היום יום שני, ח' בשבט התשפ"ב, 10 בינואר 2022. 

 הודעה למזכירת הכנסת.


 תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 

 לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13 והוראת שעה) (ביצוע פעולות בבית החולה), התשפ"ב–2022; הצעת חוק להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב–2022; הצעת חוק להגנה על הציבור מפני פרסומים מסוכנים ברשת האינטרנט, התשפ"ב–2022.

לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2939/24 וכלה בהצעת חוק פ/3004/24: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוראות לעניין עקרת בית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוראות לעניין עקרת בית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון – מתן טיפול שיקום מונע ללא הרשעה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – הארכת תוקף זכאות לדירה ציבורית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק להקמת אוניברסיטה ערבית ביישוב ערבי, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – קיום אירועי תרבות בהפרדה מגדרית בשל טעמי דת), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק-יסוד: הארכת תקופת הפסילה בשל עבירות שיש עימן קלון לנבחרי ציבור (תיקוני חקיקה), מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי במס לגרושים ידועים בציבור), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון – תקציב הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – ביזוי אדם מחמת משקל), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק לפיצוי עסקים בשל סגירת עסקיהם במצב חירום, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, רם שפע וניר אורבך; הצעת חוק מניעת סיכון בריאותי מהפעלת פליקרים במקומות ציבוריים, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אלינה ברדץ' יאלוב, יבגני סובה, אלכס קושניר, יוסף שיין, לימור מגן תלם ושרון רופא אופיר; הצעת חוק הרשתות החברתיות, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת איתמר בן גביר; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לאם יחידנית המקבלת תשלומי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – הענקת שירותי רפואה מרחוק), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת באילת), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – המעמד המשפטי של בעלי חיים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, אלון טל, אבתיסאם מראענה, מוסי רז, גבי לסקי, עופר כסיף, סימון דוידסון ונעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים בשכרות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק חסינות חיילי צה"ל באירועים מבצעיים, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, מאי גולן, בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר, יואב קיש, מיכל וולדיגר, יעקב מרגי, יריב לוין, אלי כהן, אוריאל בוסו, יצחק פינדרוס, חיים ביטון, משה אבוטבול, אבי מעוז, יואב בן צור, פטין מולא, עמיחי שיקלי, מכלוף מיקי זוהר, דסטה גדי יברקן, ינון אזולאי, חוה אתי עטייה, ישראל כץ וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הענקת "אות סן רמו", התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור מלכודות דבק), התשפ"ב–2022, מאת חברות הכנסת גילה גמליאל וגבי לסקי; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – הפרדה בין בנקים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון ושלמה קרעי; הצעת חוק העונשין (תיקון – אחראי על קטין או חסר ישע לעניין חובת הדיווח), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שיקום אסירי אלימות במשפחה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק להגנה על חיילי צה"ל וגורמים ישראליים אחרים מתלונות שווא של הרשות הפלסטינית, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, יואב בן צור, ישראל אייכלר, אורית מלכה סטרוק, אלי כהן, אוריאל בוסו, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, יואב גלנט, אופיר אקוניס, דסטה גדי יברקן וקרן ברק; הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר וברשות הארצית לכבאות והצלה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מירב בן ארי, רם בן ברק, מיכאל מרדכי ביטון, עידית סילמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, נירה שפק, יעל רון בן משה, מופיד מרעי וקרן ברק; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן להגשת כתב אישום), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון – פינוי קשישים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (חיוב שיווק פוליסה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגדלת הסכום המרבי להפקדה בקופות גמל להשקעה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, נירה שפק, מיכל שיר סגמן, יעל רון בן משה, לימור מגן תלם ורון כץ; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – זכות עמידה בבית הדין הגבוה לצדק), מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הקמת מאגר מידע פיננסי בענף הביטוח ושוק ההון, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מתן הודעה בכתב לאסיר ולנפגעי עבירה בדבר מועד שחרור מינהלי והכנת תוכנית שיקום), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק החברות (תיקון – עניין אישי של דירקטור שהוא נציג נבחר מקרב עובדי החברה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה לשמירת היריון לאם שילדה פג), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת זקנה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקמת מרכזי מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יואב בן צור; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – תקופת לידה והורות לחברי הכנסת), מאת חברי הכנסת מוסי רז, אמילי חיה מואטי ונעמה לזימי; הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – איסור גביית דמי שמירה בלא רישיון), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מירב בן ארי, עמיחי שיקלי, אבי דיכטר, אופיר סופר, יעקב אשר, צבי האוזר, יואב קיש, יעל רון בן משה ויום טוב חי כלפון; הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – ביטול קנסות תכנון ובנייה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין נטילת דמי חסות), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – מספר ילדים בשלוחה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק הפרמדיקים, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת עידית סילמן, טטיאנה מזרסקי, עלי סלאלחה, אלינה ברדץ' יאלוב, אלון טל ומופיד מרעי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – העברת משכנתה בין בנקים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, מיכאל מרדכי ביטון, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת סטודנטים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין, לימור מגן תלם ושרון רופא אופיר; הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שימוש בזרע חייל שנספה למטרת המשכיות), התשפ''ב–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר תחבורה ציבורית), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת רם שפע; הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון – ביטול הגבלת ההוצאה התקציבית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, רם שפע, גבי לסקי, מוסי רז ועופר כסיף; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אבי דיכטר; הצעת חוק בחירות לגופים ציבוריים (תיקון – הגבלת כהונת יושב-ראש ועד עובדים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – הכרזה על בעל מונופולין), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק מתן שירותי תרגום לשפות זרות במוסדות ציבוריים, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין, לימור מגן תלם ושרון רופא אופיר; הצעת חוק משמר לאומי, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יואב קיש, שלמה קרעי, צחי הנגבי, אופיר סופר, אלי כהן, מכלוף מיקי זוהר וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק מיסי מכס ובלו (שינוי התעריף) (תיקון – שינוי התעריף לתוצרת חקלאית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת רם בן ברק, נירה שפק וענבר בזק; הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת רם בן ברק, אופיר סופר ומשה טור פז.

המלצות של הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושאים האלה: 1. סיוע לחבר הכנסת עם חירשות; 2. יועץ פרלמנטרי רביעי ליושב-ראש הכנסת לשעבר. תודה.


תודה למזכירת הכנסת. 




 בפתח הדברים, בטרם נעבור לנושא הראשון על סדר-היום, אני מבקש לשלוח איחולי החלמה לכל חברי הכנסת שנמצאים מאומתים לקורונה או חולים בקורונה, ובכלל לכל אזרחי ישראל, שנמצאים בתקופה האחרונה בהדבקות. זה רק מעיד יותר מכול כמה חשוב להתחסן. ונבקש גם מחברי הכנסת להקפיד על עטיית מסכה כל אימת שהם לא מדברים.

הנושא הראשון על סדר-היום: הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ודגל התורה – הצעות אי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה היא של סיעת הליכוד. ינמק אותה חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.


אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אגע בהצעת החוק ואני אסביר לעם ישראל על מה בעצם ההצעה – –


הצעת האי-אמון.


הצעת האי-אמון. – – אני רוצה להתייחס למה שקראתי היום: "בקק"ל מחדשים את הנטיעות ביער יתיר שבנגב, וחברי רע"מ זועמים – יחרימו את המליאה בכנסת". אל תדאג, השר כהנא, גם נטיעות לא יהיו. לא משנה שעכשיו שנת שמיטה; ברור שמנסור עבאס לא דואג לעם ישראל בשנת השמיטה. אבל אל תדאג, נטיעות לא יהיו, בגלל שככה החליט מנסור עבאס. ולמה נוטעים בנגב? בגלל שהבדואים עד היום גנבו כ-80% מהנגב, את ה-20% הנותרים הם גם רוצים לגנוב; אז לכן נוטעים, כדי שהם לא יגנבו. אבל אתם, מה זה משנה לכם? מדינת ישראל בוודאי לא יושבת בראש מעייניכם. היום אתם טובעים בים, ואתם תעשו את הכול כדי לשרוד, וכל אחד בגלל האינטרס האישי שלו.

וזה מעביר אותי לנושא הצעת האי-אמון. בעצם הצעת האי-אמון היא: הממשלה הזאת עוקרת הלכה למעשה את מסורת ישראל והשורשים היהודיים במדינת ישראל. לפי תפיסתי והבנתי, זה מצב המאיים על קיומה של מדינת ישראל הלכה למעשה. הממשלה פוגעת בעקביות, באכזריות בעיקר, ברשעות, בכל ערך יהודי, בדגש על מי שלומד תורה. אתם שונאים לומדי תורה, זה מוציא אתכם מדעתכם. ככל שאפשר לרמוס אותם יותר, אז אנחנו רומסים אותם; ככל שמשפילים אותם יותר, בעצם הרי זה משובח. ככה אנחנו אוספים עוד כמה שמאלנים מתל אביב. למה, השר כהנא? כי הבייס שלכם כבר הלך, אין לכם מצביעים, ואתם עכשיו מתחילים במשימה לקושש מצביעים.

עכשיו אני רוצה, עם ישראל, לתת איזה brief קצר. צריך להבין, העם היהודי בעצם היה תחת ריבונות מלאה של עצמו בתקופת שאול, דוד המלך, שלמה – בערך תקופה של 100 שנה. לאחר מכן התפצל העם, כידוע, בין ישראל ליהודה. התקופה השנייה שהוא היה תחת ריבונות הייתה בתקופת המכבים, גם בערך כ-130 שנה. לאחר מכן, כידוע, היה חורבן הבית השני. ומדינת ישראל הוקמה לפני 72 שנה כנס עולמי, נס, נס ממש. כל זה קרה, אדוני שר הדתות, לא רק בגלל צה"ל וכו'; עם ישראל שמר על שלמותו רק בגלל הרוח. לא היה לו צבא – אלפיים שנה בגלות, כידוע לך, לא היה צבא והיינו בגלות, אבל מה ששמר על עם ישראל – דרך אגב, אין עם אחד בעולם ששמר על עצמו כפי שבעצם קרה לעם ישראל, לכן זה נס עצום – זה רק השמירה על מסורת ישראל והיהדות. אני רוצה לספר לך – אתה כנראה זוכר את הסיפור של הלל הזקן, שעלה למעלה לבית המדרש וכמעט קפא על מנת לשמוע קצת דברי תורה. ואצלכם היום, כפי שאמרתי, השותפים הבכירים שלכם ביקשו והציעו לזרוק את החרדים עם מריצות – וגם עם נתניהו בדרך – לפח האשפה, למזבלה.

עכשיו אני רוצה לעבור, הלכה למעשה, חוץ מסיסמאות, ולהסביר מה עשיתם בתקופה האחרונה. אתם וכל המערכות. נתחיל בבג"ץ: חבר הכנסת קרעי, כשאנחנו נכנסנו לכנסת – אני לא אשכח – בערך שנה לאחר מכן בג"ץ החליט להרוס את בית הכנסת איילת השחר בגבעת זאב. חבר הכנסת קרעי, למה? בגלל שהוא טען – במרכז היישוב, בית כנסת שמונה כ-400, 500 מתפללים, כולל כולל, שלמדו שם אברכים – למה? קרקע פלסטינית. אמרנו: תהיו קצת חכמים, הרי ממילא הפלסטיני לא יכול להגיע לקרקע, זה במרכז היישוב. איך אמרתי אז? לגדל נענע הוא לא יכול. אז היום – לא חשוב, כמובן הרסו את בית הכנסת, והאנשים הוציאו את ספרי התורה כאילו אנחנו נמצאים עכשיו בשבי בתקופה הירדנית, בנפילת העיר העתיקה והרובע היהודי או בגוש עציון, והרסו את בית הכנסת. היום הוא תל חורבות שם, רק קוצים ודרדרים ונחשים וסכנה, והפלסטיני בכלל לא בא לנקות את הכול, בגלל שהוא לא יכול. זה לא מעניין, אבל בית כנסת – אין. 

 ולאחר מכן אנחנו מגיעים לבג"ץ האחרון, שמאפשר להכניס חמץ לבתי החולים בפסח. אני מבין, השר כהנא, שאם היה מדובר על איזה יהודי שעולה עם איזו לאפה ברמדאן להר הבית, אני מניח שבג"ץ היה אומר לו אהלן וסהלן, או שהוא היה אומר לו: אדוני, גם ביום חול אתה לא עולה בכלל, שלא נדבר. להשפיל מוסלמים? השתגעתם? רק יהודים משפילים במדינת ישראל. מוסלמים, צ'רקסים, דרוזים, כל דת אחרת, נוצרים – חס ושלום, אנחנו שומרים על הרגישות של כולם. פה במדינה הזאת של היהודים משפילים רק את הדת היהודית.

ולאחר מכן אנחנו מגיעים לחוק הכשרות שלך, אדוני השר. כשאתה החלטת שכל רב יכול לתת כשרות בכל מקום, מה כאב לך בבטן? מה התפוצצת בבוקר? הרי זה לא מיועד – מה שהורג אותי, הרי ליברמן – ומי זאת יושבת-ראש הוועדה? מלינובסקי. לטעמי, תשאל אותה מה זה שולחן ערוך, היא תחשוב שזה סוג של פיצה. ומה היא עושה? הגדילה לעשות ולעגה בכל הדיונים למורשת ישראל, ובכלל לכשרות. והבוס שלה נסע בשבת לאשדוד לטיב טעם, קנה חזיר והזיז את המצלמות. זה השותף שלך, זאת יושבת-ראש ועדת הכשרות והדת. מה כאב לך? הרי ממילא הם לא אוכלים כשר; החרדים ממילא אוכלים את הכשרויות שלהם. אני צריך לבדוק איזה רב נתן ואיזה משגיח נתן ולמי? לא הבנתי, עכשיו נבוא עם רשימה, חבר הכנסת קרעי, איזה רבנים מקובלים עלינו, נגיד למשגיח: תוציא, תוציא את ההשגחה רק שנייה, נראה מי זה הרב החתום למטה. מה הפריע לך? מה פוצץ אותך? הכול כדי לעשות איזו רפורמה כאילו, באצטלה. 

אחרי זה נעבור לחוק הגיור. גם את הגיור אתם רוצים להרוס? הרי עם ישראל – אתה יודע, בסוף לא יהיה לנו גיור כאן; יש לנו בעיה פה עם עם ישראל. אז מה הבעיה שלך גם בגיור? הרי אתה נוגע בכל דבר שאפשר להרוס, הרי אלה מהלכים בלתי הפיכים. שרת התחבורה רוצה להגיש תחבורה בשבת – אני מניח שגם על זה תלכו. למה? אין ברירה; מתווה הכותל – הרי אתה יודע שאני לא אפשרתי את מתווה הכותל, ואני לא בן אדם דתי. אבל אתם, אמרתי, ככל שמועכים את המסורת, הרי זה משובח. נחזור חזרה – הבאתם עשרות מיליוני שקלים לחוזרים בשאלה, אתה הצבעת. אתה, בתקציב. אתה הצבעת בתקציב על חוק לתת לרפורמים איזה 80 מיליון שקל.


 דודי, מנסור עבאס הלך לבקש ממועצת השורא אישור להצביע.


 רק שנייה. מעונות יום לחרדים – באכזריות, הורדתם את כבשת הרש, לעשות אותם עוד יותר עניים, את האברכים, שלא יהיה להם מה לאכול. באכזריות. הייתי רוצה לראות שתעשו את זה לערבים. כמובן שכל הנושא של החד-פעמי, שתייה מתוקה – הרגתם את עם ישראל. פשוט הרגתם את עם ישראל. ומה הגדלתם לעשות? ואתה אומר: אני חשקתי שפתיים כשכל מלחכי הפנכה האלה, שרוצים לעקור את כל מה שקשור ליהדות ומסורת ישראל, אמרו: בואו נפטר את הרבנים הראשיים. הרי אין להם 2% ממה שיש לראשון לציון בעקב של הנעל. מה מבין ליברמן ביהדות? מה מבינה מלינובסקי? מה מבינים כל השרים פה, כולל אתה? הראשון לציון, במקום שתנשקו לו את היד – איך אמרתי למנסור עבאס? כשיוצא אצלם הקאדי או אחד מגדולי האסלאם, הם מנשקים לו את היד. האם היה עולה על הדעת שיקום פה יהודי ויגיד: בואו נפטר אותו? המדינה הייתה נשרפת. 

 אבל איך אמרתי לכם? במדינת ישראל מותר להשפיל רק יהדות, רק רבנים, רק את תורת ישראל, רק את מסורת ישראל. זה התפקיד שלך במשמרת שלך, ואתה תיזכר על זה לדיראון עולם, בגלל שאתה כאילו מרצה כמה שמאלנים בתל אביב שימחאו לך כפיים. אתה לא מבין שבסוף – איך אמרתי לך, לאורבך ולכל החבורה הזאת, שאני קורא להם המומרים, הם הכי גרועים – –


 תודה.


 – – הרי יום אחד תצטרך למסור דין וחשבון – לא בפניי, לא בפני בנט; אתה נתת יד לחילול השם, לפגיעה בקודשי ישראל, ואני אומר לך את זה כיהודי לא דתי, מסורתי; כואב לי. זה לא חשוב מה אתה חושב, אבל זאת הלכה למעשה. ואני מציע לך, צא החוצה, שמע מה אנשים מסורתיים אומרים – לא חרדים – מה הם אומרים על כל המעשים שאתה עושה והפגיעה שלך במסורת ישראל ובמורשת ישראל.


 תודה רבה לחבר הכנסת דוד אמסלם. ישיב השר לשירותי הדת היהודית מתן כהנא.


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת דודי אמסלם, האמת שהכנתי תשובה אחרת, אבל אני אתייחס לדברים שאתה אמרת, חבר הכנסת אמסלם. אני מנסה לחשוב מה חשתי כשאמרת שאני שונא לומדי תורה, ואני אומר לעצמי: למה אתה אומר כזה דבר עליי? אני שונא לומדי תורה?


 המעשים שלכם אומרים את זה.


 חבר הכנסת אמסלם, א. אני למדתי תורה בעצמי בישיבה; ב. באמת, אני מסתובב עכשיו בישיבות כאילו על הטיקט של חייל וטייס ואבו עלי, ומה שאני אומר לתלמידי ישיבה – אני אומר להם: תקשיבו לי טוב, תלמידי ישיבה יקרים, מי שיכול ללמוד תורה, שילמד תורה. שיוותר על הכול וילמד תורה, רק ילמד תורה.


 איך ילמדו אם הרגתם אותם? איך ילמדו אם הרגתם אותם? 


חבר הכנסת קרעי, אתה מדבר עוד מעט.


 תלמדו תורה, כי מדינת ישראל עומדת על התורה שאתם לומדים. ומי שיכול ללמוד תורה – ובתור אחד שלמד תורה, אני יודע כמה זה קשה, כמה זה תובעני, כמה יחידי סגולה מסוגלים לעשות את זה כמו שצריך – מי שיכול, חייב ללמוד תורה, כי על זה מדינת ישראל עומדת, ובלי לומדי התורה שלנו אין לנו פה כלום. אז אל תגיד לי שאני שונא לומדי תורה.

 הנושא הבא – אמרת פה: בג"ץ החליט, בג"ץ החליט, בג"ץ החליט, בג"ץ החליט.


 תתייחס לעובדות, מתן. אתם מרעיבים – – –


 בג"ץ החליט, בג"ץ החליט. אני אומר לך על בג"ץ, חבר הכנסת אמסלם – – 


אתה לא שונא, אבל אתה מרעיב אותם.


 – – ישב פה חבר הכנסת נתניהו, והוא זה שהתגאה כל הזמן בזה שהוא שמר על בג"ץ. אני מודה, לפני הממשלה הזו אני הגשתי חוקים של פסקאות התגברות. גם אני חשבתי שצריכים לסדר את האיזונים בין רשויות השלטון. אני עדיין חושב שהן לא מסודרות כמו שצריך; עדיין אני חושב שלבג"ץ יש יותר מדי כוח. האם בממשלה הזו אני אצליח לשנות את זה? התשובה היא לא. אתם יודעים מה זו משמעת קואליציונית יפה מאוד. אלה החיים. אבל אל תספר לי עכשיו על "בג"ץ החליט". לא אני התגאיתי ששמרתי על בג"ץ מכל משמר.

 הדבר הבא שדיברת עליו הוא בג"ץ החמץ – ואני שמח שאתה מקשיב לי, כי אפשר לפתח פה דיון מעניין. יש פה אירוע: האם השיטה הנכונה היא הכול או כלום? גם בג"ץ אמר: תגיעו לאיזו הבנה, תגיעו להבנה סביב הדבר הזה, כי אין היום חוק שמאפשר לשומר לעמוד בכניסה לבית חולים ולפשפש בתיקיו של בן אדם ולהוציא לו את החמץ החוצה. אין כזה חוק. אין כזה חוק. אז או שמחוקקים כזה חוק, או שלא מפילים על בג"ץ דברים שאנחנו יכולים לפתור בינינו. אני אומר לך, באמת, הלוואי שכל עם ישראל ישמור פסח כהלכתו ולא יאכל חמץ בפסח. הלוואי, אני מתפלל לזה שיום אחד זה יקרה, אבל אני לא חולם אפילו לכפות על מישהו את הדברים שאני מאמין בהם. אני חושב – והיו הצעות של אנשים רציניים, של אנשי תורה, להגיע להבנות איך אפשר לעשות את זה; איך אפשר מצד אחד לאפשר לאנשים שומרי מצוות לחגוג את הפסח כהלכתו גם בבית חולים, ומצד שני, למי שנורא דחוף להכניס חמץ בפסח, לעשות את זה בצורה שלא תפגע באנשים האלה. אבל לא הצלחנו לעשות את זה, כי לצערי השיח לא מאפשר את זה. דרך אגב, את זה אני מנסה לשנות. אתה יודע, אני מנסה, אבל אני חושב שאפשר. 

לגבי הכשרות, שאלת שני דברים: שאלת מה מפריע לי – אני אגיד לך מה מפריע לי: מפריע לי שבביקורות פנימיות של הרבנות הראשית גילו דברים נוראיים; מפריע לי שמבקר המדינה גילה דברים נוראיים; מפריע לי שבג"ץ אמר דברים נוראיים על מערכת הכשרות. גילו למשל – אני כבר לא זוכר את האחוזים – שלאחוזים בודדים ממשגיחי הכשרות יש הכשרה להיות משגיחי כשרות; גילו שמשגיחי כשרות עובדים מעל 24 שעות ביממה. אתה סוכם את כל השעות שהם אמורים להיות בכל מקום – מעל 24 שעות ביממה; גילו שאנשים מכניסים טרפות ונבלות למקומות, ובחורה צעירה נפטרה במסעדה כי היא אכלה במסעדה בשרית קינוח חלבי. יש פה באמת אין-סוף דברים נוראיים על מערכת הכשרות. 

 אני אומר לך ביושר, יש רבני ערים ויש מועצות דתיות שמנהלים את הכשרות בצורה יוצאת דופן לטובה, בצורה מדהימה, והם ימשיכו לעשות את זה. אבל אם שאלת מה מפריע לי – אני באתי לתקן את מערכת הכשרות. אני אומר לך, אני הייתי חבר כנסת שנה וחצי, הקמתי שדולה לשיפור שירותי הדת. אמרתי שאני רוצה להיות השר לשירותי הדת משתי סיבות עיקריות: כשרות וגיור. כשרות וגיור. באתי עם תוכנית, ורציתי לעשות הידברות עם הרבנות הראשית לישראל. כל מה שרציתי זה לפתוח את זה לתחרות, כי אני משוכנע שתחרות עושה טוב. אין לי בעיה עם רבני ערים, ההפך – תכף תראה מהגיור – אני מחזיק מרבני ערים, אני חושב שאנחנו צריכים לסמוך על רבני ערים, אבל אני חושב שעל הכשרות הם צריכים להתחרות. אני רואה שיש כאלה שעושים את זה מעולה. אני אומר לך, אתה יודע מה, הינה, יש רב שמתנגד לי מאוד, קוראים לו הרב מיכה הלוי מפתח תקווה. אני משוכנע שאף אחד לא יבוא לתת כשרות בפתח תקווה, כי כולם סומכים על הרב מיכה הלוי, ויש עוד ערים שבהן סומכים עליהם והם יעשו שם כשרות מעולה. אבל יש מקומות שהמצב לא ככה, וכבר היום יכול לבוא רב ממקום אחר ולתת כשרות. בעזרת השם, בעוד שנה גופי כשרות פרטיים שמאושרים על ידי הרבנות הראשית לישראל ייתנו כשרות. 

 חבר הכנסת אמסלם, אני לא יודע אם אתה יודע, רוב האוכל שאתה אוכל היום בארץ, בבית שלך, הוא או מיובא או שיש בו מוצרים מיובאים. בכל העולם זה עובד ככה – הרבנות הראשית לישראל מאשרת לגופי כשרות פרטיים לתת כשרות על מוצרים מחו"ל, והיא מפקחת עליהם. זאת השיטה. זה מה שאני מנסה לעשות בארץ – גופי כשרות פרטיים, מפוקחים על ידי הרבנות הראשית לישראל, ייתנו כשרות.


– – – ולא כלום. אל תשקר לציבור. 


 קרעי, בוא, אל תצעק. 


ההסתייגות היחידה – – – כשרות יהיה מפוקח על ידי הרבנות הראשית – – – 


 חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי. 


 יש פה שיח – – – 


 – – – ואתה לא הסכמת להכניס. 


 חבר הכנסת קרעי, הוא משיב לחבר הכנסת אמסלם. אתה עוד מעט עולה לדבר. את כל אשר ברצונך לומר – תאמר, אבל בטח לא לומר לשר "אתה משקר". 


אבל הוא משקר.


 רגע, קרעי, אני רוצה להקשיב לך, בוא תגיד שוב את מה שאמרת. 


אמרתי שהדברים הם שקר, כי זה לא בפיקוח הרבנות הראשית. ההסתייגות היחידה שאמרנו שנכניס לחוק היא שתקן כשרות יהיה מפוקח על ידי הרבנות הראשית; ליבת הכשרות. לזה אתם לא הסכמתם. עידית סילמן הסכימה, והעוזר שלך אמר שהשר לא מסכים לדבר הזה, ולכן עשינו פיליבסטר של עשרות שעות.


 אז בוא אני אסביר לך בדיוק את הסיפור. בוא אני אגיד לך מה אני רציתי ואגיד לך מה יצא. אמרתי את זה ביושר גם לרבנים הראשיים, לאלה שהסכימו לדבר איתי: החלום שלי היה שיהיה פה מצב של מערכת כשרות שבה היחידה שקובעת מה זה כשרות במדינת ישראל תהיה הרבנות הראשית לישראל. רק הרבנות הראשית תקבע מה התקן. היא תגדיר שניים עד שלושה תקני כשרות, ואלה תקני הכשרות שיחייבו את כל מי שנותן כשרות במדינת ישראל. הרבנות הראשית, לצערי, לאורך כל מהלך חיקוק – אתה מקשיב לי, חבר הכנסת קרעי? לכל אורך מהלך חיקוק החוק, לא הסכימו לדבר איתי. פשוט לא הסכימו לדבר איתי. עכשיו, מה שקרה – אמרתי להם: תקשיבו, רבותיי, כדי שהחוק הזה יקרה, אני חייב שיהיו תקנים למה זה כשרות. זה מתקשר גם למה שאתה אמרת, חבר הכנסת אמסלם. אמרתי: אני חייב שיהיו תקנים, מה זה כשרות; אם אני לא יודע שאתם משתפים איתי פעולה, אני אהיה חייב להביא תקן. אמרנו: מה נעשה – נאפשר לשלושה רבנים, רבני עיר או רבני מועצות מקומיות, שהם רבנים שהוסמכו להיות רבני עיר, שהם בעצמם עוסקים או עסקו בכשרות, להגדיר מה זה כשרות. הם לא נותנים את הכשרות, הם רק מגדירים תקן. אני אומר לך, החלום שלי הוא שזה לא יתגשם, כי אני אדם ממלכתי ורוצה שרק הרבנות הראשית תיתן תקן. אני מקווה שכך יהיה, וגם מעריך שכך יהיה, כי אני לא רואה אף אחד שיש לו איזה דחף לעשות override על הרבנות הראשית. אמיתי, לא מכיר. 


 מתן, זה לא מה שהחוק אומר. 


 אבל קרעי, זאת המציאות. 

 עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו על חוץ לארץ, בהמשך למה שחבר הכנסת אמסלם אמר. היום, אפילו כשאתה אוכל מוצר שמיוצר בארץ, רוב הסיכויים שהשמן שיש במוצר הזה הוא שמן שמיוצר בחו"ל. איך אני יודע? כי אין שמן שמיוצר בארץ. כנראה שהשמן הזה, יש לו הכשר של הבית יוסף, של העדה החרדית, של בד"ץ מנצ'סטר, של בד"ץ אנטוורפן, כל מיני גופי כשרות שהרבנות הראשית מאפשרת להם לתת כשרות ומפקחת עליהם. אני אגיד לך, חבר הכנסת אמסלם, אתה יודע כמה מפקחים יש לרבנות הראשית על כל מה שקורה בעולם? בעולם יש עשרות מדינות, מאות מפעלים ועשרות אלפי מוצרים כשרים שמיובאים לארץ; לרבנות הראשית יש בשגרה שני מפקחים על כל מה שקורה בעולם, ובקורונה – מפקח אחד. 

התוכנית שלי מביאה – פרט לדבר הזה שקרעי אמר פה, ובצדק הוא אמר, התוכנית שלי מביאה גוף מפוקח, גופי כשרות מפוקחים, והם רבנים שנותנים כשרות. אתה אמרת משהו שקצת הפריע לי – אמרת: כל רב נותן כשרות בכל מקום. זה לא נכון, זה פשוט לא נכון. אלה גופי כשרות שהרבנות הראשית תאשר להם לתת כשרות, ואלה רבנים שכבר היום נותנים כשרות. אבל מה שהפריע לי זה פשוט שהכשרות הייתה במצב לא טוב, והעידו על זה דוחות פנימיים של הרבנות ודוחות של מבקר המדינה. 

אנשים חושבים, וגם אתה רמזת, שכאילו אני עושה דברם של יוליה וליברמן. אני רוצה להגיד לך בנושא הזה: שים לב שמתווה הכשרות שהבאתי שונה לגמרי מההסכם הקואליציוני. ההסכם הקואליציוני הוא מה שהתחיל לפני עשרה ימים, שכל רב יכול לתת כשרות במקום אחר. זה ההסכם הקואליציוני. אבל הבאתי לפה מתווה שהוא הרבה יותר מרחיק לכת: פתחתי את השוק לתחרות; נגמר המונופול של רבנים בערים שלהם. 

 עכשיו מילה על גיור, ואז אני ארד, אדוני היושב-ראש. אנחנו מכירים עוד מלפני שהיינו בקואליציה ובאופוזיציה. ישבנו בכיף כמה פעמים, אנחנו מכירים אחד את השני. אתה יודע שאני דתי, אתה יודע שאני שומר תורה ומצוות, אתה יודע שאני ירא שמיים. אני אומר לך שיש פה מצב שהוא אשכרה עקבתא דמשיחא. באה מפלגה – אתה יכול לא לאהוב אותה, אתה יכול לא לאהוב את האנשים, אתה יכול לכעוס עליהם מאוד, אבל באה מפלגה שמייצגת את מרבית העולים במדינת ישראל מברית המועצות לשעבר ונלחמת כדי לאפשר לחלק מהמצביעים שלה, שצריכים ורוצים בכך, להתגייר על פי ההלכה. הרי ליברמן היה יכול לעמוד פה ולהגיד לבוחרים שלו: אל תתגיירו, תתגיירו בגיור רפורמי, תעשו משהו אחר. לא, הוא אומר להם: אני רוצה לאפשר לכם להתגייר על פי ההלכה. ואנחנו – לא אנחנו, סליחה, אתם – אתם מרחיקים אותם. איך אתם עושים את זה? באמת, איך אתם מרשים לעצמכם אשכרה לבעוט להם בראש? חבר הכנסת אמסלם, יש פה עולים שאנחנו רוצים לאפשר להם להתגייר על פי ההלכה, ואנחנו פשוט בועטים להם בראש במקום לחבק אותם. והגיור שאני רוצה זה רק על פי ההלכה. זה הגיור שאני רוצה להביא פה, ויש 450,000 – – –


הם לא חושבים כמוך. היועצים המשפטיים שלך כתבו לך שזה יכניס גיורים רפורמיים. 


 אתה יודע מה, אני אענה לך. שאלת בנימוס – אני אענה לך בנימוס. אתה יודע איך עובדים על הצעות חוק, נכון? לך ושוב: הצעת חוק ממשלתית – אתה כותב אותה, אתה שולח לכל האנשים להתייחסות; חוזרות הערות – מתקן; שולח שוב, חוזרות הערות – מתקן. שלחנו הצעה, לבקשת אחד הרבנים; אחד הרבנים שאנחנו עובדים איתם אמר: בואו תכניסו סעיף כזה וכזה לחוק; הכנסנו. חשבנו שזה רעיון טוב, הפצנו; אמרו: שימו לב, זה פתח להכרה בגיורים רפורמיים. תודה, מוחקים. אתה יודע, עכשיו אתם באים, מוציאים איזה – חבר'ה, ככה מתנהל חוק. אתה כותב הצעה, שולח, מקבל הערות, מתקן. זאת הייתה ההתנהלות. כולם מבינים פה שההצעה שאני מציע היא הצעה על פי ההלכה ורק על פי ההלכה. 


מי קובע מה ההלכה? 


מי קובע מה ההלכה? רבנים. אני לא קובע מה ההלכה. חבר הכנסת דרעי – – – 


היית מעלה על דעתך לקבוע משהו שהוא לא על פי הרופאים, על פי משרד הבריאות? יש מועצת רבנות ראשית – – –


 אני לא קובע מה ההלכה. אתה יודע מה, בגלל שהגעת, חבר הכנסת דרעי, אז אני רוצה להקריא לך משהו. 


יש את מועצת הרבנות הראשית לישראל – – – שאתם מכירים בה. לא? 


אתם – הינה, עכשיו אתה אומר. אבל בוא אני אקריא לך משהו – – – 


– – – הרבנים שאנחנו עובדים איתם – – – 


רגע, רגע, סליחה – – –


 אני רואה שלא תהיה לי ברירה אלא לחזור לנאום המקורי – – –


 לא, לא, אבל אנחנו פשוט לקראת סיום, ותכף עולה שר אחר. 


זה נושא חשוב, איתן, הדו-שיח חשוב. עזוב את הזמן. 


בקיצור, אני אומר פה, חבר הכנסת אמסלם, אנחנו פועלים רק כדי לחזק את הזהות היהודית של המדינה. לצערי, במשך 73 שנה – – –


 תשאל את בליאק. בליאק יגיד לך מה הוא רוצה מהחוקים שאתה מביא לפה. איך הוא אמר לי: היהדות היא לא רק שלכם – – – יוליה מלינובסקי. 


בסדר. 


 דרך אגב, היהדות היא של כל היהודים.


 אה, גם של הרפורמים? אז תגיד רפורמים. 


 היהדות היא של כל היהודים. 


 הרפורמים הם לא יהודים. 


 היהדות היא של כל היהודים.


 לא, לא, לא – – –


הינה, גם חבר הכנסת דרעי יגיד לך.


 רפורמים זה כת.


 לא, לא. אני אמרתי – סליחה – היהדות היא אחת.


היהדות היא אחת.


 והרפורמים הם יהודים. על זה התכוונתי – – –


 מי שיהודי – – –


 על זה אמרתי – – – 


 אני הבנתי מצוין למה התכוונת, חבר הכנסת דרעי. 

חברים, באמת, אני מציע לכולנו, הוויכוח פה הוא ויכוח – חבר הכנסת אמסלם, כמו שראית, אני חושב שעניתי לך על רוב הדברים ששאלת. אני מנסה להביא פה – באמת לטפל בזהות היהודית של המדינה כדי שהיא תהיה יותר יהודית ושיהיה יותר קל לשמור פה את ההלכה, ולכן אני מציע לדחות את הצעת האי-אמון. תודה.


תודה לשר מתן כהנא. 

 אני מזמין את חבר הכנסת אורי מקלב להציג את הצעת האי-אמון של יהדות התורה וסיעת ש"ס. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.


תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, זה מראה את ההומוגניות שיש באופוזיציה, שסיעת הליכוד מגישה על פגיעה במסורת ישראל והשורשים. לא בכדי חבר הכנסת דוד אמסלם הציג את זה מתוך הלב כאיש מסורתי, ואני חושב שהרבה יותר – אתה מעיד על עצמך רק כאיש מסורתי, אני מעיד עליך הרבה יותר. והשר כהנא מעיד על עצמו כאיש שמאוד אכפת לו כשרות ומאוד לימוד התורה ומאוד דתי – אני דתי – ועושה את הדברים הפוך. יהדות התורה הגישה בעקבות כך על נושא של יוקר המחיה.

אבל אני לא יכול – איך אמר השר כהנא? השר כהנא אמר: הנחתי את מה שהכנתי, ואני אתייחס למה שבאמת דיבר הדובר הקודם. אז אני לרגע גם אניח בצד את הנקודה שרציתי לדבר עליה, ורציתי לדבר על יוקר המחיה, שזה הנושא שלנו והאכזריות כלפי הציבור, ואני כן אתייחס למה שאמר השר כהנא. איך אתה אמרת? התחלת בתחילת דבריך, אדוני השר, שהשיטה – ואתה כותב את זה גם בפוסטים שלך: או הכול או כלום. או הכול או כלום; אנחנו – היהדות החרדית והנציגות החרדית לא מגיעות לפשרות. הפשרות האלה הן הסכנה הכי גדולה. ככה, זה מייד עורר לי את פרשת השבוע – הוויכוח בין משה רבנו לבין פרעה, זה מה שהיה. פרעה – חבר הכנסת אמסלם – בא ועשה פשרות. אמר: אתה יודע מה, אני מוכן לתת לך את הגברים. וזה לא היה הישג? לשחרר אותם מעבדות – הוא הגיע להישגים מאוד מאוד גדולים. ואומר משה רבנו: לא, הנשים; לא מספיק לי – גם הילדים; גם הילדים, גם הנשים וגם הצאן יצאו. ואם משה רבנו היה מגיע לפשרה, אנחנו לא היינו אומה; היינו נשארים, כשהגברים היו חוזרים למצרים.

אז זה נושא הפשרות, שאתה יכול ללמוד מה זה פשרה, לא פשרה. מה זה פשרות? פשרות בהלכה זה גם לא פשרות בהתנהלות אצלך. פשרות בהלכה – כשאתה מקים ועדת רבנים, ולא משנה מה היכולות שלהם ומה אתה דרשת מהם, אתה אומר: שיקבעו סטנדרטים חדשים. לא סטנדרטים ניהוליים חדשים. ועדת הרבנים, שאתה קבעת בחוק הכשרות – לקבוע סטנדרטים. הסטנדרטים של הרבנות – הם לא מוכנים לקבל סטנדרטים של הרבנות; גם הרבנות הראשית היא לא המשגיחה בפועל, היא בסך הכול קובעת סטנדרטים. זה לא מתאים להם. לא יתאים להם למשל שבמסעדה שפתוחה בשבת אי-אפשר לתת ביום חול כשרות. זה לא יתאים להם, אבל יבואו כאלה ויקבעו בסטנדרטים חדשים שכן אפשר לעשות את זה.

אתה עוד מדבר על חששות? אתה מדבר על הבחורה שנפטרה – באמת, צער רב – בגלל לקונה בכשרות, ודאי שלקונה בכשרות, אז תאר לך כמה הכשרות זה דבר מסובך. מקום עם הכשר אבל ככה – המלצר בא מהצד, והוא כן ידע, לא ידע, תאר לך כמה זהירות צריך. כל הדברים האלה שאתה מביא הם רק לחזק את הכשרות ולא לפגוע בכשרות. על מה אתה עושה תחרות? אתה הבאת אנשים כלכליים לתוך העסק הזה. לרב עוד יש יראת שמיים, ודאי יש לו הלכה; אתה מביא גופים כלכליים שצריכים להחזיק מומחה שמבין בכשרות, והידע שאתה דורש ממנו הוא מאוד מאוד מאוד קטן, והוא בלי ניסיון, בלי שום דבר. הוא עבר מבחן של הרבנות, שיש אלפים כאלה שעברו ולא שימשו באופן המעשי; לא בודקים מי למד למבחן, לא בודקים מה המצב, מה הוא היום, מה יראת השמיים שלו היום – – –


– – – 


 אתה אומר לי "לא נכון"? אולי אתה לא מכיר – – –


 – – – יכול לעסוק בזה.


אולי אתה לא מכיר את החוק שלך, אבל אנחנו ישבנו ימים ולילות פה, אני מכיר. אני מוכן להתפטר מהכנסת אם מה שאמרתי לא נכון. מה שאני אמרתי, דבר דבור על אופניו, בדיוק כמדובר והרבה יותר גרוע מכך. על מה אתה אומר לי "לא נכון"? אתה אומר "לא נכון" על כל הדברים; אתה גם אומר: אני איש שמאוד רוצה תורה. זה נכון, אבל תורה – צריכים לקיים אותה, לא רק ללמוד אותה. צריך לקיים אותה, ואת ההלכה צריך לקיים, והינה אנחנו עושים דברים בדיוק כנגד ההלכה. 

אני גם הייתי אומר את הדברים האלה – יכול להיות שלא כל הרבנים בהשקפת עולמי, אבל היום אנחנו מדברים על רוב מניין ורוב בניין. אין אישיות הלכה – כל האנשים האלה לא תומכים לא בנושא הכשרות, לא בנושא הגרות, ודאי לא בסטנדרטים האחרים. מאוד היה מביך שאתה הבאת את חוק הכשרות לוועדה שהעומדת בראשה, בדברי הפתיחה, כשקיבלה את פניך, באה ומספרת לך איך שהיא חזרה בסוף השבוע מטיב טעם ושם מקום הקניות שלה והיא מזלזלת בכשרות. לא צריך להיות מבין בכשרות, אבל צריך להאמין בכשרות. כשאדם לא מאמין בכשרות, לא מאמין במה שהוא עושה, אז זה הדבר האחרון. וזה מה שקורה עם האנשים האלה שהעבירו את זה, וזה מה שאתה עושה, ואתה מאמין באנשים האלה. אני רוצה לקבל שאצלך הכול בתמימות ולא מתוך רוע. אתה מאמין בדבר הזה, אבל אתה צריך גם לצאת החוצה ולראות על מה מדובר.

הרי אתה באת ואמרת שאתה רוצה לתת לגופים מסוימים, שהיום אין להם דריסה – אנשים לא – אתה רוצה לתת להם את הסמכות להיות. כל רב יכול לתת? ודאי שרב צריך לתת. יש בנושא – כל ההלכה הצרופה והמסורת שלנו אומרות שלרבני המקום צריכה להיות סמכות. אם לו, שיש לו גורם הרתעה, למי שלא יכול להבין – מישהו מוריד כשרות ומישהו אחר מגיע ממקום אחר, רב בכל מקום שהוא – ואני לא רוצה להגיד מה מידת המהימנות שלו, מה רמת הניסיון שלו – הוא היום יכול לפתוח, יפתח בעוד שנה גוף כשרות – וגם היום במועצה דתית מסוימת – והוא יכול לתת בכל הארץ, לחלוש על כל הארץ ולתת כשרות. אז אתה אומר שלא כולם יכולים לתת? ולא קיבלו ממועצת הרבנות, שאת הסטנדרטים הם קובעים לבד, ואותו דבר הלכת גם בנושא של הגיור.

אני לא מבין, אנחנו צריכים עכשיו להיכנס לפרטים של הגיור. אתה בא ואומר בעצמך – אתה בא ואומר בעצמך – יש לנו בעיה עם אזרחים שגרים כאן בישראל, נאמנים למדינה, עובדים, מפלגה שהביאה עולים, ולכן אנחנו צריכים לפתור אותה. אז אנחנו ככה: אנחנו בני העם היהודי, ואנשים שהם לא בני העם היהודי, וגם היום הם יכלו להתגייר, אז מה דרשו מהם בגיור? אנחנו לא אומרים שרשות הגיור היום היא הרשות הכי מחמירה, רבנים מאוד מאוד מחמירים. אני שמעתי פעם את ליברמן אומר: אני רוצה גיור אורתודוקסי בגלל שזאת הנקודה, ואתה נותן לו את הגיור הזה, הלכה, בגיור שהוא כולו פשרות – כאלה שלא מוסמכים, כאלה שהיום לא מקבלים אותם. אתה רוצה להכניס היום חצי מיליון אנשים, שהיום הם לא רוצים לבוא, ויש להם היום אפשרות. הם לא רוצים בגלל שזה תהליך ארוך? זה לא תהליך ארוך סתם, באריכות הזאת – זה תהליך שאתה רוצה להיכנס בו לעם היהודי. 

 אני, היה לי קשה לקבל מה זה גרות. יש בן העם היהודי; לא נולדת יהודי, איך אתה יכול להיות יהודי? אתה יכול להיות היום שווייצרי אם לא היית בשווייץ? אם אתה רוצה להיות אזרח שווייצרי, אתה עכשיו צריך לעשות תהליך. אני לא מדבר על כך שבוחנים אותך בשפה ולא בשפה, בתהליך ארוך; אתה צריך להתחבר לעניין הזה. ואם אתה לא מחובר לעניין הזה, ואתה באמת לא רוצה, לא רוצה להיות מחובר לעניין הזה – הם רוצים לקבל את הדבר הזה שהוא יהודי, לקבל את זה. יושב כאן שר הפנים הרבה שנים – אזרח לא יהודי, אזרח אנגליה, תושב אנגליה, אזרח אנגליה, שווייצרי, שבא, רוצה להיכנס לארץ, והוא רוצה להיות אזרח ישראלי, לא יהודי. אתה יודע איזה תהליכים הוא יעבור, אם הוא יקבל את זה בכלל? אז אתה בא ואומר: במקום לקחת – אני בכל אופן רוצה לפתור את הבעיה הזאת שיש כאן בני העם היהודי ויש כאן חצי מיליון שגרים, ואתה לא רוצה למנוע התבוללות, אז אתה מביא את ההתבוללות בפנים. אתה אומר: אין בעיה, אנחנו נקרא לכם יהודים מהר. זה מה שאתה עושה. הרי אתה יודע כמה נוצרים יש היום שלא מעניין אותם, הם לא רוצים להיות בני העם היהודי? הוא רוצה שלא יהיו לו מגבלות ויהיו לו את הזכויות.

אני מציע, תקבע לך אזרחות ישראלית. אפשר לקבוע אזרחות ישראלית. אנשים שהם לא גרים, הם לא יהודים, הם אזרחים ישראלים. זה שהם הגיעו לפי חוק השבות, שהסבתא או – – –


– – – אזרחים ישראלים – – –


 אז אני אומר, אבל תיתן להם – – –


במסגרת חוק השבות נתנו להם להיכנס, גם למי – – –


 אז תקרא לכולם – – –


בגלל הקשר שלו לעם ישראל. 


 אז תקרא לכולם ישראלים, הם רוצים להיות.


 הם ישראלים, הם אזרחים ישראלים, אין להם שום בעיה.


 – – –


אני אומר את זה היום לאור כך שהיום התפרסם שהלמ"ס עושה את החלוקה – – –


 יש להם את כל הזכויות, יש להם את הכול. 


עכשיו מה, איפה אין להם זכויות? איפה אין להם זכויות?


יש להם גם את הזכות, אם הם רוצים, להתגייר. אבל הם לא רוצים להתגייר, נקודה. 


הם לא רוצים – – –


 לא רוצים להתגייר. 


הם גם לא מאמינים בגרות, בחלק הערכי של העם היהודי. 


 הם לא רוצים. מספיק להם זה שהם ישראלים, טוב להם, נוח להם. הם לא רוצים להתגייר.


 לא, אבל גם מי שרוצה להתגייר – השאלה אם הוא יכול, הרב דרעי.


 מיכל, מיכל, אני אומר לך באחריות. 


 אני אמרתי את הדברים האלה – – –


 הגיור של הצבא זה הגיור הכי מקל שיכול להיות בעולם מבחינה אורתודוקסית. 


 ומעכבים להם את זה שנים. 


לא נכון. 


 אני אגיד לך איפה זה בא לידי ביטוי. זה בא לידי ביטוי בזה שהלמ"ס היום פרסם שעד היום היו שלוש קטגוריות: הייתה קטגוריה אחת של יהודים, ערבים ואחרים. בא פורר, באה המפלגה, והיא אומרת: למה "אחרים"? הם לא אחרים. מה הם? אז אנחנו היום נקרא "יהדות מורחבת". כך בא הלמ"ס ואומר: יהדות – "אוכלוסיית יהדות מורחבת". מדוע? לא לקרוא להם – אז אני אומר: אל תקרא להם "יהדות מורחבת", תקרא להם "ישראלים". חבר הכנסת אריה דרעי, אני אומר להחליף את המושג הזה של "יהודי" במושג "אזרחים ישראלים", זה מה שאני אומר. כי אתה רוצה שירגישו בנוח. 

אז גם אני מוכן שיקראו לי "אזרח ישראלי", אבל אני יודע שאני יהודי, וזה מה שחשוב. אתה בא ועושה צעדים; אתה מבקש לייחס להם דברים יהודיים ומסורת יהודית, ואתה רוצה שבית הדין – אתה מכריח גם אותי לפעול, אתה מכריח את בית הדין הרבני להכיר בו כיהודי. אתה רוצה לעשות לו נוח, אז תרגיש בנוח עם "אזרחים ישראלים". 

ואני מוכרח להגיד מילה אחת על הנושא של יוקר המחיה. 


 כן, אבל משפט אחרון, בבקשה. 


 כן, אבל יחד עם קריאות הביניים, ביחד.


 לא, בסדר. 


 אני לא חושב שצריך היום להתווכח אם יש יוקר מחיה. מי שיוצא לשוק, מנהל בית, מנהל משפחה, קונה בחוץ – יודע מה יוקר המחיה. זאת עובדה, על זה אי-אפשר להתווכח. אבל אנחנו מדברים על ההתכחשות, על הניכור הזה, שבא שר האוצר ולא נותן מנגנוני פיצוי ואומר שאין בעיה לסוחרים, ואומר שאין בכלל בעיה עם הקורונה, היא בעצם שפעת ולא צריך להתמודד עם שום דבר. 

כשדיברנו על התקציב ישבנו פה ואמרנו שאין שום תקציב להתמודדות עם קורונה. אז זה היה בתקופה שהיה נראה שאנחנו אחרי זה. הינה זה הגיע, ואנחנו היום יודעים שהחלטות מקצועיות נגזרות ומתקבלות בגלל הבעיה שאין תקציב. אנחנו נמצאים פה בדוגמה – ואני מסיים בזה. הניכור. יושבים בראש הממשלה הזאת אנשים שהם אמידים, וזה בסדר, אבל הם מנוכרים לציבור ומתכחשים לציבור שלהם. מנהיגות – הדבר הבסיסי של מנהיגות זה שרואים בסבלות העם. את זה לימד אותנו משה, שרואה וחש את סבלות העם. אני רוצה להגיד לך בעניין הזה – – –


 משפט אחרון, בבקשה. 


 ראש ממשלה שיכול להגיד כאן את מה שהיה לנו כאן בשבוע האחרון, זה באמת זילות של הממשלה והנושא בראשות הממשלה – אבל להגיד למישהי "תעופי לי מהעיניים", זה היה בפרשת השבוע – – 


 תודה, אדוני.


– – הראשון שאמר את זה היה פרעה, חבר הכנסת אמסלם, פרעה למשה רבנו: תעוף לי מהעיניים, לא רוצה לראות את פניך. 


 תודה רבה.


זה היה גם הסוף של פרעה, מכאן היה גם הסוף שלו. תודה. 


 תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. ישיב על הצעת האי-אמון השר במשרד האוצר חמד עמאר. 


– – – 


אי-אמון, תשובה, אי-אמון, תשובה, ואז דיון משולב. 


 אני ראשון?


 איך לא? 


אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מקלב, שמעתי אותך בקשב רב. מה אני אגיד לך, לחלק הראשון שהתייחסת אליו, עניין הכשרות, אני לא רוצה להתייחס; לחלק השני, של הגיור, שגם דיברת עליו ארוכות, אני גם לא רוצה להתייחס. זו מלחמה שלכם, בין היהודים, בנושא של גיור, ואני לא אתייחס לנושא הזה.


 וגם לא – – –


 אל תתייחס לכלום. 


 שר הדתות ענה, הוא השיב.


אני לא מתייחס. אני לא. הצעת האי-אמון שאני אמור לענות עליה היא על יוקר המחיה. 


 אתה נורבגי, לא?


 אתה רואה אותי נורבגי? 


 הוא דרוזי. 


 אני כמוך, שנינו לא נורבגים. אם אתה נורבגי גם אני נורבגי. אתה נורבגי? אתה לא נורבגי אז גם אני לא נורבגי.


 אפשר להיות דרוזי בגיור? אם מישהו רוצה להיות דרוזי, הוא יכול להיות? 


 הוא יכול להתגייר. 


 תשמע, אני רוצה להגיד לך, ואני רוצה להרגיע אותך: אצלנו הכי קל. אין יותר קל מאצל הדרוזים. אימא דרוזית ואבא דרוזי – אתה דרוזי; אחד מהם לא דרוזי – לעולם לא תהיה דרוזי, אתה לעולם לא תיכנס להיות דרוזי, זהו. אתה יכול לצאת מהעדה, אתה לא יכול להיכנס אל העדה. 


 זה – – –


 זה אצלנו. אז אני הקלתי עליך בצורה בלתי רגילה, אצל הדרוזים זה הכי קל.


 גם אצלנו זה היה ככה פעם, עד הממשלה הזאת. 


 גם אם הוא חשב, הייתה לו מחשבה – פטרת אותו. 


 אין מה לחשוב. אצלך, אתה יכול להתגייר ולהיות יהודי; אצלנו אתה לא יכול להיות דרוזי, זה קל. 


 אצלנו ההיסטוריה יותר מעניינת. אצלנו ההיסטוריה יותר מעניינת, עם העירובים האלה לאורך אלפי שנים. 


 בואו נאפשר לשר לענות. 


אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת מקלב – – –


 עד היום – – – מה רוצים – – – 


 חברי הכנסת, נראה לי שהסוגיה לא תיפתר פה במליאה. חבר הכנסת סובה – – –


– – – 


 חבר הכנסת סובה – – –


 אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת מקלב – – –


 רק חידדתי נקודה, זה הכול. משפט קצר – – –


 תודה. 


חבר הכנסת מקלב, אני רוצה להגיד לך כמה דברים וארד, לא אדבר הרבה. קודם כול, אני רוצה להגיד לך שאנחנו לא נפקיר אף אחד במדינת ישראל. אף אזרח לא יופקר. אמר את זה אביגדור ליברמן, אני אומר לך את זה כאן: אנחנו לא נפקיר אף אזרח במדינת ישראל. נגעת בנושא של העסקים – אף אחד לא יופקר.


 אתה מאמין לו, חמד? 


 לא נפקיר אף אחד במדינת ישראל, זה – 1. 


 אבל חמד, זו רק שפעת. 


 2. אנחנו מכירים ביוקר המחיה, אנחנו יודעים. 


 זו רק שפעת, מה הבעיה?


אנחנו רואים. יש כמה סיבות ליוקר המחיה, אבל אני לא אגע בהן. האחת היא חומרי הגלם בעולם שמתייקרים; נושא השינוע – אני יודע שאתה מכיר את נושא השינוע וההובלות, אתה מכיר את העלייה של מאות האחוזים בהובלה הימית, כולנו מכירים את זה. אבל אנחנו – – –


 – – – זה בקטנה, העיקר התקציב.


 אנחנו הלכנו ועשינו כמה צעדים בחוק ההסדרים. 


 אחד זה חמורים וגלמים שמשיתים מיסים על האזרחים. 


אנחנו הלכנו ועשינו כמה צעדים בחוק, ברפורמה שאנחנו מקדמים, הרפורמה של היבוא, שתביא להורדת מחירים. את כל החסמים ביבוא אנחנו מורידים. נתחיל להרגיש את זה, נאפשר ליבואנים קטנים ובינוניים – נקל עליהם לייבא. זה יביא להורדת מחירים. אני חושב שתוך תקופה קצרה נתחיל להרגיש את ההוזלה בחלק מהמוצרים שמיובאים לכאן, כמו כלי ניקיון ודברים אחרים. נרגיש את זה, כי אנחנו אפשרנו את זה. אנחנו מורידים את הרגולציה של כל היבוא, אנחנו מקבלים את הרגולציה ומתאימים את הרגולציה הישראלית לרגולציה במדינות המתפתחות. אנחנו עושים כמה צעדים, אנחנו עוברים ליבוא מוצרים על בסיס הצהרה על עמידה ברגולציה ולא בדיקה בטרם הכניסה לשוק, וחיזוק היבוא המקביל. אני מאמין שמהלכים כאלו שאנחנו נעשה ונקדם יובילו להורדת המחירים בסופו של דבר. אנחנו עובדים על זה, אנחנו עוקבים אחרי כל מה שקורה. תודה רבה. 


תודה רבה לשר במשרד האוצר חמד עמאר. חברי הכנסת, אנחנו נעבור לדיון בשתי הצעות האי-אמון. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. 


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קרוב לשני-שלישים מהציבור נותנים ציון רע עד רע מאוד לתפקוד הממשלה והנוכל העומד בראשה, למכחישת הקורונה שאשא ביטון, לשר שמחלק את קופת האוצר לחברים שלו ולשר-בלי-תיק הנורבגי שלו, ולשר להפצת המגפה הורוביץ. השליש הנותר כנראה לא נחשף עדיין למחדל הנורא, להפקרות המוחלטת, לחדלות האישיים, לזעקה הנואשת של מאות אלפי הורים שמתרוצצים ממתחם למתחם כדי לצאת מבידוד ולהצליח להתגבר על האין-אונים שלכם. במקום לפצות את אזרחי ישראל על הפגיעה בהכנסות, אתם משיתים עליהם מיסים בלי סוף ואפילו דורשים מהם לשלם על המחדלים שלכם. אדוני היושב-ראש, ערכה כזו עולה כ-20 שקלים; משפחה עם ארבעה ילדים שצריכה לעשות בערך שתי בדיקות שבועיות תצטרך להוציא כ-1,000 שקלים בחודש כדי לממן את החרפה שלכם. 

אבל חבל לי להשחית את זמני לריק על ממשלה מושחתת שכזו, חסרת תקנה. אני רוצה לומר לאזרחי ישראל: אל תדאגו. נכון, דודי? פעם אחת, מספר המדרש, באו בני מצרים לדון עם בני ישראל לפני אלכסנדר מוקדון. אמרו לו: הרי כתוב בפרשת השבוע שקראנו "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום", הם לקחו מהם כסף וזהב – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם מאיתנו. אמר להם גביהא בן פסיסא: כתוב גם באותה פרשה: "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה" – תנו לנו שכר עבודה של 30 שנה ו-400 שנה. ישבו פילוסופים וחישבו ולא הגיעו ל-100 שנה שכר עבודה עד שהייתה מצרים שייכת לעם ישראל, והלכו משם בבושת פנים. והמדרש אומר: אותה שנה – שביעית הייתה. גם אנחנו, אזרחי ישראל, כשממשלת ההונאה המופקרת הזו תושלך לפח האשפה של ההיסטוריה ואנחנו נחזור בעזרת השם לשלטון, נעשה לכם חשבון על כמה בדיקות אנטיגן נאלצתם לשלם, כמה ימי בידוד וקיטון במחזורי הכנסות נאלצתם לספוג, כמה מיסים ועליות מחירים שילמתם כדי לממן את הממשלה המופקרת הזו, המנופחת והבזבזנית הזו. את כל זה אנחנו נעשה חשבון, נחזיר לכם בכפל-כפליים, עם שוק חופשי, כלכלה פורחת והפחתת מיסים. תודה רבה.


תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות.


תודה רבה. אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שאין אדם שלא ראה את הסרטונים מיום רביעי האחרון: קבוצה של שוטרים סמויים תופסים ילד, ילד בן 19, ילד בן 19 בלי אף עבר פלילי במשטרה, שהחטא היחיד שהיה לו זה שהוא העיר להם: שרטתם רכב של אישה. קופצים עליו שלושה-ארבעה אנשים, מכניסים אותו באלימות קשה לתוך ניידת ומפרקים אותו במכות. אני ביקרתי את הבחור הזה בבית שלו; הוא נמצא בטראומות, הוא לא רגוע, בוכה עד עכשיו. מילה מעמר בר לב לא שמעתי על זה. 

רבותיי, אנחנו נמצאים בצומת דרכים שבו אנשים מאבדים את האמון שלהם במשטרה. זו לא עוד קבוצה קנאית, לא עוד קבוצה קיצונית, שאתה יכול להגיד: תשמע, התנפלנו עליהם. בן אדם חרדי לא יכול ללכת ברחוב בלי חשש שיקפצו עליו. היטיב להגדיר זאת יהודה שלזינגר העיתונאי, והוא כותב: "תושבי ירושלים החרדים שלום, מסתובבת בעיר חבורת ערסים עבריינים אלימים בתחפושת שוטרים, שמכה ומתעללת בחרדים. זהירות". רבותיי, אלה מילים קשות. אף אחד מאיתנו לא רוצה שלא יהיה אמון מלא של העם במשטרה והעומדים בראשה. אני אומר לך, עמר בר לב, אתה חושב שהמשטרה שלך בירושלים תעשה ככל העולה על רוחה מול ילד קטן? אתה תראה אותנו בהמונינו ברחובות. אתה תראה אותנו, את הציבור המתון, אתה תראה את הרבנים, את העסקנים, תפגוש אותנו ברחובות. אנחנו לא ניתן לך להתעלל באחדים. תתעשת על עצמך. אותם אנשים שירו במחבל בשער שכם – תוך כמה שעות לקחו להם את הנשק, חקרו אותם במח"ש; לאותם אנשים נתת ארבעה ימי התארגנות. 

אדוני היושב-ראש, היטיב להגדיר זאת יושב-ראש תנועת ש"ס בטוויטר במשפט קצר, חד, מספר שופטים: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". אדוני היושב-ראש, תאמין לי, אני אשלם לך כל הון שבעולם, לך ולשר ולכל החברים פה בקואליציה, להסביר את ההיגיון, את ההיגיון: ככל שיש יותר נדבקים – פחות הנחיות; יותר חולים קשים – תוריד את התו הירוק; כל המדינות האדומות יוסרו, הכול מותר. 

אני אומר לך, אני רציתי להבין מה האנטיגן הזה עושה, מה ה-PCR הזה עושה – בלבול שלם בהנחיות. אף אחד לא מבין מה אתם רוצים ממנו. הייתה כאן ממשלה קודמת, ונפתלי בנט, שישב שם בפינה, אמר: תנו לי לארבעה שבועות את מדינת ישראל, אני אנקה לכם אותה.


משפט אחרון.


 קיבלת חצי שנה, הרסת את האמון של העם בכול. הפקרות מוחלטת. אנשים לא מאמינים במשרד הבריאות, וזה כואב לנו. תראה מה עשית. אם אתה לא מסוגל את העצה שבזמנו אמרת – – –


 תודה.


וגם אתה, השר כהנא, רצת מריאיון לריאיון: תנו לנו את הממשלה, כמה ימים וזה מסודר. נתנו לכם חצי שנה, והזקתם לבעלי עסקים. האנשים האלה, אין להם איך לגמור את החודש. ומה אומר ליברמן המנותק? אגב, זה אותו ליברמן שהיום לשאלה של עיתונאי לא שמע על הסיפור של המעצר של הבחור.


חבר הכנסת מלכיאלי, תודה רבה.


הוא בכלל לא איתנו. הוא אומר: העסקים, הכול טוב. יבגני, לך ליו"ר שלך. הוא חושב שהכול טוב. הכול לא טוב.


תודה רבה.


אם אתם לא מסוגלים, תנו לנתניהו בחזרה לנהל את המדינה – פחות הרוגים, פחות חולים.


תודה. תודה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה, אדוני.


אדוני היושב-ראש, אדוני השר, יש לי נאום בנושא קורונה, אבל אני אחליף אותו, ברשותך, אדוני השר, בתנאי שתבטיח לי שתקשיב, כי דיברת מקודם, ודיברת בנחת וענו לך בנחת. אני, יש לי נאום שלם על נושא הקורונה, ובזכותך – הצלחת להוריד מראש הממשלה קצת ביקורת שמגיעה לו, ולא קצת, הרבה. 

אני שואל אותך, אדוני השר: יש גוף אחד ממלכתי בנושאי דת במדינת ישראל, קוראים לו הרבנות הראשית. תראה, אנחנו החרדים היינו בני פלוגתא של הציבור הדתי-לאומי לא אחת – אפשר?


כן. לכם אני לא יכול להעיר.


רק הסדרנים.


 רק הסדרנים. לאן הגענו. 


אני מתחיל מההתחלה, אתה יכול לאפס את השעון. גוף ממלכתי רבני אחד היה במדינת ישראל, ולא נסתיר שהייתה מחלוקת, גדלנו על הדבר הזה. לנו הייתה ביקורת גדולה מאוד על נושא הרבנות בהרבה מאוד תחומים, בהרבה מאוד דברים. אצלנו זה לא בדיוק היה אתחלתא דגאולה. הרבה מחלוקות היו בתוך הבית פנימה בין אנשים מאמינים, ואני מקווה ובטוח שאלה היו מחלוקות לשם שמיים. 

אבל דבר אחד ברור שהיה תפקידן מאז ומעולם של המפלגות הדתיות – המפד"ל, וכל אלה שהמשיכו אחריה והתפצלו ממנה וכו': לשמור על הדבר הממלכתי הזה שנקרא הרבנות, שהוא ברירת המחדל מבחינתנו, ואצלכם זה היה השיא והדבר הכי טוב והכי חשוב. מבחינתנו זה דבר שטוב שהוא קיים כי הוא קיים בשביל כל העם; אנחנו החמרנו עם עצמנו. בסדר, מותר לנו. החמרנו עם עצמנו באוכל, החמרנו עם עצמנו בהרבה מאוד דברים. אבל הגוף הזה הוא גוף שאתם קשרתם אותו עם המדינה, ובשבתות בבתי הכנסת אתם מתפללים לשלומה של המלכות, של שריה ויועציה. יש הרבה גופים למדינת ישראל; אף אחד מהם, אדוני השר, לא חף מטעויות, מכשלים, מבעיות של ביורוקרטיה, מחוסר הסברת פנים. אף אחד מהם. הגופים הכי חשובים; הינה, המשטרה – תראה מה שקורה עכשיו – –


 – – –


דקה, אדוני. – – מישהו בא ואמר: לפרק את המשטרה? 


 – – – לפרק את הרבנות?


 מישהו בא ואמר שהדרג המקצועי המשטרתי לא הוא שיקבע איך אסור, מה מותר ואיך עושים? לא. אלא מה? משפרים. אתה הגעת לתפקיד שלך – בוא נדבר בכנות, הגעת כמו פיל בחנות חרסינה שרואה רק דבר אחד: לקחת את הסמכויות – לא את הדרך הניהולית. דרך ניהולית אפשר לשנות. 


 נא לסיים.


אם היית כן בדבריך, היית מנסה לשנות. אם אתה באמת מאמין – ואני בטוח שאתה כנראה מאמין במשהו בעניין הזה – היית מנסה לשנות מבפנים. במקום זה באת, חתמת קודם כול על הסכם קואליציוני, לפני שפגשת איזשהו רב מהרבנות הראשית; חתמת על דבר של גיור, דבר – ואתה רואה שאלפי רבנים וכל הציבור, העם שאיתך, העם הדתי, האמוני, זועקים נגד זה. מה, אנחנו השתגענו, מה אנחנו זועקים נגדך? אין לנו מה לעשות היום? אין קורונה? אין אומיקרון?


 תודה.


 תחשוב. לא ניסית אפילו לראות באמת, לתקן דברים שלפי השקפת עולמך או אחרים היה צריך לתקן. באת רק בשביל להפיל את הדבר הזה שנקרא מוסד הרבנות במדינת ישראל. אין משהו אחר.


 בשביל זה באתי לכנסת?


אין משהו אחר.


 תודה רבה, חבר הכנסת אשר.


 תחשוב.


תודה.


 רק תגיד לי, אמיתי עכשיו, תסתכל לי בעיניים – –


 אבל תחשוב כמה אנשים.


 נא לסיים את דבריך, בבקשה.


 – – תגיד לי שאתה מאמין במה – – –


 תן עוד דקה, יש – – –


 תגיד לי שאתה מאמין במה שאמרת עכשיו.


 לא, אדוני. בסדר, אנחנו צריכים לעמוד בזמנים. אני צריך להיות גם שוויוני כלפי כולם.


 אני מאמין. אתה יודע למה? 


 למה?


בגלל שאני יודע – אני יודע, אתה עשית קורס – – –


לעמוד בזמן.


 אנחנו מכירים מלפני.


 אתה עשית קורס טיס, נכון? 


 לא, די.


כמה אנשים שהתחילו את קורס הטיס נפלו עד שהגיעו? כמה חברים שלך נפלו מהקורס והעיפו אותם משם? העיפו או לא הצליחו לעבור. הרבה אנשים, נכון?


265.


חבר הכנסת אשר.


 למה לא הייתם מסבירי פנים כאלה, נחמדים? למה לא נתתם לכל אחד? יש מפלגות שהביאו פה אנשים רק בשביל להיות טייסים, והם לא מצליחים. גיור זה הלכה, זה לא הסברת פנים סתם.


חד-משמעית, רק הלכה. 


 מה, אתה רוצה לשנות את הדנ"א היהודי? 


השתגעת?


 אתה? על הכתפיים שלך?


השתגעת? אני רוצה לשנות את ההלכה? 


 תחשוב עוד פעם. תחשוב.


תודה.


 חס ושלום, חס ושלום.

את הבעיות עם יוליה מלינובסקי אני אפתור לך. 


חס ושלום.


תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. אני מזמין את חבר הכנסת יבגני סובה, ואחריו – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.


אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת יעקב אשר, אל תצא. פעם דיברנו על הנכדים שלך, נכון? אמרת שאתה סבא מאושר. סיפרת לי.


אל – – – שיחות פרטיות.


לא, לא. אתה יודע מה ההבדל – אני אומר את זה בחצי צחוק – מה ההבדל בין סבא לסבתא? אתה יודע מה ההבדל? סבא זה סבתא בלי אחריות. עכשיו שכל אחד יתייחס לפירוש הזה. אז אופוזיציה זה בלי אחריות.


 יש לך – – – לבדיחות?


אתם יכולים לצעוק, אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים – –


 הילדים שלך – – –


– – האחריות בידי הקואליציה והממשלה. עכשיו, אני כמובן מאחל – – 


 חבר הכנסת – – – חבר הכנסת קיש, תנו לו.


– – לכל הסבים והסבתות שייהנו מהנכדים, אבל ככה בנימה אישית, אני החזרתי פה משהו בקטנה. 


– – – כל הנכדים שלי – – –


 עכשיו אני אגיד עוד משהו.


 יבגני, הסבא משלם כל הזמן, איך זה "אין אחריות"?


 ברור, יש גם סוכריות בכיס. בדרך כלל זה לסבא. סבא מחלק סוכריות.


 יש לו אחריות רק על הארנק.


אה, יש לו אחריות – – –


בסדר.


 רק על הארנק.


 אבל לפחות מסכימים שזאת בדיחה טובה. עכשיו, מה ששמענו פה, אדוני היושב-ראש, זאת פשוט היסטריה בזמן המגפה. אני לא יודע אם אפשר לתת פה אבחנה רפואית למושג הזה, היסטריה, אבל אני מעדיף לא לשמוע את השופרות של הממשלה הקודמת בערוצים – ואנחנו כולנו יודעים מהם הערוצים; אני מעדיף לשמוע את העובדות. 

אז הינה לכם עובדות: היום בוועדת הכספים הופיע נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שהסביר בלי צעקות, בלי כל הרעשים, בצורה שקולה ומקצועית, מהי השפעתה של המגפה על כלכלת ישראל, ובין היתר נתן גם ציון לצעדים שנוקטת הממשלה הזאת והקואליציה הזאת. ואז, אני מצטט את נגיד בנק ישראל – –


 – – –


 – – שאומר שזה לא אירוע מקרו-כלכלי. הוא מגדיר את האירוע ואת הצעדים של הממשלה כצעדים טובים בסך הכול, ובסופו של דבר, כמובן, עכשיו התפקיד שלנו כממשלה הוא גם להגיע לאזרח הפשוט ולדאוג – וזה גם מה שאנחנו אומרים. אנחנו מתחילים מהמקרו. ודרך אגב, רק לפני חצי שנה לא היה תקציב. אני לא רוצה עכשיו להזכיר לכם מה אתם עשיתם עם התקציב ואיך משרדי הממשלה לא עבדו בגלל שלא היה תקציב, ואיך אתם הפכתם את התקציב לכלי ניגוח פוליטי.


 – – – אתה אומר חצי אמת – – – 


איך אתם בצורה הכי צינית השתמשתם בתקציב בשביל לנסות אולי לגנוב בחירות ולקבל 61. והינה, העברנו תקציב. אפשר להתווכח, ביקורת זה דבר לגיטימי, אבל היסטריה בזמן מגפה זה לא דבר לגיטימי. אין ספק, אפשר להשמיע דברים טובים, אפשר גם להשתתף בדיונים בוועדות, אבל לעשות דה-לגיטימציה לממשלה – –


תודה. 


– – ולעשות היסטריה בזמן המגפה זה דבר שאין לו שום לגיטימיות בעולם.


תודה רבה.


אל תתחילו עם הדבר הזה, כי אני אומר לכם, הציבור יודע בדיוק כשיש ביקורת וכשיש היסטריה. לא ניתן להיסטריה להשתלט.


ד"ר ליברמן אמר שזאת שפעת. אין מגפה.


אנחנו נמשיך ונדאג – – 


תודה.


 – – לכל אזרח ואזרח. 


 איך אתה לא מתבייש להראות את הפרצוף שלך כאן – – 


 תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה.


 – – כשמאות אלפי הורים עומדים בתור בגלל ההפקרות שלכם?


אני מזמין את חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. 


מאות אלפי הורים עומדים בתור בגלל ההפקרות שלכם, ואתה עומד כאן ואומר: אנחנו נדאג?


תודה.


 – – –


 תתבייש – – –


חבר הכנסת קרעי, אני בטוח שתרצה לשמוע את דבריו של חבר הכנסת סמוטריץ'. 


 – – –


חבר הכנסת סובה, אנא, אנא. חבר הכנסת קרעי, תודה רבה.


– – –


חבר הכנסת סובה, אנא, שב במקומך בבקשה, תודה רבה. תודה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.


 אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – – –


סובה, 70%, 30% – – –


חבר הכנסת, אנא, חבר הכנסת אמסלם. בבקשה.


וה-30% האחרים סוגדים לערבים. 


חבר הכנסת אמסלם.


דודי, שנייה, דקה. חבריי חברי הכנסת, אני קורא כבר יומיים את השופרות שמספרים שבנט בכלל גאון, ואו-טו-טו כולנו נראה שההימור שהוא לקח הצליח והגל ירד. 


 גם אוויל מחריש לחכם ייחשב.


אגב, דיברתי פה הרבה יותר מפעם אחת כבר על זה שהגל מטבעו עולה ויורד, והשאלה היא רק מה גובהו בשיאו, מה עוצמתו, מה המחירים שאנחנו משלמים בבריאות, בחיים, בכלכלה, בשגרת החיים. 

בנט יכול אולי לנהל קרן הון סיכון – סטרטאפיסט, איש שבנוי על אקזיטים ולוקח סיכונים. עכשיו, כשאתה מהמר על הכסף של עצמך או על כסף של משקיעים שהסכימו לשים אצלך את הכסף ולתת לך לנהל אותו, כמו שמנהלים קרן הון סיכון, אני יכול להבין; יש משקיעים סולידיים, ויש משקיעים שאוהבים סיכונים. אתה לא יכול כראש ממשלה להמר על מדינה; היא לא שייכת לסבתא שלך. אתה לא יכול להמר על החיים של אזרחי המדינה, על בריאותם. כן, זה נכון, אף אחד לא יודע איך מתנהל האומיקרון הזה, ומה תהיה חלילה העלייה בתחלואה הקשה עם העומס בבתי החולים, וחלילה העלייה בתמותה. כנראה בשיעורים נמוכים יותר באופן יחסי מאשר בדלתא, אבל אף אחד לא באמת יודע. אז אתה מהמר. 

 עכשיו, אם ההימור יצליח אתה תמחא לעצמך כפיים, כפי שמחאת לעצמך כפיים בסוף הגל הרביעי אחרי שהכלת 1,800 מתים, וגם יותר מזה. אתה מהמר על הפרנסה של אזרחי ישראל, עליהם, כן, אותם אלה שעל הגב שלהם עשית קמפיין ציני, ואתה זורק אותם היום בצד הכביש. אגב, לא כי אתה רוצה – כי אתה לא באמת ראש ממשלה, וליברמן לא מרשה לך לתת פיצוי. כל ההימור הזה הוא הרי לא הימור מחושב, הוא לא הימור מושכל, זאת לא החלטה. ושוב, גם אם זאת החלטה, זה פשוט פשע להמר על חיים של מדינה ואזרחיה. אתה מהמר בלית ברירה, כי אף אחד לא נותן לך לתפקד בממשלה הזאת, אין יכולת לקבל החלטות, כל אחד מושך את השמיכה למקום אחר. חצי מכחישי קורונה יש לך בממשלה בכלל: שר אוצר שמבחינתו זה קצת כמו שפעת; שרת חינוך שעוצרת – עצרה לפחות – בזמנים הכי קריטיים את מבצע החיסונים בבתי הספר.


פיטרה את המנכ"ל שלה.


אגב, מבצע החיסונים הזה נכשל, לשיטתך. הרי אתה הגדרת אותו, ראש הממשלה, כיעד. 20%, 25% – לא יודע על כמה אחוזים בדיוק עומדים היום שיעורי המתחסנים, אבל בצדק, אין אמון. צאו עכשיו לרחוב, קחו עשרה אנשים, תשאלו אותם מה ההנחיות הנוכחיות להיום – לתשעה מהם אין מושג על מה מדובר, מה עושה מי שנחשף, כן מחוסן, לא מחוסן, מה קורה במערכת החינוך; בכלל אף אחד לא מוצא ידיים ורגליים. 100,000 – אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש.


 כן.


100,000 תלמידים או חולים או מבודדים – אין להם שום פתרון. ככה לא מנהלים מגפה. ואני רוצה להקריא, ברשותך, משהו קטנטן, חצי דקה, אנחנו היום הרי – אין יום דיונים ארוך.


כן, אבל אנחנו מבקשים בכל זאת.


 ממש חצי דקה. כותב – – –


יש לנו פה הרבה מאוד דקות דיבור של קרעי. יש יום.


כותב אברהם קורחוב – ממש בקצרצרה.


 – – – חצי שעה בשביל החצי דקה.


אני ואשתי בחרנו בבנט, האמנו לו שהוא יהיה נאמן להבטחותיו, האמנו שהוא באמת בא ממקום אמיתי, האמנו שהוא בא לעבוד כפשוטו – ואני מדלג. גם כשהוא הקים את הממשלה האמנתי שמה שרואים משם לא רואים מפה, ושנפתלי יודע מה הוא עושה. אבל אי-הטיפול במגפה ממחיש כמה ראש הממשלה מנותק; אי-ההתייצבות לצד העצמאים ממחישה עד כמה הממשלה מנותקת; אי-הדוגמה האישית; העובדה שהשרים יוצאים מהקבינט עוד לפני שהחל הדיון; העובדה שעבר חוק החשמל שמפלה בין יהודים לערבים; העובדה שמפנים את חומש – אגב, היום היה עוד פינוי כזה – אך לא את ח'אן אל-אחמר. 


תודה.


העובדה שיש ממשלה מנופחת בכל קנה מידה; ההידרדרות ביחסים עם ארצות הברית; ההחלטה שלא לפתח את שדות הגז – כל אלה גורמים לי להצטער על הבחירה בנפתלי. וזה מה שהופך אותי, אגב, לאופטימי, כי הציבור חכם – –


 תודה.


– – ויש לו יושרה, והוא יודע להודות בטעויות. ולכן התמיכה בבנט ובממשלתו הולכת ומידלדלת. גם כשבחדשות 12 ישימו – ראיתם את זה אתמול – – 


 היה הרבה יותר מחצי דקה.


 – – את השלילה בלבן ואת החיוב בשחור.


 הרבה יותר מהקטע שרצית לקרוא.


 עולם הפוך ראיתי, והציבור יזרוק אתכם הביתה ויבחר ממשלה חדשה, יהודית, לאומית, ציונית ומקצועית – –


 תודה רבה.


 – – כזו שבאמת באה לשרת את אזרחי ישראל.


 תודה רבה.


 תודה וסליחה על האריכות, אדוני היושב-ראש.


 תודה. אני מזמין את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.


למה לבצלאל לא – – – אין שליטה על בצלאל.


 אדוני היושב-ראש, אני מבקש לתת גם לאוסאמה עוד – – –


 לא, לא, לא. תודה רבה. אל תתערב.


 בבקשה, אדוני.


 אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אמסלם, דיברת על עקירות ונטיעות – בינתיים כל הזמן כל הזמן עוקרים לנו: עוקרים יישובים, עוקרים בתים, הורסים בתים – – –


 איזה יישובים – – –


איזה יישוב? אום אל-חיראן, אל-עראקיב. אתה רוצה שאני אתן לך דוגמאות?


 זה אדמות מדינה. צריך לעקור שם את הכול.


לא. לא אדמות מדינה.


 מה אתה אומר?


כשיש נטיעות, אנחנו דווקא בעד נטיעות.


 אז למה – – –


אנחנו בעד נטיעות. אבל כאשר נוטעים ועוקרים את התושבים, אז בטח שאנחנו נגד. כאשר נוטעים עצים ועוקרים אדם – מי קודם, העץ או האדם? האנשים האלה גרים שם מלפני קום המדינה. האנשים שם גרים על הקרקע שלהם, אז באים עכשיו ורוצים לעשות ייעור ויער. אדוני שר הפנים הקודם, כשמדברים על ארגוני סביבה, איכות סביבה, אז אני תמיד אומר שאנחנו כן רוצים איכות סביבה ואיכות חיים, אבל קודם כול תנו לנו חיים, תנו לנו לחיות.


 למה הוא צריך – – –


אחרי זה אפשר לדבר על איכות חיים ואיכות סביבה.


 למה כל אחד צריך 200 – – –


אבל כאשר אתם באים, והממשלה הזאת – – –


 קיבל אדמה לווילה. למה צריך 200 דונם, כל הבדואים שלך? בוא תספר לי, למה צריך לקחת שליש מדינה? למה לגנוב?


אבל אתה – – –


 הרי ברהט, אני אראה לך מגרשים: הוא והבן שלו והנכד שלו.


דודי, דודי, היית – – –


 ואיזה יהודי מקבל – – –


אבל תן לי, אתה רוצה שאני אענה לך?


תודה, חבר הכנסת אמסלם, תן לו בבקשה את – – –


אתה רוצה שאני אענה לך? 


 כן.


 אתה היית יו"ר ועדת הפנים.


 נכון.


יושב פה שר פנים קודם. היית שר.


 נכון.


כשמדברים על הנגב וכאילו גונבים את הנגב והלכה המדינה – אתה יודע שהנגב הוא 60% משטח מדינת ישראל?


 נו?


כמה לכל הערבים הבדואים בדרום? כמה אחוז מהקרקעות, תגיד לי?


 יש כמעט מיליון – – –


תגיד לי. תגיד לי. 2.5%.


 לא, לא, לא.


 2.5%, מה "לא, לא, לא"? אתה לא יודע. אתם – רק סיסמאות, דמגוגיה באוויר – –


 – – – אוסאמה, באיזה פיזור? באיזה פיזור?


– – אבל העובדות: 2.5% – הינה, תשאל את שר הפנים. תשאל את שר הפנים.


 – – – באיזה פיזור? באיזה פיזור?


מה זה משנה? 2.5% – – –


 אני אגיד לך מה עשו הבדואים – – –


2.5%, כאשר היום באים, הולכים, מייערים, הורסים יישובים, ואז באה השרה שקד ומתגאה: הממשלות הקודמות – –


 – – – 


– – לא בנו בנגב; אני עכשיו אבנה בנגב, אני אבנה 12 יישובים בנגב – –


 היא לא תבנה כלום, אל תדאג.


 – – ונבנה בגולן.


 לא תבנה כלום.


 זו ממשלה שהיא ממשלת שינוי.


 מזה אל תדאג. אל תדאג.


 תשמע אותי. זו ממשלה שהיא ממשלת שינוי, אבל היא ממשלה של שינוי לרעה גם בעניין הצעת האי-אמון של דגל התורה. נכון, זו ממשלה שמביאה גל של התייקרויות של מחירים בכל התחומים, גם של משקאות, גם של הארנונה, גם של הכלים החד-פעמיים, גם של מזון, גם של דלק. זו ממשלה, אדוני היושב-ראש – לצערנו, מה שנקרא "ממשלת שינוי". היא ממשלת שינוי לרעה.


תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. השר מבקש לסכם?


 – – – חבר הכנסת – – –


לא. או שאתה מסכם או שאנחנו ממשיכים. ממשיכים.




אם כך, חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעה אנחנו מבקשים לכבד את זכרו של חבר הכנסת לשעבר והשר לשעבר אהרן אבוחצירא. אבקש מחברי הכנסת לקום לזכרו, בבקשה.

(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר אהרן אבוחצירא, זיכרונו לברכה.)


 נא לשבת. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בחודש אוקטובר האחרון הלך לעולמו חבר הכנסת והשר לשעבר אהרן אבוחצירא, זכרו לברכה. אבוחצירא, שנולד במרוקו ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1949, היה מורה במקצועו. בשנת 1972, בן 33 בלבד, נבחר לתפקיד ראש עיריית רמלה וכיהן עד שנת 1977. במקביל, בשנת 1973 נבחר לכנסת השמינית מטעם סיעת המפד"ל, ובשנת 1977 מונה לשר הדתות. לכנסת העשירית נבחר אבוחצירא מטעם סיעת תמ"י, תנועה דתית לאומית מזרחית. בממשלת בגין השנייה מונה לשר הקליטה והעלייה ולשר הרווחה, אך פרש תפקידיו לאחר פחות משנה, בשנת 1982. הוא המשיך לכהן בכנסת, ובסוף שנות השמונים חבר לליכוד ורץ מטעמה. לאחר פרישתו מן החיים הפוליטיים בשנת 1992 עסק בנדל"ן, ובאוקטובר האחרון הלך לעולמו והוא בן 82 שנים. יהי זכרו ברוך.

 אני מזמין את חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי לשאת דברים לזכרו. בבקשה, אדוני.


אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, חברות הכנסת, בני משפחת אבוחצירא היקרים והאהובים, חבריי, אהרן היקר – החבר, הידיד, שהלך לעולמו לפני כמה חודשים, שלושה וחצי חודשים – יש הרבה מה לדבר עליו; הספיק בחייו לעשות מה שהרבה מאוד אנשים לא עשו. הוא היה מהפכן, אבל פשוטו כמשמעו, לא כמליצה. בחור צעיר, בן לאחת המשפחות המיוחסות בישראל, משפחת רבנים מפוארת. כפי שאמרת, היושב-ראש, הוא התחיל כמורה, אבל ראה את המצוקה האדירה של כל העלייה שעלתה ממרוקו ובכלל מארצות המזרח, שלצערנו הרב, הקליטה שלהם – הקליטה הגשמית והקליטה הרוחנית – לא צלחה בישראל, מדינה חדשה שמתמודדת עם מלחמות, עם אמצעים כלכליים קשים, ובכל זאת הרבה סוגי אוכלוסיות, כל אחד עם המורשת שלו, עם המסורת שלו, עם המנטליות שלו, מכל העולם נקבצו – לא מאשים אף אחד, אבל זאת המציאות. והוא ראה והגיע למסקנה, כמו שנאמר בפרקי אבות, "אם אין אני לי מי לי", והוא החליט לקחת בעצמו את העניין. זה לא היה פשוט באותה תקופה, מי שמכיר. היום זה יותר קל, היום זה דור אחר לגמרי; אז היה דור עם תנועות, עם מסגרות – קשה מאוד היה לפרוץ את המסגרות הללו; מסגרות מאוד שמרניות, מאוד סגורות. אני הכרתי קצת את התקופות הללו, אז אני יודע להעריך את גודל המהפכה שהוא עשה אז, כבחור צעיר – להיכנס ולפרוץ בתוך מפלגת מפד"ל השמרנית, הוותיקה – בא כבחור צעיר והצליח מהר מאוד להגיע להנהגה שלהם שם, ובתוך ההנהגה לעשות הפיכות נגד. הוא עם צעירים אחרים שהיו אז במפד"ל עשו הפיכה והחליפו דור. הוא היה אחד מהשותפים לכך. 

אבל בעיקר אני רוצה לדבר – אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, לא היינו באותה התנועה – אני שייך לתנועת ש"ס, הוא לא היה חבר תנועת ש"ס – אבל אני אמרתי את זה בלוויה שלו כשהספדתי אותו, ואמרתי את זה גם באזכרה: הוא הקים את תמ"י בשנת 1981; ש"ס קמה בשנת 1984. אני אומר, את הזרעים של ההפיכה, את האומץ של ההפיכה הזאת, לקום נגד הממסד האשכנזי שהיה אז באותה תקופה, כשהספרדים – לא היה להם כמעט ייצוג, בטח לא בהנהגה ובטח לא בהובלה, לא הרוחנית ולא הפוליטית – אהרן קם ועשה מעשה מאוד מאוד אמיץ בזמנו, ללכת נגד כל הממסד – שהיה ממסד חזק מאוד – של המפד"ל אז, והקים תנועה; צעד עם סיכונים מאוד גדולים. הוא היה חלק מהמפד"ל, הוא היה בהנהגת המפד"ל, עזב את כל זה והקים מפלגה ספרדית מסורתית כדי לייצג את הציבור הספרדי ולרומם אותו – לא צעד פשוט, מי שמכיר את אותה תקופה – והוא הצליח, הוא הביא שלושה מנדטים, וזו הייתה הפיכה גדולה מאוד. 

 אני זוכר את עצמי, אני הייתי אז בחור צעיר, הייתי עדיין בישיבת חברון, בדיוק באותה שנה התחתנתי. ולמרות שאני לא הצבעתי בשביל תמ"י – אני הצבעתי אז לאגודת ישראל, זאת הייתה המפלגה החרדית היחידה שהייתה – הרגשתי, כבחור ספרדי, הרבה מאוד גאוות יחידה, שסוף-סוף קם בחור ספרדי ואומר באומץ: אנחנו מפלגה ספרדית, אנחנו רוצים לייצג את עצמנו, ודי לפטרונות. זאת הייתה פחות או יותר הסיסמה. ואני מאוד שמחתי, הייתה לי גאווה גדולה בזה. אין לי ספק שלי כבחור צעיר בשנת 1984, שגם הייתי שותף להקמה של התנועה של ש"ס, גם כנגד הממסד האשכנזי אז בציבור החרדי – הצעד שאהרן עשה נתן לנו הרבה מאוד כוח, לנו כצעירים ספרדים, לעשות את הצעד הזה. 

אני יודע שאהרן מאוד מאוד שמח – מאוד מאוד שמח – בהצלחתה של תנועת ש"ס. לא הייתה לו שום קנאה, חלילה, אלא להפך. אני כבחור צעיר שנכנס למערכת – אהרן, שכבר היה אז חבר כנסת מטעם הליכוד, מאוד עודד אותי, מאוד חיזק אותי, נתן לי המון עצות. מי שיודע, הוא היה פוליטיקאי מאוד מאוד מאוד חכם ופיקח, עם הרבה מאוד ניסיון. לא לכל העצות שלו שמעתי, וחלק אני מצטער שלא שמעתי, ואני לא אפרט. 


 תפרט, תפרט.


 לא, לא, לא. במשך כל השנים שמרנו באופן אישי על ידידות מאוד קרובה. מאוד קרובה. הוא היה באמת חבר ורע, והוא ייצג – כשהוא היה שר הדתות הוא תיקן דברים, אפליות שהיו במשך שנים, בעיקר לגבי רבנים ספרדים. הוא דאג לשבץ רבנים ספרדים שבאו מהעלייה – גדולי תורה שלא היו להם משרות, דיינים – התחיל לעשות קצת אפליה מתקנת, למנות דיינים ספרדים, רבנים ספרדים, לדאוג לתקנים, לדאוג למשרות. הוא עשה ככל יכולתו כדי לעזור גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית לציבור הספרדי, ואני שמח כיושב-ראש תנועת ש"ס שכבר עשרות שנים התנועה ממשיכה את מה שהוא זרע. אומנם לא באותה מתכונת ואולי לא באותו מצע, אבל הזרע הזה, שהספרדים יכולים לדאוג לעצמם, יש להם גם הנהגה רוחנית וגם הנהגה פוליטית – זה אהרן, יש לו בזה שותפות, ואני אומר את זה לזכותו. כל מה שהיום ש"ס עושה ומה שעשתה, מפעלי החינוך ומפעלים בנושא דת ומדינה – לאהרן גם יש חלק בכותל המזרח בעניין הזה. יהי זכרו ברוך.


 אמן. תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אוריאל בוסו, אחיינו של אהרן אבוחצירא, זיכרונו לברכה.


 אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, משפחת אבוחצירא, בני דודיי היקרים, הבנים והבנות שנמצאים כאן ביציע, בפרשיות שאנו קוראים בשבתות אלו מגוללת לנו התורה את כל עניין שעבוד בני ישראל במצרים והסבל הרב שעברו עד ליציאת מצרים. התורה הקדושה מספרת לנו על מנהיגותו העצומה של משה רבנו, המנהיג הגדול ביותר שקם לעם ישראל בכל הזמנים. משה רבנו היה יורד לעם ורואה את הסבל שהם עוברים. חכמינו זיכרונם לברכה מגדירים את מנהיגותו של משה רבנו בכך שהיה כואב ומצר עימם. כתוב בתורה: "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם" – מסבירים חז"ל: "מלמד שהיה נושא עימהן בסבלותם. אמר: כדי שלא אוציא עצמי מצער הציבור", והיה בוכה ואומר "חבל לי עליכם, מי ייתן מותי עליכם, שאין לך קשה ממלאכת הטיט, והיה נותן על כתפיו ומסייע לכל אחד ואחד מהן". כך אומר המדרש. 

 מנהיג אמיתי נבחן לא רק בכושר הרטורי שלו – וכולכם יודעים איזו רטוריקה אדירה הייתה לו – מנהיג אמיתי זהו אדם שיורד לעם; מנהיג אמיתי זה אדם שמרגיש שהוא מפנים את הסבל או מרגיש שותף לזה; מנהיג אמיתי זה אדם הנאמן לעקרונותיו, נאמן להבטחותיו, נאמן לעמו, נאמן ליהדותו, וכן, נאמן גם למוצאו. זה אחד שכואב ומצר עם בני עמו. 

אני עומד כאן היום כנצר לשושלת המפוארת של משפחת אבוחצירא, כנכדו של רבי יצחק אבוחצירא, זכר צדיק וקדוש לברכה, הבאבא חאקי, ובן אחותו של חבר הכנסת והשר לשעבר אהרן אבוחצירא, זיכרונו לברכה. 

אני בא לדבר על דודי המנוח זיכרונו לברכה, הדוד אהרן, שהיה אכן מנהיג משכמו ומעלה; הוא היה למעשה הראשון להעלות על נס את הנושא של אפליית המזרחים במדינה. לא פחד ולא בחל בשום אמצעי למען המטרה, גם במחיר של רדיפה אישית אין-סופית. גם כשנאלץ לשלם מחיר אישי כבוד, תמיד נשאר נאמן לערכיו ולעקרונותיו. שום רוח מצויה ורוח שאינה מצוי לא הזיזה אותו כמלוא נימה מדרכו ואמונתו. באחת ממערכות הבחירות היה אהרן, הדוד אהרן זיכרונו לברכה, לשון המאזניים להקמת ממשלה. שמעון פרס זיכרונו לברכה היה מועמד מפלגת העבודה להרכבת הממשלה. הוא ניסה בכל דרך להשפיע על הדוד להיכנס לקואליציה: הבטיח לו הבטחות, מעמדות, שרים, תפקידים וכו'. אמר: לא אוותר על עקרונותיי בניגוד לרצון בוחריי. מנהיג זה אדם שנאמן לעקרונותיו, נאמן לציבור שולחיו ונאמן לדרך שהבטיח. 

הוא היה שר הדתות שחוקק את חוק הרבנות הראשית וקבע את מעמדה בחוק לראשונה. הוא נלחם בחירוף נפש, מתוך אהבת התורה, שהרבנות הראשית תהיה הסמכות ההלכתית הבלעדית בכל ענייני הדת במדינת ישראל. אגב, כבן למי שאביו היה חבר מועצת הרבנות הראשית – סבא היה חבר מועצת הרבנות הראשית – הוא ידע כמה חשוב לסבא מעמדה של הרבנות. הרבנים הראשיים היו הסמכות הרבנית הקובעת. כשר הדתות הוא לחם למען מינוי רבנים ספרדיים ודיינים בני העדה המרוקאית, להרים את קרנה של יהדות ספרד, בטרם הוקמה תנועת ש"ס. כן, זה היה אהרן אבוחצירא, ממנהיגי המפד"ל דאז. 

 רק לאחרונה נחתם הסכם השלום עם מרוקו. להזכירכם, הדוד אהרן אבוחצירא היה הראשון שהיה שליח רשמי של מדינת ישראל, בשליחותו של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין זיכרונו לברכה, להשכין שלום ולדבר שיחות בין המדינות, ודאג לשמור את הקשרים החמים בין ישראל למרוקו. נחשפנו למכתבו החם של מלך מרוקו מוחמד השישי, ששיגר לבני המשפחה בעת פטירתו של הדוד. אצטט חלקים קטנים, שיסבירו מעט את ההערכה והכבוד שייחסו לדוד אהרן בארמון המלוכה. כך כותב המלך: 

 למשפחה המסורה של אהרן אבוחצירא, זיכרונו לברכה, ברגשות קשים שמענו על פטירתו של מר אהרן אבוחצירא. יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יברכו ברחמים קדושים. אנו נזכור את הזיכרון המרגש של השליחות הנצחית והחזקה של מר אהרן אבוחצירא, זיכרונו לברכה, לזהות המרוקאית –הוא המשיך וכתב – כך שהקשר הבלתי-מעורער והמאחד בכל עת את הקהילה היהודית המרוקאית למלכותנו, לכס המלוכה העלאווי המפואר ולמדינת האם שלהם מרוקו, יונצח. יהי רצון שיתוגמל על מעשיו הנאצלים. על החתום: מוחמד השישי, מלך מרוקו. נכתב בארמון המלוכה בפאס, 22 בספטמבר 2021.

 לא רבים יודעים, אבל הדוד אהרן אבוחצירא הוא זה שחוקק את חוק הבטחת הכנסה, חוק הסיעוד, חוק הטבות מס לערי הפריפריה, חוק שלא לקזז קצבאות ילדים שהיו בפנימייה באותן שנים ועוד ועוד. הוא כאב ודאג למצוא מזור עבורם. הוא ידע והרגיש את מצוקת האחר, את הסבל של בני העם. הוא דאג לפעול, לעשות, לשנות בשביל להקל על כולם. אגב, החוקים שרשומים וחקוקים על שמו, רובם ככולם עסקו בנושאים חברתיים. כבר בחייו, אמר לי הדוד, זיכרונו לברכה, שהגם שתנועת תמ"י איננה במערכת הפוליטית, הוא בהחלט הרגיש שהעביר את שרביט הדאגה לחלש ולמוחלש, לאלה שקולם לא נשמע, לידי תנועת ש"ס בראשות יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי. ואני גאה להיות חלק מהתנועה הזאת. אגב, יושב-ראש ש"ס והדוד היו בקשרי ידידות עצומים לאורך השנים, בשיחות אישיות וכלליות. כל חייו זו הייתה דאגתו, זו המורשת שהשאיר לנו, ואנחנו צריכים לאמץ לחיקנו ולזכור תמיד מהו שליח ציבור ומהו תפקידו.

"בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה", זועק הנביא. בימים הללו אנו מרגישים את נבואתו של הנביא כשחסרים לנו מנהיגים בסדר גודל כזה. ניקח את המעט שבמעט ממנהיגותו ומדרכו של הדוד אהרן אבוחצירא, ויהיה זה לזכרו ולעילוי נשמתו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, אמן ואמן.


תודה רבה לחבר הכנסת בוסו. אני מזמין את חבר הכנסת שלמה קרעי לשאת דברים.


אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בני משפחה יקרים, באופן אישי לא הכרתי את חבר הכנסת המנוח אהרן אבוחצירא, אבל עכשיו שמעתי רבות מפי האחיין חבר הכנסת בוסו. זה בהחלט מעורר השראה. הוא היה חבר כנסת, שר, כיהן כראש עיריית רמלה. זה נשמע תפקידים שהם ציבוריים, אבל עמוק עמוק בתוך התפקידים הציבוריים הייתה בו את המורשת של משפחת אבוחצירא. 

אהרן, זיכרונו לברכה, הוא בנו של הרב יצחק אבוחצירא, זכר צדיק לברכה, הבאבא חאקי, ואחיו של רבי ישראל אבוחצירא, הבאבא סאלי, זכר צדיק לברכה. זה אך סמלי שהכנסת מציינת את פטירתו ארבעה חודשים לאחר פטירתו, בשבוע של הילולת הבאבא סאלי. משפחת אבוחצירא היא משפחה רבת-זכויות, משפחה ציונית, אוהבת התורה הארץ. אביו של אהרן, הרב יצחק אבוחצירא, כיהן כרב הראשי לערים רמלה ולוד. הוא היה ציוני נלהב ואפילו תמך באמירת הלל ביום העצמאות וביום ירושלים לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. בניו אחריו עסקו בתורה בדרך ארץ כרבני ערים וכשליחי ציבור.

אהרן – אנחנו יודעים שהציבור של עדות המזרח תמיד ידע לקדש את החומר, תמיד ידע לשלב תורה ודרך ארץ, אז חלק מהבנים כיהנו כרבנים, ואהרן השלים את זה עם דרך ארץ. אהרן, זיכרונו לברכה, היה איש חברתי ופעל רבות למען השכבות החלשות ביותר בחברה: חוקים חברתיים, סיוע לנזקקים ועוד ועוד. יחד עם זאת, למרות שהפעילות העיקרית שלו, כמו ששמעתי והכרתי את פועלו מפי השמועה, הייתה בעיקר בנושאים חברתיים, אבל הלב היה – לא מדינה חברתית ככל המדינות החברתיות, לא רק מדינה דמוקרטית ככל המדינות הדמוקרטיות – הלב שלו היה בשמירה על הזהות היהודית בארץ ישראל. תעיד על כך יותר מכול התנועה שהקים, תמ"י. תמ"י – ראשי תיבות: התנועה למסורת ישראל. היא לא הייתה התנועה לדאגה לחלש, התנועה החברתית; התנועה למסורת ישראל, כי בתוך כל הפעילות, כל המגוון של הפעילות הציבורית, תמיד יש את הלב היהודי הפועם. 

בימים אלו של ליקוי מאורות, חשובה יותר מכול השמירה על המסורת והנחלת המורשת לדורות הבאים. והגדת לבנך. יהי זכרו ברוך.


תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. אני מזמין את חבר הכנסת ניר אורבך לשאת דברים, בבקשה.


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחה יקרה, השר אהרן אבוחצירא, זיכרונו לברכה, הוא בנם של קדושים – אביו הגדול הוא רבי יצחק אבוחצירא, הבאבא חאקי, רב הערים רמלה ולוד, וכמובן אחיו של הבאבא סאלי, זכר צדיק לברכה. עולה חדש ממרוקו ששילב בין העולמות. בן הציונות הדתית שלמד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, בסמינר למורים ובאוניברסיטת בר אילן. בן 33 כבר כיהן כראש עיריית רמלה. ב-1973 נבחר לכנסת מטעם סיעת המפד"ל, וב-1977 התמנה מטעמה לשר הדתות. במהלך כהונתו ובהובלתו נחקק חוק הרבנות הראשית, שכעת כולנו עסוקים בדאגה לשמירה על מעמדה. יש ויכוח של עשרות שנים על מעמדה ומקומה של הרבנות הראשית בציבוריות הישראלית, אבל ברור שלנו, בני הציונות הדתית, הרבנות הראשית היא אחד מסמליה המרכזיים של מדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו.

 לקראת הבחירות לכנסת הקים אהרן אבוחצירא את תנועת תמ"י – תנועת מסורת ישראל, שנפרדה מהמפד"ל על רקע טענות של השר אבוחצירא על קרבות פוליטיים שניטשו על רקע עדתי. התנועה הגדירה עצמה כתנועה דתית לאומית מזרחית, וזכתה בבחירות ב-1981 בשלושה מנדטים. בלב תעמולת בחירות שלה היא הניחה את סוגיית הקיפוח של ציבור יוצאי עדות המזרח, גם על רקע הטענות שהופנו כלפי הממסד שלפיהן נרדף השר אבוחצירא גם במישור הפלילי. השר אבוחצירא כיהן כשר לקליטת עלייה וכשר העבודה והרווחה בחלק מהקדנציה של ממשלת בגין השנייה. בבחירות שלאחר מכן זכתה תמ"י במנדט אחד והצטרפה מאוחר יותר לליכוד, שם כיהן אהרן כחבר כנסת מטעם הליכוד.

 כפי שאמר פה קודם אריה דרעי, במידה רבה הקמת תמ"י הניחה את היסודות לכינונה של תנועת ש"ס ואתגרה מאוד את הציונות הדתית. לראשונה, מנהיג פוליטי וציבורי בעל שיעור קומה מהציונות הדתית העלה על סדר-היום את נושא השוויון ונתינת מקום שוויוני גם בשדה הציבורי, גם בשדה החברתי וגם בשדה החינוכי לכל עדות ישראל. גם כאן הוא הוכיח חלוציות ויוזמה מסורתית.

 השר אבוחצירא היה חלק בלתי נפרד מהנהגת הציבור הציוני הדתי, גם בשנות הזוהר הפוליטי בשנות השבעים וגם בשקיעה הפוליטית של הציבור הדתי-לאומי שהגיעה לאחר מכן. יהי זכרו ברוך.


תודה לחבר הכנסת אורבך. 




 חברי הכנסת, אנחנו עוברים, אולי במעבר חד, להצבעה על שתי הצעות האי-אמון. ראשית, נצביע על הצעת סיעת הליכוד, הצעת האי-אמון של סיעת הליכוד. אנא שבו במקומותיכם. הצבעה אלקטרונית – מי בעד? מי נגד? הצבעה.

הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.


בעד – שמונה, נגד – 21, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת האי-אמון לא התקבלה.

אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעות יהדות התורה וש"ס. מי בעד? מי נגד? הצבעה.

הצעת סיעות יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.


 בעד – עשרה, נגד – 20, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת האי-אמון לא התקבלה. 




בטרם נעבור להודעת יושב-ראש הכנסת, אני מבקש לשלוח מכאן תנחומים לנשיא המדינה יצחק הרצוג על פטירת אימו אורה הרצוג, אימו ורעייתו של הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, זכרו לברכה. יהי זכרה ברוך. בבקשה, אדוני. 


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: 

 ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – ביטול הוראת שעה), התשפ"ב–2021, פ/2286/24, של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – פתיחת תביעה על סכום קצוב), התשפ"ב–2021, פ/2583/24, של חברת הכנסת יעל רון בן משה וקבוצת חברי הכנסת. 

ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – הגדלת מענק ושיפור זכויות), התשפ"ב–2021, פ/2457/24, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התשפ"א–2021, פ/606/24, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התשפ"א–2021, פ/1547/24, של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל חיסון ילד לנגיף הקורונה) (הוראת שעה), התשפ"ב–2021, פ/2851/24, של חבר הכנסת צבי האוזר. תודה רבה. 


תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת.




הודעה למזכירת הכנסת.


 תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –

 לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30 והוראת שעה), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 259), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת הכספים. תודה.


תודה רבה למזכירת הכנסת.


 [מס' מ/1480, פ/220/24; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 88; נספחות.]


 חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30 והוראת שעה), לקריאה השנייה והשלישית. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה אפרת רייטן מרום. בבקשה, גברתי. 


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נכבדים, אני מתכבדת להציג בפניכם את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30 והוראת שעה), התשפ"ב–2022, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני לא רק מתכבדת, אני גם נרגשת ושמחה עבור כל אותם נכי צה"ל שפנו אלינו במשך חודשים ארוכים, שלא לומר שנים, וניהלו קרבות אדירים כדי שיכירו באמת בזכותם לעבוד, בזכותם לכבוד עצמי. הצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק ממשלתית, מוזגה באישור ועדת הכנסת עם הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת אופיר כץ. 

ההצעה קובעת הוראת שעה הנוגעת להקלה משמעותית במבחני ההכנסה החלים על נכי צה"ל שמשולמים להם תגמולי מחיה – שבהתאם לדיונים בוועדה הוארכה ל-18 חודשים ולא לשנה כפי שהוצע מלכתחילה – והוראה קבועה הנוגעת להעברת מידע מרשות המיסים למשרד הביטחון לעניין תגמולים הכרוכים במבחני הכנסה. נאמר שלגבי העברת המידע, מטרת ההוראה הזאת לאפשר לזכאים ולייעל קבלת תגמולים תוך התרת החסמים הביורוקרטיים – זמן ומאמץ מיותר.

 הוועדה הביעה את עמדתה שראוי שהמענק הזה – הוראת המעבר הזאת – יעוגן בחקיקה ראשית כבר בעתיד הקרוב, יחד עם זכאויות נוספות המשולמות מכוח הוראות אגף השיקום. ההוראה תיכנס לתוקף ב-31 בדצמבר 2022, אלא אם כן שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע מועד מוקדם יותר לכניסה לתוקף של ההוראה הקבועה.

 אשר למבחן ההכנסה – הרבה נאמר על מבחני ההכנסה שקיימים כיום, שפשוט מגבילים את הזכאות למי שיש לו הכנסות מסוימות או הכנסות העולות על סכום מסוים, או מקטינים את סכום התגמול המשולם בהתאם להכנסות אלה. התיקון עכשיו, היום, קובע לעניין כל התגמולים האמורים שלא יובאו בחשבון הכנסות שאינן מעבודה או ממשלח יד, כמו הכנסות מביטוח אובדן כושר עבודה, מפנסיה, משכר דירה. לעניין הכנסות מעבודה או ממשלח יד, אז למקבל תגמול נצרך – כלומר למי שאינו מסוגל להשתכר למחייתו – מוצע שהכנסות מעבודה או ממשלח יד שהן בממוצע חודשי עד גובה שכר המינימום כלל לא ישפיעו על גובה התגמול, ורק אם ההכנסה עולה על שכר המינימום ינוכה מהתגמול מחצית מחלק ההכנסה העולה על שכר מינימום. רק אם ההכנסה מעבודה או ממשלח יד עולה על השכר הממוצע לא תהיה זכאות לתגמול נצרך. מדובר בהקלה משמעותית ביותר, שכן כיום הכנסות מקצבאות למשל נוכו במלואן כבר מהשקל הראשון, והכנסות אחרות, כגון הכנסות הוניות או הכנסות מעבודה, נוכו מהתגמול כאשר סכום ההכנסה עלה על 2,500 שקלים. 

לזכאים לפי ההגדרה לפרישת מוקדמת ההצעה מבקשת לקבוע כי הכנסה מעבודה או ממשלח יד עד לגובה שכר המינימום לא תשלול זכאות לתוספת זו. הזכאים לתגמול מחוסר פרנסה, שהוא מעין תחליף לדמי אבטלה – הוא ישולם כל עוד ההכנסה מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 2,500 שקלים, ובתנאי שלא משולמים במקביל דמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי.

  אי-אפשר להקל ראש במשמעות של התיקונים האלה. מדובר באמת בתיקונים ושינויים דרמטיים אשר מקילים באופן משמעותי ביותר על נכי צה"ל המקבלים תגמולי מחיה. כפי שאמרתי בראשית דבריי, הוועדה האריכה את תקופת הוראת השעה לשנה וחצי במקום שנה, כדי לאפשר לוועדת ראם עמינח לסיים את עבודתה. ועדת העבודה והרווחה תפקח מקרוב אחר התקדמותה של הרפורמה, בין השאר באמצעות חובת דיווח של משרד הביטחון לוועדה, אשר נקבעה בחוק במסגרת הדיונים, ואנחנו נקבע מועדים וזמנים ומטרות ליישום הוראות החוק והרפורמה כולה. 

לבקשת הוועדה ניהלו משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל משא ומתן בשיתוף פעולה הדוק ופורה, ובסופו הסכימו שני הצדדים כי נכה שקיבל תוספת בשל פרישה מוקדמת ערב כניסת החוק לתוקף והגיש בקשה לעבור לתגמול נצרך בתקופת הוראת השעה בטרם הגיע לגיל פרישה, יוכל לעבור לקבל תגמול נצרך וליהנות מהתנאים המיטיבים, ואכן, הצעת החוק תוקנה בהתאם. 

ועדת העבודה והרווחה היא הבית של נכי צה"ל. אנחנו נמשיך לעקוב ולפקח מקרוב על התקדמות רפורמת נפש אחת ועיגון ההטבות בחקיקה ראשית לטובתכם, לרווחתכם ולשיקומכם, נכי צה"ל. אני קוראת גם מכאן, כמו שקראתי היום בוועדה, למשרד הביטחון ולארגון נכי צה"ל להמשיך בשיתוף הפעולה הפורה הזה שראיתי שהתגבש במהלך הדיונים. אני מחזקת אתכם ואת שיתוף הפעולה המרגש הזה שנוצר, שתרם לשיח יצירתי, מכבד, מכיל, שהוליד, כמו שאתם רואים, שיפורים שנוספו להצעת החוק.

 לפני שאני מסיימת – ואני אבקש מחבריי להצביע בעד אישור החוק – חבר הכנסת אופיר כץ, יוזם הצעת החוק הפרטית שמוזגה כאמור בהצעה, ביקש שאמסור כמה דברים, כי הוא לא יכול היה להגיע בגלל הקורונה, ונאחל לו בהזדמנות הזאת גם בריאות איתנה ומהירה. וכך הוא ביקש שאני אמסור: אנחנו עושים היום משהו חשוב, טוב והכי ישראלי שיכול להיות. אנחנו מסייעים לאלו שהקריבו למען המדינה, שנלחמו ונפצעו – לנכי צה"ל שלנו. אני מברך על העברת הצעת החוק. הגיע הזמן שהם יפסיקו לרדוף אחרי המדינה כדי לקבל מה שמגיע להם בזכות ושאנחנו נרדוף אחריהם כדי להעניק להם את זה. מגיע להם לחיות את חייהם בכבוד ולקבל את הביטחון הכלכלי. לצערי, אני נמצא בבידוד ולא יכולתי להיות היום על הדוכן ביום המרגש הזה, אבל אני שמח שהגענו לנקודה החשובה, ומודה לשר הביטחון גנץ על קידום הנושא וליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה. שנזכה להעביר עוד חוקים רבים וחשובים כמו אלה. אז בריאות, אופיר. ואני קוראת, כאמור, לחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק כנוסח הוועדה. תודה רבה.


 תודה רבה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום, וברכות גם לחבר הכנסת אופיר כץ והחלמה מהירה ושלמה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות דיבור. אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח.

אם כך, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. ראשית נצביע על סעיפי החוק בקריאה השנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. כנוסח הוועדה כמובן.

סעיפים 1–4 נתקבלו.


 בעד – 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה.

 נעבור להצבעה בקריאה השלישית. מי בעד? מי נגד? בבקשה להצביע.

חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30 והוראת שעה), התשפ"ב–2022, נתקבל.


 בעד – 17, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30 והוראת שעה), התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל. ברכות, ברכות, ברכות. 




 הודעה למזכירת הכנסת.


 תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 

 הצעת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעות בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020.

 מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון בהצעתן של חברות הכנסת אמילי חיה מואטי, ענבר בזק, מיכל שיר סגמן ומיכל וולדיגר בנושא: הסדרת הטיפול בתופעות הפגיעות המיניות בצה"ל. תודה.


 תודה רבה.


 [מס' מ/1450; דברי הכנסת, חוב' ג', ישיבה 62; נספחות.]


 אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 100), בקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת גלעד קריב להציג את הצעת החוק, בבקשה.


 אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 100), התשפ"ב–2021. הצעת החוק שבפניכם מבקשת להרחיב את האפשרות של המחלקות לעניינים כלכליים, הפועלות כיום בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובבית המשפט המחוזי בחיפה, לדון בעניינים כלכליים המצויים בסמכות המקומית של בתי משפט אחרים.

 עד היום המחלקות הכלכליות דנו בעיקרו של דבר בעניינים שהיו מצויים ממילא בסמכות המקומית שלהם – עניין כלכלי שמצוי בסמכות מקומית של שני בתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה, כאמור. לצד זאת נקבע בעבר באופן ספציפי כי עניינים כלכליים מסוימים, לפי פרק ג' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות משנת 2013, יידונו בפני שופטי המחלקה הכלכלית בתל אביב או בחיפה גם אם הם מצויים בסמכות מקומית של בית משפט מחוזי אחר, ואילו עניינים כלכליים מינהליים יהיו בסמכות המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. 

 הצעת החוק שבפניכם מבקשת להסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, כי כל עניין כלכלי המצוי בסמכות מקומית של בתי משפט אחרים שאינם המחוזי תל אביב והמחוזי חיפה ושכיום כלל אינו נדון במחלקות כלכליות, יידון גם הוא במחלקות הכלכליות בשני בתי המשפט שהזכרתי, בהתאם למיקום הגיאוגרפי: עניינים שבסמכות בית המשפט המחוזי מרכז לוד, בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בבאר שבע יידונו בפני שופטי המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ואילו עניינים כלכליים שבסמכות בית המשפט המחוזי בנצרת יידונו במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בחיפה. 

 הצעת החוק משלימה מהלך חשוב שניזום על ידי משרד המשפטים, שבמסגרתו אישרה לאחרונה ועדת החוקה את צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ"ב–2021, המרחיב את סמכותן של המחלקות הכלכליות בתל אביב ובחיפה ומסמיך אותן לדון בעררים על הליכי תפיסה בעבירות של הלבנת הון ובאישומים בעבירות של הלבנת הון ועבירות מס, וזאת כאשר מדובר בהליכי תפיסה או באישומים המערבים סכומים גדולים ומתאפיינים במורכבות התיק ומסכת הראיות.

 כדי להשלים את המהלך שהותקן בצו, לבקשת הממשלה, הוספנו לחוק גם הוראת מעבר הקובעת כי כל העניינים שנכללים בצו זה – עבירות הלבנת הון ועבירות מס רחבות היקף – יידונו לפי הסמכות המקומית שנקבעה בתיקון ויועברו למחלקות הכלכליות בתל אביב ובחיפה, בהתאם למיקומם הגיאוגרפי, בלי ששר המשפטים יידרש להתקנת צו ספציפי לגביהם מכוח התיקון שבפניכם. 
כפי שהסברתי, מכוח התיקון הזה תהיה נתונה לו הסמכות להוציא צווים נוספים, שיאפשרו בעתיד העברת עוד נושאים כלכליים שבסמכות בתי המשפט המחוזיים האחרים לאותן שתי מחלקות כלכליות ייעודיות במחוזי תל אביב ומחוזי חיפה. 

 הצעת החוק, חבריי וחברותיי, היא חלק ממארג רחב של חקיקה ותחיקה שנועד בין השאר לטייב את ההתמודדות עם גל הפשיעה והאלימות. חלק משמעותי מגל זה ניזון מפשיעה כלכלית ומפעילות פיננסית לא חוקית של ארגוני פשיעה ומשפחות פשע.

אבקש לציין כי בדיוני הוועדה עמדנו על הצורך בשמירה על המענה החשוב שהעניקו המחלקות הכלכליות בבתי המשפט בתל אביב ובחיפה לתחום החשוב כשלעצמו של דיני התאגידים ודיני ניירות הערך. במסגרת המהלך להרחבת הסמכויות המקומיות והענייניות של בתי המשפט הכלכליים הוסכם על ידי משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט על מינוי שישה שופטים חדשים למחלקות הכלכליות. הוועדה תמשיך לעקוב, במסגרת סמכותה לקיים דיוני מעקב, אחרי פעילות המחלקות הכלכליות בשני בתי המשפט, ותוודא את השמירה על איכות המענה בתחומים שהזכרתי. בנוסף, אבקש לציין את דבריו של שר המשפטים בוועדה בדבר בחינה עתידית של הקמת מחלקות כלכליות נוספות בבתי משפט מחוזיים במחוזות נוספים ברחבי הארץ.

להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה.

אדוני היושב-ראש, בצד ברכות על הובלת הישיבה, אני מבקש במעמד הזה להוסיף דברים קצרים לנוכח הצעת האי-אמון שהגישה סיעת הליכוד, המפלגה הלאומית הליברלית, שדיברה על ממשלה שעוקרת הלכה למעשה את מסורת ישראל ואת השורשים היהודיים במדינת ישראל. 

כאן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש ליידע אותך ואת חברי וחברות הכנסת הנכבדים, שביום שני האחרון, ראש חודש שבט, נשפך דם בכותל המערבי. טיפות הדם הללו ניגרו מידיו של ג'ונתן, תלמיד בית המדרש פרדס השוהה בשנה הזאת בארץ לצד זוגתו, תלמידת בית המדרש לרבנות של התנועה הרפורמית בירושלים. טיפות הדם ניגרו מידיו של ג'ונתן אחרי שאבנים הושלכו לעברו ולעבר בת זוגו, ולאחר שנדחפו בברוטליות אל עבר גדרות האבן כאשר יצאו מתפילתן החודשית של נשות הכותל. למזלנו, טיפות הדם העידו על פציעה קלה בלבד. עם זאת, הן מרחו כתובת ברורה על הקיר: מסע ההסתה והשנאה יוביל בסופו של דבר לשפיכות דמים של ממש. והיה אם למגינת ליבנו הדבר אכן יקרה, יקומו בוודאי, אדוני היושב-ראש, בבית הזה ומחוצה לו, מגלגלי עיניים מקצועיים, שיאמרו שמדובר בעשבים שוטים; ואחרים, בעלי לב גס ונפש אלימה, יאשימו בכלל את הנפגעות והנפגעים בחילול פרובוקציה. אך אלה וגם אלה, בתוך הבית הזה ומחוצה לו, לא יוכלו לטשטש את האמת: גל עכור של הסתה ושנאה הוא אשר מוביל לאלימות בכותל – זו אשר חווינו בליל תשעה באב האחרון, זו אשר הופגנה לפני שבוע, וזו אשר עלולה להביא בעתיד לפגיעות חמורות בהרבה אם גל ההסתה והשנאה לא ייפסק.

ברוחה של פרשת השבוע האחרונה, זו שקראנו בשבת, נאמר שהאמת הזו לא תפסח על המזוזה ועל המשקוף של מי שהגה את מתווה הפשרה בנושא הכותל והתהדר בו מעל כל במה בעולם היהודי; מי שגם אחרי שנסוג מן המתווה התחייב בהחלטת ממשלה להמשיך ולפתח רחבת תפילה שוויונית, ממלכתית, נגישה ומכבדת. הבטיח ולא קיים. האמת הזאת תרבוץ לפתחו של מי שבחר, בסופו של יום, בהיותו ראש ממשלת ישראל, להפנות עורף למחצית מן העם היהודי, ולמי שבחודשים האחרונים, בעת כהונתו כראש האופוזיציה, מעניק רוח גבית ברורה למסע ההסתה מטעמים פוליטיים ציניים.


 אתה האיש הכי מסוכן לעם ישראל.


ראש האופוזיציה חבר הכנסת נתניהו, טיפות הדם שניגרו לפני שבוע מידו של ג'ונתן מכתימות את ידיך.


 מסוכן. איש מסוכן. אתה איש מסוכן. איש מסוכן. איש מסוכן.


התעשת לפני שיהיה מאוחר מדי – –


אתם תתעשתו.


 – – ומשוך את הידיים ממסע ההסתה המכוער, המסוכן והמניפולטיבי שאתה ושותפיך מובילים.


כמה צ'קים קיבלת מאמריקה? כמה צ'קים קיבלתם? אין לכם מניין. אתה לא מתבייש?


גם הערב הזה נזכיר שבעניינו של הכותל אין שני צדדים קיצוניים – –


אתה, בשבילך זה בית מטבחיים פרימיטיבי.


 – – ישנו צד אחד שהסכים לפשרה ונותר מחויב לה, וצד שני שהסכים אך נסוג בפחדנות; צד אחד שעניינו תפילה, וצד שני שעניינו הפרעה לתפילתם של אחרים; צד אחד שמשמיע מילים, וצד שני שמרים ידיים.


 אתה סכנה לעם ישראל, אתה. בושה לכנסת ישראל.


 אדוני היושב-ראש, כמה לא מפתיע שהקולות הגסים ביותר שנשמעים בבית הזה נגד הזרמים השוויוניים בעולם היהדות בוקעים מאותם פיות שמשמיעים את הקולות הגסים ביותר – –


 איזה שוויוניים? אתה לא מתבייש?


– – כנגד הלגיטימיות של הממשלה הנבחרת.


הרא קרישנה.


כשם שהקולות האלה לא ישנו את המציאות המבורכת של ריבוי הפנים ביהדות הישראלית וביהדות התפוצות, כך הם לא ישנו את העובדה שיש ממשלה בישראל שזכתה לאמונו של הבית הזה. זהו תפקידה של הממשלה הנוכחית להציב גבול ברור לאלימות, לשנאה ולהסתה; זהו תפקידה של הממשלה הנבחרת והמכהנת להעניק רוח גבית לפשרה ולא לקנאות.

נשות הכותל, יישר כוחכן. כוחכן לתורה ולתפילה. ג'ונתן יקר, אנא זכור שאלו שהשליכו לעברך את האבן מייצגים מיעוט קטן – קולני ואלים, אבל קטן – בחברה הישראלית ובעם היהודי כולו. אל תיפול ברוחך. יחד איתכם ואיתכן עוד נחגוג ראשי חודשים רבים בירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, העיר שצריכה וחייבת לעשות את כל ישראל חברים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.


 אתה סכנה לעם ישראל.


שמעתי אותך.


 אומרים רָאשי, לא ראשי.


 תודה. מכל מלמדיי השכלתי.


תודה רבה, חבר הכנסת קריב. אנחנו נעבור לדיון. יתחיל אותו חבר הכנסת דודי אמסלם, ואחריו – חבר הכנסת אופיר אקוניס. בבקשה, חבר הכנסת אמסלם, יש לך חמש דקות.


אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לאחל לך בהצלחה, חבר הכנסת צביקה האוזר. אני רואה שלשכת העבודה של תקווה אבודה מייצרת הרבה ג'ובים; בתוך ארבעה חודשים גם הפכת מנורבגי לסגן יושב-ראש – יש לך עוד צ'אנס להיות שר, אל תתייאש.

אני רוצה להתייחס למה שאמר כבוד הרב הרפורמי.


אני לא מתכוון לשמוע.


כבוד הרב הרפורמי, אני רוצה להזכיר לך, התנועה הרפורמית כבר החליטה שהכותל – בכלל בית המקדש, חבר הכנסת פרוש – מבחינתם זה בית מטבחיים פרימיטיבי.


 קיר של בית המטבחיים.


הרי הם ביטלו את כל המצוות המעשיות. והוא לא מתבייש הרי. והיום זאת הפלגנות שהוא עושה, וזו ההסתה שחבר הכנסת קריב עושה.

אני רוצה לספר לך, חבר הכנסת קריב, יש לי איזושהי סוגיה שהיא קשורה למה שאמרת, וגם לך, שר הדתות, השר כהנא. את תנורו של עכנאי אתה מכיר. מי שלא מכיר, אני אתן brief קצר: יש מחלוקת בגמרא – יש סוגיה מעניינת בגמרא לגבי תנורו של עכנאי. מה זה תנורו של עכנאי? הרי לפי ההלכה, כלי חרס שמקבל טומאה, הוא אמור בעצם – תקנתו בשבירתו. היה מדובר על תנור שהיה בנוי חלקים-חלקים, ובסופו של דבר כיסתה אותו איזושהי מעטפת של חול. רבי אליעזר אמר שזה בעצם כשר, וחכמים אמרו שלא. בא רבי אליעזר ואמר לחכמים: אם אני צודק, חרוב זה יעיד. מה שקרה – החרוב נעקר 100 מטר, ויש אומרים 300 מטר, מהמקום. אמרו לו: לא מקבלים את זה, זה לא מקובל עלינו. ואז הוא אמר: אמת המים תוכיח – הלכה אמת המים אחורה. עדיין אמרו לו: רבותיי, אנחנו לא מקבלים. יצאה בת קול מהשמיים. אמרו לו: כותלי בית המדרש יוכיחו – נטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, ואז עמדו, מה שנקרא, ולא נפלו מפאת כבודו של רבי יהושע. אבל בסופו של דבר, אלה היו ניסים מהשמיים. אמר להם: תצא בת קול מהשמיים, ויצאה בת קול מהשמיים ואמרה: הלכה כמו רבי אליעזר. אמרו לו חכמים: כתוב בתורה "לא בשמים היא" ו"אחרי רבים לְהַטֹּת" – לכן זה פה. מסופר שרבי נתן הלך ופגש את אליהו הנביא, שאל אותו: מה הקדוש ברוך הוא עושה? אמר לו: הקדוש ברוך הוא צוחק עכשיו ואומר: ניצחוני בניי, ניצחוני.

רבותיי, לכאורה, מה הסיפור הזה אומר? יש כאן איתני הטבע. רבי אליעזר הביא בעצם הוכחות לכאורה מהשמיים – יצאה בת קול מהשמיים ואמרה: הוא צודק. חכמים אמרו: לא, לא, זה כתוב כאן. הרי יש לנו כלל – יש לנו כללים בתורה שאומרים: הם לא בשמיים, ואחרי רבים להטות. לכן אנחנו כאן מפרשים את התורה.

וכאן אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת קרעי, וורט חזק ששמעתי בשם הגאון מווילנה. הרעיון הראשון הוא: מה זה "ניצחוני"? אני אמרתי: הם ניצחו אותי. זה מה שהקדוש ברוך הוא אומר. אומר הגאון מווילנה: זה מלשון נצח. זה העומק. מה זאת אומרת? הם גרמו לי להיות נצחי. מדוע? בגלל שאת התורה אי-אפשר לשנות. אפילו הקדוש ברוך הוא לא יכול לשנות את התורה. בא הרפורמי הזה, רוצה לשנות את התורה. לך תסביר לו מבחינה הלכתית, מבחינת היהדות, שגם הקדוש ברוך הוא לא משנה את התורה.


 וגם נצח ישראל.


אי-אפשר. לכן התורה היא נצחית. אי-אפשר, אין מציאות שאפשר לשנות אותה.

אז אני שומע את השר כהנא בא לטשטש את כל ההלכה; אני שומע כרגע את האפיקורוס הזה, הרב הרפורמי, שקורא לעצמו הרב הרפורמי, שיש רפורמה, זרמים ביהדות – אין שום זרם; יש רק זרם אחד: תורת ישראל שניתנה בסיני, ומשה רבנו נתן אותה לעם ישראל. שלא תתבלבל לשנייה, גם אם אתם מקבלים הרבה צ'קים מארצות הברית והולכים להפגין בכותל ולבזות את הכותל על בסיס שבועי.

 לכן אני אומר, זה בדיוק הסיפור: תורת ישראל היא הנצח של עם ישראל. אתה יכול לקיים אותה, אתה יכול פחות, אבל בוודאי ובוודאי לא לשנות אותה. לכן אני מציע לך, השר כהנא, אל תשנה לנו את ההלכה – לא אתה ולא הרב הרפורמי.


וגם נצח ישראל לא ישקר.


 תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת אקוניס. אחריו – חבר הכנסת שלמה קרעי.


 אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 10 בינואר 2022, מדינת ישראל בקריסת מערכות מוחלטת. 10 בינואר 2022, אין ממשלה בישראל. אין ממשלה בישראל. אחרי שהייתה בתרדמת מוחלטת ולא נקפה אצבע לטיפול בקורונה – לא מכנסים את קבינט הקורונה, שר האוצר אומר שזה לא עניינו, שר החוץ אומר שהוא עוסק בנושאים אחרים – אובדן עשתונות מוחלט. אדוני היושב-ראש, זוהי ממשלה שמפקירה את בריאות אזרחיה. תראו את התורים הבלתי-נגמרים לא רחוק מן הבית שלך. אתה יכול לרדת מן הבית ולראות בכיכר הבימה; את הבלבול וחוסר ההבנה – תקנו בדיקות, אל תקנו בדיקות, תלכו לבית הספר, אל תלכו לבית הספר. איפה סגן שר החינוך? היה פה, הוא יצא. את חינוך אזרחיה היא מפקירה, הממשלה הזאת. תלמידי ישראל לא יודעים מה לעשות, מה רוצים מהם; את ביטחון אזרחיה. 

ממשלה, אדוני היושב-ראש – אתה, יש לך זיקה חזקה מאוד גם לארכיאולוגיה וגם להיסטוריה ציונית – אתם לא מתביישים להרכין ראש בפני התנועה האסלאמית, שאומרת: אל תיטעו עצים בט"ו בשבט ביער יתיר? השתגעתם? השתגעתם? אתה השתגעת יחד עם הממשלה שלך? מה זה? ביער יתיר, יש על זה ויכוח, על קווי 4 ביוני 1967. יושבים פה מוסי רז ואחרים, הם אומרים לך: תחזור לקווי 4 ביוני, לקווי 1947. אתה והשר אלקין וסער ומתן כהנא; אלעזר שטרן – אינני יודע. אישור לטעת – – –


– – – לא 1947.


 אצלך זה קווי 1947, אצל אחרים זה קווי 67'. אתם הרי ירדתם לגמרי מהפסים. מבזים אתכם, מבזים אותנו. כשמבזים את הממשלה, מבזים את ישראל. זו ממשלה שלא מושלת; כל צעד ושעל שלה, חבר הכנסת אמסלם, נקבע על ידי התנועה האסלאמית. ומי יושב בממשלה? שר האוצר – כמעט כמו התחלה של בדיחה גרועה, אולי עצובה, אינני יודע – מעלה המיסים הסדרתי, שבקור רוח מצמית שולח את אזרחי ישראל להחליף מקצוע. להחליף מקצוע. שמתגאה שלא יסייע לאחרים – אגב, ההפך המוחלט ממה שאנחנו עשינו.

למה שאול מרידור התפטר? הלך, סיפר סיפורים אחר כך אצל אילנה דיין, קיבל במה. קודם הדליף לה, אחר כך קיבל במה, תוכנית שלמה. מדוע? משום שהממשלה שלנו, אדוני היושב-ראש, שמשלה – השר אמסלם היה אז יחד איתי – אמרה לפקידים: אתם לא קובעים, אנחנו קובעים. הלך להתבכיין בתקשורת. עכשיו שר האוצר, במקום להנהיג, מונהג על ידי הפקידים. הם אומרים לו: אל תיתן סיוע – לא נותן סיוע. שר האוצר, חבר הכנסת פרוש, שלח ציבורים שלמים בישראל למזבלה. למזבלה. איזה סגנון, איזו בוטות. איזה פה. מדברים פה – דיבר פה חבר הכנסת קריב על הסתה; אין כמו הסתת השמאל בתולדות התנועה הציונית, בוא תתווכח איתי אתה על זה. אתה יושב עכשיו בממשלת שמאל, אדוני היושב-ראש, ממשלת שמאל מובהקת. תתווכח – היא כן שמאל, אני הבלם הימני, אני הבלם השמאלי – זוהי ממשלת שמאל.


 חבר הכנסת אקוניס, אני רואה שבחירתי לסגן יושב-ראש הכנסת נתנה לך עדנה, שינתה לך את הנאום.


 אני הכרתי אותך. אני הכרתי, ובעבר הערכתי את עמדותיך הלאומיות, אני חייב להגיד לך. ואני שואל את עצמי – אגב, זה לא כתוב בנאום, אבל כבר הערת – מה קרה לך? מה קרה לחבר הכנסת בני בגין? בני בגין וגם אתה, אדוני, הרמתם כאן יד בשבוע שעבר, ביום רביעי בשעה 10:00 בבוקר – זה יום שלא יישכח, זה יום שדגל שחור הונף מעל בניין הכנסת – עבור חוק שמכשיר ומלבין פורעי חוק. אתה גם היית מזכיר הממשלה, אתה משפטן, אתה היסטוריון, אתה ציוני – אני יודע, לא אכחיש – איך אתה נתת לזה יד? מה קורה לכם? אמר פעם שרון: הכול בשביל כיסאות עור הצבי. ואני שואל אתכם – אני לא שואל את מוסי רז ואני לא שואל את מיכל רוזין, אני שואל אתכם – מה קורה לכם? מה יהיה השלב הבא? הינה, התנועה האסלאמית אומרת לכם: אם תיטעו עצים בט"ו בשבט, סמל חזרת העם היהודי לארצו, אנחנו נסתלק מן הקואליציה. ואני אומר להם: תסתלקו כבר, תפילו את הממשלה הרעה הזאת.


 משפט אחרון.


 אדוני, שר האוצר, שהבטיח שמחירי הדיור ירדו בשנת 2022 – כך קראתי – זה כמו שהוא נתן לאסמאעיל הנייה 48 שעות להחזיר את הגופות אם הוא ימונה לשר הביטחון. מאז, אגב, אדוני, עברו – – –


 חבר הכנסת אקוניס, אתה חורג מזמנך. אני מבקש משפט אחרון.


 מאז עברו שש שנים. הייתי אומר כך: 48 שעות ארוכות. ובכך אני מסיים: אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הממשלה הזאת מסוכנת לישראל. היא מסוכנת לדמוקרטיה, לבריאות הציבור, לחינוך הדור הבא. מושחתים, מעופפים, מנותקים, מסוכנים לדמוקרטיה, נמאסתם, נכשלתם, לכו הביתה כולכם.


 עופו לנו מהעיניים. עופו לנו מהעיניים.


 תודה רבה. 


 תודה, אדוני היושב-ראש.


חבר הכנסת יואב קיש.


שלמה קרעי.


 סליחה, חבר הכנסת שלמה קרעי, אני מתנצל. ואחריו – חבר הכנסת יואב קיש.


55 דקות?


 לא הפעם. הפעם החלטתי לוותר להם. יהיו עוד ימים, אל תדאג. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני, אני רוצה לברך אותך על המשמרת הראשונה שלך כאן, כמדומני.


 אמת. תודה רבה.


 ברכה והצלחה בכל אשר תפנה. עד שנסיים את כהונת הממשלה שלך, ואז זה ישתנה, כנראה.


 מהר ככל האפשר.


 מהר, כן, כמה שאפשר. אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה לברך את חברתי חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן ליום הולדתה ה-51. גלית בגיל העצה נותנת לנו הרבה עצות טובות. היא נלחמת בעוז רוח על ערכי המחנה הלאומי ולא מרכינה ראש בפני איש. אני מברך אותה שכל אויביה ייפלו לפניה, שלא תבוש ולא תיכשל לעולם ועד. בשביל גלית גם ספיישל, עשיתי גימטרייה קטנה: גלית – – – 


תעשה לי גם.


 ביום ההולדת שלך תבקש.


 עוד מעט. עוד מעט. 


גלית דיסטל אטבריאן זה 829, וזה גם בדיוק "אל יתן למוט רגלך". אז אני מאחל לה בריאות ושמחה, אושר ועושר וחיים טובים, ולשון בהירה וחדה עד 120. מזל טוב, גלית.


 חבר הכנסת קרעי, אתה יודע שאם אתה כבר מאחל איחולי מזל טוב, יושב-ראש הכנסת השלישי, קדיש לוז, גם הוא נולד ביום הזה, לפחות למניינם. אני לא יודע מה זה בגימטרייה, אבל – – –


 והוא איתנו?


 לא, הוא – – –


 אפשר לומר קדיש.


 אז מה אתה רוצה שאני אאחל?


 מ-1959 עד 1969.


 אז מה אתה רוצה שאני אאחל?


 לא, אני רק אומר שהוא נולד ביום הזה, בכנסת הזאת.


 אני מניח שעוד כמה נולדו ביום הזה.


כן, יש עוד הרבה. רבותיי, בפרשת השבוע אנחנו נקרא: "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל". והמדרש אומר: "וכי ידיו של משה עושות מלחמה" – כשהוא מרים ידיים למעלה, אז מנצחים במלחמה – "או שוברות מלחמה", כשהידיים למטה? "אלא – – – כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין ליבם לאביהם שבשמיים, היו מתגברים".


 ואם לאו – – – 


 מספיק, נעצור כאן, אנחנו רוצים רק להתגבר. הרב זקס, הרב יונתן זקס, בספרו "שיג ושיח" מסביר שהתורה מלמדת אותנו שיעור יסוד במנהיגות: מנהיג צריך להעצים את הקבוצה, להשרות עליהם ביטחון גמור שהם יכולים לעשות ולהצליח. המנהיג אחראי למצב הרוח של מונהגיו; בשעת מלחמה אסור לו להסגיר שום סימן של חולשה, לא ספק ולא פחד; מנהיג צריך להיות בעל אינטליגנציה רגשית, שפת הגוף שלו חשובה, הוא חייב להקרין ביטחון בהופעותיו הפומביות, גם אם בתוך-תוכו מכרסמים ספקות והיסוסים. אם יסגיר מנהיג את חששותיו בדיבור או במחוות גוף, הוא עלול להשבית את הרוח ממפרשיה של הקבוצה. 


 – – – 


 כן, פרשת בשלח.


 זה כתוב?


 לא, זה הסבר של הרב יונתן זקס. כתוב – – –


 זה הסבר מדהים.


כתוב שכשמשה הרים את הידיים, הוא סימן לקבוצה: אתם מנצחים. זה מה שהוא מסביר. 


 זה הסבר עוצמתי.


 חברים, אבל אנחנו כאן בהפך הגמור. יש כאן ממשלה מופקרת, מנהיג חסר ביטחון, רופס, שבמקום להעצים את הקבוצה, במקום להעצים את אזרחי ישראל, הוא מחליש אותם. הוא מחליש אותם במילים וגם במעשים. אגב, בנט העיד על עצמו פעם שהוא חסר אינטליגנציה רגשית. הוא אמר: יש לי סוויץ' במוח ואני מכבה את הרגש. איש כזה לא יכול להנהיג. מאות אלפי אזרחים, מיליוני אזרחים, רואים אותו כורע בפיק ברכיים, נופל כאן שדוד לקריאות "בושה, בושה" של האופוזיציה ויוצא כמעט להתקיף פיזית את בנימין נתניהו. לא שחששתי לרגע לחייו של בנימין נתניהו, ברור לכם מה היה קורה כאן ומי היה קורס פה על הרצפה אם היה מגע פיזי ביניהם; אבל מנהיג כזה, אחד כזה שקורס תחת הנטל, שקורס תחת קריאות ביניים, שמיליוני אזרחים רואים אותו אומר: אני לא מסוגל להתמודד עם המחלה; אני כתבתי ספר איך לנצח מגפה, אבל לכו תידבקו, 50,000 ביום, בואו נבלבל את ההנחיות, ניתן הנחיות כאלה שאף אחד לא יבין מה רוצים ממנו, כולם יידבקו ואז נגיד: הינה, הגל עבר. נכון, יש כמה אלפי מתים אולי, חס ושלום, כמה עשרות אלפי אנשים עם השפעות ארוכות טווח, אני מרים ידיים. פה הרמת הידיים של בנט היא לא כמו של משה רבנו, הרמת ידיים של ניצחון; פה הוא מרים ידיים ונכנע. הוא נכנע לאתגרים שעומדים בפניו. 

 מאות אלפי אזרחים מסתובבים בחוסר אונים. אתמול ראיתי את התורים הארוכים, אנחנו רואים אותם בימים האחרונים. הם לא יודעים איך להתמודד עם המחדלים של הממשלה הזאת. מה יהיה כשחס ושלום נתחיל לספור מתים? מתי הממשלה הזאת תתעורר? מתי שר האוצר הזה, שדואג לאלי עמידר לדירת עמידר בחינם בממשלה או לג'וב טוב כלפון או לעוד כמה עשרות נורבגים כאן – מתי הם יתחילו לדאוג לציבור? למה אזרחי ישראל צריכים לשלם על הבדיקות האלה? זה עשרות שקלים לנפש, זה מאות שקלים למשפחה. לא יעלה על הדעת, לא ייתכן שאנשים כאלה לא יהיו כאן, לא ישבו כאן יום ולילה וייתנו תשובות לאזרחי ישראל. ממשלה כזאת רופסת, ממשלה חסרת מנהיגות, ממשלה שמחלישה את המורל בעם צריכה ללכת הביתה. 

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על עוד עניין אחד. היום, בפעם השביעית – בפעם השביעית – נשיאות הכנסת דחתה את הבקשה שלנו לדון בשחיתות שקורית בספרייה הלאומית. פעם שביעית – שלוש הצעות לסדר-היום, שתי שאילתות דחופות, שני דיונים מהירים. היום מיקי לוי סותם את הפיות, כי נשיאות הכנסת, שהוא לא היה בה היום, אמרה שאין להם בעיה לקבל, אבל אם למיקי לוי יש בעיה אישית אז אנחנו נסיר את זה ולא נכניס את זה לסדר-היום. אז כנראה שלמיקי לוי יש בעיה אישית עם זה שאנחנו רוצים לחקור את השחיתות הזאת של שי ניצן, שתפרו לו ג'וב בספרייה הלאומית על ידי יושב-ראש דירקטוריון ששילם רבע מיליון שקל לעובדת שהוא הטריד אותה מינית, כדי להשתיק אותה. כל החבורה המושחתת הזו רוצה לאתרג אחד את השני, לגרום שאזרחי ישראל לא ידעו בחדרי-חדרים, שלא נבין מה קורה כאן. בהסכמים הקואליציוניים של תקווה חדשה, למרבה ההפתעה, מופיע: להגדיל את התקציב של הספרייה הלאומית. למה? אתה ידעת למה הכנסתם את זה לכספים הקואליציוניים?


 בוודאי. אנחנו בעד הספרייה הלאומית. 


אה, זה הדבר היחיד שאתם בעדו?


אתה יודע, זאת הייתה הממשלה שדיברה קרוב לעשור בעד הספרייה הלאומית אבל לא עשתה שום דבר – – 


 וזה הדבר היחיד?


– – והינה נכנסה ממשלה חדשה – – –


אתה יודע כמה סעיפים יש בתקציב שדאגתם לתקציב, ודאגתם לחינוך, לתרבות, לרווחה, אבל הם לא נכנסו להסכמים הקואליציוניים?


 אנחנו בעד ספרייה לאומית. יש לי אחריות.


 רק שי ניצן ייכנס להסכמים הקואליציוניים?


– – – אסור לך לעשות את זה. 


 אני אספר לך סוד גלוי – – – 


 היושב-ראש, אם היית אומר את זה לסגלוביץ', הוא היה מבקש לעצור אותך עד תום ההליכים. 


 סגלוביץ' לא עוצר את הקבוצה שלו.


 לא. אמרתי שאם היית – – – סגלוביץ', על זה והמשפט שלך – – – גם היה עוצר אותך. 


אז אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, לא נשאר לי הרבה זמן, אבל את השחיתות הזאת, כמה שינסה מיקי לוי – – –


אתם כבר משתינים מהמקפצה. 


 המקפצה כבר קטנה מדי בשבילם, הם כבר עלו למעלה, מהמסוק, מהמטוס של קיש. 

 השחיתות הזאת, אפשר לכסות אותה פעם ועוד פעם, גם שבע פעמים, אבל בסוף האמת תצא לאור. בסוף הציבור ידע. אם אתם לא תאפשרו לנו לקיים דיון על זה, אנחנו נקיים דיון אלטרנטיבי. נכנס אנשים שמכירים, כמו שעושה אילה חסון. אחרי השאילתות ששלחנו בעניין הזה, היא גם עשתה תחקיר על זה וגילתה עוד כמה דברים שלא ידענו, על זה שהמכרז בהתחלה היה בכלל איזה מכרז קטנצ'יק כזה למנהל תוכן והפך להיות רקטור הספרייה הלאומית, תפקיד שחולש על בניית הספרייה הלאומית החדשה, תפקיד שהוא בניגוד לחוק הספרייה הלאומית. חוק הספרייה הלאומית לא מאפשר למנות לדירקטוריון, לתת תפקיד כל כך מהותי, חדש. יש שם שני תפקידים, והם מאוישים בספרייה. 

 אז אני אומר לך, לא תעזור לך סתימת הפיות, לא תעזור לכם סתימת פיות הימין ברשתות החברתיות, ניסיון להסיט את בנימין נתניהו, שאתם מפחדים ממנו, שלא יוכל להתמודד לראשות הממשלה; לא יעזור שום דבר, אנחנו כאן והציבור איתנו, וראינו אתמול את חוסר האמון המוחלט של הציבור בממשלה הזאת, ואנחנו עוד נחזור בקרוב, בעזרת השם. 


 תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש, ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש. 


 כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מברך אותך על ישיבתך הראשונה ומאחל לך שהקדנציה שלך תהיה קצרה ככל האפשר. 

 אני אתייחס לשני דברים: האחד זה הקורונה והשני זה מה שנגע חברי שלמה קרעי, המינוי של שי ניצן. אני חושב שבנושא של הקורונה אנשים לא מבינים – מה אנחנו רואים עכשיו לנגד עינינו? אנחנו רואים את גל המאומתים מטפס ועוד מעט מגיע לשיאו והקריסה המוחלטת של כל מה שקשור בכך. החשש הגדול, חברים, ואני אומר את זה עכשיו כמי שמרים דגל אדום ואומר לכם: שימו לב, כמו שקרסתם בכל נושא המאומתים, בדיקות, חינוך, בידודים, מה שאתה לא רוצה – גל החולים הקשים שמתחיל עכשיו, בימים אלה – הוא בא תמיד ב-delay של שבועיים-שלושה – יגרום למדינה ולשירותי הבריאות לקרוס. וזה מאוד מאוד מטריד. אני שומע את זה מהרופאים בבתי החולים, שגם ככה המחלקות עמוסות כי יש תחלואת חורף. אני זוכר שכשאנחנו היינו בתפקיד, חששנו מאוד מהשילוב הזה של תחלואת חורף ותחלואת קורונה. בחורף שעבר לא הייתה כמעט שפעת; החורף זה הגיע. האתגר ברור, אבל איך יכול להיות שלא עשיתם שום דבר? איך יכול להיות שנתת לכול פשוט לרוץ? אני שומע גם דברים כמו: רופאים מאומתים – ניתן להם לעבוד. זה בעיניי כבר חציית קו אדום. אני חושב שגם אם הטיפול ייפגע – ומן הסתם הוא ייפגע – לתת לרופאים מאומתים לעבוד זו תקלה. יכול להיות שלגבי רופאים בבידוד נצטרך לספוג את זה, אבל בוודאי לא רופאים ואחיות מאומתים. אז מה כשל פה? מה כשל פה בגל המאומתים? 

 הרעש שם מפריע לי.


השר כהנא, אתה מפריע לדובר. 


 מה שכשל פה בגל המאומתים זה בעצם מחדל הבדיקות, שמתחיל מהשטות הכי גדולה שעשיתם: איך אמרתם לאנשים? נחשפת – תעשה אנטיגן; אם אין אנטיגן – תשתחרר. הרי אתם יודעים – עכשיו אתם גם אומרים את זה – שרק שלושה ימים אחרי החשיפה האנטיגן יכול לגלות, אז מה כל הלחץ והטירוף לרוץ ולעשות את הבדיקה מייד ולצאת? שיגעתם את האנשים, נתתם להם הנחיות שקריות, ידעתם שזה שקרי, כדי שירגישו טוב. כל הממשלה הזו זה רק סיפורי סבתא, זה רק ספינים לתקשורת. את הדבר הנכון אתם לא עושים.

עכשיו, אותו דבר בחינוך. אני מקריא ציטוט: הם מפקירים את הילדים, הכול אנרכיה וכאוס, "לא מתחסנים, לא נבדקים ואף אחד לא מקבל החלטות". בדיוק אותו דבר: כמו עם הבדיקות, כך גם עם החינוך. אתם גרמתם למערכת החינוך לקרוס, שמתם שרת חינוך שבינה לבין יכולת לנהל ולהוביל מערכת שכזו אין שום קשר. היא קורסת מהיום הראשון שהיא התחילה לדבר על הדברים האלה. האתגר הגיע, והיא פשוט לא מסוגלת לתפקד.

ואז, איך זה מתחיל? אני שומע היום את זרקא, פרויקטור הקורונה, אומר שיכול להיות שנצטרך לצמצם שירותים במערכת הבריאות. תבינו למה הבאתם את עם ישראל: הבאתם את עם ישראל לקריסה מוחלטת בבדיקות, קריסה מוחלטת בחינוך, ועכשיו אנחנו גם הולכים לקריסה במערכת הבריאות. פה המחיר יהיה הכי כבד שיכול להיות, אפילו אולי יותר כבד מהקורונה הכלכלית. בקורונה הכלכלית, אני מתחיל לשמוע מהשר ליברמן קולות אחרים, והוא אומר: כן, אנחנו נפצה את מי שצריך פיצוי. לפני זה הוא קרא לזה שפעת, הוא אמר שלא יהיה פיצוי, תסתדרו.


 להחליף עבודה.


כן. אין מושג כזה ערבות הדדית. הוא לא מבין שהשנה הזו, 2021, שהיא שנה מוצלחת לכלכלה הישראלית, הייתה בזכות זה שממשלת נתניהו – אנחנו – השקיעה ועזרה ושמרה על האנשים ועל העסקים בחיים. אז מה אתה רוצה? להרוס אותם עכשיו? לא לעזור להם בשעה הקשה שלהם? מעבר לזה שזה אפס בערבות הדדית, זה גם לא הגיוני מבחינת הכלכלה והצמיחה. אתה פוגע בצמיחה של הכלכלה. אתה חייב לעזור להם, ודווקא אם תעזור להם אתה תקבל את זה בדיבידנדים גדולים בהמשך.

אז אני אומר לך, היושב-ראש, יש פה כישלון מוחלט של ממשלה ללא מדיניות, ללא הנהגה, ללא דוגמה אישית, ללא אמון ציבור. היא פשוט צריכה ללכת הביתה ולשים את המפתחות, ואני מאוד חושש ממה שהולך להיות פה בנושא הקורונה בשבוע-שבועיים הקרובים. 

 אני רוצה לעבור לדבר על הנושא השני, מינוי שי ניצן לרקטור בספרייה הלאומית. הרי אתם כל הזמן הטפתם לנו על כספים קואליציוניים, שזה שחיתות, ואז לפיד לוקח כספים קואליציוניים כמו שאף פעם לא לקחו. עושים פה נורבגים כמו שאף פעם לא היה. אני אפילו חושב, היושב-ראש, שאתה נכנסת בזכות החוק הנורבגי. אני צודק? 


– – –


אז הינה, יש לנו יושב-ראש נורבגי לראשונה בכנסת ישראל.


הוא גם נורבגי, גם כבר קיבל יושב-ראש, עוד מעט יהיה שר, כל זה בארבעה חודשים. 


יש לנו סגן שר נורבגי, יושב-ראש נורבגי. 


 חבל על הזמן. 


מה עוד יש נורבגי? 


 מה שנקרא, הלך לחפש את האתונות, מצא את המלוכה. 


אז תבינו איך אתם מתנהגים, שלא לדבר על מינויים. אבל איך – –


– – –


– – לפיד אמר? כשאמרו לו על המינוי של הגיסה שלו, לפיד אמר: טעות, טעות, טועים. טעות, טעינו, טעות והלאה. 


 באה להתנדב – – –


 להתנדב. 


 גם האוזר בא להתנדב. 


בקיצור, אתם מושחתים. ודוגמה נוספת לשחיתות הזו היא המינוי של שי ניצן, כל הסיבוב של התפירה של התפקיד הזה. אני הגשתי מכתב למנדלבליט וביקשתי ממנו שייכנס ויחקור את הנושא. קיבלתי ממנו תשובה, אתמול בעצם; הוא אמר לי – – –


 שהוא העביר את זה לפרקליט המדינה. 


לא לפרקליט המדינה. למשנה שלו, גיל לימון.


 אה, גיל לימון. גיל לימון יענה לך שהוא העביר את זה לפרקליט המדינה.


אז אני לא יודע, עוד לא קיבלתי.


 הם ככה עובדים, פינג-פונג. 


והם מושכים את הזמן. עד שהפריץ ימות.


מה שנקרא, כשנגיע לזמן פציעות. 


אז שלחתי מכתב לגיל לימון, ואני רוצה להקריא לך את המכתב שכתבתי לו, כי אמרתי, אתה יודע, הוא קיבל את האחריות הכבדה על העניין הזה. אז אני אגיד לך, אני בעצם ביקשתי ממנו כמובן תלונת המשך ובקשה לחקירה בחשד לעבירות מין ועבירות נוספות כנגד יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית. הרי מה קרה פה? – וגם זה, דרך אגב, התפרסם בתחקיר של העיתונאית אילה חסון בערוץ 13 – התפרסם שמר דוד בלומברג, יו"ר הדירקטוריון של הספרייה הלאומית, חתם לפני כשנה על הסכם השתקה עם עובדת לשעבר בספרייה הלאומית אשר העלתה טענות להטרדה מינית שבוצעה כלפיה על ידי מר בלומברג; בין היתר הוא נגע בה באופן מיני ללא הסכמתה והטריד אותה. איפה כל גיבורות הקואליציה, שדבר כזה היה – מה שנקרא, איפה זכויות האישה ואיפה כל זה? נעלם.


– – – קריירה על זה. 


גם מיכל רוזין ותמר זנדברג. אבל מה קורה עכשיו? מר בלומברג הוא האדם שהוביל את המינוי הפסול של עו"ד – – –


– – –


רגע, דודי, תקשיב, זה חשוב. בלומברג הוא האדם שהוביל למינוי הפסול של שי ניצן.


 ודאי. 


עכשיו, מה קורה מהאירוע הזה?


 – – –


אני אומר, האם הטענות בדבר הטרדות מיניות בספרייה נכונות? זאת אומרת, צריך לבדוק את זה. האם הוא ניסה לשבש הליכים באמצעות הסכם השתקה? ואיפה כל החשש הגדול, שבא לידי ביטוי, לסגירת מעגל? אני מצטט פה את מה שכתבתי: אבקשכם לחקור אם קיים קשר בין הטענות להטרדות מיניות על ידי מר בלומברג לבין הליך המינוי הפסול של עו"ד ניצן לתפקיד רקטור הספרייה הלאומית, ואם ייתכן שמישהו אחז בגרונו של מר בלומברג עם טענות על הטרדה מינית על מנת להבטיח את התפקיד לשי ניצן. הביטוי "אחז בגרונו" – אני מניח שאנשים מבינים מאיפה הוא הגיע. 


שי ניצן.


שי ניצן לא אמר את זה; זה נאמר על שי ניצן. זאת אומרת, כבר אנשים טענו כלפיו שהוא יודע היטב לאחוז בגרון – – –


הוא אוחז בגרון מקצועי – – – 


ויכול להיות שהינה, לכאורה, יש לנו את דוד בלומברג, עם הסכם השתקה על תלונות מיניות – – 


 בושה וכלימה.


– – ששי ניצן מקבל אצלו ג'וב עכשיו. 

כל זה לא ייחקר. איך אתם מעיזים לא לחקור את זה? המשנה גיל לימון, זה בידיים שלך. אני מסתכל לך בעיניים, אתה תהיה חייב תשובה לציבור. אתה חייב להסביר לציבור מדוע הושתקה התביעה להטרדה מינית, מדוע שי ניצן קיבל מינוי כזה בתהליך כזה פסול, איזו קומבינה מסריחה תפרו שם. לא נוותר לכם, אנחנו רוצים לרדת לפשר העניין, ואת האמת הזאת אנחנו נקבל. תודה רבה. 


 תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. 


אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני מבקש לברך אותך על התמנותך לסגן יושב-ראש הכנסת, ופעם ראשונה שאתה מנהל את הישיבה. 


 תודה רבה. 


אני מאחל לך שמה שהקדוש ברוך רוצה שיהיה, יהיה. אני רוצה שהממשלה הזאת תיפול מהר והקואליציה הזאת תשתנה, ואז אני לא יודע איפה אתה תהיה. על כל פנים – – –


 כמו שאמרת, הקדוש ברוך הוא. 


 נכון, אני לא יכול לפסוק את פסוקך. 


 בדיוק. 


חבר הכנסת פרוש, הממשלה בכלל, והממשלה הזאת בפרט, לא הייתה יכולה לקום ללא סייעתא דשמיא. 


 עוד מעט נדבר על זה. טוב שבדיוק נכנסת, כי כאשר הבאת את החוק הזה, שבאת עכשיו לענות עליו בקריאה ראשונה, אני בתמימותי אמרתי שלא מתאים – תשמע טוב, אני רוצה שתשמע, יושב-ראש הישיבה. אמרתי בתמימותי – אולי לא הבנתי, השר הסביר לי שאני לא מבין, אבל אמרתי שלא מתאים שבמדינת ישראל מגישים חוק כזה כאשר נותנים מראש העדפה לעיר תל אביב, לעיר חיפה. למה שירושלים לא תקבל איזושהי העדפה, שתוכל לדון בתיקים האלה? הסביר לי השר שזה לא בדיוק, זה מתנהל בתל אביב, צריך לזה מומחיות. כאשר עלה לפה יושב-ראש ועדת החוקה ודיבר, אמרתי: נו, כאשר חוק כזה מונח בידיים של אדם שהתנועה שלו מוחקת ממה שקרוי אצלם סידור תפילה את המילה "ציון", איך אני יכול לצפות מד"ר גלעד קריב שהוא ידאג לירושלים? אז מצאתי לנכון לפתוח את דבריי בעניין הזה.

וכאשר שר המשפטים בא ואומר שהממשלה הזאת עומדת בסייעתא דשמיא, אני רוצה לומר כך: בדף היומי אנחנו לומדים מסכת מגילה; אם אני לא טועה, שם מוזכרת האמירה הזאת, אבל אני בכל אופן אומר כך: הממשלה הזו, הנוכחית, שהיא נושמת ולא עוברת מן העולם, זה יותר משנאת המן מאשר מאהבת מרדכי. הרבה דברים קרו והרבה פעמים אנשים משתמשים באמירה הזו: זה שהקבוצה הזו, זה שאלה כל כך דבוקים אחד בשני, זה יותר משנאת המן, לא בגלל שהם אוהבים את מרדכי. אני רוצה לומר על אותו משקל שהממשלה הזו, אם היא מאריכה את ימיה, אדוני השר, זה יותר משנאת נתניהו. זה לא מכיוון שאתה אוהב את בנט או שאתה אוהב את לפיד; אתם שונאים את נתניהו, וזה הטריגר שמחזיק אתכם וגורם לכך שאתם תהיו קבוצה אחת. 

למה אני אומר את זה? אני יודע שבנט בהזדמנויות שונות מנסה להסביר את דעתו ואת עמדתו המדינית, שהוא נגד מדינה פלסטינית ונגד כל מה שקרוי – מחמוד עבאס, אבו מאזן. אבל דבר אחד שוכח מר בנט: זה שהנושא הפלסטיני לא עומד בראש מעייניהם של מנהיגי מדינות העולם, יש לכך סיבה. יש סיבה לזה שהנושא הזה ירד מהכותרות. הממשלה הקודמת לממשלת בנט פשוט התמידה בקו שבו הוכיחה למי שפועל בדרך של טרור שזה לא יביא לו שום תועלת, ודאי לא שלום, וגם לא מדינה פלסטינית. אם היו כאלו בפתח, באש"ף או בחמאס שחשבו שעם טרור הם יקבלו משהו, הממשלה הקודמת, באופן אינטנסיבי, הוכיחה להם: זה לא יעזור לכם, טרור לא יביא שלום, טרור לא ייתן לכם מדינה פלסטינית.

מה כן קורה? אנחנו רואים התפכחות מסוימת אצל מנהיגים ממדינות ערב, שמסוגלים לעשות שלום עם ישראל, כמו בהסכמי אברהם, ועושים שלום ישראל. הם גם מאפשרים פיתוח כלכלי, בניגוד למה שקורה עם אלה שעשו איתנו שלום בעבר, מצרים וירדן, שאומנם יש שלום אבל הם ממעטים לבוא לפה. מובארכ הגיע לפה רק כאשר רבין נרצח. הוא הגיע להלוויה. לא היו יחסים מי יודע מה בין מצרים לישראל. היום, כאשר מדינות ערב מבינות, לפחות חלק מהן מבינות, שלא יעזור שידחפו את הנושא הפלסטיני על ידי טרור, ולהן יש צרכים משלהן, הן מסכימות לעשות שלום עם ישראל. 

מה שכן ברור, ברור לכולם שהחיזוק הזה של ראשי המוקטעה על ידי ביקור אצלם, או ביקור של ראש המוקטעה אצלנו, אצל שר הביטחון, ברור שזה מקרב שוב את הרעיון האווילי הזה שבדרכי טרור או באי-הכרה בישראל נוכל לקבל משהו. זה ברור, זה מה שיקרה. אז גם אם בנט אומר: יש לי דעה מדינית ברורה, אני נגד מדינה פלסטינית – זה לא יעזור לו. אם הוא יאפשר – מה זה "אם הוא יאפשר", אף אחד לא שואל אותו; הוא גם לא יכול לומר לחלקים בממשלה שלו שאסור להם לבקר במוקטעה, שאסור להם להיות בקשר עם אש"ף, שהם מממנים את הטרוריסטים, את המחבלים ואת המשפחות שלהם. אבל זה לא עוזר. 

אני כן רוצה להתעכב על נושא שיש מקום לחשוב עליו. פה בכנסת שומעים לא אחת – זה ברור שהממשלה שמתפקדת היום היא מתפקדת בגלל שהיא זכתה באמון של הכנסת. ישנה טענה שנשמעת כאן השכם והערב, הייתי אומר, שבפועל חברי הכנסת שנבחרו לכנסת העשרים-וארבע, הקולות שלהם – חברי הכנסת הללו הם שווי ערך של יותר קולות שניתנו על ידי העם לח"כים של השמאל. זאת אומרת, יש יותר אנשי ימין בקרב העם שבחרו חברי כנסת מאשר אנשים בעם שבחרו ח"כים מהשמאל. אלא מאי? הם טוענים שאותם אלה – או שזה ימינה או שזה תקווה חדשה או שזה ליברמן – בדעה הם ימין, אבל חברי הכנסת שלהם נותנים אמון בממשלה שמובילה גם בכיוונים מסוימים לשמאל. זו טענה, אפשר להתווכח עליה – מישהו יכול לומר שהוא שלם עם הטענות האלו שזו ממשלה שפשוט מעלה באמון הציבור – אבל יש כאלו שיגידו: מה פתאום, לחברי הכנסת יש זכות להביע את עמדתם, והם מביעים אמון בממשלה הזאת. 

אני מבקש להפנות זרקור לפן נוסף. אני לא אומר, כאשר מדברים פה על הטבות בדיור ושהכנסת הזו תאמץ עמדה של שר הבינוי והשיכון שפוגעת בציבור החרדי – הכנסת סוברנית להחליט, ויש לה רוב. נגיד שהכנסת מאמצת את הצו לכלים חד-פעמיים או לייקר את המשקאות הקלים – הכנסת עושה את זה. גם אם נפגעים מזה חרדים או נפגעות מזה משפחות מוחלשות, לכנסת יש את הזכות להביע אמון ולהצביע בעד חוק – רוב, מיעוט – ומעונות, כן פוגע בחרדים או לא פוגע בחרדים. אני כן חושב שכאשר מדובר בנושא של גיור – שאלה ערכית, שאלה יסודית ביהדות, מה זה יהודי, כאשר הבסיס הוא מי שנולד לאם יהודייה, ואם מישהו רוצה להתגייר הוא צריך לקבל על עצמו לקיים מצוות, וכל מי שלא מקבל על עצמו לקיים מצוות ואומר: אני יהודי – זו פיקציה – אז בנושא כזה; או למשל כאשר אנחנו באים ואומרים שאם לשר הביטחון לא תהיה סמכות לתת דיחוי למי שיושב ולומד, זה דבר שהוא בעיקרון ביסוד הקיום שלנו פה; או נניח להפעיל תחבורה ציבורית בשבת – תבוא שרת התחבורה, תיתן אפשרות להפעיל תחבורה ציבורית בשבת ולמחוק את אות הברית ביני ובין בני ישראל, כמו שאנחנו אומרים על השבת; או לחזק את התנועה הרפורמית, שאנחנו יודעים שבארצות הברית, בחוזק של התנועה הרפורמית, הם גרמו לכך שיהודים יתבוללו והם לא יודעים על הקשר שלהם עם עם ישראל – בדברים יסודיים ביהדות, אין כל היגיון שהממשלה תנהג, כאשר היא תביא את זה לכנסת וזה יוצבע, שהרוב יהיה על ידי חלק שאינם בני יהודים. זה דבר – אני לא נכנס לשאלה מאיפה הח"כים באים, אם המצביעים שלהם הם ימין ורוב העם הוא ימין, לא בא לנושאים – כמו שאמרתי קודם – דיור, כלים חד-פעמיים, מעונות; אלו דברים גשמיים, ואצלנו גשמיות היא גם חלק מהאפשרות לקיים חיים רוחניים. אבל בנושאים יסודיים של יהדות אין כל הצדקה, גם אם לכנסת יש רוב, אבל אם לכנסת הזו יש רוב לפגוע בעיקרי היהדות כאשר הרוב הוא גם מורכב מכאלו שהם אינם בני הדת היהודית זה דבר מופרך, זה דבר שאסור לעשות אותו, זה דבר שצריך להיות תמרור אדום. גם מי שיש לו את אמון הכנסת לקיים ממשלה, אסור לו להעביר פה חוקים שפוגעים ביסודות היהדות. תודה רבה.


 תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז. 


תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מצטרף לברכות לכהונתך כסגן יושב-ראש הכנסת.


 תודה רבה.


 בהצלחה. אתמול ראש הממשלה בנט כתב פוסט שבו הוא בעיקר מנסה לתרץ את המחדל החמור והקטסטרופלי של אובדן השליטה וחוסר המעש בממשלה לגבי הגל הנוכחי של הקורונה. בתוך הדברים הוא חזר על משפט שאמר בשבוע שעבר בישיבת הממשלה, ואני מצטט: "המטרה שלנו נשארה אותה מטרה – לשמור על הכלכלה מתפקדת ככל האפשר ולהגן על הפגיעים ביותר". גם ביחס למטרה זו, הממשלה בראשותו נכשלה כישלון חרוץ. בעלי העסקים בהחלט נפגעו, כמו כל אזרחי ישראל, מסערת האומיקרון, אלא שבניגוד לממשלה הקודמת, הממשלה הנוכחית משחקת ב"נדמה לי", כאילו הכול ממשיך לתפקד כרגיל, וממילא אפילו לא מפצה את מי שנפגע. בנוסף, לדבר על הגנה על הפגיעים ביותר זו עוד מכבסת מילים בזמן שכמות המאומתים מרקיעה שחקים וממילא גם כמות החולים הקשים עולה, וזאת בזמן שגם בקרב צוותי הרפואה ישנם חולים רבים. אבל עומק האבסורד בדבריו של ראש הממשלה בנט הוא החזרה שלו שוב ושוב על המטרות שממשלתו לכאורה עומדת בהן. 

אדוני ראש הממשלה, יש משהו מאוד בסיסי שאתה כנראה מפספס: אומנם אתה מחזיק בתואר ראש הממשלה, אולם ראש הממשלה בפועל הוא יאיר לפיד. יאיר לפיד, כזכור, הוא זה שהחזיק במנדט מהנשיא להרכיב ממשלה. העובדה שיאיר לפיד נתן לך את האפשרות לשבת על כיסא ראש הממשלה היא לא מטרה אלא אמצעי להגיע למטרה האחת והיחידה – שבעוד כשנה וחצי, בחודש אלול תשפ"ג, יתיישב יאיר לפיד על כיסא ראש הממשלה. ומכיוון שכך, אתה הוא רק האמצעי; האמצעי, ראוי לו שיכונה ראש הממשלה בתואר, ואילו המטרה – כלומר יאיר לפיד – הוא ראש הממשלה בפועל. 

 המטרות שאתה אוהב לחזור עליהן, כמו ההימנעות מבחירות חמישיות וכמו מה שהוזכר לעיל, על הניסיון לשמור על הכלכלה ועל הפגיעים, הן אמצעי לאותה מטרה; הגזרות של שר האוצר על השכבות החלשות הן אמצעי לאותה מטרה; התוכנית להביא בקרוב את אישור התקציב של 2024-2023 היא אמצעי לאותה מטרה; ניסיונות טשטוש הזהות היהודית של מדינת ישראל באמצעות היד הארוכה שלך, השר כהנא, והיד הארוכה של ליברמן, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, הם אמצעי לאותה מטרה; המיליארדים ששילמתם ועוד תשלמו כשוחד לתנועה האסלאמית כדי לשמר את הקואליציה שלכם הם אמצעי לאותה מטרה; הממשלה הנורבגית המנופחת שלכם היא אמצעי לאותה מטרה; חוק עידוד עבריינות, המכונה "חוק החשמל", שהעברתם לפני כמה ימים, הוא אמצעי לאותה מטרה; התוכניות של שר המשפטים לסתום פיות ברשתות החברתיות ולפגוע בזכותם של אזרחי ישראל לבחור באופן חופשי במי שהם רוצים כראש ממשלה הם אמצעי לאותה מטרה; התיעדוף של שר הבריאות לניתוחי המרה על פני ניתוחים אחרים הוא אמצעי לאותה מטרה; השינוי שהוחלט עליו בלמ"ס בעקבות לחציו של השר שטרן ושפרסמה היום טל שניידר, ולפיו העולים הגויים ממדינות חבר העמים יוגדרו באופן מהנדס תודעה כאוכלוסייה יהודית מורחבת, זהו אמצעי לאותה מטרה, ולא לחינם יאיר לפיד מיהר לפרסם את הדברים בדף הפייסבוק שלו – ברוסית, כמובן. 

כל המעללים הללו של הממשלה הרעה הזאת ועוד רבים אחרים הם כולם אמצעי לאותה מטרה אחת ויחידה – התיישבות יאיר לפיד על כיסא ראש הממשלה. אם חס וחלילה היום הזה יגיע, כל הפגיעות של הממשלה בזהותה היהודית של המדינה, בהפקרת חבלי מולדת, ביחסי החוץ של מדינת ישראל, במלחמה בטרור הערבי ועוד ועוד, כולם יתגמדו מול מה שצפוי לנו. מספיק להיזכר בחלק מהתבטאויותיו של לפיד בשנים האחרונות ובחודשים האחרונים כדי להבין מה מצפה לנו. ראש הממשלה בפועל יאיר לפיד דיבר בעבר על השושלת שלו, שבה נמצא גם אותו האיש שבמסורת ישראל אפילו לא מזכירים את שמו ושבשמו נשפך דם יהודי כמים במשך אלפיים שנה; ראש הממשלה בפועל מינה את גיסתו, שהייתה חברה יחד עם בעלה הנוצרי בכת היהודים המשיחיים, לדירקטורית בקק"ל; זהו אותו לפיד שהגדיר את האנטישמיות מחדש באופן שרוקן אותה מכל משמעות; זה אותו ראש ממשלה בפועל שלאחר מותו של חבר הכנסת אלחרומי, שהעריץ שהידים ושארגון הטרור פתח ראה בו חבר נאמן ואמיתי, אמר שהוא נפל בקרב ושהוא היה שותף לדרך, אוהב אדם; זהו האיש שאמר בטקס הזיכרון לראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, ואני מצטט: "צאצאיו האידיאולוגיים של יגאל עמיר הם היום חברי כנסת".

אם חלילה לפיד יהיה ראש הממשלה גם בתואר, מחיקת זהותה היהודית של מדינת ישראל תעלה על אוטוסטרדה מהירה; אם חלילה לפיד יהיה ראש הממשלה גם בתואר, הפקרת הנגב והגליל תגדל לאין-שיעור; אם חלילה לפיד יהיה ראש הממשלה גם בתואר, מדינת ישראל תחזור להיות גורם בלתי משמעותי בעליל בשדה הבין-לאומי; אם חלילה לפיד יהיה ראש הממשלה גם בתואר, מוסד המשפחה במדינת ישראל יירמס ויימחק כתפיסת השרה מיכאלי, שרואה במשפחה מקום מסוכן לגידול ילדים; אם חלילה לפיד יהיה ראש הממשלה גם בתואר, מדינת ישראל תהפוך להיות נושאת הדגל של מחיקת הזהויות של האיש והאישה; אם חלילה לפיד יהיה ראש הממשלה גם בתואר, ההגירה ההמונית של המסתננים לישראל תהפוך להיות מעין זו של אירופה; אם חלילה לפיד יהיה ראש הממשלה גם בתואר, מערכת המשפט תשלים במהירות את ההפיכה השלטונית שהתחיל אהרן ברק, והדמוקרטיה בישראל תתרוקן ממשמעותה; אם חלילה לפיד יהיה ראש הממשלה גם בתואר, ההורים ששולחים את ילדיהם למערכת החינוך הממלכתית יוכלו לשכוח מאיזשהו ערך יהודי או לאומי בחינוך ילדיהם; המוטו יהיה, חלילה, איך לגדל אזרחים ניידים של העולם הגדול. אם חלילה לפיד יהיה ראש הממשלה גם בתואר, צה"ל יזנח סופית את תפקידו ככוח ההכרעה וההגנה של המדינה היהודית; אם חלילה לפיד יהיה ראש הממשלה גם בתואר, הכותל המערבי יהפוך מהמקום המקודש של תפילות כל ישראל לאתר תיירות של סוגי פולחן שונים שישמש כאמצעי להכשרת התנועה הרפורמית, כאילו חלילה היא עוד חלק מהיהדות ומתורת ישראל. בעזרת השם, היה לא תהיה.

ואתה, אדוני ראש הממשלה בתואר דהיום, מר נפתלי בנט, וחבריך ממפלגתך וממפלגת תקווה חדשה, תיזכרו בתולדות ימי מדינת ישראל כמי ששימשו אך ורק שליבות בסולם השמאל הרדיקלי, שהפך את מדינת ישראל ממדינת הלאום של העם היהודי למדינת כל אזרחיה. 

 אבל אנחנו לא מיואשים. עם ישראל איננו מיואש. אנחנו, יחד עם רוב-רובו של עם ישראל, מלאים בוודאות באמונה באלוקי ישראל. כפי שלא עזב חסדו ואמיתו מעם ישראל לעולם, וכפי שהשיב וקיבץ אותנו מארבע כנפות תבל בחזרה לארצנו בתהליך התחייה, כך הוא יושיע אותנו במהרה מכל אותן הרוחות הזרות הללו, ומדינת ישראל תחזור לפרוח, לשגשג ולהתבסס כמדינה יהודית אשר ייעודה ניתן לה על ידי בורא עולם. "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", במהרה בימינו אמן.


תודה רבה. אנחנו נעבור לבקשות רשות דיבור. חבר הכנסת איימן עודה – לא נמצא, איננו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
 

 מברוכ, סגן היושב-ראש.


 תודה רבה לך.


מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, סגן השר, רבותיי חברי הכנסת, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, הח"כ הערבי היחיד שנמצא במליאה שם, אני חוזר מסיור בנגב, באל-אטרש, סעווה, שם מתקיים מה שקרוי נטיעות. האמת שחורשים את השטח – תחרית', חראת'ה – והמקום הזה היה נטוע. חלק מהמקום הזה היה נטוע בעצי זית, שנעקרו – עצי זית, על ידי התושבים. וכששאלנו את נציגת המינהל במקום: מה זה? היא אמרה: זה משהו שהוא הפיך, וקוראים לזה "נטיעות שמירה", או "שימור". שמירה מפני מי? לטובת מי? 

עכשיו, הנטיעות האלה – ועקירת העצים וסילוק האנשים – גורמות לכעס רב בקרב תושבי הנגב באל-אטרש ומחוץ לאל-אטרש. אנחנו כבר שבועיים-שלושה מלווים את האנשים האלה בנגב, והם מרגישים שהם תחת מתקפה, ובצדק הם מרגישים שהם תחת מתקפה. (אומר בערבית: המתקפה על אל-אטרש ועל הנגב היא מתקפת קרב מתמשכת.) האמת היא שבלי הקולות שהצביעו לכנסת מהנגב, הממשלה הזאת לא הייתה קמה. אבל תראו איזה דבר מופלא: בחצי השנה האחרונה יש יותר הריסות בנגב על ידי הממשלה הזאת מאשר בששת החודשים שקדמו לה. זה תהליך מסוכן, מקומם.

 אגב, שלא לדבר על תהליך אחר, על צו שעה אחר – חוק שעבר, "חוק חריש", חידוש צו הוראת השעה שמסכנת את עתודת הקרקע של אזור ואדי עארה, לא מתחשבת בתושבים הערבים, מתחשבת בעיקר בתושבי חריש, כפי שהם לא מתחשבים בתושבים הערבים בנגב ועוקרים עצים, עוקרים אנשים. לכן היינו שם מהרשימה המשותפת – חברי איימן עודה, עופר כסיף ואנוכי – ונמשיך לעמוד בצד האנשים האלה, האיכרים, הילידים, בעלי המקום המותקפים – המותקפים על ידי הממשלה והקואליציה הזאת, הקואליציה והממשלה כפוית הטובה, מבחינת תושבי הנגב. מכמה בחינות, הביצועים של הממשלה הזאת הם יותר קשים מכל הממשלות הקודמות. 

 דיברתי על הריסות בנגב, השוואה בין חצי השנה האחרונה לחצי השנה שלפניה, ההכרה בשלושת היישובים. בשבועיים האחרונים היו הודעות גם של התושבים בחלק מהיישובים האלה וגם של תושבים מסביב שמתנגדים בתוקף למה שקרוי "התכנסות", זה נקרא לעקור אותם מהאדמות שלהם. זה מוח'טט – מתווה, תוכנית – שמטרתו לנשל את הערבים בנגב מהאדמות שלהם. נמשיך לעמוד נגד התוכנית המסוכנת הזאת. תודה רבה. 


תודה רבה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, רשות דיבור לחמש דקות. 


כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מברך אותך, אדוני היושב-ראש, על התפקיד החדש כסגן יושב-ראש כנסת.


תודה רבה.


כבוד שר המשפטים, אנחנו תמכנו בחוק הזה מהיום הראשון, גם במליאה, גם בוועדה שהיית, והשתתפנו בוועדת החוקה. אנחנו תומכים בצעדים ובחוקים שהמטרה שלהם למגר את הפשיעה ואת ארגוני הפשיעה בחברה הערבית – כמובן עד גבול מסוים, יש לנו בכל זאת מחלוקות בחלק מהצעות החוק שאנחנו חושבים שהן לא מידתיות, הן יותר מדי פוגעות בזכויות פרט, ויש לנו את הוויכוח הזה סביב אותו חוק של חיפוש ללא צו – אבל בהחלט תמכנו בהרבה צעדים גם בהעלאת רמת הענישה על עבירות נשק, בתי משפט כלכליים, כל הנושא של חילוטים, כי בסופו של דבר מדובר בחיים שלנו, ואנחנו כל פעם מקבלים תזכורת כואבת יותר. אין כמו המקרה המזעזע של הילד עמאר חוג'יראת מביר אל-מכסור, שכולנו הלכנו לנחם את המשפחה ואת האימא ואת האבא, אבל מילים לא מחזירות את הילד המלאך עמאר. אני מקווה שבאמת אנחנו נתחיל לראות שינויים בשטח, אבל לצערנו המספרים עדיין זוועתיים; בממוצע כל שלושה ימים יש רצח. מתחילת השנה יש שלושה מקרי רצח. חוץ מעמאר היה גם הרצח בלוד, חוסיין עיסאווי. 

 ולכן, אם אנחנו נמשיך, אדוני שר המשפטים, סגן ראש הממשלה, בקצב הזה, אז אנחנו נשבור עוד שיא. בשנת 2020 היו 113; בשנת 2021 – 127. אני חושב שאף מדינה ואף חברה ואף בן אדם לא יוכלו להסכים לתופעה כזאת. אם לא תשנו את הדיסקט ותתחילו, במשטרה במיוחד, להתייחס לחברה הערבית ולאזרחים הערבים כאל אזרחים ולא כסיכון ביטחוני ורק להסתכל בראייה ביטחונית, אז אנחנו לא נצליח לצערנו להגיע לתוצאות. ולכן כאשר יש חוק כמו החוק הזה, שהוא חוק שבא להגביר את בתי המשפט הכלכליים, וגם אמרנו מהרגע הראשון שאם זה לא יתלווה לתוספת תקנים של שופטים אז יוצא שכרנו בהפסדנו. אז כפי שהודעת, עומדים בקרוב למנות שישה שופטים לבית המשפט הכלכלי בתל אביב ולבית המשפט הכלכלי בחיפה, ואנחנו מקווים שהתיקים והסחבת והטיפול בתיקים האלה באמת יהיו במהרה, ושהעבריינים והפושעים יבואו על עונשם. 

אני רוצה לברך אותך, אדוני שר המשפטים, על מינוי מנהל רשות האכיפה והגבייה היום, משהו חדש, עורך דין אורי ולרשטיין, שהיה סגן הכונס הרשמי. אני עבדתי איתו בצמוד במשך שנים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והוא מוכשר, הוא מקצועי. אבל כמובן שצריך לבצע רפורמה ושינויים. אתה לא מתאר לעצמך את כמות הפניות שאנחנו כחברי כנסת מקבלים מאזרחים פשוטים שמסתבכים, מסתבכים עם חובות, וצריך לסייע להם. לא יעלה על הדעת, אדוני היושב-ראש, שדוח של חוצה ישראל, כביש 6, או חוצה צפון, מ-5 שקלים, 8 שקלים – פתאום אתה מקבל 1,500 שקל. איפה נשמע דבר כזה? אז צריך לבוא ולתת לאנשים האלה לשלם את הקרן. חלק אפילו לא מקבלים את הדואר הרשום, ואז פתאום זה עם ריביות ועם ריביות פיגורים, אדוני שר המשפטים – אלעזר, השר שטרן, אתה חייב, השר שטרן, עד שאנחנו פונים לשר המשפטים ומנסים לשכנע אותו. יש לו תמיד אוזן קשבת לדברים האלה, כי הוא רגיש לדברים האלה, כמו הצעת החוק הממשלתית עם הצעות חוק שלנו, שנדחו עוד פעם ועוד פעם, בעניין ביטול הגבלת רישיון נהיגה. 

אבל אני אומר, אדוני שר המשפטים, אני חוזר על ההצעה שלנו, ואני מקווה שגם איתך וגם עם מנהל רשות האכיפה – באמת הגיע הזמן שאנחנו נעשה עוד פעם מבצע לתשלום חובות, ושהאנשים ישלמו את הקרן עם קצת, עוד – אז עשינו מבצע של הפחתה של 40% מריבית הפיגורים. ואני גם מחכה כבר משר המשפטים הקודם והקודם לעניין הזה של – אפרופו כונס נכסים, הגיעה השעה – ואני יודע, אנחנו דיברנו איתך, שיש החלטה לפתוח כונס רשמי במחוז צפון. לא יעלה על הדעת – – –


 משפט סיכום, בבקשה.


 משפט סיכום. אני יודע שיש החלטה, עכשיו עבר התקציב. אני מקווה שאתה תפעל ושזה ייפתח כמה שיותר קרוב, לטובת האזרחים וגם לטובת כל תושבי הצפון שם. תודה.


תודה רבה.


 – – – כל משרד המשפטים – – –


 לא. חלק, חלק. חלק קטן. אתה, יש לך אימפריה, מה לעשות? וכמובן שאנחנו תומכים בחוק.



 תודה רבה. בקשת רשות דיבור לחבר הכנסת עופר כסיף – אני מבין שהוא איננו נוכח. אני מבין ששר המשפטים גדעון סער מבקש להתייחס לחוק. בבקשה.


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה קודם כול לברך אותך, חברי חבר הכנסת צבי האוזר, שאתה מנהל בפעם הראשונה את ישיבת המליאה, ואני משוכנע שתעשה את זה בהוד והדר לאורך כל תקופת כהונת הכנסת הנוכחית. משמח ומרגש.


תודה רבה.


 אני רוצה להסביר במילים קצרות לכנסת את המהלך שאנחנו משלימים היום. המהלך הזה הוא מהלך משלים, יחד עם צו שאישרנו לא מכבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ויחד עם בחירה שאנחנו אמורים לעשות בסוף החודש הזה, ב-27 בינואר, בוועדה לבחירת שופטים של מינוי עוד שישה שופטים לבתי המשפט הכלכליים. פה אנחנו מכריעים את עניין הסמכות המקומית. אבל בתמצית, אנחנו מסמיכים את בתי המשפט הכלכליים שפועלים בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב-יפו ובחיפה לטפל גם בנושאים של פשיעה כלכלית מורכבת כמו עבירות הלבנת הון, כמו עבירות מיסים כבדות. כי השופט כבוב, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, כתב על זה בדוח שזה צוואר בקבוק שהמשמעות שלו היא דיונים מאוד ארוכים, של שנים, בתיקים האלה. יש לזה כמובן השלכות אחר כך על הרתעת הענישה – ככל שההליך נמשך, בדרך כלל הענישה, הנטייה שלה היא להיות פחות כבדה, יש זליגה לעסקאות טיעון גם של תיקים שאולי לא היו צריכים להיסגר בעסקאות טיעון. ואי-אפשר להילחם בפשיעה המאורגנת בלי להתמודד עם הממד הכלכלי. ארגוני הפשיעה חייבים לשלם מחיר כלכלי. ומה שאנחנו עושים פה, אנחנו נותנים כלי להילחם בארגוני הפשיעה, שהיום, למרבה הצער, מחוללים נזקים כבדים, שאנחנו מודעים להם, בראש ובראשונה בחברה הערבית, ולא רק בה אבל בעיקר בה. כמו שאמרתי, אנחנו אמורים לבחור שישה שופטים חדשים, שתוקצבו בתקציב המדינה, כבר בסוף החודש הזה. מעבר לזה, ובהקשר יותר רחב, אלה תיקים שמחייבים רמת מומחיות, בקיאות ומקצועיות גבוהה ביותר, וככל שאנחנו הולכים לכיוון הזה בסוגיות משפטיות שהן ייחודיות ומורכבות, הדבר הזה הוא טוב.

אני מקווה שנוכל בהמשך להרחיב עוד יותר את בתי המשפט הכלכליים, בתקציב 2024-2023, ובהמשך גם להקים מחלקות כלכליות בבתי משפט נוספים וכמובן בבית המשפט המחוזי בירושלים. ברגע זה אנחנו מעצימים את בתי המשפט הכלכליים הקיימים, שהם מקצועיים, שהם טובים, ואני מודה גם לחבר הכנסת סעדי על הדברים הטובים וגם על הגישה העניינית בתמיכה בהצעת חוק שהיא לטובת הציבור, שהיא לטובת התמודדות עם הפשיעה המאורגנת, וקורא לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית לתמוך בחקיקה.


תודה רבה. מכיוון שאני מבין שגלעד קריב, יושב-ראש הוועדה, לא נמצא כאן, ואני רואה שגם המסתייגים לא נוכחים – – –


 נעבור להצבעה, נעבור להצבעה.


 כן, הצבעה.


הוסרו כל ההסתייגויות.


אכן, המסתייגים לא נוכחים. 

אז אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 100), התשפ"ב2021–, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה ואחר כך בקריאה השלישית. אז קודם השנייה, הצבעה.

סעיפים 1–2 נתקבלו.


בעד – 15, נגד – אין, נמנעים – אין. תמה – סליחה, הצעת החוק התקבלה. אט-אט אני אלמד. הצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה. 

 אנחנו נעבור לקריאה השלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה.

חוק בתי המשפט (תיקון מס' 100), התשפ"ב–2021, נתקבל.


זהו. 17 בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. החוק התקבל בקריאה השלישית. תודה רבה.

רבותיי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ב, 11 בינואר 2022, בשעה 16:00. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 19:18.