לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 12), התשפ"ב–2022; הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות (מס' 6), התשפ"ב–2022. תודה. תודה רבה. אנחנו ניגשים לנושא הבא – נאומים בני דקה. כל מי שמעוניין – הצבעה, בבקשה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, כמו בכל שבוע, גם הפעם אקריא את שמות ההרוגים ואציין את תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף. ביום שישי, 31 בדצמבר, נהרג רוכב אופנוע, גבר בן 57, ברמת הגולן, סמוך למושב מרום הגולן. למוחרת, 1 בינואר, נהרג צעיר בן 19 בתאונה סמוך לטייבה. עוד באותו היום נהרג גבר בן 40 בתאונת דרכים בכביש 44 בחולון. ביום ראשון, 2 בינואר, נהרג הולך רגל בן 62 בדרך נמיר בתל אביב. ביום שני, אתמול, 3 בינואר, נהרג הולך רגל, גבר בן 82, בכביש 805 סמוך לסח'נין. חבריי, אני רוצה להגיד בקצרה כמה נתונים בשביל להמחיש את גודל האסון שאירע בכבישים בשנת 2021: 362 אנשים נהרגו בדרכים; זו עלייה של 20% בהשוואה ל-2020, וזו השנה הקשה ביותר בארבע השנים האחרונות. 85 רוכבי אופנוע נהרגו – עלייה של 25%. החודש הקטלני ביותר היה חודש אפריל, עם 47 הרוגים, 47 בחודש אחד. בממוצע, בכל שבוע נפצעים 900 בני אדם. אנחנו לא מדברים מספיק על הפצועים; 900 בני אדם נפצעים בדרכים בכל שבוע. השנה הזו, הנתונים בה, הממשלה החדשה, הם קריאת השכמה לבוא ולשנות את סדרי העדיפויות, לשנות את העיסוק בדברים החשובים ולהתחיל לעסוק בהצלת חיים, לעסוק במניעת מוות מיותר בכבישים. תודה. תודה רבה. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בתחילת השבוע ממשלת ישראל קיבלה את ההחלטה להעביר את הגיל הרך לאחריות של משרד החינוך – דבר שהוא מבורך וחיכינו לו הרבה זמן. אנחנו רצינו שכולם יתחילו להתייחס לעניין של חינוך הילדים בגיל המאוד-קריטי הזה כאחריות פדגוגית, כאחריות ופיקוח של משרד החינוך, ולאו דווקא, כמו שהתייחסו באיזשהו שלב, כאילו נטל שלוקחים אותו על הכתפיים של משרד הכלכלה או הרווחה כדי שאנשים יצאו לעבוד. אבל לצערנו הרב, חלק גדול מהילדים במדינת ישראל לא נכללו בהחלטה הזאת, ואלה הילדים שנמצאים במשפחתונים. המשפחתונים הם מסגרת שהמדינה הסכימה לאשר, לתת להם אישור כדי לפעול עם חמישה ילדים. אנחנו מבינים שחוק הפיקוח חל על המסגרות שיש בהן מעל שבעה ילדים, אבל מה עם הילדים האחרים – לא צריך שיהיה פיקוח חינוכי פדגוגי עליהם? לא צריך לכלול אותם באותה מערכת של משרד החינוך ותחת צל משרד החינוך? אני קוראת לממשלה לדון מחדש ולהחליט שגם המשפחתונים – לא המשפחתונים, בעיקר הילדים שנמצאים במשפחתונים, החינוך שלהם יהיה באחריות משרד החינוך. תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 40, והפעם על כישלון המאבק בקורונה. השבוע בישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה בנט שכבר אי-אפשר להדחיק שמדובר בסערה, שבהתנהגות נכונה ואחראית נצלח אותה, אבל אסור להיות שאננים. לעומת זאת שר הבריאות הורוביץ, שעסוק באישור סחר באיברים של פונדקאיות לטובת קידום האג'נדות שלו, אמר אתמול שהמצב בשליטה, אין מקום לפניקה ואין צורך להלך אימים על הציבור. כל המילים הללו הן הנדסת תודעה אחת גדולה שבאה לכסות על העובדה הכה-פשוטה שהממשלה נכשלה כישלון חרוץ במאבק בקורונה, ואזרחי ישראל ובריאותם מוקרבים על מזבח קידומו האישי של ראש הממשלה וקידום האג'נדות הפוסט-מודרניות של חברי ממשלתו. אני ממליץ לכולנו, לאזרחי ישראל, לקחת אחריות אישית בעניין המגפה, כי על הממשלה הכושלת הזאת אי-אפשר לסמוך כלל. תודה רבה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום – שאילתות רגילות לשר הבריאות. שר הבריאות הגיע. השר, אתה מוכן בבקשה לעלות לדוכן? חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. יש לי שתי שאילתות. אני יודע. 157 – בדיקות כשירות רפואית לנהיגה. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מזמן לבדיקה רפואית מתוקף תקנות התעבורה. הנהג מתבקש להתייצב לבדיקה שעלולה להימשך עד למעלה מחמש שעות ולשלם אגרת בדיקה בסך 631 שקלים חדשים. רצוני לשאול: 1. כמה אנשים נקראים לבצע בדיקות רפואיות כאלה בשנה? 2. מהי החלוקה למחלות – בדגש על כמה מתמודדים עם מחלת נפש זומנו לצורך בדיקה שכזאת? תודה. תודה לחברת הכנסת וולדיגר. אז ככה: למרב"ד מופנים מבקשי ומחזיקי רישיון נהיגה מכוח תקנות התעבורה. במסגרת זו מופנים על ידי רשות הרישוי וסמכות רישוי צה"ל, זאת אומרת, משרד הבריאות הוא סוג של הרופא של משרד התחבורה. הפניות למרב"ד נעשות על ידי רופאים, מוסדות רפואיים, קופות חולים, בתי חולים, ועדות רפואיות, רופאים תעסוקתיים, ענף מיון רפואי בצה"ל, ביטוח לאומי, משרד הביטחון וכו', בכפוף לסעיף 12ב לפקודת התעבורה. בנוסף, מתבצעות פניות על פי החלטות בתי משפט ועל ידי משטרת ישראל, בכפוף להאצלת סמכויות של רשות הרישוי למשטרת ישראל. בשנת 2020 הופנו למרב"ד 33,848 נבדקים; בשנת 2021 הופנו למרב"ד 36,517 נבדקים. מעבר לנתונים הללו, קיימים דיווחים שמתקבלים בנוגע לאזרחים חסרי רישיון נהיגה שאינם רלוונטיים לטיפול. המרב"ד בודק מחזיקי ומבקשי רישיון נהיגה בלבד. שאלת כמה מתמודדים עם מחלת נפש – מדווחים למרב"ד נבדקים בעלי מוגבלויות ובעיות שונות, כמו סוכרת, נוירולוגית, קרדיאלית, ראייה, אורתופדית, נפשית וכו'. כולן מעודכנות במערכת תחת סיבת הפניה רפואית ללא חלוקה, ולפיכך לא ניתן לתת נתונים בחלוקה למחלות. ככלל, המופנים על רקע נפשי מוזמנים לבדיקה אצל רופא פסיכיאטר. מבדיקת הנתונים הקיימים, בשנת 2020 זומנו 4,474 אזרחים לבדיקה פסיכיאטרית ובשנת 2021 זומנו 3,401 אזרחים לבדיקה פסיכיאטרית. יש לציין שלא כל מי שזומן לבדיקה פסיכיאטרית סובל מבעיה נפשית או ממחלת נפש. לרופא הפסיכיאטר מופנים נבדקים לא רק על רקע נפשי; לדוגמה, רקע של שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים – סמים, אלכוהול וכו'. יש שאלת המשך או השאילתה הבאה? יש לי שאלת המשך. בבקשה. תודה, כבוד השר. אני כן ארצה להפנות את כבוד השר – אני קיבלתי בחצי השנה האחרונה פניות מארבעה מתמודדים/ההורים שלהם. אני לא מדברת על אלה שפנו אליי, ואני באמת מבינה את הצורך לזמן אותם שוב לבדיקות האלה, אבל אותם ארבעה שפנו אליי – מדובר באנשים שמחזיקים רישיון. הם מתמודדי נפש, אבל כמוני וכמוך, הם בסדר גמור. הם פנו אליי במשהו שהוא הטרדה, פשוט הטרלה: כל חצי שנה, כל כמה חודשים, קוראים להם לבדיקה, והבדיקה הזאת עולה המון כסף, הבדיקה עולה 600 ומשהו שקלים, והם צריכים להגיש על זה ערעור, וזה עוד 1,071 שקלים. הם מרגישים כאילו מדובר באיזשהו קנס. אין שום הרעה בתפקוד שלהם, וכל חצי שנה הם נקראים לבוא ולעשות את כל התהליך הזה. אני שואלת את כבוד השר: האם הוא יודע על התדירות והאם הוא יודע על המדיניות? כלומר מכוח מה מזמנים אותם כל פעם מחדש? במה שונה פסיכיאטריה מבדיקת עיניים? נכון, אנחנו מקבלים צורך ללכת לבדוק את העיניים, ואם יש שינוי אנחנו צריכים לדווח על שינוי. יש לי מין תחושה, לאור הפניות שקיבלתי בחצי השנה האחרונה, שיש כאן סוג של אפליה בתחום של בריאות הנפש. האם כבוד השר יודע על זה? האם הוא מודע לזה? האם אפשר לבדוק את התחום הזה? קודם כול, תודה שהארת את עיניי. אני לא ידעתי על הזימונים החוזרים האלה. את אומרת כל חצי שנה – אני אבדוק את העניין הזה. אני מניח שיש לזה איזשהו בסיס רפואי, אבל אני לא רוצה להגיד סתם דברים. אז אני אבדוק את זה עם המרב"ד ואני אשיב לך לגבי בדיקות פסיכיאטריות תקופתיות חוזרות – או אני לא יודע איך הם מגדירים את זה – של בעלי רישיון נהיגה עם רקע נפשי, או משהו כזה. כן? זאת השאלה? כן, כן. אוקיי, אני אבדוק, אני לא יודע. שוב, מדובר בסכום של כמעט 1,600 שקל כל חצי שנה על כלום. זה המון כסף, במיוחד לאנשים שמתמודדים. אם הם מערערים. בהחלט. המטרה היא להבטיח שמי שעולה עם רכב על הכביש יהיה מסוגל לנהוג בו בצורה בטוחה, מכל מיני סיבות. ברור, אין מחלוקת. התחושה שלי היא שיש כאן סוג של אפליה – שאוטומטית, בגלל שהוא מתמודד נפש, נזמין אותו בתדירות יותר גבוהה בלי שום סיבה נראית לעין. אני מבין, ואני אבדוק. אני לא רוצה להגיד לך סתם. אני אבדוק ואני אשיב לך. תודה. תודה. תודה רבה. השאילתה הבאה, בבקשה, מס' 351: אלימות מינית בבתי חולים פסיכיאטריים. כבוד השר, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי התלוננה שנאנסה על ידי איש צוות רפואי. תלונתה לא טופלה, ונטען כי ייתכן שהיא מדמיינת. רצוני לשאול: 1. מהם נוהלי הטיפול בתלונות במחלקות הפסיכיאטריות? 2. כמה תלונות על אלימות מינית של אנשי צוות התקבלו? 3. כמה הליכים נפתחו וכיצד טופלו? תודה על השאלה. המקרה הטרגי הזה הוא חמור וקשה ביותר. לצערי, דווקא במקומות האלה, שבהם מדובר באוכלוסייה חסרת ישע וחלשה ממילא, מתרחשים לעיתים אירועים כאלה. כן, אנחנו עדים גם לפגיעות מיניות מצד אנשי צוות שמנצלים ופוגעים בחסר ישע במצבו המוחלש. עם זאת, אני רוצה להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים. רוב-רובם הגדול והמוחלט של העובדים במוסדות בריאות הנפש הם אנשים ישרים והגונים שעושים מלאכת קודש. יש כמה תפוחים רקובים. המחסור הכרוני בכוח אדם במחלקות הפסיכיאטריות ממשיך להקשות על יצירת סביבה בטוחה ושמורה עבור המטופלים. משרד הבריאות רואה חשיבות עליונה בשמירת הסביבה הטיפולית בכל מערכת הבריאות בטוחה, מכבדת וחופשית מהטרדות מיניות מילוליות או פיזיות ומצורות אחרות של פגיעה מינית, מתוך חובת מערכת הבריאות לדאוג לשלום המטופלים בכלל ולשלום חסרי הישע בפרט, תוך שיתוף כלל גורמי הממשלה העוסקים בנושא. לאחרונה מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש מינה ועדה בנושא "מוגנות חסרי ישע וקטינים במערכת הבריאות" בראשות פרופ' שאול דולברג. הוועדה תעסוק בגיבוש תוכנית פעולה ובמתן המלצות למניעה ולהתמודדות עם תופעת הפגיעה בחסרי ישע במערכת הבריאות – כי, את יודעת, זה לא רק בבתי חולים לבריאות הנפש; מצבים של חוסר ישע ותלות בצוות או במוסד קיימים גם במקומות אחרים. מטרת הוועדה לפעול באופן אקטיבי לשמור על ההגנה של חסרי הישע ולגבש תוכנית פעולה ומתן המלצות למניעה ולהתמודדות עם התופעה. חשוב לי להדגיש: הטרדה מינית היא התנהגות בעלת אופי מיני המופנית כלפי אדם אחר ללא הסכמתו, והיא אסורה על פי חוק ומוגדרת כעבירה פלילית. בנוסף מוגדרת הטרדה מינית גם כעבירת משמעת וגם כעוולה אזרחית. התייחסות מבזה ומשפילה המופנית לאדם ביחס למינו ולמיניותו, הצעות או התייחסויות מיניות חוזרות ייחשבו גם הן להטרדה מינית. במצב של יחסי מרות, כמו שלמשל קיימים בין מטפל למטופל, ייחשבו אלו להטרדה מינית גם אם המטופל לא הראה למטפל כי אינו מעוניין בהם. לבד מהפרה של החוק למניעת הטרדה מינית יכולות התנהגויות אלו להיחשב הפרה של שורת חוקים אחרים, ובהם חוק זכויות החולה, ושל התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) ובמקרים מסוימים אף עבירה על חוק העונשין. משרד הבריאות פרסם כבר לפני עשר שנים נוהל בנושא טיפול בחשד לאלימות נגד חסרי ישע המטופלים במערכת הבריאות, והנוהל הזה מנחה איך לפעול במקרה של חשד לאלימות כלפי חסר ישע במערכת, כולל במערך בריאות הנפש. כמו כן פורסם נוהל טיפול בתלונות על הטרדות מיניות ביחס מטפל–מטופל, והנוהל הזה ייכנס לתוקף – הוא בעצם נכנס לפני שלושה ימים, ב-1 בינואר 2022. בתשובה על שאלתך, הנוהל הזה מנחה כיצד יש לטפל בתלונה על פגיעה או הטרדה מינית במטופלים על ידי מטפלים במקצועות הרפואה בכל מסגרות מערכת הבריאות באשפוז ובקהילה, כולל במערך בריאות הנפש. ככלל, ניתן להגיש תלונה על פגיעה מינית למוסד שבו התרחשה הפגיעה או לנציבות קבילות הציבור למקצועות הרפואה. במקרה שמדובר במוסד ממשלתי, יועבר הבירור לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. במוסדות שאינם ממשלתיים יבוצע הבירור על ידי הגורם הממונה על הטיפול בתלונות הטרדה מינית במוסד עצמו. יש כזה בכל מוסד, אם זה למשל קופת חולים כללית או מוסדות אחרים. אם הליך הבירור מעלה כי התבצעה עבירה המוגדרת פגיעה מינית לפי חוק העונשין, כגון אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום או מעשה מגונה, תועבר התלונה לטיפול המשטרה. מאז הקמת מוקד קול הבריאות בשנת 2011 מגיעות כמעט כל הפניות, התלונות, במערכת הבריאות למוקד קול הבריאות, ומופנות משם לאגף הרלוונטי במשרד הבריאות. נתונים: במהלך שנת 2021 הועברו מהמוקד ליחידות השונות באגף בריאות הנפש במשרד הבריאות 2,100 פניות ותלונות לטיפול. בין פניות אלה לא היו פניות שעניינן הטרדה או פגיעה מינית. סביר להניח כי פגיעות מסוג זה מגיעות לנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים. בשנים 20192021–, שלוש שנים, התקבלו בנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים – שזה הגוף שמטפל בתלונות בעניין רופאים, אחיות, מומחים – שש תלונות על הטרדה מינית ביחסי מטפל–מטופל במערכת בריאות הנפש, זאת אומרת שש תלונות בשלוש השנים האחרונות. שתי תלונות הועברו לטיפול המשטרה, אחת מהן הייתה על פגיעה במטופלת על ידי מאבטח, ומערכת זוגית בין מטפלת למטופל. תלונה אחת עדיין בבירור. לגבי תלונה אחת, על התבטאות לא ראויה של רופא כלפי מטופלת, התקיים שימוע אצל נציב הקבילות. שתי תלונות נסגרו לאחר תהליך בירור: בראשונה המטופלת סירבה לשתף פעולה, ולא נמצא מטפל בשם זה בבית החולים; בתלונה השנייה המלין היה צד שלישי שהתלונן על התנהגות שאיננה הולמת של רופא פסיכיאטר, והנפגעת לכאורה טענה שאין פגיעה והיא לא מעוניינת להמשיך בהמשך הבירור. זאת אומרת, אנחנו לוקחים את זה מאוד ברצינות. בנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות קיימים נתונים רק על מי שהתלונן ישירות לנציבות הקבילות ורק במקרה של פוגע ממקצועות הרפואה. יצוין כי עם החלת הנוהל – והנוהל כבר בתוקף – על כל המוסדות לדווח לנציבות קבילות הציבור על תלונות שטופלו אצלה ונמצאו מוצדקות, זאת אומרת גם תלונות שאנחנו מקבלים ישירות וגם תלונות שיגיעו מבתי החולים. תודה. ממש בקצרה, לעניין קול הבריאות – הפניות שמגיעות אליי על זמן ההמתנה כדי שמישהו יענה מהצד השני הן לא סבירות, ולכן אני לא יודעת כמה מהתלונות החשובות באמת מגיעות בסופו של דבר לקול הבריאות, אבל זאת שאלה אחרת. אני כן ארצה לשאול את כבוד השר: בדצמבר 2020 ועדת שולט, שישבה על כל הנושא של חדרי 4, חדרים אקוטיים – חלק מהמסקנות של הוועדה הזאת, שהתפרסמו בדצמבר 2020, התייחסו לפגיעות מיניות באנשים עם מוגבלות נפשית. יש במסקנות הוועדה רשימה של מסקנות והמלצות שהן בנות-יישום – לא צריך פה הרבה מדי כספים – איך להנגיש את כל הנושא של חדרי 4 לאוכלוסייה יותר מורכבת. ככל שידוע לי, דבר לא נעשה. האם כבוד השר מכיר את מסקנות הוועדה, ואיך הוא מתכוון להתייחס אליהן? איזו ועדה? ועדת שולט. שולט? כן, פרופ' שולט, שישבה על זה. המסקנות הוגשו כנראה לשולחן משרד הבריאות בדצמבר 2020. דצמבר 2020? כן. אוקיי, אז קודם כול לגבי הפניות למוקד קול הבריאות, זה מוקד הפניות הראשי, המרכזי, של משרד הבריאות, 5400*. הינה, אני זוכר את המספר בעל פה. היום המוקד פשוט מופצץ בפניות בגלל הקורונה, זה מוקד הפניות המרכזי לקורונה. מאות אנשים, טלפניות, עונים שם. זה מוקד גדול מאוד, אני חושב שזה אולי מוקד הפניות הגדול בארץ. כן, אני גם שומע לפעמים על זמני המתנה, אבל – – – לכן אפשר לייחד מוקד לבריאות הנפש, או מוקד לפגיעות מיניות. אז יש הרבה פניות, חלק מהפניות זה לקורונה, זה רוב הפניות היום, פשוט בכמות עצומה, וגם הם לא אוהבים לחכות הרבה זמן בקו, ויש עוד הרבה פניות. משרד הבריאות הוא משרד גדול. יש פניות בנושא קופות חולים, פניות בנושא בתי חולים, פניות בנושא המרב"ד, ששאלת קודם, פניות בנושא קנביס, תרופות, רוקחות, בריאות השן, ילדים, טיפות חלב, באמת אין-סוף. יש גם פניות בנושא בריאות הנפש. אגב, אני חייב להגיד שזה חלק קטן מהפניות למוקד 5400. אנחנו כל הזמן מנסים לתגבר שם את השירות והוספנו המון מוקדנים – – הוא לא מונגש אליהם. – – וטלפנים, אבל העומס הוא גדול ביותר. עכשיו, בגלל הקורונה, מתקשרים, וזה בסדר, וזה השירות שאנחנו נותנים, אבל אני רק אומר, למי שגם שומע, להתאזר בסבלנות, להבין שאנחנו עכשיו בחודשים האלה במצב מיוחד ופשוט יש אין-סוף פניות. ראש הממשלה אמר שאנחנו חיים לצד הקורונה, אז אי-אפשר להגיד שהכול קורונה. יש חיים לצד הקורונה. אמת, אמת, ולכן אנחנו משתדלים להשאיר הכול פתוח. אבל צריך להבין שבכל זאת יש לנו פה מחלה, וזה דורש מאיתנו המון משאבים, ויש עומס, כן, יש עומס. אני מקווה שכשהקורונה תרד – אני בטוח שכשהקורונה תרד – – – אבל אדוני, בהטרדות מיניות וכשיש אונס, אי-אפשר לחכות. הרעיון הוא שהבדיקות בחדר 4 יהיו עכשיו. לא, לא. שנייה, שנייה. כשיש אונס, צריך לפנות לא למשרד הבריאות אלא למשטרה, אוקיי? מייד. אנשים מתמודדים עם בריאות הנפש, הם נמצאים בתוך בתי החולים, הם לא בבית שלהם. לא, לא פונים למוקד קול הבריאות 5400. אם אתה מתקשר – תתקשר למשטרה. אנחנו גם לא מוסמכים ואין לנו את הסמכות לטפל בחקירות ובמקרי אונס או בדברים כאלה. אנחנו מפנים את הדברים האלה למשטרה. לגבי חדרים אקוטיים, חדרים אקוטיים, למי שלא יודע, אלה חדרים בבתי החולים – אגב, נוספו כמה לאחרונה, כן? היה מחסור והוספנו – שבהם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, בעיקר נשים, מגיעות אחרי התקיפה המינית לבדיקה, לטיפול ראשוני וכו', והמקום הזה אמור לתת מענה. אם, אם יש במקום הזה התייחסות לא נאותה, זה דבר חמור ביותר. מה שנקרא, מגיעה אישה שהיא כבר פגועה, אולי במצב טראומטי, לפעמים גם במצב גופני לא טוב – אם נוסף לכך יש גם איזשהו יחס מבזה, מטריד, משפיל בחדרים האלה, אנחנו נטפל בזה בחומרה. את הוועדה הספציפית הזאת, ועדת שולט, אני לא מכיר. היא בדיוק מתייחסת לעניין הזה, איך להנגיש את החדרים האלה לאנשים שמתמודדים עם בריאות הנפש. אז אני לא מכיר. אני אעביר לכבוד השר. אבל הצוות בחדרים האלה, ואני ראיתי את זה מקרוב, זה מה שאני ראיתי – צוות מאוד מכיל, סובלני, פתוח, שגם מבין שמגיעה אליו אוכלוסייה מכל מיני סוגים, כולל מתמודדי נפש או מתמודדות נפש, וכן, לפעמים זה יוצר קושי מסוים. אבל כל הסיטואציה היא מורכבת, לכן נמצאים שם אנשי מקצוע. אני מוכן לקרוא, אני אקרא את זה – – – אני אעביר לשר את הוועדה החשובה. תעבירי לי, כן, בהחלט, ואנחנו ננקוט אמצעים. אבל שוב – המטרה שלנו היא להוסיף חדרים אקוטיים. יש לנו גם תקציב לזה. אני פשוט ישנה לא טוב בלילה כשאני שומעת על עוד ועדה ועוד ועדה, וועדה שכבר נותנת מסקנות, שמים אותן בצד ולא מתקדמים. לא לא, לא נקים, אין צורך. נחמד להקים ועדות, אבל צריך גם – – – אין צורך להקים ועדה נוספת. ועדת דולברג, שאמרתי לך, היא לנושא הגנה על חסרי ישע במערכת הבריאות. אני חושב שיש לי פה עוד שאילתות. תודה. יש שאלת המשך, חבר הכנסת גינזבורג? חבר הכנסת גינזבורג, ביקשת ממני. לא, יש לו שאילתות. נכון, רק על שלו. בבקשה, חבר הכנסת גינזבורג, שאילתה 75 – איזו שאתה רוצה, אבל 75 היא הראשונה, על מחלת האיידס. תודה, אדוני השר, נוהל 134 במשרדך קובע כללים להעלאת מודעות למחלות והנגשת מידע לציבור, כשהכלל הוא הודעה לאגף הרוקחות, ללא אישור מוקדם של תוכן. החריג היחידי בכל הנוהל הזה הוא מחלת האיידס; כל שאר המחלות הוצאו. רצוני לשאול: 1. מדוע נותרה מחלת האיידס כחריג יחיד, ומדוע נדרש אישור כפול עבורה? 2. מה עמדת השר ביחס לנוהל? 3. מדוע לא יבוטל הנוהל האמור? טוב, באמת גם תודה לחבר הכנסת גינזבורג. פנית אליי גם בעניין הזה, שאלת אותי ככה. וגם הגשתי את זה בחודש יוני. כן, טוב. אנחנו עמוסים, עמוסים. אתם עם קורונה עכשיו, אז יש לכם את כל ההקלות שבעולם. לא, לא, אנחנו מתייחסים גם לדברים שהם לא קורונה. כמו שראית היום, למשל. אנחנו מתקדמים בהרבה דברים. באמת עניין אותי הנושא הזה. אני עצמי הייתי חבר בוועד למלחמה באיידס, והנושא באמת קרוב לליבי. תראה, התשובה היא כזאת: בישראל יש איסור פרסום של תרופות מרשם. למרות שאני חייב להגיד שאני רואה לא מעט פרסומות – אה, לתרופות מרשם, אוקיי – בישראל יש איסור פרסום לתרופות מרשם. מטרת איסור זה, המעוגן בסעיף 28 לתקנות הרוקחים (תכשירים), היא למנוע הפצת מידע העלול להטעות את הציבור לטובת קידום מכירות. עם זאת, מותר בישראל לבצע פעילות להעלאת מודעות למחלות, ופעילות זו מוסדרת באמצעות נוהל 134. מטרת הנוהל להסדיר את מסגרת הפעילות להגברת מודעות הציבור למחלות שונות במימון בעל הרישום, חברת התרופות או היבואן, מתוך רצון לקדם חינוך ואוריינות לבריאות המטופל ולקדם פנייה לרופא המטפל בעת הצורך. בפעילות זו נאסר אזכור מפורש או מרומז של תרופה. זה העלאת מודעות למחלה. טרם עדכון נוהל 134, כולל פעילויות העלאת המודעות, הפעילויות האלה נדרשו לאישור מוקדם של גורמי המקצוע במשרד הבריאות, כדי לוודא שהמידע המפורסם אמין ושהפעילות מתבצעת תוך שמירה על בריאות הציבור ועל פרטיותו. עם הזמן, ובמטרה להקל על הרגולציה במשרד הבריאות, עודכן הנוהל ואפשר קבלת אישורים לצורך פעילות המ"ל – העלאת מודעות למחלות – במסלול נוטיפיקציה, כמו שאמרת, שבאמצעותו בעל העניין המעוניין לערוך קמפיין ציבורי להעלאת מודעות רשאי להתחיל בפעולות ההסברה עם הגשת עדכון בדבר למשרד הבריאות, במקום להידרש לקבלת אישור מראש – הליך שלקח שבועות ואף חודשים רבים. עם זאת, קמפיינים בנושא חיסונים ומניעת HIV, איידס, עדיין נדרשים בהגשה מקדמית לבדיקה טרם פרסום במדיה. לנוכח זאת, ובעקבות פנייתך – אני חייב לציין – הנחיתי לפעול לשינוי ההחרגה של איידס מהנוהל. נשאות של נגיף HIV היא בעצם, בתכלס, כמו מחלה כרונית שיש להתמודד איתה, והיא לא שונה ממחלות אחרות. לכן, בעקבות הנחייתי – ופנייתך, צריך להגיד – אגף הרוקחות יכין בימים הקרובים מסמך אמות מידה להעלאת מודעות למחלות בנושא הזה. משרד הבריאות יתחיל בפיילוט למשך שנה שבו ההמ"ל יוגש בנוטיפיקציה סמוך לפרסומו במדיה, כמו לגבי דברים אחרים, ואגף הרוקחות והמחלקה לשחפת ואיידס יבצעו בקרה לקיום אמות המידה. עקרונות אמות המידה – אפשר להגיד מה זה העקרונות: הצגת נתונים מדעיים ורפואיים מדויקים; איסור הקמת מאגרי מידע על מטופלים ושמירת הסודיות הרפואית; הנחיות ברורות לשמירת בריאות המטופלים. תוצאות הפיילוט יסוכמו ויובאו לדיון משותף של אגף הרוקחות ובריאות הציבור. זאת אומרת, אנחנו מקבלים את הפנייה, וזה יוצא לדרך. בהתחלה זה יוגדר כפיילוט, אנחנו פשוט נעקוב, אבל יהיה לזה פטור ותספיק נוטיפיקציה בלבד. – – – אז הינה, זו דוגמה לשאילתה בכנסת שמביאה בסוף לשינוי מסוים במדיניות. אדוני השר, אני ממש רוצה לברך אותך מכל הלב. תודה. שאילתה זהה הועלתה בכנסת הקודמת, לשר הבריאות הקודם, והתשובה שניתנה מלכתחילה הייתה תשובה, סליחה, מבזה, ואחר כך התשובה הייתה בלתי מספקת, אחרי שיחות שאני ניהלתי עם אגף הרוקחות, באמת. והעובדה שאחרי שהוציאו משם את מחלת הסרטן ועוד מחלות אחרות, הותירו שם רק מחלה אחת בודדה, מתוך איזה סטיגמה מסוימת, היא דבר שחרה להרבה, ובאמת, כמו שאתה אומר, אדוני, כמי שמכיר את הנושא מקרוב, אין שום הצדקה לכך. אני חושב שההחלטה שלך היא החלטה אמיצה, היא החלטה שהייתה צריכה להתקבל מזה זמן, לבוא גם אפילו מהגורמים המקצועיים, אבל אני שמח שהמנהיגות שלך הובילה לשינוי. אני מקווה שהפיילוט הזה יבוא לידי דיון אצלך במשרד בעוד שנה, ויוכיח שלא היה צריך לחשוש, והדברים האלה ייקבעו, והנוהל הזה יבוטל, או לחלופין – יישאר כמשהו לדברים שאנחנו עוד לא מכירים. תודה. אני כן הייתי שמח לשאול: האם ברור לאגף הרוקחות שבתום הפיילוט – והאם הוקצב לו מועד – הדבר הזה לא יבוטל באופן אוטומטי אלא יבוא לאישורך לצורך ביטולו או משהו כזה? כי אני כבר מכיר אירועים שבהם – – לא. – – יש חילופים של דמויות פוליטיות, לצערי, והדברים יכולים להתמסמס, אז אני רק רוצה לוודא את הנושא הזה, אדוני. קודם כול, טוב, איתן, באמת אני לא מבין למה, זה לא נושא פוליטי בעיניי בכלל, זה נושא – – כן, אבל השר הקודם חשב אחרת ממך. – – סופר-מקצועי. זו מחלה כמו כל מחלה אחרת. למה לדחוף פוליטיקה לזה? תראה, הפיילוט מוגדר לשנה, פשוט לצורך מעקב. אין סיבה לבטל את זה. אם לא יהיו איזשהן בעיות, ואני לא צופה שיהיו בעיות בפיילוט, אז זה פשוט יימשך וזה ייכנס כבדרך קבע. אני אשים על זה עין. כן, רק שלא יפוג בעוד שנה. לא, לא, אני לא – למה? תראו, כמשרד הבריאות, יש לנו אינטרס לשמור על הבריאות של אזרחי ישראל – – ברור. – – ולמנוע מחלות. זה המשימה העיקרית שלנו, ובטח אם אנחנו יכולים להעלות מודעות למחלות מסוימות, אז אנחנו נעשה את זה. אני יודע למה, כל המילה הזאת, הסטיגמה שהייתה סביב העניין הזה. אנשים, אגב, שילמו בחייהם כי הם התביישו להיבדק, התביישו לקבל טיפול, כי המילה הייתה כל כך – הסטיגמה באיידס. אבל נשאי HIV, היום – – חיים חיים שלמים. – – בגלל הטיפול שיש, חיים כמו כל בן אדם אחר. לאורך שנים אין לזה כמעט – זה undetectable בגוף, מה שנקרא, ויכולים לחיות כמו כל בן אדם אחר. ובטח שאנחנו בכל זאת רוצים למנוע הדבקה בעניין הזה, ורוצים להעלות מודעות לזה, כי יש צורך, ולכן אני חושב שצריך לעשות את זה כמו ביחס למחלות אחרות. תודה לך באמת על שהעלית את הנושא. האמת שאני לא הכרתי, כשאמרת לי על הדבר הזה. לא ידעתי, אבל בסדר, נשנה את זה. יש לך משרד כל כך גדול, כל כך הרבה אגפים, ובאמת משרד ענק שעושה עבודה חשובה. נכון, משרד גדול, אבל הרבה אנשים מקצועיים. אתה יודע, הינה, יושב פה ד"ר טיבי. רופאים, יש להם ככה נטייה לשמרנות. Do no harm, מה שנקרא; אל תזיק. הולכים תמיד על הבטוח, שלא לפגוע, לא לגרום איזה נזק, מתוך כזאת גישה – שזה בסדר, זה מובן לי בהחלט. לפעמים יש דברים שצריך לרענן קצת וצריך לשנות, ודברים מתקדמים. זה חלק מזה. תודה רבה. שוב תודה על היוזמה. תודה רבה. אני חושב שיש לך עוד שאילתה, אם אני לא טועה. תודה רבה. שאילתה נוספת, מס' 256. אדוני השר, במסגרת הליכי רישום הורות בישראל – נשים בסוגריים: ילדים שנולדו בפונדקאות – דורשים בתי המשפט מזוגות רבים להמציא בדיקת הורות בארץ, שעלותה יכולה להגיע לאלפי שקלים. רצוני לשאול: 1. מה העלות בפועל של ביצוע הבדיקה הזאת? 2. מה עמדתך ביחס לעלויות הבדיקה והעובדה שאף שמדובר בדרישה של המדינה, מי שנושא בהן זה האזרחים? 3. האם בכוונתך להתערב להפחתת העלויות? קודם כול, אני שמח בהזדמנות הזאת לבשר – – – פשוט אסור לי, אבל ברשות היושב-ראש, אני חייב לברך את שר הבריאות. תודה. בבקשה. קרה דבר היום בישראל. נכון. אדוני השר, אתה לא יודע, אני הגשתי שאילתה דחופה שנדחתה על ידי היושב-ראש, שבדיוק נגעה בנושא שהיום דיברת עליו, אז היא גם נמנעה. אדוני היושב-ראש, תודה שדחית אותה. היא הייתה אמורה לעלות מחר. יפה. אבל היא בדיוק דיברה על הנושא הזה, ואני מברך אותך מכל הלב. אז באמת היה בג"ץ לפני חצי שנה, ואנחנו אמרנו בתשובה לבג"ץ שאנחנו נקבל ברצון את החלטת בג"ץ. בג"ץ החליט לאפשר את ההסדר הזה לפונדקאות בישראל גם לגברים ולזוגות של גברים, כמו שזה נעשה – הכוונה, בישראל. באמת התחייבנו על לוח זמנים, והיום פרסמנו את חוזר המנכ"ל שמפרט את ההליכים. בעוד שבעה ימים בדיוק אפשר יהיה להתחיל להגיש בקשות לוועדה במשרד הבריאות של ישראלים, וזה ייעשה כאן בתנאים, בעלויות, לפי החוק שלנו כאן בישראל, בצורה מסודרת. לגבי הנושא של רישום הורות בישראל, זו לא דרישה בריאותית, זו לא דרישה של משרד הבריאות; זו דרישה משפטית, ראייתית, של רשות האוכלוסין ומשרד המשפטים. התעריף המרבי לביצוע הבדיקה מוגדר בתקנות מידע גנטי (תעריף מרבי לבדיקה גנטית לקשרי משפחה), המפנה לתעריפון משרד הבריאות בעניין זה. הבדיקה היא, מה שנקרא, בדיקה גנטית. זה במסגרת פיקוח משרד הבריאות, אבל הדרישה לבדיקה הזו מלכתחילה – לא משרד הבריאות צריך אותה, זה לצורך הרישום, האזרחות, המשפטי וכו'. התעריף קבוע לפי בדיקה וחוות דעת לנבדק אחד. עלות הבדיקה בפועל תלויה לפיכך במספר הנבדקים. שאלת על מידע – בהתאם לתעריף, העלות למטופל ישראלי היא 2,165 שקלים. זה קביעת אבהות, כולל חוות דעת רפואית לבית המשפט לנבדק. יש פה כמה סוגים של תעריפים. בגדול, זה סביב 2,150 שקל. אם תרצה, יש לי פה בדיוק את הספציפיקציות. יש פה שלושה סוגים של תעריפים, אבל אין ביניהם הרבה הבדל, זה כמה שקלים לפה ולשם. הדרישה לביצוע בדיקת הורות עולה במסגרת הליך שיפוטי בעניין פרטי של המבקשים, והיות שאלה המבקשים שפונים, עלות השגת ראיות בהליך משפטי מוטלת בדרך כלל על מי שנטל ההוכחה מוטל עליו. השירות הזה הוא לא בריאותי, ולכן קיים קושי לסבסד אותו מכספי ציבור. מחירון משרד הבריאות שנתתי פה נקבע מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. במסגרת זו פועלת ועדת מחירים במשרד האוצר, שממונה על קביעת המחירים ועל כל שינוי. המחיר שאמרתי הוא מחיר מרבי, זאת אומרת, מוסד ציבורי רפואי לא רשאי לגבות יותר מהמחיר הזה, אבל כמובן אין איסור לגבות פחות, זאת אומרת, אפשר לגבות גם פחות. כל שינוי במחיר המרבי טעון אישור של ועדת המחירים ומבוצע לאחר הליך מקצועי סדור ובחינת העלויות בפועל, תוך שמיעת המוסדות הרפואיים המוגבלים במחיר שאותו הם רשאים לגבות בעקבות החלטת הוועדה, כלומר, לאחר שהמחיר יצא לשימוע לגורמים שונים במערכת החולים, קופות חולים, בתי חולים, איגודים וכו'. במקרה שיש מצוקה כלכלית שמצדיקה ייצוג של הסיוע המשפטי, למיטב ידיעתנו, ניתן מענה. מוצע להפנות סוגיה זו למשרד המשפטים. אני יכול להגיד לך שגם לי המחיר הזה נראה קצת הרבה, אבל שוב, אני אומר את זה בלי שבדקתי את עלויות הבדיקה הזו. היות שאני גם לא קובע אותו, מה שאני יכול לעשות – אני יכול לפנות לוועדת המחירים במשרד האוצר ולבקש בחינה מחודשת של המחיר, מתוך כוונה להפחית אותו. את זה אני יכול לעשות. שוב, העניין הזה באמת לא כל כך חונה אצלי. זה לא עניין בריאותי, זו דרישה של משרד המשפטים, משרד הפנים, והמחיר הוא בידי משרד האוצר – ועדת המחירים. בוא נגיד שברגע שגם ההליך הזה ייעשה בישראל, או למי שיעשה את ההליך בישראל – אני מניח שהעניין הזה יוסדר פה בצורה אחרת. זהו, תודה. שאלת המשך, בבקשה. כן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, תודה על המענה. בכוונה שאלתי על העלות בפועל, כי העלות כאן נקבעה בתעריפון משרד הבריאות, אומנם באישור משרד האוצר – ועדת התעריפים, אבל בסוף זה נקבע על ידי משרד הבריאות בתעריפון שלו. בסוף תחשוב שמשפחה של שני נבדקים ילדים ושני הוריהם יכולה להגיע לכמה אלפים רבים של שקלים, הרבה מאוד כסף בשביל הבדיקה. נכון. המחיר שאמרתי הוא לנבדק אחד. נכון, נבדק אחד, אם אנחנו ארבעה – תעשה מכפלות. זה לא שמגיעים מחו"ל בפונדקאות בלי איזה ידיעה מי ההורים. יודעים. אבל יש פה הליך שיפוטי, דרישה של המדינה ושל הרשות. אני מסכים על כל הדברים הללו. אני חושב שלאור העובדה שמדובר בדרישה של המדינה, ולאור העובדה שלדעתי הבדיקה מבוצעת בעיקר – אני לא יודע אם רק – בבית החולים תל השומר; אני ראיתי את התור שיש שם, יש שם תור גדול, אני לא רוצה לחשוב על הקופה שעושים שם – אני חושב שהתעריף הזה חייב בחינה מחודשת. כפי שרמזת בחיוך קל של מבוכה, זה באמת עלות מקסימלית, אבל אף אחד לא קבע שחייבים להגיע למקסימום. אני חושב שראוי לקבוע שבהליכים ששולחים אותך אליהם מטעם המדינה, אפשר לקבוע שאפשר לתת איזה הנחה מסוימת או הפחתה של המחיר. אני חושב שבמקרים כאלה שדורשים ממך – אחרת לא תוכל להיות אבא או אחרת לא תוכל להוכיח שאתה אבא. אז נכון שאני מבקש את הזכות, אני מבקש שיכירו בי כאבא. לך תוכיח שאתה אבא, לך תוציא עכשיו אלפי שקלים כדי להוכיח שאתה האבא. זה נראה לי פשוט אבסורד. כן. אני מבין למה הבדיקה הזו מבוקשת, אני מבין למה עושים אותה, בטח כשאתה מביא ילד מחוץ לארץ. זה נראה לי די הגיוני, אני חושב. לגבי העלויות – נכון, יש הרבה בדבריך. התעריף הזה שאמרתי, בסביבות 2,160 שקלים, הוא לנבדק אחד. כן, בדיקת דם שאורכת 15 שניות. זה – אני לא רוצה להגיד סתם, אני לא יודע מה העלויות פה ובמה זה כרוך מבחינה מקצועית, לספק את התוצאה הזו של קביעת אבהות בבדיקה. בהשוואת שני דנ"א – את זה אנחנו יודעים, השוואה של מטען גנטי. אוקיי, אבל אני לא יודע כמה עלויות זה מגלם בתוכו. בגלל זה שאלתי מה העלות בפועל של העבודה עצמה. אני אמרתי, אני מוכן – אני לא הכרתי את זה – לפנות לוועדת המחירים עם המלצה להוריד את המחיר. כאמור, זה תהליך, כי גם לגורמים שעושים את זה יש זכות להביע את דעתם ולהגיד כמה זה עולה להם לעשות. בוא נגיד בצורה ברורה: אני לא רוצה לעשות קופה פה בנושא הזה. אם אגיע למסקנה שזה מופרז או שזה יקר מדי או מוגזם, אני אפעל. בכל מקרה, אני – – – מה שנקרא, שלא ירוויחו אבל שלא יפסידו. כן, כן. לא, אין כוונה כזאת. לי בכל אופן אין כוונה כזאת. אני גם רוצה להגיד, השר, שעל אף החלטתך היום הבאמת-מרגשת ביחס לחוזר למנכ"ל שאישרת – באמת אין מילים, ואני ממש שמח על המהלך הזה; יישר כוח גדול, זה ציון דרך משמעותי – – – נו, אתה רואה? היית מחכה קצת, היית יכול לעשות פה בארץ. אם כי אני מזכיר לך שהנושא הזה של פונדקאות קיים בארץ כבר הרבה שנים גם לנשים, ולמרות זאת אנחנו יודעים שרוב הנשים בוחרות לעשות את זה בחוץ לארץ, כי התהליכים פה בארץ עדיין מחייבים לעבור ועדה וכו'. זה החוק, לצערנו. גם אתה וגם אני מכירים את זה. הלוואי שאפשר היה לשנות את זה. אמת. לכן, נראה לי שעדיין גם הרבה מאוד גברים יצטרכו לנדוד לארץ רחוקה כדי להביא את ילדיהם, והסוגיה הזו תהיה מאוד רלוונטית על אף המעשה המדהים שעשית היום. נכון, בישראל יש לנו חוק, והחוק הזה לא השתנה. בג"ץ פשוט הורה למדינה לכלול – – הרחיב. – – בתוך החוק הקיים גם סוגים שונים של פונים ולקיים שוויון מלא, כך שכל אזרח ישראלי יוכל לפנות, בין גבר, בין אישה – לא משנה, וזה נכון. יש לנו במדינה הליכים לפי החוק, הם קבועים בחוק. אני חושב שבמקרה של הסדר פונדקאות, ההליכים האלה מובנים. אתה רוצה לקיים את זה בצורה ראויה, אתה לא רוצה חלילה שיהיו מקרים של ניצול. כולם אזרחי ישראל, יש עניין של היריון, לידה, וצריך לשמור על זה בצורה טובה ושלא יהיו בעיות או טענות. וכן, מעבר למתן הגישה השווה לחוק או לוועדה שיושבת במשרד הבריאות, לגבי מציאת אם פונדקאית או הסדרים אחרים, זה כבר לא בידי משרד הבריאות. אבל האפליה שהייתה, אפליה בוטה, לאורך שנים – הינה, היום במסיבת העיתונאים שערכנו אדם מעמותת אבות גאים, שמטפלת בעניין הזה, אמר שלפני עשר שנים הוא נסע לעשות את סידור הפונדקאות בהודו, והחברה שלו עשתה את זה במודיעין. זה אותו מצב בעצם. זאת היית אפליה, בג"ץ הכיר בכך – הליך שנמשך המון שנים – וסיימנו את העניין בצורה טובה. מזל טוב לכל התינוקות שייוולדו ולכל ההורים לעתיד. תבורך. תודה רבה. תודה. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. אדוני השר, היה שווה להגיע היום לשאילתות. מאה אחוז. בסדר גמור. אתה רואה? תוצאות טובות. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, שאלתי היא בעניין אי-עמידת בתי חולים ממשלתיים ביעד הייצוג ההולם לבעלי מוגבלות. השאלה היא: מדוח מבקר המדינה 72א, התשפ"א, עולה כי מספר בתי החולים הממשלתיים שעמדו ביעד לייצוג אנשים עם מוגבלות – היעד הוא 5% – בשנת 2019, הוא אפס. ברצוני לשאול: 1. האם ידוע למשרדכם נתון זה? 2. אם כן – האם קיימת תוכנית למען הגעה ליעד ייצוג הולם בקרב אוכלוסיית האנשים בעלי המוגבלות? קודם כול, תודה על השאלה. אומנם שנת 2020 אופיינה בהתמודדות לאומית עם נגיף הקורונה, אבל היא גם הדגישה במשרד הבריאות ביתר שאת את החשיבות בהעסקה מגוונת ומייצגת כחלק מהצורך של משרד הבריאות לפנות לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. מערכת הבריאות הממשלתית מהווה את המערכת הגדולה ביותר במסגרת שירות המדינה. ככלל, יש עמידה גבוהה יחסית בכלל מדדי הגיוון שקבעה נציבות שירות המדינה. דוח מבקר המדינה שציינת, 72א, בוחן באופן רחב את העמידה של יחידות השירות הציבורי השונות ביעדי הגיוון והייצוג הממשלתיים. גם הוא מציין זאת, יחד עם הסייגים הרלוונטיים באשר ליחידות השונות. בנתונים המוצגים בדוח, לפי נתוני הביטוח הלאומי לשנת 2019 – כבר קצת זמן – ניתן אכן לראות עמידה נמוכה במחצית מבתי החולים ומרכזי הבריאות הממשלתיים – יש 11 כאלה – ועמידה בינונית-טובה ב-11 המוסדות הנוספים. מערכת הבריאות, לפי נתוני דוח גיוון וייצוג של נציבות שירות המדינה ל-2020, מעסיקה 57% מהמועסקים עם מוגבלות בשירות המדינה, וזה חלק גדול יותר מהיחס של 45% בכלל שירות המדינה. זאת אומרת, מכלל המועסקים בעלי מוגבלות בשירות המדינה, 57% הם במערכת הבריאות. זה מראה גם עלייה כוללת בייצוג, מנתון של 53% בדוח הייצוג מ-2018 ל-57% בשנת 2020. כחלק מזה נראית בשנים האחרונות גם עלייה בשיעורי תעסוקת עובדים עם מוגבלות בבתי החולים הממשלתיים. עם זאת, אתה צודק, השיעור עדיין נמוך יחסית, ואנחנו יודעים את זה, וכבר שולבו תוכניות להעלאת השיעור הזה מאוכלוסיות הגיוון השונות במסגרת תוכניות העבודה של המשרד. חשוב לציין שמקור הנתונים המופיעים בדוח מבקר המדינה הוא מנתוני הביטוח הלאומי, ואנחנו לא חשופים לנתונים האלה. הנתונים שעליהם התבסס משרד הבריאות בתוכניות העבודה ובתחזיות שלו מבוססים על דיווח עצמי של העובדים והמועמדים בעלי המוגבלות, בשל החיסיון המתקיים סביב פרטיהם ומצבם. לכן, כן עולה מכאן מצב של תת-דיווח ביחס לנתוני הביטוח הלאומי, ופערים בנתונים שעליהם מתבססות מערכת המידע המשרדיות ושלפיהם פועלים בתוכניות העבודה השגרתיות של המשרד. בתוכניות העבודה – אני רוצה להדגיש את זה – של מינהל משאבי אנוש והממונה על גיוון בתעסוקה במשרד הבריאות, נכנסו בשנים האחרונות תוכניות רבות ומגוונות לקידום תעסוקת עובדים עם מוגבלות, המכוונות להעלות את שיעור הייצוג של עובדים אלה וגם לקדם את העובדים האלה מבחינה איכותית. אני אתן לך כמה דוגמאות מתוכנית העבודה של הגיוון בתעסוקה לשנים 2022-2021, למשל: הנחיה לייעד משרות ומכרזים עבור מועמדים לעבודה בעלי מוגבלויות. יש עוד כמה קבוצות שהן בקריטריונים האלה; דרישה למילוי תקני סטודנטים פנויים ביחידות המשרד וביחידות המשנה בסטודנטים בעלי מוגבלויות. לצד אלה, במטרה להנגיש ולהוריד חסמים בפני עובדים פוטנציאליים – כי הרי אנחנו יודעים מה הבעיה: האיש אולי מוכשר מאוד, אבל החסם, הגישה, זה הרבה יותר קשה – נתבקשו מנהלי היחידות השונות למנות ממוני קליטה וגיוס שיהיו אמונים על התאמת תהליכי הקליטה והמיון של מועמדים לעבודה שמצהירים על מוגבלות מסוימת. לצד אלה יש תוכניות הנוגעות בהעצמת העובד ופיתוח יכולות אישיות, ובהן קבוצות מנטורים, בכיר פנים-משרדי והשתתפות בתוכניות מנהיגות שונות. אני יכול להגיד לסיכום שמשרד הבריאות ימשיך לפעול להגדלת היצע המועמדים מאוכלוסיות הגיוון למשרות הפנויות במשרד, לגידול במספר המועמדים מאוכלוסיות הגיוון המתקבלים לעבודה במשרד הבריאות ולגידול בשביעות הרצון ותחושת השייכות של העובדים האלה מאוכלוסיית הגיוון, כי נרצה לקבל מישהו לעבודה, אבל אחר כך שתהיה לו כל הנגישות ושיתייחסו כמו שצריך, אז גם זה חשוב מאוד, לא רק הקבלה לעבודה, אלא איך אתה מתייחס ומשלב את האנשים האלה בעבודה. תודה, תודה, אדוני השר, על התשובה ועל הנתונים. אני רק שואל שאלה נוספת, כי איך שציינת, כמעט כל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים לא עומדים ביעד הזה של 5% לבעלי מוגבלות. לפי דוח מבקר המדינה, 86% מהגופים הממשלתיים לא עומדים, ואני מדבר גם על הייצוג ההולם לאוכלוסייה הערבית. אז אנחנו יודעים שלפחות משרד הבריאות בעניין הזה כן עומד, והוא מעל 10%, כי הוא אחד המשרדים הממשלתיים שמעסיקים אוכלוסיות מגוונות, לרבות האוכלוסייה הערבית. כמובן, הדרישה שלנו היא להעלות את היעד ולקבל החלטת ממשלה, כי כבר כמה שנים ההחלטה הזאת היא 10%. אבל בעניין בעלי מוגבלות, ואנחנו יודעים את זה על כל החסמים, אין אפשרות להגיע ליעד הזה, בין שזה בעלי מוגבלות, בין שזה אוכלוסיות מגוונות אחרות – ואנחנו יודעים את זה מניסיון של ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית – אלא על דרך של חיפוש אקטיבי ומכרזים ייעודיים. באמת אמרת "ממונה תעסוקה להסרת החסמים", אז זה חשוב מאוד. וחשוב מאוד שהנתון הזה הוא נתון מביש, 0%, לא מגיע אפילו ליעד. אז אפשר אולי 50%-60%, אבל 0% – אני חושב שגם אתה לא מקבל את הנתון הזה. אני לא מקבל. יש אנשים עם מוגבלויות, כולל שאני מכיר בהנהלת המשרד, אבל זה לא מספיק. למה זה בכלל היה? אתה יודע, אפשר לשאול, למה זה חשוב שיהיו אנשים מקבוצות מסוימות בכלל במוקדי קבלת החלטות? כי זה משפיע על תוכן ההחלטות. לצורך העניין, אם יהיה פורום של מקבלי החלטות בלי נשים, או בלי ערבים, או בלי בעלי מוגבלויות, אז גם ההחלטות ייראו אחרת. זה לא רק עניין של ייצוג, אלא זה משפיע גם על ההחלטות, ולכן זה מאוד חשוב. כן, זה בעיה. אני חושב שבמשרד הבריאות אפילו יותר ממשרדים אחרים, היות שזה גם נושא שאנחנו מטפלים בו כחלק מהתחום של המשרד, חשוב שיהיו יותר אנשים עם מוגבלויות כעובדים בבתי החולים, כעובדים. אני חשוב שזה יעשה טוב לבתי החולים, ויעשה טוב גם למטופלים, ואני חושב שאם יהיו יותר בעלי מוגבלויות בקרב העובדים, היחס גם יהיה יותר טוב למטופלים במצבים האלה, כי הם מכירים יותר טוב מכולם. אז כן, אני אעודד את זה, אני אעודד את זה, ואני מקווה שבפעם הבאה השיעור הזה יעלה. וכן, כאמור יש כבר הנחיה להעדיף אותם, מה שנקרא, במכרזים, ולייעד משרות ומכרזים ספציפית עבור בעלי מוגבלויות, כי אנחנו יודעים שהחסמים שעומדים בפניהם הם יותר מהחסמים של אנשים ללא מוגבלויות. תודה. תודה רבה, שר הבריאות. אנחנו מודים לך על התשובות הרחבות, המאלפות. גם בשורה הבאת היום, אז בכלל ראוי להערכה. תודה לך. בבקשה, סגן שרת הכלכלה. חברת הכנסת ח'טיב. כבוד היושב בראש, כבוד השר, חברות וחברים, מכובדות ומכובדים, השאילתה שלי מתייחסת לצעירים הערבים, שאנחנו יודעים שלאורך כל הדרך, לאורך השנים, הם מתמודדים עם חסמים מרובים ומשונים בתוך עולם התעסוקה. בשלב מסוים הגענו למקום שכמעט 60% – 59.8% מהצעירים הערבים עבדו. לצערנו הרב, בשנתיים האחרונות, בעקבות משבר הקורונה, אנחנו רואים שיש פגיעה מאוד רצינית, ואחוז העבודה של הצעירים הערבים ירד כמעט ב-10%. כמובן שזאת נקודת זינוק מאוד בעייתית לאותם ואותן צעירות וצעירים, ואחר כך היא עלולה ללוות אותם לאורך כל החיים. חברת הכנסת יאסין, סליחה שאני מתערב – את צריכה להקריא את השאילתה כפי שהיא, כי לשר יהיו כל הנתונים, לסגן השר. תודה לך. אוקיי. לא אמרתי משהו חוץ מזה. נכון, אבל אנחנו צריכים להיצמד להוראות. אוקיי. בעוד החברה הערבית מנסה להתאושש ממשבר הקורונה, היא נתקלת בבעיה עיקרית בקרב הצעירים הערבים, שאין להם מסגרת תעסוקתית שתקדם אותם, תשפר את מצבם מבחינה כלכלית ותוביל לאיכות חיים טובה. נוסף לכך שיעור התעסוקה בחברה הערבית, ובפרט אצל הצעירים הערבים, ירד מ-58.9% ל-53.9% בשנתיים האחרונות. זה אומר שמחצית מהצעירים הערבים מובטלים. רצוני לשאול: 1. האם יש נתון חדש של שיעור האבטלה בקרב הצעירים הערבים כיום? 2. מהן התוכניות להסרת החסמים על מנת לשלב את אותם צעירים ערבים בשירותי התעסוקה? תודה על השאילתה, חברת הכנסת ח'טיב יאסין. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפתוח את דבריי קודם כול בהשתתפות בצערן של המשפחות פוגל ושחייני על האסון הנורא שבו נספו טייסי חיל האוויר ארז שחייני, זיכרונו לברכה, ורב-סרן חן פוגל, זיכרונו לברכה. אני רוצה בהזדמנות זו לאחל רפואה שלמה לקצין חיל הים שנפצע באסון, ומקווה ומייחל לראותו בחזרה בשירות במהרה. אדוני היושב-ראש, יצא לי לטוס במהלך שירותי עם טייסת 193, טייסת ייחודית שעומדת במשימות מורכבות ביותר בתווך ימי, שהוא תווך קשה מאוד גם להטסה וגם לתחזוקה של המסוקים. אנשי הטייסת הזאת עושים את משימותיהם באופן מרשים ותוך יצירת שיתוף פעולה באמת יוצא דופן, והאסון מבחינה זו הוא אסון לחיל האוויר, לחיל הים, לצה"ל כולו ולמדינת ישראל. יהי זכרם ברוך. חברת הכנסת ח'טיב יאסין, יש לי כמובן את התשובה המשרדית, הכתובה, הסדורה, במקרה זה אפילו די ארוכה ומפורטת, אבל אני רוצה בהזדמנות הזאת להיות היום גם איש של בשורה. סיימתי היום ישיבה ארוכה עם אנשי רשות החדשנות בראשותו של יושב-ראש הרשות ד"ר עמי אפלבום, המדען הראשי, כמובן, ואני רוצה להגיד לך שנעשו ועוד ייעשו דברים באמת יוצאים מן הכלל. אני רוצה לומר לך שבתחום הזה של הייטק בחברה הערבית – תכף אתן תשובה ויתר מפורטת על החברה הערבית בכלל, אבל רק בנושא הזה של הייטק בחברה הערבית נעשו בשנה האחרונה דברים מרשימים. הופעלה תוכנית במסגרת עמותת קו משווה שהכשירה 30 בוגרים עם 53% השמה. זה חבר'ה שסיימו רק עכשיו את מסלול ההכשרה, קורס ממוקד של תשעה חודשים במקצועות ההייטק – כבר 53% השמה, עם שכר ממוצע של 12,625 שקלים בחודש. זה שכר מאוד מאוד יפה, בכל קנה מידה. כמו כן הופעלו שני מסלולים נוספים: מסלול 44 – המספר פה לא חשוב, זה רק כדי להכיר את המסלול – מסלול שבמסגרתו נפתחו 2,800 מכסות לקידום אוכלוסיות ייחודיות. 1,000 מתוך ה-2,008 ניתנו לחברה הערבית. התוכנית הזאת משקיעה 7,500 שקל בכל משתלם, ואני מקווה שכל בוגרי התוכנית הזאת או רובם המוחלט גם הם ישתלבו בהייטק. כמו כן, הרשות הפעילה את מסלול 45 – מסלול מורכב יותר, מסלול להשמה. הוא נעשה בשיתוף עם חברות ההייטק במדינת ישראל. לצערנו הרב, אותרו רק 774 צעירות וצעירים ערבים לתוכנית מתוך 6,300 מכסות. זה יוצא 12.3% – פחות מחלקם של הערבים באוכלוסייה. הבעיה העיקרית היא בעיית איתור. אני אדבר בהמשך על התוכניות ל-2021, 2022, אז יהיה ברור שעל הפער הזה אנחנו מנסים לגשר. סך הכול, בכל התוכניות האלה הושקעו עשרות מיליוני שקלים. בהסתכלות קדימה, הכוונה היא לפתוח בשנה הזאת 19 מסלולים שונים לקידום ההייטק בחברה הערבית במסגרת מסלול 44, שזה המסלול עם ההשקעה הקטנה יותר. יש לנו כבר עכשיו 1,120 – אני מזכיר את ה-1,000 של שנה שעברה – 1,120 מוכשרים עתידיים בהשקעה כוללת של 7.2 מיליון שקל, וזה במסלול הזה של 44. אנחנו ערים לכך שיש קושי להביא צעירים ערבים לתוך מסלול ההכשרה ההייטקיסטי, ולכן, מתוך זיהוי הפערים שאני אמנה אותם בקצרה: פער הנטוורקינג – אין רקע בדרך כלל מהצבא, 8200 וכן הלאה, שמביא צעירים ערבים להשתלב מייד בהייטק; פער המוביליות החברתית הכללי; אנחנו מזהים בקרב הציבור הזה חשש מנטילת סיכונים וחוסר ניסיון – חוסר ניסיון קודם, גם כמו שאמרתי שאין פה את הניסיון של השירות הצבאי. לכן אנחנו הולכים בשנה הזו לאמץ כמה פתרונות מאוד מרשימים. האחד זה הקמת מרכזי חדשנות ביישובים הערביים; השני – הקמת סניפים של חברות הייטק ביישובים הערביים; השלישי – פתיחת מסלול ייחודי לייעוץ ולהתמודדות עם סיכונים עבור יזמים ערבים; הרביעי – פתיחת מועדוני אנג'לים, למעשה חונכים מעולם ההייטק, בעלות מאוד מרשימה, שאני תכף אפרט אותה; פתיחת מאיצים וחממות ייעודיות לחברה הערבית. רק להסביר את סדרי הגודל, מסלול האנג'לים – יושקעו בו קרוב למיליון שקל השנה; מרכזי חדשנות – 2 מיליון שקל לחמש שנים, ובסך הכול 10 מיליון שקל, ואם תהיה פה פעילות שאנחנו נראה הצטרפות של עוד ועוד גורמים, אז יינתנו עוד מיליון שקל בכל שנה, כלומר יש פה פוטנציאל של 15 מיליון שקל; מאיצי סטרטאפים – בהשקעה של מיליון שקל בחמש השנים הקרובות, ועוד ועוד. עד כאן התייחסתי אך ורק לתוכניות של רשות החדשנות. אני מזכיר שזו רשות שעד יוני השנה – יוני בשנה שעברה כבר – הייתה במשרד הכלכלה, עברה למשרד המדע, ואנחנו ממשיכים לקיים יחדיו שיתוף פעולה פורה כדי לוודא שאנחנו לא עוסקים במדע טהור אלא עוסקים במדע יישומי ובתרגום היכולות לכלכלה חזקה ויציבה יותר. כל מה שאמרתי עד עכשיו, יש בו בשורה. מכאן אני רוצה לעבור לגוף השאילתה בצורה יותר קונקרטית. העברנו את הפנייה שלך למינהל תעסוקת אוכלוסיות שבמשרד, ולהלן אני רוצה להביא את התייחסות המינהל. אני אתייחס בהמשך גם לסוכנויות הנוספות או המינהלים הנוספים במשרד הכלכלה, כך שמה שאני אקריא עכשיו זה חלק מהתמונה. מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה במשרד הכלכלה פועל להגדלת שיעור ואיכות התעסוקה של אוכלוסיות מגוונות על ידי שילובן וקידומן של האוכלוסיות השונות בשוק העבודה. הצבעת על נושא האבטלה, ואני רוצה להתייחס קודם כול לעניין הזה. המצב הוא אכן מטריד, אלא שלפי הבחנתנו, מכיוון שבגילים שעליהם את מדברת צעירים עסוקים – חלקם לא עובדים כי הם נמצאים במסלולי הכשרה שונים או מסלולי לימוד אקדמיים שונים, ולכן, בנרמול הנתונים, הנתון שיש בידנו מצביע על 33% אבטלה, לא 53% אבטלה. עם זאת, זה אחוז מטריד ביותר, זאת אומרת, הוא מחייב פעולה. אני רק מתקן את הנתון, אני לא בא להקטין בשום אופן את חומרת המצב ואת הצורך בפעילות ממשלתית נמרצת, מכיוון שהאחוז הזה הוא אחוז גבוה ביחס לישראל וגבוה ביחס למדינות ה-OECD. כמו כן ננקטות הפעולות הבאות: אנחנו עושים מאמץ לאתר באופן אקטיבי ולהנגיש את השירותים באופן טוב יותר. לבושתנו, באמת לבושתנו, חלק מהשירותים לא היו מונגשים בשפה הערבית. הזכרתי פה את רשות החדשנות. עד תחילת השנה הזאת שירותיה לא היו מונגשים בערבית. תיקנו את העניין הזה. כיום, אם תיכנסי לאתר של רשות החדשנות, אפשר לראות את כל הנתונים על כל המסלולים בערבית, ואפשר כרגע לראות את כל המסלולים של זרוע העבודה, גם הם בערבית. תוכניות מעבר – פתחנו תוכניות מעבר שמיועדות לצעירים, והתוכניות האלה ממוקדות בהקניית יכולות בסיס, מקצועות מדעיים, אנגלית, עברית ברמה יותר טובה. היעד ל-2022 הוא להעביר במסלול הזה 400 צעירים, והתקציב המוקצה לתוכנית עומד על 14 מיליון שקל, כלומר יש פה השקעה ניכרת בכל צעירה וצעיר. המסלול הבא שעליו אני מדבר הוא מלגות קיום להכשרות המקצועיות. אנחנו מזהים שצעירים נמנעים מלגשת ללימודים מכיוון שהם חרדים איך הם יתקיימו. אנחנו רוצים לסייע להם, להוריד מהם את דאגת הקיום היום-יומי מעל הראש על ידי הקצאת מלגות. אנחנו נעניק בשנה הזאת שוברים בהיקפים גדולים. אני בכוונה לא מציין את הסכום, מכיוון שאין באמת הגבלה על הסכום; מי שירצה וידרוש – יקבל. אז זה בנושא הזה. המלגות משתנות, הן לפי אבחון קונקרטי והן מבחינה אחוזית, בין 30% ל-70%. המסלול הבא הוא דרך מרכזי ריאן, מרכזים להכוון תעסוקתי. אני רוצה לציין שאתמול הייתי במרכז ריאן כאן, במזרח ירושלים, בשכונת שייח' ג'ראח. אני חייב לומר שנעשית שם עבודה יוצאת מן הכלל, באמת יוצאת מן הכלל, עם מגוון הכשרות מאוד מרשים. ההכשרות שניתנות במרכזי ריאן הן חלקן במרכז עצמו, על ידי הבאת מיטב המרצים בתחומים שונים, כגון לימוד עברית, אוריינות דיגיטלית ועוד, וחלקן נעשות על ידי מתן ואוצ'רים לקורסים מחוץ למרכז עצמו. אני אזכיר בנושא הזה שבשנת 2021, השנה האחרונה, עד חודש ספטמבר השתתפו בתוכניות ההכשרה של מרכזי ריאן 654 צעירים ערבים, מתוכם 53% בגיל 18–24, כלומר יותר מחצי בדיוק באותה אוכלוסייה שעליה את מדברת, שהיא האוכלוסייה שהכי מטרידה אותנו, שעלולה להידרדר לאבטלה כרונית. בהכשרות האלה הושקעו קרוב ל-2.5 מיליון שקלים. אני רוצה לומר שבשנה הזאת אנחנו למעשה הכפלנו את הסכום, ואני מקווה מאוד שדרך מרכזי ריאן ודרך תוכניות נוספות, שאני אעמוד עליהן בהמשך, נשכיל להכפיל את מספר המשתלמים בשנה הנוכחית. כמו כן המשרד מנהל שורה נרחבת של קורסי עברית תעסוקתית. חלקם ניתנים אונליין, בהתאם לימי קורונה, חלקם במסגרות פרונטליות. יצא לי לחנוך את התוכנית הזאת, "עברית פלוס", בשיתוף הג'וינט ובשיתוף שירות התעסוקה – יצא לי לחנוך תוכנית שכזאת במשרדי הג'וינט לפני שלושה שבועות. מהתרשמותנו עד כה – התוכנית רק יצאה לדרך – היא נתקלת בהתלהבות רבה, ואין ספק שהיא סוגרת, או נועדה לסגור, פער משמעותי בידיעת העברית. עד כה השתלמו בתוכנית הזאת, "עברית פלוס" 1,400 מבנות ובני החברה הערבית, וגם כאן מעל 50% בגילים 18–24. עד כה נוצלו לטובת הקורסים האלה 1.7 מיליון שקל, ואני מקווה שבשנה הנוכחית אנחנו גם פה נכפיל את מספר המשתלמים. כמו כן המשרד מנהל שורה ארוכה של קורסים מעבר למרכזי ריאן, קורסים של אוריינות דיגיטלית ואנגלית. סך הכול עד ספטמבר 2021 הוצאו לתכלית הזאת קרוב למיליון שקל, עם 508 משתלמים, וגם כאן – למעלה מ-50% מאוכלוסיית המטרה הראשית, 18–24. כל מה שהזכרתי לגבי מה שבוצע, בוצע במסגרת החלטת ממשלה 922. אני מזכיר שהחלטות הממשלה 549 ו-550, למעשה, הייתי אומר ברוב המקרים, מכפילות ואפילו משלשות את הסכומים שיינתנו למסלולים השונים, ולכן אנחנו מסתכלים על 2022 ו-2023 כשנים שבהן נדע להעצים דרמטית את כל הפעילות שפירטתי. אני רוצה להזכיר חוץ מזה שרשות ההשקעות, יש לה שלושה מסלולים שונים שבהם מושקעים מדי שנה 50 מיליון שקל. המסלולים האלה – בעגה המקצועית 4.17, 4.18 ו-4.20 – הם מסלולים שמיועדים לכלל האוכלוסייה; 4.18 זה רק לאוכלוסייה הערבית והשניים האחרים מיועדים לכלל האוכלוסייה, אבל גם בתוכם יש נתח של למעלה מ-30% לאוכלוסייה הערבית. זה תואם את מדיניות המשרד להשקיע במיוחד בקידום הכלכלה בחברה הערבית. כמו כן, אני רוצה להזכיר ששירות התעסוקה ממקד את עשייתו בחברה הערבית באופן משמעותי. בשנה הזאת – הדברים עוד צריכים להגיע לשולחני – אנחנו נפתח בין לשכה אחת לשלוש לשכות נוספות לחברה הבדואית בדרום. כרגע אני בוחן את האפקטיביות הצפויה של כל לשכה ולשכה, ואני מקווה שהשירות לבדואים בדרום יהיה ברמה אחרת, לאור פתיחת הלשכות הנוספות. כמו כן, גם בשירות התעסוקה – שבגדול שמרנו על תקציבו, תקציב שיהיה קרוב ל-240 מיליון שקל – גם שם יוקצו קרוב ל-30% מהסכומים לטובת פיתוח התעסוקה בחברה הערבית; גם זה מעל האחוז באוכלוסייה, מתוך הבנה של חשיבות העניין. אם אני מסכם את הדברים, אני רוצה לומר שמעבר לכל מה שציינתי, אני מנהל במשרד דיון מעקב חודשי שבמסגרתו אני מכנס את כל הגורמים הרלוונטיים במשרד לקידום הכלכלה בחברה הערבית. הם צריכים להסביר מה הם עשו, הם צריכים להסביר מה לא נעשה למרות שתוכנן, הם צריכים לתת הסברים ברורים מה קורה, איך קורה, מה עתיד לקרות, וזה – מתוך כוונה לוודא שבמסגרת התקציב המשמעותי שהוקצה לחברה הערבית בממשלה זו לא יהיה כסף שבסופו של דבר הוא כסף מת, כלומר כסף שלא מנוצל ולמעשה משמש את האוצר כעין רזרבה תקציבית. הכוונה כאן היא לוודא שהסכומים מושקעים. כל מה שהזכרתי עד עכשיו – תוכניות להכשרה ולהשמה – היכולת להוציא את הכסף היא קרובה ל-100%. אני לא צופה בעיות מיוחדות בנושא הזה. הנושאים היותר-בעייתיים, בדרך הטבע, זה בעיקר הנושא של פיתוח אזורי תעשייה. זה לא קשור באופן ישיר לשאלתך, אבל זה משפיע מאוד על מה ששאלת, ואנחנו מתכוונים בשנה הזאת – דרך אגב, אני עובר ובודק בשטח כל אתר ואתר, עומד על החסמים בצורה פרטנית. אנחנו מקימים במשרד פורום משותף למשרדי הממשלה, עם משרד הבינוי והשיכון, עם משרד הפנים, על מנת לוודא שהחסמים מצומצמים למינימום. אני מקווה שבשנות התוכנית הרב-שנתית אנחנו נראה מקסימום אזורי תעשייה, תוך מיצוי של התקציב באחוזים מאוד גבוהים, כך שבאמת נראה את ההשפעה בשטח לטובת החברה הערבית. אבל אני רוצה לומר יותר מזה: זה לא לטובת החברה כמעשה פילנתרופי. כל מי שמסתכל על עתידה של מדינת ישראל מבין היטב שאם אנחנו לא נמצה את כל כוח האדם בישראל – החברה הערבית, החברה החרדית, תעסוקת נשים, כולם כולל כולם – לא נצליח לשמור על צמיחה שתואמת את גידול האוכלוסייה במדינה. ולכן, אם מדינת ישראל רוצה להיות מדינה מתקדמת, בשורה הראשונה של המדינות המפותחות, שומה עלינו להשקיע בכלכלה בכל מקום שהיא לא במצב אופטימלי. מהבחינה הזאת ההשקעה בחברה הערבית היא המעשה הלאומי הנכון, היא המעשה המדינתי הנכון. אנחנו מתכוונים לטפל בנושא הזה באופן הרציני ביותר, המוקפד ביותר, וכאמור, לוודא שכל שקל שסומן בתקציב אכן יוצא לתכליתו ולקידום הכלכלה של מדינת ישראל. תודה רבה. תודה, סגן השר יאיר גולן. שאלה, כן. אני באמת מודה על הסקירה ועל התוכניות הרחבות, אבל יש לי שתי שאלות בעניין. השאלה הראשונה: לאור כל התוכניות שהוצעו, האם יש ערך מדיד שאתה יכול להגיד שאנחנו ב-2022 רוצים להגיע אליו בתעסוקת צעירים ערבים? הדבר השני, לגבי אחת התוכניות – ואני חושבת שזה יכול להשיק גם לתוכניות אחרות – בקשר לקריטריונים ולמדדים שמזכים את אותם צעירים וצעירות גם במלגות וגם בתוכניות האחרות, אני אשמח מאוד לקבל את הקריטריונים האלה כדי להסתכל עליהם מקרוב, ואני מאוד רוצה לקוות שהקריטריונים האלה לא חוסמים מלכתחילה את אותם צעירות וצעירים בגלל כל מיני דברים שנפגשנו בהם בעבר, דוגמת יוצא צבא או שירות צבאי או לאומי או כל מיני דברים אחרים. אני רוצה לומר בנושא הזה, חברת הכנסת ח'טיב יאסין: תנוח דעתך. הקריטריונים להתקבל לתוכניות השונות ולמלגות השונות מותאמים מראש לחברה הערבית. כמובן שלא נשים תנאי של שירות צבאי, ולכן אין פה שום קריטריון שנוגע לשיוך. הקריטריון היחידי להתקבל לכל תוכנית ותוכנית הוא רמת השכלה וכושר לימוד. גם פה, אנחנו בוחנים את המועמדים השונים באופן שמודע לקשיי השפה, למגבלות השפה. הרי אנחנו רוצים להכניס לתוך התוכניות האלה כמה שיותר אנשים. היינו שמחים – הזכרתי קודם את מסלול 45; היינו שמחים אם היו יותר. אנחנו הולכים לפתוח את אותן חממות טכנולוגיות ומאיצים ביישובים הערביים בדיוק מן הטעם הזה – כדי להביא מקסימום צעירים ערבים לתוך התוכניות, כך שבנושא הזה לא תהיה שום הגבלה שנוגעת לקריטריונים. לגבי היעדים לצמצום האבטלה – אני חייב לומר שטרם דנו בזה לעומק או טרם סיכמנו את הנושא בתוך המשרד. באופן אישי אני מכוון למקום שבו נוריד את האבטלה לפחות בחצי בשנתיים הקרובות. אני אומר "בשנתיים הקרובות", כי יש תוכניות הכשרה שאולי ייפתחו מחר בבוקר, וחלקן ממילא יזלגו ל-2023. אז אני חושב שזה יעד מאתגר, אבל יעד אפשרי. אני אחזיר לך בנושא הזה תשובה מוסמכת, אחרי שנסכם את הנושא בתוך המשרד. תודה רבה. תודה, סגן השר יאיר גולן. הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אמילי חיה מואטי, אוריאל בוסו, מיכל רוזין, אימאן ח'טיב יאסין ומשה טור פז בנושא: הנגשת מוצרי מזון לתינוקות לכל משפחה בישראל. תודה. תודה, גברתי מזכירת הכנסת. [מס' כ/875; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 82; נספחות.] אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136), התשפ"ב–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית – מה שקרוי "חוק החשמל". אני מזמין כמובן את יו"ר ועדת הפנים חבר הכנסת ווליד טאהא להציג את הצעת החוק. תפדל, יא אבו מוחמד. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת – – – – – – אני אעשה את זה בהמשך. אני כמובן אדבר גם בערבית, אבל אני רוצה בהתחלה לברך את האופוזיציה, שעשתה החלטה נכונה ונעדרת מהאולם, וכך חסכה מאתנו הרבה סם, רעל. סם, רעל – – ווליד, לא כל האופוזיציה. – – הרבה רעל, הרבה הסתה, הרבה שנאה שהיו אמורים לשדר מעל הדוכן הזה. ומה יותר טוב? חיים ללא שנאה, חיים ללא רעל, חיים ללא הסתה, אוויר יותר נקי לנשימה. אז שיעשו את זה כל יום וימשיכו עם הטרלולים שלהם, שלא יעזרו להם בכלום. ווליד, לא כל האופוזיציה. כן, לא כל האופוזיציה. יש אופוזיציה שמשתפת איתם פעולה מתי שהיא רואה לנכון ולא משתפת פעולה מתי שהיא רואה לנכון. אני מברך אתכם שלא שיתפתם איתם פעולה בהחלטה שלהם להיעדר מחוק החשמל, מהדיון על חוק החשמל, וגם על זה שלא הצבעתם על סעיף 98, מאחר שהאופוזיציה, כולל אתכם, הגישה הסתייגויות שמסתכמות ב-94 שעות דיבור. חוק החשמל היה אמור להסתיים אחרי ארבעה ימים של דיונים, יומם ולילה, ארבעה ימים של דיונים. ועדת הכנסת, כמובן, ראתה בכך דבר לא הגיוני, לתת לאופוזיציה לנהל ארבעה ימים של נאומי שנאה, אז לפחות לקצר את זה למשהו שאפשר באמת להכיל אותו. כיוון שזה נעשה והדיון קוצר ל-14 שעות – מה שהיה צריך להסתיים מחר ב-08:00 – הם לא אהבו את העושק הזה והלכו הביתה, אז על זה אני הודיתי להם. אני רוצה, אחרי שהתחלתי עם הפתיח הזה, גם הפעם להתחיל בתודות מעומק הלב לחברי צוות הוועדה שאני עובד איתם, ועדת הפנים והגנת הסביבה, לאה קריכלי, מנהלת ועדת הפנים, וצוות הוועדה שלה כולם. כיוון שלא סומכים עליי באמירת שמות בעל פה, אז אני – – – – – – בטח, איזו שאלה. ירדנה, תודה, מזכירת הכנסת. ירדנה מזכירה לי, שמא אשכח, את תומר. זה לא יקרה. הייתי מזכיר לך אני, ווליד. אבל תומר, אני שם לו פרק לבד. אז לאה וכל צוות הוועדה הנהדרים, הנהדרות, תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה, וכל צוות הייעוץ המשפטי – אני רואה מאחורי תומר את רעות, ויש כאלה שאינם נמצאים: לירון, גלעד, מתן. יש עוד מישהו, תומר? שמע, אני משתפר, אל תגיד שלא. למה לא הכנסת רשימה? נראה לי שהייעוץ המשפטי – אמרתי את כולם. כמובן, רבקה, דוברת הוועדה, שוש, ליאת, איה. יש עוד מישהו? רחלי. אז הינה, כולם. הצלחתי בסוף. המון תודות על הזמן שלכם בכלל, כי אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה בשוטף, כל יום, וגם על הזמן שלכם בהכנת חוק החשמל, שלא חסכו בשום שיטה כדי לבוא לטרלל, לעכב, לנסות להכשיל. מה לא עשו כדי שהחוק הזה לא יצא לאור; ניסו, חשבו שאולי הם יצליחו לעשות זאת. אתם יודעים מה? אני מבין אותם לפעמים. למה אני מבין אותם? כי דבר איום ונורא הולך להתרחש – בתים של אזרחים ערבים הולכים להתחבר לחשמל. איום ונורא. איום ונורא. ראש האופוזיציה, שהיה חלק מהעושק שנעשה לחברה הערבית במשך כל תקופות כהונתו, יוצא עם סרטון מסית שכל-כולו שקרים. על מה? נגד מי הוא מסית? על מה הוא מדבר? יש לו בעיה, ולכל האופוזיציה יש בעיה, שבתים של אזרחים ערבים שניבנו על אדמה פרטית שלהם – כן, ניבנו ללא היתר, כי פשוט אי-אפשר להוציא היתר. אף אחד לא דאג לתכנן את היישובים האלה כדי לאפשר לאזרחים הערבים לעשות את מה שעושה כל אזרח יהודי שיש לו בעלות על קרקע – הוא ניגש לוועדות התכנון ומבקש להוציא היתר לבנייה. אז אין את זה בחברה הערבית, כי אף אחד לא דאג לתכנן. אז גם לא מתכננים וגם לא תיבנו. אני לא מצליח להבין. באמת, יכול להיות שעכשיו חלק מהם מקשיבים לדברים. אולי יגידו לנו בסמ"ס, בהודעה לתקשורת, לאיזה פתרון הם ציפו? מה, גם לא יתכננו וגם האנשים לא ייבנו? ואז מה יקרה? נגיד, למשל, נלך בסיטונאות לים כדי להתאבד או לעשות אוהלים ברחובות כדי ללון שם? הרי רק טיפש יחשוב שגם לא מתכננים וגם אף אחד לא יבנה. איך אפשר? זה לא מתחבר. אז לא תכננת – אנשים נאלצו לבנות את הבתים שלהם על האדמה הפרטית שלהם ללא היתר. אוקיי, חלק מהם אתה רודף משפטית עד היום, ומשלמים מיליוני שקלים במסלול המייגע הזה, ועשרות אלפים מהם – אף אחד לא עושה להם כלום, שום תהליך לא נפתח נגדם, ואף על פי כן לא רוצים לחבר אותם לחשמל. סוגיה זו, רבותיי, שימשה אותם ככלי ענישה שמופנה כלפי הראש של האזרח הערבי לאורך כל השנים. אני יודע שהממשל הצבאי הסתיים ב-1966, אבל יש מנגנונים אזרחיים שעושים כנראה את העבודה של הממשל הצבאי: מצד אחד, אני לא מתכנן לך; מצד שני, אוי ואבוי לך אם תבנה, ואם בנית – מענישים אותך ולא מחברים אותך לחשמל. תציעו, בואו נראה, תציעו הצעות; מוכנים לשמוע. אי-אפשר גם לא לתכנן, גם לא לבנות וגם לא להתחבר לחשמל, כי מעשית זה לא יקרה. הכוח של החיים יותר חזק מהעושק, יותר חזק מהבלגן שמישהו רצה ליצור. לחיים יש כוח משלהם. ועל כן אני אומר, אני באתי והצעתי חוק שדווקא הרגיז אותם. למה הרגיז אותם? כי הם אהבו שאנחנו מקבלים את כללי המשחק שמישהו קבע. קבענו לכם כללי משחק – תפעלו בהתאם לזה. אנחנו נמשיך לעשות את כל מה שעשינו, ומדי פעם נשחרר לכם. אז לא. אנחנו רוצים חוק חשמל שמבוסס על היגיון תכנון, כי גם רצינו להאיץ תכנון ולהאיץ – שראשי רשויות יאיצו תכנון, וגם האזרחים מתבקשים ללחוץ על הרשויות שלהם שיאיצו תכנון, כי רק באמצעות תכנון האזרח הערבי ייפטר אחת ולתמיד מכל מסעות העינוי שהוא עובר בבתי משפט והוצאות עתק של כסף על הנושא הזה. למה ב-2021 עדיין אזרח צריך להיאלץ לבנות את הבית שלו ללא היתר כי אף אחד לא תכנן לו? למה? למה? בנימין נתניהו המסית יכול לענות לי על זה? הרי הוא היה בשלטון 14 שנה, המפלגה שלו בשלטון מאז 77'. הוא יכול להגיד למה? גם אלה שקדמו לו – הם יכולים להגיד למה האזרח הערבי לא יכול לעשות את זה? אז אנחנו באים לעזור בקידום היגיון התכנון, קידום תכנון. אני נותן לזה זמן רב, מדבר על זה המון בוועדה שלי. עוד מעט אנחנו נעשה דיונים כדי לבדוק כיצד מתקדמות תוכניות כוללניות, כיצד מתקבלות החלטות בוותמ"ל על אזורים חדשים. אנחנו הולכים לעשות מעקב חודשי, חברים שלי בוועדה, כדי לראות כל חודש כמה התקדמנו, כי זה הדבר שמדינת ישראל צריכה לעשות עכשיו לאזרחים הערבים. חשמל לנשים, ילדים, גברים, לחולים, הוא לא דבר איום ונורא, הוא לא סכנה למדינה. המדינה הייתה צריכה לדאוג לכך שהילדים, האנשים האלה יקבלו את החשמל בלי לחכות לווליד טאהא ב-2021 – אנחנו כבר ב-2022, כן – שיבואו עם חוק שמתחיל להסדיר את הסוגיה הנוראית הזאת. על כן אני אומר: הם היו צריכים לקבל החלטה יותר מוסרית, אבל אין להם את היכולת לעשות זאת, כי הם רוצים לעשות סחר-מכר על גבה של החברה הערבית, כאילו האזרח היהודי רוצה לראות את זה מהם. אני לא יודע, לא מבין למה הם מניחים את זה, כאילו למישהו טוב שיש אנשים שמחוברים לחשמל באופן פיראטי, מגג לגג, מעמוד לעמוד. כל שנה מתים בגלל זה אנשים, כל שנה, כאילו זה הדבר המוסרי. אז אם זה המוסר שלכם, שיבושם לכם. אחלה מוסר יש לכם, אם זה המוסר שלכם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לחברה הערבית אני אומר, עכשיו התחילו הדיונים סביב חוק החשמל לאחר שהאופוזיציה, למעט המשותפת, עזבה את אולם המליאה, ואני לא יודע אם הם יחזרו להצביע מחר בבוקר או לא. הם פטרו אותנו מהגזענות שהיינו אמורים לשמוע מהם, פטרו אותנו מההסתה אשר היו משמיעים לנו, פטרו אותנו מהרעלים שהיו אמורים לנטוף מפיהם מעל במה זו, פטרו אותנו מהשקר שהם משקרים נגד החברה הערבית זה עשרות שנים. הם עצמם אשמים בזה שהחברה הערבית סובלת מבעיית החשמל עד היום. המפלגה שלהם והמפלגות שנמצאות איתם היו בשלטון מאז שנת 1977, ומי שהיו לפניהם עשו את אותו הדבר. הם כועסים היום כי האזרח הערבי – שנמצא ביישוב שיש לו תוכנית כוללת מאושרת, נמצא במקום שלגביו הוגשה תוכנית מפורטת, והוא התחייב לגבי כל הכספים שהוא צריך לשלם לרשות המקומית ולוועדת התכנון המקומית – הם כועסים שהוא הולך לקבל חשמל. לא יכולים לשמוע, לא יכולים להפנים. שלא תבינו, שלא תשמעו. אם חיבור של בית לחשמל עושה לכם את כל זה, שלא תחיו. ולכן, זוהי בשורה ליישובינו הערביים. כל יישוב המקיים את הקריטריונים לפי החוק, עליו להתחיל לפעול מייד להכין בקשה לחיבור השכונה, האזור אשר הוגשה תוכנית מפורטת בעניינו, לרשת החשמל. הקריטריונים בחוק ברורים, ואל תאמינו לכל השקרים אשר הפיצו במהלך התקופה הזו, והאחרון שבהם היה לפני יומיים, כאילו החוק מקושר למישהו שמתגורר בראש הר שאינו שלו. מה קשור? אנו מדברים על חוק שיש לו קריטריונים תכנוניים, תוכנית כוללת מאושרת, הגשת תוכנית מפורטת – מאיפה יש את הדברים הללו? ומחויבות לשלם את כל הסכומים שכל אזרח המקבל היתר חייב לשלם. ועל כן, על היישובים העומדים בקריטריונים לנצל זאת מייד, ולגבי היישובים שלא עומדים בקריטריונים, יא אוסאמה, על ראשי המועצות והעיריות להתחיל מייד את הליכי התכנון ביישובינו הערביים במטרה להכניס את כל האנשים למסגרת שאותה מבטיח החוק. חברים, דיברנו רבות על הסכומים האסטרונומיים אשר יעלה החוק. גם אלה דברי הבל ואין להם שום בסיס, בהסתמך על כך שהאזרח המעוניין להתחבר לחשמל ישלם את הסכומים ששילם אדם שביקש להוציא היתר לבנות את ביתו. הוא לא ישלם שום דבר מעבר. אז למה אתם מפיצים אווירה כאילו יש שני סוגים של אנשים: סוג אחד ששילם, וסוג אחר שפטור מתשלום? אין שני סוגים של אנשים. אנו דוגלים בחברה אחת, עם תרבות השתייכות אחת, ולא צבועה ומשתנה. כל מה שאתה חייב לרשות המקומית שלך אתה חייב לשלם. אתה חייב להיות חלק מהתקדמות היישוב שלך: כבישים, מוסדות, מגרשים מבנים. אם אנחנו לא נעשה את זה, מי יעשה, מי שהפלה אותנו במשך עשרות שנים? על כן זהו, הגיע הזמן, העניין הסתיים, ויש חוק כרגע, אלא אם כן תתרחש רעידת אדמה. יש חוק, בעזרת האל ישתבח שמו. הגיע הזמן שנחפש את האישורים שצריכים כדי ליהנות מהחוק ולהפיק ממנו תועלת, ולעודד את האישורים האחרים להצטרף לשיירה כדי להתחבר לרשת החשמל. אנו מקווים שהזדמנות זו, שהתחנה הזו תהווה הזדמנות מעשית להשלמת התכנון ביישובינו הערביים וסיום הסבל של האזרח הערבי במשך שנים רבות בכל הקשור לבית, מגורים ואדמה.) אני רוצה להודות שוב לחברי הוועדה שלי. אני מניח שהבנתם את כל מה שאמרתי בערבית. בדיוק. – – – אמרו שכן. אני מאמין להם. אני רוצה להודות שוב כמובן לכל חברי הוועדה שלי, ללאה והצוות שלה, לתומר והצוות שלו ולכל חברי הכנסת שיתמכו – – – אבל בטוח שהשר אלי אבידר הבין כל מילה. כן, אלי, לכן לא שאלתי אותו, כי זה ברור. לא רק הבין – אני מניח שהוא גם נהנה מכל מילה. אז תודה רבה, אדוני היושב-ראש. (אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: יישר כוח, אחי אבו מוחמד. טרחת הרבה בעניין הזה, החוק הזה, והשגת תוצאה שבעזרת השם תרצה את בני החברה הערבית שלנו. אין פתרונות קסם ואין קיצורי דרך. הפתרונות צריכים להיות מעשיים, שעונים על הצרכים שבחוק, עונים על הצרכים של המועצות המקומיות ודוחפים קדימה את כל ההליך של התכנון, שאותו אנו צריכים בכל יישובינו הערביים. אנו עומדים בפני שאלה מהותית: איך אנו רוצים שייראו יישובינו הערביים ושכונותינו הערביות בעשור הבא והעשור שאחריו. לכן, חשוב מאוד שבפתרונות המוצעים במסגרת חוק זה ובחוקים ותוכניות אחרים שאנו מביאים – חשוב מאוד שנענה על השאלה הזו. כן, אנחנו רוצים יישובים ערביים מתוכננים, מפותחים, שהאדם יכול לחיות בהם לא רק כבית מלון, ללינה, אלא שקיימים בהם חיים משפחתיים וחברתיים תקינים. כל הכבוד לאחי אבו מוחמד ותודה לכל חברי הוועדה עוד פעם ולכל חברי הכנסת אשר תרמו לגיבוש חוק זה.) חברי הכנסת, כמובן, להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. אנחנו נקריא את רשימת חברי הכנסת וקבוצות המסתייגים ונזמין את חברי הכנסת שנוכחים באולם ושמעוניינים ליטול חלק בדיון. כמובן, קבוצת המסתייגים הראשונה היא קבוצת סיעת הליכוד: חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חווה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס: חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואוריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה: חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הרשימה המשותפת: חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי ועופר כסיף; קבוצת סיעת הציונות הדתית: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית מלכה סטרוק, אבי מעוז אופיר סופר. אנחנו כמובן נקריא גם את שמות חברי הכנסת לכל סעיף וסעיף והקבוצות. לפני סעיף 1, חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת; שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; שמחה רוטמן – אינו נוכח; יואב קיש – אינו נוכח; יצחק פינדרוס – אינו נוכח. אנחנו עוברים לקבוצה הבאה, קבוצת סיעת הליכוד – אינם נוכחים; קבוצת סיעת ש"ס – אינם נוכחים; קבוצת יהדות התורה – אינם נוכחים; קבוצת סיעת הציונות הדתית – אינם נוכחים. לסעיף 1 – גם קבוצת סיעת יהדות התורה אינם נוכחים. קבוצת סיעת הליכוד – אינם נוכחים; קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית אינם נוכחים. קבוצת סיעת הרשימה המשותפת הגישה הסתייגויות. אנחנו נתחיל את רשימת הדוברים. לפי סדר הדיון שהגישו, מתחילים בחבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה, אדוני. בהתאם לרשימה – 20 דקות. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מובן שאנחנו אמרנו מהרגע הראשון שאנחנו לא חלק מהבלוק של ה-52, ואנחנו מתנהגים כאופוזיציה אחראית לממשלה הזו, שאנחנו מתנגדים למדיניות שלה. זה מוכח מיום ליום שאנחנו צודקים בכך שאנחנו התנגדנו לממשלת השינוי, שהיא ממשלת שינוי לרעה בכל מה שקשור – וראינו את המדיניות שלה. אילת שקד כתבה לפני יומיים: ממשלת השינוי קיבלה החלטות השבוע על השקעה של מיליארד שקל ברמת הגולן ועל העמקת ההתנחלויות ברמת הגולן, על המשך של הקמת התנחלויות והעברת 140 מיליון שקל להתנחלויות בגדה המערבית, והמשיכה בנגב. ולכן, אנחנו מהיום הראשון מתנהגים כך ולא זזנו מילימטר מהמדיניות שלנו, כבוד היושב-ראש וחברי ווליד טאהא. לבוא ולהאשים אותנו שאנחנו לפעמים מתאמים איתם ולפעמים לא מתאמים איתם – אתה יודע שזה לא נכון וזה מטעה, כי אנחנו מתאמים עם המטרות של ההצעות, של ההחלטות שעל הפרק ושעל סדר-היום. אם המטרות האלה וההחלטות האלה והצעות החוק האלה הן בעד הציבור שלנו, אז לא אכפת לנו מי מצביע בעד ההצעות האלה, ואם ההצעות וההחלטות האלה הן נגד הציבור שלנו, אז לא משנה מי יציע את זה, חברי מאזן גנאים, בין שזה הממשלה ובין שזה בלוק ה-52, והוכחנו את זה פעם אחר פעם, פעם אחר פעם – – – – – – לעניין החוק עצמו – ולכן אמרנו – גם בחוק החשמל התנהגנו מהרגע הראשון באחריות, והגשנו – אדוני היושב-ראש, הקראת – זה כל ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה, בלוק ה-52. אנחנו, הרשימה המשותפת, הגשנו שלוש הסתייגות בלבד: הסתייגות מס' 20, הסתייגות מס' 21 והסתייגות מס' 22. אתם יודעים מהן ההסתייגויות האלה? אלה ההסתייגויות שאתם ברשימה הערבית המאוחדת, רע"מ, אמרתם את זה. אנחנו לקחנו את מה שאתם אמרתם והגשנו הסתייגויות. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ההסתייגות הראשונה היא שהחוק הזה חל על כל היישובים והכפרים, כולל הכפרים הלא-מוכרים בנגב, כי החוק הזה לא כולל ולא חל על אנשינו בנגב ביישובים הלא-מוכרים ועל דהמש. חוק זה חל על כל הבתים אשר נבנו לפני 1 בינואר 2018 ויש להם תוכנית מתאר מאושרת, ולאחר מכן צריך להיות שם – ומאזן, אתה היית יו"ר הוועד הארצי וראש עיריית סח'נין – צריך שתהיה שם תוכנית מפורטת עבור כל שכונה. כל שכונה שרוצה להתחבר לחשמל, חייבים שתהיה לה תוכנית מפורטת, ואם אין תוכנית מפורטת, אי-אפשר להתחבר לחשמל; אם אין תוכנית מתאר, אי-אפשר להתחבר לחשמל. אנחנו יודעים שיותר מ-30% מיישובינו הערביים, אין להם תוכניות מתאר מאושרות, כלומר 30% מהיישובים הערביים – חוץ מהנגב – הם בחוץ, כי אין תוכנית מתאר מאושרת ומעודכנת. לכן, ישנן שכונות גדולות בטמרה ובשפרעם ובהרבה יישובים ערביים שלא ייכללו בחוק הזה. זו ההסתייגות הראשונה. נכון שאנחנו אמרנו שאנו מסכימים איתכם, שאנחנו רוצים חשמל לכולם, כי זו זכות בסיסית, זכות בסיסית לאדם שיהיה לו חשמל, ולא לקשור את זה לתכנון. למה לפני 1980, אדוני יו"ר הישיבה, עמיתי מנסור, לפני 1980 לא התקיים התנאי הזה, לא היה כל קשר בין התכנון והבנייה לבין החשמל? האם לא היה פיתוח, לא היה ארגון ולא היה חוק לפני 1980 במדינת ישראל? ב-1980, הראשון שהכניס את הסעיף הזה, קשר את המים והטלפון והחשמל בטופס 4, הוא – איך לקרוא לו, המנוול, או איך לקרוא לו – קצב, נשיא המדינה הקודם, האנס. הוא ממציא החוק הזה, הוא הביא את החוק הזה, שלא היה קיים קודם. אוקיי, החוק קיים, אבל יש עשרות אלפי בתים ערביים שלא מחוברים לחשמל, וזה לא חדש, זה מאז שנות השמונים. ולא בגלל שאנחנו, האזרחים הערבים, רוצים לבנות ללא היתר או בא לנו לבנות ללא היתר או אנחנו לא רוצים שיהיה לנו היתר. בני העם הערבי נכוו ועדיין נכווים באש הדוחות והקנסות והכלא שמושתים עליהם, אבל השלטונות, הממסד, לא תכננו ולא אישרו תוכניות מתאר. אום אל-פחם, אם היא הייתה צריכה תוכנית מתאר עבור שנת 2000, שנת 2000 הייתה מגיעה ותוכנית המתאר עוד לא הייתה מאושרת. האנשים רוצים לחיות, נכון, וליד? האנשים רוצים לחיות, רוצים לבנות. ואנחנו בונים על אדמותינו. אי-אפשר להשוות בין מי שמתיישב על ההר לבין האזרח הערבי בעל הבית והיישוב האמיתי. זה שיושב ומתיישב על ההר – הוא קרא לו "המתיישב על ההר", זה המתיישב על ההר, ואנו הזהרנו היום בוועדת הכנסת מכל עסקה שיכולה להיות. אתה אמרת שניר אורבך הזה, יו"ר ועדת הכנסת, מקיים מונולוג עם עצמו, מדבר אל עצמו, שהוא סיכם עם שר הכיבוש, שר הביטחון, לחבר חשמל את יישובי מה שנקרא "ההתיישבות הצעירה", כל מאחזי ההתנחלות בגדה המערבית. נכון שהחוק לא חל עליהם ולא מתקיים לגביהם בפרטי-פרטים, אבל אתה יודע ואני יודע שבדרך כלל החוק בא לישראל – כמו שקרה בעניין המשקאות. אתמול הצבענו בכנסת על חוק המשקאות, והיה לו רוב של אחד, שיהיה יוקר במחירי המשקאות הקלים הממותקים בישראל. באופן אוטומטי, בגלל הסכמי פריז, המכסים ויוקר המחיה חלים על הגדה המערבית, כלומר, העלינו את המחירים גם בגדה המערבית הכבושה. אותו דבר ייעשה בחשמל. אם ישנו קשר בעניין הזה, מחר יבוא גנץ ויגיד: הינה, הכנסת אישרה את העניין הזה, ואני, בהתאם לסמכויותיי ובהיותי הריבון, האדון בשטחים הכבושים, והיות שזה עניין בסיסי, מצרך בסיסי, אנחנו ניתן לאלה המסכנים, שמתיישבים שם וגוזלים את האדמה וגרים באדמות לא שלהם. ולכן אנחנו מזהירים שאומנם החוק הזה לא חל שם, אבל אם יהיה אישור וגנץ יחליט להעביר את החוק הזה להתנחלויות הללו, הרי שאתם נושאים באחריות מעצם היותכם חלק מהקואליציה הזו. ההסתייגות השנייה שהגשנו – אמרנו שההסתייגות הראשונה היא החלתו על כל האזורים, כולל אנשינו בנגב בכפרים הלא-מוכרים ודהמש, שבעזרת השם יוכר, בשעה טובה. נכון שאנחנו רוצים ארגון ורוצים תכנון, וכן רוצים שראשי היישובים שלנו יתחילו להניע דברים, אבל הגישה הזו שאנחנו שומעים, כאילו ראשי היישובים שלנו אשמים, מתרשלים – תתחילו לנוע ולהניע – אנחנו זורקים את האחריות על ראשי היישובים ועל עצמנו, הקורבנות של מדיניות מפלה זו? לאן הגענו? ראשי היישובים שלנו עובדים. תנו להם את האמצעים ואת התקציבים ותנו להם למנות – מה, מאזן, מחלקת הנדסה בסח'נין לא עובדת? להפך, היא עובדת, וגם בעראבה היא עובדת. הם עובדים, אבל הרשלנות והאפליה והסירוב באים ממוסדות התכנון הגבוהים, לא מאיתנו. אסור לנו בשום מקרה להאשים את עצמנו שאנחנו יכולים להיות באחראים בנושא הזה. ולכן, ההסתייגות השנייה היא שהולכים לתת את הסמכויות הללו לגב' שקד. הרי לפני שבועיים עשינו מלחמה עם שקד, כעסנו על שקד וביטלנו את כל הישיבות של ועדת הפנים, כי שקד עמדה פה ואמרה שהחוק הזה לא חל על הנגב ועל הכפרים הלא-מוכרים, ואמרה 200,000 ש"ח. טוב, לא 200,000 ש"ח. מאזן, אתה היית ראש עיר – זה תלוי באזור ותלוי בהיטל ההשבחה ותלוי בגודל השטח. אם יש בית של 300–400 מטר, ההיטל יהיה יותר מ-200,000. אם יש בית של 100 מטר, הוא לא יעלה 200,000, אולי הוא יהיה 100,000, יהיה 70,000, 120,000. ואתם אמרתם: אנחנו לא נקבל את זה ששקד תהיה בעלת הסמכות. מה השתנה? החוק הזה בא ואומר: כל שכונה – לא כל יישוב, סמי, לא כל יישוב, כל שכונה; כל בית שרוצה להתחבר לחשמל, השכונה הזו חייבת להגיש בקשה לשקד, ושקד תקבל את ההסכמה של הוועדה המחוזית, והיא תחתום על כל בקשה בנפרד. באנו ואמרנו – שקד חזרה ואמרו שיש מתווה, והמתווה הוא שקובע ומפעיל את העניין. הסתכלנו על המתווה, והמתווה הוא לא חלק מהחוק. זה דבר שחשוב שאנשינו ידעו וישמעו: המתווה איננו חלק מהחוק, המתווה הוא מדיניות של שר. והמדיניות הזו – בכלל, אנחנו לא מצביעים על המתווה הזה, והוא לא מהווה חלק מהחוק.) במה מדובר במתווה? מובהר כי השימוש בסמכות האמורה בידי שר הפנים הינו בגדר חריג לכלל, (מתרגם דבריו לערבית) והכלל הוא: אם לא יינתן אישור לאספקת חשמל לאחר קבלת אישור מאת הרשות המאשרת, שלפיו ניתן היתר (אומר בערבית: כלומר הכלל הוא שיהיה טופס 4,) לפיכך, (אומר בערבית: תשמעו,) השימוש בסמכות זו נדרש שייעשה במשורה. אדוני היושב-ראש, מה זה "במשורה"? אני, ואללה, לא ידעתי, למרות שאני משפטן וזה וזה, לא ידעתי בדיוק את התרגום המילולי של "במשורה". אלי אבידר, הלכתי, בדקתי במילון: מה זה "במשורה"? אמרו: בצמצום. בערבית: (אומר בערבית: בטפטפת, כלומר טיפה-טיפה.) ככה כתוב שחור על גבי לבן. אם זה כתוב ונותנים את הסמכות לשר הפנים, אז מה נגיד? גם בחוק האזרחות – אני מזכיר לכם, אין חוק, בוטל החוק, ועל אף זאת חודשים על גבי חודשים היא מסרבת למלא אחרי החוק הקיים ולשדרג ולטפל בבקשות לאיחוד משפחות. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ההסתייגות השלישית, אדוני היושב-ראש, היא בעניין הערבות הבנקאית. החוק הנוכחי מחייב כל אזרח הרוצה לחבר את ביתו לחשמל לתת ערבות בנקאית, ערבות בנקאית על מלוא סכום ההיטל ומס שבח וועדה מקומית ומים וביוב ופיתוח. מהם הסכומים האלה – עשרות אלפי שקלים, 100,000 שקל? לא משנה הסכום, אבל הסכום הולך להיות גדול. הסכום הזה, כל אזרח שרוצה להתחבר לחשמל צריך לתת ערבות בנקאית על כל הסכום, או שהוא משלם במזומן לעירייה – למועצה המקומית או לעירייה – ואת היתרה הוא ייתן בערבות בנקאית. אנחנו הצענו, במסגרת הסתייגות זו, שכל אזרח שרוצה חשמל יחתום על התחייבות שכשתהיה אפשרות ויהיה אישור תוכנית מפורטת ותהיה אפשרות שהוא יקבל היתר, אז הוא ילך וישלם. אנחנו יודעים איך משלמים – משלמים בתשלומים, צ'קים דחויים, ולא בתשלום אחד. זו ההסתייגות השלישית. למרות זאת אמרנו שאנחנו, מהרגע הראשון, היה לנו חוק חשמל של הרשימה המשותפת שהיה יכול לחבר את כל הבתים הערביים, עם מתן התחייבות מכל אזרח שכשתהיה האפשרות לתת היתר הוא יוציא היתר, או שהם מנתקים לו את החשמל אז. זו ההסתייגות הקיימת וזו הבקשה הקיימת. ובכל זאת, היות שבחוק הזה יש כמה נקודות שעודכנו באופן חיובי, אנחנו גם לא רואים את התמונה בשחור, ויש נקודות שראינו בחיוב, למשל העניין של צו שיפוטי: בתים שיש להם צווי הריסה ועברו מאז שנתיים יוכלו עכשיו להתחבר לחשמל. זה דבר שלא היה קיים בעבר, וזה דבר חיובי במתווה. זה דבר שהיה בחוק, והם הוציאו אותו ושמו במתווה. כמה זה עונה על בקשות עם התוכניות המפורטות? יש שאומרים 5%, יש שאומרים 10% ויש שאומרים 20%. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים את דרישתנו לחבר את כל הבתים הערביים שנבנו בתוך תוכניות המתאר הכלליות המעודכנות אשר הגישו הרשויות המקומיות. למה? מה הבעיה להתחבר לחשמל? הרי הם בסוף נמצאים בתוך מסגרת תוכנית המתאר המוצעת על ידי המועצות המקומיות והעיריות, וכשתהיה אפשרות להוציא היתר, על כל אזרח החייב בהיתר – אנחנו בעד שכל אזרח שרוצה חשמל ומקבל היתר ישלם את מה שהוא חייב לשלם, כמובן. מי אמר אחרת? אבל ישנו הבדל בין לבוא ולהגיד לו: תבוא שנה או שנה וחצי קודם – או אני לא יודע כמה זמן אמורה תוכנית מפורטת לקחת לפני שמאשרים אותה – לתת ערבות בנקאית. הדבר הזה, אנו נראה מחר שהוא הולך להיות אחד המכשולים העיקריים שמהם יסבול האזרח הערבי, כי אנחנו יודעים מה המצב הכלכלי של האזרחים הערבים. עם זאת, אמרנו מהרגע הראשון שאנחנו לא ננהג כמו אלה שלא רוצים שיחובר אפילו לא בית אחד לחשמל, ואנחנו לא עושים הקבלה או השוואה בין מטרות ויעדים שהיו האחראים לאורך עשרות שנים למדיניות המפלה הזו. אנו רוצים שמספר גדול ככל האפשר של בתים ערביים יחוברו, ואם ישנה אפשרות לחבר 10%–20%, הרי שאנחנו רואים את זה בחיוב. לכן הצבענו מהרגע הראשון בעד החוק הזה. עכשיו, אנחנו מקווים להמחיש את מבחן התוצאה, אנחנו אומרים שהעיקרון הוא מבחן התוצאה. אנו נראה בתקופה הקרובה שהפתרון הזה לא יהווה פתרון לבעיה של חיבור הבתים הערביים לחשמל, ואנחנו ברשימה המשותפת נמשיך בהצגת הנושא הזה ונמשיך להציג את החוק הזה שהתחלנו בו, כי הוא החוק שפותר את הבעיה העיקרית שממנה סובל האזרח הערבי ומאפשר רשת חשמל ושירות בסיסי ואנושי לכל אנשינו בכל האזורים. תודה רבה.) תודה רבה. חבר הכנסת עודה, בבקשה. כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הרשו לי בבקשה לדבר בשפה הערבית, למרות שאני בעד זכויות מיעוטים, לרבות זכויות קולקטיביות, והיהודים פה הם מיעוט, אבל בכל זאת, תרשו לי הפעם. – – – תשמע, אתה יהודי, אבל אתה מצרי, מדבר ערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לדבר בשפה הערבית מתוך הרצון להסתרה, מתוך העיקרון של תשאיר את זה בלב ושיציק, ואל תוציא את זה החוצה ולעשות פדיחות. אז יותר טוב שנדבר אחד לשני בשפה הערבית, כי ישנם כמה עניינים שחשוב – המטרה שלהם היא לא להוציא את הדיבה, אלא השיח הישיר עם הציבור הערבי שלנו. לפעמים אני מרגיש אומללות מהמצב הזה. מה זאת אומרת שבמאה ה-21 המערכה העיקרית תהיה סביב חוק החשמל? או שהמערכה העיקרית היא סביב איחוד משפחות, למשל, או המערכה העיקרית היא סביב ועדת חקירה לעניין העסקת מורים. במאה ה-21, לא רק המערכה העיקרית – יש אנשים שנכנסים לממשלה בשביל עניין פה ועניין שם, ומוכרים את כל הסוגיות האסטרטגיות, מוכרים את השורשים תמורת גרושים. זו אידיאולוגיה שלמה. אנחנו עומדים בפני נושא שלמרות כל האומללות שבו, ולמרות שהרשימה המאוחדת הצביעה נגד הצעת הרשימה המשותפת שהביא ד"ר אחמד טיבי, שהייתה פותרת 90% מהבעיה, הייתה לנו עמדה מוסרית שלפיה אם זה פותר בעיה קטנה, אנחנו לא יכולים להוות מכשול. אין מצב. ועם זאת, ראינו שחבר הכנסת ווליד טאהא עשה "ענתר בן שדאד" ואמר שהוא הולך להוציא את הסמכויות מאילת שקד. הוא אפילו אמר את זה עם פרצוף רציני. אני קורא את החוק ואת המסמכים הנלווים: כל הסמכויות הן בידי שר הפנים. ולא רק זאת, לא רק שכל הסמכויות הן בידיה, היא בכוונה נהגה בהשפלה, כפי שהיא אומרת:) השימוש בסמכות זו, נדרש שייעשה במשורה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מה זה אומר? זה אומר בטפטופים, בטפטפת. סועאד חוסני אומרת לחוסין פהמי בסרט "ח'לי באלכ מן זוזו": אני מדברת אליך בחום, אתה עונה לי בטפטופים. "חום" זה גם חשמל. ומי שלא יודע מה זה טפטפת, הרופאים משתמשים בזה.) תתרגם את זה – – – תרגם להם את זה, הם לא יבינו. – – – (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מישהו חושב שבניסוח של חוק, שפה חוקתית, היא מתכוונת להכניס את המילה "טפטפת". היא הולכת לאשר את הבית הזה או ההוא פעם בשבוע, פעם בחודש, בטפטופים, והיא מביאה את המילה הזו לוועדת הפנים, שבראשה עומד ווליד, וגורמת לו להרים את היד שלו בעד המילה "טפטפת". כך. חברים, קצת כבוד עצמי. העם שלנו מלא בגאווה וכבוד עצמי. קצת מזה לא יזיקו. למען האמת, אני רוצה להגיד דברים כדי שכל אדם ירגיש עד כמה דבריי אלה אמיתיים. אני אביא דוגמאות על שכונה בצפון, שכונה במשולש, שכונה במרכז ושכונה בדרום. למשל, שכונת אבו שהאב בשפרעם לא תפיק כל תועלת; שכונת אל-מקאיל בכפר קרע לא תפיק כל תועלת; שכונת דהמש במרכז הארץ לא תפיק כל תועלת; בדרום הארץ, בנגב, לא יפיקו כל תועלת. אני מדבר בשמות של השכונות. לא רק זה, אלא שהגברת השלטת אילת שקד מתעקשת שהם חייבים לשלם את הערבות במלואה, ולא בתשלומים. למי יש? מי יש לו לשלם את מלוא הערבות כדי להתחבר? האם החוק הזה בא במיוחד עבור שכונות מסוימות ולבעלי האמצעים הכלכליים ולא עבור האנשים הפשוטים? אני רוצה לשאול את חבר הכנסת ווליד טאהא ורוצה להגיד לו שלמרות הטפטפת – הינה היא הטפטפת – למרות זאת, אני רוצה לשאול אותך: על מה התמקחת? אתה זוכר שלפני שבוע אחד אני אמרתי לכל האנשים: אתם עוד תראו שבאותו היום יביאו את חוק חריש עם חוק החשמל? תחזור לדף הפייסבוק שלי ולדברים שאמרתי לאנשים היקרים ביותר מבני עמנו שהצביעו לרשימה המאוחדת, שהם אנשינו ובני עמנו, חלק בלתי נפרד מאיתנו ומדמנו, האנשים הכי מכובדים ויקרים. אליהם הפניתי את דבריי באופן ישיר. אמרתי להם: הצבעתם עבור הרשימה המאוחדת, אבל תראו מה הם עושים. אמרתי להם שיביאו את חוק חריש באותו יום, כי השלטת והשולטת אמרה לו: אתה תביא אותם ביחד ואנחנו נצביע על שניהם ביחד, באותו יום – חריש, שבאה על חשבון תושבי המשולש הצפוני, ועכשיו עוד חוק נוסף על חשבון תושבי המשולש הצפוני. למשל, ועדת תכנון מיוחדת עבור חריש – מה משמעות זה שהיא מיוחדת עבור חריש ולא לכל האזור? זה אומר אזור תעשייה לחריש. על חשבון מי? על חשבון תושבי באקה אל-גרבייה, על חשבון כפר קרע, על חשבון אום אל-פחם, על חשבון עין אל-סהלה, על חשבון עארה וערערה, על חשבון אל-עריאן למעלה, על חשבון אום אל-קטף, על חשבון מייסר. הרי מה המשמעות של אזור תעשיה גדול שיש בו את הקניון הגדול ביותר שיהיה שם? מה המשמעות של הדברים האלה? זה אומר: אנשים, תבואו לחריש על חשבון כל האזור הזה. הרי אנחנו אמרנו לך שיביאו את זה באותו היום, לא יומיים לפני ולא יומיים אחרי, לא שבוע קודם ולא שבוע אחרי. באותו יום. אתה תצביע פה, עם חריש. אני אגיד לך עוד משהו, ואני מתערב – הם יביאו את חוק הגיוס, חוק גיוס היהודים החרדים, כלומר הוספת מגויסים לצבא הישראלי, צבא הכיבוש, ויגידו לכם: תצביעו בעד החוק הזה. אני מבקש ממך משהו. ניר אורבך כתב בכתב, ולא סתם הודיע בעל פה, כתב בכתב – – –) ניר אורבך – מי זה? (האבא של ההתנחלויות, יושב-ראש ועדת הכנסת, שהוא בעצמו מתנחל, ימני קיצוני, מהחבר'ה של ימינה, אמר: אני לא מעביר את החוק הזה אלא אם כן החשמל יחובר גם להתנחלויות ולהתיישבות צעירה. אלה הבריונים, בריוני הגבעות ומה שמסביב להן. מה קרה?) – – – אני מבקש, אני מבקש. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני מבקש, אני מבקש. מה קרה פה במקרה הזה? ניר אורבך כתב באופן מילולי: לאחר שסיכמתי איתם על כך שהם מעבירים את הנושא, אני מאשר שהם יביאו אותו לכנסת. אז אחי, תוציא הכחשה. הרי הוא כתב במילים אלו. תוציא אתה הכחשה. סוגיות כל כך פשוטות – חשמל. מתי החשמל הגיע לאנושות? חשמל – לתת תמורתו את כל העמדות והעקרונות האלה? העם שלנו השיג את כל ההישגים האלה בגאווה וכבוד. העם שלנו השיג הכרה בכפרים, העם שלנו הרחיב אזורי שיפוט, העם שלנו הביא תוכניות מתאר ללא כל ויתור, עם מכובד. למה להתנהג בצורה הזאת? למה להתנהג בצורה הזאת, להחליף שורשים בגרושים? למה? אנחנו ברשימה המשותפת – כבר ברור היום שגם כך הקואליציה תומכת וגם כך החוק יעבור. הרשינו בקריאה הראשונה והרשינו בקריאה השנייה, מתוך העיקרון שאם זה יעזור רק לעני אחד, אם זה יעזור לשכונה אחת, הרי שזו עמדה מוסרית גדולה של הרשימה המשותפת. בושה, מה שאתם עושים. בושה לכם.) – – – תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אדוני השר, בקדנציה הקודמת, כשהייתה הרשימה המשותפת, ניהלנו מגעים ממושכים עם משרד המשפטים, עם ארז קמיניץ, כדי לבטל את טופס 4. הוא היה עקשן, הוא התעקש. גם הצענו לו אז להחיל את צו שחל ואת צו בנימין בן אליעזר, שאלפי בתים ערביים אז, בזמנו, חוברו באמצעות הוראת השעה ההיא. הוא סירב. אני רוצה לומר לכם שקמיניץ בזמנו אמר מילים לא טובות על הצו של שחל ועל שחל עצמו. היינו יחד. כולנו, הרשימה המשותפת, היינו יחד בישיבה, ואז הוא הפתיע ואמר: יש לי נוסח, יש לי רעיונות. אני מוכן, בסיטואציה מסוימת, בתנאים מסוימים – ואז הוא הציע לנו כמעט 90% מהרעיונות שמוצעים כיום בחוק החשמל המובא לפנינו היום. כאשר הצעתי את חוק החשמל, הוראת השעה, כמעט בתחילת הקדנציה, ידעתי שהשרה האחראית היא שרת האנרגיה קארין אלהרר, כי זה חוק החשמל, לא חוק התכנון והבנייה, שעליו אחראית אל-מונדלה אילת שקד. קארין אלהרר, השרה האחראית, הודיעה לנו שהיא תומכת. חשבנו שזה יעבור. אני רוצה לומר לכם שהייתה לי אכזבה אישית גדולה. למה? כאשר הצגתי את החוק שלי דובר אז הרבה – (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: כאשר הצעתי את חוק החשמל – הוראת השעה, כמעט בתחילת הקדנציה, ידעתי שהשרה האחראית היא שרת האנרגיה קארין אלהרר, כי זה חוק החשמל, לא חוק התכנון והבנייה, שעליו אחראית אל-מונדלה אילת שקד. קארין אלהרר, השרה האחראית, הודיעה לנו שהיא תומכת. חשבנו שזה יעבור. אני רוצה לומר לכם שהייתה לי אכזבה אישית גדולה. למה? כאשר הצגתי את החוק שלי נאמר אז הרבה: בוא לשתף פעולה איתנו, אנחנו ואתם ביחד – המאוחדת. היו אומרים לנו: תשתפו איתנו פעולה, תנצלו את הימצאותנו בקואליציה. אנחנו במשותפת נגד הממשלה הזו ונגד הקואליציה, ברור, אבל לפעמים אנחנו מצביעים בהתאם לאינטרסים של הציבור שלנו. זה היה יום ראשון. פניתי לחבר הכנסת ווליד טאהא ואמרתי לו: יש לי ביום רביעי הצעה שאני רוצה שתתמכו בה. הוא שאל איזו הצעה, ואמרתי לו הצעת חוק חשמל. הוא אמר: אני לא יודע, אנחנו בקואליציה ואתם באופוזיציה, תן לי לראות. להגיד לכם, עמיתיי בסיעה אמרו לי: הם לא יצביעו איתך. אני אמרתי להם שהם טועים, יש מצב שיצביעו איתנו. זה היה בתחילת הקדנציה. לפני ההצבעה דיבר איתי חבר הכנסת מנסור עבאס, ואני עניתי לו, אמרתי לו: אנחנו מוכנים, אני אישית, אחמד טיבי, יוזם החוק, מוכן לעלות על הבמה ושנעביר את החוק בקריאה טרומית, ושאני אגיד שזה בשיתוף פעולה עם רע"מ ושנכתוב את שמותיכם בפרק של היוזמים של החוק. יותר מזה? ואף אמרתי שאנחנו מושיטים לכם את ידנו בחוק הזה, כי הוא משרת את הציבור שלנו. לצערי, התשובה – והציבור עדיין זוכר – הייתה סירוב: אתם לא יכולים ואנחנו כן יכולים, ואנחנו נעביר את זה מהר בקואליציה. מאז הקואליציה לא מסכימה להעביר את החוק בקלות. שקד היא הקיצונית ביותר בממשלה הזאת, שרת הפנים, ויש לה את הסמכויות לפי חוק התכנון והבנייה ולפי חוק החשמל, הנשען על חוק התכנון והבנייה, אשר החזיר את הקישור המסוכן בין טופס 4 לבין חוק התכנון והבנייה. הרי החוק שאני הבאתי, החוק של המשותפת, מה הוא אומר? לנתק את הקשר בין טופס 4 לבין החשמל. לא רוצים את טופס 4, שהוא "רשות אכלוס", קוראים לזה, ולאחר מכן לחבר לחשמל. וכפי שאמר אוסאמה, זה חוקק בשנת 1980, ומי שחוקק אותו אז היה ח"כ ששמו משה קצב.) שמו משה קצב. הוא הביא את הקשר הזה בין טופס 4 לתכנון ובנייה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: שאלוהים ייקח לו את הבריאות. בכל מקרה, אנחנו היינו משוכנעים, וכך גם כל המומחים, שהחוק שלנו עוזר לרוב הבתים שצריכים להיות מחוברים לחשמל ולא חוברו עדיין כי אין טופס 4. שקד פוזלת ימינה, שמה עין על אלה, ומי שמשלם את המחיר זה החוק והציבור הערבי. ולכן היא הסלימה, כן. היא הקצינה והתעקשה ושלטה, השלטת ההיא, רוקנה את החוק מהרבה תוכן. היא אמרה מפה, מעל הבמה הזו, מה שגרם כעס לרע"מ, שחוק זה איננו חל על היישובים הערביים הבלתי-מוכרים בנגב. אלה דברים נכונים, והיום אנו מצביעים על חוק שלא חל על היישובים הערביים נגזלי ההכרה בנגב – אי-אפשר להגיד אחרת – ולא זו בלבד אלא שהוא לא חל על הרבה אזורים שהוזכרו פה: אל-מקאיל, דהמש בנגב, בשפרעם ישנן שכונות, בטמרה ישנן שכונות, ועוד הרבה אחרים. אבל תדמיינו, אל מול היחס הזה וההתנגדות לחוק שלנו, איך נהגה הרשימה המשותפת. כשהוגש החוק הזה, אנו בקריאה טרומית הצבענו בעדו, ובקריאה הראשונה הוא כמעט נפל. לו המשותפת הצביעה נגד ופטין מולא היה נמנע, היה תיקו והחוק היה נופל, והחבורה הזאת ושקד וימינה היו מרוצים. אבל אנחנו אמרנו בזמנו: אולי הוא יעזור ל-x בתים, לא חשוב כמה, והצבענו בעדו. אני חושב שזו הדרך הנכונה והאחראית והגאה, וכך נהגנו תמיד. לאחר מכן פרץ המשבר בין שקד לח"כ ווליד טאהא. יצאו הודעות, ואני חושב, אוסאמה, שהעיתונאי מוחמד מג'אדלה כתב שרע"מ מאיימת שאם שקד תישאר בעלת הסמכות, ורוצה את החוק ללא מתווה – ללא דף המדיניות. מה המצב היום? שקד היא הקובעת לאחר אישור החוק. לאחר אישור החוק, אף חבר כנסת, לא יו"ר ועדת פנים ולא אני ולא אף אחד מאיתנו, לא יכול להשפיע על מהלך החוק ודרך אכיפתו. רק השרה שקד. והשם שלה כשרה חתום על המתווה – דף המדיניות. מה כולל דף המדיניות? אוסאמה הזכיר את ההחרגה של צווים שיפוטיים. כמו כן, מצד שני יש דבר שלילי, והוא שחיבור הבתים לחשמל הוא היוצא מהכלל, והשימוש בסמכות זו יתבצע במשורה, בטפטפת. כלומר, לקרוא לו "חוק הטפטפת" למשל, או לקרוא לדף המתווה "דף הטפטפת". למה? הרי אנחנו אזרחים ילידים בארץ הזו. אנחנו כבר ב-2022 ועודנו נלחמים, כולנו, שתי הסיעות, הח"כים הערבים, למען חיבור בתים לחשמל. ישראל, שקוראת לעצמה סטרטאפ ניישן, עדיין מונעת מים וחשמל ובתי ספר מהיישובים הערביים הבלתי-מוכרים בנגב. זו זכות יסוד, וזכות יסוד זו לא הוזכרה במהלך המשא ומתן להקמת הקואליציה. אם היו מזכירים אותה ומסכימים לגביה, הרי ששקד לא הייתה מעיזה להציב את תנאיה בכל פעם תנאי חדש, וניר אורבך לא היה מתגאה ומצייץ: ישנתי טוב הלילה כי הגענו להסכמות לגבי חיבור הבתים של המתנחלים. הוא קורא לזה התיישבות צעירה – אתם יודעים, מכבסת מילים, אלה התנחלויות. אין מתנחלים טובים ומתנחלים רעים. התנחלויות הן פשע מלחמה בהתאם לדין הבין-לאומי. הוא קושר, ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת ממפלגת ראש הממשלה והמפלגה של אילת שקד, הוא קושר חיבור של הבתים הערביים בתוך ישראל לחשמל לחיבור בתים הנמצאים על אדמות שנגזלו ונגנבו מבעליהן, שמהוות פשע מלחמה. הם יוצרים קשר. שקד דיברה עם גנץ; לא ניר אורבך דיבר עם גנץ, שקד היא שדיברה עם גנץ. אני לא יודע אם סיכמו או הולכים להסכים, אבל הוא כתב, ואנחנו מזהירים מהאפשרות הזו בעתיד; לא מחר, בעתיד. למרות זאת, ובעל כורחו של ניר אורבך, הבתים הערביים חייבים להיות מחוברים לחשמל ולקבל את זה. אוסאמה הזכיר את ההסתייגויות. אנחנו ברשימה המשותפת הגשנו רק שלוש הסתייגויות, בשונה מאלה שהגישו הרבה הסתייגויות ונטשו. אנחנו רוצים לחבר את הבתים הערביים לחשמל, ולכן העברנו את החוק בקריאה ראשונה. אלה רוצים להפיל אותו ורוצים להביך את הבן דוד שלהם נפתלי בנט. ההסתייגות הראשונה זה שהחוק יחול גם על היישובים הבלתי-מוכרים בנגב ובדהמש ועוד. אני קורא לכל הח"כים הערבים בקואליציה להצביע בעד הסתייגות הרשימה המשותפת לחיבור הבתים הערבים לחשמל גם בכפרים הערבים הבלתי-מוכרים, גם אם זה יוביל לכעס של ניר אורבך ושקד והבן דוד שלהם נפתלי בנט.) אבו כאמל. תפדל. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: כשיש לך שכונה או יישוב שאין בהם תוכנית כוללנית, איפה תשים את עמוד החשמל? העניין הוא רק שנגיד לחבר את הבתים, אנחנו רוצים לחבר את הבתים לחשמל. כמה שנים אתה בכנסת, 22 שנים, לא? מה הסיבה האובייקטיבית שמוגשת לך לאי-חיבור הבתים לחשמל? הרי לא צריך מקום שיהיה מוסכם: מפה יעבור עמוד חשמל. הרי אתה יודע שהאנשים, רוב האנשים בכפרים בלתי המוכרים, המטרה היא להכיר בהם – – –) (אומר בערבית: הבלתי-מוכרים ולא בלתי המוכרים.) (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מצוין. זה עניין אחר, אבל אנחנו מדברים על השכונות הערביות המחוברות לחשמל בצורה בלתי חוקית, ולא טכנית, מבחינה מקצועית. איך אתה תבצע את החיבור כשאין לך את התוכנית הראשונית? יש לך פה כביש שעובר. אתה תשים עמוד חשמל? יש דברים אובייקטיביים. הינה, אתה כבר 22 שנים. האם הצלחת להתקדם בנושא הזה צעד אחד קדימה? הרי אנחנו יכולים לדבר כל הזמן פוליטיקה ולהתגרות זה בזה פוליטית, אבל בסופו של הדבר אתה צריך פתרון שיהיה מעשי ומציאותי, פתרון ישים בשטח. אני אומר לך, יש לי בשכונה הצפונית במע'אר, אי-אפשר – בלי תכנון מקדים אי-אפשר לחבר בתים לחשמל. איפה תשים את העמודים? איך אתה תמתח כבלים? סיימת? תפדל. תפדל. קודם כול, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: העמדה הזאת כוללת אימוץ של מדיניות ממשלות ישראל.) (אומר בערבית: לא פוליטיקה ולא מדיניות – – – מקצועית.) (אבו מוחמד, אני מייד אענה לך במלוא הכבוד על העניין המקצועי, אבל הגישה שלך היא אימוץ מלא של המדיניות של ממשלות ישראל לאורך עשורים.) לא, לא. (בנושא הכפרים הבלתי-מוכרים והשכונות הבלתי-מוכרות – אני הקשבתי לך, אני רוצה שתיתן לי הזדמנות להשמיע את דעתי. הנושא השני – המדינה היא שלא הכירה בכפרים הבלתי-מוכרים, ולא הכפרים הם שלא הכירו בחוק הישראלי. המדינה לא מכירה ביישובים הללו, לא נותנת להם חשמל, לא נותנת להם תשתיות ולא נותנת להם בתי ספר ולא כבישים, ולכן אין מקום לשים את העמודים.) (אומר בערבית: אני לא מדבר – – –) (הפתרון שאני ואתה מקבלים הוא שהמדינה תכיר בהם ושתיתן להם את התשתיות, וכאשר הם מקימים התנחלות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, אתה רואה – החשמל מחובר, המים מחוברים, אתה רואה בתי ספר, בונים להם בית כנסת. מה, הערבים בנגב הם לא בני אדם? הממשלות בישראל לא רואות אותם ממטר. אוויר? הסיבה לזה שהם לא מתכננים להם היא שהמדינה לא מכירה בהם, לא שהם מזניחים, כאילו שיש ראש מועצה אזורית בנגב שמתרשל ולא מקים תשתיות. כך אני מבין את הגישה הזו. הנקודה השנייה היא בעניין המקצועי והטכני – איפה נשים את העמוד. זו הבעיה, דוקטור, יושב-ראש הישיבה – המדינה. אם אנחנו מעבירים חוק לחבר לחשמל את הכפרים הבלתי-מוכרים, היא מחויבת להקים להם תשתיות, ותציב להם עמודים: פה עמוד ושם עמוד, ובצד ימין עמוד, ולמטה עמוד, ולחבר אותם לחשמל. מה גם שהיום לא צריך עמודים, לפעמים, לפעמים חופרים מתחת לאדמה. אנחנו כבר בעידן הסיבים האופטיים. הכול פתיר מקצועית. אבל ההחלטה הפוליטית-מדינית של ממשלות ישראל היא שהן שמות עין על אדמותיהם של האנשים הללו, ולכן צריך לענות אותם. אני ואתה חושבים באותה צורה בעניין הזה, אתה חושב בדיוק באותה דרך, או לפחות כך חשבת כשהיית איתנו במשותפת. כך אתה חשבת, כך חשב מסעוד גנאים; מזמן, כי הרי הם כבר הרבה זמן בכנסת, החברים שלך מהתנועה האסלאמית, אנחנו והם חשבנו באותה דרך. אז אני לא חושב שהעמיתים שלך ברשימה המאוחדת התרשלו. הבעיה נמצאת בחבורה של האנשים האלה שיושבים פה, בממשלות. לא בך הבעיה, לא במסעוד ולא בטלב אבו עראר.) (אין שום קשר, אבו כאמל. אני מנסה לנהל איתך דיון אובייקטיבי.) (אני עניתי לך אובייקטיבית.) (לא, אין קשר בין מה שאני שאלתי אותך עליו לבין מה שאתה ענית.) (יכול להיות שלא הבנת את התשובה שלי, או שלא מתחשק לך להבין את התשובה שלי.) לא, לא, אבו כאמל. (כי אמרתי לך שהבעיה היא באלה, בממשלה, ולא באנשים שאין להם תשתיות.) (אומר בערבית: לגבי – עוד פעם, אנחנו הפרדנו בין שני העניינים. לגבי הכפרים הבלתי-מוכרים – – –) (אומר בערבית: – – – לשים את עמוד החשמל – – –) (אגב, ד"ר סמי וד"ר מנסור – – –) לא ברור. (אתם יודעים כשהיו ח"כים מהדרום בכנסת.) חייבים לחבר להם טלפון, בזק מחויבת בכל זמן. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אתה יודע שחיברו להם, למרות שאין תשתיות, הם חיברו להם את הטלפון? כי יש חוק וכי הם חברי כנסת. לפי דעתי כל תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים יותר טובים מכל 120 חברי הכנסת שנמצאים כאן, יותר טובים מכולנו. אני פעמיים אומר לך שאני ואתה חושבים באותה צורה על המצב שאליו הגיעו הכפרים הבלתי-מוכרים.) (אבו כאמל, אנחנו יכולים להמשיך לחוג סביב הנושא עוד 20 שנה. אני שואל אותך שאלה לגבי הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב.) (נניח שהממשלה לא רוצה להכיר.) לא, לא. אה, אוקיי. (נניח שהממשלה לא רוצה להכיר – האנשים יישארו ללא חשמל. אנחנו באים לפתור את העניין הזה. אנחנו רוצים יד ביד, ידי המאוחדת עם המשותפת, לפתור את העניין הזה שהממשלה מסרבת להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים והם נשארים ללא כל תשתיות, ללא מים וללא חשמל. אנחנו מחויבים כולנו, אתה ואני והוא והוא, ווליד, יו"ר הוועדה, שלא נמצא בישיבה, מחויבים להמציא להם פתרון.) אוקיי. (אומר בערבית: יישר כוח.) (אחרת זה יימשך עוד חמש שנים ועשר שנים בלי פתרון.) (יישר כוח. זו האג'נדה שלנו, בעזרת האל. לאחר שסיימנו את העניין של שלושת הכפרים, כרגע אנו עובדים על הקבוצה הנוספת, ובעזרת השם נגיע בעניין הנגב לפתרון קרוב שמהווה פתרון כולל לאנשינו בנגב, לכפרים הלא-מוכרים בנגב. אבו כאמל, אם תרשה לי, כי הזמן נגמר – – –) (אתה לקחת לי מהזמן.) (לא, נתתי לך – – –) (אני עניתי לך, עדיין לא סיימתי. אתה הסטת אותי מהנאום, ואני מתוך כבוד לשאלה שלך עניתי לך.) (אבו כאמל, אני לקחתי דקה או שתיים ממך. כבר נתתי לך חמש דקות.) (כן, אבל עניתי על נושא שלא נמצא בנאום שלי. עכשיו אני אתחיל לדבר על ההסתייגויות.) (הרי אתה חוזר על דבריו של אוסאמה – – –) (98% מהצופים לא ראו את דבריו של אוסאמה בשעה הזאת.) (אם אפשר לסיים בדקה.) (אינשאללה. בעניין של המתווה, עוד לפני שהיה מתווה, רע"מ ווליד שמו בחוק סעיפים שאנו רואים בהם צדדים חיוביים רבים: החרגת צווים שיפוטיים ונקודות אחרות. באה שקד והוציאה אותם. היא החלישה את החוק. המתווה, רק שקד קובעת לגביו, לא אני ולא אתה ואף לא יוזמי החוק. לכן, בתים אלה ימשיכו להיות תלויים בהחלטה, והצוואר שלהם בין ידי אילת שקד. זה מצב בלתי סביר. אנחנו ברשימה המשותפת עוד לא הצבענו על החוק שאתם התנגדתם לו, שאני הצעתי לשתף פעולה לגביו ולא הסתייע הדבר. אנחנו נביא אותו בזמן המתאים – –) אינשאללה, אינשאללה. (– – כי החוק הוא המתאים ביותר, לדעת המומחים.) (אינשאללה. יישר כוח.) שוכרן. (הלוואי שנוכל להשיג את כל מטרותינו בבת אחת, הלוואי, אבל בעזרת האל אנחנו בתחילת הדרך הנכונה, ומקווים לשיתוף פעולה מצידכם, עמיתינו ברשימה המשותפת.) אנחנו עוברים לדובר הבא. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. (אומר בערבית: אני מוותר.) (אומר בערבית: מוותר.) הדוברת הבאה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. חבר הכנסת עופר כסיף נמצא? לא, לא. לא בבניין? לא, הוא בבידוד. טוב, אז את הדוברת האחרונה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. 15 דקות. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מדברים היום על החוק שידוע כחוק החשמל, למרות שהוא לא חוק החשמל, הוא שינוי בחוק התכנון והבנייה. משם מתחיל כל הסיפור – הסיפור הזה של לערבב את נושא החשמל ולקשור ולהתנות אותו בעניין של התכנון והבנייה ולעשות את החיבור. ניסינו לפרק אותו כבר כמה שנים, והעולם כולו מפרק את הקשר הזה בין תכנון ובנייה לבין הזכות הבסיסית לקבלת תנאים הבסיסיים של כל אזרח, של כל אדם, איפה שהוא נמצא, גם לחיות בתנאים מינימליים של חיבור למים וחשמל. אנחנו ניסינו לעשות את זה. הצעת החוק שהוגשה על ידי חברינו אחמד טיבי ואוסאמה סעדי בשם המשותפת והוגשה בעבר גם על ידי אחרים ניסתה לפרק את הקשר ההדוק הזה – קשר שנעשה ממטרה פוליטית גרידא ולא מתוך באמת אהבה וציות לכל הרצונות של לעקוב אחרי החוק של תכנון ובנייה. הקישור בין חשמל לבין תכנון ובנייה בא להגביל את האפשרות של האזרחים לפתור את בעייתם הבסיסית – שהולכת ונעשית יותר ויותר חמורה – בעניין הדיור בחברה הערבית, לאחר החנק שנעשה לכפרים הערביים ולערים הערביות וגזל האדמות שמנע מהכפרים ומהערים להתפתח באופן טבעי, לאחר שהממשלות השונות של מדינת ישראל הרימו ידיים ואמרו: זה לא מעניין אותנו, לתכנן ולהרחיב את מרחב המחיה של האוכלוסייה הערבית; להפך – לנסות לחנוק. אנשים חיפשו פתרונות ובנו, בנו אומנם בלי רישיון, ואז המאבק הפך אצלנו למאבק על להסביר למה אנחנו כאילו בונים בלי תכנון, למרות שמי שמנע את התכנון ומי שעיכב את התכנון ומי שעיכב את אישור התוכניות הכוללניות היה המדינה, היה הממשלות השונות והיה משרד הפנים. ולמה אני מדגישה את זה? כי אסור שהשיח ירד לרמה של: נהיה מוכנים לקבל את הנרטיב ואת הסיפור ואת השיח של אותן ממשלות שדיכאו את האוכלוסייה הערבית ונישלו אותה ולהתחיל להתחשבן עם עצמנו, לפי השיח הזה. (אומר בערבית: תדברי בערבית, עאידה. כולנו פה ערבים.) (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני מדברת בערבית ומדברת בעברית, ובדיוק התכוונתי לעבור לשפה הערבית כדי לנסות להבין את החוק הזה בצורה מדויקת. מי שמנסה להגיד שהחוק הזה בא מעשית לתת חשמל לבתים הנקראים "ללא היתר", הוא טועה, כי זה לא אמור להיקרא כך. זה צריך להיקרא: איך אנחנו כופים את החוקים הגזעניים שלנו בתחום התכנון והבנייה על החברה הערבית. זה החוק. למה? בואו נחשוב ביחד. אתה הבעלים של בית שאין לו כרגע היתר, ואתה ממתין בביתך כדי לראות אם כאשר עובר החוק הזה תהיה לך הזכות ויחברו אותך לחשמל או לא. בוא נעשה חישובים ביחד: את או אתה הבעלים של בית ומתגוררים בו ללא חשמל. אם יש על הבית צו משפטי שלא עברו שנתיים לגביו, זהו זה, אתה כבר מחוץ לחוק, אתה לא תקבל חשמל כרגע. אתה צריך להמתין. אם אתה מתגורר באחד הכפרים הבלתי-מוכרים, נגזלי ההכרה, בנגב – זהו, תכבה את הטלוויזיה כשאתה מקשיב לי, כי החוק הזה לא מתייחס אליך, לא כולל אותך ולא ייתן לך חשמל, אז אתה יכול לא להקשיב לנאום שלי, כי אתה מנוע מלחלום על החשמל ברגע זה אם אתה תושב כפר לא מוכר. טוב, עברנו את המבחן הראשון, יש לנו בית שאין לגביו צו שיפוטי שלא עברו שנתיים מאז הופק, או שיש לגביו צו שיפוטי שכבר עברו עליו שנתיים וניצלנו מתחת לסכין ולא הרסו את הבית. יש אפשרות לחשוב. אתה צריך לבדוק אם הגישו תוכנית מתאר או תוכנית כוללת עבור כל היישוב שבו אתה מתגורר. אם אתה מחוץ לתוכנית הזאת, אז גם במקרה הזה אתה יצאת מספירת הבתים שאפשר שיקבלו חשמל. ונגיד שהתברר שאתה כן בתוך התוכנית הכוללת, אתה צריך לבדוק בשלב הבא אם ישנה תוכנית מפורטת לשכונה שבה אתה נמצא או שהגישו תוכנית כזאת. אם הם הגישו, אז התקרבת, יכול להיות שיגיע לך חשמל. טוב, בדקנו את כל זה והכול בסדר. אנחנו בבית בתוך התוכנית הכוללנית, הוגשה תוכנית של השכונה, ועכשיו עלינו לשלם – יצאנו מהמתווה ונכנסנו לתחום החוק, ונוכל כרגע להגיש בקשה לחיבור לחשמל. אבל תמתין קצת, לך תבדוק את הבנק: האם אתה יכול לשלם מייד את כל מה שנדרש ממך כדי להוציא היתר, את כל המיסים וכל ההיטלים המוטלים עליך? טוב, אם אינך יכול לשלם במיידי, אתה חייב להוציא ערבות בנקאית. ערבות בנקאית – הבנק לא יוציא תמורת עינינו היפות. ערבות בנקאית צריכה להיות מול יתרה. כדי שייתנו לך ערבות בנקאית, יתרה זו תהיה משועבדת בבנק כל עוד הערבות הבנקאית קיימת, לך תדע – שנה, שנתיים, שלוש. זה במקרה שהסכום היה בהישג יד. כלומר, יש מסר שהמדינה אומרת: מי שידו אינה משגת, לא צריך לקבל. מי שאין לו לשלם את הסכום, לא צריך שיהיה לו חשמל, שלא יקבל חשמל, הבן אדם הזה. למה? כי מצבו הכלכלי לא מאפשר זאת.) (עאידה, אפשר שאלה?) (אם אתה מקזז את זה מהזמן שלי וגם את זמן התשובה אתה מקזז.) (אל תדאגי. זה המסלול שאת תיארת במדויק. זה לא אותו מסלול החל על כל אזרח, ולא משנה אם הוא ערבי או יהודי.) (אומר בערבית: לא, לא.) (רגע אחד – – –) (אני אישית בניתי בית לפני 15 שנים. בדקתי אם יש לי תוכנית כוללנית?) (אז מה הבאתם לנו חדש? אם זה אותו המסלול שהיה, מה הבאתם חדש?) (רגע אחד, עוד פעם. אדם שאיננו מחובר כיום לחשמל בצורה חוקית, בסדר, את אמרת שיש כמה תחנות שהוא צריך לעבור. הרי אותו אדם ערבי, אולי באותו יישוב, יש לו את אותו מסלול. אם אני ארצה עכשיו לבנות בית, אני שואל את עצמי שאלה: האם יש לי תוכנית כוללת? יש לי תוכנית מפורטת? ההבדל כאן הוא שהאדם – אם יש לי תוכנית מפורטת, זהו, אני מוציא היתר. אבל אנחנו מתכוונים פה לתוכנית מפורטת שהוגשה בשלב הראשון, כלומר, לא צריכה עוד איזה חמש-שש או עשר שנים. מה ההבדל?) (אני רוצה לשאול אותך, אני אענה לך בשאלה: מה הבאתם חדש אם אין הבדל? על מה אתם עושים את כל הרעש הזה?) (אז למה אתם כמו באבל?) (מי באבל?) (אתם באבל.) (אני אסביר לך למה.) (אומר בערבית: תעלה את הרמה, זו רמה לא מקובלת. אני מבקש לא לרדת לרמה הזאת.) (אני לא באתי למונולוג.) עאידה, עאידה. (יא סמי, בחייך, תמתין קצת.) (את שאלת אותי מה ההבדל, נכון? לא שאלת אותי מה ההבדל? אני אענה לך. אתם נראים כמו באבל.) (יא סמי, תמתין קצת. אני רוצה להמשיך את הנאום שלי.) (אחים שלי – – –) (עכשיו אני אגיד למה אני כאובה בזמן שאני מדברת.) לא ברור. (אוקיי, יישר כוח, אוסאמה.) (זה לא מקובל, מה שקורה. תנו לי להמשיך את הנאום שלי.) (בואו ניתן לעאידה. את שאלת מה ההבדל – – –) (לא, לא. אני מוכנה שלאחר שאני אסיים את הנאום שלי, אתה תהיה כבר במצב שחשבת על כל השאלות שיש לך אליי ותשאל אותי ואני אענה על הכול בנוחות. אין לי שום בעיה. אבל תן לי להמשיך את הרעיון שלי כדי – – –) (זכותך, עאידה. תמשיכי.) (אומר בערבית: צו כחלון, 2019 – רק היטל השבחה. מה שאתם מבקשים היום, כמו שאוסאמה אמר – – –) (אחי, ארבעה אנשים חוברו בהתאם לצו כחלון. למה אתם משקרים לאנשים? ארבעה אנשים חוברו בהתאם לצוו כחלון, למה – – – אבו כאמל, אבו כאמל – – – כמה אנשים הפיקו תועלת מצו כחלון? למה אתם משלים את האנשים? חבר'ה, תרגיעו קצת. תהיו הגיוניים ומושכלים מעט.) (האם אני יכולה לבקש שתינתן לי זכות הדיבור כמו שהיא ניתנה לי מההתחלה?) (בבקשה, עאידה.) (עברת את כל השאלות ואת כל הבחינות, והתברר שאתה רשאי להגיש את הבקשה הזו. חסכת את הכסף והלכת להגיש את הבקשה – תדע לך שאתה נמצא בין ידי שקד, ובקצה העט שלה היא מחליטה אם יהיה לך חשמל בבית או לא, גם אם היית זכאי, כי היא הולכת לאשר את החיבורים בטפטפת, כמו שכתוב במסמכים הנלווים לחוק. כלומר – ויש הדגשה שמה שיקרה – אמרת ארבעה בהתאם לכחלון? רק אלוהים יודע אם נגיע לארבעה עם הטפטפת של שקד. יכול להיות שהטפטפת של שקד תהיה חסומה, כמו הטפטפת שבה היא משתמשת בחוק האזרחות, אבל מה שיותר חשוב מכל זה הוא שהחוק הזה יוצא מנקודת הנחה המאשרת את האתוס של ממשלות ישראל לדורותיהן שלפיו הבעיה של הערבים היא שאינם רוצים לכבד את חוקי התכנון והבנייה, לא רוצים לציית לחוק התכנון והבנייה, לכן אנחנו מביאים להם עכשיו בדיוק – איך אנחנו נאלף אותם ונלמד אותם איך לכבד את החוק של התכנון והבניה ולציית לו, ורק לאחר מכן הם יקבלו חשמל. כלומר, בלי לקבל את האתוס של הגזענים כלפינו, לא תהיה לכם שום זכות, אפילו אם זכות זו תהיה בטפטפת. זה מה שהחוק הזה בא להגיד.) טייב. אני אתרגם אחר כך. חברת הכנסת עאידה תומא, אני – – – לא לא לא, אתה לא נתת לי את הזמן. לא, לא, אני רוצה – היושב-ראש יחליף אותי עוד מעט, בסדר? לכן, ברשותך, אני רוצה לצאת מכיסא מנהל הישיבה. שוב, יש טענה שראוי לתת לה תשובות ולהציג בפני הקהל הרחב – גם יהודי, גם ערבי – מה ההבדל בין הסיטואציה הראשונה, שבה עושים את כל המסלול בהתאם לחוק הקיים, לאחר תכנון, לאחר קבלת האישורים, ובין המתווה החדש שאנחנו מנסים לקדם בחוק הזה, ושיש בו הקלה לטובת אזרחי המדינה, רובם ערבים, שלמרות שהם לא מצליחים להשיג את כל האישורים, יש להם תקווה להתחבר לחשמל בצורה שתואמת את החוק, ולא להשאיר אותם מחוץ למעגל החוקיות. ולכן, אין ספק – – – ההבדל – – – אני חייב שהיושב-ראש יחליף אותי. נוכל לנהל דיון. יחליף – אתה תוכל לשבת ולהקשיב לתשובה. אין שום בעיה. בסדר. אני מוכן להישאר וננהל דיון ענייני, רחוק משיקולים פוליטיים והצגות פוליטיות. לא לא לא, אין דבר כזה "רחוק משיקולים פוליטיים"; לא לשחק פעם מקצועי, פעם אין שיקולים פוליטיים. אנחנו לא באנו לכנסת כדי שאני אחזיק את חוט החשמל מצד אחד וטיבי יחזיק אותו מהצד השני ונחפש איפה לתלות אותו. אנחנו עוסקים בפוליטיקה. הבתים האלה לא מחוברים לחשמל ואין להם אישורי בנייה בגלל פוליטיקה. לא להתנער מזה. זאת הבעיה, זה ההבדל וזה הנזק הגדול שהתפקיד שלך לבצע אותו, לצערי הרב, בדברים שאתה אומר עכשיו. הנזק הגדול הוא לזרות חול בעיני הציבור ולהגיד שהבעיות הן כאילו בעיות מקצועיות – איפה יעבור חוט החשמל. נו, באמת. איפה יעבור חוט החשמל ומיהו בעל הקרקע בכפרים הבלתי-מוכרים – זאת השאלה האמיתית, ומי שלא יכריע בשאלה השנייה – – תודה רבה. – – שאני מעמידה, לא יעביר שום חוט חשמל. תודה. ומי שיקשור את עתיד החשמל לבתים הערביים שנבנים על קרקע פרטית בחיבורי חשמל וגזלת המתנחלים ומשווה בינינו לבין המתנחלים, או שמנסה לגזול את הקרקע מהכפרים הערביים סביב חריש כדי שיחבר כמה בתים לחשמל – זה נזק בלתי הפיך למטרה העיקרית שלנו, לשוויון אמיתי כאזרחים זקופי קומה במדינה הזאת. לצערי הרב, במודע או שלא מודע, בחיפוש אחרי הצלחה קטנה פה ושם, אתה עושה את זה, אתה מוביל את הקו הזה, ואנחנו עוד נשלם מחיר, לצערי הרב, על כל הטעויות הפוליטיות ועל הוויתורים הפוליטיים שאתם עושים. 70 שנה. עאידה, 70 שנה – – – בלי המאבק שלנו 70 שנה, לא היית יושב על הכיסא הזה. היית נזרק מחוץ לגבולות המדינה. לא, לא, חברת הכנסת עאידה סלימאן. תכיר בעובדה. בלי המאבק 70 שנה, לא היית עומד ומחייך. חברת הכנסת סלימאן, זה לא אישי, זה לא אישי. זה לא יפה. תודה רבה, חברת הכנסת עאידה סלימאן. לא יפה מה שהוא אמר. אני לא – אבל סליחה, מכיוון – – – אני מצפה ממך להגן על זכותי להגיד את הדברים שלי בלי – – – כן, אבל לא ברמה האישית. מה? לא ברמה האישית. זה לא – – – אתה לא הבנת מה שהוא אמר. גם הוא אמר דברים אישיים. טוב. הבנו. תודה רבה. אני מאוד מודה לך, חברת הכנסת סלימאן. מה לעשות, אינני שולט בכל רזי השפה. הבנתי חלק, לא את הכול. צר לי על כך. – – – – – – אנחנו ממשיכים בסדר-היום. קבוצת סיעת יהדות התורה וחברי הכנסת אורית סטרוק, שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן ויואב קיש מציעים את הסתייגות מס' 23 – אינם נוכחים; הסתייגות מס' 24, חברי הכנסת אורית סטרוק, שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, יואב קיש ויצחק פינדרוס – אינם נוכחים; הסתייגות מס' 24 – חברי הכנסת אינם נוכחים; הסתייגות מס' 25 – חברי הכנסת אינם נוכחים. למעשה, ההסתייגויות של קבוצת חברי הכנסת, מהסתייגות מס' 24 עד הסתייגות מס' 105 בעמ' 13 – ההסתייגויות לא התקבלו. המציעים אינם נוכחים, לכן הן לא מנומקות ולכן הן לא נכללות בדיון עצמו. לסעיף מס' 2 אין הסתייגויות. לאחר סעיף 2 – קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית מציעות הסתייגויות מ-106 – – – – – – נכון, זאת רק קבוצה אחת. קבוצה 106 – חברי הכנסת אינם נמצאים, ולכן ההסתייגות לא נכללת בדיון היום. אני עובר לקבוצה הבאה. קבוצת סיעת יהדות התורה מציעה את הסתייגות 107. חברי הכנסת של קבוצת סיעת יהדות התורה אינם נמצאים, ולכן ההסתייגות אינה נכללת או נמחקת – – – לא מנומקת. לא מנומקת בסדר-היום. חברי הכנסת אורית סטרוק, שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, יואב קיש ויצחק פינדרוס – מהסתייגות 108, לחלופין א' ולחלופין ב' – אינם נמצאים, ולכן הן אינן מובאות בסדר-היום. מאחור אין. לכן, סיימנו עם ההסתייגויות. המליאה יוצאת להפסקה עד ליום המחר, יום רביעי, בשעה 08:00, כפי שהוחלט בוועדת הכנסת, בהתאם לסדרי הדיון. אני מכריז על הפסקה. הישיבה תתחדש מחר בשעה 08:00. (הישיבה נפסקה בשעה 19:10 ונתחדשה בשעה 08:00.) בוקר טוב. אני מחדש את הישיבה מאתמול. המליאה יצאה להפסקה, ואני מחדש את הישיבה הבוקר. אנחנו עוברים להמשך הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136), התשפ"ב–2021. ההסתייגויות – אני אקריא את הקבוצות. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת טאהא, בבקשה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. באתם רעננים, ישנתם טוב, מתחילים יום חדש, אופטימי, ומקווים שאחריו המצב עבור האזרחים הערבים ועבור כל אזרחי המדינה יהיה מצב יותר טוב, יותר צודק. מתחילים דף חדש. בכל זאת אנחנו אופטימיים, אדוני היושב-ראש. אתה רוצה שאני אמשיך או שאתה רוצה להקריא את השמות, אדוני היושב-ראש? גם אני, אם הייתי קובע הכול בממשלה, הייתי – – – אתה מחבל. איך נותנים לך להיות בכנסת? תסביר לנו איך, איך נותנים לך להיות בכנסת. חבר הכנסת בן גביר. הרסת את המדינה הזאת. חבר הכנסת בן גביר, קריאה ראשונה. על הבוקר? על הבוקר. מה קרה? מהיום והלאה כל מילה "מחבל" זו קריאה. בגלל שהוא לחץ אותך? שמעת מה אני אומר לך? בגלל שהוא לחץ אותך? חבר הכנסת בן גביר, נא להיות בשקט. הוא איים עליך, אדוני היושב-ראש? נא להיות בשקט. הוא איים עליך? בבקשה, חבר הכנסת בן גביר, נא להיות בשקט. – – – חבר הכנסת בן גביר, קריאה שנייה. – – – אדוני היושב-ראש, הבן אדם נכנס עם אנרגיות. תן לו, תן לו. הבנתי. חבר הכנסת זוהר, הבנתי. חברים, בני אדם קמים בבוקר, מביטים על עצמם במראה, אבל רק אדם אחד לא מביט על עצמו במראה, כי הוא בעצמו מתבייש בעצמו. הגזען הזה – – – לא, חבר הכנסת טאהא. עזוב. עזוב. אני לא מבין את זה, הוא יכול לדבר אליי – – – אני מבקש בכל לשון של בקשה. הוא לא יכול לדבר אליי בבריונות. אני לא אמרתי שם. איך הוא יודע שאני מדבר עליו? חבר הכנסת – – – על ראש הגנב בוער הכובע. איך הוא ידע שאני מדבר עליו? חבר הכנסת טאהא. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה דבר על החוק. עזוב. בוא ננסה לפתוח את זה. אז כן, אני באמת ארצה לדבר על החוק שבגללו חלק גדול מהחברים כאן בכנסת מאוד כועסים, חושבים שמשהו נורא הולך לקרות. הרי בסך הכול מה אנחנו עושים ועל מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים, רבותיי, על חתך גדול של אזרחי המדינה שנמנע מהם לאורך עשרות שנים לנהל אורח חיים נורמלי. נבצר מהאזרח הערבי שיש לו אדמה פרטית שלו לגשת לוועדות התכנון, להוציא היתרים לבנייה, כי מישהו דאג – – אתה תפסיק לשקר. – – – חבר הכנסת כץ, בבקשה. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. – – – חבר הכנסת סמוטריץ', זה אפילו לא קריאה, זה נאום. – – כי מישהו דאג, ולא במקרה אלא על ידי מדיניות מכוונת, לא לתכנן את היישובים הערביים – – איך הצלחת לקפל את שקד? – – ולהכניס את האוכלוסייה הערבית כולה למצב של אילוץ – אילוץ להקים את הבתים שלהם ללא היתרים. זהו מצב לא נורמלי עבור מדינה נורמלית. לא נאלצו, הם בחרו לעבור על החוק. המצב הזה, רבותיי, לא נורמלי עבור מדינה נורמלית, ועל כן אני בא לעזור למדינה לחזור לנורמליות – – ווליד, היית צריך להתאמץ – – – – – להתחיל לתכנן את היישובים הערביים, לתת לאזרח הערבי את האפשרות לגשת לוועדת התכנון, לבקש להוציא היתר לבניית הבית שלו על האדמה הפרטית שלו, כפי שהיה צריך לעשות לפני עשרות שנים, אבל מה לעשות שזה לא נעשה עד עכשיו. ווליד, היית צריך להתאמץ כדי לקפל את שקד או שזה היה קל? מה לעשות, קרעי, שהממשלות שלך במשך עשרות שנים לא עשו זאת, והביאו את האזרחים הערבים למצב של אילוץ – אילוץ להקים בית ללא היתר, ומכאן גם לא להתחבר לחשמל, שזה מצרך בסיסי, הומני, יסודי, זכויות יסוד של כל אדם עלי אדמות. נמנע מהם לקבל את הזכות הזו. כל שנה אנשים נספים, מתים, נשרפים בגלל החיבורים המאולתרים של החשמל, מגג לגג, מעמוד לעמוד, בצורה מסוכנת, בצורה לא תקנית. ווליד, מה הצעד הבא? מה אחרי חוק – – – עכשיו, מה אני עשיתי? למה אתה כועס, קרעי? מה אני עשיתי? אני מנסה לסיים את המציאות העגומה הזו שאתה יצרת. מה אחרי הנגב והגליל? אני אגיד לך, אני אענה לך אחרי שאני אסיים להגיד לך כמה דברים שחשוב שתקשיב להם, אתה וכל החברים בצד ימין שלי. צד ימין שלי. אלה שמאל שלך. אתה יצרת מציאות, קרעי, שבה את כפית – – שבה שומרים על החוק. – – כפית על כל האוכלוסייה הערבית, על מרבית האוכלוסייה הערבית, להתנהל על האדמה הפרטית שלה בתוך היישוב בצורה שהיא מנוגדת להגיון התכנון. למה? כי אתה לא רצית לתכנן אותם. מה רצית לעשות? אתה ביקשת ליצור מנגנון שליטה והשתמשת בחשמל ככלי ענישה שדרכו רצית לנווט את כל המהלכים הפוליטיים שלך. ועל כן יצרת מציאות של עשרות אלפי בתים של אנשים שבנו אותם על אדמה פרטית שלהם, ואפילו המדינה – – – גם אני יכול לבנות מחסן קטן על האדמה הפרטית שלי? מחסן. תקשיב, קרעי, שאלת שאלה – – – מחסן קטן, על האדמה הפרטית שלי. מחסן. אבל אתה משקר לעצמך. אני מנסה להסביר לך שאתה משקר לעצמך. למה האזרח הערבי לא הלך לוועדות תכנון כדי להוציא היתר? למה? כי אתה לא אפשרת לו. אין לו מה ללכת. לאזרח הערבי, לא היה לו מה ללכת לוועדות התכנון, כי לא תכננת לו. לא עשית תוכניות כוללניות, לא עשית תוכניות מפורטות, ואז יצרת – – – אתם רוצים לעשות את התכנון? אתם רוצים לעשות את התכנון – – – מה יצרת? אני אגיד לך מה יצרת, אני אגיד לך מה יצרת, חבר הכנסת אופיר. מה יצרתם? הרי תכנון עולה הרבה מאוד כסף. אנחנו יודעים את זה, כולנו יודעים את זה. אתם מצד אחד יצרתם חברה שלא מבוססת יכולות הכנסה, לא הקמתם אזורי תעשייה, לא הקמתם אזורי תעסוקה. עכשיו אנחנו מנסים לעשות את זה ומאיצים את זה בכל מיני דרכים, והקצינו לזה כסף במשרד הכלכלה ובמשרדים אחרים, אבל אתם לא עשיתם את זה, ועל כן גם יצרתם יישובים שאין להם יכולת כלכלית כדי לתכנן, היישובים הערביים. ומכאן שכשאין תכנון, מה לעשות, האזרח לא יכול לגשת לוועדת תכנון כדי להוציא היתר בנייה, והוא נאלץ – מאילוץ, נאלץ – להקים את הבית שלו ללא היתר. ואז מה באתם ואמרתם? לא תכננו לך, אילצנו אותך להקים את הבית ללא היתר, אבל אנחנו נעניש אותך, נעניש אותך בזכות יסוד בסיסית, שבושה וחרפה שמשתמשים בה ככלי ענישה כנגד חברה שלמה. אז מי שצריך להתבייש זה אתם, קרעי, זה אתה, אופיר, לא מישהו אחר. יש לכם את כל התירוצים שבעולם לעבור על החוק. גם הטרור – בר לב אומר שזה בגלל שהם מסכנים – – – אז אני עכשיו בא לעזור למנגנון להתחיל לצאת מהתפיסה הזו שעד עכשיו רווחה במדינה. מתחילים חוק מבוסס תכנון. אנשים ילכו לוועדות התכנון, יגישו את הבקשות שלהם על פי תוכניות. אמרנו וחזרנו ואמרנו: אנחנו מדברים על חוק מבוסס תכנון, מדברים על יישובים שיש בהם תוכניות כוללניות מאושרות, ואז כל מתחם שהוגשה עבורו תוכנית מפורטת התואמת את הכוללנית – הרי הכוללנית, אדוני היושב-ראש, מפרטת איפה מותר לבנות, איפה לא, איפה שטחים פתוחים, איפה שטחים ירוקים. הכול רואים בתוכנית הכוללנית. ועל כן התוכנית המפורטת מסדירה גם את האזורים שבהם מותר לבנות, ולפי זה האזרח יכול לגשת לוועדת התכנון, יתחייב על כל ההיטלים כמו כל אזרח אחר שהייתה לו האפשרות לגשת לוועדה ולהוציא את ההיתר; יתחייב על כל ההיטלים האלה ורק אז הוא יוכל להתחיל בתהליך של חיבור לחשמל. ומכאן אני גם לא מבין למה הדבר הזה צריך להרגיז את חברי הכנסת מהליכוד ומהאופוזיציה, כי בסך הכול אנחנו מדברים על נוהל שמבוסס על קריטריונים של תכנון שהייתי מצפה מכולם דווקא לתמוך בו, ולא להתנגד לו התנגדות נחרצת כאילו אנחנו הולכים לעשות דבר איום ונורא שיפגע במדינת ישראל. הרי בסך הכול אנחנו עושים דבר שעושה קצת צדק בהתנהלות של המדינה כלפי האזרחים הערבים. מאז שהתחלתי בחוק הזה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, נתקלתי בהתנגדויות אין-סוף. מה לא ניסו לעשות כדי לתקוע את הדבר הזה. מה לא ניסו לעשות כדי להכשיל את הדבר הזה. מה לא ניסו לעשות כדי למנוע התקדמות של הדבר הזה. הגיעו לוועדות, טרללו, משכו זמן, השתמשו בכל הכלים כדי להכשיל את האפשרות של התקדמות החוק והבאתו לכאן, למליאה. הם יצאו במערכת של הסתה ושקרים כנגד החוק הזה והשתמשו בכל הכלים הלא-לגיטימיים כדי להסית נגד החוק, ומכאן שגם נגד החברה הערבית. אנחנו בסך הכול מדברים על חוק שכל חבר כנסת בבית הזה היה צריך לתמוך בו, היה צריך ליזום אותו לפני עשרות שנים. לא שמענו אתכם צועקים נגד זה שהמדינה לא תכננה את היישובים הערביים. יש כאלה שחוזרים וטוענים – ומשקרים, כמובן – שהם נגד חיבור בתים לא חוקיים לחשמל. גם כאן הם משקרים, כי אין בתים לא חוקיים שצריכים להתחבר לחשמל; יש בתים שבגלל מדיניות לא חוקית של הממשלות הקודמות לא התחברו לחשמל. הטענה שהחוק מבקש לחבר בתים לא חוקיים לחשמל, אני הייתי אפילו מגדיר אותה טענה גזענית, כי מי שהיה אחראי לזה שמאות אלפי אזרחים ערבים, לא תהיה להם אפשרות להקים בית על האדמה הפרטית שלהם, כפי שאמור לעשות כל אזרח שיש לו אדמה פרטית; מי שהיה אחראי לכך שנבצר מהיישובים הערבים לעשות זאת; מי שהיה אחראי לאי-הקמת אזורי תעשייה ואזורי תעסוקה; מי שהיה אחראי לאי-תמיכה בתשתיות ביישובים הערביים; מי שהיה אחראי ליצירת מנגנון בלגן שבאמצעותו יתפתחו היישובים הערבים – הוא שצריך לבוא חשבון עם עצמו, הוא צריך לשאול את עצמו את השאלות הנוקבות למה הוא עשה את הדברים האלה עד עכשיו, למה הוא התנהל באיפה ואיפה כנגד יישובים במדינת ישראל על בסיס לאומי. יישובים ערביים לא זכאים מבחינתו לקבל את מה שמגיע להם על פי דין, ועל כן אנחנו נכנסנו לסיטואציה שבה עשרות אלפי בתים בעניין שאנחנו מדברים עליו עכשיו נמנעה מהם אפשרות להתחבר לחשמל. למה חבר כנסת מלכיאלי צריך לכעוס על כך שילדים, נשים, זקנים, חולים שצריכים להתחבר למכשיר הנשמה, למכשיר האינהלציה, למכשירים רפואיים אחרים שעובדים רק באמצעות החשמל – למה הם לא יכולים לעשות זאת כמו כל אזרח במדינה? למה האזרחים הערבים צריכים לעבור ייסורים בכל תחום של החיים? למה הילד הערבי צריך להיות מתוקצב ברבע מהסכום שמתוקצב בו הילד היהודי במערכת החינוך? למה אתה לא שואל את זה כשדופקים את החרדים? למה ולמה ולמה? כי אנשים כמוך – – – לא לא לא, ווליד, למה כמוך – כשדופקים את החרדים אתה שותק, כשדופקים אותנו את שותק. למה שם אתה סתום, לא שומע, ורק כשזה קשור אליכם אתה יודע? כי אנשים כמוך – – – להיות גזעני – – – למה שם אתה שותק? שם אתה צבוע. כשאתה רואה שעושים לנו צרות במעונות אתה לא מדבר על המעונות. שם אתה לא שואל שאלות קשות. פתאום אתה שואל את מלכיאלי. אז תסתכל, תסתכל במראה שדיברת עליה. חבר הכנסת אבוטבול, תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, תודה. אתה נואם מהמקום כבר איזה דקה. תודה. חבר הכנסת אבוטבול, קריאה ראשונה. בסדר. דיברת על המראה, אז תסתכל במראה לפני שאתה מטיף לנו. ואללה, עוד צבוע, הוא וכל החברים שלו. שר החוץ, תמשיך לחייך. כי מה לעשות? המצב הזה, מישהו יצר אותו, וכנראה אתה מבין שאתה אחד מאלה שיצרו אותו – – – – – שהלכת בניגוד לשורא שלך לממשלה כזאת. – – ועל כן קופצים מדי פעם חברי כנסת שמבינים שהם שאחראים למציאות העגומה הזאת, המציאות שבה ילדים, נשים, זקנים, חולים – מתים, נשרפים כל שנה, כי לא מחברים אותם לחשמל, כי משתמשים בחשמל ככלי ענישה כנגד חברה שלמה. ועל כן הם כועסים היום – יכול להיות שמבחינת מערכת הערכים שלהם בצדק, כי משהו איום ונורא הולך לקרות: הבתים הולכים להתחבר לחשמל, והילדים והנשים יזכו סוף-סוף לראות אותו על בסיס קריטריונים של תכנון, כי השלב הבא צריך להיות להאיץ את התכנון בכל המקומות, בכל היישובים שעד עכשיו לא נהנו מתכנון שלם. כולל ההתיישבות הצעירה. אל תדלג, אל תדלג. אל תהיה איפה ואיפה. זה נושא חשמל, אל תחשמל אותנו עם השקרים שלך. חשמל לכולם, לכל הילדים. חבר הכנסת אבוטבול, תודה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני פונה לכל מי שעוקב אחרי הדיונים עכשיו על חוק החשמל, החוק אשר ניסו בכל הדרכים להכשיל אותו ולמנוע את הגעתו לכאן היום, להצבעה עליו בשתי הקריאות, השנייה והשלישית. מאז התחלנו לעבוד על חקיקת החוק ועד לרגע זה הם לא מפסיקים לנסות להכשיל את החוק בשימוש בכלים להכשלתו ואולי לאי-יכולת לחוקק אותו. מבחינתנו הסיבות ברורות. האופוזיציה השתמשה בעניין החשמל במשך עשרות שנים – כמובן הממשלות השונות בישראל, לאורך עשורים, השתמשו בעניין החשמל ככלי ענישה קולקטיבית נגד החברה הערבית. הם התרשלו בכוונה, באמצעות מדיניות רשמית, ולא מכל סיבה אחרת, לא כי הם כאילו שכחו ולא כי הם לא שמו לב אלא כי הייתה להם מדיניות רשמית המכוונת לאי-תכנון היישובים הערביים, אי-הקמת אזורי תעשייה, אי-הקמת אזורי מסחר, אי-פיתוח תשתיות, אי-תכנון של המרחב הציבורי ביישוב. זו הייתה מדיניות. הנושא לא קרה כי אף אחד לא שם לב ולכן היישובים הערביים לא זכו לתכנון. תכנון, חבריי המכובדים, עולה המון, אפילו עולה הרבה מאוד מאוד מאוד. הוא עולה לרשויות המקומיות מיליוני שקלים, ובהיעדר היכולת של רשות מקומית לארגן את ענייניה בתחום ההכנסות שלה, ובלי שישנם כספים כאלה לטובת התכנון, לא יכלו הרשויות הערביות לעשות כן, והממשלה, שלא רצתה ממילא לתכנן ביישובים הערביים, השתמשה בעניין הזה. מצד אחד היא לא ביצעה תכנון, ומצד שני היא השתמשה בנושא הזה ככלי ענישה מפלצתי, כלי ענישה קולקטיבית מפלצתי נגד האזרח הערבי, שנאלץ לבנות את ביתו על אדמתו הפרטית ללא כל יכולת להוציא היתרים. הם השתגעו, ניסו בכל הדרכים, ניסו בכל התכסיסים, להכשיל את החוק. אתמול, לאחר שהתברר כי הגישו הסתייגויות נגד החוק המוערכות בארבעה ימי דיונים פה בכנסת – 94 שעות של זכות דיבור במסגרת ההסתייגויות, אשר הגישו גם כדי לעכב את החוק, בניסיון למנוע את החוק, בניסיון להכשיל את החוק – כאשר התכנסה ועדת הכנסת והחליטה להפעיל את סעיף 98 במטרה לקצר את זמן הדיונים, לא קיצרו מ-94 שעות לשעה אחת, או שתיים או שלוש – – –) ווליד, אנחנו לא מבינים, מה יהיה? גם אתם לא הבנתם את הצרכים של החברה הערבית במשך עשרות שנים, קטי. לא נכון. על כן גם לא עסקתם בכל הנושאים שחשובים לחברה הערבית. אז בסדר, יכול להיות שאת לא מבינה מה אני אומר עכשיו – – – שקר. זה לא יעזור לכם. זה שקר, שקר. – – – כמו בסוריה, חושב שהוא בסוריה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: 94 שעות שקוצרו – הגזען הפשיסט הזה, אשר מדבר בצורה נמוכה, המתאימה לרמתו הנמוכה, לא מפסיק לעשות כך. ואני אומר שוועדת הכנסת החליטה לקצר את מספר שעות הזכות לדיבור בעניין החוק מ-94 שעות ל-14 שעות. 14 שעות היו מספיק זמן כדי שכל 120 חברי הכנסת יעלו להגיד את כל מה שהם רוצים בעניין החוק – –) – – – באמת. מיקי, אין לנו מה לעשות פה, הוא מדבר בערבית, בואו נצא. באמת, למה אתם נמצאים פה? – – – (– – ובכל זאת, הם לא הסתפקו, והכריזו חרם על דיוני הכנסת, יצאו מהכנסת והלכו לבתיהם אתמול, והמליאה יצאה להפסקה עד השעה 08:00, שזה הזמן שנקבע מבעוד מועד לפי מספר השעות שנדבר על החוק. עכשיו, כשאני מדבר, חברי הכנסת מהאופוזיציה מוחים על כך שאני מדבר בשפה הערבית.) זה שיגעון – – – בכנסת. תתביישו. פשוט לא ייאמן. (הם כועסים, רוצים להתפוצץ על שאני מדבר בשפה הערבית. אני אדבר בשפה הערבית מתי שאני רוצה, ומי שלא מוצא חן בעיניו, שישתה את המים של ים המלח. אתה שומע, דיכטר? אנחנו נדבר בערבית, ומי שלא מוצא חן בעיניו, שישתה את המים של ים המלח, כי זו השפה שלנו, זו המהות שלנו.) ווליד, ווליד. (זה אנחנו, זו הזהות שלנו. איך אתם מעיזים להתנגד לחבר כנסת ערבי כשהוא מדבר בערבית?) ווליד (אומר בערבית: למה לא דיברת בערבית כשהצבעתם נגד הסכמי השלום עם האמירויות? עד היום לא אמרת כלום בערבית.) (ועל כן, זה שאתה כועס שאני מדבר בערבית ואתה לא מבין – שלא תבין. היית לומד את השפה הערבית כדי שתבין. הייתה לך היכולת, המוכנות – תלך ללמוד את השפה הערבית כדי שתבין. היום המדינה היא בת 75 שנים. 75 שנים לא מבינים – –) – – – מילה בערבית, מילה בערבית. (– – ובסוף אתם כועסים.) – – – עד הסכמי אברהם מילה לא שמענו. מהשלום התחילו לדבר ערבית – – – (ובסוף, כשחבר כנסת ערבי עולה לבמה ורוצה לדבר לציבור בשפה הערבית, הכעס שלכם לא משפיע עלינו במידה רבה. עד עכשיו, אנשינו האהובים ביישובים הערביים, כמו שכבר אמרתי קודם, הם השתמשו בחשמל ככלי לענישה קולקטיבית, כדי להכניע את האזרחים הערבים על פי המדיניות שהם רוצים. ומהי המדיניות שהם רוצים? הם שמו לעצמם מערכת כללים שדרכם הם רוצים לשלוט על המתרחש בחברה הערבית. מערכת זו של כללים משאירה את האדם הערבי במצב של קבלה של כללי המשחק שהם קבעו, באמצעות שחרור מעט פירורים, מעת לעת, כאילו חברי הכנסת הערבים והמפלגות הערביות חייבים לקבל את כללי המשחק האלה ולפעול על פיהם. אנחנו ברשימה הערבית המאוחדת, מכובדיי, החלטנו שאיננו רוצים לפעול בהתאם לכללי המשחק שהם קבעו לנו, לנו כחברה – אשר היו רבים, לצערי, מחברי הכנסת הערבים שקיבלו אותם ואף הזדהו איתם. אלה כללי משחק שאיננו יכולים לקבל. אנחנו במפלגות הערביות, חברי הכנסת הערבים, המשימה העיקרית שלנו היא להתחבר באומץ לכל הסוגיות המדירות שינה מעיני האזרח הערבי, לכל הסוגיות המפריעות לאזרחים הערבים; לדרוש בראש מורם את הזכויות שלנו, ולא כטובה מצידו של מישהו אלא מתוך זכאות על פי חוק, כי אנו אזרחים ילידים, ואף אחד לא עושה לנו טובה. כלומר, אם אני אקבל את כללי המשחק, ומעת לעת ייתנו לי דברים שאינם מתעלים לרמה של הצרכים של החברה, עדיין עליי להיות מרוצה מהמצב הזה. הם אילצו אותנו להסכים לפתרונות משככי כאב בהמון סוגיות הקשורות ליישובים הערביים שלנו. מי אמר שאני כחבר כנסת ערבי וכאזרח ערבי חייב לקבל את הפתרונות האלה? מי אמר שאנחנו כחברי כנסת ערבים וכאזרחים ערבים חייבים לקבל את כללי המשחק אשר הם קבעו לנו? האם מישהו שאל את עצמו למה האופוזיציה כועסת ולא מפנימה שסוף-סוף יעבור חוק שמארגן, במצב שבו אנו נמצאים כרגע, את חיבור הבתים הערביים לרשת החשמל? מישהו שאל את עצמו למה הם כל כך כועסים? מישהו שאל את עצמו למה הם מתים שהחוק הזה לא יעבור? מישהו שאל את עצמו למה הם מתגייסים בכל הכוח שלהם כדי לרמות את החברה הערבית שלנו בכמה חוקים שהם היו הסיבה להם עשרות שנים? מישהו שאל את עצמו את כל השאלות הללו? למה אנחנו שוכחים מהר? מה ההיסטוריה של אלה? ואני לא רוצה להזכיר את שמותיהם, כי הם לא שווים את זה, אבל הם כרגע משחקים את תפקיד האופוזיציה ונמצאים באופוזיציה. אנחנו ברשימה הערבית המאוחדת שמנו אותם באופוזיציה. כן, זה מה שמשגע אותם. ולשותפיהם חברי הכנסת הערבים אני אומר, זה מה שהוציא אותם מדעתם. החבר'ה נמצאים בשלטון עשרות שנים. איך עכשיו באה מפלגה ערבית, מאיפה לה הלגיטימיות הפוליטית להדיר אותם מהשלטון אחרי ששלטו במשך יותר מ-40 שנים? הם השתגעו, יצאו מדעתם, והם החלו להשתמש בכל הדרכים כדי להסית, לשקר לגבי חברי הכנסת הערבים מרע"מ, להטעות לגביהם ולנסות להסיר את הלגיטימיות הפוליטית מתחת רגליהם, ואני מדבר על הלגיטימיות הפוליטית בכוונה, או ליתר דיוק, הלגיטימיות להשפעה פוליטית. כי אפילו הלגיטימיות הפוליטית – לא נודה להם עליה, כי לא מהם אנו מקבלים אותה. את הלגיטימיות הפוליטית קיבלנו מעצם היותנו הבעלים של הארץ הזאת.) בושה וחרפה. – – – למה אתה מדבר בערבית? (אומר בערבית ומתרגם:) למה לא שמענו את קולך כשהצבעתם נגד הסכמי השלום? שכחת את הערבית אז? פתאום גמרת תיכון, למדת ערבית? (אומר בערבית: איפה היה הקול שלכם כשהצבעתם נגד הסכמי השלום עם האמירויות, עם מרוקו, עם סודאן?) (כן, חבר הכנסת דיכטר, הוא יודע ערבית, ולכן כדאי שישתוק כדי לשמוע את התשובה.) לא שמענו את קולכם כשהצבעתם נגד הסכמי השלום. (שקט, שקט, שקט, כדי שאני אענה לך.) תתביישו לכם. (הוא שואל, האפנדי, למה חברי הכנסת הערבים הצביעו נגד הסכמי השלום – –) (אומר בערבית: מה אתם משחקים – – –) (– – אשר הביאה ממשלתו, שנמצאת כעת באופוזיציה. הוא שואל למה חברי הכנסת הערבים הצביעו נגד הסכמי השלום.) – – – (אני אומר לך – – –) (אומר בערבית: מחמוד עבאס פקד עליכם, נתן לכם פקודה,) פקודה: תצביעו נגד. שלח לכם פקודה: תצביעו נגד. אתם שגרירות הרשות הפלסטינית פה בכנסת. (אני לא יכול לנאום. אני מתכוון להושיב אותך על הכיסא שעתיים שבהן אני אדבר. אני לא יכול להרים את הקול שלי. אתה צריך לשתוק כדי שאני אוכל לדבר.) תגיד מילה בעברית, לחברי הכנסת של הקואליציה, על זה שהצבעתם נגד הסכמי השלום. מה אתה מדבר פה על החשמל? (אני רוצה להגיד לך שחברי הכנסת הערבים, כמו האזרחים הערבים, שואפים לשלום כמו שאתה צריך את האוויר. כמו שכבודך צריך את האוויר כדי שתחיה, האזרחים הערבים וחברי הכנסת הערבים כמהים לשלום. אבל כאשר באה הממשלה שלך וראש הממשלה שלך ומסבירים את ההסכמים האלה בזה שהוא הביא הסכמים בלי לוותר – הבן אדם מתגאה בכך שהוא הביא הסכמים בלי לוותר במישור הפלסטיני, ודיבר רבות על כך שהוא מביא הסכמים שלא נשענים על העיקרון של אדמה תמורת שלום – הם משקרים לאנשים, מרמים את האנשים, מוכרים לאנשים אשליות, כאילו המשוואה של אדמה תמורת שלום הייתה משוואה נכונה לגבי הסכם שלום בין מדינת ישראל למדינה אחרת, המרוחקת ממנה עשרות אלפי ומאות אלפי קילומטרים. למי אתם משקרים, אדוני? מה הקשר של אדמה תמורת שלום למדינה שנמצאת במפרץ? היית בא ומדבר על עיקרון אחר של שלום, היית מדבר על כך שאתה מאמין בשלום בין העמים, היית מדבר על זה שאתה חלק מאזור ורוצה לחיות בו, ולא לחיות בהתנשאות מעל אנשיו; היית מדבר בהיגיון מקובל, כדי שחברי הכנסת הערבים והאזרחים הערבים יתמכו בהסכמים, אבל לבוא ולדבר על זה שהבאת הסכמים בלי להיכנע לעקרון האדמה תמורת שלום? אתה משקר ורוצה שאני אתמוך בך? איך אתה רוצה שאני אתמוך בך?) אפילו מחמוד עבאס, שנתן לכם הוראה להצביע נגד, אפילו הוא חזר בו מההצבעה נגד, כי הוא נבהל. אבל אתם כבר שליחיו, אין לכם ברירה. (אומר בערבית: דבקתם בהצבעה בלי שהבנתם – – –) (עכשיו, אחרי שעניתי לך בצורה מוחצת, התחלת לשקר בעניין אחר. אני לא אמשיך בדיבור איתך.) – – – (האזרחים יודעים היטב.) דיכטר, זה – – – עבאס או מנסור עבאס? לא. זה – – – למנסור עבאס. (האזרח הערבי, שמעניין אותנו, יודע היטב שהממשלה שלך לא רצתה בשלום, ואם הממשלה שלך הייתה רוצה בשלום – – –) (אומר בערבית: אתם חיים – – –) (לו הממשלה שלך הייתה חפצה בשלום – בוא, תפדל, לשלום הוגן בין שני העמים, הנשען על עיקרון של שתי מדינות, מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה היא ירושלים ומדינת ישראל בגבולות 1967. העם הפלסטיני מוכן להסכם הזה כבר מאתמול, אבל אתם מתעסקים בהיגיון של הכנעה, היגיון של בריונות, כך נהגתם, ועל כן אל תתלוננו על אף אחד מחברי הכנסת הערבים אשר לא היו מוכנים לתמוך בהסכם כלשהו הנשען על עקרון הבריונות וההכנעה. אני חוזר, אחינו, אנשינו ואזרחינו הערבים, לדבר על כללי המשחק שאותם רצו לכפות על האזרחים הערבים. רצו שאנחנו נפעל בהתאם להם. ועל כן, כאשר חלק מהסוגיות הגיעו לגבול של אי-יכולת לסבול המשכיות, אפילו מבחינתם – יש סוגיות שהם יודעים שהן מגיעות לשלבים שאי-אפשר להמשיך בהן, ועל כן הם מתחילים לחפש פתרונות שהם משככי כאבים כדי לכבות כמה שרפות שיכולות להידלק בגלל זה. החלק הזה תקף לגבי חוק החשמל מאז שנות התשעים, שנקרא "חוק שחל", אשר הוצג כאן בפני המליאה ופעלו על פיו בתקופות מסוימות, ובאמצעותו חוברו בתים ערביים לרשת החשמל. אבל הוא לא נשען על עקרון התכנון והבנייה, ועל כן היה מדובר בבתים אחדים ומפוזרים. לא היה אפשר לדבר על חיבור של שכונה שלמה לרשת החשמל באמצעות חוק שאיננו עומד בקריטריונים של התכנון. החוק היה תקף כהוראת שעה והופעל בשנים מסוימות, נגמר הזמן שלו ולא חזרו להפעיל אותו מאז שנים רבות מאוד. עכשיו אנחנו לא מדברים על חוק של שיכוך כאבים שיסגור פה ושם פערים; אנחנו מדברים על חוק שמבטיח חיבור של שכונה שלמה לרשת החשמל אם השכונה הזאת הייתה עומדת בקריטריונים שהחוק קובע.) (אומר בערבית: זה לא חוק של רע"מ, זה חוק של חמאד אבו דעבאס, שהוא הבוס של מנסור עבאס והאחראי לך. זה חוק של חמאד אבו דעבאס.) ראש התנועה האסלאמית, שייח' ראאד סלאח, של הפלג הדרומי, איש הנגב, הוא נתן לכם את ההוראה: תעבירו את החוק הזה, חוק החשמל, כדי שיתקינו חשמל בבתים הלא-חוקיים בנגב. (למה אתה לא הבאת חוק – – –) (תגידו את האמת.) (למה אתה, למה אתה – אני רוצה לשאול אותך שאלה – – –) חמאד אבו דעאבס נתן הוראה, ואתה מבצע. תגידו את האמת. מה אתם מורחים אותנו בערבית? (אומר בערבית: ומי שלא מוצא חן בעיניו, שישתה את המים של ים המלח.) (לא, אתה שתה את המים של ים המלח.) "ים המלח" זה תוספת שלך. (אני רוצה לשאול אותך שאלה.) אבל מה שערפאת אמר – (אומר בערבית: שתו את מי הים.) לא חשוב. המלח עלינו. (אני רוצה לשאול אותך שאלה: למה אתה לא הבאת חוק לחבר את הבתים לרשת החשמל? היה מתאים לך להשתמש בחשמל ככלי לענישה קולקטיבית? אתה רוצה לענות את האדם הערבי על ידי מניעת חיבור הבית שלו לרשת החשמל?) תשמע, אתה רוצה, אתה רוצה לדבר לתנועה שלך – – – מהכנסת – – – (אתה ויושב-ראש המפלגה שלך באופוזיציה – – –) 98% מחברי הכנסת לא מבינים את מה שאתה אומר. 98% מחברי הכנסת לא מבינים את מה שאתה אומר. (אתה ויושב-ראש המפלגה שלך באופוזיציה – –) ווליד, תשמע, אם היית איש הגון – – – (– – אתם הייתם מגיעים לכפרים הערביים – –) ווליד, אם היית איש הגון – – – (– – הייתם מגיעים לכפרים הערביים למזוג קפה, למזוג קפה, רוצים את הקולות.) ווליד, אם היית איש הגון – תקשיב לי – – – (הייתם מחברים את הבתים הערביים לחשמל – היית מונע מהשייח' חמאד אבו דעבאס, שהאל ישמור עליו – – –) ווליד, אם היית איש הגון, אם היית איש הגון, היית מדבר בערבית ומתרגם לעברית. (תשמע, אני, כשאתם מדברים בעברית, אני – – –) אבל אתה לא איש הגון. אם היית איש הגון, היית מדבר בערבית ומתרגם לעברית ל-98% שלא מבינים אותך – – תשמע, אני – – – – – כך שאתה לא מדבר אל הכנסת. אתה בכנסת ולא מדבר אל הכנסת. אני, כשאתם מדברים בעברית, אני מבין אתכם. אני אומר לך, זה לא הגון, לא חכם, לא נכון. זה שאתם לא מבינים כשאני מדבר בערבית, זה בעיה שלכם. זה פשוט, זה פשוט – – – – – – אתה אורח – – – למה לא למדתם ערבית? – – – זה פשוט, אני אומר לך – מותר לך לדבר לערבית. אל – – – ל-98% שלא מבינים אותך. זה שאתם לא מבינים ערבית זה בעיה שלכם. אתה אורח. אתה אורח. אתה היית צריך ללמוד ערבית. זה שלא למדת, זה בעיה שלך. אתה מתנגד – – – אתה צודק, זה בעיה שלנו שנתנו לך לדבר פה ערבית. אתם הבעיה שלנו. אני לא מדבר עם פשיסטים – – אתה הבעיה שלנו. – – לא מדבר עם טרוריסטים. אתה לא מתבייש? לא מדבר עם מורשעים. לא. תומך טרור. אני לא מדבר עם מורשעים. אתה תומך טרור. על כן, מוטב שתשב בשקט. אתה קורא לחיילי צה"ל "מחבלים". אתה, אתה. חבר הכנסת אבוטבול. זה הבעיה שלנו – שאתה פה מדבר. אני מבין שאתם משתגעים. זו הבעיה, שאתה עוד מדבר פה. אני מבין שאתם משתגעים. אתה גנבת עכשיו רבע מהמדינה. אתה. אני מבין שאתם משתגעים, וטוב שכך. עדיף שתשתגעו. אנחנו משתגעים, בוודאי. למה? המדינה שלנו הולכת. למה שלא נשתגע? עדיף שתשגעו באופוזיציה מאשר תשתוללו בקואליציה. משתגעים, משתגעים. כשאתם גונבים את המדינה, אנחנו משתגעים – אתה והוא. זו הנוסחה. זאת הנוסחה. זו הנוסחה הטובה ביותר. הינה, הינה הזוג, הזוג שגונב את המדינה. הינה, על הבמה. הינה אדוני הארץ. אבל חכה, אמסלם. אני אתן לך להגיד מה שאתה רוצה ואני אשתוק. – – – ותגנוב את המדינה. אבל אני אגיד לך משהו. בוא ספר לי למה – – – עבריין. לא מתבייש. אתם, דוד אמסלם, מאוד עדיף למדינת ישראל כולה שאתם תשתוללו באופוזיציה ושתשתגעו באופוזיציה מאשר תשתוללו בתוך, מתוך הממשלה – – אמרתי לך, משתגעים. – – כי ההשתוללות שלכם מתוך הממשלה היא הרסנית. אנחנו – – – אתם יצרתם את כל העוול שהאזרחים חיים בו. אנחנו – – – ועל כן, בסדר, תשגעו בהנאה מתוך האופוזיציה ולא תהיה לכם הזדמנות להמשיך במדיניות העושק שלכם בכל התחומים שקשורים באזרח הערבי. אנחנו מתמודדים – – – (אומר בערבית: לאט-לאט לך, אל תתאמץ הרבה.) (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני לא מתאמץ. אם הייתי מתאמץ כבר הייתי מסיים לנשום מזמן. לא, אני לא מתאמץ. אבל החברה, הם לא מפנימים שבפעם הראשונה בתולדות הכנסת, לראשונה בתולדות הכנסת, יעבור חוק שאשכרה מועיל לאזרח הערבי. הם לא מקבלים. עד היום הם היו מקבלים שנעביר חוקים שאתה יודע, נוגעים במעט לאדם הערבי, אבל – – –) תגיד לי, להביא לכם בקלאווה וקפה? אתה לא מתבייש? תראה לאן הגענו בכנסת ישראל – שני ערבים מדברים ביניהם, עושים מאיתנו צחוק. דוד, מה שלומך? אל תגיד לי "מה שלומך". אתה ראית מה קרה פה? דוד, תירגע קצת. – – – תירגע. אני לא מבין. אתה ראית מה קרה פה עכשיו – – – מפריע לך שמדברים בערבית? הינה – – – אנחנו בכנסת ישראל. אתה לא תשב כאן – – – אנחנו רוצים תרגום – – – בסדר. אבי דיכטר ויריב לוין מבינים ערבית, יודעים על מה אנחנו מדברים. עוד מעט יהיה לכם חשמל, לקחת 53 מיליארד, ועכשיו הפכתם את הכנסת לערבית, אתה מבין? בסדר. דוד אמסלם, תירגע, בסך הכול חוק חשמל. לא – – – בסך הכול זה גנבה של שליש ממדינת ישראל. חיבור חשמל. לא, לא, דוד. אתה, אצלך הכול "סך הכול". דוד, דוד, מה קרה לך? אתה לא רוצה לספר את האמת. בסדר, דוד. אנחנו – – – אתה לא מספר את האמת. אתה, כל מילה שאתה מוציא – שקר. אתה יודע את זה, עם החיוך שלך. מפריע לך החיוך שלי? מפריע לי שאתה משקר עם חיוך, כן. אני משקר? כשאתה משקר תהיה רציני. אל תשקר עם חיוך, כאילו אתה נחמד. טוב. תירגע. אתה בנגב גונב את הנגב, אתה יודע את האמת. איזה נגב? הנגב. גנבו את הנגב בחיבור החשמל הזה. דוד אמסלם, בסדר. דוד, תקשיב. אני עשיתי את חוק קמיניץ. אני. בסדר. אני מכיר את הפרטים. אני עבדתי 20 שנה במוניציפלי, אני יודע כל פרט שקורה שם. אתה בא לעבוד על הציבור? אלה, האנשים המופקרים האלה, שמוכרים לך את כל המדינה בגלל איזה תפקיד, זה הסיפור. דווקא קודם כול הובטח לי מהליכוד לתת מענה. מתי היית בפעם האחרונה בנגב? מתי היית בנגב? לא, לא. – – – דוד, תירגע. – – – דוד, דוד, תירגע. תחייך. – – – אתה יודע – – – איך תירגע? אני לא ישן בלילה. תירגע. אתה יודע – – – איך תירגע? אני לא ישן בלילה בגלל הדברים האלה. – – – אני לא בא בטענות. בסך הכול, בסך הכול שירות חשמל. חשמל לצרכים פרטיים – זה שלא עשה צבא. אני לא ישן בלילה. דוד אמסלם, אתה יודע למה? כי הוא היה מעודכן חלקית במשא ומתן שניהלנו איתכם על הקמת קואליציה. הוא מכופף אותם. הוא היה מעודכן חלקית. הוא לא ידע את כל הפרטים. והיום הוא – – – על כן הוא מרשה לעצמו לשקר עכשיו ולומר מה שהוא רוצה. אני שיקרתי? אתה, אתה – אתם עשיתם את הכול – – אני שיקרתי? – – כדי שנהיה בקואליציה יחד איתכם. אנחנו? לא הצליח לכם. אתם. אבל לא הצליח לכם. שקרן, שקרן – – – אתה משקר בכל מילה. בכל מילה אתה משקר. אני לא רוצה לדבר על הכול. גם מנסור לא ידבר על הכול. תתביישו לכם. אתה קראת לחיילי צה"ל "מחבלים". אתה קראת לחיילי צה"ל "מחבלים". תתביישו לכם. אתם לא יכולים להגיד את זה, דווקא אתם. דווקא אתם. אתה קראת לחיילי צה"ל "מחבלים". דווקא אתם לא יכולים להגיד את זה. מנסור, מנסור – – אני שמעתי אותך במו אוזניי. קראת לחיילי צה"ל "מחבלים". – – מנסור, הוא עלה לפה – – תירגע, אמסלם, חיים רוצה לדבר קצת. – – מנסור, הוא עלה לפה לסכם את הדיון כדי שאנחנו נדע על מה הדיון, שנוכל להצביע. כן. הוא מדבר בערבית ואנחנו לא מבינים. בסדר. זאת אומרת, תן לנו אוזניות. זה לא יכול להיות, מה שאתם עושים. בסדר. אנחנו נבקש ממנו להסביר לאט-לאט בשפה העברית. אני רוצה להבין על מה אני מצביע. הוא עלה כיושב-ראש ועדה. אבל אני רוצה להבין. אבל, חיים, אני מדי פעם מדבר בעברית כדי שתבין. לא, אתה מדבר בערבית. אני יכול להגיד לך משהו, ווליד? אתה לא היית בתחילת הדיון. דיברתי רק עברית. ווליד, אני יכול להגיד – מנסור, מנסור. ווליד. מנסור, מנסור – – כן. – – אתם רוצים לשמוע משהו רגע? הוא מדבר מתחילת הדיון. אני רוצה להבין. שנייה, שנייה. אני רוצה להגיד לך משהו. כן. אני אגיד לך משהו, ווליד, קצר; תעשה עם זה מה שאתה רוצה: אתה עכשיו, מה שאתה עושה – אתה משחק באש. אני אסביר לך גם למה. אתה עולה לדוכן, מנסה להתרברב בערבית לקהל שלך בבית, אבל אתה שוכח דבר אחד – – ווליד, אני מציעה שכשמדברים בערבית – – – אוזניות. תני, קטי. – – זה פרלמנט ישראלי שהוקם על ידי היהודים. מה שאתה עושה פה עכשיו – אני אומר לך שיתהפך עליך. זכור מה אמרתי לך. זה יתהפך עליך. טוב. א. אני לא מבין מה אני עושה, דבר שצריך להרגיז אותך. אתה מדבר כיו"ר ועדה? אתה יו"ר ועדה? אני רוצה להבין. ב. אתה יודע, מיקי, אתה יודע למה אתה לא יכול לאיים עליי? לא מאיים עליך. כי את התוצאות של המדיניות שלך אני חווה עד היום. זאת אומרת, מה אתה עוד יכול לעשות שלא עשית נגד האוכלוסייה הערבית שאני מדבר עליה? זאת אומרת, אתה סתם מאיים, ואתה לא צריך לאיים. לא הרשמת אותי במיוחד, מיקי. אתה טוען שחיילי צה"ל הם מחבלים ושהמחבלים הם לוחמי חופש. דוד אמסלם. דוד. אתה צריך לשבת בבית סוהר. דוד. במקום זה אתה גונב חצי נגב. בסדר. במקום זה אתה רוצה את הוועדה של חריש – – – תבינו לאיזה קרקס הגענו בגלל הליצנים המושחתים האלה. חבר הכנסת ווליד טאהא, אני – – – אני לא הייתי בחיים בחקירת משטרה, בחיים שלי. אני מכיר אחרים שהיו הרבה – – ואתה, דרך אגב, צריך להיות בבית סוהר. – – ואני מכיר אחרים שהורשעו – – אתה צריך להיות בחקירת שב"כ. – – ואני מכיר אחרים שמתנהלים נגדם – – – אתה היית צריך להיות בחקירת שב"כ. – – – שיש להם כתבי אישום. אז אני לא. – – – אז אני לא, עליי אתה לא יכול להגיד את זה. תחפש לך תירוץ אחר לתרץ בו. אופיר כץ, חבר הכנסת אופיר. מישהו יכול להגיד לי מכם – באמת, חיים – – חבר הכנסת אופיר כץ. – – – המדינה. – – למה אתם כועסים שבתים ערביים שנבנו על אדמה פרטית, שלמדינה אין כלום נגדם – למה אתם כועסים? אנחנו כועסים כי אתה עומד כיו"ר ועדה – – – תן לי להשלים שאלה. אבל תן לי להשלים. אני רוצה להשלים שאלה. זאת אדמת מדינה, זאת לא אדמה פרטית. זו לא אדמה פרטית. אני רוצה להשלים שאלה. אתה גנבת את הנגב – – – אתה ממשיך לשקר. אתה ממשיך לשקר. אני משקר? אתה משקר. כן. אתה ממשיך לשקר. אתה משקר. תתבייש לך. (אומר בערבית: שקרן אחד.) תתבייש שלך. שוואיה-שוואיה, אבו מוחמד. תמשיך לדבר בערבית. ככה אזרחי ישראל יודעים – – – – – – שונאי ישראל. אתם אמרתם שאתם באים – הוא אמר בנאום הראשון שהוא בא לשחרר את האדמות בנגב. הוא. תמשיך לדבר בערבית. הוא דיבר בערבית פה. אתה והיושב-ראש לך משקרים לכל אזרחי ישראל. אתה לא עונה לי, חיים. למה אתה כועס שבתים שנבנו על אדמה פרטית – – – – – חכה שנייה, אני אשלים. לא השלמתי. – – שהמדינה לא מנהלת נגדם שום הליך משפטי – עשרות אלפי בתים, בגלל שלא תכננת להם, נבנו ללא היתרים – למה אתה כועס שמחברים אותם לחשמל, אתה יכול להגיד לי? זה שקר. ודאי, ודאי. אני עשיתי את חוק קמיניץ. בחוק קמיניץ אנחנו נתנו תשובה לדבר הזה. לכל הערים יש תוכניות מתאר. אנחנו הקדשנו לזה 80 מיליון שקל. למה אתה משקר? אתה עומד פה כיושב-ראש ועדה, ואני צריך להצביע. אתה מדבר בשפה שאני לא מבין. זאת זכותך. תביא תוכניות ואני אבין. אתה לא עונה על השאלה. – – – אבל אתה לא עונה על השאלה. תביא אוזניות – אני אבין. בסדר. הוא הסביר לך בעברית ויחזור על זה. ווליד, ווליד, תחזור, תסביר לאט-לאט, בשפה עברית ברורה, למה החוק הזה טוב למדינה ולכל אזרחיה. תביאו לנו אוזניות עם תרגום. אין תרגום במקום הזה. אתה מזלזל בנו. תביאו לנו אוזניות עם תרגום – – – חיים, אני רוצה לעזור לך להבין את הסיטואציה. תסביר לו. אני רוצה – – – – – – הפרטיות שאתה מדבר עליהן – הן רשומות בטאבו כפרטיות? אני שואל אותך. – – – או שזו תביעת בעלות של הבדואי, שאומר: מכאן עד דימונה – שלי. שמעת על הנגשה? כמו שבאים לאולם – – – אני רוצה לעזור לך להבין את הסיטואציה, אבל כאשר החברים שלך יפסיקו לצעוק. אני רוצה לדבר בקול רגוע. – – – אלה לא מבינים דבר וחצי דבר איך אתם עובדים עליהם טוב מאוד, אתה במיוחד. – – – לקשקש שם. תמשיך, תמשיך לדבר בערבית, ווליד, שאזרחי ישראל ידעו מי השתלט על המדינה. תמשיך בערבית, דבר איתו בערבית. לא, אני רוצה עכשיו לדבר בעברית. אני עכשיו רוצה לעזור לחיים כץ להבין את הסיטואציה בעברית ברוגע ובשקט. שנייה, חבר הכנסת ווליד, ברשותך, אם אפשר, תנוח קצת. בערבית, מנסור. חברים, כל הזמן טענתם שיש נושאים אזרחיים, יש נושאים לאומיים ויש נושאים מדיניים. רע"מ באה, ובצורה חד-משמעית אמרה שאנחנו רוצים להתמקד בבעיות של החברה הערבית, אזרחי מדינת ישראל. ג'יהאד אזרחי – – – עזוב, יא – – – זה נושא לאומי. אתם גונבים את הקרקע, את כל הנגב. אתה אמרת את זה. אתה פה אמרת – – – בסדר. אתה מסוגל להקשיב לי שתי דקות? הוא מסביר את החוק בערבית – – – אל תשקר לנו. לא, אתה ממשיך לשקר כל הזמן. אתה מסוגל להקשיב לי שתי דקות? אתה משקר כל הזמן. שתי דקות אתה מסוגל להקשיב? אבל אני שואלת אותך, תתייחס לזה. תתייחס לזה, מנסור. דקה אחת אתה מסוגל להקשיב? זה, לדעתי, תחילת חיסולה של מדינת ישראל, החוק הזה. עזוב אותך מכל ההצגות. – – – כל המופקרים האלה הולכים אתכם. אתם עושים הצגה, זה לא – – – לא, זו לא הצגה. למה? זה לא מעניין אותם. הם – – – מחר הם הולכים – – – כל הנורבגים. דוד, קטי, תירגעו קצת. תירגעו קצת. הוא מסביר את החוק בערבית. איך אני אדע מה הוא מסביר? אבל מנסור, תגיד לנו אם – – – אתם לא מסוגלים להקשיב דקה. אני מקשיב, רק תגיד לנו מה – רק תתייחס – – – חצי דקה, אתם מסוגלים להקשיב? חצי דקה, שלמה. שלמה, אני מקשיב לך שעות על גבי שעות. אתה מסוגל להקשיב? רק תתייחס – – – בסדר, דבר. אני אקשיב לך, בסדר. רק תתייחס בדברים שלך – – – אני אתייחס. תגיד. זה נשמע נורמלי להסביר את החוק בערבית? אנחנו רוצים להבין את החוק. פשטנו את הרגל. קטי, תירגעי קצת. אתם מונעים מאיתנו הסתייגויות, מונעים מאיתנו הכול – לפחות שיסביר בעברית, לא בערבית, כדי שנבין מה הוא אומר. בסדר. הוא יסביר בעברית. אם הוא לא מדבר בעברית – שיביאו לנו אוזניות. שיביאו אוזניות. בסדר. מה שאמר בערבית – תרגם לערבית. מה קרה? תתחשבו ביהודים פה. זה שאנחנו מיעוט – תתחשבו בנו – – – אופיר. בסדר. כל הכבוד לכם. – – – עבאס, אני אגיד לך מה – – – הרי אתם יכולים לשאול את אבי דיכטר. כל מה שאמר בערבית – אמר בעברית. לא נכון. אני יושבת פה שעה, יצאתי החוצה – – – להסביר בעברית, לא הסברת – – – כי אתה אמרת – – – אני לא יודע מה אמרת. אני לא יודע, אני לא מבין. אני מבקש לדבר, אתם לא נותנים לי. מה אנחנו לא נותנים? דרך אגב, אני התחלתי את הדברים שלי בעברית, אתם לא הייתם. אני לא מקבל שמערערים על הזכות לדבר בערבית. מותר לכם לכעוס כמה שאתם רוצים – – מנסור, היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אמרת – – – אבי – – – – – אבל לדבר בערבית זה הזכות שלי, ואף אחד לא יגיד לי משהו אחר. – – – זאת לא צריכה להיות הזכות שלך. אתה תדבר פה בפרלמנט בעברית. בסדר. דבר בעברית. ווליד, דבר בעברית, בסדר? תגיד לי, האדמות שלהם רשומות בטאבו? תירגע, דוד אמסלם. תירגע. זה לא טוב לבריאות. זה לא טוב לבריאות שלך, דוד. תירגע. אמרת שרע"מ באה ממניעים אזרחיים ולא לאומיים. נכון. אני שואל אותך: כשהולך יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת ווליד טאהא ואומר משפט שזה מה שיש לפי החוק ומי שלא מוצא חן בעיניו – ישתה את מי ים המלח; זה משפט שאמר אותו יאסר ערפאת על נושא – – – לא. זה לא נכון. זה פתגם בשפה הערבית, כולם אומרים את זה. זה לא שייך ליאסר ערפאת. יאסר ערפאת לא המציא את זה, אבי. – – – – – – במשפטים הלאומיים. – – – אותנו? לא, חס ושלום. חס ושלום. יא אבי דיכטר, חברים, סך הכול חיבור חשמל, מה יש בזה? החוק הזה צריך להיות במחלוקת בין ימין לשמאל, יהודים לערבים? לא, לא, שום דבר אין בזה. אין בזה שום דבר. חיבור חשמל, חברים. חברים, חיבור חשמל. מה קרה לכם? רק לערבים, דרך אגב. רק לערבים. חיבור חשמל. אם היה פה יועץ משפטי עם קצת טיפה הבנה משפטית, היה מבין שיש פה גזענות. לא. אבל מה אכפת לו? הוא לא נמצא פה. הוא – רק נתניהו ועוגיות. בסדר. הרי זה חוק לא חוקתי. דוד, אני, תאמין לי, דואג לבריאות שלך. אבל אנחנו ננתק אתכם מהחשמל כשנחזור. בסדר. תנתק, תנתק, זכותך. ברגע שאתה חוזר לשלטון – – – אתם לא מתביישים. – – – ברגע שאתה תחזור לשלטון – בסדר, תנתק. אתם גונבים את המדינה. האדמות הן אדמות מדינה. היית 12 שנים. כמה זמן הייתם בשלטון? למה לא ניתקתם את האנשים? למה לא הרסתם עשרות אלפי בתים? למה? אתם יודעים. מה זה משנה – – – זה נכון – – – אנחנו, בעזרת השם, בפעם הבאה נעמוד על כך שאדמות המדינה יוחזרו למדינה, גם אם זה כולל מלחמת עולם. בסדר. אוקיי. מנסור, האם זה חלק – – – – – – ים המלח? גם את, אורלי? גם את, אורלי? אני שואלת: אבי דיכטר, שמבין ערבית, אמר שאמרתם בערבית שאנחנו נלך לשתות את המים של ים המלח. אני לא שומע אותך. קצת יותר בקול. אבי דיכטר מבין ערבית, מדבר עם כל הח"כים שיושבים פה, אמר – – – ששלחתם אותנו לשתות את המים של ים המלח. האם זה נכון? אני אחפש את זה. החוק הזה הולך לחבר ילדים, נשים, זקנים – – – או עבריינים. לא, לא, האם אמרת – – – אורלי, את לא קובעת מה כן ומה לא. מה זאת אומרת – – – אתם עבריינים. לא. אני אומר לך מה החוק הולך לעשות. לא. אני אגיע למשפט הזה. אני אגיע למשפט הזה. אתם גונבים קרקע. החוק הזה הולך לחבר – – – אתם גונבים קרקע. אתה משקר. מדובר בגנבות קרקע של המדינה, ועכשיו אתה מספר על חולים? אתה לא מתבייש? החוק הזה הולך לחבר ילדים, נשים, זקנים וחולים לחשמל. זקנים, חולים. גם זקנים הם גנבים. מי שמרגיש רע – – האם המהלך הזה הוא חלק מהג'יהאד – – – – – מי שכועס שילדים, נשים וזקנים הולכים להתחבר לחשמל – שישתה את מי ים המלח. כן, אני חוזר על זה עשרים פעם. שיגנבו עוד, עוד. שיגנבו עוד. אתה עצרת את הנטיעות בנגב עם אלקין, זה עם הכיפה הגדולה, הצדיק. עצרת נטיעות בנגב. למה? כדי שהבדואים ימשיכו להתפשט ולגנוב את הנגב. אז עכשיו, לטובת חיים כץ – – – – – – כאב לך, שקמת בבוקר, התקשרת אליו. מה התפוצץ לך – – – למה לא צריכות להיות נטיעות ט"ו בשבט – – – הבדואים בנגב נמצאים על שטח שהוא בסך הכול פחות מ-2.5%. אתה לא צריך לתת לו תשובות – – – 700 מיליון דונם – – – מכל אזרח ישראלי. כל יום גונבים שם מאות דונמים – – – לא. אתה טועה. אתה טועה. 2.5% ל-300,000. בעוד 15 שנה יהיו 600,000. אני אראה לך – – ההסתה שלכם – – – – – אני אראה לך את הפיזור. הרי כל זה במימון אירופי. גם את הנגב אתם גונבים במימון אירופי. תירגע. ואללה, אני דואג לבריאות שלך. תירגע. בגלל – – – רוצים לחסל את מדינת ישראל – – – תירגע, תירגע. זה לא טוב. אתה יודע – – – את העיקרון של התקיה. אתה רוצה לחסל את מדינת ישראל – – – תירגע, דוד. דוד, איזה תקיה? איזה אהבל, אהבל, מה שאתה אומר. אתה – – – – – – לומר את האמת. הבעיה שלי היא שאלה, המושחתים פה, לא רואים כלום ולא רוצים לראות. דוד אמסלם – – – מנסור עבאס, אתה אמרת שזה חלק מהג'יהאד האזרחי – חוק החשמל הוא חלק מהג'יהאד – – – חיים, חיים כץ, החברים שלך – חבר הכנסת חיים כץ – – – אתה אמרת שאנחנו כנופיות, שגנבנו, שגירשנו אתכם מכאן. אתה – – – חבר הכנסת ווליד, אתמול שאלו שאלה – – ווליד – – – – – חברי הרשימה המשותפת שאלו אותנו שאלה: מה ההבדל בין לחבר חשמל דרך החוק הזה לבין לחבר חשמל בצורה רגילה? מהם ההבדלים? מהם היתרונות ומהם החסרונות? אתה יכול להשיב? בעברית, אנחנו רוצים תשובה בעברית. תודה. תודה רבה – – רגע, רגע – – – – – ווליד, איך – – – דרך אגב, אתה אמרת בהצעה – אתה אמרת: להסדיר את האדמות – – – מעשה לאומי. אתה אמרת. אתי, אני אתחיל לדבר בערבית גם בוועדת הפנים. תצטרכי להסתדר. אתה אמרת כבר פעם שלישית – – – אבל דוד אמסלם, לזכותו של הליכוד אומרים – – – הוא רצה לתת לך. אני יודע – – – הרי הוא רצה לתת לי יותר – גם את הרצליה. ווליד, עוד שאלה: אם – – – בואו, שנייה. אני רוצה לציין כמה דברים. על כמה שאלות אני יכולה לענות? ואחד-ואחד. – – – לזכותו של הליכוד וממשלתו של נתניהו לדורותיה, היא לפעמים מוקירה או מכירה בכך שיש בעיות ונותנת פתרונות. הינה, למשל, עד שבגין עלה לשלטון ב-1977 – וב-1979 הוקם יישוב ראשון לבדואים בנגב, ואחר כך באו עוד כמה וכמה יישובים. דרך אגב, אתה בעד שיכניסו את כל הבדואים לערים ושהם יעזבו את האדמות? ולכן – – – אתה בעד? תגיד כן. אתה בעד הסדרת הבדואים בכל היישובים ושיעזבו את האדמות? בוודאי. אנחנו רוצים הסדרה, רוצים. רוצים הסדרה. לא, שיעזבו את האדמות שלהם, שיעזבו את האדמות. אפילו שלושת היישובים האחרונים – – – אבל אני שומע אותו בטלוויזיה – – – היית שר, נכון? כן. נכון שאתה היית שר? היית שר בממשלה האחרונה. אבל אתה משקר. אתה בעד שהם יחזירו האדמות למדינה? תקשיב. לא, לא. תקשיב. לא, תקשיב לי אתה. תגיד, אתה בעד שהם יחזירו? תקשיב, דוד. אני רוצה – – – עזוב דמגוגיה. תקשיב. עזוב דמגוגיה. אני רוצה לתת לך תשובה. דוד אמסלם – – אתה משקר. – – דוד אמסלם, תקשיב לי. הליכוד הקים כמה וכמה יישובים – רהט, לקיה, חורה, כסייפה – – נכון, ואם צריך עוד – אין בעיה. – – ערערה – ואחר כך הקים שתי מועצות אזוריות – – נכון. – – שיש בהן 11 יישובים, אבל לא פיתח אותם, לא השקיע משאבים כדי שיוכלו להוציא היתרים, בסדר? אז זה לטובתכם. – – – האם אתה בעד להחזיר? עכשיו, גם בממשלה הקודמת – – אתה בעד להחזיר את האדמות למדינה? אתה בעד להחזיר? – – של בנימין נתניהו, הוגשה לשולחן הממשלה החלטה – – לא הבנת. אתה בעד להחזיר? – – להכיר בשלושת היישובים האחרונים, זנה, עבדה ורחמה. לא הבנת, מנסור עבאס. ומה עם האדמות של אותם אנשים שעוזבים? אנחנו נדבר. נדבר. לא לא לא. לא, הוא יהיה גם פה וגם פה, אתה יודע – – לא. – – כי אני שמעתי אותו בטלוויזיה אתמול או שלשום. הוא לא יכול לגור בתוך – – – יא דוד, יא דוד. בסדר. מה, הוא יגור בתוך בניין בן עשר קומות? דוד, בשנות החמישים אומרים שהיו בערך 15,000 אזרחים בדואים ערבים בנגב. היום יש 300,000. אין 300,000 – – – בעוד 15 שנה, אם לא יהיה שינוי באורח החיים – – – ואחרי זה – – – שתטפל בהם. בסדר, אנחנו מטפלים בהם. צריך לטפל ולהוציא אותם מכל האדמות של המדינה שהם נטלו בכוח הזרוע. דוד, אתה משלה את עצמך. דרך אגב, בוא ותראה ליד הבית שלי פה. בוא ותראה. אני גר במעלה אדומים. בוא ותראה את הבדואים ליד הבית שלי. בטח – – – אמסלם, אמסלם, גם כאשר – – – בוא ליד הבית שלי, נעשה לך סיור. בסדר. זה כאן קרוב – לא ברגל. אמסלם, אני אתן לך תשובה. אתה רק משקר לכולם פה כל היום. אתן לך תשובה. גם כאשר החזקנו ביד – – – גם הם יקבלו חשמל? גם הם? עבאס, עבאס, רק שאלה. דוד אמסלם, אני לא מתייאש. אני מנסה לתת לך תשובות. אתה לא – – – ארבעה מיליון – – – כולה כל – – – ארבעה מיליון איש – מה הם – – – על השטח הזה? תירגע, תשמור על הבריאות שלך. עבאס. אני מנסה לתת לך תשובות ואתה לא – – – אתם שם גנבתם את המדינה, רוצים פרוטקשן, גנבות, אלימות והכול. אתם לא מתביישים? המדינה צריכה לטפל בהם, חבל על הזמן, כמו כל – – – למה לא טיפלת? צודק. למה לא טיפלת? צודק. צודק. אז תשתוק קצת. תקשיב. צודק, אבל לא בגלל זה עכשיו אתה נותן לעבריין פרס. איזה עבריין אתה נותן לו פרס? זה קורבן של המדיניות שלך. לא, הוא לא עבריין, הוא צדיק גדול. הוא גם משלם ארנונה. זה קורבן של המדיניות שלך, של ההזנחה שלך. הוא גם משלם ארנונה – – – שהוא גונב. – – – טרוריסטים – – – מחדלים על גבי מחדלים. גם תושבי באר שבע הם קורבנות. חבל. מחדלים. גם תושבי באר שבע ודימונה הם קורבנות. אתה מוכן להקשיב לאחרים ולא רק לליכוד? כן, בואו נקשיב. רק הליכוד אצלכם? בואו ניתן קצת לחברינו מש"ס. רק שתי שאלות: קודם כול, למה אתה לא קורא לו בשם הפרטי "אבו דאוד" במקום "דוד אמסלם"? אבו דאוד? כי כבר כולם מדברים פה בערבית, את תאמרו "דאוד"; כמו "אבו יאיר", יהיה "אבו דאוד". דבר שני – מכל חוק החשמל לא נשאר – – – בדיוק. אבו יאיר בא ליישובים הערביים וקרא לעצמו "אבו יאיר", חיבק את הערבים. אבל דקה, רגע, אתה לא שומע את השאלה. דבר שני – – – משה, אבו יאיר אהב את זה. למה אתה לוקח לו את זה? אבו יאיר אהב את זה. אתה יודע מה? נתן אשל, יועצו של בנימין נתניהו, כתב מאמר – – – – – – שאלה קטנה – – – לא מתאים. הוא אהב את זה. הוא היה כותב "אבו יאיר", "אבו יאיר". הוא היה אומר את זה. למה אתה לוקח לו את זה? חברים בקואליציה, אני לא יודע אם קראתם את המאמר של אשל. הוא כתב – הכותרת שם – – – שאלה קצרה, אפשר? תקשיב. מכל הכבלים של החשמל שאתם רוצים – – – אתם מכירים: נתניהו; אתם לא מכירים: אבו יאיר. אני אסביר לכם מיהו אבו יאיר. – – – עכשיו תקשיב טוב. אבו יאיר. אבו משה – – – אני שואל שאלה: מכל הכבלים של החשמל – – אבו אייש אינתה? – – אפשר למשוך עוד קו אחד להתיישבות הצעירה, או שאין כבר – נגמרו לכם הכבלים? תענה לי על זה. זהו זה. היית 12 – – – יש לך תשובה על הכבלים? אין תשובה. אין תשובה. תיתן תשובה על כבלי החשמל. כל הזמן, מנסור, יש לכם תירוצים: הטרור, הפשע ואגרות בנייה – – – – – – אולי לתת להם, להתיישבות – – – – – – ואומר שהטרוריסטים הם הקורבנות. מה בר לב אומר – – – חומש. חבר'ה, אני מחכה – – – – – – כתב מאמר במקור ראשון ואחר כך מאמר בעיתון הארץ. חבל. הכותרת שם: הערבים הם הפתרון – והיום אנחנו, הערבים, רע"מ, הוצאנו את המדינה מהמשבר הפוליטי. יש היום יציבות, יש ממשלה מתפקדת. השתלטת על – – – המדינה. זה – – – העברנו תקציב, מעבירים החלטות לטובת כולם. התקיה. התקיה, התקיה, התקיה. אתם לא מרוצים כי איבדתם את השלטון, איבדתם את הג'ובים ואת המכוניות שלכם – – בגלל זה אמרת – – – על הראש של המגזר הערבי – – – – – איבדתם, מה לעשות. אתה מסדר הכול. העיקר קיבלת כסף. בסדר. הרי אתם כל הזמן טוענים שאתם מפלגה דמוקרטית, נכון? בגלל זה, אתה דן איתם היום על נכסי נפקדים – לקבל חזרה את המסגדים, כאילו בארץ תמיד יהיו שלכם. חבר הכנסת אמיר אוחנה, אתם מפלגה דמוקרטית, נכון? אתם לא מתביישים. פשיטת רגל. איך אמרת – – – זה לגיטימי להיות פעם בקואליציה ופעם באופוזיציה. נכון, מה? לא – – – מה, עם שישה מנדטים? לא היה דבר כזה בתולדות מדינת ישראל. לא, לא, לא. נפתלי בנט ראש ממשלה בזכות 61 חברי כנסת. – – – אתם, אתם, אתם. 61 חברי כנסת הצביעו לו לראשות ממשלה, לא 6, לא 5 ולא 30. עזוב. – – – היושב-ראש, איך אמרת? אתה אמרת – – – כך הוא המשטר הפרלמנטרי. במשטר פרלמנטרי אתה זוכה ברוב קולות בכנסת. יש לך זכות להקים ממשלה, להעביר תקציבים ולשלוט. הציבור לא בחר בו. הציבור לא בחר בו. הרי נתניהו ב-2015 הקים ממשלה ב-61 חברי כנסת. נתניהו – – – אז לכן – – – ב-2015 – נכון? הייתם 61 חברי כנסת. לכן, בגלל זה – – – – – – את הציבור. 61 חברי כנסת – הייתה לכם ממשלה, והיום הממשלה זוכה בתמיכה של 61 חברי כנסת. כל הכבוד, יש דמוקרטיה – – איך אמרת? איך אמרת? איך אמרת? הוא חתם שהוא לא יושב איתך. – – יש רוב, רוב לגיטימי. הוא חתם חתימה שהוא לא יושב איתך. בסדר. עבאס, עבאס, עבאס, עבאס. הוא רימה את הציבור. – – – לא דמוקרטים – – – הינה – – – הפשיסט. היושב-ראש – – – בגלל זה, ווליד, אתם מקבלים את כל – – – איך התחושה – – – אמיר, אני לא שומע אותך. אמיר, בוא, תתקרב. איך התחושה שאתם הקמתם – – הוא אומר לך. – – ממשלה בראשות מי שהתגאה בזה שהוא הרג הרבה ערבים? איך התחושה? אוקיי, אני אסביר לך מה התחושה. לפני זה, אדוני היושב-ראש – – – בגלל זה, אתם – – – אני אסביר לך מה התחושה. אני אסביר לך. פלסטין לא תישאר, רק זיכרון. אני אגיד לך משהו, באמת, אבל: הגבר היחיד שיש אצלכם זה – איך קוראים לו? מאזן גנאים. למה? הוא ערבי אסלי, עם העקרונות. אתה והוא מכרתם את הכול, בגלל זה יש עליך אבטחה. למה? אתה בוגד בעם שלך. כואב לכם שאנחנו אזרחים. כואב לכם שאנחנו מממשים את הזכות שלנו. – – – הוא בוגד בעם היהודי, בנט, ואתה – בעם שלך, וככה – – – דוד – – – אתה מבין? להתיישבות – אתם בגלל זה לוקחים – – – יאללה, בוא נקשיב לחבר הכנסת ווליד טאהא. עבאס, בגלל זה אתם לוקחים את חוק החשמל, ולהתיישבות תיתנו אבקת חשמל. אבקת חשמל תקבלו. משה, אני באמת לא יכול לדבר בקול רם. – – – כן, הוא שתלטן. איך אמרת? פלסטין לא תישאר, רק בזיכרון. איך? פלסטין לא תישאר, רק בזיכרון. אתה אמרת. אתה. לא אזרחי. אתה אמרת. כידוע לך, דוד, אבו דאוד, כידוע לך, אנחנו – – – דוד אמסלם וכל החבר'ה פה, בצד ימין שלי, עד עכשיו אפשר היה להניח שבגלל התפיסות, הגישות והמדיניות שלכם, האזרח הערבי היה קורבן של זה. אני אומר לך בבטחה: גם האזרח היהודי הוא קורבן של התפיסות שלכם. גם האזרח היהודי הוא קורבן של התפיסות שלכם. שמה? אנחנו הופכים להיות מופקרים. כל העבריינים – תיתן להם חשמל. על השיח המסית, השיח הגזעני הזה – אתה לא חושב שגם האזרח היהודי הוא קורבן שלך? באיזה מובן? אני אומר, גם האזרח היהודי הוא קורבן שלך. הפרוטקשן – – – הוא קורבן של הפרוטקשן והגנבות שלכם, של זה הוא קורבן. הוא קורבן שאתה יושב-ראש ועדת הפנים. על כן, תמשיכו עם זה. אנשים היום פיקחים. אנשים היום פיקחים. כאשר מישהו העלה שאלה בדף שלו למי הוא מאמין, למנסור עבאס או למישהו – – – כן, עמית סגל עשה סקר בטלגרם שלו: למי אתם מאמינים, למנסור עבאס או לבנימין נתניהו? קיבלתי 51%, והוא קיבל 49%. בוא איתי לבאר שבע, תשמע את האזרחים היהודים – – – של הבדואים בנגב. אז יש אנשים הגונים גם בחברה היהודית וגם בימין. הם מאמינים לי ולא מאמינים לאנשים אחרים. בסדר. מנסור, אתה השקרן הכי גדול שאני מכיר בכנסת. ככה הסקר אומר. שמעת? אתה. אני מכיר אותך. אתה השקרן הכי גדול בכנסת. תאמין לי, אם יעשו סקר: למי אתם מאמינים, למנסור עבאס או ליואב קיש – אני אקבל 70%. בוא לפוליגרף. בוא לפוליגרף. בוא לפוליגרף. אני מוכן ללכת לפוליגרף. מוכן, יא יואב. – – – באיזה ערוץ – – – – – – יואב, יואב, ידידי יואב, חבל. אני יודע שאתה כועס. אני כועס כי אתה שקרן. הרי נתניהו חשב שאתה תצליח להביא לו ממשלה. מה לעשות? לא באשמתי. לא באשמתי. הייתה תקופה שאזרחי ישראל האמינו גם ליאסר ערפאת. דרך אגב, יואב השתדל. אופיר, האמת, יואב קיש השתדל, השתדל לעשות זאת מולנו. מי ששלח אתכם הביתה זה בצלאל סמוטריץ'. הציונות הדתית שלחה אתכם הביתה, זה ידוע. יואב קיש השתדל מאוד לעשות זאת מולנו; נכשל בגלל מישהו אחר, נכון? אז למה אתם באים בטענות? אבל בכל זאת, חיים כץ לא נמצא כאן. רציתי לענות לו בשקט, כי אין לי כוח לדבר בצעקות, ואני על הדוכן יותר משעה, שעה ו-20, ואי-אפשר, לא נשאר לי קול. על כן בשקט, ברוגע, אני רוצה להסביר שאנחנו פה בפני אירוע שהממד הערכי בו מאוד חשוב, כי כאשר באים להסביר את זה ללא רגשות של פוליטיקה ושל לאומיות מיותרת, אנחנו מדברים על בתים של אזרחים שניבנו על אדמה פרטית שלהם. אנחנו מדברים על סוגיה שאפילו למדינה אין נגד הבתים ולא כלום; לא מתנהל נגד הבתים שום הליך משפטי, עשרות אלפי בתים. אנחנו רוצים להסדיר את החיבור שלהם לחשמל בצורה שתהיה חוקית, כי עד עכשיו עשרות אלפי בתים אלה, לא שהם לא מחוברים לחשמל – הם מחוברים לחשמל, אבל הם מחוברים בדרך מאוד מסוכנת, באמצעות כבלים שנמתחו מגג לגג, מבית לבית, מעמוד לעמוד, מעמודים מאולתרים לפעמים, מעמודי בזק, מעמודי חשמל שמסכנים את אלה שמנסים למתוח את הכבלים מעליהם. ועל כן אנחנו רוצים להסדיר את החיבור באמצעות החוק על ידי היגיון התכנון. אז למה אתם משתגעים? למה אתם כועסים במקום לתמוך? במקום לבוא ולהגיד – זאת אחריות ערכית שלכם, אתם אלה שגרמתם לעוול הזה לקרות במשך עשרות שנים. אתם באים בטענות שמישהו, ממשלה אחת מנסה לעשות צדק ולהסדיר את הבלגן הזה? את ההיגיון הזה אני לא יכול להבין. ועל כן, היושב-ראש, הם לא מבינים את ההיגיון שלך, כי הם דווקא מביאים אותך לכיוון שהם רוצים – הם רוצים צעקות, הם רוצים עימות, הם רוצים להתבכיין. על כן אני אומר: להיות מתוסכלים באופוזיציה עדיף מיליון פעם על היותם חלק מממשלה בקואליציה. זה המקום שלהם, להיות מתוסכלים באופוזיציה. זה בסדר גמור. רבותיי, יש עוד הרבה מאוד נושאים שעוד לא נגענו בהם, שהם נושאים שגם מצריכים אומץ כדי להתחיל לפרק אותם ולפתור את הבעיות שלהם. אנחנו רק מתחילים דרך, ותראו כמה קשה הולך מכל הכיוונים – צד אחד שעושה זאת כי הוא רוצה לחזור למשול, הוא רוצה לחזור לממשלה ולהמשיך עם כל הדברים האלה שהוא עשה, בין היתר, במשך עשרות שנים, ועל כן אני מבין את הכעס שלהם, אני מבין את התסכול שלהם, אני מבין את ההתפרצויות שלהם, אני מבין את השיטות שלהם, את השיטות להכשיל, לטרלל, לעכב. את כל זה אני מבין, אבל אני לא מבין את אלה שבתוך האופוזיציה שעד עכשיו הם מדברים בגנות החוק, למרות שהם רואים את מלחמת העולם שמתנהלת נגדו, וממשיכים לשרת את האופוזיציה בעניין הזה. לאלה אני קורא, לכל מי שיש לו ערכים אישיים, אני קורא להם: תפסיקו להתנגד לדבר שכל-כולו ערכים. ההצעה הזו באה ממקום ערכי. ההצעה הזו באה לעשות צדק לאוכלוסייה הערבית, שסבלה ועדיין סובלת מהרבה מאוד השלכות של מדיניות שנעשתה כלפי החברה הערבית, ולא צריכים להשתמש בשום שיקול שאיננו ערכי, איננו אזרחי, בהתנגחות איתנו על החוק הזה. היות שאין לכם את הכלים הערכיים לעשות זאת, כי באמת אין שום סיבה ערכית שלא לעשות את הדבר הזה, ואין שום סיבה ערכית שלא לחבר את הבתים האלה לחשמל, אז אתם הולכים לכיוונים של פוליטיקה והתנגחות ולאומיות ושקרים והסתה וגזענות, כי אין לכם כלים אחרים. לבוא ולנהל שיח כאילו אתם באים ממקום שהמפלגה הערבית המאוחדת, רע"מ, גונבת את המדינה, אחרי 75 שנים שלמפלגות הערביות לא היה שום משקל פוליטי, אפס משקל פוליטי, בהשפעה על התהליכים – כן, אתם היום כועסים, ואני מבין, ואפילו כועסים מאוד, כי אתם מבינים היום שיש מפלגה ערבית שיש לה משקל פוליטי, מה לעשות. כן, יש לה משקל פוליטי, והיא חלק מקואליציה, ומקשיבים לה אחרת ממה שהקשיבו למפלגות הערביות שהיום הן איתך באופוזיציה וגם משרתות אותך בהרבה מאוד מקרים באופוזיציה. כי מה לעשות, אלה הם כללי המשחק. אם אתה חלק מקואליציה, כנראה אתה תשפיע יותר, יקשיבו לך יותר, ומזה בדיוק אתם כועסים. כל מה שמכעיס אתכם – למה לעזאזל צריכה להיות מפלגה ערבית עם השפעה? אתם לא רוצים את זה. אתם רוצים שכל הנושאים שהשתמשתם בהם כמנגנוני שליטה – דרך אגב, מלכיאלי, מלכיאלי, אני מבין שאומרים לך: אל תדבר איתו, אז אל תשמע להם. מלכיאלי, אל תקשיב להם. מלכיאלי, אל תשמע לו, תשמע מה שאומרים לך בתנועה. – – – תגיד, תגיד, ינון. מלכיאלי, אני מבין את הכעס שלהם, כי למה מפלגה ערבית צריכה להשפיע? הרי התפיסה שלכם עדיין לא מכילה את זה. אנחנו צריכים לקבל את כללי המשחק שלכם. מהם כללי המשחק? הרי הממשל הצבאי הסתיים, מלכיאלי. – – – סטנה שוואיה, אני רוצה להשלים את המשפט. הממשל הצבאי – המבוגרים פה מבינים בזה יפה – הסתיים ב-1966, אבל הוקמו מנגנונים שממשיכים שליטה, מנגנוני שליטה על האזרחים הערבים. חלק מהם – הוא מבין בזה טוב מאוד, כי הוא היה שם ועשה את זה לא מעט פעמים. החשמל הוא אחד המאפיינים שלו. הם רוצים לשלוט באזרחים הערבים באמצעות שליטה, אפילו בזכויות יסוד בסיסיות, חשמל, ומשם לנווט את המהלכים כפי שהם רוצים. אז עכשיו אתה צריך להבין שאנחנו מכרסמים בזה, כן. אנחנו נכרסם בתפיסה הזאת, בגישה הזאת, אז אתם כועסים, ואני מבין. אבל אני לא מבין למה הערבים צריכים להבין אתכם. ווליד, תשמע, אתה יודע, והיושב-ראש מנסור עבאס יודע, חוק החשמל – למי שלא מכיר מחברי הכנסת את התרבות הערבית – זה מוסמאר ג'וחא. אה, מוסמאר ג'וחא? אני אומר לך, היושב-ראש, אפילו בקואליציה, אצלכם, לא יודעים מה זה מוסמאר גו'חא ולמה חוק החשמל הוא מוסמאר ג'וחא. אני מוכן ב-60 שניות להסביר מהצד מה זה מוסמאר ג'וחא, ואתם תחליטו אם זה מוסמאר ג'וחא. תראה, אני לא יודע אם חברי הכנסת מכירים את הסיפור, אתם בוודאי מכירים אותו. הרי ג'וחא, בדיוק כמו שאתם בחוק החשמל – אתם לא עוסקים בבנייה ולא עוסקים בהריסה, עוסקים רק בחיבור החשמל, או כמו שאמרת, ווליד – – – לא, זה לא נכון, אבי. זה נכון. אבי, זה לא נכון. הוא לא קרא את החוק, אז זה בסדר, אני מבין אותו. תקשיב לי עד הסוף. חבר הכנסת ווליד. אבי, קראת את תוכנית 550, תוכנית החומש החדשה? אתה יודע כמה השקעות יש שם בתחום התכנון? אבי, תקשיב לי, במשך עשרות שנים המדינה הזניחה את הנושא של התכנון בחברה הערבית. אתה יודע מה, אני גם מסכים אתך – – – – – – אתם לא רציתם לתכנן. משאבים – – – לא. בסדר, היום אנחנו רוצים תכנון. חלאס איתך. אנחנו רוצים היום תכנון, בסדר? ולכן קידמנו את חוק החשמל ומביאים תקציבים לנושא של התכנון. מה קרה לכם? מנסור, מי כמוך יודע, הסיפור הוא יותר עמוק. אבי. בסדר, אבי. תן לי להסביר. המיקרופון אצלך, לי אין מיקרופון, אז תרשה לי רגע, בקול שלי. תראה, הרי בסופו של דבר, מי כמוך יודע – – – את מנסור אני אוהב, ואני יושב לידו – – – ווליד, בתכנון, ברשויות הערביות, בעיית הבעיות – כשאתה לוקח את הוועדות הממונות ברשויות בישראל, מתוך 257, הרשויות המקומיות שבהן יש ממונים, ששם קשה לעשות תכנון בגלל הסיבה הזאת, הן הרשויות הערביות. למה? אתה יודע היטב – 1. 2. מי כמוך יודע שבתכנונים היום, שלא לומר בביצועים, משפחות הפשע השתלטו על הרשויות הערביות כמעט באופן מלא. בצל הממשלה של הליכוד. זה לא קשור בממשלה, זה קשור למה קורה. לא, אבי, תהיה קצת הגון. איפה סגן השר יואב סגלוביץ'? הוא יסביר לך מה הוא עושה היום. מנסור, שנינו היינו בוועדה למיגור – – – אתה מבין, רק היום התחילה הממשלה – – – – – – יואב, תן לו להתבטא. לא מעניין אותך, יואב? חבר הכנסת יואב קיש, תן לו להתבטא. השקרים שלכם לא מעניינים. אתה, בתור היושב-ראש, לא אמור לנהל קמפיין פוליטי. אתה אמור להיות אובייקטיבי ולא לנהל קמפיין על כס היושב-ראש. בסדר, אורית. תירשם לרשות דיבור אצל המזכירה. תפסיק עם זה. תירשם לרשות דיבור. תפסיק עם זה. אני במקביל גם נותן לאחרים להתבטא. אתה יושב-ראש, תתנהג כמו יושב-ראש. תפסיק, פשוט תפסיק. אתה מבזה את הכנסת. אורית, חברת הכנסת אורית סטרוק, לשמחתי, לפני יומיים היינו בישיבה בפרסה, והיו עוד כמה חברי כנסת – – – מה זה קשור, פרסה? אתה יושב-ראש, תתנהג כמו יושב-ראש. דווקא הופתעתי לשמוע ממנה שהיא אכן מעוניינת לקדם את הנושא של הקמת יישובים בהסדרה ומתן שירותים בסיסיים לאזרחים הערבים בנגב. אתה לא בפרסה, אתה על כיסא היושב-ראש. תתנהג כמו יושב-ראש. אתה לא בפרסה עכשיו. אתה לא בפרסה. תתנהג כמו יושב-ראש. האמת, הופתעתי, אבל כל הכבוד לה. תתנהג כמו יושב-ראש. היא דיברה על הזכויות הבסיסיות של האזרחים הערבים בנגב. כל הכבוד לך, אורית, כן ירבו כמוך. תתנהג כמו יושב-ראש, אתה לא בפרסה. תתנהג כמו יושב-ראש. תפסיק לנהל קמפיין פוליטי מכיסא היושב-ראש. תתבייש. תבינו שבסופו של דבר, אם מנתקים את הפופוליזם והפוליטיקה המפלגתית ויושבים מסביב לשולחן, בהחלט אפשר להגיע להסכמות רבות. ככה אני האמנתי, ולכן בתחילת דרכי, פילסתי את דרכי עם הימין, עם ממשלתו של נתניהו, וקיוויתי שאתם, כמו שהובלתם את הנושא של הסכמי שלום עם ארבע מדינות ערביות, תעשו שלום עם החברה הערבית. ואכן, נתניהו קרא לעצמו אבו יאיר ונכנס ליישובים הערביים והתחיל לדבר ולחבק ולמזוג כוס קפה. יפה מאוד, בסדר, כל הכבוד לכם. המדינות הערביות שעשינו איתן שלום לא מצטלמות עם ראאד סלאח, לא מצטלמות עם מי שקורא לעשות פיגועים. אתם מצטלמים עם ראאד סלאח. אני מבין שהיום יש לכם היום אינטרס פוליטי להפגין לאומנות. מתייפייף בדיבור. מצטלמים עם אנשים שמסיתים לפיגועים ביהודים, שרצחו שני שוטרים בהר הבית. עם כאלה אתם מצטלמים. מתייפייף בדיבור. בסדר. חברי הכנסת, בסך הכול חוק החשמל הוא חוק אזרחי. לא חייבים להעמיס על החוק הזה את כל הנושאים שבמחלוקת ושלא במחלוקת. בואו כולם נתמוך בחוק הזה, בואו נפתח דף חדש של מערכת יחסים הוגנת, נכבד את כל אזרחי המדינה, ניתן להם את מה שמגיע להם כדי שגם הם יוכלו לתרום את תרומתם, להשתלב, לקדם את החיים שלהם. למה אתם לא עונה? להצטלם עם ראאד סלאח זה בסדר? אתה מגנה את זה? חבר הכנסת אופיר כץ, תירגע קצת, תירגע. חבר, תירגע. – – – זה בסדר או לא בסדר? בסדר. תענה. אופיר, תקשיב. אני מקשיב לך שעה, עכשיו תענה לי. אופיר, כל מה שאנחנו מנסים לעשות זה לתת פתרונות, מענים, לקשיים של אזרחי החברה הערבית. אתם בכל זאת מושכים אותנו – – – למה אתה בורח מהשאלה? להצטלם עם ראאד סלאח זה דבר מגונה או דבר טוב? תענה. שאלה פשוטה – – – בסדר. חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה יכול להסביר לנו בקצרה מה היתרונות ומה החסרונות של החוק הזה? מה הוא עשה עד עכשיו? למה אתה לא עונה על השאלה אם זה בסדר להצטלם עם ראאד סלאח או לא בסדר? שוב, אני אומר לך, אנחנו מתמקדים בנושא מסוים – אתה רוצה למשוך למקום אחר. בסדר, כל הכבוד לך. זה בדיוק המקום. אתה אמרת: עם מדינות אחרות אתם רוצים לעשות שלום. מדינות אחרות לא מצטלמות עם ראאד סלאח, מי שמסית לפיגועים ביהודים. אתם מצטלמים איתו. עכשיו תענה אם זה בסדר להצטלם אתו או לא בסדר. תפסיק להתחמק. אז אופיר, אני הייתי נוכח בהרבה דיונים כשהיושב-ראש ניהל דיאלוג עם דוברים מהימין הקיצוני, בסדר? ואהבתם את זה, ודיברתם בשבחו, והכול היה בסדר. עכשיו, כשמנהלים איתו דיאלוג, מי שצועק, אותו אדם שמנהל איתו דיאלוג מפה צועק כאילו – אולי תירשם לזכות דיבור ותעלה לדבר. אז לא צריך שני פרצופים. למה אתם מדברים סחור-סחור ולא עונים על השאלה? גם בפוליטיקה, תתפלאו לשמוע, גם בפוליטיקה מותר להיות עם פרצוף אחד, לא עם שניים. דבר שני – אני מבין, וגם אמרתי, שאין הרבה כלים ערכיים להתנגד לחוק הזה, לכן מנסים להלביש עליו דברים שלא קשורים אליו. חוק החשמל מדבר על חיבור בתים לחשמל בתוך היישובים. תראה מה שאתם חושבים עליו: אבי חושב עליו שהוא חוק לא אזרחי, אולי חוק לאומי מבחינתו. תראה איך אתם מפנים משפטים ומתנגדים לחוק כאילו זה קץ הציונות. למה אתם צריכים לשים את עצמכם שם? למה לא לדבר על החוק מקצועית, בנושאים שהוא מכוון אליהם? הוא מכוון להיגיון של תכנון. כאשר אני אומר תמיד שאתם כועסים דווקא בגלל שאנחנו רוצים להביא למצב של תכנון אתם באים אליי בטענות, אבל זו האמת. למה אתם כועסים? למה אתם תמיד מפנים ביקורת על החוק הזה? למה אתם מנסים להכשיל אותו מזה חודשים? אם למישהו יש תשובה עניינית לעניין הזה, אני מוכן לשמוע. עכשיו אני אגיד לך – – – – – – אבל בהתאם לעקרונות הענייניים. לא להביא את זה לפוליטיקה, לא להביא את זה לנושאים שבמחלוקת שלא קשורים לחוק הזה. אפילו לא תמצא מה לומר בעניין הזה, מלכיאלי. – – – שלנו – זה לא אליך. ניסינו להכשיל את החוק – – – שאלנו את ימינה – – – זה שבנט הבטיח – – – לא, דבר על הבתים, הבתים שאני מכוון אליהם. זה שאתה אומר לי ימינה, זה לא עוזר לי, כי אני רוצה את התמיכה שלך. למה רק ימינה? אתה נגד זה שנשים, ילדים, חולים, יתחברו לחשמל בצורה חוקית, באמצעות חוק שמסדיר את החיבורים הפיראטיים מגג לגג, מעמוד לעמוד? אתה נגד, מלכיאלי? ההתיישבות הצעירה – – – למה ליהודים לא? עכשיו, אורלי, זה בדיוק הקטע. כי אין לכם הרבה כלים ערכיים להתנגד לחוק. אין לכם הרבה כלים אזרחיים – – הוא לא שוויוני – – – הוא לא שוויוני, החוק הזה נכון לאזרחים הבדואים בנגב – – – – – להתנגד לחוק. אתם הולכים – – – למה הוא לא – – – אין לי קול. אתם הולכים לסוגיה הפוליטית. זה בדיוק העניין – – לא לא לא, ווליד, זה לא נכון. – – זו בדיוק הטענה שלי, אורלי. ווליד, אני בניתי בית – את כל מהלכים של טופס 4 אתה חייב לסיים, את כל האישורים, את הכול – – ברור. ברור. – – ורק אחר כך, החשמל הוא הגושפנקה הסופית, האחרונה. אתם מקצרים את התהליך. אתם מבטלים – – – אני אשאל אותך: א. למה זה נעשה ככה, אורלי? – – – אתם הקדמתם את – – – בואי נדבר ברוגע. בסוף, החלפתם – – – בזמן שלי אין בית, לכם יש – – – לכן אני אומרת – – – בואי נדבר ברוגע. אורלי, את יודעת מאיזה שנה הדבר הזה קיים, שצריכים טופס 4 לחשמל? רק משנות השמונים. גם אנחנו, כולם, כל המדינה. לכן, עושים קיצור תהליך. חכי שנייה. לא אמרתי מי, אמרתי על פי חוק, את יודעת ממתי זה קיים? רק משנות השמונים. הרי מה זה חוק, אורלי? זה הסכמה על מערכת ערכים מסוימת שבאה לתת מענה לתקופה כלשהי. אין חוק שנחקק לכל החיים, אז למה משנים פה חוקים? – – – בצורה שווה. למה אתם, שהייתם בממשלה, שיניתם הרבה חוקים? זה חוק לאוכלוסייה מסוימת – – – לא נכון. זאת אומרת, אוכלוסייה אחרת מודרת מהחוק הזה. א. לא נכון. כי אני מחויבת – – – הוא לא יכול להיות מיועד לאוכלוסייה מסוימת, אבל אני אגיד לך, אורלי, למה אוכלוסייה מסוימת יכולה ליהנות ממנו יותר – כי שם לא תכננתם להם, ואנחנו חוזרים לסיפור הראשון – – – – – – אבל זה חוק התכנון והבנייה. אז לנו לא היה תכנון. לנו אף אחד לא תכנן, אורלי. – – – גם מגזרים אצל היהודים – – – הרי אי-אפשר – מישהו קיווה באמת שאם לא נתכנן להם, אולי האדמה תבלע אותם, אבל מה לעשות? האדמה לא בלעה אותנו ואנחנו פה, על האדמה, צריכים להתקיים, להקים בית. ווליד, אל תכוון לי כוונות שאין לי – – – אני עניינית. אני עונה לך, לא מכוון לך. כן, כן, גם אני ענייני. אמרת תכנון – לנו אף אחד לא תכנן, ועל כן אני טוען. אז בעניין הזה, באמת אין טיעונים ענייניים, אין טיעונים ערכיים. ודאי שיש. יש פוליטיקה ועוד פוליטיקה ועוד פוליטיקה, ולזה, דרך אגב, לנו אין תשובה, כי אין לנו פתרון, האמת, למפלגה שנמצאת באופוזיציה ורוצה להחליף שלטון. ניסינו להיות בנוסחה אחרת וזה לא הסתדר. ווליד טאהא, טלפון חינם אתם לא רוצים, הערבים? טלפון חינם אתה לא רוצה? אני מסתכל פה על סקר, זה יעניין אותך. עמית סגל העלה סקר – – בפעם הבאה זה טלפון חינם וטלוויזיה – – – חינם. אתם שדדתם את המדינה עם כל – – – – – בשאלה: למי אתם מאמינים, אם היו מגעים להקמת קואליציה עם רע"ם? אז מנסור עבאס 51%, ויואב קיש 49%, אותו סקר שהאמינו בדיוק למנסור מול נתניהו. פעם היו ישראלים שהאמינו גם ליאסר ערפאת. פעם היו ישראלים שהאמינו גם ליאסר ערפאת. לא, זה הימין. עמית סגל זה הימין, אופיר. האמת היא שאמר לי אבי שהיום זה יום השנה של יחיא עיאש. אני מניח שאחר כך אתם עולים לקברו. אז היום לא צריך לדבר על טלפונים חינם. חברי הכנסת, נא לשבת. אין לך מה לומר עניינית, אז אתה מקשקש. אתה אמרת שהשהידים הם לוחמי חופש. אתה, בקולך – – – לנגב – – – אין לך הרבה דברים ערכיים לדבר בשמם, אז אתה מקשקש הרבה. אתה אמרת. אתה. אתה מקשקש. אתה מקשקש הרבה. אתה רוצה שאשלח לך את – – – אתה שקרן – אתה אמרת לערבים. אין לך הרבה דברים ענייניים, ערכיים, ואני לא בא אליך בטענות. זו יכולת הסיבולת שלך. אמרת או לא אמרת? אתה יודע מה? עזוב, השהידים – – – חבר הכנסת דוד אמסלם, זה לא יפה. אמרת את זה פעם אחת – בסדר. אתה רוצה לגנוב את הנגב או לא? אבל אין לך משהו אחר להגיד? אתה חוזר על זה השכם והערב. אין לך משהו אחר להגיד? איך אמרת? זו המציאות. לא, זו לא המציאות. אורבך, למי אתה מוכר את המדינה? אורבך נתן לכם את הנגב. בחסות כל המושחתים פה אתם גונבים את מדינת ישראל. זה לא צחוק. אבל מה אתה אומר על הסקר הזה – זה טרי-טרי – על הוויכוח בין מנסור לבין יואב קיש? עוד פעם הציבור הימני מאמין למנסור עבאס, אז אולי תקשיבו לציבור הימני, שהוא קורבן שלכם. אני טענתי שהציבור שלכם הוא קורבן המדיניות שלכם. אולי תתחילו להקשיב לו? הציבור הערבי לא מאמין למנסור עבאס, אתה רוצה שהציבור היהודי – – – הוא הולך עם מאבטח, למה? לא, הציבור שלך, הציבור הימני שלך מאמין למנסור עבאס ומוסר לך מסר שאולי תתחילו לחשב מסלול. – – – הוא פגע בעם הפלסטיני – – – אתה צריך להתחיל לחשב מסלול. אתם, בשביל תפקידים, בגדתם בערבים – – – לא, זה לא בסדר שהוא ממשיך עם אותה מדיניות. הוא צריך לחשב מסלול. הוא צריך להפסיק עם האיבה לחברה הערבית. על זה אני מדבר, אוסאמה. אתה מסכים איתי, לא? ווליד, אבל תגיד תודה – – – ווליד – – – חברי הכנסת, נא לשבת. עם התיאבון שלו לפגוע – הוא מתגאה. אוסאמה, הוא התגאה שהוא הביא את קמיניץ. הוא, דוד אמסלם. אני עשיתי את חוק קמיניץ בגאווה גדולה, כדי שהערבים יפסיקו לתקוף ככה יהודים. אז הציבור שלו כבר לא מאמין לו. ווליד. המושחתים האלה, אילת שקד, בנט – – – המדינה. יכול להיות שגם יואב קיש וגם דוד אמסלם צריכים לחשב מסלול, כי לציבור שלהם נמאס מהמדיניות שלהם. – – – אל תשכח להגיד תודה – – – אולי הם רוצים מדיניות אחרת, יותר עניינית, יותר ערכית. למה אתה לא אומר תודה לאילת שקד? לא מגיע לה? תגיד תודה – – – ווליד, אל תשכח להגיד תודה לג'וב טוב כלפון, לניר אורבך, לשקד, לאלקין. לעידית סילמן. לסילמן. – – – למה אתה לא אומר להם תודה – – – אז אני אגיד תודה לכל אלה שמאמינים למנסור עבאס דווקא, ולא לכם – – תגיד תודה לשקד, אילת שקד. – – וחוזרים על זה, חוזרים על זה בכל פעם מחדש. כנראה יש לכם בעיית אי-אמון חמורה בתוך הציבור שלכם. אולי הוא לא אוהב את ההתנהלות שלכם גם עכשיו, בעניין חוק שאמור לחבר ילדים ונשים לחשמל, חוק אזרחי שאתם לוקחים אותו רחוק. תקשיבו לציבור שלכם. – – – בגלל זה הוא הולך עם מאבטח. בגלל זה – – – בגלל זה אתמול העלית את מחיר הקולה. אתה אתמול העלית את מחיר הקולה לערבים המסכנים וליהודים העניים. לא מעניין אותך כלום, רק הג'וב. אתה כבר נמצא – – – לא לא לא. בקשר למשקאות – אנחנו רוצים לשמור על הבריאות של האזרחים ולא רק על הכיס. על הבריאות לשמור. אם אתה רוצה לשמור על הבריאות של האזרחים, תחזיר את הנגב. אתה יודע כמה אנשים סובלים מסוכרת? תחזיר את הנגב – – – יאללה. – – – למה את השוקולד לא? למה את הסיגריות לא? למה – – – הציבור שלכם, רבותיי – – – זה לא הציבור. אתה שקרן. צבוע. למה את הסיגריות לא? הציבור שלכם מבקש שתתקדמו. בערבית תתקדמו. יעני – – – יעני, חלאס לעמוד במקום – – למה העליתים את התחבורה הציבורית, למה העליתם את כל המחירים – – – לא אכפת לך – – – – – חלאס לחזור על אותם דברים, חלאס לדבר שנאה, חלאס לדבר הסתה. תתקדמו, יא ג'מעה, תתקדמו. – – – ראאד סלאח, ואתה אומר לנו: חלאס לדבר שנאה? אתה עולה לראאד סלאח. לא מתביישים – – – – – – עד עכשיו אתם לא עונים לי – – – אופיר, אני לא – – – – – – מאזן גנאים היחיד – – – – – – אופיר, למה אני אומר לך את זה? – – – מאזן גנאים אומר את האמת. – – – אני אגיד לך למה אני אומר את זה. אני אומר את זה כי אני לא משפיע על התנהלות הסקר של הימין. אני אומר את זה כי אני רואה את התוצאות. הציבור שלכם, נמאס לו מכם. ווליד, איתך אין לנו שום בעיה, אתה גאון – – לא לא לא. אני מדבר על הזכות להתחבר לחשמל. – – והוא גאון יותר מכולם, מנסור הכי גאון בכנסת. הבעיה שלנו היא עם אלה – – גלית, זה לא עניין של גאון – מי גאון ומי לא. אנחנו מדברים – – – אלה שמכרו את הציונות – – – אלה הבעיה. אתה גאון. גלית, אבל מה הקשר, גלית? איפה אורבך, איפה יום טוב – – – הימין שמימין לימין? אלה מחקו את הציונות. אתה גאון. אבל מה הקשר לחוק שבא להסדיר סוגיה שאתם לא הסדרתם במשך עשרות שנים? מה הקשר? מה הקשר? הכול בסדר, ניצחתם. מה מפריע לך? מה כואב לך? ווליד, ניצחתם, כי אנחנו מטומטמים. ניצחתם. כל הכבוד. תקבלו טלפון חינם, תקבלו בית חינם, תקבלו גם את הבתים שלנו עוד מעט. הכול בסדר. כבר אמרתי לך שאתה מקשקש. בנט ייתן לך גם את הבית שלי, אל תדאג, ובוודאי אילת שקד. אתה מפיץ שקרים. אל תדאג. הנוכל הראשי נכנס, הוא ייתן לך גם את הבית שלי. דוד, לא כדאי לך. אני גם אמרתי לך – – – הוא רוצה להסתחבק איתך. לא. אני גם אמרתי לך שהחברים שלך לא עדכנו אותך בזמן אמת על המגעים שניהלו איתנו. למנסור עבאס נתפס הגב. אתה היית מאחור, לא ידעת, אז תפסיק עם זה. תפסיק עם זה. מנסור, תסמן לבנט שיעשה לך מסאז' בגב. תעשו לבנט מסאז' בגב. למה הציבור שלכם מאמין לנו? למה הוא מאמין למנסור עבאס ולא לכם? אמרתי לך – – – למה הוא מאמין למנסור ולא לנתניהו? – – – למה הוא מאמין למנסור ולא ליואב קיש? כי הציבור שלכם יודע שאתם רציתם אותנו איתכם. מנסור עבאס, בנט זקוק לחיבוק – – – אבל מישהו אחר שאתם – – – מנסור עבאס, בנט זקוק לחיבוק, תן לו חיבוק. דוד, מישהו אחר, שאתם הבאתם לכנסת, מנע מכם. אז תבואו בטענות אל עצמכם. טאהא, תן לבנט חיבוק, הוא צריך חיבוק. הוא צריך חיבוק ממך. דוד. דוד, תירגע קצת. דוד, על כן אני אומר לך, אם אתה ערכי, אתה צריך לתמוך בחוק הזה. חיבוק, חום. לכו תעשו קומזיץ בלילה. אבל יש לי איתך בעיה ערכית, לא רק פוליטית, כי אתה לא תומך בחוק. אתה מדבר על ערכים, ואתם נצמדים לראאד סלאח – – – אבל יש לך – – – אתה מגנה אותו או לא? אופיר, יש לך משפט אחר? אתה שעתיים חוזר על אותו משפט. יא זלמה, תתקדם. תענה – אני אפסיק. תענה לי. תתקדם. תגיד לי משהו פוליטי. תתקדם. – – – תענה ואני אפסיק. – – – תן לו חיבוק. אתה מתבקש, אופיר – – – אתם שעה בורחים מהשאלה הזאת. אתם מצטלמים עם תומכי טרור. תגידו, זה בסדר? ראאד סאלח מחבל. אני לא איכנס איתך לדמגוגיה שלך. תיכנס, תיכנס, תיכנס. אתה קראת לחיילי צה"ל מחבלים. אני אומר לך, תאמין לי, אני לא פוליטיקאי ותיק. אתה קראת לילדים שלנו "מחבלים". אתה. סטנה שוואיה, דוד. אתה קראת לילדים שלנו מחבלים. – – – תענה. לך תחבק את בנט. לך, לך חבק את בנט. דוד, סטנה שוואיה. לך חבק את בנט. הוא זקוק לחום. אוקיי. בסדר. בסדר. אבל תקשיב. תן לו. תן לו. הוא הולך ברחוב היהודי, כולם יורקים עליו. לך, לך, תן לו חיבוק. תקשיב, אני – – – מנסור, אתה אמרת בריאיון: זה שלא הלכתי להצטלם איתו, זה לא אומר שאני לא אלך. בוא תעדכן אותנו מתי אתה הולך להצטלם עם ראאד סלאח. אני אעדכן אותך. בסדר. יש אזכרה היום. יחיא עיאש, יש לו אזכרה היום. לא הלכתם. בסדר. חבר הכנסת – – – תלכו לאזכרה של יחיא עיאש היום – – – אתם מקבלים טלפונים חינם. אופיר, אני לא ותיק בכנסת, אני כולה שנתיים. יש אזכרה ליחיא עיאש היום. פוליטיקאי חדש לגמרי. זה די חדש. – – – אחרי שקראת להם שהידים. דרך אגב, אני לא מתכוון לספור עשרות שנים כאן. קראת ליחיא עיאש "שהיד". באתי לשרת את החברה שלי, לא באתי – – – לא לא, באת לחסל את מדינת ישראל. – – – ולא באתי לספור עשרות שנים. אתה באת לחסל. אבל אופיר, מהשנתיים שלי פה אני מריח שהציבור שלכם מבקש מכם שינוי, מבקש שתתחילו להתנהל אחרת. – – – הוא מבקש מכם לעשות חישוב מסלול, שיתחיל להאמין בכם, כי הציבור שלכם לא מאמין בכם. זה שהוא חוזר על האמון שלו, שהציבור שלכם חוזר על האמון שלו במנסור עבאס ולא במנהיגים שלכם, מבחינתכם זה אומר דורשני, אבל אתם לא עושים את זה – – ווליד, זר פרחים לנפתלי קנית הבוקר? זר פרחים לנפתלי קנית? – – אתם ממשיכים אותו דבר. – – – טוב, חבר'ה, רציתי להמשיך להתווכח איתכם ולהסביר לכם – – – – – – – – – ולהסביר לכם איזה – – – אתם עושים בהתנגדות לחוק החשמל. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, תירגע. שב בשקט. אתם וכל אלה שעזרו לכם להתנגח בחוק, תתביישו לכם. – – – אני, לפני שאני יורד – – – – – – יא זלמה – – – שוואיה, סמי אבו שחאדה. – – – טוב, חברי הכנסת. יאללה, ווליד. – – – – – – חבר'ה, אני רוצה להודות עוד פעם למנהלת ועדת הפנים ולכל הצוות שלה, ליועץ המשפטי של הוועדה ולכל הצוות שלו – – – – – – – ואני מקווה שהיום אנחנו פותחים דף היסטורי חדש בזכויות של האזרחים הערבים. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת ווליד טאהא. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על החוק. – – – חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על החוק. מי שמעוניין להצביע – לשבת. חבר הכנסת יריב לוין, האם יש מישהו שינהל את ההצבעה מולי? חבר הכנסת יריב, יש מישהו שינהל את ההצבעה מולי? תגיד, בנט – – – את הנגב, תגיד. חבר הכנסת דוד אמסלם, תירגע. אנחנו עוברים להצבעה על החוק. יא נוכל. לחוק בקריאה שנייה הוגשו הסתייגויות – – – – – בנגב – – – מנסור – – – אוקיי, תירגעו, חברי הכנסת. חברי הכנסת, נא לשים את המסכות. בשביל החומה של הבית שלך. חברי הכנסת, נא לשים את המסכות. תודה רבה לכם. הוגשו כמה הסתייגויות. קודם כול, קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס – חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואוריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה – חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הרשימה המשותפת – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי ועופר כסיף; קבוצת סיעת הציונות הדתית – חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית מלכה סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. אנחנו עוברים להסתייגויות לפני סעיף 1 של חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, יואב קיש ויצחק פינדרוס. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 1. נא להצביע. ההסתייגות (1) של חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, יואב קיש ויצחק פינדרוס לפני סעיף 1 לא נתקבלה. הבן אדם – – – סביב הבית שלך ב-30 מיליון שקל. 64 מתנגדים, אין – ההסתייגות לא עוברת. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 2. ההסתייגות (2) של חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, יואב קיש ויצחק פינדרוס לפני סעיף 1 לא נתקבלה. – – – מדינת ישראל. כסף לקופות אין, אבל לשיפוץ של הבית שלך ברעננה יש הרבה. 30 הצבעות, רבותיי. אנחנו עוברים ברצף עד שנגיע ל-30. 63 חברי כנסת נגד, אין בעד ואין נמנעים. ההסתייגות לא עברה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 3. נא להצביע. ההסתייגות (3) של חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, יואב קיש ויצחק פינדרוס לפני סעיף 1 לא נתקבלה. כמה חודשים ו-50 מיליון שקל שמו בבית שלך? אתה לא מתבייש. כמה אפשר לשמוע אותך כבר? כמה? את יכולה לצאת, מירב. – – – 64 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 4. נא להצביע. ההסתייגות (4) של חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, יואב קיש ויצחק פינדרוס לפני סעיף 1 לא נתקבלה. – – – תתביישי לך. את – – – את השיפוצים שלהם. כל אחד 15 מיליון – לא אכפת לך. תירגע, דוד אמסלם. תירגע. – – – מעון לנשים מוכות – הינה, הכסף פה. אבל לא אכפת לך – – – – – – חברי הכנסת, 64 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 5. 61 חברי כנסת מתנגדים, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 6, של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית. נא להצביע. הסתייגות מס' 6. ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לפני סעיף 1 לא נתקבלה. חלב על השפתיים – – – מדינה פה? תירגע, דוד אמסלם, בריאותך. – – – 64 חברי כנסת. ההסתייגות לא התקבלה. הוסרו כל ההסתייגות לפני סעיף מס' 1. – – – אתה – – – מדינת ישראל. אתה, נפתלי בנט – – – אנחנו מצביעים על ההסתייגות לסעיף 1. מצביעים על הסתייגות מס' 7. נא להצביע. ההסתייגות (7) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. – – – אל תיבהלי – – – את הדונמים. אל תיבהלי. 64 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 8. ההסתייגות (8) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. 65 חברי כנסת נגד. ההסתייגות לא עברה. עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 9. – – – לכל הערבים, בנט – – – לתת להם את כל אדמות הנגב. תסתודד, תסתודד איתם, תסתודד – – – עם זה שלא שירת בצה"ל, תסתודד, תסתודד איתו – – – ההסתייגות (9) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. 65 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. הסתייגות לחלופין – עוברים להצבעה על סעיף א'. נא להצביע. לחלופין א'. ההסתייגות (9) לחלופין (א) של קבוצת סיעת קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. – – – לא מתביישים. באת מצרפת כדי לגמור לנו את המדינה – – – תת-רמה. מה זה? יסמין – – – באר שבע, יסמין. תתביישו לכם. 65 חברי כנסת מתנגדים. לחלופין א' לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות לחלופין ב'. נא להצביע. ההסתייגות (9) לחלופין (ב) של קבוצת סיעת קבוצת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. אורבך, לפיד משפיע עליכם יותר מדי שם. – – – בנגב. 64 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא התקבלה. עוברים להצבעה על הסתייגות לחלופין ג'. ההסתייגות (9) לחלופין (ג) של קבוצת סיעת קבוצת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. – – – 64 מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. לחלופין ד' – נא להצביע. ההסתייגות (9) לחלופין (ד) של קבוצת סיעת קבוצת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. 64 מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. לחלופין ה' – נא להצביע. לא להאמין, לא להאמין. – – – מושלם. מה בוער לך, עידית סילמן? מה בוער? ההסתייגות (9) לחלופין (ה) של קבוצת סיעת קבוצת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. לא מתביישים. – – – כולכם, כולכם, מכרתם את המדינה לדיראון עולם. "אני אטפל בנגב", "אני אטפל בנגב". 63 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על לחלופין ה'. נא להצביע. הצבענו? אז לחלופין ו' – נא להצביע. ההסתייגות (9) לחלופין (ו) של קבוצת סיעת קבוצת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. אתה ואילת שקד, הצדיקים הגדולים – – – 62 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על הסתייגות לחלופין ז'. נא להצביע. ההסתייגות (9) לחלופין (ז) של קבוצת סיעת קבוצת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. איפה – – – למה היא לא באה? אורבך, גם יהודים בלי טופס 4 – – – 64 מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על לחלופין ח'. נא להצביע. ההסתייגות (9) לחלופין (ח) של קבוצת סיעת קבוצת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. היהודים דורשים זכויות של ערבים במדינה. על מגש של כסף הימין שמימין לימין הקים פה מדינה פלסטינית. לא מתביישים. פשיטת רגל של הציונות איתכם – – – הסתייגות לחלופין ט' – נא להצביע. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. ההסתייגות (9) לחלופין (ט) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. 63 מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על הסתייגות לחלופין י'. נא להצביע. אורבך, תטמון את הראש בחול מבושה. אורבך, מכרת את המדינה. אתם, על ההתיישבות הצעירה תצטרכו להצביע. ההסתייגות ()9 לחלופין (י) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. – – – 64 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על לחלופין י"א. נא להצביע. יום טוב כלפון, זה הג'וב הכי יקר שמדינת ישראל שילמה עליו. כמה עולה לנו הג'וב שלך, כלפון? כמה הוא עולה לנו? ואיפה אביר קארה, הימני? ואיפה ניר אורבך, האידיאולוג? ההסתייגות (9) לחלופין (יא) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. 65 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על הסתייגות לחלופין י"ב. נא להצביע. – – – י"א – לא, אמרתי כבר י"א, הצבענו על י"א, אני בטוח. י"ב, הצבענו על י"א. י"ב. ההסתייגות (9) לחלופין (יב) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. 65 מתנגדים. ההסתייגות לא עברה ולא התקבלה. מצביעים על הסתייגות לחלופין י"ג. נא להצביע. אסופה של אופורטוניסטים. מה לא תעשו בשביל ההישרדות הפוליטית שלכם? מה לא תעשו? אופורטוניסטים. ההסתייגות (9) לחלופין (יג) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. 65 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. עוברים להצבעה על – חבר הכנסת יואב קיש, עכשיו זמן הצבעה. אתה יכול לשבת? אסור לי לעמוד בזמן הצבעה? אתה יכול לשבת? – – – מה קרה? חברים, מה קרה? חברי הכנסת, נא לשבת. חברים, מה קרה? בסך הכול חיבורי חשמל. מה, אתם רוצים שנתייאש? מה קרה? תירגעו. – – – טוב, אנחנו עוברים להצבעה על לחלופין י"ד. נא להצביע על הסתייגות לחלופין י"ד. ההסתייגות (9) לחלופין (יד) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. – – – אנחנו נסתייג גם ממך. לשמור על הזכויות של הבדואים – – – בבית הזה. 63 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על לחלופין ט"ו. נא להצביע. ההסתייגות (9) לחלופין (טו) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. חבר'ה, רגע. תכף עוברים לשמית, על ההתיישבות הצעירה. הצבעה 27 תהיה שמית – – 28. – – ואז נראה אותם מצביעים נגד ההתיישבות הצעירה. 65 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על לחלופין ט"ז. נא להצביע. בנט, תחזיר גם את מעלה אדומים עכשיו, יאללה. הוא רוצה את זה. לא מתבייש, יא צבוע. שקרן. אין מילת אמת אחת שאמרת לעם ישראל. אחת. ההסתייגות (9) לחלופין (טז) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. 64 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על הסתייגות לחלופין י"ז. נא להצביע. כל ציוני בתוך הקואליציה הזו צריך היום להתבייש לעצמו. ההסתייגות (9) לחלופין (יז) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. 64 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מכרתם מדינה. מכרתם מדינה. מכרתם מדינה. אתם האסון של המדינה. לך, לך, לך. תן חיבוק לאורבך, בנט. לך, לך, לך. חברי הכנסת, חברי הכנסת. כל הכבוד לכם, חבר הכנסת יואב קיש, אנחנו הגענו ל-27 הצבעות. מסירים את כל ההסתייגויות של סעיף 1? אתם עושים מה שאתם רוצים – – – – – – חבר הכנסת יואב קיש, הגענו ל-26 הצבעות על הסתייגויות. אתם מורידים את שאר ההסתייגויות ומצביעים על הסעיף? לא מורידים. אתם מורידים. אנחנו לא מורידים. אנחנו רוצים שמית על – – – תירגע, תירגע. על ההתיישבות הצעירה אנחנו רוצים. למה – – – אתה לא שירת בצה"ל, אתה היית בעיתון במחנה. אתה היית בעיתון במחנה. לא שירת בצה"ל. לא שירת בצה"ל. – – – ב-10:00 הגעת הביתה לאכול שניצלים. לא שירת בצה"ל באופן מעשי. איפה הדוגמה האישית שלך? אתה היית בצבע אדום בשדרות – – – – – – חברי הכנסת, בואו נירגע קצת. מכיוון שהגענו – – – – – – תפסיקו לגנוב. גנבים – – – – – – חברי הכנסת, חברי הכנסת, אנחנו נצביע על עוד שלוש הסתייגויות של האופוזיציה, למעט ההסתייגויות של המשותפת. אנחנו חוזרים להצבעות. נצביע על לחלופין י"ח, בבקשה. נא להצביע – הסתייגות י"ח. לא מצביעים. רק את השמית ביקשתי, והם יכבדו, אני מקווה. אתה רוצה שנלך הביתה? אתה רוצה לקחת גם את תל אביב? הסתייגות (9) לחלופין (יח) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. לא מצביעים. לא מצביעים. רק את השמית ביקשתי – – – אני מקווה, אני לא יודע. בסדר, בסדר, אוקיי. – – – – – – אתה רוצה שנלך הביתה? אתה רוצה לקחת גם את תל אביב? 65 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על הסתייגות לחלופין י"ט. נא להצביע. ההסתייגות (9) לחלופין (יט) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. לא להצביע. למה הוא ממשיך עם שלנו? שיעשה מה שהוא רוצה. מה אתה רוצה ממני? אני יודע מה הוא רוצה? אני ביקשתי – – – 65 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על הסתייגות כ'. ההסתייגות (9) לחלופין (כ) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. עם ישראל – – – בסדר, אנחנו – אוקיי. 65 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא עברה. חברי הכנסת, האופוזיציה משכה את שאר ההסתייגויות למעט הסתייגות 106, אז נצביע – – – היא לא משכה. היא לא משכה. היא לא משכה – – – בסדר. בסדר. בסדר. אף אחד לא משך. אף אחד לא משך. חברי הכנסת, חברי הכנסת, אנחנו – – – – – – תודה רבה לכם. תודה רבה לכם. נא להירגע. אתם בחרתם. אתם בחרתם. אתם בחרתם. שוב, אנחנו חוזרים עכשיו להצבעה. נצביע על הסתייגות לחלופין כ"א. נא להצביע. ההסתייגות (9) לחלופין (כא) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 1 לא נתקבלה. – – – 65 חברי כנסת מתנגדים. ההסתייגות לא התקבלה. חברי הכנסת, אנחנו הגענו ל-30 הצבעות על הסתייגויות. נשארה לאופוזיציה הצבעה על הסתייגות 106 – – – ההפך – – – – – – אנחנו נגיע לזה ונצביע על זה שמית. – – – בינתיים, אנחנו נצביע על ההסתייגות – – – גם 106. כן, כולל 106. בסדר. אנחנו כרגע נצביע על ההסתייגויות של הרשימה המשותפת. הסתייגות מס' 20 – נא להצביע. ההסתייגות (20) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. לא משתתפים. לא משתתפים. טופורובסקי, בבקשה, תן לי לנהל את זה. בסדר? – – – אוקיי, בסדר. נתנו להם כמה הסתייגויות נוספות. מה הבעיה? מה הבעיה? אתה יכול לשבת, בבקשה. בועז, שב. 59 חברי כנסת מתנגדים, שישה חברי כנסת בעד. ההסתייגות לא עברה. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 21. נא להצביע. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגות (21) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. לא מצביעים. זה על הכפרים הבלתי-מוכרים. 58 חברי כנסת מתנגדים ושישה חברי כנסת בעד. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על לחלופין. נא להצביע. ההסתייגות (21) לחלופין של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. 58 חברי כנסת מתנגדים, שישה חברי כנסת בעד. ההסתייגות לא עברה. עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 22. נא להצביע. ההסתייגות (22) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. בנט – – – להימנע מהצבעה – – – 58 חברי כנסת מתנגדים, שישה חברי כנסת בעד. ההסתייגות לא עברה. מצביעים על לחלופין. נא להצביע. ההסתייגות (22) לחלופין של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. 58 חברי כנסת מתנגדים, שישה חברי כנסת בעד. ההסתייגות לא התקבלה. שאר ההסתייגויות לסעיף 1 הוסרו, ואין הסתייגויות לסעיף 2. האם אפשר להצביע על סעיף 1 ועל סעיף 2 בהצבעה אחת כנוסח הוועדה? לא לא לא. אתם לא מסכימים? לא. האם אתם מסכימים להצביע הצבעה אחת על שני הסעיפים, 1 ו-2, כנוסח הוועדה? אנחנו רוצים את 106 שמית. בסדר. אתם מסכימים? תעשו מה שאתם רוצים. מסכימים. תעשה מה שאתה רוצה. אז חברי הכנסת – – – לא לא לא. לא? בסדר, בסדר. אז אנחנו עוברים להצבעה שמית על סעיף 1 כנוסח הוועדה. בבקשה, גברתי מזכירת הכנסת, כנוסח הוועדה – סעיף מס' 1. בבקשה, ירדנה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו משתתף בהצבעה סמי אבו שחאדה – אינו משתתף בהצבעה לא לדבר, לא להשתתף. לא משתתפים. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו משתתף בהצבעה אמיר אוחנה – לא משתתף. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו משתתף בהצבעה ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – קריאות: קריאות: בושה. בושה. בושה. בושה. חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת מהאופוזיציה. בושה. בושה. בושה. בושה. כל הכבוד לכם. כל הכבוד. נא לשמור על השקט. נא לשמור על השקט. בבקשה, גברתי. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – ינון אזולאי, פעם רביעית. אתה לא משתתף? תעשי מה שאת מבינה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – אינו משתתף בהצבעה ישראל אייכלר – אינו משתתף בהצבעה דוד אמסלם – – – – היועצת המשפטית. דוד אמסלם לא משתתף? מה שאת מבינה. תחשבי. (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – נוכח ולא אומר הצבעתו אופיר אקוניס – לא משתתף בהצבעה. זה דגל שחור – – – לא משתתף. תודה רבה לך. דגל שחור – – – דגלים שחורים. אתם דגל שחור – – – דמוקרטיה. בושה וחרפה. בושה של ממשלה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר אקוניס – אינו משתתף בהצבעה משה ארבל – מה שהיועצת המשפטית – – – עד שהייעוץ המשפטי אומר – – – בניגוד לחוק. רמסתם את הכנסת. יום שחור לדמוקרטיה. ביזיון. מה, אנחנו סוריה? תתביישו. חבר הכנסת משה ארבל, מה אתה מצביע? לא עונה. – – – אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – – – תודה רבה לכם. חברי הכנסת, אנחנו נמצאים במהלך הצבעה. – – – חבר הכנסת משה ארבל. – – – טוב, חבר הכנסת משה ארבל נוכח ולא משתתף, לא אומר הצבעתו. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה ארבל – נוכח ולא אומר הצבעתו יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח בושה. בושה. בושה. – – – (קוראת בשמות חברי הכנסת) ענבר בזק – בעד חיים ביטון – חיים ביטון, חבר הכנסת חיים ביטון. חבר הכנסת חיים ביטון נוכח ולא אומר את הצבעתו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) חיים ביטון – נוכח ולא אומר הצבעתו מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו משתתף בהצבעה נוכח ולא אומר מה הוא מצביע. – – – הוא לא משתתף, הוא אמר. לא משתתף. אוקיי. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב בן צור – נוכח ולא אומר הצבעתו כן. (קוראת בשמות חברי הכנסת) נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – מעניין למה נפתלי – – – זה מצליח לו. לא משתתפת בחיסול מדינת ישראל. (קוראת בשמות חברי הכנסת) קרן ברק – אינה משתתפת בהצבעה ניר ברקת – אינו משתתף בהצבעה יאיר גולן – בעד תשמע, אם אתה לא – – – מפה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו משתתף בהצבעה אתה נורבגי. (קוראת בשמות חברי הכנסת) גילה גמליאל – אינה משתתפת בהצבעה מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו משתתף בהצבעה גלית דיסטל אטבריאן – אינה משתתפת בהצבעה אני לא משתתפת בהצבעה – – – של מדינת ישראל. לא משתתפת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אריה מכלוף דרעי – נוכח ולא אומר הצבעתו צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו משתתף בהצבעה שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה משתתפת בהצבעה רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו משתתף בהצבעה אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אחמד טיבי לא משתתף? – – – המדינה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – – – – לא משתתף. אני עצוב. הוא נוכח ולא אומר מה הוא מצביע. (קוראת בשמות חברי הכנסת) דסטה גדי יברקן – נוכח ולא אומר הצבעתו מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד בטח בעד. ג'וב טוב. בשביל – – – (קוראת בשם חבר הכנסת) עופר כסיף – עופר כסיף נמנע. (קוראת בשמות חברי הכנסת) עופר כסיף – נמנע אופיר כץ – ג'וב טוב – – – גוי של שבת תהיה. ג'וב טוב. – – – לכלכתם על הייעוץ המשפטי. לא היה כדבר הזה בכנסת ישראל – – – חבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת אופיר כץ, מה אתה מצביע? חבר הכנסת אופיר כץ – הוא נוכח ולא אומר מה הוא מצביע. לא משתתף. לא יכול להשתתף. לא משתתף. אוקיי. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר כץ – אינו משתתף בהצבעה חיים כץ – תעבירי את זכות ההצבעה – – – – – – מה שהוא רוצה. מה שמנסור עבאס רוצה – – – אני רוצה שתצביע בעד. אתה תצביע בשבילי מה שאתה רוצה. אני חושב שאתה תצביע בעד. מה שאתה רוצה, שלא יגידו – – – די. אנחנו באמצע הצבעה. אז תעשו אלקטרונית. (קוראת בשם חבר הכנסת) חיים כץ – נוכח ולא אומר הצבעתו מה שמנסור רוצה. גם זה לא – – – אתה מעמיד אותי – – – מנסור, אסור לך לדבר. למה לא אומר? אומר. מה זה "לא אומר"? מעביר את זכות ההצבעה למנסור עבאס – – – בסדר, זה נרשם בפרוטוקול. אוקיי, נרשם. נרשם בפרוטוקול. בסדר. הוא לא אומר מה הוא מצביע. נרשם בפרוטוקול שהוא – – – תרשום מה שאמרתי. אדוני היושב-ראש, לפיד בסרטון שלו שכח להגיד שהוא – – – מדינת ישראל – – – נחש צפע, שכחנו – – – צבע אדום – – – שחר אדום. שחר אדום – – – גם פה במדינה. תקבל עיטור אדום מתחת לכנפיים – – עיטור אדום מתחת לכנפיים: צנח – איך קוראים לזה? בנחש צפע מהמרפסת – – – בושה וכלימה – – – אנחנו באמצע הצבעה. בבקשה, גברתי. – – – תנו לי לטפל בנגב. נתניהו לא טיפל. תנו לי לטפל. אין, תנו לי לטפל בנגב – – – בחמש השנים האחרונות בנגב – – – יה שקרן. מילה אחת של אמת לא אמרת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל כץ – אינו משתתף בהצבעה רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – לא להצביע. זה בושה. לא להצביע – – – לא לוקחת חלק – – – מדינת ישראל. אינה נוכחת. היא נוכחת, היא פה. איפה היא, חברת הכנסת אורלי לוי? לא לוקחת חלק – – – הריסת הדמוקרטיה. נוכחת ולא אומרת הצבעתה או לא משתתפת? לא – – – אוקיי. נוכחת ולא אומרת הצבעתה. (קוראת בשם חברת הכנסת) אורלי לוי אבקסיס – נוכחת ולא אומרת הצבעתה – – – (קוראת בשם חבר הכנסת) יריב לוין – נוכח ולא אומר הצבעתו – – – חבר הכנסת שמחה רוטמן, נא לשבת. חבר הכנסת שמחה רוטמן, נא לשבת. נא לשבת. חבר הכנסת שמחה רוטמן, נא לשבת. למה לא מעיר למי שעומד? – – – אורבך, תקימו את קדימה. אורבך – – – את בנט, את קדימה. אתה שם עמוק. (קוראת בשמות חברי הכנסת) נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – נוכח ולא אומר הצבעתו גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – – – – חבר הכנסת שמחה רוטמן, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, חבר הכנסת רון כץ, נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. (קוראת בשם חבר הכנסת) מיכאל מלכיאלי – מה – – – ההתיישבות הצעירה. אוקיי. אז הוא נוכח ולא אומר מה הוא מצביע. – – – (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכאל מלכיאלי – נוכח ולא אומר הצבעתו אבי מעוז – אינו נוכח אינו נוכח. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורי מקלב – אינו משתתף בהצבעה אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו משתתף בהצבעה מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – לא משתתף בפרסה הזאת. לא משתתף. (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין נתניהו – אינו משתתף בהצבעה יואב סגלוביץ' – יואב, מה הצבעת? בעד. בעד. אז תגיד בעד. לא, אתה צריך להגיד את הצבעתך. אל תעמידו אותי במצב כזה. מה הצבעת? בעד. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו משתתף בהצבעה אורית מלכה סטרוק – לא משתתפת – – – (קוראת בשמות חברית הכנסת) אורית מלכה סטרוק – אינה משתתפת בהצבעה עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד יום שמחה – – – (קוראת בשמות חברי הכנסת) איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – לא משתתף במכירת ארץ ישראל. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב קיש – אינו משתתף בהצבעה גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו משתתף בהצבעה מירי מרים רגב – נוכחת ולא אומרת הצבעתה מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נוכח ולא אומר הצבעתו יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – לא משתתף בחיסול הזה של הדמוקרטיה על ידי הקואליציה. לא משתתף. – – – (קוראת בשמות חברי הכנסת) יובל שטייניץ – אינו משתתף בהצבעה קטי קטרין שטרית – יום שחור למדינת ישראל וכנסת ישראל. לא לוקחת חלק בפרסה הזאת. רגע. את לא משתתפת? מה הצבעתך? לא משתתפת. חיסלתם את הדמוקרטיה במדינת ישראל. (קוראת בשמות חברי הכנסת) קטי קטרין שטרית – אינה משתתפת בהצבעה אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו משתתף בהצבעה מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נמנעת המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. איפה אילת שקד – – – (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – נוכח ולא אומר הצבעתו משה ארבל – נוכח ולא אומר הצבעתו יעקב אשר – אינו משתתף בהצבעה אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – נוכח ולא אומר הצבעתו מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח בגין, מלטפים אותך שם, אה? בגין, בנימין, מקבל חום ואהבה, אה? אתה מצביע בעד החוק הזה – – – בוא – – – איך הצבעת על החוק הזה. אתה דמוקרט גדול. בוא תסביר לנו איך הצבעת על החוק הזה. לא שומע. לא שומע. מה שתגיד – לא שומע. אתה שומע הכול. אתה שומע הכול. כשאתה רוצה לשמוע, אתה שומע, בגין. איך אמרת לי? אתם בליכוד יודעים למה הגעתי לפה. אתם בליכוד הרווחתם – – – במקום – – – (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב בן צור – נוכח ולא אומר הצבעתו מאי גולן – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח גם האידיאולוגיה הלכה, גם הערכים נעלמו – חבל, חבל. (קוראת בשם חבר הכנסת) דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אינו נוכח. אתם גם עונים – – – (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי כהן – אינו משתתף בהצבעה חיים כץ – העברתי למנסור עבאס. (קוראת בשם חבר הכנסת) חיים כץ – נוכח ולא אומר הצבעתו לא לא לא, העברתי למנסור עבאס. בסדר, נרשם בפרוטוקול. שיצביע. (קוראת בשם חברת הכנסת) אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת מנסור – – – תנצלו את ההצבעה שלי. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יריב לוין – נוכח ולא אומר הצבעתו נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – נוכח ולא אומר הצבעתו אבי מעוז – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו משתתף בהצבעה אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – הצבעה לא חוקית. אתה רוצה להגיד את ההצבעה שלך? הצבעה לא חוקית. (קוראת בשם חבר הכנסת) יצחק פינדרוס – נוכח ולא אומר הצבעתו אומר: דגל שחור מתנוסס לגבי ההצבעה, זה מה שהוא אומר. (קוראת בשם חבר הכנסת) מאיר פרוש – אני יכול לומר ליושב-ראש? אינו נוכח. לא, הוא פה. חבר הכנסת מאיר פרוש, מה אתה מצביע? להגיד לך – – בסוד, בסוד. – – לערבים שלך יהיה אור וללומדי התורה הולך להיות חושך בגלל ההצבעה שלך. חס וחלילה. (קוראת בשם חבר הכנסת) מאיר פרוש – – – – מצביע בעד האור הזה ועושה ללומדי התורה חושך. (קוראת בשמות חברי הכנסת) מאיר פרוש – נוכח ולא אומר הצבעתו מירי מרים רגב – נוכחת ולא אומרת הצבעתה שמחה רוטמן – נוכח ולא אומר הצבעתו האם יש חברי כנסת או חברות כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? יש? אין. ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי. 59 חברי כנסת בעד, שניים נמנעים, אין מתנגדים. סעיף מס' 1 התקבל כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף מס' 2 כנוסח הוועדה. אלקטרוני? נא להצביע – סעיף 2 כנוסח הוועדה. סעיף 2, כהצעת הוועדה, נקבל. 59 חברי כנסת בעד, שניים נמנעים. סעיף מס' 2, כנוסח הוועדה, התקבל. מי לא השתתף? אוקיי. אלינה, חברת הכנסת. ההתיישבות הצעירה – שמית, בבקשה. שמית. בעד. שמית – מי שבעד ההתיישבות הצעירה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות – אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 106, אחרי סעיף מס' 2, לפי בקשת האופוזיציה, הצבעה שמית. בבקשה, גברתי מזכירת הכנסת. הצבעה שמית. הסתייגות מס' 106. בעד, בעד ההתיישבות הצעירה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד בעד מדינת היהודים. (קוראת בשם חבר הכנסת) ניר אורבך – הממשלה הזו, הממשלה הזו, ואני באופן אישי, ואני באופן אישי, עושים להתיישבות הצעירה הרבה יותר מכל הממשלות שפה. הסיכום הזה – – – בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט, אנחנו באמצע הצבעה. נא לשבת. נא לשבת. – – – תלך. תלך. תלך. תלך. תלך. לך. לך. לך. לך. לך. לך. לך. – – – חברי הכנסת, נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת. – – – הוא עשה את ההתנתקות. לך. לך. לך. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. חברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. אדוני ראש הממשלה. חברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת. – – – תתבייש. תתבייש. תתבייש. תתבייש. חברי הכנסת, נא לשבת. אחמד טיבי – – – מנסור עבאס – – – חברי הכנסת, נא לשבת, כדי שנוכל להמשיך בהצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת. גם הקואליציה, בוודאי האופוזיציה, נא לשבת. נא לשבת. חבר הכנסת מלכיאלי, נא לשבת. נא לשבת. – – – איך? איך? איך? איך? נוכל. נוכל. איך? נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. בבקשה, גברתי. – – – הביתה. (קוראת בשם חבר הכנסת) ניר אורבך – נגד – – – בבקשה. חברי הכנסת, חברי הכנסת, נא לכבד את הבית. מה קרה לכם? חבר הכנסת בנימין נתניהו, תשב. חברי הכנסת. למה שישב? למה שישב? כולם יושבים שם? אני מבקש ממנו לשבת כדי שכולכם תשבו. כשכולם ישבו, גם אנחנו נשב. עכשיו כולנו נעמוד. חבר הכנסת אמיר אוחנה, נא לשבת. לא יושב. זה לא מכובד. שבו. בבקשה, גברתי. (קוראת בשם חבר הכנסת) ינון אזולאי – בעד מה אורבך הצביע? לא שמענו. רגע, מה אורבך הצביע? (קוראת בשם חבר הכנסת) ישראל אייכלר – חבר הכנסת ישראל אייכלר, חבר הכנסת ישראל אייכלר, מה אתה מצביע? אורבך הצביע נגד. הוא לא נוכח. אורבך הצביע נגד. אורבך הצביע נגד. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד בנט, תוריד את העיניים, יא נוכל, לפחות תוריד את העיניים. אל תסתכל לציבור שבבית וחשב – – – (קוראת בשמות חברי הכנסת) זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד בוז. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. נא לשבת. נא לשמור על השקט. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. חברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת. נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד איזה ג'וב? על מה אתה מדבר? אני נבחרת ציבור, נבחרתי מס' 2 בפריימריז במפלגה שלי. על מה אתה מדבר? סגנית יושב-ראש הכנסת. בן-גוריון מתהפך בקבר בגללכם. מס' 2 בפריימריז, בקרוב אצלך. (קוראת בשם חברת הכנסת) מרב מיכאלי – נגד בן-גוריון מתהפך בקבר בגללכם. בקרוב אצלך. שהליכוד – – – ויצביעו לך, אמן. חברת הכנסת אמילי, חברת הכנסת אמילי, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד המזכירה תקרא בשמות חברי וחברות הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – בעד מיכאל ביטון – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יום טוב חי כלפון – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? האם יש? אין. ההצבעה תמה. עשר מעלות ימינה ושואל את לפיד מה להצביע על ההתיישבות הצעירה. הצביע נגד. תתבייש לך. הדבר הראשון שאני אעשה בתור ראש ממשלה – זה הציטוט. הדבר הראשון. שקרן. שקרן ונוכל. הדבר הראשון. אבל אני אמרתי את זה ב-2006 ולא הקשיבו לי, אז הגענו עד הלום. – – – שקרן. and the rest is history. זה השקרן מ-2006. לא לא לא, מיקי, מיקי, אל – – – אני יודע מה שאני אומר. זה השקרן מ-2006. הדבר הראשון שאני אעשה, הדבר הראשון שאני אעשה בתור ראש ממשלה. שקרן. גם את חומש הרסתם. מה אתה רוצה – – – ממשלת שמאל פרוגרסיבית. ג'וב טוב. ג'וב טוב, כלפון. הקהילה הצרפתית מסרה הודעה שהם מתביישים בך. לך. לך. לך. לך. לך. לך. לך. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה על הסתייגות מס' 106: 65 חברי כנסת נגד, 51 חברי כנסת בעד. ההסתייגות לא התקבלה. מאחר שההסתייגויות לאחר סעיף 2 הוסרו, אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. ואנחנו עוברים להצבעה – – – שמית. שמית. שמית. שמית על ההסתייגות. קרעי, אתה עם נתניהו. אתה לא מתבייש? – – – בסדר. מנסור, אל תיתן להם. נגמרו להם ההסתייגויות. אתה לא יכול לתת עוד. אסור לך. – – – לא, לא. טוב, חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו רוצים להשלים את ההצבעה. איבדת את זה, כמו ראש הממשלה שלך. אתה בושה לטוניסאים. אתה בושה לצרפתים. תתבייש לך. הבן אדם הזה הצביע בעד ההתנתקות – – – את הדם של שלהבת פס. שלהבת פס זה שרון. הבן אדם – – – הסכמי וואי. כל ההתיישבות ביהודה ושומרון – – – לתת לערפאת. הבן אדם הרס את חוות מגרון – – – ג'וב טוב. ג'וב טוב. ג'וב טוב. ג'וב טוב. ג'וב טוב. מר נתניהו – – – חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. אתם לא ימין, אתם ביביסטים. בנימין נתניהו – – – ההתנתקות? קרעי, אתה לא מתבייש? תני לו חיבוק. תתביישו לכם. תן לו נשיקה. לפיד, קח אותו למטוס. קח. ג'וב טוב, לא להרוס את חומש. ג'וב טוב, יא נוכל, כמו הבוס שלך. לך תישן בחדר. תתבייש. מכרת את כל הערכים שלך בנזיד עדשים. מה קיבלת פה? ג'וב. ג'וב טוב – – – מנסור, אתה נותן שריון לג'וב טוב אצלך פעם הבאה? – – – לך. לך. לך. שקרן. לך. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו מקבלים ייעוץ משפטי ואז ממשיכים. ג'וב טוב, יא צבוע. לך תצטלם עם רבנים. לך תצטלם עם הרב מאזוז – – – למה עלית לחומש? למה, יא צבוע? כי ביבי יחלק את ירושלים – – – לך. לך. לך. למה עלית לחומש? למה, להוליך אותם שולל? אתה לא מתבייש לשקר לתושבים? אתה בדרך הטובה ליאיר לפיד. חברי הכנסת, אנחנו נצביע על שתי ההסתייגויות שנותרו. לאחר סעיף מס' 2 – הצבעה אלקטרונית. לא, אנחנו מבררים את זה משפטית. עידית, בואי – – – הינה השותפה החדשה שלך. תן לה לנהל את הבית. יש לנו עוד שתי הסתייגויות. אנחנו נצביע על שתי ההסתייגויות. אוקיי. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 107. הסתייגות מס' 107 – נא להצביע. ההסתייגות (107) של קבוצת סיעת יהדות התורה אחרי סעיף 2 לא נתקבלה. אנחנו מצביעים בעד ההתיישבות הצעירה. 65 חברי כנסת מתנגדים, 50 בעד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים גם על הסתייגות 108. נא להצביע. תתביישו לכם. תתביישו לכם. מכרתם את ארץ ישראל. בושה. בושה. בושה. ההסתייגות (108) של חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, יואב קיש ויצחק פינדרוס אחרי סעיף 2 לא נתקבלה. 64 חברי כנסת מתנגדים, 50 בעד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים על לחלופין א' – – – לא לא לא. סליחה. אוקיי. אנחנו נכריז – – – הערבים ואתם – תעשו מה שאתם רוצים, חבר'ה. להתראות. נקווה שתישאר לנו איזה פיסה בים. סלאמתכ. – – – טוב, חברי הכנסת, בואו נירגע קצת. בושה. בושה. בושה. אוקיי, בסדר, בסדר. אוקיי, בסדר. חברי הכנסת, הוסרו כל ההסתייגויות לאחר סעיף 2, ולכן החוק עבר בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית בנוסח הוועדה. שמית. הצבעה שמית בהתאם לבקשתה של הממשלה וגם האופוזיציה. נא להצביע. בבקשה, גברתי מזכירת הכנסת. בקריאה שלישית. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נמנע אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נמנע. נמנע? (קוראת בשמות חברי הכנסת) איימן עודה – נמנע חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נמנעת המזכירה תקרא בשמות חברי וחברות הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? האם יש? אין. ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי. להלן תוצאות ההצבעה על החוק: 61 חברי כנסת בעד, שלושה חברי כנסת נמנעו. אני קובע שהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136) – מה שקרוי "חוק החשמל" – עוברת בקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. אחת המציעות, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, תברך. בבקשה, חברת הכנסת אימאן. תודה לכל חברי הכנסת, תודה לקואליציה, תודה לממשלה. בבקשה, שלוש דקות. בוקר טוב, כבוד היושב בראש. חברים וחברות, אכן בוקר טוב ובשורה גדולה לאזרחים הערבים במדינה ולכלל האזרחים. תרשו לי לדבר בערבית. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לפנות לבני ובנות עמי. ראשית אני רוצה להודות לחבר הכנסת ווליד. כינו אותך "עיקש", יא ווליד, ואכן היית עיקש והלכת עד הסוף, לטובת עמנו. סבלת הרבה, אבל היה שווה לעבור את כל הדרך הזאת. אני רוצה להודות לכל חברי הקואליציה שתמכו בחוק הזה, חוק הומניטרי ממדרגה ראשונה. אני רוצה להגיד לבני ובנות עמנו: מגיע לכם כל הטוב, ומגיע לכם שתקבלו תשובות, כי גם לנו וגם לצאצאינו מגיע לחיות בכל התנאים הטובים והנוחים פה. אנחנו נמשיך לעבוד ולהתאמץ ולסבול בשביל לתת אפשרויות לבני ובנות עמנו. ברכות. מזל טוב לעם שלנו, ויחד לקראת הישגים נוספים. תודה רבה לכל מי שתמך.) חברות וחברי הכנסת, לאחר שאישרנו את החוק, אנחנו יוצאים להפסקה עד 12:15. מה? צריכים עוד – – – והישיבה תחודש – – – אוקיי. אנחנו נועלים את הישיבה. הישיבה הבאה תתקיים היום בשעה 12:15. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 11:34.