כנסת המבקשים לחלוק כבוד אחרון ולהשתתף בהלווייתה של אימו של נשיא המדינה ואשת הנשיא השישי, הגב' אורה הרצוג, זכרה לברכה, התקבלו הסכמות שלפיהן המליאה נפתחה עתה, בשעה 11:00, לדיון בסעיפי שאילתות, ולאחר מכן תוכרז הפסקה והמליאה תתחדש בשעה 16:00 להמשך סדר-היום. תודה רבה. 

 הודעה למזכירת הכנסת. 


 ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת דין וחשבון על הוצאות השכר במערכת הביטחון. תודה. 


 תודה רבה. 




 תודה רבה. שאילתות. שאילתה דחופה מס' 97, מאת חבר הכנסת מוסי רז. ישיב השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. 



 אדוני השר, בספטמבר 2019 – להזכיר, לפני כמעט שנתיים וחצי – התקיימו בחירות לדירקטוריון חברת אלתא, על פי תקנות החברות הממשלתיות, אולם טרם מונו נציגי העובדים. בשל כך, הדירקטוריון פועל ללא שני נציגי העובדים, בניגוד לחוק, שלפיו צריך לפעול עם שני נציגי עובדים.

 רצוני לשאול:

 מדוע מתעכב מינוי הנציגים הנדרש על פי חוק?
 

 תודה רבה על השאלה. אדוני היושב-ראש, שאלה חשובה מאוד, בשביל להבהיר את הנקודה הזאת. שני המועמדים אושרו השבוע על ידי משרד הביטחון ומשרד האוצר, והם התחילו תהליך מינוי בוועדה לבדיקת מינויים וימונו בהקדם האפשרי. 

 בשל העובדה שלא הייתה ממשלה והיינו במערכות בחירות, בהרבה חברות היה מחסור ביושבי-ראש דירקטוריון ובדירקטוריון. רק באוגוסט רשות החברות עברה למשרד האוצר. לאחרונה גם לא היה יושב-ראש לרשות החברות. לכן, אנחנו מתחילים בתהליכים. בתקופה האחרונה מונו מאות דירקטורים לחברות ממשלתיות, ואנחנו ממשיכים בתהליך הזה. 


 שאלת המשך, בבקשה. 


 אדוני השר, אני שמח לשמוע שהנציגים מונו והחלו תהליך. אני מקווה שהתהליך הזה יהיה קצר ככל הניתן, כי בכל זאת אנחנו מדברים על שנתיים וחצי עיכוב. אשמח – אני מניח שאין לך את הפרטים כרגע, על מאות דירקטוריונים שמונו בהם נציגים, אבל כמה עדיין לא מונו? אם יש לך את הפרטים כרגע, אשמח לדעת. אם לא, אשמח לקבל בכתב. 


 קודם כול, אנחנו בהקדם – אני מאמין שאותם שני נציגים ימונו בהקדם. אנחנו בתהליך. פתחנו את הנושא של נבחרת הדירקטורים, ואני חושב שחברי הכנסת שומעים את הפרסום היום-יומי בתקשורת על כך שאנשים ייגשו ויירשמו לנבחרת הדירקטורים. אני מנצל את ההזדמנות כאן, אדוני היושב-ראש, ופונה לכל הציבור, למי שיכול ויש לו יכולת להיות בדירקטוריון ויש לו את כל הנתונים, ללכת ולהירשם. אנחנו מעוניינים שיהיו לנו נציגים מכל המגזרים. אנחנו ממשיכים בתהליך של מינוי דירקטורים מתוך הנבחרת על מנת להשלים ולמלא את כל הדירקטוריונים החסרים. זאת המטרה שלנו. אנחנו רוצים שהחברות יעבדו, יתפקדו, ושיהיה להן מניין מלא בדירקטוריון, ואנחנו יכולים להתקדם בנושא הזה.


 תודה רבה לשר במשרד האוצר. 


תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 


שר הבריאות ניצן הורוביץ, בבקשה, ישיב על שאילתה דחופה של חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה. 



אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בוקר טוב. שאילתה דחופה בנושא: הפרטת בית החולים משגב לדך. 

רצוני לשאול:

 1. מהו הפתרון המוצע למטופלים סיעודיים, למשל לחולי דיאליזה?

2. עם הפרטת הניתוחים, מהו הפתרון המוצע למבוטחי הקופה שהם מעוטי יכולת?

 3. כיצד מתוכננת שמירה על פרטיות החולים במאגר פרטי לצד חשיפה להיסטוריה הרפואית של המטופל? תודה רבה. 


 תודה לחבר הכנסת כסיף. בית החולים משגב לדך – שם יפה – נמצא בבעלות קופת חולים מאוחדת מאז תחילת שנות ה-2000 ומשרת את מבוטחי הקופה, בירושלים בעיקר. פעילות בית החולים כוללת בעיקר שתי מחלקות גריאטריות, ארבעה חדרי ניתוח לכירורגיה קטנה ובינונית, מחלקת אשפוז יום וכן מכונים שונים ומרפאות, למשל מרכז בריאות האישה, דימות, גסטרו, עיניים ומכון שינה. 

בשלהי 2021, זאת אומרת לפני כחודשיים, הודיעה קופת חולים מאוחדת למשרד הבריאות על כוונתה להעביר את פעילות בית החולים משגב לדך לחברת מדיקה. חברת מדיקה עוסקת בהפעלת בתי חולים וחדרי ניתוח ברחבי הארץ, ומאוחדת מחזיקה כ-40% ממניותיה. לפי הודעת קופת חולים מאוחדת, הנכס עצמו יישאר בבעלות הקופה, אבל ההפעלה תיעשה על ידי מדיקה. לדבריהם, המטרה היא ליעל את פעילות בית החולים על ידי חברה המתמחה ובכך להגדיל את נפח הפעילות של המוסד. לדברי הקופה – אני אומר שזה מה שהקופה טוענת – המהלך צפוי להיטיב עם מבוטחיה. המחלקות הסיעודיות יישארו פתוחות, היצע השירותים למבוטחי הקופה – אני מסייג, לפי דברי הקופה – יגדל, ולא תהיה כל פגיעה בעובדים. 

עכשיו ככה: בקשת המאוחדת להעביר את הפעילות של משגב לדך לחברת מדיקה מצויה כעת בבחינה של הצוותים המקצועיים במשרד הבריאות ובאוצר. הבדיקה שלנו כוללת את כל ההשלכות הכלכליות והרוחביות של העסקה, לרבות מבנה הבעלות, תמהיל, פעילות בית החולים במימון פרטי וציבורי, השפעות אפשריות על בתי חולים אחרים בירושלים, וכן שמירה על אי-פגיעה במבוטחי הקופה ופרטיותם. לאחר בדיקת כל ההשלכות כאמור, הנושא יובא להכרעה סופית. כרגע זה בבדיקה. תודה. 


 שאלת המשך, בבקשה. 


 תודה רבה על התשובה. למאוחדת יש 1.2 מיליון מבוטחים ברחבי הארץ, חצי מיליון בירושלים, ומתוכם 300,000 חרדים, הנמנים עם האשכול החברתי הנמוך ביותר. מה התפקיד של משרד הבריאות – למרות שהתייחסת לזה קצת בסוף דבריך, אני אודה לך אם תרחיב קצת. מה תפקיד משרד הבריאות כרגולטור בסגירת שירותים חיוניים ביותר לאוכלוסייה רבה כל כך, וגם, כאמור, מוחלשת כל כך? 


 קודם כול, אני יכול לגלות גילוי נאות – גם אני מבוטח במאוחדת, מאז שנולדתי. התפקיד של משרד הבריאות כרגולטור – ואני אגיד של המדינה – נועד להבטיח שהמבוטח – לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל אזרח ישראלי חייב להיות מבוטח באחת מקופות החולים, ויש ארבע כאלה – שהאזרח יקבל את כל הזכויות שמגיעות לו לפי החוק. המדינה, תפקידה לדאוג שכל הקופות – ואנחנו עוסקים גם בזה לעומק בימים האלה, בגלל כל מיני דברים – ישתמשו בכסף שהמדינה מעבירה להן כדי להעניק שירותים רפואיים לפי חובתן. 

אני אתן לך דוגמה שלא קשורה למשגב לדך, אבל למשל הקופות נוטות בעיניי לתחרות יתר אחת מול השנייה, והן מוציאות יותר מדי כסף, להשקפתי, על מבצעי שיווק, העברת לקוחות ופרסום וכל מיני דברים כאלה – אתם יכולים לראות את מסעי הפרסום ברחבי הארץ – וזה כסף ציבורי. אני לא נגד תחרות, אבל את הכסף צריך קודם כול לתת כשירות למבוטחים, ולא להוציא על כל מיני דברים אחרים. זה למשל תפקיד הרגולטור. תפקיד הרגולטור הוא גם לדאוג שהקופות ייתנו שירות רפואי הולם, לכן משרד הבריאות בודק את כל ההליכים הרפואיים, את רמת אנשי המקצוע, את המעבדות, את הבדיקות, את המכשירים – הכול, בעצם. הרגולציה היא רחבה ביותר.

 גם כאן, כשאנחנו מדברים על מתקן חשוב כמו בית חולים כזה בירושלים – אומנם לא בית חולים גדול, אבל הוא בכל זאת מוסד חשוב – וקופת חולים מאוחדת רוצה להעביר אותו לחברה שהיא חברה פרטית ברובה, אנחנו צריכים לדאוג שהזכויות של המבוטחים לא ייפגעו. וכן, אמרת, זה לא נוגע רק לחרדים, זה כלל מבוטחי הקופה. גם אני מבוטח של הקופה. כל מבוטח של הקופה, אנחנו רוצים – אחד הדברים שקובע החוק הוא שטיפול יינתן בזמן סביר, במרחק סביר, במועד סביר, קרוב ככל האפשר לבית, בלי להטריח יותר מדי; שקופות לא ישלחו למקומות רחוקים. למשל, אנחנו רוצים להבטיח שמי שמקבל את הטיפול הזה בירושלים, ימשיך לקבל אותו כמו שצריך, ולא יצטרך לשלם על זה יותר מדי או לנסוע למקום אחר וכו' וכו'. וגם הפרטיות, לדעתי, זו נקודה חשובה שהעלית, כי על חברות פרטיות לדעתי צריך להשגיח יותר. נבדוק את זה. בשורה התחתונה, המטרה הסופית היא שלא תהיה פגיעה במבוטחים ובזכויות של המבוטחים, שהם על פי חוק חייבים להיות מבטוחים באחת הקופות.

 אני רוצה להגיד באופן כללי שגם בימים האלה, בגל הזה של הקורונה, אנחנו מדברים הרבה על בתי החולים ועל ספיקת בתי החולים ועל חולים קשה בבתי החולים, אבל בגדול, הגל הזה הוא גל של קהילה. בגלל המספר העצום של הנדבקים, עיקר נטל הטיפול נופל על הקהילה, על הקופות. הקופות הן גם אלה שנותנות את התרופות; התרופות החדשות שהבאנו לקורונה – הקופות נותנות אותן. זה הליך די מורכב, והקופות בעומס עצום. הקופות גם מחסנות והקופות נותנות אישורים. אנחנו רוצים לתמוך בקופות. ובכלל, קופות החולים והמבנה הזה של קופות חולים שקיים בישראל הוא מבנה רפואי מצוין, והוא נותן שירות רפואי נהדר. הוא די ייחודי בעולם, מבחינת היכולות שלו וההצלחות שלו, ואנחנו רוצים לשמור עליו כזה. זה תמיד העניין – מצד אחד לחזק את הקופות ומצד שני, או בד בבד, להשגיח שהקופות עובדות כמו שצריך ולא עושות שימושים לא נאותים בכסף או מעבירות משאבים לתחומים שהם יותר רווחיים לקופה אבל פחות בעדיפות המדינה וכל מיני דברים כאלה. 

אני יכול לתת עוד דוגמה כאן, אם כבר אנחנו מדברים. אנחנו למשל רוצים שקופות החולים יעסקו יותר וייתנו יותר משאבים לתחום בריאות הנפש, שזה תחום שבקהילה הוא קשה. לקופות לפעמים יש גם עדיפויות אחרות מבחינת החשבונות שלהן, אז אנחנו כרגולטור דואגים לזה שהקופות ייתנו לציבור את תמהיל השירותים כפי שאנחנו חושבים שנכון לתת, ולא רק לפי שיקולים כלכליים או מסחריים או תדמיתיים או דברים מהסוג הזה. אני יכול לתת עוד דוגמה, אם יש לי איזו דקה.


 יש לך עוד הרבה שאילתות.


 יש לי עוד הרבה שאילתות. טוב, בסדר, אז אנחנו נסתפק בזה.


 תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, שאלה נוספת.


 תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, אנחנו לא מלינים על תוכניות התייעלות של קופת חולים מאוחדת, אני חושב שזה חשוב. היא מכרה – העבירה לבעלות פרטית – שני בתי אבות, מכרה בתי מלון; רכוש שלהם, וזה בסדר. אני חושב שהם משתדלים לתת שירות טוב. אבל ההפרטה הזאת יכולה לסמן העברה לגוף פרטי, שאולי הוא חלק בבעלות מאוחדת, אבל כנראה שהכוונה היא לא רק לתת שירות לחברי קופת חולים מאוחדת; אולי לתת שירותים לכלל חברי קופות החולים, שירות פרטי. כאן, בבדיקה שאתם עושים, משרד הבריאות, מה שאני מבקש – לא לשים דגש במבחן רק על החלק הכלכלי והניהולי וההשתייכות, אלא מה יקרה בסופו של דבר למבוטח, מה יקרה לשירות שהמבוטח יקבל. 

 משגב לדך היה בית חולים בעבר. היום – קופת החולים קנתה אותו ונתנה סוג של שירות בחלק מהדברים, משהו יותר קטן. אתה לא צריך להגיע לבית חולים גדול ולקבל שם את הטיפול הקטן, אתה עושה את זה בבית החולים. אני מכיר הרבה אנשים – גם אני מבוטח ירושלמי של קופת חולים מאוחדת. נושא החרדים שהעלה חבר הכנסת כסיף – חלק גדול, אולי רוב המבוטחים של קופת חולים מאוחדת הם חרדים, בירושלים ובמקומות אחרים. היא ודאי קופת החולים הגדולה בציבור החרדי. 


 נכון.


 אני לא מדבר על כך שיש בעיה של נגישות, היא לא קרובה לאזור הריכוז של החרדים, אבל בכל אופן, אנשים העדיפו לקבל שם את השירות – ניתוחים כאלה או פעולות כאלה, פרוצדורות כאלה, בגלל שלא צריך להיכנס לבית חולים. מה שאתם צריכים לבחון, אם זה בסמכותכם, זה מה יקרה בסופו של דבר לשירות הקצה למבוטח, לא רק מבחינת הבעלות וההתנהלות הכללית של קופת חולים מאוחדת. תודה.


 אתה צודק, זה בהחלט בסמכותנו. זה אפילו מחובתנו. שוב, אני אומר, קופת חולים – כל קופת חולים – היא לא גוף פרטי, היא מקבלת מימון מדינה. הפעילות שלה מוסדרת על פי חוק מדינה. זה אורגן ציבורי שהוא מפוקח, והוא מפוקח בצורה הדוקה. מידת הפיקוח שלנו היא מאוד רחבה. כן, זה השיקול העיקרי – שהמבוטחים לא יצטרכו לחכות יותר, כמו שאתה אומר, בגלל שאולי יפתחו את זה לפרטי, ואז המבוטח יצטרך, מה שנקרא, תורים. לגמרי נבדוק את זה. 

אגב, אני רוצה גם לומר שבמסגרת התחרות בין הקופות – אני רואה למשל שגם קופת חולים מאוחדת היא עכשיו במסע פרסום גדול, קופת חולים כללית היא במסע פרסום גדול. זה חלק מהדברים שהקופות מציעות. אם אנחנו נראה שקופת חולים מסוימת עושה משהו שפוגע במבוטחים שלה, אני לא חושב שזה יעודד מבוטחים לבוא אליה, אז הקופות צריכות להביא גם את זה בחשבון. אנחנו בכל אופן לא סומכים רק על הקופות שיעשו את החשבון הזה, ואנחנו נבדוק את זה טוב-טוב. אני מקבל לגמרי את הדברים שלך.


 תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה.


 כבוד השר, יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, כבוד השר הזכיר את בריאות הנפש, אז אני אפנה את השר לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים שהשר חתם עליו לפני שבועיים בנושא שירותים שמשרד הבריאות מספק, לדוגמה אשפוז, לרבות אשפוז יום ושירותים דיפרנציאליים בבתי החולים הכלליים וכו'. בכל הסעיפים כולם כבוד השר חתם על צו שהם יעלו ב-1.7% מהמחיר שהיה קיים עד היום, למעט שני נושאים: אחד – בריאות הנפש, והשני – גריאטריה, ששם המחיר ירד ב-0.04%. ואני שואלת את השר מדוע ולמה. גם היום המחיר לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי הוא נמוך מכפי שהוא צריך להיות. זה חלק מהסיבה למה השירותים נראים כל כך רע בבתי החולים הפסיכיאטריים. אז מדוע רוב השירותים, אם לא כולם, עלו ב-1.7% ואילו בפסיכיאטריה ובגריאטריה – שגם שם המצב לא טוב – המחירים ירדו?


 את צריכה לזכור שהתעריף הוא לא חזות הכול מבחינת מימון המערכות. המימון של בתי חולים, או בכלל גורמי בריאות, זה לא רק לפי מה שמשלמים על יום אשפוז או על טיפול כזה או אחר אלא אלה גם כספים שמועברים ישירות בכל מיני דרכים אחרות. אם למשל בשנים הקרובות אנחנו עושים בינוי רחב במוסדות לבריאות הנפש, אז הם מקבלים את זה לא כחלק מהתמחור, מה שהקופות משלמות להן במסגרת ה-cap על האשפוזים או הטיפולים, אלא במסגרות אחרות. תראי, יש כאן חישוב כולל של עלויות במערכת הבריאות – – –


 ועדיין, כבוד השר, מדוע המחיר ירד? עדיין לא קיבלתי תשובה. 


 אז אני אומר, זה חישוב כולל של העלויות במערכת הבריאות. בסופו של דבר הכול יוצא מאותו כיס ומאותו סל, ועושים את החשבונות.


כלומר, נזניח את בריאות הנפש וניתן להם – – –


 לא לא לא, לגמרי לא. 


 זה מה שעולה מהצו, חד וחלק. 


לגמרי לא. דווקא בריאות הנפש, בסך הכול חלקם היחסי בתקציב הבריאות – אם את תביאי את כל הגורמים בחשבון, אז חלקם רק עלה. אם את מסתכלת על סעיף ספציפי אז זה ככה, אבל בהסתכלות הכללית אנחנו דואגים לזה שבריאות הנפש תקבל יותר. 


 תודה רבה. 


גם השאילתה הבאה היא לשר הבריאות. חבר הכנסת יברקן – שאילתה דחופה מס' 96, בבקשה. לאחר מכן שאלה נוספת לחבר הכנסת קרעי.



 אדוני היושב-ראש, כבוד השר, ראשית, אני מגיע עכשיו מוועדת הבריאות, הוועדה שדנה בנושא הכי חשוב, שמשפיע למעשה על כל האזרחים, בנושא ההנחיות והמדיניות להארכת תוקפה של המדיניות של משרד הבריאות. הדיון לקח, בהגזמה, 20 דקות, עם ממלא מקום של יושב-ראש הוועדה; כמעט ללא דיון. אני אפילו לא הספקתי להגיד את מה שרציתי, כי הייתי צריך לבוא לכאן. בעצם משהו שהולך להשפיע על הכלכלה, על הבריאות, על מערכת החינוך, התקיים ב-20 דקות. זה, אדוני היושב-ראש, לתשומת ליבך. 

 השאילתה שאני רוצה לשאול – אדוני, ראינו בערוץ 13 נתון מדהים: 72% פספוס של בדיקות האנטיגן. למרות הנתון המדהים הזה, עדיין משרד הבריאות ממשיך לשפוך מלא כסף. יותר מזה, יש המון אנשים ששמים אותם, מה שנקרא על לא עוול בכפם, בסגר דה פקטו בבית בגלל הדבר הזה. מאות אלפי אזרחים במדינת ישראל יושבים בבית בגלל בדיקות שגויות, לא נכונות. הדבר הזה צריך להתברר. 

אני שואל, אדוני:
 
 1. על סמך אילו נתונים נבחרה החברה שמספקת את בדיקות האנטיגן?

2. למה עדיין מוציאים כספי ציבור על בדיקות לא יעילות כשיודעים שיש 72% טעות בבדיקות הללו? מדובר בעשרות מיליארדי שקלים. 

ודבר הנוסף, השלישי – – – 


 חבר הכנסת יברקן, תיצמד בבקשה לשאילתה. 


זאת השאילתה.


 אבל השר הכין תשובה על גוף השאלה עצמה. 


 הבנתי. כל מה שהקראתי זה מה שהעברתי. 


 לא משנה. בבקשה תיצמד.


מה שהוספתי זה הפתיח, נכון. 


 תיצמד. בבקשה. 


 3. האם יצא מכרז לחברות אחרות, חוץ מהחברה שזכתה במכרז? מה הקריטריונים? תודה. 


 בשונה ממדיניות הממשלה הקודמת, אנחנו החלטנו לנהל את גל התחלואה הזה ואת גל התחלואה הקודם – את הדלתא ועכשיו את האומיקרון – בשיקול דעת ובאחריות ובאיזון המתבקש – – –


 לא ייאמן – – –


 אני חושב שגם כדאי, קרעי, שתתאם איתו, כי הוא בדעה הפוכה משלך, אז אני לא יודע. אתם שניכם באים פה בטענות, אבל הוא חושב שבכלל לא צריך – – – 


 – – – אני חבר כנסת – – – לא ייאמן שאתה עוד מתגאה בניהול הכושל של המגפה – – – 


 לחבר הכנסת קרעי יש ממילא שאלת המשך.


 רק שתדע שאתם שניכם – – – 


– – – לא ייאמן שאתה עוד מתגאה בניהול הכושל הזה של המגפה – – – 


 בסדר, בסדר. חבל שבכלל התייחסתי אליך. אני איצמד לתשובה.

 בשונה ממדיניות הממשלה הקודמת, החלטנו לנהל את גל התחלואה האחרון בשיקול דעת ובאחריות ובאיזון המתבקש בין שמירה על בריאות הציבור לבין שמירה על פעילות המשק ושגרת החיים. התחלואה, ההדבקה, כבר מפושטת באופן רחב בקהילה, כמו שהעריכו המומחים במשרד הבריאות וכמו שקורה בכל מדינה בעולם עם הזן הזה, שהוא מידבק ביותר. 

 המדיניות שלנו עכשיו היא לבצע כמה שיותר בדיקות, לנטר את ההדבקה בזמן ומוקדם, ובמיוחד – לשמור על האוכלוסיות הפגיעות ביותר ובמקביל לאפשר להמשיך לעבוד, לאפשר למשק לעבוד, לבתי הספר להמשיך בשגרת החיים ככל שאנחנו יכולים, כי ההשלכות של סגרים והשבתות ופיטורים המוניים הן איומות ונוראות. אנחנו לא שיתקנו את המדינה ולא שלחנו המונים לאבטלה ולא סגרנו את מערכת החינוך, ואנחנו מיישמים הלכה למעשה את העיקרון של חיים לצד הקורונה.

 לגופן של השאלות, ראשית כול, יש הבדל בין חברות שמספקות ערכות אנטיגן למשרד הבריאות, לפיקוד העורף, למשרד החינוך, לבין החברות שמבצעות שירותי דיגום בהתאם לזכייתן במכרז. זו לא חברה אחת; יש מד"א, איכילוב well, AID, אינוויז'ן, זק"א ישראל – יש הרבה חברות שזכו במכרז. הן מבצעות את זה בכל מיני מקומות בארץ, במאות תחנות. 


 אבל זה לא הערכות. אני שואל על הערכות – מה הייתה – – –


 רגע, רגע, אבל אתה שאלת על חברה שמספקת את בדיקות האנטיגן, ויש חברות שדוגמות, אז אתה צריך לעשות פה את ההבחנה. 

 הערכות שמשמשות את החברות הדוגמות והבודקות והערכות שמסופקות למשרד הבריאות בהתאם להתקשרויות השונות – ולאחר שקיבלו את אישור הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד, ובכלל מחלקת אמ"ר, שזה אביזרים ומכשירים רפואיים, והמעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות – היעילות של הערכות נבדקת על ידי הגורמים המקצועיים במשרד כל הזמן. אני רוצה להגיד, בתקשורת יש כל כך הרבה אמירות וטענות וכל מיני מספרים נזרקים, ורובם לא נכונים. הערכות הוכיחו את יעילותן, בעיקר במצבים של עומס נגיפי בינוני וגבוה, והוא הנדרש לזיהוי תחלואה בהיקפים נרחבים. עכשיו, מה זה אומר? כשאתה נחשף למאומת ואולי נדבק ממנו ומייד אחר כך אתה תיבדק בערכה הזאת, זה לא יגלה שנדבקת, כי עוד אין מספיק עומס נגיפי בגוף שהערכה יכולה לאתר. אחרי כמה ימים, 72 שעות – אז צריך להיבדק ואז מגלים את זה. 

 היתרון של הבדיקות האלה, בדיקות האנטיגן, הוא המהירות שלהן. בגלל זה קוראים להן בדיקות מהירות; ניתן לקבל תוצאה מייד. זה לא כמו PCR, שאתה צריך לשלוח למעבדה, לעשות פיענוח, ולפעמים בגלל שאנחנו עושים מאות אלפי בדיקות בכל יום יש עומסים והתשובה לוקחת יותר זמן. זה היתרון של הבדיקה המהירה. לכן, בן אדם שבודק את עצמו ויוצא חיובי, אנחנו ממליצים, מבקשים, שייכנס באופן מיידי לבידוד ולא יסכן את סביבתו. אגב, מי שהערכה הביתית גילתה שהוא חיובי, כשאתה עושה בדיקה לעצמך – פה אין כמעט false positive, זאת אומרת, אין פה כמעט פספוסים.


 בוודאי שיש.


 לא. אין כמעט false positive. אתה יכול להגיד שיש false negative במידה מסוימת, אבל אין false positive, כי false positive – אם זה מגלה שאתה חיובי, אז אתה חיובי, ולא שאחר כך – – –


– – – גם לדגימת מים זה מילה – – – 


 טוב, בסדר, גם בדגימת מים, גם בדגימת חלב. מאה אחוז.


 כמה בדיקות PCR עושים?


 בדיקת PCR – יש בערך 200,000 בדיקות PCR. 


 כל יום?


 כן. בסך הכול, אתמול – – – 


למה לא עושים דיגום, כמו שבנט כתב בספר?


 טוב, טוב. אם זה נהיה ככה, אז אני לא רוצה להתייחס. 


– – – לא, לא – – – למה לא עושים דיגום? 


 לא, לא. אם אתם עושים מזה קרקס, אני לא רוצה. 


למה לא עושים דיגום? אני מבין – – – 


 לא, לא. אם היו"ר יתיר, אני אשיב. אם לא, אני לא אשיב. 


 בבקשה להמשיך. 


יש כמה מכרזים והתקשרויות להפעלת אתרי בדיקה ודיגום או לרכישת ערכות. אנחנו פועלים לפי חוק חובת מכרזים.


 כמה חברות מספקות את הערכה?


לא, הן לא מספקות את הערכה. יש משהו כמו שבע או שמונה חברות שיכולות לשווק את הערכה שלהן בישראל. אתה גם יכול לקנות את זה בעצמך בחנות. 


זה ירד ל-5.20 שקלים. 


 5.20 שקלים. 


 איפה 5 שקלים? 20 שקלים. 4.80 זה עולה.


לך למחסני השוק. חבילה של 20 – 5.20 שקלים. 


כן, דוגמים במים. 


זה הבדיקות – – –


זו בדיוק הבעיה. אנחנו נאלצים להתמודד פה עם כל מיני שמועות, הכול רק במטרה להכשיל; לא לתרום, לא לעורר את מודעות הציבור – רק לעורר כאוס, לעורר בלבול, לעורר חרדה. זו הרי כל המטרה שלכם פה – – –


 כל מה שאתם – – –


 אתם לא שואלים סתם שאלות בשביל לדעת – – –


 ראש הממשלה שלך אכול חרדה. 


 אתם הרי מפיצים כזבים, כזבים – –


 ראש הממשלה שלך אמר: אנחנו לא משתלטים. 


 – – הכול כדי באמת לערער את ביטחון הציבור. אתם לא מתביישים לעשות את זה בעיצומה של מגפה. תתביישו לכם.


 כבוד השר, שאלה נוספת.


טוב, אני השלמתי את התשובה. תודה.


 שאלה נוספת. 


תודה רבה. שאלת המשך, לא נוספת. בבקשה – קצר, קולע.


 כן, קצר, קולע. ראשית, כבוד השר, אמרת שחבר הכנסת ואני חושבים שונה. אני לא יודע מה הוא חושב ואני לא יודע מה אתה יודע שאני חושב אחרת, ולכן בוא נישאר בענייניות, ברשותך. 


 מאה אחוז.


משום שהעמדה שלי, העמדה שלי ושל מיליוני אזרחים ביחד – אתה מוזמן לחלוק עליה, אבל בטח לא לבטל אותה.


 בסדר.


תשמע, באתי קודם בדיון, כמו שאמרתי – נוצר עכשיו מצב נתון: שני ילדים במשפחה שאחד מחוסן ואחד לא מחוסן ושניהם נחשפים למאומת – לא לחולה אלא למאומת; הגדרה של חולה זה הגדרה של משרד הבריאות – ושניהם חייבים לעשות בדיקה, ועד שיעשו הם בבידוד. ברגע שהם עושים בדיקה – המחוסן יצא שלילי וגם הלא-מחוסן; יצאו שליליים. המחוסן חוזר למסגרת והלא-מחוסן נשאר בבית; לפי הנתונים שלכם, אדוני שר הבריאות, מעל 70% מהמחוסנים בבוסטר – אלא אם כן תגיד לי אחרת – נדבקו באומיקרון, אז מה הטעם להכניס אדם בריא לבית? הוא בעצם בסגר. 


קודם כול, יש טעות בשאלה. מחוסן שנחשף למאומת – מאומת זה בן אדם שאנחנו אימתנו ואנחנו יודעים שהוא נדבק. יש גם נדבקים שהם לא מאומתים אבל אנחנו לא יודעים עליהם. משתמשים במושג מאומת כי אנחנו אימתנו את עובדת הידבקותו.


 לזה התכוונתי.


 אז מחוסן שנחשף למאומת לא צריך להיכנס לבידוד. לא צריך להיכנס לבידוד. הוא עושה בדיקה מהירה – אנחנו אומרים שהוא צריך לעשות אותה 72 שעות לאחר החשיפה – והוא לא צריך להיות בבידוד בזמן הזה, עד שהוא עושה את הבדיקה. אם הבדיקה – – –


 אז אם זו ההמלצה, למה – – –


 אתה שאלת – אני עונה לך.


 לא, בסדר, כי יש סתירה.


תן לי לענות לך.


 תן לו רק לסיים, חבר הכנסת יברקן. 


 אם זו ההמלצה של משרד הבריאות – – 


אבל אני עונה לך.


 – – אז למה ראש הממשלה, אחרי שהוא נדבק משר החוץ, עשה בדיקה מייד – –


 טוב, אני לא מעוניין לענות.


 אבל הוא עכשיו משיב לך. 


 – – יצא שלילי, חזר לעבוד – – –


 התחלתי לענות לך. אתה רוצה לשמוע?


 חבר הכנסת יברקן, השר משיב על עמדת משרד הבריאות. בבקשה.


 הוא ראש המשרד.


אני שר הבריאות ואני משיב לך על העמדה המוסמכת. מחוסן שנחשף למאומת לא צריך להיכנס לבידוד אלא הוא צריך לעשות בדיקה; הוא יכול לעשות בדיקה עצמית או שהוא יכול לעשות בדיקה מוסדית, אבל אנטיגן, ואחרי שלושה ימים, אם תוצאת הבדיקה שלילית, הוא לא צריך – – –


 נכון, אבל – – –


רגע, רגע, אבל רק רגע.


 אדוני – – –


 טוב, אני – – –


קצר, קולע, ובזה – – –


 אבל רגע, אני מנסה לענות לך. לגבי לא מחוסן – אתה שאלת למה לא מחוסן נשאר בבידוד. כי הוא לא מחוסן. למה? כי לא מחוסן, והסיכון שלו לפתח מחלה קשה וגם להדביק אנשים הוא יותר גדול מהסיכון של מחוסן באופן משמעותי. לכן – – –


 הפוך. הנתונים שלכם אומרים הפוך. 


 לא, חבר הכנסת יברקן, אי-אפשר כך. 


 אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אבל זאת האמת. 


 אתה יכול לא לקבל את השאלה – תחדש את השאילתה. 


 זה הכול. 


 תודה.


 אבל הנתונים שלך, של המומחים של משרד הבריאות – לא שלי, שלך – אומרים אחרת: מעל 70% מאלה שקיבלו בוסטר מדביקים ונדבקים, יותר ממי שלא חוסן.


חבר הכנסת יברקן, תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, שאלה נוספת, בבקשה.


השר, אתה לא יכול לענות, להתמודד עם התשובה האמיתית הזאת?


 עניתי לך. אין לך רצון לשמוע את התשובה.


 לא, אני מקשיב.


 אתה רק רוצה להמשיך ולהגיד כל מיני דברים, אז אני לא חייב להתייחס.


תודה, שר הבריאות. בבקשה, חבר הכנסת קרעי.


 כבוד השר, אתה על הדוכן.


 חבר הכנסת יברקן, די. זה דין ודברים בינך לבין השר.


לא, זה לא דין ודברים, חס וחלילה.


 הוא השיב כמיטב הבנתו ויכולתו, והתשובה הייתה מקצועית. 


 אם אתה רוצה, אתה יכול לבוא אליי אחר כך ולשאול מה שאתה רוצה. 


לא, לא, אדוני השר. חבר הכנסת יברקן, הוא הזמין אותך אפילו לשיחה אישית. בבקשה, חבר הכנסת קרעי.


 אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אני, כמו רוב אזרחי ישראל, מבולבל ורואה דווקא את הבהלה שזורע ראש הממשלה בנט בקרב האזרחים כשהוא אומר שהוא בעצם לא מסוגל להתמודד עם הגל הזה.

אבל יש לי שתי שאלות פשוטות: איך זה שאתם שולחים אנשים שקיבלו תשובה חיובית בבדיקת אנטיגן לבצע בדיקת PCR במקומות סגורים – בסינמה סיטי, במקומות אחרים – יחד עם אנשים אחרים שבאים להיבדק? אתם לא חוששים לזה שאתם בעצם גורמים להתפשטות המגפה?

אותו דבר לגבי מה שאמרת עכשיו. מי שמחוסן ופגש בחולה מאומת יכול להמשיך להסתובב כרגיל שלושה ימים, לגרום להתפשטות המגפה. מה אתם מנסים לעשות? האם המטרה שלכם היא לגרום להידבקות עדר? אם לא, מי הרופאים שנותנים לכם את ההנחיות האלה? זה משהו שהוא לא יאומן. 


 תודה רבה. בבקשה.


הדיבורים האלה על הידבקות עדר, ועדר, והכלה, הם מופרכים לחלוטין. המדיניות שלנו היא להיאבק בהדבקה, ואנחנו עושים את זה, ואנחנו עושים את זה במרץ רב. כמות הבדיקות העצומה שאנחנו עושים – ואין לזה כמעט אח ורע בעולם מבחינת מספרי בדיקות לנפש – מעידה על זה. הרי אם היינו רוצים שיידבקו ושאנשים יעשו מה שהם רוצים ויסתובבו, אז גם לא היינו בודקים ולא היינו מפרסמים, ושיידבקו וזהו, אבל אין לזה פשוט ידיים ורגליים, וזה גם מסוכן. 


 עד עכשיו זה פרשנות. מה התשובה?


 ולכן, אנחנו עושים המון בדיקות כדי לאתר בדיוק את אלה שנדבקו, ואז שולחים אותם לבידוד, והם נשארים בבידוד עד שהם מחלימים. זה הכול. 

פה, במדיניות הכוללת שלנו, בניגוד לגישה הקודמת – ויש גם אנשים שסבורים כך גם היום, שהדרך להילחם במחלה זה פשוט לסגור את כולם באופן הרמטי, ללא הגבלת זמן, את כולם, כדי שלא יידבקו ולא ידביקו, ולשתק הכול ולסגור הכול – – –


 זה שקר. זה לא שחור ולבן, השר. 


אז אני לא חושב שזאת דרך נכונה, וזה לא איזון נכון וזה לא ניהול סיכונים נכון. הנזק בסגירה מוחלטת ובשליחה מוחלטת – – –


 אבל לא דיברתי על סגירה מוחלטת.


אבל אני אומר, זה בדיוק – – –


 שאלתי שאלה פשוטה.


אבל זה בדיוק העניין, תבין.


 – – – מאומתים לאנשים שנחשפו יכולים להסתובב בקרב אנשים – – –


כן, אני מבין, אז אני מסביר לך שבהיקף התפשטות כזה כמו שאנחנו רואים בעולם וגם אצלנו, בהיקף כזה אנחנו לא יכולים לשלוח כל בן אדם שנחשף באיזושהי צורה, כל בן אדם, לבידוד לתקופה ארוכה. 


 שלושה ימים, לא תקופה ארוכה.


אנחנו עושים כאן הבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים, והיא הבחנה חשובה, כי מחוסן – הסיכון שלו לחלות בצורה קשה – –


 הפוך. הפוך. הפוך.


 – – הוא נמוך בהרבה מאוד, לאין שיעור – –


 בבתי חולים – – –


– – אבל לאין שיעור. תבדוק את הנתונים. חבל שאתה ממשיך להפיץ את הדיבורים האלה.


אתה ממשיך לשקר.


 אתה פוגע במוטיבציה לחיסון ברגע שאתה אומר את זה. 


 אתה ממשיך לשקר – – –


אבל מספיק עם זה. 


– – –


 לא לא לא. חבר הכנסת גדי יברקן, הוא ענה לך כל כך בנימוס.


 חבל שאני נגרר.


 אתה לא יכול להגיד לשר "אתה משקר". 


 – – –


אלה הנתונים. הבנתי. תסכם את התשובה הזאת, בבקשה.


 אתה יודע, כואב לי הלב, כואב לי הלב כשאני הולך לבתי החולים. אתמול, למשל, הייתי בבית חולים וולפסון בחולון. כל החולים שבמצב קשה הם לא מחוסנים. כל החולים שם שבמצב קשה הם לא מחוסנים, פשוט. ובהתחשב בזה שהלא-מחוסנים, חלקם באוכלוסייה קטן משל המחוסנים, אז בכלל השיעור – אתה רואה פה את ההבדלים העצומים. אז אי-אפשר להגיד דברים כאלה. פשוט אי-אפשר להגיד דברים כאלה. 


 תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. 


 ולכן גם במדיניות הבידודים – – –


האומיקרון יכול להדביק לא מחוסנים.


 לא, זה לא נכון. מי שמחוסן חולה קשה.


 גם במדיניות הבידודים אנחנו עושים הבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים מבחינת חשיפה למאומת. מבחינת הידבקות, הבידוד הוא אותו בידוד; כשבן אדם חולה, בין שהוא מחוסן ובין שהוא לא מחוסן, הוא צריך לשבת בבידוד את מספר הימים הקבוע. 


 זה לא נכון.


מבחינת חשיפה למאומת יש הבדל בין מחוסן לבין לא מחוסן. 


עובדתית, השר, אם אחד עשה בדיקת אנטיגן, אתה שולח אותו ל-PCR.


 תודה. חבר הכנסת קרעי, הוא השיב כמיטב יכולתו על שאלה נוספת. הוא יכול היה להגיד: אין לי נתונים. 


 אבל הוא לא ענה על השאלה. 


 אבל הוא יכול היה להגיד: אין לי נתונים. הוא השיב כמיטב יכולתו – – 


 אם אדם קיבל תשובה חיובית באנטיגן – – –


 – – זו ההתרשמות שלי. 

חבר הכנסת מקלב, בבקשה. 


אדוני היושב-ראש, זה ממש סכנת נפשות. שולחים אדם שנמצא חיובי באנטיגן ל-PCR.


 ראשית, אדוני השר, אני מבקש – – –


תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. תודה. 


 ראשית, אני מבקש להודות על הפעולות של המשרד, ואולי גם שלך, בעניין הזה של מחירי האנטיגן. המחירים ירדו באופן דרמטי, כנראה בעקבות פעולה שמאפשרת למכור את זה ברשתות. אבל עדיין יש מחסור, וצריך לתת את הדעת על זה שאין מספיק מהערכות האלה. אבל מה שהתפרסם על ידי אנשים שהם מקצועיים ומומחים הוא שיש הבדלים בין החברות מבחינת האמינות של הערכות. יש שוני גדול של עשרות אחוזים, בפערים גדולים מאוד, באמינות בין חברות שונות בערכה עצמה, בערכה עצמה. 

אבל מה שאתה אמרת, שהתוצאה של בדיקת אנטיגן היא מוחלטת, אז מה שידוע – בכל אופן, יש אנשים כאלה שקיבלו שלילי באנטיגן וקיבלו חיובי ב-PCR. לא זו אף זו, אדוני השר, אלא היו גם מקרים הפוכים. ישבה כאן רק לפני יומיים או שלושה ימים חברת הכנסת מאי גולן, שעשתה בדיקת אנטיגן ויצאה חיובית, ובבדיקת ה-PCR היא יצאה שלילית, והיא לא היחידה בזה. אנחנו יודעים מפה את הדברים האלה, כך שיש שוני בעניין, וזה לא מוחלט. 

 אבל אני רוצה להבהיר: מה שאמרת פה נכון, שמי שמאומת – וזה ככה באמת בחוק – מחוסן שנחשף למאומת לא צריך להיות בבידוד, אבל הוא גם לא חייב בדיקה. באתר שלכם – רצון טוב ועצה טובה לעשות את זה בעוד שלושה ימים, 72 שעות – באתר עדיין מופיע שמי שנחשף למאומת, גם אם הוא מחוסן, צריך לעשות בידוד; לעשות בדיקה, ועד אז הוא בבידוד. 


 לא צריך בידוד. בוא לא נטעה – הוא לא צריך בידוד. 


 אבל זה מה שמופיע. 


מי שמחוסן ונחשף למאומת, הוא לא צריך בידוד. הוא יעשה בדיקה ביתית, ואם הוא רוצה – שיעשה מוסדית. 


 הוא יעשה. הוא גם לא חייב בדיקה. הוא יעשה. אבל מה שמופיע זה שהוא צריך לעשות בדיקה. זה מופיע באתר וזה לא נכון. הדבר הזה עכשיו השתקף והוצף בוועדה החוקה, ששם ישבנו, והייתה שם הגב' אילנה גנץ – – 


 באתר משרד הבריאות? 


 – – ואנחנו ראינו שיש שוני – – – 


 אמרת שבאתר משרד הבריאות זה ככה מופיע? 


 כן.


 אני אבדוק. אני רוצה גם להגיד שנוסף להורדת מחיר האנטיגן, אישרתי למכור את הערכות גם ברשתות השיווק, רשתות מזון. אנחנו נלך גם לשם – כמובן, בתנאי שהם ישמרו את זה בטמפרטורה נכונה. יש תנאים מסוימים שאמרנו להם. זה כמובן מוריד את המחיר. 

אנחנו גם מחלקים חינם את הערכות האלה בבתי הספר ובגנים. אני רוצה, חבר הכנסת מקלב, שתאמר לי גם אחר כך – אתה יכול להגיד לי באופן אישי – אם זה מגיע גם לזרמים החרדיים; אני רוצה לוודא שכולם מקבלים, אוקיי? אז תגיד לי אחר כך. בכל אופן – – –


 הראשונה. 


 החלוקה, החלוקה של הערכות חינם. 


הראשונה. 


 לא, עכשיו, בימים האלה. אנחנו הולכים לחלק בכל שבוע שלוש ערכות כאלה לגנים ולבתי הספר. 


אבדוק את זה. 


אנחנו גם בהסדר עם מפעלים גדולים שיש בהם הרבה עובדים – גם נותנים להם, שייתנו לעובדים שלהם, וכל מיני דברים כאלה. 

כמו שאמרתי – ואתם יודעים את זה – הבדיקה המהירה, בדיקת האנטיגן, פחות מדויקת מה-PCR. נכון, אנחנו יודעים את זה – פחות מדויקת. אבל משאבי המעבדות שלנו, שגם ככה מתוחים עד הקצה, יש להם capacity מסוים. אנחנו לא יכולים לעשות – ה-capacity בבדיקות PCR בישראל זה 200,000–220,000, אחרת התשובות פשוט לוקחות הרבה זמן וזה כבר לא פרקטי; אם אתה מקבל את התשובה אחרי שלושה או ארבעה ימים, אין בזה ערך. לכן, יש גבול מסוים שאנחנו יכולים לעשות בדיקות PCR; כך זה גם בכל מקום. אנחנו, לדעתי, עושים הרבה יותר מכמעט – מרוב מוחלט של המדינות, לכן אנחנו גם צריכים את האנטיגן, שייתן תוצאה מהירה. 

 האנטיגן – אמרתי: ה-false positive שלו הוא מאוד קטן. הוא קיים, אבל הוא מאוד קטן. ה-false negative הוא יותר גדול, אבל עדיין ה-negative הוא ברובו negative. יש false negative, יש ה-false positive קטן יותר. אבל כשאתה עושה איזון סיכונים, מה שנקרא חישוב סיכונים, אתה לא יכול לעשות את המושלם, ובתנאים האלה, של הדבקה כל כך רחבה, זה המרב שניתן לעשות. 

אני, בכל אופן, עומד על זה שהבדיקות האלה יגיעו לכל אחד, ואנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק. אם אנחנו רואים – אני אומר גם בתשובה על השאלות הקודמות – שיש בדיקה שמגלים – כי הכול רץ מהר – שהיא פחות אמינה, אנחנו פועלים, ואנחנו נוריד אותה מהמדפים אם היא לא אמינה או אם יש בה איזה פגם. ככה אנחנו עושים גם לגבי תכשירים אחרים. אנחנו, תאמין לי, עובדים קשה מאוד, האנשים אצלנו, והם לא מקבלים תוספת משכורת, והם נותנים לילות, והמעבדות בכלל. אני רוצה כאן להצדיע במיוחד למעבדה המרכזית בשיבא. זו מעבדה של משרד הבריאות שנמצאת בשיבא, המעבדה המרכזית לנגיפים, שבאמת עובדת בתנאים קשים, במתקן לא ראוי, לדעתי, וממש משקיעים שם את הנשמה יום ולילה. 


 אני מסכים איתך בעניין הזה.


 תודה רבה. 

 בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ' – השאילתה הבאה. 



 אדוני היושב-ראש, אדוני השר – ברשות היושב-ראש, לפני שאני מקריא את השאילתה, אני רוצה לתת גילוי נאות על איך הגעתי לעניין, דרך סיפור אישי. חמי אושפז בחודש האחרון בשיקום גריאטרי בבית החולים רעות אחרי תקופת אשפוז ממושכת בשיבא בתל השומר. אגב, זו הזדמנות טובה לומר מילים טובות ותודה בכלל למערכת הבריאות. אנחנו תמיד מקטרים, יש ביקורת, יש עומסים ובעיות, אבל אני יכול לומר, מהחוויה האישית, גם בתל השומר וגם ברעות עושים מעל ומעבר. 

רק מה, התחיל עכשיו הגל החמישי, והתחילו שם בידודים וסגרים וכו', ובשבוע שעבר הוצאנו אותו הביתה מהרגע להרגע. אנחנו הופכים עולמות עכשיו כדי להצליח. אז פנה אליי מנכ"ל בית חולים רעות והסביר את הבעיה, שאקריא עכשיו בשאילתה. חשוב היה לומר את הגילוי הנאות, וארחיב אחר כך, בשאלת ההמשך. 

 אדוני השר, בשנתיים האחרונות, בעקבות משבר הקורונה, העמיד משרד הבריאות סיוע למרכזים הגריאטריים באמצעות מבחן תמיכה לפיצוי בגין אובדן הכנסות – אני מוסיף כאן: הוצאות נוספות – בשל הקורונה.

 רצוני לשאול:

מה יעשה המשרד לנוכח הגל החמישי על מנת לספק סיוע חירום ורשת ביטחון למר"גים, בדומה לסיוע אשר ניתן לבתי החולים הכלליים? תודה. 


 הגילוי הנאות שלך פה הוא לא מחויב. אנחנו, לכולנו יש איזו נגיעה למערכת הבריאות. אין אחד פה שאין לו – – 


 אבל זה גילוי יפה – גם להגיד תודה. 


 – – שאין לו איזה קרוב מאושפז או מישהו. אנחנו כולנו בתוך העניין. 

 עם פרוץ הקורונה, המדינה העבירה שיפויים לבתי החולים הכלליים, הפסיכיאטריים והגריאטריים עבור הקמת מחלקות קורונה, אובדן הכנסות מהקופות ומבטחים אחרים, תו סגול; זה כולל גם עלייה בהעסקת מנקים, מאבטחים, התאמת מרפאות, רכש חומרי חיטוי – זה הכול הרבה כסף – התייקרות ציוד מיגון, הסעות, רכש ציוד, כוח אדם וכו'. המשרד גם נתן – נכון – סיוע לבתי החולים הכלליים כדי להתמודד עם המגפה ולתת רשת ביטחון בכל הנוגע לאובדן פעילות, למשל כשיורדות פעילויות ניתוחיות, ניתוחים אלקטיביים, סגירת מחלקות בגלל מאומתים וכו'. סך הכול, בשנה שנגמרה עכשיו, 2021, משרד הבריאות העביר לבתי החולים הכלליים סכום של למעלה מ-1.5 מיליארד שקל נוסף לתקציב הרגיל, ולמרכזים הגריאטריים – 200 מיליון שקל. 

 בעקבות האומיקרון דרשתי מהאוצר – זה ממש לפני שבוע – חבילת סיוע למערכת הבריאות שהיא בעיניי חמצן להמשך התפקוד של המערכת. בעקבות זאת ראש הממשלה הנחה לגבש את הפעולות הנדרשות ולתקצב אותן. סוכם בין משרד הבריאות לאוצר שתיעשה בחינה של הפגיעה שנגרמה למוסדות הגריאטריים בתקופה הזאת ונחליט על הצעדים, בדומה לגלים הקודמים.

העניין הוא שהבחינה – רק אדגיש – הוקם צוות של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד הבריאות וראש אגף התקציבים במשרד האוצר. אני מקווה שתהיה החלטה מהירה על מנגנון השיפוי. 


 למה צריך לבחון משהו שכבר היה טסט עליו? זה רק ימשוך את זה.
 

 אנחנו לא רוצים למשוך את זה.


 לא אתה, האוצר.


לא, אני יודע. תאמין לי, יש לי מספיק מלחמות איתם, אבל העניין הוא שצריך לראות בדיוק כמה, כי הזמן כאן הוא לא ברור. אנחנו לא יודעים על איזו תקופה מדובר וכו', אז אנחנו עושים עכשיו אומדן לסיוע למרכזים הגריאטריים, ונעדכן. גם בנוגע – צריך לראות צפי הכנסות, מבחני תמיכה ועוד כל מיני תנאים. יש גם מוסדות גריאטריים ציבוריים-ממשלתיים וגם מוסדות פרטיים, וגם בהם צריך לתמוך, כי גם להם יש יותר הוצאות בתקופה הזאת, אז על שניהם – גם נפגשתי איתם. זאת אומרת, אנחנו מחויבים להמשיך לשפות את כל המרכזים הרפואיים בהתאם לצרכים, כדי לסייע בהתמודדות, וכן, זה עניין יום-יומי שאני עוסק בו. אגב, הדבר הכמעט-עיקרי שאני עושה בתור שר בריאות זה הדאגה הזאת לשיפוי ולתקצוב של מערכת הבריאות בגל הזה, והגריאטריים הם בהחלט חלק מהעניין. 

יש נקודה – היא לא קשורה לכסף, אבל היא חשובה. אולי ננצל את ההזדמנות הזאת להגיד לגבי הגריאטריים שבגלל הפגיעות של מאושפזים ומטופלים, שאלה אנשים מאוד מבוגרים, ובדרך כלל גם עם עוד כל מיני מחלות, לא רק סיעודי אלא גם כל מיני מצבים רפואיים מורכבים – אנחנו הגבלנו את הכניסה למבקר אחד בכל פעם; לא יגיעו משפחה שלמה או כמה אנשים אלא אדם אחד, וגם זה אחרי שיעשה בדיקה ונדע שהוא לא מידבק, כי שם אנחנו ממש מקפידים. זו האוכלוסייה הכי פגיעה. לא רצינו לאסור ביקורים לחלוטין, כי הביקורים האלה מאוד חשובים לאנשים שמאושפזים – הבדידות יכולה להשפיע בצורה קשה. אז אמרנו: נרשה ביקורים, אבל של בן אדם אחד, ושייבדק לפני זה. אני פה הוספתי, זו לא הייתה השאלה. 


 תודה. שאלת המשך? בבקשה.


קודם כול, אדוני השר, תודה, ואני מחזק את ידיך במשפט האחרון שלך לא למנוע ביקורים. שוב, מניסיון אישי, זה קריטי.


 כן.


אני רק רוצה טיפה לחדד: המר"גים האלה נמצאים על גבול תקציבי. כמו שאמרת, יש הרי 14 מוסדות כאלה, חלקם פרטיים ורובם מלכ"רים. 


יש הרבה מאוד פרטיים, יש הרבה – – –


 נכון, אבל הם מלכ"רים, ללא כוונות רווח, ברובם, והם נמצאים גם ככה בקשיים כלכליים גדולים, ונתמכים פחות מבתי החולים. אדוני השר ודאי יודע שבתי החולים הציבוריים מתוקצבים פחות מהממשלתיים, ומכולם דורשים את אותם סטנדרטים. החשיבות של המוסדות הללו קריטית גם לבתי החולים עצמם, כי כל חולה שאי-אפשר להעביר לשיקום תופס מיטה בבתי החולים. 


 לגמרי, לגמרי. אני מסכים. נכון. 


 הרעיון של מבחני התמיכה שהיה בשני גלים הקודמים מקצר תהליכים, כי הוא חוסך לך את הצורך להעריך מחדש. הרי מה מבחן התמיכה אומר? כל מוסד צריך להגיש את ההוצאות העודפות שנגרמו לו ולהוכיח אותן, והוא צריך להראות את אובדן ההכנסה – כמו שלקחנו את חמי הביתה כי אנחנו לא יכולים להשאיר אותו בכזאת בדידות גדולה – ורק אז הוא מקבל את הכסף.

עכשיו, אם אתם תפרסמו – נדמה לי שבשנה שעברה נתנו 40 מיליון שקלים באותו מבחן תמיכה – תפרסמו באופן מיידי את מבחן התמיכה, הוא ייתן להם ודאות וייתן לכם ודאות. זה לא כמו, נניח, שאומרים בעסקים: בוא נחכה רבעון ונראה; זה כמו ההוא שרוצה לתת לעני אבל העני מת עד שהוא כבר מגיע ללחם שלמטה בשק. תפרסמו את מבחני התמיכה. ממילא מבחני התמיכה מתקצבים רק לפי הוכחה של אובדן הכנסות והוצאות נוספות. זה ייתן להם ודאות, זה ייתן לכם ודאות וייתן להם יכולת להתקיים, כי אני מבין שהמצב שם הוא ממש על הקשקש, באמת, ברמה שלא מצליחים לשלם לספקים ולעובדים. לא יהיה אפשר לחכות עם זה הרבה זמן. תודה.


 זה מה שאנחנו נעשה. 


שאלה נוספת – חבר הכנסת אשר, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת וולדיגר.


אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אנחנו עדים למשהו שאפשר לקרוא לו בלבול, ואני באמת הייתי רוצה לשמוע את עמדתך כשר הבריאות של מדינת ישראל. לפני למעלה משבועיים, ראש הממשלה אמר במסיבת עיתונאים שאנחנו צפויים ל-50,000 נדבקים ביום. כמובן שאנשים נכנסו לפניקה, באופן טבעי, כי לא היינו רגילים למספרים כאלה. אתמול ראש הממשלה אומר: בלי פניקה, וזה בסדר, אבל צריך גם להסביר מה המדיניות שלכם. אני שואל את זה באמת, בתור אחד שליווה גם את השנה וחצי הראשונות של הקורונה.


 אני זוכר. 


 היינו ביחד בוועדה. 


 אמת. 


מה אתם ממליצים לאוכלוסייה – להתנהג רגיל? לצאת? שר האוצר מדבר בצורה כזאת שהוא אומר: הייתי במסעדה, הכול מפוצץ – תמשיכו לפוצץ את המסעדות. מצד שני, אנחנו לא רוצים להגיע לכל כך הרבה. מה המדיניות שלך כשר הבריאות? האם אתה ממליץ לאזרחי המדינה לעשות רק דברים הכרחיים בתחום העבודה, בתחום הדברים היום-יומיים ההכרחיים, אבל אתה אומר להם: תוותרו קצת על דברים המוניים? אין לכם בעניין הזה שום אמירה.


 אבל – טוב, תשלים את השאלה. 


 חשובה האמירה. אני לא בא לתקוף. 


 מאה אחוז.


אני אומר שהאמירה חשובה. האנשים מבולבלים ולא יודעים מה המדיניות. אשמח לשמוע ממך, אדוני.


 תודה. 


 אוקיי, אני חושב שהמדיניות ברורה, אנחנו מדגישים אותה כל פעם מחדש. היא מאוד שונה מהמדיניות של הממשלה הקודמת, זה נכון. הגישה שלנו שונה. אנחנו לא תומכים באופן גורף בסגירה כפתרון לכל דבר, ואני בהחלט אומר, ואני אומר את זה שוב ושוב, ואני אגיד את זה שוב ושוב: אנחנו דוגלים בחיים לצד הקורונה. אנחנו חושבים – ואנחנו גם רואים את זה; אנחנו עכשיו בגל חמישי – שהקורונה, לצערי, לא הולכת לעזוב אותנו. ההערכות של ארגון הבריאות העולמי וגופי בריאות בין-לאומיים אחרים הן שבעולם תהיה קורונה עוד הרבה זמן, ואנחנו לא יכולים, לא יכולים בכל פעם שיש קורונה או בכל פעם שיש איזושהי מחלה להשבית את הפעילות ולהיכנס לתקופות בלתי ידועות של סגירות וסגרים ופיטורים.

לכן, בחלק מהדברים אנחנו אומרים שיש לבן אדם שיקול דעת, שיקול דעת ואחריות אישית, והבן אדם יודע – אתה יודע, יש אנשים במצבים שונים, חבר הכנסת; יש אנשים במצבים שונים, ולכל בן אדם יש שיקול – – –


 אבל מה ההמלצות שלכם?


 רק רגע. עכשיו, זה באופן כללי. כי אם אתה חושב שאיזשהו שר בממשלה יגיד לך בדיוק מה לעשות בבוקר ומה לעשות בערב – אז לא נגיד. אני אומר, בעבר, אתה יודע, איך לקנח את האף, ואיך – בסדר, בוא, אנחנו לא שם. המדיניות היא חיים לצד הקורונה, שזה אומר מצד אחד מאבק בקורונה – – –


 חיים, כיף חיים, לצד הקורונה, עד איפה? עצרות גדולות כן – – – מלאים כן? מה? 


 חבר הכנסת אשר, תן לו להשלים.


 אז אנחנו מסבירים לך, בוא תבין. אנחנו לא סוגרים את הענפים האלה. אנחנו לא סוגרים אותם, לא סוגרים – תבין את זה. אם אתה – עכשיו בוא – רוצה ללכת לדבר או לא רוצה ללכת לדבר, זה השיקול שלך. כמו שאני לא אומר לך בחייך הרגילים על כל מיני דברים אחרים שאתה עושה או לא עושה לפי מצבך או האחריות האישית שלך, וכמו שאתה למשל הורה לילדים, אתה אומר לילדים: תעשה כך ולא כך, אז גם כאן אתה נדרש להפעיל שיקול דעת.

עכשיו, מה הממשלה כן עושה והמדינה כן עושה? המדינה, קודם כול, בהמשך לשאלה הקודמת, בראש ובראשונה מגינה על האוכלוסייה הפגיעה, בטח במצב של אנשים שהם חסרי ישע או בסיכון גבוה לפתח מחלה קשה. להם אנחנו נותנים את כל שכבות המגן. אנחנו נותנים להם חיסון רביעי ומעודדים אותם להתחסן, וזו כבר הצלחה גדולה. ממש עכשיו עברנו כבר את ה-400,000 אנשים שמתחסנים חיסון רביעי. זה, למשל, נדבך במדיניות ששום מדינה אחרת לא עושה – רק מדינת ישראל. זה משהו שהוא מרחיק לכת, אגב, ושום מדינה לא עושה. 

 אנחנו למשל מספקים תרופות מיוחדות לקורונה של שתי חברות. מאות חולים שנדבקו מקבלים את התרופה הזאת הביתה. זה דבר שאנחנו נותנים. אבל גם בעניין הזה – אנחנו למשל ממליצים לחולה לקחת תרופה. אם החולה יחליט שהוא לא רוצה לקחת את התרופה, לפי החלטתו, אז ההחלטה שלו, אתה מבין? יש כאן גם נדבך של אחריות אישית. המחשבה הזאת שאנחנו נעמיד שוטר על כל אחד ופקח על כל אחד ונסגור הכול כדי שבן אדם לא ילך, גם אם הוא לא צריך ללכת, אז נשאיר הכול סגור – חבר הכנסת אשר, זאת לא גישה נכונה. היא לא אפקטיבית והיא גם לא מתאימה, בטח לא לגל הזה, ולכן – אני ראיתי גם – – –


 – – –


 אני הייתי איתך בוועדה. אני זוכר את המגילות הארוכות של כל מיני המלצות כאלה והמלצות אחרות. המלצות יש לנו. אתה בסוף צריך לגלות גם אחריות אישית. אתה יודע, יש לנו למשל – אנחנו עושים מבצע עצום. מדינת ישראל משקיעה המון כסף והמון מאמץ בלשכנע אנשים להתחסן. ההמלצה הברורה שלנו היא להתחסן. למרות זאת, יש אנשים שבוחרים לא לעשות זאת, אוקיי? אנחנו ממליצים על הרבה דברים, אבל לא על כל נדבך ולא על כל סגמנט בחיים שלך אנחנו צריכים לספק לך המלצה, אוקיי? 

מעבר לזה – ואני אומר כאן כלל, כי אם יש אנשים שלא יודעים – יש לנו מערכת בריאות בישראל. לכל בן אדם יש מצב שונה בחיים, יש צרכים שונים בחיים, יש אילוצים שונים, יש העדפות שונות. אם בן אדם רוצה לשאול או להתייעץ, הוא פשוט יכול לשאול את הרופא שלו: האם כדאי לי לעשות דבר מסוים או לא כדאי לי לעשות דבר מסוים? זה הכול. אבל אם מישהו חושב שאנחנו נסגור ענפים שלמים, פשוט כי ככה עשו, אני חושב שזאת טעות מוחלטת לעשות את זה. 

 עכשיו, אני רוצה להגיד לגבי המדיניות. המדיניות היא חיים לצד הקורונה; מאבק במגפה בשלל כלים שאנחנו מפעילים: אין-ספור בדיקות, חיסונים, תרופות, אשפוזים, טיפולי בית, באמת, תו ירוק – המון דברים שאנחנו עושים כדי להילחם במגפה, תוך כדי שמירה של מאמץ גדול על שגרת חיים ככל שאפשר. "ככל שאפשר" הזה – חלק – – –


 מהו "ככל האפשר"? מה המדיניות שלכם? 


 אני אומר לך ואתה חוזר פעם אחר פעם. אני אמרתי לך: ללחום במגפה ולהשאיר את המשק פתוח. זאת המדיניות.


יש אמצע. אבל יש אמצע. 


 זאת המדיניות. בבקשה. לכן, למשל, המסעדות פתוחות. אתה שואל אותי: האם אני צריך ללכת למסעדה או אני לא צריך? את זה אתה תחליט בעצמך, כמו שאתה מחליט החלטות לגבי דברים אחרים בחייך. אבל אנחנו לא נסגור, אנחנו נאפשר לעסקים לפעול. 

 ואני אומר כאן עוד דבר: המדיניות הזאת גם תלויה בפיצוי, ופה, כן, יש מחלוקת מסוימת. אני, למשל, כחלק מהמדיניות הזאת של השארת – – – 


זאת הבעיה.


לא, זה לא. אנחנו פותרים את זה.


  לכן אתם לא אומרים מדיניות, כי זה עניין שמתלווה אליו פיצוי. 


 לא. אבל אני אומר את זה כאן בצורה – למה אתה אומר שלא אומרים? אני אומר כאן בצורה מפורשת: אנחנו פועלים – ואני גם שמח שהאוצר סוף-סוף הסכים, ויינתן פיצוי לעסקים שנפגעו גם כתוצאה מהיעדר עובדים – – 


 רק על הבידוד. 


 – – וגם כתוצאה מהיעדר לקוחות בגלל ההדבקה. אבל זאת בפירוש מדיניות. אני חושב שהיא מאוד ברורה וחדה. כן, יש בה גם חלק של אחריות אישית. אני אומר לאנשים: שימו מסכה, בגלל אחריות אישית – לא בגלל שאתם מפחדים שאני אבוא ואתן לכם קנס, אלא כדי שלא תידבקו ולא תדביקו. זאת דוגמה לאחריות אישית ולסולידריות חברתית. 


תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר על שאלתו. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שאלה באותו נושא. בבקשה, גברתי. 


 תודה, כבוד השר, כבוד היושב-ראש. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שנחקק ב-1998 נכתב עקרון יסוד: "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות" וכו' וכו'. יש כמה חוקים שנחקקו לפני החוק הזה – שהוא חוק מאוד חשוב – ובהם רבים שהם חוקים שתלויים במקצועות ברישיון, כמו הרוקחים, הפסיכולוגים, העובדים הסוציאליים – חוקים שקשורים למשרדו של השר. בחוקים האלה יש סעיף שפשוט מפלה לרעה מתמודדי נפש. לא בודקים את היכולות שלהם, לא בודקים את הכישורים שלהם, אלא מכיוון שהם מתמודדי נפש לא נותנים להם רישיון לעסוק במקצועות הללו. 

 אני שואלת את כבוד השר מה דעתו על החוקים האלה ולמה אי-אפשר לתקן אותם. 


 כל חוק אפשר לתקן. תני לי יותר נתונים. אני לא רוצה להשיב בצורה כזאת. תעבירי לי ואני אבדוק את זה. 


תודה. 


 חוקים ישנים שפשוט כתוב בהם במפורש ככה. 


בסדר, גברתי, זאת הייתה תשובתו של השר. הוא ביקש – – –


את יודעת למה זה נעשה, כי פעם הייתה – וגם היום יש – סטיגמה על מתמודדי נפש. חשבו שמתמודד נפש לא צריך להיות בכל מיני תפקידים, או לא להיות בכל מיני – – –


 נדמה לי שביקורו הראשון של השר בתור שר היה בבית חולים לחולי נפש. 


 אני אעביר לשר את רשימת החוקים הישנים שכבר צריכים תיקון, ואני אשמח אם השר – – –


 את גם מוזמנת כחברת כנסת לפעול ולהציע הצעות חוק. 


 נכון, אבל אני רוצה את כבוד השר, כי זה חשוב ששר הבריאות יסכים לזה. תודה. 


 תודה רבה, גברתי. 

אנחנו עוברים לשאילתה האחרונה לשר הבריאות. עופר כסיף שאל? בבקשה. שאילתה רגילה מס' 212. זאת היחידה שעולה עכשיו. 



  אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חשיפת הפרוטוקולים של קבינט הקורונה וההסכם עם פייזר במלואם זה הנושא. פרטים רבים נותרו חסויים, דבר הגורם לפגיעה באמון הציבור ולהימנעות מחיסון. 

רצוני לשאול:

 1. האם תיאות לפרסם את כל הנ"ל לאלתר? בדגש על המילה כל. 

 2. אם לא תיאות – מדוע? תודה. 


 תודה. בבקשה, כבוד השר. 


 אני רוצה להגיד כך: סעיפים מעטים מתוך ההסכם המפורסם לציבור הרחב באתר משרד הבריאות הם מושחרים. סעיפים מועטים – ואני הסתכלתי על הדפים האלה במו עיניי. זה לא נכון להגיד שפרטים רבים נותרו חסויים. הפרטים שנותרו חסויים הם פרטים מסחריים. 

 אגב, אני לא יודע למה תמיד שואלים על פייזר. ישראל חתומה, אגב, בהסכמי רכש – –


 עם עוד חברות. 


 – – עם עוד הרבה חברות – – 


עם מודרנה.


– – עם מודרנה ועוד – אגב, לא רק הסכמי תרופות. הסכמי רכש יש עם המון חברות על המון דברים, ובשום הסכם לא מבקשים לחשוף את זה. מה זה הסכמים עם פרטים מסחריים? הרי חברת, נאמר לצורך העניין, מודרנה – אני לא אגיד פייזר – או חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון עושה הסכמים עם 150 מדינות. עם כל מדינה היא עושה הסכם נפרד והיא מתמקחת בנפרד. היא לא רוצה שההסדר כמה שילמה ג'מייקה וכמה שילמה מצרים וכמה שילמה לוקסמבורג, ובאיזה תנאים ואיזו הקלה גרמניה הצליחה להוציא מפייזר, ואיזו הקלה צרפת הצליחה להוציא ממודרנה. כל הדברים האלה זה משא ומתן עסקי מסחרי שהחברות השונות – אגב, לא רק בתחום התרופות – מנהלות עם ממשלות בכל העולם. כך גם ממשלת ישראל – בשביל להשיג מחיר טוב, להשיג מועדי הספקה נוחים יותר, בשביל להשיג אפשרות להחזיר משלוח אם אנחנו לא רוצים אותו, אפשרות להחליף משלוח אם אנחנו כבר לא צריכים אותו, אפשרות להעביר את זה למדינה אחרת.

יש כל כך הרבה סוגיות מסחריות ועסקיות בהסכמים האלה, כי הם הסכמים מפורטים. כמו שאנחנו רואים, גם נזקקנו לכל מיני מהלכים עסקיים-מסחריים כאלה מול חברות התרופות במהלך השנתיים האלה של הקורונה, אז את הפרטים האלה החברות עצמן לא רוצות שנפרסם. הן צד להסכם. אנחנו חתומים מול חברה מסוימת, והיא לא רוצה שנפרסם את העניין. אנחנו לא יכולים לפרסם את זה. חלק גם אנחנו לא רוצים לפרסם, מכיוון שאנחנו לפעמים משיגים תנאים טובים יותר בדברים מסוימים. הרי חבר הכנסת כסיף, אתה יודע שיש מדינות – חבר הכנסת עופר – שמקבלות לפני מדינות אחרות. זה הרי לא בדיוק מחולק בצורה שוויונית וניתן בצורה שוויונית, זה הכול משא ומתן עסקי. גם המדינה לא רוצה שכל פרט ופרט שהיא מצליחה להתמקח עליו מול פייזר יופיע בהסכם, כדי שמדינות אחרות לא יעשו אותו דבר. זו תחרות, זה משא ומתן עסקי. אגב, הוא נמשך כל הזמן, עם עוד חברות. הרי כל הזמן יש פיתוחים, יש חיסונים חדשים. יש למשל תרופות שאנחנו – לא רק עם פייזר, גם עם חברת מרק, שאנחנו באנו איתם בהסכמים. אלה הסכמי רכש. 

ראיתי את הסעיפים האלה, ואני יכול להגיד כאן שאין שם שום דבר שמי שיקרא אותו יחשוב שיש כאן איזה מזימה אפלה או איזה קנוניה או איזה סוד נורא שמסתירים מהציבור, ממש לא, ולכן העניין הזה כאן קיבל נפח שהוא ממש לא רציונלי בעיניי.

 עכשיו, לגבי הפרוטוקולים, פה עמדתי – אגב, יכול להיות שאני מסכים איתך. אני תומך בכך שיפורסמו כל הפרוטוקולים, גם של קבינט הקורונה הנוכחי, לא רק של הקבינט אז. ממילא אני יכול להגיד לכם, כמו שאתם רואים, שההדלפות – אין משהו שנאמר שם ונשאר בחדרי-חדרים. חלק גדול מהדברים הם הסברים ומצגות והצגות וכל מיני דיונים כאלה, ואני חושב שאין שום בעיה שהציבור יראה. 

 אני כן חושב שבסופו של דבר בגופים שמקבלים החלטות אתה כן רוצה לשמר פורומים, שיוכלו לקיים דיון שהוא לא פומבי כמו כאן במליאת הכנסת, אלא שאנשים יוכלו באופן חופשי להגיד את דעתם וגם להגיד דברים שאולי הם פחות פופולריים ואנשים פחות אוהבים לשמוע. בשביל זה אתה צריך להשאיר איזושהי מסגרת דיונים סגורה. אנחנו עושים את זה גם אצלנו, במפלגות שלנו, ובכל פורום אחר. לא כל דיון הוא פתוח. אבל אם אתה שואל אותי – אגב, אני נמצא בדיונים האלה מאז שאני שר הבריאות – אני לא חושב שיש איזושהי בעיה לפרסם. אני גם תומך, זה בסדר. חלק מהדיונים לדעתי אפשר גם להעביר בשידור חי. לא נאמרים שם דברים.

אני חושב שמסגרת סגורה של דיונים באופן כללי נועדה לאפשר למשתתפים להביע את דעתם בצורה יותר חופשית. אני יכול להגיד למשל שבצט"ם היו רופאים שלא רצו שזה יועבר בשידור חי, כי אחר כך עושים להם שיימינג ומאיימים עליהם על כל מיני דברים שהם אמרו. הם רצו להתבטא בחופשיות. אבל בקבינט אני חושב שאין שום – – –


 תודה. זו החלטת ממשלה, אגב. 


 אגב, זה לא רק לגבי קורונה, זה כל דיון אחר.


 ועדות שרים.


 כן. 


 תודה. תודה רבה לשר. כן, שאלה נוספת, שאלת המשך, קצרה. 


 תודה לך, אדוני. כולנו זוכרים את ההתבטאות הכמעט-קלישאתית כבר של ברנדייס, שאור השמש הוא החיטוי הטוב ביותר. שקיפות – אני לא צריך לתת לך, אדוני, ולאף אחד פה, ודאי לא לך, איזושהי הרצאה על החשיבות של שקיפות. 


 אני יודע. 


ואני מדגיש גם עוד פעם – יש שני דברים קריטיים שעולים מהשאלה הקודמת ושחשוב להדגיש אותם. קודם כול, השקיפות חשובה, כי היא חלק בסיסי מהמשטר הדמוקרטי. הדבר השני – גם בנושא ההתחסנות. אני בעד התחסנות, ואני לא אומר שכל אלה שלא מתחסנים זה משום שאין שקיפות, אבל יש כאלה שכן, ולכן גם הנושא של ההסכם – אתה צודק, דרך אגב, זה לא רק פייזר – – –


 אני לא יודע למה נדבקו לפייזר. רכשנו במיליונים חיסונים מחברות אחרות.


אתה צודק. אני מדבר ברמה העקרונית. עם זה אני בהחלט מסכים איתך. 


אז מה שנקרא: מה השאלה?


השאלה היא מדוע לא לחשוף בכל זאת, להלבין את המושחר – – 


 כי אנחנו לא – – –


שנייה. – – בכל מקום שבו ההסכם נוגע לא למה שאתה כינית עניינים מסחריים, אלא למשל עניינים של נזקים. אחד מהדברים שמושחרים – עוד פעם, אני לא יודע מה מושחר, כי זה מושחר, אבל לפחות עולה הטענה שחלק ממה שמושחר זה מה קורה במקרה של נזק למחוסנים, על מי תוטל האחריות. זה דבר שזכות הציבור לדעת.


 תודה רבה. תודה. תודה, אדוני. כן, בבקשה, אדוני השר. 


 קודם כול אני רוצה לומר שהסיפור הזה של טענות על הסתרת נתונים – אני מדבר עם האנשים האלה שטוענים את הטענות האלה, וכשאני מראה להם כל מיני נתונים אז הם אומרים: אתם משקרים. אז בוא, אני גם לא בטוח – בכלל, כשיש איזושהי גישה שאנחנו מסתירים הכול והכול זה איזושהי קונספירציה, אני לא יודע איך אפשר להתקדם. 

ממה שאני ראיתי – וראיתי את ההסכמים, ואני רואה גם את ההסכמים החדשים שישראל חותמת, והיא חותמת על הסכמי רכש כל הזמן, אגב, על כל דבר, גם על הערכות, על הבדיקות, על כל דבר; ציוד מגן, על המון דברים. הרכש הוא עצום. יש הרבה פרטים שהם פרטים שהם מה שנקרא הידיינות מסחרית, למשל באיזה אופן, מי מעלה טענות וכו'. על החבות – חבות ביטוחית וחבות כזאת – את זה אתה עושה עם כל חברת תרופות על כל תכשיר שאתה קונה. בעניין הזה זה לא קשור לפייזר בכלל. 


 אז על אחת כמה וכמה שתחשפו.


 תודה, תודה רבה. 


 אז אני אומר, אני בעד שקיפות, אין לי מה להסתיר, ואני גם חושב שזה צריך להיעשות. אני חושב שמשרד הבריאות מאוד שקוף בסך הכול. ההסכמים האלה באתר – ושוב, זה לא רק עם חברה אחת, זה עם הרבה חברות. אני חושב שגם הנתונים לגבי החיסון עצמו – כי גם עליהם יש טענות שהם כביכול מעוותים או מוטים – אפשר להסתכל על נתונים של כל המדינות. אנחנו לא היחידים שמחסנים, עד עכשיו התחסנו מיליארדי אנשים בעולם, ואפשר לראות את הנתונים על תופעות לוואי, אם היו, או כל מיני נזקים אחרים, ולהשוות. ואני מאוד מאוד ממליץ להתחסן. 


תודה. שאלת המשך אחרונה – לחבר הכנסת שלמה קרעי. 


 תודה, אדוני היושב-ראש. מכובד השר, הגיעה אליי פנייה שאני חושב שכדאי להתייחס אליה באופן מערכתי. אימא לילדה חולה אונקולוגית בת שמונה שאובחנה ב-6 בינואר 2022 כחיובית לקורונה: על פי הנחיות משרד הבריאות, הבידוד לקבוצות סיכון הוא עשרה ימים, אך לפי הנחיה של שניידר, שהסתמכה על איזושהי הנחיה לא רלוונטית כנראה, הבידוד הוא 20 ימים. מדובר בילדה בת שמונה שלא נותנים לה להיכנס למחלקה, לא נותנים לה לקבל טיפולים. זו פגיעה נפשית קשה. האימא מבקשת כאן לנסות ולראות מה אפשר לעשות עם זה כדי שלא תהיה פגיעה בלתי הפיכה במצב הנפשי של הילדה. תודה. 


 תראה, אני לא רוצה ואני גם לא יכול לענות על השאלה הזאת. אני לא מכיר את המקרה, ובטח אני גם לא יכול להתערב בצורה כזאת. תעביר לי ואני אטפל. 


 העברתי אליך. 


 אוקיי, בסדר גמור. תודה רבה. 


 תודה. במקרה אני מכיר את המשפחה, הם מרעננה. אני חושב שצריך לטפל בהם בצורה פרטנית, אבל אני אשמח לסיוע, גם שלך. 

שאילתה לסגן שרת החינוך. אני מבקש מחבר הכנסת סגן השר מאיר יצחק הלוי לתפוס את מקומו. אני מבקש מחבר הכנסת קרעי לשאול את השאילתה. 

 קרעי, חיוך כזה גדול? מה זה החיוך הזה?

 

אתה בטח מבין. 


 עוד לא ראיתי חבר כנסת ששואל שאילתה בכזאת חדווה.


 אחרי כל כך הרבה זמן שניסו לסתום את הפה עם השאלה הזו, הגיע הזמן. 


לא, לא, חלילה. בבקשה, אדוני. 


רק משפט הקדמה. השאילתה נכתבה לפני – – –


לא לא לא, אדוני. 


רק רקע לשאילתה, כי היא נכתבה לפני למעלה מחודש, ולכן היא – – –


אדוני, אדוני, אדוני, אתה רוצה שאני אשתיק לך את המיקרופון כשאתה מדבר? למה? אני מבקש שלא, אז לא. 


טוב. מינוי שי ניצן לספרייה הלאומית. שי ניצן מונה לתפקיד שלא היה בעבר בספרייה הלאומית. 

רצוני לשאול:

 1. מהו הליך המינוי?

2. מהם כישוריו המיוחדים או הרלוונטיים לתפקיד?

3. האם מדובר בתפקיד חדש שנתפר במיוחד לנעליו?

 4. מהו שכרו?

5. מי מינה את ועדת האיתור, מי ישב בה וכיצד פעלה?


תודה. בבקשה, אדוני סגן השר. 


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי, להלן התשובה. חוק הספרייה הלאומית מעגן את מעמדה של הספרייה הלאומית וקובע כי במילוי תפקידיה תפעל החברה המפעילה את הספרייה באופן עצמאי, והיא תהיה בת-חורין לכלכל כטוב בעיניה את ענייניה במסגרת תקנוניה ותקציבה, ובכפוף, כמובן, להוראות חוק זה. 

כמו כן, נקבע בחוק שהחברה המפעילה תהיה חברה לתועלת הציבור, אשר חוק החברות הממשלתיות לא יחול עליה, והדירקטוריון שלה יורכב מאנשי אקדמיה, תרבות וכלכלה שייבחרו בהתאם לחוק על ידי מועצת הספרייה הלאומית, שאף היא הוקמה בהתאם לחוק זה. חשוב להדגיש, חבר הכנסת קרעי, שהמועצה והדירקטוריון אינם כפופים למשרד החינוך. נקודה. חשוב שנדע זאת. שרת החינוך ממונה על ביצוע החוק, אבל הם אינם כפופים למשרד החינוך, ואין בסמכותה של השרה ליטול חלק במינוי של בעלי תפקידים בספרייה, מלבד ארבעת החברים במועצת הספרייה, ששרת החינוך ממנה לאחר התייעצות סטטוטורית לגבי שלושה מהם כמפורט בחוק. זה מופיע, הכול נמצא, וכפי שאני מכיר אותך, אני בטוח שהתעמקת היטב בחוק זה. 


מה אתה אומר, שיכולים לבצע פשעים בספרייה הלאומית – – –


הוא באמצע תשובה. יש לך זכות לשאלה נוספת. 


חכה, עוד לא סיימתי. נמסר מטעם הגורמים הרלוונטיים של הספרייה הלאומית כי הדירקטוריון של הספרייה החליט, לפי סעיף 20 לחוק, למנות מנהל אקדמי חדש שיוקנו לו סמכויות נוספות בניהול כל תחומי התוכן של הספרייה עם פרישתו של המנהל האקדמי המכהן, כחלק מהמעבר למשכנה החדש, הצפוי במהלך השנה הזו. סמכויות בעל תפקיד נקבעו על ידי הדירקטוריון, וכן נקבע שייקרא "רקטור הספרייה הלאומית" – חלק מהסמכויות של הדירקטוריון – כדי לבטא בכך את מכלול התפקידים שימלא על פי חוק. תפקיד המנהל האקדמי קבוע בחוק והוא איננו חדש, וזה בהחלט הפררוגטיבה של הדירקטוריון לקבל החלטות, כולל תמהיל העיסוקים.
 
הספרייה הלאומית מסרה כי ועדת האיתור המיוחדת מונתה על ידי הדירקטוריון והיו בה החברים הבאים: יושב-ראש הדירקטוריון מר דוד בלומברג, מנכ"ל בנק המזרחי ובנק טפחות לשעבר הרב יובל שַׁרְלוֹ, ראש ישיבת אורות שאול – זה ההרכב הדירקטוריון שקבע את אשר קבע – פרופ' – – 


 – – –


 סליחה?


 שֶׁרְלוֹ.
 

שֶׁרְלוֹ, כן. הרב יובל שֶׁרְלוֹ – לא שַׁרְלוֹ. 


שמעתי – – –


חברים, אנחנו באמצע תשובה של סגן השרה.


– – פרופ' משה הלברטל מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת ניו יורק, מר דוד ברוך, מנכ"ל בנק ירושלים לשעבר, והגב' אנט הוכשטיין, נשיאת קרן מנדל לשעבר. זה בהחלט הרכב ראוי ומכובד שקיבל את החלטותיו גם לגבי האיש וגם לגבי מהות עניינו ותפקידיו.

מר שי ניצן מונה על ידי הדירקטוריון על פי המלצת הוועדה לאחר הליך תחרותי שבמסגרתו נבחנו עשרות מועמדים, ולאחר שנמצא המתאים ביותר מתוך כולם לדרישות התפקיד על פי החלטת ההנהלה והדירקטוריון, כפי שאמרתי. עד כאן.


 תודה. שאלה נוספת שנובעת מתוכן התשובה. בבקשה, אדוני.


אפשר גם שאלה?


אדוני, מכובדי סגן השר, אין ספק שלקח חודש וחצי לכתוב תשובה כל כך שקרית וכל כך זורה חול בעיני הציבור. האם אתה יודע, אדוני, שהמכרז, שאתה אומר שהוא היה שקוף ותחרותי, התחיל כמכרז באתר ג'וב מאסטר למנהל תוכן בספרייה? מכרז פסול, מוטה, שהוגבל לגיל 50 ומעלה באופן תמוה מאוד. והוא הפך לרקטור, ורק לאחרונה, בגלל תחקיר של אילה חסון, את הרקטור הפכו למנהל האקדמי – שעוד לא פרש, אגב; הוציאו מכרז עוד לפני בכלל שנודע שהוא הולך לפרוש. מה אתה רוצה לומר כאן, אדוני, ששי ניצן חיפש אתונות ומצא מלוכה? האם אין שום כבוד לסמלים לאומיים, עד כדי כך שתפקיד שמכהנים בו בכל העולם חוקרים מהשורה הראשונה, ליבת התפקיד, כאן נתפר כג'וב בהליך פסול ומוטה – שינוי התפקיד תוך כדי התהליך, הגבלה תמוהה? הרב שרלו, חבר ועדת האיתור שהזכרת, אמר שהוא נפגש רק עם שי ניצן. מתוך 54 מועמדים זה היחיד שהוא נפגש איתו. מה קורה פה? זו ועדת איתור לספרייה הלאומית?


תודה, חבר הכנסת קרעי. זו השאלה. השאלה היא: מה קורה פה? בבקשה.


אני חוזר ואומר: כמו שאמרתי, הסמכות המלאה לקביעת המנכ"ל נתונה בידי הדירקטוריון. הדירקטוריון לא כפוף למרות משרד החינוך, ולכן יכול להיות שאתה צריך להפנות את השאלות שלך למחוזות אחרים.


למי? למי? מי הרגולטור?


יש, אני אומר – – –


אני באמת שואל: מי הרגולטור של הספרייה הלאומית?


יש בישראל משרד מבקר המדינה ויש משרדים אחרים. תלכו אליהם ותפנו. כרגע הפנייה אליי כסגן שרת החינוך – – –


אדוני סגן השר, אתה צודק. השאילתה הזאת התגלגלה אליך כי כבר חודש וחצי מונעים דיון במליאת הכנסת על השחיתות הזו – – –


 רגע, זה לא קשור לסגן השרה, בכל הכבוד. 


אני כרגע נתתי את התשובה, וכפי שהיא נאמרה, היא מקצועית לחלוטין.


הייתה תשובה מקצועית.


 אורית – – – הצעה לסדר-היום – – –


– – –


 תודה רבה. 

אני מזמין את חברת הכנסת ענבר בזק לשאול את סגן השרה שאילתה – שאילתה מס' 392, בבקשה, בנושא: התקנת תקנות. בבקשה, גברתי. 


רק תדע, אדוני סגן השר – – –


לא, סליחה. אנחנו כבר עברנו לשאילתה הבאה, אדוני. בבקשה, גברתי. 



 כבוד סגן השרה, חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על תיכוניים, התשס"ח–2008, הוא חוק חשוב המהווה נדבך נוסף בסיוע ללקויי הלמידה להצליח על אף הלקות. לפי סעיף 13 לחוק, יש תקנות חשובות שנדרש היה להתקין עד סוף 2014.

 רצוני לשאול:

לאור חשיבות התקנות הנדרשות לצורך מימוש תכלית החוק, מתי בכוונת משרד החינוך להתקין את התקנות הללו? תודה. 


בבקשה. 


תודה רבה, גברתי חברת הכנסת ענבר בזק. בראש ובראשונה, אני רוצה לברך אותך על נחישותך במאבק הציבורי המתמיד שלך בתחומים של לקויות למידה וחינוך מיוחד, ויישר כוח על כך. 

בסעיף 4א, גברתי, לחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ח–2008, קובע החוק כך: "השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, עם ועדת המומחים, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם לקות למידה ובאישור הוועדה, יקבע הוראות בעניינים אלה: (1) אמות מידה לשיטות אבחון מקובלות; (2) אופן קביעתן של שיטות אבחון מקובלות והמוסמך לקובען; (3) אופן עריכתו של מסמך אבחון מוכר". מכאן שמינוי ועדת המומחים אשר הרכבה מפורט בסעיף 7ד(א) לחוק הוא שלב מקדים והכרחי לצורך התקנת תקנות בהתאם לחוק זה.

 עם הקמת המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה, חוק זה עבר לאחריות המשרד החדש. במהלך התקופה שהחוק היה באחריותם, נמסר לנו כי מינוים של שני חברים לוועדה טרם הושלם. לאחרונה החוק חזר לאחריות משרד החינוך – ואני מניח שזה בחודשים המאוד-אחרונים – ושרת החינוך, וכך חזר גם הליך המינויים לאחריות המשרד. המשרד החל בהליך המינוי של שני חברי ועדת המומחים החסרים, כמקובל. עם סיומו של ההליך, הוועדה תוכל להמשיך את גיבוש נוסח התקנות בנושאים שאליהם היא נדרשת על פי הקבוע בתקנות. רק בתום שלב זה, ולאחר השלמת ההתייעצות עם שר הבריאות, תוגש טיוטת התקנות לוועדת החינוך, וזו תוכל להתכנס ולדון בהן. 

 והינה אני אומר לך כאן, חברת הכנסת בזק: אני, ביחד איתך – נפעל להחשת העניין כדי לראות את הביצוע, עד לקצה שלו. 


תודה. שאלה נוספת? בבקשה.


 תודה רבה על התשובה. התייחסת בתשובתך לנושא של קריטריונים למסמכי אבחון מוכרים, ואני רוצה להרחיב את השאלה שלי ולהגיד שנכון להיום, מסגרות החינוך השונות אינן מכירות ואינן מקבלות אבחונים פרטיים. ואני רוצה לבקש, לשאול: האם תסכימו להרחיב את הבדיקה שלכם של הקריטריונים לא רק לעל-תיכוניים, אלא גם לבתי ספר יסודיים ותיכוניים? תודה רבה.


 תודה רבה. בבקשה, אדוני. 


גברתי, אני אקח את שאלתך ואעביר אותה לגורמים המקצועיים כדי לתת תשובה רצינית ואחראית, וביחד איתך אני אעקוב אחר העניין. תודה רבה.


 תודה רבה לסגן שרת החינוך.




הודעה למזכירת הכנסת.


 תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה.


 תודה רבה. 

 חברי הכנסת, כפי שהודיע יושב-ראש הכנסת, אני מכריז על הפסקה. הישיבה תחודש בשעה 16:00. תודה. 

(הישיבה נפסקה בשעה 12:29 ונתחדשה בשעה 16:00.)




 חברי הכנסת, אני מחדש את ישיבת הכנסת. 

 הודעה למזכירת הכנסת.


תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) התשפ"ב–2022. תודה.


תודה רבה. 


 [הצעת חוק פ/2427/24; נספחות.]


אנחנו עוברים להצעות חוק. הנושא הראשון יהיה הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – הודעות חירום מונגשות), של חברת הכנסת שירלי פינטו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת שירלי פינטו להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.


(אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם: אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת החוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – הודעות חירום מונגשות), התשפ"ב–2021, מטילה חובה על תאגיד השידור הציבורי, הממומן מכספי ציבור, וכן על גופי הציבור היוזמים את אירוע החירום התקשורתי, להנגיש מסיבות עיתונאים והצהרות לתקשורת בנושאים קריטיים לציבור לאנשים עם מוגבלויות שונות. הצעה זו מושתתת על עקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מ-1998, ובהם עקרון כבוד האדם וחירותו, והתקנות שתוקנו מכוחו של החוק האמור לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה בשוויון, בכבוד, בעצמאות וללא אפליה.

 מסיבות עיתונאים והצהרות רשמיות לתקשורת מצד נושאי משרה כאמור מתקיימות כדבר שבשגרה, והן תדירות יותר משמעותית במצבי חירום ובתקופות מיוחדות, כגון בתקופת מגפת הקורונה. היות שמטרתן של מסיבות העיתונאים וההצהרות היא להביא בפני כלל הציבור מידע חשוב ודחוף בזמן אמת, קיימת חובה ויש אינטרס מובהק שהמידע יזכה לחשיפה מקסימלית לציבור הרחב, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות ולקשישים. זכותם של כל אזרחי מדינת ישראל לקבל את המידע הנמסר בצורה התואמת את מוגבלותם. 

 באסון השרפה בכרמל, במבצע שומר חומות וכן בגלים הקודמים של הקורונה – לפני כהונתי כחברת כנסת – הפעלתי קו נגיש 24/7 על מנת לתת מענה מיידי לאזרחים עם מוגבלויות שהיו שרויים במצוקה אמיתית. אותם אזרחים היו מנותקים מהלך הרוח הלאומי, לא ידעו מה ההנחיות העדכניות ומה עליהם לעשות. מדובר על אזרחי מדינת ישראל מן השורה, וגם להם זכות בסיסית לקבל את המידע כמו כל אזרח אחר. מתנצלת. מדובר בסיטואציה חמורה שאסור לנו, כחברה וכמחוקקים, להשאיר תלויה על בלימה, ללא מענה הולם וראוי.

 הציבור מורכב בין היתר מאנשים עם מוגבלות שצריכים לקבל את המידע בדרכים שונות המתאימות להם: כבדי שמיעה נעזרים בכתוביות; חירשים נדרשים לשפת סימנים; עיוורים נדרשים לתיאור קולי; לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית – פישוט לשוני. בישראל יש כ-1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות וכמיליון קשישים שמתמודדים עם מוגבלויות פיזיות – בראייה, בשמיעה, בשפה, בתקשורת או במוגבלויות קוגניטיביות. מדובר בכל אזרח חמישי במדינה, כלומר, בציבור גדול שזכאי להתאמות נגישות של המידע הנמסר בהודעות האלה.

 כיום החוק אינו קובע חובת תרגום לשפת סימנים לגבי הודעות חירום או הודעות מיוחדות וחשובות שאינן מתפרצות, כגון הודעות של נושאי משרה ציבוריים. כמו כן, הוא אינו מתייחס לאירועים משמעותיים מסוגים שאינם מנויים בו ואשר זכות הציבור על רבדיו השונים לדעת עליהם באופן שוויוני ובזמן אמת איננה יכולה להיות מוטלת בספק או במחלוקת. לדוגמה, מסיבות העיתונאים של מנכ"ל משרד הבריאות או של ראש הממשלה בתקופות הגל הראשון, השני והשלישי, ואף מסיבות העיתונאים של משרד ראש הממשלה בגלי הדלתא והאומיקרון, שהתקיימו בשיאה של מגפת הקורונה, שודרו ללא ההנגשה הנדרשת לכלל הציבור. גם תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינן קובעות כיום חובה מפורשת למסירת מידע מהסוג האמור בתקשורת בליווי תרגום לשפת הסימנים. 

מדוע נדרשת התאמה לשפת הסימנים אם יש התאמה בכתוביות? שפת הסימנים היא שפה טבעית וראשונית לאדם חירש. היא נפרדת ושונה לחלוטין מהשפה העברית מבחינה תחבירית ודקדוקית. לשפת הסימנים יש עושר שפתי רב. אנשים חירשים דוברי שפת הסימנים, השפה בעבורם היא שפת אם והעברית משנית לה, כמו דוברי שפות אחרות. המספר הגדול של האנשים – –)


חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. סדרנים, אנא עזרו לי בתאים של הקואליציה. זה מאוד מפריע. יש פה הצעת חוק שחברת הכנסת רוצה להציג בפניכם. נא לשמור על השקט. תודה.


(– – המתמודדים עם ירידה בשמיעה וכאלה ששפתם, שפת הסימנים, היא שפת אם, מדגישה ביתר שאת את הצורך הקריטי בקידום ההצעה הנוכחית.

 בדברי ההסבר להצעת חוק שידורי טלוויזיה מ-2002 נאמר: "מצב שבו רוב-רובם של השידורים אינם נגישים, אינו מתיישב עם מחויבותה של החברה לעקרונות השוויון וכבוד האדם. עקרונות אלה עוגנו במפורש בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יחד עם עיגון עקרון המענה ההולם לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות".

 הצעה זו נועדה לתקן את החסר ולקבוע כמה תיקונים: ראשית, מוצע להכליל בהגדרה הודעת חירום כל הודעה במסיבת עיתונאים או הצהרה לתקשורת בנושאים משמעותיים לציבור המתקיימת על ידי גורם מטעם רשות ציבורית כהגדרתה בחוק השוויון. בין שהיא מתפרצת ובין שלא, הן חייבות להיות מונגשות לציבור; שנית, מוצע לקבוע כי בהודעות חירום כהגדרתן בסעיף 9 לחוק יוצב המתורגמן המוסמך לשפת סימנים לצד הדובר המצולם באותו פריים ובגודל זהה, בין שיימצא פיזית לצידו ובין שיוקרן על המסך, כך שייראה בגודל גדול ובבירור, ויאפשר במבט אחד קריאת שפתיים וקריאת שפת הסימנים.)


חברת הכנסת וולדיגר, מה זה?


תסלח לי.


(נוסף על כך מוצע לקבוע שבהודעות החירום כהגדרתן בסעיף 9 לחוק, הכתוביות יהיו גלויות ותמיד ייראו לכלל. היום החוק מאפשר מצב שבו הכתוביות אינן גלויות אלא נסתרות, וניתנות לצפייה על פי בחירת הצופה, אולם רק ציבור מצומצם מודע ליכולת להציף ולראות את הכתוביות הנסתרות. כאן מדובר בתשדיר חירום, ומשכך, הוא חייב להיות נגיש וברור לכל אדם באופן המהיר והזמין ביותר.

 עוד מוצע לקבוע כי בתוך 24 שעות יפיץ הגורם הממשלתי את הודעת החירום באתר האינטרנט שלו באמצעים הבאים: קובץ קולי וטקסטואלי המותאם לעיוורים הנעזרים בתוכנות הקוראות מידע ממוחשב; קובץ טקסטואלי בפישוט לשוני המותאם למוגבלויות קוגניטיביות. 

לבסוף, ברמה הדקלרטיבית, היות ששם החוק כיום מתייחס אך ורק לאנשים עם ירידה בשמיעה, ולפי הצעת התיקון הוא יותאם לכל סוגי המוגבלויות הנוספות, מוצע לשנות את שמו לחוק שידורי טלוויזיה (התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות). אנשים עם מוגבלויות מגוונות לא מתנקזים למגזר כזה או אחר. עניין זה חוצה מפלגות וסקטורים – שמאל וימין, דתיים וחילונים, פריפריה ומרכז, יהודים וערבים, ספרדים ואשכנזים; כולם. מכאן נובעת התמיכה וההתגייסות של חברי וחברות הכנסת מכל סיעות הבית, דווקא בכנסת ייחודית זו, החתומים על הצעת חוק משמעותית זו.

 לאור חשיבותו המרכזית של החוק ולאור העובדה שהוא בא לקבוע את חובת הממשלה לפנות לכל האזרחים בזמני חירום ולהיות מובנת, אני מבקשת מחברי וחברות הכנסת לתמוך בהצעת חוק חשובה זו.

 ברצוני להודות לעמותת נגישות ישראל על כך שהייתה שותפה נפלאה לכתיבת הצעת החוק החשובה הזאת. תודה רבה.)


תודה רבה לחברת הכנסת שירלי פינטו קדוש. אני חושב שזו אחת מהצעות החוק הבודדות בבית הזה שקיבלה תמיכה, לפחות בכתב, בהגשת הצעת החוק, של למעלה מ-60 חברי כנסת. 

 אני מזמין את נציגת הממשלה, השרה אילת שקד, להשיב בשם הממשלה על הצעת החוק.


שירלי יקרה, קודם כול, כל הכבוד. זו בדיוק אחת הסיבות שבגללן הגעת לכנסת, אז אין לי צורך להאריך בדברים. אנחנו שמחים ששר התקשורת תומך ושאנחנו מרחיבים כל הזמן עוד ועוד את חובת ההנגשה. הממשלה תומכת. תודה.


תודה רבה. מבקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.


אני מבין שהשרה שקד בורחת, כדרכה. לאן בדיוק, לנגב? לנטיעות? האמת היא שזה מסוג הימים שאתם אמורים באמת – אילת, ניר – לקבור את עצמכם עמוק עמוק מתחת לאדמה מרוב בושה. לא אתם נכנעתם – הכנעתם את מדינת ישראל היום לשלוחת חמאס הישראלית. נכנעתם לטרור, לאלימות, ומכרתם את הנגב לתביעות לאומניות. הרי מוסי, מיכל – שמעתי אותך, מוסי, מתראיין ברדיו, והאמת שהבכת את עצמך, כי אתה לא איש טיפש.


לא השתכנעת?


זה לא שלא השתכנעתי – השתכנעתי שאין לך מושג על מה אתה מדבר. הרי תביעות הבעלות הן לא תביעות קנייניות; לא סתם בתי המשפט זורקים אותם מכל המדרגות פעם אחר פעם אחר פעם. הינה, השר לשעבר בגין יודע את זה מצוין. אלה תביעות לאומיות, לאומניות, קולקטיביות, שנשענות על סוג טיעונים של "היינו כאן לפניכם" – –


לא נכון.


בני, נכון וחצי.


 – – – 


 – – ולכן בתי המשפט מעולם לא הכירו אף לא בתביעה קניינית אחת. אלה אינן תביעות מתחום המשפט הפרטי, אלה תביעות קולקטיביות שנשענות על שיח לאומי: היינו כאן לפניכם בנגב, ולכן הנגב הוא שלנו. ולזה נכנעתם, ומנעתם היום את המשך הנטיעות האלה, כדי לשמור על אדמות מדינה.


מותר לאזרח לתפוס אדמות מדינה? אני שואל.


 גם במכשיר MRI מהמשוכללים ביותר לא יהיה אפשר היום, אילת, למצוא שרידים של עמוד שדרה אצלך; גם אם יעשו לך רנטגן ו-CT ו-MRI. אתם לא תתעקשו על אביתר, ולא תתעקשו על חומש, ולא תתעקשו על הגיור, ולא תתעקשו על שום דבר חשוב, ערכי. חבל שליהודים, ליהודים במדינה היהודית היום אין איזה מנסור עבאס שיודע לעמוד על שלו, להתעקש, ובמשבר קואליציוני – לדרוש ולקבל.

דרדרתם אותנו היום עוד מדרגה, עוד בור עמוק עמוק באובדן המשילות, והריבונות, והציונות, והערכים הכי הכי בסיסיים של המדינה הזאת. כן, נכנעתם לשלוחת חמאס במדינת ישראל, הלוא היא התנועה האסלאמית של עבאס, כי אין לכם קווים אדומים ואין לכם אידיאולוגיה ואין לכם עמוד שדרה. נשארו לכם אך ורק תאוות השלטון ויצר השרידות הפוליטית. תתביישו לכם.


 תודה רבה.

 חברי הכנסת, אנחנו מבקשים לעבור להצבעה. הצבעה על הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – הודעות חירום מונגשות), התשפ"ב–2021, של חברת הכנסת פינטו וקבוצת חברי הכנסת – מי בעד? מי נגד? הצבעה.

ההצעה להעביר את הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – הודעות חירום מונגשות), התשפ"ב–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.


בעד – 28, נגד – שניים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה הטרומית ותועבר להמשך דיון לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.


 [הצעת חוק פ/2340/24; נספחות.]


אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2021, של חברת הכנסת שרן השכל וקבוצת חברי הכנסת. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.


אדוני היושב-ראש, לפני שאני אגע בחוק – מי שחתום על החוק זה לא רק חברי כנסת מהקואליציה אלא גם מהאופוזיציה – אני רוצה להגיד כמה משפטים בעניין החלטת בית המשפט העליון בנושא של מעונות יום. עוד לא קראתי את הפסיקה, אבל אני רוצה להגיד שלא שמענו, לא שמעתם מהנציגים של הקואליציה גינויים כלפי בית המשפט העליון כפי שאנחנו שומעים הרבה פעמים מהנציגים של האופוזיציה היום. אני חושב שצריך לכבד את הפסיקות של בית המשפט, צריך להתייחס בכבוד לבית המשפט וצריך גם ללמוד את החומר. אז הינה, אני אומר לכם, אפשר ללמוד גם מהדבר הזה. אני אישית לא אוהב את זה, כי אני חושב שהפסיקה הזאת פוגעת במי שמשרת ותורם למדינה – –


זה לא מה שבג"ץ אמר. זה לא מה שבג"ץ אמר.


– – ולעומת זאת, אני חושב שאפשר ללמוד מההתנהגות שלנו – – –


זה לא מה שנאמר.


אנחנו לא מכנים את שופטי בית המשפט העליון בגסות, בגנאי, ומכבדים כל החלטה של השופטים בירושלים – – –


זה במצע של ליברמן. זה לא מה שבג"ץ אמר. לא קראת.


זה מה שיש לי להגיד: תלמדו, תלמדו לפעמים, כי אתם באופוזיציה הרבה פעמים מותחים ביקורת, ומצד שני, כשצריך, אתם רצים לבית המשפט. אז הינה, כבדו את זה.


מה שאתה אומר זה מצע של הגזענים שלכם. זה לא מקובל עליי.


אדוני היושב-ראש, לגבי החוק שאנחנו מציעים – אכן, כמו שאמרתי, מי שחתום על החוק הזה זה חברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית, מכל מפלגות הבית. החוק מתייחס להצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. מדובר בחוק שעוסק בעתידו של הרדיו הישראלי, הרדיו האזורי, למעשה, והעתיד שלו, מה שנקרא, לוט בערפל. בשנים האחרונות חלו תמורות מרחיקות לכת בתחום המדיה והפרסום כתוצאה מהאופי הדינמי של שוק התקשורת והשינויים. אנחנו רואים ששחקנים חדשים נכנסו לשוק, שחקנים גדולים מאוד, למשל פייסבוק, גוגל, והם גם נכנסו לכל תחומי החיים, ובפרט לתחום הפרסום והמדיה. כיום התכנים הדיגיטליים זמינים בכל עת ובכל מקום. ניתן להאזין למגוון בלתי מוגבל של תכנים, מוזיקה ומלל בבית, ברכב, בעבודה, באמצעות מגוון ערוצים דיגיטליים, דרך אפליקציית רכב, טלפונים חכמים וטלוויזיות חכמות.

בעולם כולו ובישראל בפרט עומדת על הפרק שאלת עתידן של תחנות הרדיו האזוריות. למשל בנורבגיה כבר בוטלו שידורי FM לחלוטין; שווייץ מתעתדת לבטל את שידורי FM עד שנת 2023. לא מן הנמנע – – – 


חברי הכנסת – רק שנייה, אני אעזור לך. חברי הכנסת לסקי, השכל, קיש, טיבי, כסיף, מי שם? זה פשוט מפריע. 


לא מן הנמנע כי מדינות נוספות ילכו בדרך הזאת. עכשיו, מה שאנחנו רואים, בינתיים, שתחנות הרדיו האזוריות מתמודדות עם תחרות גדלה והולכת מצד תאגידי הענק הדיגיטליים, לצד המשך התחרות מול תחנות רדיו ארציות וגופים נוספים בתחום התקשורת, הנוגסים כולם נתחים גדלים והולכים בעוגת הפרסום המוגבלת. לכך מצטרף המשבר הכלכלי, וכולנו ראינו מה קורה במשבר הכלכלי, כאשר הנתח של הפרסום ירד ובכך פוגע בתחנות האלה. 

מה שהצעת החוק הזאת מציעה – היא נותנת אפשרות להאריך לרשות השנייה את הזיכיון של התחנות האזוריות, וכך בעצם לסייע להן קודם כול בתקופת המשבר. אני חושב שתקופת תוקפם המקורית של הזיכיונות לשידורי רדיו אזורי היא ארבע שנים. למועצת הרשות השנייה תהיה סמכות להאריך – יש לה סמכות, למעשה – להאריך תקופה זו בשלוש תקופות נוספות. לנוכח כל הדברים שאמרתי, החוק מציע להסמיך את מועצת הרשות השנייה להאריך תקופה זו בתקופה אחת נוספת של ארבע שנים.

אני חושב שכולנו רוצים שבסך הכול אנשים לא יפוטרו ממקומות העבודה ושהתחנות שנפגעו קשה מהירידה בהכנסות מפרסום ימשיכו לפעול. כפי שאמרתי, אני שמח שיש הסכמה רחבה בבית הזה. 


– – –


 אני יודע שאתה רוצה לריב איתי בכוח. תן לי עוד חצי משפט. 


 השתכנענו. 


אבל הוא רומז שאם השתכנענו, אז – – –


אני מציע לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני הייתי בין היוזמים, אבל הסרתי את השם שלי בשביל לקדם את זה, לא בגלל שאני חלילה מתנער מהדבר הזה אלא בשביל לקדם את הצעת החוק הזאת; בכל זאת, יש את העניין של המכסות. לכן אני בהחלט מצטרף, ואני אצביע בעד החוק, כמו רוב חברי הבית הזה. תודה רבה. 


 תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. תשיב, בשם הממשלה, השרה אילת שקד. בבקשה, גברתי. 


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק של חברת הכנסת שרן השכל וקבוצת חברי הכנסת – מוצע לאפשר למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו להאריך זיכיונות לשירות רדיו ציבורי. חוק הרשות השנייה מסדיר את הקמתן של תחנות רדיו אזורי המופעלות על ידי בעלי זיכיון פרטי וממומנות בדרך מסחרית. הרעיון הוא להאריך את הזיכיון בארבע שנים. 


 היה שווה למכור את הרכב?


חברת הכנסת דיסטל, אנא, שבי, בבקשה. 


אנחנו תומכים בהצעת החוק. תודה. 


תודה רבה לחברת הכנסת שקד. מבקש להתנגד – חבר הכנסת משה גפני. 


– – – אילת.


 בטח לא כשעומדים. חברת הכנסת דיסטל, די.


מה זה די?


די לצעוק, בטח בעמידה.

 בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. 


אני עליתי להתנגד אחרי ששמעתי את חבר הכנסת סובה, שאנחנו, בניגוד לכם, שאתם מכבדים את כל מה שבג"ץ קובע, אנחנו לא עושים את זה. אני מבקש לומר: אני שמעתי את יושב-ראש המפלגה שלך, שדיבר נגד החלטת בג"ץ. אבל אני מוצא את ההזדמנות – הרי על מה מדובר? מדובר על משפחות שלא יהיה להם סידור של מעון לילדים, והאישה לא תוכל לצאת לעבוד, והבעל, האבא, לא יוכל ללכת ללמוד תורה. מה ההנאה הגדולה הזאת שלכם בעניין? מה אתם עושים? למה אתם רק עושים רע? 

אבל כשאמרת את הדברים האלה, אז נזכרתי משום מה במגילת אסתר. המציאות היא שהשר ליברמן קיבל מכה מאוד קשה מבג"ץ. הוא נלחם עם הפקידים שאמרו שצריך להאריך את זה עד סוף השנה, והוא הפסיד. הוא קיבל מכה קשה מאוד היום בבג"ץ. ואז נזכרתי, חבר הכנסת סובה – –


חברת הכנסת ברק, חבר הכנסת אקוניס, חברת הכנסת גמליאל, זה מפריע לדובר. 


– – במה שכתוב במגילת אסתר, "ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו" – אמרו להמן – "אם מזרע היהודים מרדכי אשר הַחִלוֹתָ לנפול לפניו לא תוכל לו כי נָפוֹל תפול לפניו". ואני אומר לשר איווט ליברמן: חיפשת בכל מקום אפשרי איך להכות בציבור החרדי, איך לפגוע בלומדי תורה. היום קיבלת מכה. אני לא שמח עם זה, בגלל שזה בלאו הכי נדחה לשנה הבאה, אבל אתה קיבלת מכה, ואני אומר לך, אם מזרע היהודים, הציבור החרדי, "אשר הַחִלוֹתָ לנפול לפניו לא תוכל לו כי נָפוֹל תפול לפניו" – אתה תתחיל לחטוף עכשיו מכות מבחינה ציבורית בכל תחום שאתה תיגע בו, וכך יהיה. תודה רבה. 


תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. 

אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2021 – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 

ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. 


בעד – 32, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.


 [הצעת חוק פ/2377/24; נספחות.]


 אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), של חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך.


תודה. כבוד היושב-ראש, רק הייתי שמח לדעת מי השר המשיב. מי זה – הממשלה החליטה?


אני עוד לא יודע, אנחנו נבדוק. 


 כי חשבתי שהשר אלקין יבוא להשיב. 


 בסדר. זו החלטה של הממשלה. 


לא. אני יודע, בגלל זה אני שואל, כי אני לא רואה אותו פה, אז שאלתי. 


יש פה את השרה שקד ויש את השר יועז הנדל, ומי שירצה – ישיב. 


אין שר, אין שר.


יש את השר יועז הנדל פה, אדוני, יש את השרה שקד כאן, יש את השר מאיר כהן. 


מאה אחוז. 


 בבקשה, אדוני.


אני רוצה להתמקד בהצעת החוק הזו דווקא ביום זה. הרי מה אומרת הצעת החוק? היא אומרת: בואו ניתן לחיילים משוחררים הקצאת אדמות בנגב ובגליל. תראו, מה שנקרא, נסתרות דרכי האל. הצעת החוק הזאת מגיעה לכנסת הזאת ביום שבו רע"מ עושים לקואליציה ולממשלת ישראל סחיטה באיומים בכנסת מצד אחד, אלימות פיזית בנגב מצד שני, והכול בשביל להכתיב למדינת ישראל שאדמות המדינה לא שייכות לה. עכשיו, לפיד כבר הסכים לוותר.


חבר הכנסת סובה, או מי זה שם? איימן עודה, זה מפריע. חברות הכנסת גמליאל, דיסטל, גולן, זה מפריע. חברת הכנסת גמליאל, זה מפריע. תודה. 


עליזה, תביאו את כולם, נעשה בלי שמית.


 בבקשה, אדוני. מחדש את השעון.


 תודה. לפיד, למעשה, הסכים כבר לכך שאדמת הנגב איננה אדמת המדינה אלא מיועדת לבדואים להשתלטות בלתי חוקית. זה בעצם מה שהוא אמר. עכשיו, יש פה הצהרה של ממשלת ישראל: ויתרנו על הנגב. 

אני דווקא היום בבוקר חיזקתי את השר אלקין, שהמשיך את הנטיעות, והערכתי את העמידה שלו. אני בטוח שגם מולו יש לחצים לא פשוטים, אבל בסוף מקפלים אותו. החל ממחר, ממה שאני מבין, לא יהיו יותר עבודות, אז עמדת לפיד, בממשלת השמאל המסוכנת הזו, מנצחת. עכשיו אני אומר לכם, לפיד ושאר חברי הקואליציה, אני מבקש מכם לפנות לתושבי באר שבע, לתושבי דימונה, לתושבי ערד, לכל הדרום כולו, ותעדכנו אותם שזהו, מדינת ישראל מוותרת על הנגב, מחזירה את המפתחות וזהו. זה מה שאתם עושים בהחלטה הזו שלכם.

עכשיו חבל לי שהשר אלקין לא נמצא פה, כי הייתי רוצה לשאול את השר אלקין – – –


יואב, יואב – – – תראה שזה לא נכון – – – קצר – – –


אתה יודע מה? חבל לי שהשר אלקין לא פה, כי אם הוא היה עולה להשיב – הוא בדרך כלל משיב עניינית. אני בטוח שהוא היה אומר – חברת הכנסת גלית דיסטל, את יודעת מה הוא היה אומר?


 מה הוא היה אומר?


הוא היה אומר: אבל ביבי, נכון? הם כבר שבעה חודשים בשלטון – – 


 אבל ביבי.


– – הם מנהלים את הכול בדורסנות ובלי לראות בעיניים, ותמיד: אבל ביבי. אז אני אומר לכם, נתניהו וממשלתו השקיעו כספים רבים בנטיעות, ואנחנו, כשזה בידיים שלנו, לא כשזה בידיים של השר פרץ בממשלה פריטטית – – –


 איפה אלקין?


אני לא יודע. אני שאלתי איפה אלקין. חבל לי, כי היה לי חשוב מאוד לראות את אלקין פה היום נותן תשובות על השאלה אם אתם נכנעתם לרע"מ ומכרתם את הנגב לתנועה האסלאמית. זה מה שאתם עשיתם – – –


לא.


לא? לא עשיתם את זה? אז אני מבקש לשמוע את זה מהשר המשיב, כי אני בהצעה שלי ביקשתי – – –


אצלכם הנגב הפך להיות – – –


אבל ביבי. אבל ביבי. אבל ביבי.


מה אבל ביבי?


אבל ביבי. אבל ביבי.


אצלכם הנגב הפך – – –


אבל ביבי. אבל ביבי. אבל ביבי.


אצלם. אצלם.


חבר הכנסת קיש.


 חברים, אפשר גם לבדוק – – –


לא ביבי. אתם, הליכוד.


אבל ביבי.


לא, לא. הליכוד.


 אבל ביבי. אבל ביבי.


 לא ביבי. הליכוד.


אבל ביבי. אבל ביבי.


לא הכול ביבי אשם. גם לכם יש חלק.


עכשיו, אני אומר לכם: אם היה מישהו לפני שבעה חודשים שואל את השר אלקין, אם הוא יתעורר בבוקר היום ויצטרך למכור את הנגב לתנועה האסלאמית – האם הוא היה נשאר יום אחד בממשלה כזאת, הוא היה אומר: מה פתאום? בחיים לא. וזה הגיע למצב הזה שהשר אלקין לא מגיע לנמק פה את הסיבה שלו, למה על החוק הזה הוא לא הולך לתת תשובה. אני מאוד מצטער שגם לחיילים אתם לא נותנים קרקעות, אבל יותר מבייש אותי זה האמת הפשוטה שצריך לתת לתושבי באר שבע, דימונה, ערד והנגב כולו: ממשלת ישראל ויתרה עליכם.


תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. 

להצעה זו הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת שלמה קרעי שמספרה 1695. חבר הכנסת קרעי אינו נוכח. הוצמדה גם הצעת חוק של חבר הכנסת אלי כהן, שמספרה 2158. חבר הכנסת כהן אינו נוכח. אם כך, הצעותיהם מוסרות, ואנחנו נעבור לשר. האם יש שר שמשיב מטעם הממשלה? השרה שקד, האם את מתכוונת להשיב מטעם הממשלה?


שלמה קרעי פה.


השרה שקד?


הינה הוא. הינה הוא.


אני כבר הסרתי אותו.


 נו.


מה נו? אתה לא היית פה. אני קראתי לך ואחר כך גם לאלי כהן.


– – –


אני מבין שאתה פה. אני מבקש שתהיה פה בזמן בפעם הבאה. השרה שקד תעלה ותשיב. השרה שקד עכשיו – – –


תהיה לי זכות תגובה אליה.


בוא נראה. בוא נשמע. בוא נראה.


גם לי יש תשובה אליה. כל אחד מאיתנו מקבל תשובה?


בבקשה.


לא, ההתנגדות – לעלות אחרי זה. שלוש דקות אחרי זה, לעלות אחריה.


מה עם הבנייה – – – 


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – –


חבר הכנסת סמוטריץ', לא יכול להיות – – –


אני מבקש מהשרה – – –


לא. אדוני, אדוני חבר הכנסת סמוטריץ', לא יכול להיות שבכל פעם שתעלה השרה שקד תתחיל לקרוא קריאות ביניים.


 – – –


 פעם אחת לא הפרעתי לך, פעם שנייה לא הפרעתי לך. אני לא אאפשר את זה בכל פעם.


– – –


תודה רבה, אדוני. הקריאה נשמעה. אני מבקש לשמור על השקט. תודה רבה. בבקשה, גברתי.


– – –


אדוני, תודה.


הממשלה בוודאי מסכימה עם המציע שיש לתגמל את חיילי צה"ל, אשר מקדישים שנים מחייהם – – 


אבל עבאס לא מרשה. עבאס לא מרשה.


די. די כבר.


– – בשירות המדינה וההגנה עליה.


 אבל עבאס לא מרשה.


הממשלה עושה מאמצים רבים ונוקטת פעולות רבות ומשמעותיות על מנת להכיר בתרומתם ולהמחיש לחיילי צה"ל עד כמה כל החברה הישראלית מוקירה את תרומתם. אפרט חלק מהפעולות המדוברות.


אבל מועצת השורא לא מאשרת לעשות – – –


הממשלה החליטה להעלות את שכר חיילי החובה ב-50% החל מהחודש הזה. צריך להגיד שזה דבר שמדברים עליו כבר הרבה זמן, ולשמחתי, הממשלה הזו עושה את זה. הממשלה החליטה באוגוסט האחרון לאשר את התוכנית ממדים ללימודים, שמעניקה השתתפות מדינה במימון שכר הלימוד של חיילים משוחררים, ולתקצב אותה בתקציב הקרן לקליטת חיילים משוחררים. הצעת חוק ממשלתית להסדרת העניין תעבור בחודש הקרוב. הממשלה החליטה בנובמבר האחרון על הקמת צוות משותף של משרד הביטחון והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים כדי לגבש תוכנית ייעודית עבור חיילים משוחררים מהחברה הדרוזית והצ'רקסית לשם קידום השתלבותם באקדמיה ובתעסוקה. משרד הביטחון מקדם החלטה גם ביחס לחיילים משוחררים בני החברה הבדואית.

לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל, חייל מילואים פעיל זכאי להנחה במחיר הקרקע במסגרת הקצאת קרקע למגורים בבנייה נמוכה במסלול הרשמה והגרלה, בהתאם לאזורי הארץ השונים. חייל מילואים פעיל זכאי להנחה דומה במסגרת הקצאת קרקע למגורים בבנייה נמוכה במכרז פומבי כך שלאחר שנקבע כזוכה במכרז, יופחת הסכום המשולם על ידו ב-15%.


 אבל איך הוא זוכה אם מכרתם את הקרקעות למנסור עבאס? איך הוא יזכה? הוא לא יכול לזכות.


ההנחות הנ"ל חלות בתוספת להנחות אחרות. מועצת מקרקעי ישראל אישרה בחודש שעבר הצעה שלפיה עקרונות מחיר מטרה יחולו גם על הקצאות בפטור ממכרז למינהלת המגורים של צה"ל באזורי הפריפריה, קרי, בערים באזורי עדיפות לאומית. הטבה זו תינתן לזכאים חסרי דיור.

בישיבה הקרובה של מועצת מקרקעי ישראל תעלה הצעת החלטה שלפיה תינתן עדיפות למשרתי מילואים במכרזי הרשמה והגרלה באזורי עדיפות לאומית כמפורט להלן: עד 10% מהמגרשים יוקצו בעדיפות ראשונה לבעל מוגבלות שהוא חסר דיור.


– – – למה נכנעתם – – –


במסגרת זו תינתן עדיפות בראש ובראשונה לנכה צה"ל שהוא חסר דיור. עד 30% מהמגרשים יוקצו בעדיפות שנייה לחיילי מילואים פעילים שהם חסרי דיור, ותינתן עדיפות למשפחה.


 – – –


מה יישאר לחסרי דיור אם נתתם הכול למועצת השורא? מה יישאר? תספרי לנו.


אם ייוותרו מגרשים שלא יוקצו לחסרי דיור, יהיה ניתן להקצות את אותם מגרשים שנותרו ליתר הנרשמים.


אילת, מה יישאר?


אני רוצה לומר שנוסף לזה אנחנו מקימים בערך 11 יישובים חדשים בנגב ועוד שניים חדשים ברמת הגולן, ככה שבאמת יהיו מגרשים לכל מי שיחפוץ בכך. תודה רבה.


– – – כמה דיבורים יש כאן, כמו חול ואין מה לאכול. כמה דיבורים יש פה. השקדייה הגיעה באזורי מבצע – מבצע הנגב – – –


תודה רבה לשרה אילת שקד. מבקש להשיב מגיש הצעת החוק. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.


השרה שקד, לפני שאת בורחת מהמליאה, את נתת תשובה, אז מן הכבוד שתישארי. תראי, כולם מסתכלים עלייך בורחת מהמליאה. תראו את השרה שקד – הינה, היא התיישבה. יפה. אני שמח, כי אני מדבר אלייך. עלית לפה, נתת נאום ביום שאת מוכרת את הנגב לרע"מ. אתם עכשיו במשא מתן מול רע"מ שיסכימו להתקזז כדי שאתם תוכלו לתת להם את כל הנגב. פשוט ביזיון. איך אין לך את האומץ להגיד: עד כאן? ממשלת שמד שכזאת לא ראינו.


אנחנו מצילים את הנגב. בעוד שאתם – – – את הנגב, אנחנו מצילים את הנגב.


בושה וחרפה.


בושה וחרפה – – –


 את קוראת לעצמך שרת ימין?


– – –


 תודה רבה, סגן השר גולן. סגן השר גולן, תודה. חבר הכנסת קריב, תודה. 


לא מאמינים למילה שלך. 


חברי הכנסת, תודה. 


אתם ידועים מה? אין לי כבר שום ציפיות מסיעת ימינה. סיעת ימינה כל כך הרבה פעמים התהפכה על עצמה, שיקרה, עשתה פרצופים, שינתה, כאבי בטן; לא מעניינת. אני מתבייש באלקין, שלא בחר להגיע ולתת תשובה אמיתית, כשהוא יודע – אני אומר לכם מפה – הוא היה נחוש להמשיך את הנטיעות, לא להיכנע ולא לוותר על הנגב. במקום זה, גם אותו מקפלים? איפה אתה, אלקין?


– – – 


 השרה שקד, שיושבת שם בפינה – הינה, אני אשמח שהמצלמות יהיו עליה – יודעת שהיא מכרה היום את הנגב לתנועה האסלאמית. תתביישי לך. 


– – –


אף אחד לא מכר.


תודה, חבר הכנסת רם בן ברק. תודה רבה. תודה רבה, סגן השר גולן. 


 במקום לנטוע עצים עם קק"ל באדמות מדינה, אתם עוצרים אותם, ואתם נותנים את האדמות האלה להשתלטות בדואית בלתי חוקית, ואתה יודע את זה היטב. אתם מוכרים את הנגב לתנועה האסלאמית. 


 – – –


חבר הכנסת רם בן ברק, תודה רבה. 


 – – –


חברת הכנסת בן ארי, תודה. חבר הכנסת קריב, תודה. 


לפיד, ראש הסיעה שלכם, הוא שעושה את זה, ואחריו מתייצבים בסדר בנט, שקד. ואני אומר לכם, אני מופתע מגדעון ואלקין. אני לפחות חושב שיש להם ערכים ציוניים והם עומדים עליהם. למכור את הקרקע של אדמת המדינה בצורה כזאת ישירה, בלי בושה, לאחים המוסלמים? הדבר הזה הוא ביזיון לכם, הוא ביזיון לארץ ישראל, הוא ביזיון למדינת ישראל. יום יבוא והשרה שקד לא תוכל להסתכל על עצמה כמו שהיא רואה את עצמה עכשיו. את מפסידה לישראל את הנגב – לאחים המוסלמים. שקד, אלקין, גדעון, זה בידיים שלכם, ואתם מוותרים להם. 


זאת כניעה לטרור. 


 תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. 

 חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. נא לשבת במקומותיכם. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 

ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ב–2021, לא נתקבלה. 


בעד – 42, נגד – 47, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. 


 [הצעת חוק פ/1656/24; נספחות.]


 אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (תיקון – אי-תחולת הפטור ממס על מי שהשכיר דירת מגורים לשוהים שלא כדין), של חבר הכנסת יריב לוין. אני מזמין את חבר הכנסת לוין להציג את הצעת החוק, בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. 


 תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת – אדוני, מי השר שמשיב לי?


כנראה אילת שקד. 


ואיפה השרה שקד?


חמד עמאר פה. 


 השר חמד עמאר, אוקיי. אם כן, אדוני, השר חמד עמאר, אני מבין, הוא שמשיב לי, ולא במקרה השרה שקד, שקודם הייתה כאן, כנראה מיהרה לצאת מהאולם. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שכאילו נכתבה על ידה, וקובעת דבר פשוט מאוד: מי שמשכיר את דירת המגורים שלו לשוהים בלתי חוקיים, בין שמדובר במסתננים ובין שמדובר בשוהים בלתי חוקיים שנכנסים מיהודה ושומרון, לא יהיה זכאי לפטור ממס הכנסה על השכרת הדירה, על מנת לדאוג שמי שנותן מקום מגורים לאלה שיושבים כאן באופן בלתי חוקי לא ייהנה מהטבות מהמדינה. זאת הצעה כל כך פשוטה, כל כך הגיונית. 

 אם מדינת ישראל באמת רוצה להילחם בתופעה של שוהים בלתי חוקיים ושל מסתננים שנכנסים וגרים באופן בלתי חוקי בתוך שכונות המגורים שלנו בדרום תל אביב, באילת ובמקומות אחרים, הממשלה הייתה צריכה לתמוך בהצעת החוק הזאת ללא שום היסוס וללא שום הסתייגות. אבל, אדוני היושב-ראש, האמת היא פשוטה: הממשלה הזאת, שמפקירה את הנגב, מפקירה לא רק את הנגב – היא מפקירה את תושבי דרום תל אביב; היא מפקירה את תושבי אילת; היא מפקירה את תושבי ישראל ואזרחי ישראל בכל הארץ. היא מפקירה אותם לא רק בגלל הפגיעה בפרנסה, לא רק בגלל הפגיעה בזהות של מדינת ישראל, שעלולה להיות מוצפת בעוד המוני מסתננים, אלא היא פוגעת בביטחונם האישי, משום שברור לגמרי שמי שמשכיר את דירת המגורים שלו לשוהים בלתי חוקיים מכניס את הפצצות המתקתקות האלה לתוך לב-ליבה של האוכלוסייה האזרחית בישראל בכל מקום.

ומה אתם עושים, השר חמד עמאר? מתנגדים. למה מתנגדים? הרי זה לא עולה שקל; להפך, זה חוסך כסף למדינה. זה לוקח הטבה שלא מגיעה למי שמלין אנשים באופן בלתי חוקי, שנמצאים כאן באופן בלתי חוקי. חס וחלילה, אם אחד מהם יבצע פיגוע מחר כשהוא יוצא מאותה דירה, אז אתם תהיו הראשונים לצאת בהכרזות שצריך למצות עימו את הדין ושצריך לטפל במי שמסייע לשוהים הבלתי-חוקיים, למחבלים וכו', אבל כשבאים עם הצעה כל כך פשוטה ואלמנטרית, אתם מתנגדים. 

אני קורא לך, השר חמד עמאר, לשקול מחדש את העמדה הזאת של הממשלה ולהצביע בעד הצעת החוק הזאת. תודה. 


 תודה לחבר הכנסת לוין. אני מזמין את השר במשרד האוצר חמד עמאר להשיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. 


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת יריב לוין, לפני שאני אקרא מה שכתב האוצר, אתה מצפה שפקידי מס הכנסה יתחילו להסתובב בין הבתים ולבדוק לאותו משכיר דירה מי נמצא שם? זה תפקידו של מס הכנסה? זה תפקידו של פקיד מס הכנסה? אתה יודע שבטוח שזה לא התפקיד שלהם. אתה לא יכול לחוקק חוק בשביל לתת, בחוק, לפקידי מס הכנסה לקבוע על מי אוכפים את החוק ועל מי לא אוכפים את החוק. אתה יודע ומבין – אני מכיר אותך כל כך טוב – שזה לא סמכותו של מס הכנסה ללכת לבדוק ולהסתובב בין הבתים. זה לא התפקיד שלו. לכן, אני אומר לך, ההצעה של ועדת השרים הייתה לבקש דחייה לחצי שנה, ואני לא אגיד את זה. אתה יודע את זה, ואני אומר לך – דחייה בחצי שנה זה אותו הדבר. שנינו חברי כנסת, נכנסנו יחד לכנסת, ושנינו יודעים מה זה לדחות בחצי שנה. לכן, אני לא אבקש ממך לדחות את זה בחצי שנה. 

 אני אקריא גם את מה שכתבו. עמדתי ושמעתי אותך, והתפלאתי איך אתה מצפה שפקידי מס הכנסה יתחילו להסתובב בין הבתים בדרום תל אביב, בדירות בכל הארץ, לבדוק מיהו אותו שוכר דירה – אם הוא שוהה בלתי חוקי או שוהה חוקי במדינת ישראל. האם זאת הסמכות של אותם פקידי מס לבדוק את הנושא הזה? לא ראיתי לנכון, אדוני היושב-ראש. אפילו אם לא הייתי מקבל את התשובה של המשרד, שמתנגד לעמדה הזאת – זה לא התפקיד שלנו. זה לא התפקיד של משרד האוצר לבדוק מי שוהה בבית, מי שוכר, אם הוא שוהה בלתי חוקי או חוקי. 

 שיעור המשקיעים הרוכשים דירות בישראל עמד על 17% בממוצע בשנים האחרונות. זה מעלה את הביקוש לרכישת דירות ומביא לעליית מחירים. זה נובע, בין היתר, מפער מיסוי בין השקעות בשוק ההון לבין שוק הדיור. אין התאמה במיסוי על רווחי ההון, העומד על 25%, למיסוי שכר דירה, העומד על אפס או לא נגבה בפועל, ולא קיימת חובת דיווח. 

התיקון לא יעודד בעלי דירות להשכיר דירות ריקות, ולא בטוח שביטול הפטור ומתן עונש למשכירים יקטין את מספר השוהים שלא כדין בישראל. שימוש בחוק שלא למטרתו עלול לפגוע בהשכרת דירות. המס אמור להיות על בסיס הכנסות באופן שוויוני ואחיד. הצעת החוק פוגעת בשוויון ועלולה להביא לאפליה לרעה של המשכירים על בסיס זהות השוכר. הצעת החוק מבקשת לעשות שימוש בדיני המס לצורך אכיפה שאינה מתחום דיני המס. זה מה שאמרתי – שאתה מבקש שפקידי מס הכנסה יחליטו מי שוהה בלתי חוקי ומי שוהה חוקי, שזה לא התפקיד שלהם ואף פעם לא היה התפקיד שלהם. לא קיימת חובה חוקית לדווח. לא ניתן לאכוף. אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום של הכנסת. 

אני אומר לך, חבר הכנסת יריב לוין, הצעת החוק הזאת – לפני שקראתי את התגובה של משרד האוצר שמעתי אותך, הקשבתי לדברים שלך, וחשבתי, ודיברתי גם עם השר אלעזר. אמרתי לו: האם חבר הכנסת יריב לוין מתכוון לכך שפקידים של מס הכנסה יתחילו להסתובב בין הבתים לבדוק אם אותו בן אדם ששוכר את הדירה הוא שוהה בלתי חוקי או חוקי? אני לא חושב שזה מתפקידם. זה לא התפקיד שלהם. מי שצריך לטפל בתופעה של שוהים בלתי חוקיים – אני חושב שזה המשרד לביטחון הפנים, ההגירה; לא תפקידם של פקידי מס הכנסה והמפקחים במס הכנסה להתחיל להסתובב בין הבתים ולבדוק מי שוהה בלתי חוקי ומי חוקי.

 אני אומר לך, הרבה דירות מושכרות ולא מדֻווחות. אנחנו מנסים ומשתדלים להגיע ולבדוק, ואתה יודע שיש פטור על השכרת דירה. ולכן, אני מבקש מחברי הכנסת להצביע נגד הצעת החוק. תודה.


 תודה. יריב לוין מבקש להשיב? בבקשה. חבר הכנסת לוין, בבקשה, שלוש דקות.


 תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת – השר חמד עמאר, אתה הרי לא באמת מתכוון ברצינות לתשובה שנתת פה. אתה הרי יודע שלא פקידי מס הכנסה צריכים לחפש שוהים בלתי חוקיים; בשביל זה יש משטרה. משטרת ישראל תעביר להם את המידע שנתפסו שוהים בלתי חוקיים בדירה x או y, והם ידעו לבטל את הפטור שמגיע לאותו בעל דירה. פשוט וקל, לא מסובך, ואין שום בעיה לבצע את זה.

 אבל אני אגיד לך יותר מזה. אתה יודע, דבר מדהים: הרי אתם העברתם כאן – אתם, ביוזמה שלך ושל שר האוצר – העלאה של מס רכישה על דירות מגורים להשקעה בטענה שהמטרה היא להפחית את הכדאיות של הדבר הזה ולעודד השכרת דירות, כי חסרות דירות לשכירות. ואני בא לפה עם הצעה שאומרת שבמקום שאנשים ישכירו את הדירה לשוהים בלתי חוקיים – השר עמאר, במקום שאנשים ישכירו את הדירה לשוהים בלתי חוקיים ויסכנו את הביטחון של כולנו, ניקח מהם את ההטבה, ולכן נעודד אותם להוציא את הדירה לשכירות לאזרחי ישראל – בדיוק מה שאתם סיפרתם לכולם שאתם רוצים לעשות. אז במקום לתמוך בזה, אתם מתנגדים. איך אתה מסביר את זה? איך זה יכול להיות? איזו צביעות זאת? מישהו בכלל קרא את התשובה הזאת לפני שהקראת אותה כאן? 

 אני אומר לך שוב: אתה איש רציני – תחזור בך מההתנגדות הזו. מחר, חס וחלילה, יקרה אירוע, וישאלו אתכם איך יכול להיות שעודדתם אנשים להשכיר דירות לשב"חים; יהיו חסרות דירות להשכרה – ישאלו איך יכול להיות שאתם ממשיכים לתת פטור למי שמשכיר אותן לשב"חים במקום לאזרחי ישראל. איזו תשובה תהיה לך? אתה עמדת פה ונתת את התשובה. אני קורא לך לשנות את העמדה, לחזור בך מההתנגדות הזו. תודה.


 תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. 

 חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, על פי בקשת הממשלה. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות.

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

 משה אבוטבול – בעד
 סמי אבו שחאדה – נגד
 יולי יואל אדלשטיין – בעד
 אמיר אוחנה – בעד
 ניר אורבך – אינו נוכח
 ינון אזולאי – בעד
 ישראל אייכלר – אינו נוכח
 דוד אמסלם – בעד
 אופיר אקוניס – בעד
 משה ארבל – בעד
 יעקב אשר – בעד
 זאב בנימין בגין – נגד
 אוריאל בוסו – בעד
 ענבר בזק – נגד
 חיים ביטון – בעד
 מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
 דוד ביטן – בעד
 ולדימיר בליאק – נגד
 מירב בן ארי – נגד
 רם בן ברק – נגד
 איתמר בן גביר – בעד
 יואב בן צור – אינו נוכח
 נפתלי בנט – אינו נוכח
 אלינה ברדץ' יאלוב – נגד
 קרן ברק – בעד
 ניר ברקת – בעד
 יאיר גולן – נגד
 מאי גולן – בעד
 איתן גינזבורג – נגד
 יואב גלנט – בעד
 גילה גמליאל – בעד
 מאזן גנאים – אינו נוכח
 בנימין גנץ – אינו נוכח
 משה גפני – בעד
 סימון דוידסון – נגד
 אבי דיכטר – בעד
 גלית דיסטל אטבריאן – בעד
 אריה מכלוף דרעי – בעד
 צבי האוזר – נגד
 צחי הנגבי – בעד
 שרן מרים השכל – נגד
 מיכל וולדיגר – בעד
 רות וסרמן לנדה – נגד
 מכלוף מיקי זוהר – בעד
 אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
 ווליד טאהא – אינו נוכח
 בועז טופורובסקי – נגד
 משה טור פז – נגד
 אחמד טיבי – נגד
 אלון טל – נגד
 דסטה גדי יברקן – בעד
 מאיר יצחק הלוי – נגד
 אלי כהן – בעד
 מאיר כהן – נגד
 יום טוב חי כלפון – אינו נוכח
 עופר כסיף – נגד
 אופיר כץ – אינו נוכח
 חיים כץ – אינו נוכח
 ישראל כץ – בעד
 רון כץ – נגד
 יוראי להב הרצנו – נגד
 מיקי לוי – נגד
 אורלי לוי אבקסיס – בעד
 יריב לוין – בעד
 נעמה לזימי – אינה נוכחת
 יעקב ליצמן – בעד
 גבי לסקי – נגד
 יאיר לפיד – אינו נוכח
 לימור מגן תלם – נגד
 אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת
 פטין מולא – בעד
 טטיאנה מזרסקי – נגד
 מרב מיכאלי – אינה משתתפת בהצבעה
 יוליה מלינובסקי – נגד
 מיכאל מלכיאלי – בעד
 אבי מעוז – בעד
 אורי מקלב – בעד
 אבתיסאם מראענה – נגד
 יעקב מרגי – אינו נוכח
 מופיד מרעי – נגד
 בנימין נתניהו – בעד
 יואב סגלוביץ' – נגד
 יבגני סובה – נגד
 אופיר סופר – אינו נוכח
 אורית מלכה סטרוק – בעד
 עידית סילמן – נגד
 עלי סלאלחה – נגד
 בצלאל סמוטריץ' – בעד
 אוסאמה סעדי – אינו נוכח
 מנסור עבאס – אינו נוכח
 איימן עודה – נגד
 חוה אתי עטייה – אינה נוכחת
 יצחק פינדרוס – אינו נוכח
 שירלי פינטו קדוש – נגד
 מאיר פרוש – בעד
 יסמין פרידמן – נגד
 אביר קארה – נגד
 אלכס קושניר – נגד
 יואב קיש – בעד
 גלעד קריב – נגד
 שלמה קרעי – בעד
 מירי מרים רגב – בעד
 מיכל רוזין – נגד
 שמחה רוטמן – אינו נוכח
 יעל רון בן משה – נגד
 שרון רופא אופיר – נגד
 מוסי רז – נגד
 אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
 ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת
 יפעת שאשא ביטון – נגד
 אלון שוסטר – נגד
 יובל שטייניץ – בעד
 קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת
 אלעזר שטרן – נגד
 יוסף שיין – נגד
 עמיחי שיקלי – בעד
 מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
 רם שפע – נגד
 נירה שפק – נגד
 עאידה תומא סלימאן – נגד


נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

 ניר אורבך – אינו נוכח
 ישראל אייכלר – אינו נוכח
 מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
 יואב בן צור – אינו נוכח
 נפתלי בנט – אינו נוכח
 מאזן גנאים – אינו נוכח
 בנימין גנץ – אינו נוכח
 אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
 ווליד טאהא – אינו נוכח
 יום טוב חי כלפון – אינו נוכח
 אופיר כץ – אינו נוכח
 חיים כץ – אינו נוכח
 נעמה לזימי – אינה נוכח
 יאיר לפיד – אינו נוכח
 אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת
 יעקב מרגי – אינו נוכח
 אופיר סופר – אינו נוכח
 אוסאמה סעדי – אינו נוכח
 מנסור עבאס – אינו נוכח
 חוה אתי עטייה – אינה נוכחת
 יצחק פינדרוס – אינו נוכח
 שמחה רוטמן – אינו נוכח 
 אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
 ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת
 קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת
 מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת


 האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, תמה ההצבעה. נא למנות את הקולות. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 43, נגד – 50, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. 

 אם כך, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – פקודת מעצר), של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן.


מושכת. 


את מושכת? מוסרת מסדר-היום.

 אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – ייעוץ הרבנות הראשית), של חבר הכנסת אבי מעוז. מסיר? 


 – – – 


מסיר את הצעת החוק. 


 [הצעת חוק פ/2497/24; נספחות.]


 אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר), של חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. 


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – –


 חבר הכנסת קיש, זה מפריע. בבקשה. 


 חבריי חברי הכנסת, 36 פעמים מופיעה בתורה אהבת הגרים – "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". חברתי חברת הכנסת מלינובסקי דיברה כאן על החוק והביאה את קולם של הגרים, הצרכנים, אלה שאנחנו רוצים שיגיעו להתגייר. 

 עם הבאת הצעת חוק הגיור על ידי, אני רוצה לדבר על קולה של תורה. ישנו ויכוח בעולם הדתי על הדרך הנכונה לגיור. זהו ויכוח פנים-הלכתי, פנים-דתי: אם מגיירים קטינים וכיצד; מה משמעות הביטוי "מודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות"; האם החובה ללמוד בחינוך דתי מחייבת רישום לגן או בית ספר ממלכתי-דתי או שדי בתוכנית לימודים ייעודית אחר הצוהריים. 

 אני מאמין וחי יהדות מכילה ומקרבת. כשלמדתי בישיבת הר עציון למבחן הרבנות, ראיתי מה שידוע לכל איש הלכה: ככל שאתה יודע יותר, אתה יכול להקל יותר. וזאת יש לדעת: המחמיר בגיור מקל בהתבוללות. בחסות שערי הדין הסגורים מעודדים התבוללות במדינת היהודים. מי שלא תומך בהנגשת הגיור באופן הלכתי יוצר את הדור הבא של המתבוללים. 


אתה יודע שזה – – –


 בישראל חיים היום מאות אלפי אנשים, בתוכנו, שהם יהודים חברתית, שזהותם היא יהודית, שכל חייהם, כל מה שהם מכירים וגדלו עליו, משפחתם, סביבתם ואורח חייהם יהודי הוא, אך הם אינם יהודים על פי ההלכה; עשרות אלפי זוגות נשואים שמולידים אלפי ילדים מדי שנה. הם חלק מאיתנו, הם משלמים מיסים, הם משרתים בצבא, הם מצביעים בבחירות, הם אפילו נספרים במאזן הדמוגרפי הרגיש שלנו כיהודים. בישראל חיים 400,000 ישראלים המזדהים כיהודים. אנחנו לא עושים להם טובה – – 


למה זה רלוונטי? אני מזדהה כרופא – – – 


 – – שאנחנו מנגישים להם את הגיור. זה האינטרס שלנו – אינטרס יהודי, אינטרס לאומי. 


 חבר הכנסת מלכיאלי, הבנו שאתה מזדהה עם הרבה מאוד נושאים – להיות טייס וכו' – אבל אני מבקש שתאפשר לו לנאום את הנאום שלו. בבקשה, אדוני. 


– – –


 זה אינטרס שלנו, יהודי ולאומי, להנגיש להם גיור – –


 למה?


 – – שיעודד אותם להצטרף כיהודים באופן רשמי. 


עם ישראל מעולם לא חיפש גרים. 


 חבר הכנסת מלכיאלי, סיכמנו משהו.


 כך נאמר בגמרא, חבר הכנסת מלכיאלי, בבא מציעא, דף נ"ט, בסוגיה המכונה תנורו של עכנאי: "לא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל".


 הראשונים – – – 


 חבר הכנסת מלכיאלי, סיכמנו משהו. 


אני קורא לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק שמובאת לפניכם ברגע שנעלה אותה להצבעה. השר כהנא הגיש היום תזכיר להצעת החוק הממשלתית, ואליה אצמיד גם את הצעתי.

ואליכם, חבריי במפלגות החרדיות, אני אומר: אתם מתנפלים על רפורמת הגיור לשווא. אם נוריד את המילה "רפורמה", שאולי היא מזכירה רפורמים, הכול בסדר. מי שיגייר אלו רבני הערים או מי מטעמם, ומי מינה את רבני הערים? אתם. זה בגבולות ההלכה. יש לנו את אותה תורה, יש לנו הלכה אחת שגם אתם הולכים לפיה. הכול נעשה פה בהתאם למסורת ישראל, ידידיי החרדים, להרבות יהדות בישראל, להרבות תורה בישראל. האם זה לא אינטרס משותף? למה אתם מתנגדים?

בואו נעצור התבוללות. בואו ננגיש את הגיור. בואו נאשר את חוק הגיור. תודה.


תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. תשובה והצבעה במועד אחר.


 בואו נחלק כרטיס מועדון לכל מי שרוצה. למה צריך גיור – – – 50 שקל לשנה – – –


 [הצעת חוק פ/731/24; נספחות.]


אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (חובת שימוש במצלמות גוף בעת הפגנה), של חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת אוסאמה סעדי. ינמק חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.


מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, לאחרונה ראינו מקרים רבים של תקיפת אזרחים, יהודים וערבים, על ידי המשטרה. האחרון שבהם היה מזרחי; חרדי, סטודנט מאום אל-פחם בכניסה לאום אל-פחם, מחאמיד, הנערים באל-אטרש, אתיופים – מי לא בעצם? חברי כנסת, עופר כסיף בשייח' ג'ראח. ובסוף התיק נגד עופר נסגר מחוסר ראיות. איפה היו הראיות? לאין נעלמו הראיות?

ההצעה אומרת שבהפגנה, בתחילת האירוע, השוטרים חייבים להפעיל את המצלמה, מצלמת הגוף. אחרי שמפעילים אותה, יש חומר, יש סרטון. אי-אפשר לשמור את הסרטון הזה אצל המשטרה שהיא תחליט מתי לשחרר את הסרטון, את החומר, ומתי לא לשחרר. ואם היא משחררת – – –


 למה לא?


אתה שואל אותי? 


כן. 


אז אני אגיד לך. אזרח שמותקף על ידי שוטר ורוצה להגיש תלונה – הוא פונה למשטרה ואומר: אני רוצה את החומר. אי-אפשר היום. אי-אפשר. זה המצב. לכן אנחנו מביאים חוק, חבר הכנסת גינזבורג, מכובדי היושב-ראש. אנחנו רוצים גם שהתקשורת תוכל לבקש את החומר – שהתקשורת, אור השמש, תוכל לבקש את החומר. בינתיים המשטרה מסרבת גם לבקשת האזרח המעורב, המלין, וגם לבקשת התקשורת. מצב זה הוא בלתי תקין.

מטרת החוק היא להפחית את מפלס האלימות של שוטרים כנגד אזרחים, ואין כלי יותר טוב מאשר מצלמת גוף שמצלמת את מה שקורה, ואחר כך השופט מכריע על פי החומר, או שהתקשורת מפרסמת, והציבור יכריע. אבל אין ספק שזה מקרב אותנו אל האמת ואל מה שקרה באמת, בלי חצאי סרטונים, נקודת התחלה, נקודת סוף, או היעדר סרטון. 

המשטרה – כפי שהעבירו לי ממכון זולת, מכון לזכויות אדם, שניסחו את החוק, ואני רוצה להודות להם מקרב לב – העבירה מתווה חדש, אבל המתווה הזה מלא חורים, והוא תמיד פוגע בזכויות של האזרח, בעיקר האזרח המותקף. אני רוצה שהכלי הזה יהווה חסם בפני שוטרים שמשתמשים באלימות נגד מפגינים ונגד אזרחים באשר הם, יהודים וערבים, ערבים ויהודים כאחד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.


תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. ישיב סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'.


 חבר הכנסת טיבי, מה עמדת מרצ בנושא?


 מרצ, מרצ – – –


– – –


בבקשה, עשר דקות לרשותך. 


 יואב, אנחנו מצפים שתפתיע.


אל תצפה.


אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מעבר לכל רעשי הרקע והסערות שמלווים את היום הזה וימים אחרים, אני אנסה, לפחות בשלב הראשון, לענות כמובן עניינית ובצורה מסודרת לחבר הכנסת אחמד טיבי. באותה הזדמנות נאחל גם בריאות לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, ששוכב בביתו תחת הקורונה.

אז קודם כול, זה מסוג הדברים שהכוונה היא טובה, אבל בשביל לבדוק אם הכוונה תוביל אותנו למקומות טובים, צריך לקרוא היטב גם את החוק, גם את המשמעויות שלו. אני אתן איזה סיפור רקע ואז אני אתייחס ספציפית גם להצעה עצמה וגם לדברים שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי. כאשר מדובר על הפעלת מצלמות בכלל, ובוודאי במרחב הציבורי – מצד אחד, ההצעה הזאת רואה את האפשרות שתהיה פגיעה במי מהמפגינים, ולכן צריך להגן ולייצר איזשהו ריסון, אבל יש דבר אחד שלא נלקח בחשבון, לדעתי, בהצעה הזאת, ואני רוצה לפתוח אותו כאן. 

כאשר אנחנו נמצאים באירועים, כל אחד לפי אמונתו, לפי תפיסתו הפוליטית, בא ומפגין ומביע את דעתו. זה אחד המקומות היותר-רגישים, שבהם משטרה, למרות שהיא נוכחת, צריכה לנקוט משנה זהירות גם בכל מה שקשור לצילום, כי צילום של אנשים על ידי רשויות המדינה – יש לו גם משמעויות אחרות, כולל אפשרות לייצר הרתעה מול אנשים שרואים שוטרים שבדש בגדם מופעלת מצלמה כל הזמן על כל מעשיהם.


 אבל יש מצלמות. 


ולכן אני עכשיו חוזר קונקרטית. יש פה איזון בין הרצון הנכון שבאירועים בוודאי, ובכלל באירועים של מפגש שוטר–אזרח – מפגש שוטר–אזרח זה לאו דווקא בהפגנה; מפגש שוטר–אזרח – תהיה רמת תיעוד יותר גבוהה, לא רק מהשיקול הראייתי אלא גם מהשיקול של לייצר איזושהי שקיפות לכל הנעשה. 

 יש מצלמות במשטרה, יש מצלמות גוף. הן נכנסו עם הזמן. בהתחלה זה היה רק אצל שוטרי סיור, והיום זה גם אצל כל שוטרי המג"ב, גם כל שוטרי היס"מ. הן נמצאות אצלם – ופה אני אולי מחדש ואולי לא, אבל חשוב לי שחבר הכנסת אחמד טיבי ואחרים שנמצאים פה במליאה ידעו – יש צילום, ויש הנחיות מפורטות במשטרת ישראל כיצד להפעיל את הצילום הזה, שמביאות בחשבון גם את הדברים שאני אמרתי בפתיח של דבריי, כלומר באיזה אירועים. הכלל הבסיסי הוא שמפעילים את המצלמה כאשר אתה נמצא באירוע – פה זה בהפגנה, ואני פותח את הסוגיה קצת יותר רחב – בכל מפגש של שוטר–אזרח, כאשר משתמשים בסמכות. זה לא במקום – – –


 ברגע שזה משרת את השוטר מפעילים את המצלמה; ברגע שזה משרת את האזרח, הוא לא מפעיל את המצלמה – – –


– – –


תודה רבה. 


 תן לי אולי קרדיט שגם אני יודע דבר אחד או שניים. 


מה עם העבריינים שפוצצו במכות את מזרחי? 


 אני רוצה לתת הסבר מפורט מדוע הכוונה של חבר הכנסת אחמד טיבי בהצעת החוק – כוונתה הייתה טובה; הניסוח שלה, הביצוע שלה הוא מיותר ולא נכון, ולכן אני מנסה להסביר את זה. לא שההצעה כהצעה שיהיה תיעוד היא לא נכונה. לא. לכן אני מציע שתקשיב למה שאני אומר. אולי לא נסכים, אבל לפחות אני אנסה להסביר. הנוהל שבו – – –


 בגלל שאני מקשיב, אני אומר אם אנחנו – – – 


אני לא יודע איך אפשר להקשיב תוך כדי דיבור. 


 חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, תודה רבה על הערת הביניים. אנא תן לו להשיב. 


 אני אומר שלמעשה הדבר הזה מבוצע כבר היום. 

עכשיו אקח אתכם לסוגיה אחרת, שהיא לא קשורה רק לסוגיה שהעלה חבר הכנסת אחמד טיבי, היא סוגיה הרבה יותר עמוקה – ופה אני פונה גם לחבר הכנסת משה ארבל, בהקשר הספציפי הזה. נשאלת שאלה שהיא שאלה הרבה יותר יסודית לגבי רשויות המדינה בכלל, באופן כללי: מהם המקרים שעושים בדבר חקיקה ראשית, מהם הדברים שעושים בחקיקת משנה ומהם הדברים שעושים בנהלים, בייחוד בנהלים שהם שקופים לציבור. לא כל הפעלת סמכות באשר היא הולכת עם דבר חקיקה. זה אחד מהדברים הבסיסיים שקיימים בכלל במשטר החוקתי שלנו. 

ולכן אני אומר, מאחר שהדברים כולם נמצאים ומגובים גם בהנחיות הבסיסיות, גם בנהלים – שהם שקופים לציבור; הנהלים כולם שקופים לציבור, כולל פיקוח ובקרה – ובאיזון, ואמרתי כבר קודם, בין מצד אחד לייצר תיעוד ומן העבר השני – גם את האפשרות לשמור על הפרטיות של האנשים באשר הם. ההצעה באה ואומרת שנפעיל את המצלמה ונלך לטייל. לא. ולכן, אל מול הדבר הזה – אני רואה, נמצא פה גם חבר הכנסת אבי דיכטר, השר לביטחון פנים לשעבר – התקדמנו מאוד. כשאני הייתי במשטרה המצלמות עוד לא היו בפנים, ועם הזמן הן נכנסו פנימה, והן נותנות – – – 


 מה עם העבריינים שפוצצו במכות את מזרחי, הבחור הזה? אם לא המצלמות מהחנות, אף אחד לא היה יודע. 


 אבל זה מצלמת גוף, זה לא מצלמה – – – 


 אני אומר עוד פעם: השימוש – מדובר פה – – – 


 זה מצלמת גוף. 


למה אין להם מצלמת גוף?


 השימוש – – – 


 חברי הכנסת, תודה. תנו לסגן השר להשיב. 


 הצעת החוק באה – אני אומר לחבר הכנסת קרעי: הצעת החוק באה ודיברה על השימוש במצלמות גוף בהפגנות. אני פתחתי את זה בצורה יותר רחבה ואמרתי: שימוש במצלמות גוף הוא דבר נכון; הוא גם התקדם עם הזמן, עם הלמידה – זה התחיל בשוטרי הסיור, עבר לשוטרי המג"ב, נמצא גם אצל שוטרי היס"מ. רוב השוטרים המבצעיים במשטרת ישראל בכלל הם עם מצלמות גוף, בוודאי באירועים כאלה, ובכל פעם שמפעילים את הסמכות, השוטרים צריכים להפעיל. זה לא פוטר את השוטרים מלהמשיך ולתעד פעילות מבצעית שלהם בדוח פעולה. זה קטע ראשון. 

 הקטע השני שנמצא בהצעת החוק של חבר הכנסת אחמד טיבי הוא היכולת של הציבור לקבל את החומרים האלה. ופה אני רוצה להדגיש – חבר הכנסת טיבי, אני רואה שההצעה שלך פחות מעניינת ממה שקורה פה. 


– – –


 חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת טופורובסקי, אי-אפשר ככה. 


לא, אני פונה לחבר הכנסת טיבי, לא – אני מנסה רגע להתייחס, להמשיך להתייחס, להצעת החוק כפי שהיא נוסחה. 

 אז עולה השאלה מי רשאי לקבל את החומר, וגם היא נמצאת. אם מדובר בתיק חקירה, אז כמו כל תיק חקירה, בתיק החקירה, בהנחה שמתקיים, יש את הזכויות הרגילות של מי שראוי לקבל, כי זה חלק מחומר החקירה, ולפי כל הדברים האחרים, זה על פי חוק חופש המידע. אין פה מצב ולא יהיה מצב ואסור שיהיה מצב, בכלל בתפיסה, שכל דבר הוא לכולי עלמא: אתה רוצה – אתה מפרסם, אתה לוקח והולך, כאילו הבן אדם היחידי שנמצא הוא רק הוא. כשאתה מפעיל מצלמה, יש את הסביבה הציבורית שנמצאת סביבך, וצריך לחשוב גם על הגנת הפרטיות של האנשים האלה. 

ולכן, כוונתו של חבר הכנסת אחמד טיבי בהצעת החוק – היא הצעה ראויה, רק היא מיותרת. הדברים האלה נמצאים היום בפנים, הם מפורטים בנוהל, ולא באיזה נוהל חשוך וסמוי; הם מפורטים בנוהל משטרתי מסודר, ואמרתי קודם על העניין הזה שהוא נוהל שפתוח גם לציבור. 


 אני הייתי בהפגנות כמה פעמים ושאלתי שוטר למה המצלמה לא עובדת. למרבה הפלא, נגמרה הבטרייה – – – 


תראו, משה, חבר הכנסת ארבל, אנחנו מדברים פה על דבר חקיקה. אני אומר את זה לא – – – 


– – – וזה עוזר לשוטרים לא פחות. 


 חבר הכנסת ארבל, אני מציע שתראה את הצעת החוק. היא לא פותרת את מה שאתה אומר. אתה אומר לי משהו אחר, ועל המשהו האחר הזה, לפחות, משטרת ישראל לפחות צריכה – וכך היא עושה, גם במובן של פיקוח ובקרה. זה לא איזו הצעת חוק כללית, אבל יש פה משהו נוסף שאמרתי, ואני מתייחס אליו בצורה הכי ישירה, לחבר הכנסת אחמד טיבי. אמרתי עוד פעם: ההצעה היא ראויה, היא פשוט מיותרת. לא אמרתי שהיא לא טובה, לא פוסל אותה. היא פשוט מיותרת. 

אבל יש פה משהו עמוק, ופה אני פונה לחברי הכנסת, כי אנחנו כולנו פה מחוקקים: לא את כל הדברים עושים בדבר חקיקה ראשית. לא כל הפעלה של סמכות עושים בחקיקה ראשית. ואני יכול לתת לכם – גם בנושא של הפגנות ואירועי הפרת סדר וגם בנושא של פיזור הפגנות, סוגי המדרגים השונים לא נמצאים בדבר חקיקה ראשית. לכן יש פה שאלת יסוד, ואני אומר כאן שזה לא נכון להכניס לדבר חקיקה ראשית. אם הייתם אומרים לי שיש פה לקונה ואין פה – – – 

 
 – – –


 שנייה, אני אגמור את זה. אם הייתם אומרים לי שיש פה לקונה ואין פה פיקוח ואין פה בקרה ואין דבר חקיקה ואין ברירה – הנוהל הזה שאני מדבר עליו אושר עכשיו, באוגוסט 2021, אחרי חשיבה עמוקה על האיזון בין כל האינטרסים כולם. 

עכשיו, יגיד לי חבר הכנסת ארבל – ואני הולך איתך: מה, לא יהיו תקלות? בוודאי שיהיו תקלות. בוודאי שיהיו תקלות. זה לא מייתר, המצלמות, את השימוש בסמכות של שוטר, שחייב לתעד ולרשום דוחות פעולה או מזכרים או כל דבר אחד. 


 מה עם האלימות כלפי מזרחי? 


 תראו, עוד פעם, אתה לוקח אותי – אני מנסה רגע להיות – – –


אני שואל אותך. 


 משה, תקשיבו לי. 


 – – – 


 חברים. 


 חברים, הזמן של סגן השר הולך ומתקצר, אז תנו לו לסיים את דבריו. 


מכות רצח הילד קיבל. מכות רצח. 


– – – עכשיו. עמר בר לב לא מעודכן, לא הרים טלפון – – – 


לכן אני בא ואומר שהצעת החוק הזו שמציעים חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת אוסאמה סעדי היא הצעה ראויה. 


 הם לא עבריינים – – – 


 לעצם העניין, אני חושב שהיא הצעה מיותרת. היא מכוסה לחלוטין בנהלים הפנימיים של משטרת ישראל, שמפורסמים לציבור בצורה גלויה. אני גם אשמח להראות את העניין לחבר הכנסת טיבי לאחר מכן, כשארד מהדוכן. 

לכן אני מבקש מחבריי לדחות את הצעת החוק הזאת – לא בגלל שהצעת החוק איננה טובה במובן של תפיסת העולם, אלא בשל העובדה שהצעת החוק הזאת היא מיותרת והיא מעוגנת כרגע בדברי חקיקה אחרים. תודה רבה. 


 תודה רבה לסגן השר לביטחון הפנים. תרצה להשיב? להצביע. 

אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. 


 שמית, שמית. הצבעה שמית. 


 הצבעה שמית, על פי בקשת הממשלה. נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. 

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

 משה אבוטבול – בעד
 סמי אבו שחאדה – בעד
 יולי יואל אדלשטיין – בעד
 אמיר אוחנה – בעד
 ניר אורבך – אינו נוכח
 ינון אזולאי – בעד
 ישראל אייכלר – אינו נוכח
 דוד אמסלם – בעד
 אופיר אקוניס – בעד
 משה ארבל – בעד
 יעקב אשר – בעד
 זאב בנימין בגין – אינו נוכח
 אוריאל בוסו – בעד
 ענבר בזק – אינה נוכחת
 חיים ביטון – בעד
 מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
 דוד ביטן – אינו נוכח
 ולדימיר בליאק – אינו נוכח
 מירב בן ארי – נגד
 רם בן ברק – אינו נוכח
 איתמר בן גביר – אינו נוכח
 יואב בן צור – אינו נוכח
 נפתלי בנט – אינו נוכח
 אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת
 קרן ברק – בעד
 ניר ברקת – בעד
 יאיר גולן – אינו נוכח
 מאי גולן – בעד
 איתן גינזבורג – נגד
 יואב גלנט – בעד
 גילה גמליאל – בעד
 מאזן גנאים – אינו נוכח
 בנימין גנץ – אינו נוכח
 משה גפני – בעד
 סימון דוידסון – אינו נוכח
 אבי דיכטר – בעד
 גלית דיסטל אטבריאן – בעד
 אריה מכלוף דרעי – בעד
 צבי האוזר – אינו נוכח
 צחי הנגבי – בעד
 שרן מרים השכל – אינה נוכחת
 מיכל וולדיגר – בעד
 רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת
 מכלוף מיקי זוהר – בעד
 אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
 ווליד טאהא – אינו נוכח
 בועז טופורובסקי – אינו משתתף בהצבעה
 משה טור פז – אינו נוכח
 אחמד טיבי – בעד
 אלון טל – אינו נוכח
 דסטה גדי יברקן – בעד
 מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח
 אלי כהן – בעד
 מאיר כהן – אינו נוכח
 יום טוב חי כלפון – אינו נוכח
 עופר כסיף – בעד
 אופיר כץ – אינו נוכח
 חיים כץ – אינו נוכח
 ישראל כץ – בעד
 רון כץ – אינו נוכח
 יוראי להב הרצנו – אינו משתתף בהצבעה
 מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה
 אורלי לוי אבקסיס – בעד
 יריב לוין – בעד
 נעמה לזימי – אינה נוכחת
 יעקב ליצמן – בעד
 גבי לסקי – אינה נוכחת
 יאיר לפיד – אינו נוכח
 לימור מגן תלם – אינה נוכחת
 אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת
 פטין מולא – בעד
 טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
 מרב מיכאלי – אינה נוכחת
 יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
 מיכאל מלכיאלי – בעד
 אבי מעוז – אינו נוכח
 אורי מקלב – בעד
 אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת
 יעקב מרגי – אינו נוכח
 מופיד מרעי – אינו נוכח
 בנימין נתניהו – בעד
 יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
 יבגני סובה – אינו נוכח
 אופיר סופר – אינו נוכח
 אורית מלכה סטרוק – בעד
 עידית סילמן – אינה נוכחת
 עלי סלאלחה – אינו נוכח
 בצלאל סמוטריץ' – בעד
 אוסאמה סעדי – אינו נוכח
 מנסור עבאס – אינו נוכח
 איימן עודה – בעד
 חוה אתי עטייה – אינה נוכחת
 יצחק פינדרוס – אינו נוכח
 שירלי פינטו קדוש – אינה משתתפת בהצבעה
 מאיר פרוש – בעד
 יסמין פרידמן – אינה נוכחת
 אביר קארה – אינו נוכח
 אלכס קושניר – אינו נוכח
 יואב קיש – בעד
 גלעד קריב – אינו נוכח
 שלמה קרעי – בעד
 מירי מרים רגב – בעד
 מיכל רוזין – אינה נוכחת
 שמחה רוטמן – אינו נוכח
 יעל רון בן משה – אינה נוכחת
 שרון רופא אופיר – אינה נוכחת
 מוסי רז – אינו נוכח
 אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת 
 ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת
 יפעת שאשא ביטון – אינה משתתפת בהצבעה
 אלון שוסטר – אינו נוכח
 יובל שטייניץ – בעד
 קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת
 אלעזר שטרן – אינו נוכח
 יוסף שיין – אינו נוכח
 עמיחי שיקלי – בעד
 מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
 רם שפע – אינו נוכח
 נירה שפק – אינה נוכחת
 עאידה תומא סלימאן – בעד


 נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

 ניר אורבך – אינו נוכח
 ישראל אייכלר – אינו נוכח
 זאב בנימין בגין – אינו נוכח
 ענבר בזק – אינה משתתפת בהצבעה
 מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
 דוד ביטן – בעד
 ולדימיר בליאק – אינו נוכח
 רם בן ברק – אינו נוכח
 איתמר בן גביר – אינו נוכח
 יואב בן צור – אינו נוכח
 נפתלי בנט – אינו נוכח
 אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת
 יאיר גולן – אינו נוכח
 מאזן גנאים – אינו נוכח
 בנימין גנץ – אינו נוכח
 סימון דוידסון – אינו נוכח
 צבי האוזר – אינו נוכח
 שרן מרים השכל – אינה נוכחת
 רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת
 אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת 
 ווליד טאהא – אינו נוכח
 משה טור פז – אינו נוכח
 אלון טל – אינו נוכח
 מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח
 מאיר כהן – אינו נוכח
 יום טוב חי כלפון – אינו נוכח
 אופיר כץ – אינו נוכח
 חיים כץ – אינו נוכח
 רון כץ – אינו נוכח
 נעמה לזימי – אינה נוכחת
 גבי לסקי – אינה נוכחת
 יאיר לפיד – אינו נוכח
 לימור מגן תלם – אינה נוכחת
 אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת
 טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
 מרב מיכאלי – אינה נוכחת
 יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
 אבי מעוז – אינו נוכח
 אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת
 יעקב מרגי – אינו נוכח
 מופיד מרעי – אינו נוכח
 יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
 יבגני סובה – אינו נוכח
 אופיר סופר – אינו נוכח
 עידית סילמן  – אינה נוכחת
 עלי סלאלחה – אינו נוכח
 אוסאמה סעדי – אינו נוכח 
 מנסור עבאס – אינו נוכח
 חוה אתי עטייה – אינה נוכחת
 יצחק פינדרוס – אינו נוכח
 יסמין פרידמן – אינה נוכחת
 אביר קארה – אינו נוכח
 אלכס קושניר – אינו נוכח
 מיכל רוזין – אינה נוכחת
 שמחה רוטמן – אינו נוכח
 יעל רון בן משה – אינה נוכחת
 שרון רופא אופיר – אינה נוכחת
 מוסי רז – אינו נוכח
 אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת
 ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת
 אלון שוסטר – אינו נוכח
 קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת
 אלעזר שטרן – אינו נוכח
 יוסף שיין – אינו נוכח
 מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
 רם שפע – אינו משתתף בהצבעה 
 נירה שפק – אינה נוכחת


 האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. תמה ההצבעה. נא למנות את הקולות. להלן תוצאות ההצבעה – חבר הכנסת טיבי במתח: בעד – 46, נגד – שניים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית, ותועבר להמשך דיון בוועדה לביטחון פנים. 


– – –


החוקה? היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה להמשך דיון. 


 [הצעת חוק פ/1190/24; נספחות.]


 אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – תובענה ייצוגית בשל פגיעה בפרטיות), של חברת הכנסת מיכל רוזין. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. 


 כבוד סגן יושב-ראש הכנסת, מזכירת הכנסת, יום עצוב. תנחומיי שוב לנשיא המדינה על מות אימו היקרה אורה הרצוג, זכרה לברכה. 

אני רוצה להגיש את תיקון לחוק תובענות ייצוגיות, שעולה עכשיו – הצעת חוק פרטית שהגשתי. בעידן הזה, העידן הדיגיטלי והשימוש באפליקציות שבו אנחנו חיים, והעובדה שכולנו נותנים את הפרטים על אודותינו כמעט בכל אפליקציה, בכל אתר ובכל חברה ובכל דרך אפשרית – הפרטים, התוכן, נשפכים לבליל מידע בעולם המקוון, והפרטים האישיים שלנו בסכנת הדלפה. 

רק באוקטובר האחרון פרצה קבוצת האקרים לאתר אטרף, לאחת האפליקציות, ופרסמה מידע מאוד רגיש שכולל תיבות דואר אלקטרוני, כינוי, שמות וכדומה, עם פרטים אישיים רבים. בעצם, היום השלכות של חשיפת מידע כזה עלולות להיות מאוד הרסניות בעבור אנשים שתכלית השימוש שלהם באפליקציה הייתה לצרכים אישיים – היכרויות או דברים אחרים. המידע, שכלל שמות מלאים, מספרי תעודת זהות, כתובות, העדפות מיניות וכדומה, יצר פגיעה כמעט אנושה, אפשר לומר, באנשים רבים. 

 זה מה שמוכיח את הצעת החוק שאני מעלה להצבעה ומקווה מאוד שתתמכו בה, אופוזיציה וקואליציה. כיום לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית בשל הפרת חוק הגנת הפרטיות. כתוצאה מכך נפגעים לא יכולים לקבל מזור על העוול שנגרם להם, או שהם נאלצים למצוא עילה אחרת הנכללת בתוספת. ההצעה הזאת באה לתקן עוול ולאפשר סעד כאשר זכויות לפרטיות של קבוצה גדולה נפגעות. תיקון החוק על ידי הכללת הפרט המוצע מהווה מימוש של מטרות החוק, משום שהוא אינו מתמצה רק במתן סעד לנפגעים עצמם אלא גם מגן על האינטרס הציבורי של אכיפת הוראות החוק להגנת הפרטיות. 

לאור היקף המידע שנצבר על ידי גורמים שונים, כשמתרחשת פגיעה בפרטיותו של אדם במרחב הדיגיטלי, על פי רוב מדובר בפגיעה בקבוצת אנשים גדולה ולא בנפגע בודד. הפגיעה והנזק ליחיד הם קטנים באופן יחסי, ולא מהווים תמריץ מספק להגשת תובענה אזרחית או פלילית. עם זאת, הנזק והפגיעה לקבוצת יחידים הוא גדול יותר, לכן, תובענה ייצוגית היא הכלי היעיל ביותר בעבור הפרט לממש את זכותו ולקבל סעד הולם בעבור הפגיעה בפרטיותו. 

 האכיפה האזרחית כתוצאה מהגשת התביעות גם תחזק את האכיפה המינהלית של הרשות להגנת הפרטיות, שסמכויות האכיפה שלה והתקציב שלה מאוד מוגבלים. לצערנו, אין בידי הרשות היום לטפל ולהגיע לכלל האירועים שמתרחשים בשוק המידע שבו אנחנו מצויים. מנגנון האכיפה האזרחי של תובענות ייצוגיות בעצם, כמו שהסברתי, לא נותן את המענה הראוי. הצעת החוק הזו תביא ליצירת נורמות משפטיות ומסחריות ביחס למידע אישי על ידי הרחבת הפסיקה בתחום. 

במצב הקיים הזכות לפרטיות סובלת מחקיקה מיושנת לצד אתגרים טכנולוגיים הולכים וגוברים. ככל שיגיעו יותר מקרים לפתחו של בית המשפט – שכאמור, כיום לא תמיד משתלם לפרט – הפסיקה תוביל ליצירת נקודות איזון חדשות והוגנות. ההגנה על הפרטיות, כמו שכולנו יודעים, היא חשובה במיוחד בעידן שבו אנחנו חיים. גם למידע עצמו יש ערך סחיר. סחר במידע ומתן נגישות למידע שנצבר על אנשים לחברות מסחריות הם חלק מדפוס הפעולה של חברות רבות בעידן האינטרנטי. לכן, כמו שאמרתי, הצעת החוק הזאת תגביר את ההרתעה על גופים המחזיקים מידע פרטי, תהפוך את התביעה מכוח הפרת חוק הגנת הפרטיות לכדאית ויעילה, ותיתן לרבים מהנפגעים תרופה שלא הייתה קיימת עד עתה. 

 אני רוצה להודות לשרות תמר זנדברג וקארין אלהרר, שניסו לקדם את החוק הזה בעבר, ולשר המשפטים, שתומך בחוק. אני רוצה להודות לכל מי שיצביע בעבורו ויתמוך בו. זאת הצעה חשובה מאוד, ואני מבקשת את תמיכתכם. תודה רבה. 


 תודה לחברת הכנסת מיכל רוזין. תשיב בשם הממשלה ושר המשפטים השרה יפעת שאשא ביטון. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות. 


 תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון תובענה ייצוגית בשל פגיעה בפרטיות), התשפ"א–2021, מבקשת להוסיף לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, פרט שיאפשר הגשת תובענה ייצוגית בגין הפרה של הזכות לפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות.

כיום תביעה בעילה לפי חוק הגנת הפרטיות אינה עילה נפרדת להגשת תובענה ייצוגית, ועל כן ניתן להגיש תובענה ייצוגית בגין פגיעה בפרטיות רק כאשר היא נעשית במסגרת אחת ממערכות היחסים שבתוספת השנייה; הרלוונטית ביותר היא יחסי עוסק ולקוח. עם זאת, לא כל תובענה בגין פגיעה בפרטיות נכנסת לאחת ממערכות היחסים המנויות בחוק, וכיום במקרים אלה לא ניתן להגיש את התביעה כתובענה ייצוגית.

בהקשר זה, חשוב לציין כי המאפיינים של הפגיעות בפרטיות בכלל, ובמאגרי מידע והמרחב המקוון בפרט, תואמים בחלק מהמקרים את הרציונל של חוק תובענות ייצוגיות, בין היתר במאפיינים אלה: במקרים רבים הנזק הכספי הנפרד לכל נושא מידע – משתמש או לקוח – קטן מהסף המתמרץ אותו לפתוח הליך בעצמו; לעיתים העוולות מבוצעות כלפי קבוצה גדולה של נושאי מידע; רבות מן ההפרות מבוצעות בידי תאגיד ענק, ודאי אלה המספקים את השירותים הפופולריים שבהם משתמש הציבור. לאור האמור, בשילוב חשיבות ההגנה על הזכות לפרטיות כזכות חוקתית, נראה כי יש טעם והיגיון בהכללת הפרות מסוימות לפי חוק הגנת הפרטיות בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. 

 עם זאת, יש להתייחס גם לקשיים הקיימים כיום במנגנון התובענה הייצוגית המביאים לכך שחלק מן התובענות הייצוגיות המוגשות, מוגשות בגין הפרה של הוראה רגולטורית, לעיתים שולית, כאשר לא ברור מהו הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, אם בכלל. על כן, נראה כי אין מקום לאפשר הגשת תביעה בגין כל הפרה של חוק הגנת הפרטיות, ויש מקום לאפשר הגשת תביעות רק בגין הפרות של הוראות אשר הערך החברתי שלהן גבוה. בימים אלה פועל צוות בין-משרדי שהוקם לצורך בחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות. בהמשך עתידה לבוא הצעת חוק ממשלתית בעקבות המלצות הצוות. 

 נוכח האמור, ועדת השרים תמכה בהצעה בקריאה הטרומית בכפוף להצמדתה להצעת חוק ממשלתית שתובא בנושא על ידי שר המשפטים, ושהצעה תוחזר לוועדת השרים לחקיקה לפני הקריאה הראשונה. על כן אני מבקשת מחברי הכנסת לתמוך בהצעה. תודה. 


 תודה לשרה יפעת שאשא ביטון. חברת הכנסת רוזין, רוצה? אה, לא. את לא יכולה להשיב. 

 חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 

ההצעה להעביר את הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – תובענה ייצוגית בשל פגיעה בפרטיות), התשפ"א–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 


בעד – 48, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק תובענות ייצוגיות התקבלה ותעבור להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.


ועדת הכספים, כספים. 


איתן, זה לא נלחץ לי. 


אז אני מוסיף את שמך לפרוטוקול, חברת הכנסת מירי רגב, כתומכת בהצעת החוק, אבל זה לא משנה את ההצבעה. 


 [הצעת חוק פ/1993/24; נספחות.]


 אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), של חברת הכנסת מירי רגב. 


ביקשנו לכספים. 


לחוקה, חוק ומשפט. 


 כספים.


הצעת החוק – – –


 חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביאה לפניכם מדברת על ביטול המע"מ על דירה ראשונה – הטבה לזוגות הצעירים. תחשבו על זה ש-17% מע"מ ממחיר הדירה יורד לזוגות צעירים. על דירה שעולה 2 מיליון שקלים – 340,000 ש"ח מע"מ. זה סוג של הטבה חשובה ביותר לצעירים. אז מה קרה? האוצר יקבל פחות. הוא גם ככה מקבל מס רכישה ומס הכנסה מהקבלן ומיסים מהספקים. אז תעזרו לזוגות צעירים, בוודאי בתקופה כזאת של קורונה, שצעירים צריכים לשלם כל כך הרבה כסף על שכר דירה ולבזבז כסף על שכר דירה במקום לקנות דירה. וה-10,000 שקלים – יהיה להם רכוש בעוד x שנים, כשהדירה תהיה שלהם. 

זה לא יאיר לפיד שאמר: החוק הזה משנה את המשוואה שהייתה עד היום. במקום שהמדינה תרוויח מיליארדים על חשבונם של הצעירים, היא תוציא מיליארדים בשביל הצעירים? הצחקתם אותי. הצחקתם גם את יאיר לפיד. מה שהיה טוב להגיד אז לא טוב עכשיו, לכן יאיר לפיד גם מתנגד לחוק הזה. כולם, כל הממשלה הזאת טובה בסיסמאות; לא טובה באמת כדי לסייע לאזרח. כל מה שהם הבטיחו בהבטחות בחירות הם לא עושים. הם לא רואים בעיניים לא את הצעירים, לא את הסטודנטים, לא את בעלי העסקים. הם לא רואים אף אחד בעיניים. היחידי שהם רואים מולם בעיניים הוא עבאס. רק עבאס – אותו הם רואים, ובנט הוא החייל מספר אחת של עבאס. תתבייש לך. 

אני קוראת לכם, חברי הכנסת: בואו ותצביעו בעד החוק הזה ותביא בשורה לצעירים ולצעירות. נבטל להם 17% מע"מ על דירה ראשונה. תודה רבה לכם. 


תודה רבה לחברת הכנסת מירי רגב. ישיב, בשם הממשלה, השר במשרד האוצר חמד עמאר. בבקשה. 


 מי נותן תשובה?


 השר. 


 השר. 


 השר חמד עמאר, לפרוטוקול, על החוק הזה, בוועדת שרים, אתה הצבעת בעד או נגד?


בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. 


 אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מתן ההטבה לא צפוי להביא להוזלת הדירות, אלא עלול לגרום לעלייה במחירי הדירות. פטור ממע"מ על דירות יהווה סטייה ממדיניות הממשלה לצמצום פטורים הגורמים לעיוותי מיסוי. החוק אינו קובע שיעורי מס מיוחדים ואינו פוטר מוצרים או צרכנים מתשלום מס. 

הצעת החוק מפלה בין רוכשי דירות, ומדובר באפליה אסורה והעדפת אוכלוסייה כזאת או אחרת. לזוגות צעירים ניתנת הטבה לרכוש דירת מגורים ראשונה. החוק מעניק הקלות, ולא מחייב במס דירה יחידה עד שווי של 1,747,865, ועל החלק בין 1,747,865 לבין 2,073,190 מוטל מס בשיעור של 3.5%. פטור ממס ערך מוסף לרוכש דירה ראשונה מקבלן יביא לרכישות של דירות חדשות בלבד, יעלה את הביקוש, והמחירים יעלו. העלות התקציבית הנובעת מקידום הצעת חוק זו מוערכת ב-2.5 מיליארד שקלים. 

אבל אני רוצה להגיד לך, חברת הכנסת מירי רגב, אני התלהבתי מהנאום שלך. אני אומר לך, אני התלהבתי, אבל את שכחת שהיית 12 שנים כאן, בממשלה, בקואליציה, ולא הבאת את הצעת החוק הזאת. 


 אתה לא היית?


 שר האוצר יאיר לפיד – – –


רק להזכיר לך. חבל מאוד שלא הבאת את הצעת החוק הזאת. אם הצעת החוק הזאת כזאת טובה, היית צריכה להביא אותה לפני 12 שנים. 


כבוד השר, תקריא. 12 שנים, מה עשית – – –


תודה רבה לשר חמד עמאר. חברת הכנסת מירי רגב – – –


אני מוותרת. אני רוצה לעבור להצבעה. 


 אז אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת במקומות. מי בעד? מי נגד? הצבעה. 


 – – –


 חברי הכנסת. 

ההצעה להעביר את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.


בעד – 39, נגד – אחד, ואני מוסיף את שמה של חברת הכנסת גולן, אבל זה לא משנה את התוצאה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה, ותעבור לוועדת הכספים של הכנסת. 


 כלכלה.


כלכלה. לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. 


 [הצעת חוק פ/2361/24; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 90.]


 אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק עוסק – –


 – – –


 עליזה, מה זה? – – הצעת חוק עוסק זעיר, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. תציג את הצעת החוק גלית דיסטל אטבריאן. 


 היא כבר הציגה. זה רק תשובה והצבעה. 


אה, תשובה, הבנתי. סליחה, הצעת החוק הוצגה. הבנתי. חמד עמאר ישיב. אתה מוותר על התשובה? אוקיי. 

אז נעבור להצבעה. ההצבעה הראשונה – על הצעת החוק של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. נא להצביע בבקשה. מי בעד? מי נגד? חברת הכנסת וולדיגר, מה זה הדבר הזה?


אסור להתלהב?


לא, אסור, אדוני. תתאפק קצת. מותר להתאפק. 

ההצעה להעביר את הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 


 בעד – 42, נגד – אין, נמנע – אחד. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותעבור לוועדת כספים. 


 כלכלה. 


כלכלה. תעבור להמשך דיון בוועדת הכנסת. 


 [הצעת חוק פ/1644/24; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 90.]


 אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק עוסק זעיר של חבר הכנסת שלמה קרעי, שמספרה 1644. מי בעד? מי נגד? הצבעה. 


ההצעה להעביר את הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 


בעד – 43, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להמשך דיון בוועדת כספים. 


– – –


כלכלה? 


– – –


בסדר, אני הבנתי, גברתי. גברתי, אני הבנתי. אנחנו נתקן את זה. אבל אני הכרזתי שהצעת חוק עוסק זעיר התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור להמשך דיון בוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתדון בחוק. 


 [הצעת חוק פ/1560/24; נספחות.]


 אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק) של חבר הכנסת איימן עודה. אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה לפרט ולנמק את הצעת החוק. בבקשה. 


היושב-ראש, יש לי – – –


אדוני, שמעתי, ואני הכרזתי על זה שהצבעתם על הצעת חוק מסוימת. אמרתי גם לפני וגם אחרי. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. 


כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, בהתחלה אני רוצה להגיד כמה מילים על – – –


– – –


חברי הכנסת, חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת – מי עם הגב אליי? חברת הכנסת גולן, חברת הכנסת גולן, אי-אפשר ככה. 


 מה אתה רוצה ממני?


אני לא רואה אפילו מי מדבר. חבר הכנסת אלי כהן, אי-אפשר ככה, זה מפריע. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. 


 כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, בהתחלה אני רוצה להגיד כמה מילים על מה שמתרחש בנגב. לפעמים אני מנסה לראות את התמונה הכוללת פה בכנסת, ואני רואה על מה אנחנו נאבקים.


 – – – 


תן לי דקה, בבקשה. אנחנו נאבקים על חשמל, אנחנו נאבקים של שיבוץ מורים, אנחנו נאבקים בנגב על הכרה בכפרים. כל התביעות של כל האזרחים הערבים בנגב זה להכיר ב-5%, זה לבנות ב-5% מאדמות הנגב. יש לשחרר את כל העצורים, יש להכיר בכל הכפרים הבלתי-המוכרים בנגב.

 לענייננו, החוק: חברים, הזקנים שמקבלים 2,000–2,400 שקל בחודש נאלצים לבחור בין תרופות לבין אוכל, בין דברים כל כך אלמנטריים. הדרישה שלנו היא כל כך צודקת. בפעם האחרונה העלו את קצבת הזקנה ב-2 שקלים; זה היה לפני שלוש שנים. בהצעה שלי אני מבקש להעלות אותה ב-2,000 שקל בחודש, בשביל שהזקנים שלנו יחיו בכבוד. 

לפני שש שנים, כשנאבקנו למען התוכנית הכלכלית 922, הבנתי מה פירוש המושג "כסף טוב". מבחינת האוצר "כסף טוב" זה כסף שחוזר היישר, כלומר, אתה משקיע בעשירים, והעשירים מחזירים מיסים. מבחינתם גמלאים זה כסף לא טוב; שכבות מוחלשות זה כסף לא טוב. מבחינתנו, אנחנו, נציגי השכבות החלשות, דווקא להשקיע במוחלשים זה הכסף המוסרי ביותר והטוב ביותר. 

 אני פונה לחברי הכנסת ולחברות הכנסת לתמוך בחוק הצודק כל כך שלי. תודה רבה.


 תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה. 


 [הצעת חוק פ/1703/24; נספחות.]


 להצעה הזו הוצמדה הצעת חוק של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שמספרה 1703. אני מזמין את חברת הכנסת לוי אבקסיס לנמק את הצעת החוק, בבקשה. 


 אפשר לקבל סדר-יום מעודכן?


 כן. אתה גם יכול לראות את זה במסך, אדוני. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.


אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא אאריך בדברים, אני רק אחזק את הדברים שאמר לפניי חבר הכנסת איימן עודה. יש דברים שאנחנו יכולים להסכים עליהם, ואני חושבת שאחד הדברים הוא הקשישים שחיים מתחת לקו העוני. לצערי הרב, הם מייצגים כ-60% מהאוכלוסייה שנמצאת מתחת לקו העוני.

 אני מבקשת מכם להעביר את הצעת החוק הזו. כל הטבה שיש, בסופו של דבר תאפשר לאותם קשישים לשרוד את היום-יום, ואולי להרים את הראש מעל המים. מה שקורה היום הוא פשוט בלתי אנושי, כשהם צריכים לבחור בין תרופות, מזון או קורת גג. אני מבקשת מחברי הכנסת לתמוך. זו הצעה חשובה. תודה רבה.


 תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.


 [הצעת חוק פ/2379/24; נספחות.]


 הצעה נוספת שהוצמדה להצעת החוק היא הצעת חוק של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי, שמספרה 2379. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה.


רבותיי חברי הכנסת, מכובדי היושב-ראש, זו הצעת חוק של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי. מי שהוביל אותה היה אוסאמה. הוא היה צריך להיות כאן כמציג. אני כאן במקומו כי אוסאמה מאומת קורונה. אני שולח לו איחולי החלמה.


 נשלח לו כולנו, לכל המאומתים בקורונה, החלמה מהירה ורפואה שלמה.


לכל המאומתים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: החוק החשוב הזה של הצמדת קצבאות הזקנה לשכר הממוצע מביא להוספת כ-2,000 שקלים. הציע אותו החבר שלנו איימן עודה, וכעת אני מציע אותו במקום חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אשר נאלץ להיות מרוחק מאיתנו בגלל שהוא חיובי לבדיקת קורונה. אנו מאחלים לו בריאות שלמה ומאחלים לכולם בריאות שלמה. 

 החוק הזה, כפי שכבר נאמר, בסעיף הראשון נכתב שבמקום 17.7% מהסכום הבסיסי צריך שיהיה 16.1% מהשכר הממוצע; (2)(א) – במקום 8.9% מהסכום הבסיסי צריך שיהיה 8.1% מהשכר הממוצע, ו-(ב) – במקום 5.6% מהסכום הבסיסי צריך שיהיה 5.1% מהשכר הממוצע. כלומר,) חוק הביטוח הלאומי מעניק קצבת זקנה לפי תנאי זכאות המנויים, והחוק האמור קובע כי שיעור קצבת הזקנה המלאה ליחיד יהיה (אומר בערבית: 17.7%) מהסכום הבסיסי, (אומר בערבית: מהבסיס.) סכום זה הוא נמוך ביותר, ואינו מאפשר לאדם אשר הגיע לגיל קצבת הזקנה ולו הוצאות נוספות. (אומר בערבית: ולכן, החוק הזה מגדיל את קצבאות הזקנה ב-2,000 שקלים בממוצע. זה עניין בסיסי וחשוב ראשית בצל מצוקת הקורונה, אבל גם המצוקה הכלכלית בכלל.) 

אני מקווה שכולם יתמכו בהצעת החוק. שוב, אני שולח איחולי החלמה לאוסאמה סעדי.


 תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי.

 אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. חברים. חברים, די. ראשית נצביע על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק), של חבר הכנסת איימן עודה. מי בעד? מי נגד? הצבעה.

ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.


בעד – 33, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.


– – –


ועדת הכלכלה של הכנסת – תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. 

 אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק של חברת הכנסת לוי אבקסיס, שמספרה 1703. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 

ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.


 בעד – 38, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.


 כלכלה.


כלכלה, נשמעה הצעה. ועדת הכנסת תקבע את הוועדה.

אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הבאה, 2379, של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה. 

ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.


 בעד – 33, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. 


 – – –


נשמע כלכלה, כספים. זה יעבור לוועדת הכנסת להמשך דיון וקביעת ועדה. 

 בכך תם פרק הצעות החוק. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. סליחה, יש עוד הצעת חוק. 


 [הצעת חוק פ/228/24; נספחות.]


 יש הצעת חוק נוספת, של חבר הכנסת מלכיאלי – הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים). בבקשה, אדוני. כמעט טעיתי.


 תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו היא הצעת חוק שאמורה לעזור לאנשים החלשים בחברה, אותם אנשים שמגיעים אליהם חשבונות חשמל גבוהים. בכל מקום במשק אפשר לשלם בתשלומים. למה אדם שצריך לשלם חשבון חשמל לא יוכל לשלם בתשלומים? הצעת החוק הזו תאפשר לכל אדם לשלם חשבונות חשמל בתשלומים.

אני רוצה להודות לכל מי שיבואו להצביע. גם לחברי הקואליציה – תפרגנו לעצמכם להצביע להצעה חברתית ראויה וטובה. 


תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאלי. אני חושב שזה היה הנימוק הקצר ביותר שהיה על הצעת חוק חשובה. 


– – –


בבקשה. מי מהממשלה ישיב? לא נמצא? אין. אין נציג ממשלה שישיב. 

על כן, אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד הצעת החוק? מי נגד? נא להצביע.

ההצעה להעביר את הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.


בעד – 36, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכלכלה. 


לוועדת הכספים.


לוועדת הכספים. היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. 

 בכך תם פרק הצעות החוק להיום. 




 נעבור להצעות לסדר-היום. ההצעות לסדר-היום הראשונות הן בנושא: אפליה במתחמי בדיקות הקורונה בין ערי המרכז לערי הפריפריה, מס' 1487 ו-1521, של חברי הכנסת ינון אזולאי ואורי מקלב. יעלה ויבוא חבר הכנסת ינון אזולאי – לא נמצא. חבר הכנסת מקלב, לא הבנתי. 


אני צריך להיות.


אז בבקשה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. אפשר לקרוא לשר? אין פה שר. שר.


 – – –


איפה? והיא משיבה?


תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כן, קשה לעבור לאיזה סוג של שגרה מההצבעות המהירות האלה בהצעות חוק – מה שאנחנו לא רגילים.


הלוואי שכל הצעות החוק יהיו בצורה מהירה, יותר מכל דבר. 


זה נכון. והלוואי שתמיד – – 


 שהרוב ינצח.


– – הקואליציה לא תתנגד להצעות חוק של האופוזיציה. אז הכול היה נראה אחרת – –


כן. כן.


– – ובוועדת השרים היו מאשרים הצעות חוק של האופוזיציה. אדוני היושב-ראש, אני רק בשבוע שעבר חוויתי חוויה קשה בהצעת – אדוני היושב-ראש, אני חוויתי חוויה קשה מאוד, שלא – אני כבר לא מהצעירים, אני כבר מהוותיקים של הבית הזה.


 אבל נראה צעיר תמיד.


אבל לא משנה, ודאי לא בבית הזה. אני כבר גם ודאי לא צעיר.


 אתה ותיק.


אני חושב שמה-20 הכי ותיקים, אם לא אפילו פחות. אני גם הייתי רוב השנים בקואליציה. וההצעה, הצעת חוק שלי, שעברה ועדת שרים – דחו את זה בשבועיים, דחו את הצעת החוק בשבועיים לצורך משא ומתן. היו לי סיכומים עם הקואליציה על כך שמאשרים את זה, והיו תנאים. הגעתי להסכמות עם המשרדים השונים שהיו קשורים. כשזה עלה לוועדת השרים, דחו את זה בשלושה חודשים. דחו בשלושה חודשים בלי שום טענה. 

הטענה היא שעכשיו, לאחר שהקואליציה עברה – מה שבטענה שקטה, אמרו לי – אחרי שהקואליציה נפלה בהצבעה של האופוזיציה, באחת ההצבעות, עכשיו את כל הצעות החוק אנחנו דחינו, על אף הסיכומים. אפשר להגיד על הצעות החוק חדשות שהיו, אבל דברים שהיו בהסכמה – גם את זה דחו. אני הבאתי אותה להצבעה בשבוע שעבר, וכמובן שהיא נפלה. ראיתי – עשיתי את החשבון ששלושה חודשים כבר נופל על חופשת פסח, ואיך זה לא יעבור חצי שנה. זה מביא להצעת חוק שהייתה הצעת חוק חשובה, הצעת חוק רעלים – לקחת ולהוסיף על רעלים מסוכנים מספר טלפון של מרכז הרעלים הארצי, כדי שאנשים 24/7 יוכלו לקבל מענה למקרי הרעלות, שקורים בעיקר אצל הילדים. חוק חשוב מאוד; לא צלח. אז לכן אני באמת ראיתי את זה כמאורע, שאנחנו – עכשיו בכל אופן עברו גם הצעות חוק של האופוזיציה. 

 אני רוצה לגשת למקור ההצעה הדחופה לסדר-היום. אנחנו היום חווים שינוי במדיניות של משרד הבריאות, ואנחנו עוברים מבדיקות מוסמכות לבדיקות אנטיגן שנעשות על ידי אלה שחוששים, על ידי המאומתים, על ידי אזרחים בעצמם. 


יש פה שר? 


יש שרה, חברי הכנסת. 


 מוחבאת. כנראה מישהו מוחבא.


לא מוחבאת, היא נמצאת כאן, ותנו לעסק – – –


 היה אמור – – –


 היה אמור והיה אמור. יש פה שרה, וזו הפעם הראשונה, ותפסיקו לחפש. כן, בבקשה. בבקשה, אדוני. 


הוא לא הספיק – – –


 – – –


נו, בסדר.


לא. אבל לקרוא לה. אתם גם מפריעים לדובר, גם מחפשים כל שנייה.


 הוא רצה. 


 ואתה לא הראשון. אתה לא הראשון.


הוא באמת, בתור ידיד, בתור חבר, הוא רצה לדעת שאני לא מדבר לקירות. הוא רצה רק לדעת שאני מדבר למישהו שידע לענות לי בעניין הזה. 

אבל אני אסביר בקצרה. אנחנו חווים היום שינוי במדיניות של משרד הבריאות, וזה הביא אותנו לכל מיני תופעות, לחוסר ההכנהף בעקבות זאת שאי-אפשר לעשות לכולם PCR. אנשים מחכים היום שלושה ימים לתשובות, ובאמת זה כבר הופך את זה לא רלוונטי, ויש כמות מוגבלת שאפשר לעשות במעבדות. לשאר נותנים לעשות בדיקות אנטיגן. בדיקות אנטיגן לא היו עכשיו זמינות, היו גם יקרות. אני גם מודה, הודיתי היום לשר הבריאות על כך שנתן לרשתות למכור אותן, ובאמת הוריד את המחירים, והן נהיו יותר זמינות. אבל אחרי הכול, בפריפריה נשארו פערים גדולים מאוד בכלל, גם במתן התשובות מהמעבדות, גם בנושא הזה של זמינות הבדיקות וגם בנושאים אחרים. אנחנו יודעים שכל בידוד בפריפריה הרבה יותר קשה מהמרכז – הנגישות לאנשים שיכולים לעזור לך, אתה תמיד הרבה יותר בודד. 

 אבל אנחנו באמת שואלים – הציבור לא יודע עדיין, הציבור לא יודע עדיין את זכויותיו, מה מותר לו ומה אסור לו. אני אתן לך דוגמה שאני חושב שגם מי שנמצא במקום הזה לא יודע. מה דינו של אחד שנחשף למאומת והוא מחוסן? מחוסן שנחשף למאומת, מה דינו? אז כולם אומרים שיעשה בדיקה. וככה זה גם מופיע, בכל אופן, עד הבוקר, כשאני שאלתי את שר הבריאות – –


תודה.


– – מופיע שחייב בידוד. באופן אמיתי, הוא לא חייב.


משפט האחרון, בבקשה.


אני מסיים. באופן אמיתי הוא לא חייב בידוד, אלא הוא יכול לעשות בדיקה, אבל הוא לא רוצה לעשות בדיקה. הוא לא חייב להיות בבידוד. אז אני חוזר – ואלה דברים שאנשים לא יודעים – אנחנו מכניסים אנשים לבידודים ולצעדים שהם צריכים לעשות כדי להימנע מבידוד, או מה שהם רוצים לעשות.


תודה.


מי שמאומת, מי שנחשף למאומת והוא מחוסן, לא צריך לעשות שום דבר.


תודה.


רק האנשים מעל גיל 60.


תודה רבה.


לכן אנחנו מבקשים גם לא לשכוח את אנשי הפריפריה, לתת להם את האפשרות, שתהיה להם גישה גם לבדיקות וגם לתוצאות, ובוודאי ובוודאי לאנטיגן.


 תודה רבה.


תודה.


תודה רבה לחבר הכנסת מקלב. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, לנמק את ההצעה לסדר-היום. אחריו תשיב השרה יפעת שאשא ביטון. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.


תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, האמת, את ההצעה לסדר-היום הזו הגשנו יחד גם עם חברי חבר הכנסת אופיר כץ, שנאחל לו מפה החלמה מהירה; איש פריפריה אמיתי שנלחם למען הפריפריה. לצערנו, ביחד עם שאר החברים שנמצאים פה מהקואליציה ומהאופוזיציה, שתקפה אותם הקורונה – נאחל לכולם החלמה מהירה, יחד עם כל שאר חולי עמו ישראל.

אני רוצה לומר רק כמה נקודות שעליהן בעצם העלינו את הנושא הזה של מתחמי הבדיקות. ערוץ 12 פרסם בתחילת השבוע – רגע, מפריעים קצת, אדוני. אחמד.


חבר הכנסת טיבי, ביקשו ממני להגן על הדובר.


לי.


הוספתי עשר שניות, בבקשה.


תודה. ההצעה לסדר-היום הזו היא – – –


 אלה שניות לטיבי. 


ההצעה לסדר-היום הזו היא על פריסה של מתחמי הבדיקות – בדיקות הקורונה, בדיקות האנטיגן, ה-PCR – שנמצאים – – –


 הצעה טובה, הצעה טובה. בעקבות מבצע – – – בוואדי עארה.


אני שמח על כך שבעוד מקום בפריפריה נפתח, אבל יחד עם זאת, אנחנו רואים מהסיקור של ערוץ 12 שלכל 100,000 תושבים – ככה: בתל אביב – 4.4 מתחמים; ראשון לציון – 4.6 מתחמים; באר שבע – 1.42 מתחמים; קריית גת – 1.6; אשקלון – שני מתחמים; עפולה, למשל, עם 59,000 איש – 2 מתחמים, עד השעה 15:00. לעומת זאת, ברמת השרון, עם 47,000 תושבים, 47,000 תושבים, נפתחו 4 מתחמים, עד השעה 01:00. 

אני שואל אתכם: איפה הצדק? איפה הצדק? דווקא בפריפריה, אותם האנשים והאוכלוסיות שנמצאות שם, לצערנו, האוכלוסיות החלשות, דווקא שם אנחנו לא רואים את התגבור של המתחמים, את התגבור של אותם – לחזק את אותה פריפריה. בכל דבר אנחנו רואים שדווקא בפריפריה אנחנו פוגעים. הממשלה פוגעת עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם.

גם לגבי הבדיקות עצמן, אני רוצה להזכיר לאדם שכיום הוא ראש ממשלה, נפתלי בנט: בספטמבר 2020, בנאום במליאת הכנסת, הוא עמד פה על הדוכן הזה וזעק שהממשלה צריכה לדאוג לבדיקות קורונה, בדיקות זולות בלי תנאים מוקדמים, שיכולות לייתר חלק גדול מהריחוק החברתי. בנאום הוא הסביר, בנט, את ההיגיון באמצעות סיפור על סבתא רותי, שגם הפעם תישאר לבד בחג, וככה הוא מספר עליה. מה תעשו? גם היא רוצה לחגוג את החג שלה עם הילדים שלה, עם הנכדים שלה. והוא שאל: "למה במלזיה אפשר? בגיאורגיה אפשר?" ככה, על זו הדרך. "בניו יורק אפשר ובמדינת ישראל – – – אתם לא יכולים לדאוג". והוא כאן עמד עצבני, כולו אדום מכעס, אבל כשזה מגיע אליו, הוא אומר: מה הפניקה בתקשורת? הערוצים עושים פניקה. עד שסוף-סוף הערוצים התחילו לשקף חלק מהמציאות הכאובה של הממשלה הזאת, הוא פתאום יוצא נגדם.

פעם אחת נתנו לו ביקורת, מכל הפעמים שרק מחבקים אותו, פעם אחת – פתאום הוא יוצא נגדם. למה, כי לא טוב לו? כבר לא עושים לו מסאז'? 


מילה אחרונה.


ולכן אני קורא לממשלה: גברתי השרה – אני מקווה שהתשובה תהיה תשובה אמיתית וכנה – שתדעי שיש בעיה בפריפריה גם בחינוך, לאו דווקא בחינוך של הקורונה; את בטח נכנסת ואת רואה את זה בכל דבר בפריפריה. את מגיעה מהפריפריה, את אשת פריפריה, ואת יודעת מה זה. בתקווה שאת תהיי הקול של הפריפריה על מנת שאנשי הפריפריה יבינו שיש להם למי לפנות ולאן להתקדם. תודה רבה.


תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי. תדע שהשרה יפעת שאשא ביטון תמיד עונה תשובות כנות. בבקשה, גברתי השרה, להשיב על ההצעה לסדר-היום.


בפרט שהיא בת קריית שמונה.


 בפרט.


תשובה כנה היא תשיב. לרוחך או לא – מייד נדע.


אם זה היה ממה שהיא מכינה, זה יהיה לרוחי. אם לא, זה משרד הבריאות.


 קודם כול אני אענה לך לאור מה שאמרת. 

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, העניינים שקשורים לפריפריה הם תמיד חשובים וטובים, ואני תמיד בעד להציף את הדברים ולשים אותם על השולחן, אבל אני מוכרחה לומר לך, דווקא כמי שבאה מקריית שמונה, שיש גם הרבה דברים טובים בפריפריה והרבה דברים איכותיים.


בכל זאת היינו 12 שנה בשלטון.


גם בחינוך, בית ספר מצודות שאני למדתי בו קיבל את פרס החינוך הארצי לפני שהייתי שרת חינוך. ממש עכשיו הם מקבלים את זה, כי זאת בחירה שהייתה משנים קודמות, אבל יש דברים טובים, וכן, יש גם אתגרים מאוד גדולים. אגב, אנחנו תמיד אומרים שכל אתגר שיש במרכז הארץ או באזורים אחרים – אנחנו מרגישים אותו שבעתיים בפריפריה, בין שזו הצפונית ובין שזו הדרומית.

לגבי הנושא של בדיקות קורונה, אני מוכרחה לומר לך שאם אנחנו רוצים תור, ושיהיה מהר – אני עושה את זה בקריית שמונה, צומת כוח, אפילו בשבת, במחילה. זה נמצא שם תמיד; זה זמין. אתה יודע, לפעמים יש גם יתרונות בעניין של הגודל, שלא צריך לחכות בכל התורים הגדולים שאנחנו רואים במרכז. צריך רגע לבדוק את הדברים, ובפרופורציות. אני כן מסכימה איתך שיש מקומות שצריך לראות איך אנחנו מנגישים גם להם, ובעיקר במקומות בדרום הארץ, שיש פחות נגישות. אגב, בכל מה שקשור למערכת החינוך, לבדיקות, לחיסוני הילדים וכו', אנחנו דאגנו להגיע קודם כול למקומות האלה ואחר כך למקומות שבהם יש הנגשה גדולה יותר. 

ועכשיו אני אענה לך את מה שכתבו במשרד הבריאות, בשם שר הבריאות, ואני מקווה שגם זה יהיה לשביעות רצונך. כחלק מהתמודדות עם וריאנט האומיקרון, התחלואה הגוברת והנחיות הבדיקה החדשות, הוחלט על פריסת מתחמי בדיקות באופן רחב ואוכלוסיות נוספות הוגדרו כזכאיות לבדיקות במימון המדינה. מתחמי הבדיקות פרוסים על פני שלושה מחוזות ומחולקים בהתאם לתוצאות של שני מכרזים – יש פה את מספר המכרז – מכרז למרחב צפון ודרום, שבו זכה מד"א כזוכה יחיד, ומכרז נוסף למרחב מרכז, שבו זכו חמש חברות שונות: מד"א, איכילוב וול, AID, אינוויז'ן וזק"א ישראל.

 במכרז יש ספק נוסף אשר קיבל הודעה על זכייה, ואנו תקווה שהוא יתחיל לפעול בקרוב. זה מכרז כנראה אחרון, 111/2021. עם התגברות התחלואה והביקוש לדיגומים, הספקים התבקשו להגביר את פעילותם ולפתוח מתחמים נוספים, לתגבר עמדות במתחמים קיימים ולהאריך את שעות הפעילות במידת הצורך. הספקים רתומים למשימה, מבינים את המצב ועושים כמיטב יכולתם לתת מענה מיטבי. 

 בצד זאת, פתיחת תחנות דיגום חדשות מחייבת את הספקים לגייס כוח אדם, לבצע הכשרה מתאימה, וכמובן להיערך בפן התפעולי והלוגיסטי התומך ולהסתייע בתמיכה מחשובית מתאימה. מנתוני השבוע האחרון אנו עדים לכך שכמות עמדות הדגימה עולה מדי יום, ועומדת נכון להיום על 455 עמדות דיגום ברחבי המדינה. קביעת מיקומי תחנות הדיגום נקבעת על ידי הספק עצמו ומאושרת על ידי משרד הבריאות, בהתאם למכרז, כמובן. משרד הבריאות יכול להתערב ולבקש הזזה של עד 25% מסך מתחמי הדיגומים של אותו ספק בהתאם לצורך. פריסת המתחמים מתבצעת באופן המאפשר למרבית היישובים במדינה לבצע דיגום במרחק של עד 15 קילומטר מנקודות היישוב, ונדרש גם לפתוח במקום סמוך או אחר.

יש לציין כי לעיתים משרד הבריאות נתקל בקושי רב ואף בסירוב מצד הרשויות לפתיחת מתחמים בשטחן. 

 חברות הדיגום מפעילות שלושה סוגי מתחמים: מתחמי רכב – דרייב אין, מתחמים רגליים ומתחמים משולבים רכב ורגלי. באתר הרמזור קיימת מפה המתעדכנת על בסיס יומי. נתוני הפעילות של כלל הספקים הדוגמים במימון המדינה מופיעים בה, ובכלל זה מיקום עמדת הדיגום, שעות פתיחה, שם החברה הדוגמת ודרכי הגעה, כולל ב-Waze, לאתר הדיגום. מספר המתחמים הגבוה באזור המרכז נובע מהעובדה כי מספר התושבים במרכז הוא גבוה יותר מאשר בפריפריה. נושא זה בא לידי ביטוי כבר במכרז, כאמור לעיל, שבו זכו חמש חברות באזור המרכז במטרה לתת כיסוי לביקוש הצפוי אל מול ריכוז האוכלוסייה באזור.

 הטענות על בעיה במספר המתחמים באזורי הפריפריה הגיעו לאחר שבוצעה בדיקה במשל"ט אנטיגן של מספר המתחמים ומספר העמדות ל-100,000 תושבים והפריסה הגיאוגרפית שלהם. פריסת המתחמים ותגבורם נבחנת באופן מיידי, ונכון לכתיבת שורות אלו, כאמור, קיימות 455 נקודות ברחבי הארץ. יצוין כי מד"א, כספק היחיד של אזורי הדרום והצפון, התחייב מתאריך 11 בינואר 2022 להגדיל את מספר מתחמי הדיגום ב-20%.

 מניסיון ההפעלה בחודשים האחרונים ניתן לומר שיש שונות גדולה בין המתחמים במספר הנדגמים הבא בשעריהם. כך למשל במתחם אחד יהיה תור ארוך ועומס רב, ואילו במתחם אחר יידגמו פחות מ-20 נדגמים ביום. למרות השונות הגדולה ולכאורה חוסר כדאיות בפתיחת תחנות במקומות שבהם מספר הנדגמים קטן, ההנחיה לספקים לפתוח תחנות גם במקומות אלה עדיין שרירה וקיימת. עומס התורים ומשך ההמתנה אינם קבועים ומשתנים לאורך שעות היממה. הוא מושפע ממצב התחלואה ומשתנה בהתאם לגורמים השונים, לדוגמה, מזג האוויר, חופשות מערכת החינוך וחגים ומועדים.

 לסיכום, חמ"ל אנטיגן במשל"ט הקורונה ימשיך לנתח את הנתונים ואת הצורך ויפעל למענה מהיר ומקצועי בהתאם לדרישות השטח. זו תשובת משרד הבריאות. אני מוכרחה לומר לך, חבר הכנסת ינון אזולאי, שבגלל המצוקות שיש, התורים, התחלואה, התעקשנו שבמערכת החינוך יקבלו גם הצוותים החינוכיים וגם התלמידים בדיקות אנטיגן, וממש בימים האלה מחולקות ערכות אנטיגן של שלוש בדיקות גם לצוותים החינוכיים וגם לכל תלמידה ותלמיד, כדי להקל על העומסים, כדי שזה יהיה נגיש, כדי לחסוך להם בזמן, וכך לשמר כמה שיותר שגרה. אתמול אפילו בקבינט הקורונה דיברו על כך שגם במפעלים יכניסו את אותה שיטה, שיאפשרו במפעלים עצמם לעשות את הבדיקות.

אני חושבת שכל הניסיונות האלה להנגיש הם מאוד מבורכים. באים לקראת הציבור. וכן, כשאנחנו נמצאים בגל תחלואה, אז גם יש מקומות שבהם יהיה עומס. תודה רבה.


תודה לשרת החינוך, שהשיבה בשם שר הבריאות. 

 אנחנו נצביע על ההצעה לסדר-היום ונעביר לוועדה. ראשית, נצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה.

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה.


– – –


נבטל את ההצבעה. אני מבטל את ההצבעה של ענבר בזק. בעד – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה לסדר-היום התקבלה. אתם מציעים להעביר לוועדה? ועדת הבריאות?


– – –


לא הבנתי.


מחילה – – – חבר הכנסת אורי מקלב, שלא התייחסתי בתשובתי גם אליו – – –


– – –


מחילה.


מאה אחוז. אנחנו נעביר את ההצעה לוועדת הבריאות של הכנסת.




 אנחנו נעבור להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: רפורמת הכשרות יצאה לדרך והכשלים נחשפים, מס' 1488, 1489 ו-1516. בבקשה, חבר הכנסת מעוז. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.


 אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כשנה הגישה "צהר פיקוח מזון" עתירה כנגד הרבנות הראשית בדרישה לאפשר להם להעניק כשרות למוצרי מזון מיובאים. בתשובת המדינה שנכתבה על ידי מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ושנחשפה כעת בעקבות דרישת ארגון "כושרות" פורטו בין השאר כשלי כשרות מהותיים בהתנהלות "צהר פיקוח מזון". זו דוגמה למה שיתרחש בעת פתיחת השוק עם רפורמת הכשרות.

 בין השאר מובאים שם הכשלים הבאים: 1. צהר נתנו שירותי פיקוח במקומות שהוסרה מהם השגחת הרבנות לאחר שנמצאה הונאה בכשרות על ידי הרבנות, בניגוד גמור להצהרת רבני צהר, שיש להמתין שלושה חודשים מעת הסרת כשרות הרבנות; 2. מתן כשרות רטרואקטיבית ליין ללא השגחה, שבע שנים אחורה; 3. כשרות למאפיה בתוך מסעדה שבה יש מטבח צמוד עם מאכלי טריפות של בשר וחלב; 4. מתן כשרות למלון שהוסרה ממנו השגחת הרבנות עקב כשלים חמורים של בישול בשבת ובעיות של בשר וחלב, תוך השארת אותו משגיח שכשל בתפקידו; 5. תלונה של מתארח בבית הארחה על אוכל שבושל בשבת וחוסר תגובה של צהר; 6. מתן אישורי פיקוח לארטישוק הנגוע בחרקים לאחר שהרבנות פסלה את הארטישוק.

 אדוני היושב-ראש, המקרה הנ"ל הוא הדגמה מעולה למה שצפויה לגרום רפורמת הכשרות לרמת הכשרות במדינת ישראל. על פי הרפורמה, רבנויות מקומיות יכולות לתת כשרות בכל הארץ כבר מעכשיו – – 


 איפה מתן כהנא? לאן הוא ברח? 


 אולי השרה, אולי השרה עונה במקומו. – – וגופי כשרות שיהיו תאגידים עסקיים – – 


למה הוא ברח?


למה הוא ברח?


זה לא פייר, מה שעשו להם. 


 – – גופי כשרות שיהיו תאגידים עסקיים, כמו "צהר פיקוח מזון", יוכלו לבחור אם להעניק כשרות לפי הסטנדרטים של הרבנות הראשית או לפי הסטנדרטים של מה שמכונה "ועדת השלושה", שתורכב משלושה רבנים, בדיוק כפי ש"צהר פיקוח מזון" מעניקה כיום פיקוח על פי הסטנדרטים של רבני צהר. מה שצפוי זה גם קביעת סטנדרטים שאינם מקובלים בעולם ההלכה, אבל בעיקר חוסר יכולת לאכוף את העמידה באותם סטנדרטים ועידוד בפועל של העסקים לחפש את הרבנות או את גוף הכשרות הכי מקילים והכי פחות מקפידים על הדרישות ההלכתיות.

לסיכום, אדוני היושב-ראש וגברתי השרה, ברפורמת הכשרות יש את הכול – הפרטה של הרבנות הראשית, הפרטה של מערך הכשרות, תחרות בין תאגידים נותני כשרות, הוצאה לשוק של אלפי משגיחים שיישארו ללא פרנסה – אבל דבר אחד לא קיים, וזה כשרות בסיסית. בשביל רוב-רובו של עם ישראל, שצורך כשרות בלב שקט, זה כבר לא יהיה, ולכן ראוי שמעתה ייקרא לה "רפורמת האין-כשרות". תודה. 


תודה רבה לחבר הכנסת מאור. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר לנמק את ההצעה הדחופה לסדר-היום.


אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי יושבת-ראש הקואליציה, עידית, אני רוצה לשבח את אומץ ליבך. היום – למרות שאני לא מצליח להבין איך זה עובד; אחר כך אני אתן לך גם פתרון, אבל היום הוצאת הודעה, ואני מאמין לכל מילה שכתבת שם, אני מאמין לכל מילה – שאת בירכת היום את החלטת בג"ץ שזרקה את הממשלה ואת שר האוצר האכזר הזה מכל המדרגות בנושא של המעונות. אמרו דבר כל כך פשוט, שכל אדם מתחיל יודע: רפורמה כזאת ודבר מסוג כזה במעונות ובילדים לא צריך לעשות בכלל, לטעמי, אבל לעשות את זה באמצע שנה, כשאין לך מסגרת אחרת? אז היום נפל דבר בישראל: יושבת-ראש הקואליציה בירכה על כישלונה של הממשלה, כי אדוני עו"ד ארבל, מי ייצג את המדינה?


לא, לא, על החלטתו של בית המשפט.


 מי ייצג את המדינה? מי ייצג את המדינה? 


 איזה אומץ לב צריך בשביל זה. 


 מותר לי להגיד פעם אחת מהאולם?


בטח, היושב-ראש, אבל רק הבא בחשבון – – – 


לא, לא, יש לי – – – 


 רגע, חברת הכנסת סילמן, יש לה יושרה, ואומץ ליבה – – – 


אני משבח אותה. 


אני אמרתי שלאורך כל הדרך עבדנו מול – – – 


 אני יודע. 


 – – –


חבר הכנסת בוסו, רגע, אל תעזור לי, תן להתבלבל לבד. 


רגע, יש לי עוד בקשה אחת. חבר הכנסת – – – תפסיקו, באמת. השבוע היה – – – תפסיקו – גם ביקשתי מחבר הכנסת – – –


– – –


מיקי, מיקי; יושב-ראש הכנסת, סליחה.


לא, אני פה יושב, זה בסדר. ביקשתי מחבר הכנסת גפני: יש כמה חברי כנסת ממפלגתכם – לא אתה – שמקללים את בית המשפט העליון. תפסיקו עם זה. 


 טוב, קודם כול – – –


אמרתי, לא אתה. 


 אין לי אמון במערכת המשפט. אין אמון. אין לי אמון במערכת המשפט. אין לי אמון. בכל מקום אני אגיד את זה.


 הינה, התחיל להיות דיון מעניין היום. 


חבר הכנסת יעקב אשר – – –


רגע, יושבת-ראש הקואליציה מדברת. שנייה. 


מערכת משפט כושלת. אין אמון בהם, והיום אתה מפרגן להם על ההיגיון שהם פסקו לפי – – –


רגע, ינון, יושב כאן חבר הכנסת – – – 


 לא, אני אסביר לך את זה אחרת. ליברמן הצליח – – –


אני מפעיל את השעון.


אפילו בזה, ליברמן הצליח להגיע למצב שאפילו שופטי בית המשפט העליון הביעו את הרגישות שלהם, אבל אני התכוונתי לכל מילה שאמרתי. 


– – – רוצים לסגור – – –


 אני חושב – ינון, אתה מפריע לי. אני חושב – – –


– – –


אדוני היושב-ראש וגברתי יושבת-ראש הקואליציה, אני חושב שמה שעשית היום זה מעשה אמיץ ונכון, אבל הוא קצת תמוה, כי יש דבר כזה שנקרא "עמדת המדינה". כשהפרקליטות מגיעה לבית המשפט ומגינה על הדבר הנורא הזה, ועמדת המדינה – ראש הממשלה הוא שלכם, של ימינה. את יכולת לעצור את זה קודם, אבל אני – – – 


לא, לא, רגע. חבר הכנסת יעקב אשר, רק להעמיד את הדברים על דיוקם. 


– – –
היו"ר איתן גינזבורג: 

מה רק עכשיו – – – אתה מאפשר לה.


הדבר הזה לא נכנס לתוקף בגלל שזה היה איתם בתוך משא ומתן. יושב כאן חבר הכנסת אוריאל בוסו, שאני מודה לו, כי נתן – – – לכל הדברים האלה – – – 


אבל לא בגלל זה – אבל למה לא באתם – – –


– – – לא יצא עדיין – – –


 תודה, חברת הכנסת סילמן. תודה. תודה רבה, חברת הכנסת סילמן.


 למה הממשלה וראש הממשלה לא הודיעו לבית המשפט: אנחנו נגד זה, כמו דעתך האישית? ולכן, שברנו עוד שיא – יושבת-ראש הקואליציה מברכת על כישלונה של הממשלה, ואני רק יכול להצטרף לזה.


– – – 
 

לגבי הגיור, אדוני היושב-ראש, אני אומר למתן כהנא, שאין לו אומץ להגיע לפה: אני הייתי ראש עיר. כשאני הייתי ראש עיר, ואחרי שהייתי ראש עיר – הרי לא נשארים בתפקיד לנצח – אתה הולך עם הילדים והנכדים היום, ברוך השם, ושואלים אותך: אבא, מה עשית כשהיית? אז אתה מראה דברים שעשית, יצרת ופעלת. מתן כהנא, מה יגיד לילדים שלו? מה יגיד לנכדים שלו – אני הרסתי את המפעל שהקים הרב קוק? אני פתחתי את העם היהודי למועדון חברים לכל מי שרוצה? אני פגעתי במעמדה של הרבנות הראשית בדרכי הונאה? כמו ששמענו קודם את דבריו של חבר הכנסת, ידידי, אבי מעוז. זו ממשלת הונאה שמביאה רפורמה של הונאה שכל מטרתה היא אחת. הם גיבורים על הרבנות, הם לא גיבורים על דברים אחרים. נראה אותו מביא רפורמה בבתי משפט, סליחה שאני אומר. תודה, אדוני, על אורך הרוח שלך. 


תודה רבה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה, לנמק הצעה דחופה לסדר-היום. 


אתה חייב בדיקת אנטיגן. אם הגעת למצב שאתה מאמין לעידית סילמן, אתה לא מרגיש טוב.


באתי עם עניבה ירוקה לא בגלל שמנסור עבאס לא פה.


אני מציע שפשוט לא ינכסו צבעים, אתה יודע. בבקשה, אדוני.


אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נחשפנו בשעות האחרונות לסרטון נוסף מבית מדרשו של מי שהיה תת-רמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל יאיר גולן. את הפנינים שלו בתקופה האחרונה שמענו, אפילו לא ראוי לחזור עליהם, אבל כשסגן הרמטכ"ל, לשעבר אלוף בצה"ל, יושב ומתדרך פורעים ואומר להם, הבדואים: אתם, יש לכם היום כוח שמעולם לא היו בממשלות ישראל – מה, אלקין יגיד משהו? אל תדאגו. נגיד לו: אנחנו לא באים להצבעה. הכול בסדר. רק אל תעשו טעויות. אתה שומע את הבן אדם, חבר כנסת, סגן שר, שהיה סגן הרמטכ"ל, יושב עם פורעים ומוחאים לו כפיים. הבנו. הוא אומר להם: הינה השיטה. אנחנו יודעים ללחוץ. אין להם שום כוח בממשלה.

ואני שואל – קודם כול, היום הקואליציה הזאת גם אכלה, גם לקתה וגם שילמה; גם הפסיקו את הנטיעות בנגב, גם רע"מ לא הגיעו להצביע, וניר אורבך הלך. חבר'ה, שלא תתבלבלו, כשניר אורבך יצא לרקוד, כשניר אורבך עלה לרקוד עם המפגינים בחוץ, אחרי שעתיים הלכו לחתום את הממשלה הזו והקימו ממשלת שמאל, וכשהוא יוצא מהמליאה והוא לא נמצא בהצבעות, תשמעו עוד מעט על עסקה נוספת עם רע"מ. לאן הגענו בערב ט"ו בשבט? וכמובן שאנחנו לא הולכים לעשות נטיעות, כי אלו נטיעות שאסורות בשנת שמיטה, אבל אני מדבר על החזקה האמיתית שאנחנו צריכים לפחד, וכל מדינת ישראל – סביב מה? סביב נטיעות שרע"מ שמים וטו, ובסוף הם גם לא באו להצביע, וזה דבר שנוסף על נוסף.

ההצעה לסדר-היום שהעלו חבריי חבר הכנסת אבי מעוז וחבר הכנסת הרב יעקב אשר, רפורמת הכשרות – זה אחד הנדבכים הנוספים של הממשלה הגרועה הזו, עם הגיור, עם הכשרות, הנישואין ודבר אחרי דבר שרוצים לפגוע בזהותה היהודית של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אין הסבר אחר לכל הפעולות הגרועות שהם עושים. מי שקורא את תזכיר הגיור שהוציא עכשיו השר כהנא – את הכול הוא כתב שם. חוץ מלשים את התמונה של הרב סתיו, שצהר יכולים לעשות, הכול הוא רשם שם – שגם מי שמגייר, לא יהיה ניגוד עניינים אם יש לו גוף כשרות ויש לו בית דין פרטי; הכול רק לאותו מסלול אחד.

אבל על מה? מה אנחנו בסך הכול רוצים – בשביל שנסתובב כולנו עם ספרי יוחסין בכיסים? בשביל שבסופו של דבר האזרח הפשוט, המסורתי, לא יוכל לאכול במסעדה שהוא עד היום רגיל לאכול בה? אלו הרפורמות שאתם מובילים כאן, במדינת ישראל, מדינת היהודים? פעם אחר פעם אתם פוגעים בזהותה היהודית של מדינת ישראל.

לכן, אני חושב שההצעה לסדר-היום הזאת היא חשובה, וצריך להילחם ולהציף את הכשלים, כדי שיבינו על מה אנחנו נלחמים כאן בכנסת. תודה רבה.


תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו, שעמד בדיוק בזמן שעמד לרשותו, ואני מזמין – – –


 ולא הייתה שום כוונה בעניבה הירוקה היום, בגלל שמנסור לא הגיע – – –


לגמרי, אתה יכול להצטרף לרע"מ – – –


לא, לא – – –


אנחנו בעד כל הצבעים. כל קשת הצבעים מקובלת. 

 אנחנו נזמין את השרה יפעת שאשא ביטון להשיב בשם השר לענייני דת. בבקשה.


אני הייתי מוותר לה על זה. אולי תוותר לה? מסכנה. מה היא צריכה לענות במקומו?


אני, אין לי בעיה – – –


 צריך להשיב. הממשלה צריכה לאשר את זה.


לא. הממשלה צריכה לעשות – הרבה דברים היא צריכה לעשות, הממשלה.


זה קצר.


תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זה ממש קצר. התבקשתי על ידי השר לשירותי דת מתן כהנא להשיב על ההצעה לסדר-היום שהגשתם בנושא רפורמת הכשרות שיצאה לדרך. השר ביקש שאשיב כי הוא לא הדובר של ארגון צהר, ומפנה אתכם אליהם לקבלת התשובות על הטענות.


אבל אתמול הוא אמר – אנחנו – – –


אני מקווה שבאמת ארגון צהר יוכל לענות לכם על הדברים. זוהי תשובתו של השר מתן כהנא. תודה רבה.


 אנחנו מבקשים להעביר לוועדת הפנים.


תודה רבה.


מה שתבקשו.


 השרה, זה לא חינוכי. אתמול הוא אמר: יש רבנים שאנחנו עובדים איתם.


חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.


אני רק השליח.


חבר הכנסת אבוטבול, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה הדחופה לסדר-היום. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? בבקשה.

ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.


12 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום התקבלה, ותעבור לדיון – באיזו ועדה?


הפנים, הפנים. לשירותי דת.


הפנים? לשירותי דת? יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. נשמע פנים, נשמע שירותי דת.




אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: תנאי שהייתם בישראל של להט"בים שנרדפו בשטחי הרשות הפלסטינית, מס' 1528, של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. בבקשה, גברתי. פה אני רוצה לראות איך תצביע. את עם פנס דולק.


זו האסטרטגיה שלי עם שפע, אבל אתה תמיד מתנגד לזה. אז אני רוצה להגיד לך שזה הסטייל.


מה?


הסטייל החדש – כי יש פה תאורה בעייתית, אז אנחנו עושות שואו.


אז זה מאיר אותך טוב יותר?


בטח. זה חשוב. אנחנו נראה לך בהזדמנות.


אבל זה עושה עלייך צל מהמיקרופון. סתם, שתדעי.


תודה.


לא, שתדעי. אבל אם יש פה עניינים, אנחנו – – –


אנחנו פה בענייני קולנוע וטלוויזיה.


 כן, יש לך יתרון.


לגמרי.


בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.


תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי סגנית מזכירת הכנסת, כנסת נכבדה, סוגיית הלהט"ב הפלסטיני היא סוגיה שבהחלט אני מאוד שמחה להעלות אותה על סדר-היום של הכנסת. בתור חברת קואליציה וחברת כנסת – זה קול ברור מאוד שאני כל פעם מחדש מדגישה אותו ומעלה אותו, לגבי סוגיית הלהט"ב הערבי.

הפערים הגדולים בתוך קהילת הלהט"ב הערבית לעומת קהילת הלהט"ב הלא-ערבית, קהילת הלהט"ב העברית, היהודית – יש פער מאוד גדול. אני אפילו יכולה לכמת אותו ב-30 שנה של פער; אנחנו בחברה הערבית הלהט"בית – יש לנו פער של 30 שנה של הכרה, של יציאה מהארון. בהחלט, היכולת שלנו, של אותה קהילה שאני תומכת בה, לצאת מהארון שהכניסו אותנו אליו, לצאת מהחשכה אל האור ולהיות גאות וגאים במי שהם, בזהות שלהם – ואני כמובן הראשונה להיות תומכת באותה קהילה.

ההצעה שלי לסדר-היום בסוגיית קהילת הלהט"ב הפלסטינית – יש כיום 66 חברות וחברים מקהילת הלהט"ב הפלסטינית שנרדפים בשטחים של הרשות הפלסטינית. הם מגיעים לשטח של מדינת ישראל. כמובן, אני בדיונים על הסוגיה הזאת עם חברי סגן שר הביטחון שוסטר. אנחנו מקיימות ומקיימים דיונים חשובים על הסוגיה הזאת על מנת להסדיר אותה. כמובן, השרה מירב כהן במשרד לשוויון חברתי – אנחנו מקדמות את הנושא הזה, ואנחנו מסתכלות עליו בעיניים, שזו קהילה שצריך לשמור על הביטחון שלה. אותה קהילה לא צריכה להסתתר; אותה קהילה לא צריכה לפחד. אותה קהילה צריכה פשוט להפסיק להיות נרדפת.

הסוגיה של השוהים מקהילת הלהט"ב של הרשות הפלסטינית שמגיעים לכאן – הם מקבלים היתר כניסה לתוך שטח של מדינת ישראל. הבעיה הכי גדולה היא שאותה קהילה, אין לה אישור עבודה. בעצם מה שקורה הוא שמדינת ישראל מסלילה אותם לתוך מקום כל כך קשה וכל כך עצוב – מסלילה אותם בעצם לעסוק בעבודות שהן לא חוקיות. לפעמים הם מידרדרים לזנות, לפעמים הם עוסקים בעבודות כל כך קשות – קשות זה אומר סחר בסמים. אותה קהילת להט"ב לא אמורה להידרדר לפלילים.

אותה קהילת להט"ב צריכה לזכות קודם כול בהגנה, הגנה של אותו מקום שאנחנו חיות בו וחיים בו שכן מכיר בזכות שלהם, וקודם כול מכיר בזכות שלהם כנרדפים בשטח של הרשות הפלסטינית על ידי המשפחות שלהם. הם מגיעים לכאן, הם צריכים לקבל הגנה, הם צריכים לעבוד ולהתפרנס בכבוד, הם צריכים שיהיה להם אוכל, הם צריכים שיהיה להם מקום חם לחיות בו, הם צריכים להיות בני אדם, מגיע להם להיות בני אדם. הם לא צריכים לשלם את המחיר על זה שהם שייכים לקהילת הלהט"ב, ושהם יחיו את החיים שלהם כמו שצריך.

אני פונה לחברי סגן השר שוסטר, אני פונה לחברים שלי בכנסת ישראל: זה מספר זעום של הקהילה שבאמת מצריכה מאיתנו טיפול, טיפול דחוף של רווחה, להנגיש להם שירותי בריאות. אותה קהילת להט"ב, הם צריכים להפסיק לפחד.


נא לסיים.


מדינת ישראל לא יכולה לתת להם מקלט מדיני בתוך השטחים שלה, ולכן הם בעצם נשלחים ליישוב מחדש במדינה שלישית.


 תודה.


אותה קהילה, כל עוד היא נמצאת כאן, צריך להבטיח את הביטחון שלה, ושיפסיקו ללכת לישון בלילה כשהם נרדפות ונרדפים. תודה רבה.


תודה רבה לחברת הכנסת – – –


אני מציעה שההצעה תלך לוועדת חוץ וביטחון, בבקשה, אדוני. תודה רבה.


תודה רבה לחברת הכנסת אבתיסאם מראענה. ישיב על הצעה הדחופה לסדר-היום סגן שר הביטחון אלון שוסטר, בבקשה.


 כבוד יושב-ראש הישיבה, חברות הכנסת, חברי הכנסת, ראשית, אציין כי אי-אפשר להתעלם מהסוגיה האנושית הקשה של היות אדם פליט, נרדף ומאוים, ובוודאי על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. כל רכיב במשוואה הזאת הוא התמודדות אדירה בפני עצמה, קל וחומר שילוב הדברים. למדינת ישראל יש חובה מוסרית לסייע ולתת מענה במקרים כאלה. מאחר שמדובר במאוימים משטחי הרשות הפלסטינית, ההסדרים מורכבים יותר. 

בהתאם להסכם הביניים בין הרשות הפלסטינית לישראל, סמכויות הטיפול בענייני רווחה הועברו לטיפול הרשות הפלסטינית באופן בלעדי, ובכלל זאת גם הסמכות לטיפול בתושבי האזור הנדרשים לטיפול רווחה או לסיוע פלילי-הגנתי בשל נטייתם המינית. עם זאת, הסיוע לאנשי קהילת הלהט"ב הטוענים למאוימות בשטחי הרשות הפלסטינית נבחן באופן מקיף על ידי צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הצוות קבע כי ייתכנו מקרים פרטניים שבהם יופנו תושבי האזור למתאם הרווחה במינהל האזרחי, אשר מוסמך לסייע במציאת פתרונות בשטחי האזור. אני רוצה לומר שהוא עושה את הדברים בכוונת מכוון, באופן מקצועי ובנפש חפצה מאוד. 

 עוד קבע הצוות כי במקרי קיצון חריגים ובהיעדר פתרון מתאים בשטחי האזור יהיה מתאם הרווחה מוסמך להמליץ על היתר שהייה זמני בישראל, הניתן בראש ובראשונה על מנת להציל חיים וכדי לתת לפונה שהות בישראל, לפרק זמן קצר ומוגבל, על מנת לאפשר לו למצוא פתרון קבוע במדינה קולטת או בתחומי האזור באמצעים שעומדים לרשותו. המלצות הצוות מומשו באופן מלא. כמו כן, במהלך השנים האחרונות ניתנו במקרי קיצון, ובהתאם לשיקול דעתו של מתאם הרווחה במינהל האזרחי והגורמים המבצעיים, עשרות רבות של היתרי שהייה זמנים בישראל לתושבי האזור שטענו טענת מאוימות על רקע נטייתם המינית, אף שהטיפול במקרים מעין אלו, כאמור, אמור להתבצע על ידי הרשות הפלסטינית. 

 יודגש כי כפי שהמליץ הצוות הבין-משרדי, היתר השהייה הניתן לטוענים למאוימות הוא היתר זמני שתכליתו מציאת פתרון קבוע לפונה במדינה קולטת, ואינו מקנה לפונה מעמד בישראל. בין היתר, בשל העובדה שההיתר ניתן על ידי המפקד הצבאי, אשר אינו מוסמך להקנות מעמד כזה בישראל. על פי הנהלים הקיימים, ההיתר אינו מקנה אישור אוטומטי לתעסוקה בישראל, אך עדיין יש לו אפשרות לעבוד על פי הכללים המתאימים, בהגשת בקשה מתאימה, בכפוף לנהלים המפורסמים לציבור באתר מתאם הפעולות בשטחים. 

 מבדיקה שנערכה בנושא, יש תושבי אזור יהודה ושומרון שמחזיקים כאמור בהיתרי שהייה בישראל בהמלצת מתאם הרווחה וברישיון תעסוקה במקביל. כל מקרה נבחן לגופו. במקרים חריגים, בסמכות גורמי האבחון הרלוונטיים אף לאשר בקשות שחורגות מהקריטריונים הקבועים, קרי, מתן רישיון תעסוקה בישראל לתושב שאינו נשוי או שאינו רשום ככזה, כך שאין בנהלים האלה כדי למנוע קבלת רישיון תעסוקה מתושבי אזור להט"בים. 

 יודגש כי בשורת עתירות שהוגשו בשנים האחרונות על ידי גורמים שונים נבחן מתווה הצוות הבין-משרדי על ידי בג"ץ. בעתירות אלו הועלו גם הטענות המפורטות בהצעה לסדר-יום הזו. בכל המקרים בית המשפט לא ראה לנכון להתערב, מאחר שמצא כי הפתרונות שניתנו על ידי קמ"ט הרווחה סבירים ומספקים בנסיבות העניין. יצוין כי בימים אלו תלויה ועומדת עתירה נוספת, שבה דרשו העותרים לאפשר עבודה למי שקיבלו היתרי שהייה בישראל מחמת מאוימות, ללא צורך ברישיון פרטני. עתירה זו טרם הוכרעה. 

מלבד היתרי השהייה שניתנים על ידי המינהל האזרחי, במקרים חריגים ניתן לפנות לגורמי הרווחה בישראל, אשר מעניקים סיוע נוסף בהתאם לנסיבות המקרה, לרבות קורת גג, מזון וסיוע סוציאלי. כל פלסטיני אשר מחזיק בהיתר שהייה זמני בישראל על רקע רווחה ומבקש סיוע בקורת גג, בקשתו נבחנת כמקובל על ידי הגורמים המוסמכים לכך במדינת ישראל. 

משרדי הממשלה הרלוונטיים עושים את מרב הצעדים והמאמצים לתת מענה הולם למבקשי המקלט הן בבריאות, הן בסיוע פסיכו-סוציאלי, וכן במגוון פעולות אל מול האו"ם לקידום היישוב במדינות זרות. 

 מאחר שהנושא הוא רגיש ומורכב, גם מצד מבקשי המקלט, שחווים מצוקה אמיתית עקב מצבם, וכן מצד המדינה, שמחויבת להתנהל על פי הדין, ובמציאות ביטחונית מורכבת, ביקשתי מהארגונים שפנו אליי בנושא – וגם ממך, חברת הכנסת מראענה – באמצעות צוות לשכתי, להעביר מקרים פרטניים, על מנת שאוכל ללמוד גם את הבעיות טוב יותר ולראות כיצד נכון לקיים חשיבה נוספת והיכן אפשר לקדם פתרון נוסף ובמסלול נוסף עם גורמי המקצוע. עד כה לא קיבלתי כאלה. תודה. 


 תודה רבה לסגן שר הביטחון אלון שוסטר. 

 אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה הדחופה לסדר-היום, ונאפשר לסגן השר להגיע למקומו. אתם מציעים להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון? זה מקובל עליך, אדוני סגן השר?

 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 

ועדת הפנים. 


 ראשית נצביע. מי בעד? מי נגד? 

ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 


 בעד – חמישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה הדחופה התקבלה, ותעבור לדיון – –


פנים.


– – בוועדת הכנסת, לקבוע את באיזו ועדה יימשך הדיון. 




 אנחנו נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: מניעת ההתלקחות הבאה וטיפול מעמיק בתשתיות העיר לוד, מס' 1513 ו-1534, של חברי הכנסת ארבל ווסרמן לנדה. ראשית תציג את ההצעה לסדר-היום חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. 


 כנסת נכבדה, חבריי, אני רוצה בכמה דקות שניתנו לי לנאום בפניכם על עיר שנמצאת כ-20 דקות מתל אביב. זו העיר העתיקה ביותר בישראל, יותר מיפו ומירושלים. היא מוזכרת לראשונה כבר בספר דברי הימים, ונהנתה מרצף התיישבותי לאורך כל התקופות בהיסטוריה של ארץ ישראל, מחורבן בית ראשון, דרך התקופה הביזנטית ועד המנדט הבריטי. הבריטים ראו לנכון לעשות שימוש בעיר כעורק תחבורה מרכזי בין קהיר לדמשק, וכמובן, בנו שם את שדה התעופה שאנחנו מכירים עד היום. 

 אני יכולה להמשיך, אך קצרה היריעה מכל נפלאותיה של העיר לוד. למרות כל זאת, רבותיי, לוד עולה כיום לכותרות לרוב בהקשרים מאוד שליליים, בגלל הפשיעה שמשתוללת ללא רסן ברחובותיה. איך יכול להיות שבלב המדינה אנחנו עדים מדי יום לשריפת רכבים, ליריות ולחיסולים? כל מי שהסתובב לאחרונה בשכונת הרכבת או ברמת אשכול יודע בדיוק על מה אני מדברת. ההזנחה ואיכות החיים הירודה בשכונות האלה זועקות לשמיים. המתחים, שכאילו דעכו אחרי שומר החומות, נותרו בעינם. אחרי שריפת הרכבים, היריות והבק"תבים נותרו מתחים חמורים מתחת לפני השטח, וכל גפרור קטן עלול להצית מחדש אש גדולה ומסוכנת. המהומות הבאות בעיר הן רק עניין של זמן, ולכן, כל הערים המעורבות בישראל מחייבות יחס מיוחד,אך מכל הערים, עומדת לוד בלב העניין. 

אני קוראת לכם במעמד הזה להצטרף לקריאה שלי שלא לשכוח את לוד. אני שבה ואומרת כאן שאין לסוגיית הערים המעורבות בישראל אבא ואימא, לא בממשלה ולא בכנסת. חוץ מ-1% מתוך כל תוכנית החומש הגדולה של 30 מיליארד שקל ועוד 50 מיליון שקל במסגרת קולות קוראים של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אין תקציב ייעודי לערים המעורבות, ובכלל זה לעיר לוד. מכאן, שכונות כמו שכונת הרכבת ודומותיה תישארנה בעינן. זה המקום, רבותיי, שיהיה הראשון שאליו יפנו גורמים עוינים מאיראן, מהחמאס ומהחיזבאללה בניסיונותיהם הבלתי-פוסקים לרתום גיס חמישי מבפנים. זה מסוג המקומות שממנו צומחים הייאוש והתסכול מהפערים הכלכליים והחברתיים.


 תודה.


 תודה רבה.


 תודה לחברת הכנסת רות וסרמן לנדה. אני מזמין את חבר הכנסת משה ארבל להציג את ההצעה לסדר-היום. עד לכאן נשמעה האנחה הזאת. 


 – – –


 בבקשה, אדוני.


 מכובדי היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, טרם אקרא מהכתב, בשבילי לוד היא סוג של בית. למרות שנולדתי וגדלתי בפתח תקווה, סבא וסבתא הם בני מושב אחיסמך, הצמוד ללוד. ההתמחות שלי בבית משפט השלום ברמלה הביאה את האוכלוסייה הקשה ביותר מאוכלוסיית שכונת הרכבת בלוד ללשכת ההוצאה לפועל בבית המשפט עוד לפני ההקמה של הרשות לאכיפה וגבייה והפרדתה מבית המשפט. אנחנו לא יכולים להתעלם – ממש מבשרך אל תתעלם.

 בחודש מאי בשנה שעברה, בזמן מבצע שומר החומות, כל מדינת ישראל רותקה וצפתה בזעזוע במהומות הקשות בעיר לוד – עיר מעורבת שיש בה למעלה מ-80,000 תושבים שעלתה באש, ונגררה בעל כורחה, בעקבות מעורבות של גורמים קיצוניים וכנופיות פשע, שמרביתם הגיעו מחוץ לעיר, למעין מלחמת אזרחים עירונית. במהומות יודו אבנים ובקבוקי תבערה ברחובה של עיר, נורו יריות לעבר תושבים יהודים, הושחתו בתי כנסת, בית ספר, מוסדות ציבור, בתי יהודים, מכוניות פרטיות וניידות משטרה, נעקרו תמרורים ומצלמות עירייה ועוד – הרס שלשמחתנו אנו לא רגילים לראות במחוזותינו. במהומות גם נרצח תושב העיר, יגאל יהושע, השם ייקום דמו, סמוך לביתו, בעקבות לינץ' על רכבו.

 הפרעות בעיר חייבו תגבור כוחות משטרה בכוחות משמר הגבול ובכוחות מסתערבים של המשטרה. שר הביטחון הכריז אז לראשונה על אירוע חירום אזרחי במדינה והוטל עוצר לילי בעיר. מאז המהומות חלפה למעלה מחצי שנה, והעיר לוד, מדממת ופצועה, ירדה מסדר-היום הציבורי, אבל הבעיות של לוד לא נפתרו. ביום חמישי לפני שבוע נרצח חוסיין אל-עיסאווי, תושב העיר, על פי ההערכות על רקע סכסוך בין משפחות. ביום ראשון תלמיד כיתה י"א נפצע מירי בשכונת פרדס שניר בעיר. הרצח והירי הפכו לשגרת חיים מדכאת בעיר שבה ניתן לראות את השפעות גל הפשיעה הקשה והרצחנית במגזר הערבי שלא זוכה, לצערי, לטיפול הראוי.

אסור להסכים לכך שתושבים בלב מדינת ישראל – ובכלל, תושבים ואזרחי מדינת ישראל – יתרגלו לחיות במציאות של אלימות, חוסר ביטחון פיזי ברמה הבסיסית ביותר, בשל מאבקים בין כנופיות פשע לעבריינים. הזמן לטפל בעיר לוד הוא לא בזמן מבצע שומר החומות הבא, כשהעיר תעלה באש; הזמן לטפל בלוד הוא עכשיו, כדי למנוע את המהומות הבאות. המשטרה צריכה להכניס כוחות משמעותיים באופן קבוע לעיר, לטפל בבנייה הבלתי-חוקית, לבצע בידוקים בעיר כדי לגלות החזקת נשק לא חוקי, לעבוד יד ביד עם רשות המיסים במבצע לחיסול העבריינות הכלכלית בעיר, ובמקביל, להשקיע השקעה יתרה בתשתיות העיר ובתושבי העיר ולעסוק בצמצום פערים בתשתיות פיזיות וחברתיות, חינוך ובריאות, לעומת ערים אחרות במרכז הארץ. 

אני מצפה מהמשרד לביטחון פנים להשקיע את כל המשאבים בכך, לצד העירייה ומשרד הפנים, ובמידת הצורך משרדים נוספים, בשולחן עגול ייעודי לטובת הדבר. רק טיפול הוליסטי, שמתחשב בכלל ההיבטים של העבריינות ושל צורכי החברה בעיר, ולא נזכר רק כשיש ירי, אלא גוף כזה שפועל מסביב לשעון לתפוס נשק לא חוקי, לפעול נגד בנייה לא חוקית ועבריינות כלכלית שמתחזקת את משפחות הפשע כל השנה – רק כך ניתן יהיה לשקם את העיר החשובה והיקרה הזאת. 

זכיתי בתפקידי הקודם כראש מטה שר הפנים, יחד עם חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, בהנחיית השר דרעי, לקדם בחקיקה סיוע כלכלי מסיבי לעיר לוד מארנונה חלופית לנתב"ג. נתב"ג היה פטור מתשלומי ארנונה. גבינו ארנונה מנתב"ג כדי לסייע לעיר לוד, להזרים כספים לטובת חיזוקה וביצורה של העיר הזו. זה לא מספיק. חייבים יותר. תודה רבה.


 יישר כוח. תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. תשיב השרה יפעת שאשא ביטון. 


– – –


 היא אוהבת – היא אחת מהשרות שעושות כושר, והיא אוהבת את הכושר הזה.


 זה הכושר היחיד שלי. תשאיר משהו.


אל תבלבל אותה עם דפים. אביר, אתה נמצא, עד שהגעת, וכבר רוצה לבלבל אותה? עזוב, יש לה דפים.


בבקשה, גברתי השרה.


 תודה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה וחבר הכנסת משה ארבל, אירועי חודש מאי 2021 חשפו מורכבות גדולה שקיימת בעיר לוד, שקשורה בעיקר למרקם היחסים בין הקהילות השונות בעיר – יהודים, ערבים, ותיקים, חדשים – ובתוך הקהילה הערבית עצמה. בעקבות אירועים מצערים אלה חלו כמה תמורות בעיר, ובהן הגירה שלילית של אוכלוסייה חזקה. מורכבות העיר לוד דורשת התבוננות מיוחדת על העיר ומתן מענים, לרבות תקציבים ייחודיים. תקציב "הטיפול הנקודתי" קוצץ במרוצת השנים באופן משמעותי מ-27 מיליון שקלים ל-8 מיליון שקלים, ומסוגלות העיר לתת מענים לצרכים השונים הלכה ופחתה.

אנחנו רואים חשיבות בחיזוק העיר ככלל, ובתחום החינוך בפרט, ועל כך אני משיבה. חשוב להדגיש כי עם פרוץ הפרעות, ובמטרה להחזיר את החיים לשגרה, הוקם בעיר לוד קבינט רשותי אשר שותפים בו נציגי משרד החינוך. קבינט זה פועל בניסיון לדייק את המענים ולאפשר חיים של שותפות בעיר בכבוד ובהוגנות. הקבינט מתכנס לעיתים קרובות ופועל ליישום התוכניות שנועדו לקדם חיים משותפים. כמו כן, נבנתה תוכנית מחוזית לערים מעורבות, שלוד, כמובן, היא אחת מהן. התוכנית מתייחסת לכלל ההיבטים הקשורים לחינוך, לכלל האוכלוסיות ולכלל השותפים.

יש כמה מרכיבים, ואני אציין כמה מהם: 1. חוסן קהילתי עירוני, ובו אנחנו עושים עיבוי של פעילות השירות הפסיכולוגי בבתי הספר לחיזוק החוסן, ליווי צוותים ומתן מענים פרטניים; 2. דבר נוסף הוא תוספת שעות ייעוץ לבתי הספר, להרחבת המענים הרגשיים. כמו כן, בתוכנית הייעוצית מושם דגש על חוסן אישי וקהילתי, שנקרא דיאלוג קונפליקטואלי; 3. הקצאת שעות תוספתיות לבתי הספר הערביים לקידום תוכניות לצמצום האלימות; שילוב סטז'רים, עובדים סוציאליים מקריית אדם, בהתנדבות, בחמישה בתי הספר לשם הרחבת המענה הטיפולי התומך; בניית קהילות לומדות משותפות של יהודים וערבים בקרב מורים, מנהלים ורכזים; הקצאת משאבי הדרכה ויצירת קהילות מעורבות של רכזים במסגרת יצירת תשתית לחיים משותפים; הקמת צוות לשעת חירום רשותי וצוות לשעת חירום בית ספרי. אלה בעצם מטמיעים את הכניסה לבתי הספר והסיוע בהקמה ומיסוד של כלל צוותי החירום בכלל ביישוב. 

דבר נוסף: פעילות העשרה ופנאי. התקבלו החלטות בנוגע להרחבת המענים בתרבות הפנאי של התלמידים, וגויסו המשאבים לכך. התוכנית כוללת 100% של ילדי העיר. כל תלמיד בעיר לוד, מכיתה א' עד כיתה י"ב, לוקח חלק בתוכנית חברתית אחת לפחות – תנועת נוער, חוג, וכיוצא בזה. התוכנית החלה לפעול כפיילוט בארבעה בתי ספר בעיר, וכמובן הוא יתרחב, כפי שאמרתי, לכלל תלמידי היישוב.

 הרשות לביטחון קהילתי מקצה מדריכי מוגנות ורכזי נוער בתקצוב שווה למגזר היהודי והערבי. כמו כן מופעלות תוכניות העצמה לנוער. ההיבט הנוסף הוא מיגון מוסדות ציבור בשכונת רמת אשכול. פה אני צריכה לומר שפערי מיגון במוסדות חינוך קיימים בכל רחבי הארץ. אנחנו מכירים את זה, לצערנו הרב, וצריך להשקיע בכך. אך השלמת פערי מיגון בדיעבד תהיה אך ורק מתקציב ייעודי תוספתי לתקציב משרד החינוך, ובביצוע פרויקטלי עם פקע"ר, עם פיקוד העורף. יש מענה משלים שנקרא "הכי מוגן שיש", כלומר הכנת תוכנית התגוננות בית ספרית שכוללת תרגול שוטף, בניית צוותי חירום וכו'. אבל לטובת חיזוק המבנים עצמם, אנחנו חייבים השלמת תקציב מפיקוד העורף, וצריך בהחלט לעבוד על כך.

 מלגות לסטודנטים למגורים בלוד – כחלק מתוכנית מעורבות אקדמיה בקהילה מתקצבת ות"ת – ועדת תכנון ותקצוב – מלגות עבור קהילת סטודנטים בעיר לוד. השנה פעילים 125 סטודנטים בתוכנית ומבצעים פעילות חברתית וגיבוש קהילתי. המלגה ניתנת בעבור שכר לימוד ובעבור מגורים. בנוסף, סטודנטים בני העיר נהנים ממלגה בתמורה לשעות התנדבות בקהילה. סטודנטים אלה בהחלט תורמים למרקם האנושי ולחוסן הקהילתי בעיר. זו התשובה בצורה מסודרת. יש פעילויות חינוך שנעשות, גם ברמת המחוז, גם ברמת היישוב. 

 אני מוכרחה לומר גם משהו ברמה האישית, בנוסף. הנושא של הערים המעורבות, ובכלל מרקם היחסים בין הקהילות השונות במדינת ישראל – אגב, אנחנו רואים את זה, ערבים ויהודים. אני יכולה לומר לכם שאנחנו פגשנו את זה בתקופת הקורונה גם בהקשר של חרדים וחילונים, ואנחנו רואים שיש משהו שקורה בחברה הישראלית. ככל שמשבר הקורונה נמשך, הדבר הזה רק הולך ומעמיק. אנחנו בהחלט נדרשים לאיזשהו תהליך של ריפוי בחברה.

היישובים המעורבים באמת חוו טלטלה גדולה מאוד במבצע שומר החומות, ואני חושבת שהם השפיעו על כלל האוכלוסייה במדינת ישראל, כי כולם חוו את החוויה הזאת, מי מרחוק ומי מקרוב. הם מוכיחים לכולנו שאנחנו צריכים לעשות פעולות משמעותיות בשביל ההתמודדות של היישובים האלה בתוך הקהילה שלהם עצמם ובין הקהילות השונות בתוכם. במסגרת החינוך אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים לעשות, וכמובן שצריכים שיתופי פעולה של משרדים נוספים כדי לתת מענה גם בתחומים האחרים. זאת תשובתי. תודה רבה. 


– – – 


 אתם מבקשים באמת לדון בוועדה? 

 אז אנחנו נצביע על ההצעה הדחופה לסדר-היום. בבקשה, חברים. 

ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון הפנים נתקבלה. 


 בעד – חמישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה הדחופה לסדר-היום התקבלה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון הפנים. מוסכם?


 בוועדה לביטחון הפנים.


 בוועדה לביטחון הפנים. 


תודה.


מצוין.

חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט"ו בשבט התשפ"ב, יום הולדתה של הכנסת, 17 בינואר 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. 

הישיבה ננעלה בשעה 19:12.