article_id
stringlengths 5
8
| begins
stringlengths 14
4.47k
| title
stringlengths 1
7.06k
⌀ | type
stringclasses 4
values | page
int64 1
106
| text
float64 | ocr_text
stringlengths 1
120k
⌀ | source_file
stringlengths 21
23
| newspaper_name
stringclasses 5
values | date
stringlengths 8
8
|
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
DIVL690 | ['P2_Ar0021401'] | ' משלחת ערבית תצא לארצות שונות להסביר את עמדת הערבים כלפי בוו סופרנו לעניינים | ARTICLE | 2 | null | — סופה; לעניינים ערביים —
משלחות כל-ערביות המורכבות מ¬
שרי חוץ ושגרירים עומדות לסייר ב¬
מספר בירות בעולם וככלל זה בארצות
אפריקה, ספרד ואיטליה, כדי להסביר
את העמדה הערבית בשאלת היחסים עם
ממשלת בון. על כך הוחלט אמש על
ידי הליגה הערבית. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL697 | ['P2_Ar0021501', 'P2_Ar0021502'] | י ד ו נ ו היחסי פ ?נם הבנק .העולמי | ARTICLE | 2 | null | והבנק העולמי על שני המילוות אותם
בנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית
רבעיות "טפות התלויות ועומדות בין
ישראל ומוסדות אלה, נדונו אתמול בין
נגיד בנק ישראל, מר רוד הורוביץ לבין
בי1ן
פרופסור פ. ליפטינק, מנהל אכזקוטיבי
של קרן המטבע הבינלאומית והבנק
העולמי המייצג את הולנד, יוגוסלביה,
ישראל וקפריסין בהנהלת מוסדות אלה
והעושה עתה בארץ כאורחו של הנגיד.
נדון מהלך המשא ומתן בין ישראל
והבנק העולמיעל שני המילוות אותם
ביקשה ישראל מהבנק: מילווה לבנק
לפיתוח התעשיה ששיעורי הראשון נא¬
מד בכ-20 מיליון דולר, ומילווה של כ¬
15 מיליון דולד להרחבת מפעלי האשלג
והקמת מפעלי מגנזית וכלור. התרחבה
עשויה להביא את הייצור של האשלג
בים המלח למיליון טון בקירוב, לעו¬
מת כ-600 אלף כיום.
נושא אחר היה שאלת הגדלת המכסה
של ישראל בקרן שמטבע הבינלאימית,
והמסקנות המעשיות הקשורות בהגדלה.
כזכור, הסכימה הנהלת קרן המטבע ה¬
בינלאומית עקרונית לפני זמן מה ל¬
הלדיל את המכסה של ישראל בקרן
מ-50 ל-90 מיליון דולד, ועתה מתעו¬
ררות הבעיות המעשיות של ביצוע ה¬
הגדלה.
תמרד ורית ויל-צומל
„כטוו, מלים כן;וב
מרים בן-רובי, אחותם של העתו¬
נאי יוסף קסטל והצייר משה קסטל,
נפטרה ביום ג' בירושלים, בגיל 53,
אחרי מחלה קשה. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL706 | ['P2_Ar0021701', 'P2_Ar0021702', 'P2_Ar0021703', 'P2_Ar0021704'] | ‭<d 0_g sab _Ci (afeeafe_£j«2!a _fea _esa _Ga _eaEs _testssa _e_^t&u&‬ תובע ?הכחשה והתנצלות | ARTICLE | 2 | null |
— מאת יהודית וינקלר,
סופרת „חרות״ —
יצחק ממלוק, הרוקה מנבעתיים
וקן ממולק;ות
ש„הוכתר" על ידי תושם -ירוש-
141 שא11 אן
ש„הוכתר" על
לים מר גינתר דיינר כיו״ר „הלי¬
כיין קו
גה לידידות ישראל — גרמניה"
ת11
שלח אתמול מכתב למר ריינר, בן
12, 7
דונל ומריק טשמוים ולהתהוש וזל
ת 1rבע %ותב, (להמוזש ג'
התרתורום מנגויו אמבים לבהו ב¬
הו סומים סוצילו וושמים /15) ה
פהונה זו.
אם מר ריינר לא יעשה כן יגיש
נגדו מר ממלוק תביעה משפטית —
זאת מסר לי אמש בשיחה בביתו
שבגבעתיים.
מר ריינר הציע גם למר שפיץ,
ממנהלי חב׳ הנסיעות „פלתורס" לה¬
יות המארגן של התזמורת הפילהר¬
מונית מברלין, אך מר שפיץ דחה
הצעה זו.
ציר בקונגרט הציוני
בתו של מר ממלוק, שהוא מוותי-
קיה של גבעתיים, ציר בקונגרס ה¬
ציוני הראשון, ומי שעוב ב-1920 את
גרמניה ומאז ניתק כל קשריו עמה,
העידה בפני אמש כי מר ריינר נפ¬
גש עם אביה ביום א׳ השבוע והציע
לו לכהן כיו״ר „הליגה לידידות גר¬
מניה-ישראל" אך מר ממלוק בן
ה-88 אמר לו „לא" מפורש. לדברי
בתו של מר ממלוק אמר ריינר:
„אני מציע לו עסק והוא מסרב״.
קרבה משפתתית רחזוקה
ההכרות בין מר ממלוק לבין מר
ריינר נובעת מהעובדה כי אמו של
מר ריינר, היתה בעבר הרחוק אשתו
הראשונה של מר ממלוק, אד אין
ביניהם כל קרבת דם, שכן הוא נולד
לאב אחר. בנו של מר ממלוק מאותה
אשה ניגן בעבר בתזמורת הברלי¬
נאית.
שב׳ בורוקוב בגבעתיים היתה ב¬
משך יום אתמול כמרקחה בעקבות
הפרסומים כאילו נאות הרוקח ממ¬
לוק לכהן כיו״ר „הליגה לידידות גר¬
מניה-ישראל". אשתקד יצא מר ממ¬
לוק לראשונה לחו״ל אחרי 45 שנות
ישיבה בארץ ופסה בכוונה על גר¬
מניה.
בני משפחת ממלוק מסרו אמש כי
מר דיינר ביקר אצלם בגבעתיים אולי
3 פעמים במשך 15 השנה האחרונות
אין ביניהם כל קשרים.
לחלן ההכחשה של הפרשה שפור¬
סמה אתמול ע״י מר ממלוק:
„אני מבקש לפרסם בשמי שלא
נתתי הסכמתי למר גינטר רייגר לה¬
יות יושב ראש הליגה לידידות ישר¬
אל „גרמניה המערבית, קראתי על כך
בתחחמה בעתונות.
עובתי את גרמניה ב-1920 ומאז
אאין לי כל קשר עם גרמניה ולא
ויציתי אף פעם לבקר שם. אגיב
בדרך הנכונה נגד האחראי, ששירבב
אות שמי לעסק ביש וה."
7- ממלוק יצחק | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL719 | ['P2_Ar0021801', 'P2_Ar0021802', 'P2_Ar0021803', 'P2_Ar0021804'] | null | ARTICLE | 2 | null | יתורים לאורד כל
החזית
עתה בהור, כבר, כי „לא
גרמניה קיבלה את התנאים ש¬
הציגה ישראל בש חות על כי¬
גון. יחסים דיפלומטיים, כי אם
לחפך: ישראל והסכימה לכל
שגרמניה תצתה מתוך אמונה,
שהציבור בישראל יבלע את כל
אשר יוגש לן מבלי לערער ו¬
מבלי להרהר, הזינו אותו ה¬
חוגים הרשמייםובימים האחרו¬
נים בסיפורים: כי שני חצד¬
רום הגיען לידי הסכם מניח את
הדעת ושניהם מרוצים:
מחו ההסכם המניח את הד¬
עת? יש לשער, כי הקאנצלר
ארהארד לא בדה מלבו דברים
שלא היו ולא נבראו. ובכן מ¬
פ״תו אנו למדים כי. ממשלת
ישראל: הצוגה את הדרישות
דלקמן:
אלילהחזיר את עודיף הנשק
עגרמניה הפסיקה את משלוחו
לפי דדישתו של נאצר.
גב, לכונן את השגרירות ה¬
גרמנית בירושלים.
4. ילתת ערבויות בטחונות
לישראל.
יד. להמשיך בעתיד במש¬
לוחי נשק לישראל, לאחר ש¬
תסתיים אספקת-הטאנקים (ה¬
אמריקאים).
"ה. להקוט בצעדים של ממש
להחזרת המדענים הגרמניים ב¬
מצרום.ו?
תוצאותיהן של הדרישות
הללו הן:...
1. גרמניה לא תחזיר את
עודף הנשק. אלא תמורתו תפ¬
צה את ישראל בכסף. (כזכור,
הציעה ממשלת בון אותו דבר
עוד לפני כמה שבועות, אלא
מר אשכול הודיע בלשון שאונה
משתמעת קבל עולם כולו, כי
„הדבר לא יקום ולא יהיה" ו¬
ישראל לא תסכים בשום פנים
ואופן לקבל כסף תמורת הנשק.
יחנה, הסכימה.
25. ממשלת ישראל ויתרה
על דרישתה שהשגרירות הגר¬
מנית תתכונן בירושלים, והיא
תקום בתל-אביב. אגב, איגנו
מבינים על שום מה. הציג „מר
אשבול תביצה"ז„אד- אם בבר
הוא הציג-אותה — הויתור ע¬
ליה התן אקט נוסף של כניעה.
365. תעוב אין אנו מבינים על
שום ומח דרשה הממטלה ש¬
גרמניה תערוב לבטחונה של
מדינת ישראל. אולם דרישה.11
הוצגה. גרמניה התנגדה, ובסי¬
רובה נתנה עוד סטירת-לחי ל3
שראל.
4ו2 נדחתה גם התביעה, כי
„רמניה תמשיך בעתיד באספ¬
קת-נשקה
5. בענין המדענים הגרמ¬
ליים במצרים לא הושג דברי כי
שליחו של מר„ארהארד בקא¬
היר הבטיח לנאצר שהמדענים
הגרמנים ימשיכו לעבוד למענו,
הבטחה זו יקיים, בלי כל ספק.
מה הועילן, איפא, חכמי ממ¬
שלת ישראל בתקנתם: מה
השיגו תמורת היענותם הנחפזת
קלת-הדעת להצעה לכונן„יחל
סים: לא כלום. הם נסוגו לאו¬
רך כל החזית. ועתה אנו נתו¬
נים בידיה של הממשלה הגר¬
מנית כחומר ביד היוצר. כאשר
הצו מר ארהארד ושרדר —
קבעו את מועד בואו של שג¬
לירם לישראל. ובאשר ירצו ל¬
נכבו, כדי להציל את מעמדם
אצל הערבים, יעכבוחו. המק¬
סימום שממשלתנו השיגה —
הריהו הסכמה עקרונית גרמנית
לכינון היחסים הדיפלומטיים.
לא לשוא מרוצים כל כך ה¬
קאנצלר ארהארד והד״ר בירנל,
באך ואפילו הד״רי שרדר נהנה. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL732 | ['P2_Ar0022401'] | , _&אי_^ז ח,ל;לןיקים.חדש ' _־יי־חנר במכוו רייצמו | ARTICLE | 2 | null | ... מאיץ חלקיקים חדש טנדאם ואן-דה¬
גראף המסוגל להאיץ חלקיקים גרעיניים
ולאנרגיות של 15 ועד חמישים מיליון
יוולטו ייחנך באופן רשמי ב-5 באפריל
ובמכון ויצמן למדע ברחובות — דברים
ואלו מסר אמש מר מאיר ו. ויסגל, יו¬
שב-ראש הועד הפועל של המכון, בחוז¬
יבגן ילארץי לאחר ששקה בעניני המכון
חודשים מספר בארצות-הברית וככמה
ממדינות אירופה. מחירו של המאיץ ה¬
וחדש הוא כ.1סמיליון דולר.
ליה מריויסגל ציין כי לצורך מיקומו של
המפשיר" חוקם בצמוד לכנין הפיסיקה
הגרעינית במכון, אגף חדש המשתרע
על שטח של אלפים מטרים מרובעים. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL739 | ['P2_Ar0022501'] | פרס לייב יפה לפרדפ' ב"צ דינור ־ פרם זל מראשי | ARTICLE | 2 | null | פרס ע"ש לייב יפה ז"ל, מראשי
קרן היסוד שנהרג בקפצצת בניני
המוסדות הלאומיים עם תום ממשלת
המנדט הבריטי בארץ, הוענק ביום
ה' אחר הצהרים להיסטוריון פרופ׳
ב"צ דינור, שר החינוך והתרבות
לשעבר, בעד הכוך החמישי של
ספרו „תולדות ישראל" המוקדש ל¬
נושא „ישראל בגולה״.
הפרס, בסך אלף לירות, הניתן
מטעם הנהלת קרן היסוד זו השנה
התשיעית | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL746 | ['P3_Ar0030001', 'P3_Ar0030002', 'P3_Ar0030003', 'P3_Ar0030004', 'P3_Ar0030005', 'P3_Ar0030006', 'P3_Ar0030007', 'P3_Ar0030008', 'P3_Ar0030009', 'P3_Ar0030010'] | null | ARTICLE | 3 | null | הרב פרופ׳ י. ל. רבינוביץ
זה קרה במלחמת העולם השניה.
טוברוק היתה סגורה ומס.גרת, אין
יוצא ואין" בא. הגגמנים שמו עליה
מצור, אך אנשי:ט ברוק הדוזיקו מע¬
מר בעקשנות. בא היום הגדול ורומל
נוצח ע״י מ„נטגימרי. טוברוק ניצלה
ההזנחלנו לאונקום מערבה. ריח של
בצחוון ועליצות מלאה כל לב. יצאתי
מטוברוק לחזית „לראות את שלום
אחי בני ישראל בצבא הבריטי. במ¬
שה כל ימי המצור בטוברוק היה
מ.פיע, מדי יום ביומו, עלון בסטנסיל
כשם „העכבר של. טוברוק". (הנצו¬
"ם היו מכנים את עצמם „עכברי
טוברוק״).. טרם שיצאתי) מן העיר
קרא לי הקצין הממונה על ענינים
אושיים בצבא וביקשני להסכים שב¬
עת- ביקורי ביח.דות השונות יחלק
הנהג שלי עותקי עלון זה בין החיי¬
לים בחוית. בחפץ לב נעניתי לשלי¬
מסר לנהג חבילה
חות-מצוה פו. הוא
גדולה של עתונים ויצאנו לדרף.
בהגיענו ליחידה הראשונה, הלכתי
להתישב לפני המפקד, כדי לקבל
פרטים על החיילים היהודים ביחידתו,
ופקדתי: על הנהג שלי לחלק את
העלונים. אחרי „שחזרתי: למכונית
והמשכנו בדרכנו, הבחנתי לפתע ש¬
חבילת העלונים מונחת מבלי שנגעו
בה. פניתי לנהג שלי — הוא זאב
פרנקל, מספר' 34, ז"א מהמתנדבים
הראשונים מארץ-ישראל, חייל מסור
ונאמן, איש ה„ארגון", ששירת. את
הישוב; בדרכים שונים, ונפל בחיפה
במלחמת העצמאות— ושאלתי
מדוע לא הילק את העלונים. „אדוני
הרב״ — ענה לי — „האם קראת את
העלון?" כאשר ועניתי בשלילה הוא
הוסוף „אני מקוה שכבודו יסלח לי
שהחלטתי על דעת עצמי, אבל וש
בשורה רעה מאד בעלון ואני משוכה,
נע שאם הדבר יוודע לחיילים, דווקא
היום, כאשר הם השתחררו ממצור
כה ארוד, תפול רוחם וכו״". עיינתי
בעלון. אחד וראיתי באותיות בולטות
ודיעה על אחד האסונות הגדולים
שפקד לא רק את הצבא „הבריטי,
אלא- גם פגע ביוקרתו. כדי להבין
את. גודל האסוןוצריד, לדעת את המ¬
קום שתופס בלב האנגלים הצי. הב¬
היטי, הוא ה„שרות הבכיר" בצבאות
סכיטניה, שאף פעם לא נוצח ושעד
ימינו אנו כל בטחונה של אנגליה
קלו „בו, לאע לחינם שרו האנגלים
בהמנון: השני שלהם „משלי, בריטניה,
בריטניה רודה בגלים״ו הנוגע בצו
הבריטי כאילו נגע בבבת עינם של
האנגלים. ובאן בעלון נמסר שבהת-
קפה אחת הצליחו היפאנים להטביע
שתי אגיות המלחמה הגדולות והמ¬
גוארות בעולם. ה„נסיך של ויילס"
נ"שיורש העצר האנגלי וה„ריפולס״.
אף אני נזדעזעתי. על אחת כמה וכמה
האנגלים מבטן ומלידה. התפלאתי על
הפקחות של הנהג שלי, ברכתי אותן
על: 7,„שכל" שהוא גילה ואמרתי „לן
יישר כחך".
למחרת חזרתי לטוברוק שנהפכה מ¬
יר במצור. לבסיס' הקדמי של הכחות
המתקדמים. נכנסתי. לקצין שמסר 3ן.
את-העלונים, (בגאווה סיפרתי-לה-את"
הסיפור. חיכיתי למהמאה וקבלתי נןי¬
נה שבמשך כל שנות שרותי: בצבא
במעט ולא קבלתי כמוה.... „כוצד.זה.
תכן״?" — הוא צעק״ — „באיזה רשות
ביטלת את פקודתי :„לולא נמצאנו ב¬
ניצומה של התקדמות מכרעת הייתי
מעמידך לפני משפט צבאי. מי. אתה,
מיהו הנהג הזה שעושה חשבננות
מחוכמים", כדי להפר פקודה וכו׳
כו"." רק אחרי שחמתו שככה קצת,
אמרתי לי שלמרות כעסו, יש, לדעתי,
הגיון בשקולי הנהג' שלי, ברם וצלחת
אך ורק להוסיף שמן: על המדורה.
אף פעם לא אשבח את הקסבר שלו)
יש שטוענים שהתעמולה של הגרמנים
צולה על התעמולה שלנו, ואבל אלה
אינם אלא טועים. בכל שופרות התע¬
מולה הגדולים והמנגנון הענקי של
לבלס יש לקוי ואחד, והואי שהעולם
החפשי למד שהם לא מגלים ואת כל
האמת. מגזימים במסירת הנצחונות
שלהם, אבל עוברים כמעט בשתיקה
על כשלונותיהם וכבר נפוצה ההרגשה
שאין להאמין להם. לעומתזאת, אנחנו
רוגלים בשיטה של נילוי כל האמת,
תהא אפולו מרה ושחורה. ע״י כך
רכשנו את אמונו של העולם. אוי
אבוי לנו אם יתגנב לתוך לבותיהם
של חילינו אפילו שמץ של חשד ש¬
אנחנו מעלימים מהם את האמת. או
אן אנחנו אבודים. תחילת הכשלון —
אי-אמון".
ודזנמה אחרת: הרבה יותר קרובה
לנו. אין שום ספק שהארגון הצבאי,
הלאומי בפעולותין הנועוות רכש את
אמונו של כל הישוב ושל יהודי התפו¬
צות ודעת הקהל העולמית דווקא בכך
שניכרים היו דברי האמת בכל ההצה¬
רות וההודעות שלו. „אם אצ"ל מודיע
על מבצע אנחנו מאמינים״ — היתה
אימרה שגורה בפי הכל. וכך הם ניצ¬
4.73
כל שכתבתי אינז אלא הקדמה ארו¬
כה, אבל נחוצה למצב השורר עכשיו
בארץ, מצב שאפשר לכנותו במלים
פשוטות „ונהפוך הוא". מצב שאין
שום אמון בהצהרות של הממשלה, מ¬
צב שגרם לירידה נוראה במוסר הלאו¬
מי. כי לימדונו לא להאמין לשום
הודעה רשמית.
אהיה הראשון לאודות שיש נסיבות
בהן הכחשה היא הכרחית. ברם, אין
שום כפרה למקרים בהם הכחשה מכוו¬
נת לדברים העתידים להגלות. ולאח¬
רונה היינו עדים ללא פחות משלושה
מקרים כאלה„זה אחרי זה.
מכמנה וגמוריו שהמצעד ביום ל.
עצמאות יתקיים בירושלים. הוקם אפי¬
לר וועד משותף של משרד הבטחון
ושל העיריה ושל גורמים אחרים כדי
לתכנן את הפרטים. ופתאום, ימים אח¬
דים אחרי הביקור של אוריל הרימן,
השליח המיוחד של נשיא ארצות הב¬
רית, הודיע ראש הממשלה שהתוכנית
השתנתה ושהמצעד יתקיים בתל-אביב.
הוא הכחיש ומוסיף להכחיש שהיה
לחץ כלשהו מצד הרימן וטוען בי ל¬
החלטה הפתאומית הזו לא היה שום
קשר עם הביקור של הרימן. ברם, אין
טוף אזרח אחד במדינת ישראל שמא¬
מין בהודעה וו, וכולם יודעים שהוא
לא מתאימה לעובדות.
לא הגד הטניה פשוט מחעזעת. ל8
רק ששרת החוץ גולדה מאיר הכחישה
מכל וכל את הידועה שהגיע גיר מ¬
יוחד ממערב גרמניה, היא טענה שלא
היתה אפולו והצעה בנידון, זאת בו
בזמן שהשליח כבר נמצא בארץ. לא
רק שה„פה שאסר" ביום ראשון הפך
ל„הפה שהתיר" ביום שני, אלא חשוב
לזכור בפני מי היא הכחישה. ההכחשה
לא באה בתשובה לשאלתא של איש
האופוזיציה בכנסת, ולא במסיבת כת¬
בי-חוץ או כתבים מקומיים. ההכחשה
ניתנה לשרים בישיבה השבועית של
הממשלה! לפי מיטב ידיעתי אין תקדים
לחכחשה ממין זה בשום מדינה אחרת
בעולם. והטעם פשוט: מפא״י אינה
רראה בחברי הקואליציה ממפלגות א¬
חרות שותפים בעלי זכויות שוות. היא
רואה את עצמה כהממשלה היחידה ו¬
את המפלגות האחרות כגרורות שמב¬
טיחות לה רוב.
והמקרה השלישי היה הפיקוח —
לא פיקוח, הביקורת-לא-ביקורת והבין
קור-לא-ביקור. בכור האטומי בדימו¬
נה שלי המומחים האמריקאים. מי לא
ווגר את הוויכוח שנתעורר לפני כשנה
עקב: דרישת ארצות הברית להרשות
ביקור-פיקוח על הכור הזה. מטעמים
בטחוניים מובהקים עמדה הממשלה
בכל התוקף נגד דרישה זאת ווכתה
להערכת הקהל על עמדתה זו. מובן מ¬
אליו שבלי פשרה כלשהי אי אפשר ל¬
אשכול והוא הסכים לפשרה: הכור
האטומי הנסיוני בנבי-רובין ממומן
צ"ן ארצות הברית, וא״כ „אי אפשר״
היה לסרב לדרישה זו במה שנגע ל¬
כור הזה. לפיכך הוסכם לדריסת רגל
לארצות הברית בנבי-רובין, אבל ב¬
נווע לכור האטומי בדימונה — כך
טענו אז — „זה לא בא בחשבון". „אנו
נסךב, ויהי מה״. „אנו געמוד על זכו¬
תנן כמדינה ריבונית" „השיקולים ה¬
בטחוניים של מדינת ישראל מכתיבים
שקא נרשה שום ביקור״. כמה פעמים
שממענו הצהרות כאלה, והאמנגו בהן ?
והנה בכוונה מחושבת שאין צורך
לנמק אותה הדליפה ממלכת ארצות ה¬
ברית, בשבוע שעבר, לעתון החשוב
ביותר בארצה שכל ההצהרות האלה
הין „ רק מילים בעלמא העומדות ב¬
נגוד מוחלט למציאות ושאשכול כבר
ההשה שני ביקורים והצהרותיו אינן
שוות מאומה. ומה היתה תגובתו של
ראש הממשלה 4 לא הכחשה אלא...
מחאה חריפה לממשלת ארצות הברית
שזום גילו את הסור, והצהרה שזה לא
היה „פיקוח", אלא „ביקור" וש„זה
לא משמש תקדים״
„מה יוצא מהמצב המעורער הזה ב¬
אמון בהצהרות הממשלה, מה הן ה¬
תוצאות של „החזק שקרן" — כי ש¬
לוש פעמים מהוות חזקה ? נוצר מצב
איום ומפחיד שאין להאמין בשום דבר
היוצא מפי הממשלח. וכאשר הם מו¬
ייעום ומכרינים ממרומי קרת על דב¬
יים אחרים הנוגעים באופן ישיר לבט¬
תונה. של המדינה, למשל, הסיסמאות
הידועות ש„לא נסכים להחזרת פלי¬
טים ערבים לישראל", „לא נסכים ל¬
השבריה של ירוגם אחד של השטח הרי¬
נוני של מדינת ישראל לערבים" וכ¬
יומה — העם למד לא להאמין להם.
אנו מלאי דאגה על עתידו של הר¬
הצופים, על עתיד השטחים בקו שביתת
הנשק עם סוריה. מדוע יהיה סופן של
ההבטחות על שנוי מקום המצעד, על
בנקור של ד"ר בירגבאך, על חרשות
שניתנה לארצות הברית להיכנס לתוך¬
תוכו של קודש-הקדשים של בטחוננו,
שעלוו כתוב „והזר הקרב —יומת״
אחר כל ההכחשות על העניינים האלה
שהם לא פחות חשובים? דמי יכול
להאשים אותנו אם נקרא עליהם ה¬
פסוק „בנים לא אמון בם", ו„פסו אמו¬
נים מבני אדם". וכאשר אבדה האמו¬
נה בממשלה ובהצהרותיה הרשמיות,
אין דרך, אחרת מאשר להחליפה ב¬
אנשי אמונה. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL771 | ['P3_Ar0030101', 'P3_Ar0030102', 'P3_Ar0030103', 'P3_Ar0030104', 'P3_Ar0030105', 'P3_Ar0030106', 'P3_Ar0030107'] | null | ARTICLE | 3 | null | עניני-דיומא
מאת ציף
הע-דשת—4. גבורים" והתצפטרותר
20 של סגן שר-הבריאות מר יצחק¬
רפאל בעקבות מימצאי השופס מ. גולן,
שפעל כועדת-חקירה מטעם- ראש״ה
ממשלה באותו ענין, הביאו למערכת
נונוננו גל שלי מכתבי קוראים. בכל
המכתבים מודגשת הסכמתם של האז¬
רחים עם העקרון, כי שום מפלגה אי¬
נה רשאית לחנתמעמדתה ליד „הפ'נה
„ה המלאה". בשלטון — בממשלה, ב¬
ציריות אר בכל גוף ציבורי אחר, אולם
מפתיע מספר הכותבים, כי קנה-מידה
17 של הגינות וטתץר יש לנקוט לג¬
ינו כל המפלגות „זעל המוסדות, ואין
להסתפק בעשיית מופלגה אחת שעיר
העזאזל.
הנה, אחד מבעלי-המכתבים הללו,
המבקש (כפי שהוא מדג'ש: מסיביות
מובנות) בעילום שמו, אומר: אדרבא.
אולי תתעניינו לדעת באיזה כספים
„בנה „בית אלישצע" (אחד מבןן
מפא"י): בירושלים.?. אולי תדרשו כי
תתפרסט רשימת התורמים להקמתו של
הבית הזה על שם רעייתו המנוחה של
שר- האוצר לשעבר. שמא תבדרו, מי
דמי היה המתרים להקמת הבית הזה,
ואם אין פגם (אפשר יותר מפגם אס¬
טטי) בעובדה; שהמתרים או המתרי¬
מים, היו בעלי-עמדות כאלו, שהתור¬
מים לא יכלו — יאו לא היה כדאי
להם — להשיב את פני הפונים אליהם
ריקם. כדאי מאד לבדוק, איזו סכומים
נתרמו לגבית אלישבע", ולהיווכח ש¬
נאמנות למפלגה או סנטימנט עמוק ל¬
זכרה של המנוחה (כי התורמים לא
הכירוה מעודם) לא היו גורמים למתן
התרומה ולממדיה.
וזשני כותב: הואילו נא להתעניין,
מזאיזו מקורות באים הכספים להקמת
המדרשה בשדה-בוקר. מי ומי הם הנד¬
בנים רחבי-הלב, התורמים סכומים כה
צדולים למפעל זה דווקא. שלישי מ¬
צירי:"צאו"ידראול-עשיוייה יישראל" —
ברובם אינם נדבנים גדולים. כיסיהם
סינם פתחים לרוה, אכ'לו למטרות ח¬
שובות ביותו. להגמא: האוניברסיטה
ביחשלים מתלבטת בקשיים כספיום
נצומים. יש לה תורמים, בעיקר, ב¬
חוץ-לארץ, ואיקו מנדכנים ישראלים
אינה יכולה להיבנות, אף שמפעליה
של האוניברסיטה הם נעלי ערך ממ¬
„כתי ולאומי כביר. וחוקא הגבירים
הללו, שידיהם קמוצות, מגלים פור¬
גות מדהימה ביחס לבנינים של מפא״י,
אשר לכל הדעות חשיבותם אינה היו¬
נית.
ועוד כהנה וכהנה הן השאלות המו¬
נגות על-ידי קוראים. האם תישארנה
כלו תשובה?
דידשה רתצל הלפרן
ב'.yםופא, תבר
ד דור בן-גוריון שהה יום-יומיים
22) בתל-אביב וחזר לשדה-בוקר. מה
הוא עשה בתל-אביב — שמענו. הוא
בינס את נאמניו, כדי לתכנן יהד מה
לעשות נגד אנשי-אשכול, בצמרת
מפא"י, שנטלו לעצמם את כל השמנת
במזכירות המפלגה, ואילו למיעוט (ל¬
קבוצת בן-גוריון) השאירו רק שיי¬
רים. אולם כמעט שלא שמו לב, על
ש.ם מה היאזשר לשדה-בוקר. אמנם,
באחד העתונים פורסמה איזן ידיעה
בת כמה שורות על אורח אחד שנסע
אלין לנגב ואשר בילה אצלו כמה
שעות. אבל הקוראים עברו על הידיעה
הזאת ברפרוןף ולא התעכבו עליה. וה¬
רי המדובר בהזית חדשה שמנהיג¬
מפא"י הממודמר והמאוכזב פותח נגד
אנשי-אשכול. האיש שנתקבל על-ידי
בן-גוריון כשדה-בוקר השבוע הוא
מר רפאל הלפרן, המתאגרף ובעל¬
המסעדות הידוע בתל-אביב. חשקה נפ¬
שו של מר הלפרן להיכנס לעוד זירה
כפי שסופר בשעתו, הח¬
— למזיוניר
ליטי להתכוגן- לכיבוש העיריה בתל¬
אביב, ומניה-וביה הקים מפלגה. ה¬
דבר אירע עוד לפני כמה חדשים. אך,
כבראה, שההצלחה לא האירה לו פ¬
נים, ומישהו מיועציו הפקחים יעץ לו
להתקשר עם.... דוד בן-גוריון. וכאן
מצא בעל-החוב מקום לגבות את חובו.
וה מזמן נושא המנהיג הזקן טינה ב¬
לבו על מרדכי נמיר, ראש עירית תל¬
אביב, המשחק את אחד הכינורות ה¬
ראשונים בתזמרתו של מר אשכול. מר
גמיר שייך לקבוצה המצומצמת של
' ספיר
גולדה מאיר, זלמן ארן
העומדת מאחורי ראש-הממשלה הנוכ¬
חי, ובועידת-מפא״י האחרונה בחש ב¬
קדירה האנטי-בנגוריונית. פרטי ה¬
פגישת הפיקאנטית בין דוד בןוגוריון
ילבין רפאל הלפרן לא נתפרסמו. אך
ממקורות מהימנים הגיעו אלינו קטעי¬
השיחה שבון שני „המתאגרפים״,
הרוצים לעלות שוב על הזירה. מספ¬
רים כי מר בן-גוריון גילה ענין בל¬
תי-רגיל ביזמתו של מר רפאל הלפרן,
כי אמנם אין לשער ש„הרועה" משדה¬
בוקר הוא כל כך תמים עד כדי להא¬
מין שבעל מכון-השרירים רפאל מסו¬
גל למשוך אליו קהל מצביעים ותומ¬
כים לרשימתו לעירית תל-אביב. אולם
יזמתו, עלולה לגרום קצת כאב-אש
למר מרדכי נמיר, החושש מאד לכס¬
או בעיריה לעתיד לבוא.
באיזו צורה תתבטא עזרתו הממשית
של ד. בן-גוריון לרפאל הלפרן, בצא¬
תו אל הזירה המוניציפלית — עדיין
לא ידוע. אולם עצם העובדה שמנהיג¬
מפא״י הזקן קיבלוהו בשדה בוקר והת¬
עניין בפרטי-תכניותיו מספיקה להכ¬
ניס מבוכה בשורות מחנה-אשכול.
לוזערם ריייוד החרש
שתלורלמשת ותותן
66 כני חדשים אחדים נתבשרנו, כי
, ממשלת ישראל החליטה סוף סוף
לשנות. את מדיניות-החשאיות שלה
נגד החרם הערבי והיא עוברת לקו¬
התנגדות תקית וגלוי.. כצעד ראשון
למיפנה הזה, תפרסם רשימה של חב¬
רת-המסחר בעולם, אשר נכנעו ל¬
חרם הערבי: החברות הללו לא תוכלנה
עוד להנות משני העולמות ולמצוא
בישראל שוק לתוצרתן. היבואנים לא
יקבלו עוד" רשיונות לייבא לישראל
סחורה מאותן החברות. ולא זה בלבד,
אלא שגם יהודי העולם יגוייסו להש¬
תתף בפעולה הנגדית שלנו. והרי הם
חיכו לכך מזה שנים הבות.
דעת-הקהל בישראל קיבלה את ה¬
הה„לטה הזאת של הממשלה בקורת-
רגח.. סוף סוף מתחילים לעשות משהו,
כדי להשיב, למכים אותנו כגמולם.
דאנו מסוגלים אף להשיב מכה אחת
אפיים.
אך מאז פורסמה ההחלטה הנועזת
הזאת, שוב השתרר שקט ובחזית הה¬
הם הנגדי. בציבור נוצרו רושם, כי ב¬
החלטה בלבד נסתכמה המערכה, והיא
הונחה שוב ל„מקרר". כי הרי המיפ¬
נה שצריך היה לחול במדיניות היש¬
ראלית היה נעוץ במעבר מן הסודיות
והחשאיות — אל הפומבי והגלוי, כדי
להרתיע את הפוסחים עדיין על שתי
הסעיפים וכדי להכריח את הנכנעים
לחזור בהם מכניעתם, מתוך הנחה שזו
לא השתלמה.
אולי יואילו משרד-החוץ ומשרד ה¬
מסחר והתעשיה, הפועלים בצוותא ב¬
חזית זו, להודיע מה הן התוצאות ה¬
ראשונות של מכת-הנגד שלנו, וכמו
כן מה הם הצעדים הנוספים שהם נק¬
טו, כדי להרחיב את מערכתנו דלהע¬
מיקה. הערבים מצדם אינם שוקטים
על שמריהם. הם פועלים במלוא-התנו¬
פה כמקודם, ללא פחד וללא רתיעה:
והתמודדותם האחרונה נגד חברת-ה¬
תעופה השוויצרית „סוויסאייר' תיכיח. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL790 | ['P3_Ar0030201', 'P3_Ar0030202', 'P3_Ar0030203', 'P3_Ar0030204', 'P3_Ar0030205', 'P3_Ar0030206'] | נוי319 _יה ותה ע רבויות אמריקמותפנ ? י שתחליט _?נל _הס_1וקת נשק לישראל | ARTICLE | 3 | null | — מאת ב. איריס, סופר „חרות" בלונדון —
ביקורו הנוכחי של מר אשכול
בבריטנוה מתואר כ„פרטי". אין
נוא מלווה בנינוני טכס, כאלה ה¬
זופפים ביקור ממלכתי רשמי, אד
הוא רחוק מלהיות פרמי ממש כ¬
אחד מביקורי מר בן גוריון, למ¬
טל, שחוה מכלה את רוב זמנו ב¬
חנויות ספרים בלונדון ובאוקס¬
צורד כשהוא מחפש „מציאות" ב¬
לשון היוונית-העתיקה. לראש ממ¬
שלת ישראל אין כני. לקנות או
לקרוא ספרים: הוא נפגש עם ראש
ממשלת בריטניה ועם שר החוץ
הבדיטי, מר מייקל סטיוארט, וב¬
נוסף להם — עם המון אישים יהו¬
רום. הביקור יכול להיות, איפוא,
עכליתי בתכלית. הכל תלוי, כמו¬
גן, במארחים.
כי מר אשכול יהיה מוכן, מן הסתם,
לקבל בתודה את כל מה שיהיו מוכנים
לתת לו. והבריטים יכולים לתת ליש¬
ראל דברים רבים שישראל, לצערנו,
חסרה אותם בשעה זו: צוללות ומטר
סים, טאנקים וטילים אנטי-טאנקיים ועוד
ועוד. הכל בכסף מלא, כמובן.
רכש ישראלי רצוי לבריטניה מכחינה
כקצית: תעשייתה הצבאית, וביחוד
תעשיית המטוסים, נחלה כשלונות ב¬
שטח הייצוא ותשמח לכסות במידת מה
את ההפסוים שנגרמו לה. השאלה היא
אם עיסקת נשק עם ישראל תהיה רצו¬
יה לבריטניה מבחינת מלינית. על שאלה
זו נסובות שיחות אשכול-ווילסון-סטי¬
יארט.
6 „האור הירוק" מוואשינגטון
גם אם בריטניה תחליט שהיא יכולה
למכור נשק לישראל מבלי להיפגע על
ידי כך — והממשלה השמרנית מכרה
לישראל לא מכבר שתי צוללות (למצ¬
רים יש עשר) — הרי שלא תעשה זאת
ללא „אוד ירוק" מוושינגטון. וושינג¬
טון עצמה נמנעת ממכירת נשק לישראל,
כפי שראינו לא מכבר בעת „המשבר
הגדמני״. היא שנתנה את ההוראה לגר¬
מניה למכור נשק לישראל. אלא שכאשר
תקף נאצר את גרמניה המערבית ודרש
את הפסקת משלוחי הנשק, עמדת וושינג¬
טון מן הצד ולא פצתה פה, כאילו לא
היתה מעורבת בענין. ונאצר נהג כפי
שהאמריקאים קיוו: הוא המשיך להת¬
קיף את גרמניה המערבית תוך התעל¬
מות מן האמת, שהיתה ידועה לו היטב,
במוכן. זה, אגב, היה הצעד הנבון ה¬
יחידי של רודן מצרים בכל הפרשה...
ובכן, לקח גרמניה המערבית לא נעלם
מעיני בריטניה והיא לא תרצה, גם אם
ארצות הברית תעודד אותה למכור נשק
לישראל, להימצא ביום מן הימים מו¬
תקפת על ידי נאצר וחבריו במחנה ה¬
אפרו-אסיאתי, בהם חברי חבר העמים
הבריטי — כשוושיננטון ממלאה את פיה
מים ועומדת מן הצד כצדיקה חסודה.
אך כל הבעיות האלו הועלו, כנראה,
על ידי מיניסטר החוץ הבריטי, שביקר
בוושינגטון בתחילת שבוע ביקורו של
אשכול בלונדון. כאשר ישב מר אשכול
עם הבריטים, כבר ידעו הם מה דעת
האמריקאים על האפשרויות השונות.
תללארדר
2 נוכו) סוקפרנ
כל אלו, כמובן, השערות. איננו יודעים
מה בדיוק אמרו זה לזה מיניסטרי ה¬
הוץ ישל בריטניה וארצות הברית ב¬
וושינגטון בתחילת השבוע וקרוכ לוודאי
שבעית וויטנאם העסיקה אותם עוד יותר
מאשר בעיות המזרה התיכון. אין בכך
פלא; המצב בדרום מזרח אסיה חמור
ביותר וריחוקו של האזור מאירופה ו¬
המזרח הקרוב משרה אוירה של אדי¬
שות מסוכנת. אך ההודעה הרשמית מס¬
רה בפירוש שהמיניסטרים, הבריטי ו¬
האמריקאי, דנו גם בעניני המזרח ה¬
תיכון, קרי, בבעיות ישראל וחצי האי
ערב.
כי, אף על פי שהאמריקאים עדיין מא¬
מינים שנאצר הוא משגב האנטי-קומו¬
ניזם במזרח התיכון ועל כן אסור ל¬
הטרידו ולהפילו — הרי הבריטים רו¬
אים את רודן מצרים באור שונה לחלו¬
טין.
כמו בשנת 1945, לא הביאו חילופי
המפלגות בבריטניה לשינויים מרחיקי
לכת במדיניות החוץ הבריטית. ממשלת
הלייבור ממשיכה לתמוך בפדראציה של
מאלאזיה נוכח תוקפנותו של אחמד סו¬
קארנו ובדרום ערב היא מוסיפה להחזיק
בעקשנות כעדן, בדיוק כשם שעשתה
הממשלה שקדמה לה, הממשלה השמר¬
נית ה„אימפריאליסטית". וכאילו להכעיס
את נאצר, רכשה ממשלת הלייבור ידידה
חדשה בערב הדרוט״ת את סעודיה המלו¬
כנית, יריבתו של נאצר. ואילו בממשלה
הרפובליקאית של תיימן אין בריטניה
מכירה עדיין. אם נאצר קיווה לוויתורים
מרחיקי לכת מצד הלייבור, הרי שהת¬
אכזב קשות ונראה שהוא מתכונן להשיב
מידה כנגד מידה: ועל ידי מסע טירור
אנטי-בריטי מחודש בעדן ושביתות וה¬
בבחרין, אחד ממקורות הנפע ב¬
פגנות
תשובים ביותר במזרח התיכון, הנמצא
תחת חסות בריטית.
לבריטניה יש, איפוא, סיבות טובות
מאד לכלול את עצמה בין אויבי נאצר.
אך יש לזכור שמפלגת הלייבור היתה
זו שלמה כאיש אחד ושהצביעה פה אחד
נגד מבצע סואץ. בשום פנים ואופן לא
תוכל להרשות לעצמה אף רבב של חשך
שהיא צועדת לקראת סואץ שניה או
כורתת ברית צבאית עם ישראל נגד
נאצר. „מזימה עם ישראל" היתה קריאת
התגר הגדולה של הלייבור נגד אנתוני
אידן בשעתו וכל דבר שייראה כצל של
התקשרות עם ישראל יהיה בניגוד להלך
המחשבה של הלייבור בשנים האחרונות.
מאידך, אין לייחס חשיבות יתירה ל¬
רעיונות. מאז עלה ווילסון לשלטון זנה
רעיונות יפים רבים, פשוט משום שה¬
מציאות כשלטון שונה מן החלומות ב¬
אופוזיציה. בהקשר לוה, תמיהני אם
מפלגת הלייבור לא היתה נכנסת להר¬
פתקת סואץ אילו היא ולא השמרנים
היו בשלטון באותם הימים. לרבי מו¬
תר...
ילברד" לליו":
משתת לק"ה
אני כותב „התקשרות עם ישראל"
ראינני מתכוון לברית של ממש, דבר
שאינו עולה על דעת איש, אך גם הת¬
חייבות לספק נשק לישראל תתפרש
בחוגים רבים כהתקשרות ומזה תיזהר
מכלגת הלייבור יותר משנזהרה המפ¬
לגה השמרנית, שהודתה בפה מלא ש¬
נאצר הוא אויב חתרן. הלייבוריסטיג'
עודם משלים את עצמם — לפחות לפה
ולחוץ — שאת רודן מצרים אפשר
יהיה להפוך איכשהו לידיד. בדור שכל
עיסקת נשק עם ישראל תגביר את תע¬
מולתו האנסי-בריטית בארצות ערב ות¬
תזק-אתתייידיו.
מאידך יש הרגשה בקרכ רבים מאנ¬
שי הלייבור שאין להניח את ישראל
לנפשה. לפני הבחירות הכלליות שאלתי
את ריצ'ארד קרוסמאן, שהוא עתה —
חבר הממשלה הבריטית וממקורבי וויל¬
סון, מה יהיה יחס מפלגתם „של בווין
ופאספילד" לישראל. קרוסמאן השיב
שווילסון „איננו בווין או פאספילד"
ראף על פי שאינו מרבה להכטיח הוא
מרבה לקיים. הארולד ווילסון עצמו רו¬
אה את עצמו כידיד ישראל. שוחחתי
אתו לפני שיצא לסיור בישראל, כאשר
היה שר החוץ ב„ממשלת הצללים" של
הלייבור. הוא חלם אז על תיווך בריטי
בין ישראל לשכנותיה, על פירוז אזור
המזרח התיכון מנשק גרעיני ואף על
פירוק נשק כללי. הוא גם דיבר בחרי¬
פות נגד נוכחותם של המדענים הגר¬
מניים במצרים. כינתיים באו משלוחי
הנשק העצומים מברית המועצות למצ¬
רים ווילסון עלה לשלטון בבריטניה.
יתכן ששוב תנצח „מציאות השלטון"
את „חלומות אופוזיציה״. אך אין ספק
שלמר אשכול ייקל לדבר עם מר וויל¬
סון האוהד משהיה לד"ר וויצמן לדבר
עם ארנסט בווין האנטישמי..
אלא שבדיבורים, גיחומים והשתתפות
בצער אין ישראל יכולה להסתפק. מר
אשכול יסביר בוודאי שישראל אינה לו¬
חמת את מלחמתה שלה בלבד, ושאלה
שמספקים לה נשק אינם עושים
לה טובה סתם. הבריטים ייאלצו
להחליט בבעיה חמורה להם וגם
לגו. ועד כמה שאני מכיר את
הבריטים הם ימצאו פשרה כלשהי. אך
אין לשער שאת טיבה ופרטיה ייפרסמו
ברבים בשעה זו, ביקורו של מר אש¬
כול בבריטניה יהיה, איפוא, „פרטי"
עד הסוף. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL807 | ['P3_Ar0030301', 'P3_Ar0030302', 'P3_Ar0030303', 'P3_Ar0030304', 'P3_Ar0030305', 'P3_Ar0030306', 'P3_Ar0030307', 'P3_Ar0030308', 'P3_Ar0030309', 'P3_Ar0030310', 'P3_Ar0030311', 'P3_Ar0030312'] | null | ARTICLE | 3 | null | עמונואל ב״ץ
הכותרת של מאמר זה צמודה לרי¬
שימה בירחון הסובייטי „החיים ה¬
בינלאומיים״. רשימה זו היא תשובה
לפנייתה של האזרחית המוסקבאית
ג. מאקארובה, הטוענת שחוק הת¬
ישנות פשעי הגאצים (כפי שתוכנן
מלכתחילה, בטרם התחילו לדבר על
דחייתו לתקופה מסויימת), אינו אלא
חילול זכרם של מיליוני מעונים ו¬
נרצחים: היא ביקשה, איפוא, מה¬
מערכת להזכיר. לפחות בקווים כל¬
ליים, „את מעש--וווכה של ה¬
ל הגג¬
שעים הפאשיסטיים בימי המלחמה
העולמית השניה", באירופה הכבושה.
ונחפזת המערכת לספר על מעשי¬
הזוועה הללו, וזה מאד חינוכי מצדה,
בבחינת „זכור את אשר עשה עמ¬
לק!": וגם חשוב מאד שהיא מדגי¬
שה בכותרת כי את זה, את מעשי¬
הפשע המפורטים בסקירתה אי-אפשר
לסלוח לעולם. בקיצור: כל הכבוד.
ל
.„ורק חשוב לבחון כיצד מתאר
הירחון הסובייטי הנ"ל את פשעי
הגרמנים, איזה „מראה" הוא נותן
להיסטוריה.
בבואנו לעשות זאת, עלינו להדגיש
שני ענינים:
ראשית, לפני שאנו קוראים חומר¬
הסברה סובייטי כלשהו, אנו יודעים
מראש שהוא מתוכנן בהקפ¬
דה מראש ואין בו פרט שלא
נועד למטרה תעמולתית מסויימת.
אין אנו מתכוונים לומר בזאת שה¬
סובייטים הם גאוני התועמלנים ב¬
עולם: הם יכולים לטעות וגם טועים
לעתים קרובות בהערכת ההשפעה
שתהיה לדבריהם, נימוקיהם ונתו¬
גיהם הסטאטיסטיים; אפשר ואפשר
לנצח אותם בשטה התעמולתי, אעפ״י
שזה מצריך מאמץ ניכר — כי בדרך
כלל תועמלנים „„בים וחזקים המז.
ושנית: דוקא בזמן האחרון היינו
עדים למהלכים סובייטיים
סלפניים כלפינו שהוכתרו בהצ״
לחה ניכרת. הם היו מעוניינים מאד
בהחלשת קול יעקב בעולם,
קולנו המושמע נגד מעשי הרשע
הנעשים לאחינו שברוסיה עקב הפ¬
עלת הידים הסובייטיות הקשות, ידי
עשיו, וקרה כך, שהסובייטים ה¬
חלו להפיץ בזמן האחרון שמועות
בעולם כי הותר ליהודי רוסיה לאפות
מצות, ויכולים יהודי רוסיה גם לק¬
בל מצות, וכי שלטונות בריה״מ
מתייחסים ליהודי רוסיה ממש כמו
לבנים אהובים, ורק משרתי האימפ¬
ריאליזם בעולם, מצהצחי-הנעלים של
הקפיטאליזם והריאקציה, מעיזים לה¬
עליל עלילות-שקר על מוסקבה, שכ¬
אילו רודפת היא את היהודים ללא
הפוגה. ולא עוד אלא שלהגברת
הרושם נרתם למסע התעמולתי הזה
שגריר בריה״מ בישראל, מר צ'ובא¬
חין בכבודו ובעצמו, שחבש כיפה
נאה על ראשו והסריח את עצמו
לבקר בהיכל שלמה בירושלים, ל¬
שוחח עם הרב הראשי שלנו, הרב
אונטרמן שליט״א. וכתוספת משכ¬
נעת הוסיפו לנו ביקורי אמנים סו¬
בייטיים מצויינים והבטיחו מלוא¬
חפניים קשרי-תרבות גם להבא.
והתוצאות לא איחרו לבוא. דוקא
עכשיו, בהתקרב חג הפסח, עאשר
חיוב היה קול יעקב להשמע ברמה
מקצה העולם ועד קצהו; כאשר סיס¬
מת „שלח את עמי!" חייבת הייתה
לקסום לא רק לד״ר מרתין לותו¬
קינג, ולהיות (על פי בחירתו) סיס¬
מת המיצעד למען זכויות הכושים
באלבמה, — אלא גם לד"ר נחום
גולדמן ולכל המנהיגים היהודיים,
ילמר לוי אשכול וממשלת ישראל
כולה, ולהיות סיסמת מיצעדי-ענק
יהודיים מניו-יורק ועד קייפטאון
ומפאריס ועד בואנוס-איירס: —
דוקא עכשיו הונמך קול'יעקב
במדינת ישראל, ובהשפעתה ה¬
מקלקלת גם בכל המרכזים היהודיים
האחרים. אי-פה אי-שם מושמע עוד
קול ענות חלושה באיזשהו כנס
קטן — וזה הכל.
התעמולה הסובייטית השיגה בח¬
זית זו נצחון גדול — לבשתנו ול¬
חרפתנו ולרעת אחינו האומללים ה¬
כלואים ברוסיה.
ועתה, אחרי שהזכרנו לעצמנו את
ה„אמת" הסובייטית על יהודי רוסיה,
אנו יכולים לגשת לבדיקת ה„אמת״
הסובייטית על פשעי הנאצים.
מה?! „אמת" סובייטית במרכ¬
אות?! — יתמרמרו ודאי אי-אלה
תמימים. ביצד אפשר להתייחס בבוז
אל תיאור מסויים ולשלול אותו
מראש, על כך עונים אנו: הנמ¬
קה משכנעת למדי כלולה בעשר ה¬
שורות הראשונות של הסקירה הסו¬
בייטית הנידונה. מדובר שם על כך,
שהמספר הכולל של קרבנות מלח¬
מת-העולם השניה, בהרוגים בפעו¬
לות המלחמה, באלה שהושמדו בצו¬
רה חליתית או זוווד וורייחו רולחוות-
הריכון, באלה שמתו במניפות וכו׳
הוא 50 מיליון נפש. עד כאן דברי
הסוקרים הסובייטים, ולכך אנחנו מ¬
עירים: מיהודי אירופה שנפלו לידי
החיה הנאצית הושמדו ששה מיליון,
כלומר 12 אחוז של מספר הקרבנות
הכולל: והם הומתו בכל מיני מי¬
תות משונות, באכזריות שטנית ש¬
לא היתה כמוה מאז ברוא אלוהים
שמים וארץ: כיצד, אם כן, אפשר
לדבר על אמת היסטורית
בתיאור זוועותיהם של הנאצים מב¬
לי להזכיר את פשעם הגדול
ביותר?
אך יימצאו ודאי אנשים בתוכנו ש¬
יטענו כי אין צורך להחפז בהסקת
מסקנות, וכי מוכנים הם להסתפק
בתיאור הפשע כלפי העם היהודי לא
בעשר השורות הראשונות. אלא ב¬
שורות הבאות אחריהן. נראה, אי¬
פוא, מה כתוב בהמשך הסקירה.
הוצאות „ניהול המלחמה העולמית
חשניה, אומרים הכוקרים, מסתכ¬
מות ב-1381 מיליארד דולר, וההרס
באירופה בלבד נאמד ב-260 מיל¬
יארד. ומיד אחרי מספרים אלה מו¬
באים הנתונים על רוסיה:
בריה״מ איבדה במלחמה 20 מיל¬
יון אנשים. כמה מהם יהודים? הי
תשובה לכך: „באבי יאר״.... כמו
בבאבי-יאר, המקום בו קבורים יהו¬
די קיוב הנרצחים ללא מצבה, כן
גם לא ייזכר ולא ייפקד שמם של
יהודי רוסיה הנרצחים בסקירה הסוב¬
ייטית הנידונה. ומסתבר מדבריה ש¬
רק ה. יסים סבלו: „נאצים החריבו,
או הרסו במידה ניכרת, 1710 ערים,
למעלה מ-70 אלף כפרים וישובים,
למעלה מששה מיליון בנינים, והש¬
אירו בלי קורת-גג למעלה מ-25 מי¬
ליוני אנשים: כן נהרסו 31850 מפ¬
עלי תעשיה, 65 אלף קילומטר של
מסילות-ברזל, 4100 תחנות-רכבת, 36
אלף בתי-דואר; נהרסו ונשדדו 98
אלף קולחוזים, 1876 סובחוזיס, 2890
תחנות טרקטורים ומכונות חקלאיות:
נהרסו וחוסלו גם 40 אלף בתי-חולים
ומוסדות רפואיים אחרים, 34 אלף
בתי-ספר, טכניונים, בתי-ספר גבו
הים ומכוני מדע ומחקר: ובנוסף ל¬
זה נחרבו 427 מוזיאונים, 43 אלף
ספריות. הנזק הכולל — 2 טריליונים
509 מיליארדים רובלים!
שימו לב איזה דיוק בפירוט: מס¬
פרים רבים אפשר לעגל — אך זה
יעשה רושם תעמולתי לא טוב... ול¬
כן מדייקים כל-כך, לפעמים עד ל¬
יחידות. ומה בנוגע לדיוק לגבי ה¬
יהודים 4 ולא דיוק ב-100 אחוז, אלא
ב.„„אחוז אהדי ואם לא דיוק
של אחוז אחד — אולי לפחות דיוק
של פרומיל ואחד?
לא ולא.
בי יאר״...
אנו קוראים הלאה. מעשי-הפשע
הנאציים בכולין. אולי קאן תסו¬
פר האמת....
וכותב הירחון הסובייטי: „פולין
איבדה 6 מיליוני אנשים (כל תושב
חמישי). בווארשה לבדה נרצחו 700
אלף איש. גורשו לעבדות 2460000
נפש. למעלה מ-1.5 מיליון יצאו נ¬
כים ממחנות-הריכון. רכושה הלאומי
של פולין נתמעט ב-40 אחוז״.
„ואולי היו גם יהודים בפולין?
„האמת" הסובייטית אינה מספרת
עליהם דבר וחצי דבר. והרי הנתו¬
נים הסטאטיסטיים המובאים לעיל על
פולין, רובם המכריע מת¬
ייתס ליהודים! היהודים הי¬
וו את רוב הנרצחים במחנות-ההשמ¬
דה שהוקמו על אדמת פולין, בגי¬
טאות, במחנות-הדיכוז ומקומות עבו¬
דת-הכפייה, ורכוש יהודי עצום ש¬
נצבר במשך 1000 שנים הוא הוא
שנשדר כולו והוא הוא שהיווה כמ¬
עט את כל 40 האחוזים המוזכרים
לעיל!
היכול להיות משהו זדוני ושפל
יותר מזיוף-עובדות זה ומהנסיון הזה
למחוק את זכרם של אחינו המושמ¬
דים והמעונים מעל דפי ההיסטוריה?!
ואחר-כך באה בסקירה סידרת עוי
בדות-זוועה על יוגוסלביה, ואחר-כך
צרפת, ויוון, ובשום מקום לא הוזכר
שמם של היהודים, לא של יהודי
פאריס ולא של יהודי סלוניקי 4
ולנהרות דמם ניתנו שמות לא-יהול
דיים: כך וכך נרצחים ומעונים צר¬
פתיים, ויווניים, ויוגוסלביים.
אך פטור בלא כלום — אי-אפשר...
סוף סוף אנו מוצאים גם את המלה
יהודים! — בשמדובר על צ'כוסלו¬
בקיה.
והנה לשון הסקירה הסובייטית:
„רק בבתי-הסוחר של הנסטאפו מ¬
תו 20 אלף צ'כים וסלובאקים. חוץ
מזה (שימו לב לסגנון! חוץ מ¬
זה...) הושמדו 255 אלף יהודים ו¬
צוענים..." לא, אין להתפלא על כך
שבעלי-הסקירה מזכירים בתור רא¬
שון את שתי רבבות הסלאווים, בני
הגזע המשובח, הנחשבים כיום גם
כנושאי-דגל הקומוניזם, ורק במקום
השני, במסגרת „חוץ מזה", את ר¬
בע מיליון המושמדים האח¬
רים, היהודים והצוענים; הצגת-דב¬
רים כזו מתאימה במאד מאד לאופ¬
ייה של „האמת" הסובייטית.
/
אבל זה עוד לא הכל. אחרי החלק
העיקרי של הסקירה, באה תוספת
על פשעיהם המיוחדים של הנאצים
(תמיד נאצים, ולא — חס, וחלילה
— גרמנים...) נגד האנושות, בבצעם
„רצח המוני של אוכלוסיה בלתי¬
לוחמת ושבויי-מלחמה. במחנות-רי-
כון, בהם הושמדו 12 מיליון נפ¬
שות". יהודים ? כמחצית מכל המוש¬
מדים האלה? — לא, שמם אינו נז¬
„למעלה מ-4 מיליוני אנשים הוש¬
מדו ע״י ההיטלריסטים (היטלריסטים,
ולא — חס וחלילה — גרמנים...)
באושוויץ, — נאמר בהמשך הסקירה.
ב-1.5 מיליון אנשים הושמדו במיי¬
ראנק". יהודים: לא, את השם הזה
אסור להזכיר.
וכך מדובר גם על בוכנוואלד ו¬
ראכאו (אך הוזכר שבדאכאו ניספו
למעלה מ-ד אלפי אנשי-צבא רנסיים
— והפעם לא סובייטיים, אלא בפי¬
דוש „רוסיים״! — שרובם היו קצי¬
נים); וכך מדובר על מאוטהאוזן „בה
נרצחו 122767 איש מבני כל האו¬
מות, ובתוך זה 32180 אנשי-צבא
יאזרחים סובייטיים״. וכך מדובר גם
על שאר המחנות, ברגן-בלון, פלוס¬
נבורג, ראונסברוק, נייאנגאמה, וסו¬
ביבור שבפולין, בו נרצחו „למעלה
ממוליון גברים, גשים וילדים״.
ומסתבה שבסוביבור ובכל המח¬
נות האחרים שהוזכרו לעיל" — יהו¬
דים לא היו כלל בנמצא. וכי אפ¬
שר להעלות על הדעת שעורכי-הס¬
קירה, המדייקים כל כך במספרים,
ממש עד ליחידות, מציגים לכני ה¬
קורא תמונה מזוייפת מעיקרה?!
אבל לא! לזייף ללא שייר — את
נה הסובייטים אינם עושים. זה נוגד
את כללי התעמולה המוצלחת. כשם
שבוזקים על מאכלים כמה גרגרי
מלח, כן יש לבזוק על שקר קצת
נרגרי אמת — כדי שהשקר כולו
יתקבל כאמת... וחשוב גם שה„מלח"
יימס, ייעלם מן העין.
— ולכן, אם לא נביא בחשבון
שתים-וחצי שורות אחרונות בסקירה
שהוקדשו לקומוניסטים הגרמניים ב¬
תוככי גרמניה, הרי שבמשפט האח¬
דוו-אחרון שלה, הורידו הסו¬
קרים הסובייטיים את ידם מעל לבם
סיפרו שבטרבלינקה (פולין) „נרצ¬
חזו למעלה ממיליון אחד של יהודים
מכל ארצות אירופה״. הן „ממילא ידוע
בעולם כי הושמד רובה המכריע של
הדות אירופה הכבושה, ומשום כן,
אחרי' טישטוש יסודי של
עובדה זו ע״י פרטי הסקירה הסוב¬
ייטית שהובאו לעיל, החליטו הסוק¬
רים להשתמש בכל זאת במלה „מי¬
ליון", תוך הדגשה שמדובר לא ב¬
למעלה ממיליון" סתם, אלא דוקא
למעלה ממיליון אחד״ — למען
ייחרת בזכרון (אם ייחרת) רק המס¬
פר הזה של מיליון אחד ויהידי,
שבוצע במחנה-ריכוז אחד ויחידי (ט¬
רבלינקה) — וזהו הסך-הכל של ה¬
חשבון, חוץ מאותם 255 אלף יהודים
צוענים שהושמדו בצ'כוסלובק¬
יה.
„נכונה, נכונה לחלוטין היא הכו¬
תרת של הסקירה הסובייטית: „אה
זה — את מעשי-הזוועה הנאציים —
אי-אפשר לסלוח!" וגם את זה —
את התיאור הסובייטי המסלף והז¬
רוני, המחלל את זכרם של מיל¬
יוני יהודים קדושים וטהורים ומנסד
להשכיחם מלב העולם, גם את זד
— אי-אפשר לסלוח!
עלינו לומר זאת לסובייטים — ד¬
רוקא בקול רם. וכל אומות העולם
צריכות לשמוע את דברי זעמנו ו¬
קיטרוגנו. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL836 | ['P3_Ar0030401', 'P3_Ar0030402', 'P3_Ar0030403', 'P3_Ar0030404', 'P3_Ar0030405', 'P3_Ar0030406', 'P3_Ar0030407', 'P3_Ar0030408'] | null | ARTICLE | 3 | null | צבי קוליץ
ישבתי ליד בריכת השחייה של מ¬
לון „צ'זארה אבגוסטוס" ברומא, וב¬
ידי — עתון עברי מישראל. שכני,
על כסא נוח אחר, הסתכל בעתוני
בסקרנות אירונית במקצת. הרגשתי
שברצונו לשאול משהו או יותר נ¬
כון, לומר משהו, ואמנם, כעבור רגע
קט, פתח בשיחה.
— עברית, הא 4 הוא שאל באנ¬
גלית.
— נכון.
— תל-אביבי?
—" ישראלי! עניתי.!
— אני לא אוהב לבטא את השם
שראל. — הכריז. הברת פניו ענתה
כו שהוא ערבי.
— לא צריך, הפלטתי, והמשכתי
לקרוא.
הוא לא התרשם מאדישותי. „לב¬
שא את השם, זה מעין דכרה בקיו¬
מה" — אמר.
שתקתי.
— הערבים אף פעם לא יכירו ב¬
קיומה של ישראל" — המשיך האיש.
המשכתי לשתוק.
„אני יודע בדיוק מה שאתה חו¬
שב״. המשיך שכני הצעיר (הוא היה
כבן 25) — כעבור הפסקה קצרה.
„אתה חושב מה שחושבים יהודים
ולא-יהודים אחרים בארצות המערב.
„אני סטודנט ברומא, לומד פה הנ¬
דסה. אני מכיר כמה יהודים-ציונים.
גם תל-אביבים אני מכיר. סטודנטים.
הם חושבים, ואומרים, בערך כך:
„הערבים מדברים זה שש עשרה שנה
על החרבת ישראל ואינם עושים מ¬
אומה. הם סתם פטפטנים. שידברו
עד, שיסתאבו״. אך יש לי חדשות
בשבילך, אדוני. הפטפוטים הערביים
כבר השיגו מטרה חשובה אחת:
הם הביאו לידי כך שעכשיו אפשר
לדבר בשקט על החרבת מדינתכם״.
הוא נעץ בי שתי עינים גאוותניות,
שחורות כשחור חוצפתו, ושאל:
2Or 6O TOu IIEe 236 R24
— ילך לעזאזאל! הפלטתי בשקט,
והמשכתי לקרא את עתוני העברי.
ב.
המשכתי לקרא את עתוני — אך
לא בשקט. היה משהו מחריד מאד
זוהי השאלה!
הערבים נמצאים עתה — כלפי יש¬
ראל — במצב פסיכולוגי-תעמולתי ו¬
אמוציונאלי-מדיני דומה לזה של ה¬
סינים כלפי ארצות-הברית. הסינים
יודעים כי ביכלתה של אמריקה ל¬
השמידם בין-לילה — מה שאין-כן
ביחס הכוחות בין ישראל לערבים,
כמובן — בכל זאת משוכנעים אמ¬
ריקאים רבים כי באם לא יקרה מש¬
הו אשר יגרום להפגת המתיחות בין
סין לארה"ב — עלולים הסינים שכו¬
די הריטוריקה האנטי-אמריקאית לג¬
קוט במעשי-אלימות בלתי רציונא¬
ליים ותהיינה התוצאות אשר תהיינה.
הערבים הם עכשין אסירים ריטו¬
ריים, אם אפשר כך להתבטא. מאסר
וה, המאסר הריטורי, הוא מוסד לי¬
באנטיני טפוסי. המאהב הליבאנטינו
הוא אסיר ריטוריקה של אהבה, ש¬
באם לסמוך על עוצם ביטוייה והב¬
טחותיה קרי גן העדן הוא „כלב"
כלפיה. אך הוא הדין ביחס לשונא
ולמשניא הליבאנטיני. אם תינתן ל¬
ריטוריקה של השנאה הליבנטינית-
הערבית הרשות לגדול באין-מפריע
— יהיו הערבים בקרוב נאלצים, על
ידי השתכרותם העצמית לעשות מש¬
הו בלתי-רציונאלי כלפינו, ותהיינה
התוצאות אשר תהיינה.
אך יש הבדל בין הסינים לערבים.
הסינים יכולים להרשות לעצמם ל¬
צפצף על העולם לא מפני שהם כל¬
כך בטוחים בנצחונם, אלא מפני ש¬
במפלה חלקית עקב התלקח,ת: מל¬
חמתית נמרצת אשר „תשחרר" אותם
משלש מאות מיליון פיות — הם היו
בדבריו של הסטודנט הערבי ברומא:
„עבשיו אפשר לדבר בשקט על החר¬
בת מדינתכם". והדברים היו מחרי¬
דים לא מפני שהרגשתי עורך להת¬
ייחס ברצינות לדבריו, אלא מפני
שהעולם לא מרגיש כל צורך ל¬
התייחס אליהם ברצינות.
זה קרוב לשבע עשרה שנה שה¬
ערבים מדברים על החלטתם לזרוק
אותנו הימה. יום-יום אנן שומעים
הצהרות חדשות על נושא זה. כל¬
כך התרגלנו לדברים אלה, אצד ששוב
אין אנו מתייחסים אליהם ברצינות.
ילא זו בלבד, אלא שמויעצים. לנו
לא להתייחס אליהם ברצינות. „נאצר
צריד לומר כל זה לשם תצרוכת פ¬
נימית", אומרים לנו בוושינגטון.
„אין לו" הכוח להתייצב נגדכם ב¬
מערכה. אנחנו יודעים את המצב״.
אינני יודע אם יש לנאצר הכוח
להתייצב נגדנו במערכה, ואני גם אי¬
נני חושב שזוהי השאלה כרגע. ה¬
שאלה עכשיו היא אם מותר לו, ל¬
עולם החפשי, להמשיך לתת לנאצר
את האפשרות לדבר כל כך הרכה
על מלהמה, עד שלא תהא לו האפ¬
שרות הפסיכולוגית-מדינית להמנע מ¬
רואים נצחון חלקי, עם הערבים
המצב הוא אחר. ארצות ערב הן
חברות באו״ם, מה שאין בן עם סין
הקומוניסטית. הן גם רגישות לדעת
הקהל בעולם כי הן תלויות בה במ¬
דה רבה. כל פעם שהם מתכנסים
יחד כדי לדון „מה לעשות עם מדי¬
נת-ישראל", הם מדברים על הצורך
להסביר את עמדתם בארצות המע¬
רב, ישנה עמדה ערבית אחת אשר
אותה לעולם לא יוכלו להסביר כאם
אנו נתחיל להסביר אותה בקנה מי¬
רה עולמי: וזוהי עמדתם והחלטתם
הרשמית — להרוס מדינה אחרת,
חכרה באו״ם.
את זאת לא יוכלו לעולם להסביר:
הגיע, על כן, הזמן שאנחנו נתחיל
לעשות משחו בכיוון זה, משהו שט¬
ים נעשה עד היום ע״י שום אימה
אחרת: אני מתכוון ליזמה ישראלית,
אשר אין ספק שיצטרפו אליה אר¬
צות רבות אחרות, להכניס שינוי
בצ'ארטר האו״ם — שאינו אלא שי¬
נוי של פירוש למושג ולמונח —
תוקפנות — ואשר לפיו יהיה דינה
של תוקפנות מוצהרת כדין תוקפנות
ממש.
עד היום ידועים שני מושגים חו¬
קיים-מדיניים באו״ם שכאשר נוסחו,
מצו, כך חשבו כנראה, המנסחים,
את אפשרויות התוקפנות עד תומם:
א) תוקפנות ממש. ב) איום לשלום.
בוודאי שהמצב במזרח התיכון ע¬
קב האיומים הערביים הוא איום ל¬
שלום. אך האסון הוא שהמונח הזה
הוא כה גמיש, שכל עם, למעשה,
יכול להצביע על כוונותיו של יריבו
בעל איום לשלום. אך המצב יהיה
אחר לגמרי באם יווצר על ידינו —
ועל ידי עשרות עמים אחרים שית¬
מכו בנו — מונח ומושג חדש:
תוקפנות מוצחרת. באם עם מסויים
מצהיר, הלוך והצחר, כי בדעתו ל¬
החריב מדינה אחרת — הוא אשם כ¬
מעטה תוקפנות, ויהיו נימוקין אשר
היו.
ג.
בישראל, כשמדברים על הסכנה ה¬
ערבית, תשמע מזמן לזמן ביטוי א¬
שר במקום לעודד אותך — הוא מעי¬
רר בך דכאון: „אנחנו נסדר אר¬
תם!״
בוודאי שאנחנו נביס. אותם, אך
מה יהיה המחור שנשלם?
יזוהי השאלה!
מה שקרה מאז מלחמת סיני הוא
פשוט מאד: באם אפילו כשרם של
הערבים לנצח לא גדל — כשרם
להרוס גדל פי כמה וכמה!
ויש צורך לעשות מיד מאמץ עו¬
למי למנוע בעד חרס. יש צורך להרים
מיד קול — ישראלי ועולמי — אשר
מתפקידו יהיה להביא את האו״ם לידי
הכרה בתוקפנות המוצהרת כבתוקפ¬
נות של ממש.. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL857 | ['P3_Ar0030601', 'P3_Ar0030602'] | מוזיאון תל"אביב בבית רוטשילד | ARTICLE | 3 | null | בבית דיזנגוף, שד' רוטשילד 16,
במוצ"ש 28.3.65 בשעה 8.30 בערב:
רטיטל לפסנתר ע ורה לנגיל
התכנית: ו.א. מוצרט — אדג'יו ב-סי
מינור ק. 34; באך-בילוב — פני
טסיה כרומטית ופוגה: פ. שוברט —
אימפרומפטו ברסי במול מז'ור: או¬
ליבייה מסייאן — קנטיוג'יה; ב.
ברטוק — ששה רקודים במקצב בול¬
ראעומ' דול
גרי: ק. דביוסי אם. בבואות במים:
צ. פרנק — פרלוד. כוראל ופוגה.
בבית דיזנגוף ובביתן רובינשטיין
מוצגת התערוכה הכללית של אמני
ישראל.
שעות הכיקור: בימי חול: מ-10
עד 1 ומ-4 עד 7 בערב; ביום ששי:
מ-10 עד!; בשבת: בבית דיזנגוף
מ-10 עד1; בביתן רובינשטיין מי6
עד 10 בערב.
עמוד 3 8„חרות" — 26.3.63 | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL866 | ['P4_Ar0040001', 'P4_Ar0040002', 'P4_Ar0040003', 'P4_Ar0040004', 'P4_Ar0040005', 'P4_Ar0040006', 'P4_Ar0040007', 'P4_Ar0040008', 'P4_Ar0040009'] | ! | ARTICLE | 4 | null |
מאת יצחק דיש
גבר גבה-קומה בעל עיניים חון
למניות אך מדוכדכות קמעא, הסבן
השבוע ליד שולחן האורחים של אגול
יתי עתונאי חבירה, כפי שמוקבל
במסיבות-המיועדות. למסירת אינפורן
מציה: האיש הוא מוכר לרבים למדי.
מרלנגדעון ריינת: בדרך כלל-יודעים
אותו! באיש.. מלחמות וריבות. אבל
הפעם הוא-הופיע-מדושן-עונג, כאיש
בשוהה: הבא להכניס שמחה לפינות
לבותינו „בהן. נשאר עוד. עצב, על
ומום שעברו ואשר יגונם עמם. מר
היונה. בישר לנו „כי מפעלי „„פאן",
שהוא „וליסד הומינו את התזמורת:
הפילהרמונית של ברלין לסדרת קונד
צחטים בישראל, ואי״ה יש לצפות:
שהיא תיענה להזמנה ותבוא בקרוב.
„אדון ריינה, כאמור, איננן פניב!
חדשות.„במראה הציבוריות שלנו.
הוא משתדל, בצורות שונות. להיות
מוכך בזירה: בתחילת שנות החמשים
הוא קידש מלחמה נגד מבקר המדינה
דאן יח"ר זינפריד- מוזס: אדון ריינר
התלוציר בין מערפות העתונים וטען
לגללויים, שבאמתחתו: אבל" לא קיבק
אותו ברצונות. רק לפני. שבועות
מספת-והוא: בא. עם „תיקים שמנים)
המינענים להוסיה: כביכול, שמשרד
הפיתוון פעל, שלא-כדין וכי הוא קרבן,
לרהיפות בו.: היינר. זה עשה „בגר¬
מניה כמה וכמה פעמים בענינים-שו¬
ים״לא „כולם ברורים — ולטעו
תו חטפו אותו שם „גורמים, מסויד.
לים״ם שאלנו אותו פעם על שום מה¬
למה ונחטף שם: הוא אמר שהענינים
אפופי מסתורין" — אך אינו יכול
נגלות: אולס- הואי האשים את ה¬
משלחת בקלן" את משרד החוץ ואתי
משרח, הפיתוח בחתירות נגדו, קנוני
יות (שונות,: גלויות: ומסתוריות. „א¬
בא" „במטותא מכם, כתבו על כך ב¬
עתונכם״, אמר לנו אדון ריינר לעני
נשלושה— שבועות „בבקשה", אמרנן
דו „אנו מוכנים להביא טענותיך
יודיעת הצובור, אבל מסור לנו „סיד
פור בדור: את האמת עם ההוכחות
שבידד לטענתך ותענה לשאלות כפי¬
שנציגן בפגוך". אדון ריינר מסכים.
„מחרל בבוקר ואבוא אליך למשרד,
מכאן נלך למקום שמלמתחילה. איל
ננ׳, יכול לגלות היכן. הואל ושם תקן
לא את כל התהחומר,, ישי-שם חומך
לבע הרבהם חיקים שמנים״: „בבקשה,
אן-ממתינים לדמחם בשעה תשע״
אמרנו'לו:: מאז- עברו: למעלה מעשולים
פעם. שעה. תשע בבוקר... אדון דיונך
שכח! כנראה.על „הפגישה שקבע.
„אבל היא. קרא לעתונאים לפגישה
אחרת, זו שבה הוא סיפר על הו¬
פעתה העתידה של התזמורת הברר
לינאית. אילו לקחנו את האדון הזה
ברצינות, היינו מזכירים לו את ה¬
מקרה .הבא: חותנו, הרב ד״ר שמעון
גן-ציון, שהיה מיקירי-ירושלים, נשא
באחד מערבה השבתות דרשה. נלהבת
בבית הכנסת „אחדות ישראל", והוא
יצאו חוצץ, נגד קבלת שולומים מגר¬
מניה. כאשר הגיע לפיסקה בה הס¬
בור: כי שילומים יסללו דרך ליחסי
ידידות ושיכחת „זכות אשר עשה לך
צמלק". התרגש ביותר, הוא צנח מת¬
עלה לעיניי כל הקהל.
מובן שאדון ריינר איננו חליב ל¬
התחשב במה שחותנו אמר וחש. הוא
יכול ללכת בדרד משלו.
וליור7 החוש לצ'רעיוי
מ667;; 3191 7,;ביב
אם אמנם היתה באה תזמורת זו,
אזל היתה זו הופעה ראשונה של
תזמורת גרמנית, מאז השואה. היו
הופעות בגרמנית.. היו להקות אוס¬
טרוות ושוויצריות — ואף בהן לא
נעדרו גאצים „לשעבר", מלבד שפת
ההופעה: סרטים שהוצגו, כאן בגר¬
מנות עד' כה, היו מתוצרת משותפת¬
לגרמניה ומדינה אחרת. אבל על
טחרת הגדמנית — לא היו בינתיים
הופעית אמנותיות בישראל, מאז ה¬
שואה:!
קוימת כיום ועדה בינמשרהית ב¬
ענולן, קשדי תרבות" עם גרמניה. מת¬
בהר שעד .כה אף לא היתה פנייה
אליה בעניון. זה.—אומר לנו מר רענן
סיון,. דובר משרד החוץ: אילו היה.
זהו עציין רציני, הרי. בראש. וברא¬
שונה היו פונים לועדה. כי בלי רשר
ידן לא יוכלו להופיע. המשלחת בקלן
לא מצאה עד כה כל חומר בנידון
זה בגרמניה. ספק׳. רב אם אמנם
ועלה בידו להתקשר עם תזמורת כזו,
כאשר הוא אמרגן אדיתוק,. אשר
אוען. עדיין) לא שמע עליו ואינו יודע,
עליו בתור שכזה. זאת ועוד: מדובר
בתזמורת המונה 100 איש ויותר.
בחור „שכזו לא תינתן לה ויזה קו¬
הקטיבית. כלום יש להניח שכל אחד
מחבריה יפנה בגפרד, לקבל אשרת-
כגיסה לישראל בתור תייר? „קשה
להאמין בכך", אומר מר רענן סיון,
דובר משרד החוץ.
להסש: אדול ריידר
ץש 5
סליחה ממר פרופס
.)מה חלום ומה מציאות אשל אדון
היינר — איננו יודעים: הוא סיפר
"' בש'Iתת'ן גם איש' צ'בןו שובם
הביעו הללו את תמיכתם בפעולה
להבאת התזמורת הגרמנית ולפי דב¬
ריו הביע גם מר אהרן פרופס, מנהל
מחלקת המופעים במשרד התיירות
את דעתו החיובית על כך. מי הם
אישי הציבור שאדון ריינר שוחח
עמם — איננו יודעים, ואולי אין גם
מה לדעת. אבל כאשר הוא מספר
שמר פרופס הביע דעתו החיובית
על כך, הרי היתה לנו כתובת שם
יכולנו לברר. „לא מיניה ולא מקצ¬
תיה" אומר מר פרופס על השמעת
דברים כאלו המיוחסים לתלמידו ה¬
מובהק של זאב ז'בוטונסקי. חייב
אדון ריינר לבקש סליחה ומחילה.
הרי זוהי השמצה חמורה ביותר.
74
שד היעול עור דותרלו"
ב; חשב ש/ המטבל
דומה שאין מקום לחשש רציני מ¬
פעולת התרבות של ארגון פאן, המ¬
שולל בסיס ממשי ואשר הוא פרי
חלומו של איש אחד.. מה שנראה
כמסוכן ומבשר שחורות — זוהי ה¬
אדירה העלולה להיווצר על רקע
היחסים. עם גרמניה.
מי שאומר א׳ יאמר גם ב׳. אם
הגענו עתה לכינון יחסים זיפלומטיים.
עם גרמניה, הרי זוהי תוצאה של
הסכם השילומים שהושג בשנת 1951.
אז אמרו: לא תהא בשילומים סליחה
או כפרה: אך זה היה מהשפה ולחוץ.
החלו בקבלת שילומים. סעלו את ה¬
דרך להצפת תוצרת גרמניה בישראל.
גהמנים החלו שורצים כאן. במספר
רב, המחיצות החלו נופלות לאט¬
לאט.
בישראל ישנן היום מכוניות פולקס¬
ווגן במספר יחסי העולה על ארצות
רבות אחרות. מכשירי רדיו, טלביזיה,
מזגני אזיר מתוצרת גרמניה תופסים
מקומם באלפים רבים של בתי ישר¬
אל. היה צורך בחרם-נגדי — כגמול
על כניעה לחרם ערבי — בכדי לא¬
סור את ייבוא מוצרי הפירמה ה¬
כימית אי. ג.' פארבן, אשר ייצרה את
הגז „ציקלון בי", בו השתמשו ל¬
ההנקת היהודים באושוויץ. מוצרי חבד
רה זו נמצאו בשימוש נוכר בישראל.
ישנם אצלנו מעודני-טעם שאינם יכו¬
לים להסב לשולחנם אם אין עליו
כלים מסרוויסים מתוצרת גרמניה.
מספרים כי לאחרונה ישנו כבר ב¬
שימוש נרחב בארץ — כן, זה אינו
תעתוע — סבון גרמני.
זמה יעוד חסר לנו כאן מתוצרתה
של גרמניה!
תהיינה הופעות-תרבות
גרמניות
בעוד חדשיים יוחלפו שגרירום בין
ישראל, וגומניה, אם מצד ד״ר לודוויג
ארהרד, בהשראת ד״ר שרדר, לא
בוא „עיכוב של הרגע האחרון. ה¬
נרמנים. מסרבים למלא בקשתו של
מר לוי. אשכול לכונן. את שגרירותם
בירושלים (ועל. כך יכולים אנו לשך
מוח בעמקו-לבנו). אבל, השגריר יבוא
למסור את „כתב-האמנתן לנשיא ה¬
מדינה. ההימנון הגרמני ינוגן. בבית
הנשיא, אשר בון מרתף השואה בהרג
ציון, לבין. „יך ושם״. „הנא יסיר,
בהכרח, למרבה הצער והכלימה, גם
את האיסור על הזמנת אמנים ו¬
מופעי. תרבות גרמניים בישראל. כבר
ביום לומדים סטורנטים ישראליים בן
גרמניה: ומשרד. החוץ — בהתאם
לעקרונות שנקבעו לועדה הבין משרן
הית. — מעודד ביקורי משלחות של
נוער גרמני בארץ..1
מה יפריע בעתיד. לקיום מופעי
תרבות גרמניים „בישראל? — 7ומה
שלא תהיה הפרעה כזו.. לא יהא זה
אדון ריינר. ימצאו אמרגנים מנוסים
אשר יעשו זאת. כי לא יוותת. דבר
עשר יחצוץ ביחסים בין, ישראל ל¬
גרמניה — הכל יהא מותר. כי מי
שאמר א׳, יאמר ב׳ ויגיע גם לת'. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL889 | ['P4_Ar0040101', 'P4_Ar0040102', 'P4_Pc0040600', 'P4_Ar0040103', 'P4_Ar0040104'] | ד‭:1‬ ש ‭1 _;‬ ןוד ו ‭1: _0 »‬ _^_ורנ ק | ARTICLE | 4 | null | 83;
9.164
עלי"" ל4
זוליה:
בלל4)
'7.
9
לב„מכון, ז'פוטינסקי"י שבמצודתיזאב
התל-אביבו בתוך ארון „מהודר תחתי
מעטח: של. תזכוכית עבה —: טמון
אוצח: „מיוחד במינו: מגילתי קלף
„הגולגלת:״ נוסח..השבועה: ועקן.
רונות הארגון, הצבאי הלאומי, כפו.
שנוקחו במונחים מחתרחיים בימי
פיקודו של דוד„רויאל הי״ד.
"את המגילה הזאת מצאתי במקרה
בשנת 1954 בעליית גגו של יד"ר
יצחק שחור-סחר ז"ל, יחד עם אוצר
בלום" של מסמכום מימי: המחתרת:
תערהות" זהות מזוייפות, תעודות שון
נות שגלו ממשלת והמנדט, ופנקסי חייל
שלי הלגיון והערבי, חותמות: והעיקה
דה קומפלט: שלם. של „כל; כתוזי'
המחתרת מכל התקופות, בכמה עותי¬
קום.
1
.ד"ר שחור-סחר„ז"ל
' .IV8שוזי2
5:
רציתי לקחת ממנו אוצר זה,
בקשר עם עבודה „ספרותית. טעשיתי.
אז עבור ארכיון צה״ל. ו הבטחתי. לו
כי כל האוצר יישמר שמירה מעולה
ב„מכון ז'בוטינסקי". הוא הסכים לכך
— בתנאי שאשלם לו תמורת הטירחה
שטרח בשמירת המסמכים וסידורם,
סך 50 לירות.
ולא" ידעתי אז את האיש ואת
דרכיו, גם לא ידעתי:: כי. מהלןף
האיש רעב ללחם יום אחר יום
ושבוע אחר שבוע. מכל מקום, „לא
בנקל עלה לי הדבר, לגאול מעליית
הגג של ד"ר שחור-סחר את האוצר.
ל„מכון ז'בוטינסקי" לא היו אז
תקציבים למטרות כאלה, ובסופו של
דבר, הכסף המעט, ששולם אז לד"ר
שחור-סחר הושג, לא ממקורות ציבו¬
ריים.
עתה מהווה אוצר זה חלק נכבד
בארכיון המחתרת.
אאא
מי היה ד״ר שחור-סחר?
„אנו „שהתהלכנו בצדי המחתרת
בירושלים „ידענו את האדם, „בעל.
„ספדוית הרצל" ברחוב הסולל, איש
מוזר, „משוגע" לספרים, האוסף לתל¬
אבון כל פתק, כל כרוז של ארגוני
המחתרת. מפקדי. אצ"ל בבירה מצאו,
בנראה, כי „דמות זו מתאימה: לשמש
שומר. נאמן.. למסמכים החשובים של
המחתרת. „ברבות הימים,„ הפכו את
הארכיון שלו למקום מחבוא עבור
כל אותם האביזרים שבהם השתמשו
הלוחמים בגון. תעודות מזוייפות
סוחמות. וכו". כך נערם והלך על
TAARAAAIO
עמוד 2— „חרות״ —26.3.65
עליית: הגג כל׳ אותו אוצר — ש¬
לוחמי המחתרת עצמם שכחו ממנו.
1 אהצתוא ללוחמים היתה נוגעתי עד
הלב, אלא: שאנחנו לא ידענו את
עברו ואת -הרקעי שיצר אהבהיי זו —
קוד „שנכטף האדם, והלך לעולמו..
1 ביום--27 „בפבתואר השנה". הוצלא
ד"ר סחר-את נשמתו, וכחודש ימים
יואחר מכן פירסם ידיד נעורים שלו,
ב".8"י.„ברור „מאמר הערכה
לאישיותו באחד העתונים.
„במאמר זה מספר ד״ר בדור פרט
אופייני „אחד מחילו. של.ד"ר סחר:
השנת.1899„„כאשר למדו „יחד, בי
גומנסיה האוסטרית „בגליציה, הקימו
ארגון-סתר בשם „בית״ר". ארגון,זה
אוהג היה להשביע חבריו, עםי התקבר
הייר, (סוף בנמוד 6 טוו7 0—77) | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL904 | ['P4_Ar0040201', 'P4_Ar0040202', 'P4_Ar0040203', 'P4_Ar0040204', 'P4_Ar0040205', 'P4_Ar0040206', 'P4_Ar0040207', 'P4_Ar0040208', 'P4_Ar0040209', 'P4_Ar0040210', 'P4_Ar0040211', 'P4_Ar0040212'] | null | ARTICLE | 4 | null | ז"ר מרדכי גלעדי
המבוכה הגדולה (א)
למיכאל
הנושא אינו יורד מסדר היום. ולא
גרם: מאמרים מטפלים בו, כמעט
בכל יום, בעתון זה או אחר; סימ¬
פוסיונים, הרצאות, ויכוחים בלי סוף:
ובאוולוי פורחות פרזות, טרמונולוגיה
חדשה שהיתה זרה לנו עד לפני
הקמת המדינה, מגון כפיה דתית,
הפדדת הדת מהמדינה, דתיים, חילול
ניים. הוונכוח נטוש „בכל רחבי ה¬
מדיוה ובכל השכבות. „אף ילדים
בגיל בית הספר„סופגים אותו וחוזרים
על הדברים, אשר נשמעו מפי הי
מבוגרים. תמי, בת הים, שואלת
אותי: „סבא, יש אלוחים?". אני
אומרת — כן, יש אלוהים, ואביבה
וגערה בת 20, השכלה תיכונית)
אומרת כי אין. מה אתה חושב,
סבא?״...
וגדולה היא המבוכה, מרובה הטש¬
טוש, עלבוב התחומים, סילוף העובי
דות. ועל הכל גדולה הבודות. נתלים
בדברים קטנים, בדברים של מה
בכך. „ומסיקיט ממקנות מהפכניות
העלולות לזעזע את היסודות. אינם
רואים, אינם רוצים לראות, את
העיקר שהוא מעל לכל ויכוח. הדבי
פים „הגיעו לידי כך שהיתה פניה
מטעם הממשלה אל גדולי „היהדות
בארץ ובחוץ לארץ, לתת חוות דעת
„מי הוא יהודי ?". אלפיים שנה, בכל
הגלויות, בכל הפזורות, ידע היהודי,
ידע- הפרט וידע הכלל, מי הוא
יהודי. והיום נדרשת הנדרה.
בקיעים באישיות
אצל האדם הבריא, הנורמלי, תחו¬
שת ההשתייכות, האוריינטציה הנפל
שית, היא ברשותה ובסמכותה הבל¬
עדית של האישיות, ואינה תלויה
ואינה „מודרכת ע״י רוחות חולפות
וגורמים: חיצוניים שאין להם אחיזה
באישיות, אשר. מקפלת „בתוכה, לא
חק: את- כל הציוד, גהמטען האינטן
לקטואלי והאמוציונלי, כי. אם גם
את כל הערכים עליהם צמח, גדל
וחונד. האדם ואותם קיבל. כמורשת
דורות: האישיות; כל זמן שהיא שלמה
(POrSOAy RCSEI), היא שו¬
מרת על כושר האוריינטציה, והאינ¬
טואיציה הנכונה והבריאה: ויק בהי¬
כגס' אדם ולסבך של קונפליקטים
פנימיים קשים עלולים להופיע בקיל
נום באישיותו בא י פיצול ואתו
תמחין. לבב ואדם מאבד אתי נקודות
המשען הקבועות שלו. באים זרמים
נפשיים מנוגדים, בא׳ הספק" יורדתתי
הוודאות: יורד הבטחון בשיקול ה¬)
דעת, אין הכרעה, ומה שהיהי ברור¬
ובטוח אתמול, לא ברור. היום. כל
זהי מוליד פחד, הפחד הניירוטי
XIIy OurOS1SוA) המלווה כל
אדםי שאין לו שלום נפשי פנימי.
הואי רואה ומרגיש את הסדקים
ואינו יודע-כיצד לתקנם אם ניירוזה
קשה. כזאתו פוגעת- בעם, או בחלקים
גדולים שלו, הננו מקבלים תמונה
כפל שאנו רואים. אותה. היוטי אצלנו
כאשר אנו, במבוכה ניירוטית גדולה,
איננו מכירים את זהותנו ושואלים:
„מל אנו?״:
„ומה הביא, עלינו את הניירוזה
הזאת אשר מאיימת בהמשך דסטרוקן
טיבי לעם, לנפש וגוף כאחד?, ומה
הם אמצעי ההתגוננות נגדה, והטיפול
בה? „„הבעיה הזאת אינה. ענין „לחוג
צר, בלבד של: אינטליגנציה מקצוז
עות „סגורה, לאנשו הלגה, לרבנים,
לתלאולוגים ופילוסופים.
זה ענין לדאגה חמורה לכל יהודין
ליהודי פשוט כמו לאוש המדע; זה
עגון לכל האומה, כאן ובגולה, ויש
להביאו לכל בית יהודי:
לואלה "הם לפוידעתו. הגודמים
אשר פעלו בנפרד או משולבים
מחוך מגמות זהות של שביוית האדם
היהודי, שביוית המיסר שלו, במשף
חמישים השנים האחרונות.
1
ס חורבן, יהדות אירופה
והשמדת שליש האומה.
6 הקומוניזם.
6 פשיטת הרגל של התר¬.
כות האנושית.
את המכה האיומה ביותר בחולדות
תעם היהודי ואת הזצזוע הקשה
העמוק ביותר קיבלנו, כאשר הגר¬
מנים השמידו 6 מיליוו יהודים לעיני
כל העולם, במבצע שנמשך 5 שנים
יצופות. נפגען קשות גם אותם״. ה¬
זלקים של עמנו, אשר יד הגרמנים
לא יכלה להשיגם. ואז נזרקה שוב
גלפי השמים הזעקה מימי הרוגי
המלכות מימי רבי עקיבא ורבי
מנינא בן-תרדיון:"זו תורה וזו
שכרהף". והזעקה. (פרצה" לא מטי
חידים כי אם מפי: מיליונים. „הן
למך אגחנו, עם אלוהים, לך היינו
אמנים ושום רדיפות, אף האינקבי¬
יציות האיומות „לא העבירו אותנו
על, דעתנו ועל אמונתנו. והנה הקר¬
נגות היינו אנחנו, אנו, בלבד, ובין
המיליונים שהושמדו באכזריות היו
מעלה ממילוון ילדים קטנים אשר
לא טעמו ולא ידען, טעמו. של, חטא.
„מהלומה היתה ללא תקדים והתגובה
היתה. ללא תקדים. התחלחלנו ממש
משהו יקר נשבר בנו ובמצב של
יאבון נפש חדלנו לראות נכוחה.
בתקופת רבי עקיבא התיצבו מול
המעשים האכזריים של שליטי רומא,
שר רדפו תלמידי חכמים ומפיצי
נורה ברבים, אנשים, בעלי שיעור
חומהי בלתו רגיל. אלה היו, ענקי
הרוח, ושום דבר, אף המוות האכ¬
לי. ביותר לא יכול היה להזיזם
„מלואן נימו מאמונתם וטוהר נפשם.
יבי. -עקיבא, „כאשר סרקו:: את בשרו
„מסרקות ברזל, הגיב. ואמר: „הצור
שמים „מעלו, כי כל דרכו משפט,
על אמונה ואין עול, צדיק וישר
ווא״.
רבי חנינא בן-תרדיון אמר: „עכ¬
זיו שאני נשרף וספר-תורה עמי —
לי שיבקש עלבונה של תורה הוא
בקש עלבוני״.
רבי ישמאל כהן-גדול הגיב: „הן
קטלוני לו איהל״.
זאת היתה התשובה על הטענה
הודועה. עוד לפניהם: „רשע וטוב
יו, צדיק „ורע לו". כל הוויכוח על
שכר ועונש" על המעשה, ושכרו
נצדו היה זר להם. האמונה שלהם
לא „היתה תלויה בשום דבר ולא
ניתה מותנית בשכר, בגמול. זאת
היתה תפיסת אלוהות עליונה, מעל
יבל ולמרות הכל. האינטואיציה הי¬
אלוהית שלהם היתה רחבה ועמוקה
ילא עלה על דעתם, אף לרגע קט,
להוריד אותה לדרגת המושגים —
„קח ותן". התורה. שקובלות מפו
הגבורה נתנה להם את היסודות של
חיי טוחר נפשי של עליונות מוסרית
על זה אין לוותר. „הצור תמים
פעלו כי כל. דרכין משפט״.
על קידוש השם נהרגו ונשרפו
הודים בכל הדורות. האלטרנטיבה
ועבור לנצרות, להשתמד או למות
נמדה לפניהם לא רק בתקופת ה¬
אינקביזיציה.. בכל הזמנים ידע ה¬
הודי כי מחזיק הוא. באיזה דבר
צליון, גדול לאון: שיעור; ובלעדיו
הוא יהיה ריק, אומלל, ולעצם קיומו
לא יהיה כל ערך. תקופת: הנאצים
מצאה, דור אחר, יהודים אחרים.
שתוייל מומל״
מוןן זטוים
מבצע „הפתרון הסופי" ע״י השמדה
טוטלית של היהודים היה מותנה
בדוישה לא לסבך׳ את גרמניה בי
פעילות מלחמתיות נגד האוכלוסיה
היהודית בארצות הכיבוש. לא מרי¬
רות, לא מלחמות פרטיזניות בקנה
מידה גדול, לא מעשי חבלה ועוד.
התחבולה היתה לרכז, ולסגור את
היחודים במחנות ולהביא אותם למצב
נפשיי כזה שהם לא יוכלף, לא, יהיו
מסוגלים להתנגדות, ליטול מהם כל
רצון, כל יזמה, כל מחשבה על מרד,
על שינוי מצבם, על הצלה. הטקל
טיקה היתה מהיום הראשון להטיל
פחד, פחד איום המשתק כל פעולה
כל מעשה אכזרי, כניפוץ ראשי ילדים
קטנים לעיני האם, למשל, היה להביא
עתי העדים לכך, לועזועי נפשי חזק
אשר, יפגע עמוק באישיות. הטק¬
טלקה, השטנית היתה להשפיל את
האדם, לרמוס אותו כשם שרומטים
שרץ. עונש של תליה, לעין, כל
המחנה, בעד גניבת פת לחם או
מטר חוטי תפירה היה דבר רגיל.
המבצע הזה של החרבת נפש האדם
בקנה מידה של מיליונים, של חדירה
הרסנית עמוקה ובלתי פוסקת לנבכי
האישיות, במשך שנים, עד התמו¬
שטות היסודות — זאת היתה תופעה
מיוחדת, אשר לא ראינו אף במל¬
חמות הגדולות לפני כן ולא ידענו
עליה בתולדות העמים. וכך השיגו
הגרמנים את מטרתם — התפוררות
האישיות, חיסול האינסטינקט הטבעי
של הגנה על החיים.
את התופעה הפתולוגית האיומה
הזאת אפשר להבין גם אם נביא
בחשבון, את דלדול, הכוחות הנפשיים
של יהודי הגלות במשך מאות בשנים.
הם היו מוקפים, שונאים, אשר רדפו
אותם, עד יומם האחרון. ברוסיה
הסטלינית הם קיבלו את „הטיפול"
של רמיסת האדם עוד לפני הנאצים.
פולניה היתה חדורה שנאה ליהוניים
יראתה במבצע הגרמנים פעולת: שחד
יור פולניה מהאוכלוסיה היהודית:
הם קיבלו אותה ברצון. למחנות
הריכוז נכנסו היהודים שבורים בן
לוחם, עם כוחות נפשיים מדולדלים
יאמונה רופפת.
בחוגים מסויימים נשמעו הדברים:
„צאו וראו, איפה היה הקב״ה כאשר
ביהודי המחנות?
הנאצים התעללו
למה שתק?".
יהשתיקו
עשדיט לחסר
ב/ווע שונץ:
משורות הלהחמים
האקטיביסטים
את „המוטיב" הזה
גנד הדת לקחו
כנשק. היעיל ביותר ב„מלחמתם הל
קדושה", הם, דרך אגב, התחמקו
מהשאלה: איפה היו היהודים באר¬
צות החפשיות בכל שנות ההשמדה?
מדוע שתקו הם והשתיקר? ואיפה
חיר יהודי ארץ-ישראל, עם הסוכנות
ועם המנהיגים שלה? יהודי ארצות
הברית המשיכו לחיות את חייהם
הרגילים וישנו שנת מנוחה, כאשר
אחיהם התפתלו ביסדרי המוות בתאי
הגזים. המנהיגים שלהם ידעו יפה
אתי" המצב. לא הפגנות זעם, לא
עעקות יאוש: „הצילו". לא׳ לחץ
בלתי. פוסקי על רוזבלט וממשלתו.
אף לא נסיון כלשהו. שתקו. לכושים
היה אומיץן לב לערוך הפגנות בליווי
פוגרומים ממש, כאשר יצאו לתבוע
את זכויותיהם. היהודים נשארו אדי¬
שים. היו להם „מוטיבים" ולא אומץ
לב, לא כוח לתבוע משהו בשביל
עמם הנשחט, ולא, רגש אחים. הלב
היהודי הפך לאבן ובלב האבן לא
היתה אמונה, לא היה אלוהים, בהס¬
תלק השכינה — השתלט השטן.
ממשפט. קסטנר ומספרו, של בןוהכט
על המשפט. הזה „נודעו. לנו הרבה
דברים, אשר. במשך שנים השתדלו
להסתירם מדעת הציבור. שופט בישן
ראל קבע: קסטנר מכר נפשן לשטף
והרי הוא היה נציג הסוכנות. ולאן
הגיע יואל. ברנה בשליחותה למען
הצלת. יהודי הונגריה? וק בזמן
האחחרון, 20 שנה, אחרי האסון, שמענו
את הווידוי של ד"ר נחום גולדמן
על „השתיקה וההשתקה״: „לא עשי¬
נו, לא פעלנו". ואנשי הסוכנות
ונציגי העם לא במרומים, לא בשמים
היו. הם. התהלכו בינינו ובכיסיהם
היו מברקי הזעקה. של המחתרת ה¬
יהודית בתופת הנאצי. הם עד היום
לא התוודו, לא היכו על חטא על
הפשע. האיום של השתיקה הנוראה
משמע אין להם כלל הרגשת חטא
אן תחושת אשמה, (61IS)
ולכן אין גם תגובה של מוסר
בליות.
כיצד להבין, אין להסביר את מבצע
השתיקה מקיר אל קיר, כאן, בישל
ראל, ובגלניות12 ישנה רק. הסברה
אחת; יהידה פטלית, במוסר היהודי
„המוטיבים" והתירוצים מכל הסוגים
הם הסוואה"-זדונית לחטא' הגדול:
חטא ההתפרקות מערכי המוסר ה¬
יהודי. „אל תעמוד על דם העך"
וכאן הדם, דם יהודים, דם ילדים
קטנים, נשפך כמים והם „עמדו"
ישתקו. וכך נתקיים בנו הפסוק:
„רדפו ותפשוהו כי אין מציל" (תהלים
ע"א). ועתה, מה יש להרים את
העינים למעלה, אל השמים ולתבוע
את עלבונם של אחינו שהופקרו?
השפילו את עיניכם למטה, אל ה¬
קרקע. כי לצביעות לגבי הקדושים
שנפלו בודאי אין מקום כאן.
עם כל זה התפשטה התעמולה
האנטי דתית וקיבלה צורה פרימי¬
טיבית, אלילית ממש. הקב״ה צריך
היה כצאוס-יופיטר, אליל היוונים
הקדומים להמם את הצוררים ברעמים
ילשלוח. בהם את. חיציו-הברקים ול¬
השמידם. הוא לא עשה ככה, וה¬
מסקנה ברורה: „אין אלוהים בקר¬
בבו""
(פרק שני יבןא). | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL933 | ['P4_Ar0040301', 'P4_Ar0040302', 'P4_Ar0040303', 'P4_Ar0040304', 'P4_Ar0040305', 'P4_Ar0040306', 'P4_Ar0040307', 'P4_Pc0040700', 'P4_Ar0040308', 'P4_Ar0040309', 'P4_Ar0040310', 'P4_Ar0040311'] | ‭_^ _fes36_afea _fes©^ fe-afea ^^epa_. _^mfea £ateate tea _tetesste‬ זה ו הג יהנום ־ סיפורם- המחריד | ARTICLE | 4 | null | עם הופעת הספר „שבויי סוריה" ליחזקאל המאירי
ריית ליימת. חטרל. ייורלדף
בום שלהם למכ!
190 בשעה 1.30 בדיוק,. הוס¬
ילי: הירל חרימ הם י איעום
ט RUrש השו"ם זהP
מים את הדירך לגשר בנות¬
/תשן.115
יונר" ליורדדה לייברו-ננדים בחי
עקום: לוצון שובו: לומשוו1
טרת לאות לילות וול הנער
םם/תות „ע'ות. על לותשר
טיובילם אל אדמת ישראל.
למדלא מייות הדיייות ודויליור
למולם אלויא ההשים וקע"יים
מצוחצחות, אך כרק הלכוש
אינו מחפה על אטימות פניהם
ויודרהם
עליוום:
השמונה — אזרחים ישראלים ש¬
נפלו בשבי הסורים. שבעה מהם
חזרו בלתי שפויים בדעתם ואין ל¬
הצול מפיהם דבר. ואילו האחד,
ראובן ליבס, אינו חדל מלמלמל:
תקרו אותי... בודדו אותי... חקרו
אותי.... בקשתו המשונה נותרה ללא
מענה. איש אינד מייחס לה חשיבות,
הכל משייכים אותה לתופעת הלווי
של דכדוך כללי. ליבס הוא המועמך
הראשון לאישפון. היא זועק: „אני
גורמלי, אני רק מזועזע!". שולחים
אותו לבדיקות. בבית החוליםי הוא
פותח בשביתת-רעב, אינו נוטל מזון
לפיו במשך 3׳ ימים. כל העת הוא
דורש: „החזירו את חברי היושבים
עדיין בכלא הסורין אם לא תחזירום
—אשבות עד מוות". שני, רבנים,
הרב הראשי למשטרת הצפון והרב
הצבאי לפיקוד הצפון מבקרים אצלו,
מדברים על ליבו ומשדלים. אותו
לחזור בו. הוא נעתר ונלקח לבית
הבראה צבאי.
כאן, בבית ההבראה, הוא פוגש
את זה אשר ישמש לו כפה וכשופר
ויעביר לידועת הצבור, לידיעת ה¬
עולם כי"ו את הוועית הנוראית
אשר עברו שליי ועל חבריו בכלא
הסודי, זהו העתונאי יהזקאל המאי¬
רי.
יהזקצל הייזיידי נמצא בתמונה
גוד משנת 1961. ידידי המשפחה
של דאודן לירף פני אליו וביקשי
את עזרתי בציתיר „רומק", הוא
יאיבן, ליבק, הוא נשלם, כך ספרו,
„מארס 1053 " ומאז לא נודעו
יקבותיו. ראובן שרת בצה״ל, ב¬
זופשתי יצוי לטייל ולא חזר, היו
פניות אל הסורים — אך הם הכחי¬
שו. המאירי, העתונאי המלווח כבר
1 שנים את המאוחעות בצפין —
היה תקוותם של בני-המשפחה.
קרצוו לף רור:״
AAP"ו „ו21
המאירי פונה לצעיר דרוזי. מכפר
מרר שבגליל. דרוזי, זה, ישב, בכלא
הסורי 11„שנה כנאשם, בריגול ל¬
סובת ישראל. הוא נמלט, מכלאו ו¬
הגיע הביתה. המאירי שאל אותו אם
כור לו מהכלא בחור ובשם ליבס.
הדרוזי השיב: כן, היה אחד כזה
שקראנו לו „רובן".
האם היו לו סימנים מיוחדים!. —
שאל המאירי. „כן" — השיב הדרוזי.
היו לו שקעדוריות גדולות מאחירי
וזניו. עתה לא נותר ספק, הוא ה¬
עיש. על הסימנים סיפרו להמאירי
קרובי המשפחה. המאירי ממהר להת¬
חשר עם רבסטרן שמואל גת, נציג
שראל בועדת שביתת-הנשק היש¬
יאלית-סורית, מספר את הידוע לו
על ליבס. גת מכחיש: אין כזה בידי
הסורים. בשלב „מאוחר יותר אמר
נת: יש לגו„אונפורמציה. קלושה.
העברנו" את הדבר, לידיעת או״ם
הפועל בנדון וכל פרסום מיותר —
יזיק.
על. יום השחרור מספר המאירי:
צאתי לכסות „את חילופי השבויים.
השאלה הראשונה שהפניתי. אל ה¬
שבויים היתה: „האם אתה ראובן
ליבס? הם תקעו בי מבט חשדני
לא- ענו, זה היה מחזה מזעזע. את
ליבס איתרתי לפי סימני הלידה שלו
מאחורי אזניו. הוא לא ענה לשאלתי
רק מלמל ודרש: חקירה. ברגע זה
גולד הרעיון אצל המאירי. היא הח¬
ליט לשמוע את ליבס ואת המוצאות
אותו ואת חבריו, הוא יכתוב ספר
תעודתי שיועזע את דעת הקהל.
אגך דבר אשר לכאורה. היה צריך
לקבל עידוד מצד שלטונות ישראל,
תקל בקשיים ומכשולים כאילו דובר
על ספר הדן בכלא ישראלי.
ראשית, היה צריך להסכמתו של
לובס עצמו. המאירי. ביקר אותו ב¬
בית ההבראה הצבאי. „באתי אליו
בזהירות״ — מספר המאירי. נזהרתי
שלא לזעזעו. הצעתי לו להעלות
את זכרונותיו והוא השיב בחיוב
באומרו: „אני עדיין בחיים רק בשל
תקוותי לגלות לעולם את התופת
הסורית״.
קשה יותר היה לחשיג את הסכמת
משרדי החוץ. והבטחון. דתו את ה¬
מאירי בלך ושוב. החלה סחבת שאת
קיצה לא ניתן לראות. המאירי החליט
לפעול בהסתר. הוא הופיע לבית
ההבראה עמוס חבילות שי לראובן
ליבס, הסביר לחיילים כי הוא בן
משפחה שבא לבקר. המאירי וליבס
יצאו במכונית וחנו במרחק מה מן
המקום שם דובב המאירי את ליבס
כשהוא מקליט כל מילה היוצאת
מפיו.
ערירון תורולולי
לשוון ל/
„קשה היה לדובב את ליבס. הוא¬
קפץ. מנושא לנושא״. — מספר לנו¬
המאירי. אך ליבס היה בעל זכרון
פנומנלי, הוא זכר פרטים ופרטי'
פרטים. שמות מדוייקים, דרגות קצי¬
נים וימי הולדת של כל, אסיר. כבר
היה בידי המאירי סליל, זכרונות
מהרידים, אך זו היתה רק. התחלה.
ליבס התגלה כאוצר בלום של
אינפורמציה, הוחלט על ביקורים
נוספים לרישוס הדברים מפיו. אולם
משהגיע המאירי שוב למחנה הוא
נקדא למפקד המחנה, שם נאמר לר:
קיבלנו הוראות לעצור אותך. חדרת
למחנה צבאי בלא רשות הממונים.
תועמד לדין. אל מעמד זה הוזעק
ליבס והוא, הותרה שלא להיפגש
עוד עם המאירי. לדין לא הועמד,
בוים הוראות ניתנו שלא לאפשר
שיחה בין השנים. המאירי מצליח
להעבית לליבס בקשה: „לשנינו מטרה
משותפת להביא לידיעת העולם „את
התלפת הסורית. נפגש בביתי בצפת״.
באחד הימים מגיע ליבס. הוא ביקש
חוכשה והיא ניתנה לו. במשך שבור
עיים יושבים ומקליטים בבית שבר
צפת, עד שערב אחד, מצלצל הטל¬
פון: „ליבס נעלם. אולי הוא אצלך?
המאירי משיב. בשלילה. טלפון שני
והקעם משטרה צבאית: „אנן יוד¬
עים כי ליבס אצלך. מוטב שיחזור
למחנה ולא — נאלץ לבוא לקחתו״.
ליבם חזר למחנה.
באותו פרק. זמן. מגיע: אשור ה¬
משרדים הממשלתיים לפרסום זכרוך
נות ליבם, אך בתנאי שיהיו בצורת
כתבות בעתונים ולא ספר. גם: על
בך התגבר המאירי. האישור האחרון
ניתן.
5לנררשף לירלצרי
בלו, שבשתן
כך נולד ספרו של יחזקאל המאיד
רי: „שבויי סוריה", אשר יצא לאור
בימים אלה. זהו, סיפורס של 14
ישראלים בשבי הסורי, שבויים שנחי
טפו משטה ישראל או חצו את ה¬
גבול בטעות, שבויים שחצו גבול ב¬
רגע. של חולשה. אחד מהם, מוריס
תקאק, הוצא להורג. אחד, יחיא
מנשה, עונה עד מוות. ארבעה עודם
נתונים בשבי: יוסף שמש, אברהם
דסקל, שלמה יפרח ויצחק רזניק.
ספרו של המאירי פותח בסיפור
חטיפתו של ראובן ליבס משטח יש¬
ראל כאשר הוא מטייל באזור הגבול
ישראל-סוריה. „עמוד" — נשמעת
עטים עליו, כופתים אותו וגוררים
אותו בבעיטות ומהלומות אל עבר
הגבול, מהלך 3 ק״מ. על שפת. ה¬
כנרת, בתחום המים הטריטוריאליים
של ישראל, ממתינה סירת משוטים..
התחנה הראשונה — „מוצב ה¬
שפך״. עמדה תת-קרקעית בצפון
הכנרת. ליבס מאמין כי זו, אינה
אלא הרפתקה, וכי אמנת ג'צבה תהיה
לו לעזר... לשאלות מלוות בחירופים.
ומכות הוא משיב בנוסח האמנה:
„שמיי ראובן ליבס. דרגתי טוראל.
מספרי האישי 231681", אצבעות
נתקעות. בנחיריו, ידים נתחבות אל
פין, ומותפות את שפתיו, אוזניו
גמרטות, סיגריות לוחשות על חוט¬
מו, צפרניו נלחצות בין הדלת וה¬
משקיף, סיכות ננעצות בקצות אצ¬
בעותיו — אך ראובן ליבס אינו
פוצה את פיו.
יעעולל בדיצליה
-וום
זהו הנהינום. אך זוהי רק התחנה
קונייטרה. הכלא בדמשק, בית הסוהר
צבאי מרכזי של סוריה „אל-מזה",
באן הוא „טועם" לראשונה את ה¬
„קורבאץ" הדמשקאי שהוא מין פר¬
גול הקלוע, צמות צמות, מאבר
המין של שור. כל צליפה מטביעה
חותם. אדום-שחור בבשרו. בכלא זה
יושב ליבס 14 חודשים. הוא התוודע
אל. תשעה אסירים ישראלים, אחרים,
שכמותן מופקרים לעינויי תופת בל¬
תי פוסקים. אחים לעינויים ואחים
לתקוות. את נסיון הבריחה הראשון
הוא מתכנן ומבצע יחד עם מוריס
הקאק, כייס ישראלי שבא לבקש
אושר בסוריה. הם נתפסים וחקאק
מוצא להורג.
חזר ההלה החללזולסי
1 תחם (שב!'
לאחד 14 חדשים הם מועברים ל¬
כלא תדמור, כלא צבאי מבודד בער¬
בות המדבר הסורי, כאן יושבים
16. שנים. צינוק שאליו מוכנסים
שלושה — 700 ס״מ רוחב, מטר'
שישים אורך. הגובה פחות מקומת
אדם. רק אשנב קטן. שחיכה איומה,
מחנק וחום ועל הכל — הרעב המציק.
בקומה העליונה. של כלא אל-מזה
יש חדר, עינויים מיוחד במינו: חדר
ההלם החשמלי. במשך תקופה מסו¬
(סוח בעמוד 6) | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL962 | ['P4_Ar0040401', 'P4_Ar0040402', 'P4_Ar0040403', 'P4_Ar0040404', 'P4_Ar0040405', 'P4_Ar0040406', 'P4_Ar0040407'] | ‭;1 I WlfiJ I I | _»fi\f I S I I I I‬ן I | ARTICLE | 4 | null | עי ויניצקי
(פליטוון
בשדה התעופה בלוד שררה מתי¬
הות רבה. עתונאים וכתבי רדיו ו¬
טלביזיה התרוצצו הלוך וחזור, כשהם
מרחרחים אחר „סנסציה״. היו ש¬
שיערו כי שליח אמריקאי חדש בא
לסיים את אשר לא הצליח הארי¬
מאן. הוא בא, כך הם טענו, „טו
הארי" את הענינים. לעומתם טענו
האחרים כי שליח גרמני חדש עומד
לבוא ולסיים את אשר לא הצליח
בירנבאך.
אולם אף איש מבין העתונאים לא
יכול היה לנחש את הסנסציה שפשטה
לאיטה בשדה התעופה. לראשונה
נמסר כי בשדה התעופה עומד לנ¬
חות מטוס מטהרן?..
מטהון? מיהו האורח: — האמנם
השח הפרסי?
השמועה נתבדתה חיש מהר, כאשר
נוכחו העתונאים לדעת, כי השטיח
האדום המלכותי בו מקבלים. אורחים
רמי מעלה לא נפרש. ובכן אין זה
השח הפרסי!
ודאי אישיות פרסית. דמת מעלה
אחרת — ניסו לנחש העתונאים.
ראש הממשלה הפרסי החדש שנת¬
מנה לתפקידו לאחר שקודמו נרצח,
או אולי שר החוץ.
כולם עמדו מתוחים מסקרנות, כש¬
על שפתותיהם מרחפת השאלה: מיהו
האורח רם המעלה, ומהי שליחותו?
האורח, שהיה לבוש חליפה בלתי
מודרנית — למעשה גלימה מזרחית,
יחבוש מעין תרבוש אדום שצבעו
דהה, מצמץ בעיניו כלפי זרקורי ה¬
סרטים והטלביזיה. נראה היה כי
טרם הורגל בהם, מאחר שלא חייך
כלפיהם אף פעם אחת ופניו לא היו
מואפרים כדבעי. העתונאים ניסו׳ ל¬)
דובבו, אולם הוא ענה. להם בעגה
פרסית. עתיקה שאיש. לא הביגה. מיד:
סבבוהו אנשי משרד החוץ. נטלוחר
לשביל צדדי והוציאוהו משדה ה¬
תעופה.
הידת האורח מטהרן. נשארה ב¬
בחינת תעלומה שלא פעונחה...
2' א
אולם העתונאים, תאמרו עליהם
מה שלא תאמרו, אינם משלימים עם
תעלומות. כדרכם החלו מפריחים
הלצות. על השבון האורח' מטהרן.
אמר האחד: מי יודע, ייתכן. וה'מןן
עצמו הוא אשר החליט לבוא. ולראות
ביצד חוגגים היהודים בארצם שלהם
את נצחונם עליו.
אמר השני: המן לאמתו של דבר
רצה רק. לרצוח כמה מאות אלפי
יהודים — רק רצה, ואיזה גוי אינו
שואף בסתר לבו לרצוח קצת יהודים?
אילו צריכים היינו, לשפוט. גויים רק
על הרצון האנטישמי המקנן בעימקי
נפשם. — אף גוי לא היה יוצא נקי...
אולם אמר כבוי מי שאמר: ביש-ך
ראל מסוכן להתבדח — בסופו של
דבר מתברר כי המציאות עוברת
על. כל דמיון.
אכן, בשדור החדשות בשעה 8.30
בערב הודיע „קול ישראל״:
אנו שמחים להודיע על ביקורה של
אישיות פרסית רמת מעלה שבאה
לישראל לשם הסדר היחסים בין
ישראל ופרס על רקע היסטורי. קשד
רים עתיקי יומין מקשרים בין ישו
ראל ופרס. שמו של כורש. מלך פרס
ייזכר לנצח בדברי ימי ישראל כמח¬
לה הגלות הראשונה והצהרתו תחרת
באותיות זהב בדברי ימי עמנו.
אמנם, כרגיל בין העמים היו גם
שעות של חיכוכים והתנגשויות, אולפ
אלו היו רק. אפיזודות חולפות
ישראל. תשמח להשתית את היחסים
עם פרס על יסודות „כורשיים" עתי¬
קים...
BHIRIIH1IIIUHUMUIUIBRMIMMIIIIMUIIMIAIII11
X % 94
דרשיייוד ול"לר
הזותווגל להאחלום
העתונאי שהתלוצץ הראשון ואם
ייתכן והמן עצמו הוא הוא
ר"ל לימרי ודמו
האורח מפרס — הפף גבור היום
הכל יציטטו את דבריו, אם כ¬
דוררית, דזזרווות טענו, כי זוהי הש¬
דוברים דשמיים סלגול כ' 3: 841
מצה וכי האורה הפרסי הוא מצאנאי
חרבונא, אשר דיבר טוב על ה¬
לחודלר
אולם שמועה עקשנית טענה כי
המן עצמו הוא הוא האורח.
יד ילתכו הדבר והרי כבר
— כיצן
לתכן ו40
עברו אלפים בשנים מאז תקופת
המן, וגם אם לא נקבל את ההנחה
כי המן ניתלה על עץ, הרי ודאי
היה כבר מת משיבה טובה?...
בארצות המזרח מאריכים האנשים
שנים, ואין מה. לדבר על. צוררי
ישראל. הללו דומה כי חייהם —
נצח.
בכל אופן, הצגזורה, אסרה כל
פרסומים בקשר לאורח מפרס. כן
נאסר כל פרסום על מהלך המשא
ומתן עם האורח.
כתב ה„ניו יורק טיימס" הצלית
על אף הצנזורה לקבל פרטים על
המשא. זמתן. הננו מפרסמים את
הדברים על אחריותו:
י"שני הצדדים נפגשים ליד שולחן
עגול. האורח הפרסי מציג את
עצמו:
""—" המן בן המדתא האגגי, צורר
היהודים.
צעים מאוד, נכד נכדו של
מרדכי היהודי.
המן: אני נגד עיוותים, סילופים
וחצאי אמת. מה פשר החג הגדול
הזה שאתם חוגגים עתה, וקושרים
אותו בשמי?
ייעב זהר הנצחון עליך. רצית להרוג
את כל היהודים אשר בכל מלבות
אחשורוש, טף ונשים ושללם לבון.
— רציתי4 מה החטא ומה הפשע 2
רציתי, אבל מאומה לא פעלתי.
להיפך,. אתם הם שטבחתם. בפר¬
סים, והאם אנחנו היינו היחידים?
ומהן למשל עם הגרמנים? הם
טבחו בכם. האם עשיתם הג פורים
לאחר שהגרמנים נחלו מפלה? לא
ולא! השלמתם עמהם! ומדוע ה¬
אפליה. האכזרית הזו כלפי. אף נפיש
יהידה לא פגעתי בכם — ואתם
חוגגים מזה אלפים בשנים גת חג
הפורים והפכתם אותי לסמל הרשע
להזדון.
ומהו חג הפורים עצמו? הרי
מבחינה יהודית אין לו כל מקום.
— מדוע?
— כי מרדכי היהודי שאתם כה
מתפארים בו חינך את אסתר לט¬
מיעה והתבוללות: „אין אסתר
מגדת את עמה ומולדתה כי מרדכי
צוה עליה אשר לא תגיד". יופי!
להתבייש „בעמה ומולדתה! הרי זה
היתר מפורש לכל בני ובנות ישראל
להעלים עמם ומולדתם..
אילו היו „כולם נוהגים בשיטת
מרדכי ואסתר — לא הייתי אף
מבחין בהם. אלמלא היו דתיהם
שונות מכל עם ועם — את מי היו
מעניינים?
— מה רצונך המן בן המדתא
האגגי?
— בדיקה מחדש של ה„פרשה"
שלי, למצוא מי נתן את ההוראה
נגדי, ביטול חג הפורים, וריהבי¬
לטציה פומבית של שמו של המן.
מה יש? סיים חמן את דבריו,
שגריר גרמני בת״א והימנון „דויטש¬
לגד איבער אלעס״ — כן וברוך
המן לא?.
דומה, מסיים סופר ה„ניו יורק
טיימס״ כי הכנסת תקרא להחליט
על ביטול חג הפורים.
HHBUIBBLUHMIIIIH1IIIIIIIIIIIIIIIAIII11L | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL981 | ['P4_Ar0040501', 'P4_Ar0040502', 'P4_Ar0040503', 'P4_Ar0040504', 'P4_Ar0040505'] | 3 ר ש ת ש ־ י . ב 1 ע 71 | ARTICLE | 4 | null | שמיני
דירומו לל אלהר" לחתקידר
ה-כבס; ש׳, תתו לונסץ-;
„ויאמר משה אל. אחרן, קרב אל
המזבה ועשה...". — שהיה אהרן
בדש „וירא. לגשת, אמר לו משה,
למה אתה בוש —„לכך נבחרת
ירש״י לפי חז"ל). שהרי כבר נאמף
לו הצו מפי משה, למעלה בכתוב:
„ויאמר אל אחרן, קח. לך עגל...
והקרב לפני ה״", פעם נוספת זו
למה לי?, — אלא: מפני. שהיה
אהרן בוש וירא לגשת להקריב;
הוא ראה את משה בעבודת-קודש
זו שמונה ימים לפניו,, והוא הבחין
בהשראה העליונה, שהיתה אופפת
אותן כל שעה גדולה-.זו בכל מהלף
העבודה ובכל שלבי הביצוע, השראה
שהוא לא מצא את עצמו ראוי וכשר
להשיגה, מכאן איפוא הבושה והיראה
לגשת להקריב. בום החזרתו של
משה פעם נדספת על הצו מפי ה',
הוסיפה השראה עליונה על אהרן,
שהרי שכינה מדברת מתוך גרונו
של משה, —: „ויקרב אהרן אל
המזבח..", השיג עתה גם השראה
דרושה וגם אוי עוז דררייז
%ג', אי יX
שיח דרמטי עקיף...
שווומט' עץ'
„ויקצוף על אלעזר ועל איתמר
בני אהרן הנותרים לאמור מדוע
לאי אכלתם את החטאת במקום ה¬
קודש:. אכול תאכלו אותה בקדש,
נאשר צויתי: וידבר" אהרן אל
משה, הן היום..... ותקראנה אותי
באלה, ואכלתי חטאת היום, הייטב
בעגו ה״? — דישמע משה ויטב
בעינין".
שיח. דרמטי נלהב לפנינו במקרא
בין, שני האחים הנעלים. השעה —
שעה: נעלה, ביותר -ושעה טרגית
ביותר לאהרן. זה עתה קרב׳ האשונה
אל המזבח להקריב קרבנות לה״
וחנך בכך את מעלת כהונתו הגדולה
לו. ולזרעו אחריו: כלום יש, כלום
תתכי, מעלה גבוהה מזו במעלות
שרות קודש? — והנה בה בשעה
נשרפו חיים לפניו שני בגיו הנעלים
והנשגבים, הנאהבים והנחמדים; כלום
יש כאב, היתכן צער גדול וצורב
מזה, מאב שמתו בניו בחייו? —
משה, דעתו היתה נתונה עתה
לגדלות וליסודיות שבשעה זו לדו¬
רות, להנחת-יסוד לכהונה הגדולה
ולחנוכתה הרשמי תוהמעשית כאחד,
להנה מצא אותה פגומה ע״י מעשה
פסול בעבודה הראשונה הנעלה הזו:
מכאן קצפו וכעסו. אך לא מצא עוז
בנפשו להפנות את נזיפתו כלפי
אחרן, הראש-וראשון במעלת-המעשה,
מחמת הצער והיגון בו היה שרוי
באותה שעה, והפנה אותה לכן
כלפי הבנים, „ויקצוץ על אלעזר ועל
איתמר״. אחרן, כמובן, הבין למי
הדברים, בעיקר מכוונים, והבחין גם
כטון הקצפי והרוגזי בו הדברים
האמרים, לפי דעתו שלא כהלכה,
לקח הוא את התשובה לעצמו ופנה
נם הוא אל משה בטון של „רוגז"
תמיהה: „הייטב בעיני ה'"? —
כלומר, ואתה כיצד אמרת בקצפך:
„מדוע לא אכלתם...
כאשר צויתי"״
46 4ג 4ג..
משול בחרס הושורר
ש" 2611ClP
„וכל כלי חרם אשר יפול אל
תוכו, כל אשר בתוכו יטמא, ואותו
תשברו״. — אין כלי-חרם. מקבל
טומאה מגבו, מצד חוץ, אלא מתוכן,
כשטומאה נמצאה באויר-תוכו. (וה¬
טעם. — מפני שבכלי-חרס אין לגבו,
לדפני הכלי, כל ערך לעצמו ואין
טומאה נתפסת בו). וכן האדם, המשול
כחרס (הנשבר), אינו נכסל ונטמא
מצד חיצוניותו אלא מצד כנימיותו.
גם הוא, האדם, ערכו-עיקרו פנימיותו¬
נשמתו, חלק אלוק אשר בקרבו,
(אורח-חיים)
א אא
יאד המרירה
ואך בשבירה — תיקונו...
„ואותו תשבורו״ — אין תיקון
לכלי-חרס, שנטמא מתוכו, לא בטבילה
ולא באמצע הכשר אחר, אלה בש¬
בירה בלבד. וכן האדם שחטא וטימא
את פנימיותו-תוכו, — תקנתו היעילה
היא שבירה, תשובת לב-נשבר ונדכא
ומתהדט על חמאן..
הרב מ. ליסמן | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL996 | ['P5_Ar0050001', 'P5_Ar0050002', 'P5_Ar0050003', 'P5_Ar0050004', 'P5_Ar0050005', 'P5_Ar0050006', 'P5_Pc0050400'] | ‭;:‬גרשון ש ו פ מ ו ל *ובל ו השמונ"ם וחמש | ARTICLE | 5 | null |
מאין יונקים שרשי, יצירתו של
המשורר?: האם מקורם בהשראה
עילאית טמירה? השראה שהיא בב"
חינת „והיה בלביי כאש בוערת
נצורה בעצמותי"; יצירה, שחוטיה
נטווים ונארגים שנים רבות בחביוני
נפשו של המשורר, עד שהיא באה
לידי ביטוו בתוכן ובצורה מיוחדת.
אולי אין. האדם „ אלא לבה ודפקה
של התקופה. אשר הוא חי בתוכה.
תה הוא למשאלות הדור וביטוי לכאב
היחיד ולסבל הרבים.
ואולי אין. הסופר, מתאר אלא את
נצמו,, כלומר, כפי שהיה רוצה
להיות" ואת אנשי. קרבתו הטובים
הרעים, כפי. שהיה רוצה לראותם.
כבר. היה זמי שאמר: כל אמן, משמש
ושא ראשי, גבור ראשל: ביצירתו,
באמת והוא: מתאר בה׳ הרבה גם את
נצמו, אף על פי שאינו מדבר אלא
על אחרים.
האצל" ג7 שופמן ויצירתו, אפשר
למצוא משהו" מכל התכונות ומכל
ההגדחות האלה. הוא מעורה תמיד
נסביבתו ובתוך עמד ואינו נרתע
לתגובה תכופה על מאורעות היום —
יםי״כי רבים מטילים דופי באקטו¬
קליזציה של היצירה: ועל כן רוטטת
רענגה כל׳ שורה מפרי עטו, כאילו
קטפה ברגע״זה מאילן החיים. והרבה
מן„היסוד האוטוביוגרפי תמצא בכל
זיפור ורשימה של. אמן „הנובילה
העברית, שהנא קוסם הביטוי התמ¬
ניתי וביצירתו אין כמעט מלה מיו¬
תרת,.כאילו היו כתובים חרוזים
חרוזים
וקצב מוסיקאלי כזה, מתנגן, גם
ננפשו. של כל ציור משלו, כאילו
הלה קצוב ומדוד ושקול, ואין: בו
עף צליל עדיף, או נעימה יוצאת
לופי.
שופמן אינו גורס את: הסיסמה
הידועה „אמנות לשם אמנות" ולא
הרבות נוי ויופי בלבד מטרת סיפורו.
אף לאצלשם חיטוט ומחקר פסיכו¬
וגי בלבד, נארגים חוטי יצירתו;
ש בה״-גם תוכחה ומוסר, שמטרתם
היא תיק-ן האדם והעולם והעלאתם
מן השפל המוסרי ובכל אחד מסיפוריו
וצץ איזה כעיון מחנך, רומזת איזו
הדרכה „מכוונת וכולם יחד מצטרפים
להשקפת „עולם מבוססת החובקת
דועות עולם.
„שופמן נבדל כבנן אמנותו,. ב¬
יאייתו „המיוחדת „ובקליטת החיים
זביבו. ועינו הוא עיו הנשר החדה,
הממשיכה ומרחיקה לראות, במקום
שפוסקת ראייתם של אחרים. יש
אמן שאינו רואה אלא את הצללים
שבחיים, ויש אמן הקולט לתוכו
רק את- האור, את היפה,, הנשגב
יהנעלה. ויש אמן המקרין בשפע
האור הזורב מנפשו, זוהר גדול
עליון על כל עצם ועל כל רושם
שהוא קולט בעולם. ואצל שופמן
ממוזגות ומאוזנות ומאונכות שלוש
ראיות אמנותיות אלה.
שירה וחזון, ריכון ומיצוי וצמצום
ר אלה הם „כלי המלאכה" הנפלאים,
שבהם קוסם. מג-היצירה שופמן, את
פלאיו. ופשיטא היא, ששופמן אינו
זסיד היצירה הנרקמת על יריעה
ארוכה והנפרטת לכל פרטיה, עד
שהעיקר אובד כאן כמעטי בתוך
שטפון. חפרטים. יש צייר, היודע
להנציח בכמה קווי שרטוט פשוטים,
זמונת נוף או דיוקן-אדם והיא
שלימה ומוצלחה יותר, מזן ה„משוס¬
ולת", שהאמן עמל עליה שנים ושיקע
קה -עמל ויגיע, כאותו המלחין היודע
יאת-סוד הצירוף וקוסם מתוך עולם
זצלילים כמה קולות ומכוון יפה את
אוירופס, ויוצאת נעימה אלוהית,. ה¬
גולה בהודה ובשגבה על סימפוניות
עדורות.
עצורתו של שופמן ממוזגת מכמה
שכבות של חוויות ונסיונות ומאן¬
יעות והסתכלויות.. הוא עבר תחנות
קלים מרובות ונתקל בנפשות שונות,
ששימשו לו חומר למחקה פסיכולוגי.
הזא-וראה את ההווי הגלותי היהודי,
שאומת פרעות- מרחפת עליו כל
הימים והדגיש בגופו ובנפשו" את
שוטור של המשטר הצארי וטעם את
פירותיה של המהפיכה הרוסית, ב¬
עלייתה ובשפלותה ונתנסה ביסוריהן
של שתי מלחמות עולם.
של„ידות „מיחמות אחול-סמנם בחיים
השוטפים והתוססים ונראית על כן)
באקטואלית מאוד. ובאמת לא ה¬)
ארעי והזמני הוא העיקר כאן, אלא!
האדם וכאבו הנצחי.„והארעי וה¬
שוטף כאן, אינו אלא הרקע וה¬
מסנוור ליצירתו ויסודו הוא האדם,
שאינו. אלא פקעת של יצרים אלא
שמתוך נפשו המסובכת והמעורערת
קורנים גם הרבה נגוהות של יופי¬
רוחני והוד מוסרי ופאר מידות טו¬
בות. וליד האהבה הגסה והמגושמת,
מאירה ופורחת כאן גם האבה הזכה
והקדושה, זו שהיא אם, כל החיים
המאושרים והטובים בעולם.
דמויות סיפוריו, מרובות ומגוונות
יותר, מאשר אצל מספרים עברים
אחרים. בגן דורו. כעינו החדה, כן.
גע„רוף מכחולן לרדת לצמקי נבכי
נשמתן.
השתי תכונות עיקריות לשופמן. ה¬
אמן: הוא מוליך אותך בפנס' הקסם״
שלו למקומות, שמעולם״ לא.הוית
מגיע לשם ואף לא היית רואה שם?
דבר מיוחד, אלמלא האיר עליף נוגה,
קסמים זה. הוא מכניס אותך לתוך:
מבון, ענקי של דמויות, נופים „ור¬
שאלות „חיים, ומרכז וממצה אותם
המחי „מכחול; אחד, „לנקודה בהירה,
המוארה מכל „זוויותיה. אמן הביטוי
להגיג התמציתי.
1
ארר
אגף
| Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1015 | ['P5_Ar0050101', 'P5_Ar0050102', 'P5_Ar0050103', 'P5_Ar0050104'] | י רת: Finn מזמ י | ARTICLE | 5 | null | מן. הצד
קול מבשר ואומר: מקהלת. „רינת"
נישראל, יוצאת בימים הקרובים לחוץ
אהץ, כדי להנעים זמר לחובבי
יינה בערי אירופה..
ובאמתחתה מובילה עמה „רינת״
„זמרת הארץ״ —ובכללה שיתים
גלשונות.. העמים, באנגלית, בצר¬
אתית, באיטלקית וכו׳ — כיאה למק¬¬
הלה רפרזנטיבית, הבאה ממדינה,
ומתגשמת בה חזון „קיבוץ גלויות״
שבעום לשונות מגדל בבל, מדוברות
בפלי אזרחיה. ויגילו נא וישישו כל
הומדי „רגן וכל חושקי זמר בעולם.
ישתדממו, ויפערו פה. מה הפללאה
שראל. לוצור עד כה, ומה גדולים
הישגיה! 8
„אלא שלתוך כוס שמחות זו, נמזגה
הם4 טיפת עצבו קטנה: ברשימת „ה¬
שפות המאושרות אשר תזכינה להיות
מושדות:: בפי: זמרי „רינת" תשלנו,
לאי נפקדה גם, הלשון האידית —
ג. שהועלתה עתה „סוף „סוף לדרגת
לשון רשמית בישראל, לאחר שאפללו
„שיא המדינה היקר והנערץ בירך,
בהגאת כנס הסופרים, האידיום בארץ)
הקדושה.... הבה ונקווה, שאון.. כאן
אא.. מקרה „שיכחה., שנגרמה על ידי
סטירת אגודלו של פורה, שר של
שיכהה על שפתו העליונה" „של,
מחבד תכנית „רינת" בסיוריה ב¬
אירוכה.
ואחת מתחנותיה הראשונות של
„רונת" בסיוריה באירופה, תהיה
סמובן „בירת המוסיקה" בעולם,. פעם
צירם שלבטהובן ומוצארט ושוברטן,
ימזה „יובל שנים— עירם ומבצרם
הרוחני, „פאר הגזע, האנושי", היטלר.
ואויכמן וקאלטנברונר וגלובוצ'ציק וכל
„הני גדולי צדיקיא" של האומה הי
אוסטרית, חוזיה ומבשריה. של, ה¬
„שליחות הגדולה״. אשר הוטל. על
העם הטיבטוני הגדול — לגאול את
האנושות משיעבוד היהדות...
'סכשי לשמוע „אל הרינה ואל
התסילה") של״, „רינת״, ינהרו אל
אולם. הקונצרטים. בווינה, קודם כלי
הנאצו-קומוניסטים. ממחון „פלותיס¬
דורוף" 2 מבצר הקומוניסטים באוס-.
מריה מאז. אלה הראז עוד לפני
עשהים ושש שנה, כי ראויים „הם
להיות „חבריו של הנאצו קומוניסט.
אולבריכט וביום" שנכנסו" קלגסי
היטלר לווינה, הופיעה. כל קומוניסטי
פלוריסדורף בהמוניהם, בחוצות עלרו
של. בטהובן „„מקושטים. בצלב. הקרס
בדשו בגהוהם וצרחו. כל הלולה
היגל היטלר״! „יהודה היכחדי״.
ומקבב אלה 2׳ התגייסו רבי הגאוק
לייטרים שפיקחג-יעלי השמדת היחדות
במחנות ההשמדה; באירופה.
עתה תבושם, להם המוסיקה היהו¬
רית.
ועתה עורום והתעוררן. „.כל בני
אסף. חימן: ויהותון, בישראל ותפשו¬
כנור, ועוגב והריעו בשמחה: ימים
גדולים קרבים ובאים עלינו ואשהינף
שזכינו לכך:הער ריינר, השוכן
כבוד; בעיר הנצח הקדושה, עומד
להביא אלינו את, התזמורת הפילו¬
האלמונית הברליגית, שכמה מחבריה
התכבדו לנגן יפה את זמר „ליל
הסכינים. האדוכות" באזני נשי ישראל
וילדי! ישראל מובלים לשחיטה..
„אוצו דוצו יהודים וקנו כרטיסים
לנשפי-שירה אלה, כי גדולה ה¬
שמדה!
דינת וגילת!
מ. אחי שמחה | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1028 | ['P5_Ar0050201', 'P5_Ar0050202', 'P5_Ar0050203', 'P5_Ar0050204', 'P5_Ar0050205', 'P5_Ar0050206', 'P5_Ar0050207', 'P5_Ar0050208', 'P5_Ar0050209'] | null | ARTICLE | 5 | null | IllMMUUlllUlllBUUUlUlIUMlMUHUHllUUlUBUUHUllUlIlMllMMMMUlUUIUAIHMMUlMIIAAMUMUlMlIlMUMMMUMUllUUUHUNHMUUlNlMMMMMUUUIMוMUUHMHIII11UHHHUlll1IHUUUUlUlUUUlUHMllU
עם הופעת „החי על המת" לא. מגד
משה גיורא
הסיפור שלפנינו הוא דו-משמעי)
ידו-ערכי מבחינות אחדות. באופן,
גורני הרי זה סיפור מן. ההווה
כולו כתוב בגוף ראשון. אך, במק¬
ביק וללא. הרף חוזרת ומתבלטת, בתל
דמות מרכזית, פלוני חלוץ גיבור'
חיל, אברהם דוידוב שמו, שהגיע
אדצה. בראשית שנות העשרים, ונהרג
על-פי טעות בראשית שנות החמישים.
שאלת היחס בין הכותב בזמן הזה
לבין האיש שחי בימים ההם, היא
הנושא הראשי של הסיפור. והתשובה
על השאלה גם היא דו-משמעית
והרערכיות. מצד אחד — „הערצה
לדור האבות: מצד שני הסתיוגות
מן" האידיאליזציה של דמויות, מצבים,
זמנים; עלילות.
7.:6
הצירוף של „חי" ו„מת" בשם
הספר כאילן מרמן לביטוי. „טוב.
לכלב החי מאשר לארי המת״. אולם
הפגמים שהוא מגלה באישיותו של
דוידוב המדומה-הממשו, רבים למדי,
המחבר שוקד כביכול למרוט, שעדה,
אחר שערה מרעמתו של ה„לביא"
עד שהוא נותה קרח במקצת.
אף-על-פי-כן נשאר מעין יחס של
הערצה מגובשת בהלך-רוח, אם גם
מצועפת באירוניה דקה לגבי הפרטים
„כסי: שהיו באאמת״.
-אירוניה זו טיפוסית לדרך כתי¬
בתר של מגד. הוא מנסה גם מצליח
לאזן בכך את הפאתוס שהיה נראה
לו צורם. עם ההתרגשות שהוא חשי
באמת בבואו „להתמודד" עם הדמות
יבנדרמדנע רדי לחת להה וותח כתוב.
א
לפיכך מתקבלים כאילו שני סיפול
לים מקבילים והעיקר — הדיוקן. של
כן הדור הקודם — ניתן קטעיםו
קטעים, כאילו תוך כדי, תיאור בני
הדור הזה. גיבור ההווה הוא סופר
צעיר. „בעייתו — חוזה אשר נחתם
כינו לבין. אחד, המו״לים לכתיבת
סיפור ביוגרפי על אותו דוידוב.
מתבור. מיד שאין בכוחו לקיים את
החוזה ולהשלים את המלאכה אבל
את המפרעות קיבל כסדר,: סכום
נכבד למדי, שכמובן אין באפשרותו
להחזיר. לא גותרה לו פרוטה.
הנה כך מתמשך הסכסוך בינו
לבין המו״ל על פני ישיבות אין קץ
של. תבועה אזרחית העשויה להת¬
ארך עשר או עשרים או שלושים
שנה — עד סוף, כל הדורות.
המשפט הנשאר תלוי: ועומד גם
גם גמד הסיפור ישלפנינו הופך,
איפוא, למעין ביטוי לתביעתן הנצ¬
תית של העבר, העומד כביכול על.
גב ה„הווה" וכופה. אותו לשלם.
חוב שאונו בר-תשלום. שהרי. לא'
סכום הכסף, כ-9000ל"י, הוא, נושא.
התביעה, אלא כתב-היד, שלא בא.
לעולם, המנון התהילה, שלא הושו¬
מעולם, שלא נכתבה ממנו אף.. שורה
אחת, אף תג אחד. את הכסף אולי.
יוכל הסופר לשלם ביום. מן הימים.
את הספר לא יוכל לכתוב לעולם,
הוא, אזננו „מסוגל. לכך". — מפני
שהנדרש. ממנו הוא למעלה מכוחותיו.
הוא אינו, מסוגל להביט ביראת-
כבוד שאין עמה אירוניה אל העבר
— כפי שהיו רוצים „חבריו-בני-גילו
של הגיבור: מצד שני אינו רואה
את „עצמד טוב מקחימיו ואין לו
תמונה ברורה של אידיאל-העתיד.
אם „יש כאן פשיטת-רגל הרי. זו
פשיטת רגל מוסרית ולא פשיטת
רגל פיננסית. אף-על'-פי-כן אין הסופר
מתרצה למסור למושל אפילוי את
טיוטת הרשימות שערך בראיונות
ממושכים עם כל מי שהכיר את
„דוידוב״. מכאן שהןכרונות יקרים
בכל זאת ללבו, אך הדא רוצה להי¬
שאר לבדו עם זכרונותיו, ברשות
היחיד שלו, ואין. הוא מרכין ראש
בפנו שום, „הנמנה, סוציאלית". הוא
כופר בזכות הדור. העובר לתבוע
ממנו „מס שפתים" של התבטלות
וחומק בחיוך אירוני על תרועת התוף
של אזכרות ממלכתיות שאין בהן
אלא „טיפוח אגדה. „הוא מפוכח מכדי
להאמין „ברצינות בגדזמת „הראשונים
ררוי צדם״.
לפיכך, כמסתבר, נשארת התביעה
לערכאות תלויה ועומדת. המחבר
מכיר בקיומה של התנביעה, אך אינו
מודה באשמתו, אינו מכיר בחובו
— לפחות לא בחווב מן: הסוג. שאפשר
לתובעו בתפגיע, קבק-אלוחים-ואנשים.
כסופו של דבה, כך מסתבר מתיאור
שוב ספר העומד כיום, בחזית של
הסתננויות וצליפות מעבר לגבול,
אין הדור הזה נחות מקודמו לא
במסירות-נפש ולא בכשרון המעשה.
4
תוך כדי נפתולי. מהלך-המשפט,
בעוד עורכל. הדין, המלומהים מתנצ¬
חים זה. עם, זה, אמנם מנסה הסופר
לקיים אתי התחייבותו, „על. פי חוה",
והוא מקיים את הראיונות הנועדים
לשמשי: „חומר" לפרקי הספר. אך
הכרונולוגיה והעובדות אינן מועי¬
לות אלא לשבש את דמות האליל
ולשוות ניחוך של יומיום אפור, ש¬
אינו מצטרף" לאידיליה ה„פסטורלית"
המתקתקה-המבוקשת: בסגנון צילומי
הקרן-הקיימת משנות העשרים: נשתנו
הזמנים והטעם משתנה עמהם.
כך מסתבר לנת לבסוף שהאוש
האמיץ, ההוא, דודוב, קופה: של חט¬
אים. קטנים וגדולים תלויה לו׳ על
גבו. הוא מזניח, את משפחתו, מתעלל
באשתו, מכזה את בתו, אינו עושה
דבר אף: למען בנול, נמרוד, שהיה
חביב עליו באמת. הבת, שעוה בהיותה
בת, „המש-עשרה הרתה והפילה —
נישאת: לבסוף לחייל אוסטרלי:: ו-
מהגרת.. הבן ספק נופל ספק מתאבד'
במלחמת-תש״ח, כיוון שהתנדב ל¬
יחידה קרבית למרות היותו „קצר
ראיה ומבלי לגלות זאת לממונים
עליו,..
׳ על- חוסר האחריותי בחייו הפרטיים
ינוסף „כתם" מבחינה' ציבורית. הריהו
ומפר" משמעת ה„הגנה״, עוזב את
השורות ואת המושבה כדי לעלות
לירושלים מצוייד באקדח, כדי להר¬
ואות לבריטים. ואף לרבלזיוניסטים
„מה באמונ צריך היה לעשות" בימי¬
המהומות בתרפ״ט. הוא משמש מדריך
בקורסים לנשק, אך מסרב להיות
מפקד. בקיצור — נהיליסט פרוע,
העושה ככל העולה על. רוחו. אף
את נסיעותיו לצפון, לעבודות הגדר
בימי תרצ״ו, וכן את שהיותיו, ה¬
ממושכות במחנה, על חוף, ים-המלח,
מסבירה רעיתו בכך, שרצה להת¬
רחק ממנה ולפרוק עול-חובות-
ריה
זו, איפוא, דמות „גיבור הדור״
הממוצע בעיני אהרן מגד. הוא
איננו מוכן לכתוב עליו דברים רחו¬
ת כפי שהיא נראית לו,
מז האמ
כךי נכתב לבסוף הסיפור על ה„סי¬
פור שלא' נכתב״.
א
סממנים של אכזבה, או שינוי
הערכה, מצויים ברומן אף בהתיחסם
העבה הקרוב ביותר, עברם הבלתי
אמצעי של בני ההווה, חברו הסופר¬
שאינו-מכבה-חוזום,. שעמם, הוא מבלה
את לילותיו במועדון הקרוי „מרתף״.
הם. מתוארים. בלגלוג עוקצני, מתוך
יאיה. סלחנית-מבטלת של דברים ש¬
שוב לא. נותך בהם ממש. היתה
איננה עוד. אפילו, יעלת, החן, אשתו
השניה של המרצה במכון למדע,
זו, שהצמיחה „לו קרנים להנאתה
ולהנאת כל יתר בני החבורה, שהשר
תעשו בשעתם לשמע תעלוליה או
שיתפו אתה „פעולה". היא שבה
למסלול השיגרה ונעשית עקרת-בית
חסודה, אם גם. לא לגמרי יצגועה,
המחבה נפרד ממנה בציינו שכרסה
בין שיניה.
על אף כושרו ללעוג ולראות את
הנלעג בהווית, בני אדם, קשישים
או צעירים,, אין זה-ספר עלין. באיי¬
ההשלמה של. מגד, שזורות נימות
מינוריות. לרוב. לא. רק אפש-הכוח
להזדהות עם, „נושא" „מעיק עליו.
מכאיבה גם ההכרה שאון- הוא רואה
עצמו. בן. חוריז להיפטר ממנו. זו
הכרה סוביקטיבית, שאי-אפשר להשיב
עליה. בגירסה סובייקטיבנת אחרת,
נאמר תפיסת עולם תקיפה, המעיוה
לנתקי„את הקשר המחנלק של הערצת
דברים שההווה זר להם, כשם. שהם.
זרים לו. לשם כך דרוש אידיאל
ברור של עתיה, הצומח ממרידה
שלמה בהווה ובמועקה הכרוכה בו¬
המלנכוליה גובעת לא כל-כך מן
הצער על היום הזה אלא מהרגשת
הסתתמות אופקיו של המחר. למעשה
זה סוד הדכאון השורה כיום על
שכבה רחבה של סופרים צעירים.
הדברים נאמרים בגילוי לב, מרתק
ביותר בשורת הסיום של מגד, כש¬
הוא מביע את אורח רוחו מכשרונו
של הפרקליט לדחות את מתן גזר¬
הדין: „שוטה זה, איננו מבין שכל
עוד, תלגי משפט זה מעל לראשי,
אינלה יכול להתחיל בשום דבר | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1051 | ['P5_Ar0050301', 'P5_Ar0050302', 'P5_Ar0050303', 'P5_Ar0050304', 'P5_Ar0050305', 'P5_Ar0050306', 'P5_Ar0050307', 'P5_Ar0050308'] | null | ARTICLE | 5 | null | ת. גולובסקי
„השירה הנה פגישה פתאומית ו¬
בלתי אמצעית בין היוצר לעולם
המתגלה וכן בין הקורא לאותו עו¬
לם״. — קובע מיכאל קשטן בהק¬
דמתו לחוברת אנתולוגית ובקורתות
מרוכזת „הדור הצעיר בראל שירתו:"
עובדת קיומם של שירים רבים הדו¬
מים זה לזה בתכנם ובצורתם״, —
אומר הוא בהמשך ההקדמה — למ¬
רות היותם ביטויים אישיים ליוצדים
שונים —— מזמינה אותנו לראות ב¬
שירה מסמך אנושי המייצג רגשות,
הרהורים ורעיונות המשותפים לדו¬
רות רבים ושיח — וודויו של כל
דור ודור", ומשום כך הוא מנסה
לארג, עד כמה שניתן במסגרת מצומ¬
צמת של חוברת זר, את מסכת בע¬
יותיו ועולמו המסוכסך של הדור
הצעיר, כפי שהם משתקפים, לדידו,
בשירה של בגי דור זה, תוך העלאת
מובאות והסקת מסקנות אינדוקטי¬
ביות.
מר מיכאל קשטן הוא מורה ותיק,
העוסק הרבה בהדרכת נוער ול¬
אחרונה מרכז את פעולות ההדרכה
לנוער בבית רוטשליד, שבחיפה, וה¬
ספריה למדריך יוצאת לאור מטעם
המחלקה לנוער של משרד החינוך
יהתרבות ומוסדי סאלד למען, הילה
והנוער ומטרתה להרחיב עלבסס' את
ידיעותיו של מדביך תנועת הנוער,
בית התלמיד. ומועדון הנוער. בין
שאר המטרות של החוברת הגידונה
מונה המחבר את תפקידה להראות
את החוט המקשר בין משוררינו הצר
עירים, את השפעת תקופתנו. המסור
עדת עליהם וכן לעשות לקירוב הלל
כבות בין הדור הצעיר לבין דור
אבותיהם. ומחנכיהם, מאחר ושירה זו
היא בעיקרה „ממצא הגותי ונפשי
רב׳ חשיבות לדמות דיוקנו של הדור
הצעיר העכשוי״.—
המטרות נכבדות ונחיצותן אינה
מוטלת בספק, ואעפ״ט': יש לפקפק
בכך אם ניתן, לרכז ולדחוס׳ במסגרת
מצומצמת כגון זו כולן כאחד. וכ¬
מו״כ נראים לנו רופפים למדי הנחו¬
תיך" הראשונות, כפי שהן משתקפות
מתוך המובאות דלעול. השירהאףי
המשכנעת והבשלה אינה שואבת" הק.
ממקורות ראשונים ועצמייםי ומעולמו
הריאלי-ייחודי של המשורר, היא נד¬
תונה לרוב בעיקר להשפעות ליטרי
טוריות וזרמי מחשבה מקובלים, כלל
אנושיים או מקומיים, שעתים אין,
בינם לבין, העולם בו. נתון המשורר
מיקומו הריאלי ולא כלום. עלו׳ כן,
אלן. בטחון של ממש שיהא עולמם
הזהה של משוררינו, תואם: במילואג
את הלך הרוחות. בין, בני דורם. הדור
הצעיר המשתקף בראי שירתו, הנול
איפוא, דק אותה קבוצה מצומצמת
רקדנטית במנהיגיה ובמוסרה הקלוקל.
האגוצגטרי, פטית ופסיבית במבור'
נתה. ובחסר אוניה, כל-כולה. פרי.
הלבררוחות נכרי שנשתל מלאסותית
נהוי חילנו המעורער ונטול. המסורת.
גין איפוא לבקש את. מקורותיו ב¬
תהליכים פנימיים וייחודאים, כל אם
בתוך מכלול התופעות המכאיבות ה¬
מקיפות את הדורי הצעיה„בארצות
אחרות מהם. הוא בא. ובוהאי שאיז.
לראות ביחסים הבלת- תקינים, שביך
אבות ובנים את מקור הרע. ההתנג¬
שויות בין הדורות במערך התרבותי.
תלנוכי. במקומנו, אונו גורם אלא תו¬
צאה, של אוירת: חחקוי ואבוד הצלם
העצמי שלא היתה עוד דוגמתה ב¬
מחננו ואשר היא הגורמת לרקעים
השונים ולחוסר כל מגע וקשר ו¬
הבנה הדדית.
וכדאי לציין שאין. לכלול בתופעה
כאובה זו את כלל הנועת שלנו היום,
שהוא ברובו בריא ברוחו, אקטיבי.
ברור במטרותיו ונכון פכל עתי ל¬
בשיהא נדרש, לא פחות ואולי אף
ביתר כשרון ויכולת מאבותיו. ברם,
אין- לזלזל בכחו. של הארס „הלו, המו¬
פץ" ע״י „קבוצת-עלות" דקהנטית. זו.
יבודאי שמציאת מקורות השלילה ב¬
רקע הממשי, ומיקומו במחננו, כמן״כ
הצדקתה אלנה חדרך לקשיקת הקשר
האבוד ולהבנה הדדות בין. ההורות.
לעומת הנ״ל. הכרוך במסגרתה של,
החוברת ובמטרות שהציבה להח¬
שוב ומעמוק הוא: חנתוח „הבקרתי.
שבחוברת זו החותר אל השרשים המ¬
שותפים" ופורט' קוויו"י הבולטים של
הלך הרגחות הלע, שהוא אופניני ל¬
אוירה השלטת בשירה הצעיתה, תוך
הקבלה מענינת לרבדים; קודמים ב¬
שירה הישראלית.
מ. קשטן מונה שלשה רבדים ב¬
4 הדדר השוויד הרעי וזירוזו״ —
מיכאל קשטן — הספריה למדריך,
ירושלים תשכ״ה.
שירה הישראלית: שירת דור הפלי
מ״ח, אשר בטויה הספרותי הגיע אל
עיצומו במלחמת העצמאות ומיד ל¬
אחריה, שיוית דור „האספרסו״"-בעלת
עמדה א-אידיאית מוצהרת ורבד אח¬
רון הצומח ומתהווה כעת של גילאי״
25—20 אשר טרס הגיע לכלל ניבוש
אך ניכרים כבר בו, תהליכי התפר¬
קות ואינדיבידואליזציה קיצונית.
לדעת מיכאל קשטןי השירה היש¬
ראלית הצעירה היא-תגובה אוטנטית
טבעית מול. תביעות וחאשמות של
אבות ומחנכים ממורמרים בראש וה¬
-אשונה: היא שירה מצטדקת, אינה
מתגוננת ואינה מתמדמרת, ומתקבל
הרושם כי היו. נענים לתביעות אילו
הידי ברי: ממש וכוון. ההכחזה, הלזו
עלי חוסר דרך מקורה בתחושה של
חוסר השתייכות, בריקנות רוחנית ו¬¬
הוחיאית ובקליטה מתמדת של הלכי
נפש אופייניים לצעירי. אירופה ו¬
ארה"ב. — זמה' שמעמיד אותנו על.
סיבתה הראשונית של ההידרדרות
מה שנוגד במידת-מה את הנחותיו
הקודמות ועוקר את קויקע גידולה של.
השלילה הנודונה ממחגננו אל ארד
צות נכר. „האם נדון את הנוער לכף
חובה על העדר השתייכות, על רגש
בדידות וריקות, על עיפות אשר
קבצה עליו כזקנה?" — שואל. מ.
קשטן. ואכן את הנוער. קשה אמנם
להאשים בכך, אולס לא אוני האוירה,
הקלוקלת בה הוא היי„ואת החינוך
הפוסח' על סעיפיו הרבים.
את בני; הרבד השני בשירה היש¬
ראלית" הצעירה על עמדתם האלאי¬
דיאית הואה קשטן כאנטיתזה לקוד¬
מיהם בני דורי הפלמ״ח ואת שירתם
כזו- אשר צמחה. על רקע האכזבה
שלאחר ההגשמה וההתרוקנות: האי¬
דיאית והערכית. ברבד. זה עדיין, נו¬
כרים סימנו היכר קולקטיביים. ומש¬
מעות ברודה, מה. שאין כן אצל בני
הרבד השלישי. המתהווה: כאן, כבר
נעדתת. כל התיחסות לסבובה אנו¬
שית רוחנות או זלקה הסטורית. הלו
הסתגרות בתוך האני הפרטי, הרגעי
היא. מלאה ומעידה על, תחליכים קול
ניים . של אינדיבידואליזציה וא¬
סוציאליות. דו הערכיות ויחסיות ה"¬
הערכה: ולגבי נכסי הרוח הישנים
שאפיינה: את הרבדים הראשונים הו¬¬
פכת! באחרון ללגלוג ושלילת קיום
מלאה: ובכלל: זאת מופקעת גם ה¬
אהבה מתחומה החגיגי אל ארציותה
המקרית והחולפת.
-אם נוסיף לכל האמור את עקבות
„סיוט הטבח והחדלון" וחוסר טעמה
תסליתה של המלחמה העתירה ע¬
נצילה המאיים גדלים בני הדור,
נותם מקביל המחבר לשירת בני דור
העצמאות ולתחושת השייכות העזה
של דור — שבשירת נתן אלתרמן,
תתקבל. התמונה המזעזעת מעולמם
המרוקו- והנבוד של משוררינו הצ¬
צירים בשלב יהידרדרותם האחרון.
המסקנות האחרונות החותמות את
החוברת באות לשלול את ההתעלמות
את התביעות החינוכיות שאין להן רקע
במציאות הנוכחית, דרכי הגינוי וה¬
אשמה מצד מחנכים ואבות שבהם,
להעת המחבר מקור רגש האשמה,
הנחיתות" ואבוד. טעם החיים ושמח¬
תם, אצל צעירנו. כמו״כ חותר קשטן.
לקראת חיפוש דרכיו למציאת גשר
יהבנה הדדית שרק בחטי יש להגיע
לפעולה חינוכית פורה ולחידוש אהבר
החיים והוקרתם בלב בנינו. אכן ני¬
תוח מענין ומאלף, החותר אל שרשי
הרע ומעורר למחשבה ולחשבון נפש. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1072 | ['P5_Ar0050500'] | UNKNOWN | ARTICLE | 5 | null | אוותוו:
חזיובי ק..
נרשישתיששששת
לער ז'רומידמהל
„(תב 9 בטינטץ.
שב למולדת"
'אלבום תמונות בעריכת עידו
חיס-ניצורק, עריכה גרפית „—
גד אולמן. „הדר", הוצאת ספרים
בע״מ, תל-אביב, תשכ״ה. הספר
משחזר בתמונות פרקים מתולדות
חיין של ז. ז'בוטינסקי — ילדותו,
פעלו ברוסיה, יצירת הגדודים
העברים: הגנת ירושלים ומסעותיו
בשרות. בעיון,„ המדינהו. ומסע
הלדוייה בגיו-יורק, פריס, לוד,
המתלגן ת״א: עם „העברת ארונו
וארון דעלתו לירושלים ומקום
קבורתם. התמונות מלוותי הסברים
קצרים בעברית ובאנגלית, ומס¬
מכים שהועמדו: לרשות מערכת
האלבום ע״י פרופ׳ ערי ז'בוטינ¬
סקי. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1077 | ['P5_Ar0050601', 'P5_Ar0050602', 'P5_Ar0050603', 'P5_Ar0050604', 'P5_Ar0050605', 'P5_Pc0051800', 'P5_Ar0050606', 'P5_Ar0050607'] | דאלי ‭> _n_!3K‬ ש - בתערוכה וז_3לל_>ת | ARTICLE | 5 | null | אלי יריב
התערוכה, הכללית. של אמני-ישראל
הפכה. כבה אצלנו למסורת. הכל
מודים שבתחומה של תרבות, מסורת
הינה דבר נכבד ונעלה. אך. במה
דברים אמורים? במסורת שאין חולק
על מטענה הרוחני ורב-ההשראה וכ¬
מכשיר ראשון-במעלה לחינוך הדור
ולשיפור טעמו. נהמה לי כי במקרה
של התערוכה הכללית הפכה מסורת
זו. לשמרנות, ומה שנחשבה בה פעם
לקדמה — הפך כיום לאנכרוניזם
מאובן.
עללמנת לדענן מעט את זכרוננו,
מוטב שנציין כאן מספר עובדות.
התערוכה הכללית נערכת. מדי שגה
בשנה. — התערוכה הנוכחית הינה
ה-42 במספר — מטעם אגודת הר
ציירים והפסלים בישראל ומוצגת
במוזיאון תל-אביב. מה הוא הדבר
המקנה לאיש בישראל את הזכות
להימנות על חברי האגודה איני
יודע, אולם למן הרגע, בו נעשה
אדם חבר בה, רשאי הוא להציג
בתערוכה הכללות. השאלה מה.
רשאי הוא להציג הינה, כמובן,
עניין, בפני, עצמו. כל אמן רשאל
להגיש יצירה אחת משלו ועל התע¬
רוכה לקבלה. ועדת-שיפוט מיוחדת,
שאף „משתתפיה, הם. חברי האגודה,
קובעת אם האמן רשאי להציג גם
יצירה.. נוספת. התערוכה הנוכחית,
צל-כליפנים, הוכיחה שאין כל איסור
על חברי, ועדת-השופוט להשתתף
בעצמם בתעהוכה ואף להציג בה שתי
יצירות, דבר ששלושה מבין חמשת
נציגיה עושים אמנם.
גידולה הטבעי של האוכלוסיה שלנו
הביא מטבע הדברים גם לריבוי
זבריה של האגודה, מה גם שהיה
עליה לקלוט אמנים שבאו מקרוב
מארצות שונות כעולים חדשים. הדב¬
יים הגיעו לידי כך, שהתערוכה
שנערכה אשתקד היתה דחוסה במידה
יבה כל-כך,, עדרכי למעשה קשה
היה ביותר להתבונן. בה.. השנה
הוחלט לערוך את התערוכה בשני
גניינוו של המוזיאון,, בבית דיזנגוף
בביתן הלנה רובינשטיין. התוצאה
היא: 331. עבודות. בציור ובפיסול..
אנשי הוועד המרכזי, של האנודה
ודעים זאת אל-נכון ולפיכך מצאנו
נקטאלוג את הציון כי „התערוכה
הכללית היאי חתך רחב למדי מבלי
כולת" להדגיש את הטעון הדגשה״.
לדידי הרי זה גזריזין קשה ביותר
לין קשת בב-4ת
על התערוכה כולה. יתר-על-כן, לא¬
תנכוולת כו"ת.
רבלבד שלא הודגש מה שמן-הדין
משה רוזנטליט: דיוקן
ללמS85 2ף ב/דשף
היה שיודגש, אלא שהתערוכה כולה
הפכה לגוף מסורבל החסר כל אופי
וייחוד. חוסר היכולת להדגיש את
הטעון הדגשה הביא לכך שאמנים
המכבדים את עצמם הרחיקו את
רגליהם מן התערזכה כולה. ואמנם,
האם אפשר לצפות מאמן בעל שעור¬
קומה שייפיע בתמונה אחת ליד
אמן-מתחיל המציג אף הוא תמונה
אחת? מסתבר שעקרונות הדמוקי
רטיה אינם צועדים בהכרח בד-בבד
עם ערכי אמנות. הדבר מאכזב ול¬
עיתים אף פוגע ביותר — אך צר
הדבר שבעתיים, כי את העיסוק ב¬
המוקרטיה ובמימוש עקרונותיה קיבלו
על עצמם אמנים מדרגה שנייה ו¬
שלישית, שאת עבודותיהם ניתן לר¬
אות על קירות המוזיאון.
האנכרוניום שבתערוכה הכללית
מתבטא איפוא קודם-כל בכך שאין
היא משקפת עוד את הנעשה ב
אמנות ישראל. אין כל צורך לייגע
ענצמנו בפירוט שמות, אולם עובדה
לתה הלי-אבי״.
.-:4....״.....
גלכר״::
ב—י
אל
84.953
בגלו:
.גבי.
כל לללי:
/295י
BAAISlSl
ל.ם:
לאמתי מאת
אלל"
ו"ב״.::
AB2
ל" 285
AA22
אמקד?
2-ילב
AMS
BB"AASATAMAS
לע נלא
ללום
A3"A
I658 22 2
EOEE AAA ENAAN
באלי:
2AA59
.,
ב יל
5"ג::
MASS3
.ל.בי" ב2
32
AAAAAS
ללAAASA
בם לMם
ב.SEX
Eם
י. ללה".:.
או:
SRSR 'SAASSSA
22
AAAAם
אראםל.
ASSA—MAA6
'ביי::
ב.ת..י.
A אין
ל״יי,
M9E
שת ג AMל שאת
S2
ASE4:
ל.ביב ביב״:
ל,
AAC
ב:
צצל"עת
של.לע
אול-הםלי״:
AA אם לאבלק
58
י.4
6%)
894
להר״ה,
2
לגון Aאר
אXל-וול
ב׳.:ל:
. ל M
ל 9AASSASREAAN6
%א
ועים
AAAASAAS
לם ל י ם
.6ת
ל ת
לישל א
אול
הל
EE Bי לם
איני:.
Aת
„א'"..
2AE9MA
לביירי
לו
ג".
הלו:
2:
אלו:
ליללת:
בול לא:
2222
בבאת
לת.
י ת
.5
רר
ן לב ות
ללי".
לשלא.
בל95
בב״ייי..
ללי:..
היא שבחירי אמניה של הארץ הזאת
אינם נוטלים כל חלק בתערוכה
הכללית. ומאחר שעובדה זו נעשית
מכרעת יותד-ויותר מדי-שנה-בשנה,
הרי אך טבעי הדבר שהתערוכה ה¬
כללית נעשית בינונית יותר-ויותר!
1471-1
באותה מידה עצמה.
דברי-ההקדמה בקטאלוג מסתיימים
במשפט הבא: „מוסדות האגודה מק¬
ווים שבשנים הבאות יעזרו מוסדות
העיר ושוחדי האמנות בארץ להר¬
חבתה הנוספת של התערוכה למען
תהא דמות-וומת של הנעשה בתחום:
היצידה הפלאסטית בארץ". והלוא
משתמע מכאן שאין התערוכה דמות¬
אמת כ'את. האמנם מצפה לכך ה¬
אגודה, שבכדי להגשים מטרה זו
יש לדאוג להרחבה נוספת? האם
שני אנפי המוזיאון אינם מספיקים
עוד? שמא תבין האגודה כי „דמות¬
אמת של הנעשה בתחום היצירה
הפלאסטית בארץ" דבר אין לו עם
הרהבה מספרית כי-אם להיפר2!
אולי אין הדברים שנאמרו בזה
בחזקת „בזקורת" על הנעשה בתע¬
רוכה עצמה. „דבר כזה נראה כבלתי-
אפשרי לגוכה הכמות האובייקטיבית
מצד אחד ולנוכח משקלה הרב של
הבינוניות בתערוכה מצד שני. מתע¬
רוכה בשני בניינים ניתן היה לצפות
טתדניש אסכולות שונות, גישות
שונות לציור ולא תליית-תמונות מק¬
רית בדרך ההגרלה. שיפוט על-פי
המצוי. בתערוכה יוצר את ההרגשה
כי בדרך-כלל יד הביסול היא כאן
יבון לל'
על העליונה. כמה יצירות בתחום
ה של זהבה שטרן-אודס, שמואל
ברלאבן, אריה רזציק, ישראל רוביני
שטיין, בוקי שוורץ ורודולף להמן
מענוינות בזכות עצמן. יומכגות יתר
ישנה דווקא בציור, המתבטא (בעיקר
באולם הראשון של בית-דיזנגוף)
בבדים יומרניים גדולים, שרק באמ¬
צעות הדמוקרטיה אפשר להבין מדוע
הוצגו. מובן שבכך נעשה כאן עוול
לכמה-וכמה ציורי-אמת שישנם ב
תערוכה, כמו אלה של שאול אוהלי,
אלכסנדר בוגן, ג'ון בייל, מוטקה
בלום, מיכאל גרוס, ישעיהו דרור,
ישעיהו הופשטטר, אלחנן הלפרן,
שלמה ויתקין, שמואל טפלד, מרסל
ינקו, מרדכי לבנון, צבי מאירוביץ
ימשה. רוזנטליס. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1098 | ['P5_Ar0050701', 'P5_Pc0050800', 'P5_Ar0050702'] | הצייר _אלווא בישראל | ARTICLE | 5 | null | בימים אלהי הגיע מפריז לביקור
בישראל הצייר היהודי הנודע אלווא.
אלווא, יליד ברלין, חי' שנים רבות
באנגליה, ושם נערכו מרבית תערו¬
נותיו. תמונותיו הסמליות, שהן על
„בול ההפשטה, זכו לשבחיהם של
טובי המבקרים באנגליה, וביניהם
אף הרברט ריד. מזה עשר שנים חי
הצייר אלווא בפריז, ותערוכותיו מוצ¬
נות בבירות אירופה ובארה"ב.
בלונדון הופיעו ספרים אחדים על
יצירתו של אלווא, ביניהם מפדי¬
עטם, של מוריס קוליסי והרברט' ריד.
בפריז הופיעו קבצי תדפיסים שלו,
בצירוף לדברי הקדמה של, ו. ז'יר¬
רנטל. אף, בארץ הופיע לפני כעשר
שנים, בהוצאת „גזית", אלבום רפרו¬
רוקציות של. תמונותיו, בצירוף הק¬
רמה מאת יהודה האזרחי.
עם ביקורו זה של אלווא בישראל,
יוכל ציבוח המתעניינים באמנות ה¬
מודרנית להתוודע עם יצירתו: יצירה
הניכרת בסגנונה המקורי, בתמצי¬
תיות. של ביטוי וביופי נדיר. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1109 | ['P5_Ar0050901', 'P5_Ar0050902', 'P5_Ar0050903'] | פויפאל ט_^בה בן ‭7 5 ‬ | ARTICLE | 5 | null |
בימים אלה מלאו 50 שנה לפעולותו
של מיכאל טאובה כמנצח,. אחת ה¬
דמויות הבולטות בחיים המוסיקליים
של ארצנו. טאובה נולד ב-13 במארס
1590 למשפחת מוסיקאים בעיר לודג'.
תחנות. דרכו כמוסיקאי הן מרכזי
המוסיקה לייסציג, קלן, ברלין. בשנת
1935 השתקע טאובה בארץ-ישראל
ואנו מכירים את האמן מפעילותו כר
מנעה (של התזמורת הפילהרמונית,
כמיסך של התזמורת רמת-גן) ומהו¬
פעותיו הרבות כמנצח של תזמורת
„קול ישראל". ברם, עוד מחוץ לארץ
אני זוכר אותו גם כמנצה בבית
אופרה, וגם כמייסד סדרת הקונצרטים
של מוסיקה מהתקופה הקדם-קלסית
לתזמורת קאמרית ולמקחלה. באך ו¬
מוצארט נשארו המוסיקה להם. סוגד
טאובה, וגם כאן בארץ אנו מכירים
אותו בעיקר מעבודתו למען באך.
רבים, רבים הקונצרטים בהם הציג
יצירות נדירות, מוסיקה ווקלית של
י. ס. באך.
בד בבד הוא נשאר תמיד ידיך
ויוזם של המוסיקה הישראלית. יצי¬
רות אין ספור של קומפוזוטורים יש¬
ראליים, הזמין לביצוע על ידי אחת
התזמורות שלו, ועד היום, כאשר
הוא חוגג את. יום הולדת ה-75, הוא
רואה כתפקידו להגיש לקהל חובבי
המוסיקה בארץ את גדולי המוסיקה
הקלסית יחד „עם היצירות של מחבי
רים ישראליים בני זמננו.
לפי מנהגו, לא בילה מיכאל טאובה
את יום היובל הכפול בבית, אלא
הופיע כמנצח על במת אולם ימק״א
בירושלים עם תזמורת „קול ישראל".
התכנית הקיפה יצירה ישראלית
(„פתיחה לקומדיה" של שטרנברג),
הקונצ'רטו בלה מאז'ור של מוצארט
(ק. 488) לפסנתר ותזמורת ואת ה¬
סימפוניה הגדולה בדו מאז'ור מס׳
9 של שוברט. תכנית עשירה ויפה —
ויש לציין לשבח את המנצח והתז¬
מורת שדוקא הסימפוניה הגדולה ו¬
הארוכה של שוברט היתה שיא ה¬
ערב — בביצוע מכובד ומוצלח. סו¬
לנית הקונצ'רטו של מוצארט היתה
אורחת. מאנגליה צליה אריאלי, כעם
תלמידת האקדמיה בירושלים. ילדת-
קפלא דאז לא התפתחה לססנתרנית
בעלת אישיות. את הקוצרכי ליגנה
כמו איטיודה, בכשרון טכני, אבל
ללא רוח חיים, בדיוקי כמו מאות
מורות לפסנתר בארץ ובחוץ לארץ.
בקבלת פנים לכבוד המנצח הזכירו
בצדק. את העובדה כי היה זה מיכאל
טאובה, אשר ניצחי על הקונצדט ה¬
ראשון של תזמורת „קול ישראל"
לפני 17 שנה, מיד אחרי הקמת
המדינה. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1120 | ['P5_Ar0051001', 'P5_Ar0051002'] | שלישיית "אורומונטה" מלונדון | ARTICLE | 5 | null | לפני כחצי שנה הקדשתי בטור
זה רשימה להופצות של שלישיית
כלי קשת על שם „אורומונטה" ב¬
פסטיבל אדינבורג. נוכחנו לדעת כי
כאן לפנינו אחת הלהקות הטובות
ביותר של מוסיקה קאמרית בת זמ¬
גנו. שתי הצעירות פרי הארט (כנור)
והארגרט מאז'ור (ויולה) הן ממוצא
בריטי (הכנרית ילידת אוסטרליה) ו¬
הצ'לן ברונו שרקר הוא יהודי אוס¬
טרי. שלשתם תלמידיו ונגניו של
שמעון גולדברג בתזמורת הקאמרית
הנידרלנדית (אשר הופיעה גם בארץ
בהצלחה רבה לפני כמה שנים). כ¬
אשר ייסדו את השלישיה בחרו בשם
המורה: „אורומונטה (הר זהב באי¬
טלקית)" הוא כמובן גולדברג. על
הופעותיה של הלהקה הצעירה הבש¬
רונית בארץ יהיה עוד לדבר. נשמח
כי תודות ליזמה אמנותית יש לנו
הזדמנות לקבל פני מוסיקאים, מצו¬
יינים, העומדים, בהתחלת קאריירה
אמנותית בינאומית. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1129 | ['P5_Ar0051101', 'P5_Pc0051400', 'P5_Ar0051102', 'P5_Ar0051103', 'P5_Ar0051104'] | null | ARTICLE | 5 | null | זה עתה נתפרסמה בעתונות הישל
ראלית התרשמותו של עתונאי, אורה
משבדיה, לאמור: הישראלים אינם
מחייכים. „ישבתי״ — אמר —
„במוצאי שבת קרוב לארבע שעות
ברחוב דיזנגוף בתל-אביב וראיתן
אלפים רבים של אנשים עוברים
על פני. הדבר האופייני לכולם:
איש מהם לא חייך". ואגו מה
נאמר? — חבל, חבל מאוד, שאורחנו
יצא בדעה מוטעית מן האדץ. כי לו
נמצא. מישחו שהיה מזמינו לערב
עם שמעון, דז'יגן — ודאי שהאורה
היה משנה את דעתו. או אז היה
רואה לא רק ישראלים מחייכים,
כל אם ישראלים צוחקים בפה מלא:
ולמה, זה, אם כן, ייצא שמנו
בעולם כאנשים זועפים דווקא?
צא ולמד את גדולתו של דז'יגן:
יש לו „מין תכונה שכזו", שמדי
הופיעו על הבמה, רק נראית דמותו
ועוד בטרם נשמע קולו, מיד נענה
לו הקהל בפרץ צחוק. נוכחנו בדבר,
שוב הפעם, בתכניתו האחרונה. מיד
עם הרמת המסך די היה בעמידתו
לכני הקהל וכבר רעם והתגלגל
הצחוק באולם. כאילו אמרו לו
בני ישראל לדז'יגן: נקדים ונצחק
עוד בטרס נשמעך. הוא שאמרנו:
נצהק ונשמע.
ולא סתם צחוק מטלטל את הקהל.
זה טחוק מן הפגמים שבחיינו;
זה צחוק המוקיע את הליקויים, שם
אותם ללעג, לקלס, למשל ולשנינה;
זה צחוק מוכיח וקורא לתיקונים
מדיניים ומואיאליים — זו הסאטירה
בכבודה ובעצמה, המצליפה ללא רחם
על גביהם של „גדולים" ו„קטנים",
זורעות היום וה
גבורי מא
דז'יגן אוננו מופיע בגפו. בקטעי
התקנית מופיעים גם חברי הלהקה
שלו. כולם או חלקם. מי כשרוני
סחות, מי יותר. שמחנו להיווכח כי¬
חוא מגשים מיזוג גלויות „בתיאטרון
שלו. אך אליה וקוץ בה: בשמענו
את-כוכבה הדרי שרה ומדברת יידיש,
מחובתנו לאמר: לא ל„מיזוג גלויות״
זה. כיללנו — לא ללמד את בנות
תימן היקרות יידיש.... וכפלא בעינינו
כיצד אמן בעל שיעור קומה כדז'יגן,
החש את דופק הקהל, המעורה בו
ומאזין לרחשי לבו, כיצד זה לא
יחוש את הלא-טבעי שבדבר, כיצד
זה לא יבין כי הוא פוגם ונפגם?
על כך, ודאי, לא נוכל לאמר „גם
זו„לטובה" (זהו שמה של תכניתו
האחרונה) וחבל.
ש. דז'יגאן
ברם, להו'יגן נסלח כמעט הכל.
והרוצה בערב, של חוויה אמנותית
ומהנה. כאחת, ילך לדז'יגן ומובטח
לו כי... יצחק וישמע.
א"ש | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1144 | ['P5_Ar0051201'] | כתבי עת י | ARTICLE | 5 | null | קשת כ״ו.
קשת, רבעון לספרות עיון וביקובת,
חורף תשכ״ה. העורך אהרן אמיר.
בתוכן: שירים —-עמי טנא, אברהם
הוס יוחנן גםיליאן, משה, בן, שאול,
לוסף בןרגל, אביגדור אריכא, אלקס
ארבל, ענת איתן. סיפורים: —
שלושה ימים וילד — אברהם ב,
יהושע, גלגולים״: — בועז עברון,
הדרך. לשיקנו, — אברהם רוזנברג,
החישוק הדמיוני. — דליה רביקובט.
מאמרים ורשימות: — משתתפים:
רוסך" שוורץ, זאול נוימרקט, משה
ביואל אללג כד.ר, שלמה אבינדי,
ש. גי׳ אייזנשטדט. אורסולה וסרמן.
בקרות קצרות. 180 עמ'.
1 | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1151 | ['P5_Ar0051301', 'P5_Ar0051302'] | טפרים חדשים | ARTICLE | 5 | null | מתתיהו שהם / כתביםב,
שירים, מחזת ומסות, תולדותיו
והערכת יצירותיו מאת ישראל כהן.
הוצאת אגודתי הסופרים ע"י הוצאת
מחברות לספרות, 150 עמ'. בספר
הובאו זו הפעם, הראשונה כל מח¬
זותיו ומסותיו של. שוהם במכונס
מלבד שני: מחזותיו הגודעים ביותר
„צור וירושלים" ו„אלהי ברזל אל
תעשה לד" שראו אור כספרים.
יחזקאל המאירי/ שפויי
7 ששו'
סוריה — סיפורס של ישראלים
פן;
בצינוק סורי. (מוקדש לזכר השבו¬
לים שחזרו). הוצאת עם עובד, ת״א
תשכ״ח. 235, עמ׳. הספר ערוך באחד
עשר פרקים. פרק לשנה, מ-1953—
1963 מלווה תעודות, מסמכים ו¬
צילומים. „בפרקים אלה המצטרפים
לסיפור עלילה רצוף, מתגלים פני
המשטר הסורי על הפיכותיו ותהפו¬
כותיו, כברית האחים שבין השבויים
היהודים והשבויים הדרוזיים והווי
החיים המחריד בבתי הכלא הסר¬
ריים״
ידיעות לידידי גנזים — חוב' 29—
ייקוין ה
30, שבט-אדר, תשכ״ה. לציון זכרם של
אפרים ליסיצקי, פרץ סמולנסקין,
שמעון ברנפלד, א. א. עקביה.
ריהושעה ההרלה ג מזרחל
—(באת טמוים 2 ג7;ה
בספדות „עולם הדעת" (האנציקלופדיה
של המאה ה-20) חופיעו בימים אלה
הספרים:
7. פרופ׳ ז. גבריאל-לרן/
1 7
התרכויות ההלניות הראשונות.
תירגם ש. שניצר, 120 עמ׳. פרקים:
מוקדי התרבות הראשוגים, התרבות
האיגיאית, המאבק על מרות-הים,
הים התיכון ההלני.
2. ד"ר מרק בלואזו /רוכס¬
ר מרקן כלוהה /שם
פוור — דמותו של מהפכן, תירגם:
ד"ר י. נדבה ב-8 סרקים. 140 עמ״.
9. ד"ר ר. ראמון / דכרי
יש1 /ו8
ימי ארצות הברית, תירגם: יונתו
רטוש, 126 עמ״.
4. כרופ׳ רנה לאלו , הטפ¬
רות האנגלית, מראשיתה עד ימינו,
בד7 פרקים עברית, א"ב יפה, 140
עם״. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1160 | ['P5_Ar0051501', 'P5_Ar0051502'] | קונצרט _התזמורת הקאמרית "_קו?ר"ישרא‭."_£ ‬ | ARTICLE | 5 | null | בניצוחו של מנדי רודן הופיעה
באולם הקונצרטים החדש של בית
החולים הערוני „שרון" בפתח-תקוה
(אולם יפה ומתאים מאד למוסיקה
קאמרית) התזמורת הקאמרית הידו¬
שלמית ואתה גם הזמרת נתניה
דברת, סופרנו.
בתכנית שהקיפה יצירות של רו¬
סיני, מוצארט, רספיני מצאנו גם
יצירה ישראלית חדשה, „דיברטימנטו
בסגנון עתיק" מאת הקומפוזיטור ה¬
צעיר רסג'ו נטרא. באמנות רבה ידע
המחבר להגיש רעיונות חדישים ב¬
תלבושת קדם-קלסית.
נתנ״ה. דברת שרה אריות מאת
הגדל (יהודה המכבי), מוצרט, פרסל
וכאיזיילו.
יופי קולה מצא חן בעיני הקהל
הפתח-תקואי שמילא את האולם.
ארור דיז וירעור
אבנר בן מיכאל | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1169 | ['P5_Ar0051701', 'P5_Ar0051702'] | רסיטל _ליאוניד פרגן | ARTICLE | 5 | null | תכנית עשירה ורצינית הגיש לי¬
אוניד כוגן ברסיטל ב„היכל התרבות".
הוא בחר בחלק הראשון, רק ביצי¬
רות השמורות לגדולי הכנרים. סונטה
של הנדל, קטע סויטה של בראהמס
וגם — האגוז הקשה ביותר — סו¬
נטהרסולו מס׳ 3 של י. ס. באך,
בדורמאז'ור. זו, עם הפוגה הגדולה
העלולה להבהיל כל כנר מדרג בי¬
נוני. כוגן הצליח להרשים ואפילו
להקסים אתי הקהל הרב בגאוניות
טכנית, שליטה אבסולוטית. על כנו¬
רו, אינטונציה בטוחה והבעה מב¬
ריקה. ללא ספק, הוא שייך לגדולי
הכנרים של דורנו, ולא נופל מאף
אחד מהם.
התכנית אשר בחלקי השני עוד
כללה סויטה של פרוקופיים, עיבוד
של השירים: העממים הספרדיים של
דה פאלה ו„ציגאן". של ראוול. היתה
מעניינת, ביותר, הסונטה של ברא¬
המס:. בעצם קטע סקרצו, אשר כתב
המחבר בימי „נעוריו, יחד עם שומן
ודיטריך, שלשתם חיברו, סונטה ש¬
למה וכל אחד בחד בפרק אחד. לי¬
אוניד כוגן והמלוה ליד הפסנתר,
נאום ואלטר פסנתרן מצטיין הגישו
לנו ערב נדיר של מוסיקה ואמנות.
ערב, של השראה מוסיקלית וחוייה
גדולה. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1178 | ['P5_Ar0051901', 'P5_Ar0051902'] | _גקוורג _שולטיי עם _־הפילה ירמוניה | ARTICLE | 5 | null | הפעם שמעתי את הקונצרט מס׳ 7
למנויים רק בבצוע האחרון בתל¬
אביב ושוב מצאתי אישור למה ש¬
נאמר כבד בהזדמנויות רבות: הקונ¬
צרט הראשון למנויים הוא אמנם
מאורע חברתי תל-אביב. אבל, בדרך
כלל לא הביצוע הטוב ביותר. נהנתי
מהופעתו של מנצח האופרה „קובנט
נארדן" בלונדון, הוא מהווה היום:
אחת הדמויות הבולטות בחיי המו¬
סיקה לא רק של אנגליה. ביצוע
שתי הסימסוניות, זו בטול מינור
של מוצאדט (מס׳ 40) והרביעית של
רוברט שומאן מצא מנצח ותזמורת
על רמה גבוחה מאד. רוסטרופוביץ"
ניגן את הקונצרטו לצ'לו של שוס¬
טקוביץ". הייתי מעדיף כיצירה חדשה
את ה„צ'לו—סימפוניה" מאת בריטן,
אשר האמן הרוסי השמיע אשתקד ב¬
קסם רב. בהולנד ובאדינבורג. זו-היא
מוסיקה גדולה של דורגו. לעומת ואת
אלנני מוצא בקונצ'רטו של שוסטקו¬
ביץ׳ ערך מוסיקלי רב.. זוהי יצירה
יבשה ומלאכותית, רועשת ודלת הש¬
ראה.
נתרשמתי מאד מקולה ומן המו¬
סיקליות של הזמרת האנגלית ז'וזפין
דיזה, מצוסופרן, אשר שרה, בשפת
המקור ובדיקציה מצויינת את „שירי
צועד נודד" של מאהלר, מחרו,ת
שידים נפלאה. תיאום הזומרת המעולה
מלינדון עם גאון הצ'לנים ומנצח בעל
שעור קומה הפכו ערב קונצרט זה
לאחד השיאים של העונה הפילחר¬
מונית. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1187 | ['P6_Ar0060001', 'P6_Ar0060002', 'P6_Ar0060003', 'P6_Ar0060004', 'P6_Ar0060005', 'P6_Ar0060006', 'P6_Ar0060007', 'P6_Ar0060008', 'P6_Pc0060200', 'P6_Ar0060009', 'P6_Ar0060010'] | _niMsiit הב _נזירות וז _ם ת י צ יפל יות | ARTICLE | 6 | null |
„תזהרה לממשלה ולמפלגות
הקואליציה״ — זוהי דעתם
של רוב הפרשנים המדיניים
בכרין על תוצאות הבחירות
לרשויות המוניציפליות. בסך
הכל נבחרו בבחירות אלו
468.379 קציגים מוניצפליים.
בדרך כלל אין בחירות מסוג
זה משקפות את הלך הרוחות
בקרב הצובור הרהב ביחס
לבעיות פוליטיות. היות וה¬
בוחר המצביע עבור הנציג
הרצוי לו למועצות המקומיות
חושב קודם כל אם נציג זה
יוכל לטפל כראוי במכלול ה¬
בעיות האדמיניסטרטיביות ז¬
ביכולתו לקיים את הבטחותיו
מלכני הבהירות.
השקפותיו הפוליטיות של הגבחר
במעט ואינן מענינות את הבוחר.
אולם הפעם היו לבחירות המוני¬
נפליות (גם גוון פוליטי. וזאת קודם
כל. מפני „שבחירות אלו נערכו שמונה
חודשים לפני הבחירות לנשיאות (הן
תתקיימנה בחודש נובמבר), ושנית
מפני: שמפלגות רבות ניסו להשוות
להן", אופי פוליטי בעקבות התעמולה
בה החלו לקראת הבחירות הכלליות.
יתכן ולמשקיף מן הצד ייראו ה¬
תוצאות, כפי שפורסמו על-ידי ה¬
סוכנויות הטלגרפיות, כבעלות חשי¬
בות משנית. אולם במקום, בצרפת
עצמה בולטים עד מאד השינויים ה¬
קלים, וגם העדר השינויים. בבעלי
חשיבות פוליטית.
רשלון דוליחוזר
8. כשלון גוליסטי
והנקודה החשובה. הראשונה היא:
המכלגה הגוליסטית נכשלה, וזאת
למרנת הסתערותה על קהל הבוחרים.
הראו-ג.ר. (המפלגה הגוליסטית) שא¬
פה להשיג רוב מוחלט במחוז פרין
והשיגו רק: 39 מקומות מתוך 80.
הקומוניסטים השיגו 38 מקומות ו¬
השאר התחלק בין מפלגות הימין,
ההפרש בין הגוליסטים והקומוניסטים
היה. יכה קטן, עד, שר2.800 קולות
כלבד הכריעו את גורלה של בירת
צרפת על 5 מיליון תושביה. אלמלא
קולות אלו היתה ה„חזית הפופולרית״,
של הסוציאליסטים והקומוניסטים מ¬
שיגה רוב מוחלט בעירית פריז.
„כך נכשלו הגוליסטים ברוב המו¬
עצות האחרות לכבוש את השלטון,
וזאת על אף השפעתם על המנגנונים.
„הכשלון החרוץ ביותר „גרשם ב¬
ליאוו, העור השלישית בגודלה ב¬
צרפת, ועריסת תנועת המרי הגוליס¬
שית בתקופת הכיבוש הגרמני. עיר
זו מפורסמת בשל אופיה המתון ו¬
חסינותה מפני „השפעות קיצוניות
מהחוץ. בליאון מחצו מפלגות המרכז
את הגוליסטים. את מערכת הבחירות
של המרכז ניהל בעיר זו ראש העיר
מר פראדל כשהוא נתמך על ידי,
ז'אק סוסטל. באמצעות איגרת. ש¬
שלח ממקום גלותו אל תושבי ליאון,
בה כיהן בזמנו כחבר העיריה וש¬
אותם יצג גם בפרלמנט. את המפלה.
הישירה, נחל בליאון: המיניסטר ל¬
עניני. ספורט מר הרצוג (אינו יהודי)
וכובש פיסגת אנאפורה בהרי ההי¬
מאליה, אשר נתמנה על ידי מפלגתו
הגוליסטית לנהל בשמה את מערכת
הבחירות בעיר.
האלפיניסט המהולל הצליח למ¬
שוך רק 10 אחוז מכלל הבוחרים
בעיר. האגף השמאלי, בליאון זכה
פחית או יותר באיתו מספר קולות
כשל הגוליסטים. פראדל נבחר כראש
העיד ודרייר שהיה בזמנו יד ימינו
של סוסטל שמר על מקומו בעיריה.
במארסיי, אשר שימשה מקום מבהן
נוסף לגוליסטים, ניצח ראש העיר
הקודם גאסטוו דפרה, כשהוא נורר
על רשימת „החזית הפופילרית" ש¬
הורכבה מקומוניסטים ופלגנים מן
מפלגתו הסוציאליסטים. המערכה ב¬
מארסיי היתה שזורה תקריות, מוע¬
מדים מהרשימה הגוליסטית, אשר
היוו אף כף המאזניים בשני הסיבי¬
בים (שיטת הבחירות בצרפת שאיננה
ישירה מאפשרת שני סיבובים בהצן
בעה) „נהטפו" ממש ברגע האחרון
או שהושקו שכר, ובמצב של שכרון
למחצה התסטרו, ממועמדתם. הית:
עוד תקלה של „הרגע האחרון" ה׳
מועמד הגוליסטי במקום הציג או
מועמדותו בניגוד. להוראות שקיבל
מפריז, גם בסיבוב. השני. הגוליסטים
שנבהלו מעליית השמאל בעיר הנמל
הדרומית, רצו שיוותר על מועמדות
כדי לתמוך בדפרה. התימרון הי¬
מיועד לטווח ארוד. דהיינו שאם דפ¬
רה ינצח את הקומוניסטים בעיר
בסיוע גוליסטי, תיפסל מועמדותו ל׳
נשיאות המדינה ברשימה משותפת
של הסוציאליסטים והקומוניסטים. א?
יתהווה קרע עמוק במונה השמאלי
דבר שישפיע בצורה מכרע על ה¬
בחירות בחודש נובמבר. והדבר הי¬
שג, דפרה נבחר מחדש לראש עירית
מרסייל, אך הסכסוך שלו עם. הקו¬
מוניסטים הפך לענין של קבעו ל¬
מסיה „איקס" יש עתה, סיכויים מ¬
עטים להיאבק בהצלחה בדה וול ¬
תוצאות הבחירות המוניציפליות
אישרו מחדש את ההתנגדות הבלתי
צקויה של מה שהוגדר כאן במפלגות
ה„קלסיקל" (או ה„מרכז") שרידי ה¬
רפובליקה הרביעית. כל אימת שהן
התאחדו (קתוליים, רדיקלים, האגף
הימני, בלתי תלויים ובמקרים מסו¬
יימים הסוציאליסטים) האגף השמאלי
והגוליסטים הן הובסו. כן היה צ¬
בלפירט, מקום בו נבחרה קואליציה
מסוג זה, שעה שמר שמיטלן ידידנו,
איש הפרלמנט במקום, זכה רק ע¬
מחצית הקולות של ה„מררז""
6 פור התחזק
מובן כי מפלגות „המרכז" צהלו
המעמד האישי של מורים פור (לא¬
עבר מזכיף: המדינה לעגיני חוץ ומי
שקיבל: את מר מנחם בגין בשנת
1957 ושמר על יחסים טובים מאד
עמו מאז) התחזק למדי. איש צעיר
זה הוא עתה אחד המנהיגים של
מפלגות המרכז. ברם מנהיגי „חזות
המרכז" לא יצאו מכליהם. הם יודעים
אתץ מגבלותיהם. מר לקונט, מנהיג
הקגו.ר.ם. אמר: „הנצחון שלנו הוא
בבחינת אזהרה למפלגת השלטון. אך
אנחנו יודעים שהקולות נגד המפלגה
הגןליסטית לא היו בהכרח קולות
נגן. דה גול עצמו. לנשיא הרפובליקה
נשאר להתחשב ברצון האומה ולתקן
מאת אהרון אביגדור
סופר „חרות" בפרין
דף ווי'י המבחו בנובמבר
דה גול: ומכוון —12—6ו3,
את אותם האלמנטים במדיניותו שזכו
לדחיה ולהתנגדות״.
מר לקונט ציטט והעלה מספר, ש¬
אלות בלכליות ופיננסיות כתכנית ה¬
ייצוב של מר פומפידו וכן אספקטים
מסויימים במדיניות החוץ שלדעתו
אינם פופולריים ביותר. נכון הדבר
שאלה שהצביעו נגד מפלגת דה גול
הצביעו למעשה נגד „„ההזדהות ב¬
מדיניות ההזדהות" לה מטיף דה גול.
אנשי המ.ר.ם. ואנשי המרכז האל
חרים, בעיקר המנהיגים, נותנים ל¬
הבין כי דה גול יהיה מוכן לשנות
את הרכב ממשלתו ולא רק את
מדיניותו. פניה לשרים בממשלה:
עד לגבול מסויים — כן. ברם שתי
מסקנות מתבקשות מהבחירות: דה
גול נשאר, מעל לכל התהליכים ה¬
אלה. בבחירות לנשיאות, בהן מש¬
תתפים יותר מצביעים, יש לו סי¬
כויים טובים לזכות ברוב ניכר. אם
דה גול לא יישאר בשלטון בשל
פרישה, מוות או מחלה, לא תוכל
מפלגת דה גול להמשיך בשלטון.
כוחם במישור המוניצפלי-לוקלי זכה
למפלה גם בשעה שנציגיו יושבים
בשלטון המרכזי. המפלגה ללא דה
גול תזכה למפלה גדולה יותר אם
אישיותו של דה גול לא תעמוד כ¬
משענה.
דה גוליסט נאמן אמר לי בערב
ספירת הקולות: „מפלגת זיה גול אין
לה מנהיג, אין לה אישיות. הם זקו¬
קים למין סוסטל כדי להפנם למפלגה
בכוח. חבל שדה גול וסומטל הסתכ¬
סכו ביניהם.".
זהו המצב כיום. באם דה גול לא
ימצא לו בדרך נס יורש או קבוצת
יורשים, שיקימו מפלגה גוליסטית,
לא יהיה עוד דה-גוליום, אחרי דה
גול.
לאור התחזקותם של הקומוניסטים
בצרפת תזדקקנה המפלגותת הלא קו¬
מוניסטיות לשיפוט מפוכה יותר כדי
להבטיח את השפעת הרוב שלהם על
האומה | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1214 | ['P6_Ar0060101', 'P6_Ar0060102', 'P6_Ar0060103', 'P6_Ar0060104', 'P6_Ar0060105', 'P6_Ar0060106', 'P6_Ar0060107', 'P6_Ar0060108', 'P6_Ar0060109', 'P6_Ar0060110', 'P6_Ar0060111', 'P6_Ar0060112'] | ‭te fe fe‬ י י ‭teas 4A-._ia :'te.'‬ י ‭_^a fefe tea - es»'.%Jip. fan' te&fe'fe'_*. ."._^a".'te.? .tak _te to _fe;‬ י ‭_^ _^ _^ ‬ | ARTICLE | 6 | null | מאת שלמה נקדימון (ניו-יורק)
משה לפגוש ערבי בניו-יורק
7"ן.
קשו לכגוש עזס ב"ין
קוריאניים, סיניים, פורטוריק"
נים, יפניים ודרום-אמריקאיים
לגם ישראליים ומי בעצם לא
— גורשים כרך ענק זה במס¬
ברי אין סוף. יהודים מארצות
7.22
מוסלמיות מצויים — עתבים:
מסכרם דליל — להוציא את
מזשכ א,
הדיפלומטים הערביים.
אי-קיומה של מושבה ערבית ב¬
„יו-יורק״ מהווה מחדל בנסיונות
התעמולה הערביים, האנסי-ישראליים.
הבטיס היחידי לזריעת תעמולה, מתון
הנחה שתסייע במשהו. לשונוי בדעת
הקהל האוהדת ברובה לישראל, היא
נקרב הסטודנטים המקומיים. ושוב
— לא בניו-יורק, כי אם מחוצה לה.
וער יהודי רב לומד באוניברסיטאות
יוריורק. מספרו גדל והולך, ורי¬
שומו ניכר.
לא כן באוניברסיטאות שמחוץ
לניו-יורק. שם משתדלים הערבים
להקים תאים חברתיים, לפתח את
העיונותיהם ואינם חוסכים כל מאמץ
ידל למלא. בנאמנות את המשימות
המוטלות עליהםיי.
8 מחקרים „אוביקטיביים״
הגישה של התועמלן הערבי לסטו¬
דנט האמריקאי שונה במקצת מנוסה
„נאומי אלכסנדריה" של נאצר, לאלו
אין לדבר כאל פלאחים רעבים ללחם.
אין; הסטודנטים האמריקניים מבינים
את שפת „עליהום״. על כן מנסים
לדבר אל לבם באמצעות „מחקרים
אובייקטיביים״. ואכן, בלשון „מדעית"
מגישים; לסטודנט האמריקני את ה¬
„ניוס לטר״ — עלון החדשות
יה של ארגון הסטודנטים הערביים
בארצות-הברית. אולם מסתבר שלא
לעולם חוסן מפני הנטיה הערבית
הטבעית, המודרכת מלמעלה, לחשוף
שיניים צהובות וחדות, המשחרות
לטרף. מתוך מחקרים אלה מתפרצת
לא פעם שפת אימים. והסטודנט
האמריקני מתבקש, למשל, להאמין
ב„השוואות מוכחות" בין „הנאציזם
והישראליזם" וכו׳. לא נותרי איפוא
בפני הערבים אלא להסביר כי „אין
לנו (לערבים — ש. ג.) אלטרנטיבה
אלא להלחם בחזרה ולשחרר את
ארצנו מהפולשים" (כלשונו של אומר
—ר
:) להוציא מספר בתים ברחוב
אטלנטיק בברוקלין.
וי הקך ראה „חרות" מ-5.3.65
עזיני, מנהל המשרד הניו-יורקי של
הוועד המוסלמי העולמי).
צוות המסבירים הוא מגוון. מר¬
ביתם: ערבים, תופסי עמדות חשו¬
בות בארגוני ייצוג עווביים, מוסווים
ולא מוסווים, מחוץ לארצות ערב.
אבל מצויים גם זרים, שגוייסו לשי¬
רות התעמולה הערבי. לדוגמא:
הסופר והעתונאי האירי, ארסקין שיל¬
דרס. (שכתב מאמר על ה„אקסודוס
הערבי") או היהודי אלמר. ברגר,
סגן נשיא ה„אמריקן קאונסיל אוף
ג'ודאיזם", ההיסטוריון הבריטי אר¬
גולד טוינבי ואחרים. כן מגוייסים
לשירותי התעמולה הללו שגרירים
וצירים לשעבר של ארצות-הברית
במדינות ערב, שתוך כדי תקופת
שמרותם הפכו למזדהים עם המהלך
המדיני שם.
בוצשיזת ובשלגדות
6 הנאציזם והציונות
סאמי הדאווי, מנהיג הסטודנטים
הערביים בדאלט שבטקסס, הכתיר
את מאמרו בכותרת מפוצצת: „מנא¬
ציזם לציוגיזם". לדידו, למשל, יש
מכנה משותף לשתי התנועות. שתיהן
קנאיות וגזעניות. גם הגרמנים שהת¬
גורדו בעת שלטון היטלר מחוץ
למולדתם, שמרו לה אמונים — כך
גם הציונות כיום. הנאצים גונו בשל
גרימת טבל ומוות ליהודי אירופה.
ומה עשו הציונים אם לא טבחו
וגדמו סבל בל-יתואר למיליון ומעלה
צרבים פלשתינאיים?! „השוואה" זו
משתרעת על פני כמה וכמה עמודים
ב„ניוס לטר" האקדמאי ומסתמכת
במובן על עובדות המוארות בזרקורי
שנאה:
6 שני חלוליב בריטיים, בלתי¬
מזויינים ולא-חשודים, נגררו מחוף
ימה של נתניה ונתלו בפרדס תפוזים.
פשעם: היותם בני בריטניה.
ס מזכיר המדינה הבריטי, לורד
מוין, נרצח בקאהיר על-ידי שני
טירוריסטים ציוניים מפלשתין, בשל
הצעתו לפתור את בעיית פלטתין שלא
עלתה בקנה אחד עם השאיפות ה¬
ציוניות.
ס מתווך האו״ם, פולקה ברנדוט,
ברצח על-ידי ישראליים, כי תכניתו
לא תאמה את זו הישראלית.
6 פיצוץ מלון „המלך דוד" בירו¬
שלים, המיוחס ל„ארגון" ול„הגנה"
ביחד, ואשר בו איבדו את חייהם
למעלה ממאה פקידים.
בכדי להוכיח את חומרת המקרים
האלה מסתמך סאמי הדאווי על דברי
ידינסטון צ'רצ״יל. אז ראש הממשלה
הבריטית, אשר הכריז כי „אם חלומו¬
תינו למען הציוגות עתידים להתנפץ
על-ידי עשן האקדחים של המרצחים,
ואם מאמצינו למען עתיד הציונות
מביאים לידי היווצרות כנופיות גנג¬
סטרים ברמת גרמניה הנאצית, רבים
כמונו חייבים לדון מחדש בעמדתנו,
בה תמכנו בעקביות ובמשך זמן רב
בעבר". דהיינו, נסיגה מתמיכתו ב¬
רעיון הציונות.
ועתה בא תיאור הפעולות, הממ¬
חישות את „הנאציום הישראלי", ה¬
מבוסס בעיקר על דברי אחרים:
6 דיר יאסין — תיאור הפעולה
לקוה מכתב העת הצרפתי: „המזרח
הקרוב", מגליון חודש מאי 1960. הכח
היהודי שזרם לכפר ערבי זה. מתואר
כמי ש„רמס את השכנים הערביים
במדרס רגליו והיכם למוות בחבטות
רובים. „עדיין עטופים בשמיכותיהם
הובאו נשים, ילדים ונכים זקנים כ¬
עדר למשעולי הכפר. שם השלימו
היהודים האכזריים את הטבח באש
מכונות יריה, רימוני יד, פגיונים
וכידונים. זה היה טבח דמים. קרבנוי
תיו היו בעיקרם גילאי העשרים,
נשים ובעלי מום קשישים, אשר
שכבו מתפתלים ביסודים וגופותיהם
נקובות ככברה או שפצעיהם פתו¬
חים, ומעניהם עומדים מעליהם ומ¬
צחקים לצידם כבתיאטרון. באכזריות
שיא היכו טרוריסטים יהודיים באב¬
רי המין של נשים הרות. מעיהן
נשפכו ורחמיהן בותקו והוצאו ה¬
חוצה, כהוכחה לגבורת המנצהים.
באותו לילה נטבחו 350 קרבנות על¬
ידי הגנגסטרים הישראליים״. בר
סמכא נוסף של החוקר הערבים הוא
ג'ון קמחי שכתב: „שום דבר לא הס¬
בירו הטרוריסטים הציוניים באמצעות
רציהת 350 ערבים חפים מפשע, בי¬
ניהם יותר ממאה נשים וילדים...".
ותנא דמסייע אחרון, ההיסטוריון הי¬
בריטי, ארנולד טוינבי, אשר הישוה
את מעשי הנאצים כלפי היהודים,
כמעשי היהודים כלפי הערביים.
ס תיאורה של פרשת קיביה, ש¬
אירעה ב-18 באוקטובר 1953, נטול
מטור עתונאי שנכתב על-ידי האב
ראלף גורמן, בו נאמר: „טרור היה
הנשק הפוליטי של הנאצים, והוא
עדיין בשימוש הקומוניסטים. אבל
לא הנאצים ולא הקומוניסטים לא
השתמשו בטירור של דם קר כפי
שהיהודים השתמשו בטבה קיביה״.
0 ועכשיו באות, לפי סדר כרו¬
גולוגי, הפעולות הבאות: כפר קאסם
(„פעולה נאצית מובהקת״), ואחרונה-
אחרונה: מבצע סיני — בעזה נט¬
בחן 400 ערבים, 300 ברפיח, 40 סטו¬
דנטים נלקחו מעזה למקים בלתי
ידוע ונורו ו-500 בחאן יונס.
בדרך כלל מנסה הכותב להעמיד
פני תם, ולהסתמך על מקורות זרים,
שהם לרוב פרו-ערביים. אבל זאת
אין הקורא האמריקני יודע — ודי,
מבחינה תעמולתית, להוכיח כי גם
לא ערבים סבורים כד.
6 הרצל והקולוניאליזם
פאוזי אבו-דיאב, מנהיג סטודנטים
ערבי בשיקאגו, מנסה לתאר את ה¬
הגירה היהודית לארץ-ישראל, כסכנה
לשלום העולם. וכך הכתיר את מא¬
מרו: „ההגירה היהודית לפלשתיין—
איום על השלום הבינלאומי״. הוא
מתיימר להיראות כנה, רציני ונאמן
לעובדות. כעין היסטוריון. הוא סותח
בסיפור הבראשית של ההתישבות
היהודית בארץ-ישראל, שהחלה במאה
ה-18. או היגרו לישראל אלף וחמש
מאות יהודים מהונגריה והולנד. יותר
מאוחר, בתחילת המאה ה-19, באו
בארבע מאות יהודים. המושבה היהו¬
רית הראשונה הוקמה בשנת 1882
ליד חיפה, ושמה: ראשוני-ציון. מ¬
קימיה עשרה בלגיים צעירים, מונ¬
הגים על-ידי דוד לבונטין ויוסף
פינברג. סמוך לזמן זה סייעו יהודים
יוצאי רוסיה בהקמת המושבה פתה¬
תקוה — גם זו, לדבריו, על-יד חיפה.
יו ניטשה בעקבות מחלת המלאריה
שכרצה ננה. שתי מושבות נוספות
נוסדו על-ידי יהודים יוצאי רומניה,
האחת: ראש פיוה ליליד צתת רליי
שנייה זמרין. לאחר מכן נוסדה יסוד
המעלה. כך, מסכם החוקר הערבי,
הובטחה המשכיותה של הגירה יהו¬
דית לארץ ישראל.
היה זה הרצל, מסביר אבו-דיאב,
שבעקבות ספרו „מדינת היהודים״,
שיצא בשנת 1986, הרים הקולוניא¬
ליזם המערב-אירופי את ראשו. ה¬
מנדט הבריטי הוא ששיבש את ה¬
יחסים בין היהודים לבין שכניהם
הערביים, שכן, לפני כן הם נהנו מ¬
חופש דת מוחלט, חברה ופוליטיקה
ואף החזיקו בעמדות ממשלתיות.
הצהרת בלפור הגבירה את ההגירה.
אז, מגולל אבו דיאב את ההיסטור¬
יה כראות עיניו, החלו הערבים ל¬
הביע מחאות ולהתריע נגד היהודים
הציוניים. המחאה הערבית הזועמת
פרצה בשנת 1920, ונמשכה בשנים
1921, 1923, 1920 ולאחר מכן בין
השנים 1936—1939. מאז ועד להווה
המשיכו הערבים למחות נגד הפלישה
הבלתי-צודקת למולדתם. את הכנופ¬
יות ורציחותיהן — הס מלהזכיר. אלו
במנות עם המושג „מחאה ערבית
וועמת״.
גדלה ההגירה היהודית — הת¬
עם רוחו על הישור העררי, אבו¬
דיאב מונה ומפרט את מכסות העולים
לארץ-ישראל, מדי שנה בשנה, מאז
שנות העשרים ועד היום הזה. דאין
סוף לדבר, כי מגילת העצמאות של
ישראל וחוק השבות מבטיחים את
זכותו של כל יהודי להשתקע בה.
ועתה מגיע אבו דיאב להנחתו ה¬
עיקרית: המינוח הציוני קובע כי
„ארץ-ישראל" פירושו — מדינה יהו¬
רית שתשתרע על כל פלשתין ועבר¬
הירדן, שטח הגדול פי שמינה מ¬
תכנית החלוקה של או״ם. זו, לדעתו.
שאיפתה האמיתית של ישראל, אשר
תעמיד את או״ם בפני מצב כזה,
ותדרוש את ביטול או שינוי תכגיות
החלוקה המקורית.
6 שתילה קומוניסטית
הוא גם מנסה להעלות את תע¬
מולתו האנטי-ישראלית על פסים...
קומוניסטיים, הקרובים יותר לדרך
מחשבתו האנטי-קומוניסטית של הא¬
מריקני לכל שכבותיו: מספר המ¬
הגרים הבאים מארצות קומוניסטיות
באירופה המזרחית, הבאה לידי ביטוי
בהגברת כוחו של השמאל והקומו¬
ניסטים בישראל, ממחישה את החשש
של שתילה קומוניסטית במזרח המי¬
כון באמצעות ישראל. המסקנה: צי¬
רוף מושלם של גורמים אלה וההגי¬
רה הבלתי פוסקת לישראל, מוכרחה
להוליך להתפשטות ישראלית, וזו
פרושה — מלחמה עם מדינות ערב
במרחב. הסוף: מלחמת עולם!" —
מסק החוקר הערבי.
מסכם יושב-ראש מערכת הפרסו¬
מים הערביים, זיאד איברהים ב¬
מאמרו „האתגר הפלשתינאי״: „נצר
חוננו בפלשתינה קשור בראש ורא¬
שונה במהפכה שתעבור על החברה
הערבית, חיי הערבים והאחדות ה¬
ערבית. בלעדי אחדות זו אין לפתור
את השאלה. יש לאחד את החינוך,
המשפט והכלכלה הערביים. יש ל¬
ייסד אמצעי קשר בכל אחת מארצות
ערב ובכולן גם יחד: דרכים, רכ¬
בות, שירותי אניות, וקווי תעופה
בכדי לאפשר מעבר חפשי, יותר בין
ארצות ערב למטרות מסחריות יצ¬
רניות. תפקיד הצבא במקרה זה הוא
תפקיד חשוב. אל לנו לקוות ולצפות
שהעולם, האו״ם או כל מוסד אחר
יחזיר את פלשתין ויעשה בשבילנו
את מה שאנו עצמנו איננו מסוגלים
לעשות. אל יצפה העולם מאתנו ש¬
נשלים עם מה שאף אחד לא יכול
היה להשלים״. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1243 | ['P6_Ar0060301', 'P6_Pc0060400', 'P6_Ar0060302', 'P6_Ar0060303', 'P6_Ar0060304', 'P6_Ar0060305', 'P6_Ar0060306'] | ־_uprשל: _השךיף ; ה_1וענ_* מסלמה | ARTICLE | 6 | null | בדש מעילו של השריף ג'ים
קלארק ממחוז דאלס, תקועה סיכה
עם הכתובת: „לעולם לא". וכש¬
שואלים אותו מה פשר כתובת
זו הוא עונה ללא היסוס: „זוהי
תשובתי להימנון שלהם עוד נת¬
גבר״.
„שיר זה — ממשיך השריף
הגזעני — משמעותו שהכושים
חותרים לקראת עליונות שחורה.
וזהו גם מה שהשיגו בכל מקום
ג'ים קלארק:
"רות ההוהר״
„האשה „„לבית הסוהר״
כו ניתן להם להשתלט עליו״.
הוא פוסק: „עלי: מעולם לא
תגברו״.
השריף קלארק פוסל לחלוטין
לת כל נימוקיהם של המצדדים
למען מתן שוויון זכוזות לכושים
מתנגד בחריפות לכל הצעדים
מוננקטו על ידי השלטונות הפדרא¬
ליים בוושינגטון כדי לתרגם ל¬
שפת המציאות את חוק שוויון
האזרה שנתקבל בקונגרס. הוא
שומר בקנאות על המחיצות ש¬
הקימו הגזענים בעיירה סלמה,
המפרידות בין תושביה הלבנים
ושוחרי העור.
שופט פדראלי ממונטגומרי, בירת
אלבמה, הטיה נגדו האשמות כב¬
דות שמעולם עוד לא נאמרו לאף
שריף ממדינות הדרום, הוא הא¬
שים אותן ואת פיקודיו, שוטרי
המחון ב„תכונות של משעבדים
חסרי-רגש, פורעים פורקי-עול וב¬
התנהגות אכזרית כלפי האוכ¬
לוסיה הכושית״.
פגלדרה ולדיויה"
ס „אינכם מבינים...
להאשמות אלו השיב השרף
מדאלס את תשובתו המוכנה עמו
תמיד לאנשים החיים מחוץ לדרום
הרחוק: „אינכם מבינים את ה¬
„ניגר״ — אורה חייו הוא כשל
חיה ולא כשל יצור אנוש״.
„הם שואפים לעליונות שחורה.
מטרתם הסופית של כל הכושים,
ללא יוצא מן הכלל, דומה לזו
של המוסלמים השחורים. לעת
עתה אין הם נוקטים במעשה
אלימות. אך לא רחוק היום והם
יציפו את המדינה בגל אלים״.
למאבקם של הכושים למען זכות
בחירה צודק, יש לו תשובה
משלו: „אינני מפחד מרוב כושי,
מכל מקום לא באותה מידה כפי
שאני חושש מפני הצבעה כוללת
בעד בלוקים. זה עלול לפצל את
שאר המצביעים. הכושים מצבי¬
עים תמיד בעד בלוק, ומשמעותו
של דבר שלטון של הבלוק.
הבלוקים שולטים בצפון, בשיקאגו
וכמעט בכל שאר ערי הצפון.
הצעת החוק החדשה של הנשיא
ג'ונסון יגביר את כוחם של ה¬
שחורים, כך אני מבין את ה¬
דבר.
„עקבתי אחר ההפגנות בסלמה,
לפני המצעד המאורגן על מונ¬
טגומרי. עמדתי ליד בנין בות
המשפט העירוני. התאטף שם המין
שמנה כ-3,500 איש. העתונות
ומרטין לותר קינג הובילו את
ההמונים בסלמה. שאלתי כמה
אם רואים. בין ההמון
מהנאספים
כושים בני המקום. אחד הכיר
בקהל 9 כושים מקומיים והשני
חמישה בלבד. והנה לכם ראיה
שכל המהומה והרעש קמו ביוז¬
מתם של תעמלנים מהחוץ. אחדים
מהם הגיעו לעיר רק לפני חדשים
ספורים במטרה ברורה לעורר
מהומות. אין זאת שידם של
הקומוניסטים בענין״ — אמר
השריף קלארק.
והוא ממשיך: קינג שומר לי
טינה. וזה מפני שתפסתי אותו
בשנת 1963 נוהג בחוצות אלבמה
במכונית של משרד המשפטים.
הוא הכחיש זאת ולאחר מכן
הודה בדבר״.
קירות משרדו של השריף ה¬
שוכן על גדות נהר אלבמה מקו¬
שטים במברקי עידוד שהוא מקבל
מאנשים מכל פינות הדרום, קטעי
נתונות המשבחים אותו ומאמרים
המוקיעים אותו, ובתווד צילום
צנק בו הוא נראה כשהוא סוחב
אשה צבעונית בשערותיה רז
אפשר למצוא שם מפה המסמנת
את „גבולות האימפריה הכושית
שהקומוניסטים שואפים להקים ב¬
ירוס העמוק. האיש הגוץ בעל
המבט החודר יודע היטב שהוא
הפך לסמל של הדרום הגזעני
בעיני העולם כולו. אך אין זה
איכפת לו הרבה.
לעומת זאת הוא דואג לבטחונו
האישי. לכן גם וויתרי בימים
האחרונים על. מדיו והתחיל לובש
חליפה כהה כשל אישיעסקים
ילהרכיב משקפי שמש. הוא גם
הביא את אשתו וארבעת ילדין
מחווילתו שבמבואות העיר ושיכן
אותם בחדרים שהוכשרו למגורים
בין כתלי בית הסוחר המקומי.
ה(א טוען שהאיומים הרבים דרד
הטלפון מרופפים את עצביה של
אשתו. ומלבד זה, אומר הוא,
יותר בטוח בימים אלו להמצא
בין, כותלי: בית-הסוהר מאשר
בחוצות סלמה או בתוך בית
מרוחק ממרכז העיר. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1262 | ['P6_Ar0060501', 'P6_Ar0060502', 'P6_Pc0061100', 'P6_Ar0060503', 'P6_Ar0060504', 'P6_Ar0060505', 'P6_Ar0060506', 'P6_Ar0060507', 'P6_Ar0060508'] | הל*גה הערב_*רנ בת ה־_20 מכש»ך | ARTICLE | 6 | null |
15 מיהו עוכיוג בי'כון
השכוע את יום הולדתה העש¬
יית עיד הליוה הוזרבים החלן
יב של נולי הקובהני להגןן
השמחה היה מזכירו של איר¬
דרי רידוזררי זה שהוהם ב-79
לון ביעובי ור שתקם —2.6
כמארס 1045 אך מאחוריו
ניתו היה להכחין ב„כוס" ה¬
לכווין כמום
ב')ג) ;
אמיתי של ה„ליגה״ — שליטה
של מצרים — גמאל עבדול
נאצר. שהרי ה„ראיס" הוא
המכעיל עתה — מאחורי ומ¬
לפנו הקלעים — את הגוף
ללידייב״י ורדיול? להנהדוית
עכי הלב
;.
בלנטווסי „מוולם הוזרב
זשבעונו בעולם וועו ה'.
בעילותו זו של נאצר במסגרת
הליגה הערבית מהווה תפנית חדה
במדיניות החתירה בעולם הערבי בה
הוא נוקט משך שנים מספר. השינוי
הל עם הקריאה לכינוסה של ועידת
פיסגה, בהשתתפות מלכים ונשיאים
ערביים, לדיון ב„תכניותיה של יש¬
ראל להפעלת המוביל הארצי״. נאצר
קרא אז לשכוח את חילוקי הדעות
המפלגים את העולם הערבי ולהת-
פנות לבעיית הערבים הראשונה ב¬
מעלה — בעיית פלשתין. במקביל
לכך הפסיק נאצד את חתירתו ה¬
פעילה — אפילו במדינות ערביות.
שהיוו בעבר הקרוב את המטרה
העיקר״ת לחיצי זעמו. והמדובר הוא
בסוריד וב„ירדן" — שם שאף לכונן
משטרים שיהיו „נוחים" לו יותר
מאלה הקיימים. שינוי זה במדיניותו
הבינערבית חל מתוך החישוב שאת
חתירתו וחדירתו הפסיבית יותר
יוכל לנהל באמצעות הליגה הערבית
ומכשיריה החדשים — שיוקמו ב¬
עקבות ועידת ה„פיסגה". ואמנם כך
היה
מאת סופר מיוחד
יי״ד נילח'צלה המונה:
עכד אלה'אלק המונה:
הז-רוות זמהו״
מעו במו
הוקמו ה„פיקוד הערבי המשותף"
י„אירגון השיחרור הפלשתינאי״ —
העושים עבור שליטה של מצרים
את מלאכת החדירה למדינות הער¬
ביות השונות. בראש ה„פיקוד" הועמד
גנראל מצרי — עלי עאמר. גם
חבר יועציו הקרובים וראשי מטהו
של הגנראל עאמר הם קצינים מצ¬
דיים. ועתה כאשר פעילותו של
„פיקוד" זה התגברה — עם התקרב
מועד ההטייה של מקורות הירדן —
מתבלטת גם כוונתו של נאצר —
לחדור לגוים הרגיש ביותר בכל
מדינה ערבית — חצבא. ובהקשר
זה עושה למענו ה„פיקוד" הפועל
בחסות הליגה הערבית בת העשרים
— יותר ממאות סוכני חתירה מוכ¬
שרים ומנוסים.
גורם פעיל אחר אליו הגיע נאצר
באמצעות גוף הנתון לחסותה של
הליגה הערבית ושהוקם בהונאם ל¬
ההלטת מלכי ונשיאי ערב הוא
„אירגון השיחרור הפלשתינאי". גוף
זה שבראשו הועמד אחמד שוקיירי
הצליה ל„הסתנן" לוריכוזי ה„פליטים״
ולהפיץ שם את תורתו של נאצר.
לכך נתן את ליבו חוסיין מלך
„ירדן" שבארצו נמצא ריכוז גדול
של „פליטים״ — בהם הוא רואה
מצבור מסוכן של חומר נפץ היכול
לזעזע את כיסאו — או פילו להפילו
בתנאים מסויימים. נאצר — שניסה
בעבר לפעול בקרב „פליטים" אלה
ב„ירדן" עושה הכל כדי להגביל
את פעולתו של שוקיירי. מכל מקום
— לנאצר הוא אינו פונה ואת
שיטותיו איגנו מתקיף באמצעות שופ¬
רות התעמולה שלו. במלים אחרות:
חסות הליגה הערבית מגינה גם
במקרה זה על ה„ראיס״.
ם לידתה של ה„ליגה״
הליגה הערבית שעברה משברים
רבים ושלפחות במקרה אחת היתה
קרובה מאוד להתמוטטות כללית (ב¬
אוגוסט 1962 — אחרי „ועידת שתו¬
יה" הסוערת) נוסדה בטקס צגוע
שנערך בקהיר ב-22 במארס 1945.
היתה זו תכניתו של שר החוץ
הבריטי דאז — אנטוני אידן (כיום
הלורד איבון — מי שהיה ראש
המשלתה של בריטניה בימי מבצע
סואץ) שקרמה עור וגידים. מטרת
בריטניה היתה להקים אירגון-על
גרבי שיטפל בכל הבעיות המדיניות
הכלבליות הקטורות למדינות אלה
— מבלי להטריד. את לונדון, אך
עם זאת גם מבלי להעניק להן כוח
צבאי ומדיני רב יותר. שבע מדינות
חתמו באותה שנה על „אמנת הליגה
הערבית״: מצרים, סוריה, לבנון
עיראק, ירדן, ערב הסעודית ותימן.
הצטרף אליהם גם נציגו של „הוועד
הערבי העליון" בראשותו של ה¬
מופתי הירושלמי דאז — חאג' אמין
אלחוסייני.
רמוהלים לאחר מרז. חתמר נשיויהן
של שבע מדינות ערביות על נוסח
ההלטה שהובאה לסניהם על-ידי
„הוועד הערבי העליון" בקשר לפלישה
לארץ-ישראל „כדי לשחררה מידי
הציונים". החלטה זו שנתקבלה בעיר
הקייט הסורית בלואדן הטילה לאחר
מכן כתם גדול על מוסד הליגה
הערבית בכללו.
ס פילוגים, כשלונות)
ודמעות:
פעילותו של החבר הערבי בשנים)
שלאחר מכן היתה מצומצמת ביותר.
הוקמו אמנם ועדות שונות — לתי-8
אום שיתוף הפעולה הכלכלי, המדיני
והצבאי ואפילו נחתמה אמנה להגנהא
קיבוצית — אך כשהגיע תור המע¬¬
שים והביצוע הוכח כי אין ערךצ
רב להחלטות. הפילוג בעולם הערבים
נתן את אותותיו בצורה הברורה:
ביותר — על פעילותה של הליגה
הערבית, בין הגופים שהוקמו על-
ידי הליגה הערבית — אליה הצטרפון
מדינות ערביות נוספות (ס״ה 13)
ושגילו פעילות ענפה היתה „לשכת:
החרס הכלכלי נגד ישראל". לשכהי
זו סיגלה לה שיטות סחיטה הפועלות:
על גופים וחברות מסויימות הפועלות)
בעולם המערבי. הפעילות האחרת:
בתחום הכלכלי — כמו התכניות:
להקמתו של „שוק ערבי משותף״:
או תיכנון ארוך טווח להגדלת הסחר
הכללי ערבי לארצות חוץ — נס¬
תיימו בכישלון.
ב-28 באוגוסט 1962 עמד מזכיר
הליוה הערבית — עבד אלחאלק
חסוגה (מצרי) ובכה בפני עשרות
עתונאים שנזעקו לעיר הקייט הלב¬
נונית שתורה, שם נערכה ישיבה
מיוחדת של מועצת הליגה הערבית.
הדמעות שהזיל חסונה באו בעקבות
החלטתה של מצרים לפרוש מן
הליגה הערבית „שגילתה אזלת יד
בטיפול בבעיות ערביות חיוניות״:
נאצר נראה כאילו בעט ביציר כפיו
של אידן אחרי 17 שנות חיים.
דובר על הקמתה של „ליגה איזורית״
ונאצר עצמו הזכיר לא פעם „ליגת
עמים" שמקום מושבה יהיה קהיר.
6 זריקת עידוד:
אלא שהנבואות השחורות לא נת¬¬
קיימו. אחרי מחשבה שניה החליט,
נאצר לחזור בו ולהמשיך לתמוך
כבר-מינן שנקרא ליגה ערבית. שנה
אחת לאחר מכן, ב-23 בדצמבר 1962
יצא נאצר בנאום בעיר פורט סעיד
כו קרא לעריכת „פיסגה" ערבית
ראשונה בחסותה של הליגה הער¬
בית.
היתתה זו זריקת עידוד לליגה
הגוססת. ואמנם זריקה זו הועילה
והעלתה את החבר הערבי על פסים
חדשים. חסונה מחה את הדמעות
וניגש במרץ לעבודה — בחסותו
ותחת עינו הפקוחה של נאצר. וכך
מתייצבת הליגה הערבית בת העש¬
רים כשהיא דרוכה ונכונה לכל שלי¬
חות שיטיל עליה ה„ראיס״. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1285 | ['P6_Ar0060601', 'P6_Ar0060602'] | שומר ארכיון האצ"ל | ARTICLE | 6 | null | (סוף מעקוד 7)
לותם, „דברי השבועה על נאמנותם
לעם בכל לב ונפש — דומני שאיש
מהחברים לא קיימם פשוטם כמשמעם
כאייזיק שחור״ — כותב ד"ר בדור,
כשהוא מגלה פרטים רבי ענין על
תקופת הנעורים בגליציה האוס¬
טרית, זו תקופת הנעורים של התגועה
הציונית.
לא היתה זו תנועת הנוער על
שם יוסף תרומפלדור, אלא בית״ר
האחרת — ובכל זאת אותה בית״ר
שנאמני הציונות נשאו אותה בלב
והלכו בדרך ההגשמה עד סוף ימיהם.
וד"ר שחור היה מנאמני הנאמנים
שלה. הוא, מאבידי הנוער העברי
בגליציה של ימי אוסטריה, מצא לשון
משותפת עם לוחמי המחתרת, גם
בערוב ימיו. ביתו שימש לא אחת,
לא ירק כארכיון, אלא גם כמחסן
נשק. והוא עצמו היה לוקה חלק
באיחסון הנשק. האימון בו היה
מלא.
א א אי
כיצד קרה הדבר שאדם כד״ר
שחור. התהלך כל ימיו רעב בי
תוכנו?
כמובן, יש לזקוף הדבר גם לאי¬
שיותו המיוחדת. הוא לא ידע להס¬
תדר בחיים ובעיותיו הכלכליות הצ¬
טמצמו בפת-לחם ובספר חדש. נאמן
היה להשקפותיו, ועקשן לקיימן, גם
בעניינים מקצועיים כספרנות. הוא
לא. ידע פשרות. בזמנו שימש ספרן
באוניברסיטה העבררית, אך לא מצא
לשון משותפת עם מנהליה, והס¬
תלק.
יכול היה למצוא לעצמו עבודה
כלשהי במקצוע אחר — אך כל
מעיינוו היו הספרים. יכול היה למצדא
לעצמו משרה כספרן בעיר אחרת
— אך לא הוא האיש שיוותר על
ישיבתו בירושלים.
בשנת 1947 קרה לו אסון נוסף:
אותה ספריה שביגע רב ובמסירות
נפש הצליח להקים, הושמדה עם
פיצוץ רחוב הסולל. שנים רבות
התאבל על אסונו זה, והוא, ראה בן
יד הגורל.
עתה הלך ד״ר סחר לעולמו,
נפטר מיסורי רעב ומעלבונות חייו,
יזכרו את דמותו המיוחדת רק אי¬
אלה אנשים שהלכו לצדו וראוהו
בסבלותיו.
אכן, סמלי הדבר: ד"ר סחר,
שלא נמצא מקום עבורו באוניברסיטה
בימי חיין — נתקבל אליה אחרי
מותו, שהרי ציווה את גופתו לבית¬
המחר לרתוצה | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1294 | ['P6_Ar0060701', 'P6_Ar0060702', 'P6_Pc0060800', 'P6_Ar0060703', 'P6_Ar0060704'] | ‭\_w1‬־‭w 11 \m wra ‬ | ARTICLE | 6 | null |
הגברת הראשונה של ציילון
במשך 5 השנים האחרונות פינתה
השבוע את מקומה. היו אלה ה¬
מוני העם שהלכו לבחירות והנ¬
חיתו מהלומה ניצחת למפלגתה
של הגב׳ סירימאבו באנדרנאיקה
דאדלי סינאגיאקי
: „מאופוזיצה לשלטון"
תוך הענקת מנדטים נוספים למפ¬
לגה האופוזיציונית היריבה —
בראשותו של ודאדלי סינאנאיקי.
והעם הציילוני אמר את דברו
בצורה הברורה ביותר. בבחירות
הכלליות שנערכו בציילון ביולי
1960 זכתה מפלגתה של באגדר¬
נאיקה ב-75 מושבים בבית ה¬
נבחרים הציילוני — מתוך 151
סך-הכל המושבים. היה זה נצחון
מדיני ברור. הוקמה ממשלת קו¬
אליציה שפעלה בהנחייתה של
האשה הראשונה בעולם שהיתה
לראש ממשלה — כיורשתו של
בעלה שנרצח בעת נאוס בחירות. ל
7ג.4
בבחירות שנערכו בתחילת ש-4
בוע זה הביע העם הציילוגי אי-2
אימון במדיניותה של הגב׳ ראשל
הממשלה ומפלגתתה. הוא העניק
לה רק 41 מושבים בבית הנבח¬
רים. לעומת זאת זכתה מפלגת)
האופוזיציה בראשותו של דאדלי!
סינאנאיאקי ב-66 מושבים לעומת?
30 מושבים בבהירות הקודמות.5
משקיפים מערביים הגיבו ב¬
שביעות רצון בולשת על תוצאות
הבחירות בציילון. לדידם היה זהע
סיומה של תקופה בה שלטה ב¬)
מדינה האסיאטיתי מפלגה בעלת:
נסיות שמאליות שלא שירתה?
היטב את האינטרס המערבי ואף
בעטה בו במקרים רבים. על הגב'
באנדרנאיקה הופעל להץ מגור-ע
מים שונים — בתוך מפלגתה
ומחוצה לה. מול לחץ זה לא?
יכולה היתה לעמוד הגברת הרא¬
שונה של ציילון. התוצאה: מ¬
דיניות הוץ ופנים חמרת חוט!
שדרה ששירתה בסופו של דבר:
את הקומוניסטים תומכי מקין ו¬
שהרחיקה את קולומבו מן המערב:
התומך בכלכלתה מאז ומתמיד.
עתה — חוזר לשלטון מנהיגה
של מפלגת האופוזיציה לשעבר—
דאדלי סינאנאיאקי — ששימש
כבר פעמים בתפקיד ראש ממש¬
לה, מידת הצלחתו בהרכבת ממ¬
שלה חדשה שתחליף את ממשלתה
של הגב׳ באנדרנאיקה תלויה ב¬
יכולתו לגייס תמיכתן של מפל¬
גות קטנות על בסיס של קוא¬
ליציה ממשלתית יציבה. מפלגתה
של באנדרנאיקה תעשה הכל ל¬
הכשלת מאמצים אלה. במקרה
של הצלחה — עלול לפקוד את
ציילון משבר ממשלתי ממושך
וחמור שיטלטל מדינה זו בין
משברים מדיניים שונים ויאפשר
לקומוניסטים תומכי פקין להרים
ראש | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1309 | ['P6_Ar0060901'] | זהר הגיהנום | ARTICLE | 6 | null | (סוף מעמוד 4)
יימת היה משה (בריקמן) מקבל
טיפול בחדר זה שלוש פעמים ביום,
בוקר צהרים וערב. „האח" המטפל
בו היה רב-טוראי עלי לילה, אשר
זכה לתואר „רב הטבחים" של דמשק.
וכך הוא עושה: מפשיט את הנחקר
ערום, מציבו מול השקע החשמלי
בכותל ממנו יוצא חוט. חשמל בעל
שתי זרועות: בקצה כל זרוע הדק
מתכת. החוט מצוייד במפסק. את
ההדקים מחדק עלי לילה לשני מקו¬
מות בגופו של המעונה. על הרוב
הוא בוחר באברים רגישים ביותר —
קצה הלשון או אבר המין. המפסק
מופעל בידי עלי לילה — והמעונה
מתפתל מזרמי החשמל החודרים ל¬
גופו. הזרם מתחדש חליפות הולם
קשות בקורבנו. המעונה מת שבע
מיתות בשניה, אך חוזר לתחיה
(„שבויי סוריה", עמ' 57—56).
אכן, לא יאומן כי ייתכן הדבר.
לאחר שנים רבות של עינויים
זוכים שמונה מתוך 12 הישראלים
לשחרור, תמורת חילופי שבויים,
אנשי צבא סורים שנתפסו בחבלה
ובריגול בשטח ישראל.
משמסיימים אנו את קריאת הספר
התעודתי המזעוע, נותרת בלב ה¬
קורא תמיהה גדולה: איפה היתה
ממשלת ישראל? מדוע לא שמענו
מעולם על הישראלים הנמקים ב¬
כלא הסורי? מדוע לא הוגם קול
צעקה וכיצד קרה שישראל אף לא
ידעה על הלק משבויים אלה? ו¬
שאלת השאלות: מה עומדת ממשלת
ישראל לעשות, עתה, כאשר בידיה
רשימה שמית של ארבעה ישראלים,
שנותרו בכלא הסורי והנופחים את
נשמתם אט אט בעינויי תופת?
צבי טל | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1316 | ['P6_Ar0061001', 'P6_Ar0061002'] | הלווין המסחרי י _הראשון - בדרכו לחלל | ARTICLE | 6 | null | הכנות הולכות ונשלמות בכף
קנדי לקראת שיגורו של הלוויין
המסחרי הראשון, בעוד מספר
שבועות. הלוויין שנועד תחילה
לביצוע ניסויים ואשר ייכנס ל¬
אחר מכן לשימוש מסחרי, יוזנק
למסלול קבוע בגובה רב מעל
לאוקיינוס האטלנטי בקוו המש¬
ווה. הלוויין המכונה בשם „אדלי
ברד", יהיה הראשון ברשת לוו¬
יינים שתקיים קשר בין ארצות
רבות ברחבי תבל.
הטכנולוגייה האמריקנית בתחום
לווייני התיקשורת התקדמה בי
מידה כה רבה עד כי עתה נותר
בפני ארצות הברית הצורך לגלות
באיזו מערכת תיקשורת מסחרית
חפץ הציבור.
חברת לווייני התיקשורת קומו¬
ניקטיונס סטליט קורפ.,, שהיא
חברה פרטית שהקמתה אושרה
על ידי ממשלת ארצות הברית,
בודקת את הלוויין מדגם „ארלי
ברד" וסוגים אחרים של לוויינים
אחרים, במגמה לקבוע אם תוא¬
מים הם את דרישות הציבור ואם
הם כדאיים מבחינה נכנית וכל¬
כלית.
על השימוש בלוויינים בתחום
התיקשורת, הוחלט בשל מגבלו¬
תיהן של רשתות התיקשורת ה¬
מקובלות.
הקליטה ברדיו לטווח רחוק
משתבשת לעתים קרובות בגלל
סערות מגנטיות וגם כאשר מת¬
קבלות תשדורות אלה ללא שי¬
בושים, הרי איכותם דלה למדי.
האיכות של קליטה באמצעות כ¬
בלים היא גבוהה למדי, אולם
הכבלים הס יקרים ומסובכים,
ועליהם לקשר בין תחנות התיק¬
שורת במדינות השונות.
איכותן של תשדורות המועב¬
רות באמצעות לוויינים שוויה לזו,
המושגת באמצעות כבלים. לוויין:
אחד יכול לשרת איזור החופף:
כ-42 אחוזים מפני כדור הארץ.
שלושה לוויינים מסוג זה עשויים
לקיים את התיקשורת בכל רחבי!
העולם, פרט לאזורים קטנים יחי!
סית בקוטב הצפוני והדרומי.
המדינות הבאות חתמו על הס¬ף
החברה ללווייני תיק¬:
כמים עם
להקל על הקמת רשת
שורת כדי
גלובאלית באמצעות:
תיקשורת
לוויינים.
אלג'ריה, ארגנטינה, אוסטרליה,
אוסטריה, בלגיה, ברזיל, קנדה,
צילון, צ'ילה, קולומביה, דנמרק,
אתיופיה, צרפת, גרמניה, יוון,
הודו, אינדונזיה, עיראק, אירלנד,?
ישראל, איטליה, יפאן, ירדן, כ¬:
וויית, לבנון, לוב, מונקו, ניו-?
זילנד, הולנד, נורבגיה, פורטוגל,
הרפובליקה של סין, ערב הסעורג
דית, דרוס אפריקה, ספרד, סו¬!
ראן, שוודיה, שווייץ, סוריה, טו¬
ניסיה, מצרים, בריטניה, ארצותן
הברית, אורוגוואיי והוואתיקן.1
.ל | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1325 | ['P6_Ar0061201', 'P6_Ar0061202'] | מלאל "הורחק" על"ידי נ_^צר | ARTICLE | 6 | null | שליטה של תימן — המרשאל
עבדאללה אלסלאל הגיע בסוף
שבוע זה לרומא. בואו לבירה
האיטלקית נערך ללא גינוני טקט
מיותרים. הוא הגיע לשם בטיסה
ישירה מקהיר בה שהה במשך
הימים האחרונים ללא שיופנו א¬
ליו זרקורי הפירסומת. מכאן ה¬
גיעו משקיפים מערביים למסקנה
הבלתי נמנעת כי נאצר בעט
בסלאל והרחיקו מן השלטון ב¬
צנעא, הרחקה זו נעשתה בעיצומה
של התקופה בה הגיע לשיאו ה¬
מאבק על השלטון במדינה.
לפני כעשרה ימים הגיע סלאל
להקיר. עתוני מצרים המולאמים
מסרו כי בנמל התעופה קיבל
את פניו אחד מסגניו הפחות ח¬
שובים של נאצר. — חסן איבר¬
הים. הידיעה עצמה הוטמנה אי
תתפים קרוב ל-50 אלף היילים
שם בעמודים הפנימיים. היה ברור
כי נאצר אינו רוצה ביקרו של!
האדם שעמד במשך שנתיים וחצי,
מאז פרוץ המהפכה הריפובליק¬
נית בראש ההירארכיה השלטונית
בצגעא.
במקומו נתמנה כבר עתה כ¬
„יורש" הגנראל חסן אלעומרי.
הוא מונה לפני מספר שבועות
כראש הממשלה וכעוזרו האישי
של סלאל. כבר אז היה בדור כי
נאצר מכין פעולה דראסטית ב¬
תימן. ופעולה זו אמנם התנטאה
בהרחקתו של סלאל ובפתיחתה
של אופנסיבה צבאית רבת ממדים
נגד אנשי האימאם המודח. באו¬
פנסיבה זו שלא זכתה להצלחה
גדולה בשלביה הראשונים, מש¬
תתפים קרוב ל-50 אלף חיילים
מצריים. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1334 | ['P7_Ar0070001', 'P7_Ar0070002', 'P7_Ar0070003', 'P7_Ar0070004', 'P7_Ar0070005', 'P7_Ar0070006', 'P7_Ar0070007', 'P7_Ar0070008', 'P7_Pc0070900', 'P7_Ar0070009', 'P7_Ar0070010', 'P7_Ar0070011'] | ד ‭fa ? __9 ? esb mJ‬ וכ ‭111 eMss' g 1 _essa‬ ב ‭? *? o _uasl tBi2E 11 _? EEEga‬ ט שעזבו את | ARTICLE | 7 | null | ד"ר י. בדר (צבין
קראתי כי יצחק גוריון הוא
בן. שבעים, אך מי יאמין? אחר
כך קיבלתי הזמנה לחגיגה לכבוד
הגועו, לשיבה, וחשבתי: דומה
שזה נכון — אך כשנפגשנו בעבור
ימים מספר שוב עלו בי הספקות.
כי„יצחק גוריון — בפניו, בגופו,
בהתנהגותו — צעיר הנהו כמו
אז: כאשר נפגשנו בפעם ראשונה.
בסעם ראשונה? הרי עברו
מאז 30 שנה, מאותם ימי כינוס
בית״ר וועידת הצח״ר הששית
בקראקוב, בפולין. גם בימים ההם
היו פניו כהיום, רק. ללא חתימת
השיבה שעתה מתחילה להתגנב
לבלוריתו השחורה.
„הוא הביא שלנו לפולין בשורה
חייה מן החזית בארץ ישראל,
שאנו חשבנו את עצמנו ככחות
מילואים לה. שמענו את נאומיו,
שמענו את. סיפוריו והתידדגו.
מאז בחזרו אלינו, מדי פעם,
השליחויותיו.: — היה כבר ידיך
תיק. אמנם-לא ידעתי אז שהוא
מבוגר ממניצואולי רק היום יוודע
נו מדוע התיחסתי כלפיו כלבחור
נעיר.
שמענו על דרכו ועברו: מאלה
אשר -עזבו את ההסתדרות ואת
מפלגת הפועלים" השלטת בה
בישוב, וויתרו על חיים נוחים
יבטוחים במסגרת „הישוב ה¬
מאורגן" על מנת להתיצב לצידו
שלו זאב ז'בוטינסקי. לאי נשארו
יו) שום אשליות לגבי אופיים
הפוליטי והאנושי של המנהיגים
הרשמיים, שפנה להם עורף. לפיכך
ודע בתנועתנו בארץ כלוחם קי¬
גוני וחבר לחברינו הלוחמים. הוא
היה בין הלוחמים שסיכלו, את
הרדיפות והאפליות בימי צלילת
הדם. והוא -היה גם בין מייסדי
הסתדרות העובדים הלאומית, ו¬
אחד משלושת חברי. מזכירותה
המצומצמת יחד עם עקיבא ברון
עם אליעזר שוסטק.3
„נאומיו בימים ההם היד „אש
וגפרית" אך הוא גם ידע לשכנע
את היהודים בפולין באמת ה¬
פשוטה שבסיפוריו. ודאי, כולנו
הצטערנו על שובו לאדץ. כי מי
ידע, בימים האלה, בימי, העליה
הסיליקטיבית למולדת, ובימי עלות
כוחם של הנאצים והאנטישמים
באירופה — מתי תתגשם ברכת
הפרידה שלו: להתראות בארץ
ישראל.
איא א
ואכן, זה. קרה רק בסוף שנת
1943 הגעתי מן הנכר, אחרי
שנות גרוש ונדודים" בהן קשה
היה לקוות שיינתן ליידאי פעם
להתראות עם הידידים ועם ה¬
חברים, (להמשיך, אתם: בדרך ש¬
צידונו" ראש ובית״ר.""
אוכאשר בימים ההם פגשתי שוב
בלצחק, הרי זה היה כאילו נפ¬
רדנו תמול שלשום, צללא, הכנות
רבות התחילה עבודתנו המשותפת
למען" הארגון הצבאי הלאומי. —
בצנורות הרשת המחתרתית
יחצי, גלוי במרכז הצח״ר, עד
שמאסרם של חבריו הפעילים על
ידי הבולשת והבריטית וסיבות
אחרות חיסלו אותו,, ולא היה לו
עוד המשך עד שקמה תנועת
החרות.
ומאז התחילו לשנינו הגלגולים
האפייניים לימים ההם: תמיד
בפעולה, תמיד בסכנה. לפעמים
בתוך המפלגה החוקית, לפעמים
רק בשוליה, ותמיד לפקודת ה¬
ארגון הצבאי הלאומי. לפעמים
ב„פראג'" ז.א.. לא במעצר, לפעי
מים בבית-סוהר או במחנה-עצו¬
רים, לפעמים ב„מעצר-בית" ושוב
לזמן-מה. בחופש ממש, „אך ללא
-גע של שלווה, וללא כל׳ רצון
להיבנות בחיים פרטיים, כי כל
ליבנו נתון היה לאותה מלחמה
שהיתה בעינינו חובה עליונה,
למרות שלא תמיד היינו בטוחים
שנראה במו עינינו את סופה
ישנזכה לחזות בתקומת המדינה,
שחלמנו עליה בימי מאמצינו ה¬
אפורים ועוד. יותר ב„חופשה"
שמאחורי גדרי התייל.
שחנים כאלה דורשים מאדם זהי¬
רות ונכונות לסיכון גם יחד,
הכל תלוי בפרופורציה נכונה
אולם יצחק גוריון" לא „שמר אף
פעם על פרופורציה זו. „הוא היה
מטיל על „עצמן את הסיכונים
החמוריס ביותר, מכל הסכנות
הצפויות לאדם, שמחציתו בחייב
ה„ליגאליים״, „על הצלחת", כפו
שמנחם בגין קרא להם „מחתרת
גלויה". ובאותה שעה עמד בקשוי
יום-יומי עם המחתרת הנסתרת
מן העין, הנהדפת יומם ולילה
על ידי מלשינים, חוטפים, בלשים
וגדודי הצבא הבריטי שמילאו אתת
האוץ מאה אלף חיילים במאמץ
האחרון להחניק את מלחמת ה¬
שחרור נגדי השליט הזר.
ו א אג א
חלק ניכר של הזמן ההוא
בילה יצחק. גוריון במעצר; אך
בדרך כלל, שיחק לו מזלו ואחרי
תקופה קצרה יחסית, חזר מיד
לעבודה. ולא רק הוא היה פעיל:
גם אשתו, וגם בנותיו — גם הן.
טעמו את טעמו של מחנה-עצורים
של מעצר-בית. ובכל זאת היתה
דירתו ברחוב שקט, בצפון תל¬
אביב, מקום פעילות ומקום מיפ¬
נשים סודיים, והוא שימש שליח
למחתרות, לשליחודיות מסובכות וגם
בקצין קשר לאישים שונים, מהם
בעלי עמדות ציבוריות רמות, כמו
באש עיריית תל-אביב, מר ישראל
רוקח, המנוח.
בשנת 1947, נזדמן לנו להיפגש
במחנה לטרון לכמה חדשים. מן
הידועות הוא שאין להכיר אדם
יותר טוב מאשר בתנאי בית¬
סוהר ומחנה-ריכוז. שם התידדנו
עם יצחק עוד יותר. ואני יכול
להעיד עלוו שהוא „ישב טוננ״,
ידע לשאת את תנאי המחנה
מאחורי גדרי-התייל במצב רוח
למופת. ואחרי שמזלו שוב עמד
לו והוא שוחרר מן המעצר, לא
ית
שכח אותנו — הוא שימש כקשר
בין „העולם" שמחוץ לגדרי ה¬
חייל ובינינו שנשאוינו בלטרון,
והועברנו לעתלית ולא יצאנו אלא
בימין האחרונים של השלטון ה¬
בריטי בארץ-ישראל.
אאג א
אל תחשוב, ידידי הקורא, ש¬
יצחק הסתפק רק במילוי תפקידים
מעשיים שהתאים להם הודות ל¬
חוש הפראקטי שלו ולאומץ לבו
המיוחד. באותם ימים הבינונו שה¬
קולמוס ומכונת הדפוס צריכים
אף „הם לשרת את מלחמת השח¬
דור; שהם אומנם פחות חשובים
מאשר נשק חם וחומרי נפץ, אך
לא פחות חיוניים כאחד האמצעים
בהם משתמשת מחתרת. ויצחק
לא שכח שמקצועו הוא עתונאי
ושירת בעטו את המאמץ המל¬
חמתי כמעט כמו בעבודתו ה¬
מעשית.
כמו לרבים מאתנו — כמו גם
לי, היו לו אלה שנות חייו היפות
נניותר. ולא קל (היה להשלים עם
העובדה — שימי המחתרת, ה¬
טוכונים, הסבל והמעצרים נסי¬
תיימו. אומנם הכתיר אותם נצחון,
הבריטים נאלצו לפנות את ה¬
ארץ, וקמה מדינה צברית, מדינה
זופשית, מדינה שחלמנו עליה
בימינו ובלילותינו הקשים — אך
מה לעשות: החלום הוא תמיד
יותר יפה מאשר המציאות.
עץא
ומאז אנו פועלים במסגרת
תנועת החרות, וכמו בכל מפלגה
המונית. — לכל אחד תפקידים
משלו, ולא יוצא לנו אלא להת¬
לאות בוועידות, בחגיגות ובפגי¬
שות מקריות, שלא נשאר מהן
אלא הצער שהן כה נדירות
יקצרות מדי.
יאך גם בימים אלה שמר יצחק
גוריון על נפשו הלוהטת ועל לבו
החם. הוא נשאר קיצוני בין
קיצונים — כמו באותם הימים
כאשר עבד ב„חזית העם" האגד¬
צית. לא כל חבריו דאז עודם
בחיים, ויש שעזבו את החזית,
אולם יצחק, בן השבעים, עומד
גם היום בחזית העם — כאילו
שלושים השנה שעברו מאז הם
כיום אחד בלבד.
מחובתי להדגיש במיוחד שני
הישגים של יצחק, שונים מטבעם.
פרשה אחת — היא המלהמה
הקשה והממושכת שלהם נגד מלאך
המוות על חיי בתו האהובה. את
אותה העקשנות והעקביות שידע
להפעילן בכל מבחניו — הכניס
גם במלחמה זו — ותראו: ניצח!
זכות גדולה היא זו, ובוודאי שמחה
עמוקה ושקטה בלבו, שלא זכה
בחייו להרבה שמחות.
וההישג השני — הוא ספרו
על עולי הגרדום, שיצא לאור
לראשונה באנגלית בארצות ה¬
ברית — זה ספר, הראוי למהדו¬
רות נוספות, להפצה בין הגוער
שלנו, כדי שידע את העבר וילמד
ממנו, וישרת את העם — כמו
ששירתוהו אותם הגיבורים, ש¬
יצחק הכיר אותם אישית ושלזכרם
וכבודם כתב ספר יפה זה.
א א א
זוכרני — בימים ההם בשיחו¬
תינו לא השתמש גוריון בביטויים
רשמיים, כגון אצ"ל, מחתרת, וכו׳.
הוא היה אומר ה„בחורים". היו
שניות שביטוי זה צילצל מוזר
בפין, כי הרי גם הוא היה נראה
בבחור צעיר. ורק אחרי שנזכרתי
בגילו האמיתי, הבנתי. את יחטו
לאותם צעירים שהוא כה אהב
אותם מעומק ליבו. אך אני מוכן
היום להודות בפניו — שעל רקע
יה היינו קוראים לו „הבחור
הזקן״.
זעתה הוא בן שבעים —
יעודנו בחור. עדיין איננו זקן,
גם היום נראה לי יותר צעיר
ממני. וודאי פתוחים בפניו חיים
ארוכים והשגים נוספים. ואולי
עוד נזכה שנינו לעמוד בחזית
משותפת, יום-יום יחד, כמו בימים
ההם
שם אסיריי- המלחמה לעבודה שברית בהרגלוה
עם דגפיז (—/וומו; %עמוו; ע2 :44 115 במלי;; | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1363 | ['P7_Ar0070201', 'P7_Ar0070202', 'P7_Ar0070203', 'P7_Ar0070204'] | הי א ־ "נ כ ו ‭? \‬ ה " | ARTICLE | 7 | null | בנאיר קהאו ואלכס!
לכל צוללת: דרוש. מכשיר באמ¬
צעותו ניתן לראות את הנעשה על
פני המים. פעם זה היה פריסקום,
עתה הומצאו מכשירים: אחרים —
פרי הטכניקה החדישה — „לראות
ולא להיראות״. אם כך בכלי מלחמה
קל וחומר אצל המחתרת הלוחמת,
גם אצ"ל היה זקוק למכשיר „רדאר״
באמצעותו ניתן לראות את הנעשה
אצל אחרים ול„אנטנה" סמויה, באמ¬
צעותה ניתן לקלוט כל נסיון של
התקשרות עם המחתרת. בעוד ש¬
שירות הידיעות של אצ"ל, כלומר
„הרדאר" שלנו היה נסתר מפני
עין זרה, לא כן ה„אנטנה", ששימשה
להתקשרות עם המחתרת. היה עליה
להיות גלויה וסמויה כאחת. אחרים
חייבים היו לדעת, כי זוהי התחנה
הראשונה בצינור ההתקשרות עם
הארגון הצבאי הלאומי. יחד עם זאת
צריך היה להחביא את הקשר, כדי
שהבולשת הבריטית לא תגיע דרכו
למרכזי הפיקוד, של המחתרת הלו¬
חמת. לפיכך לא קל היה לשמש
בתפקיד ה„אנטנה", דרכה ניתן להתי
קשר עם האנשים שהועמדו מחוץ
לחוק על ידי. הבריטים ועל ידי
משתפי הפעולה עמם מבית. רק
מעטים ניסו את מזלם בתפקיד
מסוכן זה. רק' מעטים שבמעטים
הצליחו להמשיך בו. בין אלה יצויין
ידידינו, הצעיר שבצעירים, יצחק
גוריון, שהגיע לגיל שיבה.
הוא לא היסס לקבל על עצמו
תפקיך „מקשר" בין הארגון הצבאי
הלאומי ובין „מנהיגי הישוב". כאשר
מישהו מן המוסדות הרשמיים חיפש
מגע עם אצ"ל, היה עליו להתקשר
עם יצחק. וכאשר למטה אצ"ל הגיעה
ידיעה מ„זאב" (הכינוי המחתרתי של
גוריון) ידעו כולם, כי הנה רוצה
מישהו להיפגש עם נציג הארגוו.
באותם ימים ביקשו להיפגש עמנו,
בעיקר, ראשי העיריות. הם היו
בעיני האדמוניסטרציה המנדטורית
הנציגים הרשמיים של הישוב העברי.
מאידך גיסא היה עליהם לדאוג
לשלומה של האוכלוסיה העברית
להגן עליה מפני פגיעה מצידם
של השלטונות. אצ"ל דאג לקיום
סדיר של הקשר. ראשי הערים חייבים
הין לדעת, כי נחושה החלטתנו להה¬
זיק בנס המרד, כל עוד לא תושג
המטרה וכל עוד לא תקום מדינה
עברית ריבונית על אדמתנו היה
עליהם גם לדעת, כי אין אנו מעונ¬
ינים בשפיכת דמים סתם ובגרימת
סבל מיותר לאוכלוסיה האזרחית. כל
המטרות האלה היו ידועות יפה
ל„זאב", ועליו הוטל לקיים את
הקשר החי בין המחתרת הלוחמת
יבין מוטדות הישוב. יצחק עמד
במבחן.
היום ביום חגו — שהוא חגנו —
כולנו מברכים. אשרי שזכינו לנצחון
המרד ולהקמת המדינה. ובהעלותנו
זכרונות העבר אנו רוקמים תכניות
לעתיד שיאפשרנו, לנו להגיע לגאולה
שלמה במחרה בימינו, אמן. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1376 | ['P7_Pc0071100', 'P7_Ar0070301', 'P7_Ar0070302', 'P7_Ar0070303', 'P7_Ar0070304'] | מורד ואך‭.1‬_למוךד>ם | ARTICLE | 7 | null |
אריה בן-אליעזר
יצחק גוריון — אב לבני ביתו
ומשפחתו המורדת, ואח למורדים
רבים במשפחה הלוחמת הגדולה. אכן,
אי אפשר יהיה לכתוב את ההיסטוריה
של התנועה הלאומית בישראל על
שלבי התפתחותה ותקופותיה השונות,
מבלי לפגוש את יצחק גוריון בכל
פעליה ופעליו. מאן מערכות ברית
הבריונים ועד נצחונו של הארגון
הצבאי הלאומי, עם צאת החייל ה¬
בריסי האחרון מהמולדת.
ראשונה שמענו על מרדו בקיבוצו,
תל יוסף, בהיותו חורש וזורע שדות
בישראל, סולל דרכים ופועל בנין.
לאחר מכן פגשנוהו בין הפעילים
הראשונים של ארגון עובדי הצה״ר
ובית״ר ובין המיסדים של הסתדרות
העובדים הלאומית. עת עמדה הת¬
נועה הלאומית בפני סכנות פגיעה
מחוץ ומבית, ראינוהו תמיד עומד
בשורה הראשונה, מגן על קיומה,
מעמדה, טוהרה.
מן הראשונים לאסירי, ציון, מצא¬
נוהו כמעט בכל המערכות בהן עמדה
התנועה וכמעט בכל בתי הסוהר
אותם הקים השלטון הזר. גם בהיותו
בחוכש בין תקופת מאסר למשנה —
לא ידע מנוחה, אלא מילא תפקיד
של שגרירם הישיר והנאמן של אסירי
התנועה.
הוא לא הפך את העבודה לנושא
להתהלל בו — „העבודה לדידו היתה
ביטוי טבעי לשרותו בבנין הארץ
למען קיום בני משפחתו. תמיד פגשי¬
תיו אם בפרדס כשהטוריה בידו, או
במשמרת להבטחת העבודה העברית.
בסוף 1943 עם שובי מארצות הברית,
הוזמנתי ע״י חברים לבקר בקליה,
שעל חופו. הצפוני של ים המלח,
במפעל בו עבדו רבים מחברי תנו¬
עתנו וביניהם יצחק גוריון והוא אינו
צוד בגיל נעורים, יכולנו אז לחוג
את כניסתו ליובל החמשים שלו. גם
שם היה מלא מרץ-נעורים, כשראשו
ירובו נתון לעניני מלחמת השניחדי.
גולת הכותרת של מפעל חייו היא
שרותו הנאמן והממושך, מלא-הסבל
והאמונה במחתרת הלוחמת, מאן דוד
רזיאל ואברהם שטרן-יאיר.
הוא היה שליחה הנאמן בפעולות
רבות, הוא היה המקשר שלא ידע
ליאות בין לוחמים משני עברי גד¬
רות הטיל: למילוי תפקיד זה קיבל
„הכשרה" נפשיתי ופיזית, בהיותו,
עצמו, אסיר לסירוגין מאז 1933 ועד
רדתו של השלטון הזר במולדת.
אין כמוהו שידע את שבילי ותכ¬
ניות הבריחה ממחנות מעצר ובתי
סוהר. הוא שידע לרכז במסירות
רבה עזרה משפטית לנאשמים, לעל
מוד לימין שפוטי-עולם ונדונים ל¬
מוות, ולהגיש סעד מוסרי וכלכלי
למשפחות שכולות וסובלות. אף
בהיות המחנה בגולה, בסודן, ארית-
ריאה וקניה, גם לשם הגיעה ידו ה¬
ברוכה, החמה, המעודדת, למאות
מחבריו,
כולנו, אלפי חיילים ומפקדים, חבר
ריו ותלמידיו נברכו ביום, חגו, מי
יתן ושנים רבות. עוד תעמודנה לו
כדי שיוכל ליהנות מפירות אותו
אילן — חרות, שהוא טיפחו בהקרבה
שנים כל רבות מחייו. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1391 | ['P7_Ar0070400'] | UNKNOWN | ARTICLE | 7 | null | null | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1396 | ['P7_Ar0070501', 'P7_Ar0070502', 'P7_Ar0070503', 'P7_Ar0070504', 'P7_Ar0070505', 'P7_Pc0070600', 'P7_Ar0070506'] | א שית הגברת זכרוגה לברכה | ARTICLE | 7 | null | א. דמבה
היוניותו של יצחק גוריון
מעורוות קנאה. ואלמלא אחבוהו כל
יודעיו, אפשר היה לחשוש מעינא
בישא שלהם. כי הוא נושא את
משא-השנים שלו — וסוף סוף
שבעים שנה אינם כיום-אתמול, כ¬
יחלוף — בלי הרגשת-כובד; מותי
אף לומר ללא הגזמה כי הוא נושא
את שנותיו בקלות מפליאה. והרי
הוא לא פונק מעולם על ידי הגורל
מסכת-חייו הציבוריים והאישיים אינה
טיילת", שבה עובר האדם להנאתו
בניחותא. הדרך בה עבר לא היתה
נכביש-הסרגל, ללא מעלות וללא
מורדות. אבני-נגף רבות מאד נערמ.
על דרכו. ואת האמת יש לומר, כי
הוא לא חיפש לעצמו מעולם שביליב
שרים ונוחים. להיפך: עפ״י רוב
נקף את הנתיב החלק, הקל, כדי
להגיע למטרתו על פני הרים ובקעות,
על פני מעצורים ומכשולים. היתן
יו דרך-לעייפה. ואעפ״י כן יצחל
גוריון לא עייף, ובהתבוננכם בן —
עתם מוצאים בו את להט-העלומים
את תסיסת-הנעורים: את הרצו
להגיף משאות כבדים, כאילו רק זה
צתה התחיל צועד.
חיוניות זו — מתנת-אלהים היא
וחוא ניצל אותה ועודו מנצלד
לברכה בכל אשר היתה ידו.
ב.
לויאלותו של יצחק גוריון
לתנועה ולמחנה, אליהם הוא שייך
ותר מל"ו שנים — מעוררת כבוד
הוא איננו קונפורמיסט. אין הון
מאומרי ה„הן" המושבעים. הוא איננ
משתייך אל סוג הבריות, המקבליב.
דברים כפשוטם, מבלי לשקול אותב
תחילה במאזני הבקורת. לפעמים יע
יושם, שחוש-הבקורת שלו הוא חד¬
מדי: והוא איננו ותרן בענינים
הנראים לו כעקרוניים. הוא מוכ¬
תמיד להפשיל את השרוולים ולהי¬
אבק על הדברים הקדושים בעיניו
לעתים נדמה לך, שאיש ריב ומדון
לפניך, באשר הוא עומד על קוצ
של יוד ואיננו דז אף כמלוא נימד
מן העמדה, שהוא מקים לעצמי
בשאלות-יסוד. אד עם כל עקשנותו
ועמידתו על שלו באיתנות, הריהו
ממלא את כל חובותיו בתנועה בקפ¬
דנות, בנאמנות ובשלמות. גוריןן
הוא חייל למופת. כל שליחות
שתוטל עליו, ימלא. ידו היתה בכל
תהומי-הפעילות של התנועה לאגפיה
וענפיה. בהצה״ר ובבית״ר, בארגון
העובדים של הצה״ר ובית״ר ובהס¬
תדרות העובדים הלאומית. בפלוגות-
הגיוס ובארגון הצבאי הלאומי. באור
ובסתר. בגלוי ובמחתרת. בבתי-הכלא
ובמחנות-המעצר. באת ובעט. בשלה
ובפה. הוא עמד ליד' עריסתם של
רוב עתוני התנועה והיה בין ה¬
„מילדים" שלהם. הוא מקדים תמיד
את ה„געשה לנשמע", מתוך נאמגות
לרעיון, אשר כבש את לבו ומתוך
נאמנות לחברים-לרעיון. לויאליות
כזו, גם כשלפעמים הוא חולק על
הדרכים והשיטות, הריהי סגולה יקרת¬
המציצות
עינו הטובה של יצחק גוריון
מורגשת על כל צעד ושעל. הוא
רואה בלי ספק גם את הצללים
שבבני-אדם. אולם הוא מחפש ומוצא
תמיד רק את האורות. בהיותו במר¬
כזם של הרבה ענינים גדולים וקטנים
בתנועה במשך שנים ארוכות, הוא
יודע הרבה. בעמדו במגע עם אנשים
בתקופות שונות — ביחוד בימי¬
המחתרת — נהירין לו שביליהם של
הברים רבים מאד. הוא רשם ראשי¬
11וHIIl1וllוMlUוMHHIIIIIIIIIIII)I
ור תרהוט לרייוא
) כותיא %עו
ביובל ה-60
נרקים של זכרונות, ומפרק לפרק
1הוא מעלה אותם על הכתב. והוא
ותב פרקים רבים מן ההיסטוריה
של התנועה. אולם אודה ואתוודה,
1טאני הייתי פוסל את ההיסטוריון
שבו, כיוון שגוריון איננו אובייקטיבי!
ניהס לחברים. „טוב הוא חבר¬
1התגועה" — זוהי סיסמתו. ולכן
תיאוריו שופעים רק שמש ואור.
זין בו קורטוב של קנאה בבני¬
נדם. גוריון איננו איש-המרפקים.
וא לא נדחק להתישב בכותל¬
1המזרה. עינו אינו צרה בשום חבר,
זוא שייך לבית שמאי ביחס
עקרונות, ולבית הלל ביחם
אנשים.
עינו הטובה היא גם שסייעה
ליצור את יחסרהאהדה אליו,
טהכל רוחשים לו, גם כשהוא „מסייף
תם חרבות" על במות פומביות של
1התנועה.
בשמחה זו של יובל-השבעים,
שאליה מצטרפים אלפי חברים בכל
אגפי-המחנה הז'בוטינסקאי, חסרה —
באכזריות הגורל — השותפת הרא¬
שית. הגברת גוריון זכרונה לברכה,
שפניה קרנו חכמה שקטה, אצילות-
רוח ועדינות-נפיש. זו שהלכה אתו
כברת-דרך (לא אומר: כברת-דרך
ארוכה, כי היא היתה קצרה מדי,
גם אם עשרות בשנים הלכו יד
ביד); זו שלקחה חלק בכל מעשיו
הטובים ואשר נשאה אתו את כתרי
הקוצים של לוחמת במחתרת, ושל
אשה ואם לבעל, לבנות ולחתנים —
שכולם התגייסו בהתנדבות למלחמת-
השחרור וכולם עברו את שבעת
מדורי-המצוקות, התלאות וההרפת¬
קאות שהיו מנת-חלקם של לוחפי¬
החופש. זו ששתתה מקונעת-כוס
היסורים כמעט עד תומה, בשלוה
חיצונית ובסערת-נפש פנימית, ב¬
כבוד ובגאון ובחדר. זו שהיתה
ראויה לזכות לשעה זו, עת הידירים
הרבים מעלים בתודה ובהוקרה את
מעללי-חברם ביום יובלו. אך גם
באשר הגורל הפויד ביניהם והיא
נלקחה טרס-עת אל הנצח, הרי
שותפות-הנפש לא פורקה, והיא חיה
לא רק בלבו, אלא גם בלבבות כל
אשר לקחו חלק במערכה הלאזמית
הגדולה לשבירת כבלי-השעבוד, ואשר
היו עדי-ראייה למעשיה שזהרו גם
בדממתם.
ה.
אדם בעל חיוניות שכזאת,
מחונן בסגולה היפה של לויא¬
ליות, בעל עין טובה כל
כך, שאינו חש כמעט את מסען
המעשים הרבים שהוא עשה — רחוק
מלסכם את פרקי-חייו. הוא עוד
יכתוב פרקים נאים רבים בעשרות
השנים הבאות עליו ועל כולנו
לטובה. כל שנאמר על יצחק גוריון
עתה, הוא רק סיכוס-ביניים, | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1415 | ['P7_Ar0070701', 'P7_Ar0070702', 'P7_Ar0070703', 'P7_Ar0070704', 'P7_Ar0070705'] | פ גז‭. \_#‬ ה_| ע בו וזשומ ו ?ב נ . ה‭*?1?‬ *־ ם | ARTICLE | 7 | null | לא. שנארי
אביב 1929
בסניף התל-אביבי של מערכת
דואר-היום" צלצל הטלפון. העורך
של העתון ש. נפשטיין ז"ל טילפן
מירושלים, ביקשני להשתתף מטעם
„דואר-היום" וה„רזסויט" הפריזאי בי
זיור עתונאים הנערך ע"י חברת
החשמל בשטח עבודותיה בנהריים.
נפשטיין הוסיף: „פנחס, רוטנברג
ביקשני אישית לדאוג להשתתפותנו
בסיור זה. אנו מאוד מעונינים בכתבה
מפורטת על מפעלו״.
כמובן, שהייתי מעונין לראות במו
ניני את העבודות ליצירת מקורות
אנרגיה חדשים לאלקטרופיקציה של
הארץ וברצון הסכמתי לבקשת ה¬
עדרך.
למחרת נפגשתי עם קבוצה של
ב-30 „עתונאים שהמתין בצריןף עץ,
אשר שימש כתחנת רכבת של תל¬
אביב הקטנה. הרכבת צריכה היתה
להובילנו לחיפה ומשם בשלוחת ה¬
מסילה לנהריים.
נכנסתי לשיחה עם שכני בקרון—
בחור צעיר, בעל פנים עגלגלים,
גלויים ונעימים, דיברנו על עניני
תנועת העבודה ועל רוטנברג —
מפעלו, מרצו, יוזמתו, אופיו. נזכרנו
בעברו המהפכני, ברוסיה. אמרתי:
„דומה שיש לא מעט מן המשותף בין
רמותו של רוטנברג ודמות ידידו ה¬
טוב והגדול ז'בוטינסקי.
מיד נעלם החיוך מהפנים העגלגלים,
בקול יבש שאלני שכני: „האם הנך
רביזיוניסט?" — כן, עניתי, אני
חבר הצה״ר ומשתתף בסיור בשם
„דואר-היום" ג„רזסויט״.
השיחה נפסקה ולא חודשה עוד ב¬
משך כל אותו יום. שאלתי את אחד
מן העתונאים על זהותו של בן שיחי
ונאמר לי: חזו מ„אחדות העבודה״...
לאחד סיור מקיף בנהריים בהדר¬
כת מהנדסי המפעל, עמדתי בחברת
כמה עתונאים על שפת האגם המלא¬
בותי והשקפתי על התעלה, הבריכות,
הסכרים והמבנים הרבים, שכאילו
סימלו את „אמריקה הקטנה" שקמה
בלב השממה. על ידנו עמד פועל —
בחור רזה, תמיר, שהרחר, בעל עי¬
נים חודרות. היא היה שומר במקום.
ברצון ענה לשאלותינו על המפעל
ועל החיים במקום. סיפר על תנאי
העבודה של הפועלים, על מגוריהם.
נודע לי שהוא ותיק בתגועת ה¬
עבודה, עלה ארצה בשנת 1913, חבר
פעיל בהסתדרות ובמפלגת „אחדות-
העבודה", מושך בעט ואינו מאושר
במפלגתו. רבים הם הדברים במחנהו
אשר אינו מסכים להם ושמכאיבים
לו.
הרגשתי בלבי קרבה לפועל זה.
היה: משהו מן הקרוב לי בגישתו
למציאות דאז. מובנת היתה לי דא¬
גתו לעתיד הארץ ולגורל תנועת
העבודה.
כאשר נודע לו, שהנני חבר ה¬
צה״ר ומזכיר כללי של „גוש העבור
דה" הרביזיוניסטי, גברה התענינותו.
דיברנו על מלחמת מעמדות, על של
ביתות, עלי פרימט לאומי, על קבו¬
צות „וקיבוצים, על בוררות הזובה,
לשבת „עבודה. נגענו אף בשאלת
איגוד מקצועי, הנוטל על עצמו גם
תפקיד של נותן עבודה.
חשבתי בלבי: הנה איש „אחדות
העבודה", השני שפגשתיו היום, או¬
לם:מה רב ההבדל ביניהם, בגישתם
לשאלות עקרוניות של האומה ושל
מעמד העמלים ומה רב השוני ביחסם
ליריב.
בלבביות רבה נפרדנו. תוך לחיצת
ידיים אמרתי: „היינו שמחים לקבל
ממך כתבה לפרסום בעתוננו על ענ¬
ייני תנועת העבודה״.
לא עבר זמן רב ובעתונות הרביז¬
יוניסטית בארץ וגם מחוצה לה ממלו
להופיע מאמרים מלאי ענין וידע על
הנעשה במחנה ההסתדרותי ובעלי
רות מלחמתית למען שינוי פני הד¬
ברים בתנועת העבודה הישראלית.
המאמרים היו חתומים ע״י יצחק
גוריון, חבר חדש של הצה״ר, איש
„אחדות העבודה" לשעבר, זה ה¬
שומר בנהריים שעל שפת הירדן
והירמור.
מהימים האלה, ימי ראשית תנועת
העבודה הלאומית בארץו עברנו ב¬
משותף עם יצחק גוריון רבות.
ועדיין ידידי בן ה-70, לוחם וחולם,
בלתי פשרני, למען הנשמת האידיא¬
לים הלאומיים והחברתיים, עליהם
ריברנו אז, בפגישתנו הראשונה ב¬
נהריים.
כה לחי, עד מאה ועשרים! | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1430 | ['P7_Ar0071001', 'P7_Ar0071002', 'P7_Ar0071003', 'P7_Ar0071004', 'P7_Ar0071005', 'P7_Ar0071006', 'P7_Ar0071007', 'P7_Ar0071008', 'P7_Ar0071009', 'P7_Ar0071010'] | ‭. : ..‬ ־ י רעים פעם זאב ז האסיפה היה הארבעה | ARTICLE | 7 | null | UUHHHUUUUHUUHUHUUHUUUUUHUHUHUHHUUUUuUוBUUUUlUPAUUUUUlUUlUUHilUllUI
ם
בא. אקשלדוד
—א
בשיחת רעים, אמר לי, פעם, יצחק
גוריון, כי הוא חושב את עצמו כ¬
אילו נולד פעמיים. לראשונה, לפני
שבעים שנה בלומזה, עיר פולנית-
רוסלת שרוב תושביה היו יהודים.
בפעס השניה נולד „מחדש" אחרי
שלושים וחמש שנה, כאשר הצטרף,
לתנועתו של ז'בוטינסקי.
אין זאת אומרת שאת שלושים
יחמש שנות. חייו הראשונות, אפשר
לתלוש מתולדות הייו הפעלתניים,
כאילו היו דפים בלתי מענינים. ל¬
היפך) גם המחצית הראשונה של
חייו, שיצחק עצמו לא מחשיב אותם
ביותר, היו מלאי תוכן מבחינת ה¬
עסקנות הציבורית. יצחק למד בחדר
ואחר כך בישיבת רדזימין, המפור¬
סמת בגדולי התורה שלה, ונהתנג¬
דותה החריפה לציונות ולשיבת-ציין.
ואף על פי כן, נמשך יצחק לציונות
ועוד בשנת 1912 בהיותו נער בן
שבע-עשרה, הצטרף ל„צעיר--ציון",
תנועת נוער עם הרבה להט ציוני
ומעט איפיר סוציאליסטי. אגב, מענ¬
יין לציין שלאחר עלותו ארצה, ביקר
בה גם הרבי מרדזימון, ראש הישיבה
שלו. כאשר נודע לרבי שיצחק בא
לראותו ביקש להכניסו לפני חסידים
נשואי-פנים וניסה להשפיע עליו „ש¬
יחזור בתשובה" ויחזור איתו לפולין.
ואילו גוריון הפציר ברבי שיעלה עם
חסידיו ארצה. מי יודע אם לא הצ¬
טער הרבי על שלא שמע הפעם,
בקול תלמידו...
ירושלדה עיודל תולין
מע'ת ביתת ב1,
כבר בראשית „הקרירה הציונית״
שלו נבחר גוריון, בשנת 1912, כ¬
גיר לועדת ציוני פולין, והיה פעיל
גועדת-הנוער שלה. באותה שנה גמ¬
לה בלבו ההחלטה, לעזוב את הגולה
לעלות לארץ.
הדרכים לארץ, היו אז משובשות.
גוח פרילוצקי מן העתונאים היהודים
הבולטים ש„כיסו" את משפט בייליס,
הוא ש„הפך" את יצחק לעתונאי,
מימן את נסיעתו לקיוב, שמשם קל
היה יותר להגיע לנמל אודסה, ממנן
הפליגו אניות ליפו. יצחק, מספר,
שבקיוב זכה לחוויה שלא ישכחנה
כל חיין, הוא שמע את נאום הסנגוי
ריה הגדול של אוסקאר גרוזנברג,
שזיעזע את העולם כולו, בהאשמה
שהטיח נגד הנוצרים, שהם רודפים
את היהודים ומעלילים עליהם עלי¬
לות על לא עוול בכפם, רק כדי
שיוכלו לפרוע בהם פרעות ולהקין
את דמם. כחצי יובל שנים מאוחר
יותר שימש יצחק גוריון כאחד מ¬
מלוויו של הוראס סמואל, הסנגור
שהגן על סטבסקי, אחימאיר וויוזנ¬
בלט, במשפט עלילת הדם הידועה
לא פחות לשימצה, ממשפט בייליס,
שבוימה על-ידי יהודים, נגד יריביהם
הפוליטיים, בעקבות רצח חיים אור¬
לזורוב
ווללד דלחי-ליוליר״
לו האמקוני/ג/1
אנשי אוסישקין באודסה — עזרו
לו ליצחק גוריון. לעלות על אניה
של צליינים שהפליגה מאודיסה ליפו.
באניה היו בסך הכל כ-150 נוסעים
וביניהם כשני מניינים יהודים. הם
היו מצויידים בפספורטים של תיירים,
והצליחו ע״י תחבולות שונות לקבל
את ה„פתק האדום" ב„גומרוק" ב¬
חיפה, שהיקנה להם זכות ירידה ו¬
שהיה קצרה בעיר. אין צורך להוסיף
שאף אחד מ„התיירים" היהודים ההם
לא חזר לאניה ולנמל שממנו באו.
הנה כי כן, אפשר אולי להעתיק את
העליה ה„בלתי-ליגלית", שלא מזמן
תנגנו את חצי-היובל להתחלתה, קצת
אחורנית...
צעדיו הראשונים של יצחק גוריון
בארץ, הובילו למסחה. בחיפה היה
אז בית תה מפורסם ששימש גם
מעין „לשכת עבודה", שבה קיבלו
העולים אינפורמציה על מקומות-
עבודה פנויים. שם נודע לו על הצו¬
רך בשומרים יהודים במסחה שעל. יד
כפר-תבור. השאלה הראשונה שנש¬
אל יצחק, בהגיעו למסחה, ע"י ראש
השומרים במקוס היתה: „נו", ורובה
אתה יודע להחזיק?" התשובה היתה
פסקנית: „כן". ראש-השומרים הס¬
תכל בגוריון באי-אמון, הוא הכיר
כבר את המועמדים — החדשים ל¬
שמירה שכולם למדו „לצ'זבט" על
בקיאותם בשימוש בנשק. ברם, ל¬
הפתעתו ידע יצחק להשתמש ברובה,
הוא למד את ה„מלאכה" בחשאי עוד
בגולה אצל ז'אנדארם גויי, מיד ל¬
אחר שהחליט לעלות ארצה.
עוד בטרם הספיק יצחק להסתדר
בעבודה, הגיעה אליו הידיעה של
שתיים מאחיותיו היגרו לארה"ב ו¬
אילו אמא שלו רוצה לעלות ארצה.
גוריון החליט לנטוע לפולין על מנת
להביא את אמו, אולם מלחמת הל
עולם הראשונה עיכבה את שובו
לארץ, הגבולות נסגרו ויצחק נאלץ
להשאר עד סוף מלחמת העולם ב
נכך.
להגנת תל-חי וירושלים
רק נסתיימה המלחמה, ארז גוריון
מחדש את מזודתו ויצא לדרך. ב¬
רומא פגש באוסישקין ז"ל והוא סידר
לו ויזה לעליה לארץ, הוא הספיק
לשוב ארצה עוד בטרם הגיעה ל¬
חופיה האניה המפורסמת „רוסלן",
שעם בואה התחילה העליה השניה.
עם שובו לארץ קדרו שמי הגליל.
ידיעות מדאיגות התחילו להגיע על
הסכנות הצפויות לישובים העבריים
המעטים והבודדים בצפון. טרומפלדור
הזעיק את המוסדות הישוביים ותבע
עזרה באנשים ובכסף. יצחק התגייס,
כמובן, מיד להגנתה של תל-חי.
אחר כך עבד ביקב בראשון-לציון
ובשמירה ברחובות. באחד הימים,
ביקש ממננ ראש השומרים להילוות
אללו באתחד רותו שרה צגד לואות
אב ז'בוטינסקי. האסיפה שהתקיימה
במלון ספקטור" הוקדשה לגיוס מת¬
דבים להגנה על ירושלים נגד ה¬
אורעים הערביים. יצחק לא היסס
אף רגע ונענה מיד לקריאה. עוד
למחרת היום יצא לירושלים. בירור
שלים נתקבל ע״י ירמיהו הלפרן ש¬
הציגו לפני, פנחס רוטנברג, הוא
גורף לקבוצת המגינים אותה הדריך
רמיהו הלפרן.
במרשעה תושלי
ב:לבת בוע"
יפו-תל-אביב
עם סיום תפקידו בהגנה על ירו¬
שלים, יצא יצחק לחפש עבודה. בת¬
קופה ההיא למד את מקצוע הבנאות,
אולם הוא לא הספיק לעבוד זמן
יב במקצוע זה. יצחק טבנקין ביקשו
שיצא לשמירה באדמות השייך נוריס,
שעליהן הוקם הקיבוץ עין-חרוד. הוא
„ענה ועבד שם בשמירה עד שנת
192. חד"ר מנדלברג, הויופא של
נין-חרוד, . הודאג מאוד ממצב-בריאו¬
תל של אשתו, שסבלה הרבה ממחלת
הקדחת ותבע ממשפחת גוריון שיעזבו
את עין-חרוד. יצחק עבר עם משפחתו
לתל אביב, שכן מונה למ כיר „אח¬
רות-העבודה", שהיתה, בימים ההם
הפלג האקטיביסטי של תנועת הפוע¬
לים הארצישראלית. מאוחר יותר הת¬
חיל לעבוד במועצת הפועלים של
פו—תל-אביב.
בתקופה ההיא היה יצחק פעיל
לא רק בעסקנות, אלא שלח ידו גם
בפובליציסטיקה. רשימותיו הקצרות
ב„קונטרס", נקראות עד עצם היום
הזה בעניין. נוגעות ללב רשימותיו
על חבלי-הקליטה של העולים החד¬
שים. באחת מרשימותיו הוא העלה
רעיון על הקמת „שכונות שדה" על¬
יד הערים והמושבות, שבהן יוכלו
להכשיר עצמם לחיי חקלאות אותם
העולים שלא נמצא עבורם מקום ב¬
קיבוצים ובמושבים. „שכונות-השדה"
ע"י הערים יתקיימו אמנם על עבודה
במלאכה, בניין ותעשיה, אך חבריהן
יקיימו גם משקי-עזר חקלאיים, ש¬
יאפשרו להם גם ללמוד עבודת-אדמה
וגם לחסוך את הכסף הדרוש לרכוש
אדמה ולעבדה כלי תקציבי הקרנות
הציוניות. הצעתו זאת של יצחק, ש¬
אפילו היום נשמעת כהצעה יוצאת-
דופן, שימשה כנראה, מאוחר יותר
את אותם „הגרעינים הרעיוניים",
שהצמיחו מאוחר יותר, את „פלוגות
העבודה" של בית״ר.
אשוי להשקפותיו של יצחק מן
הימים ההם מעניין, אולי, לספר את
האפיזודה הבאה: בכפר-תבור הת¬
קיימה אספה שהיתה מוקדשת לש¬
אלה, האם לעבור או להשבית את
העבודה באחד במאי. היו פועלים
שטענו שהשבתת העבודה באחד ל¬
מאי היא בבחינת עקרון שאסור אפילו
להרהר אחריו. ארבעה מהמתווכחים
היו בעד ההשארת ההחלטה אם לחוג
את-האחד במאי, לכל פרט ופרט.
גוריון היה בין הארבעה.
הנה כי כן, אים אנו שרק טבעי
היה הדבר שיצחק. גוריון עזב את
„אחדות העבודה" על „מעט הסוציא¬
ליזם" שלה, כמעט בשנים הראשונות
לאחר שהוקמה תנועת ז'בוטינסקי,
והוא עבר לשרת אותה במסירות וי
בלהט עד עצם היום הזה.
רשחוווה העה״ר
נגות; (ובורן
על לבטיה של העתינות הצה״רית,
בימי ממשלת המנדט סיפר יצחק ב¬
עצמו, בכמה רשימות, מרתקות ומ¬
עניינות. יצחק השתתף באופן קכוע
בכל הבטאונים של התנועה הלאומית,
יהיו זמנים, בימי המאסרים, שנטל
העריכה וההוצאה לאור גם יחזי נפלו
על שכמו. בהיותו אפילו בודד ויחיד,
לא נרתע משום מאמץ, ובלבד ש¬
קולה של התנועה — הלאומית לא
ייפסק מלהישמע. רשימותיו של גור¬
יון מצטיינות בעוז-רוח פובליציסטי,
לאמר את האמת, גם בזמנים, שקשה
או לא געים להשמיעה.
אולם יצחק לא רק נאה דורש,
היא גם נאה מקיים. הוא היה בין
מקימיו וראשי פעיליך של ארגון
עובדי הצח"ר ובית״ר. יצחק העסקן
היחידי כמעט בארגון עובדי הצה״ר
ובית״ר שהיה לו נסיון עשיר בשטח
העסקנות הפועלית, ומשום כך היה
הרוח-החיה של ארגון עובדי הצח״ר
ובית״ר, והראשון בין עסקניו שתבע
לזרז את הקמתה של הסתדרות ה¬
עובדים הלאומית, ואכן זכה גוריון
להיות בין מייסדי הסתדרות העובדים
הלאומית, ומי שליווה אותה מראשית
צעדיה, על לבטיה ומאבקיה, עד
עצם היום הזה.
אין כמעט שטחי-פעולה בתנועה
הלאומית שבה לא לקח חלק. המעיין
במאמריו, ורשימותיו הרבים, המדפדף
באלבומים שלו, עוברת לנגד עיניו
כאילו בסרט נע ההיסטוריה של ה¬
תנועה הלאומית. אתה רואה אותו ל¬
צידם של מנהיגי התנועה ולצידם של
המוני חברים מן השורה בארץ וב¬
גולה, שרבים רבים מהם, שוב אינם
יותר אתנו בחיים ולא יוכלו לשמוח
בשמחתו של יצחק בהגיעו לשיבה.
איזו שיבה? והוא ב"ה, כה צעיר
ורענן בהיותו בן שבעים. עד מאה
ועשרים.
את יומי הראשון בארץ, לפני ש¬
לושים ושתיים שנה, עשיתי בצריפו
של יצחק, ששכן בקרבת מקום ל¬
פלוגת — בית״ר ברמת-גן, והוא
בעיני אותו יצחק, עם אותו להט
ואותה אמונה.
משהגעתי לסיום רשימותי על יצחק
גוריון חברי הטוב, במשך עשרות
בשנים, יורשה לי להשתמש בברכה
המלבבת שנשלחה לבעל-היובל ל¬
יובלו הששים ע״י אבי האסירים הרב
ר׳ ארי׳ לוין שליט״א:
„ברכות שמים מלוא חופניים מציון
וירושלים" לבעל היובל היקר והנכבד | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1455 | ['P8_Ar0080001', 'P8_Ar0080002', 'P8_Ar0080003', 'P8_Ar0080004', 'P8_Ar0080005', 'P8_Ar0080006', 'P8_Ar0080007', 'P8_Ar0080008'] | דבר ב ית המשפ_^ו העל י ו ן על פס ילתי שופט ם ‭(* ‬ | ARTICLE | 8 | null |
כאשר השופט קיסטר סרב לפסול
את עצמו לשמש שופט בענין הוצאת
הילדים מהמוסד המיסיונרי, הביא
עו״ד. בן-מנשה את עצומותיו לפני
בית-המשפט: העליון. אין הוא, טוען
שהשופט פסול לדון, בענין, נאמר
בכתב הערעור, אלא שמן הראוי
שלא „ידון: בו. עצם קביעת השופט
ביא הבקשה. שהמשפט, יועבר לשופט
אחר י„שואבת השראה ממקור מושחת
ומהמעין: הנרפש של תורת הנאציזם״:
מוכיחה ושאין זה וראוי:שהוא ישפוט
בענין זה. „אםו„„עורך-הדין טען, שק
צדק צרוך לא רקיו להעשות אלא גם
להיראותה שהוא נעשה, הבישזה
נימוק בעל ומשקל, ואין -זה:. מוצדק
שהשופט דחה אותו" כלאחר יד.
לכלי. חמשת)„השופטום של: בית¬
המשפט העליון„היו בדעה אחידה שק
לפית החוקי שלנו, אין, כלל ואפשרות
לבקש להעביב המשפט משופטה אווד
לשני „באותוזהבות-המשפט" ישנה
רק אפשרות אחת: להעבירו, משפט
מעיהויאחת לשנוהל כאשר. ולדונמה.
בעטוה של השתלהבות„היצרים של
הציבור, קיים חשש שבית המשפט
במקום: מסויים לא יוכל לדון-"ללא
משיא זפנים:
-„אמנמר בשנת 1950, הרחיב הנשלת
נמן הוה אז״ל „את הפירוש של. החוק
המנדטורי „באומרו, שהעברה למקום
אחר כוללת גם העברה „לשופט אחר,
אולם וו החוק ו שלנו, „„אומר השופט
ל.בדוו „סופל:: פירוש זה בקושי
לב״ין אצלנווינאמר בלשון חד-מש¬
מעית כי ההעברה אפשרית רק
ממקום אחד למשנהו. אמנם בה¬
צעת החוק דובר גם על העברה מ¬
שופט אחד! למשנהו, אולם דבר זה
בחוק צעצמו. הושמט. החוק כלל „אינו
מדבה על נפסלות אישית של שופט,
ובגלק, נימוק זההבלבה צדך השופט
קיסטר בדחותה״את „הבקשה.
„מהיל איפוא התרופה כאשר מבק¬
שים לפסול שופט מטעמים של. משוא
פנים? ארבעהי שופטום מתוך חמושה
השובו שישנה רק. תרופה: אחת ו¬
יחידה — ערעור. הווה אומר, אם
השופט מסרב לפסול את עצמו וממ¬
שיך בדיון, יוכל הצד הנפגע, כאשר
יצרער על פסק-הדין, לעורר יאת
השאלה בין יתר נימוקי הערעור.
השופט לנדוי, הבוע: דעת יחיך
שאין הוא יכול לקבל השקפה זו, אם
החוק שלנו אינו מכיל הוראה בני¬
דון זה, עלינו ללכת בעקבות החוק
האנגלן. עד„לפני „כמאה שנום הח
זוקוגם משפטני: אנגליה בדעה קי¬
צונית זו שאין לפסול שופט. ההגחה
אנ„היתה, כי לא יתכן ששופט להיה
אוהד'עלזה ועויין לאחר. הרי הוא
נשבע שישפוס. דין „צדק. — אין,
איפוא, להגלח שהוא עלול להפר את
שבועתו.
אולם, ב-1952 קרה מקרה שהלורה
צ'נסלות -„(חקן. השוסטים) שפט במש¬
פט של חברה בה הוא עצמו היה בעל
מניות. בית הלורדים לא נרתע
לפסול. את פסקדו בגלל סיבה אזו בלבד
שותכן ויכולהיה להוותו לה
אינטרס בענין. בגלל אפשרות זו
בלבד הוא היה פסול לשמש שופט.
מאז חל שינוי בשטח זה. לא יתכן,
פסקו באנגליה, למסור את ההכרעה
בשאלה זו לשופט עצמו. אם ההנחה
היא ששופט פוסק תמיד לפי המצפון,
הרי. צריך להיות עקביים ולא להר¬
שות לערער על החלטתו. ואם לומר
שאפשר.ו לערער; אזי--אין :זה רצול
שבצקודיןון שבא „בטענה של. פסילת
שופט,6 יהיהיו: משולל תרופה, עד
שלב: כה„מאוחרו כמו ערעור :על פסק¬
דינו לגופו: של הענין.ו כי. אם „השופט
באמת-ופסול: לאז „חבל „על הזמן ועל
המאמצים המושקעים לריק בדיון ש¬
סופו להתבטל".
7לפוכדי) סבור השופט לנדוי, כל
אם„שופט מסרב לפסול את עצמו,
אפשר לבקש נגדו צו על-תנאי בבית-
דין הגבוה לצדק (בג״צ) שיימנע
לדון בענין פלוני. אמנם הנחה היא
ששופט נאמן על שבועתו, אולם
דוקא לשים שמירת אמון ה¬
צינור בשופטלו יש לאפשר
„להעביר את החלטת השופט תחת
שננט הביקורת״.
לעצם הבקשה וההחלטה הוסיף מר
לבדוי כמה הערות חשובות. אין זה
דיו לומרי ש„אנשים בלתי הגיוניים״
עלולים לחשוש שהשופט איננו אוב¬
ייקטיבי — צריך להראות אפשרותן
ממשלת. של משוא פנים. אין לפק
סול שופט בגלל השקפת עולמו הח¬
רדית. מותר לשופט שתהיה לו הש¬
קפת עולם משלו. חזקה על שופטי
ישראל שידעו להיזהר שדעותיהם
לא יעוותו את נאמנותם לחוק. על
כל פנים; לא יתכן שבעל-דין יוכל
להישפט רק בפני שופט שהשקפת
עולמו רצויה לו.
מאידך, מתח השופט לנדוי ביקורת
על ונוסח החלטת השופט. מה שהשון
פט האריך את הדיבור על חינוך
ילדים בדת שאינה דת הוריהם, ועל
סעולות „המיסיון הנוצרי וכו׳ —
עלא היה צורך בכל הדברים הללו
נהחלטת ביניים על חוסר: סמכות״:
כן תוחה השופט לגדוי על מה שן
נאמר בהחלטה על „מקור מושחת״
וכו׳. כפי הנראה, הוא אומר, נכתבו
דברים אלו „בעידנא דריתחא״. יחה
עם זאת, אעפ״י „שניסוח הדברים
היה בלתי מוצלח", אין לחשוט של
השופט לא ידע לפטוק את הדין
ללא משוא פנים.
X Xא
:כאמור, גם יתר השופטים הסכימו
שאין להעביר משפט משופט אחד
למשנהו, אולס הם לאוהסכימו שאפק
שר להוציא נגד שופט צו על-תנאי,
אילו" זה היה אפשר, אומר השופט
ויתקון, אפשר היה להעליל על
שופט עלילות ישונות, ואז צריד היה
השופט להגיש תצהיר נגדי ולהכחיש
את האשמות. כתוצאה מזה אפשת
-63 ד" מאחר ראשון בגליון „חרות)
ט-7.3.12.3.65
היה להעמיד את השופט ב¬
חקירה נגדית — כאשר היה
ניתך עליו בדוכן העדים „מטר שא¬
לות" של עורך חדין — דבר שהיה
מסבד את השופט ומוריד את כבוד
הכהונה.
נכון, שאין השופט עצמו צריך
להיות הפוסק האחרון בדבר פסלותו,
אולם השופט ויתקון ויתר השופטים
היו בדעה, שהדרך היחידה לערער
על סירובו לפסול את עצמו הוא
ערעור על פסק-דינו הסופי. זו „דורך
יעילה ומכובדת יותר". בערעור אין
השופט נוטל חלק, ואם יש טענות
נגדו באופן אישי, אפשר לעוררן כ¬
מו יתר הטענות שמעוררים בעדעור.
גם מר ויתקון הוא בדעה שלא
היה מקום לפסול את השופט קיסטר.
„בעצם הדרישה יש טעם לפגם". יחד
עם זה יש לומר כי „השופט עצמו
הגיב בצורה מופרזת, ובין נימוקין
שלא לפסול את עצמו היו גם נימו¬
קים שלא לענין". איש לא טען, כי
שופט יהודי חרדי אינו מסוגל לדון
ללא דעה קדומה לגבי בני דת אחרת.
מה שטענו הוא שלגבי ילד יהודי
שנשלה למיסיון נוצרי יש ליהודי
חרד דעה מגובשת, והיא דעה שלין
לית לחלוטין.
אלא שזו אינה סיבה לפסול שופט,
אומר מר ויתקון. „לא צדיך להיות
יהודי חרד, כדי לראות מעשה כזה
מצד ההורים בדאגה עמוקה״. אין זה
רצוי „מבחינה חינוכלת" ליצור
קונפליקטים בלבם של ילדים רכים
ולגדלם „בדרד שטופה להקים מחיצה
בינם, לבין הציבור. מן הצד השני,
„סולדת הנפש מכל התערבות בחופש
ההורים לחנך ילדיהם כטוב בעיני¬
הם", „יש להיזהר מכל פגיעה בחופש
הדת ומהתערבות יתרה" בדעות ו¬
השקפות בתחום זה. דוקא העם ה¬
יהודי, החי ברובו בתפוצות הגולה,
רגיש להתערבות כזאת. אין אנו
קובעים איזה שיקול עדיף. זה תפקידו
של שופט שדן לגופו של הענין.
השאלה היא רק אם אותו שופט פסול
לשבת בדין. „עלינו להדגיש בכל
הבהירות כי השופט, תהא השקפת
עולמו אשר תהיה, חזקה עליו שידע
ליחס לכל השיקולים את משקלם
המלא״. „איוולת היא וממש פגיעה
במוסד השפיטה לבקש פסילת שופט
בגלל השקפותיו הדתיות או הלא¬
דתיית, או בגלל השקפותיו בכל
תחום אחר. ויש להצטער שהמבקשים
לא השכילו להבין זאת"
(סוף יבוא) | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1476 | ['P8_Pc0081300', 'P8_Ar0080101', 'P8_Ar0080102', 'P8_Ar0080103', 'P8_Ar0080104', 'P8_Ar0080105', 'P8_Ar0080106', 'P8_Ar0080107', 'P8_Ar0080108', 'P8_Ar0080109'] | null | ARTICLE | 8 | null |
האדם
:„השבועיום האחרונים עמדו
8כסומן „החלל. „הרוסים הדר:
הימוו את-צ.העולם) במבצע
שיגור שני הקוסמונאוטים,
אשר האחד מהם יצא מתאן
ושחה" 20 דקות כחלל;
„האמרוקנים שיגרו. את הו,
חללות ג'מיני: ובה': שנו.
אסטרונאוטים, וכן את״ו הן,
חללית רוינג'ר. שנועדה לא.
לווווימתוו. אפקוור
הצולום מקרוב שלי פני: הי
ייךה.....
על אף ששיגור ה„וסחוד-ג",
יהפגין שוב אתי עליונותם של
א הרוסים" בשיגור: כליםם חללייב
לכבדים הגה: מתייחפום „מהעניב
ל ערבים בהסתייגות לגישה הפסימית..
)ההרואה בעליונות הגוסים עובדה
4 שאיננה! נלתנת לעהעור: הנפון
„אמנם, שקיום עדיון. פער „גבן
שנתיים, בערד בון הכנסים לבין
ם האמריקנים. צעיקר בכושבן שן
והרקטות ובנסיון של טיסות מאון
יישות בחלל. אד לדעת מדענינו
"-יולאי הורחב פער זה' בשיגור האחן
רוז, ובוודאי שאין להשוותו למצוג
6ששרר „לפגו 6שנים, 5'שנים,
„ואפילו לפני שנתיים. עלוונות
1התוסים בכושרן-של הרקטות הון
גם שהיקנתה להם את עליונותם
9בשיגורים מאוינשים. לעומתי 41:
עי הקפות מאויישות שבוצעו על
4: ידי הרוסים עד כה, ביצעו האמ¬
ריקנים רק׳139 הקפות, בולל
הקפות של המבצע האחרון. ברוך
שעובדה זו „מקנה „לרוסים „נסיון
וידע רב בכל הנוגע לרפואה
החללות ולבעיות השפעות.. השהיה
בחלל על האדם, שחשיבותם עצו¬
מה בתיכנון המסע אל הירח.
התער שחלד להעלה
X21ע1' „וזעם
יאך על -אף עליונות זו, מצ¬
ביעים מדענים מערביים, על: הך
עובדה שהפער עתיד לקטון ב¬
שנתיים הקרובות. הם טוענים קי
המחקר החללי הפך להיות נושא
כה מורכב ומסובך, ששוב אןן
לדבר בו על ראשוניות מוחלטת.
בשטחים מסויימים מפגרים ד¬
רוסים פיגור רב אחר האמרו¬
קנים, או שאינם מתחרים בהם
כלל, כגון בשטחי לווייני התק¬
שורת, לווייני החיזוי, וכדומה. כן
מצביעים הם על העליונות ה¬
עצומה „שגש „לאמרוקנים במה¬
קנים אלקטרוניים למיניהם. מתוך
77לוויינים „ששוגרו „עליז"ר
האמריקנים בשנת 1964, פעוו
לל) דופי לא פחות מ-פ6 לוויינים.
והעיקר: הפער בשטח הרקטי
עתיד להעלם עם גמר פיתוח תכ¬
נית הטילים הנוכחית של האמ¬
ריקנים. משקל הווסחוד-2 מגיע
לפי, חישובים מערביים ל-6.75
טונות, כפליים מן ה„ג'מיני" ה¬
אמריקני. אך האמריקנים כנר
הטילו לחלל לוויין — חסר מכ¬
שירים אמנם ובעל מטען „מת״״—
במשקל של 17 טונוות — הלוויין
הכבד ביותר שהוטל עד בח
לחלל. הלוויין הוטל באמצעות
הדגם הראשון, של סידרת ה¬
רקטות סאטורן, שנועדו להטיל
את שלושת האסטרונאוטים האמן
ריקנים על הירח. הסאטורן-5 יהיה
לפי המתוכנן בעל) כוח ודהף של
3.75 מיליוני טונות, והאמריקנים
מקווים כי יעלה בכוחו על כל
רקטה סובייטית נ— אב כי אונם
בטוחים בכך כל עיקר. דוגמא
ליתרונות שיש לאמריקנים בשט¬
חים שונים, על אף הנחיתות
ברקטות, מהווה! שיגור הג'מוני
השבוע. במסגרת שיגור זה נזוגו
החללאים: את:: החללית בעצמם
תי
ד8—„חרות״—26.3.65
ואף „שינו״את מסלולם, דבר שלא
בוצע׳ על: ידי אף חללית סוב¬
ייטית.
המפוש בחלל
(מלתש-—
החשיבות המרובה שמייחסים
להצלחם. הקוסמונאוט לאונוב ל¬
צאת מתאו ולשהות בחלל, נובעת
מן העובדה שבעתיך הלא רחוק
תהפוכנה יציאות כאלה לחלק
בלתי נפרד מכל מבצע „חללי.
למעשה היציאה כשלעצמה מתא
חללי, „בודד. היא חסרת תועלת,
והיא בת-תועלת רק כאשר היא
נועדה לבצע מפגש בין שני
גופים חלליים או יותר. פגישה
בזו. — אשר גם הרוסים לא
הצליחו עדיין להגשימה — נחוצה
הן, לצורך מבצע הנחיתה על
הירח, הן לביצוע מבצעים חלליים
שאפתניים יותר והן כדי להקים
תחנות חלל מאויישות. על מנת
ששני לוויינים ייפגשו בחלל ב¬
נקודה נתונה, דרושה מידה עצו¬
מה שלי דיוק בתכנון השיגור
של שתי החלליות, אך כדי ש¬
מפגש" כזה יישא פרי ויביא
תועלת, יש צורך שהחללאים.
עצמס שייעאן מתאיהם האטומים
והמוגנים, יחברו חלליות או יקימו
מתקנים.
לשם מה. דרושה פגישה כזו,
בטיסה אל. הירח? מדוע לא
פשוט יותר להיכנס „לחללית,
לצאת אל הירח, לנחות על מניו
ולחזור ממנו?
הלליה צלווד צרטררות
וליתא-נבון תטמוס
התשובה. לשאלות אלו היא
שאנו רחוקים עדיין מן האפ¬
שלות לפתח חללית שהנסיעל
בהן תהיה כנסיעה באוטובוס או
במסוס, היוצא מתחנה אחת וחונה
בתחנה שניה. בעתיד הרחוק
(כנראה במרוצת שנות ה-70 —
בתקופת החלל תקופה זו נחשבת
כבר כ„רחוקה"), ייתכן מבצע
כזה. הקושי לבצעו בזמן הקרוב
נעוץ בכמות העצומה של דלק
הדרושה לצורך ההמראה מכדור
הארץ, האטת הנחיתה על הירח
יביצוע אותו תהליך בכיוון הפוך.
לפי החישובים הנוכחיים, עשויה
רקטה שנועדה לטיסה ישירה כזו
אל הירח להגיע למשקל של
O06,10 טונות. כדי לקצר את
הדרך אל הירח ולבצעה מוקדם
ככל האפשר, יש לבצע „פגישה
בחלל". דהיינו: יש לשגר ב¬
נפרד שתי חלליות או, יותר,
להפגיש ביניהן ולספק זו את
הדלק לביצוע המשימה... קיימות
תכניות תאורטיות. לא", מעטות
בנושא. זה. האחת קובעת כי
הפגישה תערך במסלול סביב
כדור הארץ.. חללות. אחת ש¬
תשוגר למסלול סביב כדור הארץ,
תכיל כמות. עצומה של דלק.
החללית השניה שתישלח למסלול
זה, תכלול את האסטרונאוטים
ואת ציודם. החללית ובה החל¬
לאים תבזבז את החלק הארי
של הדלק האצור בה לצורך ההמ¬
ראה (למטרה זו מוצא אבן עיקר
הדלק. במרוצת הטיסה עצמה
צריכת הדלק היא מצומצמת למדי
והיא דרושה רק לצורך תיקון
סטיות במסלול), אך בהתחברה
עם החללית-המיכלות, היא תצוייד
בכמות מספקת של דלק כדי
להגיע לירה' לנחות על פניו ולח¬
זור לכדור הארץ. תכנית אחרת
היא (וזו כנראה מאמצים לעצמם
האמריקנגם) לשגר חללית אחת
אל הירח, אך זו לא תנחת על
פניו, אלא תיכנס למסלול סביבו.
חלק מן החללית ייפרד ממנה,
ינחת" על. הירח ולאחר השלמת
משימות המחקר יהזור אל חללית
האם המקיפה את הירח. הסיבה
שבגללה בחרו האמריקנים בתכ¬
נית זו נובעת מן העובדה שבדרך
זו קיים. חסכון כפול הן בדלק
יהן בחללית, והעיקר: הדבר"
עשוי לקצף את הזמן הדרוש
להגיע אלי הירח. קיימות אפש¬
רויות נוספות" ל„מפגשים" בחלל'
ולפי שעה לא ברור באיזה דרך
יבחרו הרוסים. מה שברור הוא
שבכל מבצע בזמן הקרוב, ימלאו
החללאים הלבושים לכוש מיוחד
והשוהים בחלל הריק השקיד
מרכזי.
מי יקדים?
על אף שה„סאטורן" האמרי¬
קנית כבר הוכיחה עצמה בניסויים
רביס, הנה יעבור עוד זמן יעד
שפיתוחה יושלם. בינתיים מבו¬
צעים המבצעים המאויישים ה¬
אמריקניים ללא רקטה זו. כאשר
תוכשר רקטה זו להטסת בני
אדם, יבצעו האמריקנים מספר
רב של מפגשים מאויישים במסלול
סביב כדור הארץ. במסגרת מפ¬
גשים אלו יעוגנו ספינות אלו
באלו, יעברו חללאים מספינה
אחת לשניה וכדומה. בשלב הבא
תערכנה טיסות במסלול סביב
הירח או בסמוך לו (ניתן לבצע
טוסה. אל. הירח: וחזרה, מבלי
לנחות על הירח, כשנמצאים בתוך
חללית, המהווה למעשה לוויין
של כדור הארץ) ורק לאחר ש¬
ייצטבר": הנסיון הדרוש תבוצע
הנחיתה על. הירח עצמו.
מי יקדים במירוץ? קשה לנחש.
הרוסים יקדימוי ללא ספק את
האמריקנים ובביצוע מפגשים ב¬
חלל, הם יקימו פלאטפורמה מעו¬
פפת ויקדימו אותם גם בשיגור
לוויין מאוייש סביב הירח. אלא
שגם הרוסים עצמם מרוחקים מרחק
של שנים אחדות מן הנחיתה על
הירח. האמריקנים מדביקים במרץ,
בחריצות (ובהון רב) את הפער
ויש להם סיכוי טוב להקדים את
הרוסים.
חמוה לרנוי
01כון שו„רו..
בחייע ד״
המגוחה. בכל המירוץ. הזה הוא
שלפי שעה, לא ברור, לאמריקנים
ולרוסים "גם יחד, אם „יש להם
היכן" לנחות, על אף הצילומים
המצויונים שהושגו מפני הירח,
לא ברור. עדוין, אם „ הירח איננו
מכוסה בים אבק או בחומר נק¬
בובי, אשר כל הדורך עליו ישקע
בתוכו לעולמים. וגדי. למנוע הפ¬
תעות „יתרות, מתתכננים האמרי¬
קנים לשגר חללית מחקר בשם
„סוועויור" שתינחת „נחיתה רכה
על.י פני הירח, ותדווח לכדור
הארץ על, הנעשה על. פניו. ה¬
סורוויור יעביר אינפו-מציה ורק
מנקודת הנחיתה שלו.. אך חלליות
שתישלחנה לאחר: מכן. תוכלנה
לנוע בכוח עצמן על הירח ולסייר
שטחים נרחבים, תוך כדי שיגור
אינפורמציה.
לפיי שעה לא ברור מה ועלו
המחקרים של המחר, מי יקדים
את מי בכיבוש הירח, ומה ימצאו
על. פניו. מה שברור הוא, ש¬
מאורעות השבועיים האחרונים הז¬
בירו לנו, „כי: על אף אימת
האטום. תקופתנו היאי תקופה
שראוי ומעניין לחיות בה. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1501 | ['P8_Ar0080201', 'P8_Ar0080202', 'P8_Ar0080203', 'P8_Ar0080204'] | null | ARTICLE | 8 | null |
העובדה כי קול ישראל ער —
נוסף על תאומי החלל, או המלחמה
בווייט-נאם, גם למה שמתרחשי ב¬
אלאבאמה, היא רק לטובתו. שכן,
רומה כי אין אירוע שיחתים את
הותמו על דמותו של העולם החופשי,
במו המסע מסלמה למונטגומרי, בירת
המדינה הדרומית.
כתבו של קול ישדאל, יעקב:
רעואל, המדווח על מסע זה ממטה
המצעד, ודאי שלא התכוון ללגלג:
על (ד"ר מרטין לוטר קינג, כשהלז,
הישווה את מסע אלאבאמה ליציאת:
מצריים. אולם כשדיווח על וכךי ה¬
שבוע מעל גלי קול ישראל, דומה,
שלא התייחס לפראזה זו ברצינות
הראוייה.
שלא ככתבי קול ישראל מתייחס
המיעוט הכושי בארצות הברית ב¬
חרדת-קודש לתנ"ך ולרוחו. טבעי
רק כי יחס זה ימצא את ביטוין
כשהגיע יומו הגדול של מיעוט
זה — יום היציאה לחרות.
נסיעה חד-סטרית
האגדה היוונית מספרת על המלך
אדמאטוס, ששלח את אשתו אל
המוות במקומו. וכשהתחרט על מעז
שהו זה, הצילו ידידו.. הרקולס מיגון.
עולמים. זה. האחרון לפת אתו, אל
השאול בכל כוח, לא שחררו עד
שהחזיר את אשת הידיד.
מטעו, של מר אדמט, התסכית
ששודר ביום ב׳. האחרון, היה גירסה
מודרנית של אגדה זו בתסכית זה
מר אדמט הוא איש עסקים טרוד,
המתבשר כי הגיע יומו לערוך את
הנסיעה האחרונה. היא מנסה „למכור"
את כרטיס הנסיעה לאביו החולה,,
לקבצנית זקנה שקצה בחייה, למת¬
אבד שניצל בעל-בורחו ואפילו ל¬
פילוסוף שכתב ספר בזכות המוות.
אך. איש כמובן אינו מוכן להתחלף
עמו.
רק אשתו האוהבת מצליחה להע¬
דים עליו, לנסוע במקומו. ברגע ה¬
אחרון מבין אדמט כי „בין שני
אוהבים רק אחד יכול להינצל מן
המוות" והוא ממהר לההליפה.
ואגדה מודרנית זו זכתה לביצוע ב.
במעט היסטורי. שכן חורנו לימיו. ב:
הגרועים של קול ישראל, להוציא ב
את קטע הגן, בו נוסעת האשה אל ם
מותה בנדנדה דמיונית, היה ביצוע ב
התסכית חסר את הפיוט והמעוף —
המאפיינים את הסיפור עצמו.
ב
רלר וללזזתו
'19. „שכט
אותו דבר ניתן לומר על התוכנית ב
בית משפט, ששודרה ביום א׳. ג2
הסידרה עצמה היא כבר בעלת ב¬
וותק. אך עורכי התוכגית עושים את ב¬
הכל כדי שלא נשכח כי אנו מאזינים —
למשדר מבויים, ובכך „הורגים" אותו —
עוד לפני שהתחיל.
ב
עיקר התוכנית היא באשלייה כי 5
המאזין מצוי בבית משפט. ואין זה ב
חשוב אם, העבירה הפעם היתה ב
אאחריות למקרה מוות של ילדים ב
מסיגי גבול. השחקנים שמילאו את ב
תפקידים הנאשם והעדים, שיחקי ב
והתייפחו כבתיאטרון ממש, ובכךב
סילקו את מעט האשלייה שהיתה ב
קיימת בתחילת המשדר. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1514 | ['P8_Ar0082100'] | UNKNOWN | ARTICLE | 8 | null | null | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1519 | ['P9_Ar0090001', 'P9_Ar0090002', 'P9_Ar0090003', 'P9_Ar0090004', 'P9_Ar0090005', 'P9_Ar0090006', 'P9_Ar0090007'] | null | ARTICLE | 9 | null | אברהם אקקלרוד
הותרה והרצועה. הרשויות ה¬
מקומיות הורשו השנה, שלא כמו
בשנים 4 הקודמות: להעלות את
מחיר" המים. המיסים יוסיפו אמנם,
גם השנה, לעלות בעקיפין, ע״י
הגדלת השומות, ולא במישרין,
ע״ו הגדלת שעורי המיסים. אבל
מחירי המים כבר הועלו ברוב
הרשויות המקומיות באחוזים נכל
בדים למדי.
-טוענים האחראים להעלאה זאת:
א) הכרח היה לבצע העלאה
זות, „כדי לאון את התקציבים של
מפעלי המים המקומיים.
47 העלאת מחיר המים לא
תפגע קשה בצרכנים.
בירושלים, למשל, הכריז ראש
העוריה בפטטיות רבה כי ההעלאה
לא תתבטא. ביותו מאשר מחיות
כתטיס קולנוע אחד לחודש. לכ¬
אורה-הכרזה מרגיעה", אלא שהכל
לזות ומרגיעות" אלה, כאשר בוח"
נים „אותן לאור המציאות, אינן
מהגיעות כל- יעיקר.
"כרטיס קולנוע אחד נוסף ל¬
חוהש, איננו מהווה, אולי, הוצאה
רבה: לגבי אותן: „המשפחות ה¬
משתככות 500200'"ל"י לחודש
נטו. כי אלה הן משפחות קטנות
לחסיתר„ אשר הוצאה נוספת של
3-2ולירות: לחודש לאי מ
שנות
לגביהן בהרבה את המצב. אבל
אותן שלוש מאות אלף המשפחות
בארץ שכל הכנסתן החודשית
איגנה עולה בהרבה על 300 לירות
לחובש, משפחות שהן דווקא מרו¬
בות צפשות, לגביהן, לא רק כל
3„לירות הן בבחינת חור" קשה
בתקציב, אלא שכל לירה ישל
הוצאהי נוספת מכבידה ומעיקה
עליהם „ביותר. המים „הם, במובן,
המצרך החווני ביותר שהציבור
לא יוכל „להתנזר ממנו ויהיה
מחירו ככל אשר יהיה, אבל
השוואת מחיר-המים למחיר כרטיס
הקולנוע, דומה כאילן השוו את
מחיר הלחם למחור השפניה.
גיועוד, טוענים באוזנינן מחייבי
העלאת מחיר.„המים: ההעלאות
הן, אחרי ככלות הכל, פרוג¬
רסיביות". המחירים לכמויות ה¬
מים הקטנות המינימליות, שכל
צרכן דצוי שלא יצרך יותר
מהן, הם מחירים נוחים פחות
או יותר, והם גדולים רק כאשר
הצרכן: משתמש בכמווות מים גדו¬
לות מן המינימום הרצוי. לכאורה
טענה שכביכול אין צודקת ו¬
משכנעת-ממנה. אנחנו מדינה ה¬
נאבקת על מימיה, כעל אוויף
לנשימה. חבל, ובאמת חבל על
כל טיפה. ובכן יש לכם, אזרחים
טובום הברירה, אם תשתמשו
בפחות מים, תשלמו עבורם מחי¬
רים: מוזלים, אבל אם תשתמשו
ביותר מים, תשלמו קנס, מחיר
כפול או יותר מזה. יש לכם
גינות-נוי, בריכות-שחיה, אתם רו¬
צים להתקלח שלוש פעמים ביום
—תשלמו. מה הרעש? ישלמו
בעלי היכולת מחירם של עוד
כרטיס קולנוע אחה או שניים
בעד מים לחודש. האם בגללם
עלינו לערער את משק המים,
ילהכנס לגרעונות:
להלכה, טענות כדרבונות. אך
למעשה, לא זאת היאי הבעיוה.
הבעייה היא שצרכני, המים לשי¬
מוש של מותרות הם מעטים
בהשוואה לצרכני המים בעלי ה¬
משפדוות הגדולות, „ודווקא" הם,
יתגעו לשלם את מחירי, המים
המוגדלים, אם יעברו, ואון נספק
בכך שיעברו, את „במותהמיני¬
מוט", המוקצבת, לצרכים חציוניים.
לוצא-איפוא, שכל „הפרוגרסיביות"
שהונהגה כאילו במחירי המים
אינגה אלא אחיזת-עינים, שמצד
אחז, לא תקל במאומה על המש¬
פחות הנחשלות, ומאידן ספק אם
תרתיע-את בעלי היכולת משי¬
מוש מופרז במים.
-זאת ועוד. מחיר המים, שלא
כמזזיר הלחם, שונה כמעט בכל
מקום בארץ. אם יש הצדקה ל¬
מחירים שונים למים בענפי ה¬
כלעלה השונים, כגון חקלאות,
בניה או חרושת, הרי אין כל
הצזוקה להפרשי המחירים הגדולים
הנובעים מהוצאות האספקה של
המום לושובים והשונים.. „מבחינה
זאת יש טעם להצעה שהועלתה
ע״מ הממשלה בכנסת להטול תש¬
לוב מיוחה על מחיר-המים בכל
האבץ, שיהיה מיועד להוזלת זה¬
מים לישובים רחוקים. השאלה
היא רק — כיצד יוגדרו הישובים
האלה, והאם האספקה לישובי ההר
הבהוכה בהוצאות מרובות תיהנה
אף: היא מקרן-ההשוואה.
חיש עוד בעייה שעליה כדאי
לעמוד. במחירי המים המוגדלים
ייכללו מעתה סכומים גדולים ל¬
רכושה „„זכויות המים״. ודוע כי
הקשויות המקומיות התנגדו עד
כה לתביעתה זאת של חברת
„מקורות". עכשיו יש כנראה נטיה
להיענות „לתביעה. „חברת „מקו¬
רות" טוענת שמחירי המים שהיא
גונה מחרשויות המקומיות אינם
כוללים את השקעותיה לפיתוח
מקורות המים. ההשקעה במוביל
הארצי בלבד מסתכם, לפי ה¬
אומדן, ב-2000 לירות לכל מטר
מעוקב מים, ואילו ההשקעות ב¬
קידוחים, בהנחת רשת הצינורות
וכן", שלא במסגרת המוביל, אף
הן עולות בסכומים דומים. לכאורה
טענות צודקות, אבל אם הרשויות
המקומיות ישלמו לחברת „מקו¬
רות" את השקעותיה, או כפי
שהיא קוראת לזה: תשלום עבור
„זכויות מים״, הרי יש לבדוק
מחדש מחירי האספקה שהיא גובה
מהרשויות, על מנת להיווכה, אם
אין- „הם מופרזים, אם נפחית מה¬
תחשיב את ההשקעות.
נוסף לכך, ישנן רשויות מקו¬
מיות שהיו להן מקורות מים
משלהם זכויות על מקורות שמהם
שאבו את המים עוד לפני שהוקמה
חברת „מקורות". במרוצת השנים
השתלטה חברת „מקורות" (שאיש
בארץ שוב איננו יודע מה טיבעה,
האם היא עדיין חברה „הסתדת
רותית"-סוכנותית, ממשלתית ל¬
מחצה או ממשלתית לשלושת
רבעים), כמעט על כל מקורות
המים במדינה, והיא תובעת ש¬
ישלמו לה עבור „זכויות מים״
שלא היו שלה בכלל. את כל
הבעיות האלה צריך לברר אחת
ולתמיד בירור יסודי, לא בחדרי
חדרים, כפי שאנשי מפא״י רגי¬
לים לעשות, בינם לבין עצמם,
אלא בוועדה מוסמכת של הכנסת
ולעיני הציבור, למען ידע אם
אמנם לא מופרז המחיר שאנו
נתבעים לשלם עבור המים. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1538 | ['P9_Ar0090101', 'P9_Ar0090102', 'P9_Ar0090103', 'P9_Ar0090104', 'P9_Ar0090105', 'P9_Ar0090106'] | שבוע הבג יחות ‭; . \‬ ג יחות ווז בעבודה | ARTICLE | 9 | null | עב.ב ינובעקי
1„שומר נפשן וצד דרכו״
י— (משלי ט״ז—")
החס על עצמו, יהא זהיר בבחירת
דרכו." אזהרה, יזו, כוחה" יפה „לכל
עובד היוצא לעבודתו ואינו חושב
כלל שיתכן שלא יחזור ח״ו הביתה
אם לא יידע לכלכל דרכיו בזהירות
הדרושה.
בשנת 1962/62 הגיע מספר ה¬
תאונות לעובדים שכירים ל-65000
שהם 109 תאונות לכל 1000 עובד,
ובסיכום הכללי, של כל תאונות
העבודה בארץ. הגענו ל-103 תאונות
על" כל' 1000 יעובד. תאונות אלו
גרמו להפסד; עבודה בממצוע 45
ומים לעובד.
1מספרים מבהילים אלה צריכים
להעמיד את ציבור עסקני הפועלים
על המצב החמור שבדרכי העבודה
בארץ, ועל הזלזול בחיי העובד
ובריאותו במפעל ובסדנא. ואם כי
נכון שמשרד העבודה הממשלתי הת¬
קין: במשך השנים האחרונות שורה
שם תקנות „ הבאות להגביר את. חה
בטיחות, בעבודה, הרי. עד היום לא
הגענו: לחקיקה מלאה: ושלמה שי
תחולתה תהיה לא רק על המעביד
אלא אף על העובד.
כינצנאתי עלונו): להעת בלל
ל ת"ילקאגי
אל ל--C Nר
צירונותת הילותרת של" העובד
ות"לצ"ו ATAAו
נצמו לאותהיהלתקנות ולאזהכות
״ תולאנורות! להארףי! ביעי דרינללוף
/A UVAן.e "T"vזי,AAlll vl MUUי Mון,
שחיוב להוות „צה כלה רגע"בה
הואנמצארע" המכונה, על" הפי¬
ינום-או בסדנאו"
במעטם בע תאונות העבודה הן
תוצאה" משגיאות האדם מחוסר זהי¬
לוחהיאה הוסר תשומת קלב „מספקת
יאםמכי- מחשבה! רבה הוקדשה לחקר
נולמי. התאונות, והרבה עמל:הושקע
בנושא לזה עדום „אנו לגודול בלתי
פוסקשל קאונות העבודה „בכל"" הת
שטחומר בתעשיה, בבנין ובכל שטח
אחדי. 2)
אין: המוטד לבטיחות: וגיהותם הל
פועל בשטח״י זה" יכול להקית את
כל צובול „העובדים במדינך: אבל
בעוות הבטיחות בעבובה „חוובת „לה
קותא אפי בלי עסקניי „העובדים, כל
מזכית: וכל" עסקו חיוב „לדעת כל
מצוות "הבמיחות! הוא המצווה „הראל
שונה שעל כל „אובד לדאוגו לה
ממגעו „הראשון.„במקום„ עבודתו. אדם
יוצא לפועלו כדי לדאוג לקיומו
ולקיום „משפחתו, מתוך תקווה ל¬
שעות המנוחה היפות שלאחר העבודה
בחיק משפחתו וידידיו. אסור שמקום
העבודה. ייהפך. למקום הרג והרס
בעובד.; חיינים (אגו „להתכיע השכם
והעובץ בכל „מקום עבודה: עובד,
אם רצונד בחיים — שמור עליהם!
על. העובד לזכור שהמוות „אורב בכל
הגע בו יזלול בכללי הזהירות הרא¬
שוניים.
שלמטרה זו יש למנות בכל
מפעל אדם אשר תפקידו יהיה
אחד ויחיד — לעמוד ולהתריע.
בכל עת על הזהירות בו חייב
האדם. ועדי העובדים חייבום לץ
השקיע מיטב מרצם לפיתוח רגש
האחריות והזהירות בעבודה.
מזינש גם להתקין תקנות אשת
יחייבו את העובדים לנהוג בזהירות
—— תוך איום בהטלת סנקציות חמון
רות על אי זהורות בעבודה.
וואם נכון שחיי כל אדם ואדם
יקגום לנת מפני שהם בני אדם,
ההי גסיילמדינה „ענין חשוב (בן
שמידת כשרותו של העובד ובריך
אותו..
מנאייטל „הסלללי כיום „הרי, הון
המדינה הוא און עובדיה וכוח יציר
בתם, „בדיאותם״-ושלוותם.
נעשה כולנו להגברת תחושת ה¬
זהירות בעבודה, וביחוד תזדרז ה¬
ממשלה בחקיקה אשה תמלא את
החזסר. בשטף חיוני זה.
אמנם עד עתה כמעט כל חוקי
העבודה שפורסמו תחולתם מבחינת
החזיוב הם עלי המעביד, והסנקציות
מכוונות למעביד בלבד (פרט לחוק
לשכות העבודה). הרי בשטח ה¬
בטיחות אין לשחרר את העובד
מאחריותו. אם התרשל, אם לא נהג
בזהירות, אם הפקיר חייו מתוך
אדישות וחוסר תשומת לב — חייב
הוא לתת את הדין.
גישתנו לבעייה צריכה להיות
מכוונת להעברת נקודת הכובד ב¬
פעולה לבטיחות וגיהות בעבודה על
העובד. יש. לעורר בו את תחושת
האחריות, כלפיו וכלפי משפחתו ו¬
כלפי ערכי העבודה בכללם.
„נפנה נא את כל כה ההשפעה,
הדרכה והחינוך למען ידע העובד
כי הוא הראשון החייב לדאוג לבט¬
חונו הגופני והנפשי. ידע העובד
שעל זלזול או התרשלות בכללי
הזהירות, לא זו בלבד שיסבול סבל
פיזי, אלא אף יקבל עונש ממוסדות
השפיטה במדינה.
ידע העובד כי החובה לשמור על
גופו היא חובה שהמדינה והחברה
מטילה עליו. והוא חייב בשמיותו
כמי שפקדון יקר מופקד בידו.
המזלזל בזהירות בעבודה מועל
בפקדון היקר ביותר שהופקד ב¬
ידו. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1555 | ['P9_Ar0090201', 'P9_Ar0090202', 'P9_Ar0090203', 'P9_Ar0090204'] | מה מלם !תקציב ה"הםתדרות,_־? | ARTICLE | 9 | null | ד"ר מ. קהאן
.תקציב ההסתדרת „הכללית" משול
לקרחון. הנסתר והסמוי בו גדול. פי
עמה מן. והגלוי, „אם ניקח בחשבון
יאת היקפו הכולל ואת התקצובים
של כל השלוחות של „ההסתדרות",
חרי מתקבב -מאזן. ממלכת ה„קרמלון"
לאזהששל תקצוב המדינה והרשולות
המקומיות באחד לכן מעדופים ראשי
ואהממשלה בחור ממשלה" להגיש
ללציבות ודיעות מקוטעות על משק
הקפפים הגתון בידוהם מסיבה זו
אוליגדי לראות „את)„תקציב. הוועהה״פ
של... „ההסתדרות״ „שאושר בומים
„אלה" בחזקת תקצוב ראש. הממשלה,
חמשקףאת הכוונות הפוליטיות של
ההגהנה, אר" לא את פעולותיה
גממש"
המוסדן העלוון. של. „ההסתדרות"
חודש -על תקצוב הגאמד ב-50 מיליון
חל"י"ו מהשותבאים:כ-30 מיליון ל"י
(ממסים, בעלי אופי רגרסיבי. הם נופ¬
טלים בעיקר: על) שכמם של מקבלי
משכר גמוד" בכך: לא שונה „ההסק
אותדקות"; מארגוני. עובדים אחרים
בעולם, אשר אף הם נוהגים לקבל
הכנסות לא-: מבוטלות. מחבריהם
ובמדינת הסעך המודינית רואים רבים
קואתההכגסנת:: האלה! כשריד העבר,
העלין „אבז" הכלח מזמן. לפני שנים,
כאשר! האיגוד המקצועיי נאבק על.
זכויותיו, דרוש היה ילו גם ממון,
אולם היום, כאשר המו״מ הקולקל¬
טיבי צמצם את משטח הניגודים
החברתיים עד למינימום, וכאשר ה¬
מדינה קיבלה על עצמה את התפקידים
הכרוכים בדאגה לביטוח סוציאלי,
הולך וגדל עושרם של האיגודים
המקצועיים, לכן נוהגים בחו״ל להש¬
תמש בכספי ציבור העובדים למתן
שירותים נוספים, כמוי בגיית חדרי
מנוחה במפעלים, השתתפות בסדרי
בטיחות בעבודה, מימון מחקרים מד¬
עיים על תנאי עבודה, תכנון הבילוי
התרבותי של הזמן החופשי וכו׳.
כשאנו משווים את התקציב הישראלי
עם הנעשה בחו״ל, מזדקרת לעין
גישה אחרת לחלוטין לתכניות ה¬
עבודה של „ממשלת ההסתדרות". כאן
הוקדשו כ-21 מיליון ל"י למומון
פעולות מועצות הפועלים ולאיגוד
המקצועי, כלומר לאחזקת מנגגון
אדמיניסטרטיבי החולש על העובדים
ועל ועדי עובדים נבחרים.
לנוער ולאויגון ספורט „הפועל"
הוקדשו כ-4 מיליון ל"י ואילו לעליה
וקליטה כ-600 אלף ל"י. גם חלוקה
זו„נעשתה מתוך כוונות ברורות.
ארגון הספורט מאפשר את השליטה
על: הנוער, ואללו השליטה על העו¬
לים מובטחת לגורם „ההסתחרותי״
ע״י: ניצול תקציבי הסוכנות וה¬
מדונה, כך שלמטרות אלה אפשר
להקציב סכום קטן יחסית. תקציב
העזרה ההדדית והפעולה הסוצואלית
אינה מגיעה אף ל-200 אלף; ל"י,
אך לעומת זאת מגיעה קרן התעמולה
של „ההסתדרות" (במסווה של פעו¬
לות חינוך ותרבות) לכ-6 מיליון
ל""ו
מבנה התקציב של „ההסתדרות״
מעיד על פעילות, שמעוותת במידה
רבה את החיים הפוליטיים במדינה
משמשת בעיקר את מפלגת השלטון.
אולם את העיוות הגדול ביותר עלינו
לראות במבנה תקציב ההכנסות של
„ההסתדרות", כך, למשל,. המשק
ההסתדרותי על כל שלוחותיו מכניס
כי6 מיליון ל"י, כלומר, פחות מה¬
חלקי האלפי ממחוורו של הקונצרן
ההסתדרותי. כדי להגדיל את וההכ¬
נסה תבעו דוברי מפלגות הקואליציה
ב„הסתדרות" סיוע נוסף מקופת
האוצר.
גזבר „ההסתדרות" הכריז, כי ב¬
תקציבו נלקחו בחשבון התקבולים
„ממסי אהגון" שיוטלו על עובדים
בלתי מאורגנים. התעלמות זו מזכויות
האזרח, שכופים עליו תשלומים עבור
גוף שאין לו כל ענין בו, והוא אף
במקרים רבים גם מתנגד לו —
מעידה כאלף עדים על אופיו של
בעל השררה בישראל. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1568 | ['P9_Ar0090301', 'P9_Ar0090302', 'P9_Ar0090303', 'P9_Ar0090304'] | , . ־_ ם הדובר שאלמלא גילוי הדעתעם זאת יש זאת כדים | ARTICLE | 9 | null |
הדובר ציין שאלמלא גילוי הדעת
של ה.ע.ל. שהסביר לפועלי היהלומים
את המתרחש בענין התוספות הללו,
היה האיגוד המקצועי של ההס¬
תדרות הכללית נותן גושפנקא ל¬
סחבת שהיתה בענין זה ואולי אף
נותן יד לדחיית התוספת לזמן בלתי
מוגבל.
בהתאם להסכמים עם כלל ציבור
השכירים, קיבלו הפועלים תוספת
וקר בסך של 466 החל מ-16 בינואר
1969, ועוד 0.960 החל מ-16 באוק¬
טובר 1964. לשכירים שולמה גם
תוספת לשכר היסודי בגובה של
37.
הע.ל. טענה כל הזמן כי אין
בשום פנים לקבל את המצב, לפיו
קבלו פועלים בענף כלשהו פחות
תוספת מן המוסכם ביחס לכלל
השכירים, בשעה שהתוספת נובעת
בעיקר מהתיקרות כללית שאין לה
כל קשר עם המצבי בענף זה או
אחר.
האיגוד המקצועי של ההסתדרות
„הכללית" נתן את ידו לסחבת,
שהתבטאה, בהודעות דורצדדיות. מצד
אחד איימו בעלי המלטשות בהש¬
בתות ובפיטורי פועליהן, אגם יוכרחו
לשלם את התוספות הללו, ומאידך
הודיעו נצוגי משרד המסחר וה¬
תעשיה כי לא יהיו מוכנים להכנס
לשום מו״מ עם היהלומנים בדבר
פיצוי כלשהו, במקרה והם ישלמו
ות התוספת הנ"ל.
זכותה של הסתדרות העובדים
הלאומית היא — אמר מ. האוס —
כי נשבר הקפאון. בענין זה, וה¬
פועלים התעוררו. למאבק, במיוחד
פועלי היחלימים בנתניה, המהווה
את המרכז הגדול ביותר בענף זה.
קבוב ל-2000 פועלים הפגינו בבית
„ההסתדרות" בנתניה, והפגנה זו,
שבראה עמדו חברים חשובים של
ה.ע.ל. ובעידוד משפטי מטעם ה.ע.ל.
אילצה את אנשי „ההסתדרות" לקבל
את תביעת הפועלים. ואכן, כשבוע
ימים לאחר התפתחות זו הושג
הסכם בדבר תשלום תוספת היוקר
כסך 4.9% החל מה-16 בינואך השנה
במקום מת-16 באוקטובר 1964.
עם זאת יש לציין זאת כתקדים
מסוכן החוזר זו הפעם השניה בענף
תעשוותי זה, כשלפועלי היהלומים
משלמים באיחור את התוספת המגיעה
להם.
זהו תקדים מסוכן, שאין לו כל
הצדקה, לא מבחינה מהותית ולא
מבחינה קונקרטית — עקב הסכום
הקטן שהינו מהווה במרכיבי שכר'
העבודה בתעשייה זו. שום בר דעת
לא יקבל. את ההסבר כי קימוץ של
חודשיים בתוספת השכר יקל על
תעשיית היהלומים במשבר הכלכלי
השורר בה.
מך האוס אמר עוד כי הסתדרות
העובדים הלאומית אינה מייעצת י¬
אינה קוראתי לפועלים להתארגן ל¬
מאבק ולתגובה, הואיל והיא אחר¬
אית במידה מספקת על מנת שלא
לגרום לזעזועים בענף תעשייתי ה¬
מפרנס כל כך הרבה שכירים, וה¬
מהווה גורם כה חשוב במשך היש¬
ראלי.
אך הסתדרות העובדים הלאומית
רשאית, לאור עמידתה במאבק ה¬
אחרון, ולאור צדקתה בעמדה שבה
נקטה, לייעץ לפועלים להרהר היטב
בקריאת ה.ע.ל. לגטוש את הסתדרות
העובדים „הכללית", הואיל ואין ה¬
הסתדרות הזו מייצגת את אינטרסי
ציבור העובדים בכלל וציבור עובדי
היהלומים בפרט.
פועלי הוהלומנם יכולים ללא כל
נקיפת מצפון וללא כל חשש לעצמם
ולמשפחותיהם, לנטוש את ההסתדרות
„הכללית" ולקבל את השירותים ה¬
דרושים במוסדות הסתדרות העובדים
הלאומית — דבר זה יכשירם לקראת
המערכות הבאות שעלולות להיות
בענף זה. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1581 | ['P9_Ar0090401', 'P9_Ar0090402', 'P9_Ar0090403', 'P9_Ar0090404', 'P9_Ar0090405', 'P9_Ar0090406'] | null | ARTICLE | 9 | null |
י. דיש
R AII IA2"בI תכטת כ"יב
מקום ראשון בערכה. בחלי החברה,
אך איש אינו מזלזל בעבודה הקשה
המוטלת על נהגים בשרות המדינה.
הם נושאים באחריות רבה, לא רק
לגבי הרכוש המופקד בידיהם, אלא
בעיקר לחיי אדם.
בשירות המדינה מצויים קרוב ל¬
2000 נהגים. כ-500 מהם עובדים
בשירות הדואר. כ-20 מהם עוסקים
בהסעת שרים. בדרד כלל עושים
אעלה כאלה את עבודתם בשקט וב¬
מסירות ואינם מתבלטים בעסקנות.
והנה, בימים אלה התמרד גם ציבור
זה. בצדם של. האקדמאים, הרופאים,
המורים, האחיות, עובדי המסים, הלב¬
לרים והארכיבויים — החליטו גם
הנהגים על שביתה: תחילה שביתת
אזהרה ולאחר מכן שביתה כללית.
זיעלד וללת לל דתלו
םלו משש
מה קרה להם, לנהגים?
ישבנו עם שלושה מהם: מר יוסף
כהן, וו״ר הארגון הארצי של נהגי
המדינה, מר ש. חן, גזבר הארגון
דמר מ. דולמן, יו״ר תא נהגי השרים
שבתוך הארגון. „אנו שובתים —
הם„אמרו — מכיוון שבאו מים עד
נפש, וכנראה שבלי שביתה אין
לנו: סיכוי להעביר את התביעות
הצודקות שלגו. משנת 1960 לא
קיבלנו העלאה בשכר היסוד, למרות
שמערכת השכר שוגתה שינוי מרדויק¬
לכת, דחו אותנו פעם אחרי פעם,
והציפייה הגדולה היתה ביצוע דו״ח
ועדת הורביץ. אמרו לנו: יהיה
כאן עיקרון של שכר שווה בעד
עבודה שווה״.
אך כאשר בוצע הניקוד של ה¬
נהגים בוועדות הששה — התרחקו
כליל מעיקרון זה. התיחסו אליהם
כאל נחשלים שאינם זכאים לכל
העלאה:
„באיגוד המקצועי, כלומר באיגוד
עובדי המדינה," יושבים נהגים העו¬
שים דרכם- בהנאהיי מרובה מהבית
לעבודה וחוזר, נאוי בהסעת בגי¬
משפחתם לביקורים וטיולים. אבל
לו2000 הנהגים - שבשירות המדינה
אין שם ייצוג. לכן „חתכו" את
הניקוד כפי שחתכו — לרעתנו״ —
טוענים ראשי ציבור נהגי הממ¬
שלה.
ריו תקיד ווהו
ין פק-רוגזו
אזמרים הם: פקיד באותו מעמד
קיבל 26 נקודות ונהג קיבל 20
בלבד. האם אין זה קיפוח משולל
כל הצדקה מבחינת התפקיד?
הניקוד שאושר לנהגים הוא בין
18 ל-24 נקודות. דרישת הנהגים
היא לקבוע 24—28 נקודות, לפי סולם
שפירטו אותו.
מה שהציעו לגו הוא סיווג מגוחך.
ואלמלא היה זה טראגי מבחינתנו
היינו צוחקים אף אנחנו", הם טוע¬
נים, לדבריהם עלולים להגיע למצב
שנהגים מסויימים בשירות המדינה
יקבלו שכר נמוך אף מזה שהם
מקבלים כיום.
עצלד לכלוו״יד והגימ
ציןלוועויו בהג-ם"
לשאלה איך להעריך את עבודתם
של הנהגים? — הם מציעים עקרונות
שירכיבו את השכר. גורמי הערכה
המוצעים הם, בין היתר:
0 טיפול במכונית (החל מידע
מועט עד לידע במכונאות)
6 התמצאות בדרכים;
8 זהירות ובטחון;
0 טכניקה של נהיגה, המתבטאת
בעיקר בעקיפה
-6 תנאים לא נוחים (הנהג אינו
יודע ברוב המקרים מתי הוא יוצא
לדרך ומתי הוא חוזר);
ס, יחסי אנוש (גם נהג הוא בן¬
אדם);
ס פיצוי עבור אי קידום בדרגה,
מכיון שבנהגות קיימת הגבלה ב¬
עליה ובהתקדמות.
סודיות („כל נהג נושא עמו
0
בלום של סודות״ — ישנם
אוצר
המקיימים ישיבותיהם בנסי¬
שרים
עה);
חיי משפחה לא-תקינים;
0
סיכון;
אחריות לרכוש המדינה
9)
אחריות לחיי אדם.
0
לפי „שולחן ערוך" זה מבקשים
הנהגים לחלק את הניקוד לפי ותק
וידע כדלהלן:
— שנה א—ג 20—22 נקודות
— שנה ד—ו 22—24 נקודות
— שנה ז—ח 24—20 נקודות
— שנה ט—יא 26—28 בקודות
הנהגים משוכנעים שהצעתם היא
ריאלית יותרי מזר שהוכנה ע״י
הנציבות והאיגוד המקצועי.
הסחבת מתנקמת
„לו ישבו אתנו מבעוד מועד,
ניתן היה למצוא שפה משותפת
ולהגיע לידי הבנה״ — אומרים
הנהגים — „אבל תחילה סירבו
לדבר עמנו. אמרו שאין מכירים
בנו וכי אין אנו מייצגים את ציבור
הנהגים בשירות המדינה". (השביתה,
אגב, הוכיחה כיצד ציבור זה עצמו
מלוכד). אחר-כך נוצר מגע, אך
בוזבז זמן רב עד שבאו בקשר עם
ראשי האיגוד המקצועי בהסתדרות
„הכללות״.
„בשביל מה אנחנו בכלל צריכים
הסתדרות? — שואלים הנהגים ב¬
התרגשות — הרי זו אינה מייצגת
אותנו. היא מייצגת את הצד האחר
— נגדנו!"
„פעם— הם אומרים — עודדו
אותנו להתארגנות. באו למפעלים
יאמרו להקים ועדים, תאים ונציגויות.
עבשיו מתנגדים לכל התארגנות שהיא.
ארגון ארצי של נהגים בשירות
המדינה הוא בעיניהם פסול״.
באילו קם הארגון כדי לחתור נגד
מישהו, ולא כדי לשמור ולהבטיח
את זכויות 2000 הנהגים בשירות
המדינה.
„אנו איננו מבינים הכמות ופולי¬
טיקה. אבל בפשטות ולעניין אנו
שואלים: האם ההסתדרות משרתת
אותנו, או מגייסת למערכה נג¬
דנו?"
כך שאלו הנהגים.
ואם כי בינתיים הושגה פשרה
כלשהי עם ציבור הנהגים, איש אינו
משלה את עצמו: ההסתדרות „הכל¬
לית": והאיגוד המקצועי שלה אינם
ממלאים תפקידם בהגנת זכויותיהם
של ציבור עובדים זה. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1598 | ['P9_Ar0090501'] | במועצת _עובדי י הל_^ ביב | ARTICLE | 9 | null | ביום שני, 20.3.65 בשעה 8.00
בערב, תתקיים בחדר מס׳ 10, ישיבת
הוועד המרכזי של עובדי העיריה,
חברי הסתדרות העובדים הלאומית,
6
ביום שלישי, 30.3.65, בשעה 6.30
אחה"צ, תתקיים בחדר מס׳ 12, ישיבת
הנהלת המועצה.
ר"י א
באותו ערב ובאותה שעה תתקיים
בחדר. מס׳ 5 ישיבת ועד אגודת
הטייחים.
4
ביום רביעי, 31.3.65 בשעה 6.30
אחה״צ תתקיים בחדר מס׳ 8 ישיבת
ועד עובדי המדינה, חברי הסתדרות
העובדים הלאומית.
X
באותו ערב ובאותה שעה תתקיים
בחדר מס׳ 7 ישיבת הנהלת „קפת
עול"
7
באותו ערב ובאותה שעה, תתקיים
בחדר מס׳ 5 ישיבת הגהלת „המסד". | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1605 | ['P9_Ar0090601'] | בקופת חולים לעובדים ?לאומיים • - םר1זב תל"אבניב י | ARTICLE | 9 | null | שלרד יציות לחררי הרת״ח)
כלון ל-עולב, קוכ;
דמרחר הל-אריד
במIובב וג/ הב"
קופת חולים במרחב תל-אביב הו¬
ציאה ידיעון תקופתי, המופץ עתה
בין החברים. העלון מכיל ידיעות
שוטפות מפעולות הקופה במחוז ת״א,
רוכן פרטים על סידורי העבודה ה¬
פרפואות, כגון: „הזמנת ביקורי-בות,
בדיקות במעבדות „המוסד, צילומל
רנטגן, תורנות לילן של קופ״ח,
אישפון ותורניות בתי חולים למקרים
רחופים.
הלעלול ולהי מרתת חדלית
נשלום מש קכ: הולם
באמצעות בנקים
לנוחיותם של חברי הקופה בתל¬
אביב, הונהג מעתה סידור, לפיו
אפשר לשלם מסי קופ״ח בבנקים.
פנקסי הפשלומים שנשלחו לחברים
מכילים בולי-מס שנותן לתלשם לאחר
התשלום ולהדביקם בפנקס-החבר. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1612 | ['P9_Ar0090701', 'P9_Ar0090702', 'P9_Ar0090703', 'P9_Ar0090704'] | מה זכות עובד נדנה _?גנל הימ0וול‭? 1 ‬ | ARTICLE | 9 | null | — מאת י. אהרוני —
ר
„שולחן ערוף" שיקבע זכויות ו¬
חובות של עובדי מדינה הממציאום
המצאות וופטנטים שיש בהם עניין
לכלל הציבור — עומד להתפרסם
בקרוב ע״י נציב שירות המדינה.
מתוך למעלה מ-1000 פטנטים ה¬
גרשמים מדי שנה בישראל, ישנם
כ-100 של עובדי מדינה וכ-50 של
נובדי חברות ממשלתיות. המדובר
הוא בחידושים בתחומים שונים, כמו
המצאת ה„עוזי" במסגרת התעשייה
הצבאית, חמרים להעשרת פוספטים,
המתקת מי-ים, או דרכים „לייצור
בדראל-כווץ וחמרים חטיני-אש ע״י
המכון לסיבים ומוצרי יער.
מכיוון שההמצאה נעשית במסגרת
העבודה בשירות המדינה — הרי
וכאית היא לזכות הווצרים. ברם,
שייכות זו נמצאת במצבי גבול שונים.
זאת ועוד: יש אשר ההמצאה שיוכת
למדינה, אך העובד זקוקיי לעידוד
ידירבון בכדי להגביר את עניינו
ביצירה. הממשלה שבחנה עניין זה
החליטה על מינוי ועדה בינמשרדית,
בראשות מר זאבישר, רשם הפטנטים,
וזו „קבעה עקרונות-יסוח: לעניין מי¬
מגש אמצאות של עובדי מדינה.
בהתאם לכך מתכונן נציב שירות
המדינה לפרסם בקרוב הוראותיו.
המועצה הלאומית למחקר וסיתוח,
שליד משרד ראש הממשלה, תוסמך"
לטפל בכל מה שנוגע לבחינת אמצאות,
מבחינה טכנולוגלת, מדעית ומבחינת
דיני הפטנטים, כדי לקבוע אם רצוי
לבקש פטנט עליהם," ע״י מסירת
הטיפול לרשות מדעית זו יובמח
שלא תיגנזנה המצאת בעלות חשובות
מצד אחד, ומצד' שני שלא ינפחו
חידושים בעלי ערך מוגבל כפטנט
והמצאה.
עובד מדונה הממצוא אמצאה צריך
להודיע עליה למגהל הכללי ישל מש¬
רדו „בהקדם „האפשרי: מכיוון: שה¬
מצואות מלמדת שקיום חשש של
סחבת, נקבעו שתי הוראות „מסייגות:
א).. המנכ"ל. יעבור את ההודעה ל¬
מןעצה הלאומות למחקר ופיתוח ב¬
הקדם: ב) לביקורת ולהחשת הטי¬
פול יעביר העובד העתק מהודעתו
במישרין למועצה.
השאלה החשובה היא: מה הן
זכויות הממציא?
שר המשפטים יקים ועדה בת
חמשה חברים שתהיה מוסמכת לק¬
בוע. אם למדינה שמורות זכויות
לאמצאה.
אם האמצאה נעשתה בתחום עבו¬
רתו של הממציא בשירות המדינה
— הזכות היא של המדינה, אך גם
לעובד" ייצתן פרס מתאים. גובה
הפרס ושיטת תשלומו ייקבעו בהת¬
חשב בקירבה שבין תפקיד העובד
יהאמצאה, וככל שהמרחק יהיה קטן
יותר, כן יהיה הפרס קטן יותר,
טובן.שיביאם החעכון „ולת, ערך ה¬
אמצאה ואפשרויות ניצולה.
כדי למגוע השש של „איפה ו¬
איפה", מוצע לאפשר ערעור בפני
יעדת השירות על ההחלטה בדבר
לובה הפרס המוצע. כן לא יראו
ההחלטה כסופית ומותר לפנות מחדש
לוועדה, אך לא יותר מאשר. פעם
בשנתיים — אם נשתנו הנסיבות.
לא תמיד התמורה הכספית היא
הקובעת. יש אשר היא מהווה רק
עידוד לפיצוי מוסרי סמלי — רצונו
של הממציא להיות קשור בפרי רוחו
ייצירתו; היא פשוט מעוניין לדעת
מה הן התוצאות של ההמצאה. לכן
יקבע כי „כדי לשתף את העובד
בפותוח המצאתו, יוטל על המועצה
הלאומית למחקר ופיתוח לדווה לעובד
לפחות פעם בשנה על הטיפול בהמ¬
צאתו״.
X
בדרך זו מקווים להגיע לידי
הסדר קבע על זכויות וחובות עובדי
מדינה שחרגו משיגרת-עבודתם ו¬
הצטרפו ליוצרים וממציאים התורמים
לקידום המדינה ורמתה המדעית. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1625 | ['P9_Ar0090801', 'P9_Ar0090802', 'P9_Ar0090803', 'P9_Ar0090804'] | הנוער וז ע ובד ו-הל ומד הלאומ י ־־ .העתודה־ של. ה ע ‭..‬ ל | ARTICLE | 9 | null | ההחלטה להקים תגועת נוער לאומי
עובד נתקבלה עוד בשנת 1954
אולם שנים עוד חלפו עד שהחלטה
זו לבשה עור וגידים, והמפנה חל
בשנת 1960, כאשר הוחלט לצרף
לתגועת נוער זו גם את תלמידו
בתי-הספר. כך קמה תנועת הנוער
העובד והלומד הלאומי.
תוך 4 שנים הוקמו גרעינים ו¬
סניפים של תנועת נוער זו בכ-50
מקומות בארץ והמספר הכולל של
הצעירים המאורגנים בה מתקרב ל¬
לבבה הראשונה.
חבר המדריכים — גם המקצועי
וגם החינוכי — בא מחוגי התנועה
הלאומית, שינקו מתורת ראש-בית״ר
בבית ובמשפחה. נמצאים גם מדרו¬
כים, בעיקר מקצועיים, שבאו מחוגים
אחרים, אך נשתלבו במחנה הנוער
העובד והלומד הלאומי, וכיום מהווים
הם חלק בלתי נפרד מן ההנהגה
וצוות המדריכים.
במסגרת הנוער העובד והלומד
הלאומי עברו צעירים למאותיהם קורי¬
סים שונים בהדרכה מקצועית ו¬
חיגוכית-חברתית. כיום יכולה תנועת
הווער להתברך בצוות של מדריכים
בעלי רמה נאותה, המקדישים זמנם
לחינוך צעירים עובדים ולומדים ב¬
תוך עשרות מועדוני התנועה.
א
רבות הן הבעיות שתעמודנה בפני
הנהגת הנוער העובד והלומד הלאומי
בכנס הארצי שיתקיים בחג הפסח,
ואחת מהן — קביעת דפוטים להנ¬
הגת התנועה. כמובן שהנוער שואף
לקיים עצמאות מסויימת בפעולתו
הארגונית והחינוכית, ולמטרה זו
מבקשים נציגיו לרכוש לעצמם הש¬
פעה במוסדותיה השונים של הסתך¬
רות העובדים הלאומית. עד כה נהגה
ה.ע.ל. לקיים מרותה על המסגרת
הארגונית של הנוער שלה באמצעות
חבר הוועד הפועל, שמונה כראש
המחלקה לענייני הנוער. שאיפת עס¬
קני הנוער היא למצוא את הקשר
האורגני עם ה.ע.ל. על-ידי הרחבת
סמכות נציגי הנוער וע"י צירופס
של נציגים אלה למוסדות המרכזיים
עעל ח. זו. ל
ברור כי עתידה ותקוותה של
כל חברה הם בני הנוער, ובנים אלה
הם. גם העתודה של ה.ע.ל. —
הדור החדשו „שצמח מתוכה. הדור
הצעיר מבקש, איפוא, להיכנס יותר
ייותר לעובי חבציות של הסתדרות
העובדים. הלאומות, כדי להכשיר
מתוכה עסקנים ליום המחר.
6
יש לצוין כי בשנים המעטות. של
קיום הגוער העובד והלומך הלאומי
במסגרת ארגונית, הצליחו עסקניו
להשותלב יפה ברקע הכללי של תנו¬
עות הנוער בארץ, והקשרים שיצרו
עם המוסדות יהעוסקים בבעיות ה¬
נועדי— איתנים הם ויציבים. השפעת
נעוגי נ.ע ול.ל. במוסדות השונים
ניכרת. יהם ממלאים תחקידים. נכב¬
דום בשטחום נשונום של ענוני ה¬
נועד בארץ. בן- וצרו קשרים איתנים
עם נוער יהודי בגולה ועם מוסדות
נוער. בינלאומיים בחו״ל. ואמנם חלק
ניכר מתקציב הנוער העובד" והלומד
הלאומי מתכסה על-ידי גופים ציבו¬
ריים וממלכתיים שעוסקים בעניני
נוער.
א
במשןך שנות קיום נוער עובד ול. ל.
נתגבשה גם דרכה החינוכות של
התנועה. לנגד עיני ההנהגה עומדת
המטרה החינוכות, בצדוו הצרכים ה¬
מקצועיים שלהם נזקק הצעיר העובד
והלומד. חומר הדרכה „רב ומגוון
עומד לרשות המדריכים, הנעזרים
בספרות ובעתונות התנועה הלאומית.
במידה ויש צורך במדריכים מקצו¬
עיים מבחוץ, אין חוסכים במאמץ
לקבלם.
מיעדוני הנוער העובד והלומד
הלאומי שצצו לעשרותיהם בנקודות
שונות בארץ מקבלים ציוד מלא,
כולל ספריות, אביזרלזספורט, הדרי¬
קריאה, מועדונום אלה מצויידים ב¬
מכשירים להתאמנות ולמזאכה ומת¬
ארגנים. בהם חוגים שונים לריקודי¬
עם, זמרה, ידיעת-הארץ, חוגים
דרמטיים וחונים למלאכת-יד. כן
מצויים חוגים לקליעה למטרה, עם
כל הציוד הדרוש לכך.
לדשות הנוער עומד הירחון „לפיד"
שתפוצתו מגיעה לאלפים. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1638 | ['P9_Ar0090901', 'P9_Ar0090902'] | במחלקה _לאעוד מנזצוע* | ARTICLE | 9 | null | „בלתי מאורגנים״
לשת באן2Aא
הצטרפו לה. ע.ל.
בסוף הודש פברואר התקיימה
אסיפת עובדים בכריכיה „מבורך"
ביפו בהשתתפות מזכיר אגודת ה¬
חרושת ר. רובנוב.
האסיפה היתה מוקדשת להסברת
חוק „מס הארגון" אשר חל על העוב¬
דים הבלתי מאורגנים.
לאחר דברי הסבר נרטמו להס¬
תדרות העובדים הלאומית ולקופות
חולים לעובדים לאומוים החברים
אשר עד כה היו בלתי מאורגנים.
מפעל זה קשור בהסכם עבודה
עם הסתדרות העובדים הלאומית —
מועצת עובדי תל-אביב—יפו.
אחלתה החדרה רולתשל
אסיפת הסברה במפעל
„מקרופלסט" בחולון
אסיפת פועלים עובדי ביח״ר „מיק¬
רופלסט", מפעל לפלסטיקה באיזור
התעשיה בחולון, תתקיים ביום שני
29.3.65 במשרדי מועצת עובדי „ת״א,
רח' גאולה 22, לקראת פתיחת המו״מ
לחידוש הסכם העבודה.
האטיפה תתקיים בהשתתפות י.
גלילי — המזכיר הארצי לאיגוד
המקצועי ומזכיר מועצת עובדי חולון
של הסתדרות העובדים הלאומית א.
רוזגברג.
2 דשיול ה'שיל ייירשד
ייבב'אג'.ו..ע.,.. בווע!
עובדו פקידי שמשרד"
עוצוד קי
שושון
בבחירות האחרונות שהתקיימו ה¬
חודש בביח״ר לצמיגים „שמשון"
באיזור התעשיה בפתח-תקוה, נבחר
ועד פקידים בן 5 איש, ביניהם 2
מומלצי חברי הסתדרות העובדים
הלאומית, יוסף שמאי ומאיר מרקו¬
ביץ.
דהרייה קורת להלווה
Ulם UR Uv/2ו
בטבריה
ב-16.3.65 במשרדי מועצת עובדי
ה.ע.ל, בטברית, התקיים טכס חלוקת
תעודות „גמר ל-16 חניכים שסיימו
קורס ראשון בהנהלת חשבונות סוג
ג' וב׳.
עם גמר קורס זה, החלה הרשמה
לשני קורסים נוספים בהנהלת ( חש¬
בונות ובפקידות. כללות.
כן יתקיים בסוף החודש מבחן סיום
של קורס לפקידות כללית, מחזור
ראשון, שנמשך 4 חודשים בהשתת¬
פות כ-20, תלמיד.
הקורסים מתקיימים בקביעות ב¬
משרדים החדשים של ה.ע.ל. בהד¬
רכת מורים מוסמכים.
תנת
4 עמוד 9— „חרות" —26.3.65 | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1647 | ['P9_Ar0091001'] | ‭!_11_^_Sia1_HrrBnT**-]_ffi™7F_^_TTFi7 ‬ | ARTICLE | 9 | null | לורלו קעול סורעו
48 8
6 ב
171 שו, ב11ץ
(י. גוריון - בן 70)
שלמה היתה דרכו של יצחק גוריון, מאז עלה על דרך
ההגשמה הציונית, ושלמות זו היא שקבעה דמותו כאחד הפורשים
הדגולים במחנה הלאומי. לפניו היתה דרך סלולה, ברורה,
בהירה, ולקראתה התקדם — עם המחגה או בלעדיו. הוא לא
הביט ימינה ושמאלה „מי ומי ההולכים אתף — כי עיניו היו
נשואות רק קדימה, למטרה, ואם בדרך למטרה נשרו פהיושם
חברים — המשיך יצחק גוריון בדרכו, אולי עצוב על' בדידותו, —
אך לעולם לא מר נפש.
מתי התחיל יצחק גוריון בדרך הפרישה שלו? אפשר
שפרישה זו תחילתה מן היום בו הצטרף למחנה הציוני — הוא,
בן המלמד בלומזה, שלמד תורה ב„חדר״ — ופרש והלך
לציונות האקטיביסטית. תחילה מצא מקומו בקרב וצעווו-ציון,
תנועה בעלת גוון ציוני לוהט עם שמץ של נטיה סוציאליסטית.
צעיר לימים עוד היה כאשר בשנת 1912 נבחר בציר ולוועידת
ציוני פולין — אך נפשו נשאה אותו הלאה, להגשמה, וערב
פרוץ מלחמת העולם הראשונה הספיק עוד לעלות ארצה, לעבודה
תקלאית בגליל.
מכאן היתה הדרך סוערת, רצופה! ממשולים — אך
מלאה תנופת בנין ויצירה. באחת — ידו אחז באת ובשניה״—
בעט. פועל וסופר, ובשניהם, באת ובעט, יצא ולדרך המלחמה
הארוכה שלן.
לא כאן המקום לעמוד על דרך חייו של יצחק גוריון.
נציין רק חלקו בפרישה מן השמאל היישובי בשנות ה-20, כאשר
הקים יחד עם מנין חולמים ולוחמים את-ותנועת הצה״ר ובית״ר
בארץ. לאחר מכן — מרש מן- „החסתדרות" והיה ימיוצריי מחנה
העובדים הלאומיים, תחילה בארגון עובדי הצה״ר ובית״ר, ואח״כ
בהסתדרות העובדים הלאומית.
— חלקו של יצחק גוריון רב — גם. בפרושה הצבאית
המבורכת, שהביאה להקמת הארגון הצבאי הלאומי, ולתחיית
עצמאותנו הממלכתית.
אין כמעט חלק בפעילות הציבורית והפובליציסטית במחנה
הלאומי שגוריון לא נטל בו חלק מרכזי — אם כעורך עתון
התנועה, אם כיוזם הקמת קופת חולים לעובדים לאומיים," —
בכל היתה ידו במעש, תוך דבקות במטרה ותוך שמחת
יצירה.
א' א' א
דרכו של הפורש יצחק גוריון נמשכת, וכאשר רואת הוא
ידידיו וחבריו נוטים לפרוש מן. הפרישה״ — אוזר הוא שוב ירוח
הלחימה מימי הנעורים הרחוקים, ושוב ניצב הוא בראש המחנה —
נאמן לדרכן וליעודו.
יצחק גוריון היה בין „יוזמו ומקימי הסתדרות העובדים
הלאומית, ואת דרף חייו עשה בין השאר כהוגה דעות וכמניה
יסודותיה של הסתדרות זו. יצחק גוריון נשארי-נאמן להרכי
עד והיום, כשם שהסתדרות העובדים הלאומית, נשארח נאמנה
לדרך זו.
ביובל ה-70 של אחד מיוצרוו הדגולים של מחנה העובדים
הלאומיים, נשא ברכתנו, ברכת אחים וידודים ליצחק גוריון —
מניף הדגל, שלא השמיטו עד היום.
כה לחי — יצחק גוריון.
אריה גלזמן
7 ול' 17221 | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1654 | ['P9_Ar0091100'] | UNKNOWN | ARTICLE | 9 | null | null | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1659 | ['P9_Ar0091201'] | יורחבו זכריות ' י ,החברים במוסדות הביטוח והפנסיה של ה.ע.ל. | ARTICLE | 9 | null | הנהלת קרן ביטוח ופנסיה בהס¬
תדרות העובדים הלאומית: החליטה
להרחיב זכויות החברים בקרנות,
ובין השאר הומלץ להעלות את שיעור
הקיצבה המשתלמת לשאירים מ-3000
ל"יל-4000 ל"י.
בישיבת מליאת ההגהלה מסר מנהל,
הקרן, חבר הוועד הפועל שלום כהן,
פרטים מאלפים על התפתחות הקרל,
נות ועל גידול מספר המבוטחים.
שהצטרפו למעגל הקרנות — התפת¬
חות שהבואה אפשרויות חדשות ב¬
הרחבת זכויות „החברים.
בפני מלואת ההגהלה הובאו הצעות
לשיפור תנאי הביטות, הן מבחינת
„קבועת גיל: הפרישה והתשלום: ל¬
שאירים והן מבחינת הזכויות לגימ¬
לאות.ה | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1666 | ['P9_Ar0091301'] | גליוו מוגדל של "חזית העובד" ! לחג הפסח | ARTICLE | 9 | null | הגליון הקרוב של „חזית העובד"
יופיע בצורה מוגדלת בערב פסח
ויוקדש לחג החרות ולחג העצמאות.
הופעת הגליון תידחה מ.1 באפריל
לערב הפסח ויכיל מאמרים ורשימות
פרי-עטם של עתונאים, סופרים ואנשי
ציבור.
א X
חברים שעדיין אינם מקבלים את
הבטאון ומעוניינים לקבלו מתבקשים
להתקשר בכתב עם הנהלת „חזית-
העובד", בית העובד הלאומי, רחוב
ביכורי העתים 23, ת״א. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1673 | ['P10_Ar0100101', 'P10_Pc0101100', 'P10_Ar0100102', 'P10_Ar0100103', 'P10_Ar0100104'] | הנלוזה רבה ל"קונטםה ‭"1300‬ בסלון המכוניות בגיבבה | ARTICLE | 10 | null | סיכויים מצויינים בשוק האירופי — מו״מ על יצוא
לאפריקה
„קונמסה 1300", מכונית הנוס¬
עים החדשה המידצרת במשותר
ע״י מפעלי א. אילין בישראל ו¬
מפעלי' „הינו", ביכן, זכתה להצ¬
לחה והתעניינות נוכרת ביותר
מצד החוגים המקצועיום המבקרים
בסלון המכוניות הבינלאומי ה-36
בג'נבה — על כך מסר דובר ה¬
חברה, בהסתמך על דו״חות ומכ¬
רקים שנתקבלו במשרדי החברה
משווייץ.
ב„סלון" בג'נבה הופיעו. לראשו¬
נת במשותף תעשיות אילין ו„הינו",
בעקבות ההסכם שהושג בין שתי
החברות. הסכם חה כולל, בין חיתר,
מתן וכויות שיווק בלעדית לחברת
אילין למכוניות אלה באירופה, אפ¬
ריקה והחוף המזרחי של ארה"ב. כן
קובע ההסכם, כי תעשיות אילין ישמ¬
שו כנציגי חברת „אולין—הינו" הו¬
צגו שני דנמים של „קונטסה 1300:
הגם „ברלינה", בעל 4 דלתות, ומנוע
של 55 כ״ס לבלימה ודגם „קופה", בת
שתי דלתות. מכונית זו, שמנועה הינו
65 כ"ס לבלימה ושני מאידים
„קארבוראטורים), מסוגלת לפתח מהי¬
יויות של למעלה מ-170 ק״מ לשעה.
בהודמנות זו נמסר בג'נבה על מג¬
נים מוקדמים בדבר שיווק „ומכירת
קונטסה 1300" ביבשת אירופה. כ¬
תוצאה מהם הביעה חברה מקומית
בשוויץ את הערכתה, כי יהיה בכוחה
למכור כבר בשנה הקרובה כ-2500
מכוניות מדגם זה בשוויץ.
בנוסף למלאי גדול של חלקי חילוף
קומפוננטים שיוחזק בקביעות ביש¬
ראל, עומדים היצרנים לקיים מחסני
חלקי חילוף בשוויץ, צרפת וגרמניה
המערבית, וזאת כדי להבטיח שרות
ואספקה מידית של החלפים הדרו¬
שים לרובשי המכוניות.
.את החברה הישראלית ייצגו ב¬
„סלון" בג'נבה הא"א ארנון אילין,
חבר הנהלת החברה ומר אליעזר פאר¬
לי, מנהל היצוא של החברה. מר פא¬
רלי יוצא מג'נבה בדרכו למספר אר¬
צות אפריקה כדי לנהל שם מו״מ עם
גזרמים מקומיים בדבר שיווק מכונ¬
יות מפעלי א. אילין ביבשת זו. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1688 | ['P10_Ar0100201', 'P10_Ar0100202', 'P10_Ar0100203'] | מונולוג של נחג מומת | ARTICLE | 10 | null | לדורי התחרורה
HL ההבה1
— מאת שלמה בחש —
אידיוט! אתה רואה שאני הגעתי לפניך, ויש לי כאן זכות
קדימה! אז מה אתה נדחף לי פה באמצע הצומת ומעכב את
כל התנועה? יש לך עוד חוצפה לענות לי, ולהגיד שאתה
צודק ? זון ככר מהכביש לפני שאני יורד אליך ועושה פלאפל
מהפרצוף שלך. אני אומר לך, לטובתך: זו; מהדרך כל זמן
שאני מדבר אליך בנימוס. כשאני מתעצבן זה מסוכן מאוד.
אתה לא הראשון שמתחכם אתי בצורה כזאת. אכל תדע לך
אצלי אין הכמות! ואתה בטח לא הפיגורה שתעשה אתי קונ¬
צים. עשרה כמוך לא מספיקים לי לארוחת בוקר. ה-בה גבו¬
רים כמוך הספקתי להוציא כבר ל„אפטר דיוטי״.
X
תגיד, מי זה המטומטם הזה שנתן לך רשיון? כמה שלמת לו?
כמה שנים לקח לך לעבור את הטסט4 וולא, יחרביתו מי שנתן
לך את הרשיון! אתה יודע, כל יום ראשון אפשר להחזיר את
הרשיונות במשרד הרשוי. אז אני מציע לך לנסוע לשם מה
שיותר מוקדם ולהחזיר את הרשיון שלך. אם אני הייתי נהג
כמוך, הייתי עושה את זה מזמן. אתה עכשו מבין למה יש כל
כך הרבה תאונות בארץ? בגלל שיש נהגים כמדך. נכנס לי
לצומת בלי להסתכל, ובלי לחשוב. תאר לך מה היה קורה אם
אני הייתי נהג כמוך, ולא הייתי עוצר בזמן! אתה יודע מה
היה קורה? הייתי מדביק לך זכרונו לברכה, והייתי שולח אותך
לעולם הבא. אם אתה מבין למה אני מתכוון. אתה בכלל מעליב
אותי שאתה קורה לעצמן נהג! תגיד, אתה לא מרגיש שאתה
מדבר יותר מדי? אין לי זמן בשבילך. לי הזמן עולה כסף ואני
לא רוצה לדבר הרבה. לא צריך לקרוא למשטרה! אני משטרה!
תיכף אני אראה לד את זה. יש לך מזל שלא התחממתי עליך
ולא ירדתי מהמכונה. אני מציע לך שלא תכריח אותי לעשות
את זה!
X
מה? מה אמרת: שאני אזוז, ואפנה לך דרך ? תשכח מזה?
אני במקומך הייתי מתבייש לדבר כל כך הרבה שטויות בבת אחת.
זה לא. מענין אותי שאין לך לאן לזוז, ולי יש. אתה אשם!
אז אתה תזוז. אמרתי לך כבר שזה לא מענין אותי שאין לך
מקום. מצדי אל תזוז אבל תן לי לנסוע. מה? מה אמרת? בא
שוטר ? נו, אז סע כבר: למה אתה לא נוסע : הנה יש לך מקום.
עשיתי לך מקום. למה אתה מדבר הרבה, סע כבר:
גם כן „כבר״: | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1699 | ['P10_Ar0100301', 'P10_Ar0100302', 'P10_Ar0100303', 'P10_Ar0100304'] | ש י נ ו יי ם ושיפור ים ב"דן" | ARTICLE | 10 | null | מאת שופר „חרות״
בקואופרטיב „דן" הוטנסו בימים
אלה שינויים באחד הענפים הח¬
שובים ביותר. כן נערכו שיפורים
רבים בקווים השונים בתוך העיר
תל-אביב ומחוצה לה.
מר צבי מולל — שכיהן עד כה
בתפקיד דובר „דן" כמנהל המחלקה
ליחסי ציבור, עבר לנהל את החברה
„לפירסום ושירותים" שהיא חברת
בת של „דן". יחד אתו עבר גם מר
ב, סטלומיצקי אף הוא איש המח¬
לקה ליחסי ציבור.
החברה לפירסום ושירותים תעסוק
בכל העבודות הנועות לפירסום- ב¬
אוטובוס ובמתקני החברה האחרים.
מר צבי סולל שעשה רבות למען
קידום נושא יחסי הציבור בין החברה
וקהל הנוסעים בתל-אביב ומחוצה
לה נרתם עתה לנושא סמוך לא
פחות קשה מהראשון. כבר בימים
הראשונים עסק מר סולל והעובדינו
איתו בחברת הבת בהכנות לתנופה
בפרסומת מאחורי כרטיסיות הנוס¬
עים. הפירסומות הן בנוסח של:
„שמדר את הכרטיס לביקורת״.
ו„על סדר ותור —" חובה לשמור״...
את מקומו של מר סולל כדובר
דן" ומנהל המחלקה ליחסי ציבור
תפס, אחד מותיקי „דן" ומי שהיה
חבר ההנהלה ומזכירות הקואופרטיב
— מר אביגדור קרני.
מר קרני צעיר נמרץ נכנס לתפ¬
קידו בתנופה רבה כשבאמתחתו רע¬
יונות חדשים לקידום נושא יחסי
הציבור של קואופרטיב „דן״.
איחולי הצלחה ליוצאים, וסנכנם!
X א א
על השיפורים בקווים השונים
של החכרה שהחלו מאז אמצע ה¬
חודש נמסרו הפרטים הבאים.
ס קו 23. חקו יוארך עד איזור
התעשיה ביד-המעביב (סלע),
0 קו 30י הקו ייארך עד שכון
„פרדס-אבלה" ברמת-גן.
0קו נכי הקו יפוצל לשתי
זרועות" מרה' לה גרדיה, וישא את
המספרים 21, 33-1
נקודת המוצא ברח' יונה הנביא
בת״א תהיה משותפת הוראשון יגיע
עד לשכון עממי ג' ואילו השני ל¬
שכון בצרון.
0 קו 32י תואי הנסיעה מנוה
צה"ל בכוון לת״א יועתק לרח׳ אני¬
לביץ.
0 קו 52. יוארך עד רח' כצ¬
גלסון פינת סירקין (ככר נוח) בגב¬
עתיים.
ס קו 68. יוארך עד רח׳ בקעת
„אונו" פינת צה״ל בקיראון.
ס קו 69 יוארך עד רח' בקעת
אונו פינת צה״ל בקוראון. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1712 | ['P10_Ar0100401'] | תחבורה סובבת עולם | ARTICLE | 10 | null | חגורות-בטיחות
תוסכות חיי-אדם
מומחים לענייני תעבורה באוסט¬
רליה חישבו ומצאו כי אם יעלה ב¬
ידם לשכנע 25 אחוזים מכלל בעלי
הרכב בארצם להשתמש בחגורות ב¬
טיחות, ימנעו תוך שנה אחת מאות
תאונות, שבהן עלולים להיות כ-50
מקרי מוות ו-2,500 נפגעים.
דברים אלו נאמרו בפתיחתו של
מסע תעמולה ענק ברחבי אוסטרליה,
שנו ה „רחותש,את בעלי-הרכב להת¬
קין הגורות אלה.
מעבר-חצייה מסוכן
תינוק בן 18 חדשים נהרג כאשר
העגלה שבה ישב, נפגעה ע"י מש¬
אית במעבר-חצייה ליד לונדון.
שנתיים לפני-כן, נהרגה באותו מע¬
בר-חצייה הסבתא של התינוק, גם
היא על-ידי משאית...
| Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1719 | ['P10_Ar0100901', 'P10_Ar0100902', 'P10_Ar0100903', 'P10_Ar0100904', 'P10_Ar0100905', 'P10_Ar0100906', 'P10_Ar0100907', 'P10_Ar0100908'] | ! פנ ים לעידוד יי צור הרע _בישראל! , | ARTICLE | 10 | null | כל מדינה ההולכת ונבנית מעונינת בעידוד תעשייתה והיא
נוקטת בכל הצעדים האכשריים. כדיצלסויע. למפעלי התעשיה שלה
ולהגן עליהם מפני תוצרת ובוא מתחדה. הדבר מצריך, כמובן, גם
מדיניות של עידוד השקעות הון פלטי כמקובל במדינות רבות
בעולם שכלכלתן מושתתת על יסודות המשק החפשי.
בישראל אנוועדים למצב בענפים
מסניימים של התעשרה. שאין להם
תקדים. ודוגמה „בשום מקום אחר
בעולם, וזאת לא במעט כתוצאה מ¬
אזלת ידה של הממשלה בכל הנוגע
לעידוד התעשייה המקומית והשקעות
הון פרטי.4
אחת הדונמאות הבולטות ביותר
בשטח זה היא: תעשיית הרכב ב¬
ישראל. תמונה ברורה על המצב של
תעשיית כלי-הרכב בישראל: אנו רון
אים בין, היתר בהערות של „חברת
א: אילין. תעשיות" לדו״ח יבואני
המכוניות שהוגש לועדת ברתל.
8300— רכב יבוא
בהערות נאמר בין השאר כי כוונת
החברה היתה להגיע בהדרגה למצב
אשר, בו משק הרכב במדינת ישראל
יהיה דומה באופיו לזה של ארצות
אחרות המייצרות כלי-רכב, דהיינו
לפחות שני שליש מתצרוכת המקו¬
מית יסופק על-ידו התעשיה המקומית.
לעומת המצב הבלתיו „תביר שהיה
קיים עד „אונוסט 1964 ובו שלט
היבוא ב-830מכלל התצרוכת. מצב
שאין לו תקדים בשום ארץ בה קיימת
תעשיית רכב מקומית כל שהיא.
סענות היבואנים
יבואנו" הרכב הממורמרים עדין
מהגזרה של העלאת המיסים על מ¬
כוניות יבוא טוענים, כי הרכבת רכב
נוסעים בישראל: אינה רנטבילית
מבחינה משקית וכלכלית, טענות אלי
מבססים היבואנים על שתי עוב¬
דות קיימות: א. מבחינה כלכלית,
הכשלון הוא בשל שער החליפין
הגבוה של הדולר הנחסך; הנע בין
9.ל-22: ל"י: במקרה הטוב ביותר. ב.
מבחינה משקית, הכשלון הוא בהר¬
כבת דגמים. והרי „ידוע שבארץ המו¬
צא1 נעשה הדבר במחיר זול יותר
ובתוצאות משביעות רצון יותר.
כן טוענים היבואנים כי כתוצאה
מירידה: במכירת מכוניות יבוא ירדו
הכנסות האוצר!: ולדונמה מביאים
הם:יאת הרכבת מכונית הקונטסה —
שהייתה מבחינה כלכלית ומשקית
הרעתקה מיותרת...
בדאיות-התעשייה המקומית
:לעומת זאת „טוענים אנשו „א.
אילין תעשיות". בהתאם לתזכיר
שהוגש ע״י החברה לועד ברתל כי
תעשיית המכוניות בישראל היא כד¬
אית בהחלט „מבחינה כלכלית) ומש¬
קית, ואת זאת יש לזקוף לשורה של
הישנים שהגיעה אליהם „התעשייה
המקומיתת מאן שעשתה את צעדיה
הראשונים לפני למעלה מ-10 שנים.
בתזכור. נאמר, עוד כי „היבואנים
מסרון נתונים ובלתי, נכונים, הכו״י
ללים חצאי. אמיתות ומשום כך מטל.
עים, כדי לחזק בדרך זו, את טענוד
תיהם, המכוונות ליצור תמונה בלתי
נכונה אשר תביא אולי למסקנות
שיהלמו את האינטרסים שלהם ויפ?
געו בתעשית והרכב המקומית.
הבבאשר לטענות אחרות של ה¬
לבואנים מציין התזכיר:
הבואנים נגן הסטנדרטיזציה
ז, טענת היבואנים (כי „שרותם ה¬
יקר והבלתי יעיל של המוסכים כיום
אינו נובע, מרבור;: הדגמים, (אלא
ממחסור במכונאים ומהעדר התמחות
מוסכים" הינה בלתי, ענינית מאחר
וההגיון הפשוט אומר כי הזמן הדרוש
להכשור עובד מוסך בלתי מקצועי
לטפול כדגם אחד של מכונית כגון
קונטסה 1300 מחווה חלק. זעיר מ¬
הזמן הדרוש להכשיר עובד לטפול
ב-20 דגמי מכוניות החל ממכוניות
אמריקאיות וכלה בשבדיות.
ל-רכת גדול- של מכוניות מדגם אחד
בגון קונטסה 1300 יביא, אופוא, ב¬
הכווח להקלה רבה בשטח השרות
של, המוסכים אותו דין אמור לגבי
אספקה סדירה של חלפים ואביזרים.
הגדילו היבואנים לעשות בטענתם
כו „פתוח מכונית ישראלית ינתק את
שראל מההתפתחות הטכנולוגית ב¬
צולם״.
במלים אחרות, לו היינו צריכים
לפעול בהתאם להצעות היבואנים הרי
לא! היה קיים מקום בארץ לכל תע¬
שיף: שהיא מאחר ובכל שטח תע¬
שיתי החל ממקררים וכלה במכונות
תפירה חלות מדי יום ביומו התפת¬
חוזות טכנולוגיות בחו״ל, אי לכך
יהוה זה משגה לדעת היבואגים
לבתק את עצמנו מההתפתחות הטכ¬
נועוגית זו ע״י ייצור מקומי „מפגר״.
טענה נוספת שאין לה כל בסיס
העלו היבואנים באמרם כי הנסיון
הנינלאומי בהרכבה מראה כי הר¬
כנח אינה מביאה אחריה ייצור
מקומי. טענה זו אין לה כל שחר
מאאדזר וההיפך הוא הנכון. תעשיות
הוכב בדרום אמריקה, אוסטרליה,
הודו וקנדה התפתחו כולם ממפעלי
הרכבה ולמעשה כמעט אין כיום
אפשרות להגיע לייצור עצמי מבלי
להותחיל בשלב מסוים בהרכבה. לנ¬
סוון דומה אנו עדים בתעשית הרכב
בארץ שהרכבה זו הביאה כבר היום
למעלה מ-50% של ייצור מקומי.
ההשתלמות במסבע חו)
לבסוף עומד התזכיר. על הנמוק
העקרי של היבואנים האומר כן
זצור והרכבת מכוניות בארץ אינם
משתלמים למשק מבחינת חסכון ב¬
מטבע חוץ.
לחזוק טעון זה לא נרתעו היבו¬
אנים להשתמש בכוונה וביודעין ב¬
וצאי אמיתות ובסילופים אשר עליהם
נעמוד אחד אחד.
הדבר התחיל בכך שהיבואנים, ל¬
מורד, השוואה בין יבוא ליצור מקומי
העדיפו דוקא להשתמש בלארק לי
עומת השבי 2 נובה, והתעלמו לג¬
יריי מהחסכון הרב במטבע חוץ ה¬
היום בייצור ג'יפים קונטסות ומכו¬
תיות מסחריות המהווים למעלה מן
/850 מהייצור: של א. אילין תע¬
שוות ואשר בהם אחוו הערד המוסף
גבוה במדה רבה מאשר בלארק.
יגם ההשוואה בין השבי 2 ללארק
אינה במקומה מאחר ושתי מכוניות
אלה אינן שייכות לאותה קטגוריה
מאחר והלארק הינה מכונית גדולה
יותר, כבדה יותד ומרווחת יותר מ¬
אשר השבי 2.
ברצוננו להסב תשומת לבי כי ב¬
לארק 65׳ מורכב מנוע מתוצרת
ג'נרל-מוטורס, הזהה למנוע המורכב
במכוניות שברולט שבל ושבי 2 ו¬
דבר זה משמיט את הקרקע מתחת
לטענת היבואנים לגבן עדיפות ה¬
מגוע שלהם.
מלבד זאת נתנו היבואנים תמונה
מסולפת ובלתי נכונה ביחס להוצאה
במטבע חוץ הדרושה ליבוא מכונית
שבי 2 ע״י כך שהוציאו מחירון
של מכונית שבי 2 „ערומה" מאביז¬
רים בו בזמן שלמעשה הם מיובאים
המכונית כולל אביזרים שונים ואשר
מחירה הממוצע הינו —1,850 5
פ.ו.ב. ניו-יורק, הוכחה לכך צרפו
היבואנים בטעות בתזכיר שלהם ת¬
עודת בטוח ימי ובה מצויין כי ערך
פ.ו.ב. של 2 מכוניות שבי 2 הינו
—53,679 פ.ו.ב., דהיינו —51,840
ליחידה פ.ו.ב. ניו-יורק, ובאם נוסיף
לכך סך של —9445 דמי הובלה
ימית ובטוח ימי כפי שמאשרים הי¬
בואנים עצמם הרי נגיע לערך ס.י.ף.
חיפה, כולל דמי רצף של —52,330
ליחידה.
מכונית הלארק שהינה גדולה יו¬
תר, מרווחת יותר וכוללת את אותם
האביזרים בהם מצוידת השבי 2 עולה
לנו במטבע חוץ ——1,540 3 ולהוכ¬
חה מצורפים בזאת חשבונות מת¬
אימים. סך זה כולל גם —563
הוצאות סמויות במטבע חוץ.
יוצא איפוא כי אפילו בלארק אשר
בו שעור הערך המוסף שלנו הינו
נמוך, יחסית מאשר ברכב, אחר שלנו
אנו מגיעים לערך מוסף של —2.330
5 לפחות —51/540 —6790 המ¬
הווים 33.56
מספרים אלה מוכיחים יותר מכל
דבר אחר כי הצרכן הישראלי אינו
נפגע כלל ע״י הייצור המקומי להי¬
פך, המחיר אשר הינו משלם עבור
מכונית מתוצרתנו בלי מסים הינו
זול יותר ממחיר מכונית יבוא ללא
מסים.
במכוניות מסחריות. בקונטסה וב¬
ג'יפים, בולטת תופעה זו עוד יותר
ומדגישה את הרווחים המופרזים מ¬
הם נהנים היבואנים עד היום מבלי
לתרום כל תרומה למשק הישראלי. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1740 | ['P10_Ar0101301', 'P10_Ar0101302'] | למעלה מ‭1 00"‬ דגמים י וצג ו . ת | ARTICLE | 10 | null | למעלה מ-300 מכוניות, כולן
מהדגמים החדישים ביותר, יוצגו
ב„תערוכת המכוניות השניה —
1065" שתפתח ב-13 באפריל ב¬
גני התערוכה" של „יריד המזרה"
„גני התערוכה"" ש7 „ירי
בתל-אביב. מספר זה גדול פי ש¬
חזוור רלולחהד המרודווףי ששהויוי
ניים ממוכה המוכוציוו" שבו.
בתערוכה הראשונה שנערכה לכני
עווכו
שנתיים.
התערוכה, המאורגנת על-ידי חברת
„תערוכות אולימפיה ישראל בע״מ", ב¬
הנהלת מר זאב סחר, הורחבה כימים
אלה ותשתרע עתה על שטח של כ¬
7.000 ממ״ר לעומת 5,500 ממ״ר ש¬
תוכננו מראש, לאחר שגדל מספר ה¬
חברות שישתתפו בתערוכה ויחד עם
זאת גדל מספר המכוניות שיוצגו בה.
בצך 100 המכוניות החדישות, יוצגו
כ-2,000 דגמים מיניאטוריים ממוזיאון
המכוניות „טיאטסה" שבעיר סטרטפורד¬
און-אייבון באנגליה. אוסף זה, אחד ה¬
מושלמים והנדירים בעולם, מקיף את
„כל תולדות הרכב המוטורי — החל ב¬
מכוניות עתיקות-יומין וכלה ב„מכו¬
ניות העתיד״.
אטרקציה מרכזית בתערוכה תהווה ה¬
„מרחפה" (כלי-הרכב המרחף) של ה¬
אדריכל נתן קירפיצ'ניקוב, שפעולתה
תוגדם בפני המבקרים. כלי-רכב זה זכה
להתענינות מרובה בחוץ-לארץ, בעק¬
בות ההדגמה שנעשתה בראשית השנה
בפני נציגי העתונות.
על-פי שטח נרחב תשתרע תצונה מ¬
קיפה של חלפים ואביזרי-רכב. בין ה¬
ענפים שיוצגו בתערוכה: חשמלאות-
רכב, צמיגים, ביטוח, תיירות וסיורים,
ציוד לבדיקת כלי-רכב, בתי-ספר לנה¬
גות, צבעות רכב, אופנועים, מוסכים,
חברות דלק וכו׳.
המועצה הלאומית למניעת תאונות
תקים תצוגה מיוחדת שבה יוקרן סר¬
טון הסברה. בסוף הקרנתו יופץ בין ה¬
צופים שאלון נושא פרסים בנושאי ה¬
בטיחות והזהירות בדרכים.
פינה מיוחדת תוקדש בתערוכה ל¬
אוספים של „מחזיקי מפתחות", מהם
נדירים שהופצו לפני כ-50 שנה על-ידי
חברות אמריקניות ליצור מכוניות.
במסגרת התערוכה יוכרז פעמיים ב¬
שבוע על „יום הנהגת", שבו ינתן בי¬
טוי מיוחד לנושאים המעניינים את ה¬
אשה היושבת ליד ההגה. בין השאר,
תערך תצוגה של „אופנת דרכים", בה
יוצגו על-ידי דוגמניות מערכות לבוש
המתאימות במיוחד לנהיגה ולשעות ה¬
נופש.
„מחזיקי מפתחות״
אוספים של מאות „מחזיקי מפתחות",
מהם נדירים שהופצו לפני כ-50 שנה
על-ידי בעליהם בתערוכה.
שני בעלי-רכב — האחד מרמת-גן ו¬
השני מתל-אביב, נאותו להציג את אוס¬
פיהם בתערוכה. אוסף אחד מונה 160
„מחזיקי מפתחות" והשני 130 יחידות
שהופצו על-ידי חברות בינלאומיות ב¬
קרב צבור הנהגים ונאספו במדינות שו¬
נות בעולם.
לדברי מר זאב סחר, מנהל חברת
„תערוכות אולימפיה ישראל", המארג"
נת את התערוכה יוצגו אוספים אלה
סמוך לתצוגת 2,000 הדגמים המיניא¬
טוריים ממוזיאון המכוניות „טיאטסה"
שבאנגליה, הנמצאת ככר בדרכה ליש¬
ראל.
„תערוכה המכוניות השניה —
1965", תשתרע ב„גני התערוכה" על¬
פני שטח של כ-6,000 מ"ר. בצד המ¬
כוניות החדישות, יוקדש הפעם מקום
נרחב לתצוגה מקיפה של חלפים ואביו¬
רי רכב.
מקווים, כי יהיה בתערוכת המכוניות,
כדי לקדם את ענף המכוניות וכדי להו¬
ציאו מהתרדמה שבו הינו נתון מאז
הועלו המיסים בחודש אוגוסט 1964 | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1749 | ['P10_Ar0101600'] | UNKNOWN | ARTICLE | 10 | null | null | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1754 | ['P11_Ar0110001', 'P11_Ar0110002', 'P11_Ar0110003', 'P11_Ar0110004', 'P11_Ar0110005'] | החינוך .החקלאי _בישראל | ARTICLE | 11 | null | ולאנהיות ההפניד התתלאר
קטרת חחיבו 46.י"
„מטרת החיגוך „החקלאי היא לחנך הקל¬
אים בעלי- ידע מקצועי. (זבוסםס, שימצאו
סופוק במשלוח ידם וימשיכו להשתלם
ולחתקדם במקצועם עם צאתם לחיי ה¬
עבודה. יחד עם זאת מגוונת תכנית ה¬
לימודים למתן השכלה כללית, כדי ש¬
החקלאי לעתיד יהיה אדם נאור המבין
למתרחש בעולמנו ויידע לתפוס מקומו
בחברה החדישה.
מסגרות ההינוך ההקלאי
החינוך החקלאי הוא ארבע שנתי,
לאחר גמר „כיתה ח׳. ביה״ס החקלאי הוא
מקיף, ועם אפשרויות של מסלולי לימוד
בפתאם לכושרם של הננלמודים: בשנה
הראשונה (ט) התכנית זהה ואח״כ מת¬
פצלים לפי כשרננותיהם, למסלולים. תל¬
מידי המגמה לבגרות לומדים ארבע שנים
ראופות ובבית חספר.:. תלמידי המגמך
המקצנעית מתמחים חדשים מספר במשק
חחקלאי בשנה הרביעית: תלמידי. ה¬
מגמח המעשית לומדים שנתיית בבית
הספר, ומתמחים שנתיים במשק החקלאי.
כל חעלמודים הלומדים והמתמחים
משך ארבע שנום ועומדים בבחינות
הגמר מקבלים תעודת. גמר ארבע שנ¬
תים. תתלמידים העומדים בבחינות ה¬
בגדות מקבלים תעודת בגרות.
תכנית הלומודים
לתפנית הלימודים כוללת, מלבד הלי¬
מודים המקצועיים בחקלאות לימוד עב"
ית, תנ"ד, יספרות, אנגלית, מתמטיקה,
פיזיקה," כימיה, ביולוגיה, היסטוריה,
גיאוגדפיה ואזרחות. בבתי הספר ה¬
חקלאיים הדתיים מושם הדגש בלימודי
חדת ובהו: דתי.
להכשרה הקלאית
:מלבד" הלימודים החקלאיים העיוניים
מקפלים יהתלמידים גם הכשרה במעשה
-החקלאי. במשק בית הספר. כל התלמי"
„דים יעובדים 4 שעות״ביום במשק בית
חספר, כך שהם עובדים את רוב הענפים
העונות חשנה השונות.
„הקשרה לבת
ל תלצערפי הפשרה המיוחדים של הבת
ניתנת תשומת לב בחינוך החקלאי:: ב¬
מספר ניכך של בתי הספר כבר הונהגה
דוראת כלפלת הבית לבנות, ומדי: שנה
מונחג מקצוע זה בבתי ספר נוספים,
הגודיס המגביל הוא המחסור בכוחות הו¬
דאה והדרכה בשטחיזה.
בתי סקר חקלאוים דתיים
„ששה בתי ספר חקלאוים הגם בעלו
אופי „דתי „מסורתי וכהמ מושם דגש
מיוחד ההוי הדתי ובלימודי הדת ומקו¬
נרות היהדות, מלבד הלימודים הכלליוב
והחקלאוים שהם זהים לשם בתי הספר
החקלאיים.4
תעודות
„בוגר המסלול הארבע שנתי העיוני ה¬
עומע בבחינות הבגרות. מקבל תעודת
נכגדות. בגגרי המסלולן המקצנעי (שלוש
וחצי שנום בביה״ס וחצי שנה במשק)
ב
/22T21
מקבלים תעודת גמר מתאימה.
פנימיה
ברוב בתי הספר קיימת פנימיה לתל"
מידים הגרים במרחק. בתי הספר מקיימים
בערבים חוגים שונים (לריקודי עם; דר¬
מה ווכו׳), הרצאות-אורת ופעילות חבר¬
תית רבה בהדרכת חבר מדריכים חינו¬
ניים המארגנים את חיי החברה של ה¬
חניכים.
שכר לימוד מודרג
בחינוך החקלאי שכר חלימוד הוא
מודרג לכל התלמידים לפי. יכולתם ה¬
„לבלית של ההורים. שאלון הבקשה לזכות
שכר הלימוד המודרג נמסר לידי: הורי
התלמידים לפי בקשתם עם התקבל הילד
נתלמיד בבית הספר. שכר הלימוד מודרג
ל-10 דהגות והוא ממינימום של 300
י"ר ולשנה ועד לשכר הלימוד המלא ש¬
נות הספף קבע. התלמידים המודרגים ב¬
ירגה הנמוכה ביותר, נתמכים ע״י קרן
הסטיפנדיות המשותפת לממשלה, ל¬
סוכנות היהודית ולמרכז החקלאי.
מוסדות ההמשך בהתישבות
בהתישבות ישנם מעל ל-230 מנסדות
המשך בהס ניתן חינוף על יסודי המו״י
שתת על ערכי תרבות והישגי המדע, על
ערכים חלוציים, והתפתחות גופנית, נפ¬
שית, ורוחנית כל צדדית של החניך כדי
שיוכל לפתח את מלוא יכולתו וכושרו
בשטחי הלימוד וירכש הרגלי עכודה.
תכנית הלימודים בנויה על ממוצע של
36 שעות לימודים בשבוע וכוללת לימודי
סוך ושטחי אמנות. נוסף על תכנית ה¬
לימודים חרגילח. מתקיימים חוגים ב¬
שעות אחה״צ או בערבים לפי התענילנות,
ההזיכים. בכיתות הבוגרות, מקיימים
ים: דיפרנציאציאה כלימודים או, שטחי,
לימוד לבחירה המאפשרים התאמה נו¬
ספת של הלימודים לנטיית התלמיד ב¬
שטחי לימוד אחדים (כגון: מתמטיקה,
זנגלית). מתקיימות יחידות לימוד לפי
ימות החניכים ויכולתם.
עבודת החניכים במשק החקלאי ובבתל
המלאבה מלווה הדרכה מקצועית והס¬
צרה עיונית
כל התלמידים המתקבלים לכיתות ה׳
המשך בהתיישבות נכאים לשכר לימוד
מודרג. לפייזכולתם הכלכלית של הוריהם
התגאם לא עברו את בחינות הסקר.
האלתוי המדויר-של
וושקמועיא)
בוגרי החינוך:
56," 1((ז' 5ג1
לבמת וכמה הן הדרכים הפתוחות לפני
ברגת. החיגוך החקלאי: הוא יכול ל¬
הצטרף להתישבות, אם בקיבוץ או כ¬
מדשב, ויהווה שם תוספת רצינית של
נגח אדם מאדמן אף להנהלת משק חקלאי
פרטי. ולייצור חקלאי. עצמאי „הוכשר
הבוגר בבות הספר החקלאי. יתר„על. כן,
לבים ענוניה של החקלאות בשטח ה¬
הדרכה וההוראה, וכן, רבים מוסדות
השיווק וההשברה החקלאיים המבקשים
עובדום בעלי השכלה חקלאית סדירה —
כל אלה מאפשרים מבחר נרחב של מקצו¬
נות חקלאיים וקשורים בחקלאות לבוגרי
הדזינוך החקלאי. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1769 | ['P11_Ar0110100'] | UNKNOWN | ARTICLE | 11 | null | null | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1774 | ['P11_Ar0110201', 'P11_Ar0110202', 'P11_Ar0110203', 'P11_Ar0110204', 'P11_Ar0110205'] | ה י ר מ כ מ ל י ‭;51‬ה זעני הנר | ARTICLE | 11 | null | זמני הדלקת הנר
ירושלים" ער״ש-8.16 מצ"ש-6.3
תל-אביב ער"ש-5.34 מוצ״ע)—6.29
חיפה ער״ש-5.26 מוצ"עג—6.33
סרק יוגמי טסאשישוה, יונה אוב
משנה יומית יום שישל: מעשארות 4,
1 ג"ד
משנה יומית שבת: מעשוות 34, ה¬ו
הדף היומי יום שישי: בבא בוזרא ל"ח
הדף היומי שבת: בבא בתרא ל"ט
י כה-כן
הלכה יומי יום שישל:: שמת שה,
הלכה יומית שבת: שבת שח, כח״ל
ובור לל' את ק11"
ירושלים, ער״ש: „רזניק", „רח' עזה
15, טל.33662
שבת: „מקור ברוך", רח' ותחכמוני
12, טל.22894
תל-אביב, ער"ש: פרנקל, המלך
ג'ורג' 28 ימול גן מאיר, טל. 223721
„יאני", יהודה הלוי 67, טל. 612474;
קיטייביץ, הירקון 22, טל. 55566; „ס¬
ניטס", אבן גבירול 63, טל.2320641
שבת: בס, פרישמן 66, טל. 224326
שורץ, אלנבי 17, טל. 956553 גרוסו,
שינקין 27, טל. 623665; ויטה יפו, רח'
6 מס' 61, טל. 822073
מוצ"ש: קולברג, אלנבי 23 ככר מו¬
גרבי, טל. 55535; גרוסו, שינקין 27,
טל. 623685; בילסקי, ככר דיזבגוף, טל.
226346 „קסטל", אבן גביוצל 147,
טל. 443716; ויטהה, לפן, רח' 6, מס׳ 61,
טל. 822973.
חיפה, ער"ש: „בלפור", פסדה1,
טל. 62289
שבת: „רש"י". בר גיורא 36, טל.
68260
חיפה הר הכרמל, עוו״ש: „ט"
עוז", שדרות מוריה 107, טל. 62621
שבת: „מרכז", הנשלא 130, טל.
81979.
"רעת-רל
ירמת-גן, עד"ש: „עליה", רמת-גן
ביאליק 4, טל.-722640
רשבת: „גרמזה", רמת-גן ביאליק 50,
טל. 722337
נתניה, ער"ש: „נתניה״.
שבת: „תרופה״.
בת-ים, ער״ש: „החלוץ", חלוצים 8.
סוף עמידר.
שבת: „יטה", שדרות העצמאות
פינת רוטשילד..
פתחתקוה,
ער״ש: „הירקון",
911936
שטמפפר. 24, טל.
רח' רוטשילד-הרצל,
שבת: „רסל",
טל. 911406
"-חולדן, ער"ש: „מרכז׳, ככר ויצמן,
שבת: „מרכז", ככר ויצמן.
רחובות, ער״ש: „מרכז", הרצל
170, טל.951091
"שבת: „„מרכז", הרצל 170, טל.
951091.
ראשון לציון, ער"ש: „מלל", ככס
המיסדים 1, טל. 941621
שבת: „מלל", ככו המיסדים 1, טל.
941621.
הרצליה, ער"ש: „אביגדור" סוקו¬
לוב 65.
שבת: „קרני", סוקולוב.
מוצ"ש: „קרני" סוקולוב.
חדרה, ער"ש „כוכנר", הנשיא ויצ¬
מן 62
שבת: „בוכנר", הנשיא ויצמן 62.
: „רמב״ם״.
אר-שבט
שבת
תורנות רוכאים
ירושלים, ער"ש: פינקלר קלמן,
רח' בורוכוב 51, קרית יובל," טל.
34561; שור יחיאל, רח' רש״י:45,
מקור ברוך; ליכטנשטיין ישראל, דרך
בית לחם 45, בקעה, טל. 38140; איתן
שאול, שכון חסכון, בית וגן, בלוק 3/4,
של. 31416; רחמימוב רמי, הח' חזקיהו
המלך 46, טל. 34318: חכמוביץ, משה,
רח' המלך ג'ורג' 02, טל. .33265; מושי
קוביץ אברהם, רח' הפלמ״ח, 12, טל.
36997; מרקוביץ זלמן, דרך בית לחם
94, בקעה, טל. 37785
שבת״: שור יחיאל, רח׳ רש״י 45,
מקור בדוך,; פינקלך קלמן, רח׳ כורו¬
בוב 51, קרות יובל, טל. 34581; רחמי¬
מוב רמי, רח׳ חוקיהו המלך 46, טל.
34316; איתן שאול, שכון חסכון, בית
וגן, בלוק 3/4, טל. 31216; ליכטנשטיין
ישראל, דרך בית לחם 49, בקעה, טל.
38140; הכמוביץ משה רח׳ המלך ג'ורג'
62, טל. 83255 מרקוביץ זלמן,. דרך
כית לחם 94, בקעה, טל. 37765; מוש¬
קוביץ אברהם, רח׳ הפלמ״ת 12, טל.
36997
יתל-אביב: ד״ר אייון פריץ, רח'
שמשון כא, טל: 225748; ד"ר הר-אבן
יעקב, רח' אפשטיין, טל. 443281; ד"ר
סגל יעקב, רח׳ בלוך 12, טל,229660,
ד"ר סימון שאול, שד:. קק"ל 63, טל.
231374; ד"ר פרידלו" אלכסנדר, רח' נס¬
ציונה 12, טל. ב15707 ד"ר גדעון גוגול,
רח' ברודצקי 12, רמת-אביב, טל. 440141
יתורנות קופ״ח לאזמית
במרפאה האזורית: ברח' מונטיפיורי
9. טל.57663מ-פ9 בערב עד 7 בבוקר. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1789 | ['P11_Ar0110301'] | תנועת המטוסים נמל התעופהלוד , י יופ ששי | ARTICLE | 11 | null |
ידרטית
ידצאים
אייר פרנס (189) לפריס ב-4.40: סוים
(331) לאתונה צירוך ב-7.45 טית„איי.
841) לאתונה רומא נין-יורק ב-9.00
ביאתאייסי. (711) לציריך „„לונדון
בו19.25 ביאיאיי. (271) לאתונה לונדון
ב10.201; אייר פרנס (137) לאחונה פריס
בר110.35 אל-על (361) לניקומיה ב-12.00:
אל-על (461) למינכן פריס ב-13.00;
אל-על: (261) לרומא לונדון נוו-יורק
ב-15.00; אייר פרנס (194) לטהרן מזרה
הרחוק טוקיו ב-18.10
ד
בוי8.יי.
— אייר פרנס (189) מטוקיו מזרח הרך
חוק וטהרן ב-3.40; ביאואייסי. (714)
מאוסטרליה מזרח הרחוק טהרן ב-8.25;
אל-על (152) מיוהנסבורג, ניירובי טהרן
בר11.25; אל-על (362) מניקוסיה ב-14.40:
אל-על (252) מניו-וורק לונדון ציריך
16.35-2 איר פרנס (194) מפריס רו¬
מא ב-17.20; טיוו.איי. (040) מניו-יורק
רומא אתונה ב-17.45, אליטליה (448)
מרומא אתונה ב-21.25
יום שכת
ידירצית
תבר'ב
טי.וו„איי. (301) לאתונה רומא ג'נבה
פריט ניו-יורק שוקנו ב-18.00 אליטליה
(457) לאחונה רומא ב8.307.
באים
-אייר פרנס (134) מפריס רומא
ב-17.00; טי.וו.איי. (840) מניו-יורק רו¬
מא אתונה ב-17.45; אל-על (472) מ¬
פריס מינכן רומא ב-19.05; אולימפיק
(252) מאתונה ב-20.05; אליטליה (448)
מרומא אתונה ב-21,25; אוסטריה (861).
מוינה יאתונה" ב-22.00
4ו"ה-8.. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1796 | ['P11_Ar0110400', 'P11_Ar0110401', 'P11_Ar0110402'] | UNKNOWN | ARTICLE | 11 | null | קולנוע מקטים
סרט המתח של השנה
אלפרד היצ'קוק
מלהמורי האללן ולמלוים
בvאר 667A —121
עםי: ג'ימס סטיוארט'
4—7.15—9.30
ה ת
קולנוע כאר
שבוע 15
אודרי הפבורן "— רקם חריסון
סטנלי הולוויי — תאודור ביקל
יררחל צושויד
42%ולבון
2 הצגות לערב:9.00—6.00
70 מ״מ — בצבעים — הנחות בטלות
קולנוע עדן
החל ממוצ"ש 27.3 הסרט הפרסי
רהלצדהי צשריה
בסעות היצוים
4 —7—9
ת
שבוע שלישי
הסרט היווני הנועז ביותר
פתוח אפילו
דלת רשלזרל
ב'טאש
עם:
ג'לני קרייטי — ג'ורג' פונטאט
רק למבוגרים
—קולנוע תבלת
שבוע שני
9.30-7.15-4
סרט מוסיקלי בצבעים
לחתצות המזריוד
/111; אוAH קטו14
בהשתתפות: קטרינה ולנשה
„פיטר אלכסנדר
קולנוע תל-אביב
שבוע שני
נתיבי הגורל
פורד
עם: סוזן פלשט — גלן
הככורה מחר ב-2.00
בימי חול:4—7.30—9.30
בב אר-חן הא.. "' —
שבוע רכיעי
לרגל יובל 18 טנה לקולנוע
היצירה הקולנועית הכביתה
תשדרור
בבום
עם: סיביל וארטן
מילן דמונגד" 4אן מארה
הצגות ללא הפסק מ-10, 12, 2, 4
ערב:7.15—9.30
קולנוע שדרות
שטרוריה רויוד
שעוור
קומדיה רומנטית ועסיסית על רקע
דינה המרהיבה
עם סופיה לורן
מוריס שבליית
—" צ'או גווו
שעות ההצגה4 9.157.15
ב 1 ת רעם
ירושלים
החל ממוצ"ש ב-6.45—8.45
בימי חול: 3.30—6.45—8.45
אדיסון, טל. 21056
החל מיום ששי 26.5 שעה 5:
הקרב על מכרות
ירלים לעם "לדי
ולו ש", מן
עם: רג' פארק — הגבור העולמי,
קרבות דמים — כופר נפש — רצח
ובגידה.
סינמסקום — בצבעים.
אוריון, טל. 22914
ג'אנם סקוט, רונלד לויס
בסרט מלא פעולה 2זח והרבתקאות
חרב הנקם
(בצבעים)
גם ביום א׳ בשעה 10.30 בבוקר.
ת
אורנע, טל. 24723
שבוע שני
סטפן בויד
ריצ'רד אטנבורו
" פמלה ברנקלין
בסרט מענין ומרתק
במוד ביטילל
I תש"6
—
ארנון, טל. 24629
ממוצ"ש 27.3
שבוע שני
למבוגרים בלבד
דרמה נונזה טכל העתונות מדברת
בטבח הסרט.
הושרת
9ע0שן 11
דירק בוגרד, שרה מיילס,
רק בוגדד, שרה מיילם,
ונדי קרייג, גם היום (ששי) ב-3:
—— בביו ק אל שש—9—
הבירה, טל. 26399
8.4514
אשה של קש
עם: ג'ינה לילובריג'ידה, שון
ידתוטו1
קונרי, ראלם ריצ'רדסון
הזמנות והנחות בטלות
גם היום (ששי) ב-3:
ר
חן, טל. 22955
החל מיום ששי 26.3 שעה 3:
ריגול והרפתקאות בהונג קונג האקזוטית
סוכן -חשאי 77
עם ברד חרים, סינמסקום — בצבעים.
למבוגרים בלבד.
1 י'
ת
סמדר, טל. 33742
שת יקורות, הבמן השבוע
עי בשעות9.—7
מרינה ולאד״- עמנואלה רובה
ובטרט לפי הדומן של אנדדיי מורואה
קרלגלרוץ
אק' מך
— 48
עדן, טל. 23029
החל מיום- ששי 26.3.65
יצירה שופעת שורה, מוסיקה, גיל
׳, עלומים וקלות ראש,
אלווים „כרסליי, ארתור אוקדנל,
גלנדה פארל
דודוים מתנשקים
E/Ie
ה-1" טכננקולור.
—
נגיון
„דרית תרותח״:
דליה לביא — תומס פריטש
הסרט הקוצר הצלחה עצומה בתל-אביב
רלבע לבזת רחדף
שוים !
4. (אהבהבים ב:3 שיעורים.
4 גרק „למבוגדים.
רון, טל, 23104
שבוע שלישי
3.30—6.45—8.45
ון
יוצג הסוט הישראלי
בדי הייו עלטה
AI.IEA9A. 1211 /"11
"" „יהנחות והזמנות בטלדתר". | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1805 | ['P11_Ar0110500'] | UNKNOWN | ARTICLE | 11 | null | null | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1810 | ['P11_Ar0110700'] | UNKNOWN | ARTICLE | 11 | null | 0 המוסד לבטיחות ולגיתות
— 28.3.1965—21 אירועי היום: —
כנסי עובדים בירושלים, בחיכה, ב¬
רחובות, בלוד וברמת-גן; הרצאות
במפעלים בלווי סרטים במקומות שו¬
בים בארץ: שלוש אסיפות פועלים
בשכונות יפו. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1815 | ['P11_Ar0110800'] | UNKNOWN | ARTICLE | 11 | null | התאחדות האכרים בישראל
מודיעה: החלה ההרשמה לבית הס¬
כר התיכון החקלאי בפרדס-חנה. מת¬
קבלים גם גומרי כתות ו׳. יסודי, ל¬
שש שנות לימוד. נשארו עדיין מקו¬
מות פנויים בפנימיה. ההרשמה במש¬
רד בית-הספר בכל יום מ״158, ב¬
יום ו׳ מ--17. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1820 | ['P11_Ar0111100', 'P11_Ar0111101', 'P11_Ar0111102'] | UNKNOWN | ARTICLE | 11 | null | חליא רלר
19ל א42.9" 2
זמני ההצגות:
במוצ"ש: 7.15—9.30
בימי חול:4.—7.15—9.15
—/—
קולנע אופיר
שבוע שלישי
צ'אן פול בלמונדו ה¬
קלודיה קרדינלה
בסרט יהמבריק והמקורי של
פלים דה בריקה
החמול
קשוש
סינמסקוס בצבעים ———6.15—9.30
—
קולנע אוריון
ק926 רן
שבוע שני
פיטר סלרס״2.— אלקה זומר
בקומדיה הבלשית הנפלאה
האדיוטית
רק למבוגרים
4—7.15—9.30
קולנע אלנבי
שבוע תשיעי
סרטו של ג"ן לוון
לפי ספרו של הרולד רובינם
דיצתחויה
(BENVl
עם:
ורג' פרד
קארול בייקר — ג'ורג' פרן
מרתה הייו¬
בוב קמינגס— מ1111,
אליזכט אשלי —— מרטין בלזם
למבוגרים בלבה
שעות ההצגה: 6.40—9.30
מפאת אורן הטרט — נא לדייק.
ת ת
קולנוע אסתר
הקומדיה השובבה לכולם
ולהרן לזרורה ששירים
לון „Aותבע״רם
עם: ננסי קוואן — רוברט גולה
ג'וק סט. ג'והן — רוכדט מורס
ר
קולנע ארמון-דוד
הצגת בכותה ארצית
דירק בוגדם — סילבה קוצ'ינה
רוברט מורלי
בסרט המתח והרגיל המלתי רגיל.
שסיחות סודית בפראג
שלייווטוו'תבם; יו,
זמני ההצגות:״4 —.7.15—9.30
קולבע בן והורה.ת"א. טל. 228409
ו"י שבוע שלישי
בשעות 22—9.39
הסרט הישראלי.
דריידיות לצילה
2/1 11135/רז/1
עם!
אוה לי-אוו — אלישבע מיכאלי
— שלטה, קשבייוך
רפאל, קלצ'קין
ןהלל
קולבע גורדון. ת״א, טל. 23495
קובע אגו::
י שבוע שני
2 הצגות לערב —7.00—9.15
—שמדן„דן
אאידה
קולנע גת
שבוע שני
אבל פס, -3 מ7ה)
אהבה אינה משחק
ארוטיקה
(קשה להיות מאהב)
עם: לילי פלמר —..
ויטוריו גאשמן
רק למבוגרים
4—7.15—9.30
קולנע „דן"
רחוב הירקון 64 פינת טרומפלדור
טל. 55851
החל מיום שישי 26.3.65
6 הצגות-ליום. 7.35.1,2.12,10—9.15
"4: ליהצגת בכורה ארצית
י׳ המערבון הגדול של השנה
יררודה הלצול
בAושאו
ויקטדר מצואר, מקט-סטיבנס,
ד„דרה, מודמווררו
ג'ורג' מטלומןי
סינמסקופ בצבעים.
השר3
קולנע הוד
IIP/2ע14
אויי, פישך — רוזנה סקיאפנו
בסרט:
כ"' אלדילה תז וליקלה
מגילת סן 0ק"1
לפי ספרו רב המכר של אקסל מונטה
בצבעים ובסינמסקופ.
4—7.16—9.30
קולנע חן
שבוע שני
רוק הדסון: — „דוריט דיי
טוני ראגדל
בסרט המדבר אליכם בפרחים
על השלחו לי תרחים
א/I/Eל פום
אוניברסל בצבעים
4—9.307.18
—קולנע ירון
שבוע שלישי
סרט יונל שהעא צוען ומרחק על
המקצוע העתיק....
עם:-ג'יני קרייןי
הכוכבת מס׳ 1 של יוון
הורבנה השהור
Gll 41שH
(רק למבוגרים)
—
קולנע מוגרבי.טל. 5831
שבוע שני
ג'אן פולויבלמונדו —
קטרין שפאק
הקרבו על החוף
7ק בג' 11E1
סרט קולומבוה::"
9.30—7.15—
קולנוע מתמיד
החל מיום שלשי.26.5 משעה 10 בבוקר
ובמשך השבוע,.6 הצגות ליום (ו"
10—12—2—71574—9.19
שון קונרי בתפקיד ג'ימוס בונד 007
י שלם. בר. ו״::
ייי;,1 2ן
בהשתתפות: אורסולה אנדרס
הצבעום::
קולנוע מרכז
הצגת בכורה ארצית
סרט נקמה, רצח והרפתקאות
עדמרולד לזם תמלרי
אנטומולשל סר
ים: רון בורנס
רק למבוגרים
מני ההצגות:10, 12, 4,2, 9.157.15
קולנוע רמת-אביב, טל. 442761
החל ממוצ"ש 27.3 ובמשך כל השבוע
2 הצגות לערב: 7.15—9.15
מזהיר, מרתק, מצחיק ומגרה
תחויל"דדתה איטליה
פתול-נוסח א'טל״)
עם: סטפניה סנדרלי — אלדן
י פוגליןו
בבמויו של בואטרו ג'רמי
רק למבוגרים״ | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1829 | ['P11_Ar0111200', 'P11_Ar0111201'] | UNKNOWN | ARTICLE | 11 | null | חיפה
זמני ההצגות: מוצ"ש 7—9.15
בימי חול 6.45—9.00
קולנוע אורלי
דקה מתחנת הכרמלית!
לSORR זייקם
מובוען שצ
הנשואין אינם „מיטת שושנים"
ברתמוסי צעשריש״
„פוול התאווור
עם: אן בנקרופט
(פרס ראשון למשחק בפסטיבל קאן)
בימר תרדי
כ"ט; כ'ג'
רק למבוגרים.
—2 הצגות לערב 6.33 ר-3.00
אורה, טלפון 64017
סופיה לורן, אנתוני קווין
בדרמה אנושית וגלוית לב¬
הלעחסר אעזתרוש"
IE1vrו/IHEIN E4ן
סרט פראמונט.
אמכיתיאטרון, טלפון 64016
טוני קרטיט-וע שבו ריינולדט
שבון שני
פט בון
בקומדיה עליזה
בלל לעזס-ימ ש'רסי
77' שלוםכ1,
סרט פוקס בסינמסקופ ובצבעים
אולן אררלים
קו'מוע הוכוןן
שון קונרי (גבור הטרטים
„ד״ר נו״ — „מרוסיה באהבה״)
בקומדיה צבאית משעשעת
ולטקען (שףי בחרירק״"
C 'Be תתבו" E
ת
„ולזיון וסדם
/4א / אן
מיום ששי 6 הצגות ליום
ב-10,12,2,4,7,9
הצגת ככורה ארצית
ג'ון אגד — אליס ורג'ל
בסרט:
צמרר לחי שלל"
l 911 A ;Vl1אש
ספור מרתק, חיילים אמריקאים נאבקים
על חייהם ועל אהבה בארץ עוינת.
בצבעים
בולדדוי ועל
קולמוע11
שבוע המישי
2 הצגות לערב: 6.00—9.00
אליה קזן מגיש
הסרט האמריקאי הטוב ביותר של
השנה
צוריפה אוריקה
EA/"קI1/"LEN 'I
סרט וורנר ברוס
ר
ם
מירון
סרם מתח והרפתקצות אקטואליות
עצרו רכבת ברלין 340
עם: יוסף ידין — זוזה פרר —
שון פלין
קולנוע פאר
שבוע שלישי
אוה לי-און — אלישבע מיכאלי
שלמה בר-שביס — נחום שליט
בקומדיה ישראלית עסיסית
הרי דוות לעליר
הנחות והאמנות באי-יה):
הנחות והזמנות בטלות
קולנוע עצמון
שבוע שני
מעולם לא צולם סרט כה נוען
על הנושא של המקצוע העתיק ביותר
תחוח עתיסו ביוה
פתוח אפילו ביום
סללמיל
1. יבשון
רק למכוגרים
סרט דובר אנגלית — שירים יווניים
קולנוע רון
שבוע שני
מוסיקה ורקודים צועניים — בסרט
חיי אמריך קלמן
(בצבעים)
עם: בלה פסטור —
אלמה קרלובה
ד"ב וגרלמליה
11, 1ג', 1"219""ב
קולנוע אורדע רמת-גן, טל. 721720
במוצ"ש ובמשך השבוע 6.15—9.15
שבוע שלישי ואחרון
אחרי 10 שבועות בת״א, הסרט הטיב
ביותר של השגן רטו של
אליה קזאן
עולריהה עוריקה
אמריקה אמריקה
ל3: ששם למם ר—
קולנוע „הדר" גבעתיים
במוצ״ע תאטרון „יחפים בפארק"
במשך כל השבוע 3 הצגות 3—6—9
סרט שזכה ב-27 פרסים בינלאומיים
"יילו- 86 רצף תדרצל
16A0 ע/ 113 קווג
ויליאם הולדן — אלקס גינס
מולבדט „„ערלו" רמת-יצחס
מלימווץ
לשא קר4
במוצ"ש ובמשך השבוע 7.15—9.15
בראד הרים
בסרט מתח והרפתקאות
בצבעים
י-יווס-„דוו״-קו״4
1"גו, „וובות קוובת
יומיות א׳ ב׳ ג'4
הגבול בלהבות
ת ר
ם
קולנוע „רמת-גן", טל. 724504
במוצ"ש ובמשך השבוע 7.15—9.30
ליאחרי הצלחה גדולה בקולנוע
בן-יהודה ה״א, 146 שבועות
שבוע שני
עתוום הלוה וולחר
אתמ, (ל"IIe1 E1;
סינימסקופ
עם: שופיה לורן. —
מרצ'לו מסטרויאני
1
תרגום צרפתי
הזמנות והנחות בטלות
כ׳ ווצטו הלוחם | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1836 | ['P11_Ar0111600'] | UNKNOWN | ARTICLE | 11 | null | null | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1841 | ['P11_Ar0111700'] | UNKNOWN | ARTICLE | 11 | null | null | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1846 | ['P11_Ar0111800'] | UNKNOWN | ARTICLE | 11 | null | null | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1851 | ['P11_Ar0111900'] | UNKNOWN | ARTICLE | 11 | null | null | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1856 | ['P12_Ar0120001'] | . מחומרי עבודהי הפג נ ו בקרית שמונה | ARTICLE | 12 | null | קבוצת נערים מחוסרי עבודה,
בנגז17—16, הכגינו ביום ד׳ (אתי
מול) בקרית שמונה, בהשמיעם את
התכיעה „עבודה ולחם״.
וביאום ד'הפגונו כ-30 נערים ב¬
בית ההסתדרות. מזכיר מועצת הפוע¬
לים הזמין את המשטרה לאחר שה¬
נערים סירבו לעזוב את הבנין. אחד
הנערים, שסירב לעזוב את בית ה¬
הסתדרות גם לפי תביעת שוטר, נעצר
על ידיו ושוחרר לאחר מכן לאחר
בירור. במשטרת קרית שמונה.
אתמול בבוקר שוב הפגינו, הנעי
רים ליח לשכת העבודה לנוער במקום.
שבעה מבין הנערים נעצרו על ידי
המשטרה וקיבלו הסבר על זכויותיך
הם והובותיהם בקבלת עבודה באמצ¬
עות לשכת העבודה לנוער.
רוב הנערים הם בנים להורים ה¬
מטופלים ב-1039-6 נפשות, ועליהם
קדימה״, — אמר. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1863 | ['P12_Ar0120101', 'P12_Ar0120102'] | ההולנדיםראשוני - הצועדים מח ו"ל-מג יע יפ _במוצאי שבת | ARTICLE | 12 | null | קבוצת הצועדים מהולנד, הרא¬
שונה מכין צועדו חוץ-לארץ ש¬
לשתתכו בצעדת ארבעת הימים
תשכ״ה, עומרים להגיע לישראל
המוצאי-שבת.
—-קבוצה הולגדית זו היא אחת משתי
קבוצות הולנדיות שישתתפו בצעדה;
הקבוצה השניה, של קציני מילואים הו
לנדיים, תגיע לקראת פתיחת הצעדה,
ביום א׳.
הקבוצה המגיעה במוצאי-שבת מונה
49 צועדים — 26 גברים ו-23 נשים —
והיא קבוצת הצועדים הגדולה ביותר
שהגיעה להשתתף בצעדה כלשהי ביש¬
ראל,בראשה יעמוד המהנדס דהולנדי דה¬
פריז, אשר עמד גם בראש הקכוצה ה¬
הולנדית בשנה שעברה והיא מאורגנת
על-ידי ארגון הצעדה הבינלאומית ב¬
הולגד.
במשך השבוע המתחיל במוצאי-שבת
יש לצפות גם לבואם של צועדים מברי¬
שניה, שבדיה, שוויצריה ודנמרק.
יחדל ררצלו
1.2ב/ בתש
דברילרטש הלר
leמטCץ
מזר ולרתחה
ש, 056ב
קבלן משנה לעבודות ריצוף, אלי¬
הו פיש, בן 61, מרחוב החשמונאים
מת״א, נחבל אתמול בראשו, בהותמו¬
טט קיר של מרפסת בבית ההולך וגב¬
נה ברח'. מרכי בעלי מלאכה 24 בת״א. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1872 | ['P12_Ar0120201', 'P12_Ar0120202', 'P12_Ar0120203'] | המצית ירקות המשמשת כחומר‭""‬עזר ל ייצור גבינה קשה הומצאה בישראל | ARTICLE | 12 | null | הוסר החשש של „בשר בהלב״
תמצית ורקות המשמשת כחומר¬
שזר לייצור גבינה קשה הומצאה
בישראל, ובכך הוסר השט של (ב¬
שר בחלב", שכן עד כה,היו מש¬
תמשים לאותה מטרה בקיבת-עגל
ומשה כר מסל החוקר והמומחה ה¬
יבשה.
ישראלי ד״ר יעקב אילני-פייגנבאום,
בהרצאתו במסיבה השבועית של „רו¬
טרי", שנערכה אתמול ב„בית ציוני
אמריקה" בתל-אביב.
ת-ץ"ר פיגנבאום, שהרצה על בעיות
התחונה העולמית, הסביר, בין היתר,
בי „בעבר-היו מייצרים את הגבינה ה¬
טיצשה על ידי הוספת ק״ג אחד של
קיבת-עגל יבשה לכל מאה אלף לי¬
טר„חלב היו אמנם: יהודים שומרי¬
מסורת, שלא חששו לאכול את התו¬
„צרת הנאת מאחר שראו את החומר
„הבשרי (כ„בטל בששים״, אולם ה¬
מהדרין במצוות נמנעון מאכילתה ב¬
גלל, האזפור של בשר בהלב. כן נמנעו
270 מיןיון הודים מאבילת גבינה
חרביוון שהעגל קדיש להם. המצאת
תמצות הידקות כותרת את הבעיה
ומאפשך לכל להינות מן הגבינה ה¬
קשה.
ששובי מכוספת-סויה
בבהמשך דבריו פסו המרצה, כן ב¬
RNRXRNRNNNRNANAANAAאא.
ישראל מייצרים „מכוספת-סויה חומר
הדומה לאנשובי. תהליך הייצור הוא
כזה, שמוצדאים מן הסויה את השמן,
מוסיפים אורז וכן עובש מסויים בשם
„קוזי", ולאחר תסיסה של חודש או
חדשיים מתקבל אנשובי. המרצה סן¬
פר כי חומר זה נמכר יפה ביפאן.. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1883 | ['P12_Ar0120301', 'P12_Ar0120302', 'P12_Ar0120303', 'P12_Ar0120304', 'P12_Ar0120305', 'P12_Ar0120306', 'P12_Ar0120307', 'P12_Ar0120308'] | ־ ‭,._.. _ , ...'‬ ה ו I | ARTICLE | 12 | null | בסימפוזיון לפתיחת „חודש היצואן"
1רתומפוניוו שנטרד אתמול ב„„ביתי סוקולוב" בתל אביב בפתיחת
בסימפוזיון שנערך אתמול ב„בית סוקולוב" בתל אביב בפתיחת
„חודש היצואן", טענו נציגי התעשיינים-יוצואנים, שמדיניות הממשלה
החלרעוה מצפוד את בושר התחרות של התששיה, וכתוצאה מכד אין
החחלישה מאור את כושר התוא1ן: ש׳ והנעשיזו וכ34וברו: שכן וא׳)
היגש ידולים לוייא במידה שהיו רוצים.
הג8 יכולים לייצא במידה שהיו רוצים.
מר משה לוי, מראשי. התאחדות
בעלי התעשיה, ציין שבמשך שלוש
השנים האחרונות נאלצה התעשיה
לספוג התיקרויות רבות מאוד. ולד¬
בריו אשמה בכך הממשלת, שהיתה
הראשונה אשר נתנה תוספות-שכר
לעובדים. הוא הזכיר את אשר קרה
לפני השנתיים וחצי, כאשר התע¬
שיינים סירבו לחתום על הסכם תו¬
ספת היוקר והממשלה חתמה והכרי¬
חה אותם בכך ללכת בעקבותיה.
הוא ציין, כי הקטנת האשראי ב¬
משק פוגעת בתעשיה, ולא במסחר
או בעובדים. ולכן קצב הקניה במשק
אינו קטן והמטרה של צמצום השוק
המקומי אינה מושגת. כן טען כי
מפעלי הממשלה באזורי פיתוח משל¬
מים שכר גבוה, וכי עבורות הפיתוח
של הממשלה גורמות למחסור בכוח
אדם הגורר אחריו עלית-שכר.
מר י. הוכברג אמר כי בניגוד ל¬
טענות שהאשראי צומצם. משיגים
התעשיינים את האשראי הדרוש להם,
אולם במחיר יקר בהרבה, דבר ה¬
פוגע בראש וראשונה בתעשיה. הוא
הוסיף, כי אחת הסיבות לירקר היצור
בארץ היא העובדה. שהפועל מייצר,
בממוצע, 60 אחוזים מן התפוקה ב¬
ארצות אירופה שעמן אנו מתחרים.
לדבריו, יביא החשש מפני פיטורי-
יעול ליעול העבודה, גם בלי פיטו¬
רים. למעשה, תשלומי השכר לשבדי
המדינה, בעקבות דו״ה הורביץ, הם
אינפלציוניים קרבה יותר מאשר ל¬
תעשיה, משום שהם מגדילים את כו¬
שר הקניה של הציבור, אמר.
מר איתן אזרחי, מנהל חטיבת
סחר חוץ במשרד המסחר והתעשיה,
ציין שהמדיניות הכלכלית נקבעת ב¬
חלקה כתוצאה מלחצים ולחצי-נגד.
הוא קרא ליצואנים להתארגן, ול¬
השמיע גם את קולם הם. לדבריו,
צריך למצות את האפשרויות הקיי¬
מות להגדלת היצוא, שאם לא כן לא
יהיה מנוס מפרמיות. הפרמיות —
אמר — הן אמנם הפתרון הקל. אך
לא הפתרון הרצוי, שהוא — צמצום
הפעילות המשקית ועידוד היוזמות
ליצוא. מר אזרחי ציין, שקנה המידה
למתן עידוד להקמת מפעלים חדשים
צריך להיות תרומתם להקטנת הפער
בהאזן המסחרי, ולא להבטחת תעסו¬
קה נוספת.
מר אפרים דברת, ממשרד האוצר,
„ציין בדבריו שלעידוד היצוא יש
לנקוט בשתי פעולות עיקריות: ייצור
סחורות באיכות מתאימה ויצירת צי¬
נורות שיווק, ובלימת ההתחרות של
השוק המקומי. לדבריו יש לשאוף
להגדלת היצוא ב-25 עד 30 אחוז
בשנה. הוא טען, שמטרה זו לא תו¬
שג ע״י פרמיות אלא ע״י מדיניות
של הקטנת ההשקעות והצריכה ב¬
משק, שהיא מדיניות של האטת-פי¬
תוח.
מר דברת הטעים, כי יש ל¬
צפות להגברת מגמה זו אחרי
הבחירות, שכן דרוש אומין כו¬
ליטי כדי לצאת מהכרזות כלי
פופולריות לפני הבחירות.
מר משה זיידמן, מנהל היצוא,
הציע להגדיל את החזר המיסים ל¬
יצואנים, כדי שלפחות מבחינת תש¬
לומי המיסים יהיה מעמדם שווה לזה
של מתחריהם באירופה. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1904 | ['P12_Ar0120401', 'P12_Ar0120402'] | חשוד בגניבת חלק מכבל הטלפון התת-קרקעי של המשטרה גילתה | ARTICLE | 12 | null | פעולתה הנמרצת של משטרת
באר-שבע הביאה אתמול למעצרו
של תושב העיר, כבן ששים, הח¬
שוד בביצוע מעשה חבלה בכבל¬
הטלפון התת-קרקעי לצכון ובגגו¬
מת חלק ממנו.
" בצהרי היום נתקבלה במשטרה תלו¬
נה מדואר הנדסה באר שבע, כי קו ה¬
שלפון לצפון מנותק מיום ד׳ אחר ה¬
צהריים. קווני הדואר עמלו שעות ערו¬
כות כדי לאתר את מקום הניתוק. את-
מול לפני הצהריים גילו שהכבל-התת¬
ערקעי נחתך באחד הקטעים צפונית ל¬
באר שבע ננגנבו ממנו כ-12 מטר.
סריקה מדוקדקת של המשטרה גילתה
בחצי ק״מ ממקום הניתוק שרידי מדו¬
רה, ולידה חלקים של הציפוי העליון
של הכבל ועקבות חמור, בהמשך החקי¬
"ה המקיפה הגיעה המשטרה אל תושב
באר שבע כבן ששים, והוא נעצר ונכ¬
לא להמשך החקירה.
בחיפוש שנערך בכיתו נתגלו כעש¬
רים ק"ג עופרת שהותכה לא מנמן וכן
חלק מכבל טלפון הדומה לזה שנגנב.
בחצר הבית אף נמצא חמור.
קווני הדואר תיקנו בינתיים את התק¬
לה והקשר עם הצפון חודש, אך הנזק
שנגרם לדואר ולתושבי באר שבע בגלל
הניתוק הממושד הוא רב למדי. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1913 | ['P12_Ar0120501', 'P12_Ar0120502'] | חשד של רצח על ידי הרעלה | ARTICLE | 12 | null | סימני-רעל שנמצאו בגופו של
תושב תל-אביב שנפטר בבית חו¬
לים, עוררו את חשדה של המש¬
שרה שהיה זה מקרה רצח על ידו
צרויל
7 על:.
יוסף עפי, בן 44, מרחוב יוחנן הגדי
7 בתל-אביב, נפטר ביום ד׳ בבית ה¬
תולים „דונולו" ביפו, לאחר שאושפן
שם בשל הרגשת חולשה שתקפה אותו
לאחרונה. לאחר מותו נערכה בגופו
בדיקה במכון הפתולוגי ונתגלו שרידי
רעל תליום המשמש להרעלת עכברים.
האיש אושפן בבית החולים לפי המ¬
לצת רופאו: לאחר שהתלונן בפניו על
חולשה כללית, ללא סיבה נראית לעין.
הרופאים שטיפלו בו לא חשדו בכל מע¬
שה פלילי גם לאחר שמת. אולם נערכה
בדיקה במכון הפתולוגי שהוכיחה את
קיום הרעלים והביאה לחקירת המש¬
טרה בענין.
האיש התגורר ברחוב יוחנן הגדי ל
בתל-אביב רק בחדשים האחרונים, לאחר
שנפרד מידידתו שבדירתה התגורר קו¬
דם לכן. הוא לא היה נשוי. התברר, ש¬
לפני זמן לא רב הכיר המנוח אשה כבת
26. לפני שבועיים ביקר אצל, ידידתו
הקודמת להסדר עניניהם המשותבים.
גופתו של עפי יוסף הועברה אתמול
לקרוביו בחיפה לקבורה. עם מסירת ה¬
דיעה, בשעות העוצ, ממשיכה המשט¬
רה בחקירת ידידתו הקודמת של המנוח.
הנחקרת שגילתה עצבנות יתירה כמשך
החקירה ועשנה סיגריות „בשרשרת״
דחתה בתוקף כל חשד שהיא הרעילה
את המנוח. עד מסירת הידיעה טרם
החליטו החוקרים אם להכיאה לפני שו¬
פט ביום ו׳ להארכת מעצרה, או לאפשר
לה לחזור לביתה.
החקירה העלתה, שהרעל היה בגופו
לפחות שבוע לפני מותו, כאשר התלונן.
בפני רופאו על החולשה שהביאתהו לבית
חולים. האיש היה סוכן כלי בית והש¬
תמש בדירתו ברחוב יוחנן הגדי גם כ¬
במשרד. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1922 | ['P12_Ar0120601'] | מאסר 4 שבים על ז י וף ‭4 OKriwH &. te 6223 teSl _®s28 631 _fesfij _flS£% ^^h 6& 6& _tfaroi _CS2_S _%_*_Q EHSS 6SJSk C&39‬ ן ט ‭JK r-J j I "J ‬ | ARTICLE | 12 | null | אסיר שזייף המחאה בהיותו בכלא והצליח להעבירה לידי
חברתו, אשר משכה בתום לב את הכסף מן הבנק — נידון
אתמול ל-4 שנות מאסר באשמת גניבה, מרמה וזיוף.
הנאשם הוא מרדכי בן צבי, הידוע בכינוי אנטוניו, אשר נידון
ל-3 שנות מאסר בעוון הוצאת סחורות בטענות שוא, ועמד לסיים
בעוד חודש ימים את ריצוי עונשו בכלא דמון. בן צבי הואשם
בכך כי תוך תקופת מאסרו, באוקטובר 1964, גגב מתוך חפצי
הסוחר יוסף מזרחי טופס המחאה מפנקס שיקים של בנק הפועלים,
זייף את חתימת הסוהר והסב 500 לירות לפקודת חברתו, הילדה
אברהמי. את השיק שיגר אליה במכתב מהכלא. תוך „הסברה״
כי קיבל את הסכום מהסוהר. בתום לב משכה חברתו את הסך
הרשום בהמחאה.
השופט גזר על הנאשם בן ה-20 מאסר 3 שנים וכן הפעיל
שנת מאסר על תנאי שהיתה תלויה ועומדת נגדו.
הנאשם יחל לרצות את עונשו החדש בעוד חודש ימים,
כאשר יסיים את ריצוי המאסר הקודם. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1929 | ['P12_Ar0120701', 'P12_Ar0120702', 'P12_Ar0120703', 'P12_Ar0120704'] | ביהמ"ש המחוזי פירםם . את נ י ג ? וק י בסול פםה"ד בענ י ו שולמ ית מזרחי | ARTICLE | 12 | null |
„בתי המשפט אינם נוהנים ל¬
התערב בדרך כיצוען של משימות
המשטרה ופרקליטות המדינה, ו¬
כרגיל אין דרכם למתוח ביקורת
29 למו; ביקן;ו
כובי)
שנועדו ל¬
על כעולות משטרתיות שנועדו
הבטיח את קיום הסדר והחוק,
ק;
אלא אם יש בהן שימוש לדעה ב¬
סמכויות. או התנהגות שלא כ¬
חוק״ — קביעה זו כלולה בפסק
הדין של בית המשפט המחוזי ב¬
תל-אביב, שהחליט לקבל את ער¬
עורו של פרקליט המחוז מר א.
לייבסון, על זיכויה בדין של ה¬
יו בן:ןיש,
לייכסוו; ע'
צעירה שולמית מזרחי, שהואש..
מן מוי(4ימוו
בעי;;
שפט השלום בשידול
1ולדה ו"ו"ים רלי
מה כבית משפט חשלום משידול
גבר למטרה בלתי מוסרית וב¬
לזשויור ללולייקב רלויאף)) ארדיר"
שייוג מועאת קולוה „„טו12"
הערעור על זיכויה של שולמית
מזרחי מאשמת „שידול" נתקבל פה
אחד ע״י השופטים ד״ר ע. יורן, א.
מלחי וח. בנטל. בעוד שביהס לאש¬
מה השניה — „עשיית מעשה מגונה
בפומבי" — נתקבל הערעור ברוב
דעות, והשופט מלחי נתן פסק דין
נפרד, בו הוא חולק על כך שהמעשה
נעשה אמנם בפומבי במובן הסעיף.
פסק הדין קובע, כי המשיבה, יצ¬¬
אנית ע״י עיסוקה הרגיל, פיתתה
עובר-דרך למעשה-זנות, בעומדה ב¬¬
רחוב, ע״י השמעת מלים שהספיקו
כדי להניעו, שיבוא אתה במגע מיניי
תמורת אתנן. היא קיימה את המגע
עמו במקום אפל, שצויין בגליון ה¬
אישום כמקום ציבורי. אולם שופט
השלום קירטוני, שדן בהרחבה בענין
„בערכאה הראשונה לא שוכנע, כי
דיבורה היווה „שידול" למעשה זנות,
במובן הסעיף וכי המקום בו אירע
המעשה היה „מקום ציבורי", ועל
כן זיכה. אותה משתי האשמות. יתר
על כן — ועל כך קבל פרקליט
המחוז — שופט השלום לא. הסתפק
בקביעת העובדות בענין שהיה לפניו
ובמסקנות שחייב היה להסיק מהן.
מבחינה משפטית, כי אם דן בנושא
הזנות בכלל, ובמידת הצורך להש¬
תמש בכח המשטרה והחוק נגדה.
ביתי המשפט חביע את הדעה כי
יש לדחות את התרעומת שהביע שו¬
פט השלום קירטוני על הפעולה ה¬
משטרתית שבעטיה הובאה שולמית
מזרחי לדין.
גזר חדין ינתן ע״י בית המשפט
30 לחודש וה. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1942 | ['P12_Ar0120801'] | משפם לוק | ARTICLE | 12 | null | משפטו של „האיש במזוודה"
—מינטו א', קזוחיק הו ששוו
מרדכי לוק יתחיל להתברר ב-10
מודכי לוכן "תח
כמאי ש.ן. בפני בית המשפט הכן¬
הילי בירועולים
הו' מיוושלש.
המשפט יתנהל, קרוב לודאי, בדלתיים
סגירות בפני נשיא בית המשפט המחוזי
בירושלים מר צ. ע. בקר והשופטים
י. כהן ופ. לנדא. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1949 | ['P12_Ar0120901', 'P12_Ar0120902', 'P12_Ar0120903'] | ‭..... ‬ | ARTICLE | 12 | null |
ולאת תותר חרות" לשוילול תתורית
Ae שובו „חות „עב''ב' סכוןט
ויפעהםב ייזדב וסיחוורת מיידושיה דל-
„אאח הכי „בחלתת בוציםו
אות1
הים (0:1) „בבית״ —
נגר מכבי
נתנוה ומכבי שעריים
די"י יוצאת
מחד קבועת הכדורגל
של בית״"ר
א1277 למזטהר ההריו גצד מקי ותי
ניירת „מטווקן חון ללן מלבי יפון
רוצרד שנו--מוודד רב"י יירשוי
מייע, וי- שיפי בשוייון קפיתי סבעון
יקן ה" 2 8.2 וי 4 224 "ב(" בעיר
ג׳, זיגנב. שאע 29 5. ואזו""ג.
יתף ויזוחבי התהזור העעורית ולז¬
ן „„שחץ המת העשויםש
ניים: הפועל טגריה — מכבי ת״א:
הפועל פ״ת — הפועל ר״ג; הפועל
ת״א — הפועל חיפה; שמשון ת״א
— הפועל ירושלים (משחק מוקדם
בבלומפילד); מכבי חיפה — בגי¬
יהודה ת״א; הכח-מכבי ר״ג — מ¬
כביי פ״ת; מכני שעריים — מכבי
נתניה.
תכנית משחקי ליגה ג'
מהוז חדרום: בית״ר לוד — בית״ר
רמלה; מכבי חולון — בית״ו
בית״״ר ירו¬
שלים: הפועל קרית-אונו — בית״ר
הררי ת״א: הפועל באר-שבע — ה¬
פועל חולון: הבירה (ימק״א) ירו¬
שלים — הפועל לוד: הפועל רמלה
— מכבי רמת-עמידר; הפועל מו¬
מורק — הפועל אשקלון: הפועל גב¬
עתיים — ס.3, נס-ציונה.
מהוז הצכון: הפועל מחנה-יהודה
— הפועל כפר-סבא; בית״ר נתניה
— הפועל הרצליה; בית״ר חיפה —
מכבי חדרה: הפועל חדרה — הפו¬
על נחליאל: הפועל בני-נצרת —
הפועל קרית-חיים; הפועל צפת —
הפועל עכו: מכבי זכרון-יעקב —
הפועל כפר-בלום: הפועל רענגה —
הפועל נתניה. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1960 | ['P12_Ar0121001', 'P12_Ar0121002', 'P12_Ar0121003', 'P12_Ar0121004'] | 108 ו ? י ש ק יפח ו חייהם בח _ז ונות עבודה ב‭1964" ‬ | ARTICLE | 12 | null | חולק פרס יוספטל למפעלים מצטיינים בבטיחות בעבודה
מסר שר העבודה, מר יגאל אלון,
טקם חלוקת פרס יוסכטל 1965
בטקס ה
למירטוווום מ"זיוריית תודייול צת
ממא'""' 26((מן21 1;על2 27
טיחות והגיהות בעבודה בישראל,
טי 1::ב;
שנערך אמש בתל-אכיב.
שר העבודה ציין, שעדיין נמצאים
אנו בתחום זה בראש הרשימה, ב¬
השוואה למדינות אחרות. „רק השנה,
אמר השר, איבדנו עקב תאונות ה¬
עבודה 3 מיליון ימי עבודה, ויש
לעשות למען מניעת תאונות כאלה
מן השנה הנוכתית ואילך״.
קודם לכן העניקה אלמנת ד"ר
גיורא יוספטל, גב׳ סנטה יוספטל,
את הפרסים למפעלים השונים, שהצ¬
טיינו השנה בהגברת תודעת הבטי¬
חות במפעליהם. במגן שר העבודה
זכו בתי הזיקוק בחיפה. בפרסים כס¬
פיים זכו המפעלים: בתי הזיקוק
בחיפה, התעשיה האוירית, חברת ה¬
חשמל אשדוד, ישאסבסט, מפעלי ים
המלח (אלף לירות), בתי אריזה בוס¬
תן, דלתות חמדיה, המדפיס הממשל¬
תי, פולגת, שמשון לצמינים (750
לירות), חוות הזרע, חברת קייזר¬
סדום, מאפית אנגל — ירושלים, מפ¬
עלי הנחושת תמנע, סולתם-יקנעם
(500 לירות). ב-250 לירות זכו אג"ד
חיפה, דגון חיפה, עוף ירושלים,
רדמונד אמקור ותרכבות ברום.
בתחרות השתתפו 300 מפעלים ב¬
בתעשיה, בחקלאות, במלאכה ובשרו¬
דללולד לאזלר עזם רדואגל
עלכ! עו של בווא.
26 עזים ששוין 1000 לירות נעלמו
מעדרו של הבדואי סאלם מחמד מח¬
סין אלזייאדנה משבט אלהוזייל. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
DIVL1973 | ['P12_Ar0121101', 'P12_Ar0121102'] | ‭&&$ fear _^k‬ ־ & | ARTICLE | 12 | null | 11.05 מעשי חכמים — תכנית לכ¬
תות ו'-ח', הפעם: ר' חנינא בר-חמא;
11.30 מקרוב ומרחוק — תכנית לכתות
י'יח'; 11.50 שיר ופזמון: 12.15 קונ¬
ז: רביעייה במי-במול מג'ור
צרט, שומאן: ר1
לפסנתר וכלי-קשת, אופוס 17, שוברט:
שמונה מנואטים, לויולה, גיטארה וצ'לו;
3.00" מוסיקה לשעת הצהרים; 13.30
חדשות: 13.40 לאן השבת, מוסיקה
קלה: 13.59 עיקר חדשות הצהרים;
13.16 זמר לשבת; 15.30 קבלת שבת
(פרשת „שמיני"), קריאה בטעמי ה¬
מקרא, שיחה על פרשת השבוע, פרקי
חזנות מפי חזני הארץ, 16.00 לנוער:
א) מן הככד אל הקל — תכנית כל-בי
שבועית, ב) זבגלל — ספור מאת נתן
שהם: 16.30 ר׳ שמעון עולה לירו¬
שלים: 17.00 החדשות והתמסיר המט¬
אורולוגי: 17.06 אוניכרסיטה עממית
משודרת — השכלה למבוגרים, תולודת
המחשבה המדינית יל ד"ר שלמה אבי¬
גרי, (כ"ה) לנין והבולשביום; 17.25
מוסיקה קלאפית „כבקשתך", בטהובן:
סונטה בדו-מג'ור („ואלדשטיין"), (אר¬
תור שנאבל — כסנתר), מוצארט: די¬
ברטימנטו מס' 17, ברה-מג'ור, ק' 334;
18.30 ילקוט לספרות: 19.00 חדשות
והודעות; 19.20 שלום לבוא שבת:
19.00 פרקים מתוך אופרות של סמטנה;
20.00 תזמורת הבידור של „קול-ישואל"
מארחת את אסנת פז ואת יוחנן זילי"
ברמן (אבוב); 20.30 חדשות; 20.46
בצרור אחד; 21.30 קונצרט ליל השבת,
היידן: קונצ'רטו בסול-מג'ור לכנור
ולתזמורת, א. ו. שטרנברג: „ישתבח",
למצו-סופראן, קריין ומקהלה, ברהמס:
סרנאדה מס' 1 ברה-מג'ור, אופוס 11,
ש/182, מט4
לארל ליט
א שםן
08.00 אדון עולם; 06.07 קריאה ב¬
טעמי המקרא; 08.15 מזמרת הארץ;
08.25 השבת ב„קול-ישראל"; 08.30
חדשות והודעות: 08.45 „זמר זמר לך״:
09.15 עולם המדע: 09.40 שירים עב¬
ריים בבקשתן-; 10.00 עזריה אלון מסי
פר על נוף הארץ; 10.05 שירים עב¬
ריים „בבקשתך" (המשך); 10.20 יומן
השכוע: 11.04 החידון המוסיקלי; 11.30
מועדון הזמר; 12.15 שירי עמים: 12.45
בימות ובדים; 13.30 חדשות; 13.40
פרקי חזנות: 13.59 עיקר חדשות הצה¬
רים; 16.01 לנוער המתבגר: „באותו
ענין" — תכנית חדשית: 16.30 נעימות
קלות — מוסיקה קלה אינסטרומנטלית;
17.00 מוסיקה יפנית בת-זמננו, מיצ'לו
מאמייה: רביעייה לכלי-קשת, קאן אי¬
שי: סונטה לויולה ופסנתר, אקירה
מיושי: קוצ'רטו לפסנתר ולתזמורת;
17.45 אולפן למדע — מחקרים בהת¬
נהגות בחירות מאת ד"ר יהזקאל דרור,
(ד) הבוחר (המשך), 18.00 מוסיקה קא¬
מרית, בטהוכן: שלישייה בסי-במול
מג'ור („הארכידוכס״), (ארתור דובינ¬
שטיין — ושה חפץ — עמנואל פוייר¬
מאן); 16.40 בשדה האמנות והתרבות:
19.00 חדשות והודעות: 19.20 שירים
ביידיש: 19.50 המבדיל; 19.53 מלווה
מלכה, החזן ותכילתו: 20.20 פרקי היום
בתנ"ך: מיכה גן, ד'; 20.30 חדשות;
20.15 ממגרש הספורט; 21.15 פנורמה:
22.00 מעל בימת האופרה, לאונרד ברנ¬
שטיין: „סבוכים בטהיטי", סמואל בר¬
בר: "יד לברידג'"; 23.00 חדשות
„וזהו „סוף החדשות״. | Herut_19650326_01.csv | herut | 19650326 |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.