Datasets:

Wissotsky
/

KnessetNews

SP_Id (string): Unique identifier for each news article from the Knesset system
Title (string): Article headline/subject
Date (string): Publication date of the article
URL (string): Original source URL of the article on the Knesset website. (relative link)
Content (string): Full article content converted to Markdown format, including extracted title, date, and main article text from the raw html data.

Dataset Creation

Data Collection and Processing

The title,date and article text were extracted from the html data, concatenated and converted to markdown using the html-to-markdown/v2 golang library

Bias, Risks, and Limitations

Well its the Knesset news, whaddya expect

Downloads last month: 78

Size of downloaded dataset files:

36.6 MB

Size of the auto-converted Parquet files:

36.6 MB

Number of rows:

21,759

SP_Id stringlengths 3 5	Title stringlengths 6 255	Date stringdate 2009-04-01 00:00:00 2025-07-24 13:40:00	URL stringlengths 32 57	Content stringlengths 0 160k
25786	יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, יוזם החוק: "מטרת הצ"ח היא לקבע בחו"י את העקרונות הבסיסיים של מי שולט במדינת ישראל, ובידי מי מופקד מפתח הכניסה לישראל"	2025-07-21T17:30:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025h.aspx	# יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, יוזם החוק: "מטרת הצ"ח היא לקבע בחו"י את העקרונות הבסיסיים של מי שולט במדינת ישראל, ובידי מי מופקד מפתח הכניסה לישראל" 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:30 יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן: "במדינה דמוקרטית זה צריך להיקבע ע"י נבחרי הציבור ולא בשיח בין שלושה עו"ד- אחד מייצג עותרים אחד את היועמ"שית ואחד בכס השיפוט בבימ"ש העליון" "החוק קובע שעקרונות שנקבעו בכנסת בחקיקה אינם בנים חורגים לשיטת המשפט הישראלית, אלא שהעקרונות בבסיס חוקי ההגירה נובעים מהמקור החוקתי שהחוק הזה ייתן להם" ועדת החוקה החלה היום (ב') להכין לקריאה ראשונה את חוק יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, שיזם היו"ר ח"כ שמחה רוטמן ויזם ח"כ צביקה פוגל. הצעת החוק קובעת הוראות שונות בנוגע לכניסה לישראל, לקבלת מעמד בישראל, להרחקה מישראל וכן לשלילת אזרחותו של תושב או אזרח ישראלי. מוצע לקבוע כי מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי, ובה יממש את זכותו להגדרה עצמית. עוד מוצע כי לחוק-היסוד תהיה עליונות על חוקים וחוקי-יסוד אחרים, אלא אם נאמר בהם שתוקפם גובר על האמור-בחוק יסוד זה. לעניין מקבלי מעמד בישראל, מוצע כי תיקבע מכסה שנתית של מקבלי מעמד, כי כניסה בלתי חוקית לישראל או שהיה בלתי חוקית למעלה משלושה חודשים בישראל תהווה חסם מפני קבלת מעמד וכן כי לא ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בעניין קבלת מעמד למי שאינו אזרח או תושב ישראל. הגבלות אלו לא יחולו לעניין חוק השבות. עוד מוצע כי הממשלה, באישור הכנסת, תהא רשאית לקבוע כי אזרחים או תושבים של מדינות או אזורים מסוימים לא יוכלו לקבל מעמד או היתר שהייה בישראל. לעניין שוהים בלתי חוקיים בישראל, מוצע לקבוע כי המדינה תרחיקם אל מחוץ לגבולותיה בהסדרים שייקבעו בחוק, ותעודד עזיבתם של אלו שאינה יכולה להרחיקם לפי הסדרים אלו באמצעים שונים שייקבעו בחוק. האמצעים יכול שיהיו, בין היתר, החזקה במשמורת לכל תקופת שהותו של האדם בישראל, החזקת כספים ומניעת קבלת שירותים. מוצע כי חוק-היסוד ישוריין כך שלא ניתן יהיה לתקנו אלא ברוב חברי הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "את הצ"ח הגשתי בכנסת הקודמת, היא ביטאה קונצנזוס, והוצגה במסע"ת ע"י רה"מ שהיה אז ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו. ח"כ שקד דיברה על החוק עוד ב-2018, וסייעתי להכנתה עוד אז כטיוטה. הצ"ח מופיעה גם בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הזו והיא בליבת ערכיה של המדינה. לצערי חלק גדול ממדיניות ההגירה של המדינה לא עוצב ע"י הכנסת או הממשלה אלא ע"י ארגונים זרים שעתרו לבג"ץ במימון זר. התוצאה של מציאות עגומה זו היא מדיניות אי-הרחקה והגנה קבוצתית לאריתראים למשל. בניגוד למה שלפעמים מצדיקי המעורבות השיפוטית אומרים, שהכנסת לא עשתה מלאכתה ובימ"ש נכנס לוואקום, לא ניתן לקבל בסוגית ההגירה. הכנסת בשנים 2015-2013, תיקנה את החוק למניעת הסתננות ברוב גדול של 80 ו-90 ח"כים וכל פעם בג"ץ ביטל את החוק. הכנסת לצערי ויתרה על כך. מטרת הצ"ח היא לקבע בחו"י את העקרונות הבסיסיים של מי שולט במדינת ישראל, ובידי מי מופקד מפתח הכניסה לישראל ומי יכול להעניק מעמד זה או אחר במדינה דמוקרטית זה צריך להיקבע ע"י נבחרי הציבור ולא בשיח בין שלושה עו"ד- אחד מייצג עותרים אחד את היועמ"שית ואחד בכס השיפוט בבימ"ש העליון. החוק קובע את המדרג וקובע שעקרונות שנקבעו בכנסת בחקיקה אינם בנים חורגים לשיטת המשפט הישראלית, אלא שהעקרונות בבסיס חוקי ההגירה נובעים מהמקור החוקתי שהחוק הזה ייתן להם". ח"כ קארין אלהרר: "יש בעיה ויש למצוא פתרון אבל הפתרון המוצע קיצוני בעייתי ופוגע באזרחי ישראל כולם. רצית לברך ויצאת מקלל". ח"כ יואב סגלוביץ': "הצ"ח הזו ואחרות הן חוסר התייחסות לבני אדם. בשם האמירה "יהודים", הכל מותר. זה חוק גזעני אנטי יהודי ואנטי דמוקרטי. אתם בקמפיין דה לגיטימציה שכל מה ששונה מכם לא לגיטימי. שרת מפלגתך המסוכנת והאלימה אומרת לנהל מלחמה על גבי החטופים. אתם ממשלה נטולת לב". ח"כ עופר כסיף:" זהו חוק ארכי גזעני שמחפש את השעיר לעזאזל בכל דבר. זה יכול להיות בגלל דת תפיסה פוליטית ובשורה התחתונה- המוצא. אתם פועלים נגד ילדים שנולדו פה כי הם לא נולדו לגזע הנכון. אתם מייצגים את כל מה שמכוער ביהדות. ואהבת את הגר וכל בני האדם נבראו בצלם לא קיימים אצלכם אלא רק שנאה. בגלל זה, הטיפוסים הנאלחים שיושבים פה מוצאים איתכם מכנה משותף. לא פלא שמי שרודפים פליטים שנרדפו וברחו מארצותיהם, איתם אתם משתפים פעולה כאילו לא למדתם כלום מההיסטוריה של העם שלנו אין לכם שמץ בושה או רגש. אתם רוצים לעמוד בשער, דרך משל, ולסמן מי ימינה ומי שמאלה, מי לחיים ומי למוות כמו שאתם עושים עם החטופים. לדיראון עולם תיזכרו". ח"כ יוליה מלינובסקי: "היה מקרה שטיפלתי בו לגבי ילד באוקראינה שאביו נפטר והאם לא תפקדה והאופציה היחידה שם הייתה בית יתומים. הוא לא היה זכאי חוק שבות וסביו שהיו פה מאוד רצו להביאו. הסבתא שהתה שנה שלמה בחרקוב כי לא קיבלה אישור כניסה איתו והייתי צריכה להפוך את העולם עד שאפשרו לילד להגיע עם סבתו. זה הומניטרי ממדרגה ראשונה. הילד היום אלוף ישראל בג'ודו. הוא לא יהודי אבל ישראלי לכל דבר. יש לעשות חלוקה בין מקרים הומניטריים של קרובי משפחה שצריכים לקבל מענה. הנושא של ההגירה חייב מסגרת. בנושא זכאי חוק השבות- קיבלתי הרבה פניות- תפסיקו להשתמש בו כדי להפחיד אנשים לשווא. לגבי איחוד משפחות לכל אזרח ישראלי יש זכות להקים משפחה עם מי שירצה, אבל אם יש חתן סדרתי שהתחתן והגיש 5 פעמים בקשת התאזרחות זה סיפור אחר. לא נפגע בזכות הטבעית להקים משפחה לפי בדיקות כללים וסדר. היום השאלון בהליך ההתאזרחות במשרד הפנים הוא משהו שבחיים לא היינו עוברים. הכל לפי התרשמות הפקידים, ללא ביקורת או הליך ערעור. יש להסדיר זאת. את נושא ההתאזרחות לפי בעל או אישה יש להסדיר כדי להקל על אנשים ולהגן עליהם מפני התעללות פקידים במצבים הזויים. יחד עם זאת מדינת ישראל היא לא מערב פרוע. אם החוק ילך בדרך המלך, בלי אצבע בעין או נקמות, יש לקדמו". עו"ד גאל אזריאל, משרד המשפטים: "החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה הייתה לתמוך בהצ"ח בקריאה טרומית בכפוף לארבעה תנאים- שהסעיף לפיו חוק היסוד המוצע יגבר על כל חוק יסוד אחר יוסר מהצ"ח, ואני מבינה שהתנאי מקובל על המציע; תנאי שני הוא שהמשך הליכי החקיקה לרבות שינוי נוסח יהיו בהסכמת כלל סיעות הקואליציה ובהסכמת משרדי הממשלה הרלבנטיים. כמו כן, שלאחר הקריאה הטרומית תמתין הצ"ח 3 חודשים ותמוזג עם הצעת חוק ממשלתית. נעדכן ששר המשפטים ביקש, בתיאום עם שר הפנים, לעבוד על חוק יסוד בנושא אזרחות והגירה כהצעת חוק ממשלתית, שתקודם לצד הצעת חוק הגירה כולל והוליסטי, שיוכן על ידי משרד הפנים, הליך שהוא יותר נכון, ואנחנו בעיצומו". ח"כל מוסי רז: "אני לא מקבל את הדיבורים על המסתננים אילו מישהו מציע לפתוח את הגבולות ולקבל כל אחד. המדינה מגרשת כבר היום ילדים והחוק עלול להחמיר את המצב. אסור לעשות הכללות- גם בקהילה הזו יש רוצחים, כמו בקרב יהודים וערבים. לא עושים הסתה כזו בוועדה בכנסת. דיברת על שמירה על צביון יהודי של המדינה- הוא לא ייפגע מזה שאישה ישראלית תינשא לבן זוג שבדי, אריתראי או פלסטיני, אלא מפגיעה בערכים הכי בסיסיים של היהדות. יש מקום לחוק הגירה אבל חוק מכבד ושוויוני. מותר לישראל והיא אף חייבת לקבוע מי יבוא בגבולותיה אבל עם כבוד לאזרחיה ולזרים. כל המחלוקת היום היא מה עושים עם אלו שכבר פה היום". היו"ר רוטמן: "החומה חסמה מהגרים מגבול מצרים אבל יש מהגרים מגבול ירדן ויש עובדים זרים שנוטשים את הקשישים ומשתקעים. יכול להיות שהמדינה צריכה לאפשר כמות מסוימת של פליטים, של מהגרי עבודה שיחליטו להשתקע, אבל במציאות היום, כשהמערכת בישראל יודעת שכל אישור הומניטרי יהפוך לקו הבסיס שאחריו אי אפשר לעצור את השיטפון, המדינה צריכה לפעול במגננה קיצונית. את ההכרעות צריכות לקבל הממשלה והכנסת ולא עתירות". גלעד הלחמי, החזית לשחרור דרום ת"א: "הייתי תושב שכונת שפירא קרוב לעשור, ונאלצתי לעזוב בגלל האלימות, המסתננים והכלכלה. 50% מההחלטה הייתה כלכלית ו-50 בגלל הביטחון האישי. גם בדמוקרטיה הכי פרוגרסיבית ח"כים לא עושים קמפיין כדי להשאיר פיליפינית שעוזבת את הקשיש שעבורו הגיעה ועובדת לא חוקית. כשראינו לאן הדור ה צעיר הולך וכמה הוא מסוכן, זה לא עניין של ימין או שמאל לטפל בכך. צריכים מדיניות הגירה. לא יכול להיות שתילחמו להשאיר פה כל אחד, כולל פיליפינית שלא נרדפה. ברגע שאתם עושים זאת אתם יוצרים לגיטימציה לשים פס על החברה והחוק הישראלי ולהישאר פה". שפי פז: "רובכם לא שמעתם על אתי כהן שנרצחה ע"י סודני שהחליט שהיא כישפה אותו ביום הראשון של הטילים מאיראן, ודקר אותה עשרות פעמים. אנחנו לא רוצים את האנשים האלו פה. אין סיבה שילדות ישראליות לא יוכלו לצאת מהבית ברגע שמחשיך. לפני 8 חודשים עמדנו בכניסה לנווה תרצה שם הייתי בגלל המאבק שלי על חירויות תושבי השכונה, והבטחת לי שנחוקק את החוק ואני מקווה שסופסוף הוא יעבור, כי לא יכול להיות שכל פעם שהממשלה מנסה להעביר חוק, בג"ץ יתקע אותו. מדינה במאבק קיומי לא יכולה להיות ארץ מקלט לאף אחד לא למי שבורח ממלחמה ולא למי שבא לחפש עבודה". דוד ברק יו"ר עמותת עוטף תחנה מרכזית: "אני שב ומציע להקים בתי"ד אזוריים להגירה עם בי"ד ארצי עליון לערעורים, בדיוק כמו שעובד בי"ד לעבודה. ההבדל היחיד הוא שהשופטים או הדיינים יהיו חייבים להתמנות באמצעות הממשלה באישור הכנסת". שי גליק, מנכ"ל בצלמו: "הגיע הזמן שהמדינה תיכנס לזה ב-100% ותדאג שמסתננים יצאו מפה. חו"י: הגירה אומר שאין הפקרות יותר". עו"ד אהרון גרבר, פורום קהלת: "מקום המדינה הכניסה לישראל הייתה מוסדרת בהחלטות שר הפנים. ברגע שהנושא לא הוסדר בחקיקה מי שהגדיר את הסמכויות בפועל במקום שר הפנים היו המשפטנים. הצורך בתיקון קריטי". טלי אהרנטל מנכ"לית עמותת אסף: "חוק שמבקש לשלול אזרחות ללא הסבר, להגביל עבודה, תנועה, חופש, על בסיס קריטריונים מעורפלים, תוך מיסוד פסקת התגברות ומניעת גישה לערכאות. ככה לא נראה חוק הגירה במדינה דמוקרטית, ככה נראית הפיכה משטרית שאתה מנסה להסתיר מהציבור. זה מתחיל עם האוכלוסיות המוחלשות ובסוף יפגע בכל אחד. לא נוותר כי זה מאבק על עתיד המדינה שלנו שתהיה לא רק יהודית אלא גם דמוקרטית". עו"ד שחר מנדיל, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל:" החוק יפגע באופן לא מדתי באוכלוסיות שונות ובזכאי שבות. הוא מונע כל אפשרות למניעת גירוש והסדרת מעמד למי שעברו זוועות גדולות ולילדי פליטים שגדלו פה גם במקרים הומניטריים קיצוניים. דברי ההסבר לא מצביעים על צידוק לפגיעות כה חמורות וכן קיימת כבר חקיקה מסדירה ואין שום לקונה. ישראל כבר מפירה התחייבויות לאמנות בינ"ל ועכשיו תהיה לכך גושפנקה. הדיון לא עוסק בי אבל כמו שאתם מנסים להשתיק אותנו עברתי הטרדה ע"י היושבים פה שקראו לי פסולת ואשפה ונאלצתי לפנות למשמר הכנסת להגן עליי. את הרדיפה הזו עוברים מדי יום ילדי פליטים שנמצאים פה". היו"ר רוטמן: "הצ"ח לא צריכה לעורר מחלוקת בין המחנות הפוליטיים ומעצם טיבה כהצ"ח יסוד, היא תהיה מתואמת עם סיעות הקואליציה ובכוונתי לתאמה גם עם ח"כ מלינובסקי וסיעתה. אני מקבל את העיקרון של ועדת השרים, להסיר את סעיף 3 של עליונות החוק, אך יצוין שזה נעשה בעקבות החלטת ועדת השרים".
25780	משרד האוצר מחזיק 7 שנים בחצי מיליארד ₪ שנגבו ממעסיקים והופקדו בקרן דמי מחלה לעובדים פלשתינים	2025-07-21T14:20:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025m.aspx	# משרד האוצר מחזיק 7 שנים בחצי מיליארד ₪ שנגבו ממעסיקים והופקדו בקרן דמי מחלה לעובדים פלשתינים 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:20 הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה דנה היום (יום ב') ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטינים. בקרן נצברו כחצי מיליארד ₪. מדור תשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה (מת"ש) גבה ממעסיקים בעלי היתר להעסקת עובדים פלשתינאים בישראל מכוח חוק עובדים זרים, הפרשה חודשית בשיעור 2.5% משכרו של כל עובד, עבור דמי מחלה. הפרשות המעסיקים הופקדו בקרן דמי מחלה ייעודית שמנוהלת על ידי המת"ש. מהקרן שולמו לעובדים פלשתינאים שנמצאים זכאים, דמי מחלה. בינואר 2019 הגבייה הופסקה. יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, במשך שנים רבות המעסיקים הפרישו 2.5% משכר העובדים לקרן לביטוח דמי מחלה. מתוך כחצי מיליארד ₪ שנצברו בקרן, רק 11 מיליון ₪ שולמו לעובדים פלסטינים. וכ-218 מיליון ₪, "צבועים" לטובת תשלום דמי מחלה לעובדים שחלו עד סוף 2018 ולשיפוי מעסיקים ששילמו לעובדים מתחילת 2019. היקף השיפויים ששילמה רשות האוכלוסין למעסיקים עבור דמי המחלה עומד על 11.3 מיליון ₪ בלבד. צוות בין משרדי שהוקם בשנת 2019 בראשות משרד האוצר, עד היום לא הגיע למסקנות ולא פרסם המלצות לגורל הכסף. עמדת הוועדה היא שלא יתכן שכספים שנמצאים אצל המדינה תקופה כל כך ארוכה, לא מתקבלת החלטה מה עושים עם הכספים האלו. יו"ר הוועדה ביקשה מנציגי משרד האוצר לדווח לוועדה מה הם עשו בשמונת החודשים שחלפו מאז ישיבת הוועדה האחרונה בנושא, ומה יהיה גורל הכספים שהצטברו. עו"ד אפרת לב ארי מרשות האוכלוסין וההגירה אמרה, שר הפנים לא קיבל שום פניה משר האוצר בנדון, וע"כ המציאות לא השתנתה. לא פנו אלינו ולכן לא עשינו דבר. אורי אלטמן יועץ מנכ"ל משרד האוצר אמר, בשמונה חודשים האחרונים לא התקיימו דיונים ולא התקבלו החלטות. יו"ר הוועדה הגיבה לדברים ואמרה כי תשובתו מהווה זלזול ופגיעה בוועדה. איציק גורביץ סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ אמר, אלו כספים שאינם של הממשלה, ולכן נח להם לא לקבל החלטה. בפועל, זה מס שהוטל על המעסיקים. אין שום בעיה לאתר את העובדים ואת המעסיקים ולשלם למי שמגיע. גורביץ אמר שהמעסיקים, ההסתדרות ונציגי העובדים הגיעו להסדר על חלוקת הכסף, שני שליש למעסיקים המזוהים, ושליש לעובדים שיוכלו לתבוע דמי מחלה למשך שלוש שנים. לדבריו, המדינה לא יכולה להזניח את הכסף. יום עבודה היום, שווה הרבה יותר ממה שהיה שווה ביום שהכסף הופקד. גורביץ תהה, מי יבדוק את האישורים הרפואיים שעובדים יציגו היום, על מחלה שהם חלו לפני שבע שנים. עו"ד יגאל דנינו מהתאחדות חקלאי ישראל אמר, הגענו להסדר בנינו, ביקשנו שהכספים יחולקו בין המעסיקים לעובדים. לא לקבל החלטה, זה לא לכבודה של הממשלה. בקי כהן-קשת מפורום המאבק בעוני אמרה, מדובר באנשים שבנו לנו בתים וסללו לנו כבישים ומחובותינו לתת להם את הכספים שמגיעים להם. מאיר שמש יו"ר ארגון בעלי הפיגומים השיב לבקי ואמר, אני מזכיר לך שיש מהם ששרפו לנו את הבתים. מי שמרחם על אכזרים, בסוף מתאכזר על רחמנים. שמש אמר כי במשק, כל עובד שפורש מעבודתו ולא ניצל את ימי המחלה, הוא לא זכאי ליהנות מצבירת ימי המחלה, למה שומרים את הכסף לפלסטינים? עו"ד מוטי עזרן מהתאחדות התעשיינים אמר, המדינה הציעה כל מיני רעיונות לייעד את הכסף לטובת הציבור, הצעות שאין בינם ובין ייעוד הכספים שום דבר, כגון בניית חניונים וסלילת כבישים. צריכה להתקבל החלטה כמה שיותר מהר. שי פנחס מהחשב הכללי באוצר אמר, למיטב ידיעתי, הקרן לא מנוהלת ולא צוברת ריבית והכסף מופקד בחשבון נפרד. נציגי המעסיקים זעמו על תשובתו, לפחות שינהלו את הכסף שיניב פירות. אביתר חנן מההסתדרות הכללית אמר, אני חושש שזה מדיניות לא לקבל החלטה. בסופו של דבר המדינה תבקש לשים את ידה על הכסף. יש עסקים שנסגרו, עובדים ומעסיקים שנפטרו שלא ייהנו מהכסף שלהם. אברהם דניאל יו"ר התאחדות החקלאים אמר, הכספים שייכים לנו. הגענו להסכמה לחלוקת הכסף, מאיפה החוצפה הזו להחזיק את הכסף ולא להחזיר אותו לבעליו, ואפילו לא מנהלים את הכסף, זו חוצפה! איציק גורביץ שאל את נציגי האוצר, האם אתם לא מרגישים לא בנוח להגיע לדיון בוועדה עם תשובות כאלו? אורי אלטמן השיב ואמר כי לפני מספר שבועות קיבלנו את הצעת קו לעובד וההסתדרות. ההצעה נראית רצינית ואנחנו נבחן את ההצעה ברצינות. אולי נתייעץ אתכם להגיע לפתרון, אמר אלטמן. אלטמן לא ידע להשיב כמה כסף נצבר בקרן ומדוע הכסף לא מנוהל. יו"ר הוועדה שאלה את אלטמן, איך אתה מגיע לדיון בלי להכין שיעורי בית ובלי תשובות. זה לא הדיון הראשון בנושא. בתום הדיון יו"ר הוועדה אמרה כי הוועדה רואה בחומרה את העובדה ששמונה חודשים הוועדה לא התכנסה ולא מנהלת את הכספים. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להתכנס בהקדם ולדווח לוועדה על הסיכומים, ולהשיב תוך שבוע על סכומי הקרן והריביות שנצברו.
25787	ברוב גדול של 85 חברי כנסת: נדחה ערעורו של חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת ועדת האתיקה בעניינו	2025-07-21T19:35:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025p.aspx	# ברוב גדול של 85 חברי כנסת: נדחה ערעורו של חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת ועדת האתיקה בעניינו 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 19:35 נציגת ועדת האתיקה, חברת הכנסת פנינה תמנו: "חופש הביטוי הוא לא החופש להעליל עלילות דם נגד חיילי צה"ל" מליאת הכנסת דחתה את ערעורו של חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת ועדת האתיקה בעניינו מיום 9 ביולי 2025. בהחלטתה, קבעה ועדת האתיקה כי חבר הכנסת כסיף הפר את כלל 1א(2), (4) ו-(5) לכללי האתיקה, והטילה עליו סנקציה של הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וכן ועדות הכנסת למשך תקופה של חודשיים, שתחל בפתיחת המושב הבא של הכנסת. 10 חברי כנסת תמכו בקבלת הערעור, אל מול 85 שהתנגדו. משכך, הערעור נדחה והחלטת ועדת האתיקה נותרה על כנה. ח"כ עופר כסיף: "נגמרו הימים בהם ניתן היה לערוך כאן ויכוחים אמיתיים. בקשות ההדחה וההשעיות השיטתיות של חברי סיעתי הם חלק מאווירת רדיפה. הורחקתי יותר מכל חבר כנסת בבית הזה. אני גאה שזעקתי את זעקתנו נגד שפיכות הדמים באשר היא. לזעקתנו שותפים רבים וטובים, יהודים וערבים". נציגת ועדת האתיקה, ח"כ פנינה תמנו: "בתחילת מלחמת חרבות ברזל הזהירה הוועדה כי בתקופת המלחמה תהיה לה אפס סובלנות לאמירות שיביאו לפגיעה בביטחון ישראל. חופש הביטוי הוא לא חופש הביזוי, הוא לא חופש ההכפשה ולא החופש להעליל עלילות דם נגד חיילי צה"ל המחרפים נפשם. חבר הכנסת כסיף זלזל לא רק בבית הזה, אלא גם בהחלטות ועדת האתיקה. הדרך להשמיע ביקורת חריפה וקשה, ככל שתהיה, בוודאי בעת מלחמה, לא עוברת בפרסום עלילות מזוויעות על חיילי צה"ל והאשמות נגד מדינת ישראל".
25795	הוועדה לביטחון לאומי אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד–2024	2025-07-24T13:40:00	/News/PressReleases/Pages/press24072025.aspx	# הוועדה לביטחון לאומי אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד–2024 24 ביולי 2025, כ"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:40 יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "לא יכולים להרשות לגופי תעמולה עוינים לשדר תכנים הפוגעים בביטחון המדינה" הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) אישרה היום (ה') לקריאה ראשונה את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תיקון - הוראת קבע), התשפ"ד-2024 (פ/4626/25) - של ח"כ אריאל קלנר. ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "אנחנו לא יכולים להרשות לגופי תעמולה עוינים לשדר תכנים הפוגעים בביטחון המדינה, לא בשטח ולא בדיגיטל. ההצעה מאזנת בין שמירה על ביטחון המדינה לחופש הביטוי, ומביאה כלי הכרחי להתמודדות עם איומים מתוחכמים ומעודכנים". במסגרת הצעת החוק: "הוראה לפי סעיפים 2(א)(2) עד2(א)(5) תעמוד בתוקפה לתקופה האמורה בה שלא תעלה על 90 ימים; ואולם אם שוכנע ראש הממשלה כי התנאים המפורטים בסעיף האמור ימשיכו להתקיים גם לאחר התקופה האמורה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים או הממשלה, להאריך את תקופת תוקפה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים נוספים בכל פעם". מתוך דברי ההסבר להצעת החוק: "בשל העובדה שמדינת ישראל מתמודדת עם איומים ביטחוניים חמורים מהקמתה וצפויה להמשיך ולהתמודד עמם בהמשך ויתכן שאף ביתר שאת, ולאור העובדה שהיא איננה יכולה להרשות לעצמה לאפשר לגוף שידורים זר לפגוע באופן ממשי בביטחונה, מוצע לערוך בחוק מספר שינויים בכדי להתאימו למציאות זו. ראשית, מוצע להוסיף לשר התקשורת סמכות להורות גם על עצירת שידוריו של ערוץ זר אם סבר, בהתאם לאמור בסעיף 2 לחוק, כי הוא פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה. שנית, מוצע לתקן את תקוף הוראה שניתנה על ידי שר התקשורת, כך שהוראה שניתנה לספק תכנים בדבר הפסקת שידוריו תהא הוראה קבועה עד למתן הוראה אחרת, במקום שתעמוד בתוקפה למשך 45 ימים. בנוסף, בעניין ההוראות האחרות שרשאי שר התקשורת לתת, מוצע להאריך את תוקפן מ-45 ימים ל-90 ימים. לבסוף, מוצע לקבוע את החוק כהוראת קבע חלף קביעתו כהוראת שעה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות (פ/4619/25)".
25791	אושר סופית: תוארך הוראת השעה המסדירה את תקופת כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים	2025-07-23T13:10:00	/News/PressReleases/Pages/press23072025z.aspx	# אושר סופית: תוארך הוראת השעה המסדירה את תקופת כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים 23 ביולי 2025, כ"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:10 מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את ההצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה - חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה-2025. 30 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 6 מתנגדים. מוצע להאריך עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (ה-31 בדצמבר 2025) את תוקפה של הוראת השעה הקובעת הסדרים ייחודיים הנוגעים לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, בין היתר לעניין משך הוראת הכליאה הזמנית, מועד הביקורת השיפוטית ותקופת מניעת המפגש עם עורך דין. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לנוכח המצב הביטחוני העדכני, כמות הלב"חים הכלואים בישראל לפי החוק ועקב הצרכים המבצעיים, גם כיום לא ניתן לעמוד בפרקי הזמן הקבועים בסעיף 10א לחוק בנוסחו המקורי, ועל כן נדרש להאריך את תוקפה של הוראת השעה לעניין סעיף 10א לחוק, וכן נדרש להאריך את תוקפה לעניין ההסדרים הנוגעים לביקורים רשמיים ולקיום דיונים בהיוועדות חזותית".
25789	סיכום השבוע בכנסת: אושרו פיצויים לעסקים שנפגעו במערכה "עם כלביא"; רוב במליאת הכנסת להצהרה הקוראת להחיל ריבונות ביו"ש ובקעת הירדן	2025-07-24T08:00:00	/News/PressReleases/Pages/PRESS22.07.25CV.aspx	# סיכום השבוע בכנסת: אושרו פיצויים לעסקים שנפגעו במערכה "עם כלביא"; רוב במליאת הכנסת להצהרה הקוראת להחיל ריבונות ביו"ש ובקעת הירדן 24 ביולי 2025, כ"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 08:00 ** רוב במליאת הכנסת הצביע בעד הצהרה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן 71 חברי כנסת הצביעו השבוע במליאת הכנסת בעד הצהרה הקוראת להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, אל מול 13 שהתנגדו. יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת אמיר אוחנה הכריז: "זו הצהרה היסטורית. אנו כאן כדי להישאר והכנסת אמרה זאת ברוב גדול". חבר הכנסת שמחה רוטמן, מבין יוזמי הדיון אמר: "להצהרה זו יש משמעות רבה, היא מבטאת את הקשר שלנו לארץ ישראל ולערש התרבות של העם היהודי". חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, שגם היא הייתה מבין יוזמי הדיון הוסיפה: "זו הצעה חשובה אבל זה לא מספיק. אנו צריכים יותר מאמירה. מדינת ישראל נואשת למעשים. מדובר בצעד המתבקש ביותר והנכון ביותר. מבחינה מוסרית, היסטורית וציונית. זאת מבלי לדבר בכלל על החשיבות הביטחונית". [להצהרה המלאה לחצו כאן.](/News/PressReleases/Pages/press23072025v.aspx) אושר מתווה פיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "עם כלביא" במליאת הכנסת [אושרה השבוע סופית](/activity/legislation/laws/pages/lawbill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2233694) הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), שבמסגרתה יוענקו פיצויים לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו במערכה מול איראן. על פי המתווה, יינתן מענק "המשכיות עסקית" לצד הקלות בחל"ת כמענה משלים. תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד על 10 ימים מתוך 12 ימי הלחימה, לאו דווקא בצורה רציפה, על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה, ותקופת האכשרה הנדרשת תקוצר ל-6 חודשי עבודה. חבר הכנסת ינון אזולאי הכריז במליאה: "נעשתה פה עבודה נהדרת למען העצמאים. האנשים מחכים לזה, העצמאים מחכים לזה, העובדים מחכים לחל"ת שלהם. תפילתנו שלא נצטרך יותר פיצויים". "זה שהלום קרב נאלץ לקחת עורך דין ולנהל משפט זה ביזיון" כך אמר יושב-ראש הוועדה להסרת חסמים חבר הכנסת מיכאל ביטון [בדיון על יישום רפורמת נפש אחת](/news/pressreleases/pages/press21072025v.aspx) שהתקיימה השבוע והתמקדה בסיוע משפטי לנכי צה"ל. יושב-ראש הוועדה ציין: "הרפורמה הוצגה לפני 4 שנים ובפועל לא קורה כלום". בדיון עלה כי מחלוקת בין משרדי הביטחון, האוצר והמשפטים מונעת את יישום הרפורמה. חברי ועדת החינוך דנו בהקלות לסטודנטים משרתי מילואים קצין מילואים ראשי, תא"ל בני בן ארי, [הציג בישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט](/news/pressreleases/pages/press21072025b.aspx) מתווה משופר לסטודנטים משרתי המילואים הכולל יותר נקודות זכות, יותר שיעורים פרטיים ואפשרות להערכה חליפית גם במקצועות הסטם. נציגי האוניברסיטאות התנגדו: "הגענו לקו האדום. אם ניתן עוד פטורים מקורסי חובה אנחנו נפגע בסטודנטים". יושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסף טייב קרא לנציגי האוניברסיטאות: "מצפה מכם להגיע להבנות". יו"ר הכנסת לבכירי איפא"ק על איראן: "ייתכן שנצטרך לתקוף שוב" יו"ר הכנסת אמיר אוחנה אירח בלשכתו במשכן את בכירי איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקאים. בשיחה עמם אמר: "משטר האייתולות לא נטש את תכנית הגרעין וייתכן שנצטרך לתקוף שוב". יתר על כן, היו"ר אוחנה הדגיש שהמלחמה בעזה לא תסתיים עד שיוחזר אחרון החטופים. יו"ר הוועדה לטיפול בשורדי השואה: "לא יכולים למצוא עצמנו שוב במצב של חוסר אונים והיעדר פתרונות" הוועדה לטיפול בשורדי השואה קראה למיפוי דחוף של פערי המיגון בבתים ומוסדות שבהם שוהים שורדי שואה, בהיערכות למצבי חירום עתידיים, בתום [דיון שערכה בנושא השבוע](/news/pressreleases/pages/press21072025a.aspx). נציגי משרדי הרווחה, הבריאות והשיכון ומשרד העלייה והקליטה סקרו בפני הוועדה את נתוני המיגון של המוסדות ומתקני המגורים הנמצאים תחת אחריותם. מהדיווחים עלה שחלק מהמשרדים ביצעו מיפוי מלא של פערי המיגון ואחרים מחזיקים במיפוי חלקי בלבד. יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת מירב כהן אמרה: "במהלך המלחמה עם איראן נרצחו שתי שורדות שואה כתוצאה ישירה של היעדר מיגון". שר האוצר בוועדת החוקה: "צריך להדוף את המעורבות הלא לגיטימית והחצופה בענייניה של מדינת ישראל" ועדת החוקה, חוק ומשפט [המשיכה להכין השבוע לקריאה ראשונה את חוק העמותות]() (תיקון - תרומה מישות מדינית זרה), ולפיו כל עמותה שמצהירה שאינה עוסקת בשורה ארוכה של פעילויות, כולל פעילות פוליטית, פעילות בכנסת, הפגנות וביקורת על הממשלה, תוחרג מהוראת המיסוי המיוחדת. עמותה שלא תצהיר זאת תמוסה על התרומות מישות זרה ב-23% בדומה למס החברות. עמותה שתצהיר הצהרת שקר, תמוסה בכפל מס ויוטל עליה עיצום כספי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהשתתף בדיון אמר: "צריך להדוף באבחה חדה את המעורבות הלא לגיטימית והחצופה בענייניה של מדינת ישראל; הצעת החוק לא משתיקה אף אחד, רק קובעת כללי משחק לגיטימיים". יוזם החוק חבר הכנסת אריאל קלנר ציין: "1.3 מיליארד שקלים הוזרמו ע"י ממשלות באירופה ב-13 השנים האחרונות, לעמותות שעוסקות בפוליטיקה ומקדמות אג'נדות פוליטיות שנויות במחלוקת". יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן קרא לעמוד יחד כחומה בצורה נגד מעורבות זרה ופגיעה בדמוקרטיה הישראלית. חה"כ ישראל אייכלר נבחר כנציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים** 66 חברי כנסת הצביעו בעד מועמדותו של חה"כ ישראל אייכלר לוועדה לבחירת דיינים, אל מול 38 שהתנגדו. הליך הבחירה התקיים על רקע הפסקת חברותו בכנסת של אליהו ברוכי. ההצבעה התקיימה באופן חשאי במליאה ע"פ סעיף 6 לחוק הדיינים וסעיף 62 לתקנון הכנסת. [](/activity/legislation/laws/pages/lawbill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2233694)
25785	שר הפנים מתנגד ליצירת מספר מזהה אחיד לזרים \| במחשבי המשטרה רשומים כ-4.5 מיליון מספרי זיהוי פיקטיביים של זרים	2025-07-21T16:20:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025g.aspx	# שר הפנים מתנגד ליצירת מספר מזהה אחיד לזרים \| במחשבי המשטרה רשומים כ-4.5 מיליון מספרי זיהוי פיקטיביים של זרים 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:20 הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה דנה היום (יום ב') ביצירת מספר מזהה אחיד לעובדים זרים ולמבקשי מקלט. היום, כל משרד ממשלתי, רשויות מקומיות, קופות חולים ובית חולים מנפיקים מספר פיקטיבי שונה למסתננים ועובדים לא חוקיים, מה שגורם לכך שלאדם אחד יכול שיהיו זהויות רבות. מה שמקשה על אכיפת החוק, סנכרון מידע רפואי, מתן שירותי חינוך רווחה ועוד. יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, עשרות אלפי זרים שוהים בישראל ללא כל זהות. אחרים משתמשים בזהויות שונות. היעדר מספר מזהה אחיד לזרים, וחוסר היכולת להשתמש במספר דרכון המורכבים לרוב מאותיות וסימנים, גורמים לכך שמשרדים ממשלתיים וגורמים נוספים, מנפיקים מספרים אקראיים לטובת טיפול בפונים אליהם. בבתי החולים מפאת הסודיות הרפואית, כל בית חולים מנפיק מספר עצמאי למטופל, דבר הפוגע ברציפות הטיפולית ובמעקב אחר סימנים חשודים כמו אלימות במשפחה. כך גם במשטרה, היות ולא ניתן לאמת את זהותו של האדם, הוא יכול להקים מספר זהויות שונות. מספר מזהה אחיד הוא צורך חיוני. הוא יאפשר למערכות לזהות את הפרט ומאפשר מנגד לפרט להזדהות בפני המערכות השונות במדינה, לקבל שירותים חיוניים, איסוף וריכוז נתונים על הפרט וימנע כפילויות. לפי נתוני משרד החינוך 5,264 ילדי זרים רשומים במערכת החינוך. אין לילדים אלה מספר מזהה אחיד שבו יכולים גופי ממשל שונים כגון המוסד לביטוח לאומי או משרד הבריאות או הרווחה לזהותם, וכל גוף עוקב בנפרד אחר הילדים ללא יכולת להצליב נתונים או לקבל תמונה מלאה על מספרם של הילדים ועל מצבם. מצב זה מקשה על התיאום בין הגורמים השונים, וגורר רישומים שגויים. גם קופות החולים, כל קופה מנפיקה מספר מזהה אחר – דבר שפוגע במטופלים. כך גם בבתי החולים, מבקשי מקלט מגיעים לטיפול עם מספרים שונים, אין לבית החולים גישה למרשם האוכלוסין, המידע הרפואי לא משתקף ואין דרך לגבות את החובות של המטופל. שמעתי על אישה שמאושפזת בבית חולים בירושלים מעל לשנה, והחוב שלה עומד על כמיליון וחצי ₪ ואין ממי לגבות את החוב. עיריית תל אביב טענו שהעירייה נדרשת לפיתוחים בעלות של מאות אלפי שקלים בשנה, כדי להגיע לזהות של הזרים החיים בעיר, עובדה שמייצרת קשיים ברישום וזהות תלמידים, גביית חובות ארנונה ודוחות חנייה. ד"ר יסכה מוניקנדם - גבעון מהמרכז המידע והמחקר של הכנסת הציגה מחקר משווה בין כמה מדינות (נורבגיה, אסטוניה, פינלנד וגרמניה) בהם יש לזרים מספר מזהה אחיד. המדינות מדגישות שהמספר אינו מייצר זיקה או מעמד אזרחי, אלא מספר מנהלי בלבד. עו"ד אודליה אדרי מרשות האוכלוסין הציגה את עמדת שר הפנים ומנהל רשות האוכלוסין ואמרה, המספר המזהה לא יפטור שום בעיה, אלא רק את עצלות אנשי הטכנולוגיה שלא מייצרים פתרון הולם, ואת האינטרס ההגירתי של השוהים הלא חוקיים שמבקשים לייצר זיקה לארץ. הממשלה הולכת לכיוון מספר דרכון שיכלול זיהוי ביומטרי. אנשי המחשוב במשרדי הממשלה עובדים על כך. חלק מהבעיה נעוצה במערכות שיודעות לקרוא מספר מזהה בן תשע ספרות ולא אותיות או סימנים כגון – או / שהמערכות לא תומכות בהם. לגופים שונים יש התנגדות לשתף איתנו פעולה ביצירת מספר נומרטור, לרבות עיריית תל-אביב. למדינת ישראל אין אינטרס לקבע זהות של זרים לארץ. בפסקי דין של בית המשפט העליון, נבדק מבחן מירב הזיקות, ומספר מזהה מקבע זיקה נוספת. עו"ד אדרי הגיבה למחקר המשווה של המ.מ.מ. ואמרה כי המחקר בדק מדינות מעודדות הגירה, ולכן יש להם אינטרס להעניק לזרים מספר מזהה אחיד. האינטרס של מדינת ישראל הפוך. זו התנגדות של שרי הפנים לדורותיהם. אני קוראת למשרדי הממשלה לתאם איתנו זהויות ולצמצם את הזהויות הכפולות. יש לנו מערכת קישור זהויות. אני מבקשת מהוועדה שתסייע לנו ותקרא לכלל המערכות לשתף איתנו פעולה, לתאם זהויות, וליישם את החוק הביומטרי, אמרה עו"ד אדרי. שחר נוימן ממערך הדיגיטל הלאומי אמר, ההבדל בין הגישות הוא מספר חד חד ערכי. כ-600 יישומים ממשלתיים עובדים עם מספר אחד במערכות משרדי הממשלה. נכון יותר לעבוד עם מספר חד ערכי שיודע להסתנכרן בין כל המערכות. רס"ב שולי מזרחי מהמשטרה אמרה, במחשבי המשטרה רשומים כ-4.5 מיליון מספרי זיהוי פיקטיביים של זרים. אנחנו מודעים על כ-450,000 כפילויות. מזרחי סיפרה על גבר שנחקר על אלימות במשפחה ושוחרר עם מסוכנות נמוכה. לאחר זמן התברר שהוא נחקר בעבר שבע פעמים על אלימות במשפחה, עובדה שהייתה גורמת לסווג אותו במסוכנות גבוהה. בהתאם לבקשת הוועדה, בפברואר השנה, המשטרה העבירה מעל 15,000 כפל זהויות. עדיין לא קיבלנו מענה. נציגי משרדי הרווחה, עיריית תל-אביב והמשטרה טענו שהם לא מקבלים מענה מרשות האוכלוסין. ענבל בן ישעיה מנהלת תחום נהיגה ורכב במשרד התחבורה אמרה, אנחנו נתקלים בבעיה לזהות נהגים. זרים רבים נוהגים על אופניים חשמליים ועוברים תאונות דרכים, ואנחנו לא יודעים לזהות אותם. מנהל הסתדרות עובדי הבניין בהסתדרות הכללית החדשה עו"ד ואאיל עבאדי אמר, הטענה שמספר מזהה יצור זיקה, דומה לטענה ששוכר דירה שיזמין קו טלפון, הדירה תהיה בבעלותו. בסיום הדיון, יו"ר הוועדה ביקשה מנציגת רשות האוכלוסין להיפגש עם משרדי הממשלה ולתאם פתרונות מחשוביים.
25775	ועדת החוץ והביטחון קיימה היום דיון נוסף בהצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)	2025-07-21T13:30:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025x.aspx	# ועדת החוץ והביטחון קיימה היום דיון נוסף בהצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:30 ח"כ הלוי: "אנחנו דנים כאן על 30 מיליארד שנמצאים פה כרגע על השולחן, ועוד אין סוף מיליארדים עתידיים לדורות, וכל זה כשחסר מיליארדים לטירונים ששולחים אותם לשדה הקרב". רמ"ט אכ"א, תא"ל ודמני: "ייחודיות שירות הקבע והשירות בצה"ל שונה מכל מקום אחר בשירות הציבורי, הפנסיה התקציבית, היא נמוכה יותר בצה"ל ביחס לגופי ביטחון אחרים" ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין קיימה היום דיון נוסף בהצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס 36), התשפד-2024. ההצעה בנוסח הנוכחי, מבקשת להסדיר בחקיקה את תשלום רכיב "השלמת תקופות השירות" שהוא רכיב בקצבת הפורשים משירות הקבע בצה"ל, לגבי גמלאים שכבר פרשו וכן לגבי מי שטרם פרש. כדי להסדיר השתתפות מסוימת של גמלאי שירות הקבע בהסדרת הרכיב כאמור, מוצע לקבוע מנגנון של הפחתה חלקית ומדורגת בעדכוני הגמלה העתידיים לפי מדד המחירים לצרכן, כך שהגמלה לא תפחת אלא רק שיעור עדכונה יושפע. מנגנון זה יחול גם על משרתים בהסדר הפנסיה התקציבית שעדיין לא פרשו. ח"כ עמית הלוי אמר בדיון: "פנינו לצבא יותר מפעם אחת כדי להגיע לפשרה, הכנסת היא לא המלצה בשביל צה"ל, הכנסת היא הציבור. אנחנו לא מוכנים לשלטון גנרלים. אנחנו דנים כאן על 30 מיליארד שנמצאים פה כרגע על השולחן, ועוד אין סוף מיליארדים עתידיים לדורות. אנחנו לא מדברים על תוספת ללוחמים אלא על כל השאר שהם 80% ממשרתי הקבע. הם יקבלו פנסיה במשך 20 שנה, למרות שרובם ימשיך לעבוד בעבודות אחרות. זה בין חצי מיליארד למיליארד בשנה, וכל זה כשחסר מיליארדים לטירונים ששולחים אותם לשדה הקרב." נציג אגף השכר במשרד האוצר אמר: "הגדלות ראש ארגון זה דבר שלא קיים בארגונים אחרים למעט דברים מאוד נקודתיים. מה שכן קיים זה הגדלות לפי תפקיד שהממשלה הכירה והגדירה. הדברים האלה אכן נולדו בעיננו בחטא ולא היו צריכות להיות תוספות שכר בדרך הזו. עם זאת, ההסדרה שמונחת בפני הוועדה נעשתה בהסכמה ובשיח בין הארגונים, היא מייצרת איזון בין המצב הקיים ומביאה לחיסכון תקציבי משמעותי." רמ"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני: "ייחודיות שירות הקבע והשירות בצה"ל שונה מכל מקום אחר בשירות הציבורי. החלוקה שמבקשת לתת רק ללוחמים היא לא מאוזנת, כל המשרתים חיוניים לצה"ל. לגבי נתוני הפנסיה התקציבית, היא נמוכה יותר בצה"ל ביחס לגופי ביטחון אחרים, גם נושא שכר הקבע נמוך יותר מיתר גופי הביטחון. יש דיפרנציאליות משמעותית בין שכר לוחם לשכר היתר. ח"כ אלעזר שטרן: "למה אני לא רואה תור גדול לבוא לשרת בקבע? הכותרת הגדלת הרמטכ"ל היא מאוד בעייתית, הרמכ"ל לא מסתכל על מישהו קורא לו ומחליט לתת לו תוספת. יש מפתחות ברורים לפיהם פועלים." לאחר הפסקה קצרה, תא"ל ודמני הציג את ההצעה הסופית של צה"ל: "עשינו שינוי לאור ההערות וזה תוספת של אחוז אחד ללוחמים על חשבון התוספת לעתודאים. מעבר לזה, הצענו שבמסגרת דיוני התקציב אחת לשנה צה"ל יציג התייעלות של 2 מיליארד ₪ בתר"ש הקרוב. זה מתווסף למודל שהוא יעיל יותר ולשלושה אחזו של נתוני המדד העתידיים. ח"כ עמית הלוי הגיב: "זה ממש נס, עד היום בצה"ל אומרים לנו בוועדה שאין כסף לקסדות, ופתאום בא צה"ל ואומר שהוא יכול להתייעל ב-2 מיליארד ש"ח בשנה. זו בדיחה, וגם השינויים המוצעים יחולו על 300 איש בלבד." לאור העובדה שדיוני המליאה התחילו בשעה 12:00, ומכיוון שהוגשו להצעה אלפי הסתייגויות שחברי הכנסת ביקשו לנמק, הישיבה ננעלה.
25716	זימון היועמ"שית לדיון ועדת החוקה, חוק ומשפט	2025-07-14T16:15:00	/News/PressReleases/Pages/PRESS14.07.25KK.aspx	# זימון היועמ"שית לדיון ועדת החוקה, חוק ומשפט 14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:15 \ברגע האחרון, לאחר שנציגת היועמ"שית הודיעה שהיועצת תתייצב לדיון בנושא הרוגלות במועד שיתואם עם יו"ר הוועדה, החליט היו"ר ח"כ שמחה רוטמן שלא להצביע על זימונה לפי סעיף 123 לתקנון\\היו"ר רוטמן: "צר לי שהיינו צריכים לקיים את הדיון, אך מוטב מאוחר מלעולם לא; מאחר וההליך מתנהל אכבד את בימ"ש למרות שאינו מכבד את הכנסת, ולא אקיים על כך דיון עם היועצת אך לגיטימי שכנציגי ציבור נשאל שאלות לגבי ניגודי עניינים בין עו"ד ליועצת, מדוע הוגשו כ"כ הרבה בקשות דחייה, זו לא התערבות בהליך משפטי, אלא שאלה מדוע היא לא מכבדת את קביעות בימ"ש. אני מאוד מקווה שהאירוע מאחורינו ולא נצטרך לעשות אותו שוב"\ועדת החוקה התכנסה היום (ב') לדיון על זימון היועצת המשפטית לממשלה לדיון בעניין ועדת הבדיקה הממשלתית בנושא הרוגלות ולמסירת מידע בנושאי הפשיעה במגזר הערבי לפי סעיף 123 לתקנון. זאת לאחר היעדרות היועמ"שית מדיון הוועדה בעניין ועדת הבדיקה הממשלתית בפרשת הרוגלות, אליו הוזמנה לפני שבוע. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "היה חוסר הבנה אולי מכוון. היועמ"שית לא זומנה לדיון הזה אחרי שהודיעה לוועדה שאין בכוונתה להגיע לדיון שהיה בשבוע שעבר, אז הודיעה 10 דקות לפני הדיון שתיעדר, ובסופ"ש הזה שלחה מכתב בו כתבה שהיא סבורה שעליה לא להגיע לדיון. היא יכולה לסבור שאין לה מה לתרום לדיון ושמישהו אחר ייצג אותה יותר טוב, אבל היא לא הגורם המכריע. מי שיחליט בנושא הוא הוועדה דרך סמכות שניתנה לה בתקנון. את הדיון לפי ס' 123 אני עושה בצער רב ובלב כבד". להערת ח"כ יואב סגלוביץ' כי הייתה התנהלות של היועמ"שית מול היועמ"שית לכנסת, אמר היו"ר רוטמן: "ב-16.6 נקבעה ישיבה שהיא זומנה אליה ונדחתה לבקשתה, נקבעה שוב ונדחתה בעקבות המלחמה ובעקבות פטירתו של בעלה. הישיבה התקיימה בשבוע שלאחר מכן. היא שלחה את היועצת שלה לכתוב דברים לא נכונים. אני כיו"ר הוועדה, כגורם המוסמך נודע לי על היעדרותה 10 דקות לפני הישיבה". עוד אמר: "על נושא פרשת הרוגלות והפשיעה במגזר הערבי קיימנו מספר דיונים. עבודת ועדת הבדיקה הממשלתית לפרשת הרוגלות, שובשה ע"י היועמ"שית, חלק בעקבות התנהלותה, חלק בהפרת החלטות שיפוטיות וחלק נובע מעניין הפעלת הרוגלות. בעולם מתוקן צודקת היועמ"שית- היה עדיף, שיגיע מישהו בקיא מטעמה וייתן תשובות, אבל אנחנו לא בעולם מתוקן, ובשנה האחרונה אפשר לספור יותר מ-10 מקרים בהם זה לא היה כך- בדיון ועדה חסוי שהגיע אליו פרקליט מחוז דרום בנושא הנוח'בות, הוא נשאל שאלות פשוטות, לא חסויות, ואמר לוועדה שקיבל הוראות שלא לענות. בישיבה אחרת בנושא ההדלפות, היועמ"שית הגיעה ולא נתנה תשובה כמעט לאף אחת מהשאלות ולא השלימה את המידע גם חודשים לאחר מכן. אנשים שהגיעו מטעמה קיבלו הוראות שלא למסור מידע. היועמ"שית כפופה לחוק כמו כולם. זה לא צעד שננקט בקלות דעת. יש פה זלזול עמוק בכנסת ובשאלות שהופנו מקואליציה ואופוזיציה. אני יודע שח"כ מנסור עבאס מאוד רוצה לשאול את היועצת בנוגע לפשיעה במגזר הערבי, ח"כ מלינובסקי מחכה לתשובות בנוגע לנוח'בות, וכל פעם ח"כים עומדים מול שוקת שבורה כשנציגי היועמ"שית לא משיבים. למרות הרבה ניסיונות לתאם עם היועצת מועד, אני מקבל ממנה תשובות לא לגיטימיות מתוך חוסר הבנה לתפקידה ולתפקיד הכנסת ולכן לא נותרה לנו ברירה אלא לזמנה". ח"כ קארין אלהרר: "בעניין הרוגלות יש הליך תלוי ועומד והכנסת לא יכולה להפוך לערכאת ערעור של בימ"ש. אני יודעת שכשאתה רוצה לתאם עם גורמים רמי דרג, אתה לא מודיע אלא מתאם. אל תוריד הנחתות. יו"ר ועדה הוא מלך הוועדה ויש לו הרבה סמכויות, ונראה שאתה עושה בהן שימוש לרעה. תתאם איתה את גבולות האירוע. אתה מודע לכוחך".היו"ר רוטמן: "אין לי שום עניין שתהיה פה הצבעה לפי ס' 123. אם היא תודיע שהיא מגיעה והשאלה היא שאלת לו"ז נסיים את הדיון. אם היא אומרת שלא בא לה לבוא נצביע.המכתב שנשלח עם שאלות בנוגע לפשיעה הערבית לא נענה, כך גם מכתבנו לגבי ההדלפות. אין הליך מתנהל בשאלה מדוע היא לא פעלה בהתאם להחלטת בימ"ש מאוקטובר ומדוע הוגשו 18 בקשות דחייה. גם אם היה על זה הליך מתנהל, זכותם וחובתם של הח"כים לשאול מדוע כשיש שאלת שימוש ברוגלות כשערימת הגופות במגזר הערבי רק עולה, יש 18 בקשות דחיה". ח"כ יואב סגלוביץ': "הרוגלות הופסקו ב-2022 כשהייתי ממונה על המאבק בפשיעה בחברה הערבית וזו השנה היחידה שבה הייתה ירידה בפשיעה. בזמן השר בן גביר-130% עליה. הכישלון על ראשכם. ממתי בכלל מנהלים דיונים על דחיות בדיוני בימ"ש אני מתנגד לכך עקרונית התבלבלתם בדרך בין תפקיד של כנסת לתפקיד בימ"ש או הממשלה. מי שאחראי לגופות בחברה הערבית הם השר העבריין, רה"מ והשר סמוטריץ'. אני מצפה מאוד שלדיון הבא בנושא ההסתה יזומן ראש אגף חקירות ומודיעין, שחובתו להגיע ואתה לא משתמש כלפיו בסמכות הזו. אתה היו"ר השני הכי גרוע לוועדה הזו. הראשון עוד לא מונה". ח"כ איתן גינזבורג: "אם רוצים לקיים דיון ענייני, אפשר לקיים ועדה משותפת בנחת ולא לקיים את המופע הזה".היו"ר רוטמן: "קריב בכנסת הקודמת ואני בכנסת הזו, ניהלנו דיונים בוועדה בנושא הרוגלות. הייתה החלטת ממשלה שקראה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית ומיום הקמתה היא סובלת מהתעמרות של היועמ"שית. טעיתי קשות, בכך שהתעלמתי מהזלזול שלה בדיונים קודמים בוועדה".עו"ד גבי פיסמן, ראש אשכול סמכויות שלטוניות, משרד המשפטים: "היועצת רואה חשיבות רבה בעבודת הפיקוח של הוועדה, ובנושא הפשיעה במגזר הערבי, וככל שייקבע דיון ענייני והדברים יתואמו היועצת תתייצב כמו שהתייצבה בפעמים קודמות. כפי שהודיעה לוועדה, היא לא תיקח חלק בדיון בעניין שלגביו יש הליך תלוי ועומד.ברמה האישית כמי שנמנית על הייעוץ המשפטי, לממשלה מעל 20 שנה, מערך הייעוץ המשפטי, פועל לילות כימים ללא לאות, לקידום מדיניות הממשלה בגבולות הדין. מתייצבים פה בשגרה ובחירום כדי לאפשר לממשלה להוציא לפועל את מדיניותה. מדובר באנשי מקצוע מהמעלה הראשונה שמגיעים ועושים עבודתם על הצד הטוב ביותר. לעניין הרוגלות, יש הצ"ח ממשלתית שהממשלה בחרה שלא לקדם ויש הצ"ח פרטית שהכנסת בחרה שלא לקדם. הדיון הקודם כותרתו נגעה לעבודת ועדה שלגביה קיים הליך תלוי ועומד. התערבות בהקשר זה של הכנסת לא צריכה להיות, בוודאי כשיש צו על תנאי".היו"ר רוטמן: "בהנחה ששמנו בצד את הצו שיש לגביו ערעור, שאלות, תהיות וביקורת למה הגענו עד הלום, מה הצעדים שננקטו כדי שלא יהיו עוד בקשות דחייה, כדי שתעבירו מידע שלא הועבר, בלי קשר לצו הביניים, זה בדיוק סוג הליך הבירור שאנחנו עושים בוועדה. אין לי בעיה לתאם מועד, גם כי השר רואה בכך חשיבות ויורה לה לתעדף זאת. אם היא תאמר שהיא לא מתייחסת להליך מטוב ועד רע, כמו שעשתה בעבר, לסוגיות שונות, נצטרך להצביע". ח"כ טלי גוטליב: "היועמ"שית מצפצפת עלינו, במתן תשובות שאין בהן דבר. אנחנו לא יכולים לעשות דבר מעבר לעבירת משמעת. תבוא לא תבוא, אצביע איתכם אבל זה חסר שיניים כי תקנון הכנסת לא שומר עלינו". היו"ר רוטמן: "לוועדות הכנסת אין שיניים, ויש הצ"ח בנושא, שנועדה לתת סמכויות זימון לוועדות. למרות הכעס, אני מברך על האמירה שהיועצת תתייצב. יש רשימה ארוכה של בקשות מידע שהופנו ליועצת ולא נענו. אבקש שתתייחסו אליהן תוך זמן סביר גם לנושא ההדלפות, לנושא הפשיעה המאורגנת שחלקה גם נוגע לסוגית הפעלת הרוגלות". ח"כ גלעד קריב: "מה שמעניין את חברי הקואליציה ויו"ר הוועדה הוא לא קבלת תשובות אלא המשך הצעדתה של היועמ"שית בויה-דולורוזה שהממשלה מצעידה אותה.כיהנתי כשנה ורבע כיו"ר הוועדה, והיועמ"שית לא הופיעה בפניה. לגיטימי שהיא שולחת עובדים בכירים להופיע בשמה. היינו בשני דיונים בהם התייצבה היועמ"שית וראינו את הדרך המחפירה שבה היו"ר והקואליציה התייחסו אליה, אין פה שום ניסיון לקיים דיון רציני וענייני בנושא השימוש ברוגלות או נושאים אחרים, הכל חלק מניסיון להרתיע אותה ואת מערך הייעוץ המשפטי מלקיים תפקידם. אין שום סיבה שנשתף פעולה עם המתקפה הברוטלית והלא עניינית שאתה וחבריך מובילים כלפיה וכלפי שומרי הסף האחרים". ח"כ משה סעדה: "היועמ"שית מצפצפת על החוק, פורעת חוק, אי אפשר להתעלם ממה שקרה אתמול, זה לא ארגון של אכיפת חוק, אלא פרקטיקות של ארגון פשיעה. אני מצפה מאחיי הפרקליטים לומר עד כאן. לא יכול להיות שארגון רודף צדק הופך לארגון שרודף אנשים". ח"כ עופר כסיף: "גם לי יש ביקורת על התנהלות היועמ"שית, שנתיים וחצי מאז שפניתי אליה לגבי טרור יהודי בשטחים הכבושים ולא נעניתי, אבל המטרה להביא אותה לכאן היא כדי להתעמר, להשפיל ולבזות".היו"ר רוטמן: "צר לי שהיינו צריכים לקיים את הדיון הזה, אך מוטב מאוחר מלעולם לא. אני שמח על העובדה שהיא תתייצב. זה גם בידינו קואליציה ואופוזיציה, שדיון כזה שמתנהל לא יהפוך למסיבת צעקות. הודעתי כבר למען מסגרת הדיון, כי מאחר וההליך מתנהל אכבד את בימ"ש למרות שאינו מכבד את הכנסת, ולא אקיים על כך דיון עם היועצת. אני מתכוון לשאול לגבי ההתנהלות ביחס להחלטות שניתנו ומדוע אינן מקוימות. אם יש החלטות שדורשות העברת מידע והוא לא מועבר, מתפקידנו לשאול למה. לגיטימי שכנציגי ציבור נשאל שאלות לגבי ניגודי עניינים בין עו"ד ליועצת, מדוע הוגשו כ"כ הרבה בקשות דחייה, זו לא התערבות בהליך משפטי, אלא שאלה מדוע היא לא מכבדת את קביעות בימ"ש. אשמח לגלות שטעיתי, אך אני מצפה שמי שיגיע לדיון ייתן תשובות לח"כים. אני מאוד מקווה שהאירוע מאחורינו ולא נצטרך לעשות אותו שוב".
25779	מליאת הכנסת אישרה את הצו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)(הארכת תוקף), התשפ"ה-2025.	2025-07-21T14:10:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025n.aspx	# מליאת הכנסת אישרה את הצו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)(הארכת תוקף), התשפ"ה-2025. 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:10 בדיוני ועדת הפנים בבקשת שרי האוצר והפנים להאריך את התקופה בה יחול החוק על תכניות מועדפות, הוסבר כי קיים צורך בהארכה בשנה נוספת של מסלול התכנון המהיר לקידום תכניות שהוביל הותמ"ל, אשר מהווה כלי נוסף להתמודדות עם משבר הדיור. 55 חבר כנסת תמכו באישור הצו, אל מול 48 שהתנגדו.
25778	קצין מילואים ראשי הציג לראשונה בוועדת החינוך מתווה משופר לסטודנטים המילואימניקים בשנת תשפ"ו: יותר נקודות זכות, יותר שיעורים פרטיים ואפשרות להערכה חליפית גם במקצועות הסטם – למשרתים ביחידות בייעוד קדמי	2025-07-21T14:00:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025b.aspx	# קצין מילואים ראשי הציג לראשונה בוועדת החינוך מתווה משופר לסטודנטים המילואימניקים בשנת תשפ"ו: יותר נקודות זכות, יותר שיעורים פרטיים ואפשרות להערכה חליפית גם במקצועות הסטם – למשרתים ביחידות בייעוד קדמי 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:00 האוניברסיטאות התנגדו: "הגענו לקו האדום. אם ניתן עוד פטורים מקורסי חובה אנחנו נפגע בסטודנטים" יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב קרא לאוניברסיטאות לקבל את מתווה קמל"ר: "מצפה מכם להגיע להבנות. אני נותן לכם 14 יום ואם לא – נתכנס פה שוב" ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (ב') דיון במתווה לסטודנטים משרתי מילואים בשנת הלימודים תשפ"ו. קצין מילואים ראשי הציג לראשונה את המתווה שגיבשו, אולם אמר שהאוניברסיטאות לא מסכימות לו. יו"ר הוועדה קרא להם לקבל את ההצעה ונתן לשני הצדדים 14 ימים להגיע להסכמות. הצעת המתווה הזה מגיעה לאחר שבנובמבר 2024 נחתם מתווה התאמות אקדמיות לסטודנטים משרתי מילואים לשנת הלימודים תשפ"ה, וזאת בעקבות התערבות של ועדת החינוך. קמל"ר וגם ראשי המוסדות האקדמיים הגדירו אותו טוב והראשונים ביקשו להוסיף עליו עוד שיפורים לקראת שנת הלימודים הקרובה. יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "בשנה שעברה יצא מתווה טוב ששם בראש סדר העדיפויות את המילואימניקים, מתווה שלא פגע באיכות הלימודים, ומצד שני נתן מענה לסטודנטים שעזבו הכול כדי ללכת לשמור על כולנו ולהגן על המדינה. הם תורמים מעצמם בסבבים בלתי נגמרים ועלינו לתמוך בהם ולעזור להם להתקדם ולקבל את התואר. והלוואי שאלה גם יעמדו בעמדות המפתח בעתיד." קצין מילואים ראשי תא"ל בני בן ארי פירט את המתווה שהם מציעים לשנת הלימודים תשפ"ו: "עשינו סקרים בקרב המשרתים ומיקדנו את התוספת שיש להכניס למתווה, עבור כל המשרתים ביחידות שבייעוד קדמי, כי הם משלמים את המחיר הכי גבוה, וזה בנוסף לפצועים כמובן. נכון בעינינו להעלות ל10% נקודות זכות מכלל התואר, כך שבתואר רגיל יקבלו (פטור) 12 נ"ז (במקום 10 היום) ובמקצועות הסטם להעלות מ-8 נ"ז ל- 10 נ"ז. מרבית (60%) מכלל הלוחמים שהינם סטודנטים, לומדים במקצועות הסטם (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ולכן מיקדנו את המענה בהם. סטודנטים מציינים את הקושי הגדול ביותר שלהם לחזור ולצמצם את הפער והרבה יותר קל להם עם תגבורים של שיעורים פרטניים, או בקב' קטנות. בנוסף, ביקשנו גם להגדיל את המכסה בקבלה למוסדות מ-18% ל-20%. ודבר אחרון, רצינו להוסיף עוד ימי בחינה, גם הוספת אפשרות להערכה חליפית במקצועות סטם." לדברי הקמל"ר, ועד ראשי המכללות הציבוריות (ור"מ) אישר את ההתאמות המשופרות הללו, אולם "עם ועד ראשי האוניברסיטאות עוד לא הגענו להסכמה." נציג ועד ראשי האוניברסיטאות פרופ' עודד רבינוביץ התנגד להצעת קמל"ר: "התערבות חיצונית היא מזיקה. גורמים חיצונים כמו קמל"ר לוקחים לעצמם את החוק לכתוב תקנות אקדמיות. זה לא בריא, זה מסוכן ובסוף זה פוגע בסטודנטים. התערבות בכל הנושא של בחינות, זה משהו שאסור לעשות. האחריות המקצועית היא של המרצה בקורס ואי אפשר להכניס לפה שום גורם אחר. אני מציע לעשות זאת ע"י תמיכה כספית ולא ע"י רידוד התואר. סטודנט שעשה למשל 300 ימי מילואים, יקבל מלגה וישלים בהמשך את לימודיו לתואר שיאפשר לו קבלה לעבודה." פרופ' רבינוביץ' הודה שההקלות שניתנו לסטודנטים המשרתים לא פגעו בהם עד כה "אבל הגענו לקו האדום. אם ניתן עוד פטורים מקורסי חובה אנחנו כן נפגע בהם. עלולים להיות פה סטודנטים עם תעודות מסומנות". היו"ר ח"כ טייב: " אני לא אוהב להתערב, אבל מצפה מכם להגיע להבנות עם קמל"ר, כמו שור"מ הצליחו. אני נותן לכם 14 יום להגיע להסכמה. במידה ולא, נתכנס כאן שוב."
25777	מימוש החלטת נפש אחת סיוע משפטי לחיילי צה"ל: מחלוקת בין משרדי הביטחון האוצר והמשפטים מונעת את יישום הרפורמה; יו"ר הוועדה ח"כ ביטון: *"הרפורמה הוצגה לפני 4 שנים ובפועל לא קורה כלום, זה שהלום קרב נאלץ לקחת עורך דין ולנהל משפט זה ביזיון"	2025-07-21T13:35:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025v.aspx	# מימוש החלטת נפש אחת סיוע משפטי לחיילי צה"ל: מחלוקת בין משרדי הביטחון האוצר והמשפטים מונעת את יישום הרפורמה; יו"ר הוועדה ח"כ ביטון: \*"הרפורמה הוצגה לפני 4 שנים ובפועל לא קורה כלום, זה שהלום קרב נאלץ לקחת עורך דין ולנהל משפט זה ביזיון" 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:35 הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים של הכנסת, קיימה היום (שני) דיון מעקב בנושא בחינת החסמים במימוש החלטת הממשלה 981 בנושא רפורמת "נפש אחת" - התמקדות בסיוע משפטי לנכי צה"ל. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון אמר בפתח הדיון כי מטרתו לקבל מענה מדוע תהליך חקיקת הצעת החוק להגבלת שכר הטרחה לחיילי צה"ל מתעכב זה למעלה משנה וחצי. עוד ביקש לדעת ח"כ ביטון נתונים על גובה תקציב משרד הביטחון לייצוג בוועדות הכרה בשנים האחרונות, וכמה נותר ממנו. "הבירוקרטיה שחיילים נאלצים לעבור מקוממת. הרפורמה הזאת התחילה לפני 4 שנים והיתה צריכה להביא בשורה ומענה לאותם פצועים. במקום זה, אנחנו במצב ששום דבר לא קורה בפועל". יגאל בר ניצן, ראש היחידה לתקציבי מנהל ושיקום ממשרד הביטחון אמר כי בידי המשרד יש מקור תקציבי לשנת 2025 בגובה של 100 מיליון שקלים. לשאלת יו"ר הוועדה מה היה גובה התקציב בשנים אלה השיב בר ניצן כי בשנת 2021 עמד התקציב על 120 מיליון ₪, בשנים 22-24 גובה התקציב בכל שנה היה 40 מיליון ₪, וכאמור בשנה זאת עומד התקציב על 100 מילון שקלים ובסך הכל על 340 מיליון שקלים, והכספים שלא מומשו הועברו לטובת נושאים אחרים. הילה מן רותם סימון, ע' ליועמ"שית שיקום נכים במשרד הביטחון הוסיפה כי לא ניתן להתחיל להשתמש בתקציב זה משום שנושא זה עוד לא עוגן בחקיקה או לחילופין בהחלטת ממשלה. "במשך 4 שנים אנחנו מנסים להגיע להסדר עם משרדי המשפטים והאוצר ללא הצלחה". עוד הוסיפה רותם סימון כי בשל התנקזות מסה של ממתינים, משרד הביטחון יצא בפיילוט לפיו הייצוג ייעשה ע"י עורכי דיון פרטיים. ההצעה הועברה למשרדי האוצר והמשפטים, שדחו אותה, לדבריה, "בזמן הזה התקציב לא נשמר כי הוא נצבע לטובת נושאים אחרים". עדית רייס ממשרד המשפטים טענה מנגד כי המשרד לא דחה את ההצעה, אך הוסיפה כי "ברגע שנבין שהנושא מוסדר תקציבית, נוכל להתקדם". אייל ברוך, רפרנט בטחון באגף התקציבים אמר כי בשל מצב בו משרד הביטחון נמצא בחריגה תקציבית, לא ניתן יהיה להשתמש באותם 100 מיליון שקלים עד שלא יוסדר העניין. "אין לנו מקור תקציבי אחר, ועד שלא יובא תיקון חקיקה בנושא לחוק התקציב, לא נוכל להעביר את הכסף". רינת גולד מארגון נכי צה"ל אמרה כי זה לא תקין שמשרד הביטחון ישכור עורכי דין חיצוניים ע"מ לייצג את החיילים נגד המשרד. "זה לא ייתן שירות מלא כפי שהחיילים זכאים לו". עוד עלה במהלך הדיון כי משרד המשפטים מתנה העברת מתנה גם בנושא נכי צה"ל וגם לנפגעי פעולות האיבה, ועל כך נדרשת חקיקה או החלטת ממשלה, וכי למתווה זה מתנגדים מארגון נפגעי פעולות האיבה. ח"כ מיכל וולדיגר: הנכים לא יכולים להיות באמצע, למה הויכוח הזה חייב להיות על חשבון נכי צה"ל? אל"מ ענבל סיטבון, רמ"ח פצועים ושו"ן במשרד הביטחון אמרה כי בשל המצב הקיים, הוקם מדור סיוע בעזרת קצינות נפגעים המלוות את הפצועים מידי יום לוועדות, "אך זהו לא תחליף, אלא עד שיצליחו לייצר התקשורת מסודרת", כלשונה. בתום הדיון פנה יו"ר הוועדה לראש הממשלה לכנס דיון חירום עם משרדי האוצר, העבודה, הביטחון והמשפטים כדי להעמיד את התקציב ואת דרכי הפעולה הנדרשים לצורך מימושו. ממשרד האוצר ביקש ח"כ ביטון לשריין כבר מעכשיו את התקציב הנדרש לשנה הבאה. משר העבודה והביטוח הלאומי דרש יו"ר הוועדה לא להתנות את הסיוע המשפטי של נפגעי פעולות האיבה בסיוע לנכי צה"ל. "עצם זה שאדם שהוא בהלם קרב צריך לקחת עורך דין ולנהל תיק משפטי זה ביזיון. הוא בקושי מנהל את הקשר שלו עם אשתו והילדים, הוא בקושי מצליח לקום בבוקר, בקושי מתפקד, ועכשיו הוא צריך לנהל תיק משפטי ולבדוק איזה חוזה נתנו לו", זעם יו"ר הוועדה.
25713	הוועדה לביטחון לאומי: 749 פניות לנציבות קבילות השוטרים והסוהרים התקבלו במהלך שנת 2024	2025-07-14T13:55:00	/News/PressReleases/Pages/PRESS14.07.25X.aspx	# הוועדה לביטחון לאומי: 749 פניות לנציבות קבילות השוטרים והסוהרים התקבלו במהלך שנת 2024 14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:55 במשטרה נמשכת ואף מתחזקת המגמה של עלייה בפניות בנושא יחסי מפקד-פקוד \| בעקבות ה- 07.10 קיימת החמרה באכיפת הנהלים בבתי הסוהר הביטחוניים \| יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "הייתי רוצה לראות מנגנון של הפקת לקחים בין הנציבות לבין המשטרה ושב"ס" הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) התכנסה היום (ב') לדיון בנושא דיווח נציבת קבילות שוטרים וסוהרים על פעילות נציבות הקבילות במהלך שנת 2024. במהלך שנת 2024 התקבלו 749 פניות לנציבות קבילות השוטרים והסוהרים: 413 התייעצויות משטרה ושב"ס שמהוות 55% מהפניות, 129 קבילות שב"ס שמהוות 17% מהפניות ו- 207 קבילות משטרה שמהוות 28% מהפניות. 36.7% מהפניות לקבילות שוטרים נמצאו מוצדקות, 44.2% לא נמצאו מוצדקות ו- 19.2% מהפניות לא התבררו עד תום. 38.7% מהפניות לקבילות סוהרים נמצאו מוצדקות, 50% לא נמצאו מוצדקות ו- 11.3% מהפניות לא התבררו עד תום. נושאי קבילות שוטרים בשנת 2024: \- יחסי מפקד-פקוד – 31.2% \- שכר – 14.1% \- תנאי וסדרי השירות – 13.2% נושאי קבילות סוהרים בשנת 2024: \- יחסי מפקד-פקוד – 16.4% \- שכר – 20.1% \- תנאי וסדרי השירות – 12.7% לפי נציבות קבילות השוטרים והסוהרים, נמשכת ואף מתחזקת המגמה של עלייה בפניות בנושא יחסי מפקד-פקוד במשטרה, שוטרים מתארים תחושת נוקשות יתרה כלפיהם מצד הפיקוד. המסר הוא הצורך לעמוד במשימות גם כשהדבר בא על חשבון השוטר. נציבות קבילות השוטרים והסוהרים מתארת שחיקה בתחושת החוסן של שוטרים בעקבות המלחמה. בנציבות קבילות השוטרים והסוהרים מציינים כי ניכרת תחושת גיבוי שניתנת לסוהרים מצד הפיקוד. בעקבות המלחמה שפרצה ב- 7 באוקטובר קיימת החמרה באכיפת הנהלים בבתי הסוהר הביטחוניים וניתן לראות פחות תלונות הנובעות ממחסור בכ"א. ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "נציבות הקבילות עושה עבודה שהיא מאוד חיונית עבור המשרתים במשטרה ובשב"ס. מי שנזקק לשירותים של הגוף הזה יודע להעריך את הפעילות שלו. מדובר בגוף עצמאי ומכך הוא שואב את כוחו ואחריותו. בשב"ס יש מחסור גדול של כוח אדם, אבל תחושת השליחות והבנת המשימה גורמת להם להבין את גודל התפקיד ולהגיש פחות קבילות. שב"ס ומשטרה הם ארגונים ביטחוניים שנותנים שירות ולא משרתים, זה משפיע על דרך ההתנהלות שלהם אל מול הנציבות. הייתי רוצה לראות מנגנון של הפקת לקחים בין הנציבות לבין המשטרה ושב"ס. במסגרת הפקת הלקחים צריכים להתבצע צעדים בשטח שתמנע מתופעות שליליות להתפשט". עו"ד ליאורה חביליו, נציבת קבילות שוטרים וסוהרים: "בתוך שבועות בודדים מאז הפנייה אלינו אנחנו כבר נותנים מענה לבקשות הקבילה המוגשות. אנחנו רואים את השוטרים או הסוהרים ברגעים הקשים ביותר שלהם מבחינה מקצועית. בכל קבילה ניתן מענה מפורט ומקצועי. אנחנו מקפידים על זכויות הקובלים בדיוק באותה מידה בה אנו שומרים על זכויות הנקבלים. אנחנו מנגישים את השירות שלנו לכל מי שצריך, אנחנו עושים ביקורים בשירות בתי הסוהר ובתחנות המשטרה השונות. את השוטרים בעיקר מטריד יחסי מפקד ופקוד וזה נושא בעל משקל ריגשי גדול מאוד. המלחמה המתמשכת מקרינה מאוד על נושאי הקבילות ואנחנו נראה את זה במספר הקבילות שמוגשות במהלך שנת 2025. מבחינת הסוהרים אנחנו רואים הרבה פניות בנושא שכר והרבה פניות שקשורות ברצון לעבור לתפקיד באזור צפוני יותר במדינת ישראל". סג"ד רוית צבר, מבקרת בכירה בשב"ס: "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד הדוק. מבחינתנו זה שיש גוף שבוחן ומשפר אותנו זאת ברכה. הייתה לנו בעיה קשה של יחסי פקוד ומפקד ואנחנו רואים שנתונים אלה ממש ירדו. אנחנו מנגישים את המידע על הקבילות בכל הקורסים שלנו למשרתים בשב"ס. אנחנו נמצאים בפערי כוח אדם גדולים ומקבלים הרבה תלונות על הצבות שירות, אנחנו עושים את מירב המאמצים כדי שכולם יהיו מרוצים מהשיבוצים שלהם. אנחנו לומדים המון מכל הקבילות ומשתפרים כל העת". נצ"מ דנה ימין, ראש מחלקת משמעת במשטרת ישראל: "אנחנו רואים במוסד הקבילות כשותף לדרך שלנו. יש היום חטיבת שימור שאחת התכליות שלה זה לזהות את המגמות של עזיבת שוטרים ולפעול לתקן את המציאות בשטח. אנחנו מקיימים עבודות מטה כדי למנוע מקרים שיובילו לקבילות בנוגע ליחסי מפקד ופקוד. אנחנו נוהגים בתפיסה מחמירה שנועדה לשמור ולהגן על השוטרים שלנו". רפ"ק אורית הכהן טוויל, לשכת ר' אמ"ש, משטרת ישראל: "אנחנו מקבלים פניות של שוטרים שלא מרוצים מהשיבוץ שלהם. הטיפול בפניות האלה נעשה באופן דיסקרטי ואנחנו משתדלים למצוא את הפתרונות המתאימים כדי לשמר את השוטרים שלנו". שרית ברקוביץ', המשרד לביטחון לאומי: "אנחנו מעדיפים למצות את הבירור בתוך הבית עוד לפני שזה מגיע לנציבות הקבילות. אנחנו מבקשים מנציבות הקבילות שכשאר יש פנייה שהם מקבלים מבלי שהיא מתבררת בתוך הבית של המשטרה או השב"ס לנסות לדבר אל הפונים כדי שיעברו תחילה בערוצים המקובלים לפני פנייה רשמית לנציבות".
25709	אחרי דיונים ממושכים: ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לזיכרון הטבח והנצחת הגבורה מהשבעה באוקטובר	2025-07-14T13:55:00	/News/PressReleases/Pages/press14.07.25a.aspx	# אחרי דיונים ממושכים: ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לזיכרון הטבח והנצחת הגבורה מהשבעה באוקטובר 14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:55 לפי הצעת החוק שעליה חתומים למעלה מ-80 חברי כנסת יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בכ"ד בתשרי; בנגב המערבי תוקם רשות זיכרון שתכלול אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון \| המועצה שתפקח על רשות הזיכרון תורכב מנציגי ממשלה – עם רוב לנציגי ציבור יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "לא נגיע לקריאה שניה שלישית בלי שיהיה פה קונצנזוס רחב מאד, מכלל המגזרים. אנחנו מקווים שעד שיאושר החוק סופית כלל החטופים ישובו" אחרי דיונים רבים בשנים האחרונה, אישרה היום (ב') ועדת החינוך, התרבות והספורט לקריאה ראשונה את הצעת החוק לזיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום שמחת תורה (כ"ב בתשרי) - 7 באוקטובר, התשפ"ה - 2025. נציגים של משפחות חטופים ומשפחות הנרצחים מאירועי השבעה באוקטובר לקחו חלק משמעותי בדיונים והשמיעו עמדות שונות בנוגע לחקיקה המתהווה וחזרו והעלו בקשה ליד מכוונת אחת, ושהם יהיו חלק ממנה. לפי הצעת החוק הפרטית, שעליה חתומים למעלה מ-80 ח"כים, מידי שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה בשבעה באוקטובר, להתייחדות עם זכר הנספים ולהוקרת גבורתם של האזרחים ומשרתי כוחות הביטחון וההצלה שחירפו נפשם לצורך הצלת חיים. ביום זה יתקיים טקס זיכרון ממלכתי, הכנסת תקיים דיון מיוחד ודגלי המדינה במוסדות ציבור ובמחנות צה"ל יורדו לחצי התורן. במוסדות החינוך יתקיימו פעילויות חינוכיות ערכיות וכלי התקשורת יבטאו את אופיו המיוחד של היום בלוח השידורים שלהם. הצעת החוק מבקשת גם להקים בנגב המערבי רשות זיכרון שתכלול אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון שיוקמו בתוך ארבע שנים ושם ירוכז ויתועד המידע הנוגע לאירועי השבעה באוקטובר, במסמכים, סרטונים, חפצים ועוד. לרשות הזיכרון שתוקם תהיה מועצה בת 13 חברים וביניהם 6 נציגי משרדי ממשלה, ורוב (7) לנציגי ציבור: נציגי ישובים, משפחות החטופים ומשפחות שכולות שבני משפחתן נספו בטבח. מנגנון הבחירה של נציגי הציבור ייקבע בהמשך הדיונים בכנסת. סולי לניאדו, מנכ"ל עמותת קהילת הנובה, ביקש ייצוג גם עבורם. היו"ר אמר כי את סוגיית מס' חברי המועצה יפתחו לדיון חוזר בהמשך. עוד בחקיקה המוצעת, המועצה תקבע את מדיניותה של רשות הזיכרון ותפקח עליה וכן תאשר את התקציב השנתי שלה. מספר חברי המועצה המצומצם נקבע בעקבות דרישת יו"ר הוועדה על מנת שתהא זאת מועצה מתפקדת. התקציב השנתי של הרשות ימומן מתקציב המדינה, הכנסות עצמיות, עזבונות תרומות ומענקים. בוועדת שרים לחקיקה אושרה לפני כשבועיים הצעת חוק ממשלתית דומה. בוועדת החינוך ביקשו להאיץ את החקיקה ולכן החלו בדיונים אינטנסיביים כבר בספט' 2024. יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "אני מקווה שאחרי ההצבעה בקריאה ראשונה תמוזג הצעת החוק הפרטית עם ההצעה הממשלתית שעברה בוועדת שרים לחקיקה. אין פה מלחמת קרדיטים. במהלך הדיונים פה ניסינו לבנות עם עקרונות שהולכים יחד עם ההצעה הממשלתית, שגם היא תעבור פה ליטושים ושינויים. לא נגיע לקריאה שניה שלישית בלי שיהיה פה קונצנזוס רחב מאד, מכלל המגזרים. אנחנו מקווים שעד שיאושר החוק סופית כלל החטופים ישובו." חלק מרכזי בדיונים הוקדש לשמו של החוק העתידי. ח"כ אתי עטייה, מיוזמות הצעות החוק ביקשה לקרוא לו "יום הזיכרון לטבח ולגבורה". גליה חושן, אימא של הדר שנרצחה בנובה: "קשה לי עם המילה טבח בשם החוק. בנוסף, חייב גם להופיע התאריך העברי. אנחנו מדינה יהודית." יורם יהודאי אביו של רון יהודאי שנרצח במסיבת הנובה, התנגד להחלטת הוועדה כי יום הזיכרון יתקיים בכ"ד בתשרי: "יום הזיכרון צריך להיות אך ורק ב-7.10, זה התאריך שכל העולם מכיר." יו"ר הוועדה ח"כ טייב: "אנחנו חיים במדינה יהודית. כמו שיום העצמאות נקבע בתאריך העברי ה' באייר, כך גם כאן." עם זאת, אמר כי הנושא יעלה שוב לדיון בהמשך הדיונים לקראת קריאה שניה ושלישית. יוכבד ליפשיץ, ששוחררה ביום ה-17 משבי חמאס השתתפה באחד מדיוני הוועדה והביעה התנגדות להצעת החוק: "מי שצריך לעסוק בנושא הזיכרון זה הישובים שנפגעו קשה ולא הכנסת. קודם שתקום ועדת חקירה ממלכתית. הנכד שלי הוא זה שהעלה את החקיקה שעל הפרק, אבל אני נרתעת מזה. צריך לדחות את זה על הסף ולחכות עד שכל החטופים יחזרו." היו"ר ח"כ טייב התרגש מדבריה: "אני רוצה לבקש ממך סליחה על זה שמדינת ישראל לא היתה שם באותו יום ועל זה שעדיין יש בשבי חמאס עוד חטופים". היו"ר טייב הסביר כי הליך החקיקה הוא ממושך ועל הצעת החוק חתמו למעלה מ-80 חברי כנסת: "לא יכול להיות שהחטופים ישובו, המלחמה תיעצר ושיגיע השבעה באוק' ומדינת ישראל, כמדינה, לא תהיה מוכנה לאותו יום. לא קל לי להתעסק בהצעה המורכבת הזאת, ודאי שלא כאשר כלל החטופים בידינו. זה לא מתוך זלזול חלילה, או רצון לעוות את מה שהיה, אלא מתוך תקווה אמיתית שנראה את חטופינו בהקדם ושנגיע ליום השנה עם חוק מוכן." מור שמלי, שבעלה אלון נרצח בזמן טיול שלהם במצרים ב-8 באוקטובר והשמיעה את סיפורה הכואב בדיונים, ביקשה להוסיף גם אותו לחקיקה והודתה ליו"ר הוועדה על כך: "במשך שנתיים הרגשתי שלא רואים אותי וכאן אני מרגישה שכן רואים אותי ומקשיבים לי." במסגרת החקיקה להנצחה ביקרו חברי ועדת החינוך בניר עוז, מיגונית בארי ואתר הנובה. שם ביקשו בני משפחתו של אביר לוטן ז"ל "למנות גורם מתכלל לאירוע, להנצחה ובכלל." דקל ליפשיץ, הנכד של יוכבד ליפשיץ שנחטפה לעזה ושוחררה ושל עודד ז"ל שנחטף לעזה וגופתו הושבה ארצה ביקש מחברי הכנסת "להמשיך לדחוף את החקיקה ותביאו לשם את מה שראיתם כאן היום." היוזמים הראשונים של הצעות החוק הפרטיות הם חברי הכנסת אתי עטייה, יצחק קרויזר, מירב בן ארי ועודד פורר ואליהם הצטרפו כמעט כל חברי הכנסת, למעט חברי הסיעות הערביות.
25714	מנכ"ל משרד הבריאות בוועדה לביקורת המדינה: "אנחנו במתח קבוע: האם להשקיע בעוד תרופות בסל? בשיפוץ בתי חולים פסיכיאטריים? או במיגון מפני איומים ביטחוניים?"	2025-07-14T14:10:00	/News/PressReleases/Pages/PRESS14.07.25HG.aspx	# מנכ"ל משרד הבריאות בוועדה לביקורת המדינה: "אנחנו במתח קבוע: האם להשקיע בעוד תרופות בסל? בשיפוץ בתי חולים פסיכיאטריים? או במיגון מפני איומים ביטחוניים?" 14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:10 מנהל ביה"ח סורוקה: "כדי שלא נגיע לעוד אירוע נוסף זקוקים למיליארד שקל לשיפוץ ומיגון מיידי" הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה היום דיון בנושא "הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, דוח 70ג ודוח שנתי 2024. הדיון שהתקיים בעקבות פגיעת הטיל במבצע "עם כלביא" בבית החולים סורקה חשף תמונה של פערים משמעותיים במוכנות מערכת הבריאות הלאומית למצבי חירום, בדגש על רעידות אדמה, וקרא לשינוי דרמטי בסדרי העדיפויות הלאומיים. יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "יש בדוחות המבקר ליקויים חמורים במוכנות בתי החולים בישראל לאירועי חירום. מה שקרה בסורוקה היה נס ויש עוד פערים בין האיום הבליסטי לאיום רעידות האדמה. הוועדה קוראת לראש הממשלה ולשר האוצר לתעדף באופן מיידי את מיגון וחיזוק בתי החולים, במיוחד אלו הממוקמים על השבר הסורי-אפריקאי. אשלח מכתב לרה"מ ולשר האוצר בבקשה לתת קדימות בנושא תקצוב בי"ח סורוקה ושיקומו. סדר העדיפויות אחרי משרד הביטחון הוא משרד הבריאות. לא הגיוני שלא התכנסה כבר שנים ועדת שרים לעניין רעידות אדמה. יש צורך בסדרי עדיפויות המתאימים בעת שגרה ובעת חירום. יו"ר הוועדה אמר בתום הישיבה כי הוועדה הוציאה מכתב לראש הממשלה בעניין הנזקים הצפויים בעת רעידת אדמה, וכי הנושא דורש התייחסות מיידית ברמה הממשלתית הגבוהה ביותר. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב אמר בדיון: "רוב מיטות האשפוז במדינה אינן בבתי החולים הכלליים – מתוך כ־18 אלף מיטות בכלליים, יש כמעט 26 אלף נוספות במוסדות אחרים, והמערכת הזאת הרבה יותר מורכבת ממה שנדמה.. האיומים משתנים באופן קבוע – רעידת אדמה, טילים, חמאס, חיזבאללה, איראן – ההחלטות שאנחנו מקבלים צריכות להתמודד עם המורכבות הזאת ולעמוד במבחן התוצאה. חשוב להבין: מערכת הבריאות לא נבנית לשעת חירום – אלא לשגרה. המצויונות שלה בחירום היא תולדה של מצויונות מתמשכת בשגרה. אנחנו במתח קבוע: האם להשקיע בעוד תרופות בסל? או בשיפוץ בתי חולים פסיכיאטריים? או במיגון מפני איומים ביטחוניים? המערכת הוכיחה את עצמה תחת לחצים אדירים – מקורונה, דרך השבעה באוקטובר, ועד המבצעים האחרונים. היא מתפקדת בזכות הון אנושי מסור ומקצועי – אנשי משרד הבריאות, מנהלי בתי החולים, קופות החולים, מנהלים ומנהלות מחוזיים – כולם רואים בזה משימת חיים. אנחנו מתמודדים עם מחסור בכוח אדם רפואי – כתוצאה ממדיניות שביקשה להגן על האיכות, וחסמה גישה לבחינות רישוי לבוגרי חו"ל. מצד שני, יש מגמה חיובית של עלייה במספר הבוגרים ורופאים עולים, ויש לכך השפעה חיובית. למשוך כוח אדם לפריפריה ולמקצועות פחות מבוקשים כמו פסיכיאטריה, פתולוגיה, רפואה משפטית והתפתחות הילד – זו משימה קשה מאוד. אנחנו מנסים ליצור שיתופי פעולה בין בתי חולים, כמו שיבא שיתחזק בית חולים בנגב בבעלות כללית ומאוחדת – כדי לשפר את יכולת הגיוס. יש כבר ניצנים מעודדים – לדוגמה, במכון לרפואה משפטית יש יותר מועמדים ממספר התקנים. אנחנו מתחילים לראות תנועה גם בפסיכיאטריה, הודות להסכם עם ההסתדרות הרפואית שהעניק ניקוד למקצועות אלו. מבט לעשור הקרוב מגלה אתגר נוסף: האוכלוסייה הקשישה שתכפיל את עצמה – וצורכת פי 3 עד פי 5 יותר שירותים רפואיים. אנחנו נדרשים להגדיל את ההיצע כדי להדביק את הביקוש. באחיות – אנחנו שבע לאלף נפש, גם זה בכיוון טוב. אבל נשארים אתגרים אדירים בדרום, בטיפות חלב, ובתחומים שפחות בראש סדר היום – ואותם חייבים לשים על השולחן". פרופ' שלמה קדוש, מנהל סורוקה "יש לנו פרויקט מוכן בתיק שאנחנו רוצים להוציא לדרך – מבנה שמיועד להכיל 300 מטופלים, שנבנה בשנות ה־70 ונמצא עדיין בשימוש גם בשגרה. מדובר בשתי קומות, עלות הפרויקט כמיליארד שקל, ויש צורך לרכוש אותן במהירות. יש פה מחויבות של כולנו כמדינה – לתושבי הנגב מגיע שירות רפואי ראוי. אם מישהו היה זקוק להוכחה – סורוקה הוא בית חולים אסטרטגי, בעל משמעות לאומית אדירה, לא רק בשעת חירום אלא גם בשגרה. אני קורא לוועדה הזאת ולכל הגורמים המעורבים בקבלת ההחלטות – לסגור את הנושא הזה, כדי שלא נגיע לעוד אירוע נוסף. אנחנו חווים אירוע אחרי אירוע, טראומה נוספת ועוד אתגר – המדינה חייבת לתת את המענה שמגיע לתושבי הנגב. אני חייב לומר – כאשר זה פוגע בבית בצורה כזאת, זה אירוע מסוג אחר לגמרי. צריך להתמודד עם אתגרים כמו שימור הצוותים ורוחם – שהם אמנם איתנים – אבל חשוב לראות שגם המדינה עושה את חלקה". יעל פיילס ממשרד האוצר דיווחה לוועדה כי המשרד מייחס חשיבות רבה למיגון בתי חולים, "כל בניין חדש וכל בניין משנת 1981 נבנה בסטנדרט המותאם לרעידות אדמה. במלחמת "עם כלביא" הועברו מיליוני שקלים עבור הצרכים שעלו מהשטח והמשרד עובד בשיתוף עם משרד הבריאות לתת מענים".
25788	ועדת החוץ והביטחון האריכה את הוראת השעה המסדירה את תקופת כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, עד ל-31/12/25	2025-07-22T12:15:00	/News/PressReleases/Pages/press22072025.aspx	# ועדת החוץ והביטחון האריכה את הוראת השעה המסדירה את תקופת כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, עד ל-31/12/25 22 ביולי 2025, כ"ו בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:15 ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי יואל אדלשטיין, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה - חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה-2025. ההצעה מבקשת להאריך עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (ה-31 לדצמבר 2025), את תוקפה של הוראת השעה המאפשרת את הפעלתם של הסדרים ייחודיים הנוגעים לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, בין היתר בעניין משך הוראת הכליאה הזמנית, מועד הביקורת השיפוטית ותקופת מניעת המפגש עם עורך דין. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 מסדיר, בין השאר, את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופות הכליאה טרם הבאת לב"ח לביקורת שיפוטית בבית משפט. החוק כולל הוראות שונות שחלות על כליאת לב"חים בעת שגרה, וכן הוראות מיוחדות שחלות במצבי לחימה. במהלך הלחימה במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", עצרו כוחות הביטחון עצורים רבים שיש יסוד סביר להניח שהם עונים להגדרת לב"ח בחוק, שלקחו חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל או נמנו עם כוח שמבצע פעולות איבה כאמור. לנוכח המספר החריג של האנשים שנכלאו במסגרת המלחמה, הממשלה התקינה את תקנות שעת חירום - מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות, שכן הוראות החוק הקיימות לא אפשרו לתת מענה הולם לכמות הלב"חים הכלואים. תקנות אלה הוארכו מספר פעמים במהלך המלחמה, כאשר בפעם האחרונה האריכה הוועדה את תקופת הוראת השעה עד לתאריך 31.7.25. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי לנוכח המצב הביטחוני העדכני, כמות הלב"חים הכלואים בישראל לפי החוק ועקב הצרכים המבצעיים, גם כיום לא ניתן לעמוד בפרקי הזמן הקבועים בחוק בנוסחו המקורי, ועל כן נדרש להאריך את תוקפה של הוראת השעה. כמו כן, בשל צרכים מבצעיים שעלו מהשטח בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", מוצע לערוך שינוי מסוים באופן מניין ימי מניעת המפגש שבסמכות בית המשפט להטיל במסגרת השינויים שמוחלים מכוח סעיף 10א לחוק. חלק מהדיון בוועדה התקיים במתכונת חסויה ובו קיבלה הוועדה נתונים עדכניים על מספר וסטטוס הכלואים. כאמור, בסוף הדיון אישרה הוועדה את ההצעה פה אחד.
25790	ועדת הכלכלה מסכמת כנס קיץ חם עם שיא של 97 דיונים בוועדה ובוועדות המשנה – בהן אושרו החוק להגדלת הנחות בחשמל לנזקקים, החוק שיחייב הקלטת שיחות מכירה ומסירה לצרכן, קיימה מעקב אחר הטיפול בתקועים בחו"ל במלחמה עם איראן ועוד	2025-07-23T12:00:00	/News/PressReleases/Pages/press23072025.aspx	# ועדת הכלכלה מסכמת כנס קיץ חם עם שיא של 97 דיונים בוועדה ובוועדות המשנה – בהן אושרו החוק להגדלת הנחות בחשמל לנזקקים, החוק שיחייב הקלטת שיחות מכירה ומסירה לצרכן, קיימה מעקב אחר הטיפול בתקועים בחו"ל במלחמה עם איראן ועוד 23 ביולי 2025, כ"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:00 הוועדה, בראשות ח"כ דוד ביטן, ממשיכה בעבודתה גם בפגרה – ותקיים למעלה מ-10 ישיבות כבר בשבועות הקרובים, לדיון בנושאים רבים בהם המשך המעקב אחר מתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע עם כלביא, הפגיעה בנהגי התח"צ במלחמה עם איראן ועוד ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, מסכמת היום את כנס הקיץ של המושב השלישי של הכנסת ה-25, בתקופה זו סיימה הוועדה חקיקה צרכנית משמעותית שהתעכבה שנים ותחייב בעלי עסקים להקליט שיחות מכירה ולמסור את ההקלטות לצרכנים ללא תשלום, כדי לתת לצרכנים כוח להתמודד מול העסקים במקרה של מחלוקת. בנוסף אושרה חקיקה שתאפשר לשר האנרגיה והתשתיות להגדיל את ההטבה בחשמל לאוכלוסיות נזקקות. כבר בעיצומו של מבצע עם כלביא התכנסה הוועדה למעקב אחר הטיפול בתקועים בחו"ל ובפעילות חברות התעופה, ודרשה את התערבות המדינה בנושא. במהלך הכנס הקצר הספיקו הוועדה וועדות המשנה לקיים 97 ישיבות, אישרה 11 הצעות חוק לקריאה שנייה ושלישית שהועברו לאישור סופי במליאה, הצעת חוק נוספת שהועברה לאישור המליאה בקריאה ראשונה ועוד 13 צווים ותקנות, בהן התקנה שתסדיר הוספת אזהרות עם צילומים של נזקי העישון על חפיסות הסיגריות ומוצרי העישון. בנוסף לכך תמשיך הוועדה בעבודה גם בפגרה, וכבר בשבוע הבא תתכנס ל-8 ישיבות נוספות. הוועדה המשיכה לעסוק בפעילות לטובת חיילי המילואים המגויסים ולטובת תושבי הדרום והצפון שנפגעו במלחמה, וקיימה מספר ישיבות שנועדו לוודא יישום החקיקה שאושרה בכנס הקודם ליישום החוק לשיקום חבל תקומה וליישום החוק להחזר נסיעה בכביש 6 בדרך אל ומשירות המילואים. באשר לשיקום הצפון הצליחה הוועדה, לאחר מספר ישיבות ובלחץ היו"ר ביטן, להביא לפריצת דרך בהגדרת אזור קו העימות הצפוני, שהוביל להחלטת ממשלה בעניין שתאפשר לשחרר מיליארדי שקלים שהוקפאו. בנוסף אישרה הוועדה תקנות שהקלו על כיתות הכוננות בשימוש במכשירי קשר. דיונים נוספים התקיימו גם בנושאים צרכניים וביוקר המחייה, הוועדה קיבלה את דיווחו של שר הכלכלה והתעשייה, אישרה תיקון לחוק התחרות בענף המזון והפארם, שאפשר לרשת ליאור עדיקה להתחרות טוב יותר מול רשתות הפארם הגדולות, וכן תקנות שהינן חלק מיישום רפורמת הייבוא מה שטוב לאירופה טוב לישראל. בנוסף עסקה הוועדה גם בעליית מחיר התחבורה הציבורית, בפעילות מאגר אל תתקשר אלי, במדיניות הגז הטבעי ואישרה תקנות שהרחיבו את ההגנה על צרכנים שמחזיקים כרטיסי מתנה דיגיטליים. במהלך הכנס הקצר קיימה הוועדה גם ישיבות בהן השתתפו שר האנרגיה והתשתיות והשר לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שהגיעו לדווח על פעילות משרדיהם ותכניות העבודה לשנה הקרובה. נושא נוסף שנדון גם הוא בוועדה באופן קבוע וגם בכנס הנוכחי היה המאבק בקטל בדרכים. במסגרת זאת נמשך המאבק לטיפול בכביש 40 ובכביש 6 דרום, וכן אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון לפקודת התעבורה שיחמיר בענישה של בני נוער שייתפסו רוכבים אל אופניים חשמליים בניגוד לחוק – ויביא לדחייה של שנה בגיל המינימלי שבו יוכלו להוציא רישיון נהיגה על רכב.
25782	סטטוס הגיורים במערך הגיור והכרה בגיורי חו"ל \| יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "הטיפול בגרי צדק זה משימה לאומית, מדינת ישראל מבצעת הונאת גר חמורה בכך ששולחת אדם יהודי שומר תורה ומצוות שוב להתגייר"	2025-07-21T14:55:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025s.aspx	# סטטוס הגיורים במערך הגיור והכרה בגיורי חו"ל \| יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "הטיפול בגרי צדק זה משימה לאומית, מדינת ישראל מבצעת הונאת גר חמורה בכך ששולחת אדם יהודי שומר תורה ומצוות שוב להתגייר" 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:55 ועדת העלייה הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה) קיימה היום (ב') דיון נוסף בסטטוס הגיורים במערך הגיור ובנושא ההכרה בגיורי חו"ל. גיורי שנעשים בחו"ל נבדקים על ידי הסוכנות היהודית למי שביצע את התהליך במדינות צפון אמריקה ואירופה, ארגון 'נתיב' אחראי על בדיקת הגיורים במדינות בירות המועצות לשעבר. לפי נתוני הסוכנות היהודית, בין השנים 2021-2024 נשלחו לבדיקה 390 תיקי גיור, מתוכם 204 אושרו, 96 נדחו, 48 התבקשו להשלמת מסמכים ו- 42 טרם נענו. לפי נתוני 'נתיב', בין השנים 2021-2025, הועברו 324 בקשות למעמד עולה שמתבססות על גיורי חו"ל. 197 בקשות אושרו, 10 נדחו, 50 בקשות נבחנו ונשלחו לצורך קבלת השלמות, 67 בקשות נמצאות בבחינת מטה מהרשות. ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: "אני יכול לקבל את האמירה שדרך המלך היא שראוי שאדם יסדיר את מעמדו בחו"ל. אבל יש גם מקרים בלוגיקה אחרת. אדם מתגייר, הוא אומר שהוא רוצה לבוא וללמוד שנה בישראל, הוא יכול ללמוד בישיבה או בתכנית אקדמית, הוא יושב פה בישראל. הוא נכנס כדין. אנחנו מעודדים את זה. אנחנו רוצים שיהודים יבואו לישראל גם לשנה של התנסות. האדם נמצא פה, הוא לומד בישיבה, הוא לומד באוניברסיטה, אולי הוא הגיע לפה בתכנית של 'מסע' ואחרי זה נשאר פה. יש לו אולי ניצנים של קשר זוגי. אני רואה את הטיפול בגרי צדק כמשימה לאומית, משימת קודש. מדינת ישראל מבצעת הונאת גר בצורה חמורה ביותר. אדם יהודי שומר תורה ומצוות ואתם שולחים אותו שוב להתגייר. זאת ההגדרה הקלאסית של הונאת גר. אני בטוח שכולנו נעשה פה מאמץ שלא תהיה פה הונאת גר. אמירה גורפת שלימודים מקוונים לא יכולים להיות חלק מתהליך הגיור היא לא מקובלת. מה קורה לאדם שבאמצע השבוע לומד בזום, אבל מגיע פיזית לקבלת השבת? הלימוד כן קורה במסגרת קהילתית ויש להכיר בו. יש גם המון קהילות אורתודוקסיות שמשתמשות בזום כדי ללמוד תורה. נראה לנו לא טוב, בלשון המעטה, שיש רק מדינה אחת שבה אין לסוכנות היהודית סמכות להעלות במסגרת חוק השבות - וזו אתיופיה. אנחנו נקיים דיון מעקב במהלך חודש ספטמבר ונקדיש זמן כדי לשמוע על מערכי הגיור שאינם חלק מהמערך הממשלתי". הרב יהודה עמיחי, ראש מערך הגיור: "אין עיכוב של תעודות המרה. הקושי הגדול והעיכוב הגדול נמצא במרכזי הקליטה של האתיופים. הם תקועים שנים על גבי שנים ולא מצליחים לצאת מסיבות שפורטו כבר בוועדה. אפשר לפתור את הבעיה אבל זאת אחת הבעיות הקשות. בעיה נוספת מופיעה בצבא – הפער בין סמניריון לבית הדין – שם יש נפילה גדולה של אנשים שלא מגיעים לבית הדין. הוצע תקציב לדבר הזה. הוקם גוף מיוחד שעוסק בחיילים הללו מסמינריון עד לבית הדין. הוקצב לזה כסף אבל הכסף לא מגיע. יש אתיופים רבים שמגיעים לשלב בית הדין ולא מתגיירים ואח"כ אין להם טיפול והם יושבים שנתיים בלי להתגייר במרכזי הקליטה. יו"ר הוועדה ח"כ קריב סיכם את הדיון: "דורש מרשות האוכלוסין וההגירה לתת מעמד זמני לאנשים שהתחילו את התהליך באופן חוקי, גם אחרי שהם הגיעו לארץ. בנוסף אני דורש לא להגדיר את לימודי הגיור בזום כלימוד חוץ קהילתי, מה שמונע את ההכרה בלימודים האלה".
25715	אושרו תקנות להסמכת דימותנים רפואיים בוועדת הבריאות	2025-07-14T14:15:00	/News/PressReleases/Pages/PRESS14.07.25BB.aspx	# אושרו תקנות להסמכת דימותנים רפואיים בוועדת הבריאות 14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:15 התואר האקדמי במקצוע הוא חדש, לימודיו נפתחו לפני כשלוש שנים ובוגריו הראשונים יסיימו לימודיהם בשנה זו. יו"ר וועדת הבריאות ח"כ יוני משריקי: הסדרת מקצוע הדימות היא צעד חיוני להבטחת איכות ובטיחות הטיפול הרפואי בישראל לאחר דיון ארוך, ולאחר שיו"ר וועדת הבריאות בכנסת הביא להסכמות בין איגוד הדימותנים למשרד הבריאות, אישרה הוועדה היום (שני) את התקנות המסדירות הסמכת דימותנים רפואיים. התקנות עוסקות בהליכי הרישוי למקצוע, נושאי הלימודים להסמכה, תכניות הסבה וסדרי הבחינות. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), הדגיש את החשיבות שבאיזון בין רמת המומחיות והמקצועיות הנדרשת – והקיימת כיום במערכת הבריאות – לבין הדחיפות שבהשלמת ההסדרה. לדברי ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, מדובר בתחום רפואי חשוב, הכרחי וחיוני במערכת הבריאות, ומפעיליו, ורמתם המקצועית, הכרחיים. לדבריה, התקנות פורסמו להערות, תוקנו בהתאם להן, ונבדקו גם ביחס לתוכניות הסבה נוספות, שאושרו בעבר. עו"ד מירה רווה, מהלשכה המשפטית במשרד, הדגישה כי כל התקנות אושרו בוועדה הכוללת את נציגי הדימותנים, וכל הנציגים בוועדה אושרו לפי דרישת החוק ורוחו. מאידך, עו"ד ליאור כ"ץ, יועץ משפטי לאיגוד הדימותנים, טען כי הוועדה המייעצת לניסוח התקנות לא פעלה כראוי, אנשי האיגוד שולבו רק בשלב מאוחר, ונציגים נוספים – אין ליבת ההתמחות שלהם בתחום. הוא קרא להחזרת ניסוח התקנות לוועדה, לעבודה מחודשת. מקצועות ההדמיה הרפואית, הוסדרו בתיקון לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות שנכנס לתוקף לפני כשנה. לפני כשנתיים-וחצי הכיר משרד הבריאות בתכנית ההסבה לאקדמאים של בית החולים שיבא, ובאותו הזמן נפתחו תכניות הסבה לדימות רפואי גם בבתי ספר של בית החולים הדסה ואסף הרופא. בחוק נקבעה סמכות למנהל משרד הבריאות להכיר בתכנית הסבה, השלמת לימודים לבעלי תואר של המועצה להשכלה גבוהה, לפי כללים שייקבעו בתקנות באישור ועדת הבריאות של הכנסת, תוכן השלמת הלימודים והיקפה, סוגי המוסדות הרשאים לבצעה וכן התשתיות, המיתקנים וכוח האדם הנדרשים לשם ביצועה. בנוסף, השר רשאי לקבוע כאמור כי בוגרי תוכנית הלימודים יידרשו לעמוד בבחינה עיונית או מעשית, וכן לקבוע תוכנית לימודים שונה לבעלי תארים שונים. בנוסף, התקנות שאושרו היום קובעות גם את הליכי הרישוי למקצוע, נושאי הלימודים להסמכה, הסמכות המרצים, שפות, סדרי ומועדי הבחינות. בפנייתו לוועדה, מדגיש שר הבריאות את הדחיפות להסדרת התקנות, שכן התואר האקדמי במקצוע הוא חדש, לימודיו נפתחו לפני כשלוש שנים במספר מוסדות, ובוגריו הראשונים יסיימו לימודיהם בשנה זו. על מנת שהתעודות שתינתנה לבוגרים אלו, תהיינה בתום בחינות ההסמכה הממשלתיות, יש לאשר בהקדם תקנות אלו.
25794	ברוב של 71 חברי כנסת: מליאת הכנסת הצביעה בעד הצהרה הקוראת להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן \| יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה: "זו הצהרה היסטורית. אנו כאן כדי להישאר, והכנסת אמרה זאת ברוב גדול"	2025-07-23T17:20:00	/News/PressReleases/Pages/press23072025v.aspx	# ברוב של 71 חברי כנסת: מליאת הכנסת הצביעה בעד הצהרה הקוראת להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן \| יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה: "זו הצהרה היסטורית. אנו כאן כדי להישאר, והכנסת אמרה זאת ברוב גדול" 23 ביולי 2025, כ"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:20 ח"כ שמחה רוטמן: "להצהרה זו יש משמעות רבה, היא מבטאת את הקשר שלנו לארץ ישראל ולערש התרבות של העם היהודי". מליאת הכנסת הצביעה בעד הצהרה הקוראת לממשלה להחיל ריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. זאת, במסגרת דיון שהכנסת החליטה לכלול בסדר יומה בנושא "החלת הריבונות הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן", ביוזמת חברי הכנסת שמחה רוטמן, לימור סון הר-מלך ודן אילוז. 71 חברי כנסת הצביעו בעד ההצהרה, אל מול 13 שהתנגדו. יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה: "הכנסת קיבלה הצהרה היסטורית התומכת בהחלת ריבונות ישראלית על חבלי המולדת יהודה ושומרון. זוהי זכות כדולה להיות יו"ר הכנסת שאומרת בקול מוצק: זו ארצנו וזה ביתנו. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. ב-1967 הכיבוש לא התחיל, הוא הסתיים. זו האמת ההיסטורית, והדרך האחת והיחידה להשיג שלום אמיתי מתוך עוצמה. אנו כאן כדי להישאר, והכנסת אמרה זאת ברוב גדול". להלן נוסח הצעת הסיכום שהתקבלה מטעם סיעות הליכוד, ש"ס, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ישראל ביתנו, הימין הממלכתי, נועם וח"כ עידן רול: "יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל – מולדתו ההיסטורית, התרבותית והרוחנית של העם היהודי. מאות ואלפי שנים טרם הקמת המדינה, חיו ופעלו באזורים אלו אבות האומה ונביאיה, ונקבעו בהם יסודות התרבות והאמונה היהודית. ערים כמו חברון, שכם, שילה ובית אל אינן רק אתרים היסטוריים – הן ביטוי חי לרציפות הקיום היהודי בארץ. ריבונות ביהודה ושומרון היא חלק בלתי נפרד מהגשמת הציונות והחזון הלאומי של העם היהודי ששב למולדתו. טבח שמיני עצרת, השבעה באוקטובר 2023, הוכיח כי הקמת מדינה פלסטינית היא סכנה קיומית לישראל, לאזרחיה ולאזור כולו. הכנסת, בהחלטתה מיום י"ב בתמוז תשפ"ד 18.7.2024 קבעה כי היא מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית מערבית לירדן, ושהקמת מדינה שכזו תהווה סכנה קיומית למדינת ישראל ולאזרחיה, תנציח את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותערער את היציבות באזור. בכך הסירה הכנסת את רעיון המדינה הפלסטינית מסדר היום. הכנסת קובעת כי למדינת ישראל הזכות הטבעית, ההיסטורית והחוקית על כלל שטחי ארץ ישראל, מולדתו ההיסטורית של העם היהודי. הכנסת קוראת לממשלת ישראל לפעול בהקדם להחלת הריבונות – המשפט, השיפוט והמינהל הישראלי על כלל מרחבי ההתיישבות היהודית על שלל צורותיה ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. פעולה זו תחזק את מדינת ישראל ואת ביטחונה ותמנע כל ערעור על זכותו הבסיסית של העם היהודי לשלום ולביטחון במולדתו. בשם העם העברי היושב בציון, אנו קוראים לידידינו בעולם להתייצב לצד שיבת ציון וחזון הנביאים ולתמוך במדינת ישראל, בזכותה הטבעית, ההיסטורית והחוקית על ארץ ישראל ובהחלת הריבונות". ח"כ שמחה רוטמן: "הגיע הזמן לרדוף ולבקש את השלום מתוך עוצמה, ולא מתוך חולשה. היום אנו מביאים לפני הכנסת את ההחלטה הקוראת לריבונות. ההחלטה היא אמירה ערכית ואינה מחילה ריבונות, מדובר בדקלרציה. אבל להצהרה זו יש משמעות רבה, והיא מבטאת את הקשר שלנו לארץ ישראל ולערש התרבות של העם היהודי. ההחלטה הזו מבטאת את השאיפה והדרישה למימוש שיבת ציון, וקוראת לממשלת ישראל לפעול בהקדם להפוך את החזון למציאות. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל אתמול, היום, מחר ולנצח". ח"כ לימור סון הר-מלך: "זו הצעה חשובה אבל זה לא מספיק. אנו צריכים יותר מאמירה. מדינת ישראל נואשת למעשים. מדובר בצעד המתבקש ביותר והנכון ביותר. מבחינה מוסרית, היסטורית וציונית. זאת מבלי לדבר בכלל על החשיבות הביטחונית. אנו רוצים ריבונות מלאה, של צדק, שייכות ובעלות טבעית על ארץ אבותינו. ריבונות היא לא סיסמה, אלא חובה לאומית ומוסרית". ח"כ דן אילוז: "היום הכנסת עושה צעד היסטורי, ומביעה לראשונה תמיכה רשמית בהחלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון. לא עוד ניהול זמני או שליטה בלי הכרעה. הגיע הזמן להגיד בקול ברור: יהודה ושומרון הם לא קלף מיקוח, הם לב הארץ שלנו. הריבונות היא תמונת הניצחון. אי אפשר לנצח בעזה ובאיראן ולהשאיר את בית אל וקדומים בספק. יש לנו אחריות היסטורית, ואנחנו כאן לא רק כדי לחלום אלא גם כדי לממש".
25783	הצעות חוק שאושרו סופית במליאה	2025-07-21T19:15:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025d.aspx	# הצעות חוק שאושרו סופית במליאה 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 19:15 אושר סופית: הארכת תוקף תקנות שעת החירום המאפשרות הארכות מעצר של עצורי המלחמה מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2025. 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 35 מתנגדים. מוצע להאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות הארכת מעצר של העצורים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר 2023 לבין ה-13 באוקטובר 2023 או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה המוצעת היא עד ליום ה-29 בינואר 2026. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מאז הארכת תוקפו של החוק לאחרונה נעצרו נחקרים חדשים והתווספו ראיות חדשות אשר הצריכו ביצוע פעולות של השלמת חקירה לגבי הנחקרים. בשל המשך קיומו של הצורך הביטחוני והחקירתי בהמשך החזקת העצורים אשר נכנסים בתחולת החוק, במעצר, נדרשת הארכה נוספת של תוקפן של תקנות שעת החירום, במסגרת הארכת תוקף החוק". אושר סופית: הארכת תוקף תקנות שעת החירום המאפשרות למנוע מעצורי המלחמה פגישה עם עורך דין מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2025. 58 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 38 מתנגדים. מוצע להאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות מניעת פגישה עם עורכי דין של עצורים ביטחוניים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר 2023 לבין ה-13 באוקטובר 2023 או שנעצרו במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה המוצעת היא עד ליום ה-29 בינואר 2026. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לנוכח הצרכים הביטחוניים והחקירתיים שעדיין קיימים, ובכלל זה מעצרים חדשים שעדיין מתבצעים מאז הארכת תוקף התקנות האחרונה, המחייבים המשך ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין, ובהתאם לצרכים של גופי האכיפה והביטחון, מוצע לתקן את החוק ולהאריך את תוקפן של תקנות שעת החירום פעם נוספת". אושר סופית: מתווה פיצויים לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא" מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025. 55 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול שני מתנגדים. אחד נמנע. מוצע לעגן מתווה פיצויים ארצי לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא", במטרה להבטיח את המשכיותם העסקית. על פי ההצעה, יינתן מענק "המשכיות עסקית" לצד הקלות בחל"ת כמענה משלים. המענק שמשקף הוצאות קבועות ושכר לעסקים, פועל באופן דיפרנציאלי, ומיועד לעסקים עם מחזור שאינו עולה על 400 מיליון ש"ח, אשר חוו ירידה במחזור של מעל 25% למדווחים חד-חודשי או 12.5% למדווחים דו-חודשי. בנוסף, יכלול המענק רכיב תשומות שעולה לפי גובה הפגיעה, וכן מרכיב עבור הוצאות שכר הכולל מכפלה של גובה הפגיעה ב-75%. כן כוללת ההצעה מענה לעצמאים בעלי מחזור של עד 300 אלף ₪ שאין להם הוצאות קבועות והוצאות שכר, בצורה של סכום קבוע בהתאם לפגיעה במחזור. עוד מוצע להעניק הקלות ביציאה לחל"ת, ובמסגרת כך נקבעו בין השאר תקופת זכאות מינימלית של 10 ימים וקיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשי עבודה. תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד כאמור על 10 ימים מתוך 12 ימי הלחימה במבצע "עם כלביא", לאו דווקא בצורה רציפה, על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה. לגבי עובדים עם מוגבלות תקוצר תקופת האכשרה לאבטלה ל-3 חודשים מתוך 18 חודשים במקום 6 מתוך 18 חודשים. לגבי מפונים בצפון תקוצר תקופת האכשרה לחודש (פלוס יום). בנוסף, תוכר אכשרה של 3 חודשי שירות סדיר בצה"ל לטובת תקופת אכשרה לדמי אבטלה. ח"כ ינון אזולאי: "עבדנו פה ביחד, קואליציה ואופוזיציה. נעשתה פה עבודה נהדרת למען אותם עצמאיים. היו דיונים של 12 שעות. האנשים מחכים לזה, העצמאיים מחכים לזה, העובדים מחכים לחל"ת שלהם. תפילתנו שלא נצטרך יותר פיצויים". בדברי ההסבר להצעה נכתב: "ביום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025), החלה המערכה מול איראן, מבצע "עם כלביא", וזאת בעקבות החלטתה מאותו היום של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות. בעקבות היציאה למבצע, מדינת ישראל התמודדה עם ירי טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה. הממשלה פועלת במגוון דרכים כדי לסייע לתושבים המושפעים מן הלחימה באופן ישיר ועקיף, ובין השאר, פועלת כדי לתת פיצוי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמצב המיוחד ופיצוי לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב המיוחד". אושר סופית: מתווה פיצויים לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא" מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025. 55 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול שני מתנגדים. אחד נמנע. מוצע לעגן מתווה פיצויים ארצי לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא", במטרה להבטיח את המשכיותם העסקית. על פי ההצעה, יינתן מענק "המשכיות עסקית" לצד הקלות בחל"ת כמענה משלים. המענק שמשקף הוצאות קבועות ושכר לעסקים, פועל באופן דיפרנציאלי, ומיועד לעסקים עם מחזור שאינו עולה על 400 מיליון ש"ח, אשר חוו ירידה במחזור של מעל 25% למדווחים חד-חודשי או 12.5% למדווחים דו-חודשי. בנוסף, יכלול המענק רכיב תשומות שעולה לפי גובה הפגיעה, וכן מרכיב עבור הוצאות שכר הכולל מכפלה של גובה הפגיעה ב-75%. כן כוללת ההצעה מענה לעצמאים בעלי מחזור של עד 300 אלף ₪ שאין להם הוצאות קבועות והוצאות שכר, בצורה של סכום קבוע בהתאם לפגיעה במחזור. עוד מוצע להעניק הקלות ביציאה לחל"ת, ובמסגרת כך נקבעו בין השאר תקופת זכאות מינימלית של 10 ימים וקיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשי עבודה. תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד כאמור על 10 ימים מתוך 12 ימי הלחימה במבצע "עם כלביא", לאו דווקא בצורה רציפה, על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה. לגבי עובדים עם מוגבלות תקוצר תקופת האכשרה לאבטלה ל-3 חודשים מתוך 18 חודשים במקום 6 מתוך 18 חודשים. לגבי מפונים בצפון תקוצר תקופת האכשרה לחודש (פלוס יום). בנוסף, תוכר אכשרה של 3 חודשי שירות סדיר בצה"ל לטובת תקופת אכשרה לדמי אבטלה. ח"כ ינון אזולאי: "עבדנו פה ביחד, קואליציה ואופוזיציה. נעשתה פה עבודה נהדרת למען אותם עצמאיים. היו דיונים של 12 שעות. האנשים מחכים לזה, העצמאיים מחכים לזה, העובדים מחכים לחל"ת שלהם. תפילתנו שלא נצטרך יותר פיצויים". בדברי ההסבר להצעה נכתב: "ביום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025), החלה המערכה מול איראן, מבצע "עם כלביא", וזאת בעקבות החלטתה מאותו היום של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות. בעקבות היציאה למבצע, מדינת ישראל התמודדה עם ירי טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה. הממשלה פועלת במגוון דרכים כדי לסייע לתושבים המושפעים מן הלחימה באופן ישיר ועקיף, ובין השאר, פועלת כדי לתת פיצוי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמצב המיוחד ופיצוי לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב המיוחד". אושר סופית: תוארך הוראת השעה המסדירה את ההכרזה על מצב חירום כליאתי מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025. 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 41 מתנגדים. מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה המסדירה את ההכרזה על מצב חירום כליאתי בשל המצב הביטחוני השורר במדינה, עד ליום 31 ביולי 2026. זאת, לצד הארכת תוקפה של ההכרזה הנוכחית על מצב חירום כליאתי, עד ליום 15 בספטמבר 2025. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר פעלו ופועלים כל העת לקידום צעדים ופעולות להגדלת מספר מקומות הכליאה ולהרחבת מרחב המחיה במיתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, הן מכוח החלטות הממשלה בנושא והן באמצעות צעדי בינוי של אלפי מקומות כליאה נוספים, חלקם הושלמו זה מכבר וחלקם נמצאים בשלבים שונים של תהליכי בינוי. ואולם, בעת הזו, אין בפעולות המקודמות כדי לתת מענה לעלייה המשמעותית, המהירה והחדה במספר הכלואים לנוכח המעצרים הרבים בחרבות ברזל".
25781	הוועדה לטיפול בשורדי שואה קוראת למיפוי דחוף של פערי המיגון בבתים ומוסדות בהם שוהים שורדי שואה	2025-07-21T14:25:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025a.aspx	# הוועדה לטיפול בשורדי שואה קוראת למיפוי דחוף של פערי המיגון בבתים ומוסדות בהם שוהים שורדי שואה 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:25 יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "המלחמה עם איראן גבתה מחיר כבד; לא יכולים למצוא עצמנו שוב במצב של חוסר אונים והיעדר פתרונות" הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה קיימה דיון בנושא מיפוי דחוף של תשתיות המיגון לקשישים ושורדי שואה, בהיערכות למצבי חירום עתידיים. בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "את מבצע 'עם כלביא' מדינת ישראל תכננה במשך 20 שנה, אספה מודיעין, והמטרות היו מאוד מדויקות ומרשימות. אבל הכנת העורף הייתה אפסית. לא ידעו לומר היכן גרים אנשים ללא מיגון ואנשים עם מגבלות, וגם כשידעו איפה הם גרים - לא היה מה להציע להם. אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר לפגיעה כתוצאה מטילים היא כמובן אוכלוסיית הקשישים, ובתוכה קבוצת שורדי השואה. רבים מהם מתגוררים בדירות ללא ממ"ד, סובלים מקשיי ניידות ולא מצליחים להגיע למרחבים מוגנים בזמן התראה קצר בגלל מרחק או היעדר נגישות. המציאות הזו גבתה מחיר כבד ובמהלך המלחמה עם איראן נרצחו 2 שורדות שואה כתוצאה ישירה של היעדר מיגון". ח"כ כהן הדגישה כי הפערים והקשיים בהגעה למרחב מוגן רלוונטיים לכל קשיש או אדם עם מוגבלות, והסבירה כי מטרת הדיון הנוכחי הוא הצורך הממוקד במיפוי הפערים וצרכי המיגון של שורדי השואה, שנועד לאפשר לוועידת התביעות להגיש בקשות למימון המיגון ע"י ממשלת גרמניה, המסייעת בצרכיהם של שורדי השואה: "מדובר בצורך דחוף. לצערי האיומים לא מאחורינו ואנחנו לא יכולים למצוא את עצמנו שוב במצב של חוסר אונים והיעדר פתרונות. יש לנו כאן הזדמנות לסייע בגיוס תקציבים שיסייעו בצמצום פערי המיגון". גרג שניידר, סגן נשיא ועידת התביעות: "אנו שותפים לדרך ארוכה ורבת שנים, שבמרכזה חתירה מתמדת לשיפור איכות חייהם של ניצולי השואה בישראל ובעולם. השנתיים האחרונות היו מאתגרות במיוחד עבורם, ובמהלכן עשינו כל שביכולתנו כדי לספק מענה ותמיכה. מעבר לתשלומי הפיצויים הקבועים העומדים על כ־700 מיליון שקלים בשנה, הענקנו מימון נוסף של כ־150 מיליון שקלים מאז ה־7 באוקטובר, במטרה לסייע להם בהתמודדות עם המציאות החדשה. מאז מלחמת לבנון השנייה, ועידת התביעות פועלת בשותפות עם ממשלת ישראל למימון הקמת מקלטים בארבעה בתי חולים ובבתי דיור של עמיגור, מתוך הבנה כי רבים מהמאושפזים בבתי החולים והדיירים בעמיגור הם ניצולי שואה. כעת, 21 חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל, אנו מבקשים להמשיך ולחזק את התמיכה – באמצעות הערכת צרכי המיגון, בהתבסס על תכנית מיפוי לאומית מעמיקה של מוסדות המאכלסים ריכוזים גבוהים של ניצולים ושחסרה בהם תשתית הגנה. צעד זה חיוני כדי להבטיח את ביטחונם ורווחתם של הניצולים גם בעתיד, שכן האתגרים עמם הם מתמודדים טרם תמו." קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים לניצולי שואה: "כבר בתחילת המלחמה הבנו כמה פגיע ציבור הקשישים ובכללו ניצולי השואה, כשברוב בתי האבות אין מיגון מספק ומתאים לצרכיהם. חובת הממשלה היא לדאוג לפתרונות. חייבים לצאת עם מיפוי רציני של אותם המוסדות, להתרכז באלה שבהם יש אחוז מסוים של ניצולי שואה. בלי המיפוי הזה לא נוכל להתקדם ולהצדיק כלפי ממשלת גרמניה את התביעה, כדי שתעזור בבניית מרחבים מוגנים". עו"ד שלומית הרץ, הרשות לניצולי שואה: "במהלך המלחמה יצרנו קשר עם ניצולי שואה בדגש על ניצולים עם דרגות סיעוד גבוהה והיעדר סיוע שוטף. אנחנו יודעים על כ-10,000 ניצולים בערים שנפגעו, ועל כ-50 ניצולים שביתם נפגע. בימים הקרובים אנחנו אמורים לקבל מידע מעודכן ברמה הארצית שיסייע למפות ולהבין מי זקוק לסיוע וזה כולל גם מי שנמצא בקרבת מרחב מוגן אבל יש לו קושי בניידות שלא מאפשר להגיע אליו. אנחנו יכולים לבקש אישור מהניצולים להעביר מידע לוועדת התביעות כדי שתוכל לסייע. לגבי מוסדות, אנחנו צריכים לקבל נתונים ממשרדי הממשלה- מי נמצא באיזה מוסד ומה מצב המיגון בו". משרדי הרווחה, הבריאות והשיכון ומשרד העלייה והקליטה סקרו בפני הוועדה את נתוני המיגון של המוסדות ומתקני המגורים הנמצאים תחת אחריותם. מהדיווחים עולה שחלק מהמשרדים ביצעו מיפוי מלא של פערי המיגון ואחרים מחזיקים במיפוי חלקי בלבד. סא"ל משה שלמה מפיקוד העורף אמר: "פיקוד העורף פועל בשיתוף רשויות ומשרדי הממשלה לצמצום פערי מיגון. במהלך המלחמה יצרנו כלים שונים בהם בין היתר הוראת שעה לפטור מהיתר לבניית ממ"ד שמאפשר להתחיל לבנות בתוך 14-21 יום. אנחנו מוכנים לקבל כל יוזמה תכנונית נוספת ולייעד מסלולים ירוקים במטרה לזרז רישוי והקמה של מרחבים מוגנים לשורדי שואה, לכלל הקשישים ולכל אוכלוסייה שזקוקה לסיוע במיגון". בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "צריך לקבוע לוחות זמנים ולרכז את כל המידע, כשהגורם המתכלל הוא הרשות לניצולי שואה. פיקוד העורף הוא גורם חשוב מאוד במיפוי ואחרי שיהיה תקצוב נחשוב יחד איתו על פתרונות המיגון האופטימליים בכל מקום. יכול להיות שצריך לחשוב גם על קרן מיוחדת שתממן פינוי בעת הצורך לקשישים שאין עבורם פתרון מיגון מותאם ונגיש". ח"כ כהן קבעה כי הוועדה תקיים בקרוב דיון מעקב נוסף בנושא, כדי לבחון את ההתקדמות באיסוף ותכלול הנתונים.
25793	חבר הכנסת ישראל אייכלר נבחר כנציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים	2025-07-23T15:00:00	/News/PressReleases/Pages/press23072025c.aspx	# חבר הכנסת ישראל אייכלר נבחר כנציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים 23 ביולי 2025, כ"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 15:00 66 חברי כנסת הצביעו בעד מועמדותו של חבר הכנסת ישראל אייכלר לוועדה לבחירת דיינים, אל מול 38 שהתנגדו, והוא נבחר לוועדה. הליך הבחירה התקיים על רקע הפסקת חברותו בכנסת של אליהו ברוכי. ההצבעה התקיימה באופן חשאי במליאת הכנסת, על פי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, ועל פי סעיף 62 לתקנון הכנסת.
25784	שר האוצר בצלאל סמוטריץ בוועדת החוקה: "צריך להדוף באבחה חדה את המעורבות הלא לגיטימית והחצופה בענייניה של מדינת ישראל"; "לומר שרק נמסה את זה במס חברות זה לומר שזה לגיטימי";	2025-07-21T16:00:00	/News/PressReleases/Pages/press21072025f.aspx	# שר האוצר בצלאל סמוטריץ בוועדת החוקה: "צריך להדוף באבחה חדה את המעורבות הלא לגיטימית והחצופה בענייניה של מדינת ישראל"; "לומר שרק נמסה את זה במס חברות זה לומר שזה לגיטימי"; 21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:00 שר האוצר בצלאל סמוטריץ בוועדת החוקה: "הצ"ח לא משתיקה אף אחד, רק קובעת כללי משחק לגיטימיים. אני מפציר בכם לא להיכנע לדמגוגיה ולהפחדות, ולקדם את הצ"ח" מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר טל: "אנחנו רואים מקום לחקיקה שתמנע התערבות מדינות זרות באינטרסים ישראליים מרכזיים-חיוניים. לצד זאת חשוב לאפשר פעילות חיובית, בתחומים החשובים לאינטרס הישראלי" יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "אפשר לייצר המון דמגוגיה סביב החוק כפי שראינו, אבל אפשר להתאחד סביב אמירה מאוד פשוטה שבמדינה דמוקרטית, בשיח הדמוקרטי אזרחי ישראל צריכים לשחק תפקיד, ומי שחושב שאולי בגלל שעמדתו פחות פופולרית בישראל יש לתת לו מגפון אדיר שבאמצעותו יצעק, כשעל המגפון יהיה רשום "נתרם ע"י מדינות זרות" הוא לא מקדם דבר למעט מעורבות זרה ופגיעה בדמוקרטיה הישראלית. כנגד הדבר הזה עלינו לעמוד יחד כחומה בצורה" ח"כ אריאל קלנר, יוזם החוק: "1.3 מיליארד ₪ הוזרמו ע"י ממשלות באירופה ב-13 השנים האחרונות, לעמותות שעוסקות בפוליטיקה ומקדמות אג'נדות פוליטיות שנויות במחלוקת, המייצגות ציבור מאוד קטן ומקבלות הדהוד עצום באמצעות הכסף של ממשלות זרות. העצמת החברה האזרחית מבורכת אבל פוליטיקה צריכה להיות בחוץ" ועדת החוקה המשיכה היום (ב') להכין לקריאה ראשונה את הצ"ח העמותות (תיקון - תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024, שיזם ח"כ אריאל קלנר. לפי נוסח היו"ר המעודכן, נקבע כי כל עמותה שמצהירה שאינה עוסקת בשורה ארוכה של פעילויות, כולל פעילות פוליטית, פעילות בכנסת, הפגנות, ביקורת על הממשלה, תוחרג מהוראת המיסוי המיוחדת. עמותה שלא תצהיר זאת, תמוסה על התרומות מישות זרה ב-23% בדומה למס החברות. עמותה שתצהיר הצהרת שקר- תמוסה בכפל מס ויוטל עליה עיצום כספי. אחרי שתי הפרות יוכל רשם העמותות לפעול לפירוק העמותה. בנוסף, כלל העמותות שמקבלות מימון מישות זרה, ישלמו אגרה מוגדלת בעתירות לבג"ץ. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הציג את הנוסח המעודכן להצ"ח: "בעקבות הדיונים, דייקנו את הצ"ח, אך רציונל הצ"ח נשמר לחלוטין. אנחנו מברכים על שת"פ עם מדינות זרות בעיקר ידידותיות, יש קשרים הדדיים, יש פעולות משותפות בין ישראל למדינות העולם בתחומים רבים. הנוסח שלפניכם לא פוגע ולא נוגע לפעילויות הללו ואף אין כוונה כזו. לא נקבל התערבות פוליטית של מדינות זרות. אם מישהו רוצה לפעול דרך צרפת גרמניה או אפילו קטאר, שיתכבד ויצהיר על כך ויוכל לפעול. אחד מעיקרי הצ"ח עוסק בפניה לבימ"ש. הגענו למסקנה שאיסור גורף הוא רחב מדי. מצד שני, לפי דוח שהתייחסנו אליו גם בדיונים האחרונים הוגשו 998 עתירות במימון זר ב-8 שנים, והן מציפות את בימ"ש. בימ"ש הוא משאב בחסר ואם מדינות זרות או עמותות שממומנות מימון זר רוצות להשתמש במשאב הזה- ישלמו אגרה ריאלית. אני יודע שיש תזכיר חוק שעוסק בעיצומים כספיים על עמותות וחל"צ אך רצינו לתת תמונה שלמה בנוגע למימון זר של עמותות". ח"כ אריאל קלנר: "1.3 מיליארד ₪ הוזרמו ע"י ממשלות באירופה ב-13 השנים האחרונות, לעמותות שעוסקות בפוליטיקה ומקדמות אג'נדות פוליטיות שנויות במחלוקת, המייצגות ציבור מאוד קטן ומקבלות הדהוד עצום באמצעות הכסף של ממשלות זרות. היו הערות רבות להצ"ח הראשונית- לא באתי לפגוע ב"בלתי מעורבים" יש עמותות רבות שעושות עבודה חשובה. העצמת החברה האזרחית מבורכת אבל פוליטיקה צריכה להיות בחוץ. מי שיעבור על חוקי השקיפות יזכה לסנקציות משמעותיות. מי שרוצה לעסוק בפוליטיקה במימון זר לא יזכה לפטור. סבסוד העתירות לבג"ץ נועד לאזרחי ישראל ולא עבור ממשלות זרות". שר האוצר בצלאל סמוטריץ: "הממשלה תומכת בשתי ידיים ובכל לב בהצ"ח. אני עסוק בזה שנים מתקופת היותי ברגבים, והקמפיין של אם תרצו, אל מול תעשייה מטורפת של מדינות זרות, שדורסות ברגל גסה את חופש הבחירה של אזרחי ישראל, כמעט מנסים לקנות בכסף את המדינה היהודית. אנחנו בעד עמותות ותרומות, אנחנו בעד אמצעי דיפלומטיה, אך לא מוכנים לקבל בשום אופן מדינות ששופכות כסף על עמותות במטרה להשפיע על המדינה. חלקן ל-BDS, חלקן לתעשיית עתירות שפוקקות את בימ"ש העליון. מי שפעם אחר פעם נכשל בדמוקרטיה מנסה דרך מדינות זרות להשפיע. יש צינורות מקובלים של שגרירים ומוסדות. זה לא מתקבל על הדעת. צריך להדוף באבחה חדה את המעורבות הלא לגיטימית וחצופה בענייניה של מדינת ישראל. נאבקים ביהודה ושומרון, נאבקים במדיניות כלכלית ואין לזה תקדים. אף מדינה לא הייתה מאפשרת למדינה אחרת להתערב בענייניה הפנימיים. לומר שרק נמסה את זה במס חברות זה לומר שזה לגיטימי ומאפשר לעבוד דרך חברות לובי למשל. צריך למצוא את הדרך לומר שזה לא לגיטימי. המקסימום שהצלחתי להעביר בכנסת ה-20 הוא חובת גילוי וזה לא עובד. אם ישות זרה רוצה לתרום לביה"ח או לניצולי שואה זה לגיטימי. אף אחד לא יפגע בניצולי שואה. יש הסכמים בין מדינות ואין דבר כזה שמדינה פועלת במרחב של מדינה אחרת ללא שהדבר נחתם בהסכם הבנות בין המדינות. צריך להסכים על כללי משחק של דמוקרטיה. אתם נושאים לשווא את שם הדמוקרטיה כדי לקדם צעדים לא דמוקרטיים, ואנחנו אלו שמתייצבים לשמור על הדמוקרטיה פעם אחר פעם. אזרחי ישראל הם הריבון, אחראים לגורלנו, מקיימים את השיח ברחוב ובקלפי. אחרי שנכשלתם בניסיון לקנות את ליבו של עם ישראל, אתם רותמים מדינות אחרות במימון מיליונים, זה הדבר הכי לא דמוקרטי שיש. ההחלטות גם בנושא העסקה יתקבלו פה. יש לנו מערכות יחסים דיפלומטיות, בניגוד למה שאתם מנסים להראות כאילו אנחנו בבידוד. אנחנו מנהלים מערכת דיפלומטית מפוארת מול כל המדינות, קשרי מסחר וכלכלה, הכל בצינורות מקובלים. הצ"ח לא משתיקה אף אחד, רק קובעת כללי משחק לגיטימיים. אסור שהצ"ח תיתן לגיטימציה ורק תגבה איזה מחיר. אני מפציר בכם לא להיכנע לדמגוגיה ולהפחדות. תקדמו את הצ"ח הכי מהר שתוכלו". ח"כ קארין אלהרר: "אתה חי בעולם מדומיין. "תודה" לך שאתה בסדר עם זה שמשפחות החטופים צועדות כי הן רוצות את יקיריהן כשאתם לא מאשרים את העסקה. בתחילת הדרך הפוליטית שלך היית הרבה יותר חברתי. אתה יודע שהחברה האזרחית שעוסקת בזכויות נשים, זכויות אנשים עם מוגבלות ולהט"בים מקבלות לעיתים כסף מעמותות זרות. אם לא היה ארגון זהות, לא היה פס"ד בעניין שחר בוצר שקבע שיהיו מעליות בבתי"ס. לא היו מקודמות עוד הרבה זכויות. מה הפתרון שלך לכל אותן זכויות שלממשלה לא בא לקדם". השר סמוטריץ: "זה לא לגיטימי. יש ויכוח ערכי גדול על כל אחת מהסוגיות שציינת. קידמנו הרבה מאוד זכויות בקדנציה שלי, אבל זו לא הנקודה. לא מדינות זרות יחליטו אם צריך מעלית להנגשה. מדינות זרות לא יכתיבו למדינת ישראל מה התפיסות החברתיות הכלכליות או הפוליטיות". עדן בר טל, מנכ"ל משרד החוץ: "אנחנו רואים מקום לחקיקה שתמנע התערבות מדינות זרות באינטרסים ישראליים מרכזיים-חיוניים. לצד זאת חשוב לאפשר פעילות חיובית, בתחומים החשובים לאינטרס הישראלי, ודרך הגדרת התחומים המרכזיים הללו לגזור לאחור את מבנה הכללים והנוסח. על התחומים הללו יהיה יותר קל לייצר הסכמה או הבנה. בנושאי חוץ וביטחון- יש למנוע התערבות שמטרתה דה-לגיטימציה וחרמות נגד ישראל וישראלים, זהות המדינה, כולל נושאים של שינוי עקב הגירה לישראל, אזרחות למסתננים וכו'. נקודה נוספת היא התערבות שמטרתה לעורר מהומות. אנחנו מציעים שפעולות אקראי לא תצבענה עמותה באופן גורף, פעולת אקראי שמבצע אורח של עמותה, שהגיע ואמר דבר מסוים שאינו משקף את מטרות העמותה ופעולותיה. זאת כדי שלא לשפוך את המים עם התינוק. אציין שהטיוטה לא מציינת פעילות שהיא בעקיפין ובכך ניתן לעקוף את החוק בדרך קלה ביותר. לגבי הסכום- היינו מציעים שלא יהיה סמלי. צריך שהוא יהיה משמעותי או שהאחוז מתוך הכנסות העמותה יהיה מאוד גבוה". ח"כ גלעד קריב: "מדובר פה על מס למימון זר בשעה שמדינה שמארחת את ראשי החמאס עוסקת בהזרמת מיליונים לכיסי מקורבי רה"מ. נתניהו הביא כסף זר למימון החמאס במיליארדים, בנה לשכה של סוכנים קטארי בקודש הקודשים של הרשות המבצעת, הוא מזמין התערבות זרה של הממשל האמריקאי במשפטו, ועכשיו מובא לפה חוק של מיסוך עשן למעורבות ממשלות זרות במדינה, שממשיך גם ברגע זה. החוק רק נחזה להיות מידתי. הוא מדבר על 23% במקום 80% אך הוא הרבה יותר גרוע כי הוא מכתים את ליבת פעילותן של עמותות פוליטיות כלא לגיטימיות". ח"כ יואב סגלוביץ': "לא חוק העמותות ולא חוק ההגירה יעברו. הבעיה היא הדה-לגיטימציה והנזק שנגרם. אתמול התקיים דיון הזוי ומופרע להדחת היועמ"שית, היום דנים בעמותות, ו-50 חטופים בעזה לא מעניינים את הממשלה העבריינית. כל זה כשאתם ממשלת מיעוט היום. אנשים שמעולם לא שירתו, שולחים אנשים לקרב ואתם מדברים על פטריוטיות?" ח"כ עופר כסיף: "הצ"ח היא חלק ממכלול של ההפיכה המשטרית הדיקטטורית עם אלמנטים פאשיסטיים ברורים. מה שממשלת הזוועות הזו רוצה הוא לחסל כל שריד דמוקרטי-חיסול שומרי הסף, דה לגיטימציה אלימה לנשיא בימ"ש העליון, התבהמות ביריונית כלפי היועמ"שית ופרקליט המדינה, דה לגיטימציה לח"כים. המציע הדמוקרט הגדול נתן לגיטימציה אתמול ללינצ' כלפי ח"כים והוא יחזק את הדמוקרטיה?". ח"כ מירב כהן: "ניהלתי עמותה והגשתי בקשות לגראנטים, שזה דבר מאוד פתוח ושקוף. לעומת זאת מימון פרטי אינו שקוף והצ"ח לא מתייחסת לכך. זו עוד נורת אזהרה. נכתב שיש לתת הצהרת נאמנות כל שלוש שנים- שלא לארגן אסיפה פומבית בעלת אופי מדיני, לא להשתתף בפעילות בעלת אופי מדיני, לא לבקר משרדי ממשלה, לא לקיים פעילות שדלנות בכנסת ולא לפגוע בכבוד הכנסת וחבריה. ככה לא מתנהלת דמוקרטיה. זה נוסח סובייטי שצריך להטריד את כולם, ימין ושמאל. המיסוי מאוד גבוה, אף תורם לא ירצה לתרום לעמותה כשהוא יודע ש-23% ימוסה. ועידת התביעות מוגדרת כישות מדינית, שרק ב-2025 חילקה מעל 850 מיליון לארגוני שורדי שואה. יש חשש גדול שזה יקשה על התחום הזה. בנוסף, אתם לא עוסקים בכלל באיום האמיתי מצד מדינות שרוצות לפרק את ישראל". ח"כ אלון שוסטר: "זו הצ"ח פרנואידית, מקארטיסטית לרדיפת אנשים שעושים מהלכים טובים. היא תעודד מלשנות וסכסוך בחברה שלנו. העובדה שהתרומות הפרטיות לא נכללות מעידה על כוונה בעייתית. הצ"ח תפגע במעמדנו גם כלפי האומות האחרות. אני מתפלא על דבריו המשונים של מנכ"ל משרד החוץ". ח"כ אפרת רייטן: "תחילה הגיע נוסח דרקוני של מיסוי 80% שידעתם שלא יעבור, ואז הבאתם נוסח מרוכך לכאורה, אתם עובדים לפי מנואל, ופוגעים אנושות ביסודות המדינה מתוך נקמנות וניצול הכוח. הלגלוג והדה לגיטימציה לכל מי שמבקר אתכם פסול ויחזור אליכם בתנועת מטוטלת. מאז הרפורמה המשטרית אתם ממשיכים במכונת הרס שפוגעת בכ"כ הרבה אנשים טובים. אין סיכוי שהחוק יעבור אפילו עם גמגום של המשרדים שיודעים שהחוק זה פוגע. החזית האזרחית תיאבק ולא תלך לשום מקום". ח"כל קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים לניצולי שואה: "ועידת התביעות מעניקה לישראל מזה 73 שנים כספים שמדינת ישראל לא נתנה לניצולים. בלעדיה אלפי הניצולים לא היו מקבלים עד היום פרוטה. אם עושדים דה לגיטימציה לכספים הללו, פירושו של דבר שהמדינה תצטרך לתת את כל הכספים הללו. האם משרד החוץ רוצה לפטור את ממשלת גרמניה או צרפת שממשיכות להעביר כספים מאחריות? יש לתקן את נסח הסעיף כדי לוודא שוועידת התביעות לא תמוסה". היו"ר רוטמן: "או שנעשה החרגה של כל מה שבהסכם בילטראלי או שנחריג ספציפית את ועידת התביעות. אני נותן את מילתי שסיוע פילנטרופי לניצולי שואה לא ימוסה". ח"כ עאידה תומא סלימאן: "הקמתי וניהלתי עמותת נשים נגד אלימות 20 שנה. כשהחלה לפעול אף אחד לא רצה לדבר בחברה שלי על רצח נשים או תקיפות מיניות נגד נשים. לא קיבלנו תרומות כי המדינה לא תמכה ולא ראתה את הנשים הערביות. הקמנו מקלטים לנשים ומרכז סיוע והרבה בתמיכת מדינות זרות וכן עסקנו בשתדלנות. היינו הכי נאמנות לחברה שלנו ולערכים שהצגנו. אני לא צריכה להיות עם כתב נאמנות שלא יבקר את הממשלה שלא דואגת לאזרחים, שלא מבקרת את השר המטורלל שגרם לאחוז הפשיעה הכי גדול וכמות הרציחות". היו"ר רוטמן: "אפשר לייצר המון דמגוגיה סביב החוק כפי שראינו, אבל אפשר להתאחד סביב אמירה מאוד פשוטה שבמדינה דמוקרטית, בשיח הדמוקרטי אזרחי ישראל צריכים לשחק תפקיד, ומי שחושב שאולי בגלל שעמדתו פחות פופולרית בישראל יש לתת לו מגפון אדיר שבאמצעותו יצעק, כשעל המגפון יהיה רשום "נתרם ע"י מדינות זרות" הוא לא מקדם דבר למעט מעורבות זרה ופגיעה בדמוקרטיה הישראלית. כנגד הדבר הזה עלינו לעמוד יחד כחומה בצורה".
25792	"משטר האייתולות לא נטש את תכנית הגרעין וייתכן שנצטרך לתקוף שוב״	2025-07-23T14:15:00	/News/PressReleases/Pages/press23072025x.aspx	# "משטר האייתולות לא נטש את תכנית הגרעין וייתכן שנצטרך לתקוף שוב״ 23 ביולי 2025, כ"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:15 כך אמר יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה לבכירי איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקאים, עמם נפגש היום בלשכתו במשכן. היו"ר אוחנה הוסיף עוד כי המלחמה בעזה לא תסתיים עד שיוחזר אחרון החטופים.
25711	מנכ"ל משרד הכלכלה מרדכי גמיש ציין בוועדה לעובדים זרים: 10,000 עובדים זרים יוסיפו 2.35 מיליארד ₪ לתל"ג והכנסות למדינה ממיסים של 700 מיליון ₪	2025-07-14T13:25:00	/News/PressReleases/Pages/PRESS14.07.25DF.aspx	# מנכ"ל משרד הכלכלה מרדכי גמיש ציין בוועדה לעובדים זרים: 10,000 עובדים זרים יוסיפו 2.35 מיליארד ₪ לתל"ג והכנסות למדינה ממיסים של 700 מיליון ₪ 14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:25 הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה דנה היום (יום ב') בהבאת עובדים זרים לענף המסחר והשירותים. נציגי ענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי, הובלות, מוסכים, וניקיון, הציגו בדיון את המחסור בעובדים. יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, לפני כשנה ועדת המנכ"לים אישרה מכסה של עד 6,400 עובדים זרים לענף המסחר והשירותים. בפברואר 2025 אושרה מכסה של עד 5,450 עובדים זרים בהבאה פרטית. בנוסף, הוועדה החליטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים לענף ב-6,400 עובדים זרים נוספים, כך שהמכסה תעמוד על 12,800 עובדים זרים. ח"כ עטייה ביקשה מנציגי הענף להציג את המחסור אל מול הביקוש וההקצאה. ח"כ עטייה הודתה למנכ"ל משרד הכלכלה שהציג בדיון סקירה על ההקצאות אל מול הביקוש. מנכ"ל משרד הכלכלה מרדכי גמיש אמר כי קיים מחסור בכ"א במקצועות הלא מיומנים, מחסור שמתעצם. המחסור מגיע לכ-200,000 עובדים. אולם ישנם חסמים בהבאת העובדים. הגדלת הקצאת עובדים זרים, מחויב המציאות, מאחר והישראלים לא מעוניינים לעבוד במקצועות האלו. לדבריו, 10,000 עובדים זרים, יוסיפו 2.35 מיליארד ₪ לתל"ג, והכנסות למדינה ממיסים של 700 מיליון ₪. בהקצאה הראשונה היה ביקוש של 23,000 עובדים מ-700 מעסיקים. מומשו 3,200 עובדים. ההבאה הפרטית הוכיחה את עצמה. בהקצאה השנייה הוגשו 1,545 בקשות מ-1,416 מעסיקים. הביקוש עמד על מעל 45,000 היתרים, ניתנו 4,200 היתרים. 238 מעסיקים הגישו בקשות חוזרות, מה שהוכיח את הצמא לעובדים. עסקים לא מסוגלים לתת שירותים עקב מחסור בעובדים. מחסור בעובדים גורם לירידה בתפוקת ובצמיחה, ירידה באיכות ועלית מחירים לצרכן. כמו פגיעה במוכנות המשק בשעת חירום. המכסה הקיימת נותנת מענה לכ-10% מהביקוש. יש קושי בחתימת הסכמים בליטרליים, עד שיחתמו ההסכמים, חייבים לאשר הבאה פרטית. אני קורא לוועדת המנכ"לים לאשר לכל הפחות הבאת 30,000 עובדים בהבאה פרטית. אני ער לסחר בבני אדם, ואני לא אתמוך בסחר ובתנאי עבדות. הצענו להקים מרכזים להלין בהם את העובדים כדי למנוע פגיעה בתנאי מחייתם. הגעת העובדים הזרים, שינתה את חייהם של העסקים. משה נקש מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין אמר, 667 היתרים נתנו לענף המסחר ל-5,364 עובדים. כעת נמצאים בארץ 830 עובדים שהתחילו להגיע באפריל בקצב מהיר שלא מוכר בענפים אחרים. אחד מלקחי המלחמה, הוא שחייבים לחתום הסכמים עם כמה שיותר מדינות. שי מעוז פרידמן ממשרד החוץ התייחס לחתימה על הסכמים בליטרליים ואמר, העברנו טיוטת הסכם לשתי מדינות איתם יש לנו הסכמי מסגרת בתוקף, מאחת מהם אנחנו צפויים לקבל תשובה בקרוב. פרידמן ציין כי מו"מ כזה ארוך ולוקח הרבה זמן. מנכ"לית איגוד לשכות המסחר גילית רובינשטיין קראה למדינה לשחרר מכסה של 20,000 עובדים באופן מיידי. אבי מזרחי יו"ר ארגון חברות הניקיון אמר, נראה שענף הניקיון לא מעניין את אף אחד, ההתנהלות שערורייתית. אלפי אנשים נפטרים בשנה כתוצאה מזיהומים. רבים מהם, ממחסור בניקיון בבתי חולים. מנכ"לית הארגון ורוניקה רוזנברג הלינה על חלוקה לא שוויונית של עובדים בין תתי הענף. גבי בן הרוש יו"ר מועצת המובילים אמר, חסרים לנו אלפי נהגים. מחסור בנהגים משפיע באופן דרמטי על יוקר המחייה. עשרות אניות ממתינו לפריקה עקב מחסור בעובדים. רמי מימון מנכ"ל חברת ב.ר.א למחזור אמר, התסכול ממחסור בעובדים לא ניתן להסבר. אני לא מדבר על התפתחות, אלא על הפעלת העסק. אני מעסיק שני עובדים בני 64 ו-70. הנואשות שלנו במציאת עובדים חסרת אונים. אנחנו מבקשים שתזיזו את הדברים הרבה יותר מהר. מנכ"ל משרד הכלכלה השיב לטענות נציגי המשק ואמר בנושא הניקיון, כי משרד המשפטים התנגד להקצה של יותר מ-250 עובדים לענף הניקיון. על דעת עצמי הגדלתי את המכסה ל-450 עובדים, וכי בכוונתי להגדיל את המכסה בהקצאה השלישית. בענף התחבורה אמר המנכ"ל, היינו מוכנים להקצות מכסות לנהגים, אולם משרד התחבורה התנגד מאחר וקיימת בעיה עם רישיונות נהיגה של הנהגים הזרים. לדבריו, צריך לשנות את התפיסה בנושא, וכי שר הכלכלה תומך נלהב בהבאת 100,000 עובדים זרים. רונן לוי יו"ר איגוד המוסכים אמר, קיבלנו מכסה של 950 עובדים. ועדיין יש לנו מחסור חמור בתחום הפחחות. המוסכים העלו את המחיר ב-50%. יש קרטל בתחום, המוסכים מתאמים ביניהם בקבוצות ואצ-אפ. ביקשנו 3,000 עובדים. העובדים הראשונים יגיעו רק בעוד שבועיים. רונן בלסטקר סמנכ"ל חטיבת הניקיון TM אמר, אני החברה הגדולה בארץ, קיבלתי הקצאה של 30 עובדים בלבד. אנחנו מספקים עובדי ניקיון לבתי חולים, ואין לנו עובדים, זה דיני נפשות! המצוקה קיימת שנים רבות. ההקצאה מגוחכת. בתום הדיון הוועדה קראה לוועדת המנכ"לים לאשר הקצאת עובדים נוספת לענף המסחר והשירותים, ולמשרד החוץ לחתום על הסכמים בליטרליים עם מדינות נוספות בהקדם.
25767	ועדת החוקה אישרה לקריאות 3-2 את הצעות החוק להמשך הארכת המעצר ומניעת מפגש עם עו"ד לעצורי הנוח'בה ועצורי התמרון שבמסלול הפלילי	2025-07-20T16:50:00	/News/PressReleases/Pages/press20072025v.aspx	# ועדת החוקה אישרה לקריאות 3-2 את הצעות החוק להמשך הארכת המעצר ומניעת מפגש עם עו"ד לעצורי הנוח'בה ועצורי התמרון שבמסלול הפלילי 20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:50 ועדת החוקה אישרה היום (א') את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2025, והצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2025. הצ"ח מאריכות פעם נוספת, בשישה חודשים, עד ל-29.1.26, את תוקפן של התקנות המאפשרות הארכת מעצר של העצורים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין ה-13-7.10.23 ושל מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה, לתקופות מעצר של 45 יום מעת לעת. בימ"ש יוכל לקצר את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו. כמו כן, הצ"ח מאריכות באותו אופן את תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות מניעת פגישה של עצורים ביטחוניים, הקשורים לפעולות האיבה ב-7 באוקטובר 2023 או למלחמה בעזה, עם עורכי הדין שלהם. יצוין כי הארכות מניעת המפגש הן לתקופות של 60 יום ובנסיבות מיוחדות המפורטות בחוק- עד 120 יום. עו"ד נירית להב קניזו, משרד המשפטים: "מדובר במחבלים שנעצרו ב7.10 ובסמוך לו ובמחבלים שנעצרו בתמרון ויש להם מעורבות ישירה ועקיפה במעורבות בטבח. הצרכים עדיין קיימים. צוות פרקליטים מלווה כל העת את החקירה ואת השלמות החקירה ולכן יש צורך בהארכת מניעת המפגש והארכות המעצר. נבקש להאריך את התוקף בכ-6 חודשים עד ל-29.1.26". ח"כ טלי גוטליב: "חוק התקש"ח מאוד מידתי ברמת הפיקוח שלו. לתפיסת עולמי, למחבל לא נדרשת פגישה עם עו"ד". ח"כ עופר כסיף: "אנחנו שנים מתנגדים למצב חירום ותקש"ח מכל סוג במדינה דמוקרטית. תקש"ח שהופכים להוראת קבע אינם עולים בקנה אחד עם שלטון החוק. המצב רק החמיר מאז טבח 7.10, וביותר מלעיתים קרובות משתמשים באסונות כתירוץ להכריז על מצב חירום, ולהשתמש בתקש"ח. זה בלתי נסבל ולכן נתנגד בכל תוקף". יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "העובדה שטרם נחקק הסדר כולל להעמדה לדין של הנוח'בות, שהיה מייתר חלק גדול מההסדרים הזמניים, זו תקלה חמורה. בעבר דובר על מניעה ביטחונית שכבר איננה, והסדר אין. נאריך כעת את הוראות השעה, בתקווה ודרישה שעד לסיום תוקפן יובא הסדר כולל".
25768	יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "אני רוצה לעצור את המימון של עמותות טרור נוספות שאנחנו טרם יודעים עלייהם היום - שנה הבאה היא שנת בחירות וצריך לוודא שגורמים עוינים לא מצליחים להשתחל אל הכנסת"	2025-07-20T17:30:00	/News/PressReleases/Pages/press20072025b.aspx	# יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "אני רוצה לעצור את המימון של עמותות טרור נוספות שאנחנו טרם יודעים עלייהם היום - שנה הבאה היא שנת בחירות וצריך לוודא שגורמים עוינים לא מצליחים להשתחל אל הכנסת" 20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:30 הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) התכנסה היום (א') לדיון המשך בנושא פירוק עמותות התומכות בארגוני טרור - לבקשת חה"כ לימור סון הר מלך, עמית הלוי, אביחי בוארון, טלי גוטליב, צבי ידידיה סוכות, אריאל קלנר, בועז ביסמוט, יצחק קרויזר ואושר שקלים. ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "הדיון הזה מתקיים לאחר דיון מסווג בנושא שבו הוצגה לנו סקירה רחבה עם כל הנתונים הרלוונטיים. המטרה שלנו היא להבין כיצד אנחנו יכולים לפעול כנגד עמותות נוספות שהן תומכות טרור. אני רוצה לקחת את הלקחים שלנו וליישם אותם בשטח כדי להוריד מעל צווארנו את הרעיון הבלתי אפשרי הזה שאנחנו מממנים את התמיכה בטרור. הייתי רוצה שערביי ישראל שרוצים לקחת חלק בהנהגת המדינה יעסקו בנושאים הבוערים על סדר היום ולא במימון של ארגון הטרור חמאס. אני מניח שהרצון למצות את הדין עם עמותת '48' הוא משותף לכל חברי הוועדה שנוכחים כאן. מעבר לזה, אני רוצה לעצור את המימון של עמותות טרור נוספות שאנחנו טרם יודעים עלייהם היום. יש כאן תהליכים של כסף וצריך להגיע לשורש המימון כדי לפטור את הבעיה מהיסוד. שנה הבאה היא שנת בחירות וצריך לוודא שגורמים עוינים לא מצליחים להשתחל אל הכנסת. צריך לוודא בתהליך מסודר שאנחנו מונעים ממפלגות תומכות טרור להיות חלק מהכנסת. ככל שארגוני הטרור ירגישו יותר חזקים, עשירים ובטוחים כך הם ירימו את הראש יותר גבוה. אנחנו לא יכולים להמשיך להאכיל את היד שפוגעת בנו". ח"כ לימון סון הר-מלך(עוצמה יהודית): "בשבוע שעבר רשמת העמותות נתנה הוראה לפרק את עמותת '48' שהייתה זרוע המימון של ארגוני הטרור. אני מבקשת לפתוח את דבריי בתודה עמוקה לפורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור, פורום שפועל בנשיאות כבר שנים וחושף מה שהמדינה מסרבת וסירבה לראות. זהו ניצחו של המשפחות, של הכאב, של ההתמדה. שורת התחקירים שפרסם הפורום הובילה ישירות לדוח ההיסטורי שפורסם היום. אבל חברים, הדוח הזה לא יכול להסתיים באמירה על פירוק עמותה. כשמדובר בפעילות בלתי חוקית בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שנועדה לממן את אויבינו, אין די בפירוק. צריך חקירה פלילית, צריך כתבי אישום וצריך גם מאסר. הרי הדוח מציין במפורש שהעמותה העבירה כספים לגופים שהוכרזו כארגוני טרור, בידיעה שמדובר בארגוני טרור. לפי החוק, חוק המאבק בטרור זו עבירה פלילית חמורה. העובדה שמי שעומדים בראש אותה עמותה הם חברים בכירים במפלגה שיושבת היום בכנסת מחייבת תגובה מיידית. איך אפשר בכלל לעבור לסדר היום כשהתנועה האסלאמית העבירה כספים לחמאס וידעה בדיוק למי היא שולחת את הכסף? איך ממשיכים כשאנחנו מגלים שהחמאס נהנה ממימון חוקי לכאורה מאותה עמותה שבמשרדה התנהלו גם המגעים הקואליציוניים? אנחנו לא נשתוק ולא נרפה, כמי שחושב שיש אפשרות כזאת. אנחנו נדרוש לעצור את כל מי שהיה מעורב בדרג הניהולי, המשפטי והפוליטי ולהעמידו לדין". ח"כ צבי סוכות(הציונות הדתית): "עצור לעצור את המלחמה לפני מיגור הרוע והשגת כל היעדים. הדם של החיילים שלנו לא נשפך לשווא וצריך לדעת לחסל את האיוב שלנו. לא יכול להיות שאנשים שנמצאים כאן כחברי כנסת קיבלו מיליארדים נעלמו, ובינתיים אנחנו מגלים שאותם כספים הגיעו לארגוני טרור. צריך לומר את האמת, ועדת הבחירות המרכזית פסלה פעם אחר פעם את המפלגות האלה, וכל פעם בג״צ השיב אותם חזרה והכניס אותם לבוא ולכהן בבניין הפרלמנט הישראלי. המפלגות הערביות מכהנות כאן כזרוע מדינית של הטרור, כזרוע מדינית של חמאס". יעקב סלע, דובר של חברת הכנסת לימור סון-הר מלך: "לפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית יש זרועה פוליטית וזרוע למימון טרור. בריאיון עבר התייחס ח"כ מנסור עבאס להעברת הכספים לעמותת '48' וטען שהוא יכול להראות את כל העברת הכספים. תנ"צ לילית ניצן טייבר, קצינת חקירות בלהב 433: "מזה מספר חודשים מתנהלת חקירה בלהב, יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים לגבי עמותת '48'. אירועי 7 באוקטובר העלו במדרגה את החומרים ואפשרה לנו להקים תשתית ראייתית להתקדמות בחקירה . מדובר בחקירה מעמיקה שמצדיקה קשירה בין העברות כסף מישראל מחוץ לארץ ולעזה".