id
stringlengths 1
8
| text
stringlengths 1
13.8k
|
|---|---|
800
|
כניסה לחשבון
|
801
|
עריכת קוד מקור
|
802
|
גרסאות קודמות
|
803
|
ברוכים הבאים
|
804
|
שינויים אחרונים
|
805
|
דפים המקושרים לכאן
|
806
|
שינויים בדפים המקושרים
|
807
|
דפים מיוחדים
|
808
|
מידע על הדף
|
809
|
פריט ויקינתונים
|
810
|
ציטוט דף זה
|
811
|
הדפסה/ייצוא
|
812
|
הורדה כ־PDF
|
813
|
גרסה להדפסה
|
814
|
דף זה בשפות אחרות
|
815
|
עריכת הקישורים
|
816
|
הטקסט מוגש בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0; ייתכן שישנם תנאים נוספים. ראו את תנאי השימוש לפרטים.
|
817
|
מדיניות הפרטיות
|
818
|
הבהרה משפטית
|
819
|
הצהרה על עוגיות
|
820
|
תצוגה למכשירים ניידים
|
821
| |
822
|
אראל סג"ל – ויקיפדיה
|
823
|
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
824
|
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
|
825
|
ירושלים, ישראל
|
826
|
איש תקשורת ופובליציסט, שדרן רדיו
|
827
|
קישורים חיצוניים
|
828
|
משה אראל סג"ל (נולד ב-14 בספטמבר 1970) הוא עיתונאי, סאטיריקן, בעל טור, איש תקשורת, שדרן רדיו ופובליציסט ישראלי.
|
829
|
תוכן עניינים
|
830
|
2.1 עיתונות כתובה
|
831
|
2.2 רדיו וטלוויזיה
|
832
|
4 חיים אישיים
|
833
|
6 קישורים חיצוניים
|
834
|
7 הערות שוליים
|
835
|
ראשית חייו[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
836
|
סג"ל נולד בירושלים, בנם של עורכי הדין נחמה וזלמן סג"ל, משפחה דתית-לאומית. דודניו הם האחים ישראל סגל והרב דן סגל. למד בתיכון הימלפרב ותיכון הרטמן. בגיל 14 הוריו התגרשו, וכחלק ממרד נעורים הפך סג"ל לפעיל שמאל ויצא בשאלה[1]. אחרי רצח יצחק רבין ומה שסגל ראה כעוינות ציבורית נגד "הכיפות הסרוגות", חזר להיות ימני, תהליך שהושלם מאוחר יותר עם חזרתו בתשובה, בעקבות תוכנית ההתנתקות ואירועי עמונה.
|
837
|
בשנת 1988 התגייס לצה"ל, ושירת כלוחם בחטיבת גולני[2]. לאחר מכן שירת כמדריך בגדוד 17[3] ולבסוף שירת במרפאת בה"ד 3.
|
838
|
לאחר שירותו הצבאי עבד כמאבטח ברובע המוסלמי בירושלים, ובתקופה מסוימת בשירותי הובלות בניו יורק. סיים לימודי קולנוע בקמרה אובסקורה.
|
839
|
קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
840
|
עיתונות כתובה[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
841
|
בשנות ה-90 של המאה ה-20 התפרסם סג"ל בזכות טורו ההומוריסטי "אופנת סג"ל". בתחילה עסקו הטורים של סג"ל בעיקר בספורט (בפרט בבית"ר ירושלים שאותה אוהד סג"ל), אך עם הזמן החל לעסוק גם באגדות אורבניות וסיפורי מעשיות הומוריסטיים. טורים אחרים עסקו גם בענייני פוליטיקה ודת.
|
842
|
משנת 1999 כתב סג"ל טור הומוריסטי בעיתון "מעריב". לעיתים התנצח עם כתבים אחרים בעיתון ועם קוראיו על ההומור שלו ואופן הבעת דעותיו. הטור ב"מעריב" עסק באגדות אורבניות. בשנת 2008 עבר לפרסם את הטור במקור ראשון. לטענתו, "מעריב" לא אפשר לו לכתוב על דעותיו הפוליטיות.
|
843
|
סג"ל חזר לכתוב טור שבועי במוסף "סוף השבוע" של מעריב באוגוסט 2009. ב-2011 עבר הטור ל"מוספשבת" של העיתון ונקרא "סג"ל בדרכים". בכתיבתו נפגש סג"ל עם אנשים שונים ובירר איתם סוגיות פוליטיות שעל הפרק (למשל: הוא ליווה את חברי ארגון השומר החדש בלילה של פעילות, ראיין את זוהיר אנדראוס בקשר לאינתיפאדה אפשרית של ערביי ישראל וערך שיחה עם עורך הדין אלדד יניב שהקים את השמאל הלאומי). מאוחר יותר חזר לטור שבועי ב"סופשבוע". בשנת 2012 כתב סג"ל מספר טורים גם במוסף הספורט של "מעריב". בעשור השני של המאה ה-21 כתב סג"ל גם טורי פובליציסטיקה במדור הדעות של "מעריב" וטורי פרשנות המופיעים בקונטרס הראשי.
|
844
|
בעקבות המשבר ב"מעריב" ב-2014, שבו העיתון כמעט נסגר ורבים מעובדיו פוטרו, עבר לכתוב באתר האינטרנט "מידה". מאז שנת 2015, לסג"ל היה טור שבועי במוסף "יומן" במקור ראשון. בינואר 2017 עבר לכתוב טורי פרשנות במגזין סופ"ש של אתר וואלה NEWS. בפברואר 2018 הודיע בשידור שהוא עוזב את האתר[4].
|
845
|
אופי כתיבתו[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
846
|
בתחילה עסקו הטורים של סג"ל בעיקר בספורט, אך עם הזמן החל לעסוק גם באגדות אורבניות וסיפורי מעשיות עם פואנטה מצחיקה, שרובם נסובו סביב זימה, פשע, טיפוסים מוזרים ומיוחדים, מפסידנות והווי האשפתות ברובעי העוני והסמטאות של ניו יורק ותל אביב. בעקבות תאונת דרכים בה נפגע אביו[1], החל לכתוב גם בענייני דת ואמונה, תוך שהוא נוקט בגישה אוהדת למסורת וליהדות[5] ובסופו של דבר חזר בתשובה.
|
847
|
רדיו וטלוויזיה[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
848
|
סג"ל הגיש תוכנית בשם "סג"ל עצבני" בתחנת הרדיו "רדיו ללא הפסקה" שבה הביע את דעתו על אירועי השעה וניהל שיחות עם מאזינים. משנת 2007 עבר להגיש תוכנית בוקר יחד עם לינוי בר גפן וגל גבאי ב"רדיו 99".
|
849
|
ביוני 2006 הנחה סג"ל את אולפן המונדיאל של צ'רלטון בצוותא עם עורך הדין ארי שמאי ואנשי הספורט בוני גינצבורג ואריה מליניאק.
|
850
|
כמו כן הנחה סג"ל מדי שבוע תוכנית באתר מכון מאיר עם הרב אורי שרקי שעסקה בנושאים העולים מפרשת השבוע.
|
851
|
בעבר עבד כמחליף בתוכנית האקטואליה של בן כספית ועמנואל רוזן ב"רדיו ללא הפסקה".
|
852
|
בשנת 2011 החל להשתתף בפאנל התוכנית "הינשופים" בהנחיית רוגל אלפר בערוץ 8. הוא אחד ממגישי "ערב חדש"[6] והצטרף לפאנל התוכנית "שער השבת" של ערוץ הספורט[7].
|
853
|
בשנת 2014 החל להנחות את תוכנית הטלוויזיה "הפטריוטים" בערוץ 20[8].
|
854
|
עד 2016 הגיש סג"ל תוכנית יומית בת-שעתיים בשם "לא סותם ת'פה" ברדיו "גלי ישראל". התוכנית עסקה בענייני אקטואליה ובה כל יום בשבוע שידר מגיש נוסף (בהם שמעון ריקלין, חיים לוינסון וגלית דיסטל-אטבריאן) לצדו. בתוכנית ניתנה חשיפה לסיפורים שלא זכו לסיקור בתקשורת המיינסטרים, כגון אלימות ופעולות לא חוקיות של ערבים נגד יהודים, ואפליה של מערכת החוק והמשפט נגד יהודים. התוכנית כללה דיאלוגים בין סג"ל למגיש השני וראיונות עם אנשים בנושאים שעל סדר היום.
|
855
|
באפריל 2016 עבר סג"ל להגיש תוכנית אקטואליה יומית בת-שעה בגלי צה"ל בשעה 11:00 בבוקר, בעלת אופי זהה לתוכנית שהגיש בגלי ישראל. בנוסף לאקטואליה כללה התוכנית הומור ועיסוק בנושאי תרבות כמו שירה, מוזיקה ולימוד ערבית מדוברת. את התוכנית הגישו עם אראל שמעון ריקלין, גלית דיסטל-אטבריאן, חיים לוינסון, רועי עידן ודוד ורטהיים. תוכניתו של סג"ל הייתה אחת התוכניות הפופולריות בתחנה. שיעור ההאזנה לתוכניתו באמצעים דיגיטליים (מחשבים, טאבלטים ואפליקציית גל"צ לטלפונים חכמים) היה הגבוה ביותר בקרב תוכניות האקטואליה וכפול מזה של תוכניתו של רזי ברקאי[9]. ב-26 בפברואר 2018 הודיע סג"ל בשידור על עזיבת גלי צה"ל, וב-14 במרץ 2018 סיים בה את עבודתו.[10] החל מ-22 באפריל הוא מגיש תוכנית אקטואליה ברדיו 103FM.
|
856
|
ב-22 במאי 2017 ראיינו בטעות סג"ל וחיים לוינסון, ששידר עמו באותו יום, מתחזה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ[11].
|
857
|
ביקורת[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
858
|
ב-4 במאי 2016, בעקבות דבריו של סגן הרמטכ"ל, יאיר גולן, בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה ה'תשע"ו במכון משואה, בהם אמר בין היתר: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום"[12]. דברים שעוררו ביקורת[13]. צייץ סג"ל בחשבון הטוויטר שלו: "על פי דבריו, אני מבין שסגן הרמטכל שלנו הוא סגן הרמטכ"ל של הוורמכט"[14]. לאחר מכן הוא התנצל על כך[15].
|
859
|
קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
860
|
סגל חבר בלהקת העיתונאים "נאג' חמאדי", שבה חברים גם דרור פויר, דרור גלוברמן, אור הלר וטל לזר[16]. באוקטובר 2014 הוציאה הלהקה את הסינגל הראשון "אל תלכי לישון"[17] שהלחין סג"ל למילים של חברי הלהקה. הסינגל הוא חלק מאלבום הבכורה, "להיטי הזהב ששינו את העולם (חלק א')" שיצא לאור שנה לאחר מכן.
|
861
|
חיים אישיים[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
862
|
בעקבות פציעתו הקשה של אביו בתאונת דרכים[1] החל סג"ל בתהליך חזרה בתשובה, שהתחזק עוד יותר בעקבות תוכנית ההתנתקות ומות אביו. בעקבות הפינוי האלים בעמונה החל סג"ל לחבוש כיפה לראשו[1].
|
863
|
ב-5 בדצמבר 2013 הותקף פיזית על ידי פעיל זכויות בעלי החיים גארי יורופסקי. התקיפה עוררה מהומה ודיונים בתקשורת על הטבעונות בישראל, ועל אופן הפעולה של יורופסקי[18][19].
|
864
|
בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 הוצב במקום התשיעי ברשימת "שחר עושים חינוך" למועצת העיר מודיעין. בינואר 2015 הוצע לסג"ל שריון ברשימת הליכוד לכנסת ה-20, אך הוא בחר להמשיך בעבודתו העיתונאית[20].
|
865
|
סג"ל מתגורר במודיעין-מכבים-רעות. נשוי ואב לארבעה[1]. ידוע באהדתו לקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.
|
866
|
פרסומים[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
867
|
ב-2002 כתב את הספר "מיומנו של פסיכופת" שמאגד סיפורים קצרים, מעשיות זימה ושערוריות.
|
868
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
869
|
מיזמי קרן ויקימדיה
|
870
|
ציטוטים בוויקיציטוט: מיומנו של פסיכופת
|
871
|
אראל סג"ל בגל"צ, ברשת החברתית פייסבוק
|
872
|
אראל סג"ל, ברשת החברתית טוויטר
|
873
|
עמוד התוכנית של אראל סג"ל, ברדיו 103 FM
|
874
|
עמוד התוכנית של אראל סג"ל, בגלי צה"ל
|
875
|
תוכניות מוקלטות של "לא סותם תפ'ה" עם אראל סג"ל(הקישור אינו פעיל, 2.03.2018), רדיו גלי ישראל
|
876
|
הבלוג של אראל סג"ל(הקישור אינו פעיל, 2.03.2018) באתר nrg מעריב
|
877
|
הטור של אראל סג"ל(הקישור אינו פעיל, 2.03.2018) באתר nrg מעריב
|
878
|
כתבות[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
879
|
נפגשים בפרשה, אראל סג"ל מראיין את הרב אורי שרקי על פרשת שבוע באתר מכון מאיר
|
880
|
"שעה של אנשים" שעה אישית עם אסף פאסי ואבי קראוס ברדיו "גלי ישראל". 10 ביולי 2014.
|
881
|
נבו זיו, חטיבת אראל, באתר "ידיעות אחרונות", 15 באפריל 2016
|
882
|
ערוץ 7, אראל סג"ל - כוכב הדיגיטל של גלי צה"ל, באתר ערוץ 7, 19 במאי 2017
|
883
|
דנה ספקטור, "אם אני מוריד את הכיפה, אני נראה הכי מהשבט הלבן. בלונדיני, עיניים כחולות, מנגן בלהקה. רק בפינוי עמונה, כשראיתי את השמחה לאיד של השמאלנים, נזכרתי איפה הבית האמיתי שלי", באתר "ידיעות אחרונות", 13 ביוני 2018
|
884
|
דוד ורטהיים, "נתניהו הוא שליח השם". סגל וריקלין השתוללו באולפן וואלה, באתר וואלה! NEWS, 26 ביולי 2018
|
885
|
ריקי רט, "במקום שהדתיים יכבשו את התקשורת, היא כובשת אותם", בעיתון מקור ראשון, 26 באוגוסט 2018
|
886
|
הערות שוליים[עריכת קוד מקור _ עריכה]
|
887
|
^ אראל סג"ל, ריקושט: לא תאמינו איך ניצל אראל סג"ל מהפיגוע בקו 405, באתר nrg, 24 באפריל 2011.
|
888
|
^ עפרה לקס, "עניין אישי" עם אראל סג"ל, באתר ערוץ 7, 23 במרץ 2013.
|
889
|
^ צפו: אראל סג"ל מתפטר בשידור חי מ'וואלה', באתר "סרוגים", ח' באדר התשע"ח, 23 בפברואר 2018
|
890
|
^ אראל סג"ל ליונתן שם אור: "כשתהרוג את ילדיי תעשה את זה בעדינות, שלא יכאב להם!" - ראיון ברדיו ללא הפסקה
|
891
|
^ ערן סויסה, ב"ק, סגל וקוולר ל"ערב חדש", באתר nrg, 20 ביולי 2011.
|
892
|
^ ערוץ 20 - ד"ר עשהאל לובוצקי בתוכנית הפטריוטים, אראל סג"ל, יוטיוב, 9 בדצמבר 2014.
|
893
|
^ גלעד צוויק, נתוני ההאזנה של גל”צ נחשפים: אראל סג”ל הפופולרי ביותר בפער גדול, באתר מידה, 10 בינואר 2018.
|
894
|
^ אראל סג"ל עוזב את גלי צה"ל - יחזור לשדר ב-103FM, באתר גלובס, 26 בפברואר 2018.
|
895
|
^ אריאל כהנא, נתניהו נגד יאיר גולן: "דבריו גורמים לזילות השואה", nrg, 8/5/2016
|
896
|
^ בגלל גל"צ? סג"ל צייץ ביקורת והתנצל, חדשות סרוגים, 05.05.16, כ"ז בניסן ה'תש"ע
|
897
|
^ גל אוחובסקי, נאג' חמאדי: "שבעים אחוז מהזמן אנחנו רבים", באתר mako, 7 במרץ 2012
|
898
|
^ הסינגל "אל תלכי לישון" של נאג' חמאדי
|
899
|
^ אראל סג"ל, ההתנהגות החייתית של גורו הטבעונות, nrg מעריב, 8 בדצמבר 2013.
|