johnlockejrr/pylaia-heb_synth_lines_pytorch_2
Text Generation
•
Updated
image
imagewidth (px) 82
2.01k
| text
stringlengths 3
90
| format
stringclasses 1
value |
---|---|---|
לצדוקים לרדות, ודע דכך דרך חז״ל בכל עת לעשות ענין ידוע אחד למשל | jpg |
|
קב״ה, והשתא דהאי מלה סלקא ואתעטרא וקיימא קמי קב״ה, איהו | jpg |
|
הוא (סתימא קדישא ולא כרעותיה) דיעביד שום חד מנייהו כמוך, בגין דאנת | jpg |
|
הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא. יפדה. רבי יהודה אומר יקבר. אמרו לו לרבי | jpg |
|
מסכנין לא יתבטלון מן עלמא, וצריכין לגמול עמהון טיבו, דל״ת איהי | jpg |
|
שעתיה ושעתיה מכפר, וע׳ מהר״י ברלין בהגהותיו שרמז לזה, ובעיקר הדבר | jpg |
|
(שמות טו יא) נורא תהלות ותהלה דצדיקים נאוה תהלה, אמר לה נו״ן, תוב לאתרך, | jpg |
|
מה״ת משום מגדר מילתא, כדי שלא יהי׳ הדור פרוץ באיסורין של תורה, אחר | jpg |
|
בעור נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעלים. ומעשר ראשון לבעליו. ומעשר עני | jpg |
|
להתדבק עם אנשי עיר אשר ניבא עליהם שכלם ממזרים, כן הוא תוכן | jpg |
|
תרין אית תרי קדושתי, דאית לנא לאדכרא, חד ויכלו, וחד קידוש, ויכלו אית ביה | jpg |
|
העביר חטאתך לא תמות, מאי לא תמות, לא תמות בידא דדומה. אמר | jpg |
|
בא פיסקא זאת חוקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו, הה״ד לב יודע מרת נפשו | jpg |
|
למשרי באת אמ״ת, ולמברי בי עלמא. אמר לה קב״ה, יאות אנת, וזכאה אנת, | jpg |
|
(ר׳ אמר) [ד״א] וענותך תרבני, אמר ר׳ לולייני בר טבריני בשם ר׳ יצחק, ראה | jpg |
|
וגו׳, דוד דקלקל ברית בערוה מהו, אמר ליה קב״ה דוד זכאה הוא, וברית קדישא על | jpg |
|
ולית כוותיה, כגוונא דא המוציא לחם מן הארץ, המוציא ההוא | jpg |
|
כן, אבל סתם הלכה בלשון אמורא נאמרה אף למעשה ואין הבדל | jpg |
|
יעבירנו ד״א כמו שחוששין בר״ה שחל בשבת, וכ׳ דאם חוששין לחששא | jpg |
|
הלא זה צום אבחרהו (ישעיה נח ו). | jpg |
|
בן זכאי נשיא והוא בקש מהקיסר שיחזור למשפחת ר״ג שלשלת הנשיאות | jpg |
|
ועאלו בעלמא דאתי, ואתגניזו תמן ומתמן נפקו בגניזו, ואטמירו גו (נ״א | jpg |
|
וכרבלתהון ולבושיהון ורמיו לגו אתון נורא יקידתא] (דניאל ג כא), וכיון שיצאו מכבשן | jpg |
|
יכשל באשת איש, מותר להוציא ז״ל, ואמרי׳ בזה חטא בשביל שיזכה, | jpg |
|
צריכים להוכיח על פניהם בדברי מוסר הנכנסים בלב השומעים, במקל נועם | jpg |
|
לית לון פרודא. אמר ההוא טייעא דהוה טעין בתרייהו, ומהו ומקדשי תיראו, אמר | jpg |
|
בך עלמא, דבגין דלא אתקיים שקרא אלא אי יטלון לך ק ר. מכאן | jpg |
|
וברית קדישא על תקוניה קיימא, דהא גלי קדמי דאזדמנת ליה בת שבע מיומא | jpg |
|
העבודה בבכורות, היו מקריבין בהן, כיון שחטא התחיל הקב״ה | jpg |
|
אמר ר׳ סימון ראה מה כתיב, ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עומד | jpg |
|
ואמר, זכאה חולקיהון דצדיקייא בההוא עלמא, וזכאה חולקיה דבר יוחאי דזכה | jpg |
|
מתוך פיו והוא קומץ את פיו, אבל ה״י אדם מוציאה מתוך פיו בלא | jpg |
|
מכמה מעשיות וסיפורי הגדות שבאו בדברי התלמוד, ועוד אם היה לנו מקום | jpg |
|
במקל חובלים, כי ראינו בנסיון כי הגערות והנזיפות לא יפעלו היום מאומה, רק מביאים | jpg |
|
ואקרי אלהים, כדין בחילא דשמא דא אפיק לון בשלימו, ודא הוא בשם יקרא, | jpg |
|
בקב״ה כתיב בראשית ברא אלהי״ם וגו׳, במלכותם כתיב והארץ | jpg |
|
בגמרא בתר דעברוה, היינו שעברו את רבן גמליאל מנשיאות ע״י | jpg |
|
אינו דין שיפדה. אמר להם לא אם אמרתם במעשר שני | jpg |
|
זה ספר תולדות אדם (בראשית ה א).ילמדנו רבינו מהו שיבטל אדם מפריה | jpg |
|
הראשון שנגזרה עליהם מיתה. ויאמר אלי עד ערב בקר, עד שיבא | jpg |
|
(בראשית ג יח), וגדר אבניו נהרסה (משלי כד לא), שפרץ גדירו של עולם, כיון שנגזרו | jpg |
|
ואשריהם לצדיקים ואשריהם דובקיהם. ראה מה כתיב בחנניה מישאל ועזריה, | jpg |
|
יודע שהוא נקרא אלהי המשפט, שנא׳ כי אלהי משפט ה׳ (ישעיה ל | jpg |
|
יתבה, הכי הוא כביכול לעילא, כגוונא דלא עאלין השתא בך עמא קדישא בסדרין | jpg |
|
בארץ. ר׳ יוסי אומר יש להם ערי מגרש׃ | jpg |
|
שהבטחתנו. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל | jpg |
|
הפסח, אע״פ שכבר נחרב הבית ומביא ג״כ מהך דאמר לטבי עבדו | jpg |
|
ואסתחיין בימא רבא כד מטאן לשלשלאה דעז״א ועזא״ל, | jpg |
|
קדש קדשין מ״י, ואתחברא בזא״ת, בגין למהוי עולה דאיהי קדש קדשין. מן | jpg |
|
שקיבלתי בלחישה, כך מסרתי לך בלחישה. א״ל ר׳ תנחומא בר אבא והלא כבר | jpg |
|
מי שעוסק בתורה. ואת להט החרב, אין חרב אלא תורה, שנא׳ וחרב פיפיות בידם | jpg |
|
עולין, שור אומר אני תחילה, ואינו רואה מה שלפניו, תאומים אומר אני תחילה, ואינו | jpg |
|
נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהם ויאכל בכל מקום. ועל מה נחלקו על פירות | jpg |
|
ר״ג ובן בנו, ואיך עשה את הפסח אחר החורבן, ומי הקריבו ובאיזה מקום הקריבו, וכבר ראיתי | jpg |
|
פומא דחייבין, דחשבין דקב״ה לא ידע הרהורין ומחשבין דילהון, ובגין כך אית | jpg |
|
בין כהן בין ישראל, וכן אוסרים הבהמה אם נמצא בה בן פקוע, וכן מצריכים | jpg |
|
ברחוק מקום׃ | jpg |
|
ושבת קרינא לך, אבל הא אנא מעטר לך בעטרא עלאה יתיר, אעבר | jpg |
|
לחולין׃ | jpg |
|
ובברייתא השניה סובר ר״י דאינו מכפר על שאינו שבים, ומשני הא והא כרבי | jpg |
|
כך, דכתיב כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, מאי שקולא דא לבני נשא | jpg |
|
אתרשים, ואפיק מן בר״א אב״ר, והוא רשים באלה מסטרא דא, ואבר מסטרא | jpg |
|
דכתיב (תהלים יט ח) תורת יהו״ה תמימה. שית זמנין כתיב הכא ה׳, ושית | jpg |
|
אינו נלקח בכסף מעשר. ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר׃ | jpg |
|
בעשייה ארץ קדמה לשמים. | jpg |
|
אלהים לו שטן את רזון בן אלידע (מ״א יא כג) ], [ובנגעי בני אדם] ואין נגעי | jpg |
|
בכל עובדא דמלכא קדישא שמים וארץ, אבל אינון (ישעיה מד ט) תהו וחמודיהם בל | jpg |
|
דרקיעא, אלין סלקין ואלין נחתין, ועילא דכולהו חמא מארי דגדפי דהוה אתי, והוה אומי | jpg |
|
נתנה לנו בזה כלל גדול (בבא בתרא דף ק״ל ע״ב) ״אין למדין לא מפי למוד ולא | jpg |
|
ויעברון בנגיבו אדהכי שמע קלא דאמר, פנון אתר פנון אתר, דהא מלכא משיחא אתי | jpg |
|
והואיל ואני עומד בענינים הללו אמרתי להציע לפני הקורא מה | jpg |
|
לפרש. היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקדושיה. ונתן לה גיטה | jpg |
|
שקולא דא לבני נשא די לית לון קיומא, ותו דאתון אמרין (דברים לד י) ולא קם | jpg |
|
מה לא אם הקל בתרומה החמורה מקום שהקל בכרשינים ובתלתן. נקל | jpg |
|
אח״כ, והבית דין חייבים לעשות מה שמוטל עליהם לעשות על פי התורה׃ | jpg |
|
השמים עד רקיעא דא. ואין נסתר מחמתו, דההיא תקופה דא, ותקופה דשמשא | jpg |
|
שתמצא למקצת גאונים שיולדת זכר לא תשמש מטתה עד סוף מ׳ וכו׳ מן הצדוקים למדוה, | jpg |
|
הטומאה. בין בפנים בין בחוץ. בית שמאי אומרים יפדה ויאכל הכל בפנים. חוץ משנטמא | jpg |
|
דאורייתא, וחדש מלין דלא ידע על בורייהון כדקא יאות, ההיא מלה סלקא ונפיק | jpg |
|
לשמר את דרך [עץ החיים (בראשית ג כד). אמר ר׳ שמואל בר נחמן לשמור את | jpg |
|
תורם מכל אחת ואחת׃ | jpg |
|
בהו ואתעטר בהו כיון דשרי באינון רקיעין ואתעטר בהו, כדין והוא כחתן יוצא | jpg |
|
הדור תלמידי חכמים מובהקים, ולא בכל מקום שיש שם ארבעים וחמשים בעלי | jpg |
|
בחנניה מישאל ועזריה, באדין גבריא אילן כפיתו בסרבליהון | jpg |
|
את השאר, וקדש השבת, שנאמר ויכלו השמים וגו׳, ויכל אלהים, ויברך | jpg |
|
אמר זה גבריאל, המדבר בישראל, שהיה אומר עד מתי החזון התמיד (שם שם), | jpg |
|
רבויא הכא, אלא מי לא ייראך מלך הגוים, וכי מלך הגוים איהו ולאו מלך | jpg |
|
שנאמר ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה [כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו | jpg |
|
מבריח מן הקצה אל הקצה, מן הקצה קדמאה דאיהו מ״י, אל הקצה | jpg |
|
כתוב אחד אומר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, וכתוב אחד | jpg |
|
משובח, היינו אפילו כהנים לויים וגרים, ומביא ראיה מעשה בר״א, היינו ר״א | jpg |
|
לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרב וכמעשה שהיה, וגם חז״ל אמרו | jpg |
|
הכא נעשה אדם, וכתיב התם נעשה ונשמע, בארצנו דא יום שבת דאיהו דוגמת ארץ | jpg |
|
ומאינון דמעין קאים ההוא ממנא דימא ואתקיים, וקדיש שמיה דמלכא | jpg |
|
סתם הלכה בלשון אמורא נאמרה אף למעשה ואין הבדל בין יחיד לציבור׃ | jpg |
|
מבריח מן הקצה אל הקצה, מן הקצה קדמאה דאיהו מ״י, אל הקצה | jpg |
|
תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים. ושל תרומה. בית שמאי אומרים | jpg |
|
ניבא עליהם שכלם ממזרים, כן הוא תוכן דברי הרב טורי זהב, אולם דברי הרב | jpg |
|
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. אמר ר׳ אבהו בשם ר׳ יוחנן בה״י בראם, | jpg |
|
שמעון, אלעזר מאי אלה, אי תימא כוכביא ומזלי הא אתחזאן תמן תדיר, ובמ״ה אתבריאו, | jpg |