגיעו לזה ומה הייתה ההידרדרות שהובילה אותם לשם, אלא איזה כלי מדהים זה חמישה חודשים לאדם להתמודד עם הדברים הכי קשים שהוא עבר בחיים שלו בעקבות ההזדמנות לטפל באותן התמכרויות. שני דברים תפסו אותי שם באופן מאד חזק. האחד, מישהו שסיפר על השירות הצבאי שלו, שבעצם הוא מעולם לא פתח את מה שהוא עבר בשירות הצבאי ורק כשהוא הגיע לשם הוא הבין כמה השירות הצבאי הטראומטי שלו השפיע על האופן שבו הוא כמובן השתמש אחרי זה בסמים ושום דבר לא הכין אותו למה שהוא עבר שם. והדבר השני, הוא סיפר על החוויות בבית הספר כשהוא היה בתיכון וכמה הוא לא הצליח להבין מה עובר עליו, ועישן קנביס וריטלין ועוד הרבה הרבה דברים. ואז הוא אמר משפט שתפס אותי, הוא אמר: אף בית ספר לא לימד אותי איך להתמודד עם הנפש. זה נשאר איתי כמה שעות טובות ובעצם גרם לי לחשוב, אפרופו, משה אבוטבול, על ועדת החינוך שעמדתי בראשה בשנה שעברה, על העובדה שבית הספר לא מכין אותנו איך להתמודד עם הנפש. הוא לא עוסק בכלים שלנו כאנשים לשאול את עצמנו איך אנחנו מגיעים אל תוך נבכי הנפש שלנו, להבין את הקשיים שלנו, להתמודד עם האתגרים שלנו. הוא סיפר על קשיים עם ההורים שלו שפתאום נפתחו בחודשים האחרונים כי הוא קיבל הזדמנות לחשוב על זה, לשקוע פנימה, לצלול, וחשבתי על זה שזה אולי נותן לנו איזו הזדמנות להפוך אולי קצת את בתי הספר שלנו, במקום למכונה שמקדשת ציונים, מספרים ואיזו הצלחה שנמדדת בפירמידה כזאת, לכזאת שמכינה אותנו לחיים ולהתמודד עם עצמנו, עם הנפש, עם המנטליות של החברה הישראלית. אז אולי, אם לקחתי משם עוד משהו, זה עוד לבנה קטנה שאנחנו צריכים לעשות בשינוי במערכת החינוך שלנו, שהיא טובה אבל יכולה להיות הרבה הרבה יותר משמעותית ולהכין את הצעירים והצעירות, את התלמידים והתלמידות שלנו, לחיים בצורה הרבה יותר רחבה ומרחיבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה חבר הכנסת שפע. חבר הכנסת קריב, בבקשה. הוא מגיע? הפסקת פרסומות, חברים. אני חושב שעכשיו אנחת רווחה נשמעת מחלק מהספסלים. אדוני היושב-ראש, בראשית הדברים אני גם מבקש לצרף את ברכותיי למשפחת פינטו על לידתה של כרם הקטנה, שיזכו לגדלה לאהבת ישראל ולאהבת אדם, לתורה ולמצוות, וגם לברך את ידידנו מאיר יצחק הלוי על מינויו. סיפרתי לו שלפני שלושה שבועות השתתפתי בכנס של סיעת העבודה בהסתדרות בעיר אילת ונסעתי עם נהג מונית שלא הכיר את פעילותי הפרלמנטרית, וככל הנראה השתרכנו מאחורי מכוניתו של חברנו מאיר יצחק הלוי, ומבלי לדעת שאני יושב שורה לפניו הוא אמר: אוה, תראה, זה ראש העיר שלנו לשעבר, הכנסת הרוויחה ואנחנו הפסדנו. אז באמת הרווחנו. אני את דבריי רוצה לייחד בעיקר לסוגיית, כן, אני אקצר, אני יודע שכבר נשארו לי שתי דקות. אני רוצה לחזור על דבריי מוועדת חוקה הבוקר הזה בעניינם של מורי הדרך והעוסקים בתחום התיירות. אבל קודם לכן, מכיוון שחברי האופוזיציה הפרו פעם נוספת את הנוהג של הבית הזה והתעקשו על קיום הצבעת אי-אמון בשעה שראש הממשלה נמצא בשליחות ממלכתית, ואנחנו בתגובה לא נטלנו חלק בדיון, אני כן רוצה במשפט אחד להתייחס להצעת האי-אמון שהוצגה היום על ידי סיעת הליכוד תחת הכותרת "כישלון הממשלה בהתמודדות עם הגרעין האיראני ובהזעקת דעת הקהל בארצות הברית ובעולם כולו", וליידע את חבריי שנמצאים כאן במליאה ושלא צפו במהדורות החדשות הערב הזה, שבחדשות ערוץ 13 נמסר היום דיווח כיצד הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, ניגש כמה פעמים בשנתיים האחרונות ליו"ר האופוזיציה, ראש הממשלה דאז, מר נתניהו, וביקש תקציב מיוחד להיערכות. הקואליציה. יו"ר האופוזיציה. אז הוא היה, עכשיו, כן. כן. ראש הממשלה דאז וראש האופוזיציה דהיום. הוא ביקש תקציב מיוחד להיערכות של צה"ל להתמודדות עם הגרעין האיראני, וראש הממשלה אמר לו שלא ניתן להעביר את התקציב, כי הממשלה לא העבירה תקציב מדינה. זה דיווח הערב של חדשות ערוץ 13, ודומני שזו התשובה ההולמת ביותר למופרכות של הצעת האי-אמון שהגישה היום סיעת הליכוד. אחרי הדברים האלה, אני כן מבקש בדקה שנותרה לי לומר את הדברים הבאים. מן הראוי שהממשלה, שבצדק נתנה מענה מאוד מהיר לאיום של וריאנט האומיקרון, תציג בימים הקרובים ממש תוכנית סיוע משמעותית לענף התיירות, בדגש על העסקים הקטנים ועל העצמאים הפועלים בתחום. וכשם שבזמן מבצע צבאי אנחנו לא מבקשים מבעלי העסקים באזורי האש להעתיק את פעילותם לחבלי ארץ אחרים, כך ברור שלא ניתן לבקש מבעלי העסקים בענף התיירות, שנושאים על גבם את נטל ההתמודדות שלנו עם האיום החדש, לבקש מהם להסב מקצוע או להמתין עד יעבור זעם. כיו"ר ועדת החוקה אמרתי הבוקר, ואני אומר גם היום, שכאשר אנחנו מאשרים את ההגבלות המוצדקות שמטילה הממשלה בוועדות הכנסת, מתן מענה כלכלי לאותם ענפים שנושאים על גבם את הנטל זה חלק מהשיקולים המשפטיים והציבוריים שאנחנו צריכים לשקול. ובהיעדר מענה מתאים מצד הממשלה קשה לנו גם מבחינה ציבורית, ולטעמי גם מבחינה משפטית, לאשר את אותן ההגבלות. ואני יודע ששר התיירות, מסיעתך, שוקד על המלאכה, וגם שר האוצר שוקד על העניין, וראש הממשלה התבטא בנושא בכיוון החיובי. אך בסופו של דבר המבחן הוא מבחן המענה המהיר של הממשלה. ואני קורא מכאן, כאחד מיושבי-ראש הוועדות שעסוקות מאוד בעניין הקורונה, לממשלת ישראל, להציג ממש בימים הקרובים, בטרם תעבור עלינו השבת הקרובה, מענה מקיף לבעלי העסקים בתחום התיירות. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת קריב. חברת הכנסת רייטן, אינה נוכחת. חברת הכנסת בסתיהאם. אבתיסאם מראענה. אז תלמדי אותי עכשיו. אבתיסאם. אבתיסאם. אוקיי, אבתיסאם. עוד פעם, אבתיסאם. אבתיסאם. תודה. תודה. אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, חברות כנסת, חברי כנסת, סגנית מזכירת הכנסת הנכבדה, ערב נעים. כמובן, אני מברכת את חברי מאיר יצחק הלוי, סחתיין עליך. גם חברתנו, על הלידה. הרבה חדשות טובות. חברת הכנסת פינטו. פינטו, לגמרי. שירלי פינטו, על לידתה של התינוקת כרם. הרבה חדשות טובות, דברים נפלאים קורים. לצד הדברים הנפלאים שקורים לנו, מתקיימת במדינת ישראל, חיה לצידנו אוכלוסייה שלמה שבעצם היא כמעט בלתי נראית. היום בוועדה שאני עומדת בראשותה, בראש הוועדה של עובדות ועובדים זרים, קיימתי דיון כל כך חשוב על מדיניות הגירוש של ילדי עובדות ועובדים זרים. יש כ-300 ילדים, תלמידים ותלמידות של בית ספר שבעצם נמצאות ונמצאים תחת צו גירוש. אחת העדויות בעצם  אותם תלמידות ותלמידים העידו על החוויות, הייתה שמשטרת ההגירה מגיעה אליהם הביתה ומוציאה אותם מהבתים. תלמיד כיתה ט' בשם מייקל העיד הבוקר בקול שבור. הוא אומר ומציין את החוויה שבשש בבוקר דפיקות בדלת, אימא מפחדת, הוא מפחד, לוקח להם זמן לפתוח את הדלת. כנראה האימא יודעת מי מחכה מאחורי הדלת ומי דופק. מתברר שזאת משטרת ההגירה. שלושה שוטרים עומדים בדלת, האימא אומרת שצריך לארוז, והשוטרים מודיעים להם שהם צריכים ללכת לכלא כי הם מועמדים לגירוש. 300 תלמידות ותלמידים שלומדים בבתי ספר עם הילדות והילדים שלנו, עם הילדות והילדים שלכם, מתחנכים כאן, גדלים כאן, השפה העברית היא השפה שלהם. הם לא מכירים שפה אחרת, הם לא מכירים ומכירות תרבות אחרת. אותם ילדות וילדים לא פשעו, הם נולדו לאימהות ולאבות שבאו לכאן בשביל לעבוד. אותם ילדות וילדים לא עשו חטא, הם פשוט נולדו לתוך מציאות שכזאת. בדיון בוועדה היום דרשתי ממשרדי הממשלה, מרשות האוכלוסין, הקמת ועדה בין-משרדית שקודם כול תדון באותו מספר של 300 ילדות וילדים, תלמידות ותלמידים, בסכנה של גירוש. הגורל של אותם אנשים שחיים כאן במדינת ישראל תלוי בנו, ולא באף אחד אחר. אני חושבת שבחצי השנה הזאת שאני מכהנת כחברת כנסת אני חשופה לכל כך הרבה שטחים אפורים, שהרבה מאיתנו מאוד מתקשות ומתקשים לדון בהם. משפט לסיכום, בבקשה. הנושא של ילדים של עובדים זרים, הבייביסיטרים, מה שאנחנו קוראות להם "מחסני ילדים", זה אחד הנושאים הכואבים ביותר. בינואר היה אמור בעצם להסתיים כל, יש רפורמה ויש הפרטה, ובעצם אותם ילדים של עובדים זרים ושל מהגרי עבודה ופליטים דחוסים בחדרים צפופים, כ-40 תינוקות. לפני כמה חודשים, וככה אני מסיימת, פניתי לשר הרווחה מאיר כהן וביקשתי ממנו בזמן של התקציב שאנחנו לא נדיר את אותם תינוקות ואת אותם ילדים ושאנחנו נדרוש ונדאג לביטחון שלהם, בעקבות סיפור ארוך בשנים האחרונות של עשרה ילדים שמתו בתוך המעונות, שאנחנו קוראות להם או קוראים להם "מחסני ילדים". תודה. אני רק מסיימת בפרגון. השר מאיר כהן נעתר לבקשה שלי בעצם לתמוך ולגייס כספים מתוך המשרד על מנת לשמור על ביטחונם של אותם ילדים וילדות, תינוקות, והדבר הזה קרה אתמול, בעצם אושר בוועדת השרים, וזאת הודעה נורא נורא משמחת. אז תודה רבה. ותמשיכו לפקוח עיניים ולהסתכל על השטחים האפורים ועל האנשים השקופים, והנשים השקופות שנמצאות כאן איתנו במדינת ישראל. תודה. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת טור פז. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, כן, זה אני שמבלבל ומדבר כל הזמן על נושאי ספורט, ובכמה הדקות האחרונות לפני שעליתי לדוכן חשבתי לתומי על מה אני אדבר היום. ישבתי עם חבר הכנסת מאזן גנאים, ועל מה דיברנו? על פרויקט חייו, הפרויקט בעצם שעשה שינוי בחברה הערבית, ובעיקר בסח'נין, הפרויקט של בני סח'נין, אותם מאות ילדים שבזכות האגודה הזאת מצאו מקום מפלט מהפשע, מהאלימות, מקום שעושה רק טוב לאוכלוסייה, הכדורגל. אז אני מברך אותך. בכל הסיורים שאני עושה ברחבי הארץ בנושא הספורט, בשבוע שעבר בכרמיאל מאות ילדים שמתאמנים בקיקבוקס, ושבוע לפני כן בג'לג'וליה בפרויקט אדיר של קרטה, אתה צופה ורואה ילדים שפשוט נמצאים במסגרת הכי טובה, החינוכית ביותר, ובעיקר בחברה הערבית, שגורמת להם להימנע מהפשע ולהימנע מאלימות. לפני שלושה ימים, אדוני יושב-ראש הכנסת, קרה דבר מדהים לספורטאי צעיר בן 20, אסף יסעור, ילד שבגיל 13, יום לפני בר-המצווה, פשוט יצא לשחק כדורגל עם החברים שלו, יום לפני בר-המצווה. באזור של המגרש הם שיחקו, והיה עמוד חשמל. הילד הלך לחפש כדור והחזיק בטעות בידיים בעמוד חשמל עם מתח גבוה. לצערו הגדול ולצערנו הילד פשוט התפחם, ולאחר כמה ימים גם היו צריכים לקטוע את ידיו. אותו אסף החליט אחרי שנתיים שהוא רוצה להיות אלוף עולם בטאקוונדו. לפני שלושה ימים, אחרי חמש שנים של אימונים מפרכים, ללא תנאים, ללא עזרה, הילד הזה זכה באליפות העולם בטאקוונדו לפראלימפיים. ילד שלפני גיל בר-מצווה נקטעו ידיו, ובזכות הספורט חזר לחייך, חזר לצחוק, חזרו לו החיים. ואותו סיפור על פראלימפיים, אני אספר לכם על ילד שמבחינתי הוא דמות ומופת, איאד שלבי מהעיר שפרעם. אותו ילד שבזכות אביו הגיע לאימונים יום יום באיל"ן חיפה, ללא עזרה, ללא תמיכה, לפעמים לא היה להם איך להגיע לאימונים, האבא היה צריך להוריד אותו לתוך המים כי לא הייתה עזרה, להוציא אותו, לנסוע איתו לכל התחרויות בארץ ובעולם. ואותו ילד זכה בשלוש מדליות זהב אולימפיות. אז אני מוריד את הכובע בפני אותם הורים ואותה מערכת צמודה בבית, שעוזרים לילדים האלה להגיע להישגים ולשמור על השפיות בזכות הספורט. ומשפט אחרון לסיכום, לכל חבריי חברי הכנסת: הספורט יגרום לילדים שלנו להיות ילדים מחונכים יותר, סובלניים יותר, שיימנעו מפשע, ואנחנו חייבים להשקיע במערכות של הספורט. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת טור פז, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היה כאן חבר כנסת שלפני כמה שנים, כלומר הוא חבר כנסת היום אבל לפני כמה שנים הוא השתמש בביטוי, שיש טענו שהוא לא מוצלח, של "זיהוי תהליכים". אז אני רוצה לדבר שנייה על זיהוי תהליכים כחלק מערב עשרה בטבת. מחר אנחנו נציין את יום עשרה בטבת, שהפך גם להיות יום הקדיש הכללי, אבל במקור הוא היום שבו החל המצור על העיר ירושלים בתחילת החורבן, תהליך שבסופו נשרף בית המקדש ועם ישראל יצא לאלפיים שנים של גלות עד ששב לארצו. כולם יודעים לספר על מה חרבה ירושלים, על שנאת חינם. אבל איפה הלקח? ואם כן, אז למה אנחנו מציינים דווקא ביום הזה, בעזרת צום? אנחנו אחרי חצי שנה של ממשלה, ואני לא אעמוד ואספר כאן, כבר עשו את זה לפניי, כמה היא עובדת, כמה רפורמות נהדרות היא הספיקה לקדם. אני מעדיף לספר לכם על הבסיס שלה. יש בממשלה הזו בחירה להושיט יד אחד לשני, לשתף פעולה, להתמקד במשותף. חצי שנה הממשלה קיימת, והיא מושיטה יד לשיתוף פעולה בין קצוות החברה הישראלית. ממשלה שיש בה ימין ושמאל, שיש בה יהודים וערבים, ממשלה של ישראלים, ממשלה של שותפים. ממשלה שבוחרת כל יום להמשיך ולבחור במכנה משותף, למרות הקשיים, למרות אי-הסכמות, למרות שיש כאלו שחושבים אחרת, למרות שגם בתוכנו יש כאלו שמאמינים אחרת, מאוד אחרת. יושבים פה, מתכנסים ומשוחחים, מעלים סוגיות ופותרים אותן. כמה נפלא, כמה פשוט. אנשים שמגבשים ביניהם הסכמות. אם נחזור לחורבן, חורבן בית המקדש היה תהליך. היום ממשילים את זה למים שמחממים אותם ויש בפנים בעל חיים, עד שבעל החיים בסופו של דבר לאט-לאט נשלק. התהליך של החורבן לא קרה כשנפרצו שערי בית המקדש, הוא לא התחיל ברצח המוני ברחובות ירושלים, הוא גם לא התחיל במגילת איכה, שבה הנביא ירמיה מקונן על גורל העם. מגילת איכה לא פותחת באמצע, היא מדברת על התוצאה, "איכה ישבה בדד". הלקח שאנחנו לוקחים ממגילת איכה לימי האבלות האלה מחר, לעשרה בטבת, הוא שאם היינו עוצרים בתחילת התהליך, בהתחלה בהתחלה, אם היינו מזהים את התהליך שמוביל לחורבן, לא היינו מגיעים אליו. אז מה אנחנו עושים פה? בשביל מה הגענו לכנסת? אנחנו מתקטננים על תורנויות, אנחנו מביאים את ראש הממשלה שעובד בשבילנו בחוץ לארץ, מחכים בשבילו במיוחד, אנחנו קוראים לשר הביטחון שנוחת משליחות בגלל איזשהו חרם, כדי להראות למישהו. את מי זה משרת בדיוק? משפט לסיום. חבריי מהאופוזיציה, מחר אני אצום כדי לציין את תחילת המצור על ירושלים. ערב היום הזה בואו נזכור, אנשים אחים אנחנו. מנחם בגין, אולי בשינוי קל, היה אומר: ימנים, שמאלנים, אחים. בואו ננסה לגשר על הפערים, נסלח ונמחל, נשוב להיות בני אדם גם כאן, במיוחד כאן, במשכן הכנסת. תודה. תודה רבה. חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה. ערב טוב, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, כולנו יודעים שיש פערים. פערים בין פריפריה למרכז, גם בתחום הבריאות, גם בתחום החינוך, גם בתחום התעסוקה והאבטלה. הבעיה הזאת ככל הנראה קשורה להבדלים שקיימים בין קבוצות האוכלוסייה שמתגוררות באזורים האלה. אולם הסיבה העיקרית היא ההבדל בין רמת הפיתוח במרכז לבין הפריפריה. למרכז הארץ יש יתרון, יש ריבוי מקומות תעסוקה, מקומות עבודה בשוק העבודה. היום רציתי להגיד כמה מילים על נשים, נשים בפריפריה. היום בבוקר השתתפתי בדיון של הוועדה לקידום מעמד האישה, שבראשה עומדת חברת הכנסת עאידה תומה סלימאן, ובדיון של היום הוצג דוח של המשרד לשוויון חברתי שהציגה השרה מירב כהן. עבודה נהדרת נעשית במשרד, יש תוכניות לעידוד תעסוקה למגזרים שונים בחברה שלנו, אבל אני שוב רוצה להדגיש שמצבה של אישה בפריפריה הוא מיוחד לאורך ההיסטוריה. כך קרה שנשים הן אלה שנמצאו רוב הזמן עם הילדים, נשים בחרו או נאלצו לא לעבוד יום עבודה שלם, או לעבוד במשרד חלקית, או בכלל להישאר בבית כדי להיות עם הילדים. במשך שנים נשים נפגעו בתחום התעסוקה. לפי נתוני הלמ"ס, נשים מקבלות שכר נמוך יותר מגברים. בממוצע הפער, תקשיבו, הוא 32%. בפריפריה המצב הרבה יותר חמור. הפער גדל משמעותית גם בתקופת משבר קורונה. כולנו יודעים שיש תחרות בתחום התעסוקה. אז לנשים הרבה יותר קשה לשרוד בתחרות הזאת. יש פחות סיכויים להתקבל לעבודה עם שכר גבוה, במיוחד בפריפריה. אם אין לאישה עורף משפחתי, תמיכה של בן זוג או תמיכה של ההורים, כמעט ואין סיכוי להתקדם ולבנות קריירה ראויה. והבעיה העיקרית היא סידור לילדים. איפה אפשר לחפש פתרון? מה שעות הפעילות של המעונות וגני הילדים? הן לא מכסות את יום העבודה, את השעות של יום העבודה. בעיה נפרדת, מה אפשר לעשות בחגים ובחופשות של מערכת חינוך? ומה העלות של החינוך לגיל הרך? לא כל משפחה, במיוחד אימא יחידנית, יכולה לשלם עבור קייטנה או בייביסיטר. אבל איך היא יכולה לחזור לעבודה? איך היא יכולה למצוא מקום עבודה ולדאוג לילדים? נשים בפריפריה נאלצות לבחור: או לעבוד או להישאר עם הילדים בבית או לעבוד במשרה חלקית. ולאישה עם יכולת כלכלית חלשה כמעט ואין סיכוי להתקדם בתחום מקצועי. יתרה מכך, משפט לסיכום.  אם אישה לא מקבלת משכורת טובה ואין הפרשות לפנסיה וקופת גמל, מצבה הכלכלי של האישה גם בעתיד ייפגע. וכשהילדים יגדלו, היא תיפגע כשהיא תגיע לגיל הפרישה. ממשלת השינוי עושה ופועלת רבות למען השוויון החברתי ושוויון המגדרים. ולסיכום אני אגיד משפט אחד: יש מצב חובה להקים ולבנות תוכנית לאומית בתחום התעסוקה לעידוד נשים בפריפריה. תודה. תודה רבה. חברת הכנסת פרידמן, בבקשה. אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, מהיום שנכנסתי לכנסת, ממש מהיום הראשון, ידעתי שהדבר שארצה להוביל זה כל הנושא של החקיקה של עצירת המשלוחים החיים. ואני רוצה לקרוא כמה דברים שהופיעו למעשה בדוח של משרד החקלאות על האוניות: ריח אמוניה חריף, חום ולחות גבוהים. בחלק מהתאים הרפד היה רטוב, מלוכלך ומסריח. בחלק מהתאים רפד חסר. חלק מהעגלים נראו חלשים ונשמו בכבדות. נראה כי מערכת האוורור באונייה אינה מתאימה להובלה בתנאי חום ובכמות בעלי חיים גבוהה. משלוח מרומניה, נמל אשדוד. היו בערך 100 עגלים בנפרד בתא של בית חולים, היו להם בעיות ברגליים. לחלק מהעגלים הדלקות עלו למפרקים. אחרים ישבו ונאלצו להרדים אותם. במהלך הסיור, רוב האבוסים היו ריקים. מצאנו ארבע כבשים שחיפשו אוכל ונתקעו בין האבוסים וצינורות למזון ונחנקו. את הגופות של בעלי החיים שמתו שמים במקפיא וזורקים אותן לים כאשר מגיעים לאוקיינוס הפתוח. משלוח מאוסטרליה, נמל אשדוד. חלק מהתאים צפופים מדי. בעלי החיים מלוכלכים בצואה ובשתן. במעברים שלוליות מים רבות. הלחות והטמפרטורה בכל הסיפונים היו גבוהות והקשו על הנשימה. ריח חריף של אמוניה בכל הסיפונים. חלק מהכבשים נשמו בכבדות. מערכת האוורור מרעישה אך אינה מאווררת. הרפד ספוג בשתן ובצואה ונראה כי לא טופל זמן רב. חלק מהתאים ללא רפד כלל. שקתות מלוכלכות בקש, צואה, מים עכורים ומסריחים. אבוסים, חלקם מלוכלכים בצואה, שבורים, ריקים. אין זו הפעם הראשונה שהביקורת המבוצעת לאונייה זו בנמל אשדוד מעלה ממצאים חמורים. ניכר כי לצוות האונייה אין ידע בסיסי בכל הקשור לרווחת בעלי חיים, וחמור מכך, נראה כי סבל בעלי החיים אינו נוגע להם כלל. משלוח מפורטוגל, נמל אשדוד. כשהתחלתי עם החקיקה על המשלוחים החיים, זה התחיל מתוך חמלה לבעלי החיים. אבל לאט-לאט גיליתי שלמעשה מדובר במערכת בעייתית מאוד ששולט בה דואופול, שמחליט בעצם מה יהיו מחירי הבשר בארץ. שוק ששולט על כל השרשרת, הם בעלי האוניות, הם המובילים, הם השוחטים והם המשווקים. נחשפתי לאי-צדק והבדלים במיסוי. היום על המשלוחים החיים כמעט אין מיסוי, ולעומת זאת על הבשר המצונן יש מיסוי. מרוויחים טוב. אכן כן. יש סיבה למה שקורה. וכולם מרוויחים על גבם של בעלי החיים האומללים. הגשתי הצעת חוק. אני חושבת שהיא הוגנת, אני חושבת שהיא האור לחברה מוסרית שתדע לתקן את העוול הארוך שנעשה עם המשלוחים החיים. אני קוראת לתמוך בה. יש עליה עוד הרבה עבודה, אני טורחת ולומדת את הכול. אבל אנחנו חייבים לעמוד לצידם, גם של בעלי החיים. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, בבקשה. סגן השר, צריך להתרגל, צודק. סגן שרת החינוך, בבקשה. נכבדי היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת ישראל, חשבתי שיהיה נכון ביום מרגש זה קצת לשתף אתכם בחוויות שלי, ונגיד שבאמת כבר בדרכי, ב-04:45, מאילת צפונה על כביש הערבה, יש לומר המשודרג בחלקו, הייתי באמת מלא התפעמות אל מול גודל המשימה הניצבת בפניי ברגע שתפקידי כסגן שרת החינוך יאושר. יואב, אני רוצה שתקשיב לי, אני, חשבתי שאמרת שיום גדול שפיטרו את מנכ"ל משרד החינוך. יום גדול. אתה יודע שבוועדת הכספים החלטתי שפותחים את, החלטתי, ביקשתי לפתוח בפינת הפרגון. בואו ניתן נישה קטנה לפרגון, בסדר, מה אכפת לך? לך אנחנו מפרגנים. ובתוך החוויה הזו נכנסתי לוועדת הכנסת, ויושבת פה חברת ועדת הכספים, והחברים פרגנו. אם זה אופוזיציה, קואליציה, אמרו: יש כאן מישהו שהגדירו את זה כמועמד ראוי. אפשר לשתף אתכם בחוויה, ככה, כדי שנבין את הדברים. הכול טוב, אין כמו נורבגי בממשלה. התחלת כבר? כן. תקשיב, יואב, תקשיב. אוהבים אותך. על זה סיפרתי ליושב-ראש את הסיפור. בערוץ 13 ביקשו לצלם אותי ואמרתי להם: בואו נלך למקום שבו התחלתי את חיי, את העשייה החינוכית. קטי, תקשיבי, הלכנו לרחוב הטורים, זה בשכונת מקור ברוך, מחנה יהודה בירושלים. סיפרתי להם שבחודש נובמבר 1974, שמעתם את התאריך? התחלתי את תפקידי כעובד חבורות רחוב בשכונה. בעודי מדבר מגיעים לשם חניכים שלי, תיאמתי איתם, שהיום הם בני 60. התווך הזה, עד היום, זה תווך של 47 שנים שלא היה יום אחד שלא עסקתי בו בעשייה חינוכית. לא היה יום אחד ב-47 השנים. יואב, אתה שומע? אין על הנורבגים, קטי, אין על הנורבגים, אין. יום אחד, אתם לא תפסיקו עם הציניות. אני בעד לפרגן. אתה, אנחנו אוהבים אותך, אתה איש טוב, אבל יש לך ממשלה מושחתת של נורבגים שלא רואה בעיניים, ואת זה אנחנו לא מכבדים. תקשיב, תקשיב. קטי, בואי, אנחנו מכירים מבית שמש, אני רוצה להגיד לך משהו, 47 שנה של עשייה חינוכית, אם זה כעובד חבורות רחוב, ואם זה כמדריך ספורט, ואם זה כמנהל מחלקת נוער, ואם זה כמנהל רשת המתנ"סים, ואם זה כמנהל המכללה למנהל, ואם זה כסגן ראש עירייה מחזיק תיק חינוך, ואם זה כראש עיר שעסק כל חייו בחינוך, ועדיין יש ציניות. ועדיין יש ציניות. וכמובן נלחם, אני רוצה להגיד לך, אם זה היה תלוי בי, הייתי שמה אותך שר החינוך. לא סגן, שר החינוך. אני לא, יש שרת חינוך מצוינת. למה אני אומר את הדברים? אתה לא היית מפטר את המנכ"ל ככה. אני אומר את הדברים, אני רוצה להגיד לך משהו, תשמע, אני אגיד לך משהו לגבי העניין הזה. לא התכוונתי להתייחס לזה. אני חושב שבמקום שיש משרת אמון בין שר לבין מנכ"ל, יש פעמים שהעבודה לא זורמת כמו שצריך ומחובתו של השר לעשות את זה. אם מישהו לא מבין את זה, הוא לא מבין ניהול מהו. אני פיטרתי אנשים שהיו משרות אמון שלי. אין בעניין הזה ויכוח. אם אתה לא עושה את זה, אתה חוטא לתפקידך. ככה אני רואה את הדברים. אבל הוויכוח הוא לא על זה. האמן לי, אני מכיר את המנכ"ל מצוין. זה לא קשור אליו. הוויכוח לא על זה. אמרו שהוא התבטא, משפט לסיכום, בבקשה. לכן, משפט לסיכום, אני אגיד את זה פה לכל האנשים שהייתה להם איזושהי, קצת, היו מוטרדים: אז ארגז הכלים הזה הוא בן 47 שנים, יש בו כלים מלאים בכל טוב למה מערכת החינוך, ואני בטוח,  אתה שם את זה בצד, גם כראש עיר, זה ניסיון, זה בית הספר הטוב ביותר לחיים הציבוריים. אני מסכים איתך, ואני מאוד מאוד מקווה שביחד, לטובת ילדי מדינת ישראל, לטובת מערכת החינוך, לטובת הדברים החשובים, נעשה ונצליח, תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, איננו. חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז שאפשר לי לדבר פה במקומו, ואני מעריך שהדברים שאני אומר יהיו גם על דעתו. את הדברים לקחתי בהשראה משיעורו של הרב אורי שרקי: מחר אנחנו מציינים את צום עשרה בטבת. צום עשרה בטבת הוא הצום הראשון, הצום הראשון מארבעת צומות החורבן: י' בטבת, י"ז בתמוז, ט' באב וג' בתשרי: עשרה בטבת, תחילת המצור על ירושלים, י"ז בתמוז, בקיעת החומות, ולמעשה פגיעה בביטחון האומה, הפריצה לירושלים, תשעה באב, חורבן הבית, ג' בתשרי, רציחת גדליה בן אחיקם, שלמעשה מוציא את ישראל לגלות הסופית. בעשרה בטבת כביכול לא קורה שום דבר ממשי, שום דבר קונקרטי, התחיל המצור. אבל זה בדיוק מה שמלמד אותנו על החשיבות של תפיסת הדברים עוד בתחילתם. הרב שרקי מציע להסתכל על עשרה בטבת כמו שסתום, הנקודה שאם היו שמים אליה לב בזמן, דברים רעים יכולים היו להימנע. אני חושב שכאן בכנסת יש תחושה שאולי אולי סוף-סוף אנחנו מצליחים לעצור, אדוני היושב-ראש, רגע לפני אובדן שליטה. אני אומר את הדברים האלו בזהירות, אבל יש תחושה שהשפה פה קצת קצת נרגעת, שהכבוד חוזר לוועדות ולמליאה, שסוף-סוף יש קצת קשב כאן. יש מחלוקות. עדיין יש מחלוקות, אבל אני מקווה שהן יתחילו לבוא לידי ביטוי בצורה הראויה. ניר, איך הגעת לזה? אני הגעתי לזה, אני אומר, אתה רואה מה קורה פה היום. אני אומר את דעתי. חבר הכנסת קיש, אני אומר כרגע את דעתי. חבר הכנסת קיש, אני אומר את דעתי. בסדר, מותר לי גם להגיד את דעתי. אני אומר את דעתי, תהיה פה ותגיד את דעתך. אני אומר לך שזה ממש לא נכון. עד שלא תפסיקו לדרוס אותנו בוועדות, לא יהיה בסדר, חבר הכנסת קיש, אני מבין שזו דעתך, אני אומר כרגע את דעתי על הדוכן. אני מקווה ומאחל לעצמנו שנשמור על עצמנו ונייצג את האומה בכבוד. זה צריך להתחיל אצלנו בכנסת, ולהמשיך הלאה והחוצה לעם ישראל כולו. כמובן שאני מציין בהזדמנות זו שמחר הוא גם יום הקדיש הכללי לנרצחים שמקום קבורתם לא נודע, כולל קורבנות השואה שתאריך מותם לא ידוע. אני רוצה לצטט מסוף שירו של הלל שמעון, השיר "סבלי הזיכרון": "אנחנו הדור שנולד להיות גלעד, / הדור הממשיך את הזיכרון לתעד. / להיות דור שני זה לא תואר סתם, / זה לשאת משא של זיכרון לעולם. / וגם אם כתפינו שחות לעיתים / מכובד המשא וחובתנו למתים, / זו חובה קדושה לשאת את הלפיד, / להעביר לדור הבא את זיכרון התמיד". תודה רבה לך, אדוני. תודה רבה לחבר הכנסת ניר אורבך. חברת הכנסת יאלוב, בבקשה. לא קראת לי, לא קראתי לך כי זה תורה של חברת הכנסת יאלוב. אפשר להחליף. את מגיעה? לא. אז בבקשה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. ראשית ברצוני לברך את חברת הכנסת שירלי פינטו על לידת כרם ואת מאיר יצחק הלוי על מינויו לסגן שר החינוך וברכות לניר אורבך על מינויו לשר ההתיישבות. היום, מוקדם יותר, כשיצאתי מהמליאה, פגשתי בחוץ זוג עיתונאים, שאחת מהם אני מכירה ואת השני לא הכרתי, שר התיישבות, ממתי?  אחת מהם הציגה אותי בפני העיתונאי השני וסיפרה לו עליי, שאני ענבר ואני חברה בשדולה החקלאית. הוא הסתכל עליי ואמר לי: אה, את מהרעים? ככה הוא הגיב. אז שאלתי אותו, מה זאת אומרת, מה זאת אומרת אני מהרעים? מה זאת אומרת? חקלאים הם רעים? אנחנו מתייחסים, אנחנו בשדולה החקלאית נמצאים עכשיו בתוך תהליך של משא ומתן על הרפורמה בחקלאות ואנחנו שואפים להקלה ולהפחתה בעלויות יוקר המחיה, ולצד זה אנחנו גם רוצים להגן ולשמר את החקלאות הישראלית. אנחנו הרעים? האם כך אנחנו רואים את מגדלי הביצים באביבים, את הרפתנים באיילת השחר, את מגדלי הפלפלים בעוטף עזה? הם הרעים? הם האנשים שעזבו את הבתים שלהם במרכז הארץ, הלכו והתיישבו בגבול הצפון ובגבול עזה ועבדו את השדות שלהם בחורף ובקיץ, בשמש הקופחת ובכל תנאי מזג אוויר. הם הרעים? הם אלה שבהם אנחנו נלחמים עכשיו? עליהם אנחנו משיתים את האחריות ליוקר המחיה? תגידו, אתם רציניים? במקום שאנחנו נסתכל ונחשוב ביחד איך אנחנו משמרים את החקלאות הישראלית, החקלאות שהיא ציונות, החקלאות שהיא בעצם חלק מהביטחון התזונתי של מדינת ישראל, ככה התקשורת רואה אותם? הרעים? אלה שבהם האשם על יוקר המחיה? אני חושבת שמישהו פה קצת התבלבל, וזה לא סתם. זה לא סתם שככה התקשורת מתייחסת לחקלאות הישראלית. זו תוצאה של שנים של הסתה שהגיעה מכאן, מכנסת ישראל, מגורמים פוליטיים, שזה היה בעבורם אינטרס, אינטרס פוליטי להסית נגד הקיבוצים, נגד המושבים, נגד תנועת ההתיישבות, נגד החקלאות. אז אני רוצה לבקש פה שכולנו, כל מי שעוד לא עשה את זה, שייקח את הרכב שלו וייסע לאביבים ויסתכל בעיניים לאותם מגדלי ביצים, שיושבים על הגבול וזו הפרנסה היחידה שלהם, שייסע לעוטף עזה ויפגוש את אותם מגדלי פלפלים ויסתכל להם בעיניים ויגיד להם את האמת: אתם לא הרעים, אתם הטובים. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת קיש, בבקשה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שר ההתיישבות נמצא פה? ניר אורבך? מי זה? מי זה? אמרה הרגע חברת הכנסת בזק, ברכות לשירלי פינטו, אני מצטרף לברכות, וברכות לשר ההתיישבות ניר אורבך, הוא פה? אני בלי משקפיים, אני לא רואה. הופה, הנגרים. לפיד, תזמין את הנגרים לאמצע, כבר אין מקום, אני חייב לומר לקואליציה של 18 השרים, לפיד,  לאמצע, תעשה גם לסילמן, סילמן, כמה? אתם לא 18, אם התבלבלת, ואף אחד לא מאמין לך, לא כשאמרת את זה אז, לא כשאתה אומר את זה היום, אתה מפוצץ אותנו,  אי-אפשר לשקר לכל האנשים כל הזמן. אתה יודע, גם לחלק מהאנשים כל הזמן אי-אפשר, ואת השקרים שלכם, של ממשלת 18 שרים, כולם שמעו ויודעים. לכן, אל תספרו בלופים. אתם עושים בכספים הקואליציוניים מה שאתם רוצים. אתם עושים עם הנורבגי מה שאתם רוצים. אתם ממנים שרים. אתם עושים, אתם הבטחתם לבוחרים שלכם, אבל עשיתם ההפך בדיוק. יותר מזה, עשיתם יותר מכולנו. עשיתם את ההפך בדיוק. חבר הכנסת כץ, תודה. חבר הכנסת כץ. שיקרתם לבוחרים שלכם במו פיכם, והיום ראש המפלגה שלך יאיר לפיד ממשיך לשקר לבוחרים. הרי איך אפשר להאמין לו כשהוא אומר: אנחנו נעשה 18 שרים? אורבך, תחליף את האוטו מחר. אורבך, תחליף את האוטו ותקבל, שום דבר. אתה. אז מפלגת יש עתיד, אתם שיקרתם לבוחרים, ואתם ממשיכים לשקר ורואים אתכם. ואני רק רוצה לסיים במשהו, אורבך, איך אתה רוצה את, איך? דודי, דודי, דודי, אתה מפריע. חבר הכנסת אמסלם, תודה. תודה על מה? אתה מפריע. תודה. אתה מפריע. הינה, בן מפלגתך, למי אני מפריע? לי. לי אתה מפריע. לא. אתה מפריע. אני רוצה לומר לכל חברי הקואליציה שיושבים פה: אתם משכתם חוק אחד כי לא היה לכם רוב, אתם עשיתם לנו עכשיו פיליבסטר, אתם התאמנתם בלהיות אופוזיציה, ואתם תתחילו להתאמן בזה הרבה, וזה גם יקרה בקרוב, כי אנחנו גמרנו. אני אומר שוב לניר אורבך. ניר, אתה עלית לפה ואמרת שאתה מרגיש אווירה אחרת. אני אומר לך, אין שום אווירה אחרת, עד שלא תפסיקו לדרוס אותנו בוועדות, עד שלא תיתנו הצעה הוגנת. קיבלתם מכתב מיריב לוין ואפילו תשובה לא נתתם. עד שלא תחזירו להצעה שתשקף את הבחירה הדמוקרטית של מדינת ישראל, אנחנו נחזיק אתכם פה. בנט יבוא תכף. יבוא. הוא לא ילך הביתה. שיישאר לישון פה, אני לא יודע מה. הוא יבוא לפה, וגנץ יבוא לפה, ואנחנו נחזיק אתכם פה, ולא יהיו התקזזויות. אתם תתחילו להבין שאי-אפשר לדרוס אופוזיציה. כמו שעשיתם לנו פה פיליבסטר, כן, אתה, איתן, היית פה וניהלתם פיליבסטר. כי לא היה לכם רוב. לא יהיה לכם רוב. אין לכם רוב בעם. והרגע הזה שאתם תיפלו יגיע ומהר. תודה רבה. סגן השר גולן, איננו. אורבך, תחליף את האוטו מחר. אורבך, רק תבחר מה אתה רוצה. חבר הכנסת אמסלם. תשאל את לפיד. חבר הכנסת אמסלם. לפיד, תמכור את המטוס. לפיד. קריאה ראשונה, חבר הכנסת אמסלם. אין בעיה. לפיד, תמכור את המטוס מחר. הרי רק הטיסות שלך עולות כמו שני מטוסים. חבר הכנסת רוטמן. לפיד, תמכור את המטוס, יא מושחת. חבר הכנסת אמסלם, מספיק. אתה נוסע ב-787 לבד, אתה והחברים, יא מושחת. חבר הכנסת אמסלם, קריאה שנייה. אוקיי. אורבך, תבקש גם אתה את המטוס. אתם מושחתים. לא מתביישים. חברת הכנסת רוזין. אין לכם בושה בפנים. השקרן, הנוכל הראשון, לפיד. ירו עליך טיל מלבנון. חברת הכנסת רוזין, אינה נוכחת. חברת הכנסת שרון אופיר. טיל נפל ליד הבית שלך. חבר הכנסת אמסלם, מספיק. מספיק. טיל נפל ליד הבית של החבר שלו. חבר הכנסת אמסלם, מספיק. תן לו רקע אדום מתחת לכנפיים. הבנתי. חבר הכנסת אמסלם, קריאה שלישית. החוצה. טוב, טוב. תגיד רק תודה רבה. לא אמרת תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, החוצה. לפחות קיבלת קריאות. לפחות קיבלתי שלוש קריאות. בדרך כלל אתה מוציא אותי בקריאה ראשונה. VIP היום, כשאתה מקלל, אתה מוצא מייד. מה לעשות. אני רק תוהה אם הפעם הוא נכנס למליאה עם ויסקי או בלי ויסקי, כי בפעם הקודמת היה עם ויסקי. בבקשה.  (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) עם ויסקי ועם גרעינים. העיקר לצעוק, למה לא לצעוק? בבקשה, חברת הכנסת רופא. אז קודם כול, אני גם מבקשת לברך את חברתי חברת הכנסת שירלי פינטו על הולדת בתה כרם, שתביא לכם הרבה אור וקרני שמש הביתה, ואת חבריי סגן שר החינוך ושר ההתיישבות. אני בטוחה שתעשו מלאכה ברוכה. רגע, ממשלה מעוותת, ממשלה מנופחת, אין לכם בושה כבר.  שר ההתיישבות? היא תברך, אתם יודעים, אתם יודעים, אבל היא יכולה לעמוד פה, חבר הכנסת קיש. אתה יודע לפחות, אתה, ולהגיד ככל העולה על דעתה, ובתנאי שהיא אינה חורגת מסמכותה. אני שואל אותך אם הוא שר ההתיישבות, לדעת. אני לא יודע. היא יודעת. אתה יודע, לפחות, הסכת, תשמע. לא, לא. אני אגיד לכם מה לפחות טוב שקורה. אתם מתרגלים לזה שאתם באופוזיציה. הכול מצוין. אתם, להיות אופוזיציה. תמשיך לצעוק ולהשתולל. הכול יופי יופי. זה בסדר גמור. 35, וסגני שרים, הכול טוב. אתם על ארבע מפלגות הייתם 36. אבל בסדר, מי סופר. איך אמרו הגשש? תעזבו אתכם. אני רוצה לספר לכם שהיום נפגשתי עם קבוצה של סטודנטים נהדרים מהמכללה האקדמית כינרת. סטודנטים מהמחלקה לתקשורת, שבעבר הייתה לי הזכות ללמד אותם. הם באו, וניהלנו שיח פתוח. בין היתר הם רצו לשאול אותי למה כל כך הרבה שנים הממשלה הזו, שהייתה 12 שנים בשלטון, לא דאגה לפריפריה. אז סיפרתי להם שדווקא המשרד לפיתוח הגליל והנגב, וכן, הם הוסיפו את השם הפריפריה, הגדילו את התקציב שלהם ב-124%. איזה יופי, נכון? אממה, הם שכחו לפתח את הפריפריה. למי הם כן דאגו? בואו, אני אספר לכם למי הם דאגו. הם דאגו לישיבות, הם דאגו למקוואות, הם דאגו לעשות למעלה מ-200 אירועים בהפרדה ובהדרת נשים, למרות שזה אסור על פי חוק. אבל למה לכבד את חוקי מדינת ישראל, בואו, אם אנחנו לא מכבדים את חוקי הכנסת. אז סיפרתי להם שעכשיו יש רוחות חדשות, ואני, שעומדת כיושבת-ראש שותפה בשתי שדולות לקידום הפריפריה, כי אני מאמינה שמדינת ישראל שווה לסך כל חלקיה, שמחה לבשר להם שעכשיו יהיה רובוט דה-וינצ'י בבית החולים גליל בנהריה. זהו. רוצים שתרדי. הבוסית אמרה לרדת. יאללה, יאללה. אמרו לרדת. לרדת, לרדת. למה? דווקא כנראה שאתם נהנים מהדיבור שלי. מה יש לכם? ואנחנו  חבר הכנסת סובה, תודה. ואנחנו, במשרד לפיתוח הגליל, הנגב והפריפריה, שמנו 10 מיליון שקלים על בתי החולים בפריפריה, כי לתושבי הפריפריה, תודה רבה. חזק וברוך.  מגיעה בריאות שווה. ואנחנו נמשיך לעשות ולפעול למענכם, גם אם זה נורא נורא כואב, לא נורא. תודה רבה. תודה לך. תודה רבה. תמה ההצבעה. סגנית מזכירת הכנסת, הוגשה בקשה מטעם האופוזיציה, הצבעה? לא הייתה הצבעה, הלו, הלו. לא הייתה הצבעה. הם מוותרים. שר לא עולה לסכם? הוא מוותר. מה קרה? רק תגיד. תגיד רק. השר ויתר. אנחנו ניגשים. תמה ההצבעה, תם הדיון. תם הדיון. תתקן. תם הדיון, ולכן אנחנו ניגשים להצבעה. בבקשה, סגנית מזכירת הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח סמי אבו שחאדה, נגד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, נגד ניר אורבך, בעד ינון אזולאי, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, אינו נוכח בבקשה להכניס את חבר הכנסת אמסלם פנימה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, נגד יעקב אשר, אינו נוכח זאב בנימין בגין, בעד אוריאל בוסו, נגד ענבר בזק, בעד חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, בעד דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, בעד רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, אינו נוכח יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, נגד ניר ברקת, נגד יאיר גולן, אינו נוכח מאי גולן, נגד איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, נגד גילה גמליאל, נגד מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, בעד משה גפני, נגד סימון דוידסון, בעד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, נגד אריה מכלוף דרעי, נגד צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, נגד שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, בעד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, בעד אחמד טיבי, נגד אלון טל, בעד דסטה גדי יברקן, נגד מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, אינו נוכח מאיר כהן, בעד יום טוב חי כלפון, בעד עופר כסיף, נגד אופיר כץ, נגד חיים כץ, נגד ישראל כץ, נגד רון כץ, בעד יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, בעד אורלי לוי אבקסיס, נגד יריב לוין, נגד נעמה לזימי, בעד יעקב ליצמן, נגד גבי לסקי, בעד יאיר לפיד, בעד לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, בעד פטין מולא, נגד טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, בעד יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, נגד אבי מעוז, נגד אורי מקלב, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, נגד מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, נגד עידית סילמן, בעד עלי סלאלחה, בעד בצלאל סמוטריץ' נגד אוסאמה סעדי, נגד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, נגד חוה אתי עטייה, נגד יצחק פינדרוס, נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, נגד יסמין פרידמן, בעד אביר קארה, בעד אלכס קושניר, בעד יואב קיש, נגד גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, נגד מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, נגד יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, בעד מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, בעד ג'ידא רינאוי זועבי, בעד יפעת שאשא ביטון, בעד אלון שוסטר, בעד יובל שטייניץ, נגד קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, בעד יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, נגד מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, בעד נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, נגד בבקשה נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד יולי יואל אדלשטיין, נגד ינון אזולאי, נגד ישראל אייכלר, נגד דוד אמסלם, נגד אופיר אקוניס, נגד יעקב אשר, נגד חיים ביטון, נגד דוד ביטן, נגד איתמר בן גביר, נגד נפתלי בנט, בעד יאיר גולן, בעד אבי דיכטר, נגד מכלוף מיקי זוהר, נגד אלי כהן, נגד אורי מקלב, נגד בנימין נתניהו, נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, בעד מי מחברי הכנסת נמצא במליאה ולא קראו בשמו? חברת הכנסת רגב. עוד מישהו? (קוראת בשם חברת הכנסת) מירי מרים רגב, נגד הסתיימה ההצבעה. תודה. להלן תוצאות ההצבעה: נגד, 59, בעד, 60. לפיכך, הצעת חוק חומרי נפץ עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת חוץ וביטחון. שלום הילד. שלום הילד. שמעתי. שמעתי. תעבור לוועדת הכנסת כדי שתדון לאיזו ועדה היא תועבר. בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. אנחנו עוברים להצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 9) קיבלה פטור מחובת הנחה, וכן להצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 17), קריאה ראשונה. שתי ההצעות יידונו במשולב. סגן שר הביטחון, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה שתי הצעות חוק: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 17), התשפ"ב 2021, והצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 9), התשפ"ב 2021. שתי הצעות החוק מבקשות להאריך בשלוש שנים שתי הוראות שעה המסדירות את הצבתם של חיילים בשירות חובה סדיר ביחידות מסוימות של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. שתי הוראות השעה פוקעות בסוף החודש, ולכן מוצע להאריכן בשלוש שנים. הכלל שקובע חוק שירות ביטחון הוא ששירות חובה נעשה במסגרת צה"ל. בשנת 1995 נקבעה הוראת שעה בחוק שירות ביטחון שמאפשרת שירות חיילים גם במשטרת ישראל, ביחידות שאינן משמר הגבול, שעיקר פעילותן הוא ביטחון המדינה ותושביה. הוראת השעה נקבעה אז במטרה לתגבר את המשטרה, שהתמודדה באותן שנים עם גל טרור במרכזי הערים. יובהר כי מדובר ביחידות משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, שלגביו מוסדר הנושא בחוק בסעיף נפרד, שלא עולה כרגע לדיון. בשנת 2005 הוספה הוראת שעה נוספת, המאפשרת שירות חיילים ביחידות של שירות בתי הסוהר שתפקידן הוא אבטחת בתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד או של אגפים בבתי הסוהר המשמשים להחזקת אסירים כאמור. הדבר בוצע במסגרת העברת האחריות לבתי סוהר אלה מצה"ל לשב"ס. חשוב לציין כי הצבת החיילים במשטרה ובשב"ס נעשית בהסכמתו של יוצא הצבא. כמו כן, חשוב לומר כי לחיילים המוצבים במשטרה ובשב"ס יש מעמד זהה לזה של חיילי צבא ההגנה לישראל בכל הקשור לחוקים הנוגעים לחיילים משוחררים ולחוקי השיקום. לגבי מספר החיילים שיוצבו במסגרות אלה, החוק קובע כי מספר החיילים שיוצבו במשטרה ובשב"ס ייקבע על ידי שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון פנים ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אתמול, ב-12 בדצמבר 2021, הממשלה החליטה כי יש להמשיך בהסדר הצבת החיילים במשטרה ובשירות בתי הסוהר בשלוש השנים הקרובות. כמו כן החליטה הממשלה על מספר החיילים שיהיו מוצבים במסגרות האמורות. מספר החיילים שאושרו בממשלה להצבה בשלוש השנים הקרובות הוא 1,161 במשטרה ו-760 בשירות בתי הסוהר. מספר החיילים המוצבים אינו כלול בהוראות השעה שלפני מליאת הכנסת, הוא כפוף לאישור ועדת החוץ והביטחון, והחלטת הממשלה הועברה לאישורה. חשוב לומר כי מספר החיילים המוצבים פחת בשנים האחרונות. הצוות הבין-משרדי האמור המליץ שלא לשנות את מספר החיילים בשלוש השנים הבאות. יצוין בהקשר זה כי יש הסדר נוסף להצבת חיילים בשירות חובה מחוץ לצה"ל, הסדר השירות המוכר לתכלית ביטחון ולהשגת יעדים ביטחוניים לאומיים. אלה הסדרים להצבת חיילים ביחידות ביטחוניות אזרחיות כגון שב"כ, המוסד ומשרד הביטחון, ושירות מוכר להצבת חיילים במסגרת משרד החינוך, יחידת מורות חיילות ולשכת הקשר נתיב. אלה מוסדרים בצווים שאושרו אתמול גם הם בממשלה והועברו לאישור ועדת החוץ והביטחון. לעניינינו כאן, מבוקש אישור מליאת הכנסת לשתי הוראות השעה שעוגנו בחקיקה ראשית. בסוף שנת 2018, ערב פירוק הממשלה השלושים-וארבע, הובאו הוראות השעה לאישור הממשלה. הממשלה אישרה את הארכת תוקף ההסדרים אך הורתה כי יוקם צוות בין-משרדי שיבחן את הצבת החיילים מחוץ לסד"כ. בהמשך מונה צוות בראשות המשנה למנכ"ל משרד הביטחון ובהשתתפות נציגי משרדי האוצר, המשפטים והחינוך וכל הגופים שיש בהם חיילים בשירות מוכר. בתום עבודת המטה הצוות המליץ על שימור המצב הקיים, הן ביחס למסגרות והן ביחס למספר החיילים בכל מסגרת ועל הארכת ההסדרים לתקופה של שלוש שנים נוספות. ביחס להצבה במשטרה ובשב"ס, נבחנה האפשרות להפוך את ההסדר לקבוע במקום הוראת השעה המתחדשת כל שלוש שנים. לאור החלטת הממשלה מחודש אוגוסט על הקמת צוות לבחינת מתווה שירות חדש, הוחלט להותיר את הסוגיה לבחינת הצוות האמור, וכעת לחדש את הוראות השעה. ההמלצות הוצגו לשר הביטחון, והשר החליט לאמצן, והוא הביא לממשלה את ההצעה להאריך את ההסדר הקיים לתקופה של שלוש שנים נוספות. בעקבות הפרסומים האחרונים על אירועים הנוגעים לחיילות ששירתו בשב"ס הורה שר הביטחון על מינוי צוות שיבחן את הליווי ותנאי השירות של חיילים וחיילות המוצבים בכלל היחידות מחוץ לצה"ל, לרבות השב"ס. מונה לשם כך צוות בראשות תא"ל במיל' גיא חוסן. עוד חשוב לציין כי בעקבות פגישה של שר הביטחון עם השר לביטחון הפנים בימים האחרונים, ובהתאם לצורך שהועלה בה לתגבור משטרת ישראל בחיילים נוספים, הוחלט בממשלה כי תתקיים עבודת מטה בין שני המשרדים לבחינת האפשרות להגדיל את מספר החיילים במשטרת ישראל, ואם תהיה המלצה על הגדלת מספר החיילים, היא תובא להחלטת ממשלה נוספת ותועבר לאישור ועדת החוץ והביטחון. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את שתי הצעות החוק ותעבירן להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. תודה. תודה רבה לסגן השר. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת ישראל אייכלר. רשימת הדוברים נעולה. אדוני היושב-ראש, שלוש דקות. חברי הכנסת, בטרם אדבר על מה שרציתי לדבר, המשך הדברים לגבי הארגונים האנטי-ישראליים שמדברים בשם הליברליזם, הפרוגרסיביים, אני רוצה לומר שלפני כמה דקות עמדה פה חברת כנסת שלא זיהיתי אותה, ולכן אני לא יודע את שמה, אבל היא אמרה שהתקציבים של משרד הנגב והגליל והפריפריה, לא נתנו כסף לפריפריה ולא נתנו כסף לעניים אלא לבחורי ישיבות ולחרדים. רבותיי, מי שרואה ביהודי חרדי בן ישיבה שהוא עני ושהוא איש הפריפריה החברתית כמישהו זר שלא מגיע לו לעומת אנשי פריפריה אחרים, פריפריה חברתית, שכן מגיע לו, בעיניי זאת אנטישמיות פרופר. וזה לא יעזור לכם, המילה הנוראה הזאת מתאימה בדיוק למי שמבדיל בין אדם עני שהוא חרדי לאדם עני שהוא לא חרדי. והלגיטימיות בשיח הישראלי להגיד: חרדים ובני ישיבות, לא מגיע להם כלום, לא מגיעים להם חשמל ולא מים ולא חיים, נשים חרדיות שיוצאות לעבודה לא יכולות לקבל הנחה במעונות יום כי הם לומדים תורה, זאת אנטישמיות ברורה, אין שום דבר אחר. אל תעזו לדבר על הגויים שהם אנטישמים כשפה מדברים דברי אנטישמיות. איזו בושה. עכשיו לגבי הנושא הזה של החוק עצמו. אני לא רוצה להתייחס לחוקי גיוס, אבל בשעה שמתפרסמים דברים נוראיים על מה שנעשה בבתי הסוהר, אתם יכולים לחזור להצעה שלי, שאני עומד להגיש אותה בעוד שבועיים, לביטול גיוס החובה. רק מי שרוצה להתגייס לצבא ולקבל שכר כמו שמגיע לו, רק הוא יכול וצריך להיות שם, ואז לא יכולה להיות טענה שכופים בכפייה על בנות להיכנס לחדרי אסירים בבתי הסוהר. אני לא רוצה להאריך בדבר הזה. אני חוזר בחצי הדקה שנותרה לעניין הזה של מה שנקרא "רפורמים", שמדברים בשם היהדות וההומניזם, והם בעצם אנשים ששייכים לפרוגרסיביים, שהם מהרסי עולם. הם מאשימים את ישראל בכל העולם בהפרת החוק הבין-לאומי במבצע צוק איתן, הם מלשינים על הקצינים והחיילים שפעלו שם לעולם כולו. במהלך המבצע שלחו הארגונים האלה מכתבים נגד החיילים, שיש הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבין-לאומי, והם מממנים את כל הארגונים. אגב, אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שאין לי שום טענה למוסלמי או לפלסטיני שנלחם בשביל עמו, בשביל הנרטיב שלו. אבל יהודים מחוץ לארץ שבאים לפה בשם הרבנות, רבנים למען, והם ממומנים על ידי גופים בין-לאומיים אנטי-ישראליים, שלא יעזו לבוא לפה ולדבר בשם הקדמה. הם לא פרוגרסיביים, הם לא ליברליים, הם פשוט שונאי ישראל. תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני באמת שואל, חברי מאזן גנאים, אני באמת שואל אותך ואת חבריי ברע"מ: האם בקולות שלכם הכנסת עומדת להעביר שני חוקים  הצעות חוק שירות הביטחון? ההצעה הראשונה מתייחסת להצבת חיילים, חיילים, בבתי סוהר לאסירים ביטחוניים. תגידו לי, למה? למה, אין סוהרים? למה צריך צבא? למה צריך חיילים לאסירים ביטחוניים? זה החוק הראשון. כדי לדכא. החוק השני מדבר על הצבת חיילים ביחידות מסוימות, ביחידות במשרד הביטחון, תשמע טוב, שתכליתן להשיג יעד ביטחוני לאומי. האם זה התפקיד שלנו, חברי הכנסת הערבים, להביא יעד ביטחוני לאומי? איזה יעד ביטחוני לאומי אפשר להשיג פה? אנחנו עוברים כל גבול בחוקים האלה, ולכן אני מתפלא. במקום שתגידו לממשלה: תמשכו את החוקים האלה, אנחנו לא נצביע בעד החוק הזה, אתם הולכים במו ידיכם להצביע ולהעביר את החוקים האלה, שזה בהפרש של קול אחד. לאן הגענו? האם ממשלת ישראל, מדינת ישראל, לא יכולה, השר לפיד, להביא סוהרים, כמו שיש לאסירים פליליים, שמציבים סוהרים? ואז מדבר פה סגן שר הביטחון על תופעה של סרסור בחיילים ובחיילות על ידי אסירים ביטחוניים? צריך לשחרר את האסירים. מה זה? כאשר אנחנו אומרים: אין שום תופעה של סרסור, ואני הייתי בוועדה לביטחון הפנים וביקשתי נתונים. אין נתונים. אין נתונים. אז אתם עכשיו באים אומרים סרסור? אז לא צריך לא חיילים ולא חיילות, צריך סוהרים. ובתי סוהר הם מקום לשיקום, לא מקום לענישה. אחרי שהאסיר מקבל את העונש שלו, יש לו תנאים, יש לו זכויות בסיסיות, וצריך לשמור על זה, אבל לא לבוא ולדכא את האסירים הביטחוניים. זה עובר כל גבול. חבר הכנסת יואב בן צור. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נפל דבר בישראל. השר לשירותי הדת, או להריסת הדת, הממונה על הדת במדינת היהודים, פוגע בצורה מזעזעת וחסרת תקדים בכל הקדוש לעם היהודי. בחוצפתו הרבה, במחי יד, הוא מחריב את הרבנות הראשית לישראל ופוגע ברבנים הראשיים ובמסורת היהודית המסורה לנו מדור לדור. לא היה הרס וחורבן למוסד הרבנות הראשית והמסורת היהודית כפי שמוביל השר נגד הדת מתן כהנא. רפורמת הגיור שהוא מוביל היא רפורמה הרסנית, חסרת תועלת. מערכת הגיור היא ציפור הנפש של העם היהודי, והפגיעה בה תוביל להתבוללות קשה. לצערי אין מנוס, נצטרך להקים מערך ספרי יוחסין פרטי. רפורמת הגיור מצטרפת לרשימה ארוכה של מהלכיו הנזורים של כהנא. כהנא מעולם לא כיהן כשר לפני משרד הדתות. איש ציבור שמגיע לתפקיד חדש, עליו ללמוד את המשרד, את הנהלים, להתייעץ עם הפקידות המקצועית. משרד הדתות שונה מכל משרד ממשלתי אחר. שר הדתות חייב להיוועץ ברבנים הראשיים, שהם הממונים בחוק לפסוק את ההלכה בעם. הרבנים הראשיים הם הסמכות העליונה בנושא הדת והם מובילים את הטון. כבוד היושב-ראש, שרת התחבורה לא צריכה להיות באולם, לכבד את המקום? עם הגב. כהנא בא מתוך יצר נקמני לשנות סדרי בראשית. התקשורת מנסה לצייר מציאות מעוותת. אין פה מלחמה של חרדים מול דתיים לאומיים, ההפך הוא הנכון. כהנא פוגע בכלל המגזרים, וכלל הרבנים מכל המגזרים מוקיעים את מעשיו. תנועת ש"ס לא מייצגת רק את המיינסטרים החרדי, תנועת ש"ס מייצגת את כל הציבור המסורתי שתורת ישראל היא נר לרגליו. הפגיעה ברבנות הראשית ופתיחת הדלת לרפורמים להיטמע בתוכנו הן אסון לאומי, אשר ישפיע על כל העם היהודי ברחבי תבל. אם מתן כהנא פועל למען חיזוק היהדות, איך הוא יושב עם גלעד קריב הרפורמי? כיוון שהוצמדה לו הבטחה אישית, התקשורת מנסה לצייר אותנו כציבור אלים ומסוכן. הציבור מהמחנה הלאומי אינו אלים. אנו מביעים מחאה וזעקה במסגרת החוק. אני פונה מכאן לחברי מפלגת ימינה: העברתם עשרות רפורמות בנושא היהדות, כולן ללא יוצא מן הכלל הרסניות ומסוכנות לעם ישראל. אין רפורמה אחת שהיא לטובת שיפור ההלכה וחיזוק מוסד הרבנות. איפה הלב והרגש היהודיים שלכם? כי נמכרנו אני ועמי, מכרתם אותנו לרפורמים, הרפורמים רודפי הדת, לטובת פוליטיקה קטנה. תתביישו לכם. פוליטיקה זה דבר חולף. פעם אתה למטה, פעם אתה למעלה. מה שחשוב זה הדרך הישרה והחוכמה שבהן פעלת, המעשים החשובים שעשית למען אזרחי ישראל. זה הזיכרון היחיד שמלווה את האדם לדורי-דורות. מתן כהנא וחבריו ייזכרו לדיראון עולם כאנשים שפגעו בכשרות, בגיור, במערכת הנישואין, מתווה הכותל וכל עיקרי היהדות. אין להם מחילה לעולם. תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש. בלי הטלפון, בלי הטלפון. אני לא קורא אותך לסדר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתעכב על נושא. כאשר סיימו את ההצבעה של החוק הקודם, שמעתי חברים שואלים אחד את השני: מעניין מה סיעת רע"מ תצביע בשתי הצעות החוק שאנחנו דנים בהן עכשיו באופן משולב, לגבי שימוש בחיילים במסגרת השירות הצבאי שלהם בתפקידים נוספים. ולמה השאלה הזאת נשאלה? מכיוון שבאופן מסורתי הסיעות הערביות אף פעם לא התערבו בנושאים האלה. פה אנחנו מוצאים משהו, תרכובת של חברי כנסת שלמרות שהם מהסיעות הערביות, הם פה ושם מנסים להתערב בדברים האלה. אני לא רוצה להתעכב כרגע על סיעת רע"מ או על הצבעות כאלה ואחרות שלהם, אבל אני כן רוצה להתעכב על העובדה שאנחנו מוצאים פה מפלגות שפשוט עושות ההפך מהמצע שלהן. אתעכב על סיעת מרצ. מרצ היא שותפה בקואליציה, שותפה בממשלה הזו. היא נמצאת בממשלה שמספר השרים בה הוא מאוד מנופח. בניגוד למה שמרצ כל השנים ניסתה לומר, לטעון ולומר שהיא עובדת רק בניקיון כפיים, אני זוכר את ג'ומס ב-1999, תשנ"ט, כאשר ברק הקים את הממשלה ועדיין היה החוק של נתניהו שבממשלה יכהנו רק 18 שרים, וג'ומס לא היה יכול להתמנות, וגו'מס שלושה חודשים לא היה שר כי מרצ נזהרה מלהיראות חלילה כמבזבזת כספי ציבור. אבל היום מרצ חברה, שותפה בקואליציה עם מספר שרים מנופח. או ניקח את הנושא הנורבגי. השימוש בנורבגי בקואליציה הזו הוא נורא ואיום, ואני לא מבין איך מרצ, זה שתקווה חדשה או ימינה, זה לא היה באג'נדה שלהן, הן לא דיברו על זה בבחירות, אצל מרצ כל הנושא הזה היה מופרך. יותר מזה, מרצ שותפה היום לקואליציה שמכשירה התיישבות, מכשירה יישובים חדשים. היה לנו את זה לפני כמה חודשים כשהממשלה החליטה להכשיר בתים שנבנו ביישוב, ומרצ שותפה לדבר הזה. מרצ, שתמיד דגלה בעניין של זכויות אדם, היום אפשר לומר עליה שחברי הכנסת שמצביעים פה רומסים את זכויות האדם, מכיוון שהם מחויבים לקואליציה, והקואליציה הזו לא נותנת להם את האפשרות להצביע כמו שהם אמרו שהם מאמינים. אנחנו גם רואים בימי רביעי איך שמרצ לא מצביעה עבור חוקים שבאים כדי לשמור חלילה מפגיעה בנשים. מרצ, שלא רוצה להיות בקואליציה עם חרדים מכיוון שהם נגד זה שייתנו לחרדים כסף, כי הם לא משרתים בצבא, שותפה היום לקואליציה, לממשלה, שלא נותנת מה שהחרדים מבקשים שם, קצת כסף לישיבות, כוללים, פה לחינוך, פה לשיעורי תורה וכדומה. במיליארדים, למי? ולא שאנחנו נגד זה שנותנים לערבים כסף, אבל מרצ, זו שגדלה, טענה שהיא לא תיתן שפה יהיה קזחסטן ולא תסכים שפה יהיה איראן, עם כל הדברים האלה היום היא שותפה בממשלה, בקואליציה, שנותנת כסף לכאלה שהם לא משרתים, וגם פועלת שלא ישרתו בצבא. אז מה אנחנו רואים פה? רואים פה היום ממשלה שיש בה מפלגות, כשהמפלגות האלה, אדוני היושב-ראש, אני מסיים, יש פה מפלגות שהן פשוט התערטלו מכל האידיאולוגיה שלהם. ומה זה מוכיח? שאותן עניין כמה קולות אצל אלה ששונאים דתיים. זו הייתה אצלם העילה, כדי להיות נגד דתיים. לא שהם מאמינים בדבר הזה, כי כל מה שהם עושים היום, פשוט נגד מה שהם אמרו שזה האידיאולוגיה שלהם. לכן זה בושה, בושה להיות בממשלה כזאת. תודה. אמיר אוחנה, בבקשה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר העלתה הקואליציה הזו את החוק לסתימת פיות באינטרנט. ולמה סתימת פיות? כי בין היתר הוא מאפשר להסיר תכנים שיש בהם כדי לסכן את שלומו הנפשי של אדם. מישהו יאמר לי, אם אנחנו רוצים להעניק כאלה סמכויות עם פרשנות כל כך רחבה, מה זה "מסכן את שלומו הנפשי של אדם"? אם מישהו יכתוב מחר שאין דבר כזה עם פלסטיני, למשל, האם זה מסכן את שלומו הנפשי של אדם? אגב, לגיטימי לכתוב כאלה דברים. או אם מישהו יאמר שהקואליציה הזאת, שמייד אדגים למה אני אומר את זה, היא קואליציה של שקרנים, האם זה יכול לפגוע בשלומו הנפשי של אדם? עכשיו, למה קואליציה של שקרנים? כי עלתה השרה מרב מיכאלי, שגם נמצאת כאן במליאה כרגע, וכדי להצדיק את הצעת החוק הזו היא אמרה: תראו, זו הצעת חוק שחתומים עליה בכנסת העשרים כל האישים האלה והאלה והאלה, ובין היתר שמעתי גם את שמי, אמיר אוחנה. אמיר אוחנה חתום על הצעת החוק הזו? נראה לי מוזר, אז הלכתי ובדקתי, ומצאתי את הצעת החוק שכיכול אמורה להיות זהה להצעת החוק שלכם לסתימת פיות. ראו זה פלא, לא זהה ולא קרובה. זו הצעת חוק שעסקה בפרסום הסתה לטרור, ובדברי ההסבר נכתב כך, ואני עומד מאחורי ההצעה הזו, אז זה היה בסכינתיפאדה, "בחודשים האחרונים מתמודדת מדינת ישראל עם גל טרור של יחידים, ולצד זאת ניכרת התגברותה של ההסתה לטרור, הפושה במרחב הווירטואלי בכלל וברשתות החברתיות בפרט. לפני פיגועים נתגלו לא אחת קריאות מסיתות לרצוח יהודים", וכו' וכו' וכו'. זו הצעת החוק שעליה אני וחבריי חתומים. זו הצעת החוק שאתם טוענים שהיא דומה או זהה למה שאתם הגשתם? איזה שקרנים. תתביישו לכם. הקואליציה הזאת מאוימת על ידי שני דברים, לא בתחנות דלק. היא מאוימת, 1. על ידי הזכות לבחור ולהיבחר, ולכן אתם רואים את ההצעות האלה של הגבלת כהונה ושאי-אפשר לבחור במי שהוגש נגדו כתב אישום וכו'. והדבר השני, היא מאוימת על ידי חופש הביטוי, ולכן אנחנו כבר רואים פעולות. למשל, ברדוגו פופולרי בגל"צ? נצמצם את הפעילות שלו. אולי אפילו נפריט את גל"צ, רעיון שאגב אני תומך בו, תמיד תמכתי בו, אבל הוא מגיע עכשיו לא באופן מקרי, וגם הצעת החוק הזו לסתימת פיות. אבל בעיקר רציתי להגיד על השקרנות שלכם. באמת. אם אתם תומכים בזה, תתמכו בזה, אנחנו נצביע נגד זה, אבל להגיד שאלה הצעות חוק שאנחנו חתומים עליהן? כמה אתם נמוכים. תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. התחלת את הזמן, אדוני? אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ניכר שחלק מחברי הכנסת פה כבר היום, לא דרשו אבל נתנו את ליטרת השקר שלהם, כמו הדובר האחרון, בין השאר. אבל אני בעיקר מתייחס לשני חברי כנסת, שאני לא אנקוב בשמם, שדיברו יותר מוקדם בפתוס על האלימות במאי, האלימות הערבית נגד היהודים, אבנים פה, ובקבוקי תבערה שם, ועם ציון של כל מיני מקומות. שום מילה, שום מילה, לא כאן ולא בוועדה המכונה הוועדה לביטחון הפנים, שמנוהלת בצורה שערורייתית, לא מנוהלת, שום מילה על האלימות היהודית כנגד האזרחים הערבים, שום מילה על כנופיות המתנחלים, שמכים ושורפים, ועוקרים עצים, ומתעמרים ומתעללים יום-יום בתושבים הפלסטינים בשטחים הכבושים, שום מילה על כנופיות החולצות השחורות של להב"ה ושאר מיני הכלומניקים. שום מילה. בושה וחרפה. אנחנו רואים על בסיס יום-יומי התעמרות באוכלוסיות החלשות ביותר, המוחלשות ביותר, אם זה הפלסטינים בשטחים הכבושים, שחיים תחת מגף הכיבוש, ואם זה הפלסטינים בתוך ישראל, שבמשך שנים על גבי שנים של ממשלת ימין פשיסטית נכנסו גם הם לא פעם תחת אותו מגף. עכשיו, לא רק שממשיכים את המדיניות הפושעת הזאת אלא שגם מוסיפים על זה שקרים על גבי שקרים והתעלמות מהמציאות. חלק מחבריי, מחברי הכנסת ברשימה המשותפת, הזכירו בשבוע שעבר את התחקיר שנעשה בערוץ 13, שחשף התארגנויות, אתם יודעים מה, התארגנויות נאציות לכל דבר, זאת המילה המתאימה. תפסיקו עם מכבסת המילים. אם היו מתארגנים כך נגד יהודים בגרמניה, היו קוראים להם בשם הנכון, ובצדק. אז כאן מכבסים את זה? שום מילה לא נאמרה על זה. עולים כאן ומדברים על זה, רק על צד אחד. וגם בוועדה לביטחון הפנים תחת הכותרת השערורייתית של אירועי מאי האחרון, מוחקים לחלוטין את האמת, מוחקים לחלוטין את הקורבנות שנפלו לאלימות הגזענית, אזרחים ערבים. ומה יותר מזה? אף יותר מזה: אתמול הוקרן בסינמטק סרט עדויות שבו מראים, מדברים עם אנשים שהם ערבים, קורבנות של הכנופיות, המיליציות הפשיסטיות האלה, בלוד וברמלה, ובעכו ובמקומות נוספים. אבל לא רוצים לשמוע את האמת, כי היא מראה לכם במראה מי אתם, את הפרצוף המפלצתי שלכם. אז מה מנסים לעשות במקום לשנות את הפרצוף? לשבור את המראה. לעשות פוגרום, כדי לא לאפשר להקרין את הסרט הזה. כך הבית הזה נראה, מפה ומפה. בושה וחרפה. חבר הכנסת דוד אמסלם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, חבר הכנסת כסיף, האמת, שמעתי אותך, ועוד אתה אמור להיות יהודי, אני מבין. אני אמור להיות בן אדם. משהו שאתה לא יודע מהו. אבל אני רוצה לדבר, לעדכן קודם כול את השטיח המעופף הממשלתי. תן. אל תפריע. עם ישראל, מר בנט עד היום טס שבע טיסות, מר לפיד, עשר. זה בערך פעם בעשרה ימים. עולים, חוכרים מטוסים. מר לפיד, בערך בין חצי מיליון למיליון שקל לטיסה. האמת, לא מגיע לו? באמת. כולה טיסה. מיליון שקל. דירה בדימונה. מגיע לו. הבחור בקושי גמר 12 שנות לימוד. לדעתי, הוא אפילו לא יודע כמה זה מיליון שקל. חוצפה. השרים, דרך אגב, 28 שרים, 21 מהם כבר טסו ארבע פעמים. חבר'ה, משרדי הנסיעות קורסים מהעומס, לא מסוגלים אפילו לעמוד בעומס שלהם. לא ייאמן כי יסופר. חצופים ברמות על. הם חושבים שזה כסף של מונופול. זה הלפיד שאמר לכם: הם רוצים ג'ובים לחבר'ה. ג'ובות. ג'ובות. אתה מבזבז ג'ובות. אתה לא מתבייש? אומר לנו היום: בפעם הבאה יהיו 18 שרים. הצחקת אותנו. הרי סיפרת שנפל טיל ליד הבית של ההורים שלך. אני מת. שמעת צבע אדום בשדרות. אתה יודע, אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי. דודי, דודי, 18 שרים זה רק מיש עתיד. בוודאי. אני מציע לתת לך רקע אדום מתחת לכנפיים. ואללה, תאמין לי, בכלל צריך לחבר לך שיר, "שייפתח עליי". נשיר את זה בשבילך, לכבודך. לא מתבייש. עלק ראש ממשלה חלופי. דרך אגב, לך תספר לעם ישראל שזה לא תואר, מחקת את התואר. אני היום כתבתי מכתב לנציב שירות המדינה כדי להבין כמה משרות יש לראש הממשלה החלופי, עלק. אתה גם שר החוץ, יש לך איזה עשרה עובדים, ועוד ראש ממשלה חלופי, עוד משרד עם עוד מנכ"ל, כנראה גם שם יש איזה 15 עובדים. רק זה, מיליונים. אתה מספר לנו? אתה כל היום מטייל בעולם כמו קנגורו. אתה לא עושה דבר וחצי דבר. כל עשרה ימים אתה טס לאיזה מקום. אתה לא מתבייש? וכל זה במה? במטוסים פרטיים, בדרימליינרים. למה? למה? לנסוע במחלקה ראשונה, first class? למה? עולה כולה 50,000 שקל. זה לא בשבילי, לא בשביל הכבוד שלי, אם בנט נוסע במטוס פרטי, יש שטיח, רק הוא לבד, משחק סטנגה במטוס, למה אני לא? אני עשיתי את בנט ראש ממשלה. אתם מבינים איך ההזוי הזה חושב? עבאס עשה את בנט ראש ממשלה. בוודאי. עבאס עשה את שניהם. והיום בעצם התבשרנו בשורה חדשה: אתמול בממשלה, רבותיי, שיא השיאים. הם משביעים סגן שר נורבגי. חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, חבר שלי. דודי. שים שנייה בצד, אבל נורבגי. עכשיו יביאו לו עובד זר הולנדי. תבינו לאיזה אבסורדים הם מגיעים. והגרמנים מסיימים בזמן מבחינת דיוק. כבר. ואורבך מקבל את השוחד. היה שש. היה שש. נרשם בטעות שש, שש דקות. השבוע או בשבוע הבא הוא יהיה שר, גם. לחצתי שלוש פעמיים. תבינו, רבותיי, הם ייקחו בסוף 60 חבר'ה, 61, חוץ מרע"מ, ממנסור עבאס, שלא רוצה להיות שר, והם חייבים לו כולם. הם יעשו עוד כמעט 60 סגנים וסגני שרים. הם יביאו עוד 30 נורבגים. למה ההפקרות פה חוגגת ברמות, ואף אחד לא פוצה פה ומצפצף. תודה רבה. ועוד גדעון סער מלמד אותם איך לתחמן את המדינה ולהוציא גם את הכסף לבוחר בטריקים. רק רמאי יודע לעשות את זה. אז הוא אומר להם: חבר'ה, תבואו אל הרמאי הראשי, אני אלמד אתכם איך עושים את זה. תודה, דודי. דרך אגב, בושה וחרפה. ואני לא שומע, לא את מנדלבלוף, לא את מבקר המדינה, לא את נציב שירות המדינה, לא את החשב הכללי. אתה לא שומע מילה וחצי מילה. שישה מנדטים של מר סער, 15 ג'ובים. דודי, סיימת לפני שתי דקות. ועוד היד נטויה. אתם תראו, עוד היד נטויה. פשוט לא ייאמן כי יסופר. תודה רבה. אם אנחנו היינו עושים 3%, היו פותחים איתנו חדשות כל יום. כל יום, כל הערוצים. תודה. אבל עכשיו שמעתם? מישהו שמע את דנה ויס? את רינה מצליח? את מר פלג? כלום. הס מלהזכיר. חבר'ה, אנחנו עם הסיגרים של ראש הממשלה נתניהו. זה הכי חשוב. למרות הרייטינג הגבוה של הדברים שלך, סיימת. תודה רבה. תודה רבה. סמי אבו שחאדה. והוא עוד שר המשפטים, עלק.  נכון, הצרחה. תלת דקאייק. שוכרן. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו כל פעם שואלים את עצמנו מחדש מה קורה עם תהליך הצניחה החופשית של רע"מ, מתי הם יגיעו לרצפה, לאן עוד אפשר להידרדר, לאן עוד אפשר לצנוח. אתה שואל את עצמך בכל פעם מחדש מה הגבול, מתי הם יחזרו קצת לעצמם. אני לא מצפה מהם להיות כמו המשותפת, מזמן הרמתי ידיים בעניין הזה, אבל לפחות בנושאים כאלה, של החוק של היום, שני חוקים, רע"מ צריכה לדאוג לענייני ביטחון לאומי, ואני מניח שלארבעתם אין רקע צבאי רציני בנושאים האלה. יש להם. או שיכול להיות, אני לא יודע. אני מופתע כל פעם מחדש ממה שקורה, מכמה אפשר לרדת, עד כמה אפשר, ומכמה הם חושבים שהציבור לא יודע. על מה הם מהמרים? שהציבור הערבי, החברה שלנו, לא יראו עד לאן הם הידרדרו, מה הם מסוגלים לעשות, לאן הם מסוגלים לרדת? הם חושבים שהציבור יחיה כרגיל עם הדבר הזה? אנשים לא יראו על מה הם מצביעים? הם חושבים שזה בגלל שזה מאוחר, יעני? מה הם חושבים לעצמם? אבל האמת, אדוני היושב-ראש, ממנהיג ערבי שהלך לקבל את ההכשרה שלו לפוליטיקה מהרב דרוקמן אנחנו צריכים להפסיק להיות מופתעים. מי שחושב שמי שמכשיר אותו לפוליטיקה זה הרב דרוקמן, אין מה לצפות ממנו יותר, כי ככל הנראה, בערבית אנחנו אומרים את זה הכי ברור: (אומר בערבית: אם אתה לא מתבייש, תעשה מה שאתה רוצה.) תודה רבה. תתרגם לנו. אם אתה לא מתבייש, תעשה מה שאתה רוצה. אלכס קושניר, לא כאן. איימן עודה. כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, תרשה לי לדבר בערבית, בבקשה, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: משום שאני רוצה לדבר עם הרשימה הערבית המאוחדת. אני רוצה לומר להם שהעם שלנו לא היה כך. העם שלנו נדיב. העם שלנו הוא עם שיש לו הזדהות, הוא עם פטריוטי. מה שקורה עכשיו הוא בושה. אני פונה אליכם ואני פונה אל הנהגת התנועה האסלאמית, ואני אומר לכם: תשמעו, זה לא ייאמן. תקראו את הכותרת הראשית בעיתון הארץ,) בעברית: המדינה מקדמת תוכנית בנייה נרחבת ליהודים במזרח ירושלים שתביא לפינוי פלסטינים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: זו ירושלים, ואנחנו כולנו, כלומר הממשלה שלכם, היא הממשלה הכי פושעת, היא פושעת כלפי תושבי ירושלים. הממשלה שהכי מייהדת את ירושלים היא הממשלה שלכם, אשר אתם חברים בה. טוב, היום יש שני חוקים שמאז 1948 ועד היום אין אפילו מפלגה ערבית אחת שהצביעה בעדם. החוק הראשון אומר שהאסירים הפוליטיים, כלומר בני עמנו הפלסטינים, כלומר הלוחמים בני עמנו הפלסטינים בבתי הסוהר של הכיבוש, לא מספיק לשירות בתי הסוהר, והם רוצים להוסיף חיילים, חיילים מצבא הכיבוש אשר יהיו מוצבים בבתי הסוהר ויעקבו אחריהם. זה מה שאתם עכשיו החלטתם להצביע בעדו. העניין השני שאתם החלטתם להצביע בעדו הוא שבמשטרת ישראל אין מספיק להפגנות שלנו, אין להם מספיק כוחות, ולכן הם רוצים להוסיף צבא להפגנות האזרחיות, צבא בשביל לדכא את ההפגנות. אלה שני חוקים שהולכים ביחד, ואתם החלטתם להצביע בעדם. מה אתם? אתם נגד העם שלכם? אתם נגד האנשים שלכם? נגד המפגינים? נגד בני עמנו? בשביל מה? אני מבקש מכם, יש לכם חצי שעה, תחשבו, תתייעצו, תסכלו על האנשים שאתם שוכחים. ורה מ"אל-דמיר" אומרת שאתם צריכים להפיל את החוקים האלה ולא לעזור לממשלה הזאת בהעברת החוקים הנפשעים האלה, לממשלה הנפשעת הזאת.) תודה רבה. מה אמרת? יעתיק אל-עפיא. משה ארבל. חוץ מהמילה "עיד" לא הבנו, תנו לנו תרגום. יש פה צעירים, לא מבינים אתכם. או שאחמד טיבי, תתרגם, אתה גם דוקטור. הוא גם, להעביר קורס בערבית, לך תדע מה הוא אמר. אולי הוא הבטיח להם משהו, אני יודע מה.  השפה שלהם, סמי, אל תתחיל איתי, אתה יודע מה, עופר, תרגם לנו. עופר יותר טוב מכם, הוא יתרגם יפה. עופר, אתה יודע ערבית? בטח שהוא יודע. אדוני היושב-ראש, כבוד שרת התחבורה, חבריי חברי הכנסת, אני מאוד שמח לקבל את רשות הדיבור כאשר יושב בראש הישיבה אדם שהוא גם רופא. אנחנו פה, בכנסת, נמצאים באירוע אפידמיולוגי חמור מאוד. הגיע לפני דקות ספורות, פחות משעה, שר הביטחון של מדינת ישראל מטיסה בחו"ל במטוס סגור. לפי חוקי המדינה, הוא מחויב בבידוד. לא התעצלתי, עליתי לקומת המבודדים ביציע ובעיניי ראיתי אותו, לא על ידי עיתונאים ולא על ידי אדם זר, יושב בחדר פתוח, עם דלת פתוחה, במרחק של פחות מ-2 מטרים, בפגישה, כנראה פגישת עבודה, עם חברת הכנסת יעל רון בן משה, ללא מסכה. בעיניי ראיתי. מדובר על הפרת בידוד. אתה בטוח? בעיניי ראיתי, אדוני היושב-ראש. מדובר על הפרת בידוד שהקנס עליה הוא 5,000 שקלים. מדינת ישראל רק בחודש אוגוסט נתנה 1,795 קנסות על הפרת בידוד. אזרחי ישראל, אתם תשלמו 5,000 שקל על הפרת בידוד, וכאן, בבית הזה, שר הביטחון מפר בידוד ויושב עם חברת כנסת, והיא תיכנס לכאן, למליאה, והיא עוד יכולה אחר כך להדביק חברים אחרים. אנחנו בעיצומה של מגפה עם זן אומיקרון. ריבונו של עולם, מה קורה לכם? איזה זלזול בחיי אדם? איזה זלזול בחוקי הבית הזה? מותר לכם הכול? והדוברת שלו מגיבה: תגיד למשה ארבל שימצא במה להתעסק. חוצפה ועזות מצח שלא ראיתי כדוגמתן. אני באמת מבקש גם ממך שתפנה ליושב-ראש הכנסת לבקש מחברת הכנסת יעל רון בן משה, שהפרה בידוד ונפגשה עם שר הביטחון, שתתכבד ותצביע מהיציע ולא תסכן כאן את כל באי הבית הזה. תודה רבה, אדוני. תודה רבה. זו טענה חמורה ורצינית שמשמיע חבר הכנסת ארבל, והיא שווה בדיקה. אני מבקש להעביר את הדברים של חבר הכנסת ארבל למזכירות וליושב-ראש הכנסת. ולייעוץ המשפטי.  יש דרכים לטפל בדברים האלה. לא יועץ משפטי, מעבירים למזכירות וליושב-ראש, ואם יש קושייה משפטית, יואיל היושב-ראש להתייעץ עם היועץ המשפטי. כרופא אני סומך עליך. אם הדברים נכונים, ואתה אדם שאמון עליי כדובר אמת, זו עדות ראייה, והם שווים בדיקה מעמיקה. ובזמנו בנט אמר על זה: השתגעתם, עד אז אני חושב שחברת הכנסת יעל רון בן משה צריכה להתייעץ אם להיכנס למליאה, לכאן או לא. ויש סרטונים. הכול מוסרט. שתעלה ליציע עד שנדע מה קורה. יש זנים ווריאנטים. אוקיי. אבל צריך לבדוק את הדברים שאתה אמרת כדי להיות בטוחים. חבר הכנסת פינדרוס, לא כאן. חבר הכנסת אופיר סופר. לא, הוא כאן.  אתה החלפת את פינדרוס? בבקשה, גפני. מי עכשיו? אתה או פינדרוס? גפני. תפדל. מה, אתה צריך רשות? זה הדוכן שלך. תראה איזה כבוד הוא עושה לך. בטח, מגיע לו. בדין. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הגישה הממלכתית שלך, כמו תמיד. את מה שאמר חבר הכנסת ארבל באמת צריך להעביר לבדיקה. לבדיקה. אי-אפשר לגזור מראש, אבל חייבים לבדוק. לא, מאה אחוז. נכון, גישה נכונה לחלוטין, כדרכך. אבל הרב גפני, אין שר. הינה, יש פה שרה. יש שרה. תמשיך. יש שרה. שרה זה אפילו יותר טובה משר. אמרתי "שר"  אדוני היושב-ראש, אני מבקש, עלו פה כמה דוברים מהקואליציה שהתנהגו קודם כמו אופוזיציה, ואחד עלה אחרי השני, ובין יתר הדברים אמרו לנו: תהיו שותפים איתנו בניהול המדינה, ולמה אתם הולכים אחרי הסיפור של האבטחה של משפחתו של ראש הממשלה לשעבר, של נתניהו? למה אתם הולכים אחרי האבטחה? אז אני לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. אני לא ידעתי אם אתם בקואליציה, אלה שהעלו את הטענה הזאת, אם אתם מתכוונים באמת ברצינות לנושא הזה, או שסתם, הם לא מבינים כלום בשום דבר, אז גם לא מבינים בזה. מי שדרש את החרפת ההתנהגות של האופוזיציה היינו אנחנו, בכלל לא הליכוד, בכלל לא נתניהו. אנחנו, השותפים באופוזיציה, אנחנו דרשנו את החרפת ההתנהגות של האופוזיציה, מסיבה נורא פשוטה. ואחרי זה באים ושואלים אותנו למה שלא נהיה שותפים, אחרי שהכו בכל הנושאים של היהדות, הקואליציה הזאת, כולל החברים המכונים דתיים בקואליציה, שפגעו בכול, פגעו בגיור, פגעו בכשרות, פגעו בכותל המערבי, פגעו בחינוך, בכל מה שזז, בכל מה שהיה סטטוס קוו במדינה הזאת מאז הקמתה, בכל מה שהיה מאז בן-גוריון. הנושא של שבת הפך להיות נושא שמכים בו. בכלל, הופכים את מדינת ישראל למדינה לא יהודית. עושה את זה מתן כהנא ועושה את זה יועז הנדל ועושים את זה אלה שמכונים דתיים בתוך הקואליציה הזאת ונותנים את ידם להרס היהדות. אנחנו באנו לליכוד, בישיבה של ראשי האופוזיציה, אחרי שלנו, בסיעת יהדות התורה, ואני מבין שגם בש"ס היה, אחרי שעשינו חשבון של מה שקורה כאן, באנו לליכוד ואמרנו להם: תשמעו, אנחנו כלפי שמיא, אנחנו רוצים לדעת שבמלחמה הזאת על כל קודשי ישראל, על כל היהדות, אנחנו כאופוזיציה עושים את כל מה שאפשר. וביקשנו שכולם יבואו וכולם ידברו. אז מגיעים, לא יודע, או תמימים או שקרנים, או אני לא יודע, ואומרים: למה אתם הולכים אחרי האבטחה של נתניהו? אפילו לא ידעתי שיש בעיה עם האבטחה של נתניהו, שזה סיפור בפני עצמו, שהיה ראוי לנאום אחר. אפילו לא ידענו מזה. באנו בגלל מה שהקואליציה הזאת עושה. אני לא מדבר על כל הנושאים החברתיים, אני לא מדבר על התקציב, אני לא מדבר על כל הפגיעה שפוגעים בכל השכבות החלשות ובמעמד הביניים, אבל היהדות, היהדות. מה יגיד מתן כהנא עם הכיפה על הראש, או בנט? מה הם יגידו? מה יגיד יועז הנדל, שבמין התנשאות כזאת עומד פה ומטיף לנו מוסר, כמו איזה פריץ, ואומר לנו איך להתנהג, לציבור החרדי. ולכן, אדוני היושב-ראש, כל האמירה הזאת שאנחנו החרפנו את ההתנהגות שלנו בגלל האבטחה של נתניהו, תירוץ חלול שאין מאחוריו שום עובדה אמיתית. מה שעומד מאחורי העניין, שאנחנו נמסור את נפשנו על הדברים היהודיים שיש במדינה, על הקדושה שצריך לשמור, על מה ששמרו במדינה מאז הקמתה, שאת הכול הם הורסים, מנסים להרוס. הכותל המערבי, להפוך אותו גם כן למין מאורת פריצים כאלה של הרפורמים והחברים שלהם. על זה אנחנו מחריפים את מערכת היחסים הרעה הזאת שאתם נותנים לנו, על שבת, על גיור, על הכותל, על החינוך, על הכול. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת אופיר סופר. דיברת שש דקות. כל האבטחה הלכה על אילת שקד, על מתן כהנא, על סילמן. כל מערכת האבטחה רק עליהם. לראש הממשלה לשעבר אין אבטחה. דיברת חמש וחצי דקות. מבינים איך זה עובד? מייללים. כל המאבטחים אצלם. כל אחד מה-60 והנורבגים מקבלים אבטחה. זה מסוכן. יא זלמה, תן לו לדבר. אבל מי שמקבל הכי הרבה איומים במדינת ישראל, מה פתאום? דקה. זה כהנא, עלק השר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. בסדר. הליצן הזה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, כמה סמלי שאנחנו נפגשים לשוחח כאן, אחרי יום חמישי האחרון, על החוק הזה, שעוסק בהצבתן של חיילות בשירות בתי הסוהר. כמה סמלי להמחיש עד כמה אתם מנותקים וצבועים. כמה סמלי, חבריי חברי הכנסת, להמחיש את הניתוק הכל-כך מאפיין את הממשלה הזו. נגמר הכול. לא דאגה, לא לחיילות, אתה יודע, פמיניזם, לא לשום היבט ערכי, הכול הצגה. הצגה,  שום כלום. ממשלת הניתוק. ממשלת הניתוק, ועוד אחר כך, בשיא החוצפה התחננתי לשמוע טיפה, איזה עוגן של דברים, שיגידו לי, גברתי השרה, שאכן אתם מתכוונים לעסוק בעניין בצורה רצינית. לא הצלחתי להתרשם. בדיוק אותה התעלמות שאת מתעלמת כרגע, זו הייתה ההתעלמות שלכם ביום חמישי האחרון. בושה וחרפה. אבל חבריי חברי הכנסת, הבושה והחרפה הזאת ממשיכות בניתוק שלהם. עמר בר לב, השר לענייני ביטחון הפנים, אני לא יכול לקרוא לו שר לביטחון פנים, הוא לפי ההגדרה של הכללים, השר לענייני, ואולי, מקסימום, שר בלי תיק. האדמה בוערת לו מתחת לרגליים. מעולם לא היינו במצב ביטחון פנים כל כך מורכב וכל כך מסובך, ומה שהוא מוצא לעשות עם תת-מזכירת המדינה, אותו תת-שר הזה, מה שהוא מוצא לעשות זה להכפיש ולהוציא את דיבתם הרעה של בני עמו בסביבה אחרת, מחוץ לים. פשוט בושה וחרפה. אותו ניתוק שהוביל אותו לחוסר ההתייחסות לנושא הטיפול בסוהרות זה גם אותו ניתוק שהביא אותו לחתום על הסכם שכר, ואנחנו שומעים על מאות ואולי יותר ממאות שוטרים שפשוט עוזבים את המשטרה. בימים שבהם צריך לחזק את המשטרה שוטרים עוזבים את המשטרה, כי כבוד השר חתם על הסכם שבו במקום לחזק את המשטרה הוא רק מחליש אותה. בדיוק אותו שר, בדיוק מאותה מפלגה מנותקת, ויושבת שם יושבת-ראש מנותקת, בדיוק אותו דבר. הוא גם כן בוחר להיות מנותק מאותם שוטרים שנחקרים תחת אזהרה ומוחרמים להם הנשקים שעות לאחר אירוע שהם מחסלים מחבלים. אותו נתק, אותה מפלגה, אותו שר, אותה שרה. פשוט ניתוק. אני מאוד שמח, אני כבר מסיים. אני כבר מסיים, חצי דקה, כן, כן. בחצי דקה הזאת אני רוצה להגיד לכם, חבריי, תסתכלו בפיד של חברי ימינה, של ניר אורבך, של מתן כהנא, של אילת שקד. כולם מופתעים, כאילו הם לא יודעים עם איזה שותפים הם הלכו למשימה. התבלבלת, איזה ציוץ, איזה פה, איזה שם. הם פשוט חושבים שהם מסתלבטים על אזרחי ישראל בעיניים. הם חושבים שעדיין יש אנשים מנותקים שחושבים שהם באמת אנשי ימין. פשוט חבורה של חצופים, תודה רבה. חבורה של שודדים. תודה רבה. חבר הכנסת יואב גלנט. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בישיבות האחרונות דיברתי הרבה על מצב הפשיעה של הבדואים בנגב. אני רוצה להרחיב בכמה מילים על מצב ההתיישבות היהודית בגליל, כדי להשלים את התמונה, והמצב הזה הוא מצב מדאיג ביותר. מסכנים, אני אומר לך. המציאות היא שלפני 40 שנה, ב-1980, חיו 23% מתושבי מדינת ישראל מקו חיפה וצפונה. אנחנו נמצאים היום ב-18%. 5% האלה שירדו, 5% מהאוכלוסייה הכוללת של מדינת ישראל,התניידו לכיוון המרכז, וחלק ניכר מתוכם הם יהודים, כמובן. אתן לכם דוגמה. במרחב של גוש משגב, שנמצא נגיד באזור כרמיאל, בשביל להגיד את הדברים באופן כללי, יש 19 יישובים. לפני כעשור, ואת זה למדתי כשר החינוך, היו בכיתות א' כ-500 ילדים יהודים, היום יש 250. אלה המספרים. אני מקווה שזה מזעזע את כולם כמו שזה מזעזע אותי, כי המשמעויות ברורות לגבי ההמשך. התהליך הזה הוא תהליך אחד: של התכווצות. לצד התהליך הזה אני רואה תופעה מאוד מאוד מסוכנת, שלמעשה מייצרת, מה זה מזעזע?  מייצרת מציאות, אתה מדבר על, אני בן של המקום. אני מציע, לא מתאים לך לדבר בנימה הגזענית הזאת. אתה מדבר על משגב, עשרות אלפי דונמים שהופקעו, מסח'נין, מדיר חנא, ואתה מדבר על התכווצות? איזה התכווצות? באמת, יואב, לא מתאים. זה בול. למה לא מתאים? באמת את צודקת, זה מתאים לו. זה מתאים לו, נכון. אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת גלנט להמשיך. אני אוסיף לו זמן פציעות. אני מודה לאוסאמה סעדי ולאחמד טיבי, שנותנים לי לעמוד בכנסת ישראל וגם לדבר, בעיקר כשאני מעלה נושאים שלא נוחים לכם. אז בוא אני אגיד לך משהו, אגב, אני נותן לך לפי הפרוטוקול. אני אגיד לך משהו, וגם לאוסאמה סעדי, המדינה הזאת היא מדינה שוות זכויות לאזרחיה, דמוקרטית, אבל זאת מדינת יהודית. לדבר ככה. יהודית, לא יעזור לך. זה לא מדבר, זה כתוב במגילת העצמאות, על אפך ועל חמתך, גם של אחמד טיבי וגם של אוסאמה סעדי. אני הראשון שעזר לאוכלוסייה הערבית, גם במשרד הבינוי וגם במשרד החינוך. מה זה "עזר"? אזרחים. דבר אחד אתם לא תיקחו: המדינה הזו, ממטולה ועד אילת, תהיה מדינה יהודית ותישאר מדינה יהודית. אנחנו נשליט את הריבונות הממלכתית היהודית-ציונית בכל רחבי הארץ. אני אעמוד כאן ואדאג לעניין הזה, על אפכם ועל חמתכם. לא יעזור לכם. אבל דבר אחד לא יקרה, למרות הדמוקרטיה ולמרות שוויון הזכויות, לא יהיה מצב שבו בגלל שמישהו יהודי, ערבים יבואו וייקחו ממנו פרוטקשן, לא יקרה מצב שיירו על תחנות משטרה בשביל להסביר שאדוני הארץ הם ערבים שבונים באופן בלתי חוקי, לא יקרה מצב, אתה בנית לא חוקי. אתה בנית לא חוקי. לא יקרה מצב שממערב לטמרה, על כביש 70, יהיו אלפי חושות, אלפי חושות של אוכלוסייה ערבית, ואין פוצה פה. זה המצב שאנחנו, אנחנו בעניין הזה נעשה סדר, לא יעזור לכם. גלנט, סיימת. לא יעזור לכם. דקה מעבר לזמן.  אנחנו בעניין הזה נעשה סדר, והסדר הזה יביא לתוצאות אחרות. אתם לא תשתלטו באיומים ובאלימות על מדינת ישראל. תודה רבה. אני משתלט על הדיון, נא לסיים. תודה רבה. למה רצית להתייחס, חבר הכנסת עודה, כי הוא תקף אותך? אבל מהמקום. תבקש הודעה אישית לא, אני לא נותן לו הודעה אישית. הוא ביקש, לא נותן לו, אבל הוא ענה. בבקשה. אמרתי שהוא ביצע עבירות בנייה, ערבים. אוקיי. תודה. מסכנים היהודים בגליל. מסכנים, מסכנים היהודים בגליל. תודה רבה. חבר הכנסת גלנט, כשאתה היית שר, אתה לא יכול להגיד: אני עזרתי לכם. אתה לא עושה טובה לאזרחים כשאתה ממלא את תפקידך, מה עוד שלא עשית את זה בצורה שוויונית. תודה רבה. אחמד טיבי, לפחות ממך אני מצפה קצת להכרת תודה. לא, גם כשאתה מחלק מחשבים, אתה מחלק מחשבים כי הממשלה החליטה לחלק מחשבים בתקופת הקורונה. אתה לא עושה טובה. זה לא נקרא "עזרתי לכם". עוד מעט היית מבקש תודה מאיימן ואוסאמה. לא צריך, ככה לא מדבר שר לאזרחים. אחמד טיבי, הערבים קיבלו פי שניים מחלקם היחסי באוכלוסייה, אתה יודע איזה פער יש בין יהודים לערבים מאז 1948 עד עכשיו? אתה יודע מה הפער? בגלל קריטריונים שאני קבעתי. אתה לא יודע מה הפער. אל תלמד אותי. בניגוד אליך ובניגוד לאוסאמה סעדי, אני עזרתי לערבים. 500 מחשבים לא מצמצמים פער. אוקיי. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, שלוש דקות. תודה, אדוני היושב-ראש. אני מקשיבה לנאומים של האופוזיציה היום, ואני חושבת שאנחנו תוקפים את הקואליציה שלא באשמתם. מה שאנחנו צריכים לומר לקואליציה, תודה. תודה שיש באמת את הכמות הספציפית הזאת של נפוטיזם, של סידור ג'ובים, של שחיתות, של לקיחת כספים כיד הדמיון הטובה עליהם. תודה רבה. מדובר בקואליציה שיכולים לגדול בה גידולי פרא באין מפריע, מכיוון שאין אף אחד שמשגיח עליה. בכל מדינה דמוקרטית, כדי שממשלה תתנהל באופן נטול פניות ובטוהר מידות, בדרך כלל יש את התקשורת ואת מערכת אכיפת החוק, אלא ששתי המערכות האלה נדמו לחלוטין כשמדובר בקואליציה הזו. אני אתן דוגמה. הדוגמה שאני בוחרת לתת היא הדוגמה של הזוג המלכותי ויליאם וקייט אבן סער. סתם דוגמה. הזוג המלכותי חולש כמעט על כל עמדות הכוח בישראל. בואו נבחן את זה: גב' גאולה אבן סער, שמנהלת את תוכנית הדגל של התאגיד, שיאנית השכר של התאגיד עם 1.8% רייטינג. הגברת הזאת לא יכולה לדבר על אף אחד מחברי הכנסת בלי ניגוד עניינים. עכשיו אני מזכירה לכם שמדובר באותו תאגיד שמתנהל באופן ישר עד כדי כך שכשאראל סג"ל, שהייתה לו תוכנית הרבה פחות נחשבת בתאגיד, פעם אחת ניגן בגיטרה בביתו של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, התאגיד קם על רגליו האחוריות, כי ניגוד עניינים, הרי זה לא ייתכן ששיר אחד על ספה עם גיטרה יתרחש בביתו של ראש הממשלה, וביקש לפטר את אראל סג"ל. ובכן, אותו תאגיד בדיוק חושב שגאולה אבן סער יכולה להעביר את משדר האקטואליה העיקרי שלהם, עם אפס ניגוד עניינים. לדוגמה, פרשת כסרא-סמיע, שבה לכאורה ניתן שוחד על ידי בעלה של גאולה אבן סער, זה שהיא הולכת לישון איתו כל לילה, האם גאולה אבן סער יכולה לסקר את פרשיית השחיתות לכאורה של בעלה, אשר איתו היא ישנה בלילה? התשובה היא לא. או למשל, השחיתות שנודעה רק בסוף השבוע האחרון, שבה מר גדעון סער שר המשפטים, האיש שאמון על היושרה במדינת ישראל, מדבר עם החבר'ה שלו: בואו נגנוב קצת מהתקציב לבוחר. האם גאולה אבן סער יכולה לדבר על זה במשדר האקטואליה העיקרי שלה בתאגיד, שאנחנו מממנים? התשובה היא: לא. מנדלבליט הלך לישון מזמן. הוא כרגע בתרדמת החורף. הוא נוטה להתעורר רק כשהשם נתניהו, זה שעון העצר שלו, נתניהו, רק אז הוא מתעורר וקם ומונע מנתניהו זוטות, כמו למשל מימון המשפט התפור שלו. אז מנדלבליט מתעורר. הפרשיות של הבית היהודי של ראש הממשלה, בנט הולך לישון, התקשורת לא מסקרת. בפרשיות של כסרא-סמיע ובפרשיות של השחיתות של התקציב לבוחר, מנדלבליט עדיין שונץ, עדיין ישן שנת חורף. התקשורת, חוץ מאילה חסון, לא מתעוררת. אני רוצה לומר שככל שהשמאל מתחזק כך הדמוקרטיה נחלשת, ואני רוצה לומר שכשאנחנו נחזור אנחנו נחזיר את הדמוקרטיה ונשנה את כל הנפוטיזם, השחיתות, הג'ובים והיעדר הפיקוח, שהשמאל, בחסדו של מנדלבליט, כל כך נהנה ממנו. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת איתמר בן גביר. שלוש דקות. יושב-ראש המליאה, שר אני לא רואה כאן, אבל נו, מה כבר אפשר לצפות? הבוקר הציתו בפעם השביעית, בפעם השביעית, רכב של תושב שמעון הצדיק בירושלים, 150 200 מטרים מתחנת המשטרה, מבסיס מג"ב. מציתים בפעם השביעית, ופעם אחר פעם אחר פעם לא תופסים את המחבלים הללו. פשוט לא להאמין. פשוט לא להאמין. במקום יש מצלמות, יש את כל ההוכחות, יש את כל הראיות, ואותו בחור, טל ישובייב, שהציתו לו את הרכב בפעם השביעית, לא לבד. פעם אחר פעם זורקים אבנים, בקבוקי תבערה, תוקפים נשים, תוקפים ילדים. אין דין ואין דיין, מערב פרוע בלב ירושלים. הדבר הלא-נתפס, הבוקר היינו בדיון בוועדה לביטחון הפנים. נציגת הפרקליטות, כשאני אומר לה: גברתי, מה קורה? כמה כתבי אישום? היא אומרת לי: 93 כתבי אישום בירושלים בחודשים האחרונים. ואני שואל אותה: כמה מתוכם ממניע לאומני? מניע לאומני מכפיל את העונש. מסתבר שהפרקליטות נרדמה בשמירה, המשטרה נרדמה בשמירה. האמת היא שמה הפלא? מה הפלא, כשהיושב-ראש, כשהשר לביטחון הפנים, תנסו לא להפריע, נא לתת כאן לנואם לדבר בלי להפריע, כאשר השר לביטחון הפנים, איש שמאל קיצוני, הופך להיות תומך BDS מוצהר, הופך להיות אנטי מדינת ישראל, הופך להיות שותף לחרם, אז מה הפלא שהמסר למשטרה הוא שכשמציתים ליהודים ומרביצים ליהודים ותוקפים יהודים ואחרי זה גם דוקרים יהודים עולם כמנהגו נוהג, ושום דבר לא קרה. השר לביטחון הפנים צריך ללכת הביתה. השוטרים הם שוטרים טובים. השוטרים יודעים לעבוד, השוטרים יודעים לפעול. אבל עם שר לביטחון הפנים כזה אין תקווה, אין ריפוי ויש רק שיסוי וביזוי. יש רק פגיעה במדינת ישראל, פגיעה בתושבים, פגיעה באזרחים, פגיעה בילדים, ואין דין ואין דיין. תודה רבה. חבר הכנסת גדי דסטה יברקן, שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני כמובן מאמין לחברי חבר הכנסת משה ארבל. בהנחה שדבריו נכונים, אדוני היושב-ראש, זה מזכיר לי איזה משפט באמהרית, ואני אגיד לך. המשפט באמהרית אומר שילד שגנב עוד בגיל ילדות, בהתחלה גנב ביצה, האימא לא אמרה לו כלום, אחר כך גנב איזה צלחת, לא אמרה לו כלום, אחר כך גנב כבש, לא אמרה לו שום דבר, אחר כך גנב דברים גדולים ותפסו אותו, בית משפט, היה צריך לעמוד לדין. אז אימא שלו באה לבקר אותו, והיא נדהמת. אז המשפט באמהרית אומר: אנטה באנקולל בקטשין. מה זה אומר? אימא, את היית צריכה להגיד לי "אל תגנוב" עוד מהביצה הראשונה, עכשיו כבר מאוחר מדי. אז מה שר הביטחון בני גנץ עשה? ביטלו, דילגו על החוקים, דילגו על התקנות, רמסו פה את הדמוקרטיה, והתקשורת שתקה. אף אחד לא העיר להם. הם לא עשו עם זה שום דבר. אז מה זה בשבילו, בהנחה שזה נכון, אדוני, לבוא מחו"ל ולא להיכנס ישירות לבידוד? כי הם מרגישים שהמדינה זה כמו בכנסת, אפשר לדרוך ולצפצף על החוקים. זה רק פתיח, אדוני. אבל הממשלה הזאת, בעיניי, היא ממשלת ההקרבה. הממשלה הזאת מקריבה כמעט הכול על המזבח. יושבת-ראש מפלגת העבודה, השרה מרב מיכאלי, מקריבה את ענף התיירות. עשרות אלפי משפחות מתפרנסות מתיירות יוצאת ותיירות נכנסת, אבל מבחינתם בהינף יד אפשר להקריב. מה זה משנה, הרי הם אף פעם לא ניהלו מדינה, הם הגיעו במקרה לניהול מדינה. אז אפשר להקריב אותם. היא מקריבה בשמחה רבה. מרצ מקריבה את זכויות האדם בישראל. הענף שמרצ יושבים עליו, זכות הקיום הפוליטית היחידה שהייתה להם ועכשיו היא כבר איננה, זכויות האדם, היום מרצ באמצעות שר הבריאות מקדמת חוקים דרקוניים שפוגעים בזכויות האדם, ובאמת שלא נראו כדוגמתם. הכנסת עוד מעט הולכת לאשר, אזרחי מדינת ישראל, את החוקים הבאים שמרצ מקדמת: חוק סמכויות אכיפה, מהיום שוטר יכול להיכנס לכם לבית ללא צו של שופט, הוא יכול לעצור אתכם באמצע הרחוב, זה כבר קורה להרבה בפריפריה, לעדה האתיופית, לחרדים, כמעט לכל מי ששונה בנוף, אבל עכשיו זה גם יהיה חוקי. זה חוק דרקוני שמקדמים אותו. אם יש לכם עכשיו גם עסק אתם תצטרכו לשלם 10,000 שקלים קנס, כי אם מישהו שאין לו תו ירוק ייכנס אליכם לחנות, אתם תצטרכו לשלם קנס. עכשיו לא רק שאתם גם מפסידים, כי 50% מהלקוחות שלכם לא נכנסים לחנות, אתם גם הופכים להיות פקחים של עצמכם. תארו לעצמכם שחמישה לקוחות ללא תו ירוק נכנסו לחנות, תצטרכו לשלם 50,000 שקלים קנס. תראו, זכויות אדם אינן ניתנות לאדם ואינן ניטלות מאדם. הן זכויות טבעיות כמו אוויר לנשימה, ואני, כל עוד כוחי יאפשר לי, אעמוד כחומה בצורה למען זכויות האדם במדינת ישראל. ומה שאנחנו רואים זה את מדינת ישראל מידרדרת לדיקטטורה. מרצ, שוחרת זכויות אדם, הופכת להיות, מה זה, משאירה אבק לאיראן, משאירה אבק לסוריה, לשלטון הדיקטטורי בסוריה. ופה? והעניין הוא שעוד יש להם את החוצפה להגיד שנשים הן האחראיות לגופן. ראיתי איזשהו סטטוס עם תמונה. רגע, ומה עם אזרח שרוצה לשמור על בריאותו? עכשיו, ישראל ביתנו הקריבו את החרדים. תודה רבה, גדי. אני מסיים משפט. בישראל ביתנו כבר הקריבו את החרדים במריצות והשמאל הדמוקרטי הקריב את הדמוקרטיה הישראלית. אדוני היושב-ראש, כולנו יודעים שכנסת ישראל זה 120 חברי כנסת. היום יש רק 100 חברי כנסת בפועל. למה? תודה רבה. כי יש 20 חברי כנסת נורבגים. בפועל סיימת. תן לי יתרת עולה חדש, אתה יודע. תן לי איזו הטבה קטנה. טוב. תודה רבה. רק ערבי יכול להבין אתיופי. כל הכבוד. תוספת למוחלשים, 15 שניות. תוספת, תודה רבה. אנחנו ביחד נתחזק, תסמוך עליי, בתנאי שלא תדרוש ממני דברים אחרים, מדיניים, אבל אני אשמח לעניין הזה. תראה, אדוני היושב-ראש, אתה אחד מהוותיקים בכנסת הזאת. אני מבקש מחברי הכנסת להצטרף אליי במאבק הזה למען זכויות האדם. אומרים לי הנורבגים: גדי, אנחנו איתך, אבל ביום שאנחנו נצביע ונגיד משהו על פי מה שאנחנו מאמינים, תוך 48 שעות אנחנו מחוץ לכנסת. המסר הובן. זה לא 120 חברי כנסת אלא 100 חברי כנסת ועוד 20 ללא עמדה. תודה רבה. תודה רבה. אוריאל בוסו, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עיתונאי ערוץ הכנסת יניר קוזין צייץ היום ציוץ נחמד: "סבא גדעון חילק תפקידים: לעצמו לקח משפטים, ליפעת נתן את החינוך, לאלקין נתן את השיכון, ירושלים וקשר לכנסת, להנדל נתן תקשורת, לשרן נתן ועדת חינוך, ועדת קנביס ויו"ר סיעה, למיכל נתן ועדת זכויות הילד, למאיר נתן סגן שר. ורק להאוזר לא נשאר. הלך הלך, פגש את בני בגין, שגם לו לא נשאר". סוף הסיפור. מה הבעיה של יניר קוזין? שבציוץ אפשר להכניס, אני חושב, 200 תווים, 240, אז אני אעזור לו. מקום עשירי ברשימה, הילה שי וזאן, יועדה לתפקיד משנה למנכ"ל. לאחר הביקורת הציבורית היא לא מונתה, אבל מהמידע שהגיע אלינו היום חבר הכנסת הנורבגי שמונה היום לסגן שר עומד להתפטר במסגרת החוק הנורבגי ולהכניס את הילה שי וזאן לכנסת. זה עדיין לא היה. אז הוא לא יהיה חבר כנסת. הוא לא היה חבר כנסת. אבל סגן שר חייב להיות חבר כנסת. לא, הוא לא היה חבר כנסת. אבל סגן שר חייב להיות חבר כנסת. לא, בחוק, סגן שר בנורבגי הוא יכול להתפטר. רגע, לא נגמר הסיפור. מקום 11, דני דיין, יושב-ראש הנהלת יד ושם. באמת תקווה חדשה. מקום 13, עופר ברקוביץ' בהתחלה הוא יועד לתפקיד מנכ"ל המשרד לענייני ירושלים והוא החליט להישאר. תאמינו לי שהוא יקבל משהו יותר טוב. מקום 14, אבי גנון, מונה למשנה למנכ"ל משרד החינוך לאחר שהמינוי של שי וזאן נכשל, אבל זה צריך להישאר בתוך הבית. סאהר אסמאעיל, מקום 17, שימש כיועץ שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, אללה ירחמו. עד שהוא נרצח זמן קצר לאחר שמונה. נתי איזק, מקום 21, מונה למנכ"ל המשרד לירושלים ומורשת תחת השר אלקין, חבר המפלגה. צחי דיקשטיין, מקום 29, היה בעבר יועצו הבכיר של סער ונמצא היום בצוות של השר אלקין. לילך חייבי, מקום 39, משמשת מנהלת סיעת תקווה חדשה. גלעד סממה, מקום 44, נבחר להיות ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים תחת השר סער שר המשפטים. תגידו לי, נראה לכם הגיוני? אם כזה דבר היה עובר, תקשיבו, היום יש מלחמה על מקום 50 במפלגה של שישה מנדטים. שלא עוברת את אחוז החסימה. שלפי כל הסקרים לא עוברת את אחוז החסימה מלמטה. ומונעת מהרוב להצביע איך שהוא רוצה. ועומד פה ברוב חוצפתו השר הנדל, פתח לשכת עבודה.  שהוא לא עובר את אחוז החסימה, ומטיף לנו מוסר. מדבר על שחיתות, אנחנו נתקן. הם העבירו בשבוע שעבר חוק לסתימת פיות. תקשיבו, זה משהו נגד כל היגיון. אחר כך, השר בר לב, שאומר שכל הפיגועים זה עניינים משפחתיים, אומר שהיום הוא נפגש עם תת-שר ההגנה של אמריקה. הוא תת-פוליטיקאי, נפגש עם תת-שר ההגנה של ארצות הברית, ואומר לה: צריך להילחם באלימות, של מי? המתנחלים. שהוא נכנס בזכותם לכנסת, אותם מתנחלים. אז השרה שקד מצייצת: התבלבלת, ומתן כהנא מתבלבל. אדוני, הם קיבלו,  אתה רופא. מה עושים עם שרה שכל היום סובלת מכאבי בטן, שחולפים מייד בהצבעה הקרובה?  בנט, בנט. זה לא עובד ככה. יש מרפאה בכנסת, שתלך למרפאה. תן לה קלבנט. אז אני אומר לכם, רבותיי, זה לא אילת שקד, זה הילד השקט. שחיתות כזאת לא הייתה ולא תהיה לעולם. הדבר המצחיק הזה הוא עצוב. כספי אזרחי מדינת ישראל נהיו לבוז, ואותם אנשים שלפי כל הסקרים לא יהיו בכנסת הבאה מנסים לשנות סדרי בראשית מהיסוד, אבל גם זה לא יצלח להם. תודה רבה. תודה רבה. תודה לך. כל הכבוד לך, בוסו. היום הרגת אותנו מצחוק. בוסו, חזק וברוך, מירי רגב, בבקשה. ולמי לא נשאר לאכול מהעוגה? לכולם יש. מירי, את חייבת להתעלות על זה. אין, אני לא יכולה. יש דברים שאתה יודע מה הגבול שלהם. זה הגבול בשעה 24:00. לגמרי. מירי, את תדקלמי את "ומי לא בא? מיכאל". כל אחד עם השירים שלו. כל אחד עם השירים שלו, זו האמת. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שלוש דקות. החרוצים שנשארו כאן בשעה כזאת במליאה, הכנת את המיטה בחדר בין ההצבעות? הכול מוכן? השרה שנמצאת פה, חשובה, המזגנית, המזגניות, כן, זה, היא אפילו לא יודעת במה היא מתעסקת, בעיניי, אבל הכי חשוב זה בנט. הוא חזר הלילה מהאמירויות, נמצא בבידוד. איך הוא נהנה, נמצא בכל מקום בעולם, הלך לקטוף את פירות השלום. אפילו ראש הממשלה נתניהו לא הגיע לאמירויות, והוא כבר הגיע. אני בטוחה שהוא הזכיר את נתניהו שם. אני בטוחה שהוא אמר: כל הכבוד לראש הממשלה נתניהו, שבזכותו הגעתי לאמירויות, ואני נפגש כאן באבו דאבי ומקבל כזה מקום של כבוד. תאמינו לי, פשוט האובססיה של נתניהו לא אפשרה לו לדבר על נתניהו, להזכיר את שמו של נתניהו. אבל אין, זאת ממשלה שפשוט חיה את המוסר הכפול, את הצביעות, והם לא יודעים להגיד מילה של הכרת הטוב למי שבעצם בזכותם הם נהנים מכל הטוב הזה. ממשלה מעופפת, כל היום הם מטיילים והם נוסעים לחו"ל, והולכים, ועושים חיים, ונשארים שם חודש, שבועיים, ואף אחד לא מדבר. שר מזמין מלון בירושלים, אחד המלונות היקרים, הוא לא יודע שאסור להזמין את המלון הזה כשנותנים לו סוויטה. וואיי, מה היה קורה לנו אם היינו מזמינים כאלה מלונות והיו משדרגים אותנו. אבל אני שואלת את עצמי: מה בנט אמר באמירויות? איזה דבר חכם הוא אמר באמירויות? אולי הוא ייקח השראה מהשר לביטחון הפנים שלו, שנפגש עם תת-מזכיר שר ההגנה האמריקאי והסביר לה, בר לב, על האלימות של המתנחלים וכיצד ניתן וצריך לחזק את הרשות הפלסטינית. אז קודם כול בואו נעמיד את הדברים על דיוקם. זו לא אותה אילת, שמשחקת לנו אותה: התבלבלת, התבלבלת, כשהיא משוטטת בשמאל ומפלרטטת עם הימין. זה לא עוזר, זה לא הולך ככה או שאת בימין או שאת בשמאל. אל תשחקי לנו עכשיו משחקים, מפלרטטת עם הימין ומשוטטת בשמאל. בואו נראה מה הוא אמר: קודם כול, הם לא מתנחלים, הם מתיישבים ציונים, שמשלמים מחיר יקר על זה שהם חיים ביהודה ושומרון, עם כמות הבקת"בים והאלימות והטרור שהם סופגים, הפחד לנסוע בלילה, הקשר שאיננו, הרצון לדבר עם אנשים שלא תמיד הם יכולים לבוא לבקר אותם בבית כי הם חיים במקומות שלך תדע מאיפה יבוא אותו פלסטיני ויגרום להם לטרור. ואת מי הוא רוצה לחזק? את הרשות הפלסטינית. ומי מחזק את הרשות הפלסטינית? השותפים של בנט, רע"מ. רע"מ מחזקים את הרשות הפלסטינית. היום מפלגת רע"מ מיהרה לברך על שחרור השייח' המסית ראאד סלאח. הוא שוחרר היום מהכלא. מי זה ראאד סלאח? הוא ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, אותו מסית לטרור ותמיכה בטרור. הם באו כולם וצעקו לו, נא לסיים. "ברוח, בדם, נפדה את אל-אקצה". כן, זו הרפיסות הביטחונית של מר בנט. תודה רבה. לא, אני אגיד עוד מילה אחת. ועכשיו, סוף-סוף אנחנו יודעים גם מה גרם לפיגועים. סוף-סוף, אחרי 73 שנים, אנחנו יודעים מה גרם לפיגועים. אתה יודע מה גרם לפיגועים? מה אמר השר בר לב? הנערה המחבלת רבה עם אבא שלה כי היא עישנה נרגילה. אז עכשיו הוא הפך להיות שר הנרגילות. אז אני מציעה לך, מר בר לב, בוא תחלק נרגילות לכל אלה שגרים במזרח ירושלים וביהודה ושומרון ואולי כך אתה תגרום לכך שגל הפיגועים ייפסק. נו, באמת, שר נרגילות. הנרגילה גרמה לה לעשות פיגוע, תודה רבה. תראו באיזה עולם הזוי אנחנו חיים. תודה רבה, חברת הכנסת רגב. על זה נאמר "הבא נרגילה". הבא נרגילה. שר הנרגילות. בואו נחלק להם נרגילות. מיכאל מלכיאלי. שלוש דקות. תאמינו לי, לאן הגענו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מחר עם ישראל יצום את צום עשרה בטבת. במשך מאות ואלפי שנים עם ישראל מתייחד ביום הזה, אחד הימים העצובים בהיסטוריה היהודית, היום שבו החל המצור על ירושלים ונבוכדנצר הגיע עם אלפי חיילים והתחיל את המצור שנמשך עד י"ז בתמוז, שנה וחצי שאחרי זה, ובתשעה באב נחרבו הבית הראשון והבית השני. מי שהסתכל טוב-טוב ומי שקרא את ההיסטוריה היהודית, מה היה בתקופה הזו? לא הם החריבו את ירושלים. ירושלים חרבה כשהחל המאבק בתוך ירושלים, כשהגיעה קבוצה קיצונית, קטנה, בריונית והשתלטה על ירושלים, ושרפה את האוכל שהיה בירושלים ואיבדה את כל המצבורים שהיו בירושלים. כשהחל המאבק האמיתי בתוך ירושלים, אז נחרבה ירושלים. כל החיל הענק של נבוכדנצר לא הכניע לא את הרבנים, לא את תלמידי החכמים שהיו שם, כולם עמדו בחומה בצורה. כשהגיעו אנשים מתוך הבית והתחילו לקדוח חור בתוך הספינה, אז נחרבה ירושלים. אדוני היושב-ראש, כשכנסת ישראל קיבלה כאן לא מזמן החלטות לקצץ מאות שקלים לכל ילד יהודי, ובוודאי אם הוא ילד חרדי, ואותה ממשלה בשבוע זה מחלקת 30 מיליון שקל לילדי המסתננים בשביל שיוכלו ללמד את הילדים שלהם במעונות, אין לך קידוח באונייה בביצורה של מדינת ישראל כמדינה יהודית יותר מההחלטה האומללה הזו. בזמן שאזרחי מדינת ישראל מוציאים את הילדים שלהם מהמעונות, מהגנים, כי הממשלה החליטה לא לממן אותם, מחלקים 30 מיליון שקל לילדי המסתננים, אלו שחלקם נמצאים כאן לא בהיתר, חלקם מיועדים יום אחד לגירוש. ואנחנו, אזרחי מדינת ישראל, בכספי המיסים שלנו, אנחנו מממנים את אותם אנשים. עיני אינה צרה באף אחד, אבל ממשלה שמחזקת מסתננים ומחלישה את האזרחים שלה רק בגלל היותם חרדים, זה תחילתו של חורבן, זה תחילתו של שיסוי אחד בשני, זה שרפת המצבורים של האוכל, זה גרם, על זה אנחנו בוכים יום-יום, כי אנחנו מבינים שמדינה שמקצצת לאזרחים בשביל לתת למסתננים היא לא מדינה שאכפת לה מהאזרחים, מדינה שרואה בחרדים הרבה יותר גרועים ממהגרי עבודה זו מדינה שלא יודעת לדאוג לביטחון התעסוקתי שלה. ואני אסיים, אדוני היושב-ראש. אנחנו מקווים שהממשלה הרעה הזאת תיפול כמה שיותר מהר, ממשלה שמפלה ילדים, למסתננים נותנים ולחרדים לא, זו ממשלה שאין לה זכות קיום. ובעזרת השם, נעשה שתהיה להם התקופה הקצרה ביותר. תודה רבה. ישראל כץ, לא כאן. פינדרוס, נמצא. אחריו, ליצמן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, כפי שאמר קודמי הרב מלכיאלי, חבר הכנסת הרב מלכיאלי, אנחנו הלילה בעשרה בטבת. מחר אנחנו צמים. הצום נקרא בתנ"ך צום העשירי. מדברים פה גבוהה-גבוהה נציגי אלה שקוראים לעצמם ממשלה וקוראים לעצמם דתיים, הם משקרים פעמיים, ומדברים, ומסבירים לנו על החורבן ועל השנאה. אני כבר לא מדבר על מסכת השקרים שהייתה כאן הערב על למה האופוזיציה מתנהגת כמו שהיא מתנהגת. אפשר לחשוב שהקואליציה בכלל, מבחינתה האופוזיציה לא קיימת, לא רלוונטית. יש הוראות של אלקין, שאני רואה אותו פה מדי פעם מגיח ובורח, שנתן הוראות. אבל עזבו את זה. אני עכשיו רוצה לדבר על הנושא של חורבן בית המקדש. עשרה בטבת הוא על החורבן של בית ראשון. בית ראשון נחרב בדיוק על מה שמייצגות אותן כיתות שמסתובבות היום פה בארץ ומנסות לקבל לגיטימציה  היהודים המשיחיים, היהודים הרפורמיים, היהודים הקונסרבטיביים. כל הכיתות האלה שבאות לדבר בשם היהדות. אז ההיסטוריה לא השתנתה. לפני 3,000 שנה, 2,500 שנה, אותן כיתות הסתובבו ונלחמו בנבואתו של ירמיהו הנביא. הם הסתובבו עם כיפות על הראש. דרך אגב, הם הסתובבו, והיו נראים אפילו יותר דתיים מהכיפות האלה. והם הסתובבו ואמרו: ירמיהו הנביא מדבר שקר. הכניסו אותו לכלא. הכניסו אותו לכלא, סגרו אותו במאסר, כי הוא אמר להם: רבותיי, יבוא חורבן על זה שאתה מחללים שבת, על זה שאתם מחללים את שנת השמיטה, על זה שאתם לא עושים דין משפט יתום ואלמנה, על זה שאתם לא עושים צדק, על זה יבוא חורבן. ואמרו לו: לא, הכול בסדר, אנחנו דתיים לא פחות ממך, מי אתה שתגיד לנו? אנחנו נביאים לא פחות ממך, מי אתה שתגיד לנו? ועל זה, על זה נחרב בית המקדש. הם כולם שכחו את זה, ברחו, נעלמו מפה. כולם רוצים לשכוח את זה. הם יודעים להגיד לנו סיסמאות על אהבת חינם, על אהבת ישראל. על זה נחרב בית המקדש. בדיוק על זה. ומחר אנחנו בדיוק על הדבר הזה, מחר אחר הצוהריים, בסיום הצום, אנחנו הולכים, וזאת הדרך האופטימית שלנו לסיים את הצום, בנביא ישעיהו: "שמרו משפט ועשו וצדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות". ממשיך הנביא: "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה" על מה? "שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי". כן, אם שרת התחבורה תנסה לפתוח תחבורה ציבורית בשבת זה לא יעזור לכם. לא יעזור לכם להתמודד עם שום דבר. אם אתם תנסו לפגוע בכשרות, תנסו לפגוע במקומות הקודש, לא רק שזה לא יעזור לכם, זה יזיק לכם. אבל מי שיחזיק בבריתי הוא יינצל. אנחנו לא פוחדים. תוציאו אותנו, תשפילו אותנו, תגידו לנו, תעשו לנו, ההיסטוריה חוזרת על עצמה. על זה אנחנו צמים מחר. לפני אלפיים וחמש שנה שנה גם את ירמיהו הנביא שמו בבית סוהר. אבל בסוף "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה". תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת ליצמן. תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בערב הייתה היסטוריה בכנסת. 20 חברי כנסת נאמו נאום ראשון של הקואליציה. פתאום עלו אחד אחרי השני אנשים שלא רואים אותם כל השנה, נאום ראשון, כי צריך להציל עד שבנט יחזור, גנץ יחזור. אני רוצה להמשיך גם עם הדברים שדיברו היום בערב. הנושא של העובדים הזרים שקיבלו 30 מיליון שקל זה המשך של החתולים, 12 מיליון שקל, זה ההמשך של 30 מיליון שקל לרפורמים. וזה אחרי שמורידים מעונות יום לישיבות ולאנשים שרוצים לעבוד ולפרנס את הבית. אין אכזריות יותר מאשר לתת לכל אלה שנמצאים בארץ והם בלתי חוקיים, בלתי חוקיים, ואנחנו מתמודדים נגדם כל הזמן. ועל זה עוד הולכים לתת להם פרס 30 מיליון שקל, העיקר לקחת מהחרדים. זאת אכזריות של שר אוצר רשע, שלא מתבייש להגיד שצריך לזרוק אותנו למזבלות. רשע מרושע אפילו. וזה בהמשך לכך שהשותפים שלו רפורמים. לא בכדי הלך, ואני לא רוצה להמשיך את הדברים האלו. עכשיו, מה שאני רוצה להגיד, אני בטוח שבהמשך הממשלה תיפול. אי-אפשר כל הזמן לשלוח את ראש הממשלה לצד הזה של הגלריה, את שר הביטחון לצד השני. אם זה כל כך מסוכן אני לא יודע איך הם יכולים להיות ביחד, אם זה נקרא בידוד, לא משנה כרגע. אבל מה עשו כאן היום בערב? היום בערב, כדי להציל את הממשלה, לבזבז כסף, להכניס לגירעון עוד יותר, זה בעיקר כדי להציל, שראש הממשלה וששר הביטחון יוכלו לבוא היום להצבעה. אני חושב שעם כל הכבוד, זאת שחיתות על שחיתות ועל שחיתות, והם צריכים ללכת הביתה מייד. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ', שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני כועס, אני מודה. כמה מנוול צריך להיות, אחרי חודשים שעמר בר לב מצדיק את הטרור הרצחני באין-ספור סיבות ועושה הכול כדי לגלגל את האחריות לקורבנות, ואני לא מסוגל לומר את המילה הזאת בקשר ליהודים שיושבים בארצם, במדינתם העצמאית והריבונית, כל הסיבות שבעולם, כל ההצדקות שבעולם, והיהודים אשמים? לעמוד היום ולהשתתף בקמפיין שקרי, אנטישמי, שמתיר את דמם של המתיישבים, וכשאתה נפגש עם תת-שר ההגנה האמריקאי לדבר על אלימות המתנחלים, מאות אלפי מתיישבים שהקיזו דם, שילמו דמים מרובים, סופגים מאות אירועי טרור יום-יומיים בצירים, אגב, בגללך, בחסותך, בגלל אוזלת היד שאתה עם רוח המפקד שלך מוריד למטה. אתה וגנץ. והיום, היום, כן, השתחרר אותו טרוריסט, ראאד סלאח, אני כבר לא מדבר על אחמד טיבי ואחרים, תומכי טרור שלפי החוק הישראלי צריכים להיות בכלא על התמיכה שלהם באיש הנאלח הזה, וכל בכירי רע"מ, הרי זו התנועה האסלאמית, אז מספרים לנו איזו אגדה על הפלג הצפוני והפלג הדרומי. אז בכירי רע"מ, הפלג הדרומי, עלו היום לרגל והוציאו ברכות ופוסטים לאדם שישב בכלא על תמיכה בטרור נגד יהודים. אתם מאבדים, חלילה, אנחנו יהודים מאמינים בקדוש ברוך הוא, "לא יטש ה' את עמו בעבור שמו הגדול", ואת כל הטרלולים שלכם הוא בסוף יסדר. ומי הפך את המטורלל הזה עמר בר לב ואת האחרים משוליים סהרוריים, הזויים, בשולי השמאל הקיצוני, לשר לביטחון פנים, לשותף בכיר בממשלה? מפקד סיירת מטכ"ל. אילת שקד. טוב, אני מכיר הרבה, גברתי השרה, שזקנותם מביישת את בחרותם. תסלחי לי שאני לא מתרגש מהדרגות על הכתפיים ומהמאצ'ואיזם המפואר של העבר. אז עכשיו אני רואה את אורבך וכהנא ושקד מצייצים: התבלבלת, תתנצל. אתם הפכתם את המנוול הזה שהתיר את דמנו היום לשר בכיר. כמה צבועים אתם יכולים להיות? אני הייתי איתכם ארבע שנים, לבושתי. אם חס וחלילה נתניהו או מישהו בממשלת ימין היה מעז לומר רבע מביטויים כאלה על הציבור שלכם, היינו עושים חרם הצבעות, ממשברים, מאיימים להפיל את הממשלה. ועכשיו בשביל כיסא ושררה אתם נותנים לאנשים האלה להוביל את מדינת ישראל. אז זה הפלג הצפוני והדרומי, ואותם תומכי טרור שמרימים ראש בכל הארץ, ויהודים קטנים ומבולבלים, וחולים, כן, ואתם אשמים בדרדור הזה של מדינת ישראל. תודה רבה. ותפסיקו להיות גיבורי טוויטר חלשים וצבועים. אם אתם לא מפרקים את הממשלה הזאת לפחות תשתקו ותתביישו. חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אבי מעוז. אין קו לבר לב. אין קו בר לב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ליל עשרה בטבת, אין מתאים ממנו לדבר על נאום מדינת ישראל היא מדינה יהודית מס' 4, והפעם בנושא המסתננים. אחד המאפיינים של מדינה יהודית הוא היחס לאלו שרוצים להסתנן ולהיכנס אליה בכל דרך והם אינם יהודים. כמה נתונים: בישראל שוהים היום למעלה מ-30,000 מסתננים, ובנוסף בין 10,000 ל-15,000 ילדי מסתננים. רק כשליש מהמסתננים מגישים בקשות מקלט, ופחות מ-10% מאותן בקשות מאושרות. בכל שנה פותחים המהגרים יותר מ-8,000 הליכים בענייני הגירה בבתי המשפט במטרה לטרטר את המערכת ולקנות זמן שיאפשר השתקעות בישראל. רוב המסתננים המורחקים מישראל בכלל אינם מאפריקה. תשמעו את הנתון הזה: יותר מ-10% מהילדים הנולדים בכל שנה בתל אביב הם ילדי מסתננים. מרבית המסתננים מרוכזים באזורים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית, ובמיוחד בדרום תל אביב. תושבי האזורים הללו, היהודים, הם אלו שעל כתפיהם נופלת הסוגיה הזאת על כל משמעויותיה: פשיעה גבוהה, אלימות ככלל וכלפי נשים בפרט, הזנחה סביבתית ועוד. שוב ושוב ושוב חסמו שופטי בג"ץ את הניסיונות של ממשלות ישראל לפתור את בעיית המסתננים. מי שעומדים מאחורי המאבק לטובת המסתננים הם בין השאר ארגוני שמאל רדיקליים, כמו רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח וקרנות כמו הקרן לישראל חדשה. בכל העולם המערבי תופעת המסתננים היא כלי בידי בעלי האג'נדה האנטי-לאומית, שרוצים למוסס את המושג "מדינת לאום" על ידי הכנסת מסתננים רבים ככל האפשר. בישראל באופן ספציפי שילוב הזרועות בין אותם ארגונים קיצוניים, שופטי בית המשפט העליון וגורמי תקשורת שונים הוא חלק מאותה תפיסה שרואה בצורה שלילית את העובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ומבקשת לדרדר אותה אל עבר מדינת כל אזרחיה. מדינה חפצת חיים ועם חפץ חיים חייבים לעמוד בפרץ ולהילחם כנגד הניסיונות הללו לטשטש את הזהות. במדינה יהודית מתוקנת לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת יש הזכות, וגם החובה, להגן על גבולות הארץ לא רק בפני אלה החפצים להשמיד אותנו, אלא גם כנגד אלו המאיימים להטביע את זהותנו בים של מסתננים ומהגרי עבודה. תודה רבה. ורק רשויות אלו יחליטו מתי ניתן וצריך לאפשר, במקרים נקודתיים של פליטים אמיתיים מטעמים הומניים. ככה, ורק ככה, נשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, לא כאן. אורלי לוי. קרעי יורד למטה. רגע, רגע. לא, לא, אתה ירדת למטה. אתה רשום למטה.  השם שלך רשום פעמיים. בבקשה, שלוש דקות. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, תראה, אני חייבת לומר שכשאנחנו באים פה ודנים על חוקים שהממשלה מציעה, אז יכול להיות שאני בין הח"כים שבאמת קוראים את החומר ומנסים להבין את הרציונל או מה עומד מאחורי אותם חוקים. אני חייבת לומר לך שככל שקראתי הבנתי כמה העגלה הזו של הממשלה הזו ריקה. היא עמוסה בהמון המון ג'ובים, היא עמוסה בהמון המון נורבגים, היא עמוסה בהמון המון שרים, שאני מבינה שמתווספים עליהם עוד, היא עמוסה בהמון סגני שרים, היא עמוסה בהמון ועדות, בהמון יושבי-ראש ועדות חדשות, בוועדות שפיצלו, בוועדות שהקימו ובכלל, אבל במה היא ריקה? כי היא מבטיחה משהו ועושה דבר אחר לגמרי. כשאני מסתכלת על הצעת החוק הבאה בתור בסדר-היום, שמדברת על הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי הדין הפלילי, אני לא יכולה שלא לחוש ששר המשפטים לא עשה פה עבודה. אם הוא ראה את החוק הזה והבין את המשמעות של זה, אז הוא משקר את הציבור. למה אני מדברת ככה, אחמד? תראה, אחד מחוקי הדגל של שר המשפטים גדעון סער זה פירות העץ המורעל. הוא מבחינתו מציג לכולם שזו אחת המהפכות הגדולות, המשפטיות, שהוא הולך להוביל. ולכן כשאנחנו קוראים את הרציונל של החוק הבא, ואני אקריא אותו בקול: "מוצע לקבוע הוראת שעה שבמסגרתה ישונו העילות הקבועות בחוק שמקנות סמכות לשוטר לערוך חיפוש בבית או במקום בלי צו מבית משפט. בין היתר, מוצע להקנות לשוטר סמכות להיכנס ולבצע חיפוש במקום בלי צו חיפוש אם התעורר חשד סביר שבמקום מצוי חפץ שיכול לשמש ראייה לביצוע עבירה חמורה בתנאי שהחיפוש דרוש באופן מיידי למניעת העלמת הראייה או הפגיעה בה". זה מה שחושף את שר המשפטים לבולשיט הגדול שהוא מוכר לנו בכל מה שקשור לפירות העץ המורעל. כי בכל טענה שינסו לטעון שזו ראיה שלא הושגה כחוק, יכול לטעון אותו שוטר: היה לי יסוד סביר להניח שהחיפוש בבית הזה הוא כדי למצוא את אותה ראיה. הרי מה הרציונל של פירות העץ המורעל? שראיה שהתקבלה שלא במסגרת הוראה של שופט, של צו בית משפט לערוך חיפוש, בכל אותן נקודות שבהן באים ואומרים שהראיה הושגה בדרך כוחנית, לא בדרך של צו, לא בדרך של גורם משפטי, באה הצעת החוק הבאה. הוא מושך ומפיל את כל הטיעונים שלו לגבי הצעת החוק לפרי העץ המורעל בכך שהוא אומר: כל סיבה. תראו לי אתם שוטר שיאמר שהוא נכנס לבית לעשות בו חיפוש בלי צו בית משפט שלא יהיה לו יסוד סביר להניח שיש שם ראיה, או שעלולים לאבד את הראיה או להעלים אותה. לכן אני אומרת, העגלה שלהם עמוסה בבולשיט וריקה מתוכן. אנחנו לא מטומטמים. גם הרפורמה שבה הוא מדבר על פרי העץ המורעל היא ריקה מתוכן ובולשיט אחד גדול. תודה. תודה. יעקב מרגי, לא כאן. גילה גמליאל. אדוני היושב-ראש, חברות הכנסת, המעט שעוד נותרו בשעות הללו כאן במליאה, אני חייבת לומר כמה דברים. כשקראתי את הצעת החוק שרוצים להעלות שאלתי את עצמי מה הסיבה שמבקשים שחיילים יהיו בבתי סוהר. איזה רצון יש שחיילים יהיו בבתי סוהר? אני שואלת אותנו איזה רצון יש שחיילות יהיו בבתי סוהר אחרי הטרגדיה האיומה שהייתה, שרק לאחרונה נחשפנו לה? מדוע יש אינטרס היום לבוא בכנסת ישראל ולחוקק חוק שעוד יאפשר להאריך בשלוש שנים את הוראת השעה שמאפשרת את זה? האם זאת התשובה שלנו לחיילות הללו? האם זה המענה שהממשלה הזאת נותנת להן? האם זה ההיגיון? על מה? ואני שואלת פה עוד שאלה: הטענה שנטענה היא שאין תקני כוח אדם בבתי הסוהר. יש תקנים פה בכנסת ישראל, של מעל 20 חברי כנסת נורבגים, לממשלה מנופחת עם סגני שרים ושרים ככל יכולתם. אבל לבוא ולדאוג לצרכים הבסיסיים של מערכת בתי הסוהר, של רפורמה מקיפה שתייעל את הפעילות בבתי הסוהר מול האסירים, שתוביל לשיקום אסירים, שתדאג באמת להתנהלות מערכתית נכונה, זה לא בנמצא? על כן אני קוראת לכם להתנגד להצעת החוק הזו. אין שום סיבה בעולם שאנחנו נשלח את הילדים שלנו להתגייס לצבא על מנת להגן על מדינת ישראל, על כל האתגרים הביטחוניים, ולמצוא בסופו של יום את החיילים ואת החיילות מגיעות לשירות בתי סוהר, ושיתנהלו מולן בהטרדות מיניות, שישתמשו בהן לסרסור בצורה מבישה ממש, בהתנהלות בזויה לחלוטין. אני אומרת: התשובה שלנו לחיילות כרגע זה פשוט להצביע נגד החוק הזה. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, (אומר בערבית: הגיע הזמן שלך.) שוכרן. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה נמצאת כאן? איה? נמצאת, יושבת בסתר עליון, לא רואים אותה. מפנה גב לאומה. אני חושב שזה לא מכובד. המינימום, גברתי השרה, אנא. גברתי השרה, אנחנו לא נתחיל לדבר אם אין את מינימום הכבוד לאלה שנשלחו על ידי הציבור. אנא סובבי. הסתכלי גם כן על אלה שנמצאים פה, ולא במקומות הגבוהים. אני רוצה ברשותכם לקרוא את מאמרו של העיתונאי הנכבד דביר שרייבר, עיתונאי. מתוך "אתנחתא" בעיתון בשבע. משהו מרתק ביותר, ומי שחושב שכל העיתונות מלקקת את אותה ממשלה, יכול באמת להיות רגוע שיש גם אנשים הגונים, שיודעים בדיוק הבדלים בין דברים לדברים. "מעשיה יקרבוה ומעשיה ירקבוה". זו בעצם הכותרת שלו: "שישה חודשים מלאו ל'ממשלת הנס', כפי שהגדיר אותה יאיר לפיד. זה הזמן לבדוק מה היא הספיקה לעשות ולמה זה מגיע לנו", הוא אומר, "השבוע, לפי התאריך העברי, מלאה חצי שנה לממשלת בנט שגאלה אותנו ממערכת בחירות חמישית ובכלל מהיכולת לבחור. אומנם לפי התאריך הלועזי זה יקרה רק בשבוע הבא ואולי עד אז הממשלה תתפרק" ואני מוסיף: אינשאללה, "אבל אל תבנו על זה כי כולם שם מאוד אוהבים זה את זה. במיוחד בנט ולפיד, שהם ממש כמו זוג נשוי: בנט מנסה לשדר סמכותיות ומבקש לא לטוס, ולפיד מייד מיישר איתו קו ובורח לחו"ל, למרבה שמחת וגילת בנט. הזמן עובר מהר כשנהנים. זאת אומרת, מי שנהנים הם הגיסות של יאיר לפיד ואלפי המינויים הפוליטיים שהממשלה הזאת משגרת לכל רחבי העולם, וכמה בנטיסטים שנורא גאים שיש לנו סוף-סוף ראש ממשלה עם כיפה. לא הייתה ברירה, הם אומרים, זה או ממשלה עם התנועה האסלאמית והשמאל הקיצוני, או מערכת בחירות חמישית. אז נכון, בנט היה יכול להבהיר לגדעון סער שהאפשרות היחידה היא להקים ממשלת ימין של 65 מנדטים. אבל אז סער היה נאלץ להפר את ההבטחה לא לשבת עם נתניהו במקום להפר את ההבטחה לא לשבת עם מרצ, ובנט לא היה מפר 84,792,645 הבטחות ולא היה הופך לראש הממשלה הראשון עם כיפה". יש פה הרבה הרבה דברים, אבל אני רוצה רק ממש בדקה אחת ככה, לקחת לי גם כי הייתי צריך להסב את תשומת ליבה של השרה. אז רק נאמר מה היה לנו: "שר החוץ לפיד מתחייב למדיניות 'אין הפתעות' מול האמריקנים ומיישר קו עם האיחוד האירופי למען חזון שתי המדינות, ועל הדרך ממרק להם את המצפון ואומר שאנטישמיות זה המון דברים, ממש לא קשור רק ליהודים, ניצן הורוביץ מעניק ביטוח בריאות למסתננים לא חוקיים, וגם פונדקאות ללהט"בים בהכשר מרב מיכאלי, שפעם הייתה נגד אבל עכשיו היא סבבה עם פונדקאות, לשם כך היא שוהה כמעט חודשיים בארצות הברית בלי למנות מחליף ובלי לנהל את המשרד שהיא עומדת בראשו" תודה רבה.  ובסופו של דבר, "זה לא מפריע לה להדיח שני בכירים במשרד התחבורה. במקרה, רק במקרה, שניהם גברים, ימנים ומתנחלים". תודה. יש עוד הרבה, הרשימה היא ארוכה, לא נשאר, לא נשאר. אבל, ביבי, אה, טיבי, הלילה צעיר. תודה רבה. או ביבי או טיבי, אל תתבלבל, תודה רבה. אורית סטרוק, בבקשה. תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, הלילה הזה הוא ליל עשרה בטבת, והוא נקבע לפני שנים רבות, הוא נקבע כזכר לתחילת המצור על ירושלים, אבל בדורנו הוא נקבע גם כיום הקדיש הכללי על מיליוני היהודים שנרצחו והושמדו בשואה. ואני רוצה, המחשבות שלי לוקחות אותי בלילה הזה אל שלושה מקומות שונים שבהם היו ההורים שלי ושל בעלי כשהסתיימה השואה. המקום הראשון הוא בודפשט בהונגריה, שם הייתה אימא שלי. בתור ילדה קטנה, היא ניצלה מהשואה בדירת מסתור יחד עם הוריה, אחיה והדודים שלה. אבל כשהיא יצאה מדירת המסתור בתום המלחמה, ולכאורה הייתה צריכה לשמוח מאוד על הצלתה, היא חטפה זעזוע נוראי כשהתברר לה שכל הילדים היהודים שלמדו איתה בבית הספר, כולם חוץ ממנה ומאחיה, הושמדו ולא יחזרו. המקום השני זה המקום שבו היה חמי, באוראן שבאלג'יר. גם לאוראן הגיעו הנאצים, והם גירשו חלק מבני משפחתו של חמי, שגם הוא היה ילד, וגירשו אותם לאירופה, והמשפחה לא ידעה לאן הם גורשו. רק בתום המלחמה התברר להם שבעצם קרוביהם, 330 יהודים מאוראן שבאלג'יר, הושמדו במחנה ההשמדה באירופה. במקום השלישי זה המקום שבו היה אבא שלי, שהוא היה פה בארץ, במושבה ראשון לציון. ילד בכיתה ח'. עם תום המלחמה נודעה פה בארץ הזוועה שעשו הנאצים ליהודי אירופה וליהודי צפון אפריקה. ואבא שלי מספר, בספר הראשון שהוא כתב, איך הוא בתור ילד בכיתה ח' עמד באיזשהו טקס שעשו לזכר אותם יהודים שנרצחו. וכשהוא עמד בטקס הזה, ואחרי ששרו את "התקווה", התחילו פתאום, מבין שורות חברי השומר הצעיר, לשיר את האינטרנציונל הסוציאליסטי. ואז באותו רגע אבי, ילד בכיתה ח', נתקל בעיניו של המורה שלו, המחנך שלו, עיניים מאוד מאוד עצובות שאמרו לו: לא. אתה לא שר את האינטרנציונל הסוציאליסטי בסיטואציה הזו, אתה יהודי, ואתה לא שר את זה. אתה שר רק את השירים של היהודים. אתה שר "התקווה". ואבא שלי כתב, כלקח מהשואה, שהלקח שלו זה שפה בארץ צריכה לקום מדינה יהודית. תודה רבה. שמדינה יהודית היא הרבה הרבה יותר חשובה מאשר מדינה דמוקרטית. תודה רבה. המדינה היהודית שלנו היא נר זיכרון חי ומאיר לזכרם של אותם קדושים שנספו בשואה. חיים ביטון. יואב קיש. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני כמה שעות עלה לדוכן הזה, מפה, חבר הכנסת ניר אורבך, שמסתבר שהוא הולך להיות שר ההתיישבות, ולפחות קיבל ברכות מחברי וחברות יש עתיד, ענבר בזק ושרון רופא עלו ובירכו את חבר הכנסת אורבך על תפקידו כשר ההתיישבות, ובמקביל בירכו גם את חברת הכנסת שירלי פינטו על הולדת בתה. אז קודם כול, באמת ברכות לחברת הכנסת שירלי פינטו, ואני מבין שהיא גם הוזעקה להגיע למשכן כדי לעזור לקואליציה בחקיקה המאוד-דחופה וחשובה הזו. אני רוצה לומר דבר אחד לניר אורבך, שאמר שהוא מרגיש שהכנסת מתחילה לעבוד, הוא מרגיש שיש שינוי אווירה. נגיד לו בצורה פשוטה מאוד: הדורסנות שלכם לא נעלמה, אנחנו רואים אותה בקואליציה שלא נותנת ייצוג בוועדות, אנחנו רואים את זה שאתם מוציאים אותנו מהוועדות, אנחנו רואים, דרך אגב, יש שרה במליאה? כן, היא מפנה גב. זה בסדר. איפה? אני לא רואה. במקרה הטוב היא מפנה גב. היא יצאה. אז תעצור את הזמן שלי, אני מבקש. תמשיך, תמשיך עד, אני מוסיף לך. לא, לא, הזמן שלי לא צריך לקחת, כל עוד אין שרה. מה? אתה מבין, זה הזלזול. זה ככה נראה. איפה השרה? אני לא רואה. איפה השרה? אהה, הינה כאן. בפינה. זה מצטרף לכל ההתנהלות של הקואליציה, שרים ביזיון, שלא יודעים לכבד את הכנסת, שמצפצפים על הכנסת הזו. הרי יש להם נורבגים. הנורבגים עושים את העבודה השחורה. הם הולכים להופעות, לסרטים, ופה הנורבגים עובדים. והנורבגים אומרים תודה, כי הם בכלל לא היו צריכים להיות פה בכנסת. אז אני אומר לקואליציה, אנחנו לא ניתן לכם קיזוזים, אותם חמישה-שישה שרים שנשארו פה יהיו איתנו כל ערב וכל לילה, עד שאחרון עובדי הכנסת יצטרך ללכת. הם יישארו פה בשביל זה. או עד שהם ישנו את החוק שכולם יכולים להיות נורבגים. או שילכו הביתה. הם יעשו נורבגי לנורבגי. זה העניין. או בשיטה של עכשיו, לקחת חבר כנסת נורבגי שהגיע לפה בשביל להתמקד בעבודת הכנסת, להתנרבג, להתנרבג. הוא, חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, לא נבחר לכנסת. מה לעשות? תקווה חדשה קיבלו שישה מנדטים. אבל אמרו, כדי שהשרים יוכלו להתפנות לעבודתם, הרי לא רוצים להחזיק אותם פה עד השעות הקטנות של הלילה כשהם דורסים את האופוזיציה, אז בואו נעשה ממנו נורבגי שיבוא ויתמקד בעבודת הכנסת. יואב, לדעתי הם יעשו עוד תיקון. אבל מה לעשות שהנורבגי הולך להיות בממשלה, סגן שר מיותר נוסף, למרות כל השקרים וההבטחות שלהם, אף אחד כבר לא מאמין להם, ועל זה מכניסים נורבגי לנורבגי. זה נקרא להתנרבג. זה נכד נורבגי לשר המשפטים סער. הוא אמר היום בשידור, מזל, אז אני אומר לקואליציה, אתם, תכינו את עצמכם ללילות ארוכים, שעות להיות פה בנוכחות. כל עוד אירוע ועדות הכנסת והביטול המוחלט שלכם בעצם של הזכות הכי בסיסית של הדמוקרטיה הישראלית, הרי הציבור הצביע וחילק את קולו, כל אחד הצביע לאן שהוא רוצה. מילא מפלגת ימינה גנבה את הקולות ושיקרה את הבוחרים, מילא, אבל אפילו את הייצוג הזה אתם דורסים בכנסת הזו. כל עוד אתם תמשיכו לדרוס את הייצוג בוועדות, אנחנו נמשיך להילחם פה במליאה. תודה רבה. לא יהיו קיזוזים, לא יהיו שום שיתופי פעולה. תודה רבה. ביום שתבינו שהכנסת הזאת חשובה ותשנו את זה, אז אנחנו נוכל לעבוד פה. אחרת, לא תהיה שום דרך לעבוד ביחד. קרן ברק. חברת הכנסת. חברת הכנסת. בכבוד. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. חברת הכנסת סטרוק, אמרת שהיום חוגגים, זה נקרא חגיגה? מציינים. מציינים בלי חגיגה. מציינים את גם את עשרה בטבת, אבל גם חצי שנה לממשלה. יש אפטר פרטי אחרי זה, מסיבות עד הבוקר. היום, אמרו לי היום. לא, בתאריך העברי. אה, ובלועזי זה היום? הם חגגו היום. אבל הם, העברי לא בדיוק מעניין אותם. בעברי חגגנו, התאבלנו לפני כמה ימים, בלועזי חוגגים היום. יש אפטר פרטי, אל תשאלו, אלקין וצביקה האוזר ממשיכים את הריקודים מהמסיבה של תקווה חדשה. הם מזמן שכחו מה זה להיות יהודים. מי שלא ראה את אלקין והאוזר רוקדים לא ראה שמחה מימיו. קרחנה. עולה אפילו על סמוטריץ' ובנט אז בחגיגות פורים, מה זה היה? זה באמת תחרות ראש בראש. איזה ריקודים יותר מרימים. מרימים.  חיים של כפירה. כפירה, כן. הם מזמן שכחו מה זו מדינה יהודית, את יכולה, בקיצור, באו אלינו כאן, חצי שנה זה כאילו לא הרבה זמן אבל זה הרבה זמן להרוס. אז נתחיל בזה שבחצי שנה הבנו שכן, במדינה דמוקרטית יכול להיות ראש ממשלה ללא תמיכה ציבורית. שאלו אותי השבוע באחד הראיונות, אז למה את מתלוננת? אמרתי: הוא לא ראש ממשלה, הוא לא נבחר על ידי הציבור, הוא פשוט ראש מועצת מנהלים, וכל מנהל לעצמו: יש את מדינת האוצר, מדינת המשפטים, מדינת הביטחון, אבל אין ראש ממשלה שהוא מנהיג. אמרו לי, מה רע בזה? אז רע מאוד. רע מאוד. כי ראש מדינה הוא אדם שצריך שהעם יהיה מאחוריו, כי ראש מדינה צריך לקבל החלטות קשות, קשות מאוד, בין שזה החלטות כלכליות, בין החלטות ביטחוניות, בין שזה לשלוח חיילים לקרב. הוא צריך שהעם יהיה מאחוריו, אחרת אין לו שום סמכות לקבל שום החלטה. אצלנו במדינת ישראל יש ראש ממשלה בלי עם מאחוריו. לכן יש הבדל משמעותי בין הנהגה ובחירות דמוקרטיות לבין מינוי לראש מועצת מנהלים. מה עוד היה לנו כאן? הכנסת התפרקה מכל נכסיה. המקום הזה, היכל הדמוקרטיה הישראלי, שהתפקיד שלו הוא פיקוח על עבודת הממשלה, כבר לא קיים. השרים, שהיינו רגילים שהם מגיעים לפה ומדברים איתם ונותנים דין וחשבון, כבר לא מגיעים. הם נורבגים, הם מתפקדים כמנכ"לי משרד, בינם לבין הפוליטיקה אין שום קשר. בוועדות עוברים חוקים פה אחד ללא התנגדות והכול עובר סבבה. אף אחד לא אומר סטופ, עצור. לא יכול להיות שבמדינה דמוקרטית מאות חוקים יעברו כך, פה אחד, ללא התנגדות, ואף אחד לא יחשוב שהמדינה נופלת. המדינה נופלת. כך לא מתנהגת דמוקרטיה. שלא נדבר על הפקרת ענף התיירות. אנשים קורסים, רעבים ללחם, ואף אחד לא נותן להם מזור, לא בכסף ולא בהלוואות. הטלות מיסים, הציבור כורע תחת הנטל, תודה רבה. ועוד שמים עליו מיסים. לכן, צר לי שהיום הזה הוא לא יום של חגיגות ולא יום של מסיבות. זה יום עצוב מאוד, שבו אנחנו גם מציינים את עשרה בטבת וגם מציינים את הממשלה, שמכהנת חצי שנה. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ. טוב שלא עשו עוגת יום הולדת, חצי עוגה. אני יודע מה, חצי שנה, חצי עוגה, לא? עכשיו הופכים תקליט לצד השני. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה. אני אנצל את ההזדמנות שאת פה כי שמעתי שעכשיו ביטלת גם את כביש 6 צפונה, אחרי שביטלת את כביש 65, כביש הדמים. אני שואל: זה תחביב אצלכם לבטל את הפריפריה? באתם במטרה? והינה את יושבת במקרה ליד חברי מיכאל ביטון, איש הפריפריה. את כל הפרויקטים של הפריפריה היא מבטלת. מה, זו מטרה, זו משימה? טוב, חבריי חברי הכנסת. אני חייב להגיד לכם, הקואליציה הזאת באמת הצליחה להפוך לסאטירה אמיתית, סאטירה אמיתית של עצמם. אם הם לא היו בוזזים את אזרחי ישראל, זה באמת יכול להיות מצחיק, כל מה שקורה פה. תגיד, אדוני היושב-ראש, שמעת על התופעה החדשה? זו תופעה של שכחה כזו. הקורונה גורמת לשכחה. יש תופעה חדשה פה. כי הקורונה מובילה לשכחה. לא, זה לא הקורונה. תסמונת חדשה? אתה יודע, תראה, נזהרתי. בהתחלה היה רשום לי "תסמונת" ומחקתי, כי יש לזה קונוטציה שאני לא רוצה להשתמש בה, אז השתמשתי במילה "תופעה". מסתבר שכיסא ולשכה ויועצים וטייטל מפוצץ גורמים לך לשכוח כל מה שאמרת לפני רגע. זה מדהים. אתה שוכח את כל האמירות, את כל האידיאולוגיה, איך קראת לתופעה? התופעה החדשה, תופעת השכחה החדשה. אלצהיימר. לא, אפשר למצוא שם יותר, אם תוסיף לי זמן, אנחנו עכשיו נדון בשם אחר. בבקשה. נו, בוא נמצא שם. אלצהיימר. תחשוב על זה בינתיים. אני בטוח שבגלל התופעה שר האוצר אביגדור ליברמס בטוח שהוא לא זוכר שהוא אמר את המשפט הבא: "פה אתם פשוט מייצרים ג'ובים. אתם דואגים קודם כול לעצמכם. שום דוגמה אישית". או ראש הממשלה החליפי, לדוגמה, שבטוח הוא גם שכח את העקרונות שלו עם האמירה הנוקבת הבאה: בגרמניה יש 16 שרים, "ביפן, 11 שרים, בהולנד, 16 שרים, בסינגפור, 15 שרים, באוסטריה, 15 שרים. פה יבנו את השולחן הגדול בתולדות ממשלות ישראל". עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים, עוד תקציבים, עוד סידור עבודה לחברה. גם ראש הממשלה נפתלי בנט, גם אליו הגיעה התופעה, היא שיבשה אותו לגמרי, אז ככה הוא אמר: "אז אני באמת אומר, נורבגי, שבדי, פקיסטני, אילו עוד חוקים יביאו בשביל לנפח ולקיים את השרידות הפוליטית של צמד-חמד הרה"מים שלנו?" או שר המשפטים שלנו, שרק לפני רגע הצהיר, זה הכי להיום: "חבר כנסת זה מאוד מכובד, יש בזה אפילו עניין חינוכי. אני רואה אנשים שנכנסו לפני יומיים וחצי לכנסת, והם כבר חייבים להיות סגני שרים". זה הוא אמר. זה היום. השולחן ריק והוא יושב עליי. זה השולחן שלי. זה היום. תודה, אופיר. חצי דקה. כל האמירות הערכיות, והינה היום התמנה סגן שר חדש לממשלה שמלאה בג'ובים, ועכשיו תהיו איתי כי זה קצת מורכב, אפילו לי זה היה קשה: את אותו סגן שר הביאו בכלל כנורבגי להחליף את השר בכנסת, בשביל שלו יהיה זמן להיות שר והוא יהיה חבר כנסת, שבסוף מתמנה לסגן שר. לא הבנתם. זה בסדר. זה מסובך. מאוד קשה להבין מה הם עשו פה. עוד לא הבנו. אירוע חדש. צריך להתרגל. עוד פעם. אוקיי. אז אני אתחיל, אני אעשה את זה לאט. לממשלה הזאת, שמלאה בג'ובים, התמנה סגן שר חדש, שאת אותו סגן שר הביאו בכלל כנורבגי, להחליף את השר בכנסת, בשביל שלו יהיה זמן להיות שר, והוא יהיה חבר כנסת, ולבסוף התמנה לסגן שר. סיומת טובה. תודה רבה, אופיר. תודה לך, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת כץ. חברת כנסת מיכל וולדיגר. בזמנו תקפו, יש הרבה מדי נורבגים. כנראה צדק. כבוד היושב-ראש, בבקשה.  כנסת נכבדה, אני אתרכז היום בעשרה בטבת. ממש בעוד שעות ספורות נתחיל לצום את צום עשרה בטבת, אחד מתוך ארבעת ימי התענית שנקבעו כזכר לחורבן בית המקדש. בתאריך הזה, ממש בתאריך הזה, בשנת 588 לפני הספירה, החל המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים. המצור הסתיים בחורבן העיר ירושלים ובחורבן בית המקדש. עם החורבן הוגלינו לבבל והתענינו במשך 70 שנה, עד שנבנה בית המקדש השני. אז הפך יום זה, כמו שלושת ימי הצומות הנוספים, י"ז בתמוז, תשעה באב וצום גדליה, ליום שמחה ואושר. אבל אז נחרב בית המקדש השני וחזרנו להתענות בכל ארבעת ימי הצומות, לרבות ביום עשרה בטבת. ומאחר שכבר נקבע צום בעשרה בטבת, צורפו אליו עוד שני מאורעות שחלו סמוך ליום זה: האחד זה מיתת עזרא הסופר והשני זה תרגום התורה ליוונית. על עזרא הסופר אמרו חכמים שהיה ראוי שתינתן התורה על ידו אלא שקדם לו משה רבנו. כלומר, עזרא הסופר היה שני בחשיבותו למשה. חז"ל הוסיפו כי עזרא הסופר, שעלה מבבל להקים את בית המקדש השני, הוא למעשה הנביא מלאכי. מלאכי היה אחרון הנביאים בתורה שבכתב. הוא בעצם פתח את המסורת של חכמי התורה שבעל פה. הנביא מלאכי שימש חוליית מעבר בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה, וכמשה, הוא דאג לכל ישראל ונשא בעול הנהגתם. תרגום התורה ליוונית, ואני עוד מעט מסיימת, נעשה בימי מלכות יוון. גזרה זו הייתה קשה מנשוא, ויש האומרים שהיא הייתה קשה כמעשה העגל, מאחר שהתורה ניתנה לישראל ותרגומה ליוונית בעצם טשטש הייחוד שבה. אז כן, זה העם שלנו, שצם בשל חורבן ביתו לפני כאלפיים שנה ובשל מותו של עזרא הסופר ותרגום התורה ליוונית. העם שלנו שלא שוכח את עברו וחי אותו יום-יום, יום-יום, אלפיים שנה. אחרי השואה, קבעה הרבנות הראשית לישראל שיום עשרה בטבת יהיה יום הקדיש הכללי לזכר הנספים בשואה שלא נודע יום מותם. אז לזכרם, לזכר הנספים, סיפרתי את הדברים הללו. יהי זכרם ברוך. תודה רבה. חבר הכנסת ביטן. שלוש דקות. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ראינו מה ששר האוצר אמר. אתמול בעצם התחסלה הערבות ההדדית, שהיה, מה קרה? ראיתם שהוא אמר לכל עובדי התיירות ומורי הדרך וכו' שיחפשו עבודה. אומנם הוא חזר בו היום מהעניין הזה, אבל ראינו שבעצם אין סגר ולא יהיה סגר, כי שר האוצר לא מוכן לתת שקל, שר האוצר ומשרד האוצר. לעומת זה, ואוי ואבוי, אם יהיה סגר, אני אומר את זה במפורש, אוי ואבוי לנו, ולא רק בגלל סיבות בריאותיות, אלא גם בגלל סיבות כלכליות, לא ייתנו לאף אחד פיצוי. ולכן הם לא רוצים סגר, ולא יאפשרו סגר. ואני אומר: לאיפה הגענו, לאן הגענו? איפה הערבות ההדדית שהייתה מנת חלקנו כשהליכוד היה בשלטון יחד עם המפלגות שנמצאת איתנו עכשיו באופוזיציה? אם היינו מקבלים בזמנו את עמדת האוצר, אז לא היה כלום, אנשים לא היו יכולים אפילו לקיים את עצמם. תקפו אותנו הרבה מאוד על זה אבל בסופו של דבר זה מה שהיה בכל העולם. בכל העולם, כשנפגעו אנשים בקורונה, הם קיבלו פיצוי. לפעמים פיצוי יותר גדול מאיתנו, לפעמים פיצוי יותר קטן מאיתנו. אבל זה העניין של הערבות הדדית. ומצד שני אנחנו רואים שבעצם כשמדובר בהם, לא אכפת להם מכל הוצאה שהיא. אנחנו רואים את הממשלה, גם בנושא של גודלה, המון שרים וסגני שרים, גם בנושא של הכספים הייחודיים, גם בנושא של הנורבגים, שעכשיו הגענו לשיא. כן, כבוד הסגן. 30, לא? 30 נורבגים. 21 נורבגים, ו-22, אולי יהיה בדרך. ובסופו של דבר הגענו כבר לשיא, מכיוון שמה שאנחנו רואים, המינוי של הסגן הנוסף, דוד, תחזור שנייה על מה שאמרת. לא שמעתי. אבל יש יושב-ראש. אתה רוצה שאני אתן לו, אני אומר שהגענו לשיא במובן הזה,  הוא חושב שאני מתייחס לכולם כמו שאני מתייחס אליו. אתה מבין? זו הבעיה. הוא לא מעריך. הוא לא מעריך. לא מעריך. גם לי הוא עשה את זה, אבל לא משנה, לא נורא. כמה נורבגים יש, ספר, נו. נורבגים יש 21. 21 נורבגים. לא בטוח. ויכול להיות שיהיה עוד אחד. עוד אחד? יכול להיות, כי בזמנו, אתה רואה, אנחנו קמים כל בוקר ומוצאים נורבגי. אבל מותר להם רק שלושה. יש להם מגבלה? אבל עכשיו הנורבגי הפך להיות שבדי, מכיוון שזה מושג בין-לאומי חדש. עד היום קראנו לו נורבגי בגלל חוק בנורבגיה שאפשר לשרים להיות ח"כים, אפשר לאנשים שיחליפו שרים כדי שהם לא יצטרכו לעבוד קשה. אבל היום יש מושג שנקרא שבדי. שבדי הוא בעצם חבר כנסת שמונה לנורבגי והופך להיות סגן שר. אין מושג כזה בעולם. אין דבר כזה. גם בלקסיקון בישראל אין דבר כזה. זאת אומרת, ואני לא יודע אם החוק, אתה יודע, דודי, אני מציע שתבדוק. בעצם לא, ניתן לקרעי לבדוק. הוא יותר שזיפי. אני חושב, אני לא בדקתי, אבל אני חושב שהחוק לא מאפשר, שזיפי? מה הוא יותר, שזיפי? לא. סיזיפי. סיזיפי. סיזיפי, כן. סיזיפי. סיזיפי מיוחד כזה. אה. לא. אולי הוא שזיפי. אבל במקרה זה התכוונו לחן שלך. מה רע בשזיפי? תגיד לי. הוא באמת נראה כמו שזיף. מה אתה רוצה? תגיד לי. אני אומר לך, קרעי, תבדוק. אני אומר, בלי לבדוק, הינה, בלי לבדוק, ביטן, סיימת. אני מסיים. בגלל העיקרון בחוק, אני חושב שהחוק לא מאפשר לאדם שנכנס כנורבגי להתמנות לשר או לסגן שר. תבדוק את העניין הזה. יכול להיות שהתכוונת להגיד שהוא חרוץ ומעמיק, לא סיזיפי. ולכן אני מבקש ממך לבדוק את העניין. ואם זה נכון, תחזור אליי, ואז נוכל לעשות משהו ולבטל את המינוי הזה. תודה רבה. תודה רבה. מה הבעיה? מה אמרתי? שאלה לפני שאתה יורד. רגע, רגע. שלמה קרעי, חבר הכנסת, בבקשה. 21 נורבגים, 30 שרים. יאללה, שזיפי. כמה מטוסים, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת שזיפי עולה לדבר. שלמה. רק דוד אמר שיש, תוספת שזיף, 15 שניות. תתחיל. ואל תפריע. תתחיל, שלמה. אבל הינה השאלה. אם יש 21 נורבגים, מה שאמר דוד ביטן, ויש 30 שרים, ועוד מעט גם אורבך מצטרף, כמה מטוסים הם צריכים כדי שכל אחד מהם יטוס לפחות אחת לשבועיים? אדוני היושב-ראש, אני תכף אעשה חשבון אחר, דודי. לפחות פעם בשבועיים. בדיוטי פרי, בדיוטי פרי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זאת סכנת נפשות מבחינתם. תן לו. תן לו. אני רוצה קודם כול לאחל מזל טוב לשירלי פינטו על הולדת הבת, ומזל טוב לקואליציה כולה על הולדת הנכד הנורבגי. אגב, שירלי פינטו לא צריכה קיזוז. חברי ימינה, שרי ימינה יכולים לחזור לכנסת, ולהפוך לא להיות נורבגים, ונרוויח שתי ציפורים במכה אחת, גם פינטו וגם ג'וב טוב ילכו הביתה, ונישאר כאן עם פחות שני נורבגים. אדוני היושב-ראש, אסור לפטר יולדת. אני לא מקבל את זה. לא לפטר, לצאת לחופשת לידה. רוצים חופשת לידה. היא תחזור אחרי חופשת הלידה. אין בעיה. אתה רוצה שהם יחליפו מקצוע?  יחסכו כסף לקופת המדינה? שמורי הדרך יחפשו להם ג'וב חדש. זה הם. הם באים בתלונות, לא אנחנו באים בתלונות. לנו אין שום בעיה שיישאר כמו עכשיו. אדוני היושב-ראש, יחס הזהב, אתה מכיר את המושג יחס הזהב? יחס הזהב זה מספר שמסומן באות "פי", והערך שלו הוא 1.618 בקירוב. 1.618. זה יחס הזהב. יפה, קרן. היחס הזה מייצג מידות וגדלים רבים בטבע, וזהו בקירוב גם היחס בין כל שני מספרים עוקבים בסדרת פיבונאצ'י, ועוד כל מיני דברים. אפשר לקרוא הרבה. אין לנו זמן לתאר את הכול, אבל היחס הזה קיבל הילה מיוחדת, עד כדי כך שקוראים לו בספרות "הפרופורציה האלוהית". כמעט בכל דבר בטבע אנחנו מזהים את היחס הזה. הממשלה הרעה הזאת לקחה את היחס ההרמוני, הטוב הזה, והפכה אותו, רק למורי הדרך תן כבוד. והפכה אותו, מורי הדרך, השר. כבוד השר,  עכשיו הוא קם, בא מהבית. למורי הדרך הוא גם יעשה הסבה מקצועית. דודי, אני לא אספיק. אדוני היושב-ראש, תן לי להשלים, אתה חייב להציק כאן? ירשמו את השם שלך בפייסבוק, תיזהר. חבר'ה, אתם מאותה סיעה, רק להזכיר. אתם וקרעי מאותה סיעה. הממשלה הרעה הזאת לקחה את היחס ההרמוני הזה והפכה אותו לסמל השחיתות שלה. זאת אותה ממשלה שדיברה על שחיתות כשהיינו ממשלה פריטטית עם 72 ח"כים. היום היא העלתה בריבוע את השחיתות הזאת ומינתה גם סגן שר נורבגי. כמו שאמרת, דוד, צריך לבדוק את העניין הזה. תגידו, חבר'ה, אתם לא מתביישים לזלזל ככה בציבור, כמו שהבוס שלך, חמד, השר, זלזל בציבור, ואמר להם: לכו תחפשו, תשנו מקצוע, כשאתם באותו רגע, באותו זמן, מחלקים כאן ג'ובים למקורבים שלכם על חשבון הציבור? אבדה לכם הבושה לגמרי? אני מסיים, אדוני. עשיתי חשבון, ומספר השרים וסגני השרים הגיע לשיא של כל הזמנים מבחינת היחס מול חברי הכנסת מהמפלגות בממשלה. 35 שרים וסגני שרים מול 57 חברי כנסת. רק אלו השותפות בממשלה. אם תעשה חשבון, 57 חלקי 35 זה בקירוב אותו יחס הזהב, 1.62. והיחס הזה הוא גם הפתרון למשוואה x בריבוע שווה ל-x פלוס 1. הפתרון למשוואה הזאת זה 1.618. זה נותן פתרון. הממשלה הזאת לקחה את ה-x, לקחה את השחיתות שהיא דיברה עליה, והעלתה את זה בריבוע. הם חושבים שהציבור יכול לשלם על השחיתות שלהם. אז הציבור היום משלם על זה, אבל הציבור עוד יבוא איתם חשבון. תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, לא כאן. כאן. מרוב שיש אנשים לא רואים. הרזון שלך הורג אותנו. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. בבקשה, חבר הכנסת אשר, בכבוד. אחמד, אתה ידוע שהיום אחת המורות במבחן שאלה את התלמידים: כמה נורבגים צריך בשביל 35 שרים? זו שאלה במבחן. תשאל את קרן. היא תלמידה טובה. היא יודעת מה זה מספר הזהב. שלוש דקות. נא להקשיב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם סיימתם לדבר? תמשיך. תמשיך. הצום מתחיל בעוד ארבע שעות. יפה. אז אנחנו צריכים לספר לכולם שהצום שיתחיל בעוד ארבע שעות, אתה צודק, פחות או יותר, הוא אחד מארבעה ימי תענית יהודיים. כל המהות שלהם, היושב-ראש ביטון, כל המהות של ארבעת הצומות הללו היא זכר לחורבן בית המקדש. כל ארבעת הצומות האלה: עשרה בטבת, י"ז בתמוז, תשעה באב וצום גדליה. כשבית המקדש השני נבנה, הימים האלה הפכו לימי ששון ושמחה, ולאחר מכן, כשלדאבוננו חרב הבית השני, תיקנו חכמי ישראל, בימים האלה, חזרו לצום. ולמה אני מספר את כל הסיפור הזה? יש פה הרבה אנשים שיודעים את זה לא פחות טוב ממני. אדוני היושב-ראש, אני מספר את זה כי אנחנו מדברים פה על כל כך הרבה שנים שבהן העם הזה, העם היהודי הזה, שומר ומשמר את ההיסטוריה שלו, גם את החורבן, גם את התקומות, גם כשנבנה הבית. ידוע שכשהגיע לכאן לארץ נפוליאון וראה יהודים יושבים על הרצפה בירושלים, הוא הגיע בתשעה באב, הוא שאל: למה הם בוכים, מה קרה? למה הם יושבים על הרצפה? אמרו לו: הם מתאבלים על חורבן הבית שהיה 1,800 מאות שנה קודם. הוא אמר: עם שיודע להתאבל על משהו שהיה בעברו, 1,800 שנה, עם כזה, יש לו עתיד. היום אנחנו נמצאים בדור שבו יושבים פה אנשים בממשלה הזאת שאין להם טיפה אמונה בכלום, לא רק באמונה. גם אנשים שכל חייהם עבדו ולמדו משהו מסוים, מה אומרים להם? תהיו רפורמים, תחליפו מקצוע. לנו אומרים: תחליפו את האמונה שלכם, תשתנו אתם לגחמות שלנו, כי ככה ליברמן רוצה. גם להם הוא העז להחציף פנים ולומר: תחליפו מקצוע. בלי רגישות, בלי שורשים, בלי להבין מה המשמעויות. אז אני אומר לך, חמד עמאר, ותמסור את זה לשר האוצר: אותנו לא יקנו בכסף, לא יאיימו עלינו בכסף. גם אותם אנשים שכל חייהם למדו דברים מסוימים, לא יזיזו אותם, גם בתיירות, ועל אחת כמה וכמה באמונה. ואם אתה רוצה להיות בטוח בזה, תקרא את ההיסטוריה של הצומות הללו, של האבלות הזאת, שאנחנו מתאבלים על דברים שהיינו צריכים לשכוח כבר מזמן. זה עם ישראל, זה מדינה יהודית, ואתם מנסים להחריב אותה, ולא תצליחו. תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שלוש דקות. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת  קדימה, עאידה. אהלן. את האמת, היו לי הרבה גירויים לענות לכל מיני נאומים שהיו הלילה, אבל החלטתי בסופו של דבר, אני רוצה להגיד לך, ישבתי בחוץ, ואמר לי מנסור עבאס: אני תומך בחוק הביטחון ואתם לא. מה את אומרת על זה? אתה מאמין? נשבע לך. דודי, אם תיתן לי להשתמש בשלוש הדקות, אני אפילו לא אצטרך עוד שתי דקות, אבל תן לי לדבר. זה לא על חשבון עאידה. נא לא להפריע לה. אנחנו הפרענו, תוסיף לה. על חשבוננו, עאידה. אמרתי שהיו הרבה גירויים, שאני אענה לחלק מהנאומים, והחלטתי שמחלק גדול מהם אפילו לא שווה להתעצבן, כי בסופו של דבר הם ממש מביעים את מה שחשבתי על חלק מהאנשים שדיברו על הבמה הזאת. באמת, אוסאמה סעדי אמר: לא מתאים לך. אמרתי לו: דווקא מתאים, דווקא מתאים בול. זה תקציר. לא, זה תקציר על נאום של חבר הכנסת גלנט, אבל היו עוד דברי הבל וגזענות שהושמעו פה. אני לא אתייחס אליהם. אני רוצה להתייחס לשני החוקים שמובאים בפנינו, שתי הצעות חוק שבעצם אומרות שמרחיבים את המיליטריזציה לאזור האזרחי, להרבה אזורים אזרחיים, גם בענייני שב"ס, אבל בחוק השני מדברים גם על הכנסת יחידות מהצבא למשטרה ולמקומות אחרים. במקום שאנחנו, אנחנו מזהירים כל הזמן, ואני אומרת את זה: אחת הבעיות העיקריות בתפקוד המשטרה מול האוכלוסייה הערבית, מול הפשיעה שמשתוללת, זה שהמשטרה נוקטת גישה ביטחוניסטית ולא גישת שירות לאזרחים. יש בעולם שתי גישות להתייחסות המשטרה לאזרחים שלה. היא באה בגישה ביטחוניסטית, שמסתכלת על האזרחים כאיום ומנסה לשלוט בהם גם בכוח וגם בברוטליות, כמו שעושה הרבה פעמים, ברוב המקרים, המשטרה, ונותנת חסות, לצערנו הרב, היא ועוד זרועות ביטחון במדינה, לפושעים ולאנשים שעומדים בראשות ארגוני פשע. במקום להחליף את הגישה הזו בגישה שאומרת שתפקידה של המשטרה זה לתת ביטחון לאזרחים, לא, מחזקים יותר את הגישה הביטחוניסטית על ידי הזרמת כוחות צבא לתוך האזורים האזרחיים, שאמורים להישאר אזורים אזרחיים. אבל כל זה ברור ממה שכתוב בחוק. מה שלא כתוב בחוק, שכל מי שטוענים שנכנסו לממשלה כדי להשפיע ולשנות בעצם הם שנותנים את הגושפנקה לגישה הזו. הם בעצם, גם רע"מ וגם מרצ אבל בעיקר רע"מ, אני רוצה לכוון, נכנסו תחת הכותרת שהם שיכריעו, כי הם שנתנו האצבעות שאפשרו הקמת הממשלה הזו. ובסופו של דבר, למרות כל הנאומים שמגיעים מימין האופוזיציה על כמה מנסור עבאס משפיע בממשלה הזו, בהצבעה של היום, במה שעברת עכשיו, דודי, אתם כולכם מבינים שלא רק שהם לא משפיעים, הם אפילו לא מנסים להשפיע. הם מקבלים על עצמם את התפקיד הזה, להיות חלק ממנגנוני השליטה העוינת באוכלוסייה הערבית. הם מקבלים על עצמם לשרת את הממשלה, שממשיכה אותו קו שאז הובל על ידי הממשלות הקודמות, שמתייחסים לאוכלוסייה הערבית לא כאל אזרחים שווים, הוא אמר שהוא רוצה להתגייס לצבא.  אפילו לא במדינת היהודים. חכו, עוד נגיע גם כן להצעת החוק של חיפוש ללא צו בית משפט, ונראה אז מה תהיה ההצבעה. תודה רבה. הגיע הזמן שמי שטוען שיש לו את היכולת להשפיע, יראו אותו אפילו פעם אחת מנסה להשפיע ולשנות. מתי זה יקרה? אני לא יודעת. כבר עברנו הריסות בתים, עברנו תוכנית פראוור חדשנית נגד האוכלוסייה שלנו בנגב, תודה רבה. עברנו כל מיני החלטות אחרות, ועוד כנראה נעבור עוד שתי הצעות חוק כאלה. תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת אלי כהן. אלי במקום אריה דרעי, החליף. תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רציתי היום לעלות לדבר מכיוון שאפשר לומר שפעם הממשלות במדינת ישראל החזיקו בגלל דרך, בגלל אידיאולוגיה, היום לשכת ראש הממשלה הפכה ללשכת התעסוקה. לכל דבר שם מסדרים ג'ובים, ואני יכול לומר לך, שג'ובים כאלה יצירתיים לא היו, חברי חבר הכנסת אמסלם, במשך 73 שנה. אגב, הג'ובים זה הדבר היחיד שמחזיק אותם. שר בלי תיק שהוא גם נורבגי, זה, אגב, פעם ראשונה, נורבגי שלא נבחר שהוא סגן שר. אגב, אחת מאלה שזכו לקבל ג'וב הייתה שרת הפנים, אגב, היא כבר לא חברת הכנסת, אילת שקד. ואז מגיבה שרת הפנים אילת שקד לפוסט של עמר בר לב, והוא אומר, כפי ששמעתם: פגשתי את מזכירת המדינה, שהתעניינה באלימות המתנחלים ואיך ניתן לחזק את הרשות הפלסטינית. האמת שנראה לי שבפעם הבאה הוא הולך לרוץ ברשימה של אבו מאזן. אתה מבין? אני אומר לכם שוב: היא התעניינה איך ניתן לחזק את הרשות הפלסטינית. אגב, אין פיגועים, אין טרור, לא היו שישה פיגועים. בזה הוא עוסק איתה, באלימות המתנחלים, כאילו, ממש שר מהרשות הפלסטינית. אגב, אני קיוויתי שהם יצליחו לקחת את אבו מאזן ואת רע"מ, שהם תומכי חמאס מוצהרים, וקצת לקרב אותם למדינה יהודית. במקום זה הם הולכים ויותר מתקרבים לחמאס. זה מה שקורה. אבל מה מגיבה לו אילת שקד? אומרת לו אילת שקד: עמר בר לב, התבלבלת. המתיישבים הם מלח הארץ. עכשיו אני אגיד לאילת שקד, שכמובן לא נמצאת כאן, כי היא בחצי משרה, כאילו, זה רק שרה, בלי חברת כנסת. אז אני רוצה לומר לה: את התבלבלת. את זאת שהונתה את הציבור. עמר בר לב תמיד היה איש שמאל. עמר בר לב תמיד תמך במדינה פלסטינית. עמר בר לב לא ראה בהם מתיישבים, עמר בר לב ראה בהם מתנחלים. את רוצה לבלבל את הציבור הישראלי, אבל לא תצליחי. מי שמכר את העקרונות שלו זה ימינה בראשות בנט ושקד, על חשבון המתנחלים, לטובת ג'ובים בממשלה הזאת. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת שיקלי. אחריו, פטין מולא, אם הוא במליאה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב, לילה טוב. 98.7% ממקורות המימון של ארגון בצלם מגיעים מישויות מדיניות זרות: אירלנד, נורבגיה, שווייץ, דנמרק, גרמניה והאיחוד האירופי. אלה המדינות שעומדות מאחורי קמפיין אנטישמי ארסי, שבחוד החנית שלו ארגון בצלם. שמו של הקמפיין: אלימות מתנחלים = אלימות המדינה. שכירי החרב של האיחוד האירופי, של שונאי ישראל, ארגון בצלם, נבחרו להוביל את הקמפיין הזה, שמטרתו לערער את זכות קיומה של מדינת ישראל, שכן איזו זכות קיום יש למדינה אלימה? התנחלויות. אפריל 1956, סמוך לגבול עזה, נרצח רועי רוטברג, מפקד ההיאחזות בנחל עוז. גופתו מושחתת על ידי הערבים. למוחרת סופד לו משה דיין, אז הרמטכ"ל, בנאום שנעשה לנכס צאן ברזל. "דור התנחלות אנו", אמר משה דיין. "אלינו ורק אלינו זועקים דמי רועי מגופו השסוע, זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו, להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים, או כי תישמט החרב מאגרופנו ויכרתו חיינו". 20 שנה מאוחר יותר, תחת הכותרת הנושאת את השם קו בר לב, מפלגת העבודה מתפארת בחיזוק מפעל ההתנחלויות בכל רחבי הארץ. ממתי נעשו התנחלויות לביטוי גנאי? ממתי אדם שאמור להיות ממשיך דרכה תנועה של התיישבות, תנועה של התנחלות, כמו השר בר לב, משתף פעולה עם קמפיין של ארגון בצלם, שמאל רדיקלי אנטי-ציוני. ממתי? ממתי? כמה תתרחקו מהמקורות? אין, אין. מאבות אבותיכם? ואני רוצה לסיים בדברים שאמר יצחק שדה, גם הוא מאבות ההתיישבות העובדת: כל שנות הגלות לא שברו את גב היהדות. הם רק כופפו אותו, עיקמו אותו, אבל השאיפה להתיישר נשארה בעינה. "לשנה הבאה בירושלים", ומי שהגיע לירושלים התחיל כבאורח פלא להתהלך בראש מורם, זקוף, כפי שמתהלך אדם על אדמתו. זקיפותנו הארץ ישראלית זהו הנכס היקר ביותר שלנו, אמר יצחק שדה, והיא מחייבת אותנו להימנע מדרך של כניעה, של ניוון, שמרוקנת את המטלה מתוכנה, וממנה אין שום שביל המוליך לניצחון. היא עושה את עניין ארץ ישראל לפת חסד ולכוס תרעלה. זהו יצחק שדה. תודה רבה. איפה יצחק שדה ואיפה בר לב? איפה חיים בר לב ואיפה עמר בר לב? תתבייש, שר הבט"פ. תתבייש. איבדת את הדרך. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת שיקלי. חבר הכנסת פטין מולא, לא הגיע, אני מבין. אחריו, חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה, שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בממשלה הזאת יש תופעה מאוד מעניינת. דודי, אולי אתה מכיר. תופעה מאוד מאוד מעניינת. יש ראש ממשלה, יש סיעות קואליציה, ויש צייצנים. מי שמחליט הכול, אנחנו יודעים, זה מנסור עבאס. כבר סגרנו את הפינה הזאת מזמן. איפה הוא? הוא מחליט הכול. מרצ, העבודה, מה שהם רוצים, קצת הורדת ידיים, משיגים. עומד השר בר לב ומדבר, מפיץ את עלילת הדם הזאת בלדבר על אלימות מתנחלים. הרי זאת עלילת דם. הרי זאת עלילת דם. לדבר בחודש שהיו בו כל כך הרבה אירועים, כל כך הרבה פיגועים, כשבלוד בקבוצות ווטסאפ שאני חבר בהן, בתוקף, מאז שעברתי, בקבוצות הווטסאפ כל חמש דקות, עשר דקות, בלילה פתאום מספרים לך: פה ירי. כל כך הרבה אירועים במשמרת שלו. במשמרת שלו. אפילו לא לדבר על טרור. אפילו לא לדבר על טרור. כמה במגזר הערבי במשמרת שלו, אולי אחמד יוכל להגיד במשמרת שלו, מאז שהוא נהיה שר לביטחון פנים כמה במגזר הערבי באלימות הפנימית נהרגו, והוא לא נקף אצבע. ואולי לזה לא תסכים איתי, אבל כמה נהרגו מאלימות מתנחלים בתקופה המקבילה? על מה מדובר פה? איזה שקר וכזב מדובר? אז על זה אתה מדבר? אתה נפגש עם מזכירת מדינה? אבל מה התגובה? מי לקח את הבן אדם שתשדיר הבחירות שלו היה שצריך לטפל בשקד, בנט וסמוטריץ'? שככה הוא השיג את הקולות שלו. מי לקח את הבן-אדם הזה, ששם לעצמו דגל להילחם בימין? ככה הוא השיג קולות בפריימריז? מי לקח את הבן אדם הזה ונתן לו את האחריות להיות שר לביטחון פנים? נפתלי בנט, אילת שקד, גדעון סער, זאב אלקין, ניר אורבך. למעשיהו. כן, כן. הם נתנו לו להיות אחראי לביטחון הפנים. הוא הולך למזכירת המדינה האמריקנית, ובפגישה איתה מפיץ עלילת דם. מה הם עושים? מצייצים. יש ציוצים. מזל שיש ציוצים. לא, זה לא נכון, זה לא בסדר, אתה לא יודע, אתה לא זה. אני אומנם צעיר, יש להם ותק יותר ממני בכנסת, ואני באתי דווקא, אני חושב שוותק בציונים יש לי יותר מהם, אבל ותק בכנסת יש להם יותר ממני, ואני יודע שחבר כנסת, בוודאי חבר ממשלה, כשמשהו לא מוצא חן בעיניו, הוא לא צריך לצייץ. מי שמחוץ לכנסת צריך לצייץ. מי שבאופוזיציה, לפעמים אין ברירה, גם צריך לצייץ. חבר ממשלה שהוא חבר קואליציה, יש לו דבר כזה שנקרא אצבע והוא יכול לעשות בזה שימוש. הוא לא צריך לצייץ. אבל הם מצייצים. עמר בר לב ייקח את כוחות המשטרה ובמקום ללמד אותם איך לטפל באלימות ובטרור ישלח אותם לטפל באלימות מתנחלים, ושקד תצייץ. עומר בר לב יפיץ עלילות דם, וניר אורבך יגיד לו: נו, נו, נו, זה לא יפה. אבתיסאם מראענה תעיף את שפי פז מחדר הוועדה ותגיד לה "לכי, מותק", וניר אורבך יצייץ. תודה. אז אני אפסיק לצייץ, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת דיכטר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא רואה פה שר, אני מקווה, חמד עמאר פה. בבקשה. תראה, הצעת החוק הזו עוסקת בדבר שכשאתה בודק את השורשים שלו אתה מגיע ל-1994, אחרי מה שהיה הסכם השלום לכאורה עם הפלסטינים, הסכם אוסלו. אז לצה"ל היה עודף בכוח אדם. עודף משמעותי. המשטרה הייתה במחסור רציני של כוח אדם, והפשרה המפא"יניקית שנולדה אז הייתה: לוקחים חיילים והופכים אותם לשוטרים. מכאן הסיפור התחיל להתגלגל. בהתחלה צה"ל כמובן הקצה חיילים גם עם נתונים גבוהים יותר וגם יותר חיילים מאשר חיילות, ועם השנים הסיפור הלך וירד. מספר החיילים ירד, הנתונים האישיים שהקצו הלך וירד, והקצו יותר חיילות מאשר חיילים. היום אנחנו נמצאים במצב שכל פעם מנשימים את הדבר הזה שנקרא שח"ם, ומשטרת ישראל נאנקת, נאנקת תחת המטלה. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה מודע לכך, אבל כדאי שהממשלה הזאת תבדוק את עצמה, איך קרה שבתקציב 2021 ובתקציב 2022 משטרת ישראל הולכת לרשום פטנט, בעל כורחה. מה הפטנט? היא קיבלה 14 מיליארד שקל תקציב. מתוך זה 8 מיליארד שקל משכורות, 3 מיליארד שקל פנסיות. זאת אומרת לתפעול משטרת ישראל בשנת 2021 ובשנת 2022 יש 3 מיליארד שקל בכל שנה. זה אומר סדר גודל של בערך 20% לתפעול והתעצמות, ו-80% כמעט לשכר ופנסיות. זה פטנט עולמי. אין שום ארגון שעובד בצורה הזו, לא בישראל וגם לא בשום מקום בעולם. צה"ל עובד עם 47% שכר ופנסיות, וזה בעצם פחות, כי יש לו עוד 12 מיליארד שקל, שזה הסיוע האמריקאי, שממנו שקל אחד לא הולך למשכורות. המשמעות היא, אנחנו רוצים שמשטרת ישראל תתמודד עם הפשיעה, תתמודד עם האלימות, תתמודד עם ים של משימות, אבל נותנים להם תקציב כאילו אנחנו חיים בשווייץ. אני אומר לכם שמי שעוסק בחקיקה הזו, בהנשמת הנושא הזה של חיילים עבור שב"ס ומשטרת ישראל, עוצם עיניים ולא נותן את התקציבים. ואני אומר לך, היושב-ראש, אתה, שמכיר את הפשיעה במגזר הערבי, יודע היטב, ובניגוד לדברי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני אומר לך, משטרת ישראל צריכה קודם כול להרתיע, ואחרי שהיא תרתיע היא תשרת והיא תעשה את כל שאר המשימות. להרתיע עם תקציב של 3 מיליארד שקל בשנה, מה לעשות, אי-אפשר. אי-אפשר. והממשלה הזו, כדאי שתתעשת לפני שאנחנו נמצא את עצמנו נדרשים לתקציב הרבה יותר גדול כדי לעשות את אותו הדבר. תודה רבה. חבר הכנסת יריב לוין, אחרון הדוברים. שלוש דקות. נא להקשיב לחבר הכנסת יריב לוין. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נא להקשיב לחבר הכנסת יריב לוין. יריב לוין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך: כמה חוצפה יכולה להיות לכם? כמה חוצפה יש לממשלה הזאת להביא את הצעת החוק הזו כמו גנבים באישון לילה, אחרי שבשבוע שעבר אתם הפלתם כאן הצעה להקים ועדת חקירה כדי לבדוק מה קרה לחיילות שנשלחו לשירות בתי הסוהר? הפקרתם אותן, התעלמתם מהן, ועכשיו, בחוצפה ובעיוורון שאין למעלה מהם, אתם מביאים כעבור כמה ימים, כאילו כלום לא קרה, הצעת חוק לשלוח עוד חיילות לאותו מקום. אין לכם בושה בכלל? מרב מיכאלי הצביעה, מה היא עשתה? לא הצביעה. ברחה. אתה מבין, יש כאן, אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד לך, יש כאן תמונה שפשוט יותר טובה מאלף מילים. חבר הכנסת כלפון פשוט מפנה גב לציבור בוחריו. הגב של חבר הכנסת כלפון, כן, אתה מפנה אותו לציבור הבוחרים, אז לא פלא שאתה מפנה אותו בחוסר כבוד גם לדוכן. אין פלא. אין שום פלא. ואני אומר בצורה הברורה ביותר: יש צורך בשירות בתי הסוהר, בתגבור הזה של החיילות ושל החיילים, אף אחד לא מתכחש לעניין הזה. אבל אי-אפשר לשלוח אנשים למשימה ולא להגן עליהם, לא לתת להם את הגיבוי כשצריך. מעל הכול, כאשר מתברר שנהגו בהן באופן שאסור היה שיקרה, מטייחים את העניין ומונעים את החקירה והבדיקה שלו, וביד השנייה אומרים: עכשיו נשלח חיילות נוספות לאותה משימה. איזו בושה זו. איזו ציניות. איזו עזות מצח. אני רוצה לומר יותר מזה, רבותיי, אני חושב שהעבודה שעושים בשירות בתי הסוהר היא עבודת קודש אמיתית, בתנאים קשים מאוד. זו עבודה מורכבת ומסובכת, והיא עבודה מועדת לטעויות. יכולות לקרות טעויות, יכולים לקרות דברים שאסור שיקרו, אבל את הדברים האלה אסור לטאטא מתחת לשטיח ואסור לטייח. ואני אומר לכם יותר מזה, אם כך נוהגים כאשר מדובר בחיילות, שהן בעצם חלק מהכוח של שירות בתי הסוהר, אני לא רוצה לחשוב מה קורה ביחס לאסירים. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, חברה מתוקנת נמדדת קודם כול בזה שהיא מקפידה קלה כבחמורה על זכויות האסירים והעצורים. גם אם אנשים פשעו, הם צריכים לקבל את עונשם, אבל את עונשם, לא עונשים אחרים ולא עונשים נוספים. ומי שלא יודע להגן ולשמור על החיילות האלה, בטח ובטח שלא יודע להגן על זכויות העצירים, תודה רבה.  על זכויות האסירים והנחקרים. אני אומר לכם, שרי הממשלה, נא לסיים. תתביישו לכם. תודה רבה. ובכן, יש תשובה של הממשלה, ויעלה סגן שר הביטחון שוסטר. בבקשה. סגן שר הביטחון אלון שוסטר: לילה טוב. שלום לכם, חברות וחברי הכנסת. איזה כיף שאתם איתנו. בשעה כזאת. שלום רב, אדוני יושב-ראש הישיבה. ראשית, הדברים שנאמרו, אני אולי רוצה, ברשותכם, להזכיר נשכחות. הצרכים במשטרה, בשירות בתי הסוהר, הם קיימים, הם נכוחים, הם צורכי ביטחון האומה הברורים. האירוע שבו מדובר הוא אירוע שלא קרה לאחרונה, כפי שאפשר היה לחשוב מההערות שנשמעו לפני כמה דקות כאן, במקום הזה. האירועים שקרו קרו לפני כמה חודשים טובים. אני מבקש להזכיר שמה שנעשה על ידי שר הבט"פ וגם על ידי שר הביטחון הוא להחזיר בחזרה את הנושא לבדיקה, ואנחנו לא נשאיר אבן על אבן, נבחן היטב מה המשמעות של מה שהיה ונשמור כמובן על ביטחון כוחותינו, הצעירות והצעירים שמשרתים במשטרה, ובמקרה הזה, בשירות בתי הסוהר. אנחנו נמצאים, חברותיי וחבריי, בסיטואציה קצת משונה, כאשר המובן מאליו נדרש לדיבורים רבים. אנחנו מדברים בהקשרים אחרים על שאלות של ביטחון הרחוב, על מצב האלימות בחברה הערבית, על מצב שלטון החוק בדרום, בגבעות יהודה והשומרון, על תחושה של חוסר ביטחון בקו התפר, וברור שחלק מהנושא תלוי בסוגיית כוח אדם, משאבי אנוש, במקרה הזה של המשטרה. אני חושב שצריך מידה רבה של עזות מצח לתקוף את עצם ההחלטה, את עצם הצורך להוסיף את האנשים הצעירים הללו והצעירות הללו, שכל משימותיהם הן להגביר את הביטחון, כפי שאמרתי, בקו התפר, ברחבי הארץ, בגבעות, במישורים, בדרום ובצפון. אני רוצה בהזדמנות זו לספר לכם, חברותיי וחבריי, על סוגיות ביטחון נוספות, זאת הזדמנות, באמת, שאתם הגעתם בשעה כזו, לשמוע מה נעשה. אז הינה יושב-ראש ועדת הכלכלה, שוסטר, אתה יכול לחזור, בוודאי, בוודאי. למעשה נקראתי בבהילות כדי לספר לכם על שאלות שחברי יושב-ראש ועדת הכלכלה החל בהן ועסק בהן מבוקר ועד ערב במהלך שנה נפלאה של עשייה, ואני הקטן והצנוע ממשיך בעקבותיו כסגנו של שר הביטחון, שחזר מפעילות חשובה בחוץ לארץ, בארצות הברית, והחיש את פעמיו כדי להגיע ממש תוך כדי הנחיתה, מייד אחרי הנחיתה הגיע לכאן כדי להשתתף בהצבעות החשובות שאנחנו מקיימים כאן. אני מודה לכם על האפשרות לראות את זיו פניו שקורנות אלינו, ועוד מעט הן ישובו לקרון מיציע המבודדים. אנחנו עסוקים, חברותיי וחבריי חברות וחברי הכנסת, בשאלות של שיפור המוכנות של בני ישראל באשר הם ברחבי הארץ, דגש משמעותי ניתן על הגבולות היותר-עסוקים באלימות מהצד השני של הגבול או באיומי אלימות, אני מכיר את זה היטב כמובן מעוטף עזה, אבל גם בצפון. כפי שאתם יודעים, הממשלה כבר לפני שלוש שנים החליטה החלטה, שמתוקף היעדר תקציב אי-אפשר היה לקיים אותה, הינה סיבה טובה לקיום ממשלה ולקיום היכולת לממש את המשימות של הממשלה בתחום ביטחון התושבים. והינה, באפשרות הזאת שניתנת לנו לתפקד כפי שצריך לתפקד במדינה מתוקנת, אנחנו התחלנו, למעשה כבר בשנה הקודמת, בפרק הראשון, במיגון בתי התושבים על גבול הצפון. התחלנו ברצועה ראשונה של קילומטר מגבול הצפון, מאפס, ממש מהגבול, ועד הקילומטר האחד. הקצינו לכך סדר גודל של כ-100 מיליון שקלים כדי לבנות ממ"דים, חדרי ביטחון, בכל אחד מהיישובים הצמודים ממש, אלה שיושבים על גבול הגדר. אנחנו עסוקים בהם לעיתים בהקשרים שונים, כמו למשל בסוגיית ענף ההטלה בתחום החקלאות, בתחום הרפורמה, אותם יישובים צמודי גדר ממש, שמתפרנסים לא מעט בתחום הענף הזה. אם כן, 100 מיליון ראשונים, 100 מיליון מתוך 5 מיליארד שאני מקווה שבמהלך העשור הקרוב יוקצו כדי להגן על התושבים היותר-מאוימים, על מבני ציבור, בתי ספר, מוסדות בריאות, אמצעי התרעה מתאימים, דרכי תקשורת מגוונות, כדי שיאפשרו התרעה בזמן חירום. אחת הנקודות, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אחת הנקודות שכדאי לשים לב אליהן היא המוכנות, המוכנות של כולנו. המוכנות של כולנו ברשויות המקומיות, משרדי הממשלה, האזרחים עצמם, המשפחות, למצבי חירום משתנים. יש לי את הכבוד להיות שותף לפעולה של ועדת השרים לענייני מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום שונים. למעשה כבר התכנסנו לראשונה לפני שבועות מספר בראשות שר הביטחון ובהשתתפות מספר מכובד של שרים. אנחנו נמצאים,  לא להעיר. אני מבקש לא להעיר את המנמנמים, בוודאי. אז אני אדבר להנאתי, כדי שתוכלו להרגיש באמת שאנחנו נמצאים בידיים טובות, נמצאים תחת הנהגה חיונית. אגב, לא הכול דבש, לא הכול סגור. יש הרבה מאוד עבודה במשרדים השונים כדי לוודא שאנחנו עושים את מה שנחוץ כדי להיות מוכנים לפעילות או למצבי חירום שונים. מטבע הדברים, משרדי ממשלה יש להם נטייה לעסוק במהות התפקיד שלהם, וזה חשוב מאוד, ועוסקים הרבה פחות, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, לא לנמנם, יש פה עכשיו אירוע חשוב, ובאופן מפתיע אני מציע לרשות המחוקקת, בשבתה כרשות המבקרת, לבדוק את המוכנות של המשרדים השונים למצבי משבר. יש אפילו הגדרה, כלל אצבע, של אחוז מסוים של הוצאות שעל כל משרד להקצות כדי לוודא שהוא אכן ערוך ומוכן למצבי משבר. זה לא עניין שאהוב בדרך כלל, אנשים אוהבים להתעסק בצמיחה, בבנייה, הרבה פחות במצבי משבר. נושא אחר, בהזדמנות הזאת שהתקבצתם לכאן כדי לשמוע על המעשים של מערכת הביטחון, באמת אירוע יפה, מרגש, אני כל כך מודה לכם על ההזדמנות. אחת המשימות הגדולות שמשרד הביטחון עם הממשלה כולה ומשרדי ממשלה שונים מבצעים בשנים האחרונות, אגב, לאו דווקא בקדנציה של הממשלה הזאת, החלטות התקבלו בעבר, זה הנושא של מעבר מחנות צה"ל לדרום, לצפון הנגב. מהלך מבורך, משמעותי, שעוסק גם בעיקרון של פיזור הנכסים האסטרטגיים, פיתוח הדרום, פיתוח הנגב, הקמת מערכות תשתית, מחנות, בניינים, ציוד מהמשוכללים ביותר שיש היום בישראל. אני מניח שזה מה שאנחנו רואים כבר בבסיס ההדרכה שלנו מדרום לבאר שבע. את זה אנחנו נראה ממש בשנים הללו שבהן הולך ונבנה בסיס מערך התקשוב והסייבר בצמוד לבן-גוריון, ליד קריית החדשנות. את זה אנחנו נראה בשנים הקרובות, חמש-שש-שבע השנים הקרובות, כאשר תיבנה קריית המודיעין לאגף המודיעין בצה"ל מצפון לעומר, ממזרח לבאר שבע. אנחנו עסוקים לא מעט בשאלה האיראנית, השר שטרן. כדי לוודא שאנחנו יודעים מה קורה בצד האחר של הגבול או של הגבולות וגם הרחק הרחק מגבולות מדינת ישראל יש צורך להבין מה חורשים, זוממים, אויבי מדינת ישראל. בשביל זה צריך לתכנן ולהקים את אותם בסיסים חשובים שאנחנו מקימים כעת.  האירוע הזה הוא לא אירוע שאך ורק מכוון לביטחון מדינת ישראל. כמובן זאת המטרה הראשונה, אבל זאת הזדמנות גדולה, כמו שאתם מבינים, לפיתוח הנגב. אני, כמו חברים אחרים באולם הזה, חי במקום הזה ורואה כמוכם את ההזדמנות שיכולה להיות למדינת ישראל בפיתוח הדרום.  חברים, אתם צועקים, אתם לא מצליחים לשמוע את הדברים החשובים שאני מוסר לכם כרגע ושלשמם התכנסתם כאן. אנחנו מחכים בשעה הזאת כדי שהנואם יראה את מר גנץ מגיע. אולי שמישהו יודיע למר גנץ שאנחנו מצביעים? אנחנו בשעה 02:00.  כן, זאת בהחלט שעה נאה, ואנחנו נמצאים כאן כדי לתגבר, כפי שאתם יודעים, גנץ ישן. הם לא הצליחו להעיר את גנץ.  את מערך כוח האדם של המשטרה, של שירות בתי הסוהר, אבל כפי שאמרנו, בינתיים אנחנו מאפשרים לעצמנו את העונג לשמוע קצת פרטים מהנעשה בממלכת משרד הביטחון. אז אני אספר לכם שמשימה נוספת, איפה איתן גינזבורג?  שתגיע לפרקה היא ההתכנסות של ועדת שרים שתעסוק בהוקרת חיילי וחיילות המילואים. חבר הכנסת גלנט, אתה ודאי מכיר את הנושא. אנחנו מעוניינים לחדש את העשייה שהייתה עד לפני כמה שנים, ובתחום הזה לא מעט שרות ושרים ייפגשו ויידרשו לשאלה מה אתה ומה את, גברתי, אדוני השר, תורמים למען הוקרת חיילות וחיילי, קצינות וקציני המילואים. יש לנו משימה גדולה, משימה גדולה, הייתי אומר, לעודד את המיעוט הדי-קטן של אנשים צעירים שיוצאים מבתיהם, עוזבים את עסקיהם או את עבודתם, את משפחתם, ומבצעים לעיתים עשרות ימי מילואים. המדינה הזו, הבית הזה, המשרדים ברשות המבצעת, מן הסתם,הם זקוקים לעידוד ולטיפוח ולהוקרה. אנחנו נכנס את הוועדה בשבועות הקרובים, ובחודש מאי, אתם ודאי שמחים לדעת שבחודש מאי יהיה יום ההוקרה כאן בכנסת, וכולנו נריע למשרתי ומשרתות המילואים. אנחנו יכולים להריע להם כבר עכשיו. הינה, אני רואה כבר את הראשונים מוחאים, כפי שמקובל, בלי רעש, אפשר לעשות כך, לכבוד משרתי ומשרתות המילואים. הינה, סגן השר, הינה.  נו, נראה. משרתי ומשרתות המילואים. לא, מילואים. משרתי ומשרתות המילואים, הוקרה, כבוד למי שיוצא מהבית. זו פעם ראשונה? סגן שר הביטחון אלון שוסטר: לא, לא ראשונה, מה פתאום, אבל אנחנו מחדשים את הפעילות של אותה ועדה שנפסקה לפני שלוש-ארבע שנים. אלון, תעירו את גנץ. נו, באמת, זה לא נורמלי. כן. אני קורא קריאה נרגשת, אדוני היושב-ראש, אני שמעתי שנהיית פרויקטור,  מטעמם של חברי וחברות הכנסת למען הגעה לזירה הזו של כל המאחרים בנשף. ובכן, משימה נוספת חשובה, אדוני היושב-ראש, היא חיזוק חוסנם של אנשי, חבר הכנסת קרעי, בשקט, בבקשה. הפריפריה והגבולות, אנשי הספר, שמדינת ישראל חבה להם ורוצה בחוסנם. והינה, אנחנו מיקמנו בעשור או בשני העשורים האחרונים מרכזי חוסן בעוטף עזה, באשקלון, ביישובים בדואיים, ביהודה ושומרון, בצפון, ואני מקווה שנמשיך בעוד מקומות נוספים, בעוד רשויות, להקים את אותם מרכזים שעסוקים במתן מענה נפשי לאזרחים ואזרחיות שנקלעים למצוקה בעיקר עקב המציאות הביטחונית, תוך כדי, אחריה. ולמעשה מכיוון שאנחנו חיים בעולם שהאלימות הזו מתקיימת עוד ועוד, אנחנו מחויבים בשימור היכולת לתת מענה נפשי למי שחי את כל חייו בשמנו, למעשה בשמנו, תחת המציאות הקשה הזו. אני מתבשר שלצערי תם הזמן לבשר לכם, לספר מה מתרחש, ואני מבקש, חברות וחברי הכנסת, לתמוך בהצעות החוק שיחזקו את המוסדות החשובים במשטרה ובשירות בתי הסוהר בעזרת חיילות וחיילים שיתגייסו למוסדות הללו. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אפשר שאלה מהצד? לא. אז שאלה מכאן. לא. חבר הכנסת קרעי, לא. תהיה בבקשה בשקט. שמענו שאתה הפכת להיות פרויקטור הקורונה. הבנתי. חבר הכנסת קרעי, תהיה בשקט. אישרת למבודדים להסתובב בכנסת. חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. האם זה נכון? חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.  האם זה נכון, אבל? חבר הכנסת קרעי, פעם שלישית. בבקשה החוצה. האם זה נכון שאישרת למבודדים להסתובב בכנסת? חבר הכנסת קרעי, בבקשה החוצה. הבנתי. האם זה נכון? בבקשה החוצה. באיזה אישור? אבל יש הצבעה. יש הצבעה. טרם ניגש להצבעה, האם אתה נתת למבודדים להסתובב בכנסת,  חבר הכנסת אמסלם, שמעתי אותך. חשפת אותם לסיכונים. הבנתי אותך. מה הבנת? תגיד כן או לא. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה שקט. טוב, אבל תגיד לנו. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה שקט. אנחנו רוצים לדעת. אנחנו רוצים לשמור על הבריאות שלנו, חבר הכנסת קרעי, הוצאתי אותך החוצה. כשיגיע זמנך אני אכניס אותך. תצא בבקשה החוצה. הכניסו אותי, חבר הכנסת קרעי, החוצה, בבקשה. תודה. (חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מאולם המליאה.) טרם ניגש להצבעה, האירוע שקרה כאן, אכן, אחרי בדיקה קטנטנה, חברת הכנסת יעל רון בן משה שהתה מחוץ לחדר כאשר שוחחה עם שר הביטחון. אחד מקציני משמר הכנסת נכח במקום ואישר את המשך שהייתה. חברת הכנסת בן משה הביעה את הסכמתה, מתוך אחריות ציבורית, להצביע מהיציע המיוחד במליאה, אף שאיננה מחויבת בכך. תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה. להסתובב חופשי בכנסת? אנחנו ניגשים להצבעה. זה נכון שנתת, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, תהיי בשקט. אז תגיד אם זה נכון או לא נכון.  אנחנו ניגשים להצבעה על החוקים המשולבים. יהיו שתי הצבעות. הוגשה כאן בקשה להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. לאפשר להם להסתובב, לחשוף אותנו, (קוראת בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול, נגד אתה חשפת אותנו במודע לווריאנטים? חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, נגד יולי יואל אדלשטיין, נגד אם כן, זו שערורייה. (קוראת בשם חבר הכנסת) אמיר אוחנה, נגד חשפת את חברי הכנסת  חברת הכנסת אבקסיס, פעם שנייה. (קוראת בשם חבר הכנסת) ניר אורבך, בעד האם חשפת אותנו, את מפריעה למהלך ההצבעה. אתה צריך לענות לשאלה הזאת, זה הבריאות שלנו, חברת הכנסת אבקסיס, פעם שנייה.  חברת הכנסת אבקסיס, בבקשה החוצה. תודה. אני בהצבעה. בהצבעה אסור, לא הבנתי, אדוני היושב-ראש, אסור לנו לדעת מה עשית? (קוראת בשם חבר הכנסת) ינון אזולאי, נגד אם אתה נתת לאנשים מבודדים להסתובב, אנחנו לא צריכים לדעת על זה? לא הבנתי.  (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר, נגד דוד אמסלם, נגד אופיר אקוניס, נגד משה ארבל, נגד אני לא מבין, אתה לא יכול לענות לנו? אנחנו רוצים לדעת מה קרה פה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב אשר, נגד זאב בנימין בגין, נגד אנחנו רוצים לדעת מה קרה פה, מה אתה מעיף אותנו? תענה מה עשית. אני לא חייב לתת לך תשובה, בזהירות יתר. אתה לא מתבייש? תענה לנו, תגיד לנו, אל תעשה לי ככה, איך אתה מתנהג. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אוריאל בוסו, נגד ענבר בזק, בעד חיים ביטון, נגד חבר הכנסת אמסלם, פעם שנייה. פעם שנייה. בסדר. תודה רבה על האמירה הזאת על יושב-ראש הכנסת. אני מאוד מודה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון, בעד דוד ביטן, נגד ולדימיר בליאק, בעד היושב-ראש מפר תקנון אחרי שחשף את חברי הכנסת לווריאנטים.  חברת הכנסת אבקסיס, תצאי החוצה, בבקשה. (חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס יוצאת מאולם המליאה.) (קוראת בשמות חברי הכנסת) מירב בן ארי, בעד רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, נגד התקנון זה רק המלצה,  להוציא אותה בהצבעה? אנחנו רוצים לדעת מה עשינו. אתה לא מתבייש? (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, בעד אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, נגד ניר ברקת, נגד יאיר גולן, בעד מאי גולן, נגד אבל רק שמת לב שהוצאת אותי קודם, אחת מהנורבגיות הכפישה אותי. אחת מהנורבגיות, להוציא אותה. חבר הכנסת אמסלם, אתה מפריע למהלך ההצבעה. היא צריכה להצביע, מיקי, איך היא תצביע? מיקי, איך היא תצביע?  קודם, כשהוצאת אותי, אחת מהנורבגיות, אתה מפריע למהלך ההצבעה. תהיה בבקשה בשקט. אני רק אומר לך מה עשית. אני בציוץ רואה, אתה לא מתבייש. תהיה בבקשה בשקט. (קוראת בשמות חברי הכנסת) איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, נגד גילה גמליאל, נגד מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, בעד משה גפני, נגד סימון דוידסון, בעד אבי דיכטר, נגד גלית דיסטל אטבריאן, נגד אריה מכלוף דרעי, נגד צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, נגד שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, בעד מכלוף מיקי זוהר, נגד אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, בעד אחמד טיבי, נגד אלון טל, בעד דסטה גדי יברקן, נגד מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, נגד מאיר כהן, בעד יום טוב חי כלפון, בעד עופר כסיף, נגד אופיר כץ, נגד חיים כץ, נגד ישראל כץ, נגד רון כץ, בעד יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, בעד אורלי לוי אבקסיס, הוצאתם אותה החוצה. הוצאתם אותה החוצה. היא לא יכולה להצביע.  נא לחזור להצבעה. חבר הכנסת כץ, בבקשה, שקט, אתה מפריע. שיחכו לה, שיחכו לה. זה לא בסדר להוציא אותה בהצבעה. שיחכו לה. חבר הכנסת קיש, זה לא מתאים לך. זה לא מתאים לך. שב, בבקשה. כן, אבל גם לא מתאים להצבעה, אז הוצאת אותה.  זה מה שקורה פה. חבר הכנסת כץ, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.  דמוקרטית, זה לא מתאים למה שקורה פה. בבקשה, להמשיך. יש סיבוב שני ושלישי. אל תמציאו הוראות חדשות. אבל כולם פה. ברגע שייגמר, יש לה דקה להצביע. חבר הכנסת קיש, שב, בבקשה. אז תיתן לה להצביע. שב, בבקשה. יש עוד שני סיבובים.  אבל כולם פה. אל תגנוב הצבעה. מאה אחוז. שב, שב, שב, בבקשה. אנחנו ניתן לה להצביע. להמשיך.  חבר הכנסת פינדרוס. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, נוכח באולם, אינו מצביע זה לא חוקי, ההצבעה לא חוקית. יריב לוין, אתה מצביע? אני לא שומעת. אני לא שומעת. נגד? חבר הכנסת לוין, אתה מוכן להגיד, או לסמן לנו? חבר הכנסת לוין לא רוצה להצביע. להמשיך. להמשיך. נוכח באולם, לא מצביע. להמשיך, בבקשה. לא נכון. אתה לא יכול להוציא אנשים באמצע ההצבעה. יש תקנון. הלאה, להמשיך. חבר הכנסת שמחה, בבקשה, שב במקום. אני בדרכי למקום. שב, בבקשה, במקום. שב במקום. (קוראת בשמות חברי הכנסת) נעמה לזימי, בעד יעקב ליצמן, נוכח באולם, אינו מצביע חבר הכנסת ליצמן, אתה מצביע? חבר הכנסת פרוש, הבנתי אותך. חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת ליצמן אינו רוצה לדבר ואינו מסמן, ולכן להמשיך, גברתי. הלאה. תחליפו יושב-ראש. (קוראת בשמות חברי הכנסת) גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, בעד לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, בעד פטין מולא, נוכח באולם, אינו מצביע פטין מולא לא רוצה להצביע. להמשיך הלאה. זה לא חוקי. ההצבעה לא חוקית. הבנתי אותך. תגישי תלונה בוועדת האתיקה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, בעד יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, נגד אבי מעוז, נגד אורי מקלב, נגד אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, נגד מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, נגד יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת עידית סילמן, בעד עלי סלאלחה, בעד בצלאל סמוטריץ' נגד אוסאמה סעדי, נגד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, נגד חוה אתי עטייה, נגד יצחק פינדרוס, אינו נוכח להמשיך בהצבעה, הוא יוצא החוצה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, אינו נוכח יסמין פרידמן, בעד אביר קארה, בעד אלכס קושניר, בעד יואב קיש, נוכח באולם, אינו מצביע אני אצביע אחרי אורלי לוי. אינו מוכן להצביע. להמשיך. (קוראת בשמות חברי הכנסת) גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, הוצאתם אותו. תחזירו אותו, הוצאתם אותו. להכניס אותו, בבקשה. כל הכבוד לדמוקרטיה הישראלית. (קוראת בשמות חברי הכנסת) שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, נגד מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, נגד יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, בעד מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, בעד ג'ידא רינאוי זועבי, בעד יפעת שאשא ביטון, בעד אלון שוסטר, בעד יובל שטייניץ, נגד קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, בעד יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, בעד נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, נגד בבקשה לקרוא פעם נוספת את שמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. (קוראת בשם חברת הכנסת) אורלי לוי אבקסיס,  יובל סגל מוסר שאמילי מואטי, קיבלה אישור מיוחד להסתובב במסדרונות הכנסת, חברת הכנסת אבקסיס, תצביעי. נתת לה אישור להדביק אותנו, חברת הכנסת אבקסיס, את רוצה להצביע? נא להמשיך ברשימה. האם זה נכון? אני נגד, היא לא אומרת את ההצבעה. היא לא אומרת, לא צריך. הלאה. אני נגד. היא אמרה נגד. (קוראת בשם חברת הכנסת) אורלי לוי אבקסיס, נגד נגד. וגם היושב-ראש, חברת הכנסת אבקסיס, שמענו. בבקשה לשבת. (קוראת בשם חבר הכנסת) יריב לוין, נגד בבקשה לשבת. אתה לא אפידמיולוג, אתה לא רופא ואתה לא מומחה קורונה. עברת על חוק הקורונה שלכם, חוק קורונה של הממשלה שלך, עברת על החוק. סיכנת את כולנו. חברת הכנסת אבקסיס, פעם ראשונה. חוק הקורונה של הממשלה שלך, חברת הכנסת אבקסיס, פעם שנייה. חברת הכנסת אבקסיס, פעם שלישית. החוצה. הכול מותר לכם, מהמקפצה. תתביישו לכם. אתה מסכן את הבריאות שלנו. בבקשה, החוצה. החוצה. אתה לא אפידמיולוג. אתה לא יכול לסכן אותנו. שמעתי אותך. אתה עובר על חוק הקורונה. (חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס יוצאת מאולם המליאה.) (קוראת בשם חבר הכנסת) יריב לוין, נגד אתה עושה מה שאתה רוצה פה, מה זה "שמעת"? אתה עושה מה שאתה רוצה, איזו תשובה. כאילו אתה עכשיו המורה ואנחנו בגן ילדים. אתה לא מתבייש? חבר הכנסת אמסלם, פעם שלישית. חבר הכנסת אמסלם, פעם שלישית. החוצה, בבקשה. פעם שלישית, החוצה, בבקשה. החוצה. (קוראת בשם חבר הכנסת) יעקב ליצמן, נגד הרי אתה עובר על חוק הקורונה, אתה יודע? (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.( (קוראת בשמות חברי הכנסת) גבי לסקי, בעד פטין מולא, נגד אורית סטרוק, נגד יצחק פינדרוס, נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, אינו נוכח יואב קיש, נגד שלמה קרעי, נגד אני נגד זה שהיושב-ראש נוטל לעצמו סמכויות של אפידמיולוג ומסכן כאן את באי הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכל רוזין, בעד עמיחי שיקלי, בעד האם מי מחברי הכנסת נמצא במליאה ומזכירת הכנסת לא קראה בשמו ולא הצביע? (קוראת בשם חבר הכנסת) מאיר פרוש, נגד ובכן, ההצבעה הסתיימה על החוק הראשון. הולכים להצבעה נוספת. ובכן, הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 9), התשפ"ב 2021. נגד, 58, בעד, 61. לכן, החוק התקבל ויעבור לוועדת חוץ וביטחון. אנחנו ניגשים להצבעה הבאה, תיקון מס' 7. בבקשה, מזכירת הכנסת, הצבעה שמית. בבקשה להתחיל להקריא את שמות חברי הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד סמי אבו שחאדה, נגד יולי יואל אדלשטיין, נגד אמיר אוחנה, נגד ניר אורבך, בעד ינון אזולאי, נגד ישראל אייכלר, נגד דוד אמסלם, נגד אופיר אקוניס, נגד משה ארבל, נגד יעקב אשר, נגד זאב בנימין בגין, בעד אוריאל בוסו, נגד ענבר בזק, בעד חיים ביטון, נגד מיכאל מרדכי ביטון, בעד דוד ביטן, נגד ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, בעד רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, נגד יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, בעד אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, נגד ניר ברקת, נגד יאיר גולן, בעד מאי גולן, נגד איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, נגד גילה גמליאל, נגד מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, בעד משה גפני, נגד סימון דוידסון, בעד אבי דיכטר, נגד גלית דיסטל אטבריאן, נגד אריה מכלוף דרעי, נגד צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, נגד שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, בעד מכלוף מיקי זוהר, נגד אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, בעד אחמד טיבי, נגד אלון טל, בעד דסטה גדי יברקן, נגד מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, נגד מאיר כהן, בעד יום טוב חי כלפון, בעד עופר כסיף, נגד אופיר כץ, נגד חיים כץ, נגד ישראל כץ, נגד רון כץ, בעד יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, בעד אורלי לוי אבקסיס, נגד יריב לוין, נגד נעמה לזימי, בעד יעקב ליצמן, נגד גבי לסקי, בעד יאיר לפיד, בעד לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, בעד פטין מולא, נגד טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, בעד יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, נגד אבי מעוז, נגד אורי מקלב, נגד אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, נגד מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, נגד יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת עידית סילמן, בעד עלי סלאלחה, בעד בצלאל סמוטריץ' נגד אוסאמה סעדי, נגד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, נגד חוה אתי עטייה, נגד יצחק פינדרוס, נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, נגד יסמין פרידמן, בעד אביר קארה, בעד אלכס קושניר, בעד יואב קיש, נגד גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, נגד מירי מרים רגב, נגד מיכל רוזין, בעד שמחה רוטמן, נגד יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, בעד מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, בעד ג'ידא רינאוי זועבי, בעד יפעת שאשא ביטון, בעד אלון שוסטר, בעד יובל שטייניץ, נגד קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, בעד יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, בעד נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, נגד חוץ משירלי כולם הצביעו? לא. (קוראת בשמות חברות הכנסת) אורית מלכה סטרוק, נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא נכחו פה, בבקשה. אז לא. סטרוק הצביעה. שירלי פינטו קדוש אינה נוכחת. זהו, נכון? כולם הצביעו. האם מי מחברי הכנסת נוכח במליאה ולא קראו בשמו? הסתיימה ההצבעה. בבקשה, לספור. תודה. תודה רבה. להלן תוצאות ההצבעה: נגד, 58, בעד, 61. לפיכך, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7) עברה. היא תועבר לוועדת החוץ והביטחון. או, או לוועדת המדע. ועדת המדע. עוד ועדות? אוקיי, היא תועבר לוועדת הכנסת לשם קביעת הוועדה שתטפל בה.  ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (עילות חיפוש בלא צו בית משפט) (הוראת שעה), התשפ"ב 2021, לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק השרה יפעת שאשא ביטון, בשם שר המשפטים. בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מתחילת השנה נרצחו באום אל-פחם תשעה בני אדם. כל תשעת מקרי הרצח לא פוענחו. זהו בהחלט נתון מבהיל. מסתובבים בינינו רוצחים שלא נתנו את הדין על מעשיהם, ואיש אינו יודע מתי יבצעו את הרצח הבא. לצערנו, אום אל-פחם אינה חריגה. אחוז גבוה מאוד ממקרי הרצח שבוצעו ברחוב הערבי לא פוענחו. גם הרצח של חברי הטוב סאהר אסמאעיל, עליו השלום, שהיה יועץ אישי שלי במשך זמן קצר, אשר התרחש ב-15 באוגוסט השנה, טרם פוענח. למעשה, אחוז מקרי הרצח שמפוענחים בחברה הערבית עומד על כ-23% בלבד, בעוד בחברה היהודית הוא עומד על שיעור פיענוח על 65%. מדובר במציאות שלא נוכל להשלים עימה. במצב דברים שכזה, ההרתעה נשחקת, תחושת הביטחון נפגעת והרצח הבא אורב לנו מעבר לפינה. אנחנו נחושים לתת לרשויות האכיפה כלים אפקטיביים במערכה מול הפשיעה הגואה. אם לא נעשה כן, לא נוכל לומר כי ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו. כבר בדוח מבקר המדינה משנת 2018, שעסק בנושא זה, צוין כי אחת הסיבות המרכזיות לכך שפשעים אינם מפוענחים בחברה הערבית היא "היעדר ממצאים וראיות דיגיטליות ממצלמות ציבוריות או פרטיות בגלל השחתתן של המצלמות או בשל מחיקת ראיות מהן". מאז אותו דוח מפורט לא נעשה דבר. לא פעם, עד שהמשטרה מקבלת מבית המשפט צו חיפוש לצורך איסוף ראיות מהזירה, מוסרות המצלמות ממקומן, ועימן גם עקבותיהם של העבריינים. לשם ההמחשה, במהלך חודש אוגוסט, בשעות הערב, בוצע ירי לעבר אדם בכפר קאסם. הוא נפצע, פונה לבית חולים, ובהמשך מת מפצעיו. יום לאחר האירוע הגיעו שוטרים לזירה עם צו חיפוש לצורך איסוף מצלמות הרחוב, אך סרטוני המצלמה נעלמו. בסוף חודש ספטמבר הגיעה המשטרה לאולם חתונות בעקבות תלונה על אירוע ירי. במקום נמצאו פצועים ואדם אחד הרוג. למוחרת היום הגיעה המשטרה עם צו ושוב הסרטונים נעלמו. לשם התמודדות עם התופעה הזו, אני מביאה בפניכם היום את הצעת החוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (עילות חיפוש בלא צו בית משפט) (הוראת שעה), התשפ"ב 2021. על פי ההצעה יורחבו במעט סמכויות החיפוש הנתונות לשוטר. במצב המשפטי הקיים כיום, יש כמה עילות לחיפוש ללא צו בית משפט. כעת מוצע להוסיף עילות נוספות: העילה העיקרית שתתווסף תאפשר לערוך חיפוש במהירות, ללא צו לשם תפיסת חפץ, בהתקיים שלושה תנאים: 1. יש חשד סביר כי במקום מצוי חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע חמור, 2. החפץ עשוי לשמש ראיה לביצוע העבירה, 3. החיפוש נדרש באופן מיידי לשם מניעה העלמת הראיה או פגיעה בה. מדובר בהצעה מאוזנת הכוללת כמה מנגנוני פיקוח ובקרה: ראשית, סמכויות החיפוש יהיו נתונות לשוטר רק במקרים שבהם מדובר על עבירות פשע חמור, עבירה שעונשה מעל עשר שנות מאסר. וכן, בעבירות החזקת נשק, ירי במקום מגורים וסחיטה באיומים. שנית, החיפוש בלא צו מותנה באישור של קצין משטרה. ולבסוף, על החיפוש להיות מתועד על ידי השוטרים. עילה נוספת שמתווספת בהצעה היא חיפוש ללא צו במקרה שבו יש חשד שבמקום שוהה אדם שביצע זה מקרוב עבירה מסוג פשע חמור. מכיוון שהצעת החוק נועדה להתמודד עם מכת המדינה היא תיקבע כהוראת שעה ל-18 חודשים בלבד, על מנת לאפשר בבוא העת לבחון את אופן הפעלת הסמכות החדשה ואת נחיצותה. מכל הטעמים האלה, אנו מבקשים מכם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. תודה רבה לשרה שאשא ביטון, שדיברה במקום השר גדעון סער. אבי מעוז, בבקשה. (אומר בערבית: אבו מוחמד, אני חשבתי שההצבעה הזאת היא על חוק שהוא אחד החוקים הגרועים ביותר, אז על מה אתה אומר נגד, נגד, נגד, נגד? לא בעד, בעד?)  לא הבנו. (אומר בערבית: זה החוק הגרוע ביותר לכל חבר כנסת ערבי מאז הקמת הכנסת ועד היום.) אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בליל עשרה בטבת אין תאריך יותר מתאים מלדבר על מדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית, והפעם, נאום מס' 5, בנושא הכשרות. אחד המאפיינים המרכזיים של מדינה יהודית הוא מערכת הכשרות הממלכתית. לאחר שחוק הכשרות עבר בצורה נכלולית תחת המטרייה של חוק ההסדרים, הגיעה העת להסביר מה עומק הבעיה בו ואיך אמור להיראות מערך הכשרות במדינה יהודית. יהודי מטייל בחוץ לארץ ומחליט ללכת למסעדה. הוא מגיע למסעדה, ששמע שהיא כשרה, ובמקום מראים לו תעודה של איזשהו גוף כשרות כלשהו. הוא איננו מכיר את מגוון גופי הכשרות בחו"ל, ואגב, יש למעלה מ-1,000 כאלה, ומי מהם הוא רציני, ואין לו מושג אם הוא יכול לסמוך על הכשרות שלהם. במקרה הטוב הוא יתחיל לערוך בירורים או יימנע מלאכול שם. במקרה הפחות טוב, הוא יאמר לעצמו שמן הסתם זה בסדר, והראיה היא שיש תעודת כשרות. סיכוי טוב שהוא ייכשל באכילת מאכלות אסורות. גם בגלל שבאופן כללי רמת הכשרות בחוץ לארץ נמוכה מאשר בארץ, וגם בגלל שגופי הכשרות הם בעלי אינטרס עסקי, חלקם אינם מקצועיים בעליל, ואין מערכת אכיפה שתטפל בתופעה של הונאה בכשרות. זו המגמה שאליה מכוונת דרכם של ליברמן ובנט, והיד הארוכה שלהם, מלינובסקי וכהנא. במדינה יהודית זה אמור להיראות אחרת. במדינה שבה לא רק שיהודים יכולים לחיות ולקיים מצוות באופן פרטני, אלא שהיא בעלת זהות יהודית, ומתוך כך יש לה אחריות על קיום התורה באופן ציבורי ובמערכות הציבוריות, חייבת להיות מערכת ממלכתית שאחראית לכשרות, כזאת שמי שמנהל, מנחה ומוביל אותה זהו הגוף האחראי לזהות היהודית של מדינת ישראל ולכל ענייני הקודש שלה, כלומר, הרבנות הראשית לישראל. מערכת כשרות כזאת היא בעלת אינטרס ציבורי בלבד, ללא שיקולים עסקיים ותלות כלכלית בגופים המושגחים. היא זאת שיוצרת מציאות כמו היום, שבה אין כמעט בשר טרף בשווקים, ורכיבי המזון המיוצרים במפעלים הינם כשרים. בזכות מערכת כזאת בגופים ציבוריים, כגון משרדי ממשלה, בתי חולים ומוסדות לימוד, נשמרת הכשרות, וכלל האזרחים יכולים לשהות ולאכול בהם ללא חשש. מערכת זו אחראית לדאוג לטיפול יעיל בניסיונות הונאה של שומרי הכשרות. אכן, כמו כל מערכת ציבורית, גם מערכת הכשרות זקוקה לתיקונים ולשיפורים. אך מה שהממשלה הזאת מובילה זה חורבן הכשרות הממלכתית, וכנגד זה נמשיך להילחם בכל מאודנו, כי זאת מלחמה על הנשמה. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, סליחה, קראתי מרשימה אחרת. אמיר אוחנה. אחריו, אוריאל בוסו. אוריאל בוסו יעלה ויבוא, מוותר. יעקב אשר, לא פה. יואב בן צור. לא מוותר. אבל לא ענית. אולי אתה מוותר ואתה לא יודע? גפני אמר לי לוותר, אני מוותר. ואם אני אומר לך לוותר, אתה לא מוותר? יעקב, גם אני רמזתי לך לוותר. יואב בן צור, דין התנועה, מאיר פרוש, מוותר, משה גפני, מוותר, אלכס קושניר, לא כאן, איימן עודה, לא כאן, חבר הכנסת ליצמן, לא כאן, אורית סטרוק, לא כאן, משה ארבל, מוותר, ישראל אייכלר, לא כאן, ישראל כץ, לא כאן. סמי אבו שחאדה, תפדל, סמי. סבאח אל-ח'יר, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, עוד חוק לערבים. החוק הזה לא בא לעזור למשטרה בענייני פשיעה, כמו שנטען, החוק הזה בא לתת למשטרה כלים להתעלל יותר בערבים. המשטרה התמודדה עם אותו אתגר של פשיעה מאורגנת לפני שני עשורים, אבל לפני שני עשורים, מי שהיה יותר מעורב ויותר חזק בפשיעה המאורגנת היו יהודים. מה שבסוף עזר למשטרה והוביל למיגור הפשיעה המאורגנת בחברה היהודית היה יחס אזרחי והייתה החלטה פוליטית, החלטה פוליטית למגר את הפשיעה המאורגנת בחברה היהודית. לפני שני עשורים, אדוני, למשטרה היו הרבה פחות כוח, הרבה פחות משאבים, הרבה פחות טכנולוגיה, הרבה פחות ידע, הרבה פחות תקציבים, והיא הצליחה בתקופה די קצרה למגר את הפשיעה המאורגנת בחברה היהודית. אנחנו אחרי שני עשורים, למשטרה יש הרבה יותר משאבים והרבה יותר כוח אדם, הרבה יותר תחנות משטרה, והרבה יותר, כל מה שהיה לה לפני שני עשורים יש לה הרבה יותר. ועל מה אנחנו שומעים? צריך לערב את השב"כ, צריך לערב את הצבא, צריך לעבוד לא על פי חוק. צריך להמציא חוקים חדשים. והיום, עוד חוק. צריך לתת למשטרה, שממילא מתנהגים כמו פושעים בחברה הערבית, צריך לחזק אותם יותר כמו פושעים. צריך להגיד לשוטרים שאין חוק, תעשו מה, למה צריך לתת להם? מישהו סומך עליהם, שיעשו את זה? למה לא היה צריך את כל זה כשהיה צריך למגר את הפשיעה בחברה היהודית? למה במדינת ישראל יש משטרה ליהודים ומשטרה אחרת לערבים? למה יש חוק ליהודים, וצריך לשנות אותו כשמדובר בערבים? למה צריך חקיקה לערבים? מה הבעיה לעבוד עם החוק הקיים? למה החוק הקיים עבד לפני שני עשורים בחברה היהודית, ועכשיו צריך לשנות אותו? ולא רק שמשנים אותו, משנים אותו בתמיכת אלה שנחשבים ערבים וקוראים להם רע"מ. אני חושב שצריך להתנגד לחקיקה הזאת. זאת חקיקה דרקונית. כל מי שבעד זכויות אדם לא יכול לקבל חוק כזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית, מוותרת, עאידה תומא סלימאן, מיש מווג'ודה, משה אבוטבול, מוותר. אני רואה בזה תקדים מבורך. מוותר. זה מה שנקרא דין התנועה. את מי הוא מזכיר לך? היה מישהו. היה חבר כנסת מש"ס, שהיה פעם חבר עירייה. סגן ראש עיר הוא היה. סגן ראש עיר? הגיע להיות סגן ראש עיר? ינון אזולאי, דין התנועה, קרן ברק, מוותרת. מוותרת, קרן? למה שאני אוותר? אוסאמה סעדי, בבקשה. אחרי ההתייעצות הסיעתית, תודיעו לי. עליזה, הוא המומחה מספר אחת לחוק הזה. אוקיי. דווקא על החוק הזה צריך לדבר. אני לא מבין אתכם.  בסדר. אנחנו ביקשנו לקצר?  אוסאמה. בדיוק, זאת התשובה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש כאן מין טיעון שהחוק הזה בא לעזור ולסייע במיגור הפשיעה בחברה הערבית, אבל הוא טומן בחובו אשמה נגד החברה הערבית וניקוי המשטרה ומחדלי המשטרה. מה החוק הזה בא בעצם להגיד? הוא אומר שעד היום, המשטרה לא הצליחה לפענח את הרציחות כי לא זכו לשיתוף פעולה מצד האזרחים, כי העלימו ראיות, כי העלימו מצלמות. הרי הטיעון הזה חוזר על עצמו כל הזמן. ואני שומע מחבריי ברע"מ שהחוק הזה יביא לפתרון, למיגור ולצמצום הרציחות בחברה הערבית. למה? כי המשטרה, החיילים, אדוני היושב-ראש, רק לפני כמה דקות עבר החוק הכי מסוכן,  אל תפריע לו, אל תפריע לו. תקשיב. עבר החוק הכי מסוכן בקולות ערביים, שאף פעם, אף פעם, אף מפלגה, גם לפני המשותפת, גם כשהיינו שלוש סיעות, גם כשרע"מ הייתה לבד או איתנו בתע"ל, או חד"ש לבד או בל"ד לבד, כל הזמן התנגדנו לחוקים האלה. אז עכשיו באים ועושים חוק, כפי שאמר חברי סמי אבו שחאדה, חוק מיוחד לערבים. הרי אין את התופעה הזאת בחברה היהודית. ובצדק אמרת, הצליחו לרסק את ארגוני הפשיעה בתל אביב, בנהריה ובנתניה בלי כל החוקים האלה. אז מה קרה שכל יום שני וחמישי מביאים לנו חוק? פעם זה עונש מינימום, פעם זה חיפוש ללא צו, ועוד מעט מביאים לנו, אדוני היושב-ראש, השר חמד עמאר, עוד חוק, שמוציא את המכרזים מהרשויות המקומיות. למה? כי מאיימים על ראשי רשויות, ואז אומרים: אנחנו נוציא את כל המכרזים מהרשויות המקומיות. עוד מעט תגידו לנו שבגלל שמאיימים, מוציאים גם את כל המינויים מהמועצות המקומיות. די, אתם עוברים כל גבול. אני לא מבין. גם מבחינה משפטית, החוק הקיים נותן פתרון. אני מפנה לסעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), שאומר: שוטר רשאי בלא צו חיפוש משופט, אדוני היושב-ראש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום, אם יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע או שפשע בוצע שם מקרוב. מה יותר מזה? אם יש חשד לביצוע פשע, אם יש רצח, לפי החוק הקיים, השוטר יכול להיכנס היום, בלי צו. אז עכשיו אנחנו נעביר את החוק הזה, שהוא נגד האוכלוסייה הערבית, ומתיר לכל שוטר ולכל חייל להיכנס לבית? אנחנו יודעים איך נכנסים ומה מבצעים, איזה חיפוש מבצעים, מה דרכי החיפוש ואיזה הרס זורעים בתוך הבתים. עכשיו יש להם גושפנקה חוקית ואסמכתה חוקית להיכנס לכל בית, באמתלה שרוצים לתפוס מצלמות. אבל אנחנו רואים, חברים, בכל רצח אחרי כמה דקות אנחנו רואים את כל הרצח, ישר. כל המצלמות מצלמות את זה. רואים את הרכב שמגיע, רואים את רעולי הפנים שיורדים, שהם יורים, חוזרים ובורחים. איזה מצלמות אתם רוצים? (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אתם, החברים, אחינו מהרשימה הערבית המאוחדת, אתם עכשיו הולכים להצביע על חוק שמאשר למשטרה ולצבא להיכנס לכל בית ערבי, ואנחנו הרי יודעים מה המשטרה עושה ומה הצבא עושה בתוך הבתים האלה: הם זורעים שם הרס, הם שוברים והורסים ותוקפים ומכים, וכבר ראינו באחד הימים, אדוני היושב-ראש, איך המשטרה שותלת נשק באחת המכוניות של אחינו מהדרום. זאת המשטרה שאתם רוצים שתעבוד איתנו? האם אנחנו הולכים לתת לה אישור עכשיו שתבוא ותעשה חיפוש ותיכנס אל בתינו? בלי צו מבית המשפט? אין כל סיבה חוקית לזה. החוק היום, במקרה של פשע, מתיר למשטרה להיכנס לבית מייד ללא צו משפטי אם אכן התרחש שם פשע, אבל לתת את הנשק הזה בידי המשטרה ובידי הצבא באופן מלא? לאן אנחנו עוד רוצים ללכת? תחת התירוץ של הטבו של פשע, אנחנו חוצים את כל הקווים. כל ארגוני זכויות האדם שלחו לנו, כתבו לנו ורצו לשבת איתנו על החוק הזה כדי שנצביע נגד החוק הזה, עדאלה, מוסאוא, אל מיזאן, האגודה לזכויות האזרח וכו' וכו'. כל הארגונים. לא ייאמן שהחוק הזה הולך לעבור בהצבעה ערבית. עלינו להצביע נגד החוק הזה.) שוכרן. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שלוש דקות. כמעט כמו אוסאמה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, האמת, לאחר הנאום שנתן חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי בעניין החוק הזה, אני לא מבינה איך עדיין יש אנשים שמוכנים ללכת באיזשהו שלב לישון הלילה עם מצפון נקי אחרי שיצביעו על חוק כזה. אני רק רוצה לספר לכם מה קרה בעכו לפני יומיים. קטי, קטי. קטי שטרית, חברת הכנסת. מה זה? הבהלת אותי. טוב שהבהלתי אותך. תקשיבי עכשיו. אני בדיוק התחלתי לספר מה קרה בעכו לפני יומיים. נכנסה יחידה מיוחדת, ואם היית מסתכלת עליה, עם התמונות, כנראה קשה לו לשמוע את מה שאנחנו מספרים. נכנסה יחידה מיוחדת, שכולה רעולי פנים, עם 16-M, עם דובונים גדולים שחורים, לעכו העתיקה. התנפלו על צעירים שהיו בבית קפה ועשו עליהם חיפוש. אלה היו אנשים נורמטיביים. בדרך כלל, במקום לתפוס את הפושעים, המשטרה מתנפלת על אנשים נורמטיביים. מי שהיה רואה אותם לא היה מבדיל בין הכוח המיוחד הזה לבין כל ארגון פשיעה שמסתובב בכפרים שלנו כרעולי פנים לבושים שחור. חוסר ההבנה של המציאות מקומם כבר. ועוד משתמשים בעובדה שאנחנו מאבדים את הילדים שלנו בגלל עולם הפשיעה הזה, ותחת המעטה הזה מכניסים חוקים שהולכים לדכא יותר ויותר את האנשים הנורמטיביים בחברה, שהם הרוב. שלא יהיו אשליות, מדובר עכשיו על להכניס כוחות צבא לתוך המשטרה. אתם יודעים טוב יותר ממני שהאימונים שהאנשים עוברים הם אימונים לחסל את האויב, שהוא בדרך כלל ערבי. שולחים אותם להתעמת עם האזרחים, וזה בחוק הראשון. בחוק השני נותנים יד חופשית, כאילו אין עכשיו אפשרות בחוק לעשות חיפוש אם יש חשד שיש ראיה, וצריך לתפוס אותה. מספיק עם הזלזול המוחלט הזה באינטליגנציה של האנשים. לא יכול להיות שישתמשו בצעקה שלנו נגד הפשיעה ויהפכו אותה נגדנו, כנשק נגדנו. מי שהיד שלו על ההדק במקרה הזה אלה חברי כנסת ערבים, שיודעים בדיוק מה המציאות בחברה שלנו, שיודעים בדיוק איך יהיה השימוש בחוקים האלה. אני לא מבינה איך יכול להיות שנשב פה ונשמע: מסכים, מסכים, בעד, בעד. הנגד היה מאוד ברור לפני שבועיים. היה להתגרות, נגד, נגד. אז בואו נראה אתכם מתגרים ואומרים "נגד", על חוק כזה, חוק שיכניס אנשים עם נשק לתוך הבתים שלנו בלי שיהיה להם שום היסוס, ואחר כך, כשישאלו למה נכנסתם, יש להם אליבי מוכן: חשדנו שיש ראיות שצריך לתפוס. אתם יודעים טוב מאוד שהמשטרה רקובה מבפנים. אתם יודעים טוב מאוד שהמשטרה ברוטלית כלפי האוכלוסייה הערבית, נגד הצעירים שלנו, ובכל זאת נותנים להם עוד אפשרויות ועוד אופציות לדכא עוד יותר. חבל שאתם יושבים ומקשיבים, ובסוף אומרים "בעד". מתי תתעוררו? כשיקרה, מה? תגידו לי, מה יגרום לכם לצאת מהצבעות העדר האלה? מה? הריסות בתים, כבר בסדר, הכנסת המשטרה בברוטליות כזאת, בסדר, והכנסת הצבא, בסדר. מה, איפה הקווים שלכם? רק תסרטטו לנו, שנדע. שנדע שאתם לא תתערערו לפני הקווים האלה. אבל כנראה כל הקווים נמחקו, נמחקו מזמן. תודה רבה, חברת הכנסת עאידה. עליזה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. יוליה, איפה יוליה? יוליה מלינובסקי, לא כאן, אופיר סופר, מוותר, אחמד טיבי, לא יכול, אבל איפה מרגי, שיבוא להחליף אותי? עופר כסיף, יכול, יכול. אתה סתם מרגיז את עליזה. עליזה, ראש הממשלה נשאר פה, גם את יכולה. שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חברי כנסת. חבריי אמרו כבר קודם שהצעת החוק הזאת היא מופקרת. יש לה מטרה אחת בלבד, והיא לרדוף את הציבור הערבי, ודווקא, כפי שאמרה חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את הציבור הנורמטיבי, שזה אכן הרוב המוחלט. בדברי ההסבר להצעת החוק הזאת כתוב במפורש שההצעה הזאת היא "נוכח חשיבות הסדר זה למאבק בפשיעה ובפרט נוכח הצורך בנקיטת אמצעים דחופים למאבק בפשיעה בחברה הערבית". זה כתוב שחור על גבי לבן, או על גבי כחול, לא צריך כאן יותר מדי פרשנות. יש פה מניע שהוא גזעני. אבל אני רוצה להשתמש בזמן הקצר, נא לפזר את ההפגנה, חבר הכנסת דרעי. עופר כסיף בשיא הנאום שלו. חכה, עוד לא. הוא עולה, עולה לקראת השיא. אני רוצה להסביר עוד, להתייחס בקצרה לשני דברים שלא הוזכרו, דווקא בלשון משפטית: החוק הזה, מעבר לכך שהוא גזעני, שהוא מכוון לציבור מסוים, אם כי ישלמו את המחיר גם ציבורים אחרים, גם בשפה המשפטית הוא לא מידתי ובלתי סביר. אני רוצה להסביר: מה הכוונה בחוק לא מידתי? חוק לא מידתי מתייחס למצב שבו בחוק, אין יחסיות בין המטרה לבין האמצעי. נניח שהמטרה ראויה, נניח, צריך להיות אמצעי שהוא מתאים למטרה. כאן האמצעי לא מתאים, לא פרופורציונלי למטרה. במובן הזה החוק הוא לא מידתי, אבל הוא גם לא סביר. תרשו לי רגע לצטט מהשופט מאיר שמגר, שכתב בזמנו את הדברים הבאים. הוא כותב שם כך: "בדרך כלל מתבטא חוסר הסבירות בתופעות שיש להן גם קיום עצמאי כעילות העלולות, בנסיבות נתונות, לפגום בתקפה של תקנה" הוא מדבר על תקנה, אותו הדבר אני אומר לגבי החוק. "כוונתי לכך" חברים תקשיבו, סמי, סמי, חשוב לי שתקשיבו למשפטים הבאים, למה החוק בלתי סביר, ציטוט של מאיר שמגר שמסביר מהי אי-סבירות. הוא אומר כך: "חוסר הסבירות מתבטא תדירות באפליה פסולה, בהבאה בחשבון של שיקולים הזרים לעניין, באי-הבאה בחשבון של שיקול מטריאלי וכדומה". אבל הוא מוסיף ואומר שגם אם אין שיקול זר, וגם אם לקחו רק שיקולים שהם רלוונטיים, יכול להיות שהשיקולים הרלוונטיים ניתן להם משקל, בלשונו של שמגר "בפרופורציה כה מעוותת", עד שהמסקנה הסופית הפכה מופרכת ובלתי סבירה לחלוטין. תודה רבה. זה בדיוק החוק הזה: בלתי סביר, לא מידתי, לחלוטין.  ולכן צריך להיזרק לפח האשפה. עוד משפט אחד, ברשותך. תפדל. אני רוצה לפנות פה לאנשי מרצ, העבודה ורע"מ: אתם נתתם את ידכם, תרתי משמע, כבר לאין-ספור חוקים נפשעים, מפלים, גזענים. מתי תפסיקו? מתי תפסיקו, כשזה יגיע אליכם? תודה רבה. אורי מקלב  מוותר, רות וסרמן לנדה, מיש הון, אלי כהן, מיש הון, גלית דיסטל אטבריאן, לא כאן, מירב בן ארי, לא כאן, אריה מכלוף דרעי, מוותר ;יואב גלנט, לא פה, דוד ביטן? עליזה, ביטן רוצה לדבר.  יריב לוין, מדבר. יריב לוין, מדבר. שלוש דקות, בבקשה. חריג. יחפשו אצלי בבית בלי צו. הא, הא, הא. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני חושב שמדובר באחד החוקים השערורייתיים והמבישים שהובאו בפני הכנסת הזאת, שכבר יודעת, לצערי, אני חושב, אפשר להירגע? אתם מוכנים להקשיב? הוא פתח במשפט חזק. תגיד אותו שוב. הוא מתנגד אמיתי, אחמד, אצלנו אין צביעות. אנחנו אמיתי מתנגדים. אני חושב שמדובר באחד החוקים המבישים והשערורייתיים שהובאו בפנינו, ובכנסת הזאת לצערי לא חסרים כאלה, אבל נדמה לי שהפעם נשבר שיא חדש. ואני מבקש לשאול, קודם כול ולפני הכול, את חברי הכנסת של סיעת מרצ, שלא במקרה לא נמצאים כאן באולם: איך אתם יכולים לתמוך בחוק כזה? תראו את ההגדרה, את ההגדרה של החוק. כותבים כך: "מוצע להקנות לשוטר סמכות להיכנס ולבצע חיפוש במקום בלי צו חיפוש" מתי? "אם התעורר חשד סביר שבמקום מצוי חפץ, שיכול לשמש ראיה לביצוע עבירה חמורה, בתנאי שהחיפוש דרוש באופן מיידי למניעת העלמת הראיה או הפגיעה בה". רבותיי, צריך לשלוח כל שוטר ללמוד תואר שני במשפטים כדי להבין אם מתקיימות בכלל הנסיבות האלה או לא מתקיימות. אתם באמת חושבים שמישהו יבדוק את זה? אתם באמת חושבים שיש איזשהו סיכוי ששוטר ייכנס לבית רק אחרי שהוא בדק את כל השרשרת הזאת של ההגדרות המשפטיות האלה? הרי ברור, זה בדיוק העניין, הרי ברור, זה יהיה גורף. הרי ברור לחלוטין שהדבר הזה, אם זה יהודי, לא. תכף אני אגיע לזה. הרי ברור לחלוטין שזאת הרשאה פתוחה לכל שוטר בכל מקום להתפרץ ולהיכנס לבתים בלי שום סיבה, דבר מטורף, דבר חסר אחריות. אבל אני אגיד לכם עכשיו יותר מזה: מה שעלוב לא פחות זה התירוץ למה לעשות את זה: צריך להילחם בפשיעה במגזר הערבי. באמת, ככה נלחמים בפשיעה? עם שוטרים שמסתובבים ברחוב, וסתם נכנסים לבתים, כי הם חושבים שיש שם איזה חפץ שיכול להיעלם? זאת מלחמה בפשיעה? אולי כדאי קצת מודיעין לאסוף, לפני שפורצים לתוך בתים, מה דעתכם על הרעיון הזה? מה דעתכם לעשות איזשהו מאמץ אמיתי לחבר את המנהיגות המקומית בכול מקום כדי לנסות להיאבק בפשיעה הזאת בדרך אמיתית? מה עם דברים נוספים שצריך לעשות? פתרונות לנוער, כדי שלא ילך לעולמות האלה של הפשיעה? אז מצאו את הדרך להגיד, משרד המשפטים נלחם בפשיעה במגזר הערבי. בושה וחרפה. אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר, ואתם יודעים מה, אם ירשה לי היושב-ראש עוד דקה, מרשה.  ונמצא כאן חבר הכנסת בגין, ואני עדיין מתעקש להאמין, פעם אחר פעם, שהפניות שלי אליך, חבר הכנסת בגין, לא תענינה בסוף בהצבעה אוטומטית לפי עמדת הקואליציה.  היושב-ראש, אולי אני, זה תלוי בו. אני בוודאי אשמח, אבל אני אומר באמת, חבר הכנסת בגין,  במשפט להשיב לחברי, חבר הכנסת, בהסכמת היושב-ראש, כן. חברים, ב-2014 אנחנו היינו כאן ממשלה לאומית. עבר בקריאה ראשונה החוק הקרוי החוק הקרוי בז'רגון הפקידותי "חוק החיפוש הגדול". הסעיף הזה מופיע בחוק החיפוש הגדול ללא סייג. הסעיף הזה מופיע בחוק החיפוש הגדול ללא סייג. הסייגים שהוספו עכשיו, על הנסיבות נדבר מאוחר יותר, לא במסגרת זו. הוספו סייגים: הוראת שעה לשנה וחצי, קצין צריך לחתום על ההרשאה הזאת, באל"ף, ויש עוד משהו שאני לא זוכר ברגע זה. ב-2014 אתה היית פה, אני הייתי פה. אז אני אשיב לך. אז יריב לוין יענה. מרצ התנגדו, העבודה התנגדו. לא, לא, זה נכון מה שאומר אוסאמה. אז, לחוק הזה, כל התומכים היום התנגדו. רגע, לא רק זה, חבר הכנסת בגין. מה קרה עם החוק הזה, מה שרואים מכאן לא רואים משם.  בקריאה השנייה והשלישית? לא הגיע. אה, לא הגיע. טוב שהיו אנשים שדאגו שהחוק הזה לא יגיע, כי הם היו נאמנים באמת לעקרונות של זכויות אזרח בסיסיות. עכשיו אני אשאל אותך עוד שאלה: בשנת 2014, מי הייתה שרת המשפטים, חבר הכנסת בגין, שיזמה את החוק הזה? בוא ניזכר. אה, ציפי לבני, איזו הפתעה. ממש מפתיע. אז ציפי לבני יזמה, ואנחנו דאגנו שהחוק הזה לא יעבור בקריאה שנייה ושלישית. ואגיד לך עכשיו יותר מזה: הטענה הזאת שמישהו עשה פעם משהו אז עכשיו אתם יכולים לעשות את אותו הדבר, זה הופך את זה לבסדר? עכשיו אגיד לך, יש כאן רק שתי אפשרויות, חבר הכנסת בגין, יש רק שתי אפשרויות: או שהחוק הזה ינוצל באופן גורף כדי לרמוס את הזכויות הכי בסיסיות של אנשים בתוך ביתם שלהם, או שהם באמת יקיימו את כל ההגבלות האלה שאתה מתאר, ואז החוק הזה לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו, כי לא יהיה אפשר להשתמש בו בכלל. אלה שתי האפשרויות. תודה רבה. תטפלו באמת במיגור הפשיעה. אל תספרו סיפורים ואל תביאו חוקים שאסור להביא אותם. תודה רבה. ביטן, אתה רוצה לעלות? מרגי  לא, מאי גולן, חיים ביטון, מוותר, שמחה רוטמן, מוותר, דסטה גדי יברקן, לא כאן, דוד אמסלם, מוותר, מירי רגב, מוותרת, ווליד טאהא, מוותר, לימור מגן תלם, מיש הון, עמיחי שיקלי, מיכל וולדיגר, לא פה. יואב סגלוביץ'. אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, החוק הזה שמונח כאן, אני מדבר עם חבריי, עם חלק הצלחתי לדבר, עם חבר הכנסת סעדי, עם עופר כסיף לא הצלחתי. אני אנסה להסביר את מה שהסברתי, לא ניסית. פספסתי אותך. אז אני אגיד: החוק הזה בחוק הקורונה הוצאנו את זה. בחוק הקורונה הוצאנו את האפשרות להיכנס, אתה עזרת לי, אני אגיד לכם, השעה 03:13, ונראה לי שנהיה לכם סלט בראש, אז אני אעשה לכם קצת סדר. החוק הזה הוא חוק שהראשונים שצריכים לבקש אותו, לדרוש אותו, להיאבק עליו, הם האנשים שסובלים הכי הרבה, חבריי ואנשי החברה הערבית. אני אדבר כאן על קצת עובדות שאתם מכירים אותן. כאשר יש אירוע פשע ליד אדם ובאה המשטרה ומבקשת את המצלמות, אדם נורמטיבי עושה מה שעושה כל אדם נורמטיבי: נותן את המצלמות. במקרה הזה, אם מדברים על מצלמות, לא מקרה אחד, לא שניים, לא עשרה ולא עשרים, אותו אדם נורמטיבי, ירו על ביתו עבריינים, עבריינים קשים. ציבור גדול, ואתם יודעים את זה טוב ממני, והוא חי תחת אימה ופחד. עכשיו, אני אגיד לכם, אני מדבר בכמה כובעים: האחד זה על החוק, והשני זה מתוקף התפקיד שלי, שנייה, חבר הכנסת אוסאמה, חבר הכנסת סעדי, אני הקשבתי, אפשר? זה נגד ערבים.  אבל עאידה, חברת הכנסת עאידה תומא וחבר הכנסת עופר כסיף, אני הקשבתי קצת, גם אם לא הייתי, תוך כדי קפה, מהצד השני, ושמעתי מה שאמרתם, שמחפשים, ורוצים, וזה נגד הערבים. אז שנייה, תמתין. אני, יש לי עוד כובע אחד, והכובע הנוסף שלי הוא לרכז את הפעילות אל מול הפשיעה בחברה הערבית, והחוק הזה הוא חוק נחוץ וחשוב. הוא חוק נחוץ וחשוב. ויכול להיות ויכוח, ויש ויכוח, והוא גם לגיטימי, אבל אני לא חושב שמישהו פה בבית הזה, בטח לא אתם, יכולים להגיד שהוא לא חשוב בתפיסת העולם שאומרת שצריך להכריע את העבריינות הקשה בחברה הערבית.  אדוני סגן השר, אדוני סגן השר, דקה. איך אתה מסביר את העובדה (אומר בערבית: רגע, עאידה) שגם עדאלה, גם מוסאוא, גם בכירי המשפטנים הערבים, גם ארגוני זכויות אזרח והאגודה לזכויות האזרח, מיזאן, כולם מתנגדים לחוק הזה? אז אני אומר עוד פעם: א. לא כולם, בואו. המילה שאומרים לי, "כולם מתנגדים" כל מי שהזכרתי. כל מי שהזכרת. עכשיו, אני אומר לך שאם ננתק החוצה דברים שקשורים לפוליטיקה, כולל פוליטיקה פנימית, ניכנס לדיון משפטי עמוק, מה נכון לעשות, ויש מקום, החוק לא מדבר, פוליטיקה. שאם הממשלה הזאת הייתה עושה אותם, זה לא מידתי. עופר כסיף, חברים, הרי תראו, עאידה תומא סלימאן, הממשלה הזאת באה ומנסה לעשות מעשים על מנת לפגוע בעבריינים. עכשיו, אתם יודעים, אתם יודעים היטב מה הממשלה הזאת עושה. אני לא אומר שאין מקום לוויכוח, אני לא רואה שאין מקום להכניס עוד דברים פנימה. יואב, עברת את הזמן. משפט סיום. חברים, עאידה ועופר, אני אקרא אתכם לסדר. משפט הסיום שלי: יש מקום לוויכוח משפטי ערכי כזה או אחר, וראוי שהוא יתנהל איפה שיתנהל בבית הזה, בוועדת החוקה. אנחנו מציגים את החוק לקריאה ראשונה. אני אומר לכם את דעתי שלי: החוק הזה הוא חוק חשוב. אני עשיתי הרבה מאוד כדי שהחוק הזה יגיע לאיפה שהוא הגיע, אני מאמין בו, והוא יעבור היום. תודה רבה. יואב, תישאר דקה, ברשותך, אדוני סגן השר. יש תמונת ניגוד בין ראש הממשלה, שמתצפת על הערבים מרחוק כדי להיאבק בפשיעה, וחוק שרוצה להיכנס לנשמה של הערבים בתוך הבתים. תראו, אני הגעתי לסיטואציה שהיום אני עומד פה, תחליטו. אז אני אגיד לך מה: אני עומד פה בשלוש דקות ונמצא כאילו שאני במענה על שאילתות. אני אגיד לכם מה אני חושב. אני חושב שצריך קצת להוריד את ההתייפייפות, את המילים המכובסות שאתם אומרים, כי מי שכרגע עושה את המאבק הכי גדול להציל אתכם ואותנו זה כרגע משטרת ישראל, והיא צריכה את הכלים. תודה רבה. זה לא מתאים לך,  אני חושב שזה לא מתאים לך. חבר הכנסת סגלוביץ', המשפט האחרון הוא משפט יהיר, פטרנליסטי, מתנשא, לא מתאים לך: משטרת ישראל מנסה להציל אתכם? מי שמנסה להציל אתכם זה משטרת ישראל? מה, אתה עושה טובה לערבים? משטרת ישראל לא מנסה להציל את הערבים. משטרת ישראל בשלב זה מתייחסת לאזרחים הערבים כאל אויבים, לא כאל אזרחים שווים. חבר הכנסת אחמד טיבי, אני מזכיר לכולכם וגם לאחמד טיבי, אחמד טיבי, אתה יושב-ראש הישיבה הזאת, אתה לא שואל שאלות. אתה צריך לנהל את הישיבה הזאת. אני יודע לנהל את הישיבה. ואני אומר לחבריי: אף אחד לא צריך עזרה מוסרית או אחרת מה צריך לעשות. זאת דעתי. שווה להתווכח עליה. בשביל זה יש ועדות של הכנסת, ושם ננהל את הוויכוח. הם נציגי הציבור של אלה שנהרגים, 120 הרוגים מתחילת השנה, שחלקם הגדול בתקופה שלכם בממשלה. חלקם הגדול. כן. תודה רבה. הם התחילו, ואתה לא עשית כלום. אתה לא עשית כלום בשביל החברה הערבית, תצביע פעמיים. מי שבגד בעצמאים לא יטיף מוסר לאנשים. הוא הצביע פעמיים. הוא דואג לערבים יותר מלעצמאים. לפחות אין נגדנו חקירות פליליות כרגע. אוקיי. תודה רבה. תירגע, תירגע. תירגע, תירגע. אל תטיף מוסר, לא אתה ולא אף אחד. מחבק מחבלים, למי להטיף מוסר ולמי לא, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תירגע או שאתה תיזרק החוצה. תירגע. אל תקרא ככה ליושב-ראש. חצוף. אתה חצוף. קריאה שנייה. צא החוצה. קריאה שלישית. אתה חצוף, יאללה, קדימה. אתה חצוף. יאללה, יאללה,  יאללה. אל תתחצף ככה ליושב-ראש, בחיים. אתה מטיף לנו מוסר? - - - אתה אמרת שאתה תומך בתיאוריה של כהנא. בטעות אתה היושב-ראש. בטעות אתה היושב-ראש.  אני אהיה פה גם כשאתה תיעלם מהכנסת, אני מבטיח לך. (חבר הכנסת אביר קארה יוצא מאולם המליאה.) המשפט הזה,  שאנחנו אחים, אני מסכים. הוא הח"כ ה-11 שאמר את המשפט הזה. הם נעלמו, ואני עדיין פה. תודה רבה. אבל מה אמרת לו בערבית? מה אמרת לו בערבית? האיש אמר שהעמדה הפוליטית שלו היא כמו של בן גביר, והוא מטיף לחברי הכנסת הערבים מוסר. אחמד, תוציא יותר, החוצה. אופיר כץ, לא כאן, יבגני סובה, שרון אופיר, יעל רון בן משה.  אתה מעליב את בן גביר כשאתה משווה אותו, הוא השווה את עצמו. אה. לא הבנתי. כי אתה פשוט מעליב אותו. יצחק פינדרוס, שלוש דקות. חיכינו לנאום הזה. כמה חיכינו לנאום הזה, רבי יצחק. אדוני היושב-ראש, אני עדיין תחת הרושם של מי שהיה פה, סגן השר לביטחון פנים, שהולך לדאוג לפשיעה. זה אותו סגן שר שעמד פה ביום רביעי שעבר והתנגד לוועדת חקירה על כך שהשתמשו בסוהרות. אני עדיין ממתין לדעת את עמדת נשות מרצ, שדואגות לחיילות ושהצביעו קודם על העברת עוד חיילות להיות סוהרות. מי ידאג לסוהרות האלה? התנגדו פה לוועדת חקירה בשבוע שעבר. אלו אותן נשים שדואגות לזכויות הנשים ואותן נשים שמטיפות לנו מוסר. אני רוצה לדעת אם אלה שהציגו פה היום את סגן השר ה-35 בממשלה הזאת הם אותם אלה שהטיפו לנו כל הזמן על בזבוזים. מי סופר? מי סופר? לא. אני רוצה לדעת אם אותם אלה שהטיפו לנו על בזבוזים זה אותם אנשים או שהשתנתה המדינה. זה המחנה הנאור. אני רוצה לדעת אם זה אותם אנשים, אותם אנשים שעמדו פה והסבירו לנו שאנחנו לא אנושיים בגלל שאנחנו כן מתקזזים או לא מתקזזים. אלה אותם אלה שקבעו ועדות לפי המספר שבא להם, ובטעות עוד לא קבעו שגם במליאה זה מתחלק אחרת, כי יש להם רוב. אותם אלה. כמה צביעות יכולה להיות? מתייפייפים, הכול בסדר. הוא דואג למיגור הפשיעה, הוא דואג לישרות, הוא דואג ליופי, הוא דואג לכול, הכול בסדר. אלה אותם צבועים שעומדים פה לילה אחרי לילה ומטיפים לנו מוסר על התנהגות? אני רק רוצה להיות בטוח. כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש: אמרו לך הרבה, אז אני אומר לך שאמרו גם לנו הרבה שאנחנו ניעלם, ואמרו גם לנו הרבה שיחנכו אותנו מחדש, כמו אותו שר פפיון שלא עובר בסקרים, שעמד פה בתחילת הלילה והסביר לנו שהוא יחנך אותנו וידאג לנו מחדש. כל אלה, כולל אבא של שר החוץ, וכולל אבא של איווט ליברמן וכולל כל אלה שעמדו ואמרו לנו שאנחנו ניעלם, אחרי 75 שנה אנחנו פה והם כולם נעלמו. תודה רבה. תודה רבה. מי זה האבא של ליברמן? זה האבא המיתולוגי. אופיר אקוניס, אה, מחקנו, סליחה, פטין מולא. אורלי לוי אבקסיס. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, על החוק הזה בעצם דיברתי בפעם שעברה שעליתי, והדגשתי את האבסורד בין שר משפטים שמדבר על מניעת הפרי המורעל, פרי העץ המורעל, זה על ראיות שהושגו שלא בצו משפטי ושלא כדין, ומאידך אנחנו מוצאים את החוק הזה, שמרוקן מתוכן את כל האני מאמין של שר המשפטים גדעון סער על הנושא של ראיות שהושגו שלא על פי סדר דין. ופה אומרים: תיכנס, כל שוטר יכול לומר: היה לי יסוד סביר להניח שיש פה ראיה, והינה, כל הראיות שהושגו בצורה לא עניינית מוכשרות. לכן, כשהוא ידבר איתנו על פרי העץ המורעל, אנחנו נדע שהוא מדבר בולשיט. אדוני היושב-ראש, אני עליתי לדבר פה עכשיו על מה שהיה בחוק הקודם. ישב במקום הזה מיקי לוי, יושב-ראש הכנסת. אנחנו גילינו, תוך כדי דיון, שיושב-ראש הכנסת לקח לעצמו תפקידים לא לו. הוא הפך את עצמו לאפידמיולוג, הוא הפך את עצמו למומחה קורונה, הוא הפך את עצמו למנכ"ל משרד הבריאות. למה אני אומרת את זה? כי הממשלה הזו קיבלה החלטות בנוגע לקורונה. כשראש הממשלה אומר: אל תיסעו לחו"ל, באותו יום החליפי שלו טס לחו"ל, יומיים לאחר מכן אשתו טסה לחו"ל. הם לא סופרים אותו. אבל פה, כשיושב יושב-ראש הכנסת ונותן אישור לאנשים שחזרו מחו"ל, שהם בבידוד, להסתובב באופן חופשי במסדרונות הכנסת ולחשוף כל אחד ואחת מאיתנו, ואת עובדי הכנסת ואת עובדי המזנון ואת כל מי שנמצא תחת קורת הגג הזו, ונותן אישור, יובל שגב, הכתב של גלי צה"ל, גם פרסם תמונה, כך שיש גם מראית עין, של חברת הכנסת אמילי מואטי מסתובבת בכנסת, לא בבידוד. כששואלים אותה, היא אומרת שהיא קיבלה אישור ממיקי לוי. עכשיו, השאלה שלי: מהו מיקי לוי? הוא יושב-ראש הקורונה, הוא מנכ"ל משרד הבריאות? מיהו? אז כשרוצה ראש הממשלה אישור לחסן את הבן שלו בניגוד לכללים, שקבעו הם, בממשלה שלהם, הוא מקבל אישור מיוחד ממשרד הבריאות. כאשר אשתו רוצה לטוס לחו"ל עם הילדים, הם מצפצפים על ראש הממשלה. תגיד לי: למה שהציבור יאמין לראש הממשלה? למה שהציבור ילך להתחסן? למה שהציבור ייקח את הילדים הקטנים, את הפעוטות, ללכת להתחסן, כשאנחנו רואים את יושב-ראש הכנסת מזלזל בווריאנטים שאותנו מפחידים לגביהם? אז אין היסטריה ואין וריאנטים? קריאה: הוא לא מזלזל, הוא לא מזלזל, הוא פשוט לא מבין. הוא לא מבין. הוא עבר על החוק. כשיושב-ראש הכנסת עובר על החוק, הוא מוסיף חטא על פשע. כאשר אנחנו, חברי הכנסת, שואלים אותו: נכון או לא נכון שאישרת למבודדים להסתובב במסדרונות הכנסת, באישור שלך? הוא אומר לנו: צאו החוצה. הוא עוד הוציא אותנו בניגוד לתקנון. הבן אדם מוציא פה באופן סיטונאי בזמן הצבעה, בניגוד לתקנון, על כך שהערנו לו שהוא עבר על החוק, חוק הקורונה, של הממשלה שלו. אז אם ראש הממשלה החליפי ושר החוץ לא סופר את ראש הממשלה, אם אשתו והילדים שלהם לא סופרים את ראש הממשלה, אם יושב-ראש הכנסת לא סופר את ראש הממשלה  תגיד לי, למה שהורים לילדים יספרו אותו? תודה. תודה רבה. אני רק רוצה לציין שיושב-ראש הכנסת החליט שיעל רון בן משה מצביעה, לא, לא. אמילי מואטי, הוא נתן לה להסתובב חופשי. דקה, דקה, דקה. אני חייב להגיב, כי הוא לא פה. הינה, הוא פה. הוא שם? אוקיי. הוא לא שמע אותך. ולכן הוא קיבל החלטה בנדון. הוא עבר על החוק. לגבי התקינות של הוצאה במהלך הצבעה שמית, לא. היא דיברה על אמילי מואטי ולא על יעל רון בן משה. הוא נתן אישור למבודדים להסתובב במסדרונות הכנסת. אנשים מבודדים. היא דיברה על שתי נקודות. היושב-ראש חושב שמותר לו לעשות הכול. אבל לחשוף אותנו? לחשוף את העובדים? לחשוף את השומרים? הוא חושב שהכנסת של אבא שלו. גם המחלות, הוא, בזמן הצבעה שמית לא מפריעים למהלך ההצבעה. לא על זה אנחנו מדברים. אנחנו לא מדברים על זה. לא. היא דיברה גם על זה. בזמן בידוד לא מפריעים לבידוד. הוא, נתן אישורים. גם על זה. אוקיי. בזמן בידוד לא מפריעים לבידוד. אני לא מבינה. יש וריאנטים או אין וריאנטים? אם יש וריאנטים, למה מיקי לוי נותן להם להסתובב חופשי ולהפיץ אותם? והוא עוד הוציא אותנו על זה שאנחנו שואלים אותו, אתה מבין, אדוני היושב-ראש? על זה שאנחנו שואלים אם נכון הדבר, אנחנו האשמים. שואלים אותו אם הוא מדביק אותנו בווריאנטים, הוא מוציא אותנו החוצה. יש לנו ילדים בבית, יש לנו אנשים מבוגרים בבית, בן אדם חסר אחריות. למה אתה יורד, בגלל שהוצאת את אביר קארה? בגלל שהוצאת את אביר קארה מענישים אותך? זה עונש? זה עונש כי הוצאת את אביר? הוא מעניש אותך עכשיו. זה עונש? הינה, הגיע וריאנט חדש. אתה תראה שבסופו של דבר, היא עלתה? חברת הכנסת גמליאל, בבקשה. חברת הכנסת גמליאל, בבקשה.  מוותרת. חבר הכנסת עבאס, אינו נוכח, חברת הכנסת ח'טיב יאסין, אינה נוכחת. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. למה הורדתם את אחמד טיבי? אביר קארה איים עליהם שהוא לא יצביע? באמצע המשמרת. אחמד, למה ירדת מהדוכן? בקושי היית חצי שעה. אביר קארה איים עליו: אם אתה לא מוריד אותו, אני לא מצביע, אז הוא הוריד אותו ישר. חבר הכנסת בוסו, תודה. אתה מפריע. תודה. לא, אני שואל שאלה. זה לא יפה. הוא מנהל את הישיבה מקצועית. אדוני היושב-ראש, זה לא יפה.  כנסת נכבדה, חבר הכנסת טיבי, שירד מהדוכן עכשיו, השאלה הייתה לא לגבי חברת הכנסת בן משה. השאלה שלנו ליושב-ראש הכנסת הייתה לגבי ההנחיה למבודדים, שמבודדים לא סתם אלא בגלל זן חדש שבגללו כל אזרחי ישראל, עכשיו מוטלות עליהם הגבלות, זן האומיקרון, ולמבודדים האלה אישרו להסתובב בכנסת וללכת ללשכה שלכם. יש גם צילומים של יובל סגל. ואני שאלתי את כבוד היושב-ראש מניין הוא קיבל את רישיון האפידמיולוג שלו. מניין הפכת, אדוני היושב-ראש, לפרויקטור הקורונה של הכנסת? ממתי זה בסמכותך בכלל? מי נתן לך את הסמכות הזאת לסכן אותנו? אנחנו לא קיבלנו תשובה. אני מבין שאין תשובה. הוא הוציא אותנו. ולמי הסמכות, לצאת מבידוד? אדוני היושב-ראש, אתה יודע, אתה מבין מה קורה פה? אנחנו דואגים לבריאות שלנו והוא מוציא אותנו.  אתה מזכיר לי את מה שקרה הבוקר. אתם חבורה של כאלה שאין להם בושה. פשוט לא ייאמן. אתם חושבים שתבואו ותתכסו באיזו אצטלה של דרך ארץ, באיזו אצטלה של צדיקות כזאת. הינה, הבוקר לשדולה של חבר הכנסת קיש וחברת הכנסת סטרוק, שדולת ארץ ישראל, הגיעו אורבך וג'וב טוב כלפון והגיעה גם השרה שקד, כל אלו שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. מקימים ממשלה עם האחים המוסלמים, מוכרים את ארץ ישראל, לא עשיתם כלום. לא עשית שום דבר לארץ ישראל,  מוכרים את הזהות היהודית, הורסים את הכשרות, מוכרים את הכותל המערבי לרפורמים, ובאים, אה, השר, השר. אוי, סליחה. כבר לא חבר כנסת. מכובדי השר, שר ההתיישבות. שר ההתיישבות. השר להרס ההתיישבות אתה. השר להרס ההתיישבות. זה מה שאתה עושה כל היום. כל היום. תתביישו לכם. אורבך, מה עם הכסף של הבית, חבר הכנסת אורבך, תודה. השר להתיישבות הפזורה. אורבך, בפרשת השבוע קראנו על יעקב אבינו. אתה יודע למי הוא לא האמין? לבנים שלו. כתוב "ויפג לבו כי לא האמין להם". המדרש אומר: למה הוא לא האמין להם? כי זה סופו של בדאי, שאפילו אומר אמת, לא מאמינים לו. אתם שיקרתם לציבור, רימיתם. הבוס שלך חתם בערוץ בטלוויזיה ובכל במה נשבעתם והבטחתם, ורימיתם את הציבור. לכן, עכשיו אתם עדיין לא אומרים אמת. אתם עדיין מנסים להתכסות באצטלה של איזשהו הכשר ימני, בד"ץ מלינובסקי שלכם. תודה רבה. זה לא יעזור לכם, כי מי שבדאי, אפילו אומר אמת, לא מאמינים לו, ובטח שאתם נוכלים ושקרנים. תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. אנחנו מודים לך. מדבר בנט תרחק. אני רק אעיר לך, חבר הכנסת קרעי: הנוהל הזה, מדבר בנט תרחק. מדבר בנט תרחק. שב בשקט. קריאה: הלו, תירגע. את השקרים שלכם ראינו כל הזמן. עד היום, חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת אבוטבול, שמעתי אותך. תגיד גם לו שישתוק, ותסתכל גם לשם. למה אתה לא מעיר לאורבך? תעיר לאורבך. תעיר לאורבך. בבקשה תהיה בשקט, חבר הכנסת אורבך. שקט, בבקשה. תשתיק גם אותו. מה זה פה? איפה ואיפה? חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, עוד איזה אחד בא לנו פה. שקרן. אעיר ואגיד לך שהנוהל הזה שירדו נולד כשביקשו ממני לתת לחבר הכנסת נתניהו לחזור לחדרו, אז מודה ועוזב ירוחם. מה הקשר? מה זה קשור? הוא לא היה בבידוד. יש לו סמכות? יש לו סמכות להגיד להם להפר בידוד? כשחזר מחו"ל. אותו מצב בדיוק. קיש, תלמד. קיש, תלמד. אותו דבר, כשחזר מחו"ל.  תודה רבה. הבנתי אתכם. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, איננו. חבר הכנסת קיש.  טעית בפעם הראשונה, אז גם עכשיו? תחשוב מה אתה אומר. תחשוב, תחשוב קצת מה אתה אומר. גם אם טעית לפני חודש, מה, אתה מסכן אותנו היום? חבר הכנסת אמסלם, תודה. ולא היה האומיקרון אז. אומיקרון זה חדש. דוד אמסלם (הליכוד): תודה על מה? לא הבנתי. תודה על מה? למה לגנץ ולבנט סידרת סוויטות, חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת קיש, אתה עולה? הבנתי. תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. מה זה הגובה הזה? הגובה, זה קודמך. קרעי. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע, אדוני היושב-ראש, מה גרם לך לשוב לכיסאך ולהחליף את חבר הכנסת טיבי, אבל האופן שבו הוא ניהל קודם את המליאה, אסוציאטיבית, זרק אותי לסרטונים, נניח, של השיירות הבוקר בקבלת הפנים לאותו ראאד סלאח, טרוריסט. חותכים בכבישים מימין ומשמאל, מצפצפים, מצלמים, מול השיירות האלה של הבדואים שיורים תוך כדי נהיגה. מתווכח, מנהל דיון, זורק אנשים, אדוני הארץ, בבריונות, בזלזול, פעם אחר פעם אחר פעם כשטיבי יושב כאן זה מבזה את המליאה ומבזה, אדוני היושב-ראש, את הכיסא שאתה יושב עליו ואמור את הכנסת הזאת קצת לכבד. אז האחים שלו אדוני הארץ בכל רחבי ישראל, והוא אדוני הארץ כאן. אני אומר גם לכם, חבריי לאופוזיציה, אז אומנם הוא זרק את חבר הכנסת אביר קארה, היה לנו נורא נחמד, בושה וחרפה. בריונות וניצול ציני, אדוני היושב-ראש. אם ראית את זה, אולי זה מה שגרם לך לבוא. אבל המחשבה שהוא מכיסאו כיושב-ראש, ארבע שנים הייתי סגן יושב-ראש. אני חושב שאולי על יד אחת אני יכול לספור את הפעמים שלא הצלחתי להתאפק והתערבתי בדיון ולקחתי את הסמכות להתווכח ועוד לזרוק מי שלא בא לי בטוב כי הוא מעז לענות לי. זו בושה וחרפה. לא הבנתי, בצלאל, הוא זורק אותנו כל הזמן, 20 פעמים ביום. הוא לא הגיע, יש לי הרבה ביקורת עליו, לקרסולי הבריונות, לא הגיע לקרסולי הביזיון והבריונות של אחמד טיבי, איך שהוא ניהל פה קודם ואיך שהוא מנהל פה כל פעם כשהוא עולה כאן לדיון. שיחליט אם הוא רוצה להיות סגן יושב-ראש, אדוני היושב-ראש, ורוצה לנהל ישיבה בצורה ממלכתית, או שהוא רוצה להיות פרובוקטור, אדוני היושב-ראש, אתה הוצאת את משה ארבל כי הוא השתמש במילה "בריון". תראה מה הוא עושה פעם שלישית. פעם שלישית. או שאתה רוצה להיות פרובוקטור. אתה תחליט אם אתה רוצה להיות פרובוקטור, חבר הכנסת טיבי, תן לו לסיים. ולצעוק קריאות ביניים, אז תעשה את זה כמו שאתה עושה את זה עכשיו, מאחור, עכשיו הוא הוריד אותך בגלל שאביר קארה איים עליו. ואל תעשה את זה כאן, מכיסא היושב-ראש, כאדוני הארץ. אל תאחל לחברי כנסת שייזרקו מהכנסת. חבר הכנסת טיבי. אף אחד לא יפגע בי כשאני מנהל את הישיבה. אני לא מקשיב לך בכלל. אי-אפשר לשמוע את הברברת שלך, טיבי. משה ארבל הוצא מהמליאה מכיוון שהשתמש במילה "בריון", מיקי. אתה הוצאת אותו. לך, לך תחבק, לך תחבק את ראאד סלאח. לך, מצא מין את מינו, ותשב יחד איתו בכלא, ותצעק כמו פרובוקטור, ואל תשתמש בכיסא היושב-ראש כדי לאחל לחברי כנסת לעוף מהכנסת ואתה עוד תישאר פה. אני לא הייתי, אני החזקתי בלון גז. אתה בושה וחרפה לאיך צריכה להתנהל הכנסת. חבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת סמוטריץ'. אתה בושה וחרפה לטיפת הממלכתיות שנשארה. תן לו להשיב, אין בעיה. תן לו הודעה אישית. אבל זו בושה וחרפה. ככה מנהלים ישיבת מליאה? אתה לא מגיע, זה שוב, פעם אחר פעם אחר פעם. שיחליט אם הוא רוצה להיות סגן יושב-ראש ולנהל ישיבות או שהוא רוצה לקרוא קריאות ביניים, שירד מהכיסא ויקרא קריאות ביניים. אני צודק או לא? אבל זה שחבר כנסת קורא "מחבל" ימשיך אדוני. כבר אין לי זמן לתת נאום שרציתי, אבל זה באמת מרגיז. 50 שניות.  הוא ימשיך לנהל על אפך ועל חמתך. הוא לא על אפי ולא על חמתי. אתם לא שווים לא את אפי, אתה, אתה קטן, ככה, ככה. ככה קטן, אתם לא שווים לא את אפי ולא את חמתי.  חבר הכנסת טיבי. ואתם תמשיכו לצעוק ולצרוח, ואתם לא תישארו בכנסת עוד הרבה מאוד זמן, ובטח לא תתנהגו כמו אדוני הארץ. תסתכלו, תסתכלו על אחמד טיבי, תסתכלו על אדוני הארץ, תסתכלו איזו חוצפה,  החוצה, נראה אותך, חבר הכנסת טיבי, נא לשבת.  ואיזו עזות פנים של מי שמרגיש בעל בית. חבר הכנסת, חבר הכנסת, זה, טיבי, אתה יודע למה אתה מרגיש בבית?  משוסעת לגזרים. חבר הכנסת קארה, תצא. אני אכניס, אתה יודע, אחמד טיבי, למה אתה מרגיש בעל הבית? בגלל שהממשלה הזאת נשענת על תומכי טרור, האחים שלך והחברים שלך, תודה רבה. והשותפים שלך, חבר הכנסת סמוטריץ', תודה. והיא בונה עליך כרשת ביטחון וכחגורת ביטחון, ולכן אתה מרשה לעצמך להשתולל. תודה. תודה רבה. הבנו.  חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. אדוני היושב-ראש, מה שחל עליך חל גם עליי. אתה הוצאת את משה ארבל כי אמר "בריון". הוא אמר שלוש פעמים ולא הערת לו. עשית, לא שמעתי. האמת היא שלא שמעתי. לא שמעתי. חמש פעמים, עמד על הדוכן, ולא שמעת? חבר הכנסת בן גביר, אני קורא אותך לסדר.  חבר הכנסת בן גביר, שב, בבקשה. שב, שב, שב. לא צריך על כל דבר. חבר הכנסת בן גביר, שב, בבקשה.  האנשים האלה. תראה מה הוא צועק. תראה מה הוא צועק. בבקשה, חברת הכנסת סטרוק. תתכבדי. חבר הכנסת בן גביר, נא לשמור על שקט. חבר הכנסת בן גביר, מספיק. מה, הם לא, מספיק. הוא, ואתה שוב שותק. מספיק. אני קורא אותך לסדר פעם, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. בבקשה. הם מחבלים, זאת האמת. חבר הכנסת בן גביר, פעם שנייה. בבקשה, חברת הכנסת סטרוק, אנא התחילי. לילה טוב, חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב. בוקר טוב עכשיו. בוקר טוב, מה שאתם רוצים. אני עליתי כאן כדי לשאול שאלה אחת: למה לא הורסים את הבית של המחבל אבו שחידם, יימח שמו, שרצח את אלי קיי בעיר העתיקה בדרך לכותל? כי מנסור עבאס לא מרשה. ואני אשאל את זה שוב: למה לא הורסים את הבית של המחבל אבו שחידם, יימח שמו וזכרו, שרצח את אלי קיי רק בגלל שהוא יהודי, בעיר העתיקה בדרך לכותל? ואני אשאל זה שוב: למה לא הורסים את הבית של המחבל אבו שחידם, יימח שמו, שרצח את אלי קיי רק בגלל שהוא יהודי בדרך לכותל? ואני אשאל שוב: יש גל טרור בירושלים, פיגועים אחרי פיגועים. למה לא הורסים את הבית של המחבל אבו שחידם, יימח שמו, שרצח את אלי קיי רק בגלל שהוא היה יהודי, בעיר העתיקה בדרך לכותל? ואני אשאל עוד פעם, ואני מבקשת שתשאלו יחד איתי: למה לא הורסים את הבית של המחבל אבו שחידם, יימח שמו, שרצח את אלי קיי בדרך לכותל? ואני אשאל עוד פעם: למה לא הורסים את הבית של המחבל אבו שחידם, יימח שמו, שרצח את אלי קיי רק בגלל שהוא יהודי, בעיר העתיקה בדרך לכותל? כשאת אומרת, את מטעה אותם. את מטעה אותם. ואני אשאל עוד פעם: אדוני ראש הממשלה, למה, סמי אבו שחאדה, בבקשה. חבר הכנסת בן גביר, אל תתערב. אל תתערב. למה לא הורסים? למה לא הורסים את הבית של המחבל אבו שחידם, יימח שמו וזכרו, חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה, שקט.  שרצח את אלי קיי בדרך לכותל רק בגלל שהוא יהודי? ואתם יודעים שהריסת בתים מונעת טרור ומרתיעה, ויש לנו גל טרור בירושלים, למה לא הורסים את הבית של המחבל אבו שחידם, יימח שמו וזכרו, שרצח עלם חמודות, אלי קיי, רק בגל שהוא היה יהודי, בעיר העתיקה בדרך לכותל? משפט לסיכום, בבקשה. ולמה לא הורסים את הבית של המחבל אבו שחידם, יימח שמו - - תודה רבה. תודה רבה.  שרצח את אלי קיי רק בגלל שהוא יהודי, חברת הכנסת סטרוק, נא לרדת.  בעיר העתיקה בדרך לכותל? חבר הכנסת סטרוק, תודה רבה. הסתיימו הנאומים של חברי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה שמית. בבקשה. אנחנו מסכמים. אתה רוצה לסכם? בבקשה. למה? למה? אמרת "הצבעה". אבל אמרת כבר את ההצבעה. בבקשה, רשאי לסכם. אמרת "הצבעה". בזמן של ההצבעה. הצבעה, הצבעה. עברת להצבעה, היושב-ראש. מה קרה? אין לכם רוב? אמרת "הצבעה" נגמר. תחפש, בבקשה. השר חמד עמאר עולה לסכם, מנצל את זכותו. אבל אתה עברת להצבעה, כבר התחלת. זכותו של השר. עוד לא התחילה ההצבעה, אין שום בעיה. אבל אמרת "הצבעה". אמרת, הצבעה. הבנו. שב, בבקשה, חבר הכנסת אזולאי. תודה. בבקשה, השר חמד עמאר. אבל למה אתה משנה את עמדתך? תשמעו, אני לא רק רוצה לסכם, אני רוצה למשוך עד הבוקר. אני חושב שאתם ניסיתם למשוך עד הבוקר. אני כל כך ער, שאני רוצה למשוך עד הבוקר. אפילו אם יגידו לי "תרד", אני לא רוצה לרדת. כל כך טוב לי כאן לשמוע אתכם, אז אני רוצה להישאר עד הבוקר. אבל בואו, קודם כול, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה עשיתם חצי שנה? מה עשיתם 12 שנים? הוא אמר לך: תחזור. נו, תחזור. הוא אמר: תחזור. תראה, תראה, הוא שמע לפחות, הינה, הינה, ראית? סימן לך, ראית? הינה, אתה רואה? לא ירדתי. בעל הבית. ראית? לא ירדתי. אתה רואה?  ראית מה החבר של החבר שלך סימן? תשמעו, בואו נרגיע קצת את הדיון. אני ישבתי כאן, ושמעתי את כל הדיון. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד. אבל הוא אמר, אבל הוא עשה לך ככה. הוא עשה לך ככה. ראש הממשלה האמיתי, אני לא כזה חבר כנסת ותיק כאן.  אין משמעת, לפיד. אין משמעת. עמר, תמשיך, תמשיך. אוה. זה מה שיש לו להגיד, כן. יאיר דובאי. יאיר דובאי. הוא נתן לך אישור. אסור למחוא כפיים במליאה, אדוני היושב-ראש. נכון. יאללה, יאללה. תשמעו, אני רוצה להגיד לכם דבר אחד, חברת הכנסת גולן, תודה.  אני לא חבר כנסת כל כך ותיק. יש חברי כנסת יותר ותיקים שיושבים כאן, בהרבה אפילו.  אני בסך הכול 13 שנים כאן. להגיד לכם, אדוני היושב-ראש, ואני מדבר אליך עכשיו, יאיר דובאי, יאיר דובאי.  ב-13 השנים האלה שאני יושב כאן לא ראיתי פעם אחת אופוזיציה שתקפה את היושב-ראש איך שתוקפים אותך. לא ראיתי דבר כזה. אוה. אני לא מקנא בך. אני אומר לך, אני לא מקנא בך.  אני יודע מה אתה עברת. אני יודע מה אתה עברת. מה עבר? מה הוא עבר? אבל אני אומר לך, לפעמים אתה יושב כאן ומתבייש, ואני לפעמים יושב כאן ומתבייש. אני מתבייש. במה אתה מתבייש? מתבייש. אני אומר לכם, אתה יכול לתקוף, אתה יכול להביע דעה, אתה יכול לדבר, אבל לתקוף את היושב-ראש ככה זה לא מקובל. למה, לא מקובל. לא היה דבר כזה. לשים, אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אתם צריכים להתבייש בנושא הזה. להתבייש. אתם צריכים להתבייש. יש חברי כנסת ותיקים, יש יושב-ראש לשעבר,  שאני עבדתי איתו. הוא יכול לחנך אתכם איך מתנהגים ליושב-ראש. אתה יושב, מקובל, הוא יכול לחנך אתכם.  חברת הכנסת גולן, שבי. אני אומר לכם, תתביישו לכם. תפסיקו לתקוף את היושב-ראש. אתה יושב, מיקי, מיקי, תסביר לו שגם אתה עשית את זה. גם הוא עשה את זה. זה בסדר. אתה יושב במינהלת הקורונה, מקובל עליך מה שהיושב-ראש עשה? מה שאתם עושים לא נעשה כאן בכנסת. תפסיקו. לא. כן גרוע,  דברים יפים, סרטונים. בכל מקום בעולם יש את הכבוד ליושב-ראש, זה בסדר. הוא עשה את זה, הוא רגיל לזה. כי גם אתם תשבו כאן כיושבי-ראש, או חלק מכם. חבר הכנסת אבוטבול. איך שהוא מדבר עליך. חברת הכנסת גולן, חברת הכנסת לוי, חברת הכנסת, שמענו. שבי.  אבל הוא עושה אותך כזה קטן. אבל, מיקי, הוא פוגע בך. מיקי, הוא פוגע בך. שבי, שבי, שבי. חברת הכנסת גולן, את יכולה להירגע. את נמצאת כאן, השם שלך לא יופיע בפייסבוק. מיקי, מיקי, את כבודך. לא שואלת אותך, חברת הכנסת גולן. השם שלך לא יופיע בפייסבוק. לא יופיע בפייסבוק.  חוצפן. מי אתה בכלל? את יכולה להיות רגועה. אתה לא תגיד לי איפה להיות. זה בסדר. היא, זה בסדר. את יכולה להיות רגועה. את יכולה להיות רגועה. השם שלך לא יופיע בפייסבוק. חנפן שהולך וקופץ, חברת הכנסת גולן.  זה בסדר. אוכל את העוגה ומשאיר אותה שלמה. כל מילה שאתם אומרים שם, אפילו מדליפים החוצה מישיבת הסיעה שלכם. אנחנו יודעים בדיוק מה קורה אצלכם שם. תפסיקו כבר.  תודה. תפסיקו. חברת הכנסת גולן, מספיק. אסור לתקוף גם את אחמד טיבי כשהוא יושב כיושב-ראש. אתה יושב בקבינט הקורונה. למה עליך לשחרר, חבר הכנסת קרעי, בבקשה. בסך הכול, אתה מסית. תפסיקו עם זה כבר. חמד, אתה מסית יותר מכולם. חברת הכנסת ברק. חברת הכנסת ברק, בבקשה. אני הייתי סגן יושב-ראש וישבתי כיושב-ראש, אתה מסית ואלים. ולא אפשרתי לאחד לתקוף אותי. רק היה תוקף אותי פעם אחת, הייתי מוציא אותו החוצה. אתה אלים ומסית. ואתם כל היום תוקפים את היושב-ראש, אתה מאיים עלינו. וכאן יושבים שני יושבי-ראש לשעבר, והם יודעים שאף פעם לא תקפו אותם. אל תאיים עלינו. אף פעם לא תקפו אותם. מה זאת אומרת? מותר לו, זה נושא כל כך חשוב, לכן אני אומר לכם ואני אומר על הצעת החוק הזאת: הצעת החוק הזאת, אני שמעתי את כל חברי הכנסת מהמגזר הערבי, אני שמעתי את כולם, ותאמינו לי, זה להכשיר את, כבוד האדם וזכויות האדם הם ערכים עליונים אצלי, זה חשוב לי מאוד, זה חשוב לי מאוד, לכן החוק הזה ניתן כהוראת שעה לשנה וחצי ולא כחוק קבוע. אנחנו נבדוק אם החוק הזה פוגע באנשים, כשמדובר באופן ברור בקצין, באישור קצין, שהוא ייכנס עם מצלמה, בפשע חמור. תודה רבה. אנשים לא עושים חשבון למערכת המשפט, למערכת המשפט. תודה רבה. שקט, בבקשה. אנחנו ניגשים להצבעה. סגנית מזכירת הכנסת, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד סמי אבו שחאדה, נגד יולי יואל אדלשטיין, נגד אמיר אוחנה, נגד ניר אורבך, בעד ינון אזולאי, נגד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, נגד אופיר אקוניס, נגד משה ארבל, נגד יעקב אשר, נגד זאב בנימין בגין, בעד אוריאל בוסו, נגד ענבר בזק, בעד חיים ביטון, נגד מיכאל מרדכי ביטון, בעד דוד ביטן, נגד ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, בעד רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, נגד יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, בעד אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, נגד ניר ברקת, נגד יאיר גולן, בעד מאי גולן, נגד איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, נגד גילה גמליאל, נגד מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, בעד משה גפני, נגד סימון דוידסון, בעד אבי דיכטר, נגד גלית דיסטל אטבריאן, נגד אריה מכלוף דרעי, נגד צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, נגד שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, בעד מכלוף מיקי זוהר, נגד אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, בעד אחמד טיבי, נגד אלון טל, בעד דסטה גדי יברקן, נגד מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, נגד מאיר כהן, בעד יום טוב חי כלפון, בעד עופר כסיף, נגד אופיר כץ, נגד חיים כץ, נגד ישראל כץ, נגד רון כץ, בעד יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, בעד אורלי לוי אבקסיס, נגד יריב לוין, נגד נעמה לזימי, בעד יעקב ליצמן, נגד גבי לסקי, בעד גבי לסקי, הצבעת בעד, את סנגורית. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יאיר לפיד, בעד לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, בעד פטין מולא, נגד טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, בעד יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, נגד אבי מעוז, נגד אורי מקלב, נגד אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, נגד מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, נגד יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת עידית סילמן, בעד עלי סלאלחה, בעד בצלאל סמוטריץ' אינו נוכח אוסאמה סעדי, נגד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, נגד חוה אתי עטייה, נגד יצחק פינדרוס, נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, נגד יסמין פרידמן, בעד אביר קארה, בעד אלכס קושניר, בעד יואב קיש, נגד גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, נגד מיכל רוזין, בעד שמחה רוטמן, נגד יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, בעד מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, בעד ג'ידא רינאוי זועבי, בעד יפעת שאשא ביטון, בעד אלון שוסטר, בעד יובל שטייניץ, נגד קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, בעד יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, נגד מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, בעד נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, נגד נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, נגד בצלאל סמוטריץ' נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת שלמה קרעי, נגד האם מי מחברי הכנסת נמצא במליאה ולא קראו בשמו? הסתיימה ההצבעה. נא לסכם, בבקשה. 58 נגד, 60 בעד. לפיכך. הצעת החוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (הוראת שעה) עברה בקריאה ראשונה, ותעבור להמשך דיון בהצעת החוק בוועדת חוקה, חוק ומשפט. ועדת המדע. עוד? זהו? תועבר לוועדת הכנסת, ביטחון פנים, ועדת חוקה, ועדת ביקורת המדינה. אין בעיה. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת כדי לקבוע את המשך הטיפול בהצעת החוק. אנחנו עוברים להמשך סדר-היום, הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 4) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ"ב 2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר התקשורת יועז הנדל, בבקשה. הוא הלך לישון. שר תקשורת נורבגי ישן. אבל זאת האמת. יועז הנדל, אמרת, שר התקשורת. איפה שר התקשורת? הוא נורבגי, ישן, וזהו. שרת המדע, בבקשה.  הוא שאל איפה יועז הנדל. אז לקואליציה שלא יודעת איפה יועז הנדל, חבר הכנסת קיש, שב, בבקשה. תודה לך. הצעת החוק הזאת מבקשת להאריך בשנה את הוראת המעבר שאושרה בחוק התוכנית הכלכלית 2017 ו-2018, ולאפשר את המשך הסדר התשלום של פלטפורמות השידור האינטרנטיות עבור שידורי ערוצי הברודקאסט. בחוק הפצת שידורים נקבע הסדר שלפיו הגופים המופצים על גבי מערך עידן פלוס, קשת, רשת, התאגיד וכו'  צריכים לאפשר לפלטפורמות המשדרות באינטרנט שנרשמו במרשם כדוגמה פרטנר TV, סלקום TV, להפיץ את השידורים שלהן ללא תמורה. לצד זאת נקבע שאותן פלטפורמות צריכות להסדיר את זכויות היוצרים והמבצעים בשידורים עצמם, בין במישרין ליוצרים ולמבצעים ובין בעקיפין דרך הגופים המופצים. הוראת המעבר שנקבעה בחוק התוכנית הכלכלית 2017 ו-2018 קובעת שאם לפני כניסת החוק לתוקף נחתם הסכם בין ערוץ הברודקאסט לפלטפורמה שבמסגרתו ניתן לפלטפורמה רישיון לשידור התוכנים עבור תשלום, ימשיך הערוץ לקבל תשלום על הפצתו לתקופה של עד חמש שנים ובלבד שיינתנו תנאים דומים לפלטפורמה אחרת. אם, לצורך הדוגמה, קשת נתנה לסלקום TV רישיון לשדר את שידוריה לפני כניסת החוק, היא תוכל להמשיך להשתמש בו ולתת לפרטנר TV רישיון בתנאים דומים. כאמור, הצעת החוק הנוכחית מבקשת להאריך את ההסדר שנקבע בזמנו בשנה, ועומד לפוג בסוף החודש, עד להשלמת החקיקה הכוללת בתחום השידורים שמתגבשת בימים אלה במשרד התקשורת. תודה רבה. תודה רבה לשרה. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת ברק. רשימת הדוברים סגורה. חברת הכנסת ברק, מוותרת, חבר הכנסת אבו שחאדה, מוותר, חבר הכנסת סעדי, חבר הכנסת אשר, מוותר, חבר הכנסת רוטמן, אינו נוכח, חבר הכנסת אזולאי, מוותר, חבר הכנסת פרוש, מוותר, חבר הכנסת ביטון, אינו נוכח, חבר הכנסת טיבי  מוותר, חבר הכנסת אמסלם, מוותר, חברת הכנסת דיסטל  אינה נוכחת, חבר הכנסת סופר, אינו נוכח, חברת הכנסת סטרוק, אינה נוכחת, חבר הכנסת קושניר, אינו נוכח, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, מוותרת, חבר הכנסת בוסו, אינו נוכח, חבר הכנסת עודה  אינו נוכח, חבר הכנסת מלכיאלי, אינו נוכח, חבר הכנסת אייכלר, אינו נוכח, חבר הכנסת כסיף, אינו נוכח, חבר הכנסת סובה, מוותר, חבר הכנסת מרגי, אינו נוכח, חבר הכנסת בן צור, אינו נוכח, חבר הכנסת אבוטבול, מוותר, חבר הכנסת אוחנה, אינו נוכח. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אנחנו או-טו-טו בבוקרו של צום עשרה בטבת, שמסמל את ראשיתו של החורבן, ראשיתו של המצור. אנחנו קוראים ולא מצליחים להבין במשך שנים איך יכול להיות שיהודים מבני עמנו שותפים למהלכים של חורבן, חוברים לאויב ובמו ידיהם עוזרים לו במצור ואחר כך בהבקעה. ואני רואה, לצערי, בחודשים האחרונים יהודים משלנו שחוברים לאויב, לתומכי טרור, כדי להכריע באיזשהו ויכוח פנימי בחברה היהודית הישראלית, וברוב דחוק, שנשען על אותם תומכי טרור אנטי-ציוניים ואויבים, חותרים לשנות את אופייה ואת פניה של מדינת ישראל בצורה דרמטית אחרי 73 שנה. אני רואה איך אנשים שהגדירו את עצמם בעבר ימין לאומי יהודי דתי חוברים לכל מי שנלחם כבר שנים בכל דבר של קדושה ושל יהדות ונלחמים בריבונו של עולם, ונלחמים בכל דבר שריח של יהדות או קדושה מריח ממנו, חוברים למי שנלחמים שנים בהתיישבות ובמתיישבים, בציבור הדתי והחרדי, הופכים מטורללי קצה כמו עמר בר -לב, ודיברתי על זה כבר היום, שלא מתבייש להצטרף לקמפיין אנטישמי שמתיר את דמם של המתיישבים בשקר על אלימות המתנחלים, שעה שהם הם שסובלים ממאות אירועי טרור יום-יומיים בצירים, סביב היישובים. 30 מיליון שקל לסבסד מעונות לילדי מסתננים היו לכם, אבל ל-18,000 אימהות נשות אברכים אין לכם איך לסבסד מעונות. היה היום דיון בוועדת החינוך. אתם זוכרים את ה"הדתה"? להוציא את לימודי הזהות היהודית מהאגף לתרבות תורנית כי צריך פלורליזם, יהדות מתחדשת. את 40 מיליון השקלים שזרקתם באגף ליהדות מתחדשת במשרד התפוצות הרי לא תחלקו לכולם שווה בשווה. אבתיסאם מראענה זורקת היום את שפי פז מהדיון בוועדה של המסתננים, "יאללה, ביי". משפט לסיכום, בבקשה. אדוני הארץ. תעצרו, תעצרו, תודה. עזוב, אתה לא שווה יחס. תעצרו. זה נגמר רע מאוד לאורך ההיסטוריה של העם היהודי כשאגו, אינטרסים ושררה וכוח גרמו, תודה רבה. זה תמיד נגמר, כשקנאים כמוך, תודה רבה. אני רציתי להגיד, עזוב, נו, באמת הוא לא שווה יחס. חבר הכנסת קריב, תאפשר. בבקשה, לסיכום. תחזרו בכם. משפט סיכום. משפט, אבל קצר. הנביא מדבר על מי שצם, "הלכוף כאגמון ראשו", אבל "להכות באגרף רשע". אין ערך לצום למי שבצום הזה חובר לאויבי העם היהודי, לאויבי ריבונו של עולם, תודה.  ולאויבי התורה והקדושה בגלל תאוות כוח ושררה. תודה רבה. תאכלו סעודות, יותר טוב. חברת הכנסת גולן, אינה משיבה, חבר הכנסת ארבל, איננו, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, איננה, חברת הכנסת רגב, איננה, חבר הכנסת לוין, איננו, חברת הכנסת שטרית, מוותרת. חבר הכנסת גפני, בבקשה. אדוני היושב-ראש, גם אני חשבתי לוותר על זכות הדיבור, אבל נזכרתי שעמד פה השר מתן כהנא ואמר שאנחנו החרדים נגד הציונות הדתית. אמרתי שזה לא יכול להישאר בצורה הזאת. אני רוצה לומר לכם, רבותיי חברי הכנסת, את האמת: לא היה בהיסטוריה מי שנלחם נגד רבני הציונות הדתית כמו מתן כהנא. לא היה בהיסטוריה מי שהלך באופן כל כך חמור נגד הציונות הדתית, נגד בני הציונות הדתית. הוא הזכיר את המילה "חרד"לים", אבל כל הציונות הדתית מקבלת את ההתנהגות המופרעת הזאת שלו, שהוא חבר לרפורמים. הוא חבר כאן לחברי כנסת אנטי-דתיים. אני לא זוכר בהיסטוריה, ואני נמצא פה הרבה שנים בכנסת, מישהו שככה נלחם נגד הציונות הדתית. הוא עומד פה ברוב חוצפתו ואומר לנו, לחרדים, אנחנו, אגב, אדוני היושב-ראש, שותפים לחברים בציונות הדתית, ושותפים גם לחברים במפלגות שאינן דתיות שאכפת להן מהנושא היהודי, שאכפת להן מהנושא הדתי. למה אנחנו נלחמים את המלחמה הזאת נגד אחד כמו מתן כהנא? אני לא מדבר על יועז הנדל, שזה עוד סיפור, באים אליו גדולי תורה, והוא יושב כמו פריץ, אלוף משנה מתן כהנא. אני לא מדבר עליו. אבל מתן כהנא הוא השותף של הרפורמים, הוא השותף של אלה שעשו את החורבן הזה עם הכשרות. הוא מתכנן את החורבן בגרות. אני אומר לכם, רבותיי חברי הכנסת, לא היה מי שנלחם נגד הציונות הדתית ורבניה כמו מתן כהנא. יש לנו הבדלי השקפות, אבל אנחנו מכבדים אותם, אנחנו שותפים שלהם כשיש מלחמה למען היהדות. הוא המחריב הגדול של היהדות ושל הציונות הדתית. אלוף משנה מתן כהנא, גפני, חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. חבר הכנסת קארה, תודה רבה. חבר הכנסת קארה, תודה. חברת הכנסת שטרית, תודה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה יושב כאן, בראשות הישיבה, לא תכננתי לעלות לדבר. אני רוצה לומר משהו: אני שומע מחברי כנסת מהקואליציה, קודם אמרו את זה בנאומים, אז אמרתי, בסדר, לשקר מעל הדוכן זה חלק מהתרבות הפוליטית כאן. אבל אחרי זה שמעתי את זה גם בשיחות מסדרון. ידעו חברי הבית שההחלטה היום לא לעשות קיזוזים ולהיות פה באופוזיציה ולהיות פה עד אור הבוקר היא אך ורק בגלל דבר אחד: התנהלות הקואליציה כלפי האופוזיציה בנושא הוועדות ובנושא ההתנהלות הפרלמנטרית. אך ורק בגלל זה. אל תנסו למצוא סיפורים אחרים. זאת הייתה החלטה שכבר התקבלה בשבוע שעבר, הודענו שזה מה שיהיה השבוע. זאת הסיבה. אדוני היושב-ראש, אתה יושב-ראש הכנסת, זה קרה במשמרת שלך שביטלו את הכבוד המינימלי של הכנסת ואת ההתנהלות המינימלית בין קואליציה לאופוזיציה בהקמת ועדות ובחלוקת ועדות. אתה צריך להחזיר את הכבוד האבוד של הכנסת, בשביל ההתנהלות הזאת. תדעו שזאת הסיבה, ולא שום סיבה אחרת. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, מוותר, חברת הכנסת אבוקסיס, איננה, חבר הכנסת אופיר כץ, מוותר. חבר הכנסת יברקן, בבקשה. אדוני היושב-ראש, השעה 4:17 ביום שלישי לפנות בוקר. אני חושב שמה שהיה עכשיו ייזכר לדיראון עולם בדברי הימים של הכנסת. זאת שעה היסטורית, שבה מדינת ישראל הדמוקרטית הפכה למדינת משטרה בחסות מפלגת העבודה ומרצ וכל מי שחשב שישראל היא מדינה דמוקרטית. ואתה, יושב-ראש הכנסת, תיזכר בשעה הזאת כמי שבמשמרת שלך עובר חוק שאפילו בסוריה אינני בטוח שהוא נמצא, ובאיראן, ובכל מקום, חוק מעצר ללא צו שופט זה להפוך את ישראל הלכה למעשה למדינת משטרה. מה פתאום. לפני שתי דקות הצבענו עליו. תקרא את החוק. זה לא נכון. לא החוק הזה. הצבענו עליו לפני כן. חיפוש, חיפוש. סליחה, צו חיפוש משטרה. הצבענו עליו לפני דקה. אני מכיר אנשים שללא החוק הזה נפתחים להם תיקים במשטרת ישראל רק בגלל שהם משויכים לאוכלוסיות הלא-נכונות, לתת סמכות כזאת לשוטרים ולעקוף את בית המשפט ואת השופטים זה להפוך את ישראל למדינה דיקטטורית. אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, אתה יכול לחייך, אבל גם אתה שותף לבושה הזאת. בוועדה. אדוני, אתה שבא ממפלגת העבודה, ששוחרת כל מה שקשור לזכויות אדם, שהקימה את מדינת ישראל, הייתה שותפה לבנייה של המדינה הזאת. אתה שותף. תראו מה נשאר מכם, בושה וחרפה. תודה רבה. אני מזמין אותך לדיונים בוועדה. חבר הכנסת גלנט, אינו נוכח. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, יש שלושה ימים שמתנקזים לתאריך הזה, לעשרה בטבת. היו שלושה מאורעות שונים, וחכמים לא רצו לקבוע שלושה ימי צום רצופים, בח' בטבת, בט' בטבת ובי' בטבת, ולכן החליטו לקבוע בסופו של דבר את עשרה בטבת ליום צום, שבו נזכור גם את שני המאורעות האחרים. בח' בטבת, תרגום התורה ליוונית: "היה אותו יום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל" שרק תירגמו את התורה ליוונית, למה? כי הייתה אפשרות שהם ישנו קצת את משמעות התורה בתרגום הזה. "היה אותו יום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל". בתשעה בטבת מת עזרא הסופר. מי היה עזרא הסופר? אותו אחד שפעל לחיזוק לימוד התורה ולהצלת עם ישראל מהתבוללות. הוא דאג שעם ישראל ייפרדו ויגרשו את הנשים הנוכריות שלהם. בעשרה בטבת התחיל המצור על ירושלים. המצור הוא בעצם אבן הדרך הראשונה, שהובילה בסוף לחורבן בית ראשון. דבר נוסף שאנחנו מזכירים היום, זה את יום הקדיש הכללי. הרבנות הראשית, לפני 72 שנה, קבעה את עשרה בטבת ליום הקדיש הכללי לזכרם של הקודשים שנספו בשואה, שיום מותם ומקום קבורתם לא נודע. היום הזה הוא יום זיכרון שלהם. מי שלא יודע מדליק נר או עורך אזכרה ביום הזה, שקבעה הרבנות הראשית. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לכם ככה: הממשלה הזאת מנקזת לתוכה בדיוק את שלושת הדברים האלה שבגינם אנחנו צמים היום. גם הפגיעה בתורה, יושב כאן הרפורמי, וכל מטרתו היא לפגוע בתורה. אם הם פחדו מהשינוי הקטן, הם רוצים לעשות רפורמה, הם רוצים להשליך, לרמוס ולבזות את תורת ישראל. הוא מקבל גושפנקה ולגיטימציה מהממשלה שלכם. אותו הדבר לגבי התבוללות ואותו הדבר לגבי החורבן, לגבי היום הזה שבו החל החורבן. זכריה הנביא אמר: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים". בצום הזה נתפלל, חברים, שממשלת הזדון הזאת, ממשלת האחים המוסלמים, לא תביא אותנו לידי חורבן בית שלישי. תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת לנדה, חבר הכנסת טאהא, חבר הכנסת ליצמן. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עולה לזמן קצר, פחות משלוש דקות, למה? תכף תשמע למה, והפעם באופן רציני. אני מצטרף לכל מה שאמרו קודמיי, על מה אנחנו מציינים היום את עשרה בטבת. עוד כ-40 דקות אנחנו נתחיל את הצום, ואני דווקא רוצה לדבר על מה שהתחדש בדורות שלנו. היום הזה נקבע כיום הקדיש הכללי, שאנחנו אומרים אותו לזכר הקורבנות שמקום קבורתם לא נודע. ואני נוהג מדי שנה לומר בעשרה בטבת את הקדיש על סבא וסבתא שלי, אביגדור ושרה באום, שהגיעו למשרפות באושוויץ ושם עלו השמיימה, יחד עם מרבית המשפחה שלהם, עם ארבעה מילדיהם ועם הסבתא רבא שלי. עליהם אני אומר את הקדיש. ואני רק רוצה לומר, אבי, יש מניין. אני אמרתי את זה בערבית, ואני אומר את זה בשחרית, בעזרת השם. אני רק רוצה לומר, שאני, לזכרם, ואני מדבר עכשיו בכובד ראש, אני משוכנע בכך. הם גדלו והם חיו בעיירה שנקראת קוז'מניק במחוז קאליש, שליד לודז' בפולין, והם עברו את הגטאות קוז'מניק וגטו לודז'. מגטו לודז' הם נשלחו לאושוויץ. אני אומר, ואני משוכנע בזה וזוהי השליחות שלי: הם חלמו להקים מדינה יהודית. ומדינה יהודית, תפקיד כולנו הוא לשמור על הזהות היהודית של המדינה שלנו. אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח לשמור על הזהות היהודית של מדינתנו. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת גנאים, מוותר, חברת הכנסת יאסין, אינה נוכחת, חבר הכנסת ישראל כץ, מוותר, חבר הכנסת מולא, אינו נוכח, חברת הכנסת גמליאל, חברת הכנסת תלם מגן, חבר הכנסת אלי כהן, חבר הכנסת סובה, איננו, חברת הכנסת שפק, איננה, חבר הכנסת קיש, בבקשה. כבוד היושב-ראש, אני עליתי להגיד דבר אחד, וחשוב לי שכולם ישמעו את זה. לא הייתה היום ועדת הסכמות, ואין הסכמות, ועד שאתם לא תיתנו יחס הוגן בוועדות, אנחנו לא נשתף פעולה. שום דבר במליאה הזאת. אתם תישארו איתנו עד השעות הקטנות ואתם תבינו שצריך לתת לכנסת ישראל לחזור לדמוקרטיה. תודה רבה. חבר הכנסת בגין, מוותר, חבר הכנסת מרעי, איננו. חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה. איפה יואב קיש? נתן נאום, חבל על הזמן, אני חייב להגיד את זה. ממש נאום טוב. אני באמת לא מבין את הקואליציה, מה הבעיה לסגור את העניין של הוועדות? רוב הדברים סגרנו במשא ומתן הראשוני עם יושב-ראש הכנסת. מה שנשאר, אולי ועדה או שתיים. אתם לא מסוגלים להגיד שום דבר לשר האוצר? עד כדי כך? מה, הוא אלוהים? הוא קובע הכול? תגידו לו: עד כאן, גמרת את התקציב, הוא העביר את התקציב, נכון? אז עכשיו הוא יכול להגיע לפשרה ולהסכים. מספיק כבר עם זה. אי-אפשר שכולנו פה נעשה את הדברים האלה רק בגלל בן אדם אחד, שקוראים לו איווט ליברמן. מספיק עם זה כבר. תגידו לו שדי, הוא לא קובע את כל הדברים בעולם. אני מבין שאת כל הדברים הוא קובע לכם בנושא של קורונה וכו', שהוא דורש שלא יהיה פיצוי. אין מה לדאוג לתושבי ישראל. סגר לא יהיה, אתם יודעים למה? כי איווט ליברמן לא מוכן לשלם פיצויים לאף אחד, אז הם לא יעשו סגר. גם אם אני לא יודע מה יקרה הם לא יעשו סגר. דוד, אני רוצה להגיד לך, האחריות נופלת על ראשם לזה שהכנסת לא מתפקדת ושנעשה פה מעשה שמעולם לא נעשה, של פיגוע בדמוקרטיה. נכון, נכון. לפני זה, זה היה בגלל אלקין, עכשיו זה בגלל איווט ליברמן. זו התוצאה. זה על הראש קודם כול של ראש הממשלה נפתלי בנט ושל ראש הממשלה החליפי לפיד ושל אדוני היושב-ראש. הם הקודקודים שהיו צריכים לפתור את זה. לא ליברמן. תראה, בהתחלה, יובל, אלקין התנגד, אלקין עשה בעיות. עכשיו הבעיה היא ליברמן. הבעיה היא ועדת כספים. נשים את הדברים כמו שהם. אז הגיע הזמן שתגידו לו: עד כאן, תפסיק כבר עם זה. את זה יושב-ראש הכנסת צריך לפתור וראש הממשלה צריך לפתור. אני יודע שאתם לא רוצים לקלקל את הנושא של האחידות בממשלה אבל יש גבול. אתה שם לב שמפריעים לי, כבוד היושב-ראש? תן לי דקה. דוד, יש לנו עוד דרישה, אנחנו רוצים את דודי סגן יושב-ראש הכנסת. זו עוד דרישה חדשה. מה אתה עושה לו התקף לב מעכשיו, הלו. מה קרה לך, אתה? אנחנו לא, טוב, רגע, לא סיימתי. אני רוצה להגיד לכם, רגע, חבר'ה. לגבי החוק הקודם, אריה דרעי לא נתן לי לעלות, אני, בעזרת השם, אהיה יושב-ראש ואני אוציא אותך. אל תדאג. אבל אני רוצה להגיד לכם לגבי החוק הקודם, גם בחוק קמיניץ, הינה, נמצא פה יושב-ראש ועדת הפנים שהעביר את החוק הזה, הוא לא שומע, אתם לא שומעים? גם, דודי, בא קמיניץ לישיבה ואמר: זה רק נגד הערבים, על היהודים זה לא יהיה. בסופו של דבר זה רק על היהודים כמעט. שמים את זה במושבים. הרגו את כל המושבניקים. וכנ"ל זה יהיה בחוק החיפוש, הפטור מחיפוש. זה לא יפתור את הבעיה של הפשיעה בעולם הערבי אבל זה יופעל בכל המדינה. ואני שואל את הממשלה, עד כדי כך, אתם הבאתם חוק של פירות העץ המורעל, פירות העץ המורעל, רוב הבעיות בפירות העץ המורעל זה בצווי חיפוש. מה קורה בארצות הברית? כשנכנסים לבית בלי צו חיפוש פוסלים את המשפט. אבל מה עושים? מצד אחד נותנים אפשרות להיכנס בלי צווי חיפוש, מצד שני מעבירים את חוק פירות העץ המורעל. זה מה שהם רוצים שיהיה פה. אתה יודע, אתה היית ניצב במשטרה וכמעט מפכ"ל, ואני אומר לך שבעצם אין טעם לפירות העץ המורעל, כיוון שאם אתה יכול להיכנס בלי צו חיפוש, בית המשפט לא יוכל בעצם לקבוע שום דבר אחר ולפסול ראיות. אין מצב כזה. אז תחליטו מה אתם רוצים. אם אתם רוצים באמת לשנות משהו, די, נו, דוד, רגע, אני כבר מסיים, תירגע. אם אתם כבר רוצים לסיים לעשות שינוי משמעותי בנושא הזה, אז אל תעשו חוק שמבטל את זה. זה מה שאני אומר. אל תעשו חוק שמבטל את זה. ולכן החוק הזה לא היה במקום. תודה רבה לכם. תודה רבה. אני מציע שתשב עם חבר הכנסת סגלוביץ', זה יהיה אולי יותר בהיר. השרה פרקש, בבקשה לעלות לסכם. בהמשך להצעת יושב-ראש הכנסת אני אדבר קצת על תוכנית שקידמנו ביחד עם שר האוצר ושאנחנו עובדים על הקידום שלה בתחום ההייטק בישראל. קודם כול נגיד כמה מילים על הקורונה. כמו שאתם יודעים, אנחנו עכשיו כולנו חווים את נושא וריאנט האומיקרון. למי שלא יודע, מדובר בווריאנט מאוד מאוד מידבק. היום כבר יש נתונים על זה שהוא מכפיל את עצמו כל יומיים, אפילו לא כל שלושה ימים. וצריך להגיד את האמת, הממשלה עושה מאמצים כבירים, מגיעה לבתי ספר, מגיעה לעיריות, מנגישה את החיסונים, והציבור אדיש. ואני שואלת את עצמי מתי אנשים יבינו שאי-אפשר לשחק עם הדבר הזה וילכו להתחסן. אנחנו קוראים לכולם לעשות את זה. אני אספר לכם קצת על האתגרים שאני מתמודדת איתם בממשלה בתחומי ההייטק. השנה האחרונה הייתה שנת שיא בתעשייה הזו של כל הזמנים, עם הכנסות מדהימות לתקציב המדינה, גם ממס הכנסה, המנהלת אמרה לך לרדת. המנהלת אמרה לי לרדת והיושב-ראש אמר לי לדבר על התוכנית. מחר. מחר, בסדר. אפשר לרדת. משפט סיום. משפט סיום. אז אני רוצה להודות לשר האוצר, שבעצם קידם איתי תוכנית שמטרתה להשיב ישראלים עובדי הייטק שחיים בחו"ל ושמשלמים מיסים למדינות אחרות ויכולים לייצר פה מיסים ומקומות עבודה, וצריך לקדם את הדבר הזה. כשרת תיירות, דרך אגב, עסקתי המון בנושא מורי הדרך עם רשות הטבע והגנים, שסיפקה סיורים בחינם לציבור כדי לתת להם עבודה, וכולנו נהנינו. אנחנו מחויבים לתעשייה הזו ונדאג לכולם. אז בוקר טוב, תודה רבה. תודה רבה. הצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד סמי אבו שחאדה, נגד יולי יואל אדלשטיין, נגד אמיר אוחנה, נגד ניר אורבך, בעד ינון אזולאי, נגד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, אינו נוכח אופיר אקוניס, נגד משה ארבל, נגד יעקב אשר, נגד זאב בנימין בגין, בעד אוריאל בוסו, נגד ענבר בזק, בעד חיים ביטון, נגד מיכאל מרדכי ביטון, בעד דוד ביטן, נגד ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, בעד רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, נגד יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, בעד אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, נגד ניר ברקת, נגד יאיר גולן, בעד מאי גולן, נגד איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, נגד מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, בעד משה גפני, נגד סימון דוידסון, בעד אבי דיכטר, נגד גלית דיסטל אטבריאן, נגד אריה מכלוף דרעי, נגד צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, נגד שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, בעד מכלוף מיקי זוהר, נגד אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, בעד אחמד טיבי, נגד אלון טל, בעד דסטה גדי יברקן, נגד מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, נגד מאיר כהן, בעד יום טוב חי כלפון, בעד עופר כסיף, נגד אופיר כץ, נגד חיים כץ, נגד ישראל כץ, נגד רון כץ, בעד יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, בעד אורלי לוי אבקסיס, נגד יריב לוין, נגד נעמה לזימי, בעד יעקב ליצמן, אינו נוכח גבי לסקי, בעד יאיר לפיד, בעד לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, בעד פטין מולא, נגד טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, בעד יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, נגד אבי מעוז, נגד אורי מקלב, נגד אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, נגד מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, נגד יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, נגד עידית סילמן, בעד עלי סלאלחה, בעד בצלאל סמוטריץ' נגד אוסאמה סעדי, נגד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, נגד חוה אתי עטייה, נגד יצחק פינדרוס, נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, נגד יסמין פרידמן, בעד אביר קארה, בעד אלכס קושניר, בעד יואב קיש, נגד גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, נגד מיכל רוזין, בעד שמחה רוטמן, נגד יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, בעד מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, בעד ג'ידא רינאוי זועבי, בעד יפעת שאשא ביטון, בעד אלון שוסטר, בעד יובל שטייניץ, נגד קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, בעד יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, בעד נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, נגד נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, נגד יואב גלנט, נגד יעקב ליצמן, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת שלמה קרעי, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא במליאה ולא קראו בשמו? אין אחד כזה. הסתיימה ההצבעה. בבקשה, לספור. נגד, 56. בעד, 60. לפיכך, הצעת חוק התוכנית הכלכלית עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכלכלה לדון בהצעת החוק. ועדת הכספים. ועדת הכספים, ועדת הטרלה, ועדת הזה, ועדת הכול, תועבר לוועדת הכנסת, שתקבע לאיזו ועדה היא תשויך. ממשיכים בסדר-היום, הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון) (תיקון מס' 3), התשפ"ב 2021, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון. בבקשה. רוטמן, רוצה דבר תורה? נראה אם יהיה זמן. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם, חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת כץ, תשבו, בבקשה, במקומותיכם. חבר הכנסת קיש, שב, בבקשה. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) לקריאה שנייה וקריאה שלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, ונועדה להאריך את תוקפה של הוראת שעה, קובעת מגבלות על התקשרויות שעורכות חברות דלק להקמת תחנות דלק, במטרה למנוע ריכוז של תחנות דלק השייכות לאותה חברת דלק באזור מסוים. בהתאם להוראת השעה, חברת דלק אינה רשאית להקים תחנת דלק או לחתום על חוזה בלעדיות עם תחנת תדלוק אם במרחק של קילומטר בדרך עירונית, או 10 קילומטר בדרך בין-עירונית, קיימת כבר תחנת תדלוק שבה נמכר דלק של אותה חברה. עוד קובעת הוראת השעה כי הממונֶה על התחרות, או הממונָה, מוסמכת לאשר התקשרויות החורגות מהאיסור, אם שוכנעה שההתקשרות לא תגביל באופן ניכר את התחרות באזור. אציין כי שוק הדלק נשלט ברובו על ידי ארבע חברות גדולות, והסדר זה מסייע לכניסת שחקנים קטנים לענף להגברת התחרות, להורדת המחירים לצרכן. הוראת השעה נחקקה במקור בשנת 1998 ומאז הוארכה שוב ושוב עד שתוקפה פקע ב-29 ביולי השנה. במקור ביקשה הממשלה להאריך את תוקף הוראת השעה בחמש שנים כדי לגבש הסדר חקיקה קבוע במטרה להתמודד עם בעיית התחרות האזורית בין תחנות תדלוק. עם זאת, אנו בוועדת הכלכלה סבורים כי לאחר יותר מ-20 שנה שבהן הוראת השעה הזאת בתוקף ומוארכת שוב שוב, ראוי לקבוע הסדר קבוע בעניין זה שגם ייתר את הצורך בהארכות חוזרות ונשנות. לפיכך החליטה הוועדה לקצר את תקופת תוקפה של הוראת השעה כך שהיא תחול שלוש שנים נוספות, כלומר עד ל-31 ביולי 2024. כמו כן הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד שלושה חודשים כדי לקבל דיווח של נציגי הממשלה לגבי ההתקדמות וגיבוש ההסדר הקבוע בעניין זה. חברי הכנסת, אני מקווה כי ההסדר הכלול בהצעת החוק המונחת לפניכם יוסיף לתרום לקידום התחרות בענף הדלק וכי בקרוב, אף לפני תום תוקפה של הוראת השעה, אכן יובא לוועדה הסדר קבוע ושלם בנושא. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות ואני מבקש מכם להצביע בעדה בקריאה שנייה ושלישית. יש לנו עוד כמה דקות. חברי האופוזיציה, אני רוצה שנסיים את הבוקר הזה טיפה יותר טוב, אז אתם יודעים, פה בחדר בספרייה, כל דבר שחבר כנסת אי פעם אמר, זה כתוב שם. אז חבר הכנסת דרעי, שם יש לך כבר איזה 40 כרכים לעיין. אבל אנחנו, יש לנו רק שני ספרים, וכל מושב נוספים שם ספרים. זה מאוד מעניין ללכת לראשית הדרך. אנחנו חושבים שנאומים של הכתרה ומינוי של איזה תפקיד גדול בישראל חייבים להיות 30 עמודים. אז אני רוצה לקרוא לכם את הנאום של הנשיא הראשון בכנסת ישראל. אני יכול? זה רק פסקה אחת. לא. לא. תקרא את הכול. פסקה קצרה. אומר כך הנשיא ויצמן: "הינני מודה על הכבוד הגדול שניתן לי בהיבחרי כנשיא הראשון למדינת ישראל. בכל נפשי, בכל מאודי, אתאמץ למלא את השליחות הנעלה והכבירה הזאת לטובת בני עמנו וכל תושבי הארץ, להרמת קרן מדינתנו. גדול התפקיד שהוטל עליי, אך בשר ודם אני ועלול להיכשל חלילה במעשיי. אל נא אהיה בעיניכם כחוטא במזיד. ברגע גדול זה בחיי, בחיי כולנו, הינני שולח ברכה לבבית לכל אזרחי ישראל ולעם היהודי ברחבי תבל. אני יודע כי כל אשר נעשה ושלא נעשה בארץ הזאת יטיל מאורו או מצילו על עמנו כולו. מתוך הכרת כובד האחריות הזאת הינני נכנס למילוי תפקידי כנשיא בישראל". זה כל הנאום שלו. לא יפה? לא. לא הקשבנו, חבר הכנסת ארבל, אל תעשה לי תנועות מזלזלות כאלה.  תודה רבה. תודה רבה לכם, חברים. תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת. ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. אני כבר אומר שההצבעות שיופיעו על המסך אינן סופיות, כי אין ברשות כל חברי הכנסת מסך מגע אלקטרוני ואנחנו נספור ונודיע על התוצאות הסופיות. מה שיופיע על הלוח הוא אינו סופי. לכן, נא לשמור על השקט. חבר הכנסת ניר ברקת וחברת הכנסת, אנחנו ניקח אתכם בחשבון. נא לשבת, בבקשה. הצבעה. סעיף 1 נתקבל. בעד, 65. נוסיף את חברת הכנסת בן משה. נגד, 51. נוסיף את חבר הכנסת, לא. לחצת? מאה אחוז. תודה רבה, חבר הכנסת ברקת. זה 66 כנגד 50, הצעת החוק בקריאה שנייה עברה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא לשבת. הצבעה. חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון) (תיקון מס' 3), התשפ"ב 2021, נתקבל. בעד, 66, נגד, 50. לפיכך הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי י' בטבת התשפ"ב, 14 בדצמבר 2021,