נסת גפני, בבקשה. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בן 90 חלה בקורונה אחרי שהתחסן במנה רביעית. בהמלצת רופאיו ביקש תרופה המיועדת לחולי קורונה, לתדהמתו נאמר לו בקופת החולים שהיותו מחוסן גורע לו ארבע נקודות במדרג התיעדוף שנקבע לקבלת התרופה. רצוני לשאול: 1. האם זה נכון? 2. האם לא ראוי שמתחסנים ומבוגרים יהיו זכאים, או לפחות לא לגרוע ניקוד? תודה. תודה על השאלה. קודם כול, אני לא יודע אם זה נכון או לא. אני לא יודע. אני רק יכול להגיד כך: בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הגוף שאחראי לקבוע אם מטופל מתאים או לא לטיפול תרופתי, אגב, אני רוצה לומר שאנחנו בין המדינות הבודדות, אולי חוץ מבריטניה וארצות הברית, שבכלל נותנות טיפול כזה, אז קודם כול, אני חושב שאת זה צריך לציין, ולהעריך את זה. בהתאם להנחיות שלנו, הגוף שאחראי לקבוע אם מטופל מתאים או לא לטיפול תרופתי זאת קופת החולים, שבידיה המידע הרפואי של המטופלים שלה. הערכת הסיכון של המטופלים נגזרת הן מגיל, במקרה הזה זה מתאים, כי לדבריך הוא בן 90 הן ממחלות רקע והן מעובדת היות האדם מחוסן. מעבר לזה, התרופה גם לא מתאימה לכל אחד. אם, למשל, יש לבן אדם רגישויות מסוימות, או הוא לוקח תרופות אחרות, זאת תרופה שלפעמים לא מתאימה. ולכן, גם את זה צריך לקחת בחשבון, ואת זה עושה הרופא המטפל, לא משרד הבריאות, כל קופה, ביחס לניקוד או למדרג הסיכונים. היא אחראית עליו, בעזרת הרופאים שלה והמערכות הממוחשבות שלה. אנחנו הוצאנו חידוד לקופות החולים לעניין מיהו אדם בסיכון, בהמשך להוראות המינהל של ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון, לעניין הגדרת אדם בסיכון לפי סעיף 1 לצו בריאות העם. אני יכול להגיד, ואולי זה שירות לציבור, שחולה בסיכון לתחלואה קשה בקורונה, בהתאם למחלות הרקע הידועות לקופה, ואלה מחלות הרקע של אותו בן אדם, למשל אם יש לו סוכרת, אם יש לו מחלות לב, אם יש לו השמנת יתר, מחלות ריאה כרוניות, מחלות דיכוי חיסוני ועוד, יש שורה ארוכה של מחלות, ולפי זה הקופה והרופא הספציפי קובעים אם הוא בסיכון או לא בסיכון, ובכל מקרה אחר שהרופא המטפל קובע שהוא מהווה סיכון למחלה קשה של קורונה, בהתאם למקובל בספרות המדעית, ואדם בן שישים ומעלה, כמו שציינת, מוגדר כאדם בסיכון לעניין בדיקת PCR על פי צו בידוד בית. זאת אומרת, יש כאן מדרג שלם של הנחיות, וקופת החולים צריכה להודיע לאדם אם הוא בסיכון לצורך בדיקה, אם הוא מתאים לתרופה וכו' וכו'. שאלת המשך. אדוני השר, בעצם עזבת את השאלה העיקרית שלי. אני יודע שכל תרופה שנותנים, לא רק בקורונה, הרופאים, המטפלים, במיוחד לאדם מבוגר, בודקים את מחלות הרקע. לא זאת הייתה השאלה שלי. השאלה שלי אחרת לגמרי. זה גם התפרסם בתקשורת, פנה אליי ניצול שואה בן 90, שקיבל את ארבע המנות. הוא התחסן לחלוטין, ואמרו לו שבתיעדוף, לא בגלל מחלות רקע, בתיעדוף הוא מקבל ארבע נקודות פחות, אף שהוא חולה. הוא בן 90, ניצול שואה, והוא רוצה את התרופה הזאת. לדעת הרופאים הוא צריך לקבל את התרופה הזאת, אבל על פי הנחיות המשרד שלך, לא קופת החולים, מורידים ארבע נקודות בתיעדוף של אותו אדם שהוא חולה, אשר נהג כפי שאתם אמרתם לו, כפי שכולם אומרים, לקח את החיסונים, עשה את הכול, והחיסונים עכשיו גרעו מהתיעדוף שלו לקבל את התרופה. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אני לא מדבר על כל מה שאמרת. לא שאלתי על זה. אני סומך על הרופאים שהם עושים את עבודתם, אבל אני שואל, האם משרד הבריאות באמת מוריד ניקוד למי שהתחסן לעומת מי שלא התחסן. אתה צריך להבין, התרופה מיועדת לאנשים שהם בסיכון לפתח מחלה קשה. ראינו בצורה מאוד ברורה שאדם שהוא מחוסן באופן מלא, הסיכון שלו לפתח מחלה קשה הוא קטן מאוד. אפילו קטן מאוד מאוד. לכן, כשבא מצד אחד בן אדם מחוסן ורוצה את התרופה, ומצד שני בן אדם לא מחוסן, ההעדפה היא לתת את זה לבן אדם הלא-מחוסן, למרות שהוא, מה שנקרא, סליחה, אנחנו עושים את זה לפי שיקול דעת רפואי, מי יש לו יותר סיכון לפתח מחלה קשה. זה לא איזה צ'ופר או עונש, מצד שני. זה טיפול. לצערי, יש אנשים שלא מתחסנים, אתה יודע, ולכן הם בסיכון יותר גבוה לקבל מחלה קשה, ולכן הם בתיעדוף יותר גבוה לקבל את התרופה. כן, נכון, יש פה איזה כשל מוסרי, אם נקרא לזה ככה. בן אדם לא התחסן מבחירתו, ואז הוא בסיכון לפתח מחלה קשה, ואנחנו נותנים לו תרופה מאוד יקרה, אולי במקום מישהו אחר. אבל אם אתה מסתכל רק על השיקול הרפואי,   זה מה שאנחנו צריכים לעשות. אך ורק לפי השיקול הרפואי. הטיפול הוא רק לפי השיקול הרפואי. אפשר לשאול את אותה שאלה, אתה יודע, לגבי מעשנים ולגבי אנשים שמנהלים אורח חיים בלתי בריא מבחירתם, ומקבלים תיעדוף בכל מיני טיפולים. זה לא רק בקורונה, זאת שאלה יותר רחבה. זהו. תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, של חברת הכנסת השכל. אני ביקשתי שאלה נוספת. סליחה, אני מתנצל, בבקשה, חבר הכנסת לוין. חשבנו שאתה רוצה לשאלה הבאה, אבל זה בסדר. תודה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר. אדוני השר, קבינט הקורונה לא התכנס במשך שלושה שבועות. נשטפנו בגל תחלואה ענקי, ואז התכנס קבינט הקורונה ולא התקבלה שום החלטה, ומאז לא שב להתכנס. אני מבקש לשאול אותך, כשר שממונה על המאבק בנגיף: מדוע אדוני לא דרש את כינוס קבינט הקורונה? ואם אדוני חושב שקבינט הקורונה מיותר, מדוע בכל זאת כונס הקבינט? ואם כבר כונס, למה לא התקבלו בו החלטות? חבר הכנסת לוין, אם הוא היה ממונה על הנגיף, ואללה, הוא היה נותן לו הוראה להתאדות. בשיחתי הבוקר עם הנגיף אני ביקשתי, כן. בסדר. לא, זה ברור. זו בדיחות הדעת. אני מתנצל. הקבינט כונס בשבוע שעבר. היה דיון מאוד ארוך ומאוד רציני, שרובו היה סקירות, לדעתי סופר-חשובות, של מומחים שונים, והיה שם מגוון לגבי האופן שבו המחלה הזאת מתפתחת, לגבי מה שקורה בה בעולם, לגבי כיוונים שונים ואפשריים שבהם היא מתנהלת בישראל, ולא היה צורך לקבל החלטות באותו קבינט כי יש החלטות שהן בתוקף ולא ראינו לשנות אותן אז. לכן לא התקבלו החלטות. לא בכל קבינט צריך לקבל החלטות. זה גם נועד לדיון. למה הוא התכנס? זה היה דיון של כמעט ארבע שעות, אם אני זוכר. למה שלושה שבועות הוא לא התכנס? הוא מיותר? אנחנו עושים את זה, ותאמין לי שאנחנו מנהלים את זה בצורה קפדנית והיטב. רואים, עשרות אלפי חולים ביום. אין ספק שזה מתנהל בצורה קפדנית. טוב. כן, כן. מה היית אומר, לו השר היה השר ליצמן? אתה רוצה לשאול שאלה ושאני אענה או שזה ככה או ככה? אנחנו אמרנו, וגם צפינו והערכנו, שתהיה הדבקה מאוד מאוד רחבה בנגיף האומיקרון, כפי שקורה בכל מדינה בעולם בעצם, ופה זה לא מתנהג אחרת. הניהוג שלנו של המגפה הוא לא רק לפי מספר המאומתים, ואמרנו את זה גם בגל הקודם, זה בניגוד למדיניות שלכם, אלא גם בפרמטרים אחרים, כגון מספר החולים קשה, מספר החולים באופן קריטי, הנזק למשק וכל הדברים האחרים. לכן, המדיניות שלנו מההתחלה, מהרגע שנכנסתי לתפקיד שר בריאות, מהרגע שקמה הממשלה הזאת, הוא לעשות איזון בין המאבק במחלה, ואגב, יש עוד מחלות, וצריך לזכור את זה, לבין צורכי המשק, הפרנסה של אנשים, החינוך, העבודה, ולכן אנחנו גם השארנו את המשק פתוח ולא השבתנו ולא עשינו שום סגר, לא בגל הקודם, למרות שהיו כל מיני קריאות לכך, וגם לא בגל הנוכחי. ההדבקה היא רחבה, ואנחנו נלחמים בהדבקה, בין היתר על ידי עריכת בדיקות בהיקף עצום שכמעט לא מתבצע בשום מדינה בעולם, היקף של מאות אלפי בדיקות ביום, שמאתרות אנשים שנדבקו, והאנשים האלה צריכים להישאר בבית בבידוד עד שהם מחלימים מהמחלה. אנחנו מפעילים תרופה, כמו שאמרתי בתשובה לשאילתה של חבר הכנסת גפני, שכמעט שום מדינה לא נותנת אותה, תרופה לאנשים שנמצאים בסיכון בשלבים הראשונים של המחלה, ומונעת את ההידרדרות שלהם למצב קשה. אנחנו גם נותנים חיסון רביעי. אנחנו הראשונים, היחידים בעולם, שעושים את זה לאוכלוסייה מבוגרת מעל 60. כל הדברים האלה הם חלק מהאמצעים, חלקם חלוציים וראשוניים בעולם, שאיתם אנחנו מתמודדים עם התחלואה. ובמקביל, ואני חושב שזה חשוב מאוד גם לבריאות, אנחנו שומרים, ככל שאנחנו יכולים, על מדינה פתוחה. על חופש תנועה, על חופש עבודה, על לימודים. בוודאי שהיקף הדבקה בצורה כזו גורם לשיבוש בשגרת החיים, אבל אני לא חושב שצריך להוסיף על השיבוש הזה גם מה שנקרא סגירה כפויה מטעמנו של עבודות, של שירותים, של ענפים שלמים במשק, של מערכת החינוך ושל התרבות. אני חושב שזה לחלוטין לא נחוץ. מהאינדיקציות שאנחנו רואים בעולם וגם מההאטה שאנחנו רואים בארץ בימים האחרונים של קצב ההדבקה האטה בקצב, עדיין אין ירידה בהדבקה או ירידה במספר החולים קשה, יש ירידה בקצב העלייה, בוא נגיד זאת ככה. מקדם ההדבקה, למשל, שהיה לפני שבוע וחצי באזורי ה-2, עומד עכשיו על 1.4. זה יורד, זה יורד. ברגע שזה יהיה פחות מ-1 נוכל להגיד שעברנו את השיא. אבל, אני חושב שאנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של הגל, ולפי ההערכות שלנו בעוד כשבוע ואולי שבועיים כבר נהיה בתחילתה של ירידה ונעבור את זה, תוך כדי שמנענו, ואנחנו מונעים בכל יום, מאנשים להגיע למחלה קשה ולתמותה. תודה רבה. חברת הכנסת השכל, בבקשה, שאילתה מס' 100, איגרת שר הבריאות בנושא קיצור תורנויות המתמחים. בבקשה. בוקר טוב, אדוני שר הבריאות. בעקבות מחאת הרופאים המתמחים ציינת באיגרת השר ובהישגי 2021 את קיצור התורנויות. ברצוני לשאול: 1. באיגרת הובטח שיכריזו עד סוף דצמבר על שני בתי חולים במרכז. מה קורה עם ההכרזה הזו? 2. האם יקצרו באפריל את התורנויות בכל המחלקות בפריפריה, כפי שהובטח באגרת? כן. התשובה היא כן. נושא קיצור התורנויות הוא נושא שבמשך שנים מערכת הבריאות ומשרד הבריאות וההסתדרות הרפואית וגופי הרופאים למיניהם ברחו ממנו ומסמסו אותנו, וניסו בכל דרך להתחמק ממנו, עד שבאתי אני והסכמתי וקיבלתי וגם הודעתי על זה שהתורנויות יקוצרו, כי עבודה של 26 שעות, אני יודע שצופים בנו, אז אני אומר את זה לכל המתמחות והמתמחים היקרים. אגב, זה לא רק מתמחים, זו שאלה יותר רחבה. יש גם רופאים שעושים תורנויות. גם המתמחים עושים, אבל יש גם רופאים מומחים שעושים תורנויות, ויש עוד כל מיני. בכל אופן, למי שצופה בנו: עבודה של 26 שעות ברצף היא דבר שלא מקובל עליי, ולכן יחד עם שרת הכלכלה ושר האוצר נחתם צו על ידי שרת הכלכלה שמגביל את התורנויות במתווה מסוים, שאמור להתחיל ב-1 באפריל. מה שאנחנו עושים, בגלל שזה נושא כל כך קשה ומסובך ובגלל שהמערכת הרפואית ומערכת הבריאות חלוקות לגביו, ואת בטח יודעת, שרן, עד כמה יש פה ויכוח, ויש גם מורכבות מאוד גדולה ביישום, וגם תומכי המהלך מבינים שהמהלך הזה, ברגע שאנחנו ניגשים, ואני כבר הקמתי ועדת יישום באמצע אוקטובר בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', ועדת היישום מונה 26 איש לתכנון יישום וקיצור של יום העבודה של רופאים שמועסקים בתורנויות. מאז שהצוות הזה מונה, וחברינו בארגוני המתמחים יודעים את זה, מאז שהצוות מונה הוא עובד באופן אינטנסיבי, ופה אני רוצה להגיד תודה לד"ר מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שממש משקיע בזה את נשמתו בניסיון לקחת את ההיתר ששרת העבודה חתמה עליו ולתרגם אותו ליישום בפועל במחלקות. זאת אומרת, כשמקצרים למתמחה את התורנות, מי מחליף אותו? מי? מי יהיה שם במחלקה כדי להחליף אותו? מאיפה מביאים את התקנים לדבר הזה? מי הבן אדם שיבוא ויעשה את זה? איך משלמים לו וכמה? ואיך משלמים לזה שקיצרו לו את התורנויות? איך משלמים? זה מאוד מאוד, ויש עוד שאלות: איך עושים את ככה? הרי לפי המתווה, ביום שהבן אדם אמור לעשות תורנות מקוצרת, הרי היום מה שקורה, המתמחה מגיע בבוקר ומתחיל יום עבודה עד אחרי הצוהריים. אפשר קצת שקט, יהדות התורה? תודה. זה נושא מעניין. לפי המצב היום, המתמחה מגיע בבוקר, עושה יום עבודה, מ-08:00 עד 16:00, וב-16:00 מתחילה תורנות שלו עד היום שלמוחרת. לפי הקיצור וההיגיון שבקיצור, המתמחה יבוא כשהוא עושה תורנות רק ב-16:00, הוא לא יבוא מהבוקר. מהבוקר הוא לא יבוא, הוא יבוא רק ב-16:00. הבעיה היא שהשעות של הבוקר הן השעות הכי חשובות במחלקה, נמצאים הרופאים הבכירים, עושים את סיבוב החולים ומעבירים. אם הוא לא בא בבוקר, יש גם חשש שהוא גם לא ילמד ולא יהיה מי שילמד אותו איך להיות רופא, ואת ההתמחות. לכן, יש כאן הרבה מאוד שאלות, וזה רק חלק קטן. כשניגשנו לוועדת היישום, מה שקורה זה שוועדת היישום כבר יושבת כמעט שלושה חודשים. ועדת היישום הזאת היא מאוד רחבה, צצו עוד ועוד קשיים ועוד ועוד בעיות וזה נושא שהוא נושא שורש במערכת הבריאות, הוא לא נושא קטן, הוא לא נושא נקודתי, הוא נושא שנוגע בכל תחומי הרפואה. ופה, היות שאנחנו רוצים לעשות את זה טוב, אני לא רוצה לעשות מה שנקרא רפורמה שתיכשל, לצאת בעוד חודשיים למהלך שלא יעבוד ולא יעבוד בפועל מכל מיני סיבות, ולכן אנחנו עובדים על זה ברצינות רבה ביותר. אם מישהו חושב ששכחנו או שאנחנו מתעלמים, אז קודם כול, ארגוני המתמחים דואגים להזכיר לנו, ושנית, אנחנו עובדים על זה במרץ רב. וכן, הכוונה היא לעמוד במועדים שנקבעו בהיתר משום שההיתר הוא המחייב, ואני אומר את זה. צריך להבין שיש ממש עבודה קשה כדי לתרגם את העקרונות שכתובים בהיתר, למשל שלא יהיו יותר משש תורנויות. אם אומרים שלא יהיו שש תורנויות, זה אומר יהיו הרבה יותר תורנויות בשישי-שבת, וגם את זה מתמחים לא רוצים. יש פה צורך להתאים את זה למערכת שהיא גם ככה מתוחה עד הקצה במשרד הבריאות. וזה, כל מה שאמרתי עכשיו, עוד בלי להגיד מילה על מה שעובר עלינו במערכת הבריאות עכשיו כתוצאה מהאומיקרון. יש לנו אלפי  המספר כרגע, הבוקר: יותר מ-8,000 אנשי צוות בבתי החולים שנעדרים בגלל שהם מבודדי קורונה, הם בבידוד. למרות זאת, אנחנו לא מוותרים ולא אומרים שאי-אפשר עכשיו לעסוק בקיצור, זה לא הזמן, אין לנו יכולת. למרות שמערכת הבריאות מתוחה עד הקצה, אני אומר: לא. אני נתתי הנחיה להמשיך בעבודה הזאת כי בעיניי זה דבר חשוב והיסטורי. אבל רק לכל מי שמסתכל על זה, ואני אומר לכל מי שגם רואה את הדברים שלי, שימו לב שמערכת הבריאות עכשיו נמצאת בשעה קשה, שעה מאוד מאוד דרמטית עבור כל אנשי מערכת הבריאות כולם, הרופאים, האחיות, הפארה-רפואי, ולכן גם בעניין הזה צריך לגלות הבנה. למשל, כל האנשים שנמצאים אצלנו בוועדת היישום, למשל מנהלים של מחלקות פנימיות, הם עכשיו בלחץ עצום של עבודה, כי חלק מהמחלקות הפנימיות הפכו להיות מחלקות קורונה בבתי החולים ולכן צריך לראות את זה במסגרת התמונה הגדולה. אבל אני רוצה להגיד שאנחנו מתקדמים ויש כאן עבודה מאוד רחבה. אני חושב שאפילו חלק מאלה שהציעו את הנושא הזה של קיצור התורנויות לא היו מודעים להיקף השאלות שיש בתוך הדבר הזה ואני רוצה שזה יהיה כמו שצריך. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת אשר, בבקשה, שאילתה רגילה 367, התקציב לעידוד אורח חיים בריא ומניעת סוכרת. בבקשה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כחלק מהמלחמה במחלת הסוכרת, המדינה נדרשת להשקיע משאבים רבים בקידום מודעות ציבורית לאורח חיים בריא. רצוני לשאול: 1. מה סך התקציב שמופנה כיום לנושא? 2. כמה מתוכו מיועד לפעילות במגזר החרדי, כמה במגזר הערבי וכמה במגזר הכללי? נושא חשוב. משרד הבריאות מפעיל תוכנית לאומית שנקראת אפשריבריא, שמטרתה לקדם את נושא התזונה הבריאה והפעילות הגופנית ולהרחיב את הפעילות בנושאים הללו לזירות תוכן משמעותיות. התוכנית כוללת תכנים ייעודיים לבני הגילאים השונים מילדות ועד זקנה ומאגדת בתוכה 54 רשויות שבהן מתגוררים כמחצית מאזרחי ישראל. התקציב של התוכנית הלאומית אפשריבריא הוא 32 מיליון שקלים, כאשר מתוכו 20 מיליון הוקצו להגדלת מספר הרשויות ששותפות לתוכנית. התקציב, חבר הכנסת אשר, אינו צבוע עבור מגזר זה או אחר אלא נותן מענה לכלל האוכלוסייה על פי התאמה למגזרים שונים. אני יכול למשל להגיד שבחברה הערבית יש בעיה של השמנת יתר ובעיות אכילה מסוימות, ולכן אנחנו רואים תחלואת סוכרת גבוהה, ואתה יכול לראות את זה בבתי חולים בצפון, שלמשל מתבטאת בהרבה קטיעות גפיים רגליים, כף רגל וכו' כתוצאה מסוכרת והזנחה של סוכרת, אדם שהוא לא מאוזן לסוכרת ואז מגיע עד קטיעת רגל. יש לנו גם העניין הזה של מס על משקאות מתוקים, ובמסגרת התקציב מהמיסוי, זה משהו כמו 10 מיליון שקלים, הוקצה שליש לחינוך תזונתי במגזר החרדי, כי המפתח לסוכרת הוא קודם כול תזונה נכונה. זה כבר במסגרת תוכניות העבודה של אגף התזונה במשרד הבריאות. תוכנית בנושא תיבנה בשיתוף פעולה מול הגופים היציגים במגזר, הייתי אומר בכל המגזרים, ליישומה. כמו כן, במסגרת תקציב לפתיחת מרפאות רב-מקצועיות יגובשו מבחני תמיכה, ובמסגרתם חלק מהתקציב יופנה גם למגזר החרדי, אבל אני לא יודע להגיד לך איזה חלק בדיוק, והאמת, אני גם לא יודע איך מודדים בדיוק. כל בן אדם שבא מקבל טיפול. לא בודקים אם הוא חרדי או לא חרדי, ערבי או יהודי. לא, בטיפול ברור שלא. אז אני לא יודע להגיד לך. אני יודע ספציפית לגבי החברה הערבית ששם הסוכרת היא בעיה קשה, בשיעורים יותר גבוהים מאשר באוכלוסייה הכללית, ואת זה אנחנו רואים בעיקר באזור הצפון. שאלת המשך, היושב-ראש. בבקשה. כן, אדוני השר, ברור שבטיפול, אם מישהו כבר עם סוכרת אז ודאי, לא על זה דיברתי, אני מקווה שלא נצטרך לדבר אף פעם על דברים כאלה. בעזרת השם. אני מאוד מקווה. מה שכן, אתה אומר שהתקציב לא צבוע לפי מגזרים, אבל רק לאחרונה אנחנו התבשרנו שיש תוכנית לצמצום פערים בבריאות בחברה הערבית שמתוקצבת ב-650 מיליון שקל. נכון. בנושא הזה של הסוכרת והשמנת היתר והדברים הללו, על פי משרד הבריאות, החברה הערבית באמת מובילה, so called מובילה, באופן גבוה, אבל החברה החרדית לצערי הרב גם מובילה באופן יחסי אל מול החברה הכללית. וכשאני מדבר לא על טיפול, כשאני מדבר על מניעה, על הסברה, אני אתן לך דוגמה, יש אתר שנקרא "אפשר בריא". כן. אפשריבריא. אפשריבריא, אבל יש גם אתר. זו תוכנית שלמה, יש בה אתר. אתה יודע, בציבור החרדי המדיה הזאת פחות עובדת, יכול להיות שצריך לחפש חלופות אחרות והשקעות אחרות. אני רק שואל שאלה אחת. אנחנו בעד זה שהממשלה מטפלת נקודתית, כמו בתוכנית הזאת של הבריאות בחברה הערבית, אבל אם זה הולך לפי פרמטרים מקצועיים ורואים שבציבור הערבי ובציבור החרדי יש אותה בעיה, אנחנו מצפים שהתקצוב יהיה תקצוב דומה ולא שונה, כמובן באחוזים, כן. ולכן, אני רוצה לדעת מה בדעתך לעשות כדי להגביר את הדבר הזה. ה-3 מיליון שקל שאמרת קודם, השליש מתוך ה-10 מיליון, זה נאמר בוועדת כספים בשם משרד הבריאות, אבל אני חושב שצריך פה תוכנית ייעודית, כי כשזה מגיע לשתייה המתוקה, אז שם לכולם זה אותו דבר, ולציבור עם משפחות ברוכות ילדים הכי הרבה, אבל במניעה ובדברים הללו אנחנו נמצאים אי שם מאחור, אז אני מבקש לדעת מה בכוונתך לעשות בעניין הזה. בסדר. קודם כול, אני מקבל את הדברים ואני חושב שזה חשוב, מה שאתה אומר. אני אבקש ממנהל אגף התזונה במשרד הבריאות לבוא בדברים, האמת שפה כתוב: אל מול הגופים היציגים במגזר. אני לא יודע בנושאים כאלה מול מי בדיוק הם מנהלים את זה, מה זה גופים יציגים במגזר. אני מניח שזה רשתות חינוך בראש ובראשונה. נכון? זה יכול להיות גם קופות החולים. נכון. אבל זהו, קופות החולים, הן לא מייצגות את הציבור החרדי. אבל הן יודעות לזהות את זה. אז כן, וגם אני מניח שזה ברשויות מקומיות מסוימות בצורה יותר בולטת. בסדר, מאה אחוז. אני איכנס לזה. אתה צודק, אני מקבל. אני לא יודע להגיד לך לגבי שיעורי סוכרת בחברה החרדית, כנראה יש נתונים, אבל בסדר, מאה אחוז, אני אדבר איתם ונקדם את זה. תודה. תודה רבה. תודה רבה.  אנחנו ממשיכים בסדר-היום, הצעות חוק הצעת חוק העונשין (תיקון, איסור הצבת מכונות משחק של מפעל הפיס), התשפ"א 2021, של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. בבקשה. אדוני יושב-ראש הכנסת, גברתי מזכירת הכנסת, אני יודעת שאת תכף עוזבת אותנו, לצערי הרב. לא רק שאני מאחלת לך הצלחה, אני אאחל לך הרבה בריאות. אני לא יודעת אם תהיה לי הזדמנות להגיד את זה ככה באופן מלא וגלוי, להגיד לך שכל כך נהניתי מהתקופה הקצרה שאני כאן, בכנסת ישראל, כשאת נמצאת איתנו, ואני כל כך נהנית להגיד לך "גברתי מזכירת הכנסת", פשוט, הכבוד הוא שלי, ולהגיד לך ממש תודה, תודה על הכול, ונתגעגע. חברות וחברים, חברות וחברי הכנסת, גברתי השרה מרב מיכאלי והשרים והשרות שנמצאות איתנו במליאה, אני רוצה להציג בפניכם את הצעת חוק העונשין. מאוד חשוב לי לציין שהצעת החוק הזאת, שאני מקווה שתצביעו עליה והיא תתקבל בטרומית, באה להבטיח לנו, ולאזרחים ולאזרחיות במדינת ישראל, שהסוגיה של מכונות המזל תהיה מחוץ לחוק והן לא יהיו, בעצם, אנחנו סיימנו עם מכונות המזל. אני רוצה לפתוח את דבריי ולנמק את החוק הזה ולדבר קצת על התמכרויות ועל הימורים. להימורים יש השלכות חברתיות קשות, שדורשות את תשומת ליבנו כחברות וחברי הכנסת. התמכרות להימורים מהווה סיכון לפשע. ההימורים הם תופעה הטומנת בחובה חשש וסיכון לנזק חברתי ולהתמכרויות, ובכלל זה פגיעה באוכלוסייה סופר-רגישה כמו קטינות וקטינים ובעלי הכנסה נמוכה. כל השוק של ההימורים הוא אחת הסכנות שמאיימות על החברה הישראלית כולה, בטח ובטח על האוכלוסיות המוחלשות. הרבה כתבו ועוד הרבה יכתבו על המחירים שהאוכלוסיות המוחלשות משלמות בגלל ההימורים. בשנתיים האלה שאנחנו עמוק בתוך מגפת הקורונה, רוב האוכלוסייה במדינת ישראל ובעולם מבלה את רוב שעות היממה מול המסך, מסכי המחשב, שבעצם מספקים לנו כל כך הרבה אופציות, לפעמים הן מעולות, לפעמים הן טובות, ולפעמים הן גם מכניסות אותנו לחדרים כל כך אפלים. חלק מהחדרים האפלים האלה הם במקום הזה שבו מוצעים לנו משחקים, משחקי מזל. משחקי המזל האלה מופנים לקבוצות כל כך חלשות ומוחלשות, מופנים כלפי אנשים שחולמים ונשים שחולמות, צעירים וצעירות שחושבות וחושבים שרק ההימורים הם שיביאו להם את המזל, אולי הם יתעשרו, אולי הם יכולים להגשים את החלומות שלהם. אבל לצערי הרב מכונות המזל וההימורים, גם פיזית, במרחבים הגיאוגרפיים, בשכונות, ברחובות, בערים, ביישובים שאנחנו חיים בתוכם, וגם באינטרנט, לא גרמו לאף אחד להגשים את החלומות שלו בלי לאבד חלק ניכר מזהותו, כי כל העולם הזה של התמכרויות הוא נושא מאוד מסוכן. אנחנו, כמחוקקות וכמחוקקים בבית הזה, צריכות לשמור על המקום הזה. אנחנו צריכות לדעת מה המחיר שקבוצות מוחלשות במיוחד משלמות עבור המקום הזה שמונגש דרך מפעל הפיס. אני חייבת להגיד ולציין את זה כאן: במשך שנים ישבתי במועצת הפיס לתרבות ואומנות, ובמשך שנים ראיתי במפעל הפיס את כל התרומה שמפעל הפיס מאפשר ונותן לאוכלוסיות רחבות, אם זה בהנגשה מבחינת חינוך, מבחינת מבנים לקולנוע, לתרבות, לניו מדיה, להצגות, הרבה הרבה תרבות והעצמה של תרבות, חינוך, נוער שוליים מצא את עצמו דרך פרויקטים מצוינים שמפעל הפיס הנגיש עבורם. אבל חובתנו לציין ולדעת שבעוד כמה חודשים ההיתר של מפעל הפיס מתחדש, והצעת החוק הזאת שלי באה להבטיח שמכונות המזל לא יחזרו, ודבר שני, שיהיה פיקוח על ההיתר הזה, כלומר להבטיח שבתוך אתרי האינטרנט אין משחקי מזל שיחליפו את מה שהיה פעם. אנחנו נהיה שם ונשמור על אותן אוכלוסיות שחושבות שעם ההימורים האלה הן יכולות להגשים חלומות. אנחנו צריכות לזהות את הסכנה הזאת ולמנוע אותה. אני רוצה להגיד תודה למשרד האוצר ולמשרד המשפטים. אני רוצה להגיד תודה, כמובן, למפלגת העבודה ולשרה מרב מיכאלי, שהציעה את אותו חוק לפני כמה שנים, ולהגיד לכם תודה, ותתמכו בחוק הזה. אני חושבת שאנחנו בהחלט מחויבות לקחת אחריות על ההיתר הזה, לפקח עליו ולצמצם את הנזק. תודה רבה, אדוני. תודה רבה. השרה מיכאלי תשיב. בבקשה. שלום, אדוני היושב-ראש, חברתי חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, קודם כול אני רוצה להצטרף לדברי התודה והשבח שלך למזכירת הכנסת היוצאת, שבאמת אי-אפשר להכביר מילים, אי-אפשר להפריז בתרומתה לכנסת ישראל, בדוגמה המדהימה שהיא מהווה להדר, לחוכמה, לתבונה, לכבוד ולייצוגיות במובן הטוב ביותר של המילה שהיא מדגימה כאן. הלוואי שיותר מאיתנו היו לוקחות ולוקחים את הדוגמה הזאת ביום-יום. אז תודה רבה, ירדנה, ואני מאמינה שעוד תהיה לנו הזדמנות להגיד דברי שבח, הלל ותודה רבים בהמשך. אין יותר מדי מהדברים האלה. חברתי חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, כמו שציינת, גילוי נאות: אני באמת הגשתי אותה כבר בכנסת התשע-עשרה ובכנסת העשרים, וצריך להגיד תודה לשר האוצר משה כחלון, שבאמת בסופו של דבר הביא החלטת ממשלה שאסרה על מפעל הפיס להשתמש במכונות משחק אלקטרוניות, ומאז ההחלטה הזאת, שמספרה 1902, מיום 11 באוגוסט 2016, באמת אין שימוש במשחקי מזל אלקטרוניים. משחקי מזל, זאת גם מילה בעייתית, "מזל", בהקשר הזה. צריך להגיד, אדוני היושב-ראש, שהתמכרות להימורים, בשונה מהתמכרויות אחרות, היא עוד יותר חמקמקה, משום שהאדם המכור להימורים, זה לא ניכר עליו. אדם מכור לסמים, לאלכוהול, זה הרבה פעמים מתחיל להיות ניכר עליו באופן שקשה לפספס את זה. התמכרות להימורים לא נראית על הגוף, לא נראית בהתנהגות, אבל ההשלכות שלה הרסניות לא פחות. מכורים להימורים ממשכנים את הרכוש שלהם, של משפחותיהם, משאירים את הילדות והילדים שלהם ללא בית, ללא קורת גג, בחוסר שליטה נוראי. נכון היום שמפעל הפיס, לפעמים אפשר לראות באותיות הקטנות שהוא מפעיל סדנאות להתמודדות עם התמכרויות וכו', אבל בואו, אני מאמינה במניעה. מכונות המשחק האלקטרוניות, אנחנו יודעות בוודאות ממחקרים שההתמכרות אליהן קשה וחריפה בהרבה, משום שיש סיפוק מהיר יותר בתוצאה המיידית, ביכולת מייד להמר שוב ושוב ושוב ושוב, והתהליך הזה גורם להתמכרות הרבה יותר מהירה והרבה יותר חזקה. לכן, לשמחתי, באמת סוג המשחקים הזה פס מן העולם, וכמו שאמרה חברתי בצדק, הרישיון עתיד להתחדש ולכן צריך לחדש את האיסור, את ההחרגה מההחרגה, בעצם. אבל האמת היא שאני בטוחה שחברת הכנסת אבתיסאם מראענה, במהלך העבודה, כי כפי שסוכם בוועדת השרים לחקיקה, לאחר קריאה טרומית המשך העבודה יהיה בתיאום עם משרדי המשפטים, האוצר וביטחון הפנים, וייתכן שהמשך החקיקה צריך להיעשות בתוך ההיתר ולא בחוק העונשין, כפי שסברו בעבר. אבל כך או כך, אני סמוכה ובטוחה שחברתי חברת הכנסת אבתיסאם מראענה תוודא שלא רק משחקי המזל האלקטרוניים והמכונות הספציפיות שנאסר עליהן אז ייאסרו, אלא כל מיני משחקים אלקטרוניים שצצים חדשות לבקרים, כי הרי תמיד יש חידושים, שזה בעיקרון דבר שכולנו מברכות ומברכים עליו, לא כאלה שגורמים נזק, ונזק בלתי הפיך כפי שגורמים משחקי מזל אלקטרוניים ממכרים במיוחד. אפשר שאלה? כן, אדוני, בוודאי, אם היושב-ראש מסכים ומרשה. הוא לא מתנגד, לכל הפחות. בכל אופן, לא כל המשחקים במשחקי המזל הם מכורים, לא טענתי שכל המשחקים במשחקי המזל מכורים, חלילה.  ממש באותו האופן שלא כל מי שצורך אלכוהול הוא מכור לאלכוהול. חד וחלק. מה שאתם מציעים כאן זה לא לטפל בהתמכרות ובמכורים אלא לאסור על כולם, בדיוק באותה מידה שבגלל אלכוהוליזם נאסור על כולם לצרוך אלכוהול. אדוני, ברשותך, כפי שהסברתי, אנחנו לא מבטלות את משחקי המזל במפעל הפיס אלא אוסרות סוג מסוים שהוא מסוכן במיוחד, והנתונים על זה הראו, אגב, בשעתו, כשאני העליתי את הצעת החוק הזאת והשר כחלון והממשלה, שהייתה ממשלת ליכוד, החליטו את ההחלטה לאסור את השימוש במכונות האלה, אנחנו ראינו שחלק עצום, סדר גודל של רבע מההכנסות של מפעל הפיס, היה מהמכונות האלה, ללמדך על הכוח האדיר שיש להן והסכנה המוגברת שהן מהוות להתמכרות. זה מלמד שהרבה אנשים משתמשים בהן אבל לא שהרבה אנשים מכורים. כאמור, חלקנו, שעשו עבודה רבה ורצינית, הביאו, וכפי שאמרתי, ממשלת הליכוד, לשמחתי, קיבלה את הנתונים האלה, וראינו ממחקרים מאוד מפורשים שנעשו לא רק בישראל אלא בהרבה מקומות בעולם שסוג המשחקים הזה מסוכן וממכר במיוחד ונגיש במיוחד. אגב, היו עוד סיבות, אם כבר אנחנו נכנסות לזה. היו עוד סיבות. אחת, שסוג המכונות הזה היה כזה שקודם כול בקלות ילדות וילדים יכלו להגיע אליהן ולהשתמש בהן. אסור, אבל הנגישות קלה יותר ולכן זה היה יותר מסוכן. היה קשה יותר להפריד בין מכונות חוקיות כאלה, של מפעל הפיס, לבין המכונות הזהות לגמרי של עסקים לא חוקיים להימורים. היה מאוד קל לטשטש את ההבדלים ומאוד קשה להפריד, וזה גם הקשה את האכיפה. היו סיבות רבות שהביאו, כמו שאמרתי, אתה יודע, בממשלות הליכוד פה ושם גם עשו דברים טובים, במיוחד כאלה שהייתה לי זכות להוביל אותם מהאופוזיציה. אגב, גם בתוך הליכוד יש מחלוקת על השאלה של בתי קזינו חוקיים, למשל. אני מהתומכים. אני חושב שצריך לעשות לגליזציה של זה. זו דעתי. ככה זה מפלגה דמוקרטית, יש דיונים. בדיוק. יש מתנגדות ויש תומכים, בסדר גמור. בקיצור, לעניין הצעת החוק שלפנינו, אדוני היושב-ראש, חברתי חברת הכנסת וחבריי וחברותיי, הממשלה תומכת בקריאה הטרומית, המשך החקיקה ייעשה בתיאום, כאמור, ואני ממליצה וקוראת לכולם ולכולן להצביע בעד. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת קיש ביקש להתנגד, בבקשה. שלום, כבוד היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, האמת היא שאני מנצל את הזמן גם, היושב-ראש, כדי להגיב על הנאום ששמעתי אותך נושא ביום חגה של הכנסת. תיארת בו את חשיבותה של האופוזיציה וכמה אתה רואה בזה חלק חשוב מהבית הזה. אני חושב שבעניין הזה כנראה כולנו מסכימים, אבל מילים זה לא הפתרון. הפתרון זה באמת במעשים, ובאמת, אני חושב, בדבר המרכזי, וזה הסדרת יחסי הכוחות בוועדות. אני חושב שזה הדבר המרכזי כיום שמונע מכנסת ישראל לתפקד ככנסת ישראל. ולכן לא מספיק לומר: אני חושב שאופוזיציה חשובה, אלא באמת צריך לעשות מהלך להסדיר את הדבר הזה. זו עמדתי, היה לי חשוב לומר לך, ואני רוצה לומר עוד דבר. אז תיתן לי חמש שניות. עשית כל כך הרבה מאמצים ושבע פגישות והפגישה הבאה בעוד שבוע. טוב. אני רק רוצה לומר עוד דבר וזה לגבי, איך אני אגיד, אובדן הכוח המוחלט של הכנסת מול הממשלה, תן לי רגע את היושב-ראש, חשוב לי לדבר איתו. יש פה כנסת שמאבדת את כוחה בצורה דרמטית מול הממשלה. זה התחיל בנורבגים, שיש לנו 22 חברי כנסת נורבגים והשרים כמעט לא מגיעים לכנסת, וזה אירוע שפוגע קשות בכוחה של הכנסת. ואני רוצה לדבר איתך על דבר שבעיניי הוא הזוי, ואני רוצה לשמוע ממך, כמי שהיה חבר פעיל בוועדת הכספים, מה עמדתך בנושא. יש פה היום הצעת חוק של ולדימיר בליאק עם אלכס קושניר שבאה להחליש את כוחה של ועדת הכספים. אני לא יודע אפילו אם ראית את זה. הוא אומר שלא יידרש אישור של ועדת הכספים לקביעת מוסד ציבורי לצורך סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. זאת אומרת שמעכשיו מי שיחליט על זה זה רק השרים. אני לא מבין איפה אתם חיים. זו כנסת ישראל. עכשיו אמר לי חבר הכנסת גפני, שהוא זועק את זעקת ועדת הכספים וכבודה של הכנסת, שחבר כנסת ולדימיר בליאק אפילו מונה לעמוד בראשות ועדת משנה לדון בזה, הוא לא עשה דיון אחד, ומביא לפה חקיקה פרטית שבאה לפגוע בכוחה של הכנסת. ובשביל מה, בשביל שהיום כששר האוצר זה ליברמן אז יהיה יותר קל? מחר זה לא יהיה ליברמן, אני מבטיח לכם, וזה מתהפך בשנייה. אבל אנחנו רוצים לשמור על כוחה של הכנסת, אנחנו לא מחפשים לפגוע בה. תראה מה זה, היושב-ראש, תראה לאן הגענו. זה חוק שעובר ככה, בפטור מחובת ההנחה, נכנס מהר לוועדה, הינה, נמצא פה שר המשפטים גדעון סער. שר המשפטים גדעון סער, אני לא יודע, אני מעריך אותך כמי שכבוד הכנסת חשוב לו. איך הסכמתם בוועדת שרים לחקיקה להעביר חוק שלוקח כוח מהכנסת סתם? בשביל מה? הרי כבוד הכנסת חשוב לך, חשוב לכולנו. יש פה חוק שאומר שמעכשיו לא צריך את אישור ועדת הכספים לקביעת מוסד ציבורי לעניין סעיף 46. זה נראה לך הגיוני? אני יודע מה תשובתך, אבל אתה תצטרך להצביע על זה עוד מעט. אז אני אסיים, אני לא אאריך בדבריי. אני פתאום רואה את עיניך ואני לא מנצל את זה. אני מבקש מכם, ואני מבקש קודם כול מוולדימיר בליאק, שלא פה, תסירו את הצעת החוק הזאת, תעשו את ההתנהלות הזאת בוועדת המשנה בראשותך, זה פשוט ביזיון לבית הזה שהדבר הזה מגיע. תודה רבה. אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה. בבקשה, חברי הכנסת, נא לתפוס מקומות. בבקשה לשבת. הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון, איסור הצבת מכונות משחק של מפעל הפיס), התשפ"א 2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה בעד, 16, נגד, שלושה, אין נמנעים. אם כך, הצעת חוק (תיקון, איסור הצבת מכונות משחק של מפעל הפיס) עברה, ותעבור להמשך טיפול בוועדת החוקה, חוק ומשפט. כספים. תעבור לוועדת הכנסת. אנחנו ממשיכים בסדר-היום, הצעת חוק העונשין (תיקון, חילוט רווחי סרסרות), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת רון כץ. ישיב שר המשפטים גדעון סער. בבקשה, חבר הכנסת כץ. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רגע לפני שהיושב-ראש יורד אני רוצה להודות לו שהתחיל לטפל בחוק הזה. יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מיקי לוי הוא הראשון שהקים את זה, עוד בתקופתו כשהיה סגן שר האוצר, וזיהה את הבעיה הזו, ומאז אנחנו נלחמים על זה. לשמחתי, אני מביא בפניכם היום הצעת חוק ערכית, שמדברת על מלחמה אמיתית בתעשיית הזנות, תעשייה שמגלגלת במדינת ישראל 1.3 מיליארד שקלים, סכום לא פרופורציונלי, שמגיע אך ורק מסחר בנשים, מסחר בילדים, מסחר בבני אדם. לצערי, נכון להיום, אין למשטרת ישראל, אין לפרקליטות ואין לגורמי אכיפת החוק מספיק כלים בשביל להתמודד עם התופעה. נכון שחוקקו בכנסת הקודמת, אם אני לא טועה, את חוק איסור צריכת זנות, אך לצערי החוק הזה מפספס את התמהיל שלו, ומפספס את הסיבה האמיתית שבגינה הוא חוקק. ניתנו עד היום כ-1,000 קנסות, זה הכול. זאת תעשייה שמגלגלת 1.3 מיליארד שקלים וניתנו כ-1,000 קנסות. אז אנחנו מבינים פה, חברים וחברות, שאנחנו צריכים לעשות יותר, והרבה יותר, בשביל להילחם בתופעה הבזויה הזאת, ולעזור לאותן נשים, ילדים, וגם גברים, לצאת ממעגל הזנות. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. נכון להיום, אנחנו מדברים על כ-12,000 נשים המוכרות במעגל הזנות, 1,260 קטינים, 500 גברים, ואלה מספרים שאנחנו מעריכים אותם. אנחנו חושבים שהמספרים בסדר גודל גדול יותר. אנחנו מבינים שמי שמפעיל את כל התעשייה הזאת רואה את זה כעסק רווחי. הוא רואה את אותם נשים, קטינים וגברים כסחורה שעוברת מיד ליד, ומבחינתם מדובר בעסק. ולכן, הצעת החוק הזאת היא כל כך חשובה כי אנחנו נפגע בפן הכלכלי של העסק הזה, אנחנו נוריד את הרלוונטיות של העסק הזה, ואנחנו נאפשר לפרקליטות, לגורמי אכיפת החוק, לחלט את הכספים מתעשיית הזנות. היום, כשאנחנו תופסים סרסורים, או מי שמעודד לזנות, או מי שמשדל לזנות, אין לגורמי אכיפת החוק כלים מספיק אפקטיביים לפגוע בהם בפן הכלכלי. וכשאנחנו מבינים שמדובר פה בעסק ושאנחנו רוצים לפגוע בעסק, אז אנחנו נפגע גם בפן הכלכלי של העסק. ואנחנו נעשה עוד דבר: אנחנו נעביר את הרווחים מחילוט הכספים לקרן ייעודית, שתוסב אך ורק לשיקום אותם קורבנות. כלומר, אותו כסף שגורמי אכיפת החוק יתפסו יועבר ישירות לשיקום ולהוצאה של אותם נשים, גברים וילדים ממעגל הזנות. אנחנו מדברים פה על אחת מהצעות החוק הערכיות ביותר, שיש לי הכבוד להציג בפניכם. אנחנו מדברים פה על עליית מדרגה במלחמה בפשיעה, ואנחנו מדברים פה על הצלת חיים. נכון להיום, אנחנו יודעים שיותר מ-100 נשים מתות כל שנה מכל מיני סיבוכים של התעשייה הזו. אנחנו יודעים ש-76% מהנשים היו עושות הכול בשביל לצאת מהמעגל הזה. אנחנו פה, כולנו יחד, אופוזיציה וקואליציה, נעשה כל מה שאנחנו יכולים בשביל להושיט להם יד, בשביל להוציא אותם מהמעגל הזה, בשביל להילחם מלחמה אמיתית בתחום הפסול הזה, ולא נרפה, רק פה. אנחנו נמשיך ונעשה עבודה כוללת עם כל משרדי הממשלה. אני יכול לומר לכם ששר הרווחה עוסק בזה ושר המשפטים עוסק בזה והשר לביטחון הפנים עוסק בזה. אנחנו כולנו יחד נציב את זה כיעד שלנו  להילחם בתופעה הזאת, עד שנסגור את התחום הבזוי והפסול הזה במדינת ישראל. לכן, חבריי, אני מקווה שכולנו נצביע על ההצעה החשובה הזאת פה אחד. תודה רבה. תודה, אדוני. תודה, חבר הכנסת רון כץ. תודה, חבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת מיכל רוזין, יש לה הצעה מוצמדת: חילוט רווחי סרסורים. בבקשה, מיכל. שלוש דקות. תודה, כבוד סגן יושב-ראש הכנסת. תודה לחברי וחברות הכנסת, תודה לחברי חבר הכנסת רון כץ, שכני היקר, שגם העלה את ההצעה הזאת, הצעה חשובה ביותר. אני רוצה להודות, קודם כול, לקודמינו: הצעת החוק הזאת במקור היא של חברת הכנסת, יושבת-ראש מרצ לשעבר זהבה גלאון. חבר הכנסת, יושב-ראש הכנסת היום מיקי לוי, השרה חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצעת החוק הזאת חשובה ביותר, כי היא חלק מהפגיעה במעטפת התעשייה שמנצלת נשים, גברים ובעיקר בעיקר קטינים. לפי כל המחקרים, רוב המצטרפים והמצטרפות לעולם הזנות הם בעיקר קטינים. תופסים אותם כשהם עדין צעירים, הרבה מאוד ילדים שנמצאים במצוקה, שמוצאים את עצמם ברחוב. הם נגררים למערכת הזאת, ומוצאים את עצמם בלופ אין-סופי, שלא מאפשר להם לצאת. כמובן זה גורר גם התמכרויות וגורר מצבים קשים ביותר, של אלימות ואונס וכדומה, והם נשאבים לעולם הכל-כך קשה הזה. הדרך שלנו להילחם בעולם הזה היא מצד אחד באמת לחוקק, ולאורך השנים ארגוני הנשים חוקקו את איסור פרסום שירותי זנות, ואיסור על סרסרות ואיסור על החזקת מקום, והאיסור האחרון והחשוב ביותר: הפללת לקוחות הזנות, באמת כדי לנסות לייצר מצב שלא תהיה מעטפת כלכלית, שלא תהיה מוטיבציה לאנשים לנצל אנשים אחרים ולמכור את גופם ואת מיניותם. ופה יש שתי רגליים חשובות מאוד להצעה הזאת: האחת, להמשיך לפגוע בהכנסות של אותם אנשים שמנצלים, וגם, בנוסף, להעביר את אותו חילוט רווחים של הסרסורים לקופת המדינה, לקופה ספציפית, בעבור שיקום הנפגעים והנפגעות, אותם שורדי זנות. בסופו של דבר, אנחנו נאבקים פה על כל שקל עם הרווחה, עם הבריאות, לטובת שיקום נשים, גברים וקטינים שנפלו לעולם הזנות. אנחנו נאבקים, כי הדבר הכי חשוב זה לשקם אותם, להחזיר את היכולת שלהם לתפקד בחברה, לעבוד, להיות בזוגיות ולגדל משפחה. לכן, הדבר הזה מאוד מאוד חשוב, וזה יעזור מאוד בשיקום. אני מקווה מאוד שאתם תתמכו, מה שנקרא כקבוצה אחידה, קואליציה ואופוזיציה, בהצעת החוק הזאת, כי באמת, בנושא הזה לאורך שנים לא היו אופוזיציה וקואליציה. אנחנו כמובן רוצים למגר את התופעה הקשה הזאת, שמנצלת ופוגעת, ובוודאי שרווחי חילוט של סרסרות יעברו לשיקום אותם אלה שנפגעו מעולם הזנות. תודה רבה. תודה, חברת הכנסת מיכל רוזין. ישיב במשולב על שתי הצעות החוק השר גדעון סער, שר המשפטים, בבקשה. עשר דקות, אדוני. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה בפשיעה חקלאית, של חבר הכנסת רון כץ ואחרים, מבקשת להרחיב את האפשרות לחילוט רכוש בעבירות שונות הנוגעות לפשיעה חקלאית. ההצעה מרחיבה את, אתה עונה על ההצעה השנייה. סליחה, ההצעה של חבר הכנסת סופר, נכון? לא. לא, זה של רון כץ. חילוט רכוש. רון כץ ומיכל רוזין. אוקיי. גדעון, תשלוף. אתה תראה איך אני מאלתר, חבר הכנסת אופיר כץ, שים לב. את זה הוא יודע. בימים אלה הונחה על שולחני הצעת חוק רחבה הנוגעת לכל סוגיית החילוט, והצעת החוק הזאת נותנת כלי לרשויות האכיפה כלי מאוד מאוד אפקטיבי. יש הרבה סוגיות שכרוכות שם, חזקת אורח חיים עברייני, דברים מאוד מאוד מורכבים, ואנחנו לומדים אותה על מנת לנסות ולגבש אותה ולהביא אותה לקריאה ראשונה לכאן, לכנסת, עוד במושב הנוכחי. שתי הצעות החוק שמתייחסות לחילוט רווחי סרסרות או רווחי זנות, של חבר הכנסת כץ וזאת שהוצמדה של חברת הכנסת רוזין, הן בעצם נגזרת מסוימת ואכן, גם הן נותנות כלי נוסף בידי רשויות אכיפת החוק. לכן ועדת שרים לחקיקה, שנדמה לי שבמקור דנה בהצעת החוק של חבר הכנסת כץ, לא הייתה בפניה הצעת החוק של חברת הכנסת רוזין, קיבלה החלטה לתמוך בקריאה הטרומית בלבד, ולאחר מכן להצמיד אותה להצעת החוק הממשלתית ולשלב אותה במהלך רחב יותר שנוגע לכל סוגיית החילוט. ככל שזה מקובל על המציעים, ואני מבין שזה מקובל על המציעים, עמדת הממשלה היא לתמוך בקריאה הטרומית בהצעות. תודה, השר גדעון סער. חבר הכנסת אבי מעוז ביקש להתנגד להצעה המוצמדת של חברת הכנסת מיכל רוזין. בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. אני שמח על הודעת השר. בקשתי להתנגד הייתה כי אני חושב, לא שאני חושב שההצעות הן לא טובות, ההצעות הן טובות מאוד והן רק שלב ראשון בדרך, ואני חשבתי להציע, ואני מקווה שזה יהיה בהצעת החוק הממשלתית שהשר אמר עכשיו שיגישו אותה, איגום כל הקרנות האלה שנמצאות במשרדי ממשלה שונים והקמת רשות אחת מטעם המדינה שתטפל בכל הנושא הזה ותקדם אותו הלאה. יישר כוח על ההצעות, אבל זה לא מספיק, צריך מעבר לזה. אני רוצה לנצל את הזמן שנשאר לי כדי לדבר קצת על מה שפורסם היום. היום פורסם סרטון של התנועה הרפורמית על מתווה הכותל, ואני רוצה לקרוא קצת מה שהם כותבים. מתווה הכותל שוב בכותרות, אבל את מי מעניין הכותל? הגעתן לשם פעם-פעמיים בחיים לאיזה בר-מצווה או טקס השבעה צבאית, אז למה שיעניין אתכן על מה כולם רבים? כי זה ממש לא רק הכותל. אי-יישום מתווה הכותל, כך כותבת התנועה הרפורמית, מרחיק מכולנו גם את התחבורה הציבורית בשבת וגם את הנישואים האזרחיים. מה הקשר בין הדברים? שאלה טובה. המאבק על מתווה הכותל הוא מאבק סימבולי, ואני מדלג, אז למה הכותל עכשיו שוב בכותרות? כי עכשיו יש הזדמנות שלא תחזור. יש לנו ממשלה ללא המפלגות החרדיות, כשראשי הסיעות שמרכיבות אותה, כמו לפיד, מיכאלי וליברמן מחויבים ומחויבות למתווה הכותל. אבל המתנגדים למתווה שוב מתחילים להשתולל. גם הם מבינים שברגע שהמונופול החרדי על הכותל יישבר, סוף-סוף אפשר יהיה לקדם נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת, ובאופן כללי להפחית את השליטה החרדית על החיים שלנו. ובכן, זה מה שאומרת במפורש התנועה הרפורמית. התנועה הרפורמית מסרסרת בכותל המערבי, המקום שהיום הוא הכי קדוש לעם היהודי שאפשר לגשת אליו. והתנועה הרפורמית, מה היא רוצה? היא באמת לא רוצה את מתווה הכותל. הכותל לא מעניין אותם. מה שהם רוצים לעשות פה  אתה שומע, חבר הכנסת ניר אורבך, חברת הכנסת עידית סילמן, מה שהם רוצים לעשות זה נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, ובקיצור מדינה שבה הדת מופרדת מהמדינה, מדינה בלי יהדות, מדינת כל אזרחיה. תתעוררו ותראו לאן אתם מובילים עם הממשלה שלכם. תודה. תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. המציעים, אתם רוצים להגיב? תודה. אז אנחנו עוברים להצבעה, קודם כול על הצעת החוק של חבר הכנסת רון כץ, חילוט רווחי סרסרות. נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון, חילוט רווחי סרסרות), התשפ"א 2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 31 בעד, אפס מתנגדים ונמנעים. ההצעה מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט. סליחה, סליחה, חברת הכנסת עידית סילמן הצביעה במקומו של חבר הכנסת אביר קארה בטעות, בתום לב. עוד פעם אביר קארה?  אני פשוט כאן בעד, רואה שם אביר קארה. אפשר לבדוק את זה רק? הכול בסדר. גם חבר הכנסת מאיר כהן לא הצביע. עוד פעם אביר קארה, אי-אפשר ככה. תודה. יש עוד הצבעה. חברי הכנסת, בואו נירגע קצת. ההצעה התקבלה והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. כספים, כספים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת מיכל רוזין, חילוט רווחי סרסרות. נא להצביע. היושב-ראש, ביקשתי כספים. כבר החלטנו. לא, לא שמעת אותי. לא, כבר עברנו. הכרזתי פעמיים. ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון, חילוט רווחי סרסרות), התשפ"א 2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 32 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ונמנעים. ההצעה השנייה, של חברת הכנסת מיכל רוזין, מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט. כספים. הוועדה למעמד האישה. מעמד האישה. למעמד האישה. אנחנו מתנגדים לכל הנושא הזה. גם המציעים בעד, היושב-ראש, גם המציעים בעד. אוקיי. אז ההצעה השנייה, של חברת הכנסת מיכל רוזין, תעבור לוועדת הכנסת והיא תחליט. גם הראשונה. לא, על הראשונה כבר הכרזתי ועברנו להצבעה. תודה לך, אופיר. אתה לא שמעת אותי, אתה יכול לבדוק את זה. אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום, הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה בפשיעה חקלאית, התשפ"ב 2022, של חבר הכנסת אופיר סופר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. עשר דקות, חבר הכנסת אופיר. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר ביקרתי בכפר ביר אל-מכסור. הלכתי לנחם את משפחתו של עמראן חוג'יראת ז"ל, ילד רך בשנים שנפגע מכדור תועה במהלך משחק בגן שעשועים בכפר. אני רוצה לומר לכם, חבריי, ואני בטוח שגם חלקכם נוהגים כך, שכשאני הולך לנחם אבלים חשוב לי להשתתף בצער המשפחה אך לא פחות מכך חשוב לי לחוות ולעמוד על הדברים מקרוב, להבין את עומק הבעיה, להבין את עומק הכאב ואת ההשלכות. חבריי חברי הכנסת, הפשיעה בחברה הערבית הפכה למכת מדינה. היא מן האתגרים הקשים, הכואבים והמסוכנים שרובצים לפתחנו. הפשיעה בחברה הערבית, גברתי יושבת-ראש הוועדה לביטחון הפנים, התפתחה לגידולי פרא, ואחת מזרועותיה של הפשיעה הערבית בחברה הערבית לצד הפרוטקשן היא הפשיעה החקלאית. הפשיעה החקלאית שמתבטאת בנזקים עצומים בסכומים שעוברים את הסכום של מיליארד ש"ח בשנה. כשאני מדבר על תופעת הפשיעה החקלאית אני מדבר על שני ענפים מרכזיים: האחד, גנבה והשני, נזק. כשחושבים על הגנבות מבינים מה תכליתן, תכליתן להביא כסף הביתה. חלילה, זה לא מצדיק את זה, אבל כשעומדים על הסוגיה של הנזקים, חברת הכנסת בן משה, צריך להבין מה התכלית. אנחנו מזהים כאן שתי מטרות: האחת היא גביית דמי חסות, שאנחנו מכירים, והשנייה, מאבק על קרקעות. מאבק על קרקעות מרעה, מאבק על קרקעות של מטעים, פשוט במלוא מובן המילה. זה מקבל לא אחת משמעות של מאבק לאומני שחותר תחת היאחזותה של מדינת ישראל באותן קרקעות בשטחים הפתוחים. חבריי חברי הכנסת, לגופו של החוק ולגופו של עניין, ראשית, בהזדמנות זו אני רוצה להודות לשר המשפטים על עבודה משותפת ומאומצת ופרודוקטיבית ואיכותית סביב כתיבת החוק. אני רוצה להסביר משהו ברציונל: ההתמודדות עם הפשיעה החקלאית עוסקת בהפללה ובענישה שמטרותיהן בסוף לייצר הרתעה. החוק לא עוסק בהפללה אלא עוסק בעיקר בענישה. החוק קובע כי יבוצע חילוט ברכושם של העבריינים בשווי נזק או בשווי גנבה ללא הגבלת סכום. בעצם מרגע הגשת כתב האישום תתבצע תפיסה של הרכוש, ובהינתן פסק דין יבוצע החילוט, ובעצם בסכום הכסף הזה יוכל להיות מפוצה החקלאי שהוסב לו הנזק. אני רוצה לספר לכם שלפני כחודשיים ביקרתי במטע מנגו במעלה גמלא, נזק של מאות אלפי שקלים, עשרות דונמים שנעקרו במטע צעיר בן שנה. שוחחתי אתמול עם החקלאי, איך הוא עומד, איך הוא מתמודד? כמובן, אין לו שום פיצוי ושום דבר  מי זה החקלאי? מאיפה הוא בא? ממעלה גמלא. אני יודעת מי זה, בנסקי? כן. אני מכיר את התהליך שאתם עושים מול משרד החקלאות, אנחנו באמת,  אני אומר שכרגע בשלב זה לא מצליחים לתת לו מענה. אני רוצה לומר, בשביל לשמור על הרצף של הדברים, שהחוק הזה, לבד מההיבט של ההרתעה שהוא עושה כלפי אותם מפגעים עבריינים  וצריך לומר שבמקרה הזה ספציפית הייתה כאן ממש רשלנות, כיוון שהתריעו עבריינים באותו יום, לאחר שבוצעה הריסה בשטח הסמוך, הם אמרו, אנחנו נגבה על זה תג מחיר. לא עברו 12 שעות וכבר בלילה הם עקרו את המטעים. נכון. אז החוק הזה, בסופו של דבר, מעבר להרתעה של העבריינים, גם מאפשר לגבות סכום כסף שיסייע לחקלאים בשיקומם. חבריי חברי הכנסת, משחר ימיה של הציונות החקלאות היוותה נקודת מפגש של הסכסוך הערבי-ישראלי. זה היה בתחילת המאה הקודמת טרם הקמתה של מדינת ישראל, ולצערי נמשך גם בימים אלה. החקלאות נחשבה לחוד החנית של ההתיישבות, הייתה ביטוי לחלוציות ולציונות, זאת שידעה להתמודד עם פגעי מזג האוויר ולהפריח אדמות טרשים, אבל היא ידעה גם להתמודד ולסמן גבולות להתיישבות ולהתמודד עם מי שמערער על זכות קיומנו בארץ הזאת. מעולם, חברת הכנסת בן ארי, לא הייתה מחלוקת אם התיישבות בכפר גלעדי או בבית הדסה היא ציונות. היה ברור לכולם שהתיישבות בכפר גלעדי ובבית הדסה זו ציונות. הייתה מחלוקת כמה להעמיק את הציונות, כמה להעמיק את ההיאחזות שקובעת וקבעה את גבולותיה של מדינת ישראל. זאת הייתה נקודת המחלוקת. את הצעת החוק הזאת אני מגיש גם עם חברי חבר הכנסת רם בן ברק. הוא איש התיישבות ואיש ביטחון, ולאחרונה ביקרתי במקום מושבו בנהלל. יצא לי להיפגש עם אחת המשפחות המייסדות בנהלל. הלכתי לשם לבקר בעקבות תחום עיסוקי לסייע ללוחם שנפגע. פנו אליי מהמשפחה בנהלל, זאת הייתה תכלית המפגש. המפגש עצמו היה מאוד מרגש. אבל אני רוצה לומר לכם שמהעמק יצאתי עם אוויר פסגות. יצאתי עם אוויר פסגות כי פגשתי את מייסדי נהלל, פגשתי את אנשי ההתיישבות העובדת. לא שאלתי מהן העמדות הפוליטיות שלהם, וגם הנחתי שהן שונות משלי. כאן אני רוצה לפנות לחבריי בשמאל הציוני: בואו נזכיר לכולנו מהי תכליתה של מדינת ישראל, למה היא קמה, להוות לבית לאומי לעם היהודי. וכשהנהגת רע"מ מדברת על הנרטיב הפלסטיני, ואומרת רע"מ זה הנגב, אל תתבלבלו במילים, זה לא מתכתב עם חזונו של בן-גוריון. כשרע"מ אומרת, רע"מ זה הנגב, וקדמת הבמה שלה היא הנרטיב הפלסטיני, זהו נרטיב אנטי-ציוני. מנסור דואג לנגב לא בקטע של פלסטין, הוא דואג לנגב בקטע של הבדואים. אתה, מנסור שהוא בכלל לא, ואני רוצה לפנות בעיקר לחבריי מיש עתיד: בואו לא נגדיר את הציונות מחדש, בואו לא נעוות את עולם הערכים שעליו גדלנו. גם אם הוא שונה במקצת, בבסיסו הוא אותו בסיס. בשנים האחרונות נפטר חיים גורי, שהיה משורר, לוחם ומפקד, ומתנגד לכיבוש. נכון, נכון, בסדר. ולאחרונה נפטר יורם טהרלב, שהתחיל ככתב גיליון במחנה גדנ"ע  מזכיר לי משהו, אבל שניהם היו ענקי רוח, שהשפיעו גם עליי כמו על ישראלים רבים. גם אני, עת שצעדתי עם פקודיי, זמזמתי את שיריהם מעוררי ההשראה. אין ספור המילים שכתבו היו לנכסי צאן ברזל של החברה הישראלית. מילותיהם מיוסדות על אדני פז ולא מנותקות משורשי הציונות. בואו, במסגרת השותפויות הפוליטיות, לא נאבד את זה, לא נאבד מה תכליתנו כאן וציונות מהי. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת אופיר סופר. ישיב שר המשפטים גדעון סער. מה עם התנגדות? אתה מתנגד? אחרי זה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה בפשיעה חקלאית של חבר הכנסת אופיר סופר ואחרים מבקשת להרחיב את האפשרות לחילוט רכוש בעבירות שונות הנוגעות לפשיעה החקלאית. ההצעה מרחיבה את הכלים העומדים לרשות מערכת אכיפת החוק בהתמודדות עם פשיעה חקלאית, תופעה חמורה שגורמת נזקים רבים לחקלאים ולחקלאות, תוך הרחבת כלי האכיפה הכלכלית ביחס לעבירות בתחום זה. לצד הרחבת אפשרות החילוט בעבירות פשיעה חקלאית, בהצעה מוצע גם, אפשר לדבר למיקרופון? לא שומעים אותך. כן, אנחנו בקושי שומעים אותך. ואנחנו מקשיבים. בהצעה מוצע גם הסדר שיאפשר לבתי המשפט להורות על העברת רכוש שחולט בהליך הפלילי לנפגעי העבירה, על מנת לסייע להם לקבל בהקדם פיצויים, שנפסקו להם בהליך פלילי או סעדים אחרים המגיעים להם. אני רוצה להזכיר, וגם אמרתי את זה קודם, שבימים אלה הובאה לשולחני הצעת חוק ממשלתית מקיפה וכוללת שגובשה במשרדי לעניין חילוט תקבולי עבירה, שנועדה ליצור הסדר אחיד ומקיף יותר ביחס לחילוט תקבולי עבירה בכלל העבירות. הצעה זאת צפויה להרחיב את סמכויות החילוט בכל הנוגע לתקבולי עבירה ולכלול הסדר שיאפשר העברת רכוש שחולט לנפגעי עבירה. סוכם שהצעת חוק פרטית זו, שנוגעת לחילוט בעבירות הקשורות בפשיעה חקלאית, שזה באמת נגע חמור ביותר ואנחנו צריכים לשפר את יכולות ההתמודדות איתו, תקודם בכפוף ובהצמדה להצעת החוק הממשלתית שציינתי. נוכח זאת, הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה הטרומית בלבד, לקראת הצמדתה בהמשך להצעה הממשלתית בנושא. תודה. תודה, השר גדעון סער. ביקש להתנגד, חבר הכנסת עופר כסיף. שלוש דקות, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כשנתיים סיפרתי את הסיפור הבא, שהוא עוד פעם רלוונטי. הסיפור הולך כך: בזמנו הצאר אלכסנדר הגדול העמיד לדין שודד, פיראט, שודד ים. והשודד ים אמר: כשאתה שודד סירה אחת קוראים לך פיראט, כשיש לך צי שאיתו אתה שודד ארצות שלמות, קוראים לך אלכסנדר הגדול. עכשיו, למה אני אומר את זה? כי השאלה היא מהי פשיעה חקלאית. בפרפרזה על אותו סיפור על אלכסנדר, המדינה, שהיא השודדת הגדולה ביותר, בעיקר מאזרחיה הערבים הפלסטינים, לטובת יהודים, אתה מדבר בכנסת ישראל, לא ברמאללה. את, תשתקי כבר עם הצרחות תרנגולת שלך. תלך לרמאללה, תכפיש את מדינת ישראל, תני לו להשלים. תפסיקי לבלבל את המוח. זה בושה שאתה עומד שם בכלל. בושה, זה מה שאתה. חוץ מלצרוח לא מסוגלת לעשות כלום. לא פה. אני מבקש שהזמן לא יהיה על חשבוני, ההפרעות האלה. ברור שעל חשבונך. מירב. עכשיו, אותו הדבר פה. כי מהי ההגדרה של פשיעה חקלאית? שרפת שדות בידי מתנחבלים זו לא פשיעה חקלאית. עקירת עצים של פלסטינים זו לא פשיעה חקלאית. גם רצח של חדי-קרן. גזל של אדמות על ידי המדינה זה לא פשיעה חקלאית. גם רצח של חדי-קרן. כי זה לא קיים, כי זה לא קיים. אתה בושה. טוב, חברי הכנסת שמחה רוטמן ומירב בן ארי, בבקשה, תירגעו. מה זאת פשיעה חקלאית? כאשר אתה,  עני ואביון ונלחם על חייך, קוראים לך פושע חקלאי. כאשר אתה מדינה שגוזלת אדמות, קוראים לך מדינת ישראל. עכשיו, אין דבר כזה פושע חקלאי, תתבייש לך שאתה מדבר על החקלאים, אתה בושה, בושה שאתה יושב בכנסת. תתבייש. אלה אנשים שמעבדים את האדמות שלהם. אתה מוכן להשתיק את התרנגולת? חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, תירגעי. לא ראוי איך שאתה מדבר, לא ראוי שהיא מפריעה וצורחת. אבל מה שאמרת לא ראוי. לא ראוי שאתה אומר על חקלאים שהם פושעים. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. עכשיו, זה לא מפתיע שגזען פתולוגי כמו אופיר סופר מעלה את זה. לפחות לזכותו ייאמר שהוא אמר דבר אחד אמיתי: שהרציונל הוא הציונות. גזל ושוד אדמות ערביות זה האלף-בית של הציונות. רק מפתיע, שלא לומר מרתיח, שחברי כנסת ערבים פלסטינים מצביעים בעד חוק כזה. מה שאני רוצה עוד להגיד הוא שהעליונות היהודית, שהיא בסיס השוד הממוסד, היא חלק מהמשיחיות של בן-גוריון. אתם יודעים, בן-גוריון אמר: אין אלוהים אבל הוא הבטיח לנו את הארץ. זאת המשיחיות שעליה מדובר. החוק הנקלה הזה והחוק הנבזי, שיעלה כאן כנראה בסוף היום, חוק להסדרת מגורים, מה שנקרא, בשטחי מרעה, אלה בעצם שני צדדים של אותו המטבע. מחד, יד קשה נגד האזרחים הערבים, שרק אותם מאשימים בפשיעה חקלאית, מצד שני, לגיטימציה לשוד קרקעות למען יהודים, מה שנקרא חוות יחידים. אפרטהייד מוחלט, בושה וחרפה. אני קורא לחברי רע"מ ומרצ לא לתת יד לחוקים הנפשעים האלה. אתם אלה שתיזכרו לדיראון עולם. לא קשקשנים כמו מירב בן ארי ולא הגזענים. הוא הזכיר את השם שלי, אני רוצה להגיב עכשיו. אני רוצה להגיב לחצוף הזה. אתה בושה שאתה יושב בכנסת. חברת הכנסת מירב בן ארי, תירגעי. תגישי בקשה כתובה, בבקשה. תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. אנחנו עוברים, אתה רוצה להגיב? בבקשה. מחבל, מחבל, לך לסוריה. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. תענה לו, לבושה הזה, לבושה וחרפה הזה. אני רוצה להשתמש, הוא קרא, תגידי, תגידי. הוא קרא לי "תרנגולת". טוב שלא קרא לי "פרה", כי זה פשיעה חקלאית. תגידי, תגידי, לא שמענו, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אל תדאג, אני אדבר. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. ככה מדברים לחברת כנסת? ככה מדברים? מירב. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, קודם כול אני רוצה להזכיר לך שהייתי בין הבודדים שהספיקו לראות את הציוץ השפל שלך בשבוע שעבר, רק לא הספיקו לעשות צילום מסך. אם אתה גבר, מה שנקרא, אז תעלה אותו, תכתוב אותו. פשוט ציוץ של טרוריסט, של תומך טרור, של חותר תחת הקמתה של מדינת ישראל. תהיה גבר ותעלה אותו. תעלה אותו כלשונו, למה מחקת אותו? זה מה שאתה עושה פה בפרלמנט? נלחם נגד מדינת ישראל? תהיה גבר ותעלה אותו. חתיכת שפל, תתבייש. אפס, זה מה שאתה. אפס, אפס, אפס. זה מה שאתה. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת רם בן ברק, הזכרתי כאן לפני כן, כשלא היית, את הביקור שלי בנהלל. אמרתי שיצאתי מהעמק, אבל יצאתי מהעמק עם אוויר פסגות, ולא רק בגלל הסוגיה הספציפית שטיפלתי בה אלא בגלל שהרגשתי שאני פוגש את מייסדי ההתיישבות העובדת, את אותה ציונות, את אותו עולם ערכים שאנחנו מתגעגעים אליו. ואני אומר את זה, לצערי, בעקבות הדברים הקשים שנאמרו השבוע, ודי לחכימא ברמיזא. אני אומר גם שאסור לנו להתבלבל, כי אם אנחנו נתבלבל ונשכח מהי תכליתו של העם היהודי, למה שבנו להקים את הבית הלאומי פה במדינת ישראל, אז אנחנו נאבד את כל הזהות שלנו. עכשיו, מה שהיה כאן, מופע האימים של חבר הכנסת ששכחתי את שמו, ואולי טוב שכך, זה פשוט דוגמה לאובדן זהות ערכי. הבסיס שלנו, של השמאל הציוני ושל הימין, הוא אותו בסיס. אסור לנו להתבלבל, אסור לנו לקחת את השפה ואת הלקסיקון למחוזות שלא התכוונו להם. כן, הזכרתי את ענקי הרוח, את חיים גורי ואת יורם טהרלב, שמבחינתי הם היו דמויות מעוררות השראה. צר לי, צר לי על הדברים שנאמרו השבוע, ואני כן מצפה שמישהו שמתיימר להנהיג מתישהו את מדינת ישראל וכיום הוא פניה החיצוניים של מדינת ישראל, יתנצל על הדברים. ברור לי שזה לא מייצג לא אותך, לא את חברת הכנסת בן ארי, לא את סגן השר סגלוביץ' ולא חברים אחרים ביש עתיד. תודה רבה. תודה, חבר כנסת אופיר סופר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה בפשיעה חקלאית, של חבר הכנסת אופיר סופר. נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה בפשיעה חקלאית, התשפ"ב 2022, לוועדת ביטחון הפנים נתקבלה. 41 בעד, חמישה חברי הכנסת מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה התקבלה ועוברת להמשך דיון בוועדת, ביטחון הפנים. אוקיי. הוא הציע לביטחון הפנים. אז היא תעבור, מקובל? אז היא עוברת לוועדת ביטחון הפנים. הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, חמש דקות. מה?  בעד. נגד. אוקיי. הכרזנו. בסדר. יירשם לפרוטוקול: חברת הכנסת אורלי לוי, נגד? בעד, בעד. חבר הכנסת איימן עודה, נגד. חברת הכנסת מיכל שיר, בעד. זה לפרוטוקול. לפרוטוקול. וגם גלית בעד. גלית דיסטל בעד. זה לפרוטוקול. בבקשה, מירב. חמש דקות, גברתי. תודה, אדוני. אני אדבר קצר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד משהו, זה עובד, ברמה הלאומית וברמה האישית.  רגע. אני רואה שיש כאן קשב, אז אני רוצה להגיד לך משהו. כל יום שאתה יושב בו בכנסת הזאת זו בושה למדינה. זו בושה שנבחרת. אתה צריך מכאן לעבור לפרלמנט ברמאללה.  שם המקום שלך. לא, לא. אסור. אתה לא תדבר על חקלאי ישראל. אסור למחוא, מה קרה לך? של נעליך כשאתה מדבר על האנשים האלה, של. מי אתה בכלל? אלו אנשים שכל החיים מגשימים בשביל המדינה הזאת.  אתה יושב פה ורק עושה נזק. אבל אל תדאג, אנחנו בקואליציה ובאופוזיציה לא ניתן יד, אם אתה חושב שחקלאי ישראל, שהם האנשים הכי טובים שיש במדינה הזאת, אתה תקרא להם פושעים. אתה בושה. וברמה האישית, אני אגיד לך משהו. יש לי כאן כמה שנים של חקיקה ועבודה פרלמנטרית משותפת. מי אתה שתדבר אליי בצורה כזאת? הופה. הופה. איך אתה לא מתבייש? אני מתבייש שאת כאן. שוביניסט. מיזוגן. אני מתבייש, אתה תקרא לי, ותגיד ליושב-ראש שיפסיק את התרנגולת הזאת? את מייצגת פמיניזם, את? את מייצגת את הפמיניזם? את לא מתביישת? אתה בושה.  ואני אעשה כל מה שאפשר, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שב, בבקשה.  כל מה שאפשר כדי שיום אחד אתה לא תהיה פה. אתה לא תקרא לי ככה. אתה לא תקרא לאף אישה פה תרנגולת. את, בושה. מיזוגן. שוביניסט, גזען ושונא ישראל. כל יום שאתה בכנסת הזאת זו בושה.  בושה וחרפה. כל הכבוד. תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חברי הכנסת, זה לא ראוי למחוא כפיים.  אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום, הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, 2021. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. עשר דקות, גברתי. אדוני היושב-ראש, שומעים? לא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת איתמר בן גביר, נא לשבת בשקט. לשבת. בשנים האחרונות החקלאים עוברים מסכת ייסורים בכל מה שקשור להגנה ושמירה על הקניין שלהם, על האדמות שלהם ועל התוצרת שלהם, החל בדרישות פרוטקשן וכלה בגנבת ציוד ותוצרת, אם אפשר להגביר את המיקרופון, בבקשה. הם לא שומעים. כן. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. מנהלי הסיעות. בשנים האחרונות החקלאים עוברים מסכת ייסורים בכל מה שקשור להגנה ושמירה על הקניין שלהם, על האדמות שלהם ועל התוצרת שלהם, החל בדרישות פרוטקשן וכלה בגנבת ציוד ותוצרת. החקלאים קורסים ופושטים את הרגל משום שהמשטרה לא מצליחה למגר את התופעה של פשיעה חקלאית. אנחנו עובדים בחודשים האחרונים על מתן כלים משפטיים ומשטרתיים על מנת שגורמי אכיפת החוק ומערכת המשפט יוכלו לפעול למיגור התופעה האלימה הזו. כך, למשל, קידמנו את חוק עונשי מינימום ואת הגדרת הפרוטקשן, שמוכר היטב לחקלאים. אך אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהוואקום שנוצר בשטח, במטרה להגן על רכושם ועל עבודתם, מילאו אותו אותם חקלאים, אשר נכחו בשטח לילות שלמים במארבים, ברדיפה אחר אותם פושעים, ולא פעם חוו אפילו פגיעה פיזית, אישית, לאותו ואקום נכנס ארגון השומר החדש, שעושה עבודת קודש של ממש בכל הקשור להגנה על שטחי ישראל, ובעיקר למען ההגנה על החקלאות. הצעת החוק הזו באה לתת את הכלים לאותם חקלאים וארגונים, שנאלצים לעשות משמרות ליליות לעיתים בתנאי מזג אוויר לא פשוטים, בקור ובגשם. עלינו לאפשר להם להקים מבנה בשטח שבו יוכלו לשכון בתנאים הגונים. הצעת החוק הזו, למעשה, קובעת שאותם רועים ובעלי עדרי בקר ששומרים על אלפי דונמים של מדינת ישראל, יוכלו להקים מבנה למגורים, צנוע, שבו ישהו בזמן שמירה על עדרי הצאן והבקר שלהם. אותם חקלאים לא רק שומרים על המרעה שלהם ועל הרכוש שלהם, שלעיתים קרובות נגנב ומביא לפגיעה כלכלית קשה ולעלויות של פשוט מאות אלפי שקלים, הם גם שומרים על אלפי דונמים של אדמות מדינה, שללא המרעה היו פשוט מופקרות ונדונות להשתלטות בלתי חוקית. הצעת החוק הזו באה לתת גב וגיבוי לאותם חקלאים, לאותם אנשים ציונים ששומרים על המדינה ועל הגבולות, ולאותת להם שאנחנו לצידם, שאנחנו מחזקים אותם בתקופה הקשה הזו ונותנים להם תמיכה מלאה. הצעת החוק הזו, כמו גם הצעת החוק הקודמת, של חבר הכנסת אופיר סופר על חילוט תקבולי עבירה בפשיעה החקלאית, שהעברנו עכשיו, קובעות כי החקלאים נמצאים בסדר העדיפויות של הקואליציה הנוכחית. אנחנו מעוניינים לשמור על מפעל החיים של החקלאים במדינת ישראל. החקלאות היא הישראליות במיטבה, ואנחנו צריכים לעזור לחקלאים להמשיך ולהתקיים. אבקש את תמיכתכם באישור הצעת החוק הזו. אני רוצה להודות לשר החקלאות עודד פורר, שתומך בהצעה, לשר הבינוי והשיכון זאב אלקין ולשר המשפטים גדעון סער. תודה רבה. תודה, חברת הכנסת שרן השכל. ישיב השר עודד פורר, שר החקלאות ופיתוח הכפר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני לא יכול לעבור לסדר-היום על ההערות של חבר הכנסת כסיף, שהעיר כאן קודם לחברת הכנסת מירב בן ארי. די שרק אצטט מהדברים שאמרתי בבקשה לפסילת מועמדותו של חבר הכנסת כסיף לכנסת ישראל, אגב, פסילה שאושרה על ידי ועדת הבחירות המרכזית. אני לא אחזור על הציטוטים הנבזיים שלו, שבגינם טענתי שהוא לא יכול להיכנס לתוך הכנסת, אבל על מה שסיכמתי בדבריי בפני ועדת הבחירות המרכזית אז. אמרתי שוועדת הבחירות המרכזית צריכה להגיד על האמירות מעין אלו: לא בבית ספרנו. הדברים שאמר כאן חבר הכנסת כסיף ברמה האישית כלפי חברת הכנסת מירב בן ארי זה בדיוק לא בבית ספרנו. אני חושב שאנחנו רואים עד כמה הייתה מוצדקת הפסילה שאנחנו השגנו אז בוועדת הבחירות המרכזית. אני לא מצפה מפשיסטים. אין לי ציפיות ממך. הצעת החוק הזו, אפשר, טוב. הצעת החוק הזו להסדרת מגורים בשטחי מרעה נועדה להסדיר את מגורי הרועים בשטחי מרעה לצורך שמירה על מקרקעי הציבור, ובכלל זה על השטחים הפתוחים והיערות. הסדרת מגורי הרועים תיעשה על ידי אישור מבנים קיימים, שמשמשים למגורי רועים, בלב שטחים פתוחים. מדובר בהצעת חוק מהמוצדקות שהבאנו לכאן. אפשר? אני יכול לרדת? תודה רבה. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי ביקש להתנגד. בבקשה. כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, זה עוד חוק ציוני פרופר. חוק ציוני?  זו מדינה יהודית בארץ ישראל. הקול הוא קול של שרן השכל, אבל זה חוק של סמוטריץ'.  מדינה יהודית בארץ ישראל, זה חוק של חוות בודדים, זה חוק של חוות יחידים, זאת מדינה ציונית. ברוך הבא,  של אלפי דונם. אני לא בא אלייך בטענות, מירב, אתה תגנה את איך שהוא מדבר אליי.  אבל אני בא בטענות ליושב-ראש של הישיבה. שנייה. שנייה. זו מדינה ציונית. אם לא מתאים לך, כשאת אומרת, שרן, שהחקלאים נמצאים  תשמעו: החקלאים נמצאים בסדר העדיפות של הקואליציה הזאת. איזה קואליציה זו, מנסור? אתה לא חייב להישאר פה, לא חייב.  זה קואליציה שנותנת לחקלאים ולחקלאות היהודית בלבד. איפה החקלאות הערבית? מה,  שמישהו, חקלאי, בונה סככה, מאזן גנאים, בונה סככה באל-בטוף, על מה, בונה סככה חקלאית, והוא מקבל קנס לפי חוק קמיניץ, של מאות אלפי שקלים, הוא מקבל צו הריסה. חוק קמיניץ חל על יהודים. חוק קמיניץ חל על יהודים, על מה אתם מדברים? אתם מגינים על שטחי מרעה? אתם מדברים על שטחי מרעה כשהתנאי הוא שהוא צריך 2,000 דונם. 2,000 דונם אתם נותנים לו, לאותו חקלאי, לאותו רועה צאן.  אתה לא מכיר את החוק, אתה סתם עולה לצעוק, מה עם רועה הצאן בנגב? אתה לא קורא את החוק הזה. אני קורא. את לא קוראת את החוק. את לא קוראת את החוק.  תקראי מה קרה בחוק, תקראי ותשמעי. אדוני היושב-ראש, 20 שנה הרשימה המשותפת לא עשתה כלום. תשמעו כולכם. חבר הכנסת אביר קארה, בוא נירגע קצת. תשמעו. אביר קארה, סגן השר, תשמע מה אומר החוק.  המצביעים שלכם. פעם אחת, אדוני היושב-ראש, אני מבקש, אדוני שר החקלאות, כתוב,  כתוב: "החל ביום פרסומו של חוק זה יעוכבו לתקופה של שנתיים הליכי אכיפה ופיקוח, המתנהלים לגבי מבנים קיימים". יש פה הכשרה של בנייה בלתי חוקית.  יש פה הכשרה של בנייה בלתי חוקית,  על מה אתה מדבר, יא אדוני שר החקלאות? הינה, כתוב,  מה אתה קורא, טוב, חברת הכנסת מירב, בואי נירגע. אם החוק הזה,  שרועה את נחלתו, את הצאן שלו, מותר לו להיות שם, וחקלאי באל-בטוף, לא מותר לו? חקלאי על הקרקע שלו? אני שואל אותך, שר החקלאות, חקלאי מאל-בטוף שבונה סככה על הקרקע הפרטית שלו, והוא רוצה לפתח את החקלאות, הוא רוצה לפתח את החקלאות שלו, זה אסור?  למה אתם נותנים לו קנסות? אתם נותנים קנסות.  אני אענה לך. אני אענה לך. תפסיק לצעוק. רם בן ברק, אתה נותן קנסות במאות אלפי שקלים. סככה חקלאית, באל-בטוף אסור.  מותר. למה אתה צועק? למה אתה צועק? מרעה בנגב, אתם גורפים, אתם משמידים את היבולים החקלאיים בנגב. על מה אתם מדברים? אתה לא רוצה לשמוע, לא אכפת לך. אדוני היושב-ראש, אני אומר לך: אם החוק הזה יעבור, גם אם אתם תתנגדו וזה יעבור בקולות האופוזיציה, מה ההבדל בין זה לבין חוק האזרחות? מה ההבדל? חבל שחוק האזרחות לא עבר גם.  אתם צריכים לבוא ולהגיד שאם החוק הזה יעבור, זה נגד אדמות בנגב, נגד אדמות בגולן הכבוש, הסורי. גם חוק האזרחות צריך לעבור. גם חוק האזרחות צריך לעבור, חבר הכנסת אביר קארה, תירגע. זו אחריותכם המלאה. תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, של חברת הכנסת שרן השכל. נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ב 2021, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. 57 חברי כנסת בעד, תשעה חברי כנסת מתנגדים. ההצעה מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת הפנים, בהתאם לייעוץ המשפטי. אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום, הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (הגברת ההגנה על עצים בוגרים), התשפ"ב 2021, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.  לא. הייעוץ המשפטי שינה את זה.  אבל כבר הכרזנו על זה. כבר הכרזנו על זה. כבר הכרזנו על זה. לא, לא. אבל נאמר גם מהאופוזיציה שהם דורשים. היא צעקה, אני צעקתי לך "כלכלה", אני צעקתי לך, אתה לא שמעת אותי. זה שאתה לא מקשיב לי זה עניין שלך. הוועדה לביטחון פנים ואני, בבקשה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אני גם התקדמתי, כי אתה ממשיך לדבר, ואני אומרת את זה. מנסור, סליחה, אנחנו אמרנו "כלכלה" כבר עברנו לסעיף הבא על סדר-היום. תודה רבה. אוקיי, אז חבר הכנסת צביקה האוזר תומך? הצביע בעד, למרות הכול. הוועדה. אז אם לא, אז להעביר לוועדת הכנסת. שרן, בסדר. לא, אבל אתה צריך להכריז על זה. תודיע. תודיע. אנחנו כבר, הייעוץ המשפטי קבע לוועדת הפנים, והכרזתי, ועברתי לסעיף הבא על סדר-היום. לא, אנחנו אמרנו לוועדת כלכלה, וזה לא בסדר, אבל אני, והמשכת. בבקשה, יוראי. בבקשה. מה זה הדבר הזה? זו אלימות, מה שאתה עושה. זה לא יכול להיות, זו אלימות, אפילו לא הרמת את הראש. צביקה עמד והרים יד כדי להגיד לשנות את ההצבעה. בסדר. בבקשה, יוראי. אי-אפשר ככה. לא, התחיל. הוא התעלם מכל מה שצעקו לו.  לא, בסדר, אבל הוא התעלם מהכול, וזו עוד הוכחה לעוד משהו שהוא התעלם ממנו, וצריך להגיד עכשיו שזה הולך לוועדת הכנסת. בבקשה. עשר דקות. תודה. תודה רבה. אדוני, מנסור אני מבקשת שתכריז, לכל הפחות, להעביר את זה לוועדת הכנסת. שרן, כבר עברנו. לא. אנחנו אמרנו את זה. בסדר. זה לא יכול להיות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את הדברים שלי היום אני בוחר לפתוח בכמה מילים מספר הילדים המוכר, "העץ הנדיב" מנסור, לא מתנהגים ככה, בסדר, שרן. בסדר.  מאת של סילברסטיין, שמספר על נתינה של עץ לילד, נתינה שהיא ללא תנאי. יוראי, לא שומעים. שוב, חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. להגביר את המיקרופונים. בבקשה. אני חוזר שוב. את הדברים שלי אני מבקש לפתוח בכמה מילים מספר הילדים המוכר "העץ הנדיב", מאת של סילברשטיין, שמספר על נתינה של עץ ילד, נתינה שהיא ללא תנאי. העץ הוא מקור החיים עבור הילד, הוא אוכל מפירותיו, נעזר בו כדי לקבל צל ועושה שימוש בו ובענפיו. לבסוף הילד חוזר אל העץ, והעץ אומר לו ככה: "'אני מצטער, ילד', אמר העץ, 'אבל לא נשאר לי שום דבר לתת לך. התפוחים שלי כבר אינם'". הילד משיב לו כך: "'השיניים שלי יותר מדי חלשות בשביל תפוחים'. 'הענפים שלי כבר אינם', אמר העץ, 'יותר לא תוכל להתנדנד עליהם'. 'אני יותר מדי זקן בשביל להתנדנד על ענפים', אמר הילד. 'הגזע שלי כבר איננו, השיב העץ, לא תוכל לטפס'. 'אני יותר מידי עייף בשביל לטפס', אמר הילד. 'אני מצטער', אמר העץ, 'הלוואי שיכולתי לתת לך משהו אבל לא נשאר לי כלום, אני סתם גזע כרות וזקן'", אני מתנצל. בסיפור, כמו בחיים עצמם, הטבע לא מונע מאיתנו לקחת ממנו מה שנרצה, אפילו הכול, ולכן המסר שבוקע מהספר הזה הוא שעלינו להיות חכמים, מאופקים, זהירים ביחס שלנו לטבע. האם אנחנו מיישמים תובנה זו? לא בטוח. לא בטוח בכלל. החיים המודרניים על כדור הארץ גובים מהטבע מחיר כבד, כבד מאוד, וכמו בסיפור, העצים יכולים להיות חלק קריטי מהפתרונות שלנו למשברים הקרובים אם רק נדע להתייחס אליהם בכבוד הראוי. בזמן שאנחנו, בני האדם, מגבירים את פליטות הפחמן ופוגעים בכדור הארץ, עצים הם חלק מהפתרון הקריטי למשבר האקלים. הם סופחים פחמן מהאוויר, לוכדים מזהמים כמו חנקן דו-חמצני ומזהמים שנפלטים מהתחבורה, הם מאיטים אקטיבית את החרפת המשבר. חברות וחברים, עץ בוגר אחד מנקה, מסנן ומטהר 100,000 מ"ק של אוויר מזוהם מדי שנה. עץ אחד מייצר 700 ק"ג חמצן וקולט 20 טון של פחמן דו-חמצני. עץ אחד מסייע להורדת טמפרטורה בסביבתו בקיץ בין ארבע לחמש מעלות, ומערכת שורשים של עצים בוגרים עשויה להיות גורם ממתן באופן משמעותי לרעידות אדמה. העצים גם משמשים בית לבעלי חיים רבים. עץ בוגר אלון אחד, לדוגמה, יכול לשמש בית ל-500 מינים שונים של בעלי חיים. בעידן של הכחדת מינים המונית, המתרחשת בין היתר בשל צמצום שטחי המחיה והמרעה של בעלי החיים לטובת פרויקטים של בינוי ופיתוח, שתילת עצים מספקת לא רק הגנה לבני האדם אלא גם בית וביטחון לבעלי החיים. ועדיין, בשנה האחרונה נכרתו בישראל יותר מרבע מיליון עצים, מתוכם 50,000 בשטחים העירוניים, בערים ובמועצות המקומיות שלנו. תוסיפו על זה את עשרות אלפי העצים שנשרפו באסונות שחווינו בשנים האחרונות ותגיעו למספרים בלתי נתפסים. אם המצב הזה יימשך, אנחנו עלולים לכרות ולכרות עד שיום אחד נתעורר ונגלה שיצאנו קירחים מכל הכיוונים. כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים בימים שבהם שינויי האקלים מכים בישראל ובעולם. גלי חום, שרפות משתוללות ושיטפונות ברחבי העולם הם רק חלק קטן מהסממנים של אותו משבר, משבר שמאיים על החיים שלנו ועל עתידם של הדורות הבאים. חברות וחברים, עצים הם חלק בלתי נפרד מהפתרון למשבר האקלים, ולכן הגנה עליהם היא חלק קריטי בהתמודדות איתו. הצעת החוק הזאת, שניסחתי בשיתוף פעולה עם ארגון אדם טבע ודין ושהתשתית שלה הונחה על שולחן כנסות קודמות בידי חברות הכנסת לשעבר יעל גרמן ומיקי חיימוביץ', משפרת את ההגנה על עצים בישראל. בשנים האחרונות אנחנו נתקלים שוב ושוב במקרים שבהם נכרתים עצים ללא הצדקה נראית לעין או במקרים שבהם שיקולי ההגנה על עצים לא מובאים בחשבון בצורה מקיפה כשמגבשים תוכניות פיתוח. ההצעה מגבירה את השקיפות, היא מטייבת את הליכי הרגולציה בכל מה שקשור להליכי תכנון ובנייה, והיא מקימה קרן פיצוי סביבתי שכל מטרתה היא לוודא שהעצים הבוגרים מקבלים את ההגנה הדרושה להם ונוטעת עצים חדשים. תבינו, חברות וחברים, בשנים האחרונות הוגשו ערעורים בערך על 2% מרישיונות הכריתה. 2%. מה זה אומר, זה אומר שלאזרחי ישראל לא אכפת שכורתים עצים במדינה? לא בהכרח. הם פשוט לא מודעים להליך כריתת העצים עד לרגע שבו הכורת נמצא מחוץ לבית שלהם ומאיים על החורשה האהובה שלהם. הצעת החוק שאני מביא בפניכם היום מגבירה את השקיפות בפני הציבור ומגבירה את מעורבות הציבור בהגנה על עצים בסכנה. היא תצמצם מצבים אבסורדיים שבהם אדם פוגש הליך כריתה של חורשה ליד הבית שלו רק כשהכורתים יגיעו לכרות. היא תחייב להציב שלט בשטח שבו צפויים להיכרת או להיפגע עצים, כדי לאפשר לתושבים להכיר את הסיטואציה ולערער אם ירצו. מעבר לכך, בעל הרישיון יידרש להחזיקו ולהציגו לפקח או לשוטר בעת ביצוע הכריתה על מנת לחזק את האכיפה בנושא ולמנוע מצבים של כריתה של עצים ללא רישיון כנדרש. הצעת החוק גם משפרת את הרגולציה בכל מה שקשור להליכי התכנון והבנייה, תוך הגדלה משמעותית של ההתחשבות בעצים באמצעות הקדמת השלב שבו ניתנת חוות דעתו של פקיד היערות מהשלב של אישור התוכניות לשלב מוקדם יותר, של ההפקדה שלהן במוסדות התכנון. בנוסף, ההצעה מביאה בשורה חדשנית של הקמת קרן לפיצוי סביבתי. כך, במקרה שלא ניתן להעתיק את העצים או לבצע נטיעות חלופיות כחלק מהפרויקט, ההיטלים על כריתות העצים ייצבעו ויועברו לקרן מיוחדת שתכליתה ביצוע השקעות נרחבות לטובת שימור ונטיעה של עצים בערים ובמועצות האזוריות בישראל. אנחנו נמצאים בשבוע של ט"ו בשבט, שבו אנחנו חוגגים את חג האילנות, מודים שנתברכנו בעצים רבים בישראל שמספקים לנו חמצן וצל והרבה שמחה. אני רואה פה את התכונה הרבה במליאה, ואני מרגיש שהאופוזיציה מגייסת כדי להפיל הצעת חוק שנועדה להגביר את ההגנה על עצים בוגרים דווקא בט"ו בשבט. אני מאוד מקווה שההצעה הזאת, צריך להיות בה קונסנזוס מימין ומשמאל. העצים עוזרים ומסייעים לכולם, ללא הבדלים של דת, גזע ומין. אני מקווה מאוד שהצעת החוק הזאת תעבור. כנסת נכבדה, ההצעה היא צעד חשוב וחיוני בשיפור ההגנה על עצים בוגרים בישראל, בטיוב הרגולציה שקשורה בהם, בנטיעה נוספת של עצים במרחב הציבורי שלנו. שינויי האקלים מחייבים אותנו לפעול כאן ועכשיו ולהיערך ליום המחר. העצים שלנו, העצים הבוגרים, הם חלק מהפתרון הקריטי למשבר האקלים. ההגנה עליהם, חברות וחברי הכנסת, היא בעצם הגנה עלינו. לכן אני מבקש מכם, חברי האופוזיציה וחברי הקואליציה, חברות וחברי הבית כולם: הצביעו בעד הצעת החוק הזאת, שהיא חשובה לנו וחשובה לשמירת הזכויות של הדורות הבאים בארץ ישראל. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. ישיב שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר. השר עודד? השר עיסאווי פריג'? אדוני היושב-ראש, חבריי, מוצעת כאן הצעת חוק לתיקון פקודת היערות, הצעה שלעניות דעתי צריכה להיות בהסכמה של כל חברי הבית, אבל מאחר שתרבות הקואליציה והאופוזיציה היא ששלטת, אז ברשותכם אני אסביר את עמדת הממשלה ולמה אנחנו צריכים להיות שם. הצעת החוק לתיקון פקודת היערות העומדת לפתחנו נועדה להגביר את ההגנה על עצים בוגרים. משרד החקלאות אמון על היערות והעצים בישראל, ואין זו אחריות שניתן לקחת בקלות. עלינו לראות את צורכי פיתוח המדינה, ההולכים וגדלים עם צמיחת האוכלוסייה, מול שימור הטבע הארץ-ישראלי שאיתו גדלנו ובסביבתו נרצה לגדל את ילדינו ונכדינו. טבע זה דבר מאוד חשוב, זה היסטוריה, זה חיים, אבל במקביל יש את האילוץ של הגידול המתמשך באוכלוסייה, וחייבים למצוא את מערך האיזון. נוסף על כך, קיים האתגר הממשלתי הבלתי-נגמר ליצירת איזון בין הרצון להקל על יזמים ועל אזרחים ולהפחית את החסמים והרגולציה לבין שמירה על הסדר החברתי ועל התכנון ארוך הטווח. המטרה של הצעה זו היא לספק הגנה גדולה יותר לעצים בוגרים ולאילנות, וזאת מטרה ראויה וחשובה. אך יש לציין שאנו הסכמנו לה בכפוף לקבלת עמדת משרד החקלאות במלואה בכל הסוגיה, לרבות פרסום על כריתה, תיקונים בחוק התכנון והבנייה ומתן מענה להבניית ההיטלים למטרות של נטיעה חלופית. צריך לנהוג בנושא זה במשנה זהירות, שלא להשית רגולציה עודפת על הציבור, ולכן התנאי לאישור ההצעה הוא שבהכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה יוכנסו כל התיקונים שידרוש משרד החקלאות. בהמשך להחלטת ועדת השרים מיום ראשון, 9 בינואר, הוחלט כי ההצעה תקודם עם המשרדים הרלוונטיים ותחזור לוועדת השרים לחקיקה לפני הקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נא לשמור על הכנסת. חברי הכנסת. אני מברך את חבר הכנסת יוראי להב על קידום הצעת החוק. אם כך, חברים, מונחת בפנינו הצעת חוק מאוד מעניינת, מאתגרת, הצעת חוק שמנסה למצוא את האיזון: איך אנחנו שומרים ומשמרים את החברה הירוקה לעומת התנאים וגידול האוכלוסייה וגידול הערים. אדוני היושב-ראש, נגמר הזמן. מה זה זמן? אוה, רואים שאת חברת כנסת חדשה. לא. מה לעשות. את רואה. את רואה. כבר לא חדשה, כבר שנתיים. טוב. אני לא סימנתי את הזמן. אבל הוא לא עבר את עשר הדקות. בבקשה.  עשר דקות? מי אמר? אני שר שעונה. לא לא לא. אתה, יש הגבלה גם על שר שעונה. אני עונה בשם הממשלה. לא, השר. עשר דקות, אני לא סימנתי, אבל יש לך עוד כמה דקות. לא. אני עונה בשם הממשלה. מה אתם נלחצים? אני לא מבין למה אתם נלחצים. טוב. תראה, אנחנו אנשי חוק, אנשים שכפופים לתקנון. אבל אתה יודע, חבר הכנסת, מעניין אותי מה שהיה אתמול בחוק הגיוס. זה מאוד מעניין אותי. שמעתי שהמפלגות החרדיות, שמעתי את מקלב וחלק מהחברים החרדים פונים לח"כים הערבים ואומרים: איך, אין לכם זכות להשתתף בהצבעה על חוק הגיוס, אתם לא משרתים בצה"ל. אני שאלתי את עצמי שאלה, ואני טרם קיבלתי תשובה עליה מחבריי, גפני, תן לי תשובה. אני, שהייתי חבר כנסת, אחד החוקים שעדיין עומד לי בגרון, המפלגות החרדיות היו חלק ממנו, ובזכותן הוא עבר, הוא חוק הלאום. אני שואל את עצמי ותוהה: איך אתם, ח"כים חרדים, שעדיין לא מכירים בממלכתיות הישראלית,  לקחתם חלק בהצבעה על חוק הלאום, שהוא מכוון נגדי? אני שואל את עצמי את השאלה הזו. איפה האיפה והאיפה שלכם? חוק לאום עבר בזכותכם, ואתם באים להטיף לנו מוסר.  כן. כן. טוב מאוד. אתם רוצים שחבר כנסת ערבי, כל הכבוד, אתם רוצים שחבר כנסת ערבי, האמת כואבת. ממש לא. ממש לא. אתם, חברי הכנסת החרדים, שאתם באים אלינו: תצביעו, למה לכם? אתם בכל הזדמנות מתייצבים דום ומצדיעים להצבעה נגד הציבור שלנו: אם זה חוק קמיניץ, אם זה חוק הלאום, ועוד השורה ארוכה. אתם לא מתביישים להגיד לנו את זה? חבר כנסת ערבי שנכנס למשכן הזה הוא לא חבר כנסת נכה. מה הקשר? מה הקשר? הוא ישתתף בכל ספר החקיקה של מדינת ישראל בדיוק כמו כל אזרח אחר. אין לכם את הזכות. תסתכלו בראי לפני שאתם מבקשים את זה. עבר הזמן. אדוני היושב-ראש, נגמר הזמן, את יכולה לשבת במקומך. אבל נגמר הזמן, הוא צריך לרדת. כן. אדוני השר, אתה יכול לסיים. משפט אחרון. נגמר לך הזמן. אני מוגבל בזמן. נגמר הזמן, אי-אפשר להמשיך. הוספת עוד שלוש דקות. כן. חברים, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. שמית. שמית. מה אתם לחוצים, הרי יש הצבעה שמית? מה אתם, כבוד השר, נא לסיים. כבוד השר.  אני מסיים, חברים. אבל מה אתם? יש זמן, אוקיי. אתם מושכים את השמית? מושכים? למשוך? יש הצבעה שמית. לא. הקואליציה הגישה הצעה שמית. לא. הם, האופוזיציה הגישו שמית. טוב. חברים, מדובר בהצעת חוק שטובה לנו, טובה לשמאל וימין. אני מבקש מהחברים לתמוך בה. תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, השר עיסאווי פריג'. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מאוד שמח שראש הממשלה החלופי יאיר לפיד נמצא פה. הצעת החוק היא הצעה מצוינת, היינו מאוד מאוד רוצים לתמוך בה, אבל היא באה מסיעה אנטי-ציונית. כמו שכשבל"ד יגישו משהו כזה, אנחנו חייבים להתנגד לגוף המציע ולא לגוף החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה. חבר הכנסת שמחה רוטמן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת היערות (הגברת ההגנה על עצים בוגרים), התשפ"ב 2021, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. נא להצביע. ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (הגברת ההגנה על עצים בוגרים), התשפ"ב 2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 53 חברי כנסת בעד, 49 חברי כנסת נגד. הצעת הכנסת עברה להמשך דיון בוועדת הפנים, והגנת הסביבה.  ועדת הכספים. אוקיי. בסדר, אז היא עוברת לוועדת הכנסת, חבר הכנסת יואב קיש ביקש לוועדת הכספים. חבר הכנסת שמחה רוטמן, ביקש, חבר הכנסת שמחה, לאיזו ועדה ביקשת? מעמד האישה. מעמד האישה? טוב. והייעוץ המשפטי, ועדת הפנים. היא עוברת לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2021, של חבר הכנסת אבי דיכטר. בבקשה. אדוני היושב-ראש, רק לפני שאני מתחיל בהצעת החוק, תרשה לי להתייחס למה שהוטח כאן בחברת כנסת מירב בן ארי רק בגלל שהיא אישה, לא שום סיבה אחרת. ואני אומר לך שמי ברוב חוצפתו מסוגל לכנות אישה בכינוי תרנגולת כנראה שהוא גבר בלי ביצים. לענייננו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק שאני מביא כאן בפעם השלישית, אוקיי, חברי הכנסת. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בוא נירגע, בוא נשמור על השקט. תנו לחבר הכנסת להשלים. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, עזוב. תן לו להציג את החוק. תן לו להציג את החוק, תודה רבה. בבקשה. אדוני היושב-ראש, החוק הזה, אני מעלה אותו בפעם השלישית בשתי הכנסות האחרונות, ובפעם השנייה בכנסת הזו. החוק קורא לבטל אזרחות או תושבות של מחבל שכלוא בישראל ומקבל משכורת חודשית מהרשות הפלסטינית. אגב, אדוני היושב-ראש, מי שלא יודע, הרשות הפלסטינית משלמת מדי שנה, תקשיבו טוב, 1.3 מיליארד שקל במשכורות למחבלים. 1.3 מיליארד שקל במשכורות למחבלים. ב-14 ביולי 2021 עלה כאן החוק, במליאה, לאחר שוועדת השרים שדנה בחוק דחתה את הדיון בארבעה חודשים. אם אתם שואלים אותי למה, ככה, ללא שום סיבה. ביום ראשון האחרון, לפני שלושה ימים, ועדת השרים לחקיקה דחתה את הדיון בהצעת החוק הזו פעם נוספת, הפעם בחודשיים. אם תשאלו אותי למה, ככה, ללא שום סיבה. אז תרשו לי לקרוא לכם את רשימת האנשים, חברי הכנסת, שהיו חתומים על החוק בנוסח זהה לחלוטין בכנסת הזו, לפני שקמה הממשלה. אדוני היושב-ראש, 41 חברי כנסת חתומים על החוק הזה, מהם 18 חברי כנסת מהקואליציה דהיום, האופוזיציה דאז  ותרשו לי לקרוא את שמותיהם: גדעון סער, שר המשפטים, בעד. אילת שקד, שרת הפנים דהיום, בעד, עמר בר לב, השר לביטחון הפנים, בעד, יואב סגלוביץ', סגנו, בעד, זאב אלקין, שר השיכון, בעד, מאיר כהן, שר הרווחה, בעד, עידית סילמן, יושבת-ראש הקואליציה, בעד, רמי בן ברק, עם הגב אליי, אבל בעד הצעת החוק הזו, עידן רול, סגן שר החוץ, בעד, אביר קארה, בעד, יבגני סובה, בעד, רון כץ, בעד, יוליה מלינובסקי, בעד, מאחל לה בריאות, עודד פורר, שר החקלאות, בעד, אלעזר שטרן, השר לענייני מודיעין, בעד, אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה, בעד, מתן כהנא, שר הדתות, בעד, שרן השכל, בעד. ואני אומר לכם, אתה שואל את עצמך מה קרה ל-18, 18, ח"י חברי כנסת, ח"י חברי כנסת שחתומים על הצעת החוק הזו מצביעים נגד. מה קרה? המעבר מאופוזיציה לקואליציה בלבל אתכם? מה קרה? החלטתם שמלחמה בטרור זה רק משאת נפשה של האופוזיציה? רק כשנמצאים באופוזיציה נלחמים בטרור וכשאתם בקואליציה, סליחה, עושים במכנסיים? תראו, הרי כשמדובר במשכורות למחבלים מדובר במשכורות למחבלים ישראלים, אזרחים ותושבי קבע, שמקבלים משכורות על זה שרצחו ישראלים ויושבים בכלא בישראל. אגב, זו לא פעם ראשונה שהממשלה הזו פשוט מחליטה שמלחמה בטרור, יש לה סגנון משלה, מלחמה לייט. זאת אומרת, קצת נדמם, לא נורא. הרי חוק קיזוז משכורות מחבלים, אדוני היושב-ראש, עבר כאן, בכנסת הזו, לפני שלוש וחצי שנים. החוק הזה עבר ברוב של 87 חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה גם יחד. החוק הזה מחייב את הממשלה לקזז את הסכום שהרשות הפלסטינית משלמת למחבלים בכלא הישראלי או בקבר הפלסטיני. מודיעינית, אנחנו יודעים שזה 1.3 מיליארד שקל, ראייתית, משרד הביטחון העביר בדוח שלו 600 מיליון שקל, וראה זה פלא, השנה, שנת 2021, הממשלה מחליטה לקזז, בניגוד לחוק, בניגוד מוחלט לחוק, 150 מיליון שקל פחות ממה שמחויב לקזז על פי הדוח של משרד הביטחון. זאת אומרת, הממשלה הזו, יש לה אגף אחד שמציג דוח על כמה כסף שילמה הרשות הפלסטינית משכורות למחבלים, והחוק מחייב לקזז את הסכום הזה במלואו, אבל משרד הביטחון, כבודו במקומו מונח, הדוח שהוא מניח בפני הקבינט, כבודו במקומו מונח, אבל הממשלה תקזז 150 מיליון שקל פחות. למה? ככה. ואז אתה בודק הלאה ומסתבר לך ששר הביטחון, ברוב נדיבותו, על חשבוננו, מהכספים שקוזזו והושמו בהקפאה במשרד האוצר, לוקח 350 מיליון שקל ונותן אותם לרשות הפלסטינית, והינה לכם הסכום שפורסם בתקשורת על 500 מיליון שקל, שממשלת ישראל נתנה לרשות הפלסטינית כחלק מיעני לחימה בטרור. תראו, אני אומר לכם, כשאנחנו מדברים על לחימה בטרור, היא לחימה ללא פשרות, היא לחימה שמונעת ממי שתומך בארגוני טרור, ממי שמשלם משכורות למחבלים, מונעת ממנו את היכולת לעשות את זה. מצד שני, מחבלים שמוכנים לקבל את הכסף גם מהרשות הפלסטינית, שלא לדבר על כאן, מהביטוח הלאומי, המחבלים האלה ייהנו מכל העולמות. החוק הזה אומר: לא, עד כאן. מעתה, מהרגע שהחוק הזה יעבור, מחבל שמקבל משכורת מהרשות הפלסטינית, הווה אומר, הפך להיות עובד מדינה ברשות הפלסטינית. הוא, ברגע שיסיים את תקופת כלאו אצלנו, עובר לשטח הרשות הפלסטינית. החוק הזה הוא לא כל כך דרקוני, מפני שהוא אומר: אם המחבל, אדוני היושב-ראש, מחליט שהוא מחזיר את הכסף שהרשות הפלסטינית שילמה לו כמשכורת, המדינה רשאית, או שר הפנים במקרה הזה רשאי להחזיר לו את האזרחות או את התושבות. זאת אומרת, הוא לא יכול ליהנות מכל העולמות, גם משכורת מהרשות הפלסטינית כעובד רשות פלסטינית וגם להיות אזרח מדינת ישראל. לכן החוק הזה הוא לא כל כך דרקוני. החוק הזה, יש בו הרבה מאוד היגיון, יש בו הרבה מאוד צדק, ובעיקר יש בו הרבה מאוד הרתעה. אנחנו יודעים על מקרים, לצערי, שבהם ישראלים סייעו בפועל עד כדי ביצעו בפועל טרור כנגד ישראלים. אגב, גם יהודים וגם ערבים. השב"כ, גם בתחומי מדינת ישראל גרמו לרצח, גרמו לפציעה, גרמו לטרגדיות לישראלים. אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, ובעיקר אני מביט אליכם, ספסלי הקואליציה: אתם לא יכולים לפני חודשים אחדים להיות חתומים על הצעת חוק שכזו, ואני אומר לכם, אני מביט בפניכם, יואב סגלוביץ' ואחרים, בן ברק, אנשי ביטחון בכל רמ"ח איבריכם ושס"ה גידיכם, אתם לא יכולים לבוא ולומר: מה שהיה נכון לפני כמה חודשים, כשהיינו בצד הזה, לא נכון היום, כשאנחנו יושבים בצד הזה. אז אוקיי, עשיתם מהלך אחד, עברתם אותו, מה הצבעת בחוק האזרחות,  עשיתם מהלך שני בהצעה השנייה, עברתם אותו. אני אומר לכם, אתם לא יכולים לעשות את זה בפעם השלישית בהצעת חוק שכזו. אתם הרי יודעים טוב כמוני, אולי אפילו טוב ממני, כמה ההצעה הזו נכונה, כמה ההצעה הזו צודקת, כמה ההצעה הזו היא אפקטיבית כשמדובר במלחמה בטרור. אין מתג אחד, נלחמים בטרור, מכבים אותו ואין טרור, יש פאנל שלם של מתגים. זהו אחד המתגים בפאנל הזה. אני קורא לכם, כלל חברי הכנסת, אופוזיציה וקואליציה כאחד: אל תיתנו לטרור להרים ראש. הצביעו בעד ההצעה הזו, ותביאו כבוד גם למדינת ישראל, גם לאזרחי ישראל וגם לכנסת ולעצמכם. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת אבי דיכטר. ישיב, אוקיי, נכון.  אנחנו עוברים להצעה השנייה המוצמדת, להצעת החוק של חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק. בבקשה. חברי הכנסת שביקשו להתנגד, אתם לא יכולים להתנגד להצעת החוק. בבקשה, חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו, כפי שציין חברי חבר הכנסת אבי דיכטר, עלתה כאן במליאת הכנסת לפני חצי שנה בדיוק. עלתה והופלה על ידי הקואליציה, למרות שרבים מאוד מחברי הקואליציה, כפי שציין אבי, בצדק, רבים מחברי הקואליציה חתומים עליה, לרבות השר אלעזר שטרן שיושב כאן, הוא חתום עליה והוא הצביע נגדה. ורבים אחרים. סגן השר סגלוביץ' ורבים אחרים. אבל אני רוצה להגיד לכם, בזמן שהצעת החוק עלתה כאן לפני חצי שנה, עמדה על הדוכן שרת הפנים אילת שקד, חברה טובה שלי, ואמרה, במילים האלה, היא אמרה: זה חוק טוב, זה חוק שצריך לעבור. ככה היא אמרה. ויותר מאוחר, בריאיון לקלמן וליברמן ברשת ב', אמרה שרת הפנים אילת שקד שהיא מאוד מאוד מקווה שהחוק הזה יעבור עוד חצי שנה. ויותר מזה, היא אמרה: אני לוקחת על עצמי את המשימה להכין הצעת חוק ממשלתית כזאת. לכן, גם אבי וגם אני חיכינו חצי שנה, וקיווינו שהיום נעמוד כאן, נציג את הצעות החוק הפרטיות שלנו כמצורפות להצעת החוק הממשלתית שלכם. ואני שואלת את עצמי, למה זה לא קרה? אני אומרת לעצמי, אולי, אדוני היושב-ראש, אולי זה בגללך? יש מצב שאתה מתנגד להצעת חוק ששוללת אזרחות ותושבות ממחבלים? אתה הרי אמרת שאתה מתנגד לטרור, נכון? ואמרת שאתה רוצה שאזרחי ישראל הערבים ישתלבו בחיי המדינה בדרך של שלום והשתלבות, ולא, חלילה, בדרך של טרור. אני אגיד לך יותר מזה, כשהפיצו עליך שמועה כאילו אתה הגעת למשרדו של עו"ד דמרי כדי לשלם על הייצוג המשפטי של הרוצחים של משפחת פוגל מאיתמר, אתה שלחת לקלמן ליבסקינד הודעה, וכתבת כך: המאמצים החוזרים ונשנים של אילה חסון לקשור את רע"מ לטרור, והרצח הנתעב, ככה אתה כתבת, הרצח הנתעב, ודאי שהוא רצח נתעב.  של משפחת פוגל לפני עשור הם חלק מקמפיין שיטתי, מכוון, שקרי. אנחנו לא שם. אנחנו לא תומכים בטרור. כך אתה הבטחת. אז אני רוצה שאתה, אדוני היושב-ראש, תרגיע את השרה אילת שקד, ותגיד לה שרע"מ בשום אופן לא תתנגד להצעת חוק שלא עושה רע לשום אזרח ערבי, אלא רק, ואך ורק, למחבלים צמאי דם שמקבלים מהרשות הפלסטינית משכורת ותגמולים כספיים על הפשע הנתעב שהם עושים כלפי מדינת ישראל. ותגיד לה: אנחנו ברע"מ לא מתנגדים לחוק הזה. ואז, בעזרת ה', נוכל תוך שבועות ספורים, אבי, נוכל לחזור לכאן תוך שבועות ספורים, ולהגיד שיש השתנות נסיבות, ולהגיד שהממשלה תומכת, ושיש הצעת חוק ממשלתית, ושרע"מ גם תומכת בהצעה הזאת. כי רע"מ היא מפלגה שוחרת שלום, מתנגדת לטרור. נכון? אני צודקת? צודקת. יופי. אתה יכול להגיד בקול, שישמעו? צודקת. אומר לי היושב-ראש שאני צודקת. אומר לי היושב-ראש שאני צודקת. לא. במה שאמרת על רע"מ. שרע"מ לא תתנגד להצעת חוק לשלילת אזרחות ותושבות. לא, לא את זה. את צודקת במה שאמרת על רע"מ, שאנחנו מתנגדים לאלימות ולטרור. יפה. אז אם כך, אתם ודאי לא מתנגדים להצעת חוק ששוללת אזרחות רק ממחבלים. רק ממחבלים. אני בטוחה שאתם תומכים, אני אשמח שתגיד את זה ותבהיר את זה. כל אזרחי המדינה רוצים לשמוע את מוצא פיך. תודה לך, חברת הכנסת אורית סטרוק. תודה לך. עזוב, עזוב. בוא נעזוב את זה,  כולנו מתנגדים לאלימות וטרור. לא חשוב מאיזה צד זה בא. או שאתה מתנגד, חברי הכנסת. ישיב השר עיסאווי פריג', בבקשה.  מה שאתה אומר או שאתה סתם אמרת, אוקיי. אני אשאל אותך את אותה שאלה שהיא שאלה אותי: אתה מתנגד לאלימות וטרור מכל צד?  עזבו. בואו. אנחנו, כמובן, נגד הכיבוש. בוא נמשיך. בראבו עליכ, יא מנסור, בראבו עליכ, (אומר בערבית: עזבו את ההצגות, אחים שלי. בואו נתמקד בעניין המרכזי.)  חברים, ג'מעה, כבוד היושב-ראש, בבקשה, השר עיסאווי פריג' יש לך עשר דקות, לא מעבר לזה. כבוד היושב-ראש, חברים, מה לעשות, אני שר תורן. תתרגל לשמוע גם שר ערבי משיב על חוק האזרחות. תתרגל, אדוני הרב. תתרגל לכך שאני משיב על חוק האזרחות, החוק האנטי-מוסרי, האנטי-יהודי, האנטי-דמוקרטי, שצריך למחוק מספר החוקים של מדינת ישראל. זו דעתי ועמדתי. עכשיו להצעת החוק העכשווית. איפה אילת שקד? איפה אילת שקד? מה לעשות, תתרגל. חברים, לגבי הצעת החוק, בואו נקשיב לשר. אני אומר, תנו לי. בואו נקשיב לתשובת הממשלה, בבקשה. אני אמרתי דעה, ועכשיו אני מתייחס להצעת החוק. הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור, שמקבל עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה). חברים, אני אגיד לכם את העמדה: אזרחות לא שוללים. היא קודש הקודשים. מקומך כאן, אתה מטעה אותי. מקומך כאן. תמצא לך. אבל עיסאווי, איפה אילת? למה אילת בורחת? אילת היא חלק מהקואליציה, ואני עונה.  אזרחות היא קודש הקודשים. אזרחות לא שוללים. ואני אפתיע אותך: גם מיגאל עמיר לא שוללים אזרחות. שמעת מה שאמרתי? גם ממנו לא שוללים אזרחות. אתם מביאים לכאן הצעת חוק, ומה רציתם? אני שואל את עצמי אלף ואחת שאלות. ומה אתה עונה לעצמך? מה אתה עונה? נעשה את זה שאלה-תשובה. אני אענה. תשאל וזה. אני מתגעגעת לאילת, איפה אילת? בואו נלמד להקשיב, חברי הכנסת. קשה לכם. גלית, בואי נלמד קצת להקשיב. מה הבעיה? הינה, הקשבנו לחבר הכנסת אבי דיכטר, תקשיבו לו. איפה אילת? אני מתגעגעת לאילת. תקשיבו, חברים, תקשיבו. מה קרה? אני מבקש תוספת זמן. אני מברך את כבוד ראש הממשלה לשעבר על כך שהוא גם לוקח איתנו חלק בשיח הזה, ואני מתאר לעצמי שגם מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר, לא בעד שלילת אזרחות מתושבים. הוא בעד. הוא בעד. זו דעתי.  כפי שאמרתי, אזרחות היא קודש קודשים ואין לקחת אותה כאמצעי ענישה בשום פנים ואופן. זה דבר אחד. זה דבר אחד. זו עמדת ממשלה? זו עמדת ממשלה? אזרחות לא תהיה אמצעי ענישה. עומד כאן חבר הכנסת דיכטר ומונה 40 שמות של ח"כים, שכיום הם חלק מהקואליציה וחלקם חתמו על הצעת החוק. הוא רוצה להיות ה-hero, הגיבור, ולהביך אותם: איפה אתם? באמת גיבור, באמת גיבור, גיבור ישראל. אני שואל אתכם, בכל ההצבעות הצבועות, והצביעות שאתם גיליתם בששת החודשים האחרונים כאן בהצבעות שלכם, איפה אילת, יש הצבעה אחת שחיבקתי אתכם בגללה, כשהצבעתם בעד חוק האזרחות. נגד. נגד חוק האזרחות. איזה עולם. אני מנשק אותך בין העיניים שלך, אבי דיכטר. הצבעת נגד חוק האזרחות, ועכשיו אתה עומד כאן בשיא ומתחיל, אל תדאג. אל תדאג,  להטיף מוסר לחברי הכנסת מהקואליציה על איך לנהוג ואיך להתנהג. לאן הגיעה הצביעות שלכם? אתם לא מתביישים? עמדתם כאן, וישבתם עשר שנים, זה לא היה חוק האזרחות. עיסאווי, זה היה חוק השבות. זה היה חוק השבות.  והעברתם חוקים אנטי-דמוקרטיים, חוקים גזעניים, בעזות מצח, ואתה בא לאתגר אותנו עם הצעה שאין לה מקום? הרי היום בסמכותה של שרת הפנים לשלול אזרחות. היא לא צריכה את התיקון שלך. התיקון שלך הוא פיקציה. אין לו מקום בספר החוקים כי ממילא הוא קיים. הוא קיים. אבל אתה עושה אופוזיציה קואליציה, אתה לא עוסק במהות. אתה לא עוסק במהות. אתה רוצה להעמיד פנים: אני האופוזיציונר. ואלכ, מה אתם שווים בלי בנימין נתניהו? אם בנימין נתניהו איננו, מה הליכוד שווה? אני שואל אתכם, אני שואל אתכם: אתם באים, כאן, תשאל את עצמך. רדפתם אותו. רדפתם אותו כל החיים שלכם. כל החיים שלכם רדפתם אותו. רדפתם אותו כל החיים. אני, אני, אני, מה לעשות, אני אומר מה שאני חושב. הייתם אובססיביים. אתה בא ומטיף לנו מוסר? אובססיה. אובססיה. רק, עוד פעם, נו. לא, תראה,  אני חולק על ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. לא, הוא לא מעכל את מה שהוא אמר. אני חולק על התנהלות. הייתה לו התנהלות שיש לי מחלוקת עליה. אני חושב שזמנו תם. הוא מפנה דרך לדור הבא, מי אתה שתגיד? מי אתה? ויש מספיק אנשים מוכשרים שינהלו מדינה,  אתה יכול לדבר בכלל? ויהיו ראשי ממשלות. אנחנו אומרים בערבית, אתה על זמן שאול, אתה לא, אתה יושב, בערבית אומרים, אתם חייבים לשמוע את זה,  אני מסיים. יש לי שלוש דקות. גם פה אתה הולך, יפה. עלוב נפש. אני אומר לראש הממשלה לשעבר: עשית, תודה לך, אתם מתפרקים, עשית את מה שאתה צריך לעשות. להתראות. להתראות. זהו, גמר. עידן נגמר. היית רוצה, תתרגלו, תתרגלו, תתרגלו להיות אופוזיציה. תתרגלו לעסוק לא במהות. אתם, אתם. אתם. תתרגלו להיות צבועים. תתרגלו להמשיך לצעוק. אתם, אתם הבעיה. מתפרקים, תתרגלו. אני אומר לכם: הצעת החוק, הרב דרעי, אני מבין אותך ואת התגובות שלך. העכברים ברחו מהספינה, עיסאווי. שוואיה-שוואיה, אבל זו העמדה וזו התגובה. אתה באופוזיציה ואנחנו בקואליציה. חברים, משום כך, הצעת החוק הזאת, אין לה מקום. יש לה מענה בספר החוקים. המטרה שלה היא אצבע בעין. המטרה שלה היא לאתגר. בנוסף, אסור שסוגיית האזרחות תהיה סוגיה של משא ומתן. אסור בתכלית האיסור, אין משא ומתן על אזרחות של מדינת ישראל. אין, לא יהיה. אזרח זה אזרח. יש חוק, יש עונש, לא יהיה. לא, לא.  היום אתם רוצים שתהיה שלילה על כל מי שעוסק בפלילי ובטרור, מה, אתה רוצה טרוריסטים? אתה רוצה טרוריסטים?  ומחר תבקשו פסילה על כל מי שכותב פוסט שלא מתאים לכם. לא יהיו טרוריסטים. לא יהיו טרוריסטים. מחבלים, אצלכם בסוריה או בעיראק, לא פה, לא פה, טרור. לשם כך, חברים, השיטה הזו של להביא חקיקה שהייתם יכולים להעביר אותה בזמן שהייתם בשלטון ולא העזתם, תעביר אותה. תעביר אותה,  ולא יכולתם, יכולנו.  כי קשה לכם להתמודד עם זה, אתם תמשיכו, כאן, תמשיכו לדבר, תמשיכו לשקר, תמשיכו להגיד דברים שנוגדים את מה שחשבתם קודם ולא יעזור, תצטרכו לשבת בצד הזה עוד הרבה שנים. נחיה ונראה. נחיה ונראה. אל תדאג. לשם כך, חבריי, בועז, מה מצבנו? זו הצעת חוק שאמורה, מה מצבנו? נגמר לך הזמן. הזמן נגמר. לא. על מה הפחד, על מה? אני לא צריך. מה, אתה, סתם, אני מסיים, עיסאווי, המקום שלך זה גבול אחוז החסימה.  אני מסיים. אני מסיים ואומר לכם: שמחת,  זמנית, זמנית. אתם או-טו-טו הולכים. אל תדאגו, אני מסיים ואומר, חבר הכנסת, יש לו עוד פחות מדקה אחת. קצת סבלנות.  חברים, שמחת העניים שהייתה לכם אתמול היא שמחה בשביל להשאיר אתכם קצת בחיים. תודה לכם. תודה, השר עיסאווי פריג'. שר לענייני דיבורים. עוד שבוע אתם נכשלים. על מה אתה מדבר, אתה רוצה? בבקשה, חבר הכנסת אבי דיכטר. תגיש בקשה. תגיש בקשה.  אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה שכבר מזמן לא שמעתי נאום עם כל כך הרבה אי-דיוקים. כל הממשלה הזאת היא אי-דיוקים. שלוש דקות, אדוני. השר עיסאווי פריג', רק להזכירך: ההצבעה כאן לא הייתה אז על חוק האזרחות, אלא ההצבעה הייתה על הצעת אמון בממשלה, ואם אתה חושב שהאופוזיציה תצביע אמון בממשלה, אתה נמצא בסרט אחר, ואנחנו לא נכנסים לקולנוע ההוא. אבל אני אומר לך משהו על הקואליציה דהיום, סיפור בשפה הערבית, שמזכיר לך, או שמוכר לך ולרבים פה. אתה יודע, אל-אסד, (אומר בערבית ומתרגם:) האריה היה מלך הג'ונגל, והוא היה מת לטרוף (אומר בערבית ומתרגם:) את השועל. הוא עשה מהלכים ולא הצליח, אל תדבר בערבית, אבי. אני אתרגם, אל תדאג. בסדר.  עד שיום אחד הוא תפס את וואווי, השועל, לא מוכן, כשבדיוק הוא שיחק בכדור הצמר כדי לארגן אותו. הוא בא מאחור, תפס אותו ואמר לו (אומר בערבית: היום הוא היום שלך,) היום נגמר הסיפור. השועל נבהל, כמובן, אבל הוא אומר לו: אל-אסד, בקשה אחרונה. אמר לו: תפדל, בבקשה. הוא אומר לו: רק תעזור לי לגמור את כדור הצמר, ואז אני כולי טרף שלך. אמר לו: מעליש. אמר לו: (אומר בערבית ומתרגם:) שים את האצבע, שים את הידיים ככה, והתחיל לגלגל את כדור הצמר. אחרי עשר דקות פתאום אל-אסד, האריה, הבין שהוא (אומר בערבית ומתרגם:) שהוא קשור, ווואווי עשה לו אצבע משולשת וברח. ואז הוא שומע את העכבר, אל-פאר, מאחור מצייץ. אומר לו האריה: ואללה, יא פאר, (אומר בערבית ומתרגם:) בוא ותתיר אותי. הוא אמר לו: אני אתיר אותך, תאכל אותי. הוא אומר לו: בחייאת אללה, אני לא אוכל אותך, אתה תחיה לנצח. העכבר לוקח את הסיכון ומתחיל לכרסם את החוט, קצת קצת, עוד חוט ועוד חוט, ואז האריה פותח את השרירים, קורע את החוט ובורח מהג'ונגל. כל החיות אמרו לו (אומר בערבית: לאן, האריה?) לאן אתה בורח? הוא אומר: (אומר בערבית ומתרגם:) ג'ונגל שבו השועל קושר אותך והעכבר מתיר אותך, אני לא רוצה להיות המלך שלו. זה מה שקורה אצלכם בקואליציה. (אומר בערבית ומתרגם:) השועל קושר אתכם והעכבר מתיר אתכם. תאמינו לי, 18 השמות שחתומים על הצעת החוק הזו, לא חתימה מלפני 20 שנה, לא עשר שנים, לא חמש שנים, השתא. השנה הזו חתמתם על ההצעה הזו, 18 שרים, סגני שרים, רוזנים ונסיכים. גם אתה, מאיר כהן, גם אתה, בן ברק, גם אתה, סגלוביץ', גם אתה, אדוני שטרן, ויסלחו לי שרים ורוזנים אחרים, אביר קארה, כמובן, אביר החתימות פה. אביר. אני אומר לכם, אם אתם רוצים להילחם בטרור, יאללה, חבר הכנסת אבי. ואתם חתומים על זה לפני שנה, לא יכול להיות שהדיו טרם יבשה ועמדתכם כל כך השתנתה. תודה. אני מצפה מכם להצביע בעד. תודה רבה. תודה, חבר הכנסת אבי דיכטר. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. רק שוואווי זה לא שועל, וואווי זה תן  שלוש דקות, גברתי. תודה רבה. תראה, אדוני היושב-ראש, השר עיסאווי פריג' ניסה לבלבל אותך. החוק הזה לא מדבר על שלילת אזרחות סתם, הוא מדבר על שלילת אזרחות רק ממי שפועלים עבור מדינת אויב, אך ורק ממי שפועלים עבור מדינת אויב, באמצעים של טרור, ורוצחים אזרחים של מדינת ישראל, כולל ערבים, כולל ערבים, אגב. ועכשיו אני אגיד לך ולכם: יש קו פרשת המים, קו פרשת המים, שעובר פה, בתוך הבית הזה, עובר קו בין אלה שקוראים למחבלים לוחמי חופש ושהידים וגיבורים לבין מי שמבינים שהמחבלים הם אנשים נאלחים שלוחמים נגדנו באמצעים פסולים ומתועבים. זה קו פרשת המים. ועכשיו השאלה היא האם בממשלת ישראל, בקואליציה הנוכחית, שבה חלק ניכר מחברי הקואליציה היו מיוזמי הצעת החוק הזו, האם בתוך הקואליציה ישנם חברי כנסת שנמצאים בצד השני של קו פרשת המים, שמבחינתם, תודה. מה תודה? יש לי עוד זמן. יש לי עוד זמן. טוב, תודה, אבל תמשיכי. אני אשמח שאתה תגיד איפה אתה עומד. האם מבחינתך, אדוני היושב-ראש, כיושב-ראש רע"מ, מחבלים הם שהידים? האם מחבלים הם לוחמי חופש? האם מחבלים הם כאלה שצריך להיאבק בעדם, או שמחבלים הם כאלה שאתה, כמנהיג ערבי, צריך להגיד לנוער הערבי: אל תלכו אחריהם, אל תהיו כמוהם, ולהרתיע אותם, ולהגיד להם שאי-אפשר גם וגם? אתה לא יכול להיות גם אזרח ישראלי, לקבל את כל מה שמדינת ישראל מציעה לאזרחיה, שזה הרבה יותר ממה שכל המדינות הערביות מציעות לאזרחיהן, וגם לתקוף אזרחים ישראלים ולפעול נגדם, ועוד לקרוא למחבלים שהידים. אני אשמח, אדוני היושב-ראש, שב-25 שניות שנשארו לי אתה תגיד שמבחינתך מחבלים אינם שהידים ואינם לוחמי חופש, הם אנשים נאלחים וצריך לפעול נגדם. תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. אתה מוכן להגיד? יש לי עוד זמן. יש לי עשר שניות. אני מחכה שתגיד. יש לך משפט אחרון. כן, בבקשה. אני מחכה שאתה תגיד. בבקשה. אתה מוכן להגיד מה דעתך על המחבלים? בבקשה. יאללה. אנחנו מסיימים. תודה. תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. תודה רבה לך. אנחנו עוברים לשתי הצבעות על שתי הצעות החוק. קודם הצעת החוק של חבר הכנסת אבי דיכטר, הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור. נא להצביע. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור, התשפ"ב 2021, לא נתקבלה. 45 חברי כנסת בעד, 57 חברי כנסת נגד. ההצעה לא התקבלה. אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה המוצמדת, של חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק. נא להצביע. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ב 2021, לא נתקבלה. 45 חברי כנסת בעד, 58 חברי כנסת נגד. גם הצעה זו לא התקבלה.  אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום, הצעת חוק השבות, חבר הכנסת עופר כסיף, אני לא מאשר את הבקשה. אתה אישרת לי. לא מאשר. אנחנו לא רוצים להמשיך במעגל הזה. אבל אתה אישרת לי למסור הודעה אישית. נאמת, השיבו לך. תודה רבה. אנחנו ממשיכים הלאה.  הצעת חוק השבות (תיקון, זכויות בני משפחה), התשפ"א 2021, של חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה.  חבר הכנסת עופר כסיף, אנחנו לא יכולים להמשיך במעגל הזה. אתה אישרת לי, תודה רבה. בסדר. תהיה לך הזדמנות.  בבקשה, עשר דקות.  אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חלק מהדברים שאומר כאן לגבי החוק הזה לקוחים מתוך מאמרו של נתנאל פישר מתוך כתב העת השילוח. דיון סוער התקיים בכנסת בקיץ 2020 בעקבות הצעת חוק לצמצום זכאותם של נכדים לא יהודים לאזרחות ישראלית ולעלייה ארצה במסגרת חוק השבות. חלק מהתגובות היו נזעמות. כמו שאמר אז השר לפיד: למה בעצם חוק השבות נותן לנכדים לבוא לארץ? בגלל האנטישמים. כך אמר לפיד, שהמשיך וקבע כי זיכרון השואה אינו מאפשר כל שינוי בחוק השבות. אבל, השר לפיד, כדאי שתקשיב. השר לפיד, קצת ידע היסטורי לא יזיק לך. מעיון בחומרים ארכיוניים ניתן ללמוד שההפך הוא הנכון, אדוני היושב-ראש, אני לא יכול להמשיך, תעצור לי, בבקשה. חברי הכנסת. תעצור לי את השעון. נא לשבת ונא לשמור על השקט, כולל האופוזיציה. חבר הכנסת, השר עיסאווי פריג', סליחה. השר מאיר פרוש, בבקשה. אני לא שר. סליחה. חבר הכנסת. חבר הכנסת רם שפע, בבקשה. מי עוד? בינתיים דקה חלפה לי, אדוני היושב-ראש, אני יכול להמשיך? תודה. השר לפיד, כדאי שתקשיב גם אתה ותראה שמה שאמרת, ההפך הוא הנכון. המחוקק הישראלי התנגד באופן נחרץ להקבלה בין החוק הישראלי לבין החקיקה הגרמנית וראה בהשוואה כזו עלבון לחקיקה הישראלית. "איך לא בוש אדם בישראל" לפיד, "להשוות את ה'יהודי' הרשום בתעודת הזהות ובמרשם ל'ארי' אצל הטמאים שבהם?" זעק חבר הכנסת מנחם בגין מעל דוכן הכנסת בדיון ב-1970. בפסק דין שליט קבע השופט כי אין זה מתקבל על הדעת שהנאצים יכתיבו את גבולות הלאום היהודי: "אין עם ישראל או מדינת ישראל יכולים להיות קשורים במבחנים או בהגדרות שהנאצים או כל עם אחר קבעו ללאום יהודי". בתגובה לפסק הדין, אגב, שר המשפטים יעקב שפירא מהמערך הביע את מורת רוחו ואמר שנקבע כאן דבר שעלול להיהפך לבכייה לדורות: "אנו מפלגים את העם ועלולים להרבות בנישואי תערובת". בישיבת הממשלה אמרה גולדה מאיר שהיא "מוכנה להישבע, מבלי לשאול את החברים, שאין אף אחד על יד השולחן הזה שזה לא אכפת לו אם בנו או בתו יתחתנו עם מישהו או מישהי שאינם יהודים". בדיונים במליאת הכנסת הביעו גם חברי כנסת חילונים את הסתייגותם מהלגיטימציה לנישואי תערובת: "לא נביא את עצמנו לידי כך שיאמרו הבריות, רצונך לישא נכרית ולהוליד ממנה יהודים, סע לעיר הקודש ירושלים" חבר הכנסת בליאק, אמר חבר הכנסת אנקוריון מסיעת המערך בכנסת. גם חברו לסיעה, חבר הכנסת קרגמן, אמר בהמשך הדיון כי "ההכרה ביהדותם של ילדי לא-יהודיות עלולה לקעקע את הזיקה הנפשית האחרונה שעליה נשענת היהדות. איך יקבל העם בתפוצות, שמה שאסור לו, מותר ומוצדק במדינת ישראל"? אם כך, למה באמת נכנס סעיף הנכד לחוק השבות? התשובה פשוטה: הנימוק העיקרי לכך היה שאין להעמיד את העולה היהודי הפוטנציאלי בפני בחירה בלתי אפשרית בין עלייה ארצה לבין משפתו הלא-יהודית. כן, מדובר כאן על כך שיהודי רצה לעלות ארצה ולהביא איתו את משפחתו הלא-יהודית. את זה אפשרו. בדיון בממשלה הסביר השר יגאל אלון כי בעיניו הזכות של יהודי להביא עימו את בני משפחתו היא "חלק מזכות השבות, וזה חשוב לכבוד משפחתו". חוק השבות, רבותיי, נוסח בימים שבהם ישראל הייתה מדינה ענייה ונרדפת, ואף אחד כמעט לא העלה בדעתו שרבים יחפשו דרך להגר אליה מסיבות כלכליות. בעצם, היה אחד כזה: חבר הכנסת מאיר אביזוהר מהרשימה הממלכתית, לימים המערך, אמר בדיון בוועדת החוקה בשנת 1970: "מה אנחנו עושים? אנחנו מרחיבים עד כדי כך שאפילו אנוכי, שנוטה להרחבה, מתחיל להסס, מפני שכולנו חושבים על עליית יהודים שבאים לארץ מפני שהם יהודים, אבל לא על עליית אנשים שירצו לבוא כדי לזכות באיזה יתרונות כלכליים שהמדינה מעניקה לעולים, וכדי לממש זאת יחפשו איזה מוצא יהודי רחוק". כך אמר חבר כנסת מהמערך. "אומנם אינני רואה כרגע בעיה של מהגרים, בייחוד לאור מצב המלחמה שאנחנו נמצאים בו, אבל בעיה זו יכולה להתייצב ביום אחד" והינה, היא מתייצבת לפנינו בשנים האחרונות. אדוני היושב-ראש, יכלה הזמן ובנראה שלא אספיק לסקור אפילו מעט מזעיר מהדברים שנאמרו ועמדו בבסיס חקיקת חוק השבות, ולכן אסכם את הדברים כך: הטענה כאילו הצדדים פנו מתוך ברירת מחדל אל ההגדרה הנאצית של "מיהו יהודי", משום שלא יכלו להסכים ביניהם על הגדרת גבולות הלאום היהודי, רחוקה מהאמת. תעבירו את זה לשר לפיד. חוק השבות המתוקן ביטא פשרה שביטאה את האתוס הציוני של שותפות ואחריות בין כל חלקי העם. נוסח הפשרה ביקש לשדר מסר כפול: ישראל מתנגדת לנישואי תערובת ואיננה מוכנה להכיר ביהדותם של בני המשפחה הלא-יהודים, אבל מתוקף אחריותה לגורל העם היהודי, צאצאי יהודים המבקשים לחזור לשורשיהם היהודיים מוזמנים לעלות ארצה, מתוך תקווה שיבחרו להתגייר. אגב, גם הדמיון בין הגדרות הנאצים, יימח שמם, ליהודי לבין הגדרות חוק השבות שונות לחלוטין. הנאצים לא הכירו בהצטרפות סובייקטיבית או בהיפרדות מהעם היהודי, ולכן, למשל, רדפו גם אחרי יהודים מומרים, שאינם זכאים לפי חוק השבות. בנוסף, היחס לבני תערובת מדרגה שנייה  שזה היה מה שנקרא עם סב יהודי אחד, היה סלחני: המדיניות הגרמנית העקרונית הייתה להשיב אותם לחיק העם הגרמני, בני תערובת מדרגה שנייה נשארו אזרחי גרמניה ולא נחשבו כיהודים. הם חויבו לשרת בצבא, ואף הותר להם לשאת בני זוג גרמנים. ואילו חוק השבות נותן להם ולבני זוגם לעלות ארצה, גם אם ניתקו לחלוטין את זיקתם לעם היהודי. גם אלו הטוענים שסעיף הנכד מיועד לאנשים שנרדפו בארצותיהם בגלל יהדותם צריכים לתמוך בחוק הזה, כי החוק מחריג נכד שנרדף בשל מוצאו היהודי. חבריי חברי הכנסת, היום, לאחר עשרות שנים, לאחר שאלו שבחרו לקשור את גורלם בגורל העם היהודי עלו כבר לארץ ישראל, המציאות השתנתה. המציאות בשנים האחרונות, ואין חולק על כך, היא, שהחוק מנוצל על ידי רבים שניתקו כל קשר עם העם היהודי ומורשתו ומהגרים לכאן מסיבות כלכליות. ואם היה מדובר רק בבזבוז כספי ציבור, ניחא, התרגלנו לזה, בפרט בממשלה הזאת, אבל אין מדובר כאן רק בבזבוז כספי ציבור, מדובר כאן בסכנה קיומית לעם היהודי, כאן בארץ הזו, בריבוי נישואי תערובת ובהתבוללות קשה. לכן, הגיע הזמן לתקן לפני שהנזק יהיה בלתי הפיך. אני רוצה להקריא לכם, מתוך נאומו של מנחם בגין על חוק השבות, כאן במליאת הכנסת: "ויש אנשים שכאשר הם שומעים את המילה 'הלכה יוצאת מפיהם או מפי זולתם, הם דורשים שכל השומעים ייפלו אפיים ארצה, יקומו ויכו על חטא, הלכה זו שעל ידה ניטעו חיי עולם בתוכנו, הלכה זו שקיימה אותנו במבחני דם ואש. יש כאלו המנבלים פיהם ואומרים שההלכה היהודית גזענית היא. מאז העלילו עלילות דם לא הייתה נוראה מזו", כך אומר מנחם בגין. "נכון, יש מימי קדם איסור חיתון בין יהודים ולא יהודים. הזו גזענות? אם כך, אולי השפה העברית שלנו, שבה דבקנו, גזענית אף היא? נכון, העם היהודי יש בו איחוד וייחוד, אחרת לא היה קיים. אדרבה, יעלה כל פרוגרסיסט על הבמה הזו ויאמר לנו, האם היה העם קיים אלמלא האיסור הזה?" אלמלא האיסור הזה היינו נטמעים מזמן. "כך קמה ההלכה, שלפיה הבן של אם יהודייה הוא יהודי ואפילו אביו אינו יהודי. לא להפך, מה רוצים אנשים מסוימים, שממדינת היהודים, שעלתה לעם היהודי בקרבנות וייסורים, ממדינת היהודים תצא הבשורה כי נישואי תערובת אין בהם שום איסור ושום מכשול? ייטמעו רובם ככולם" כך מנחם בגין, זכרו לברכה. רבותיי, כל מילה נוספת מיותרת. הצביעו בעד מדינה יהודית. אין לנו ארץ אחרת. תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. ישיב השר אלעזר שטרן. בבקשה. תנסה עשר דקות בלי להגיד את המילה "שואה". ובלי נתניהו. אתה צודק. אתה צודק. איך אמרת, בלי להזכיר איזו מילה? שלמה קרעי, אדוני השר, נהרגו למענו. לפני שהוא פה מטיח דברים כאלה נגד אזרחי המדינה. צריך להגיד לו את זה. תגיד לו כמה אנשים נהרגו על המדינה הזאת, והוא מפלג פה. בושה לעם ישראל אתה. תתבייש לך. מפלג? מפלג, תסתכל במראה, תפסיק לבלבל את המוח. אתם, אתם המצאתם את השיטה, אתם מתפרנסים מהשיטה הזאת ואתם ממשיכים עם זה עוד. תתבייש אתה, תסתכל על עצמך. חוצפן.  כן, השר אלעזר שטרן. חבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת משה אבוטבול, חבר הכנסת יבגני סובה.  אתם יכולים להפסיק? אתם יכולים להפסיק? שמענו במשך עשר דקות את חבר הכנסת שלמה קרעי, בואו נשמע את,  ארצה, באנו לפה, יאללה, קדימה. חבר הכנסת משה אבוטבול, תירגע, בבקשה. אבל מה, באים לקבל דרגות, לקבל דרגות. בסדר, אתה יכול להתנגד. אתה רוצה להתנגד? לקבל הטבות, כסף. אתה יכול להתנגד להצעה. בבקשה. מכרתם את היהדות בשביל כסף. בואו נקשיב לשר אלעזר שטרן. את כל העולם הם מוכרים בשביל כסף. בבקשה, עשר דקות. אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת. תתביישו. תתבייש אתה. אתה לא ישראל ולא ביתנו, סיסמה. כן, כן, משה אבוטבול, בבקשה. ישראל ביתנו אבל לא בשבילנו, תקשיב, תקשיב. אתם צריכים לשנות את הסיסמה. מה זה "לא בשבילכם", מי אתה בכלל? ישראל ביתנו אבל לא בשבילנו. אדוני היושב-ראש, סליחה, חברי הכנסת, עמיתיי חברי הכנסת, מציע החוק חבר הכנסת ד"ר קרעי, לנצל את המדינה. אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה להגיד לך, חבורת גזענים.  שכיוון שהוזכרו פה לקחים של השואה ושל גרמניה לצורך הצדקת החוק, אני רוצה להגיד לך באופן אישי שכבן לשורדי שואה וכמי ששמע אותך מדבר פה ביום השואה, לכבוד ייחשב לי שגם בחוק הזה אתה יושב כיושב-ראש הכנסת, ואני מודה לך על כך, תודה. תודה לך. חבר הכנסת משה ארבל ביקש לא לדבר על השואה, ואני רוצה להציע לחברי חבר הכנסת קרעי: הצעת החוק שהעלית, היה אפשר לדון בה לגופו של עניין בלי לחזור לגרמניה ולשואה. אני, ככלל, מציע לנו כמה שפחות, להפך, השר, סליחה, אני אגיע אליך, אני אגיע אליך, אני, ככלל, מבקש להציע לנו, בהצעות חוק שיש עליהן מחלוקת בין חלקי הבית, להמעיט או אף לבטל כליל את השימוש במונחים האלה. עכשיו לגופו של עניין. השר, אני אענה לך, חבר הכנסת שלמה קרעי, הוא הקשיב לך עשר דקות, תקשיב לו. יש לך אחר כך זכות, יש לך אחר כך זכות. יש לך אחר כך זכות להשיב. אני מבטיח לך גם לצטט ממה שאמרת. איפה, אני רוצה להגיד עוד משהו: כיוון שברור שהצעת החוק הזו לא הייתה נולדת בלי העלייה המבורכת מחבר המדינות, שבעיניי, זו דעתי כראש אכ"א לשעבר בצה"ל, במיוחד אני אומר את זה ככה, וכאזרח ישראלי גאה, הצילה את המדינה, מכל הבחינות שבעולם, היא הצילה את המדינה מבחינה כלכלית, מבחינה ביטחונית, תרמה רבות מבחינה תרבותית, כמעט הצילה את עולם הרפואה. יש הרבה מה להגיד. ואני רוצה להגיד לך עוד משהו: לו ישוער שהצעת החוק הזו הייתה מתקבלת נגיד לפני 30 שנים, בקורס נתיב בצה"ל, אלו שמשרתים, אלו שמגינים עלינו, אלו שמשרתים גם בגופי הביטחון, התגיירו עד היום, גם בעזרת הרב עובדיה יוסף, למעלה מ-15,000, כאלה שאת חלקם הגדול אתה רצית כאן, בחוק הזה, להשאיר שם, בחבר המדינות. אתה לא הקשבת לי. אני הקשבתי לך מצוין. אמרתי שהמציאות השתנתה. אני הקשבתי לך מצוין. אני אמרתי שהמציאות השתנתה, אני הקשבתי מצוין, ואני רוצה להגיד לך דבר אחד. אתה ציטטת, תראה כמה הקשבתי לך: "אחריותה לגורל העם היהודי, מתוך תקווה שיבחרו להתגייר". אבל אתה הרי לא רוצה שהם יבואו בכלל, לא מתוך תקווה שהם ירצו להתגייר. אני פונה אליך עכשיו, באמת, לחלק הזה. בואו נעשה הכול כדי שנוכל בהמשך גם להציע להם גיור כזה שהם באמת ירצו להתגייר, ועד אז נעשה להם טובה ולא נעליב אותם שכביכול הם באו לפה מכוח רצונות כלכליים אלא נגיד שהם באו לפה מכוח חוק השבות, מכוח היותם זרע ישראל גם אם הם דור שלישי, ואתה יודע מה, אולי גם דור רביעי, תודה. תודה לשר אלעזר שטרן. חבר הכנסת שלמה קרעי, אתה רוצה להשיב? אני לא מאמין שאתה אמרת את הנאום הזה. אלעזר, אלעזר. לנאום מביש כזה לא ציפיתי. אלעזר, אני לא מאמין שנאמת את הנאום זה. שלוש דקות, אדוני. איזו שטחיות, לא מתאים לך. אדוני היושב-ראש, בנושא שכזה, ברומו של עולם, לא ציפיתי לנאום כל כך מביש, שמראה כל כך על חוסר הקשבה וחוסר הבנה של כל מה שדיברתי עליו כאן עשר דקות. אני אמרתי, רק בנקודה הזו של השואה: אמרתי שלפיד אמר שחוק השבות הוא מקבילה של חוקי נירנברג, ואמרתי שאסור לנו לעשות את זה, ושהמחוקק הישראלי אמר שההפך הוא הנכון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רק אתמול בערב, בקור ובגשם, יצאו אלפים ורבבות מאזרחי ישראל לגשרים ולצמתים ברחבי הארץ וקראו לשמור על המדינה היהודית. האזרחים הרבים שיצאו למחות רואים כי בתוך חצי שנה בלבד הממשלה הזו גרמה נזק אדיר ליהדות, לצביון היהודי של המדינה ואף ליכולת לשמור על הרוב היהודי כאן. אתה אומר שמי, הכשרות, הגיור, הכותל, השבת, לימוד התורה, לך אין בעיה, אתם רוצים להביא לפה צבא של גויים, אלייך אני לא מדבר, השמירה על המסתננים, ההכרה ברפורמים. הרסתם את המדינה היהודית. עם ישראל רואה, תתבייש, תתבייש לך. ולא מבין מה קורה כאן, כיצד השתלטו על המדינה היהודית, היהדות, תתבייש. גורמים שמנסים למחוק את ה"יהודית", גורמים כמו ליברמן, שבאמצעות הסעיף הזה רוצה לגייס לעצמו צבא של גויים שהקשר בינם לבין היהודים והיהדות מקרי בהחלט.  אתה פשוט משקר. חברים, החוק הזה הוא חלק חשוב ביותר בשמירה על היהדות של המדינה, על צביונה, על הרוב היהודי בה. שני שלישים מהעולים בשנים האחרונות מברית המועצות הם גויים שאין להם שום זיקה ליהדות. תתבייש. אתה משקר, שקר. תתבייש לך. אך הוא בעיקר חשוב כדי לשמור על העם היהודי, היהדות, היהדות שלך, מיוחד ומאוחד כנגד כל מה שהממשלה הזו עושה. שקרנים. תתבייש. זה מחפיר ומביש לשמוע את השר שטרן, שמייצג כאן את השרה שקד, הנאום שלך מחפיר.   שהייתה אמורה להיות מהמחנה הלאומי. אכזבתם בכול, מכרתם את הכול. על מה עוד נשאר לכם להגן? כן, השר שטרן, מה אתה רוצה, שיטביעו לנו את המדינה בעוד מאות אלפי גויים, שמה יהיה פה, שאנחנו נתחתן עם ספרי יוחסין? שמה, שתהיה פה מדינה אחת לשני עמים?  מי יחליט מהו יהודי? אתה, שלמה? כמו ששמעתם, ההלכה, חביבי. מי יחליט מהו יהודי? ההלכה, מי שההורים שלך והסבים שלך שמרו עליה אלפיים שנה,  הם יחליטו מיהו יהודי. רון, אתה לא מסכים, כמו ששמעתם בנאומי הקודם, שמאל וימין ציוניים התאחדו בראשיתה של מדינת ישראל. לשבת, לשבת. כוונתם הייתה ברורה, והיא עולה בקנה אחד, תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. רגע, אדוני, דקה. לקחת לי בפרק הקודם. משפט אחרון. אני לא לקחתי, בבקשה. משפט אחרון. והיא עולה בקנה אחד, אל,  עם השינויים שהבאתי בהצעת החוק. אני קורא לכם להצביע בעד, לכולכם, לכל מי שאוהב את המדינה הזו, תודה.  לכל מי שרוצה כאן מדינה יהודית. ואם צריך החרגות, יש ועדה לדון שם. תודה. תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק, הצעת חוק השבות. נא להצביע. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק השבות (תיקון, זכויות בני משפחה), התשפ"א 2021, לא נתקבלה. 24 חברי כנסת בעד, 45 חברי כנסת מתנגדים, הצעת החוק לא נתקבלה. טוב מאוד שהיא לא התקבלה. הצעת חוק יום לציון תשעה באב, התשפ"ב 2021, שלמה, יש יהודים גם ברוסיה. בושה וחרפה, איך אתה לא מתבייש.  של חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. אתה כנראה לא מכיר, חבר הכנסת אביר קארה, בבקשה. זו הייתה טעות, בושה וחרפה. חבר הכנסת אביר קארה, בבקשה. חברי הכנסת, חברת הכנסת אורית סטרוק, את עולה? את לא מוכנה, חברת הכנסת סטרוק? מה זאת אומרת לא מוכנה? אני מוכנה ומזומנה. בבקשה, עשר דקות. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שעולה כאן עכשיו לדיון היא הצעה שחתומים עליה גם רבים מחברי הקואליציה. ולא, הם לא חתמו עליה לפני שהם נכנסו לקואליציה, הם חתמו עליה אחרי. הם חתמו עליה עכשיו, לאחרונה, מתוך הזדהות מלאה, וחלקם אפילו אמרו לי כמה טוב שיש הצעת חוק כזאת, כמה הם מזדהים איתה, כמה הם שמחים להיות בין היוזמים שלה. אני מדברת על חברי כנסת כמו ניר אורבך, כמו רם שפע, כמו מיכאל ביטון, מירב בן ארי, מיכל שיר סגמן, חברי כנסת כמו אמילי מואטי, אלון טל, יום טוב כלפון, משה טור פז, קינלי, רות וסרמן לנדה, חברי כנסת שבאמת, בלב שלם חתמו על הצעת החוק הזאת, וכולם גם ניסו לעזור לי לקדם אותה, שהיא תעבור בוועדת השרים לחקיקה. כולם היו פעילים, נכון, רות? ניסית לעזור לי? מירב ניסתה לעזור, אמילי ניסתה לעזור, רם שפע, אנחנו מדברים על מניפה מאוד מאוד רחבה. ואתם יודעים למה המניפה כל כך רחבה? כי אם יש משהו, חבריי חברי הכנסת, שמאחד אותנו בתור העם היהודי ששב למולדתו אחרי אלפיים שנות גלות, אם יש משהו שמאחד אותנו זו הידיעה שאנחנו נמצאים כאן בזכות דורות רבים של יהודים שלא זכו להיות כאן, שחיו בגלות, שחיו בכל הגלויות. אבל בכל מקום שהם היו בו, בין שהם היו בתנאים קשים ומחפירים ובין שהם היו בתנאים מצוינים והיו משועי עולם ואפילו שרים בממשלות זרות בכל מיני מקומות בעולם, הם תמיד תמיד זכרו את ירושלים. הם תמיד תמיד זכרו שעיר הבירה שלנו, של העם היהודי, היא ירושלים, ורק ירושלים. הם תמיד תמיד התפללו לבניין בית המקדש. בכל מקום שהם היו הם התפללו לבניין בית המקדש. ואנחנו נמצאים כאן בזכותם, בזכות הנאמנות שלהם, בזכות התפילות שלהם, בזכות התקוות שלהם, בזכות האמונה שלהם שהם כולם, בכל מקום שהם היו, שייכים לפה, שייכים לירושלים, שייכים לבית המקדש. ובזכותם, בזכות האמונה הזו, חזרנו והקמנו פה מדינה. נכון, בית המקדש עוד לא קם, הר הבית, עדיין "שועלים הילכו בו", לערבים מותר לשחק שם כדורגל אבל לנו אסור להתפלל. אבל יש פה קונסנזוס רחב מאוד בבית הזה שמן הראוי שהכנסת תזכיר בצורה ממלכתית ומכובדת את הזיקה, את הנאמנות, את השייכות של עם ישראל לירושלים ולבית המקדש. זה דבר שמאחד אותנו. ואחרי שרבים כל כך חתמו על הצעת החוק הזו, אני שואלת את עצמי שוב איך יכול להיות שהדבר הטריוויאלי הזה, הבסיסי הזה, שלא אומר אפילו שצריכים לצום, לקיים מצווה כזו או אחרת, להימנע מלא יודעת מה, משמחות וממוזיקה וכל מיני מצוות דתיות, הוא רק אומר שאנחנו, באופן לאומי, נזכיר את המחויבות שלנו ואת הקשר שלנו הבל-יינתק למקום הזה, איך יכול להיות שהצעת חוק כזו לא מצליחה לעבור בוועדת שרים? איך זה קורה? זה תמוה. תשימו לב, אני אומרת שאפילו חברי כנסת שהם מה שנקרא שמאל קיצוני למדי, רם שפע, אמילי מואטי, חתמו בשמחה וניסו לעזור. אז למה זה קורה? ושוב, אדוני היושב-ראש, אני חוזרת אליך באופן מפתיע, זה חוזר אליך. אני שואלת את עצמי מי בקואליציה הזו יכול להיות נגד הצעת חוק כל כך טריוויאלית, כל כך קונסנזואלית, שכל עניינה זה להזכיר את הקשר הנצחי, הבל-ינותק, בין עם ישראל לירושלים ולבית המקדש. ואני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש, כי אתה אמרת שאתה מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, אז אני רוצה להבין את זה. אני באמת רוצה להבין, כדי שנבין כולנו עם איזה קואליציה אנחנו מתמודדים, כן? אתה אמרת לפני כמה שבועות על הנגב, על הנטיעות בנגב, אמרת: יורים לי בחזה, אני לא יכול, זה כואב לי, זה האנשים שלי, אני לא יכול. בסדר, הבנו, לא שאנחנו מקבלים, זה חמור מאוד שאתם מרימים יד על נושא הנטיעות של קרן קיימת בכנסת. ואני רוצה להבין עכשיו את עניין ירושלים ובית המקדש. אתם מתנגדים שהכנסת תציין את הקשר הנצחי, הבל-ינותק, של העם היהודי לירושלים ולבית המקדש, קשר שדורות על גבי דורות של יהודים החזיקו בו? אתה יודע, אין בית יהודי שאתה נכנס לתוכו ואין שם טפח על טפח שמזכיר לנו את החורבן, אין שמחה יהודית, אין חתונה יהודית שלא שוברים בה כוס, זכר לחורבן. הכתובת הזו שאני נושאת אותה על צווארי כל הזמן, "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", הכתובת הזו היא הכתובת שאנחנו הלכנו איתה בכל הגלויות. אתם מתכחשים לאמת ההיסטורית הבסיסית הזו, שאנחנו שייכים לירושלים וירושלים שייכת לנו? שאנחנו לא זרים כאן? שאנחנו גלינו מארצנו, עברנו גלות איומה ונוראה וחזרנו הנה, הביתה? אני רוצה להבין, אדוני היושב-ראש, כי בסוף שוב הכול חוזר אליך. בסוף שוב הקואליציה הזו מקבלת החלטות, אתה יודע, אתה לא חבר בוועדת שרים אבל בכל החלטה של ועדת שרים אומרים: מנסור עבאס התנגד, מנסור עבאס תמך, מנסור עבאס ככה, מנסור עבאס ככה. אז אני רוצה להבין, איפה אתה עומד ביחס לקשר שלנו, של העם היהודי, לירושלים ולבית המקדש? ועכשיו אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, בפעם הקודמת נתתי לך 25 שניות לענות וכנראה זה לא הספיק לך. אז עכשיו יש לך שתי דקות, ואני אשמח להבין איפה אתה עומד בעניין הזה? אלה שתי דקות שהן שלי. אנחנו נקשיב, ונחכה שמנסור עבאס יגיד לנו מה עמדתו ביחס לקשר הנצחי של עם ישראל לירושלים ולבית המקדש. בבקשה, אדוני היושב-ראש, הזמן שלך. שקט מוחלט. מה את עושה לו בחינות, תשאלי את האנשים האלה מה יש להם, האנשים האלה חתמו לי. רם שפע חתם לי, אמילי מואטי חתמה לי, מירב בן ארי חתמה לי. הם חתמו.  כן, אנחנו מחכים. למה הם, אני רוצה להבין את זה, רם, כי אני רוצה להבין איפה אנחנו חיים. אני רוצה שגם אתה תבין איפה אנחנו חיים. אני רוצה שנבין את זה.  למה את מציינת את יום תשעה באב כיום קדוש, רם, אני נתתי את רשות הדיבור שלי ליושב-ראש מנסור עבאס. ליושב-ראש מסרתי, לא לך, ליושב-ראש. הוא לא חייב לך שום דבר, הוא לא חייב לי, הוא יכול גם לשתוק, אבל השתיקה אומרת את שלה.  וגם אתה תבין עם מי אתה נמצא בקואליציה. שגם אתה תבין עם מי אתה נמצא בקואליציה,  אתה נמצא בקואליציה עם מכחישי היסטוריה. עם מכחישי היסטוריה, איתם אתה נמצא בקואליציה,  עם מכחישי היסטוריה, שמכחישים את הקשר של עם ישראל לכור מחצבתו, תגידי ליושב-ראש, למקום המקודש לו ביותר, למקום שאליו התפללנו בכל הגלויות. גם הסבים והסבתות שלך, אלון שוסטר, התפללו לחזור לירושלים ולבית המקדש, אבל מנסור עבאס לא רוצה. תודה רבה, אורית. הוא לא רוצה, ולכן אנחנו לא נזכיר את זה. חברת הכנסת אורית סטרוק, אני מאוד מאוד מאוד מודה לך. תודה רבה. תודה. גם אני מודה לך. ישיב השר אלעזר שטרן, בבקשה. עשר דקות, אדוני. אלעזר, מה אתה הולך להגיד עכשיו? תקשיב, גפני.  לא, לא, לא. דווקא אתה תקשיב ותגיד אם זו לא תשובה. אני יודע שאתה לא תגיד לי לפני כולם, אבל אחרי זה תגיד לי את האמת מה אתה חושב על התשובה.  אדוני היושב-ראש, קודם לכול אני קצת מודה שאני מרגיש לא נעים שעושים לך מבחנים פה, דווקא בגלל שאתה חבר בממשלה אבל גם בגלל שאתה חבר כנסת ערבי. אני מצטער על כך וכואב לי. אני מבחינתי, לא מפריע לי, השר אלעזר שטרן. אני אומר, אנחנו צריכים לשדרג את השיח הפוליטי ולהתמקד בצורה עניינית בנושאים, ולא למשוך כל דבר לזהויות ומחלוקות והיסטוריה. אולי אפשר להוריד את הדגל לחצי התורן. היושב-ראש, אולי תוריד את הדגל לחצי התורן? אני מקווה שזאת תהיה התשובה, שאני אענה על הבקשה הזאת בתשובה הזאת. השבוע חל יום הזיכרון של חיים גורי. בט"ו בשבט, בתאריך העברי, הוא נפטר. אני מציין את הדברים האלה כיוון שסוגיית הזיכרון של העם היהודי היא עניין של אתגר. ישבנו לפני כמה שנים ביד ושם לרגל יום השואה, חברי המטה הכללי של צה"ל, ושאל אותו אחד האלופים: חיים גורי, איך אתה יכול להבטיח לי, לנו, שגם בעוד 200 שנה יזכרו את השואה? אמר לו חיים גורי: אנחנו עם שזוכר. תראה, רק עכשיו עברנו את פסח, כמה זוכרים. ואני שאלתי את חיים גורי, חבר הכנסת גפני, מי זוכר על מה זה באמת פסח? מי שאוכל מצות שבעה ימים? מי שקורא את ההגדה עד הסוף? מה ענית? עניתי, שלצערי הרב יש אתגר בזיכרון על מה זה פסח באמת. ואז שאלתי אותו: תגיד, מי זוכר את תשעה באב? את אותה שאלה שעל פניו החוק הזה מנסה לפתור. הרי אנחנו יודעים על תשעה באב דברים שאנחנו גם שומעים על השואה. אנחנו אומרים בקינות וגם באיכה, שנשים יהודיות בישלו בשר ילדיהן. אנחנו יודעים שהיו תופעות כאלה גם שם. יש לנו גם חוקים על תשעה באב. אז מה זה עוזר לנו שהציבור, אני שלושה שבועות מתאבל לקראת תשעה באב, אני לא מתגלח תשעה ימים, אני צם, קורא קינות, איכה, אז מה זה עוזר? ויש חוק. אז האם חוק הוא הפתרון? כשהייתי יושב-ראש הקרן לרווחת נפגעי השואה, חבר הכנסת גפני, אתה זוכר את זה, הענקנו לך אז אות על פועלך בעניין, הביא לי אחד האנשים, שלא לובש כיפה וציצית כמונו, רעיון, שאולי נאחד את יום השואה עם תשעה באב. שאלתי אותו למה, והוא אמר לי: בגלל שאת תשעה באב זוכרים בגלל שיש פרוטוקול דתי, את יום השואה, כשאין פרוטוקול דתי, קיים חשש שלא יזכרו בעוד 200 שנה. עכשיו, אני בעד פרוטוקול דתי אבל אנחנו לא יכולים לכפות פרוטוקול דתי. אנחנו גם לא יכולים לכפות פרוטוקול חוקתי, אם אנחנו רוצים לזכור משהו. אני אומר את הדברים האלה בגלל שאני חושב שלפני הכול, זיכרון בחקיקה שאין עליה קונסנזוס יכול לפגוע בזיכרון עצמו. הוא רק יהפוך את תשעה באב, שאני מקבל שבשבילי הוא יום אבל לאומי, לא רק דתי, הוא רק עלול להפוך אותו לעוד נושא של מחלוקת. בואו נגיד את האמת, במה דברים אמורים. אנחנו יודעים שבתשעה באב אנחנו, בשפה שלך, בין הזמנים, זה מוצאי תשעה באב, בערב תשעה באב, בבניין הזה, הכנסת בפגרה. אז בשביל מה נעשה חוק? בשביל שנשחרר את עצמנו מסוגיית חובת הזיכרון, והינה עשינו חוק? לא. חובת הזיכרון היא חובה קיימת, אבל הפתרון שלה הוא לא בחקיקה. נעשה דיון אחר, על איך זוכרים את תשעה באב. אני כבר אמרתי שאני חושב שצריך לזכור, ואני רוצה להגיד שאני חושש כאן ממה שאמרתי קודם, שגם בגלל שזה עוד יהיה בכלל לא במקום שלו ולא ביום שלו ולא במועד שלו, אבל נגיד: אוקיי, תשעה באב לא צריך לזכור, עשינו חוק. אני רוצה להגיד עוד דבר. מה אנחנו זוכרים בתשעה באב? נכון, אנחנו זוכרים את חורבן ירושלים, אבל על מה אנחנו מתאבלים גם? יש גמרא במסכת שבת, יש במסכת יומא, יש במסכת גיטין. אנחנו אומרים, על שנאת חינם. אנחנו יודעים שהיא חרבה לא רק על שנאת חינם, אלא גם בתרגום במסכת שבת, אם אני לא טועה, בעשרת הדברים שהיא חרבה עליהם יש גם על שלא הוכיחו איש את עמיתו או איש את חברו. נדמה לי שזה שם גם שלא שמרו שבת, זה נכון, וגם חזרו בהם אנשי אמונה, אבל גם על העניין הזה. אבל גם על הסיפור של קמצא ובר-קמצא, מה זה לב העניין? לב העניין הוא לא השנאה. הרי הם לא הכירו אחד את השני, קמצא ובר-קמצא. לב העניין הוא שישבו שם, כמו שכתוב במסכת שבת במקום אחר, ולא מיחו על העלבה של אחד את השני. על ה"לא מיחו בידם". עכשיו אני רוצה להגיד לכם מה אני כן יודע על חינוך. אני שואף שאם אנחנו כבר מדברים על תשעה באב כיום לאומי, ניקח אותו למקום הזה. ניקח אותו למקום של ה"לא מיחו בידם" ונמחה בידם. ניקח אותו למקום של שנאת חינם, ונעשה הכול. ואם אני מדבר על זה, אז בואו רגע נגיד משפט אחד על חינוך, שלמדתי מהבת שלי. כששאלתי אותה פעם על משהו, דווקא על התנהגות טובה שלה, אם היא שמעה פעם את אימא או אותי אומרים לה לעשות את זה, היא אמרה לי משפט של כל החינוך וכל המנהיגות על רגל אחת. היא אמרה לי: אבא, לא משנה מה אמרתם, משנה מה הבנתי. ומה אני אומר פה לחברינו כולם? כשאנחנו באים ורוצים לזכור יום של חורבן הבית, כשאנחנו רוצים לזכור יום של שנאת חינם, כשאנחנו רוצים יום על "לא מיחו בידם", בואו קודם כול נתנהג אנחנו ככה. שלא יגידו לנו: לא משנה מה אמרתם, משנה מה הבנו, כן, מה הבנו ממה שקורה בבית הזה. במידה מסוימת בטרמינולוגיה שהשתלטה על הבית הזה, יש אפילו עידוד. אתם יודעים, בזמן המצור על ירושלים, כשבאו אל אספסיאנוס שרי הצבא שלו ואמרו לו: בוא ניכנס, בוא נילחם. מה אמר להם אספסיאנוס? אם תמהרו לעלות על העיר מייד, תקימו בידיכם ברית שלום בין שונאינו, ואם תיתנו להם ארכה, ליהודים, כי תאכל אותם אש המריבה, כי אלוקים מיטיב לערוך את המלחמה ממני והוא יסגיר את היהודים בידי הרומאים חיים וייתן את הניצחון לצבאותינו בלי עמל וסכנה. אני חושש שיכול להיות שאם אנחנו מזכירים את ירושלים כמה פעמים ביום, בשחרית, במנחה, בערבית ובברכת המזון, אז אולי השלב הבא יהיה שלמי שלא יזכור את ירושלים, נעשה חוק: להתפלל. וכל נושא שיש בו עניין של אמונה, אסור שיבוא כחקיקה. אסור. למה? כיוון שבמקום לקרב, כיוון שבמקום ללמד, הוא רק ירחיק. לכן, מה שאני מציע, אני חושב שחברת הכנסת סטרוק, שעל פניו כוונותיה טובות, אני מניח, תסכים לדחות את החוק הזה עד שבבניין הזה נוכל גם אנחנו להוות דוגמה שהיא להפך משנאת חינם, להפך מהוכחת איש את חברו, המשיח יבוא קודם. יכול להיות, חיים. הוא עוד לא הגיע. יכול להיות. אבל אז נדע שאם חפצי חיים אנחנו, אז בואו נזכור שלא משנה מה אנחנו אומרים, לא משנה מה אנחנו מחוקקים, יותר מכול משנה איך אנחנו מתנהגים. אני אומר את זה לכל חלקי הבית. תודה, אדוני. תודה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה, חברת הכנסת אורית סטרוק, שלוש דקות, גברתי. תודה. אני רוצה לדבר רגע על המהות של תשעה באב. כי דיבר כאן קודם שר המודיעין, והדגיש, כדרכה של הקואליציה הזאת, אך ורק את הנושא של שנאת חינם, שהוא נכון, ותכף אגע בו  אבל אני רוצה לומר שאנחנו מתאבלים כבר דורות על דורות כל שנה בתשעה באב בגלל החטא הקדמון של "וימאסו בארץ חמדה" זה החטא הראשון של תשעה באב הראשון, חטא המרגלים שלא רצו לעלות לרשת את הארץ. ואמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכייה של חינם, אני קובע לכם בכייה לדורות. הסיבה האמיתית שאנחנו בוכים ומתאבלים בתשעה באב, הראשונה והבסיסית, היא המאיסה בארץ חמדה. את זה בדיוק החוק הזה בא לתקן, ובא לומר: לא רק שאנחנו לא מואסים, אנחנו מצדיעים לדורות על דורות של יהודים, שלא משנה באיזו ארץ הם היו בעולם, הם תמיד התגעגעו לכאן, לארץ חמדה, הם תמיד התגעגעו לירושלים. הם תמיד אמרו: אנחנו רוצים לחזור לארץ שלנו ולעיר הבירה שלנו, שהיא בירושלים. אבל עכשיו, כבוד השר אלעזר שטרן, שהזכרת את נושא שנאת החינם, אני רוצה להתייחס גם לזה. אני רוצה להגיד לך, אנחנו צריכים לטפל גם בנושא שנאת חינם. חבר הכנסת גפני, אתה מפריע לי לדבר עם השר שטרן. אנחנו צריכים לעשות כל מה שאפשר כדי שלא תהיה שנאה בתוכנו. אני אומרת לך, ואני אומרת לכולם: תראו, לפני שבועות ספורים, שבועיים, אני חושבת, ראש הממשלה נפתלי בנט דיבר עליי בצורה מאוד לא ראויה כאן בבניין, כאן במליאה. הוא אמר לי: "עופי לי מהעיניים". אני רוצה לומר לך ולכולכם: אני סלחתי לו. אני מחלתי לו. בלי שהוא ביקש. הוא לא היה צריך לבקש סליחה. אני כל ערב אומרת, ואני מניחה שגם אתה אומר כל ערב, שאני מוחלת וסולחת לכל מי שפגע בי. וכך כולנו צריכים לנהוג במישור האישי. אבל, וזה ה"אבל" הגדול, למי שמקים קואליציה עם אנשים שכופרים בזכות שלנו על ירושלים ועל בית המקדש, על העוול הזה, לא על ה"עופי לי מהעיניים"; על העוול הזה, של הקמת קואליציה עם אנשים שכופרים בזכות שלנו על ירושלים ועל בית המקדש, על זה לא תהיה סליחה, לא תהיה מחילה ולא תהיה כפרה. תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום לציון תשעה באב של חברת הכנסת אורית סטרוק. נא להצביע. היא לא הגיעה למקום שלה. בסדר, אוקיי. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת יום לציון תשעה באב, התשפ"ב 2021, לא נתקבלה. חברת הכנסת אורית סטרוק, את בעד? בעד, 39, נגד, 49. הצעת החוק לא עברה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה, גברתי. תודה רבה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 260) (נקודות זיכוי לעולה), התשפ"ב 2022, של חברי הכנסת ולדימיר בליאק ואלכס קושניר. כמו כן אני מתכבדת להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר כי הוא חוזר בו מהצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון, חובת מסירת מידע), התשפ"א 2021, שמספרה פ/861/24. תודה. תודה, גברתי מזכירת הכנסת. אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום, הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון, ייעוץ הרבנות הראשית), של חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, החוק שאני מביא לאישור הכנסת עוסק בשמירה על המקומות הקדושים בעניין חילול המקומות הקדושים והתקנות שאמור להתקין השר לשירותי דת. הוא אמור להיוועץ עם הרבנים הראשיים, זה לא נמצא בחוק. לכן אנחנו חושבים שראוי שבעניין המקומות הקדושים של העם היהודי ההיוועצות של השר לשירותי דת תהיה עם הרבנות הראשית, ולפני שהוא מתקין את התקנות לעניין מה שנקרא חילול המקומות הקדושים. אני רוצה להקריא את דברי ההסבר של ההצעה: "חוק השמירה על המקומות הקדושים נועד לשמור על המקומות הקדושים מפני חילול או מפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות הקדושים להם או פגיעה ברגשותיהם כלפי אותם מקומות. מדובר בחוק שנחקק בשנת 1967, ומאז לא נערכו בו כל תיקונים. בסעיף 4 לחוק נקבע כי שר הדתות הינו הממונה על ביצוע של חוק זה וכי הוא רשאי, לאחר התייעצות עם נציגים של בני הדתות הנוגעים בדבר, או לפי הצעתם, ובהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. נראה כי למחוקק בשנת 1967 היו הדברים ברורים, כי נציגי הדתות הנוגעים בדבר לעניין המקומות הקדושים לדת היהודית הם הרבנים הראשיים לישראל. בהתאם לכך, תוקנו גם תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א 1981, לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל. ברבות השנים נראה כי נוצר חוסר בהירות לגבי המונח הקבוע בחוק 'נציגים של בני הדתות הנוגעים בדבר'. בהתאם לכך, הועלו פרשנויות שונות המקובלות למונח זה במה שנראה, על פניו, ניגוד גמור לכוונה המקורית של המחוקק. בהתאם לכך, מתבקש לתקן את החוק ולציין במפורש כי הגורם שעימו יש להיוועץ ביחס לכלל המקומות הקדושים לדת היהודית הוא הרבנים הראשיים לישראל, האינסטנציה הרבנית הגבוהה ביותר המוכרת על ידי המשפט הישראלי. בשל החשיבות העצומה של השמירה על המקומות הקדושים מפני חילול או פגיעה, ולשם מניעת עמימות ביחס להוראות החוק ולמשמעותן, מוצע לקבוע בחוק הגדרה מפורשת של המונח חילול. הגדרה עצמאית זאת תמנע יציקת תוכן או פרשנות על ידי כל גורם אחר מלבד הרבנים הראשיים לישראל". חבריי חברי הכנסת, בתקנות המקומות הקדושים, התשמ"א 1981, שר הדתות תיקן תקנות. בראש המקומות הקדושים, לדת היהודית, כמובן, נמצא הכותל המערבי, נמצאים שם גם קבר רבי שמעון בר יוחאי ועוד מקומות קדושים. אני רוצה להקריא מכתב שכתבו רבנים ממועצת הרבנות הראשית לשר הדתות ד"ר זרח ורהפטיג. המכתב נשלח בחודש אב תש"ל, כלומר בשנת 1970: אל שר הדתות, ד"ר זרח ורהפטיג, משרד הדתות, ירושלים. הזדעזענו לשמוע על דיון בהקמת רשות לענייני הכותל שהוציא את המקום הקדוש ביותר לישראל מיד הרבנות הראשית לישראל, והיננו חוזרים להדגיש הצהרות הרבנים הראשיים לישראל מחודש מנחם אב תשכ"ט, וכפי שגם באה לידי ביטוי בשעתו על ידי ראש הממשלה המנוח לוי אשכול, זיכרונו לברכה, שהכותל המערבי וניהולו הוא בסמכותם הבלעדית של הרבנים הראשיים, בהתאם לחוק שמירת המקומות הקדושים. אנחנו תובעים מכבוד שר הדתות בכל תוקף לעמוד על המשמר ולהתנגד לכל הקמת רשות, שיהיה בה משום חילול הקודש והשפלת כבוד ישראל. חבריי חברי הכנסת, התנועה הרפורמית פרסמה היום סרטון שבו היא מדגישה את המאבק שלה נגד מתווה הכותל. היא אומרת במפורש שהמאבק בכותל הוא באמת, המאבק של שמירת קדושתו של הכותל הוא רק סימבול, הוא רק ספתח, הוא רק משמע אמצעי למאבק הכולל שלהם על הפרדת הדת מהמדינה, המאבק הכולל שלהם להכרה בתנועה הרפורמית כזרם לגיטימי, כביכול, של היהדות. המאבק על הכותל מבחינתם הוא מאבק להפסיק את המונופול של הרבנות הראשית, הם קוראים לזה הארגונים החרדיים, כאינסטנציה הגבוהה ביותר במדינת ישראל, שמוכרת על ידי המשפט הישראלי כמי שבאה לטפל בכל ענייני הקודש. הם טוענים בסרטון הזה כי זה ממש לא רק הכותל. אי-יישום מתווה הכותל מרחיק מכולנו גם את התחבורה הציבורית בשבת וגם את הנישואים האזרחיים. המאבק על מתווה הכותל הוא מאבק סימבולי. עכשיו יש הזדמנות שלא תחזור, יש לנו ממשלה ללא המפלגות החרדיות, כשראשי הסיעות שמרכיבות אותה, כמו לפיד, מיכאלי וליברמן, מחויבים ומחויבות למתווה הכותל. אבל המתנגדים למתווה שוב מתחילים להשתולל. גם הם מבינים שברגע שהמונופול החרדי על הכותל יישבר, סוף-סוף אפשר יהיה לקדם נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת, ובאופן כללי להפחית את השליטה החרדית על החיים שלנו. עד כאן, סוף ציטוט מדברי התנועה הרפורמית. חבריי חברי הכנסת, ואני פונה בעיקר אל חבריי מסיעת ימינה, אל חברי חבר הכנסת ניר אורבך, אל חברתי חברת הכנסת עידית סילמן אני פונה אליכם. חבר הכנסת ניר אורבך, אתה אמרת לפני שבוע: אולי בעוד ארבע שנים תתברר הגדולה שלנו. אבל לא ברור אם עד אז אנחנו נישאר בחיים. על איזה גדולה אתה מדבר? תראה, באות רוחות זרות, באות תנועות זרות, ואני יודע שגם לך התנועה הרפורמית היא תנועה זרה, הם באים והם לוקחים את המאבק על קדושת הכותל המערבי, את המאבק על המקומות הקדושים, את המאבק על הרבנות הראשית, הם לוקחים את זה למקום ששם הם רוצים להפריד את הדת מהמדינה. הם רוצים לקדם נישואים אזרחיים. אני יודע שאתה מתנגד לדבר הזה. הם רוצים לקדם תחבורה ציבורית בשבת, ואני יודע שאתה מתנגד לדבר הזה. אני יודע, חברתי חברת הכנסת עידית סילמן, שאת מתנגדת לדבר הזה. איך אתם נותנים ידכם לדבר הזה? אני קורא לכם, תעשו מעשה. הרי רע"מ עושים מה שהם רוצים. כשהם רוצים הם מצביעים עם הקואליציה, כשהם רוצים הם מצביעים נגד הקואליציה. הרי סיעת מרצ עושה מה שהיא רוצה. כשהם רוצים מצביעים עם הקואליציה, כשרוצים מצביעים נגד הקואליציה, כשהם רוצים הם נעדרים מההצבעה. מתי אתם תפעלו לפי צו מצפונכם? מתי? איבדתם לגמרי את צו מצפונכם? איבדתם לגמרי את המצפן שלכם? אתם באמת רוצים להפריד את הדת מהמדינה? זוהי מדינה יהודית, ובתור שכזאת, אנחנו צריכים לשמור על המקומות הקדושים לדת שלנו, הדת היהודית. איבדתם לגמרי את המצפן. אני קורא לכם, תתעשתו. זו ההזדמנות שלכם להצביע בהתאם לצו מצפונכם ולא בהצבעת עדר יחד עם הקואליציה, כי אתם רומסים בזה גם את האמונות שאתם מאמינים בהן. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. ישיב בשם הממשלה השר חמד עמאר. בבקשה, אדוני, עשר דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התבקשתי להשיב על הצעת חוק זו בשם השר לשירותי הדת מתן כהנא. הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון, ייעוץ הרבנות הראשית), התשפ"א 2021, מבקשת לתקן את חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז 1967, ולקבוע כי המונח "חילול", המופיע בנוסח החוק כיום, יתייחס אך ורק להתנהגות העומדת בניגוד להנחיות הרבנות הראשית. בנוסף, מבוקש לקבוע מפורשות כי הרבנים הראשיים הם נציגיהם של בני הדת היהודית. בשם השר, לאחר שבחנתי את הדברים, עמדתי היא שאין צורך בהצעת החוק מכיוון שהחוק המקורי כיום כולל הגדרה משפטית רחבה מאוד, אשר כוללת מספר רב של התנהגויות אשר עלולות לעלות לכדי חילול מקום קדוש. לעומת זאת, צמצום ההגדרה המשפטית עלולה לצמצמם את מספר ההתנהגויות. באשר לשינוי הנוסף שמציע קביעה מפורשת שהרבנים הראשיים לישראל הם נציגי הדת היהודית, גם כאן השינוי מתייתר עקב תקנות השמירה על המקומות הקדושים ליהודים, התשמ"א 1981, שהתקין השר בהתייעצות הרבנים הראשיים לישראל. יובהר שגם בשינוי בנוגע לממונה על המקומות הקדושים המצב כיום מחייב אותו לקבוע הוראות על דעת השר לשירותי דת והרבנים הראשיים בישראל. אם כן, ניתן לראות שהצעת החוק אינה משיגה את מטרתה ואף עלולה להביא לתוצאה הפוכה. על כן אבקש מחברי הכנסת להצביע נגד הצעת החוק. תודה. השר עמאר, מה הצבעת בוועדת שרים לחקיקה? תשמע, אני אמרתי באופן ברור שאני משיב בשם השר מתן כהנא. אני חושב שזאת עמדתו ועמדתה של ועדת השרים לחקיקה. אבל מה בוועדה? הצבעת בוועדה? זה העמדה של ועדת השרים. מה אתה הצבעת? לכן אני בוועדת השרים לחקיקה. העמדה של ועדת השרים לחקיקה להתנגד להצעת החוק והיא גם עמדתו של השר לשירותי דת מתן כהנא, השר מתן כהנא. ולכן אני הקראתי בדיוק, מילה במילה. אם אתה רוצה שאני אקריא את זה שוב, כדי שתבין טוב מאוד את העמדה הברורה של השר לשירותי דת, חבר הכנסת אזולאי, ינון אזולאי, וחברי  אני מוכן לעשות את זה שוב. השאלה היא אם אתם רוצים. אז אם אתם הבנתם את זה, אז אני לא צריך להקריא את זה עוד פעם. אבל אני יודע ובטוח שיכולת ההבנה שלכם היא כל כך טובה שאתם הבנתם. את מה שרציתי להעביר, את מה שרצה השר לשירותי דת להגיד, אתם הבנתם בצורה הטובה ביותר. תן לנו, אל תדאג. גם בענייני יהדות אני מבין, ומבין די טוב. לא, לא. אבל בנושא הזה לא התעמקתי ולא רציתי להתעמק, ולכן אני מקריא מילה במילה את מה שכתב השר לשירותי דת. לא שמעתי. חמד, אנחנו רוצים 12 שנה, אני לא שומעת טוב. תתקרב יותר, אז אשמע אותך. אני לא שומע אותך טוב. אבל אתה רוצה שאני אקריא את זה שוב? תגיד, אין לי שום בעיה להקריא את זה שוב. זו לא עמדתי. זו העמדה של ועדת השרים לחקיקה, זו עמדתו של השר לשירותי דת, וזו העמדה הברורה ביותר שיכולתי להקריא ולהעביר. אבל הבנתי מהקריאה שכאן, כל מה שמבוקש כאן בהצעת החוק קיים בחוק הקיים היום. זה נמצא בחוק, זה בתוך החוק שקיים. לכן ביקשתי והבהרתי ואמרתי שאין מקום להביא את הצעת החוק ולהצביע נגד הצעת החוק שעלתה כאן להצבעה. אבל אני רוצה להגיד לך, מה קורה, קואליציה? אתם לא הבנתם את הצעת החוק? שאני אקריא לכם שוב? אם אתם לא הבנתם, אני אקריא את זה שוב, אבל הבנתי שאתם הבנתם גם. אולי תתחיל שוב. לא, לא. אני לא אתחיל שוב. אני אדבר על דברים אחרים, ודברים מאוד חשובים, ואני אשתף גם את חברי הכנסת ואת השרים שנמצאים כאן.  לא. אני לא אדבר על המענקים, כי לא התעמקתי בזה. אז אדבר גם באמת על ההצעה שאני העליתי ביום שני: ימי בידוד לעצמאים. אני חושב שזו הצעת חוק מאוד טובה, שבאה לעזור לעצמאים. הצעת החוק תהיה רטרו מחודש יולי, ותבוא ותיתן פיצוי לאותם עצמאים שנכנסו לבידוד וגם שהילד שלהם נכנס לבידוד והם היו חייבים להיות בבידוד. אנחנו העברנו את הצעת החוק בקריאה הראשונה. העברנו את זה לוועדת הכספים על מנת להכין אותה, העבודה והרווחה. לא. להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שיושב ראש ועדת, ועדת העבודה והרווחה. העבודה והרווחה. לא, לא. אנחנו העברנו אותה לוועדת הכספים, ולא הייתה שום דרישה להעביר את זה לעבודה ורווחה. היא נמצאת בוועדת הכספים ושם תידון.  לא. לא התבקשנו כאן. לא. לא. היה דיון, לוועדת העבודה. אה, העבירו את זה לוועדת, כי כאן דובר על ועדת הכספים. אז אם העברתם את זה אחרי זה לוועדת העבודה והרווחה, אני דיברתי על מה שהיה ביום שני, לא מה שהיה היום בכנסת. ואם החלטתם להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה,  אני מבין אתכם שהיום היה דיון בוועדת העבודה והרווחה. כאן, בכנסת, במליאה התבקשנו להעביר את זה לוועדת הכספים. חמד, תגיד להם, 12 שנה לא היה דבר כזה. שמה? לא. אני כאן. אני זוכר את מה שנקרא כאן, ואמר היושב-ראש לאיזו ועדה היא עוברת. ואם עבר אחר זה לוועדת העבודה והרווחה, אני מקווה שגם בוועדת העבודה והרווחה, אני סומך מאוד, שנעביר את זה כמה שיותר מהר. ואחרי קיצור הימים לארבעה ימים, לחמישה ימים של בידוד, זה כמעט ייתן כיסוי מלא לאותם עצמאים, כי החוק מדבר על שלושה ימים, והוספנו עוד יום אחד. זה יוצא כמעט שמכסה להם בחודש ינואר את כל הימים שיהיו בבידוד מהיום הראשון. והדבר השני שאני רוצה לדבר עליו ולשתף אתכם, ואני, חשוב לי מאוד לשתף גם את היושב-ראש ואת חברי מופיד מרעי, שהוא תושב חורפיש, אתמול קיימתי סיור ביישוב חורפיש. הגעתי ב-12:00, יצאתי מהיישוב בערך בסביבות השעה 22:00. ביקרתי בהרבה מקומות. ישבתי עם הרבה אנשים שם, והופתעתי לגלות שהיישוב חורפיש, לפני 20 שנה הייתה קבוצת כדורגל ששיחקה בליגה א', ואז היו ליגה ארצית וליגה לאומית, ולא הייתה ליגת-על. ביישוב שיחקו בליגה א', כי זו הייתה ליגה בכירה מאוד. היום, אחרי 20 שנה, אין לי קבוצת כדורגל בכלל ביישוב חורפיש, וזה מאוד מצער שקבוצה שהייתה בליגה א', ששיחקה עם קריית שמונה, שיחקה עם נהריה, שיחקה עם קבוצות שהיו בליגה א' והיום הן נמצאות בליגת-על. ובאותו יישוב לא רק שאין לי קבוצת כדורגל, הופתעתי לגלות שאפילו מגרש כדורגל אין בכלל. הגעתי למגרש, מה שנקרא מגרש כדורגל. מצאתי שם מחצבה בכלל ואין מגרש כדורגל בכלל ביישוב הזה. אפילו אין מגרש קט-רגל עם דשא סינתטי. יישוב שלם של 7,000 תושבים, ואין אפילו מגרש כדורגל לצעירים. אין מגרש קט-רגל שהילדים ישחקו שם. אבל אני מבטיח לך, חבר הכנסת מופיד, יהיה מגרש כדורגל, יהיה מגרש קט-רגל, יהיה אולם ספורט ברמה מאוד גבוהה. כל אלה אני אדאג לתקצב ונקים אותם ויהיו שם. חייב להיות היישוב הזה, ואתה כחבר קואליציה, לא שומעים. לא שומעים. אני ואתה נעזור להם. אנחנו נעזור להם לאשר גם את המגרש ולהוציא לו היתר בנייה. אנחנו נעזור, אני אעזור להם. הם מקימים אולם ספורט שם, וחסרים להם 6 מיליון שקל להשלים אותו. אני אביא לו תקציב ואשלים את המקום. אבל זה מעיד כמה הממשלה וממשלות ישראל הפקירו את העדה הדרוזית ולא נתנו לה מה שמגיע לה ולא טיפחו את היישובים, ולא אישרו להם להרחיב את תוכניות המתאר, לא אפשרו להם להקים מתקני ספורט פשוטים. תשמע, זה כל כך כואב. תודה. זה כל כך כואב, שאתה עומד כאן ואתה מדבר בשנת 2022 שביישוב עם 7,000 תושבים אין מגרש כדורגל, אין מגרש כדורגל סינתטי. ואני בטוח שאתה תטפל בזה. אין לי כלום. וזה מאוד כואב. זה, זה, זה, תודה, השר. עוד לא, אין מה לעשות, אין לך. תודה רבה, אדוני השר. יפה מאוד. תודה רבה. תודה רבה, אדוני השר. אני מבקש להתנגד להצעת החוק. תודה רבה. תודה. חבר הכנסת מעוז, רוצה להשיב? לא. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנא, שבו במקומות, בבקשה. תפסו את מקומותיכם. הצבעה היא הצבעה אלקטרונית. אנחנו מצביעים על הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון, ייעוץ הרבנות הראשית), של חבר הכנסת אבי מעוז. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון, ייעוץ הרבנות הראשית), התשפ"א 2021, לא נתקבלה. בעד, 40, נגד, 47, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק הספורט (תיקון, ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. אני מזמין את חבר הכנסת סמי אבו שחאדה להציג את הצעת החוק. בבקשה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, כן, המליאה מחכה. אני התחלתי את הדיון עם השר. אני מבין. אני מבין. אז בוא תשתף את כולנו. או שתוותר על הצעת החוק. תודה, אדוני היושב-ראש. השר התחיל את הדיון לפני הזמן. הוא גם ישיב לך. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני שמח להציג היום חוק שהוא חוק פשוט, שאמור לקדם שוויון. אנחנו מדברים על חוק שאמור לקדם ייצוג הולם לחברה הערבית באגודות הספורט והתארגנויות הספורט השונות במדינה. זה בסך הכול החוק. אין לו עלויות תקציביות רציניות, הוא לא אמור לשנות את כל העולם. אנחנו שמענו המון על שוויון בכנסת לאחרונה, וחלק בלתי נפרד מהדיון על שוויון, כשאנחנו מדברים על שוויון, כבוד היושב-ראש, זה שוויון הזדמנויות. חברי הכנסת, בעיקר ראשי הסיעות, מנהלי הסיעות, אנא שמרו על שקט. אז החוק דומה לסעיף 9א בחוק  ייצוג הולם לנשים, באחוז מסוים, בהתארגנויות השונות של הספורט במדינה. אני מציע שיהיה ייצוג הולם לחברה הערבית אותו דבר. זה חוק מאוד דומה. הכנסת העבירה לפני כמה שנים, חוק ייצוג הולם לנשים במקומות האלה. אנחנו מדברים על ייצוג של החברה הערבית, שאחוזם יהיה אפילו קטן מאחוז הייצוג ההולם של נשים. אני רוצה לשתף אתכם בכמה דברים שעשינו בדרך לדיון וההצגה הזאת של החוק, אבל אני פשוט שואל את עצמי, למה שאלה של שוויון בספורט אמורה לקבל התנגדות? למה אמורה להיות התנגדות לדבר שהוא כל כך פשוט וכל כך טריוויאלי? אם אנחנו מעוניינים באמת לקדם שוויון בחברה שיש בה חוסר שוויון, אדוני היושב-ראש, בכל תחומי החיים, נצטרך בכל מקרה לעשות את זה בשלבים, צעד אחרי צעד, זכות אחרי זכות. אנחנו מדברים פה על משהו שהוא מאוד פשוט, וחלק גדול ממרכיבי הממשלה דיברו על שוויון, לפחות אזרחי. אנחנו עוד נאבקים על שוויון לאומי ואזרחי, אבל לפחות בשאלות אזרחיות שמענו המון אמירות טובות ממרכיבי הקואליציה. אז אני חשבתי שחוק כמו ייצוג הולם בהתאגדויות של הספורט זה משהו שהוא אזרחי ופשוט, שאין לו עלויות תקציביות, יהיה קל להעביר אותו. אבל לצערי קיבלנו תשובה שהיא לא כל כך קשורה להצעת החוק. אני עצוב מאוד שמשרד התרבות והספורט השיב לנו את התשובה הזאת, שאין בה כל כך הרבה, לא תרבות ולא דברים טובים אחרים. חלק מהמרכיבים, אדוני, אנחנו באים להיאבק בגזענות ובאפליה, חלק מהמרכיבים של גזענות ואפליה זה הזלזול באינטליגנציה של הצד השני, וככה הייתה התשובה, לצערי, של המשרד, לא מכבדת, מיותרת. אפילו אם הם היו אומרים רק "לא", זה היה יותר טוב. אין להם נימוק, אין להם למה לצאת נגד ההצעה הזאת. אין בה שום דבר שהוא מסובך או מורכב, וקל מאוד להעביר את החוק הזה, ברגע שיש רצון טוב. אדוני, יש לנו פה בעיה שהיא הרבה יותר מורכבת ממה שאני חשבתי. כשהלכנו לבדוק את הסוגיה של שוויון בספורט הגענו למצב שהדבר הרבה יותר מורכב, אפילו נתונים רציניים, אדוני, מעודכנים, לא הצלחתי להשיג. אין לנו נתונים. הלכנו לממ"מ, לא היה מחקר כזה בכנסת. עשינו מחקר רציני, אני והיועצים, בגוגל, אין לנו נתונים מספיקים בעניין הזה. פניתי לכמה אנשים, חברים באקדמיה, אין מספיק מומחים ערבים בענפי הספורט השונים שיבואו לדבר ברמה של מדיניות. אין מגרשים, אין תשתיות. כבוד השר לפני כמה רגעים דיבר על המצב שהוא תיאר באחד הכפרים, ככה זה נראה ברמה הארצית. אין תשתיות, אין מגרשים, אין מומחים. המצב מאוד קשה. אז החוק בא לתקן כדי שהאנשים, לפחות 20% מהאוכלוסייה, מהאזרחים במדינה, יפסיקו להיות שקופים. ברגע שיהיה לנו ייצוג בהתאגדויות האלה, מישהו ישאל מה עם ענף השחייה בחברה הערבית, מה עם התעמלות קרקע בחברה הערבית, מה יהיה עם כדוריד, עם כדורסל. יש לנו מעט מאוד בכדורגל, מעט מאוד. ברוב הענפים אנחנו כמעט ולא קיימים, אדוני. אז מישהו צריך לשאול, כדי שזה יתקדם, צריך שיהיה לנו ייצוג. למה צריך שיהיה לנו ייצוג? כי מי שהיה לפני כן לא דאג, לא שאל. אם הוא היה עושה את העבודה שלו, אני לא הייתי צריך את החוק. אם הדברים היו עובדים בלי ייצוג הולם, לא הייתי בא לדבר על ייצוג הולם. יש לנו מחסור בכל מה שנוגע לספורט, אדוני היושב-ראש, ולדבר הזה הבאנו פתרון שהוא חלקי, ייצוג הולם. כמו שהיה ייצוג הולם לנשים ב-30%, ייצוג הולם לחברה הערבית ב-20%. אני רוצה באמת להאמין שמרכיבי הממשלה, שמדברים בעד העיקרון לשוויון אזרחי ושוויון הזדמנויות, לא יתנגדו להצעה כל כך פשוטה וטריוויאלית, שבאה בסך הכול לקדם שוויון בספורט בתוך המדינה. לא חשבתי שתהיה פה התנגדות. פנו אליי גם כמה חברים עכשיו מהקואליציה, גם חבר הכנסת סימון דוידסון, שמאוד מתעניין בספורט וקידום ספורט, וגם חברת הכנסת עידית סילמן וגם מיכל ממרצ, מיכל רוזין, להציג את זה ולהביא את זה להצבעה ולדיון במועד אחר, כאשר יש הסכמה עקרונית שהממשלה כן מעוניינת לקדם שוויון בספורט או ייצוג הולם. שוויון בספורט זה גדול, ייצוג הולם לחברה הערבית בהתאגדויות השונות של הספורט שקיימות במדינה. אני מקבל את ההצעה. מבחינתי, מה שחשוב זה לקדם את ההצעה ולקדם שוויון בספורט. זאת המטרה. לא באתי להתנגח פוליטית בנושא הזה. בנושא הזה אני באמת חושב שטוב שיש הסכמה, טוב שיש הבנה, טוב שההתנגדות יורדת. אני חושב שהרעיון של סימון דוידסון להביא את זה אליו בשבוע הבא לדיון בוועדת המשנה לקידום הספורט זה רעיון שהוא טוב ומקובל עליי, אדוני היושב-ראש. אני מעוניין לקדם את הדבר הזה. אני רוצה להגיד בסוף הדברים שלי, אדוני, שיש פה הרבה מעבר לספורט. ספורט זה לא רק שבן אדם מתעניין בענף ספורטיבי מסוים או בתחום מסוים של הספורט, ספורט זה בריאות, זו בריאות אישית, זו בריאות חברתית, זו בריאות גופנית וזו בריאות נפשית. קידום ספורט זה הרבה פחות אלימות, קידום ספורט כחלק מקידום שוויון באופן כללי זה עוד צעד קדימה לכיוון שוויון, קידום ספורט זה הרבה יותר זמן פנאי איכותי, קידום ספורט זה הרבה מעבר רק לעניין האישי, כי אנחנו נקבל חברה הרבה יותר בריאה, גם נפשית וגם גופנית. לדעתי זה רווח של כולנו. אני לא חושב שקידום הספורט או קידום שוויון וייצוג הולם בספורט טוב רק לחברה הערבית, אדוני היושב-ראש. אני חושב שכאשר אנחנו מקדמים שוויון, כל החברה יוצאת נשכרת. בחברה מתוקנת השוויון למיעוט הלאומי או בכלל לכל המיעוטים לא אמור להיות רק הנושא של המיעוט, זה רווח של כולם. כשמקדמים שוויון בונים חברה יותר דמוקרטית, יותר נאורה, יותר בריאה. דרך הספורט אפשר לעשות המון דברים אחרים כדי לקדם את החברה שאנחנו רוצים לראות בעתיד, שזו חברה המושתתת על צדק ועל שוויון ועל זכויות אדם לכל האזרחים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, אדוני. אני מבין שיש תשובה והצבעה במועד אחר. התשובה של הממשלה וההצבעה יתקיימו במועד אחר.  אם כך, עוברים לנושא הבא לסדר-היום, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון, אי-מינוי ראש ממשלה ללא תעודה אקדמית או הכשרה צבאית כלוחם), של חבר הכנסת יעקב ליצמן. אני מזמין את חבר הכנסת ליצמן להציג את הצעת החוק, בבקשה. אתה תואם את הקריטריונים שאני מציע? הקריטריונים החדשים שאני מציע. אם אני תואם? אני, לצערי, לא יודע אם לצערי, אבל יש לי שלוש תעודות אקדמיות. אני לא מתאים, אז מותר לי להציע. אז אתה יכול להציע. אדוני היושב-ראש, בימים אלו שממנים  אף אחד לא חליפי, ראש ממשלה חליפי, הוא לא במסגרת הבחירות. ממנים אותו. מילא שמישהו הולך להצביע, אם תומכים בו, אבל הוא צריך להבין בכלכלה. אני יכול להעיד שמישהו משרי האוצר הקודמים, לא ישראל כץ, לא ידע מה זה OECD, ראשי תיבות. שר אוצר שהוא כפוף ל-OECD לא יודע מה זה. שאלתי אותו פעם במליאה כאן, הוא לא ידע. עכשיו, מה שקורה, מטיפים לנו מוסר: יהדות התורה, ליבה, תלמדו ליבה. אבל השרים לא למדו ליבה. השרים האלה, לפיד לא למד ליבה, אין לו תעודת בגרות, הוא לא שירת בצבא, היה כתב ב"במחנה". זה שירות צבאי. כן. אני מניח שכל החרדים מוכנים להיות כתבים, למה אתה מסבך את עצמך עם צבא? אתה מבין בזה? בשביל מה לך? מה לך ולצבא? אני מבין דבר אחד. הוא לא שירת בצבא, הוא לא שירת קרבי.  האם יש לאדוני מחשבות להיות ראש ממשלה? כנראה שכן. בהחלט, בהחלט. בכל אופן, לא יכול להיות שמישהו מטיף לנו, במדינת כל אזרחיה. על מה אני עובד, כבוד הרב? במדינת כל אזרחיה בטח שאני רוצה, כן, אבל יש תנאים, יש תנאים. זה, אני לא מאמין, אתה רוצה, בשביל להיות ראש ממשלה, אנחנו נמנה, ראש ממשלה במדינת היהודים? אפשר לדבר? אנחנו ממנים, למשל היום, שר האוצר היום, מה הוא מבין? הוא מבין בפלסטיקה, בקבוקים, פלסטיק, חד-פעמי, זה. לא מבין כלום. אנחנו צריכים לתמוך בו בכל הדברים האלו. אני חושב ששר, מועמד לראש ממשלה צריך ללמוד ליבה. למשל, אני לא מתיימר להיות ראש ממשלה, לא מתיימר. יש אנשים שחושבים, כן, אבל אני לא חושב שהוא מבין מה זה ראש ממשלה. הוא מבין מה זה קרבי? הוא ישלח אנשים לקרב כשהוא אף פעם לא שירת ולא מבין במה מדובר? אבל למה רק לוחם? מה? למה הוא חייב להיות לוחם? היית רופא? היית רופא פעם? היית שר בריאות, היית רופא? אם הוא שולח אנשים למלחמות, הוא צריך לדעת מה זה. הוא שולח אנשים למלחמה. הוא לא יודע מה זה מלחמה, אף פעם לא שירת שם, לא יודע מה זה. אם הוא היה מבין, אני מבין אותו, הוא לא מבין בכלכלה, לא מבין בקרבי, אז איך הוא יכול להיות ראש ממשלה? לכן, בקיצור, אני לא הולך להאריך כאן. אני חושב שחד-משמעי צריך לעשות את ההגבלות האלו. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת ליצמן. ישיב בשם הממשלה שר המשפטים גדעון סער. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. הרב ליצמן, הרב ליצמן. לפחות תענה מה ששאלו אותך: אם לאותו ראש ממשלה יש תעודת מחלים, חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת אבוטבול, תודה. אם יש לו תעודת מחלים, זה תופס? לא לא לא, אתה לא צועק, אל תצעק. יש לו תעודת מחלים, מה, זה לא תופס? אל תצעק, ואנחנו עכשיו שומעים את השר, תודה רבה, אדוני. טוב, אתה כל פעם לא נותן לשאול. בטח לא בצעקות, ואני גם מציע שתשים מסכה על הפנים. אבל זאת שאלה רלוונטית לתקופה. בוא נתחיל בעטיית מסכה. תעטה מסכה על פניך. טוב, לא נשאל כלום. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני שמח שחבר הכנסת ליצמן העלה והציב על ראש סדר-היום שני ערכים מאוד חשובים, ערך השירות בצה"ל, בדגש על ערך השירות הקרבי בצה"ל, והערך של הלימודים האקדמיים, הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה. כולל במחנה, צריך להדגיש. הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה. אני חושב שכשהדברים נשמעים מפי מי שעומד בראש סיעת יהדות התורה יש לכך ערך חשוב, ואני מברך על כך. יחד עם זאת, אותו כלל כשירות חדש וחריג לכהונה בתפקיד ראש ממשלה בישראל הוא תנאי כשירות כפול של שני תנאים מצטברים: שירות צבאי כלוחם ובעל תואר אקדמי. למשל, אם היינו רוצים ליישם את הכפול, אגב, אני עומד בתנאי הכפול הזה, ככה שבאופן אישי לי אין קושי עם ההצעה שלך, חבר הכנסת ליצמן, אבל נניח שהיינו מנסים ליישם את הכלל הזה על הייצוג של סיעת יהדות התורה בכנסת, כמה חברים משבעת החברים היו?  אני לא יודע. למה לחסום, למה לשלול אופציות? למה לשלול אופציות? מה, אתה מציע לנו תפקידים כאלה? אני אומר, אם היינו לוקחים את התנאי המצטבר הזה ומנסים להחיל אותו על סיעת יהדות התורה, אף אחד מהחברים לא יכול היה לשרת את הציבור. חלילה, חלילה. במדינה חרדית היו מבקשים דיין, ואז היו לך כמה. גם, אני חייב לומר, לא הוצג על ידי חבר הכנסת ליצמן, אני משוכנע שיש, אבל זה לא הוצג, באיזה מדינות בעולם אחד משני התנאים או שניהם ביחד קיימים כתנאי כשירות. אני חייב להזכיר, אדוני יושב-ראש סיעת יהדות התורה, שהיו ראשי ממשלה גדולים בביטחון, למשל, אינני יודע אם ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל שירת כלוחם אבל הוא היה בעל תפיסת ביטחון והוביל את מדינת ישראל במערכה הגדולה של מלחמת השחרור. היו גם אחרים. מה שמקובל הוא שהרוב בכנסת נותן אמון בראש ממשלה ובממשלתו. היא משקפת את רצון רוב העם באמצעות נציגיו. שני הדברים הללו, למיטב ידיעתי, אין להם זכר בחוקות או בחקיקות של מדינות אחרות. אם כבר חבר הכנסת ליצמן מעוניין לתמוך בהצבת תנאי סף חדשים לכשירות לתפקיד ראש ממשלה, אני מציע לו להצטרף להצעה בנושא כתב האישום. זאת אומרת, עוד פעם ביבי? עוד פעם ביבי? לא שייך. אתה לא מתנתק מזה, גדעון, תתנתק מזה. הכול קשור לביבי. לא, לא שייך. חבר הכנסת אבוטבול, לא שייך. אני אומר, אם מחפשים, די, הבן אדם הולך הביתה, תירגע כבר. חבר הכנסת אבוטבול, אל תשלח אף אחד הביתה. למה אתה שולח אנשים הביתה? לא נרגעים, לא נרגעים. די. למה אתה שולח מישהו הביתה? אל תשלח אף אחד הביתה. זאת אובססיה, אובססיה. כי זה מה שרציתם. זאת אובססיה. אני אומר, אם מחפש חבר הכנסת ליצמן, זאת אובססיה, אתה ממש לא נרגע מזה. די. די עם נקמנות, די עם זה. להכניס תנאי כשירות חדשים או תנאי סף חדשים למשרת ראש הממשלה, חבר הכנסת קרעי, אני הודעתי בפתח הדברים שאני עומד בשני תנאי הכשירות, ברוך השם. תנאי כשירות אובייקטיביים, לא סובייקטיביים. לא, שהוא הציב, שחבר הכנסת ליצמן הציב. לא אתה. שפקיד משפטי יסכל מועמד, זה סובייקטיבי. תנאים אובייקטיבים זה אם הוא, על זה נתווכח ביום אחר. על כל פנים, השר, יש לי פשרה. אולי נעשה מיזוג של ההצעות. שלושת הדברים, תהיו אומללים ולא יהיה לכם על מי לדבר. גם לא ראיתי, אגב, מקבילה. תמיד הייתם מעלים, חבר הכנסת ליצמן, במשאים ומתנים קואליציוניים שאני זוכר, ואתה זוכר שמ-2001 הייתי בדברים הללו, הייתם דורשים אקוויוולנטיות של לימודים בישיבה למוסד אקדמי. אפילו את זה זנחתם? מדוע? מדוע זנחת את זה? על כן, אדוני היושב-ראש, מכל הטעמים שציינתי, אני חושב שאין מקום להצעה הזאת, ואני מציע לכנסת לדחות אותה. אין מה לדאוג, מר לפיד, יש לך תעודת, הכול בסדר. תודה רבה לשר המשפטים גדעון סער. האם מגיש ההצעה, חבר הכנסת יעקב ליצמן, איפה חבר הכנסת ליצמן, הוא כאן איתנו? אתה רוצה לעלות להשיב. שלוש דקות. תעודת מחלים זה מספיק ללפיד, לא צריך יותר מזה. תעודת מחלים, מספיק. או עוזר בעיתון במחנה. הכול בסדר, לא תדאגו. הכול ייתנו לך תמורת מה שעשית. העיקר שמאיתנו דורשים ליבה, אה, איפה הליבה שלך, לפיד? אדוני היושב-ראש. אומר שיודע אנגלית, אנגלית, מגמגם בכל ריאיון באנגלית. פדיחות אתה עושה למדינה. זה בדיוק מה שרציתי להגיד. לפחות קח קורס מזורז. אל תעשה פדיחות. אדוני שר המשפטים, אנחנו מותקפים כאן כל היום על ליבה, אף שהחינוך שלנו פי עשרים אלף יותר טוב משלכם. רקע באנגלית, או, אה, אה, חבר הכנסת אבוטבול, לא מצליחים לשמוע. אתה יושב ליד שר החוץ. הוא יכול לשמוע. עוד מעט ראש ממשלה. כן. ככה. פטרנו אותו מתעודה. פטרו אותך מהכול. זהו. אתה מסודר. רוץ, עכשיו תהיה ראש ממשלה, תחליף את בנט. חבר הכנסת אבוטבול. כי זה כואב לי שבלי תעודה, חבר הכנסת אבוטבול, אתה מוכן לא להפריע לנו? תודה רבה. מה זה, בלי תעודה להיות ראש ממשלה? העיקר את החרדים, בבקשה. אז כפי שאמרתי לשר המשפטים, כל היום אנחנו מותקפים על ליבה, ככה ליבה, ככה, להוריד כסף. למה הם צריכים להוריד כסף בשביל שלא מלמדים ליבה? אפשר להיות שר כשלא יודעים אלף-בית בכלכלה. אז אני אמרתי שצריך להבין בכלכלה וצריך להבין בשירות צבאי, אלה התנאים הפשוטים. כי כאן במדינה, בניגוד לכל מדינות העולם, כל הזמן, ולא אני ולא אף אחד מיהדות התורה מתיימר להיות ראש ממשלה. יש חסם.  ליצמן, יש משא ומתן. אדוני היושב-ראש, אפשר לחכות? יש משא ומתן, אני חושב שאתה יכול להמשיך. ניתן להם לנהל בינם לבין עצמם. אז אני אומר שיפסיקו את התופעות,  יש לי תחושה שלא.  אני קורא לכולם לתמוך בזה, שאני לפחות אהיה רגוע שהוא מבין משהו בכלכלה ובביטחון, ולא סתם שולח אנשים לכל מיני מקומות. תודה. תודה רבה. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון, אי-מינוי ראש ממשלה ללא תעודה אקדמית או הכשרה צבאית כלוחם), של חבר הכנסת יעקב ליצמן. אני עובר להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון, אי-מינוי ראש ממשלה ללא תעודה אקדמית או הכשרה צבאית כלוחם) לא נתקבלה. אם כן, אלה תוצאות ההצבעה: בעד, עשרה חברי כנסת, נגד, 19, נמנע, אין. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון, אי-מינוי ראש ממשלה ללא תעודה אקדמית או הכשרה צבאית כלוחם) לא התקבלה. אנחנו נעבור להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון, הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וחקירת הפרקליטות), התשפ"ב 2021, של חברי הכנסת אלי כהן ודוד אמסלם. ינמק אותה חבר הכנסת אלי כהן. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נאמר במסכת אבות: "חרב באה לעולם על עינוי דין". קודם כול, בפתח דבריי אני רוצה לאחל החלמה מהירה לכל תושבי ישראל שנדבקו בקורונה וגם לשותפי להצעת החוק חבר הכנסת דודי אמסלם. כולנו יודעים ומכירים: כשנפתחת חקירה היא נפתחת בקול תרועה רמה. במיוחד אמור הדבר לגבי אנשי ציבור וגם לגבי אנשים מן היישוב. אנחנו רואים את הכותרות שמרוחות באדום בערוצי התקשורת, ומדברים עד כמה המקרה הוא קשה ומסובך. כולנו מכירים את ההדלפות שקורות. לאחר מכן אנחנו נכנסים לשלב של הדממה הדקה, החקירה נעלמת מתחת לפני השטח והאדם מחכה להחלטה.  הצעת החוק שאותה אני מעלה היום קובעת פרק זמן מקסימלי שבו תהיה חקירת המשטרה עד החלטת הפרקליטות על כתב אישום. הצעת החוק קובעת שמשך הזמן יהיה בהתאם לחומרת החשדות, ויהיה לתקופה של בין שישה חודשים ל-24 חודשים, וכן, יש גם אפשרות להארכה של 12 חודשים נוספים. המטרה של הצעת החוק הזאת נועדה למנוע עינוי דין, עינוי דין מכל אדם ביישוב. היא נועדה גם למנוע לזות שפתיים שהתמשכות התהליכים כאן נועדה לתפוס נבחרי ציבור בגרונם ולהלך עליהם אימים. צריך לזכור שבכל אותו זמן שאחרי שהתחלנו בהתראות על אותה חקירה, שכאמור, בחלק גדול מהמקרים נמשכת על פני שנים ארוכות, עובר האדם עינוי דין, לא רק אותו אדם אלא גם משפחתו. ראינו לא מעט תיקים, גם של נבחרי ציבור. שלוש שנים? כן. ראינו גם מקרים של נבחרי ציבור שיושבים כאן, בכנסת ישראל. ראינו מקרים שבהם החקירה נמשכה שש ושבע שנים. היא התחילה לתקופה של שנה וחצי-שנתיים, ואז ארבע-חמש שנים לא נוגעים בתיק, לא בודקים. לא מוצאים את הזמן לבוא ולקרוא את אותם דברים, את אותם סעיפים, את אותה חקירה. אותו אדם, שיודע שהוא תלוי בהם, כמובן ממלא את פיו מים ולא עושה ולא מגיב כלום. ראינו, אגב, גם ראשי ערים, לא רק שרים וחברי כנסת וראש ממשלה, שנפתחה בגינם חקירה והם שילמו על כך מחיר על התמשכות הזמן. ראינו את זה אצל דב צור בראשון לציון, שנפתחה חקירה ורק לאחר הבחירות הראו שהוא נוקה מחשד, וזה כמובן כבר לא יעזור לו. ראינו לגבי ראש עיריית נהריה שש שנים חקירה. ראינו לגבי ראשת העיר בנתניה, שגם שם היו כמה שנים. כולנו יודעים, וערים להשפעה של הפרקליטות כאן, במדינת ישראל, על משך הזמן שלוקח לבוא ולהגיב. אגב, יש גם מקרים שבהם הפרקליטות במדינת ישראל מחליטה, כאסטרטגיה, לא להגיב או לא להחליט בענייני חקירות מסוימות. אגב, מישהו שמע את החלטת הפרקליטות בעניין רות דוד? כן, היה כזה דבר. איפה ההחלטה בעניינה? זכאית, אשמה, מה הוחלט? אגב, בעניין אפי נווה, מישהו שמע מה ההחלטה בעניינו? הייתה סוגיה, הדברים ידועים. כלומר, אנחנו רואים שיש את הדבר הבא: או שהם תופסים מישהו בגרונו או שמישהו תופס אותם בגרונם. זאת, אגב, אחת הסיבות לאובדן האמון שקיים במערכת. ואגב, גם כשאני הייתי שר בתפקידים שונים היו פונים ממשרד המשפטים ומדברים תמיד על שוויון הזדמנויות. היו בודקים אותנו, ובצדק, על מתן זמני השירות, על התייחסות, היו בהחלט בודקים. אבל כל זה לא חל לגביהם. כל זה, כמובן, לא חל לגבי הנפוטיזם, שקיים גם בבית המשפט העליון, או לגבי שיטת חבר מביא חבר בפרקליטות. ההחלטה להחזיק תיק פתוח על אדם היא פגיעה בחופש העיסוק שלו, בכבוד שלו, בשגרת חייו ובמעמדו. לא בכדי קבעו בספרד תקופה של בין שישה חודשים ל-18 חודשים שבהם צריכים לקבל החלטה, לא בכדי קבעו באוסטריה תקופה של עד שלוש שנים, שעד תומה צריך לבוא ולקבל החלטה. אותו דבר גם בצרפת ובשווייץ, קבעו מסגרות זמן כאלו ואחרות. לכן, הצעת החוק שמונחת כאן היום היא לא הצעת חוק של ימין ושמאל, היא לא הצעת חוק של קואליציה ואופוזיציה. ההצעה להגביל את משך זמן החקירה נועדה למנוע לזות שפתיים על תפיסה בגרונם של אנשי ציבור, היא נועדה לבוא ולמנוע מכל תושב עינוי דין. יש לנו חובה בסיסית לריסון הפרקליטות וכלפי תושבי מדינת ישראל. תודה רבה. תודה רבה. ולהצעת החוק יעלה וישיב שר המשפטים גדעון סער. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק לפני שלוש שנים, בינואר 2019, תוקן חוק סדר הדין הפלילי בכנסת בחקיקה שהממשלה יזמה אחרי עבודת מטה ארוכת שנים, והמטרה הייתה לתת מענה לאותה סוגיה חשובה שהעלה חבר הכנסת כהן, גם להגבלת תקופת ההתיישנות, אני אסביר את זה תכף, וגם לקיצור תקופות חקירה ומשך זמן קבלת החלטות בתיקים, מתוך הבנה שבניהול יעיל של פעולת מערכת האכיפה חשוב לשמור על ההליך ההוגן, על זכויות החשודים, וכמובן שבכך יש לתרום לאמון הציבור ברשויות התביעה והחקירה. התיקון לחוק, שנכנס לתוקף בינואר 2019, כמו שאמרתי, עוסק בשני נושאים עיקריים: 1. שינוי תקופת ההתיישנות של עבירות פליליות ועונשים, תוך הגבלת האפשרות של הארכת תקופת ההתיישנות כשחקירה מתמשכת, כי הזמן, הוא לא נספר בזמן החקירה לצורך קביעת ההתיישנות. נקבע שבניגוד לעבר, התקופה שבה ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות בשל חקירה שהחלה תהיה מוגבלת בזמן. כמה זמן, אדוני השר? אני אפרט את כל הדברים. הדבר השני, שנגעת בו במישרין, חבר הכנסת כהן, הוא חיוב רשויות האכיפה לקבוע פרקי זמן מרביים למשך זמן החקירה ועד העמדה לדין בנהלים שיאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות שלו. אני לא הייתי אז בכנסת, אבל אתה היית בכנסת והיית ממשלה באותו זמן. בעצם ההכרעה הייתה להסמיך את היועץ המשפטי לממשלה לקבוע את פרקי הזמן הללו בהנחיות תחת קביעתם בחקיקה, במטרה לשמור על גמישות במקרים חריגים שבהם יש אינטרס ציבורי במיצוי הליכי חקירה והעמדה לדין. לכן גם חריגה מאותם זמני טיפול, שאני אציין אותם, לא מאפשרת הגשת כתב אישום נגד מאן דהוא אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה, על פי אותו חוק שעבר בינואר 2019. מאז כניסת החוק לתוקף תוקנו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא הזה, ומטרת הנהלים וההנחיות הייתה להציב בפני גורמי האכיפה והתביעה הכללית מגבלות זמן ברורות עד להחלטה בדבר הגשת כתב אישום, או לחלופין סגירת התיק, תוך קביעת מנגנוני פיקוח ובקרה על קצב הטיפול של התביעה בתיקים שמגיעים לטיפולה. אגב, בהתאם לחוק, יש פיקוח פרלמנטרי על העמידה של המשטרה והתביעה בלוחות הזמנים שקבועים בהנחיות ובנהלים, ובדיווח האחרון שנמסר לוועדת החוקה, חוק ומשפט, אני תכף אציין את לוחות הזמנים, נמצא ששיעור המקרים שבהם משך הליכי החקירה בהעמדה לדין תאם את התקופות בנוהלי רשויות החקירה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה עומד על 99.86%. מספר המקרים שבהם התבקשה הסכמת היועץ המשפטי להגיש כתב אישום עקב חריגה בזמן, לאחר בחינה קפדנית ועל בסיס המלצה של רשויות התביעה והחקירה הרלוונטיות, מאוקטובר 2019 ועד למועד הדיווח בספטמבר האחרון, דהיינו, כשנתיים ימים, 137 מקרים בלבד. מהם אותם לוחות זמנים? כשמדובר בחקירות, לוחות הזמנים, המגבלה היא כדלקמן: על עבירות מסוג חטא, שנה, על עבירות מסוג עוון, שנתיים, על עבירות מסוג פשע קל, שלוש שנים, על עבירות שעונשן בין שבע ל-20 שנות מאסר, ארבע שנים, על עבירות שהן מעל 20 שנה, ללא הגבלה, עד ההתיישנות, עד התיישנותן. יש מועד של התיישנות בחוק. לגבי ההחלטות התביעה לגבי העמדה לדין בתיקים: בעבירות חטא, חצי שנה, בעבירות עוון או פשע קל, 18 חודשים, בעבירות פשע, 24 חודשים. אלה לוחות הזמנים שנקבעו בחוק, וכפי שאמרתי, בלמעלה מ-99% מהמקרים עומדים באותם לוחות זמנים, באותה סקירה שניתנה, שהתייחסה לשנתיים האחרונות. יחד עם זאת, מאחר שעל פי אותו דיווח שנמסר לוועדת החוקה עומדים בהנחיות האלה בגדול, בהחלט יכול להיות שיש מקום לשקול תיקון נוסף בהנחיות על דרך של צמצום לוחות הזמנים, ואני בהחלט מתכוון לבחון את הנושא הזה ברצינות. זה יתבצע כבר עם היועץ המשפטי לממשלה הבא, שייבחר בקרוב. יועץ או יועצת? יועץ משפטי לממשלה או יועצת משפטית לממשלה. לא יועץ ולא יועצת, פוסק. תשמע, זה כמו שקודם דיברנו על ראש הממשלה, אז לא אמרתי: ראש ממשלה או ראשת ממשלה. הרי הכוונה שזה יכול להיות אישה או יכול להיות גבר, ואדרבה, הבעתי את דעתי ברבים, וזו הזדמנות טובה לחזור עליה פעם נוספת, שלאחר למעלה מ-73 שנים הגיע הזמן שתהיה יועצת משפטית לממשלה. אבל זאת סוגיה אחרת. אינני נכנס אליה לפי שעה. כבוד השר, יש ועדה בראשות הנשיא בדימוס גרוניס, שכרגע יושבת על המדוכה, ולאחר מכן אני אידרש לעניין הזה. על כל פנים, ברור שבחודש הבא, בחודש פברואר, יהיה יועץ משפטי חדש לממשלה או יועצת משפטית חדשה לממשלה. אותה סוגיה, דהיינו, אני מדגיש שזה תוקן לא מזמן. התיקון בחוק הוא מלפני שלוש שנים, וההנחיות הן לאחר התיקון. יש עמידה בלוחות הזמנים, על פי הדיווח, אבל דווקא מפני שיש עמידה משמעותית בלוחות הזמנים, אני אציע לבחון כיווץ נוסף של לוחות הזמנים, כי אני מסכים עם חבר הכנסת אלי כהן שהתמשכות הליכים היא בגדר עינוי דין שצריך למנוע, או לצמצם אותו, יותר נכון. למנוע אותו לחלוטין, זה מן הנמנע, ולצמצם אותו ככל הניתן. ולכן, אני הצעתי לדחות את הדיון בנושא בחמישה חודשים. בפרק זמן זה, כמו שאמרתי, יהיו יועץ או יועצת חדשים, ונוכל יחד איתו או איתה לבחון את ההנחיות הרלוונטיות, ולראות אם יש מקום לתקנן. המסגרת החוקית הותוותה בחקיקת הכנסת בינואר 2019. יש לנו ידע מהעולם, מה קורה שם בעולם? יש מסגרת חקירה? יש מקומות, נגע בזה חבר הכנסת כהן, הוא הזכיר את לוחות הזמנים בספרד. לא הכנתי לכאן מחקר השוואתי. הטעם לזה, הכנסת נדרשה לזה לא מזמן, ובאה ואמרה: קצבו לוחות זמנים. נקצבו לוחות זמנים. יכול להיות שאפשר לכווץ אותם עוד יותר. אדרבה, נפעל לכווץ אותם עוד יותר, לפי אותה מסגרת חוקית, שהותוותה על ידי הכנסת בינואר 2019. מאה אחוז, תודה רבה. תרצה להשיב, חבר הכנסת כהן? בבקשה, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב, ואני חוזר, שהצעת החוק הזאת היא לא הצעת חוק של ימין ושמאל, זאת לא הצעת חוק של קואליציה אופוזיציה, זאת הצעת חוק שיש לה תפקיד, בין היתר, להחזיר את האמון הציבורי במערכת המשפט ובפרקליטות. אני שואל כאן את אדוני השר: תן לי, אתה או המערכת, הסבר אחד מדוע כנגד השר לשעבר חבר הכנסת אריה דרעי נמשך התהליך שש שנים? שנתיים חקירה, וארבע שנים לא נמצא אף אחד בפרקליטות שיקרא כמה עשרות עמודים ויחליט לכאן או לכאן. למה? שייתנו לי הסבר אחד סביר מדוע עברו כמה שנים ואין החלטה בעניינו של אפי נווה. אולי זה לא נוח להם? או מדוע אין החלטה בסוגיה של רות דוד? כלומר, אני, אדוני השר, אני אומר לך, אדוני השר. יש משפט. חבר הכנסת כהן, אתה חייב לשמוע. אני שמעתי. שמעתי בקשב רב. לא. הזכרת את רות דוד, היא נאשמת. זה לא שאין החלטה. התיק בבית משפט. אבל היא נאשמת על כל מה שהיא ביצעה אחרי שהייתה בפרקליטות. על מה שהיא עשתה בזמן שהיא הייתה בפרקליטות אתה יודע מה התשובה שניתנה? התיקים בוערו. בוערו. זאת השחיתות של הפרקליטות. לכן, אני אומר לך, המומחיות שלי היא לא מומחיות משפטית. אני יותר איש כלכלי בניסיון ובהשכלה שלי ובפעילות הקודמת, אך יש כאן תחושה שמשהו לא סביר, שמשהו לא תקין קורה שם, שאת מי שרוצים תופסים בגרונו ומושכים זמן. מי שמהלך עליהם אימים, משחררים אותו ומעוותים. כלומר, יש כאן תחושה שהיא לא סבירה. אני מכיר אותך, אדוני השר. יבוא היועץ המשפטי ויחליט על משך הזמן? הדבר הזה הוא לא סביר. כשאני הייתי שר כלכלה, לדוגמה, הייתי קובע תוך כמה זמן צריכים להגיב, תוך כמה זמן צריכים לבוא ולתת שירות לכל דבר ובכל עניין. אז כאן באים ואומרים, תקופה של, ספרתי בין שנתיים לשש שנים, ובחלק מהמקרים גם עד אין סוף. לכן, הצעת החוק שהונחה היא הצעת חוק עניינית, היא הצעת חוק מידתית. היא הצעת חוק שיכולה להחזיר את האמון הציבורי במערכת המשפט, בפרקליטות, שאבד. לקבוע נורמות של תשובה, נורמות של שירות, נורמות שהן סבירות. התקופה הקובעת בהחלט היא עד שלוש שנים, ולא פרק זמן שהוא בלתי סביר ולא הגיוני. תודה. לכן, מי שבאמת אכפת לו מהציבור, מי שרוצה להחזיר את אמון הציבור, מי שרוצה למנוע עינוי דין, מי שהוא שר ושולט במשרד שלו, אני, אגב, לא אמרתי אף פעם שאת הזמן יקבע המנכ"ל, אני הייתי קובע את הזמן, ואני הייתי קובע את הדברים. לכן, אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה. תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, על פי דרישת 20 חברי כנסת. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, בעד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, אינו נוכח ינון אזולאי, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, בעד זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, אינו נוכח ענבר בזק, נגד חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, אינה נוכחת קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, נגד מאי גולן, אינה נוכחת איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, אינה נוכחת מיכל וולדיגר, אינה נוכחת רות וסרמן לנדה, אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, בעד אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח אלי כהן, בעד מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף, בעד אופיר כץ, אינו נוכח חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, בעד נעמה לזימי, אינה נוכחת יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, נגד לימור מגן תלם, אינה נוכחת אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, אינו נוכח אבי מעוז, אינו נוכח אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת יעקב מרגי, אינו נוכח מופיד מרעי, אינו נוכח בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, אינו נוכח אופיר סופר, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' אינו נוכח אוסאמה סעדי, בעד מנסור עבאס, אינו נוכח איימן עודה, אינו נוכח חוה אתי עטייה, אינו נוכח יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, בעד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אביר קארה, אינו נוכח אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, בעד גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, אינה נוכחת שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, אינו נוכח עמיחי שיקלי, בעד מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת רם שפע, אינו נוכח נירה שפק, נירה שפק, משתתפת? לא משתתפת? לא משתתפת? (קוראת בשמות חברות הכנסת) נירה שפק, אינה משתתפת בהצבעה עאידה תומא סלימאן, בעד אני פה. נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח ניר אורבך, אינו נוכח ינון אזולאי, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח אוריאל בוסו, אינו נוכח חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, אינה נוכחת קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, נגד מיכל וולדיגר, אינה נוכחת רות וסרמן לנדה, אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח אופיר כץ, אינו נוכח חיים כץ, בעד ישראל כץ, הוא מקוזז. (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, הוא לא מקוזז, מקוזז. נירה, סליחה, חברי הכנסת. אנחנו באמצע הצבעה. הצבעה, אני מודה לך, טיבי. (קוראת בשמות חברי הכנסת) רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת נעמה לזימי, אינה נוכחת גבי לסקי, אינה נוכחת לימור מגן תלם, אינה נוכחת אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, אינו נוכח מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, אינו נוכח אבי מעוז, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת יעקב מרגי, אינו נוכח מופיד מרעי, אינו נוכח בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, אינו נוכח אופיר סופר, אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' אינו נוכח מנסור עבאס, נגד איימן עודה, אינו נוכח חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת אביר קארה, אינו נוכח אלכס קושניר, אינו נוכח שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, אינה נוכחת שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת לא, את אמרת שאת לא משתתפת. (קוראת בשם חבר הכנסת) אלעזר שטרן, אינו נוכח יוסף שיין, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת רם שפע, אינו נוכח האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? האם יש מישהו שלא הצביע? כן, כן, כן. אני לא זוכר שאתה חבר כנסת, אדוני. אני לא רואה פה מישהו. היושב-ראש, הייתה פה כנראה איזו טעות, זה בסדר. אני רק רוצה לוודא, מזכירת הכנסת, שהצבעתי בעד נקלטה. בוודאי. זה לא לפי התקנון. אם אין עוד חבר כנסת שלא הצביע, אז ההצבעה, רבותיי, זה לא עובד ככה,  רגע, רגע.  ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. הינה, הינה, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד, 20, נגד, 19. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.  אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון, איסור הפליה בשל נשיאת נשק), של חבר הכנסת אמיר אוחנה. בבקשה, אדוני ינמק את החוק. תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברי השר חמד עמאר, חברי כבוד השר. כבוד השר חמד עמאר. כבוד השר, הייתי שמח אם לפחות היית שומע, אני חושב שאתה תזדהה עם הנימוקים כאן של הצעת החוק. אדוני היושב-ראש, אני נכנסתי לכנסת, הצטרפתי והושבעתי בדצמבר 2015. באותו שבוע שבו זה קרה, אירע פיגוע שבו המחבל נשאת מלחם שלף נשק בלב תל אביב, ביום שישי, בצוהרי יום שישי, 1 בינואר 2016, ורצח את אלון בקל, שהיה ממנהלי הפאב סימטא, ואת שמעון רוימי, ולאחר מכן במנוסתו רצח את נהג המונית אמין שעבאן, תושב לוד. לקח שבוע עד שהוא נתפס על ידי כוחות הביטחון. לא היה אף אחד שיעצור אותו בזמן אמת. לב תל אביב, יום שישי, ברחוב הומה אדם, ולא היה אף אחד שיעצור אותו. ואז אני באותו שבוע הקמתי את השדולה עם השם הקליט והסלוגני: השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל.  נכון? רק המילה "עיצוב" קאצ'י, זה מאוד קאצ'י. זה קליט, קליט. ועסקתי יחד עם חברי, אז השר לבט"פ, השר גלעד ארדן, במתן הקלות, ולמעשה בהרחבת מעגל נושאי כלי הירייה בישראל, מתוך אמונה שאזרח נושא נשק, ברישיון, כמובן, יכול להוות מכפיל כוח בידי רשויות הביטחון. אני רוצה להזכיר, התמודדנו אז עם מה שכונה ה"סכינתיפאדה". כמעט בכל יום, או בוודאי בכל שבוע, שמענו על עוד ועוד מחבלים, שרצחו, או ניסו לרצוח, אזרחים ישראלים ברחובות ישראל. אזרחי ישראל ניסו להתגונן בגיטרה, נונצ'קו, מוט סלפי, מגש פיצה, עגלת קניות. לא המצאתי כלום, כל אלה אירועים שבאמת היו. כמובן, אף אחד מהם לא סיכל פיגוע, אבל אזרחים חמושים שהיו בזירת הפיגוע כן סיכלו כמה וכמה פיגועים, ובוודאי מן הסתם גם הצילו חיים. באמת הרחבנו את מעגל נושאי כלי הירייה והוספנו תבחין של מורה דרך, הוספנו תבחין חקלאי, הוספנו את התבחין המשמעותי ביותר, של רובאי 07. אני חושב, השר חמד עמאר, שאתה דווקא תזדהה עם הדבר הזה, אם אינני טועה גם אתה קצין במילואים, אולי אתה אפילו נושא נשק בעצמך. מה החוק הזה בא לתקן? הוא בא לתקן את האפליה, שאזרח שנושא נשק ברישיון, מגיע לאירועים מסוימים ואומרים לו, אתה לא יכול להיכנס, אתה לא יכול להיכנס עם הנשק. עכשיו, יש מקומות שבאופן סטטוטורי על פי חוק אי-אפשר להיכנס אליהם עם נשק, כמו למשל בית משפט, כמו למשל משכן הכנסת. את זה אנחנו לא מבקשים לשנות. אבל במקומות ציבוריים אחרים בהחלט יש מקום. ולאחרונה התרבו מקרים שבהם נמנעה הכניסה למקומות ציבוריים מאנשי כוחות הביטחון ואזרחים הנושאים נשק ברישיון, ונמנע מהם שירות פשוט משום שנשאו נשק מפאת תפקידם או לשם הגנה עצמית. אני רוצה לתת כמה דוגמאות. רק לפני חודשיים פורסם כי ראש מועצת עומר פיני בדש, הוזמן על ידי חבריו לארוחה במלון בצפון הארץ. כשהוא הגיע למקום הוא גילה, והוא אגב הגיע גם עם נשק אבל גם על מדים, הוא אלוף משנה במילואים, נאמר לו שהוא לא יוכל להיכנס עם נשק. הוא כמובן עזב את המקום ואמר שלעולם לא יתארח שם. רונן, שהוא חבר העמותה לקידום תרבות הנשק בישראל, מעיד שהוא רכש כרטיסים לתיאטרון העירוני בעיר רמת גן. מה עוזר לו הנשק לאכול? סליחה, אבל הוא נושא נשק, אני לא נושא נשק, אני אסביר. אני לא מבין בנשק, אבל מה עוזר לו הנשק לאכול? אני אסביר. חבר הכנסת אבו שחאדה.  הדמגוגיה הובנה, ועכשיו אני אשיב. קריאת ביניים זה בסדר, לא מעבר. הוא לא צריך נשק כדי לאכול, הוא צריך את הנשק כדי להתגונן בפני מחבלים ערבים, אמרת מסעדה, חשבתי שהנשק עוזר, וכאשר מחבלים טובחים באזרחים ברחובותינו, אזרחים נושאים נשק. תודה, חבר הכנסת שחאדה. מה לעשות שאנחנו רוצים להגן על עצמנו, גם כשאנחנו אוכלים, צריך פסיכולוג, אדוני, גם כשאנחנו יושבים בבית קפה, גם כשאנחנו מטיילים ברחוב, בשביל זה צריך פסיכולוג. מי שצריך את הנשק גם במסעדה וגם ברחוב וגם בתיאטרון הוא צריך פסיכולוג, זה מה שהוא צריך. חבר הכנסת אבו שחאדה, חבר הכנסת אבו שחאדה. סליחה, אדוני. כמה נוח להתעלם ממני? סליחה, אדוני. עד כדי כך? סליחה, אדוני. קריאת ביניים, הבנו. לא להגזים. רונן, שרכש כרטיסים לתיאטרון העירוני ברמת גן, פתאום גילה שעל הכרטיס כתוב שאי-אפשר להיכנס לשם חמוש. בעקבות פנייה שעשו לראש העיר כרמל שאמה, שבעצמו אני מבין שהוא חמוש וגאה בכך, הוא מייד העביר את הטיפול להנהלת התיאטרון והנושא נפתר, אבל הוא נפתר באופן נקודתי. הוא נפתר בגלל שמישהו הכיר מישהו ודיבר וביקש, ומישהו עזר. גם באירועים כמו הופעות, אירועי ספורט, בריכות שחייה ומקומות אחרים, אנשים שהם נושאי נשק ברישיון לא יכולים הרבה פעמים להיכנס. עכשיו, אני רוצה להסביר משהו. האזרחים שנושאים נשק לא צריכים אותו כדי לאכול או לשחות וכו', הם צריכים אותו כדי להגן על עצמם ועל זולתם מפני תוקפנות. הם עושים זאת הרבה פעמים בגלל שהם גרים באזור מסוכן, וזה אכן אחד התבחינים לנשיאת כלי ירייה, אם כי צריך להגיד, גם בשרונה בתל אביב וגם בדיזנגוף בתל אביב וגם בשוק בפתח תקווה, ראינו חלק מהם, וגם בשוק בנתניה וגם בחוף הים בתל אביב וגם ברחובות ירושלים, מחבלים, מישהו מנסה להגן על מחבלים פה? אני לא מבין, מנסים לטבוח ולרצוח באזרחי ישראל. לא, אתה אומר, ראינו, אז אותו אדם שנושא נשק ברישיון לא יכול להגיע לאירוע בלי הנשק, כי הוא באמת נמצא באזור מסוכן, כי הוא נוסע באזור מסוכן. אז הוא מגיע עם נשק ואומרים לו בכניסה: אתה לא יכול להיכנס. אפשר לפתור את זה בשתי דרכים: או לאפשר לו להיכנס, או, וגם זה פתרון שמקובל עליי, וחבל שהשר לא שומע אותנו, לאפשר לו להפקיד את הנשק בכניסה. גם זה בסדר, אבל גם את זה לא עושים. וזה מה שהחוק הזה בא לפתור. אנחנו מבקשים להפסיק לראות באזרחים נושאי נשק איום ולראות בהם הזדמנות. הזדמנות, כי אנחנו יודעים שגם בעולם שבו יש משטרה אידיאלית, ויש עדיין דרך לעבור כדי שנגיע לעולם כזה, גם בעולם כזה, אירוע שמסכן חיים יכול לקחת חצי דקה, דקה, עד שהשוטר יגיע למקום. הוא יכול לקחת גם הרבה יותר, אבל בחצי דקה או הדקה הזאת, זה יכול להיות ההבדל שבין חיים למוות. ואם אנחנו מאמינים שאזרחים, אגב, אפשר להתווכח על התבחינים, יכול להיות שצריך תבחינים פחות, תבחינים יותר, אני סבור שיותר, אבל אין מחלוקת שיש מקום לאזרחים נושאי נשק, השאלה היא איך אנחנו מתנהגים כלפיהם. ואני רוצה לשבח את העמותה לקידום תרבות הנשק, בראשותם של היושב-ראש החדש איציק צ'יפרוט, ועו"ד עמית צוקרשטיין, שסייעו בניסוח הצעת החוק הזו. אני באמת מתפלא, בעיקר על חברי, למרות שאני מניח שהוא יקריא את מה שנתנו לו, על העמדה של הממשלה נגד הדבר הזה. זה לא נוגע להרחבת התבחינים או שינוי התבחינים, זה רק נוגע לאופן שבו אנחנו מפלים. היום אנחנו מפלים אזרחים נושאי נשק ואנחנו מבקשים להפסיק את האפליה הזאת. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אמיר אוחנה. ישיב בשם הממשלה השר חמד עמאר. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב בשם שר המשפטים ומקריא את מה שכתבו. אדוני היושב-ראש, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בירור ולמקומות ציבוריים (תיקון, איסור הפליה בשל נשיאת נשק), התשפ"ב 2021, של חבר הכנסת אמיר אוחנה, מבקשת לתקן את חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א 2000, ולהרחיב את איסור האפליה הקבוע בחוק, כך שייאסר על מי שעיסוקו הוא אספקת שירות ציבורי או הפעלת מקום ציבורי להפלות מחמת נשיאת נשק ברישיון, אלא אם כן קיים איסור להכנסת כלי נשק למקום הציבורי מכוח חוק, תקנה או הוראת רשות מוסמכת. אנו סבורים כי הוספת עילת האפליה המוצעת אינה תואמת את מושכלות היסוד של חוק איסור אפליה. החוק מניח כי ההצדקה להתערב במערכת היחסים החוזית בין פרטים ולחייבם לנהוג בשוויון וללא אפליה היא במקום שסירוב לספק שירות ציבורי או לאפשר כניסה למקום ציבורי כרוך בהשפלה ובפגיעה בכבוד האדם. פגיעה שכזו אינה מתקיימת בעילת נשיאת נשק, הדומה במידה רבה לכל סירוב שרירותי אחר הכרוך באספקת מוצר או שירות ציבורי, ואין מקום לרדד את איסור האפליה הקבוע בחוק על ידי הוספת עילות שאינן נוגעות למאפיינים הטבועים באדם. נשיאת נשק ברישיון מכוח חוק כלי הירייה, התש"ט 1949, מקנה לאדם את הזכות להחזיק נשק ולשאתו ברישיון אך אין משמעה כי אדם רשאי להיכנס עם נשק לכל מקום באשר הוא. בנוסף, כלל לא ידוע לנו על תופעה חברתית רחבת היקף המצדיקה תיקון חקיקה שכזאת. יצוין כי ככל שמניעת כניסה למקום ציבורי היא מחמת לבישת מדי כוחות ביטחון או ענידת סמליהם, הרי שהיא תיחשב אפליה לפי החוק בנוסחו היום, ולשם כך אין כל צורך בתיקון חקיקה. נוכח האמור לעיל, מתנגדה הממשלה להצעת החוק. אני מבקש הצבעה שמית, בבקשה. חבר הכנסת אוחנה, אתה רוצה להשיב? לא. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. על פי בקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת בבקשה. (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד סמי אבו שחאדה, נגד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, בעד ניר אורבך, אינו נוכח ינון אזולאי, אינו נוכח ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח זאב בנימין בגין, נגד אוריאל בוסו, אינו נוכח ענבר בזק, נגד חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, בעד יואב בן צור, בעד נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, אינה נוכחת קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח יאיר גולן, נגד מאי גולן, אינה נוכחת איתן גינזבורג, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת מאזן גנאים, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צבי האוזר, נגד צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, אינה נוכחת מיכל וולדיגר, אינה נוכחת רות וסרמן לנדה, אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו נוכח אלון טל, נגד דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח אלי כהן, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח עופר כסיף, נגד אופיר כץ, אינו נוכח חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח מיקי לוי, נגד אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת יריב לוין, בעד נעמה לזימי, אינה נוכחת יעקב ליצמן, בעד גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, אינו נוכח לימור מגן תלם, אינה נוכחת אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, אינו נוכח אבי מעוז, אינו נוכח אורי מקלב, בעד אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת יעקב מרגי, אינו נוכח מופיד מרעי, אינו נוכח בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, אינו נוכח אופיר סופר, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, בעד עידית סילמן, נגד עלי סלאלחה, נגד בצלאל סמוטריץ' אינו נוכח אוסאמה סעדי, אינו נוכח מנסור עבאס, נגד איימן עודה, אינו נוכח חוה אתי עטייה, אינה נוכחת יצחק פינדרוס, בעד שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, אינו נוכח יסמין פרידמן, נגד אביר קארה, אינו נוכח אלכס קושניר, אינו נוכח יואב קיש, בעד גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, אינה נוכחת שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי, נגד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, אינו משתתף בהצבעה יוסף שיין, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת רם שפע, אינו נוכח נירה שפק, אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן, נגד נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח ניר אורבך, אינו נוכח ינון אזולאי, בעד ישראל אייכלר, אינו נוכח דוד אמסלם, אינו נוכח אופיר אקוניס, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, אינו נוכח אוריאל בוסו, אינו נוכח חיים ביטון, אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח נפתלי בנט, אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב, אינה נוכחת קרן ברק, אינה נוכחת ניר ברקת, אינו נוכח מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן, אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח צחי הנגבי, אינו נוכח שרן מרים השכל, אינה משתתפת בהצבעה מיכל וולדיגר, אינה נוכחת רות וסרמן לנדה, אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו נוכח דסטה גדי יברקן, אינו נוכח מאיר יצחק הלוי, אינו נוכח אלי כהן, אינו נוכח מאיר כהן, אינו נוכח יום טוב חי כלפון, אינו נוכח אופיר כץ, אינו נוכח חיים כץ, אינו נוכח ישראל כץ, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס, אינה נוכחת נעמה לזימי, אינה נוכחת גבי לסקי, אינה נוכחת יאיר לפיד, נגד לימור מגן תלם, אינה נוכחת אמילי חיה מואטי, אינה נוכחת פטין מולא, אינו נוכח מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, אינו נוכח אבי מעוז, אינו נוכח אבתיסאם מראענה, אינה נוכחת יעקב מרגי, אינו נוכח מופיד מרעי, אינו נוכח בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, אינו נוכח אופיר סופר, אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' אינו נוכח אוסאמה סעדי, אינו נוכח איימן עודה, אינו נוכח חוה אתי עטייה, אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש, אינה נוכחת מאיר פרוש, אינו נוכח אביר קארה, אינו נוכח אלכס קושניר, אינו נוכח גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, אינו נוכח מירי מרים רגב, אינה נוכחת מיכל רוזין, אינה נוכחת שמחה רוטמן, אינו נוכח יעל רון בן משה, אינה נוכחת שרון רופא אופיר, אינה נוכחת מוסי רז, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח יובל שטייניץ, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת יוסף שיין, אינו נוכח עמיחי שיקלי, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת רם שפע, אינו נוכח נירה שפק, אינה נוכחת האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אם אין, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד, 11, נגד, 20, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה.  אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון, מניעת עיקול כספי ערובה שהופקדו במזכירות בית המשפט למטרת שחרור ממעצר), התשפ"ב 2021. הצעתו של חבר הכנסת יואב בן צור. יעלה ויבוא, אדוני, להציג את הצעת החוק, בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שהגשתי נולדה לפי בקשתו של שופט בית המשפט העליון בזמנו אליקים רובינשטיין, התגלגלה עד היום והגשנו אותה פעם נוספת. הצעת החוק היא חברתית ומוצדקת מהמעלה הראשונה, בכל תקופה, ובמיוחד, אדוני, אי-אפשר ככה, כשמדברים, אני לא מצליח להתרכז, באמת. תודה לך. בבקשה. במיוחד בתקופה הזאת של הקורונה. רק בשנת 2020 פורסם כי יש קפיצה של 40% במספר פשיטות הרגל, אבל לא צריך את הנתון הזה בשביל להבין שכשיש אינפלציה ועליות מחירים בכל תחומי החיים, מול האי-ודאות של האזרחים בתקופה הזאת, הדבר גורם לעוד ועוד אנשים להיכנס לסחרחורת של קשיים כלכליים. הקשיים הללו גורמים לפתיחת תיקים בהוצאה לפועל כנגד החייבים. בשביל להבין את הצורך בהצעת החוק ואת הרקע לה, אני רוצה להרחיב מה קורה במצב שבו הוצאה לפועל נאלצת לפעול מול אדם החייב כסף לאנשים או לגופים כלשהם ולא משלם את חובותיו. אותו אדם מקבל מכתבי התראה ודרישה לתשלום, ואם האדם לא משלם, מוצא כנגדו צו מעצר, וזו מעין סנקציה שלטונית כנגד החייב. אדם שנעצר מובא בפני שופט, והוא עשוי לקבוע אם האדם ישוחרר ומה גובה הערבות הנדרשת כתנאי לשחרור. לאחר שנקבע סכום הכסף הנדרש לשחרור, וכיוון שאותו אדם הינו חסר אמצעים ואין לו את היכולת לשלם את הנדרש ממנו לשם שחרורו, אזי האדם נאלץ לפנות למכריו בבקשה שיפקידו את הכסף במזכירות בית המשפט לשם שחרורו מהמעצר. כיום, לאחר שמופקד הכסף הנדרש לשחרור, הנושים מגישים בקשה לעיקול כספים אלו, מממשים את הכסף שהופקד ומקטינים את החוב. זה אומנם נשמע טוב, וכך זה עובד, אבל למעשה נוצרה בעיה חדשה, אותו אדם ששהה במעצר גייס את הכסף לשחרורו מקרובי משפחתו ומכריו, והכסף מעוקל. זה גורם למצב שבו אותם קרובים ומכרים לא רוצים להפקיד את הכסף, כי הם יודעים שמדובר בכסף שלא יחזור אליהם, ואז האדם נשאר במעצר. ובכך יצא שכרנו בהפסדנו. באנו לתקן את המצב ויצאנו מקלקלים. אם אנו באמת רוצים לסייע לאותו אדם החייב לאחרים להשתחרר מהמעצר בשביל לעבוד ולהשיג כסף לתשלום חובותיו, עלינו לתקן את הלקונה הזאת, שנוצרה שלא בכוונת מכוון. נכון שלאותו אדם לא מגיע פרס, אבל אני שואל את עצמי: האם החוק במתכונת הנוכחית משרת את מטרתו באופן הנכון ביותר? לכן, לא מדובר בפרס לחייב, אלא בייעול כלי אכיפה מוצדק וראוי. אני מבקש מהשר לפחות להורות על התיקון המוצע כהוראת שעה לתקופה זו של הקורונה והשלכותיה, ואם נצליח בסופו של דבר, ולפי שיחה שלי עם השר, השר הבטיח לשקול פעם נוספת את החוק ואולי להביא אותו שוב לפני ועדת שרים כדי שלא תתנגד, נוכל להעביר את החוק. רבותיי, ביום שני השבוע, בנאום לרגל ט"ו בשבט, ראש הממשלה נפתלי בנט סיפר על ההיסטוריה היהודית והפליג באופי הוויכוח שבין יהודים. הוא אמר שהוויכוח מפרה אותנו, את העם היהודי. ראש הממשלה אמר עוד בדבריו כי מחלוקת של שם שמיים סופה להתקיים, וזה המסר שראש הממשלה ביקש להעביר בנאומו. אני חייב לומר שדבריו נשמעו ממוקדים ובהירים ושהנאום היה טוב. מה שמגיע לו מגיע, אני מפרגן. אבל למרות הנאום היפה, הוא לא היה מדויק. אני רוצה להזכיר לכולנו את האמת, ואני רוצה לומר לו ולומר לכם: לא תמיד הוויכוחים על הדרך שבה אנו נדרשים לפעול משרתים את המטרה. לעיתים אופן גדיעת הוויכוח עלול להיות הרסני לדורות, לעם. אני מזכיר לכם את חורבן הבית שהתרחש לאחר ויכוח עז בין יהודי ירושלים העתיקה ואת הסיקריקים ומעשיהם בשרפת מחסני העיר, דבר שגרם לחורבן הבית ולגלות שנמשכת עד היום. אני רוצה להזכיר לכם את הסוף המר של אלטלנה, שהיה סוף מר לוויכוח עז, וכולנו מכירים עוד אין-ספור מקרים שבהם הוויכוח לא היה ליועץ מפרה אלא היה לרועץ, אבן נגף שבין הניצים, כזה שגורם להעמקת השסעים, ולא לפתרונם. אדוני ראש הממשלה, דבריך יפים, אבל הם לא נכונים במקרה שלנו. בבגידה שלך במצביעים שלך ובחבירה שלך אל גוש השמאל ורע"מ אתה לא מאחה את השסעים שיש בעם, אתה לא משרת את המצביעים שלך, אלא פועל בניגוד לדעתם יום-יום, שעה-שעה, כי החבירה שלך אל השמאל לא מפרה אותנו, אלא הורסת אותנו. לכן, אדוני, אני חושב שהגיע הזמן שתעשה חשבון נפש ותגרום לכך שתפעל בפעולות או במעשים כדי לאחד את העם ולא כדי להפריד את העם. ואם תמשיך בדרך הזאת, אנחנו מתפללים ומקווים שמהר מאוד הממשלה הזאת תחלוף מן הארץ. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת יואב בן צור. אני מבין שבהסכמת הממשלה, תשובה והצבעה במועד אחר.  מאה אחוז. אם כך, אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, החלת חובת ההודעה על סיום עסקה מתמשכת על תאגידים בנקאיים ופיננסיים), של חבר הכנסת אבוטבול וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אבוטבול להציג את הצעת החוק. עכשיו תוכל לדבר עשר דקות ללא הפרעה, לקרוא את הכול, ואם תרצה אפילו לצעוק, אבל אתה לא מוכרח.  שקדי מרק למרק, אתה בעד שקדי מרק או בעד קרוטונים? אני בעד מעונות לילדים חרדים. הבנתי. מגישים שם מרק? מרק חם, כן, אבל כשר. עם קרוטונים או שקדי מרק? לא, שקדי מרק. קרוטונים זה מאוד מסוכן לילדים בגיל כזה. אבל שקדי מרק לא. שקדי מרק לא, זה עובר יותר מהר. בבקשה, אדוני. כמה זמן עומד לרשותי, אדוני? עשר דקות לרשותך. גזלת לי זמן עם השאלות שלך, אז בוא נאפס. תסתכל, אפילו לא דקה. עכשיו אנחנו מוכנים. תודה, איתן, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, איפה אדוני השר? אדוני השר, סגן שר האוצר,  שר במשרד האוצר. אתה לא תוריד אותו, תראה, אני לא יודע, אצלנו זה לא היה. בקדנציה הקודמת לא הייתה לנו הפריבילגיה הזאת לכל הדברים האלה. היה, היה. יצחק כהן, ממפלגתך, היה השר. אין בעיה, אבל לא הייתה לו זכות הצבעה בדברים שאסור לו להצביע. עמאר, אדוני השר, לא הייתה לו זכות הצבעה בדברים שאסור לו להצביע עליהם. הוא לא כפה את עצמו בהצבעות, אבל זה לחוד. בהזדמנות הבאה תחבוט בי על זה שעקצתי, ואתה תעשה את זה, אני מכיר אותך, אתה לא ותרן, אבל בסדר. בואו ניגש לעניין. חברים יקרים, אני יודע שלא יעזור לי הרבה בגלל שהקואליציה שלנו דרוכה לדבר אחד: להתנגד. יש היגיון, אין היגיון, כן חברתי, לא חברתי, דבר ראשון, תמיד לא. פעם הייתה פרסומת של "תמיד כן", אם אתם זוכרים, וכל מיני סטיקרים כאלה של "תמיד כן". אצל הקואליציה המוזרה הזאת זה תמיד לא. גם אם מדובר, אדוני השר שבמשרד האוצר, בדבר חברתי שלא עולה כסף למדינה, שרק עושה שכל. רגע, הוא הולך? אני לא מסוגל לדבר. גנאים, אל תיקח לנו אותו. לא לקחת אותו. ואיתך סגרו את החשבון על זה שלא היית בחוק הגיוס? סגרו איתך את החשבון או עוד לא? שמור על עצמך. טוב, אז על כל פנים, אדוני השר מקשיב, כי זה באמת נושא חברתי פלוס כלכלי ואמור לעניין אותך, אני אשמח מאוד. חברים, אתם מפריעים לכבוד השר להקשיב לכמה פניני חוכמה. תודה רבה. תודה, אדוני. אני מאוד מעריך את זה שלפחות מקשיבים לנו. אז אני אומר שלמרות כל הדברים שאנחנו נבוא ונאמר, ונביא הצעות חוק מבוססות וטובות, עם אלמנט מעניין שלא עולה למדינה כסף, הינה, אנחנו נתקלים פה בדבר שאני כבר יודע מראש שהסיכוי בו קלוש ואפסי. למה? כי זה בא משורותינו. אני מבין את זה. אבל דבר אחד בטוח, לפחות תקשיבו. תדעו שיש מצוקות בעם. אני הוריתי למי שמתעסק אצלי בחקיקה לתעדף תמיד חוקים או חקיקה שנקשרים לפניות הציבור. לכן אותו אחד שמטפל אצלי בחקיקה גם ממונה על פניות הציבור. למה? יש קשר בל ינותק בין פניות של הציבור לנושא הזה, ואנחנו מגיעים פה דווקא לדבר שבעבר, כאן, בכנסת הזאת, עברה חקיקה, וכיבדו את זה, חוק מהעבר של ידידי הרב מלכיאלי, יו"ר סיעת ש"ס, לגבי נושא של סיום עסקאות מתמשכות. אישרו את הנושא הזה אבל היו הסתייגויות: פרט לתאגידים בנקאיים ופיננסיים. אני חושב שיש כאן באמת לקונה מאוד גדולה ושחייבים לתקן את זה. ואני מקריא, ברשותכם, את הצעת החוק שעליה חתומים חברינו: כמובן אני, כיוזם החוק, ולצידי שלמה קרעי, יעקב מרגי, יוסף טייב, ינון אזולאי, ישראל אייכלר, חיים ביטון, מאי גולן, קטי שטרית ומירב בן ארי. שימו לב, מירב בן ארי, אולי זה יביא את הגאולה, אני יודע? אחת שלא משורותינו שגם תומכת בזה. אז נו, אולי, אולי. ואולי לא היו הדברים מעולם, והיא לא תסכים לזה, אבל אנחנו את שלנו עשינו. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, החלת חובת הודעה על סיום עסקה מתמשכת על תאגידים בנקאיים ופיננסיים). תיקון סעיף 13א בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א: בסעיף 39, אחרי "הוראות חוק זה" יבוא, "למעט הוראות סעיפים 13(א), ג(11) ו-ב(8) ו-31א(א)(2א)". ואני נותן את דברי ההסבר, ברשותכם: "סעיף 13א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א, להלן: חוק הגנת הצרכן, נחקק במטרה להתמודד עם תופעה של שינוי תנאי ההתקשרות בעסקה לתקופה קצובה ללא ידיעת הצרכן, כך שלעיתים הצרכן נדרש לשלם יותר מכפי שסוכם בעת ההתקשרות. עסקה לתקופה קצובה מוגדרת בחוק הגנת הצרכן כעסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים או עסקה שבה בתקופה מסוימת נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל, שניתנת הטבה אחרת בעבורם, וכן עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת הטובין או השירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה אחרת או משפיע עליו". עד כאן ברור? כך זה הנוהל בעסקאות. "חוק הגנת הצרכן מחריג בסעיף 39 את תחולת הוראות החוק על תאגיד בנקאי, מבטח או סוכן ביטוח ונותן שירותים פיננסיים כהגדרתם בחוק. הואיל ושינויי תנאי ההתקשרות נעשים גם על ידי גופים אלה, נראה כי אין מקום להותיר החרגה זו, ויש להגבילם ולהחיל את התנאים החלים בעסקה לתקופה קצובה, שנועדו להגן על הצרכן מפני שינוי תנאי ההתיישנות ללא ידיעתו. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 39, להחיל את הוראות סעיף 13א וכן את הסמכות להטיל עיצום כספי ופיצויים לדוגמה גם בעת הפרת הסעיף על ידי הגופים האמורים". הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים-ושלוש על ידי חבר כנסת משה אבוטבול, על ידי, וקבוצת ח"כים, כלומר זו הצעה שכבר הגשנו. הצעת החוק זהה, ולפיכך לא נבדקה על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. לכן, באמת, היא הוגשה ליושב-ראש הכנסת והונחה על שולחנכם בי"ג בסיוון תשפ"א. אני רוצה, בזמן שנותר, לבוא ולומר, חברים יקרים: קואליציה מוזרה ובלתי מובנת, שנראית ממש כמו פאזל של שלישיית לא קשור. כל אחד מושך לחוק אחר, כל אחד ממשהו אחר. הרי בתוך הקואליציה הזאת יש כאלה שבאמת מעניין אותם האזרח? בואו ניקח את יאיר, שנמצא פה ממולי, שאני מכיר אותו. בכל אופן, המשנה של מרצ זה לעזור לאחר, לתת לאחר. פתאום עכשיו בנושא הזה, שבו אני מנסה להגן על הצרכן שלא יעשקו אותו בעסקה מתמשכת, אז גם בזה אסור לכם לבוא להצביע, עד כדי כך? הדרדור הוא כזה נורא שאתם נאלצים למכור את העקרונות שלכם בעבור חופן שקלים או בעבור ישיבה על כיסא, שהוא בעצם ריק כעת? אני רב איתכם כי אני יודע שאין מה למצוץ מכם איזה סיכוי קטן שאתם תצביעו בעד. אז לפחות נגיד לכם שאתם, מבחינתי, כלפי הציבור, אפילו בדברים שלא עולים למדינה כלום, אתם אנשים שממש מתנהגים ברוע לב. בן אדם, ניצלו אותו בעסקה מתמשכת, מה אנחנו בסך הכול מבקשים? שאותו סוכן ביטוח ייתן לו התראה מראש, יגיד לו: העסקה נגמרה, אתה רוצה להמשיך? לאפשר לו את הכן או את הלא. אתם נותנים לאותם אנשים לעשוק את הציבור ולא מעניין אתכם כלום, כי הציבור לא מעניין אתכם. אבל אנחנו כאנשי אופוזיציה נילחם וניאבק למען הציבור על היושרה. עזוב רגע את הנקודה הכלכלית, תראו פה גם את נקודת היושר. תמיד במרצ מתהדרים: אנחנו זכויות האזרח. באמת, עזבו. פעם אחת תוכיחו שמעניין אתכם באמת הנושא הזה. זה לאורך כל הדרך, בכל חוק שאנחנו מביאים פה, כמו החוק הקודם: בזמנו באתי ודיברתי על זה שצריכים לתת הכשרה לשוטרים, שלא חלילה יזיקו לכאלה שנמצאים בהפגנה מחינוך מיוחד. גם שם זה לא עולה כלום למדינה, אבל סתם, רוע לב. כל דבר שמפחדים, ממה אתם מפחדים, שיהיה קרדיט לאופוזיציה? הרי אנחנו מקבלים קרדיט מהמלחמות שלכם בפנימיות, ברוך השם. אז יאללה, תמשיכו להילחם אחד בשני, יהיו לנו הרבה חוקים עם קרדיט שלנו. לא צריכים את הקרדיט הזה פה. אם זה עושה לכם טוב, קחו את הצעת החוק הזאת, שימו שם, עידית סילמן או מי שאצלכם אוהב את הדברים האלה, קחו אותה אליכם. אבל תעזרו לאזרחים. אל תהיו אכזריים. זו אכזריות לא להתייחס לשוועת העם. אתם פשוט מאבדים את זה, כי על כל דבר אתם אומרים לא. מילא אם זה היה עולה למדינה שקל, הייתי אומר: תשמע, המדינה היום בחיסכון, הם הרי חייבים לארגן כסף לנושא הזה, לשלם לעבאס את ה-53 מיליארד. אני מבין את זה. אבל לבוא בדבר שלא עולה כסף למדינה, סתם מתוך רוע, זה דבר אכזרי. אני רוצה להגיד לכם: הציבור רואה את זה, הוא מאזין עכשיו, הוא שומע, הוא צופה, אפילו שבכנסת בקושי יש 20 איש. חברי הכנסת זה לא נורא, אבל אנחנו מדברים לעם היושב בציון. תזכרו אתם, שצופים בנו. כשאתם פעם נעקצים על ידי תאגידים בנקאיים ואין לכם הרבה מה להושיע, ואתם צריכים לקחת עורך דין כדי להציל את הכסף שלכם חזרה, תזכרו למה זה קורה לכם, בגלל שיש פה הרבה אנשים שלא מעניין אותם מכם, מעניין אותם רק דברים אחרים. אולי הכיסא, אולי דברים אחרים. אותם אלה שעכשיו יצביעו נגד, והם יצביעו נגד, הם עושים את זה כי לא מעניין אותם מכם. אז לכן אני מציע לכם, אתם באופוזיציה, אל תצביעו איתי, זה בסדר. יש לנו הרבה חומרים טובים לספר לציבור כמה אתם שווים. תודה רבה. תודה רבה. ואל תשכחו לא להצביע עם החוק. אני בניגוד פונה אליכם. הפוך. אולי זה יפעל הפוך על הפוך. תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. ישיב סגן שרת הכלכלה יאיר גולן, בבקשה. עכשיו שלב התירוצים. יאיר, קצת כאב בטן וזה עובר. תשאל את אילת שקד, היא אלופה בזה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני תוהה מה באמת הייתה מטרתך, חבר הכנסת אבוטבול, בהצעת החוק הזאת. הרי דבריך היו כאן, לצערי, מופע של צביעות ואחיזת עיניים. שלנו? הרי אם היית רוצה באמת לדאוג לאזרח, היית מברר מראש, יושב איתי, עבדך הנאמן, והייתי אומר לך שלטפל בכללים שנוגעים לבנקים צריך לטפל דרך הממונה על הבנקים, הפיקוח על הבנקים ובנק ישראל, ולא דרך חוק הגנת הצרכן, שלא נוגע בכלל לתחום הזה. ואם רוצים לטפל בביטוח, אז צריך לדבר עם הממונה על הביטוח במשרד האוצר, ולא עם הרשות להגנת הצרכן. הם ממש, אבל אתה הרי לא רוצה באמת לעשות טוב לאזרח, ואתה לא רוצה לעבוד עם מישהו מהממשלה, למה, הם יתמכו בזה? על מי אתה עובד? יאיר, על מי אתה עובד? שבאמת יכולה לטפל בדברים. אתה לא רוצה לקדם את הדברים. אני הקשבתי לך רוב קשב, אל תפריע לי. חבר הכנסת אבוטבול. הוא שואל אותי. הוא שואל אותי, הוא מקבל תשובה. חבר הכנסת אבוטבול, דיברת עשר דקות תמימות ללא כל הפרעה. אין שום סיבה שאתה תפריע עכשיו כשמשיבים לך. אבל הוא שואל אותי. שום סיבה. יש לך אחר כך שלוש דקות להשיב, אם תרצה. אם אתה תתחיל להשיב לו תוך כדי, תימנע ממך זכות התשובה. אין בעיות, הוא יקבל את שלוש הדקות. יאללה, תמשיך. בבקשה. בקיצור, לדעתי אתה לא באת לעשות טוב, לא לעם ישראל ואפילו לא לציבור בוחריך. כי אם היית רוצה לעשות טוב היית נפגש איתי פגישה מקדימה, ושואל אותי איך ניתן לקדם נושא כזה וכזה, ואני מבטיחך נאמנה, שאם ההצעה הייתה הגיונית ונכונה, אפילו היינו מקדמים אותה כהצעת חוק פרטית בתמיכת המשרד, בתמיכת הממשלה. אין בעיה בנושא הזה, אדוני היושב-ראש, אם הדבר הזה טוב למדינת ישראל, לאזרחי ישראל ואפילו עלות כספית אין מאחוריו. אין סיבה שלא. אבל זו לא המטרה שלך, חבר הכנסת אבוטבול. המטרה שלך היא להוכיח ולנגח ולהשתלח ולהחמיר את השיח החמור ממילא שקורה פה בבית. אתה מדבר על שיח? כן, אני מדבר על שיח. חבל שזה כך. חבל שזה כך. מה שעשית בשבוע שעבר, הדלקת יער שלם. אתה מדבר איתי על שיח? כדאי שלא תטיף. אני ממליץ לך בחום, כמצוות אנשים מעשיים, דבר אליי יפה, אני לא תת-אדם. דבר אליי יפה, אני לא תת-אדם.  ואני לא חושד בך שאתה לא אדם מעשי. אני לא תת-אדם, יאיר. תראה, תרבות דיבור כזאת, קשה באמת להשיב. אני, אתה יודע, הקשבתי לך גם כשהדברים היו קשים לאוזן, אז תקשיב גם לי גם כשהדברים קשים לאוזן שלך. לא, לא קשה. אחרי מה שאמרת שום דבר לא קשה. אבל אני רוצה להגיד לך, שאם רוצים באמת לעשות עבודה, וידענו בעבר לעשות עבודה יחדיו, אז בוא ניפגש, נשב על הדברים, נביא לדיון גורמים נוספים שלא מיוצגים על ידי הרשות להגנת הצרכן, נראה איך באמת מקדמים את הדברים ונביא אותם בצורה המושלמת והטובה ביותר להצבעת הבית הזה. אני רוצה לומר לך, אנחנו, אנשי הקואליציה, לא סבורים שכל החוכמה אצלנו. אנחנו לא חושבים שתפקידנו היחיד הוא להוכיח את אנשי האופוזיציה על התנהגותם והתנהלותם. אבל רצון טוב מחייב גישה זהה בשני הצדדים. אי-אפשר לבנות על רצון טוב שלנו ודקה אחרי זה להוכיח אותנו על פנינו, לשלב את המילה "בושה" בכל משפט שלישי, ולהאשים את הממשלה הזאת, שהיא ממשלה של אנשים שבאו לעבוד קשה ולעבוד הרבה ולעבוד לטובת כל אזרחי ישראל, בלי הבדל דת, גזע, מין והעדפה פוליטית, אי-אפשר לקדם דברים קדימה בגישה שהיא מראש גישה שלילית וגישה לעומתית. לכן, הצעתי היא פשוטה, אם רוצים לטפל בנושא החשוב הזה של מענה טוב יותר לאזרח הישראלי, בואו נעבוד ביחד. בטוחני שנמצא את הדרך הנכונה לתקן את שדורש תיקון ולעסוק באותם דברים שאין מאחוריהם באמת ניחוח פוליטי כלשהו. תודה רבה. תודה. אתה רוצה להשיב? בוודאי. איתן, אני הייתי מתבייש בשאלה הזאת. יש לך ספק? אוי, נעלמו לו שש הדקות. אוי, איזה מתוק זה להחזיר ליאיר. אני מכיר אותו שנים רבות, בבקשה, שלוש דקות. הוא לפחות יודע מאיפה אני מכיר אותו, ברוך השם. הוא היה ראש היקל"ר שם אצלנו, בבית שמש, כשהייתי ראש העיר, אבל שם הסתדרנו כשהייתה מלחמה. כנראה בעיתות שלום זה לא הולך. טוב, יאיר, הדברים שלך ממש, הייתי אומר, נופת צופים, אבל אל תיפגע: טינופת צופים. אבל למה? מסיבה אחת: כי הרי אנחנו היינו פה כל הבוקר. ראית איזה חוקים היו פה, כמה ניסו לדבר על דברים חברתיים. הרב יואב בן צור הביא הצעת חוק הכי תמימה, הכי טובה, שאמורה להיטיב עם כולם. שם לא אמרת מילים דומות. הממשלה לא ענתה. אתם, קודם כול, עושים איקס. אגב, גם בטבלה של החלטת השרים, או בכל דבר, כתוב: לבוא להתדיינות, לעשות משהו, פה לא כתבתם כלום. אז אל תבוא ותטיף לי, כי חובת ההוכחה עליכם. אם היה מעניין אתכם היית אתה שולח את אחד העוזרים שלך, כי הרי לא מכבודך לפנות אליי, כן? אני סתם חבר כנסת בשורה האחרונה. אז זה לא מקובל. מה, אתה תפנה אליי ותוריד מכבודך? היית שולח את אחד העוזרים שלך, בוא נשב, בוא נעשה משהו. שום דבר לא מעניין אותך. אתה בא לפה כדי לעשות פוליטיקה. אני לא אתן לך את זה. אני אספר לכל העם היושב בציון: תדעו לכם, הממשלה הזאת, לא מעניין אותה מכם שום דבר. בשום חוק לא משנים במקום אחר. אל תשלח אותי לתאגידים האלה או לתאגידים האלה. תבוא אתה ותלך איתי יד ביד לאותם מקומות, כי זה עניין שלך אם אתה רוצה להצליח. הבעיה היא שלא מעניין אתכם כלום. אתכם מעניין דבר אחד: רק לשמור על הדבק. אבל עוד מעט הוא מתפורר,  תאר לעצמך, או-טו-טו הדבק האפוקסי, ראש הממשלה, לשעבר, לצערי, נתניהו, הולך ואתם מתפוררים, נגמר. זהו זה. זה יתחיל עם זה, זה יתחיל עם זה, קודם שהוא ילך ואז, אני יותר ימני מאיתמר בן גביר. קודם שילך ואחר כך נראה. אתה מבין מה קורה? ועידית סילמן שמפטפטת, היא פתאום תגלה שהיא הרבה יותר חריפה ממך. אתה מבין מה יקרה? תגלו את הזהות ואז יתפוצץ לכם הכול. אבל הציבור צריך לדעת בינתיים, שאתם לא עושים כלום. אפס בענייני כלכלה, אפס בענייני קורונה, אפס בענייני ביטחון. מה כן? מי שיצא מבסוט, הינה זה שם שיושב, עבאס. אתם כל היום רק ממלאים אותו בכספים, בדברים. מה ביקשנו? לעזור לאזרח הפשוט? מה קרה?  אני רוצה להדגיש לך: לא כולם תתי-אדם. יש עוד אנשים טובים במדינה, שעובדים ללחמם, ואם עקץ אותו איזה סוכן ביטוח או דברים מהסוג הזה, חובתי לנסות לעזור לו. זה שאתה מתחמק כי אתה לא אוהב את זה, כי אתה אוהב לעזור רק לדברים שאולי יש בהם פרסומת, תבין שאני עובד עם האזרח הקטן. זה אני, לא תשנה אותי, תודה רבה. וגם אם זה קשה לך, אל תשכחו להצביע נגד כי זה מה שאתם שווים. תודה רבה. נעבור להצבעה. אני רוצה לומר לך, שבפעם שעברה, אני רוצה שזה ייפול, שיראו מי אתם, שיראו מה אתם שווים. חבר הכנסת אבוטבול, תחזור למקום כדי שתוכל להצביע. אנחנו נצביע בהצבעה אלקטרונית. בבקשה, חברים. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, החלת חובת ההודעה על סיום עסקה מתמשכת על תאגידים בנקאיים ופיננסיים), התשפ"א 2021, לא נתקבלה. הקואליציה נגד, שלא יתקעו אותך, יאללה, זה נפל, כל הכבוד, מבסוטים. העם היושב בציון יידע מה אתם שווים. אפילו לא יודעים לעזור לאומללים. בעד, תשעה, נגד, 12, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. מצוין. היו חסרים לך עוד שלושה צדיקים. כן, כן, אין בעיות, אתם מסודרים שם. אני רושם שחברת הכנסת זועבי הצביעה ממקומה של חברת הכנסת רוזין. אני אבטל את ההצבעה הזאת. כן, אז אני מציע לא לטעות. פשוט לא לטעות. המצב הוא שאני משאיר. או לעשירים. הודעה לסגנית מזכירת הכנסת. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קוריאה בדבר פיתוח שיתוף פעולה דו-צדדי במחקר ופיתוח תעשייתי ובחדשנות טכנולוגית. תודה. תודה לסגנית מזכירת הכנסת. אני מדגיש, אם זה לא הובן נכון, שהצעת החוק לא התקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר מחדל הממשלה בעליית מחירים של כל מוצרי הצריכה ומחירי הדיור, מס' 1596, של חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה, אדוני, להציע את ההצעה לסדר-היום. עשר דקות לרשותך. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אם הוא נמצא פה, או השרה, יש פה שר, אוקיי. גם נגיע לשר התיירות בתוך הדברים. ברשותך, השר, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה להתריע ולהעלות את הנושא הזה, שאנחנו פעם אחר פעם מבקשים ומעלים נושאים אקוטיים שבאמת מעסיקים את המשפחות בישראל, את המפרנסים בישראל, את אזרחי ישראל, וזה נושא יוקר המחיה, יוקר הדיור, עליית המחירים במוצרי המזון, במצרכי יסוד, בכל הנושאים: בחשמל, ריהוט, מוצרי חשמל, במה לא. ואנחנו נמצאים פה, ועם כל זה שאני מכבד את השר באוצר, חבר הכנסת חמד עמאר, ידידי, שהוא באמת פועל, ואיש ישר, אבל לא יכול להיות ששר האוצר, מאז שהממשלה כוננה, לא נמצא פה בדיונים הכי חשובים. הוא לא היה כאן בתקציב ולא היה כאן בנושא של הצעה לסדר-היום. עכשיו אנחנו מבקשים ועדת חקירה פרלמנטרית, ושר האוצר לא נמצא. אנחנו רוצים להגיד לו מה העם חושב, מה העם מרגיש, שישמע גם את הדברים האלה. הוא לא נמצא בוועדות ולא נמצא בכנסת. ועם כל זה שמכבדים אותך מאוד, אבל בסופו של דבר הוא שר האוצר. אתה שר באוצר, והוא שר האוצר, ויש לזה משמעות גדולה, ואתה יודע את זה. בלי לפגוע. בסופו של דבר אנחנו חשים מאוד את הניכור שלו. זה לא שאנחנו רק אומרים שהוא לא נמצא, אבל הוא חש אותנו, הוא שומע, הוא יודע מה מדובר, הוא מרגיש, הוא מזדהה עם מה שמדובר, הוא מנסה לפעול. אנחנו מרגישים, אנחנו ואחרים, את הניכור שלו ושאנחנו שקופים לגמרי. הוא לא נמצא, הוא מתנשא, הוא ציני בדברים האלה, יש לו אטימות לב. הוא מנוכר והוא מנותק. זאת המציאות. כשר האוצר הוא בא ואומר רק לאחרונה: יש חגיגת קניות, הוא אומר. הכול בסדר, הכול גן עדן, הכול תותים. זה מה ששר האוצר בא ומדגים. הוא אומר את זה בעיתונות. אני רואה לפי כרטיסי האשראי, המדד המאוד-חזק, אם יש יוקר מחיה או אין יוקר מחיה. הוא אומר, הוא לא יודע, אנשים יוצאים עם סל קניות והוא לא יודע כמה עלה לו עד לפני שנה ומה עולה לו היום. האדם הזה מנוכר, והוא אומר שהכול מצוין ואין צורך לעשות שום דבר. גם אין צורך בכלל ואין הצדקה לסיוע לעסקים. הוא אומר, אני לא רואה את הבעיה בעסקים. זה היה רק לפני כמה ימים בוועדת הכלכלה. הוא מבטל את החל"ת. הוא אומר, אין צורך, אנשים יכולים לעבוד. נשים הרות, נשים מבוגרות, אף אחד לא מקבל. אין צורך. אנשים, תסתדרו. הוא גם יכול להגיד למדריכי טיולים, לכל נושא התיירות, לענפים שלמים, למלונאות: תחליפו לכם עבודה, מה זה נקרא שהוא מזדהה? או שהוא אדם מנוכר? הוא לא נמצא איתנו? עליו אנחנו יכולים לסמוך? לא סתם אנחנו מבקשים ועדת חקירה פרלמנטרית, שהפרלמנט ייקח את זה. יש פרלמנט בעולם שהיה מסכים לכך ששר אוצר לא מופיע בפני הכנסת? לא היה מחייב אותו לעשות את זה? רק כאן זה יכול להיות דבר כזה. כששואלים את שר האוצר על העלייה בתחבורה הציבורית, מה הוא אומר? אין דבר כזה, כל מה שיש ברב קו זה בסדר. הוא רק לא יודע שיש ברב קו אפשרות לערך צבור, ולהם זה אמור לעלות בימים האלה עוד 25%. לרוב האנשים. אין דבר כזה, הוא אומר. הוא פוגע בחקלאים. הוא אומר, אין בעיה, אפשר לפגוע בחקלאים שהם דורי-דורות, שעובדים במו ידיהם על פרנסתם, הוא אומר שהוא יכול לפגוע בהם, אין לו שום בעיה בעניין הזה. אבל זה לא מספיק בזה. כשיש עלייה בחד-פעמי זה לא מוצרי אקסטרות, זה מוצר יסוד בהרבה משפחות. נשים עובדות בעלות משפחות. הנושא של חד-פעמי זה נושא אמיתי, שמייקר להם, ויש להם צורך בזה. זה לא דבר שצריך אותו רק בשביל להתפנק. אבל מה התשובה שלו בעניין הזה? אם הוא היה אומר: איכות הסביבה, הייתי מתחיל להתווכח. אין מדיחי כלים? אין מדיחי כלים? זאת התשובה שהוא ענה. לא רק זה, הוא גם עשה סרטון בעניין הזה: יש מדיח כלים, אין בעיה. לאנשים שאין מקום בדירה לא לשים מדיח כלים, אלא הם ישנים שניים במיטה בגלל שאין להם מקום, יש להם יוקר דיור, אנחנו נגיע לדבר הזה, לאנשים האלה הוא אומר: יש לכם מדיח כלים. אבל כשזה מגיע לשתייה, בוודאי לשתייה קלה, שמעלים אותה, גם שמה יש לו בעיה. אדוני שר האוצר, שר באוצר, אנחנו הרי כולנו יודעים את אהבתו של שר האוצר לארוחות דשנות ושמנות ולמשקאות חריפים. הדברים האלה הם מאוד בריאים. כבד אווז ובשר דבר אחר, שמן ומלא קלוריות, זה דבר בריא. על זה לא מעלים את המיסים. על משקאות חריפים, שזה מאוד לא בריא, מאוד משמין, זה בסדר. בארוחות שאתה אוכל אין באמת שתיית זירו. שתיית זירו יעלו דברים שכל המומחים באים, גם לכנסת, ואומרים: זה לא מצדיק את העלייה. זו הדרך להימנע משתייה מתוקה. מעלים את זה בלי התחשבות ובציניות וברמאות, לבוא ולהגיד: אנחנו דואגים לבריאות. תגיד שאתה רוצה את הכסף, תגיד שאתה בכלל מנוכר לעניין הזה. בסעודות השמנות האלה, שאתה מאוד מרבה לעשות שותים רק יין ורק בשרים שמנים, הדברים הכי בריאים שיש. תעלה על כל המטוגנים שיש, מקררים שלמים ברשתות, מלא דברים של שומנים כאלה ובצקים כאלה, לא פחות מזיקים מכל הדברים של השתייה הקלה ושמה אתה לא נמצא. וכפי שגם היום נודע, כשצריך לעשות תוכניות בעבור מגזרים חרדיים ודברים כאלה, כפי שהעלה חברי יעקב אשר בשאילתה, שם אין לכם כסף. ככלל, אני חושב שממשלה שהעומדים בראשה הם אנשים אמידים מאוד, אנשים שלא הרגישו אף פעם מה זו מצוקה, מה זה חסר, מה זה קושי, לא ראש הממשלה, לא ראש הממשלה החלופי ולא שר האוצר, לא פלא שזה הניתוק. גם לא באים לכאן. אין את האומץ לשמוע את זה, אין את הרצון לשמוע את זה, אז לא פלא שאחרי זה אנחנו עומדים בפני עליות מחירים, בפני מיסים, בפני שפע של דברים ומכלול של דברים שאנחנו מטילים על הציבור. אם יש בעיה בקורונה וצריך בדיקות אנטיגן, מטילים את זה על הציבור, אין בעיה. הבריאות כל כך חסרה, שילכו לרפואה פרטית. אין שום בעיה, שישלמו. גם בזה ניגע, גם ברפואה. לאחרונה, אני רוצה להגיד, שר האוצר לא נמצא, הוא מתחיל להגיד, הוא איש ישר אז הוא אומר: תשמעו, עליית המחירים זה בגלל מחירי ההובלה. תראה מה נעשה בנמלי ישראל, איזו פארסה יש, איזה כשל יש, ואתם לא מטפלים בו. לכן, המכונות והאוניות עולות הרבה. תטפלו בזה, בעניין הזה. בוודאי, אתה אומר: הם מעלים מחירים, מנצלים את זה. רק היום התפרסם על כך שחלק או רוב רשתות המזון הכפילו את הרווחים שלהן. וכאן אני שואל: איך זה יכול להיות? כאן צריך ועדת חקירה. איך יכול להיות? אם מה שבא לידי ביטוי בעליית המחירים זה רק המיסים, איך יכול להיות שהרווחים, נניח מוצר שעלה עד עכשיו 10 שקלים, עכשיו זה עולה 11 שקלים, אז המוצר עולה 11 שקלים אבל הרווח צריך להישאר אותו רווח או אולי קצת יותר. איך יכול להיות שהרשתות הכפילו את המחירים בצורה כזאת, וזה לא בא לידי ביטוי רק בעליית המחירים ובעליית המיסים? זה אומר שיש כשל במאבק בעליית המחירים, בתיאום המחירים. לא אכפת לכם, הקשר שיש לממשלה עם החברות הגדולות, שיש להן קשר חזק עם התקשורת. הביקורת היא מאוד מאוד מצומצמת, והנושא הזה, לא רוצים לעשות את הדבר הזה ולכן לא מטפלים. איפה רשות ההגבלים? מה הם היו צריכים לעשות, כמה חקירות, או חקירות מתוקשרות שאחרי זה אין מאחוריהן שום דבר. אבל לטפל בליבה של הדבר הזה, ברווחים הגדולים מאוד. ואני רוצה להגיע במילה אחת גם לנושא הדיור. תמיד אפשר להגיד על עליית מחירי הדיור שהיו שרים קודם. אבל כששר השיכון שבא ואומר שהמחירים לא ירדו, כששרת הפנים באה ואומרת שהמחירים לא ירדו, כששר האוצר יודע להגיד על עליית מחירים, כל מה שהוא יודע להגיד זה שיש כאן משכנתאות זולות, זאת הבעיה. פלא שהמחיר של הדיור עולה? אדם שהולך להשקיע בדירה, מה הוא אומר? הוא אומר: זה יעלה, אולי זה לא יעלה, אולי לא כדאי, אולי המחירים ירדו, יבנו. כששרים בממשלה אומרים שלא ירדו מחירים, אז פלא שאנשים משקיעים בדירות? פלא שהמחירים עולים? איפה אנחנו לא רואים את עליית המחירים? בתחבורה ציבורית אנחנו רואים עליית מחירים, אנחנו רואים בחשמל, בארנונה, במעונות, עוד לפני כך שאתם מציקים לנשים שעובדות. אתה, שר האוצר, מציק לנשים, ושולח אותן לעוני. נשים עובדות קשה, עושות הכול, מרוצים, נותנים תפוקות, עוזרות למשק באופן כללי, ואתה פוגע בהן באכזריות כזאת. איפה המחירים של החניה העירונית? מס הגודש? הכלים החד-פעמיים? המשקאות הקלים? הפיקדון לבקבוקים גדולים? הבריאות, שהיא כשל, וצריכים לקחת רפואה פרטית? אתה רוצה גם שמה לפגוע ולהעלות מיסים, בחקלאות, בדיור. דוח העוני, שאומר שכל ילד שלישי הוא עני, מס הרכישה, שבסופו של דבר פוגע ומעלה את מחירי השכירות, העלאת גיל הפרישה, מגוון דברים, אין פלא שאחרי זה המחירים עולים. בדיור 10% עולה, וכשרוצים לעשות פעולות, כמו הצעת החוק של חבר הכנסת סמוטריץ', לשנות את מדד הדיור, למה מחיר הקרקע צריך לעלות בזה, את הכול אתם דוחים. אתם לא מוכנים לשמוע. תודה רבה. אני מסיים. תודה. ועוד נושאים. אנחנו יודעים שמדד המחירים, אתם רוצים להכניס בתוך מדד המחירים כאילו שזה לא עלה בגלל מחיר למשתכן. אתם יודעים בעצמכם שזה לא משקף את הדיור האמיתי, את ההעלאה הגדולה שיש במחירי הדיור, תודה.  ואתם לא עושים שום דבר בעניין הזה. רק ועדת חקירה פרלמנטרית, תודה רבה.  שתהיה מנותקת מכל הקשרים ומכל אחד שמגבה את השני, היא תוכל באמת לעצור את מחירי, אני מודה לך מאוד.  את עליית המחירים, גם את יוקר המחיה וגם את מחירי הדיור. תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. ישיב השר חמד עמאר. בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בחודשים האחרונים היו דיווחים על עליית מחירים של מוצרי צריכה שונים, לאור עליית מחירים עולמית במחירי חומרי הגלם ומחירי ההובלה. בחוק ההסדרים שהעבירה הממשלה עברו כמה רפורמות משמעותיות, שנועדו להקל על ייבוא מוצרי צריכה, להביא לירידת מחירים והפחתת יוקר המחיה. חבר הכנסת מקלב, השינוע היום,  חבר הכנסת מקלב, אני חושב שהממשלה עושה מהלכים: רפורמה ביבוא, שתביא להוזלת המחירים כאן במדינת ישראל. עוד שנתיים. משהו שלא עשתה שום ממשלה. היא הלכה למהלכים מאוד מאוד רחוקים, מהלכים חסרי תקדים במדינת ישראל. אני מאמין שהרפורמה תביא להורדת מחירים. הכול אתם עושים, מה יישאר לנו? הרפורמה ביבוא, הסרת החסמים על הייבוא, מה שהיה עד היום, זה יביא להוזלת המחירים. מתי? מתי? הרגולציה שהייתה, והקשתה על היבוא, זה יביא להוזלת מחירים, ותהיה הורדת מחירים כאן. אני אומר לך, אני אומר לך: המהלכים שאנחנו מובילים יביאו להורדת יוקר המחיה בישראל. מתי? מתי? מתי? אני מציע לך לשאול את עצמך. 12 שנה, 13 שנה היית בממשלה. אנחנו בשבעה חודשים עושים מהלכים רציניים מאוד. עושים מהלכים מאוד רציניים. איזה מהלכים אתם עושים? מדרדרים את הכול. הדבר היחידי שעולה זה האינפלציה, אני לא עשיתי רע לאנשים כמו שאתם עושים. אני מאוד שמח, חבר הכנסת יריב לוין, אני מאוד שמח שחברי הכנסת קצת התעוררו. אני ישבתי כאן וראיתי שהכול רדום. אמרתי: טוב שאני עולה, אני אנסה להעיר קצת את הכנסת, להעיר קצת את חברי הכנסת. אני אומר, רק התחלתי לדבר, הצלחתי. ואני מודד את ההצלחה ביחס למגיבים, ואני רואה שכולכם כבר מגיבים. חמד, הפתעת אותנו, היינו בטוחים שתגיד, אנחנו עושים מהלכים מאוד רציניים. היינו בטוחים שתגיד שהמחירים יורדים בכלל. אנחנו מתאימים את הרגולציה הישראלית לרגולציה במדינות מתפתחות. לא יכול, מתי היית בסופר לאחרונה? אל תשאל אותי, כי אני מבקר הרבה שם. והכול טוב? אל תשאל אותי, אני מבקר הרבה שם. אם אתה לא מבקר הרבה שם, אני מבקר הרבה שם, אז אל תשאל אותי את השאלה הזאת, תשאל מישהו אחר את השאלה הזאת. האמת, החד-פעמי, תסתכל, הם מביאים מהשטחים, אנחנו עוברים מהצהרת יבוא למוצרים על בסיס הצהרה, על עמידה ברגולציה ולא בדיקה בטרם הכניסה לשוק, חיזוק היבוא המקביל, יצירת מסלול ליבוא מקביל שלא באמצעות קשר ישיר עם היצרן. הרפורמה שאנחנו מובילים אמורה, ותביא, להוזלת מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים, במזון, 12 שנה לא הייתה אינפלציה כמו אצלכם בחצי שנה. מוצרי צריכה, מיטות, עגלות תינוק, צעצועים, כיסאות אוכל, תמרוקים, קרמים. ואנחנו גם מובילים רפורמה בחקלאות. אוה. בטח, בטח. הרפורמה כוללת הפחתת מיסים מכלל המוצרים מהצומח ומעבר לתמיכה תקציבית ישירה. אנחנו הולכים לתמוך ישירות בחקלאים.  אתה יכול לרדת, אם אתה רוצה. לא. לא. אני מסיים. לכן אני חושב, אני חושב, להקים ועדת חקירה, אם נקים ועדת חקירה אחרי, חבר הכנסת מקלב, אם נקים ועדת חקירה על העלייה במחירי הדיור, אני חושב מי שצריך לחקור אותם, הממשלה שהייתה, לא הממשלה החדשה, מצוין. נהיה בעד. הממשלה שהייתה. לכן אנחנו נתנגד להקמת ועדת חקירה, ולא נקים ועדת חקירה. תודה. נהיה בעד. נהיה בעד. תודה רבה לשר חמד עמאר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, אנחנו עוברים להצבעה בעד או נגד קבלת ההצעה לסדר-היום. הצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר מחדל הממשלה בעליית מחירים של כל מוצרי הצריכה ומחירי הדיור. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. בעד, 12, נגד, 13, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: החמרה דרמטית במצוקות הנפשיות של צעירים ובני נוער, מס' 1537 ו-1557, של חברי הכנסת מיכל וולדיגר וסמי אבו שחאדה. בבקשה, חברת הכנסת וולדיגר תנמק את ההצעה. הכנסת לא בודקת,  בבקשה, גברתי, שלוש דקות רשותך. תודה. אדוני יושב-ראש הכנסת, גברתי ואדוני השרים, כנסת נכבדה, הנושא הזה, תתפלאו, אני יודעת, לא נותן לי מנוח. הוא בהחלט, חברים, חברים, אבו שחאדה, אתה איתי פה. הנושא הזה לא נותן לי מנוח ומדיר שינה מעיניי, ולא כמליצה. פשוט ככה. והוא צריך להדיר שינה מעיני כולכם, כל מקבלי ההחלטות של מדינת ישראל. הקורונה הביאה עימה לא רק בריאות הגוף, או היעדר בריאות הגוף, אלא גם החמרה דרמטית במצוקות הנפשיות של צעירים ובני נוער בישראל. מדובר בילדים, נערים וצעירים, שאותם אנחנו פוגשים באופן יום-יומי: הילדים שלי, הילדים שלכם, בני הדודים, אחיינים, נכדים, כן, גם של השכן. אבל לא תמיד אנחנו יודעים. לא תמיד אנחנו מזהים אותם. מדובר במצוקות שקופות. לעיתים הם עוטים על עצמם מסכה, לא של קורונה, אלא מסכה של אושר. מזייפים חיוך מאולץ וצחוק מתגלגל שמאחוריו מתחבא לב שבור לרסיסים. הילדים והילדות, הנערים והנערות, הם העתיד שלנו. ההתעלמות מבריאותם הנפשית ואי-טיפול בנושא הם פשע, פשוט פשע כלפי דור העתיד, פשע שאת נזקיו אנחנו רואים כבר עכשיו, ונמשיך ונראה בצורה רחבה והרבה יותר ברורה וגדולה בעתיד הלא-רחוק. על פי סקר שנערך על ידי איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים בקרב 458 עובדים ועובדות סוציאליות ברחבי הארץ בתקופה שבין 5 בינואר ל-9 בינואר, חל זינוק של 100% חברים, 100% בדרישות לאשפוזים פסיכיאטריים בקרב מתבגרים. 76% מהעו"סים ציינו כי יש עלייה במספר הילדים ובני הנוער שמתמודדים עם חרדה ודיכאון. 67% הדגישו כי קיימת עלייה בפגיעה עצמית בקרב בני נוער וילדים. 44% דיווחו על גידול באובדנות בקרב קטינים, עלייה במספר המקרים וירידה בגיל. חברים, אלה לא סתם נתונים. מדובר בנפשות של הילדים שלנו. מאחורי כל מספר עומד ילד או נער שהחיים שלו מלאים בחושך, בעצב, בכאב. הוא מחפש במה להיאחז, לחוש תקווה, להאמין שפעם יוכל לחייך שוב. אך מנגד, לצערי הרב, אני אגיד את זה שוב, המדינה מפנה לו את גבה. נא לסיים. עלינו להשקיע בבריאות, בבריאות הנפש על כל הרצף: טיפול ושיקום בקהילה, בבית של ההורים ובכל המסגרות החוץ-ביתיות. תודה. אנחנו לא יכולים להזניח את זה, אני מסיימת. בריאותם הפיזית של הילדים שלנו חשובה והכרחית, אך לא פחות חשובה בריאותם הנפשית. וכשם שאסור לנו להתעלם ממכאובי הגוף, גברתי.  כך אסור להתעלם ממכאובי הנפש. ואני מסיימת. גברתי. שלוש דקות זה שלוש דקות. הינה, מסיימת. הגיע הזמן שהממשלה תתעורר ותשמע את זעקת ילדינו המשוועים לעזרה. אנחנו לא צריכים לחכות לאסונות כדי שיתחולל שינוי. על הממשלה לגבש מתווה מוסדר של מעטפת טיפולית ותמיכה רגשית, תודה. ורצף טיפולי, כדי לסייע לנפשות האבודות הללו. תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. תודה רבה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. חברי הכנסת, אנא עמדו בזמנים שנקבעו בתקנון. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר, הקורונה, שאנחנו כבר שנתיים עסוקים בה, מובילה לא רק למחלות גוף ולמוות ולסכנות כלכליות רציניות על כלכלות שונות בעולם, היא מביאה עלינו גם הרבה מחלות ומצוקות נפשיות לא קלות, בעיקר על הדור הצעיר, על הילדים ועל בני הנוער. מסקר חדש שערכו עם כ-450 עובדים סוציאליים עולה תמונה מאוד קשה. ישנן עליות מאוד גבוהות, בעשרות אחוזים ולפעמים במאות אחוזים, במחלות נפש ובצורך בטיפול במצוקות נפשיות ובכל מה שיוצא מהעולם הזה, שלצערנו הרב הוא שקוף ונעלם מעינינו, מספרים מאוד מאוד קשים של עבודת מחקר מאוד רציני של העובדים הסוציאליים שעשו את העבודה החשובה הזאת. מהסקר עולה גם שנוצר עומס מאוד כבד על המערכת, אדוני היושב-ראש, שעושה המון סיבוכים ביכולת המערכת לתפקד. המערכת פשוט לא עומדת בכל העומס. מערכת הטיפול הנפשי לא עומדת בכל העומס שירד עליה בצורה פתאומית, ככה, עם התפשטות מגפת הקורונה. אנחנו מדברים על זמני ההמתנה הרבה הרבה יותר ארוכים מהרגיל, כאשר גם המצב הרגיל לפני הקורונה לא היה קל. עכשיו אנחנו מדברים על זמני המתנה של חודשים, לפעמים, של ילדים ובני נוער שזקוקים לטיפול, וחלקם גם זקוקים לאשפוז. יש לנו תורים ארוכים בצורה שמאוד בעייתית ומאוד מכבידה על המערכת, וישנו גם חוסר יכולת לתת מענה בגלל העומס. אנחנו יודעים שיש צורך גדול, אבל אין יכולת בתוך המערכת לתת מענה למספר הגדול מאוד של הילדים ובני הנוער שאנחנו אמורים לעזור להם בתקופה הקשה מאוד הזאת של הקורונה. ופה, אדוני היושב-ראש, כמו במחלות רבות, במצוקות הנפש זמן זה שם המשחק. לפעמים האיחור הזה יכול לפגוע בילדים ובבני נוער לתקופות מאוד ארוכות, ויצריך טיפול הרבה יותר ארוך וממושך. ואם וכאשר יהיה הטיפול הזה, אולי הוא גם לא יוכל לעזור, כי הוא לא בא בזמן. נא לסיים. ולכן, אדוני היושב-ראש, יש לנו פה מטלה חשובה מאוד לגבי העתיד של כולנו, של הילדים ושל בני הנוער של כולנו. אנחנו יכולים לעזור להם הרבה. אני מסיים בזה, אדוני, שחלק מההשלכות של הקורונה, אנחנו עדיין לא מודעים אליהן, אין לנו איך להתמודד איתן, אבל יש פה מצוקה ברורה, שאנחנו כן יכולים לעזור בה, ולדעתי עלינו פה מוטל התפקיד לעשות את זה, ולעשות את זה בזמן הכי קרוב שאפשר. תודה, אדוני. תודה רבה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה. ישיב בשם הממשלה השר יואל רזבוזוב. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את תשובתו של שר הבריאות כפי שהובאה לידי. שנים שמערך בריאות הנפש הוא החצר האחורית של מערכת הבריאות. המערכת הזאת, שסובלת מחוסר חמצן של כוח אדם ומטפלים, של תקציבים, עם סטיגמות, תשומת לב, סובלת גם ממחסור משמעותי במענים טיפוליים וברצף הטיפולי לילדים ונוער. הקורונה הובילה למצב חירום לאומי בבריאות הנפשית של ילדות וילדי ישראל, לעלייה בהופעה של הפרעות נפשיות בכלל ולעלייה בפניות למערכת בפרט כפי שציינתם, חברי הכנסת. יש עומס רב של פניות לכל מסגרות הטיפול, לרבות למרפאות, לטיפולי היום, למיונים, לאשפוזים ולקווי החירום, ותורי ההמתנה הם בלתי נסבלים. זו מגפה סמויה, והיא חמורה לא פחות ממגפת הקורונה עצמה. במצב הנוכחי, שבו תורי ההמתנה להערכה וטיפול מרפאתי ציבורי הם של חודשים רבים, העומס על המיונים והאשפוזים עולה בהתאמה, ומקרים שהיו יכולים להסתיים בטיפול אמבולטורי מגיעים לאשפוז, שניתן היה למנוע. תחושת האי-ספיקה של מערכות בריאות הנפש השונות בעקבות הקורונה קיבלה משנה תוקף והמחשה במחקר שפורסם לפני כמה ימים על ידי מכבי שירותי בריאות, שבו נראתה עלייה של 30% 50% בפניות של מתבגרים למערכת בריאות הנפש, ושל מעל 30% בשימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות ואנטי-פסיכוטיות בשכבת גיל זו, בין שנת 2021 ושנת 2019. בסוגיה הזאת נדרש שילוב ידיים בין משרדי הבריאות, החינוך והרווחה כדי לתת מענה מיידי לאלו הצריכים סיוע. משרד הבריאות, בשיתוף עם משרד החינוך ומשרד הרווחה ובתיאום עם איגוד הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, בנה תוכנית חירום לאומית מקיפה להרחבת המענה למצוקות הנפשיות של הילדים והנוער. מטרת התוכנית לתת מענה מיטבי ומיידי, שיאפשר למאות אלפי ילדים בישראל לעלות על מסלול של הצלחה והשתלבות בחברה וימנע הסללה שלהם לאשפוזים חוזרים, לחיים של תחלואה כרונית ושל פער גדול ממימוש הפוטנציאל האישי שלהם. התוכנית נחלקת לכמה חלקים: מרכזים להתערבות דחופה, שמתוכננים לקום במהירות ולתת מענה מיידי ודחוף, ועיבוי מהיר של הרצף הטיפולי, שאמור לטייב את המערכת ולאפשר מענה ארוך טווח וממושך לעלייה המשמעותית בקשיים הנפשיים של ילדים שמביאה איתה הקורונה. בין החלקים שמונה התוכנית: קיצור תורים במרפאות בקהילה, בניית תוכניות וצוותים רב-מקצועיים לאשפוזי בית, הקמת מרכזי יום אינטגרטיביים והקמת בתים מאזנים לילדים ונוער. לצד זאת, בממשלה הזאת אנחנו פועלים בשיקול דעת רב ובאיזון מתמיד בין השיקול הבריאותי-האפידמיולוגי, לבין השיקול הבריאותי-הנפשי של בנות ובני הנוער. כחלק מכך, משרד הבריאות הודיע, בהיוועצות עם מומחי משרד הבריאות, על קיצור הבידוד לחמישה ימים, כדי לאפשר לתלמידות ולתלמידים ללמוד במסגרות החינוכיות ולשמור על שגרת חיים תקינה. זו התשובה של משרד הבריאות, של שר הבריאות. כמובן, אנחנו מכירים ומבינים את הסוגיה. כמובן, זה משהו שהוזנח, ומביאים כאן איזשהם פתרונות, נקווה שנוכל ליישם אותם במהירות. האם אתם מסתפקים בעמדת השר? לא. אבקש להעביר את זה לוועדה לזכויות הילד.  דיון המשך, דיון בוועדה. דיון בהמשך בוועדה. הוועדה לזכויות הילד. אם ככה, אנחנו נעבור להצבעה על שתי הצעות. הצינון לא עוזב אותך. אני אגיד לך מה הסיפור, חבר הכנסת אזולאי, אם אתה ממש רוצה לדעת. אני יושב כאן בלי יכולת לזוז, מאוד קר כאן במליאה, ואני לא יכול להתנועע ולא שום דבר, וזה משפיע, גם על קולי וגם על, אז תכניסו את אחמד טיבי לתורנות, ואז גם טיבי ייכנס וגם דוד ביטן, ואז פתרת את הבעיה. או שפשוט יעלו את הטמפרטורה פה, שיאפשרו פה טמפרטורה לא קפואה. מספיק קפוא בחוץ, לא צריך גם להקפיא אותנו כאן. היושב-ראש לא יכול להשפיע על הטמפרטורה במליאה? אתה יודע כמה פעמים אני מבקש? יש דברים ללא סמכות. בואו נעשה הצבעה. בואו נצביע על זה. מה הטמפרטורה המבוקשת על ידיכם? 16. איזה 16, 25. 25. עשינו דיל. 25, 16, אנחנו נעביר את הנושא לוועדת הכנסת שתכריע בנושא. עד אז נצביע על ההצעה הדחופה לסדר-היום, בעד או נגד העברת ההצעה לוועדה לזכויות הילד. בבקשה. ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד נתקבלה. בעד, תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, ההצעה הדחופה לסדר-היום תעבור להמשך דיון בוועדה לזכויות הילד. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: חיוב אזרחים בתשלום לבדיקות אנטיגן כתנאי לשחרור מבידוד ו/או לכניסה למקומות לימוד ועבודה, מס' 1582, 1591 ו-1597. יציג חבר הכנסת יואב בן צור. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני קורא למדינת ישראל להפעיל את המודל שיש בארצות הברית ולתת לכל מבקש בדיקת אנטיגן לקבל אותה חינם בבתי המרקחת, כמו שיש בארצות הברית. ולנושא הבא. היום פורסם וידיאו של בכירה בתנועה הרפורמית, שאומרת למצלמה כי מתווה הכותל הוא רק תחילת הדרך וכי זה יהיה פריצת דרך במסלול שהם מתכוונים לעשות ביחס לניתוץ השליטה החרדית במדינה, כדבריה, ולהבאת תחבורה ציבורית בשבת ונישואים שלא לפי התורה ולא לפי הוראות הרבנות. אתם מבינים? הם כבר לא מתביישים בכוונות שלהם. זה לא רק שהם מבקשים לבצע שינויים בכותל, הם מבקשים לפרק את השליטה החרדית, משמע, הסיעות הדתיות והחרדיות, שבמשך כל השנים היו שותפות בקואליציות השונות ופעלו למשמר היהדות באופן נחרץ ביותר בכל התחומים מה שהוביל אותנו למצב כעת שאנו רואים איך הפעילות הזאת של שלוחי הציבור הדתי והחרדי בארץ, איך השמירה על יסודות היהדות פה בארץ מפריעה לרפורמים ושותפיהם פה בממשלה, והם רוצים לשבור את זה. הם רוצים לשבור את הרבנות, לשבור את הרבנים, שהם מעבירי השמועה מדור לדור. למעשה אומרים כאן הרפורמים: אנו לא רוצים יותר מדינה יהודית אמיתית לפי ההלכה, כפי שהיה פה מאז קום המדינה, אנו רוצים פה מדינה חילונית מופקרת ונטולת סממני יהדות. ולכן, כשהיא מודה בפה מלא בכוונות שלהם, זה מוכיח את האויב שיש לכולנו. לצערי התנועה הרפורמית מסוכנת יותר מהאויב שבחוץ, "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו". האומה היהודית נשארה דורי-דורות בזכות העובדה כי נצמדו במדויק להוראות ההלכה ולא שינו. אבל האויב הרפורמי מנסה לפורר אותנו מתוכנו, כי מה שהם רוצים זה חתונה מוכרת של גוי ויהודי, וממילא תהיה פה התבוללות, והעם היהודי ייגמר. לא לחינם הראשון לציון אמר שניאלץ לעשות אילנות יוחסין. הדבר בנפשנו, אנו נאבקים פה נגד אויב שמבקש לפורר את עמנו, העם היהודי הטהור. אבל זה לא יעזור לכם. התנועה הרפורמית, שמבקשת להתנכל לנו, אנחנו וכל העם היהודי מוקיעים אתכם. אנו לא ניתן לכם להרוס את העם שאבותינו מסרו את נפשם בעבורו, והעם בישראל יודע את האמת ומתעב אתכם. ואתם יודעים מה, גם אתם יודעים את זה. לכו מפה. תודה רבה לחבר הכנסת בן צור. אני חייב להעיר, אם אפשר, אם יורשה לי. יש מאבק כל שבוע. יש מאבק כל שבוע על הצעות דחופות לסדר-היום שהנשיאות מאשרת. אם כבר מאושרת הצעה לסדר-היום, הייתי מציע להתייחס לכך, מכיוון שזה אחר כך פשוט מונע מאחרים לדבר על דברים שהם רצו להעלות על סדר-היום של המליאה, וזה פשוט חבל. אבל זאת הערה כללית, אדוני. אז אם הערת, אז אני אגיד לך, אני יודע שהדברים שדיברת הם נוגעים לך וחשובים לך. לא, לא, בלי שום קשר. צריך לבחור את המקומות, אתה יודע. כיוון שההצעה לסדר-היום הייתה לפני שמדינת ישראל החליטה שהיא מחלקת 25 30 מיליון בדיקות אנטיגן חינם, משהו מהצורך בהצעה לסדר-היום ירד. אז דיברתי, וביקשתי שיהיה כמו בארצות הברית, אבל ניצלתי את הזמן לומר מה שכואב לי באמת. אבל אפשר גם לוותר. באותו הקשר, כדאי להשתדל שאם כבר הצעות מאושרות במליאה אז שיבוא השר הרלוונטי להשיב ויהיה דיון. אז בדרך כלל עומדים על כך, והתקנון גם מדבר על הדברים הללו, שהשר צריך להגיע. בנסיבות מיוחדות, רק באישור יושב-ראש הכנסת, אפשר לאפשר לשר אחר להשיב. בנסיבות האלה, לא אני שנתבקשתי לאשר אבל הודיעו לי שיושב-ראש הכנסת אפשר לשר הבריאות לא להיות נוכח כאן מנסיבות מיוחדות, והטעמים איתו. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ לנמק את ההצעה לסדר-היום. בבקשה. תעזרו ליושב-ראש עם הטמפרטורה. תרגיש את היד שלי, אני קופא. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אתחיל ואציין שאני הגשתי הצעה דחופה לסדר-היום בנושא התורים לבדיקות האנטיגן והיעדר הטיפול של הממשלה, והיא מוזגה להצעה הנוכחית. אני קיבלתי בשבוע האחרון עשרות שיחות, מאות הודעות, וראיתי עשרות אלפי תגובות על המצב שאליו הבאתם את אזרחי ישראל. בפעם המי-יודע-כמה הממשלה שינתה את הנחיות הקורונה, והוחלט כי הגורם שקובע כניסה לבידוד ביתי למרבית האוכלוסייה הוא בדיקת אנטיגן מוסדית. מרגע שינוי ההנחיות התורים במתחמי הבדיקות לא נגמרים. תבינו, מדובר על המתנה של שעות ארוכות, וכולנו חווים את זה, כולנו רואים את זה. אנשים עוצרים את היום שלהם ונאלצים לחכות את השעות הארוכות האלה. לפספס יום עבודה, להפסיד כסף. לפעמים צריכים לעשות את זה יחד עם הילדים, ואנחנו יודעים כמה זה קשה. זה הפך לשגרה, ממש כמו לקחת את הילד לחוג. זאת נהייתה המציאות שלנו. לכן, כולנו היינו מצפים מהסופר נפתלי בנט, שזעק לפני כמה חודשים תחת כל עץ רענן "מה הבעיה, תביאו עוד בדיקות", שיקשיב לדבריו הוא ויביא עוד בדיקות. אבל בפועל כלום. אני רוצה באמת לשאול. מה הבעיה להוסיף עוד מתחמי בדיקות? יש איזו מורכבות מסוימת, משהו נסתר שאתם מסתירים מהציבור שגורם לכם לא להקים מתחמים? איזה סוד מדינה ביטחוני שמונע מכם? מה הבעיה שלכם, למה אתם לא רוצים להקל על הציבור? לא רק שאתם לא מקילים על הציבור אלא אתם עושים הכול, אבל הכול, בשביל להקשות עליו. אני שומע אתכם אומרים שהמצב באמת קשה והוא לא נוח. אני לא מבין, אתם פרשנים, אתם עומדים ביציע? אתם הממשלה, ריבונו של עולם. תפעלו, תקימו מתחמים. פנתה אליי מישהי וסיפרה לי שהיא חיכתה במשך שלוש וחצי שעות, והיא לא היחידה, וראינו גם יותר. כשהיא הגיעה לבדיקה, מרוב העומס בדקו את הילדה שלה לצד חולה שיצא חיובי בבדיקה ביתית והגיע לעשות מוסדית. אתם מבינים לאיזה כאוס אתם גורמים? הצוותים של מד"א, הצוותים הנפלאים, שבאמת עושים עבודת קודש, כבר לא מספיקים לעמוד בזה, ואז הם נאלצים לעשות שני תורים ועומדים אנשים אחד ליד השני, אחד שנדבק ואחד שלא, ואז הוא גם מדביק אותו. תשימו את האמת על השולחן ותגידו, אנחנו רוצים לייאש את הציבור, אנחנו רוצים שהציבור לא ייבדק, אנחנו נעשה הכול בשביל להוריד את הנתונים מהכותרות. כי הרי זה מה שמעניין אתכם, לא לסייע, לא לנהל אלא שהכותרת עליכם בעיתון תהיה יפה ומלטפת. אני פונה אליכם, תרחמו על אזרחי ישראל ותגאלו אותם מהסבל שאתם מעבירים אותם. תתחילו כבר לעבוד, תציפו את המדינה במתחמים. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אחמד טיבי. גם לך קר כשאתה יושב כאן? כן. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. נדמה לי שאתה יושב במקומי, נדמה לי. אני עושה את זה באהבה. אם לא הייתי יושב כאן, לא יכולת לדבר. בבקשה. נתונים מעניינים, אדוני היושב-ראש. ביממה האחרונה אומתו 72,120 איש, שזה שיא חדש, 72,000. אגב, אלה המאומתים, יש כאלה שלא מדווחים, שאנחנו לא יודעים עליהם. לדעתי סך הכול זה מינימום 150,000. מתוך אלה, יש 393,786 מאומתים פעילים, מתוכם 533 חולים קשה. ביממה האחרונה, אלה נתוני משרד הבריאות. אבל לא כל הקשים חולים באומיקרון. לא כל ה-500 חולים באומיקרון, חלקם בדלתא. נכון. ביממה האחרונה 10.3% מהחולים היו מאומתים חוזרים, שכבר נדבקו בעבר 7,459. הצעת החוק מדברת על חיוב אזרחים בתשלום לבדיקת אנטיגן. בארצות הברית אזרח ומשפחה נכנסים לבית מרקחת ומקבלים אנטיגן ללא תשלום. כמה ממדינות אירופה נוהגות כך, נדמה לי שבריטניה גם. אגב, ראש ממשלת בריטניה החליט היום שבתחבורה הציבורית נוסעים בלי מסכות ובלי כלום. יכול להיות שזה קרה בגלל שהוא במצוקה ציבורית בגלל העבירות על הוראות משרד הבריאות הבריטי שהוא עשה והחפלות שהוא עשה. לדעתי זאת החלטה לא סבירה בתקופה הזאת, להסיר מסכות. אני קורא לאנשים להמשיך לשים מסכות. אבל אני אומר לממשלה, בלבלתם את הציבור, בלבלתם את הציבור. אתם גם מעמיסים עליו הוצאות. כמה עולה בדיקת אנטיגן מוסדית? תלוי. כמה? אנטיגן, שאדם הולך לבית מרקחת ורוכש בדיקה. אני קניתי חמש ערכות ב-80 שקלים. נכון, משהו כזה. יש מקומות שזה יותר יקר. אני קניתי ביותר. עפולה, מה אתה רוצה? אצלי בכלל לא היה. נגיד משפחה, וצריך לעשות את זה יותר מפעם אחת, זאת הוצאה, זאת מעמסה על המשפחה. לכן, מילא אתם לא רוצים לשלם פיצויים לבעלי עסקים ומשרד האוצר מתעקש, אבל גם להעמיס על הציבור תשלום על בדיקות אנטיגן? (אומר בערבית ומתרגם:) זה יותר מדי, too much. מה עוד, שפעם אמרתם בדיקת אנטיגן, אחר כך אנטיגן מוסדית, אחר כך שולחים לבדיקת PCR במד"א, שעושים עבודה מצוינת, אגב, מד"א עושים עבודה מצוינת, מגיעה להם מילה טובה, כמו שעשו אפילו בגל הראשון עם פרוץ המגפה. לכן אני כאן כדי לומר לממשלה: די עם המעמסה שאתם מטילים על המשפחות ועל האזרחים. תודה רבה. השר יואל רזבוזוב ישיב בשם שר הבריאות. בבקשה. היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד שוב להביא בפניכם את תשובתו של שר הבריאות כפי שהובאה לידי: בשונה ממדיניות הממשלה הקודמת, החלטנו לנהל את גל התחלואה הנוכחי בשיקול דעת ובאחריות, באיזון המתבקש בין שמירה על בריאות הציבור לבין שמירה על פעילות המשק. התחלואה כבר מפושטת באופן נרחב בקהילה, כפי שהעריכו המומחים במשרד הבריאות, ואנו ערוכים להתמודד עימה. המדיניות שלנו כעת היא לבצע כמה שיותר בדיקות, לנטר את התחלואה בזמן ומוקדם, לשמור על האוכלוסיות הפגיעות ביותר, ובד בבד לאפשר למשק לעבוד. לא שיתקנו את המדינה, לא שלחנו המונים לאבטלה, לא סגרנו את מערכת החינוך, אנחנו מיישמים הלכה למעשה את העיקרון של חיים לצד הקורונה. בשונה מהגלים הקודמים, המאפיין המרכזי של וריאנט האומיקרון הוא הדבקה נרחבת, וכפועל יוצא מכך, עומסים גדולים על מערך הבדיקות. כחלק מכך הודיע שר הבריאות, לאחר היוועצות עם גורמי המקצוע במשרד הבריאות, על קיצור הבידוד לחמישה ימים. זהו עוד מהלך כדי להבטיח את המשך תפקודו של המשק וכדי לאפשר לתלמידות ולתלמידים ללמוד בכיתות ולשמור על שגרת חיים תקינה. מי לומד? לומדים. לומדים. הבנות שלי לומדות. חוץ מזאת שמאומתת ובבית, והשנייה בזום. בצד זאת, כחלק ממדיניות הבידודים החדשה, סוכם על ידי שרי הבריאות והאוצר, יחד עם ראש הממשלה, על מתווה לחלוקת בדיקות אנטיגן בחינם לאזרחי ישראל, מה שדיברתם לפניי. משרד הבריאות מחויב לספק את כל הכלים כדי לשמור על הבריאות של כל אדם בישראל, לצד השמירה על הכלכלה, החינוך והחיים לצד קורונה. כחלק מהאחריות המקצועית והחברתית שלנו, אנחנו דואגים למלאי חיסונים רציף לכולם, זה חשוב, יש חיסון לכולם. מתי, מהשבוע הבא. אני אפרט את זה עכשיו. תרופות, אנחנו דואגים לתרופות. ולטיפול מסור לכל מי שזקוק לו, בארץ? שר התיירות, זה בארץ? בארץ. הכול בארץ. זו תיירות פנים, בינתיים, הכול פה. תרופות, טיפול מסור, כמו שאמרתי, ובדיקות בהיקף עצום, שיאפשרו למנוע הדבקה ותחלואה. במקביל לעמדות הבדיקה, הפרוסות בכל רחבי הארץ כמתחייב, משרד הבריאות, בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, יוצא למהלך ענק של חלוקת עשרות מיליוני בדיקות לציבור בחינם. המתווה מתבסס על מיצוי יכולתם של סוכני המסירה, שיהיו אמונים על העברת ערכות לאזרחי ישראל, כך שהחלוקה תיעשה במהירות האפשרית וברמת אמינות גבוהה. לאור שיקולים ערכיים, תתבצע הבחנה בין אוכלוסיות שונות במסגרת החלוקה, אוכלוסיות המטופלות על ידי שירותי הרווחה, מערכת החינוך, קשישים ובתי אבות. חלוקת הערכות צפויה להתחיל במהלך השבוע הבא, בהתאם להיערכות הלוגיסטית הכרוכה במבצע. במערכת החינוך, 0 18, יחולקו שש ערכות לכל תלמיד, למשך שבועיים בפעימה הראשונה, אפשרות לפעימה שנייה תיבחן בהמשך. החלוקה תתבצע על ידי משרד הבריאות והחינוך והרשויות המקומיות. בתי חולים גריאטריים ובתי אבות, 2.5 מיליון בדיקות יועברו למוסדות. זה כבר היה? כבר חילקו? לא. זה מהשבוע הבא. מהשבוע הבא. כן. מהשבוע הבא. בתי חולים גריאטריים ובתי אבות, 2.5 מיליון בדיקות יועברו למוסדות, ואלו יחולקו באופן אוטונומי על ידם בין הצוותים המטפלים והאוכלוסייה המטופלת, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. החלוקה תתבצע על ידי משרד הבריאות. האוכלוסייה המטופלת על ידי שירותי הרווחה, כ-450,000 משפחות נתמכות רווחה, כל משפחה תקבל ערכה הכוללת 20 בדיקות. כ-25,000 קשישים המטופלים במועדוני מופת ומרכזי יום יקבלו שלוש ערכות בדיקה לשבוע למשך שלושה שבועות, ובסך הכול תשע ערכות לאדם. החלוקה תתבצע על ידי משרד הרווחה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות. כ-350,000 סטודנטים, נבחנים כעת כמות הבדיקות לכל סטודנט, ואופן החלוקה: המועצה להשכלה גבוהה, מוסדות הלימוד, אגודות הסטודנטים. מפעלים חיוניים, במידת הצורך, רשות חירום הלאומית במשרד הביטחון ומשרד הכלכלה והתעשייה יבחנו את הקריטריונים ויגבשו המלצה למתווה חלוקה מותאם. אז כמו שאתם רואים, ישנה כוונה בשבוע הבא לחלק עשרות מיליוני בדיקות, בחלוקה על פי קריטריונים, אבל להגיע לכל אזרח בישראל כדי שיוכל לקבל את זה בחינם, כמו שלא נהוג ברוב המדינות בעולם, אבל כן ראינו דוגמה אולי בבריטניה ואולי בעוד מקום, שמעתי, אולי ארצות הברית, לא בדקתי, לגבי בריטניה כן ראיתי בחדשות. אז עושים, באמת עושים הכול כדי להקל על אזרחי ישראל, כדי שנוכל לעבור את הגל הזה. תודה. אני מבקש, אם התשובה הזאת מספקת, אם לא, המשך דיון, זה, כי היה גם את החלק שלי על המתחמים. המתחמים של בדיקות האנטיגן המוסדי? אז עוד פעם, אם יהיו לנו בדיקות ביתיות זה יפתור. לגבי מוסדי, אין לי את זה פה בתשובה.  לא. תבדוק. אם אתה מאומת, רק המוסדי קובע, הביתי לא קובע. נכון. זה אולי פותר את התשלום, אבל עדיין יהיו תורים, ההצעה הדחופה לסדר-היום הייתה על בדיקות אנטיגן ולא על התורים. לא, זה גם וגם. זה שהכותרת היא, אבל זה מה שאישרה הנשיאות. היא אישרה גם את שלי, והגשתי על המתחמים. אז הביאו כנראה לשר הבריאות רק את הכותרת של ההצעה הדחופה לסדר-היום, ולכן, טוב, בסדר, לכן אולי התשובה בחלקה מתקבלת, ולכן, אני מבקש, וחבר הכנסת טיבי יחליט, להעביר לוועדת הבריאות להמשך דיון. כן. שיהיה, אין בעיה מבחינתנו. איתן, ואם זה לא מובן, עוד מעט יש פה הצעה לסדר-היום לציון יום השפה העברית, תסביר את זה בעברית, בוועדה. אגב, אני חושב שהוועדה הנכונה היא ועדת החוקה. למה לא בריאות? כי מי שקובע זו ועדת חוקה, לדעתי, אבל אולי אני טועה. מי שקובע איפה, מי שמתעסק בכל הסיפור של בדיקות האנטיגן והחלוקות וכו' זו ועדת החוקה, כי הם עוסקים בחוק הקורונה. זו ועדה מאוד עסוקה. נכון. לא עקרוני, אם זו ועדת הבריאות, אז שיהיה המשך בוועדת בריאות. אבל לפני שזה יידון בוועדת הבריאות, לפחות אני אבדוק, גם כחבר בקבינט הקורונה, גם מול ההנהלה של משרד הבריאות ומול שר הבריאות, כדי לראות באמת. אני, מתחת לבית שלי, אני ראיתי. אפילו במרכז המסחרי יש שלושה מוקדים. אני כן רואה שיש המון בדיקות, אבל עדיין ישנם תורים, אין ספק. איפה אתה גר? בנתניה. לא. אבל הכמות של המאומתים והאנשים שנחשפים היא אדירה. ציינתם כאן 70,000, ו-150,000 מאומתים ליום שפשוט על חלקם לא יודעים, אז כמובן שנגיע לתורים גם אם נפרוס עכשיו עוד 100 ועוד 200 מתחמים. במקום שאתה תחכה שעתיים, תחכה שעה. יכול להיות, אני לא פוסל את זה. אני צריך לבחון, לבדוק איפה, למה לא פורסים, מה הבעיות, אולי ישנה כוונה. אני אבדוק, נחזור עם תשובה. תודה. אז אם כך, אתם מבקשים להעביר את זה לוועדת הבריאות של הכנסת? זה מקובל עליך, אדוני השר? כן. כן. חבר הכנסת אחמד טיבי, מקובלת עליך ועדת הבריאות? כן. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו נצביע על הבעת ההצעה הדחופה לסדר-היום, בהסכמה, לוועדת הבריאות. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה. בעד, שבעה, אין מתנגדים, נמנע אחד. אם כך, ההצעה תעבור לוועדת הבריאות של הכנסת. נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: ישראל לא ערוכה למזג אוויר קיצוני ולהצפות בערים השונות, מס' 1572, של חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה, אדוני. זה מראה שלא השתתפת בחוק הניקוז שהעברנו. למה? כי העברנו חוק ניקוז. זה שהעברתם את חוק הניקוז, זה שהעברנו פה חוק ניקוז, זה עדיין לא פותר את הבעיה. זו כברת דרך חשובה, בוא נראה.  יש רשות, בבקשה, אדוני. שלוש דקות. תודה, אדוני היושב-ראש. נאחל לך בריאות איתנה עם הגרון. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הודיעו לי שהטמפרטורה עלתה ל-24 מעלות. טוב. אז בינתיים בהצבעה אתה ניצחת, אני מבין. בוא נראה. ב-25 באוקטובר 2015, באתר הארץ, כותרות: הפסקות חשמל בעשרות יישובים בשל תנאי מזג האוויר, התיקון עלול להתארך שעות רבות. ב-9 בינואר 2020 עוד פעם אותן כותרות, ואז דובר על נהריה, שדורשים את התשובות. אדוני כבוד השר, אם אתה זוכר, אתה היית שותף אז בוועדת הכספים בשביל הפיצויים לתושבי נהריה, ואגב, עד היום עדיין לא נפתרה שם הבעיה עד תומה. אני מאמין שאם אתה היום בממשלה, זה כבר היה צריך להיפתר, אבל אם לא, אז בטח היום באת להציג פה את הצ'ק. אנחנו מדברים על 28 בפברואר 2020: גם יש הצפות בכביש 90, הכביש נסגר לתנועה. וכך, בכל שנה ושנה אנחנו עדים, בכל חורף, אני בעיר אשדוד, שעדיין יחסית די מסודרת, אבל גם שם עדיין יש הצפות מהנחל. אבל בתחילת השבוע אנחנו רואים ששוב הגיע חורף, סוף-סוף, חורף טוב, ושוב מדינת ישראל לא ערוכה למזג אוויר קשה. פתח תקווה, יבנה, נתניה, אדוני השר, בעיר שלך, אתה יכול להעיד שהיו שם גם בעיות והצפות. אני מציע, אגב, רק סליחה קטנה לשר: במקום התקציב של התיירות הנכנסת, שבה עדיין לא קיבלו את הפיצויים, אולי נעזור לכל פגעי מזג האוויר. זה גם יכול להיות רעיון. המשרד שלך משופע, אם לא פיצויים, לפחות, מזל שלא הציעו להם לעבוד בקיאקים, לאותם מורי דרך. לא, יכול להיות שלא מציעים לעבוד, יואל, יואל, תציעו להם: תעשו עבודה אחרת, תנו להם קיאקים, תתחילו לקחת, לשנע את התושבים. זה לא רחוק מהמציאות בממשלה הזאת, הכול בסדר. ינון, חלק מוכנים להצעה של שר האוצר, להחליף עבודה עם השרים. משה, קיבלת היום כמעט רבע שעה, תשאיר לי 50 שניות. לא, הם רוצים להחליף עם השרים. משה, 50 שניות אחרי רבע שעה שקיבלת היום. יאיר לפיד ישב איתך, אחי. אני אשב איתך גם אחר כך. בקיצור, השבוע היה לנו גם את הנחל, נחל גזר בלוד, שעלה על גדותיו, ושכונת נווה ירק עלתה גם היא, הוצפה, גני איילון, חניונים תת-קרקעיים הוצפו. יש לציין שבעירייה, בעיריית לוד, בראשותו של יאיר רביבו, עבדו סביב השעון ופינו את התושבים. באמת, עשו את כל מה שהם רק יכולים לעשות. אבל ההצפות, אמרו להם: אתם יכולים, למשל, לצאת רק ברכבות מגני אלון. הבעיה היא שהרכבות, הנהגים של הקטרים היו חולים, אז הייתה שביתה, אין מספיק נהגים. אז מה עושים? מדינת ישראל משותקת, ערים משותקות. הנזקים שיש שם, מי ישלם על נזקים בחניונים האלה, התת-קרקעיים? מי ישלם בכלל כשהנחל עולה שם על גדותיו, כי אין לו שום מחסומים. אז מה, כל פעם כשקורה אנחנו צריכים להתעורר? למה לא מתעוררים לפני זה? ולסיום, אדוני השר, שאני מעריך אותך מאוד, רק יש לי בקשה קטנה אליך: אם אפשר, את התשובה אל תתחיל כמו חמד עמאר, כמו השר חמד עמאר, 12 שנה איפה הייתם. רק בזה אל תתחיל, ותמשיך במה שאתה רוצה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר להשיב להצעה הדחופה. 12 שנה, איפה הייתם? דווקא המקרה של ההצפות. הבאת לו בהנחתה. זה נכון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא תכננתי אבל האמת שזאת שאלה טובה: איפה הייתם 12 שנה? חמד יענה לך. שאלה טובה, אבל אני, בתקנון של ישראל ביתנו רשום לכם להתחיל כל משפט, לא, אני לא תכננתי, אבל הוא העלה את הנושא, חבר הכנסת אזולאי, ואני חייב לומר, הוא אמר דברי טעם. באמת איפה הייתם 12 שנה, כי הסיפור הזה, אתם הייתם חלק נכבד מתוך ה-12 שנה. באתם לשנות, עזוב. באתם לשנות. נכון. והסיפור הזה הוגדר על ידי, גם עם כניסתי למשרד, כאירוע אסטרטגי. ונכנסנו למשרד בקיץ, אני מזכיר לך, ובגלל זה תכף אתה תראה ותשמע גם על מה שעשינו ועל מה שעוד נעשה. ובהחלט אני חושב שנעשו פה דברים טובים. אני חושב שהסוגיה הזאת, של אתגר השיטפונות במדינת ישראל, לא רק אתה מעלה את זה, העלה את זה דוח מבקר המדינה מחודש יוני 2021, שדיבר על מה שהיה כאן 12 שנה קודם, כמובן מוכרת לנו, ואנחנו בהחלט למדנו אותה. אני חושב גם שמבקר המדינה עשה בנושא הזה עבודה משמעותית, ואנחנו שמים אותה לנגד עינינו בפעולות שאנחנו עושים היום. והאתגר הזה, של השיטפונות, הולך ונהיה חמור מיום ליום נוכח הבנייה המואצת, הפיתוח. בעצם כל פעם שאנחנו מכסים בבטון שטחים מחלחלים, אנחנו צריכים לייצר פתרונות אחרים. ופה חשוב לי גם להבהיר את תפיסת העולם שאותה שמתי על השולחן כשנכנסתי למשרד: אתגר ההצפות הוא לא הביזנס הפרטי של משרד החקלאות או של משרד כזה או אחר, זה האתגר של כל ממשלת ישראל, וצריך להפוך אותו לתוכנית שהיא תוכנית לאומית. ופה אני באמת רוצה להודות לראש הממשלה, שנעתר לפנייה שלי אליו עוד בקיץ האחרון להפוך את האירוע הזה לאירוע שמתוכלל על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה כדי לגבש תוכנית לאומית שנוגעת להתמודדות עם השיטפונות, שתכלול כמה משרדים שרלוונטיים לעניין. זה לא רק משרד החקלאות, זה משרד האוצר, משרד הפנים, מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, שירותי כבאות והצלה, השירות המטאורולוגי, המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, רשויות מקומיות ורשויות הניקוז. האירוע הזה חייב להיות כאירוע מתוכלל, כי כל פעולה שאנחנו עושים, יש לה משמעות. ובאמת בעוד כמה חודשים הצוות הזה יניח הצעה לתוכנית לאומית על שולחן הממשלה. אבל כמובן שמזג האוויר לא מחכה לתוכנית הלאומית. ובמקביל, במשרד החקלאות, כמי שאחראי לחוק הניקוז ורשויות הניקוז, התחלנו לפעול באופן מיידי בכמה מישורים. המישור הראשון הוא תקציב. אנחנו שכנענו את משרד האוצר ואת רשות מקרקעי ישראל להגדיל משמעותית את התקציבים של רשויות הניקוז לביצוע הפרויקטים הנדרשים, והחל מהשנה הזאת אנחנו מעבירים לרשות הניקוז כל שנה 300 מיליון שקל, במקום 55 מיליון שקל שהיו עד עכשיו. תבין את הפערים שנפתחו, בגלל שהנושא הזה לא תוקצב בכלל או תוקצב בחסר לאורך שנים ארוכות. עכשיו, בשבועות האחרונים, אדוני השר, אדוני השר, רגע, אחר כך תשאל. בשבועות האחרונים, במשך ארבע שנים במהלך 12 השנה האחרונות, שר האנרגיה והמים היה מטעם ישראל ביתנו. בשבועות האחרונים היו כמה וכמה אירועי הצפות מצערים, אבל במקביל צריך להבין שכתוצאה מפעולות החירום שאנחנו עשינו בחודשים הראשונים לכהונת הממשלה נחסכו אירועים קשים שהיינו עלולים להיות מוצפים בהם, וזה נעשה במימון משרד החקלאות, מימון שניתן, אגב, על ידי משרד האוצר עוד טרם אישור התקציב, כי הבנו וזיהינו את האירוע הזה כאירוע משמעותי. נהריה, לשמחתי, לא הוצפה בשני אירועי גשם מאוד מאוד משמעותיים בזכות הפעולות שאנחנו ביצענו במאגרים שמחוץ לנהריה, מאגר יחיעם, ותוכניות אחרות, שקידמנו כדי לעשות את מה שאפשר לעשות עוד טרם פגעי מזג האוויר. הממשלה הקודמת. בסדר, אפשר לפרגן. התקציב לטובת האירועים האלה לא היה לולא היה נותן שר האוצר אביגדור ליברמן תקציב ראשוני עוד לפני תקציב המדינה, בין היתר כדי לבצע את הפרויקטים האלה. הם לא היו מבוצעים. תראה, מה שלא ביצעת בקיץ, אתה יודע, אם לא בישלת בערב שבת לא יהיה לך מה לאכול בשבת, נכון? לכן, מה שלא עשית בקיץ, אתה, אני עכשיו לא יכול לבצע עבודות תשתית משמעותיות כדי למנוע הצפות. אני הייתי צריך לעשות את זה קודם, לכן היינו במרוץ נגד הזמן. הממשלה הזאת, להזכירך, הושבעה ב-13 ביוני, ומייד נכנסנו למרוץ כדי לעשות את מה שניתן, כשזיהינו את נהריה כנקודת תורפה. אני גם מקווה, אתה יודע, יש עוד פעולות מתוכננות סביב נהריה, אני מקווה שנצליח לשרוד, ושבאמת לא יהיו אירועים כמו בעבר. אבל המאגר הזה, בהחלט, אני חייב לומר לך, גם שוחחתי על זה עם ראש העיר השבוע. אני ממש עושה סטטוסים שבועיים סביב הנושא הזה. שוחחתי איתו השבוע. החסימה שיצרו, שבעצם אגרו את המים במאגר, ממש הצילה את נהריה. ואתה רואה את הגעתון בזרימה שהיא זרימה נורמלית. במפרץ בחיפה ובקריות לא היו הצפות ונזקים בזכות פרויקט גדול של העמקת מאגר ברוך, שעלה 50 מיליון שקל, וביצעה אותו רשות ניקוז קישון, בעיר יבנה לא היו נזקים באירוע האחרון, למרות כמויות גשם גדולות מאוד, בזכות פרויקט שביצעה רשות ניקוז שורק לכיש, בהיקף של 18 מיליון שקל, שמשרד החקלאות מימן. גם זה, כל מה שאני אומר לך אלה דברים שקרו ממש כפרויקטים, כשאמרנו: צאו לדרך. ביוני נכנסתי למשרד וביקשתי, שאלתי: איזה פרויקטים מוכנים ליציאה מיידית לדרך? אלה היו התנאים של מי שמקבל את התקציב המיידי הזה, כדי לראות שאנחנו לא נמצא את עצמנו בבעיה בחורף. בנס ציונה נמנעו נזקים כבדים בזכות מאגר הגל הגואה שהקימה רשות ניקוז שורק לכיש. וכמובן, במקביל אנחנו גם עושים פעולות שהן פעולות מתכללות, כדי שנוכל לקדם ולפעול בתחום הזה בשנים הקרובות. לא רק, עוד פעם, לא רק משרד החקלאות אלא כלל המשרדים. והראשון זה חקיקה. ועדת הכלכלה, ואני חייב להודות פה, במקרה מי שיושב בראש הישיבה ניהל גם את האירוע הזה בוועדת הכלכלה, אישרה תיקון חשוב מאין כמוהו לחוק הניקוז, שיעלה בקרוב לקריאה שנייה ושלישית, שמעניק לממשלה כלי פיקוח ובקרה כדי לטפל במצבי כשל שבהם רשויות הניקוז לא מתפקדות כשורה. הרי בסופו של דבר, מי שאמור לבצע זה רשויות הניקוז האזוריות. ולנו, כרשות ניקוז מרכזית, לא הייתה סמכות להיכנס בנעלי הרשויות האלה או להניע אותן אם הן לא עושות את עבודתן כמו שצריך. תיקנו את זה בחקיקה כדי שנוכל לנהל את האירוע הזה. מערכת ההתרעה בפני שיטפונות, השירות ההידרולוגי והשירות המטאורולוגי הקימו מערכת התרעה חשובה בפני הצפות ושיטפונות. אנחנו במשרד החקלאות מסייעים במימון שלה, והיא תורמת מאוד להיערכות של גופי החירום, כבאות והצלה, המשטרה, רשויות מקומיות, להתמודד עם אירועי האקלים הקיצוניים שאנו חווים. תכנון ובנייה, מינהל התכנון במשרד הפנים יזם הנחיות חדשות לתכנון שכונות, כך שהן לא יציפו את הסביבה שלהן. במקביל, יזמנו ההכנה של תוכנית מתאר ארצית שתאתר שטחים לאתרי ויסות שיטפונות ותגן על הנחלים. שוב, גם במקרה הזה, אני רוצה להודות לחבר הכנסת איתן גינזבורג, שניהל את האירוע של רשויות ניקוז. אני חושב שדווקא בגלל שעמדת בראש רשות מקומית הבנת את האירוע ועד כמה יש פה בעיה של סמכויות בין המועצה לבין הרשות. טיפלנו גם בנושא הזה. העיר שלי גם חוותה הצפה מאוד מאוד גדולה, באמת, ששיתקה את העיר מחשמל שלושה ימים. פשוט היינו בעלטה שלושה ימים, המים עלו על גדותיהם, ולמדנו מזה המון. השקענו אחר כך הרבה מאוד בתשתיות. הפסקות חשמל זה משהו אחר לגמרי. זה לא קשור. לא, בזמן מזג אוויר, מזג אוויר. לסיכום, אני חייב לומר לך, חבר הכנסת אזולאי, שהממשלה הזאת ביצעה קפיצת מדרגה בכל מה שנוגע לטיפול בבעיות הניקוז באופן חסר תקדים. אני חושב שזאת דוגמה מצוינת. דיברתם על שינוי? זאת דוגמה מצוינת למה שקורה כשנכנסים ומחליטים לטפל בבעיות, להתמודד איתן. אני אומר לך: אלה בעיות שאנחנו יודעים שעלולות להיות לפתחנו. אני לא שולט במזג האוויר, אני יכול לשלוט בהיערכות. בהיערכות, כפי שציינתי, התקציבים גדלו דרמטית, כמעט פי שישה. אנחנו הנחנו את זה בראש סדר העדיפויות. ואני חושב, לשמחתי, שעד עכשיו צלחנו את האירוע הזה באמת עם מינימום נפגעים. זה לא אומר שאין מה לעשות. התוכניות שנדרשות לטובת הניקוז, הבור שאתם השארתם לנו הוא של מיליארדים רבים. אני מעריך שאנחנו מהר מאוד, שר התשתיות היה מטעם ישראל ביתנו. מתוך 12 שנה הייתם שבע שנים, אז אתם קצת פחות יכולים להגיד, חבר הכנסת כץ, אני מציע שלפני שאתה קורא קריאת ביניים, תבין שמי שאחראי לרשויות הניקוז הוא שר החקלאות, בגלל זה אני יושב כאן, והוא זה שאמור לתכלל את כל האירוע הזה. כשר חקלאות, אני הבאתי, יזמתי, החלטה לממשלה, כדי שתוקם ועדת מנכ"לים שבאמת תתכלל את כלל משרדי הממשלה. במקרה הזה, דווקא משרד האנרגיה והמים, שאחראי לרשות המים, פחות דומיננטי באירוע הזה. שר המים היה שלכם. הוא לא היה, אני בהחלט חושב שיש פה סוגיה משמעותית, וטוב שהיא מטופלת ברמה הזאת. אני רוצה שירד גשם, גם כשר חקלאות. אולי תמנו שר מים? אולי תיתנו לאלי אבידר איזה ג'וב? אולי שר המים? לא, שר מים זה המחלקה שלכם, לייצר את המשרות האלה. אבל הוא לא עושה כלום. תדאגו לו. הוא בא לפה, לא יודע מה לעשות. חברי הכנסת, חברי הכנסת. זה שווה הצעה לסדר-היום, מה עושים עם אלי אבידר. אני באמת מאחל לנו שיהיו לנו גשמי ברכה. זאת אומרת, שירד גשם, אבל באופן מדוד. אתם בהחלט יודעים מה המשמעות של מידות. המשמעות של מידות בכל דבר, גם בגשמים, שיהיו לנו במידה הנכונה. תודה, אדוני. תודה רבה. אם כך, אתה מציע להסתפק בתשובה או ועדה? אני מציע להסתפק בתשובה. אם אתה רוצה, להעביר את זה לוועדת הכלכלה לדיון. חבר הכנסת ינון אזולאי. מה שאתה אומר. תודה רבה. יישר כוח, חבר הכנסת אזולאי. אנחנו מסתפקים בתשובת השר. אנחנו מודים גם לשר וגם לחבר הכנסת אזולאי. אני מודה לך באופן אישי, כבוד השר, על הפרגון, ועל דחיפת הנושא החשוב הזה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: פוליטיזציה חמורה והפרת כללי המינהל התקין והחוק על ידי דירקטוריון הספרייה הלאומית, מס' 1535, 1573 ו-1594, של חברי הכנסת קרעי, רוטמן ופרוש. יעלה ויבוא חבר הכנסת קרעי, בבקשה. בכל זאת הגענו, למרות הכול. שהחיינו וקיימנו והגיענו. אתה מכיר את השיר "בכל זאת הגענו, למרות הכול"? מכיר, כן. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, שהכנסת הסירה לנו את המחסום מהפה, ואפשרה לנו סוף-סוף לקיים דיון על נושא של שחיתות ציבורית מהמעלה הראשונה, שעד היום לא הצלחנו לדבר עליו. אז הינה, אנחנו כאן, ומכיוון שהזמן מאוד קצר, אני אומר את הדברים בנקודות. 1. איך קרה שמכרז לתפקיד מנהל תוכן הפך למינוי האדם שבפועל יעמוד בראש הספרייה, לרקטור? ומרקטור הפך למנהל אקדמי? חיפש אתונות ומצא מלוכה? אשרי המאמין. 2. לפי החוק, יש שני תפקידים בכירים בספרייה: מנהל אקדמי ומנהל כללי. אין זכר לג'וב מעל המנהל האקדמי. בספרייה הלאומית הבינו את זה, והוציאו הבהרה שהרקטור, שבכלל התחיל כמנהל תוכן באתר ג'וב מאסטר, יחליף את המנהל האקדמי. האם זה עומד בכללי מינהל תקין? ככה היית עושה בראשות העיר כשכיהנת, אדוני היושב-ראש? אני מניח שלא. במכרז הגבילו לגיל 50 ומעלה, באופן לא שוויוני ולא מקובל, מדוע? המכרז פורסם באתר ג'וב מאסטר למבקשי עבודה. זה נראה לכם כמו מקום שבו פרופסורים וחוקרים יחפשו וידעו על התפקיד? הרי אם נסתכל על מנהלי ספריות בעולם, כולם שם בעלי רקע בניהול אקדמי, ניהול מוסדות תרבות. אולי חיפשו שם חוקר, researcher, ומצאו בטעות חוקר אחר, חוקר אנשים, investigator. הם התבלבלו פשוט. אחרת לא תצליח להסביר, אדוני סגן השר, מה הקשר של שי ניצן לספרייה הלאומית. 5. מדוע חבר ועדת האיתור, כמו למשל חבר הוועדה הרב שרלו, אותו אחד שהפגין בכל הצמתים כנגד שחיתות שלטונית כשהיה מדובר בנתניהו, נפגש רק עם מועמד יחיד, רק עם שי ניצן, האם זו אינה שחיתות שלטונית? איזו מין ועדת איתור זאת, אדוני סגן השר? אני יודע מה אתה תגיד לי עכשיו. תגיד לי: נכון, המדינה מממנת את הספרייה הלאומית, הציבור משלם, אבל השרה לא אחראית. יש לה חברי דירקטוריון, אבל היד הזאת התנתקה ממשרד החינוך, והם עושים שם ככל העולה על רוחם. אני לא מבין את זה. חברי דירקטוריון של השרה מצביעים בעד שחיתות שלטונית, והשרה אומרת: זאת לא אני. אז אם אין לה סמכות, יש כאן לקונה בחוק. בוא נביא את זה לוועדה, ונתקן את החוק. משפט אחרון. משפט אחרון לגבי הנקודה האחרונה. יושב-ראש הדירקטוריון התפטר בגלל הסכם השתקה שחתם עם עובדת על הטרדה מינית. מה קורה לשאר חברי הדירקטוריון? מי מפקח? הדירקטוריון נשאר כמו שהוא? הם ידעו ושתקו? ככה זה נגמר? אי-אפשר להשאיר את המקום הזה, שהציבור מממן אותו, ככה, בלי פיקוח, ועם שרה שאומרת: זאת לא אני. אני לא אחראית. תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את ההצעה הדחופה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מה קורה לדוכן? הוא מתנדנד. זה בהשפעת הממשלה. אני מקווה שהממשלה תתנדנד, ולא הכנסת. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהפרשה שחברי חבר הכנסת קרעי סקר פה בצורה יסודית חוסכת לי את הצורך לתאר את האירוע בפרוטרוט ואת הכשלים בו. הדברים האלה מאוד ברורים. יש לנו פה גוף, ספרייה לאומית, שקיבל לא רק כספי ציבור בסכומים אדירים, ולא רק מקבל יכולת לאסוף תרומות מגופים גדולים וחשובים, ולא רק שבהנהלתו חברים אנשים שממונים על ידי הסוכנות היהודית והמועצה להשכלה גבוהה ומועצת הארכיונים, וכל הגופים שאמונים גם על ההיסטוריה שלנו, גם על העתיד שלנו. הגוף הזה מתנהל כגנב בלילה, גם ממנה את שי ניצן לתפקיד מומצא ללא כל פיקוח, ללא כל בקרה, גם אנחנו שומעים על הליכי האיתור דברים איומים ונוראים. והממשלה, ותודה באמת שסוף-סוף, אחרי שניסינו להעלות את זה, כמה שבועות זה היה, שלמה? חודש וחצי. חודש וחצי שאנחנו מבקשים לדבר על זה סוף-סוף הרשו לנו, תודה רבה. אבל איפה הפיקוח? איפה הבקרה שלכם בממשלה? איפה הפיקוח של הכנסת על הגוף הזה? מה קורה פה? יש פה איזושהי מיליציית ניסוי, לוקחת את כספי המיסים שלנו, אבל לא נושאת בשום אחריות ציבורית, ומעבירה ג'וב לשי ניצן. עכשיו, אני חייב לומר, ידידי חבר הכנסת קרעי, שלמה, אתה לימדת עליהם זכות, אתה אמרת: הם התבלבלו בין researcher לבין investigator, ואני אומר: לא נכון. הם התבלבלו בין ספרן לבין סופר. לא סתם סופר, סופר בדים. בין סופר, סופר של מדע בדיוני. סופר את הכסף במדרגות. סופר את הכסף במדרגות. הם חשבו שהם לוקחים ספרן, והם חיפשו מי יודע לספר סיפורים הכי טוב שיש במדינה, לקחת דברים שאין בינם לבין המציאות כלום. נותנים לו להיות אחראי. אז אני אומר: אולי במקום סופר ובמקום ספרן, צריך פה איזשהו שומר סף, אבל שומר סף אמיתי, שישמור עלינו מפני הספרן, מפני הסופר ומפני השחיתות שחיברה את הסופר לספרן. תודה רבה. אני מבקש מאוד שממשלת ישראל וכנסת ישראל יעזרו לנו לשמור על הסף של הספרייה הלאומית. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת פרוש, אינו נוכח. אם כך, אנחנו נזמין את סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי להשיב להצעה לסדר-היום. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ד"ר שלמה קרעי, עו"ד שמחה רוטמן ושאר החברים, אני מוכרח להודות שאני לא מבין מדוע הנושא שוב מופנה למשרד החינוך. כך כתוב. נראה לי שאתם מתבלבלים בכתובת. אני תכף אסביר את הדברים. ואם אני חוזר על דברים שנאמרו בשבוע שעבר, אני מתנצל, אבל צריך להגיד אותם. אבל הנשיאות יכולה להחליט איזה שר היא רוצה להביא. מהממשלה שולחים אותם ועוזרים להם, זה ששולחים כל פעם, כנראה  אני נדרשתי להשיב, חבר הכנסת, לא, אני רק אומר: אתה משיב בשם שרת החינוך. אני רק אומר שמי שמחליט מי משיב זה הממשלה, אדוני. הממשלה. זה מה שאמרתי. הממשלה מחליטה מי משיב. הממשלה מחליטה. לא חבר הכנסת. נכון. הבנתי. אני משיב, הממשלה החליטה לשלוח אותך כשעיר לעזאזל, שאתה תהיה זה, אני מרגיש, אבל צריך להזכיר לחברי הכנסת שרק בשבוע שעבר אמרתי לסגן שרת החינוך, והוא ענה בדיוק בנושא הזה, ופשוט אני גם ישבתי פה. אל נא תחוסו עליי. הממשלה לא הקשיבה לו. הממשלה לא הקשיבה לו. לא רק זה, אל נא תחוסו עליי. אני עושה את תפקידי, אני עושה את תפקידי באהבה גדולה. אגב, היינו מעדיפים שאבידר יבוא, הרבה זמן לא ראינו אותו. לא. הממשלה לא הקשיבה לך ושלחה אותך שוב. מה? מה נעשה? טוב. ולעצם, אתה לא ממונה על שי ניצן, ואין אף אחד במדינה, על שי ניצן. הוא ממונה על כולם. הוא מעל כולם, אנחנו נתעסק בתשובה על השאלה שלכם, ברשותכם, ואני אשוב ואומר: חוק הספרייה הלאומית, וחשוב שתקשיבו, חבר הכנסת קרעי, באמת, שחוקק על ידי כנסת ישראל, מעגן את מעמדה של הספרייה הלאומית, וקובע בסעיף 7, שכותרתו "אי-תלות" הוא אומר כך: במילוי תפקידיה תפעל החברה המפעילה את הספרייה באופן עצמאי והיא תהיה בת חורין לכלכל כטוב בעיניה את ענייניה במסגרת תקנונה ותקציבה, ואת שחיתויותיה. שנייה, שנייה. ובכפוף להוראות לפי חוק זה. זה מה שהוא אומר. כמו כן, נקבע בחוק שהחברה המפעילה תהיה חברה לתועלת הציבור, אשר חוק החברות הממשלתיות לא יחול עליה, והדירקטוריון שלה יהיה מורכב מאנשי אקדמיה, תרבות וכלכלה, שימונו בהתאם לחוק, על ידי מועצת הספרייה הלאומית, שהרכבה המפורט נקבע בחוק. המועצה, ואני מבקש שתקשיבו לאמירה הזאת, והדירקטוריון אינם כפופים למשרד החינוך. ונגזר מכך, גם לשרת החינוך. אבל אתם יכולים להחליף חברי מועצה, יתרה מזאת, אז תחסוך לנו את זה. תעביר לוועדה, שנייה, שנייה. אבל יש דרך אחרת. למה אתם מגינים על זה? תן לי רגע להשלים את התשובה. חברי הכנסת, אתם דיברתם. אתם דיברתם. למה להגן על זה? יתרה מזאת, תנו לסגן השרה להשיב. אז אני עונה. אם תתאפקו, אתה אומר: זה לא אני. מה זה "לא אני"? תנו לו לענות. הוא, מה הבעיה? חברי הכנסת, תנו לסגן השרה להשיב. הוא הקשיב לכם, הוא לא הפריע לכם, ועכשיו זכותו להשיב. בעד, בעד, תודה, חבר הכנסת אזולאי. תנו לי להשיב. ברשותכם, בואו נראה את כל המלאכה, את כל התשובה. מי שבר את הלוחות. אני חייב לספר לכם, אם זה מעניין, שאתמול היו כמה סעיפים שעניינו אותי, ואז ממש הפעלתי לשכות משפטיות כדי לבוא לכאן עם תשובה שתהיה מהימנה ומדויקת. אז תנו לי, ברשותכם. נקבע במפורש בסעיף 11 לחוק כי חבר המועצה יפעל בנאמנות ויפעיל שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי, זה מתחבר להערה שהערת בזמנו לגבי הדירקטורים, ותכף אתייחס לעניין, וזה לבקשתך, אבל אתה יכול להחליף אותם. שנייה. חבר הכנסת רוטמן, שנייה. אדוני סגן השרה, רק תתייחס לנקודה שאתה מייצג כאן את ממשלת ישראל. חבר הכנסת קרעי. איפה האיפוק, חבר הכנסת קרעי? חברים, אני, אבל תן לי להשלים. עצם האיפוק זה תכונה, מה אתה אומר לנו בשם הממשלה? אין לנו אחריות, חבר הכנסת קרעי, די, די. אין מישהו שיכול לטפל? אני ממש מבקש, אבל אם סגן השרה היה מוכן לנהל איתך דו-שיח, לא הייתי מתערב. הוא מבקש את האפשרות להשיב. תאפשר לו. אני פשוט רוצה להשיב לכם. כמו שאמרתי, שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי במילוי תפקידו במועצה, ואני מדבר על אותו חבר מועצה שנבחר, והכול באופן שיבטיח תפקוד מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי של הספרייה. אסור לחבר המועצה לייצג את המדינה או את מי שמינה אותו לחבר מועצה. אלה משפטים מאוד מאוד חשובים, שנבין אותם בהמשך. שרת החינוך ממונה על ביצוע החוק, ונתונות לה אך ורק הסמכויות הקבועות לה בחוק, ולא סמכות כללית. למשל, נתונה לה הסמכות להתקין תקנות מכוחו בנושאים הקבועים בחוק, כמו תיקון התוספת לחוק, מתן גישה לציבור לעותקים שיצרה הספרייה לצורכי שימור של אתרי אינטרנט או של יצירות המצויות בהם, וקביעת נכסים ייחודיים לספרייה שאינם ניתנים לעיקול ולא תחול עליהם זכות עיכבון. אין בסמכותה של השרה לשנות את הרכב המועצה או הדירקטוריון, זה עונה למה שהערת בהערה הקודמת, חבר הכנסת קרעי, או ליטול חלק במינוי בעלי תפקידים בספרייה, מלבד מינוי של ארבעה חברים. דרך אגב, ארבעה, שנייה. אבל הבנו שאתם לא אחראים. שאלת  אני עונה. אם לא הייתי שואל, לא הייתי עונה. זה למעט ארבעה חברים, וארבעת החברים הם מתוך 14 חברי ההנהלה, וחשוב שנדע את זה, יש רק תשעה היום.  במועצת הספרייה: עובד המשרד ושלושה אנשי הרוח, וזאת לאחר התייעצות סטטוטורית לגבי השלושה, כמפורט בחוק. אני מניח שאף אחד מכם לא רוצה שאותם אנשים ממונים יקבלו הוראות מגורם פוליטי כזה או אחר ברצותם לנהל בצורה ראויה את העניין. לא. ישאלו אותם מה השחיתות הזאת, איך הם אישרו את השחיתות הזאת, יהיו נתונים לביקורת. איך, סגן השרה, אם לכם זה לא מפריע, זה נראה שותפות. זו בדיוק הנקודה. רק להמשיך. רק להמשיך. רק להמשיך. מבדיקה שנערכה, ועכשיו ביקשנו, מי ערך את הבדיקה? בבדיקה שנערכה על ידי הגורמים המשפטיים נמסר מטעם הספרייה הלאומית, איזה? גורמים משפטיים מטעם מי? כי הדירקטוריון שלה, אני אסביר, החליט, לפי סעיף 20 לחוק, למנות מנהל אקדמי חדש, שיוקנו לו סמכויות נוספות בניהול כל תחומי התוכן של הספרייה, למה זה לא היה במכרז?  עם פרישתו של המנהל האקדמי המכהן. אי-אפשר ככה. אבל זה שקר. די. סליחה, לא נאפשר את זה יותר. זה התחיל, אי-אפשר עם קריאות הביניים האלה. אבל למה אתה מפריע? לא אני מפריע לו. אתה זה שמפריע לו. תן לי לדבר איתו. די, די עם קריאות הביניים. אתה מפריע לי. די. שמעתי אותך בקשב רב גם הפעם וגם בשבוע שעבר, ואני אשתדל להשיב לכם. זאת, כחלק מהמעבר למשכנה החדש, הצפוי במהלך השנה הקרובה. סמכויות בעל התפקיד נקבעו על ידי הדירקטוריון, וכן נקבע, לאחר בחירתו, שייקרא רקטור הספרייה הלאומית, כדי לבטא בכך את מכלול התפקידים שימלא על פי החוק. עוד פעם, להזכירכם: החוק נתון בידי, תפקיד המנהל האקדמי קבוע בחוק והוא אינו חדש. זה נמצא, זה מופיע. דרך אגב, אני אעניק לך אחר כבוד, עו"ד קרעי, וגם לכם, את החוק, אם עוד לא ראיתם אותו. למיטב הבנתי, ראיתם אותו. מה הקשר? עוד מסרה הספרייה כי ועדת האיתור המיוחדת מונתה על ידי הדירקטוריון והיו חברים בה יושב-ראש הדירקטוריון דאז מר דוד בלומברג, להזכירכם, מנכ"ל בנק המזרחי לשעבר, הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול, שנפגש רק עם שי ניצן. פרופ' משה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת ניו יורק, מר דוד ברוך, מנכ"ל בנק ירושלים לשעבר, הגב' אנט הוכשטיין, נשיאת קרן מנדל לשעבר. זה ההרכב שבחר את אשר בחר. ומר שי ניצן מונה על ידי הדירקטוריון, על פי המלצת הוועדה, לאחר שנערך הליך תחרותי זו תשובת הספרייה, עו"ד קרעי. אבל תענה, ד"ר קרעי, במסגרתו נבחנו עשרות רבות של מועמדים, ולאחר שנמצא המתאים ביותר לתפקיד וראוי לו, בהתאם לאמות המידה שפורסמו, אתה לא עונה, חכה. אני מקריא את התשובה ככתבה וכלשונה, כפי שנכתבה על ידי הנהלת הספרייה. יודגש, כי בדרישות התפקיד לא הייתה התייחסות כלשהי לגיל המועמד, דבר שהתייחסתם אליו. היה. היה. לשרה לא הייתה  אני עונה תשובה כפי שהתקבלה מהנהלת הספרייה: לשרה לא הייתה כל מעורבות במינוי, וכפי שציינתי, אף לא נתונה לה הסמכות בחוק להיות מעורבת במינוי. אני רוצה עוד להגיד עוד משהו, לפני שאני אמליץ לכולנו להעביר את הנושא לסדר-היום לוועדת החינוך. אני אגיד כך, חברים. חבר הכנסת יואב קיש, שאתם מכירים אותו, שנייה, בבקשה. אתה מסכם לפני שענית על השאלה. חבר הכנסת יואב קיש כתב מכתב ב-3 בינואר, ועשה את הדבר הנכון לטעמי, ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר עו"ד אביחי מנדלבליט, עם העתק למבקר המדינה. הוא כתב תלונה וביקש לקבל את הנתונים. אני חושב שהוא פעל נכון. אני חושב שהוא פעל נכון. זה בדיוק ציר העבודה העומד לרשותנו. הפנייה לשרת החינוך לתת תשובה על סמכות שאינה מעוגנת לה, היא פשוט פנייה שגוייה וחבל להטריח ולהלאות אותנו ולאבד את זמננו לריק. מיותר. יש מסלולים שאתה רשאי לעשות אותם, כפי שעשה, ועדת החינוך זה לא שרת החינוך. הכנסת היא רשות מפקחת, בלי קשר לשרת החינוך. אתה מכיר את המכתב של חבר הכנסת קיש? אני קראתי את המכתב. אתה קראת. אני חושב שזו הדרך הנכונה. בסדר. יגיע, דרך אגב כבר מטופל על ידי עו"ד גיל לימון, שהוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ובוא נחכה לראות מה תוצאות הבדיקה. אבל תראה איך זה מטופל, תראה מה התשובה שאתה מקבל, ואתה מקבל את זה כתורה מסיני. איפה זה שזה פורסם כמנהל תוכן באתר ג'וב מאסטר? לא התייחסת לזה. איפה זה שוועדת האיתור, שרלו נפגש רק עם שי ניצן. לא התייחסת לזה. אתה מזכיר לי שפניתי לדוד רוזן על אסתר חיות, התשובה שלו הייתה: חיות אמרה לי שלא היה כלום. ככה אתם, אז איך נסמוך עליכם? לכן, אני חוזר ואומר, יקירי, שוב. אני חושב שיש כאן באמת, כפי שפעל יואב קיש זו הדרך הנכונה. אני מציע, אם יש למישהו התייחסויות, זה הזמן עכשיו, אדוני היושב-ראש? עמדה נוספת מהצד, בבקשה, אדוני חבר הכנסת יריב לוין.  וגם חברת הכנסת סטרוק. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, אדוני, הספרייה הלאומית בעבורי היא לא עוד מוסד. זה המקום שבו אימי, זיכרונה לברכה, עבדה במשך עשרות שנים. היא ניהלה במשך עשרות שנים את מחלקת אסיה ואפריקה בספרייה. אני גדלתי שם, הלכה למעשה, בין הספרים, אפשר לראות את זה. ובאולמות הקריאה, וזה מוסד שאני באמת מכיר אותו מקרוב. מוסד שצריך להתייחס אליו בחרדת קודש, כמקום שהוא לא רק ליבת איסוף כל החומר הכתוב, הספרים, הטקסטים, שאגב הרבה מהם דברים היסטוריים לאורך של באמת כל תולדות עמנו, אלא בעצם זה מרכז הידע הכי גדול שקיים כאן, שבו יש ספרים באמת מכל העולמות ומכל התחומים. מוסד שבכל מדינה בעולם מתייחסים אליו בחרדת קודש, ולא במקרה הוא נקרא לא הספרייה הארצית ולא הספרייה הכללית אלא הספרייה הלאומית, עם כל המשמעויות שיש לעניין הזה. אני חושב שמה שנעשה כאן זה פשוט דבר נורא. נורא. אין מילה אחרת. וטוב שמי שהיה האחראי הראשי לחרפה הזאת, יושב-ראש הדירקטוריון של הספרייה, שם את המפתחות והלך. הוא היה צריך להיות מסולק בעיניי. אבל, אדוני היושב-ראש ואדוני סגן השר, אני עדיין עומד נדהם איך אחרי כל מה שמתגלה כאן על התהליך, אם אפשר לקרוא לזה בכלל תהליך, על הדבר הפסול הזה, על חילול הקודש הזה, ממש, שנעשה שם, על הבאת אדם שבינו לבין הדבר העיקרי שצריך כדי לנהל ספרייה, והוא להיות איש מחקר אמיתי, להיות אדם שלמד, אגב, יש בית ספר לספרנות, יש תעודות בעניין הזה. אנשים עוסקים בזה שנים ארוכות. זה מוסד אקדמי, זה לא איזשהו מקום, זו לא חנות ספרים, ואני מכבד מאוד גם את חנויות הספרים. האיש הזה, שי ניצן, בחוצפה, בעזות מצח שאין כדוגמתה, לא עושה את מה שעשה יושב-ראש הדירקטוריון, ולא שם את המפתחות ומוותר על המינוי השערורייתי הזה, אלא נאחז בקרנות המזבח האלה. לא נמצא אף אחד, אדוני סגן השר, לא בדירקטוריון, ומה שחמור יותר בעיניי, לא בממשלה, ששם בצד עכשיו את כל שאלות הסמכויות האלה ויוצא בקריאה ברורה ופונה, גם לדירקטוריון, להתכנס מחדש ולבטל את התהליך הפסול הזה. תודה. ואתה יודע מה קורה? גם לאדון שי ניצן, אם יש לו גרם, גרם אחד של יושרה, לוותר על מינוי שהתקבל חד-משמעית בהליך, שחוסר טוהר מידות בו זועק לשמיים, בלשון עדינה, תודה. אני הייתי מבקש ממך לעשות את זה. תודה רבה, אדוני. עמדה נוספת לחברת הכנסת אורית סטרוק. בבקשה, גברתי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר. סגן השרה. סגן השרה, נכון. אדוני סגן השרה, ליבי עליך, שאתה נאלץ כבר פעם שנייה להשיב על משהו שבאמת לא קשור אליך. אני, אין לי השכלה רחבה כמו לחברי חבר הכנסת יריב לוין, אבל בשי ניצן יש לי דוקטורט. בשי ניצן. האיש הזה, הוא איכשהו דוקטור, מומחה לאלכימיה. הוא ב-2012 סיים את תפקידו כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, ניסה להתקבל לכל מיני משרות פנויות במשרד המשפטים ונכשל בכולן. ואז, בוקר בהיר אחד התבשרו שרי הממשלה שיש תפקיד חדש, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים מיוחדים, תפקיד שלא היה קיים לפני כן. הם קיבלו נייר ארוך שמסביר להם למה היועץ המשפטי לממשלה לא מסוגל להמשיך בתפקידו יום אחד אם לא יהיה כזה תפקיד לצידו ואם לא יושב בתפקיד הזה שי ניצן דווקא. וזה הוסבר בק"ן טעמים ובאופן מופלא זה הגיע לממשלה. הממשלה, היו שרים בממשלה שלא רצו להצביע בעד המינוי הזה. ואז הגיעה לישיבת הממשלה מי שהייתה אז כתבת גלי צה"ל, היום היא כתבת בכאן רשת ב', והיא דיווחה בגלי צה"ל ששרים אומרים לה אוף רקורד שהם הולכים להצביע בעד כי הם מפחדים שיתפרו להם תיק. בסדר? ככה הוא מונה. בסדר? הדבר המופלא ביותר היה שאחרי בערך שנה, אני לא זוכרת עכשיו בדיוק את התאריך, פתאום התפקיד הנורא נורא חשוב הזה נעלם ונמחק ולא היה בו צורך. למה? כי פשוט ניתן היה למנות את שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה. זאת אומרת, הבן אדם הזה תופר לעצמו, בעזרת מקורביו ואנשיו, מה שנקרא חליפה ליתום. תודה. עכשיו אני אסביר לך, אין מישהו שאחראי עליו. הוא אחראי על כולם, אבל אם זה מתחיל באיזשהו מקום, אם מישהו היה צריך לעמוד פה על הדוכן, זה ראש המפלגה שלך וחברך הטוב, גם חברי הטוב, השר גדעון סער, כי האירוע הזה הוא אירוע ששייך למשרד המשפטים. תודה, גברתי. ושי ניצן הוא מהאנשים שאין מעליהם שר. הוא מעל כולם. אם אתה לא מאמין, תשאל את מנדלבליט, שסיפר בשיחת טלפון איפה שי ניצן מחזיק אותו. תודה, תודה לד"ר אורית סטרוק. בבקשה, אדוני סגן השרה. ראשית לכול, לך חבר הכנסת יריב לוין, אמרתי את זה בהערה, אני אגיד את זה בריש גלי. אין ספק, תדבר בקול רם, לא שומעים אותך. אמרתי לחבר הכנסת יריב לוין שיש לי היכרות רבת-שנים עם פועלו הציבורי והמיניסטריאלי, רואים שצמחת בספרייה. כמות הידע, העולם הערכי שלך, ראוי לכל הערכה. מה אמרת? יש לנו הרבה שעות, כפי שאתה מבין, בין יריב לביני, ולכן לגבי הרישה אני קונה כל מילה ממה שאמרת. אני גדלתי בבית שבו הספרים היו ערך קדוש. כשאבי הלך לעולמו אז בשיח עם אימי ביקשתי שספריו יישארו לי. לא רוצה שום דבר מלבד הספרים. זה חלק מתוך הכרת הספר והערך, ואני לוקח, מאמץ, את מה שאמרת. לגבי החלק הפרסונלי אני פטור מלהגיב באשר לדמות שנבחרה. אין לי מעבר למה שאמרתי דבר וחצי דבר להגיד. אני דנתי פה בשאלת הסמכות, ואני באמת אומר שהדברים האלה הם לא בסמכותה של שרת החינוך, ואני משיב בשמה. אני אגיד, שהפעולה שביצע חבר הכנסת יואב קיש, אני חושב שהיא הפעולה הנכונה, בהוא יקש דיון מסודר או הגיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה, עם העתק למבקר המדינה, עד שמנדלבליט יחקור את זה שתופס אותו בגרון, רק שנייה, אבל חבר הכנסת קרעי, בוא ננקה רגע את הצד הפוליטי, עזוב פוליטי. אבל מנדלבליט אמר ששי ניצן תופס אותו בגרון. איך הוא יטפל בזה? חבר סיעה שלך בחר, בשונה ממך, לשלוח מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, שזו האינסטנציה שלטעמי צריכה לטפל בדברים הללו, מכוח, ועם העתק למבקר המדינה, ואני חושב שזאת הפעולה הנכונה. אני פניתי אליו, קיבלתי תשובה חלקית אחרי חצי שנה. אז זה נושא אחר, אבל זאת הפעולה הנכונה מבחינת לטפל באותה, מה שאתם מגדירים לקונה קשה, שהיה תהליך קשה, בסדר, לא נכנס לצד, ולכן אני חושב שזאת הדרך. סגן השר, כתוב בחוק, השר הממונה, אתה רוצה, אחריות. הדבר השני, חברת הכנסת אורית, אני באמת באמת מאוד מאוד שמח על ההזדהות שלך עם המצוקות שלי אבל אני מסתדר. אני פה כי אני צריך להשיב, זה חלק מהמשימות שלי, ואני עושה זאת באהבה גדולה ובהתמסרות גדולה. אתמול, כפי שאמרתי, ישבתי באמת. באמת, אתגרתם אותי, אבל לא גילית לנו מה הסמכויות של השר הממונה, מה הסמכויות שלו? אני הקראתי לך מה הסמכויות, אי-אפשר, הוא עכשיו משיב לחבר הכנסת לוין, אנחנו עכשיו מעלים ומדברים וזה מיותר, ולכן אני אומר שאני מציע, אדוני היושב-ראש, שההצעה הזאת תעבור לוועדת החינוך, ושם היא תוכל לקבל דיון. הרי זה מה שאתם רוצים, מאוד, זה ייתן עוד הרבה מאוד זמן של שיח. אני מבקש מכם לכבד ולקבל את ההצעה, חבר הכנסת אזולאי, מעדיפים ועדה, אפילו שיש לנו רוב כאן במליאה, שכל חברי הכנסת ידברו על זה. אנחנו מעדיפים לשמוע תשובות. מצוין. אם זה מה שאתם מעדיפים, אז זה מה שאני מבקש. אני מודה לכם מאוד, תודה. אם כך חברי הכנסת, אנחנו גם נאפשר לסגן השרה להגיע למקומו, ואנחנו נצביע על העברת ההצעה הדחופה לסדר-היום לוועדת החינוך של הכנסת. זה מקובל על כל המציעים? חבר הכנסת רוטמן, כן? אם כך אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה, חברים, נא להצביע. בעד, שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה תעבור להמשך דיון בוועדת החינוך של הכנסת. נעבור להצעה לסדר-היום. הצעה רגילה לסדר-יום בנושא: ציון יום השפה העברית בכנסת, מס' 1603, של חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. ועד שתעלה, יש הודעה למזכירת הכנסת. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב 2022. תודה. תודה. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בשנת 2012 קיבלה על עצמה ממשלת ישראל החלטה על קידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם. יום השפה העברית נקבע לכ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה. היום הזה נקבע מתוך הכרה בחשיבות השפה העברית בתחייה הלאומית היהודית, במורשת ובמקורות היהודיים ובתרבות ובחברה בישראל. השפה העברית מחברת אותנו אל עברנו כעם, ומעוררת אותנו לעבר העתיד. העברית היא שפת העם היהודי, ויש לה את הכוח לחבר בין כלל יהודי העולם. עלינו לפעול לחזק את מעמד השפה העברית כשפת הלאום בישראל וכשפת העם היהודי. השפה שלנו היא מרכיב מרכזי ביצירת התודעה הלאומית והזהות שלנו כעם, ועלינו לנקוט פעולות מעשיות בשביל שהיא תישאר השפה הלאומית של עם ישראל, גם בתפוצות. חיזוק השפה יכול לסייע בהתמודדות עם אתגרים כמו התבוללות, זהות יהודית, מאבק באנטישמיות ועידוד עלייה לארץ. כמעט עשור חלף מאז החלטת הממשלה, אבל אנחנו רואים שחיקה הולכת וגוברת במעמד השפה העברית בישראל ובעולם. בעבור רבים מיהודי התפוצות היא הופכת לשפה זרה. במדינות רבות היא כבר לא נרכשת כשפה שנייה אלא כשפה זרה נוספת, בעלת חשיבות נמוכה משפות שימושיות אחרות. ילדים ובני נוער ברחבי העולם לומדים על חגי ישראל, ולומדים את סיפורי התורה והתנ"ך בשפת האם שלהם, ולא בשפת העם היהודי. לא סתם אמר אליעזר בן-יהודה: "שני הדברים שבלעדיהם לא יהיו היהודים לעם: הארץ והלשון". על מדינת ישראל לפעול. אסור לנו לאבד את הקשר המרכזי לאחינו היהודים בתפוצות, קשר המבוסס על שפתנו המשותפת איתם. הלשון העברית מאחדת את כולנו, "עברית בלי תירוצים, פשוט ככה", אמר זאב ז'בוטינסקי, "הלשון שבה הורגל היחיד לחשוב ולהרגיש את הרגשותיו". וגם כאן, במדינת ישראל נפגעת תדמיתה של שפת הלאום שלנו. היינו עדים בשבוע שעבר לדיאלוגים שלמים שנעשו בכנסת בשפה שהיא איננה השפה העברית. ישבנו פה ולא ידענו על מה מדברים. גם אף אחד לא טרח לתרגם לנו. ישבנו דקות ארוכות בלי להבין מה אנחנו שומעים, כאן בכנסת ישראל. אנחנו רואים שבמציאות הנוכחית, דברים שהיו מובנים מאליו אנחנו צריכים לציין. אנחנו צריכים להגן על השפה שלנו. הממשלה הזאת נותנת לתנועה האסלאמית להשתלט על האדמות, על העצים, על החשמל, ועכשיו השפה שלנו בסכנה. אסור לנו לאבד אותה בגלל משחקי הכיסאות של הקואליציה. לכן, אני מפציר בכנסת לשמור על חשיבות השפה העברית ולקבוע כי יום השפה העברית יצוין גם בכנסת ישראל, לנס ולגאון, ולהגיד בקול רם וברור: זוהי הארץ שלנו, זוהי השפה שלנו, זהו הלאום שלנו. זוהי בעצם הישראליות. אני מבקש גם להודות להסתדרות הציונית העולמית והעומד בראשה חברי יעקב חגואל, שעושים עבודה חשובה, עבודה קדושה ומצוינת, בחיזוק השפה וחיזוק הקשר ליהודי התפוצות. אני אשתמש, אדוני היושב-ראש, בזמן שנותר לי, סגן השר גולן הלך? שמעתי קודם את סגן השר יאיר גולן מעיר לחבר הכנסת משה אבוטבול על הצעת החוק שלו. חבר הכנסת אבוטבול, אני אומר שנותר לי זמן ואני אנצל אותו, שמעתי קודם את סגן השר יאיר גולן, שהיה פה והעיר לך למה בעצם אתה מגיש הצעת חוק, כאילו: מה זה הדבר המוזר וההזוי הזה שאתה עושה בתור חבר כנסת ומהאופוזיציה שאתה מגיש הצעת חוק, בגלל שמדובר בכלל בענייני חברות ביטוח ואתה בכלל צריך ללכת אליו לדבר איתו, לבקש את האישור שלו, כי זה חברות ביטוח והוא היה מלמד אותך איך עושים את זה.  עוד מעט הם יעשו לנו תקנון לחברי כנסת באופוזיציה. אז אני רוצה אולי לחדש לו, אני רוצה לחזק אותך. תמשיך להגיש הצעות חוק כפי שאתה מוצא לנכון. גם אני הגשתי בכנסת הקודמת הצעת חוק שנוגעת בחברות הביטוח, אפילו פוגעת בחברות הביטוח אבל משרתת יותר את האזרח. הדבר הראשון שעשיתי בשביל לשנות את זה, קודם כול הגשתי את הצעת החוק. כשהגשתי את הצעת החוק באו ודיברו איתי, והיו פגישות, והעברתי בטרומית, וראשונה ושנייה ושלישית. הצעת חוק על התיישנות, מבוטחים היו יכולים לתבוע את חברת הביטוח רק בפרק זמן של עד שלוש שנים, ושיניתי את זה לחמש שנים.  סתם זה תירוץ לבטלנות שלהם. פעם היה שיתוף של קואליציה ואופוזיציה. לא, הוא אומר לך כאילו, מה אתה מגיש הצעת חוק? אז זה הכלי שלנו, הכי חמור שסגן השר אמר לו "באיזה שיח אתה מדבר" כשהוא דיבר על תתי-אדם. הוא דיבר על שיח? השיח הכי רדוד ושהכי בז ליהודים, במיוחד ביהודה ושומרון, זה סגן השר. להגיד "תתי-אדם" לאנשים, להדריך פורעים בנגב נגד הממשלה. אתה מבין על מה מדובר פה? איזו סחורה. הוא מחזק לנו את האמונה. גם האזרחים מבינים. תודה, אדוני היושב-ראש. ועודד עוד יושב שם. עודד יושב שם בתוך ממשלה כזאת. מה קרה לעודד הישר? איבד את המצפון, יושב איתם. אני רוצה שנצביע על העברה לדיון במליאה.  תודה רבה, יש לו הנחה. יש לו הנחה. חבר הכנסת, אני רק רוצה לומר בהזדמנות זו שזכיתי, בשבתי כמזכיר הממשלה, להעביר את החלטת הממשלה הראשונה לציון יום השפה העברית. אני מודה לך, ואני שמח לראות שדברים שעמלתי בעבורם לפני למעלה מעשור מחזיקים עד היום. שימחת אותי. עכשיו צריך לשמר את זה גם בכנסת. אמת ויציב. השר המשיב הוא יואל רזבוזוב, בשם שר התרבות. אני מנצל את ההזדמנות לאחל לשר התרבות החלמה מהירה בשם כולנו. תודה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כעולה אני אגיד: עברית קשה שפה. אני מתכבד להקריא לכם את תשובת שר התרבות והספורט כפי שהובאה לידי. זו גם הזדמנות טובה לאחל לשר טרופר החלמה מהירה, שיהיה חזק. יום הלשון העברית מצוין בממשלה כל שנה במועד יום הולדתו העברי של אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית בארץ ישראל. משרד התרבות והספורט רואה בשפה העברית, בחקר שלה ובפיתוחה, מרכיב מרכזי בתרבות ובהוויה הישראלית. כמדי שנה, ותוך התמודדות עם אתגרי הקורונה, ביצעה האקדמיה ללשון העברית, הפועלת תחת משרד התרבות והספורט, פעילויות ומיזמים רבים סביב יום הלשון העברית. בין היתר מיזם מילת השנה, מיזם שיר בעברית, מיזם הביטוי העברי האהוב, חידון אליפות העברית, אירועים, הרצאות וסדנאות מקוונות. בנוסף, ביום ראשון, 9 בינואר, צוין יום הלשון העברית גם בישיבת הממשלה, בהתאם להחלטת הממשלה לקידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם. בישיבת הממשלה נסקרה פעילות האקדמיה ללשון העברית ונסקרו פעילויות שונות במשרדי הממשלה השונים לקידום מעמד השפה העברית. תודה לחבר הכנסת אופיר כץ על העלאת הנושא על סדר-היום של הכנסת. לטעמנו, אין צורך בציון נוסף מעבר לדיון הזה. אם אתם רוצים דיון המשך, דיון במליאה. דיון במליאה. אני תומך. קול אחד יש לך. עברית בסוף זאת השפה שלנו, זה הכוח שלנו. אחרי, של השפה הערבית פה, אני חושב שכדאי לדון בזה פה. אני לא אתנגד לכל מה שקשור לשפה העברית, וחשוב לחזק אותה. אדם שבטוח בשפה שלו לא חושש משפות אחרות. אין לי בעיה עם הערבית, אבל קצת בעברית.  אנחנו צריכים להצביע, אבל אני מבין שיש לנו עמדה נוספת. תאמיני לי, יריב לוין יודע ערבית יותר טוב מהם. אני בטוחה בזה. יריב לוין מדבר כל שפה, הינה, יריב מצוין. הוא התשובה שלנו. אמילי, זה לא חשש, זה לכבד את השפה שלנו. חד-משמעית. יש לי, אני רוצה לדבר ביידיש. היושב-ראש, אפשר עוד עמדה נוספת? בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. אני קודם כול רוצה להודות מאוד לחבר הכנסת אופיר כץ על היוזמה הברוכה הזאת. הדיון מאוד חשוב. ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אמרתי לך את זה כבר קודם בשיחה אישית בינינו, ואני עכשיו רוצה לומר את זה בפומבי: מאז יום שני אני מסתובבת כאן בכנסת כמו בבית כנסת שחולל. זאת התחושה שלי. מאז התערוכה המזעזעת של יושב-ראש הכנסת מיקי לוי, שקישט את קירות הכנסת בכתובות ענקיות בעברית ובערבית בכוונה, בצורה בולטת, אני בתחושה שזה עוד צעד בהידרדרות, שאתם כקואליציה מובילים אותנו למדינת שני לאומיה. השפה העברית, כפי שציין בצדק חברי חבר הכנסת כץ, תחיית השפה העברית היא חלק מתחיית האומה הישראלית במולדתה, היא חלק משיבתנו לארצנו כבעלי הבית של הארץ הזו. ובארץ הזו אנחנו מוכנים, כן, בשמחה, שהיו כאן אורחים שאינם בני עמנו, ונתנהג איתם כפי שלא מתנהגים עם אורחים בשום מקום אחר. אבל לא יעלה על הדעת שהמדינה שלנו תיהפך למדינת שני לאומיה. רק בכנסת הקודמת העבירו כאן בשמחה ובששון את חוק הלאום החשוב, שאתה, אדוני היושב-ראש, היית מיוזמיו, מדוחפיו, ממוביליו. איך אתם מדרדרים אותנו צעד אחר צעד לתהומות האלה? בשביל מה צריך את הכתובות האלה, בשביל לצעוק אלינו מכל הקירות שזאת לא רק מדינת העם היהודי, אלא מדינת העם היהודי והעם הערבי? אין גבולות. אתם לא שמים אפילו לב לאיפה אתם מידרדרים, משפט אחרון. אני באמת חושבת, משפט אחרון, שההצעה לקיים כאן במליאה דיון שבו כל חבר כנסת יתבטא על החשיבות העצומה של השפה העברית כשפה שהיא-היא השפה הראשית והמובילה, ולא איזו פילגש, תודה רבה. היא כל כך חשובה בתקופה הנוראה הזו, שאתם מדרדרים אותנו אליה. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה, יש לך דקה. טוב, שמעתי את חברתי חברת הכנסת אמילי מואטי, שאדם שבטוח בשפה שלו לא צריך ליזום דיון. לא, לא אמרתי את זה. סליחה, זה לא מה שאמרתי. אז סליחה, מה אמרת? אמרתי שמי שבטוח בשפה שלו לא צריך לפחד משפות אחרות. נכון, זו הכוונה. להפך, אני בעד הדיון הזה. לכן הגעתי למליאה. סליחה, נכון, צודקת. סליחה, אולי לא הבנתי. לחזק את הנקודה: אני מוכרח לומר שכשעבר פה חוק החשמל, הרי בעבר ראינו שעולים חברי כנסת מהמשותפת, חברי כנסת אחרים שיודעים לתת משפטים בערבית, ומדברים לציבור שלהם, וזה בסדר, כשעבר פה חוק החשמל, חברי כנסת עמדו שעה שלמה, לא שתי דקות או שני משפטים, שעה שלמה חברי כנסת, כשהיושב-ראש הוא גם כן מהמגזר הערבי, וחבר הכנסת עולה, והם מדברים בשפה הערבית, ואף אחד לא חושב גם לתרגם לנו את מה שהם אומרים. צריך לבדוק בכלל בתקנון אם יש אופציה כזאת, שאם מדברים בשפה אחרת שהיא לא השפה העברית, צריך שיהיה מתורגמן באותו רגע, אם זה בכתוביות, או באופן סימולטני, באותו הרגע, שיהיו לנו אוזניות. אני חושב שיש חשיבות למה שחברי חבר הכנסת אופיר כץ מציע בעת הזו, וזה חיוני וקריטי, כי בסופו של דבר זה פרלמנט ישראלי-יהודי, ושפת האם שלנו היא השפה העברית, שפה שניתנה לנו בה תורה מסיני, היא שפת לשון הקודש, ואנחנו באמת מחזקים את הנושא הזה. יישר כוח. טוב, אז תראו, אני חייב, אדוני השר המשיב, אתה פשוט הזכרת לי שיש שיר של דן אלמגור, והלחן הוא של יאיר רוזנבלום, ויש ביצוע באמת פנטסטי של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי, פנטסטי זה בלעז, אני יודע. והוא כותב שם, בית אחד בכל זאת אצטט לכבודה של השפה העברית, דווקא כעולים חדשים. השיר הזה אומר כך: "אני אותך לראות / מהר מילון לקנות / מביט מילון, מתחיל מא' / מה ראשון לראות? / אהב, אוהב, אהוב, אוהב, אוהבת / מילים יפה מאוד". אז זה באמת דן אלמגור, השיר "עברית קשה שפה". אני חושב שאנחנו ניגש להצבעה. אם הוא היה פותח את המילון היום, זה היה א' אופוזיציה. חבר הכנסת אבוטבול, יש רגעים בכנסת של פיוט, איזה רגעים, איבדתם את זה,  של רגע של עברית, אין רגעים, של תפארתה של הארץ, למה לקלקל? יש סיסמאות על הקירות, כמו שהיא אמרה. למה לקלקל? אורית צודקת. הסיסמאות זה מה שיש אצלכם. חבל, חבל, חבל. תכבדו את הערבים, תשאירו את החרדים בצד, תמשיכו לנגח את כולם. די, תעשה לי טובה. אפילו על עברית אי-אפשר, חברים, אתם עושים מה שאתם רוצים. טוב, אתה צודק. אני אגש להצבעה על פי הצעת המציע לכלול בסדר-היום את הדיון בסדר-היום של מליאת הכנסת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. בעד, שמונה, נגד, אין. התקבלה הצעת המציע, ולכבודה של העברית נקיים כאן דיון במליאה. תודה רבה. אנחנו נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, הצורך בפיקוח על מוצרי מזון לתינוקות, מס' 1601, של חברת הכנסת אמילי חיה מואטי, בבקשה. עשר דקות. אם כבר אנחנו בשפה העברית, אז באמת אני חושבת בימים האחרונים על מאיר אריאל, בנוגע לשנת שמיטה, שהוא שואל ב"מדרש יונתי": "ושמיטה כהלכה אתה כבר יודע לעשות / שאתה רץ לקחת עוד ועוד אדמות? / בספק מרמה, בחשד גזל, בחסות חשכה / בחסינות מושל? הזו גאולה? הזה כבודה? / כגנב במחתרת יהודה? / ולמי תמכור את 'שדך' בשנת שמיטה / או אולי תתאסלם או תתנצר לשנה? / ולפני מי תיתמם שביעית אחר שביעית / בעוד האדמה אשר תחתיך כשפחה נשבית? / בעיני מי זה מוצא חן? / אדמה אתה לוקח, גאולה לא נותן". ובעל פה. אני מציע שנפתח פינה קבועה, חברים, מעת לעת שיר. דברי טעם. לכבודו של הבית הזה.  אני יודעת לצטט את ז'בוטינסקי. תביאי גם טשרניחובסקי. בעל פה, כל הכבוד. אני מבקשת גם להודות לחבר הכנסת כץ, אני אתן לך עוד דקה רק על הדקלום.  על ההרצאה הנהדרת שלו, כי אני באמת חושבת שהעברית שלנו, גם הקדומה וגם זו המתחדשת, היא השפה היפה בשפות תבל. אני תמיד תוהה למה למשל בכנסת אנחנו לא מרחיבים את האופקים שלנו בנוגע לשפה, לומדים אותה, לומדים להגות אותה ולהגות בה. אז כל הכבוד על ההצעה, הצבעתי בעדה, ויהיה נהדר שנקיים כמה שיותר דיונים. בסוף שפה קובעת תודעה שקובעת מציאות, אין סוף לדברים האלה. אז באמת כל הכבוד, זה היה מאוד מרגש. עכשיו לענייננו. התבקשתי להסביר במליאה מדוע חוק התמ"ל הוא קריטי לקיום החברה שלנו ככזאת שמבוססת על צדק ולא על צדקה. חשבתי לוותר ולסכם בכך שמדינה שבה תינוקות הולכים לישון רעבים היא מדינה לא מתפקדת, וזה כמובן לא התחיל מאתמול. את ההצעה הדחופה לסדר-היום הגשנו לאחר שוועדת השרים דחתה, לצערי, את הצעת החוק שלנו להנגשת מזון לתינוקות לכל בית בישראל. כולכם, חברות וחברי הבית, חייבים להבין את החשיבות של הנגשה מלאה של מזון חיוני לתינוקות מיום היוולדם. אנחנו, נבחרי הציבור, כאן לא רק כדי לדבר ולהשמיע אלא כדי לפעול. הצוות שלי ואני, בשיתוף פעולה עם חברי חבר הכנסת אוריאל בוסו מש"ס, דיברנו והעמקנו בחקר שוק ובהשלכות שיש על משפחות בינינו, ושותפים לאותו חקר גם ארגוני החברה האזרחית, עיתונאים שלאורך שנים עוקבים אחר המתרחש וגם הנזקקים עצמם, גם המוחלשים עצמם, שניהלנו איתם שיחות ושמענו עדויות ממקור ראשון, ולמען האמת יש כל כך הרבה כאלה שדי לפתוח את העיניים והאוזניים והסיפורים מתגלגלים אליך. הגיעה העת שמדינת ישראל תיקח אחריות על המובן מאליו, התזונה של הילדים שלנו. אי-אפשר להפריז בחשיבות של ביטחון תזונתי אצל תינוקות. אומנם דובר אמש בחדשות 12 על הוזלה לכאורה ומבצעים של תחליפי החלב לתינוקות, אבל זה לא מספיק. הלחם והחלב נמצאים בסל המוצרים המפוקחים. אני לא מבינה למה הלחם של התינוקות מבחינת הממשלה, גם זו הנוכחית וגם קודמותיה, לא צריך להיות בסל הזה. המחירים יקרים לאין שיעור ממחירים במדינות ה-OECD. אנחנו משאירים את התינוקות לחסדי השוק ולחסדי פילנתרופים ומבצעים. זה לא הוגן. ברצוני לציין כמה עובדות שממחישות מה קורה כאשר המדינה מתכחשת לתפקידה ומאפשרת לילדים לגדול באי-ביטחון תזונתי ולהיחשף לתזונה לקויה. אני אצטט, ברשותכם, ממחקרה של ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא: אי-ביטחון תזונתי בילדות המוקדמת עלול "לפגום בהתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של הילד לאורך חייו ולהסב לו נזק בלתי הפיך במימוש הפוטנציאל במישורי החיים השונים, כולל היצרניים והכלכליים"; תלמידים שסובלים מתזונה לקויה "נמצאים בעמדת נחיתות מובהקת להצליח בלימודים לעומת עמיתיהם"; אי-ביטחון תזונתי אצל ילדים תורם להנצחת מעגל העוני. מחקרים מראים שילדים שגדלים במשפחות שסובלות מאי-ביטחון תזונתי, יש להם סיכוי קטן יותר להגיע להישגים חינוכיים ומקצועיים ולהצליח לפרוץ את מעגל העוני. כלומר, אנחנו יוצרים כאן ביודעין דור נוסף לעוני. ואני רוצה רק להזכיר שדור שני לעוני הוא דור הרבה יותר קשה מדור ראשון לעוני, כי בצד השני מתפתח דור שני לפריבילגיה ולהגמוניה. בישראל של 2021 יותר מ-25% מהאוכלוסייה חיים בעוני. יותר מ-200,000 משפחות מתמודדות עם אי-ביטחון תזונתי, ובהן 26,000 תינוקות רעבים. אני חוזרת על הנתון: 26,000 תינוקות רעבים. בישראל של 2021 מוגשים כתבי אישום נגד אימהות בגין גנבת קופסאות תחליפי חלב לתינוקות. חברים וחברות, זה לא נורמלי. יש לנו אחריות על הציבור הזה, יש לנו אחריות על הדור הזה, וחובה עלינו בממשלה הזאת להבטיח הנגשה מלאה של מזון בריא לכל משפחה בישראל, במחירים בני השגה. עכשיו, אומרים לנו, פנו גם אל חבר הכנסת בוסו וגם אליי עם כל מיני רעיונות של לפתוח את השוק, להוריד את המכסים. נהדר. מתי הדבר הזה אמור לקרות? כי החוק, מבחינתנו, אנחנו יכולים להניח לו בהנחה שהתוצאה תהיה התוצאה שאנחנו מבקשים להשיג, ואני לא רואה שזה הולך לכיוון הזה. אני מבקשת בזאת להעביר את הדיון בדחיפות להמשך דיונים בוועדה הרלוונטית, אדוני היושב-ראש, ואני קוראת לחבריי בממשלה: בואו נעשה את הדבר הנכון והמתבקש, זה קריטי. בואו נכניס את תחליפי החלב לתינוקות לסל המוצרים המפוקחים. תודה רבה וערב טוב לכולם, ואני מצפה לשמוע את הדברים, גם שלך, אדוני סגן השרה, ולפני כן, אני חושבת, של חברי חבר הכנסת אוריאל בוסו, תודה רבה. תודה רבה. האמת היא שקודם תשובת הממשלה. יעלה וישיב סגן שרת הכלכלה יאיר גולן. אחר כך אוריאל בוסו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת מואטי, טרם אשיב להצעה לסדר-היום אני רוצה לומר משהו ברמה קצת יותר כללית: אני מודה ומתוודה שהדברים האלה יוצאים מליבי ברוח הימים האלה, ברוח השיח הפוליטי הכולל, האווירה הפוליטית הכוללת, ועל זה אני יכול לומר שהחטא הכי גדול בעיניי של ממשלת נתניהו, או ממשלות נתניהו, וגם אלה שתמכו בהן, הוא חטא ההשחתה, חטא ההשחתה הציבורית. תחת חטא ההשחתה הציבורית רע זה טוב, שחיתות זה נחמד, גסות זה אותנטיות, מינויים פוליטיים זו משילות, שוחד פוליטי זו מיומנות פוליטית, שטחי הוא מעמיק, בזבזני הוא הכרחי. מה זה קשור למוצרי מזון לתינוקות? מה זה קשור למוצרי מזון לתינוקות? גם להפך. אם היית מקשיב הייתי אומר לך שזה לא קשור, אבל אני נושא הצהרה. אתה לא מפסיק עם זה, תפסיק. אתה מבלבל את המוח. וגם להפך. גם להפך. דיברתי על גסות רוח. הינה, בבקשה. כשאין לכם תשובות, נתניהו. מה יהיה בעוד שבוע, שבועיים? אתם תהיו בבעיה. הממשלה הכי ביביסטית שאני מכיר זה אתם. כל היום מתעסקים בביבי. אדוני היושב-ראש, גם להפך. ממלכתיות זו חולשה, יושר זה תמימות, רצינות זה ניתוק מהעם, עבודה קשה היא בזבוז זמן, מעשים זה תפל, העיקר זה מלל, מלל ועוד מלל, ארסי, מתלהם ומקומם. ומה עם מוצרי המזון לתינוקות? רק על זה תענה, נשמה. תכף אגיע גם למוצרי המזון לתינוקות. אה, ברוך השם, הינה הגענו לנקודה. החטא המרכזי של ממשלות נתניהו הוא ביצירת תרבות פוליטית שבטית ולא ממלכתית. יצירת תרבות פוליטית המרוכזת בזהות ולא ברעיונות. ביביסטים אתם נהייתם. תוסיף לו דקה שידבר על מזון לתינוקות. תרבות פוליטית המרוכזת בעבר ולא בעתיד, תרבות פוליטית המרוכזת ב"אנחנו" ו"הם", תרבות פוליטית המרוכזת בשנאה. את מבינה, מואטי? הוא גם לא עונה לך. חבר הכנסת משה אבוטבול, אני מבקש לאפשר לדובר, שידבר עניינית, ריבונו של עולם.  אני מבקש לאפשר לדובר להשלים את דבריו. שידבר, אבל לעניין. מול התרבות הזו אנו מציבים קואליציה מורכבת, אבל הכרחית. קואליציה של דיון, ויכוח נוקב והגעה להסכמות. קואליציה של אנשים שלא חפים מטעויות אבל באו לעבוד. קואליציה שמרכיביה מכבדים את שלטון החוק ומכבדים אחד את השני. קואליציה שיש סיכוי שהאזרח הישראלי יביט אליה ויגיד לעצמו, אני רוצה להיות שם בכנסת ישראל, או אני מאמין באנשים האלה, ואני רוצה לחיות פה בארץ. ולכן אני חושב שהשינוי הזה הוא כל כך הכרחי, כל כך חשוב. ועכשיו, גם בשבילך, כמובן, חבר הכנסת אבוטבול, התייחסות להצעה לסדר-היום באופן ענייני וקצרצר. בדיוק. בוא נדבר קצת על זה. פה אני אומר כך: ועדת המחירים במשרד האוצר ביצעה בחינה מעמיקה בעניין הצורך בהחלת פיקוח מחירים על תרכובות מזון לתינוקות, ופרסמה המלצתה ב-17 באפריל 2019. הוועדה מצאה כי אין מקום להחיל פיקוח מחירים על מוצרים אלו כיוון שמדובר במוצרים שנמכרים כמעט ברווחי עלות, וכיוון שבשנים האחרונות נרשמת עלייה מסוימת ברמת התחרותיות בשוק התמ"ל, תחליף מזון לתינוקות, אבל זה לא נכון. בין היתר, בעקבות הצו המוסכם שהחילה רשות התחרות. באשר לצו המוסכם, יצוין כי בשנת 2018 ערכה הרשות מחקר מעמיק לבחינת השפעת הצו המוסכם על התחרות בענף התמ"ל, ודוח המחקר פורסם באתר הרשות. בהמשך אותה שנה הוארך הצו המוסכם בין הממונה לבין ספקיות התמ"ל וזכה לאישור בית הדין לתחרות. הצו, כאמור, בתוקף גם כיום, והוא יישאר בתוקף עד שנת 2023. ישנו חשש שהחלת פיקוח מחירים וקביעת מחיר המגלם את כל עלויות הייצור יגרום להתקבעות המחירים בשוק, יפגע בהתפתחות שצוינה, ואף יביא, בסבירות מסוימת, לפגיעה בצרכן. אתם דואגים לעצמכם? סגן השר, רוצה לומר, להבנתנו במשרד הכלכלה אין בעיה במחירים האלה, במתח הרווחים הנוכחי וברמת התחרות הקיימת. מה זה אין בעיה? ועם זאת, אדוני היושב-ראש, כמובן לא נתנגד להעביר את הנושא הזה לוועדה, נדמה לי שזה ועדת הכלכלה  שתדון בנושא הזה, ואם תגיע למסקנות אחרות, כמובן נשמח להמשך הדיון הפורה בין הממשלה לכנסת כדי לתקן את מה שדרוש תיקון לטובת כל אזרחי ישראל, גם הקטנטנים שבהם. תודה רבה. ומילה לסיום: נתניהו. תודה רבה לסגן שרת הכלכלה יאיר גולן. ועמדה נוספת מן הצד, חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה, דקה אחת. אדוני היושב-ראש, אני שומע את התשובה של סגן השרה, אני גם המום וגם בסוג של אכזבה. יש לי הצעת חוק שמונחת, עם חברת הכנסת אמילי חיה מואטי. המוצר הגניב ביותר במדינת ישראל בפארמים ובכל מקום זה מוצרי תחליפי חלב של תינוקות, מטרנה וסימילאק, שעולה פה בארץ 80 85 שקל. אותו מוצר עולה באירופה 7 8 אירו. אתם אומרים שמבחינתכם אין בעיה עם המחירים. זה ניתוק עצום. היום ראינו ב"ממון" כתבה נוספת, שמלבד העלייה שכל הרשתות רוצות להעלות את מחירי המזון בכל דבר, לקחו לעצמם בונוסים. חבר'ה, בממשלה הקודמת עוד היו תלושי מזון שנתנו. אני מבין שהפרויקט הזה הסתיים, אבל זה ניתוק. אתם צריכים להבין, אנחנו מדברים פה על תחליפי חלב. להגיד שפיקוח יעצור את התחרות, אם היינו בפער מחירים נגיד בין 20 שקל ל-30 שקל, ל-35 שקל, אז פה אתה אומר לי תחרות. אתה מדבר על מחירים מופקעים, שביחס למדינות ה-OECD אנחנו נמצאים ב-80% יותר יקר מכל מדינות ה-OECD. אלה מדדים בדוקים. איך אתם אומרים שמבחינתכם המחירים נורמליים? צריך לתת פיקוח. הלחם האחיד עד היום נשאר שבעה שקלים. גם כשאתה יודע שלילד אין מה לאכול, אתה יודע שלפחות לחם וחלב הוא בפיקוח והוא ישתה, גם אם זה חלב בשקית, זה לחם אחיד, אבל זה נשאר המחיר, כי המדינה גם צריכה להכניס, מכניסה סובסידיה. משפט אחרון. אבל חייבים להתייחס לנושא, ואני מבקש, נמצאת פה שרת התחבורה, ואנחנו מכירים אותך גם בתור שרה חברתית, כשהיית עוד באופוזיציה, בהצעות חוק שלך. אמילי חיה מואטי, היא באמת מגיעה מהמקום הזה, מכירים, שנינו גדלנו לא במשפחות עם כפית של זהב, יודעים מה המצוקה. אנא מכם, זה בשביל הילדים, שלפחות, אם הייתם יושבים בוועדה, אבא, תודה רבה. ביקשנו משפט אחרון. אין בעיה, משפט אחרון. אם היית שומע בוועדה אבא שב-04:00 משמיע לנו הקלטה, וזה אבא חד-הורי, אגב, שהילדה שלו בוכה והוא אומר לה, לכי לישון, והוא אומר שלפני כן הוא לקח לה את התחליף והוא מהל את זה, ובגלל זה הילדה רעבה. ילדים רעבים לא יכולים לישון. אנא מכם, תתייחסו לזה כאל משהו הכי דחוף. זה לא בשביל שום דבר, זה בשביל שתדעו, ושילדים יישנו לא רעבים. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. על פי בקשת חברת הכנסת אמילי מואטי, נמשיך את הדיון בוועדה הרלוונטית, בוועדת הכלכלה. טוב, אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. בעד, 11 חברי כנסת, נגד אין. אני קובע כי ההצעה לסדר על פיקוח מחירים על מצרכים ושירותים, הצורך בפיקוח מוצרי מזון לתינוקות, של חברת הכנסת אמילי חיה מואטי, תעבור לדיון בוועדת הכלכלה. תודה רבה. אנחנו נעבור מכאן לשאילתות, ונפתח בשאילתה מס' 393. שר החקלאות ופיתוח הכפר ישיב על שאילתה זו של חבר הכנסת איימן עודה, אספקת מים לחקלאים הערבים בנגב. חבר הכנסת עודה, אינו נוכח. יש לי עוד שאילתה. אני פשוט גם השר לפיתוח הנגב והגליל. נכון. בשבתו ובכובעו כשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ישיב השר עודד פורר על שאילתה של חברת הכנסת ענבר בזק, שאילתה מס' 388, בעניין עסקים קטנים. חברת הכנסת בזק, בבקשה. תודה רבה. לאחרונה פורסמה יוזמה מבורכת של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, למימון חנויות מקוונות לעסקים קטנים. חשוב להבטיח כי התקציב המשמעותי המיועד למיזם, יישאר בפריפריה. ברצוני לשאול: 1. האם המשרד יעניק עדיפות לספקים תושבי הפריפריה באספקת השירותים הנדרשים במסגרת המיזם? 2. כיצד המשרד יבטיח כי רק עסקים בבעלות תושבי הפריפריה יזכו בסיוע? תודה רבה. תודה רבה. תודה, חברת הכנסת בזק. פרויקט החנויות המקוונות שהשקנו במשרד מתחלק בעצם לשני שלבים. השלב הראשון הוא פרסום מכרז לבחירת ספק, שיקים ויתפעל חנויות מקוונות. לאחר מכן יפורסם קול קורא לבחירת העסקים שיזכו לחנות מקוונת, לרבות התוספות שיצורפו אליה. לעניין המכרז, המשרד לא מתעדף ספק כזה או אחר על פי כתובת מגוריו, אלא על בסיס מחיר ואיכות ההצעה, בהתאם להגדרות המחוקק. לעניין השירותים שיינתנו במכרז, זאת אומרת הקול הקורא והעסקים שייבחרו לפרויקט, אלו יהיו רק עסקים שממוקמים בנגב, בגליל ובפריפריה החברתית. המשרד אינו בודק מה כתובת בעל העסק משום שזאת אינה מטרת הפרויקט, אלא מטרתו היא העסקים באזורים הללו והגברת הפעילות העסקית באזורים הללו. מצב כזה גם עלול לפגוע במטרה. רק, כאמור, מהי כתובת העסק. אני שוב אציין שמדובר בעסקים קטנים. תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתות שעליהן ישיב סגן שר הביטחון. שאילתה מס' 289, של חבר הכנסת אורי מקלב: החלת רגולציה בתחום האנרגיה ומשק הגז הטבעי ביהודה ושומרון. אני לא רואה את אורי מקלב. נעבור לשאילתות שמופנות לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים. שאילתה מס' 299, של חבר הכנסת יואב בן צור: היעדר שוליים בכבישים בין-עירוניים לעצירה בטוחה. הוא אינו נוכח. הוא ביקש לקבל אותה בכתב. הוא ביקש לקבל זאת בכתב? אוקיי. גם השאילתה של חבר הכנסת איימן עודה והשאילתה של חברת הכנסת דיסטל.  אתה הולך לפי הסדר? אני הולך לפי הסדר, כפי שהונח בפניי. עכשיו נפנה לשאילתה מס' 348. שנייה, אמורות להיות שאילתות לשר הביטחון. אני מתנצל. מופיעה כאן שרת התחבורה, אנחנו נעבור לשאילתות. אני הודעתי, ואם לא הייתי ברור אני מתנצל על כך. השאילתות עכשיו מופנות לשרת התחבורה. אחרי שרת התחבורה אנחנו נפנה שאילתות לשר הביטחון, שישיב עליהן סגן שר הביטחון. השאילתה הנוכחית היא מס' 348, של חבר הכנסת יריב לוין: דחיית מועד איסור שיווק רכבים לא חשמליים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חברות וחברי הכנסת, להלן השאילתה: מבקר המדינה מותח ביקורת על החלטת משרדך לדחות את מועד איסור שיווק רכבים לא חשמליים לשנת 2035. עוד התפרסמה כוונת הממשלה להטיל מס נסיעה על רכבים חשמליים. רצוני לשאול: 1. מדוע נדחה מועד איסור השיווק? 2. מה יעשה משרדך למניעת הטלת מס על רכבים חשמליים ולעידוד השימוש בהם? תודה רבה, חברי חבר הכנסת יריב לוין. אני גם מודה לך שנשארת. זה נחמד שיש פה חברות וחברי כנסת שנשארות בשביל להשמיע את השאילתות ולקבל את התשובות. קודם כול, אפילו השמיעו כאן שירה, לא רק שאילתות. הפסדת. אוי, הפסדתי. כמו שאדוני אולי הבחין, אחד הדברים ששמתי עליהם כובד משקל בכניסה לעבודה במשרד התחבורה הוא המעבר לחשמול רכבים בתחבורה ציבורית, גם כלי רכב פרטיים וגם תחבורה ציבורית. לכן, שים לב: בהחלטת ממשלה מיולי האחרון, של מעבר לכלכלה דלת-פחמן נקבע שהגבלת כמות פליטות גזי חממה לרכב חדש עד 3.5 טון תהיה משנת 2030. היא לא תידחה לשנת 2035. מה שיידחה לשנת 2035, הוא לא נדחה, אלא זה מעבר הדרגתי. בכל מקרה עד שנת 2030, כמות השווה עד 5% מכמות פליטת גזי החממה ממה שיש ב-2020. כלומר מ-2030 בעצם התנאי לייבוא כלי רכב פרטיים הוא הנעה בלי פליטות מזהמות. זה חלק א'. מה שרלוונטי לשנת 2035 זאת החלטת ממשלה לתחבורה נקייה, שבה הוספנו שעד 2035 לפחות 50% מכלי הרכב שהם מעל 3.5 טון ומיובאים לישראל יהיו נקיים, או שעושים בהם שימוש בדלקים שמובילים להפחתה של 80% מפליטות גזי החממה. כמו שאדוני בוודאי יודע, כלי רכב כבדים, המעבר שלהם לחשמל הוא איטי יותר, ועדיין הפיתוח שם נמשך. בכל מקרה בישראל יש גם אתגר, משום שממשלות קודמות, ואני אומרת את זה, זה מה שזה, ממשלות קודמות לא עשו כמעט דבר כדי לייצר כאן תשתית טעינה. כדי לעבור לשימוש בכלי רכב חשמליים אתה זקוק לתשתית שבה אפשר יהיה לטעון הן את כלי הרכב הפרטיים והן את כלי הרכב הציבוריים. זה דבר שכמעט לא קיים במדינת ישראל היום, ובהחלטות הממשלה שציינתי אנחנו הנחנו את התנאים ואת התאריכים ושמנו יעדים ומטרות לייצר את התשתית כזאת. בנוסף ההתחייבות שלנו היא שעד שנת 2026 אוטובוסים עירוניים חדשים יהיו אך ורק חשמליים, ואכן, הבאתי השבוע לממשלה את הסכם התחרות החדש בגוש דן שמביא עוד דחיפה ועוד החשה של המעבר לאוטובוסים חשמליים. לגבי אגרת הרישוי על כלי רכב חשמליים, זאת כידוע לא החלטה שלי אלא של משרד האוצר, הם רצו להעלות את האגרה, אני מתנגדת לכך בכל תוקף, ואני פועלת ככל יכולתי למנוע את ההעלאה הזאת. תודה על התשובה. קודם כול, זאת בהחלט בשורה גדולה מאוד. אם ההחלטה היא, אכן, שאין יותר יבוא רכבים שאינם רכבים חשמליים, או אין יותר יבוא של רכב מזהם החל מ-2030, אני חושב שחשוב שהדברים האלה יובאו לידיעת הציבור, יבואני הרכב וכולם, באופן חד-משמעי, כי לא כך הובנו הדברים. נדמה לי שההחלטה כפי שהיא מנוסחת היא מעורפלת, עם כמה אחוזים וכו'. אני חושב שאם זאת ההחלטה וזאת המדיניות, כדאי שהיא תהיה חדה וברורה. אז קודם כול תודה לך על הבמה, ואנחנו נוודא ונבהיר את זה בצורה ציבורית ראויה. זו בהחלט בשורה חשובה. אני חושב שהשאלה שלי בעניין מס הנסיעה לא הובנה. ראשית אני בהחלט יכול לבשר לשרה, שלפחות לגבי 2022, אגרת הרישוי לרכב חשמלי נשארה באותו סכום שהיא הייתה קודם לכן, כלומר אגרה מוזלת באופן משמעותי. כך שמהבחינה הזאת דווקא אין איום, וככל שהיה איום כזה הוא הוסר. זאת בהחלט גם בשורה טובה והחלטה טובה. עדיין לא הוסר, לצערי. אבל אנחנו על זה. אני לא יודע, זה לפחות הפרסום שאני ראיתי, שהסכומים נקבעו. לכן אני אומר שוב: כדאי שייעשה סדר בעניין הזה. אבל אני שאלתי בעניין אחר, שהוא הרבה יותר דרמטי, והוא הרעיון לגבות מס על הנסיעות, שיבוא במקום תשלום המס שגובים דרך הבלו על הדלק. זאת באמת השאלה הכבדה באמת. כי הרי אי-אפשר להתעלם מהעובדה שמצד אחד מדובר בהכנסות של כ-18 מיליארד שקל למדינה, שהן מאוד משמעותיות, ומצד שני, ברור לגמרי שהטלת מס כזה על נסיעות היא חסם ומעכב הכי גדול והכי משמעותי למעבר לרכבים חשמליים, בניגוד למה שנעשה בכל העולם, שכמובן התהליך הוא הפוך, עושים מאמץ גדול לעודד את זה, אפילו כולל מענקים למי שרוכש רכב חשמלי וכו'. חבר הכנסת לוין, מה השאלה? כן, כן, אני פשוט מסביר כי היה חוסר הבנה. לכן אני שואל בעניין הזה, לאור ההודעה של משרד האוצר, שהוא בוחן מהלך כזה. נדמה לי שכל מי שרוצה באמת שיהיה מעבר לרכבים חשמליים ולהיפטר ממטרד זיהום האוויר והרעש הכי משמעותי, שמשפיע על איכות הסביבה, צריך לומר שנחפש מקורות אחרים אבל את הדבר הזה לא נעשה, כדי לשדר מסר ברור של עידוד של אנשים לעבור. אם אנשים ידעו שבעוד שנה או שנתיים יטילו עליהם מס כזה, ברור שהמוטיבציה שלהם לבצע את המעבר הזה לא תהיה קיימת. השאלה היא מה בדעתך לעשות בעניין הזה. האומנם? א. תודה על ההבהרה. אדוני צודק, גם אני ראיתי את הכוונה הזאת. עדיין לא נכנסתי לדין ודברים עם משרד האוצר בעניין הזה, אבל אנחנו אכן נעשה את זה. אני מסכימה איתך. אנחנו צריכות וצריכים לעשות כל מאמץ בשביל להעביר כמה שיותר כלי רכב להיות לא מזהמים, חשמליים ונקיים. אנחנו עדיין לא נכנסנו לדין ודברים. אז אני מבטיחה לעדכן בהמשך. תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה מס' 359, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה: מסוכנות כביש 80 בנגב, אינו נוכח. ירדה. גם הוא ביקש לקבל בכתב את התגובה, והוא אף יקבל אותה בכתב. נעבור לשאילתה מס' 369, של חבר הכנסת אלון טל: פיקוח ואכיפה על מוניות מונגשות לבעלי מוגבלויות, בבקשה. תודה רבה. גברתי השרה, ביום השוויון לבעלי מוגבלויות עלה שנהגי מוניות מונגשות מפלים אוכלוסייה זו, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, על ידי גביית סכומי נסיעה מופקעים או אי-העלאת נוסעים, למרות שהם משלמים מחצית מאגרת ההפעלה. רצוני לשאול: 1. האם ישנם מנגנוני פיקוח ואמצעי ענישה? 2. אם כן, מהם? תודה רבה לך, חבר הכנסת טל, על השאלה המאוד-חשובה הזאת. קודם כול, צריך להגיד, אני מצאתי משרד תחבורה שבו מצב המוניות המונגשות הוא בכי רע. לא פחות מזה. בעיקרון, יש הרבה מאוד זיכיונות למוניות מונגשות, אבל בפועל מעטות מהן פועלות, וגם אלה שפועלות אכן נוקטות סוג של סלקציה, מתי הן כן מוכנות לקחת ומתי הן לא מוכנות לקחת. זה אכן לא ראוי. אז קודם כול, בעיקרון יש אגף פיקוח, בקרה ורמת שירות במשרד התחבורה, שכן מבצע ביקורות. כלומר, פקחים מזמינים מוניות או עולים על מוניות ומתעדים אם יש כזה סירוב או הפקעה של מחיר או משהו מסוג זה. ככל שיש כזה, אז מועברת תלונה וזו באמת עבירה שיכולה להגיע להיות עבירה פלילית. כתב אישום בעבירה פלילית. אבל נכון גם שאנחנו יודעות ויודעים שהיקף הפיקוח הוא לא גדול. זה לא משהו שנעשה ברמה כזאת שמייצרת הרתעה. אבל אני אגיד יותר מזה: אני, כשיטה, כשניגשתי לעניין הזה, אני חושבת שהדרך היא לא עכשיו להגביר את האכיפה אלא קודם כול אני רוצה לדבר באופן כללי על התפיסה של הנגישות. בחצי שנה במשרד התחבורה, בהנחייתי, המשרד מבצע שינוי מאוד מאוד גדול בתפיסת הנגישות, קודם כול. קודם כול, הבאנו תקציב ייעודי של 96 מיליון שקלים כדי להתחיל לעשות מהלך של הנגשה של המערכת. אני ממש באה לכאן משיחה, פגישה, שערכנו אותה באמצעים דיגיטליים, עם יובל וגנר, ראש נגישות לישראל, ודיברנו באמת על השינויים הנדרשים. אנחנו עושות ועושים במשרד תהליך הטמעה של העובדה שהמערכת צריכה להיות כולה מונגשת, שנגישות היא לא פתרון נקודתי כזה או אחר, אם כי גם בזה אנחנו מתקדמות. אני חנכתי, שלשום, לדעתי, בתחנה המרכזית בירושלים אוטובוס בין-עירוני נגיש, שהוא פיילוט. הוא בינתיים ניסוי, אחר כך אבשלום קור מסמס לי: למה את אומרת פיילוט, ניסוי של סוג מסוים של מעלון וסוג מסוים של מקום בתוך האוטובוס, שייסע מירושלים לבאר שבע וחזרה. אנחנו מחפשות ומחפשים עכשיו את הדרך לפתור את הסיפור של המוניות באופן שבאמת יוודא שיש שירות רצוף לכל מי שזקוקות וזקוקים לסוגים של הנגשה. ובאמת הדבר הזה, יש הפנמה היום במשרד, לשמחתי, שזאת זכות בסיסית ושזאת אחריות של משרד התחבורה לדאוג לכך שהיא תהיה קיימת וזמינה. אני מבטיחה לעדכן אותך כשאנחנו נתקדם בתוצאות, כי באמת משלל המשימות הרבות שנמצאות על השולחן, ומהדברים שכבר הספקנו לעשות, עוד לא פתרנו את העניין הזה. אבל אני מבטיחה לך שזה לגמרי נמצא בעבודה. יכול להיות שיצירת איזשהו קו חם לאותם אלה שבאמת נפגעים או נגד אותם עבריינים, שאני מקווה שהם מיעוט של הנהגים, יכול לעזור, ואני מניח שבקהילה הזאת זה יופץ. אבל אני רציתי דווקא לעשות שאלת המשך, לחזור לסאגה שהייתה לנו לפני כמה חודשים בעניין אתר האוטובוסים של המשרד. פשוט התקשרו אליי עוד פעם, פעם שנייה מהתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל השבוע, ושאלו מה עם האתר. נו, ומה עם האתר? בינתיים הוא לא עולה. אין לתאר, באמת. ובמדינת ישראל של ההייטק, ושל, לא, אי-אפשר להאמין, מה הסיפור. זה פשוט לא ייאמן. אני מניח שאותו קבלן שאמור לבצע את זה, מתמהמה. אולי יש לך בשורה לציבור מאוד גדול של הנוסעים בתחבורה הציבורית? אני בודקת. יופי, זה נהדר. תודה. אוקיי, ערב טוב. טוב, תודה רבה. אכן סאגה. תודה רבה לחבר הכנסת אלון טל. אנחנו נעבור לשאילתה מס' 422, של חבר הכנסת אלי כהן, תשלומי אגרות משרד התחבורה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אני נמצא, גם באופן שוטף וגם במסגרת תפקידיי הקודמים, בקשרים עם לא מעט בעלי עסקים קטנים ובינוניים. אחד מהם, אגב, זה עסק באשדוד, בחור מאוד נחמד בשם אושרי נזרי, שיש לו שם איזה פיצרייה, אדוני חבר הכנסת, אני מבקש לשמור, אתה יודע, אני חדש כאן בתפקיד, אני מבקש לשמור על כללי התקנון ולהקריא את השאילתה שאושרה לאדוני. הכול בסדר. אני חושב שאני אולי קצת יותר ותיק ממך, אבל הכול בסדר. אנחנו גם בשעה מאוחרת, אז גם הוותיקים, היית חוסך את הזמן אם היית נותן לי להמשיך. גם הוותיקים ישמרו על התקנון. בבקשה. אז הכול בסדר. באמת, זה לא זה הדבר החשוב להתעסק בו. אולי תתעסק בדברים יותר מהותיים מזה, נראה לי, בסדר-היום, אדוני היושב-ראש. ולכן אני חוזר. אז אני מכיר לא מעט את הנושא של בעלי עסקים קטנים ובינוניים ובהחלט, אדוני חבר הכנסת, אני מבקש לשמור על כללי התקנון. בסדר, אני מגיע לדבר. לא, אתה, הייתי בלא-מעט שאילתות, אני מגיע לסוגיה. אדוני חבר הכנסת, הכול בסדר, אני מגיע לסוגיה, בסדר? אני מבקש. בסדר, אז קח קצת אוויר, שתה מים ותן לי לסיים לשאול. ככה: גברתי, ולכן מה שאנחנו, רק יורשה לי, זה לא נראה לי ראוי לדבר ככה ליושב-ראש הישיבה. הכול בסדר. זה לא מוסיף לנו כבוד. אדוני, אתה מוכן לשאול על פי כללי, כן, מוכן לשאול, מוכן לשאול. בבקשה, בבקשה, תשאל. תודה, תיקח אוויר, תירגע. אדוני, אני מבקש לא לחלק כאן הצעות אלא לעמוד, אז תן לי, בבקשה, להשלים את השאילתה. תן לי, בבקשה, להשלים את השאילתה. אני לא אתן לך להשלים, אני אתן לך להתחיל את השאילתה, ואני מבקש ממך להתחיל את השאילתה. ואל תתחכם כאן, אל תתחכם. אז תן לי, בבקשה. אתה מורח זמן מיותר. אל תתחכם ותתחיל את השאילתה, בבקשה. לא מתחכם, תירגע, הכול בסדר. אל תחלק עצות ותתחיל את השאילתה. אתה מדבר לא יפה. תן לי, בבקשה, להתקדם, תודה. גברתי השרה, ממה שהובא אליי יש לא מעט עסקים, וגם אנשים פרטיים שמסיבות כאלה ואחרות לא עולה בידם לשלם את אגרות הרכב ואגרות הרישוי בזמן. כפי שהובא לידיעתי, מה שקורה, אדוני, אני מבקש שתעצור. אדוני, אני מבקש שתעצור. על פי התקנון אתה צריך להקריא את השאילתה שאושרה לך. האם בכוונתך לקיים את הכלל בתקנון? כן, אז, אני מבקש להבין. אז בסדר, הכול בסדר, תן לי, בבקשה, אני מבקש שתקיים את הכלל. אם חשוב לך קוצו של יו"ד, אדוני, אם לא הבנת עד עכשיו, אם חשוב לך קוצו של יו"ד, בזה נתמקד. אם לא הבנת עד עכשיו, אני מבקש שתשמור על הכללים, כפי שכל אלה שלפניך ואחריך שומרים. נשמור על הכללים, חבר הכנסת האוזר. בבקשה, תשאל. הכול בסדר. ולכן אני אומר, גברתי, מגיעות אליי לא מעט פניות של עסקים של גורמים וגופים פרטיים שמסיבה כזאת או אחרת לא עולה בידם לשלם את האגרה בזמן. כפי שהובא לידיעתי, ישנם לא מעט מקרים שללא כל התראה מוקדמת ישר באים ונוקטים הליכים, וכתוצאה מכך, אדוני, אדוני, אני מבקש ממך לעצור ולשבת.  וכתוצאה מכך, אני מבקש ממך לעצור ולשבת. אני מבקש ממך לעצור ולשבת.  וכתוצאה מכך נפגע האשראי שלהם. לכן אני אודה להתייחסות שלך. תודה. אני מבקש ממך לעצור ולשבת ואני מבקש לא לענות על השאילתה, אני מבקש לעבור לשאילתה הבאה. תודה רבה. תודה רבה. שאילתה מס' 425, חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק: רמזורים בצומת בית ענון, בבקשה. אדוני היושב-ראש, לא ראיתי מעולם התבטלות כזאת כמו שלך. עליך ניתן לומר עבד כי, אדוני, אני מבקש שלא להפריע. אני קורא אותך בקריאה ראשונה. עליך ניתן לומר: עבד כי ימלוך. אני קורא אותך בקריאה שנייה. בבקשה, חברת הכנסת אורית מלכה סְטְרוֹק, סליחה סְטְרוּק, לא יודע מה קורה לי בכל פעם. 425, רמזורים בצומת בית ענון, בבקשה. מה שקורה לך זה שהתבלבלת. חצוף. חצוף. גברתי השרה, ערב טוב. הנושא של השאילתה הוא רמזורים בצומת בית ענון. בצומת בית ענון שעל ציר 60 נוצרים פקקי תנועה לאורך קילומטרים, בשל כיכר לא תקינה והיעדר רמזורים. הפעלת רמזור בצומת העוקפים תחמיר את המצב. רצינו לשאול: 1. האם יופעלו הרמזורים בצומת? 2. האם תעוכב הפעלת הרמזור בצומת העוקפים עד לרִמזוּר של צומת בית ענון? 3. אם לא, מדוע? תודה לך, חברת הכנסת סטרוק. ובכן, כך: צומת כיכר בית ענון בכביש מס' 60 כולל ארבע זרועות. ובצמידות לצומת, מצד מערב, יש בית ספר פלסטיני, שבכל יום חוצים בו תלמידות ותלמידים מהכפר בית ענון את כביש 60, שמוגדר כביש אזורי, בדרכם לבית הספר. ואכן היו שם תאונות רבות עם נפגעים ועם הרוגות והרוגים, והצומת הוגדר כמוקד סיכון במסגרת ועדה בין-משרדית. בשנת 2015, לאור החלטה ביטחונית להסיר את החסימה הביטחונית בזרוע לכיוון חברון, ואחרי שביצעו שם ספירות תנועה, נמצא שאין הצדקה תנועתית לרמזור, וכתנאי לפתיחת הזרוע הרביעית לחברון הוסדר הצומת באמצעות כיכר שבוצעה על ידי הרשות הפלסטינית. צריך להגיד שהתוכניות האלה בוצעו לפי ההנחיות התחבורתיות לתכנון צמתים, נבדקו ואושרו על ידי חברת נתיבי ישראל בשעתו והמפקח על התעבורה ביהודה ושומרון. הצומת הוסדר בהתאם לסטנדרט הבטיחותי המחמיר של חברת נתיבי ישראל, במסגרת תוכנית אב לתחבורה ביהודה ושומרון, שהסתיימה לאחרונה. ואז נמצא שיש הצדקה להסדיר את צומת בית ענון באמצעות רמזור. משום שכך, ולאור החשיבות הביטחונית הרבה בהסדרת הצומת, ובהתאם להמלצת הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה ובנתיבי ישראל, תשמחי לדעת שהנחיתי את הגורמים במשרד להסדיר את הצומת בדחיפות. זה ממש, כמו שאת בוודאי יודעת, אני בכלל הגדרתי את הבטיחות כאחד הקריטריונים הראשונים בתיעדוף כבישים אצלנו, ובחנו את המצב. ולכן הנחיתי אותם לפעול למען זה בדחיפות. עכשיו, בקשר לצומת העוקפים ב-60/35, שגם שם יש תאונות רבות עם נפגעים רבים, הצומת הוגדר כמוקד סיכון. שם נמצא צדק להסדיר את הצומת באמצעות רמזור, שכולל תוספת נתיבים ברמת שירות טובה, תוך מתן מענה בטיחותי לתאונות הדרכים עם נפגעים בצומת העוקפים. ובימים אלה התחילה כבר הסדרת הצומת העוקפים באמצעות חברת נתיבי ישראל. בנוסף, לפני כמה חודשים הוסדרה הכניסה לקריית ארבע בצומת שבכביש 60 באמצעות רמזור. היא נמצאת במרחק מאוד קצר מצומת העוקפים, ולמעשה זה הצומת הקרוב מכיוון דרום. ולפי המידע שנמסר לי על הביצוע ועל תפקוד הצומת באמצעות רמזור, בינתיים יש תגובות מאוד מאוד טובות, גם מראשי הרשויות ובכלל התושבות והתושבים. אז אני כולי תקווה שבאמת נציל חיים רבים באמצעות הסדרה מהירה של האירוע בקרוב. בבקשה, שאלת המשך, חברת הכנסת אורית סטרוק. קודם כול, זו בהחלט בשורה טובה, ואני מאוד שמחה לשמוע אותה, מרב. לא ענית לי אם בעצם תעכבי את הסיפור של הרִמזוּר של צומת העוקפים לפני, לא. אמרתי. אמרתי.  הרִמזוּר של צומת בית ענון, כי אם לא תעשי את זה, אז בעצם ייווצר לחץ נורא בצומת בית ענון, הבנתי. אני לא חושבת שהבנו את זה מהשאילתה שלך. והמצב רק יחמיר. לא, לא, בפירוש שאלתי. אני לא חולקת על זה שזה מה ששאלת. אני רק אומרת שלא זה מה שכנראה הובן. ולכן אני בשמחה אלך לבדוק את זה. אז תודה רבה. ואני רוצה, אני אבקש מגורמי מקצוע לבדוק את זה. ואני רוצה לנצל את ההזדמנות שלי לשאול שאלה נוספת, משום שאני יודעת שהתחבורה הציבורית מאוד מאוד חשובה לך, ואת שמה אותה בראש מעייניך. יש לנו תופעה לאחרונה, אני לא יודעת אם היא קיימת בשאר הארץ, אבל היא קיימת ביהודה ושומרון, תופעה שבה נהגים בתחבורה הציבורית מפסיקים את הנסיעה באמצע, מורידים את הנוסעים, ונוסעים להם. ואני רוצה להקריא לך סיפור מהיום על ילדה בת 13 שנסעה הבוקר מירושלים לחוג באריאל. היא בדקה מראש את התחנות, ועלתה על אוטובוס מגבעת התחמושת עד למקום החוג באריאל. בשעה 15:00 היא עלתה על האוטובוס, שילמה עד אריאל ויצאה לדרך. כשהגיעו לעופרה, הנהג הוריד את כל הנוסעים, ואמר שאינו ממשיך בנסיעה, בעופרה, ושבעוד חצי שעה יגיע אוטובוס נוסף לאריאל. הילדה המתינה בסבלנות חצי שעה בקור המקפיא של עופרה, ועלתה על האוטובוס השני. שוב שילמה על הנסיעה לאריאל, והאוטובוס יצא לדרך. כשהגיעו לצומת שילה, הנהג אמר שאינו יכול להמשיך בנסיעה. הוא מוריד בצומת שילה או בתחנות בתוך היישוב, לאריאל הוא לא יגיע. היא התקשרה לאימא שלה מבוהלת ומפוחדת. האימא אמרה לה להיכנס לתוך היישוב כיוון שהצומת, צומת שילה, הוא צומת מאוד מסוכן. האוטובוס הבא, שהגיע אחרי עשר דקות, לא נכנס ליישוב, עצר רק בצומת, והילדה פספסה את האפשרות לנסוע לאריאל. בסופו של דבר, ילדה בת 13 נסעה בטרמפים משילה לאריאל, וכמובן איחרה לחוג שלה. זאת תופעה. חברת הכנסת סטרוק, מה השאלה? עכשיו אני מגיעה לשאלה. אני רוצה לשאול אותך, גברתי השרה: כיצד בדעתך לנהוג בתופעה הזו שנהגים, ואני מקבלת פניות כאלה מדי יום, מורידים נוסעים באמצע הדרך, כולל בצמתים מסוכנים, ללא שום מענה? תודה. למותר לציין שזה דבר שלא יכול להיות. אני, א. אבקש ממך להעביר לנו את הפרטים של היום והשעה של האוטובוס שמדובר בו, וככל שאת יודעת על מקרים כאלה, כך שאפשר יהיה לבדוק באמת באופן ספציפי. ב. לבדוק באמת, לברר, וככל שצריך, לטפל בסוגיה הזאת בצורה משמעתית או אחרת, ולבדוק אם יש פה תופעה, בוודאי. תודה לך. תודה רבה. ותודה לשרת התחבורה על השאילתות. תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד שאתה אומנם חדש כסגן יושב-ראש, אבל לאדוני יש ניסיון רב בעבודתו כמזכיר הממשלה והוא מכיר את הכנסת היטב. ודווקא באמת יש לי ציפיות גדולות מכהונתך כסגן יושב-ראש הכנסת. אין לי ספק שאתה תנהל את הישיבות ואת המליאה ביד רמה ומהממת. אוה. תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתות שעליהן ישיב סגן שר הביטחון. ונתחיל בשאילתה מס' 327, של חבר הכנסת מוסי רז: אכיפת מקרי אלימות בגדה המערבית. אה, אורי מקלב? אז אני מתנצל, חבר הכנסת מוסי רז, הייתה כאן טעות מלכתחילה. ואכן, חבר הכנסת אורי מקלב, שאילתה מס' 289, החלת רגולציה בתחום האנרגיה ומשק הגז הטבעי ביהודה ושומרון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גם ברכת הצלחה בתפקידך החדש. תודה רבה. השאילתה שאני מפנה לשר הביטחון באמצעות סגנו: חוק הגז הטבעי חוקק לפני כ-20 שנים. למרות החלטות הממשלה והתחייבויות של משרדי הממשלה, הוראות החוק לא הוחלו עד כה ביהודה ושומרון. העיכוב בהסדרה ובפריסה של הגז הטבעי ביהודה ושומרון גורם נזק עצום לתעשייה ולתושבים ביהודה ושומרון. רצוני לשאול, אדוני סגן השר: 1. מדוע לא הוסדר הנושא עד כה? 2. מתי כן תוסדר חוקיות הגז הטבעי ביהודה ושומרון ומתי תיפרס צנרת חלוקה ביהודה ושומרון? תודה רבה לחבר הכנסת, ששאל על פי התקנון, על פי המקובל. תודה רבה. וברכות בהזדמנות זו, כמו שאר חברי הכנסת. כמו השאר. כן, כמובן. בסוף יש תקנון, יש כללי משחק. כמו שראוי. הרבה שנים הייתי סגן. לא צריך להיות סגן כדי לשאול על פי התקנון. ואיחולי הצלחה ליושב-ראש. אני מבקש להדגיש, חבר הכנסת מקלב, קודם כול, השאלה חשובה והמערכת עסוקה בנושא הזה. אני אנסה כמיטב יכולתי להבהיר איפה אנחנו עומדים. לא יהיו תאריכים מדויקים, אבל אני מקווה שתתרשם שהעשייה היא רצינית בכיוון. יודגש כי מדינת ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית לקדם את נושא חיבור אזור יהודה ושומרון למערכת הגז הטבעי בישראל, זה כבר התקבל, לאוכלוסייה הישראלית והפלסטינית. מדובר בפרויקט לאומי שמקודם זה שנים במדינת ישראל, ובעת האחרונה, יש לומר, רק לאחרונה, החל שלב החיבור ליו"ש. ביו"ש קיים מאגר דינים ייחודי המסדיר את תחום האנרגיה, ובכלל זה הגז הטבעי. מאגר דינים זה נשען הן על הדין הירדני והן על התחייבות ישראל במסגרת הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בעניין הגדה המערבית ורצועת עזה משנת 1995. בשים לב לכך, ברור אפוא כי ההסדרה של הזרמת הגז הטבעי לאיו"ש היא מלאכה מורכבת, הן במישור המעשי והן במישור המשפטי. ישנו קושי להחיל את הדין בישראל המסדיר את משק הגז הטבעי ככתבו וכלשונו. כיום אין תשתית רגולטורית ותכנונית גם רגולטורית וגם תכנונית, שמאפשרת את קידום משק הגז הטבעי באיו"ש. לצורך כך נדרש טיפול הן במישור הרגולטורי, למשל קידום תקנות תכנון ובנייה, תקנות משק הגז הטבעי, צו הגז ועוד, והן במישור התכנוני, הסדרת היבטי התכנון בשטחים שבשליטת ישראל ובשטחים של הרשות. בנוסף, בחינת המשמעויות להולכה, לחלוקה ולשיווק הגז הטבעי באיו"ש מחייבת הקמת תשתיות ייעודיות ושיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית, כך על פי הסכמי הביניים. יצוין כי המתפ"ש, בשיתוף משרד האנרגיה, החלו בתהליכים המקצועיים להכנסת גז טבעי לאיו"ש ולקליטת כוח אדם ייעודי במשרד קמ"ט אנרגיה, קצין המטה לנושא אנרגיה במינהל האזרחי, ולבצע סקר ביקושים, מפגשים עם ראשי רשויות ואזורי תעשייה בהתיישבות וברשות הפלסטינית ועוד. ההסדרה המשפטית של תחום הגז הטבעי באיו"ש כרוכה בעיסוק משפטי רחב היקף: התאמת חקיקה לאזור, הסדר השימוש במקרקעין, כתיבת רישיונות ומכרזים, שיתוף הצד הפלסטיני, פיקוח ובקרה שוטפים. בתוכנית החקיקה באיו"ש, שהיא עמוסה, יש לומר, ומעוטת כוח אדם, קיימים תיקוני חקיקה בתחום הגז הטבעי, שמטרתם להקל על שילובו בתשתיות האזור. בכלל זה מקודם תיקון חקיקה המקנה לקמ"ט אנרגיה סמכות כלפי מתקני גז טבעי דחוס. כפתרון ביניים, זאת נקודה חשובה, בשנה האחרונה החל המינהל האזרחי בגיבוש נוהל להכנסת גז טבעי דחוס לאיו"ש במשאיות, גב אל גב, וחלוקה לצרכנים. עם סיום ביצוע תיקוני החקיקה בנושא, תתאפשר הכנסת גז טבעי דחוס לאיו"ש, זה יקרה בשלב הראשון, ולאחר מכן, הגז הטבעי. בבקשה, שאלת המשך. אדוני סגן השר, אני מחזיק בידי מסמך שנכתב לפני שש או שבע שנים, מהעוזרת של מתאם פעולות הממשלה בשטחים. היא פונה לרמ"ט שר הביטחון, היא פונה אליו לקדם את כל מה שאמרת, צריך במישור הרגולטורי, ברישוי, לקדם את זה, במישור התכנוני. היא אומרת שצריך לקדם את הסוגיה, צריך צוות ייעודי שמורכב ממשרד האנרגיה, רשות הגז הטבעי, משרד הביטחון, מתפ"ש, הוא צריך למנות, לטפל בהיבטים הרגולטוריים, התכנוניים, המשפטיים והמדיניים, כל כזה כבר לפני שש שנים, שבע שנים. המסמך הזה הוא מנובמבר 2015. על זה שאלתי את השאילתה. אנחנו שואלים: האם הצוות הוקם? מה נעשה? האם הוקם צוות במינהל האזרחי? צריך תקן או שניים שיכתבו את הצווים. אנחנו נמצאים היום במרחק של 21 שנה מאז שהממשלה החליטה את החלטה מס' 3484. אני מרגיש שהכלי הזה של שאילתה, ואני פניתי במכתבים, זה לא עזר, הוא הכלי כדי שכאן מבחינה ציבורית תעמדו, ותגידו מדוע דבר כל כך חשוב לכלכלה, לכול זה חשוב, העברת הגז, זה חשוב גם לסביבה וזה חשוב גם לנושא של המחיר. התעשייה מחכה לזה. אני גם מכיר את זה מעוד היבטים. יש גם צרכנים פרטיים. במודיעין עילית יש עשרות אלפי אנשים שמשתמשים בחשמל כשר, שמשתמשים בגנרטורים, בשבת מפעילים גנרטורים רבים. אם הגנרטורים האלה היו יכולים לעבוד על גז, זה גם היה פחות מזהם, גם הרבה יותר זול. במינהל האזרחי גם הקצו תקנים לעניין הזה, גם הצוותים קמו. החוק הזה, שזה יוכל לעבור במשאיות ובמכליות כמו גז דחוס, גם את זה עוד אי-אפשר לעשות, עוד לפני הצנרת. לכן אולי אתה תוכל להגיד לנו תאריכים, כדי שלא נצטרך לתת את השאילתה הבאה. מתי אני צריך לשאול את השאילתה הבאה או לבוא להודות? אדוני חבר הכנסת, קודם כול אתה צודק, לוחות הזמנים הם ארוכים. הצורך קיים. אני לא יכול לקבוע לוחות זמנים, אני יכול לקבוע שבהתאם למפגש שלי עם קמ"ט אנרגיה עוסקים בעניין. המינהל האזרחי, כבר הגדרתי אותו, נדמה לי, בפני המליאה כגוף אנורקטי מבחינת כוח אדם. היה צריך להידרש להסכמים קואליציוניים כדי לקבל כמה עשרות תקנים לאכיפה שנחוצה להשלטת הסדר והחוק בתחום התכנון והבנייה. לא נותר לי אלא לקוות שנוכל לעשות את המשימה הזאת בהקדם האפשרי. תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה מס' 327, של חבר הכנסת מוסי רז: אכיפת מקרי אלימות בגדה המערבית. אדוני השר, בעקבות דבריך כי מספר כתבי האישום על פשיעה בשטחי הגדה הוכפלו בשנה האחרונה, ברצוני לשאול: 1. מה מספר כתבי האישום שהוגשו ב-2021 בפילוח בין ישראלים לבין פלסטינים? 2. מה המספרים ב-2020? 3. כמה ב-2019? אכן, חבר הכנסת רז, אמירת השר שמוזכרת בשאילתה שלך נאמרה בוועידת הארץ, והתייחסה לפשיעה לאומנית של ישראלים באיו"ש. הדיבור על כפל הוא על בסיס הנתונים הבאים: ב-2019 היו 20 כתבי אישום, שנה לאחר מכן, 16, והשנה, 28. 16 לעומת 28 זה כמעט כפול. הכוונה הייתה לכתבי אישום לישראלים. מדובר על נתונים של משטרת ישראל לגבי פשיעה לאומנית, שכן מקרים של אלימות של ישראלים באיו"ש מועברים לטיפול משטרת ישראל ולא לצה"ל. לצה"ל אין את הנתונים, לכן אנחנו שואבים את הנתונים מהמשטרה. באשר לכתבי אישום כנגד פלסטינים שהוגשו לבתי המשפט הצבאיים, הנתונים מתבססים על הדוחות השנתיים שמופקים על ידי יחידת בתי המשפט הצבאיים, בהתאם לנתונים של המערכת הממוחשבת של בתי המשפט, שמאפשרת פילוח של כתבי האישום בתיקים על פי סוגי עבירות, כמו פח"ע, פלילי, הפרות סדר, שב"ח, יש כמובן תעבורה, מן הסתם, אבל זה על פי קטגוריות של אישום מרכזי. כלומר, כתב אישום יכול להיות מורכב מכמה סעיפי עבירות אבל הוא יסומן במערכת תחת קטגוריה מרכזית אחת בלבד ולא על פי העבירה. זה יכול לבוא מכמה כיוונים. על כן לא ניתן לתת פילוח מדויק של מקרי אלימות. אין חלוקה כזאת. אבל בכל אופן, פטור בלא כלום אי-אפשר, ולכן על בסיס שאלתך לכתבי אישום על הפשיעה בשטחי הגדה, הנתונים של כלל העבירות, לא כולל עבירות תחבורה, כפי שנאספו מיחידת בתי המשפט, ומהן עבירות פח"ע, הם כאלה: סך כתבי האישום שהוגשו ב-2019 עמד על 3,291, מהם 1,613, כמחצית כתבי האישום, בעבירות פח"ע. ב-2020 המספרים הם 2,695, וכ-1,567 עבירות פח"ע. ובשנה הקודמת 2021, עד אוקטובר, זה עמד על 2,796, ומהן 1,462 עבירות פח"ע. אלו הנתונים.  תודה. אין שאלה נוספת? תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה מס' 124, של חבר הכנסת עופר כסיף: אלימות מתנחלים וחיילים כלפי פלסטינים. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, ב-14 במאי 2021 חיילים ומתנחלים פלשו יחדיו לפחות לארבעה כפרים בגדה המערבית, ופעלו כיחידה צבאית משולבת, כאשר הם יורים לעבר תושבים פלסטינים והורגים ארבעה פלסטינים. רצוני לשאול: 1. כיצד אושרה פעולה משולבת של מתנחלים חמושים לצד חיילים? 2. כיצד פעל הצבא למנוע מהמתנחלים לירות על תושבים? 3. כיצד בכוונתך למנוע הישנות המקרה? תודה. ובכן, תודה על השאלה. ב-14 במאי 2021, בעיצומו של מבצע שומר החומות, התמודדו כוחות צה"ל עם עשרות מוקדים של הפרות סדר אלימות במרחב איו"ש, וכן עם יותר מעשרה פיגועי ירי, באותו יום עצמו. סביב היישוב יצהר התמודדו כוחותינו עם למעלה מ-30 מוקדי הפרות סדר אלימות, שכללו ניסיונות חדירה ליישוב, יידוי אבנים מסיבי לעבר כוחות צה"ל ואזרחים, והצתות מכיוון הכפרים הסמוכים. הפרות הסדר האלימות יצרו סיכון של ממש לחיי אזרחים ישראלים ולכוחות צה"ל. לשם התמודדות עם הפרות הסדר נאלצו כוחות צה"ל לנקוט צעדים שונים כדי למנוע פגיעה בחיי אדם וכדי לאכוף את החוק והסדר, וזאת בהתאם למציאות המבצעית ובכפוף להוראות הפתיחה באש. מתחקיר האירוע בפאתי הכפר עסירה אל-קבלייה, שהיה אחד ממוקדי הפרות הסדר האלימות סביב סביב יצהר, עולה כי בתחילת הפרת הסדר המדוברת ניסו פלסטינים לעלות מכיוון הכפר לעבר היישוב, ולכן הוקפצו חברי כיתת הכוננות של היישוב לנקודה ונותרו בזירה בזמן הגעת הכוחות. לאחר שכלל הכוחות הצבאים הגיעו לנקודה חברי כיתת הכוננות של היישוב עזבו את האירוע. חלק מהאזרחים שנראו במקום לא היו חלק מכיתת הכוננות של היישוב, והם הורחקו מהמקום על ידי כוחות צה"ל מייד לאחר שהלוחמים נקטו את הפעולות הדרושות למניעת סיכון עצמם כתוצאה מהפרת הסדר. מעבר לאירוע הנ"ל לא ידוע על תקריות נוספות של פעילות משולבת בין צה"ל לאזרחים. בשאילתה מוזכרים ארבעה אירועים כאלה, אנחנו לא מכירים. כמו כן, בפעילויות של צה"ל שאליהן אתה מתייחס בשאלה לא היו ארבעה הרוגים אלא הרוג אחד, חוסאם עסיירה, ומתנהלת חקירת מצ"ח על נסיבות מותו. בסיומה יועברו ממצאיה לבחינת הפרקליטות הצבאית. חיילי צה"ל ויתר כוחות הביטחון פועלים בכל העת באמצעים גלויים וסמויים לשמירת חיי האזרחים ביהודה ושומרון ולמניעת הפרות חוק הן מצד פלסטינים והן מצד ישראלים. כך מונחים ומתודרכים החיילים הפועלים באיו"ש על ידי הדרגים הפיקודיים, כך מנחה הדרג המדיני את הדרגים הפיקודיים. בצה"ל נבדקים באופן שוטף ומעמיק אירועים הקשורים לפעילות מבצעית זו כדי לאתר חריגה מהכללים ומההוראות וכדי להפיק לקחים, וזאת, לרבות אירועים שבהם נטען שחיילי צה"ל לא פעלו כנדרש ביחס להפרות חוק על ידי ישראלים. במקרים שבהם עולה כי הייתה חריגה מהכללים המחייבים, ננקטים צעדים מתאימים. תודה רבה. שאלת המשך, בבקשה. אדוני, אתה יודע, אני פניתי אליך אישית בטלפון לא פעם בזמן אמת כשהיו פוגרומים של מתנחלים ושל כוחות צבא, או שנמנעו מלטפל ולמנוע מהפוגרומצ'יקים לפעול או  אל תדבר על פוגרומים ועל פוגרומצ'יקים. אל תפריעי לי. אני אדבר כמו שצריך, ואת לא תפריעי לי. החברים שלך הם הפוגרומים. לא, אתם. החברים שלך הם הפוגרומים, ואתם, לא אתם, אתם הפוגרומיסטים, אתם הקוזקים הנגזלים, תרתי משמע. אני חוזר, חברת הכנסת סטרוק, אני מבקש לאפשר. הפריעו לי, אני אתחיל מהתחלה. יש לך עוד מעט שאילתה שלך. דיברתי איתך לא פעם בזמן אמת בזמן שפוגרומצ'יקים מתנחלים, לפעמים בחסות הצבא לפעמים בשיתוף פעולה שלו, פרעו באזרחים פלסטינים. כלומר, ברור שהדבר הזה הוא לא חריג. השאלה היא מה אתם עושים כדי למנוע את זה? כמה נחקרו על זה, כמה נעצרו, כמה בכלל הועמדו לדין? לפי המידע שברשותי, כלום או כמעט כלום. איך אפשר לומר, לא היה כלום ולא יהיה כלום כל עוד מדובר על החקירות, כך זה נראה. טוב. ראשית, בשאילתה הקודמת הזכרתי את המספרים, הם לא סוד. הם לא מצויים אצלנו אלא בידי המשטרה, והזכרתי כמה עשרות כתבי אישום כלפי ישראלים. אני רוצה לומר, חבר הכנסת כסיף, אני יודע ששלטונות ישראל, לובשי המדים, סוכנויות הביטחון האחרות, רואים בחומרה רבה מאוד את ההתנהגות האלימה של מיעוט קטן מקרב המתנחלים, אני לא חושב שמן הראוי לכנות ציבור שלם ולפגוע. אלא יש אכן ציבור קטן, של כמה עשרות או מאות בודדות, שמתנהג באופן אלים ומסכן את ביטחון האזור, פוגע באופן בלתי מוסרי באזרחים וגם פוגע, בסדר העדיפויות כפי שאני מבין זאת זה פחות משמעותי, אבל פוגע בשם ישראל בעולם. אני יודע שאין אירוע שמסתיים בהרג וגם בפציעה שלא נחקר, בוודאי של הרוג. בכל מקרה, בנסיבות וביום שאתה מדבר לא ידוע על הרוג וגם לא על פגיעה מכיוון של אזרחים. כפי שאמרתי, האירוע של ההרוג נבדק על ידי מצ"ח. תודה. תודה רבה. שאילתה אחרונה לערב זה, 355. חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק: הריסת בית המחבל. אדוני סגן השר, הנושא הוא הריסת בית המחבל. ביום ראשון, י"ז בכסלו, רצח המחבל אבו שחידם את אליהו קיי, השם ייקום דמו, ופצע נוספים. רצוני לשאול: 1. האם התקבלה החלטה במערכת הביטחון להריסת בית המחבל? 2. מתי תבוצע ההריסה? 3. לחלופין, האם יחולט הבית? תודה על השאלה. אני עניתי לפני כמה שבועות על שאלה דומה לפני שהתקדם ההליך השיפוטי כראוי. המחבל ביצע ירי ביום 21 בנובמבר 2021 באזור שער השלשלת בעיר העתיקה בירושלים, שבו נרצח אליהו קיי, זכרו לברכה. מפקד פיקוד העורף הודיע ביום 26 בדצמבר 2021 למשפחת המחבל, פאדי מחמוד אבו שחידם, אשר רצח את אליהו קיי ז"ל, על כוונת צה"ל להרוס את הדירה שבה התגורר מחבל. בהתאם למקובל, משפחה המחבל עודכנה ביחס לאפשרותה להגיש השגה ולהציג טענותיה נגד ההריסה. לאחר קבלת טיעוני המשפחה ב-2 בינואר 2022 חתם מפקד פיקוד העורף אלוף אורי גורדין על צו המורה על החרמה והריסה של בית המחבל. ערעור המשפחה לא התקבל. תודה רבה, שאלת המשך. קודם כול, היום ברוך השם התבשרנו שבג"ץ דחה את העתירה, ואני מאוד מאוד מקווה ואשמח לשמוע ממך גם שאתם מתכוונים לבצע את ההריסה באופן מיידי. עכשיו אני רוצה לשאול אותך לגבי ארבעת המחבלים שהיו שותפים ברצח של יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו, ליד חומש. עד כמה שהשגתי מגעת, אתם מקדמים הריסה של חלק קטן מבית של אחד מתוך הארבעה, ואני רוצה להבין למה רק זה, ולא להרוס את ביתם של כל הארבעה? אני גם רוצה להבין למה אתם, עוד לפני שהרסתם את הבתים של המחבלים, הורסים והורסים והורסים והורסים את הבתים של החברים של הנרצח בחומש? כן, אני לא אענה על שאלות ההמשך כי הן לא קשורות לשאילתה. הן חשובות בפני עצמן, ואני אשמח להתייחס אליהן אולי בהזדמנות אחרת, אבל באשר לנושא הקונקרטי, הביצוע של ההחלטה לאחר דחיית הערעור בעתירה, זה יתבצע על פי שיקולים מקצועיים ומבצעיים. תודה. אדוני סגן השר, זה מקובל שעונים על שאלות המשך גם אם הן לא בדיוק על הנושא. תודה רבה לסגן השר. תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ב בשבט התשפ"ב, 24 בינואר 2022, בשעה 16:00.