היום יום רביעי, י"ח בטבת התשפ"ב, 22 בדצמבר 2021. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק רישוי שירותים בענף הרכב (תיקון מס' 8), התשפ"ב 2021. תודה. תודה רבה למזכירת הכנסת. אנחנו עוברים לנושא השני, שאילתות דחופות. שאילתה ראשונה, מס' 87, לשרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה, הומרה משאילתה רגילה, מס' 300, מאת חברת הכנסת מרים רגב. בבקשה, עליית בני המנשה. אדוני יושב-ראש הכנסת, שרת הקליטה ידידתי פנינה, חברי הכנסת המעטים שהגיעו, ארבל החרוץ, בוקר טוב גם לך. עלייתם של בני המנשה ארצה אינה מתבצעת דרך הסוכנות היהודית אלא על ידי עמותה פרטית שנקראת "שבי ישראל". עדה שלמה בעצם נמצאת שבויה על ידי עמותה פרטית. ברצוני לשאול: 1. מה עושה משרד העלייה כדי לפקח על עמותה זו? איך יכול להיות שיהודים שעולים לארץ לא יכולים לעלות לארץ בצורה מסודרת אלא על ידי סרסור? ותכף אני אתן גם דוגמאות למה שעושה "שבי ישראל". 2. האם המשרד ער להאשמות על שחיתות, גנבה ותעדוף בתוך העמותה כלפי העולים? 3. מדוע עליית בני המנשה תלויה בעמותה פרטית ולא נעשית על ידי הסוכנות או על ידי משרד הקליטה, כפי שהמדינה אמורה לעשות כלפי כל עולה שעולה ארצה? תודה רבה. בבקשה, השרה, שרת הקליטה. בוקר טוב, יושב-ראש הכנסת. חברי הכנסת, חברות הכנסת, נכבדים ונכבדות, מזכירת הכנסת, עובדים יקרים, ראשית אני רוצה להודות לך, חברת הכנסת רגב, על כך שאת מתעניינת בעלייה. כל חבר כנסת שמעלה שאילתות, מעלה הצעות לסדר-היום, דיונים בוועדות, זה דבר מאוד מאוד חשוב. אני גם מביעה תקווה כאן, יושב-ראש הכנסת, שוועדת העלייה והקליטה בכנסת תוקם במהרה. זה מאוד משמעותי בעבור העולים והעולות. אני חושבת שהעבודה במשותף עם הכנסת, גם כמי שמפקחת על עבודת הממשלה, עבודה משותפת היא מאוד חשובה כדי להמשיך לקדם את העולים והעולות בישראל. לעניין שאלתך, חברת הכנסת רגב, אני רוצה לומר שקודם כול קהילת בני המנשה היא קהילה יקרה, מופלאה. יש לי את הזכות, ברמה האישית, בשנה החולפת, בשנה וחצי החולפות, הייתה לי הזכות להאיץ את העלייה של מאות בני המנשה שהוכרו על ידי הרבנות לצורך עלייתם לישראל. הם המתינו כמה שנים טובות בשל ויכוחים תקציביים בין האוצר למשרדי. אני החלטתי, כמי שגם מבינה לליבם של עולים אולי יותר מוחלשים, או כאלה שממתינים יותר, לדאוג שאין ויכוח תקציבי. הבאתי את התקציב מהמשרד, ולאחר מכן גם הייתה התגייסות של השר היוצא, שר האוצר היוצא ישראל כץ, וגם של השר הנוכחי, שר האוצר הנוכחי אביגדור ליברמן, וזה דבר שהוא מאוד חשוב. רבים מהעולים החדשים שהגיעו מבני המנשה התיישבו בנוף הגליל, וזה מאוד משמח. זו גם הזדמנות לומר מילה טובה לראש עיריית נוף הגליל רונן פלוט, שרואה בעלייה הזאת נכס, ומלווה אותם  מוטי יוגב, חבר כנסת לשעבר ויועץ, גם חבר הכנסת לשעבר יוגב, ובאמת יש אנשים טובים שמלווים את העלייה הזו, ואנחנו צריכים אפילו לעשות יותר, ואנחנו כל הזמן שוקדים על תוכניות כדי לתת מעטפת נכונה וראויה. מאז שנת 2012 מתבצעת עלייה מסודרת של בני המנשה ארצה, ומדינת ישראל נעזרת מתחילת הדרך, מ-2012, בעמותת "שבי ישראל" לצורך ארגון רשימות העולים כבר שם, בהודו. מימון הוצאות העלייה כדוגמת דרכונים, הטסה, צריך לומר, נעשה על ידי "שבי ישראל". הרבה פעמים צריך להעביר אותם בתוך הודו מעיר לעיר כדי שהם יוכלו להגיע לארץ. הם גם כמובן עוזרים בתהליכים הראשונים של קליטתם בארץ. יש שלושה חודשים, לעיתים קצת יותר, שהם צריכים לעבור תהליכי גיור, בהתאם לדרישות הרבנות. גם בתהליך הזה העמותה נמצאת כפעילה. בכל התהליכים של משרד העלייה והקליטה שבהם הוא פועל וקשור לעמותת "שבי ישראל", אני יכולה לומר לך שאנחנו עוקבים אחר הכספים שקשורים בהתקשרות שלנו איתם. כל שקל, נבדק לאן הוא הולך, באיזה תמחור ובאיזה דרך. יתרה מזו, אני יכולה לומר לך שגם הייעוץ המשפטי והחשבות נמצאים כל הזמן בקשר בכל מה שקשור להתקשרות שלנו. הכסף משמש להוצאות קליטה, גיור והתאקלמות ראשוניים, ואחר כך, כמובן, "שבי ישראל" אינם קשורים, אחרי הגיור, לכל תהליכי הקליטה. יש לנו את התוכניות שלנו. אין התקשרויות נוספות של המשרד שלי עם העמותה בנושאים אחרים. זו ההתקשרות העיקרית, ועליה אנחנו מפקחים. אני ערה לטענות שאת מעלה כאן. הם הגיעו ללשכתי. קיבלתי כמה מכתבים על טענות לפלילים, לשחיתות וכאלה. כשיש טענות כאלה, כמו שתמיד אני אומרת, במדינת ישראל יש גורמי אכיפת חוק. אם בטענות האלה יש דבר מה, אני מבקשת מאותם גורמים, ואפילו ממך כחברת כנסת: אנא, גשו למשטרה. כי אני, מהבדיקה שעשינו במשרד שלי, גם החשבות, גם הייעוץ המשפטי, בנוגע לכספים שאני קשורה אליהם, שהמשרד שלי קשור אליהם, הכול מתנהל בצורה תקינה. אם יש טענות אחרות עם הוכחות וראיות, ואגב, לא קיבלנו שום ראיות, אני, כמו שאמרתי, מבקשת לגשת למשטרה. יש מי שאמון על דברים כאלה, ולכן אני לא יכולה להיות בתפקיד שאני לא מוסמכת לבצע. לעניין למה נדרשת עמותה פרטית ומדוע הסוכנות היהודית איננה מעורבת בעלייה זו, זה ממש, צריך לומר, את יודעת מה? אני באמת חושבת שבכלל בנוגע לעלייה וקליטה, מחד גיסא אני רואה בארגונים ובעמותות, סליחה, שם למעלה, אתם עושים רעש, ביציע, אני רואה בארגונים ובעמותות שעוסקים בעלייה וקליטה שותפים בכירים. לצד זה, המדינה, אסור לה להסיר אחריות בשום פנים ואופן אלא להגביר את אחריותה. ואני יכולה לומר לך שעם חידוש העלייה שאני ביצעתי באוקטובר 2020, לאחר שלוש שנים שבהן העלייה הזאת הופסקה, לדעתי היא אפילו הופסקה לפני כן, ב-2015, קיבלנו הנחיה ממשרד החוץ להימנע מפרסום מוקדם של עלייתם של בני המנשה, לכן ההתקשרות לא פורסמה, אבל אנחנו יצאנו בבקשה שכל מי שרוצה להתקשר בנושא הזה ורוצה להיות שותף בתהליכי העלייה יכול להיכנס לתמונה. עשינו את זה דרך מכרזים, ואני יכולה לומר לך שאף אחד לא הגיש חוץ מהם, ולכן אי-אפשר לומר שיש לנו איזו העדפה. אין לנו העדפה. אבל מה כן צריך לומר ביושר? יש לעמותה הזאת ידע מצטבר. גם אם אנחנו רוצים לשנות את תמונת המצב ולהכניס את הסוכנות היהודית, כמי שאמונה על עלייה וקליטה, צריך לדעת לעשות את זה באופן הדרגתי, שבו אנחנו לא שופכים את התינוק עם המים. ואני, לראשונה, אני השרה הראשונה שהכניסה לתמונה את הסוכנות היהודית. כבר בעלייה האחרונה הם נמצאים בתוך התהליכים, לומדים לעומק את הקהילה ואת סדר הגודל שלה, את המועמדים לעלייה, וכמובן שהם בתוך תהליך הקליטה. אני מאוד מקווה שהסוכנות היהודית תיקח יותר ויותר נתח בפעילות העלייה לישראל של בני המנשה. לאחר שלושה שבועות של פרסום הצורך בהתקשרות, נמצא, כמו שאמרתי לך, כי אף ארגון או עמותה לא השיב על הקריאה. זה לא שהשיבו ואנחנו דחינו, פשוט לא השיבו על הקריאה שלנו. כאמור, לעניין הסוכנות היהודית, כמו שאמרתי, אני בעד להכניס אותם לתמונה. לצערי, לא יכולתי לעשות את זה שכל האחריות תעבור אליהם, כפי שאמרתי, גם זה לא היה רצונם, בלי ללמוד את העניינים. צריך לומר גם את זה. אני מאוד מקווה, כפי שאמרתי, שאם יש למישהו תלונות על העמותה, אגב, אני גם חייבת לומר מילה טובה: הם עושים עבודה מאוד טובה. צריך להיזהר, כי בסוף אנשים עובדים קשה, העמותה נותנת תקציבים להטסה, להכנה, עובדים סביב השעון בנושא הזה, ואנחנו צריכים להיות מאוד מאוד זהירים כשיש טענות לכאורה, ולא לשפוך את התינוק עם המים, כמו שאמרתי. אני מאוד מקווה שלא מדובר רק במלחמות פנים-קהילתיות או בין ארגונים, ואנחנו נמשיך לעשות הכול כדי להגביר את אחריותה של המדינה בתהליך הקצר הזה של ההבאה והגיור, כי אחר כך זה לחלוטין באחריות שלנו. ראשית, אני רוצה להודות לך על התשובה, וכמובן גם לברך את כל העולים מבני המנשה ואת רונן פלוט, שמוביל את העניין וקולט אותם בנוף הגליל. גם בחברון קולטים, בקריית ארבע יש קהילה מאוד גדולה שלהם. תראי, זה לא סוד, ואני מכירה אותך, את לוחמת. את לא היית מוכנה שזה מה שיקרה לעולים שמגיעים מאתיופיה. אל תספרו לי פה סיפורים. יש כאן עדה שמספסרים את העלייה שלה. יש לי כאן מאות, מאות עדויות של אנשים, נשים שנאנסו על ידי אנשים, גורמים כאלה ואחרים, אנשים שהוצאו מהרשימה רק בגלל שהם הלכו עם קהילה אחרת, שהיא שהובילה אותם פני ש"שבי ישראל" עלו. יש כאן דברים שמחייבים את משרד הקליטה להיכנס לתמונה. אני מודיעה שוב: אני אפנה למבקר המדינה שייכנס לעניין הזה, ועד שלא תהיה כאן ועדת קליטה, אני מקווה שהיושב-ראש, כמו שאמרת כאן, יקים כמה שיותר מהר את הוועדה הזאת, וייתנו לנו את היכולת לקחת חלק בוועדות הכנסת לא רק בהשתתפות אלא גם בהצבעות. אני מודיעה לך שאני מתכוונת לפנות למבקר המדינה. אני אומרת חד וחלק שלא יכול להיות שאת, שרת הקליטה, אני יודעת איך את נלחמת, איך נלחמת מולנו, כשהיינו בממשלה, בקשר לכל מה שקשור לעדה האתיופית, אומרת לי, לא רק לעדה האתיופית, לא רק לעדה האתיופית, לכל העולים, סליחה, רגע, אז בכלל. אני אומרת לך, אהובים עליי כל העולים.  כאן שאין לכם מידע. אין דבר כזה. יש כאן עמותה פרטית שעושה מה שהיא רוצה בהודו, עושה איפה ואיפה, מחליטה את מי להעלות ואת מי לא, מענישה אנשים חלשים שלא עולים לארץ. זה דבר שלא ייעשה. תודה. ולכן, יש עכשיו עלייה חדשה. אני מברכת אותך שהסוכנות נכנסה לעניין ואני רוצה לקבל שתי תשובות: 1. האם הסוכנות מעורבת עם אלה שמגיעים עכשיו? 2. למה לא משתפים בכל התהליך הזה דיינים שקיבלו הכשרה כדין מבחינת הרבנות הראשית, שגם הם ייקחו חלק בהבאה של האנשים? שמים אדם שלא מכיר את השפה, עם מתורגמן, והמתורגמן אומר מה שהם רוצים לשמוע ולא את מה שצריך. לכן, על שתי השאלות האלה אני מבקשת לקבל תשובה נוספת. מבקר המדינה זה לא עניינך, אני אפנה אל מבקר המדינה. אני מקווה שיודיעו לנו כמה שיותר מהר שתהיה כאן ועדה לקליטה ועלייה. תודה רבה. אגב, אפשר להקים את הוועדות מחר בבוקר. יש ויכוח על ועדת הכספים, ואפשר להמשיך להתווכח. יושב-ראש הכנסת, אתה יודע שאני מעריכה אותך, אבל שייתנו לנו את הייצוג ההולם בכל הוועדות, לסיעה עם 30 מנדטים. שלא יקבעו לנו מי יהיה ראש הוועדה, כפי שלא קבעו לכם כשאתם ישבתם פה באופוזיציה, כפי שמתנהלת כנסת נורמלית, שבה לאופוזיציה יש את המקום שלה.  הקמת ועדת העלייה והקליטה לא צריכה להיות במקום של ויכוחים פוליטיים. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לוויכוחים בין קואליציה לאופוזיציה. אני רוצה תשובה מדוע מספסרים בעלייה מהודו. נקודה. תודה רבה. אז ראשית, העלית פה טענות מאוד קשות על אונס ועל פגיעה בנשים. אני ממליצה, את לא היית צריכה לחכות לשאילתה בכנסת. את שאלת. אני רוצה שעכשיו, עכשיו, תאתרי, אם את אומרת שאת יודעת ויש לך עדויות, את היית צריכה להגיד לנשים האלה לרוץ למשטרה. אמרנו להן, חברת הכנסת רגב, אם יש נשים שטוענות שהן נאנסו ואם יש נשים שנפגעו, אני רוצה, אני קוראת לאותן נשים שנפגעו לגשת למשטרה. זה לא הוגן להגיד שאני, כביכול, יש לי עדויות כאלה. ממש לא. לא היה ולא נברא. אם הייתי חושבת, פנינה, יש פניות של נשים, סליחה, חברת הכנסת רגב, אנחנו לא בחילופי דברים. את שאלת את השאלה, אני אענה: אם יש טענות כאלה קשות, אני שוב חוזרת ואומרת, ואם את בכלל מחזיקה מידע כזה ולא הולכת למשטרה, את לא צריכה ללכת למבקר המדינה, את צריכה לגשת למשטרה עכשיו. זה פלילי, למשטרה, ומבקר המדינה, שיבדוק אתכם, את המשרד שלך, מה זה צריך להיות? מה זה? אי-אפשר להגיד כאלה טענות באוויר. רק שנייה, השרה תמנו. חברת הכנסת רגב, אנחנו לא מנהלים, למה מספסרים בעלייה של יהודים לארץ? כל יהודי יכול לעלות לארץ אם יש לו כסף ואם אין לו כסף. זאת אני שנלחמת למען זכויות נשים, והאמיני לי שזה עוד מלפני שהייתי בכנסת.  מיקרופון, לא, לא, זה לא שיח. הייתה שאלת המשך, בבקשה, והיא תענה כמיטב יכולתה. אם לא, אתן תשבו יחד ותדסקסו את העניין. אנחנו חיים במדינת חוק, ואם יש טענות, אמרת שיש מאות טענות ונשים שנפגעו, ואני אומרת לך, אני מבקשת ממך: אסור לך להחזיק את המידע הזה בלי להעביר את זה למשטרה, ואני מבקשת שזה יקרה. אליי לא הגיעה ולו טענה אחת שכזאת, ולו טענה אחת שכזאת עם שם שאומרת לי: אני נפגעתי. אז לכן, נא להיזהר בדברים האלה.  לעניין הסוכנות היהודית, מ-2012 העמותה הזאת בתוך העניינים. גם בתקופה שאתם הייתם בממשלה, אף שר קליטה לא הכניס את הסוכנות היהודית לתמונה. אני אמרתי שזה לקוי שמוסדות המדינה, בטח מוסד לאומי, לא נכנסים לתמונה, ולכן הכנסתי את הסוכנות היהודית לתמונה. ובעזרת השם,  הסוכנות היהודית בתמונה. תודה, חברת הכנסת רגב. היא תגביר את הקצב. הסוכנות היהודית תגביר את הקצב,  השרה, בבקשה לא לנהל שיח. לתת תשובה וזהו. אני רק אומר לסיום ולסיכומו של דבר: הייתי השרה הראשונה שהכניסה לפני כשנה את הסוכנות היהודית לתמונה. אמשיך להכניס אותה. בעניין הדיינים, הרבנות שולחת משלחת דיינים, כך בדרך כלל זה נעשה, והם שמאשרים. תכניסו דיינים של העדה שקיבלו את האישור של הרבנות, אני לא קובעת לרבנות אילו דיינים הם שולחים. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. נא לפנות לשר לענייני דת. תודה.  אנו מטפלים בהם כמו שאנחנו מטפלים בעדה האתיופית. לא לרמוז שאני מפלה. השרה רגב, אהובים עליי העולים מכל העולם, וזה לא משנה מה עדתם. אנחנו מסכמים את השנה, והיום התבשרתי שעברנו את ה-27,000 עולים, היום אנחנו עומדים על 27,050. זו בשורה טובה, וכולם יקרים לי. תודה רבה. תודה רבה לשרה. שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, בבקשה. השר ישיב על שאילתה דחופה מס' 85, מאת חבר הכנסת סמוטריץ', בנושא עליית מדד תשומות הבנייה. בבקשה. אפשר, אדוני היושב-ראש? בבקשה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ביום חמישי האחרון פורסם כי מדד תשומות הבנייה עלה שוב ב-0.5%. עלייה זו מצטרפת לעלייה היוצאת דופן במדד מאז תחילת שנת 2021, ב-5.3%. עלייה חדה כזאת משפיעה ישירות על מחירי הדירות, ובאופן משמעותי. זאת ועוד, בשנת 2021 חלה עלייה משמעותית של למעלה מ-10% במחירי הדיור. ברצוני לשאול: 1. מה בכוונתך לעשות כדי לבלום את העלייה בחודשים הקרובים? 2. מה בכוונת הממשלה לעשות במטרה לעצור את עליית המחירים, הגורמת לעליית המדד? תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחבר הכנסת סמוטריץ', קודם כול, צריך לעשות קצת סדר. כשאנחנו מדברים על מדד תשומות הבנייה אנחנו לא מדברים על מדד שמשקף את עליית מחירי הדיור, כפי שציינת. מחירי הדיור עלו פי שניים מהמדד. מדד תשומות הבנייה משקף רק את עליית מחיר החומרים שמשמשים לבניית הדירה. לכן דווקא לגבי המרכיב הזה אין לך כמעט מה לעשות, כי הוא תוצאה של מחיר בשוק של מוצרים שונים, שאגב, חלקם הגדול התייקרו בגלל התייקרות משמעותית מאוד של ההובלה הימית בתקופת הקורונה. יש עלייה של מאות אחוזים בעלות של ההובלה בעולם בכלל. זה משפיע על כל מיני תהליכים בתחום המסחר, בין השאר על המחירים של החומרים שמגיעים לכאן מחוץ לארץ. כמובן, זה בא מיידית לידי ביטוי גם במדד תשומות הבנייה, כי זה משפיע על מחיר המוצר. אגב, צריך לציין שזאת אחת הסיבות, לא היחידה, אבל אחת מהסיבות, שבכלל בכל מדינות ה-OECD עליית מחירי הדיור בתקופה הזאת של קורונה או טיפה פוסט-קורונה היא אפילו הרבה יותר גבוהה מאשר אצלנו, זאת אומרת, 10% אצלנו, זה בין המדינות שהעלייה היא מהנמוכות יחסית במחירי הנדל"ן. חלק מזה זה הסיפור הזה של עלייה של ההובלה הימית, וחלק זה המחיר הנמוך מאוד של הכסף להשקעה בנדל"ן, שהוא תוצאה של הריבית של הבנק האמריקני שמשתרשר אחר כך למחיר הנמוך יחסית של הכסף ליזמים בתחום הנדל"ן בכל המדינות וחוסר אטרקטיביות של ההשקעה באפיקים הבנקאיים לעומת ההשקעה בנדל"ן. הכסף הזול עושה פה שתי פעולות ששתיהן נגדנו, נגד הסיפור הזה של מחיר הדירות, כי מצד אחד, קל ליזם לקבל הלוואה בריבית מאוד נמוכה ולהשקיע הרבה כסף בפרויקט נדל"ני, וזה, כמובן, מגדיל את התחרות ומעלה את המחירים, ומצד שני, ליזמים ולמשקיעים אין אפיקי השקעה אטרקטיביים בהשוואה לאפיק ההשקעה בתחום הנדל"ן. אחרי ההקדמה הזאת, מה כן אפשר לעשות בתחום מדד תשומות הבנייה? לאחרונה התקיים דיון מאוד משמעותי אצלנו במשרד בסוגיה הזאת, גם במסגרת הדיון על תיקונים אפשריים בחוק המכר, שהוא שמגן על זכויות הקונים. היום הרבה מאוד קבלנים במדינת ישראל מצמידים את מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה. יש פה תרגיל מסוים, כי חלק גדול מאוד ממחיר הדירה זה מחיר הקרקע. מחיר הקרקע לא עולה בגלל הובלה ימית או בגלל עלייה, גם מחיר הקרקע לא יורד, וגם הרווח הקבלני, הרווח היזמי. 30% בוודאי, בוודאי. לכן אנחנו קיימנו, בדיוק, מבחינה זאת כיוונו לדעת גדולים, חבר הכנסת סמוטריץ'. לא שאלת את זה ישירות בשאילתה, אבל אני מניח, אני מוגבל ל-40 מילים. אבל אני מניח שלזה התכוונת, אז ניחשתי למה התכוונת. אנחנו בהחלט מקיימים עכשיו דיונים על תיקון חקיקה אפשרי שיחייב את הקבלנים, אם הם רוצים, להצמיד למדד תשומות הבנייה רק את העלות של החומרים של הבנייה ולא את שאר המרכיבים, שהם עלות העבודה, עלות הקרקע, וכמובן הרווח היזמי. חבר הכנסת סמוטריץ', זאת שאלת המשך? אז תיגש, בבקשה, אתה יכול לגשת. לא, עוד לא סיימתי. כמובן, שינוי כזה, של הגבלה בחוק של היכולת להצמיד את כל מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, הוא יגן על הדייר. כי כשאומרים לרוכש זה נראה לו הגיוני. אומרים לו: מצמידים לך למדד הבנייה. מי שקונה דירה לא חושב על הדקות הזאת, אבל בסוף זה יכול לעלות לו הרבה כסף בהיקף העלות המלאה של הדירה. מצד שני, הרצון של הקבלן להצמיד גם הוא מובן, כי תהליך הבנייה לוקח זמן, לפעמים כמה שנים מחתימת החוזה, לכן יזם או קבלן רוצה להגן על עצמו משינוי המחירים. אבל ההגנה צריכה להיות רק על מה שמשתנה באמת. מחיר הקרקע לא משתנה, כפי שאמרנו. אז בהחלט תיקון כזה נשקל על ידינו, ואני אשמח שאם נחליט להביא אותו גם האופוזיציה תתגייס ותעזור לנו להעביר אותו. הנקודה הנוספת כתגובה שלנו לנושא של מדד תשומות הבנייה היא החלטה שהצלחתי להעביר במועצת רמ"י שבשונה ממחיר למשתכן, לא להצמיד את הדיור לזכאים במסגרת תוכנית מחיר המטרה למדד תשומות הבנייה, אלא הוא מוצמד למדד המחירים לצרכן פלוס 1%. לפי ההערכה שלנו והבדיקה שעשינו, זה הרבה יותר מיטיב עם הרוכש. זאת הייתה אחת הבעיות במחיר למשתכן, שבסך הכול הייתה תוכנית חשובה ומבורכת אבל היו כמה לקחים שהפקנו ממנה. זה היה אחד הלקחים, ואני נלחמתי להיפרד מההצמדה הזאת. מחיר המטרה מחושב לפי שומה של שנת 2020, שזה, אגב, גם רווח, אפרופו שאלתך השנייה, מה אנחנו עושים כדי להתמודד עם מחירי הדירות. אנחנו מפעילים תוכנית החל מ-1 בנובמבר של הנחות של מאות אלפי שקלים לזוגות צעירים. ההנחה עובדת כך: לוקחים את השומה על הדירה במקום הספציפי ששם קבלן ניגש למכרז, לפי הערכים של שנת 2020, שזה משמעותי מאוד, כי זה למעשה לפני עליית המחירים האחרונה, מחשבים את ההנחה של 20% או עד גובה 300,000 שקל, שזה גובה ההנחה המקסימלי, וקבלן מתחייב למכור 60% 65% מהדירות, תלוי איפה זה נמצא בדיוק, במחיר הזה. מחיר קבוע מינוס הנחה של 20%, ופעם בשנה תהיה עוד פעם הצמדה למדד המחירים לצרכן פלוס 1%, גם של השומות. זאת אומרת לא תהיה הצמדה גם של השומות למדד הבנייה. אז גם כאן בתהליך הזה הוצאנו את מדד תשומות הבנייה מחוץ למשחק, בשונה ממה שהיה במחיר למשתכן, בדיוק לאור הנסיבות שעליהן אתה דיברת. יש פה גם רווח צדדי של קבלנים, פחות שווה לקבלנים לחכות, פחות שווה להלין את הקרקע, פחות שווה לעשות התדיינות ארוכה מול הרשות המקומית על הוספת זכויות, כי ברגע שההצמדה היא לא לטובתו של הקבלן, שווה לסיים את הפרויקט כמה שיותר מהר, לגלגל את הכסף ולרכוש זכויות לפרויקט הבא, ולזרז את מעגל החיים. לצערי, הנסיבות הקודמות אפשרו לקבלנים דווקא ליהנות לא רע מההארכה של התקופה של הבנייה ולהפיל את זה לפעמים על רשויות מקומיות שלא נתנו להם את הזכויות שהם דרשו בהתדיינות בלתי פוסקת. עכשיו הנוסחה הכלכלית היא כזאת שלא שווה לחכות, שזה היה חלק מהשינויים שרצינו להכניס במסגרת ההיערכות למחיר המטרה. לגבי שאלתך השנייה, איך פועלת הממשלה במטרה לעצור את עליית המחירים, כמובן, הדבר המרכזי ביותר זה היצע. הסיבה לעליית מחירים, שתיים ציינתי, זו העלייה האמיתית של מוצרי בנייה, שמיובאים מחו"ל בגלל הובלה ימית וכסף זול בכל העולם. אבל הסיבה השלישית הייתה פנימית שלנו, ישראלית, וזה היעדר תקציב המדינה ואי-השקעה בתשתיות הבנייה, קרי, כיתות, כבישים. ראשי רשויות מצאו את עצמם בשנתיים שבהן לא היה תקציב מדינה בלי תוכניות החומש גם במשרד התחבורה וגם במשרד החינוך ובלי אחוזי הקצאה לטובת שכונות חדשות. למעשה, הם מצאו את עצמם במצב שהמדינה לא סיפקה להם מה שהם היו בטוחים שתספק, כבישים וכיתות. התגובה לזה הייתה טבעית מצד ראשי הרשויות, הם הפסיקו לשווק. לכן אנחנו נמצאים במצב שבשנה שעברה, למשל, שווקו רק 50,000 יחידות דיור, כאשר בתקופה של כחלון הגענו לשיא של 70,000, במקום לעלות הייתה ירידה כלפי מטה. זה כמובן מייד השתקף בפערים עצומים בין היצע לביקוש וגם צפי של השוק לפערים, ובא לידי ביטוי בעלייה חדה של 10% במחירי הדיור. כשנכנסתי לתפקיד, חבר הכנסת סמוטריץ', דיברתי על כך שאני צופה מראש סדר גודל של 10%, ואנשים היו בטוחים שאני הוזה. זה בדיוק מה שקרה. איך ידעתי? כי ראיתי מה הפערים בין היצע לביקוש, ודבר שני, ראיתי מה משלמים על הקרקע במכרזים של רמ"י בתקופה שנכנסתי לתפקיד. כדי להתמודד עם הנושא הזה, הכלי המרכזי הוא הגדלת ההיצע. אני יכול לבשר לך היום, חבר הכנסת סמוטריץ', שהגענו למצב שעד סוף השנה הזאת, שנת 2021, אנחנו נשווק קרוב, ואולי אפילו נעבור את הרף הזה של 100,000 יחידות דיור, פי שניים מהשנה שעברה, ובערך ב-50% יותר מהשיא הישראלי שהיה בתקופה של, שיווקים, שיווקים. היתר בנייה זה לוקח זמן. אני לא יודע להשפיע על היתר בנייה בטווח הזמן הזה. אבל גם על השיווקים. שוב, כשנכנסתי לתפקיד דיברתי על 60,000 70,000 כיעד. כולם צחקו עליי, ואמרו שבשנה שעברה היו 50,000, זה אמצע שנה, הנתונים בתחילת השנה היו על הפנים, ואין סיכוי שתגיעו אפילו ל-50,000 60,000, איזה 60,000 70,000? אנחנו היום ב-100,000. זאת מהפכה שלמה. אנחנו גם לא מתכוונים לעצור. אם דיברנו על יעד של התוכנית הממשלתית של ממוצע 150,000 לשנה, זה מה שצריך כדי לענות על הביקושים. לשנה הבאה קבענו יעד גבוה מזה, של 84,000 שיווקים. אלה רק שיווקים בקרקעות חדשות, לא כולל התחדשות עירונית, לא כולל אפיקים אחרים ליצירה של, אוה, לצערי, כמעט כולם. זאת אומרת שהשוק חם כל כך, שהכול תופס היום, כולל בפריפריה הרחוקה. לכן השיווקים האלה, דווקא רוב הסיכויים שכולם גם יהפכו לעסקאות. אגב, גם בעולם העסקאות אנחנו השנה מגיעים למספר שיא של כל הזמנים במדינת ישראל, 60,000 עסקאות, שנה שעברה זה היה סביב 25,000, לצורך ההשוואה, כדי שתראה את ההבדלים ואת הפערים. פי שניים משנה שעברה כבר עברנו מזמן בעולם של העסקאות, אפילו יותר בולט מהעולם של השיווקים. וכמובן הכלים האלה הם הכלים שמאפשרים לנו להתמודד עם משבר הדיור, כמובן יעדים בתחום התכנון, שאני מקווה שגם נצליח לעמוד בהם, כ-125,000 יחידות מתוכננות כל שנה לארבע השנים הקרובות. יש יעדים משתרשרים שהצגנו לארבע שנים, במסגרת הצגה של תוכנית לאומית לדיור, משותפת, של שר האוצר, שלי ושל שרת הפנים, לפני כחודש ומשהו. ואישרנו השבוע ביום ראשון בקבינט הדיור את היעדים לשנת 2022, שהם מאוד מאוד שאפתניים, אבל לחצתי על כל המסגרות לקחת על עצמן יעדים שאפתניים, כי אני מאמין שעדיף יעד מאוד שאפתני ומקסימום טיפה לא תגיע אליו מאשר יעד שאתה בוודאות יכול כבר עכשיו להגיד שהשגת אבל הוא לא מחייב אותך לרוץ קדימה. והשנה אנחנו שברנו את היעדים של עצמנו, כן? ומגיעה פה מילה טובה גם למנכ"ל רמ"י מר ינקי קוינט, שהתאבד על זה, וגם למנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן, ששניהם פשוט עברו עיר-עיר ושכנעו ראשי ערים לשחרר, אחרי שהממשלה עשתה את שלה, אחרי שבתקציב שאושר היו השקעות דרמטיות בתשתיות תומכות בנייה, גם בחינוך וגם בכבישים. לכן הכלי הראשון הוא זה, והוא כמובן ישפיע על השוק בקצב כזה או אחר, אבל כששוק רואה בנייה ושיווקים בכזה היקף, מובן שהוא יגיב. אגב, אפרופו שאלתך, אנחנו גם משנים את שיטת הספירה של השיווקים. אני יכול פה לבשר, אולי לראשונה, לא דיברתי על זה קודם, שקיבלנו החלטה שהחל מהשנה הקרובה, מ-2022, אנחנו לא נספור מודעות בעיתונים כשיווקים אלא נספור חוברות, כי רק אז אפשר לצאת למכרז אמיתי. אני נגד ישראבלוף, לכן גם המספר ששמתי לשנה הבאה זה 84,000 ולא 100,000 שיש השנה, כי השנה זה 100,000 מודעות. בכל זאת יש דרך ממודעה לחוברת, ולפעמים כל מיני תקלות טכניות או סיבוכים טכניים מעכבים את החוברת, ומודעה יש, חוברת אין, אין חוברת, אין מכרז אמיתי. המודעה היא רק הכרזה על הכוונה לקיים שיווק, ולכן אני מעביר את כל המערכת, גם של רמ"י וגם של משרד השיכון, לספירה של חוברות. אני בעד מספרים אמיתיים ולא בעד מספרי ישראבלוף, אז גם יהיה הרבה יותר קל לדעת מה באמת קורה בתחום הזה, כי אני מכיר הרבה מודעות ששלוש שנים אחרי זה אין גם שיווק שמגבה את אותה מודעה, אין שיווק אמיתי, אין חוברת. כמובן, זה כלי ראשון. כלי שני הוא התחדשות עירונית. אנחנו מגבירים בצורה דרמטית את ההיקפים של ההתחדשות העירונית. אנחנו רוצים להגיע למצב שכ-25% מהדירות החדשות במדינת ישראל יבואו מהעולם של התחדשות עירונית. יש השקעת כסף משמעותית לזה, סיוע לערים שמקדמות התחדשות עירונית בהיקפים גדולים, כמו סוג של הסכמי גג, הסכמי מסגרת כאלה, לעיר שלוקחת על עצמה יעדים גבוהים בהתחדשות עירונית, פעם ראשונה התחדשות עירונית בפריפריה, כי שם כלכלית זה לא עובד, צריך סיוע של המדינה, ועוד שורה של צעדים בתחום של התחדשות עירונית, שגם הם יגבירו את היצע הדיור בתחום הזה. מוצר נוסף, גם עליו רק על רגל אחת, זה דיור להשכרה לטווח ארוך, שגם הוא מאוד חשוב: גם הרפורמה שאתם אישרתם בחוק ההסדרים האחרון, של עידוד גורמים מוסדיים להיכנס לשוק של השכרה לטווח ארוך, וגם פעילות נמרצת של חברת דירה להשכיר, שהשנה שיווקה כ-6,500 יחידות דיור, דיור השכרה לטווח ארוך, שאגב, רבע מהן יהיו בהנחה לשוכרים. לשנה הבאה שמנו לה יעד של 10,000 בקבינט הדיור ביום ראשון. לצורך השוואה, 6,500 זה כמעט כל מה שהחברה הזאת שיווקה דיור להשכרה לטווח ארוך, גם ביו"ש, כמו שהתחייבתם לוועדה? כרגע זה יעד ארצי, בהתאם לזמינות של הפרויקטים, כן. חבר הכנסת סמוטריץ', הרי בסוף הבחירה תהיה בין לשווק למכירה לבין לשווק להשכרה, ודווקא ביו"ש הרבה ראשי רשויות מעדיפים למכירה ולא להשכרה, כי יש,  יש מודיעין עילית, ביתר עילית ואריאל, שמעדיפים, יש יתרונות וחסרונות, אבל אתה צריך קרקע מתוכננת, כן? זאת אומרת, זה אותו דבר, או שאתה משווק את זה למכירה או להשכרה. לעומת זאת, המקומות שבוודאי יש צורך גדול בדיור להשכרה הם כמובן אזורי יוקרה, למשל מקומות כמו תל אביב, ושם אני לא מפעיל תוכנית של הנחה, כי מי שקונה בצפון תל אביב לא צריך הנחה, סיוע ממני כמדינה בהנחה. אבל אני כן מעוניין להלביש על קרקע המדינה באזורים האלה הרבה דיור השכרה לטווח ארוך במסגרת של דירה להשכיר. זה, ככה, על קצה המזלג ועל רגל אחת, נוסף לתוכנית מחיר מטרה שדיברתי עליה קודם, הפעולות השונות שאנחנו נוקטים כדי להתמודד עם עליית המחירים שדיברת עליה. בבקשה. תודה רבה, אדוני השר. ברשותך, שתי שאלות המשך על שני התחומים שדיברת. ראשית, בניגוד למה שאדוני אמר, מדד תשומות הבנייה מורכב מ-44% חומרי הגלם, קיבלתי, קיבלתי את זה, כן, כן.  43% כוח עבודה. בכוח עבודה יש לממשלה לא מעט מה להשפיע, זה כמעט חצי מהמדד, הן אם זה בעובדים תושבי יהודה ושומרון, הן אם זה בתוספות של עובדים זרים והן אם זה בהקלה של התנאים. בסופו של יום, השוק הזה הוא שוק מאוד מורכב, וכמעט מחצית מהממד נשענת, זה דבר שיש לכם השפעה. גם במה שנוגע לחומרי הבנייה, חומרי הגלם, יש השפעה. אדוני השר, נכנסה בדיוק שרת התחבורה. התורים המאוד-ארוכים שיש עכשיו, בשבועות האחרונים, בחודשיים האחרונים, נניח בנמל אשדוד, אנחנו הולכים לשבור את השיא, אני מקווה שאני לא טועה, של כמעט 50 ימי המתנה. זה דבר הזוי לחלוטין. זה מייקר, מעבר להתייקרות העולמית שאני מכיר במחירי שינוע סחורות בין-לאומיות. גם בתחומים האלה יש מה לעשות, ואגב, אם אנחנו באמת במשבר דיור כזה גדול, אפשר גם לחשוב על הקלה במכסים של חומרי גלם, בדיוק כמו שנותנים הקלה במחירי קרקע. אני אכן כיוונתי בשאילתה להצמדה למחירי תשומות הבנייה, שכפי שאדוני אמר, נכונה ביחס ל-30% 35% ממחיר הדירה, בלי מחיר הקרקע ומחיר הרווח הקבלני. תמיד אנחנו נזהרים בהגבלת חופש חוזים, אבל במצב כזה לדעתי אין מנוס מחקיקה כזאת שאדוני מדבר עליה. אני רק מציע לנסות לפתור במסגרת הזאת עוד בעיה שנוגעת למשכנתאות. היום בנק ישראל מגביל זוג צעיר: דירה ראשונה, 75% מימון משכנתה. המשכנתה שנחתמת בשלב שבו אני חותם על ההסכם עם הקבלן, לפעמים זה עוד לפני שיש היתר בנייה על הנייר, והיא לא כוללת הצמדה לשום דבר. יכולות לעבור לפעמים שלוש וארבע שנים, וזה יכול להיות הפרש של 15% פתאום, ועכשיו זוג צעיר צריך להביא עוד 100,000 150,000 שקל שאין לו אותם מהון עצמי, והמשכנתה לא גדלה ביחס לגדילה בעלות. אני מציע לנסות להסדיר, אני לא יודע אם צריך חוק או אפשר דרך בנק ישראל, אבל לתת את הדעת גם על זה, אותו מרכיב שיישאר צמוד למדד התשומות, לייצר מצב שהמשכנתה, באותו אחוז שאנחנו מממנים, תגדל גם במדד הזה. הדבר הנוסף, מאחר שאני רק אמור לשאול שאלה, אני לא רוצה עכשיו לדון על כל מה שאמרת. גם כשלא היה תקציב היו בסוף תשתיות תחבורה, את זה אני מכיר, בדרך כלל מה שקרוי "נתיב לדירה", מהתקציב של רמ"י מול הכנסות משיווקים. זה היה גם כשלא היה תקציב מדינה, וכפי שאמרת אתה בעצמך, אין הלימה בין שיווקים לבין היתרי בנייה. העובדה שלא היו שיווקים לא קשורה דווקא לעובדה שראשי רשויות לא נתנו היתרי בנייה, זה קורה בשלבים מאוחרים יותר. אני כן חושב שיש לנו כמדינה הרבה מה לעשות ביחס למחירי הקרקע, מעבר לסבסוד כמו מחיר מטרה, כי מחיר מטרה מסבסד לזוג צעיר שזכאי לדירה, הוא לא משפיע על המחירים ברמה הרוחבית, שהם, כמו שאמרת נכון, פונקציה של היצע וביקוש. בסוף המדינה היא המרוויח הכי גדול מעליית מחירי הדיור. קח את המכרזים שהוציאו עכשיו בגוש הגדול, איפה שהיה שדה דב שם בתל אביב. השיווקים היו למעלה מפי שניים מההערכה שעל בסיסה נחתם הסכם שוה"ם 3, ופה אני חושב שאם רמ"י תחליט שהיא שולטת במחירים ולא מוציאה אותם למכרז של כל המרבה במחיר, וזה תמיד מביא לטיפוס מחירים בעולם שההיצע איננו מספק, וייקח עוד הרבה שנים, גם אם תגיעו ל-84,000 ואפילו אם תגיעו ל-100,000 שיווקים בשנה, ייקח הרבה שנים לגשר על כל הפערים אחורה. אני חושב שצריך לייצר כאן הסדרת מחירים. כן, רמ"י צריכה לשווק את הקרקע במחירים הרבה הרבה יותר נמוכים. היא בסוף השחקן המרכזי ביותר, שמחזיק בהכי הרבה קרקעות. זה יקרין כמובן גם על מחירי הקרקעות הפרטיות, וממילא על כל מחירי הדיור. תודה, וסליחה שהארכתי, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. בבקשה. גם התשובה הייתה ארוכה. אני מנסה לתת תשובה עניינית, חבר הכנסת סמוטריץ'. לגבי כוח עבודה, אכן אתה צודק, וגם בנושא הזה הממשלה החדשה קיבלה החלטה תקדימית דווקא, ממש תוך חודש וחצי ראשונים לפעילותה. עברה החלטה בממשלה שנלחמו עליה בעבר ולא הצליחו להעביר בגלל התנגדות של אגף תקציבים לתוספת של 30,000 ידיים עובדות לשוק הבנייה, חצי מזה עובדים פלסטינים וחצי מזה עובדים זרים. כשהתחלנו לגלגל את ההחלטה, התאחדות בוני הארץ לא האמינה בכלל שיש סיכוי שנגיע לכאלה מספרים. אמרו לנו שאם יהיו 10% מזה, גם זה הישג אדיר. למה, בגלל הגישה הכללית של אגף התקציבים, של צמצום מספר העובדים הזרים כתפיסה בסיסית, אדוני מכיר את זה, כדי לדחוף יותר את העובדים הישראלים לשוק העבודה כאן. זה תמיד המתח. אבל תחום הבנייה בעבודות רטובות הוא בסך הכול תחום שכולנו יודעים שהוא לא הולך עם עובדים ישראלים, ולכן זו אשליה לצפות. כבר ניסו הכול. אומנם בהחלטה הזו הכנסנו צעדים ומחשבה איך בכל זאת ניתן להביא להכשרה של יותר עובדים ישראלים. אגב, הגדלת מספר העובדים הזרים גם מגדילה את מספר העובדים הישראלים, כי זה מגדיל את היקף הפרויקטים שאפשר לנהל בו זמנית. זה גם מקצר את לוחות הזמנים של הבנייה מ-31 חודש, כך זה היום, שזה הזיה. המטרה היא להגיע ל-21 חודש בממוצע, איפה שהיינו בשנות התשעים, ואין סיבה לא לעשות את זה. אגב, זה בעיקר סוגיה של מספר הידיים העובדות. לכן, גם בתחום הזה התקבלה החלטה מהפכנית. הביצוע שלה כבר מתקיים. תחום העובדים הזרים מחו"ל, אדוני יודע שהוא מוגבל במסגרת הסכמים של משרד החוץ שנחתמו עם כמה מדינות. עם אותן מדינות שיש הסכמים, יש כרגע תהליך של גיוס עובדים במסגרת המקצועות הרלוונטיים שניתנו לשנים הקרובות באותה החלטת ממשלה שעברה. אז גם כאן הייתה מהפכה. בתחום המשכנתאות, אתה צודק לחלוטין. הרגולטור פה זה בנק ישראל, זה לא אנחנו. גם אם זה החלטה וגם אם זה חקיקה, משרד השיכון לא מוסמך לנהל,  יש לי לא מעט סוגיות מול בנק ישראל שאנחנו מנסים לקדם. הם גורם מאוד עצמאי. אגב, נשמח לכל סיוע מוועדת הכספים בנושא הזה. אם כבר נגעת, יש נושא חשוב אפילו יותר, וזה הסוגיה של הון עצמי על הדירות הזולות. אני מאלה שסבורים שזה לא פשע לחשוב מחדש על האופציה של 90% הון עצמי, בדירות שהמחיר שלהן יהיה מוגבל ויתייחס בעיקר לדירות זולות לזוגות צעירים, אפילו אם זה רק פריפריה, אבל לפחות שזוג צעיר במדינת ישראל שאין לו הון עצמי של 25% יוכל בכל זאת לקנות לעצמו דירה ראשונה במחיר סביר. הרי הסיפור, אני קניתי ב-90% בזמנו, ובלי זה לא הייתי קונה, כשהייתי עולה חדש צעיר כאן במדינת ישראל. ולכן, האירוע הזה הוא משמעותי בעיניי, ואנחנו נשמח לסיוע של ועדת הכספים של הכנסת בנושא הזה. כי כל הסיבה להגדלת אחוז ההון עצמי נבעה מפחד של בנק ישראל, מתופעות דומות למשבר האמריקני, אבל זה רלוונטי יותר לדירות יקרות. בדירות זולות בפריפריה זה פחות משמעותי, ושם אפשר לאפשר לעצמנו יותר משחק. יכול להיות שאפשר לייצר פה מדרגה, עם רגולציה שונה, שתיתן פתרון לזוגות צעירים שאין להם מאיפה להביא מהבית את מאות אלפי השקלים שאולי נדרשים כדי לרכוש היום דירה אפילו בפריפריה, במחירים הנוכחיים. לגבי הסוגיה של תשתיות ושיווקים, אדוני טועה. לראש עירייה יש יכולת לעכב גם שיווק, לא רק היתרים, אומנם לא פורמלית, אבל בדרך כלל לא מוציאים שיווקים בלי הסכמות עם ראשי ערים. זה הנוהג. יש מקומות שאנחנו שומרים על זה, אבל זה מספר מאוד מצומצם. אכן, השיווקים נעצרו, לא רק ההיתרים. הינה, המספר של 50,000 בעצמו יוכיח. את זה היה צריך לשחרר. זה נכון שרמ"י קיבל החלטה לקראת סוף הקדנציה של הממשלה הקודמת של "נתיב לדירה". גם על זה היו הרבה ויכוחים עם משרד האוצר, שאפשר תקצוב מסוים בתחום התחבורה בלבד. זה לא פתר את נושא הכיתות. גם בתחום התחבורה הסכום הזה לא מספיק. הסכום שהיום אנחנו באים איתו לשוק הוא גם וגם, הוא גם שיעור משמעותי מתוכנית החומש לתחבורה וגם "נתיב לדירה", שמתכנסים ביחד כדי לתת את כל הפתרונות התחבורתיים, ואז כמובן הביטחון של השערים הוא הרבה יותר גדול, ורואים את זה במספרים של השיווקים. לגבי הסוגיה של ויתור על ההכנסות מהקרקע, אנחנו שם. צריך להבין שהסיפור של מחיר המטרה, הרי היזם והקבלן בסוף מגלם את זה בהצעה שלו בקרקע, וההנחה היא רק על הנייר של 300,000 שקל. בפועל היא תהיה 400,000 או 500,000 בגלל סוגיות ההצמדה.  כי אדוני דיבר על עליית מחירים אפשרית של 15%. המשמעות של זה היא שהיזם ישלם הרבה פחות על הקרקע. לפי הערכות שונות, רמ"י ומדינת ישראל ויתרו על בין 12 ל-20 מיליארד שקל הכנסות לשנים הקרובות כשאישרו את התוכנית של מחיר המטרה. זה היקף הוויתור. הוא דרמטי מאוד. כמובן היה לא פשוט לשכנע את אנשי אגף התקציבים בוויתור הזה, אבל בעיניי זה הכרחי ונדרש. להכניס פשוט רגולציה ישירה, כפי שאתה מציע, ולהגביל את מחיר הקרקע, זה אירוע מורכב, סוציאליסטי מדי בעיניי. וגם השאלה: אז איך אתה בוחר יזם? לפי איזה קריטריון?  מחיר המטרה, לא רק, זה מה שעשה מבחינה מסוימת המחיר למשתכן, אבל זה בסוף לא עצר גם את המחירים על הקרקע, כי עדיין הייתה תחרות גם בזה וגם בזה. לא בטוח שזה נכון. אני מעדיף ללכת על מחיר פיקס ולדעת ולייצר ודאות לרוכש מאשר להשאיר את זה לתחרות בין היזמים, כי ככה אני לפחות יודע שהנחה בסדר גודל כזה בשיעור גבוה של הדירות תקרה. אבל אפשר להתווכח על זה, כמובן. תודה. קצר, קולע. חבר הכנסת סמוטריץ', אם יורשה לי, אני נהגתי בכל רבעון לשבת עם המפקח על הבנקים בעבר, והשגתי הרבה הישגים ללא, מה שהעלית בנושא המשכנתאות מאוד מאוד חשוב. אפשר להגיע לסיכום. שינינו את מסלולי המשכנתאות. למשל, בעזרתו, המס שגבו הבנקים על בדיקת צוואה של אדם שהלך לעולמו ויש לו עדיין כסף, וכל מיני סוגים כאלה. מה שהעלית הוא חשוב. אפשר להשיג את זה ללא, מפקח או, זה ביחד, שני הגורמים. המפקח על הבנקים יושב בבנק ישראל. הוא כפוף לבנק ישראל. זו אותה ישות, מה שנקרא. יש לי את הטלפון שלו, את שמו. בכל רבעון ישבתי אצלו 40 דקות, 45 דקות. שאלת המשך. חבר הכנסת גפני, שאלה נוספת. בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, האמת, קצת תמהתי כששמעתי את התשובה, כשאמרת שלא היה תקציב ולכן המחירים. השאלה של חבר הכנסת סמוטריץ' ואני במתח כל הזמן לשמוע מה אתה עונה, זה עליית מחירי הדירות, ואתה אמרת שלא היה תקציב, שזו כאילו הייתה תשובה על השאלה הזאת, עם כל הפירוט שהבאת, וזה בסדר. אני הבאתי שלוש סיבות. אחת מהן היא היעדר השקעה בתשתיות. לא חשוב, בסדר. אני רק רוצה הערה לגבי העניין הזה, ואני אשאל את השאלה שלי. ההערה היא שמי שהיה אז באופוזיציה בא בטענות למי שהיה בקואליציה שהעברנו הרבה מאוד כסף. גם כשלא היה תקציב, זה היה באישור ועדת הכספים, הרבה מאוד כסף. בין היתר, אנחנו גם פיצינו כאלה שנפגעו מהקורונה, כשהיום מדיניות משרד האוצר, וזה מה שמתבצע, היא לא לפצות את כל אלה שכתוצאה מההחמרות שנעשות בנושא הקורונה, לא מקבלים פיצוי, כמו התעופה, התיירות. תמהתי על התשובה הזאת, בגלל שבהורדת מחירי הדירות הרבה דברים נעשו, והשואל שאל גם את זה, גם בלי שהיה תקציב. אני הייתי בעד שיאשרו תקציב. אבל זו לא תשובה על שאלה הזאת. השאלה שלי: היות שאנחנו יודעים שמי שאחראי בסופו של דבר זה לא משרד השיכון, הורדת מחירי הדירות מצריכה אישור של שר האוצר, מצריכה אישור של רמ"י, שלא מוזילה את הקרקעות. אין מציאות. אנחנו רואים גם את התוצאה של למעלה מ-10% עלייה. וגם אישור של שר האוצר. שר האוצר כל הזמן, במדיניות, מבחינתו, הוא אומר את זה, להטיל מיסים, לגבות כל הזמן כסף נוסף מהאזרחים ולא לפזר כסף, לא לתת כסף. בסופו של דבר, מי שנפגע מזה זה השכבות החלשות, שהולכות לקנות דירה, והדירה עולה, היא לא יורדת. עם כל הדברים שאמרת, בסופו של דבר המחירים עולים. האם יש לך דיבור עם שר האוצר כדי שהוא ישנה את המדיניות הזאת? תודה. אני רק מבקש באמת מכל הנוכחים, אנחנו מאריכים מדי. בבקשה, קצר, קולע. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת גפני. קודם כול, אני לא מבין מה עניין שמיטה אצל הר סיני, מה הקשר של הפיצויים בנושא הקורונה ומדיניות הפיצויים בסוגיה שציינתי. ברור שאם עושים קופסה גם בשנה בלי תקציב אפשר לנהל דברים, רק לא הייתה קופסה לנושא הדיור, וגם לא יכולה להיות. הקורונה הייתה אירוע ייחודי, עשו לו קופסה מבחינה חשבונאית, ולכן הייתה אפשרות לתת פיצויים. לעומת זאת, השקעה בתשתיות בנייה, בטח ארוכת טווח, במשמעות של תוכניות חומש, לא הייתה, כי היה בלתי אפשרי לאשר את זה כשאין תקציב, וכל אחד מכיר את זה. מי כמוך כיו"ר ועדת הכספים לשעבר מכיר את זה. ולכן, אכן בגלל שלא בנו כיתות ולא בנו כבישים, אני מציע לאדוני לדבר עם ראשי ערים, ואני דיברתי איתם כשנכנסתי לתפקיד. כולם אמרו לי: אני לא אאפשר לך שיווקים, כי אתם לא עמדתם בשלכם. רק כשהבאתי הוכחות שיש מספיק תקציב לנושא הזה, רק אז יכולתי לעבור עיר-עיר, וגם לפתור חסמים פרטניים ולהגיע למספר שיווקים שמדבר בעד עצמו: 100,000 שיווקים. אף אחד לא חשב, אני דיברתי על, ממשלה רעה,  שאפשר להגיע ל-100,000 האלה. אגב, הסיבה שהבאתי אותה, לא רק אני הבאתי אותה, בטקס חלופת השרים עם השר ליצמן ומנכ"ל משרדו הם בדיוק דיברו על הבעיה הזאת, שהקשתה עליהם מאוד לעבוד בתקופה. לכן, תאמין לי, זה לא המצאה אלא זה אכן מצב של מציאות. זה חלק מהמחירים של מדינה ללא תקציב. עכשיו לגבי השאלה על שר האוצר, אני מכיר את אהבתך העזה לשר האוצר, ואני לא נכנס למערכת היחסים ביניכם. קטונתי. לא קשור בכלל לעניין. קטונתי. אני רק, לא דיברו על ממשלת בנט. אני רק חייב, חבר הכנסת גפני. טוב, בסדר. חבר הכנסת גפני, תן לו להשיב. שאלת, אני עונה. תן לו להשיב. תן לו להשיב. הוא לא חייב, אגב, במערכת היחסים בינו לבין,  אתה שאלת אותי על מערכת יחסיי עם שר האוצר, אז מותר לי להעיר על מערכת יחסיך. אבל,  אבל בנושא, בדיוק.  אבל בנושא הזה,  אני מתקשה לענות. אני לא יודע אם צריך. אז אתה לא חייב. אבל אם כבר שאלת, אני חייב להגיד שבנושא של הדיור יש לא רק דלת פתוחה אצל שר האוצר, הוא קיבל כמה החלטות דרמטיות, בניגוד לעמדת אנשי אגף התקציבים, תוך ויתור על הכנסות או החלטה על השקעות משמעותיות. זה נכון על התמיכה בי בנושא של מחיר מטרה, כי הרי מחיר למשתכן בוטל, ושנתיים לא היה. היה פה צריך לקבל החלטה לוותר על ההכנסה של עשרות מיליארדים לתקציב המדינה. כולם היו נגד. שר האוצר הכריע כעמדתי, ולכן התקבלו כל ההחלטות הנדרשות. על ההחלטה על השקעה דרמטית בתשתיות בתקציב הקרוב גם כן היו ויכוחים, ושר האוצר הלך איתנו, החלטה משמעותית על ההשקעה בהתחדשות עירונית של חצי מיליארד שקל, שר האוצר הלך איתנו, החלטה על התחדשות עירונית בפריפריה, שכולם היו נגד, כי זה לא כלכלי, אבל זה חברתי וזה צודק וזה נכון, פה שר האוצר הכריע כעמדתנו, והוביל להשקעה משמעותית בתחום הזה בסכום של יותר מ-100 מיליון שקל לטובת התחדשות עירונית בפריפריה, השקעה בדיור ציבורי זה מיליארדים של שקלים, רכישה של 1,700 יחידות דיור ובנייה של 3,000 יחידות דיור לקשישים, גם כן אגף תקציבים עמד על הרגליים האחוריות, זה כנגד הדת שלו, כן, כפי שהם אמרו, לבנות דיור ציבורי בכאלה היקפים בסיכום תקציבי אחד. שר האוצר עמד לימיננו, ולכן זה נכנס לסיכום התקציבי. לכן, בהקשר הזה אני חייב להגיד, אדוני חבר הכנסת גפני, ששר האוצר הוביל שורה של החלטות שבהן הוא נענה לבקשות שלנו, בעלויות גבוהות מאוד לתקציב המדינה, כדי להביא סיוע לתחום הזה של הדיור. הן הסתכמו באמירה של אחד מבכירי אגף התקציבים, בסיום דיוני התקציב, שהשנה משרד השיכון הפך למשרד הביטחון של התקציב הזה בהיקפים, כי קיבלנו תוספות תקציב בהיקפים של 4 מיליארד שקל מול 400 מיליון שקל רגילים שהיו בשנה רגילה. ולכן, אין לי אלא לפרגן לשר האוצר ולהודות לו על האוזן הקשבת בנושא הזה של משבר הדיור, ואנחנו עובדים היטב ביחד. חבר הכנסת גפני, תודה. שאלת המשך, חבר הכנסת ארבל, בבקשה. מכובדי היושב-ראש, כבוד שר השיכון, פורסם בימים האחרונים שבכוונתכם להביא הצעת חוק ממשלתית, יחד, כמובן, עם משרד האוצר, להעלאת תקרת הפטור ממיסוי לדירה ראשונה. לפי הצעת החוק לא ישולם מס על דירה ששווי עד 1.93 מיליון שקלים. המהלך הזה הוא חשוב, הוא מהלך מבורך. בפועל הסכום הזה, בדרך כלל, מוצמד למדד המחירים לצרכן. הייתי מציע שתשקלו באופן חיובי את הצמדת הסכום למדד תשומות הבנייה, שזה המדד בפועל שאותו משלמים רוכשי הדיור, ובפרט דירה ראשונה. אשמח לעמדתך. תודה רבה, חבר הכנסת ארבל. לפי מיטב הבנתי, זאת שאלה שיותר נכון לשאול אותה את שר האוצר, כי תחום המיסוי נמצא בתחום סמכותו. הוא פחות רלוונטי אלינו. לפי מה שאני יודע, זה חלק מההסכמות שהיו בוועדת הכספים במסגרת העברה של מס רכישה. יש מהלך מקביל של מצד אחד חקיקה ממשלתית ומצד שני חקיקה פרטית שמוביל, נדמה לי, חבר הכנסת קיש. נדמה לי שהיא אפילו אושרה לפני שבוע כאן, במליאת הכנסת, בקריאה טרומית, כחלק ממימוש של אותן הסכמות שהיו בין הקואליציה, האופוזיציה ומשרד האוצר, בתהליך האישור המהיר של מס רכישה בוועדת הכספים. הערתך היא נכונה, בעיניי, אבל הכתובת פה הוא משרד האוצר, כמובן, וכדאי להפנות את זה אליהם. כן, סיימתי. תודה רבה, השר. אני מבקש ממך להמתין שנייה. חבר הכנסת סמוטריץ' איננו. נעבור לשאילתות רגילות. חבר הכנסת כסיף, חשיפת מקרי הרצח, העלמה ועינויים, בבקשה. ישיב, בשם ראש הממשלה, שר השיכון זאב אלקין. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, בסוף שבוע האחרון, מדובר על 23 ביולי, אז הגשתי, בסוף שבוע האחרון פרסם ד"ר רונן ברגמן את המסמך אשר זכה לכינוי "מסמך הגולגולות" ובו אוסף מקרי רצח, עינויים והעלמת אנשים. רצוני לשאול: 1. מדוע המסמך עודנו חסוי? 2. כיצד מפקחים כיום על השב"כ ומונעים הישנות מקרים כאלה? 3. האם יש אנשי שב"כ ומוסד אשר הועמדו לדין בשל מעשיהם? תודה. תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. כמובן, אני עונה כאן, בשונה מהשאילתה הקודמת, בשם ראש הממשלה, ולכן אני משמש בעיקר כמקריא. התשובה מתבססת, כמובן, על המידע שהעביר שירות הביטחון הכללי בתשובה לשאלתך. במענה לשאלתך אציין, כפי שגם הפנה את תשומת ליבנו השב"כ, שמסמכים הנוגעים לשב"כ חסויים על פי הוראות חוק שב"כ וחוק הארכיונים. כמובן, אין במענה הזה כדי לאשר או להכחיש את דבר קיומו של המסמך שבנושא של השאילתה שלך. באופן כללי, שירות הביטחון הכללי פועל אך ורק על פי דין, בהתאם לסמכויות הנתונות לו בחוק השב"כ ובחוקים אחרים, ואף נתון לפיקוח ולבקרה של גופים חיצוניים לארגון, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, בתי משפט, ועדת הכנסת לענייני השירות ומבקר המדינה. עד כאן. שאלת המשך, בבקשה. תודה רבה, אדוני, על האי-מענה. השאלה שלי נוגעת להמשך של מה שכרגע אמרתי. לא יעלה הרי על הדעת שיהיה איזשהו גוף במדינה מתוקנת, לא משנה כרגע איזה סוג של גוף, שלא יהיה למעשה תחת פיקוח. ממה שעולה מהדברים שלך, בעצם אין פיקוח. עכשיו, מאחר שהמסמך הזה קיים, והמסמך הזה לא הומצא על ידי העיתונאי ד"ר רונן ברגמן, וברור מה עולה ממנו, וחלק כבר אושר גם לפרסום ופורסם באותה כתבה שלו, איך אנחנו כציבור אזרחים, אני מדבר עלינו כאזרחים, אפילו לא עלינו כחברי כנסת או עליכם כחברי הממשלה, איך אנחנו כאזרחים יכולים להיות בטוחים שאותו גוף, לצורך העניין, השב"כ, לא יעשה ככל העולה על דעתו בלי שיהיה עליו פיקוח ואנחנו ניפגע? הרי כבר בזמנו הייתה ועדת לנדאו. ועדת לנדאו כבר קבעה שהשב"כ משקר ושהתגבשה בו תרבות של שקר. אם רוצים לעשות לזה סוף, ואני רוצה להאמין שאדוני השר רוצה בדיוק כמוני שייעשה לזה סוף, צריך להיות פה פיקוח. תודה. ובעצם לא נעניתי בטענה שיש פה חיסיון. זה לא רציני. תודה, חבר הכנסת. בבקשה. חבר הכנסת כסיף, אין לי אלא לחזור על מה שכבר הקראתי. משפט אחד מתוך התשובה שהקראתי, שהוא סותר לחלוטין את מה שאמרת בדבריך על כך שאין פיקוח לשב"כ: השב"כ נתון לפיקוח ולבקרה של גופים חיצוניים לארגון, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, בתי משפט, מבקר המדינה וכמובן גם הבית הזה, באמצעות ועדת הכנסת לענייני השירות. לכן אדוני מוזמן לנסות להיכנס להרכב של ועדת הכנסת לענייני השירות, ואז הוא יהיה שותף מלא לפיקוח פרלמנטרי לנושא השב"כ. בזמנו, כשהייתי חבר ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, אכן השתתפתי בפיקוח פרלמנטרי על שב"כ. הוא פיקוח הדוק ורציני מאוד, תאמין לי, אני אומר לך מניסיוני. זה נכון שלא כל חברי כנסת שותפים בו, בגלל עניינים של חיסיון, אבל זה כבר תהליך פרלמנטרי בכנסת. הכנסת מרכיבה את ועדת החוץ והביטחון ומרכיבה את ועדות המשנה הרלוונטיות שמפקחות על השב"כ, ובפניהן הכול פתוח. תאמין לי, חבר הכנסת כסיף, הייתי שם. יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון יודע על מה שקורה בשב"כ יותר מחברי הקבינט המדיני הביטחוני בממשלה, תאמין לי. תודה. סליחה. אדוני היושב-ראש, אפשר רק הערה קצרה? לא לשר אלא לאדוני היושב-ראש. בבקשה, אבל קצר. קצר מאוד. אני נאלצתי להיות פה במקום להיות בוועדת הכספים. יכול להיות שיש שם גם הצבעה. אני פונה לאדוני ומבקש מאוד שהדברים האלה לא יחזרו על עצמם. לא. אני אמרתי חד-משמעי: ברגע שמתחילים הצבעה, לא יתקיימו דיונים בוועדות השונות. אבל הוא רוצה להיות פה. ואם מישהו צריך לבוא הנה, לא. אני נאלץ להיות פה במקום בוועדת הכספים, הוא רוצה לשאול שאלה. למה הוא צריך, ויש הצבעה בוועדה, ככל הנראה. אני כמובן לא יכול לשמוע גם אותך וגם אותו. לפי מה שאני מבין, אני לא יודע אם באמת, כי אנחנו משתדלים, יכול להיות שיש הצבעה בכספים. בן אדם גם רוצה להיות פה וגם בוועדת הכספים. למה הוא לא יכול? כי החלטת? אפשר לשחרר אותי? כן. תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, אני ממעט לתת את זה, רק במקרים דחופים, ממש ממש ממעט, ואני מפסיק את הוועדות ברגע שיש כאן הצבעה. דיברתי על הצבעה בוועדה, אדוני, לא פה. אז אני אומר, אני פה בשאילתה, ואולי כבר מצביעים שם, ואני לא יכול להיות. זה לא תקין. נראה לי שבזמן של הוויכוח הזה אדוני כבר היה מספיק לחזור לוועדת הכספים. זה לא קשור. זה נוהג פה. למה צריך לבחור בין זה לזה? יש נהלים של הכנסת. כבר רמסו את זה, גם את זה. לקחתי את ההערה שלך בחשבון. תודה רבה. תודה לך. סיימנו? כן. תודה רבה לך, אדוני השר. תודה רבה. הכנסת תגמור בתחתית כשזה היושב-ראש. כבר לא יהיה מה להציל ממנה. אנחנו עוברים לנושאים הבאים, הצעות חוק והצעות לסדר-היום בישיבת הכנסת של יום רביעי. יש שינוי קל בסדר-היום. הוא כרגע נמצא בהדפסה, ואפשר לראות אותו על הלוחות האלקטרוניים. אנחנו נתחיל עם הצעת חוק עבודת נשים, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת, בתמיכת הממשלה. בבקשה, חברת הכנסת יאסין. ישיב סגן שרת הכלכלה יאיר גולן. בבקשה. זה בסדר. אני קיבלתי את השינוי. זה בסדר גמור, אני קובע את סדר-היום. בבקשה. כבוד היושב בראש, חברי וחברות הכנסת, א. אני באמת מודה על הגמישות ועל האפשרות לשנות את הסדר. אני רוצה להתחיל בפסוק שאומר: (אומרת בערבית: בשם האל הרחמן הרחום, אלי רחם עליהם כמו שהם גידלו אותי בהיותי קטן.) אני באמת מתרגשת, בגלל שהחוק הזה מדבר על אימהוּת ואימהוֹת והוא נפל ביום כל כך קשה עליי, שדווקא האימא שלי, זאת שגידלה אותי, שחינכה אותי לכבד אדם, נמצאת במצב כל כך קשה כעת. אז החוק הזה, אני איכנס ישירות לנושא של החוק. הנושא של החוק מדבר על האפשרות של האימהוּת ושל האימהות, במיוחד החד-הוריות, שאין להן אפשרות לעזרה בגידול הילדים והילדות שלהן. מה לעשות, אנחנו, כחברה, הפקדנו את האחריות הזאת על כתפיהן של האימהות. קשה לכל האימהות, ועוד יותר לאימהות חד-הוריות. אני חושבת שחובתנו כבית מחוקקים לדאוג שלילדים ולאימהות תהיה אפשרות לחיים ולתנאי מחיה נורמטיביים. מה לעשות שאנחנו עדיין רחוקים מלהיות מדינת רווחה, שמאפשרת לתינוקות ולילדים שלנו לגדול באווירה, בסביבה ובתנאי מחיה נורמליים. מה לעשות שאנחנו נמצאים במצב של עוני, שיש לנו שיעור כזה גדול, ואם אני אדבר ספציפית על החברה הערבית: יותר מ-52% מהילדים חיים מתחת לקו העוני, שלא לדבר על שנת הקורונה, שבשנה שעברה השליכה על כל האוכלוסייה והחמירה את מצב העוני. מה לעשות, כבוד יושבת-ראש ועדת הרווחה והבריאות, שזה זמן שבו אנחנו עוסקים ועסוקים בדאגה לנושא של אי-ביטחון תזונתי. לצערי הרב הילדים הכי סובלים מהדבר הזה. בגלל זה, האימהות החד-הוריות, אין להן שום ברירה אחרת אלא לצאת לעבודה. אז אנחנו צריכים לדאוג שאותם ילדים, תהיה להם אפשרות להגיע למעון או לבית הספר בצורה מסודרת. אני חייבת להגיד, כמי שכילדה קטנה גדלה בבית של פלאחים, ואימא ואבא שלי היו צריכים לצאת מוקדם לשדות, אז האח הבכור שלי, שהוא גדול ממני רק בכמה שנים, דאג לסדר אותנו לבית הספר. אני עדיין זוכרת איך שהוא סידר לי את השערות, את הצמות, ולקח אותי ביד שלי. אבל הזמנים שלנו היום לא אותם זמנים של אז: אין ביטחון ברחוב, אנחנו לא יכולים לשלוח את הילדים הקטנים שלנו לבד לבתי הספר או למעונות, ומצד שני צריך גם הוצאות כספיות בשביל הדבר הזה. אני פונה לכל חברות וחברי הבית הזה: הצעת החוק הזאת היא הצעה אנושית, קודם כול לילדים של כולנו, לאימהות של כולנו, לבנות של כולנו. אני לא חושבת שיש כאן מקום לאופוזיציה וקואליציה. זה מקום אנושי ממדרגה ראשונה. אני מצפה מכל מי שנמצא כאן שיצביע בעד, ומי ייתן ובאמת נגיע ליום הזה שתהיה מדינת רווחה אמיתית שתוכל לדאוג לכלל המוחלשים בחברה שלנו. תודה רבה. תודה רבה. בשורות טובות. חבר הכנסת גולן, סגן השר גולן, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בבקשה שקט במליאה. בצד של הקואליציה אני מבקש שקט. תודה. חברת הכנסת יאסין, אני מתכוון  חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להשיב לחברת הכנסת יאסין, בבקשה שקט במליאה. ואני אמתין עד שהיא תפנה את תשומת ליבה לדברים שאני עומד לומר. חברת הכנסת יאסין. חברת הכנסת יאסין, בבקשה. זה בסדר, אבל אם אני משיב, מן הראוי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת יאסין, דברייך נגעו לליבי. אני חושב שדיברת בשום שכל וגם ברגש אמיתי וכן, והצעת החוק שאת מעלה, בלי להיכנס לכל פרטיה, מקובלת על הממשלה, מקובלת על הקואליציה. היא הצעת חוק טובה. יש לנו כמה הערות. אני לא איכנס פה עכשיו לפרטים, אבל זו הצעת חוק נכונה וטובה. היא תעבור, אני מקווה מאוד, בקריאה הטרומית, ותלך לוועדות השונות. היא תחזור גם למשרד הכלכלה, לזרוע העבודה, ואנחנו נשקוד על העניין הזה. אני רוצה לומר לך שכבר דיברתי עם אנשיי בזרוע העבודה, ותתבצע עבודה מהירה וזריזה. אני לא איכנס כאן לכל הפרטים. אני רוצה להקריא את עמדת המשרד באופן פורמלי ולומר שמטרת התיקון המוצע מקובלת, מכיוון שהיא נועדה להקל על נשים שהן הורה עצמאי ולהרחיב את פרק הזמן המוגדר כלילה לשעות שבין 24.00 לבין 07:30 באופן שייתן מענה לנשים אשר צריכות לטפל בילדיהן עד ליציאתם לבתי הספר ומוסדות החינוך. חברת הכנסת יאסין, מכיוון שכך, אז אני מבין שאנחנו מזדהים עם האמירה הזאת, ומאחר שהורה עצמאי מטפל באופן בלעדי בילדיו, הרי שהתכלית של התיקון המוצע, להרחיב את שעות עבודת הלילה כך שיתאפשר לעובדת לשלוח את ילדיה למסגרות החינוך, היא תכלית ראויה, טובה, נכונה. לכן, גם אחרי שנעבד את הדברים במשרד הכלכלה, אני מניח שלא רק ברוחם אלא גם במרב הפרטים שכלולים בחוק שבסופו של דבר יחוקק ויגיע כאן לקריאה השנייה והשלישית, אנחנו נקבל חוק ברוח הדברים שאותם את מציעה ואותם את דורשת. לכן, גברתי, כך אנחנו מתכוונים לעשות. חברת הכנסת יאסין, אנחנו נהיה בקשר בעניין הזה ונוודא שהדברים מתקדמים במהירות הראויה. תודה ובהצלחה. תודה רבה. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה לשבת הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון, הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב 2021, לדיון בוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 31, אין מתנגדים. החוק יעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים,  חברת הכנסת בן ארי, נא להוסיף אותה לפרוטוקול. 32 נגד כלום. גם את חבר הכנסת עופר כסיף נוסיף לפרוטוקול. אנחנו עוברים לחוק הבא. בבקשה לשבת. הצעת חוק הממשלה (תיקון, חוות דעת של רשות ציבורית בענייני חקיקה), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת. ישיב שר המשפטים. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. בבקשה לשבת, וקצת שקט. אני ביקשתי להימנע, רק שנייה. חברי הכנסת, אני מבקש לשבת. עד עתה נמנעתי מלהעלות חברי כנסת למרפסות. חברי הכנסת, אם לא תהיה בידי ברירה, כדי לפזר את כל ההתקהלויות, אני אצטרך להעלות חברי כנסת לחלק העליון של המרפסת. בשלב זה אני נמנע מזה. בבקשה לעטות מסכות ולפזר את ההתקהלויות. בבקשה לפזר את ההתקהלויות ולעטות מסכות. תודה. בבקשה. אדוני, אפשר שקט? עומד חבר כנסת על הדוכן ואתם לא מאפשרים לו לדבר. זה לא בסדר. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. שרת התחבורה, בבקשה. חברת הכנסת סילמן, בבקשה לשבת. עוד שנייה. אני מתנצל. אין בעיה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. איפסתי מחדש. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר, השרה מרב מיכאלי, אני חייב לומר שאני מרגיש מצוקה, ואני צריך את עזרתך, שתפתרי לי אותה, מאחר שאני עומד פה במקומך. מדובר בהצעת חוק שאת חתומה עליה. במקום שאת תעלי פה על הדוכן ותנמקי אותה, אני עומד כאן וצריך לנמק מדוע לקדם שקיפות בוועדת השרים לענייני חקיקה. מפתיע אותי עד מאוד שאני צריך למלא את מקומך. חברי הכנסת של מרצ, מוסי, מיכל לא פה, אני נמצא פה על הדוכן ומנמק הצעות חוק במקומכם. חברי הכנסת של יש עתיד, חברי הכנסת של כחול לבן, חברי הכנסת של בעצם כל סיעה וסיעה מסיעות הבית, אני חייב לומר לכם שהעול על כתפיי כבד מדי. אני צריך לנמק בשם כולכם את הצעת החוק שאתם חתומים עליה שוועדת השרים לחקיקה תהיה שקופה, שהליך החקיקה במדינת ישראל לא יתנהל במחשכים, שלא נעמוד בסיטואציה שבוועדת שרים לחקיקה מקבלים מידע שאין לו שום בסיס, ועל בסיסו דוחים או מקדמים הצעות חוק הרחק מעיני הציבור, הרחק מעיני הכנסת, הרחק מעיני חבר הכנסת המציע. לא מובן לי מדוע אני זה שצריך לנמק את הצעת החוק הזאת. אגב, אני לא יודע אם זה בהתאם לתקנון, אדוני היושב-ראש, אבל אני כבר עכשיו מודיע שאני מוכן לתרום מתוך עשר הדקות שלי כמה זמן שיידרש לכל אחד מחברי הקואליציה שירצה לנמק את הצעת החוק שהוא חתום עליה. אני חייב לומר, זה באמת, שוב, אני לא יודע אם זה אפשרי, אבל אני בטוח שבהסכמה אפשר יהיה למצוא דרך לעשות זאת. אבל אדוני, הרעש קצת, אפשר בבקשה קצת שקט? חבר הכנסת בן ברק, נא לשבת. ההצעה הזאת, אדוני היושב-ראש, היא הצעת חוק שלא נתקלתי, במסגרת, אדוני היושב-ראש, אני עם הפרעת קשב וריכוז מאובחנת. הרעש הזה ממש ממש מפריע לי. אני מבקש בפעם הרביעית, בבקשה, חברי הכנסת, נא לשבת, לעטות מסכה, להשתדל להימנע מרעש. אתם לא מאפשרים לחבר הכנסת רוטמן לשאת את דבריו. בבקשה. הצעת החוק הזו, שמדברת על שקיפות של חוות הדעת המוגשות לוועדת השרים לחקיקה, וואו. תמשיך.  הצעת החוק הזאת נועדה בסך הכול לטובת מתן כבוד לכנסת. בהמשך היום, אדוני היושב-ראש, וואו, אני באמת מתקשה. אני מבין שאתה מתקשה. חברי הכנסת, מי שרוצה לדבר, בבקשה לצאת החוצה. אנחנו נלחץ על הפעמון ברגע שתהיה הצבעה. בבקשה, סדרנים, להושיב אותם במקומות. לא תשאירו לי ברירה ואני אצטרך להעלות אתכם למרפסות. אני ממש נמנע מזה. נא לעטות מסכות ולהימנע מהתגודדויות, בבקשה. האמת היא, אני מאוד שמח שעכשיו נכנסה מיכל. מיכל, את פספסת קודם, אני הגעתי לסיכום ג'נטלמני חוצה קואליציה ואופוזיציה שאם את תרצי לעלות ולנמק במקומי את הצעת החוק שלך, מיכל, אז אני מוכן לתת מזמן הדיבור שלי לטובת התייחסות שלך להצעת החוק. מיכל, כבר ארבע כנסות, לדעתי, שאת מציעה את אותה הצעת חוק וחתומה עליה, הצעת חוק לשקיפות בוועדת השרים לחקיקה, ואני פה, על כתפיי הדלות, צריך לנמק במקומך כאשר אני בטוח שאת היית יכולה לעשות עבודה הרבה יותר טובה ממני. ההצעה הזאת, שנועדה לטייב את תהליך החקיקה של הכנסת, אמורה הייתה לעבור פה בכנסת ובוועדת השרים לחקיקה ללא כל בעיה. בואו נתאר את המצב, כדי שהציבור יבין איך הליך החקיקה של מדינת ישראל עובד בצורה עקומה. כאשר חבר כנסת מציע הצעת חוק, היא מונחת על שולחן הכנסת ל-45 ימים, אלא אם כן חבר הכנסת ניר אורבך מואיל בטובו לתת לה פטור מחובת הנחה, ואז אפשר לקצר את הזמן. אבל 45 הימים שבהם הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת נועדו, לפחות בתיאוריה, כדי שמשרדי הממשלה השונים, גופים שונים, יוכלו לגבש את עמדתם, וואו, הרעש פשוט בלתי נסבל, אני לא יודע אם זה עובר בבית. הרעש בלתי נסבל. אולי קולך יגבר על קולי ותבקש אתה, תגיד שמפריעים לך ואתה לא יכול לשאת את הדברים. הרי כל אחד מאיתנו מגיע בסופו של דבר לדוכן הזה. 45 ימים הצעת חוק ממתינה בהנחה, ובעצם, אנחנו פוגעים בזכות הדמוקרטית, אולי יושב-ראש ועדת האתיקה יוכל פה להסדיר קצת את העניין. אדוני היושב-ראש, ועדת חוץ וביטחון עכשיו הסתיימה, תוך כדי ההצבעה שהייתה כאן. אני מבקש את הזכות שלי להצביע על חוק שהיה כאן במליאה, לחזור על ההצבעה. זה לא בסדר. אני אטפל בזה. העירו לי על זה. הם לא קיבלו את הזמן העודף הזה. הם בסך הכול קיבלו 25 דקות לתוספת. זה לא על דעתי. אני מתנצל שזה קרה. אני אבדוק את זה. הקול שלך יוסף להצבעה הקודמת, לפרוטוקול, כמובן. בקיצור, הצעת החוק הזאת, 45 ימים הללו, שבהם אנחנו בכנסת פוגעים בזכות הדמוקרטית של חברי כנסת, הם מניחים הצעת חוק, הם רוצים שיעלו אותה להצבעה, אומרים להם: לא, לא, אתם צריכים לחכות 45 ימים. למה? כדי שהמשרדים יגבשו עמדה. בסדר. 45 ימים האלה נועדו לגיבוש העמדה. האלף-בית שניתן היה לצפות במדינה דמוקרטית הוא שהעמדה שגיבשו משרדי ממשלה ביחס להצעת חוק של חבר כנסת תהיה שקופה, תהיה שקופה לחבר הכנסת, תהיה שקופה לציבור. אני לא מדבר על ענייני חוץ וביטחון, יכול להיות שבעניינים חשאיים צריך להסתיר, אבל תהיה שקופה, שחבר הכנסת ידע מדוע משרד מתנגד להצעה שלו. עכשיו, יש לזה גם ערך פרקטי. כולנו נחשפנו, וואו, זה ממש קשה. כולנו נחשפנו, אדוני היושב-ראש, למשל, סביב עניין הקורונה, שהמידע שמגיע לוועדה, הרבה מאוד פעמים חברי כנסת יכולים לסתור אותו, יכולים לקבל מידע מהציבור, יכולים אולי לפנות לממ"מ, וגם בנושאים אחרים. הוויכוח על נתונים הוא ויכוח חשוב. בוא נדמיין לעצמנו, אדוני היושב-ראש, שחבר כנסת מציע הצעת חוק, ומשרד האוצר אומר: אנחנו עשינו תחשיב, והצעת החוק הזאת, העלות התקציבית שלה זה 300 מיליון שקלים, ובגלל העלות התקציבית, זה באמת בלתי ראוי. אני מבקש מכולם שקט. אתם לא מבינים איזה רעש זה נשמע, ולאף אחד לא אכפת וכולם מדברים. מי שרוצה לדבר, שיצא החוצה. אני מבקש מתאי הסיעות עצמן להיות בשקט. אל תכריחו אותי להוציא אתכם החוצה ולהשאיר כאן תורן אחד. זה ממש לא יאה ולא מכבד. תודה. נתאר לעצמנו חבר כנסת שמציע הצעת חוק פרטית, והאוצר אומר: העלות של ההצעה היא 300 מיליון שקלים, ומגישים תחשיב, ובגלל העלות התקציבית הכבדה הזאת, בין היתר, בין שאר השיקולים, מקבלת ועדת השרים לענייני חקיקה החלטה לא לתמוך בחוק הזה. חבר הכנסת אולי עשה שיעורי בית, אולי יבקש לעשות שיעורי בית, ויפנה למרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהשקענו בהקמתו פה בעלות גדולה מאוד, והם יביאו תחשיב משלהם, והם יגידו שמדובר בעלות הרבה יותר נמוכה, ואז, כתוצאה מזה, ועדת השרים תשנה את דעתה. אבל זה לעולם לא יקרה, כל התענוג הזה, בגלל שחבר כנסת לא יודע מה עמדת הממשלה, הוא לא יודע מה העמדה של משרד האוצר, והוא לא יכול להתמודד עם הטיעון הזה, לא בזמן אמת וגם לא רטרואקטיבית. המידע הזה לא מוגש לאף אחד. א. חלק מהאנשים עושים וחלק לא. אבל גם מי שלא, אין חובה, בשביל זה נועדו 45 ימים לפי התקנון. והעמדה של משרד האוצר אולי היא שקרית, אולי הם לא מוכנים לגלות לח"כ מה המספר. אבל זה משרד האוצר, ומה אם זה משרד הבריאות? ומה אם זה הרשות לקידום מעמד האישה, שאנחנו מנסים להעביר לוועדה שלה דברים מדי פעם? מה קורה במצבים הללו?  אוקיי. מצוין. כל הדבר הזה לעולם לא יקרה מסיבה מאוד פשוטה, זה לא יקרה בגלל שהיום אנחנו נראה את חברי הכנסת של הקואליציה מצביעים נגד שקיפות, זה לא יקרה בגלל שחברי כנסת יצביעו נגד הצעות חוק שהם עצמם הציעו פעמים רבות בעבר, זה לא איזה משהו נקודתי, זה לא יקרה בגלל שהקואליציה הזאת מפילה חוקים אך ורק בגלל שהם באים מהאופוזיציה, ולא משום טעם ענייני. אני מאוד אשמח לשמוע איך מי שהציע את הצעות החוק האלה לאורך השנים מנמק קודם כאן ואחר כך לציבור את ההתנגדות שלו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. במקום שר המשפטים תשיב שרת התחבורה מרב מיכאלי. בבקשה.  אוקיי, התחלפו, השר אלעזר שטרן ישיב בשם שר המשפטים. בבקשה. בבקשה, השר שטרן. אדוני היושב-ראש, עמיתיי השרים, דרך אגב, חבר הכנסת רוטמן, אני עומד פה, אני מניח שהיה אותו רעש.  אפשר. כבר היו רעשים יותר גבוהים שהמשכנו, אבל אם רוצים להפסיק ולמשוך זמן, זה לגיטימי. אנחנו מדברים על חוות דעת של רשות ציבורית בענייני חקיקה. הצבעה שמית. הצבעה שמית, אוקיי. לא, זה יכול להיות שסתם משכת זמן. אם בסוף ממילא הולכים, אז זה לא משנה אם היה לכם פה רוב או לא. הצעת החוק שלפנינו מבקשת להטיל חובה על הממשלה להעביר לידי חברי הכנסת וועדות הכנסת העתק של כל חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה שהגישה רשות ציבורית, כהגדרתה בחוק חופש המידע, לידי ועדת שרים לצורך קבלת החלטה באשר להצעת חוק של חברי כנסת או של ועדת הכנסת. בנוסף, לפי ההצעה תחול חובה להעמיד לעיון הציבור מסמכים כאמור, אלא אם כן פרסומם יפגע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ או באינטרס ציבורי אחר. אדגיש,  א. זו הצעה לא רעה, שבנסיבות אחרות עם טיעונים אחרים היה אפשר להגיע אולי לנוסח. אבל חבר הכנסת אמסלם, אני אגיד לך משהו: לפי ההתנהלות של קודמי פה, חבר הכנסת רוטמן, עם משיכת הזמן, יכולת להבין שיש סיבות לכך שהוא רוצה למשוך את הזמן, אז כנראה שהתשובה על השאלה שלך היא במשיכת הזמן שלו על רקע תשובת הממשלה, הממשלה מציעה לכנסת להתנגד להצעת החוק הזאת. תודה. תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה. הוגשה בקשה. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן מבקש להגיב. שלוש דקות. בבקשה. אדוני היושב-ראש  אלעזר, אל תברח. אני חושב שנתת לנו הדגמה נפלאה מדוע צריך שקיפות בוועדת שרים לחקיקה. אתה עלית לפה, אני גם חייב לומר, ברמה האישית, זה קצת מעליב. אתה אפילו לא נימקת, אפילו כדי לצאת ידי חובה. מלבד להציג את הצעת החוק, ובשביל זה היו לי עשר דקות, ועשיתי את זה, וגם לא משכתי זמן, אפילו את הזמן שנלקח ממני לטובת דו-שיח בין היושב-ראש, ואפילו לא הסברת למה אתם מתנגדים. ובאמת, אני חייב לומר, מילא שמבזים את ועדת שרים לחקיקה, אבל מבזים פה את הכנסת. לא יודע, אולי אתם תוכלו להגיד לי, חבריי מהקואליציה, אולי יוראי: אתה שמעת הנמקה מדוע הקואליציה מתנגדת להצעת החוק הזאת? לא יודע. רם, רם, חבר הכנסת רם שפע, חבר הכנסת רם שפע. טוב, אני חייב לומר, זה די מדהים בעיניי. האמת היא שזה לא מדהים בעיניי. האמת היא שזה מאוד מאוד מאוד ברור לי, מאוד ברור לי כיצד מתנהגת הקואליציה. הצעת חוק שכמעט כל חבר קואליציה שיש לו קצת יותר ותק או שהוא לא נורבגי חתום עליה בעצמו, הצעת חוק שבכנסת העשרים, לדעתי, לא היה כמעט חבר כנסת אחד מהקואליציה של היום, שהיה חבר בכנסת ולא חתם עליה, העובדה שאתם מתנגדים לה ללא שום הצדקה, ללא שום הסבר, ולא טורחים לנמק, מראה יותר מהכול שאין שום דבר ענייני בקואליציה הזאת. זה לא עניין של ימין ושמאל, או כמו שאומרים באנגלית, It’s not about right and left, מרב, It’s about right and wrong. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. האופוזיציה הגישה בקשה להצבעה שמית. בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, אינו נוכח יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, בעד ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, בעד גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, בעד צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, בעד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, בעד אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, נגד לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, נגד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, בעד יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, נגד מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, נגד ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, נגד אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, בעד קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, אינו נוכח נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד בבקשה לקרוא פעם נוספת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח איתמר בן גביר, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח ניר ברקת, אינו נוכח יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת משה טור פז, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, נגד קטי קטרין שטרית, בעד עמיחי שיקלי, אינו נוכח רם שפע, אינו נוכח האם יש מישהו מחברי הכנסת במליאה שלא הצביע? אין אחד כזה. הסתיימה ההצבעה. בבקשה לבצע ספירה. תוצאות ההצבעה: בעד, 51, נגד, 55. לפיכך הצעת חוק הממשלה, התשפ"א 2021, לא התקבלה. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, התשפ"א 2021, של חבר הכנסת אבוטבול וקבוצת חברי הכנסת. ישיב סגן השר יואב סגלוביץ'. בבקשה, חבר הכנסת אבוטבול. בבקשה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, כחבר כנסת הוריתי לאנשי הלשכה שלי להיות קשובים ולהעלות הצעות חוק שבאות מהציבור היקר. מה אפשר לעשות שהציבור הוא הכי חכם, גם הרבה יותר מאיתנו, כי ממנו אנחנו שואבים הרבה מידע על ליקויים שקיימים במדינה שלנו. כאן הצעת החוק הזו מגיעה דווקא מסיפור עצוב. אתמול ציינו בכנסת את יום העוני. דיברנו על כך, וציינתי כמובן גם את המיזם הנפלא של יושב-ראש התנועה שלנו הרב אריה דרעי, שעשה את השוברים לאותן המשפחות הנזקקות, ועוד דברים יפים שעושים היום כל מיני ארגונים שהמדינה לא משתתפת בהם. אבל לראות מקרה כזה שהמדינה גם מזיקה לארגון חסד, עד כאן. עד כאן. ומעשה שהיה כך היה: יש ארגון בשכונת שמואל הנביא באזור שנקרא צומת מרן, שם קבור מרן הרב עובדיה יוסף, ויש שם ארגון חשוב ביותר שנקרא "קו החסד". הוא עוזר למשפחות, יתומים, אלמנות, עוזר לבר-מצוות, עושה דברים יפים, קו החסד, בראשותו של ידידי הרב אליהו מרציאנו. היהודי היקר הזה הכין לראש חודש 400 מנות למשפחות נזקקות, הוא שם אותן, את המנות, במרפסת של הבית של הארגון. הוא שם את זה במרפסת. על הכול הוא חלם, רק על דבר אחד הוא לא חלם, שמשטרת ישראל במדינת ישראל תמנע את האוכל הזה מהפיות של אותם הנזקקים האלה שהמקררים שלהם ריקים. הייתה שם הפגנה באזור, ומשטרתנו הנכבדה, כדי לפזר את ההפגנה, עם אותו הבואש הזה, העיפה לכל הרוחות, תרתי משמע, את אותם סילוני סירחון, והם פגעו בכל המקומות, בכל השכונה שם מסביב, כולל באותם 400 סלי מזון של המשפחות האלה. לאחר מכן, חוץ מלשים אותם בפח האשפה, לא היה שייך לעשות איתם כלום. 400 משפחות נשארו רעבות באותו חודש, שהיו רגילות לקבל סלי מזון, בגלל הבואש הזה של משטרת ישראל. זה הביא אותנו, כמובן, לחשוב על הצעת חוק מידתית, שמשטרת ישראל לא תשתמש באותו חומר הסירחון הזה באזורי מגורים. יש גם גבול כמה אתה יכול לעשות ענישה קולקטיבית. אם אתה רוצה לפזר הפגנה, תמצא דברים אחרים. אולי תעשה בשיטת הפינצטה של בנט, שכתב על זה אז בספר שלו, עם הטיסות וכל הסיפורים היפים שלו. אבל למה צריך לבוא להזיק לכל אותן משפחות, לכל אותם אנשים, עם אותם סילוני סירחון האלה? מה זה, איפה זכויות האדם? ואז אמרתי בהצעת החוק, חברים יקרים, ואני מקריא אותה בקצרה: הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הוראות בדבר פיזור אספה או תהלוכה): "1. בפקודת המשטרה, אחרי סעיף 89 יבוא: (א) אספה או תהלוכה תפוזר תוך שימוש בכוח מידתי בנסיבות העניין, (ב) באזורי מגורים לא תפוזר הפגנה באמצעות התזת נוזל המפיץ ריח רע, (ג) הפרת הוראות סעיף זה היא הפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין, ומשטרת ישראל תישא באחריות הנזיקית". כי כשבאה אותה עמותה לבקש מהמשטרה סעד כלכלי על זה שהם הזיקו ל-400 משפחות, במשטרה לא מכירים את הדברים האלה. אני לא יודע, אולי היושב-ראש או מישהו יכולים לגלות לנו איזשהו סעיף עלום, שאם המשטרה מזיקה בדברים מהסוג הזה, אפשר לפצות את אותה עמותה כדי שתקנה מחדש את אותם מוצרים למשפחות. לא עושים שום דבר בנושא. לכן הצעת החוק הזאת שהבאתי, יש בה הרבה שכל. אני קורא את דברי ההסבר: "הצעת חוק זו באה לקבוע אמות מידה ראשוניות בדבר הפעלת כוח משטרתי בכדי לפזר הפגנה שאושרה באופן לגיטימי. היעדר ההסדרה של הנושא בחקיקה ראשית הביא לכך שההוראות בהקשר זה נקבעו במדרג נורמטיבי נמוך: הנחיות פנימיות של היועץ המשפטי לממשלה ושל המשטרה. בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש תכוף בכלים לא מידתיים לפיזור הפגנות, כאשר ברובו כוון נגד קבוצות מוחלשות ומיעוטים פוליטיים, חרף ההתנגדות המתמשכת מטעם ארגוני החברה האזרחית אשר הדגישו את הסכנה הפיזית והבריאותית שנשקפת למפגינים משימוש בכלים אלו. הצעת חוק זו מבקשת להידרש לנושא ולהציע מודל מדורג לטיפול בנושא, בשילוב של חקיקה ראשית ומשנית מוסדרת, לפי הכללים הקבועים במדרג הנורמטיבי בדין הישראלי. סעיף קטן (א) בהצעת חוק זו מבקש לקבע את אמת המידה הכללית אליה המשטרה צריכה להיות כפופה בעת פיזור הפגנה, זאת גם בהתאם לנקבע בנושא זה בבית המשפט העליון בשורה של פסקי דין. לאור המורכבות של הגדרת אמות המידה המדויקות אשר יתאימו לשלל המקרים השונים שמשטרת ישראל נדרשת להתמודד איתם בשגרת היום-יום, הנוסח המוצא נועד להבטיח כי לא יהיה שימוש לא מידתי בכוח הרב שנמצא בידי גורמי אכיפת החוק נגד מפגינים אשר מממשים את זכותם הדמוקרטית והחוקתית לחופש הביטוי". אני מזכיר למי ששכח את הפגנות בלפור, כמה דיברתם אז על המידתיות ועל לתת את הזכות הדמוקרטית. "סעיף קטן (ב) קובע כי לא תפוזר הפגנה באמצעות התזת נוזל המפיץ ריח רע ('בואש') באזורי מגורים, כדי לא לגרום סבל וצער לאזרחים חפים מפשע הגרים בקרבת מקום. כידוע, אמצעי זה גורם לריח מחריד המשפיע גם לאחר ימים רבים בתופעות של כאב ראש, בחילות וסירחון בכל הסביבה. סעיף קטן (ג) קובע מפורשות" חבריי, "כי הפרת סעיף קטן (א) תיחשב כהפרת חובה חקוקה בדיני הנזיקין, ובכך תאפשר למפגינים לתבוע את המשטרה על נזקים אשר נגרמו להם בעת הפעלה לא מידתית של כוח משטרתי. סעיף זה נועד לייצר הרתעה משמעותית אף יותר למשטרת ישראל כך שתחדל להפר את העקרונות החוקתיים של הפעלת הכוח שניתנה לה, במיוחד בהקשר של מימוש זכות המחאה. סביר, לאור הדין הנזיקי בישראל, כי הנזק אשר ייפסק לטובת המפגינים יקרה כאשר ההפרה היא משמעותית ביותר. חשוב להדגיש כי האחריות הנזיקית היא של המשטרה כאורגן ממלכתי, ולא של השוטרים כפרטים יחידים". הם בסך הכול שלוחים של המשטרה. "הצעת החוק, כאמור, חשובה ביותר על רקע השימוש התדיר באמצעים לא חוקתיים על ידי המשטרה בהפגנות השונות ברחבי הארץ, באופן שהבליט את הצורך בעיגון הנושא בחקיקה ראשית. עצם העברת החוק כאמור בהליך החקיקה המלא של הכנסת יעורר דיון ציבורי נרחב ונדרש בהקשר של הסמכויות שניתנות לשוטרים בעת פיזור ההפגנות. בנוסף, קביעת הנושא בחקיקה ראשית ומשנית מסודרת תקל על הציבור לדעת את זכויותיו בעת מימוש חופש המחאה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים-ושלוש על ידי חבר הכנסת" שר הבריאות היום, "ניצן הורביץ, ועל שולחן הכנסת העשרים-וארבע על ידי חבר הכנסת ניצן הורביץ וקבוצת חברי הכנסת". עד כאן דברי ההסבר. חברים, אני רק רוצה לומר לכם, תשתחררו מכבלי הקואליציה. לפחות תאמרו את מה שאתם אומרים בחדשות כשאתם מתראיינים. מוסי, מוסי נמצא פה? איפה מוסי? אה, מוסי היקר, אני רק מזכיר לך מה שאמרת. אני מצטט אותך, יקירי: לא נשתוק עד שזה ייפסק. אז הינה, יש לך הזדמנות להפסיק את אותו בואש. הרי אתה בעד זכויות האדם. אתה מדבר על זה כל הזמן. אני שמח. הינה, יש פה נושא משותף שנוכל לשתף בו פעולה יחד עם ציבור נוסף. תוכיח שאתה באמת, אני מבין שבתל אביב המשטרה לא ניגשת לאנשים היוקרתיים, שלא משתמשים בבואש, אולי רק לערבים או לחרדים. אבל זה לא אנושי. אנא, תחזור על הדברים. תזכרו, איפה שר הבריאות ניצן הורביץ? בזמנו, הוא היה, והניח את ההצעה הזאת. הוא שר הבריאות. זה גורם חולי לאנשים. אז מה קרה? הכיסא מרופד? כורסת עור הצבי משכיחה לו את האמירות שלו מפעם? מה קרה? הוא שכח? תיזכרו במה שאז הבטחתם ובמה שאמרתם. אני בסך הכול מבקש מכם, יש גם גבול לזה שאתם נצמדים לכיסא: תחשבו על הציבור, תחשבו על אותם מסכנים, תחשבו על אותן משפחות, בבקשה לסיים. אני מסיים, אדוני. תחשבו על אותן 400 משפחות שלא קיבלו סלי מזון בגלל שהמשטרה פיזרה על זה בואש, ולא היה להן מה לאכול. תתביישו לכם. תודה רבה. תודה רבה. סגן השר סגלוביץ', בבקשה. יאללה, סגלוביץ', תתחיל לחרטט אותי. לא, לא מכובד. כן, כן, הוא עושה את זה יפה. חכה, תראה: לא, לא כדאי, כן כדאי. בוא, נו, יאללה, תחרטט אותי. ברגע שסיימת, הבנתי. ואללה, התרגלנו. אני אומר לך שהתרגלתי מהחוק הקודם. תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אבוטבול, עוד לא אמרתי מילה וכבר הצלחתי להרגיז אותך. רוח המפקד ידועה. כל דבר שבא מהאופוזיציה, אתם נגד, נגד, ועדיין אני לא יודע אם "לא לחרטט" זה בתלמוד הבבלי או הירושלמי. זה לא ברור. גם בחוק, האופוזיציה, גם בחוק של השוטרים, עם,  לא עושה סדר. מרחתם אותי יפה. אני אקנה לכם קרם ידיים, כמו שעניתי היום לאחת מחברות הכנסת. אני יכול, חבר הכנסת, הלב כואב. אני מדבר מנהמת ליבי, לא היה להן מה לאכול באותו חודש, אדוני היושב-ראש, דרך אגב, בבלפור הוצאתם אותם, אתה זוכר. אמרת לי פעם שאתה מצביע בעד כל חוק, אדוני היושב-ראש, סיפרתי לך איזו מטמורפוזה תעבור. כמו זיקית, מפה לפה. סיפרתי לך, בוקר טוב. בוקר טוב גם לחבר הכנסת אמסלם. אתה היית צדיק גדול פעם. חבר הכנסת אמסלם, בוקר טוב. חבר הכנסת אבוטבול, בוקר טוב. אתה זוכר? בבלפור המכת"זיות יצאו לא בפועל. אתה זוכר שבבלפור?  היושב-ראש, אתה צועק, אני לא שומע את הצעקות שלו. אתה זוכר שהוצאתם את המכת"זיות מבלפור? למה? השמאלנים הם אנשים נאורים, אין מכת"זיות. אבל מה החרדים, ימין? בוודאי, איזו שאלה. הוצאתם אותם מאחסנה יבשה. אמרתי לכם את זה כבר אז. זו הצביעות שלכם, מר סגלוביץ'. היושב-ראש, שעון, שעון. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שהוגשה, באה לתקן את פקודת המשטרה, ולהוסיף לה הוראות בדבר פיזור אספה או תהלוכה. הצעת החוק הזו מבקשת לקבוע אמות מידה להפעלת כוח משטרתי בפיזור. לנוכח כמה ראשי טענות שיש בהצעת החוק, הראשונה שבהן היא שיש היעדר הסדרה בחקיקה ראשית, מבקשת הצעת החוק לקבוע כי אספה או תהלוכה תפוזר תוך שימוש בכוח מידתי, בנסיבות העניין. הדבר השני, הראש השני, הוא שבנוסף יוחדה הוראה המתייחסת לשימוש בבואש, ולפיה באזורי מגורים לא תפוזר הפגנה באמצעות התזת נוזל המפיץ ריח רע. עוד קובעת הצעת החוק כי הפרת הוראת סעיף זה היא הפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין, וכי משטרת ישראל תישא באחריות נזיקית. אלה פחות או יותר הראשים שנמצאים בתוך התוכן של הצעת החוק שהגיש חבר הכנסת אבוטבול. אנסה לענות על כל אחת מהטענות, על כל אחד מראשי הטענות. בעניין הטענה הראשונה, כי יש לקבוע אמות מידה בחקיקה ראשית לעניין הפעלת כוח משטרתי בפיזור הפגנה, אני רוצה לומר שיש אמת מידה כזאת. היא מופיעה בסעיף 154 לחוק העונשין. היא באה ואומרת, למעשה סעיפים 151 154 עוסקים בפיזור הפגנות. סעיף 154 עוסק בפיזור מתפרעים, והמונח הוא "בכוח הדרוש בדרך סבירה", כלומר לגבי הראש הראשון של הצעת החוק, הוא נמצא כבר בדבר חקיקה, באותו סעיף 154 לחוק העונשין. לגבי הראש השני, לגבי עקרון המידתיות, הוא מופיע ונמצא מעבר להצעת החוק, מעבר לחוק העונשין, סעיף 154, הוא נמצא למעשה בכל הנהלים הפנימיים של משטרת ישראל שעוסקים בפיזור הפגנות באמצעים השונים. לגבי הנושא של הפצת, ויש פה משהו ספציפי שעליו דיבר חבר הכנסת אבוטבול. הוא לא דיבר על כל אמצעי פיזור הפגנות. דיברת על הבואש באופן ספציפי, אז אתייחס לבואש באופן ספציפי. יש לציין, עוד פעם, כי השימוש בבואש מוסדר, מעבר למה שאמרתי בסעיף 154, מוסדר רק בהפגנות ומותר רק בהפגנות שנמצאות במדרג ג'. פה אפתח רגע את הסוגיה של פיזור הפגנות. יש ארבעה מדרגים לפיזור הפגנות. לא משתמשים בבואש בכל פיזור הפגנה אלא רק בפיזור שאפשר, רק ממדרג ג'. על מה מדובר? מדרג ג' זה לא איזו הפגנה שקטה או מחאה של אנשים. זה הפגנה פרועה ואלימה, ואקריא בדיוק את הסעיף שהוא מותר. לכן, אני מבין את מה שאמרת וגם כואב את הכאב שאמרת לגבי הפגיעה שהייתה באותן מנות לנזקקים. קרה פתאום כשהמשטרה הגיעה ופיזרה, זה קרה תוך הפגנה אלימה מאוד שהייתה באותו אזור. זו המציאות, זה מה שהיה בפועל. לא באו והשפריצו בואש על דברים, ולהציג את זה בצורה כזאת זה גנבת דעת. לכן אני מציע מה אומר, בעיקרון יש, כאשר משתמשים בבואש באזור מגורים, ההנחיה היא לא להשתמש באזור מגורים, אלא אם כן יש אישור של קצין בכיר ברמת ניצב משנה ומעלה. הוא היחיד שיכול לתת אישור להשתמש בבואש, מתוך הבנה שהשימוש בכלי הזה מייצר פגיעה סביבתית. כאשר נדבר על הראש הרביעי, שמדבר על תביעת נזיקין, אין צורך בסעיף הזה בכלל, מאחר שאפשר לתבוע גם היום ואין צורך בעוולה נפרדת. ניתן לתבוע. דרך אגב, גם היו תביעות כאלה בעבר. הנוהל שמדבר על בואש, אקריא לך אותו, חבר הכנסת אבוטבול, אתה מקשיב לי? אוקיי, בסדר גמור. המדרג השלישי, רק הוא מאפשר את השימוש בבואש. אני חוזר על מה שאמרתי קודם. גם באירוע הספציפי, אני לא מכיר את אותו אירוע ספציפי, אבל הוא רק כאשר יש התפרעות ויש סכנה ויש גרימת נזק לאנשים, רק אז משתמשים בכלי הזה, גם בו, גם בפרשים וגם במכת"זית של מים. לצערי, משתמשים בכלי הזה, והכלי הזה הוא כלי פוגעני פחות מחס וחלילה שימוש בירי אחר או בכלי נשק אחרים. הדבר הזה נלמד גם אחרי אירועים קשים מאוד ואחרי ועדות חקירה. יש את אותם ארבעת המדרגים, ולצערי, כל זמן שיהיו התפרעויות מהסוג הזה, שהן לא הפגנות שקטות והן לא מחאה רגילה אלא התפרעות שגורמת נזק, וזורקים אבנים וזורקים ביצים או כל דבר אחר על שוטרים, יהיה שימוש בבואש גם הלאה, גם הלאה, חבר הכנסת אבוטבול. זה לגבי העניין של הבואש. לגבי הדרך שבה משתמשים, הנוהל שמאפשר את השימוש בבואש הוא נוהל שפתוח לעיון הציבור. אפשר לראות מה כתוב שם בדיוק. אקריא לך רק כמה שורות מהנוהל עצמו. במדרג ג', אותו מדרג שבו מותר הפעלה של בואש, מדובר על הפגנות שכרוכות בהתנגדות אלימה תוך אי-ציות להוראת השוטרים שניתנות לצורך שמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי שמתקיים באחד מאלה: "המפגינים מתנגדים באלימות לפעולות המשטרה לפיזור ההפגנה, באופן העלול לגרום לחבלות בגוף או נזק לרכוש, המפגינים מתנהגים באלימות בהיקף נרחב כלפי הכוח המשטרתי הפועל לפיזור ההפגנה, המפגינים מתנהגים באלימות כלפי הציבור, באופן העלול לגרום לחבלות בגוף או לנזק לרכוש, המפגינים מתנגדים באלימות לפעולות השוטרים לפיזור ההפגנה, וקיים חשש ממשי לחסימת צירים חיוניים או חסימת גישה למוסדות שלטון מרכזיים". כל הדבר הזה, רק במדרג הזה ניתן להפעיל את הבואש. לא רק את הבואש ניתן להפעיל במקרים כאלה, במדרג ג' אלא גם את מערכת אקוסטי-צעקה, גם רימון הלם, גם סוסים, גם פרשים, גם המכת"ז, מים, צבע או בואש. אני בכוונה מסביר את הדברים האלה, כי העלית נושא רציני פה בהצעת החוק. אני חושב רק שהצעת החוק שאתה מדבר עליה כרגע, בפן חוקי יש לה מענה בסעיף 154, ולכן ההצעה הזו היא אכן הצעה מיותרת. מעבר לעניין הזה, מעבר לדברים שאמר חבר הכנסת אבוטבול, נתתי תשובה מדויקת ככל שאני מסוגל אל מול הפעילות עצמה, ולכן ההצעה הזו על פניה היא מיותרת, לא צריך אותה, ולכן הממשלה מתנגדת להצעה הזאת, וגם אני מתנגד להצעה הזאת. מעבר לדברים האלה, העלייה של חברי כנסת פה לדוכן הנואמים, באירועים כאלה או באירועים אחרים, שבאים ואומרים דברים קשים מאוד על משטרת ישראל בכללותה, אני חושב שזה לא נכון ולא ראוי. אני חושב שהמשטרה, בטח ובטח בימים הקשים האלה, מתמודדת, עם פעילות בלתי רגילה שהיא עושה בכל הזירות. בוודאי גם המשטרה טועה, בוודאי גם כולנו טועים, אבל לבוא ולהגיד שבגלל פעילות המשטרה היה נזק למעשה לאותם נזקקים של 400 מנות, בלי לספר מה קרה ברחוב למטה, בלי לתאר מה היה, אילו זריקות ואילו מכות ואיזה צעקות ואילו קללות אמרו על השוטרים, אני חושב שעל זה אתה ואני יכולים להסכים שכולנו צריכים בסופו של דבר שהמשטרה תהיה טובה, מקצועית, הוגנת, אבל גם עם יכולת פיזור הפגנות מתי שצריך. לא פעם ולא פעמיים בציבור אומרים: מדוע המשטרה לא עושה ככה או לא עושה אחרת. היא נמצאת בתווך, היא נמצאת הרבה פעמים בשסע. כן, יש את האמצעים האלה, יש את כל האמצעים האלה, שניתנו למשטרה כדין. שלילת השימוש באמצעים האלה למשטרה היא טעות יסודית מאוד. כן צריך פיקוח ובקרה על משטרה. הדבר הזה נעשה בוועדה לביטחון הפנים לא פעם ולא פעמיים. לכן חשוב לי, חבר הכנסת אבוטבול, על מנת שכל הדברים יהיו ברורים, אני אקריא את הנוהל כמות שהוא: " במסגרת טיפול משטרת ישראל בהשלטת סדר ציבורי ופיזור הפגנות קיימת אפשרות לשימוש בהתזת נוזלים לעבר מפגינים, בניהם נוזל הבואש. ככלל, התזת בואש תתבצע באמצעות מכת"ז בהתאם למדרגי ההפעלה. התזת בואש באמצעות רכב ייעודי אחר או אמצעי נישא אחר, תהיה באישור של ראש אג"מ". יש אפשרות להשתמש בבואש גם לא באמצעות רכב, זה באישור של ראש אג"מ בלבד. ולכן אני חוזר ואומר מה שאמרתי בהתחלה לחבר הכנסת אבוטבול: הצעת החוק שאתה הגשת, שאני מבין שהיא נכתבה מאותו קהל שפנה אליך, וציינת קודם גם שהוגשה על ידי קודמך, אני באופן אישי מתנגד להצעה הזאת. היכולת ודרך הפעלת השימוש בכוח של משטרת ישראל מותוות באותם סעיפים בחוק העונשין. לכן אני מבקש להתנגד להצעה הזאת. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, אתה רוצה לעלות? בבקשה. חבר הכנסת אבוטבול עולה לשלוש דקות. בבקשה. טוב, קודם כול, אני מבקש שזה יהיה בהצבעה שמית. יש פה את המכתב של הח"כים, אז שזה יהיה שמית, בבקשה. תודה רבה. שמעתי את סגן השר, את הדברים היפים, תקשיב אם אתה רוצה, מר סגלוביץ'. הוא לא מקשיב. חבל. מר סגלוביץ', כדאי שתקשיב, כי אני מגיב לך. שמענו את דברי סגן השר, ממש נראה נופת צופים, אבל מה אפשר לעשות שלאותם אזרחים זה טינופת צופים. המים האלה של הבואש מגיעים אליהם עד למרפסת. ואל תגיד לי: מי ששלח אותך להעלות את הצעת החוק, מי ששלח אותי זה אותם אלה שהחברים שלך נלחמים בעדם. אנשי מרצ, שכל הזמן רוממות זכויות האדם בראשם, והם מדברים על זה כל הזמן, פתאום הם שכחו את כל הכללים האלה. המפגינים לא שלחו אותי לדבר, שלחו אותי אותם אלה שהפסידו כסף, נזק ממוני. 400 סלי מזון הושחתו בגלל המשטרה. אז אל תגיד לי: מי ששלח אותי. שלחו אותי אותם אנשים מסכנים שסבלו בגלל המעללים של המשטרה. ואני רוצה להגיד לך עוד דבר. גם השופט, כשהגיעה אליו עתירה, בעתירה שהגיעה לבית המשפט העליון, אומר פה השופט משפט: עם זה, לא ניתן להתעלם מהסרטונים שהוצגו בפנינו בשלביה המוקדמים של העתירה, שמהם התקבל הרושם כי "לפחות בחלק מהמקרים נעשה שימוש מכוון בנוזל הזה מסוג בואש, והותזו נוזלים בעוצמה רבה באמצעות מכת"ז כלפי ראשיהם של מפגינים מטווח קצר באופן שאין חולק כי זה מסכן את בריאותם". איפה ניצן הורוביץ, שהגיש פעם הצעה דומה? אז מה, כמה אתם יכולים לשקר? מה זה הדבר הזה? התחלתם כולכם להתעלם מהציבור? ועוד ראש הממשלה מסתכל עליי. זה ציבור שסובל. תלוי איזה ציבור. אני אחזור על המילים שאמרתם אז: איפה אתם? השתגעתם? השתגעתם? מר בנט, מזכיר לך משהו, הצליל הזה? איפה אתם? השתגעתם? גם אתם השתגעתם אם אתם לא מתייחסים לתושבים ואזרחים. ואם שופט אומר שחוק לא מסודר וצריכים לסדר את זה, הוא אומר: יש כאן "לעורר תהיות קשות באשר לשאלה אם המשטרה אכן מקפידה על נהליה, ובפרט אם הופעל שיקול דעת מספק באשר לאופן השימוש במכת"ז". כותב את זה שופט, לא אני ממציא פה. אז בבקשה, תתעוררו ותפסיקו לרמות את עצמכם. ואם אתם מדברים על זכויות האדם, אז תיצמדו למשנה שלכם ואל תהיו לי סלקטיביים. ואם אתם עיוורים, לפעמים רואים, לפעמים לא רואים, אז זה דבר שבגללו אתם צריכים ללכת מייד מייד לרופא מקומי. משפט לסיום. אני מבקש מכולם, אדוני היושב-ראש, משפט לסיום. בסדר, משפט לסיום. בגלל שזה נושא אנושי, נושא רפואי, נושא שקשור לכולם, בגלל זה גם ביקשתי הצבעה שמית. תודה. כדי שנראה, ונסתכל לאנשים בעיניים, מי בעד זכויות האזרח ומי ממשיך לרמות, תודה רבה. תודה רבה. כמו דרכו של ראש הממשלה. תודה. בבקשה לשבת, חברי הכנסת. יש בקשה של האופוזיציה להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, נגד אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, בעד ניר ברקת, בעד יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, בעד גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, בעד צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, בעד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, נגד לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, נגד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, בעד יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, נגד מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, נגד ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, נגד אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, בעד קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, אינו נוכח נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד בבקשה לקרוא פעם נוספת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד ביטן, בעד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת משה טור פז, אינו נוכח עופר כסיף, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת יואב קיש, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח רם שפע, אינו נוכח האם יש מי מחברי הכנסת במליאה שנוכח ולא הצביע? הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. תוצאות ההצבעה: בעד, 54, נגד, 56. לפיכך, הצעת החוק לא עברה. מרצ, התנועה לזכויות האזרח, חבר הכנסת אבוטבול, תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מתן הודעה בכתב לאסיר בדבר מועד שחרור מינהלי והכנת תוכנית שיקום), התשפ"א 2021, של חברת הכנסת מיכל וולדיגר. בבקשה. ישיב סגן השר לביטחון הפנים סגלוביץ'. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. תודה. כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי הנכבדים, עקרונות השחרור המינהלי הוסדרו ב-1993 בסעיף 68 לפקודת בתי הסוהר במטרה להתמודד עם מצוקת מקומות הכליאה בבתי הסוהר. השחרור המוקדם מתבצע בהתאם לתפוסת מקומות בבתי הסוהר. הפקודה קובעת כי השר לביטחון פנים יקבע, באישור הוועדה לביטחון פנים, את תקן הכליאה, שהוא מספר המקומות שבהם ניתן לשכן אסירים בכלל בתי הסוהר. התקן נקבע בכל פעם לתקופה מרבית של שנה. ביום שבו מספר האסירים השפוטים הכולל מגיע לתקן הכליאה, ניתן להתחיל לשחרר אסירים שיתרת מאסרם קצרה יחסית בהתאם לקבוע לפקודה. ביום 27 ביולי 2021, בצו בתי הסוהר (שחרור מינהלי) (קביעת תקן כליאה) (הוראת שעה), התשפ"א, תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר עמד על 14,000 מקומות כליאה. תוקפו של הצו הזה מסתיים ביום 28 בינואר 2022. עד לשבוע האחרון, השחרור המינהלי חל על אסירים המרצים תקופת מאסר שאינה עולה על ארבע שנים, ואילו אסירים שמרצים תקופת מאסר ממושכת יותר ואסירים ביטחוניים, אלו זכו לשחרור מינהלי רק אם ועדת השחרורים אישרה גם שחרור מוקדם. דא עקא שהשיקול הכלכלי הוא אשר מוביל לכך שאסירים משוחררים טרם זמנם, בעוד הפתרון המתבקש הוא כאמור אמור להיות אחר. התקן שנקבע אינו מבחין בין סוגי האסירים ומאפשר גם את שחרורם המוקדם של אסירים מסוכנים או שאינם מתאימים לשחרור מוקדם, ובלי כל תוכנית שיקומית סדורה ליום שאחרי. לפני יומיים העבירה המליאה בהוראת שעה הצעת חוק ממשלתית לתיקון פקודת בתי הסוהר בעניין הזה ממש. בהסתייגויות שהגשנו חבריי ואני ביקשנו, בין היתר, לקדם כבר בשינוי הנוכחי הודעה מראש לשחרור מינהלי וחיוב תוכנית שיקום למשתחררים טרם זמנם. בתיקון שעבר השבוע, במטרה להקטין את הסיכון הנשקף לציבור, והוא מבורך, אסירים שעברו עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה גם הם לא יהיו זכאים לשחרור מינהלי מורחב אוטומטי, אבל שחרורם של אלה מותנה בתקופת המאסר שנותרה, וככל שהיא עולה על שלוש שנים יהיה צורך גם בשחרור מוקדם על ידי ועדת השחרורים. אסירים אחרים, אם נשפטו לעד שלוש שנים, יזכו לשחרור מינהלי מורחב אוטומטי, ומי שנשפט ליותר משלוש שנים יהיה תלוי בוועדת השחרורים. בנוסף, שונתה תקופת המאסר שבגינה יכול אסיר לצאת לשחרור מינהלי אוטומטי בלא שעבר תוכנית שיקום ובלא שוועדת השחרורים בחנה את עניינו, למעט כמובן עברייני מין, אלימות במשפחה ואלימות חמורה, וכן אסירים ביטחוניים. התקופה ששונתה עמדה עד לאחרונה על עד ארבע שנים, ועכשיו, בשינוי האחרון, היא קוצרה לשלוש שנים. שינוי נוסף שנעשה בשינוי הנוכחי הוא לאסירים שתקופת מאסרם היא בין 18 ל-36 חודשים. הללו יזכו לשחרור מינהלי של פחות שבועות מנוסח החוק שהיה, משום שהסתבר שאסירים בתקופות מאסר אלו העדיפו שלא לבקש תוכניות שיקום. חברי הכנסת, זה מפריע שם. חברת הכנסת מגן תלם, זה מפריע לדוברת. תודה, כבוד היושב-ראש. השחרור המינהלי קיצר את תקופת מאסרם גם בלי תוכנית שיקום. זה נשמע לנו טכני, אבל זה מהותי ביותר לחברה שלנו. בלי שום תוכנית שיקום. במהלך דיוני הוועדה לביטחון פנים בראשותה של חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי, אמרה קתרין בן צבי, רמ"ח שיקום בשב"ס, שיש ירידה של 30% בבקשות האסירים לתוכנית שיקום. ולמה? כי הם העדיפו להשתחרר בלי זה. השינוי נועד לעודד אותם לבקש להשתלב בתוכניות השיקום. תוכנית שיקום היא כחצי שנה אינטנסיבית בממוצע, ולפעמים מקצרים אותה לארבעה חודשי טיפול יום-יומי פרטני. כלומר, תוכנית השיקום היא הכרחית גם לאסיר עצמו, גם לבני המשפחה שלו וגם לסביבה שלנו כולה. ולכן, אני קוראת לחייב תוכנית שיקום לכל אותם אלה שמשתחררים בשחרור מינהלי. השחרור המינהלי הוא לא פרס, זה זכייה מן ההפקר. המחויבות שלנו כמדינה היא לדאוג שאכן נעשה תהליך שיעשה כאן שיקום אמיתי. דבר נוסף שביקשתי, הודעה מראש, בכתב, על השחרור המינהלי, הוא דבר אנושי, הוא מבטיח היערכות והתארגנות מראש, גם של האסיר עצמו וגם של הסביבה שלו. חבריי, כשאין למשוחרר תוכנית שיקום ושאין לו היכן להתגורר, והעובד הסוציאלי ברווחה בכלל לא מודע לשחרור שלו, הוא בדרך כלל חוזר לסורו, כי אין לו ולא נותרה לו כל ברירה, אין לו מה לעשות, אין לו עבודה, אין לו מקום לגור בו, ולכן הדלת מסתובבת. השבוע ערכתי ביקור פתע בבית המעצר ניצן. בית המעצר הזה מורכב משלושה מבנים: 1. מג"ן, מרכז גוף נפש, שנפתח בשנת 2021. יש בו מחלקה לבריאות הנפש, פתוחה וסגורה. יש שם גם שני אגפים לאסירים טעוני פיקוח. 2. מר"ש, מרכז רפואי שב"ס, שנפתח ב-1990, ומעניק טיפול רפואי מקצועי לאוכלוסיית הכלואים. הוא כולל גם מחלקה סיעודית, מכון דיאליזה, רנטגן, ובדיקת רופאים מומחים, פיזיותרפיה ועוד כהנה וכהנה, וגם מעבדה לגילוי סמים. 3. המוסד השלישי שנמצא שם זה בית המעצר ניצן. לצערי הרב, על אף רצונם הטוב של גנ"מ גבריאל מירילשוילי ועו"ד ערן נהון, היועץ המשפטי של השב"ס, נתקלתי בקשיים, כבוד סגן השר, ולא הצלחתי להיכנס ממש פנימה ולבחון את מה שקורה, את המציאות. בהזדמנות זו אני קוראת מכאן לשר ולסגן השר לאשר את ביקורי במתחם, לבקר בו כדי לעשות את עבודתי על הצד הטוב ביותר. יש לי סיפור, אבל הוא סיפור אחד מיני רבים, של אימא לנער צעיר יחסית. מדובר בדן, שמתמודד עם מאניה דיפרסיה והפרעת אישיות גבולית. דן ניסה להשיג את יעדיו בצורה אלימה כלפי בני אדם ורכוש ואף איים והשתמש באלימות כלפי בני המשפחה שלו. בעקבות זאת הוא נשפט לשנה בכלא. היו ניסיונות למצוא לדן חלופות אשפוז, דן זה כמובן שם בדוי. ניסו למצוא לו חלופות אשפוז, הרי הוא אלים בעקבות המחלה שלו, הוא לא עושה את זה מתוך מודעות, אך משרד הבריאות דחה את הבקשה. שלושה חודשים לפני השחרור שלו מקבלת המשפחה, שוב, המשפחה היא שהתלוננה, וניתן לדן צו הרחקה ממנה. צו ההרחקה ניתן לא כי המשפחה לא רוצה אותו, להפך, הוא צריך שיקום, והיא מפחדת מדן. המשפחה מקבלת טלפון: בנם משתחרר מוקדם מן הצפוי, כיוון שהוא יושב על תאריך מינהלי מלא. בעברית פשוטה זה אומר שמספר האסירים עלה על התקן שקבע השר, ועל כן נציב השב"ס יכול לשחרר את האסירים מתקופת המאסר שנותרה להם שאינה עולה על יתרת המאסר המרבית בחוק. דן יכול להשתחרר כל יום. המשפחה לא יודעת, כל יום הוא יכול להשתחרר. זה תלוי ברשימה השמית שיקריא ניצב השב"ס בבוקר. כלומר, כל בוקר יכול להיות שהוא משתחרר, והמשפחה לא יודעת, וגם דן לא. דן לא קיבל טיפול רגשי לכעסים בכלא. הוא לא קיבל שום שיקום כלשהו לכעסים שלו, לאלימות שלו. הדבר הזה, של טיפול בכעסים, מהווה תנאי להכנסתו לאחד ההוסטלים לאחר שישתחרר, אז הוא לא יכול להשתחרר, וזה סוג של דלת קסמים כזאת, ואנחנו כל הזמן סביב אותו מעגל. מדוע דן לא קיבל טיפול? כי לא התגבשה קבוצה, ונוסף לכך הוא רשום בתוך השחרור המינהלי המוקדם, ולכן הוא גם לא יקבל טיפול. ומה יהיה עם דן? מה יהיה איתו אחר כך, ברגע שהוא ישתחרר? אתם בטח שואלים, או לא שואלים. אחת משתי האפשרויות: המשפחה לא יכולה לקבל אותו הביתה, כי בגינה הוא נכנס לכלא. היא פוחדת ממנו. אבל הוא צריך שיקום. אז מה שיקרה לדן זה או שהוא יחזור לשוטטות ברחוב, וזה אומר: פגיעה באחרים, וזה אומר: דלת מסתובבת חזרה לכלא, או חזרה הביתה, אבל אז הוא יפגע במשפחה שלו, שוב, לא בגלל שהוא אדם אלים אלא כי יש לו מחלה לא מטופלת, ואף אחד לא דואג לשיקום שלו. אני מסיימת. אני קוראת כאן לכל חבריי מהאופוזיציה ומהקואליציה כאחד להצביע בעד הצעת החוק, לעשות עוד צעד בתיקון החברתי החשוב הזה, האמיתי, לשים רגל בדלת המסתובבת הזאת. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. ישיב על הצעת החוק סגן השר לביטחון הפנים חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה, עד עשר דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת וולדיגר, שבאמת העלתה נושא, וגם בנימוקים שלה להצעת החוק שהיא הציעה, היא פתחה את זה יותר רחב, לגבי כל מה שקורה באפשרויות השיקום של אסירים בשירות בתי הסוהר בכלל. אני אתחיל בכמה מילים כלליות, חברת הכנסת וולדיגר, אני בטוח שאת רוצה לשמוע גם מה אני משיב לך על ההצעה החשובה. אמרתי שהעלית נושא שהוא נושא חשוב, כי הוא חרג מעבר לעניין של שיקום בשירות בבתי הסוהר. בכלל, אני אגיד גם כמה מילים כלליות. האכיפה, בעיקרון, היא סוג של שירות חברתי. זה לא רק לקחת עבריינים ולטפל בהם, זה גם לעשות משהו עם אלה שעברו עבירה. לכן, אני אומר שבמובן הזה זו הזדמנות טובה, דרך ההצעה שאת הצעת, לדבר על מה שקורה במקומות, אני לא יודע אם לצערי או לשמחתי, אבל פחות מדי אנשים יודעים מה קורה בארגוני הרווחה באופן כללי, בדגש על שירות בתי הסוהר, שעושים באמת מלאכת קודש בתנאים לא פשוטים, גם בנושא של שיקום אסירים. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. אני אגיד עוד משהו כללי: מדובר פה בדגש על השחרור המינהלי, חבר הכנסת פטין מולא, זה מפריע. מה שאני רוצה לומר לגבי השחרור המינהלי, שחרור מינהלי זה לא אידיאולוגיה, זה אילוץ. בג"ץ קבע שטח מחיה, שגם זה נכון. נכון שאסירים, גם אם המדינה החליטה שצריך להרחיק אותם מהחברה, יהיו להם תנאים מינימליים.  אין פה ויכוח, אני לא מתווכח, אני רק אומר שזה הנתון. ולכן, כשהגיע המספר שנקבע כשטח מחיה מינימלי, שגם הוא, לא צריך להגזים, זה לא שטח ענק, בסופו של דבר,  המשמעות היא שאין שיקול דעת, כלומר, שיקול הדעת מותווה בחוק. בתיקון ההוא, הגענו ל-14,000 בבוקר כי קרה כך וכך, ואין שליטה לשירות בתי הסוהר על הנכנסים באותו יום. הגיע ל-14,000, הגיע לקריטריון, ובאותו יום מודיעים. אל מול האילוץ הזה באה חברת הכנסת וולדיגר ואומרת: זה לא הגיוני. אני רוצה שיהיה פה שיקום ואני רוצה שיודיעו מראש למשפחה וכו' וכו'. ואני רוצה להוסיף ולהקשות: א. אי-אפשר לעשות את זה. לא ניתן להודיע שבוע מראש, ואפילו לא ניתן להודיע שלושה ימים מראש, מהסיבה שבבוקר או בערב, לא משנה, מגיעים למספר, המספר שהגיע, ממנו,   כי מה שאתה אומר, עובדה ששינו עכשיו את הקריטריונים. אבל עכשיו אנחנו לא מתווכחים. העלית נושא, אני מסביר ככל שאני מסוגל לתת הסבר מפורט, ענייני ועובדתי. העובדה היא שזה לא ניתן. נקודה. כרגע לא ניתן. מה לעשות שב-14,000 נופל העט, מה שנקרא, ומחליטים על השמות שמשתחררים מינהלית. זאת המציאות. האם אני שמח שיש שחרורים מינהליים? לא. הייתי שמח שיהיו עוד בתי סוהר, שיהיו הליכי שיקום אחרים, אבל זאת תמונת המצב כרגע במדינת ישראל. שחרור מינהלי פה, בכנסת הזאת, אז, כשלא הייתי חבר כנסת, כששמעתי על הדבר הזה שצריך שחרור מינהלי, אמרתי שזה לא יכול להיות. לא יכול להיות. כי מצד אחד יש את הזכויות של אותם כלואים, שחייבים להיות בתנאים מינימליים, והתנאים שלהם הם מינימליים, ושירות בתי הסוהר חייב לאפשר את התנאים המינימליים. לכן ההצעה הזאת שנמצאת פה לפנינו היא הצעה שלא ניתן לקיים אותה. אבל אני רוצה להרחיב את הסוגיה למה שאמרת. כל הנושא של שיקום, השיקום היום זה לא תנאי. אין תנאי לשום דבר. מטבע הדברים, בשיקום אתה מחויב בהסכמה של מי שרוצה להשתקם או לקבל טיפול. אתה לא יכול לכפות טיפול, זה נכון בכל שדות הטיפול באשר הם. טיפול אתה לא כופה. שחרור מוקדם, לא מינהלי. אני יכול להתווכח רק עם מה שנמצא מולי, אפשר לתקן את זה.  לא עם שאלה תיאורטית על מה נכון לעשות בעתיד בנושא כלואים ואסירים. הרי יש עוד אלף ואחד דברים, כמו חלופות מאסר, הרבה דברים, הרבה רעיונות. אבל אני נמצא כרגע כדי לענות על הצעת חוק ספציפית, לא על תפיסתי האישית או הכוללת או של ביטחון פנים על מה צריך לעשות בנושא בתי המעצר, בתי המאסר או כל המקומות האלה. אני צריך לענות על העניין הספציפי שאת העלית, ואני אנסה לענות עובדתית ככל שאני מסוגל. אז שוב, סימן ט' לפקודת בתי הסוהר, שמסדיר את מנגנון השחרור, המינהלי נחקק כדי להתמודד עם הצפיפות בבתי הכלא, זאת הייתה המטרה שלו. בהתאם לסמכות לפי סעיף 68 לפקודה קבע השר לביטחון פנים תקן כליאה של 14,000. הוא לא סתם קבע אותו, הוא קבע אותו על סמך נתונים אמפיריים, 14,000 מקומות כליאה, שהם בתוקף נכון לרגע זה עד 28 בינואר 2022. בהתאם להוראות הפקודה, אותו סעיף 68ג שאמרתי קודם מסדיר את סמכותו של נציב בתי הסוהר לשחרר אסירים באמצעות מנגנון השחרור המינהלי במועד שבו מספר האסירים השפוטים עולה על תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר. ברגע שזה מגיע ל-14,000, סטופ, אז מתחיל האירוע. מדי יום מתבצעת בחינה של תפוסות האסירים בבתי הסוהר, ורק ביום שבו תפוסת האסירים עולה על תקן הכליאה שנקבע מורים על שחרור האסירים בשחרור מינהלי בהתאם ליתרת המאסר או לתקופה שנקבעה בחוק. בהתאם לסעיף 68ד, "הגיעה תפוסת האסירים כדי תקן הכליאה, לא ישוחרר עוד כל אסיר שחרור מינהלי". אם מחר או מוחרתיים משטרת ישראל או הנהלת בתי המשפט מפסיקות לעבוד, אין עבודה יותר, ולא עולים מעל 14,000, אף אחד לא הולך הביתה בשחרור מינהלי. זה החוק. החוק הוא שאף אחד לא הולך הביתה. זה הסיפור. זאת מציאות שאני יכול להבין שהיא נראית לא הגיונית, אבל היא הגיונית בזווית של זכויות הפרט של אותו אסיר שנמצא בבית כלא. זאת המציאות. אי-אפשר להודיע שבוע מראש. אי-אפשר. לאור העובדה כי מדובר בבחינה יום-יומית בהתאם לתקן הכליאה ולתפוסת האסירים באותו יום, לא ניתן לדעת, וממילא לא ניתן להודיע לאסיר שבוע מראש אם ישוחרר בשחרור מינהלי ומתי. דברי ההסבר שלך בהצעת החוק: מטרתה של ההצעה היא לאפשר לאסיר ולסביבתו להיערך מראש ליום שאחרי שחרורו מבית הסוהר עם תוכנית שיקום סדורה לשילוב אדפטיבי בחברה ולצמצום אפשרי של פשיעה חוזרת כשהמשוחרר ללא ליווי, ללא ספק, אין לי ויכוח איתך על הרעיון, הבעיה היא רק בתחום הביצוע. אני אמרתי שבדיונים על החוק אנחנו נעשה את זה. החוק של המינהלי פתוח. אבל עכשיו אני עונה על הצעת החוק. אוקיי. בהקשר זה ראוי להבהיר גם שהנוהל, שיטת העבודה בבתי הסוהר היום היא שאם מקבלים גזר דין סמוך למועד הכניסה, מתבצע בפועל חישוב מאסר שבמסגרתו מובאים בחשבון כלל המועדים הפוטנציאליים. זה לא מדע מדויק, אבל כל אסיר יודע, פחות או יותר, תלוי גם איך הוא יתנהג, הוא מקבל טופס שבו יהיו מפורטים כלל המועדים הרלוונטיים למאסרו, לרבות מועד שחרורו המלא, מועד השחרור אם הוא יהיה בסדר, בשליש ואולי אם יהיה מינהלי. שום דבר הוא לא במאה אחוז, אבל יש לו, פחות או יותר  הוא לא חי באוויר. את כל הנתונים האלה מקבל כל אסיר. לכן, חברת הכנסת וולדיגר, מעבר לשאלות היסוד לגבי שיקום, כן או לא, מה קורה עם הדבר הזה, למעשה אנחנו נמצאים בסיטואציה שגם אם הצעת החוק רוצה טוב, היא לא ישימה, לא ניתן לבצע אותה. חברת הכנסת בן ארי אומרת שבדיונים שיהיו בהמשך הדרך יכול להיות שימצאו אופציה כזאת או אחרת, אבל בוודאי ובוודאי לא נשנה את המציאות כרגע. כל זמן שאין עוד בתי כלא וששטח המחיה הוא כזה, כמה שזה נשמע נורא לומר, כאשר עוברים 14,000, נכון להיום, המשמעות היא שנכנסים להליכים של שחרור מינהלי. כובע אחד של המשרד לביטחון פנים בא ואומר שאנחנו צריכים לעשות יותר כדי למנוע עבירות. חלק מהעניין הוא גם לבצע מעצרים ומאסרים של אנשים, מצד אחד, בכובע השני יש את שירות בתי הסוהר, שנוגע גם לשיקום של האנשים או לכליאה ההוגנת שלהם בתנאים בסיסיים. בתוך המנעד הזה, למעשה, המשרד לביטחון פנים פועל בשתי אונות חצויות: מצד אחד, הוא דוחף את המשטרה לבצע עבודה אקטיבית ככל האפשר כדי לעצור ולאסור את מי שצריך להיות שם בשל ביצוע עברות פליליות, מצד שני, לדאוג גם לתנאים הנאותים שיש לאותם עצירים ואסירים. המשרד עושה את זה תוך האיזון הזה. לצורך העניין, אם תיקחו את האונה הימנית והאונה השמאלית שנמצאות במשרד, שתיהן מתנגשות, לכאורה, אבל חייבים להגיע לאותו איזון ראוי. לכן, לעצם השאלה והאמירה שאפשר לעשות את זה, אני אומר לך שנכון לרגע זה, לפחות, לא ניתן לעשות את מה שאת מבקשת לעשות בהצעת החוק הספציפית הזאת. אני גם הייתי שמח מאוד אם הייתה אופציה כזאת, אבל בשביל זה אנחנו צריכים, כנראה, תקן כליאה אחר, וזה אומר בתי כלא אחרים. אני אומר שוב, חברי הכנסת, שקט. הזמן שיש לאסיר היום בשירות בתי הסוהר, זה לא שטח עצום ורב, זה שטח מצומצם מאוד, שאנחנו חייבים במשרד לביטחון פנים, עם כל הרשויות כולן, לאכוף אותו. לכן אני חוזר ואומר שבמובן מסוים זה אירוע שככל שאני מנסה להסביר אותו וככל שהתעמקתי, נא לסיים.  גם בהצעת החוק וגם מעבר להצעת החוק, גם בדברים שחשבתי לעצמי מה אפשר לעשות אחרת, תודה. כי באופן אישי, אינני אוהב את השחרור המינהלי. בסוף אתה מקבל גם שליש וגם שחרור מינהלי, אז עדיף מלכתחילה שהעונש יהיה אחר, תודה. ולא להמציא כל מיני פטנטים. לכן אתה מציע להסיר. על כן אני מציע, פשוט הזמן עבר, אדוני. אנחנו, את יודעת שאני אעשה את זה. זמני עבר. לכן אני מבקש לדחות את ההצעה. אני התחייבתי גם על, חברת הכנסת וולדיגר, את רוצה להשיב? בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. אדוני, אני אשיב בקצרה ולא אקח הרבה זמן. בהחלט, תודה לחברתי מירב בן ארי, אני בטוחה שהיא תעשה הכול בוועדה כדי שהדברים האלה יסתדרו. ותודה לסגן השר. אני אגיד כמה דברים: להגיד "לא אפשרי" זה לא בבית הזה. בבית הזה הכול אפשרי, וראיתי, אתם לימדתם אותי שהכול אפשרי. אני אגיד לסגן השר יותר מזה: גם חברת הכנסת מירב בן ארי, בהצעת החוק שהיא הגישה, והצבענו בעדה, אני הייתי בעדה, וגם הקואליציה, לכאורה מה שאתה אומר לא עומד בשדה ההיגיון, כי נקבעו קריטריונים, סוג של אסירים שמקבלים אוטומטית את השחרור המינהלי המורחב, ויש קבוצה גדולה שלא מקבלת את זה אוטומטית כי היא צריכה לעמוד בקריטריונים. בהנחה שהגענו ל-14,000, ותיאורטית אין מספיק אסירים שעומדים בקריטריון האוטומטי, תתחיל לשחרר אסירים שלא יכולים לשחרר אותם לפי הצו שתוקן עכשיו. עובדה שהעברנו צו כזה, כי זה הגיוני, כי כך צריך לעשות. זה בעניין של לא הגיוני או כן הגיוני או אפשר או אי-אפשר. חשוב לי לציין עוד דבר: שכחנו לרגע את נפגעי העבירה, כי גם להם יש זכויות, ושכחנו לרגע את בני המשפחה, שגם יש להם זכויות. לא יכול להיות שנסתכל רק על זכויות האסיר. יש לו זכויות, אבל יש זכויות ויש זכויות. לפעמים כשיש התנגשות בין שתי זכויות, אנחנו צריכים לקבוע את סדר העדיפויות, אילו זכויות גוברות. בעיניי, זכויות נפגעי העבירה, זכויות המשפחה וזכויות הסביבה כולה גוברות על זכויות האסיר. ולסיום, הלוואי, אבל אמרתי לך, התחייבתי פה ביום שני על הדוכן שאנחנו ממשיכים. בגלל זה פיצלתי את החוק. את יודעת, בגלל זה הורדת את ההסתייגויות. אז מה יותר מזה? אני יודעת את זה, אבל מה נעשה שבעה חודשים? הדיון התקיים. הצעת החוק שלך, קבענו שבמרץ מסיימים, זה לא שבעה חודשים. אז אמרתי שבעה חודשים. אני רק אגיד עוד משפט אחד, והוא חשוב לי: הלוואי שלמתמודדי הנפש בבתי החולים לבריאות הנפש היה "תקן כליאה" כמו שיש לאסירים. אז עיני לא צרה באסירים, אבל עיני מאוד בוחנת את הצפיפות הנוראית בבתי החולים, במסגרות של מתמודדי הנפש. לכן, בואו נתחשב גם בהם, ובואו גם ניתן להם את תו התקן של המקומות, כדי לצמצם את הצפיפות הנוראית. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. לבקשת 20 חברי כנסת, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. (קוראת בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול, בעד חברי הכנסת, חברי הכנסת. עליזה בראשי, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו מישהו לא ישמע את מזכירת הכנסת ויטעה בהצבעתו, אז אנא שמרו על השקט, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, בעד דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, בעד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, נגד אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, בעד ניר ברקת, בעד יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, בעד גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, בעד גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, בעד צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, בעד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, בעד אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, נגד לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, נגד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, בעד יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, נגד מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, נגד ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, נגד אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, בעד קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת משה טור פז, אינו נוכח עופר כסיף, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת יואב קיש, אינו נוכח האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? יעקב מרגי, לא? ראיתי אותך מצביע, בגלל זה. יש עוד מישהו שלא הצביע? אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד, 56, נגד, 57, אין נמנעים. אם כך, אני קובע כי ההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית) (הוראת שעה), התשפ"ב 2021, של חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, ניר אורבך וולדימיר בליאק. תנמק את הצעת החוק חברת הכנסת אפרת רייטן. אני מתנגד לחוק, אני מתנגד לחוק, שמעתי, אמרת את זה כבר שלוש פעמים. אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת הנכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להעלות בפניכם את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית) (הוראת שעה), התשפ"ב 2021. הצעת החוק, שעולה עתה על ידי בשיתוף עם חברי הכנסת ניר אורבך וחבר הכנסת ולדימיר בליאק, מטרתה להאריך בשנה נוספת את הוראת השעה לתיקון סעיף 173 לחוק הביטוח הלאומי, אשר עומדת להסתיים בסוף החודש, ומבטלת את הקיזוז בדמי אבטלה בשיעור של 30% לנמצאים בהכשרות ומאפשרת קבלת דמי אבטלה מלאים. הצעת החוק היא המשכית לתיקון שנקבע בתקופת הקורונה, שהוא צעד חשוב והכרחי, בעיקר לנוכח תקופה כלכלית לוטה בערפל וחוסר ודאות עבור אזרחים רבים שנמצאים ללא עבודה, או כאשר ענפי פרנסה רבים נסגרים נוכח הגבלות חדשות לשמירה על בריאות הציבור בשל התפרצות מחודשת של הקורונה. יודגש שכל מהותה של תקופת האבטלה היא להוות כלי זמני, גשר בין מקום עבודה אחד למשנהו, ולספק לאזרח חודשים ספורים של אפשרות והזדמנות לקיום בכבוד כדי שיוכל לחפש בראש שקט עבודה אחרת ולחזור לעולם התעסוקה. דמי האבטלה משולמים לעובד שפוטר בזכות ולא בחסד. קיזוז דמי אבטלה לאזרח שעושה מאמצים ומשתתף בקורסים שמספקים לו כלים ויכולות להתקדם בחיים ולהתגבר על האתגרים ומכשולים כלכליים מנוגד לאינטרס הלאומי, הכלכלי והחברתי. אני מודה לוועדת השרים לענייני חקיקה על תמיכתה בהצעת החוק הנ"ל. אני רוצה לציין ולומר שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון להיום יש כ-144,000 משרות פנויות בישראל, נתון שמלמד אותנו עד כמה הכשרות מקצועיות הן כלי חשוב כדי להתאים את העובדים לצרכים של המעסיקים. יש עבודה מצד אחד, ומצד שני אין אולי בעלי הכשרה מתאימה. תפקידנו לסייע לאזרחים שנמצאים מחוץ למעגל העבודה לרכוש מיומנויות, להתאים את עצמם לשוק העבודה המשתנה ולהעלות את הפריון במשק. לאור כל האמור, אבקש מכל חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת רייטן מרום.  מוצמדת להצעה הזו הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית) של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה, גברתי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, גברתי השרה, אדוני השר, בחודש יוני 2020 הנחתי לראשונה את ההצעה להארכת הוראת השעה הנדונה. ההצעה התקבלה בסיכום עם שר האוצר לשעבר חבר הכנסת ישראל כץ. עם כינונה של הממשלה החדשה, שר האוצר הנוכחי, חבר הכנסת אביגדור ליברמן, האריך את הוראת השעה עד סוף חודש דצמבר 2021. אם לא תוארך תקופת הזכאות, מובטלים יקבלו דמי אבטלה מופחתים ב-70%, מה שעלול לייצר תמריץ שלילי ופרישה מוקדמת מהליך ההכשרה. מדינת ישראל מחויבת לעודד תנועתיות חברתית והשתלבות מיטבית של אזרחיה בשוק התעסוקה, בייחוד במצב שבו יש מחסור חמור בעובדים במקצועות שדורשים הכשרה. דוח מבקר המדינה קבע כי לצמצום בהיקף הפעילות בתחום התעסוקה עשויות להיות השפעות חמורות על סיכויי השתלבותם מחדש של המובטלים בשוק התעסוקה. מימון נוסף של תקופת אבטלה למובטלים שנמצאים בהכשרה מקצועית הוא ערובה לסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה. חובתנו כמחוקקים היא להאריך את הוראת השעה. ההארכה מתבקשת אם באמת רוצים לקיים הכשרות מקצועיות. במשבר הקורונה נוצרה עלייה חדה בשיעור המובטלים וחלו שינויים מואצים במבנה שוק העבודה. מאז שנת 2020 חל שיפור של כ-5,000 הכשרות מקצועיות. זה מעט ולא מספיק. היעד הוא 100,000 הכשרות שעליהן דובר, בפועל הצליחה המדינה להכשיר 25,000 עובדים בלבד. כמי שכיהנה במושב האחרון כיו"ר ועדת המשנה לעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות, וכמי שעומדת בכנסת הנוכחית בראש השדולה בנושא, אני רוצה לברך את יו"ר ועדת העבודה והרווחה חברת הכנסת אפרת רייטן, שהביאה את הוראת השעה לדיון במליאה. אני שמחה שיש תמיכה והסכמה של כל סיעות הבית לתמוך בהוראת שעה חדשה, שתאריך את תקופת הזכאות עד סוף שנת 2022, למען שילובם של מובטלים רבים בשוק התעסוקה. אני מקווה כי הוראת השעה תהפוך בהקדם האפשרי להוראת קבע, כפי שהיה קיים בעבר. תודה רבה. תודה לך, חברת הכנסת חוה עטייה.  ההצעה הבאה, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית). יעלה ויבוא חבר הכנסת איתן גינזבורג. איתן, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, דמי האבטלה המשתלמים למי שצבר את תקופת האכשרה הקבועה לגביו בחוק הביטוח הלאומי, כיום עובד שמסיים את עבודתו ועומד בתנאי קבלת דמי אבטלה רשאי לקבל את דמי האבטלה במהלך השנה הראשונה לסיום העסקתו, וזאת מכיוון שדמי האבטלה נועדו להוות פתרון קצר מועד, תקופת גישור כזאת, בין מקום עבודה אחד למשנהו. למעשה, דמי אבטלה הם מעין רשת ביטחון עבור כל עובד שכיר. כחברה אנחנו צריכים לשאוף לצמצם כמה שיותר את האבטלה, ובה בעת לעזור לאותם מחוסרי העבודה במציאת מקומות עבודה חלופיים. אחת הדרכים לצמצם את האבטלה היא לאפשר קורסים מקצועיים, הכשרה מקצועית, לאותם מחוסרי עבודה, ולאפשר להם אופק תעסוקתי, הזדמנות חדשה ותקווה. בעבר מחוסר עבודה שנשלח להכשרה מקצועית היה זכאי להמשיך לקבל את דמי אבטלה גם אם כבר תמה שנת הזכאות, כדי לאפשר לו כאמור לסיים את ההכשרה המקצועית שהחל בה. בשנת 2002 תיקנו את החוק במסגרת חוק ההסדרים לאותה שנה באופן שהרע את תנאי הזכאות לדמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית לכדי 70% מדמי האבטלה שהוא זכאי להם, דבר שבמובנים רבים לא מעודד להשתתף בהכשרות אלה. המצב למעשה מהווה תמריץ שלילי להשתתף בהכשרה מקצועית, ובאופן כזה מונעים ממבוטחים רבים את הסיכוי להשתלב בעתיד בתעסוקה כלשהי או בתעסוקה שתואמת יותר את יכולותיהם. לפי נתוני אגף המחקר של הביטוח הלאומי, בעקבות שינויים בחוק הלך ופחת מספר מקבלי האבטלה שהשתתפו בתוכניות ההכשרה המקצועית כך שבשנת 2002, כשעבר התיקון, היה שיעור המובטלים שקיבלו הכשרה מקצועית 14%, ובשנת 2008 שיעור המשתתפים כבר היה פחות מ-1%. זה נתון שאי-אפשר להתעלם ממנו, חבריי חברי הכנסת. הדרך היא דרבון אותם מחוסרי עבודה לצאת לקורסים מקצועיים ולסייע להם לחזור למעגל העבודה. כשמפחיתים להם את דמי האבטלה בתקופה הזאת, מונעים מהם את האינטרס הזה. לכן, אני מציע היום לבטל את ההחלטה שלפיה מובטל בקורס מקצועי יקבל רק 70% מהמגיע לו ובמקום זאת לתת לו את הסכום המלא, כמו שהיה עד לשנת 2002, כי זה הדבר הנכון לעשות. הצעתי היא מעט שונה מהצעתה של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, מכיוון שהצעתה מתייחסת להוראת שעה שיש לה תאריך תפוגה, ואני מדבר על כך שהעסק הזה צריך להיות הוראת קבע, להחזיר את המצב לקדמותו ולאפשר לכל מי שנמצא בהכשרה מקצועית לקבל דמי אבטלה מלאים בכל תקופת ההכשרה. אני מקווה, גברתי, אם ההצעה תעבור, שהוועדה תדון בכך שהנושא הזה יהפוך להוראת קבע ולא רק לתקופת הקורונה ותחזיר את המצב לקדמותו, כדי שנוכל לעודד אנשים ולהכשיר אותם להיכנס לתוך מעגל העבודה, בייחוד עכשיו, כשהרבה מאוד אנשים מחפשים את דרכם בחזרה בתקופת הקורונה. תודה רבה, אדוני. תודה רבה לחברי הכנסת. תודה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. ישיב במשולב על שלוש הצעות החוק שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, סעיף 173 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בזכות לדמי אבטלה בעבור מי שבמהלך שנת זכאותו לדמי אבטלה הופנה להכשרה מקצועית. מובטל שנשלח להכשרה מקצועית זכאי להמשיך לקבל דמי אבטלה לפי תקופת הזכאות המרבית הקבועה לגביו בחוק רק אם טרם חלפה שנה מיום שהפך למובטל. כאמור, מובטל שכזה זכאי לדמי אבטלה מופחתים, בשיעור שיכול להגיע רק ל-70% מדמי האבטלה שהיה זכאי להם אלמלא השתתף באותה הכשרה המקצועית. משכך, בהצעת החוק הנדונה, מוצע לבטל את הניכוי של 30% מדמי אבטלה בעבור מי שעובר הכשרה מקצועית בשנת 2022 כהוראת שעה. הרקע להצעה זו נובע מהוראת השעה הקודמת, שמסתיימת ב-31 בדצמבר 2021, ממש בימים הקרובים, אשר נחקקה במסגרת התיקונים לסיוע למובטלים בעקבות משבר הקורונה. בהמשך לכך, אציין כי מדובר באחד התיקונים החשובים שנעשו כחלק מסל הסיוע אותו הביטוח הלאומי העניק בזמן המשבר. על כן, משרדי והמוסד לביטוח לאומי, שעליו אני ממונה, תומכים בהצעת החוק המבקשת להאריך את הוראת השעה, שתעודד את חזרתם של מובטלים רבים לשוק התעסוקה. היא רלוונטית גם היום לעובדים רבים בענפים שלא הצליחו להשתקם מהמשבר. אדגיש כי ללא התיקון המוצע ייווצר מצב אבסורדי שבו המדינה מטילה קנס על מובטלים שנשלחים להכשרה מקצועית, ובכך המדינה מעניקה תמריץ שלילי להכשרות. מצב זה אינו כלכלי ואינו נבון במיוחד. חברות וחברי הכנסת, לאור הדברים האלה, אני מבקש להודות לחברת הכנסת אפרת רייטן, לחבר הכנסת ולדימיר בליאק, לאיתן גינזבורג ולאתי עטייה, ואני מבקש להודות מאוד לשר האוצר, שתמך, כמוני, בתיקון הזה. אני קורא מכאן לחברות וחברי הכנסת להעביר את הצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה רבה למציעים. תודה לכבוד השר. ביקש להתנגד להצעת החוק הראשונה, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה. כמובן, חבר הכנסת שמחה רוטמן, אתה גם הגשת הצעה, אבל דוד היה לפניך.  כבר הגישו. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, באופן עקרוני אני מתנגד להצעה בגלל שהיא הוראת שעה. היא הייתה בעבר ולכן בסופו של דבר יש סיום תהליכים שהם טובים. החוק טוב, רק צריך לקדם אותו ולסגור את העניין. ברשותך, אני רוצה לעבור לנושא אחר. ביום ראשון ראינו מסיבת עיתונאים שמר בנט כינס בבהילות. שאל אותו עופר חדד מערוץ 12: הציבור במדינת ישראל, מר בנט, עם ישראל מחכה לתשובות שלך, עם ישראל רוצה לדעת. אתם משדרים תחושה של בהילות ומצד התנהלות מבולבלת. אתה מחליט על תו ירוק בקניונים וברגע האחרון עושה סיבוב פרסה, אתה קורא לחסן ילדים ואז אנחנו מגלים ששרת החינוך מסרבת לגייס את מערכת החינוך, אתה מבקש מאזרחי ישראל לא לטוס לחו"ל ואז משפחתך טסה למלדיביים. מה הציבור אמור לדעת? אתה יודע מה התשובה שלך הייתה, מר בנט? התחלת ב"אההה" כזה גדול, אתה יודע, "אהההה". לא יודע, התחלת ללכת סחור-סחור, התחלת לספר שאתם אחלה ממשלה, טסים, נוסעים, עושים גיבושים, נהנים. לא הבנת בכלל מה השאלה. לכן אני חושב, איך אמרת? אנחנו בעצם אחלה ממשלה. תפסיק עם השטויות שלך והשאלות הקשות, מר עופר חדד, אנחנו עוד נפטר אותך כמו שפיטרנו את אראל סגל. אני כל בוקר מתקשר לשרים ומעודד אותם ושואל אותם מה שלומם ואיך הם מרגישים, אנחנו עושים גיבושונים, מארגנים, ממגנים את הבתים שלנו בעשרות מיליוני שקלים, טסים לחוץ לארץ במטוסים פרטיים, פתחנו לשכת עבודה, כל משרד הוא לשכת עבודה בפני עצמו, בקיצור, אנחנו עושים אחלה חיים על חשבון הציבור. מה לא טוב בזה, אתה יכול להסביר לי? בשביל זה נבחרנו, לא? מר בנט, זו בדיוק התשובה שלך. אתה לא מבין ואתה לא מתבייש. הרי היית מבוהל, ולא ידעת לענות על שאלות בסיסיות של כתב. עשית מסיבת עיתונאים בבהילות בכל הערוצים. אחרי שבעצם הסתיימה מסיבת העיתונאים שאלתי את עצמי: תגיד, מה אמרת? אתה מבקש מהציבור שירחם עליך ושישים מסכות. הרי יש לך שרים בממשלה והם לא תומכים בך. איזה ראש ממשלה לא מסוגל להעביר החלטות? דרך אגב, התפקיד של ראש הממשלה במדינת ישראל הוא לייצר החלטות, לא לבוא ולהתקשקש עם כל שר שהוא לא רוצה, אז אתה פונה ועושה מסיבות עיתונאים ומתחנן לציבור: אולי לא תלכו לקניונים? אולי תשימו מסכה? אולי לא תיסעו לחוץ לארץ. אתה מבין לאיזה מצב הזוי הבאת את מדינת ישראל? כשאני אומר שאין ממשלה מתחילת הדרך, אתה הבן אדם הכי מיותר. מר בנט, הם בזים לך. שאשא ביטון לא רוצה שיהיו חיסונים בבית הספר, נניח שלא יהיו. שר האוצר החליט שאין פיצוי לשום עסק, אין שום פיצוי לשום עסק. כששר הבריאות מחליט ששדה התעופה לא סגור, לא סגור, הוא ושרת התחבורה. מה אתה מחליט, בוא תספר לנו אתה, בנט, חוץ מלנסוע עם השיירה ולמגן את הבית שלך בעשרות מיליוני שקלים, וגם את בלפור עוד מעט, הבנתי שגם הגישו שאילתה. למה בתקופת נתניהו, כשצבעו שם ב-20,000 שקלים פתחו בזה את כל המהדורות, והיום ב-30 מיליון שקלים, הס מלהזכיר? עובר, הכול עובר. הסכר נפרץ והכול עובר. לכן, מר בנט, כן, תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. בוא תספר לעם ישראל מה אתה עושה בבוקר. אתה קם בבוקר, וחוץ מלעשות, דוד רעש וצלצולים ולהוציא סמ"ס, מה אתה עושה? הזמן נגמר. תודה. תודה לחבר הכנסת דוד אמסלם. תודה. חבר הכנסת אוריאל בוסו ביקש להתנגד להצעתה של חברת הכנסת חווה אתי עטייה. אוריאל, בבקשה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אולי קודם כול, בהזדמנות שאתה נמצא כיושב-ראש הישיבה, אברך אותך על כך שהכרזת קבל עם ועולם שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. דיברת בהוגנות. לפחות שלא יהיה על כך מחלוקת. אבל מצד שני, חבר סיעתך, שהלך לברך תומך טרור ומסית נגד העם היהודי, זה דבר גרוע שבעתיים. זה דבר גרוע שבעתיים. אבל אני רוצה לתקן אותך. הוא לא אמר שזאת מדינת היהודים, הוא אמר שיהודים יוכלו תמיד, היהודים החליטו. אבל ביומיים האחרונים אנחנו רואים את המרוץ של הממשלה סביב נושא החיסונים והאמון, כן תו ירוק, לא תו ירוק. צריך לזכור שראש הממשלה בנט אמר שהקורונה זה כמו אייפון: מטעינים אותו ואחר כך עוד פעם יורדת הסוללה, מטעינים, יורדת הסוללה. עד שהשכיל להגיע שר האוצר לקבינט הקורונה, הוא אומר להם: חבר'ה, זה רק שפעת. אבל מצד שני דיברו על תו ירוק, ומגיע סגן השר אביר קארה: אני לא נכנס להצביע אם אתם לא מורידים את הצמידים. ואז אילת שקד: סגר זה הדבר הכי טוב. בהוגנות, שר הביטחון גנץ אמר שבממשלה הקודמת, כשהיא הביאה את החיסונים ודאגה שכולם יחוסנו, היה אמון מסיבי. אבל למה? בגלל שהיה אמון. כשהייתה מתקבלת החלטה בממשלה, כששר הפנים והרב אריה דרעי היה בקבינט והוא האמין במשהו מסוים, גם אם הוא יצא נגד המגזר שלו וקיבל שם קיתונות, הוא יצא לתקשורת והסביר למה לסגור בתי כנסת, כי הוא האמין שזה מציל חיים, בלי לשחק בפוליטיקה. אבל כאן כל הנושא הוא פוליטיקה. שר האוצר מפחד מהמושג סגר, כי בסוף זה לתרגם לכסף, ואין שום סעיף תקציבי בספר התקציב לנושא הקורונה. ככה לא קונים אמון, ככה רק מעלים את התחלואה. כשאתם משחקים בחיי אדם וחושבים פעם אחר פעם שנושא הקורונה הוא נושא פוליטי, אחד נראה לו ואחד לא נראה לו, לא תקבלו אמון. ככה לא יתחסנו הילדים ולא המבוגרים, ואף אחד לא ישמע לכם לא בקניונים ולא מחוצה להם, כי מבינים שההחלטות שמתקבלות הן החלטות פוליטיות לחלוטין. תלמדו מהממשלה הקודמת, תלמדו מהקבינט. אם הייתה מתקבלת החלטה, גם אם היו שרים שמתנגדים לה, כאן בכנסת זה בסופו של דבר עבר. אבל כאן יודעים שכל החלטה שתתקבל בממשלה, בסופו של דבר יבוא חבר כנסת אחד, כי זאת ממשלה של 61, ויאמר: אני לא מצביע אם זה לא נראה לי, וככה משתנות ההחלטות מן הקצה אל הקצה. אתמול שר האוצר, הדבר היחיד שעליו הוא כעס כשהוא הגיע לקבינט הקורונה, הוא אמר: איך ההדלפות יוצאות החוצה. עזוב את ההדלפות, תדבר על התוכן. זה שפעת או לא שפעת? אתמול נפגשתי עם סוכני הנסיעות, ארגון סוכני הנסיעות. התעלמו מהם לחלוטין. הם ממאה לאפס ברגע אחד, בהחלטה אחת. אף אחד לא אכפת לו, לא חל"ת, לא פיצויים, לא שום דבר. זורקים אותם, 8,000 אנשים, זורקים אותם לרחוב, בלי שום יחס. אפילו לא מדברים איתם. אגב, רובם מצביעי יש עתיד, הסוכנים הללו. 50% מהם זה בכלל עולי ברית המועצות, הן רואות חשבון ומנהלות החשבונות במקומות הללו. אבל לא אכפת להם, כי בסופו של דבר לא נלחמים בעוני, נלחמים בעניים. זו לא ממשלה של חמלה. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. גם חבר הכנסת שלמה קרעי ביקש להתנגד, להצעת החוק של חבר הכנסת איתן גינזבורג. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. אדוני היושב-ראש, אני מתנגד להצעה הזו כי היא לא יותר מפלסטר. מצד אחד מקילים על המובטלים, שיוכלו לעבור הכשרות מקצועיות ויוכלו באמת לחזור לשוק העבודה עם מקצוע חדש כאשר הם כבר לא יכולים לעבוד במקצוע הקודם, אבל מהצד השני, בהפקרות ובחוסר אחריות של הממשלה הזו, הם שולחים עוד ועוד אנשים למעגלי האבטלה. ליברמן, שעשה טובה והגיע סוף-סוף לקבינט הקורונה, אחרי שהוא ניסה להעביר כאן חוק שהוא יהיה פטור מלהגיע לישיבות, עשה את זה בזלזול ובלי לקבל נתונים. הוא חשב שבכל העולם מתו רק שבעה אנשים מהאומיקרון. לא היה לו מושג. והוא הוסיף חטא על פשע כשהוא אמר שגם אם יש צורך להגן על בריאות הציבור בהגבלות התקהלות, הוא לא יפצה. גם אם משרד הבריאות דורש הגבלות התקהלות שיגרמו לירידה במחזורים, שיגרמו לעסקים לפשוט רגל, שיגרמו לפיטורי עובדים, ליברמן לא יפצה. בפועל אנשים כבר ממעטים לצאת, בגלל ההפקרות של הממשלה הזאת, שהביאה לנו את הגל החמישי הזה, אבל ליברמן רוצה לשמור על הקופה הציבורית רק לעצמו, רק לג'ובים, רק לחברים שלו. את העצמאים ואת השכירים הוא לא מוכן לפצות. למי הוא דואג, ליברמן? לחבר'ה שלו, לאותו שר בלי תיק, הנורבגי שיושב אצלו במפלגה. אתם יודעים, השר בלי תיק הזה, הנורבגי, אתה שומע, אדוני השר? אני שמעתי שעשו לו שינוי השם. אמרו לו: לא ייקרא שמך עוד אלי אבידר כי אם אלי עמידר. למה אלי עמידר? כי ליברמן דאג לו לדירה על חשבון הציבור, דאג לו לג'וב בלי שהוא עושה שום דבר, בטלן שיושב בממשלה, לא עושה כלום, ועוד נורבגי שיושב כאן במקומו עם עוזרים ועם לשכה. וליברמן, אחרי שהוא דואג לג'ובים של החבר'ה שלו, דואג לדירות עמידר בממשלה לאלי אבידר, אז הוא לא רוצה לפצות עצמאים ושכירים. שיהיו הגבלות, שתהיה קורונה, אני לא מפצה. הכסף אצלי. אף אחד לא יקבל שום דבר. אני לא מצליח להבין אתכם בקואליציה, איך אתם מאפשרים לדבר הזה להתרחש, איך אתם נותנים לשר האוצר הזה לשמור את כל הקופה הציבורית לעצמו ולא לתת אותה לציבור, לא לתת למי שצריך. איזה מין דבר זה? לאן הגענו? לאן הגענו שבמפלגה של שר האוצר, תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי.  יושב שר בלי תיק, נורבגי, והוא לא רוצה לפצות עצמאים ולא רוצה לפצות שכירים? אז הצעת החוק הזו היא לא יותר מפלסטר כשהממשלה שולחת עוד עצמאים ועוד שכירים לשוק האבטלה, וליברמן לא רוצה לפצות אותם. תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? רק שנייה, שיהיה סדר: ראשית, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הביטוח הלאומי של חברי הכנסת רייטן מרום, אורבך וולדימיר בליאק. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית) (הוראת שעה), התשפ"ב 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 41, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 41, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה שלישית, על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית) של חבר הכנסת איתן גינזבורג. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"א 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, 40, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני אבוא חשבון עם מי שלא הצביע. סתם, אני צוחק. גם ההצעה הזאת תעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון, הרעלות), של חבר הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי הכנסת. יעלה ויבוא לנמק את הצעת החוק חבר הכנסת מוסי רז. בבקשה. איתן, שמת לב שאתה קיבלת הכי מעט? אמרתי שאני אבוא חשבון עם זה שברח מהמליאה ולא הצביע, אבל זה היה בהומור, בשביל הפרוטוקול, כי הפרוטוקול לא קורא הומור. זה הייתי אני. אה, זה אתה, הבנתי. טוב, זה מסביר הרבה הדברים. היושב-ראש, אני מבקש גם פה, כן, בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. אז אני הסתבכתי עם חבר הכנסת אבוטבול, שהעלה הצעה טובה, שאני בעדה, שאני בעדה. מהיום, חבריי חברות הכנסת וחברי הכנסת, חברתי השרה, חברי השר, אדוני היושב-ראש, אני מעלה כאן, כן, הצעה להגנה על חיות הבר שבעצם אוסרת פיזור רעל שמרעיל חיות בר באזורים חקלאיים, בשטחים חקלאיים. היא מגדירה את הסמכויות של רשות הטבע והגנים בנושא הזה. יש סעיפים בהצעה שאולי לא לגמרי מוסכמים. לאחר הקריאה הטרומית, ננהל שיח עם כל משרדי הממשלה. יש משרדי ממשלה שתומכים מאוד בהצעה, לדוגמה, המשרד להגנת הסביבה, יש משרדים שקצת פחות, ונצטרך לסדר איתם את הדברים ולהתאים בדיוק את הניסוח לניסוח שיגן גם על החקלאים וגם על חיות הבר, אבל בשום פנים ואופן לא יגן על מי שמנסים להרעיל חיות בר בכוונה. על ההצעה חתומים חברי כנסת מסיעות שונות: חתומה יושבת-ראש הקואליציה חברת הכנסת עידית סילמן, חבר הכנסת אלון טל מכחול לבן, חברת הכנסת שרן השכל מתקווה חדשה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו מיש עתיד, גם חברת הכנסת יסמין פרידמן, וחברת הכנסת מהליכוד גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה לשעבר. אני בטוח שעמדתה משקפת גם את עמדת הליכוד, שרוצה להגן על חיות הבר, ושלא נראה את מה שאנחנו רואים פה בתקופה האחרונה. חברי הכנסת, בשנים האחרונות אנו עדים שוב ושוב להרעלות של חיות בר, ובראשן הנשרים ועופות דורסים נוספים, עופות שהתקיימו פה במשך דורות ואפילו אולי אלפי שנים. הנשר המקראי הוא חיית בר בסכנת הכחדה חמורה. הוא היה מאז המקרא, ועלינו מוטלת האחריות לשמור על החיה הזו, שמופיעה בתנ"ך, על העוף הזה שמופיע שם, לשמור שלא ייכחד עכשיו, כשאנחנו כאן בכנסת מחליטים מה לעשות. רשות הטבע והגנים משקיעה מאמצים וכספים רבים מאוד כדי לשמור עליהם כחלק מנופי הארץ הזו. ישראל כבר איבדה אוכלוסיית עופות מקננים של ציפורים אחרות, כמו הפרס, העזנייה. היום גם הנשרים בסכנת הכחדה. אוכלוסיית הנשרים המקומית מצטמקת בקצב מהיר, ואגב, ההרעלות הן הגורם המרכזי לכך. מתוך מעל 250 נשרים שנפגעו ב-20 השנים האחרונות, כ-42% 104 נפגעו בוודאות מההרעלה, בעוד אחרים יש ספק איך נפגעו ויש סיכוי גדול שגם חלק מהם נפגעו בהרעלה: לכך יש להוסיף 105 מקרי מוות מסיבה לא ידועה, וגם לגביהם, כמו שאמרתי, יש סיכוי גדול שמדובר בהרעלה, כך שהרעלה היא כנראה סיבת המוות עד ל-70% מהנשרים בישראל. השנה האחרונה, שנת 2021, שעוד לא הסתיימה, אבל מסתיימת בקרוב, בימים אלה, הייתה שנה קשה מאוד לנשרים. במהלך השנה הזו מתו 24, ולפחות שני שלישים, לפחות 16 מהם, מהרעלה. כל זה מתרחש על רקע המאמצים הגדולים של רשות הטבע והגנים להגן על אוכלוסיית העופות. הוקמו בעבורם תחנות האכלה, בגלל מחסור במזון טבעי. יש גרעיני רבייה והשבה לטבע. יש לגרעינים האלה גם הצלחות מרשימות. בשנים האחרונות הובאו מספרד עשרות נשרים כדי לשקם פה את האוכלוסייה, והם שוחררו לאזורים כמו הכרמל, לא כרמל הסופה. כל המאמצים הללו לא יועילו, כי הנשרים מתים בהמוניהם מרעל שמפזרים חקלאים חסרי אחריות ופורעי חוק, וכמובן מדובר במיעוט שבמיעוט של חקלאים, שהם מלח הארץ ועובדים את האדמה, ועובדים קשה, כדי להתפרנס. יש מספר מאוד מצומצם שמוציא את דיבתם רעה בנושא הזה. ההרעלות פוגעות גם בחיות בר אחרות. לפני ארבעה חודשים איתרו פקחי רשות הטבע והגנים ליד קדיתא, בגליל העליון, 20 פגרים של חיות בר שהורעלו, ובהן תנים ושועל. ככל הנראה, גם עוף נדיר ממין עיטם לבן-זנב נפגע באירוע הזה. בחודשים האחרונים התגלו מאות פיתיונות מורעלים, זאת אומרת, זה מישהו שעושה מעשה אחד, יש כאן קבוצה קטנה שעושה מעשה מאורגן שכמעט גרמה לנזק נוסף. את גילוי הפיתיונות אפשרה ההפעלה של כלבים שהוכשרו לאיתור רעלים. הכלבים הללו מסייעים לצמצם את היקף הפגיעה, אבל מספר הפיתיונות שנתפסו ממחיש את היקף הבעיה ואת האתגר המורכב העומד בפני הרשות. החוק שאני מציג היום, שנוסח על ידי החברה להגנת הטבע, וכאמור הזכרתי מי הח"כים החותמים מסיעות שונות בבית, גם מהאופוזיציה, הוא לא מספיק בשביל להתמודד עם היקף התופעה, כבר ישבתי בשבוע שעבר בישיבה במשרד להגנת הסביבה עם נציגי רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע כדי לראות צעדים נוספים, אבל החוק הזה ישפר מאוד את המצב. החקיקה הקיימת אינה נותנת מענה אפקטיבי לאיום ההרעלות, משום שהיא מצמצמת את יכולת גורמי האכיפה ללכוד עבריינים ולהביאם לדין. לבית המשפט אין יכולת להטיל עונשים ראויים נדרשים. נדרשים אמצעי אכיפה משפטיים נוספים שיסייעו לשמור על הנשרים ועל חיות הבר כולן. הצעת החוק הזו שאנחנו מביאים היום שואפת להעניק את הכלים האלה לרשויות כדי להתמודד עם התופעה המדאיגה הזו. היא קובעת בפירוש איסור פיזור של רעל באזורים שהם בסכנה לחיות בר, שיוגדרו. היא מגדירה את סמכויות האכיפה והפיקוח של רשות הטבע והגנים ומתמודדת עם הבעיות האלה. הצעת החוק תסייע למהלך הכולל שמוביל המשרד להגנת הסביבה, יחד עם רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, במטרה למגר את התופעה. כמובן, נדרש גם חינוך ועוד אלף דברים נוספים. אני מקווה שקבלתה היום בקריאה טרומית תהיה צעד חשוב בשמירה על אוכלוסיית הנשרים ועל החיות הבר כולן. תודה לכם. אני מקווה שכל חברי הבית יוכלו להתעלות על שיקולים של אופוזיציה וקואליציה ולתמוך בהצעה הזו, ושחבר הכנסת אמסלם, שינמק נגד, יהיה היחיד שיצביע נגד.  תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. ישיב, בשם השרה להגנת הסביבה, השר ניצן הורוביץ', בבקשה. אני אסביר לך עוד מעט למה אני מתנגד. אדוני, עד עשר דקות לרשותך. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברתי השרה להגנת הסביבה ביקשה שאשיב בשמה על הצעת החוק החשובה הזו שמונחת בפניכם להצבעה בקריאה טרומית היום לתיקון חוק חיות הבר, חוק הגנת חיות הבר. רק בשנה החולפת מתו 17 נשרים כתוצאה מהרעלה. אוכלוסיית הנשרים בישראל בסכנת הכחדה, והגורם העיקרי לכך הוא אותן הרעלות חמורות ובלתי חוקיות המתבצעות ברחבי ישראל. צריך לומר במפורש: ללא טיפול דחוף בבעיית ההרעלות, ייכחדו הנשרים משמי הארץ. כמובן שלא רק הנשרים נפגעים מהרעלות. בכל שנה אין-ספור חיות בר מתות כתוצאה מהרעלה מכוונת באמצעות חומרי הדברה אסורים בשימוש. זה אחד הגורמים להכחדה של מינים רבים בישראל בעשורים האחרונים. חשוב לזכור, ופה אני כבר אומר כשר בריאות, שהרעל פוגע לא רק בבעל החיים שאכל את הפיתיון המורעל. הוא גם מסוכן עד כדי קטלני לבני אדם, והוא מוביל לשרשרת של הרעלות משנה של בעלי החיים שאכלו את הפגר המורעל. ההתמודדות עם הרעלות של חיות בר היא אתגר גדול. בכל פעם מחדש אנחנו עומדים מול תמונות הפגרים המורעלים ופיתיונות הרעל שמפוזרים בכל מיני מקומות, בלי יכולת מספקת למצוא את המרעיל וללא אפשרות לייצר הרתעה. הצעת החוק החשובה שמובאת כעת, שאותה יזם חברי חבר הכנסת מוסי רז יחד עם חברי כנסת נוספים מהקואליציה ומהאופוזיציה, מבקשת להתמודד עם ליבה של התופעה הזו. ההצעה מגבילה את היתרי הציד של חיות הבר ורישיונות הציד באמצעות רעל או חומרי הדברה, וקובעת איסור מפורש של שימוש בחומרים כאלה, חומרים שהם מסוכנים, באזורים ובנסיבות שבהם יש חשש לפגיעה בחיות בר. בנוסף, ההצעה מרחיבה את סמכויות הפקחים לחיפוש ללא צו כאשר יש חשד סביר להרעלה, סמכות חשובה ביותר, המאפשרת להגביר את האכיפה ומעניקה כלי משמעותי לאיתור מקור הרעל. אני רוצה לציין שאחד הסעיפים המשמעותיים בהצעת החוק הוא העברת נטל הראיה והטלת האחריות על בעל השטח שבו פוזר הרעל או חומר ההדברה שהוביל להרעלה. אני רואה בזה כלי משמעותי במאבק בתופעה החמורה, שעשוי לשפר את היכולת של המדינה למגר את תופעת ההרעלות לאין ערוך. בדיון הממשלתי שנערך בנושא התעוררו קשיים לגבי הסעיף, ועל כן סוכם גם עם המציע כי בהמשך הליך החקיקה יתקיים שיח נוסף ויגובשו הסכמות בעניינו. המציע חבר הכנסת מוסי רז, זה מקובל עליך? כן. אוקיי. לכן, רבותיי, על ידי חרדים, דואגת לחיות הבר ולחתולים. ממשלה, כך אתם נראים. אתה יודע, צער בעלי חיים זה גם כלל יהודי חשוב. עם כל הכבוד, אני בעד. יפה. נו, אז למה אתה אומר? היהודים גם הם בעלי חיים. גם הילדים החרדים הם בעלי חיים. חבל שאתם אומרים כך. חבל מאוד. חבל מאוד. זאת האמת. אתה מצביע נגד ילדים חרדים כל הזמן. אני קורא לכם,  אני קורא לכם, חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק הזאת ולאשר אותה בקריאה טרומית כדי להמשיך בהליך החקיקה. תודה. תודה לשר ניצן הורוביץ. להצעת החוק הוגשו כמה בקשות להתנגדות, ועל כן אני מזמין את חבר הכנסת משה גפני להביע את התנגדותו להצעת החוק. אני אחריו? ביקשתי לפניו. כמה חברי כנסת ביקשו, והיושב-ראש קובע. אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, תגיד מה שרציתי. אני מתכוון להגיד את מה שרצית. רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה להקדים ולומר: צער בעלי חיים בתורה היא מצווה שצריך לקיים, אבל יש דברים שעומדים לפני העניין הזה, וקודם כול האנשים החיים, ההורים, הילדים, שצריך לדאוג להם ולא להרעיב אותם. עכשיו, אדוני השר, אתה בא בשם הממשלה, אותה ממשלה שאתה הצבעת על הרעבת ילדי חרדים, על מציאות שבה פגיעה בלתי מידתית בילדים שחוזרים הביתה רעבים, מכיוון שבממשלה שאתה חבר בה, שאתה פה עומד ומדבר בעד חיות הבר, ושאתה אישרת העברת 12 מיליון שקל לחתולים, אתה פוגע בילדים, אתה פוגע בילדות, אתה פוגע באנשים חיים. פה אתה לא מתבייש בסדרי העדיפויות המעוותים האלה. אתה בא ואומר ומסביר למה אתה תומך בנושא של אי-פגיעה בחיות בר, וגם אנחנו סבורים שלא צריך לפגוע בחיות בר, אבל אנחנו סבורים שממשלה, וכך בן אדם מתורבת צריך לחשוב, יש לה סדר עדיפות בעולם: קודם כול צריך לדאוג לילדים חיים, לילדות חיות, למערכות שלמות של אנשים שנשמה באפם, ואתם הולכים נגדם ופוגעים בהם פעם אחר פעם אחר פעם. אתה מעז לבוא לפה ולהסביר לנו את כל העניין, שאתם תבואו בדברים עם חבר הכנסת מוסי רז. אולי תבואו בדברים גם עם שר האוצר, שלא מעניין אותו שום דבר, רק לפגוע בשכבות החלשות? זה מה שמעניין אתכם. חבר הכנסת אבוטבול, הפסוק בהושע "זֹבחי אדם עגלים יִשקון", הפסוק הזה שאתה רצית להגיד, לו היית עולה, הוא בדיוק מה שאני אומר. הם מדברים על עגלים, הם מדברים על חתולים, הם מדברים על חיות בר. זובחי אדם, פוגעים בילדים, פוגעים בילדות, פוגעים בכל המערכות האלה. אתם באים לכאן ומתחילים להסביר לנו על הפגיעה בחיות הבר. גם הסברתם כשהיה תקציב איך אתם מעבירים 12 מיליון שקל לחתולים. בימים רגילים הייתי מצביע בעד זה, אני חושב שהנושא הזה של פגיעה בחיות בר קשור לעניין של צער בעלי חיים, אבל אני אצביע נגד, בגלל שאתם לא מתביישים לעמוד פה כשאתם פוגעים ככה במערכות שלמות של אנשים חיים. תודה. הלוואי שהייתם מתייחסים אליהם כמו שאתם מתייחסים לחתולים וכמו שאתם מתייחסים לחיות בר. תתביישו לכם. תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. ישיב מציע הצעת החוק חבר הכנסת מוסי רז. בבקשה. אותו אחד שהתנגד, כשמתיזים רעל על בני אדם זה בסדר, מוסי, אבל כשמתיזים על חיות, אסור. אתה מבין? אתה מבין את הפרדוקס פה? אתה מבין את הפרדוקס? אתה אפילו לא חושב על זה. להתיז רעל על בני אדם זה בסדר, על חיות הבר, אתה מגן. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, שרים, אני מבין את הכעס של האופוזיציה, ואני לא רוצה להתנגח בכם, זאת לא המטרה שלי. זה נכון שבקואליציה לפעמים מצביעים על דברים שאתה לא רוצה להצביע בקואליציה, אבל הייתי חמש שנים באופוזיציה, ופעם ראשונה שאני שומע בבית הזה על משמעת אופוזיציונית, בגלל זה חמש שנים,  להתנגד להצעת חוק טובה, שחברה שלכם, שהייתה השרה להגנת הסביבה, היא אחת מהיוזמות שלה, רק בגלל שהממשלה מציעה אותה. גם אתה עשית את זה קודם. עשית את זה קודם. אנחנו אף פעם לא התנהגנו בצורה כזאת. אני חושב שזאת טעות מבחינתכם. אני חושב שזאת טעות גדולה מאוד מבחינתכם. אתה עשית את זה לפני רבע שעה, חצי שעה. אני לא שומע. הינה, אני מקשיב, תצעק עכשיו. עשית אותו דבר לפני שעה. לא. הסברתי לך בדיוק מה ההבדל. אתה מאמין בפשרה ומצביע נגד. הצבעתי נגד הצעת חוק שאני בעדה, אני חושב שהצעת החוק שהצעת הייתה טובה וראויה. אבל בקואליציה יש משמעת, באופוזיציה אין משמעת. גם לי יש משמעת, צריך להצביע לפי מה שטוב לאזרחיות ואזרחי ישראל, ובמקרה הזה זה לא רק האזרחיות והאזרחים, זה גם חיות הבר. אני מדבר פה על הנשר, שמלווה אותנו עוד מתקופת התנ"ך, והוא בסכנת הכחדה, ואנחנו לא מוכנים להיות הדור שיכחיד אותו אחרי 100 דורות, אפילו יותר מ-100 דורות. אנחנו נהיה אחראים להכחדתו רק בגלל שאתה כועס על איזה בואש? ואתה צודק שאתה כועס על הבואש, ואני קורא מפה למשטרה: תפסיקו להשתמש בבואש. לא צריך חוק בשביל זה. יהיה חוק, טוב מאוד. תפסיקו להשתמש בבואש. אבל אני גם קורא מפה לכל חברי הכנסת, הינה סגלוביץ', תגיד לסגלוביץ' שיקשיב לך. אני גם אמרתי לסגלוביץ', הוא יודע את דעתי. אני גם אגיד לשר לביטחון הפנים, שאני מעריך מאוד, הוא יודע את דעתי ואני אגיד לו, אבל זה לא קשור לנושא הזה. זה לא קשור לנושא הזה בכלל. כאן יש לכם אפשרות לעצור את ההכחדה של חיות בר, לעצור את ההכחדה של הנשר המקראי. אף אחד מכם לא חושב באמת שההצעה הזו רעה. אם יש איזו טענה קטנה, אפשר לדבר עליה בוועדות. כל השאלות האחרות, אפשר לדבר עליהן אחר כך, אפשר להתעמת, אפשר להתווכח, אבל אתם יודעים כמוני שההצעה הזאת ראויה. שלמה קרעי, חברת הסיעה שלך, שהייתה שרה להגנת הסביבה, היא הייתה מהיוזמות. ההצעה תעבור, מוסי, אין פה אופוזיציה. ההצעה תעבור? היא תעבור בעזרתך. לך לאכול פלאפל, זה הזמן. היא תעבור בעזרתך. אולי אפילו תצביע בעד. תוכיחו את המחויבות שלכם, מעבר לשאלות של קואליציה ואופוזיציה, להגנת הסביבה, להגנת חיות הבר. ותדעו לכם, בצדק אמר חברי שר הבריאות: הרעל הזה יום אחד גם יהרוג אנשים. גם ילדים יכולים להיות מורעלים מהדבר הזה, זה לא רק מוגבל לנשרים, זה לא מוגבל רק לתנים, זה לא מוגבל רק לשועלים. אנחנו מדברים פה על חיים, ויש אפשרות להציל חיים כאן. מוסי, לצערי אתם לא מתנהלים בהגינות כלפינו. אתה בעצמך לא מצביע בעד הצעות חוק טובות שלנו. אני מסכים שיש בעיה בבית הזה שצריך לפתור אותה. נא לסיים, אדוני. אבל אין דבר כזה משמעת אופוזיציונית. תחשבו על החיים של אנשים ושל חיות הבר. תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. על פי בקשת 20 חברי כנסת, אנחנו עוברים להצבעה שמית. אני אבקש ממזכירת הכנסת להקריא את שמות חברי הכנסת. בבקשה.  הגישו לי שמית. אתה בכלל לא חתום עליה, מה יש לך? בבקשה, גברתי. (קוראת בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול, נגד רק שנייה, נא לעצור את ההצבעה. חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. חברי הכנסת, חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת, מי זה, גלנט? זה מפריע לנו מאוד. חבר הכנסת סמוטריץ'. אנא שמרו על השקט. מזכירת הכנסת לא יכולה לשמוע מה הצבעתם. זה קשה לנהל כך הצבעה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, נגד אמיר אוחנה, נגד ניר אורבך, בעד ינון אזולאי, נגד ישראל אייכלר, נגד דוד אמסלם, נגד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, נגד יעקב אשר, נגד זאב בנימין בגין, בעד אוריאל בוסו, נגד ענבר בזק, בעד חיים ביטון, נגד מיכאל מרדכי ביטון, בעד דוד ביטן, נגד ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, בעד רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, נגד יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, בעד אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, נגד ניר ברקת, נגד יאיר גולן, בעד מאי גולן, נגד איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, נגד גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, נגד סימון דוידסון, בעד אבי דיכטר, נגד גלית דיסטל אטבריאן, נגד אריה מכלוף דרעי, נגד צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, נגד שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, בעד מכלוף מיקי זוהר, נגד אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, לא משתתף אלון טל, בעד דסטה גדי יברקן, נגד מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, נגד מאיר כהן, בעד יום טוב חי כלפון, בעד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, נגד חיים כץ, נגד ישראל כץ, נגד רון כץ, בעד יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, בעד אורלי לוי אבקסיס, נגד יריב לוין, נגד נעמה לזימי, בעד יעקב ליצמן, נגד גבי לסקי, בעד יאיר לפיד, בעד לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, בעד פטין מולא, נגד טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, בעד יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, נגד אבי מעוז, נגד אורי מקלב, נגד אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, נגד מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, נגד יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד אופיר סופר, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, נגד עידית סילמן, בעד עלי סלאלחה, בעד בצלאל סמוטריץ' נגד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, אינו נוכח איימן עודה, אינו נוכח חוה אתי עטייה, נגד יצחק פינדרוס, נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, נגד יסמין פרידמן, בעד אביר קארה, בעד אלכס קושניר, בעד יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, נגד מירי מרים רגב, נגד מיכל רוזין, בעד שמחה רוטמן, נגד יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, בעד מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, בעד ג'ידא רינאוי זועבי, בעד יפעת שאשא ביטון, בעד אלון שוסטר, בעד יובל שטייניץ, נגד קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, בעד יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, בעד נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, אינו נוכח אופיר אקוניס, נגד גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת משה טור פז, אינו נוכח עופר כסיף, אינו נוכח אופיר סופר, נגד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת יואב קיש, אינו נוכח עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. להלן תוצאות ההצבעה: בעד, 59, נגד, 50, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותועבר להמשך דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון, ביטול גיוס חובה), של חבר הכנסת ישראל אייכלר, שמספרה 756/24. יעלה ויבוא חבר הכנסת אייכלר לנמק את הצעת החוק, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בטרם אני מגיש את הצעת החוק, אני רוצה לומר שאנחנו, מאז קום המדינה ועד היום הזה ועד שנזכה לגאולה השלמה, אנחנו בעד ביטחון ישראל, בעד כל דבר שמביא טובה לעם ישראל. אבל אנחנו נגד כור היתוך שמטרתו היא לפגוע בעם ישראל, בתרבות היהודית לדורותיה, למסורותיה ולעדותיה ולהפוך את כל עם ישראל לעם חדש, וזו הפגיעה הגדולה ביותר בביטחון העם היהודי. אסור שהנושא של ביטחון העם או ביטחון המדינה יהיה מכשיר למטרה אחרת לגמרי, שזה כור היתוך. בעבר אף אחד לא היה מוכן לשמוע על הרעיון הזה של ביטול גיוס החובה, כי הייתה תחושה, ביובל הראשון של המדינה, שהמדינה נמצאת בסכנת קיום וצריך שכל אחד יוכל לבוא לעזרת השם בגיבורים, כדי שחס וחלילה האויבים מבחוץ לא יוכלו להשמיד אותנו. אבל בשנים האחרונות יש יותר ויותר אנשים שלא מהמחנה החרדי, אנשים מומחים, יוצאי צבא, שמכירים את הצבא, שהתחילו לומר שיש יותר מדי חיילים שיש להם פחות מדי מה לעשות, כי העם גדל והשנתונים גדלים, והטכנולוגיה המלחמתית של המאה ה-21 שונה לגמרי לגמרי מהטנק והמשאית והתותח של מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה. ישנה טענה בסיסית שאומרת שיש עניין של שוויון בסכנה. היום יש מערך שלם שעומד בחשיבות הראשונה במעלה לביטחון המדינה, וזה ההייטק, הטכנולוגיה והסייבר. אפילו הכלים המיושנים, טנקים ומטוסים ודברים כאלה, הם כבר היום ממוחשבים, ויושבים אלפי אלפי אנשים במקומות הבטוחים ביותר והמוגנים ביותר ומכינים את הכלים הטובים ביותר והמוצלחים ביותר כדי להגן גם על הצבא וגם על האזרחים, כמו למשל כיפת ברזל, שהיא רק דוגמה אחת מני אלפי אלפי התפתחויות בעולם המחשוב, וזה הופך להיות שדה הקרב העתידי. ולכן החשיבות של המאסות של החיילים לעומת החשיבות של המקצועיות של התפקידים בצבא, זה עובר לצד הטכנולוגיה. אפילו בדברים הפשוטים ביותר, כמו בישול במטבחים, אוכל, אוכל לחיילים. בעבר היה ברור שכל חייל צריך להיות פעם טבח, פעם מלצר, פעם מנקה ופעם תותחן ופעם זה. היום לא. הצבא הולך, ובצדק, כל הצבאות בעולם מוציאים ב-outsourcing את כל הנושאים של אוכל, של מזון, של בינוי, כל מיני דברים, ומשלמים לאנשים שיבואו לבנות, יבואו לבשל, יבואו לרחוץ, לעשות את הדברים האלה. לראשונה מאז שהתחלתי להעלות את הנושא הזה היום מתברר בעיתונים  גם אחד העיתונים האנטי-חרדיים ביותר כתב שיש היום רוב בציבור הישראלי לרעיון של צבא מקצועי, שיתגמל את החיילים המקצועיים לפי התרומה ולפי הסיכון, ולא משהו המוני, שאין לו שום קריטריון כמה צריך לקבל מי. העיתון הזה הוא לא עיתון יחיד. גם בעיתונים אחרים על פני הסקאלה הפוליטית בישראל, גם מימין וגם משמאל, נכתבו לא מעט טורים אמיצים שצידדו במה שהם קוראים לו "צבא מקצועי". אני בוחר להקריא לכם קטע אחד מתוך כל אלה שהתפרסמו, כי כותב הטור לא עוסק בכלל בנושא החרדים וזה לא מעניין אותו, העניין הזה. הוא כותב על צבא שמבוסס על גיוס מבחירה ותגמול ראוי למשרתים. הוא אומר: הצבא המקצועי יהיה אומנם קטן יותר, אך השקעת המשאבים תאפשר לשמור אותו בגודל הראוי לעמידה ביעדי הביטחון של ישראל. משאבים אלו יושגו מהתועלת הכלכלית האדירה, כך הוא כותב, לא אדם חרדי, של שחרור מאסות של צעירים ללימודים, הכשרה ושוק העבודה כמה שנים מוקדם יותר, כי הרי בכל העולם צעירים הולכים ללמוד מקצועות בשעה שפה חיילים נותנים שלוש שנים ומתחילים את האוניברסיטה רק אחרי, מאוחר יותר. כך הוא כותב. הוא אומר שמשרד האוצר אמד את התועלת בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, ושניתן לגייס חלק מהכסף הזה כדי להוסיף עוד חיילים מקצועיים, תגמול אישי לחיילים מצטיינים וחימוש מתקדם בטכנולוגיות מוצלחות יותר. שימו לב, הוא לא כותב שום מילה על חרדים או על הערך החשוב של לימוד תורה, מה שאצלנו זה יסוד קיומנו. לא זה מה שעמד בפניו אלא שיקולים ענייניים של מקצועיות ויעילות כלכלית וביטחונית גרידא. בהמשך הוא כותב בגילוי לב: "בואו נפסיק לעבוד על עצמנו. החרדים לא הולכים להתגייס בהמוניהם. זה פשוט לא הולך לקרות". החוק היום מחייב חרדים, תורתו אומנותו, ואוסר עליהם לצאת לעבוד. הוא קורא לזה קטסטרופה כלכלית וחברתית וכו', אבל לא אלה הנימוקים שלי. מה שנוגע לטיעון שלי  השאלה שלו, שהוא שואל: האם זה שוויוני? לא, כך הוא כותב. ואני אומר שגם בתוך הצבא, וכולנו יודעים את זה, אין שום שוויון בין חייל כזה לבין חייל אחר. יש המון המון פערים, והחיילים יודעים את זה יותר טוב מכולם. גם הממשלה הנוכחית מבינה את זה. אנחנו יודעים ששר הביטחון מדבר כבר על רעיון של מתווים, כל מיני שירותי גיוס וכל מיני שירותי תרומה גם בארגונים אזרחיים וגם בנושאים שלא קשורים בכלל בעניין הצבאי ובמה שנקרא מלחמה בשטח. מלבד זאת, חבריי, אנחנו יודעים שהיום העורף נמצא בסיכון לא פחות מהחזית, כי כל הארץ חזית. היום בטכנולוגיות הנוראיות של הטילים המדויקים, ואני לא מגלה פה שום סוד, כל בית במדינת ישראל נמצא בחזית. אין מקום שהם לא יכולים להגיע אליו, מצפון, מדרום או אפילו מרחוק. אבל בכל אופן, הסדר של גיוס וכל התיאוריות שכולם חייבם להתגייס לצבא, זה נשאר שריד מימי הביניים של שנות הקמת המדינה. המדינה הזאת כבר השתנתה מקצה אל קצה בכל הנושאים התרבותיים, וגם הטכנולוגיים. אף אחד לא נוסע היום בסוסיתא, שהייתה פעם פאר היצירה הישראלית, ואף אחד לא משתמש אפילו בטלפון עם החוגה, אבל המודל של הגיוס ושל החובה נשאר אותו דבר. אני זוכר, כשהצעתי את החוק הזה בעבר, הייתי קול בודד בערבה. היום יש חברים רבים משמאל ומימין שחושבים כמוני, אבל יש כאלה שחוששים לעשות זאת בגלל התיאוריה שדיברתי עליה. יש מחלוקות על הדרך שבה יבוטל גיוס החובה. הרי לא מדברים על כך שביום אחד יודיעו: אין יותר צבא חובה. מדובר פה בתהליכים, וכמו כל נושא ציבורי צריך תהליכים זהירים, על ידי אנשים מומחים. רוב הציבור הישראלי חושב היום שיש לעבור לצבא מקצועי. השאלה כמה זמן זה ייקח. היות שברור לכולנו שבסוף זה יקרה, אני אומר: בואו נתעלה על עצמנו, והיות שהחדשנות הטכנולוגית היא כל כך מהירה, בואו נזיז גם המערכת של הגיוס וסדרי הגיוס גם בחיי החברה והפוליטיקה, לא נעמוד נטועים בתיאוריות מיושנות שאבד עליהן כלח. ובעיקר, לבטל את העניין הזה של כור היתוך. מי שרצה ליצור כור היתוך, שיהיה עם חדש, גוי ככל הגויים, יודע כבר היום שלא יהיה עם חדש, עם ישראל יישאר העם הישן והטוב. יהיו לו הרבה תרבויות והרבה אנשים מכל מיני סוגים, גם כל העדות וכל המנהגים אף פעם לא היו אותו דבר, אבל לעשות בחובה איזשהו כור שמתיך ומבטל את כל התרבויות ויוצר אווירה שלא מתאימה לאוכלוסיות שלמות, זה הדבר שצריך להתבטל. הגיע הזמן לשחרר לחופשי עשרות אלפי אנשים שמשועבדים למסגרות הצבאיות, שמרגישים שהם לא תורמים שם כלום. במקום זה אני מציע לכם לתמוך בחוק לביטול גיוס החובה, להתקדם לצבא מקצועי וטכנולוגי יעיל הרבה יותר. אבקש מכולכם לצאת מהקופסה, לחשוב מעבר לטווח היום-יומי, להבטיח את עתיד קיומה של מדינת ישראל, להצביע בעד צבא מקצועי, ומעל הכול ולפני הכול אני רוצה שכולם יודו, אנסה לשכנע, שעולם התורה והישיבות מבטיח את הביטחון הלאומי הקיומי לא במובן המלחמתי והצבאי אלא במובן הקיומי ממש, כי הם נר הנשמה שדולק ומאיר לכל עם ישראל לכל הדורות. דור לדור יביע אומר. עם ישראל באלפי שנות גלות לא היה יכול להתקיים ולשרוד בלי התורה, בלי הגמרא, בלי לימוד התורה, בלי חינוך ללימוד תורה. יהי רצון שכולם יזכו לאור באור התורה ונזכה לשלום ולביטחון לגאולה השלמה במהרה. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. ישיב סגן שר הביטחון אלון שוסטר. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. אדוני יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת, חברות הכנסת, אני מתכבד להביא את עמדתה השלילית, surprise, של ממשלת ישראל ביחס להצעת החוק של חבר הכנסת אייכלר, לא פחות ולא יותר מאשר לבטל את שירות החובה בצה"ל בעת הזאת. אני מוכרח לומר שזה מסוג הדיונים שיש בהם היגיון בתנועת נוער, אולי בהפסקות בחדר האוכל של הישיבות, אולי, שיחות כאלה שברומו של עולם, אבל אם אתם רוצים לקיים דיון רציני, אין שום ספק שאנחנו לא יכולים לקבל את העמדה הזאת. אני רוצה לקבוע שהיום, כמו בעבר, צה"ל נדרש לתפקד כצבא העם, ובראש ובראשונה, אדוני היושב-ראש, לאור האתגרים הביטחוניים שעומדים בפנינו חובת הגיוס היא חיונית הן מההיבט האיכותי והן מההיבט הכמותי. איכותית אנחנו זקוקים לכל צעירה ולכל צעיר באשר הם, ודאי למצוינים שבהם, מכל מגזר שהוא, אגב, כמותית אנחנו זקוקים להמוני בית ישראל, לצערנו, הן בצבא הסדיר והן בשירות המילואים, וביטול המודל, כמוצע בהצעת החוק, יסכן, לא פחות ולא יותר, את עצם קיומה של מדינת ישראל, את ביטחונה ואת חוסנה. בהזדמנות הזאת אני בהחלט רוצה להזכיר את מתווה השירות שאותו אנחנו מקדמים בראשות שר הביטחון, שמטרתו להתאים את המודל, שהיה נכון וטוב עם הקמת המדינה, לשנת 2021, תשפ"ב, אם תרצו, למציאות בדור הנוכחי, וכך, לצד הגיוס לצה"ל ושמירה על הביטחון, אנחנו נאפשר לכל אחד לשרת את החברה הישראלית באמצעות שירות ביטחוני במוסדות ביטחון, חילוץ, הצלה וגם בארגוני חברה וחסד. בכך נחזק את החוסן הלאומי שלנו, נשמור על הביטחון, נגדיל את השוויון. לכן אני מבקש ממליאת הכנסת לדחות את הצעת החוק. תודה. תודה רבה לסגן השר אלון שוסטר. חבר הכנסת אייכלר, הצבעה? נצביע? כן. אם כך, חברים, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. נא לתפוס את מקומותיכם. מי בעד הצעת החוק? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון, ביטול גיוס חובה), התשפ"א 2021, לא נתקבלה. בעד, 18, נגד, 32, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה.  בעד. אחמד טיבי, היית במקום? לא נלחץ? הצבעת בעד. יעקב אשר, היית במקום. לא נלחץ לך? הצביע בעד. אני מוסיף את קולותיהם של יעקב אשר ואחמד טיבי. עדיין הצעת החוק לא התקבלה. איתן, לא הוספת אותי. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אי-ניכוי הוצאות בגין עבודה בשבת), של חבר הכנסת יעקב ליצמן. יעלה ויבוא אדוני. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בבסיס שמירת הסטטוס קוו שמונהג בישראל לאורך השנים עומד חוק שעות עבודה ומנוחה ביום השבת. לפי החוק, אין לקיים, חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. אין לקיים פעילות מסחר או להעסיק עובדים בימי שבת וחג. בתורתנו הקדושה כתוב: "ששת ימים תעבֹד וביום השביעי תשבֹּות". גם החוק וגם הסטטוס קוו בנושא זה הוא עקרוני וערכי, ולאורך השנים שמרנו על כך בכל דרך. לצערנו, ואני נתקלתי בכך הרבה מאוד פעמים, וגם פנו אליי עובדים רבים, לאו דווקא מהמגזר החרדי, אלא שומרי מסורת שאינם חרדים, שנדרשים בידי מעסיקיהם להופיע לעבודה בשבת, בעוד זה נגד אמונתם ודתם, והם גם חוששים לאבד את מקום פרנסתם. הצעת החוק שלי באה לסייע לעובדים והמועסקים בישראל ולמנוע את העסקתם בשבת וחג שלא כחוק ובניגוד לצו מצפונם. הצעת החוק תתקן את סעיף 32 לפקודת מס הכנסה ותאסור ניכוי הוצאות שהוציא מעסיק בשל עבודה או מסחר שביצע עובד בשבת או בשל העסקת עובדים בשבת בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951. בכך ייקבע שמי שעבד בשבת לא יהיה רשאי לנכות את ההוצאות בגין העבודה שנעשתה בימי שבת וחג. שבת קודש היא אות ברית בין ישראל לקדוש ברוך הוא. לאורך כל הדורות יהודים מסרו את נפשם על שמירת השבת. לכן אנו מחויבים לתקן את הנושא הזה גם מבחינה ערכית וגם מבחינה חברתית-מוסרית כלפי העובדים בישראל. אני לא מעלה על הדעת ולא יכול להיות מצב שמישהו שעובר על החוק עוד יקבל הטבה במס הכנסה. זה לא יכול להיות שיש הכרה במי שעובר על החוק, ולכן אני פונה לחברי הכנסת שיתמכו בחוק. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת יעקב ליצמן. ישיב בשם הממשלה השר במשרד האוצר חמד עמאר. בבקשה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב ליצמן היא הצעה שמבקשת שלא להתיר ניכוי הוצאות שהוצאו בעבור עבודה בשבת, אולם התיקון המוצע אוסר ניכוי הוצאות ביחס לכל ימי המנוחה השבועיים של העובדים בישראל, הכוללים גם את ימי שישי וראשון, ולפיכך נוגד את מטרתו. ההצעה מעלה קשיים תפעוליים רבים מבחינת ההוצאה שאינה מותרת בניכוי  זיהוי ההוצאה עם המועד שבעבורו ההוצאה הוצאה וכימותה. אי-התרת ניכוי יפגע פגיעה מהותית בעסקים, במיוחד בעסקים אשר חייבים לפעול במהלך כל ימי השבוע, כולל שבת, כמו בתי מלון וכל עסק חיוני אחר, כמו בתי מרקחת וכדומה.  את החוק. הוראת הפקודה נקבעו לשם גביית מס על הכנסתו של אדם. ספק אם השימוש בפקודה ככלי עונשי להתמודדות עם העסקת עובדים בשבת בניגוד לחוק הוא שימוש ראוי. כמו כן, השימוש בפקודה שלא למטרתה עלול לפגוע במטרתה העיקרית, שהיא גביית מס אמת, ולפגוע ביצרנים. אבקש מחברי הכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום.  מה, אתם רואים אותי כל כך ממהר לרדת? מה אתם נכנסים ללחץ? אני לא כל כך ממהר לרדת. אני יודע שהרשימה המשותפת לא תתמוך בהצעת חוק כזאת, לא להכיר, יאללה, יאללה.  לא להכיר. אנחנו כמס הכנסה לא יכולים לבדוק את הנושא, לכן, השר חמד, למה מי שלא נסע באוטו בשבת משלם שימוש, אני רוצה להגיד לך משהו, ובאמת אני מדבר. לפעמים אני מקנא בכם בשבת. אתם יודעים, יש לכם שישי-שבת, אחרי הצוהריים, נכנסת שבת, יש לכם מנוחה עד הסוף, נחים. אבל זו החלטה שלכם, אתם החלטתם לנוח בשבת. יש אחרים, כמו בתי מלון, בתי מרקחת, שחייבים לעבוד בשבת. אבל זה, לפחות מי ששומר ולא עובד, צריך, אני אומר לך, זכותכם. תחיה ותן לי לחיות, אתה לא יכול להגביל אותי. אני לא יכול לא לנסוע באוטו בשבת ולשלם שווי שימוש כמוך. הזכות שלך לנוח בשבת, אני איתך, זו הזכות שלך. אבל אתה לא יכול מצד אחר להגיד שהוצאה בשבת שהוצאה בגלל שהוא עבד בשבת, אנחנו לא ניתן לו את ההוצאה. זה לא מקובל, לא יכול לקבל ולא יכול לתפוס. אני לא שומע אותך, חבר הכנסת פטין מולא. תגיד לו מה אתה עושה בשבת. אתה לא תומך בהצעת החוק כי היא פוגעת, תגיד לו מה אתה עושה בשבת. לא שמעתי. מה אתה עושה בשבת? בשישי ושבת  תגיד לו. מה אני עושה בשבת? בדיוק מה שאתה עושה בשישי-שבת. תבדוק מה שאתה עושה בשישי-שבת, תראה מה שאתה עושה בשישי-שבת, אני עושה בשישי-שבת. אני צודק או שאני טועה? אתה רואה, אפילו על זה אנחנו מסכימים. מה שאנחנו עושים בשבת זה אותו דבר. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים להצביע נגד הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת פוגעת פגיעה מאוד קשה במעסיקים, בעובדים שרוצים לעבוד בשבת, ולכן העמדה שלנו כממשלה היא להתנגד להצעת החוק הזאת, ואנחנו לא נצביע בעד הצעת החוק הזאת. תעביר זמן. לא שמעתי. אל תדאג, חבר הכנסת פטין מולא, אני אסביר לך דבר אחד. אני רואה שאתה נמצא כאן וחרוץ. אני מחפש כאן גם את חבר הכנסת עלי סלאלחה. אני לא רואה אותו. הוא בהפסקה. הוא בהפסקה. הינה, עלי סלאלחה שמע את קולך ומייד נכנס כדי לשמוע אותך, אדוני השר. מי נכנס? עלי סלאלחה. עלי סלאלחה נכנס? הינה, שם בפינה. הינה, הוא נכנס. אני רואה שגם חבר הכנסת אחמד טיבי מתנגד להצעת החוק. הבנתי ממנו שהוא מתנגד להצעת החוק, כי הצעת החוק פוגעת ולא מגדירה רק את שבת, היא פוגעת גם ביום שישי באנשים שעובדים וגם ביום ראשון. יש אנשים שהמנוחה שלהם היא ביום ראשון. הנוצרים, לדוגמה, המנוחה שלהם היא ביום ראשון ולא ביום שבת, אבל הצעת החוק שהצעתם פוגעת גם בהם. יש גם את המוסלמים, שיום המנוחה שלהם, תתקן בוועדה  לא, לא. זה פוגע באנשים אחרים. אני לא יכול, בוועדה. אני לא יכול לקבוע שגם מי שהמנוחה שלהם היא ביום ראשון, אדוני יסכים, ולא באלה שהמנוחה שלהם היא ביום שבת,  ולא באלה שהמנוחה שלהם היא ביום שישי. לא רוצים לפגוע באף אחד. אנחנו מסכימים. אנחנו מסכימים. לכן הצעת החוק הזאת פוגעת. יש דברים כלליים שצריכים לעבוד גם בשבת. אדוני השר, אנחנו מסכימים איתך, אתה מצפה שבית מלון יפסיק את כל הפעילות שלו ביום שבת? לא. אני מצפה שנקבל בוועדה את ההערות הנכונות שלך. על זה נסכים, רע"ם מסכימים. אם יש משהו לא מדויק בניסוח שמתחיל בשבת, כן, ברור. כל מה שאתה אומר ברור לי, אבל השאלה שלי היא מה העמדה שלנו כממשלה. מה העמדה שלנו בקשר ליום שישי, לא שמעתי את ההגדרה, ועל מה הוא מדבר ביום שישי: על המנוחה של המוסלמים, אם אנחנו נפגע במנוחה של המוסלמים או לא נפגע במנוחה של המוסלמים, נכיר בהוצאות שלנו או לא נכיר בהוצאות שלהם, נעשה להם ניכוי הוצאות או לא נעשה להם ניכוי הוצאות. זו הצעת החוק. אני קראתי את הצעת החוק.  לא שמעתי, אדוני היושב-ראש.  כן, אתה צודק בכל מילה שאתה אומר. אתה צודק. לכן, תשמע, חבר הכנסת פטין מולא, אתה תרים את הראש. תרים, תרים, תסתכל עליי. תסתכל. קודם כול, אני, לא שמעתי. אחרי זה. אחרי זה אתה תספר לי את זה. בסדר גמור. תשמעו, היום ישבתי על, חמד, חמד. לא, לא. אני לא יורד בגלל שאני לא רוצה לרדת, או שאני יורד או נשאר בגלל שאני לא רוצה להישאר. אני נשאר כאן בשביל להגיד את הדברים החשובים גם בקשר להצעת החוק, ואמרתי אותם, וגם בדברים אחרים שחשובים לי מאוד.  אנחנו משוכנעים, אתה תשתכנע לפגוע? אוסאמה, אני בטוח, לא רק בטוח אלא בטוח במאה אחוז, שאתה לא תרצה לפגוע בעסקים ולא לנכות להם בגלל שהם עובדים ביום שישי, ואותו מעסיק שעובד ביום שבת, אתה לא תרצה לפגוע בו. אני לא בטוח שאתה תצביע נגד. אין מצב. לא יהיה מצב כזה שאתה תצביע נגד, נגד העמדה של החבר'ה ששלחו אותך ואתה מייצג אותם כאן. איפה יושבת-ראש הקואליציה? יושבת-ראש הקואליציה. בועז, חבר הכנסת מנסור, מה העמדה שלך בקשר להצעת החוק הזאת? העמדה של כולם כאן, כל החבר'ה, אפילו מהמשותפת, היא נגד, כי הצעת החוק הזאת פוגעת גם בחבר'ה המוסלמים שרוצים לעבוד בשישי.  מה? מה עמדתך אתה? עמדתי? אין לי, אני מתנגד מאוד. אני מציג את עמדת הממשלה. גם באופן עקרוני אני מתנגד להצעת החוק הזאת. יש לפעמים הצעת חוק שאני מחויב כחבר בקואליציה להצביע איתן או לתמוך בהן או להתנגד להן, אבל הצעת החוק, באופן עקרוני, אני נגד הצעת החוק, כי היא פוגעת ומכתיבה תנאים לניכויים ואיך לנכות לאותם עסקים. תשמע, יש לך רוב. אני לא יודע למה אתם לא, יש לכם רוב. למה אתם מחכים? יש לך רוב. יש לך רוב. יש לך רוב. בועז, הם לא יודעים, מדינה יהודית. אני אומר לך שיש לך רוב. על מה? יש לך רוב, רוב גדול אפילו יש לך עכשיו. יש לך רוב גדול. אבל לך אין זמן. נגמר הזמן. אבל כולם יחכו לאביר קארה. ברגע שיגיע אביר קארה, אנחנו נצביע. ואביר קארה הגיע. אביר קארה, למה איחרת? לא איחרתי, אתה רואה? משכתי את כל הזמן הזה בשבילך. אני אומר לכם, תצביעו נגד הצעת החוק. תודה רבה. ישיב חבר הכנסת ליצמן. בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עומד כאן שר ומסביר לכולם: רבותיי, תצביעו, גם מי שעובר על החוק, תכירו בזה כהוצאה. מי שיגנוב כסף והיו לו הוצאות באמצע  צריך להכיר בזה כהוצאה. מה ההבדל בין שבת לבין גנבה? שבת זה יותר חמור. מה שהוא עמד כאן כל הזמן, זה כדי להסביר שמי שעובר על החוק, צריך להכיר בזה כהוצאה. זה נורא ואיום מה שעושים כאן. יושבים כאן שרים וחברי כנסת וכולם בתמימות, כאילו בשיא היושר בידיהם, רוצים לתמוך בחוק. זה נורא ואיום. יושב שר, עומד כאן על הבמה ואומר: נכון, זה עובר על החוק, זה נגד הסטטוס קוו, זה נגד הכול, אבל צריך לשלם על זה הוצאות וצריך להכיר בזה במס הכנסה. זה פשע וזה עוול, וזה מתאים פשוט לממשלה הזאת, שבכלל נוסדה על גנבה של הבוחרים. תודה רבה לחבר הכנסת ליצמן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. מי בעד ומי נגד הצעת החוק? להצביע, בבקשה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אי-ניכוי הוצאות בגין עבודה בשבת), התשפ"א 2021, לא נתקבלה. אני מצרף את קולו של חבר הכנסת מוסי רז נגד. העמדה שלו לא עובדת. בעד, 46. יש לך תקלה? יש תקלה. כולם זזו מקום אחד, אורלי, שרק אחד יסביר לי, בבקשה. מי הצביע במקום מי? אופיר הצביע במקום שלי, ואני, במקום של קטי. אופיר סופר הצביע במקומה של אורלי לוי, ואורלי לוי ישבה במקומה של קטי שטרית. אז אנחנו נקבע שהקול של קטי שטרית שייך לאורלי לוי ושהקול של אורלי לוי שייך לקול של אופיר סופר. אם אפשר להאשים את אורלי לוי, אנחנו נוסיף להצבעה נגד את חבר הכנסת מוסי רז, כך שההצבעה תהיה 60. בעד, 46, נגד, 60 ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה.  אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תרומה מישות מפלה), של חבר הכנסת עמיחי שיקלי וקבוצת חברי הכנסת, שמספרה 1991. יעלה לנמק את הצעת החוק חבר הכנסת שיקלי. בבקשה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. מאה אחוז. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ערב טוב. אני רוצה לתת דברי הסבר בעניינו של החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תרומה מישות מפלה). על פניו, החוק נשמע חוק טכני, אבל זה חוק בעל משמעות גדולה מאוד. החוק הזה עוסק למעשה, בראש ובראשונה, בריבונותה של מדינת ישראל, לא פחות מזה. על פי נתונים שקיבלתי ממכון המחקרNGO Monitor , הנסמכים על אתר משרד המשפטים, אתר גיידסטאר, רשם העמותות, בעשור האחרון, בין שנת 2011 לשנת 2021, השקיעו מדינות זרות, 18 ממשלות, מרביתן באירופה, באמצעות 60 מנגנוני מימון ממשלתיים שונים, סכום של כמיליארד דולר ב-100 ארגוני חברה אזרחית שמעורבים עמוקות בסוגיות פוליטיות ובסוגיות מדיניות בתחומיה של מדינת ישראל. כדי להבין את האסטרטגיה שעומדת בעיקר מאחורי הפעילות של האיחוד האירופי, שהוא חוד החנית של אותה חתרנות מדינית, אני רוצה לצטט מתוך מסמך שכותרתו: מצב זכויות האדם והדמוקרטיה בעולם בשנת 2019. יש עדכון לגבי ישראל, והאיחוד האירופי מסביר את האסטרטגיה שלו לגבי מדינת ישראל. האיחוד מתמקד בחמישה תחומי עדיפות כפי שנקבעו באסטרטגיה בשנים 2016 2020. שימו לב לעניין הראשון: האחריות של ישראל ככוח כובש, ילדים וסכסוך מזוין, שמירה על ערכים דמוקרטיים, מצב המיעוט הערבי, מבקשי מקלט, מהגרים ועובדים זרים. שוב, הם בוחנים את זה לא באיחוד האירופי אלא כאן, בין כותלי מדינת ישראל. אחד מאותם גופים שמעורבים מאוד עמוק במה שקורה פה הוא קרן רוזה לוקסמבורג. זו לא קרן פרטית אלא קרן שהכסף שלה מגיע מממשלת גרמניה, והינה הגדרת המשימה של קרן רוזה לוקסמבורג, בואו נסביר על הקרן: אנשים חושבים שהמחאה סביב חוק הלאום היא מחאה אותנטית שמגיעה משהשטח, אבל המחאה הזו היא מחאה ממומנת של ארגון ששמו עומדים ביחד. זה ארגון שקרן רוזה לוקסמבורג מושקעת בו בצורה כבדה. הארגון הזה תומך בהפגנות האלה ותומך במחאות האלה מתוך האסטרטגיה שלו, והינה האסטרטגיה: הגדרת המשימה: "הנציגות בישראל של קרן רוזה לוקסמבורג פועלת בשלושה ערוצים מקבילים. 1. שיתוף פעולה עם גופים פרוגרסיביים בישראל הנאבקים למען חברה סולידרית ולמען סולידריות ושלום בין-לאומיים, 2. יצירת קשרים בין כוחות ומאבקים מקומיים ובין ארגונים מקבילים בגרמניה אירופה וברחבי העולם" דוגמה מובהקת זה מחאת יוצאי העדה האתיופית, שבעצם עשו לה הקבלה והפכו את זה לחלק מהמחאה של Black Lives Matter, למרות שאין שום קשר בין יוצאי אתיופיה לבין ארגון Black Lives Matter, אבל קרן רוזה לוקסמבורג שמה לה למטרה לחבר בין המאבקים ובעצם לסכסך את האוכלוסייה האתיופית עם מוסדות המדינה, ובפרט עם המחנה הלאומי. בכל מקום שראיתם את השלטים הסגולים של עומדים ביחד, תדעו שבעצם מי שהדפיס את השלטים ומי שמימן אוטובוסים אלה ארגונים זרים, אלו מדינות זרות שמתערבות במה שקורה כאן, בתוך מדינת ישראל. וממשיכים פה: "פלטפורמה למידע, לניתוח ולדיון כדי להשמיע קולות פרוגרסיביים מישראל בעולם, ולהפך". עכשיו, אני אומר ככה: זה בסדר שבאה עמותה ומגייסת כסף מתורמים פרטיים, בין שהם יהיו בארץ, בין שהם יהיו בחוץ לארץ, זה עניין אחד, אבל כאשר מדינות זרות באופן שיטתי מתקצבות פה ארגונים פוליטיים, אז זה כבר עניין אחר לחלוטין. אני רוצה לקחת דוגמה אחרונה לפני שנעבור לנושא אחר, וזה בעצם הסיפור של קמפיין אלימות המתנחלים. מי שהסתכל עכשיו בגוגל טרנד יראה שהמילה "מתנחלים" מאוד פופולרית, וזה לא היה ככה לפני חודש-חודשיים. למה זה כל כך פופולרי? כי יש קמפיין שיש מאחוריו המון המון המון כסף. יש אפילו אתר אינטרנט שלם, שמפעיל אותו ארגון בצלם, ושם האתר: אלימות המתנחלים = מדינה אלימה. ואז כשאתה בודק בעצם מה זה ארגון בצלם, אז על פניו, מי שלא מעמיק, ארגון בצלם הוא ארגון זכויות אדם ישראלי. אבל אם עושים בדיקה קצת יותר מעמיקה אנחנו מגלים שמתוך 10 מיליון שקלים גרוסו מודו של הארגון, 98.7% מהכסף של ארגון בצלם הוא כסף שמגיע מאותן ישויות מדיניות זרות שעליהן דיברנו קודם. זאת אומרת, האיחוד האירופי יוזם קמפיין, ואולי הדבר הכי חמור זה שמגיע שר שקצת מבולבל ולא מבין את תפקידו, ומשרת ומהדהד את המסרים של בצלם ושל האיחוד האירופי. עד כדי כך הדבר הזה עמוק. אז נראה לנו שהמחאה על חוק הלאום אותנטית, אבל היא אירופית, נראה לנו שקמפיין אלימות המתנחלים זה דבר אותנטי? זה לא אותנטי, זה כסף אירופי, שמחאת העדה האתיופית והחיבור שלה ל-Black Lives Matter זה משהו אותנטי, אבל זה לא, יש פה כוחות שמנסים לחבר דברים שלא קשורים. הרבה מאוד מהדיונים שהם בלב השיח הציבורי הם בעצם, בכלל מי שמנהל את השפה ומי שמנהל את השיחה הן בעצם מדינות באירופה, שמכתיבות פה את סדר-היום. זה מה שקורה. אנחנו לא יכולים למנוע, וגם לא נרצה למנוע, חופש ביטוי. אנחנו לא רוצים למנוע מארגונים כמו בצלם לפעול, אבל אנחנו רוצים להצר את צעדיהן של מדינות שמבקשות להתערב פה בדיון הפנימי ובנושאים פוליטיים. ולכן בא החוק הזה ומציע עניין פשוט, מציעים דבר פשוט, אנחנו מציעים את הדבר הבא, כאשר,  כאשר מדינה נוקטת מדיניות מפלה, ואני מסביר: אפליה כמשמעותה בסעיף 3 לחוק איסור הפליה בין מוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור וכו'. אז ישות מפלה, הכוונה היא לישות ממדינה זרה שקבעה כי לא תממן, תתרום או תתמוך במוסד ציבור או בפעולה מפעולותיו מחמת זיקתם למדינת ישראל, למוסד ממוסדותיה או לאזור הנמצא בשליטתה, זה העניין של ישות מפלה. אנחנו באים ואומרים שמי שמקבל כסף מישות מפלה, יבוטל לו הפטור ממס. זאת אומרת,  זה דבר מאוד מאוד מאוד חשוב, וזה אומר שחלק ניכר מהכסף שאותן מדינות אירופיות שמות כדי להכתיב פה את סדר-היום יגיע לקופת מדינת ישראל, ולאותם ארגונים, לאותם ארגונים, אגב, ואם אנחנו בענייני חברה ערבית, ארגונים כמו עדאלה, מוסאוא, מדה אל-כרמל, אג'יק וכו' וכו' אנחנו מכירים את הארגונים האלה, כל הארגונים האלה, אגב, מערערים על זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אז הארגונים האלה, בעצם, חלק ניכר מהמשאבים שלהם יגיע למדינה. אז עדיין, חופש ביטוי וחופש פעולה ומה שרוצים, הגם שאלו ארגונים אנטי-ציוניים מובהקים, אבל לא תינתן להם האפשרות לקבל כסף ממדינות זרות ועוד לקבל עליו פטור ממס. זה בעצם העניין של החוק הזה. אתה אומר, רק ארגונים של מי שמסכים איתך. תודה על קריאת הביניים. לא סיימתי, נכון? יש לי עוד שתי דקות. לא, לא, אמרתי תודה לסמי אבו שחאדה. כן. אתמול בכנס סגני ראשי ערים רציתי לומר כמה דברים, אבל כמה סגני ראשי ערים מנעו ממני להשלים את דבריי, אז אני אומר אותם שוב פה מעל בימת הכנסת. זה האירוע שפוצץ אתמול, האלימות בחברה הערבית והטיפול בה. אמרתי שהכול מתחיל ונגמר במנהיגות, ונמצא פה מאזן גנאים, אז תקשיב, כי זה נוגע אליך. אני רק רוצה לומר כך: תשימו לב. אתה אתמול עלית לרגל, מאזן גנאים, או לפני יומיים, אל ראאד סלאח. ראאד סלאח. שים לב מה הוא אמר. הוא אמר: אנחנו, בשונה מהיהודים, לא עושים בחודש הרמדאן המבורך מהדם של הילדים מצות. ככה אלוהים רוצה? זו דת? אלוהים ישלם לכם. אותו ראאד סלאח אומר: אנחנו ניפגש כשהידים ונמות למען אל-אקצא וכו'. סגנו, כמאל ח'טיב, מתגאה ברצח השוטרים הדרוזים האיל סתאוי וכמיל שנאן, ואתה עולה אליו לרגל לחבק אותו, מאזן גנאים. תגיד, אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? אין לך בושה?  אתה מסית. ולכן אני אומר, דבר ראשון, דבר ראשון, אין שום סיכום להיאבק בפשיעה בחברה הערבית כשאתה עולה לרגל אל אנשים שתומכים ברוצחי שוטרים. תודה. ראאד סלאח כל-כולו אלימות,   כל-כולו אלימות, וכשאתם עולים אליו לרגל, אל הבן אדם הזה, שמדבר, נא לסיים. כאחרון האנטישמים, אז תסלחו לי על הביטוי, זו פשוט בושה. מה, אתם מביישים את הכנסת, ונדאג שלא תהיו פה. אולי תגיד להם איפה אתה גר. תודה, אדוני. תודה רבה לחבר הכנסת עמיחי שיקלי. תנועה שהוצאה מחוץ לחוק. תודה. ישיב בשם הממשלה, בשם שר האוצר, השר במשרד האוצר חמד עמאר. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, המציע, דיברתי איתו עכשיו, ואנחנו נדחה את זה בשלושה חודשים ולא נצביע על זה עכשיו. הצבעה ותשובה במועד אחר, נכון? הצבעה ותשובה במועד אחר. נדחה בשלושה חודשים. מקובל על המציע? מאה אחוז. אם כך, תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים, חבר הכנסת שיקלי, לא, לא. הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון, קיום אירועי תרבות בהפרדה מגדרית בשל טעמי דת), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, שמספרה 233. נזמין את חבר הכנסת מלכיאלי לנמק את הצעת החוק. אתה לא רוצה לנמק? לא לנמק, לשכנע אותך. מה זה לנמק? לנמק ולנסות לשכנע. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. תודה. אדוני היושב-ראש, אתה הצבת בפניי אתגר לא פשוט, לנסות לשכנע אותך, ואנחנו ננסה גם לעמוד באתגר הזה. אנחנו מכירים את כישרונך הרב בתחום. עד היום זה לא הוכיח את עצמו מולך בנושא ההצבעות. You never know. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק, מי שיקרא אותה, אני לא מצליח להבין אף אחד בקואליציה, כי גם כשהם ישבו בוועדת שרים, אותם פיקחים וחכמים, הם החליטו להתנגד. אם היינו מנסים להסתיר רגע את זהות המציע, הייתי רוצה רק להבין מה ההתנגדות שיש כאן. לא מזמן היה כאן נפתלי בנט והוא סיפר לכולם שהממשלה שלו הולכת לדאוג לציבור הדתי, אדוני היושב-ראש, לא שומעים פה, לציבור הדתי, לציבור החרדי. הצעת החוק הזאת לא הולכת לחייב אף רשות, להפך, היא הולכת לאפשר לרשויות לתת לציבור שלם, חברי הכנסת.  שרוצה שירותים בהפרדה, רוצה לקבל אירועים בהפרדה, מדובר על רשויות שיש בהן לא מעט ציבור דתי, ציבור חרדי, והעירייה מרצונה רוצה לתת לאותו ציבור אירועים בהפרדה. ניסו לצייר את הצעת החוק, כמו שראיתי הבוקר שמישהו שכתב, כאילו אנחנו, האופוזיציה, מנסה לחייב רשויות לעשות אירועים בהפרדה. זו לא הצעת החוק וזו לא מטרת הצעת החוק. הצעת החוק, אגב, לפני כשנתיים, כשחבר הכנסת ארבל הגיש עתירה לבית המשפט בעניין הזה, בית המשפט בתחילה גם הסכים עם זה. אחרי זה, בבית המשפט העליון, אם אינני טועה, הפכו את ההחלטה. בית המשפט אמר במפורש שזכותו של כל אדם, וזכותה של הרשות לתת לאדם את האפשרות לקיים את האירועים כמו שהוא רוצה. כולם זוכרים את הדיון שהיה בבית המשפט על האירוע של חב"ד בתל אביב. השופט בעצמו אומר שהוא מכיר אנשים שנמנע מהם ליהנות מאירועים של רשויות רק מאותה סיבה. ואני שואל את עצמי, שואל את כל נציגי הקואליציה, אני שואל את הציבור הדתי שנמצא בקואליציה, אני שואל את ניר אורבך, אני שואל את חלפון, אני שואל את סילמן, את אלקין, כל חברי הכנסת המהוללים, אתם, שבאתם לכאן, ובנט, שבא ואמר: אני אהיה ראש ממשלה של כולם, אנחנו נדאג לציבור הדתי, אנחנו נדאג לציבור החרדי, במה אתם דואגים? אין לכם מינימום, כשאתם רואים אותנו באים לבקש את הדבר הזה, אף אחד לא בא לחייב, מבקשים לאפשר את הדבר הזה. ואני זוכר גם כאן, בכנסת, שהיו לא מעט דיבורים על הצעות חוק מהסוג הזה. לאן לקחו את הצעת החוק הזו? היא לא מובנת לי, הצעת החוק. אני אסביר לך עוד פעם. אני מוכן להסביר. רשות מקומית, אבל היום זה אפשרי. רשות מקומית שרוצה, מה אתה מסביר לו עוד פעם, אני אסביר, כי עוד כמה לא הבינו, שלא יבין, עזוב אותך. עוד כמה שלא הבינו. רשות מקומית שרוצה, היא, מיוזמתה, מבינה, אני עוצר רגע את השעון, רק לצורך הפולמוס. אז תסביר לו. הוא עצר את השעון. השעון עצר, אל תדאג. אני לא אמנע אף פעם מחבר הכנסת מלכיאלי את זמן הדיבור שלו. אבל מכיוון שאני הייתי ברשות מקומית לא מעט שנים, אפשרנו את קיומם של אירועים בהפרדה, והחוק מאפשר זאת היום, לכן אני לא מבין את הצעת החוק. זה הכול. לא, לא, החוק לא מאפשר.  אתה אולי היית ראש עיר לפני, החוק מאפשר. לא. החוק מאפשר ודינה זילבר אומרת שלא. חברים, החוק מאפשר. החוק לא מאפשר. אז הינה, אם החוק מאפשר, אז בוא תגיד לחבריך בקואליציה: תתמכו בהצעת החוק הזו ועוד מעט נראה שהיא מיותרת. למה צריך חוק על חוק? ואני גם קורא, יש החלטה של,  זילבר שלא מאפשרת. ברור, הדברים ברורים.  אתם הייתם ראשי רשויות, ומה שמבחינתך  ויעקב אשר היה ראש העיר הכי טוב שהיה בבני ברק. לי אתה לא צריך לספר את זה. הוא הציל את בני ברק. נכון, הוא הציל את בני ברק. הוא הביא אותה מעלה-מעלה. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו, הביא אותה מעלה-מעלה. תרתי משמע, יש לומר, חבר הכנסת אשר. אדוני היושב-ראש, הצעה חוק כזאת, שלך היה פשוט שזה אפשרי, והעולם לא נפל, השמיים לא נפלו, אתה מבין שראש רשות שרוצה להיות הוגן כלפי ציבור התושבים שלו לא יכול לתת להם את האפשרות לעשות את זה. הם משלמים ארנונה, הם משלמים מיסים, הם רוצים ליהנות מחלק מהאירועים של הרשות המקומית, ולא נותנים להם את זה. אבל הם גם נהנו באירועים מעורבים, אגב. לא, לא, ממש לא. לעיתים, כן, אני חייב לומר. אני רוצה לתקן אותך שילדיי לא הולכים לאירועים מעורבים וגם אני לא, והרבה מהציבור הדתי והחרדי לא הולך לאירועים מעורבים, כי הם לא רוצים להיות שם. הם מעדיפים להיות בבית ולא להיות באותם אירועים. ואם יש לרשות, אתה יודע מה? אפשר להגיד שזה יהיה כמספר התושבים. נמצא איזו נוסחה, שלא לכפות על אף אחד. גם לך זה היה פשוט. ואני גם קורא מכאן לחבריי בסיעת רע"מ, שאתם, כמפלגה דתית, גם את האירועים הפוליטיים שלכם אתם עושים בהפרדה, כי אתם מבינים שיש חשיבות להפרדה בין גברים לנשים. אף אחד לא תולה, לא מבזה שום מגדר ולא עושה שום דבר אחר. אני קורא לכם ולחברים הדתיים בקואליציה, שהבטיחו לנו שידאגו לנושאים הדתיים, לנושא הדת: למה אתם מתנגדים לדבר הזה? מה הסיבה של הדבר הזה? אדוני היושב-ראש, אני רוצה, ברשותך, להעלות עוד נושא בזמן שנותר לי, נושא חמור מאין כמותו. לפני כמה דקות שר האוצר שלנו, אחד מהפיקחים שבחבורה, העלה ציוץ, ואני מקריא מה הוא כותב: "הרפורמה בכשרות היא צעד חשוב" כמובן, אני אומר למתן כהנא: אמור לי מי חברך, ואומר לך מי אתה, תראה מי מהדר אותך ברפורמה האומללה שלך. בנוסף, שר האוצר קורא לבעלי עסקים להפר את החוק. מעולם לא היה דבר כזה. שר אוצר, ואני קורא לך, מתן כהנא: שים לב מי החברים שלך, מי מהלל את הרפורמה האומללה שלך, שר האוצר מגיע ומספר וקורא לכולם: אני קורא לכל בעלי העסקים לשים שלט בכניסה: המקום כשר ללא תעודה. תחסכו כסף. הציבור יאמין לכם. שר האוצר, הציבור, קודם כול, לא מאמין לך. אתה, שבמשך תקופה ארוכה נמנעת מלבוא לישיבות קבינט של הקורונה, ואתמול סיפרת לנו, ההקלטות הרי יצאו לכולם, תבדוק אצלך מי הוציא את זה, שיש רק 12 חולים בקורונה החדשה הזו, וכשהעמידו אותך על טעותך אמרת: אני לא בקיא בפרטים. אין אדם שצריך להיות בקיא בפרטים בקורונה כמו שר בריאות ושר אוצר. אני זוכר שתקפנו אותך על זה שלא השתתפת בדיונים. תמשיך לא להשתתף. אתה קראת לכולם להחליף מקצוע. היחיד שצריך להחליף מקצוע זה אתה, היחיד שצריך לעזוב את משרד האוצר. קראת לאנשים: תחליפו מקצוע. מורי הדרך, תחליפו מקצוע. הם קנו את המקצוע שלהם ביושר. אתה, את המקצוע שלך קנית ברמייה ובשקר. אתה גנבת את המצביעים שלך. אתה וראש הממשלה שלך, אתם הלכתם וגנבתם פעם אחר פעם. ועכשיו, לפני כמה דקות, אתה קורא לעצמאים, ואיפה אביר קארה, שיבוא ויגיד להם: תשמרו על החוק? על פי החוק, חייב תעודת כשרות. אולי יש לכם תכנונים אחרים, אני לא יודע מה. שר האוצר במדינת ישראל אומר לבעלי העסקים: צפצפו על החוק. איפה נשמע דבר כזה? כשאנחנו נלך, נבקש מהאזרח: תשמור על החוק, מה נגיד לו? מה הדוגמה שאנחנו משאירים לו? אנחנו מבקשים ממך, שר האוצר ליברמן: תפסיק להגיע לישיבות הקבינט של הקורונה, רק נזק אתה עושה שם. והיחיד שצריך להחליף מקצוע זה אתה. ואני חוזר על החוק ואומר: חברי הקואליציה, בוודאי אני קורא לחברים הדתיים שהבטיחו לשמור על יהדותה של מדינת ישראל. אני קורא לך, ניר אורבך, ועידית סילמן, ואני קורא גם לחלפון, וגם לבנט ולאלקין: אתם, שהבטחתם לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית, ואתם הולכים להצביע נגד החוק, זה לא הולך ביחד. תעשו את הצעד הנכון מבחינת היהדות, כמו שאתם חושבים, ותצביעו בעד הצעת החוק הזו. חבר הכנסת מלכיאלי, לפני שאתה יורד, בגלל שנותרה לך עוד דקה, אז אני אנצל אותה, ברשותך, אם אפשר, לפולמוס. אני פשוט קורא את החוק, לא החוק שאתה מציע, החוק הקיים היום, וכתוב בו שאין רואים אפליה לפי סעיף זה בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, החוק הזה הוא חוקי, כאילו, מה שאני מציע?  כאשר אי-הפרדה תמנע מחלק מהציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי. המסמך של דינה זילבר פרשן את זה אחרת. אני אומר שהחוק עצמו מדבר על הפרדה. אני לא מבין למה צריך עוד סעיף הפרדה. אוקיי, אז בוא תצביע בעד, ואם זה מיותר, נגנוז אותו. בוא תצביע בעד. אם הוא מיותר, יש פה כמה שרים שיודעים לגרוס דברים. נגרוס גם את זה. תודה. יושב פה סגן יושב-ראש הכנסת, שאומר שהחוק הזה קיים, אז איך ועדת שרים הצביעה נגד? היא לא יודעת מה החוק? בואו תתמכו, ונגרוס. אני מודה לך, אדוני. אני חייב לומר שאתה רואה שניסיתי להשתכנע. קראתי את החוק המקורי, קראתי את החוק שלך, וגיליתי שיש סתירה, כך שאני לא מבין את מהות הצעת החוק, אבל זה בסדר, יש דברים שלא תמיד אני מבין.  אני קורא את החוק הקיים. החוק הקיים מדבר באופן מפורש על קיומן של מסגרות נפרדות, ולא רואים בכך אפליה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתשלח את נוסח החוק הקיים ליועץ המשפטי לממשלה ותעשה את השידוך הקטן הזה, אני סומך עליך בעניין הזה, אדוני חבר הכנסת שמחה רוטמן. ישיב על הצעת החוק, מכיוון שהרב מלכיאלי, השר ניצן הורוביץ, בשם שר המשפטים, ישיב על הצעת החוק. אדוני היושב-ראש, מה לא למדתי? אז אני כנראה עוד לא הגעתי לשיעור הזה בלימודי המשפטים שלי. אני אשקול תואר שני או שלישי במשפטים כדי להגיע לשיעור הזה. אבל לקרוא את החוק כן למדתי, וראיתי שלא רואים אפליה בהפרדה, ואני מגיע ממקום שבו אפשרנו זאת כשזה לא פגע באחרים.  יש מעל החוק. בבקשה. רגע, עשיתי, מה שנקרא, הפסקת מתודית. השר על הדוכן. נאפשר לשר ואחרי זה נאפשר לך. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, תשמע את חוות הדעת של, אדוני היושב-ראש, הממשלה מתנגדת להצעת החוק הזאת, למה? למה? היא מתנגדת להצעת החוק הזאת, ואני דווקא שמח שיצא לי להשיב בשמו של שר המשפטים,  משום שאני חושב שהפרדה מגדרית היא דבר פסול, ואני חושב שבמרחב הציבורי צריך לשמור שהאירועים לא יהיו בהפרדה מגדרית, לא יהיו בהפרדה מגדרית, משום שהמרחב הציבורי שווה ופתוח לכולם. אתם, יש לכם כפייה חילונית, דווקא ההצעות מהסוג הזה הן שמפלות, הן שמדירות נשים, זאת כפייה חילונית. הן שדוחקות אותן מהמרחב הציבורי, ואנחנו לא נרשה זאת. תקשיב. תקשיב. אבל החוק אומר את זה. חבר הכנסת מלכיאלי מבקש לתקן את חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים ובכניסה למקומות בידור למקומות ציבוריים ולהוסיף סייג נוסף לרשימת הסייגים לאפליה הקבועים בחוק כך שלא יראו את קיומם של אירועי תרבות נפרדים לגברים או לנשים כאפליה, או קיום אירועים כאמור בהפרדה מגדרית, כדי לאפשר השתתפות של אוכלוסיות וכו' וכו'. אני כן רואה באירועים שמתקיימים בהפרדה מגדרית סוג של אפליה. אני חושב שבאירועים כאלה בדרך כלל מקומן של הנשים נדחק, והאירועים האלה, בטח כשהם מתקיימים במרחב הציבורי, הם לא דבר שצריך לעודד אותו. איפה הגבול? למה שלא נעשה אירוע בהפרדה דתית או בהפרדה לפי צבע עור או בכל הפרדה אחרת? המרחב הציבורי פתוח בפני כולם, ויתכבדו אלה שרוצים הפרדה ויקיימו אותו בד' אמותיהם. גם נחל האסי פתוח לכולם? גם נגד הקיבוצניקים אתה, בהחלט כן.  כן, כי מה הקריטריון? הקריטריון הוא למנוע אפליה של אוכלוסיות. זה הכול. גם באסי. גם באסי, וגם בכל נחל, וגם בקיסריה, וגם בחופי הים, וגם בכל מקום, הכול צריך להיות פתוח לציבור, וזה לא משנה אם אלה נשים, או גברים, או יהודים, או ערבים, או מוסלמים, או נוצרים, השר הורוביץ, צריך להבין שיש פה מדינה ושכולנו אזרחים שווים. השר הורוביץ, אתה כופה את אורח חייך על ציבור אחר שלא חושב כמוך. והניסיונות שלכם, שהם המשך ישיר לשלטון שלכם, תודה, חבר הכנסת קרעי. רק לשסע ולהפריד ולהסית כאן קבוצה אחת נגד קבוצה אחרת, ורק לחלק אותנו לעדות וקבוצות ודתות,   לא ייענו. קרעי, קריאת ביניים אחת, לא נאום ביניים. תודה. אני, בזמנו, שמעתי את הנימוקים האלה גם בעד הפרדה באוטובוסים. אמרו לי: צריכה להיות הפרדה בין נשים לגברים באוטובוסים, שנשים יעלו מאחור וישבו מאחור, וגברים מקדימה. וראיתי, ואני זוכר, מה קרה לנשים שעלו מקדימה, דחפו אותן, וקיללו אותן, וירקו עליהן, ואמרו להן: לכו אחורה, כי אישה צריכה להיות מאחור. למה זה צריך להיות? למה ההפרדה? איזו הפרדה? נשים וגברים הם בעלי זכויות שוות, ויש להם זכות לבטא את השוויון הזה בכל מקום. אירוע זה מילה מכובסת, אירוע בהפרדה מגדרית זה אירוע להדרת נשים.  כן? אתה שאלת כל אחת מהן? כן, בטח, אתה תהיה דובר לנשים. הרי במפלגה שלך לאישה אסור אפילו להיות חברה. מה קרה? כן, אביר זכויות הנשים נהיה לי.  כן, אביר זכויות הנשים. אל תדבר בשמן של הנשים. אתה המדיר הראשי. אתה מדיר נשים באופן סדרתי ושיטתי. אל תטיף לנו מוסר. צבוע. אתה מונע מילדים ללכת לאירועים. אתה כופה את דעתך,  בקיצור, אתה מונע ממשפחות, אני לא מונע שום דבר, וכל אחד יכול לבוא ולהשתתף באיזה אירוע שהוא רוצה. ואתם לא תמנעו מאף אחד להשתתף באירועים על רקע כזה או רקע אחר. היום אתה בא לי בהפרדה מגדרית, מחר תבוא לי בהפרדה גזעית, ואיפה תגמור? אתה צבוע. אנחנו דוגלים בשוויון. הממשלה הזאת דוגלת בשוויון, בוודאי בשוויון לנשים, ואנחנו מתנגדים להפרדה מגדרית ולקיום אירועים בהפרדה מגדרית, בטח במרחב הציבורי. זה דבר פסול. ושוב, אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להביא גם את עמדת הממשלה וגם את העמדה שלי בנושא החשוב והעקרוני הזה. תודה רבה. תודה רבה לשר ניצן הורוביץ. אני מבין שעל פי הסכמה בין הממשלה לבין המציע, ההצבעה תתקיים במועד אחר. אם כך, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק עוסק זעיר, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. איפה חברת הכנסת דיסטל אטבריאן? חברת הכנסת נמצאת? גברתי, בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. כמי שבאה מעולם העסקים הקטנים ומעולם העצמאים, אני יודעת לספר ממקור ראשון, לא בזכות כתבות בעיתונים, או כתבות בחדשות, או חקיקה, או פקידי אוצר, או אנשים שמקבלים תלוש משכורת מסודר מדי חודש ואין להם מושג מה זה להיות עצמאי, אני, בניגוד אליהם, יודעת מה זה להיות עצמאית, יודעת מה זה לא להצליח לסגור את החודש, יודעת מה זה נקרא כשמחזור של מכירות, אם אתה מצליח, בסופו של דבר, למצות ממנו רווח של 10% בלבד, סימן שהעסק שלך עובד מצוין. בקונסטלציה הזאת, רק עסקים שעובדים באופן באמת מטאורי מצליחים להרוויח כסף. רוב בעלי העסקים הקטנים והעצמאיים סוגרים או מושכים במשך שנים איזשהו מצב קיום של להצליח לסגור את החודש, עם כל מיני חובות שמצטברים להם, לרוב כשהם אפילו לא מודעים אליהם. הצעת החוק שלי באה לסייע הפעם דווקא לעסקים הזעירים. עד היום יש המון עסקים זעירים, וזה יכול להיות כל דבר: ירידי בגדים, שיעורים פרטיים, שיעורי ריקוד בלט, מחול, כל מיני יוזמות קטנות של אנשים. והיוזמות האלה לא רק מסייעות להם לסגור את החודש, רובם, אגב, שכירים, הן גם מכניסות הרבה מאוד כסף לגלגלי הכלכלה הישראלית ומחזיקות את הכלכלה הישראלית. אממה, המון פעמים אנשים שרוצים לממש יוזמה כזאת נרתעים מהיוזמה, מכיוון שגם אם אתה פותח עסק מתגלגל, מה שנקרא Pop-up, לכמה שעות או לכמה ימים, אתה צריך לפתוח תיק במס הכנסה, אתה צריך לגשת לרואה חשבון, אתה צריך לתת לרואה החשבון כמה מאות שקלים מדי חודש, אתה צריך אחרי זה לעשות דוח סיכום שנה, אתה צריך לשלם לעובדים שלך ביטוח לאומי, לדווח עליהם, לפתוח להם דף 101, גם אם זה עובד בן 16, 17, 18, שכל התעסוקה שלך מולו היא שעה אחת בלבד. מה שיוצא זה שהעובדים הזמניים האלה בדרך כלל לא מדווחים, מכיוון שהמעסיקים שלהם נאלצים, בהיעדר אופציה אחרת, לעבור על החוק ולא לדווח עליהם ולסמוך על סמוך. אם קורה להם משהו בזמן העבודה, אין מי שישלם, הם לא מבוטחים, המדינה כמעט מכריחה את אזרחיה לעבור על החוק בגלל הרגולציות הדרקוניות והבלתי-אפשריות. זאת אומרת, כמו שמצב הדברים נראה כעת, יש לאנשים שרוצים לקחת יוזמה כזאת שתי אופציות: אופציה אחת היא לעבור על החוק, ואופציה שנייה היא לא לפצוח ביוזמה בכלל. זאת הצעת חוק טובה, כי הצעת החוק הזאת לא עולה למדינה שקל. היא בסך הכול הופכת את כל היוזמות של הישראלים הרבים שרוצים להרוויח עוד כמה שקלים נוסף למשכורת שלהם, היא הופכת את היוזמה הזאת לזמינה, לידידותית, את העובדים הזמניים לכאלה שיש להם ביטוח. היחידים שאולי יפסידו מזה הם משרדי רואי החשבון, שלא יקבלו לקוחות אומללים שבגלל יוזמה קטנה שמסתיימת אחרי כמה שעות או אחרי כמה ימים הם מחויבים בתשלומים כל השנה. המדינה לא נאלצת להוציא שקל על הצעת החוק הזאת. זאת הצעת חוק חכמה, ממזרית, נכונה, מוסרית, צודקת, ובעיקר כזאת שעוזרת לרבבות אם לא עשרות או מאות אלפי אנשים שרוצים ליזום, שרוצים להרחיב את גלגלי הכלכלה הישראלית, שלא רוצים תרומות, שרוצים באמת לייצר משהו, והמדינה שמה להם גלגלים. אני קוראת לקואליציה להצביע בעד הצעת החוק הזאת. גם בקואליציה יש הרבה מאוד אנשים שיודעים, שברור להם ושנכנסו לכאן על הטיקט של העזרה לעצמאים. אני קוראת להם עכשיו לעמוד לצידי בהצעת החוק החשובה הזאת ולהצביע בעדה. אנחנו עומדים, כנראה, לפני גל חמישי של קורונה, אנחנו יודעים שהראשונים לשלם את המחיר זה אותם עצמאים שלא סוגרים את החודש, שכבר שנתיים נאלצים לעבוד כמעט בתת-תנאים. אני אומרת, בואו נקל עליהם. הצעת החוק הזאת גם תסייע ליוזמות כלכליות בתוך בתים, יוזמות קטנות יותר, לא קניונים המוניים, אפילו לא חנויות רחוב, יוזמות כלכליות שלפעמים מסתיימות בתוך דירה של מישהי שעושה יריד או אולם קטן. תנו להם להרוויח את הכסף הזה בכבוד. תנו להם להתפרנס. תנו לעובדים הזמניים שלהם את האפשרות להיות בטוחים. אל תכריחו את אזרחי ישראל לעבור על החוק, או אל תכריחו אותם לשתק יוזמות כלכליות. תצטרפו אליי ליוזמה הזאת. זאת הצעת חוק חשובה, ואנחנו פה, 120 איש עם משכורת בטוחה, צריכים לחשוב על אלה שאין להם את המשכורת הזאת. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן.  להצעת חוק זאת מוצמדת הצעת חוק של חבר הכנסת שלמה קרעי, הצעת חוק עוסק זעיר, שמספרה 1644, שהוצמדה להצעת חוק זאת. אני מזמין אותך להציע את הצעת החוק. אני מבין שהצעת החוק הוצעה בעבר על ידי סגן השר אביר קארה לפני שהוא מונה לסגן השר במשרד ראש הממשלה. יש לך הזכות היום, שהדברים מובאים בשמך. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על הצעת החוק כבר דיברה חברתי חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, ואני עומד מאחורי כל מילה שלה. תכף נשמע את ההצעה של השר בעניין, ויכול להיות שתתקבל החלטה לדחות לפחות למועד קרוב אחר. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר, אדוני. פורסם הבוקר שראש ישיבת חומש, אמרתי, אני מגבה כל מילה של חברת הכנסת דיסטל. ראש ישיבת חומש נעצר היום בתואנה שהוא מגיע לשם ועובר על חוק ההתנתקות, על חוק הגירוש. עכשיו, אני רוצה לשאול אתכם, חברי הכנסת של ימינה, עידית סילמן, יושבת-ראש הקואליציה, מנסור עבאס כבר נהיה יותר ימני מכם. מנסור עבאס אומר שמדינת ישראל נולדה יהודית וככה היא תישאר. לא משנה למה הוא מתכוון כרגע, מה יישאר ממנה, אבל לפחות הוא מנסה להישמע כזה. איך אתם מאפשרים ביום השביעי לרצח של יהודה, השם ייקום דמו, אתם מאפשרים, בשבוע הזה, להרוס את הישיבה שכבר פועלת במקום שם למעלה מעשור, או כעשור, והיום לעצור את ראש הישיבה? לאן תגיעו? לאיזה עוד תהומות תיקחו אותנו? עידית, ג'וב טוב כלפון, אביר קארה, אתה לא ממש ימני, אבל אתה במפלגה הזאת. אתה צודק. לאן עוד תגיעו? אתה צודק. היינו שם ביום ראשון בלילה כמעט כל הלילה עם המתיישבים שם, תבואו לביקור שם, לא רק ביקור צבוע של ניחום אבלים, תבואו ותראו שהתשובה היהודית האמיתית, התשובה היהודית הגאה, זה לא לתת פרס לטרור, זה לא להחריב ישיבה ולעצור את ראש הישיבה של אותו אחד שנרצח שם רק לפני שבוע, אלא להפך, לבטל את חוק ההתנתקות, להקים שם ישיבה לתפארת, לסייע שם לאנשים, לא לבוא ולהרוס להם את הישיבה. אתם נותנים פרס לטרור. אתם גורמים לאימא, 12 שנים איפה הייתם? עשינו. כבר עשור הישיבה פועלת שם יום ולילה,  אנחנו לא הרסנו אותה, אנחנו לא עצרנו את ראש הישיבה, ובטח שלא בשבוע שנרצח שם תלמיד מהישיבה. לאן תגיעו, באמת? תראו איזו צהלה ושמחה ברשימה המשותפת ובמרצ. איך אתם משתפים פעולה עם המהלך הבזוי הזה? אתם פוגעים בכל דבר, גם ביהדות, גם בארץ ישראל. לא נשאר שום דבר מהערכים שלכם. משפט אחרון. חברת הכנסת לסקי, אלייך אני לא פונה,  את, הלב שלך במקום הלא-נכון. טוב, תודה רבה. אני מדבר על אנשי ימינה, שמנסים להראות שיש להם כאבי בטן, עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. אני מבין שיש הסכמה עם הממשלה, תשובה והצבעה במועד אחר, גברתי? אני מוכנה, כל עוד יש התחייבות, כמו שנאמר פה בעל פה, שעוד שלושה שבועות החוק הזה עולה שוב, והקואליציה, אני רוצה לשמוע את זה מהשר. איפה השר? התחייבות, איפה השר? יש פה שר? השר הורוביץ, אתה מייצג את הממשלה כרגע? יש החלטה, סיכמנו, אביר, שהשר עולה ושיש הצבעה בעוד שלושה שבועות. רק שנייה, סליחה. שרי הממשלה.  במועד אחר? זה מוסכם עם המגישה? גלית, זה מוסכם, במועד אחר? אני רוצה שהשר יעלה ויאמר: בעוד שלושה שבועות. ברגע שהוא עושה את זה, שלושה שבועות? לא? כן, אבל בעוד שלושה שבועות? שלושה שבועות. השר חמד עמאר, אני מבין שתשובה והצבעה במועד אחר? אדוני היושב-ראש, אנחנו סיכמנו: תשובה והצבעה במועד אחר. היא דורשת שזה יהיה שלושה שבועות, בגלל זה אני שואל. גלית, את מנהלת שיחה עם השר. גלית, תשמעי, אנחנו סיכמנו: תשובה והצבעה במועד אחר, אף אחד לא דיבר איתי.  שלושה שבועות. אנחנו נשב, נדון בנושא ונביא את זה ביחד בהסכמה. חמד, עוד שלושה שבועות זה עולה שוב? כן. מילה שלך? כן. ביי. תודה. זה גם מוסכם על חבר הכנסת קרעי, שמעתי אותו כשהוא יוצא אומר זאת, אז תשובה והצבעה במועד אחר. אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי, סליחה, לפני זה הודעה אישית של חבר הכנסת גפני, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהצעת החוק של חבר הכנסת מלכיאלי על איסור אפליה, עלה השר ניצן הורוביץ והשיב בשם השר גדעון סער, ובין יתר הדברים שהוא קרא לי, הוא קרא לי צבוע. אני מבקש לומר לכנסת: החוק הזה מבקש לחזק את החוק הקיים, לאפשר לגברים ונשים שרוצים לעשות פעילות נפרדת בין גברים לנשים, זה גם גברים, גם נשים, גם יהודים, גם ערבים, גם אנשים סתם, הם לא רוצים לרחוץ בבריכה כשנמצאים גברים ונשים יחד. אמרתי, צעקתי לשר כשהוא השיב, הוא בעצם לא השר שאמור להשיב אבל ראיתי את הלהט שלו לפגוע באלה שמבקשים רחצה נפרדת או שרוצים אירוע נפרד, הם מבקשים, ואז הלהט הזה, לצעוק לנו. איפה זכויות האזרח? איפה זכויות האדם? איפה הדאגה לגברים? איפה הדאגה לנשים? איפה כל האמירות הגבוהות האלה, שניצן הורוביץ וסיעתו מדברים עליהן כל הזמן? מה הוא צועק לי צבוע? אגב, בשבילי זאת תעודת כבוד. אם אני צבוע בעיניו של ניצן הורוביץ, סימן שאני באמת מצוין ומסודר. מה זה המילים האלה? מה זה הדבר הזה? למה אתה מתנגד לחוק? למה? מה יש בחוק? החוק הוא חזרה פחות או יותר על החוק הקיים. מה אתם צבועים כאלה? מה אתם מדברים על זכויות אדם וזכויות אזרח, וכשזה מגיע באופן מעשי לאנשים ששם זה לא מסתדר לכם עם השקפת עולמכם, אתם נגד? תתבייש. איזה מין דבר זה שאתה צועק לחבר כנסת שאומר לך את הדבר הנכון, לקרוא לו צבוע? אתה צבוע. תודה רבה לחבר הכנסת גפני. האנשים הכי אלימים, דואגים לזה, למסתננים,  אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), שמספרה 2176, של חברת הכנסת מירי רגב. תעלה ותבוא. בבקשה, גברתי תנמק את הצעת החוק. אני מבין שגם פה תשובה והצבעה במועד אחר. תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. חבריי חברי הכנסת, שרים, שרות, התפרצות במעלה אדומים, 110 חשודים בווריאנט האומיקרון. פורסם הבוקר: נדבקו במסיבות חנוכה. אתם מבינים מה היה קורה אילו אדון בנט היה מטפל באומיקרון יחד עם הממשלה הכושלת שלו לפני שלושה שבועות, כשהווריאנט רק הגיע? כל המצב היה אחר. לא היינו מגיעים בכלל לדבר על סגר. אבל כשיש הנהגה חלשה, לא החלטית, לא מתואמת, המכילה בתוכה מכחישי קורונה וכאלה כמו שר האוצר, שאומר שאומיקרון לא משפיע יותר משפעת רק כדי להימנע מלתת תמריצים כספיים, חל"תים, לציבור הישראלי, זה אולי טוב לטוויטר ולעוד כותרת, אבל הציבור, הציבור מבולבל: פותחים, סוגרים, תו ירוק, לא תו ירוק, טסים, לא טסים, חוץ ממשפחת בנט, כמובן, נכנסים, לא נכנסים, דנים בהגבלות אבל מאפשרים התקהלויות. איזה מין דבר זה? איזה מין דבר זה שדנים על הגבלות ומאפשרים התקהלויות? הינה, ראינו עכשיו את ההדבקה במסיבות חנוכה. רק מכפילים את הווריאנט. אז אתם מבינים למה הציבור עושה מה שהוא רוצה ומה שבא לו? הוא לא מקשיב להנחיות הממשלה, כי מה לעשות, כל מה שהממשלה הזאת עושה, היא עושה מעט מדי ומאוחר מדי. הפרצה בנתב"ג, כמו שאוהבים לקרוא לה היום בתקשורת, שמחסנת באופן קבוע את הממשלה הזאת בשלושה חיסונים: K11, R13 ו-N12. לא מחדל, לא אוזלת יד, לא תקלה חמורה, פרצה קטנטנה בנתב"ג, אותה פרצה שהביאה לכך שאחד מכל חמישה מאומתים הוא מי שחזר מחו"ל. הקורונה הכפילה את עצמה תוך שבועיים והווריאנט משתולל. ואני נזכרת במילים של אותו אדם שעמד כאן מעל בימת המליאה ואמר, בנט אמר: מה אתם עושים? אתם השתגעתם? תגיד לי, אתה, בנט, השתגעת, אתה והממשלה שלך ושר הבריאות שלך ושרת החינוך, שיושבת כאן. אתם השתגעתם, כי כל מה שאתם עושים זה רק להרוס. אולי היה עדיף שלא הייתם עושים כלום, הייתם משאירים את המדינה כמו שקיבלתם אותה, עם ארבעה מאומתים ביום ולא עם וריאנט משתולל. ועוד מוסיף בנט ואומר: מה עשיתם? אתם 80 ימים בממשלה הזו. מה עשיתם? ואתם, בנט, חצי שנה בממשלה הזאת. מה אתה עשית? היית אמור לעבוד יומם וליל, לא לעבוד על הציבור בעיניים כמו שאתה רגיל, אלא לעבוד בשביל הציבור ולמען הציבור. אבל לא, אתה ממשיך לחלק הנחיות כשאף אחד לא מקשיב לך, משפחתך לא מקשיבה לך, העובדים שלך בלשכת ראש הממשלה לא מקשיבים לך. אתה מגבה את גב' שאשא ביטון אחרי שהיא מפטרת את המנכ"ל שלה. אה, יפעת, פיטרת את המנכ"ל רק בגלל שהוא אמר שאת מנהלת את הכול באופן מטורלל, כן, והסתרת נתונים על הקורונה במשרד החינוך וסיכנת את ילדי ישראל. תסתכלי עליי, גב' שאשא, תסתכלי עליי, מכחישת קורונה, את ושר הבריאות, שיושבים אחד ליד השני. לא מתביישים. תגידו לציבור כמה אנשים וילדי ישראל סיכנתם על זה שאת לא היית מוכנה לפעול לפי החלטות הדרג המקצועי. אבל בוודאי שלא תגידו, כי הכיסא שלכם רועד, כי אתם פוחדים, כי אתם יודעים את האמת. אתם מעלימים את מחדל החיסונים, אתם מעלימים את כל מה שאנחנו עשינו והבאנו לכם. ואתם אומרים, עמד פה בנט ואמר: אתם השתגעתם? יש לנו עם שהולך ומת. אתה צודק, אתה צודק, בנט, בזכותך יש לנו עם שהולך ומת. אתה לא יכול להאשים אף אחד אחר, רק את עצמך, את שר הבריאות שלך, את שרת החינוך שלך, שלא מעיזה להסתכל לי בעיניים כי היא יודעת שאני צודקת, ואת כל הממשלה הרופסת שלך. אתה הורג את הציבור גם ברמה הכלכלית. רק שלשום הודיעו שמחירי החשמל יעלו כמעט ב-5%, וזה אחרי שמחירי העוף והבשר הטרי עלו, וזה אחרי שמחירי הפירות עלו, וזה אחרי שהטלתם מס על שתייה קלה ומתוקה ועל כלים חד-פעמיים, ועכשיו גם על החלב והגבינה. תגידו לי, כמה אפשר להיות מנוכר לציבור הישראלי? כמה אפשר לשבת לך אי שם ברעננה, במקום החזק הזה, ולהסתכל על כולם ממגדל השן? אז אני מקווה מאוד שביום ראשון הקרוב ועדת שרים לחקיקה אולי תראה ממטר סוף-סוף את ציבור הסטודנטים והסטודנטיות. מה רע ברעננה? ציבור שהוא חלש. מה רע ברעננה? אתה לוקח לי מהזמן. אני תכף אענה לך. רק שאלתי שאלה. מה רע ברעננה? אני גר ברעננה. שיקבל החלטות טובות למען כלל הציבור הישראלי, אבל למה רעננה?  ולא רק לישראל החזקה. אחלה, רעננה.  שיטפל בקריית שמונה, שיטפל בדימונה. אין, לא רע שום דבר, רק כשמטפלים רק בישראל החזקה,  לא רע, לא רע, אבל תושבי רעננה הם אנשים הגונים. יש שם חזקים ולא חזקים, מי כמוך יודע מי גר ברעננה. אז אני רוצה להגיד לך שאני מקווה שהממשלה הזאת, שלא רואה ממטר אף אחד, תראה ממטר ביום ראשון הקרוב את הסטודנטים והסטודנטיות, שכורעים תחת נטל יוקר המחיה, ובוודאי בתקופת הקורונה אוכלוסיות חלשות נפגעות, וביניהן גם הסטודנטים והסטודנטיות, ושהממשלה תבטל להם את ה-4,600 שקלים שהם משלמים על ביטוח לאומי. על מה הסטודנטים והסטודנטיות צריכים לשלם ביטוח לאומי? על מה? הם לא צריכים לשלם ביטוח לאומי. ולכן אני מקווה שוועדת שרים לחקיקה תראה ממטר, תאשר את הפטור מביטוח לאומי לסטודנטיות וסטודנטים ותביא להם בשורה שיוקר המחיה, השכירות של הדירה, שכר הלימודים ומה שהם משלמים בכל מה שקשור עם יוקר המחיה, וכשהם לא עובדים, היא תבוא ותגיד: הינה, אנחנו איתכם, עם הסטודנטים והסטודנטיות, ואנחנו נפטור אתכם מ-4,600 שקלים. ככה מתנהגת ממשלה עם חמלה ולא ממשלה מנותקת כמו הממשלה הזאת. אז אני קוראת לכם, ציבור הסטודנטים והסטודנטיות: יושבים כאן אנשים שתמכתם בהם. תפנו אליהם, תפנו אל השרים בממשלה ותבקשו מהם שיתמכו בהצעת החוק הזאת ויתמכו בפטור של 4,600 שקלים בביטוח לאומי, למענכם ובשבילכם, ולא יתייחסו לא ימין ולא שמאל, לא פוליטיקה על חשבון הסטודנטים אלא ענייניות ומקצועיות. בואו נקווה ונשמע מה תהיה ההחלטה שלהם ביום ראשון. תודה רבה לחברת הכנסת מירי רגב. אני מבין שיש הסכמה שלך כי תשובת הממשלה וההצבעה יתקיימו במועד אחר. נעבור לנושא הבא על סדר-היום, חברי הכנסת, הצעת חוק הפחתת תוספות פיגור שנוספו על קנסות הנגבים בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (הוראת שעה), של חברי כנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי. אנחנו נזמין את חבר הכנסת אוסאמה סעדי לעלות לדוכן הנואמים ולנמק את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו, שאני מעלה גם בכנסת הזו, העלינו אותה בכנסת העשרים בשם הרשימה המשותפת אז. היא הייתה הצעת החוק הראשונה שלי בתור חבר כנסת חדש. אז היא זכתה, אדוני היושב-ראש, לתמיכת הממשלה, משרד המשפטים, משרד האוצר. היא בעצם באה על רקע, השרה שאשא ביטון, החובות האדירים של האזרחים למדינה. מדובר, אדוני היושב-ראש, בחוב של כ-3 מיליארד שקל, 3 מיליארד שקל, אז זה היה 2.5 מיליארד. אתה יודע, אזרח מקבל קנס מכל סוג שהוא, והוא לא משלם את זה, ואז יש ריבית פיגורים, ועוד ריבית פיגורים, ועוד ריבית פיגורים. 500 שקל לפעמים זה כבר 4,000 שקל, 5,000 שקל. סגן השר לביטחון פנים, ההצעה באה לתת תמריץ לאזרחים לשלם את החוב. אז אנחנו אמרנו, אחרי שדיברנו עם רשות האכיפה, עם המנהל הקודם, תומר מוסקוביץ', שבינתיים עבר לרשות האוכלוסין, ובאמת עשינו מבצע, שאני יזמתי אותו, אבל הצטרפה אליו השרה דהיום מרב מיכאלי, וגם חברת הכנסת לשעבר נורית קורן. אז הלכנו, אפילו עשינו פרסומות ברדיו, בטלוויזיה, לעודד את האנשים, האזרחים, לשלם את החוב שלהם בהנחה של 40%, אבל בתנאי שההנחה לא תפגע בקרן. זאת אומרת, המינימום, עדיין צריך לשלם את הקרן, אבל ההנחה היא 40% מריבית הפיגורים. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, זאת הייתה הוראת שעה למשך חצי שנה, ובחצי השנה הזאת מימשו את האופציה הזו עשרות אלפי אזרחים. אז, אז זה אושר. כן, זה עבר, זה עבר. וכמה כסף נגבה? זה עבר בקריאה שנייה ושלישית, ואז, בשבועיים האחרונים, כהרגלו של אדם וכאזרחים, אנחנו בני אדם, תמיד מחכים לדקה ה-90, לרגע האחרון. בשבועיים האחרונים הייתה התעוררות של המון אזרחים שצבאו על רשות האכיפה ועל המרכזים ועל ההוצאה לפועל ורצו לשלם את החוב שלהם, והיינו צריכים להאריך את זה בעוד חודש. ממש ביום האחרון, שרת המשפטים דאז אילת שקד, למרות שהתנגדה להארכה, אמרה: תשמע, אתה צודק, יש ביקוש גדול לעניין הזה, הארכנו את זה בחודש. בחודש הנוסף המרכז לגביית קנסות, חבר הכנסת מאזן גנאים, גבה כמו בששת החודשים הראשונה של המבצע. אותו דבר אני נותן לך דוגמה מהיום: היה מבצע של משרד התחבורה לרישיונות רכב, אגרה בגין רישיון רכב. אמרו שמי שיש לו רכב לא תקין, לא עובד, ירד מהכביש, אבל אנשים לא הלכו למשרד הרישוי להוריד אותו באופן רשמי, לבטל את הרישיון, זה לא מונע מהאגרות להמשיך להצטבר. ואז בא משרד התחבורה עם רשות האכיפה, אמרו: ניתן חודש-חודשיים לאנשים שמי שיש לו רכב והוא לא פעיל, לא תקין והוא רוצה להוריד אותו מהכביש, בפועל הוא לא על כביש, אנחנו אומרים לו: תמלא טופס ואנחנו נבטל לך את כל האגרות בגין השנים שהרכב היה מושבת. ובאמת אנשים, חלק, שילמו, מי שידע, אבל חלק לא שילמו, כי הפרסום למבצעים האלה לא מגיע לכלל האנשים, האנשים לא שמים לב. ועכשיו רשות האכיפה התחילה לגבות את האגרות האלה של רישיונות הרכב, ואז אנשים, אזרחים, בטח פונים לכל חברי הכנסת, חבריי כאן, אומרים להם: נו, לא ידענו שיש מבצע, ואז זה צובר ריביות, הצמדות, אגרות, שכר טרחת עורך דין. היום פניתי לשרה מרב מיכאלי, שהשתתפה היום ונתנה דיווח על פעילות משרדה בוועדת הכלכלה. היא אמרה לי: נכון, בדקנו, אנחנו בעד להאריך את המבצע הזה, ואנחנו נביא הארכת תקנה לוועדת הכלכלה. מיכאל ביטון, יו"ר הוועדה, אמר לה: אנחנו נאשר את זה. ולכן זה מה שאני אמרתי, אדוני היושב-ראש. נכון שהמבצע הזה תלוי ומחייבה הכנה לוגיסטית של רשות האכיפה, אבל אין עלות תקציבית. אני לא מבין למה משרד האוצר מתנגד לזה. שאלת אותי, אדוני היושב-ראש, ואני אענה לך, על המבצע הקודם. 120,000 אזרחים ניצלו את המבצע, את החוק שהעברנו ב-2017-2016. 120,000 אזרחים. זה הכניס לקופת המדינה 150 מיליון שקל. 150 מיליון שקל. אז זה win-win. נכון שהמדינה נותנת הנחה לאזרחים. זה חוב, במס הכנסה מגדירים את זה, אדוני היושב-ראש, חוב אבוד, אז זה לא, אפשר לגבות את זה, שר הפנים הקודם. אתה זוכר שעשינו איתך מבצע על הארנונה, גם למגורים, ואתה בפעם הראשונה, הינה, מאזן גנאים היה ראש עיריית סח'נין דאז. אז עשית פעם ראשונה גם הנחה לעסקים. אני חייב לומר, אוסאמה, שיש לך הרבה זכויות בזה. נכון. זאת אחת ההחלטות החשובות שעשיתי כחבר כנסת. נכון. ואתה נתת גב גם עם הסגן, זה משתלם, זה משתלם, גם עוזר לאנשים, גם מנקה שולחן, גם מנקה חובות. זה מכניס אותם למסלול של תשלומים מחדש. ככה הם מיואשים, הם לא משלמים בכלל. בדיוק. מה גם שעכשיו בא שר המשפטים, וגם חברי כנסת, ובהם גם אני, והצענו והעברנו את ביטול הגבלת רישיון נהיגה. אנחנו תמיד רוצים גם לאזן: לתת לחייבים אפשרות לשלם את חובם ולפתוח דף חדש בחייהם, אבל גם הזוכים, ובמקרה זה גם המדינה, אבל בהחלט זוכים פרטיים בתיקי הוצל"פ, שיקבלו את החוב שלהם. לכן, הסברתי את כל הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, לכבוד שר המשפטים. הדברים הועלו בוועדת שרים לענייני חקיקה. שר המשפטים ביקש ממני לא להצביע היום על מנת שהוא יבדוק את זה. בכל זאת רשות האכיפה אצלו. אין עדיין מנהל רשות אכיפה, והוא רוצה לבדוק את זה, גם עם רשות האכיפה במשרד שלו וגם עם משרד האוצר. אני מקווה, אדוני היושב-ראש, שבאמת מדובר בהצעת חוק, איך אמר גם חבר הכנסת דרעי, שר הפנים הקודם? עשינו את זה בעיריות ובמועצות גם לגבי מבצע ארנונה למגורים ולעסקים, ובאמת הרבה אזרחים ניצלו את זה. לכן אני מקווה שעוד זמן מה, אחרי ששר המשפטים יעשה את כל הבדיקות, ועדת שרים תתמוך בחוק הזה. נעביר את זה וניתן תקווה לחייבים, והם יפתחו דף חדש בחייהם. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. אני מבין שגם בהצעה זו, בהסכמתך, תשובת הממשלה והצבעה יתקיימו במועד אחר. אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין התקצוב החסר עבור תלמיד בחינוך מוכר שאינו רשמי ובמוסד פטור, לעומת תלמיד בחינוך הממלכתי, מס' 1010, של חבר הכנסת מאיר פרוש. אדוני יעלה ויבוא. תשובה והצבעה. נכון, נכון. תשובה והצבעה. צריך תשובה, ומי שתשיב על ההצעה, שהועלתה בעבר, תהיה, כמובן, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות לרשותך. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה ברשותכם להשיב על ההצעה של חבר הכנסת פרוש. עיינתי בדבריך, חבר הכנסת פרוש, ולא מצאתי בסיס לטענות האפליה הנטענות בהצעה לסדר-היום, קל וחומר לדרישה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. כפי הידוע לך בוודאי, ואני יודעת שידוע לך, הבדלי התקצוב, בכללם, מקורם במדיניות של העדפת החינוך הציבורי הרשמי על פני החינוך הפרטי. השתתפות המדינה בתקצוב מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים ומוסדות הפטור נגזרת מתוך תקן שעות הבסיס בלבד, ללא השעות התוספתיות והתקצוב הנוסף הניתן במסגרת הקולות הקוראים. כמו כן, לא חל על עובדי ההוראה במוסדות אלה הסכם אופק חדש. הסכם זה חל רק על מוסדות החינוך הרשמי, דבר המקנה יתרון למערכת החינוך הרשמי בגיוס עובדי הוראה. על כל הדברים הללו ועוד אנחנו כמובן כבר שוחחנו. אלו הסיבות לפער שצוין על ידך, וזאת מתוך מדיניות של העדפה וחיזוק של החינוך הרשמי הציבורי. חשוב לזכור כי פתוחה הדרך להורים ולמוסדות החינוך לבקש להצטרף למערכת החינוך הרשמית, שהיא מערכת חינוך איכותית, המבטיחה את קיומם של לימודי היסוד ואת קיום המכנה המשותף של כל תושבת ותושב בישראל. ככל שייבחרו לעשות כן, יוכלו ליהנות ממלוא התקציבים שהמדינה מעמידה למערכת החינוך הציבורית. חקיקת החינוך מחייבת את קיומה של מערכת חינוך רשמית כדי להבטיח את לימודיהם של כל התלמידים והתלמידות בישראל. מדינת ישראל ורשויות החינוך המקומיות מעמידים לרשות הציבור גני ילדים ובתי ספר יסודיים וכמובן חטיבות ביניים. לצידה של מערכת החינוך הרשמית, שהפיקוח עליה הדוק, מאפשרת המדינה קיומה של מערכת חינוך פרטית, שכוללת בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים ובתי ספר יסודיים במעמד פטור. זוהי מערכת המתוקצבת בשיעורים שנקבעו ואשר נהנית: 1. מאוטונומיה פדגוגית, 2. מפיקוח מוגבל. היא אינה מחויבת בלימוד תוכנית היסוד ליבה במלואה. אגב, אתם מוזמנים לעשות זאת, וכמובן תוכלו להצטרף לחינוך הרשמי. זוהי מערכת חינוך שנהנית מאוטונומיה מלאה בגיוס כוח אדם, מערכת שיש באפשרותה למיין את הבאים בשעריה באופנים שונים ובדרכים שונות. מדובר במוסדות חינוך שפותחים את שעריהם כפי רצון בעליהם וסוגרים את שעריהם כפי רצון בעליהם. לא תמיד אנחנו יכולים להיות שבעי רצון, אבל זו המציאות לגבי המוסדות הללו. כיוון שכך, לא מדובר באפליה אלא בשונות המתקיימת מתוך בחירה. אזכיר כי פסיקת בתי המשפט קבעה לא אחת כי לא מדובר באפליה אלא בשונות בין שונים. לאור זאת, פסיקת בית המשפט מצאה כי התקציב שמעמידה המדינה למערכת החינוך הפרטית הוא סביר. עוד חשוב לציין כי בניגוד לנטען, המדינה לא מימנה את מערכת החינוך הזו בכל שנות קיומה, ובמשך שנים מוסדות שונים לא היו זכאים לתקציבי המדינה, או שהעדיפו לממן את הפעילות מתקציבם ולא מן המקורות שמעמידה המדינה, ויש כאלו שמעדיפים זאת גם כיום. לאור כל זאת, חבר הכנסת פרוש וכל חברי הכנסת, אני מציעה להתנגד להצעה הזו ולהצביע נגדה, כמובן. תודה. תודה לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון. אנחנו נעבור להצבעה. על פי בקשת 20 חברי כנסת, ההצבעה תהיה שמית. על כן, אבקש ממזכירת הכנסת להקריא את שמות חברי הכנסת. בבקשה, גברתי. סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, אינה נוכחת חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, בעד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, אינו נוכח יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, בעד ניר ברקת, בעד יאיר גולן, נגד מאי גולן, אינה נוכחת איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, בעד גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, בעד גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, בעד צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, בעד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, אינה נוכחת רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, בעד אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, נגד לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, נגד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, בעד יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, נגד מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, נגד אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, בעד קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד ישראל אייכלר, אינו נוכח אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, בעד ענבר בזק, נגד מיכאל מרדכי ביטון, נגד רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח מאי גולן, בעד בנימין גנץ, אינו נוכח מיכל וולדיגר, בעד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת משה טור פז, אינו נוכח יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת יואב קיש, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? בבקשה, נפתלי בנט. (קוראת בשם חבר הכנסת) נפתלי בנט, נגד האם יש עוד מישהו שלא הצביע? אם אין, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. אם כך, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד, 56, נגד, 56. אם כך, ההצעה לא נתקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא חשד להסתרת נתוני תחלואת קורונה על ידי שרת החינוך, מס' 1275, של חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני השר, אני עולה כאן לדוכן היום ואני מודאג, אני באמת מודאג. חייהם של אזרחי ישראל, חיינו כולנו, מופקדים בידי חבורת רברבנים חסרי ניסיון שמשחקים בנדמה לי על חשבון הבריאות של כולנו. הם מהססים, מבולבלים, מפחדים ומונעים מאינטרסים פוליטיים בלבד. אלו אנשים שהדבר שנמצא לנגד עיניהם הוא ההישרדות הפוליטית שלהם. הם אלו שאמונים על קבלת ההחלטות במשבר הקורונה, הם אלו שצריכים לקבוע את שגרת החיים פה, הם אלו שצריכים לנקוט צעדים. התא של הקואליציה. חבר הכנסת הרצנו, חבר הכנסת יוראי הרצנו. חבר הכנסת יוראי הרצנו, אנא תשליט שקט בתא הזה של היועצות. תודה. בבקשה. את היחס של יו"ר ועדת הקורונה בדימוס, השרה שאשא ביטון, להשלכות הקורונה כולנו ראינו. היה פה קידום של נרטיב מסוכן שלפיו הנגיף לא קטלני כפי שטענו המומחים. עכשיו יפעת היא שרת החינוך, היא אחראית לילדינו. נחשפתי בשבועיים האחרונים לפרסומים מטרידים מאוד, חמורים ומסוכנים. ראיתי דברים שלא האמנתי שקורים בממשלת ישראל. אני מצטט: "שרת החינוך הסתירה נתוני תחלואה מראש הממשלה". שפשפתי את העיניים לראות שאני לא מדמיין. ועוד פרסום: "השרה נמנעה מלקדם את מבצע החיסונים בבתי הספר", ואז יוצאת הקלטה של מנכ"ל משרדה עד לפני רגע, אדוני היושב-ראש, אם אפשר. התא של הליכוד. תא הליכוד. חבר הכנסת דיכטר, אנא, תסב את תשומת ליבן של היועצות שהן פשוט מפריעות. דנית, זה מפריע, זה ממש מפריע. חברי הכנסת. רונית, זה בלתי נסבל. אחמד טיבי, מקלב, אבו שחאדה, זה מפריע לדובר. באמצע הציטוט. חברת הכנסת סילמן, חברת הכנסת שטרית, זה מפריע, דברו מאחור. אי-אפשר ככה. תכבדו את מי שרוצה לדבר. חברת הכנסת גבי לסקי, זה מפריע. יש לכם מקום לדבר. תודה. בבקשה, אדוני. תודה. אני חוזר לציטוט. "השרה נמנעה מלקדם את מבצע החיסונים בבתי הספר", ואז יוצאת הקלטה של מנכ"ל משרדה עד לפני רגע: "אני חושב שמה שמניע אותה, אולי יש פה אג'נדה, שהיא תפסה עליה קריירה והיא מסוגלת להמשיך ולהתקדם איתה הלאה". ואז הוא מתראיין ואומר: "אתה יושב בדיונים, אחרי שהוחלט לחסן בתוך בתי הספר, ואז מגלה שהחיסונים יתבצעו רק בניידות"; "חשבתי שצריך לממש את החלטות קבינט הקורונה במלוא העוצמה, ולא לשדר מסרים הפוכים". סוף ציטוט. תגידו לי, איך אזרחי ישראל אמורים לסמוך עליכם? הסתרת נתונים, בלימת מבצע חיסונים, הכחשה, איך אתם אמורים לשמש סמכות בעיניהם? מצב חיסוני הילדים בשטח הוא על גבול הטרגי, רק 10%. בארה"ב למשל הם הגיעו כבר ל-20% התחסנות, ומדובר על מדינה בסדר גודל קצת יותר גדול משלנו. הקטע המקומם הוא שראינו שבבתי ספר שהייתה בהם התמקדות, אחוזי המתחסנים עלו. תחשבו מה היה קורה פה אם הייתה שרה שבאמת דוחפת את זה ולא מונעת. ושאשא ביטון לא לבד. שר האוצר אביגדור ליברמס ויאיר לפיד משחקים במחבואים כשמגיע הזמן ללכת לקבינט הקורונה, ומעבירים חוקים שיפטרו אותם מלהיות שם, מעבירים חוקים שיפטרו אותם מלקבל החלטות. איפה יישמע דבר כזה? חברת הכנסת ברק, זה מפריע. חברת הכנסת גמליאל, זה מפריע. גילה גמליאל, חברת הכנסת גילה גמליאל. חברת הכנסת גמליאל, זה מפריע. בבקשה. בממשלה שלנו השרים שלנו נלחמו בשביל להיות בקבינט הקורונה, נאבקו להיות במקום שבו מקבלים החלטות, ולא כמו השרים הפחדנים האלה, שעושים חוקים כדי לא להגיע לדיונים. ואותו ליברמס אמר אתמול: האומיקרון הוא כמו שפעת. אגב ליברמס, אני חבר ועדת הכספים. כל היום הוא מביא לנו הטלות מיסים על אזרחי מדינת ישראל אבל לא מוכן לתת שום פיצוי למי שמגיע, בעיקר אלו מענף התיירות, אותם אלה שיושבים בבית. הוא אומר להם בזלזול: תחליפו מקצוע, כאילו, המקצוע שהם בו כבר כמה שנים וזה הדבר שהם יודעים לעשות, בזה הוא מזלזל. אנחנו פוגשים את אותם האנשים, והם פגועים, והם נואשים, אבל בעיקר הם פגועים מהיחס המזלזל של הממשלה הזאת. הממשלה לא רואה אותם ממטר. הממשלה מקבלת החלטות כשהדבר החשוב מבחינתה הוא לא בריאות הציבור אלא אי-מתן תשלום לציבור. זה סדר העדיפויות. בניגוד לחברי הקואליציה, שפוגעים במאמץ ההתחסנות, אני קורא מכאן לציבור הישראלי: לכו להתחסן. לכו תחסנו את ילדיכם. אני חיסנתי את שני ילדיי, וכולם צריכים לנהוג כך. זו הבריאות שלהם, אלו החיים שלהם, אלו החיים של כולנו. לצערי, מי שאמור להוביל את כל זה הוא ראש ממששת המנדטים נפתלי בנט, שמרוב שאין לו השפעה על השרים שלו הוא נאלץ ללכת ולדבר עם המנכ"לים שלהם. כששואלים אותו שאלות על שרת החינוך במסיבת עיתונאים, הוא לא עונה לעניין. הוא כל כך מפחד רק מלהזכיר את השם, אבל גיבור גדול לתקוף את שרון אלרעי פרייס על בימת האו"ם. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהזכיר לכולנו את המודל שבנט פיתח, המודל שהציג בגאווה על אותה בימה באו"ם וטען שהוא "משלב בין חוכמת המדע לבין כוחה של קביעת מדיניות". בואו נעבור על זה יחד: המדינה חייבת להישאר פתוחה, מתן חיסון מוקדם, להסתגל ולפעול במהירות. עכשיו אני רוצה לדעת: מה בדיוק מימשת, ראש ממשלה כושל? את המדינה הרי אתה מתחנן לסגור, לא נותנים לך, עם החיסון השתהית, לפעול במהירות זה בגדר בדיחה לא מוצלחת. ביצעתם יבוא בלתי מבוקר של האומיקרון. מה קרה, נפתלי? המודל הישראלי שהצגת לא עובד כשיש הרבה נדבקים? קיבלת מציאות של ישראל נקייה מקורונה. פתאום אתה לא יודע מה לעשות, אתה בפניקה? אז אני אומר לך, אני אומר לכם: המודל הכי טוב, המודל הטוב ביותר לטיפול בקורונה במדינת ישראל הוא שנפתלי בנט ישב בצד, לא יפריע, לא יקלקל, וייתן למי שמטפל בזה הכי טוב ומבין בזה הכי טוב לנהל את זה, וזה בנימין נתניהו. הכול פה בכאוס. האזרחים מבולבלים, העסקים בהיסטריה, אין מידע, אין הסברה: מי נכנס? מי יוצא? כמה ימי בידוד, שלושה, ארבעה? כמה בדיקות? כשאנחנו היינו בממשלה אנשים ידעו בדיוק מה מותר, מה אסור, כמה זמן בידוד, מי אחראי. הייתה כתובת, אדוני סגן השר, הייתה העלאת מודעות.  היום בשביל לדעת את ההנחיות אתה צריך לעשות תואר במשפטים. אז התקבלו החלטות, גם אם הן היו קשות,  הן התקבלו. היום יש לנו את ראש ההמלצות הממשלתי, לא ראש הממשלה. היום בנט צריך להתקפל כל כך הרבה פעמים, ללכת בין הטיפות בשביל לא לעצבן אף שר שלו, שחס וחלילה ממשלת הג'ובים לא תשרוד. הרי אנחנו יודעים מה יקרה אם הוא יעצבן שר: השר יחזור מנורבגיה למליאה ויצביע נגדו. מזה הוא חושש וכך הוא פועל. הרי יש לך זמן, נפתלי, לטפל בזה. זה לא שאתה עסוק עכשיו בשיחות עם נשיא ארה"ב. הרי אין לך את השיחות האלה, אז תטפל. אני גם זוכר תקופות לא רחוקות שהיו מפטרים מנכ"לים, ששר היה מחליט לפטר מנכ"ל, וזו זכותו של שר. אבל רק אני זוכר תקופה שאם זה היה ממחנה מסוים שמפטר מנכ"ל, איזה רעש היה, איזה כתבות תדמית על אותו מנכ"ל: איך אנשי הליכוד, השרים האלה, לא שומעים לגורמי המקצוע ומזלזלים. אבל התקופה הזאת נגמרה, כי ב-2021 אנחנו כבר לא מדברים על מנכ"לים מפוטרים. זהו. הפסקנו. יש לכם דברים טובים גם שלכם? הפרסומים על הסתרת מידע הם חמורים ולא יכולים לעבור לסדר-היום. צריך לבחון אם אכן היו ובאילו היקפים. הקורונה הורגת, הקורונה לא מרחמת, ובלתי נתפס שלמקבלי ההחלטות לא יהיו את כל הנתונים הנדרשים. בבריאות ילדינו אין שום מקום לאג'נדות הזויות, ואני קורא לכם, חברי הכנסת, לשמור על הילדים שלנו ולבדוק אם אכן הייתה הסתרת נתונים. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. תשיב שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. בבקשה, גברתי. לרשותך עשר דקות מלאות. מלאות. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, המרצע יוצא מן השק, לא שלא זיהיתי את זה בסוף השבוע האחרון, אבל ברור שהכול הוא קמפיין תעמולה שלא נפסק מצד הליכוד ומי שעומדים בראשו. חבר הכנסת אופיר כץ, אתה יודע, אתה עמדת כאן ודיברת בצורה מאוד נמוכה, עם הרבה מאוד שמות גנאי, ואני לא רוצה להיות במקום הזה. אני דווקא רוצה לענות לך לעניין. ואני רוצה לפתוח בתודה, באמת תודה, ושוב תודה, ואני אומר לך למה.  אני שמחה מאוד שאתה מציף את הדבר הזה כאן, מעל בימת הכנסת, כדי שאני אוכל לספר לכל חברי הכנסת מה באמת קרה כאן לפני כשבוע. אז קודם כול נדבר על הסתרת הנתונים. אתה יודע, יושב איתך ראש ממשלה לשעבר, שטיפל בנושא הקורונה, וגם שר בריאות לשעבר, שמכיר היטב איך הדברים האלה עובדים. אני בטוחה שאני לא מחדשת לך, אבל אי-אפשר להסתיר נתוני קורונה ממשרד הבריאות, כי מי שמרכז אותם ומי שמקבל את כל התוצאות מלכתחילה ומזרים אותן אחר כך למשרד החינוך, לפיקוד העורף ולכל הגורמים האחרים זה משרד הבריאות. למה ראש הממשלה, אני אענה לך על הכול. ולכן, כשאתה מדבר על הסתרת נתונים, הרי בבסיס זה משהו שלא יכול להתקיים. כל בוקר יש ישיבת חיתוך מצב. אני אספר לך פשוט איך זה מתנהל, כדי שתבין את העניינים. ראש הממשלה לא יודע את כל מה שאת אומרת, כל בוקר מתנהל חיתוך מצב עם ראש הממשלה ועם משרד הבריאות ועם פיקוד העורף ועם משרד החינוך, ושם כל הנתונים מוזרמים, אגב, גם לשלטון המקומי. בכל רשות מקומית יש דשבורד שאליו מקבל ראש הרשות את כל נתוני התחלואה של התושבים ביישוב שלו ורואה בדיוק מי, באיזו שכונה, מאיזה בית ספר, מאיזה גן, הכול בצורה גלויה ושקופה. הדבר הנוסף שכדאי שתשאל את ראש הממשלה לשעבר זה אם אי פעם הוא קיבל דיווח ממזכירה של מנכ"ל באיזושהי לשכה, כי אני לא זוכרת שהדיווחים עוברים בצורה כזאת. אני יודעת ששרים מעדכנים, שמנכ"לים בישיבות מעדכנים, אני לא מכירה שמזכירה מרימה טלפון ומעדכנת את ראש הממשלה. אבל כל זה לא חשוב. רק שנייה, השרה. אני אעצור אותך שנייה. צריך שקט כדי שתוכלי לדבר. מאוד קשה כך. אופיר שומע, זה מה שחשוב. לא מפריע לך לדבר ככה? חברי הכנסת ישראל כץ, שטרית, אלון טל, יוליה מלינובסקי, יוליה, זה מפריע. חבר הכנסת גפני, זה מפריע לדוברת. חברים, דווקא חשוב שתשמעו, כי קצת מהאמת, אחרי שבוע שטוף שקר, זה, גבי לסקי, אנא, שבו, בבקשה. סדרנים, אנא הושיבו את חברי הכנסת. מי שמעוניין לדבר עם חברו, שיעשה את זה מחוץ למליאה. אי-אפשר להתנהל בצורה כזאת. חבר הכנסת אבוטבול, תעשו את זה בבקשה בחוץ. עוד לא מצביעים, יש עוד זמן. לכו, דברו, תחזרו בהצבעה. אי-אפשר, זה עדיין מפריע. חברת הכנסת לוי אבקסיס. חבר הכנסת דוד ביטן. דוד, דוד ביטן, אי-אפשר לדבר, יש לכם קול חזק, לכולכם שם, זה מפריע. האמת היא, תודה רבה על ההערה. חבר הכנסת אופיר כץ, דיברת על דיווחים מטרידים. לא. אבל יפעת, תתייחסי למה שאמר המנכ"ל שלך. המנכ"ל שלך אמר את זה. תתייחסי. אף אחד, אף אחד, תודה רבה, גברתי. לא בעמידה. קריאות ביניים לא בעמידה. המנכ"ל שלך, תודה רבה. שמענו אותך. אני אתייחס לכול. תבואי בטענות למנכ"ל שלך, תודה רבה, גברתי. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת אופיר כץ, אתה אמרת, ובצדק, שאתה שמעת דיווחים מטרידים מאוד. אני אומר לך מה, גם אותי זה מטריד שבמשך שבוע ימים אנחנו שומעים דיווחים שקריים מגורמים עלומי שם. המנכ"ל שלך. את מינית אותו. אף אחד לא יודע מיהם האנשים שדיברו, תודה, חברת הכנסת שטרית. הוא התראיין בקולו. הוא דיבר בקולו. חברת הכנסת שטרית, תודה. קריאת ביניים שמענו. שמענו.  הליכוד. היא לא מפסיקה להאשים את הליכוד. זה המינוי שלך. זה המינוי שלך. תודה רבה, גברתי. תודה, תודה, תודה. את יכולה להגיד ארבע פעמים "זה המינוי שלה". הבנו את זה גם בקריאה הראשונה. תודה. גם בזה ביבי אשם, שהיא מינתה את המנכ"ל שלה, להאשים אותנו. תודה. חברת הכנסת שטרית, אפשר להפסיק עם זה? תודה. בבקשה, גברתי. לא יאומן. זה המנכ"ל שלה. חבר הכנסת אופיר כץ, הדיווחים האלה באמת צריכים להיות מטרידים, זה לא, שנייה. שנייה. אתה רוצה לקבל תשובה או שאתה רוצה רק לצעוק? כי בוא.  הדיווחים על הסתרת הנתונים היו דיווחים מגורמים עלומי שם. יצא המנכ"ל היוצא ואמר בצורה מפורשת: לא היה דבר כזה מעולם. הוא התנער מהדיווחים הללו ואמר שהוא חותם על כל הדיווחים והנתונים שעברו מדי בוקר והצהיר עליהם כמהימנים. אז המנכ"ל לא אמר את זה בקולו, אלא מי שאמר את הדברים האלה הם גורמים עלומי שם. כן, חבר הכנסת אופיר כץ, אני לא חושבת שאתה לא הלכת לבדוק את הדברים בגלל שאתה אדם לא רציני, כי אני באמת מחזיקה ממך אדם רציני, אחד מחברי הכנסת היותר-איכותיים. אתה עשית את זה כי זה חלק מקמפיין מתוזמר של הליכוד מתקופת הבחירות. ואני שומעת אתכם עולים כאן פעם אחר פעם, מקשקשים את עצמכם לדעת עם אמירות שקריות. אף אחד לא עושה כזה קמפיין. תקווה חדשה לא כזאת מעניינת, אבל זה נושא שמעניין את אזרחי ישראל. שמענו היום את חברת הכנסת מירי רגב עולה לכאן ואומרת, מכחישה, תודה, חברת הכנסת שטרית. להאשים את הליכוד. שתפסיק לדבר על הליכוד. תודה. חברת הכנסת שטרית, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. חברת הכנסת קטי שטרית, קראתי לך כמה פעמים להפסיק עם קריאות הביניים האלה. פעם אחת אפשר לקרוא קריאת ביניים, אי-אפשר להפריע כל הזמן. לאורך כל הדרך הייתי נאמנה, מספיק, אי-אפשר להפריע כל הזמן. את בקריאה שנייה. את יכולה להגיד: נכשלתי. חברת הכנסת שטרית, אני מבקש ממך לצאת החוצה, להירגע קצת. את יכולה להגיד שנכשלת במינוי הזה. נכשלת. חברת הכנסת שטרית, אנא צאי החוצה, תירגעי קצת. תודה רבה. להאשים את הליכוד. תודה רבה. תודה. (חברת הכנסת קטי קטרין שטרית יוצאת מאולם המליאה.) אנחנו שמענו כאן אמירות, ולא בפעם הראשונה, של חברי כנסת מהליכוד, שבחוסר אחריות עולים לכאן ומדברים על הכחשת קורונה. אני רוצה להגיד לכל אותם אנשים שעלו לכאן שאני לא מאחלת לא להם, לא לקרובים שלהם, לא לאף אחד במשכן הזה ולא לאף אחד בכלל לשלם את המחיר הכבד שאני שילמתי בקורונה הזו, את האובדן האישי שאני שילמתי למחלה הארורה הזו. אבל זה קמפיין, וזה היה מותר לכולם, כי הליכוד היה רגיל שהם יכולים להגיד הכול, וזה בסדר, וזה לגיטימי. אז למה לא לתמרץ את החיסונים? למה, וזה לגיטימי, נכון? ועכשיו אני רוצה לומר לכם עוד דבר. גם הקמפיין השקרי שאתם מהדהדים בנושא החיסונים הוא פשוט עורבא פרח, ואני גם אסביר למה. משרד החינוך פתוח, מהרגע שהייתה החלטת ממשלה, בפני חיסונים בבתי הספר. בסופו של דבר משרד החינוך מחסן בהתאם לכוח האדם שמגיע לתוך בתי הספר ולפי הסכמת הורים. בשבוע האחרון היו 50 ניידות, 50 ניידות, אגב, שחיסנו בהצלחה רבה, בעיקר במגזר הערבי. אם היו יותר ניידות, היו יותר מתחסנים. אז תביאו, ואם היו יותר אחיות, היו יותר מתחסנים. תביאו עוד, אבל אתה יודע, חבר הכנסת אופיר כץ, אבל אתם בממשלה, אז תביאו 1,000 ניידות. זו הבעיה? ניידות? חבר הכנסת אופיר כץ, היא עכשיו בתשובה אליך. כשאתה עמדת כאן, אני ישבתי שם בשקט והקשבתי, הקשבתי גם לדברים שלא מחוברים, גם לשפה הלא-ראויה, אבל הקשבתי. את חוזרת לשפה הלא-ראויה? לא תמצאי מילה אחת לא ראויה, עכשיו אני עונה לך. עכשיו אני עונה לך. זה קמפיין שלך, למשל. לא הייתה מילה אחת לא ראויה. חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, תן לה להשיב לך. זה נקרא ביקורת. תן לה, זה נקרא ביקורת. זה נקרא ביקורת. חבר הכנסת כץ, אפשר לקרוא קריאת ביניים אחת, אפשר אפילו שתיים ולפעמים גם שלוש, אבל אי-אפשר לשסע את הנאום כל הזמן. אדוני היושב-ראש, כי התשובה והאמת לא באמת מעניינות. הרי כל המטרה הייתה לעלות לכאן על הדוכן ולהמשיך בתעמולה שלא נפסקת. והגיע הזמן שהדברים האלה ייאמרו בצורה מפורשת מעל בימת הכנסת, לפרוטוקול, שכל הדברים שנאמרו כאן במשך התקופה האחרונה הם דברי הבל ושקר, גם לגבי הנושא של החיסונים, גם לגבי הנושא של ההכחשות למיניהם, וכל הקשקושים האחרים שנאמרים כאן פעם אחר פעם. ואני רוצה לחזור ולומר, חברים יקרים: לאורך כל תקופת הקורונה, גם בממשלה הקודמת וגם היום, אני דיברתי בעד לחיות לצד הקורונה ולמצוא את הדרך, כי עוד אז חזרתי והדגשתי שאנחנו הולכים לתקופה ארוכה שבה הקורונה תהיה כאן. זה לא לחיות, זה לא לחיות עם הקורונה. יכול להיות שאני היחידה,  חבר הכנסת כץ, אני לא רוצה להוציא אותך. אתה מציע ההצעה. יכול להיות שאני היחידה שהכרתי בקורונה וידעתי שהיא תישאר כאן עוד הרבה זמן. אני אומרת לך גם עכשיו: היא תישאר כאן עוד הרבה זמן, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו חיים לצידה, אז בגלל שהיא נשארת, אנחנו נקריב את המתים? אני קורא אותך לסדר בפעם ראשונה, אופיר כץ. כי סגר מרסק את הכלכלה, את המסחר, את בעלי העסקים. והיום כשרת החינוך אני נמצאת כאן ויש לי תפקיד אחד, אחד: להגן על הילדים במדינת ישראל, לוודא שתהיה להם שגרה ויציבות בתוך מערכת בית הספר, כי כשאתם שלחתם אותם הביתה למשך שנה וחצי, הילדים התרסקו. שמרנו עליהם. שלחנו אותם כי שמרנו עליהם. הילדים התרסקו. שמרנו על החיים שלהם. קיבלנו אותם הנה למערכת מפורקים, עם עלייה במצוקות, אתם ממשלה שמכילה את המתים. במקרי אובדנות, בהפרעות אכילה, אלימות שהולכת ומשתוללת, כי הילדים פשוט התפרקו מכל מה שהם הכירו לפני כן. עם זה אנחנו מתמודדים היום. אני נלחמת בשיניים כדי שהם יישארו בתוך מסגרת בית הספר. נלחמתי על פתיחת שנת הלימודים. שמעתי את כולכם אומרים שאני מפקירה אותם ושהתחלואה תעלה. משהו מזה קרה? התשובה היא לא. דיברתי על כיתה ירוקה, כדי למנוע את הבידודים בתוך מערכת החינוך. כולם באו ואמרו: הפקרות, חוסר אחריות. היום כולם נלחמים על זה שתהיה כיתה ירוקה, כדי שלילדים תהיה שגרה. זה התפקיד שלי וזה מה שאני עושה כאן עכשיו, נלחמת למען ילדי ישראל כדי שאנחנו נוכל לשמור להם על ודאות, על יציבות, על שגרה, ולהחזיר אותם בחזרה למסלול בצמצום הפערים, גם החברתיים-רגשיים וגם הלימודיים. את כל השקרים האחרים תשמרו להמשך התעמולה. תודה רבה. תודה רבה לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון. אנחנו נעבור להצבעה על הצעה לסדר-היום. ההצבעה תהיה הצבעה שמית על פי בקשת הממשלה. נא לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, אינו משתתף בהצבעה יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, נגד ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, בעד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, בעד ניר ברקת, בעד יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, בעד גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, בעד גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, בעד צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, בעד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו משתתף בהצבעה אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, בעד חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, נגד לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, אינו משתתף בהצבעה מנסור עבאס, נגד איימן עודה, אינו נוכח חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, בעד יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, נגד מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, נגד אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, בעד קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר, אינו נוכח נפתלי בנט, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת משה טור פז, אינו נוכח עופר כסיף, אינו משתתף בהצבעה איימן עודה, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת יואב קיש, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת האם יש מי מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד, 50, נגד, 56, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה. נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הקפאת התכנון והבניה ביהודה ושומרון ומניעת ההסדרה של ההתיישבות הצעירה, מס' 309 ו-310. תפתח את הדיון חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. גברתי, עשר דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כשאני עומדת כאן היום לדבר על ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, אני לא עומדת לבד. יחד איתי עומדים כאן על הדוכן כ-25,000 איש, אישה וילדים רבים, כ-12,000 ילדים שהם מעוכבי הסדרה. הם מעוכבי הסדרה, ובהיותם מעוכבי הסדרה הם גם משוללי זכויות הכי בסיסיות שיכולות להיות: הזכות לקבל חשמל ומים ותחבורה ציבורית וכביש נורמלי ומדרכות ואינטרנט. הם משוללי כל הזכויות האלה למרות שהבטיחו להם בפירוש, ראש הממשלה נפתלי בנט הבטיח להם שהוא יסדיר את ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון בישיבת הממשלה הראשונה בראשותו. אתה יכול לעשות לי קצת שקט, אדוני היושב-ראש? ממש אשמח. לא שומעים, כי מפריעים בצד שלכם. חבר הכנסת פטין מולא, מפריע. אבל אני רוצה לומר לאנשים מההתיישבות הצעירה, שהם מלח הארץ, חלוצים בני דורנו, אני רוצה לומר לכם: גם אתם לא לבד. גם אתם לא לבד. עשרות רבות של חברי כנסת נרשמו לדיון הזה כדי לדבר על הצורך והחובה המוסרית והציונית והאנושית להסדיר את הישובים שלכם. אבל מצד שני, אני מרגישה שאני עומדת כאן מאוד מאוד לבד, מאוד לבד, כי אתם, גברתי יושבת-ראש הקואליציה, אתם גייסתם את חבריכם חברי הכנסת כדי להצביע נגד ההתיישבות הצעירה. בשביל זה גייסתם אותם? אמרתם להם לא ללכת הביתה, חובת הישארות כאן.  תכף אזכיר אותך. תכף אדבר עליך, אביר קארה. אביר קארה, תלמד קצת היסטוריה, אז תלמד באיזו קואליציה הייתי ובאיזו לא הייתי. אני רוצה לומר שאני מאוד מתביישת לראות חברים שלי שיושבים בקואליציה ויודעים אל-נכון שהיישובים האלה, הבטחתם להם שהם יוסדרו, ואתם היום מגייסים חברי כנסת, לרבות חברי כנסת מהשמאל, שישבו כאן ולא ילכו הביתה כדי לוודא שהם מצביעים נגדכם. אני מאוד מתביישת בזה. אני מתביישת עוד יותר כשאני רואה, למשל, ליד עידית סילמן יושב חבר הכנסת אביר קארה, שהוא כן נלחם על הדברים שחשובים לו, הוא נלחם, והוא עשה עוצר הצבעות לאנשים שחשובים לו. למי ששלחו אותו לכנסת, הוא אמר: אני פוס משחק. אני לא מצביע. יש דברים שחשובים לי, ואני לא מוכן. אני לא מוכן. אני לא בא. ובגלל זה עידית סילמן הייתה צריכה להביא את שירלי פינטו עם תינוקת בת שישה ימים, בגלל שאביר קארה נלחם בעבור האנשים שחשובים לו. זה לא קשור, גם ווליד טאהא נלחם בעבור האנשים שחשובים לו ואמר שהוא בעוצר הצבעות. אני לא יודעת מה היה בפגישה אתמול עם אילת שקד, אבל ווליד טאהא, ואני מצדיעה לו על זה, נלחם בעבור האנשים שחשובים לו. גם שרן השכל נלחמה, בשביל הקנביס. בשביל הקנביס היא נלחמה, בשביל זה היא לא הייתה מוכנה לבוא ולהצביע. ואיפה אתם? איך אתם פועלים בעבור האנשים שהבטחתם להם את הדברים הכי בסיסיים? את הדברים הכי בסיסיים. ווליד טאהא מתעקש שהחשמל יידלק בכל בית במגזר הערבי, נכון? הוא מתעקש. הוא לא מוכן להצביע אם הוא לא מקבל את זה. זה מפריע לך? לא, אני לוקחת אותך כדוגמה. אבל איפה החברים מהקואליציה שהיו אמורים להילחם בעבור זה? אדוני, מכיוון שהם לא נרשמו לדבר, אני אדבר בשמם, ואני אקריא דברים שאמרו חברים טובים שלי, חברים בקואליציה. מה הם אמרו על הסדרת ההתיישבות הצעירה? ראש לכולם, השר האחראי, אנחנו בעד. אנחנו בעד. הלוואי. תצביעו איתנו. בטח שאנחנו בעד. אנחנו חלק מקואליציה שאת לא רצית להיות בה. אביר, תצביעו איתנו. אני אשמח שתצביעו איתנו. אם רצית להשפיע, בואי לקואליציה. אנחנו נשמח שתצביעו איתנו. אני רוצה עכשיו להקריא לך מה אמר השר שמרכז את עבודת הקואליציה, חברי השר זאב אלקין. מה הוא אמר על הנושא הזה? דברים שלו, מילים שלו. אמר זאב אלקין: אני לא מוכן לקבל מדיניות של אפליה. לא תהיה איפה ואיפה. גם ליהודים מגיעות זכויות במדינת היהודים. עד אתמול יכולתי לחשוש שאולי זאב אלקין לא מוכן בגלל שלא נעים לו ממנסור עבאס, הוא לא יודע איך הוא יסתדר עם זה, אבל אתמול מנסור עבאס אמר שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, אז אין שום בעיה. אומר זאב אלקין: לא תהיה איפה ואיפה. גם ליהודים מגיעות זכויות במדינת היהודים. אני רק הקראתי את הדברים של זאב אלקין, ואני אשמח שהוא יסביר לי למה הוא מגייס את הקואליציה שבאחריותו להצביע נגד ההתיישבות הצעירה. אורית, אבל גם מנסור עבאס אמר שישראל היא מדינת היהודים. נכון. לכן אני אומרת שאין שום בעיה, אפשר לקבל הכשר ממועצת השורא. אפשר, משה, לקבל הכשר ממועצת השורא לחבר את ההתיישבות הצעירה לחשמל ולמים ולהסדיר אותה, לתת להם תנאי חיים מינימליים. 12,000 ילדים, כן? אנחנו מדברים על 12,000 ילדים, 25,000 אנשים, נשים וטף. עכשיו אני אקריא מה אמרה חברתי הטובה שרת הפנים אילת שקד. היא עדיין חברתך הטובה? היא אמרה ככה: ימינה מתחייבת כי בכל, חבר הכנסת ארבל רוצה לדעת אם היא עדיין חברתך הטובה. כן, היא עדיין חברה שלי. ימינה מתחייבת כי בכל הסכם קואליציוני נושא הסדרת ההתיישבות הצעירה יעמוד בראש סדר העדיפויות בכל ממשלה שתקום. אבל אם תגידו לי שזו הבטחה לא ליבתית ואפשר להפר אותה, כי זה מלפני הבחירות, אז אני אגיד לכם מה היא אמרה כאן מעל הדוכן. כאן מעל הדוכן היא אמרה לפני שבועות ספורים, כשהבאתי את החוק להסדרת ההתיישבות הצעירה, אמרה אילת שקד עכשיו, לפני שבועות ספורים: את ההתיישבות הצעירה צריך להסדיר בהחלטת ממשלה. זה לפני שבועות ספורים. אנחנו חושבים ככה. אנחנו חושבים ככה. מצוין, אז תצביעו איתנו. צריך להסדיר את ההתיישבות הצעירה. תצביעו איתנו. עכשיו אני אקריא מה אמר, צריך להחיל את החוק הישראלי בשטחי C, אבל מה לעשות, צריך קואליציה. אביר. איפה היית, אביר, נרשמת לדבר? נרשמת לדבר? למה לא באתם איתנו? תבוא לדבר, עכשיו תורי לדבר. למה לא באתם איתנו? תודה, סגן השר קארה. ומה אמר שר המשפטים, תודה, סגן השר קארה.  שר המשפטים גדעון סער, היושב-ראש, יש שר תורן? יש שם את אלי אבידר.  שר המשפטים גדעון סער. אלי אבידר הוא שר תורן. השר גדעון סער אמר ככה, שימו לב, אלי אבידר לא יודע שהוא שר. אני רואה בזה, חבר הכנסת אזולאי, אני אגיד לך מה אמר גדעון סער על הסדרת ההתיישבות הצעירה: אני רואה בזה נושא עקרוני של מחויבות מוסרית של מדינת ישראל לאזרחים שלה. גדעון סער. עוד פעם: אני רואה בזה נושא עקרוני של מחויבות מוסרית של מדינת ישראל לאזרחים שלה. אבל היום הוא לא יושב פה, והחברים שלו למפלגה מגייסים נגד ההתיישבות הצעירה. אחרון ברשימה, השר מתן כהנא: אני מרגיש צורך להגיד לאנשי ההתיישבות הצעירה תודה על המסירות וההקרבה עבור כולנו, חייבים לדאוג לצרכים ההומניטריים שלהם. משפט אחרון. ממשלת ישראל צריכה להסדיר את ההתיישבות הצעירה, ואני שואלת את מתן כהנא ואת זאב אלקין ואת אילת שקד ואת גדעון סער: ככה אומרים תודה? תודה. ככה אומרים תודה: תודה לחברת הכנסת אורית סטרוק, שפתחה את הדיון. ואנחנו נעבור לרשימת הדוברים. בטרם נעבור לרשימת הדוברים, אני כבר עתה מודיע: בתום הדיון הסיעות רשאיות להגיש הצעה לסיכום. אני מבקש מהסיעות שיבקשו לעשות כך להגיש את ההצעה ליושב-ראש, למזכירת הכנסת, עד תום הדיון ולא אחריו, על מנת שנוכל להתקדם בדיון. לכן, עד תום הדיון, סיעה שמבקשת להציע הצעה, שתגיש זאת בכתב, על מנת שנוכל לאפשר את העלאתה והצבעה עליה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים, ובמעמד זה אני גם נועל את רשימת הדוברים. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה, אדוני. ועד שאדוני יעלה ניתן הודעה למזכירת הכנסת. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת מזכר הבנות בין ממשלת מדינת ישראל וממשלת איחוד האמירויות הערביות בדבר שיתוף פעולה בחקר ובניצול של החלל החיצון למטרות שלום. תודה. תודה, וברכות לממשלה על מזכר ההבנות עם איחוד האמירויות. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שצריך להתחיל בלהגיד מי לא כאן: נפתלי בנט לא כאן, אילת שקד לא כאן, ניר אורבך לא כאן, גדעון סער לא כאן, שרן השכל לא כאן. אפשר באמת לעבור על כולם. האמת היא שבתקווה חדשה, אם אני אצטרך לעבור על כל השמות של הח"כים פלוס הנורבגים, אני אגמור את כל הזמן ולא יישאר, אבל אפשר להזכיר המון שמות שלא כאן. הסדרת ההתיישבות הצעירה, אמר נפתלי בנט, תהיה ההחלטה הראשונה של ממשלתו. הוא ראש ממשלה, החלטות רבות התקבלו, אבל ההתיישבות הצעירה איכשהו עדיין לא הוסדרה. וזה לא שבזמן הזה הוא לא קיבל החלטות. זה לא שבזמן הזה ממשלת ישראל לא מעבירה כספים לאויבי ההתנחלויות ולאויבי ההתיישבות ולאויבי מדינת ישראל. זה לא שבזמן הזה שרי הממשלה לא מצטרפים לגל ההסתה נגד המתיישבים ביהודה ושומרון, וגם חלק מחברי הקואליציה. הסדרת ההתיישבות הצעירה לא עלתה, ככל הנראה, אתמול בדיון בלשכתו של השר ליברמן. בדיונים בין אילת שקד לבין ווליד טאהא, יש לי הרגשה שהם לא דיברו על הסדרת, סליחה, להרים את המיקרופון? שומעים. שומעים. לא שומעים? שומעים היטב. תתחיל מההתחלה. נתחיל מההתחלה. על הזמן של משה ארבל אתה רשאי להמשיך. בדיונים בין אילת שקד לווליד טאהא אצל ליברמן, יש לי הרגשה שלא דיברו לא על הסדרת פני קדם, היישוב שבו גרתי עד לאחרונה, עד שעברתי ללוד. ברכות. ברכות. אל תדאג, ממלאים את מקומי מספיק, ואתה גם מוזמן. הוא לא עסק בהסדרת היישובים של ההתיישבות הצעירה בבנימין, הוא לא עסק בהסדרת ההתיישבות הצעירה בשומרון. לא בזה עסק ווליד טאהא, ואילת שקד לא הציבה את זה כדרישה קואליציונית. עכשיו נשאלת השאלה: כיצד האנשים שהבטיחו כל כך הרבה הבטחות, אפילו היה להם חבר ברשימה שבא מההתיישבות הצעירה, הוא לא נכנס לכנסת, בגלל הצורה שבה מתייחסים בממשלה הזאת להבטחות להסדיר את ההתיישבות הצעירה, בדיוק באותה הדרך הם מתייחסים לכל שאר ההבטחות שלהם. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל וולדיגר להציג את עמדתה ביחס לדיון. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרה, אני לא רואה פה. השר אלי אבידר, פעם ראשונה שהוא שר תורן. כבוד. אוקיי. חבריי הנכבדים, הייתי בקידה וגם בפני קדם והייתי בעוד יישובים שהם חלק מההתיישבות הצעירה, יישובים שנמצאים כבר שנים על הקרקע ביהודה ושומרון. האנשים נשלחו לשם על ידי מדינת ישראל ובאישורה. הם הלכו והתיישבו שם מתוך אמונה בדרך, מתוך שליחות לשמירה על כל מדינת ישראל, שמירה על ארץ ישראל, ארצנו הקדושה. בישיבתם שם הם שומרים גם עלינו, על כולנו. חברי סיעת ימינה, לדוגמה, הצהירו בכל מקום במשך שנים, וגם ממש לאחרונה ביום הבחירות ואף אחריו, כי הם לא רק תומכים בהתיישבות הצעירה אלא יקדמו את ההסדרה שלה. הסרטון של ראש הממשלה נפתלי בנט לפני הבחירות, שהבטיח קבל עם ועדה שהאישור הראשון שהוא ייתן כראש ממשלה, שיחתום עליו, הוא הסדרת ההתיישבות הצעירה, שאגב, היא כבר ממש לא צעירה. אז הוא הבטיח. 20 שנה חגגו בקידה, 20 שנה של חיים בלי חשמל, בלי כבישים, בתת-תנאים. אל חשש, החברה האלה לא מתייאשים, הם ימשיכו להחזיק את הקרקע ולגור במקומות החשובים הללו, אבל זה ממש לא פוטר אותנו, את המדינה, את הכנסת, את הממשלה, מהאחריות להסדיר את ההתיישבות הצעירה מייד ולהדליק לה את האור, פשוט להדליק את האור, מה שאין לה במשך 20 שנה. אני חייבת לומר שכשהלכתי למקומות הללו פגשתי ילדים, נוער, אנשים צעירים וגם מבוגרים, וכולם חדורי אמונה. שום דבר לא ישבור אותם, שום דבר לא יקלקל את המסירות העצומה שיש להם כלפי ארץ ישראל, כלפי מדינת ישראל, כלפי עם ישראל. אבל שוב, זה שהם כאלה לא פוטר אותנו מאחריות. אז חשוב לי קודם כול להגיד מפה לכולם, קודם כול תודה לחברתי אורית סטרוק, שהעלתה את הנושא הכל-כך חשוב הזה, היא לא תוותר ואנחנו לא נוותר. נמשיך להיאבק לזה, כי זה דבר חשוב ביותר. אנחנו איתם ונמשיך לעשות זאת, וגם הגיע הזמן שהקואליציה, או לפחות הצד שקורא לעצמו הימין בקואליציה, יעשה את מה שהוא הבטיח, ויפה שעה אחת קודם. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. חבר הכנסת אלכס קושניר, אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי. אחריה, חבר הכנסת שלמה קרעי. שלוש דקות לרשותך. אני מבקש לשמוע את התודות למנסור עבאס. מה? על ההחלטה שלו להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. אנחנו אופוזיציה עניינית. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, בתקופה האחרונה משתמשים בטרמינולוגיה שבעיניי היא הולכת ונעשית סוג של מיינסטרים במדינת ישראל. מדברים על כמה סוגים: יש את ההתיישבות, יש את ההתיישבות הצעירה, יש מאחז חוקי, יש מאחז בלתי חוקי. יש גם לחזור לשורשים ולדבר בשפה שהעולם מבין אותה. כל מה שהזכרתי מוכר בעולם כהתנחלות. אלה התנחלויות, וכל, לכי, לכי, רק את מתנחלת,  המתנחלים, כל המתנחלים הם זרוע, חבר הכנסת קארה, אתה סגן שר.  של הכיבוש, כיבוש השטחים הפלסטינים המיועדים משנת 1967 להקמת המדינה הפלסטינית. כל מי שמנסה לדבר,  כל מי שמדבר בעצם מוביל את הקו, כל מי שמדבר על המתנחלים שגוזלים את האדמות של הפלסטינים, שלושת אלפים שנה,  אין אדמת מדינה שם ואין אדמות יהודיות שם. הכול זה אדמות פלסטיניות, והמתנחלים יושבים שם, מתנחלים שם, גוזלים את האדמה, פורעים בציבור הפלסטיני החי על אדמתו ובעצם מבצעים פשעים. הקו הזה, מובילה אותו מחשבה של אנשים שחושבים שמדינה יהודית, המובן שלה הוא לא רק זכות קיום ולא רק זכות הגדרה עצמית ליהודים הנמצאים בתוך קווי 48' אלא הקמת החלום והפנטזיה של המדינה היהודית שמוכנה לדרוס עם אחר כדי להמשיך להתקיים. באופק. זה מה שמבינים עד היום,  כל אלה, ולחבר הכנסת מנסור עבאס, שאמר אתמול, את צבועה, את צבועה, את צבועה.  אני אומר את האמת, זאת מדינה יהודית, כן, זאת מדינה יהודית לערבים ומדינה דמוקרטית ליהודים. עאידה, את צבועה. את צבועה. זה מה שקיים במדינה הזאת. איפה הייתם חיים יותר טוב? המדינה היהודית, עאידה, את צבועה. מבצעת, איפה, הביתה, באיזו עוד מדינה בעולם את יכולה להיות חברת כנסת? איזו מדינה בעולם, לא, חבר הכנסת קארה, תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן, תודה רבה. חברת הכנסת גולן, תודה רבה. שהמטרה שלנו להיות שווים, שווים, את לא יכולה לעמוד ולדבר נגד המדינה שלך.  אזרחים שווים, זקופי קומה, יהודית, מדינת ישראל הוא קודם כל יהודית.  שיש להם זכות גם, תודה רבה, חברת הכנסת גולן. לא בסוריה, איפה, תודה רבה. תודה רבה. סגן השר קארה, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר, אתה סגן שר, אבל בכל זאת, יש קריאות ביניים ויש נאום. אביר קארה (ימינה):  אתה תצטרך לשמוע גם דברים שאתה לא מסכים איתם, זה הפרלמנט.  לעבוד בלבנון. תודה. איך היא לא מתביישת לעמוד ולדבר ככה, שלמה קרעי יעלה ויבוא. תודה. את צבועה. אני לא מתביישת, כי אני בעלת זכות, ואתה, סגן השר קארה, סגן השר קארה. תתבייש לך, גזען, די, די. ולדבר, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. בושה, ביזיון. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אביר, אתה פוגע בעצמאים. יש לנו שר במליאה? יש. השר אבידר נמצא פה. נא להתחיל לדבר, בבקשה. זה נחשב? זה לא נחשב, אבל עדיף לשתוק. זה נחשב על הזמן שלו, בטוח. סגן השר אביר קארה, סגן השר אביר קארה, אתה כולך אש וגופרית על חברת הכנסת עאידה, השותפה שלך לאופוזיציה. אבל רק, אבל רק, היא לא שותפה שלי לאופוזיציה, היא באופוזיציה בלי שבחרתי את זה, לא כמוך, שהאחים המוסלמים, אתה בחרת בהם,  ונתת להם תפקידים בתוך הקואליציה. אתה כולך אש וגופרית, אבל כמה הצגות אתה יכול לעשות כשזה בידיים שלך? אפילו לא, זה בידיים שלך. נראה אותך מצביע בעד ההצעה שנביא כאן בסוף הדיון, שתהיה להביא להסדרת ההתיישבות הצעירה. הרי אתם נותנים לווליד טאהא, ראיתי אותו היום כאן, קרעי, 12 שנים היו לך, אין לי מספיק זמן לדבר, אז תמתין שאני אסיים לומר את הדברים. ווליד טאהא הגיע לכאן היום מחויך ושמח, ואני יכול להבין שהתקפלתם ושכרעתם ברך לפני מועצת השורא ונתתם לו את כל מה שהוא רוצה. אז למועצת השורא ולאחים המוסלמים אתם נותנים הכול, אבל תסדיר גם את ההתיישבות הצעירה. זה נחמד לצעוק ולקרוא קריאות ביניים, אבל כשאתה מגיע להרמת האצבע שלך, לאחריות ולסמכות שיש לך, פה אתה מתקפל ובורח אחורה. אדוני היושב-ראש, בין השנים 1995 ו-2003 הוקמו ביהודה ושומרון על ידי החלוצים החדשים, גיבורי הכוח, ראש החץ של העם היהודי בדרך להשגת עצמאות וריבונות מלאה על ארצו, 70, הושגה ב-48' אמרתי: החלוצים החדשים. עדיין אין עצמאות מלאה על הארץ, מוסי, ואתה יודע את זה. אתה חושב שאין לנו עצמאות ביהודה ושומרון, ואתה צודק, כי צריך להחיל שם ריבונות מלאה. הוקמו 70 יישובים ושכונות בתמיכת הממשלה. שנים ארוכות מנסים להביא להסדרה, אבל מסתבר שאבן שטיפש אחד זורק לבאר, וזה מני מזוז בשנת 2004, שהורה להפסיק כל קשר עם אותם יישובים ושכונות, קשה מאוד להוציא. שנים ארוכות מקימים צוותים, מצהירים הצהרות, אבל ההתיישבות הצעירה, שהיא כבר לא כל כך צעירה, עדיין לא מוסדרת. אין להם מרכיבי ביטחון, אין להם חשמל מסודר, מים, תקשורת, תחבורה ציבורית, מבני חינוך. יש שם ילדים, ויש שם זקנים, ויש שם חולים, וכל מה שהממשלה הזו עושה זה מפקירה את הנגב והגליל, מאפשרת חוק חשמל לעשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים, אבל את ההתיישבות שלנו, שלנו, אביר קארה, את זה אתם לא מוכנים להסדיר. תתביישו לכם. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. יצחק פינדרוס? יצחק פינדרוס, מדבר או לא? מוותר? מוותר? יצחק פינדרוס, אתה מוותר? הינה, יעלה ויבוא יצחק זאב פינדרוס. אחריו, חבר הכנסת מפתח תקווה, אוריאל בוסו. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. בפרשת שמות, שאנחנו נקרא בשבת: ויצא משה אל אחיו "וירא בסבלתם". ההיכרות הראשונה שלנו עם משה רבנו, המנהיג הראשון של עם ישראל, הייתה כשהוא יצא אל האחים שלו וראה בסבלותם. ידוע המדרש שמשה רבנו קיבל מהקדוש ברוך הוא את ההנהגה כשהוא רץ אחרי הצאן, אחרי אותו גדי צמא שרץ לחפש שתייה, ומשה רץ אחריו וריחם עליו בגלל הצמא והחזיק אותו בידיים, ואז הוא הגיע אל הסנה וקיבל את ההנהגה על עם ישראל. המבחן הראשון של מנהיגות הוא אנושיות. המבחן הראשון של מנהיגות, אנושיות. אמרתי, ואני חוזר על עצמי פעם אחר פעם, כי מה לעשות, זאת האמת, הפלתם את הממשלה, שלחתם את נתניהו לאופוזיציה, שלחתם את הרב גפני לאופוזיציה. הכול בסדר, הצלחתם במשימה, אבל איפה המנהיגות? אני זוכר, ואני בהלם שאני אומר את זה אפילו, אני זוכר את השנים שהמנהיג של השמאל במדינת ישראל היה יצחק רבין. אני זוכר אותו כראש ממשלה שנלחם בהתיישבות, כראש ממשלה שעשה את ההסכם של האסון של אוסלו, את האנושיות. איפה האנושיות שלכם? אין לכם, מכל שמונת ראשי הממשלות, אחד שהוא בן אדם? יושבים שם מאות אנשים בלי חשמל, שהוא מכיר את זה והצהיר על זה שנים, בלי מים, בלי כבישים, בלי תשתיות, בגלל בעיות מדיניות. על זה אתם יכולים לשבת בלילה עם ווליד טאהא ולפתור את הבעיות החוקתיות לאנשים של בדואים בנגב? אתם לא מסוגלים לפתור לאותם אימהות וילדים? ועל כולנה, יש פיגוע בכניסה לחומש של תלמיד הישיבה, אז עכשיו, בשבעה, זה הזמן להשתמש בחוק המטורף הזה של איסור כניסה לשם? עכשיו זה הזמן לעצור את ראש הישיבה? איפה האנושיות? אני זוכר את הימים האלה של שנות התשעים, המלחמה בממשלת אוסלו. נלחמנו מול הנהגה, אבל של אנשים, של בני אדם. חלקנו עליהם, לא הסכמנו איתם, בשום דבר לא היינו מוכנים להסכים איתם, אבל הם היו בני אדם, היו בני אדם. עכשיו עומד ראש ממשלה של עשר מעלות שמאלה, אבל אפילו טיפת אנושיות, טיפה? משהו? קצת התחשבות. ילדים שצריכים אינהלציה ואין להם חשמל, בגלל שהוא עוד לא פתר את הבעיות שלו, והוא יכול לפתור את הבעיות של ווליד טאהא ושלהם לא? תתביישו לכם. אתם לא ראויים להנהגה, לא שאני לא מסכים איתכם. יהיה לי ויכוח אידיאולוגי. תתביישו לכם. אתם לא ראויים להנהגה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. אנחנו עוברים לחבר הכנסת אוריאל בוסו. אתה מוותר? מוותר. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אבולוציה פירושה התפתחות מודרגת, תהליך של צמיחה וגידול. רבולוציה היא שינוי גמור ופתאומי, מהפכה. עם ישראל נמצא בתהליך אבולוציוני של חזרה לעצמו, למסורתו, לשורשיו, ללאומיותו ולארצו. התהליך הזה קורה באופן הדרגתי והתפתחותי. מנגד עומדים הרבולוציונרים הפרוגרסיביים שמבקשים לעכב תהליך זה בדרך של רבולוציה ומהפכה. מאז שחרור חבלי המולדת במלחמת ששת הימים מתרחש תהליך אבולוציוני של חזרת עם ישראל לנחלת אבותיו, וכיום הגענו כבר, ברוך השם, ללמעלה מחצי מיליון מתיישבים ביהודה ושומרון. הרבולוציה מבקשת להקפיא, לעצור ולהסיג תהליך זה לאחור. כך, למשל, מבקשת כעת ממשלת השמאל הפרוגרסיבית לתגמל את רוצחיו של יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו, ולגרש את הנוכחות היהודית בישיבת חומש, כהמשך לגירוש מצפון השומרון לפני 16 שנים, במקום לקדם את חיזוק הישיבה שם והחייאת היישוב מחדש. גם אני, הקטן, זכיתי להיות שותף בתהליך האבולוציוני הזה כאשר פעלתי בכל יכולתי בתפקידיי כמנכ"ל משרדי השיכון והפנים לזרז ולקדם את ההתיישבות בכל רחבי הארץ, לרבות ביהודה ושומרון, ולרבות ההתיישבות הצעירה שעליה אנחנו מדברים. אבל גם במהלכים הללו נלחמה הרבולוציה. ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, שהיה כבר עמוק בתוך תהליך ההמרה הערכי שלו ביחס להתיישבות, הזמין מאשת השמאל הרדיקלי טליה ששון דוח בעניין מה שכונה "המאחזים הבלתי-מורשים" מאחזים שהיו למעשה הרחבות של יישובים שהוקמו על ידי גופים ממשלתיים שונים. ששון, שלימים התמודדה לכנסת ברשימת מרצ, אכן מילאה את מה שהיה מצופה ממנה והפיקה דוח מגמתי ומוטה, חדור בשנאת ההתיישבות ובניסיונות לסכלה ולפגוע בה. בהמשך זומנתי לחקירה ביאח"ה על כך שהעזתי ליטול חלק במגמה האבולוציונית של פיתוח ההתיישבות ועל עמידתי כנגד המגמה הרבולוציונית שמנסה בכל כוחה להשיב לאחור את שיבת עם ישראל לארצו. זהו פרצופה של ממשלת מדינת כל אזרחיה הנוכחית, שמממשת את מדיניות השמאל הסהרורי, חונקת את פיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון ומסרבת לסייע ולהכיר בהתיישבות הצעירה. זו אותה ממשלה שמתאמצת בכל כוחה להכשיר ולהלבין בנייה ערבית בלתי חוקית בנגב ובגליל. האם מישהו מחבריה ייחקר על כך ביאח"ה? חלומות באספמיה. הממשלה הזאת, שמשרתת בנאמנות את המגמות הרבולוציוניות של מדינת כל אזרחיה, צריכה לעבור מן העולם, ויפה שעה אחת קודם. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אינו נוכח. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל במילות תודה, מילות תודה לחברת הכנסת אורית סטרוק, חבר הכנסת אקוניס ושאר היוזמים של הדיון החשוב הזה, ומילות תודה לעשרות רבות של חברי הכנסת, דרך אגב, מהקואליציה ומהאופוזיציה, שנענו היום לבקשה שלי להקמת שדולת "חומש תחילה" בכנסת, שדולה שהקמתי לפני שנים רבות, אחרי תוכנית ההתנתקות הארורה, והיום עשרות חברי כנסת הוכיחו שהנושא הזה קרוב לליבם, בלי כל הבדל לאיזו סיעה הם משתייכים, כפי שאמרתי, אם בקואליציה, אם באופוזיציה. ומי שזה נראה לו כמו חלום רחוק, החזרת היישוב היהודי לחומש, אני רוצה להתייחס, אדוני היושב-ראש, למושג שאנחנו דנים בו: ההתיישבות הצעירה. זה מזכיר לי סיפור על אותו רב צעיר וחדש שהגיע לבית הכנסת, לקהילה החדשה, לסוג של מבחן אם הוא מתאים או לא מתאים. הוא מאוד מצא חן בעיני כולם בתשובות ההלכתיות שלו, בדרשה שלו, ואז פרנסי הקהילה אמרו לו: הכול בסדר, רק שאתה מאוד צעיר. הוא אמר: אני מודע למגרעה הזאת, ואני עובד עליה דקה-דקה. ההתיישבות הצעירה בינתיים מאוד הזדקנה, כפי שכבר אמרו לפניי. מה זה התיישבות צעירה, 20 שנה? 15 שנה? כמה זה צעיר? ואני חושב שאנחנו בכנסת הנוכחית, עם כל הכבוד לעובדה שהממשלה הזאת מסתמנת יותר ויותר כממשלת פינוי ולא ממשלת שינוי, צריכים לעשות את הכול ולשים קץ לעוולה הזאת. אם יש פינוי, אז למה דווקא הוא צריך להיות בהתיישבות שכפי שאמרתי עומדת על קרקע 15 שנה באדמות מדינה, ולא כמו בית בנגב, שהוא על אדמה פרטית רשומה בטאבו, אבל אסור לפנות אותו וצריך לחבר אותו לחשמל? אין דבר כזה. אם גרר מפנה, הוא מפנה את כל מי שעומדים בכחול-לבן, ולא פתאום איזה אוטו אחד. ולכן אני אומר, חבריי, שאין דבר כזה התיישבות צעירה. אני יכול להעיד באופן אישי שאני זוכר עיר ואם בישראל כמו ביתר עילית, אני אישית, במילואים, זוכר אותה רק לפני 25 שנים כהתיישבות צעירה. את אפרת, מן החלון שלי, כשישבתי בארוחת שבת באלון שבות, מן החלון שלי ראיתי כמה בתים בודדים על הגבעה של אפרת. תראו את אפרת היום. כך יהיה גם עם כל היישובים שמכונים היום "התיישבות צעירה". בעזרת השם, למרות ממשלת פינוי ולא ממשלת שינוי, אנחנו נצליח להוביל את השינוי האמיתי להכשרת ההתיישבות הצעירה בכל רחבי יהודה ושומרון, וגם להעברת ריבונות לשם. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת יולי אדלשטיין. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש פה שר? כן, השר אבידר. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברים יקרים, אנחנו כולנו כעת נמצאים בדבר, אין הבטחה יותר ברורה של אנשים שנמצאים היום בתוך הממשלה הזאת, ממשלת הריפוי בעיסוק, שהבטיחו בצורה הברורה ביותר שהם יסדירו את כל הנושא של ההתיישבות הצעירה. ואנחנו זכינו, גם אני כחבר בשדולה למען ארץ ישראל, להיות בכמה וכמה סיורים במקומות שהלב מתרונן לראות את האנשים, לראות את החלוציות, את ההקרבה שלהם, מצד אחד. מצד שני, אנחנו רואים באמת איך שהם נמצאים בתת-תנאים בכל מיני מישורים, אם זה במישור של חשמל, כנראה בממשלה הזאת יודעים לדאוג רק לבני דודים שלנו, הערבים. לדאוג להם לחשמל זה בסדר, אבל שם יכולנו להתמקמק בחום, בקור, ולא מעניין אף אחד, גם נושא של מים ונושאים של דברים אחרים, שרק האיחוד האירופי יודע לדאוג לצד השני ולטפח אותו. אבל פה, בנושא הזה של ההתיישבות הצעירה, אנחנו רואים נסיגה. אנחנו רואים בלי סוף פלישות של כל מיני אנשים שלא שייכים לצד של ההתיישבות הצעירה, דווקא של פלסטינים, ודווקא של אנשים אחרים, שמשתלטים על שטחים, ושם כולם שותקים. ופה, במקרים שלנו, אנחנו רואים רק זעקות גדולות ומרות. אני רק רוצה לומר שהייתה לי הזכות, והעונג, להגיע לפני כמה ימים ליישוב פני קדם. במסגרת השדולה למען ארץ ישראל זכיתי, וחילקו מתנה לכל אחד מחברי השדולה, לאמץ איזשהו יישוב. הגעתי לשם, ישבתי עם ראשי היישוב ודיברתי איתם. ביקרנו ביישוב ועשינו תצפיות גם בחווה ובכל המקומות שהם עושים. מדובר שם באנשים איכותיים שעושים עבודת קודש. זכיתי גם להגיע לאותו מקום שנקרא בור אספר, ושם, לצערנו, ממש לפני כמה ימים, ראינו דבר חמור ביותר, שהערבים ריססו כתובות על האתר החשמונאי שם, וזה דבר מאוד מאוד כואב. למה? כי זה אתר שיש לו מורשת והיסטוריה שלנו. ואני שואל: איפה רשות העתיקות? איפה כל אותם ארגונים שחשוב להם הנושא הזה של המורשת, של ההיסטוריה, של הדברים האלה? פתאום כולם שותקים, לא מדברים. אז תדעו לכם שאנחנו בסך הכול פגועים מהנושא הזה, ואני חושב שיש גבול לאותה התנהגות מופרעת של אותם ערבים, שריססו את שמותיהם במקום הזה, שגם מוזכר בתוך הספרים ההיסטוריים שלנו. אני מוחה מכאן על ההתנהגות הפרועה הזאת ומבקש, מתוך כאב וצער, מכל אותם הארגונים שלנו שמטפלים, אם זה רשות העתיקות, אם זה משרד התרבות, להגיע לשם, לפני קדם, להגיע לאותו מקום שבו הערבים ריססו ולנסות להגן על ההיסטוריה שלנו, להגן על אותו אתר ארכיאולוגיה, כי לא ייתכן שנפקיר את ההתיישבות הצעירה או נפקיר דברים כאלה שהם אתרי מורשת שלנו. זה דבר שהוא אסון מאוד גדול גם לנו כיהודים וגם כאנשים אוהבי ושוחרי תרבות. אז אני מאוד מבקש, אדוני היושב-ראש, לתת את הדעת על הנושא הזה. בור אספר הוא האתר החשוב ביותר בקרבות של החשמונאים. לאחר נפילתו של יהודה המכבי בקרב, מתכנסים שם האחים החשמונאים הנותרים ושולחים את יוחנן אל הנבטים להציל את הנשים והילדים, אך הנבטים תוקפים אותם, רוצחים אותם. האחים הנותרים, שמעון ויהונתן, לא נשברים, ויוצאים משם להמשך המרד עד לכינון הממלכה החשמונאית. כיום נמצא האתר הזה בפני סכנה מוחשית, שכן לאחרונה קיבלו המחצבות באזור היתר מזורז להרחבת המחצבות עד לפאתי האתר, דבר שמהווה פגיעה נופית נוספת חמורה במרחב וסכנה לאפשרות ההגעה לאתר עצמו. אז רבותיי, הממשלה, תתעוררו. תשמרו לפחות על המורשת ההיסטורית שלנו כעם יהודי. לא ייתכן שדבר כזה מופקר אצלכם ואתם לא שמים לב. אני כבר לא מדבר על זה, זה מתחיל בזה שמזלזלים בכותל, תודה רבה.  אז רואים גם אחרי זה בכל שאר הדברים, שאתם בזים להיסטוריה שלנו. אני מבקש מהחברים הערבים שלנו, חברי הכנסת: אנא, תעשו מאמץ קטן לדבר עם האנשים שיש לכם השפעה עליהם לא לרסס כתובות של שמות ערביים על אתרים ששייכים למורשת היהודית. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת אבו שחאדה, חבר הכנסת אזולאי, חברת הכנסת עטייה, חבר הכנסת אוחנה, חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. אתה שם, אלי?  בגלל זה אתה מתחבא מתחת לבלקון. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס בקצרה לסוגיה שעומדת על סדר-היום בדיון הזה. ככה זה עובד בממשלה היהודית-פלסטינית: ההתיישבות היהודית הצעירה שנמצאת ביהודה ושומרון, לא מחברים אותם לחשמל, לא נותנים תקציבים, מייבשים אותם, מתעללים בהם. אבל למי כן? בוודאי, לכל הבדואים בצפון ובדרום, עם כל עבירות הבנייה, מחברים אותם לחשמל. הבנתי היום שהייתה איזושהי בעיה בין ווליד טאהא לבין שקד, אז הבנתי שבסוף ליברמן נכנס לגשר, ונתנו לו עוד איזה 200-150 מיליון שקל. למה? רק העליבו אותו. זה לא קשור לחשמל, חשמל יהיה. אבל למה? העליבו אותו. ככה זה עובד, רוצחים יהודים ועוצרים את ראש הישיבה. ככה זה בממשלה ההזויה שלכם. אני מתבייש, אלי אבידר, שאתה שר בממשלה הזאת. פשוט לא יאומן כי יסופר. אני כל פעם אומר לכם, רבותיי: השמאל זה האנשים הכי אלימים, הכי אנטי-דמוקרטים, וגזענים. והכי בריונים במדינת ישראל. גזענים. עכשיו, מה אנחנו רואים? אמרתי לכם, יום אחד הם עוד ידחו לנו את הבחירות בעשר שנים. יגידו לנו: רבותיי, זה לא הזמן, יש מתיחות, יש פה, יש שם, כל מיני סיבות שהם תמיד מביאים. אני קורא בעיתון אתמול שחבר הכנסת הנורבגי צבי האוזר, מה הוא אומר? הוא מציע שהכנסת תצא לחופשה עד שחברתו הנורבגית גב' פינטו תסיים את חופשת הלידה שלה. ואללה, צובט את עצמי כדי להאמין. תגיד לי, אתה הזוי? אולי תצאו לאיזה חצי שנה, שנה, שנתיים? לא שמעתי מה אמרת. האוזר ביקש שנצא לחופשה עד שפינטו תחזור מחופשת הלידה. עכשיו, שאלתי: למה לא נצא לחופשה לחמש שנים? בואו תסבירו לי. תעשו מה שאתם רוצים. תיסעו, תעשו מה שאתם רוצים, תבזבזו, תביאו. בוא'נה, התחרפנתם. עכשיו, זה חבר כנסת. תבינו איך מתחילים הרעיונות. הרי הוא לא מתבייש לבוא לעיתון. הוא לא אמר את זה כאיזו בדיחה בסלון בתל אביב. אני רואה את זה אתמול במעריב, בידיעות, לא מאמין. הוא מאמין בזה. האוזר, הלכה לך הקסדה. משהו בראש נדפק לכם, אתה והחבר שלך, השני. הרי תבין טוב כמה אתה לא מוסרי. הרי אתה נכנסת לכנסת עם בוגי יעלון, אתה ושר התקשורת הנדל. אתם בגדתם בו, לקחתם לו גם את המנדטים וגם את הכסף, דרך אגב, כמעט אף אחד לא עשה את זה ככה, עברתם למפלגה אחרת. וכמובן, אחרי שעברתם למפלגה השנייה דילגתם למפלגה של תקווה ישנה, וכרגע אני מניח שאתם מחפשים מקום אחר במפלגה אחרת. ככה זה הקנגורו. מי שלא אמין, מי שעובר ממקום למקום, מי שבוגד באנשים שהביאו אותו לכאן, אלה האנשים הכי מסוכנים. לכן, מר האוזר, נדפקה לך הקופסה, לטעמי. כדאי שתלך לעשות בדיקה רפואית בעניין. תודה רבה. חבר הכנסת אוחנה, בבקשה. תודה לך, היושב-ראש. כנסת נכבדה, עוד אחת מאותן הבטחות בחירות שהופרו על ידי הקואליציה הזאת, שנקראת "עשר מעלות ימינה". עושה רושם שחלק מחברי הקואליציה עדיין צריכים להבין שהכיבוש ב-1967 הסתיים, הוא לא התחיל, הוא הסתיים, ואדמות ארץ ישראל הושבו לבעליהן החוקיים, לעם היהודי. האדמות שבמשך אלפי שנים נקראות, יש לך משהו יותר מגוחך להגיד היום? חבר הכנסת כסיף, בבקשה לא להפריע. תודה. בוא נחשוב רגע מה מגוחך. האם מגוחך שחבל ארץ שאלפי שנים נקרא "יהודה" כבוש בידי העם היהודי או שהוא שייך לעם היהודי? לא. אתה מתעלם מהגדרה של כיבוש, כנראה. על מה אתה מדבר, על הבטחה אלוהית? לא. אני מדבר על היסטוריה,  כי אם אתה תחפור באדמה של יהודה ושומרון, מה תמצא?  זה לא היסטוריה וזה לא רלוונטי. מה תמצא? זה גם לא רלוונטי. מה תמצא, תמצא שרידים מבית המקדש הפלסטיני? מה תמצא? זה לא רלוונטי. אתה תמצא את השרידים של העם שלנו. זה לא רלוונטי. זה ועוד איך רלוונטי. זה לא רלוונטי. זכותנו על ארץ ישראל היא לא רק מכוח ההבטחה התנ"כית אלא גם מכוח ההיסטוריה. ארץ ישראל היא אדמתו של העם היהודי,  זה לא רלוונטי,  וכשאתם, אני מדבר על חלק מהקואליציה הזאת, הבטחתם להסדיר את ההתיישבות הצעירה, הבטחתם לחזק את ההתיישבות, לבנות בהתיישבות, ואתם פועלים בדיוק להפך, אז עושה רושם שאנחנו צריכים להזכיר לכם. ואנחנו צריכים להזכיר, כנראה, גם לציבור מיהי הקואליציה הזאת, של רמאים, של נוכלים, שקיבלו את אמון הציבור, אומנם אמון מוגבל, אבל קיבלו אמון מסוים מהציבור, ופשוט לקחו את הקולות האלה לצד השני, שחושב שאכן, כמו עופר כסיף, ב-67' הכיבוש התחיל. אגב, עופר, הכיבוש התחיל ב-67' או ב-48'? אני שואל, לשיטתך. לשיטתי הוא התחיל ב-48', אבל, כלומר לא רק ההתיישבות הצעירה ולא רק מעלה שומרון, עתניאל ואפרת אלא יפו, עכו וחיפה, אל תעוות את מה שאמרתי.  כל זה, לשיטתך, הכיבוש? הינה, אתה אומר את מה שחלק מחברי הקואליציה הזאת חושבים וחלק מחברי הקואליציה הזאת מאמינים, שהכיבוש זה כל ארץ ישראל, זה כל מדינת ישראל, זה לא מה שאמרתי. זה כל מה שקיים כאן. זה לא מה שאמרתי. סליחה? אל תייחס לי דברים שלא אמרתי. אני שאלתי ואמרת 48', אז מה זה 48'? אתה רוצה שאני אענה לך לעניין? אם כן, אתה כבר דיברת כאן או שתעלה? לא, אני אעלה. אז נשמע אותך. מאה אחוז. בכל אופן, לפחות לפי דבריהם של חלק מחברי הקואליציה, של אלה שמכנים עצמם "ימנים" הם לא מאמינים במה שאתה אומר אלא הם מאמינים שצריך להסדיר את ההתיישבות. הם מאמינים שההתיישבות, ובכך אני אסיים, היא לא מכשול לשלום אלא היא הדרך האחת והיחידה להגיע לשלום. משום שכשתפעם באויבינו התקווה שאנחנו ניסוג מכאן, חלק אחר חלק, תוכנית עשרת השלבים של אש"ף, זה מה שמרחיק אותנו מהשלום, וזה גם מה שמקרב אותנו למלחמה ולשפיכות דמים. אבל כאשר הם יבינו שאנחנו כאן עובדה מוגמרת, וכאן זה בארץ ישראל כולה, כאן זה גם ביהודה ושומרון, גם בעתניאל, גם באפרת, וגם בחיפה, יפו ועכו, ובכל המקומות הללו, כשתאבד מליבם התקווה הזאת, אז אולי, וזה ייקח דורות, יש סיכוי לשלום. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת דיכטר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני באמת תוהה איך מעיזה ממשלה להתעלם ממציאות שממשלות קודמות קבעו וקיבעו. אגב, חלק מהממשלות לא היו ממשלות ימין. תוכנית אלון, דרך אלון, יישובים רבים ביהודה ושומרון הם יישובים שהתקבלו בהחלטה של ממשלות בראשות העבודה. היו תקופות שהעבודה הייתה חלק מהממשל, חלק מהממשלה. ולכן כשאתה שולח אנשים לשבת בנגב, בגליל, ביהודה, בשומרון, אתה שולח אותם מתוך ידיעה ברורה שיש להם ילודה, יש מצטרפים, ולכן אתה חייב לתכנן איך היישוב הזה גדל, איך היישוב הזה מתפתח, כשם שקורה לגבי כל יישוב במדינת ישראל. ולכן העובדה שהממשלה הזו פשוט החליטה להקפיא, ונדמה לי שחברת הכנסת אורית סטרוק, שהעלתה את הנושא הזה, היא באמת מהלוחמות היותר מובילות בנושא הזה, כי היא מכירה את זה אולי טוב מכולנו. אני באופן אישי אימצתי את גבעת הראל, יישוב צעיר. מה זה צעיר? כבר 25 שנה. אנחנו מדברים על התיישבות צעירה כאילו זה משהו שנולד היום, לא, זאת התיישבות ותיקה, שמתעסקים, 25, לא, אבל האנשים שבאו לשם כבר היו בני 25, זאת אומרת הם בגיל שלך, רמי. אל תגזים. ואני חושב שהעובדה הזו היא מצמררת, איך יכול להיות שגוזרים על יישובים, על אנשים, על משפחות, להתכנס לאיזושהי משבצת קטנה וכל השאר ימתין. זה לא ימתין, זה לא ימתין, ואם נצטרך אפילו בעבור הדבר הזה להחליף את הממשלה, נעשה את זה. חלק משרי הממשלה, שלא לומר חלק מחברי הכנסת מהקואליציה, לא היו ביהודה ושומרון. באופן עקרוני הם לא נוסעים לשם, חס וחלילה שיהיו מזוהים עם התפתחויות של ההתיישבות הצעירה שם. העובדה הזו צריכה להדאיג את כולנו, וכשאנחנו שומעים על הצהרות מס שפתיים על מדינה יהודית, כן, בשביל לקבל 53 מיליארד שקל ובשביל לחבר בתים ללא רישיון לחשמל, אז אפשר לזרוק איזושהי אמירה כזאת, בדיוק כמו שנשיא הרשות הפלסטינית הראשון, יאסר ערפאת, על פי הסכמי אוסלו, זרק איזושהי אמירה לגבי הכרה במדינת ישראל. אש"ף מכיר במדינת ישראל, אבל הפת"ח, אדוני היושב-ראש, לא הכיר במדינת ישראל עד עצם היום הזה, שלא לדבר על החמאס וארגוני הטרור המרצחים האחרים. ולכן, גם כשאתה שומע את הנשיא הנוכחי, הוא מגנה את האמירה על מדינה יהודית. חס וחלילה מישהו ישמע שאיזשהו חבר כנסת או פוליטיקאי אחר מהצד הזה של הקו הירוק או מהצד השני של הקו הירוק אמר "מדינה יהודית". זו מדינה יהודית ודמוקרטית עד 1994, ומ-1994 היא מדינה יהודית ודמוקרטית וגם מדינת הלאום של העם היהודי (אומר בערבית ומתרגם:) בעל כורחכם. כי מה היא מדינת ישראל מגדיר המחוקק, בחוקי-יסוד וחוק-יסוד: הלאום, ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. זה חוק שעל פיו מתכווננת הכנסת, תתכוונן הממשלה ויתכוונן הציבור היהודי והלא-יהודי גם יחד בכל שטחי ארץ ישראל: בגליל, בנגב, ביהודה, בשומרון, בבקעת הירדן וגם באזור תל אביב. תודה רבה. תודה. חבר הכנסת הנגבי, בבקשה. אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, הדברים שלי לא מיועדים לממשלה. הממשלה ממילא הייתה אטומה ביום שנבחרה, ביוני האחרון, היא נשארה אטומה והוכיחה לנו שלא רק שאוזניה אטומות, גם ליבה אטום, אטום וערל. אדוני היושב-ראש, הדברים שלי גם לא מיועדים לקואליציה. הקואליציה היא אוסף מוזר של מפלגות, רובן קטנות, מפלגות שאין שום ליבה ערכית שמחברת ביניהן, אין שום עיקרון שצריכים לממש אותו, אין שום התחייבות שלא מפירים. זאת קואליציה שלמעשה במילון שלה, המילים שמהדהדות היום בדיון הזה הן לא מילים שמופיעות אצלה במילון, לא ציונות, לא היאחזות, לא התיישבות, לא חלוציות ולא אהבת הארץ. שם יש מילון אחר, חצי שנה של מילים "קדושות" וגדולות, כמו ג'ובים לחבר'ה, אם אפשר מהמשפחה, ח"כים נורבגים, תקציבים קואליציוניים מנופחים. אלו המילים של הקואליציה הזו, ולכן, אדוני היושב-ראש, אני לא מדבר אל הממשלה ולא מדבר אל הקואליציה. אבל אני מדבר אליכם, המתיישבים בהתיישבות הצעירה, המתיישבות בהתיישבות הצעירה. אליכם אני רוצה לדבר, כי אני רוצה שתדעו, גם בימים הקשים האלה, גם בימים המתסכלים האלה שאתם ואנחנו עוברים, רוב מוחלט גדול ומובהק מאזרחי ישראל מוקיר אתכם, מעריץ אתכם, כואב את הכאב שלכם אבל גם שמח בשמחה שלכם, על הזכות הגדולה שנפלה בחלקכם להבטיח את ריבונות ישראל בארץ ישראל המערבית. אין זכות גדולה מזו. זו הציונות הכי חזקה, הכי מודרנית, הכי מעודכנת. וגם אותם שרים שמתעללים בכם, שישנים בלילות הנוחים והחמים במיטותיהם עתירות הפוך וליבם גס בקשיים שלכם, בעובדה שאין לכם חשמל ואין לכם ביוב ואין לכם תקשורת ואין לכם מים  השרים האלה, לא ירחק היום והם ייעלמו כלא היו. כשהממשלה הזאת באמת תרד מדפי ההיסטוריה, מה שיישאר בדפי ההיסטוריה של העם היהודי הוא הפרקים שאתם כותבים בספר ההיסטוריה של עם ישראל, של האומה היהודית. הם פרקים שיישארו לעד. אתם מעצבים את ההיסטוריה שלנו יותר מכל ממשלה שחיה על זמן שאול, יותר מכל קואליציה שמחשבת את קיצה לאחור. אדוני היושב-ראש, מהם זכר לא יישאר, אבל ההתיישבות הצעירה מעמיקה את השורשים של עם ישראל במולדתנו העתיקה. אנחנו כולנו נחגוג יחד אתכם, בבוא היום, והוא לא רחוק, את ניצחון האמת והאמונה והשורשים והזיקה והציונות. תודה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת מולא, איננו. חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אין לי די מילים להבהיר כמה קצתי במחזה הזה של שר או חבר כנסת מהקואליציה, בדרך כלל עם כיפה, עומד כאן, כשבאמת כל הגדרות נפרצו, כשהימין נרמס ונדרס, כשהציונות היא מה שעומד כרגע על השולחן ולא שום דבר אחר. עזבו ימין, עזבו שמאל, הציונות, הרעיון הציוני נרמס פה מדי יום. ואז לראות את מר אלקין, עם הכיפה, עומד פה ועושה שעשועי מילים ומשחקי לשון על נתניהו שלכם: נו, ונתניהו מה? או לשמוע את מתן כהנא, שכל מה שיש לו: ונתניהו מה? או ראש הממשלה, שהתקרצץ על ממשלת הימין, כי הוא היה הימין שמימין לימין, ח'אן אל-אחמר, איזה הון פוליטי? הבן אדם הזה שאין בינו לבין האמת דבר, איזה הון פוליטי הוא גזר רק מח'אן אל-אחמר? עזבו עכשיו את ח'אן אל-אחמר, בשטחי C קמה דה פקטו כרגע מדינת פלסטין, עשרות אלפי בתים, בתי אב פלסטיניים, באזור של ריבונות ישראלית. איפה אדון ראש הממשלה של הימין שמימין לימין, שהתקרצץ על נתניהו וישב לכולם על הווריד: אני אבוא ואני אעשה? במשמרת שלו כל הדברים האלה קורים, ומה הם עושים? הדבר היחידי שהם עושים זה לעמוד פה על הפודיום עם הכיפה ולעשות שעשועי ומשחקי מילים על נתניהו, כן או לא. חבר'ה, אתם בממשלה, אתם מושלים כרגע. הציונות היא בידיים שלכם. אתם, שהעדפתם ללכת עם האחים המוסלמים, קואליציית הפריבילגים עם האחים המוסלמים, רק לא לשבת עם הליכודניקים המסורתיים, הבזויים, הנלעגים, הברברים, הצ'חצ'חים או whatever, ההגדרה שלנו משתכללת כל הזמן, אתם בחרתם את מועצת השורא על פני הליכוד. לפחות אל תעמדו פה כשבהתיישבות הצעירה אין חשמל לחלוצים הנפלאים האלה, אבל בנגב על כל קרוואן לא חוקי שעומד וחולש על שני דונם, ואם מישהו יעז להזיז את הקרוואן הזה, דמו בראשו, שם יש חשמל. אבל החלוציות החדשנית והצעירה של המפעל הציוני? קור בחורף, חום בקיץ, לא חשמל ולא כלום. משפט לסיום, בבקשה. אז בבקשה, אדוני יושב-ראש הכנסת, עוד משפט, שיפסיקו עם שעשועי המילים ומשחקי הלשון, כן נתניהו לא נתניהו. הציונות על הכתפיים שלכם. אתם לא בני שלוש, תודה. תתחילו להתנהג בהתאם. תודה. תודה רבה. חברי הכנסת, תשתדלו לעמוד בזמנים, בבקשה. חבר הכנסת כץ, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בדיון הזה על ההתיישבות, ההתיישבות הצעירה, ההתיישבות החדשה, אני חייב לספר על ביקור התנחומים שעשיתי אתמול במבשרת ציון אצל משפחתו של יהודה דימנטמן, זיכרונו לברכה. באתי לנחם את משפחתו, את הוריו, את אחיו ואחיותיו, וגם לשמוע על פועלו ועל חייו הקצרים ומה שהספיק לעשות ועל הדרך שהשאיר. הוא למד בישיבת חומש עד לא מכבר, והוא נרצח בפאתי היישוב חומש דווקא ביום שבו הוא החליט ללכת לישיבה כי אשתו נסעה מהבית. הוריו ביקשו ממני, ואשתו, דבר אחד, הם אמרו לי: הצוואה שלו היא שלא לאפשר את הורדת ישיבת חומש ממקומה. אם על רקע הרצח הזה, על רקע הרצח הנורא, שרוצחיו ומשלחיהם נלכדו, מקווה שיורשעו במלוא חומרת הדין, וחבל שאין באמת עונש מוות וחבל שאין צו גירוש למשפחות מחבלים, שהן תומכות ומזדהות, כמו ששמענו כאן את אימו של אחד הרוצחים, אם זה יקרה זהו פרס לטרור, פרס נורא לטרור, שבא בעצם להגיד: רצחתם? אז עכשיו אנחנו נפנה את הישיבה. לכן אני מצפה, אדוני היושב-ראש, מכל חלקי הבית הזה, לפחות מהמפלגות הציוניות כאן, לבוא ולומר בצורה ברורה: ישיבת חומש לא תפונה, והיא תישאר והיא תנציח את זכרו של יהודה, זיכרונו לברכה. אני גם רואה את כל האמירות, ואם אנחנו מדברים על ההתיישבות, אני חייב לומר שעוד כשר התחבורה אישרתי תוכנית מתאר רחבה ליהודה ושומרון, עם כבישים אסטרטגיים, אגב, שהם לטובת כלל האוכלוסייה, בגלל הגודש שהולך וגובר שם: הכפלת המנהרות לגוש עציון, אחרי שהרחבנו את בגין דרום ואת מחלף הרוזמרין, מכפילים את המנהרות, ואישרתי כביש מחוסאן עד אלעזר באזור גוש עציון, אפרת. ועכשיו הממשלה החליטה להקפיא את ביצוע הכביש הזה, למרות שהושקעו כספים לא מעטים בביצוע הכביש. ככה אנחנו נתקלים בעוד תופעות. חייבים להמשיך ולאפשר, הרי כולם אומרים שהם בעד גוש עציון, גוש עציון בריבונות ישראל, חייבים לאפשר להתיישבות להתפתח, חייבים להמשיך את הכבישים העוקפים, חייבים לאפשר את השלמת התשתיות, שהן עורק חיים לאזרחים ישראלים שגרים ביהודה ושומרון, וזכאים לכביש בטוח וכביש מחבר והגעה מהירה לכל חלקי העבודה. אז גם עם הצוואה של יהודה, זיכרונו לברכה, השם ייקום דמו, וגם עם המסר, תאפשרו להמשיך את מה שעשינו, לאפשר למשפחות וילדים, תודה רבה. לחיות גם בתוך ההתיישבות ביהודה ושומרון, כפי שנדרש ומתאפשר בכל חלקי הארץ. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עמדו כאן כמה קוזקים נגזלים והזילו דמעות תנין על מר גורלם של המתנחלים: אין חשמל, אין מים, מה לא. על ההרס של מקורות המים, שרפת השדות, עקירת העצים, הפוגרומים שאותם אומללים מבצעים כנגד הפלסטינים, שום מילה. שום מילה. זאת עלילת דם. זאת עלילת דם. מיהם המתנחלים? מיהם המתנחלים? אתה מכליל פה. מי שאומר שאין להכליל טועה ומטעה. כולם פולשים ושודדים, כולם גזלנים ופושעים, כולם קולוניאליסטים שהשתלטו בדרכי רמייה ואלימות על אדמות לא להם. כפי שאמר פה מעל בימה זו ידידי חבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה עוד ב-2009, ההתנחלויות הן שדה קוצים רעיל ודוקרני. בתוך השדה הזה פורחות מאורות צפעים המכונות במכבסת הכיבוש והאפרטהייד "מאחזים", או "התיישבות צעירה", בחסות ושיתוף פעולה של כוחות ממשלות הכיבוש. האנשים האלה, אם הם ראויים בכלל לתואר אנשים, מפעילים אלימות שיטתית יום-יומית כנגד הפלסטינים שאלו הן אדמותיהם. הם הילידים. הקשקושים ששמענו קודם על כך שכביכול העם היהודי הוא הראשון פה, הוא בעל הבית, אם זאת לא הייתה כל כך בורות או שקר מכוון, אני מניח שחלק מדברים מתוך בורות, חלק מתוך עיוורון, חלק מתוך מטרה מכוונת של הטעיה, ואולי חלק גם משלבים כמה מהדברים האלה ביחד. אילו שטויות. האלימות הזאת, יש לה מטרה אחת, והיא גירוש, טיהור אתני, כן. מי שתומך בכיבוש ומי שתומך בהתנחלויות, שכולן בלתי חוקיות ונפשעות, תומך באפרטהייד ובטיהור אתני. שיהיה ברור גם, האלימות הזאת מתועדת. זה לא שמדברים עליה בתקשורת או פה, זה לא אומר שהיא לא קיימת. לא תטאטאו את זה מתחת לשטיח. יש תיעוד של מעשי השחתה, מה שמכונה במירכאות "תג מחיר" נזק לרכוש, עברות אלימות, כאמור, על בסיס יום-יומי. ומה זה בעצם מאורת הצפעים המכונה חומש? כבר 42 שנים שישראל מונעת מתושבי הכפר בורקה להגיע באופן חופשי לאדמות הפרטיות שלהם, שעליהן נבנתה חומש הבלתי-חוקית. בית המשפט העליון כינה את המצב בחומש "עולם הפוך". משפט אחרון. אני אסיים, ברשותך, בעוד שני משפטים, אדוני. בית המשפט העליון כינה את חומש "עולם הפוך". למה עולם הפוך? כי מצד אחד המתנחלים, שהם בלתי חוקיים, כנגד החוק הישראלי, דרך אגב, חבר הכנסת, בבקשה לסכם. משפט.  אני מסכם.  נכנסים לשם ללא הפרעה, בניגוד לחוק. לעומת זאת דווקא הפלסטינים שהאדמות שלהם, מהם מונעים להיכנס לשם. אותו הדבר, אני מסיים בכך, הקשקושים ששמענו פה לגבי הנושא של החשמל. גם זה עולם הפוך. היישובים והבתים של הערבים, שלא מחוברים לחשמל, זה של הילידים שהמדינה פלשה אליהם. לא הם הקימו בתים לא חוקיים, המדינה פלשה אליהם. תודה. והעולם הפוך הוא שההתנחלויות הן שפלשו, תודה.  והן שהקימו יישובים ובתים לא חוקיים. חבר הכנסת כסיף, אתה דקה מעבר. תודה רבה. תודה רבה לך. רק אצל הבדואים הבתים חוקיים, חבר הכנסת עבאס, איננו, חבר הכנסת אשר, איננו. חבר הכנסת עודה, בבקשה. כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אלוף משנה עמר בר לב, מפקד סיירת מטכ"ל, השר לביטחון הפנים, צייץ על אלימות המתנחלים, אבל יש פה מישהו, חבר כנסת, שמערער על עמדת השר לביטחון הפנים. מי שכבש את ירושלים המערבית ב-48' היה יצחק רבין, את ירושלים המזרחית ב-67' יצחק רבין. שר הביטחון המיתולוגי יצחק רבין אמר שהמתנחלים הם סרטן בגוף המדינה. אבל יש פה חבר כנסת שמערער על הדברים הללו, והוא לא פחות מראש רע"מ, מנסור עבאס. הוא ביקש לא להכליל. להבדיל מהאמנות הבין-לאומיות, שרואות במתנחלים ובהתנחלויות פגיעה בתהליך השלום, שעצם היותם שם זה דבר לא לגיטימי לפי כל האמנות הבין-לאומיות, יש פה חבר כנסת, יו"ר רע"מ, שמערער על ההחלטה הבין-לאומית הזו. אתמול הוא הרחיק לכת ואמר שמדינת ישראל, לא רק שהיא נולדה כמדינה יהודית, היא תישאר יהודית. וואו וואו וואו וואו. היא תישאר יהודית. למה? לדעתו, בגלל שהעם היהודי החליט כך. ומה אנחנו, אפס? אוויר? לא קיימים? לא מחליטים? לא מגיע לנו שוויון זכויות במולדת שלנו? הינה, זו עמדתי: ליהודים מגיעה הזכות להגדרה עצמית, חד וחלק. העם הערבי הפלסטיני גם הוא עם שמגיעה לו הזכות להגדרה עצמית. ואנחנו רואים שהפתרון הוא מדינה לצד מדינה ולא מדינה על חשבון מדינה או על חשבון עם אחר. ומדובר על הערבים הפלסטינים אזרחי המדינה, שהם ילידים, מבני המקום הזה. בדרך כלל מהגר צריך לדרוש מבן המקום שוויון במולדת של בן המקום. אנחנו פה, בני המולדת הזו, נאבקים למען שוויון במולדת שלנו. אבל למנסור עבאס יש דעה אחרת, שיש עם עליון, מדינה לעם מסוים, והעם האחר יכול להיות נתין. רק לפני כמה חודשים הוא אמר: תן ליהודים להחליט בסוגיות הגדולות, כולל ראשות הממשלה, ואנחנו נעבוד עם כל ראש ממשלה. למה? מה, אתה נתין? אתה לא אזרח? אתה לא שואב את האזרחות שלך מהיותך בן המקום הזה, בן המולדת הזו? תזכור טוב מאוד, עמדות כמו העמדות שאני מציג חייבים לכבד, כי הן עמדות ערכיות ודמוקרטיות, שמכבדות את העם שלנו. אבל העמדה שלך, עוד יסחטו אותך כמו לימון ויזרקו אותך לתוך הפח. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת לוין, בבקשה. סדרן, סדרנים, להחליף, בבקשה, את הכיסוי ולנקות את הדוכן, בבקשה. תודה. אתה צודק. זה יעיל, אבל לפחות את הרוק של קודמך זה מונע. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, עד כמה יכול הלב להיות קשה כאבן ועד כמה יכולים החושים להיות קהים כאשר משתוללת בחוץ סערה, מזג אוויר קשה, ואנחנו כולנו נמצאים בבתים מחוממים עם מים חמים ועם חשמל ויודעים, יודעים היטב, שילדים, בנים ובנות למשפחות חלוציות, שבמו ידיהם ורגליהם, ובקשיים אדירים, מיישבים את אדמת ארץ ישראל למען כולנו, למען ההווה שלנו, למען העתיד שלנו, בשם העבר שלנו הם מממשים את זכותנו על הארץ הזו, בשליחותנו שלנו, הם יושבים שם חסרי אונים, קופאים מקור, רועדים. ומה עושה ממשלת ישראל? מפקירה אותם לגורלם ללא שום סיבה, משום שאין שום מניעה ואין שום סיבה שלא לקבל החלטה הומניטרית פשוטה, לגאול את הילדים האלה מסבלם ולחבר את יישובי ההתיישבות הצעירה למים ולחשמל. ומדוע אני אומר את זה? אני אומר את זה משום שכך אמרו אלה שיושבים היום בראשות הממשלה ובמקומות שבהם ההחלטות צריכות להתקבל. השר אבידר, תראה, אמר נפתלי בנט בחודש פברואר, לא מזמן כל כך: "במדינת ישראל יש 25,000 תושבים ב-70 יישובים, אזרחים טובים ונורמטיביים של מדינת ישראל שהם סוג ב'" זה לא אני אומר, זה הוא אמר. "הדבר נובע מכך שההתיישבות הצעירה נחשבת סוג ב' ולא הוסדרה בלי שום סיבה". ומה אומר נפתלי בנט? "לכן, בישיבת הממשלה הראשונה" את שומעת את זה, חברת הכנסת וסרמן לנדה? ראש הממשלה שלך. "בישיבת הממשלה הראשונה אנחנו נעביר ונאשר את הסדרת ההתיישבות הצעירה, וזה יהיה תנאי לכל המפלגות בהקמת הממשלה". השר אבידר, נפתלי בנט דרש את זה מכם, מישראל ביתנו, כתנאי בהקמת הממשלה? לא. רות וסרמן לנדה, זה נדרש מסיעת כחול לבן כתנאי להקמת הממשלה על ידי נפתלי בנט? מה פתאום. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, נפתלי בנט דרש את הדבר הזה מיש עתיד? בכלל לא. הרי אלה היו דברים ריקים, דברים שאין מאחוריהם כלום. לא עניינו אותו ולא מעניינים לא הילדים ולא המתיישבים, לא ההתיישבות וגם לא ארץ ישראל. מעניין את ראש הממשלה רק דבר אחד, להיבחר, לשבת כראש ממשלה בקולות שהוא לקח מאזרחים תמימים שהצביעו בעבורו ולעשות בדיוק הפוך ממה שהוא הבטיח. משפט אחרון: אבל הוא לא לבד. אמר חבר מפלגתו ניר אורבך בחודש שעבר, כבר לא בפברואר: "אנחנו נעשה הכול כדי לעזור להם לפחות ברמה ההומניטרית של חיבור חשמל וחיבור מים. אנחנו על זה". הוא כל כך על זה שאפילו באולם כאן הוא לא טורח לשבת. ואומר השר אלקין, שר השיכון: "מדובר באנשים שהתיישבו היכן שהתיישבו בעידוד מדינת ישראל. יש החלטת ממשלה מוכנה", אתם שומעים? "צריך רק לאשר ולהביא פתרון לאזרחים ישראלים, שהם מלח הארץ, על מנת שהם יוכלו לחיות חיים נורמליים". ממשלת ישראל, הגיע הזמן לא לשבת כאן באולם המחומם. הגיע הזמן לדאוג לילדים האלה. תעשו את מה שהתחייבתם לעשות עכשיו ומייד. תודה רבה. חבר הכנסת בן גביר. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אי-אפשר שלא לפתוח את הדברים שלי באירוע חמור שהתרחש אתמול כאשר שני בריונים איימו על החיים שלי, ביקשו לפגוע בי, אמרו לי: אנחנו נרצח אותך, אנחנו נהרוג אותך. ברוך השם שהאירוע הסתיים כפי שהסתיים רק בזכות זה שהוצאתי את הנשק והם נרתעו קצת. אבל אדוני היושב-ראש, מי ששתק כשאיימן עודה תקף אותי, מי שראה את התמונות וזלזל, מי שמעכב חקירה של איימן עודה במשך חודשים, מי שלא מסביר מדוע המינימום של המינימום של המינימום של תיק חקירה הוא שיבוא ושיסביר למה הוא תקף אותי, שלא יתפלא שמה שקורה בסופו של יום הוא שתוקפים אותי בחניון חשוך בתל אביב. ואני הייתי מצפה מכל אותם אלה בקואליציה, שאנחנו שמענו אותם לא פעם ולא פעמיים כשחברת הכנסת סילמן דיברה על איומים על החיים שלה וכשכל מיני חברי כנסת מהקואליציה מדברים, שיבוא ויגנו, שיבואו ויגידו: די לאלימות, ובמקרה שלהם, גם די לצביעות. עכשיו, אם אנחנו מדברים על צביעות, אדוני היושב-ראש, זה מקשר אותי בקשר ברור לנושא שאנחנו מדברים עליו, נושא ההסדרה של ההתיישבות הצעירה. מצד אחד חלוצים, גיבורי ישראל, שנמצאים שם בימים הקרים, בימים החמים, והכול בשבילנו, בשביל עם ישראל, מצד אחד אותם גיבורים שעושים שליחות. מצד שני, ויש צד שני, אותה קואליציה הופכת את העולם כדי להסדיר אלפי בתים לא חוקיים בנגב, אותה קואליציה הופכת את העולם כדי להעביר חוק חשמל, אותה קואליציה הופכת את העולם כדי לבוא ולהגיד לאותם, חלקם, אני לא מכליל את כל האוכלוסייה הבדואית, חלילה וחס, אבל אלה שהם פורעי חוק מתוכם, לתת להם גיבוי מלא. אני שואל: איך אתם מסוגלים? איך אתם מסוגלים, לאותם פורעי חוק לדאוג לחשמל, לבתים, להתיישבות, ואת האחים שלכם, החלוצים, גיבורי ישראל, הציונים האמיתיים, אותם להפקיר? תתביישו לכם. תתביישו לכם. תתביישו לכם. הבריונים, שמסתובבים עם נשק, תודה רבה. מה המחבל הזה עושה פה? מה המחבל הזה עושה פה? לא, לא. חבר הכנסת בן גביר. מה המחבל הזה עושה פה?  חבר הכנסת בן גביר, תרד. חבר הכנסת אבו שחאדה, שב, בבקשה. תודה. לסוריה, לסוריה בטיסה אחת.  שב, בבקשה. שב. בטיסה אחת לסוריה. ראיתי גם שאתה, חבר הכנסת בן גביר, אני לא רוצה להוציא את שניכם. תהיו בשקט, בבקשה. בטיסה לסוריה. תוציא אותו לסוריה. לסוריה, חבר הכנסת סופר, איננו. חברת הכנסת, ראית, שקט, בבקשה. חברת הכנסת ברק, בבקשה. לסוריה תשלח אותו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעיניי זה חמור מאוד שיושב פה חבר כנסת וצועק על חבר כנסת אחר, וכל זה על אירוע שקרה אתמול, אירוע אלים, שבו ניסו לפגוע בחבר כנסת. וזה רק סיפור מתמשך על זה שבפעם הקודמת חבר הכנסת בן גביר רצה להגיע לבית חולים וחבר הכנסת אחר הרביץ לו, ומאז לא קרה כלום. עכשיו, כשאתה לא עוצר את הדברים האלה בזמן, זה הולך ומידרדר.  הרי כל העולם, מותר לחבר הכנסת ללכת לבית חולים, חבר הכנסת אבו שחאדה.  לבקר את מי שהוא רוצה, ואף אחד לא ירים עליו יד, בטח לא חבר כנסת אחר. חבר הכנסת אבו שחאדה, קריאה ראשונה. זה מה שהיה אז, ואתמול זה רק ההמשך. בגלל שזה לא טופל אז, אז אתמול זה היה ההמשך של האירוע הקודם, אירוע מתגלגל. אתה אמור לגנות את זה, אמור לגנות את זה. אני מגנה, לא ייתנו לחבר הכנסת, זה הכבוד של כולנו פה. אבל מה לעשות, מעמדם של חברי הכנסת הולך ומידרדר בכנסת הנוכחית. אף אחד לא חושב עלינו. חבל שאת, ועכשיו, על נושא התיישבות הצעירה. חבל שאת, אנחנו במדינת ישראל, חבר הכנסת אבו שחאדה.  יושבים. התיישבות זה החלוצים של פעם. הם שומרים עלינו. אם הם לא ישבו שם, לא תהיה לנו מדינה. ואם הם יושבים שם, בזכותם אנחנו יושבים כאן. בחיים הם לא יזוזו משם. אבל מה קורה? נולדים ילדים, הם צריכים טיפולים רפואיים, כמו כל בן אדם אחר. כל אבירי זכויות האדם ואבירי הזכויות, כל מי שחושבים על בני אדם, פתאום לא אכפת להם מילדים, לא אכפת להם מקשישים. אז לנו אכפת. ואני לא מצליחה להבין איך במדינה שלנו נעצרת ככה ההתיישבות. אני לא מבינה איך במדינה שלנו, פעם, בכנסת הקודמת, כשהיו פה אוהלי מחאה של ההתיישבות הצעירה, ואנחנו באנו והיינו איתם וכמעט הגענו להסדר, באו בממשלה ואמרו: אם אתם רוצים להסדיר את ההתיישבות הצעירה, תסדירו גם כמה יישובים בדואיים. עכשיו קורה ההפך, מסדירים יישובים בדואיים, מיכל, ולא מסדירים את ההתיישבות הצעירה. אבל את מכירה את היישובים האלה. את ביקרת שם. את יודעת מי האנשים. את מכירה אותם כמוני אחד-אחד. את ביקרת שם? אני מבקרת שם כל הזמן, כן. וגם את, ואת מכירה את בני האדם, את מכירה את הילדים. כמו שלך יש ילדים שצריכים גני ילדים, גם הם צריכים. אז אני לא מצליחה להבין איפה אתם. העם בחר ימין. רוב העם בחר ימין. לא ייתכן שהממשלה הזאת נלקחה שבי על ידי הקצוות השמאליים שלה כשהעם לא בחר בקצוות השמאליים. העם בחר ימין. תודה רבה. אני מבקשת לקבל את ההצעה. תודה. חבר הכנסת גפני, איננו, חבר הכנסת ארבל, חבר הכנסת ליצמן, חבר הכנסת מקלב, חבר הכנסת כהן, אלי כהן, חבר הכנסת סמוטריץ'; חברת הכנסת רגב. אני פה. סליחה. בבקשה. מה חשבת, שאני אוותר, אדוני היושב-ראש? אני לא יודע. חיפשתיך במקום מושבך. אני הייתי בטלפון. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אי-אפשר שלא להסתכל על היער, על המכלול. והמכלול הוא שהולכים לחבר עשרות אלפי מבנים, ראינו פה שווליד טאהא הצביע היום עם הקואליציה אחרי אותה פגישת תיווך של הסנדק ליברמן, כנראה אילת שקד התקפלה והוא קיבל את כל מבוקשו, אז הולכים לחבר לחשמל עשרות אלפי מבנים לא חוקיים שבנו הערבים לאורך השנים בהתרסה ובעבריינות. זו בעצם הסדרה. ברגע שיש חשמל, אין לאף אחד שום אינטרס, דיברנו על זה כבר פה יותר מפעם אחת, לקדם את הליכי ההסדרה. הולכים לחבר מבנים שיש נגדם צווים שיפוטיים חלוטים להריסה. המחזיקים היו עבריינים וצפצפו על פסק הדין במשך שנתיים, ועכשיו הם יקבלו פרס: אוטוסטרדה לחיבור חשמל. מסדירים יישובים של הבדואים בנגב, עושים רה-ארגון ברשות הבדואים, מאשרים, השבוע ממש, במועצת התכנון העליונה ביהודה ושומרון, אלפי מבנים לא חוקיים בתוכניות שהרשות הפלסטינית הגישה כחלק מאותה תוכנית פיאד שלהם להשתלט על המרחבים הפתוחים, לייצר רצפים ולהקים מדינה פלסטינית דה פקטו, באופן חד-צדדי, תוך עקיפת הצורך במשא ומתן עם מדינת ישראל. עכשיו התבשרנו שמתגבש איזה מסמך מדיניות מקל ביחס לכל מה שנוגע לאכיפת דיני התכנון והבנייה במגזר הערבי. אבל היהודים, גיבורים, חלוצים, מלח הארץ, בוגרי צבא, קצינים, אנשים שמפרנסים ומתפרנסים ונושאים בעול, שווי חובות לחלוטין ועוד יותר מזה, הם ימשיכו לעבור את החורף הזה בקור, כי אין חשמל, ואין אספקת מים סדירה, ואין כבישים ושבילים ובתי ספר וגנים ומתנ"סים, כי אותם אסור להסדיר, כי עבאס לא מרשה, ומרצ לא מרשה, ומרב מיכאלי לא מרשה, ויאיר לפיד לא מרשה, ובני גנץ, שהפך עכשיו לאדון המתנחלים. את הישיבה בחומש, 15 שנה אנשים נאחזים במסירות, בתנאים-לא-תנאים, בקיץ, בחורף, בסתיו, באביב, במסירות נפש גדולה, באחריות גדולה, אתם עכשיו הולכים לתת על מגש של כסף למרצחים של יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו, לקבל את מבוקשם ולמחוק את הישיבה טוטלית. הקמתם צוות מיוחד בפרקליטות לאכיפת חוק ההתנתקות. האם זה עושה למישהו כאן דז'ה וו לתשס"ה, שנת הגירוש מגוש קטיף? צוותים מיוחדים לאכיפת החוק על מתנחלים. מתחילים כבר להרים שם מתקנים לקליטת פלוגת מג"ב, לא שחס וחלילה תאבטח את הישיבה, אלא שתוודא שחס וחלילה יהודים לא חוזרים לשם. אז את הערבים בכל רחבי הארץ, בנגב, בגליל, במשולש, ביהודה ושומרון, אתם מסדירים ומעבים ומתכננים, אילת שקד, אדוני היושב-ראש, מובילה עכשיו עשרות אלפי יחידות דיור חדשות בלב הגליל, אני ממש מסיים, ואת היהודים אתם מפקירים. זאת ממשלה לא יהודית ולא ציונית. אלי אבידר, הייתה לך בעיה עם ביבי, אתה לא איש שמאל. תודה. איך אתה נותן לדבר הזה יד? תתביישו לכם. תודה רבה. חברת הכנסת רגב, בבקשה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בואו ואספר לכם על מעשה בכיפה צבועה. היה היה יהודי גאה שרצה ליישב את ארצו, יהודה שמו. יהודה הגיע ממשפחה בת 12 שבטים, כשכל שבט פועל לטובת עמו, לטובת מולדתו, בנתינה: האחד בשירות בצבא ההגנה לישראל, השנייה בשירות לאומי, השלישי בבית חולים וכך הלאה. אבל אבוי לו, ליהודה, זאב חיכה לו במעלה הדרך לחומש, זאב רשע וחסר רחמים, ורצח את יהודה, השם ייקום דמו. אותו זאב לא חשש, הוא הרגיש משב רוח גבי, רוח גבית של 53 מיליארד שקלים, רוח גבית להילחם באלימות המתנחלים, רוח גבית להכשיר בנייה בלתי חוקית וזרם חשמל מתנה מאילת הדו-פרצופית. אלו אנשי הכיפות הצבועות, אשר שנים שיקרו ליהודה ולעוד רבים נוספים, אמרו שהם אוהבי הארץ ומיישביה, התגאו בעברם כלוחמים. חובשי הכיפות הצבועות כבר מזמן לא אמינים. הם שכחו מאין באו ובוודאי לאן הם הולכים. פעם חובשי הכיפות הצבועות היו שייכים לכיפות הסרוגות, לאנשים טובים, אוהבי הארץ, התורה והעם, אבל אז הם החליטו להשאיר את הערכים הללו מאחור, ולטובת השלטון החליפו כיפה, החליפו אידיאולוגיה ורצו-אצו לשחק את משחקי הכס, ראש הממשלה בנט, שרת הפנים שקד, שר הדתות כהנא, יו"ר ועדת הכנסת אורבך ויושבת-ראש הקואליציה סילמן. הם השתמשו בכיפה כדי לשמור על הכיסא, השתמשו באמון אנשי הכיפות הסרוגות כדי לשרת את הזאב. הם אטמו את אוזניהם מלשמוע את זעקת משפחתו של יהודה, הזעקה שמהדהדת את משאלתו האחת של הצדיק יהודה: להמשיך ללמוד תורה, ליישב את הארץ ולהפיח חיים ביישוב חומש. ומה עושים חובשי הכיפות הצבועות? חוסמים את הדרך ליישוב כשיהודה בדרכו האחרונה לבית ההלוויות, סוגרים את הישיבה ועוצרים את ראש הישיבה כשהמשפחה עודנה יושבת שבעה. אבל לא יעזור לכם, אנשי הכיפות הצבועות. כפי שהבטחתי והבטחנו למשפחתו הצנועה והאצילית של יהודה, אנחנו לא מפחדים מהזאב, ונמשיך ללכת בדרכו של יהודה, ללמוד תורה, ליישב את הארץ, לחזק ולהתחזק בה. בעזרת השם, נעשה ונצליח. תודה רבה על העמידה בזמן. חברת הכנסת שטרית, בבקשה. אדוני היושב-ראש, ידידי השר אלי אבידר, אתמול כולנו ראינו, הייתה תוכנית מאוד נחמדה, חצי שנה לכהונת הממשלה, ובתוכנית הראו את החבורה, החבורה שהתגבשה סביב ניר אורבך, ושאלו אותו את השאלה: מה עם ההתיישבות הצעירה? הוא אמר: לא, ההתיישבות הצעירה זו בעיה. למה זה בעיה? אתה יודע, סמוך לבחירות ערך נפתלי בנט בשדה בועז, שם את כל החבורה של ימינה, ושם הוא עמד ואמר: ביום הראשון שלי כראש ממשלה אני חותם על אישור, לא אני שוקל, אני בודק, אני חותם על אישור מלא להתיישבות היהודית הצעירה ביהודה ושומרון. זה אפשרי, הוא אומר. תאמינו לי, זה אפשרי. הגדילה ועשתה גם אילת שקד: ימינה מתחייבת, היא ניבאה שהיא לא תהיה בממשלת ימין על מלא, אז היא אומרת, ימינה מתחייבת שהסדרת ההתיישבות הצעירה תעמוד בראש סדר העדיפויות בכל ממשלה שתקום. היא כבר ידעה, מה שאנחנו לא ידענו, היא כבר ידעה שהיא תהיה בממשלת שמאל, והיא התחייבה. גם מתן כהנא: תודה לאנשי ההתיישבות הצעירה על ההקרבה בשם כולנו. ממשלת ישראל צריכה להסדיר את ההתיישבות הצעירה. אין לי צל של ספק שלפחות מנדט או שניים קיבלה ימינה מאנשי ההתיישבות הצעירה. הבוחרים בהם אולי לא התאכזבו שהם לא ממש מימשו את ההבטחה שלהם ביום הראשון, אבל הם כן התאכזבו שהימים היו לשבועות, והשבועות הפכו לחודשים, ובעצם הם גילו שהמפלגה הזאת שיקרה להם. הציבור שנמצא בהתיישבות הצעירה מרגיש אכזבה, כי זה הציבור ששלח את שקד ובנט ואורבך ושאר חברי המפלגה לכנסת. בימים שבהם אנחנו מצביעים נגד ההחלטה להסדיר את ההתיישבות הצעירה, אתם מקדמים את חוק החשמל, שתכליתו להלבין 70,000 בתים שנבנו באופן פיראטי. לשם הממשלה והמדינה לא שלחה אותם, הם פשוט קמו והתיישבו, אותם מכשירים היום בניגוד לחוקי התכנון והבנייה. לפחות תעשו הצגה שאכפת לכם, תעשו תנאי העברה, תנסו לנסות לפחות לומר לציבור, לתת לו איזה תקווה. אני מצדיעה לנציגים הערבים, שבאמת מביאים הישג אחרי הישג. אין בכלל מה להשוות. הם הבטיחו, הם קיימו. אבל נציגי ימינה הבטיחו ולא קיימו. ואני רואה את השטחים הרבים שניתנים להתיישבות הבדואית, ולעומת זאת ההתיישבות הצעירה, שנמצאת כיום ללא חשמל, ללא תשתיות, ללא תשתיות כביש, אין כביש גישה. אחד מהיישובים האלה, שאימצתי, זה היישוב הר חמד. הר חמד זה יישוב שאין לו כביש גישה. יש בתים, יש הכול שם, אבל אין גישה. לכן אני חושבת, ואני מצדיעה לכם, חברי ההתיישבות הצעירה, שאתם נכס אסטרטגי למדינת ישראל ולמען ביטחונה, ואני קוראת לחברי הממשלה שמכנים את עצמם "ימין" לדאוג להם בדיוק כפי שהם דואגים לבדואי. תודה. תודה רבה. חברת הכנסת גמליאל, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כבוד מזכירת הכנסת, חברות וחברי הכנסת, כשאנחנו נאבקים בממשלה הנוכחית, אסור לנו לשכוח את העקרונות ואת המהות של המאבק שלנו, המאבק על ארץ ישראל. השורשים שלנו נטועים כאן, באדמת אבותינו ואמותינו. הצידוק התנ"כי וההיסטורי לקיומנו כאן חל קודם כול ביהודה ושומרון. הממשלה הנוכחית, לצערנו, מובילה לתהליכים מסוכנים להתיישבות ולשליטה שלנו ביהודה ושומרון. רק בשבוע שעבר השתתפתי בדיון מיוחד בנושא ניסיונות הפלסטינים לשלוט שליטה אסטרטגית בחלקים נרחבים ביו"ש. הקמת טרסות ופריצה וסלילה של דרכים חדשות הן רק חלק קטן מאותו רצון לקבל ריבונות תודעתית בשטחים הללו. אנחנו צריכים לזכור שהמדיניות של ממשלת ישראל מתכתבת עם המדיניות של ההנהגה הפלסטינית. ההאטה שאנחנו מזהים עלולה להיות רק ההתחלה של מהלכים הרבה יותר מסוכנים, שעלולים להזיק להתיישבות היהודית בארץ ישראל. אסור לנו לאפשר האטה, הקפאה או עצירה של הבנייה ביהודה ושומרון. מהלך שכזה מהווה פגיעה ממשית בציונות, פגיעה ממשית בכל מה שאנחנו, אנשי המחנה הלאומי, מאמינים בו. ומה בנוגע להתיישבות הצעירה? הרי רק אתמול בלילה התקיימו שיחות ארוכות על חוק החשמל, שצריך להעניק אור לעשרות אלפי בתים ערביים. אוקיי. ומה בנוגע להתיישבות הצעירה? אתם באמת חושבים שאפשר לעשות תמיד איפה ואיפה? ממשלת ישראל מוכרחה לספק תשתיות בסיסיות של חשמל, מים, ביטחון, לכל אזרחי מדינת ישראל באשר הם, וקל וחומר כאן, כשמדובר באפליה כזאת בוטה. לאנשי ההתיישבות הצעירה מגיע לחיות כמו כל אזרח במדינת ישראל, בתנאים הולמים ובכבוד. מדינת ישראל צריכה לחזק את החלוצים של ימינו, לטפח אותם ולא להפקיר אותם. חיזוק ההתיישבות הוא חיזוק הציונות. חיזוק ההתיישבות הצעירה הוא חיזוק החלוצים של ימינו. אנו, חברי וחברות הכנסת של המחנה הלאומי, כאן על מנת להשמיע את הקול של אותם מתיישבות ומתיישבים שעושים ציונות ברגליים, וביחד ננצח. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. תודה, אדוני. יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים פה ושומעים שעות על כמה האופוזיציה דואגת למדינה ולשלמות המדינה ולחברה הישראלית, וכאילו שוכחים שלפני שבוע ראש האופוזיציה, כמו אחרון מתנגדי מדינת ישראל, תוקף את מדינת ישראל באנגלית. ואני עומד פה ואני אומר: הבית הזה לא דיבר על זה מספיק. לא יכול לקרות מצב שמישהו שנבחר ונמצא בבית הזה יתקוף בתקשורת הבין-לאומית את מדינת ישראל,  חבר קואליציה הולך לטובתו אתה מדבר?  במשפטים שאומרים שאם נמשיך עם זה, החטא לדמוקרטיה גם ימשיך למדינות דומות לנו. תגידו, אנחנו השתגענו? חברי קואליציה הולכים לתומכי טרור זה בסדר? למי אנחנו נותנים כלים? למי אתם נותנים כלים? לעמר בר לב, אתה מדבר על, אני, בתפקיד הקודם שלי, הייתי ראש מדור קשרי החוץ בפרקליטות הצבאית. העבודה שלי הייתה לשמור על מדינת ישראל מפני כל מיני פשעי מלחמה ומפני הדה-לגיטימציה שעושים למדינת ישראל. אתם יודעים מה היו הכלים שלהם? הם לקחו כל מיני משפטים של בכירים ישראלים והשתמשו בהם בכל העולם. היינו רואים אותם בשלטים, בטענות, בכתבי דין.  היושב-ראש שלך עשה אותו דבר באנגלית. תארו לכם מה יעשו עם דברים שאמר ראש ממשלה לשעבר בתקשורת בין-לאומית בשפה האנגלית. זה הזמן לעצור, כל החברים שיושבים פה, בצד הזה, ולומר לחסר האחריות הזה: הגיע הזמן לעצור. עד כאן. לא תוקפים את מדינת ישראל בחוץ. אפשר לעשות הכול בפנים, אפשר לדבר על זה, אפשר לעשות הכול בבית הזה, אבל אין שום סיבה בעולם לתקוף את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון בתקשורת בין-לאומית.  מכרתם את המדינה. אנחנו הצלנו את הדמוקרטיה. העובדה שאתם מתנהגים כך, העובדה שזה מה שהוא בחר לעשות, רק מראה לעם ישראל כמה הצלנו את מדינת ישראל. מה אתה אומר על זה? מה מחלקת ההסברה שלך הייתה אומרת, ואתם, אני סומך על כל מי שיושב פה. יש פה אנשים אחראיים, אנשים נחושים. חברת הכנסת גולן, חברת הכנסת שטרית, תודה. בבקשה. נא להמשיך. לא. אני מצפה מכם, לא. אני מצפה ממך,  מנבחרי ציבור אמיתיים, שאכפת להם ממדינת ישראל, לומר לו: עד כאן. עד כאן. כי את מה שהוא אומר ואת הסרטונים האלה אתם כולכם תראו בכול העולם, וכשבפעם הבאה יתקפו את מדינת ישראל עם הדברים הללו, אל תתפלאו ואל תגידו: לא ידענו, כי יש לכם זמן לגנות את זה.  מי שמדבר על אלימות מתנחלים, שלא יתפלא, ואני מצפה שלפחות אחד מכם יבוא ויגיד: הוא הגזים, זו הייתה טעות, תודה, חברת הכנסת גולן. זה דבר שלא צריך להיעשות, ואתם כולכם צריכים לגנות את זה. יושב פה ניר ברקת, שמקיים נסיעות מדיניות, כל שני וחמישי מגיע לארצות הברית, יושבים פה שרים לשעבר, יושבים פה נבחרי ציבור אמיתיים. תגידו, לא אכפת לכם? לא אכפת לכם, משפט לסיום.  כשראש ממשלה לשעבר תוקף את מדינת ישראל בעולם? תתביישו לכם. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה. מה המחלקה שלך הייתה אומרת על אלימות מתנחלים של עמר בר לב? אני רוצה לדעת. בכול אפשר לטפל, אבל לא בחו"ל ולא בתקשורת בין-לאומית. זו הסברה טובה למדינת ישראל? זה אולי מה שגורם לדקירות יהודים? בכול אפשר לטפל פה. הוא לא עשה את זה בארצות הברית, ב-CNN. אם זה בעברית, זה בסדר. זה לא נותן רוח גבית לטרור. את יודעת, מאי, אני אראה לך לאיפה הסרטון הזה יגיע. אני אראה לך. איזה שטויות. חבר הכנסת כץ, שב, בבקשה. שב. חברת הכנסת שיר, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הינה אנקדוטה קטנה שאולי לא ידעתם עליי. אני התחלתי את הפעילות הפוליטית שלי בגיל 14 בליכוד. הייתי ממקימי ההתיישבות מעלה ישראל בשומרון. בערך כל שבת שנייה, ובאמצע השבוע, עוד בתור ילדה הייתי תופסת טרמפים לחברון כדי לוודא שאף אחד לא מפנה אותה. ובתמימותי, בקדנציה הראשונה שלי, עוד כחברת כנסת בליכוד, נסעתי לח'אן אל-אחמר כדי לחזק, כדי לבדוק למה לא מפנים. העליתי פוסט לפייסבוק. אתה יודע מה קרה, אדוני היושב-ראש? עליהום כזה: את מאגפת את נתניהו מימין, איך את לא מתביישת? את סוס טרויאני בליכוד שאת מאגפת את נתניהו מימין. נסעתי להתיישבות הצעירה, ויש פה חברים שיודעים שגם הובלתי, הובלתי את המאבק על ההתיישבות הצעירה, אמרו לי שוב: את מאגפת את נתניהו מימין. נסעתי לסיור של הסכמי טראמפ, ואז חשכו עיניי, אדוני היושב-ראש, כי ראיתי את הוויתורים על אתרי המורשת של העם היהודי, אזורים אסטרטגיים, שנתניהו היה מוכן לוותר עליהם, שלא נתחיל לדבר אפילו על ההתנתקות ועל הסכמי וואי. בשלטון הליכוד היו מאוגפים מימין, היום הם מאוגפים משמאל. ראית פעם מפלגה מאוגפת? מאוגפים מימין, מאוגפים משמאל, כל היום הם רק מאוגפים. זה מה שהם עושים, בוכים ומאוגפים. בחיי, אתם או עיוורים או שקרנים, כי אין פה אמצע. אתם יודעים למה הממשלה הזאת קמה באמת? כי פילגתם, השחתם וחירבתם את העם ואת המדינה. במשפט השלמה הזה אתם, האופוזיציה, הפסדתם, ובפרט הליכוד. ימין של כלום, ימין של דיבורים. למה נתניהו לא עולה לדבר בדיון הכל-כך חשוב הזה? איפה הוא? הוא מוכר קרח לאסקימוסים, כי איכשהו הוא הצליח לשכנע את בן גביר, אחרי שהוא מכר לו את הבית, שהוא ימין על מלא. ובאשר להתיישבות הצעירה, כן, צריך להסדיר, הנושא חשוב, וחשוב מאוד להעלות אותו. אני שמחה, חברת הכנסת סטרוק, שהעלית אותו. חשוב לדאוג שם לכל אדם, לכל ילד ולכל ילדה שחיים שם. אבל הצעה לסדר-היום בנושא הזה, אחרי 12 שנים של שלטון, של ימין על מלא, היא הטרלה בלבד והיא לא הפתרון. ואם יש דבר שמצער אותי, מצער אותי, זה שהאנשים הטובים שם, החלוצים שיושבים שם, נאלצים לשבת בבית ולצפות בקרקס הזה. זה לא ראוי. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת יברקן, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא, אדוני היושב-ראש, שאני צפיתי, ישבתי שם והקשבתי לשני חבריי שדיברו לפניי, וקצת צרם לי באופן אישי. לדעתי, רוב הכנסת, אולי אני אהיה צנוע, 50% מחברי הכנסת הם חברי כנסת חדשים כמוני. אני בממוצע, ארבע בחירות שהיינו בהן, אני בין החדשים שהייתי פה. אבל גם צניעות, ענווה של חברי כנסת צעירים שנכנסים למשכן, לא יזיקו לאף אחד. חברי כנסת שנכנסו לפה לפני דקה, אפילו החלב הפוליטי עדיין על שפתיהם, קוראים לראש הממשלה לשעבר נתניהו "חסר אחריות" באמת, כאילו, קצת צניעות. זה אומר עליכם הרבה יותר מאשר עליו. אני לא אעז, לא אעז, להגיד לאנשים בסדר גודל כמו של נתניהו את המילים הללו. אבל אדוני היושב-ראש, לעניין הדיון שאני רוצה להתייחס אליו, אני חושב שאנחנו מתעסקים בסימפטום, הקפאת התכנון והבנייה ביהודה ושומרון ומניעת ההסדרה של ההתיישבות הצעירה, אבל יש כאן סיפור הרבה יותר גדול, חברת הכנסת סטרוק, שיזמה את היום הזה. כשהעם היהודי האמין באמת בדרכו, הוא הקים מדינה, אבל כשהעם היהודי לא מאמין בדרכו, גם אם יש לו מדינה, הוא יפסיד אותה. זה שלא בונים שם זה לא בעיה, הבעיה היא שאנחנו הפסקנו להאמין שהארץ הזאת שלנו. אני לא מכיר את זה שיהודים עלו לארץ ישראל כדי לחפש דמוקרטיה, אבל אני מכיר יהודים שעלו כדי לחפש מדינה יהודית, וישראל היא מדינה יהודית. נקודה. לא יעזור לאף אחד. כל עוד אנחנו נפקפק בצדקתנו, גם אם נבנה שם אלפי יחידות דיור, יום אחד זה לא יהיה שלנו. קודם כול נדבוק במה שאנחנו מאמינים בו. ואדוני היושב-ראש, אל נושא אחר, נושא הקורונה. אני מצטט את ראש הממשלה מהישיבה האחרונה. הוא אומר: נפלא, ומברך על החלטת הצוות לטיפול במגפה על החיסון, שהחליט לחסן בחיסון רביעי בני 60 ומעלה. בהחלט הוא מברך. באותה הזדמנות הוא שואל מה קורה עם הניסוי בשיבא, אומרים לו: מחר זה מתחיל. רגע, מה? מחליטים לתת חיסון רביעי עוד לפני שהניסוי התחיל? מה זה הישראבלוף הזה? או שהחיסון הרביעי הוא הניסוי על ההורים שלנו, בני 60 ומעלה? כל העולם מתנהל אחרת בנושא של הקורונה, וחבריי חברי הכנסת, רבים מכם, משפט לסיום. באים ואומרים לי מאחורי הקלעים: גדי, כל הכבוד, אתה צודק. הבית הזה הוא גם הבית של 50% מהציבור בישראל שלא נוח לו עם התו הירוק, עם כפיית חיסונים. תודה רבה. דברו בשמו. דברו למענו. אני לא מפחד, לא עושה את החישוב הפוליטי אם אני אהיה בכנסת הזו או בכנסת הבאה. נשלחנו לשליחות ציבורית. בואו נייצג את הציבור. חבר הכנסת יברקן, אתה הרבה מעבר. אני לא מאמין שכל אזרחי המדינה מרגישים שהבית הזה נותן להם ביטוי, תודה רבה.  בנושא הכל-כך חשוב הזה. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת חיים כץ, מוותר. חבר הכנסת ביטן, בבקשה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אתם יודעים, כשהוקמה הממשלה, כבוד היושב-ראש, מה אמרו אנשי הימין בממשלה? אנחנו נדאג לימין, אנחנו נעשה את הכול על מנת שהימין לא ייפגע. התוצאה שמתרחשת לפנינו היא שהימין בממשלה דואג לשמאל, והימין דורש מאיתנו לדאוג לימין. ותמיד באים אלינו בטענות למה אנחנו לא עושים את זה. ואמרנו: אנחנו נהיה עלה התאנה של הימין בממשלה. רוצים? שיקימו איתנו ממשלה, על מנת שהימין באמת, כשיש מצב של מעל 61 מנדטים של הימין, שזה יקרה. עכשיו בוא תראה מה קורה במקרה הזה. מה הטענות של הרשימה של עבאס בעניין של הבדואים? הטענה הראשונה, הם אומרים: אין תב"ע, אז אין להם ברירה, אין להם איפה לגור, אז הם משתלטים על קרקעות מדינה ובונים איך שהם רוצים. דבר שני, שיקולים הומניים. הם אומרים: מה אתם רוצים שהם יעשו, שלא יחיו? שלא יהיה להם חשמל? שלא יגדלו את הילדים? שלא יאכלו כמו בני אדם? אותן טענות. גם כשאני לא מסכים להשתלטות של הבדואים על אדמות הנגב, אותן טענות, גם הטענות ההומניות וגם הטענות השניות לגבי זה שאין תב"ע ושאין אפשרות לבנות, עומדות גם ביהודה ושומרון, באותה מידה. זאת אומרת, אם הממשלה הייתה באה ואומרת: כמו שאנחנו מתייחסים לטענות האלה, צריכים להתייחס לטענות השניות, בלי להסכים לטענות של הימין לגבי יהודה ושומרון, אז לכל היותר היו צריכים לעשות את חיבורי החשמל גם בהתיישבות הצעירה. והם פשוט לא עושים את זה, כי לא מאפשרים להם, אנשי השמאל בממשלה לא מאפשרים את זה, לא עבאס מאפשר ולא השמאל, מרצ והעבודה, וגם יש עתיד. ולכן אני אומר: אנחנו לא בונים על הממשלה הזאת, לא יכולים לבנות על הממשלה הזאת. אנחנו צריכים לחזור לשלטון ולעשות את מה שאנחנו צריכים למען ההתיישבות הצעירה ולמען יהודה ושומרון, וכל מה שצריך. ואני רוצה לעבור לנושא שני. דודי, אתה אמרת שאתה מתפלא שהם רוצים לשנות את התקנון או לשנות את החוק לגבי הנושא של חופשת לידה, שחייבים לעשות קיזוז. לא חייבים. נסגור את הכנסת. לא, אז מה, המציאו המצאות שהולכים לעשות נורבגי חדש. לא נורבגי, לא שבדי. נורבגי זה נורבגי. שבדי זה נורבגי שהופך להיות סגן שר אוצר. אבל עכשיו רוצים משהו אחר, עכשיו הם רוצים לעשות פיני. אתה מבין? אז זה אומר שגם מי שבחופשת לידה, יש לו מחליף. בלית ברירה אנחנו לא יכולים להתקזז, כן יכולים להתקזז. נכון שדרך המלך זה קיזוז, אבל פה יש, לא, דוד. מה שהם עושים, אין עוד מדינה בשם כזה. אבל פה יש שתי אופציות. אופציה ראשונה, באמת שהשר שעזב יחזור. אבל אופציה שנייה, אני אגיד לך מה יקרה: הם יקזזו את כל ה-59 שלנו לפחות ויישארו שניים ויצביעו, לא, אבל אופציה שנייה שלא חשבת עליה, ואני מתפלא עליך שלא חשבת עליה, אתה יודע, חבר כנסת זה מקצוע מיוחד, זה לא מקצוע פשוט. יש עוד אפשרות. האפשרות כתובה בחוק, וכל שדולת הנשים עבדו עליה מאוד חזק, שגם הבעל יכול לצאת לחופשת לידה. במקרה הזה, שיצא לחופשת לידה ויאפשר לאשתו להגיע לכנסת ולעשות את התפקיד שהיא צריכה לעשות אותו. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת גולן, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אדבר לעניין שלשמו עליתי, אני לא יכולה שלא להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת רון כץ. אני רואה שהוא לא פה, אבל אני חייבת להגיב על הדברים שלו. אתה תדבר על נתניהו? אתה, שיושב עם מפלגות אנטי-ציוניות, עם מושחתים, אתם מעיזים לדבר על בנימין נתניהו, שהגן על המדינה? אתם, שמצביעים עבור חוקים איראניים, מונעים מהאיש הכי פופולרי היום במדינת ישראל לכהן, ואתם מעיזים לדבר? אתם יושבים עם סגן שר שזיהה תהליכים של נאציזם, עם שר בריאות ממפלגה שאמרה שצריך לחקור את חיילי צה"ל על פשעי מלחמה, עם רע"מ, שכינו את מדינת ישראל מדינת אפרטהייד, ואתם תעזו להטיף לנתניהו? חבורה של צבועים, חבורה של מושחתים. אתם חיים על פי דיקטטור אחד שאומר לכם מה לעשות ומה להגיד, אחרת אתם לא נושמים אפילו לכיוון הלא-נכון. אז אתם מעיזים לבקר את נתניהו? הרי היו"ר שלך תקף את נתניהו בזמן מבצע צבאי, בזמן שומר חומות, וקרא לו "ארדואן", "ארדואן" הוא קרא לו, ובאנגלית, שכל כך התרגשת מהשפה שבה הוא דיבר. אתם לא מגיני ישראל, ואתם בטח לא תצעקו את זעקתה של הדמוקרטיה, כי אתם הצבועים הכי גדולים, שחיים ונושמים רק על פי אדם אחד, ואתם בכלל לא תעזו להטיף ליו"ר הכי דמוקרטי במפלגה הכי דמוקרטית שיש פה. ועכשיו לענייננו. אני רוצה לפתוח את הדברים שלי קודם כול בתודה וברכה לחברת הכנסת אורית סטרוק על ההצעה החשובה הזאת. אני רוצה לספר לכם שבמסגרת אימוץ היישובים שעשינו כאן בליכוד, אני אימצתי את יישוב הדעת בבנימין, את היישוב הזה. שם פגשתי את נועה, ילדה שגרה בבנימין. באותו זמן גם הייתי בנגב, בכל מיני מאחזים בנגב. החלטתי לבקר בשני הקצוות. שם פגשתי את ג'מילה. שתי ילדות בנות 12, בנות אותו גיל, עם אותו רקע משפחתי, אבל לילדה אחת יש גב פוליטי פה בכנסת ולאחת אין. נחשו למי. על פניו הייתם אמרים שיו"ר מועצת יש"ע לשעבר, זה שקיפץ בין גבעה לגבעה והיום הגיע לפה עם חליפת הפינגווין שלו, כולו גאה כשהוא הולך פה, הוא אמור להיות הגב של נועה בהתיישבות. אבל אין לה גב, לנועה. תתפלאו. דווקא לג'מילה יש גב. הינה, היום, זאת שלא יודעת עברית. זאת שלא יודעת עברית, בדיוק. אבל למה, כבוד השר לשעבר ולעתיד חיים כץ? כי כשאילת שקד לא רצתה לחבר אותם לתשתיות ראויות, ווליד טאהא עשה בלגן. ואללה, כשווליד עושה בלגן, ווליד מקבל מה שהוא רוצה, והינה, הוא קיבל. אז מה המשמעות? לג'מילה מהיישובים הלא-מוסדרים בנגב יש גב, אבל לנועה היהודייה אין. רחמנא ליצלן גם שלא יהיה לה. אז אני רוצה להזכיר לכם שכל זה קורה תחת ראש הממשלה הנוכל, הצבוע, השקרן והגנב,ואני אמשיך להגיד את זה, נפתלי בנט, שצריך להתבייש באידיאולוגיה שפעם הייתה לו. אני רוצה להגיד לך משהו, נפתלי בנט. אני ישבתי עם חברי חבר הכנסת איתמר בן גביר, שהלך אתמול להביא שמיכות לתושבים בחומש, שנמצאים שם במצור ובפחד. תודה רבה. הינה, משפט אחרון. אני רוצה להגיד לך שמאז הגירוש מגוש קטיף לא הייתה שום נסיגה בארץ ישראל, ובראשותך, אם תבצע עוד נסיגה מחומש, תהיה ממשיך דרכו של הגירוש, תודה רבה. ותיתן רוח גבית לטרוריסטים ולמחבלים שרצחו את יהודה דימנטמן, זיכרון צדיק לברכה, השם ייקום דמו. תודה, חברת הכנסת. זו לא ממשלת שינוי, תודה.  זו ממשלת השינוי לרעה. תתבייש, בנט. חברת הכנסת גולן. תודה רבה. חבר הכנסת להב. הוא לא ברשימה. הוא לא ברשימה. נכון. הרשימה לא נסגרה. גם חבר הכנסת פרוש הוכנס. הרשימה נסגרה. מי סגר אותה? סגרו אותה מזמן. חבר הכנסת כץ, לא היית כאן. הרשימה לא נסגרה. הוספתי את חבר הכנסת פרוש ואת חבר הכנסת להב, וגם חברת הכנסת מאי גולן לא הייתה ברשימה והוכנסה, אז בבקשה. אתה רוצה שנספור עוד כמה? אני הוספתי גם את חברת הכנסת מאי גולן. אבל היא נסגרה. איתן סגר את הרשימה. הוא לא היה. אבל אתם מבינים שכשחברת הכנסת גולן עלתה, וכשחבר הכנסת ביטן, שגם הוכנס, עלה, הכול היה בסדר. הכול היה בסדר. לא שמעתי. הבנתי. בבקשה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת איתמר בן גביר עמד פה מעל הדוכן הזה לפני כמה רגעים וזעק: די לאלימות. האדם שהורשע בהתפרעות, הפרעה לשוטר, הסתה לגזענות, בשתי הרשעות של החזקת חומר תעמולה בעבור ארגון טרור, בשתי הרשעות בתמיכה בארגון טרור זעק פה: די לאלימות. האיש שהגיע לסמל מכוניתו של יצחק רבין, זיכרונו לברכה, ואיים להגיע לראש הממשלה המונח בעצמו, זועק מעל הדוכן הזה: די לאלימות. האיש שתלה בסלון ביתו את תמונתו של הרוצח המתועב ברוך גולדשטיין זועק מעל הדוכן הזה: די לאלימות. חבר הכסת שקרא רק השבוע לממשלת ישראל לעשות פעולת נקם, לבצע סיכולים ממוקדים בלוד וברמלה, חבר כנסת שקורא למשטרה ולצבא לחסל אזרחי ישראל ללא משפט, קרא מעל דוכן זה: די לאלימות. ואני שואל: עד לאן אתם רוצים שנגיע? לאילו תהומות אתם רוצים שנצנח? אין קווים אדומים? אני פונה לחבריי באופוזיציה: מדוע אתם מסכלים את ההקמה של ועדת האתיקה? אתם לא מבינים שזה אינטרס של הבית הזה כולו שתקום פה ועדה שתמשטר את ההתנהגות של חברי הכנסת? מה עם ועדת הכספים וועדת הכנסת? לא ייתכן, אין לנו שם מקום. לא ייתכן, חבר הכנסת כץ, שקווים אדומים בוהקים ייחצו בבית הזה כי אין ועדת אתיקה. יושב-ראש הכנסת מבצע פעולות מאוד נחושות על מנת להקים אותה, ואני קורא לכם: תתעשתו. יש פה אלימות מילולית, אלימות פיזית. זה פוגע לא רק בצד הזה,  אלא בכל חברי הבית. זה פוגע ביכולת שלנו לממש את שליחותנו הציבורית.  זה הזמן, חברות וחברים, להקים את ועדת האתיקה כדי לוודא שהשפיות חוזרת למשכן הזה. תודה רבה. אתם מושחתים. הרסתם את הכנסת. הרגתם את הכנסת. מיקי לוי, הרי אתם הורסים את הכנסת. אתה לא מתבייש? הרצחת וגם ירשת? אתה עולה פה, כולה כמה חודשים בכנסת, ואתה מטיף לנו? אתה בעל ההצעה, חבר הכנסת אקוניס. בבקשה לעלות, לסכם. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלה שדואגת להתיישבות פראית, בלתי חוקית, פורעת חוק של בדואים בנגב וערבים בגליל, אבל מפנה התיישבות יהודית ביהודה ושומרון, אין לה זכות קיום. ממשלה שמרכיביה השקרנים מהימין המזויף והמתחנף לשמאל, שהתחייבה להסדיר את ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון ומפירה את הבטחתה, אין לה זכות קיום. ממשלת בנט-לפיד-עבאס, ההתיישבות הצעירה, כמו ההתיישבות הוותיקה, בערים הגדולות שהוקמו בשומרון וביהודה, בשכונות שמסביב לירושלים וגם ברמת הגולן, ההתיישבות הזאת נוע תנוע. איתכם או בלעדיכם, וכמו שזה נראה עכשיו, חבר הכנסת שיקלי, בניגוד גמור לעמדת הקואליציה. הרי מה זה אצלם עוד הפרה של הבטחת בחירות במפלגות, אדוני היושב-ראש, שהפכו את השקר למדיניות והעלו על ראש סדר הקיום הרגעי שלהם, מפלגות לרגע, את הפרת ההבטחות? הן הפכו אותם לנורמה. אדוני היושב-ראש, הקואליציה הזאת מתחנפת לערבים ופוגעת במתיישבים. לא רק שלא בונים, לא רק שלא מיישבים, הם מפנים. פחות משבוע, חבר הכנסת אדלשטיין, פחות משבוע אחרי פיגוע נורא שקטף את המתיישב יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו, מתכננת הממשלה להחריב, להרוס את ישיבת חומש. אתם לא מתביישים יותר. חברת הכנסת שיר, שיושבת עם התנועה האסלאמית בקואליציה, הימנית הגדולה, חברת הכנסת שיר מליל החניונים, מדברת על פינוי ח'אן אל-אחמר. היא מדברת. השר לביטחון הפנים, אדוני היושב-ראש, הדבר שהכי חשוב לו לקדם, שימו לב, חבר הכנסת פינדרוס, מה הוא העלה לראש סדר העדיפויות, הוא אומר את זה גם. הם מדברים על השמצת ישראל בעולם, השר לביטחון הפנים נפגש עם תת-מזכיר המדינה האמריקני ומדבר איתו על אלימות המתנחלים, בתוך אג'נדת שמאל פרוגרסיבית, ובעידוד עמותות השמאל הקיצוניות ביותר. וכמובן מתחילה אינתיפאדת התירוצים. לכל פיגוע יש עכשיו תירוץ, לכל מחבל יש אליבי, בגיבוי השר לביטחון הפנים. סיבות אישיות. שמעתם איך קוראים לזה היום, לפיגועים? יש להם סיבות אישיות. איזו עליבות של תירוצים. הוזכר כאן, אדוני היושב-ראש, יושב-ראש מועצת יש"ע, יושב-ראש מועצת יש"ע אשר תומך במפלגה הרגעית והזמנית שאיננה עוברת את אחוז החסימה בשום סקר רציני, נאלם. נדבקה לשונו לחיכו, או נדבקה לשונו לחיכה של קואליציית השמאל הפרוגרסיבי. אתם, חברי הקואליציה, ובראשה מפלגות ימינה ותקווה חדשה, תצביעו הערב עם עופר כסיף, שדיבר כאן לפני כחצי שעה על אפרטהייד. הוא דיבר, חבר הכנסת כסיף, אמר שחומש, ואני מצטט, היא "מאורת צפעים". תתבייש לך. פשוט תתבייש. אבל אתה לא צריך. כסיף, אתה לא הבעיה. אני הייתי מעודן. אני אפתיע אותך, אתה לא הבעיה. אתה אומר את האמת שלך, את האמת הקיצונית, הפרוגרסיבית. אמרת אותה באקדמיה, אתה אומר אותה במליאה. מה איתם? הם הבעיה. איפה סילמן, הימנית הגדולה? ראש הקואליציה. אילת שקד? אילת מטיילת בעולם, יותר נמצאה בארצות הברית מאשר בישראל, והיא שרת הפנים. שימו לב לדיסוננס: שרת הפנים, תבדקו כמה ימים הייתה בארצות הברית. בנט? זאב אלקין? אני אומר אדוני היושב-ראש, עיני המתיישבים נשואות אליהם, לא אל עופר כסיף, לא למרב מיכאלי, לא אליך, לא לרם בן ברק. לפחות אתם אומרים שאתם בעד חזרה לקווי 4 ביוני 1967, אתם בעד הקמת מדינה פלסטינית. חולק עליכם, אבל זכותכם לחשוב ככה. אני פונה לימין, המכנה את עצמו הימין, פייק ימין. הימין השקרני, הפייק ימין. אני מבקש לסיים, אדוני, באמירות ברורות מאוד, חבר הכנסת טיבי, של אדם אשר הגיע אל גבעות השומרון ואומר את הדברים הבאים, חבר הכנסת דיכטר, ואני מצטט: אני נמצא פה עם תושבי שדה בועז, עוד אחד מהיישובים בהתיישבות הצעירה. יש 70 יישובים, חבר הכנסת אדלשטיין, 25,000 תושבים של מדינת ישראל, שמשרתים בצה"ל והם אזרחים סוג ב'. ביום הראשון שלי בתפקיד, אדוני היושב-ראש, ביום הראשון שלי בתפקיד ראש הממשלה אני חותם על אישור מלא להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. תאמינו, זה אפשרי. צריך להפסיק לפחד ולעשות. ואני אומר עכשיו לנפתלי בנט, שציטטתי אותו מילה במילה, מילה במילה: צריך להפסיק לפחד ולעשות. ואני אומר לבנט: פעם אחת, פעם אחת תעשה דבר שהתחייבת לו. אל תצביע נגד המתיישבים. אל תצביע נגד ארץ ישראל. תודה רבה. אנחנו ממשיכים. הצעת סיכום מטעם סיעות יש עתיד, כחול לבן, ימינה, העבודה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה ומרצ. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רוב הדיון ישבתי במליאה ושמעתי את חברי האופוזיציה נזעקים וזועקים על העוול הגדול שעושים לחלק מהמאחזים ביהודה ושומרון והדאגה האמיתית שלהם. שאלתי את עצמי למה הם צועקים עכשיו, ולא צעקו ב-15 השנה האחרונות, אבל נשים את זה רגע בצד. מאחר שאני חושב, באמת, שחשוב מאוד שלכל ילד  אני מקריא הצעת סיכום, מקריא. מקריא הצעת סיכום. מאחר שאני חושב שלכל ילד צריך שיהיה חשמל וצריך שיהיה לו מים, אני מקריא, אני מקריא, חברים. אני מתכבד להציע, תקריא, תקריא. אל תנאם, תקריא. הצעת סיכום לגבי הקפאת התכנון והבנייה ביהודה ושומרון ומניעת ההסדרה של ההתיישבות הצעירה. אני מציע שיתקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון על מנת שנוכל לראות איך אנחנו יכולים לדאוג לתושבים ביהודה ושומרון. תודה רבה. חבר הכנסת אקוניס, בבקשה, הצעת סיכום כנציג הליכוד, ש"ס והציונות הדתית. חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. נדמה לי, אדוני היושב-ראש, שלפי התקנון אין אפשרות לקבל את הצעת הסיכום של הקואליציה, כפי שאומר חבר הכנסת גפני, הבקי היטב בהלכות התקנון של הכנסת, אבל אנחנו ככל הנראה, אם נצטרך, נצביע על הדבר. אני מתכבד להציג למליאת הכנסת את הודעת הסיכום מטעם סיעות הליכוד, ש"ס והציונות הדתית. הכנסת דורשת מראש הממשלה להסדיר את כל יישובי ההתיישבות הצעירה ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, בהחלטת ממשלה, כפי שהתחייב, ללא דיחוי. משמעות הדרישה היא הקצאת תקנים ותקציבים בהיקף הנדרש להסדרה סטטוטורית של הקרקע, לתכנון מהיר ויעיל ולהקמת מבני ציבור ואספקת מרכיבי ביטחון וחיבור מיידי לחשמל. כן. אני מדגיש את הנוסח: חיבור מיידי לחשמל, להוסיף לזה, רם בן ברק, מים ואינטרנט, עוד טרם הושלמו הליכי ההסדרה, והחלטת ממשלה להכרה ביישובים שלא ניתן להסדירם כשכונות של יישובים ותיקים. הכנסת קובעת כי תושבי ההתיישבות הצעירה הם חלוצים בני דורנו, שהקימו יישובים בשליחות ממשלות ישראל ובהסכמתן. הותרתם ללא מעמד, תנאי מחיה ושירותים בסיסיים היא מעשה שאינו הוגן, אינו אחראי, אינו ציוני ואפילו אינו אנושי. הכנסת דורשת מראש הממשלה נפתלי בנט למסור למליאת הכנסת באופן אישי, אחת לחודש, דיווח בנושא התקדמות הסדרת ההתיישבות הצעירה. בנוסף, בעקבות פיגוע הדמים בחומש בשבוע שעבר, הכנסת דורשת מראש הממשלה למנוע באופן מוחלט את פינוי הישיבה הפועלת בחומש, להסדיר את הישיבה ולאפשר לתלמידיה ללמוד, לשהות ולהתגורר במקום. הכנסת קובעת כי פינוי ישיבת חומש ממקומה, אם חלילה יתבצע, הוא צעד משלים לעוול הנורא של ההתנתקות, רוח גבית מסוכנת לטרור ונסיגה חמורה מחבלי ארץ ישראל. הכנסת דורשת מראש הממשלה לוודא אישית שצה"ל מאבטח את תלמידי ישיבת חומש ומונע כל פגיעה בהם. הכנסת דורשת מראש הממשלה למסור למליאה דיווח חודשי על תוכניותיו, פעולותיו ומעורבותו בכל הנוגע לחומש וליתר יישובי צפון השומרון, שמן הראוי להקימם מחדש. זוהי הודעת הסיכום של סיעות הליכוד, הציונות הדתית וסיעת ש"ס. תודה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. הצעת הסיעה המשותפת, חבר הכנסת טיבי, בבקשה. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת בבקשה שקט במליאה. חברי הכנסת מתבקשים לשבת ולעטות מסכות. בבקשה לשבת ולעטות מסכות. לא להסתובב בלי מסכות. תודה. הודעת סיכום של הרשימה המשותפת: הביטוי "התיישבות צעירה" הוא מכבסת מילים בעבור התנחלות לא חוקית. אין הבדל בין מאחז להתנחלות. מפעל ההתנחלויות הוא מכשול רציני בפני הסכם שלום, ומהווה פשע מלחמה על פי הדין הבין-לאומי. הרשימה המשותפת קובעת כי הפתרון הרצוי הוא פינוי ההתנחלויות, סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית לצד מדינת ישראל בגבולות 67' שבירתה ירושלים המזרחית, אל-קודס. הרשימה המשותפת קובעת כי התנחלות ומתנחלים הם בטבעם אלימות ואלימים, מטבע העובדה שהם עבירה על החוק הבין-לאומי. תודה רבה.  חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו ניגשים לשלוש הצבעות על פי שלוש הצעות הסיכום שהונחו בפני הכנסת. שלוש. שלוש, יש גם, שלוש. אדוני חבר הכנסת פינדרוס, נו, באמת, יש שלוש הצעות סיכום. כן, לא, אז מה לעשות? יש גם של המשותפת. אבל רם בן ברק זה לא הצעת סיכום. הוא יכול להציע מה שהוא הציע. אנחנו מצביעים. אנחנו הולכים להצביע על ההצעה מטעם המשותפת. טוב, הממשלה ביקשה הצבעה שמית גם על המשותפת, ולכן נצביע הצבעה שמית על כל אחת משלוש ההצבעות. מזכירת הכנסת, בבקשה. עכשיו ההצבעה היא לגבי הצעת הסיכום של המשותפת. בבקשה לשבת. הצבעה שמית. אתם ביקשתם, קדימה. אל תתערבו כולם. אני עובד מול סילמן או בועז, זהו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד סמי אבו שחאדה, אי-אפשר לשנות, בבקשה שקט. אמרתי, אנחנו מתחילים בהצבעה על הצעת הסיכום של הרשימה המשותפת. אמרתי. הם אמרו לנו שלוש הצבעות שמיות, אמרו לנו שלוש הצבעות שמיות. חבר הכנסת הנגבי, הממשלה רוצה, זה מה שהממשלה אמרה לי. אני מצטער מאוד, אנחנו התחלנו בהצבעה. בבקשה להמשיך, אי-אפשר לעשות צחוק מהמליאה. נא להמשיך בהקראה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה  בעד יולי יואל אדלשטיין, נגד אמיר אוחנה, נגד ניר אורבך, אינו נוכח ינון אזולאי, נגד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, נגד אופיר אקוניס, נגד משה ארבל, נגד יעקב אשר, נגד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, נגד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, נגד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, נגד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, נגד יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, נגד ניר ברקת, נגד יאיר גולן, נגד מאי גולן, נגד איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, נגד גילה גמליאל, נגד מאזן גנאים, בעד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, נגד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, נגד גלית דיסטל אטבריאן, נגד אריה מכלוף דרעי, נגד צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, נגד שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, נגד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, נגד מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, נגד עופר כסיף, בעד אופיר כץ, נגד חיים כץ, נגד ישראל כץ, נגד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, נגד יריב לוין, נגד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, נגד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, נגד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, נגד אבי מעוז, נגד אורי מקלב, נגד אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת יעקב מרגי, נגד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, נגד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, נגד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' נגד אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, בעד איימן עודה, בעד חוה אתי עטייה, נגד יצחק פינדרוס, נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, נגד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, נגד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, נגד יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, נגד מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, נגד אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, נגד קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, נגד מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ניר אורבך, נגד ישראל אייכלר, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת משה טור פז, אינו נוכח יאיר לפיד, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת יואב קיש, אינו נוכח שלמה קרעי, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, אינה נוכחת האם יש מישהו מחברי הכנסת במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין כזה. ההצבעה נעולה. בבקשה לספור. תוצאות ההצבעה בהצעת המשותפת: תשעה בעד, נגד, 98. לפיכך, היא לא התקבלה. הודעה לחבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה. תודה רבה. אדוני היו"ר, בתוך כחודש תגיע הממשלה לוועדת החוץ והביטחון לדיון בהתייחסות בנושא זה, ועל כן אנחנו מושכים את הצעת הסיכום שלנו. תודה. תודה רבה. שקט, בבקשה. אנחנו, בבקשה שקט, חבר הכנסת אשר. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה שקט. אם כך, אנחנו ניגשים להצעת הסיכום מטעם סיעות הליכוד, ש"ס וציונות דתית. הבקשה היא להצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, נגד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, נגד  הציעו לו להיות שר ההתיישבות, שר ההתנתקות, תתבייש. שקט, רבותיי, אני מבקש. זה לא מכובד. אני מבקש. חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה שקט. כל אחד צועק, אי-אפשר כך. אי-אפשר. חבר הכנסת אמסלם, תודה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. נא להמשיך. הציעו לו להיות שר ההתיישבות, אתה לא מתבייש? (קוראת בשם חבר הכנסת) ינון אזולאי, בעד חבר הכנסת אורבך, אנחנו באמצע ההצבעה. בבקשה שקט. חבר הכנסת אורבך, חבר הכנסת ניר אורבך. חבר הכנסת אורבך, תודה. בבקשה להמשיך. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. תודה, חברת הכנסת דיסטל. בבקשה. תודה. העיקר האוטו, העיקר המשרד ושר ההתיישבות, (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, בעד אופיר אקוניס, בעד משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד בושה, בושה, חבר הכנסת קרעי, קצת נימוס. חבר הכנסת קרעי, אנחנו באמצע הצבעה.  טוב, בסדר, תגידו את זה אחר כך, אבל אני רוצה להמשיך בהצבעה, בבקשה. חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, תודה. בבקשה להמשיך. מנסור עבאס לא רוצה שתהיה שר ההתיישבות, נכון? לא מתבייש. "היהפֹך כושי עורו" זה אתה. תתבייש. אין לך טיפת בושה על הפנים. חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אוריאל בוסו, בעד ענבר בזק, נגד חיים ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, בעד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, נגד קרן ברק, בעד ניר ברקת, בעד יאיר גולן, נגד מאי גולן, בעד בנט השאיר אתכם לבד, אה? הופה. תראה את, חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, אמסלם, אנחנו לא צריכים גננת. חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה ממך. חבר הכנסת אמסלם, תודה. די. (קוראת בשמות חברי הכנסת) איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, בעד גילה גמליאל, בעד מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, בעד גלית דיסטל אטבריאן, בעד אריה מכלוף דרעי, בעד צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, בעד  חבר הכנסת אמסלם. (קוראת בשמות חברות הכנסת) שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, בעד חבר הכנסת אמסלם, קריאה שנייה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) רות וסרמן לנדה, נגד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, נגד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, בעד מאיר יצחק הלוי, נגד אלי כהן, בעד מאיר כהן, נגד יום טוב חי כלפון, אינו נוכח אורבך, חבר הכנסת קרעי, קריאה ראשונה. חבר הכנסת אורבך, קריאה ראשונה. חבר הכנסת אורבך, קריאה ראשונה.  חבר הכנסת אורבך, קריאה שנייה. זה לא נעים לי. חבר הכנסת אמסלם, אתה בשנייה. (קוראת בשם חבר הכנסת) עופר כסיף, נגד חבר הכנסת אורבך. חבר הכנסת אבוטבול, קריאה ראשונה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר כץ, אינו נוכח חיים כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, בעד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, נגד יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, נגד אמילי חיה מואטי, נגד פטין מולא, בעד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, נגד יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, בעד אבי מעוז, בעד אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, נגד יעקב מרגי, בעד מופיד מרעי, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, אינה נוכחת איפה את? איפה את? הופה, גם סילמן ברחה. חבר הכנסת קרעי, די, אנחנו באמצע ההצבעה. די. (קוראת בשמות חברי הכנסת) עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' בעד אוסאמה סעדי, נגד מנסור עבאס, נגד איימן עודה, נגד חוה אתי עטייה, בעד יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, נגד אלכס קושניר, נגד יואב קיש, אינו נוכח גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד מירי מרים רגב, בעד מיכל רוזין, נגד שמחה רוטמן, בעד יעל רון בן משה, נגד שרון רופא אופיר, נגד מוסי רז, נגד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד  חבר הכנסת אבוטבול, קריאה שנייה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יפעת שאשא ביטון, נגד אלון שוסטר, נגד יובל שטייניץ, בעד קטי קטרין שטרית, בעד  בבקשה שקט. חבר הכנסת מלכיאלי, שקט, בבקשה, אנחנו באמצע ההצבעה. אתה עומד וצועק. שב, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלעזר שטרן, נגד יוסף שיין, נגד עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, נגד רם שפע, נגד נירה שפק, נגד עאידה תומא סלימאן, נגד בבקשה לקרוא פעם נוספת את רשימת חברי הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח בנימין גנץ, אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת משה טור פז, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, נגד  יופי, נהדר. חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי, לא אחרי כל הצבעה צריך קריאות ביניים. הבנתי, קח אותו לכוס קפה, הבנתי. די. חבר הכנסת אוחנה. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה ממך. בושה וחרפה. אתה חרפה לטוניסאים. חבר הכנסת קרעי, קריאה שנייה. אתה חרפה לטוניסאים. חבר הכנסת קרעי אתה בשנייה, חבל. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר כץ, בעד יאיר לפיד, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, נגד עידית סילמן, נגד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת חבר הכנסת אוחנה, חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת ביטון, מספיק.  חבר הכנסת קרעי, קריאה שלישית, בבקשה, החוצה.  עוד כמה שמאלנים, (חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מאולם המליאה.) (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב קיש, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת חברת הכנסת שטרית, תשבי, בבקשה. האם יש מי מחברי הכנסת באולם,  חבר הכנסת מלכיאלי, עכשיו אתה מפריע לי? האם יש מישהו מחברי הכנסת באולם שלא קראו בשמו? אין כזה. ההצבעה הסתיימה. בבקשה לספור. בנט עדיין לא הצביע. איפה בנט? חבל, חבל, איבדתם את הימין.  חבר הכנסת אבוטבול. אל תדברו יותר על הימין. נגמר. אל תבואו, חבר הכנסת אבוטבול, אתה בקריאה שנייה, חבל. מה שנייה, תספור איתי. אתה רוצה שאני אלך? אני אלך. הכי טוב. מילה לסיכום: אל תבואו לבקר בהתיישבות. לך לשתות קפה, תירגע. זהו, אני יוצא. אל תבואו, לא להגיע להתיישבות, לא להגיע. חבר הכנסת אבוטבול, שלישית. אני שולח אותך עכשיו לשתות קפה. תיגש לשתות קפה, תירגע. אני יוצא מרצון. אני לא, ניר, לא להגיע לביקורים, ניר. (חבר הכנסת משה אבוטבול יוצא מאולם המליאה). שקט, בבקשה. תוצאות ההצבעה: בעד, 50, נגד, 59. לפיכך ההצעה לא עברה. בושה וחרפה,  חבר הכנסת אבוטבול, הוצאתי אותך. החוצה. לא חזרת. החוצה, בבקשה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. ברשות היושב-ראש, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, הצעת ועדת הכספים בדבר צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון מס' 3), התשפ"ב 2021, הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשפ"ב 2021. תודה. תודה רבה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום, הצעה לסדר-היום בנושא: שוטרים שתלו אקדח ברכבו של בדואי, מס' 1174. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי סגן השר, התמונות שראינו על שוטרים ששותלים אקדח ברכב של תושב ערבי בדואי בדרום מזעזעות. יש כאן ניצול לרעה של סמכות, ניסיון להכפיש אזרח, ובאמצעותו להכפיש את כלל האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב. זה דבר חמור ביותר. אלה הדברים שבעטיים אנחנו קראנו את ההכרעה של ועדת אור כי המשטרה מתייחסת אל האזרחים הערבים כאל אויבים. לכן יש פגיעה קשה באמון של הציבור הערבי במשטרה, בגלל מעשים כאלה ומעשים נוספים. אין ספק שהדבר מחייב מסקנות. לא שמענו בפומבי על מסקנות לגבי מי שעשה, אם הוא נחקר. לדעתי, מדובר בעבירה פלילית. השוטרים שעשו זאת חייבים, א. להיחקר, ב. להישפט, ג. להישלח לכלא. מדובר בעבירה חמורה. האזרח הזה היה יכול, אם זה לא היה נחשף, להישלח לכלא לשנים רבות. אגב, זה גם חלק מהעליהום על הערבים בנגב, אלימות, מערב פרוע. גם התקשורת שותפה לחינגה הזאת של העליהום על הדרום. אגב, שיעור מעשי הרצח בדרום קטן יותר מאשר במשולש ובגליל. לכן מצאתי לנכון להעלות את ההצעה זאת ולבקש את התייחסות המשרד לביטחון הפנים וסגן השר סגלוביץ'. הנקודה השנייה היא מה שראינו אתמול: חבר כנסת, היחיד מבין 120 חברי כנסת שהואשם בתמיכה בארגון טרור, מסתובב עם אקדח ומאיים על מאבטחים ערבים, שאגב, אין להם נשק, למרות שהם מאבטחים. הוא מאיים לירות בהם. מדובר בעבירה פלילית שמחייבת חקירה משטרתית, לא לזמן אותו לקצין הכנסת, את הח"כ הזה, בן גביר, אלא שהמשטרה תפתח בחקירה. זימנתם לתשאול את שני המאבטחים והם שוחררו, ובצדק, כי הם התגוננו, בגלל חבר כנסת שחנה במקום אסור. והקלות שבה חבר כנסת שקיבל רישיון נשק מקצין הכנסת יכול לשלוף אותו בפני מאבטחים רק בגלל שהם ערבים, מלבד העובדה שמדובר בגזענות, מדובר במעשה של פרחח, שהוא גם חבר כנסת מהזן הנמוך ביותר. אני בטוח, כמו שאמר לו הצעיר, שבלי נשק זה היה מסתיים אחרת, אבל הפחדן הזה מסתתר מאחורי האקדח שנתתם לו. תודה רבה. משיבה שרת הפנים. מי משיב? שרת הפנים תשיב במקום שר המשפטים, בבקשה. אני משיבה במקום שר המשפטים, שלא נמצא כאן. אז במענה על פנייתך שבסימוכין, בעקבות האירוע המתואר בפנייתך, נפתחה ב-4 בנובמבר 2021 חקירה במח"ש, ובמסגרתה בוצע מגוון רחב של פעולות חקירה, לרבות גביית עדות מהמתלונן, תפיסת חומרים משטרתיים, תפיסת מצלמות הגוף של השוטרים שהשתתפו באירוע, תפיסת גל הקשר המשטרתי מיום האירוע, חקירה באזהרה ועוד. בסיום החקירה, ב-21 בדצמבר 2021, הועבר התיק לפרקליטות מח"ש לצורך קבלת ההחלטה. עם קבלת ההחלטה בתיק יעודכן המתלונן כמקובל. תודה רבה. חבר הכנסת אוחנה, אתה רוצה להיכנס עכשיו?  אוקיי. שרת הפנים, במקום שתחכי עד הסוף, חבר הכנסת אוחנה יעלה, ואת תעלי להשיב?  בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, פורסם כי שרת הפנים אמרה כי שר החוץ, ציטוט, כל שבוע עושה פיגוע, ואף אחד לא יודע. הוא עשה את זה שלוש פעמים, מול הירדנים, האמריקאים, ונפתלי חילץ. ברצוני לשאול: אילו "פיגועים" ביצע שר החוץ? תודה רבה. בבקשה. חבר הכנסת אוחנה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעיניי האזנות, ציתותים והקלטות בלי ליידע את מי שמוקלט זה דבר בזוי ומגונה, ואין בכוונתי, דרך אגב, אם תשים לב, אני אף פעם לא התייחסתי להקלטות. תודה רבה. לא, אבל אני מבקש שאלת המשך. רגע, יש לו שאלת המשך. בבקשה, השרה. בבקשה, חבר הכנסת אוחנה. קודם כול, קיומן של ההקלטות איננו פוגע כהוא זה בכך שהדברים אכן נאמרו. הם נשמעו בקולך, ואני רוצה לשאול: האם ייתכן שכשאת מדברת על פיגועים, את מתכוונת למשל לזה שהוא עשה את הפיגוע מול הירדנים באופן שבו הוא אפשר להם להכניס להר הבית, איך זה נקרא? קוראן ירדני של המשפחה ההאשמית, למסגד אל-אקצא, בלי להבין שלמהלך כזה יש משמעויות מדיניות, או שאת מתכוונת לכך שהאמריקנים קיבלו הבטחה מיאיר לפיד למדיניות אין הפתעות בנושא האיראני? הדברים הללו, השרה שקד, הם בעלי חשיבות גורלית למדינת ישראל. יש עוד פיגועים. אני רואה שיאיר לפיד ויתר על העמדה של ההתנגדות להקמת הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים ומתח ביקורת על ארצות הברית על הנסיגה מאפגניסטן. האם את מוכנה, אילת, שרת הפנים, שאדם כזה יעמוד בראש ממשלת ישראל, אדם שאתם אמרתם עליו שהוא איש שמאל ולכן אתם לעולם לא תעמידו אותו לראשות ממשלה? חבר הכנסת אוחנה, מה השאלה? האם הכוונה היא לדברים הללו, והאם את תמשיכי במדיניות שלך לתמוך בממשלה הזאת? תודה רבה. חבר הכנסת אוחנה, כשהיית חבר כנסת בממשלת נתניהו הרביעית ואני הייתי שרת משפטים, מפלגתך, יושב-ראש המפלגה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, רצה לחוקק חוק, שדרך אגב אני חושבת שיש בו היגיון רב וצריך לשקול אותו ברצינות, אני אז כשרת משפטים עשיתי מחקר משווה בעולם, שבעצם לא מאפשר הקלטות של צד אחד בלי שהצד השני יודע. מכיוון שהוא באמת כל כך התנגד אז להקלטות מסוג זה, אבל הדברים נאמרו.  אני חושבת שאני, אני די מאמינה שגם אתה, גם חברי מפלגתך שאיתם שוחחתי באותה תקופה ודיברנו אז על החוק הזה, יסכימו איתי, אני מתנגד לחוק הזה. בכל מקרה, זה לא החוק הקיים.  יסכימו איתי שלא נכון להתייחס להקלטות שנעשו. זה לא נקרא האזנת סתר, אבל אלה הקלטות שנעשו בלי ידיעת המוקלט. תודה. שאלת החוקיות של ההקלטות לא סותרת את זה שהיו. חבר הכנסת אוחנה, סיימנו. האם אתה מסתפק בתשובה או שאתה רוצה הצבעה? חבר הכנסת אוחנה? אבל אנחנו רוצים הצבעה. לא, טעות שלי. חבר הכנסת אזולאי, זו לא הצעה לסדר-היום. טעות שלי. גם לי מותר. תודה רבה לך. הצעות לסדר-היום: התפטרויות במשטרת ישראל ובפרט במחוז הדרום, הצעות שמספרן מס' 1208, 1211 ו-1270, של חברת הכנסת וסרמן לנדה, סטרוק ומגן תלם. ישיב סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ'. בבקשה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שבועיים בדיוק עמדתי על במה זו ונאמתי בפניכם על הצעת החוק שלי בדבר תופעת דמי החסות, אשר עומדת להיחקק ביוזמתי, ויתרה מזו, על אובדן תחושת הביטחון ברחוב הישראלי. זה אולי לא נושא מספיק סקסי, לדון על מעמדה של משטרת ישראל, או מעמד השוטר או השוטרת במדינה, אולם כפי שאמרתי לפני שבוע, אדגיש ואומר זאת שוב: אני מתחייבת להמשיך ולפעול בכל כוחי כדי לשקם את אותה תחושת ביטחון יקרה שנפגעה אצל רבים. על מנת לשפר את ביטחון הפנים במדינה, ברור כי יש לחזק את מנגנוני האכיפה, דבר שאינו בר-ביצוע ביום-יומיים, שבוע-שבועיים או אף בחודש-חודשיים, אך אני מאמינה בכל ליבי כי חיזוק מנגנוני האכיפה אכן אפשרי, בהינתן החלטה קונקרטית של הממשלה, תקצוב נכון ומגמת ביצוע משמעותית של הזרוע המבצעת הרלוונטית. אני גם מאמינה בגורמים האלה ובממשלה. מדובר במשימה בסיסית וחיונית לקיום במדינה, תוך משילות וכיבוד החוק והסדר. חייב להיות נהיר וברור מה מותר ומה אסור. קריטי לאכוף את מה שאסור. מטרת ההצעה שאני מביאה היום לסדר-היום היא להאיר בזרקור את מצבה של משטרת ישראל, שלאורך שנים הנמנים עם שורותיה סובלים מהיעדר גיבוי מספיק ומחסור במשאבים ובאמון הציבור. בעשור האחרון חוותה משטרת ישראל ירידה בתמיכה הציבורית, היעדר תקצוב הולם להתמודדות עם בעיות השעה, ולצערי הרב, גם גלי התפטרות נרחבים, בעיקר באזורי מפתח כמו דרום הארץ. מכיוון שממשלת השינוי חרתה לראשונה על דגלה את המלחמה בפשיעה ובאלימות הגואה בחברה הערבית, לא הסתפקה במילים ומינתה פרויקטור מקצועי, את סגן השר יואב סגלוביץ', לפעול נקודתית כנגד משפחות הפשע, תקצבה ב-2.4 מיליארד שקלים את המשימה, מגבה את המשרד לביטחון הפנים בביצוע המשימות הנדרשות, סייעה להקמת ועדה חזקה וחשובה לראשונה בכנסת, ועדת ביטחון הפנים, בראשותה של חברת הכנסת מירב בן ארי, אני מאמינה כי חיזוק מנגנוני האכיפה אכן אפשרי. לאור האמור לעיל, אני מבקשת להאיר את המצב המטריד הבא: שוטרים בתחילת דרכם המקצועית מרוויחים משכורות נמוכות בהרבה מן השכר הממוצע במשק, אינם מקבלים תגמולים כספיים מספקים על כוננויות, שעות נוספות וכו', סובלים מהיעדר ביטחון תעסוקתי, מוצבים לאורך שנים רחוק מאוד ממקום מגוריהם ומגורי משפחותיהם, והרשימה עוד ארוכה. בעיקר, ואת זה ניתן היה לראות בהתפרעויות שאירעו במאי האחרון, שוטרים שהגיעו לזירת ההתרחשויות, לא אחת נמנעו מלפעול מתוך חשש כי לא יגובו במעשיהם. בשנים 2018 2020 עזבו את המשטרה בתוך שנה קרוב ל-5,000 שוטרים ושוטרות. לפי פרסומים בתקשורת, בעקבות האירועים וגל פשיעה בלתי נסבל בכלל ובנגב בפרט, אנו עדים לגל התפטרות נרחב נוסף שמתרחש כעת. אני עומדת מולכם כחברת כנסת, חברה בקואליציה וחברה בוועדת ביטחון הפנים, אבל הדאגה שלי מגיעה לא פחות מתוך תפקידי השני, והוא פשוט כאזרחית במדינת ישראל. אסור לאפשר טשטוש גבולות באשר למה מותר ומה אסור לעשות מבחינת החוק. אסור לאפשר להמשך הזלזול בשוטרים ובשוטרות, שהפך מנת חלקם של נתחים משמעותיים של הציבור, שמחרפים ומחרפות את נפשם לעיתים אל מול מצבים מסכני חיים. מילים כמו משילות, חוק וסדר וביטחון הפנים, חייבות לשוב ולאפיין את הרחוב הישראלי באשר הוא. פשוט אין לנו את הפריבילגיה לתת לאלימות להרים את ראשה, כי אין לנו ארץ אחרת. לכן אני מבקשת להעלות שוב ושוב את הנושא, ואת האופן שבו אנו בממשלת השינוי מתמודדים עם כלל האתגרים הנוגעים באמור לעיל, לסדר-היום, לדיון ציבורי, לבחינה מחודשת, תודה. כיצד אנו דואגים לכך שלא ניאלץ להתמודד עם גלי התפטרות מהמשטרה, משפט אחרון, אלא שנזכה דווקא לנהירה כדי לכהן בתפקידי המשטרה השונים. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. רק שנייה, חברת הכנסת סטרוק. עוד שנייה. מישהו מהסדרנים יכול להחליף את הכיסוי, בבקשה? תודה. בבקשה. קודם כול, תודה, אדוני היושב-ראש, שדאגת לי, ובהזדמנות זאת, תודה לכל הסדרנים, שפעם אחר פעם אחר פעם דואגים לכולנו ומחליפים לנו את הכיסוי של המיקרופונים, ואנחנו תמיד שוכחים לומר תודה. אז אני אומרת באמת לכולם: אתם נהדרים. תראו, חבריי חברי הכנסת ואדוני היושב-ראש, וגם כמובן אדוני סגן השר, יש פה איזשהו אבסורד שאי-אפשר שהכנסת לא תייחס אליו. לא הייתי צריכה את הכותרות האלה בעיתונים שמדברות על התפטרות, גם של שוטרים וגם של קצינים, קצינים מסורים מאוד, במשטרה, בדרום, בנגב. לא הייתי צריכה את הכותרות האלה כי אנחנו היינו בסיור בנגב, היינו בסיור עם הוועדה לביטחון הפנים בראשות מירב בן ארי. מצד אחד שמענו את המסירות העצומה של המשטרה, את המסירות של השוטרים ואת האכפתיות שלהם לתפקיד הממש-קריטי שהם אמורים למלא, ואת המצוקה הנוראה שלהם מההרגשה שהם בעצם מבצעים תפקיד סיזיפי, תפקיד שכמה שהם לא ישקיעו, הם לא בכוח האדם המתאים ולא ביכולות המתאימות לבצע אותו. הם כאילו סוג של מרוקנים את הים עם כפית, זה מה ששמענו מהם. שמענו מהם את המצוקה הזו, דרך אגב, אדוני היושב-ראש, אתה בתור קצין משטרה יכול להבין את הדבר הזה, שאתה ממש מוסר את נפשך, אתה משתדל מאוד, אבל בסוף הפושעים צוחקים עליך בעיניים, פעמיים: פעם אחת כי אין לך את הכוח המספיק לבצע, ופעם שנייה כי גם בתי המשפט לא ממש מבינים את הסיטואציה, ולפעמים פשוט מושכים את השטיח מתחת לרגליה של המשטרה. והמצוקה בנגב היא נוראה בכל מובן, בהברחות ובסמים ובפוליגמיה ובאלימות ובנשק. אתה יודע את זה, אדוני סגן השר, אתה מכיר את המצוקה הזו. אנחנו רואים את המצוקה, ושוטרים מגיעים למצב שהם מתפטרים לא בגלל שלא אכפת להם מהמשטרה אלא בגלל שהם מרגישים שזה לא רלוונטי, מה שהם עושים, כי זה חסר פרופורציה לצרכים. וכשיש מציאות כזו, ומצד שני מגיע השר בר לב ועושה עסקה שמכונה עסקת גנץ-בר לב, שלפיה המשטרה תקבל שוטרים, תקבל כוח אדם מהצבא כדי לתחזק את המשטרה, אבל איפה היא תשקיע אותו? היא לא תשקיע אותו בנגב, היא תשקיע אותו בימ"ר ש"י, כדי שימשיכו לרדוף אחרי מתנחלים וחס וחלילה נקבל עוד אהוביה סנדק, חס ושלום. כי ימ"ר ש"י, בשונה מהמשטרה בכל מקום, ואנחנו מכירים את המשטרה ואת המסירות והכול, אבל ימ"ר ש"י זו יחידה שהיא מוטרפת על לכידת מתנחלים ברמות שמגיעות לסיכון חיי אדם ולפגיעה בחיי אדם. אני שואלת את עמר בר לב: איפה הפרופורציות שלך, איפה הפרופורציות? קיבלת כוח אדם, כמעט 1,100 ומשהו חיילי חובה לשירות המשטרה, אין לך איפה להשקיע אותם חוץ מבימ"ר ש"י? משפט לסיום. מה, בנגב כבר פתרת את הבעיה? בלוד פתרת את הבעיה? בעכו פתרת את הבעיה? אתה הולך ישר לימ"ר ש"י? עליהום על המתנחלים? בוא, יש לך אג'נדה פוליטית, אבל לא יכול להיות שאזרחי ישראל יסבלו מהאג'נדה הפוליטית שלך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, תודה. חברת הכנסת תלם? איננה. אז ישיב סגן השר. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת המציעים, תראו, אנחנו עוברים פה טלטלות בכנסת. אני היום פה השבתי על כל מיני דברים שיש בהם תלונות על המשטרה: למה הם משתמשים כך, למה הם משתמשים אחרת. אני רואה את ההצעה לסדר-היום הזאת ואני חייב להגיד כמה דברים כלליים. שזה ענייני. הכול ענייני, בטח בשעות האלה. זה נהיה הרבה יותר ענייני אחרי שכולם הולכים. נהיה ענייני. אני אגיד כמה דברים כלליים. תראו, הרבה מדובר על ביטחון לאומי, ואני חוזר על זה כבר כמה פעמים בכנסת. אבל ביטחון לאומי, לצערי, לא תורגם במדינת ישראל, אחרי הרבה מאוד שנים, להבנה שמערכת אכיפה טובה, נחושה, מקצועית והוגנת היא חלק מביטחון לאומי. מגיעים למקרי קיצון, ואז שואלים מצד אחד איפה המשטרה, ובמקרי קיצון אחרים, למה המשטרה. זאת אומרת, איפה ולמה הן השאלות שמלוות פחות או יותר את חיי השוטר. עכשיו, כן, המשטרה קטנה מדי למידותיה ומשימותיה של מדינת ישראל. לשמחתי המשטרה תגדל ב-1,100 שוטרים בשנת התקציב הזו, 800 עכשיו ועוד 322, ואני מקווה עוד שנצליח לשכנע להגדיל אותה עוד יותר. וגם אז היא תהיה קטנה. ואי-אפשר לעשות קפיצות מדרגה גדולות מדי בבת אחת, כי גם אם היו אומרים: בואו, תגייסו השנה 5,000 איש, אני לא בטוח שיש את היכולת האמיתית לגיוס של 5,000 איש ולהכשרה של 5,000 איש. אבל ההצעה לסדר-היום באה לכאן לדון בנושא ההתפטרות. אני אומר כאן, למי ששומע, שאחת הסיבות האמיתיות או המשמעותיות להיות שוטר, גם בחוויה האישית שלי מהעבר, ואני מעז לומר שגם בחוויה של יושב-ראש הכנסת, היא הגיבוי הציבורי, האהדה, החיבוק, תחושת השליחות. הדבר שמניע הכי הרבה זה זה. נכון שגם כסף חשוב, ותכף נדבר גם על כסף, אבל אף אחד לא רוצה לשרת במקום שכל שני וחמישי, מאלף ואחת סיבות, נכונות או לא נכונות, עולים מנהיגיו, לא משנה מאיזה קטע, ולא רואים את המכלול, וחובטים. זאת החוויה. עכשיו, את החוויה הזאת אני רוצה לשנות, לא בגלל שלא יהיו מחר טעויות, שאני אענה עליהן בשאילתות, אבל להבין את חשיבות הארגון החשוב הזה לדמוקרטיה הישראלית ולמדינה. ולכן אני אומר לחברת הכנסת סטרוק שאני שם בצד את האמירות, אמרתי לכם, לחברי הכנסת, כשאני עולה לכאן להשיב לכם אני עושה כל מה שאני יכול לשים אך ורק כובע ממלכתי ולא פוליטי. הביקורת היא לא דווקא עליך. לא, אני לא נגד הביקורת, אני אמרתי שכשאני מנסה לענות עכשיו, אני לא עונה, אבל אני כן פונה, יואב, זה נכון, ואני מאוד מעריכה את זה, אבל השר שלך לא, לא, אני לא מקבל את זה, בוודאי כשהוא לא נמצא פה. חברת הכנסת סטרוק, אני משתדל מאוד לכבד את כולם, ולא משנה, אתה לא חייב להגיב על זה, אני רק אומרת שיש הבדל, פער, בין היחס שלך לבין היחס של השר שלך. לא, לא, אני לא רוצה להיכנס אפילו לפינה הזאת. אני משיב היום בשם המשרד וגם בשם השר, אני משיב בשם המשרד לביטחון פנים וגם בשמו של עמר בר לב, ומה שאני אומר, ראו את עמר בר לב מדבר עכשיו, כי אני נותן תשובה עניינית על שאלות שהיו כאן. אני כן רוצה לומר שאני חושב, מקווה, מצפה ומבקש שגם כשיש תקלות, בעיות, והיו ויהיו, לא לשכוח שבסוף זה ארגון של 30,000 איש, ו-30,000 איש שומעים כאשר מדובר בהכללה ומדובר על פרטים, וה-30,000 איש האלה מבינים מה המשימה שהמפקדים שלהם נותנים להם, מבינים על מה הם נשבעו ומה הם החליטו לעשות כשהם נכנסו למקצוע הזה, אני לא יודע אם לקרוא לזה "מקצוע", "שליחות" או איך שלא יקראו לו, וכן, חלק מהאנשים לא ממשיכים לאורך כל הדרך. ופה אני רוצה לתת תשובה קונקרטית על השאלה שעלתה פה, בייחוד על העניין הזה. קודם כול, יש שינויים במודלי ההעסקה היום, והשינויים לא קרו לא אתמול ולא שלשום. אני אתן כמה נתונים לגבי השאלה, כי אולי חלק מהנתונים אפילו קצת יפתיעו בהקשר הזה. קודם כול, לגבי מספר האנשים שמתפטרים כל שנה, ביקשתי לעשות בדיקה. הלכתי על 2019, היו 422 מתפטרים, ב-2020 היו 327 מתפטרים, ב-2021, השנה, לפחות עד עכשיו, היו 592. כלומר יש עלייה, לא קפיצה כזאת גדולה כמו שאולי נמצא בתקשורת. יש עלייה. עשיתי גם פילוח כמה מתוכם, כי דובר קודם על המחוז הדרומי. מכל ה-592 שציינתי קודם, מדובר נכון לרגע זה ב-71 אנשים שעזבו את המחוז הדרומי. כלומר, כשמסתכלים על סדרי הגודל, אם מדובר על הדרום, כאילו שכולם עוזבים שם, המציאות היא אחרת, לפחות המציאות של המספרים. 71 שוטרים התפטרו השנה הזו, ו-107 אנשים מתוך אותם 592 הם ממשמר הגבול, והיתר מתחלקים. על מנת לתת תשובה הכי עמוקה שאני מסוגל, ועוד פעם, זה לא נתון מחקרי, אבל חשוב לי, המציעים, שתשמעו רגע את המספרים: 43% מהבקשות להתפטרות היו בשל מציאת מקום עבודה אחר, 13% בשל מיצוי, 9% בשל שחיקה, 9% בלימודים, 8% בשל מרחק מקום מגורים. אלה פחות או יותר המספרים. כלומר, א. הנתונים המספריים או מה שמוצג, כאילו יש פה איזה מאסה אדירה של מתפטרים שעוזבת במחוז הדרומי, עובדתית זה לא נכון. עדיין, ובלי כל קשר, מאחר שויש עדיין מספר גבוה של אנשים שעוזבים את השירות, יש צוות שהוקם בשביל לבדוק בדיוק מה הסיבות, מה סיבות העומק ומה אפשר לעשות אחרת לגבי העניין הזה, ושנת 2022 הוחלטה, הוכרזה גם על ידי המפכ"ל, כשנה ספציפית שבה יטפלו בסיפור של הפרט. אחרי שנתתי את הנתונים האלה, אני רוצה לחזור למה שאמרתי בהתחלה.  אני רציתי לכבד אותך, הכול בסדר, בסדר גמור. את מכבדת אותי, הכול בסדר. אני פשוט נותן תשובה ככל שאני מסוגל. אלה התשובות המספריות. ועדיין, מה שנאמר בתחילת הדרך על ידי חברת הכנסת לנדה, ומה שאני אומר עכשיו: ראוי שהנושא הזה של השירות של שוטרי משטרת ישראל, תנאי השירות שלהם, נושא השכר שלהם, כל הדברים הנלווים שקשורים ללהפוך שוטרים לחדורי מוטיבציה, וגם אהדה ציבורית, שזה הכלי המרכזי בשירות כל הזמן, מהי אותה רוח גבית? אני אומר, חלק מהרוח הגבית הוא גם מה שקורה בבית הזה. ולכן, אני כן מברך, אני הרבה פעמים אומר פה שאני מברך על שאילתות, כי אני בודק דברים ונותן תשובות. אני מברך גם על ההצעה לסדר-היום הזו. אני חושב שחשוב לשים את השוטר במרכז גם בדיונים כאן, בכנסת. אני מבטיח שבדיון כזה שיהיה, אני לפחות אגיע בשביל להקשיב, לדיון שיהיה פה בכנסת, בכובע, ולא רק בכובע, בשביל לכבד גם את השוטרים. ולכן אני מברך את המציעים. אלה הנתונים. הנתונים הם לא כמו שהציגו אותם, אבל ללא ספק הם מחייבים את כולנו לראות איך המשטרה היא חזקה, אפקטיבית, אגרסיבית כשצריך אבל הגונה והוגנת. זה המבחן של כולנו. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת מרגי ביקש שאלת המשך. אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, אין ספק שהמשטרה ראויה לגיבוי. אין לנו משטרה אחרת, וכולנו רוצים וחפצים בחיזוקה. אבל כשאתה מבקש מאיתנו לשים את המשטרה במרכז בדיונים כאן, אתה תקבל את זה. לצערי הרב, הממשלה לא שמה את המשטרה במרכז. עם כל הכבוד, עם האתגרים של המשטרה, לא לשים אותם בדיוני התקציב, ואני שומע שמתגבש או שנחתם כבר הסכם עבודה פוגעני כלפי השוטרים. רבותיי, היה משבר בשירותי הכבאות. אחרי אסון הכרמל, הממשלה דאז החליטה לקחת את הכבאות ולעשות רפורמה רצינית, והיא העצימה את מקצוע הכבאות, מקצוע שהיה כמעט בהכחדה, אף אחד לא רוצה להתקרב לשם. צריך לקחת את מקצוע השוטר, הרי זה חייל בשירות. הוא בתנאים ובאתגרים משמעותיים, וגם משמעתיים, בלחץ כזה. הגיע הזמן לבחון גם את צורת ההעסקה שלהם, את שעות העבודה שלהם, את ההערכה שהם מקבלים על ידי המעסיקים שלהם וגם את מסלולי הקידום שלהם, כדי שזה יהיה מקצוע שכל אדם ירצה. אנחנו חפצים שלכל אדם שיחפש משמעות בתעסוקה המקצועית העתידית שלו אחת האפשריות תהיה משטרת ישראל, וזה לא כך, לצערנו הרב. אנחנו ניתן את הגיבוי, ואם יש ביקורת, ביקורת היא לא קטלנית. אין לנו משטרה אחרת, אבל הגיע הזמן שגם הממשלה תבין, ולאו דווקא הממשלה הזו, שלא עוד. עם האתגרים שיש לנו בחברה הישראלית פנימה, הגיע הזמן למשטרה אחרת, חזקה יותר, מכובדת יותר, ושאנחנו כחברה, וגם הממשלה, וגם המחוקק, ייתנו את הדעת על העצמת התפקיד הזה שנקרא שוטר. אדוני סגן השר, אני מבקש לממש את זכותי כיושב-ראש ולהצטרף למה שאמר חבר הכנסת מרגי. יתרה מזו, שנינו יודעים שהפגיעה היא יותר אנושה. הסכם השכר שהעביר משרד אוצר לאחריות משטרת ישראל מחייב את משטרת ישראל, אם אינני טועה, לפטר כל חמש שנים 17% מכוח האדם, אחרי שמכשירים שוטרים, שזו משימה פשוט קשה. לאורך כל דרכי בוועדת הכספים וכסגן שר אוצר לא הסכמתי לתרגיל הזה שהאוצר יעביר את השכר לאחריות משטרת ישראל. זה פשוט שם אזיקים. יש לי טענות לכל העולם, יש לי טענות לאוצר, כקצין משטרה עכשיו, יש לי טענות למשטרת ישראל, שהסכימה, למקבלי ההחלטות. אסור היה לעשות את זה. זה פוגע בקידומים, זה פוגע בתוספות, זה פוגע בכול. כשזה היה באוצר, הנתח של ההתעצמות היה רק באחריות משטרת ישראל. זו מכה קשה לעתיד לבוא, ואתה ואני, ראוי שנשים את זה על השולחן פה, אלא אם כן טעיתי במספרים. קודם כול, בשעה המפויסת הזאת, אני חושב שלפחות כל מי שנמצא פה מסכים, ואני חושב שאפשר להסכים גם על דבר אחד, ואני אומר את זה פה ליושב-ראש, שלמרות כל הקשיים אין מקצוע, אין דבר יותר מעניין, יותר מרתק, יותר חשוב, יותר נותן סיפוק, כשאתה בא הביתה אחרי שעשית משהו טוב למען האזרח. ואחרי שאמרתי את כל זה, אני חושב שדיון עמוק בוועדת הבט"פ יכול להציף דברים בצורה טובה. לדיון העמוק הזה, ואני דיברתי עם יושבת-ראש הוועדה, צריך להביא את ראש אגף התקציבים באוצר, צריך להביא את הממונה על השכר. ההסכם הוא רע לא למשטרת ישראל, הוא רע מאוד למשטרת ישראל, הוא רע לאזרחי מדינת ישראל. אני מזהיר, אני אומר לכם את זה: צריך לקיים דיון להחזיר את הגלגל אחורה. לצערי, אין בכוחה של משטרת ישראל לעשות את זה. זה בכוחו של הבית הזה. זה בכוחו של הבית הזה. אני מודה לך. אני מבין שאתה סגן שר. אני הרשיתי לעצמי אולי קצת מעבר. אני מתנצל על כך. חברת הכנסת לנדה, את מסתפקת או, אני רוצה להודות לשניכם, גם לך, היושב-ראש, על מה שאמרת. אנחנו נדאג שאותם גורמים, כמובן בהסכמה שאתה הסכמת, לא, אנחנו נקיים הצבעה. אני לא צריך את ההסכמה שלו. מה הבקשה שלך? ועדה. לאיזו ועדה? בט"פ. לוועדת הבט"פ. אני רוצה להצביע. נחכה לסגן השר שיגיע למקומו. הצבעה. בעד זה בעד להעביר לוועדה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון הפנים התקבלה. בעד, 11, אין מתנגדים. הנושא הזה יועבר לוועדת ביטחון הפנים. חברת הכנסת לנדה וחבר הכנסת מרגי, מכיוון שהייתם minded, בבקשה, באחריותכם להקפיד שזה יתקיים בוועדה ולדרוש נציגים מהאוצר. אני אומר לכם, זו הבעיה המרכזית של חלק מהמתפטרים. צריך להחזיר את הגלגל לאחור. דפקו את אזרחי, אני מתנצל על המילה, סידרו את אזרחי מדינת ישראל, שלא לדבר על משטרת ישראל, ואני פה כרגע כנציג שלהם אפילו. נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הדרה ואפליה בקבלת מלש"בים ובשליחת זימונים ליחידות המודיעין והטכנולוגיה בצה"ל, מס' 1214. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. ישיב סגן השר אלון שוסטר. בבקשה. חשוב מאוד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משנת 2019 אני מנסה לקבל נתונים על שילוב מלש"בים ביחידות הטכנולוגיות ב-8200 לפי יישובים. אני לא מצליח לקבל. אני לא מצליח לקבל כי לא רוצים לתת, כי השיטה לא נכונה. אני לא הולך למניעים אחרים, חבריי חברי הכנסת, מכובדי סגן השר, אני לא רוצה לשייך את זה לשיקולים כאלה ואחרים. השיטה לא תקינה, בלשון המעטה. יוצא, בלי שנרצה, שחבר מביא חבר. יש איזה שטנץ שעובדים לפיו. לא ייתכן שיישובים שלמים שיש בהם בוגרי תיכון מצוינים עם חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות פיזיקה, חמש יחידות אנגלית, אפילו לא מוזמנים למיונים. אז נותנים לי לפי חלוקה גיאוגרפית. אזור הדרום, הם מכלילים לי מאשדוד עד אילת. לא. אני רוצה לדעת כמה מאופקים, אני רוצה לדעת כמה מירוחם, אני רוצה לדעת כמה מדימונה, אני רוצה לדעת כמה מצפת. וזה קשור גם להתנגדות הסמויה שהייתה למילייה להעברת קריית המודיעין לדרום. זה מאותן סיבות, להוציא אותם מאזורי הנוחות. לא ייתכן של-8200 יהיו בתי ספר מסורתיים שמשם יגייסו מועמדים ליחידות טכנולוגיות. זה משאב לאומי לא רק מהשפה ולחוץ. הצבא הוא צבא העם לא מהשפה ולחוץ. ולא ייתכן שאני, חבר כנסת, מנסה לקבל, ואני מקבל את אותה תשובה כל פעם, ממוחזרת, בלי מה, כאילו לא הבינו אותי. אז זו זעקה, ואני לא הולך להרפות. הגיע הזמן לפתוח את זה ולשנות את השיטה. השיטה מקולקלת. ואני אומר, שוב: לא רוצה לקחת את זה למניעים אחרים. השיטה לא נכונה, ואנחנו מכירים את זה גם במקצועות אחרים בצבא, סגירה של חיל מסוים לכמה בתי ספר במקצועות כאלה ואחרים. מילא כשזה מתפרס על מקצועות, אז הזעקה היא לא בשמיים, אבל כולם יודעים מה הערך המוסף של בוגרי שירות צבאי בתוך יחידה 8200. אבל ההתמרמרות הזו יורדת מטה. זה לא נשאר בזה שהוא לא קיבל זימון, זה מחלחל להורים, למשפחה, לסביבה. ואחר כך מתפלאים למה אין מוטיבציה, למה הלוחמים הם דווקא מקבוצות כאלה ואחרות. וזה יורד למטה עד כדי כך שאני אומר לכם שחיילים מצוינים, תלמידים מצטיינים, לעיתים קרובות משתחררים מצה"ל, לא מתגייסים, ואם כבר התגייסו, משתחרים באמתלות כאלה ואחרות, בגלל ההתמרמרות הפוגעת. זה פוגעני. תזמין למו"פ, תזמין למיונים לפחות, תנו ראיונות. הגיע הזמן שמשרד הביטחון וצה"ל יהיו אמיצים וישימו את זה על השולחן. ישימו. רק לאחרונה, ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש, משרד הביטחון פרסם לפי חלוקה גיאוגרפית, לציבור. זה לא היה. וגם שם, התמונות, המספרים, למרות שזה לפי חלוקה גיאוגרפית, כפי שאמרתי, אשדוד עד אילת, לגבי הדרום, האחוזים נמוכים, שוליים. יש ערים שבכלל לא מוזכרות שם, יישובים שלא נזכרים בדוחות האלה. אני חושב שזה זועק כשלעצמו. ואני שמח שהצעה לסדר-היום הזו אושרה ועלתה, למרות שלא הייתי בנשיאות. מהלשכה שלי הציעו לי, אדוני היושב-ראש: אולי תפסיק ללכת לנשיאות, כי השבוע אישרו לך גם דיון מהיר, גם הצעה לסדר-היום וגם שאילתה. אז אני יכול לומר שזה, ואני מודה, ואני יודע להודות, להעריך, להוקיר. אני חושב שזה נושא חשוב שיש לו תרומה ישירה לסוגיה וגם עקיפה בכלל למלש"בים. תודה. תודה רבה. סגן שר הביטחון, בבקשה. כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, סגן השר, ראשית, אני מוכרח להתייחס לסשן הקודם, להצעה הקודמת לסדר-היום. מדובר על עניינים שקשורים למשטרה, והוזכרה תוספת חיילים שהתגייסו למג"ב. אכן כך הדבר, כך נקבע בשיחה משותפת של שר הבט"פ ושר הביטחון. הייעוד הוא אכן לחיזוק קו התפר, קו המגע בין איו"ש לבין פנים מדינת ישראל, ואכן למחוז שי. אני מתריע ולא מוכן לקבל את האמירה המכלילה כלפי המתיישבים הישראלים ביהודה ושומרון שלכאורה תוספת כוח האדם במשטרה מיועדת לרדוף אותם. הרי זאת השמצה גם כלפי המשטרה וגם כלפי כלל המתיישבים ביהודה ושומרון. אכן, יש מיעוט קטן שפועל באלימות ושלא על פי אמות המידה המקובלות, גם באלימות וגם נגד החוק, ופוגע באינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל, ודינם אכן להיעצר, ופעולתם, להיעצר. אני רוצה להודות לחבר הכנסת מרגי על השאלה. במובנים רבים, זאת אומרת, אני מניח שהעובדה שלא קיבלת עד עכשיו תשובה מסודרת, יש אולי איזושהי תשובה מינהלית, אבל במובן המהותי, אתם מייד תראו, ואתה תראה שאתה מתפרץ, נקרא לזה, לדלת פתוחה, בצדק, בדין, משום שמערכת הביטחון, ושר הביטחון בראשה, יחד עם הרמטכ"ל ואכ"א, מתכוונים, לא רק מתכוונים לבצע, אלא אתה תראה בנתונים כיצד אנחנו כבר נמצאים במקום הרבה יותר טוב ממה שהיינו עד לפני שנתיים. ואני מבקש להגיד ששר הביטחון והרמטכ"ל אכן הציבו יעד לגיוס שליש מהמתגייסים ליחידות הטכנולוגיות מהפריפריה, שזה פחות או יותר החלק היחסי של מה שאנחנו קוראים פריפריה באוכלוסייה הכללית של מדינת ישראל. זה, בתוך כמה שנים. לשם כך נעשים צעדים קונקרטיים ומגוונים, ואני כבר אומר לכם, מוצלחים. במסגרת התוכנית הרב-שנתית, תר"ש, תנופה בצה"ל, וכחלק מהצורך ומהרחבת כוח האדם במערך הטכנולוגי, גובשה בשנים האחרונות תוכנית אסטרטגית להנבטת כוח אדם טכנולוגי, החל משלב לימודי החובה במערכת החינוך, וכנגזרת מכך, הסללת האוכלוסייה לשירות בצה"ל. כן, בדרך כלל, המילה "הסללה", יש לה קונוטציה שלילית, לא, לאן מנותבים בני האדם, והיכולות שלהם והרצונות והמאוויים שלהם. ואנחנו אכן רוצים שבני הפריפריה ירצו להגיע, גם, אגב, גם, למקצועות הטכנולוגיים. היום הרמטכ"ל אמר כמה דברים חשובים, נדמה לי, בקורס טיס, על כך שבסדר העדיפויות, נקרא לזה, בפתח צה"ל, בבקו"ם, יש חשיבות גדולה ללכת ליחידות הקרביות, המובילות, בין שזה באוויר ובין שזה בים וביבשה, אבל כמובן הצורך שלנו בחיל מודיעין, בחיל התקשוב, במקצועות התקשוב באיכות גבוהה, מובן מאליו. מקורות כוח אדם טכנולוגיים הם בעלי חשיבות אסטרטגית בבניין הכוח בצה"ל. כיוצא בזאת, ישנו עיסוק מרכזי בטיוב ובהרחבת היקף המקורות המשובצים למסלולים האלה. במסגרת התוכנית גובשו כיווני פעולה להרחבת היקף המשרתים ביחידות הטכנולוגיות מהפריפריה על ידי יצירת אינטגרציה ושיתוף פעולה הן מול גורמים חיצוניים לצה"ל, כמו משרד החינוך ופרויקט עתידים, כן, השיתוף הזה בין הממשלה לבין יזמים פרטיים ועמותות שואפות טוב, והן בשיתוף גורמים פנים-צה"ליים. אם כן, שיעור המשרתים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות בשירות סדיר עומד כיום, שנת 2021, על 18%; זאת מתוך כ-32% שמהווים את ייצוגם באוכלוסייה. יש פה עבודה, אבל תכף תראה מה התחלנו ומה נעשה. מכלול פעולות שנעשו בשנים האחרונות, שאותן אפרט מייד, כבר השפיעו בכיוון הרצוי על נתוני המיון בחמ"ן, בחיל מודיעין. בשנים 2021 השגנו עליה משמעותית לעומת נתונים אלו בשנים קודמות. אחוז המלש"בים, המועמדים לשירות ביטחון, מהפריפריה שעברו, כלומר, החבר'ה שניגשו למיונים ועברו מיונים למקצועות המודיעין בשנת 2021 עמד על 29% מכלל העוברים מיונים לחיל למודיעין. בעיניי, זאת בשורה מדהימה, אומנם כרגע זה ממוקד לחיל המודיעין, ורק בשנה-שנתיים האחרונות. לעומת זאת, אחוז המלש"בים שעברו מיונים למקצועות התקשוב, לדוגמה, הסייבר למינהו, בשנים 2021-2020 עומד על כ-15% מכלל העוברים מיונים למקצועות אלה. פה יש לנו דרך. אני משוכנע שהפעולות שאמנה מייד, שאותן התחלנו לבצע לאחרונה, גם עבור מקצועות התקשוב, יביאו גם בהם למגמה חיובית דומה בתוך מספר שנים לא גדול. כחלק מהתוכנית האסטרטגית סוכמו שלושה כיווני פעולה עיקריים: 1. הרחבת מאתרים, מלשון מחפשים את המתאימים, והיקף הלומדים במגמות המדעיות, באמצעות שותפויות בין צה"ל לבין משרד החינוך, תוכניות עתידים, התוכנית הלאומית למצוינות, עתידים להוראה. כן, צריך להכשיר גם את המורים, כמובן, שיהיו במקומות הנכונים, עתודאים מלמדים מדעים ועוד. הכיוון, המגמה העקרונית השנייה, הוא תוכניות תוספתיות לחינוך הפורמלי, הרחבת תוכנית מגשימים, ניצנים, מכינות תקשוב ואמ"ן, כלומר, החילות עושים reaching out, מחפשים את החבר'ה המתאימים במקומות שבהם לא השתמשנו במאגר האיכותי, שמסיבות שונות, כפי שציינת, חברי חבר הכנסת מרגי, הם עדיין לא נמצאים באחוז היחסי. לא צריך להסביר שהגנטיקה והיכולות לא משתנות לפי מקום המגורים או לפי רמת הפרנסה או ההשכלה או מקור התפוצה של ההורים, הסברות, חשיפה ושיווק מטורגט לאוכלוסיות הרלוונטיות, כנסים והסברה. הכיוון השלישי: התאמות ועדכונים בתהליך המיון לצה"ל, חשיפה, שיווק, מיון ואיתור. צה"ל מבצע שינויים רבים בתהליך המיון למלש"בים, החל ממעבר לפלטפורמות מיון מקוונות ברשת, מיוני אמ"ן ותלפיות בפריפריה, כלומר, מבצעים את המיונים עצמם במרכזים בדרום ובצפון, כך שהם לא נאלצים לקום מוקדם ולכתת רגליהם בתחבורה ציבורית, אלא במקום מגוריהם או בקרבת מגוריהם, המודל הרשותי, אחריות הרשויות, מכינות טכנולוגיות למקצועות האיתור באמ"ן ובתקשוב וכיוצא באלה. ארחיב על חלק מהתהליכים הללו. הדבר הראשון, הסללה טכנולוגית, הרחבת היקף המשתייכים לקורסי העשרה וחוגים מעבר לשעות הפעילות, כגון ניצנים ומגשימים, בשיתוף עם פילנתרופיה ועמותות, קורסי ההעשרה מתבצעים בחטיבות הביניים וטרם השירות הצבאי. הנושא השני, ביצוע שינויים והתאמות בתהליכי המיון לצה"ל, כגון מיונים פיזיים, הזכרתי בפריפריה, מיון מקוון, הזכרתי מכינות, איתור מתגייסים בעלי ידע טכנולוגי מוקדם במסגרת לימודיהם בבתי הספר, בשיתוף פעולה ובתוכנית משותפת עם משרד החינוך, הרשויות המקומיות והסמכויות הטכנולוגיות. מודל רשותי, חיזוק הקשר בין צה"ל לרשויות במיקוד לשם שיפור תהליכי ההכנה לצה"ל, באותן רשויות שאחוז המתגייסים ליחידות הללו הוא קטן. לשם שיפור תהליכי ההכנה לצה"ל, העלאת שיעור הגיוס הכללי והגברת המוטיבציה לשירות משמעותי, ובכלל זה במקצועות הטכנולוגיים. מינהלת עתידים תרחיב את הפעולה שלה ביישובים שבהם מתקיימת התוכנית, תוכנית פעמי עתידים, עתידים להוראה, הרחבת האוכלוסיות הייחודיות ומיצוי מצטיינים למקצועות איתור טכנולוגיים. אם כן, חבריי חברי הכנסת, צעדים אלו, מעריכים בצה"ל, עתידים להוביל לעלייה מדורגת בהיקף החיילים מהפריפריה המשרתים במסלולים הטכנולוגיים עד לכדי שיעורם באוכלוסייה הכללית בצה"ל, וייתכן שמעבר לכך. באשר להערתך לגבי הפירוט המדויק של ערים וכו', אני מעריך שהדבר הזה אפשרי. אני מוכן לבדוק את הנושא הזה. במסגרת התשובה, הצעדים שאתה מציע הם חשובים, שלא ניתקע במצב כזה שנמצא בפריפריה שתי ערים גדולות שנותנות את האחוז הזה, ושאר הערים מודרות. צריך לוודא. ודאי. ודאי. אם בחיל מודיעין אנחנו כבר בסביבות ה-30%, זה הישג כביר. נעשה את זה גם במקצועות האחרים. תודה. תודה רבה. המציע מסתפק בהודעת סגן השר. אנחנו ניגשים להצעה לסדר-היום הבאה, הצעה לסדר-היום: סירוב נציב קבילות השופטים, אורי שהם, להופיע בכנסת, וסירוב יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט לכפות את התייצבותו, מס' 1246. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת מקלב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זו הקדמה קצרה. מכובדי השר, וחבריי חברי הכנסת, לפני כשבוע נשיאות הכנסת קיבלה את בקשתנו, של כמה חברי כנסת, לקיים דיון מהיר בנושא ההתבטאות או ההחלטה של נציב קבילות השופטים, השופט לשעבר אורי שהם. התוכן, הכותרת של הבקשה הייתה אפליה, החלטות מפלות של הנציב בענייני התבטאויות של בעלי תפקידים, של שופטים. ומה שהביא, המחולל של ההחלטה הזאת ושל בקשתנו היה ההחלטה של השופט, בעקבות פנייה של הרפורמים לשופט על התבטאויות, וחתימה של דיינים ורבנים שמביעים ביקורת על החלטה של השר לשירותי דת, או ההחלטה של המשרד לשירותי דת בנושא הרפורמה על הכשרות ובנושא הגרות. הרב הראשי, שגם משמש כדיין, שבתוקף תפקידו ממונה על הכשרות והוא אחראי לכשרות, מועצת הרבנות הראשית, שדחתה את הרפורמה הזאת והתבטאה נגדה, הביע בזה את מחאתו ודאגתו על מצב הכשרות, ועל כך החליט הנציב שיש לשקול את הדחתו ולנזוף בו נזיפה חמורה. עפרא לפומיה, מה שאומר אותו נציב על החלטתו ועל חתימתו ועל דבריו של הרב הראשי, הרב יצחק יוסף. ואנחנו, חבריי ביקשו דיון מהיר, ואתה אישרת את זה, אדוני היושב-ראש, על החלטות מפלות. בדומה לכך, השופטת חיות התבטאה נגד ועדת חקירה ש-40 חברי כנסת ביקשו להקים על בעיות של ניגוד עניינים בבית המשפט. על זה השופטת חיות התבטאה, שזה גל עכור ושזה שפל המדרגה, הדברים האלה, והייתה תלונה של עמותת בצלמו על ההתבטאות הזאת של השופט אורי שהם, שאותו מינתה השופטת חיות, שהיה מינוי שלה, והוא דחה את זה. הוא טען שבאופן חריג וחד-פעמי  סליחה, הוא אמר שעל דברים שבתחום שיפוטו, בתחום עיסוקו של אותו שופט, בתור דמות שיפוטית, במקרה הזה צריך להיות דיין, במסגרת תפקידו, זה דבר שהוא יכול להתבטא בו. אדוני היושב-ראש, מה שמדאיג אותנו עכשיו, וידונו על זה ביום שני, ועדת החוקה תדון בעניין הזה, מה שהתברר הוא שהנציב מסרב להגיע לכנסת. לא רק שהוא מסרב להגיע לכנסת, הוא גם טוען שגם אם הוא יקבל הזמנה רשמית, הוא לא יגיע, ולא רק זה, הוא בכלל רוצה לאשר באופן חריג וחד-פעמי למישהו בתוך המשרד שלו שיבוא להופיע. אנחנו צריכים להיות מודאגים מדבר כזה שבעלי תפקידים וממונים מסרבים לבוא לכנסת. זה תפקידך כיושב-ראש, תפקידנו כחברי כנסת, הזכות הזאת והדרישה הזאת והחובה הזאת שבעלי תפקידים יגיעו לכנסת, זה צריך להיות אצלנו הדבר הראשון במעלה. אנחנו דמות מפקחת, אנחנו דמות מבקרת. זה תפקידנו, את זה אנחנו צריכים לעשות, וזה בדיוק הפקידים. אנחנו נוהגים לקולא לגבי אלה שבתחום השיפוטי. נגיב רק כלפיהם. על אחרים, אף אחד לא יכול להחליט על עצמו. אף לא יכול להחליט שהוא גורם שיפוטי, במיוחד כשאנחנו רואים שמבקר המדינה מופיע פה, מח"ש מופיעים פה. אף אחד לא יכול לקבוע על עצמו שהוא גורם שיפוטי. ולא זו אף זו, אלא הוא הביא את הדברים,שמעתי שבתקשורת מישהו טען שגם היועץ המשפטי לממשלה לא תמיד מגיע, אבל ליועץ המשפטי יש סגנים, ובתוקף תפקידם כסגנים הם מטפלים בנושאים, זה בנושא פלילי, זה בנושא מדיני, זה בנושא כלכלי, אז כשהוא טיפל בזה, גם הסגן הופיע. אבל כאן אתה מדבר על מקום שהנציב עצמו טיפל בו, והוא מסרב. ממה יש לפחד? ממה הוא חושש? מה יש לו להסתיר? תודה. אז אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שהכנסת קודם כול תקבל עכשיו החלטה שפקידות או בעלי תפקידים חייבים לבוא לכנסת, ואין בזה הנחות, ואף אחד לא קובע לעצמו, שוועדת הכנסת, אני מבקש ממך עכשיו להעביר את זה לוועדת הכנסת, שוועדת הכנסת תקבל החלטה, שהיא תתכנס בדחיפות קודם כול כדי להחליט שקובעי תפקידים צריכים להגיע, ולזמן לדיון ביום שני. יש גם את מחר וגם את יום ראשון, שתזמן אותו כדי שיגיע. תודה רבה. תודה רבה. לפי סעיף 53(ה)(2) מבקש חבר הכנסת קריב להביע עמדה ביחס להצעה. חבר הכנסת קריב, עד עשר דקות, בבקשה. אנחנו נפתח לך את המיקרופון. היו"ר יכול להגיד לנו מה אומר סעיף 53? כן. 53(ה)(2). זה בדיוק הסעיף שהוא יכול לדבר, כי הוא נשוא ההצעה. בכותרת כתבת: יו"ר ועדת חוקה. בכותרת, יו"ר ועדת חוקה, מה לעשות. קיבלנו ייעוץ משפטי. הוא כתב: יו"ר ועדת חוקה, ולכן, יו"ר ועדת חוקה, חבר הכנסת גלעד קריב, יכול להביע עמדה עד עשר דקות. לא הבנתי, אז מה אני עושה פה? לא. את יכולה לרדת, לא קראתי לך. חבר הכנסת גלעד קריב לפנייך. איפה הוא? הוא למעלה, הוא מהמבודדים. חבר הכנסת ארבל, עמ' 54, סעיף (ה), סעיף קטן (2), אם אתה פותח את התקנון. בבקשה, חבר הכנסת קריב, זה פתוח? טוב, כנראה שהסוללה נגמרה. יופי. עכשיו שומעים. תודה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. בבקשה, חבר הכנסת קריב. לא? המיקרופון פתוח. יופי. תודה רבה. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, צר לי על ההצעה הדחופה הזו לסדר-היום, בראש וראשונה מכיוון שהיא הצעה קנטרנית. חבר הכנסת מקלב דיבר על כבודו של הבית הזה, אבל כל ההצעה דחופה לסדר-היום חותרת תחת סדריו של הבית הזה, תחת נהליו ותחת כבודו. חבר הכנסת מקלב יודע היטב את הוראות התקנון ויודע שהסמכות לזמן מוזמנים לישיבות הוועדה השונות מופקדת בידיו של היושב-ראש, של יושב-ראש הוועדה. חבר הכנסת מקלב גם יודע שהתקנון קובע פרוצדורה ברורה שבאמצעותה חברים בוועדה יכולים לבקש להעלות נושא מסוים לדיון בוועדה ובסופו של דבר לקיים באותו נושא גם דיון. אבל חבר הכנסת מקלב ושותפיו להצעות מבקשים לעקוף את הוראות התקנון, לפגוע במקרה הזה בסמכות הברורה של יושב-ראש הוועדה, לכפות על הבית הזה בשם כבודו של הבית הזה פרוצדורות שלא קיימות בתקנון, הליכה לוועדת הכנסת, בבקשה שוועדת הכנסת תכפה על ועדת החוקה את מי להזמין, דברים שהבית הזה אינו מכיר, והכול לא על מנת להגדיל את כבודו של הבית הזה אלא על מנת לכסות על התנהלותו של הראשון לציון, נשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יוסף, ועל מנת לפגוע במעמדה ובכבודה של אותה יחידה חשובה של התלונות על השופטים בישראל. לא די שההצעה היא קנטרנית, היא גם הצעה לא עניינית, מכיוון שחבר הכנסת מקלב ויתר השותפים יודעים היטב שבדיון שמתוכנן ליום שני עתיד להופיע נציג בכיר של נציבות התלונות על השופטים. אינני יודע מאין לוקח חבר הכנסת מקלב את אמירותיו, לכאורה, של הנציב. אם מישהו מחברי הוועדה נטל לעצמו את התפקיד של להתקשר במקום מנהל הוועדה או במקום יושב-ראש הוועדה ולהזמין מאן דהוא, הרי גם זו התנהגות לא ראויה. חבר הכנסת מקלב, לא בידיו התפקיד של לשוחח עם הנציב בהקשר של הזמנתו לוועדת החוקה, ולכן לא ברור לי מהיכן הוא מתיימר לדעת מה התנהל בשיחה שלי כיו"ר ועדת החוקה עם נציב תלונות השופטים. אני, בשיחתי עם הנציב, סיכמתי על התייצבות של נציג בכיר של נציבות התלונות על השופטים, אדם שיוכל לייצג את עמדת הנציב ואת עמדת הנציבות. בהקשר הזה, ראשית, מן הראוי להזכיר שאין ספק שלנציב יש מעמד מעין-שיפוטי, גם אם לא שיפוטי באופן מלא. אבל למעלה מכך, בניגוד לטענותיו של חבר הכנסת מקלב, אחד מנוהגיו של הבית הזה על כל ועדותיו הוא שאנחנו מאפשרים לנושאי משרה בכירים לשלוח אל דיוני הוועדות נציגים מטעמם. אנחנו עושים את זה עם היועץ המשפטי לממשלה, אנחנו עושים את זה עם נגיד בנק ישראל, עושים את זה עם ראשי מערכת הביטחון. אזכיר למשל שעל מנת להזמין את מבקר המדינה, הדבר מחייב מהלך של הוועדה לביקורת המדינה, ולא כל יו"ר ועדה יכול להזמין את מבקר המדינה. וצריך לומר בצורה גלויה: ביום שני הקרוב יתקיים דיון ענייני, דיון מסודר, תישמע בו עמדת נציבות התלונות על השופטים, תישמע העמדה הזו בהרחבה. חברי הכנסת יוכלו לשאול שאלות, יוכלו לאתגר את נציג הנציבות. כל הדיון הזה תכליתו לא לקדם דיון ענייני בהחלטת השופט בדימוס שהם אלא על מנת לייצר מסך, כפי שאמרתי, מסך ערפל סביב התנהלותו של נשיא מועצת הרבנות הראשית כבוד הרב יוסף וההחלטה שנציב תלונות השופטים קיבל בעניינו. ולכן אני מבקש מחברי הכנסת לכבד את הוראות התקנון, לאפשר לנו לקיים דיון ענייני ביום שני בוועדה, לשמוע על הסדר את דברי הנציבות, לשמוע את חברי הכנסת המציעים את הדיון המהיר, ולא לאפשר לייצר מהומה רבה על לא דבר. אחרי שביקשתי מן הכנסת, ובכך אסיים, את דחיית ההצעה, אציין שמכיוון שאנחנו מנסים לנהל את ועדת החוקה באופן ענייני, אז אני לוקח על עצמי ביממה הקרובה לחשוב מחדש אם די בהופעת נציג בכיר של הנציבות או שמא עליי באמת לזמן את הנציב. בצד המחשבה על זימון הנציב, אני אשקול אם לזמן גם את נשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יוסף להתייצב באופן אישי בוועדה. ואחרי ששמענו הרצאה כה יסודית מצד חבר הכנסת מקלב על החובה של נושאי משרה להתייצב בוועדה, אני בטוח שחברי הכנסת המציעים יתמכו בהחלטתי, אם אחליט אותה, לזמן את הרב הראשי להתייצב בוועדה, הוא בעצמו. אני אשקול את הדבר במהלך היום, אתייעץ עם מנהל הוועדה ועם היועץ המשפטי. אולי נזמין את הנציב להתייצב בעצמו ולצידו את כבוד הרב יוסף, נשיא מועצת הרבנות הראשית, שבוודאי נוגע לעניינו של הדיון. כפי שאמרתי, אני בטוח שהרב מקלב ויתר חברי הכנסת ירימו טלפון לרב יוסף, כפי שחלקם עשו אל הנציב, ויאמרו לרב יוסף שכבודו של הבית הזה דורש את התייצבותו בוועדת החוקה בראשותי ביום שני בבוקר. אודיע על החלטתי מחר. תודה. תודה רבה. שרת הפנים, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני שמחה שיושב-ראש ועדת החוקה אמר שהוא ישקול להזמין את הנציב. אני פשוט מחליפה את שר המשפטים, אבל אני כשרת משפטים מיניתי את הנציב הזה, ואם אתה שואל את דעתי, אני חושבת שאין מניעה שהוא יגיע לכנסת. הוא חלק מהרשות המבצעת. ולכן אני רוצה לחזק אותך ולהגיד לך: תזמין אותו לכנסת, לא יקרה שום דבר. ולכן אני מבקשת להוריד את ההצעה מסדר-היום. האם אתם, בבקשה, המציעים, אורי לא, הם רוצים עמדה נוספת, בסדר, אבל מעבר לעמדה הנוספת, אני שואל אתכם: יש סכנה שאם ההצעה לא תעבור, זה יורד מסדר-היום. האם אתם מקבלים את הצעתה של שרת הפנים, בגיבוי של יושב-ראש ועדת החוקה, לאור תגובתה המתנשאת, היא לא התירה לנו ברירה אלא להתמודד, להצביע? לא, אבל יש דעה נוספת. לא, אני יודע. בסדר, רציתי למנוע. אוקיי, בסדר, הבנתי. ניסיתי למנוע את ההצבעה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. לפתוח בבקשה את המיקרופון. תודה, אדוני היושב-ראש. בדקה הקרובה אמחיש איך עובד שילוב ידיים של מערכת המשפט עם גורמי השמאל בכנסת כנגד דמותה היהודית של המדינה. נציב תלונות השופטים, בניסיון שפל של סתימת פיות, נזף בכבוד הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א ודרש להדיחו בשל העובדה שהראשון לציון מילא את תפקידו המהותי וביטא את עמדת התורה. הנציב כמובן לא נקט צעד שכזה כלפי שום שופט מבית המשפט העליון שכלפיו עלו טענות חמורות על התנהלותו. הגשנו הצעה דחופה לסדר-היום, הנשיאות סירבה לקיים דיון דחוף בעניין, והעבירו אותו לדיון מהיר בוועדה. ולאיזו ועדה? לזו שבראשה עומד חבר כנסת ששם לעצמו מטרה להילחם מלחמת חורמה ברבנות הראשית ובדמותה היהודית של המדינה, כאילו שדיון ענייני כלשהו יכול היה להיערך בוועדה שלו. אותו יושב-ראש ועדה חיפה על הנציב שוהם ואפשר לו לא להופיע לדיון למרות סמכותו לחייב אותו להופיע בוועדה. פשוט יד רוחצת יד. זהו פרצופה של הקואליציה הנוכחית, שמהווה איום על דמותה וזהותה היהודית של מדינת ישראל. תודה רבה. חבר הכנסת רוטמן, דקה, בבקשה. אדוני היושב-ראש, וגם אדוני יושב-ראש הוועדה, יש שתי בעיות במה שהתרחש פה. בעיה אחת היא שאכן יש מדיניות, לא נוהג כזה, אפשר לדבר עליו, למרות שגם ממנו היו חריגים, בין היתר בדיונים שיצא לי לנכוח בהם פיזית, לגבי התייצבות של שופטים, לא של נושאי משרה מעין-שיפוטית. אני רוצה להזכיר שבית המשפט וגם החוק הגדירו כמה פעמים נושאי משרה מעין-שיפוטית בכל מיני הגדרות, אפילו למשל פרקליט המדינה הוא לפעמים מעין-שיפוטי. מישהו חושב שפרקליט המדינה לא צריך להתייצב בכנסת? יש את הוראת חוק-יסוד: הממשלה, יש את הוראת חוק-יסוד: הכנסת. עובד מדינה צריך להתייצב. עכשיו לגבי הרב הראשי, לגבי מישהו שמכהן במשרה שיפוטית, דיין או שופט, שם יש נוהג של הכנסת שבאמת נמנעים מלזמן בדרך כלל. שוב, במקרים חריגים אולי צריך לזמן. אבל נציב תלונות הציבור על שופטים הוא עובד מדינה לכל דבר ועניין, הוא חייב בזימון. ואני חייב לומר לך, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה שהגיב פה ונראה לי יצא, לא, הינה, סליחה, אני זוכר שהתראיינת בנושא וממך שמעו שהוא לא רצה לבוא, והוא אמר שהוא רוצה לשלוח מישהו אחר, בריאיון שניהלת. זה לא איזה חידוש, זו הייתה הטענה.  חד-פעמי. וזה באופן חד-פעמי וחריג, זה, הודיע לכלי התקשורת. לכן לא ניתן לקבל דבר כזה. זה מערכתי, והכנסת צריכה לומר את דברה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. בבקשה לשבת. רגע, יש שתי הצבעות. על ההתנגדות של השרה להביא לדיון במליאה נקיים הצבעה, ואחר כך הצבעה על הוועדה עצמה.  בעד ונגד במליאה, אלא אם כן אתם,  בסדר? אוקיי, בבקשה לשבת.  שמית?  רגע, הממשלה רוצה שמית. דקה.  היושב-ראש, השרה הציעה להסיר מסדר-היום. לא, אם היא רוצה במליאה, מה אכפת לך? לא, לא. אני יכול לשאול אותה. הצעת השרה הייתה להסיר מסדר-היום. אתם רוצים להסיר את ההצעה מהמליאה?  לא, יש שתי הצבעות, חבר הכנסת רוטמן. הצעה לסדר-היום והצעה להסיר מסדר-היום, זו ההופכית שלה. התקנון אומר בעד ונגד, לא, על המליאה.  איפה הממשלה? נו, חברת הכנסת סילמן. מיקי, לא ביקשו שמית, ביקשו. ביקשו. אני לא סתם אומר. אני רוצה לשמוע, כן או לא.  אנחנו רוצים להצביע, היושב-ראש. מה זה, למה הוא לא מביא את זה להצבעה? מה זה משיכת הזמן הזאת? אני לא מבין, מה זה הדבר הזה? שיעבור להצבעה. מה זה הדבר הזה? אמרו לכם לעבור להצבעה. רגע, רגע, רגע. אפשר להגיע לאיזשהו הסכם: להוריד מהמליאה וללכת לוועדה בהסכמה. זה מה שאני מציע לממשלה. זה טוב, אבל אני צריך לקבל תשובה מהם. אני מציע לממשלה או לקואליציה להוריד מסדר-היום דיון במליאה, בהסכמה, את ההתנגדות, וללכת בהסכמה להעברה לוועדה. וגם האופוזיציה, מקובל עליי,  בסדר, אבל תנו לי, שקודם כול אני אקבל מהם את ההסכמה על ה-balance הזה. רגע, אני מנסה לעשות איזשהו, לא. אבל זה למשוך זמן. זה לא, אבל זה לא שייך ללמשוך זמן, אורי. אני שואל אתכם. הסכמנו. הסכמנו. בסדר? אוקיי. שקט. השרה הסכימה להוריד את זה מסדר-היום במליאה ולהעביר את זה בהסכמה לוועדת הכנסת, שתקבע לאיזו ועדה. לא, רגע. בסדר. הוא ביקש חוקה, לכן זה יועבר לוועדת הכנסת שתקבע לאיזו ועדה. מה לעשות, אני לא יכול לשנות את התקנון, לא יכול לשנות את זה. אין צורך להצביע, רבותיי, השרה הסכימה להצעתי להוריד את זה. אני יכול לא להצביע, לא, לא. אתה חייב. אז נצביע. יש הסכמה. טוב, אנחנו נצביע על להוריד את זה, לא. לא. אתה מצביע על להעביר את זה לוועדה. רגע. השרה הסכימה להוריד את זה מהמליאה. הולכים להצבעה על העברה לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. בבקשה, הצבעה, וכולנו נצביע בעד. בעד, בעד, בעד. הגענו לידי הסכמה. בעד. ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היושב-ראש, הצבעתי בטעות במקום מירי רגב. אנחנו נתקן. חברת הכנסת גולן הצביעה בטעות ממקומה של חברתה כנסת רגב, והודיעה בזמן. בעד, 28, נגד, אחד. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת כדי לקבוע לאיזו ועדה היא תלך. זה הכול. הינה, אפשר גם לדבר ואפשר להגיע להסכמות בלי עצבים. חברים, חברי הכנסת, בבקשה לשבת. מי שרוצה לצאת, בבקשה לצאת. המשך סדר-היום, הצעה לסדר-היום: הגבלת הורות לבעלי מוגבלויות, מס' 1243. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. חבר הכנסת פינדרוס, גם כשיש מבוגר אחראי הוא חוטף צעקות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם של האו"ם משנת 1948 מתייחסת לזכות למשפחה כזכות אדם טבעית, וכך כתוב שם: "כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות שוות במעשה הנישואים, בתקופת הנישואין ובשעת ביטולם". האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, אשר אומצה בעצרת הכללית של האו"ם ב-13 בדצמבר 2006 ואושררה על ידי מדינת ישראל ב-28 בספטמבר 2018, רואה את המעורבות של המדינה להגנת זכויותיהם של הורים עם מוגבלויות לא רק במובן של לא תעשה אלא גם במובן של עשה. על המדינה לסייע אקטיבית לאנשים עם מוגבלויות המעוניינים להיות הורים, וכך כתוב בסעיף 23: "מדינות שהן צדדים תנקוטנה אמצעים בני תועלת והולמים לביעור אפליה כנגד אנשים עם מוגבלויות בכל הקשור לנישואין, משפחה, הורות ומערכות יחסים, בשוויון עם אחרים, מדינות שהן צדדים תבטחנה את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויותיהם ואת חובותיהם בכל הנוגע לאפוטרופסות, מעמד החסוי, נאמנות, אימוץ ילדים ומוסדות דומים, ככל שקיימים מושגים אלה בחקיקה הלאומית. בכל מקרה טובת הילד תהיה עליונה. מדינות שהן צדדים תענקנה סיוע הולם לאנשים עם מוגבלויות לצורך מילוי חובותיהם בקשר לגידול ילדים" עד כאן מהאמנה. גם בישראל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מ-1998 לא עוסק בתפיסת שוויון צרה של אי-אפליה בלבד של אנשים עם מוגבלויות, אלא יוצא מתוך הנחה שהמבנה החברתי הנוכחי אינו ניטרלי אלא מגביל כשלעצמו. כדי להשיג שוויון לאנשים עם מוגבלויות המדינה חייבת לפעול באופן אקטיבי כדי להשפיע על המבנה החברתי המפלה כלפי אנשים עם מוגבלויות. בפרק א' בחוק נאמר כך: "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בעצם ועל עקרון כבוד הבריות". אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו על פי רצונו והעדפותיו והכול בהתאם להוראות כל דין. בנובמבר האחרון פורסם דוח מקיף על הזכות להורות של אנשים עם מוגבלות בישראל מטעם משרד המשפטים, משרד הרווחה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וגופים נוספים. הדוח מצא חסמים רבים לאנשים עם מוגבלויות בתהליכי ההורות. נמצא, לדוגמה, כי פעמים רבות גורמי רפואה לוקים בסטיגמות וחוסר רגישות כלפי אנשים עם מוגבלויות. ישנן עדויות של מתן תחושה מטעם גורמים מוסמכים כאילו זה חוסר אחריות בכך שאנשים עם מוגבלויות מביאים גם הם ילדים. החסמים מתגברים ביתר שאת במקרה של צורך בטיפולי פוריות. במקרה קיצוני במיוחד אף הותנו נישואיה של אישה עם מוגבלות שכלית גבולית בעיקור. אני אנסה לקצר, כי חשבתי שזה חמש דקות ולכך נערכתי. בקיצורו של דבר, בשורה התחתונה אני פונה אל חברי הכנסת ומבקש להעביר את הנושא החשוב הזה לדיון בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה. תודה רבה. תשיב שרת הפנים. בבקשה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים היא הגוף הממשלתי האמון על קידום ויישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. מתוקף תפקידה יזמה הנציבות לפני כמה שנים שורה של דיונים בין-מגזריים בנושא הזכות להורות, בהשתתפות משרד ראש הממשלה, משרדי הממשלה, אקדמיה, אנשים עם מוגבלות ועוד. כחלק מתוצרי השולחן נכתב הדוח שהתפרסם זה עתה. הדוח נכתב עבור הנציבות על ידי הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות בבר-אילן בשותפות עם משרד הרווחה. הזכות להורות היא אחת הזכויות המנויות באמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. ממשלת ישראל מחויבת ליישומה של האמנה מאז אשרורה בשנת 2012. בהתאם לאמנה, לאנשים עם מוגבלות הזכות להורות, ועל המדינה לקדם את זכויותיהם גם בתחום הזה, לרבות אי-אפלייתם לרעה וחובת המדינה למתן ההתאמות והסיוע הנדרשים להם להביא ילדים לעולם ולגדל אותם. בשנים האחרונות חל שינוי חברתי בתחום הזה. כך למשל הנגישות קודמה, מתעסקים בזה הרבה. עם זאת, האתגרים בשילוב עדיין מאוד גדולים. לצערנו, אנשים עם מוגבלות נתקלים לא אחת בחסמים שונים בבואם לממש את רצונם ואת זכותם להיות הורים. הדוח ממפה שורה של חסמים בעניינים האלה בכל השלבים השונים, גם בהבאת הילדים, גם בגידולם, כל מיני חסמים שונים. הדוח מצביע על פעולות קונקרטיות שיש בהן כדי לקדם ולממש את הזכות להורות של אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל: איסוף נתונים ומידע, פעילות לשינוי העמדות השליליות הרווחות כלפיהם, חלוקת משאבים וסיוע כלכלי, שימת דגש על אכיפת נגישות פיזית ונגישות השירות, פיתוח אמצעי תמיכה בקהילה, הכרה בחשיבות המשפחה המורחבת, פיתוח התייחסות משפטית להורים עם מוגבלויות, הגברת שיתוף הפעולה בין הרשויות. הדוח הוא קריאת כיוון לכל משרדי הממשלה העוסקים בתחום. אנו נמשיך לפעול כדי לקדם את הפעילות בנושא בשותפות כל הגורמים על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלויות לממש את רצונם וזכותם להיות הורים כמו כל אזרח במדינת ישראל. תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, אתה מסתפק? מבקש להעביר לעבודה ורווחה. אם כך, נצביע על העברה לעבודה ורווחה, אלא אם כן תהיה הצעה אחרת. בבקשה, הצבעה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, שבעה. לבקשת המציע, הנושא יעבור לוועדת העבודה והרווחה. הודעה מטעמו של חבר הכנסת אבוטבול, הצביע בטעות ממקומו של חבר הכנסת בוסו בהצבעה הקודמת. זה היה בנושא הנוכחי או לפניו? לא, הקודם. בנוכחי, במקום שלי. בנושא לפניו, הצעה לסדר-היום בנושא סירוב קבילות השופטים אורי שהם, נרשם בפרוטוקול, הצביע בטעות חבר הכנסת אבוטבול במקומו של חבר הכנסת בוסו. מודים ליושב-ראש על הובלת הפשרה. אנו ניגשים להמשך סדר-היום. שרת הפנים תשיב על השאילתות הבאות. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, הקפאת טיפול משרד הפנים בבקשות לאיחוד משפחות. שרת הפנים, השרה, תתכבדי בבקשה לעלות לדוכן לענות על שתי שאילתות, אחת של חבר הכנסת עודה ואחת של חבר הכנסת כסיף. בבקשה, חבר הכנסת עודה. כבוד השרה, תוקפו של חוק איחוד משפחות פקע בתאריך 6 ביולי 2021, אולם כפי שנמסר ליועמ"ש, שרת הפנים הקפיאה את הטיפול בבקשות כדי לגבש נוהל חדש. רצוני לשאול: 1. מדוע נמנע הטיפול בבקשות? 2. מה הבסיס המשפטי לגיבוש נוהל נפרד לפלסטינים במצב המשפטי הקיים? 3. בחלוף שישה חודשים מביטול החוק, כמה זמן עוד יידרש למשרדך עד שיגובש הנוהל החדש? ב-6 ביולי 2021 פקע תוקף חוק האזרחות. כתוצאה מכך הוצאתי הנחיה לדרגים המקצועיים הנוגעים בדבר לבחון את המשמעויות של השינוי על מנת שניתן יהיה לגבש מדיניות בנושא. במקביל ובתקופת הביניים הנחיתי לקבל ולטפל בבקשות של תושבי האזור לכניסה לישראל ומתן מעמד במסגרת בקשות לאיחוד משפחות על בסיס הקריטריונים וההסדרים שהיו קיימים בתקופת חוק הוראת השעה. בנוסף, כדי לאפשר טיפול במקרים שבהם עולים טעמים הומניטריים מיוחדים, הנחיתי כי בקשות אלה יידונו בפני ועדה מקצועית אשר תייעץ במקרים אלה בהתאם לאותם עקרונות וכללים שהיו קבועים בהוראת השעה. בנוסף אנו פועלים בימים אלה לגיבוש מדיניות זמנית שתיתן מענה לסיכונים הביטחוניים הקיימים כפי שעולה מעמדת השב"כ, עד לחקיקת החוק אשר מתמודד עם הסיכון הזה. במסגרת זו נבחנים כלל ההיבטים בנושא, כולל ההיבטים הביטחוניים. כמו שאנחנו רואים בימים אלה, איום הטרור הוא ממשי, ושיעור ההשתתפות של בני משפחות ישראליות-פלסטיניות המעורבות בו גבוה במיוחד. שימור המצב הקיים מביא לצמצום פעולות הטרור. אני לא אנוח ולא אשקוט ואמשיך לפעול לשמירת בלתי מתפשרת על ביטחון ישראל ועל גבולות המדינה. במקביל לגיבוש ההסדרים הזמניים בתקופה שלאחר פקיעת תוקפו של החוק כבר הופץ תזכיר חוק עדכני, ואני פועלת להשלמת הליך החקיקה. שאלה נוספת, בבקשה. קצר וקולע, בבקשה. בשורה התחתונה, מזה שישה חודשים, כמה פלסטינים קיבלו אזרחות או מעמד וכמה זרים אחרים, לא פלסטינים? אני מצטערת, אני לא מכירה את המספרים, אבל כמו שאמרתי לך, הוועדה ההומניטרית עובדת. תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה, גורל מבקשי המקלט מסודאן אל מול ההפיכה שם. גברתי השרה, אדוני היושב-ראש, ההפיכה בסודאן מוכיחה שוב: על מדינת ישראל להכיר במבקשי המקלט מסודאן כפליטים. רצוני לשאול: 1. לאור המצב בסודאן, כיצד משרדך נערך להאיץ את ההכרה במבקשי המקלט כפליטים? 2. האם כיום נמשך גירוש מבקשי מקלט סודאנים מישראל? אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאירועי השבועות האחרונים בסודאן אין השפעה על בקשות המקלט של מסתננים סודאנים. לקראת סוף נובמבר נחתם הסכם בין ראש הממשלה האזרחי, עבדאללה חמדוכ, לראש מועצת הריבונות, הגנרל עבד אל-בורהאן, שקיבל תמיכה ממזכ"ל האו"ם, ארצות הברית, בריטניה ועוד. מרבית מבקשי המקלט מסודאן טוענים כי הם בסכנה כיוון שמוצאם מחבל דארפור והרי הנובה, אך ככלל, יוצאי אזורים אלה אינם נרדפים בסודאן. להפך, אירועי ההפיכה דווקא קיבלו את תמיכתם של ראשי ארגוני המורדים הדארפוריים הגדולים ביותר, שאף מכהנים בתפקידים בכירים בממשלה, ובתוכם ניתן למנות את שר האוצר ג'יבריל איברהים, שעומד בראש ארגון ה-JEM, מושל חבל דארפור מיני מינאווי, מבכירי ה-SLA, ועוד. בפועל, מעמדם הפוליטי של יוצאי אזורים אלו רק הלך והתחזק עוד יותר בעקבות האירועים. עם זאת, מייד עם כניסתי לתפקיד חידשנו את הליך ביצוע ראיונות הבדיקה של בקשות המקלט, לאחר שאלו הוקפאו ולא טופלו במשך שנים, ובכוונתי להביא להכרעה מהירה ככל הניתן בבקשות אלו על בסיס פרטני, עובדתי ומקצועי. יש לך שם עוד שאלה, על הגירוש. ככלל, מדינת ישראל איננה מגרשת בכפייה מסתננים כל עוד בקשתם נבדקת, אך יציאה מרצון אפשרית בכל זמן נתון, ורבים מנצלים זאת. לאורך השנים חזרו מרצון לסודאן למעלה מ-6,000 מסתננים, וכולי תקווה כי רבים נוספים יעשו זאת בעתיד. בבקשה, שאלת המשך. זה יהיה קצר, כבקשתך. עצם זה שאת משתמשת במושג "מסתננים" מעלה חשש שמלכתחילה, אפריורי, אין שום רצון להכיר בהם כפליטים או מבקשי מקלט, מה שמעלה בי את השאלה: האם יש בכלל איזושהי נכונות להכיר באנשים האלה כפליטים או כמבקשי מקלט, שהרי לא נכון להתייחס אליהם כאל מסתננים? הבקשות שלהם נבדקות בוועדות עצמאיות. אני לא חברה בוועדות האלה. ההחלטות של הוועדות מגיעות אליי, ואני מחליטה אם לאמץ אותן או לא. אני חייבת להגיד לך שבהרבה מאוד מקרים שאני עברתי עליהם אכן לא מדובר בפליטים. עם זאת, כשיש מקרה של פליט והוועדה ממליצה ואני בודקת שאכן זה נכון, אז הוא מוכר בהתאם לנוהל שקיים במשרד. תודה רבה. תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ג בטבת התשפ"ב, 27 בדצמבר 2021