היום יום שני ט"ו בשבט התשפ"ב, 17 בינואר 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לדיון מוקדם, החל מהצעת חוק פ/3005/24 וכלה בהצעת חוק פ/3065/24: הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון, בחירת מקום אשפוז), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן, הצעת חוק שכר מינימום (תיקון, שכר אחיד לעובד צעיר), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין ועלי סלאלחה, הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון, הגבלת זכות העמידה), מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, קצבת תלויים לאלמן), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת מוסי רז, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, פטור מהיטל השבחה בגין זכאות לסיוע ממשלתי בדיור), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף, הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות (תיקון, היטל על שקית נשיאה חד-פעמית), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, עמיחי שיקלי, מוסי רז, גבי לסקי, אלון טל, נעמה לזימי, נירה שפק ורם שפע, הצעת חוק המרכז למורשת יהדות תוניסיה וג'רבה, התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת יום טוב חי כלפון, הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראות מיוחדות לעניין יישובי מיעוטים) (הוראת שעה), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת מאזן גנאים, מנסור עבאס, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין, הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון, איסור הגבלת גיל בהרשמה למוסד להשכלה גבוהה), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, הצעת חוק הקלות במס על רכישת מכשיר ניידות מסוג קלנועית (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי לאפוטרופוס), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת מוסי רז, הצעת חוק העונשין (תיקון, חובת דיווח של איש דת או טוען רבני), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פרישה מסיעה והגבלת הזכות לכהן כיושב-ראש ועדה או כסגן), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת יואב בן צור, הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, מיכל רוזין, גבי לסקי, אבתיסאם מראענה, עלי סלאלחה ואלון טל, הצעת חוק זכויות חברתיות ושירותי רווחה לאנשים עם אוטיזם, התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת יואב בן צור, הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין, עוולה אזרחית (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון, בני זוג מאותו מין), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין, הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון, סיוע משפטי לנפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי, הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון, בחירת מקום אשפוז), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, הצעת חוק הממשלה (תיקון, חוות דעת של רשות ציבורית בענייני חקיקה), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין ומוסי רז, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, אי-הפליה בשל שירות צבאי או שירות לאומי), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין, הצעת חוק מרשם שמות מתחם בישראל, התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת יוסף שיין, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, לימור מגן תלם, אלינה ברדץ' יאלוב שרון רופא אופיר, הצעת חוק זכויות החולה (תיקון, הזכות למינוי מתורגמן רפואי), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון, העסקת עובדי הוראה בחוזה אישי), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז, הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון, זכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר לרבות את מין מבצע העימות), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון, רישום שעות עבודה של עובדים באתרי בנייה), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת אבתיסאם מראענה, אוסאמה סעדי, ג'ידא רינאוי זועבי, מאזן גנאים, סמי אבו שחאדה, יסמין פרידמן, טטיאנה מזרסקי, מוסי רז, מיכל רוזין, אלון טל, עלי סלאלחה ועופר כסיף, הצעת חוק פריסת תשלום חוב ללא תוספת ריבית או אגרה, התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי, הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, הנחה בארנונה לאזרח ותיק המתגורר בדירה שאינה בהחזקתו), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין, לימור מגן תלם ושרון רופא אופיר, הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון, מצב חירום בשל מגפה עולמית), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, הצעת חוק העונשין (תיקון, הסדר חילוט בעבירת סחר בנשק), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת רות וסרמן לנדה, מופיד מרעי, אלון טל, משה טור פז, סימון דוידסון, יום טוב חי כלפון ונירה שפק, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, קצבת ילדים כפולה בלידת תאומים או יותר), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, גמלה בשל דיכאון לאחר לידה), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי, הצעת חוק הפסקת היריון, התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי, הצעת חוק העונשין (תיקון, איסור הנפת דגל של מדינת אויב או של הרשות הפלסטינית בגופים המתוקצבים או הנתמכים על ידי המדינה), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת אלי כהן, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכתזית), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, ינון אזולאי, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, מאיר פרוש, חוה אתי עטייה, אוריאל בוסו, בצלאל סמוטריץ', פטין מולא, אבי מעוז, עופר כסיף, איתמר בן גביר, אופיר סופר, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, שלמה קרעי, עמיחי שיקלי, משה אבוטבול, שמחה רוטמן ואורית מלכה סטרוק, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון, מניעת אלימות כלכלית), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי, הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראות שעה, הארכת תוקף), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת יואב קיש, הצעת חוק המועצה לענף הלול (תיקון, ויסות הייצור והשיווק של תוצרת הלול), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת רם בן ברק, הצעת חוק להגברת השקיפות בפעילותם של גופים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, צמצום הפער בין עובדים עצמאים לעובדים שכירים), התשפ"ב 2022, מאת חברות הכנסת קרן ברק וקטי קטרין שטרית, הצעת חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה (תיקון, אי-פתיחת חקירה בשל יבוא בהיצף בשוק מונופוליסטי או ריכוזי), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון, הצבעה מרחוק לחבר הכנסת בשל היעדרות מוצדקת), מאת חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש, הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון, ייעול האכיפה וביטול חדרי העישון), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן, הצעת חוק לימוד חובה (תיקון, התאמת לוח החופשות לימי העבודה במשק), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת שרן מרים השכל, אמילי חיה מואטי, שירלי פינטו קדוש ומשה טור פז, הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון, הגדרת יהודי), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת אבי מעוז, הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון, פגיעה נפשית כתוצאה מפגיעות איבה רבות ותכופות), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת נירה שפק, משה טור פז, מיכאל מלכיאלי וולדימיר בליאק, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, פיצויים בשל הפקעה), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת איימן עודה, הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון, גילוי נאות ונטל תשלום דמי תיווך), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין, לימור מגן תלם ושרון רופא אופיר, הצעת חוק עיקול ותפיסה מידתיים של נכסים המוחזקים בידי צד שלישי (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, חובת התקנת תשתית לעמדת טעינה לרכב חשמלי), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר, הצעת חוק המשטרה (תיקון, התיישנות עבירות), תשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת יום טוב חי כלפון, עידית סילמן, ניר אורבך, שירלי פינטו קדוש וטטיאנה מזרסקי, אפרת רייטן מרום, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון, בניין שניזוק או נהרס), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי, הצעת חוק ירושלים ובנותיה, התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת ישראל כץ, שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ', קרן ברק, אוריאל בוסו, אופיר אקוניס, אופיר כץ, מאי גולן, ינון אזולאי, עמיחי שיקלי, משה אבוטבול, פטין מולא, יואב גלנט, קטי קטרין שטרית, דוד ביטן, אורלי לוי אבקסיס, דסטה גדי יברקן, מיכל וולדיגר, אורית מלכה סטרוק, יואב בן צור, אריה מכלוף דרעי, יריב לוין, אבי דיכטר, דוד אמסלם, משה ארבל, חיים ביטון, מאיר פרוש, יואב קיש, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, יעקב מרגי, אלי כהן, חוה אתי עטייה, יצחק פינדרוס, יולי יואל אדלשטיין, אופיר סופר, מכלוף מיקי זוהר, ניר ברקת, מירי מרים רגב, בנימין נתניהו, יובל שטייניץ, יעקב ליצמן, איתמר בן גביר, צחי הנגבי, אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר, אבי מעוז, גילה גמליאל, מיכאל מלכיאלי, שמחה רוטמן וישראל אייכלר, הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי, התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת יעל רון בן משה, צבי האוזר, מופיד מרעי, אלון טל, קטי קטרין שטרית, ינון אזולאי ויעקב מרגי, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס במועצות אזוריות בעלות רוב מוטב), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס במועצות אזוריות בעלות רוב מוטב), התשפ"ב 2022, מאת חברת הכנסת ענבר בזק, הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון, הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב 2022, מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', ולדימיר בליאק, משה גפני, שלמה קרעי, מיכאל מלכיאלי, אורי מקלב, משה ארבל, חיים ביטון, אורית מלכה סטרוק, ינון אזולאי, חוה אתי עטייה, דסטה גדי יברקן, דוד ביטן, גילה גמליאל, קרן ברק, ישראל כץ, דוד אמסלם, קטי קטרין שטרית, יצחק פינדרוס, אופיר אקוניס, יעקב אשר, מאיר פרוש, יריב לוין, יואב גלנט, אופיר כץ, אמיר אוחנה, יעקב מרגי, יעקב ליצמן, אריה מכלוף דרעי, יולי יואל אדלשטיין, איתמר בן גביר, משה אבוטבול, אופיר סופר, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, אלי כהן, אוריאל בוסו, יואב בן צור ואבי מעוז, הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון, היתר לשיווק ומכירה של ביטוח נסיעות לחו"ל), התשפ"ב 2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי. נוסח מתוקן להצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (חיוב שיווק פוליסה), התשפ"ב 2022, פ/2975/24, של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. תודה. תודה רבה למזכירת הכנסת. ישיבה מיוחדת של הכנסת לציון 73 שנים לכינון הכנסת בט"ו בשבט. אני מתכבד להביא כמה דברים בשמי ובשם הכנסת. מכובדיי השרים, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, ראש הממשלה החליפי, לא הגיע, מזכירת הכנסת ירדנה מלר, מנכ"ל הכנסת גיל סגל, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, העובדים המצטיינים של הכנסת ומשמר הכנסת, היום, חברי כנסת נכבדים, היום, בט"ו בשבט תש"ט, בשנת 1949, התכנסה לראשונה כנסת ישראל. 73 שנים אחרי, אני מתכבד לפתוח את הישיבה המיוחדת לציון כינונה של הכנסת. בנאומו הראשון אמר יושב-ראש הכנסת יוסף שפרינצק: "נטענו היום את האילן הגאה, אילן עצמאות ישראל. שומה על האספה המכוננת לטפח את העץ הזה ולדאוג לכך שיישא פרי ובצילו ישכון העם לבטח, ישכנו לבטח כל תושבי מדינת ישראל". חבריי חברי הכנסת, כשהחליטו נבחרי העם לאחר הבחירות הראשונות לאספה המכוננת לקרוא לבית המחוקקים הישראלי "הכנסת", לא היה זה מהלך טכני או פורמלי לשינוי שמו של בית המחוקקים הישראלי, אלא מהלך היסטורי להקמת בית. הבית הזה, הכנסת הזאת היא בית במלוא מובן המילה, בית שאליו שייכים כל אזרחי המדינה וחלקי העם שהופרדו בנדודים במשך אלפיים שנה והתאספו יחדיו מכל הגלויות, בית שבו לכולנו יש מקום, גם למיעוטים שחיים במדינה. במובן זה, אופוזיציה חזקה היא הכרח לקיומה של דמוקרטיה בריאה. בלעדיה קולות של חלקים בציבור הישראלי אינם באים לידי ביטוי, בלעדיה הביקורת הנדרשת של הכנסת אינה שלמה. חבריי חברי הכנסת, בכל בית יש ויכוחים. בבית הזה הוויכוחים הם חלק אינטגרלי ממהות קיומו. היכולת שלנו לנהל את הוויכוחים באופן ענייני, באופן מכבד ככל האפשר, הוא מה שאפשר להחלטות יותר טובות להתקבל עבור הציבור. השיח המוקצן, הרעיל והאלים לא משרת את הבית הזה ולא עושה שירות טוב לאף אחד מאיתנו. תאמינו לי, זה לא קשור לסגנון ולא לדיבור עם הידיים. כל אחד וסגנונו הוא. זה קשור לכבוד הדדי וליכולת לנהל את הוויכוחים בינינו באופן כזה שהציבור יפיק מהם תועלת, שהקול יישמע ויחדור מבעד לפוזיציות ויצליח לשנות, ויכוח על ה-issue ולא על האיש. אני תקווה שהשיח הקשה שליווה את החודשים האחרונים יתמתן ויהיה יותר ענייני, מכל צידי הבית. יש לנו מחויבות ואחריות לשמור על כבודה של הכנסת ומעמדה, כדי שהפירות שמייצר הבית הזה, שעליהם דיבר שפרינצק, לא יהיו רעילים אלא אכילים עבור הציבור. חבריי חברי הכנסת, בחצי השנה האחרונה הכנסת חזרה לעבוד בטורבו: הקמנו ממשלה, בחרנו נשיא והשבענו אותו, העברנו תקציב מדינה, והכנסת עובדת מסביב לשעון: במליאה ובוועדות עוברת חקיקה ממשלתית ופרטית, נושאים עולים לסדר-היום, כ-750 שאילתות של חברי כנסת קיבלו מענה, וזה המון, מאז פתיחת המושב, לפני קצת יותר משלושה חודשים, אירחה הכנסת כ-30,000 מבקרים וקיימה כ-200 אירועים ושדולות של חברי הכנסת. אומנם בתקופה האחרונה נאלצנו להעביר חלק מהפעילות לזום בגלל התפשטות האומיקרון, כדי לשמור את ליבת הפעילות של הכנסת בוועדות ובמליאה, אבל אני מאמין שבמהרה, כשגל האומיקרון ישכך ויחלוף, נסיר את ההגבלות לכל הפעילויות. כנסת ישראל עובדת ופעילה, בועטת ותוססת מאי פעם, ואני קורא לחבריי באופוזיציה, שלקחו חלק ברוב הפעילות בבית, לקחת חלק פעיל גם בוועדות. המחלוקות בין הקואליציה לאופוזיציה לטעמי אינן כה גדולות. בכוונתי לפתוח בסבב נוסף של מגעים בין הצדדים כדי להגיע לעמק השווה ולסיים את המחלוקת הזו, שמעיבה על פעילותה של הכנסת למן הקמתה. פגשתי באופוזיציה מספיק אנשים שרוצים בטובת הבית הזה ופועלים כדי לסיים את הסאגה הזו. אני מאמין שנצליח לגשר על הפערים. חבריי חברי הכנסת, ביום חגה של הכנסת אני רוצה לברך בשם כולנו את עובדות ועובדי הכנסת ולהודות להם על המסירות והמקצועיות שהם מפגינים מסביב לשעון, יום ולילה. הבית הזה לא יכול לפעול בלעדיהם. אתם, אלו היושבים ביציע, המצטיינים מאת עובדי הכנסת, אתם מאפשרים לריבון לקיים את מחויבותו לציבור ולכנסת. תודה רבה לכם על כל העשייה. ותרשו לי לברך, אני הייתי מוחל הפעם על מחיאות הכפיים. תרשו לי לברך בהזדמנות זו את המצטיינים מביניהם שנמצאים איתנו כאן ביציע: ברוכים תהיו. תודה רבה על העשייה שלכם מסביב לשעון. מזל טוב לכנסת שלנו. ט"ו בשבט שמח. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת נפתלי בנט, ראש הממשלה, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רפואה שלמה, וטוב לראות אותך שוב, שר החוץ. ולכל חברי הכנסת שהיו מאומתים וחזרו, השרים שהיו מאומתים וחזרו, טוב לראות אתכם. היהדות היא הדת והמורשת של הוויכוח. יסוד היהדות זה תרבות הוויכוח, מימי התנ"ך דרך התנאים, האמוראים ויותר מאוחר ועד ימינו אלה. הוויכוחים שנמשכים ביהדות הם ויכוחים על פני דורות רבים. לפעמים הדורות המאוחרים יותר מנהלים ויכוח על מה היה הוויכוח של הדורות הקודמים, וכך התפתחה ההלכה היהודית. למעשה, כיום, כשלומדים גמרא, לומדים את ההלכה לא לשם השורה התחתונה, השורה התחתונה ידועה, אבל בשביל זה הולכים לפוסק. זאת אומרת, אם נכנסים לישיבה בגוש עציון, במרכז, בחברון, לא משנה איפה, אתם תראו בחורי ישיבות מתווכחים בלהט כשהדבר האחרון שמעניין אותם זה השורה התחתונה. הוויכוח הוא לשם הוויכוח, לשם העמקה, הבנה, חידוד, שיוף של המורשת שלנו ושל התפיסות. ידוע שהיו בתקופת המשנה שני בתים, בית הלל ובית שמאי, שחלקו, וגם ידוע שהלכה הייתה כבית הלל. למה הלכה הייתה כבית הלל? שאלו חז"ל, והם הסבירו: הלכה הייתה כבית הלל מכיוון שהם היו נוחים, ונדמה לי שהביטוי היה "עלובין", ותכף נסביר את זה, וגם מפני שהם היו מקדימים את בית שמאי. מה זה אומר? ואיך יכול להיות שוויכוח או דיון הלכתי יוכרע כי מישהו יותר נחמד? כי זה בעצם מה שמשתמע פה: יותר נוחים, יותר עלובין. למה הלכה כבית הלל בגלל שהם יותר נוחים? יש פה משהו מאוד עמוק, משהו מאוד עמוק: הלכה כבית הלל מכיוון שהיו מקדימים את בית שמאי. כלומר בית הלל, לפני שהם היו מגבשים את העמדה שלהם בצורה מלאה, הם קודם טרחו ללמוד לעומק ועם ראש פתוח את כל מה שהיה לבית שמאי לומר, ורק אחרי שהם למדו לעומק את עמדת היריבים שלהם, ולא רק למדו לעומק, אלא למדו לעומק תוך מוכנות להשתכנע, זאת אומרת, הם לא למדו את היריב רק כדי שנדע מה לענות לו, אלא למדו את היריב כי אולי הוא צודק ואולי הטיעונים שלו משכנעים, אז רק אחרי שמיצו את העבודה הזאת, אם אחרי שהם מיצו את העבודה הזאת הם הגיעו למסקנה שזאת עמדה לא נכונה, רק אז הם אמרו את עמדתם. ולכן, זה כבר הגיוני, כי בית שמאי לא עשו את זה לגבי בית הלל. אז אם יש צד אחד שלומד את כל הצדדים וצד שני שלומד רק את הצד של עצמו, מן הסתם, לאורך זמן התוצאות של הצד שלומד את שני הצדדים יהיו תוצאות יותר טובות. והדבר השני, "מפני שנוחין היו ועלובין", לא במובן שהם היו חלילה עלובים, אלא, אני מפרש, ההבנה הפשוטה, כי הם שמו את האגו בצד. הם התעסקו בוויכוח לגופו של עניין ולא לגופו של איש, לא לגופו של מגזר ולא בצורה אוטומטית, אלא באמת הניחו בצד את האגו. אני חושב שהסוד, סוד ההצלחה של מדינת ישראל, טמון במורשת הזאת, שרואים אותה, כאמור, מישיבת חברון ועד מסדרונות ההייטק בתל אביב או בהרצליה, כי גם בחברון, מי שעכשיו, זה לא רחוק מפה, יצעד כמה צעדים וייכנס, הוא ישמע צעקות, צעקות של חברותות צועקים אחד על השני, אבל זה צעקות של אהבה, לא של אנשים ששונאים, למרות שברגע המחלוקת הם כועסים. וגם אם הוא ייכנס עכשיו למסדרון בהייטק בהרצליה, הייתי שם, הייתי גם בישיבה וגם בהייטק, גם שם הוא ישמע צעקות: מה פתאום, צריך ככה, צריך ככה. ואלה מחלוקות לשם שמיים. מחלוקות לשם שמיים סופן להתקיים, וזאת הדרך. בעיניי זה אחד הסודות הגדולים של אומת ההייטק, של העם שלנו, של ההצלחה הגדולה של מדינת ישראל. היום יום ההולדת של הכנסת, היום ט"ו בשבט, חג לאילנות וגם חג לחופש הרעיונות ולפרלמנט הישראלי, 73 שנים. הכנסת ידעה מחלוקות מאוד קשות: ידעה את מחלוקת השילומים בין בגין לבן-גוריון, מחלוקת קשה מאוד עם שני צדדים, שאתם יודעים מה, קטונתי, אני לא יודע מה הייתי עושה. שנים מועטות אחרי השואה אנחנו מקבלים שילומים מגרמניה. האם לוקחים? כי יש בזה מעין תחילת כפרה או סליחה. ומצד שני, אנחנו מדינה חסרת משאבים שצריכה להתקיים מול אויבים. זאת מחלוקת, והיו פה הפגנות בכל הארץ וקשיים, והמחלוקת הוכרעה. היו פה מחלוקות בתקופת אוסלו, קשות מאוד, כשחלק מהעם אמר: כדאי ללכת על שלום או ניסיון לשלום עם הפלסטינים, וחלק אחר מהעם אמר: מה פתאום, זה לא יביא שלום, זה יביא מלחמה, ובכלל לא צריך למסור סנטימטר אדמה מהארץ שלנו. פה דווקא יש לי עמדה, אבל גם זו הייתה מחלוקת על מהות. על מהות. בתקופה האחרונה, בשנים האחרונות פה, בבית הזה, ומפה התגלגלה לעם רוח של מחלוקות לא לשם שמיים. "לא לשם שמיים" זה במילה אחת "סתם". סתם. מחלוקת על כלום, שנאה אוטומטית, עמדות אוטומטיות. העמדות בכלל נקבעות לפי הצדדים, ולא הפוך. יכול להיות שאדם מסוים, איש פוליטי מסוים, מנהיג פוליטי, יגיד ככה, אז כולם יגידו ככה, א'; ואם אחר כך הוא משנה ל-ב', אז כולם יגידו: מה פתאום? ב', על אותו נושא. האם ראוי לשבת עם רע"מ בממשלה? כשמישהו אומר: כן, ראוי, זה הסכמי אברהם, אז כולם אומרים: כן, זה כמו הסכמי אברהם, רק בבית. ואז, ברגע שאותה דמות מחליטה שזה לא טוב, הופ, הופ, משנים כל הצייצנים: מה פתאום? מה שאמרנו אתמול לא רלוונטי, כי הוא אמר הפוך. זאת לא מחלוקת לשם שמיים. מחלוקת שלא לשם שמיים היא צעקות של שנאה נטולות יסוד, הפצת קיטוב, מה שבסוף מביא לשיתוק. לא רק פה, גם הידידה הגדולה שלנו, ארצות הברית, בשנים האחרונות הם נמצאים בקיטוב משתק, לא מצליחים להעביר חוקים מאוד מאוד יסודיים, והעסק משותק. כמדינת ישראל אנחנו צריכים להיות אור לגויים, לא רק ב-Waze, לא רק בהייטק, לא רק בחיל האוויר שלנו, לא רק בסטנטים, לא רק במערכות השקיה מתקדמות, אלא גם באיך בשנת 2021 מנהלים מדינה דמוקרטית רוויית ויכוחים בצורה נכונה. אני רוצה לאחל לכולנו, האופוזיציה, שיש בה אנשים מצוינים, הקואליציה, שיש בה אנשים מצוינים, האופוזיציה, שיש מחלוקות, והקואליציה, שבתוכה יש מחלוקות: אם עם צמא חיים אנחנו, אנחנו חייבים, חייבים כצו קיומי, לנהל פה, בבית הזה, ובעם, מחלוקות לשם שמיים. זה האיחול שלי ליום ההולדת של כנסת ישראל. תודה רבה. תודה רבה לראש הממשלה. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי כולם, יום ההולדת לכנסת הוא יום חג לעם ישראל, הוא יום חג לדמוקרטיה הישראלית, הוא גם יום, אדוני היושב-ראש, של חשבון נפש לכל אחת ואחד מאיתנו. הכנסת היא ולא אחרת סמל הריבונות של העם היהודי ששב לארצו. היא, הכנסת, אנחנו. בכל הכבוד הראוי, ויש כבוד, וגם הייתי חבר בה, לא הרשות המבצעת היא סמל הריבונות ולא הרשות השופטת היא סמל הריבונות. הכנסת היא סמל הריבונות. הקונגרס הציוני הראשון והבאים אחריו, אדוני היושב-ראש, תחילתה של הדמוקרטיה היהודית הציונית, הקונגרסים האלה חשובים. הצהרת בלפור חשובה. ועידת סן רמו, כדאי ללמוד עליה קצת, חשובה. החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר חשובה. כולן חשובות. כולן, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חלק מיסודותינו, חלק מן הסיפור הציוני, מן הסיפור היהודי. אין סיפור ציוני בלי להיות יהודי, זה לא קיים. כל מי שינסה לבדוק אחרת, להגיד אחרת, אין דבר כזה. אבל, אדוני היושב-ראש, אבן היסוד שבלעדיה אין מדינה, אין מדינת ישראל, אין דמוקרטיה, אין קיום לעצמאות של עמנו, זוהי הכנסת. אמרתי, כל הרשויות חשובות, כולן אבן יסוד בדמוקרטיה, ואני חייב להגיד לכם, גם אם לעיתים יותר מנדמה שהרשות השופטת, בשל סמכויות חוקתיות שניתנו לה כאן, אדוני, בוועדותיה של הכנסת, באולם המליאה עצמו, ברוב מקרי, אגב, תבדקו, לא ברוב של 61, ברוב קטן, היא עצמה מבטלת חוקים שנחקקו כאן על ידי רוב, מחייבת את הכנסת בחקיקתם של אחרים, אגב, תמיד עם מועד, תמיד יש לנו דדליין. תמיד, או מתערבת, ואני חייב להגיד לכם, חבר הכנסת אדלשטיין, ההתערבות בסדר-יומה של הכנסת, אדוני היושב-ראש, בסדר-היום, היה מבחינתי קו אדום שנחצה, ושכל חבר או חברה בכנסת, תהא השקפתו אשר תהא, חבר הכנסת בגין, מימין ומשמאל, כולם היו חייבים לעמוד על רגליהם כדי למחות על כך או להתריע על התקדים המסוכן שהוא קיפל בתוכו, ללא הבדלים של השקפות פוליטיות, אדוני היושב-ראש, משום שלפני שנה או שנה וחצי, התערבות בסדר-היום היה הדבר המתאים לחלקים מן הבית ולא היה מתאים לחלקים מן הצד השני של הבית, ובעתיד, בשל התקדים המסוכן הזה, הדברים עלולים להתהפך. שמרו על כבודנו. אני אומר כאן לנשיאת בית המשפט העליון, אמרתי את זה בעבר בטקס לזכר קורבנות אלטלנה בבית העלמין בנחלת יצחק לפני עשר שנים, היה ויכוח דומה: אנחנו מכבדים אתכם, תכבדו אותנו. בבקשה, תכבדו אותנו כמו שאנחנו מכבדים אתכם. זה הכול הדדי. אדוני היושב-ראש, עד דצמבר 1949 פעלה הכנסת מתל אביב, מקולנוע קסם, המוכר היום לרבים כבניין מגדל האופרה. לימים נקרא החוף שממול "חוף ירושלים". הבחירות הראשונות התקיימו בינואר 1949, ולא בכדי התכנסה הכנסת הראשונה לישיבתה הראשונה בט"ו בשבט, כדי להוכיח את הקשר של העם היהודי לאדמתו. מי שאוהב את ארצו, נוטע בה, מי שאוהב את ארצו, מכה בה שורש. מי שזאת לא ארצו עוקר, ואחר כך גם מתגאה בזה ברשתות החברתיות: עקרנו את העצים, ולעיתים, אדוני היושב-ראש, מסביב, לא רחוק מביתך, מצית ושורף. במהלך השנים אושרו כאן הסכמי שלום, האחרונים שבהם הסכמי אברהם, ודֻווחו בה, חבר הכנסת בן ברק, מהלכים של פתיחת מלחמות, ולעיתים גם דֻווחו בה מהלכים מתוך המלחמה עצמה, למורת רוחו של הצבא או של הצנזורה הראשית. תפיסתו של הרוצח הגרמני הנאצי, יימח שמו, אדולף אייכמן, ההודעה הייתה בכנסת, ומנגד אושר בה, כפי שצוין, הסכם השילומים, שלעיתים היה נדמה שמקרב אותנו למלחמת אזרחים של ממש. אנואר סאדאת המנוח נאם כאן, כאן, על הדוכן הזה, ומנחם בגין הכריז כאן: לא עוד מלחמה. על חודו של קול הוכרעו כאן הסכמי אוסלו, ויצחק רבין המנוח התחייב כאן כי בבחירה בין שלמות ירושלים לבין השלום, הוא בוחר בירושלים. כך אמר. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, 13 שנים אני חבר בבית הזה. עד יומי האחרון אתרגש להיזכר בצמד המילים הקצר מאוד "מתחייב אני", שבהן הפכתי רשמית לחבר בכנסת ישראל. ראיתי באולם הזה וגם בוועדות אירועים רבים, ישיבות חגיגיות, ואני חייב להגיד לך, גם עצבניות, ובילינו כאן לא אחת עד אור הבוקר. אגב, זאת לא המצאה של הכנסת הזאת. זאת לא המצאה של הכנסת הזאת. דבר אחד אני יכול לומר: לצערי, בתקופת הכנסת הזאת השיח בה הוא בשפל המדרגה. מזמן נחצו הקווים האדומים והוסרו כל ההגבלות. גידופים, שידע הבית הזה מדי פעם כמעט מתחילתו, הפכו לעניין שבשגרה. כללים שהיו נהוגים בה עשרות שנים נמחקו כלא היו. במחי יד ובלא הינד עפעף התקיימו כאן, אגב, רק לאחרונה, ממש לפני שבועיים-שלושה, דיונים בניגוד מוחלט לעמדת הייעוץ המשפטי, לא שהוא חזות הכול, הייעוץ המשפטי, ממש לא, אבל דברים שהיו אסורים ומוסכמים נפרצו. ייצוג האופוזיציה בוועדות על פי גודלה של הסיעה, אחרי 73 שנים לא קיים עוד. האם השיח הציבורי, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הושפע מאיתנו, או שאנחנו מושפעים מן השיח הציבורי? זו שאלה, זו שאלה שיש עליה מחלוקת בתשובה, אבל התשובה צריכה להיות ברורה וגם חדה: הבית הזה, האולם הזה ביתר שאת, וגם ועדות הכנסת, חייב להוביל את השינוי בשיח האלים שהשתלט על מדינתנו, ודאי שבהשפעת הרשתות החברתיות, ובעיקר הרשת החברתית המכונה טוויטר. ההידרדרות בשיאה, ואני אומר לכם כאן היום, עוד לא מאוחר לעצור. את "טעם הדמוקרטיה" כתב זאב ז'בוטינסקי  יש כאן אחדים המחשיבים את עצמם ממשיכי דרכו, במפלגות שונות ומשונות, ובכן, אני אומר לחבריי בקואליציה: נהגו כפי שהורה מורנו, לפחות מורי ומורנו, זאב ז'בוטינסקי, בדרך הפשרה וההסכם על מנת להחזיר את הכנסת לתפקוד מלא, אדוני היושב-ראש. חובתנו מכל צידי הבית, משום שאין איש שחף מזה, וזה לא רק מימין לשמאל, הטענה הזאת היא מגוחכת, היא גם שקרית, זה באותה מידה לפחות משמאל לימין, מאז ראשית הציונות, אגב. חברת הכנסת רוזין איננה נמצאת כאן, יש לנו מדי פעם בפעם דיונים בעניין זה, על כמה אירועים בתולדות הציונות, או ב-100 השנים האחרונות, שמוכיחים דווקא את התזה שלי. אבל אני אומר כאן היום, ביום הולדתה של הכנסת, את הוויכוח הזה נשאיר לפעם אחרת. הוא מרתק, הוא יסודי, הוא מעניין, הוא גם חושף את האמת, חושף את האמת, חובתנו ככנסת, כחברות וחברים, להוות מגדלור לאזרחי ישראל בכלל ולדור ההמשך בפרט, בראש ובראשונה לכוחותינו הגיבורים, הראויים לכל תמיכה. הבית הזה לא מגן עליהם מספיק, הם אומרים לי, אנחנו פוגשים אותם, שר הביטחון, לא מקבלים מספיק הגנה מן הבית הזה, עומדים על המשמר 24 שעות, לעיתים מתוך הבית הזה מותקפים, מגדלור לתלמידי בתי הספר התיכוניים שעומדים בפני גיוסם לצבא, וגם בתי הספר היסודיים, הם ממשיכי שרשרת הדורות. מה נאחל, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לכנסת ביום חגה? הרי עד 120 אי-אפשר. זה מעט מדי. לא ברכה שאתה יכול לאחל לכנסת. ובכן, נאחל לה שתהווה תמיד סמל הריבונות שלנו, שהשיח בה ייגע ביסודות הדיון, בוויכוחים נוקבים אבל ענייניים, ושדגלנו, הדגל הכחול-לבן, ימשיך להתנוסס מעליה מגג הבניין הזה באופן כזה שמרגש כל אישה ואיש שרואים אותו מעל שמיה של בירתנו ירושלים השלמה. מזל טוב מאוד לכנסת וכל הברכות. תודה. תודה רבה על הדברים, חבר הכנסת אקוניס. אנחנו נמשיך בסדר-היום. חברי הכנסת, אני מפעיל את השעון לנאומים בני דקה. תודה רבה למשתתפים, תודה רבה לעובדי הכנסת. חג דמוקרטיה שמח. כל מי שמעוניין בנאום בן דקה, חברי הכנסת, בבקשה להצביע. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) (דמי בידוד לעצמאים), התשפ"ב 2022. תודה. תודה רבה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. ראיתי פה גם את שר הביטחון וגם את סגן שר הביטחון. מישהו יכול לאתר אחד מהם? סדרנים, תבדקו בחוץ, שר הביטחון או סגן שר הביטחון, כי אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ועליהם להציג את החוק. חבר הכנסת אלון טל, בבקשה לגשת למיקרופון הצדדי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חג שמח. היום ט"ו בשבט, יום הולדת של האילנות ושל הטבע. היום בוועדת המשנה להשפעת הסביבה והאקלים על הבריאות דיברנו על תופעת תסמונת המחסור בטבע. בשנת 2005 התפרסם ספר רב-מכר, "הילד האחרון ביער", שאפיין לראשונה תופעה מאוד מאוד מצערת: ילדים גדלים אולי עם 150 ערוצים בבית ועם אינטרנט, אתרי אינטרנט מלאים, אבל עם שום מגע עם הטבע, והדבר משפיע מייד על בריאות הנפש. היום אנחנו רואים מגפות לא רק של קורונה אלא גם של היפראקטיביות, דיכאון ואלימות. היום בארצות הברית מוכרים ריטלין לילדים יותר מאשר אנטיביוטיקה, והתרופה היא ברורה: לאפשר לבני נוער, לצעירים, לילדים, לגעת בטבע באופן בלתי אמצעי. ולכן, במדינה שבה מספר האנשים עולה אבל הטבע הולך ומצטמצם, עלינו היום בט"ו בשבט להתחייב לא רק לאפשר את חיזוק האילנות והעצים והיערות, אלא גם שאותן מערכות חינוך ומסגרות יאפשרו לצעירים בישראל לגעת בטבע של ארץ ישראל. חג שמח. תודה רבה. חבר הכנסת יברקן, בבקשה. רק שנייה, לא שומעים אותך. אפשר לפתוח לו, בבקשה? בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, יום חג שמח לכנסת, 73 שנים לכינון הכנסת בט"ו בשבט, יום חשוב. נוסף על כך, אדוני היושב-ראש, אמש שיגרתי מכתב כחלק מניסוי הליכים לשר הבריאות, לראש הממשלה, בנושא של המדיניות, ושם פירטנו בצורה מסודרת והוגנת והגונה, על מנת לשחרר את אזרחי מדינת ישראל מסגר דה פקטו בכל המדיניות של הבידודים. אני שמח לשמוע ששר הבריאות מאמץ את הגישה, את העמדה שיש לקצר את ימי הבידוד לחמישה ימים. זו התחלה טובה, אבל זה לא מספיק. אני חושב שכל מה שקורה במערכת החינוך, כל הבידודים והסגרים ממוטטים את מערכת החינוך, את ילדי ישראל, את ההורים. חלק, מי שיש לו תו ירוק, חוזר לעבודה על מנת להשגיח על הילדים. כל הכאוס הזה חייב להיפסק, ואני מקווה שבאמת יקבלו את כל מה שהמלצנו במכתב ולא נגיע לבג"ץ. אני שמח לשמוע שמשרד הבריאות, בחלקו, לפחות בחלק מההמלצות שהמלצנו על ידי מומחים בנושא הזה, מקבל ומקצר את ימי הבידוד לחמישה ימים, אבל זה לא מספיק. גם צריך לבטל את התו הירוק, שהוכח ככזה שלא מונע את שרשרת ההדבקה. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי. תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם שביום רביעי שעבר אני הצטרפתי למשמרת לילה במשטרה. כל הזמן כשאני נמצאת בסיורים אומרים לי שאני עם מפקדי מחוז, מפקדי מחוז, אז החלטתי להגיע למשטרה, לבקש שמפקד התחנה לא יהיה, ופשוט להצטרף לניידת. ופגשתי, חוץ משוטרים מדהימים שעושים באמת עבודה נהדרת, ואתה בטח יודע, אדוני היושב-ראש, כמה עבודתם קשה, פגשתי גם מתנדבים, אנשים צעירים ומבוגרים שמפנים מסדר-יומם ובאים להתנדב למשטרה. אדם מן היישוב שבא ורואה את השוטר והמתנדב לא יודע להבדיל, כי הם שניהם נראים אותו דבר. אני רוצה בהזדמנות הזאת להגיד להם תודה רבה, כי אני חושבת שאנחנו לא מספיק מעריכים ומספיק אומרים תודה. הייתי שם כמעט עד 02:00. זו הייתה חוויה, והחלטתי עכשיו אחת לחודש לעשות לילה, כל פעם בתחנת משטרה אחרת. אני מרגישה שזה חלק מהתפקיד שלי. אז זו הזדמנות לומר תודה רבה. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת בן ארי, שמסתערת בלילות. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה. הרשימה סגורה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר חיילי צבא הכיבוש עצרו את עומר אסעד, פלסטיני בן 80 מהכפר ג'ילג'יליה, שרצה לעבור במחסום. הם עצרו אותו, כפתו אותו והכניסו אותו לאתר בנייה נטוש. בבוקר הוא כבר מת. כנראה בן 80 יכול להיות באמת סכנה אמיתית לחיילים. ככה הכיבוש רצח איש זקן בן 80 בלי זכויות, בלי הגנה מהחוק, בלי הגנה מהמדינה. במקרה הוא גם היה אזרח אמריקאי, אז הסיפור הגיע קצת לכותרות. כנראה יש בעיה עם אנשים זקנים. היום מת מפצעיו חאג' סלימאן מאום אל-ח'יר שליד חברון. גרר משטרתי דרס אותו לפני עשרה ימים בזמן שמחה נגד הכיבוש. הוא היה בן 69. ככה נראים חיים של זקנים או מוות של זקנים תחת הכיבוש. תודה רבה. חבר הכנסת בוסו, אחרון הדוברים, בבקשה. אדוני היושב-ראש, מכובדי שר הביטחון, הגעתי היום לניחום אבלים בבני ראם ובגן יבנה אצל משפחת אהרון ומשפחת אלחרר. כאב עצום, פער ענק נפער במשפחות צעירות. קודם כול אני מוכרח לציין את ענף יחידת נפגעים, שעושים שם עבודת קודש אמיתית, ומלבד הכאב, שאנחנו לא שומעים, זו גדלות של המשפחות. רואים את החיבור של העם הישראלי, כי מבינים שחלילה השכול נהיה חלק מהמדינה. אין להם טענות, חלילה, כלפי אף אחד, אבל אנחנו סמוכים ובטוחים שאתה, שר הביטחון, לא תנוח ולא תשקוט עד שתוודאו שהנושא הזה ייבדק וייחקר לעומק, שחלילה תאונות כאלה ומוות מיותר כזה לא יהיו שוב. יהיו נשמותיהם צרורות בצרור החיים. תודה רבה. שר הביטחון, אתה מציג את החוק? בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אמרה והלכה עם מעט אחריות. חיילי צבא ההגנה לישראל ימשיכו להגן על מדינת ישראל בתוך מציאות מורכבת ככל שתהיה, לנוכח כל אתגר ככל שיהיה. אכן, היה מקרה מצער בשבוע שעבר, זקן בן 80 מצא את מותו. נדגיש שהיה זה לאחר ששוחרר על ידי חיילי צה"ל בקרבת פלסטינים נוספים שהיו ביחד איתו, ורק אחרי שהוא שוחרר, שעות אחר כך, ולא לבדו, הסתבר שהוא נמצא בבוקר מת, והנושא הזה נמצא תחת חקירה. אני לא מכיר צבאות שכל אירוע שכזה הולך ונבדק בכל אחד מהמקרים. כך אנחנו נעשה גם בהמשך. אני מתכבד להביא לאישור הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 25). הצעת החוק המובאת בפניכם תקדם את סוגיית הסדרת הגיוס לצה"ל של בני הישיבות, והיא מבוססת על עבודת מטה שנערכה במשרד הביטחון. מתוך הכרה בערך לימוד התורה, ותחת ההבנה כי לא כל תלמידי הישיבות ישרתו מחר בבוקר, ואולי בכלל, מטרת ההצעה היא לפעול ככל הניתן לקידום השוויון בשירות באמצעות הגדלת מספר המשרתים החרדים בצה"ל ובאמצעות הרחבת שורות המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי. על מנת להשיג את היעדים האלה פועלים בצה"ל להרחבת מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי, שיבטיחו שמי שנכנס חרדי ישמור על זהותו. בנוסף אנו מקיימים מסלולים מגוונים שמאפשרים שירות משמעותי ואף יכולים להוות כרטיס כניסה לשוק התעסוקה ולחברה הישראלית. מתוך מטרה לאומית נוספת של השתלבות החרדים בתעסוקה החלטנו גם להוריד את גיל הפטור, שבשנתיים הקרובות הוא יעמוד על 21, בשנה שלאחר מכן, על 22, ובסופו של התהליך יעמוד גיל הפטור על 23. הצעת החוק הזו אינה עומדת בפני עצמה. מתוך ראייה רחבה של הצורך בהרחבת השורות, בשמירה על צבא העם, בקידום ערך השוויון ובהתאמת צה"ל ל-70 השנים הבאות ולא רק לאלו שחלפו, אנו נמצאים בתהליכי הקמה של צוות ממשלתי שיקדם מתווה שירות חדש למדינת ישראל מתוך ראייה שרוב מוחלט חייב לשרת, אך לא כולם יכולים או חייבים לשרת בצה"ל. במסגרת המתווה, שצוות במשרד הביטחון כבר עמל עליו מזה שנה, צה"ל יקבל קדימות באיתור מתגייסים, ומי שישרת שירות משמעותי יותר וקרבי יותר יתוגמל בהתאם. לצד זאת יוקמו מסלולי שירות רבים בגופים אזרחיים וביטחוניים אחרים. זוהי אחת הרפורמות המורכבות, החשובות והמשמעותיות לביטחון ישראל, כמו גם לחוסנה של החברה הישראלית כולה. לצערי ישנם עיכובים בהתנעתה, אבל אני מתכוון לעמוד על כך שהיא תתקדם. אנו שומרים על הביטחון, כי אין לנו ארץ אחרת, ואנחנו חייבים את מתווה השירות, כי אין לנו דרך אחרת. עד שנשלים את התהליך אנו מבקשים לאשר את חוק הגיוס הנוכחי, שאני רואה אותו כשלב הראשון בגיבוש מתווה השירות הכולל. לכן אנו כוללים בתוך החוק גם אפשרות לשירות מקוצר לחרדים מעל גיל 21, שיכלול הכשרה ביטחונית או הכשרה של חירום והצלה, לצד הכשרה מקצועית ואזרחית והצטרפות לשירות המילואים. לצד השינויים והתמריצים ישנם גם מנגנונים שמטרתם להבטיח עמידה ביעדים, על מנת שנשמור על הצרכים הביטחוניים והצה"ליים, ועם זאת, חבריי החרדים הנמצאים פה במליאה, אני בטוח שלא נגיע לשימוש בכלים הללו. אני רואה אתכם ואת החברה שאתם מייצגים כשותפים מלאים בתהליך שבו נשמור על עולם התורה ונשמור על עוצמתה ולכידותה של ישראל. נדרשת רפורמה לא רק לחרדים אלא לכל חלקי החברה הישראלית. המצב הנוכחי, שבו מחצית מבני ה-18 בישראל אינם מתגייסים, פוגע בחוסן הישראלי הבסיסי. לכן נעשה הכול כדי להגיע להסכמות ולקבוע מסלולים שיאפשרו לכל אחד לשרת. אם נוכל לגייס חרדים לתקופה של שירות במוסדות חסד, תהיה זו מצווה גדולה. אם נשלב ערבים בחיזוק מערכות החינוך הבלתי-פורמליות, נתרום גם לחברה הערבית ולרווחתה. הדבר נכון למגזרים נוספים ולקבוצות שונות ולעיתים גם לאנשים ספציפיים. המסר הוא אחד: אנחנו צריכים את כולם ולכולם יש מקום. המשימה המונחת בפנינו בשנים הקרובות היא לשמור על צה"ל כצבא העם שיכול למלא את משימתו בשמירה על הביטחון, ולצד זאת לשמור על החברה הישראלית כחברת כל שבטיה ולא להפוך אותה לחברת שבטים. היכולת להבטיח את זאת נגזרת קודם כול מהלכידות בינינו, מהנכונות של כל הגופים וכל המגזרים לעבוד ביחד למען המטרות המשותפות, להכיר בשונה, לקבל אותו ולמצוא פתרונות מאוזנים. אני בטוח שכך נעשה. מכובדיי חברי הכנסת, אני מבקש את תמיכתכם בחוק החשוב הזה. תודה רבה לשר הביטחון. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, היום ט"ו בשבט, יום ההולדת של כנסת ישראל, הכנסת שאתם בחרתם, שמייצגת את כל שדרות העם, המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה הישראלית, שמטרתו להביא את הקול שלכם, את החזון שלכם, את השאיפות שלכם, לקדמת הבמה, להתוות מדיניות ולשנות מציאות. אך לא כך הדבר, לצערי. המוסד הזה נטחן עד דק. הממשלה רומסת את הכנסת, כמו למשל עם ועדת שרים לחקיקה, שקובעת על כל צעד ושעל כאן ולא מאפשרת אפילו חופש הצבעה בקריאה טרומית לצורך דיון ראשוני בוועדות הכנסת, סתימת פיות של הרשות המחוקקת בידי הרשות המבצעת. בג"ץ רומס את הכנסת על ידי פסילת החלטותיה וחוקיה, ובעיקר תוך מאזן אימה שמרחף כאן מעל כל חוק. בכל החלטה מרחפת בחלל האוויר השאלה: האם יעבור בג"ץ או לא יעבור בג"ץ? במקום לשאול את השאלה המתבקשת בבית הנבחרים של העם: האם זה מה שהעם רוצה ומבקש או זה לא מה שהעם רוצה ומבקש? ובעיקר, בחודשים האחרונים הכנסת נרמסת על ידי הקואליציה ועל ידי יושב-ראש הכנסת, שאמור להגן על כבודה, יושב-ראש כנסת שמשמש כיושב-ראש קואליציה בפועל, שמאפשר את התת-ייצוג בוועדות הכנסת, שמאפשר שימוש בסעיף 98 דורסני בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי, שמאפשר למחוק הסתייגויות ברפורמת הכשרות בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי ובניגוד לכל הליך חקיקה תקין, ובקיצור, מאפשר לקואליציה לעשות ככל העולה על רוחה. הפכתם את הכנסת, בית המחוקקים של העם, לאסקופה נדרסת. מעולם, מעולם לא הייתה כנסת חלשה יותר. מעולם לא הייתה כנסת כל כך לא רלוונטית. מעולם לא הייתה בושה כל כך לומר כאן מעל הדוכן "אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה". היא כבר לא נכבדה. עולה על כולן עזות המצח של שר המשפטים, שהביא היום, ביום הולדתה של הכנסת, חוק נוסף לסירוס הכנסת, החוק לכבילת ידי חברי הכנסת מלבחור מתוכם את ראש הממשלה בהתאם לבחירת העם בקלפי, החוק להגבלת כהונה, שנדון היום בוועדת החוקה. אני תקווה כי בכל אפשרות פוליטית עתידית נדע לחזק את בית העם ונבחריו, להחזיר את השלטון לעם ולשים את הרשויות האחרות במקומן הראוי. אפעל בכל כוחי, כנסת יקרה, כדי שביום הולדתך ה-74 תשובי להיות הפה של אזרחי מדינת ישראל לתפארת מדינת ישראל. תודה רבה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שמענו הרבה על נטיעת עצים לאחרונה בנגב, אז כסטודנט להיסטוריה אמרתי שאני אלך ללמוד קצת על ההיסטוריה של ייעור ונטיעת עצים בפרויקט הציוני. תשמעו, כמו שאתם בטח יודעים, זה לא קשור לא לאיכות הסביבה ולא ליותר חמצן לאנשים ולא לענייני סביבה בכלל. למה מחוברת כל הספרות המקצועית על ייעור ונטיעת עצים בפרויקט הציוני? לגזל קרקעות. זה הרעיון. זה לא בא מתוך מניעים של ירוק וסביבה כמו שקרה בחברות שונות ובמקומות שונים בעולם. גם בגליל, בשנות השבעים-שמונים, כתוב ברור בפרוטוקולים, זה לא דבר שאנחנו מנחשים, אומר בזמנו שר החקלאות אריאל שרון שהוא רוצה עתודות קרקע לייהוד הגליל וזה עולה כסף. כבר בשנות השבעים-שמונים, מה הטיעון? אין מספיק יהודים שרוצים לעבור לגליל. נעשה פרויקט של נטיעת עצים וייעור בינתיים, כי כך זה עולה פחות כסף למדינה. אותו דבר קורה בנגב, אותו רעיון. אותו רעיון מוביל גם את כל הנטיעות. אז פה, מה שקורה בנגב, אדוני היושב-ראש, לא קשור לנטיעת עצים. זה קשור לעקירת אזרחים, כי גם מבחינת רוב מי שיושבים בבית הזה וגם מבחינת מנגנוני המדינה, זה שיש אדמות בידי הערבים, יש בזה משהו לא לגיטימי, משהו לא נכון. במדינת היהודים רק ליהודים מגיע קרקע. איך תתפתח בלי קרקע? איך תבנה חברה אנושית כלשהי בלי קרקע? אז מבחינת המדינה היהודית והדמוגרפית הערבים לא צריכים להתפתח, צריך לצמצם אותם. המחשבה, כמה שיותר ערבים על כמה שפחות שטח, כאשר ממש לידם, באותו מקום, המחשבה היא הפוכה, כמה שפחות יהודים על כמה שיותר קרקע. כי אין בעיה של קרקע בנגב, אדוני היושב-ראש. הנגב זה מעל מחצית השטח בארץ והוא לא מיושב. הנגב כמעט ריק. למה דווקא שם צריך לשים עצים? צריך לשים שם עצים כי זה אותו רעיון מנחה, אותו רעיון גזעני מזעזע שמביא אותנו בסוף שאנשים יצאו ויגידו שהם לא רוצים את זה, ואז מגיעה המדינה, עם כל זרועות הביטחון שלה, בצורה לא אנושית ומזעזעת, ומדכאה הפגנה. מדכאים ההפגנה ויוצאים, שרת הפנים יוצאת להתגאות בכלים חדשים, כלי דיכוי חדשים, כוחות דיכוי חדשים, ומשתמשת במושג שאני בטוח, אדוני היושב-ראש, שאם מישהו באירופה היה משתמש בזה כלפי היהודים זה לא היה עובר בשקט. זה כמו לפוצץ מוגלה, אמרה שרת הפנים. משפט סיום, בבקשה. כששרת הפנים חושבת כך ושאר השרים בממשלה לא חושבים שהיא אמרה משהו לא נכון, אדוני, זה אומר הכול. תודה רבה לך. תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר, איננו. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי בלשכה את הדברים של שר הביטחון. מעבר לדברים, הרבה פעמים הם דברי הבל, אבל גם כשהם לאו דווקא דברי הבל, דברים שהם כולם רק מסביב לצבא, צבאיות, המיליטריזם הישראלי הידוע, אני תוהה: מתי בפעם האחרונה השר ואחרים גם העלו פה סוגיה חברתית, מוסרית? הכול מסביב למיליטריזם הישראלי, הצבא המוסרי ביותר, אותו צבא שעל ידיו דמו של הקשיש הפלסטיני. איזו אמירה צינית ומכוערת של שר הביטחון על כך שהאדם שוחרר ונפטר אחר כך. מצא את מותו, הוא אמר. נכון, הוא הלך וחיפש עד שמצא את מותו. ברק באמת מבריק. איזו אמירה צינית. הייתי היום בשייח' ג'ראח. הזכיר חברי חבר הכנסת אבו שחאדה את הפשעים שנעשו בנגב כנגד ערביי הנגב, ילידי המקום, בעלי האדמה, והיום גם בשייח' ג'ראח, בחסות ממשלה שקוראת לעצמה ממשלת שינוי, וכבר נאמר ממשלת השינוי לרעה, אנשים שגרים בשייח' ג'ראח, שנולדו שם, ומגיעים הפעם מעיריית ירושלים, בחסות הממשלה, בהסכמה, בתמיכה, להרוס בית כביכול לשם הקמת בית ספר. עוד ציניות שלא תיאמן, שלא לדבר על ההתנהלות האלימה של המשטרה, ששוב החליטה להרים ידיה, הפעם על צלמים וגם על הדובר. העיקר לחגוג את לובשי המדים. יש לי הפתעה בשבילכם, חברי הכנסת: יש אנשים שהחשיבות שלהם לחברה לא רק שלא נופלת מזו של לובשי המדים, עולה עליה שבעתיים. אותם לא מעלים פה על נס, אותם מזניחים פה בשם הנס, רופאים או בכלל צוותים רפואיים, צוותי הוראה, וזה רק קצה הקרחון. עליהם איש לא מדבר. לפני שנים רבות כתב אחד מהמחזאים האהובים עליי, חנוך לוין, שיר שהלוואי שהיה לי את הזמן לקרוא את כולו, אבל כמה שיאפשר לי היושב-ראש אני אקרא, שנקרא: חייל של שוקולד. 15 שניות. אז אני אקרא ברשותכם רק שני בתים. "הטבח מגיש בשר לרב-הטבחים, / ורב-הטבחים מגיש בשר לתותחים, / כל האנשים אחים מתחת לפרחים, / כשרועמים התותחים הילדים בוכים. // בוא חייל של שוקולד, / שב אצלי על המשלט, / שב, תסריח, אל תירא / ותשוב לעפרך. // אחינו איש אמיץ היה, על משמרתו נפל, / וגם הקימו גל מעל בשרו המקולקל, / והיה לו, לאחינו, דם אבל הדם נזל, / לא ישיבנו עוד אפילו צו הרמטכ"ל." תודה. תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום חגה של הכנסת אני רוצה מכאן לברך את עובדי הכנסת לדורותיהם. בלעדיהם לא היינו יכולים לעשות את העבודה שמוטלת עלינו מטעם הציבור. ברכת חזקו ואמצו לכל עובדי הכנסת. בנאומים הבאים במשך היום אני מבקש לקרוא מאמר שכתב בימים האחרונים הרב אסף נאומבורג, ראש הישיבה התיכונית ביישוב נווה, חברו של השר מתן כהנא. אני אקרא את המאמר בהמשכים, כי כל נאום מתייחס לכל הצעת חוק אחרת וסך הכול התמונה הכללית היא ברורה. וכך הוא כותב: הבאת הרומאים לירושלים, בשלהי ימי בית המקדש השני, על ידי יהודה אריסטובולוס ויוחנן הורקנוס, היא שפירקה את ירושלים. מכוח זר שהיה אמור לעזור ליהודים לסדר את ענייניהם, הם הפכו להיות כוח זר שעסק בסידור האינטרסים שלו ובשאיפותיו שלו, והיו חלק משמעותי מהתהליך שפירק אותנו לגורמים והביא אותנו לגלות מארצנו. שרפת המחסנים המפורסמת שמוזכרת לעיתים רבות כאחד מגורמי הגלות והחורבן הייתה לא יותר מאשר בריונות מתוך מצב ייאוש, מתוך מצב של חורבן, ובסך הכול טחינת קמח טחון. בימים ההם בזמן הזה. לפני כמה חודשים קמה בישראל ממשלה שאליה צורפו אויביה של ישראל, אויביה הגרועים ביותר, חברי התנועה האסלאמית. מי שמתיימר להבין את המציאות ולדעת לאן פנינו, יתכבד וישקיע מעט מאמצים לקרוא מה כתוב בעקרונות אותה תנועה, ולא יסתפק רק ברטוריקה החלקה של נציגיה בכנסת, מה מקומה של מדינת ישראל בתפיסת עולמה ומה על פי שאיפתה אמור להיות בעתיד כאן, בין הירדן לים. כניסתה של אותה תנועה לממשלה היא דריסת רגל בדרך אל אותו עתיד, בדרך לשם, ומי שהביא אותם למצב שבו הם יושבים סביב שולחן הממשלה, למעשה החזיר אותנו אל העבר והביא את אויבינו לנהל אותנו. נקודה. ממשלת בנט-כהנא-ליברמן-לפיד היא הממשלה הראשונה בתולדות מדינת ישראל המתחדשת שהיא איננה ממשלת המדינה היהודית כי אם ממשלתה של מדינת כל אזרחיה. זו חד-משמעית לא ממשלת ישראל כי אם ממשלת מיעוט לא יהודית, לא ציונית ולא לגיטימית. מתוך אותו איבוד עשתונות שגרם להקמת כזאת ממשלה, היא מרשה לעצמה להתפרע בענייני דת ומדינה. תודה. אדוני היושב-ראש, אני כבר מסיים. הדבק היחידי של הסיעות המרכיבות את הממשלה, מלבד השנאה התהומית לנתניהו ואהבת השררה, היא הסכמתם בעניינים של דת ומדינה והנאה צרופה של ניצן הורוביץ, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן לראות איך השר לשירותי דת של מדינת ישראל, שהוא כידוע בוגר כל המסלולים הנכספים בציונות הדתית, מפרק את הרבנות הראשית ומממש את חלומותיהם באופן נועז וחריף, הרבה מעבר למה שהיה מעז שר חילוני לעשות. תודה רבה. הדובר הבא. ההמשך יבוא. תודה רבה. חבר הכנסת מולא, איננו, חברת הכנסת אלינה, איננה, חבר הכנסת סובה, איננו. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אם יש פה. נחמן שי. תודה רבה. כבוד השר, לצערי אנחנו נמצאים ברגע קשה, קשה לבני התורה, קשה למדינה היהודית, שבו רוצים להביא חוק גיוס. קוראים לו: שוויון בנטל. את השוויון אנחנו לא רואים, וכל אותם אלה שהרמב"ם בגרונם והלכות בגרונם, רק שיפתחו את הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל ויבינו שם מה הוא אמר על שבט לוי, שהוא לא זכה בנחלה בארץ ישראל מפני שהוביל לעבוד את השם ולשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". "לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין, ולא זוכין לעצמן בכוח גופן, אלא הם חיל ה', שנאמר 'ברך ה' חילו' ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואישה מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל". כך מסביר ומפרש הרמב"ם למה אותם אלה לא צריכים, כי תמיד בעם ישראל צריכים את הקבוצה שתשב ותלמד תורה, כי התורה היא חיינו, התורה היא שמחזיקה אותנו. אנחנו מחזקים כמובן את חיילי צה"ל. אנחנו יודעים, ותאמינו לי שאנחנו רואים את זה. הרבה מחיילי צה"ל הם גם בני תורה וגם חרדים שהלכו לצבא. אבל אתם רוצים לעשות זאת בכפייה, לסגור עוד מקום של תורה. הרי גם הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה, אמר, וגם הרב שך וכל גדולי ישראל: מי שלא לומד, תגייסו אותו. אל תחפשו מכסות. מכסות, אנחנו לא עופות, לא פרות, לא ביצים, לא חקלאות, לא כלום. אנחנו בני אדם. מי שלא לומד, קחו אותו, תגייסו אותו. מי שלא לומד, תשימו אותו בצבא, אין בעיה שיהיה בצבא ולאחר מכן ילך ויעבוד. אבל לא יכול להיות שתבואו ותכפו על בני התורה להוציא אותם מהישיבה. אתם יודעים מי לומד ומי לא לומד? אתם יודעים מי לומד ומי לא לומד? מה אתם חושבים, שאתם תוכלו להגיד לנו מה לעשות? רציתם לסגור לנו את המעונות כדי שנצא לעבוד, לא עלה בידכם. הקדוש ברוך הוא, את המזימה הזאת לא נתן לכם. אז מה אתם רוצים, לשלב אותנו? אל תנסו לשלב אותנו, אל תנסו לפרנס אותנו, גם אל תרחמו עלינו. אנחנו יודעים להתפרנס, אנחנו יודעים לשלב את עצמנו איפה שצריך, אבל אנחנו יודעים גם ללמוד תורה. אבותינו מסרו עליה את נפשם, וזה תפקידנו, למסור את נפשנו על לימוד התורה במדינה היהודית שלנו. אתם רוצים לשלב את החרדים? אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך במילת סיום: כשרוצים לשלב את החרדים היום, ראינו את הבחירה של דן מרזוק למזכיר הכנסת. אני לא נכנס לגופו של אדם, באמת, לא מכיר אותו באופן אישי. אגב, בשביל להיכנס לנעליה של מזכירת הכנסת צריך נעליים גדולות, אני חייב להגיד לך. יגיע הזמן שהיא תפרוש בכבוד, אנחנו נפרגן לה, ומגיעים לה הפרגונים על השנים הרבות שהיא עשתה פה. הייתה אישה חרדית, רבקה רביץ, שאין חולק עליה. במקום אישה שמו משפטן. אני מאוד מקווה, לא רק מקווה, אני גם יודע שכנראה זה מה שהולך לקרות, שזה בשביל להמשיך ולהחליש את הלשכה המשפטית. אז אם באמת הייתם רוצים לדאוג לחרדים, הייתה לכם היום אישה חרדית מסורה, מיוחדת, מקצוענית, שידעה, שיכולה לעשות את העבודה הזאת בצורה הטובה ביותר. אבל בחרתם לא להביא את החרדים, בחרתם לא להביא את האישה. אתם רוצים דווקא את הגברים, דווקא שיתגייסו, דווקא שיעבדו. אתם לא באמת דואגים לחרדים. אתה מהמפלגה שהיושב-ראש שלך יאיר לפיד בא ורוצה כביכול לנפנף בדגל הזה של גיוס החרדים. זאת לא מפלגה שרוצה שוויון, זו לא מפלגה שבאמת רוצה לדאוג לחרדים. אתם רוצים שוויון? חבר הכנסת טופורובסקי, מכוון שהפנייה הייתה אליי, אני מוצא את הצורך פשוט להגיב: מנדט בחירת מזכיר או מזכירת הכנסת היא של יושב-ראש הכנסת. נקודה. על פי חוק, להביא את המועמד בפני הנשיאות. אני בחרתי ללכת בדרך הישר, עם ידיים שקופות, ופרסמנו בכל מקום אפשרי שיש לכנסת צורך במזכיר או מזכירת הכנסת. הגיעו 16 מועמדים, ארבעה מהם נשים, ואני מברך על כך. לפיינל פור, או fifth, עלו חמישה. הכי קל לי לבוא ולקחת מועמד שלי. אינני מכיר את המועמד, אף פעם לא עבדתי איתו, גם לא יצא לי לעבוד איתו במסדרונות הכנסת. לצורך הבחירה, כדי שההליך יהיה נקי, תזכרו שהמנדט הוא שלי, צירפתי ועדה, תקראו לה ועדה ציבורית: את שר המשפטים לשעבר, משפטן, עו"ד דן מרידור, ואת פרופ' סוזי נבות, אישה שמכירה היטב את השם שהזכרת. גם דן מרידור מכיר היטב. לאחר שכל המועמדים, שנייה אחת. לא אמרתי שלא. הוא פנה אליי עם מועמדת, ולכן, למי אתה עונה? אני שאלתי. רק שנבין למי אתה עונה. שמעתי, לא הבנתי, פשוט. הוא פנה אליי, לכן אני מרגיש צורך להגיב. והבחירה נעשתה. אני לקחתי על עצמי לא לבחור, להיות הפה השלישי. פרופ' סוזי נבות, אישה, ושר המשפטים לשעבר בחרו במועמד שנבחר. המנדט על פי חוק הוא של יושב-ראש הכנסת, ובחרתי לא לעשות כך. כדי שתנוח דעתך, שני יועצים משפטיים של מפלגת יש עתיד היו שם. הכי קל לי. הכי קל לי. וכדי להראות שקיפות, כדי להראות שקיפות ויושרה, ולמרות שהמנדט שלי, בחרתי ללכת בדרך הזו במשך חודשיים. בסוף לכל פירמידה נבחר בן אדם אחד, ואני מקווה שנבחר הטוב ביותר. למזכירת הכנסת, שעשתה עבודה נפלאה במגוון תפקידים בכנסת ישראל, אני מכיר אותה היטב, וזה לא התפקיד היחידי שהיא עשתה, היא עשתה כמה וכמה תפקידים ב-45 שנים, אני רוצה להודות לה תודה רבה על דרך חשובה שהיא עשתה במשכן הזה, בבניין הזה, ועל תרומתה לדמוקרטיה. הבחירה שנעשתה אינה בחירה פוליטית. הבחירה שנעשתה הייתה נקייה.  חבר הכנסת אזולאי, מכיוון שאמרת ושתקתי, שבאו ונכנסו בפנים, לאדם שהיה בפנים בריאיון אמרו: אנחנו מחפשים משפטן. אז זה לא נכון לעשות דבר כזה. יכולנו לא לצרף אותה אם היינו מבקשים רק משפטן. יכולנו לא לצרף. יכולתי לבוא ולהגיד,  אישה חרדית, יכולתי, חבר הכנסת אזולאי, תראה, יש גבול להאשמות. מכיוון שעשיתי את הדרך הכי נקייה, מותר לי להגיד מה שאני חושב. הכי נקייה האפשרית, וכבר היה כאן משפטן, כבר היה, זה לא דבר חדש, אולי אתה לא יודע, היועץ המשפטי הקודם של הכנסת ישב על הכיסא הזה, איל ינון, אני יודע.  וגם אריה האן היה משפטן. זה לא סותר אחד את השני. ראינו אישה לא משפטנית, בחרתי לעשות, שעשתה עבודה נהדרת. חברים, עם כל הכבוד, עשיתי את הדרך הכי נקייה שרק אפשר, והמנדט הוא שלי על פי חוק. על פי חוק. אז אני אומר, באמת, יש איזשהם גבולות שאתם אומרים: ואללכ, עשה דרך נקייה, מה לנו כי נלין. תודה רבה. אני מקווה שבאתם על סיפוקכם. מי שרוצה יכול לסור, קפה עליי, אני אסביר הלאה. חבר הכנסת מקלב, איננו. חבר הכנסת בן צור, בבקשה. אה, סליחה. חבר הכנסת מקלב, אני מבקש את סליחתך. אני מתנצל. הוא מתכונן כל כך יפה. אני מתנצל בפניו. לא, הוא לא היה כאן לפני שהתחלתי לדבר. לא היו מאמינים לך בין כך ובין כך שאני לא פה. תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. מכובדי השר, אם נמצא פה, אני לא רואה אותו, חבריי חברי הכנסת, ביום חגה של הכנסת, יום הולדת לכנסת, מייד אחרי ציון היום הזה מביאים חוק שמערער את יסוד קיומנו. אני מאמין, אני מאמין באמונה שלמה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שוב, אני מאמין באמונה שלמה שחובת לימוד התורה וקיומה היא זכות הקיום שלנו, היא נשמת אפנו, היא עמוד התמך המרכזי, העיקרי והבלעדי, היא אבן היסוד לקיומנו, לקיומו של עם ישראל, לקיומה של מדינת ישראל בארץ ישראל, היא הבסיס לקיומנו הערכי וגם המעשי. אנחנו מאמינים כי לכך נוצרנו, זאת תכלית קיומנו בעולם הזה. שותפים לאמונה הזאת גם סבות-סבותינו, גם של מי שלצערי עלול היום להצביע בעד החוק הזה, שמערער, מערער את הדבר הזה, מערער את התורה, מערער את עצם קיומנו. וכל המשנה, ידו על התחתונה. זאת המסורת שלנו, וכל מי שבא לשנות, ידו על התחתונה. קראנו השבת את פרשת יתרו, שבה מציינים את מתן התורה לעם ישראל לפני 3,333 שנה. 3,333 שנה. מאז ועד היום לא הייתה דקה אחת שלימוד התורה הופסק בעם היהודי, בעם ישראל, כי זה החמצן, זאת נשמת אפנו, זה החמצן שלנו, וזאת גם זכות הקיום שלנו. לא הופסק דקה אחת. החוק הזה מחליש ומערער את קיומנו. ערך הלימוד הוא הרבה יותר מהערך, אם בכלל, של צבא. צבא זה לא ערך. צבא זה לא ערך, צבא זה צורך. אם לא צריך, לא צריך צבא, יותר טוב. מה יותר טוב? שלא יהיה צבא. ערך וחיוב זה לימוד התורה. לכן בשוויוניות, חבר הכנסת כסיף, לא רק זה, כשיש לימוד תורה גם יש פחות צורך בזה. אנחנו גם מאמינים בזה. אבל גם בלי זה, עוד לפני שנגיע לזה, ממתי צבא זה ערך? רק לימוד. זה רק צורך, וגם עדיף שאין כזה. אבל ערך הלימוד, לימוד התורה, הוא גם חיוב וגם ערך. במיוחד היום, כשאנחנו יודעים שכל הנושא של צבא, חותרים לכיוון צבא מקצועי, לכיוון צבא מצומצם. כיום שיבואו ויגידו לנו את הדבר הזה, להחליש את לימוד התורה בארץ ישראל? לא פעם אומרים לנו, ככה יש אנשים שמסיתים אותם, שזו השתמטות, הנושא הזה הוא השתמטות. איזו השתמטות? תיסעו, תראו, מי שנמצא יודע, בארצות הברית, באירופה, עולם התורה הוא לא פחות מעולם התורה בארץ ישראל. שם אף אחד לא אומר השתמטות. שם אנשים שבאים מבתים אמידים מאוד, מחכה להם מסחר, מחכה להם עושר, ממיתים את עצמם בתוך עולם התורה. יושבים ולומדים מאות אלפים. שם מה זו השתמטות? שם הוא לא צריך ללכת לצבא והוא לומד. אנשים יודעים שזו התכלית, זה ערך, וכמה שאפשר עושים את זה. זה נקרא שוויון. מדברים על שוויוניות? אין שוויוניות, אדוני היושב-ראש, בין אלה שלומדים תורה לבין אלה שלא לומדים תורה. חסרים לומדי תורה. אין. אנחנו לכל אורך היסוד וההיסטוריה שלנו ידענו שמעטים מול רבים, תמיד לומדי התורה היו יותר מאלה שלא למדו תורה, ולזה אנחנו צריכים לחתור ולשם צריך לחתור. מי שתומכים בחוק חותרים תחת יסוד קיומנו, וזה מה שהולך לעשות החוק הזה, חס וחלילה. ואני אומר עוד משפט אחד על מפלגת רע"מ, שאני לא רואה אותה פה. אין לכם זכות מוסרית להתערב בחוק הזה. אין לכם זכות מוסרית לקבוע ולהתערב בחוק הזה. החוק הזה בא ומחליש ומסכן את עם ישראל. הוא מערער ומדקק את העמוד ואת אבן הראשה שלנו, של זכות קיומנו. ואני רוצה להגיד לך דבר אחד, אדוני היושב-ראש: לפני קום מדינת ישראל, בארץ ישראל למדו תורה. אנשים באו לכאן כדי ללמוד תורה, בזכות של ללמוד תורה, תורת ישראל בארץ ישראל. אין שום זכות, אין שום זכות מוסרית היום שחוק במדינת ישראל יהפוך את מי שלומד תורה לעבריין ולא לגיטימי. יישום ומימוש החוק הזה, לכאן זה יביא, מעבר לקיטוב שזה יביא כאן למדינה. אבל אין שום חוק שיכול לערער על החובה, חיוב הלימוד. זה היה עוד לפני שמדינת ישראל קמה, ושום חוק במדינת ישראל לא יכול לערער על זה. תודה רבה. תודה רבה. חברי הכנסת, מכיוון שנרשמו כ-70 איש, חברי כנסת, לשאת דברים, אני מודיע: א. אני סוגר את הרשימה, ב. אני מבקש, מי שיגיע באיחור, אני פשוט לא אאפשר. יש לי סדר-יום מאוד מאוד קשה, עם מספר רב של חברי כנסת. בבקשה, חבר הכנסת בן צור. מזל שעוד לא המצאתם סעיף 98 לקריאה ראשונה. חבר הכנסת קרעי, מכיוון שהערת את זה כבר פעמיים, אעיר את תשומת ליבך שזה לא בסמכותי אלא בסמכות ועדת הכנסת.  אני מציע שתפתח. תפתח, תפתח. הבנתי. תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. בבקשה, חבר הכנסת בן צור. אדוני היושב-ראש, אני מבקש שלא תפעיל את השעון דקה. אני רוצה להגיד כמה מילות שבח, ואמרו לי שכשאומרים מילות שבח על מי שלא שייך לעניין, לא מפעילים את השעון. אני נענה לבקשתך. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כיוון שהיום נבחר מזכיר חדש לכנסת, אני רוצה לסכם במילים קצרות את כהונתה של הגב' ירדנה מזכירת הכנסת. אני חושב שהיא עשתה את התפקיד שלה במכובדות, באצילות, בחוכמתה כי רבה, ואנחנו עוד נתגעגע להגיגיה, להתנהגות הכל-כך מכבדת שלה. אני רוצה רק לברך אותך, גברתי המזכירה, שפרק ב' בחייך יהיה לא פחות מעניין ויהיה לא פחות מאתגר מהחלק הזה. תאריכי ימים ושנים בבריאות איתנה. תרשה לי היושב-ראש, בשמי ובשם רעייתי, שאנחנו כל כך מעריכים אותך. באמת שיהיה לך הרבה הרבה הרבה חיים מעניינים. תודה רבה על הדברים המרגשים. בבקשה. אדוני היושב-ראש, מכובדיי, בשבילי יום ט"ו בשבט זה יום מאתגר, זה יום מרגש. לפני 14 שנה בדיוק בעצם היום הזה אבי, זיכרונו לברכה, הלך לעולמו בגיל צעיר יחסית, היום קוראים לזה מוות בעריסה, בגיל 73, זה גיל צעיר יחסית. אבי עלה מתימן ב-1944 כילד בן שמונה, לחם בשלוש מלחמות ישראל, כיהן כ-45 שנה כמנהל אגף הכשרות במועצה הדתית נתניה והיה איש ציוני, אוהב הארץ. רק סמלי שפטירתו הייתה ליד האנדרטה בגוש עציון בטיול שעשה באותו יום עם בני קהילתו, וכנראה שהתאמץ קצת שם בעלייה ולקה בליבו ונפטר על אדמתה של ארץ ישראל שכל כך אהב. כל ארבע אמות בארץ ישראל שהיה אבא הולך, היה מתמוגג ואומר: איזו ארץ נתן לנו הקדוש ברוך הוא, איזה יופי של דבר. ודווקא ביום הזה אני עומד פה משתאה ומשתומם, ואני אומר את זה כקצין בצה"ל ששירת בצבא, אני עומד ומשתאה וחושב: קברניטי המדינה, ראש הממשלה דוד בן-גוריון אז הכיר בערך של לימוד התורה. הוא הבין שללא לימוד התורה אין לנו זכות יסודית, בסיסית, על ארץ ישראל. הרי כל הכוח שלנו להיות במדינה הזאת, במקום הזה, בא מהמקורות, הוא לא בא משום מקום. והוא הבין שיהודים שמסרו את נפשם בחוץ לארץ על לימוד תורה וישבו ולמדו במסירות נפש תוך סכנת חיים כי הבינו שזה ערך גדול. אנחנו אומרים "אם לא בריתי יומם ולילה חֻקות שמים וארץ לא שמתי". הקדוש ברוך הוא סובב את העולם: כשאצלנו יום במקומות אחרים לילה, כשבמקומות אחרים לילה אצלנו יום. וזה, כל זה כדי שלא יהיה רגע אחד בעולם ללא לימוד תורה. "אם לא בריתי יומם ולילה" אם לא יהיה לימוד תורה, רגע אחד בעולם שלא יהיה לימוד תורה, "חֻקות שמים וארץ לא שמתי" העולם יחזור להיות תוהו ובוהו. וכאן במדינת היהודים רוצים לכפות על בחורים שיפסיקו את לימודם ויתגייסו לצבא וקובעים לנו מכסות. לא ביקשנו להגן על מי שלא לומד. לא ביקשנו להגן על מי שמסתובב ולא נמצא בבית המדרש. אנחנו מבקשים להגן על אותם בחורים שתורתם זו עבודתם יומם ולילה, והיא עבודה קשה, היא עבודה קשה מאוד. שבט לוי בעם ישראל תמיד היו השבט שמופרשים לעבודת קודש. לסיכום, בבקשה. היום בחורי הישיבות הם הבחורים שמופרשים לעבודת הקודש, והזכות של לימוד התורה שלהם עומדת לנו ותעמוד לנו לעד. אבל אף אחד ואף חוק לא יצליח להפסיק את הקול של התורה שימשיך להדהד בציון וירושלים. תודה רבה. חברת הכנסת מגן, איננה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק שהוצג פה היום על ידי שר הביטחון בא בין השאר לקבוע שאם לא ישרתו בצבא מספר החרדים שנקוב בחוק, אחרי שלוש שנים שר הביטחון לא יוכל לתת דחיית שירות ללומד תורה. אני מערער בקול ושואל: לשר הביטחון יש סמכויות נרחבות לפעול בנושאים גורליים. ובכל מה שקשור, גם אם כתוב בחוק וגם אם לא כתוב בחוק, בכל מה שקשור לנושאים גורליים של ביטחון המדינה, לשר הביטחון יש סמכויות. רק בכל מה שקשור לדחיית שירות לומדי תורה בג"ץ שלל את הסמכות משר הביטחון. אני שואל ורוצה להבין: החוק מתנה את המשך קיום ההסדר של דחיית שירות לאלה שתורנותם אומנותם בתנאי שהציבור החרדי יעביר לשורותיו, לשירות הצבא, לפי יעדים, מספר מסוים של תלמידי ישיבות. אם לא, אם הם לא עומדים ביעדים, שר הביטחון לא יוכל לתת, כאמור, דחיית גיוס. זאת אומרת שאם ראשי הישיבות, המנהלים הרוחניים, יצליחו במשימה שלהם וכל מי שלומד בישיבה ממשיך ללמוד, אז הישיבות ייסגרו מכיוון שלא עמדו ביעדים. הישיבות ייסגרו מכיוון שלא עמדו ביעדים. מה ההיגיון בחוק משונה כזה? ואני רוצה לספר בגילוי נאות, לפעמים אני נשאל מה הייתה עמדת אגודת ישראל לפני שהבריטים החליטו לאמץ את המלצות ועדת פיל, כידוע, על חלוקת הארץ, ואני עונה שאגודת ישראל, היהדות החרדית ההיסטורית, היינו נגד. ואני אומר, לא תמיד זה היה נוח לומר שהיינו נגד ולהסביר לפני אנשים חילונים את הסיבות לכך, למה אנחנו לא רוצים, מפחדים שכשהשלטון בידי יהודים יעשו כל מיני פעולות נגד התורה. אבל אין לי ספק שעל חוק כזה, שקובע שבתנאים מסוימים לא תהיה סמכות לשר הביטחון לתת ללומד תורה דיחוי, לאחד שמצהיר על תורתו אומנותו, מדינה בשלטון של יהודים שמחוקקת חוק כזה, עדיף שמדינה כזאת לא תקום. זו דעתנו. ואני רוצה לסיום גם לומר שחוששים לגייס ערבים בגלל החשש לנאמנותם למדינה. אני רוצה לומר כאן מעל הדוכן שאף אחד לא יחשוב שהחרדים שרוצים ללמוד הם בכיס של שופטי בג"ץ. ממש לא. זו טעות. מי שחושב כך טועה, כי לא יצליחו לנתק את הלומדים מספסל הלימודים. ולסיום אני רוצה לומר: פעם סיפרו לנו שגיוס חרדים זה בגלל שיש צורך של שוויון בנטל. גם זה מתברר כבלוף. אנשי רע"מ גם מקבלים תקציבים וגם לא הולכים לצבא. מה שמעצבן אותנו זה שהם הולכים לעזור היום להעביר את החוק. הם יגידו לנו ללכת לצבא, הם יקבלו תקציבים, אנחנו לא, והם לא הולכים לצבא. תודה. זה נשמע דבר הגיוני? חבר הכנסת אשר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל הבסיס לחקיקה הזאת, ואני ראיתי את שר הביטחון עומד כאן ומציג את החוק, מדבר על החזון שלו לגיוס לכול ושירות לאומי לכול, ואני רק לא יודע אם אומרים את זה לחברי הסיעות הערביות, ובטח לא לאלה שחברים בקואליציה. לא ראיתי שהוא מאמין באמת במה שהוא אמר כאן מעל הדוכן ומרגיש את הצורך החשוב לבוא ולחוקק חוק שאמור כביכול לעשות שוויון במדינת ישראל. וכאחד שכמו שר הביטחון יש לו עבר ביטחוני עשיר, אני חושב שגם אתה, אדוני היושב-ראש, יודע שלכפות שירות בנושא כזה, בנושא ביטחוני, זה לא עובד, לא עם סנקציות כלכליות ולא עם סנקציות פליליות. צבא לא יכול לעבוד על כפייה, זה לא עובד ככה. אלא מה, אדוני? מה ההבדל? זה המשך הצביעות. הרי האיש שדיבר הכי הרבה על נושא הגיוס זה ליברמן. והאיש הזה, ויש לי פה עשרות ציטטות, רק אין לי זמן, וביקשת לדייק, האיש הזה לאורך כל הזמן מדבר על גיוס, אבל תמיד הוא אמר חרדים וערבים. גם נציגו בוועדת פלסנר בזמנו  אני לא הייתי אז חבר כנסת, שדנה על חוק הגיוס, התפטר בגלל שלא היו מוכנים להכניס את כל הציבורים. אז יש היום דבר שנקרא צביעות. מדברים על שוויון, ולאף אחד אין אומץ לעשות שוויון אמיתי. אני אתן לך דוגמה, אדוני היושב-ראש, דווקא מהימים האחרונים. אתה יודע, אתה מכיר את התקציב הזה, יש תקציב של המוכש"ר, של המוסדות המוכרים שאינם רשמיים, שעות תמרוץ וטיפוח. יושב-ראש ועדת הכספים, לדעתי הוא כן היה רוצה, קיבל הוראה מהאוצר: אתה לא מוסיף שקל, לא מכניס שקל בנושא הזה, בסעיף הזה, שהיה אז בזמנו בהסכם קואליציוני ביוזמת יושב-ראש הוועדה הקודם. אממה, מי שנפגע מזה זה גם החרדים וגם הערבים, שיש להם מוכש"ר. אז הייתה ישיבה אצל האוצר עם נציגים של רע"מ, ואתה יודע מה נאמר שם? אנחנו נעביר לכם כסף ייעודי, ייעודי עם עי"ן, לא יהודי עם ה"א, אבל לחרדים זה לא יעבור. התקנה הזאת לא תעבור כדי שהחרדים לא ייהנו ממנה. אני עומד מאחורי כל מילה שאני אומר. תודה. לכן, אדוני היושב-ראש, לסיום, אני רק אומר דבר אחד. גם אחרי המפלה שלו במעונות הוא אמר שציבור משרתי הצבא הפסיד. אני רוצה לומר דבר אחד: הממשלה הזאת יודעת להתחשב באמונות ובהשקפת העולם של ציבור שהוא איננו יהודי, שהוא ציבור מוסלמי או נוצרי, שאמונתו מכתיבה לו את דרך חייו. אבל את הציבור החרדי, שאמונתו בתורת ישראל, שזה מרכיב הביטחון מס' אחת של מדינת היהודים, אין לנו מרכיב ביטחון אחר יותר חשוב מהתורה עצמה, תודה. שליוותה אותנו אלפי השנים הללו, בזה אין התחשבות. וזה לא יעזור, מי שירצה ללמוד תורה במדינת ישראל ילמד תורה על פי האמונה היהודית שלנו, ולא יעזרו עוד אלף חוקים ואלף בג"צים. נצח ישראל לא ישקר. תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי  איננה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק שירות הביטחון שמונחת כאן לפניכם היום, הצעה פופוליסטית גרידא. אין בה שום מטרה אמיתית לשוויון בנטל. יש כאן כלי ניגוח לאורך שנים במגזר, בציבור. צריך לזכור דבר אחד: אני וחבריי, חברי כנסת מתנועת ש"ס ועוד חברים, רובם המכריע עשו צבא, תומכי התנועה עשו צבא, ועדיין, אם בחור ישיבה לא לומד, הוא מתגייס. גם היום החוק אומר ככה. אבל אחד שמעוניין לשבת וללמוד, דוד בן-גוריון בשנת 1951 נתן פטור בגלל שהוא הבין שלאחר השואה, אם לא ישמרו את החלק הקטן של יבנה וחכמיה, התורה תישכח מישראל. היום לא מבינים, ואנחנו יודעים שאין באמת חוסר בכוח אדם בצה"ל. לא זו המטרה. אבל זה כלי ניגוח לאורך שנים להתנגח בציבור. שאלתי את שר הביטחון קודם, הוא אמר: זה בחקיקה אחר כך. המגזר הערבי, אף אחד לא חושב לחוקק חוק. וחברי הכנסת של רע"מ, שלא נמצאים כאן, אין לכם שום זכות לגעת בחוקים ששייכים לציבור הדתי והחרדי, שבציפור נפשנו. כמו שאתם מסייעים לממשלה לפגוע ברב הראשי לישראל, מחר תבוא חקיקה שחלילה תפגע לכם באימאם או בראשי המוסלמים שלכם. מה תגידו? אנחנו נתמוך בזה? ככה אתם מכירים את החלוקה בארץ הזאת? ואולי מנסור עבאס לא יודע, אבל על פי הודעת היועץ המשפטי לממשלה ועל פי כל הבג"צים, לאחר שיחוקק חוק לבחורי הישיבות הממשלה והמדינה יצטרכו לתת הסבר וחקיקה לציבור הערבי במדינת ישראל. הוא מקדם את החקיקה לציבור הערבי במדינת ישראל, פוגע בציבור שלו בעצם זה שהוא שותף לפגיעה בציבור שלם. אתה טועה. שם יבעירו כמה צמיגים, כמו שעושים בנגב, וכולם יתקפלו. באיזו עזות אתה שותף לפגיעה בציבור? מה רוצים מלומדי התורה? אתמול חבר הכנסת שלמה קרעי ואני היינו בחומש, ואורית סטרוק. וחברת הכנסת אורית סטרוק. ראינו שם אנשים בשלוש מעלות קור יושבים ולומדים תורה במסירות נפש ושומרים על ארץ ישראל. הם מאמינים בדבר הזה, לומדים מתוך אמונה, אף אחד לא מקבל שם 10,000 דולר בחודש כי הוא לומד בקור הזה. אנחנו היינו שם שעה-שעתיים, חשבנו שאנחנו משתגעים לגמרי. רואים מסירות נפש. תראה את בחורי הישיבות: 2,000 שקל לחודש, והם מאושרים. הם לא נמצאים שם כי הם מקבלים עשרות אלפי שקלים. במסירות, כי ככה הם מאמינים. לאחר שנהרגו 24,000 תלמידי רבי עקיבא, הוא לקח חמישה תלמידים והם הקימו את התורה מחדש. תודה רבה. אז מה היום הממשלה רוצה לעשות? לפגוע. לעולם נצח ישראל לא ישקר, ואנחנו נמשיך וכל בחורי הישיבות ימשיכו ללמוד תורה באמונתם האמיתית. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת אוחנה, איננו, חבר הכנסת קושניר, איננו. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. לא רק זה. הסטודנטים הערבים בגיל 18 הולכים לאוניברסיטה ונכנסים לשוק החופשי לעבוד, אוי ואבוי. באמת? על חשבון הצעירים שעושים צבא. הם הולכים לאוניברסיטה. לפחות אל תיכנסו לאותו שוק, תחכו שלוש שנים כמו כולם. בסדר, נחכה בבית, קרעי. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים פה באחת הסוגיות הנפיצות ביותר שכנסת ישראל חוותה במשך עשרות בשנים, חוק הגיוס. זה באמת מה שעומד עכשיו להציל את עם ישראל. נמצאים במגפה כזאת קשה, נמצאים בהתמודדות קשה ביותר, אם זה בנושא הכלכלי, בנושא הביטחוני, בנושא הרפואי, בכל הדברים האלה, ובכל הדברים הללו, כל אלה שאמורים לשבת פה מסביב, שרי ישראל ובראשם ראש הממשלה, לא נותנים פתרונות, לא פותרים שום דבר. אבל דבר אחד מציק להם. בגלל שליברמן הבטיח שהוא חייב לעסוק בנושא הזה כמה שיותר כנגד הציבור החרדי אז הוא חייב את חוק הגיוס. הוא אפילו החתים את גנץ. אני לא יודע אם גנץ יודע בכלל על מה הוא חתם כשר ביטחון, לגבי איזה גיל הוא חתם או כל דבר אחר. הם חייבים לראות את אותו ציבור חרדי נמצא בהמוניו בצה"ל, אפילו שבאמת אין להם שום אינטרס בעניין הזה. הרי כל אלה, ואזרחי מדינת ישראל יודעים שהאינטרס האחרון זה לראות את אותם חרדים נמצאים בשורות צה"ל, באים לשם בוודאי עם הדעות האופייניות שלהם בכל מה שקשור לתורה והלכה וללא שום פשרות, כמובן. העיצוב לא תואם בכלל את אותם כלים שצה"ל יכול להעמיד לרשות אותם אלה שיגיעו. אבל מה? לנגח תמיד זה טוב, אפילו שהאינטרס הוא בדיוק אינטרס הפוך. מי רוצה אותם בכלל בצה"ל? יש הרי קריאות במשך שנים רבות להפוך את הצבא לצבא מקצועי. אני מתפלא על אותם ח"כים במגזר הערבי שרוצים לבוא להתערב בתוך מה שקורה בתוך הנושא הזה. הרי זה כל כך דבר מוזר ואפילו מצחיק. אמרתי לאחמד טיבי, שנמצא פה איתנו, שממש מאוד מפליא אותי, אולי מה שנשאר לכם זה רק לעשות איזה פוסטר ענק שבתוכו לצלם את כל החרדים שנמצאים, כמו בהפגנת המיליון, ולמטה רק לעשות כיתוב בערבית, חסר שתעשו את זה: "אל תיתנו להם רובים", לכל אותם החרדים האלה. זה באמת לשרת נאמנה. איך רע"מ מכניסה את האף שלה בדברים שאף פעם בחיים הם לא העזו לעשות את זה? אבל זה ייפול עליהם הפוך על הפוך, כי שנייה אחרי יבואו ויעשו בג"ץ נגדכם אתם, הערבים, למה אתם לא משרתים, מה זאת אומרת שאתם מקבלים שוויון וכל מיני דברים מהסוג הזה. מה חשבתם, שאין כאלה עורכי דין מהמגזר היהודי שיבואו ויתחילו, כל מיני ארגונים, לבוא ולהגיד שאתם רק אוכלים את כל מה שטוב במדינה ואתם לא משרתים בצבא? ומה חשבתם, שכשיגיע החוק הזה שלכם אנחנו לא נצביע? תודה רבה. אז לכן אני מציע לאחיי ורעיי, תחשבו היטב לפני שאת חושבים לגייס את החרדים לצה"ל. זה לא ייתן לכם שום דבר, זה רק יהפוך עליהם כקשת רמייה. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת שטרית, מוותרת, חבר הכנסת כץ, איננו, חברת הכנסת רגב, איננה. חבר הכנסת לוין. אל תיתנו להם רובים, אחמד, אל תיתנו להם רובים, לחרדים. אל תיתנו להם רובים. מי שכח משקפיים על הדוכן? מסכה, לא משקפיים. מסכה, אנחנו נזרוק אותה. אפשר בבקשה לנקות כאן? לך קצת אחורה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הזו היא בעיניי חרפה וחוצפה שאין למעלה ממנה. אדוני היושב-ראש, תחת הסיסמה של כביכול שוויון בנטל מביאים לכאן חוק שכל-כולו אפליה אחת גדולה. ואני שואל אותך, חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי: איך את מעיזה לתמוך בחוק הזה? מה את רוצה, לגייס את כולם? באמת זה מה שאת רוצה? את בעד לגייס את הציבור הערבי לצבא? את הרי לא בעד זה, את הרי לא רוצה. כמובן שלא. אז למה את חושבת שיש לך זכות לבוא ולהגיד: אנחנו הציבור הערבי לא, אבל הם כן? למה? מה, האמונה שלהם פחות טובה מהאמונה שלך? הם לא זכאים לאמונה שלהם לפחות כמוך? מילא בא בן אדם ואומר: כולם צריכים ללכת לצבא. את זה אני עוד יכול להבין. אבל כשבא בן אדם ואומר: אני לא אבל הם כן? את מבינה מה את עושה? אין לך גרם של מצפון? אגב, את לא מבינה שמחר זה יכול להתהפך, בדיוק הפוך? ומה תגידי אז? איזה הסבר יהיה לך? אז אני מציע לך ללכת לעשות חושבים, לפחות עם עצמך, עם מצפונך ועם הציבור ששלח אותך, אני מציעה לך לא לדבר,  כדי לא להביא במו ידייך, במו ידייך, שיבוא יום, והוא לא רחוק, שתבוא כאן הצעה אחרת שמאוד לא תאהבי. לא תהיה לך שום זכות להתנגד לה או לומר מילה בעניינה. ואנחנו נתמוך בזה. אבל אני רוצה לומר עוד דבר, אדוני היושב-ראש. תראה, אני מאמין באמת שכולם צריכים ללכת לצבא, ואני חושב שהתהליך של שילוב בצבא, גם של הציבור החרדי, הוא חשוב. אבל אי-אפשר להתעלם מדבר אחד: אני חושב שדוד בן-גוריון ומייסדי המדינה, הייתה להם מספיק תבונה להבין שלא הכול אפשר לעשות באבחת חרב ובאותו רגע. לפעמים צריך לעשות הסדר מסוים כדי שכולם יוכלו לחיות ביחד. ואני חושב שיש בחברה החרדית תהליך של יותר התערות ויותר שילוב, והוא בא לידי ביטוי גם ביותר גיוס לצבא. אבל את התהליך הזה צריך לעודד, אי-אפשר לכפות אותו. להפך, אם נכפה אותו נשיג הפוך, נגרום לאנטי, נגרום לעצירה שלו. זה מה שהם רוצים. זה בדיוק בדיוק מה שרוצים לעשות כאן, לא לייצר גיוס אלא לגייס את הפירוד, זה מה שהם מחפשים. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני קורא לכנסת להתנגד להצעת החוק הבאמת-באמת מקוממת הזאת ולשוב למסלול של הידברות, של הבנה, שהביא עד היום לעלייה בשיעורי הגיוס, והוא הדרך היחידה לייצר מציאות אחרת בעניין הזה. תודה. תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בהבעת תודה גדולה לחברי חבר הכנסת שלמה קרעי, שאתמול בערב ארגן ביישוב החרב חומש סדר ט"ו בשבט מדהים, מרגש, הביא חבר'ה שלו מאשקלון, עם כמויות של אוכל שאי-אפשר לדמיין בכלל, עם כמויות של שמחה שאי-אפשר לדמיין בכלל, גם של משקה, ברוך השם. והגיעו, קודם כול היו בחורי ישיבת חומש המקסימים, ואחר כך הגיעו עוד מאות בחורים. אנחנו היינו שם כמה שעות, גם חבר הכנסת בוסו היה איתנו, ויצאנו משם נרגשים אחרי כמה שעות. כל הדרך למטה ראינו עשרות ומאות בחורים עולים ברגל בחושך לחומש. האהבה לחומש, המסירות, הנחישות להחזיק במקום הזה ולא לוותר עליו, השמחה הגדולה שראינו שם, נכון, חבר הכנסת בוסו? זה היה מרגש בצורה בלתי רגילה, באמת, ואני רוצה להגיד לך תודה רבה, שלמה, על האירוע המדהים הזה שארגנת. אני קיבלתי שם יותר ממה שנתתי. נכון, כולנו. אנחנו באנו לחזק ויצאנו מאוד מחוזקים. אני רוצה לקרוא שיר שכתב אחד הבחורים מישיבת חומש, אחרי שאחד מחברי הבית הזה כינה את אנשי חומש בכינוי המזעזע "תת-אדם". וכך הוא כתב: אני תת-אדם מחומש, עם אף כזה ארוך, ופאות ארוכות וזקן על הפנים. אני תת-אדם מחומש, אז אפשר לזרוק עליי אבנים, סלעים, בקת"בים. אפשר גם לירות עליי, אבל אני תת-אדם, אז צה"ל לא יגיב. אני תת-אדם מחומש, אז מים אני לא צריך, אפשר להרוס לי את המכלים. וחשמל, זה בכלל יותר מדי לתת-אדם שכמוני, גם אותו מוזמנים להחרים. אני תת-אדם מחומש, והערבים מבורקה הם האנשים. הם זורקים עליי כל יום אבנים, 70 אירועים בחודשיים, באמת הישג מרשים. אבל הי, גם אם הם האלימים, הם ממש ממש אנשים, אז אם הם אומרים שאני שברתי מצבה, בטוח שהם צודקים. אני תת-אדם מחומש, אז כשחבר שלי מת, את הבית שלי הורסים. אני תת-אדם מחומש שעושה מילואים, אז בשבילי כנראה פתחו אגף חדש בצה"ל, אכת"א: אגף כוח תת-אדם. אני תת-אדם מחומש שתורם תת-דם אחת לכמה חודשים, וחתום על כרטיס אדי לתרומת תת-איברים. תודה. נא לסיים בבקשה. תודה. אני אסיים, אני אקפוץ על המשך השיר ואני אגיע לסיפא. אני תת-אדם מחומש שמזהה תהליכים, והם מבהילים, באמת מבהילים. בנט, גנץ, שקד וכל המגנים, יאיר גולן בסך הכול אמר את מה שאתם כולכם עושים. תודה. תודה שוב, שלמה, על האירוע המדהים אתמול. חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. טוב, בימים האחרונים יש הרבה שמועות לגבי ראש הממשלה האחרון שנבחר באופן דמוקרטי במדינת ישראל, הלוא הוא מר בנימין נתניהו. וביממה האחרונה קרה דבר מופלא באמת, מרגש ומחמם לב, וזה שהציבור המדוכא ביותר בישראל כרגע, ציבור שנמצא בתת-ייצוג בכל מוסדות הכוח בישראל, באקדמיה, בפרקליטות, במשפט, בתרבות, בתקשורת, הציבור הזה הביע את המחאה שלו דרך שקל אחד. ישבתי וספרתי במימון גיוס ההמונים למען המשפט של נתניהו, שאנחנו הרי יודעים שהמדינה הזאת, שכבר ויתרה על הרעיון הדמוקרטי והפכה למדינה פסאודו-דיקטטורית לכל דבר, החליטה להתעלל באהוב העם מר בנימין נתניהו בכל דרך אפשרית, כולל מניעה מזכותו להגן על עצמו במשפט, כדי לרושש אותו עד תום, זה אחרי שהם גם התעללו באשתו והתעללו בבנו והתעללו בחפותו, הם מתעללים בו בכל דרך אפשרית. איך אתם יושבים פה בכלל ועושים את עצמכם כאילו אתם מאמינים שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית? מתי כבר נוריד את המסכות ואת הפסאדה? מתי כבר נאמר את האמת? השמאל חטף את הדמוקרטיה. השמאל בחסות אהרן ברק לא מאמין ולא סומך על הברברים המזרחים המסורתיים שהולכים לקלפי, ולכן השמאל החליט לקחת מאיתנו את הזכות לבחור באופן דמוקרטי מי יכהן כראש ממשלה. יש פה מדינה חדשה: אדונים ומשרתים. מי המשרתים? אני שמחה להבהיר: אחיי החרדים, שמתעללים בהם בכל דרך אפשרית, דווקא, להכעיס, כולל להביא אימהות לסף עוני ואת הילדים שלהן לסף עוני. ואני רוצה שתדעו, אחיי החרדים: אתם לא לבד. ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז, ולא כנדבה ולא כתרומה, כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזאת. ומה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. בחסות 12 פייק ימין, מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל אנטי-ציוני, לב המדינה הזאת, לב המדינה הזאת נדחק לשוליים. אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם. אנחנו על סיפו של הר געש. אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה: לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני מדוכא. לא יימשך. אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא? כמה? לראות את המנהיג שלנו, תודה רבה. שנייה אחת, אני רוצה לדבר על התרומות. בבקשה, לא, לא, לא, את תסלחי, משפט אחד, כמו שנתת לכולם. אחד. בבקשה אל תצעקי עליי. אחד. אז אתה אל תרדה בי. אני לא רודה בך. תן לי את אותן זכויות שאתה נותן לכולם פה. בבקשה. אתה רודה בי בלי הפסקה. משפט אחד: כל שקל שהציבור היהודי תרם לנתניהו, זה לא שקל של צדקה לראש הממשלה הזה, אלא מחאה איומה נגד מוסדות אכיפת החוק. תודה. חבר הכנסת גלנט, בבקשה. גלית, תודה. אתם סיירת המטכ"ל, כן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר נפל דבר במדינת ישראל. זה היה דבר קטן, כביכול דבר שולי, אבל זה היה סמל גדול ולצערי מדאיג. קבוצה אסלאמיסטית קיצונית, עוינת את הרעיון היהודי-ציוני, אשר יושבת בקואליציה ומכנה את עצמה בשם רע"מ, אבל בפועל היא התנועה האסלאמית סניף מדינת ישראל, עצרה מלכת את כל הרעיון היהודי-ציוני שעליו יש קונסנזוס של מאה אחוז בציבור היהודי, ואני אסביר. מה אמרו למעשה רע"מ ותומכיו בנגב? הם אמרו: אנחנו אדוני הנגב. אנחנו נקבע אם בנגב יהיו נטיעות או לא יהיו נטיעות, אם יישובים יהודיים יוקמו או שיישובים יהודיים לא יוקמו. עכשיו, על מה אנחנו מדברים, רבותיי? אני מודה, אני מודה שתפיסתי, תפיסת חבריי בליכוד, חבריי באופוזיציה, אומרת שארץ ישראל משתרעת ממטולה ועד אילת, מהירדן ועד הים, ללא הבדל, אבל דבר ידוע הוא שלגבי חלק מהשטח שציינתי יש מחלוקת בקרב הציבור היהודי-ציוני בארץ ישראל. אבל לגבי הנגב אין שום מחלוקת. אין מחלוקת לגבי באר שבע כשם שאין מחלוקת לגבי יער יתיר ומצדות יהודה. אני רוצה להזכיר: דוד בן-גוריון, יושב-ראש הסוכנות היהודית, יושב-ראש מועצת העם הזמנית ובהמשך ראש הממשלה הראשון, הוא האיש שהוביל את בניית שלושת המצפים רביבים, גבולות, בית אשל ו-11 הנקודות שלוש שנים מאוחר יותר. הוא האיש שקבע שבנגב ייקבע עתיד העם בישראל. אנשיו ומחנהו הם שפיתחו את הנגב. לוי אשכול הוא שסלל את קו המים הראשון לרביבים ובהמשך את המוביל הארצי. יגאל אלון, לאחר תפקידו כמפקד הפלמ"ח, כמפקד חזית הדרום, משפט לסיכום, בבקשה. אין שר במליאה. יש.  הוא שהוביל את כיבוש הנגב יחד עם קצין המבצעים שלו יצחק רבין. רבותיי, ממשלת ישראל, תודה.  הנוכחית לוקחת ומפירה את הרעיון היסודי הזה. מי שעושה את זה הם אלה המתיימרים להיות ממשיכיהם של מובילי הדרך במפלגת העבודה ההיסטורית, תודה. כל האגף השמאלי בממשלה. חבר הכנסת קרעי, לא שאלתי אותך. וגם האגף הימני בממשלה. חבר הכנסת גלנט. רבותיי, על הדבר הזה לא נעבור לסדר-היום. חבר הכנסת גלנט, תודה. אנחנו נשנה ונתקן, גם אם זה לא מוצא חן בעיניך, אדוני היושב-ראש. מוצא חן בעיניי שתעמוד, אנחנו את זה נשנה. חבר הכנסת גלנט, מוצא חן בעיניי שתעמוד בזמנים, זה הכול. אדוני היושב-ראש, אין שר במליאה. זה נכון, אבל, זה לא מפריע לך, כי אתה יושב-ראש הקואליציה, כנראה. הבנתי. הכנסת צריכה את הכבוד המגיע לה. ממשלה שמנה ורחבה. חברת הכנסת סלימאן. אני, כשישבתי בכיסא יושב-ראש הכנסת, סגרתי את המליאה. שמעתי אותך. בבקשה תשב. הבנתי. הבנתי אותך. תשב, בבקשה. אל תיתן לי הוראות. תכבד בבקשה את הכנסת. חבר הכנסת ארבל, הבנתי. שב. לכבד את המליאה. זה ביזיון. תבדקו לי איפה השר. איפה הייעוץ המשפטי?  חבר הכנסת ארבל, קריאה ראשונה. איפה מזכירת הכנסת שתראה לך את התקנון? חבר הכנסת קרעי, קריאה ראשונה. איפה השר? ירדנה, תראי לו את התקנון. הוא יצא לשירותים, לא קרה כלום. אפשר להבליג לשנייה. פתאום התקנון לא בתוקף? זה לא בתקנון, לך תבדוק. זה נוהג. מזכיר הממשלה מיקי לוי. חבר הכנסת ארבל, קריאה שנייה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עאידה, אין שר, דברי חופשי. אני אדבר חופשי. את לא יכולה לדבר חופשי. זה נוהג, אין בנוהל. אז אני אקיים את הנוהג. השר יצא החוצה. מי שקובע את סדר-היום זה מי שיושב, או אני או אחד מהסגנים. חברת הכנסת עאידה סלימאן, בבקשה, תדברי. אז אולי יכבד אותנו השר בנוכחותו. הוא יצא, לא קרה שום אסון. מי שקובע את סדר-היום זה יאיר לפיד. יאיר לפיד קובע את סדר-היום. חבר הכנסת ארבל, אל תכריח אותי. מספיק עם הנושאים האישיים, זה לא מכבד אותך אפילו. תכבד את הכנסת, לא אותי. בבקשה ממך, שמעתי אותך. בבקשה ממך. תודה. אני מקווה שתוסיף לי את הזמן שעבר. אני מתחיל מהתחלה אפילו. אוקיי. בבקשה. מיליטריזם, או מה שנקרא בעברית "צבאנות", הוא אידיאולוגיה שלמה, הוא דוקטרינה שלמה המדגישה חשיבותו של הכוח הצבאי אפילו כשאין בו צורך. לא מדובר רק על מקרים שיש צורך בכוח צבאי, אלא באופן כללי. בקונטקסט הישראלי זה מקבל משנה תוקף כאשר מדברים על כוח צבאי. אנחנו מדברים על כוח צבאי שבינתיים מנכיח וממשיך מערך כיבוש שלם של עם אחר. אז כל מי שרוצה לדבר על שירות ביטחון, כוח צבאי, מדבר על צבא כיבוש ורוצה לכפות את זה בכוח על אוכלוסייה שלמה שלא הייתה עד היום חלק מכל הפרקטיקות של הכוח הצבאי הזה. אני חושבת שהניסיון הזה כל הזמן, והריצה להיות בשאיפה לעליונות צבאית, אפילו עליונות צבאית הפכה לערך מסוים בתוך המדינה, ותרבות שמנכיחים אותה ומעבירים אותה מדור לדור, ופסחה כנראה על קבוצה מסוימת מהאוכלוסייה, ורוצים בכוח להכניס את הערכים של כוחניות, של צבא מדכא, של צבא שלצערי הרב עדיין מבצע הרבה פעמים עוולות ופשעים נגד עם אחר, רוצים לכפות את זה בכוח על אוכלוסייה שלמה. אני עמדתי פה ודיברתי על עומר אסעד, הקשיש בן ה-80 שהחיילים כפתו אותו ושמו אותו במבנה נטוש עד שבאו אנשים ומצאו, מצאו את האדם שאיבד הכרה בתוך המבנה הנטוש, ובדרך לבית חולים איבד את החיים שלו. עומד השר על הדוכן ואומר: מתקיימת חקירה. אני עוד לא ראיתי צבא בעולם שחוקר כל כך הרבה מקרים כמו הצבא בישראל. עוד שיא הוא עשה, הצבא בישראל, שאף פעם לא מוצא את האמת. שום חקירה לא יוצאת כאשר התוצאות שלה, יש בהן אחריות על מי שביצע את העוולה. אני רק רוצה להגיד דבר אחד: יש אנשים שטוענים שהם יצביעו בעד החוק הזה, ואם יצביעו בעד החוק הזה, במיוחד חברי כנסת ערבים, כי זה לא נוגע לאוכלוסייה הערבית, כאשר מקדישים וזה אותו היגיון, בבקשה לסכם. שהצביעו בעד תקציב שהוא מאוד מיליטריסטי, כאשר נותנים יד, תודה. לתוספת של משאבים, גם חומריים, כמו תקציב, אבל גם אנושיים, כמו קהילה שלמה ואוכלוסייה שלמה, זה לתת יד לצבא הכיבוש. תודה. אני מבקש עוד פעם מחברי הכנסת לעמוד בזמנים, זה כל מה שאני מבקש. זה נושא מסעיר, הרי אני אומר תמיד רק כשהזמן נגמר ואני לא מתחיל אותו לפני שאתם מתחילים לדבר ואני נותן משפט לסיכום, אבל יש כאלה המנצלים את זה. יש לי תחושה שהמשפט הזה מתארך בצד מסוים. חברת הכנסת רופא אופיר, איננה, חבר הכנסת סעדי, איננו. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. איך אתה מאפשר מעל הבמה הזאת לקרוא לצה"ל "צבא הכיבוש", אדוני היושב-ראש? העובדות מפריעות לך? האמת ממך והלאה, הא? האמת היא שזו בושה, חבר הכנסת כסיף, תודה. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, לא תיארתי לעצמי שנגיע ליום שבו חברי כנסת ערבים יצביעו כדי להגדיל את מכסת החיילים לצבא ולהצביע בעד חוק של מכסות לצבא שהוא צבא כיבוש. אני רוצה לומר שהחוק יגדיל את מספר החרדים המגויסים. אתם מכירים את המקרה של עומר אסעד בן ה-80, הקשיש הפלסטיני שנהרג לאחר שעונה, נאזק והוכה בבית נטוש בג'ילג'יליה? מי שעינו אותו הם חיילי גדוד נצח יהודה. הם חרדים. עכשיו אנחנו רוצים עוד חיילים לגדוד הנורא הזה, שכבר היו לו מקרים דומים בעבר? אני הייתי בגדוד הזה. אני הגשתי יותר מפעם אחת חוק פטור מסיבות מצפון. רציתי שאנשים לא יתגייסו לצבא, כך היה נהוג, חברי כנסת ערבים, לאפשר לחיילים לקבל פטור מסיבת מצפון, שיסרבו שירות. ואני מעריץ חיילים שמסרבים לשרת ומשלמים מחיר אישי, נכנסים לכלא. אתה אחד מהם, עופר. עכשיו, לאלה שאומרים שלחוק הזה אין היקש ואין השלכות על הערבים, אני אקרא לכם פסק דין מאוד מאוד מאוד קשור לערבים. בבג"ץ 5370/97 סעדיה נ' שר הביטחון, ראש מחלקת בג"צים דאז עוזי פוגלמן הצהיר: הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה היא לנהוג לגבי כל בני המיעוטים, תקשיבו, כל בני המיעוטים, יעני, אל-ערב, כפי שנפסק לגבי בחורי הישיבות בחוק הזה בבג"ץ. לעניין זה תוכן הצעת חוק שתסדיר את הנושא, כפי שנאמר בפסק הדין. עוד בג"ץ, בבג"ץ סעדיה השני, 1452/00, שוב אותו עותר עתר שצריך לגייס ערבים, והשופטת דורנר כתבה לו: בעתירות שבפנינו חוזר העותר בשתי עתירות נפרדות, האחת הוגשה בשמו והאחרת בשמה של קבוצת אנשים שאותם הוא מייצג, על טענותיו כפי שהועלו בעתירתו הראשונה. העתירות אלה אינן מובנות, שכן מאומה לא השתנה מאז מתן פסק הדין בעתירתו הראשונה של העותר. גיוס, איסמעו, גיוס בחורי הישיבות טרם הוסדר, וכיוון שכך, אין כל הסדר קיים הניתן להחילו על בני מיעוטים. תודה. תרגום קטן ואני מסיים, אדוני. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בג"ץ החליט שהוא לא יכול להורות, לתת הוראות לגיוס הערבים, כי אין חוק המסדיר את גיוס המגויסים החרדים. היום יובא החוק הזה, ולכן אני קורא לכל חברי הכנסת הערבים בקואליציה ללכת בעקבות חברי הכנסת מהמשותפת, וכלל חברי הכנסת הערבים, שלא יצביעו בעד, שלא יימנעו, אלא שיצביעו נגד.) תודה רבה. (ואני מקווה שאף אחד לא יגיד: בתמורה לגיוס אנחנו הולכים להביא הטבות לחברה הערבית.) תודה. תודה, חבר הכנסת טיבי. תודה רבה. אני מודה לך. חברת הכנסת ולדיגר, בבקשה. וולדיגר, אני מתנצל. זה חמי, חמי, אבל טוב, לא נורא. כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד השר, כנסת נכבדה, אז אתמול קיבלתי שיחה, שיחת טלפון, מאימא שהבת שלה מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית סגורה של ילדים ונוער בבית החולים הדסה. מחלקה סגורה, אמרתי. מה היא כותבת לי? היא כותבת לי שמדובר במחלקה שסופרים בה את הסכינים בסוף כל ארוחה כדי שהילדים לא יגנבו את הסכינים לחדר שלהם לשם פגיעה עצמית. האימא הייתה בכאוס. נאמר לה שעליה לקחת את הילדה שלה למוחרת בבוקר, כי בית החולים עומד לסגור את המחלקה הפסיכיאטרית כדי לפתוח במקומה מחלקת יולדות קורונה, ככה פתאום, מהיום למחר. מספרת לי האימא שיום קודם היא ביקשה להוציא את הילדה שלה מהמחלקה הסגורה לקפה בתוך שטח בית החולים, אבל היא לא נענתה, נאסר עליה, כי הרופא אמר שהוא מפחד על הילדה, כי היא מסוכנת והיא עלולה לפגוע בעצמה, והינה היום, משחררים. אני חייבת לומר שכל הלילה הייתי בקשר עם ד"ר טל ברגמן, ראשת האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ועל כך תודה לה, שהיא באמת לא עצמה עין וטיפלה ודאגה, ובאמת בזכותה האיום, איום סגירת המחלקה, הוסר, או לפחות נידחה. אבל עדיין חשוב לי לדבר על כך, מכמה סיבות. האחת, אנחנו מדינה בהפרעה. הקורונה לא פוגעת רק בגוף, היא פוגעת, אולי בעיקר, בנפש, בנפש של כולנו, של הילדים, של המבוגרים, של כל אחת ואחד מאיתנו. לכן חשוב לשים דגש על בריאות הנפש של כולנו. הסיבה השנייה שאני רוצה לדבר על כך, בשבוע שעבר בוועדת חינוך דנו בהשפעת הקורונה על מצבם הנפשי של ילדי ישראל, וכך גם היום, גם היום בוועדת הבריאות דנו על בריאות הנפש בקרב ילדים ונוער. בתחילת הדיון היום עלה פרופ' וייס, מנהל הדסה, והתייחס לסגירת המחלקה. הוא הדגיש שוב ושוב שלא הייתה להם כל הכוונה לשחרר את הילדים ככה סתם. הוא אמר: אלה שיכולים לקבל מענה בקהילה, כך הוא אמר, יועברו לקהילה. ואני שמעתי את זה והאוזן שלי החווירה, האוזן שלי צלצלה לי. אם הם יכולים לקבל מענה בקהילה, למה למען השם הם בבית חולים? אני אגיד לכם: כי א. אין מענים בקהילה, ב. כי הם צריכים את בית החולים, לכן, למה אתה מספר לנו סיפורים? הרצון לסגור את המחלקה הוא כי המחלקה הזאת הפסדית. מה לעשות, במדינת ישראל מחלקת יולדות עולה הרבה כסף, ובתי החולים מקבלים המון כסף על כל יום אשפוז של יולדת. לעומת זאת, אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי לא מכסה את העלות האמיתית שלו. זה המצב. כך נראית בריאות הנפש במדינת ישראל. אני חייבת לומר לכם שלפני כשבועיים חתם שר הבריאות על צו פיקוח מחירים של כל מיני שירותים שבתי החולים נותנים וקופות החולים אמורות לשלם עליהם. אז בכל השירותים כולם המחיר עלה ב-1.77%. תנחשו במה הוא ירד? ניחשתם נכון, בפסיכיאטריה ובגריאטריה. שם זה ירד. לסיכום. מיטת אשפוז, אני מסכמת, ב-0.04%, בדיוק כמו שקרה בשנה שעברה. אז למה? למה שבתי החולים ייאבקו על מחלקות פסיכיאטריות? למה שמישהו יאמץ את עצמו ויבנה מחלקות פסיכיאטריות כשככה הדבר נראה? תודה. אז כן, אני אמשיך להיאבק למען הילדים, למען הנוער, למען המבוגרים בבריאות הנפש, שבעצם, למעשה, זה עבור כולנו. תודה. כל הכבוד, באמת, על המלחמה. חבר הכנסת אמסלם, איננו, חברת הכנסת אבקסיס, איננה, חברת הכנסת בן ארי, איננה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני רוצה קודם כול להגיד לך, אדוני היושב-ראש, ראיתי, צפיתי מהחדר בנאום שלך היום, להגיד לך שבפן האישי ששיתפת מאוד מאוד ריגשת, ואני באמת לא מקנא בך באותה שיחה לאימא שלך, ובאמת מחזק אותך, ויישר כוח. ביומיים האחרונים אנחנו קיבלנו תזכורת מכובדת לתופעה שמתרחשת פה כבר עשרות שנים: ההתנשאות של השמאל הישראלי, הגזענות העדתית. ינון מגל יצא בקמפיין מבריק ומחאתי: מימון המוני למשפט של יו"ר תנועת הליכוד, וכל הקולות המבחילים צצו מחדש, ההנצחה הזאת של סטריאוטיפים, הדעה הקדומה, מציגים את תומכי נתניהו כאילו הם מסכנים, כאילו הם בלי כסף, מנוצלים וטיפשים. אז קודם כול, תרשו לי לחדש לכם: המון, אבל המון, התלוננו: למה זה מוגבל ל-5,000 שקל בלבד? הרבה רצו לתת הרבה מעבר. הניסיון העלוב שלכם לצייר אותם כמי שלא מבינים מה הם עושים רק מתמרץ אותנו עוד יותר. גם אני תרמתי, ואני גאה בכך. אני רואה שפתאום גם חשובים לכם, חשובים לשמאל, הנזקקים, פתאום אפשר היה להשתמש בכסף בשבילם. מעניין, אני לא זוכר שהם היו כאלה חשובים כשהיה לכם פה את הקמפיין הפוליטי הארוך והממומן ביותר שהיה פה אי פעם, קמפיין אלים שכלל הפגנות שהרביצו בהן לשוטרים, קיללו, הרימו מיצגים פוגעניים, ביזו את סמלי השלטון. כשמנהלי הקמפיין פתחו את היום שלהם בארוחות בוקר בוולדורף אסטוריה, אז לא הפריע לכם שהמימון יכול ללכת לנזקקים? אז הם לא היו צריכים את הכסף? חבורת צבועים. טוב שזה קרה, שנזכרתם בכלל שיש נזקקים במדינת ישראל, אבל מה שכואב לכם באמת בכל האירוע הזה זה האהדה, ההערצה, האהבה שבנימין נתניהו מקבל. זה מה שאוכל אתכם מבפנים, זה מה שגומר אתכם: שאין עוד בן אדם אחד פה במשכן שזוכה לכזאת אהדה, ולא רק שזוכה לכזאת אהדה, שלא מגיע ל-5% ממה שנתניהו מקבל מהעם בישראל. זה מה שגומר אתכם מבפנים. אבל אתם תמשיכו עם השנאה המיושנת שלכם, הפרימיטיביות והדעות הקדומות. תמשיכו לחשוב שכולם מטומטמים, שהציבור לא מבין, לא רואה מה אתם עושים. ההבטחות שלכם לא שוות כלום. הצביעות והשקר, זה הערך העליון שלכם. לעומת נתניהו, המורשת שלכם תיזכר רק כתורת "אל תעשה". תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. אה, סליחה, ביטן, אני מתנצל. אתה כל כך קטן שלא ראיתי אותך. אני מתנצל. בבקשה, חבר הכנסת ביטן. יפה לך זקן. אה, הזקן יפה. אני מעדיף שלא יהיה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמעתי את חברי אופיר כץ. אני מזכיר לך, אופיר, שדיברתי כמה פעמים בטלוויזיה וברדיו על כך שכל התכנון של הממשלה הזאת היה טרום הבחירות, הכול היה משחק, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, יש עתיד, ובאמת סיכמו את הכול מראש. תמיד אמרתי שזה לא משנה אם נתניהו לא היה או היה נותן את זה למישהו אחר מהליכוד. בכל מקרה זה היה מתקיים, אנחנו לא היינו בשלטון. הכול היה מתוכנן, הכול היה משחק, רמאות כלפי הציבור. עובדה שכבר לפיד אומר שהממשלה הזאת תישאר גם אם נתניהו ילך לעסקת טיעון, זאת אומרת שכל הסיפורים האלה מסביב שמה שמחזק אותם זה נתניהו זה לא נכון. הכול מתוכנן לקבל את השלטון. הרי מי שעשה פה אקזיט גדול מאוד זה השמאל. נתנו לימין כמה תפקידים ומעמד ולקחו את השלטון, דבר שהם לא חלמו עליו בכלל. ממש עשו אקזיט. בנט מתגאה באקזיטים שהוא עושה, הוא נתן ללפיד, לעבודה, למנסור עבאס ולכולם לעשות אקזיט לקבלת השלטון על ידי זה שנתנו לימין באופן זמני כמה תפקידים. לכן הציבור לא אוהב את זה. הציבור לא טמבל, הוא מבין שעבדו עליו בעיניים פה ובסופו של דבר צריך לעשות שינוי. דבר נוסף שאני רוצה להתייחס, כבוד היושב-ראש, שמעתי את בנט אומר במסיבת עיתונאים שעובדה שהוא הצליח יחד עם המערכת שנמצאת מסביבו לאתר את האומיקרון מראש ולהבין שיש בעיה, ולכן הוא סגר את השערים במדינת ישראל והוא התכונן. הוא אמר את המילים "התכוננו לאומיקרון". תגידו לי, כפי שאתם רואים עכשיו, הייתה איזו הכנה? התכונן למה, לבדיקות? לדברים אחרים? לבתי החולים? איזו הכנה הייתה? זאת אומרת, הכישלון הוא כפול: כישלון אחד זה שלא מטפלים בכלום ושלא התארגנו על כלום והכול בלגן וברדק, וכישלון שני, שהוא אומר: היה לי זמן ובעצם לא התכוננתי. זה שהוא בא למסיבת עיתונאים ואומר: אני עשיתי הכנה, זה לא אומר שנעשתה הכנה, כי העובדות, המציאות, מראות אחרת. בסופו של דבר הם נכשלו בכל מהלך שהם עשו. עכשיו הביאו את החוק הזה של הגיוס. אני, יש לי עמדה לגבי חוק הגיוס. אני חושב שצריכים ללכת על, אין, אין שוויון בצבא. אין דבר כזה שוויון בצבא. אלה שמשרתים בגולני לא שווים לאלה שמשרתים בקריה, ועזוב רגע את הנושא של החרדים. זה ברור שאין שוויון. את הדבר הזה צריך לפתור אולי בדרך של צבא שכיר, שאנשים יתנדבו לצבא הזה. יש לנו את האפשרויות לעשות את זה אם אנחנו נשב על זה בשקט ונראה מאיפה מביאים את התקציב. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת ליצמן, בבקשה.  כן. מה, החוק לא שווה ללבוש,  אז בוא, רוצה, תביא. אני אביא. אדוני היושב-ראש, אנחנו בהחלט נצביע נגד החוק, שיהיה ברור. החוק פסול. החוק לא טוב. אנחנו רוצים חוק שמה שהיה נהוג עד היום יהיה נהוג הלאה. זה מספיק לראות מי המחברים של החוקים האלה, איווט ליברמן ועוד כאלה שאנחנו יודעים לדיראון שמה שהם עושים זה פשוט נגד המגזר החרדי. אדוני היושב-ראש, מפריע לי, אז אני מוכן לחכות. כן, אני מוכן לחכות. אני פשוט מוחה על הגשת החוק. אני חושב שהחוק הזה, כמו חוק הגיוס, היה צריך להגיע עם קונסנזוס איתנו, עם הנציגים החרדים, עם האופוזיציה. גם אם בג"ץ אמר, אז הוא אמר. אנחנו לא חייבים להביא איזה דבר שאפילו בכוחות ערבים, אז יעבור החוק. אני רוצה להגיד לכם עוד דבר: יש בג"ץ תלוי של עו"ד עקיבא מאיר, שהוא הגיש בג"ץ למה ערבים לא משרתים בשירות לאומי. עכשיו, בבג"ץ החליטו שביחד עם בג"ץ של בני הישיבות יחליטו גם על זה. עכשיו אני, תלוי, אני בטוח כרגע שאם חלילה, חלילה וחס, החוק הזה יעבור, אז בג"ץ יצטרך לאזן, להגיד: שוויון, כל הדברים האלה. לא יכול להיות שאנחנו חייבים ואחרים לא. בכל אופן אנחנו נעשה את כל המחאות שבעולם. מי שרוצה ללמוד, אף אחד לא ילך לצבא. חבל על הזמן, חבל על כל האיומים, חבל על כל מה שתעשו. אני בטוח שזכות התורה תתקיים, ועל זה עומד העולם, ואני בטוח שבעזרת השם, הממשלה תיפול בקרוב. תודה. תודה רבה, חבר הכנסת ליצמן. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. חבריי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, ט"ו בשבט בעיניי הוא חג מאוד מאוד משמעותי, בעיקר חג שנותן המון כוח והמון עוצמה, ואני אסביר למה. זה חג שמאז שאנחנו ילדים קטנים אנחנו פשוט נוטעים שתיל, שתיל שהוא עירום, ללא עלים, ללא פירות, רך בשנים. אנחנו עושים את זה בימים הכי קודרים, מלאי עננים, כשיש הכי פחות פוטוסינתזה, אבל עם המון המון אופטימיות, עם המון אופטימיות שמהשתיל הזה יצמח עץ, והעץ הזה לימים ייתן פירותיו, ואנחנו נהנה מהם. אבל מה שנותן את האופטימיות ואת האמונה זה שאנחנו יודעים בדיוק מאיזה סוג השתיל הזה, וכשאנחנו נוטעים אותו, אנחנו נוטעים אותו עם שורשים. השורשים שנטועים עמוק באדמה הם שיונקים והם שמחוברים. וחשבתי כמה סימבולי שזה בעצם גם יום חגה של הכנסת הזו, של כנסת ישראל, שראוי ונכון שתהיה כל כך מחוברת לשורשים, למקום שבדיוק ממנו האומה היהודית יונקת. וחשבתי עד כמה היום הזה, יום חגה של הכנסת, הוא יום סגרירי, עד כמה העננים הם אפורים ועד כמה, ככל שאסתכל במבט חודר, אני אנסה לראות אופטימיות ואנסה לראות את אור השמש, אבל כשאני מסתכל על השבוע האחרון ועל החודשים האחרונים ועל ההתנהלות של הקואליציה ועל החברים של הקואליציה, אדוני היושב-ראש, אני רואה כאן התרוקנות ערכית ואובדן דרך טוטלי. כי אם חברי הקואליציה, שאתה, אדוני היושב-ראש, יושב שם, אם חברי הקואליציה הם אנשים שנפגשים עם שייח' ראאד סאלח, שעסוק בהסתה לרגל יום שחרורו, אי-אפשר לדבר כאן על שמירה של השורשים. אתה יודע, אפשר היה לחשוב שאולי יש איזה שלכת קלה, יכול להיות שיש פה קצת סתיו קשוח, אבל מדובר פה על התרוקנות ערכית. כשחבר הקואליציה מוסי רז הולך לאדמות הכפר עוורתא ושם הוא בוחר לעשות את הנטיעות שלו, ואני מכיר היטב את עוורתא ואני מכיר היטב את הגזרה הזאת ומכיר היטב כמה אין-ספור מחבלים יצאו מהכפר הארור הזה, ושם הוא בוחר, השותף שלך לקואליציה, לעשות את הנטיעות שלו לט"ו בשבט, מדובר פה על התרוקנות ערכית טוטלית. ההתרוקנות הערכית הזאת נוגעת כמובן כשאנחנו מדברים על הדברים הכי חשובים לקודשי ישראל. אם מי שמוביל היום את חוק הגיור בפועל זה שר האוצר ליברמן, שלקח את הכותרת, משפט לסיום. שלקח את זה כמשימת חייו, מסיים, למחוק את היהדות, ולא משנה אם הוא יעשה את זה עם מתן כהנא או בלי מתן כהנא, זוהי התרוקנות ערכית. לכן קשה לי ביום ט"ו בשבט הכל-כך סגרירי וכל כך קודר הזה לראות את אותה אופטימיות. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, יש סיפור יפה ומאוד מוכר על הרשל'ה, אותה דמות ססגונית מהעיירה היהודית של פעם. הרשל'ה כידוע היה עני מרוד, רעב ללחם. הוא נכנס יום אחד למסעדה בעיירה, מתיישב על השולחן ואומר לעצמו בקול שהולך ומתגבר: אני רעב, ואם לא תיתנו לי לאכול, אעשה מה שעשה אבא שלי. ואני לא רוצה עכשיו להאריך, כי יש לי עוד הרבה מה לומר, הוא חוזר על זה שוב ושוב, ובעל המסעדה נבהל ובאיזשהו שלב הוא נשבר. שואל אותו: מה עשה אבא שלך? אם לא תיתן לי לאכול, אני אעשה מה שעשה אבא שלי. בסוף הוא נכנס ללחץ, נותן לו לאכול. הרשל'ה שבע, רגוע, ואז שואל אותו בעל האכסניה: נו, מה עשה אבא שלך? ענה לו הרשל'ה עם בבת צחוק על פניו: כשלאבא שלי לא היה מה לאכול, הוא הלך לישון רעב. הסיבה המרכזית שבגינה אני הייתי רוצה שהחוק הזה לא יעבור היום זה כדי ששופטי בית המשפט העליון היהירים ייפגשו אולי לראשונה עם המושג שנקרא "מגבלות הכוח". הרי מה הם יעשו? החוק הזה לא יעבור, והארכה שהם נתנו לחוק הקיים תפקע, ומה הם יעשו? ילכו לישון רעבים, כמו אבא של הרשל'ה. אף אחד לא יכול לגייס מחר את כל החברים בכוח, אף אחד לא רוצה, אף אחד לא יכול. יכול להיות שבית המשפט העליון במדינת ישראל, בקצת ענווה אל מול מגבלות הכוח ובעיקר מול מורכבות החיים, יבין שיש תהליכים שלוקחים זמן. היה תהליך מצוין כזה. אני לא חושב שאני צריך להאריך על חשיבות השירות הצבאי. זו מצווה גדולה מאוד, עזרת ישראל מיד צר, ויוצאים אליה חתן מחופתו, כלה מחדרה, בצד המצווה הגדולה מאוד של לימוד התורה, וישיבותינו שלנו והציבור הדתי-לאומי משתדלים לשלב בין שתי המצוות הללו, אגב, גם כאן לא במסלול אחד ואיש-איש כפי נטיותיו, יכולותיו לתרום. לימוד התורה תורם למדינת ישראל, לביטחונה ושגשוגה, וכך גם מצוות השירות הצבאי חשובה. אבל אלה תהליכים שלוקחים זמן. הייתה ועדה בראשותו של השופט טל והיא גיבשה מתווה, וכל הנתונים הראו שיש תהליך של השתלבות ושל שירות צבאי במספרים הולכים וגדלים. מישהו אצה לו הדרך, ועוד פעם כמובן בשוויון צבוע ומלאכותי. מה, מישהו פה מעז, 53 מיליארד שקלים נתתם פה לעבאס, לתנועה האסלאמית. מישהו מכם דורש מהם לשרת בצבא או בשירות? טלו קורה מבין עיניכם. לפחות אל תדברו על שוויון ואל תעשו צחוק מעצמכם ומהציבור שאותו אתם מתיימרים לייצג. אבל תהליכים לוקחים זמן של השתלבות, גם בשוק התעסוקה וגם בנשיאה בנטל. אמרתי כאן אין-ספור פעמים: הציבור החרדי הרי נושא בנטל. יש לו כל כך הרבה אחריות לחברה הישראלית, כל כך הרבה מפעלים של חסד, של רווחה, של עזרה הדדית, של אכפתיות. איפה אנחנו לא רואים אותו, בכל מקום שבו אפשר לתרום. אמרתי, שוב: לימוד התורה כשלעצמו הוא תרומה עצומה. הציבוריות החרדית בקיומה, בהווייתה, באורחות חייה, תורמת תרומה אדירה למדינת ישראל, לנכסיה הרוחניים, התרבותיים, הכל-כך חשובים, אלה שורשיו של העם היהודי, והיא תורמת גם מסביב בהמון דברים, כמו שכל אחד צריך לתרום איפה שהוא טוב ואיפה שהוא יכול, וכן, גם בשירות הצבאי, אבל אתם יודעים שאלה תהליכים שייקחו זמן. תודה. אני מסיים. צריך לעשות אותם בהידברות ובהסכמה, ואני מתפלל שהחוק הזה לא יעבור, ושהחוק הזה יפקע, וששופטי בג"ץ ילכו לישון רעבים כמו אבא של הרשל'ה. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת ברק, איננה, חבר הכנסת רוטמן, איננו, חבר הכנסת עודה, איננו, חבר הכנסת ביטון, איננו, חברת הכנסת יאסין, איננה, חבר הכנסת עבאס, איננו, חבר הכנסת גנאים, איננו, חבר הכנסת רון כץ, איננו, חברת הכנסת גולן, איננה. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. חברים, אני אקפיד הקפדה יתרה שמי שלא יהיה במליאה, יאבד את זכותו. אדוני היושב-ראש, אני יודע שיש חברי כנסת שבגלל הקורונה לא רוצים לשבת פה באריכות. לא הייתה שום הוראה כזאת. לא ביקשו. לא הוראה. חבר הכנסת סמוטריץ', יש סדר-יום עמוס לעייפה. כשזה מתאפשר, חבר הכנסת אייכלר ביקש ונתתי, כשזה מתאפשר, כן. אבל סדר-היום לא יופר. נגמר. רק אומר שהממשלה זהו חרתה על דגלה, בבקשה, חבר הכנסת מלכיאלי. אני כבר מייד יורד להזמין אותך לקפה, חבר הכנסת סמוטריץ'. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, יום שחור בכנסת ישראל, שבו שר הביטחון מגיע, נעמד על דוכן הנואמים ואומר: אנחנו נדאג לעולם התורה, לא פחות. אתה רוצה, יש לך מספיק עזות וחוצפה, בוא תגיד: החלטנו לפרק את עולם התורה. ערך לימוד התורה לא חשוב בעינינו. בוא תגיד את האמת. בוא תגיד את מה שהממשלה שלכם עושה יום-יום בשביל להרוס את מה שנבנה כאן במשך 73 שנה. אתם עושים הכול בשביל לשסות ציבור בציבור. לבוא ולומר כאן: אנחנו נדאג ללומדי התורה, אנחנו מעריכים את לומדים התורה, אין לנו ארץ אחרת, הוא מספר. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, דיברה כאן חברת הכנסת גלית עלינו כסיירת מטכ"ל. אנחנו לא שם. לומדי התורה הם סיירת מטכ"ל. הם לא מתרגשים משום חוק שעובר בבניין הזה, מאף שום שקשור לתורתם אומנותם. אף אחד לא יוכל לנתק בחור חרדי מהסטנדר שלו. שבוע שבוע. אף אחד לא יצליח. אני אומר לך, בחור שיושב ולומד תורה, אף אחד לא יוכל לנתק אותו. אתם תמצאו מיליון איש ברחובות, אנשים שהמסורת והדת חשובים להם. איפה הצביעות הגדולה של בני גנץ? אנחנו לא רוצים לפגוע בלומדי התורה. אנחנו פעם הגנו על חרדי שלא לומד תורה? אנחנו פעם ניסינו להעביר חוק לחרדים? אמרנו: אנחנו דורשים חוק ללומדי תורה. אני רוצה לומר לך, בני גנץ, אני לא מבין מה יש לך בקואליציה הזאת. אין קורונה? אין כלכלה מרוסקת? אין נגב בוער? כלום. חרדים וחרדים. אם לא היו חרדים, מה הייתם עושים במליאה הזאת? אין לכם במה להתעסק? אדוני היושב-ראש, הרבה מראשי הקואליציה נוהגים לצטט את הרמב"ם, הפילוסוף, הגאון, הרופא. הרמב"ם כותב: "כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל ולעמוד לפני השם". אותם אלפי לומדי תורה, הם הולכים יד ביד עם הרמב"ם, יד ביד עם דוד המלך, שהגן על אותם לומדי תורה. שום נפתלי בנט וקבוצת נוכליו לא ינתקו ילד חרדי מסטנדר הלימוד שלו. אתם מנסים לקעקע את עולם התורה, את לומדי התורה, את גדולי התורה  אתם תגלו מיליוני איש שלא יתייחסו אליכם. מעולם לא דיברנו ככה, מעולם לא התנהגנו ככה, אבל כשאתם באים לנתק אותנו מציפור נפשנו, מהתורה, אנחנו לא נשתוק. אנחנו נעמוד אנשים, נשים וטף ונחסום בגופנו ונשמור על אותם לומדי תורה, תודה רבה.  כי הם הערובה של עם ישראל. בלי אותם לומדי תורה לא היה עם ישראל, לא הייתה מדינת ישראל, לא היה ביטחון לישראל. ואתם, הממשלה הארורה הזאת, לא, לא. שהולכים נגד עולם התורה, חבר הכנסת מלכיאלי, זה לא,  תגלו את עם ישראל עומד, נעמד וחוסם את הבריונות, חבר הכנסת מלכיאלי. הגרועה שלכם. חבר הכנסת, תודה רבה. תודה. אני לא הייתי משתמש, "ארורה". מדובר בחברים שלך. אני מזמין אותך לחוברת שהוצאנו, לעיין בה. אני מזמין אותך לראות את האופוזיציה הקודמת, מה דיברו פה. אני אבוא. אני אבוא. אני אבוא. אדוני היושב-ראש, אני בהזדמנות זאת מבקש למחות על העברית והערבית שיש פה. זה חלק מסימני הממשלה. אתה יכול למחות. זו שפה, לא אמהרית, לא צרפתית, לא אנגלית, לא רוסית. מה קרה? ממתי בכנסת צריך לדבר רק בערבית? אף אחת מהשפות שהזכרת היא לא שפה שגורה במדינת ישראל. מאיפה הבאתם את זה? אני לא מבין את הדבר הזה. המחאה שלך, חבר הכנסת סמוטריץ', אינה מתקבלת. חבר הכנסת שיין, בבקשה. אדוני דילג על ארבל. לא. לא דילגתי. אני חוזר, כי הוא, הייתה לו משלחת מחו"ל, ולכן הוא ביקש קדימה בגלל שהוא הלך לעבוד בנושא אחר, ולא סתם היה בחדרו. לא דילגתי. אני מייד חוזר אחריו לחבר הכנסת ארבל, מרגי וכו'. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמו שאמר היושב-ראש, היום אנחנו מציינים 73 שנים לכנסת, ואחת הפעולות, הרסתם את הכנסת. הרסתם את הכנסת. הרסתם. תאמין לי, הרסתם. מלכיאלי, אתה יודע, לא אתה, כל הקבוצה פה. הרסתם את הכנסת. מלכיאלי. כן. 73 שנים לכנסת, הייתה תקופה יפה.  וזעקות הגעוואלד נשמעות עד לאירלנד. עכשיו דיברתי בשיחת זום עם מנהיגי היהדות באירלנד, ששואלים שאלות לגבי מדינת ישראל, לגבי ההתנהלות שלנו, לגבי המחויבות שלנו לתפוצות וכן הלאה. ופה עומדים אנשים, ובאמת, ביום חגה ה-73 של הכנסת, יום הולדת 73 של הכנסת, ואחת מהשאלות הבוערות שעולות פעם אחר פעם בכנסת היא באמת שאלת הגיוס לצה"ל. עכשיו, למה השאלה הזאת בכלל עולה, והאם באמת אפשר לפתור? מלכיאלי עמד פה כרגע, ואני חייב להתייחס למה שאתה אומר. זעקת זעקות שבר, נכון. כי יש פה שבר. אתם חוצים את העם. אתה שייך לממשלה שמפלגת את העם, ואתה חלק מהקבוצה הזאת. בבקשה להמשיך. אדוני היושב-ראש. לא, אבל אל תפנה אליו. בבקשה להמשיך. אני פונה אליו בכבוד. לא, אבל עזוב. אני גם עונה בכבוד. אני לא פונה אליו, הרי, אבל ידידי, יש פה שבר, תבינו.  אני לא מסתדר, כי א. הוא לא מסיעתך. חברת הכנסת רגב, הוא לא מסיעתך. לא. ומכיוון שיש לי סדר יום עמוס, אני לא מאפשר יותר, גם לא מאותה סיעה. צר לי. יש כאן 70, אז למה אתה מאפשר לו לדבר? למי? מכיוון שהייתה לו פגישה עם גורמי חוץ מלכתחילה. אבל אני שיניתי את זה עם שיקלי, בגלל שהוא מהקואליציה. אז זו בדיוק הבעיה. צר לי. נכון, אתה צודק, חבר הכנסת ארבל, גם ביום הדמוקרטי של הכנסת לא מאשרים החלפות? אבל חברת הכנסת רגב, עד עתה אישרתי. יש לי 70 ברשימה. אי-אפשר להפוך את זה לאי-סדר. אבל אתה לא מוסיף, אתה רק מחליף. לא. חבר הכנסת שיקלי, לא נראה לי שהוא מסיעתך, 1. 2. אני הודעתי שאני לא פוגע יותר בסדר. בבקשה להמשיך. אני מחזיר לך את הזמן שלך. אני מאפס. יש לך שתי דקות, בבקשה. אני מודה לכם. יום הולדת של הדמוקרטיה, של הכנסת. תודה. רק לומר לחברת הכנסת רגב, אני פה הייתי אמור לדבר, ואז הייתה לנו שיחת זום בשם הכנסת לחוץ לארץ, ביקשו מאיתנו, ולכן אנחנו ביקשנו, אין בעיה, אבל מותר לאנשים גם, זה כל מה שהיה. שלא יחשבו לרגע, כפי שאתה אומר, ארבל, שמקפחים אתכם. רמת הקורבנות בכנסת, לא, לא מקפחים אותנו. רמת הקורבנות הופכת כל מילה שאומרים, כאילו יש קורבן. אנחנו מקבלים, איך אומרים, מטפלים בנו בכפפות משי. תמשיך, תמשיך, תשווק את הבלוף. אל תאמין לו. אז אנחנו מדברים פה כרגע על הצעת חוק שירות ביטחון, שילוב של תלמידי הישיבות בתוך השירות בצה"ל. אין דבר נכון מזה, חבר הכנסת מלכיאלי. אין דבר נכון מזה שאנשים ישרתו את המדינה. ולדעתי, אמר זאת חבר הכנסת, אתה יותר חכם מבן-גוריון? אתה יותר חכם מבן-גוריון? יותר פיקח ממנו? עם כל הכבוד, גם בן-גוריון לא ראה, חשב, מתי מעט יהיו כאלה. היום אנחנו מדברים על מספרים, הכול יחסי במספרים, ידידי. אתה פרופסור? תראה, אתה לא נותן לי לדבר. אתה לא נותן לי לדבר. סליחה. אתה לא מאפשר לי לדבר. סליחה, סליחה. תודה רבה לך. עכשיו, אנחנו הגענו לעיוות מוחלט בתוך החברה הישראלית בנושא הזה, עיוות מוחלט לגבי המחויבות בתוך החברה הישראלית. רק בשבועיים האחרונים, או בעשרת הימים האחרונים, כולנו הרי ראינו: לחימה בצה"ל או הקרבה לשם המדינה היא חלק שכולנו, כולנו, ואני לא אומר פה הפרדה, כולנו הרי זועקים כשאנחנו רואים את החיילים שלנו שנופלים, רחמנא ליצלן, או מה שקורה. ולכן שירות בצה"ל אף פעם לא בא על חשבון התורה. אף פעם הוא לא בא על חשבון התורה, אלא לומדי התורה צריכים לקום ולשרת בצה"ל כחלק מתוך ההסדר. וההסדר כרגע, שהוא הסדר חדש בתוך המערכת הזאת, מדבר על כך שידחו את כל השירות, כמו שאנחנו יודעים, ויאמרו לנו כרגע, לפי כל ההסדר הזה, שינוי אחד, גיל הפטור יורד ל-21. וגיל הפטור יורד ל-21 זה לא איזה עוול. אתה יכול לקבל החלטה. למה מה קרה? קרה עיוות שאנשים שלא משרתים בצה"ל ומקבלים סובסידיות, ומקבלים תשלומים, בעוד אלה שמשרתים אינם מקבלים. משפט לסיכום, בבקשה. ולכן אני רוצה לומר לך, אתה מתכוון ל-53 מיליארד של רע"מ? זו הכוונה שלך? אני רוצה שתקשיב טוב. לא. למי התכוונת? שאלת הבהרה: התכוונת ל-53 מיליארד? חבר הכנסת מלכיאלי, אתה מדבר כאן על מדינה, תקשיב טוב. אתה מדבר כאן, חבר הכנסת שיין, בבקשה, משפט. אדוני היושב-ראש, תן לי רגע לגמור משפט, כי אני לא יכול לגמור משפט ככה. בבקשה, אבל אני חייב לעמוד בזמנים. בבקשה. אני מבין, אבל אני רוצה לגמור משפט, כי אחרת, משפט, בבקשה. מדינת ישראל הוקמה כמדינת העם היהודי, כמו שאתה יודע. עד שהגעתם. עד שהגעתם. תקשיב טוב. זו מדינת העם היהודי. זה אומר שאנחנו רוצים לשמור על הריבונות שלנו. רציתם. רציתם. וההגנה על, זה עבר. עבר. אתה חייב להפריע. אני יודע שזה חלק, בדמך להפריע לי. לא לא לא, אני מתקן אותך. אז תפסיק. אז תפסיק. אתה לא מתקן אותי, אתה רק מפריע לי. אנחנו מדברים על השיח בכנסת. אתה לא יכול להפריע. פעם. פעם. פעם. ולכן אנחנו אומרים, שירות בצה"ל הוא אחד מהדברים הכי מכובדים שאדם יכול לעשות, לתרום בשירות בצה"ל. אנחנו לא מפריעים מעולם לכל מי שרוצה ללמוד תורה. אתם מפריעים, אבל כאשר אתה אומר תורתו אומנותו, ותורתו אומנותו בא על חשבון הגנה על מולדת, אזי יש עיוות מוחלט של כל המושג. מה גם שאתה מקבל סובסידיה, והאדם הזה צריך להגן עליך. 53 מיליארד, זה הכוונה. תודה. העיוות הזה, חייבים לשים לו קץ. 53 מיליארד, זה הסובסידיה. חבר הכנסת מלכיאלי, תודה. והגיע הזמן, אחרי כל אותן חקיקות, שנשנה את המסגרת, כי היריבות בעם תלך ותתחדד לנוכח הדבר הזה. וכל הסיפורים כאילו לימוד התורה מגן על הארץ, הוא מגן ברמה רוחנית על כמה אנשים. תודה. על עם ישראל הוא מגן. עפר לפיך. עפר לפיך, חצוף. אתה חצוף. עפר לפיך. התורה היא זכות הקיום שלנו בארץ. איך אתה מעז לדבר?  חבר הכנסת שיין. חבר הכנסת שיין. איך אתה מעז לדבר? מר ארבל, תקשיב טוב, זכות הקיום שלנו פה זה רק לימוד התורה. חבר הכנסת ארבל, חבר הכנסת שיין, בבקשה, משפט, לא יותר. משפט? עשר דקות הוא מדבר.  אזרחות של ליברמן, אבל הוא בקואליציה, אז יש לו עשרה משפטים. דברי רהב, שחצנות, זה מה שאתה מדבר. בבקשה. חבר הכנסת ארבל, כולנו תלמידי,  חבר הכנסת ארבל, תקשיב טוב. כואב לי עליך. לא מתאים לך. די. די. אנחנו כולנו תלמידי תורה. כולנו. מה? מה כולנו? כולנו, כל אחד פה. תודה. ואתה לא תלמד אותי יותר ממה שגם אני למדתי תורה. ולכן אני אומר, בחיים לא אלמד אותך. אבל אני כן אומר לך שלומדי התורה מגינים על עם ישראל. חבר הכנסת מלכיאלי, תזמין את חבר הכנסת שיין לקפה. זכות היא לנו גם להגן על המולדת שלנו, די, די, הבנתי. תודה רבה.  והזכות הזאת היא ראשונית בכל הרמות, תדע לך. תודה רבה. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. אדוני היושב-ראש, עם הפרעות אי-אפשר לדבר. לא. אל תפנה בשמות. אבל זה לא קשור. אל תפנה בשמות. אבל אי-אפשר לדבר ככה. ברגע שאתה פונה למישהו בשם, הוא מתעורר. חבר הכנסת יוסף שיין, הכנסת, אתה לא נותן לדבר. אתה הפרעת לי לדבר. אני נהניתי לדבר איתך. אבל זה לא דו-שיח. זה לא דו-שיח. אני באתי לדבר, אתה לא נותן לדבר. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, עליתי לכאן למליאה עם ספר הרמב"ם מעיזבונו של עו"ד הסנגור ניסים בלס, שהיה אחיה של יושבת-ראש הכנסת דליה איציק. ברמב"ם הזה, שזכיתי אחר פטירתו לקבל אותו, ומדי פעם אני גם לומד בו, אומר הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל בפרק י"ג: "לפיכך" שבט לוי, "הובדלו מדרכי העולם. לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכוח גופן, אלא הם חיל ה', שנאמר: בירך ה' חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם, שנאמר: אני חלקך ונחלתך. ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוקים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קודש-קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי-עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכוהנים ללוויים, הרי דוד, עליו השלום, אומר: ה' מנת חלקי וכוסי, אתה תומיך גורלי". מעמדם של לומדי התורה במדינת ישראל הוא מעמד קודש, קודש-קודשים. בזכותם אנחנו קיימים, בזכותם אנחנו קיימים פה, ובזכותם אנחנו קיימים בעולם. הם מעתיקי השמועה מדור לדור. בלעדיהם אנחנו כאן נמצאים ככובשים בארץ הזאת. הזכות שלנו על הארץ היא בזכות לומדי התורה באופן חד וברור. החוק הזה, שמבקש לייצר מדרגים ומכסות ולומר לפלוני: אתה לומד תורה, אבל אנחנו לא מאשרים לך ללמוד תורה כנתינתה בסיני, כמו שבט לוי, למרות שנדבה רוחו, הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת במדינה יהודית. בן-גוריון המנוח הבין את הדבר הזה, ידע ושכלל את הדבר הזה, וצדקתו עומדת לעד, אני אומר את זה כאן מעל הבמה הזו. הוא עשה מעשה אמיץ והבין את החשיבות של ערך שבט לוי של הדור, ערך לומדי התורה, החיל המקודש הזה, שכמו שיש לנו חיל רגלים וחיל אוויר וחיל תותחנים וחיל צנחנים, "אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה" יש לנו חיל של לומדי התורה. עלינו כולנו לחזק ולעודד את לומדי התורה, וכל פגיעה בהם היא פגיעה בנשמת האומה הישראלית. היה לא תהיה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. יעלה ויבוא חבר הכנסת יעקב מרגי. זה חצי שעה רק להוריד את הפודיום. אני לא אגזול מזמנך ואתחיל שנייה אחת בטרם ירד הדוכן עד למקום הנכון. תודה. אינני מוטרד. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמענו היום הרבה פעמים "יום חגה של הכנסת". יום ט"ו בשבט הוא אחד מארבעה ראשי שנים, ראש השנה לאילנות. לצערי הרב, יש אנשים ששכחו מה זה ט"ו בשבט וזוכרים אותו רק כיום ההולדת של הכנסת. את מפריעה לי, השרה לשעבר. לא מספיק ביטלו את ההתקן של שכחת ילדים? שלי. כל אחד שמת, כל פעוט שמוצא את מותו ברכב, זה על הידיים של הממשלה המפוארת הזאת ושל מיכאלה היקרה. אני מקווה שזה לא, לא לא לא, לא צריך להגזים. גברתי השרה לשעבר, בואי לא נאשים אנשים במוות. בטח שכן. לא נעשה את זה. בטח שכן. אנחנו פה בדיאלנא, יום הולדת לכנסת, בואו נדבר על דברים שמחים. זו האמת. זו האמת. אני מקבל את הזמן. אדוני היושב-ראש, הינה, הוספתי לך כמה שניות. אתה יודע, ביום חגה של הכנסת הרבו לדבר היום על האחדות, על השיח המכבד. אף הגדילו עשות בוועדת הכנסת להביא את הנציגים של החברה האזרחית, גופים ועמותות שרוצים לחנך אותנו מחדש, ללמד אותנו איך לדבר בכבוד, איך להתנהל בכבוד. ואני שואל את יושב-ראש הכנסת, הכנת תערוכה, הבאת שלל הגיגים על הקירות שלנו בשבח האחידות והאי-פילוג והאי-שיסוע, ואני שואל: האם אין יום אחר? ביום הזה להביא את חוק הגיוס, החוק המפלג, החוק שפוצע בלב, בנפשם של ציבור גדול במדינת ישראל? זה חוק שעשור ויותר נדון בבג"ץ, סוגיה מאז קום המדינה. ביום הזה, ביום ט"ו בשבט, ביום חגה של הכנסת? לפחות אם הייתם בוחרים, היו בוחרים נושא אחר ליום הזה, של השיח המכבד, לא של הפילוג, לא של השיסוי. ולא מוצא יאיר לפיד, יושב-ראש מפלגת יש עתיד, הנושא היחיד שהיה לו לדבר עליו היום בישיבת הסיעה הוא בשבח החקיקה הזו. אוי. ואני אומר לכם, רבותיי, האינטרס של מערכת הביטחון הוא לא ההסכם הקואליציוני שנחתם להעביר את החוק הזה בכל מחיר ובכל צורה. כולם יודעים מה הצרכים של מערכת הביטחון ומה מערכת הביטחון הייתה רוצה באמת. ההבאה של החוק הזה היום ביום ט"ו בשבט, ביום חגה של הכנסת, בתקופה הכי קשה של הכנסת, של השיח הרועם, של המחלוקות הקשות, פתאום הקרע בעם לא מעניין אף אחד. פתאום השסע בעם לא מעניין אף אחד. פתאום אין דאגה לשלומו של העם הזה. רבותיי, הצביעות זועקת מכל פינה בבית הזה, ואני, תפקידי בחצי השנה האחרונה הוא להציב מראה מול המוסר הכפול, מול הערכים הסובייקטיביים של אותם אנשים שמטיפים לנו פה בשבח האחדות. ביום הזה להביא את החוק הכי מפלג. עכשיו, ברשותך, אדוני, בשבחם של לומדי התורה. רבותיי, אני אומר את תיאוריית הכור, ממש בקצרה, אני לא אגזול הרבה זמן, תיאוריית הכורים הגרעיניים: צריך שתמיד תהיה ליבה רוחנית בוערת, ליבה רוחנית רותחת, וזה גרעין לומדי התורה. ברגע שהליבה הזו תתקרר, ההשלכות במעגל השני והשלישי והרביעי, תהיה צינה עד כדי התנתקות מהערכים היהודיים. אנחנו רואים מה קרה ליהדות התפוצות: איפה שקיררו את הליבה, איפה שהתנועה הרפורמית נכנסה, כמה התבוללות, מה גודל ההתבוללות, מה גודל השבר. אנחנו לא רוצים להביא את זה למדינתנו. ארבעת האנשים שחטפו לפני ארבעה ימים, אז מה?  מה הם היו? מה הקשר? הם לא היו יהודים? מכובדי השר, הם לא היו יהודים? אין להם, מה הקשר? אני אמרתי שהם לא יהודים? סליחה, אני אמרתי שהם לא יהודים? לא, לא, מכובדי, מכובדי השר, אתה בוחר, נחמן, צא לקפה, לא נגיד שאין שר במליאה. חבר הכנסת ארבל, משפט, משפט, רק להשיב לשר. אתה בחרת בדרך הקלה ללכת למקום שאני לא הלכתי לשם. אני דיברתי על אלה שכבר לא איתנו, לא על אלה שאיתנו. תודה רבה לכבוד השר לשעבר יעקב מרגי. הם אחים שלנו. חבר הכנסת עמיחי שיקלי, אינו נוכח, חבר הכנסת אלי כהן, אינו נוכח, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, אינה נוכחת. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, היום בארצות הברית זהו יום חג, מציינים יום חג לזכרו של ד"ר מרטין לותר קינג. ד"ר מרטין לותר קינג, אחד הלוחמים שהאנושות זוכרת, תמיד הגדיל לדבר על החופש, על השתיקה של הרוב הדומם. אחד הדברים שהוא דיבר עליהם וחזר עליהם בנאומים שלו זה השתיקה, האדישות וההסכמה של הציבור לקבל את האפליה ולא להילחם יחד עם אלו שמופלים לרעה. אדוני היושב-ראש, באחד הנאומים שהוא נשא, הוא אמר כך, ואני מצטט: המחסום המכשיל ביותר במאבקו של האדם למען החופש הוא לא חבר מועצת העיר אלא האיש המתון אשר מסור יותר לסדר מאשר לצדק, אשר מעדיף שלום שלילי שהוא היעדר מתיחות על פני שלום חיובי, שהוא נוכחותו של צדק, זה אשר תמיד אומר: אני מסכים ליעדים של מאבקך אבל איני יכול להסכים לשיטות הפעולה הישירות שלך, זה אשר באופן פטרנליסטי מאמין שהוא יכול לקבוע את לוח הזמנים לחירותו של האחר, זה אשר חי על תפיסה אמיתית של זמן ואשר תמיד מציע לאדם המתון זמן נוח יותר למאבק על החופש שלו. סוף ציטוט. אדוני היושב-ראש, אני ציטטתי את הנאום הזה משום שהאנושות והעם בישראל נמצאים בתקופה שבה זכויות האדם נרמסות בהרף, מה שנקרא בלחיצת כפתור, וכמעט ללא רגישות. אני חושב, ואני מסתכל על השמאל, ובעיקר על אנשי מרצ ומפלגת העבודה, שיש להם זכויות רבות בפוליטיקה הישראלית על מאבק למען זכויות האדם וחירות האדם, אבל הם אנשים שדיברו רוב חייהם הפוליטיים על צדק ושוויון וחירות רק מבחינה פילוסופית והם בעצם אף פעם לא היו זקוקים לצדק ולחופש בעצמם. מי שלא הרגיש את האפליה בעצמו, כמעט שלא יכול להבין את מי שמופלה. משפט אחרון. אדוני היושב-ראש, אני רואה את הממשלה הנוכחית, את חלקם הגדול בממשלה הנוכחית, שזעקו לחירות ולשוויון, והיום עושים בדיוק את ההפך הגמור ממה שהם הטיפו לו, ממה שהם נלחמו למענו. ואני רואה, אני היום שוחחתי, הרים אליי טלפון היום מנהל בית ספר, מנהל תיכון, ואומר לי: תשמע, האזנתי לריאיון שלך היום בבוקר ברשת ב', ואני רוצה להגיד לך שמערכת החינוך נמצאת במצב הרבה יותר גרוע ממה שאתה ציינת ברדיו. תודה. אנחנו, מנהלי בתי הספר, לא יכולים לנהל את תלמידי ישראל בגלל הכאוס שמערכת החינוך נמצאת בו, מה שהממשלה הובילה. תודה. והאפליה בין מחוסנים ללא מחוסנים בבדיקות, ומי שלא חוסן יושב בבית כאשר מי שחוסן חוזר למערכת, אני מסיים, אדוני. תודה רבה על השנייה הזאת. לא, אתה סיימת מזמן, אדוני. זה לא שנייה, זה כבר דקה וחצי. ולכן, הדבר הזה מחייב אותנו לנהוג בשוויון ובצדק. תודה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, אינו נוכח, חברת הכנסת יעל רון בן משה, אינה נוכחת, חברת הכנסת גילה גמליאל, אינה נוכחת. יעלה ויבוא חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי. תראה איך גזלת זמן לרב דרעי. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, לכאורה, שמעתם את חברי הכנסת החרדים, הדתיים, אחרים, שמדברים פה אידיאולוגית על ערך לימוד התורה, על החשיבות, וזה לכאורה היה צריך באמת להיות כאן דיון מאוד מאוד אידיאולוגי, מאוד מעמיק, אבל לצערי הרב, צר לי, זה דיון פוליטי ממדרגה ראשונה. החוק הוא חוק פוליטי ממדרגה ראשונה. אף אחד לא מדבר בשם השוויון. יכול להיות, אני שמעתי את שר הביטחון בחדרי. בדרך כלל אני מעריך אותו ואני מאמין לו שהוא חושב, שהוא רוצה לעשות צבא שיהיה שוויוני, אבל לא על זה מדובר. אנחנו גם יודעים שאם זה היה תלוי בשר הביטחון, הוא לא היה מביא את החוק הזה. הוא בא לכאן בגלל אילוץ קואליציוני ובגלל אילוץ של הבג"ץ, ששם אולטימטום: אם עד יום רביעי לא יעבירו בקריאה ראשונה, לא תהיה דחייה. אז לכן, החוק הוא חוק פוליטי. איווט ליברמן, יאיר לפיד, כביכול המשרתים הגדולים בצבא, גנרלים בצבא, אחד בגלי צה"ל ואחד שאני לא יודע איפה, הם באים מדברים בשם השוויון, כביכול. במחנה, במחנה, אתה צודק. אתה צודק. תודה רבה, נחמן. הבהרה חשובה. הבהרה חשובה. שדרגת אותו. אנחנו גדלנו על נחמן במלחמת המפרץ. בגלי צה"ל עושים משהו. כן. ולכן, הדיון הוא דיון פוליטי, לצערי הרב, וצר לי שלוקחים את מיטב הבנים של עם ישראל. אני הייתי בחור ישיבה, אני למדתי בישיבת חברון, אני למדתי בכולל אחר כך, אני אומר לכם, אחר כך הייתי מנכ"ל משרד הפנים ושר הפנים וחבר קבינטים והכול. תאמינו לי, אני מדבר עכשיו פיזית, לא מדבר, הקושי הגדול לשבת וללמוד תורה ולהיות מופרש מכל הנאות העולם, לשבת וללמוד סוגיות וללמוד 12, 14 ו-16 שעות ברציפות, שבעה ימים בשבוע, אין חופשים, וללמוד, זה הרבה הרבה יותר קשה מכל מטלה, וגם הרבה יותר איכותי. אז לכן, עם כל הכבוד, לא על זה אנחנו מדברים כשלוקחים את בני הישיבות והופכים אותם כביכול עכשיו לקרדום לוויכוח פוליטי. בציניות אי-אפשר לשכנע אף אחד. אני רק רוצה לפנות לבני התורה היקרים, באמת, לשבט לוי של הדור שלנו, ולומר להם: אל תתפעלו מרעשי הרקע שאתם שומעים כאן. אתם תמשיכו ללמוד תורה, אנחנו בנפשנו, בגופנו, נגן עליכם. גם אם חלילה וחס יעשו סנקציות כאלה ואחרות, אנחנו נחסוך מפיתנו וניתן לכם לאכול, כיוון שאתם הקיום של עם ישראל. אתם תמשיכו ללמוד תורה, אנחנו נדאג, כולנו, שאתם תלמדו תורה, ואין מי שירצה ללמוד תורה ומישהו יפריע לו ללמוד תורה. לא יהיה מצב כזה במדינת ישראל, כיוון שכל הקיום שלנו במדינת ישראל, כל הזכות שלנו מול אומות העולם, כל הזכות שלנו מול הפלסטינים שהיו כאן לפנינו, היא בגלל לימוד התורה ובגלל התורה. זה הקושאן האמיתי שלנו. ולכן, צר לי וצר לי וצר לי שאנחנו ביום ט"ו בשבט, ביום הולדת של הכנסת, במדינת היהודים, במה אנחנו מתעסקים כאן? אתם אומרים: ערך לימוד התורה. עכשיו, מה אנחנו נעשה? כל מי שלומד תורה יכול להמשיך ללמוד תורה, אבל מה? צריך לתת מכסות. איך ניתן מכסות? מה נגיד? יואב, אתה תלך לצבא, אתה, מיכאל, לא תלך לצבא, יעקב, תלך, איתמר, לא תלך. מי יכול? זה דיני נפשות, סנהדרין צריך בשביל כזה דבר. מי יחליט כזה דבר? ולכן, צר לי. אני אומר: אנחנו נמשיך להגן ואנחנו נמשיך לשמור שלומדי התורה בארץ ישראל, שמגינים עלינו ובזכותם אנחנו נמצאים כאן, ימשיכו ללמוד תורה. ושוב אני מדגיש מה שאמרו משה ארבל ומיכאל מלכיאלי וכל מי שדיבר כאן: אנחנו לא אומרים שהחרדים לא ישרתו בצבא, אנחנו אומרים שלומדי התורה לא ישרתו בצבא, כיוון שהם נשאו עול אדיר על כתפיהם, ואם באמת הממשלה אומרת שגם ערך לימוד התורה חשוב לה, אי-אפשר להפלות בין פלוני שלומד תורה לפלוני שלומד תורה. ולחבריי מרע"מ, שאני מכבד אותם, את אמונתם כמוסלמים, אני אומר לכם, אני הנחיתי את חבר הכנסת משה ארבל ועוד צוות של משפטנים: יש קווים אדומים שאנחנו לא נעבור עליהם. אין לכם שום זכות מוסרית להחליט בשביל החרדים ובשביל היהודים מי ישרת בצבא כשאתם לא משרתים בצבא. תודה. אם אתם תרימו יד, אני לא מאיים אבל אני אומר לכם, אם אתם תרימו יד היום בעד החוק הזה, אנחנו לא נרפה מבית המשפט העליון ולא נרפה מכל פעולה שאנחנו יכולים לעשות כדי שיגייסו את הערבים לצבא, ונראה את השוויון ונראה את הממשלה, את ממשלת השינוי, שתבוא ותגיד למה ערבי לא ישרת בצבא ולמה לומד תורה ישרת בצבא. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת דרעי. חבר הכנסת ישראל אייכלר. ואני מודה לך שלא הפסקת אותי. חבר הכנסת ישראל אייכלר. ויאיר לפיד ימשיך לשרת בעיתון במחנה. כן, יאיר? עיתון במחנה, אל תשכח. תרוץ לשם, חבר הכנסת אבוטבול, ממש לא מוכרחים.  פחדן אחד. חבר הכנסת אבוטבול, זה ממש לא הכרחי. "פחדן" תקרא לחברים שלך. ממש לא הכרחי. ממש לא הכרחי.  במעשים, "פחדן" תקרא לחברים שלך.  חבר הכנסת דוידסון, תודה. חבר הכנסת אבוטבול, מספיק.  חבר הכנסת אבוטבול, מה קרה לך? מה קרה לך? גיבור גדול. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני מאוד שמח שחבר הכנסת יאיר לפיד נמצא פה. השר יאיר לפיד. השר יאיר לפיד נמצא פה, ראש הממשלה החלופי, כי כשהוא שירת בעיתון במחנה אני הייתי עורך עיתון המחנה החרדי, כך שיש לנו אותה רמת שירות בצבא בעניין הזה. אבל כולם מדברים על הגיוס. הוא מאוד מוכשר, מאוד מוכשר. בוא לא נזלזל. אני לא מזלזל לרגע בכישרון העיתונאי, האנושי, הממשלתי והשלטוני. כשמדברים על גיוס לצבא, אני רוצה לגלות לכולם, לכל הצופים, בעיקר: מדברים על גיוס לצבא ומתכוונים לכור היתוך. זאת כל הבעיה. אם היה מדובר בשירות צבאי כדי להגן על עם ישראל, זה בדיוק כמו שירות רפואי כדי להגן על בריאותו של עם ישראל. יעלה על דעתו של מישהו לגייס בכפייה אנשים לבתי החולים? לא, כי ברור שמי שרוצה ויכול להיות רופא יקבל שכר הגון בשביל ליד רופא, והרפואה איננה פחות חשובה מהביטחון. אלא מה? יש פה עניין של גיוס חובה למטרה אחרת לגמרי, מטרה של כור היתוך. כור ההיתוך הזה, אנחנו לא רצינו לפני 70 שנים להיכנס אליו, ובעזרת השם בעוד 70 שנים אנחנו לא נרצה להיכנס לכור ההיתוך הזה, כי כור ההיתוך הזה מורכב מתרבות שאיננה תרבות תורנית, ולעולם לא נסכים להעביר את ילדינו לתרבות הרעה ששוררת במדינת ישראל. אנחנו מכירים בעובדה שמדינת ישראל הוקמה כמדינה חילונית. אנחנו לא מצפים שמדינת ישראל תהיה מדינה דתית. לכן, ככזאת, היא לא יכולה שאנחנו ניכנס לכור היתוך שיהפוך את הילדים שלנו לחילונים, כשם שאתם לא תסכימו שנכפה עליכם להכניס את הילדים שלכם לחינוך חרדי כדי שיצאו אנשים חרדים. לכן אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, ומדינה דמוקרטית אומרת שכל אחד יחנך על פי דרכו והמדינה תתנהל על פי צרכיה. צורכי מדינת ישראל, אומרים כל מומחי הביטחון, אינם מחייבים גיוס חובה. אפשר 1,000 מתווים, ואמר פה דוד ביטן על הבמה בישרותו שאין שוויון בין חייל גולני לחייל בקריה, אבל הוא גם הציע את מה שרבים מציעים: שיהיה שכר הגון לכל חייל לפי תרומתו, כמו שיש לכל רופא לפי תרומתו. מי שירצה לבוא ולהתגייס ברצון ולקבל שכר ותנאים, כל הכבוד. אני גם בעד כל דרישות הפנסיה שיש לאלופים בצבא שהיו בקרב, כל הכבוד, הכול מגיע להם, אבל לא לכפות על אנשים להיכנס לכור היתוך בשום אופן. לכן אני אומר, משפט אחרון, בבקשה. משפט אחרון, אדוני היושב-ראש: זה שרע"מ, שמייצגת את הערבים בנגב, שהצליחו לכבוש בשבוע שעבר את הנגב מידי הריבונות הישראלית באופן טוטלי, יבואו לכפות עלינו להתגייס בחובה לצבא בשעה שהערבים לא מחויבים אפילו בגיוס לשירות אזרחי בקהילה שלהם, זה צחוק הגורל והלעג הגדול ביותר שיכולתם לעשות לחוק הגיוס. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. חברת הכנסת מיכל סגמן, אינה נוכחת. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה, שלוש דקות. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, על דוד המלך כתוב: "'הוא עדינו העצני' שהיה מעדן עצמו כתולעת שלומד תורה ומקשה עצמו לעץ כשיוצא למלחמה". אכן, זה לא סוד שאני מאלה שחושבים שהשילוב הנכון הוא סיפא וספרא, תורה ומאבק על ארץ ישראל, על מדינת ישראל. אחרי שאני אומר את הדברים הללו, צריך לזכור מה סלע קיומנו כאן, במדינת ישראל: תלמוד תורה. "ותלמוד תורה כנגד כולם". אני מעריץ אותם, מעריץ את אותם בני הישיבות שממיתים את עצמם באוהלה של תורה, מעריץ את אותם אלה שמוסרים נפש ביום, בלילה, בחורף, בקיץ, בשרב, מגיעים ולומדים בתת-תנאים, באפס תקציב ובמסירות נפש כל כך גדולה. ממשלה שלא מבינה את זה היא ממשלה מנותקת שפשוט פוגעת בקודשי ישראל. יש כאן דבר שהוא הרבה הרבה יותר חמור, וזה העניין של פסטיבל הצביעות שאנחנו שומעים בכל מקום. שוויון בנטל, שוויון בנטל, הם צועקים לנו פעם אחר פעם, והינה עומדים להם כאן נציגים, כל מיני חברי כנסת, גם מרע"מ וגם מהמשותפת, שאיזה נטל? לפי איזה חוק לא מגייסים במגזר הערבי לצבא? אז ניחא, יהיה מי שיגיד: רגע, יש כאן בעיות פוליטיות, יש כאן בעיות מדיניות, לא פשוט להם להילחם באויבים, לא כל הערבים, אסור להכליל, כמובן, אבל כשיש כאלה מתוכם שמזדהים עם אותם אויבים. אבל איזו סיבה שבעולם, איזה תירוץ יש שלא לקחת אותם ולומר להם: שוויון בנטל  לפחות שירות לאומי, שוויון בנטל, בואו תתרמו ותעזרו לקהילות שלכם, לאנשים שלכם, לציבור שלכם. אז יש כאן דיסוננס. יש כאן קבוצה שהולכת עוד מעט להצביע בעד לגייס חרדים בכפייה, כן, שכמו שראינו לאורך כל הדורות, זה רק מרחיק, רק מרתיע, ואותה קבוצה, הפלא ופלא, היא אותה קבוצה שלא נושאת בנטל, היא אותה קבוצה שאפילו לא משרתת בשירות לאומי. לכן אני אומר לכם, חבריי בקואליציה: תפסיקו עם הצביעות שלכם. אנחנו רואים את זה בכל כך הרבה פרשיות, בכל כך הרבה הצעות חוק, אבל אין יותר מהצעת החוק הזאת כדי להוכיח וללמד כמה הצביעות שלכם משתקפת וזועקת. תודה. לא מעניין אתכם השירות בצבא, מעניין אתכם לפגוע בחרדים כי הם חרדים. תודה. תודה. חבר הכנסת רם בן ברק, אינו נוכח, חבר הכנסת מופיד מרעי, אינו נוכח, חבר הכנסת אלון טל, אינו נוכח, חבר הכנסת גלעד קריב, אינו נוכח. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתה מצביע נגד החוק? לא, הוא בעד, שוויון בנטל. ברור שאני מצביע נגד החוק. איך? אתה הובלת את המחאה. הוא הוביל את המאבק. אני עוד לא התחלתי לדבר. אז תתחיל, אני רוצה להקשיב, באתי להקשיב לך. נמצא פה השר לפיד, שאנחנו, אני זוכר שלפני שהוא הקים את יש עתיד, אני לא מדבר, מירב, כשאת הצטרפת ליש עתיד, לפני שהוא הקים את יש עתיד אנחנו היינו בהפגנות למען שוויון בנטל. נכון. יואב קיש ואני, אני הייתי בהתעוררות, אז איך הוא מצביע נגד? אני הייתי בהתעוררות והוא היה במילואימניקים והיינו ביחד בהפגנות, באוהל. אוקיי, בוא נשמע. איך אני לא זוכר אותך? אתה לא זוכר. אתה זוכר אותי או שאתה, שינית את דעתך מאז. משהו פה לא בסדר. לא יכול להיות שאני לא זוכר אותך, אין דבר כזה. איתן, הוא פשוט שינה את דעתו. אולי היית יותר יפה ויותר, אני מודה לך, אדוני, אני מודה לך. ירדו לך 20 שניות מהדיבור. אני מצטער שיש לי רק שתי דקות, אבל אגיד ברצינות, ואני מבקש לקבל עוד דקה, אני אודה לך. על זה שאני פחות יפה. אמרתי שהיית יותר יפה אז. אז היום אני פחות יפה. התבגרת, מה אני אעשה? אני אומר כך: ראשית, זה לא צחוק. אנחנו מדברים רגע לעניין. יש בעיה קשה בכל מה שקשור בגיוס במדינת ישראל. נפגשתי גם עם השר גנץ ודיברתי איתו על זה שחייבים לשנות את מתווה הגיוס במדינת ישראל. זה לא יכול להימשך. אני אומר: זה משהו שברור. עכשיו, מה הכיוון ומה המדיניות, לשם אני מחפש ללכת: שירות חובה לכולם, לדעתי לסדר גודל של שנתיים, שירות אזרחי, שירות שחלקו ייחשב לימודים בישיבה כל הדברים הללו צריכים לקרות, כולל, והינה, פה אני אומר זאת גם לחברי רע"מ, כן, גם שירות חובה במגזר הערבי. לא יכול להיות שאתם תצביעו עכשיו רק על הראש של החרדים ולא תבינו שזה יגיע גם אליכם  חד וחלק, לכולם, אחרת זו צביעות. זה, 1. נושא שני: נצטרך לשלם לאלו שאנחנו רוצים להשאיר, ולשלם טוב, כי הצבא צריך את הטובים אצלו, והוא יהיה חייב לבחור ולשלם להם כדי להחזיק אותם. שנתיים זה לא מספיק. הדבר הזה צריך לקרות. איך עושים דבר כזה? עושים אותו בשיח, בדיבור ובהגעה להסכמות. מה קורה פה? אתם הממשלה הכי לעומתית לחרדים, מנחיתה עליהם כל הזמן מכות, מסוכר, מתנת שר האוצר, למעונות היום, כדי שנשים יחזרו הביתה ולא ילכו לעבוד. אתם ממשלה שסימנה את החרדים עם x הכי גדול. מה זה קשור? זה קשור, זה קשור, כי מה אני בא ואומר לך? אתה הובלת מחאה נגד החרדים על זה שהם לא מתגייסים. לא, אל תפריעי לי. היא מפריעה לי. אני מבקש זמן. תודה, חברת הכנסת בן ארי. בבקשה. עכשיו אתה החלפת פוזיציה. אני הובלתי מחאה של שוויון בנטל, והיום אין שוויון בנטל, והחוק הזה שאתם מביאים לא מייצר שוויון בנטל. הוא שקר, ואני אומר לך בצורה הכי ברורה, אני אתנגד, כי אני רוצה שיביאו לפה מתווה אמיתי שכולם משרתים, ועד אז זה לא חכמה ללכת על הראש של החרדים, שבאופוזיציה, אבל כשאתם רוצים לגייס את הערבים, עם זה אנחנו לא עושים שום דבר. אני זוכרת שקיבלת עונש. אז אתם ממשלה אנטי-חרדית, אתה ישבת איתי בקואליציה, קיבלת עונש, הדיחו אותך מחוץ וביטחון. אתם ממשלה אנטי-חרדית. סימנתם את החרדים, תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. הדיחו אותך מהוועדה בגלל שלא הצבעת. אני זוכרת את הכול. צבעתם את החרדים. אתם רוצים להעניש אותם על שהם לא איתכם, אבל הם עם עם ישראל, עם הזהות היהודית של מדינת ישראל, ואתם רוצים גם לשנות את הזהות של המדינה הזו וגם לרסק את כל ההסכמות של מדינת ישראל. תגיד להם שהדיחו אותך מהוועדה בגלל שלא היית מוכן להצביע. תודה רבה. לא, אני רוצה לענות לה. מה את רוצה? אתה זוכר את זה? לא, לא צריך להשיב. לא להשיב. מה? לא שומעים. בוא לפה, אני אזכיר לך. חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש, ברשותך, משפט סיכום. לא, אתה כבר דקה אחרי. אבל הפריעו לי. אבל נתתי לך, אתה כבר דקה אחרי, למרות שאני פחות יפה. למרות שאני פחות יפה. משפט, לא יותר. אני מצביע נגד כי זה חוק שקר שיפגע בעם ישראל. תודה רבה. אני מזמין את השר יאיר לפיד. בבקשה, אדוני. הוא מסכם או שלוש דקות? לא, הוא לא מסכם. יש לו שלוש דקות. זה דיון אישי. גם לו יש שלוש דקות, והוא יקבל בדיוק את הזמן שאתה קיבלת. יואב, בוא אני אזכיר לך, אני אזכיר לך מה שכחת. זה דיון אישי, אז זה בסדר, מותר לו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איך החוק הזה יכול להיות אנטי-חרדי אם כל מה שאנחנו מבקשים בו זה את מה שאנחנו מבקשים לילדים שלנו? מה עם הערבים? מה עם הערבים? שני הילדים שלי שירתו, וכמו ששני הילדים שלי שירתו, אנחנו מצפים, תודה. לא להפריע. מה עם הערבים? מה עם הערבים? מה עם הערבים? תודה רבה. שמענו בפעם הראשונה. תודה. בפעם הראשונה שמענו. לא צריך לצעוק חמש פעמים. בצעקה הראשונה שמענו. אולי הוא לא שמע. שמענו טוב מאוד. תודה. כל הרעיון בחיים משותפים, וזה חוק שעוסק בחיים משותפים, אומר שלכולם יש אותן זכויות ולכולם יש אותן חובות. זה לא חוק אנטי-חרדי, מפני שאני לא יכול להיות, אני חוזר על זה: אם החוק הזה היה אנטי-חרדי, היינו מציעים פה לילדים של החרדים, של חברינו החרדים, משהו שונה ממה שאנחנו מציעים לילדים שלנו, ואנחנו לא. רשימה, וזה גם לא חוק נגד עולם התורה, כי בכל תולדות היהדות תורה ועבודה הלכו יחד, יד ביד, ותורה והגנה על עם ישראל הלכו יחד, יד ביד, וגם בחוק הזה תורה, עבודה והגנה על מדינת ישראל ילכו יד ביד. ואנחנו צריכים להבין שאנחנו פה יחד, שאנחנו פה יחד, אתה הגנת על מדינת ישראל? אתה הגנת על מדינת ישראל בעיתון במחנה? מתי הגנת? הרעיון הוא שזה יאחד אותנו, לא יפריד אותנו. אתם רוצים לכעוס ואתם רוצים לצעוק, זה בסדר, אבל אף אחד לא עושה שום דבר נגדכם. עושים בשביל עם ישראל, בשביל ארץ ישראל ובשביל אחדות ישראל, חבר הכנסת בן גביר. זו כל מהות החוק הזה ובגלל זה הוא יעבור גם פה, בכנסת ישראל. תודה רבה. תפסיק לרמות את עצמך. אתה מרמה את עצמך, לא אף אחד אחר. תודה רבה לשר יאיר לפיד. יסכם את הדיון סגן שר הביטחון חבר הכנסת אלון שוסטר. סגן שר הביטחון, בבקשה. זה בסדר, זה לא התחיל בך, זה התחיל בקודמך כבר. יושב-ראש המליאה, חברות וחברי הכנסת, אנחנו הולכים לקבל בקריאה ראשונה, כך אני מקווה, מתווה, לא שומעים. שומעים יותר טוב? כן. תודה.  מתווה של חוק שכמו שאני מבין אותו וכפי שמערכת הביטחון רואה אותו, הוא חוק גישור לקראת הקונספט המלא יותר שאנחנו קוראים לו "מתווה השירות" אחלה מגשר, תאמין לי. אדוני סגן השר, עם כזה גישור, יאללה, תהיה בעד, בדיוק. גישור, חוק גישור. אנחנו רואים בקונספט של מתווה השירות את יישום העיקרון של שותפות הגורל ושל אחדות המעשה. אנחנו ביום של ניסיון לקבל את הרעיון של אחדות בתוך ניגודים. הקירות במסדרונות הכנסת רוויים במשפטים יפים, שאנחנו מקבלים אותם, לפעמים יותר, לפעמים פחות, אבל העיקרון הוא: בואו נקבל, סליחה, רגע, אדוני סגן השר. חברי הכנסת, חברי הכנסת, אנא הקפידו על עטיית מסכות. אנחנו רבים פה באולם. אנא הקפידו על עטיית מסכות. חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת קטי שטרית, גם בטלפון וגם, מה? מסכה. חבר הכנסת טיבי, מסכה, בבקשה. אז אני רוצה להסב את תשומת ליבנו שמתווה השירות, שאני מקווה שהשנים הללו, שלוש-ארבע השנים של חוק הגיוס שעומד לפנינו, יאפשרו לנו לגבש הסכמה רחבה בתוך הבית הזה ובתוך הבית הרחב, הבית הלאומי הרחב שלנו, משום שהצעד הזה שאנחנו עושים היום הוא צעד שמאפשר למגזר אחד, בעיקר המגזר החרדי, להיות שותף, הייתי אומר, לשלוש משימות לאומיות: אחת באה לידי ביטוי כבר כעת וזה לימוד התורה והמשך המסורת, כל אחד בדרכו, אבל יש לנו עוד שתי משימות גדולות, תשלחו את הילדים שלכם ללמוד תורה. אתה מדבר על אחדות? תשלחו את הילדים שלכם ללמוד תורה. להפך. רגע, הרב גפני, חברי גפני, תשלחו את הילדים שלכם ללמוד תורה, הרי אני מפרגן כרגע על כך שמגזר שלם של יהודים בוחרים להמית את נפשם באוהלה של תורה כי כך נראה להם נכון. אני מפרגן ואני מכבד. נכון שמגזרים אחרים לומדים את תורתם בדרך אחרת, וגם זה בסדר, אבל חברינו בני המגזר החרדי, ראוי שיגבירו את השתתפותם ברצון, באהבה, מתוך מסירות נפש דומה למסירות הנפש של לימוד התורה, גם בחיים הציבוריים, במצבי משבר, אם בצבא, במערך המילואים, אם במערך החירום, מערך החסד וההצלה. המגזר החרדי עוסק בעניין הזה, אבל אני חושב שראוי שאנחנו נאפשר את ההתנדבות הזו, את העשייה הזו, את החובה, שהיא זכות גדולה, גם לרבים רבים אחרים. לצד לימוד התורה, אדוני היושב-ראש, ולצד ההתנדבות לעשייה הלאומית במצבי משבר, אני מאמין שהחוק הזה ייתן את האפשרות לתגבר, לתמרץ, בוסטר של יציאה לעבודה מתואמת, מוסדרת, של חבר'ה צעירים, בני המגזר, שמעדיפים לצאת לעבוד ולא להישאר בשלב הזה במסגרת הרגילה של הישיבות. זה הקונספט שמוביל אותנו, ואני חושב שמן הראוי ללכת לכיוון המגמה הזאת. אנחנו מתחילים מיד עם הורדת גיל הפטור לגיל 21, ולאחר מכן, בקצב שמוסכם, שמופיע כאן, מעלים ל-22 ואחר כך 23, ושם זה יחנה. אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, שאנחנו בשנים הללו אכן ננצל את ההזדמנות כדי להתוות ביחד את אותו מתווה שירות שיאפשר לא רק לאזרחים, לשותפים החרדים שלנו כאן במדינה, אלא גם לשותפים הערבים, שחלקים גדולים מהם עדיין אינם משרתים, אנחנו צריכים לייצר מצב שגם ערבים, מוסלמים ונוצרים, וגם הצ'רקסים והדרוזים שעדיין לא משרתים את האומה במצבי חירום ומצוקה, יעשו את זה מתוך התגייסות, מתוך תחושה של שותפות אמת באותו בית משותף, אותו בית שאנחנו קוראים לו מדינת ישראל. ברשותכם, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להצדיע, אדוני היושב-ראש, לחיילי ולקציני צה"ל, שהאירועים האחרונים הטילו צל כבד, עוגמת נפש גדולה, צער ויגון שאין להם שיעור. שני אסונות פקדו אותנו בשבועיים-שלושה האחרונים. אני מניח ששני הנושאים הללו יתוחקרו היטב, אבל אני רוצה להגיד מילה לגבי סוגיית הדו-צדדי, האירוע הטרגי ביחידת אגוז. אני רוצה לומר לכם, חבריי וחברותיי, כאשר אנחנו מתווים את הדרך לשותפות גורל, לשיתוף פעולה של כל מגזרי הציבור בהתגייסות לצבא ההגנה לישראל או לערוצים אחרים של שיתוף פעולה, אני מבקש שתשימו לנגד עיניכם את אותם חיילים, אותם מפקדים, אותם קצינים, שאנחנו, אנחנו, שולחים אותם למערכה, אנחנו מטילים אותם אל פני האתגר שאין לו שיעור, שמעטים מאיתנו האזרחים נדרשים לעמוד בפני האתגר הזה. אנחנו רוצים שהם יהיו תוקפניים במידה, שהם יהיו יוזמים, שהם יהיו אקטיביים, שתהיה להם תודעת שליחות שמשליכה את נפשם מנגד, ויחד עם זה, אנחנו אכן כהורים, כאנשים מבוגרים, כמדינאים, מבקשים מהם את מידת הבגרות, את מידת האחריות, את מידת שיקול הדעת. והשילוב הזה בין התעוזה לבין שיקול הדעת הוא שילוב מסובך, קשה, ואין לנו, חבריי וחברותיי, טובים מהמפקדים ומהחיילים הללו, אין לנו אחרים. אכן, יש עוד נוספים, ואם אני מחבר את זה, אדוני היושב-ראש, לסוגיה שעומדת כאן על הפרק ולרעיון של מתווה השירות שאנחנו נקדם, משרד הביטחון יוביל, שר הביטחון ינחה, אנחנו נימצא בסיטואציה שבה יותר אנשים צעירים, לעיתים גם נשים צעירות, יוכלו להצטרף למשימה הגדולה הזו. ישנם אנשים מוכשרים מאוד. לא כולם בנויים מאותו מודל, לא כולם בוגרי החינוך הממלכתי או הממלכתי-דתי, יש ביניהם צעירים וצעירות שהם בוגרי החינוך החרדי לזרמיו, יש ביניהם צעירים וצעירות ששפת אימם אינה עברית אלא ערבית, לדוגמה, ויש ביניהם כאלה שיכולים לחזק את היכולת הכוללת, הלאומית, של מדינת ישראל לעמוד בפני האתגרים הגדולים. אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח במהלך השנים הללו, השנים שבהן חוק הגיוס שאנחנו מביאים כרגע עומד למבחן, אותן שנים שבהן אנחנו מורידים בשלב הראשון את גיל הפטור ל-21, כעבור 24 חודש יעבור לגיל 22, ולאחר מכן, כעבור עוד שנה, גיל הפטור יהיה 23, כמסלול חובה, אני מאוד מקווה שבתקופה הזאת אנחנו אכן נצליח, ברוח היום הזה, אדוני היושב-ראש, רוח הפיוס, ההבנה, הסובלנות, אני מקווה שנצליח להגיע למתווה שירות מוסכם. לכן אני מבקש מכל חברות וחברי הכנסת לתמוך כאיש אחד בחוק הגיוס שמוגש כעת. תודה. תודה רבה לסגן שר הביטחון אלון שוסטר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנא הקפידו על עטיית מסכה. ההתקהלות לא טובה. חברי הכנסת, נא לשבת. ובכן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו נצביע על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), בקריאה הראשונה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד סמי אבו שחאדה, נגד יולי יואל אדלשטיין, נגד אמיר אוחנה, נגד ניר אורבך, בעד ינון אזולאי, נגד ישראל אייכלר, נגד דוד אמסלם, אינו נוכח אופיר אקוניס, נגד משה ארבל, נגד יעקב אשר, נגד זאב בנימין בגין, בעד אוריאל בוסו, נגד ענבר בזק, בעד חיים ביטון, נגד מיכאל מרדכי ביטון, בעד דוד ביטן, נגד ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, בעד רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, נגד יואב בן צור, נגד נפתלי בנט, בעד תתבייש לך. חבר הכנסת מלכיאלי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תתבייש לך. בושה. חבר הכנסת מלכיאלי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אתה לא תפריע באמצע הצבעה. מספיק עם זה. די כבר. תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. תודה. בבקשה להמשיך. (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלינה ברדץ' יאלוב, בעד קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, נגד יאיר גולן, בעד מאי גולן, נגד איתן גינזבורג, בעד יואב גלנט, נגד גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, אינו נוכח בנימין גנץ, בעד משה גפני, נגד סימון דוידסון, בעד אבי דיכטר, נגד גלית דיסטל אטבריאן, נגד אריה מכלוף דרעי, נגד צבי האוזר, בעד צחי הנגבי, נגד שרן מרים השכל, בעד מיכל וולדיגר, נגד רות וסרמן לנדה, בעד מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, נגד אלון טל, בעד דסטה גדי יברקן, נגד מאיר יצחק הלוי, בעד אלי כהן, נגד מאיר כהן, בעד יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף, נגד אופיר כץ, נגד חיים כץ, נגד ישראל כץ, נגד רון כץ, בעד יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, בעד אורלי לוי אבקסיס, נגד יריב לוין, נגד נעמה לזימי, אינה נוכחת יעקב ליצמן, נגד גבי לסקי, בעד יאיר לפיד, בעד לימור מגן תלם, בעד אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, נגד טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, בעד יוליה מלינובסקי, בעד מיכאל מלכיאלי, נגד אבי מעוז, נגד אורי מקלב, נגד אבתיסאם מראענה, בעד יעקב מרגי, נגד מופיד מרעי, בעד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, נגד עידית סילמן, בעד עלי סלאלחה, בעד בצלאל סמוטריץ' נגד אוסאמה סעדי, אינו נוכח מנסור עבאס, בעד חבר הכנסת בוסו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.  אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אל תיתנו להם רובים. חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת אבוטבול, אתה כבר בקריאה ראשונה. קריאה ראשונה? אתה כבר בקריאה ראשונה. אמרתי "אל תיתנו להם רובים". מה אמרתי? אתה בקריאה שנייה. אל תיתנו להם רובים. (קוראת בשם חבר הכנסת) איימן עודה, נגד חבר הכנסת אבוטבול, אתה בקריאה שלישית. נא לצאת החוצה, בבקשה. בסדר, אבל אל תיתנו להם רובים. (חבר הכנסת משה אבוטבול יוצא מאולם המליאה.) (קוראת בשמות חברי הכנסת) חוה אתי עטייה, נגד יצחק פינדרוס, אינו נוכח שירלי פינטו קדוש, בעד מאיר פרוש, נגד יסמין פרידמן, בעד אביר קארה, בעד אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, נגד גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, נגד מירי מרים רגב, נגד מיכל רוזין, בעד שמחה רוטמן, נגד יעל רון בן משה, בעד שרון רופא אופיר, בעד מוסי רז, בעד אפרת רייטן מרום, בעד ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, בעד אלון שוסטר, בעד יובל שטייניץ, נגד קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, בעד יוסף שיין, בעד עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, בעד רם שפע, בעד נירה שפק, בעד עאידה תומא סלימאן, נגד נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשם חבר הכנסת) דוד אמסלם, אינו נוכח קרן ברק? אופיר, אופיר אקוניס, אני לא רואה מי יושב שם, אנחנו לא מצליחים להבין. לא. (קוראת בשמות חברי הכנסת) קרן ברק, אינה נוכחת גילה גמליאל, נגד מאזן גנאים, אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח נעמה לזימי, אינה נוכחת אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת בנימין נתניהו, נגד אוסאמה סעדי, אינו נוכח יצחק פינדרוס, אינו נוכח אלכס קושניר, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, תמה ההצבעה. נא למנות את הקולות.  מילא להגיד שאני לא בסדר, אבל המזכירה? עליך אני לא הייתי, בעד, 54, נגד, 54, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, חברי הכנסת. מלכיאלי, אתה בקריאה שנייה, אתה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב 2021, לקריאה הראשונה. תציג את הצעת החוק השרה יפעת שאשא ביטון.  כן. הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. חברי הכנסת, נא לשבת. חברי הכנסת, סדרנים, אנא, תעזרו לי להושיב את חברי הכנסת. חברי הכנסת, אנא, שבו במקומותיכם. חברי הכנסת, אנא, שבו במקומותיכם. חברי הכנסת, לא נוכל להמשיך כך. אנא, תפסו את מקומותיכם, שבו, בבקשה. חבר הכנסת אשר. חברי הכנסת, אנא, שבו במקומות. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה, נא לשבת במקום, בבקשה. איימן עודה, נא לשבת במקום. אחמד טיבי, אנא תפוס את מקומך, בבקשה. חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, ולדימיר בליאק, אנא שבו במקום. אי-אפשר ככה. אי-אפשר לנהל מליאה בצורה כזאת. חבר הכנסת ביטן, נא לשבת במקום. אי-אפשר כשכולם עומדים. אי-אפשר לנהל ככה מליאה. אני הודעתי להם, קראתי גם בשמם. אנא, שבו במקומותיכם. חברת הכנסת שטרית, חבר הכנסת מרגי, אנא, תסייעו לי, בבקשה. חברת הכנסת ג'ידא זועבי, חברת הכנסת זועבי, חברת הכנסת זועבי, חברת הכנסת זועבי, חברת הכנסת ג'ידא זועבי, אי-אפשר בצורה כזאת. חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת אזולאי, אנא, שבו במקום, אי-אפשר ככה לנהל מליאה. חברת הכנסת שפק, חברת הכנסת בן ארי, אנא, שבו במקום. חברת הכנסת שרון רופא אופיר, אנא, שבו במקום. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי חבר הכנסת עלי סלאלחה יכהן כממלא מקום קבוע בוועדה המיוחדת בענייני החברה הערבית מטעם סיעת מרצ. כמו כן, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון, מענק חודשי), התשפ"א 2021, פ/2177/24, של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. תודה רבה. תודה. הודעה למזכירת הכנסת. חברי הכנסת ביטון, שטרית, מלכיאלי, דרעי, פרוש, אי-אפשר, או שישבו או בחוץ. מצטער. מרים ידיים? לא. רק פשוט תשב. פשוט תשב. פשוט תשב. חבר הכנסת כץ, אנא, בבקשה. כן, בבקשה, גברתי. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם כי הונחו היום על שולחן הכנסת, מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת מיכל וולדיגר וקטי קטרין שטרית בנושא: פעילות המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל. מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת איתמר בן גביר ויואב קיש בנושא: כשלים בשמירה על הקשר בין הורים לילדיהם במשפחות הנמצאות בהליכי גירושין. עליזה. עליזה בראשי, כמו כן הונח היום על שולחן הכנסת, רדי, רדי. די, אי-אפשר ככה. אי-אפשר ככה. מצטער. מזכר ההבנות בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממלכת בחריין בדבר שיתוף פעולה בתחום הגנת הסביבה ושמירת הטבע. תודה. תודה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום  הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) (דמי בידוד לעצמאים), לקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק השר במשרד האוצר חמד עמאר. איפה השר עמאר? השר עמאר נמצא כאן? קראנו לו. השר מאיר כהן, מי יציג את הצעת החוק מטעם הממשלה? חמד עמאר לא פה. או שאנחנו עוברים לנושא הבא. אי-אפשר. נחמן שי, אתה השר התורן. אני תורן. אתה רוצה להציג את הצעת החוק? אם כך, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. לא, אני מצטער, אני עובר לנושא הבא על סדר-היום. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב 2022, לקריאה הראשונה. גם את הצעת החוק הזו יציג השר במשרד האוצר חמד עמאר. נמצא? השר עמאר נמצא? מישהו אחר בממשלה יציג את החוק? השר מאיר כהן, בבקשה.  רגע, חברים, אל תצעקו, כי אני לא שומע ככה שום דבר. תפסיקו לדבר, נתחיל מזה. נתחיל מזה. גם מפריעים, וגם אחרי זה, לא, מאה אחוז, מאה אחוז. אני מודה לך, אדוני, על הציונים. קיבלתי אותם. תודה רבה, אדוני. תודה, תודה רבה. תודה רבה. בבקשה. אנחנו בהצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל. חוק הבידוד, נכון? לא, אנחנו עברנו לסעיף הבא, הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב. הבידוד ירד או העברת אותו? לא. פשוט לא היית פה אז עברנו לנושא הבא על סדר-היום. אני יכול לחזור לנושא הבידוד? השר עמאר, זה לא החוק שלך עכשיו. החוק שלי. שניהם חוקים שלו, ברשותך. שניהם חוקים שלו. אני יכול לחזור לחוק הראשון? כן, אפשר. הצעת חוק הקורונה, הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי. אני מבקש ממך, השר עמאר, אנא הקפידו, ואם לא אתה, אז שר אחר. אי-אפשר, אמרו לנו שיש עוד חוק, אדוני היושב-ראש. אדוני, אנחנו פועלים לפי סדר-יום מוגדר. אי-אפשר בצורה כזאת. אבל שיניתם את סדר-היום, הורדתם הצעת חוק. בבקשה, אדוני. דמי בידוד לעצמאים. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שאני מביא הצעת חוק מאוד טובה, הצעת חוק שאני חושב שכל הבית הזה יכול להסכים עליה, כל הבית הזה יכול להצביע בעדה. אנחנו כאן מביאים ימי בידוד ומאשרים ימי בידוד גם לעצמאים, שעד עכשיו לא נהנו מהנושא הזה. השכירים נהנו מהנושא הזה. אני אסביר: בחודש נובמבר 2020 נחקק חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התש"ף 2020. חוק זה העניק זכאות לעובד אשר נעדר מעבודתו עקב שהייתו או שהיית ילדו בבידוד לקבל דמי בידוד בשווי דמי מחלה בעבור יום ההיעדרות שלו. בנוסף החוק קבע כי המדינה תפצה את המעסיקים בעבור דמי הבידוד שחויבו לשלם לעובדיהם, תוך קביעת יחס השתתפות בתשלום בין המדינה, המעסיק והעובד. החוק נחקק כדי למנוע פגיעה בשכירים שחויבו להישאר בבידוד או שנאלצו להיעדר מהעבודה כדי להשגיח על ילדם שבבידוד. כעת אני מציעים לתקן את החוק ולהוסיף בו זכאות לתשלום דמי בידוד לעצמאי שנעדר מעבודתו מאותן סיבות, שהייתו או שהיית ילדו בבידוד. אנו נחיל את אותו המנגנון הקיים לגבי שכירים, עם אותן זכאויות, בהתאם לצורך של העצמאי. הזכאות תהיה עבור שלושה ימי היעדרות בכל תקופת בידוד, אשר כיום משכה המקסימלי הוא שבוע, אנחנו היום אמרנו, ראש הממשלה הודיע, ושר הבריאות, שהבידוד יהיה חמישה ימים, זאת, בין היתר, בעקבות השוני הקיים בין שכיר לעצמאי בכך שבתשלום דמי הבידוד לשכיר משתתפים המעסיק והעובד עצמו באמצעות ימי מחלה שיורדים לו, ולעצמאי אין מקורות אלה. בנוגע לסכום התשלום, מוצע לקבוע סכום אחיד של 430 שקלים חדשים. זאת, בדומה לסכום הפיצוי שנקבע לעצמאי בתקנות מס רכוש עבור הפסד עבודה שנגרם לעצמאי במבצע שומר החומות. הקביעה של סכום פיצוי אחיד במקום בחינת סכום הבחינה בפועל באה על מנת לייעל את מנגנון התשלום כך שלא יכלול בחינה פרטנית, ובשים לב למספר הימים הנמוך יחסית המזכה בתשלום דמי בידוד. גובה הסכום נקבע בהתבסס על השכר החציוני במשק בתוספת 25% עבור עלויות סוציאליות. יצוין כי עבור עצמאים רבים ההכנסה החודשית אינה רציפה אלא תלוית שנת פעילות, ולכן ייתכן כי לו היינו בוחרים בבחינה פרטנית, הזכאות הייתה נמוכה יותר. אנו מציעים שהזכאות לדמי בידוד לעצמאי תהיה רטרו, מיום 1 ביולי 2021 עד ליום 28 בפברואר 2022, וזאת מכיוון שעד ליום 30 ביוני 2021 ניתנו מענקים שונים לעצמאים, אשר התבססו בעיקר על ירידה בהכנסות. כך, העצמאי קיבל מענה בעבור פגיעה שנגרמה לו אם נאלץ להפסיד עבודה עקב שהייתו או שהיית ילדו בבידוד. לאחר מועד זה הופסקו המענקים האמורים, אך המשיכה להתקיים תחלואה בנגיף קורונה ועימה החובה לשהות בבידוד, שעלולה הייתה להביא להפסד ימי עבודה. לבסוף, לנוכח גל התחלואה הנוכחי בעקבות התפשטות וריאנט האומיקרון, אנו מציעים לקבוע הוראת שעה בעבור חודש ינואר 2022 אשר תקנה זכות זכאות לתשלום בעבור יום בידוד נוסף במימון מלא של המדינה, הן לשכיר והן לעצמאי. אם אנחנו מורידים לחמישה ימים, זה אומר, אדוני היושב-ראש, שכמעט כל ימי הבידוד השכירים וגם העצמאים יקבלו פיצוי מהמדינה. תודה רבה. אני מציע לכל חברי הכנסת, אופוזיציה, קואליציה, להצביע בעד החוק. זה חוק טוב שבא לעזור. תודה רבה לשר חמד עמאר. אנחנו פותחים ברשימת הדוברים, ובכך אני גם סוגר את רשימת הדוברים. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אמיר אוחנה, אינו נוכח, חברת הכנסת קרן ברק, אינה נוכחת. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היום הכנסת החליטה לחגוג 73 שנים לייסודה תחת הכותרת, תחת הסיסמה, "מגוון דעות, כנסת אחת", וחילקו לנו את הדבר הזה כמגוון דעות. אני פתחתי את הספרון הקטן הזה ועברתי על התערוכה, שבטח עבדו עליה הרבה אנשים והם גאים בה, ורציתי לראות את מגוון הדעות שנמצא בחוברת הזאת. מתברר שלמי שיש דעות בכנסת הזאת, או לפחות מבחינת מי שערך את הספרון ועשה לנו את התערוכה ומדבר היום על החגיגות של 73 שנים של מגוון, בשבילו מגוון זה ארבעה גברים אשכנזים. אלה, יש להם דעות. שום ציטוט של שום חברת כנסת, שום ציטוט של שום חבר כנסת מזרחי. היהודים המזרחים לא קיימים, אין להם דעות, נשים, אין להן קול, גם לחברה הערבית אין קול. כדי להיות עם קול בדמוקרטיה היהודית צריך להיות גבר אשכנזי, לאלה יש קולות, לאלה יש דעות. מי שיוצא נגד הקונסנזוס הציוני של ארבעת הגברים האלה, דוד בן-גוריון, מנחם בגין, ז'בוטינסקי ורבין, אין לו קול, הוא נעלם, לא קיים. אין לו פה שום מילה. בכל הציטוטים שבחוץ אין לו שום מילה. גם לנשים אין, גם למזרחים אין. זה לא מקרי. אחרי 73, הרי זו לא טעות. ישבו אנשים והכינו, חשבו, הכינו ספרון, הכינו לנו תערוכה. כדי שיהיה לך קול אתה צריך להיות בתוך הקונסנזוס הציוני, אחרת לא רואים אותך, אתה לא קיים. היו חברי כנסת ערבים מצוינים בכנסות שעברו, והיו להם דעות מצוינות, וגם להם יש ציטטות מצוינות, והם דיברו על דמוקרטיה ועל זכויות אדם, והם דיברו על זכויות למיעוטים וזכויות ללאום, דיברו על כל הדברים הטובים והחשובים, ויש להם אין-ספור ציטטות שמדברות על זכויות אדם ועל שוויון ועל צדק ועל דמוקרטיה. רק לכל אלה, מבחינת מי שהיום מנהל את הכנסת, אין קול. ולא רק לאלה, כמעט לכל החברה. חוץ מארבעת הגברים האשכנזים האלה, שיש לנו מה להגיד עליהם, אין קול לאף אחד. אז אם ככה נראה ריבוי הקולות בכנסת, ברור שיש פה, צריך פשוט להפוך את הסיסמה. יש כמה חברי כנסת, איך הם אמרו את זה? זה מגוון חברי כנסת ודעה אחת. ככה היה צריך לקרוא לספרון הזה. תודה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו". דקות לפני תחילת ההצבעה עמדנו מאחור במליאה, בדקנו את השמות, מי נמצא, מי לא נמצא, והיינו בטוחים שהממשלה מצליחה להעביר את החוק הזה, ששולל סמכויות משר הביטחון לתת דיחוי ללומד תורה, וחשבנו שהחוק הזה עובר. והינה פלא, איך אמרתי? "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו". פלא. אף אחד לא חלם, אף אחד לא ציפה, אף אחד לא חשב שחברת כנסת ממרצ, יש לנו ויכוחים עם חברי כנסת ממרצ, אבל חברת כנסת ממרצ, חברת הכנסת זועבי, היא שהצביעה נגד החוק הזה. האמת היא שהיו חברים מסיעות לאו דווקא חרדיות שדיברו כאן בדיון על חוק שירות ביטחון בנושא של בני ישיבות, מה זה הסיפור הזה שסיעת רע"מ, חברי כנסת ערבים, הולכים לתמוך בחוק שקורא ליהודים: תלכו לצבא, בעוד הם עצמם לא הולכים. הרי כל השנים אומרים: החרדים לוקחים כסף, צריך להיות שוויון בנטל. אמרנו: הערבים האלה לוקחים כסף ולא חושבים ללכת לצבא. אדרבה, הם עוד קוראים לא ללכת לצבא. מהו ההיגיון? באה חברת כנסת זועבי ממרצ ואומרת: למה שאני אצביע בעד החוק הזה? אני לא רוצה שילכו לצבא. הרי ברור שכאשר יכפו על החרדים, יכפו גם על הערבים. למה לא לוקחים את הערבים? אצל החרדים בג"ץ אמר שצריך שיהיה סעיף מיוחד בחוק שמסמיך שר ביטחון לתת דיחוי למספר כזה גדול של לומדי תורה. רק שתדעו, הערבים לא מתגייסים לצבא לא מכיוון שיש לשר הביטחון סמכות, לא מכיוון ששר הביטחון לא מגייס אותם בגלל סעיף 36, כמו את החרדים. מדין זה שהפוקד הוא שצריך לקרוא לאדם בגיל 18 לשרת בצבא, הפוקד מחליט, לא על דעת עצמו, כנראה, הפוקד הוא שמחליט לא לקרוא לערבים. והרי ברור שכאשר יבקשו מהחרדים ללכת לצבא בכפייה, יעשו את זה גם על ערבים. אז אני אומר שוב: "מאת ה' היתה זאת". לא חלמנו שזה יקרה. "היא נפלאת בעינינו". הפלא הגיע מחברת הכנסת זועבי, שאומרת שעשתה זאת מכיוון שהיא מעריכה מאוד את חבר הכנסת, היא עשתה זאת לכבוד חבר הכנסת מש"ס, שהיא מכירה אותו כאיש הגון, והיא עשתה זאת כך. תודה רבה לחבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת משה ארבל, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב גלנט, אינו נוכח, חבר הכנסת יעקב אשר, אינו נוכח, חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אין ספק ששני החוקים שירדו מסדר-היום, אחד נפסל, אחד לא עבר ואחד הקואליציה הורידה מסדר-היום, אין ספק שההתעסקות מבחינתנו הייתה התעסקות יותר באם ראש הממשלה יגיע לעסקת טיעון, לא יגיע לעסקת טיעון, ושאנחנו רואים בזה את מהות חיינו, את נשמת אפנו, את עיקר הייעוד שלנו, ולכן אנחנו לא יכולים לעבור על זה לסדר-היום. אני רק רוצה להגיב על מה שהעלה לפיד, שלפני סיום הצגת החוק היה לו מסר מאוד חשוב. הוא אומר: אנחנו לא רוצים לפגוע בחרדים, אבל מה שטוב לילדים שלנו יהיה גם טוב לחרדים. אבל כהרגלו הוא רק רואה את עצמו, הוא לא רואה אחרים. ואנחנו אומרים: מה שטוב לילדים שלנו, ולא רק מה שטוב, מה שמחויב לילדים שלנו, גם אנחנו חושבים שזה צריך להיות לאחרים, ואם זה לא קורה אצל האחרים, אז לכל הפחות למה אתה לא מאפשר לנו? אתה כופה את דעתך עלינו? אתה יודע מה טוב לנו? איך אמרת? הפסקתם אתם להחליט עבורנו. למה אתה כן יכול להחליט עבורנו? אנחנו מדברים כאן על ערכים, לא אנחנו המצאנו את הערך של לימוד תורה. את הערך הזה אנחנו מוסרים ומקבלים. הרי כל זכות הטענה שלנו, של כולם, של הבית הזה, כל מי שהיה בממשלה וכל מי ששר החוץ, אתה הרי נפגש עם אנשים, שואלים אותך: למה אתם פה? היו ערבים קודם, מה פתאום אתם בחרתם פה? מה אתה עונה? מה שעונה כל ראש ממשלה: זכות הטענה שלנו זה העם הנבחר, העם הנבחר וזכות ההבטחה. זה מה שאמרתם לנו, זה מה שאתם אומרים, כל ראש ממשלה. גם בן-גוריון השתמש בזה. ומה העם הנבחר? הוא נבחר בגלל שהוא בחר. את מה הוא בחר? את התורה. הלכו אל כל האומות, הן לא רצו, והעם היהודי בחר את התורה, ואנחנו מחויבים לה. זה לא איזו חד-צדדיות בעניין הזה, יש פה הבטחה, אבל בתנאים, בתנאי סף. ולכן אנחנו מפחדים ואנחנו מודאגים, בגלל שבלי החוק הזה זו סכנה, סכנה קיומית ממש. אנחנו מאמינים בזה ואנחנו לא המצאנו, ככה אנחנו מחונכים וככה אנחנו מדורי-דורות. גם הסבים והסבתות של כולם פה ידעו אותו דבר. אבל אני רק רוצה להגיד במילה אחת, אדוני היושב-ראש, על החוק שאתה ביקשת להוריד מסדר-היום, שזה חוק השירות האזרחי. חוק השירות האזרחי מיותר פה, מיותר עבור החרדים. הם עשו לבד חוק שירות אזרחי, הם לבד מתנדבים. איך אפשר לבוא לציבור החרדי ולכוון אותו להתנדבות? הרי הוא יצר פה את מערכות ההתנדבות הארציות שיש פה, אוניברסליות לכולם, ולא רק שהן אוניברסליות לכולם, הן מערכתיות לכולם. הרי מה שהם עושים, הם עובדים במקום הממשלה. במדינות אירופה הגדולות, שיש בהן 100 מיליון אזרחים, באים ללמוד מהארגונים האלה, כמו יד שרה וכמו עזר למרפא וכמו עזר מציון וכמו זיכרון מנחם ועוד. אני אפילו לא יכול, אני אעמוד כאן שלוש דקות ואני לא אספיק להגיד את כל העמותות שפועלות. משפט אחרון. אדוני היושב-ראש, ביקרתי לפני כמה ימים בבית החולים תל השומר, בית החולים הכי גדול, אתה עכשיו פותח נושא חדש. לא, לא, אני מסיים, אני רק מספר לך סיפור. לא לא לא, בלי סיפורים, משפט סיכום.  וראיתי את מערכת ההתנדבות שיש בכול. רק בנושא הבריאות, בנושא הרווחה, איזו מערכת מסועפת, נותנים מענה לכולם, שתייה ואוכל, התייעצות, תמיכה, עזרה לחולה ועזרה למי שנמצא בבית ולילדים בכל המובנים. תודה. ליווה אותי איש חסד שהוא במקצועו מנהל בית ספר. אחרי בית הספר הוא הגיע לבית החולים. אני הייתי שם ב-20:00, ב-04:00 הוא עוד היה בבית חולים. תודה. ב-04:00. זאת מערכת ההתנדבות שלנו, ואף אחד לא צריך לא לייסר אותנו ולא להטיף לנו, ולא צריך חוקה בשביל זה, אנחנו עושים את זה עבור כולם. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. אחמד טיבי, חבר הכנסת טיבי. כשעמדתי מעל הדוכן אמרתי: חבר כנסת מש"ס, ינון אזולאי. אני מוסיף את זה לפרוטוקול: ינון אזולאי. ינון אזולאי. גם אני נזכרתי כשירדת. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. תודה רבה, מכובדי היושב-ראש, או יושב-הראש. בדקנו את זה, אדוני. אפשר לומר את שניהם, אך יותר נכון לומר "היושב-ראש". היושב-ראש, אוקיי. שתי הצורות נכונות. אני רוצה להתייחס להצבעה שהייתה לפני כמה דקות כאן. אנחנו הצבענו על הסכנות שבכפיית גיוס, בעיקר מצד חברי כנסת ערבים, שמתנגדים לגיוס ערבים. הרי אנחנו מתנגדים, אני אפילו הגשתי הצעות חוק של פטור מסיבות מצפון, והסכנות טמונות בהחלטות בג"ץ לשעבר שקשרו בין גיוס חרדים לגיוס עתידי של ערבים. אני שמח על התוצאה של תיקו, שזה נפילת החוק. אני רוצה לשבח את ההצבעה של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי. אני גם רוצה לציין את מה שהיא אמרה, שזה בעיקר בגלל ההתנהגות הברוטלית של המשטרה וקק"ל בנגב. אכן, לאחרונה מה שמתרחש בנגב הוא דריסה של הזכות להיות אזרח שווה באזור שהוא הכי מופלה במדינת ישראל, וזה הערבים הבדואים בנגב. האמת, הקואליציה הזאת מקרטעת, ויכול להיות שבחודשים הבאים היא תקרטע עוד יותר. אל תיקח את זה ללב, איתן, אדוני היושב-ראש. כמה אפשר למכור לציבור הערבי הבטחות שווא ולדרוש ממנו להצביע נגד עצמו? (אומר בערבית: כמה אפשר למכור לציבור הערבי הבטחות שווא ולדרוש ממנו להצביע נגד האינטרסים של עצמו?) תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת גדי יברקן, אינו נוכח. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, עליתי לכאן כדי לדבר למשל אל חברי צביקה האוזר. חבר הכנסת צביקה האוזר, מה שלומך? אני רוצה לדבר איתך.  אחלה. אבל הזמן הזה ממשיך לנקוף. הזמן ממשיך לנקוף. הזמן ממשיך, אז בזמן שאתם תתחלפו. מה שאני רוצה להגיד לך, צביקה, אדוני היושב-ראש, זה שתשים לב לאן אתם מדרדרים לא רק את הבית הזה אלא את המדינה הזו. שים לב, החוקים שלכם נופלים בזה אחר זה על ידי השמאל והערבים, בזה אחר זה. זאת אומרת, כל החוקים שנופלים זה כדי להפעיל עליכם לחץ לעשות את הדברים שהם רוצים. למה עכשיו חברת הכנסת זועבי הצביעה נגד? בגלל הנטיעות בנגב. אתה מוכן להתפשר על הנטיעות בנגב, צביקה? אני אחכה שתתפנה. אתה מוכן לוותר על הנטיעות בנגב? בתור היושב-ראש, הוא לא יכול, הוא יכול, הוא יכול. אהה, הבנתי, יש כלל. אני לא יכול לענות לך. יש כלל שאני לא יכול לענות לך. הייתי שמח לנהל את הפולמוס הזה, את יודעת שאני גם נהנה ממנו לפחות כמוך, אבל אני שומר על כבודה של המליאה וכבודו של הבית, בפרט ביום חגנו. אז יום חגנו הזה הוא יום אבלנו, כי בעצם אתם שמתם את עצמכם בידיים של רע"מ ושל מרצ, ואתם נאלצים פעם אחר פעם לוותר על הדברים הציוניים הכי בסיסיים, הכי בסיסיים. עכשיו למשל, על הנטיעות בנגב של הקרן הקיימת לישראל. הדבר הכי בסיסי בציונות, על זה אתם נאלצים לוותר. ראינו היום את המפות. השר במפלגתך, השר זאב אלקין, סיפר לכולם שיש רק עוד יום אחד, אבל זה לא נכון שיש עוד יום אחד, יש חודשים של נטיעות, והוא הפסיק אותן בגלל הלחץ של החברים שלכם מהקואליציה. אתם מוותרים בנגב, ואתם מוותרים בחומש, ואתם מוותרים בהתיישבות הצעירה, ואתם מוותרים היום ויתרתם בשמעון הצדיק, לא פינתם בית שצריך היה לפנות, והכול בגלל שאתם נתתם את עצמכם בידיים של שונאי ישראל, של תומכי מחבלים. אתם הופכים את המדינה הזאת למדינת שני לאומיה וכל אזרחיה. עכשיו צבעתם את הקירות של הפרוזדור של המליאה בכתובות בשתי שפות כדי להדגיש שהינה הינה אנחנו הולכים להיות מדינת שני לאומיה, זה לאן שאתם הולכים. אתם אפילו פעם אחת לא מפעילים לחץ מהצד שלכם, אפילו פעם אחת. בני גנץ מוסר את אדמות ארץ ישראל לאבו מאזן ומחזיר לו כספי טרור, ואתם שותקים ושותקים, הנטיעות בנגב נעצרו ואתם שותקים, וככה זה נראה. זאת הקואליציה שבניתם, צביקה. זאת הקואליציה שבניתם. אני מזהירה: אתם מדרדרים אותנו למקומות מסוכנים מאוד לציונות, מסוכנים מאוד למדינת ישראל. השמאל והערבים מצביעים איך שהם רוצים, מפעילים איזה לחץ שהם רוצים, ואתם נכנעים ונכנעים ונכנעים ונכנעים. תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש, אינו נוכח, חבר הכנסת דוד ביטן, אינו נוכח, חבר הכנסת אופיר כץ, סליחה, כתוב לי מירי רגב אחרי אבי מעוז, אז בבקשה, מירי רגב, אני מתנצל. לאחר מכן אופיר כץ? כבוד היושב-ראש, הם מנסים לסתום לך את הפה. הכול יכול להיות ביום ההולדת של הכנסת. אפשר להתחיל? כן, בבקשה. תודה. יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, חג שמח למדינת ישראל, ט"ו בשבט שמח, יום הולדת שמח לכנסת. הכנסת חוגגת בט"ו בשבט את חג הדמוקרטיה, את הביטוי של הרוב והמיעוט בחברה הישראלית, 73 שנים שבהן המקום הזה, המליאה הזו, הדוכן הזה, מהווים סמלים של חופש ביטוי, מבטאים את קולו של העם, את בחירתו של הרוב ואת בחירתו של המיעוט. כמה סמלי שדווקא השנה היא שנת שמיטה. הממשלה והקואליציה הזאת רחוקה מלייצג את הדמוקרטיה במדינת ישראל. ההפך הוא הנכון, ממשלה וקואליציה אנטי-דמוקרטית. הכנסת הזאת לא מייצגת את הציבור, לא מייצגת את רוב הציבור ולא מאפשרת לרוב הציבור, שמיוצג באופוזיציה, לדבר, בדרך כוחנית של שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, של שינוי תקנונים, של ביטול המלצות היועץ המשפטי. זו קואליציה שדורסת את הרוב גם בהתנהלות הכנסת בוועדות ובמליאה, שלא נדבר על חוקים כמו חוק הפייסבוק, שבאמצעותו מנסים למנוע מהציבור להביע את עמדתו בצורה חופשית, כי הם יודעים שהציבור רוצה להחליף את הממשלה הזו, שהציבור מאוכזב, לא קיבל שינוי, קיבל רק ממשלה מנותקת מהציבור. הציבור מתגעגע לדמות אחראית, למנהיגות חזקה, איתנה, ולא לראש ממשלה רופס וממשלה רופסת שכל-כולה עובדים אצל אדם אחד שקוראים לו עבאס, שהצליח למנוע את המשך הנטיעות בדרום. השנה היא שנת שמיטה, כמו שאמרנו, אבל אנחנו קיבלנו אישור מיוחד בשבוע שעבר לרדת לנטיעות יחד עם קק"ל. זו ממשלה שמונעת מקק"ל להמשיך לנטוע עצים. זו ממשלה שכורתת את הענף שעליו אנחנו יושבים, הציונות. ושלא יספרו לכם סיפורים שהממשלה שלנו הפסיקה נטיעות. הממשלה שלנו בין 2017 ל-2021 תקצבה לראשונה 150 מיליון ש"ח ל-15,000 דונם של נטיעות. זו פשוט ממשלה חלשה, כנועה, מתרפסת, שנותנת מתנות לעבאס ולתנועה האסלאמית. אופיר כץ, תנחש מי אמר: מי שמחבק את מנסור עבאס אינו ימין. מי שמוסר את הנגב לידי כנופיות בדואים אינו ימין. מי לדעתך אמר את זה? אילת שקד. ואללה, ניחשת נכון. אילת, אותה נוכלת מתחסדת. לא רק שמסרת להם את הנגב, אלא, משפט אחרון, בבקשה.  עטפת להם את זה באריזה וחתמת בנשיקה. אז אני רוצה להגיד לכם, אנחנו שורשיים, אנחנו עצים שורשיים. בנט ואילת הם רק עציץ, עציץ שמזיזים אותו ממקום למקום כששוטפים את הרצפה. תודה רבה. זה מה שקורה לאדם שאין לו שורשים, הוא הופך להיות עציץ שמזיזים אותו ממקום למקום כדי לשטוף את הרצפה, ובסוף הוא גם קמל כי לא משקים אותו. תתביישו לכם. תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ. צביקה, יש לי בקשה, אם אתה יכול, תן להם עוד שלוש דקות, באמת, פרגן להם, אתה, אני בעד שוויון. כולם יקבלו את אותה מידה. תן לאופיר את שלוש הדקות שלי. אני לא צריך, אני לא צריך. אדוני היושב-ראש, ברכות. אני רואה אותך פה כשאני נואם, אתה פעם ראשונה. תודה, תודה. גברתי השרה, חברי הכנסת, אני רוצה להגיד שפשוט לא האמנתי, לא האמנתי שמי שזעק וצעק פה על הדוכן הזה בקולי-קולות: לא פרנסה, לא מעניין, מי שאמר: חייבים לתת פיצוי לעסקים, אסור להפקיר אותם, כל אלו בסופו של דבר הם אותם אנשים שמביאים את אזרחי ישראל לקריסה. אני אגיד לכם את האמת, זה לא ניתוק, זה לא חוסר מודעות. הם יודעים בדיוק מה הם עושים, הם יודעים בדיוק כמה הם שוחטים את הציבור בישראל, אבל הם עושים עלינו סיבוב, הם מסלפים, הם מעוותים, הם מסתירים. הרי זה מה שהם יודעים הכי טוב לעשות. אז אני רוצה להגיד, תפסיקו לשקר ותפסיקו להתחבא. תעמדו מאחורי זה שאתם לא רוצים לשלם לאזרחי ישראל שנמצאים בקריסה. אתם לא רוצים לדאוג לבעלי עסקים, אתם לא רוצים לסייע להם, אתם פשוט מאוד צריכים את הכסף הזה לכיסאות שלכם. אנחנו לעומתכם לא הפקרנו אותם. בזמן שאנשים פה צעקו "כסף ממסוקים", אנחנו הצלנו לאנשים את העסקים, הצלנו להם את הבית. הייתה פה תוכנית כלכלית מצוינת שנתנה פיצויים לפי דרגת פגיעה וסיפקה לאזרחים את הביטחון הכלכלי. כסף ממסוקים, בואו נדבר בעובדות על התוכנית הכלכלית שלנו, נפוצץ את בלון השקרים שלכם. כך הייתה התוכנית: מענקי ביטחון סוציאלי לעסקים של עד 15,000 שקלים בחודשיים למי שנפגע מעל 40%; החזר הוצאות גבוהות לעסק של עד 500,000 שקלים בחודשיים לפי מדרגות פגיעה 60% או 80%; פטור מארנונה לעסק שנפגע מעל 60% ואחר כך הורחב לכל עסק שנפגע, פטור ממס על משיכה מקרן השתלמות, מענק לחיילים משוחררים, מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה. עבדנו למען הציבור ולא על הציבור. זה נקרא לסייע באחריות. אתם בסך הכול חבורת פופוליסטים. תראו את הסדר: רק מי שנפגע, קיבל. אבל אתם, חבורה פופוליסטית, זה מה שאתם, זה מה שנשאר לכם. אנחנו עזרנו לאזרחי ישראל, אתם מפקירים אותם. תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני ממשיך את קריאת המאמר שהתחלתי בו בנאום הקודם. ובכן, לפעמים חלומות מתגשמים. השר לשירותי דת מתן כהנא, המנסה בכל כוחו להיראות כמי שמייצג את המיינסטרים של הציבור הציוני-דתי, מייצר מצג של תמיכה רבנית במהלכיו המסוכנים, שכל המכיר את המערכת מבפנים עומד המום ומשתאה. כנראה שלדידו המטרה כל כך מקדשת את האמצעים עד שאין גבול למניפולציות. מלבד הרב דרוקמן שליטא, שהסתייג בקולו ובכתב ידו ממתווה הגיור, ולמרות זאת השר כהנא מספר לכולם שהוא תומך ומעודד את מהלכיו, ישנם גם כמעט כל שאר הרבנים במדינת ישראל המתנגדים למעשיו. מדובר על רוב-רובם של רבני ישראל, ובתוכם הרבנים החרדים, אלו הליטאים ואלו החסידים מבעלז, דרך פורת יוסף, מקהילת הרב יורם אברג'ל וחניכי המוסדות של ש"ס ועד תלמידי ישיבות מיר, חברון וסלבודקה. ואם כל אלו עדיין אינם נחשבים בעיני השר לשירותי דת, אז מה הוא יאמר לגבי רובם המוחלט של רבני הציונות הדתית לגווניה, דיינים, ראשי ישיבות, ראשי מכינות, רבני יישובים, רמי"ם ומעל כולם, זקני הדור? כולם אומרים בקול גדול ובשפה אחת שזאת התורה לא תהיה מוחלפת על ידי קבוצה קטנה ושולית של רבנים שהשעה משחקת לה, שדי לנו להתבונן מי הם חברי הכנסת התומכים בהם כדי ללמוד לא מעט על דמותם ודרכם. כל הקמתה של המפלגה הנואלת הזאת, הנקראת בשקר "ימינה", הייתה מתוך רצון להתנער מהרבנים, מהמחויבות להלכה ומהצורך לשמוע את דעתם בנושאים פוליטיים, מפלגה שדיברה גבוהה-גבוהה על ערכי התורה והיהדות, אבל באמת בליבה הסתתר הרצון להחזיר את אותה תורה ואותה היהדות אל תוך ארבע האמות של בית המדרש ומתוך כך להתפנות לעשות טיפול כולל ומהפכני בכל ענייני הדת במדינה. מה מחפש לו השר לשירותי דת, רבנים שינהיגו ויורו דרך או שמא רבנים שיוסיפו את חתימתם ויאשרו את כל גחמותיו? האם ישנו איזשהו רב שהוא מחויב ללכת על פי דרכו או שמא הוא מוצא לעצמו כל פעם את הרב התורן שמסכים עם דעתו? הכול יהיה על פי ההלכה, הוא מבטיח, השר לשירותי דת, ואנחנו קצת מתקשים להאמין למי שחבר במפלגה שנבנתה על תפיסה אידיאולוגית של ניתוק מתלמידי חכמים, מפלגה שאינה מעוניינת לקדם את ענייני היהדות במדינה אלא לשחרר את המדינה מהדת המעיקה עליה. תודה רבה. המשך יבוא בנאום הבא. תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ישראל אייכלר, אחרון הדוברים. ברכות לסגן היושב-ראש הטרי. אני מודה לך מקרב לב. כבוד חברי הכנסת, עמד פה היום חבר הכנסת וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, עמד ואמר דבר פשוט: מה שאני מאחל לילדים שלי, אני רוצה לתת לילדים שלכם. איך זה יכול להיות נגד החרדים? תארו לעצמכם שאני אבוא לפה ואני אומר: הילדים של יאיר חייבים על פי חוק לבוא ללמוד בישיבה שלנו, לשמור שבת כפי שאנחנו שומרים, כי זה טוב לילדים שלנו, ומה שטוב לילדים שלנו ואני מאחל לילדים שלנו, אני מאחל לילדים שלו, אז איך זה יכול להיות נגדו? בוודאי שהוא יתקומם ולא ירשה דבר כזה, כך שהטענה הזאת היא טענה מופרכת. אבל לא לזה עליתי, אדוני היושב-ראש, אלא למשהו הרבה יותר חמור. ברוך השם, הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו והוא עשה, ממש בדרך כמעט ניסית, שהחוק הזה נפל. אני רוצה לדבר על משהו אחר, על חוק שקיים. יש חוק שיש ועדות שמחליטות על הרחבת יישובים. היה דיון על הרחבת היישובים אבו גוש וטלז סטון, שהם ממש שכנים, על אותה חלקה, כל אחד בחלקו. באו כמו תמיד אנשים שמדברים בשם הטבע, בשם הזבובים, בשם הפרחים, וטענו שאסור לבנות שם, אסור להרחיב את היישוב טלז סטון, כי זה יקלקל את הטבע. למעשה, הם החליטו לא לאפשר את זה. לאבו גוש כן, לטלז סטון לא. נשאלת השאלה: מה, הטבע, הפרחים והזבובים שם יודעים מי זה אבו גוש ומי זה טלז סטון? בא חבר הכנסת אלכס קושניר מישראל ביתנו, שלא מסתיר את שנאתו לחרדים, וכתב ברשת החברתית, לא אנחנו אמרנו עליו, הוא כתב על עצמו: "הניסיון לכפייה דתית והשתלטות על שטחי טבע בעליות לירושלים סוכל. אני מברך על המלצת הוועדה, " אדוני השר, אני מבקש, אתם מפריעים. יש פה מישהו שהשקיע בנאום. "אני מברך על המלצת הוועדה הגאוגרפית שלא לאשר את העברת השטחים. למעלה משנתיים של מאבק בסיבוב הנוכחי הצליחו". כך אומר עולה חדש, שאני, יהודי מימי הטורקים בארץ הזו, עשינו הכול לקלוט את כל העולים מכל הדורות, ולא שאלנו אם הטבע והפרחים והחיות באזור מאפשרים לפתח ולבנות ולעשות את כל הארץ שמלת בטון, כמו שנאמר בשיר. שלמת בטון ומלט. שלמת בטון ומלט. זה נאמר על תל אביב. היינו גאים על זה שבאו מיליון יהודים מברית המועצות בשנות התשעים ובנו להם ערים, לא אמרנו שזה מפריע לטבע. הוא בא ואומר: ההשתלטות על שטחי טבע בעליות לירושלים סוכלה. אז אתם שואלים אותי למה אני חושב שיש אנטישמיות במדינת ישראל? איך אפשר להסביר שבאבו גוש, ואני בעד אבו גוש, ושכנים טובים, אבו גוש, מגיע להם לאפשר להם להרחיב ודווקא לטלז סטון לא, אם לא אנטישמיות? מי שיש לו הסבר יותר טוב שיסביר לי אותו. תודה. תודה רבה. טוב, אנחנו בעצם סיימנו את הדוברים ויעלה לסכם, השר חמד עמאר? השר חמד עמאר, אתה רוצה לסכם? אני אסכם, כן. עד שהשר יסכם, אני אציין, דיברנו פה על שלמת בטון ומלט, כולם מצביעים בעד. אז לא צריך לסכם. נצביע. הצבעה, הצבעה. בסדר, אז אנחנו נעבור להצבעה. נא להצביע, בעד או נגד? ההצעה להעביר את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) (דמי בידוד לעצמאים), התשפ"ב 2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, תשעה, נגד, אין, נמנעים, אין. הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) (דמי בידוד לעצמאים), התשפ"ב 2022, עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה.  הצעת החוק הבאה, הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב 2022, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לברך אותך. זו הפעם הראשונה שאני מדבר כשאתה מנהל את המליאה. תודה. תודה רבה. אני רוצה לאחל לך הצלחה. זה תפקיד מאוד חשוב, וניהלתי את המליאה קרוב לשלוש קדנציות, הייתי סגן יושב-ראש. אני מכיר את זה טוב. אני מאחל לך רק הצלחה, ואני בטוח שתצליח בתפקיד. מודה לאדוני. אני מביא הצעת חוק, ואני אומר, כמו בהצעת החוק הקודמת שהצגתי כאן ואמרתי, הצעת החוק הזאת, אותו דבר: זו הצעת חוק טובה שבאה להיטיב עם המעסיק, באה להיטיב עם הציבור, מביאה להורדת יוקר המחיה. אני אציג את הצעת החוק, ואני מקווה ומאמין שגם הקואליציה וגם האופוזיציה יצביעו בעד. הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) פרק י' לחוק קובע כי מעסיק של עובד זר חייב לשלם היטל בשיעור של 15% עד 20%, בהתאם לענף שבו מועסק העובד, על בסיס השכר המדווח המשולם לעובד, וחל איסור על המעסיק לנכות את ההיטל משכרו של העובד. הוראות פרק י' חלות לגבי עובד זר אבל אינן חלות על עובדים זרים בתחום הסיעוד, ספורטאים זרים ועוד. העלות של החוק למדינה היא 700 מיליון שקל. החוק נועד מצד אחד להקל על עצמאים המעסיקים עובדים זרים, שנאלצו לשלם היטל שהכביד על העלויות שלהם בצורה משמעותית, ומצד שני להילחם ביוקר המחיה ובעליות המושתות על ציבור הצרכנים. כדי להבטיח המשך צמיחה והורדת יוקר מחיה, אנחנו במשרד האוצר נוקטים כמה צעדים. אחד מהם הוא הצעת החוק לביטול ההיטל על עובדים זרים. מדובר במרכיב חשוב בהורדת יוקר המחיה לפחות בשלושה תחומים עיקריים: בענף הבנייה, בבתי מלון ובמסעדות. אנו מצפים שביטול ההיטל ישפיע ישירות על המחירים שמשלמים הצרכנים ויסייע לעסקים. לכן מוצע לבטל את ההיטל האמור, וזאת לגבי הכנסת עובד זר בשנת 2022 והלאה. תודה רבה. אני מקווה שגם האופוזיציה וגם הקואליציה יתמכו בהצעת החוק החשובה. תודה רבה, אדוני השר. להצעת החוק מוצמדת הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת מירב בן ארי, הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון, ביטול פרק י'), התשפ"ב 2021. בבקשה, חברת הכנסת בן ארי, תנמקי את החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גם בשבילי זו פעם ראשונה שאנחנו פה ביחד, אז ברכות לך. בהצלחה לך בתפקיד החשוב הזה. תודה רבה לך. גברתי השרה, האמת היא שחלק מאלה שנמצאים כאן לא מבינים את המשמעות, אבל החוק הזה הוא חוק מאוד מאוד חשוב. זה חוק שנלחמנו עליו בכנסת העשרים, שניסיתי לקדם אותו, אבל לצערי לא היה לזה קשב, והיום יש, אז צריך להגיד על זה תודה. בזמן הזה יש הרבה אנשים במדינה שמחכים לבשורה של החוק הזה כדי שיתאפשר להם בעצם לא לשלם את המס המיותר הזה. המס המיותר הזה בוטל ב-2016 בענף החקלאות, אבל לצערי, לא הצלחנו לקבל הסכמה על ענף הבניין, על מלונאות ועל מסעדות, והיום יש את זה. אני רוצה להגיד תודה לחברים המסעדנים שלי, שבזכות המאבק שלהם הצלחנו להביא את החוק הזה, לאיגוד הברים והמסעדות, שהיה כאן בחזית של האירוע הזה. אנשים לא מבינים איזה מאבק ניהלנו. תבין, אני רק רוצה להגיד לך שבכנסת העשרים, שתדע, אנשים עם עסק קטן, היו להם שומות של מאות אלפי שקלים על היטל, שמה הוא אומר? שעל כל עובד זר הם צריכים לשלם סוג של קנס. עכשיו, מי יעשה את העבודה הזאת? אתה ואני, שנינו מכירים היטב את העיר. מי יעשה את העבודה הזאת? מי יעשה את העבודות האלה שאף אחד לא רוצה? אז לא רק שהם לקחו את העובד הזר, הם גם היו צריכים לשלם עליו. והיום אנחנו מביאים את הבשורה החשובה הזאת, והם יפסיקו לשלם את ההיטל הזה. שתבין שבכנסת העשרים נלחמתי רק כדי לבטל להם את הריבית, כי הקרן הייתה מטורפת. אז קודם כול, זו תהיה בשורה אדירה. אני רוצה להזכיר פה גם את השף חיים כהן, שהיה במאבק הזה, ואת שי ברמן, וכמובן את העמותה "מסעדנים חזקים ביחד". כל החבורה הנפלאה הזאת הביאה אותנו לחוק הזה. אני רוצה להגיד תודה לשר האוצר אביגדור ליברמן ולחמד עמאר. חמד, הרבה בזכותכם ובזכות הקשב באוצר הצלחנו להביא את זה, מה שלא הצלחנו להביא בכנסת העשרים, כשהיינו כאן חברי הכנסת ביחד. זה דבר אדיר, ואני יודעת שהרבה צופים בנו עכשיו. חברי כנסת חזקים ביחד. "מסעדנים חזקים ביחד" עם חברי כנסת חזקים ביחד, וזה דבר נהדר. אני אישית אדאג להיות גם בוועדת הכספים ולהתכונן לקריאה שנייה ושלישית ולהביא את החוק הזה כמה שיותר מהר, כדי שהמס המיותר הזה יבוטל ויהיה צדק לאותם עסקים קטנים שכורעים תחת הנטל, בטח אחרי מגפת הקורונה, בטח אחרי מה שהם עברו. אני קוראת לכולם להצביע בעד, קואליציה ואופוזיציה. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. אנחנו נתחיל בדיון המשולב על שני החוקים. חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת, חבר הכנסת משה גפני, אינו נוכח, חבר הכנסת יצחק פינדרוס, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב גלנט, אינו נוכח, חבר הכנסת אוריאל בוסו, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב בן צור, אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז. מירב, מירב, מברוכ. תודה רבה. כן. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני ממשיך את קריאת המאמר שהתחלתי בו בנאומיי הקודמים. הפעם אני מדלג על קטע מסוים, כי קיצרו לנו את כמות הנאומים להלילה. ההתנתקות, Tomorrow is another day, אתה יודע. זה ההמשך. ההתנתקות שמבצעים חברי הכנסת של ימינה הינה המשך ישיר של אותה ההתנתקות מלפני 15 שנים, התנתקות מציונות ומיהדות, רק שהפעם העומדים במרכזה הם אנשים שלנו, אנשי הציונות הדתית, המחניפה לרשעים ועושי עוולה, ציונות דתית חסרת כל עמוד שדרה, ציונות דתית הסבורה שהארת פנים הינה תחליף מספיק לאמת. יש חוקים המצריכים רוב מיוחס בכנסת. חוקי-יסוד, אלו שאמורים לגרום שינויים יסודיים בדרכה של המדינה, מצריכים רוב מוצק, מהותי ולא מקרי. לא סביר, לא הוגן ולא ראוי לשנות את ערכי היסוד של המדינה ברוב רעוע, כוחני ומקרי. כפי שלא היה ראוי למכור את ארץ ישראל בעזרת מענק של מיצובישי לחבר הכנסת גולדפרב, כך לא ניתן למכור את התורה בחרקירי פוליטי של אנשי ימינה. השינוי בענייני דת ומדינה הוא שינוי עומק הנוגע ליסודות מדינתנו ועמנו, והוא נעשה בדרכים לא מוסריות. עניינים של כשרות, משפחה וגרות הם מרכזי היהדות, הם לא עניינים שוליים של פקידי מועצה דתית. בשביל שינוי כזה צריך רוב מוסרי, רוב מוצק, הכולל בתוכו את האנשים האחראים על מוסד הרבנות בישראל לדורותיו, קרי, הרבנים. הניסיון לבצע מחטפים הזויים בעניינים כל כך גורליים לעתידה של המדינה הוא לא פחות מאלימות ברוטלית וגסות רוח מצד השר המוביל אותם ומצד האנשים הדוחפים אותו ומשתפים פעולה עם מעשיו. בניגוד לדעתם של רובם המוחלט של רבני ישראל, נעשית כאן לא פחות ממהפכה דתית. אם נשתמש במשל, זהו שוד הקופה הציבורית לאור יום ומול כולם. אותה שחצנות שאפיינה את הקמת הממשלה ונתינת האפשרות לאויבי ישראל להשתלט על המדינה ואדמותיה, אותה ברית קואליציונית המביאה את הרומאים, כמטפורה, כמובן, לשערי הרבנות הראשית בירושלים, נובעת מתפיסת העולם ההזויה כאילו ניתן לרוץ עם מיעוט רבני שולי כנגד כל גדולי ישראל, כמובן תוך יצירת דיכוטומיה אבסורדית ודמיונית בין רבני הציונות הדתית ובין הרבנים החרדים, ואז בין רבנים ציונים דתיים לרבנים חרד"לים, שגם הם כבר מזמן הפכו ללא ראויים לבוא בקהל. באמת צודק השר כהנא, באמת בתוך העולם הרבני הנתון בין גוש עציון לגלבוע יש לו רוב של תומכים, וגם זה לא בטוח. ההמשך יבוא בנאום הבא. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת שמחה רוטמן, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב קיש, אינו נוכח, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת, חברת הכנסת לימור מגן תלם, אינה נוכחת, חבר הכנסת יעקב מרגי, אינו נוכח, חבר הכנסת ישראל אייכלר, אינו נוכח, חבר הכנסת אורי מקלב, אינו נוכח, חבר הכנסת אמיר אוחנה, אינו נוכח. חבר הכנסת איימן עודה. כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רוצה לברך את חברת הכנסת ממרצ ג'ידא רינאוי זועבי על עמדתה האיתנה, הצודקת והערכית בהצבעה נגד חוק הגיוס. מגיעה לה מילת הערכה. אני גם שמעתי מה היא אמרה כשהיא הצביעה נגד. היא אמרה: בגלל הנגב, גם עמדה ערכית. יחד עם זאת, זה לא מספיק, כי אנחנו נגד הגיוס לצבא, כי אנחנו גם נגד גיוס חובה, אנחנו נגד הפעילות של הצבא, לרבות בשטחים הכבושים בשנת 67' או מעבר לכך. לכן, העמדה צריכה להיות נגד ממקום מאוד מאוד ערכי. אבל היא לפחות קיבלה עמדה אמיצה וערכית, להבדיל מאלה שאכלו את הדג המסריח וגם גורשו מהעיר, ואני מתכוון לרע"מ. ואני רוצה לשאול את כל חברי הכנסת הערבים במפלגות הקואליציה: האם זו ממשלה טובה או רעה? אני חושב שזו שאלה מאוד פשוטה, מאוד אמיתית, מאוד כנה. האם היא טובה כלפי העם הפלסטיני, למשל ירושלים המזרחית, הגדה המערבית, רמת הגולן? האם היא טובה עבור הנגב? האם היא טובה עבור השכבות המוחלשות, האנשים העניים ביותר, זו שהעלתה את המחירים בחודש הזה, לרבות במוצרים הכי חשובים לכל בן אדם עני, כמו הלחם, כמו החיטה, כמו הפירות והירקות, כמו החשמל, כמו הדלק? האם אתם תומכים בממשלה טובה או רעה? שאלה פשוטה וישירה מאוד. אתם חלק אינטגרלי מממשלה רעה, רעה מאוד. רציתי לברך אותך, ג'ידא, אבל זה צעד ראשון. תמשיכי בבקשה עד להפלת הממשלה הרעה הזאת. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, אינו נוכח, חבר הכנסת יריב לוין, אינו נוכח, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, מוותר על זכות הדיבור, חבר הכנסת עופר כסיף, אינו נוכח, חבר הכנסת אחמד טיבי, אינו נוכח, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת, חברת הכנסת מירי מרים רגב, אינה נוכחת, חבר הכנסת מאיר פרוש, אינו נוכח, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת, חבר הכנסת רון כץ, אינו נוכח, חבר הכנסת אלי כהן, אינו נוכח, חבר הכנסת משה אבוטבול, מוותר, חבר הכנסת אופיר סופר, אינו נוכח, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, אינה נוכחת, חבר הכנסת אלכס קושניר, אינו נוכח, חבר הכנסת יבגני סובה, אינו נוכח. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. כבוד היושב-ראש, זו הפעם הראשונה שאתה מנהל את הישיבה כשאני כאן, אז ברכות. תודה. תודה. אני חייבת להגיד, ביום חגה של הכנסת, שכאשר אני ישבתי פה, אמרתי את זה היום בוועדה, תמיד התמלאתי יראת כבוד. אני מאחלת לך הצלחה. זה לא מובן מאליו. בהצלחה ביום ההולדת של הכנסת. תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני תומכת בהצעת החוק הזאת. אני שמחה שאתם עושים משהו קטן, קטנטן, פיצפון, למען העסקים הקטנים והבינוניים. גם החוק הזה, שהוא חשוב, וגם החוק הקודם, של ימי הבידוד, שגם הוא חשוב, הם חשובים מאוד, רק שהם בחוויה שלי לעג לרש לעסקים הקטנים פה במדינת ישראל. בשבוע שעבר כינסתי יחד עם חברי ולדימיר בליאק את השדולה שלנו למען העסקים הקטנים והבינוניים, ובאמת, הגיעו לשם כל ראשי האיגודים, חלקם פיזית, המיעוט, והרוב בזום, עוד החלטה לא דמוקרטית של יושב-ראש כנסת ישראל. יושבי-ראש האיגודים וכל הענפים בעצם ייצגו, הם ישבו שם וייצגו כ-600,000 עסקים. עלתה זעקה עצומה, כואבת, של העסקים במדינת ישראל, ושני החוקים האלה, כמו שאמרתי, הם פרומיל של הפרומיל של הפרומיל של הפרומיל. זה נחמד, זה nice to have, כמו שאומרים, אבל זו לא המהות, כי במדינה שבה העסקים סגורים, המדינה סגורה. להכניס מאות אלפי אנשים לבידוד בבית, בין שזה בגלל מערכת החינוך, בין שזה בגלל מקומות העבודה, בכלל לא משנה, מאות אלפי אנשים יושבים בבית ולא יוצאים החוצה לחנויות, לרחוב, לקניונים, למופעי תרבות, זה אומר שהם בבידוד, ועל הבידוד הזה מדינה שיש לה חוזה בין ההנהגה לבין האזרח צריכה לקחת אחריות. היא לא יכולה להגיד: קיבלנו החלטה, אבל לכו תסתדרו לבד. כשאנחנו היינו בממשלה, וזה הנס שקרה לעם ישראל, שבמשבר הקורונה האמיתי, שנפל עלינו בהתחלה בלי התראה, אנחנו היינו עם היד על ההגה, ממשלה עתירת ניסיון, כשראש הממשלה היה נתניהו ושר האוצר היה ישראל כץ, וידענו להגיד לפקידי האוצר: אנחנו יודעים שאתם לא יודעים לחלק כסף, אנחנו יודעים שהדנ"א שלכם, פקידי האוצר, הוא לגבות כסף, הוא לגבות מיסים, הוא להטיל קנסות. ככה אומנתם, אז אנחנו מבינים את זה, אבל הפעם צריך לשנות דיסקט, אז אתם לא מחליטים יותר על מדיניות. אנחנו, מקבלי ההחלטות, שר האוצר, חברי הכנסת, מחליטים על מדיניות. אתם רק מבצעים. ולכן, במשבר הכי גדול, הקורונה, כשהוא בא בהפתעה, ידענו לבנות קופסאות קורונה, לתת פיצויים, גם פיצויים בדמות מענק אישי כמו חל"ת רק לעצמאים וגם בדמות מענקים על הוצאות קבועות שיוצאות מהעסק אבל שום דבר לא נכנס, העסק סגור, החשמל, המים, הארנונה ממשיכים לצאת ושום דבר לא נכנס, אז על זה נתנו פיצוי, נתנו פטור מארנונה לתקופה מאוד ארוכה. המפקח על הבנקים נתן גרייס להחזר הלוואות שוב ושוב ושוב כדי שהעסקים לא יצטרכו להחזיר את ההלוואות שלהם, ועכשיו הוא ממאן, הוא ממאן להמשיך את הגרייס. וההלוואות בערבות מדינה שאנחנו יצרנו אותן וכל הזמן אומרים: עוד מעט ועוד מעט, זה לא קורה. תודה רבה. אז חבר'ה, העסקים קורסים, שנייה, עוד מילה אחת. העסקים במדינת ישראל הם משלמי המיסים הגדולים ביותר. הם שממלאים את קופת המדינה שלנו. תודה רבה. בזכותם קופת המדינה מלאה ואנחנו יכולים לחיות כאן. אז אתם לא נותנים נדבות. זה למען עצמנו, וחבל שזה כזה קמצוץ ממה שאתם יכולים לעשות. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. כבוד יושב-ראש הישיבה, כבוד השרים, כנסת נכבדה, מעונות היום בעלי סמל מעון החלו את הגל החמישי במצב חסר. כבר תקופה ארוכה שהארגונים המפעילים את המעונות הללו מתריעים: ענף מעונות היום הציבוריים עומד בפני קריסה, בין השאר בשל המשבר החמור והמחסור ההולך ומחמיר בכוח אדם במעונות, כוח האדם, כוונתי בעיקר למחנכות מטפלות. המחסור הזה נובע, בין היתר ובעיקר, מתנאי שכר נמוכים, מתנאי העסקה בלתי הולמים ומתקינה, תקינה שאינה מאפשרת מתן מענה ראוי לתינוקות ולפעוטות. הייתי שם, במו עיניי ראיתי, בלתי אפשרי בעליל. כמובן שהתפרצות הנגיף אומיקרון החמירה את המצב מאוד. התפרצות הנגיף הוסיפה למחסור וגרמה לכך שמעונות רבים לא מסוגלים לתפקד בשל התחלואה הגבוהה ואחוז הבידודים הגבוה. במצב הקיים המחסור בכוח אדם הגיע לשיא של כל הזמנים, ועוד לא ברור שזה סוף פסוק. חשוב לציין כי נכון להיום כ-30% מהכיתות במעונות סגורות, וזה בשל גל התחלואה והנחיות משרד הבריאות. מה יוצא מזה? הפועל היוצא מזה, שהולך וגדל מספר המקרים שבהם מעונות היום יידרשו על ידי ההורים להשיב כספים בשל המעונות הסגורים, הכיתות הסגורות, בשל הנחיות הקורונה. ומה יקרה? בעצם המצב מביא לכך שחיוב המעונות הציבוריים בהשבת הכספים עלולה להביא לקריסה טוטלית, לקריסה כלכלית מוחלטת של המעונות, שכאמור גם היום הם נמצאים במצב מאוד מאוד קשה. בהתאם, הארגונים המפעילים את המעונות דורשים, ובצדק, כי ממשלת ישראל תפעל, כפי שפעלה בגלים הקודמים, לשיפוי הארגונים בגין השבת הכספים להורים בשל הסגירה עקב קורונה. זאת ועוד, כידוע, לאחרונה עברו מעונות היום לפעוטות לאחריות משרד החינוך, ואני שמחה שהשרה איתנו, לפחות בחלק מהתחומים. והינה, למרבה הצער, שוב מוצאים עצמם המעונות רודפים ללא הצלחה אחרי הרכבת הנוסעת. כך למשל בשל הבידודים המרובים במערכת החינוך מחלק משרד החינוך ערכות בדיקה מהירה חינם להורים ולצוותי החינוך בגני הילדים ובתי הספר היסודיים. לאן, לאן נעלמו גילאי לידה עד שלוש? שוב הם נותרו מאחור ללא אבא ואימא ולא היו חלק מהמוסדות שזכו לקבל בדיקות מהירות חינם. אני קוראת לכן, השרה, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון היקרה, ושרן השכל, יושבת-ראש ועדת החינוך, להתערב בדחיפות ולסייע לארגונים הללו בפתרון המצב העגום הזה. לגבי הערכות, תודה רבה. אני שמחה, אבל זה לא רק הערכות, כבוד השרה, זה גם הנושא של התשלומים שהם יצטרכו להחזיר להורים בשל הסגירה של המעונות ושל הכיתות בתוך המעונות הללו. גם זאת בעיה ענקית וגדלה. תודה. תודה רבה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. חבר הכנסת משה ארבל, אינו נוכח, חבר הכנסת דסטה גדי יברקן, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב קיש, אני מתנצל, הקראתי את שמו לפני כן, אבל עכשיו תורו, וגם עכשיו הוא אינו נוכח, חבר הכנסת דוד ביטן, אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי הוא בעצם אחרון הדוברים.  תכף תשמעי, תביני שהיה חייב. כשמדובר בהכרת הטוב אז חייב. ואני רוצה, ברשות אדוני היושב בראש, קודם כול לאחל לך שיהיה לך בהצלחה. תודה רבה. אל תתרגל למקום, לא הרבה זמן ייקח לכם, בעזרת השם, אבל בסדר, אולי בקואליציה הבאה נכניס אותך. נראה מה נעשה איתך. אבל בסדר. תן חיוך, יא צביקה. פעם היית מחייך יותר. להוריד את המסכה ולהחזיר מותר בשביל חיוך. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, הכרת הטוב, אני רוצה להגיד תודה רבה לחברתי ג'ידא רינאוי זועבי. חבל. את אמרת חבל ואני אומר: טוב שאני עולה להגיד תודה רבה. אישה הגונה, אישה ערכית. אתה חושב שהיא עשתה את זה בשבילכם? זה לא משנה. התוצאה טובה לציבור החרדי, לציבור לומדי התורה, ואני אומר לך, תקנאי בה, בזכויות שיש לה. מי שמצביע נגד המפלגה שלו מחשיך את כל המפלגה. מירב, אם את רוצה לדעת דבר אחד, תאמיני לי שהיא יותר ערכית ממנסור עבאס וכל החברים שאתם יושבים איתם. תאמיני לי. גם אם לא תגידי שהיא עשתה את זה בשביל החרדים ועשתה את זה בשביל המגזר שלה, זה רק מראה שהיא עוד יותר ערכית ודואגת למגזר שלה. זה לא קולגיאלי, אתם עשיתם את זה מתוך שנאה, היא עשתה את זה מתוך ערכיות של עצמה, מה שהיא מאמינה בו. איזו שנאה? אתם עשיתם את זה מתוך שנאה, מתוך איך לעשות רע לחרדים. אל תדאגו לנו. אתה עכשיו שלחת את כל החרדים לבקו"ם, אתה יודע את זה? מירב, אנחנו יודעים לדאוג לעצמנו. תאמיני לי שאנחנו מסתדרים יופי. האמת שלא. אנחנו יודעים לדאוג לילדים שלנו. אתה שלחת עכשיו את כל החרדים לבקו"ם. כשאדם, קורה לו משהו, הוא צריך איזה עגלת נכים, כיסא גלגלים, הוא צריך משהו, לאן הוא רץ? לאן הוא רץ? הוא רץ ליד שרה. כשהוא צריך איזה ייעוץ רפואי, לאן הוא רץ? לרב פירר. כשהוא צריך איזה גמ"ח, לאן הוא רץ? לארגונים החרדיים. אבל שוויון בנטל זה לא גמילות חסדים, יודעת למה? כי אלה עושים את השירות האמיתי. זה חלק מהחוק. אלה עושים את השירות האמיתי, בלי לעשות כותרות ובלי לעשות שום דבר. הם עושים את המצווה הזאת בשקט למען עם ישראל. מה זה קשור? הם אותם לומדי תורה שאתם רוצים לקחת אותם בכוח, אותם אלה, כן, אותם אלה. אבל עכשיו שלחת את כולם לבקו"ם. חברת הכנסת בן ארי. אז כואב לך שאמרתי תודה רבה לחברת הכנסת זועבי? אז מה? זה על חשבון הזמן שלו. תודה רבה לה. מגיע לה, והיא דואגת לציבור שלה, לא כמו שאתם, לא כמו שמנסור עבאס דואג לציבור שלו. היא לא דואגת. את יודעת למה היא שמה לב? שיש גם שירות לאומי למגזר הערבי בתוך החוק הזה, אז היא רוצה לדאוג להם. עוד לא הגענו, אז היא האמינה לזה. היא מאמינה לזה. היא מאמינה בדרך שהיא עושה. מירב, תלמדי ממנה. עושים דברים מאהבה ולא משנאה. אני אשרוף, רק ככה מצליחים. אם תמשיכו בשנאה, לא תהיו במקום הזה. אני אומר לך, מי שיהיה בשנאה, לא יהיה במקום הזה. תעשו את זה כמו שאתם עושים, תחשבו אהבה, אולי תצליחו, אבל כשאתם עושים את זה משנאה, מפלה אחרי מפלה, וזה רק תחילת המפלה שלכם, ובעזרת השם בקרוב תהיו בחוץ. תודה רבה לכם. נעשה ונצליח. תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אנחנו את הדיון המסכם, השר רוצה לסכם? אז נעבור בעצם לשתי הצבעות. ההצבעה הראשונה, על הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת ידעי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב 2022, בקריאה ראשונה. אני רוצה לעבור להצבעה. בבקשה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב 2022, לוועדת הכספים נתקבלה. בעד, חמישה חברי כנסת, נגד, אין, נמנעים, אין. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, והיא עוברת לדיון בוועדת הכספים. אנחנו עכשיו נעבור להצבעה על ההצעה המוצמדת, הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון, ביטול פרק י'), התשפ"ב 2021, של חברת הכנסת מירב בן ארי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון, ביטול פרק י'), התשפ"ב 2021, לוועדת הכספים נתקבלה. בעד, חמישה חברי כנסת, נגד, אין, נמנע, אין. אני קובע שגם הצעת החוק הזו התקבלה, והיא תוצמד וגם היא תידון בוועדת הכספים.  אנחנו נעבור לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13 והוראת שעה) (ביצוע פעולות בבית החולה), התשפ"ב 2022, לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק, בשם שר הבריאות, תיקון פקודת הרופאים, השרה יפעת שאשא ביטון, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, סעיף 59(ב1) לפקודת הרופאים, התשל"ז 1976, קובע כי רק רופאה ורופא, אח ואחות מורשים להעניק טיפול בבית המטופל. בתיקון הנוכחי מוצע לתקן את החוק ולהרחיב את רשימת הגורמים המורשים לתת טיפול בבית המטופל גם לפרמדיקים, במטרה להרחיב את היקף מתן השירותים למטופלים בביתם, וזאת להוראת שעה למשך שנה. החשיבות של מתן שירות בבית המטופל והסבת שירותים לטיפול בבית, כגון אשפוז בית, אני קיבלתי להגיב בשם שר הבריאות, גברתי השרה, אנחנו בעד.  התעצמה ביתר שאת עם התפשטותה של מגפת הקורונה, בצד התפתחות השירותים מרחוק, לא בכדי, כי אנו עדים לעלייה במספר החולים המקבלים טיפול בבית ובמספר ביקורי הבית הנדרש מדי שנה. לאור זאת, מוצע לקבוע את סוג הטיפול שמטפלים אלה רשאים להעניק כבדיקת דם בלבד ובמסגרת הוראת השעה, ובהמשך תיקבע הרחבה לטיפולים שאותם הם רשאים להעניק בהוראת קבע במסגרת תקנות כנדרש בחוק. אבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה. אגב, הצעת החוק מאוד מאוד חשובה, הרבה זמן רוצים לקדם אותה. משרד הבריאות כרגיל מאתגר אותי, גופן שבגיל שלי כבר אי-אפשר לקרוא אותו ממרחק כזה. אני אשמח אם אתם תצביעו בעד. תודה. תודה רבה. אנחנו נעבור לדיון. חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת, חבר הכנסת משה גפני, אינו נוכח, חבר הכנסת יצחק פינדרוס, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב גלנט, אינו נוכח, חבר הכנסת אוריאל בוסו, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב בן צור, אינו נוכח. חברי, חבר הכנסת אבי מעוז, אבי, אני ארשה לעצמי לצטט היום, יום חגה של הכנסת, החליפו את זה? אני לא יודע. לא. אז הינה, עד שיחליפו. בפברואר 1949, אני חושב, כינוסה של הכנסת הראשונה, כתב אלתרמן בטור השביעי, הקדיש שיר לכנסת, ובית אחד הוא כותב ככה: הם ישבו, כשגור, ויקשיבו לנאום / (ישיבה מספר-אלף-ואלף-ושבע) / אחדים יחטפו לרגעים קצת-נמנום, / אחדים סתם יישנו שנת-קבע. אז אני מסתכל כאן, כנראה שיש פתרון שלישי שאלתרמן לא חשב עליו. אבל בבקשה, הבמה שלך. לא, הכיסאות, הכיסאות. הוא דיבר על הכיסאות. אני אגיד לך את הסוד: אני מדבר אל העם, לא אל חברי הכנסת. המיקרופון שלך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני ממשיך את קריאת המאמר שהתחלתי בו בנאומיי הקודמים. אנשי ימינה, עורו, ממשלת ישראל, עורי. כפי שאין לכם זכות מוסרית למכור את אדמות ארץ ישראל למנסור עבאס, כך אין לכם זכות מוסרית להרוס את היהדות. לצערנו, מי שהרכיב ממשלה בגלל התאווה לכיסא ראש הממשלה, שאיפה לכבוד מדומה יחד עם תמהיל של שנאת האחר, בנימין נתניהו, איבד את שפיותו המוסרית והערכית ונפל לתהומות שגם הוא לא חש בהם עקב סחרורו הפוליטי. בבחירות האחרונות רץ חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' תחת השם הציונות הדתית. חברי הכנסת של ימינה התרעמו על ניכוס שמו האידיאולוגי של ציבור גדול לתנועה פוליטית, וטענו מעל כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן שהם, רק הם, ציונות דתית על מלא. במעט הזמן שעבר מאז התברר לכולנו שמפלגת ימינה מורכבת מציונות של עבאס ומדתיות של ליברמן. ביקשתם שנבחן אתכם לפי מעשיכם, אז בבקשה. חוק החשמל והפקרת הנגב לכנופיות בדואיות אלימות עבר בזכות האצבעות המונפות שלכם. מצד אחד, הפקרתם את הנגב, ומן הצד השני, לא היה לכם האומץ והגבורה לחבר את ההתיישבות הצעירה לחשמל. אנשים שהם מלח הארץ, משרתי מילואים, אנשים ערכיים, אלו שבשמם ובזכות קולותיהם נכנסתם לכנסת, נבגדו על ידיכם בצורה מחפירה. "אני נטעתי עץ בארץ ישראל"? כנראה שלא בכל מקום, רק איפה שעבאס מרשה. ואם יש שבט בדואי פורע חוק שהשתלט על אדמות מדינה, כבר אסור לנטוע שם עצים מחשש לשלמות הקואליציה. הרס חומש, עוד לא יבשו עינינו מדמעות על יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו, וכבר פורקה בברוטליות הישיבה בחומש. בזמן שאצל שרון זה היה ברגישות ובנחישות, כיום ישנה רק נחישות. יהודה נרצח, ובנט זה אח  של אחים מוסלמים, מתברר. ממשלה בלי טיפת אידיאולוגיה ובלי לב יהודי. הרי אתם ישבתם אצל האלמנה בסך הכול שלושה ימים לפני ההרס, בשעה שידעתם שהמקום הולך להיהרס. אתם, שחיבקתם אותה בצביעות ואמרתם שבעלה הוא סמל, פיזרתם למצלמות סיסמאות פוליטיות, ידעתם באותם רגעים ממש שיש החלטה להרוס את ישיבת חומש ולקיים את חוק ההתנתקות הזוועתי. עד היכן יכולה להגיע הצביעות הפוליטית? וההמשך האחרון יבוא. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב קיש, אינו נוכח, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת, חברת הכנסת לימור מגן תלם, אינה נוכחת, חבר הכנסת יעקב מרגי, אינו נוכח, חבר הכנסת ישראל אייכלר, אינו נוכח, חבר הכנסת אורי מקלב, אינו נוכח, חבר הכנסת אמיר אוחנה, אינו נוכח, חבר הכנסת איימן עודה, אינו נוכח, חבר הכנסת יעקב אשר, אינו נוכח, חבר הכנסת יריב לוין, אינו נוכח, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, מוותר, חבר הכנסת עופר כסיף, אינו נוכח, חבר הכנסת אחמד טיבי, אינו נוכח, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת, חברת הכנסת מירי מרים רגב, אינה נוכחת, חבר הכנסת מאיר פרוש, אינו נוכח, חברת הכנסת איימאן ח'טיב יאסין, אימאן, סליחה, אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת, חבר הכנסת רון כץ, אינו נוכח, חבר הכנסת אלי כהן, אינו נוכח, חבר הכנסת משה אבוטבול, אינו נוכח, חבר הכנסת אופיר סופר, אינו נוכח, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, אינה נוכחת, חבר הכנסת אלכס קושניר, אינו נוכח, חבר הכנסת יבגני סובה, אינו נוכח, חברת הכנסת קרן ברק, אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, כנסת נכבדה, אבקש לדבר כעת על ציבור המתמודדים עם התמכרויות. האם ידעתם ש-90% מהסובלים מהתמכרויות לא מקבלים טיפול? לא מדובר במיעוט זניח אלא בכחצי מיליון אזרחים. תוסיפו עליהם את בני המשפחה שלהם, שסובלים איתם, את החברים והקולגות, שגורלם נכרך בגורלם, וקיבלתם ציבור ענק שמתמודד באופן יום-יומי עם ההשלכות של ההתמכרות. מעבר לפגיעה בבריאות ובאיכות החיים של המכורים, גם המדינה נפגעת. להזנחת הטיפול בהתמכרויות מחיר כבד, כ-7 מיליארד ש"ח בשנה, וזאת נוסף לנזק ההיקפי והמורלי, נזק עצום ממדים שאנו משלמים עליו מדי יום. אבל שורש ההזנחה אינו מתחיל בטיפול אלא בהכרה בבעיה. בחלק מהתנהלות המדינה ניכר שהיא לא מכירה בהתמכרויות כבעיה רפואית, כמחלה, אלא כמשהו שהוא בין חברתי למוסרי. אולם אם התמכרויות מוכרות כהפרעה פסיכיאטרית על ידי הספר הרשמי של האבחנות, ה-DSM, למה הן לא נכללות בסל בריאות הנפש במדינת ישראל? איך ייתכן שהטיפול לוקה בחסר כל כך כל כך גדול? מי שידו משגת אולי ימצא מקום במכוני גמילה או אשפוז פרטיים, אך הטיפול שניתן על ידי הרווחה מתאים בעיקר למקרי קיצון, לא לרבבות המתמודדים באוכלוסייה עם התמכרות. איפה מערכת הבריאות הציבורית שלנו? איפה היא? איפה מערך בריאות נפש אם הוא לא נותן מענה ראוי למחלה מסכנת חיים שכזאת? הצעת החוק שהגשתי יחד עם חברתי אמילי מואטי מבקשת לתת מענה לאותה בעיה, להכיר בהתמכרויות כבעיה רפואית ולהעביר את שירותי הגמילה לאחריות קופות החולים. כך תוכל להיחסך מהמתמודדים, אלה שמתמודדים עם התמכרויות, התרוצצות בלתי נגמרת בין לשכת הרווחה למשרד הבריאות, בהמתנות ארוכות ובטיפולים שבכלל לא מתאימים למצבם. קופות החולים, אם ירצו, מסוגלות לתת את המענה המדויק לבעיית ההתמכרויות בצורה של טיפול בקהילה, תוך כדי מהלך החיים של המתמודדים. שר הבריאות, עכשיו זה בידיים שלך. איך אתה פותר את הבעיה הזו? איך אתה לא משאיר חצי מיליון ישראלים שמתמודדים עם התמכרויות מחוץ לדלת של הקליניקה? איך אתה מחזיר אותם לחיים ולתפקוד? לפני שבע שנים החלה הרפורמה בתחום בריאות הנפש, שאומנם עדיין רחוקה מלהיות שלמה, אבל לפחות רואים את האור בקצה המנהרה. מי שעדיין לא רואה את האור, בטח שלא בתקופת הקורונה, הם המתמודדים עם התמכרויות. שר הבריאות הורוביץ, הבט בעיניהם של אותם מכורים המשוועים להקלה. הבט בעיני בני המשפחה שלהם. האם אתה יכול לסייע להם לראות את הדרך החוצה מתוך חשכת ההתמכרות? האם לא הגיעה העת למנוע את הכאב הנפשי, את בזבוז הזמן והמשאבים, ולהעניק להם את הטיפול שמגיע להם מבעוד מועד? משפט אחרון. אני בטוחה שאתה יודע שזה בידיים שלך ואתה יכול. זוהי שעת המבחן. תודה. תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. חבר הכנסת משה ארבל, אינו נוכח, חבר הכנסת דסטה גדי יברקן, אינו נוכח, חבר הכנסת דוד ביטן, אינו נוכח. חברת הכנסת ענבר בזק. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמה לדעתכם שווים שדיים של אישה בת 47? כמה שווים השדיים של אישה בת 27? אתם בטח חושבים שהשאלה שלי מקוממת, פרובוקטיבית, לא במקום, אבל אתם יודעים מה באמת מקומם? שמדובר בשאלה אמיתית שנשאלות נשים שעברו כריתת שד ומגיעות לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי כדי לקבוע את אחוזי הנכות. והתשובה שהמחוקק נתן לשאלה הזאת היא שהשדיים של אישה בת 27 שווים יותר משל אישה בת 47, למעשה, הם שווים 20% יותר. אני רוצה להקריא לכם את תקנה 11 מתוך תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956, חלק א', פרק שני: אישה בת פחות מ-30 שעברה כריתת שד תוכר ב-30% נכות, ובמקרה של כריתה כפולה, יוכרו לה 50% נכות. אישה בת 30 45 שעברה כריתת שד תוכר ב-25% נכות, ובמקרה של כריתה כפולה, יוכרו 40% נכות, ואילו אישה מעל גיל 45 שעברה כריתת שד תוכר רק ב-15% נכות, ובמקרה של כריתה כפולה, יוכרו רק 30% נכות. ואם כל המספרים האלה מבלבלים אתכם, בואו אני אעשה לכם את זה פשוט: המחוקק קבע שככל שאישה מתבגרת, כך השדיים שלה שווים פחות. מקומם, נכון? הלכתי לבדוק אם התקנות האלה תקפות גם באיברי גוף אחרים, כמו למשל בכריתת יד או רגל, בפגיעה בעיניים ובאוזניים. אני מתארת לעצמי שלא תופתעו לשמוע שאין הדבר כך, ושהגיל משחק תפקיד בקביעת אחוזי נכות רק כשמדובר באיברי הרבייה ובשדיים של נשים. למעשה, המחוקק מכיר בשדיים כאיבר שיש לו תפקיד ביולוגי שקשור ללידה והנקה, ולתפיסתו, אישה שעברה את גיל הפוריות איננה זקוקה להם עוד. יסכימו איתי חברותיי חברות הכנסת והשרות שנמצאות כאן שאין דבר רחוק יותר מהמציאות. נשים שעברו כריתת שד בכל גיל ידעו לספר לכם על הפגיעה שאובדן השד גורם להן בכל תחומי החיים, בדימוי העצמי, בתפקוד הפיזי ובזוגיות. אני רוצה להקריא לכם את מילותיה של ד', מורה למחול בת 47: מאז הכריתה לא חזרתי לעצמי. אני מתעייפת בקלות וסובלת מכאבים כל הזמן. יש ימים שממש קשה לי ללכת. בכל פעם שאני נכנסת למקלחת ורואה את עצמי עירומה במראה אני לא יכולה להפסיק לבכות. שנתיים עברו מאז החלמתי מסרטן, ואני עדיין מתאבלת על אובדן הנשיות. לכן פניתי בשבוע שעבר למנכ"ל הביטוח הלאומי בבקשה לתקן את העוול הזה שנעשה לנשים שכבר סבלו מספיק, ושבאמת אין שום סיבה בעולם לגרום להן לסבל נוסף רק מפאת גילן. אשמח אם תצטרפו לבקשה הזאת. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת ענבר הייתה אחרונת הדוברים. השרה יפעת שאשא ביטון, את רוצה לסכם? לדעתי לא צריך. אנחנו בעד. אין צורך. אז אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13 והוראת שעה) (ביצוע פעולות בבית החולה), התשפ"ב 2022, בקריאה ראשונה. אני עובר להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13 והוראת שעה) (ביצוע פעולות בבית החולה), התשפ"ב 2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. שלושה חברי כנסת בעד, מתנגדים, אין, נמנעים  אין. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13 והוראת שעה) (ביצוע פעולות בבית החולה), התשפ"ב 2022, עברה בקריאה ראשונה ותידון בוועדת הבריאות. אנחנו נעבור להצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 16) (חידוש אוטומטי של הנחה בתשלומי ארנונה), התשפ"ב 2021, לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק השרה יפעת שאשא ביטון, בבקשה. לאחר מכן אנחנו נציג את הצעת החוק המוצמדת, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, ונקיים דיון משולב. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 16, חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), אשר עולה בקריאה ראשונה, מבקש להקל על החסם הביורוקרטי הקיים בפני אזרחים ותיקים ביחס למימוש זכותם להנחה בתשלומי ארנונה, זאת ביחס להוראות סעיף 9(ג)(5) להוראות החוק, הקובעות כי קבלת הנחה, יכול שתהיה כרוכה בהגשת בקשה בכתב לרשות המקומית, דבר שמביא רשויות מקומיות לבקש פנייה מחודשת מדי שנה, ודה פקטו, לצמצום במספר האזרחים הוותיקים המממשים את הזכות. בתיקון להצעת החוק מוצע כי אזרח ותיק, כאשר מלאו לו 75 שנים וניתנה לו הנחה בתשלומי ארנונה על דירה שאותה הוא מחזיק ומשמשת למגוריו, יהיה זכאי לחידוש אוטומטי ללא פנייה חוזרת ונשנית מדי שנה. לגבי אזרח ותיק שטרם מלאו לו 75 שנה, מוצע לקבוע כי ההנחה תינתן לו עד ל-31 בדצמבר בשנה השלישית למועד קבלת ההנחה, והלכה למעשה זה עשוי להגדיל את הנהנים אל מעבר לשלוש שנים. מנגד, נקבע כי אזרח ותיק הנהנה מהארכת ההנחה אך חל שינוי בנסיבות שהקנו לו הנחה, יהיה חייב לדווח על כך. ככל שהרשות גילתה זאת, היא תודיע לאזרח כי בכוונתה לבטל את ההנחה ותאפשר לו להגיב בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה. מדובר בצעד אשר בא להקל על מאות אלפי אזרחים ותיקים ולאפשר להם לממש את זכויותיהם בצורה קלה ויעילה יותר. אודה לחברי הכנסת על אישור הצעת החוק והעלאתה לוועדת העבודה והרווחה. תודה. תודה רבה.  אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת סמי אבו שחאדה להציג את הצעת החוק המוצמדת, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), התשפ"ב 2021, שהוצמדה להצעת החוק שהוצגה לפני כן. כבוד היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, אני קודם כול רוצה לברך את היושב-ראש החדש על התפקיד החדש ולאחל לו בהצלחה. תודה רבה לך. תודה גם לך, אדוני. זו הצעת חוק אנושית, בסיסית, חשובה מאוד. לנו, למי שיש לו כבר אוריינות דיגיטלית והעולם שלו השתנה בצורה דרמטית והוא יכול למלא את הטפסים שלו בטלפון ולעבוד, היא נראית די קלה ודי פשוטה. מה שאנחנו מנסים לעשות פה זה פשוט לדאוג לאנשים המבוגרים, שממילא קשה להם, לחלקם אין את האוריינות הדיגיטלית ולחלקם גם קשה לנסוע וללכת, למלא טפסים ולבוא למועצה, וביורוקרטיה, כדי לממש זכות. יש להם זכות, החוק נותן להם זכות להנחה בארנונה, הם צריכים לחדש את זה כל שנה. אנחנו בהצעת החוק פשוט רוצים לחסוך להם את העניין הזה של לבוא ולחדש את זה כל שנה, לחסוך מהם את הסבל של הנסיעה, של העלויות, של למלא טפסים, של ביורוקרטיה. זה פשוט חוק בסיסי שלא עולה כלום כמעט לקופת המדינה ומאפשר לאנשים המבוגרים שלנו, שתפקידנו לעזור להם יותר דווקא כשהם גדלים וקשה להם יותר. התפקיד שלנו כחברה לעזור להם יותר ולתמוך בהם בצורה יותר משמעותית. זה דבר שחוסך מהם ביורוקרטיה, חוסך מהם טופסולוגיה ועוזר להם לממש את זכותם הבסיסית להנחה. אני לא חושב שיש על זה איזשהו דיון בין קואליציה לאופוזיציה, אני חושב שזה דבר שכולנו צריכים לתמוך בו, ותודה רבה לך, אדוני. תודה רבה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה על הצעת החוק החשובה הזאת, ואנחנו נעבור לדיון משולב. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת, חבר הכנסת משה גפני, אינו נוכח, חבר הכנסת יצחק פינדרוס, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב גלנט, אינו נוכח, חבר הכנסת אוריאל בוסו, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב בן צור, אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מגיע לסיום קריאת המאמר של הרב נאומבורג, ראש הישיבה התיכונית ביישוב נווה וחברו של מתן כהנא. אנשי ימינה, גם על צורות ההתבטאות שלכם ושל שאר חברי הממשלה יש הרבה מה לדבר, כי כידוע, מילים יכולות להרוג, כפי שלימדונו בבית מדרשו של השמאל הישראלי, מיאיר לפיד, שאמר, אני מצטט: במשכן הזה יושבים היורשים האידיאולוגיים של יגאל עמיר, דרך עמר בר לב שאמר, אני מצטט: דנתי עם שר החוץ האמריקאי על אלימות המתנחלים, ועד לכוכב יאיר גולן, מזהה התהליכים, שאמר שמתיישבי חומש הם תתי-אדם. כל אלו חברי ממשלה בממשלת עשר מעלות ימינה. מכרתם ואתם ממשיכים למכור את הציונות לעבאס ולראשי מדינת כל אזרחיה, ויצרתם במו ידיכם ציונות של הייטק במקום ציונות של חקלאות, ציונות של שנאת המתיישבים המוסרים את נפשם, ומענקים לתנועה האסלאמית ולאויבי ישראל. זו הציונות של חבר כנסת עבאס. הדתיות בממשלה היא של השר ליברמן, זו שפרוסה מהרצון לקחת חרדים על מריצה למזבלה ועד פירוק הרבנות הראשית ושינויים אנטי-דתיים בניגוד לדעתם של רוב רבני ישראל, בכשרות, בגיור, בסמכות הרבנים הראשיים וביחס ובכבוד אליהם ואל דמותם. התחושה שהדת במדינת ישראל מעולם לא עמדה בפני מתקפה פראית, דורסנית, מהירה וחסרת גבולות כפי שקורה היום מביאה למסקנה כי במסגרת משחקי הלשון וההגדרות של הפוסט-מודרנה של פוקו, גם המושג "ציוני דתי" הפך לחמקמק, אישי, רגשי, חלול וחסר תוכן. אדם קטן המניח יד על ההגה לא מסוגל להגיע לגז ולברקס, עד כדי כך שאפילו לברקסים האישיים שלו הוא לא מצליח להגיע. ראש הממשלה נפתלי בנט, כפי שכתבתי, בשחצנותו יצר ציונות דתית חדשה, ציונות של עבאס ודתיות של ליברמן, ואין שום פלא שדווקא בפעם הראשונה שבה יש לנו אדם עם כיפה סרוגה על ראשו שמוביל את מדינת ישראל, אנחנו נמצאים באיבוד שליטה מוחלט, חוסר אמון, חוסר מנהיגות וכאוס. הממשלה הרעה הזאת חייבת ללכת. אנחנו חייבים לצאת לרחובות, לצמתים, לחזור ולאגד את אנשי המסורת והפריפריה עם הדתיים והחרדים ולהחזיר את המדינה הזאת למסלול יהודי שפוי, מסורתי וערכי. עד כאן מאמרו החשוב של הרב אסף נאומבורג, ראש הישיבה התיכונית ביישוב נווה וחברו של השר מתן כהנא. ואני מוסיף: מתן כהנא, ניר אורבך, עידית סילמן, הקשיבו לדברי האמת הללו, התעוררו וסייעו לנו להפיל את הממשלה הרעה הזאת ולהשיב את מדינת ישראל לעם ישראל במהרה בימינו. אמן. תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, אינו נוכח, חבר הכנסת יואב קיש, אינו נוכח, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת, חברת הכנסת לימור מגן תלם, אינה נוכחת, חבר הכנסת יעקב מרגי, אינו נוכח, חבר הכנסת ישראל אייכלר, אינו נוכח, חבר הכנסת אורי מקלב, אינו נוכח, חבר הכנסת אמיר אוחנה, אינו נוכח, חבר הכנסת איימן עודה, אינו נוכח, חבר הכנסת יעקב אשר, אינו נוכח, חבר הכנסת יריב לוין, אינו נוכח, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אבל הוא בעצם דיבר, חבר הכנסת עופר כסיף, אינו נוכח, חבר הכנסת אחמד טיבי, אינו נוכח, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת, חברת הכנסת מירי מרים רגב, איננה נוכחת, חבר הכנסת מאיר פרוש, אינו נוכח, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת, חבר הכנסת רון כץ, אינו נוכח, חבר הכנסת אלי כהן, אינו נוכח, חבר הכנסת משה אבוטבול, אינו נוכח, חבר הכנסת אופיר סופר, אינו נוכח, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, אינה נוכחת, חבר הכנסת אלכס קושניר,אינו נוכח, חבר הכנסת יבגני סובה, אינו נוכח, חברת הכנסת קרן ברק, אינה נוכחת, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, אינה נוכחת, חבר הכנסת משה ארבל, אינו נוכח, חבר כנסת דסטה גדי יברקן, אינו נוכח. בעצם תמה רשימת הדוברים. אנחנו נעבור להצבעה. בעצם נעבור לשתי הצבעות  הראשונה על הצעת החוק הממשלתית, השנייה על הצעת החוק המוצמדת של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. ראשית, נצביע על הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 16) (חידוש אוטומטי של הנחה בתשלומי ארנונה), התשפ"ב 2021, בקריאה ראשונה. אני מתחיל בהצבעה. בבקשה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצעה להעביר את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 16) (חידוש אוטומטי של הנחה בתשלומי ארנונה), התשפ"ב 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. בעד, ארבעה חברי כנסת, נגד, אין, נמנעים, אין. אני מודיע כי הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 16) (חידוש אוטומטי של הנחה בתשלומי ארנונה), התשפ"ב 2021, עברה בקריאה הראשונה, והוועדה שתדון בחוק היא ועדת העבודה והרווחה. נצביע עכשיו על הצעת החוק המוצמדת, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), התשפ"ב 2021, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שהוצמדה להצעת החוק הממשלתית. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), התשפ"ב 2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. אני מודיע כי הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), התשפ"ב 2021, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, עברה גם היא. שלושה בעד, נגד, אין, נמנעים  אין. ההצעה אושרה, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. בכך, חבריי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ב, 18 בינואר 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.